גליון 1533 מתאריך 18 בינואר 1967

הברים מובילים את ההרוג יוסף בהן ממיגרש הכדורגל בדישון, שעה שאביו (שמאל) מתרוצץ גהלם

אסכ׳/1 /׳ח

1* 5 5מומו 5

בוודאי ראית יותר מפעם אחת את המיס־מך
היפה, נתון במיסגרת ותלוי במקום
כבוד. הכוונה למגילת העצמאות.
37 אישים ישראליים, בני כל המפלגות,
התכנסו במוזיאון תל־אביב, וחתמו על
המיסמך ההיסטורי. אבל כמה מאזרחי המדינה
יודעים את תוכנו? עגום עוד יותר:
אין למילותיו הרמות שום חשיבות חוקית
במדינת ישראל.
בעובדה זו אנו נתקלים יום אחרי יום,
בעבודתנו כבחיינו הפרטיים. השבוע היא
הוזכרה לנו מחדש, באופן הפגנתי וחסר־תקדים.
היה זה כאשר הגיש אורי אבנרי
לכנסת הצעת־חוק, שמטרתה לתת לסעיף
הראשון של מגילת העצמאות תוקף של
חוק (ראה דו״ח לבוחר).
כמו רעיונות עקרוניים רבים, המועלים
עתה על־ידי סיעת העולם הזה — כוח חדש
בכנסת, גם רעיון זה נולד בסדנת השבועון
המסדים, לפני שנים רבות. ליתר דיוק:
הרעיון נולד בשנת ( 1955 העולם הזה
.)975

יית לתה ץ

ס ״יי

״ י ידל מני ם

מיו

*1 1 1 1 1 1 1 1

תוך זמן קצר,
ב הד רכה מ קצו עי ת מעולה!

בקר*אווה״!ג*ער
פתיחת הקורס:
1.2.67

111

נבר דיזנגווי,.ת א וול 226016.

יש לך תמונות בדירה! עם פלש
אפשר לצלם תמונות צבעוניות
גם בחדר .

11113 1

לקבלת חוברת הסברה חינם
פנה אל

מכשירים לפיתוח הגוף
ת.ד 4915 .תל־אביב

״העולם הזה״ ,שבועוןהחדשותה ישרא ל י
המערכת והמנהלה: תל־אביב, רה׳ קרליבך , 12 טלפון 5־,30134
ת.ד • 136 .מען מברקי: עולמפרם • דפוס משה שהם בע״מ,
תל־אביב, רח׳ פין * 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע״מ• .
העורך הראשי: אורי אבנרי • המו״ל: העולם הזה בע״מ.

בסך הכל, מתוך 842 האזרחים שנתבקשו
לחתום על־ידי חוליית העולם הזה, הסכימו
רק 35 לעשות זאת. שניים פחות ממספר
החותמים על המגילה המקורית.
כי המלים האלה רוקנו מתוכנן, עוד לפני

משאל ״העולם הזה״ ()1955
שיבשה הדיו של החתימות. מאז הן אותיות
מתות — במקום שכל תלמיד ילמד אותן
בעל־פה.
כי הקואליציה בין שותפי המישטר —
ששלטו ביישוב עוד לפני שנולדה המדינה
— מבוססת על שלילת חרויות־היסוד של
האזרח.
ואלה הן חרויות, אשר מגילת־העצמאות
מעלה אותן על נס.
ביום בו יינתן תוקף חוקי למלים הרמות
של מגילת העצמאות — באותו יום יבוא
הקץ למישטר הישן.
אנו נעשה כמיטב יכולתנו לקרב יום זה.

• קומגןדויד .״ישראל התוותה תוכנית להגנה על גבולותיה באמצעות
מיתקנים אלקטרוניים חדישים — תוכנית הידועה בכינוי קו מגן דויד,״ מסר היומון
הרישמי של ממשלת מצריים, אל־גומהוריה (״הרפובליקה״) ,בהסתמכו על תוכנית
עורן העולם הזה (.)1527

מבחר גדול של מכשירי
פלש אצל פוטו־ברנר, כבר
מ 25-ל״י. מכשירי־הקרנה
לשקופיות במחירים שונים.

חיי׳ה, ר חז בהח לו ק 31

שני צעירים הולכים לקראתנו .״חברה,
אולי תחתמו על העצומה?״ השניים קוראים
את הגליון בעיון רב, מחזירים אותו בפנים
חמוצות. אחד אומר לשני :״בוא נלן. אלת
קומוניסטים.״ השני :״מאה אחוז!״
ניגשים לשתי נערות. הן קוראות את
העצומה בעיון. אחת מהן :״חשבתי שזו
פטיציה למען נשואין אזרחיים. הייתי חותמת.
אבל על זה לא אחתום. זה פוליטיקה.״
בית
מסחר לספרים ברחוב אחד העם. על
הקיר, ליד תמונתו של הרצל, תלוי העתק
מצולם של מגילת־העצמאות. הפקיד מסרב
לחתום :״ברור. אתם קומוניסטים!״ לרגע

מספר חוזרות השתיים, הפעם בקצב איטי
יותר. גם עתה סירבו לחתום :״איחרנו
לקולנוע. אין לנו מצב־רוח בשביל זה.״

תז כי ר

פלש

ברנד

מעניין לקרוא היום מחדש פרקים מתוך
הדו״ח של חוליית המחתימים:

בישראל.

אנוקוראים — גם בתוך התקפת־הדמים
הנערכת עלינו זה חדשים — לבני
העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור
על השלום, וליטול חלקם בבניין המדינה
על יסוד אזרחות מלאה ושווה, ועל יסוד
נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים
והקבועים.
אנו מושיטים יד שלום ושכנות טובה
לכל המדינות השכנות ועמיהן, וקוראים
להם לשיתוף פעולה הדדית עם העם העברי
העצמאי בארצו. מדינת ישראל מוכנה לתרום
חלקה במאמץ משותף לקידמת המזרח
התיכון כולו.
אנוקוראים אל העם היהודי בכל התפוצות
להתלכד סביב הישוב בעליה ובבניין׳
ולעמוד לימינו במערכה הגדולה על
הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל.

שלושת הסעיפים היו לקוחים, כמובן,
ככתבם וכלשונם, ממגילת העצמאות. אבל
איש מבין מאות האזרחים שנתבקשו לחתום
עליהם לא גילה את מקורם.

קבלת לקוחות בסלון בית־הספר לספרות ״דיאנה׳
יום יום מ־ 9בבוקר ע ד 7בערב ללא הפסקה

בימים א, ג ,ה .,הסלון פתוח ע ד 9.30 בלילה.
בי ת ״ ספר ״דיאנה״ בעלהמוניטיןה בי נלאו מי ע שי ר
הגסיוןוהוותקמומלץע״י התאחדותמוסדותחינוך
פרסיים

שני כתבים וצלם של העולם הזה יצאו
לרחובות תל־אביב. הכתבים נשאו בידיהם
עצומה, הציעו לאזרחים לחתום עליה. כרזה
גדולה הסבירה לקהל את מהות פנייתם.
נאמר בה :״עצמאותנו בסכנה — חתום!״
העצומה, שעליה נתבקשו האזרחים לחתום,
היתד, מורכבת משלושה סעיפים:

קל עלה בנו הרצון להראות לו את מקור
העצומה. אבל החלטנו להשאיר אותו באש־לייה
שלו.
כתבת הדור ורה אלישיב (בתו של שגריר
ישראל לשעבר בברית המועצות) :״זה מסריח
מקומוניזם!״
מרכז מפא״י. מן הבניין יוצא עורך־הדין
רזי. אנו מגישים לו את גליון העצומה. הוא
דוחה אותנו באדיבות :״אני איש־מפלגה
ממושמע. אינני חותם על שום דבר אשר
לא אושר על ידה.״ כאן לא התאפקנו וגילינו
לו כי בן־גוריון עצמו כבר חתם על
מיסמן זה. הוא חיפש את חתימת ביג׳י
בגליון, לא מצא אותה, עמד בסירובו, הפעם
באדיבות פחותה.
שתי נשים הולכות בקצב מהיר. אין אנו
מצליחים לעצור אותן. אחת מהן פולטת
מעבר לכתפה :״אין לנו זמן לעצמאות.
אנחנו ממהרות לקולנוע.״ כעבור דקות

• בניין הדש לשגרירות הישראלית כפאריס. השבוע פורסם דבר
הקמתו של הבניין החדש, שמחירו יהיה כמיליון דולאר, על מיגרש ברובע האוניברסיטה
המפואר, שנרכש על־ידי ישראל במיליון דולאר. התוכנית להקים את היכל-
האורות הישראלי, שישרת את השגרירות השלישית בגודלה בעיר האורות, הוזכרה
לראשונה בכתבת־שער של העולם הזה 1518 לפני שלושה חודשים.
$טרמפ לחיילים. תלונתו של חייל נגד נהג מכונית ממשלתית, אשר מיאן
לאסוף אותו על אף שהיה מקום פנוי במכונית ואשר פורסמה בהעולם הזה (,)1524
הועברה לחשב הכללי במשרד האוצר. היה זה אחרי שאורי אבנרי העלה בכנסת את
בעיית הסעתם של חיילים בחופשה, ואחרי שהחשב הכללי שלח תזכורת לכל
משרדי הממשלה, כי על נהגי רכב ממשלתי לאסוף חיילים בכבישים. השבוע השיב
א. אדלר, האחראי על חוליית הפיקוח במינהל הרכב הממשלתי, כי ״מכונית 238196
לא היתה בתאריך 30.10.66 בשעה 18.00־ 17.00 באזור שצויין. נראה שהמתלונן טעה
בזיהוי מספר המכונית.״ המסקנה: רצוי לצרף עדות מסייעת לתלונות.

ה עול ם הז ה 1533

מכתבים
אכודים כאמריקה
כל מחמאה תישמע חיוורת, לעומת הסקופ
שלכם על ילדי תימן האבודים, שנמצאו סוף-
סוף באמריקה (העולם הזה .)1532

רחמיה מדכי,
בריאים יותר, יפים יותר

ירושלים

שכחתם לציין, כי חטיפת ילדים תימנים
והעברתם־מכירתם ליהודים בארצות־ה־ברית
תרמה רבות לרעיון מיזוג העדות בקרב
היהודים. תארו
לכם שילדים אלה
היו גדלים בישראל,
והיו מגיעים בה לגיל
חופה. כלום היו
יכולים להתחתן עם
אשכנזיות? בנות כלום היו יכולים לחדור
לקרב המשפחות
המיוחסות?
והנה, כך הם הצליחו•
אם לא באמצעות
החופה הרי שבאמצעות
האימוץ.
.. .דרך אגב: ישנם
מביני־דבר הטוענים כי מעירוב אנשים
בעלי מוצא שונה נולדים צאצאים משובחים
יותר, בריאים יותר וגם יפים יותר. לכן יש
גם צד חיובי לחטיפתם של הילדים התימנים
בתחילת שנות החמישים.

דויד כר־אור,

חיפה

כדי רגשנות
אינני גורס את הגישה הרגשנית שלכם,
במלחמתכם נגד הירידה מן הארץ, המתבטאת
בהפגנות ליד הקונסוליות הזרות בתל־אביב
(העולם הזה .)1524

אדם המגיע לקונסוליה, כבר שקל את המעשה
קודם לכן בבית. על כן באות ההפגנות
באיחור. ועוד: אדם כזה לא החליט
החלמה כה עקרונית בצורה רגשנית, על כן
כל גישה רגשנית גם לא תשפיע עליו.
החשבון הוא פשוט והגיוני: אדם נוהר
למקום בו יש לו סיכויים או תקווה להתקיים.
ברגע שנראה לו כי אין סיכויים ואפסה
כל תקווה, אזי הוא זז!

את הזרם אפשר להטות רק לאחר שישכ ז 2 .0

נעו את הציבור, אבל המציאות הישראלית
אינה כזו שתוכל לשכנע.

עמרם קדיש,
שנים כה רכות

10)188 108 0001165/ץ ץ 0ל 1886013

ריברסייד, ארצות־הברית

עוד לא התעייפתם מהוצאת השבועון מדי
שבוע במשך שנים

כה רבות?

ן ץוו1)0ז 3ץ

? גיחבז 11 30״ח*י10-1,11 זו 54* 8וח 10־<מ( ) 3

יצחק מירום,

תל־אביב
עוד לא.

יפה ירקוני במכסיקו

ככוד האדם
כמשטרה

הישראלית־סורית־לבנונית

אפשר לסמיך על
משטרת ישראל. הנה,
השבוע גנבו טרנזיסטור
מתוך ביתי, ו־כשמסרתי
על כך
דו״ח במשטרה, נקבמירום

בשם של אדם
אשר בו אני חושד.
ומה היתד, תגובת המשטרה? הם פשוט
צחקו ממני ואמרו :״אתה מעליב את האדם.
אנחנו הרי מכירים אותו. הוא לא יגנוב
טרנזיסטור.״
חשבתי לרגע שאולי באמת העללתי עלילה
על אדם ישר, אבל השוטרים מיהרו להוסיף
ולהסביר לי :״הוא לא גנב, הוא רק פורץ
קופות.״
כמובן שתלונתי לא זכתה לטיפול רציני.

אבי ראובני,
המרגלת הכפירה

באר־שבעו

״עולמה של עלמה״ הוא דווקא פיקחי ושנון,
אך כבר הספקתי למצוא בו אי־דיוק
קטן אך צורם.
בכתבה שהוקדשה ללוטה לניד( ,העולם
הזה ,) 1531 נאמר כי הופיעה בסרט ג׳יימם
בונד מרוסיה באהבה, בתפקיד מפקדת שירות
הריגול הסובייטי, ולא היא. בסרט זה
הופיעה שחקנית אנגליה ותיקה ומכוערת
כהוגן, ושמה פלורה רובסון.
פסח קוז׳אר, קיבוץ עין כרמל
הקורא קוז׳אר טועה, ואילו עלמה צודקת:
בתפקיד הנ״ל הופיעה לוטה לניה, ולא שום
פלורה רובסון.

נפשנו קצת בעיר הנופש הידועה אקפולקו,
במכסיקו, ושמחנו לשמוע כי יפה ירקוני
מופיעה שם באחד ממועדוני־הלילה. אולם
מה רבה היתה הפתעתנו לגלות בעתון מקומי
מודעה המציגה אותה כ״הזמרת הסורית־לבנונית
בעלת השם העולמי״.

הדווה ואריה

כהן, ניו־יורק,
ארצות־הברית

הקטע מהעתון המקומי — ראה תמונה.

דואר דואר ודורשיו
להלן העתק מכתבנו לשר־הדואר:
אנו שוהים בארצות־הברית לתקופת השתלמות
בת שנתיים, והורינו נוהגים לשלוח
לנו, בין יתר כתבי העת, גם את העולם
הזה, מדי שבוע בשבוע בדואר אודיר (אגב,
למרות משקלו הקבוע של השבועון מחיר
המשלוח נע משום מה בין 2.40ל״י ל־2.60

מאחר שבמשך החודשיים האחרונים קיבלנו
פעמיים רק את העטיפה הריקה של השבועון,
החלטנו להביא לתשומת־לב כבודו
את העובדה המצערת, כי דברי דואר הנמסרים
לידי פקידי הדואר בישראל הם הפקר,
ולמרות דמי הדואר הגבוהים אין דברי הדואר
מגיעים למענם.
אנו סבורים כי זו תעודת עניות לדואר־ישראל,
וכי יש לנקוט בצעדים דראסטיים
לחיסול הנגע.
עד כאן נוסח מכתבנו לשר.
לדעתנו יש להעלות את העניין לבירור

בכנסת, ולקבוע עונשים חמורים למועלים
באמון הציבור.

עד משמר המאזן

פילדלפיה, ארצותיהברית

אני כותב שורות אלה לח״ב אורי אבנרי,
כאילו היה הוא הנבחר שלי בקונגרס האמריקאי•
וזאת למען כבודה של מדינת ישראל.
בכאב לב ובצער אני קורא ושומע על
שערוריות גדולות הקשורות בישראל, כמו
פרשת סומרפין, וכאיש עסקים הפעיל למען
המגבית, צר לי גם לשמוע על ריב המנהיגים
בישראל ועל רמתם.
הנה לאסיפה הכללית של הבונדס הזמנו
את האישיות הגדולה ביותר של היהודים,
את דויד בן־גוריון. לוי אשכול וחבריו בערה
בהם חמתם, והם הכריחו אותנו להזמין גם
את שר־האוצר פינחס ספיר. וכל זאת כדי
לשמור על המאזן.
זוהי בושה, המחייבת הוקעה ברבים.

פ. כ .הדר,

ניו־יורק, ארצות־הברית

כתאנה בטרם קיץ
ביחס להחלטות ועידת העולם הזה — כוח
חדש (העולם הזה :)1529
עלינו לקלוט פליטים, אבל גם מדינות
ערב שפלשו לארץ בשנת תש״ח חייבות לשאת
בנטל. יתר על כן, הקלף שלנו להשגת
שלום על־ידי החזרת
חלק מהפליטים הוא
התנאת החזרתם ב־הסדרי־שלום
כוללים
עם מדינות ערב. בצורה
זו נגייס את
דעת־הקהל העולמית,
את האו״ם, את המעצמות
הגדולות ואת
הפליטים עצמם,
ללחוץ על ממשלות
ערב לקראת הסדרי
שלום.
גידאון
אם נחזיר פליטים
ללא התנאת הדבר
בהסדרי שלום חופף, אולי לא נגיע לעולם
לשלום. כי כל הקלפים הנ״ל, או רובם ילכו
לאיבוד, שכן פרט לבעיית הפליטים יש
למדינות ערב סיבות נוספות שלא לרצות
בקיומה של ישראל במרחב. ומי שחושב
(המשך בעמוד )4

מ ש הו נ פל א ״לכ רס ם
ע ם פרי כיו ת

ה עול ם הז ה 1533

1 1 1 2 3 X 1

לטשל ולשנינה

(המשך מעמוד )3

שהפגנת רצון־טוב ללא התנאת הדבר בהסדר
שלום — על־ידי החזרת פליטים הרוצים לחזור
— תוביל באורח טבעי ואוטומטי להסדר
שלום מהיר (״כתאנה בטרם קיץ כבכורה
אל פי האוכל״) ,משלה את עצמו
באורח מסוכן.
לעניות דעתי, בהצעה שלי יש יותר סיכוי
להגיע לשלום ולזכות באהדה הדרגתית של
דעת־קהל עברית גדולה, ואף לאהדת הפליטים
עצמם. החזרת פליטים (פרט לאיחוד
משפחות בדרגות־קירבה מידיות) חייבת להיות
מותנית בהסדרי־שלום, שקיומם יובטח
בערובות, ועל מדינות ערב לקלוט פליטים
גם כן. למעשה נקלט כבר חלק מן הפליטים,
בעיקר בירדן.

צצי גילאון,

עורך־דין, רמת־השרון

הגד הירוק
הצעה למפכ״ל המשטרה: שיסע פעם ב
אמנם
צעירה אני מכדי להטיף מוסר באוזני
גדולים וחכמים בפוליטיקה, כמו אלה
המוציאים לאור ספרי
בדיחות, אך ההומור
שלהם כבר מקפיא
את הדם.
עלינו להחזיר לעצמנו
את כבודנו
העצמי והלאומי, בטרם
נהפך לבדיחה,
למשל ולשנינה בעולם
כולו.
ייתכן שמנהיגינו
אינם כה מתאימים
לתפקידם, אך גל הבדיחות
האחרין, יותר
משהוא שם ללעג
ולקלס את המנהיגים, הוא עושה כן לנו
ולמדינתנו.
יסלחו לי כל אלה שלהם אני נשמעת

נ 17ב רנ. ברז בוע

לילה מסויים

יש לי הצעה מהפכנית לפתרון בעיותיה הכלכליות של ישראל — הצעה שדורשת
הידברות מסויימת עם חזית השיחרור הפליסטינאית.
יוסכם עם חבלני החזית כי בלילה מסוייט יחדרו לישראל מכיוונים שונים, יפוצצו
בעת ובעונה אחת את כל מפעלי ר,תעשיה שהוקמו על־ידי פינחס ספיר, ושהפכו
כבר מזמן לנטל על המדינה.
מלבד מיפעלו של סמי ברוך — ארגדין — שבו מושקע כידוע הון מיצרי,
יחוסלו במכה אחת כל המיפעלים. דהיינו: קריית־הפלדה, מיפעלי ג׳ימי לוי, האוניה
שלום, מיפעלי אילין ועוד ועוד. הם ממילא מבוטחים בחברות ביטוח ישראליות,
שהן, מצידן, מובטחות בחברות ביטוח אנגליות. דמי הביטוח ישולמו בדייקנות,
במטבע זר, בהתאם לערך ההון שהושקע בזמנו במיפעלים, שהוא לאין ערוך רב
יותר מערכם הממשי הנוכחי של המיפעלים.
כך ניפטר מהנטל ונזכה בכסף טוב.
אבל בכך עדיין לא נפטרנו מסכנה מוחשית: שספיר יקח שוב את הכסף לידיו,
וישקיע אותו שוב במיפעלים כושלים.
כדי להתגבר על סכנה זו, אני קורא לקוראים אחרים, שיאמצו את ראשם הפורה.

חיים בנציוני,
רחובות תל־אביב, באותם מקומות בהם מונהג
הגל הירוק ברמזורים, ויודכח במו עיניו
כי כל הגל הירוק הזה, כביכול, הוא עורבא
פרח.
או שיגדילו את המהירויות המותרות בין
רמזור לרמזור, ואם לא, אז לפחות שיכוונו
את פעולות הרמזורים כך שבאמת תתאפשר
תנועה רצופה.
המצב הקיים עתה הוא פשוט משגע
ומעצבן.

יואב ברלינסקי,

תל-אביב

ירושלים

כמטיפת ציונות, אך נידמה לי שאינני בודדה
בדעותי אלה.

עדה אפל,

ירושלים

ההמנון הטרף
ח״כ אגודת ישראל, הרב שלמה לומץ,
טען בכנסת כי מקור הירידה מן הארץ
הוא בחוסר אווירה דתית בה. ח״כ אורי
אבנרי קרא קריאת ביניים כי אבות אגודת
ישראל הטיפו נגד קיבוץ הגלויות (העולם
הזה 530ו) ,ואילו אני רוצה לספר לקוראים
על מיקרים להם הייתי עד בזמנו — בחו״ל.
כחניך תנועה ציונית, העמדתי פעם על

שולחן בית־הכנסת צלחת לתרומות למען הקרן
הקיימת. היו שם עוד צלחות אחרות,
לתרומות לכל מיני ישיבות. זה היה בשנות
השלושים.
לא לקח הרבה זמן, ובמקום תרומות קיבלתי
סטירת לחי על חוצפתי. אזכור זאת
כל חיי. נותן הסטירה וכל מגדפי היו אנשי
אגודת ישראל.
ועוד מיקרה, גם הוא מן הזמנים ההם:
היה נהוג שבחגים לאומיים מתפללים לבריאותו
ולשלומו של השליט במדינה. אחר
כך היו שרים את הימנון הארץ, ולבסוף את
ההימנון שלנו, התקווה. והנה, חבריו של
לורנץ מאותם הימים היו סותמים את האוזניים
למשמע השיר שלנו• כששאלתי אותם
למה, ענו לי כי התקווה היא טריפה.
אני יכול להביא עוד הרבה דוגמות, אבל
נידמה לי שאלה מספיקות כדי שהקוראים
ישפטו מי מבין הח״כים צדק.

