גליון 1529 מתאריך 21 בדצמבר 1966

הדליקה הגדולה בבניין צי״ם הפכה אה
בעיית הכבאות לבעייה בוערת. העולם הזה
טיפל בה מספר פעמים מאז, כשהוא מנסה
בעיקר להצביע על הפגמים הקיימים בשירותי
הכבאות, ומעלה את הצעותיהם
של מומחים לתיקון ליקויים אלה.
על הכתבה האחרונה בנושא זה, שהתפרסמה
תחת הכותרת ״מכוניות לזבל״ (העולם
הזה ,)1525 הגיב הקורא שמשון בן־
גל מבאר־שבע:
״יש לי שיטה ונוהל לגבי כל כתבה המתפרסמת
בהעולם הזח, והיא, שאחרי
קריאת הכתבה, אני מברר אצל המקור ה־מוסמך
ביותר שיכול למסור לי פרטים על
מהימנותה. וכדי שתחייכו חיוך של סיפוק,
אגלה לכם שעד עכשיו היו התוצאות מש•
ביעות־רצון ביותר.
״ובכן. גם לגבי כתבה זו הפעלתי את
הנוהל הרגיל שלי, וממי אני יכול לקבל

העיר שם, שהעביר אותו לתחנה של אילת.
״כיצד אתם מתארים לעצמכם עובר יום
עבודה של אדם זהי הסיפור הוא כך: הוא
בא בבוקר לתחנה, מזדקף, מצדיע, ואומר:
,בוקר טוב, המפקד. מה נשמע? יש עבודה?
לא? שלום.׳ מסתובב על עקביו ויוצא. וכל
יום הוא יושב עם החברים שלו בבית־הקפה
ולא עושה כלום.
״הדבר לא מצא חן בעיני מפקד התחנה
הקודם שם, והוא התלונן בפני ראש העיר.
עוד באותו ערב ביקרה בביתו משלחת מאורגנת
מטעם החמולה של אותו אדם בטלן. למחרת
החליט לעזוב את המקום ובתחנה
הוצב מפקד חדש( .כנראה אותו אדם שנז כר
בכתבה שלכם שיושב שם שמונה שעות
בלבד).״

למינהלת העולם הזה יש תחשיב של מחיר
טור ממוצע בעיתון. לפני כמה שבועות חי־

מ חז ה מו סי ק לי מ קו רי ב או לםאלהמברה
ערב ערב ב 8.30-במוצ״ש ב־ 6.30 וב־9.30

כרטיסים בקופת אלהמברה, משרד ״רוקוקו״
ויתר משרדי הכרטיסים.

הנחלת ! 11111911
קו ר סי ם חד שים נפת חי ם החוד ש
בתל־ א בי ב ובר מ ת־גן:

מ ת חי לי ם סוג ג׳
מתקד מי ם סוג ד׳
חנם ! עבודה מעשית ולימודי מס-הכנסה
הרשמה 5.00—8.00 בערב, טלפון 2 2 5 7 4 2

המכללה הי שראלית
לחש בונ או ת ו מינ ה ל

תל-אביב״רח׳פינסקר - 24 רמת גן/רח׳ביאליק 15

הדליקה הגדולה כבניין צי״ם
אישור מוסמך ביותר אם לא ממפקד בכיר
של תחנת מכבי־אש, אי־שם בארץ? ניגשתי
לאיש זה, שהוא גם מפקד התחנה שם, ושוחחתי
איתו. נתברר לי (כמובן) שכל מה
שכתבתם הוא נכון וחצי, ואף לא הייתי
צריך לתת לו את העיתון לקריאה, כי הוא
כבר קנה אותו עוד לפני שבאתי אליו, כי
שמע על הכתבה הזאת.
״מן הון להון, התגלגלה השיחה על הנעשה
בתחנת מכבי־האש באילת. אמר לי
אותו אדם ששוחחתי עמו, שהוא הכיר את
מפקד מכבי־האש הקודם של אילת, שעזב
את התחנה שם ועתה הוא מפקד תחנה במקום
אחר בארץ. הוא גם סיפר לי מדוע
עזב אותו מפקד את התחנה באילת, ולהלן
תמצית סיפורו, כפי שהוא זכור לי:
״באילת מצוי אדם ששולט על כל העניינים.
יש לו שם חמולה גדולה שפוחדים
ממנה. האדם הזה היה בתחילת הקריירה
שלו נהג של מכונית זבל, אבל החליט שזה
לא בשבילו. ראשית, הרי זו עבודה והוא
לא נועד לזה. וחוץ מזה הקימה המוקדמת
וכל זה. לכן לקח את היוזמה לידיו, וב־עזרת
החמולה שלו הפעיל לחץ על ראש

דשנו טור, העולה פי שלוש ממה שעולה
טור ממוצע. כי במדור תנזרזרים מושקעת
יותר עבודה מאשר בכל מדור אחר בעיתון.
הרעיון נלקח מכמה שבועוני־חדשות אמ ריקאיים,
והוא נועד לציין את התמרורים
החשובים בחייהם של אנשים ציבוריים.
לפני שעורך המדור מרים את שפופרת
הטלפון כדי לשוחח עם האיש שהוא עומד
לכתוב עליו, הוא בולע פרקים שלמים ש נכתבו
על איש זה בתריסר ספרי ביוגרפיה,
אנציקלופדיות ומדריכים למיניהם. מקור פורה
במיוחד לאינפורמציית־רקע היא האנציקלופדיה
של חלוצי הישוב ובוניו, של תדהר.
ואז, אחרי שריכז אינפורמציה בסיסית של
כמה מאות מילים על האיש, יושב העורך
ומתמצת את האינפורמציה לנוסח טלגראפי.
כל מלה מיותרת — נמחקת. התוצאה היא,
שבטור האחד הזה לומדים יותר דברים, על
יותר אנשים, מאשר בכל טור אחר בעיתו נות
הישראלית.

תזכיר
• שרהמשטרההחדש. לפני שלושה שבועות הודיע מדור תצפית (ה־עולם
הזה )1527 כי בעקבות פרישת שר המשטרה בכור שיטרית, יתמנה במקומו
סגן יו״ר הכנסת, ישראל ישעיהו. ידיעה זו, שמטרה על כך לראשונה, אושרה השבוע,
כאשר הודיע ישעיהו שהוא נענה להצעת ראש״המסשלה לכהן כשר המשטרה.
יהיה בזה, בין השאר משום הכרת־תודה של אשכול, על תמיכת ישעיהו בו, במשבר
הפוקד את צמרת מפא״י.

• ראש עיריית פתח־תקווה פינחס רשיש התפטר, לטובת סגנו.

00X4
״ דו קסה ״ השעון השוייצי בעל המוניטין העולמי

כפי שמסרה על כך לראשונה ידיעה במדור תצפית (העולם הזה ,)1519 היתה זו
תוצאה של הסכם בצמרת סניף מפא׳׳י המקומי, לפיו נקבע כי ראש העיר יפנה את
מקומו לישראל פיינברג, כתום שנח בדיוק מיום היבחרו. רשיש, בעל הפופולריות
האישית הגדולה בפתח־תקנוה, כיבד את ההסכם.
9מכוניות־שיטור חדשות מסוג ״לארי!״ ,בצכע כחול לבן,

הוכנסו לשירות המשטרה ברחבי הארץ, במקום המכוניות היש
נות
מסוג ״וויליס״ וג׳יפ. החלפת המכוניות, עליה הודיע מראש העולם הזה
( ,)1522 נבעה מכך שהמכוניות המיושנות לא היו במצב תקין, ולא היו מסוגלות
לפתח את המהירות הדרושה כדי להדביק עברייני תנועה וכנופיות של גונבי־רכב.

העולם הזה 1529

(^< ב<:־׳יד־ בלו־בזונ-י^/יס

אפ שר לבחור בין 8סוגים שונים של קונפיטורה עסי ס
כל אחד וטעמו העדין והנפלא. בארוחת הבוקר ובארוחת הערב
(וגם בין הארוחות!) קונפיטורה עסי סמשמחת כל ילד ומבוגר.

תו ת שדה.

שזיפים,

אננס,

כסיס,

וישניה,

עסיסצ 7,י

ע סי ס

אוכמניות, משל וש ,

דובדבנים.

מכתבים
מעשי ההנהגה

למרות אפשרויותי המוגבלות, מפאת היו תי
ימאי, אני משתדל לקרוא את מרבית;
גליונות העולם הזה המגיעים לאוניה בנמ לים
השונים. עד כה הזדהיתי עם מרבית
המאמרים של ח״ם אורי אבנרי מעל דפי־השבועון,
שללא ספק הינם משכנעים, ומעי דים
על הבנה עמוקה של בעיותינו.
משום כך השתוממתי לקרוא את המאמר
״חזרה לסיני״ (העולם הזה .)1522 ממבטי
ראשון נראה המאמר מעמיק, כרגיל, אולפ
בקריאה נוספת נראה לי כלא משכנע.
לדעתי אתם ממלאים את תפקידכם כעתוך
אופוזיציוני בהצלחה רבה, ודווקא משום כך
אין טעם לקלקל את הרושם ולהתקיף כל
מעשה המבוצע על־ידי הנהגת המדינה.
עניין נוסף: רב תודות לכם על הבהרת
הנקודה המעורפלת, בדבר זכותם של ימאים
לתת ערבות בבית־משפט, כמו כל שאר האזרחים.

רוזנ פלד, א/נז הר־תבור, קנדה

דכר אל הקירות
הצגתם ממשלה כפי שאף ראש־ממשלה
ישראלי לא הצליח
לעשות ב־ 18 שנותיה
של המדינה.
הקואליציה מקיר
אל קיר (העולם הזה
,)1528 שנראתה לכם
מגוחכת בוזדאי, בשעה
שהרכבתם אותה,
היא התשובה
האמיתית לבעיות השעה.
חוץ
מזה, שתנמ־קו
לכם באופוזיציה!
כשתוקם הממשלה בראל מקיר אל קיר כבר
לא יצטרכו בכלל להקשיב לכם בכנסת. הכנסת
תהיה ריקה כמעט לחלוטין, ואז תוכלו
לדבר אל הקירות.
מאיר בראל, רמת-גן

הכניסה לבית הפגישות
המתגוררת בארץ) ,שצבעם אדום ושעל שערם
האחורי מופיעות חתיכות.
מצד אחד חששה המשטרה החשאית מן
הצבע האדום, ואילו מצד שני חששה היא
מפני החתיכות — אולי הן חברות במחתרת
הרוצה להפיל את המישסר.
הזמינו אותי לחקירה, ודרשו ממני לתרגם
להם גליון שלם מתחילתו עד סופו. פחדתי
לרגע שבגלל העולם הזה אשלח עוד לעולם
הבא, אך ביצעתי את מלאכת התירגום עד
תומה — מלשון הקודש לפורטוגזית. רב
רפורמי אמריקאי שהזדמן למקום ערך ביקורת
על תרגומי, ותירגם לעצמו את הגליון
לאנגלית. פחדתי גם שיתנו לי לתרגם את
העולם הזה לרוסית או לסינית, אך התברר
לי מאוחר יותר שהיה זה רק פחד שווא.
דרך אגב: ביומון הברזילאי הגדול והרציני
ג׳ורנאל דה־ברזיל התפרסמה באותו הזמן
ידיעה על נאום של ח״כ אורי אבנרי בכנסת.
סימנתי קטע זה בעפרון אדום והר־אתי
אותו לחוקרי המשטרה. הם לא הבינו
איך יש לח״כ ישראלי כל כך הרבה חתיכות
המופיעות על שערי העתון. הסברתי להם
כי העתון הוא אמנם של הח״ב, אך החתיכות
הן של כל עם ישראל.
בצלאל פלקין, ריו דה־דנירו, ברזיל

חתיכות באדום

ידידות ישראל־פורדיסתאן

במשך כל שנות שהותי בברזיל אני קורא
בקביעות את העולם הזה, אך לאחרונה נגרמה
לי בגללו תקלה, שעליה אני רוצה
לספר לחברי המערכת ולקוראים.
אצלנו בברזיל ישנו מישטר ימני, המפחד
מכל דבר בעל גוון אדום. ובכן, בדואר גילו
כי אני מקבל חבילה של עתונים (גליונות
השבועון הנשלחים אלי באמצעות אחותי

ישראלים בשטוקהולם גילו לנו את עניינכם
בבעייה הכורדית. אנו, הפליטים הכור־דיים
בשבדיה, רוצים להביע את תודתנו
להעולם הזה על תמיכתו בעמנו נוכח מדיניות
ההשמדה והדיכוי הפאשיסטית בפניה
הוא עומד, בדיוק כמו העם היהודי, מצד
רודנים ערביים לאומניים.
אנחנו יודעים את ערכה של עזרתכם, ו
היינו
שמחים לקיים קשרי ידידות יותר
הדוקים לבניית גשר של רעות בין העם
היהודי והכורדי.
סרדאר סרבאסט, בשם הפליטים
הכורדיים בשבדיה, שטוקהולס

״הבזונה יעשה את אחותנו״
השינאה שלכם לדתיים כבר לא יודעת גבולות.
מה החוכמה לפרסם תמונות כמו אלה
שפירסמתם בכתבה ״הכזונה יעשה את אחותנו״
(העולם הזה ,)1528 כאשר רואים בהן
דתי עומד ברחוב ויצאנית עומדת בצד, על
המדרכה?
אחר־כך אתם מפרסמים תמונה, בה רואים
קטע משכונת מאה שערים החרדית, מסמנים
עליה חץ, וכותבים :״מקום עבודתן של
היצאניות״.
מי יאמין לכם?
לאה אונגר, ירושלים
הקוראה אונגר הירושלמית תזהה בוודאי
את המקום המדוייק לפי התמונה (מימין)
המתפרסמת בעמוד זה. בתמונה השניה
(משמאל) נראית אחת היצאניות ולקוח מבני
השכונה. השניים עומדים בדיוק במקום המסומן
בחץ, ליד קיר המגן ברחוב שבטי
ישראל, בדרך לשער מנדלבאום. אגב: רחוב
זה התפרסם בזמנו כמקום ההתפרעויות של
קנאי הדת המקומיים כנגד הנוסעים בשבתות,
שרובם אינם יהודים, החוצים את הגבול
שבין ירדן לישראל.

החדרה, הפצה והגשמה
הזה

פירסום מכתבי למערכת העולם
( )1527 יחד עם תמונתי לא היה הוגן.
אני שלחתי את המכתב ללא תמונה, ואין

היצאנית והלקוח
בכוונתי להצטלם בעתונכם כל אימת שאני
משתמש במדור המכתבים למערכת לשם
הבעת איזו שהיא דעה.
כן צר לי מאד שלא הדפסתם את הקטע
האחרון של המכתב :״אזרחים המסכימים
אתי, שרצוי לשנות את שיטת הבחירות
בכיוון אישי, תוך שמירת אופיר, היחסי
והבטחת יצוגה ההוגן של האוכלוסיה, מתבקשים
להתקשר אתי לרח׳ חובבי ציון , 15
פתח־תקודה, מס׳ טלפון ,912198 על־מנת
לנקוט פעולה מאורגנת להחדרת הרעיון והפצתו,
ובמשך הזמן להגשמתו.״
שמואל מינצי, עורך־דין, פתח־תקתוז

ביצה כחולות
בשביל מה בחרנו במועצה מקומית? האם
לא כדי שהיא תדאג לעניינים של התושבים?
והנה, המועצה המקומית של כפר יבנה מלאה
מריבות, כל אחד חושב איך להפיל את
השני, ואף אחד לא דואג לתושבים.
רוצים דוגמה מחיי היומיום? אנחנו גרים
בשכונת חולות, ועל־יד הבית שלנו עובר
צינור ביוב פתוח. מי־הביוב יוצאים החוצה
ונשפכים אל החצר. נוצרה אצלנו ביצה גדולה
ומסריחה, מלאה יתושים וליכלוך. כבר
שנה שלמה שאנו פונים למוסדות המתאימים
במקום שיפעלו לתיקון המצב, ושום דבר
לא עוזר. אף אחד לא מתעניין בדברים
קטנים כאלה.
שמעון, רפי דליאון אסייג, יבנה

חווידד רדדעגדד ונבילאה!
אמבט דן רם־ מונע; עגור־ י.בע\

במקלחת, מספיק לפזר מעט €0121£
על הכתפיים. תמיסת €11£(21 במים
הזורמים חודרת לעור ומעניקה לך
תחושה צעירה ורעננה. גם לטיפול יומיומי
בפנים, כדאי להכניס טיפות אחדות
של €11£(21 למים.

מכסה

מלא

] 31ח [ 6

נוח בשימוש, אין עוד צורך במשיחת
הגוף אחרי האמבט. אמבט קרם €11£(21
מחזיר לעור את השמנים הטבעיים,
אותם הוא מאבד במשך היום. פעולתו
של €11£(21 מתגברת ע״י שפשוף קל של
המקומות היבשים בשעת האמבט.

אמבט קרם €11£(21 נמס מיד
במים, ומעשיר אותם בחמרים
מזינים. בשעה שאת טובלת באמבט,
הופך עור גופך לגמיש,
צעיר ורענן.

מספיק

אחת

1 6 1 1 ^ 3. 1

טיפול קוסמטי לכל הגוף

לאמבטיה

— שמן האמבט השויצרי שכבש א ת העולם — ע תה להשיג בארץ!
העולם הזה 1529

למשה ולבל השאר
כל הכבוד למלחין משה וילנסקי, וכל
הכבוד גם לשאר המחברים והמלחינים, אשר
הודיעו במכתבם למערכת (העולם הזה ,)1527
כי לא יכתבו לאף להקה של צה״ל אשר
תופיע בטלביזיה הגרמנית או בסרטים גרמניים.
שאול
פריים, ירושלים

שום מילה -כל מילה
גם אני נישאלתי על־ידי כתביכם שאלות
בנוגע למצב במדינה. הכל נרשם, ושום
מילה מדברי לא הופיעה במישאל דעת־הקהל
שפירסמתם (העולם הזה .)1528
יצחק מאור, חיפה
במישאל רואיינו ישירות 340 אזרחים בכל
רחבי הארץ. רק מירגם תשובות מייצג פור*!
סס. למשל: דעתו של הקורא מאור, כי
הבעיה העיקרית בשעה זו היא בעיית האבטלה,
וכי אינו יודע בדיוק מה צריכים
לעשות, זהה כמעט לחלוטין עם דעתו של
קורא אחר, בן־ציון רבינוביץ מתל-אביב,
שפורסמה בהעולם הזה.

התמרים המשחירים
הגילוי של השופט אליעזר מלחי על תקרית
התמרים שהועלתה במשפט המפורסם
הגיע לידי רק עתה (העולם הזה .)1525
מזעזע לקרוא כיצד נטפלים לאישיות כה
חשובה, וכיצד מדליפים מיקרה כזה לידיעת
הציבור, והכל כדי להשחיר את פניו עוד
לפני סיום משפט הזוטא והמשפט בכלל.
אגב: נידמה לי שנפלה טעות בכתבה, כי
צויינו בה שלושה זרדים שעל כל אחד מהם
100 תמרים. לפי התמונה שלוותה לכתבה,
נראים רק כמה עשרות תמרים — לא
מאות.
חנוך טיקוצ׳ינסקי, טבעון
המערכת מתנצלת על טעות הדפוס. הכוונה
היתה ל־ 10 תמרים בזרד, לא ל־ססו.

קבל עם, עדה וקוראים
^ כאדם שמסר את מיטב כוחו והונו למען
^ תקומת העם והמדינה, ושהיה מצוי בעניינים,
הריני להעיד קבל עם ועדה וקוראים, כי
אמת כתבתם. וכוונתי היא למחברת השחורה
של איסר הראל (העולם הזה .)1628
אני האדם היחידי שקרא את אותה מחברת,
לכן שווה עדותי פי אלף יותר מכל

ת שלו בתהטקס טי ל
ה ח די ש ה ביותר
* 1ה /ה 3י £

אריג ח?י€
באיכות מיו חדת
המיוצר ב מיו ח ד
ל ענו ת על ה ד רי שו ת
הג בו הו ת ביותר

פרסום סלניק

העדויות של העסקנים־הלחשנים, המתיימרים
כאילו קראו בה, ולמעשה לא ראו אותה
^מעולם.
י. ש ,.אזרח, ישראל

תיקון הדברים שפורסמו ביום ( 11.5.1966 העולם
הזה )1497 אודות הסטודנט אביגדור ברנו-
ביץ, ואשר בו ייחסו לסטודנט הנ״ל סיוע
למשטרה ותמיכה בביקורו של אדנאור בישראל,
לא היו נכונים.

0 1 0 1 6 1 1

מערבת ״העולם הזה״
טעות לעולם צודקת

פנה המפקח על התעבורה לחברת אגד,
וביקש תיקון המוות (הארץ).
יעקוב חיים ווינטר, תל-אביב
גלי הפשע הגאים בארצות־הברית (ידי-
ן ת אחרונות).
יהודית בהנוב, תל-אביב

זבות קדימה כמדור זה תינתן
למבתביהם של קוראים המצרפים
את תצלומיהם למכתבים.
העולם הזה 1529

ך* ש בו עשעבר אירעו שלושה דברים, שלכאורה אין ביניהם קשר. אך מי שמחונן ב־
^ מבט חד, יגלה בנקל את המכנה המשותף לשלושתם.
על שולחן הכנסת הונחה חוברת קטנה מטעם מזכירות הכנסת. היא מפרטת את מעשי
הכנסת השישית במשך המושב הראשון שלה — זה שהתחיל 20 יום אחרי הבחירות, וש־נסתיים
באמצע אוגוסט, ערב המעבר למישכן החדש.
חוברת זו נותנת מושג כלשהו על עבודתה של סיעתנו, במידה שניתן להגדיר אותה
במיספרים יבשים.

.ביצזנגיזם פרלגזגבזרי
ך * יעתנוזכתה בבחירות האחרונות ל־־ 1.27 של הקולות, אך בכנסת היא מהווה רק
0.87 איבדנו ומי טגדאט בחישובי העודפים. סיעתנו היא בעלת העודף הגדול ביותר
שלא זכה בפנדאם.ן
מה לשתה סיעה המהווה בכנסת ־ 1 — 0.87 מתוך?120
#היא הגישי• ־ 207 מכל השאילתות שנענו במושב זה — 175 מתוך .884 בכך היא
עומדת במקום הראשון — לפני גח״ל (שכל 26 חבריה ביחד הגישו 165 שאילתות) והרבה
לפני רפ״י (ש־ 10 חבריה הגישו 32 שאילתות) או מפ״ם (ששמונת חבריה ביחד הגישו 70
שאילתות).
#מבין 20 הצעות־החוק־הפרטיות שהועלו במושב זה, היו 4של סיעתנו — דהיינו
־ .207 וזה למרות שבאמצע המושב ביצעו מפא״י וחרות את הקנוניה הידועה־לשימצה,
המונעת מאיתנו כמעט לגמרי להעלות הצעות־חוק( .כתוצאה מכך מונחות במזכירות עשרות
הצעות־חוקים שלנו, שלא הועלו ולא יועלו בימי הכנסת השישית).
בשטח זה אנחנו עומדים במקום השני, אחרי גח״ל ( 7הצעות־חוק) והרבה לפני רפ״י
(הצעת חוק אחת) ומפ״ם (הצעה אחת).
#מבין 89 ההצעות־לסדר־היום שהושמעו, היו 5שלנו — דהיינו/0 5.5אמנם הגשנו
הרבה עשרות הצעות, אך כאן כבר נראית בבירור השפעת הקנוניה, שסתמה את פינו בשטח
זה באכזריות. רפ׳׳י הגישה 9הצעות, ומפ״ם . 10
דבר אחד חסר בחוברת זו: סיכום מיספר הנאומים במושב לפי הסיעות. אנחנו יכולים
למלא את החסר: ב־ 96 הישיבות של המושב, שארכו 392 שעות, עלינו על דוכן־הנואמים
172 פעמים, שהן ־ 167 מכל הנאומים שהושמעו על־ידי חברי־הכנסת (להוציא את השרים).
פירוש הדבר כי פעולתנו היוותה, בסך־הכל, קרוב ל ׳־ 207 מכלל הפעולות של 120 חברי־הכנסת
— כאילו לא מנתה סיעתנו נציג אחד, אלא לפחות .20
עוצמת עבודתנו לא נפלה כמעט, מבחינה כמותית, מזו של סיעת גח״ל, על 26 חבריה,
והיא עלתה במידה ניכרת על זו של סיעת רפ״י, על עשרת חבריה.
כל אחד ממאות הנאומים, השאילתות וההצעות חייב עבודת־מחקר ניכרת, הכנה מדוקדקת
ופעולה מחושבת. הם הקיפו הרבה עשרות שטחים שונים — החל בסוגיות משפטיות מסו

,סוף הוויכוח על תיקון קטנטן בחוק־האזרחות. הוויכוח נגמר בעיקרו כבר בשבוע
הקודם, ואילו תשובת השר נדחתה לשבוע הבא!
< #קריאה שניה ושלישית של חוק קטנטן, המרשה לממשלה להתחמק מחוק־הבניה שהיא
עצמה הציעה לכנסת. הוויכוח על כך התנהל מזמן, והשבוע ניתן לחוק רק אישור פורמלי
סופי( .מובן שהצבענו נגד).
• דיון על חוק טכני קטנטן הקובע גבול של זמן לשומות מס־ההכנסה. לשר־האוצר לא
היה זמן להשיב לוויכוח, ותשובתו נדחתה לשבוע הבא.
• שני תיקוני־חוק קטנטנים הנוגעים לרופאי־שיניים. השר אמר
עליהם כמה מילים, אך הוויכוח נדחה לשבוע הבא.
• שלושה ויכוחים קצרצרים על הצעות־חוק פרטיות. אחת של רק״ח
על זכות עבודה (שהוסרה אוטומטית) ,אחת של גח״ל על ניכוי ממם
עבור חינוך ילדים (הוסרה אוטומטית) ,ואחת המשחררת את קיצבתה של
אלמנת־נשיא ממס, שנתקבלה ללא ויכוח.
• דיון על הצעת־חוק של מנחם בגין, שבאה לקבוע מי ימלא את
מקומו של נשיא המדינה אם יקרה אי־פעם בעתיד הרחוק שגם הנשיא
וגם יו״ר הכנסת ייעדרו או יחזירו את נשמותיהם לבורא. העניין טעון
הבהרה, והוויכוח היה מעניין, מעל לרמה הרגילה של הכנסת — אך
קשה לטעון כי זוהי הבעייה הבוערת ביותר במדינה.
בשביל עבודה זו שילמה המדינה, כאמור, סכום של 60 אלף ל״י,
שו ר ש
בתוך בניין שעלה למדינה 21 מיליון ל״י.
ושוב: בשבוע בו ישבה המליאה חמש במקום שתים־עשרה השעות הרגילות, ניתן תוקף
סופי לסעיף סתימת־הפה שנתקבל באמתלה כי סיעתנו מעסיקה יותר מדי את הכנסת, הטרודה
והעסוקה עד מעל לראשה!

הכנעת הצביעה וגר הפריון י
ץםבשב תן מ ש?ןמם זה עלינו ארבע פעמים על דוכן־הנואמים. בפעם הראשונה היה
^ זה בתום אותו ויכוח ממושך (וחסר־תכלית, בעיקרו) על הנורמות בפרדסים. קמנו
והצענו הצעת־החלטה משלנו, בה רמזנו על אפס־המעשה של הממשלה והכנסת:
או לי אבנ רי: אנחנו מציעים לכנסת לקבל את ההחלטה הבאה:
( )1הכנסת מחייבת עקרון של שנר גבוה ופריון־עבודה גבוה.
( )2הכנסת קוראת לממשלה לתת דוגמה אישית של פריון־עבודה ויעילות גבוהים. לשם
פיתוח תודעת־הפריון בציבור.
( )3הכנסת מביעה את דעתה כי הנורמות בפרדסים ייקבעו על־ידי בדיקה אובייקטיבית
ונייטראלית, לפי יכולתו הסבירה של פועל ממוצע, ותוך הבטחת שכר הוגן.

נמו 20 וו״כיס
בכות וכלה בבעיות כלכליות מקצועיות. בכל אתת מפעולותינו ידענו כי לא רק הסיעות
העוינות אותנו, אלא גם מנגנון המדינה האדיר אורב לנו, כדי לשים אותנו ללעג ולקלס
במיקרה שנישגה את המישגה העובדתי או הענייני הקטן ביותר. אך לא נתפסנו אף פעם
אחת במישגה רציני.
איך יכלה סיעה קטנטנה, המורכבת מח״כ יחיד ומיועץ פרלמנטרי אחד (אמנון זכרוני)
לעמוד במעמסה זוז יש לכך כמה הסברים:
#השלמות הרעיונית של גישתנו, שגובשה במשך 16 שנות עבודתו של השבועון,
שטיפל במרוצת הזמן בכל הבעיות האלה.
העזרה הרבה שקיבלנו, מדי פעם, מאוהדים מסורים, ביניהם מומחים לשטחים רבים,
שרובם אינם יכולים להזדהות.
#החלטתנו הנחושה, למן היום הראשון, שלא להיטמע בכנסת, לא להתרגל להרגליה
ולא להשתלב ב״משפחה״.
ביססנו את עבדתנו על נוהלים קפדניים של עבודה מיקצועית. אפשר לקרוא לזה, אם
רוצים ,״ביצועיזם פרלמנטרי״ .זהו ביצועיזם חיובי, באשר הוא קשור בעקרונות בלתי-
מתפשרים.

שיא זזדש של. אפם-־גזנגשה

וראה זה פלא: הכנסת דחתה פהאחד הצעה זו להגברת פריון העבודה! ידי שלי
היתד. היחידה שהורמה למענה.
אגב, בעת סיכום ויכוח זה על־ידי ח״כ שלמה זלמן אברמוב מגח״ל, אירעו חילופי הדברים
המשעשעים הבאים:
אבר מו ב מדבריו (של יגאל אלון) משתמע כאילו אנו חיים במישטר
של חופש כלכלי, נוסח שווייץ או ארצות־הברית
אורי אבנרי: גם בארצות־הברית אין!
אברמוב: גם בארצות־הברית אין, נכון. אבל, בכל אופן, יותר מאשר
במדינתנו.
אורי אבנרי: קשה שיהיר, פחות.
אברמוב: נכון.

רגזה גזזזכיגז? כבר יש רעב ן
חר־כך בא תור הצעת־החוק של מאיר וילנר (רק״ח) .הוא הציע שהמדינה תתחייב
לספק עבודה לכל עובד. הצעה זו הוסרה אוטומטית מסדר־היום. גם אנחנו וגם גח״ל
נמנענו מהצבעה. אך רק אנחנו ביקשנו לנמק אח הימנעותנו. לכן אירעה בראשית דברי
תקרית קטנה:
היו״ר ישראל ישעיהו: רשות־הדיבור, להודעה בשם הנמנעים, לחבר־הכנסת אבנרי.
מנחם בגין: מה זאת אומרת ״בשם הנמנעים״? גם אני נמנעתי, והוא
§ לא מדבר בשמי!
היו״ר ישראל ישעיהו נ חבר־הכנסת אבנרי מדבר, בדרן כלל, בלשון

רבים, ולכן אמרתי כן. 8 אורי אבנרי: אני מקווה שאספק גם אתכם.
יש לחייב בהחלט חוק של הבטחת־עבודה. אן הצעת חבר־הכנסת וילנר אינה עונה על
הצרכים. הצעה כמו שלו עלולה להביא לאבטלה סמוייה, ליצירת תעסוקה לשמה, ללא הצדקה
כלכלית, ובכן להרחיק את העצמאות הכלכלית.
חוק־זכות־עבודה צרין, טל כן, להיות קשור באופן מהותי בביטוח בפני אבטלה, כדי
שהממשלה תוכל לבחור בין מתן עבודה למובטל לבין מתן תשלום במקומה.
יחד עם זאת ברצוני להביע מורת־רוח על ההשהיות הבלתי־סבירות בהנהגת ביטוח בפני
אבטלה.
אמנם דורש הדבר לימוד יסודי ומעמיק, אן מאז שתבענו את הדבר, כאן בכנסת, עברו
חודשים ארוכים, ודק עכשיו מתמנית ועדה. ואת הסוף — מי ישורנו.
במצב זה היה על הממשלה להתחיל, לפחות, בתשלומי־ביטוח מידיים, על בסיס זמני,
מבלי להמתין לתוצאות דיוני הוועדה.
הרעב אינו יכול לחכות, ולצערי, כבוד שר־העבודה, כבר יש רעב!