מיכאל חידש,

חיפה

הכמים, היזהרו בהתלהכותכם!
כל העתונים כתבו על מישאל הסטודנטים,
בנוגע לאיש המתאים לתפקיד ראש־הממשלה,
ואין בכלל ספק שתוצאות המישאל מעניינות.
אך אתם הגדלתם לעשות (העולם הזה .)1532
לא רק שמסרתם את התוצאות, לפיהן זכה
אורי אבנרי במקום נכבד, לאחר דויד בך
גוריון ולפני שמעון פרס, אלא שהדבקתם
לסטודנטים תוארים מפוצצים כמו ״אינטליגנטים״
ו״השאור שבעיסה״ .ובכך טעיתם.
הסטודנטים לא הוכיחו את עצמם במאבקים
ציבוריים, ולא נתנו כמעט אף פעם את
דעתם בשאלות לאומיות חשובות. אפילו בעניינים
הנוגעים להם עצמם, כמו שאלת
שכר־הלימוד, התגלו כחסרי־אונים. אז למה
מגיעה להם התהילה? בגלל הצבעה אחת?
תיזהרו מהתלהבות־יתר, פן תתאכזבו.

מן הקטן

מיכאל רונן,

ירושלים

בגליון האחרון (העולם הזה ,) 1532 במכתב
העורך לקוראים, הקדשתם קטע שלם לצלם
שלכם, יגאל מן. פירסמתם שם שתי תמונות
שצילם, ומתחת לאחת מהן, בה נייאה ילד
קטן, נכתב ״יגאל מן: בן״.
מד, זה? האם מן צילם את עצמו כשהיה
ילד?
רותי כץ, חיפה
לא. הוא צילם את בנו, דודו, בן השנתיים.

דאה וקדאודיה
בכתבה על פרלה הופיעו תמונות רבות
שלה (העולם הזה .) 1532
בין השאר ראינו גם את אמא של אלי
בולקין, את אבא שלו ועוד ידידה אחת בשם
רות. כל אלה הוזכרו גם בגוף הכתבה.

אך היתד, שם בחורה אחת, נאה וחייכנית,
בתמונה האמצעית למעלה, ששמה לא הופיע
בכותרת והיא גם לא נזכרה בסיפור העלילה.
מי היא?

עמיחי זוהר, באר-שבע
חיפאית חובבת רחצה בעירום בשם לאה
פרופר (ראה תמונה) ,הטוענת :״כולס נזצ־טלמות
ערומות, כל השחקניות, וכולם אומרים
שאני דומה לקלאודיה קארדינאלה. אז
אם היא יכולה, למה אני לא?״ (העולם הזה

.)1507

טעות לעולם צודקת
בקריאה לממשלה לשתק את האופוזיציה
במאמצים להבראת המשק, יצא אמש
יו״ר נשיאות התאחדות בעלי התעשיה
(הארץ).

מנחם בנוביץ,

ירושלים

הפועל תל־אביב חוזרת לאיצטדיון בלונז־פילד,
ותחמודד שם עם האלופה הפועל תל־אביב
(היום).

ארנון סמדר,

תל-אביב

ישראל הגישה איגרת שנייה למועצת הבט־חון
המתריעה על סכנות גוברות והולכות
בגבול חצפון (כותרת בעל המישמר).
יורםאלי, רמת־נן

זכות קדימה כמדור זה תינתן
למכתכיהם שד קוראים המצרפים
את תצדומיהם דמכתכים.

רדורירד חד//ך רד דנביליארז!
אמבט דן־ר־בך מונע שגור־ יבש־

במקלחת, מספיק לפזר מעט £611131
על הכתפיים. תמיסת £611(31 במים
הזורמים חודרת לעור ומעניקה לך
תחושה צעירה ורעננה. גם לטיפול יומיומי
בפנים, כדאי להכניס טיפות אחדות
של £611(31 למים.

מכסה

מלא

נוח בשימוש, אין עוד צורך במשיחת
הגוף אחרי האמבט. אמבט קרם ]31ת£6
מחזיר לעור את השמנים הטבעיים,
אותם הוא מאבד במשך היום. פעולתו
של £611(31 מתגברת ע״י שפשוף קל של
המקומות היבשים בשעת האמבט.

— אמבט קרם £611(31 נמס מיד
במים, ומעשיר אותם בחמרים
מזינים. בשעה שאת טובלת באמבט,
הופך עור גופך לגמיש,
צעיר ורענן.

מספיק

אחת

טיפול קו ס מ טי לכל הגוף

לאמבטיה

! ( 3ח 6שמן האמבט השויצרי שכבש א ת העולם — ע תה להשיג בארץ:
מיוצר ע״יבלמוןבע ״ מ תל־אביב * ה מפיצי םחב ׳ נורית בעיי מ תל־אביב

העול ם הז ה 1533

תמחו־1
+נישאה. בטקס־נישואין צנוע, ש־לוזה
בהטלת פצגות־עשן על־ידי הפרובום
(הביטניקים ההולנדיים) ,בתה השלישית של
מלכת הולנד, הנסיכה מרגריט (,)23
למומחה ג׳ודו וקצין־משפסים צוער של חיל-
האויר ההולנדי, פיטר וואן וודנהוכן
( ,)27 בנו של יצרן־בדים שלא מבני־האצולה.
אותו הכירה בעת לימודיה באוניברסיטה.
וואן־וולנהובן הוא החתן ההולנדי הראשון
של המלכה יולייאנה, שחתנה האחד הוא
גרמני והשני — ספרדי.
¥אושפז. אחר הצטננות קשה, שכתוצאה ממנה הוא סובל מסחרחורות וכאבי-
ראש, שר השיכון מרדכי בנטוב (,)66
איש משמר־העמק ומוסמך למשפטים (בשי-
עורי המשפט של ממשלת המנדאט) שייסד
בשעתו את יומון מפ״ם על המשמר.
+נחוג. יום הולדתו ה־ 49 של נשיא
מצרים גמאל עכר אל־נאצר, שבועיים
אחרי שנעשה סבא בזכות נכדתו הראשונה,
האלה, שנולדה לבתו. הבכורה הודה
( ,)23 הנשואה לסגן חאתם סאדק, אחד
משלישי הנשיא.
* נחוג. יום הולדתו ד,־ 77 של יוסף
וייץ, צאר הקרקעות לשעבר של ישראל,
יליד רוסיה, שהחל
את דרכו בארץ כפועל
בכרמי רחובות
וכיו״ר הראשון
של הסתדרות הפועלים
החקלאיים בא־רץ־ישראל
(,)1911
ממנה עבר לנהל,
משך עשרות שנים,
את מחלקות הייעור
והקרקעות של הקרן
הקיימת, עד שהועברו
רוב תפקידיהן
למינהל מקרקעי
ישראל.
+נחוג. יום הולדתו ה־ 58 של סטטיס־קן־הממשלה
ופרופסור האוניברסיטה העברית
(לסטטיסטיקה ודמוגרפיה) רוברטו
כקי, יליד איטליה ובנו של פרופסור שהיה
בעצמו לפרופסור לפני הגיעו לגיל
.30 בקי, שהחל את הקאריירה שלו בארץ
כסטטיסטיקאי של בתי־החולים הדסה, הוא
אב לארבעה ילדים, שנודע בדיעותיו הקיצוניות
על הצורך בהגדלה ניכרת של הריבוי
הטבעי היהודי.
+נחוג. יום הולדתו וד 60 של שמי
הה גפני, הממונה על הכנסות המדינה,
שנולד ביפו, בה כיהן כפקיד־מכס כבר לפני
41 שנה. בטוף ימי המנדאט הבריטי אף
עלה גפני לדרגת מנהל תחנת־מכס גבולית,
זו של ראש־הניקרד, בגבול הלבנון.
נחוג. יום הולדתו ה־ 60 של איש־העסקים
יחזקאל סהר, מזכירו הפרטי
הראשון של חיים וייצמן, ששימש משך
עשר שנים כמפכ״ל משטרת ישראל, ממנה
פרש, בעקבות משפטי עמום בן־גוריון,
לתפקיד שגריר ישראל באוסטריה.
+נחוג. יום הולדתו ה־ 72 של יו״ר
הכנסת, ח״כ מפא״י ואיש דגניה ב׳ קדיש
לח, לשעבר חייל בצבא הצאר ושר־החק־לאות. הפולני ניספח.
כוכב־הקולנוע
זכק;נייכ ציכולסקי 39 עת ניטה
לעלות על רכבת
אכספרס נוסעת. צי-
בולטקי, שכיכב משך
עשר השנים האחרונות
ב־ 40 סרטים,
נודע כג׳יימס
דין הפולני, התפרסם
לראשונה בסרט
פנינים ואפר, בו חבש
משקפיים כהות,
שהפכו לסמל המסחרי
שלו ושנשברו
לרסיסים עת התחציכולסקי

מן הרכבת. ב־הלוייתו
נוכחו יותר
מ־ 150 אלף צעירים בוכים ומצווחים, שניסו
להתקרב לארונו בכל דרך אפשרית.
^ נפטר. בפאריס, בגיל ,67 מתכנן־
האופנה העילית, היהודי ז׳אק חיים,
שגבה עד 9000ל״י תמורת כל אחת מיצירותיו
ושהכניס, בין השאר, את הגרביים
הצבעוניים לאופנה. היים, שסיסמתו היתר,
נזלבושים אלגנטיים לאנשים אלגנטיים, מנה
בין לקוחותיו את הגברת דה־גול ואת מלכת
הבלגים ממוצא ספרדי, פביולה. את חייה
של זו הציל היים כאשר הסתיר אותה, בעת
מלחמת האזרחים הספרדית, באחוזתו ועל
כך גמלה לו פביולה, מידה כנגד מידה,
בעת הכיבוש הנאצי של צרפת•
ה עול ם הז ה 1533

על הקונטסה
ומכוניות פורד
הודעה מאת
חברת א. איליו תעשיות
^ ד י להסיר כל אפשרות של אי הבנות בעקבות הידיעות על דגמי רכב
שונים שנגיש לצבור, הננו להעמיד את העובדות על דיוקן :
.1בקשר לידיעות על הרכבת רכב ״פורד״ במפעלנו, העובדות הן כי חברת
״פורד״ הציעה להרכיב שורה של דגמיה במפעלנו ובשיתוף פעולה אתה הגשנו
לממשלה הצעה להרכיב בישראל דגמי מכוניות נוסעים ומכוניות מסחריות מתוצרת
״פורד״ ,במסגרת שתשלים יחד עם ה״קונטסה״ והרכב המסחרי שלגו את מיכלול
הדגמים הדרושים למשק.
.2החלטת הממשלה לאשר דגם אחד בלבד (של ״פורד־אנגליה״) ,אינה מאפשרת
ביצוע ההסכם, אולם אנו מקווים כי האשור יורחב במידה שתאפשר מימוש
ההסכם ושיתוף פעולה פורה בין ״פורד״ וחברתנו לטובת משק המדינה וצרכי
הרכב בארץ, כך שבעתיד יוכל הציבור ליהנות גם מדגמי ״פורד״.

.3גם אם ימומש ההסכם עם ״פורד״ ,הוא אינו כולל מכונית
בגודלה של ה״קונטסה״ וייצורה ושווקה של ה״קונטסה״ בארץ יימשכו.
.4בהזדמנות זו כדאי להזכיר את ההסכם לשיתוף פעולה, שנחתם לאחרונה בין
חברת ״טויוטא״ ,ענק יצרני הרכב ביפן, וחברת ״חינו״ יוצרת ה״קונטסה״.
בהצהרת ההסכם בין שתי החברות מובטחים ״שיתוף פעולה ועזרה על־ידי
חברת ״טויוטא מוטורז בע״מ״ וחברת שיווק הרכב של ״טויוטא״ בע״מ בנוגע
לייצור ולשווק של המכוניות הקטנות המיוצרות על־ידי חברת ״הינו מוטורז בע״מ״.
ההסכם בין שתי החברות מעמיד איפוא את הידע וכלי השיווק של ״טויוטא״
להגברתיצורהושיווקה של ה״קונטסה 1300״ ,בכל רחבי העולם.
ליתרונותיה של ה״קונטסה״ כמכונית נוספת עתה תמיכתה של הגדולה
בחברות ייצור הרכב ביפן.
ערך ה״קונטסה״ הוא, איפוא, בעליה!

ש>תוף פעולה שוייצרי-ישראלי
״ דו קסה ״

בישראל

קיבלו

הז מנ ה

חברת ״ טני ם״ בע״מ, ה סוכני ם הבלעדיים של שעוני
מבית החרו שת ל ספ ק לו י ה לו מי ם עבור שעוני ״ דו קסה״.
כידוע זכו שעוני ״ דו קסה ״ המשובצים י ה לו מי ם בפרסים בינל אומיי ם רבים. לבד מה שעונים
המשובצים זוכים להצלחה גדולה גם שעוני הצלילה של ״ דו קסה״ .שעונים אל ה נרכשים לא רק
על-ידי חובבי צלילה, אל א גם על־ידי ארצות רבות עבור י חי דו ת הצבא שלהן, כשעונים בטיב
מעולה אשר הוכי חו א ת עצמם בנסיון מעשי.
בית־חרושת ״ דו קסה ,,שומר באופן הקונסרבטיבי ביותר על ה טיב המעולה של תוצרתו
ובאותו ז מן מקפיד על הו צא תן לשוק של הדוג מ או ת החדי שות והמודרניו ת ביותר.
רוכשי שעוני ״ דו קסה ״ נהני ם מ תעוד תאח ריו ת בינל או מית שכוחה יפה בכל העולם.
בתעודה מצויינים שמות ה סוכנים בכל העולם.
בישראל מ ספ ק ת חברת ״ טני ם״ הידועה הי טב לכל השענים א ת השרות הנ א מן לשעוני ״ דו קסה״.

ד 1״ ה

מ 1ח ד

הפרוטוקור המרא שר הדיון ער הצעח-החוון שר סיעה הכוח החדש
היו״ר רות הקטין:

רשות הדיבור לחבר הכנסת אורי אבנרי, להנמקת הצעת־החוק

הפרטית שלו — מגילת העצמאות, תשכ״ו—( 1966 דזוק יסוד).

אורי אכנרי: כבוד היושבת־ראש, כנסת נכבדה.
ביום ה־ 14 במאי , 1948 ,בשעות אחרי־הצהרים, בחדר־האוכל של קבוצת חולדה׳ ראיתי
פלוגה של חיילי גבעתי כשהיא מאזינה לשידור --
מנחםפ רו ש (אגו״י) :את התאריך הערבי שכחת. באי־קריאת התאריך
העברי אין בל פגיעה.
אורי אבנרי: ה׳ אייר, תש״ח.

כשהיא מאזינה לשידור מגילת־העצמאות בתחנת השידור תלס־שמיר־בועז.
החיילים היו דרוכים לקרב. תוך דקות מעטות היה עליהם לצאת לנקודת־הזינוק להתקפת־לילה
על הכפר אל־קובאב.
פניהם, שהיו כבר מרוחות בעפר־הסוואה, זרחו לפתע למישמע המלים הגורליות. הנה
באה ההכרזה הגואלת, אשר למענה סבלו במשך חודשים, אשר למענה עברו שבעה מדורי
גיהנום. הנה בוטאו, בשפה ברורה ונוקבת, האידיאלים שלמענם סיכנו את חייהם אתמול.
שעה קלה לאחר מכן יצאו חיילים אלה לקרב. לא כולם חזרו ממנו. אבל הם ידעו
בשביל מה הם הולכים — בשביל אותם אידיאלים של מדינה עצמאית, חופשית, המושתתת
על עקרונות החרות, הצדק, השוויון והשלום.

זזזצג וזזזיאתי

שר־המשפטים הנוכחי הבטיח חגיגית, בכניסתו לתפקידו לפני שנה, לעשות לעיבוד מזורז
של חוקי־יסוד• עד כה לא התממשה הבטחה זו.
הכנסת הששית הבטיחה לציבור למלא תפקיד זה, כאשר כוננה ועדת־מישנה לחוקי־יסוד.
אולם ועדה זו היתד, משותקת למעשה בגלל אינטריגות בינמפלגתיות על כהונת יו״ר הוועדה.
קראתי היום בעתון שהוסכם בהנהלת הקואליציה למסור תפקיד זה לחבר־הכנסת
יצחק רפאל. אין לי שוס דבר נגד חבר הכנסת יצחק רפאל. אבל
נדמה לי שמוזר יהיח להטיל דוקא תפקיד מסניים זה על חבר־כנסת שהכריז
בפנמבי שאדם דתי אינו צריך לקבל שיפוט של שופטים חילוניים מטעם המדינה*.

בך מתיחסים אצלנו לדבר שהוא קדוש מפל קדוש בחיי עמים רבים -
החוקה. ורק פתי יאמין בי מצב זה ישתנה, כל עוד שורר בישראל
המישטר הקיים.
כבוד היושבת־ראש. אנו באים ומציעים לכנסת למלא את החלל הריק הזה על־ידי קבלת
חוק, שיתן מעמד חוקי עליון לאותם עקרונות המדינה, שהם בעלי משמעות קונסטיטוציונית
מובהקת, והמבטיחים את עקרונות־היסוד של מדינת־חוק דמוקרטית.
זהו סעיף אחד של הצעתנו. הוא לקוח מהסעיף הנדון של המגילה, תוך השמטת דברים
שאינם בעלי מהות קונסטיטוציונית.

ביזז־גזשפבו יבטל זזז\2יגז

בבור היושבת־ראש, רבותי חכרי הכנסת. אותם חיילים לא ידעו -
ואיך יבלו לדעת? -בי בעבור שבועות מעטים בלבד יכריז בית

הוא אומר :״מדינת־ישראל תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל
תושביה; תהא מושתתת על יסודות החרות, הצדק והשלום; תקיים
שיוויון־זבויות חכרתי ומדיני גמור לבל אזרחיה, כלי הבדל דת, גזע
ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על

המשפט העליון של המדינה החדשה, בשני פסקי־דין עקרוניים, כי
למגילת־העצמאות אין תוקף של חוק במדינת־ישראל1

המקומות הקדושים של בל הדתות, ותהא נאמנה לעקרונותיה של
מגילת האומות־המאוחדות״.

אזרח חמים בשם זיו הגיש בקשה לצו נגד, הממונה על
מחוז תל־אביב, שהפקיע דירה על־פי תקנות ההגנה הבריטיות.
הוא טען כי על־פי מגילת־ד,עצמאות לא יכול להיות תוקף
לאותן תקנות־דיכוי הידועות לשימצה, שהותקנו על־ידי השלטון
הקולוניאלי לשיעבוד הישוב העברי, ואשר שר־המש־פטים
הנוכחי אמר עליהם, לפני כן, שהם גרועים יותר
מחוקי הרייך השלישי.
אולם, לפי דרישת פרקליטי הממשלה, נאלץ בית־המשפט
לקבוע אחרת, ובעקבות פסק־דין זה החליט אותו בית־משפט,
במיקרה שני, בקשר עם מעצרו של אזרח ערבי על־פי תקנה
, 111 כי למגילת־ד,עצמאות יש תוקף רק כלפי חוץ בלבד.
יש לד, תוקף כלפי עמי העולם, מפני שהיא קובעת את
חוקיות הקמתה של מדינת־ישראל. אבל אין לה שום תוקף
חוקי כלפי העם היושב בתוך המדינה עצמה.

בכך תהפוך הכנסת את מגילת־ד,עצמאות לחוק המדינה. היא תמלא את מקומה של החוקה
הסופית והמלאה, עד שזו תתקבל.

כך הפכה אותה מגילת העצמאות, אשר שפירא עליה נשפך דם מיטב הדור של תש״ח,
למיסמך ייצוגי, ריק מבל תובן מחייב. המיסמך שנתקבל כבניין המוזיאון
הפך למיסמך מוזיאוני.

וזדונו אין לנו זזזגץ זז
כבוד היושבת־ראש, אפשר היה לשכוח גניזה זו, אילו קיימו הממשלה והכנסת את
ההבטחה המפורשת, שהובטחה במגילה עצמה. הבטחה זו כלולה בסעיף הקובע את סדרי
השלטון הזמניים ,״עד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה, בהתאם לחוקה
שתיקבע על־ידי האסיפה המכוננת הנבחרת, לא יאוחר מד,־ 1באוקטובר 1948״.

מאז עברו שמונה־עשרה שנים ו־ 201 ימים, ובמדינת ישראל אין חוקה.
החלל הריק שנתה,תה עם אי־ההכרה בחוקיות המגילה לא נסתם עד היום, ואין שמץ של
סיכוי שייסתם בעתיד הקרוב.

מדוע, כבוד היושכת־ראש, לא רצה, ולא רוצה, המישטד הקיים
בחקיקת חוקה כתובה ומשוריינת? מדוע התנגד אפילו למתן תוקף
חוקי לעקרונות מגילת־העצמאותז
יש לכך, לדעתנו, שתי סיבות, הנעוצות בעצם מהותו של המישטר הקיים, והמחייבות אותו
לפעול יום־יום בניגוד חותך וחד־משמעי לעקרונות המגילה. ואלה הם:
(א) הרצון הנוקשה לקיים בארץ את כל חוקי הכפיר, והדיכוי של השלטון הקולוניאלי
הקודם. זה נוח לשלטון, וזה משריין אינטרסים מפוקפקים.

(ב) הרצון הנחוש לקיים כארץ את חוקי הבפיה הדתית, שעליהם
מבוססת הכרית הכלתי־קדושה של פלגי המישטר הקיים.
בכך לא נעים להודות. לכן מצאנו דוברי המישטיר, ובראשם מר דויד בן־גוריון, תירוץ
אחר כדי לעשות את הבטחת המגילה פלסתר.
הוא טען עוד בכנסת הראשונה, אותה אסיפה מכוננת שלא כוננה, כי חוק־המעבר, שנתקבל
אז, מהווה חוקת המדינה, ובחקיקתו נתמלאה ההבטחה שהיתר. כלולה במגילת העצמאות.
חוק־המעבו, אותו אוסף חשוב, אך טכני, של הגדרות שלטוניות — אותו רצו להשוות
למיסמך הנעלה, רב־ד,משמעות ועשיר־התוכן, שאיננו, לחוקה שהובטחה ושמעולם לא ניתנה!

רפאל — גזתן הזח\2ה?
גם כיום אין תכונה מיוחדת לקראת חקיקת חוקה. גם אין תכונה של ממש לקבלת התחליף
המוצע, הבלתי־מספיק וחסר התוקף הקונסטיטוציוני העליון, הקרוי ״חוקי יסוד״.

ביום אין אף חוק־יסוד המגדיר את זכויות האזרח, ואין חוק־יסוד
שלאורו מוסמך בית־־המשפט לפסול חוקים הנוגדים זבויות־יסוד אלו.