מי קרה או שלא במיקרה, פורסמה חוברת מאלפת זו בשבוע בו אירעו שני דברים
1אחרים:
•! אותה קנוניה עכורה של מפא״י וחרות, שנועדה בגלוי ובלי־בושה לשים מחסום בפני
יוזמת סיעתנו לגבי הצעות־חוקים והצעות־לסדר־היום, קיבלה תוקף סופי

וחוקי־כביכול.
כלומר: יו״ר ועדת־הכנסת, ברוך אזניה, שיזם קנוניה זו בשותפות עם
ד״ר יוחנן באדר ,״הניח אותה על שולחן הכנסת״ .בכך הפכה חלק מן
התקנון.
• מאחורי הקלעים של הכנסת הועלה בפעם הראשונה בפה מלא,
ובאופן מעשי, רעיון שמטרתו העיקרית, והיחידה־כמעט, היא לגרש את
סיעתנו מן הכנסת. כלומר: העלאת אחוז־החסימה מ־־ 17ל־־ 47 לפחות.
המטיף הגדול לרעיון זה הוא, כידוע, איש חרות — ד״ר יוחנן באדר.
השבוע הצטרפה אליו בגלוי המפד״ל — הרואה בנו סכנה חמורה להמשך
קיום הכפייה הדתית (והביזנס הדתי) בעתיד. מאחורי הקלעים נודע,
כי חוגים מרכזיים במפא״י מוכנים עתה לאמץ לעצמם דרך זו, העשו־א
רזי
ייה — לדעתם — לעזור להם להיפטר מאיתנו.
היה זה, על כן, שבוע מעניין. ושוב — במיקרה, או שלא במיקרה,
היה זה גם השבוע בו הגיע אפס־המעשה של הכנסת לנקודת־שפל חדשה.
כל שבוע־עבודה של הכנסת עולה לאומה כ־ 60 אלף ל״י. מה עשתה מליאת הכנסת בשבוע
זה, בו עמלה כל־כך קשה כדי לסתום את פינו ולחסום את יוזמתנו?
במשך השבוע כולו לא נתקיימה אף ישיבה שלמה אחת. כל הישיבות של המליאה ננעלו
גזי גזם גגד לגזזז, בנגצגז?
לפני זמנן, מפני שלא היה מה לעשות. ישיבה אחת (ביום ד׳) ארכה כולה שעה אחת בלבד!
אף חוק חשוב אחד לא נדון. אף נושא חשוב אחד לא הועלה.
הנה סדר־היום המלא של שבוע זה:
ך* אותו יום השתתפנו בוויכוח על אותה הצעה של מנחם בגין, הקובעת מי ימלא
• תשובת השרים לשאילתות (מהן שוב חלק ניכר שלגו).
^ זמנית את מקומו של יו״ר הכנסת, אם הלר, נעדר או נפטר. מכיוון שיו״ר הכנסת הוא
זנב הוויכוח הממושך על נורמות־ד,עבודה בפרדסים. הוויכוח כולו נערך בשבוע
גם ממלא־מקומו האוטומטי של נשיא־המדינה, במיקוד, שזה נעדר או נפטר, נוגע הדבר
הקודם, והשבוע היה רק הסיכום.
לסידרי הנשיאות.
1*01

אחד הנוהלים הפחות־מנוצלים בכנסת הוא ״השאלה הנוספת״ .אחרי תשובת השר
לשאילתה, יכול בעל־השאילתה לקום ולשאול ממקומו שאלה אחת נוספת.
מעטים משתמשים בזה, כי תשובת השר באה בדרך כלל כהפתעה, ואי־אפשר
להתכונן לה. סיבה שניה: רוב השרים סיגלו לעצמם שיטה של התחמקות משאלה
נוספת כזאת, בנוסחות חלקלקות״
השבוע ניצלנו את השאלה הנוספת לניהול ויכוח רצוף עם שר־האוצר על פרשת
סומרפין. בשעה שתעדת־הכספים הוסיפה לדון על הצעתנו־לסדר־היום, שלא
בנוכחותנו ומבלי שיכולנו להתערב, ענה השר לשורה רצופה של שאילתות שלנו,
והתפתח הדו־שיח הבא:
• ש אי לתה מהו ההסכם שהושג בין הממשלה לבין נושי חברת
סומרפין?
תשובתהשר: פרטיס על ההסכם המוצע, שטרם נחתם, מסרתי בוועדת
הכספים של הכנסת ...
היו ״ ריצחקנכ ון: שאלה נוספת לח״כ אבנרי.
שאלהנוספת: כב׳ היו״ר, אין זו שאלה נוספת. זוהי אותה שאלה עצמה.
איני סבור שזהו נוהל תקין שהשר יפנה כי תשובה לשאלה מסויימת הוא מסר
לוועדה.
היו ״ ריצחקנב ון: זוהי הערה. אין זו שאלה. מהי שאלתך?
או רי אכנ רי: רצוני לדעת: מד, מסר כבוד השר לוועדת־הכספים של הכנסת?
פי נחסס פי ר: מסרתי את פרטי ההסכמים שעומדים להחתם.
ש אי לתה: האם נכון שהחשב הכללי של האוצר פנה אל הנושים השווייציים
של סומרפין ותבע מהם שלא לדבר עם עתונאים ישראליים?
תשובתהשר: לא. לא.
שאלה נו ספת: לאור העובדה שהעתונאיס הישראליים דיווחו שהנושים
בשווייץ אמרו להם זאת, האס יכול כבוד השר לתאר לעצמו שמישהו אחר במשרדו
נתן הוראה זו?
פי נחסס פי ר: לא ידוע לי על איש שנתן הוראה כזאת.

• ש אי לתה: האם נשלחו לאחרונה חוקרים מטעם ממשלת ישראל לז׳נבה
לחקירת ענייני סומרפין?
תשובתהשר: חוקר מטעם המשטרה הכלכלית נסע לז׳נבה, לפי בקשת
משרד האוצר.
שאלהנוספת: האס היה זה קצין המשטרה הכלכלית, או קצין המחלקה
לתפקידים המיוחדים (הקשורה בשרותי־הבטחון) ,ומה היו תוצאות החקירה?

לפני שקמתי לנאום, תקף אותי ברוך אזניד( ,מפא״י) בטענה שאני מתנגד למישטר של
מפלגות — ואיך אפשר לנהל מישטר דמוקראטי בלי מפלגות?
או רי אכנ רי חבר־הכנסת אזניה הזמין אותי להגיד אין מנהלים מישטר דמו־קראטי
בלי מפלגות.
איננו מתנגדים למפלגות. אנחנו מתנגדים למפלגות האלה, יותר נכון: למפלגות כאלה .
אנחנו מתנגדים למפלגות המנהלות עסקים; מפלגות המוציאות בבחירות מיליונים ועשרות
מיליונים, והנאלצות לגייס מיליונים אלה בדרכים כשרות ובלתי־כשרות.
על כן, כל מיבנה המפלגות בארץ הזאת חעוות מעיקרו. אנחנו רוצים לראות
דמוקראטי, המבוסס על מיבנה אחר של מפלגות.
על כך התפתח, לאחר־מכן, ויכוח בעת נאומו של איש מפ״ם, ראובן ארזי:
ר או בן א רזי: בשולי הדיון הזה, ולצערי גם בדיונים אחרים, דובר על ״מישטר הספל־גות״
בארץ. כל הרוצה במישטר זמנקראטי פרלמנטרי, עדיין לא המציא צורת־התארגנות
פנליטית אחרת, בין שיכנה התארגנות פוליטית זו בשם סיעה, תנועה, או רשימה. בסופו
של דבר זאת תהא אותה גברת בשינוי אדרת.
או רי אבנרי: איש איננו חולק על כך.
ר או בן א רזי: ממילא מי שפוגע במישטר המפלגות .
או רי אבנ רי: מי, למשל?
ר או בן א רזי: חבר־הכנסת אבנרי, אני לא הזכרתי את שמן. אם אתה
חוזר וקורא קריאות־בינייס, סימן שאתה חושב שכל מה שאני רוצה לומר
בעניין מישטר המפלגות מתייחס לביקורת ולוויכוח אתן. במידה ותרצה לראות
בכן ויכוח אתן, תוכל לראות את הדברים באור זה.
אומר את כל מה שיש ברצוני לומר, על הביקורת המופרזת והבלתי־מוצדקת,
וכן על הזילזול במישטר המפלגות, ואם תרצה לזקוף זאת לזכותן
או רי אכנ רי: איש איננו מתנגד למישטר של מפלגות. אנחנו מתנגדים
למפלגות המסויימות ולמיבנה שלהן!
ר או בן ארזי: אני לא ציטטתי אותן.
או רי א 3נ רי: את מי אתה מצטט?

פי נחסס פי ר: אינני יודע מה ההבדל. אני מכיר את הקצין הופשטטר, אשר
מסר לי את תוצאות הבירור שלו, ואני הנחתי אותן כמיסמך על שולחנה של
ועדת־הכספים.

שאילתה: האם ערן משרד־האוצר מחקר־כדאיות לגבי תיפעול אוניות סומרפין,
בטרם העניקה את ערבויותיה לחברה זו?
תשובתהשר: ערבויות המדינה ניתנות לפי חוות־דעת של המשרד הנוגע
בדבר, שבוודאי גס מסתמן על סקרי־כדאיות.
שאלה נוספת: מה פירוש המילה ״ודאי״? האס ידוע לשר שנערן סקר־כדאיות,
או לא?
פי נחסס פי ר: אין לי מה להוסיף על מה שאמרתי. כל מה שאני יודע
אמרתי מעל במת הכנסת.
שאילתות אחרות שלנו שנענו השבוע:
• מי פעל ״ ש מ שון־״ כהרטוב: שר־האוצר הכחיש~״יל׳ו הופלה מיפעל
זה לרעה לעומת מיפעל נשר, שהוא ב״>< 407 בבעלות ההסתדרות. אולם המיספרים
שנתן הוכיחו כי אמנם היתה העדפה בולטת.
• הקפאתהלי גו תלב דו רג ל: סגן־שר־החינון חזר על טענותיו הידועות
כדי להסביר מדוע לא התערבה הממשלה בעניין זה.
• ביטוח תלמידים: האם כוללת אגרת־החינוך את ביטוח הילדיס? סגן־
שר־החינוך אישר זאת, והסביר את הנוהליס והזכויות.
ס ג מי להמס מי ם: שר״הבריאות אישר שלא קיים עדיין מוסד מיוחד בארץ
לגמילת נרקוסאנים מסמים משכרים, אך הבטיח שהדבר יתוקן.
• הלוויה בשכונת התקווה: סגן־שר־הבטחון הכחיש שמשרדו אשם
בהתמרמרות שהשתררה בלווית החייל דויד אבראני, שנהרג במיקוש בהר־חברון,
בגלל שינוי מקום ההלוויה. בשאלה נוספת הוכחנו לסגן־השר כי משרדו אמנם
אשם בשינוי השרירותי, שפגע במשפחה. הסגן הבטיח חקירה נוספת.

השבוע הגשנו, בין השאר, את השאילתות הבאות:
• מענקים למובטלים. אם הוחלט להעניק מענקים למובטלים, מתי יתחילו
בתשלום? איזה סכום מוקצב על־ידי הממשלה למטרה זו? מה יהיה גובה שיעורו
של התשלום היומי?
• ערבויות להכרה ימית. לשר־האוצר: האם ביקשה החברה להובלה ימית
לאשר לה ערבויות לרכישת 7או 8אוניות? על איזה סכום מדובר? באיזה קו
תעבורנה האוניות?
• המלחת מים וקרקע לשר־החקלאות: מדענים בכירים מן הטכניון טונר
נים כי ההמלחה של מי ההשקאה עלולה לגרוס להמלחת הקרקעות. האם נכונה
טענתם כי עניין זה אינו מקבל טיפול מדעי יסודי? האס נבדקו חוות־הדעת של
מומחי הטכניון? מה עושה משרד־החקלאות למניעת המלחת מי ההשקאה?

״קוו! חפון: שיושב־ראש בית־הנבחרים לא יהיה שיין למפלגה של ראש־הממשלה
למפלגה החולשת על הרשות המבצעת.

האבו רצגי בטזיא, ץ אגזרי\2אי״ ?
ף יצרתי ויכוח

זה כדי להשמיע כמה הירהורים פרטיים, שאני הוגה בהם מזה שנים

^ רכות:
אורי אבנרי בקשר עם זה הייתי רוצה להשמיע הירהור בקול רם.
עם קום המדינה קיבלנו, לגמרי אוטומאטית, מישטר אנגלי ביסודו. הכנסת היא, פחות או
יותר, העתק של הפרלמנט האנגלי.
מנחם בגין: האנגלי־צרפתי; מעורב.
אורי אבנרי: האנגלי־צרפתי, מעורב, נכון. צרפתי לא של היום, אלא של
אז. והרשות המבצעת היא, פחות או יותר, בהתאם לנוהל של אנגליה ושל
צרפת דאז — הדגש הוא על ״דאז״.
אינני בטוח כלל אם, לאחר נסיון של קרוב לעשרים שנה, אין מקום להירהוריס שניים
גם לגבי הכנסת וגם לגבי הרשות המבצעת בעניין זה. הפרלמנט
האנגלי נמצא תיוס במשבר עמוק ביותר. באנגליה נמתחת
עליו ביקורת קטלנית, סכל הצדדים.
איני בטוח שלא היינו מיטיבים לעשות אילו לקחנו דוגמה,
לא ספרלמנט בן 600 חברים, כמו הבריטי, אלא מהסנאט
האמריקאי, שגודלו כגודל הבית הזה. זהו פרלמנט הרבה
יותרר יג ז יעיל והרבה יותר עצמאי*
שמואל שורש (מפא״י) :שם המישסר הוא
נשיאותי!
אורי אבנרי: תודה. בדיוק לזה רציתי להגיע.
כשאני מעביר את המחשבה מן הכנסת אל הרשות המבצעת,
אני שואל את עצמי אס אין צורך להעלות על סדר־היום
של המדינה רעיון של מעבר לשלטון נשיאותי, בנוסח
האמריקאי. בגין תנשיא תוכרזז לחיות איש־ספאיייי
דהיינו: שראש הרשות המבצעת ייבחר בבחירות אישיות,
על־ידי העם עצמו, והרשות המבצעת תהיה נפרדת כליל מן הרשות המחוקקת.
שלמה בהף־צידון (גח״ל) :ראש־הממשלה הכחיש זאת.

שר לנוסח הצעת־החוק, תמכתי בדעתו של בגין, שבמיקרה של מות היו״ר, צריך ״
^ לבוא במקומו, באופן אוטומאטי, הוזתיק שבין סגני־היו״ר, כדי שלא ייוזצר חלל.
אורי אבנרי: יש פיתנס האומר :״אל תאמין לעולם לשמועה, עד שה־לכך
התנגדה מפא״י, מתוך חשש שמא ימלא חלילה, את תפקיד הנשיא־בפועל, ח״כ שאינו
ן ן ממשלה מכחישה אותה רישמית.״
איש מפא״י. לכן הציע הרוב — קרי, מפא״י — שממלא־המקום ייבחר על־ידי שתי ועדות
אם אנו שואפים לכנסת חזקה יותר, עצמאית יותר, ומאידך — לרשות מבצעת חזקה,
של הכנסת. תיקון זה נתקבל בוועדה.
המסוגלת למשול תקופה קצובה, נידמה לי שהגיע זמן לחשוב על חקיקת חוקה שבה יובטחו
אורי אכנרי כבוד היושב־ראש, כנסת נכבדה.
הזכויות האלמנטריות של האזרח, ושתפריד באותה שעה בין שתי הרשויות הלכה למעשה:
יש לברן את חבר־הכנסת בגין על היוזמה הזאת
להקים נשיאות חזקה, ולשחרר את הכנסת מהלחצים הבלתי־בריאים המעיקים עליה כיוס.
מנחםבנין: אינני יודע אם אזכה בגלל זה בעולם הזה, אולי בעולם הבא.

אגב, אל־נא יתקבל הרושם כי ויכוח עיוני זה התנהל בפני מליאה מלאה. כשדיברה שולמית
ייכתב זה הבא בשבוע אולי כי תזכה, כן אולי הזה בהעולם
: קריאה אלוני על אותו חוק, נכחו, מלבד היו״ר (יצחק נבון) ואנוכי, רק שמונה חברי־כנסת:

בעיתון.

ר שי מתה נו כ חי ם: מבין 49 אנשי המערן — אף לא אחד; מבין 26
אורי אכנרי: במסגרת סידרי־השלטון הקיימים — זהו תיקון חיובי ביותר, אם כי,
אנשי גח״ל 2בגין עצמו ושלמה כהן־צידון); מבין 11 אנשי הספד״ל —
( 1דניאל לוי); מבין 10 אנשי רפ״י 2סורקים וגז); מבין 8אנשי מפ״ם —
לאחר השיפוץ בוועדה, שוב איננו אידיאלי.
...מהו, בסופו של דבר, השיפוץ שנעשה בוועדת החוקה־חוק־ומשפט? השיפוץ הוא ש(
1ארזי); מבין 5אנשי ל״ע 1פינחס רוזן); מבין 3אנשי רק״ח — 1
נשיא המדינה, ויושב־ראש הכנסת, וכל מי שאי־פעם ימלא מקומם, מוכרח להיות חבר מפא״י.
(טובי) .לא נכח איש מאגו״י, פא״י ומק״י.
אס נפשיט את הדברים מהאדרות היפות — זו המציאות המתחבאת מאחורי התיקון. ישנה
כשיצא גם כהן־צידון לרגע, אירעו חילופי־דברים משעשעים. בגין התיישב על אחד
מעין מועצת עוצרים, והיא בוחרת. לפי ההרכב הסיעתי של הכנסת, מוכרח להיות במועצה
מן הספסלים של המערך וקרא לעברה של הנואמת:
זו רוב לקואליציה, וממילא לשלטון מפא״י.
מנחםבגין: שמת לב שאני ממלא מקום
פירוש הדבר שהובטח מראש, שאפילו למשך שבוע־שבועיים לא יכול להיות במדינה זו
של איש מהמערך?
נשיא־בפועל שאיננו איש מפא״י.
אורי אכנרי: אבל בזה גרמת לכך,
למעשה נקבע כלל במדינה שרק איש השיין למפלגתו של ראש־הממשלה יכול להיות גס
שאף אחד אינו יושב עכשיו על ספסלי גח״ל!
נשיא־המדינה וגס יושב־ראש הכנסת. לדעתי, זהו עיקרון בלתי־רצוי במהותו. הייתי מקדם

תסחרים
+.נהרתה. אחרי תשע שנות נישואין,
כוכבת־ו־,קולנוע סופיה לורן ,32 ,לבעלה,
המפיק קארלו פונטי ,53 ,לו כבר הרתה
פעם, לפני שלוש שנים, בהריון שלא עלה
יפה.
^ נולדה. בת לתושבת כפר־קאסם,
ג׳ומה כאדיר, חצי שעה אחרי שרכבת
התנגשה במכונית, בה נסעה לבית־היולדות.
בהתנגשות נפצעה היולדת קשה וקרובתה,
שליוותה אותה במכונית, נהרגה.
+נישא. בדגניה ב׳ ,מורה בית־ספר־תיכון
אהוד לוז ,28 ,אחד מארבעת ילדיו
של יו״ר הכנסת, קדיש לוז, לעובדת הסוציאלית
נורית יהונתן, בת דגניה אף
היא, ובתו של מלווה־שיירות במלחמת־העצ־מאות,
שנפל בדרך לירושלים.
+נישאה. זמרת־שחקנית ז׳ולייט
גריקו ,39 ,לכוכב
הקולנוע הצרפתי מי

של פיקולי,40 ,
בטקס צנוע ושטוף־
גשם בכפר צרפתי
קטן.

+נותח. בסרטן
הגרון, ג׳ק רו
כי ,55 ,רוצחו היהודי
של רוצח קנדי,
לי אוסוולד. רופאיו
של רובי קבפיקודי

כי אין סיכוי רב
שיוכל לגשת למשפטו
החוזר באשמת רצח אוסוולד, העריכו
את אורך־החיים הצפוי שלו ל״חודש עד
חמש שנים.״
נחוג. יום הולדתו ה־ 53 של סגן

יו״ר הכנסת אריה בן־אליעזר. הח״כ
החרותי, שנולד כבן־זקונים במשפחת זברו־בסקי
ברוכת־הילדים (עשרה בסך־הכל) אן
חסרת־האמצעים, בילה את השנתיים הראשונות
שלו בארץ. יחד עם משפחתו הענפה.
באוהל, התפרסם יותר מאוחר כמפקד האצ״ל
שהצליח לברוח דרך מנהרה ממחנה־מעצר
בריטי באירתריאה האפריקאית.
+נחוג. יום הולדתו ה־ 61 של הרב
ד״ר •טמואל זנוויל כהנא, מנכ״ל משרד
הדתות והממונה על המקומות הקדושים
והר־ציון, בנו ונכדו של הרב הראשי של
יהודי ורשה.
נחוג. יום הולדתה ר,־ 71 של ד״ר
מרים ברנשטיץ־כהן, שחקנית-חובבת
בגימנסיה העברית הרצליה בראשית ימיה,
שחזרה ארצה, אחרי תקופת שרות כרופאה
צבאית בצבא האדום של ראשית המהפכה,
לקריירה מזהירה של שחקנית, קריינית, סופרת
ועסקנית ציבורית (תפקיד בו עברה
משך שלושים השנים האחרונות מן המפלגה
הרביזיוניסטית עד למפ״ם).
נחוג. יום הולדתו ה־סס! של מרדכי
יוסף דורון, תושב בית־אבות חולו־ני,
שהוא המשתתף הקשיש ביותר בשבע
הצעדות האחרונות.
נפטר. שבוע אחרי יום הולדתו ה־
,65 ממציא המיקי מאוס, מפיק הסרטים

וולט דיסניי, צ
ייר
קריקטורות לשעבר,
שהפיק בחייו
יותר מ־ 600 סרטים,
משלגייה עד מארי
פופינס.
* נפטר. שבועיים
אחרי יום הולדתו
ה־ 95 פרופסור
נחום סלושץ,
בלשן, ארכיאולוג וחוקר
תולדות היהודים
בצפון אפריקה,
שייחס לסופר
הצרפתי אמיל(אני מאשים!) זולא מוצא יהודי
לפי הנוסחה זולא = אזולאי.
* נפטר. בגיל ,69 ריימונד קאפא
ראטה, קצין־בטיחות בנמל ליברפול, ששימש
בגיל 31 במפקדה הבריטי של משטרת
חברון ולא מנע את ריכוזי הפורעים
שהתכוננו לטבח יהודי חברון בקיץ .1929
קאפאראטה אמנם גילה אומץ־לב אישי כאשר
ניסה, מאוחר מדי, להדוף את הפורעים
בעזרת אקדחו השלוף (מעשה עבורו זכה
במדליית הגבורה מטעם המלך ג׳ורג׳ החמישי)
אך הופיע מאז ברשימה השחורה של
היישוב העברי. כמפקד משטרת שכם 14
שנים יותר מאוחר, חזר להשתמש באקדחו
בעת חיפוש אחר נשק־מגן בקיבוץ רמת־הכובש,
עת איים בו על חברי המשק ופצע
בירייה אחד מהם.
העולם הזה 1529

ך* יום השלושה בנובמבר 1969 עלול חבר מפ״ם
*4במשמר־העמק להתעורר ולשמוע במהדורת־החדשות כי
מפלגתו חדלה להתקיים בכוח פוליטי במדינה.
כך יכול לקרות גם לחבר אחדוח־העבודה, אם לא תהיה
אז במפא״י או במערך.
כך יכול לקרות לאיש המפלגה הליברלית, אם לא
תהיה אז בגח״ל.
כך יכול לקרות, על אחת כמה וכמה, לאיש אגודת־ישראל
או הליברלים העצמאיים.
על כל אלה מאיימת מזימה, הנחרשת ברגע זה בחדרי
המפד״ל, חרות ומפא״י.

שמה :

אחוז

החסימה.

ף* גב״ מפ״ם נראית סכנה זו, לכאורה, רחוקה מאד.
/אבל רק לכאורה.
בבחירות האחרונות קיבלה מפ״ם 79,985 קולות, שהיוד
.6.670 האם אפשר לחסום אותה?

כז מפלגתי אלמוני לקבוע את המועמדים המופיעים ברשימה,
מבלי לתת לבוחרים עצמם כל אפשרות לבחור
באישים הרצויים להם.
לעומת זאת מצטיינת שיטה זו בחיוב אחד מכריע: היא
מאפשרת לכל קבוצה של אזרחים, שיש להם רעיונות
חדשניים ונועזים, להתייצב לבחירות ולהעמיד את עצמם
במיבחן הדמוקראטי העליון.

כמילים אחרות: זוהי שיטה הפותחת פתח
לחידוש החיים המדיניים, לעליית כוחות חדשים,
לשינוי המישטר כדרכים דמוקראטיות.
השיטה האזורית, לעומת זאת, לוקה בכך שהיא חוסמת
את הדרך בפני כל כוח חדש. כי שום רעיון חדש ונועז
אינו יכול לזכות ברוב מוחלט או יחסי באזור מסויים.

האם יש צורך למנות את סימני ההתמוטטות הדוהרת
הזאת?
הסימפטומים מתרבים בכל השטחים: פרשות של חלוקת־שלל
כמו סומרפין וקואופרטיב זן. המשבר הכלכלי המתגבר,
שאין ממנו מוצא. התגברות סיסמת ״מלחמת השיחרור
העממית״ ועלייתו של אחמד שוקיירי מעבר לגבול. אובדן-
העצות בשטח המדיני והבטחוני. האשמותיו של איסר
הראל והזעזוע המתמיד בצמרת המדינה. מבול הבדיחות
ומשבר האימון. ירידת העליה ועליית הירידה.
את המדינה כולה מציפים גלים של דכאון, גלים של
געגועים למשהו חדש — לכוחות חדשים, לאנשים חדשים
ולרעיונות חדשים.

כנגד בל אלה באה המזימה להקים מחסום.

התשובה היא: כן.
ראשית כל, מפני שאין למפ״ם הסכם חתום עם הקדוש־ברוך־הוא,
או עם רוחו של קארל מארכס, שהאחוז שלה
לא יירד בבחירות הבאות.

שנית: חורשי המזימות לא התחייבו ל הגביל
את מזימתם לאחוז מסויים.
אמנם, ברגע זה מכודנת מזימתם בעיקר נגד הכוח החדש
בכנסת. הם סבורים כי כוחו עתיד לעלות. הם סיכמו לעצמם
מהו המכסימום הצפוי, והחליטו כי אין כל חשש פן יעלה
הכוח החדש ב־ 1969 על >.47
לכן קבעה המפד״ל, יוזמת הסיבוב החדש של המזימה,
כי יש לקבוע חסימה בשיעור .470

אך זהו יעד זמני בלבד.
אם יתקבל ד,עקרון על דעת
יפעל ההגיון המפורסם מן הבדיחה
עם נערה על גובה האתנן. אחרי
אמר, כידוע :״אחרי שהסכמנו על
הסכום לעשר לירות.״

שלושת שותפי המזימה,
אודות הג׳נטלמן המתמקח
שהסכימה לסכום אגדתי,
העקרון, הבה ונוריד את

אחרי שייקבע עקרון העלאת אחוז־החסימה,
יעשה כל אחד משותפי השילוש הבלתי־קדוש
את החשבון: מהו המינימום שאני לא יכול לרדת
ממנו בבחירות?
המפד״ל היא הקטן שבין שלושת השותפים. היא קיבלה
בבחירות האחרונות 107,966 קולות, שהיוו .8.970

לפיכך תהיה הנטייה, בסופו של דבר, ל העלות
את אחודהחסימה עד . 870:

^ הגיון שמאחורי המזימה הוא עיסקי טהור (או
( ) בלתי־טהור).

בלשון הביזנס קוראים לזה כשם הצרפתי
קאר טל .
הקארטל הוא ברית של כמה פירמות כלכליות גדולות,
השולטות בענף מסויים.

ברית המכוונת נגד שני גורמים: נגד המתחרים
ונגד הציבור.
היא באה להחניק ולחסל את כל המתחרים היותר־קטנים.
והיא באה לתפוס את הציבור בגרגרת ולומר לו: תקנו
את סחורתנו במחיר שאנחנו קובעים, או שלא תקבלוה
בכלל.
לכן קיים בכל חברה הגונה חוק האוסר קארטלים. הוא
מבוסם על ההנחה שעל המחוקק להגן על הציבור בפני
תכתיב בלתי־הוגן, וגם בפני ירידת־ר,איכות הנובעת בהכרח
מחיסול ההתחרות.
כך קבע גם בית־המחוקקים הישראלי, כאשר חוקק חוק
לאיסור ״הגבלים עיסקיים״.
אבל מי יגביל את ההגבלים העיסקיים של המחוקקים
עצמם?

שיטה זו נותנת את כל היתרונות למפלגות־ענק שמרניות.
לעומת זאת יש בשיטה זו חיוב כלשהו: הוא מאפשר
לבוחר לקבוע בעצמו מי יהיה האיש שייצג אותו בכנסת.
אמנם, זהו חיוב תיאורטי, לא מעשי. שהרי למעשה
נקבעים המועמדים גם בשיטה זו על־ידי מרכזי המפלגות.
בבריטניה, הדוגמה הקלאסית של השיטה, מורכב הפרלמנט
רובו ככולו מעסקני־מפלגות אפרוריים, נבחרי המרכזים, ורוב
האזרחים כלל אינם יודעים את שם האיש המייצג אותם
בארמון וסטמינסטר.
והנה, אחוז־החסימה משלב את המגרעות של שתי השיטות:

מצד
אחד היא משאירה על בנה את השיטה
היחסית, הנותנת למרכזי-המפלגות שליטה מוחלטת
על הנבחרים ;
מצד שני היא חוסמת את הדרך באופן מוח לט
כפני כל כוח חדש.

מי ימנע כעד מפלגות-הביזנם הגדולות, ה היא
מוסרת למזכירי־המנגנונים של שתיים־שלוש מפלגות־שולטות
ככנסת, ליצור קארטל?
ענק את השלטון הבלעדי במדינה.
אם יתקבל אחוז גבוה, תהיינה מפא״י, חרות והמפד״ל

דומות לג׳נרל נזוטורס, פ ורד וקר״זלר, בארצות־הברית.
ארץ מתנהל ויכוח־סרק נרחב על שינוי שיטת־
,*2הבחירות. יש הדוגלים בהמשך שיטת הבחירות היחסיות.
הפילוסופיה השלטת תהיה זו שבוטאה בשעתו על־ידי
יש הדוגלים בהנהגת שיטה של בחירות אזוריות.
צ׳ארלס וילסון :״מה שטוב לגינרל נזוטורס, טוב לארצות־אחוז-החסימה
בא לשלב את התכונות הברית.״
השליליות של שתי השיטות גם יחד, ולסלק

ך* מישטר הישן במדינה, המבוסם על פדרציה של
את התבונות החיוביות של שתיהן.
( | מפלגות זקנות, הולך ומתמוטט לעינינו.
השיטה היחסית הנוכחית לוקה בכך שהיא מאפשרת למר
היא
לא מתיימרת אפילו לתקן משהו במפלגות המסתא־בות.

אין
היא פותהת פתח להתחדשות אנושית
ורעיונית אף בקרב המפלגות האלה עצמן.
היא באה להציל אותן מפני התוצאות ההכרחיות של
הסתאבותן.

היא באה לאחז את עיני הציבור כרעיון, שמתן
מונופול פוליטי־עיסקי לעסקנים הזקנים
של שלוש מפלגות זקנות תהזיר את העלומים,
את היופי ואת המרץ לאותם עסקנים ולאותן
מפלגות.

ף* ל כוח חדש, יהיה צביונו כאשר יר,יה, יכול לקום
*/רק כאשר אלפי אזרחים מתחילים לחוש בצורך לשינוי,
ולהסכים על הדרך שתוביל לשינוי זה.
אזרחים כאלה — בעלי מחשבה עצמאית ,״יוצאי־דופן״,
שוחים־נגד־הזרם, מפוזרים מטבעם בכל רחבי הארץ. אין הם
מרוכזים במקום אחד, בעיר אחת, בשכונה אחת.
לפי השיטה האזורית, לא יזכו לעולם לשום ייצוג. אחוז
החסימה נועד לשלול מהם ייצוג גם בשיטה היחסית. זוהי
מטרתו הברורה והגלויה.

זהו אחוז הקפאה.

ך* ל מונופול הוא גרוע. מונופול פוליטי הוא גרוע
שבעתיים. מונופול לשלוש מפלגות־ביזנם אלה הוא
גרוע פי שבעים ושבעה.

זאת תהיה התוצאה של המזימה.