כסעיף 3אנו מציעים לכנסת להסמיך את כית־המשפט העליון,
בהרכב מיוחד של שבעה שופטים עליונים, לבטל בל חוק וכל דין
שיתקבל, הנוגד עקרונות יסוד אלה.
ייתכן שיש מקום להסמיך גם בתי־משפט נמוכים יותר לתת סעד בדרג המתאים.
אם תועבר הצעה זו לוועדה, נציע כי יינתן רוזח־זמן מספיק, למשל חצי שנה, עד

חוס י סוד:
עקרון

היסוד
פסילת דינים כמכות הפסילה סדרי דין נוקשות סעיפי החוק ביצוע ותקנות המועד להתקנת תקנות

מנילה

העצמאות -ת שנ ״ו1965-

מדינת ישראל תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה;
תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום; תקיים שויון
זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין;
תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על
המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה
של מגילת האומדת המאוחך ות.

כל דין הנוגד את סעיף 1בכללו או הוראה כלשהי הימנו —
פסול.

הסמכות לפסילת דינים תהיה לביהמ״ש העליון, בשבתו במושב
מיוחד, בהרכב של שבעה שופטים עליונים.

סדרי הבקשה וטידרי הדין בבקשה לפסילת דין ייקבעו בתקנות.

.5אין לשנות חוק זה או סעיף כלשהו מסעיפי חוק זה, אלא ברוב
של שבעים וחמישה חברי כנסת.

שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין
תקנות בכל הנוגע לביצועו.

תקנות ע״פי סעיף 4יותקנו ע״י שר המשפטים תון 3חודשים
מיום הכנס חוק זה לתוקפו.

לכניסת החוק לתוקפו, כדי להבטיח החלפה סדירה של הוראות חוק הנוגדות את המגילה
בעליל, כגון: חוקי־החרום הקולוניאליים, חוקי הכפיר, הדתית, ועוד ועוד.

כסעיף 5אנו מציעים בי ניתן יהיה לשנות חוק זה רק כרוב
משוריין של שבעים וחמישה חברי כנסת.
חברי־הכנסת, על קיר חדרו של יושב־ראש הכנסת תלוי טופס חגיגי של מגילת־העצמאות.
עותקים ממנו תלויים בכיתות בתי־הספר, במועדוני הנוער, במשרדי־ד,ממשלה ובשגרירויות
ישראל ברחבי העולם.
האם אנחנו, רבותי חברי־הכנסת, נכריז כי אין אנו מוכנים להעניק למיסמך היסטורי זה
את התוקף החוקי הטבוע בעצם מהותו?

האם נכריז בי אנו מתכחשים לעקרונותיו, שאנו חוששים מפניהם,
שאיננו מובנים לשעבד להם את מלאכתנו כמחוקקים?
על קטע זה, שהוכנס לנאום ברגע האחרון, הגיב ח״כ יצחק רפאל למחרת חיום
בהודעה אישית, בה טען כי לא אמר דברים כאלה, אלא רק הביע זיעה שיש לאפשר
ליהודים דתיים להתדיין בפני בתי־הדין הרבניים, תוך הסכמה הדדית.

הבה נגיד להם — לנוער, לעם, ליושבי תבל — כי עקרונות המגילה הפכו לחוק
המדינה, גרעין לחוקה מלאה אשר תבוא.

ווגן ודש — אך לא נזחיייב
היו״ר רות הקטין: רשות־ד,דיבור לשר־המשפטים, כתשובה להצעת החוק.
שר״המשפטים שפירא: גברתי היושבת־ראש, כנסת נכבדה.
לא היתד, לי הזכות שהיחד, לחבר־הכנסת אבנרי לשמוע בארץ את הקראת מגילת־העצמאות.
הייתי באותו יום שישי אחר־הצהריים במחנות המעפילים בקפריסין, וגם זאת אני רואה
כזכות לעצמי. שמעתי אז את הקראת מגילת־העצמאות ברדיו, כאשר אפשר היה בקושי
לשמוע. לידי ישב כומר פרוטסטנטי, שתירגמתי לו בקיצור את תוכן העניין, שאמר: תודה
לאל שזכיתי ליום זה שעם ישראל חוזר לארצו.

נכון מאד אמר חגר־הבנסת אבנרי, בי מגילת העצמאות היא
מיסמך מקודש, למרות היותו עדיין רק כן תשע־עשרה שנה. אני חושב
שזה יהיה אחד הדוקומנטים החשובים ביותר כספרות ההיסטורית
העברית, למרות בל פגימותיו הספרותיות.
ההצעה של חבר־הכנסת אבנרי, להפוך קטע מתוך מגילת העצמאות לחוק־יסוד במדינה,
לחוק העדיף על כל דין, בנוסח כפי שהוא כתוב — אגב, חבר־הכנסת אבנרי לא שמר
על הכתוב, ואף הוא ציין זאת — היא כאילו היה מציע אדם להפוך פרק מתהילים או
מנביאים ראשונים לחוק יסוד של המדינה. משאת־נפש אינה נוסח של חוק. חוק צריך לדבר
בלשון ברורה, יבשה, ולעיתים — למרבה הצער — אפילו משעממת, ובלבד שהדברים
יהיו ברורים ולא יהיה מקום לפיקפוקים.
חבר־הכנסת אבנרי אינו מציע לנו מה שנקבע במגילת העצמאות — שישראל תהיה
מדינה יהודית. גם מתוך הקטע שהוא העתיק, כסעיף עיקרי להצעת החוק שלו, הוא
השמיט את ההוראה או התקווה שמדינת־ישראל תהיה פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ
גלויות. וכאשר הוא ציטט את הפיסקה ש״המדינה תהיה מושתתת על יסודות החרות,
הצדק והשלום״ ,הוא השמיט את המלים :״לאור חזונם של נביאי ישראל״,
אליעזר שוסטק (חרות) :טעות או מקרה?

שר״המשפטים שפירא: אני חושב כי הדברים הכתובים כאן הם נר למחוקקי
המדינה במשך כל תשע־עשרה שנות קיום המדינה, ואין בנדון מחלוקת בין חלקי הבית,
בין הממשלות הקודמות לבין הממשלה הנוכחית.

בן אינני מקבל את הדיבור שהכרית הקיימת בכנסת, וקודם לבן
בתנועה הציונית, כין תנועת העבודה וכין הציונות הדתית והציונות
הליברלית -היא ברית כלתי־קדושה.
אני חושב שבברית לקיים מימשל והסדר במדינת ישראל יכולות להיות פגימות רבות,
כמו בכל מעשה ידי־אדם, אבל הברית לקיים מישטר מתוקן במדינה לפי קווי יסוד — אין
לערבב פוליטיקה בקדושה — היא מטרה מאוד מכובדת.
בל יבוא חבר־הכנסת אבנרי לגבות ממני חוב, שכאילו הבטחתי לקדם את חוקי־היסוד
ואינני מקדם אותם. במשך הזמן הקצר הגשנו הצעת־חוק יסוד מכובדת — חוק יסוד:
הממשלה; אנחנו מצפים ליוזמה של הכנסת, שהצענו לה לקבל על עצמה להביא לנו
הצעה בשאלת האומבודסמן.
אנחנו — הממשלה — הצענו לכנסת ולוועדת־החוקה להכין חוק לזכויות האזרח. אני
חושב, שתוך חודש־חודשיים אוכל להביא בפני הכנסת הצעת־חוק־יסוד: בית המשפט
ושופטים, שתכלול כמובן את ההוראות הטובות, או הנראות לנו טובות, בחוקים
הקיימים, ושתעלה פרינציפים קונסטיטוציוניים בחוקים רגילים לדרגה של חוקי־יסוד.

אל נא ייחפז חכר־הבנסת אכנרי לגבות את החוב כעניין תקנות
ההגנה ( )1945 אנחנו עובדים על בך. אמרתי שנחזור עליהן, מתוך
זהירות, בי יש בהן הוראות שנצטרך לשמור עליהן, אם בתור חוק
חדש או בתור חוק ישן.
מי שקורא עיתונות יומית יודע גם יודע, שאלה הנמצאים על הגבולות אינם חיים בתנאים
כאלה, שאין צורך לתת להם הגנה חוקית כלשהי.
רוב הדברים הכלולים בסעיף ההצהרה, שהוא הסעיף העיקרי, בזזדאי יהיו כלולים
בתוך הצעת חוק זכויות האזרח, שוועדת־החוקה־חוק־ומשפט תכין, אני מקווה, במרץ ובזריזות.
אינני חושב, שיש בזה משום קידוש מגילת־העצמאות, אם הכנסת תחליט להעביר את
הצעת חוק־יסוד זו לוזעדה.

לבן, אני מציע להסיר את ההצעה מסדר היום.

! רו ב של 2נגר ג
היו״ר רות הקטין: רשות־הדיבור לחבר הכנסת אורי אבנרי.
אורי אכנרי: כבוד היושבת־ראש, עוד בדברי־ההקדמה אמרתי שניסינו את הסעיף
הנדון של המגילה, כי יש בו דברים השייכים למבוא של החוק, ולא לסעיף של החוק
עצמו. אין בזה כל הסתייגות מהדברים עצמם.

אם רוצים לציין במבוא לחוק שהמדינה תתקיים לאור חזונם של
נביאי ישראל -אשמה על בך בהחלט. אני חושב שחזונם של נביאי
ישראל יבול גס היום לשמש לבולנו מקור להשראה.
אומר כבוד השר, שמשאת נפש אינה חוק. הרי זה אופייה של חוקה אמיתית, שהיא
משלבת משאת־נפש וחוק!

מיסמך היסטורי גדול ואופרטיבי, במו החוקה של ארצות־הברית,
עושה זאת כדיוק. יש בה גם סעיפי חוק מדוייקים וגם משאת־נפש,
עליה מתחנבים דורות של אזרחים אמריקאיים מילדות. זהו מיסמך שיש
בו תובן וערך חינוכי עמוק לעיצוב דמות האומה האמריקאית.
ישראל כן־מאיר (מפד״ל) :מגילת־העצמאות של ארה״ב איננה חלק מהחוקה. ין אורי אכנרי ז זה ידוע לי, כבוד סגן־שר־הפנים, זה הוגנב לאוזני. אבל, כמה
שנים עברו מאז קבלת מגילת־העצמאות ועד קבלת החוקה? פחות מאשר יעברו
וכבר עברו במדינת ישראל!
שר הסעד בורג: עשרים שנה.
אורי אכנרי: האס כבוד השר מאמין ברצינות שבתום עשרים שנה מאז
קום מדינת־ישראל תהיה לנו חוקה שלמה ומושלמת, כמו לארצות־הברית?*

השר טעה. עברו 12 שנה בין מגילת־העצמאות לבין חקיקת החוקה של ארצות־הנרית.

אומר כבוד שר־המשפטים, שעקרונות המגילה משמשים נר לרגלי מחוקקי המדינה. אם כן,
למה לא לקבל את ההצעה האומרת, שאם יתקבל בכנסת חוק שהמגילה איננה נר לרגליו,
הוא יהיה פסול, ויבוטל על־ידי בית המשפט? דומני שזהו העיקר, שעליו נטוש הוויכוח בין
מחייבי חוקה אמיתית, לבין הממשלה והמחנה הפוליטי אשר שר־המשפטים מייצג אותו.

מהו ההבדל כין חוקי־יסוד לבין חוקה? ההבדל נעוץ בשאלה: האם
בית־המשפט יוסמך לבטל חוקים הנוגדים את החוקה? האם יש גבול
למה שבנסת זו יבולה לעשות? האם יש מחסום בפני הפקרות אפשרית
של כנסת בלשהי במדינת ישראל?
אם תתקבל מחר, חלילה, ההצעה של רפ״י, ולפי שיטת בחירות אזוריות ייבחרו, למשל,
שבעים נציגים של מפלגת השלטון, האם יוכלו אז המחוקקים, ברוב רגיל, לחוקק כל
חוק העולה על דעתו של המנהיג?

האם יכולה בנסת זו ברוב של עשרה נגד שמונה -ובתיאוריה,
אפילו ברוב של שניים נגד אחד, באשר נובחים באודם שלושה הכרים -
לקבל בל חוק הנוגד את זכויות היסוד?
האם חוקי־יסוד אלה, שלפי דברי כבוד השר יצטרפו אי פעם לחוקה — יעמדו מעל
לחקיקה הרגילה?

האם יש סעד לאזרח, כשהכנסת, בהרכב כלשהו, תחוקק חוק הנוגד
חוקי־יסוד אלה?

האם יכול רוב רגיל בכנסת לבטל חוקי־יסוד אלה, כפי שהוא יכול לעשות כיום?
או שתיקבע חוקה שתאפשר את שינוי החוקה רק על דעת הרוב הגדול של העם, ותתן
לבית המשפט — שאני חושב שכולנו נותנים בו אמון — לשמור על זכויות האזרח, כפי
שיובטחו בחוקה וכסי שהובטחו במגילת־העצמאות, אפילו כלפי הכנסת?

בי בגן כל כבור הכנגגגז?
היו״ר רות הקטין: האם יש לשר מה להגיד בקשר לדברי חבר־הכנסת אבנרי?
שר המשפטים שפירא: רק הערה אחת.
אני רוצה רק להודיע לחברי־הבית, גברתי היושבת־ראש, כי במשרד־המשפטים אנחנו
עובדים על הצעת־חוק שהיא בעלת ערך יסודי ביותר: חוק ההגנה על כבוד הכנסת.
הגיע הזמן שיפסיקו לדבר על הכנסת בזילזול, בפנים ה בי ת...
תופיק טובי (רק״ח) :מה זה שיין למשרד־המשפטים?
שפירא: אתה תתפלא מאד לשמוע, מר תופיק טובי, עד כמה זח שיין.
תופיק טובי: זה שיין לוועדת הכנסת!
היו ״ ררותהקטין: אני מבקשת לאפשר לשר המשפטים להסביר דבריו.

שר המשפטים *טפירא: אני חושב שהממשלה חייבת להביא הצעה לבית שמטרתה
להגן על כבוד הכנסת. שלא יכתבו ולא ידברו על הכנסת בחוץ — אינני רוצה לפגוע,
חלילה, בחסינותם של חברי־הבית — שבכנסת מקבלים החלטה ברוב של שניים נגד אחד,
ודברים דומים לזה.
אורי אכנרי: יכולים לקבל!
שר המשפטים שפירא: זהו המוסד העליון של המדינה, זהו ריבון הארץ, וזכות
הכבוד, אשר בצדק מטיל החוק על אזרחי המדינה כלפי צעיר השופטים, בוודאי צריך
לשמור לשופט העליון של המדינה, הלא היא הכנסת.
היו״ר רות הקטין: חברי הבית, לפנינו שתי הצעות: הצעה אחת — להעביר את
הצעת־החוק המוצעת על־ידי חבר־הכנסת אבנרי לוועדת החוקה־חוק־ומשפט; הצעה שניה —
להסיר אותה מסדר־היום. אעמיד את שתי ההצעות להצבעה זו מול זו.

הצבעה.

בעד העברת הצעת החוק לוועדה — מיעוט , .בעד הסרת הצעת החוק מסדר היום — רוב.

ההצעה להסיר את הצעת החוק מעל סדר־היום נתקבלה.
* חוץ מח״כ אורי אבנרי הצביע בעד ההצעה רק ח״כ תופיק מנבי. כל סיעות הקואליציה
ובכללם מפ״ם ול״ע, הצביעו בעד הסרתה מסדר היום. ח״כ משה ארס עזב את האולם באופן
הפגנתי לפני ההצבעה, כי לא רצה להצביע נגד הצעת־החוק. גח״ל וח״כ שולמית אלוני
נמנעו מהצבעה.

ד״1ח לב 1חר
הגבול חשו איוו וחוו !31310 -אינו
נוגע לנו -איו מחנכים עס-סגורה?
יה זה שבוע פעיל במיוחד בשבילנו — אולי מפני שגם אמנון זכרוני וגם אני היינו
ן | חולים, וסבלנו מחום. אני מקח־ה שלא הדבקנו איש מחברי־הכנסת הנכבדים בשפעת.
הגשנו הצעה־דחופה־לסדר־היום: התגברות המתיחות בגבול הסורי. ההמשך היה אוטומאטי:
הנשיאות התכנסה, שללה את דחיפות ההצעה, ובכך ירדה מסדר־היום. מסתבר, כי הגבול
הסורי, היריות, המוקשים, החללים — הם לא היו דחופים, וגם לא ראויים במיוחד לדיון בכנסת.
לעומת זאת הגיעה סוף־סוף לדיון הצעתנו להפוך את מגילת־העצמאות לחוק המדינה.
הגשנו הצעה זו לפני חצי שנה, אך הדיון נדחה ונדחה. נראה כי לממשלה לא היה חשק רב
לענות עליה. לבסוף נאלצה הנשיאות להשתמש כמעט בכוח כדי להכריח את הממשלה להשיב.
תשובת שר־המשפטים (ראה עמודים 7־ )6היתר, החלשה ביותר ששמעתי מפיו מימי. מחוסר
נימוק אחר, זרק לבסוף את הפצצה של ״ההגנה על כבוד הכנסת״ ,שהדהימה רבים.
בוועדת הכלכלה, בה אני חבר, השתתפתי בעיבוד המסקנות על הדרכים להגברת המחקר
המדעי למען התעשייה. הצעתי, כסיכום :״הוועדה רואה צורן דחוף בהקמת משרד לטכנולוגיה

אהוב

הטיל

הילדים

יותר

מקל

מכל

שוקולד

נושא

אחר!

פרסים

הפרס הראשון 500. -ל״י במזומן -ועוד 50 שעוני־יד יוגרלו בכל
חודש כין השולחים 5 :עטיפות של טיל על מקל, או 5עטיפות של
פגקור, או 5עטיפות של ופלים, או 5עטיפות קרמבו(אפשר לשלוח
גם 5עטיפות מעורבות ממינים שונים מתוצרת ״ארטיק״ המשובחת).
ענה על השאלות )1 :למה הנך מעדיף לאכול מתוצרת ״ארטיק״?
)2איך הנך מבדיל בין תוצרת ״ארטיק״ לבין תוצרת אחרת?
)3למה הנך מעדיף את הטיל של ״ארטיק״ על כל שוקולד אחר?
צרף לתשובתך 5עטיפות ושלח לביח״ר ״ארטיק״ בת־ים, ת.ד.40 .
הערה: שימו לב למקל הטיל, יתכן שכתוב עליו :״קרמבו חנם״,
אותו תקבלו תמורת המקל בבל הקיוסקים בארץ.

ק ח ( 0ר 6י>]
!טכניקום
כ־ 29.1.67 נפתחים קורסי־ערב חדשים
שרטוט מכונות

בנין

חי ם ה, הרצל 44

ארכיטקטורה
ת ״א, ב ן ־ י ה ודה 26

טכניקום
כ־ 29.1.67 נפתחים קורסי־ערב חדשים

דדיו
אלקט רוני ק ה

#טלויזי ה

חיפה, הרצ ל 44

• ט רנזי ס טו רי ם

ת ״א, ב ן ־ יהודה 26

ולמדע, בראשות שר מיוחד, שיהיה אחראי לדירבון המחקר, לתיאומו וליישומו בייצור.״

ההצעה נדחתה פה־אחד, וצורפה למסקנות הוזעדה כדעת־יחיד שלנו.
אותו זמן לחמנו על זכותנו להגיש הצעת־סיכום לוזעדת־הכספים בעניין סומרפין. העניין
עבר בכלל לוזעדה כתוצאה משתי הצעות־לסדר־היום, שלנו ושל רפ״י. אולם בניגוד לרפ״י,
אין אנו מייוצגים בוועדת־הכספים. נתעוררה השאלה: האם אפשר למנוע ממגיש ההצעה,
שאינו חבר הוועדה, להציע הצעת־סיכום?
מסתבר שבממלכת מפא״י הכל אפשר. הגשנו את הצעתנו, כלהלן :״(א) ועדת־הכספיס
קובעת כי נוכח העובדה שוועדת־הכספים עצמה היא צד בעניין, מן הראוי לה להימנע מלהסיק

בשבוע שעבר הגשנו מיספר־שיא של שאילתות. בין השאר:
• האם נכון, כפי שטען מר חנון סמית, מנהל כוח־האדס במשרד־העבודה,
כי ממדי הירידה גדלו בשנה שעברה ב־ 3000 איש, לעומת השנה הקודמת?
• לראש הממשלה: נוכח הפרסומים המנוגדים בשאלת טיסות־השכר, וחילוקי־הדיעות
בין השרים, האם יש לממשלה מדיניות? מה היא?
• מדוע התפטר מר ראובן איילנד, סגן המנכיל של משרד החקלאות?
• האם נכון כי בקול ישראל בוטלו תוכניות תעודתיות חשובות, כדי לפנות מקום
לשידור־תעמולה ממשלתי בעריכת הגב׳ חנה זמר, ותועמלנית מקצועית של מפא״י?
• מדוע אושרה עקירת 200 דונמים של עצי־זית עתיקים בבקעת מהר״ל,
למרות התנגדות רשות שמורות הטבע?
• האם נכון כי אוניות־פרי הפליגו מנמל אשדוד בלי מיטען מלא, בגלל כניסת
השבת? מה הנזק שנגרם למדינה?
• מי אחראי להתמוטטות אגף בית־הספר באשדוד?
• האם נבון שנמסרו עבודות בסדום לחברת מקורות ללא תחשיב וללא
קביעת מחיר, על בסיס של כיסוי ההוצאות ורווח מובטח?
• האס נכונה טענת הסורים כי בהסכם שביתת־הנשק ניתנה לפלחים ערביים
הזכות לעבד את אדמות האזור המפורז, וכי ישראל מונעת מהם לממש זכות זו?

תוך כדי כך ענו שרי־הממשלה על שורה ארוכה של שאילתות קודמות
בין השאר על הנושאים הבאים: חכירת אוניות זרות להובלת פרי ישראל;
חברות הביטוח כי המפקח הממשלתי הטעה את ועדת־הכספים; מחיקת
על־ידי הממשלה; הבטחת זכויות תושבי שכונת נורדיה בתל־אביב; הסכום
של ערבויות הממשלה והפסדיה; ועיסקי סומרפין.

שלנו. טענות חובות
הכולל

מסקנות, מלבד ההצעה הכלולה בסעיף הבא( .ב) ועדת־הכספיס ממליצה בפני הכנסת למנות
ועדת־חקירה לבירור הפרשה על כל צדדיה, בראשות שופט עליון, שתהא מורכבת מאישים
בלתי־תלויים. לוועדה יוענקו כל הסמכויות המוקנות על פי פקודת ועדות־החקירה״.

אחרי דיון סוער, שלל רוב הוועדה (בהעדרנו, כמובן) את זכותנו להגיש הצעות. כתוצאה
מכך הודיע ח״כ שמואל תמיר (חרות) ,חבר הוזעדה, שהוא מאמץ את ההצעה לעצמו, וכך
היא צורפה, בשינויים קטנים, למסקנות, כהצעת־יחיד שלו. גם בני סיעתו לא תמכו בה.