אנו ־ י

אבנו ־ י

ן ב פי 1!7ח
!גיבורי
ו מ מדב תי
לימודי יום וערב
מינואר 1967

אלקסרוניקה לכל הדרגות

אלק ט רוניקה רפואית כולל טלוויזיה כחוג סגור

טלוויזיה תיקון אחזקה שרות
בפיקוח משרד העבודה

אדריכלות פנים

בניית מודלים
במדינה העם
הגשמי באו
בתחילת דצמבר עוד התרחצו אלפים בים,
מומחי משק־המים בחנו בדאגת את מיפלס
הכינרת, שירד השנה במידה חסרת־תק־דים
בעשר השנים האחרונות. התפוזים זעקו
לגשם, שדות זרועים החלו לקמול. בין
שרב למישנהו הידד,דה השאלה: מתי יתחילו
הגשמים?
השבוע נפתחו ארובות השמים. לא היתה
כמעט פינה אחת בארץ שלא נרטבה. אזורים
שלמים ספגו כמויות גדולות של גשם.
מומחי משק־המים מדדו את הזרימה לכינרת
ולמאגרים מלאכותיים במאות מיליונים
של מטרים מעוקבים.
בין הודעה אחת לשניה על ״גשמי ברכה״,
הצטלצלו גם נימות של דאגה. עצים נעקרו,
קווי טלפון נותקו, אניות ברחו מתוך נמל
חיפה אל הים הפתוח. עבודות טעינה ופריקה
נפסקו, פועלי הקטיף ישנו בטלים בבית.
ועדות־חירום התבוננו היטב בנחלים.
מוסררה הסורר. בהרי אפרים ומנשה
התמלאו הואדיות. אבל פרצי־המים כוונו
באפיקים מוגדרים, אל המאגרים.
בדרום התמלאו הערוצים, החוצים את
הארץ לרוחבה, מהרי חברון ועד לחוף הים.
נחל שקמה גאה, וקטעי כבישים הוצפו.
אבל במרחבי הדרום אין סכנת השטפונות
פגע חמור. הנחל המסוכן ביותר, מבחינה
זו, מוביל את מי־השטפונות מהרי ירושלים
לחוף תל־אביב. זהו נחל אילון — או
ואדי מוסררה הסורר. היא יכול לגאות

תושבת שכונת־התקווה שכונתה מביתה
סי הזעם מהרי ירושלים —
לגובה של שלושד,־ארבעה מטרים תוך שעות
מעטות. מכיוון שהוא חוצה את השכונות
המאוכלסות — והנמוכות־ביותר של תל־

אביב, הוא מהווה מוקד־הסכנה מספר אחד
בימי שטפון, לשכונות אלה.
מאז גאה נחל זה על גדותיו בשנת

בניין ריהוט דגמים

ס ר טו ט
בניין אדריכלי מכונות
הבוגרים יתקבלו

להסתדרות הטכנאים

ס ר טו ט טכני
בשיתוף ״אלקטרון׳

קירור ומיזוג אוויר
למתחילים מתקדמים

בשיתוף ״אגפא
צילום רגיל וציבעוני
למתחילים

מתקדמים

| בפיקוח אגודת הגרפיקאים

מבונית ששקעה כשטפון ליד גשר ״עדית״ ברמת־גן
— דרן השכונות המאוכלסות ביותר —

גרפיקה שי מו שי ת
קי שו ט ותיפאודה
עיצוב תערוכות
ן כתב א מנו תי
רישום ציוד
פיסול

,1952 הוא הועמק והורחב, ניבנו מעליו
גשרים חדשים וגבוהים — בעיקר במבואות
רמת־גן ושכונת התקווה. אבל לא היה
שום בטחון, ששיפורים אלה דיים כדי להגן
על תושבי השכונות מפני שטפון חדש.

בשיתוף ״נושכית״

ציור ב א טי ק
עיצוב צ ע צו עי ם

פרטים והרשמה

ה בו כנ ה הפו>ינובניד1
תל-אכיב, רח׳ המטגר ,62
טל* 36487
ט־ס כבוקר עד 1אחר״צ
ונד 5אחה׳ש עד 8כערב

מבונית־כיכוי בשכונת מונטיפיורי
— מוקד מספר אחד

השבוע נידמה היה, כי שוב מאיים הוואדי
באסון. מימיו עלו במהירות, הציפו את
הגשרים החדשים, וניתקו את התנועה בכביש
הראשי בין תל-אביב לרמת־גן. גם
הכניסה לשכונת התקווה נחסמה. רק גשר
ביילי אחד, גבוה במיוחד, לא נשטף במים
הזורמים.
העיריה, בעזרת מכבי־האש, התכוננה ל־מיבצעי־הצלה
המוניים. הוכנו מקומות־קליטד,
לעשרת אלפים אזרחים, שבתיהם עלולים
להיות מוצפים. עשרות צופים גוייסו לפעו־לות־הצלה.
ואמנם,
הוצפו בתים ומפעלים, ושוב נראו
חלקים של שכונת התקווה כעיר התעלות
ונציה. נשים זקנות פונו, מכונית־כיבוי גדולה
שקעה, מכוניות פרטיות וטנדרים טבעו־למחצה,
ספרי־תורה הוצאו מבתי־הכנסת. אבל
לפני שיבול היד, לקרות אסון, שידר מפקד
הכבאים של תל־אביב, אהרן אנקורי, את
ההודעה המרגיעה: המים יורדים.
העולם הזה 1529

המיתון מת -יחי הפיחות? או יחי הביזבוז?
כספים ב־ 60 אחוז תוך שנתיים, במקום קצב
רגיל של 20 אחוז.
התוצר הלאומי — כלומר, התפוקה של
המדינה — גדל באותה תקופה רק ב־20
אחוז. התוצאה היתד, אינפלאציה דוהרת:
בידי הציבור היה כסף רב, הביקוש גדל
הרבה יותר מהר מהייצור. וכאשר עולה הביקוש
— עולים המחירים.
כאשר עלו המחירים, עלה המדד, ויחד
עימו עלתה תוספת היוקר. היצרנים לא
אולצו לספוג את ההוצאה הנוספת. הם
הרשו לעצמם להעלות שוב את המחירים,
כי ידעו שיש מי שיקנה את הסחורה.
לא עבר זמן רב, ועליית המחירים החזירה
את הגלגל אחורנית. כוח־הקניה של הלירה
הישראלית חזר להיות דומה לזה ש־

יהפכו למותרות שמחוץ להישג ידו של השכיר
הממוצע. תעשיות חשובות המשתמשות
בחומרי־גלם מיובאים, ייאלצו להעלות
את המחירים. ביניהן: חברת החשמל, המשתמשת
בדלק מיובא.
הכלכלנים אינם מתעלמים מאפשרויות
אלה. הם רק טוענים, כי הורדה כללית של
רמת־החיים עדיפה על אבטלה המונית.

הפתרון: להדפיס כסף
* 3אילו הסכים ספיר לתוכנית זו, היה
^ אשכול דוחה אותה. לא כל כך מסיבות
כלכליות, כי אם מתוך חישוב סוליסי־מפ־לגתי

בשנתיים הראשונות לאחר פיחות כזה,
ישרור משבר קשה על כל התעשיות הבלתי־ריווחיות.
מאות מיפעלים ייסגרו, יבואנים
רבים יפשטו את הרגל. אשכול, הדואג היום
בעיקר למעמדו ולפופולאריות שלו, חושש
כי צעד כמו פיחות יסתום את הגולל
על הקאריירה הפוליטית שלו.
אבל גם ספיר עצמו אינו שש לפיחות.
הוא כבר התחייב יותר מדי פעמים, כי לא
יהיה פיחות. גם מעמדו שלו נמצא עתה
בשפל, בעיקר בעיקבות פרשת סומרפין.

דורש
* * ה איכפת לי אם יעשו פיחות?
בין כה וכה אין לי כסף.״ זוהי תגו//
בתו
הראשונה של האזרח הממוצע, בימים
אלה של מיתון, לשמע האפשרות של פיחות
חדש.
דווקא גישה זו מוצאת חן בעיני הכלכלנים
של משרד האוצר. כי הם מייעצים לפינחס
ספיר להפחית את הלידה.
ספיר עצמו, שאינו כלכלן, נעזר בצוות
גדול של יועצים־כלכלנים. צוות יועצים זה
הוא הכותב את נאומיו של שר האוצר, הוא
המביא בפניו תוכניות כלכליות. אבל ספיר
נתון להשפעת אנשי־המקצוע רק במידה
מצומצמת. הוא מקבל את דעתם רק כשהיא
עולה בקנה אחד עם הדרישות של כל קבו־צות־הלחץ,
ועם טובתה של מפא״י.

היה בתחילת ,1962 לפני הפיחות.
במקביל לאינפלציה זו, היה גם לחץ ציבורי
גדול על משרד האוצר. אזרחים רבים

בות את מלוא המיסים, וגם יתר המיסים
לא יצליחו להכניס לקופת האוצר את הסכומים
הנקובים בתקציב.
ספיר גם לא יודה בכישלון המיתון. סיכום
שנת המיתון, שהוכן על־ידי כלכלנים
מרשות התיכנון ומבנק ישראל, הצביע על
עליה בתוצר הלאומי של אחוז אחד או
שניים. משרד האוצר לחץ לשנות מספר זה,
ולציין עליה של שלושה עד ארבע אחוזים,
וזאת לעומת תחזית השנה שעברה, שניבאה
עליה של שבעה אחוזים.
למרות כל זה מעז ספיר ומתנבא ליצוא
של מיליארד לירות בשנה הבאה, לעומת
כ־ 800 מיליון ל״י השנה. כדי להגשים נבואה
זו, יצטרך ספיר לעודד יצואנים על־ידי
מתן פרמיות בסכום של כ־ 200 מיליון לירות.
סכום עצום זה לא ינתן לפי מפתח
גלוי לציבור. לא יצואן מצטיין יקבל עזרה,
אלא יצואן המקורב לספיר. שר האוצר ביטל
את כל התוכניות שנועדו לקבוע כללים
קבועים לחלוקת הפרמיה, השאיר כלל אחד:
ספיר מחלק את הפרמיות.
גישה זו של ספיר, הנותנת לו אישית
שליטה על תעשיינים ויצואנים, היא גם שגורמת
לו להתנגד לפיחות. ברגע שיונהג
הפיחות, שוב לא יהיה צורך בפרמיות, ושוב
לא יהיה היצואן תלוי בחסדיו של

עכשיו הזמן!

* 11 יד כשהוברר הכישלון של המיתון,
וכשהחלד, להסתמן הידרדרות למשבר,
דרשו יועצים אלה להכריז על פיחות חדש,
עד חמש לירות לדולר. המחמירים שביניהם
דרשו אפילו שש לירות לדולר.
אין זו סתם עצה. כי היועצים הם הצוות
הבכיר ביותר של משרד האוצר: ד״ר יעקב
ארנון, המנהל הכללי של המשרד; משה
זנדברג, היועץ הכלכלי של שר האוצר והממונה
על התקציבים; דב בן־דרור, החשב
הכללי של האוצר; עוזי שטיינברג, המפקח
על מטבע־חוץ ומנהל רשות ההשקעות. אל
קבוצה נכבדה זו יש להוסיף את דויד
(״דוליק״) הורוביץ, נגיד בנק ישראל.
הנימוקים בעד פיחות הם פשוטים: אם
ערך הלירה יופחת לחמש לירות לדולר,
ישתנה לגמרי כל מיבנה המחירים של היבוא
והיצוא. היבוא יהפוך לבלתי כדאי,
כי עבור סחורה שהיתר, שווה עד היום
שלוש לירות — יצטרכו לשלם חמש לירות.
לעומת זאת יהפוך היצוא לכדאי, כי כל
יצואן יקבל עבור סחורה בשווי של דולר
אחד — חמש לירות ישראליות, במקום
שלוש לירות שקיבל עד כה. כתוצאה ישירה
מכך, אומרים הכלכלנים, יקבלו תעשיות־היצוא
עידוד חשוב, יקלטו את מרבית המובטלים.

ענף התיירות יתעודד, כי התעריפים
של בתי־המלון בארץ, שהם כיום יקרים
מאד, יהיו זולים בהרבה לכל מי שישלם
בדולרים.
העצמאות הכלכלית של ישראל, אומרים
יועצים אלה, תוגבר.
כלכלנים אלה אף מוסיפים וקובעים, כי
דווקא עכשיו הזמן הנכון לעשות פיחות:
שכן רוב התנאים שחיבלו בהצלחת הפיחות
הקודם, של , 1962 שוב אינם קיימים.

200 מיליון ברחו
י מרמים עיקריים הפריעו להצל־חת
הפיחות הקודם. מרבית הכלכלנים
מטילים את עיקר האשמה על ד״ר צבי דיג״
שטיין, מי שהיה אז הממונה על מטבע זר,
ומנהל מרכז ההשקעות.
דינשטיין גילה אז יוזמה נלהבת במילוי
תפקידיו, המריץ משקיעים רבים להזרים
דולרים ארצה. הוא העניק אישורים ביד רחבה,
הצליח למשוך תוך שנתיים בלבד אחרי
הפיחות 600 מיליון לירות ארצה. למשקי׳
עים היה הדבר כדאי, כי הם קיבלו עבור
הדולרים שלהם יותר לירות•
אבל למשק הישראלי, היתד, זו חבלה•
כסף זה יצא לשוק, הגדיל את מחזור ה־

ספיר סבור עתה, כי תוך שנה ישכח הציבור
את הפרשה הזו, ואז יוכל לשוב
ולהיות האיש מספר שניים. מקורביו דואגים
כבר היום להסביר לכל מי שרוצה לשמוע,
כי לספיר לא היתד, שום נגיעה לפרשת
סומרפין. הם מזכירים כי שר האוצר אז
היה לוי אשכול, והאחראי הישיר היה יועצו
צבי דינשטיין — שאינו אהוב כלל על
ספיר.
גם אשכול וגם ספיר חושבים על הבחירות
של ,1969 ומחשבה זו מדאיגה אותם.
פיחות יכול רק לגרוע מכוחם. הם חיפשו
דרך נוחה ופופולרית יותר לצאת מבוץ המיתון.
הדרך: הזרמת כסף לשוק.

היו חייבים כסף, שהיה מוצמד לערך הדולר.
בן־לילה גדלו חובותיהם בסוכמים
עצומים. משרד האוצר ניכנע, החזיר את
רוב הסכומים. כאז מעדיפים הלווים להצמיד
את ההלוואות למדד יוקר המחיה.
המשקיעים הזרים, שבאו בעקבות המלצתו
של דינשטיין, נוכחו לדעת כי כספם מאבד
את ערכו. בתחילת 1965 מיהרו רבים מהם
להוציא את הונם לחו״ל. כלכלני האוצר
מערכים כי 200 מיליון דולר ברחו אז.
עובדה זו הפסיקה את האינפלאציה, והחלה,
למעשה, את המיתון הכלכלי.

רמת־המחיה תרד

** בשולים אלה שוב אינם עומדים
היום בפני פיחות. כך, על כל פנים,
מעריכים הכלכלנים: הון זר לא יתלהב עתה
לבוא לישראל, כי העיתונות העולמית מתארת
את המצב כאן בצבעים קודרים. התעשיינים
לא יוכלו להעלות את המחירים
בארץ, כי אז לא יצליחו למכור את סחורתם.
לאזרח פשוט אין כסף, ולא יהיה לו.
האבטלה החמורה איפשרה לפינחס ספיר
להקפיא את השכר וכמעט לבטל את תו־ספת־היוקר.
לכן, אומרים הכלכלנים, לא
יקרה הפעם מה שקרה ב־ .1962 המחירים לא,
יעלו בקצב מהיר, והשכר יעלה רק באיטיות
רבה וללא יחם למידת היוקר.
במישפט אחד: לגבי האזרח פירוש הפיחות
כיום — הורדה חריפה של רמת־החיים.
השכיר ימשיך לקבל את אותה משכורת,
אבל מאה לירות יוכלו לקנות פחות,
הרבה פחות ממה שקונות כיום 60 לירות.
מיצרכים רבים — ובעיקר מיצרכי יבוא —

דרוש -חצי מיליארד
ך* שנה ירדה גביית המיסים ב־ 200 מיל

ירגישו
לפני הבחירות
ן* תקציב החדש, הבא לחסל את הן
| מיתון, יורגש ברחוב ובכיסו של האזרח
רק בעוד שנה או שנתיים. בלומר:
רק לקראת שנת הבחירות עצמה, 1969 ,
יטושטשו אולי עיקבות המיתון. לכן הוחלט
להתחיל כבר עכשיו במגמה זו.
מה יהיה אחרי שנה־נעימה־אחת זו? נסיון
העבר מלמד, ששר האוצר שיבוא אז, יזדעזע
למראה מיבנה המשק הישראלי. הוא
ינסה לתקן את הפגמים. יפנה לכלכלנים
בבקשת עצה. העצה תהיה בהכרח בלתי־נעימה.

| יון לירות מתחת לאומדן. מעריכים כי
בשנה הבאה יגיע הפער בין ההוצאות הממשלתיות
לבין ההכנסות ממיסים לחצי
מיליארד לירות — אותו חצי מיליארד לירות
הדרושות להפסקת המיתון.
כסף זה יודפס.
כתוצאה מהזרמת כסף לשוק, מניחים יועצי
אשכול, יעלה שוב הביקוש. אנשים יתחילו
שוב לקנות, תעשיינים יתחילו שוב
לייצר, ויספקו שוב עבודה למובטלים. רמת
החיים תעלה זמנית, אבל תחזיק מעמד לפחות
עד הבחירות הבאות, וזה מה שחשוב
כרגע למפא״י.
ספיר לא יודה בזה, כמובן. תקציב המדינה,
המוגש השבוע לכנסת, מראה כי הכנסות
המדינה יכסו את כל ההוצאות. אבל
ברור לגמרי, כי מם־הכנסה לא יצליח לג־

אשכול

ספיר, ולא יהיה חייב לו שום דבר.

מתנאד

ייי

אין תכנית כלשהי, כיצד להתגבר על המשבר.
יש הרגשה כללית שהמצב רע,
ושיהיה יותר גרוע תחילה רצו לסתום
פינו, וכעת רוצים לחסל אותנו באמצעות
אחוז־החסימה.
לפני הבחירות אמרנו שנהיה אלטרנטיבה
לאופוזיציה. קרוב היום שנצטרך
לומר, כי אנו גרעין של אלטרנטיבה לשלטון
ולמישטר.״

ינשבת על הבמה, במנשב הפתיחה הפנמבי: אמנון זכרוני, שלום נין, שמואל סגל, דויד ארנפלד ואחמד מסאתוה.
תפקידה של הנשיאות היה לקבוע את נוהליה של הוועידה, במידה שהתעוררו בעיות שלא נלקחנ בחשבנן מראש.

הנשיאות

וד לפני שנפתחה ועידתה הראשונה
י 2של תנועת העולם הזה — כוח חדש,
ניסו כמה עתונים — ובראשם על המישמר
— לתאר אותה ככת קטנה ומסוכסכת, שחבריה
שוב אינם מסוגלים לשבת יחד, ועל
כן היא עומדת בפני התפוררות מהירה. הוועידה
כולה, כך נאמר ברצינות רבה, תעמוד
בסימן קרע בין אורי אבנרי לבין מרבית
חברי המרכז של התנועה.
לאחר שנפתחה הוועידה, והחל הוויכוח על
העקרונות המוצעים לתנועה, ניסו עוד כמה

על־ידי הציר מרמת־גן מאיר סמורודינסקי.
היא אמרה: הזיקות ההדדיות בין יהודי
מדינת ישראל ויהודי העולם, ובין ערביי
מדינת ישראל וערביי המרחב הן עובדות
קיימות חיוביות אשר יש לכבדן.
מצדדי הסעיף המקורי לא ראו בהסתייגות
זו, למעשה, גישה הפוסלת את סעיפם,
אלא משלימה אותו. על כן, כאשר הועמדה
הצעתו של סמורודינסקי להצבעה, זכתה ברוב
ברור של 90 קולות. היא התקבלה
במקום הנוסח הקודם של סעיף ,51 לקול

דוגמתו בארץ מזה עשרות שנים: כ־300
צירים — רובם צעירים — ישבו במשך
שעות רצופות, כשהם רכונים על סעיפים
מסובכים של אידיאולוגיה. הם עמדו על כל
משפט, כשהם נקראים לעתים קרובות להכריע
על חודה של מלה אחת.
כתב מעריב לענייני מפלגות, משה מייז־לם,
בעל הוותק הרב בשטח זה, לא יכול
היה להסתיר את פליאתו הרבה בערב הפתיחה
:״איפה מוצאים היום כל כך הרבה
צעירים בוועידה של מפלגה?״

גבולות המדיגח

ךתם הנאום החגיגי, החלה העבודה
המעשית: קבלת עקרונות התנועה.
למרות שלא היה כמעט סעיף אחד, אשר
לו הוגשו לגביו הסתייגויות והצעות־תיקון,׳
התקבלה מרביתם המכרעת ללא התנגדות של
ממש, על־ידי הרוב המכריע של הצירים.
אולם ארבעה נושאים שימשו מוקד לח־יכו־חים
סוערים ומרים במיוחד:
• גבולות המדינה,
• הזיקה בין המדינה ליהדות העולם,
• העליה,
• היוזמה החופשית בכלכלה.
בארבעה נושאים אלה בלטה נוכחותו של
גוש מלוכד, תזאליו נוספו מדי פעם גם צירים
בודדים. היו אלה חברי האיחוד הסוציאליסטי
הישראלי, שהוגדרו כ״אנשי מצפן״,
על שם בטאון שהם מוציאים.
מלבד הסעיף על הזיקה ליהודי העולם,

ןהיאלאהתפוצצה1
עתונים לחזק את הרושם הזה. דיברו על
פילוגים, על פרישות, על ס־כסוכים רעיוניים,
על אופוזיציה ועל סיעות.
עד כמה שדרו בתמונה זו פרטים מסולפים,
היתד, בה לפחות נקודה חיובית אחת:
דווקא מסי מתנגדים ומשמיצים, הצטיירה
תמונה של תנועה פוליטית של ממש, בה
מתנהל ויכוח על רעיונות פוליטיים, בה
מיוצגים אגפים מחשבתיים שונים — גוף
גדול, שוקק ותוסס.

הדקה ליהדות
ף* רגע הדרמאתי הראשון בא ביום
| ! ששי אחרי הצהריים, כאשר תם הדיון
בפרק העקרונות על ״הזיקה ליהדות״ ,והגיעה
שעת ההצבעה.
הסעיף הראשון בפרק זה אמר: הזיקה
ההדדית בין מדינת ישראל ובין יהודי העולם
היא עובי ה יל׳ ימת וחיובית.
היה זה הנוסח שהוצע לוועידה על־ידי
המרכז היוצא. נוסח יי זה — כמו כל יתר
העקרונות המוצעים — הופץ בין חברי התנועה,
וניתנה, לצירנם שהות מספקת לדון
ולגבש עמדה לגבי כל סעיף. מי שביקש
להציע תיקון, או חסתייגות אחרת, עשה
׳זאת. עתה ניתן לכל ציר תיק שכלל את
הצעות המרכז — ומולן ההסתייגויות ו־הצעות־התיקונים
של הצירים.
לסעיף זה — סעיף 51 מכלל 94 הסעיפים
של מסכת העקרונות — הוגשו שש
הסתייגויות.
״מי בעד הנוסח המוצע?״ שאל עורך־
הדין שמואל סגל, שישב־ראש באותו מושב
של הוועידה.
כרטיסי־הציר הירקרקים הורמו. הסופרים,
עליהם הוטל לספור את הקולות, החלו רושמים
.״מי נגד?״ שאל סגל.
שוב הורמו הפתקים. התוצאה שיקפה היטב
את הוויכוח הער, שהתנהל סביב סעיף
זה לפני ההצבעה. ההפרש היה זעום ביותר:
רוב של שני קולות לנוסח המקורי.
לכן דרשו צירים רבים הצבעה חוזרת.
נערכה הצבעה שניה, ושוב נספרו הקולות
במתיחות. שוב היה הפרש זעום של שני
קולות. אבל הפעם — נגד הסעיף. לכן
הוחלט להצביע בקלפי: הצירים שצידדו בסעיף
המוצע הטילו את פתקיהם לצד אחד
של שולחן הנשיאות, המתנגדים לצד השני.
החלה הספירה, כשאפילו המתווכחים הנרגשים
ביותר עוצרים את נשימתם. ואז הודיע
היו״ר: הסעיף נדחה, ברוב של 68 נגד .66

תשואות רמות מצד קהל הצירים.
ההצבעה על סעיף זה הסתיימה בשעה
ארבע אחרי הצהריים. במהדורת החדשות
של שעה שבע, באותו ערב, מיהר קול ישראל
להודיע עליה. אולם לסעיף עצמו הקדים
פרשנות שנועדה להפחיד מאזינים רבים.
אמרה הידיעה: ועידת העולם הזה — כוח
חדש דחתה את הסעיף בעקרונות, האומר
שהזיקה בין מדינת ישראל והעם היהודי
היא עובדה קיימת וחיובית. במקום זה התקבלה
הצעת ההחלטה שהוגשה על־ידי הקבוצה
השמאלנית מצפן.
היתד, זו רק הצבעה אחת, מתוך כ־300
הצבעות אשר נערכו במשך שלושת ימי הוועידה.
בסך הכל: מחזה פוליטי שלא היתר,

כתב אחר תמה :״אין לכם אף זקן יחד?
אף אחד מהעליה השניה?״

גרעין ש? אלטרנטיבה
רביהפתיחה הפומבי נועד להרצאה

> פרוגרמטית של אורי אבנרי.
״קצב התפתחותנו מוכתב לנו על־ידי קצב
התמוטטותו של המישטר,״ הכריז .״והמיש־טר
הישן מתמוטט הרבה יותר מהר מכפי
שציפינו. אוי לנו אם נימצא צולעים, כאשר
המצב מחייב אותנו לרוץ.
״יש משברים רבים: הרעב בבית־שאן, דב־און
בתל־אביב וייאוש בדימונה. היו משברים
ויהיו, אולם סימן ההתמוטטות הוא ש
כאשר
הצעתו של איש מצפן סמורודינסקי
אומצה על־ידי יתר הצירים, וזכתה בזאת
לרוב מוחלט — נדחתה עמדתה של הקבוצה
בכל נקודות־המוקד האלה.
לגבי גבולות המדינה, נשאר על כנו הסעיף
שהוצע על־ידי המרכז, שהוא גם הסעיף
הראשון, בפרק הראשון של העקרונות:
מדינת ישראל העצמאית והריבונית, בגבולותיה
הקיימים, היא נחלת כל אזרחיה, ללא
הבדל לאום, עדה, דת, מוצא ולשון.
ההסתייגות שנדחתה ברוב־קולות מכריע
הציעה להשמיט את המלים ״בגבולותיה הקיימים״
.תמכו בהסרת שתי מלים אלה:
אנשי מצפן, מספר חברים ערביים, חבר
המרכז היוצא דויד ארנפלד, ועוד כמה צי־

פרשגות שגועדה להפחיד
!!2 *8צ 3זה ניגשו להצביע על ההסתיי־

^ גויות, כדי לראות איזו מהן תקבל את
מספר הקולות הגדול ביותר, ותיכלל בעקרונות
התנועה. ההסתייגות האחרונה הוגשה

וגע דרמאתי

צירי הוועידה מצביעים על אחד מ־ 94 העקרונות. אין לצירים אלה דוגמה בשום מפלגה אחרת בארץ: לא זו
בלבד שעזבו את ביתם ואת עבודתם למשך שלושה ימים, אלא גם שילמו מכיסם את הכסף לכיסוי הוצאות
הוועידה. הם גם דחו הצעה שהתנועה תשלם את הוצאות פעיליה, במשך ימי הוועידה. הצירים גילו עירנות בכל הנושאים שהועלו בה.

אמרו ש״שמאדניס״ השת>יטו עדיה
אמרו

שהיא

עומדת ״בסימן קרע״

הוועידה הראשונה שד הבוס החדש

היתה בחינת הבגרות שד הת1ועה
רים. אבל הוועידה דחתה ברוב־קולות מכריע
את ההסתייגות.
מייד אחרי סעיף 51 על הזיקה ליהודי
העולם, קיבלה הוועידה — שוב אחרי ויכוח
ממושך ונרגש, וברוב־קולות מכריע, את
הסעיף על עלייה: המדינה תקדם בברכה את
עלייתם של יהודים, וכן של עולים אחרים
היכולים לתרום לחיזוק המדינה וש־גשוגה.
מדיניות הקליטה תנוהל תון שוויון מוחלט
בין העולים החדשים לבין תושבי המדינה,
וכן בין עולים מארצות־מוצא שונות.

סזציאזיזס חופשי
ף* נושאים אלה טושטשו מדי פעם
^ הגבולות בין מצפן לבין צירים אחרים,
בא הוויכוח על הפרק הכלכלי ותיחם את
הגבול הזה ברורות. במרכז הוויכוח עמדו,
למעשה, שני סעיפים:
0סעיף — 77 תמריצים במקום התערבות
פיסית: הממשלה תבצע את הנחיות
התיכנון הממלכתי באמצעות תמריצים מוני־טאריים,
פיסקאליים ואחרים, תוך צימצום
ההתערבות הפיזית עד למינימום.
הציעו חברים ממצפן, במקום הסיום המוצע
:״קיום התערבות פ־סית במקום שטובת
העם מחייבת זאת.״
• סעיף — 78 הלאמת המונופולים: כל
ייצור או שרות, אשר הכנסת תכריז עליו
כעל בעל אופי מונופוליסטי, יהיה בבעלות
המדינה.
היו כמה הסתייגויות לסעיף זה, שהתקבלו
ללא ויכוח. כך, למשל, שונתה הכותרת
ל״פיקוח על המונופולים״ ,ובמקום
שיהיה כתוב שמונופולים אלה יהיו בבעלות
המדינה, ייאמר עתה ״בפיקוח המדינה״.
אבל לא רק הסתייגויות כאלה הוגשו. לפני
הצירים היו גם הצעות חד־משמעיות.
למשל, הצעה לכותרת אחרת :״הלאמת אבד
צעי־הייצור העיקריים״.
הוגשה גם הצעה לביטול הסעיף בכללותו,
וקבלת סעיף אחר במקומו. הסעיף המוצע:
המדינה תלאים את הקרקע, אוצרות הטבע,
הבנקים, סחר־החוץ וכמו כן את כל ר,מיפ־עלים
הכלכליים הגדולים.
הסתייגויות אלה הוצגו על־ידי מציעיהן
כביטוי לתפיסת־עולם סוציאליסטית, והם
ביקשו מהוועידה לאמצן כעקרונות של התנועה.
בוויכוח שהתפתח, דחו צירים רבים
הצידה את ההגדרה ״סוציאליסטית״ ,וקבעו
כי ההסתייגויות האלה הן קומוניסטיות, לפי
התפיסה הקומוניסטית הקלאסית (ובעיני
אחדים מהם: המיושנת).
היתד, זו נקודת־מיפנה בדיוני הוועידה.
זו מול זו ניצבו בגלוי שתי התפיסות: ה־קומוניסטית־השמרנית,
או השמאלית־קיצו
נית: כנגד הליבראלית יותר, או כפי שהוגדרה
על־ידי אחד המתווכחים ,״הסוציאליסטית
החופשית״.
גם כאן דחתה הוועידה את התפיסה השמאלית
הקיצונית. תפיסה ימנית קיצונית
לא הוצעה כלל.

איפה הגאמגית?
וד לפני שהסתיים הוויכוח על ה-
21 סעיפים הכלכליים, הבהיר אחד הדוברים,
כי מאחורי הוויכוח האידיאולוגי עומד גם
ויכוח אירגוני. ויכוח זה מצא את ביטויו
למחרת היום, כאשר ניגשה הוועידה לפרק
האחרון של דיוניה: אישור הצעת התקנון
של התנועה.
גם פה היו כמה נקודות־מוקד, בתוך
הצעה של 43 סעיפים:
• קביעת שם התנועה,
• אופן בחירת המוסדות שלה,
י• השאלה מי יכול להיות חבר בה.
מכיוון שהנקודה האחרונה היתר, בעלת
משמעות ראשונית, החליטה נשיאות הוועידה
כי יש להתחיל את הדיון על התקנון
מנקודה זו. זו מול זו עמדו שתי גישות:
• חבר תנועת העולם הזה — כוח
חדש אינו יכול להיות חבר במפלגה אחרת,
9מותר לחבר המפלגה להשתייך למפלגה
אחרת.
כוונת שתי הגישות היתד, להסדיר את
היחסים בין התנועה, לבין קבוצת מצפן.
האיחוד הסוציאליסטי הישראלי הוא איר־

גון פוליטי, השואף להגיע לשלטון במרינה.
הוא הוקם על־ידי מספר פורשים נזמק״י,
ותפיסת־עולמו היסודית היא שמאלנית מפורשת.
כאשר
הוחלט על הקמת רשימת העולם
הזה — כוח חדש לכנסת, פנו עורכי העולם
הזה אל אנשים שונים שיתנו יד למאמץ הזה.
ביניהם היו כמה מאנשי מצפן. תשובתם
היתד, חיובית, והם תרמו תרומה השובה
להצלחת מערכת הבחירות. במרוצת השנה
שחלפה מאז, התפתחה ידידות אישית איתם.
אולם הם היו בתוך התנועה על פי החלטה
של אירגונם, לפיה נקבע כי האירגון
עצמו לא יתפרק, אלא ימשיך להתקיים בנפרד,
יפרסם את עתונו ויגייס חברים חדשים.
אלה מבין חבריו שירצו להצטרף במקביל
גם להעולם הזה — כוח חדש, יכולים לעשות

במרוצת השנה של עבודה משותפת, התעוררה
לפעמים השאלה: האם מותר לחבר
התנועה להטיף לחברים אחרים של תנועה
זו, שיצטרפו לתנועה אחרת? והיכן נאמנותם
הראשונה: להעולם הזה — כוח חדש או
למצפן?
שלושה שבועות לפני הוועידה זומנו מרכזי
שני הגופים לישיבה משותפת, שבסופה
היתד, תשובת מצפן ברורה: הם מעוניינים
להמשיך ולפעול בתוך התנועה — אך בלי
לפרק את אירגונם הנפרד, ובלי לוותר על
זכותם לקיים פעילות אירגונית נפרדת ולגייס
חברים חדשים.