\זם יהך רשעאגז הגרים
ץ וץ משני נאומינו על מגילת־העצמאות, עליתי פעמיים על הדוכן כדי להתערב בדיונים
| 1שוטפים. אני מקוזה שלא הורגש שדיברתי מתוך חום. בפעם הראשונה התערבנו בוזיכוח
על החינוך לערכי אומה ומולדת בבתי־הספר. הצעתי להוריד מסדר־היום את הצעת המפד״ל,
שבאה להגדיל את החינוך הדתי, ותמכנו בהצעה לדון בהצעות המערך ומפ״ם.
גם הפעם הפתענו את הכנסת במהירות יכולתנו להמציא לכנסת מיסמכים• כחמש דקות
לפני שעלינו לדוכן, הזכיר שר־החינוך, זלמן ארן, מחקר חשוב של החוקרים אדר ואדלר
על החינוך לערכים. כשעלינו לנאום, כבר היה מחקר זה בידינו — ועל פיו הוכחנו כי החינוך
הדתי בארץ נופל בתוכנו המוסרי אף מן החינוך הממיזכתי־כללי( .אדר ואדלר בדקו 460
שיעורים בבתי־ספר שונים, מצאו כי החינוך לערכים הוא אפסי בכולם, אך בבית־הספר הדתי־ממלכתי
הוא ירוד במיוחד).
על סמך הטבלות המפורטות במחקר זה, הוכחנו כי התמונה שצויירה בדברי שר־החינוך
כוזבת לחלוטין. בבית־הספר הישראלי אין שום חינוך לערכי מוסר ועבודה, משפחה ומולדת,
חינוך והשכלה. פשוט אין. ואילו החיגוך לציונות וללאומיות הוא בעיקרו חינוך לשינאת־זרים
ושינאת־גויים, טיפוח תודעה של ״עם סגולה״ ו״אנחנו ואפסנו עוד״ .מסתבר, כי איש
בכנסת לא שמע על מחקר חשוב זה, שפורסם על־ידי האוניברסיטה העברית ומשרד־החינוך.
כמד, ח״כים ניגשו אלי לאחר מכן וביקשו את העותק שהיה בידי. סיימנו דברינו בקטע הבא:
אורי אבנרי ז כבוד שר־החינוך, נתת כאן תמונה מאלפת ומרשימה מאד על
המאמצים העצומים המושקעים בארץ לשם יצירת תודעה ציונית, תודעת הגולה, וכל הדברים
האלה. האינן שואל את עצמן מדוע כל המאמצים העצומים האלה, המושקעים על־ידי מורים
שכולם חונכו לציונות, אינם נושאים שום פרי? אולי יש להסיק מזה את המסקנות שאי־אפשר
לכפות על הנוער ערכים שאינם שייכים עוד למציאות חייו?
התכנים האידיאולוגיים האלה — אבד עליהם הכלח. הנוער מרגיש ויודע זאת, ולא יעזור
שום דבר. כך נוצר חלל מסוכן. הערכים של המישטר הישן מאבדים את השפעתם על
הנוער, ואינכם מסוגלים ליצור שום ערכים חדשים, המדברים אל לב הנוער.
נשאר חלל ריק בחינוך הישראלי. לא בנוער. לנוער יש ערכים. רק לחינוך אין.

הצעתנו להסיר את ההצעה הדתית — נדחתה פה אחד. הייתי היחידי שהצביע בעדה.
גם למחרת היום נשארתי יחיד בהצבעה. התערבנו בוזיכוח על שלוש הצעות־חוק,
שנועדו לאסור את מעברו של חבר מועצת־עיר ממפלגה
למפלגה, ואת פרישתו ממפלגתו. הצעתי להוריד הצעות
אלה מסדר־היום. נאומנו גרם לסערה ממושכת, וכל
משפט שלו שוסע בקריאות נרגזות על־ידי עסקני המפלגות.
בהצבעה נשארנו לבדנו, כשרק שר־המיסחר והתע־שיה,
זאב שרף, תומך בנו במפתיע.

מאמר שני בוויכוח על שיטת הבחירות האחוריות

ך |ך 4אינו שאין שחי לטענה כאילו
י׳ 11 שיטת הבחירות האזוריות תכניס לכנסת
אישים עצמאיים, תשחרר את חבר־הכנסת
מן השיעבוד למזכירות־המפלגה, או חשים
קץ לקנוניות בין המפלגות. במידה רבה
נכון ההיפך הגמור.
הבה ונבדוק את שאר הטענות למען
השיטה. למשל:
השיטה האזורית תחסל את שלמון־היתר
של הדתיים.

נכון? לא נכון.
זוהי טענה פשטנית ביותר — דוגמה לשטחיות
הנוראה של תועמלני השיטה.
כ־>־ 157 מן הבוחרים בארץ מצביעים מטעמים
של אמונה דתית. לגביהם, זהו השיקול
היחידי, או העיקרי, המנחה אותם ביום
הבחירות. לכן הצביעו בעד הרשימות הדתיות.

הרכה. אכל האם זה משקן?
מציאות כלשהי?

יתמקהו כאותה צורה על אותו
עניין.

בכל עניין חשוב מאוחדות כל המפלגות,
מחרות ועד מפ״ם, ואולי עד מק״י. בענייני־יסוד
של מדיניות החוץ והפנים, של מלחמה
ושלום, של יחסינו לערבים וליהודים, של
מהות המישטר וחלוקת השלל — אין ביניהן
אלא הבדלים דקים של נואנסים.
המרחק בין מנחם בגין ויעקב חזן הוא
קטן יותר מן המרחק בין רוברט קנדי, הסנטור
הצעיר של מדינת ניו־יורק, שהוא ליברל
מושבע, לבין ג׳ורג׳ מדוקס, המושל
החדש של מדינת ג׳ורג׳יה, שהוא גזען
פאשיסטי אלים• שניהם הברים טובים של
המפלגה הדמוקראטית.

ההבדל יהיה פורמלי, לא מהותי. והוא
לא יהיה שינוי לטובה.

הרוצה לעלות במישטר כזה, חייב להסתיר
את דיעותיו, להעמיד פנים שאינו שונה
מאחרים, לדבר במליצות כלליות ובלתי־מחייבות.
כך בדיוק עשה ג׳ון קנדי המנוח
— עד למחרת יום בחירתו.
יתכן שיש איזה שהוא חיוב במישטר
כזה במדינה ותיקה ויציבה, כמו ארצות־הברית
או בריטניה, שבה הכל מוסכם ומסודר,
והשאלה היחידה היא מי ינהל את
המדינה בצורה נאותה יותר.

המישטר הדו־מפלגתי נועד, מטבעו, לשמור
על הקיים. זהו מישטר שמרני מובהק.
מדוע?
נניח שיש במדינה שתי מפלגות, אחת
ימנית ואחת שמאלית. המפלגה הימנית
אינה צריכה לשכנע את חוגי הימין — כי

אכל כמדינה חדשה כמו ישראל,
הזועקת לשינוי ככל השטחים וה
מישורים, שכה יש צורך דחוף ל־ע*צכ
דפוסים חדשים של רעיון ו
מחשכה, כמדינה המשוועת ממש

האם יש הכדל מהותי כין ישי-

*** ל אדם המאמין שיש צורך בשינוי,
בדם חדש, ברעיונות חדשים, חייב
להתייחס בשלילה גמורה לרעיון גיבוש שתי
מפלגות גדולות.

כי יהיה זה אפון לאומי.

אנשים אלה לא ייעלמו, אם
תונהג השיטה האזורית. מה
יעשו?
הם יצביעו בעד המועמד הדתי ביותר ב־מחוזם.

שום
מפלגה, שתרצה לזכות כרום
מוהלט כאזור מסויים, לא
תוכל להתעלם מקיומו של ציכור
נככד זה.
כשמפא״י מרכיבה כיום את רשימת־המוע־מדים
שלה, אין היא נותנת את דעתה על
יחסם לדת ופופולריותם בין הדתיים. הדבר
אינו חשוב, כי הדתיים המובהקים יצביעו
ממילא בעד רשימות אחרות.

אך כשתרכיכ מפא״י את רשימת
מועמדיה כ־ 120 אזורי־הכחירה כ*
כחירות אישיות, יהפוך השיקול
הדתי לשיקול מכריע.
היא תשתדל להציג מועמדים שיהיו מקובלים
על הציבור הדתי. כל עסקניה יצטרכו
לשלם מס־שפתיים לדתיים. בכל הצבעה בכנסת
יצטרכו לזכור כי הבוחרים הדתיים באזוריהם
יהוו את לשון־המאזניים בבחירות
הבאות.
אותו שיקול יעמוד לעיני כל מפלגה אחרת,
שתרצה בנצחון מועמדיה.

ככנסת שתיכחר ככחירות אישיות,
לא יהוו הדתיים מיעוט. ה•
דתיים־האמיתיים והדתייפ-המת-
חסדים יהוו כה רום מוחלט.
לא רק מועמדי המפד״ל, שייבחרו על פי
הסכם ארצי או מקומי כנ״ל עם מפלגות
אחרות, ייצגו את ענייני הכפייה הדתית,
אלא גם כל שאר הנבחרים. הדתיים, המשפיעים
כיום על 17ה״כים, ישפיעו אז על כל
ה־.120

כף זה ייראה כמציאות -מציאות
שהיא שונה לחלוטין מן התיאוריה.

כאן אנו כאים אל הטענה, שהיא אולי
| העיקרית בפי שוחרי השיטה האזורית:
היא תסלק את המפלגות הקטנות, ותביא
לגיבוש שתי מפלגות גדולות.

טענה זו ראוייה לכך שנבדוק אותה היטב,
מכל צדדיה.

קודם כל: האם יש כארץ מפלגות
רכות מדי?
לכאורה התשובה היא: כן.
בכנסת יש 11 סיעות. מהן אחת (המערך)
הכוללת שתי מפלגות ועוד שתי רשימות
של מיעוטים: ועוד אחת (גח״ל) הכוללת
שתי מפלגות.

״אבל א מז תתתצאתאת וגז י יי
כת כגין והזן כמפלגה אחת, נופח
אמריקה, לכין ישיכתם כמפלגות
•טונות, השייכות למישטר אחד?
לפי השיטה הקיימת, נאלצת מפא״י להשיג
לכל עניין חשוב את הסכמתן של שלוש
ארבע מפלגות־שותפות בקואליציה. זה היה
רע, אילו היה הדבר מסכן את יציבות
השלטון.
אך בישראל יש שלטון יציב מאין כמוהו.
מעולם לא התקשתה מפא״י למצוא שותפים
לממשלה יציבה — ולא היה הבדל בין
הממשלה של מפא״י־ליברלים לבין ממשלה
של מפא״י־מפ״ם.
תהליך השגת הסכם בין מפלגות קואליציה
אינו שונה מתהליך השגת אותו הסכם בין
ראשי סיעות שונות בתוך מפלגה אחת.

כיום מושג הסכם זה כמיטכח של
גולדה כשיחה כין מזכירת מפא״י,
מזכיר המפד״ל ומזכיר מפ״ם.
נניח שכל אלה יתאחדו מחר כמפלגה
אחת. מה ישתנה? הם יתכנסו
שום כמיטכח של גולדה, כראשי
סיעות כאותה מפלגה, ו
לאלה
ממילא אין ברירה אלא להצביע בעדה.
הוא הדין לגבי חוגי השמאל במפלגת השמאל.

שתי
המפלגות גם יחד יתחרו על
הקולות שכאמצע, על הציכור
הכלתי־פוליטי, האדיש, שאינו מזדהה
עם שום מפלגה.
שתי המפלגות יצטרכו להשתמש בשפה
המדברת אל לבו של ציבור זה. ממילא
יתחילו שתיהן לדבר באותה שפה עצמה.
ההבדלים בין שתי המפלגות ייטושטשו וייעלמו.
בסופו של דבר שוב לא יהיה ניכר
כל הבדל ביניהן.
זה כבר קרה באמריקה. זה קרה בבריטניה.
זה קרה בגרמניה המערבית, עד ששתי
המפלגות שם התאחדו בקואליציה
גדולה, ושוב אין שם כיום אופוזיציה יעילה
זולת הנאצים.

לכוחות חדשים -קכלת שיטה
שמרנית זו היא כשתיית ספ-מוות.

ולס אין כל בטחון שקבלת שיטה זו
אמנם תביא בישראל לגיבושו של מיש־טר
ד ו ־ מטלגתי, לאלתר או בעתיד ה־נראה,־לעין.

קיימת
האפשרות שהשיטה תכיא
למישטר ח ד ־ מפלגתי -וזוהי
האפשרות שעמדה לנגד עיני כך
גוריון וצעיריו, כשעוד היו כשלטון.
בארץ אין מסורת דמוקראטית. אין בית־משפט
עליון המוסמך לפסול דינים וחוקים
הנוגדים את זכויות־האזרח. אין גבול ואין
סייג לתאוותיו־,שלטון של מפא״י.

השיטה האזורית תיתן למפא״י
סוך־סוך את המכשיר המקווה להגיע
לכדה לרוכ מוחלט ככנסת.

כך נעלם כל ויכוח רציני. כך
מוחנקת היוזמה המחשכתית, ה רעיונית
והפוליטית הדרושה לכל
מישטר, וכפרט לדמוקראטיה.

מעולם לא נתנו לד, בוחרי ישראל מעמד
זה — והדבר מעיד על החוש הבריא של
הציבור.
רק פתי יאמין שתהיה אי־פעם אפשרות

אדם צעיר ורענן, בעל מחשבות חדשות,

(ו.משך בעמוד ) 10

מאת אודי אבנדי

תצפית

• תמשיך לשמוע על תוכניות ואיחודים כין המפלגות.

לך לשים להן לב, כי יש כוונות רציניות מאוד מאחורי השמועות :
5 כדאי

• כתוך מפא״י יש השואפים להחזרת משה דיין לצמרת
המפלגה, כמתחרה ליגאל אלון. לעומת זאת מנצלים גולדה מאיר ולוי
אשכול שאיפה זו, נדי ללחוץ על אחדות־העבודח להסכים לאיחוד מלא ומהיר,

כיורשו של אשכול.

• כתוך המפלגה הליבראלית
יש התוכעים בתוקף
את פירוק גח״ל. חשבונם: הליברלים
יוכלו לקרוא אז ליצירת
מערך ימני, אליו יצטרפו ה־ליבראלים־העצמאייט,
חלק מרפ״י, וגם
שלושת ח״כי האופוזיציה של
חרות. הסיכוי לחלק הראשון של

׳ מישטר ד ו ־ מפלגתי, וגם לא ח ד ־
מפלגתי. אלא הכל יישאר על כנו, כמו
היום.
איך?

התוכנית — פירוק גח״ל — יגבר
בשבועות הקרובים.

פשוט מאד: אם תשתכנע מפא״י
שלא תוכל להגיע לבדה לרוב
מוחלט בכל רחבי הארץ, על פי
השיטה החדשה, היא תציע לכמה
מפלגות כרית ארצית.

דיין

היא

בשלב זח

לצורכי

תעמולה

בלבד, ומכוונת בעיקר להפחדת מפא״י. חלק ממשמיעי הדרישה מקווה, שבצורה !ן
זו תפתח מפא״י את שעריה לרפ״י. חלק אחר סבור, שמפא״י תנסה להשיב
אליה רק בודדים מבין ראשי רפ״י, בעלי צביון ״פועלי״ .התקרבות רפ״י״
ליבראלים תקל על אותם מנהיגים פועליים לפרוש ולשוב למפא״י.

• מוסדות מפא״י, ובעיקר מזכירת המפלגה, גולדה מאיר,
ישמיעו איום מפורש וברור, כי כל חבר שיתן ידו לפעולות
היזומות על-ידי דויד בן־גוריון, למען שינוי שיטת הבחירות,
יהיה צפוי לעונשים, עד כדי גירוש מן המפלגה.
• כמה ממקורבי בכור שיטרית בין עסקני עדות המזרח
של מפא״י עשויים להתלכד
סביבו, כדי לפתוח בהתקפה
על יורשו, שר המשטרה
אליהו ששון. טענתם: ששון גרם,
למעשה,

להדחת

שיטרית,

בכוונה

במצב הנתון במדינה, נדמה לי שזוהי האפשרות
הסבירה ביותר.
כל המפלגות הוותיקות במדינה יישארו על
כנן, חלוקת השלל ביניהן תישאר בעינה.

אין כל מטרה תכליתית — כגון
החזרת שיטרית לתפקידו^ — והוא
רק חלק מן ההתגוששויות בין קבוצות
העסקנים.

• צפה ליוזמה ממשלתית
מיוחדת לייעול חברות ממשלתיות
כושלות. יוזמה זו

שום דבר לא ייטתנה.

עסקים מן הסקטור הפרטי, הידועים
בכושרם ובהצלחתם, שיתנדבו לכהן

בהנהלות

החברות

הממשלתיות

ולתרום לייעולן. אין

סיכוי

הרבה

מתנדבים כאלה, אך מצבן של כמה חברות ממשלתיות הוא כה גרוע, שגם
מתנדבים מעטים יוכלו לתרום לקידומן.

אולםשוםכוחחדש לא
יוכל להיכנס לכנסת.

• צפוי סילוקו של עקיבא נוף מנציגות גה״ל במוסדות
ההסתדרות הכללית. נוף, מראשי צעירי חרות בעבר, שהפך לאיש

לא רק סיעת הכוח החדש, אלא גם כל
גורם אחר שירים את ראשו בארץ, יחוסל
בעודו באיבו.
הוא לא יוכל לזכות לשום ייצוג פרל
הגוש
החופשי, רכש לו אויבים רבים במפלגה. אלה ניצלו לאחרונה את
הנזיפה שקיבל מטעם ועדת־הביקורת המרכזית של ההסתדרות, לאחר,שנאשם
בתלישת רשימות־מועמדים מתיקי מועצת הפועלות, לצרכים
גוש תמיר־שוסטאק־טייאר, כדי לפעול להדחתו מתפקידיו.

פנימיים

• מועמד לתפקיד שופט בית־המשפט המחוזי בתל-אביב:
עורך־הדין אלישע שינבאום.
שינבאום חדתי

יבוא במקומו של

השופט יצחק קיסטר, שעבר לבית־

מנטרי.

כי המפלגות הוותיקות פשוט לא יכניסו
גורם חדש כזה לקנוניות הארציות שלהן
ערב הבחירות.
וזוהי, לדעתי, הבעייה המרכזית של כל
הוויכוח.

שום כוח חדש, ושום רעיון חדש,
אינו יכול לזכות ברוב מוחלט, או
אפילו יחסי, בשום אזור בחירות
איזה שהוא. לא כארץ, ולא בארץ
אחרת.

המשפט העליון, ואשר במשך שנים
שמע משפטי אישות.

• יתפתח סיכסוך בין הנהלת
״סולל־בונה״ ,לבין ה מהנדסים
העובדים בחברה
זו. טענת המהנדסים: החברה מוסרת
עבודות־תיכנון ברבבות לירות לחברות
פרטיות, תחת למסור-עבודות
אלה למהנדסים הקבועים של החברה.
מטרת הביזבוז: כדי להביא לפיטו־רים,
שיאפשרו להיפטר מחלק מן
המהנדסים שאינם רצויים להנהלה.

ך* ליחה, דבר אחד כן ישתנה. דבר
^ חשוב מאד, ומהותי מאד.
כל המפלגות הישנות, הגדולות והקטנות,
יוכלו לשמור על קיומן באמצעות קנוניות
ארציות.
יהיה להן ייצוג בכנסת, ושם יהוז שוב
סיעות עצמאיות.

תכלול, בין השאר, פנייה אל אנשי

למצוא

למשל: מפא״י, אחדות־העבודה, מפ״ם ו־המפד״ל
יכרתו ביניהן ברית, שעל פיה
יציגו כולן יחד רק מועמד אחד בכל מחוז,
לפי מפתח ארצי.
לרשות ברית זו יעמדו כל מכשירי השלטון,
והמיליונים הבלתי־ספורים של המפלגות.
מועמדיה
ייבחרו בכל מחוזות הארץ, או
כמעט בכולן.
במילים אחרות:

הקואליציה הממשלתית לא תקום
אחרי הבחירות, כמו עד כה, אלא
לפני הבחירות. יוסכם מראש
בין מזכירי-המפלגות מי יבחר
איפה, איך תורכב הכנסת
ואיך תורכב הממשלה, מה יהיו
קווי-היסוד ואיך תהיה חלוקת השלל.

תחילה
לרשת את מקומו. למאבק דה

שיטרית

(המשך מעמוד )9

לסלק את מפא׳׳י מן השלטון, אחרי שהשיגה
פעם אחת רוב מוחלט בכנסת. כי אותו
רוב פשוט ישנה את החוקים, את כללי-
המישחק, את אזורי־הבחירות — כדי להישאר
רוב מוחלט לעולם ועד.

ואחרי שיריבי מפא״י הוכיחו שמותר
לרוב רגיל בכנסת לשנות
את שיטת־הבחירות לטובת אינטרס
(אמיתי או מדומה) של מפלגה
זו או אחרת -מי יפריע למפא״י
לעשות זאת כל כמה שנים, לטובתה
שלה, כשהרוב בידה?

* יטנה גם אפשרות הפוכה. לא יקום

|׳ העשוי לחסל את ההתנגדות לאלון

כתוך רפ״י יושמעו דרישות
לליכוד ״ליבראלי״
חדש, בערך לפי המתכונת
המוצעת על-ידי אנשי המפלגה
הליבראלית. אולם דרישה

הנידון

שינכאום

• ספר הנכתב כימים אלה על־ידי זאב אלתגר, עשוי

לעורר סערה ציבורית. אלתגר, שהיה בעבר עורך עתרן רמת־גן, ושהודח
על־ירי ראש העיר אברהם קריניצי, החליט לגמול למדיחיו באמצעות ספר
״שיחשוף את כל האמת על שלטון קריניצי ברמת־גן״.

• יתכן שינוי בנוהלי ההגדלות של ״מיפעל הפיס״ ,וכן
העלאה כגובה הזכיות. שינויים אלה יבוצעו כדי להקל על הנהלת מיפעל
הפיס להתמודד עם ספורטוטו כדורגל, המושך לאחרונה לקוחות רבים על חשבון
הפיס, עקב סכומי הכסף הגדולים המוענקים לזוכים בו.

לכן אין אך• מועמד בלתי־תלוי אחד בפרלמנט
הבריטי, או בסינאט האמריקאי.
כי זהו, הרי, טבעו של כל חידוש רעיוני
ומדיני: שבתחילתו הוגים בו מעטים, ואחר
כך הוא מוצא הד בליבם של יוצאי־הדופן,
בעלי המחשבה העצמאית, הנונקונפורמיס־טים
המוכנים לשחות נגד הזרם.
אלה אינם מרוכזים במקום ישוב אחד.
הם מפוזרים, מטבע הדברים, בכל רחבי הארץ.

בבחירות
יחסיות יכולים אנשים
כאלה להתאחד, להקים כוח
ארצי, ובמאמץ על־אנושי לכבוש
ראש־גשר ראשון בפרלמנט.

ן* ך עשה הכוח החדש בבחירות לכנסת
^ השישית.
הוא זכה ל־ס 1.20/של הקולות בכל רחבי

הארץ — אחוז שהיה כמעט שווה בכל
האזורים.
זאת היתד, הצלחה עצומה — יחידה במינה
מזה שני דורות. אך הוכח שהדבר
אפשרי.