ההכרעה

ך הו ג שו לוועידה שתי הצעות: אחת
של עודד פילבסקי, האומרת: חוקת השיפוט
לא תפגע בזכותו של חבר התנועה
להיות חבר גם בגוף פוליטי או אירגון ציבורי
אחר, בתנאי שהודיע על כך למוסדות
התנועה.
השניה הוגשה על־ידי עורך־הדין אמנון
זכרוני: חבר התנועה לא ישתייך, אלא באישור
ההנהלה, לגוף פוליטי אחר .״גוף
פוליטי״ לפי סעיף זה הוא כל גוף פוליטי
המארגן חברים והפועל, כולו או חלקו, מחוץ
למסגרת התנועה.
לוויכוח זה נרשמו 42 מתווכחים. נשמעו
כל הדעות. ואז הגיע הרגע להכריע. הידיים
הורמו, הקולות נספרו. הצעתו של
אמנון זכרוני התקבלה ברוב של 82 קולות
נגד הצעתו של פילבסקי, שזכתה ב־40
קולות בלבד.
הצהיר פילבסקי, בהודעה אישית :״אנו
נאלצים לעזוב את הוועידה, כדי להחליט מה
תהיה עמדתנו הפוליטית.״
בדומיה, קמו כ־ 30 צירים ממקומותיהם,
ועזבו את האולם. באותו ערב פירסמו אנשי
מצפן הודעה לעתונות בה נאמר :״גם להבא
אנו חושבים שיש מקום לשיתוף פעולה על
יסוד נקודות המוסכמות על־ידי שני הגופים.״

הנתיחה: אוו׳ אבנו׳ נציג שנניח נעווה

כמו ממשלה וכנסת
** ל הפרק נותרו עוד שתי הכרעות
21 עקרוניות יותר. הראשונה: איך ייבחרו
מוסדות התנועה.
הצעת המרכז היתה: לבנות את מוסדות
התנועה לפי ר,מיבנה הפרלמנטרי במדינה.
הוועידה תמלא את התפקיד שממלא האזרח
הבוחר. היא תבחר במרכז התנועה, שימלא
את תפקיד הכנסת. נוסף לחברי־המרכז שייבחרו
על־ידי הוועידה, יבחרו החטיבות השונות
נציגים, שיהיו גם הם חברי המרכז.
יחד עם זאת תבחר הזזעידה את יושב־ראש
התנועה, ואת סגנו. הסגן יהיה יושב־ראש
המרכז.
יושב־ראש התנועה ירכיב בעצמו את
ההנהלה, לפי אותו עקרון שראש־ממשלה
מרכיב בעצמו את ממשלתו. את ההנהלה
חייב היו״ר להביא לאישורו של המרכז,
כשם שראש־הממשלה מציג את ממשלתו לאישור
הכנסת. אם המרכז אינו מאשר את
ההרכב, חייב היו״ר להגיש הרכב חדש.
נוסף לזאת, יכול המרכז גם להביע אי-
אימון בכל רגע להנהלה, ואז חייב היו״ר
להתפטר.
כנגד הצעה וו, הועלתה הצעה, כי הוועידה
עצמה תבחר את ההנהלה. או לפחות

תשאיר תפקיד זד, למרכז. בהביעו את התנגדותו
לתיקון זה, הבהיר אבנרי:
ההנהלה היא גוף מבצע. אין היא במה
לסימפוזיונים, בה חייבות להיות מיוצגות
כל הדעות הרווחות בתנועה, לצורך זה קיים
המרכז. אם תיבחר ההנהלה על־ידי המרכז,
או הוועידה, יהיה ההרכב מיקרי לגמרי, וישקף
ניגודים שונים. דבר זה לא יאפשר
עבודת־צוות האדמונית. לכן יש לתת ליו״ר
חופש לבחור את ההנהלה — תוך היותו
כפוף לאישור המרכז.
עמדה זו זכתה לרוב גדול, כשם שזכתה
לרוב גם ההצבעה להשאיר גם להבא את
שם התנועה העולם הזה —! כוח חדש,
ולא רק כוח חדש.

תעודוז־זהות

10 כסוף ניגשה הוועידה לאקט האחרון
/שלה: בחירת המוסדות. מתוך 134
צירים שהשתתפו בהצבעה, בחרו 108באורי
אבנרי כיושב־ראש התנועה. דויד ארג־פלד,
שהיה בין מתנגדי סעיף זה של התקנון,
זכר ל־ 16 קולות (ביניהם קולו של אורי
אבנרי, שנמנע מלהצביע קודם בעד עצמו).
בהצבעה שבאה לאחר מכן, עשתה הוועידה
מחוזה כלפי ארנפלד, לשמירת האחדות ו־

שלום־הבית. דווקא האיש שהתנגד לשיטת־בחירות
זו זכה להיבחר כסגן יושב־ראש התנועה:
דויד ארנפלד קיבל 74 קולות, כנגד
60 הקולות שניתנו לשלום כהן.
ואז אישרה הוועידה את העובדה, כי דרך
כוכב חדש בשמי התנועה. בבחירות לוועדת
הביקורת של התנועה, זכה עורך־הדין שמואל
סגל בהבעת אימון עצומה. שני חבריו
לאותה ועדה יהיו עורך־הדין סלמן טויק,
ומיכאל ריינר. שלושה אלה יהיו ממונים
על ביצוע חוקת התנועה, ועל ניהול חיי
התנועה באורח תקין ונאה. הם עצמם לא
יוכלו לכהן בשום מוסד אחר של התנועה.
עוד באותו ערב נכנסו לתפקידם, כאשר
ניצחו על בחירת המרכז. הם אספו את
פתקי־ד,הצבעה, ורק אחרי שהצירים התפזרו
איש איש לעירו, למושבו ולביתו נספרו
הקולות. המרכז שנבחר, לפי סדר הקולות:
שלום כהן, אמנון זכרוני, בנימין עמרי,
נעים גלעדי, דן יעקבסון, אריה פריד,אוף,
אלכם מסים, ב .הלל, רחל גלבוע, פרץ עופר,
רחל אבנרי, יורם ברנע,חנוך אייל, ד״ר
משה כספי קורט לוי.
״זאת היתד, בחינת־הבגרות שלנו,״ סיים
שלום כהן, בנאום הנעילה .״קבענו לעצמנו
תעודת־זהות. אני משוכנע שנישא אותה בכבוד.״

סי ב ר * הנכד!־

במדינה

מפצ עונים, פג מי ם ופצע*
בגרו ת !
הפעםמ שהו חדש!

הממשלה

קרם עדין ומרכך, באשר הוא
אנטיספטי ועוזר לרפוי מהיר.
קרם ע דו ר ה מכיל הכסכלו־רופן־־חדוש,
אשר המדע גילה
עבורך. קרם עד ו רה מגן על
עורך מפני פצעי בגרות ופצעונים
ומבטיח לך עור חלק וחפשי
מכתמים. ואמנם, לא קים בסים
בריא יותר לעור מטופח, רענן
וזך מקרם עדורה. להשיג
בכל בתי המרקחת 3.65ל״י.
להשלמת פעולת ההבראה
השתמשי גם בנוזל עדוךה.

מסתערים על יגאל
ההצהרה לא עשתה שום רושם מיוחד על
שומעיה. חברי מועצת הקיבוץ־המאוחד, שהתכנסו
בגבעת־ברנר בסוף השבוע שעבר,
הבינו כי חברם יגאל אלון מבקש להכניס
נימה אקטואלית לנאומו.
הוא הכריז, כי הצבת כוחות זרים בירדן
כמוה כהפרת הסטאטוס־קוו באמור, וכי
ישראל לא תוכל להשלים עם מצב זה.
ייתכן שהיה בדבריו של אלון גוון אקטואלי,
אבל לא היה בהם שום חידוש. שכן
זוהי הדוקטרינה של ממשלת ישראל, מזה
שנים רבות.
כאיזהז כו ת? כאשר התכנסה הממשלה
לישיבתה ביום הראשון, הסתבר כי מה
שלא זכה לתגובה מיוחדת בציבור, עורר
סערה בין השרים. פתח בוויכוח שר הבריאות
המפ״מי ישראל ברזילי. הוא רצה
לדעת באיזה זכות אמר אלון את אשר
אמר.
אלון ניסה להתייחם לכל העניין כאל דבר
פעוט, הודיע שהיתר, זו הצהרה אישית
בלבד, שנאמרה בחוג הביתי של הקיבוץ
המאוחד. בזה היה העניין צריך להסתיים.
אך הסתבר, כי לא רק ברזילי כעם. גם
שר החוץ לא היה מרוצה מן ההצהרה.
לוי אשכול בכבודו ובעצמו מצא לנכון
להצטרף להסתערות, אם כי לא הגזים בה.
עוד באותו יום נמסרו פרטי הוויכוח לעתו־ני
החשבון
הקר. להתנהגות המסתערים
על אלון היה הסבר פשוט: היתה זו הת־ק׳פת־נגד
של אשכול ותומכיו. במשך שבר
עיים עמד יגאל אלון במרכז הניחושים
והחישובים, כמועמד אפשרי להחליף את לוי
אשכול.
הגילוי הראשון, שבא מעל דפי העולם
הזה (526ו) ועבר משם ליתר העתונים,
הציג את אלון כמועמד ריאלי.
זה היה בשיא המשבר המפלגתי, בעקבות
האשמותיו של איטר הראל. מאז הצליחה
צמרת מפא״י להקפיא את העניין, ולוי
אשכול נשאר על כנו. אבל בעיני הציבור
נשארה דמותו של אלון, כמועמד רציני
לראשות הממשלה. אם לא מייד — בהזדמנות
אחרת.
נאמני אשכול חיכו להזדמנות הראשונה
כדי להרוס תמונה זו. הם מצאו אותה
בהצהרה השיגרתית של אלון בגבעת־ברנר.
הם הסתערו עליו לא בשל מה שאמר, אלא
מתוך חשבון קר, שאחרי ההסתערות ייראה
אלון הרבה פחות אחראי, והרבה פחות מתאים
להיות ראש־הממשלה.

מה תעשה בכסף?

1ד1ג מ?* 1ת
ג היו ־ו רוו

יד 1.דית ^
ולא1חו׳ר.נונ7ל7,39 ן ל 56980.
11״* דזו וויגגי

הסחורה היקרה ביותר בישראל כיום היא
כסף. אנשים מוכנים לשלם הרבה מאוד
עבור כסף מזומן. כולם מחפשים כסף אצל
כולם.
אל מחפשי הכסף המזומן הצטרף השבוע
גם הרב הראשי לישראל,
הגרא״י יהודה
איסר אונטרמן
שליט״א. הוא זקוק
ל־ 120 אלף לירות.
בניגוד למחפשים אחרים,
מצא אונטרמן
את מבוקשו בקלות.
מי יתן לו את המזומנים?
משלם המסים
של תל־אביב
יתן שני־שליש ומש־לם־המסים
בארץ כואונטרמן

יתן שליש. כי
הרב איסר אונטרמן
יקבל את הכסף בצורת פיצויים מן המועצה
הדתית של תל־אביב, עבור 20 שנות
שרות נאמן ומסור כרב ראשי לעיר העברית
הראשונה.
הרב הקשיש ( )70 עלה ארצה בשנת
, 1946 כשקפץ ממישרת הרב הראשי של
ליברפול, למישרת רב ראשי בתל־אביב. לפני
שנתיים נבחר לכהונת רב ראשי לישראל,
אבל מפלגתו, המפד״ל, לא מצאה לו
מחליף בתל־אביב. לכן נאלץ הרב לכהן
בשתי מישרות, המשיך להיקרא רב ראשי
של תל־אביב. המועצה הדתית המשיכה להחזיק,
על חשבון משלם־המסים, את דירתו
(המשך בעמוד )18

יחם המזימה: ח־־כ המפד־־ל בנימיו שחוו
שרים אלף תשע־מאות וחמישה אז-
רחים ישראליים אינם מיוצגים בכנסת,
למרות שהשתתפו בבחירות לפני שנה.
קולותיהם נמצאו כשרים, ואף־על־פי־כן
הלכו לאיבוד.
למעלה ממחציתם — 11,244 אזרחים —
שילשלו לקלפי את הפתק שסומן באותיות
ע״נ, אולם שום ח״כ אינו מייצג רשימה זו
בכנסת השישית.
ע״נ — רשימת התנועה לאחווה — נפלה
קורבן לאחוז החסימה, שהוא בדיוק אחוז
אחד מכלל הקולות הכשרים.
קולות מצביעי ע״נ חיזקו את מפא״י, למרות
שמצביעים אלה הצכיעו כפי שהצביעו
דווקא משום שלא היו מרוצים ממפא״י.
כיצד התאפשר הדבר? קולותיהם הכשרים
הורדו מכלל הקולות, כך שהמודד לפיו
חולקו המקומות בכנסת היה רק 9,881 קול
לח״כ. עודף הקולות הגדול ביותר נפל ב־מיקרה
זה בחלקה של המפלגה הגדולה ביותר,
והיא זכתה בעוד ח״כ.
לולא היה אחוז־חסימה, היה המודד גדול
יותר (למעלה מעשרת־אלפים) ,ומספר ח״כי
מפא״י קטן יותר.

הקורבנות

ה היה קורה בכנסת זו, אילו היה
אחוז החסימה גדול עוד יותר? שני
אחוזים, למשל — או אפילו שלושה או ארבעה
אחוזים?
זוהי שאלה אקטואלית — העלולה להיות
בוערת — מפני שנושא אחוז החסימה הוע־לה
החודש לדיון במפלגות שונות בישראל.
אילו היה גובה החסימה בבחירות האחרונות
שני אחוזים, היו נופלות מיד כל
אותן רשימות שמספר הקולות שלהן היה
פחות מ־( 24,134 שני אחוזים מכל ל1,206,728
הקולות הכשרים).
כך היה נמנע ייצוגן בכנסת הנוכחית של
רשימות הכוח החדש, מק״י, פועלי אגודת־ישראל
ושתי רשימות ערביות הקשורות ב־מפא״י.
שמונת ח״כיהן היו נעדרים מן הכנסת,
ואת השלל הזה היו טורפות הרשימות
הגדולות.
אילו היה גובה החסימה שלושה אחוזים,
היתד, נופלת גם רק״ח, עם שלושת חברי־הכנסת
שלה.
אילו היה גובה החסימה ארבעה אחוזים,
היו נכשלות גם רשימות אגודת־ישראל והליברלים
העצמאיים. תשעת הח״כים שלהן
היו נופלים קורבן לחסימה, ודמויות כמו
פינחס רוזן, או איצ׳ה מאיר לוין, היו נעלמות
מן הנוף של הכנסת
כל זה לא קרה עדיין, אך זה עלול לקרות
בכנסת הבאה.

הנאורה

ך( סירי העלאת אחוז החסימה נמצאים;
( | בכל המפלגות כמעט. אך לא נמצא

ביניהם אפילו עסקן אחד, המעז לומר בגלוי
על איזה מטרות כמוסות הוא חושב, ברגע
שהוא מדבר על הגדלת אחוז החסימה. את
המטרות האמיתיות מסתירים כולם, אך מן
הפה אל החוץ חוזרים על אותו הפיזמון:
צימצום מספר המפלגות בכנסת יביא גאולה
לישראל.
יש משבר כלכלי, ישנה ירידה מן הארץ,
יש מתיחות בגבולות, ישנן סכנות
בטחוניות, יש משבר אמון, קיימת אדישות
בציבור — את כל אלה תרפא התחבולה
הפשוטה של העלאת אחוז החסימה• איך
בדיוק? על כך לא נותן איש תשובה ברורה.
הקול הראשון שבישר על תחיית המזימה
נשמע החודש מפי ״חוגים במפד״ל.״ כך
צצה מחדש התוכנית שעליה דובר בגירסות
שונות במשך כל שנותיה של המדינה.
מי בדיוק הגה את התוכנית במפד״ל? בחוגי
המפלגה הדתית מייחסים אותה לח״כ
בנימין שחור, סגן שר־הדתות. אולם גם
הוא לא העז לדבר על כך גלויות, לא ניסה
אפילו להביא לפני הציבור תוכנית מפורטת,
שתראה כיצד תרפא העלאת אחוז החסימה
את כל חוליי המדינה במכה אחת.

החלום הוורוד
ך* יפר הה ״כ הליבראלי־עצמאי יזהר
^ הררי לכתב העולם הזה :״כבר לפני
חודש־חודשיים היתד, לנו הרגשה שזה עומד
להתרחש. שיחה פה ושיחה שם, רמיזה
פה ורמיזה שם. שאלו אותנו יותר מדי
פעמים מה תהיה דעתנו על העלאה כזו.״
מפלגתו של הררי מתנגדת, כמובן, לכל
העלאה כזו. אך זוהי מפלגה קטנה, שלה
רק חמישה ח״כים. ישנן מפלגות חזקות
יותר וגדולות יותר, שלהן אינטרס ממשי
בהגדלת אחוז החסימה. בראשן ניצבת ה־מפד״ל.
מזימתה:
להשתלט על כל המפלגות הדתיות
במדינה, להוות כוח גדול יותר בעתיד׳
ולהגדיל על-ידי כך את אפשרויות המיקוח
והסחיטה.
עסקני המפד״ל יודעים את החשבון: שני
אחוזים מספיקים כדי לחסל את סיעת פועלי
אגודת־ישראל, וארבעה אחוזים מספיקים כדי
לחסל את אגודת־ישראל ואת פא״י גם יחד.
חלומם הוורוד של בעלי־המזימה הדתיים:
״בכנסת הנוכחית יש לנו 11ח״כים, ואילו
לשתי המפלגות הדתיות האחרות יש ששה
ח״כים ביחד. אם נצליח להעביר את ההעלאה׳
נוכל בוודאי לשלוט בכנסת הבאה
בסיעה של כ־ 17ח״כים.״
חשבון נוסף של המפד״ל: חסימה איתנה
עלולה למנוע את נוכחות סיעת העולם
הזה — כוח חדש בכנסת. זה לא יחזק את
המפד״ל מבחינה מספרית (אם כי גם זה
יתכן, בגלל הקטנת המודד לכל ח״כ) ,אך
זה יקל עליה את החיים.
לא תהיה עוד בכנסת אופוזיציה שתעז

#אחו! ו;חסימה -במי יפגע?

להילחם בלי רתיעה בכל גילויי הכפייה הכל
הפעילות הזו לוחצת ומעיקה על לוי
הסכנה הברוכה בכך: ברגע שיהיה מועמד
דתית• המחזות שחזרו ונישבו בעת הדיון אשכול. הוא מוכרח להציב מולה מענה ראוי ערבי אחד במקום בטוח יותר ממועמד ערבי
על תקציבי משרדי־הממשלה, כאשר נציג ה לשמו, ומה קל יותר מאשר העלאת אחוז אחר, עלולים מצביעיו של האחרון לרגוז,
כוח החדש תקף את ניצול כספי המדינה החסימה? בעיקר שלשינוי שיטת הבחירות ולפנות עורף לרשימה בכללותה, כפי שקרה
לטובת האינטרס המפלגתי הדתי הצר, יישכ אין מפא״י עצמה יכולה להסכים — אפילו בבחירות האחרונות לעיריית נצרת. תקלה

שדבר זה חרות על דגלה עוד מזמן — כי כזו עלולה לעלות בחלק ניכר מ־ 40 אלף
אותו. מונעת אחדות־העבודה עם השותפות
הקולות שריכזו שתי הרשימות הערביות ה־

מפא״יות בבחירות האחרונות.

הרכילות
• הליבראלים — העלאת האחוז התוצאות עלולה לדחוף את הליבראלים־העצמאיים
ולס חישובים אלה אינם נחלת ה
ימינה, ישר לזרועות גח״ל, או כל גוש
מפד״ל בלבד. יש עוד מפלגות המשחדות
נימוק יש במפא״י החסימה תומכי ף ימני שיהיה קיים באותה העת. כך תפסיד
לטרף. גח״ל, למשל.
/כבד לטובתם. הם מציינים נימוק זה מפא״י מועמד נוח לקואליציה.
חלקו האחד של גח״ל — חרות — מקיזה בעזרת שש ספרות.200,000 :
לחסל על־ידי כך את פורשי קבוצת תמיר־זהו
מספרם של האזרחים סוג ב׳ ,ש•
הקומוניסטים -החסימה הגבושוסטק־טייאר,
אם וכאשר יפרשו. אחוז ה קולם היה הולך לאיבוד בבחירות האחרונות, הה תחסל את מק״י היהודית, שחלק מקולו־חסימה
לא יאפשר להם להקים רשימה אילו התמודדו אותן הרשימות בתנאי חסימה תיה יעבור לרק״ח הערבית. בתנאים הקיי־

על הקושי הערבי, הליבראלי והקומו־ניסטי
אין בכלל אפשרות להתגבר. מה שניתן
לעשות נוגע רק לקושי הרביעי —
הקושי הדתי.
כדי למנוע התלכדות בין פא״י ואגו״י,
הועלה במפא״י הרעיון לקבוע אחוז חסימה
גבוה יותר מארבעה. בלשון אחד מעסקני
מפא״י :״אם כבר, אז כבר — שהעסק
יהיה בטוח!״
דבר זה יבטיח את מפא״י גם מפני
סכנה אחרת: אפשרות סבירה שהכוח החדש
יצליח לגבור על מחסום של ארבעה אחוזים,
ולחדור, בבחירות הבאות, בכוח מחוזק לכנסת.
אולם
בהעלאה גבוהה כזו טמון קושי
חדש: המפלגות הדתיות הקטנות ייאלצו
להצטרף למפד״ל, במיסגרת מערך דתי כולל.
במקום שלוש מפלגות דתיות, שעם כל אחת
מהן לחוד קל יותר לסחור, עלול להתייצב
בפני מפא״י גוש אחד מאסיבי.
כך ניצבת עתה מפא״י בפני הכרעה חדה:
האם להכניס את הראש הכואב שלה לתוך
ערימת קשיים חדשים, כדי לספק תשובה
נאותה לאתגר הרפ״יסטי וכדי להיפטר מסיעת
הכוח החדש בכנסת, או לוותר על רעיון
הגדלת אחוז החסימה, ולהסתכן בגידול הכוח
החדש מצד אחד ובגידול רפ״י מן הצד השני?
אפילו
אם תיפול ההכרעה במפא״י לצד

מים, כשמק״י, בניגוד לרק״ח, מגינה בלהט
על ישראל בהופעותיה בארץ ובעולם, לא
תהיה היעלמותה מן הכנסת לרוח מפא״י.
• הדתיים — העלאה כזו עלולה גם
לדחוף את פועלי אגודת־ישראל, הנמנים על
שורות הקואליציה, לזרועות אגודת־ישראל

העלאת החסימה, היא לא תועלה בכנסת בצורת
הצעת חוק ממשלתית. כי אז עלול
להיווצר משבר ממשלתי מיידי: הליבראלים-
העצמאיים, שידונו לפי חוק זה לכליה,
יפרשו מיד, ואפילו מפ״ם עלולה לעורר
בעיות ולפרוש, אם תעריך שהדבר מסכן

יה מפלגות

תחסלו?

#יי ירוויח מהקנוניה שתיצור -

עצמאית משלהם. חלקו השני של הגוש —
הליבראלים — מקיזה לשים בכים את
הליבראלים־העצמאיים.
שני חלקי גח״ל מזדהים עם המפד״ל, בצייד
להיפטר מן הכוח החדש. עסקני הגוש
כבר הוכיחו עד היכן הם מוכנים להרחיק
לכת, ביחד עם מפא״י, כדי לסתום את הפה
לנציג סיעת העולם הזה — כוח ח ־ש. ובכלל׳
אם הכוח החדש לא יהיה בבגסת, לא
יהיה מי שיוכיח יום־יום ושבוע־שבוע, כי
גח״ל אינה אופוזיציה למישטר, אלא חלק
אורגאני ממנו.
גם בקרב מפלגות קטנות יותר ישנם
עסקנים הששים לקראת העלאת אחוז החסימה.
בודדים כאלה נמצאים במפ״ם וב־רק״ח,
והם מצטיינים באופטימיות יותר מאשר
בתבונה פוליטית.
ברק״ח מחכים לרגע בו אפשר יהיה לבלוע
את מק״י, אם כי מנהיג המפלגה, ח״כ
מאיר וילנר, קבע השבוע בתוקף, כי כל
שמועה על מחשבה כזו בקרב מפלגתו היא
סתם רכילות:
״אנחנו בעמדה עקרונית בלתי־מתפשרת,
נגד אחוז חסימה כלשהו.״
במפ״ם מצויים כמה עסקנים, המקווים לבלוע
על־ידי חסימה בטוחה הן את מק״י והן
את הכוח החוש, אבל גם לאלה אין שים
בטחון שהם עצמם יצליחו לעבור את החסימה.
לגבי סיעה בת שמונה ח״כים יש
בהעלאת אחוז החסימה משום הימור מסוכן
(ראה הנידון).

ף מה אומרת מפא״י? רשמית, עדיין לא
| אמרה דבר, אולם בשיחות נסתרות כבר
הביעו כמה ממנהיגיה הבכירים את דעתם,
כי ״יש לעשות משהו בעניין זה.״
ועניין זה הוא בעל משמעות כפולה: ראשית,
יש לתת תשובה לרפ״י, שלא מרפה
מדרישתה לשינוי שיטת הבחירות, ושנית,
גם מפא״י מעוניינת להיפטר מן הכוח החדש
בכנסת.
אילו היתד, רפ״י מתייחסת לעניין שינוי
שיטת הבחירות כאל סתם סיסמה, לא היה
הדבר מטריד את מפא״י. אלא שלא כך הם
פני הדברים.
סיסמת שינוי שיטת הבחירות, כמו העלאת
אחוז החסימה, כבר מצאה לה מהלכים במפלגות
שונות. הליבראלים מגח״ל אפילו
אימצו אותה לעצמם, והכריעו למענה במרכז
מפלגתם ברוב גדול.
רפ״י החלה כבר באירגון אישים שונים —
מפלגתיים ושאינם מפלגתיים — לתמיכה
בשינוי השיטה. דויד בן־גוריון עצמו עומד
לכנס ועידה ארצית לצורך זה, ולחרוש
קודם לכן את הארץ לאורכה ולרוחבה, כדי
לארגן ועדים מקומיים.

של ארבעה אחוז. היו אלה קולות הליברא־לים־העצמאיים,
הקומוניסטים על שני פלגיהם׳
שתי המפלגות הדתיות, הרשימות הערביות
והכוח החדש.
מכירן שמפא״י היא המפלגה הגדולה ביותר׳
היתד, זוכה בחלק הגדול ביותר של

מסות המזימה: לשלול את הייצוג מ־ 200 אלו אזרחים נאלח
התוספת. ומה מעודד יותר מן האפשרות
להתקרב יותר ויותר אל המספר הנכסף של
61ח״כים בכנסת?
אולם עידוד לחוד ועובדות־חיים לחוד.
על דרכה של מפא״י ניצבים הקשיים הבאים:
@ הערכים — אחוז חסימה גבוה
יכריח את מפא״י להכניס את ראשי הרשימות
הערביות שלה לתוך שורותיה. פירוש
הדבר, למעשה: דירוג המועמדים הערביים.

האופוזיציונית.
תגרום לכך שינאתם של אנשי
פא״י למפד״ל, וגם קשריהם ההיסטוריים
עם אמם־הורתם — אגו״י. במיקרה זה,
תאבד מפא״י עוד שותף, אשר היה תמיד
נוח — וזול־יחסית.

אחת במקום ש7וש
יך חושבים
קשיים?

במפא״י להתגבר על ה־

את קיומה (בעיקר אם יוצע אחוז חסימה
גבוה מארבעה).
לכן צפוייה הצעת־חוק פרטית של ה־מפד״ל,
מצד ח״כ טובה סנהדראי, למשל.
אם תתמוך בה מפא״י, היא תאושר ותהפוך
לחוק. החוק יפתור כמה קשיים, יוליד קשיים
אחרים, אבל לא יהיה בבחינת ״הצלת
המדינה״.
כי שוס מדינה בהיסטוריה, עוד לא ניצלה
על־ידי סילוף הדמוקרטיה.

למוסד מיוחד במינו מיובאות 20 יפהפיות מחו״ל
כדי לבדר גברים ׳שראל״ס, המדוכאים מהמיתון
*יעבו? { עו מ ד להפתח בארץ מוסד
\ ן מסוג חדש לגמרי. מוסד להסחת־צרות.
האם יש לך בעיות אישיות? מס־ההכנסה
יורד לחייך? אשתך לא מבינה אותך? החברה
שלך ברחה עם אחר? האנשים לא מעריכים
אותך כראוי?
זהו המקום שנוצר עבורך. בקובה החדשה
של קובה תמצא סוף־סוף מזור לסיבלך.

תוצרת־חוץ כאחריות
** מזור הזה ייראה כמו 20 חתיכות סוג
| ) א׳ ,כולן תוצרת־חוץ באחריות, תחכינה
לך לאורך הדלפק, על־מנת לגאול אותך מ־סיבלך.

תענקנה לך סוף־סוף את כל תשומת־הלב־השופע
שלהן, וביניהן תוכל לבחור
בדיוק את המודל שמלהיב אותך: שמנה או
רזה, בלונדית או מולטית. וכולן תהיינה
מוכנות לשתות איתך, להבין אותך, הן תר־קומה
לפניך ובסוף תהיינה מאד־מאד ידידותיות
כלפיך, אם רק תרצה.
הצדיק, שהקים את המוסד הזה, הוא
קובה זילברינג, שהבין את הפרינציפ: ככל
שהמצב קשה יותר, וככל שלאנשים יש פחות
כסף, ויותר צרות, כך הם מעוניינים יותר
להוציא את הכסף המועט שנשאר להם, על
מנת להסיח את ליבם מהצרות ומחוסר־הכסף.
לכן
הוא החליט לחסל את מועדון צברה
הישן, שארח בזמנו כוכבים כמו דאריו
מורנו, מארי וונסן ואדי קאלברט, שהספיק
להיות מועדון חשפנות, להציג הצגות קאב־רט,
ולארח כמות לא נורמלית של קוקסינלים.

מלא מארחות — כדי לנחם את כל האומללים
של המדינה.
איך הוא המציא את הרעיון הגאוני הזה?
״כשהקהל הפסיק לבוא,״ מסביר בעל־הבית
,״התחילו יותר ויותר אנשים להתיישב
לי על הבר, ולשוחח עם המארחות. מיד
החלטתי, לאות סולידריות, לתת גוד־טיים
לאנשים המיסכנים האלה. המארחות תשע־שענה
אותם כמו שצריך במועדון שלי.״
ואחרי העבודה? ״אני לא מוכן להיות השומר
על המוסריות שלהן.
״זה יהיה פיתרון אידיאלי לכל המיואשים.
אני אפילו מתכונן לפרסם בעתון
מודעה כזאת, :עצוב לן ׳ המיתון משגע?
קפוץ לרגע!׳
״ובאמת,״ הוא מודה ,״אני אביא למקום
שלי חתיכות כאלה שתשגענה את כל הרחוב.
אני אלביש אותן בתלבושת אחידה
נהדרת, כך שכולם יבינו למי הן שייכות.״
וכדי שלא יהיה ספקות בדבר, הוא יכתוב
על אחוריהן :״נערות צברה.״

אהד שהכין בעניינים האלה*
** דוע הוא מתכונן להביא את הצב־ראיות
שלו מחוץ־לארץ? מה יש? החתי־כות־המקומיות
לא טובות מספיק בשביל
לנחם גברים־מקומיים סובלים?
מסתבר שהן יותר מדי טובות, אפילו.
הן מארחות כל כך טובות שהמתארחים
מתחתנים איתן, אחת אחרי השניה.
כל מי שחושב שנערות דיזנגוף צדות
מיליונרים ונישאות נישואי־פספורט, טועה
מאד. הן מתאמצות, אולי, אבל אלה שבאמת
אחו התפעל
טוב נ

ו!קובת ויו
כל זה היה עוד בימים הטובים, כשהקהל
בא בהמוניו, והכסף היה זורם דרך הבקבוקים
של קובה אל תוך הכיסים של קובה.
אז, בזמנים הטובים ההם, עוד אהבו סטריפטיז,
עוד נהנו מזמרת יפה וחטובה, או
מתזמורת ריקודים אמיתית. היום כל הרוח
התרבותית הזאת נעלמה.

המיתון משנע? קפוץ לרגע :
^ ניככר בעסק הזה משנת ארבעים
/י\ £וחמש, ואף פעם לא היה מצב כל
כך גרוע כמו היום,״ מתרגז קובה־בעל־הקובה
.״זה התחיל בהתחלת השנה, כשפתחו
את הדיסקוטקים.
״עד היום אני חושב שדיסקוטק זה מסיבה
פרטית, שהקהל זורם אליה כדי להתפרק
בצורה זולה. אין שם בידור אמיתי, רק
התפרקות בלי טעם.״
ואחרי שהדיסקוטקים התחילו לקלקל את
כל ערכי הבידור הישראליים, בא המיתון
הזה, וקילקל את כל מה שהדיסקוטקים לא
הספיקו לקלקל.
״בהתחלת המשבר,״ מספר קובה ,״עוד
היו באים אנשים כדי לבלות. אבל הם היו
מתיישבים עם פרצופים חמוצים, מלנכוליים,
בלי שום עניין בבידור מסביבם, וכל מה שהם
היו אומרים היה, :תתאר לך, היום חזר
לי מהבנק צ׳ק,׳ או, :אני לא יודע מה אני
אעשה עם מס־ר,הכנסה.׳
״אני מביא להם תוכנית בינלאומית, בעלת
רמה גבוהה, והם נשארים לי עם מוראל
נמוך, ולא מתעניינים,״ נעלב קובה, אבל
המשיך לנהל את התכניות שלו עד שהמצב
נעשה יותר גרוע. אנשים אמנם המשיכו
לבוא, ולשוחח על צ׳קים ומס־הכנסה, ולא
להתעניין בתוכנית, אבל הצ׳קים שהם עצמם
נתנו לו התחילו לחזור כשהם מכוסים בכתובות
:״אין כיסוי״.
ואחר־כך הפסיק הקהל לבוא.
ואז קובה הבין שמה שדרוש להם עכשיו
זה משהו לגמרי שונה מאשר בידור בינלאומי
על רמה גבוהה. מה שדרוש לקהל
זה איזשהו דבר שיסיח את דעתו מן הצרות
שלה. וכך ייווסד, בפעם הראשונה, מועדון

מצליחות בכך, הן, למרבית הפלא, הבדרניות
הערומות של צברה:
היתד, שם מארחת פנטסטית, ילידת מרו־קו.
שוש קראו לה. כולם אהבו אותה, והיא
שיעשעה את כולם ובידרה את כולם, עד
שיום אחד בא לשם אמריקאי צעיר. וכשהוא
ראה מה זה רמה של שעשועים — הוא הת־חתן
איתה מייד, ומאז היא חיה איתו חיי־אושר
באמריקה, כאשתו החוקית.

-וארח באות: מארחות
היום הבגדים אבל באמת.
הלא ה
בצברה.
היא
עם הא
חיים1 ,

בע 80 וועד1ו סובה
על רקע הבר

כך באה מישל. היא הבינה את כל האומללים, וכולם
ממעלותיה הבולטות, עד שבא צרפתי אחד, שהבין
1בעניינים האלה — והוא נשא לו את מישל לאשה.

קובי!
:חיים באושר בפאריס, ומישל מנהלת את חנות
היפה שלהם, ומשעשעת רק אותו.
לפני חודש הגיעה הירידה הזאת לממדים מדאיגים
בי את הארץ עזבה סינדרלה חדשה מרחוב הירקון,
ז מרסל אלון, המארחת הכי מתוקה שהיתה אי־פעם
הגה לרקוד ערומה לגמרי מתחת לרשת גסה, לשוחח
•חים, ולדבר איתם. והיא היתה כל כך נחמדה ומלאת־וף
אחד לא הסתכל בגוף הנהדר והחשוף שלה (תמונה

מימין) אלא ישבו והאזינו לסיפוריה.
״כשהייתי קטנה,״ היתד, מרסל מספרת
לגברים שישבו איתר, בצברה ,״עבר ליד
הבית שלנו נסיך אחד. נסיך מרוקאי, כי
זה היה במרוקו. מה? אין במרוקו נסיכים?
אולי הואלא היה מרוקאי, אני לא זוכרת.
אולי הוא היה אמריקאי. בכל אופן הוא
עבר ליד הבית שלנו, וכשהוא ראה אוחי
הוא התאהב בי, ואמר לי שהוא רוצה להתחתן
איתי. אבל אני לא רציתי, הייתי
צעירה מדי.״
למרסל אלון, היו עוד הרבה מאוד סיפורים
כאלה .״פעם אחת,״ היא היתד, מספרת
למישהו אחר ,״ראה אותי שייך עשיר מאוד,
ויפה מאוד, והוא אמר שהוא רוצה לקנות
אותי. הוא היה מוכן לתת בשבילי אולי
איזה מיליון לירות. אבל ההורים שלי
לא רצו למכור אותי.״
כל הגברים שהיו שותים בחברתה היו
שומעים בעניין רב את הסיפורים שלה,
ומסתכלים בהתפעלות רבה בפנים היפות
שלה ובכל היתר היפה שלה.
לפני חצי שנה הקשיב לסיפורים שלה
תייר אמריקאי בשם ג׳ון. תוך כדי שמיעה

הוא התאהב בה ממבט ראשון, ולמחרת הוא
נתן לה מאה דולאר, כדי שלא תעבוד כמארחת.
הוא
היה בארץ חודש ימים, ומדי יום
ביומו היה נותן לה מאה או מאה וחמישים
לירות, כדי שתהיה איתו, במקום לעבוד.

אבל בזמן ההשמצות האלה הן פוזלות
לצדדים, כדי לא להחמיץ את התייר הבא,
שיוציא גם אותן לעולם הגדול.
אז כשכל המארחות העבריות שלו יוצאות
לשוטט בעולם הגדול, מה יכול קובה
לעשות? להביא מהעולם הגדול מארחות חד־

חלוצת-הייבוא במוסד: מ^דהת מהתג! 1ה דאנסליגנסיס
כשהוא עזב את הארץ, הוא התחיל לשלוח
לה מכתבים, אבל היא לא יודעת לקרוא אנגלית.
אז הוא התחיל לשלוח לה מברקים,
שבכולם היה כתוב :״איי לאב יו.״
ובסוף הוא לא הסתפק בכל זה, שלח לה
כרטיס טיסה, והזמין אותה לבוא אליו
ולהתחתן איתו.

יבוא ש? דברים מעגייגיס
הכנה לנסיעה היא עברה למלון שר־

צונתיה ואנגליה, חדה מתון עשויס המארחות ב״ונבוה״

חון, גרה שם שבועיים, ואחר־בך נסעה
לארצות־הברית.
החברות שלה, המארחות הישראליות האחרונות
שנותרו בארץ, מספרות אמנם שהבחור
הוא בכלל נשוי. ואם הוא לא־נשוי,
אז בכלל לא הוא שלח את הכרטיס. ואם
הוא לא־נשוי, וכן שלח לה כרטיס — אז
בטח היא תחזור עוד מעט.

שות לישראל. זה מה שנקרא עסקי אימ־פורט־אכספורט.
ואם
הוא כבר יתחיל ביבוא מארחות —
אז למה לא להביא דברים מעניינים? לכן
הוא בחר לו אוסף מגוון ,.מולטית מאמריקה,
בלונדית קרה מאנגליה, יפהפיה זוהרת
מצרפת וכו׳ .וכו׳ .אפילו חתיכה מיוחדת
לאינטלקטואלים הוא הביא, מהונגריה. היא
לבושה בתחרים, כמו נערת קן־קן בדימום,
והיא נחשבת לאשת־שיחה נורא מעניינת.
קובה לא מייבא סתם־חתיכות כדי להציל
את הזכר הישראלי משיממונו .״כל אחת מהן
תוכל ללכת לתחרות מיס עולם,״ הוא מספר
בגאווה אבהית .״זה לא יהיה פשוט. אלה
מארחות על רמה בינלאומית!״
וכשהמוסד הבינלאומי לשעשועים ייפתח —
הוא משוכנע שהקהל יפסיק מיד להתבדר
בצורה זולה בדיסקוטקים, ויבוא אליו, לקבל
אצלו בידור יקר יותר.

תצפית

במדינה

• פרשת ״סומרפין״ לא תרד מעל סדר־היום של ועדת
הכספים של הכנסת, כפי שהיה רוצה היו״ר המפא״יי שלה,
ישראל קרגמן. בעקבות מיכתבו של יעקב שמשון שפירא, אז עורך־דין
וכיום שר המשפטים, אל מאיר הלוי, שפורסם השבוע, יבואו פירסומים נוספים.
המכתב שפורסם מוכיח, כי כבר בשנת
962ו התעוררו בישראל ספיקות
ביחס למעמדו הכספי של הלוי.
זאת בניגוד להצהרתו של צבי דע־שטיין,
סגן שר הבטחון, שאמר כי
עד 1965 לא חשש איש מלהשקיע
בסומרפין. הגילויים הקרובים ית־ייחסו
לסכומי הכסף הגדולים שקיבל
שפירא כשכר־טירחתו ממאיר הלו

• אכא חושי לא יכנס ל פעילות
כצמרת המערך, אכל
ימשיך כתמיכתו כלוי אשכול
עם שובו ארצח תקף חושי
את מערכת ההסברה של ישראל, ובכך
את איש אחדות־העבודה ישראל
גלילי. חושי, הידוע כשתקן,
הירבח לדבר השבוע עם עיתונאים, מסר הצהרות על כל שיטחי החיים, וזכה
ליחס המקובל רק לגבי אישיות ממלכתית. עזרו לו בכך עיתונים הנתונים
להשפעתו של אשכול, וכן קול־ישראל. חושי
ימשיך להסתייג מן המערך, כדי

לא להקל על עלייתו של יגאל אלון, ימש יך
במגעיו עם רפ״י באמצעות יוסף ו אלמוגי צוות עוזריו ידאג ליצור בציבור אבא חוש כאדם ודע
תשובות לכל בעיות המדינה, והמסוגל להחליף את אשכול בבוא היום.

דינשטיין

• צירוף*כוחות חדש כצמרת המערך: השרים יעקב שמשון
שפירא, פנחס ספיר, יגאל אלון וישראל גלילי. הארבעה החלו
להיפגש לארוחות־צהריים קבועות, הפכו את עצמם לסין ועדת חרוס של שרים
להצלת יוקרתם של אשכול ושל הממשלה.
בשבוע שעבר נערכו שלוש
סעודות כאלה. אחת: בירושלים ושתיים
בקריה בתל־אביב.

• אחת ההמלצות הקרו-
כות של רכיעיה זו: להדד
ליף שני שרים קשישים כ־ממשלה
כשני שרים צעירים
יותר. שני המועמדים להחלפה הם
אליהו ששון וחיים גבתי, גבתי,
נציג איחוד הקבוצות והקיבוצים,
יורחק גם בגלל עמדת הקיבוצים נגד
אשכול בסיכסוכו עם איסר הראל.

• משרדים ממשלתיים לא
ימסרו מספרים על הירידה
מן הארץ. שגרירויות ישראל

גכתי

בחו״ל קיבלו כבר הנחיות שלא לתת לעיתונאים ישראליים מספרים על
יורדים. התירוץ — פירסומיס כאלה מעודדים את הירידה.

• ההצעה שראשי-ערים ייכחרו ככחירות אישיות ישירות,
שהועכרה על-ידי הכנסת לדיון מוקדם כוועדה, לא תתקבל.
מפא״י תכריע נגד ההצעה הזאת, בעיקר בגלל המצב בעיריית תל־אביב, שם
אין לה מועמד חזק.
• גוש הח״כים הערכיים של מפא״י יתפצל. הארבעה, שהתלכדו
לפני מספר חודשים מאחורי אבא חושי, נגד היועץ לעניינים ערביים, והציגו
תביעות אולטימטיביות למרכז המפלגה, שוב אינם מאוחדים. הסיבה הישירה:
חילוקי־הדעות ביניהם, סביב דרישתו של ח״כ סייף־אל־דין אליזועבי, כי רק
לו מגיעה ראשות העיר בנצרת. חושי תומך בדרישה זו, היועץ מתנגד. הסיכוי:
לא תוקם קואליציה, ותוקם מועצה קרואה.

• שר הפנים חיים משה שפירא יוזמן, מיד עם שוכו ארצה
משווייץ, לשיחה עם לוי
אשכול. בשיחה זו ידרוש אשכול

משפירא להפסיק את מסע המפד״ל
בעד ממשלה מקיר אל קיר. בניגוד
לדרישתו של אשכול המשיכו השביע
אישים מן המפד״ל בקריאתם
להרחבת הממשלה. אל אשכול אף
הגיעו ידיעות על מגעים בין ה־מפד״ל
לרפ״י בנושא זה.

• ד״ר חיים יחיל, מנהל
מרכז התפוצות כמשרד ראש
הממשלה, יעמוד כמצכ לא
נעים׳ כאשר יצטרך להסביר מדוע
העביר כמה עשרות אלפי לירות
מתקציב

המרכז

לתמיכה

בירחון

מפא״י מולד. הקושי ינבע מן ה־

יחיל

הנסיון להוכיח את תרומתו של מולד לריכוז התפוצות.

• מתפללי כתי-הכנסת העניים כשכונות הדרום של תל
אכיכ ימחו נגד החלטת המועצה הדתית של תל־אכיכ להקציכ
שני מיליון לירות לשיפוץ כית-הכנסת הגדול כרחוכ אלנכי.
עם הגשמים העזים נזקקים בתי״כנסת אלה, שרבים מהם משוכנים בצריפים,
לשיפוצים דחופים, אולם הס נתקלים בטענה של חוסר כסף.

(המשך מעמוד )14
בתל־אביב, מלבד דירת־השרד הממלכתית
שניתנה לו בירושלים.
הנוהל הנדיכ. השבוע הסתבר, כי
הרב הראשי של תל־אביב, בעצם, אינו רב
ראשי של תל־אביב, לכן מגיעים לו פיצויים
על אובדן המישרה.
אדם פשוט המאבד מישרה, מקבל פיצויים
רק כאשר הוא מפוטר ללא סיבה. מי
שפורש מרצונו זכאי לכל היותר לפנסיה,
אם פרש בגיל זיקנה.
אדם פשוט הזכאי לפיצויים מקבל משכורת
של חודש אחד על כל שנה שעבד.
רק לגבי שליחי מפלגות במוסדות ציבור,
נקבע נוהל נדיב יותר. הם מקבלים פיצוי
כפול.
משכורתו של הרב אונטרמן היתד 2000 ,
ל״י לחודש. על כן דרש 4000 לירות עבור
כל שנה שעבד, כולל השנתיים האחרונות
בהן קיבל כבר משכורת כרב ראשי לישראל.
מלבד זאת, דרש משכורת עירונית
עבור שנתיים אלו.
המועצה הדתית של תל־אביב, שהיתר,
צריכה להחליט אם לתת פיצויים לרב, או
לא, נחלקה לשני מחנות. נציגי המפד״ל
ומפא״י תמכו בדרישת הרב, השאר התנגדו.
הכריע את הכף סגן שר הדתות, בנימין
שחור, שמסר למועצה חוות־דעת הקובעת
כי הרב אונטרמן זכאי לקבל פיצויים.
מכיוון שמשרד הדתות נותן שליש
מתקציב המועצה, היתד, משמעות מיוחדת
לחוות־דעת זו.
חוכות הכן. מד, יעשה הרב הקשיש
והאלמן בכסף הרב שינתן לוי בנו, ברוך
אונטרמן, המזכיר האירגוני של אוניברסיטת
בר־אילן, הסביר לכתב העולם־הזה כי הרב
רוצה לרכוש דירה בירושלים. לדבריו מתכונן
אביו לפרוש מתפקידו בעוד שלוש
שנים, להתמסר לכתיבה, אז יחזיר את די־רת־השרד,
ויזדקק לדירה פרטית.
בדיוק באותן מלים הסביר זאת גם סגן
שר הדתות, בנימין שחור. אבל בחוגים
פיננסיים בתל־אביב היו אנשים אחרים,
שחיכו בכיליון עיניים לפיצויים. היו אלה
נושיו של צבי אונטרמן, בעל חברת פיר־סום,
ובנו הצעיר של הרב.
בישיבה של המפלגה הליברלית בתל־אביב,
שדנה בענין, יצא מרדכי שטרן להגן על
הרב אונטרמן. הוא הסביר שהרב עצמו אינו
דורש כסף. הוא רוצה פשוט לעזור
לבנו צבי.
שטרן ידע על מה הוא מדבר: לפני שנה־וחצי
היה כבר צבי אונטרמן במצב כספי
דחוק אז יצאו לעזרתו בנימין שחור ומרדכי
שטרן. יחד עם יהודה זיס, המיליונר הנחטף,
מצאו לו ערבים, והצליחו לדחות את
פרעון החובות הדוחקים, שהסתכמו אז
ב־ 150 אלף לירות. הדחייה לא הועילה. צבי
אונטרמן נשאר שקוע בחובות.
מפלגות הדפי התלושים
הסכסוך הפנימי בתנועת החרות גולש
לעתים לאפיקים מוזרים. השבוע הגיעה למסקנה
כזו גם ועדת־ד,ביקורת של ההסתדרות.
קבעה הוועדה, בראשות איש רפ״י
עובדיה פורת :״החבר עקיבא נוף התנהג
במשרדי מועצת הפועלות בצורה המעוררת
תימהון. הוא עשה מעשה הראוי לגינוי
נמרץ.״
מה הדבר המוזר שעשה עורך־הדין הצעיר
במועצת הפועלות? הוא תלש מתוך תיק
את רשימות המועמדות של חרות לוזעידת
מועצת הפועלות.
שרה זרעוני, עובדת ההסתדרות, העידה
כי נוף פנה אליה בבקשה לעיין בתיקים.
היא הבחינה לפתע כי הוא תולש אחד העמודים
ומכניס אותו בסתר לכיסו. החברה
זרעוני דרשה ממנו להחזיר מיד את הדף.
נוף הכחיש כי לקח משהו, אבל החברה
זרעוני עמדה על שלה, איימה לקרוא למשטרה,
הסתפקה בקריאת קצין־ד,בטחון של
הועד הפועל. נוף נאות להחזיר ששה דפים,
נצפתה לעזוב את המקום.
קצין ד,בטחון לא מילא את תפקידו כראוי,
כי כעבור שעה וחצי, לאחר שצילם את
הדפים, חזר נוף למשרד והחזיר עוד חמישה
דפים. כמה שעות לאחר מכן בא שוב והחזיר
עוד שמונה דפים.
מה חיפש שם ׳£עקיבא נוף הוא חבר
מרכז חרות, נציג מפלגה זו בתעד הפועל
של ההסתדרות, ויד ימינו של ח״כ שמואל
תמיר באופוזיציה הפנימית של חרות. כל

זה לא הקל עליו את הדין בתעדת הביקורת.
על ״המעשה התמוה והמוזר״ פסקה
הוועדה כי ״החבר עקיבא נוף לא עמד במבחן
החובות כחבר ד,תעד הפועל של ההסתדרות.״

בכל זאת חיפש נוף במועצת הפועלות?
הסביר הנאשם עצמו :״ראיתי את עצמי
זכאי לעיין ברשימות מפלגתי, על מנת
לצלם אותן בשביל המפלגה.״
הדפים שלקח נוף לצילום הכילו את רשימת
המועמדות של חרות לתעידה, ואת רשימת
חברות ההסתדרות התומכות במועמדות
אלה. מכיוון ששום מוסד מוסמך של תנועת
החרות לא שלח את נוף לצלם מיסמכים
אלה, יש להניח שהוא עשה זאת בשליחות
האופוזיציה, בחיפוש אחר טענות נגד אויבו
העיקרי של תמיר — אריה בן־אליעזר,
יושב־ראש סיעת חרות בהסתדרות.
מה אפשר לחפש ברשימות שכאלה —
זיופים? שמות של נשים שנפטרו מזמן?
חתימות של נשים הידועות כחברות מפא״י?
השבוע התברר כי הגוש החופשי בחרות,
דורש עריכת בחירות לוזעידת סיעת תכלת־לבן.
אולי זוהי הסיבה שהביאה את נוף למועצת
הפועלות.

אידגונים
בד בעל מצפון
לא לעיתים קרובות נוטלים על עצמם
בודדים את התפקיד לייצג את עמם לפני
ההיסטוריה. קבוצה של מרצים, אנשי־רוח

עסקן נזוף גוף
דפיס תלושים והמציאות המפלגתית
וסטודנטים ישראליים עשתה זאת השבוע.
חבריה פירסמו קול־קורא נגד רצח העמים
המבוצע בוייטנאם.

כך הם קראו:
נוכח הסכנות החמורות הצפויות מהמשך
המלחמה בוייטנאם לשלום העולם ולגורל
העם הוייטנאמי, אנו קוראים את הציבוריות
הישראלית לתמוך בתביעות הבאות:
• תופסקנר, ההפצצות על צפון וייטנאם.
• יפונו צבאות ארצות־הברית ויותן לעם
הוייטנאמי להכריע באופן חפשי ועצמאי
בגורלו.
• יושג פתרון־שלום לבעיית וייטנאם,
על בסיס הסכמי־ז׳נבה משנת .1954
אנו מצרפים את קולנו לתגועת־המחאה הרחבה
נגד המלחמה בווייטנאם, המקיפה אישים
וחוגים רבים בארצות רבות ובמיוחד
בארצות־הברית, ואשר יהודי ארצות-
הברית תופסים בה מקום בולט.
אנו מצפים כי ממשלת ישראל לא תתמיד׳
בכל צורה שהיא במשטרו של הגנרל
קיי, אשר הכריז כי הוא מעריצו הנלהב
של היטלר, וכי תיתן ידה לכל יוזמת־שלום
המיועדת להחזיר את השלום !והעצמאות
לעם וייטנאם.
תרופות לוייטנאם. בשלב ראשון חתמו
על גילויי־דעת כ־ 150 אנשי־רוח. ביניהם היו
סופרים ומשוררים כעזריאל אוכמני, מרדכי
אבי־שאול, עמום קינן, אמיר גלבוע ואברהם
העולם הזה 1529

שלונסקי, מרצים מהאוניברסיטה כד״ר אפרים
הרניק, ד״ר עדי צמח, פרופסור רפאל
מאהלר וגבריאל מוקד, ואמנים כנעמי אלם־
קובסקי, שולמית אדר, שמעון ישראלי ועודד
קוטלר.
פרט מעודד נוסף: בכל פעולות ההחתמה
שיתפו פעולה צעירים ופחות צעירים בעלי
רקע מפלגתי שונה לחלוטין .״לענין של
ווייטנאם,״ הסביר אחד מהם. ,צריך כל
בעל מצפון להתגייס.״
טרגדיזת 1310

של גדע

השם שוחט קשור במושגי־הגבורה המקודשים
ביותר של תולדות הציונות. נשאו
אותו שתיים מן הדמויות האגדיות של ראשית
ההתיישבות היהודית בארץ.
ישראל שוחט היה אחד מאבותיה הרוחניים
של ההגנה. עוד ב־ 1907 יסד אירגון
מחתרתי, בשם בר־גיורא, ואשר לשם הקיצור
כונה ב״ג. ב׳׳ג של היום, הלא הוא
דויד בן־גוריון, היה אחד מחברי אירגון זה.
אשתו, מניה שוחט, היתה גיבורה בזכות
עצמה. כאשר הגיעה ארצה, כבר היתד, מפורסמת
כאחת ממנהיגי־ד,פועלים ברוסיה. בארץ
חדרה במהרה לשורות החלוצים הראשונים
— לא כאשה־נספחת, כי אם כאחד המנהיגים
הקיצוניים שבחבורה.
לכן היה ברור, שהמשטרה הבריטית תעצור
אותר. לחקירה ב־ ,1927 כחשודה ברצח
הד״ר יעקב דה־האן, מנהיג דתי אנסי־ציוני.
היא שוחררה, כאשר לא הוכח דבר נגדה.
ידיה מאקדח. מנשואי הזוג הסוער
הזה נולדו שני ילדים: גדעון וענת, שהיו
בין ראשוני הילדים של קיבוץ כפר־גלעדי.
.גדע״ שוחט הלך בעקבות הוריו. הוא
היה הארצישראלי הראשון שעבר קורס טייס
של חיל האוויר המלכותי הבריטי, בתחילת
מלחמת העולם השניה, השתתף בהפצצות
בחזית האפריקאית ובמזרח הרחוק. כאשר
פרצה מלחמת העצמאות, היה בין מייסדי
חיל־האוזיר הישראלי.
אך השבוע לא הזכיר השם שוחט רק
עלילות גבורה. הוא סימל טרגדיה. כי הגבר
הנאה והבריא, בעל תתי־הפנים הנמרצים,
נמצא ללא רוח־חיים על שפת ימה של
הרצליה. לידו היה האקדח, ממנו נורתה
יריית־ההתאבדות.
מותו לא היה אפוף מיסתורין. במכתב
שהשאיר לאשתו (השניה) ,בביתם הנאה ב־הרצליה־פיתוח,
הסביר את מניעיו.
אחד מהם היה קשור עם הרגשת־התיסכול
של גבר, הנמצא עדיין במלוא אונו — ואשר
הקאריירה לה הקדיש את חייו הגיעה לסיומה.
כי אלוף־מישנה שוחט ( )55 ידע
שהוא חייב לצאת לפנסיה.
קציני צה״ל — אחד הצבאות הצעירים
בעולם — מתחילים לפרוש לגימלאות כבר
בגיל .40 גיל 55 הוא כבר גיל שולי לגמרי.
בגלל ידיעותיו המקצועיות והכשרתו הממושכת,
נשאר גדע שוחט בתפקיד זמן רב
אחרי המקובל. רק לפני ארבע שנים ניתק
לראשונה את קשריו עם חיל האוויר וצד,״ל,
כאשר הושאל למשרד החוץ, למילוי שורה
של תפקידים דיפלומטיים באפריקה. תפקידו
האחרון — כשגריר במלאוזי — הסתיים
לפני ארבעה חודשים.
הוא חזר ארצה עם אשתו ובתו בת השש*
— וגילה כי חניכיו משנים עברו תפסו את
עמדות־ד,פיקוד. הוא המשיך ללבוש את מדיו
ולפקוד את משרד הבטחון — אבל הוא
הבין שימיו כחייל פעיל נגמרו.
גם בבית לא מצא מנוח. ההפרש בגיל
(כעשרים שנד ,),בינו לבץ אשתו, נראה לו
גדול מדי. לדברי אחד מחבריו. :נידמה היה
לו שגמר לא רק את הקאריירד״ אלא הכל.״

דרכי אדם
קליות ולב
לאה גבריאל היא ילדה יפה בת .11 יש
לה עיניים גדולות בצבע של שוקולד ושיער
שחור כהה. כשהיא צוחקת או מחייכת, אי־אפשר
לדעת שחסר לה משהו.
אי־אפשר לנחש, שהוציאו לה כליה לפני
ארבעה חודשים. הרופאים שעשו זאת, ביקשו
לסיים תקופה של שנה־וחצי של כאבים.
במשך חודשיים אחרי הניתוח שכבה לאה
בבית־החולים. אחר־כך חזרה אל בית הוריה,
אל הגורם שהרס לה כליה: העוני.
לאבא של לאה קוראים יוסף גבריאל. הוא
בן ,49 עלה מעיראק ונמצא בארץ 16 שנה.
יוסף, אשתו ויקטוריה וששת ילדיהם גרים
(המשך בעמוד )20
• בתו הבכירה מנשואיו הקודמים, נשו
אה לזמר אריק איינשמיין.
העולם הזה 1529

קולנוע

111111,
נפתחים קורסי־ערב

סרטים

ובנין או ת
תעשייה מ ד
ידח ש

דמי איכפת הרוצח 7
המניע לרצח (רוך, חיפה; ישראל)
המתח היחיד בהמניע לרצח — הוא המניע
לצנזור: במשך כל התפתחות העלילה ממתינים
כולם במתיחות, מתי כבר יגיע ד.,גודש
של זנות״ המפורסם. ובסוף מרגיש הקהל
את עצמו מרומה מאד. הדבר הכי נועז הוא,
שגילה אלמגור ועוד גבר, מכוסים באותו
סדין, ופעם אפילו היא קצת מרימה את הרגל
שלה. בשביל זה באמת לא כדאי לחכות.
זה רואים בכל קולנוע בעיר.
כריחה לא מוצלחת. מתח אחר אין
בסרט־המתח הזה, שכבר בתחילתו רואים
את גילה שוכבת על הספה בעיניים פקוחות,
כי היא מתה.
לאורך כל הסרט חוקרים הבלש־הרציני ו־עוזרו־המצחיק
את הגברים שבחייה, כשבחדר
נוכחים כל הזמן אביה (היושב קפוא
בגלל ההלם) ,וידידתה (גם כן יושבת קפואה
בגלל ההלם).
ומה הסוף? אחרי שכל הגברים מספרים
בפליש־בק איך גילה הרעה פיתתה אותם,
ואיך התחצפה אל אביה, קם פתאום הרוצח,
מתוודה, ומוסיף כהדרן הסברים פסיכולוגיים.
כי זהו סרט מהחיים.
קשה לדעת מי רצח את הסרט. אם זה
הבימוי המשעמם וחסר־ד,דמיון, כשקטעים
שלמים חוזרים על עצמם, כשסצינות־ד,פיתוי
נראות כמו בדיחה לא מוצלחת, וכשבמקום
עלילה יש מלל ומלל ומלל.
ואולי רצח אותו הסיפור הבלשי מסוג ד׳?
ואולי התאפורה הכהו־״ המתיימרת להראות
צורה אירופאית תרבותית, ולמעשה זהו
גיבוב משונה של גרוטאות?
היחידים שלא נתנו יד לרצח הקולקטיבי
הזה הם השחקנים: הם משחקים טוב: גילה
אלמגור, הקורנת מתוך הבד, ואבנר חזקיהו
עם חיוכו האנושי, ואורי זוהר, העושה, כרגיל,
מה שלבו חפץ.
ובעיקר אהרון מסקין, שמשחק כל כך
נפלא, שזה פשוט מביך לראות אותו מבזבז
את זמנו, על סרט כל־כך טפשי.

__111

לקראת בחינות הסמכה 60 -אמפר
הנערכות על־ידי משרד הפיתוח בחודש מאי

.2חשמלאות רכב
פרטים והרשמה:

טכניכון
תל־אביב: דרך פתח־תקוה ( 44 פינת רחוב הרכבת)
דק־ פתח־תקוה ( 126 מול הקריה)
רחוב בלפור ( 5מול הועד למען החייל)
חיפה :
111 שנוי כתובת
מנוי המבקש לשנות את כתובתו מתבקש
להודיע על כך שבועיים מראש, על״מנת
למנוע עיכוב במשלוח חעתון למענו החדש.

הקומדיה המדס־ח
האיש עם המקל נפאריס, תל-אביב;
ארצוודהברית) כשמסתכלים שוב בסרטים
הקצרים האילמים של צ׳ארלי צ׳פלין, ומשווים
אותם עם הקומדיות. המטורפות״ של
ימינו, אין ברירה אלא להניח שמאז צעד ההומור
כמה צעדים אחורה, או שהדור שלנו
עדיין מחכה לצ׳ארלי צ׳פלין שלו.
לא כל הסרטים הקצרים המופיעים בקולנוע
פאריס הם ברמה שווה, אבל גם בסרטים
הפחות טובים אי־אפשר שלא להתפעל
מההומור הטהור הנפלא של צ׳פלין, שאינו
מרפה ממנו אפילו לרגע, וממלא אצלו כל
תנועה, כל מבס, כל שנייה.

השחור׳ והרבני
הראשונים (תל-אביב, תל־אביב; אר־צות־הברית)
הוא סרט המתאר את דרכם
הראשונה של בני האדם על כדור־הארץ, הנמצא
בשלבי התהוות. אין בו כמעט דיבורים
אלא רק הברות בלתי מובנות, היוצרות
לפעמים את הרושם שהעדר תמליל נובע
מליקוי טכני.
הסרט מתיימר להציג את יסוד החברה האנושית
הפרימיטיבית, שעליה נערמה כל
הציוויליזציה, בדמותם של שני שבטים: כהי
שיער ובלונדים. השבט הראשון חי על הצייד,
על כן אנשיו פראים יותר, חסרי רגשות
לחלוטין. ואילו השבט השני מתורבת יותר,
יודע לצוד דגים, לשחות, לעבד את האדמה
ואפילו לצייר.
לשבט הלבן יש נשים נאמנות מאד, עם
קישוטים יפים. לשבט השחור יש נשים לא
נאמנות, בלי קישוטים, וכולם, כמו היום,
סובלים קשה מחוסר קומוניקציה.
סקס מרוח. ג׳ון ריצ׳ארדסון, המשחק
בתפקיד תומא, גיבור הסרט ובן השבט השחור,
מילא באישיותו את החלל הריק של
הסרט, ואילו רחל וולטש, שהגוף שלה הספיק
להיות מרוח בשנה האחרונה על שערי רוב
המאגאזינים בעולם, מורחת את הסכם שלה
על הבד בהופעת בכורה, עם מלתחה עשויה
מפרוות קרועות.
זה שלמתרחש בסרט אין כל קשר עם מה
שהיה במציאות — זה לא חשוב, כל עוד
יש אנשים המעדיפים, במקום עובדות היסטוריות,
לראות את הכוכבת הסובלת, כשהיא
בביקיני־מיני,

גזור את הטופס המצ״ב, מלא את הסרטים באותיות
ברורות ותקבל לביתך פרסים מלאים. על גבי
המעטפה יש לציין . :ת.ד ,28125 .תל־אביב, למוד
מקצוע בערב״.