בבחירות אזוריות, אין מה לח לום
על כך.
שום כוח חדש לא יזכה ל־4ך ,51 וגם לא
ל־/0״ ,35 במחוז מסויים. שום ציבור בעולם
אינו מעניק, במכה הראשונה, מעמד של
רוב לרעיון חדש, הסותר את המוסכמות
והנוגד את האינטרסים המשוריינים.
יכול, כמובן, פלוני — גנרל עטור־נצחון,
או גיבור־בן־יומו — לזכות במזל ברוב
מקומי כלשהו, אם לא תהיינה לו דיעות
חדשות ומרגיזות.
יהיה זה מיקרה אחד מאלף, והוא יישאר
תמיד מיקרה בודד.
אולם התהליך הדמוקראטי הרגיל של
מיעוט ההופך,בהדרגה למיעוט גדול, של
רעיון חדש המתקבל בהדרגה על דעת רבים,
עד שהמיעוט והרעיון הופכים לרוב בציבור
ומהווים תשתית למישטר חדש — תהליך
זה יחוסל ללא תקנה.

למיעוט חדשני לא יישאר מוצא
אלא דרך המחתרת המזויינת, ה הפגנה
האלימה ,״הפעולה הישירה״
,כדי להביא לנצחון רעיונותיו.

כאן ניתחנו את השיטה הבן־גור־
> יונית, המחלקת את הארץ ל־ 120 אזורי־בחירה.
אולם יש לה אחות קטנה, חצי־היתולית,
מבית־המידרש של הציונים הכלליים.

זוהי
השיטה האזורית־יחסית.
עיקרה: מחלקים את הארץ לכמה אזורים,
למשל תריסר. בכל אזור תיערכנה בחירות
יחסיות. חלק מן המקומות בכנסת יחולקו
בצורה זו, חלק שני לפי מניין ארצי
של אותם הקולות.
אבל שום רשימה לא תקבל מנדאטים מן
המניין הארצי, אם לא זכתה לייצוג במניין
האזורי.
זהו דבר מסובך, הבא להסוות תחבולה
פשוטה לגמרי. מכיוון שיהיה דרוש מיספר
גדול של קולות באזור מסויים כדי לזכות
שם בייצוג כלשהו, ייכנסו לכנסת רק מפלגות
שזכו לאחוז גבוה מאד של הקולות
בארץ.

במילים אחרות: זוהי צורה מסובכת
כדי להגיע לאהוז־חסימה ארצי
גבוה, לפחות ס/ס.10
ברור ששום כוח חדש, ושום דיעה נועזת,
לא יזכו לשליש או רבע של המקומות
באזור מסויים, או לעשירית של כל הקולות
בארץ.
בצורה זו מקווים הליברלים לחסל את
אויביהם־בנפש, הליברלים העצמאיים, ואולי
גם לדפוק את חרות. אנשי חרות יוכלו
לחסל, בדרך זו, את סיעת הגוש החופשי,
כשזו תגורש מן המפלגה. כל אחד יוכל
להשתמש בשיטה זו כדי לחסל את אויביו
הקטנים ביותר.

זוהי שיטה שבה יאכלו הדגים
הגדולים את הדגים הקטנים.

ך* חבולה זו היא מכוערת לאין שיעור
ן ^יותר מן ההצעה הבן־גוריונית. כי כאן
אין אפילו יומרה שהשיטה החדשה תיצור
קשר ישיר בין הבוחר והנבחר, או תגביר את
עצמאות חבר־הכנסת לעומת מנגנון־המפל־גר״
או תכניס לכנסת אישים חדשים ורעננים.
כאן
אין שום יומרה שהדבר יגביל את
הקנוניות המפלגתיות, ינטרל את המפלגות
הדתיות, וכו׳ וכו׳.

השיטה האזורית־היהסית נושאת
בחובה את כל המגרעות והליקויים,
הפגמים והמומים של השיטה
היחסית הקיימת ושל השיטה האזורית
של בן־גוריון גם יחד. אין
היא אלא תחליף, גס יותר ואכזרי
יותר, של אחוז-החסימה.
מוזר שדויד בן־גוריון מוכן, כפי שנמסר,
לתת יד לשיטה זו, כאמצעי־ביניים. הדבר
מוכיח כי כל מליצות רפ״י על עקרונות
וחזון אינן אלא דיבורי־סרק, תחבולות ל־סיבור
האוזן. רפ״י מוכנה להשליך את יהבה
על כל שיטה חדשה, ותהיה מכוערת ככל
שתהיה, ואף אם תוביל לכיוון הפוך מזה
שרפ״י מטיפה לו, ובלבד לקעקע את השיטה
הקיימת.
ה עול ם הז הגנ15

במדינה
העם הפעולה שלא בוצעה
ביום השבת התקיים מישחק כדורגל במושב
דישון שבגליל. אחד הצופים היה
יוסף כהן, חייל בחופשה. כעבור רבע
שער, נשמעה התפוצצות.
״שמעתי את הרעש מצד שמאל שלי״,
סיפר מנחם יצחק, חברו של יוסף .״ראיתי
את יוסי עף באוויר אולי שלושה מטר.
ברגע שנפל רצו אליו אביו ואחיו שהיו
בסביבה. הם לא ידעו שהנפגע הוא יוסי.
פתאום הכיר אבא של יוסי את בנו
המדינה, שכבר התרגלה לשפיכת־דמים,
לא יכלה להשתחרר מן הפרטים של הרצח
החדש (ראת עמודים 12־ .)13 לכן, כפי
שכבר התרגלו במשך שנים, חזרו רבבות אזרחים
על המשפט :״הלילה יהיה משהו.״
הלילה עבר, מבלי שיקרה משהו. כלומר:
מבלי שצה״ל יצא לפעולת־תגמול.
המזכיר מתערב. היתד, זו תוצאה
ישירה מהתערבות האו״ם. לא של המשקיפים
המתרוצצים במכוניות לבנות משני צירי
הגבול, אלא של המזכיר הכללי בכבודו
ובעצמו. או תאנט הבין, כי התלקחות רצינית
ברגע־זה עלולה להיות הרת סכנות למרחב
כולו — ומן הסתם אף תסבך את
המעצמות הגדולות עצמן. לכן פנה לסוריה
ולישראל, שימנעו מכל פעולה ויסכימו להשתתף
בישיבת חרום של ועדת שביתת־הנשק
המעורבת, לדון בבעית עיבוד הקרקעות
של האזור ר,מפורז.
תשובתה של ממשלת־ישראל היתד, חמקנית,
שכן אין היא מכירה בזכות הסורים
להתערב בענייני האזור ד,מפורז. בירושלים
רווחה גם תקווה, שהסורים ידחו ממילא
את פניית או תאנט, ובזאת יקבר העניין. אך
דמשק נענתה לפנייה ללא תנאי, והמזכיר
הודיע בניצחון כי הצדדים הסכימו לשבת.
האם הסתמך על הודעה ישראלית, שהיתר.
שונה במהותה מזו שפורסמה בעיתוני ישראלי
או התעלם מן הנימות המסתייגות
שבהודעה הישראלית, החליט לתפוס השור
בקרניו ולהודיע על הסכמה משני הצדדים?
כך או כך, היתערבותו ברגע הקריטי
מנעה — או לכל הפחות דחתה — מלחמה.
מפלגות נשיקות, אפל...
לשעה קלה השתלטו הנשיקות ולחיצות־הידיים
על ועידת סיעת תכלת לבן בהסתדרות•
צירים שאגו בשימחה, אחרים הריעו
כשעיניהם דומעות מהתרגשות. כמעט כולם

הצעיר, אל יריבו המבוגר יותר ויושיט לו
ידו. וכך עשה.
זמן קצר לאחר מכן נכנסו אל האולם
מנהיגי חרות, מנחם בגין ויוחנן באדר. הם
נישאו על־ידי צירים נילהבים אל עברו של
תמיר. ואז הושטו ידיים והוחלפו נשיקות.
תמיר ניצל את האווירה החגיגית שפשתה
בכל, הודיע על הסכמתו לשלום־בית ללא
תנאים. אך כאן הכין לו בגין הפתעה קטנה.
בנאום ארוך וגלוי־לב, הכריז בגין כי
מעולם, וכן גם הערב, לא סירב ללחוץ יד
שהושטה לו, אך ומכאן עבר להתקפה.
״אני מתחרט ״ 1״לא אזכיר בערב זה
את עברו של תמיר,״ חזר וקרא מפעם לפעם.
אך יחד עם זאת הזכיר לו את כל חטאיו
התנועתיים בזה אחר זה: תמיר פרש מן
התנועה לעשר שנים; תמיר הוציא לאור
עתון אנטי־תנועתי בשם יעד; תמיר ייחל
למפלת חרות והתפלל לכישלונה.
ולעומתו היה בגין, לדברי עצמו, רחב־לב.
ולא רק הוא .״גם ידידי יוחנן באדר,״
הרעים בגין ,״הציע לתת לך, תמיר, תפקידים
נכבדים בתנועתנו.״
כאן הפתיע באדר את היושבים סביבו, כשהעיר
בקול לשכנו מימין, כתב העולם הזה:
״אני מתחרט.״ באותו הרגע הבינו רוב הצירים,
כי אודירת שלום־הבית, שנסכה אופטימיות
בחברי שורה רבים, תימוג במהרה.
ואמנם, בהמשך הישיבה, שנגמרה רק בשעות
הבוקר, חזרו ונתגלו כל הניגודים מחדש.
איש ההנהגה של חרות, אריה בן־אליעזר,
נבחר ליו״ר הסיעה, למגינת־ליבם של אנשי
הגוש החופשי. כל נסיונות הפיוס שלהם,
שהיו מחודת של כניעה, לא נתקבלו.

0 110

1 6ו ו 6ז ס 1ז ! ז 2 6ץ 0 1
הקרםהמ עול ה לידיים
והאידיאלי

ל ה שיג

מעתה

בפר פו מ ריו ת

ובב תי -המרקחת

בקירות
הנ הלתח שבונות 1 קצינות
הבנה לסוג בי, ג׳ ,ד׳
הפ תיח ה 23.1.67

ב תיב ה ב מכונ ה
עברית • אנגלית
הפ תיח ה 22.1.67

עברית

כל מי שמרוויח לירה יש לו סיכוי טוב
להרתיח גם אינפורמציה מהסוג הבא :״״807
ולא

באים

סטטיסטיקה זו מוטבעת בחותמת על
שטרות־כסף בני לירה ישראלית אחת, כשבראשם
הכותרת :״יהודים, הצילו! עד

• בתיב ללא שגיאות
• שיפור הלשון למת קד מי ם
• כי תה למת חילי ם
הפ תיח ה 2.2.67

1 1 אנאלית

היכן הנענו?״

לעור.

מבוק ש ביו תר ב אירופ ה

על החיים ווול המוות

מהנפטרים מנתחים זנזנוולים,
בשלמות לקבר ישראל.״

מאסר שלושה חודשים. ובאמת,
עד היכן הגענו, אם קומץ קנאים דתיים
יכולים להשתמש משטרות כסף רשמיים
בתור אמצעי־תעמולת־זתעה, ולהשחיתם בחותמות,
הגם שלפי סעיף 353 לפקודת
החוק הפלילי, הם צפויים על כך למאסר
של שלושה חודשים.
אך עד עתה לא אותרו בעלי־החותמות,

אולפן
12—4שעות בשבוע
ללימוד אינשנסיבי
הפ תי ח ה 22.1.67

אנגלית
• למת חילי ם

• למת קד מי ם

• שיח ה מ83110־ 61 זוו 01ג)

1 1 אנגלית
• 6ם ו^ 61ח0נן 68ז־€01

הפ תיחה 23.1.67

ל תל מידי בתי־ שפר
(שיחה, דקדוק, כתיב)
למת חילי ם בגיל 10— 7
קבוצות מיו ח דו ת
ה פ תי ח ה 23.1.67
פרטים:
מ־ 8— 4 , 12— 9בערב

ק די מ ה
ת״א, בן־יהודח 74
טלפון 220314

״1-1וץ נ־דדן*בוז״ •1ובסדנך
יש לנו מ חל ק ת ייעוץ מיוחדת. לא א ת
כל הבעיות נוכל לפתור לך, אבל אם הן
קשורות ב תיאו ם צבעים, כתבי לנו, אל
ת.ד 507 .תל־אביב, והז מיני אתה מו מ חי ת
שלנו. הי א תבקר בביתך, ללא כל תשלום
או התחייבות, ותדריך או תך בעצה.

לנוי

והידור:

ס כז בו ר

וקרי/

בהשאלה רק 1. -לירה
סרטים חדשים 8מ׳י־מ

״ ק לר רית ״
אבן גבירול ,66 טל2 3 1 6 6 6 .

הלירה המושחתת
״מנתחים ומננולים״

דיברו על ״שלום בית״ ,״פיוס״ ו״אחדות
המפלגה״.
זה קרה בבית לימין בתל־אביב, ביום
השני השבוע, שהיה גם יום הדיונים השני
והאחרון של הוועידה.
הבדלי גיל. כאשר החלה הוועידה, לא
הופתע שום ציר לגלות, כי הניגודים, הסיב־סוכים
וההשמצות שכירסמו בתנועת החרות
בששת החודשים האחרונים, צפו ועלו מחדש.
זה ניראה טבעי למדי.
ההפתעה נתגלתה רק לקראת הסוף. ח״כ
שמואל תמיר, ממנהיגי הגוש החופשה פנה
פתאום מעל דוכן הנאומים אל יריבו, ח״כ
אריה בן־אליעזר, שישב באולם, הציע לו
ללחוץ ידיים ולהשלים. כשהתמהמה בן־אלי־עזר,
הכריז תמיר בפאתוס לתוך הרמקול,
בי מפאת הבדלי הגיל ביניהם יירד הוא,
העולם הזה 1533

המצליחים להעביר בצורר, כזו את ההסבר
מדוע מבוצעים ניתוחי־מתים. כי על הצד
השני של הלירה (ראה גלופה) הוחתמה
הסיבה של ״חוק אכזרי זה״ :את המתים
מנתחים, לדעתם — ״לתאוותם של הסטודנטים״.

המיתון

מעוקפי

נג ד

סינוור

תנועת הוויתורים 3 3ית
״על מה נאלצת לוותר, כתוצאה מהמיתון?״
שאלה זו הופנתה השבוע על־ידי
העולם הזה למידגם מגוון של אזרחים.
תשובותיהם:
• ד״ר סם לויא, רופא שיניים ומג־

בדבר פרטים נא לפנות

טלפון 441428

(המשך בעמוד )14

בעמקי

1דחמו

האזורי

הוז מו דוי ם
ה ת פו צ צו

בהד

מו ק שי

טנקים בעזרת

הקצין עוקב
7 1 *1 1 1 1 1 1
^ 11111 *1111
אחרי קרב־

משקפתו. החיילות, המכירות את האנשים היושבים

בטנקים, אינן זקוקות למישקפת כדי לעקוב אחרי מהלן הפעולה.
על פניהן ניכרת היטב החרדה של שעת־הפעולה. החיילת השניה מצד
שמאל אוטמת את אוזנה, מעוצמת הרעם של תותחי השריון.

״אם צה״ל לא יעשה משהו -
נעשה אנחנו!״ קרא משה כץ,
איש מושב דישון, לשכניו. כמה
מהם נטלו רובים, וככר עמדו
לצאת לעבר הגבול הלבנוני הסמור.
רק בקושי הצליחו תושבים אהרים
לעצור בעדם.
כעבור כמה שעות, כאשר הביאו
לקבורה את בן־הככר יום!? כהן,
נשמעה שוב אותה קריאה, הפעם
מפי ראש ועד הכפר שלום אזולאי :

מצפון

0101 שלה באש

בתי

שתי תמונות של הכפר תווא־פיק.
בתמונה העליונה נראים
הכפר, לפני הפעולה. חץ א מראה בונקר סורי, החולש

על העמק הישראלי. מימינו, חץ ב -על כתם בהיר: זהו טנק, המכוסה
ברזנט. התמונה למטה צולמה תון כדי קרב השריון. חץ א׳ מראה
שוב את הבונקר, וחץ ב׳ מראה את העשן המיתמר מהטנק שנפגע.

אשר

סביבו

התלקחו

הקרבות

האחרונים.

״אם צה״ל לא יעשה משהו -נעשה
אנחנו!״
כי לא קל היה לראות את גופתו
של הצנחן הצעיר, שחזר לחופשתו
הראשונה מאז גיוסו, מורדת לקבר.
הנחת המוקשים בדישון לא הי־תה
הפעולה הראשונה של טרוריסטים
פלסטיניים. א ך הפעם לא
הסתפקו בפיצוץ מיבנה, אלא טמנו
מוקשים שנועדו בפירוש לרצוח.
אך התושבים, שהשלימו עם פיצוץ
מכון־השאיבה של כפרם, לא
יכלו להשלים עם התפוצצות המו־

קש ליד מיגרש הכדורגל של הכפר.
הם חזרו ותבעו :״אם צה״ל
לא יעשה מ שהו...״
צה״ל יעשה -מה? ואם כן -
נגד מי?
התקריות של השבוע שעבר, שהגיעו
לשיאן בקרבות טנקים, פרצו
סביב האזורים המפורזים. מצד
אחד עמד הצבא הסורי הסדיר -
ומנגד צה״ל.
המוקשים כדישון היו משהו
אחר: חזרה אל שרשרת פעולות•
הטרור של חוליות פלסטיניות.

מיגוש המוות
המקביל

! 1 *1 ^ 71 שהתמחה על כלי בלתי־שיגרתי:
תותח של טנק.
הוא אשר פגע בטנק בכפר תוואפיק.

לגבול

הלבנוני.
במורד דישון.
מימין: מאגו־

שמתחת לבתי המושב
משמאל מתפתל הכביש
מי־הגשמיס של הכפר.

באמצע: מיגרש הכדורגל, שעה קלה אחרי שהתפוצץ בשוליו מוקש
קטלני שגרס למותו של חייל צעיר שבא לחופשה הביתה. על המיג־רש
עצמו עסקו בשעת הצילום חיילים בגילוי מוקשים נוספים.

חוליות שאין לשום ממשלה ערכית
שליטה מוחלטת עליהן, ואשר
מטרתן המוצהרת היא להגביר את

תיפתח 1711711
13736100 שני כדורגלנים נושאים את חברם השחקן
קלמון שיש, שנפגע בהתפוצץ המוקש.
מוקש זה הרג במקום את החייל יוסף כהן, ופגעי הרסיסים בקלמון נראים בפניו ובגופו.

מגלי המותש הש1

סורקים את שטח המיגרש וסביבתו ה|
מיידית,
בעזרת מגלי־מוקשים. בחיפושים אלה
גילו מוקש שני, שהוטמן אף הוא בשולי המיגדש, ואשר נועד להתפוצץ ברגע שידרכו עליו.

ננתח המיתוס

חבר קיבוץ תל־קציר מנצל הפוגה בקרב, כדי לשאוף
אוויר צח, יחד עם בתו הקטנה. בשעת קרב השריון
נורו כמה פגזים מתוואפיק על המשק, אך הסורים נזהרו מלפתוח בהרעשה של ממש.

המתיחות, לגרוף את ישראל ושכנותיה
למלחמה.
אחדי קרבות־הטנקים היתה סכנה
שאמנם תפרוץ מלחמה. אחרי

המוקשים גדלה סכנה זו שבעתיים
ולא מפני שמישהו האמין, כיפעולה צבאית רכת־עוצמה עשויה
לפתור את הבעייה.

במדינה
(המשך מעמוד ) 11

תח, ירושלים :״בשבילי אץ כל הבדל. רמת־החיים
שלי לא השתנתה מאז החל המיתון.
אני חושב שהיינו יותר מדי מקולקלים, אבל
בכל זאת המצב היום בארץ הוא טוב יותר
בהשוואה למשבר הכלכלי השורר בכמה
ארצות באירופה. טוב בארץ, בפרס בירושלים.״

מרדכי ויסלד, בעל מונית, רעננה:
״אני מוותר על תיאטרון, ועל קניית בגדים
חדשים לי ולאשתי. אנו מסתפקים בבגדים
שרכשנו לפני שנתיים. לילדים רוכשים רק
את הביגוד ההכרחי. אם יש לי תיקון במו־נית
העולה על 100 לירות, אני נאלץ לחתום
על שטרות. העסקים שלנו ירדו ב־ 30 עד
40 אחוז.״
• יעקב סובול, אגרונום, תל־מונד:
״אין לנו ממה לצמצם. יש לנו פרדס קטן,
שהשנה יכניס לנו פחות ממה שחשבנו. אנו
חיים חיים צנועים. לא נוסעים ולא קונים
בגדים חדשים.״

השבוע דנה הכנסת בשלוש הצי
עות־־חוק פרטיות, של המפד״ל,
מפ״ם ואגודת־ישראל, שנועדו בצורות
שונות להביא לכף שבל
חבר מועצת־עיריה, או נציג במועצה
מקומית, ייחשב אוטומטית
למפוטר, אם יפר את הוראות מפלגתו,
יעבור ממפלגתו למפלגה
אחרת או יפרוש ממנה.
כוויכוח הוזכר כמפורש שמו של
רחמים כלנתר (למעלה) ,כאבטיפוס
של נציג מקומי הפועל ל טובתו
הפרטית. כזכור, היה זה
כלנתר, חכר מועצת ירושלים, שהצביע
עם מפא״י בניגוד לדעת
חבריו הדתיים. כד הפך שמו של
האיש, בן למשפחת רבנים מכוכא•
רה, למטבע לשונית בפוליטיקה
הישראלית.
כוויכוח שהתפתח הציע ח״ב
אורי אבנרי להסיר את ההצעות
מסדר־היום. מה שאירע כתוצאה
מכך, משתקף כקטע הבא של פרוטוקול
הכנסת :
אורי אבנרי: כבוד היושבת־ראש, כנסת
נכבדה.
אני מציע להסיר את כל שלוש ההצעות
מסדר־היום. אני שולל אותן מכל וכל.
אני יודע שקולי יהיה כאן קול קורא במדבר

נתן פלד (מפ׳׳ס) :קול קורא בהעולנז
הזה, ולא במדבר!
אורי אכנרי: קול קורא במדבר המפלגתי.
אני
היחידי בבית הזה שאין לו שום אינטרס
בסוגיה זו. הסיעה שלנו לא הלכה לבחירות
בשום מועצה מקומית. לא קנינו
שום נבחר. גם מבחינה זו אנחנו, אולי, מן
המעטים בבית הזד״

קריאות-- :

אורי אכנרי: חברי־הכנסת הנכבדים,
כל נבחר שמכר את עצמו, הרי מישהו קנה
אותו. מי קנה אותו? למה אף אחד לא הקריא
את הרשימה של מי שקנו...

שר הדתות זרח ורהפטיג: אל

פ ר סו ם ך־ ךיעקב סין

תתחצף לחברי־הכנסת! מי אתר...
אורי אכנרי: אדוני שר־הדתות, הוקראה
פה רשימה ארוכה של מה שנקרא
״כלגתריזם״ ,אנשים שכאילו מכרו את כהונתם
תמורת טובות־הנאה. זה נאמר במפורש.
כל אדם כזה שמכר את עצמו תמורת סו־בת״הנאה
— מישהו נתן לו טובת־הנאה. מי
העולם הזה *553

• דוד לויאן, בעל מסגריה, אזור התעשייה,
אשדוד :״רציתי לקנות טלוויזיה —
ויתרתי על הרעיון. במקום לקנות תפוחי
עץ יקרים — אנו קונים תפוחי עץ זולים:
בגדים — הולכים עם מה שיש. אולי מבחינה
לאומית המיתון הוא טוב, אבל בשבילי
זד, רע, רע מאד. איני מצליח לחסון• ,בקושי
אני מסתדר עם ההתחייבויות שלי.״
• יהודה צעירי, פקיד ממשלתי,
תל־אביב :״ממה לוותר? ממשכורת של פקיד
ממשלה? אנו מודים לאלהים שאנחנו יכולים
לגמור את החודש בלי ללוות מפה ומשם
כמה לירות.״
• אברהם משה לוי, סוחר-עופות,
ירושלים :״המכירות שלי ירדו ב־ 20 אחוזים׳
היום הקליינטים עומדים על המקח ועל
המשקל ועל כל פרוטה. אני מקמץ בכל מה
שאני יכול. לילדים אני קונה נעליים ב־15
ל״י במקום ב־ 30ל״י; הולך פחות לקולנוע;
לקניית בגדים — מחכה למכירות כלליות.״
• סעדיה דמארי, שחקן והריץ,
תל־אביב :״נאלצתי לצמצם בהוצאות הכרוכות
בבידור — כן, כמו שאתה שומע ~
אני הולך פחות לתיאטרון ולקולנוע. ועושה
חשבון של כל הוצאה קטנה; אם המרחק
אינו גדול, אלך ברגל במקום לנסוע באוטובוס;
גם־למחייה ולכלכלת הבית אנו מוציאים
פחות. המזמינים לוחצים עלי להוריד
משכרי — ולפעמים אין לי ברירה.״
• יואש דוכנוב, ראש המועצה המקומית,
עפולה :״שמע, אני לא אובייקט
בשבילכם למטרה זו. כל חיי אני חי במיתון,
כך שהמצב היום לא משנה לי.״
• מרדכי כהן, קבלן־בניין, חולון:
שנתנה או הציעה את טובת־ההנאה — היתר,
מפלגה. לא שמענו מי היו מפלגות אלד״
ויקצור שם־טום (מפ״ס) :אני מציע
לך להיזהר מהכללות.
אורי אבנרי: חבר־הכנסת שם־טוב,
אינני עושה הכללות. הייתי רוצה לדעת מי
כן נתנה, על מנת לדעת מי לא נתנה.
הדבר עצמו מעיד על השפל אליו הגיע
המישטר הקיים בארץ. יש כאן אחידות־איד
טרסים של כל המפלגות. הקפיטליסטיות וה־קומוניסטיות,
מטביעי אלטלינה וטובעי אל-
טלינה. בעניין זד, כולם עושים יד אחת. יש
פה אינטרס משותף למנגנונים של כל המם־

בבנתר
ו 3נ

לכל ה ד רגו ת

אל ק ט רוני ק ה
רפואית

תאונת השבוע

המקום; כביש תל־אביב־לוד, ממון לתל־השומר. שמעון
ברנשטיין נסע במכוניתו הפרטית, מכיוון תל־אביב.
מולו נסעה מיכלית. לפתע התנגשו שתי המכוניות. המיכלית ירדה מהכביש לתעלה,
והמכונית הפרטית סובבה 180 מעלות, כשחלקה הקדמי מעוך לחלוטין. ברנשטיין בן
ה־ 73 הוצא מתוך מכוניתו כשהוא פגוע בשתי רגליו, ונלקח לבית־החוליס בתל־השומר.

״כבר שלושה חודשים שלא היינו בקולנוע
או בתיאטרון. בלבוש — מסתפקים במה
שיש, לא קונים חדש. גם בהוצאות על
אוכל נאלצנו לצמצם. אין ברירה. זו הארץ
שלנו; אנו ילידי הארץ הזו — פה נחיה ופה
נמות.״
• צפדיה ציון, פקיד בנק, אב לארבעה
ילדים, תל־אביב :״לא אוכלים כל
יום בשר; מספיק פעם־פעמיים בשבוע. בכלל,
שות. אני אומר דבר שאתה, כפרופסור לקונסטיטוציה,
צריך לאשר אותו יותר מכל
אדם אחר.
אדם נבחר על־ידי הבוחרים; אס הוא פגע
במוסר, לדעת הבוחרים שלו, הם לא יבחרו
בו מחדש. זהו פסק־הדין היחידי שיכול לחול
על נבחר הציבור. לא מזכירות המפלגה
תקבע אם הוא בסדר או לא בסדר. הבוחרים
יקבעו.
מה יקרה, רבותי חברי־הכנסת, אם, למשל,
אדם נבחר בסיעה מסויימת למועצה מקומית
— למשל רפ״י — הוא לא פורש מהסיעה,
אך בניגוד לדעת מפלגתו הוא מצביע
בעד ראש־עיר מטעם מפא״י. יגידו לו:
אתה פרשת מסיעת רפ״י. הוא יגיד: לא
פרשתי, אלא הצבעתי בהתאם לדעתי ולמג-
פוני. האם אז תשלח מזכירות המפלגה הודעה
לעיריה: אנחנו לא מכירים בו יותר,
והאיש ייחשב אוטומטית כמפוטר?
מנחםכהן (מפא״י) :אין יסוד לדוגמה.

הכלנת רי

לגות — לשעבד את הנבחר למנגנון המפלגתי.
שמואל
מיקוניס (מק״י) :איזה אינטרס
יש לקומוניסטים, חבר־הכנסת אורי אב־נרי?
הייתי מתחלף עם הקופה שלך! תארו
לעצמכם, צדיק אחד בדור במקום ל״ו צדיקים!
איפה השלושים וחמישה הצדיקים הנותרים?
ל״ו צדיקים נעלמו! מי אתה, הייתי
רוצה לדעת, אם אתה מערבב את הקומוניסטים
והקפיטליסטים כאחד? למי אתה שייך?
לאיזה קוסמוס?
אורי אכנרי: ההתרגשות של חברי-
הכנסת הנכבדים 9עידה שנגענו פה בעצב
רגיש מאד.
רבותי, התפיסה היסודית המונחת בכל
שלוש ההצעות היא תפיסה שלילית. הבוחרים
בחרו בנבחרים, והנבחרים חופשיים בהכרעתם
לחלוטין, לגבי כל מה שהם מוצאים
לנכון לעשות.
אם יש פיקפוק לגבי מוסריות שיקוליהם,
הדן היחיד, השופט היחיד, הוא הבוחר בבחירות
הבאות.
יצחק קלינגהופר (גח״ל) :אתה האיש
להטיף מוסר?
אורי אכניי: איזה מוסר?
יצחק קלינגהופר: דיברת על מוסריות!
אורי
אבנרי ו חבר־הכנסת קלינגהופר,
אני אומר דבר שאתה, כפרופסור לקונסטיטוציה

יצחק קלינגהדפד: תלמד קודם מוסר
אתה בעצמך!
היו״ר דכורה נצר: בבקשה להמשיך.
׳אורי אכנרי: אינני יודע מה ההתרג־ה
עול ם הו ה 1533

אל ק ט רוני ק ה

אורי אכנרי: רבותי, המחלה הזאת
קיימת. היא חלק מהמחלה המוסרית של
המישטר הקיים. אך יש לה פתרונות אוטומטיים,
והם: אתם לא רוצים שהנבחרים
יעשו מעשים מגונים? אל תעמידו מועמדים
שאתם מפקפקים ברמתם המוסרית.
היו״ר דבורה נצר: את המלים ״מעשים
מגונים״ אני מוחקת מן הפרוטוקול. זה
לא שייך לנושא זה.
מריאה: כמה זמן הוא מדבר?
אורי אכנרי: אני אומר: אתם רוצים
שהמועמדים לא יעשו מעשים הנראים בעיניכם
כבלתי־מוסריים — אל תעמידו מועמדים
שאתם מפקפקים ברמתם.
שנית: אתם לא רוצים שנבחרים עירוניים
יכריעו למען טובות הנאה? אל תציעו להם
טובות הנאה.
שלישית: אתם רוצים שאי־אפשר יהיה
להדיח ראשי־ערים כל שני וחמישי? תצביעו
בעד בחירה אישית של ראשי־ערים, ואני
תומך בכך.
רביעית: אתם רוצים בכלל שלא תהיינה
ברשויות המקומיות הכרעות למען טובות-
הנאה? תשחררו את הרשויות המקומיות מכל
המיסחר הזה של טובות־הנאה, מהסגנים
בשכר — חמישה ושמונה סגנים במקום
אחד! — ואין נפקה מינה אם עושה זאת
אדם לתועלתו הפרטית או אם עושה זאת
סיעה שלמה לתועלתה הפרטית.
הדרך שאתם מציעים היא דרך פסולה,
מפני שהיא גורמת, למעשה, לקרטליזציה
של החיים המפלגתיים בארץ. מנגנוני המפלגות
יקימו קרטלים בכל מועצה, ובסופו
של דבר אולי גם בכנסת.

קונים רק כד, שמוכרחים. כמעט ולא הולכים
לקולנוע.״
• כני כרמן, זמר, נתניה ,״אנחנו
מוותרים היום על דברים רבים. למשל: לא
קונים את הבשר היקר ביותר ואפילו עומדים
על המקח; לפני שהולכים לקנות בגדים,
חושבים ארבע פעמים על ההוצאה הכרוכה
בכך; מצמצמים בטיולים ובנסיעות;
חיים בתקציב האפשרי, והדבר כרוך בקשיים.
המזמינים יודעים שהמצב קשה, ולוחצים
להוריד את המחיר שאני עשוי לבקש עבור
הופעה.״
• פמיר אבדנסאר, רואה־חשבון,
רחוב קזנובה, נצרת :״אני מוותר על חלק
מחופשתי, וכבר התרגלתי למחשבה שלא
אוכל להחליף את מכוניתי. אנו מצמצמים
במסיבות ובילויים. קודם לא היה איכפת לי
לנסוע כל ערב לחיפה לבלות — עכשיו אני
כמעט לא זז מהבית. ויתרתי גם על חופשה
בחו״ל השנה. בעניין אוכל — בזה אין
שינוי. אוכל הוא דבר ראשון, ועל איכותו
לא נוותר.״
• חיים שביט, בעל חנות לדברי-
ספורט, ומורה להתעמלות, קריית־גת :״אנחנו
לא אוכלים פחות, אבל קונים מיצרכי-
מזון פחות יקרים. ויתרנו על הרעיון של
רכישת מכונת־כביסד, לבית; הולכים רק פעם
בשבוע לסרט, וקיצצנו את תקציב הנסיעות
והבילוי שלנו.״
• פרוספר קנפו, חייט ובעל חנות
להלבשה, באר־שבע :״אנו נאלצים לוותר היום
על הרבה דברים כדי שיהיה מספיק לילדים•
פיטרנו את עוזרת הבית; הפסקנו,
למשל, לקנות ממתקים לילדים; הולכים לסרט
רק פעם בשבוע במקום פעמיים.״
• מרדכי טקסיח, חשמל ורדיו.
קריית־מוצקין :״חשבתי לקנות מכונית, כי
קשה לי, בגילי, להתרוצץ ממקום למקום
עם ציוד וכלים לביצוע תיקוני חשמל; היום
לא אעיז להיכנס לשום התחייבות כספית.
מספיק אנו מקמצים בהוצאות הכרוכות בבידור
ובלבוש.״
• פאול ליאץ, אדריכל גנים, אשקלון
:״הולכים פחות לקולנוע; צימצמנו את
שעות העוזרת; כמעט והפסקנו מתן תרומות
— אפילו לנזגך דויד־אדום. אין כסף
היום ביד. היום בודקים ובוחנים כל מיצרך
— אולי יש זול ממנו. באופן אישי — אנו
בעד המיתון.
• ד״ר אויגן שוורץ, כירורג ואור-
טופד, תל־אביב :״אני עובד בקופת־חולים,
אני לא מכגיש בשום מיתון. אין אצלי שום
שינוי ברמת־החיים שהייתי רגיל לה לפני
כמד, שנים.״
• הרבנית זמל, רעייתו של הרב
מרדכי זמל, תל־מונד :״המצב היום קשה.
אבל אני לא צימצמתי בהוצאות הכרוכות
בכלכלת הבית או בביגוד. בכלל, אנו חיים
חיים צנועים. אוי, איזה יוקר לחתן ילדים
היום. אני אף פעם לא הולכת לקולנוע, או
לקונצרטים, או לתיאטרון. אם יש משהו עם
אידישקייט, לזה אנו הולכים. טוב לחיות
תוך חישוב. תמיד חשבתי על כל דבר לפני
שקניתי, או עשיתי.״
• עכד־אל־חפיז דראושה, עורר
דין, נצרת :״ויתרתי על תפירת חליפה חדשה,
ודחיתי רכישת ספרים מיקצועיים, שאני
זקוק להם בעבודתי. אני חוסך בהוצאות
המכונית, וממעיט היום לנסוע בה, אפילו
בתפקיד. צימצמנו מעט את תקציב המזון,
ופחות מטיילים היום. ולמרות כל ה־קימוצים
והוויתורים — לא מצליחים לחסוך
אף פרוטה.״

כולל ט לוויזי ה ב חוג סגו ר
בפיקוח משרד העבודה

רי הו ט ועיצוב
פני ם
בניית מודלים
רי הו ט

בניין

דג מי ם

קירור ומיזוג אוויר
למתחילים • מתקדמים

בש תוף איגוד המוסכים?

מכונ או ת או פנו עי ם
ו ק טנו עי ם

בשיתוף ״אגפא״

צילום רגיל ו ציבעוני
למתחילים

מתקדמים

בפיקות אגודת הגרפיקאים

גרפיקה שימו שית
בשיתוף ״משכית״

ציור ב א טי ק
עיצוב צ עצו עים
חפצי נוי וחן

תל־ א בי ב, ר ח׳ ה מ סג ר , 62
טל• 36437

מ 9-כבוקר קד 1אחה״*
ומ־ 5אחד״צ עד 8בערב

למד שפות

אנגלית ־ צרפתית
ערבית-גדמנית
קורסי םלמת חילי םולמת קד מי ם
למבוגרים

— ו33);101־61 זות ,0 0

לתלמידי בי״ ס י סודי — אנגלית
מ 8 0לתיכון — 33-י61ז\1ז 00
6־111

11011 311)1

ת כ -א בי ב
נתלת
ט ל563 ^7 .
חיפה,החלו ץ 17
בנימיו 1

90 שנו ת
נ ס מן בינ ל או מי

ט ל6 9 2 6 5 .

אד התונש

השעה היא עשר בדיוק. שערי הברזל
של כלא רמלה נפתחו. נחמן פרקש,
לבוש חליפה, צועד את צעדו הראשון לקראת המיפנה הגדול

אצל בפר רמלאי. אשר
1111411 לבש חלוק מיוחד לכבוד
הצלמים ררביס שבאו לצלם את פרקש.
הוא לא יכול היה להסתיר את התרגשותו.

של חייו. החצר הגדולה, של כלא רמלה, מאחורי גדרות התייל,
היתה ריקה מכל אדם, אבל לא היה אסיר אחד שלא ידע מה מתרחש.
בחוץ המתינו לו אחיו וכמה ידידים, שהסיעוהו במהירות העירה.

המעריצות

של נחמן פרקש
התקהלו ליד ביתו
של הרב ברמלה, מחכות להופעתו של החתן.

ץ 3ר נ כנ ש למספרה הקטנה, ברחוב
^ הראשי של רמלה, וביקש להסתפר.
הספר הבין שאין זה סתם לקוח. כי יחד
עמו נכנסו שלושה צלמים. הוא חשב, חשב,
והסיק שעומדים להנציח מעמד היסטורי.
לא ידע עדיין מד״ אבל רץ הביתה להביא
הלוק לבן, חדש לגמרי.
לא רק הספר התרגש. כמה עשרות עוברים
ושבים התקהלו בחוץ, צעקו, נופפו
בידיהם, הצביעו על הלקוח. פרקש התעצבן.
״אני יושב כל הזמן לבד. אני לא רגיל
לכל־כך הרבה אנשים.״
דודו, הגבר החסון והיפה מאשדוד, שעמד
להיות גיסו לפני ערוב היום, יצא להרחיק
את הסקרנים, אבל הם לא זזו. הם חיכו
עד שהחתן יצא לרחוב, מסופר למשעי. ואז
פתחו את הדרך לפניו, כשהם קוראים מכל
עבר :״מזל טוב! מזל טוב!״
״אתה רואה, נחמן״ ,אמר דודו ,״הם
אוהבים אותך.״
הקבצן עבר בין יושביו המועטים של קפה

הוי את...

רבה הראשי של רמלה ולוד, הרב יצחק אבו־חצירה, מגיש אה ״1
הקידוש לשפתיו של נחמן פרקש (מימין) .ואז בא הרגע הגדול,
נחמן ענד את טבעת־הנשואין על אצבע רחל( ,למעלה) ,כששושביניו מתבוננים בו היטב.

למעלה, בכניסה לדירה המרווחת, קיבל
הרב את פניו של החתן• מזכיר הרבנות
המקומית, דוב אוסטרמן, הביא לפרקש את
הניירות. היתד, זו פגישתם הראשונה של
השניים, ופרקש לא ידע כי הוא חייב חוב
גדול לרצונו־הטוב ולעזרתו של אוסטרמן.
לא רק שפתר את הבעיות הפורמאליות
הקשות, אלא אפילו סייע למשפחה להכין
את הכיבוד.
״מה יהיה סכום הכתובה?״ שאל !;מזכיר.
לפרקש לא היה איכפת כלל .״תכתוב מיליון,״
ענה. שושבינו, עורך־הדין צבי לידסקי,
יעץ בהגיון :״נחכה עד שתופיע הכלה ונכתוב
בנוכחותה.״

מתי תופיע הכלה? ברור, שבשעה
היעודה היא לא היתד, במקום. וכי איזה
כלה מגיעה בזמן לחופה?
כאשר הגיעה, באיחור של שעה וחצי,
הסתבר שהציפיה היתד, כדאית. רחל אלקובי
היתר, לבושה בשימלה לבנה, וכולה אושר.
באולם נידחקו לא רק קרובים וסקרנים;
גם ראש העיר, ראש המועצה הדתית במקום,
הרב של בתי־הסוהר, מפקד בית־הסוהי וסגנו.
כולם הרגישו את עצמם מחותנים. כי
חתונתו של נחמן פרקש לא היתד, שימחת
משפחתית סגורה. היא היתד״ בראש וראשו•׳
נד״ נסיון בעל משמעות ציבורית. נסיון
בו הועמדו במיבחן שני הצדדים: נחמן
פרקש עצמו, ויכולתו של שרות בתי־הסוהר
להיות שרות משקם ולא רק נוקם ומעניש.
תחושה זו ליוותה כל מלה, כל ברכה, כל

אוון וגבות!!וקש

מצליחים בקושי להתגבר על התרגשותם הרבה.
על פניו של נחמן פרקש ניכרים בבירור אותות
הסבל והבדידות שהיו מנת חלקו במשך שנים רבות. על פניה של כלתו: אושר וציפיה.

קריאת ״מזל טיב!״ כאשר שבר פרקש את
הכוס, בדריסה המסורתית, היה ברור כי
אושרו שלי משול לאותה כוס, וכי פעולה
בלתי־זהירד, תפוררו לרסיסים.
כאשר נפרדו האורחים, ולפרקש היה זמן
להרהר מעט במעמדו החדש כאיש־משפחה,

1 1 1ן ך 8ף כמו כל חתן וכל כלה,
בכל הדורות, נושא נחמן

את אשתו הצעירה בזרועותיו, כדי לעבור את
סף החדר. שישמשם רק למשך 24 שעות.

הוא התבונן בטבעת הזהב שעל אצבעו.
״אין מה לדבר, זה יותר נעים מאזיקים,״
סיכם. ואחר פנה לאשתו, ולחש לה כמה
מלים בצרפתית. היא הסמיקה מהנאה.
מניין לו הצרפתית? ״אני לוקח שיעורים
אינטנסיביים. יש ההוא מחיפה, שיושב עלי
פריצות. הוא מלמד אותי. אני כבר קורא
לא רע. מדבר קצת בקושי. איל עוד מעט...״
כן, עוד מעט. עוד מעט ידבר צרפתית
שוטפת. עוד מעט יתחיל להתאמן מחדש
כדי לחזור לכושר הגופני של ימי היותו
אלוף ישראל באיגרוף. עוד מעט יזקוף
את קומתו. עוד מעט...

ווב דיזנגוף

וא התיישב ברוזל, הזמין קפה
ה, והתבונן ברחוב זיזנגוף, אותו

למועד החופה, יצא פרלביקור
חטוף בתל־ועוגות.
אחר ניצב על
לא ראה מזה כמה שנים.

מטפחר הכחולה שבידו היתר, ריקה. עד שניגש לקבוצת
• ש היו מסובים ליד ספלי קפה ועוגות. הוא הושיט את
״ר הראשון הטיל לתוכה מטבע. גם השני. השלישי אמר:
היום מיצווה לתת.״ הגבר בחליפה החומה חיטט בכיסיו,
ת כל המעות, ונתן אותן לקבצן. היתד, זו ההוצאה ה;
של נחמן כרקש, ביום־חובשתו.

**רי ד 2עו לוז הפשוטה הזאת עמד סיפור של תמימות,מן
הסוג המלווה את פרקש מזה שנים. אחרי פירסום
על פגישת פרקש ורחל אלקובי במסדרון בית־המשפט
(העולם הזר 525 ,פנו מספר אזרחים אל רכז הוועד
י לשיקומו של נחמן פרקש.״ אחת מהם הביאה עימד,
׳י,. .זה בשביל החתונה,״ אמרה.
זו לחופשת־ר,כלולות, קיבל את הסכום, כדמי־כיס. הקבצן
ראשון שנהנה ממנו.
והבזק בתל־אביב נגמר. הגיע הזמן לשוב לרמלה, לביתו
יב אבו חצירה, בו נעשו ההכנות לחופה. בחוץ הצטופף
,:ששוב קיבל את פרקש בקריאות ״מזל טוב! מזל טוב!״

:ל המבקש לשתף פעולה עם הוועד, או לשלוח מתנה לזוג,
!1התקשר עם נחום גרצברג, כצנלסון ,36 ראשון־לציון,
.941375

האורחים כבו אמה שרום ...י,

צילומי־המזכרת כבר צולם, אחרון המאחלים מזל־טוב כבר לחץ את

היד. סוף־סוף נשאר הזוג הצעיר לבדו. לרגע התבונן נחמן פרקש
בצלם, ותמה :״מה אתה עוד עושה פה?״ אחר כך הוסיף בחיוך:
״אתה יכול לצלם! מה שאני עושה עכשיו הוא חוקי לגמרי!״

ספורט
כדורסל הכוכב הגדוד

בית־הספר המרכזי
לפעילי התנועה
עומד להיפתח בקרוב המחזור הראשון
של בית־הספר המרכזי לפעילי התנועה.
פעילים
וחברים החפצים להשתתף בלימודים
יירשמו במזכירות התנועה,
רחוב קרליבך ( 12ת.ד ,)136 .טל 30134 .
תל־אביב.
תקופת הלימודים בקורס — 6חודשים׳
ובמסגרתו ילמדו הנושאים•הבאים:
בעיות פוליטיות אקטואליות —

אורי אכנרי, אמנון זיכרוני
שלום כהן
עיניני המרחב —
ר. אשכול
כלכלה -
פסיכולוגיה ויחסי ציבור —

ד״ר מ. כספי
מ. מנור

ארגון וניהול —
תורת החברה והמדינה —

אמנון זיכרוני, ס .א. טויק

כן ישתתפו מרצים אורחים

כדורסלן מכבי תל־אביב, טל ברודי, ששיחק
ביום החמישי עם קבוצתו, נגד
אר,יס מסאלוניקי, במסגרת גביע אירופה
לקבוצות מחזיקות גביע, גנב את ההצגה.
ברודי, יליד אמריקה, שהפך תושב ישראלי
וסטודנט באוניברסיטה העברית בירושלים,
קלע במשחק זה 42 נקודות. הוא
ביצע תרגילים, שהקפיצו את 5,000 הצופים
באיצטדיון יד־אליהו על רגליהם, בקריאות
עידוד ובמחיאות כפיים. כל זאת על
אף הקור העז ששרר באיצטדיון.
לשחק פשוט ולקלוע. כמו בכל
סיפור גדול של הצלחה, היתד, גם כאן
נקודה שחורה. ליד ברודי הגדול נראו כל
כדורסלני מכבי תל־אביב גמדים. הם שיחקו
למענו, ואפילו הכדורסלן הישראלי מספר
אחד, תנחום (״תני״) כוהן־מינץ, הועמד
בצל על־ידי מבצעיו של ברודי.
תני, שהיה רגיל עד עתה לקבל עשרות
כדורים כשקבוצתו התקיפה, ושהיה קולע

מרצים לשעת חינוך
תנועת העולם הזה — כוח חדש
תשלח את פעיליה המרכזיים להרצאות
בשעות מחנך לכתות שישית,
שביעית, ושמינית בבתי־הספר ה־התיכוניים.
המעונינים
להזמין מרצה מתבקשים
לפנות לאברי, מזכירות התנועה,
ת.ד( 136 .טל )30134 .תל־אביב, ולציין
את שם בית־הספר, הכתה,
המועד ונושא ההרצאה.