כתובת ...
סיימתי כתה

משלח״יד ...

במדינה

ש״פרץ־געמן

(המשך מעמוד )19
בצריף בשמונת חולות, בכפר יבנה. שמונה
הנפשות ישנות על ארבע מיטות. מיטה אחת
שמורה באופן מיוחד ללאה הקטנה, מתוך
דאגה לשלומה אחר הניתוח המסוכן שעברה.
במיטה השניה ישנים שלושה הילדים,
במיטה השלישית — שניים, וברביעית ישנים
ההורים.
נחש ועקרב כצריף .״אני פסול לכל
עבודה גופנית,״ מספר יוסף ,״זה בגלל הברונכיט
וד,אולקוס שיש לי. אני לא רוצה
לדפוק על הדלת של משרד הסעד ולבקש
לחם בשביל הילדים שלי.״
כל מה שיוסף מבקש זד, שיתנו לו אפשרות
להרוזיח את לחמו בכבוד :״יש לי
מקצוע, אני חייט עוד מחוץ־לארץ. אני מבקש
כבר שנים שיתנו לי מקום קטן שאוכל
להעמיד בו את מכונת־התפירה שלי
ולהתפרנס כמו בן־אדם.״
״לפני חודש מצאתי נחש בצריף,״ כיפרה
ויקטוריה, אשתו של יוסף ,״הרגתי אותו
ולקחתי אותו למועצה, שיראו איך אנחנו
חיים. מה הם אמרו לי שם? לכי למשרד הבריאות.
אחרי 15 יום מצאתי בצריף עקרב.
עשיתי שוב פעם אותו דבר, וענו לי אותה
תשובה. יש למועצה זמן וכסף בשביל
הרבה דברים, אבל לא בשביל דברים כאלה.״
כפר יבנה הוא כפר משונה מאד. יש בו
לא פחות מ־ 35 בתי כנסת, ותיכנית לבית־כנסת
מרכזי גדול, שהקמתו תעלה 200 אלף
לירות. שאר המוסדות: קולנוע אחד, ומרפאת
קופת־חולים אחת לעשרת אלפים תושבים.
עת1נ1ת האמת
עד ערב״ ישראל

סיב ה פולי אס סר
העולמי,

תוצרת מ** הולנד

חולצת טרלנקה

שיא חידושי ה אופנ ה ברחבי תבל.
הי א חזקה, מתכבסת בנקל ואינה מתקמסת. אין כ מו ה ל איכו ת ולסגנון,

זהו הקלך שלך להופעה אלגנטית ומהודרת.

^י מ לו תחופהא לן סלף ^ הי ביו ת
מגיעות כל השנה לסלון
״אמבר״ ישר מאירופה
הגב׳ ארנה, מנהלת הסלון,
מבקרת באירופה בל עונה,
הדוגמאות את ומזמינה
החדישות ביותר של

אופנת פריס ורומא.
שמלות,

כתרים,

וכל האביזרים לחופה
בהשאלה ובהזמנה .
סלון ״ אמבר׳׳תל-אביב, רה׳ בן־יהודה 59
טלפון 246752 :

בי תסבר
לתכ תו ב ת
ב1 1 1־111־ 1

תסריטי כי
מאמ רי ם

ר דיו ט ל וי זי ה
111111נ א 1י *
ח ט שי ת

החודש

^ 9נפתחים קורסים
בהדרכת
| 9מורים
מקצועיים
״ ואקדמאיים
מכלל ת
יטראל

תל־אכיב,

אלנבי ! 28א׳

דארע כאדווע הוא כווייתי פיקח. כאשר
הגיע לארצו גליון השבועון האמריקאי המצולם
לייף ושישה מדפיו גזורים ממנו,
הבין כי יש דברים בגו.
גזירת דפים מכתבי־עת הוא נוהג מקובל
על הצנזורה הכווייתית. ובמיקרה זה
גילה כאדווע שהצנזור גזר מן העיתון שלו
את ששת דפי הרפורטז׳ה על ערבי ישראלי,
אחד קאסם עבד אל־קאדר, מורה לילדי הבדווים
בנגב.
הסיכיר שד ישראד. כאדווע השיג
את הגליון השלם ממכר אמריקאי ורתח מזעם.
לדעתו היתד, הכתבה מלאה אי־דיוקים
ובעיקר, היא העלימה את האמת על גורלם
המר של ערביי ישראל.
מייד הוא הריץ מכתב למערכת ל״ף, בו
ניסח את תלונותיו בלשון החריפה ביותר.
בין היתר, הסב את תשומת לב עורכי לייף
לעובדה כי ל־ 300 אלף ערביי ישראל אץ
זכות בחירה; כי כל קרקעותיהם מוחרמות;
כי הם פוזרו ברחבי ישראל על־מנת למנוע
את התארגנותם, וכי העובדה שקאסש עבר
אל־קאדר הורשה ללמד ילדים ערביים בנגב
רק מוכיחה מה ששלטונות תל־אביב זוממים:
לרכז את הערבים בנגב, שהוא, כידוע, ה־סיביר
של ישראל.
כאדווע לא הסתפק בכך, הזכיר גם כי בניגוד
לתנאים אלה, חלקם של היהודים החיים
עדיין בארצות ערב הרבה יותר טוב.
ולמרות ״שמסיבות מובנות הם לא כל כך
מאושרים,״ הרי אפילו בכוויית שלו איש
העסקים הגדול ביותר הוא ״יהודי־ערבי״.
מה יעשה הצנזור ז ל״ף פירסם את
המכתב הארון ( 800 מילה) במלואו, השיב
עליו תשובה עניינית באורך זהה. בתשובה
הוסבר כי בבחירות 1965 השתתפו 850/0מכל
הערבים בעלי זכות־הבחירה! כי שבעה
ח״כים ערביים יושבים בכנסת ובראש שתי
ערים עומדים ערבים ( .נצרת ושפרעם).
ולא רק זאת׳ אלא ־ 807 מחקלאי ישראל
הערביים מעבדים את אדמותיהם שלהם, שלא
לדבר על מספר ערבים דרוזים המשרתים
כקצינים בצה״ל.
עכשיו השאלה היא רק מה יעשה הצנזור
בכוויית? האם יגזור את הדף ממדור המכתבים
למערכת, או שיתיר לכווייתים קוראי-
האנגלית לקרוא עובדות על ערביי ישראל,
שאינן ידועות לדארע כאדווע ושהן הרבה
יותר חיוביות מאשר הוא סבר אי־פעם.

בדואים
הם הדכו בשדות
החדשות האחרונות מחזית הדרום מוסרות
על 42 חללים 20 :חמורים 12 ,עיזים ו־10
כבשים. כולם הורעלו בשדות הפלחה וה־שלחין,
בחולות שממזרח לאשדוד.
בעלי־החיים שייכים לבדואים משבטי אבו־העולם
הזה 1529

רגייג ואסאנה. הרעל המפוזר בשדות שייך
לחברי כפר דרום, המעבדים את השדות.
סיפר על כך סביח עייד אטרש, משבט
אבו־רגייג :״בזמן האחרון, כשלא מצאתי
עבודה, התפרנסתי משני החמורים שהיו לי.
הייתי סוחב עליהם מים ועצים. לפני שבוע
מתו שניהם, זמן מה לאחר שאכלו ירק
מורעל. במו עיני ראיתי את גרגירי הרעל,
ורק ברגע האחרון הצלחתי להוציא אותם
מידי הילד שלי.
״בשדות האלה, ששם פוזר הרעל, לא היו
שום שלטי אזהרה. לא בעברית, לא בערבית
ולא באנגלית. כלום. עכשיו נותרתי
עם אשתי ושני ילדי, מבלי שיש לי אפשרות
להתפרנס.״
זרזירים וחמורים. סיפורו של סביח
( )26 לא היה הסיפור היחידי שהושמע
השבוע במאהלי הבדואים ליד אשדוד. כמוהו
היו רבים אחרים. למשל, סיפורו של חסן
אל־בטיחת, ישיש משבט אסאנה :״החמורים

חדש!

בדואי וגווית חמורו
כמו המכונית הפרטית
שלי היו כמו המכונית הפרטית שלי, אבל
מכיוון שאין לי מכונית, הם היו הרכוש
היחידי שלי. בהם הייתי מעביר משאות,
ומביא מים לשימושי, ולשימושן של שתי
בנותי. אחת מבוגרת, בת ,25 והשניה
קטנה, בת .6
״הם מתו פתאום, החמורים. פיזרו רעל
בשדות ולא הודיעו לנו כלום. גם בשדות
לא שמו שלטים לא ידעתי כלום.״
ואיך מעביר חסן את המים לבנותיו?
הוא פשוט לא מעביר. הוא לא יכול לעשות
זאת בלי החמורים. בני שבטו עוזרים
לו, מעבירים את המים לאוהלו על גבי
חמוריהם.
אולם גם לחמורים אלה צפוייה סכנה, כי
גרגירי הסורגום הטבולים בתיאודן, עודם
מפוזרים בכל השדות. הם נועדו אמנם להדברת
זרזירים, אבל בינתיים הם מדבירים
חמורים, עיזים וכבשים.
סיפר על כך דויד אחיפל 30 מזכירו
המשופם של כפר־דרום :״האם בגלל ש־הבדואים
עלולים להיכנס לשדות עלינו
להפקיר אותם לזרזירים? גם מבלי זאת גורמים
לנו הבדואים עצמם נזקים עצומים,
המסתכמים בעשרות אלפים לירות.״
הוסיף אחיקם בן־זאב, מרכז ענף הפלחה
והשלחין של המושב השיתופי הדתי :״היחסים
שלנו עם הבדואים הם לא כל כך
רעים כפי שאפשר לחשוב, אצל השכנות
איתם היא קשה. לפני זמן קצר, למשל, תפסנו
ארבעה חמורים שלהם בשטחים שלנו.
ומה עשינו איתם י פשוט מאד: קשרנו
אותם אחד לשני והבאנו אותם אל המשק
שלנו. כשבא בדואי זקן, בעל החמורים,
דרשנו ממנו 30 לירות קנס לכל חמור.
הוא בכה והתחנן, עד שוויתרנו לו קצת.
הוא קיבל את חמוריו רק תמורת עשר
לירות.״
המושבניקים מכפר דרום לא עוברים על
החוק בפזרם את הרעל בשדותיהם. הבדואים
גם לא טוענים לשום זכות על הקרקעות. רק
החמורים טועים לפעמים, נכנסים לשדות
ומתים.
העולם הזה 629ו

3סכיניויל וח
בדיספנסר השחור

לסכינים

מיוחד

המשומשים)

x1 6

שלם

מיוצרמפלדת אל -ח לד
חסוםסא 2 1מ £ק £ £ס
צפוי ערמו פלס סי מיוחד

אנשים

01019 זיג >ע0נ?ון

עד גבי החמוד

אננס •
טעמים נפלאים:
מישמיש • פ טל • תו ת שדה •
תפוז • מו ק ה • פרלינה • קו ק טיי ל
תוצרת בלעדית שד חברת נצרת לממתק, בעיינו

1:ס601מ 1ס
3011 51.,נ20, 031-161
61. 257621,־1׳
31:2 51.,־08106: 8 01
61. 233153־1־

?.0.8. 6077
361־— 151ז\ 1ז ^ 1־ ¥61

בהנהלת ישעיהו קולר
רח׳ קרליבך 20
טלפון 257621
(פינת המאספים, על־יד
צומת יהודה הלוי—
אבן־גבירול—מרמורק)
המשרד: רה־ גרץ ( 8על־יד
צומת דיזנגוף—שד׳ קק״ל)
סל ,233153 ,ת.ד,6077 .
תל־אביב.

קורסים מיוחדים ללימוד תולדות האמנות השכיעית והתפתחותה
שלב א: הראינוע והקולנוע (בימים שלישי, ששי ובמוצאי־שבת)
+ארכיון סרטים
* סרטי מופת קלאסיים
* סימפוזיונים
* סרטונים נדירים
* חדר עיון
* אולם הקרנות משוכלל
* מרצים אורחים
* חומר מקיף בכתב
פרטים והרשמה במשרד (רחוב גרץ )8בימים: א׳—ה׳ מ־ 10 עד 1ומ־ 4עד 8
(בימי ו׳ וערבי חג בבוקר בלבד) ובערבי הלימוד במדרשה (רחוב קרליבן־ ,20
אוטובוסים.)63 ,19 ,12 ,11 ,5 :
פרסום ״עומר״

שעוני שוויץ
ותיקונים
ת״א, נחלת־בנימין 65
טל 625669 :

א 5 £ט 1 4וץץ 4וונ < $

י סאעע 0$£אז מסז
ז£ 8£5אז

בת קול, ביטאונם של הטטודנטים באוניבר־סיטת
בר־אילן, החלים כי יהיה זה לא הוגו
אם גם מדענים ואנשי־רוח לא יחוו את
דעתם בשאלת הממשלה הראוייה לישראל
בימים אלה. לכן ערך כתב הביטאון מישאל!
בו חקר לדעתם על ממשלת חירום לאומית.
קבע הפרופסור מאירפל סנ ר :״כל זמן
שלא תיכנס רוח אחרת לממשלה, יגבירו
המפלגות שיצטרפו את הבילבול ולא יטהרו
את האווירה ד״ראלדדשיים :
״צירוף מפלגות נוספות הוא רק הכנסת
שותפים למישטר הפשע והניוון הפרו-
פסה־ ע רי ז׳ כוטינסקיז ״אני לא מאמין
ברצינות ההצעה בשעה זו להיסטוריון
י ע קו בטל מון, למשל, אץ עמדה בשאלה
זו, ואילו הסופר אכרהםק רי ב הודה
כי אינו מתערב בפוליטיקה • .אישיות אח־רת,
שאינה ידועה דווקא מתחום הרוח, אלא
ותר מתחום החומר, גילתה השבוע את
דעותיה בהרחבה• הכוונה היא לח״ב גח״ל
מרדכי חיי םשטין, מנהלה המתפוטר
של חברת רסקו. על ד וי ד כו־גו ריו ד
ושאיל ד ה ־גו ל אמר־ ״שני האישים וד
גדולים ביותר החיים בדור הזה•״ על המצב
בארץ :״אני היחידי בארץ השולל לחלוטין
את מדיניות המיתון.״ ואילו על עצמו העיד:
״כבר אמרתי פעם שמצב תקין יהיה ב־מדינה
כשמרדכי שטרן יהיה שר־האוצר ו3נ
חסס פי ר יבוא אליו לבקש הלוזאה.״
• ח״ב רפ״י מרדכי סורקים, הידו5
בשטף קריאות הביניים שלו, התאונן לא
פעם על תנאי האקוסטיקה הגרועים השו־רר
ם באולם הכנסת. בתגובה לכר שלח לו
מהנים חיפאי הצעה, בה פירט את נתוניו
של רמקול קטן המופעל באמצעות טרנזים־
טור, העונה על כל דרישותיו של הח״ב• .
הסיטי היהודי האמריקאי ד״ר יוסח שכט•
שהגיע לישראל כדי להשתתף בישיבת
הנהלת הסוכנות היהודית, הוכיח כי גם מ־מרחקים
ניתן לעקוב אחר המתרחש בישראל
( .)75 הנושא בארבעה תוארי מק-
סור, הוא רביזיוניסט ותיק, שהיה מקורב
פעם ׳לזאב ז׳ ממסל, ראש בית״רב
לכו יכול היה לקבוע, כי רעיון של ממשלה
חזקה ויציבה בישראל, שתוקם על־יוי קוא-
לצה של גח ל והמערך, היה יכול לזכות
בתמיכתו של ז׳בוטינסקי, אילו היה חי. חוץ
מזה מתנגד הד״ר האורח לשינוי שיטת הבחי־רות.
כמומחה למדעי המדינה הוא חושב
שלכל דעה צריך להיות ייצוג נאות בכנסת.
• הידידות יותר חזקה מן הפוליטיקה. זאת
הוכיחי השביע שמעון פרם ועזר ויג•
ס ן, שנראו סועדים בצוותא במרומי מיג דן
שלום /כשהם ממתיקים סוד וכשכל תל־אביב
למרגלותיהם• • כשדנו בכנסת על הצעת-
חיק המעניקה לרופאי שיניים סמכות לעסוק
בהרדמה, העיר ח״ב רפ״י יצהלו נבדר
עצמה איו שום רופא. שיסע
אותו שר הבריאות ישראל כרזילי•
״אבל מרדימים יש בה חריצות ל:
מופת גילי• בילדותו שר־הדתות זרח
ורהסטיג, כפי שהיא מעיי על עצמו•
.בילדותי אהבתי לשבת על כתפי אחי ה-
ביול׳ כדי שאוכל להשקיף מלמעלה על
האדמו־ר דויד מקרליו׳ ולראותו משקיע
את עצמו בלימודה של תורה כשבא
ראש עיריית חיפה אכא חושי לביקור
באנטררסו, עיר היהלומים הבלגית, תוכננה
בשבילו תוכנית עשירה. בשבת היד. צריו
להקדיש את עצמו לתפילה ולסעודה מפו־ארת
עם נכבדי היהודים במקום, ואילי
באחד מימי החיל הועידו לו פגישה עם
יהלומנים יהודיים, כדי שיוכל לשנורר מהם
כסיס. ומעשה שהיה באבא בך היה: לתפי-
לי׳ היא ל* בא׳ אך ניצל את השבת לטיסה
בהליקופסר׳ לבקר ידידים בבריסל. היהודים
נעלבו מכך, החליטו כי אם איו לו זמן
לבוא לבית־הכנסת, אזי להם איו זמן לבוא
לבורסת היהלומים לפגישה עימו. כך הס-
^ה חיפהי ואולי המדינה כולה, כטף יהודי
ם ״ מבלגיה• • השבוע, טרם אמירת קדיש,
בב תתזמלון הדתי דבורה שבתל־אביב, חיס-
שו המתפללים את צי מזרח׳ אליו נוהגים
לפנות בשעת התפילה. חיפשו וחיפשו ולא
ייעי לקבוע את הכיוונים, עד שאחד מתם
הוציא מכיסו מצפן ועיר, נעמד עם הפנים
כ ח צפון והורה ביד ימינו לכיוון המורח.
המתפלל בעל התושיה היה לא אחר מאשר
העולם הזה 1529

[ 5 *3א ח £ 7מ 8

שחקנית אביבה פז

אלוף שלמה גורן,

הרב הצבאי הראשי

לצה״ל.

האריה ששאג
סוף־סוף נסע חיים טופול לאנגליה
שבבירתה יופיע בכנר על הגג. קדמה לנסיעה
שורה ארוכה של מסיבות, שערכו
לו ידידיו השחקנים, אך המסיבה העליזה
מכולם היתד, דווקא זו שערך סאלח שבתי
עצמו לידידיו, ושאותה כינה ״מסיבת תגמול״
.היא נערכה במסעדת הפאר קוס קוס,
כשבין חתני ד,שימחה העיקריים בולטים

אפריים קישון, אורי לוי, טלילה

בן־זבאי, זהרירה חריפאי ועוד רבים
אחרים • .עוד מעט תימלא שנה מאז התגרש
הדיסקוטקאי וקריין־גלי־צה״ל־לשעבר
יואב רחמני מנירה ירון היפה. לא
שהשנה הזו עברה עליו בבדידות, אלא ש־הזכרונות
הם בכל זאת בעלי עוצמה. לכן
החליט לציין את התאריך הזה במיפגש גרושים
וגרושות מן הבור,ימה, שיתקיים באפרופו
שלו. המוזמנים שיהיה בידם להוכיח
כי לא נישאו בינתיים מחדש, יזכו למשקה
על חשבון הבית. שאר חלשי האופי ישלמו
במיטב כספם • .א־פרופו א־פרופו: שמעון
לוי, הכוריאוגרף שחיבר את ריקוד א־פרופו,
הפך למבוקש ביותר בדיסקוטקים. כולם רוהעולם
הזה 1529

ובכן, החורף בא. אפשר לחבוש כובעים. גם
לפני זה אפשר היה. אבל עם גשם, זה יותר.
פעם היו נערות ישראל מתכסות בכובעי טמבל.
זה משהו סולידי, יעיל. וכובעי-טמבל פלסטיים
— עוד יותר. אבל הכובעים הסולידיים
עברו לחו״ל. הטמבלים הם באיטליה ובסקנדי-
נביה. הישראלית איננה סולידית על הראש. היא
משוגעת על כל הראש.
במקום הטמבל, שהפך לפריט-
ייצוא, מייבאים מכל העולם. כובע
מלחים, כובע קאובוי, קסקט
של ג׳וקיי. כפי שאומרים הערבים
:״על ראשי״.
אין כמעט קץ לווארייאציות על הנושא. אם
לא בצורה, כי אז בצבעים. אם לא בצבעים —
בראשים. צלם ״העולם הזה״ ,שחיפש מיקלט
לכמה דקות מן הגשם השוטף ברחוב דיזנגוף,
ניצל את הזמן כדי להנציח כמה דגמים. הנה
הקולקציה.
כמובן שהיפהפיות המצולמות אינן נערות אלמוניות.
הן מהוות מיבחר מכובד של אמניות
ונשות-רוח — החלוצות ההולכות לפני המחנה.
כך שאם נראה כובע זה או אחר קצת בלתי-
רגיל, זה רק עניין של זמן עד שיתר בנות ישראל
יאמצו ויהפכו אותו לכיסוי-ראש מקובל.

צים שהוא יחבר להם ריקודים, אבל הזוכים
הראשונים שומרים על זכויותיהם והם
אוסרים עליו לעשות זאת. י • זוכרים עדיין
את מלכת היופי מלפני שנתיים? את רונית
רינת? ובכן, היא ילדה במזל טוב בת.
המאורע אירע בארצות־הברית. לבת, לבעל
(שהוא, אגב, רופא נשים במקצועו) וליופי
שלום • .מלכה אחרת, מלכת החן של
ירושלים משנת , 1965 חגגה השבוע את
גיוסה לצד,״ל. כזכור, קוראים לה מידה
אכן־חן, ובין החוגגים העצובים ביותר
(בגלל הפרידה) בלט חברה, העתונאי דויד
זוהר • .מיטען יופי אחר שנרכש לאחרונה
על־ידי צה״ל נקרא בפי כולם פורטונה,
אם כי בתעודת המישלוח שלו רשום: אהו*
כה גורן • .העתונאי אריה אכנרי
מתכונן להוציא ספר בו הוא מטפל בעדינות
בכמה אנשי בוהימה מפורסמים, אנשי מפלגות
ושרי ממשלה. הוא קרא לספר מתחת
לחגורה, לכן הוא מפגין את אבירותו על־ידי
זימון גיבורי הספר למסיבה, שבה יוכל
כל אחד, אם ירצה, להגן על עצמו• .
ג׳וקי ארקין הופיע בלונדון, קצר ביקורות
וחזר לניו־יורק. שם נעצב עליו ליבו
בגלל ביקורת קטלנית אחת, שכתב יהודי
אנגלי בשם שולמן. הוא היה עצוב נורא,
עד שידיד אחד ניחם אוחו, גילה לו שאותו
שולמן קטל לאחרונה גם שחקנים נודעים

כסימון סניורה ואלק גינס, המופיעים
במקבת. מאז מתגאה ג׳וקי בביקורת,
טוען כי הוא נמצא בחברה טובה. בינתיים
הספיק כבר לחתום בניו־יורק על חוזה
הופעה בסרט אנזבר — 9פארודיה ג׳יימם־
בונדית, שבה יגלם ארקין הישראלי דמות
של רוצח אינדונזי נוראי • .בניו־יורק
הוצג לאחרונה בתיאטרון נסיוני מחזהו של
עמום קינן, האריה. האריה שאג, הקהל
הנסיוני נהנה והמבקרים שיבחו. י #הזמר
רן אלירן, שיצא לסיור בארצות אפריקה,
נטל עימו מצלמת הסרטה, מתוך כוונה
להנציח את ביקורו שם. כשהגיע לדרום־
אפריקה הודיע כי ברצונו להקדיש את מרבית
זמנו לבילוי בחברת כושים, כדי ללמוד
את שיריהם. כתב עליו ד,יוהנסבורג טיימס,
מגדולי העיתונים בארץ האפרטהייד :״מר
אלירן הוא האמן הגברי הטוב ביותר שהופיע
כאן אי־פעם.״ #האמרגן מרקו
תו ר ג׳ מן, זה שאומרים עליו שאינו מזדקן
לעולם וכי הוא תמיד שמח להכיר ידידות
צעירות, חדל כבר להיות מנהל עסקיה של
גאולה גיל בארץ. הוא הפך למשהו יותר
חשוב: הוא מנהל עסקיה של גאולה גיל
בכל העולם. כך, בכל אופן, הוא מעיד על
עצמו • .אגב: גאולה ושלישייתה החדשה
מתעתדים לערוך סיבוב הופעות ברומניה,
צ׳כיה והונגריה ולהשתתף בפסטיבל בפולין.

פס1ק• ר.שב 1ע
• כעל הטור בנימין גלאי, על
ההומור האנטי־ממשלתי :״בדיחה רודפת
בדיחה, חידוד מחזיק בעקב חברו, חולפים
כמיגים תחת שמשנו, מתפצפצים בין ספלי
הקפה, בעוצמת אלף מוקשים סיניים, ופוגעים
בנו — לא מגבנו — באלף רסיסי
רמון.״

• ח״ב המפד״ל יצחק רפאל:
״בתוקף הנסיבות הקיימות ובגלל המצב הכלכלי
הקשה, המצב המדיני המחמיר, המצב
החברתי המעורער והמוראל הציבורי הירוד

• ראש־הממשלה לוי אשבול:
״אני מקשיב היטב לדברי ביקורת, אך אני
בוחל בהשמצות הבלתי מרוסנות ובז לבדיחות
תפלות.״
• שר־העכודה יגאל אלון, על התגובות
השליליות בארץ על פשיטת סמוע:
״הן לא במעט תוצאה של לחש־רחש של
בני רפאים, כדי לערער שארית המוראל והאימון
בשלטון.״

• ח״ב רפ״י מרדכי סורקים:
״יש אנשים חשובים בין עדות המזרח לא
פחות מאשר בין האשכנזים .״

במדינה
תורמים
\ווני חומי
ההוללת המהוללת
הקשר של מנדי רייס־דייוויס עם
החוגים הדיפלומטיים עדיי! לא ניתק. היא
עברה אמנם ארץ, היא התחתנה, והחוגים
הדיפלומטים השתנו מאוד, אבל הקשר נשאר
אותו הקשר.
את הלורדים והשליטים הבריטיים היא
כבר שכחה לגמרי, ובמקום זה היא מיודדת
עכשיו עם דיפלומטים אמריקאיים וצרפתיים.
זה התחיל כשמנדי, כדי לא לקלקל את
ההרגלים האנגליים הטהורים שלח, יצאה עם
מכנסיים לבנים וזוג רקטות, לשחק טניס
בקאנטרי־קלאב.
תוך כדי מישחק היא פגשה את וולוורד
כ ר כו ר, שגריר ארצות־הברית בישראל. ולאחר
כמה מישחקים התברר להם שוש להם
די הרבה נושאים משותפים לשיחה, כמו
טניס וספורט. ולכן הוא הבטיח לה, באלה
ובשבועה, שהוא יבוא לפתיחת המועדון
שלה, וגם יביא את החברים הכי טובים שלו.
יום השבת עבר והיום הרביעי הגיע. ביום
הרביעי נערכה במלון הילטון תצוגת
תסרוקות מפוארת. בתצוגה השתתפו המון
אנשים חשובים, וביניהם אפילו שגריר צרפת
בישראל.
כשהטקס הרשמי נגמר, הודיע הקריין של
התצוגה :״עכשיו תגיש הדוגמנית המהוללת
מנדי רייסידייוויס פרחים לשגריר צרפת בישראל-.
וסנדי,
הבחורה המהוללת הזאת, צעדה לה
בצעדים קלילים על שטיח אדום, חייכה אל
השגריר, שחייך אליה בחזרה, הושיטה לו
יד והוא הושיט לה את אותו הדבר, ואחר
כך היא הגישה לו את הפרחים, והוא
אמר לה תודה רבה.
וכיוון שגם איתו התברר שיש לה נושאים
משותפים, כמו פרחים ותסרוקות, אומרים
שגם אותו היא הזמינה לפתיחת הדיסקוטק
שלה. ואומרים כמו כן, שאם היא תמשיך
ככה, הפתיחה הזאת תהיה ארוע דיפלומטי
מאוד.

הבן האובד
כשז׳אן־פייר ירד מהמטוס, בנמל־התעופה
של לוד, הוא החזיק בידו האחת מזוזדה,
ובידו השניה תינוק קטן, עטוף בהרבה־הרבה
חיתולים.
וכשפקידי המכס חייכו אל התינוק, ושאלו
את ז׳אן־פייר מי הוא ובן כמה הוא, ענד,

ז׳אן־פייר וכנו
להם ז׳אן־פייר שהוא הבן שלו, והוא בן
שבעה־עשר חודש.
אף אחד לא שאל את הילד הקטן איפה
האמא שלו, כי הילד עוד לא ידע לדבר.
אף אחד גם לא שאל את ז׳אן־פייר את
אותה השאלה, כי זה לא יפה לשאול שאלות
כאלה.
וז׳אן־פייר לקח את התינוק לתל־אביב,

כלה סגאן ססיל
ביום החמישי האחרון, במלון אכדיה בהרצליה, התאספו כל אילי־הכלכלה הישראליים,
וחגגו את החתונה של גאולה לנדאו ורמי לפין.
בין האילים היו כל מיני פושטי־רגל פוטנציאלים, אבל היו שם גם אילין, וסחרוב,
ורוזוב ויעקובוביץ׳ ,ועוד שש מאות איש נוספים.
גאולה לנדאו, הכלה היתד, קשורה כל ימיה לעסקי הטקסטיל. היום היא בת ,22 ולפני
שנתיים היא כבר היתד, יפהפיה גדולה, ירוקת־עיניים וחומת־שיער, והיא יצאה אז עם
סמי יעקובוביץ׳ ,בנו של יעקובוביץ׳ ,מיליונר הטקסטיל.
בימות החול היא היתר, מבלה עם ידידה בחווילה המפוארת של אביו, בהרצליד,־פיתוח,
ויום־שבת אחד החליטו השניים לבלות את הוזיק־אנד בטבריה.
בדרך חזרה הם נסעו במהירות של מאה וארבעים קילומטר לשעה, כפי שטוענת המשטרה,
והמכונית שלהם התהפכה באוויר חמש פעמים, ונשארה מוטלת על גבה.
גאולה נפצעה ברגליה ,׳וסמי שבר את הגב. הוא שכב בבית־החולים, ואחר כן הבריא,
אבל לה נשארו צלקות ברגליים.
היא לא התעצלה, תבעה אותו למשפט, ודרשה ממנו פיצויים על שהשחית לה את היופי

גאולה ורמי
שלה. השופט שאל אותה מה תעשה אם תקבל את הפיצויים, והיא ענתה שתסע לאמריקה,
ותעשה שם ניתוחים פלסטיים.
השופטים שללו מסמי את הרשיון לשנתיים, ואילצו אותו לתת לגאולה פיצויים.
גאולה לקחה את הפיצויים, נסעה איתם לאמריקה, ובהזדמנות חגיגית זו, הכירה איש
חדש בשטח הטקסטיל.
האיש החדש היה רמי לפין, מהנדס־טקסטיל, שלמד באנגליה באוניברסיטת לידם, בן
לאב עשיר, בעל בתי־חרושת לטקסטיל, ואח לשלושה אחים, שהוא המבוגר ביניהם (,)24
ונוסף לכל זה בחור יפר,־תואר. הם החליטו להתחתן בישראל, ולנסוע ממנה לקנדה, כדי
שר,מהנדס הצעיר יוכל להמשיך להשתלם שם בטכסטיל.
בחתונה, שבה השתתפו עשירי־הארץ, היתה הכלה לבושה בשמלה ארוכה עם פרווה,
ומכוסה בתסרוקת גבוהה. הרב קוק, שהוא קרוב של החתן, הכנים אותם מתחת לחופה, וכל
זה, בסך הכל, עלה כעשרים אלף לירות. אולי אפילו פחות.
ואחרי זה אנשים עוד שואלים מדוע הטקסטיל כל־כך מצליח בארץ.
והשתקע איתו בעיר הגדולה. הוא שכר דירה,
מצא עבודה כבר־מן באה־פרופו, וכשהוא
היה הולך לעבודה הוא היה משאיר את
הילד לבד בבית.
אבל הילד, למרות שמלאו לו רק שבעה־עשר
חודשים, לא רצה להישאר לבד, וב־שז׳אן־פייר
היה הולך לעבודה, הוא היה
יוצא מהבית, והולך לאיבוד.
פעם אחת מצאו אותו ברחוב, ופעם אחת
מצאו אותו באחד ממגרשי המכוניות של

בלילות, כשהוא היה נשאר לבד, הוא היה
מעיר את השכנים בצעקותיו, ובימים, נש־ז׳אן־פייר
היה ישן, הוא היה ממשיך את
הבכי של הלילה.
התינוק של ז׳אן־פייר לא נולד בלי אמא,
להיפך. כשהוא נולד, היו האבא שלו והאמא
שלו נשואים. האבא שלו, שקיבל מאביו
ירושה גדולה, בתנאי שישתמש בה החל
מגיל עשרים ואחת, והאמא שלו, סילכיה,
בחורה מהעיר בורדו, מבית עשיר, חיו
בשלום ובעושר ובמותרות.
האבא של ז׳אן־פייר היה מנהל במשרד־המשפטים,
אדם ידוע מאוד בצרפת. בזמן
המלחמה, כשהנאצים לקחו כבני־ערובה חמישים
מכובדים צרפתים, נלקח בין המכובדים
גם האבא של ז׳אן־פייר, וכשהנאצים ירו בכל
בני־הערובה, נורה גם האבא של ז׳אן־פייר.
כשהבן של ז׳אן־פייר הגיע לגיל של שבעה
עשר חודש, לקחה האמא שלו את חפציה,
ואת הכסף, וברחה, והשאירה את האבא
והבן לבדם .״אין הרבה נשים שנותנות כמתנה
ילד,״ מעיר על זה האבא באירוניה
עצובה.
כיון שהוא ביקר כבר שש פעמים קודם
לכן בישראל, הוא החליט לעלות אליה ולהשתקע
בה, זזה מה שהוא עשה. אלא ש
החיים
בארץ, כמו בכל מקום אחר, בלי
אשר, ואמא, הם קשים מאוד. הבחורות של
הדיסקוטק אמנם מתנדבות מפעם לפעם לשמור
על הילד, אבל גם הילד וגם האבא לא
מאושרים מהסידור הזה.
בשבוע שעבר הוא ביקש מאיזו בחורה
לשמור על הילד, וכשהוא חזר הביתה הוא
מצא בדירה שלו את המשטרה, שהחזיקה
את התינוק בידיים, והרדימה אותו.
התברר שהבחורה הסתלקה לה, התינוק
התחיל לצרוח ולהעיר את השכנים, והשכנים
הזעיקו את המשטרה. ז׳אן־פייר מבין
שהמצב לא יכול להימשך כך, והוא מחפש
בחורה שתוכל להיות אמא לילד שלו. בינתיים
הוא מתחיל להתגעגע נורא לאמא האמיתית,
ומקווה שהיא עוד תחזור.