עו״ד ס. א .טויק
לדיון על:

דחליל שיטת הבחירות
דיון על תקציב
משרד החקלאות

בירו שלים

תוכנית הפעולה לחורף 1967
בהשתתפות חברי הלשכה הארגונית.

״ישר בפרצוף״
עתון חטיבת הסטודנטים
גליון מם׳ 3יופיע השבוע.
להשיג אצל חברי החטיבה במכללות.
לרכזי החטיבות: בגלל הדרישה הרבה
— נא להזמין את הכמות הדרושה
אצל אברי, במזכירות.

ניצחון בבית
אלה מבין צופי הכדורגל הנוהגים בדרך-
כלל לבקר במגרשים באזור תל־אביב שוכחים
בכלל, כי קיימים גם מגרשים אחרים,
צרים הרבה יותר, בהם יושב הקהל כמעט
על המגרש, ובהם כל פס של שחקן לרעהו
יוצא לאאוט.
מעניין, שדווקא אותן אגודות העורכות
את משחקיהן הביתיים באותם מגרשים
צרים, מנצחות עליהם ביתר קלות מאשר
על מגרש רחב ידיים. הסיבה ברורה: ל-
כדורגלנים בעלי ידע מוגבל קל הרבה יותר
לשחק על מגרש קטן מאשר על מגרש
גדול.
כך, למשל, מנצחת בדרך־כלל הפועל
פתח־תקווה על מגרשה הצר, ואילו הפועל
ירושלים כמעט ואינה מפסידה בביתה. וכמוה!
גם מכבי נתניה, מכבי שעדיים
והפועל רמת־גן, המהוות יריב שקול לכל
קבוצה במגרשיהן הצרים.
העובדה שיש בכך משום קיפוח של קבוצות
המשחקות על מגרשים גדולים, נוחים
ומודרניים יותר אינה מפריעה בינתי־ם לאיש.

קופה
קוראת ד\נב

ביום רביעי 18 לינואר בשעה 8.30
בערב, בקפה העצמאות, בגן דוד המלך
(מאחורי קולנוע אורזע) ,תתקיים פגישת
חברים בהשתתפות:

אסיפת חברים (סטודנטים וחטיבת
ירושלים) תתקיים בקפה פת, רחוב הנביאים,
ביום א׳ ,22.1.67 בשעה 8.30
בערב, לדיון על :

המצב ביתר האגודות בארץ אינו טוב
בהרבה. רק מעטים מבין עסקני הספורט
בארץ מתעלים לרמתם של מנהלי ועסקני
הכוח־מכבי רמת־גן.
הקשר בין מצב עגום זה לרמת הכדורגל
בארץ הוא ישיר.

במיגדש

בר מ ת־גן

לקראת הדיון על תקציב משרדי
הממשלה יוזמת סיעת העולם הזה —
כוח חדש בכנסת שורת התיעצויות
עם מומחים ואנשי מעשה
כשטחים שיידונו. להתייעצויות
אלה מוזמנים לא רק חברי התנועה,
אלא גם אזרחים בלתי תלויים היכולים
והמוכנים לתרום לגיבוש הצעות
הסיעה בכנסת.
הפגישה הראשונה תוקדש לדיון
בתקציב משרד החקלאות, והיא תתקיים
ברחוב קרליבך , 12 תל־אביב,
ביום חמישי 19.1.67 בשעה 8.30בערב,
בהשתתפות ח״כ אורי אבנרי.
חקלאים ומומחים לחקלאות מוזמנים
לפגישה זו.

השיא מתקרב: העדה הראשית

כדורסלן כרוחי (מימין) כפעולה
משהו מודרני

בדרך־כלל את מירב הנקודות עבורה, לא
התבלט הפעם, יצא לפני הסיום בגלל חמש
עבירות שנרשמו לחובתו.
הסיבה: ברודי, חניך האסכולה ר,אסרי־קאית,
מוסר כדורים רק לכדורסלנים ד,נמ־צאים
בתנועה. כשכדורסלן־חבר עומד ומחכה
לכדור הוא לא יקבל אותו.
הנהנה העיקרי עד עתה משיטה זו הוא
הצעיר התל־אביבי, אמנון אבידן, המרבה
לרוץ. הוא קלע ביום החמישי את מספר
הנקודות השני אחרי ברודי.
עם זאת, הביעו כמה מהאוהדים התל־אביביים
את החשש, כי העובדה שברודי
עושה את הכל עשויה לגרום למרירות
בקרב חבריו.
בינתיים היו ד,כדורסלנים מרוצים לאחר
הניצחונות .״זר, הכדורסל המודרני״ ,אמר
אחד מהם ,״לשחק פשוט, ולקלוע סלים•״
השאלה היתר, אם ילמדו גם חבריו של
ברודי במכבי את דרך המשחק החדשה,
ואם ישכילו לעבוד בצוותא עם הכוכב
הגדול.

כדורגל
על?׳דוש השמות
הנהלת קבוצת הכוח־מכבי רמת־גן פיטרה
לפני שבוע את מאמן הקבוצה, אדמונד
שמילוביץ. היחד, זו פעולה לגיטימית לכל
הדעות.
אלא שלאלה ששמעו את חילופי הדברים
בישיבה בה הוחלט על סיום עבודתו של
המאמן נראו העובדות קצת שונות. אנשי
ההנהלה התווכחו במשך שעה על הנושא:
שמו של מי יופיע בעיתוני הספורט ובאיזו
תדירות, וכן מי מהם זכאי ללוות את השחקנים
עד למגרש ביום המישחק.

השעה היתד, תשע וחצי בערב ביום
החמישי האחרון, כאשר הסתיימה אריזת
הכסף בקופת איצטדיון יד־אליהו. במיגרש
נערכה אותה שעה ההתמודדות בין מכבי
תל־אביב וקבוצת אריס מסאלוניקי.
שלושת האנשים בקופת האיצטדיון נטלו
את המיזוודות שבידיהם, ויצאו במכונית
אחת לצפון תל־אביב.
בבוקר היום ד,ששי לא נמצא הכסף:
סכום של כ־ 15 אלף ל״י נעלם.
האיש ממנו נגנב הכסף, האחראי על
מכירת הכרטיסים לאותו מופע, מילו גת:
״שמתי את המזוודה עם הכסף מתחת
למיטה שלי. בדירה היו באותו לילה אשתי
ובתי בת ד,־ .14 הכל היה נעול. בבוקר
התעוררתי כרגיל, בשש וחצי, אם כיי
במאמץ. המזוודה לא היתד, יותר. אחד
התריסים בדירה ודלת הגג בבית היו פרוצים.
״מאוחר
יותר התברר, כי מזוודה עם
מסמכים וכרטיסי קולנוע נמצאה בשפת
הים. הכסף לא נמצא בד״״
הקופות הנכונות. גניבת הכסף לא
היתד, רק פשע פלילי רגיל. מילו ואחיו
גדעון הם מהדמויות המוכרות ביותר בחוגי
הספורטאים המקומיים. זה שנים שהם
מתעסקים בענייני מכירת כרטיסים למופעי
ספורט, וכמעט לאחר כל מופע גדול ניתן
לראותם עורכים את מאזן ההכנסות. בתקופה
של מיתון היה בכך פיתוי גדול לגנבים
פוטנציאליים.
גניבת הכסף אינה נוגעת רק לאגודה
שנפגעה. אין ספק כי מרבית אגודות הספורט
תאלצנה עתה להקדיש מחשבה לבעיה,
כיצד להבטיח שהכסף אותו משלמים
אוהדיהם עבור הכרטיסים, אמנם יגיע לקופות
הנכונות.
צד נוסף: מיד לאחר הגניבה הודיע
גזברה הוותיק של מכבי תל־אביב, ברנארד
חוואסט, כי אגודתו לא תישא בכל הפסדים,
מכיוון שאין זה עניינה מה אירע בכסף
עד שהגיע אליה .״גת חייב להעביר לנו
את כל הסכום בעד הכרטיסים שנימכרו,״
הוא אמר.
לקראת אמצע השבוע התערפלו העניינים.
התברר, כי לא היתד, כל התחייבות של הממונים
על מכירת הכרטיסים להעביר את
כל הכסף. הם אמרו, כי כל תפקידם היה.
למכור כרטיסים תמורת תשלום מסויים.
משנגנב הכסף חייבת מכבי תל־אביב לשאת
בנטל.
מכל מקום היה ברור, כי הריווח, אותו
ראו נגד עיניהם אנשי תל־אביב, כשראו
את איצטדיון יד־אליהו המלא, לא יגיע לכיסם.
הסובלים:
הספורסאים, שהמחסור במזומנים
יפגע בפיתוח ענפי הספורט בהם הם
עוסקים,

*ונה סופר, עדת־התביעה הראשית ב־
1משפט מלחי מתאכסנת לה במלון הנשיא
בירושלים, במחיר כ־ 30 לירות ליום, על
חשבון משלם־המיסים. התביעה משלמת
זאת, בתקווה שאולי זה יעניק ליונה סופר
הרגשה של בטחון.
גם שוטר לבוש אזרחית מלווה אותה
לכל מקום, ושומר עליה, כדי לתת לה
הרגשת בטיחות.
אבל, השוטר ומלון־הפאר ניתנו לר, בגלל
סיבה נוספת: גם התביעה רוצה קצת ביטחון.
היא חוששת שמא סופר תשתולל
לפתע ותקלקל לה את כל המשפט, ועושה
הרבה למנוע את זה.
אבל השבוע כאשר נכנסה יונה סופר
לאולם בית־המשפט, היא לא נראתה שקטה.
היא צחקה הרבה. שוטרים פילסו לר,
דרך בין הצופים. היא התיישבה בכסא ליד
דלת הכניסה, והשוטר הצמוד התיישב
לידה. הוא השגיח עליה, בשעה שעיניה
התרוצצו סביב במבט של ניצחון. היא
נראתה גאה במישמר הפרטי שלה, ונתנה לו
כל הזמן הוראות. ובכלל התנהגה כמו
כוכבת בתוך קהל מעריצים.
משך ארבעה ימים ברציפות הועלתה יונה

עם הפרקליט

המשפט, נפגשת סופר עם מישנה לפרקליט־המדינה,
גבריאל בך, הדואג למראה עצבנותה

גו השופט אליווזר מלח מדברת
אל דוכן העדים, שם סיפרה על ההיכרות
הראשונה שהיתר. לה עם השופט מלחי,
כיצד עזר לה במיסגרת לימודיה באוניברסיטה.
על יחסיה איתו — הליפת מכתבים,
טלפונים, והעיקר, איך הוא קיבל ממנה
את כספו של שלמה ודנקרט, כשוחד, כדי
להקל בעונשו בשני משפטים: פעם כשופט
יחיד, ופעם בהרכב של שלושה שופטים.
״בשנת 1959 הביא לביתי, בתל־אביב
יצחק דגני אדם בשם רומק שנודע לי
אחר כך שקוראים לו ראובן גרינברג. הוא
הציג אותו בפני בתור חבר מערכת העולם
הזה* וכאיש המודיעין לשעבר שי הלח״
סיפרה סופר.
מכאן המשיכה יונה לספר כיצד הוצע
לה לראשונה לשחד את השופט :״בין סוף
אוקטובר 60 לאמצע נובמבר ,60 בא אלי
רומק לבדו לדירתי. באותה תקופה הייתי
במצב קשה מאוד גם חומרית וגם נפשית.
רומק הציע לי לשחד שופטים. נבהלתי
ואמרתי לו שלא בא בחשבון דבר כזה.
גירשתי אותו מהבית. הוא אמר יי :״תמותי
כמו כלב.״
״רומק חזר אלי מספר פעמים הביתה.
התיעצתי עם בני אברהם, שעמד לפני בר״
מצוה. אברהם יעץ לי להסכים לשחד רק
פעם אחת כדי לראות אם השופט יקח.
החלטתי להסכים לתווך בשוחד.
״רומק הביא לביתי את שלמה וונקרט,
ואמר לי לתת שוחד לשופט מלחי, כדי
שיקל בעונשו של וונקרט. אחרי זה ניגשתי
ללשכה של מלחי בבית־המשפט המחוזי,
וביקשתי להיפגש איתו בענין שלא אוכל
לשוחח אודותיו בלישכה. קבעתי אז פגישה
לשעה תשע בערב בבית ספר שבח. הפגישה
התקיימה.
״השופט הסכים לקבל שוחד.
״אחת הפגישות שלי עם השופט מלחי
היתר, בביתי, שם גם התמקחנו על גובה
התשלום שהוא יקבל. פגישה נוספת היתר,
במכוניתו בשדרות־נורדאו פינת בן־יהודה.
״אחרי שדובר שהשופט יקל בעונשו של
וונקרט, זיתן לו דחיות כדי להסדיר את
פשיטת הרגל שלו ולרכז את כל התיקים
נגדו, נתתי לשופט סכום כולל של 4.000
לירות. את הכסף נתתי לו בכמה תשלומים.
״בין התאריכים האלו, השופט מלחי עזר
לי רבות, והייתי ניפגשת איתו, ובמיוחד
בקשר להעברה שלי לנהריה. במשך כל
התקופה מלחי יעץ לי בקשר לבקשות הצו־על־תנאי,
שלי, ובעיות משפטיות שהיו לי.״
עדות מרעישה שנוצלה על ידי התביעה
הייתה עדותה של סופר שסיפרה איך עזר
לה מלחי, כשנתבעה לדין באשמת העתקה־מספר,
ב־.1962
מלחי, לפי העדות, הציע לד, לעכב את
פעולות פסק־הדין עד לפגרת־הפסח — כי
אז הוא, מלחי, יכהן כשופט תורן, והוא
יוכל לשמוע את בקשתה. מלחי אף הכתיב
לה את מכתב בקשת־העיכוב.
לדעת התביעה, הייתה זו עדות ברורה
ליחסי מלחי־זסופר.
אך ביום השלישי לעדותה — חל המיפנה.

111 1יונה סופר, עדת התביעה הרא11ל
שית
(משמאל) ,עומדת על דוכן־
ן 11111 )<>1 1 1
העדים בתוך אולם בית־המשפט. מאחור, על כסאותיהם, יושבים שלו

השופטים, המאזינים בקפדנות לדבריה, כשקהל צופים עוקב
אחרי המשפט. צלם חובב, שנכח אותה שעה באולם, כיוון את עדשת
מצלמתו, הצליח לקלוט את הרגע המתוח, שהטישטוש רק מוסיף לו.

גזי יומן -אין זיכרון

ך * ופניתהתביעה נטתה להשתבש,
1 1שכן סופר החלה להכשל על דוכן-
העדים. היא התחנחנה לשופטים, היתד, קצת
מבולבלת ולעיתים גם נפחדת. היא לא זכרה
פרטים חשובים של פגישות או מאורעות
עם השופט מלחי, אלא אם כן הראו לה
תחילה מוצגים, תיזכורות, או את יומניה
האישיים, בהם רשמה פרטים:
שאלה: האם את זוכרת פגישות שהיו לך
עם מלחי בשנת?63
תש;ובה: מה שרשום ביומן אני זוכרת.
לא מזמן התכוננתי למשפט, ועברתי על
היומנים.
שאלה: איזה פגישות זכורות לך עם
השופט מלחי ב־ ?63 מקום הפגישה? התאריך?
תשובה: כדי לא להגיד דברים לא נכונים
אני מוכרחה להגיד שאי־אפשר לדרוש מבן-
אדם, ממני, תאריך של פגישה מסויימת
בשנה מסויימת. רק מה שרשום ביומן זה
מדויק ואני יכולה לדייק.
התובע גבריאל בך, ניסה לרענן את
זכרונה של העדה. הוא הגיש לה גלויות,
ומוצגים כדי שתעיין בהם בטרם תשאל,
ואז שאל אותה מה היא זוכרת.
הסניגור, מנדל שרף, שהוכיח חריפות

פרט זה, אינו נכון. ראובן (רונזק) גרינ
ברג
שימש נושא לכתבות רבות בד,עולם הזה,
מסר בעצמו ידיעות רבות למערכת, אך
מעולס לא היה חבר־המערכת או כתב בשכר,

היום מתחיל

יונח, המתאכסנת על חשבון משלם המי־סיס
במלון הנשיא בירושלים, יוצאת עם
בוקר ממלונה כדי להעיד במשפט. על סף המלון היא ממתינה ל־

רבה, התנגד לצורה זו של חקירה, בטענו:
״לסופר אין זיכרון בלי יומן,״ דבר שהיא
עצמה אמרה בעדותה.
בית־המשפט קיבל את טענת הסניגור.

ף ונקרט ביקש ממני להודיע לשופט
מלחי,״ סיפרה ,״שהוא כבר הסדיר את
ענין המשפט שלו עם הפרקליטות, ,ושמי־השלום
הראשי יעקב סגל, ובדרך זו אפשר
שהו מהבונים החופשיים ידבר עם שופט
יהיה אולי להשפיע על שופט אחר לטובתו.״
״וונקרט גם רצה לדעת אם העובדה שהוא
היה אדם אמיד, ובעצם ירד מנכסיו, עלולה

ליווי־הקבע שלה: שוטר לבוש אזרחית, הבא לקחתה יום־יום לבית־המשפט
במכונית משטרתית, והשומר עליה מפני טרדנים, ולמען התביעה.
סופר לבושה תמיד בצניעות: חליפה כהה וחולצה לבנה.

להשפיע על השופט עזרא יורן״ ,אמרה
סופר, אך היא התחילה להתבלבל באמת
כשסיפרה :״וונקרט אמר לי להגיד למלחי שהעוקץ
של ההרכב הוא השופט יורן!״
נשיא בית־המשפט המתתי, צבי עלי בקר
לא יכול היה להאמין למשמע אזניו, והוא
שאל בחומרה את עדת התביעה,, :האם את
בטוחה שוונקרט אמר לך להגיד לשופט
מלחי, שהשופט יורן הוא עוקץ ההרכב?״
סופר התבלבלה, התרגשה, ואמרה :״וזנ־קרט
לא אמר לי להגיד זאת, אבל דובר
על כך ביני לבין וונקרט ומלחי.״
סופר גם ידעה לספר לבית־המשפט דברים
חדשים לגמרי, שאותם לא הזכירה
קודם :״אני רציתי לרדת לתוך המצפון

של השופט מלחי, כדי לדעת למה הוא
לוקח שוחד. שאלתי אותו והוא ענר, לי:
,כשמתחילים פעם אחת אז רוצים עוד ועוד,
ומוכרחים לקחת, וזה נהפך לטבע,
כמו מחלה. אפילו 10 לירות לוקחים.״
שלושת השופטים המחוזיים ששמעו את
דברי העדר, נדהמו בתחילה, אולם כשהתחילו
לחייך, החלה סופר להתרגש.
כי מד, שברור מהדברים שהושמעו עד
כד, במהלך עדותה של יזנה סופר, שההצגה
הגדולה בחייה מתבזבזת לה, שהיא לא
מצליחה לזכור פרטים חשובים, מסלפת את
עדותה, וזאת בטרם עברה את מבחן האש
של החקירה הנגדית של הסניגורית, שתהיה
הרבה יותר אכזרית, קשה, ובלתי־פשרנית.

קולנוע

סבל מפצע עו ^

גרו**כו
ופצע* בגרות.

הדיסקוטק

עור פניך מכוער ומוכתם?
הרגשתך כאילו עיני כל ננעצות
בך? הרגשה איומה! כעת
לעזרתך בא עדורה קרם ונוזל
אנטיספטי, מוצרים שהמדע
המודרני גלה עבורך.
עדוך ה מכיל וזכסכלורופן
החודר ומשמיד את החיידקים
עמוק עמוק בתוך הנקבוביות.
עד ורה מרחיק פגמים,
גרויים ופצעי בגרות במהירות
וביסודיות, מזכך ומרענן את
עורך כפי שלא היה מעולם.
קנמה) _עד וך ה עוד היום
בבית המרקחת.
איזו הרגשה שונה! בטחונך
העצמי חוזר אליך ומראיך
3.65ל״י.
מעיד על כך!

אין במאי קולנוע שלא חולם להיכנס ביום
מן הימים למוזיאון הסרטים הפאריסאי
הידוע, הסינמטק. כמו שאין צייר או פסל
שאינו חולם להיכנס ביום מן הימים למוזיאון
הידוע, הלובר.
לכן קיבלו יוצרי הסרט חור בלבנה בשמחה
רבה את הידיעה שהחור בלבנה שלהם
הוצג בסינמטק כסרט נסיוני חדש, והתפלאו
מאד כשיום אחד צלצל אליהם
מישהו מחברת גבע, ואמר להם :״שמעתי
שחור בלבנה מוצג בדיסקוטק בפאריס, זה
נכון?״
התברר שבגבע שמעו שהסרט הוצג בפאריס
באיזה מקום שמסתיים באותיות־טק,
ופנו מיד בתלונה על כך שמציגים את סרטם
בדיסקוטקים, ולא משלמים להם על כך.
לא כצורה רצינית. אבל גם לאחר
שהתגלה ההבדל הקטן בין הסינמטק לדיסקוטק
לא נרגעה חברת גבע, שלחה מכתב
לסינמטק ודרשה להחזיר את ההעתק או
לשלם את תמורתו.
מדוע? האם אין אנשי החברה מבינים
שהקרנית סרטם בסינמטק מביאה להם כבוד
ויוקרה עצומה? ״אני לא יודעת,״ עונה על
כך הגברת נבון, אלמנתו של יצחק נבון.