האם נביז סז...
• משוררת ידועה, שהתגרשה מבעלה,
מנהלת רומאן סוער עם אחד
מכלכלניה הבכירים של מפלגה אופוזיציונית

• אישיות ירושלמית ידועה הטילה
את ביצועה של תוכנית פיתוח
גראנדיוזית דווקא על אדם מסויים,
וכל זאת כדי שיוכל להיפגש עם
אשתו של זה, מתוך בטחון מוחלט
כי במועדים קבועים וידועים י הי ה
הבעל עסוק בעבודתו ו
• בקרוב עומדת להתגרש דוגמנית,
לאחר שבעלה התאהב בבת-
עשירים ז

כאשר איל־העיתונות אקסל צייזאר שפריג־גר
תרם כמעט מיליון דולר למוזיאון ישראל,
קמה צעקה גדולה, ששככה מהר מאד, כמקובל
במיקרים מסוג זה בארץ.
שפרינגר, שכמעט כל עיתון או שבועון
שני המופץ בגרמניה הוא של בית־ההוצאה
שלו (ליתר דיוק 39.5של כל תפוצת
העיתונים והשבועונים בגרמניה היא של 16
עיתוני שפרינגר) ,תואר כגרמני הגון, בעל
כוונות טובות, חסר־דופי בהתנהגותו וכדומה.
ישו
והנ״או־נאצים. אלא שהשבוע,
כאשר החליט שפרינגר לסגור את אחד מ־שבועוניו,
עליו הפסיד ב־ 21 שנות קיומו
30 מיליון מארק ( 21 מיליון לירות ישראליות)
,נזכרו כמה אנשים בכמה עובדות
מעניינות.
השבועון שנסגר בגלל מיעוט תפוצתו
( 375 אלף בלבד) ,נקרא קריסטל (גביש),
וכדי להתרחק ממגמת העירום המציפה את
שבועוני גרמניה, העמיד פנים של שבועון
חינוכי־כביכול.
ומה היה חינוכי בעיניו של שפרינגר
חסר־הדופי? סידרות אינסופיות על מסעות־הכיבוש
הנאציים ברוסיה ובאפריקה (תחת
פיקודו של רומל) ,וסיפורים בהמשכים על
חיי הטייסים והצוללנים הגרמנים של מלחמת
העולם השנייה.
הדברים הגיעו לכך, ששרות עיתונות מכובד
החשיד את השבועון קריסטל ב״גוונים
חומים״.
עזרה לכך העובדה ששפרינגר שיחק לפני
כמה שנים עם הרעיון למנות את אחד המשתתפים
הפוריים ביותר של עיתון, אחד
פאול קראל, לעורך.
רק שפאול קראל ידוע יותר בשמו הלא־ספרותי,
פאול שמידט, לשעבר קצין־העיתו־נות
של שר־החוץ הנאצי יואכים פון־ריבנ־טרום.

השנה, בה הופיע שפרינגר כתורם
נדיב בירושלים, לא התאפק קריסטל ו־פירסם
סידרה לא־אוהדת־במיוחד־ליהודים על
חיי ישו. סידרה שגונתה נמרצות על־ידי ה־וזעד
המרכזי של יהודי גרמניה, שהצהיר כי
״היא מסוכנת לפחות באותה מידה כמו הגילויים
של הניאו־נאציות.״
משפם שושנה והאסימו! ,
שלושים ושבעה אסימונים נגנבו מקיוסק
בחולון. כעבור יומיים, הציעה אותם שושנה
ברזאני ( )22 לבעל הקיוסק לקנייה מחדש,
ונעצרה.
נציג המשטרה ביקש משופט השלום יהודה
טרייביש, שיעצור את שושנה לחמישה
ימים, ונימק את בקשתו :״למרות ששושנה
שיתפה פעולה עם המשטרה, וסיפרה לנו מי
האיש שנתן לה למכור את האסימונים לבעל
הקיוסק, אנחנו טוענים שהיא שותף לעבירה
לאחר מעשה, ושחרורה יפריע למהלך החקירה.״
אמא
שלד תהיה הקצינה .״מה יש
לך להגיד?״ שאל השופט את שושנה .״אדוני
השופט, אני בכלל לא שותפה לענין הזה.
עברתי ברחוב, ופגשתי שם את אחד השכנים
שלי, מרדכי אלימלך, כשבידו היו מספר
אסימונים.
״אלימלך סיפר לי כי מצא אותם, וביקש
ממני למכור אותם בקיוסק בשבילו, בגלל
שהוא מסוכסך עם בעל הקיוסק. אני כמו
טיפשה הלכתי לקיוסק, ואחרי זה עצרה
אותי המשטרה.
״אני לא יודעת למה המשטרה רוצה לעצור
אותי, אדוני השופט. בשביל לתפוס
אותו אני צריכה להיות בינתיים במעצרי״
השופט טרייביש, שלא רצה ששושנה
תמצא בחברת פרוצות בבית־המעצר, מצא
דרך של פשרה. הוא מיהר להסביר אותה
לשושנה:
״תראי שושנה, את עוד בחורה צעירה.
אני לא רוצה שתשבי בבית־הסוהר באבו־כביר.
אני מציע לך שהאמא שלך תהיה הפעם
הקצינה בבית, ושם יהיה בית־הסוהר
שלך במשך שלושה ימים. אסור יהיה לך
ללכת לעבודד״ ולצאת בכלל מהבית עד יום
שני בצהריים, כדי שהמשטרה תוכל לחפש
בשקט את אלימלך. אם את מסכימה לכך —
תוכלי לחזור מיד הביתה.״
״בחיי שהשופט טוב כמו אמא שלי,״
אמרה שושנה, והלכה לשבת במעצר אצל
אמא שלה.
העולם הזה 1529

במרחב נפם בדאי להלאים*
בפעם הראשונה שהנפם העיראקי חדל לזרום
דרך סוריה, היתד. זו תוצאה של חבלה.
יחידה סורית פוצצה את שני הצינורות הגדולים,
חמישה ימים אחרי תחילת מיבצע
סיני, כתמיכה במצרים.
בשבוע שעבר הופסקה הזרימה שנית —
הפעם מבלי שממשלת סוריה תסביר מה
קרה. דובר חברת הנפט העיראקית (אי.פי.־
סי ).רק הודיע, כי השאיבה בתחנה הסופית
של הצינור בבניאס הופסקה ,״כתוצאה מתקלה
מכנית כביכול.״ 48 שעות לאחר מכן
חדלה גם התחנה השניה, בטריפולי שבלבנון,
לשאוב את הנפם.
דמשק מאיימת. אם ממשלת סוריה
שתקה לגבי הסיבה הטכנית של השיתוק,
היא היתד, קולנית מאד בכל הנוגע לסיבות
הכלכליות והפוליטיות. עוד לפני מספר שבועות
התכנסו נציגי סוריה וחברת הנפט
— שבעלותה בידי אנגלים וצרפתים — כדי
לדון בתביעתה של דמשק לתשלום תמלוגים
מוגדלים. לדברי הסורים, רימתה אותם החברה,
בשעה שחישבה את התמלוגים שעליה
לשלם, תמורת זכות־המעבר של הנפט בצינורות.
ההפרש, לדברי הסורים, הגיע לעשרות
רבות של מיליוני לירות שטרלינג.
נציגי החברה דחו את הדרישה — לא כל
כך בשל הסכום שננקב על־ידי הסורים, כי
אם מתוך פחד שתשלום כלשהו ישמש תקדים
יקר מאד. דמשק איימה: ננקוט בפעולה.
עיראק לוחצת. בסך־הכל עוברים דרך
סוריה 43 מיליון טון של נפט עיראקי בשנה
16 .מיליון מגיעים לנמל טריפולי הלבנוני,
שם הוקם בית־זיקוק של החברה.
היתרה מיוצאת דרך בניאס שבסוריה.
עד מלחמת העצמאות, עבר הנפט העיראקי
דרך עבר־הירדן לחיפה, ובית־הזיקוק שהוקם
על־ידי אי.פי.סי עומד עדיין על תילו
— אם כי עתה הוא רכושה של ישראל.
אולם אם תמלוגי־המעבר שמקבלת סוריה
הם הכנסה שולית, הרי שתמלוגי הנפט שמשלמת
אותה חברה לממשלת עיראק מהווים
״ 850/מן ההכנסה הלאומית. לכן, כאשר
הופסקה השאיבה, לא היתה הנפגעת העיקרית
סוריה — כי אם בגדאד.
עוד בטרם יכלה ממשלת עיראק להתכנס
לישיבה, הופיע בבגדאד שר החוץ של סוריה,
ד״ר (לרפואה) איבראהים מאכום. הוא קיים
שיחה ארוכה עם ראש ממשלת עיראק, נאג׳י
טאלב, ומה שהשניים סיכמו ביניהם הינחה
את ישיבת הממשלה.
שאלת הנפט היא כה חשובה בעיראק,
שמקובל כי ראש־הממשלה הוא גם שר הנפט.
בתום הישיבה מסר טאלב :״עיראק
עומדת לימינה של סורי ה ...מכיוון שצעדי
ממשלת סוריה אינם, לדעתנו, סיבה מספקת
להקטנת השאיבה והייצוא של הנפט, אנו
נמשיך לדרוש מהחברה את תשלום מלוא
התמלוגים שהיו נהוגים עד כה, לפי רמת
הייצור של השנה שעברה, בתוספת התמלוגים
שהיו מתקבלים לפי התוכנית הקיימת
של הגדלת הייצור.״
החכרה שותקת. החברה, שנלכדה
בתוך שתי זרועות המלקחיים, היתד. צריכה,
לכאורה, למהר ולהיכנע. היא לא עשתה
זאת. היא התעטפה במעטה שתיקה גם אחרי
שדמשק הודיעה, שבמיקרה שהנפט יזרום
בצינור על חשבון ממשלת עיראק עצמה,
היא תוותר על הדרישות שהציגה לחברה.
פירוש הדבר: הפצרה בעיראק להלאים
את הנפט.
ואמנם, החלו מדברים בבגדאד גלויות על
הלאמה. כבר למחרת ההפיכה של הגנראל
קאסם, חרתה הרפובליקה העיראקית על
דגלה את ההחלטה להלאים את הנפט. שום
ממשלה עיראקית לא עשתה זאת, כי לא
רצתה לדחוף את ממשלת בריטניה לתמוך
בגלוי במורדים הכורדיים, שבשטחם נמצא
הנפט. עתה, מששככו הקרבות, תוכל הממשלה
לדבר ביתר חופשיות על הלאמה.
אלא שהלאמה אינה עסק כדאי בטווח המיידי.
קיים כיום עודף גדול של היצע נפט
על הביקוש. השיווק במערב מוסדר על־ידי
איגוד בינלאומי, הקובע לכל חברה ולכל
מדינה את כמות הנפט שמותר לה לייצר
ולייצא. איגוד זה יחרים את הנפט העיראקי,
ואז תוכל ממשלת בגדאד לשאוב נפט מולאם
בשדותיה, להזרים נפט מולאם בצינורות
החוצים את סוריה, ולמצוא כי השווקים
— או, על כל פנים, חלקם הגדול — נעולים
בפני הנפט הזה.
לכן התאמצה להביא בכל זאת לפתרון
של פשרה. האיצה בסוריה לפנות לממשלת
צרפת, שתשמש כבורר בסיכסוך.
העולם הזה 1529

1 :1 0 8 0ן ו 0 1

כל אשה נראית שוב כאשר היא מדגישה
טוב. כל אשה ־ בין אם היא עובדת, עומדת
זמן ממושך ביום על רגליה או כשהיא
בהריון -מדגישה טוב כאשד היא גורבת
ספהוז. כי גרבי ספיהוז תומכים ברגליה,
מונעים מהם הרגשת עייפות ויחד עם
זאת אלגנטיים ונאים בצורתם.
הרגיש׳ טוב והראי טוב בגרבי ס פ ־ הוז
המיוצרים בישראל ע־י ביח־ר לודדיה לפי
פטנט חברת ״קייזר רוט״ מארה״ב.

מעתה חחיחע! האחת! סארצמז־הבדת :

גרבי ס פ -הוז לל אתפר
לודזיח מיוצר תחת פסוח ודפי הוראות בעל הממד המסחר. חברת וו״זר-חס ארצות הברת.

סאמי דייווים יבוא לישראל להופעה חד־פעמית
למען הקמת ״בית הלוחם״ לנכי צה״ל
הזמר והשחקן הכושי־יהודי סא־מי
דייוויס יגיע לישראל להופעה
חד־פעמית בת שתי הצגות בלבד,
למען הקמת ״בית הלוחם״ של
ארגון נכי מלחמת השחרור וצה״ל.
ההצגות יערכו ב״היכל התרבות״
בימים 1ו־ 2באפריל .1967 להצגות
לא ימכרו כרטיסים רגילים.
הקהל יוכל לחזות בהן רק באמ צעות
הזמנות שיוענקו ככל שיהיו
מקומות במשרדי ארגון נכי מלחמת
השחרור, לכל התורם — 50.ל״י
להקמת ״בית הלוחם״.
סאמי דייווים, שהוא כיום אחד
הכוכבים המבוקשים ביותר בעולם,
דחה בעבר הצעות של אמרגנים
ישראליים לערוך סיבוב הופעות
בישראל על בסים מסחרי, בגלל
לוח הזמנים העמום שלו, אולם
נענה מייד לפניית ארגון נכי מלחמת
השחרור וצה״ל (הכולל גם
את נכי ההגנה, אצ״ל ולח״י) ,שהובאה
אליו באמצעות הרב מכס
נוסבאום וקונסול ישראל בלום־
אנג׳לם, מר אברהם כספי.
התנאי היחיד שמר דייוויס הית־נה
הוא שמספר נאות של מקומות
יופרש למען נכי צה״ל עצמם ו למען
חיילים בשרות. הוא עצמו
ומלוויו יופיעו ללא תמורה כספית
כלשהי, על מנת לקדם הקמת ״בית

הלוחם״ שנועד לשמש מרכז לטפול
מונע ולשיקום גופני וחברתי של
הנכים.
שתי ההצגות של סאמי דייווים

בישראל יערכו האחת בחסות רעיית
ראש הממשלה ושר־הבטחון,
גברת מרים אשכול, העומדת בראש
הוועד הציבורי להקמת ״בית
הלוחם״ והשנייה בחסות סגן שר
הבטחון מר צ. דינשטיין ובנוכחות
הרמטכ״ל רב־אלוף יצחק רבין
וראשי הערים שאימצו יחידות

צה״ל ואשר יארחו בהצגה חיילים
מצטיינים מהיחידות המאומצות.
במסגרת ביקורו יסייר סאמי
דייוויס בארץ, שהוא משתוקק להכירה
מאז התגייס לפני כארבע
שנים אצל הרב מכס נוסבאום, ב לום
אנג׳לם. ראש הממשלה ושר
הבטחון יקיים קבלות־פנים לכבודו
וכן יהיה אורח צה״ל ומערכת ה־בטחון.

הופעותיו של דייווים בישראל
תלווה תזמורת בת 24 מנגנים,
בתוכם ששה סוליסטים ש יבואו
עמו מארצות־הברית. הוא
יגיש כאן תכנית בת שעתיים תמי מות,
בזמרה, משחק ובידור. אל
סאמי דייוויס תתלווה בבקורו בישראל
גם רעייתו, כוכבת הקולנוע
השוודית מאי בריט (שגם היא
התגיירה).
סאמי דייוים בן ה־ 40 הוא כיום
בעל ארבע תכניות טלביזיה הנקראות
על שמו, ברשתות השידור
הגדולות של ארה״ב וסיים זה לא
כבר כיכוב של שנתיים במחזמר
״נער הזהב״ על פי מחזהו הנודע
של קליפורד אודטם. כמו כן הוא
כוכב תקליטים וסרטים, בתוכם
״אופרה בגרוש״ ,״פורגי ובס״ ו עוד.
מישראל יצא לפתוח הצגת
״נער הזהב״ בלונדון.

בשלם

חטנם

( 61?5״ווו* )1x 6 5

קץ הנ״רח

4₪ 001^ 8מסז

13ו־בז. ראיתם *113 בד־
1311*111171עולה *13כ ד
7111311 ונרד כזרז ן-ו־רב
103בסר בו 711
: 013
^ 1ן*1ינבו 0כווו1־

* *1ואן יזי^יד

* £0זוא^!1
5ז5וזקת
רמבוגדים בלבד

הצגת בכורה ארצית בקולנוע ״תמר״ תל־אביב.
שעות ההצגה: יומיות ; 10—12—12.30—15.30 בערב 7.00—9.30

*116-76 £

אנגליה

גנזך־המדינה האנגלי החליט לייעל את
עצמו. הגנזכאים הלונדונים למדו את השיטות
האמריקאיות, שאחד היסודות שלהן
הוא כמד, שפחות ניירת (חורז עם תיירת).
כאשר מצטברים יותר מדי תיקים, התכתבויות
ומסמכים, מתחילים להשמיד. רק שמי
שמשמיד ניירת צריך לדעת מה להשמיד
ומה להשאיר.
מכתב שהפיל ממשלה. מישהו בגנזך
החליט כי מה שקרה לפני 40 שנה
באמת כבר לא חשוב. כך לקח והשמיד את
אחד המסמכים החשובים והמשונים של המאה
העשרים. היה זה מכתב זינוב״ב המפורסם,
שהפיל את ממשלת הלייבור הראשונה
בבריטניה.
זהו מכתב, שאמיתותו לא הוכחה מעולם,
שנכתב כביכול על־ידי גריגורי זינובייב,
נשיא האינטרנציונל הקומוניסטי, אל ראש
ממשלת הלייבור הראשון, רמזיי מק־דונלד,
בקיץ ,1924 ובו קרא זינובייב למהפכה
מזויינת של פועלי בריטניה.
החרדה שבאה על הבוחרים בעקבות גילוי
מכתב זה היתד, כד, גדולה עד שמק־דונלד

כאשר רק היתד, בידו האפשרות, הוא גם
התערב בעניינים כלכליים ואומנותיים. והוא
גם עשה את שלו בהפצת חוסר־אימון ביעילות
המשטר הדמוקראטי.
וזה עדיין לא היה הכל. הוא הקליט ישיבות
סודיות ביותר של מרכז מפלגת־השלטון
(ישיבות בהן אפילו על חברי המזכירות
נאסר לרשום לעצמם הערות בכתב) .הוא
התקין מכשירי־האזנה בבתיהם של קציני־הצבא
ופקידים בכירים. ואפילו בבתיהם של
יו״ר־הכנסת וראש־הממשלה.
הנשיא אמר: די ! זה רק יכול לקרות
כאשר נותנים לשירות־הבטחון יד חופשית.
אך כאשר ידו של השי״ן־בי״ת היתד,
חופשית כל־כך עד שהוא אפילו התקץ מב־שירי־האזנה
בחווילתו הכפרית של הנשיא,
אמר הנשיא: די!
כי היה זד, טיטו מיוגוסלביה שגילה את
כל עלילות הש״ב האלה כאשר פיטר לפני
כמה חודשים את סגנו, ראש הש״ב אלכסנדר
ראנקוביץ׳ ,ואת עוזרו, שר־הפנים סוואטיס־לאב
סטפאנוביץ.,
כפי שגילה טיטו השבוע בפרלמנט היוגוסלבי,
בעת סיכום הדיון על הפרשה,
היתד, כוונתם של אנשי השי״ן־בי״ת ברורה.
הם רצו לתפוש את השלטון. ואחד הצעדים
בדרך לתפישת השלטון היתד, האזנת־קבע

ן 11¥1 :1ביס

פרטים :

״אי שונלנס״

מעבדה אופטית

ת״א, רה׳ שניאור ( 5פינת פינסקר )20
שעות קבלה 18.30 15.30 . 14.00—9.00 :
טלפון .55029 נשמח לשלוח פרוספקט

חותמי הסכם מינכף
שלום 11 ,חודשים לפני המלחמה

״אולפן גרג 0 1 1 £ 0 0בע״מ, ביה״ם המיוחד לקצרנות
בהנהלת חיים בר־קמא

פותח ב־ 25.12 בת״א וגחיפה

קורס ערב של חודש ל

צ ר 11ת

אנגלית י/אי

ההצלחה מובטחת ! הירשמו בהקדם :
ת״א: גורדו! ,5טל .236209 :.חיפה: בית־הספר ״במעלה׳׳

מרכז השפו׳ן
מקבל כל סוגי עבודות בנין ומוזאיקה
מסגרות ונגרות בנין
תריסי פלסטיק וטסטים
תל־אביב, רחוב שינקין ( 14 בחצר)
אושרי

,ה עו ל ם הזה״ ,ש בו עון החד שות הישראלי
המערכת והמנהלה: תל־אביב, רח׳ קרליבך ,12 טלפון 5־,30134
ת.ד 136 .י מען מברקי: עולמפרס • דפוס משה שהם בע״מ,
תל־אביב, רח׳ פין • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע״מ• .
העורך הראשי: אורי אבנרי • המו״ל: העולם הזה בע״מ.

נחל מפלה מוחצת בבחירות הכלליות ולמעשה
חזר הלייבור לשלטון מלא רק כעבור
21 שנה.
מסמן• שהביא מלחמה. השבוע
גילה משרד־החוץ בלונדון כי הגנזכאים
ממשיכים בשיטתם. מישהו ביקש לעיין במסמך
המקורי של הסכם מינכן, גילה כי הילד
איננו.
הסכם מינכן, סמל מדיניות הפיוס של נוויל
צ׳מברליין, הוא מיסמך הכניעה עליו חתמו
צ׳מברליין ודאלאדייד, להיטלר ומוסוליני, בקיץ
, 1938 ובו ניאותו לסיפוח האזורים
דוברי הגרמנית של צ׳כוסולובקיר( .ארץ
הסודיטיס) לגרמניה.
איש המטרייה צ׳מברליין חזר אז 11 ,
חודשים לפני פרוץ מלחמת־העולם, ללונדון
ובישר להמונים המריעים כי הוא הביא להם
״שלום בימינו אנו״.
אפשר גם לקבל את הסבר הגנזך הנבוך
כי המסמך לא הושמד, רק תוייק במקום לא
נכון וקשה למצאו. אולם לאיש כבר לא
איכפת. להוציא כמה נציגים של ארגוני
פליטים גרמניים שתבעו ממשלת בון לעמוד
על ביצוע־חוזד של ההסכם, על־מנת
שיוכלו לשוב לבתיהם המצויים בצ׳כוסלו־בקיר,
של היום. רק שהקאנצלר הגרמני החדש,
קורט גיאורג קיזינגר, הזדרז והודיע
כי הסכם מינכן בטל ומבוטל.
בסוף השבוע גילה משרד־החוץ כי בידו
העתק מקורי של הסכם מינכן בכל זאת. זה
הוא ההעתק הגרמני שאנשי חיל־ד,מודיעין
הבריטי נטלו מן הגנזכים הנאציים באביב
.1945
יעוסלביה עלילות השיויבית
השי״ן־בי״ת עבד באופן יסודי. כאשר
הוא פעל באזור בו חיו בני מיעוטים,
השתדל להסית לאום אחד נגד משנהו. ו־

לטלפונים של כל הסי ומי ביוגוסלביה והתקנת
מכשירי־האזנה במשרדיהם ודירותי־הם
של כמעט כל האח״מים**.
זד, שאוזניו של טיסו היו עוד יותר כרויות
מאשר אלד, של מאזיניו, זה עזר לו. אך
כדאי לכל מי שמאפשר התקנת מכשירי-
האזנה בקלות לזכור את הלקח: אם כבר
מתקינים, אפשר להתקין גם אצלך.

כדור הארץ
• תיקו. בדנוור, אוצות־הברית, עמדו
שלושה צופים בתור לקולנוע, שילמו שלושה
דולאר דמי־כניסה, נכנסו לבית־הקולנוע,
חזרו לתא הקופאי, שלפו את אקדחיהם ושדדו
את קופת הערב, שהכילה שלושה דד
לאר בלבד.
• נקמת הקטר. בקולומבו, ציילון,
קפץ סבל־רכבות שפוטר, למוות תחת גלגלי
קטר מתקרב, כשהוא גורר עימו למוות את
מנהל תחנת־הרכבת שהיד, אחראי לפיטוריו.
• עשה זאת כעצמך ! ,בניו־יורק
הוציא לשוק יצרן־פסנתרים מקומי פסנתר
מיוחד במינו, אותו הוא ייעד לאומנים־חוב־בים
המבקשים אחר הנאה־של־אמת: אחרי
תום הפריטה על הפסנתר לוחצים על כפתור
מיוחד לדבר, ורעם מחיאות כפיים סוערות
נשמע בחדר.
* מימין: מוסוליני (איטליה) ,היטלר (גרמניה)
,דאלאדייה (צרפת) ,צ׳מברליין (ברי
טניה).
•* בסוף השבוע פרצה שערוריית האזנה
חמורה במידה שווה בארצות־הברית, בה
נתגלה כי הבולשת הפדראלית האזינה לכל
מי שרק עניין אותה, כולל שגרירויות זרות.
אמר אחד הסנאטורים החשובים בסנאט ארי
צות־הברית: אין סנאטור שלא מאזינים לשיחותיו.
ובכלל, הרבה יותר קל להרכיב
רשימה של אלה שלא מאזינים לשיחותיהם
מאלה שכן מאזינים להם. הם, כנראה, הרוב.
העולם הזה 1529

דברים ב על מ א

מאריה של היא שחקנית־הקולנוע והבמה שילדה בגיל 40 בת מחוץ לנישואין ורק
אחר כך התחתנה עם האבא של הילדה, הבמאי הוינאי וייט ריילין. ואז שם כל אחד
לב לכך כי מאריה הלכה לטקס־הנישואין בלי גרביים.
זה היה לפני חודשיים. מאז לא מניחים לה. אשד, אירופאית הטעמה ללכת לטקס־הנשואין
שלה ללא גרביים!
חוקרים אותה על תוכניותיה לעתיד ושואלים אותה כל מיני שאלות. על כל נושא
תחת השמש.
״מה דעתך על האהבה?״
״בגיל 17 או 20 פשוט אוהבים את האהבה. אז עניי! האהבה עצמו יותר חשוב מאשר
האדם אותו צריכים לאהוב. אבל אחר כן זה כבר אחרת. אוהבים לא רק את האהבה אלא

גם את האהוב.״
מה הפלא שאחרי תשובה פילוסופית כזאת כבר הסתפקו בשאלות יותר מעשיות. כגון __
״באיזו שעה את קמה בבוקר?״
על השאלה הזו היתד, למאריה של התשובה הנכונה והמדוייקת:
״זה תלוי באיזו
שעה אני הולכת
לישון!״

אם מדברים על
שחקנים יש עוד
אחד שהיה לו מה
להגיד. זה ג׳ורג׳
סקוט ששיחק את
אברהם אבינו בסרט
התנ״ן. יש לו
נסיון בחיים. ארבע
שנים היה קברן צבאי
ויש לו 1.80
מטר 5 ,ילדים ו־3
נשים־לשעבר. ומה
דעתו על נשים?
אומר סקוט הגדול:
כל נבר צריך אשה.
זה כמו אויר לנשימה.

לפני שבוע היא היתה בעלת השיא
העולמי בריצת מאראתון של שעה אחת.
עד לפני ששה ימים היא עוד התאמנה
בריצה לקראת השתתפות אפשרית באולימפיאדה
במכסיקו־סיטי.
אבל לפני חמישה ימים נגמר הכל :
האתליטית האיטלקיה הצעירה ()25
אלזה פסקאלי עזבה א ת הכל ונכנסה
למינזר במילאנו.

המחשבים של מפעלי הלבנים האמריקאיים
החלו, לקראת סוף השנה, לסכם
את מכירות השנה, גילו עובדה מעניינת:
בשנה האחרונה גדל באופן ניכר הביקוש
לחזיות בעלות מידות גדולות.
כמקובל אצל האמריקאים הם לא
הסתפקו בתוצאת המחשבים, פנו למד-
ענים על־מנת לקבל הסבר לפשר התעלו־מה.
המדענים סיפקו את ההסבר. השי-
מוש הגובר והולך של נשות ארצות-
הברית בגלולה (אומדן מספר המשתמ־שות
הקבועות: חמישה מיליון) .נראה
שאחת מתוצאות הלוואי של השימוש בגלולה
הוא גידול החזה.
הוכחה חייה לצידקת התיאוריה המד-
עית סיפקה שחקנית־החזה ג׳יין מאס
ספילד. היא הודיעה בגאווה כי בשנה
האחרונה עברה מחזיי ה 4ב׳ לחזייה
5ב׳ (הגודל המכסימאלי 6 :ד׳).

כבר מזמן קוראים לה הוד אלגנטיותה

ג׳יין מנאספילד
והשבוע היא גם הוכיחה שהיא צועדת
עם הזמן. זאת היא ז׳קליו קנדי,
חלוצת המחצאית בחברה האמריקאית
הגבוהה.
השבוע היא הופיעה לראשונה בפומבי
כשהיא לובשת מחצאית המסתיימת עשרה
סנטימטרים מעל לברכיה.

לא לפני המלבה

מאריה של וכעלה

רחלמלטש בת ה־ 24 היא שחקנית־הקולנוע שהתפרסמה יותר בצילומיה מאשר בסרטיה.
זה לא מפליא כל כן בהתחשב שממדיה הם ( 93 — 68 — 94 ואת זה רואים היטב
בצילומיה) .חוץ מזה היא שוקלת 49 וחצי קילו (בדיוק) וקודקודה נמצא 1,67 מטר מעל
לריצפה (כאשר היא יחפה).
היא לא רק בחורה נחמדה, או בלשון קציני הפרסום שלה ״האשה היפה ביותר
בעולם״ אלא גם גרושה, אם לבן בן שש ובת בת ארבע.
וחוץ מזה היא בחורה נבונה מאד. היא לא רוצה להרגיז אף אחד. בעיקר לא אחת.
ס מה דעתה על סופיה לורן?
שיא של אישיות, כוכבת ושחקנית.
• אליזבט טיילור?
פיקחת, ידידותית וכולם אוהבים אותה.
אז מה הפלא שכאשר היא גילתה כי היא אוהבת ללבוש מחצאיות. היא גם מיהרה להודיע
כי לפני מלכת אנגליה (אשר בארצה המציאו את המחצאית) היא לא תעז להופיע בסיני.

הבת של הון אנצלר
מי לא יודע כבר את הכל על קורט
גיאורג קיזינגר ץ שהוא כן היה נאצי.
שהוא לא היה נאצי (פעם הוא חשב להגר
לברזיל ולא היה לו כסף לכרטיסים) .שפעם
ביקש את אדנואר שיעשה אותו שגריר בוושינגטון
ופעם ביקש את ארהרארדט שיעשה
אותו שר־חוץ. כי הוא יודע הרבה שפות.
כמו אבא אבן. בעצם פחות. הוא לא יודע
ערבית ופרסית. הוא רק יודע אנגלית, צרפתית,
ספרדית ואיטלקית.
אבל מה שלא מרבים לדבר על זה, זה חיי
המשפחה של קיזינגר. הם דווקא טובים.
כשהתחתן לפני 34 שנים עם מאריה לו־איזה
הצעירה שלו היא היתה כל כך
צעירה שמשך שנים נשאו עמהם את תעודת
הנישואין שלהם כשהיו יוצאים אל מחוץ לעיר.
כדי שלא יעשו להם בעיות בבתי־ה־מלון.
אבל
על מה שלא אוהבים לדבר שם,
זאת הבת, ויולה הבכורה 26 לא שהיא

בת לא טובה. חלילה. להיפן. היא מדברת
עם האבא שלה שעות בטלפון (על חשבונו).
אבל מה. היא יורדת. כן. פשוט יורדת.
יש כאלה גם בגרמניה. לפני ארבע שנים
היא נסעה לוושינגטון על־מנת להשתלם בספרות
האנגלית ואז פגשה שם צלם־עיתונות
אחד, והתאהבה בו ונישאה לו. ומאז היא
נשארה שם.
וכאשר שאלו אותה השבוע אם היא רוצה
לשוב לאבא הקאנצלר שלה היא אסרה לא.
ארצות־הברית זה הבית שלי. ואני רוצח
להשאר כאן.
רגע. זה עוד לא הכל. ומי אתם חושבים
הוא הבעל של הבת של הקאנצלר שלא־היו־לו־דמי־נסיעח־לברוח־מהיטלר?
לא אחר מאשר
אחד מלקמאר מנצל, טייס קרבי אמריקאי
במלחמת העולם השנייה, שהוריו הביאו
אותו מגרמניה הנאצית לארצות־הברית.
הם היו גרמנים אנטי־נאציים שהיה להם
כסף לדמי־נסיעה.

וכיתתו עטיחס לחרבות
הידיעה האחרונה מוזיאט־נאם מספרת כי גברת ראש־ד,ממשלה, נגוייאן קאאו קי,
דיילת חברת התעופה הוייאט־נאמית לשעבר, החליטה כי עיניה צריכות להיות ״יותר
מקסימות״ .בשביל זה היא טסה לטוקיו, למרפאה של מנתח פלאסטי יפאני מפורסם.
המנתח הזה, ד״י פומיו ארמזאווה, יש לו התמחות מעניינת: הוא עושה לנשים
מזרחיות עיניים מערביות.
ובדיוק זה מה שהוא עשה לגברת הראשונה של סייגון.
מי שרוצה לדעת איך עושים את זה צריך לזכור שהפטנט פשוט מאד: גוזרים את
הפינות הפנימיות של עור העיניים ומרימים את הגבות וככה, צ׳יק־צ׳אק, הופך מזרח למערב.
חדשה פחות משעשעת מסייגון היא הופעתו של ג׳ון סטיינכק במקום. הוא אמנם
קיבל פרם נובל (לספרות) לפני שנתיים. אבל יש להניח כי הוא לא מעוניין בפרס נובל
שני, פרם נובל לשלום, למשל.
כי מה עושה הסופר המזוקן והקשיש ( )64 בסייגון? הוא רוצה לכתוב לקוראיו בבית
את האמת על וזיאט־נאם.
אבל בשביל לכתוב את האמת הוא ביקש מהשלטונות הצבאיים להעביר אותו קורם
של שימוש ברובה האוטומאטי מ־ 16 ובממד, הרימונים מ־.79
בשביל מה הוא צריך לכתת את עטו לחרב?
״מה זאת אומרת?״ הוא הסביר .״איך אני יכול לכתוב על דבר שאני לא יודע מה הוא!״

רחל מלטש

—י— 27

במדינה
יצוא
נא לאכול בננה !
דורות של נוער עברי גדלו על הבננה
מעמק הירדן. אורי׳לה — בעילה ! היתד,
סיסמת האמהות העבריות בשדרות רוטשילד
התל־אביביות, כבר בראשית שנות השלושים.
אמהות אלה ידעו את ערכה המזין והמפטם
של הבננה — עמילן וסוכר, חלבונים ו־מינראלים.
הקדמונים
סברו כי מוצא הבננה מגן־
העדן וכי היא, בעצם׳ עץ הדעת המפורסם.
מחקרים יותר חדישים גילו כי מוצא ה־בננה
הוא מהודו וסביבותיה.
כל זה לא עניין במיוחד את ראשוני
מגדלי הבננות העבריות, לפני 40 שנה.
כל מה שהם היו מעוניינים היה לגדל פרי
מצליח ומכניס.
הם הצליחו בכך מאד, למרות שארץ-
ישראל נמצאת ממש בקצה גבול התפוצה
הצפוני של הבננה. האקלים הישראלי די
נמוך עבור הבננה וכדי לצמצם את נזקי
הקרה בימי החורף אפילו חיממו, עישנו
והמטירו את מטעי הבננות. לאחרונה אף
ניסו לערבל את שיכבות האוויר מעל למטעים
בעזרת מכונות־רוח.
אגם וגם תפוח. אך קרר. מד. שקורה
בכל חברת־שפע. אם כי צריכת הפירות
בארץ היא הגבוהה בעולם ( 130 קילוגרם
לנפש ל שנ ה /הרי ירד משקלה של הבננה
העממית בסל הפירות והיא פינתה את
מקומה לפירות נשירים: אגם ותפוח.
התוצאה: מקרוב ל־ 40 אלף טון בננות
לשנה צרך השוק המקומי בקושי 20 אלף.
מגדלי הבננות לא התמהמהו, פתחו במיבצ3
יצוא גדול ומוצלח: תוך שנים מספר גדל
יצוא הבננות פי חמש, הגיע השנה ל־20
אלף טונות, בעיקר לארצות ים־תיכוניות
קרובות כיוון ואיטליה, וארצות הגוש המזרחי
ברומניה ובולגריה.
רק שאז הגיעה גם שעת החשבון. במסע
היצוא המרוכז נאלצו החקלאים להתחרות ב־יצואנים
אפריקאיים ומרכז־אמריקאיים, ש־הוצאות
הייצור שלהם נמוכות בהרבה מההוצאות
הייצור הישראליות.
התוצאה היתה מר, שמקובל מאד בכמה
ענפי־יצוא ישראליים: תוך כדי פיתוח היצוא
לא הקפידו על כך, אבל כשנפח היצוא כבר
הגיע לממדים גדולים נתגלה כי כמה ש־מייצאים
יותר מפסידים יותר.
המסקנה המתבקשת היא, כמובן, שאם
לא יצליחו מגדלי הבננות להוריד את
הוצאות הייצור שלהם, הם יפנו לאוצר על־מנת
לקבל תוספת, בצורה כל שהיא, להכנסותיהם
מן היצוא.
לכן כדאי לאזרח הישראלי לאכול יותר
בננות. כי על אלה איש אינו מפסיד. ד־כמה
שיאכלו יותר בננות בארץ, יישארו
פחות ליצוא. וכמה שייצאו פחות, יצטרך
משלם המסים לכסות פחות הפסדים.

האם א ת מו תחת
ת מי דאתש עונ ך?
אם גם תשכחי אין זה משנה לגבי
אטרנה-מטיק סהידה — השעין לגברת
הנמתח מעצמו, כי הוא מצויד ברוטור, שיטת
המתיחה העצמית המתקדמ ת ביותר בעולם.
מעוצב באלגנטיות, שטוח להפליא על היד,
סהילה הוא תכשיט הקוסם לכל אשה.
אכן, ז הו השעון של ימינו.

הווי

גרב> רשת
וכוכב> זמר

סרטים חדשים 8מ״מ
בהשאלה רק 1. -לירה

״ קר לורית ״

התחלנו בתוכנית ״כבקשתך״ :
לפי בקשתן של אלפי נשים
הוצאנו זה עתה לשוק גם את
גרבי־הרשת ״מרסי״ השימושיים
והמעולים בסריגת ״מיקרומש*
בארנקון המכיל 6גרביים בודדים
ושוזים במחיר 7.5לירות
בלבד. ובבקשתו — צירפנו גם
שי קסן וחמוד: מחזיק מפתחות
אחד מתוך סידרה של שמונה
עם תמונות של כוכבי־זמר וער
שי־להיטים. גרבי ״מרסי״ רשת
״מיקרומש״ מאריכים לחיות על
רגלייך. לרשותך גם 6גרבי
קריסטל ״מרסי״ בארנקון אחד
ובמחיר שלא השתנה — 6לירות.

אבן גבירול ,66 טל2 3 16 6 6 .
70 X 77ד ^ 7 /7 -

לא לזן ה הכרח!
אתה על כל פני ם יכזל
ל חזק אתצ מי חתה שיער
זלה מנע מקשק שי םאם
תשתמש בתיאליזין.
1עסה

יום

יום

ראשך

במספרט * פותת* אליזין | .

• קץ האימפריה. בתל-אביב ביקש
רוכש האנציקלופדיה העברית לעיין בערך
״אנגליה״ ,מצא במקומו הערה: נא עיין ב-
ערך ״הממלכה המאוחדת״ ,ניסה למצוא ערך
זה׳ לא מצא במקום המיועד לכך כל ערך
שהוא.
• קיגאת סופרים. בירושלים הם־
תייגו שלטונות ירדן משמה היהודי של
תחנת הגבול שער מנדלבאום, קבעו לתחנה
את השם שער השיבה, נדהמו לגלות כי גם
השלטונות הישראליים החליטו לנסות להשכיח
את השם מנדלבאום, קבעו לו שם חדש,
שער שמעון הצדיק.
• חשש מהשיש. בחולון, נבהלו יל-
דים משחקים בגלותם תרמילים צבאיים ש־נעזבו
בשטח משחקיהם, חששו שהתרמילים
מכילים חומר נפץ׳ הזעיקו חוליית חבלני
משטרה שגילו כי התרמילים אינם מכילים
חומר־נפץ כי אם חמישה קילוגרם השיש,
בשווי של 160 אלף ל״י.
• האהבה מעל לכל. בירושלים סג־תה
אשד, צעירה למשרד הפנים, ביקשה
לשנות את שמה הפרטי: מחשובה לאהובה.
• יגעת ומצאת. בתל־אביב לא הצי
ליחה המשטרה משך שלושה חודשים לאתר
את אהוד ואשדי, שנחשד בגניבת אמבולנס,
גילתה אותו לבסוף במחנה מעשיהו. בו
נכלא לשם ריצוי עונש מאסר על גניבת
כלי־רכב אחר.
העזלם הנה 1529

סוף־סוף זה קרה

-ישראל זנחה במדליות זהב

בנגקוק 66

שלוש מדליות זהב, חמש מדליות כס!? ושלוש
מדליות ארד -זה היה סיכומו של השלל
הישראלי באשד ננעלו משחקי אליפות עמי־אסיה
בכאננקוק, תאילנד, ביום השני השבוע.
כהשוואה למדינות הצועדות כראש, יפאן (70
מדליות זהב, נוסף! להרבה מדליות כסף
וארד) ,ודרום־קוריאה ( 11 מדליות זהב) ,אולי
לא היה ההישג הישראלי בה מרשים, אף לנכי
הישראלים סימלה באנגקוק מיפנה. היתה זו

הפעם הראשונה כה זכתה משלחת ישראלית
למספר כה רב של מדליות בתחרות בינלאומית.
אמנם נשלחו הספורטאים הישראליים לבאנג־קוק
לאחר חישוב מדוקדק, לפיו היה על בל
אחד מהם לזכות במדליות. פורמאלית נבשל
בל מי שחזר ללא מדליה• אף השבוע נשכחה
הפורמאליות. אוהדי הספורט כארץ קיוו כי
כאנגקוק של 1966 תסמן מיפנה כספורט המקומי,
לקראת אולימפידת מכסיקו.1968 ,
^ ךןךיןןן? דברה מרכוס (משמאל),
11 1 1 .1 , 1111 שזיכתה את ישראל ב־מדלית
זהב ב־ 200 מטר, זכתה גם במדלית
ארד בריצת 100 מטר. ב ת מונ ה היא נראית
כשהיא לוחצת את יד המנצחת בריצה זו.
המזל גם הוא היה חסר לישראלים. כך
לא הגיעו לתחרויות הודף כדור הברזל
גדעון אריאל וזורק הדיסקוס יורם גיל.
השניים לא נסעו לבאנגקוק בשל טעויות
של המארגנים, שלא העריכו נכונה את כוחם
של יריבי ישראל. שני מקומות יקרים
נגזלו מספורטאי ישראל.
המשלחת הישראלית לבאנגקוק הראתה, כי
עבודה מאומצת סופה לתת פרי. את העבודה
הרבה ביותר להכנת הספורטאים השקיע
מאמן השחייה יוסף טלקי. התוצאה: ההישגים
הנכבדים ביותר במשלחת הישראלית
נפלו בחלקם של השחיינים. מתוך החמישה
שיצאו לדרך כדי לשחות( ,איבונה טובים,
ספורטאית השנה של העולם הזה בתשכ״ה,
גרשון שפע, אברהם מלמד, משה גרטל ויורם
שניידר) ,זכו שלושה הראשונים במדליות,
ואילו שני האחרונים הסתפקו בשבירת
שיאים ישראליים, ועזרו לשבירת
שיא ישראלי במשחה שליחים 100x4מטרים.
״יש רק לקוות,״ אמר אחד מהם ,״שבאנג־קוק
לא תהיה אפיזודה אלא סימן להמשך.״

גם ברגע הגדול של פתיחת מ שחקי
1 1 *1
1 1 ^ 1 0 1 1עמי־אסיה לא שכח הספורטאי היש־ראלי,
כי יש דברים הח שובים לפחות כ מו ספורט. נושא הדגל

יטעה היתה חמש ורבע אחר־הצה־
\ 1רים, ביום השני השבוע, כאשר כל ה־טלפרינטרים
של סוכנות אסו שייטד פרס הפסיקו
לשניה את זרם הידיעות הכלליות,
פתחו בשורה חדשה והעבירו את הידיעה
שהרטיטה את לב כל המינויים הישראליים:
באנגקוק , 19 ,דחוף, טירטרו המכשירים,

נבחרת הכדורסל של ישראל גברה על נבחרת
תאילנד 42:90 וזכתה ב מקום הרא שון
בטורניר הכדורסל של ה תחרויו ת במסגרת
אליפות עמי־אסיה בבאנגקוק.

דקות אחדות מאוחר יותר העבירו ידיעות
דומות גם כל שאר סוכנויות הידיעות. העובדה
הפכה מוחלטת. ישראל זכתר, ב־מדלית
זהב בכדורסל.

מטר הבקבוקים

^ אשר החל משחק הכדורסל האחרון,
^ לא היה קומץ הישראלים בבירה התאילנדית
עליז כלל. קהל אלפים עדיין קידם
אותם בקריאות בוז. משמרות של שומרים
וצנחנים עמדו סביב למגרש. גם במשך ה־מישחק
עצמו נאלצו השופטים להפסיקו בשל
זעם הקהל. פעמיים פנה הכרוז בקריאה
נרגשת ובקול חנוק אל הקהל, ביקש ממנו
לאפשר את סיום המשחק, למנוע ביזיון
לאומי מתאילנד.
פעם אחת נאלצו הישראלים להתחבא בחדרי
ההלבשה ומתחת לספסלים, כדי להימלט
ממטר בקבוקים. בסיום הם שכחו את
הכל, זכרו רק את העובדה שהם ניצחו.
אמנם פעם אחת בטורניר נוצחו הישראלים

הישראלי, הכדורסלן עמי שלף, נועץ מבט ביקורתי בתאילנדית
הנו שאת שלט עם כתובת ״ישראל״ .מאחוריו, שלום זי סמן, ראש
המ שלחת שהעלתה את קרן הספורט המקו מי ביב שת הגדולה בתבל.

על־ידי הנבחרת של דרום־קוריאה, אך בכל
שאר המשחקים הם נצלו את יתרונם הטכני
ואת גובהם, זכו בניצחונות בקלות־יחסית.
גם חברי המשלחת האחרים של ישראל
זכו להישגים.

נדודי־השינה

ץ יבורת השבוע זכתה בתוארה במרחק
של אלפי קילומטרים מהמדינה. ברגע
הראשון היא אפילו לא ידעה שהיא זכתה
בו. רק אחרי כמה דקות של עלפון התבשרה
דברה מרכוס, כי זכתה במדלית זהב
בריצת מאתיים המטרים, באליפות עמי־אסיה.
ההישג של דברה (מתחרז עם זברה) לא
היה רק בכך שזכתה במדלית זהב עבור
ישראל. גם לחנה שזיפי היה הישג דומה,
אלא שבריצת מאתיים המטרים הראתה דברה
לספורטאים המקומיים מה יש לעשות כדי
לזכות במדליות.
כשהיא החלה את הריצה לא ציפה איש
לכך כי תזכה במקום הראשון. כי דברה
נשלחה לבאנגקוק בעיקר כדי להתמודד בריצת
מאה המטרים. אך כבר בצעדים הראשונים
היא נוכחה לדעת כי קיימת אפשרות
של נצחון, וזינקה לצמרת הרצות. לאורך
מאה תשעים ותשעה מטרים נאבקה באומץ
עם שתי מתחרות יפאניות. במטר האחרון
היא ראתה, כי היפאנית משיגה אותה. לכן
הפילה את עצמה על חוט המטרה, חתכה
ראשונה והתעלפה. ישראל זכתה במדליה.
מיבצע זה, שזכה לפירסום בכל עיתוני
הספורט בעולם (ובכללם עיתוני אנגליה,

מולדתה של דברה) ,הוכיח שוב כי רק תוך
הקרבה עצמית ומאמץ אל־אנושי יזכו ספורטאים
ישראליים במקומות ראשונים.
כך, למשל, סיפרה האתלטית הפתח־תק־תאית
חנה שזיפי, כי ארבעה לילות לפני
הריצה שלה (למרחק 800 מטר) לא הצליחה
להירדם. חוסר השינה לא פגע בכושרה
של המלבסית השחרחורת, שזכתה במדלית
זהב וקבעה שיא ישראלי ושיא אסיאתי חדש
( 2:10.5דקות).

הישגים במקום שליחים
^ ם היתד! עוד חסרה למישהו ההוכחה,

\ 1מ ה רב ערכו של הספורט ביחסים שבין
מדינות, הרי די היה לו לראות את
ההדים העצומים שעוררה המשלחת הישראלית
הקטנה־יחסית בבירה התאילנדית.
הישג אחד של אתלט ישראלי מביא את
שם המדינה לאלפים שלא שמעו עליה קודם
לכן. ניצחון ישראלי אחד בכדורסל שתה
יותר מעשרות שליחים רישמיים.
היה זה רק מצער לכן, שהמשלחת הישראלית
לבאנגקוק היתד, כה קטנה, שהייצוג
של הספורט הישראלי היה כה זעום.
האתלטיקה על כל ענפיה נחשבת מאז
ומתמיד למלכת הספורט. את האתלטיקה הישראלית
יצגו בבאנגקוק שתי אתלטיות
בלבד. השתיים, דברה מרכוס וחנה שזיפי,
מילאו אמנם את כל התיקתת שתלו בהן.
שתיהן זכו במדליות זהב, אך הן רק הראו
מה רב הפער בין רמת האתלטיקה הכללית
בארץ לבין היריבים בעולם.

הוא כדורסלן הנבחרת רמי
? 111171
גוט, העומד ליד שחקן ויאט־נאמי.
הבדלי הגוב ה ממחי שי ם היטב מדוע
ניצחה ישראל בהפר שים גבוהים במ שחקיה.

ספרים מקור הצדעה לקיסר

זעי

השמ פו

לא בא בחשבון

(סאת

דויד

שחס;

הוצאת ניו מן; 242 ענז׳) חייו של שאול בר
(לשעבר ברמן) עובדים לנגד עיניו ב־24
שעות של חשבון־נפש. בר הוא הגבר הישראלי
המצוי, שאבד לו חזונו.
היתרון הגדול של בר שהוא יודע שזה
אבד לו. הוא נזכר בחוויות תנועת־הנוער,
באהובת־נעוריו, בישיבתו בקיבוץ, במלחמתו,עצמאות
ובריקנות הגדולה שבאה עליו לאחר
מכן.
כיום בר חסר טעם ומטרה בחייו, קופץ
ממיטה למיטה, מתחיל לימודים באוניברסי־

ה חד ש,

וקרםהשערות המוכר,
נוחים לשמוש, מ ב טי חי ם
תסרו ק ת מסודרת,
מקנים זוהר לשער,
ומעניקיםלחות לעור
הקרקפת ולשער
ו ב> עללכל ־
מדבירים את
נגע ־ הקשקשת .
לאשה, לגבר .
לנוער ולסף
תאומי ״ק 1שלרבלון -
מב טיחים את סלוק
קשקשי ־ השיער לעד...

עדסלדל א־דכזי־ד

ל מד שפות

אנגלית ־ צרפתית
ערבית־גרמנית
בביתך בשעותיך הפנויות דרך האולפן
לאמנות הציור
לפנותבכתב לת.ו ,4866 .ת׳׳א

צלומי ילדים בבית
בצבעים או בשחור לבן

קורסים למתחילים ולמתקדמים
— מ6183110 זז1ז 0כ<,

לתלמידי בי״ס יסודי — אנגלית
מ־ \8 0ד. לתיכון — 6183-ז\0011
11011 311)1 13161311116

״ קר לורית ״
תל־ א בי ב
נחלת בנימיו 1
״ל 5631*7.
ח׳פה,החלן וץ 27
ץ ל 69265 .

לקבלת חוברת הסברה חינם

פגה אל

מכשירים לפיתוח הגוף
ת.ד 4 9 15 .תל־אביב

טה מ:לי לסיימם. מבקש להתקבל למנגנון
ומתחרט על כך.
תוך כדי הפלאש ־באק הארוך והמצויין,
חושף בר את צביעותם ואת גישת האין־
חברים־יותר של בני העידן הישראלי החדש.
את יעילותם האכזרית ואת תכליתיותם המדומה
והכמעס לא־אנושית (״ישיבות. הורסים
את הזמן בישיבות. מפטפטים בלי
גבול. דברים שאפשר לגמור אותם בארבע
עיניים בשמונה דקות מביאים לישיבה ומבזבזים
עליהם ארבע שעות״).
כוס כנזסיכה. בר רואה את כולם, את
שוריקה, אהבת־נעוריו מן הצ׳יזב ט רון, החיה
עם גבר ריקני, שאינו מתייחס אליה
ברצינות; את סוליימן, אלוף־ד,מישנה האחרון
בצד,״ל היוצא עדיין בסנדלים עם טריו;
את מסיבות החבר׳ה בכל אוויליותן האופיינית:
מרימים כוס או ל ח ״ כל יעלות־החן /
אשר תמיד אוסרו ת הן או ל ח ״ כל יעלות־השווא
/אשר או מ רו ת ת מיד רק לאו.

בנבכד

90 שנו ת
נ סיון בינ ל או מי

״לחיי

יעלות־החן!״

אבל בר רואה קודם כל את עצמו. תוך
הירהוריו וחיטוטיו הבלתי־פוסקים, הבאים
עליו בדרך אסוציאטיבית מופלאה ה ולך
לו. מי ומי ההולכים? ובכן, נלך? ההולכים
למות מצדיעים לך, הקיסר. היי
נלכד,־לכר, עד אשר ניפול. הולכת את מעמי,
לכי לשלום. המהלך הבא
רגל כקכר. ספרו החמישי של דויד
(יום אחד שהוא הרבה) שחם, סופר, בעל
אחת מחברות־הפירסום הגדולות בארץ ובנר
לעת־מצוא, הוא ספר מצויין, שכמעט ואי־אפשר
להניחו עד שלא מסיימים את קריאתו.
הוא מלא אכזבת־חיים גדולה וחוכמות־חיים
קטנות.
אחת המשעשעות בהן. באה מפי חבר־משק
בנגב הנצור :״מי שמפסיק להתגלח
שם רגל בקבר. ככה זה. מתחילים לא להתגלח•
ממשיכים לא להתרחץ. מסריחים בטינופת.
בהתחלה רק בחוץ, אחר־כך גם
בפנים. נרקבים ומתפגרים.״
לנרד לצייר

למבוגרים

סופר שחם

אבן גבירול 66 טל2 316 6 6 .

ת מונ ה גדולה חינ ם

בין המדפים
סמרי־פו
לפני 30 שנה היה ראנדולף צ׳רצ׳יל זקוק
לכמה לירות (שטרלינג) .הוא ביקש רשות
מאביו לכתוב את הביוגרפיה שלו, עבורה
הציעו לו 400 ליש״ם (כ־ 3400ל״י) .אמר לו
וינסטון :״כדאי לך לחכות!״
הבן הנאמן חיכה, וכאשר הוציא בחודש
שעבר את החלק הראשון של הביוגרפיה
וינ ס סון צ׳רצ׳יל, קיבל עבור זכויות ההדפסה
בהמשכים בעיתון יומי לונדוני 50 אלף
ליש״ט ( 420 אלף ל״י).
וזה לפני חישוב התמלוגים ממכירת המהדורה
הראשונה ( 100 אלף טפסים באנגליה,
200 אלף בארצות־הברית).
העולם הזה 1529

איתי. אחר כך הן מגסות אותי — ורואות שאני גם טוב,
לכן, מאז שהגעתי לתל־אביב,
לא עשיתי כלום. רק ח־

ייתי כל הזמן מהכחי

רות האלה.

״לעת עתה אני מאח

מבסוט מעצמי. אני לא

חולם על נישואין. אני ׳^*113
לא בשביל חתונה.
״אני אוהב כל הזמן להחליף,
אבל רק בחורות. ומה שהבחו־
§! רה הישראלית לא מוכנה לעשות

בשביל גבר!״

^ כד הנפגעת, תלמידה
\ )£בת 16 וחצי, בהירת עיניים
ויפה מאד, העריצה את ז׳וז׳ו ואהבה אותו. היא האמינה
לכל מילה שסיפר לה. לכן היתד, זו היא, שיצאה להגנתו.
סיפרה הצעירה השבוע לכתבת העולם הזה:
״עליתי ארצה לפני שבע שנים עם הורי, שניהם חרשים-
אלמים מילדות. אבא הוא איש משכיל, שלמד ברוסיה
באוניברסיטה, למרות מומו.
״הורי מאד שמרו עלי, ובאמת יצאתי רק בחברה טובה.
היה לי חבר שעובד בתיאטרון גיורא גודיק. והוא היה זה
שהכיר לי בדיסקוטק את ז׳וז׳ו.
״מאוחר יותר פגשתי את ז׳וז׳ו שנית. זה היה כשעברתי
יום אחד על־יד שולטן, שם הוא בדרך כלל יושב. התחלנו
לצאת. אבל רק אחרי שלושה וחצי חודשים נודע לי מי הוא.
״זה היה ככה: יום אחד חזרתי מבית־הספר עם הילקוט
ביד, ופתאום תופסת אותי בחורה שמנה, עם צלקות על
הפנים. היא הציגה את עצמה כ״אל־קאפונה״ ,הזונה החזקה
ביותר של הטיילת. היא איימה עלי, ואמרה לי שאעזוב
מיד את ז׳וז׳ו, כי היא עובדת בשבילו. היא התחילה
לאיים עלי, שאם לא אעזוב אותו — היא תשאיר עלי
צלקות כמו שיש לה על הפרצוף.
״נבהלתי נורא. כשפגשתי את דודו חיכף שאלתי אותו,
והוא הודה שזאת אמת, אבל סיפר לי שהוא רוצה לעזוב
אותה והיא לא נותנת לו לעבוד, כי היא יודעת שאם יהיה
לו כסף הוא יעזוב אותה. חוץ מזה שהיא לא נותנת לאף
בחורה להתעסק איתו.
״ואני הטיפשה האמנתי לו. תמיד הוא סיפר לי שהוא
מחפש עבודה, אבל תמיד היה לו כסף. הוא הסתובב עם
עשרות לירות בכיסים, כשהוא מספר שזה מעבודות דוגמנות.
הוא ביזבז המון כספים על ספיישלים ובגדים נהדרים. האמנתי
לכל מה שאמר. כל כך אהבתי אותו!
״יום אחד ישנתי בבית, ופתאום באה ״אל־קאפונה״ הזונה,
עם עוד בחור. היא הוציאה סכין, ואיימה על אבי שהיא

וואלוז, אני ממזר גדול

ואני הטפשה האמנתי לו!

ך* משטרה עצרה את יוסף אפרגן
ן | דודו, או אלן דלון הישראלי.
הוא הואשם בכך שפיתה גימנזיסטית, קטינה, בת לשני
הורים חרשים־אלמים, לקיים איתו יחסים. וגם שאילץ אותה,
בניגוד לרצונה, לשכב עם אחד מחבריו.
דודו, שחי מזמן על חשבון נשים, סיפר לצעירה,
ילידת־רוסיה, שהוא בן־מליונרים צרפתי. הוא לקח אותה
לבילויים בדיסקוטקים בתל־אביב, ואחר־כך פיתה אותה.
המשטרה חוקרת גם את החשד, אם לא פיתה אותה
לעסוק למענו בזנות.
המוכר בכינויו

1ז*ר

ו * /ודומ עו ל ם לא הסתיר את עובדת היותו ג׳יגולו פעיל,
( והתגאה מאד כיצד הוא מזלזל בנשים, ומנצל אותן.
עוד לפני שנעצר, סיפר בגילוי־לב לכתב הטולם הזה;
״כמה שרואים אותי קטן — וואלה אני ממזר גדול!
למדתי את כל התכסיסים. אני למדתי איך למשוך את האשה.
אצלי הן מחכות! אפילו שהן יודעות שאני צוחק עליהן.
״עוד במרוקו התחלתי עם בחורות, מאז גיל . 11 הסתובבתי
עם בחורות בנות .12 כבר אז נודע לי שאני יפה.
״ומאז, כשנשים רואות כמה שאני יפה — הן מתחילות

תחתוך לי את הפנים, אם לא אעזוב את דודו, הבחור שלה.
שהיא עובדת בשבילו. עד אז הורי לא ידעו כלום. כשנודע
להם הסיפור, הם נבהלו נורא, אסרו עלי לצאת איתו.
״שלושה ימים אחרי זה, בשעה שתים בלילה, הופיע
דודו ושרק לי. הוא הסתמך על זה שהורי חרשים־אלמים.
אבל בדיוק באותו זמן אמי לא ישנה, וראתה אותו. היא
הודיעה לי שאם לא אעזוב את דודו, היא תמסור אותו
למשטרה. מאז הוא נעלם לשבועיים. אך מישהו סיפר להורי
שראו אותנו יחד, והורי מסרו תלונה למשטרה.
״הם נורא מיואשים, לכן הם גם כתבו מכתב למפקד
המשטרה בתל־אביב, ששניהם חרשים־אלמים, ושהם לא
יכולים להשגיח עלי, ושהמשטרה תדאג שאני לא אסתובב
עם טיפוסים מפוקפקים.
״אבל למרות כל מה שהיה, אני אוהבת את דודו, ואני
לא רוצה שישב בבית־הסוהר. לכן גם טענתי במשטרה
שהיו לי כבר גברים אחרים לפניו. אבל זה לא נכון. הוא
היה הראשון. וגם אמרתי לשוטרים שכל מה שדודו עשה
לי, היה מרצוני הטוב.
״ואני פשוט לא מאמינה למה שמספרים עליו. הוא בחור
טוב. ועובדה: הוא גם הבטיח שהוא יתחתן איתי!״

המארחות הישראליות נוסעות דחוץ״דאר׳(

במסוגן מייבאים 71111
מארחות יגבוהישראלי

מארחת

13־ 0ד

אדון