ישראל

קופרודוקציות עם אנגליה, אוסטריה ובו׳.
כשלליבלוך גרמני נוסף כסף זר,
הוא הופך כשר בשביל הישראלים, רק סרטים
אנטי־נאציים אמנותיים שנוצרו בידי גרמנים
בלבד אסורים להצגה בארץ. זהו אבסורד
נוסף ביחסי ישראל גרמניה.
הליכלון־ הגרמני הנוכחי, הוא סרם־זוז־עות,
משעמם. הוא מרגיז, מגוחך חסר־טעם
וחסר־הגיון, והעובדה שסרט זה אושר
להקרנה, היא מגוחכת, חסרת־טעם וחסרת־הגיון.

מאמו
שני בסיווה

רז7י1ו״11
!זזז ד׳ רי

קרבות מטוסי

המקם הכחול

(תל־אביב,

תל־אביב;

ארצות־הברית) הוא סרט מקצועי עד כדי
בחילה. יש בו דיאלוגים מקצועיים, מלאי
שנינות אמריקאית, יש בו תנועות מצלמה,
זויות צילום, התפתחות דרמטית וכל מה
שנחוץ. הושקעו בו המון עבודה והון כסף,
והוא נשאר שקוף ושדוף כמו הבצורת עצמה.
המדליה הכחולה. זהו סרט על בן
עניים במלחמת העולם הראשונה, שהצליח
להגיע לחיל האוויר ולהיות טייס בצבא
הגרמני. הוא שואף לקבל את המדליה הכחולה,
הניתנת לטייס המצטיין, ומוכן להקריב
לשם כך כל מה שאפשר.
מי שאוהב קרבות מטוסים, צילומים
יפים, מלחמה, אהבה, סיפור הרפתקאות

השפעת המיתון הכלכלי, גרמה
לשינויים מרחיקי־לבת בעולם ה תחתון
הישראלי.
אזרחים שומרי־חוק הגבירו את גל
הפשיעה, כשהפכו לגנבים ופושעים•
לעומתם דווקא הגנבים והפושעים
המקצועיים, חדלו להיות כאלה•
זה לא השתלם להם יותר.
הם הפכו לסוחרי־נשים וסמים.

מפתה בתוך הקופה
^ותר מכולם כועסים על המיתון
פורצי־קופות. זה משהו נורא, ה־מצב
הכלכלי הגרוע הזה. מקלקלים
לבנאדם את כל הפרנסה :
״אני והחברים שלי היינו פורצים ותיקים
במקצוע״ סיפר אחד מהם :״העבודה היתר,
קשה, אבל היה כדאי, למה, בכל קופה
מצאנו כסף. בדרך־כלל כמה אלפי לירות.
״עכשיו לא כדאי יותר לפרוץ קופות.
בקופות אין כסף. לפעמים אתה יכול לתפוס

אנדרם ופפארד ב״המקם הכחול״
בעיות וקונפליקטים

לא טוב לו...

״ביקשנו שיחזירו לנו את ההעתק, כי לא
התכתבנו איתם על זה בצורה רצינית. אבל
אם זה באמת קולנוע שנחשב למוזיאון,
ואם זה עושה לנו פרסומת — אז אולי
באמת נחזיר להם את הסרט בחזרה.״

הוד מלוכלר

ח 1ם?באבים?הצטווות? קראי
לרופא בזמן,ובינתים תני לילד
כמה טבליות בטוחות וטעימות
של לילדין. בטוחות: הטבליה
הזעירה עשויה בקפידה ועונה
על הדרישות המיוחדות של
גוף הילד. נוסף לכך מכילות
הטבליות חומר המגן על קיבת
הילד הרגישה. טעימות: טעם
תפוזים רענן־טבליונת לילדין
נלקחת ללא התנגדות ועוזרת
1.90ל״י
במהירות.

רוו 1301ו1
*7י 7״ז־ *ן 3 , 1 3ד > ווזדידדים

תדריך
ענבי?עם (אקרן,
; 20 יום שישי ושבת) סרטו המצויין של
ג׳ון פורה לפי ספרו של ג׳ון סטיינבק, על
עוני באוקלהומה.

קרליבך

המקום: בקופת קולנוע בן־יהודה. היום:
יום חמישי. השעה: שבע.
תור ארוך וסבלני עומד ומחכה לכרטיסים.
בחור צעיר עוקף אותו וניגש לקופאי מהצד.
אחד העומדים מתרגז, ובין השניים מתנהל
הדיאלוג הבא:
״היי, מה זה כאן, תעמוד בתור.״
״לא שואל אותך.״
״אתה תעמוד בתור כמו כולם, אתה
שומע.״
״סתום ת׳פה שלך, יהודי מלוכלך.״
״מה? אתה קורא לי יהודי מלוכלך? במדינת
ישראל? אני אקרא למשטרה, אני אקרא
לבעל בית הקולנוע, אני אדאג שיסלקו אותך
מהארץ.״
״טפו, יהודי מלוכלך.״
״משטרה! משטרה!״
קהל הצופים עוקב אחר הדברים בשקט
ובהנאה רבה. שני המתקוטטים מגיעים לקופה׳
וקונים כרטיסים. הוויכוח נגמר. כולם
נכנסים לקולנוע.
פרט חשוב: הריב מתנהל בתור לתטל
צל ענק, סרט המתאר איך קולונל מרכוס
מציל ליהודים את מדינת ישראל.
סרטים ישראל \ -רמניה

עיניה האפלות של לונדון

עם בעיות וקונפליקטים, יכול ללכת לסרט
בלב שקט, מי שמחפש בסרט גם קצת עומק,
מוטב לו להישאר בבית.

השתיקה

(פריז,

חוסר הקומוניקציה. הפעם
גדולה של אינגמר ברגמן.

תל־אביב)

ביצירתו ה

* קרן אחת של אושר

(מקסים,

תל־אביב) נערה עיוורת לבנה, הגדלה בתוך
האשפתות, ללא חינוך וללא תנאים, ובחור
כושי, נפגשים, משילים מעליהם את כל
הסימנים החיצוניים שלהם, והופכים שני
בני אדם המסוגלים לקיים יחסים אנושיים
אמיתיים. משחק מצויין.

* * ד״ר זיוואגו

(פאר, תל-אביב)

תיאור המהפכה הרוסית ותיאור משורר איד
דבידואליסט, המנסה לחיות בתוכה. סרט־ענקים
עם הרבה רגש.

* האס פאריס בוערת

(א׳תבי,

תל־אביב) המחתרת הפאריסאית. סוף מלחמת
העולם השנייה. הכיבוש, הניצחון, ותיאור
פאריס הבלתי בוערת, בסרטו הגדול של
קלמנט.
ג ׳ ורג ׳ י (אופיר, תל-אביב) סיפור
על נערה גדולה, שמנה ומכוערת,
המסוגלת להתמסר ולטפל בכל העולם, ובעיקר
בילדים, אך אינה מצליחה לאהוב
כמו אשה, את הגבר שנחשב לאהובה.
תל־אביב;

(הוד,

תל־אביב; אנגליה—גרמניה) הארץ מלאה סר־טי-ליכלוך
גרמניים, המגיעים הנה במסווה של

התנ ״ ף (גוררון,
ירושלים; אורה, חיפה) סיפורי

רון,

בראשית
עם תוספות, פירושים, ואגדות מבויימים
על״ידי ג׳ון יוסטון, בכבוד למקור.

כמכה טובה איזה אלפיים לירות, וזה בדרך
כלל מתחלק בין ארבעה פורצים.
״ההתפרצות האחרונה שעשינו, היתד,
לחנות אחת, משם גנבנו את הקופה. כמו
שאנחנו פותחים אותה באיזה מקום עזוב
על שפת־הים, מצאנו בה רק שבע לירות.
היינו כל כך מרוגזים שהחלטנו במקום לא
לגנוב יותר.
״למחרת נפגשנו, התחלנו לחשוב מה
כדאי לנו לעשות. היו שם שני חבר ה, שסיפרו
לנו איך פעם אחת הם נכנסו לבית־מסחר
אחד, דווקא מפורסם מאד, ורצו
לקחת כבר את הקופה. כמו שהם ניגשו אל
הקופה, הם ראו שבעל החנות שכח את
מפתח הקופה בתוך הקופה. הם נורא שמחו
על זה, למה יהיה להם קל. אבל כשהם
פתחו את הקופה, הם מצאו שם איזה שלוש
לירות בכסף קטן.
״חבורה אחרת שפרצה־קופות, כבר מצאת
כמה קופות שהיו פתוחות, ולא היה בהם
כלום. במקרים כאלה אפשר להגיד שלבעל
החנות היה שכל: כי ככה לא גנבו לו את
הקופה ולא עשו לא נזק.
״החלטנו שקופות זה לא סחורה. אחד
מאתנו סיפר שיש לו חברה שרוצה לעבוד
בשבילו. הוא סיפר שהיא הבטיחה לו כל יום
200 לירות. זהו, היום פורץ כבר לא סחורה•
שנים לוקח עד שלומדים את הטכניקה —
והיום אין מזה שום פרנסה. כמעט כבר
לא מפצחים יותר קופות, ובעד זה זונות
יש כל יום יותר (העולם הזה .)1531 והכל
בגלל המיתון. הלך לנו לעזאזל כל המקצוע.״

וכך נודע סוך־סוף למה גרם המיתון
כאמת. הוא גרם לכך שיהיו
פחות פריצות ויותר פרוצות.

הענך נשבר לגמרי
^ ך לא רק הפורצים, הגאוותנים
הגדולים כיותר של העולם־
התחתון, סר הדרם. גם הפחותים
מהם, ספסרי־הקולנוע, מאד לא
מרוצים מן המיתון :
על כך מספר ספסר :״אני כבר עובד
בספסרות הרבה שנים. בחיים שלי עוד לא

ראיתי מצבים כל כך קשים כמו עכשיו.
״עכשיו בזמנים האלו בכלל לא כדאי
לעבוד בספסרות. כל האנשים תפרנים, ואין
להם כסף. בהתחלה, איך שרק התחיל המיתון
הזה, עוד לא הרגשנו שום דבר. אבל
אחרי כמה חודשים ראינו שאנשים קונים
פחות ופחות כרטיסים. רק כשהיה סרט טוב,
אבל באמת טוב, שהיה שובר את הקופה,
היה כדאי לעבוד.
״בזמן האחרון אנחנו רק עובדים במוצאי־שבת,
שזה היום היחידי שאפשר לעשות
קצת כסף• תאר לך לאיזה מצב הגענו,
שהיום אנשים שעומדים בתור לקופה לקנות
כרטיסים, מגיעים בסוף לקופאי, שומעים
על המחירים הגבוהים, עוזבים את
התור בלי לקנות כרטיסים. אז מה אתה
רוצה, שככה עוד תהיה לנו עבודה? היו
זמנים שלמשטרה היתר, חוליה מיוחדת נגד
ספסרים. היום החוליה הזו התפזרה, והשוטרים
עובדים חזרה במקומות אחרים.

ענף משונה מאד מבחינה זו הוא
הכייפות. פה אירעו תנודות מוזרות:
לעומת השנה שעברה יש
פחות כיסים שאפשר להריק, מצד
אחד, והרבה יותר בייפים המנסים
להריק אותם -מצד שני.
הסביר כייס זקן בכעס רב :״אז, לפני
המיתון, כל אדם שהיית מכייס היה לו כסף
בכים. הכי־פחות שהיית תופס — זה 50
לירות. עכשיו זיפת.
״למקצוע שלנו באים כל פעם אנשים
חדשים. מה שמרגיז אותי באמת זה שבאים
אלינו אנשים חדשים שעד לפני חצי שנה
היו פועלי־בנין. האנשים האלו לא יודעים
לגנוב, תמיד מפריעים את העבודה למה
שהאנשים מרגישים בהם כשהם באים לגנוב.
״זה שיש כאלו בעלי משפחות שמוכרחים
להביא הביתה כסף בשביל לתת אוכל לילדים
שלהם את זה אני מבין. הם בדרך־כיזל
הולכים לשוק וגונבים כסף מתוך ארנקיהם
של נשים.
״היום צריך לפעמים לכיים פעמיים ביום

ענן? שנמצא כעליה גבוהה שהביקוש
בו מרובה על ההיצע הוא
ענף הסמים המשכרים. לפי סיפו־

זים על אחת התופעות המזעזעות
כיותר כישראל -שמשום מה,
כמעט ואין מדברים עליהן כגלוי :

מעשנים. אנשים אין להם עבודה, אין להם
מה לעשות נכנסו לעשן חשיש, ואז לפחות
אין להם צער בלב. לא להאמין מה שהולך

בשביל שיהיה כסף. לא תמיד אני מצליח
לגנוב כסף. לפעמים קורא שאני גונב ארנק
מבן־אדם, ובארנק יש רק כסף קטן.״

ריהם של הסוחרים בחשיש, יש כיום
מעשנים בה רכים -שאפילו
אם סיפוריהם מוגזמים -הם מרנד

״אין בעיות״ ,סיכם סוחר ותיק, המוכר
היטב במשטרה .״אפילו שיש סוחרים חדשים
של סמים — אין דבר. עכשיו יש המון

עכשיו בארץ. מהכי מסכנים בעיירות־פיתוח,
עד האינטלגינטים מצפון תל־אביב, כולם
מסטולים מסמים. אף פעם לא היה ככה בארץ
הזאת.״

הקונה שנפרצה ונמצאה ריקה ־ נחות פורצים, ויותר בדוצות

מצב של יאוש
ך ין בל הפושעים שהחליפו מק*
-צועות -בולטים בטראגיות
שלהם החדשים כמקצוע. הסביר
פקד כר־חיים, דובר משטרת תל-
אביב :״האנשים כעלי הצווארון-
הלבן, שפתאום אינם יבולים לשמיר
על רמת חייהם — עושים הכל
כדי שהרמה לא תרד. ולא תמיד
בדרבים בשרות.״

קנסו׳ הקולנוע: השוטרים רא הצליחו־ אבד המיתון הצריח

הדבר מתבטא בזיופים, צ׳קים ללא כיסוי,
מעילות, הברחות, רמאויות. כמו למשל:
״עבדתי בחברה מסחרית גדולה, לפי אחוזים׳
הרווחתי טוב וחיינו יפה. עברנו לדירה
חדשה לפני שנתיים, דווקא כשמחירי הבתים
היו גבוהים. אבל כולם היו בטוחים שזוהי
השקעה מצויינת, ושהמחירים יעלו עוד
יותר.
״חתמתי על שטרות. אשתי לוותה ממש-
פחתה, והתחלנו לשלם• ואז בא המיתון.
התחלתי להרויח פחות. כיבדתי פחות או
יותר את השטרות, למרות שהחובות הצטברו
במכולת.
ואז — פיטרו אותי.
״אני במצב של יאוש. ניסיתי למכור את
הדירה — אבל אין קונים. אפילו בהפסד.
היו לי צ׳קים ריקים של העבודה. טוב,
מלאתי צ׳ק ופדיתי אותו. כבר אחרי שלושה
ימים נעצרתי. אילו הייתי משיג את הכסף
— אולי היו מבטלים את התלונה או משהו.
אבל אין לי מושג מאיין. כך שאני עכשיו
משוחרר בערבות, ומחכה למשפט.
״בינתיים אני מתרוצץ כמו משוגע ומנסה
למצוא עבודה. אני מקווה שהמיתון יגמר,
שאשיג משרה אחרת, ושהכל יסתדר.
״ואם לא — לא ׳תהיה לי ברירה. בפעם
הבאה כשאזייף צ׳ק — כבר לא יתפסו אותי.
לומדים מהנסיון.״

קובה(משמאל עם אשתו) חושו את סודוח חשפניותיו

9 * 4 ( 3 0*113 7
^ חרי שהביא לארץ את מיטב
^ החשפניות כעולם -כמעט
פשט קובה את הרגל, ונשאר עם
חובות -ועם זכרונות. ועוד איזה
זברונות :
החשפנית הכי טובה שהיתר. לי, היתד.
קרול ריבה. איזה אמנית גדולה היא היתה!
אצלה החשפנות באמת היתר אמנותית.
היא היתד. האמנית היחידה שעבדה אצלי
חודש נוסף מעל לחוזה, וקיבלה משכורת־שיא
של 300 לירות ליום! איזו אשד, נהדרת
היא היתה!
היתד, מסובבת את הגברים — על האצבע
הקטנה. היא הכירה זמר איטלקי באיטליה
והפכה אותו לחשמלאי שלה. כזאת היא

היתה. היא עצמה היתד, יהודיה אלג׳יראית.
איזה מזג! איזה יופי! כשהיא עזבה, היא
השאירה לי במתנה ארנק קרוקודיל. תמיד
היתד, מתנהגת כמו שצריך, לבושה סקסי,
מסורקת ומאופרת, תמיד היתד, נראית כמו

כוכבת.

גם אחרי העבודה
1עומתה היתד, מרים טרבסקי. זאת
/היתד, משוגעת אמיתית. הכי משוגעת
מכל החשפניות שהיו לי. היא באה מה*
קרוסל. לפני זה היתד, גבר, אבל לא ראו
עליה. היתד, בלונדית, חתיכה עולמית•
היו לה שתי מחלות. ראשית, היא אהבה
לזלול. מה זד, אהבה — היתד, זוללת כמו
חזיר. לכל ארוחת צהריים היתר, אוכלת שש
מנות עיקריות. היתד, מזמינה ישר חמישה
סטייקים, או חמישה עגל בתנור. בלי להתבייש.
המחלה
השניה שלה היתר. גברים. כמו
שהיתר, אוכלת סטייקים — ככה היתד, זוללת
גברים. שישה־שבעה כל ערב. היתר, נכנסת
למועדון לוקחת אחד, יוצאת איתו, חוזרת,
לוקחת עוד אחד. עד ששבעה, היה עובר
כל הלילה.
כל המשכורת שלה היתד, הולכת על אוכל.
היא היתד, מוציאה על אוכל שישים־שבעים
לירות ליום. כל הזמן שלה היה הולך על
גברים. גם ההופעה שלה היתה גסה. היתר,
מכניסה גבר מהקהל לבמה, ומכריחה אותו
להפשיט אותה. אחר־כך היתד, משתדלת שזה
יימשך הלאה, גם אחרי העבודה. היא
היתד, גם אשד, אמיתית. עושה עם גברים
מה שרוצה, וגבר ישראלי אחד התאהב בה,
ובמשך שבוע הוריד עשרה קילו. מסכן.

באמת היתר, גבר, אף אחד לא הרגיש, והיא
היתד, אפילו נשואה בפאריס.

אורגיות לא נורמליות:
ף כמה נפלאה היתר. פגי דוסלו, מצו־
| יינת. כוכבת גדולה. היא היתד, גבר שהפך
אשה. ז׳ק של, הדוגמן הזה מתל־אביב,
חיזר אחריה הרבה מאוד• והיתר, קוקו. גם
כן נפלאה. היא היתד, מלהקת הקוקסינלים.
וגם היא יצאה מהארץ עם שלוש פרוות
יקרות. אבל מה שהיה יפה אצלה זה שהיא
אף פעם לא היתר, מביאה את הגברים שלה
למועדון. היא שמרה על דיסקרטיות.
הן היו באמת נפלאות. כל הסטריפטיזאיות

הללו. היו עושות אווירה טובה, סוערת.
היה שמח. מה זה שמח! הכי שמח היה
עם הקוקסינלים. הם היו עושים אורגיות
לא נורמליות.
את האורגיה הכי משוגעת שלהם הם עשו
בדירה של דולי, המנהלת של הלהקה. זה
היה בקומת קרקע, בדירה קטנה בשדרות
קרן־קיימת. היו שם נשים שהן לא נשים,
וגברים שהם לא גברים, וביניהם אפילו
ישראלי אחד. היה סוער, מה זה!
הצרה שד,אורגיה נמשכה גם בחדר המדרגות,
והשכנים, זה לא מצא חן בעיניהם.
אז הם קראו למשטרה, והיה סקנדל שלם.
הם היו בכלל נורא משונים. היו מתכוננים
לכל הופעה שעתיים וחצי, עד שהיו
מלבישים את כל הריסים שלהם ומדביקים
את החזה המלאכותי, ואת כל האברים. הם

אני שבע מכל ההוכחות
** ל כך הרכה חשפניות היו לי! ואיזה
^ יופי! אחת אחת. כואב הלב להיזכר.
היתד, הנסיכה מינקי. כולם היו משוגעים
עליה. היא קיבלה הכי הרבה מתנות. יצאה
מהארץ עם שתי מזוודות מלאות מתנות. קיבלה
כאן שתי פרוות נהדרות. תכשיטים. יהלומים.
צמידי זהב זה היה כלום בשבילה.
היא היתד, נפלאה. בערב הראשון שמעתי
שהיא בעצם גבר, אז הלכתי אליה למלתחה
ואמרתי לה ששמעתי שהיא גבר. היא קיבלה
היסטריה, והתחילה לצעוק שהיא אשה,
ואמרה שתוכיח לי את זה, וכשהיא אמרה
את זה היא התחילה להתפשט. אבל אני כבר
שבע מכל ההוכחות הללו. זה כבר לא מעניין
אותי. אז עזבתי אותה. אחר כך התברר ש
קוקסינל
הגבר־אשה

ג׳ון בייקר -הגבר

צלב קרס בגרדרובר,

בלי שום ניתוחים

מינקי, הנסיכה מיפאן

קרול -כאשר אמנות הסטריפ מחקה את אמנות הציור

כולם נתנו לה פרוות, יהלומים

״אצלה החשפנות הייתה אמנותית. ואיזה מזג! ואיזה יופי!״

גם היו צריכים להזריק לעצמם זריקות בחזה׳
לפני ההופעה, כדי שיהיה יותר גדול.
בין כל הקוקסינלים התבלט(ה) ג׳ון בייקר
— שהיה לבוש כמו אשר — ,אבל, בניגוד
לשאר, לא עבר שום ניתוחים. ג׳ון בייקר
החשפנית היד, מאה אחוז גבר.
אבל עם הקארוסליס, הלהקה השניה של
קוקסינל, זה היה יותר נורא. כי חדר ההלבשה
שלהם היה בדיוק מול דלת הכניסה,
ובזמן שהם היו מתלבשים, הם היו יוצאים
כל פעם לחדרי הנוחיות, ולא היה איכפת
להם. הם היו יוצאים ערומים לגמרי, וזה
היה משגע את הקהל שנכנס. עד שהזמנתי
שומר שישמור עליהם שלא יצאו.
קוקסינל עצמה היתד, הכי נפלאה. באמת.
היה לה בגרדרובר, שלה צלב קרס, וכל
יום היתד, מתפללת. באמת היתד, אשד, טובה
מאוד. עם לב זהב.

לא הסכימה בזי הלסבית
^ ני כאמת נהניתי מאוד מהעבודה.
\ 1עבודה מעניינת כל הזמן, בלי הפסק.
פעם, למשל, קיבלתי תמונה של אחת פצצה׳
ליידי פקישו קראו לה ,״הליידי המחממת״.
הזמנתי
אותה תיכף שתבוא ארצה, וכשראיתי
אותה בשדר,־התעופה, נהייה לי חושך

תמי הצברית שהצליחה
היום היא כוכבת גדולה!

בעיניים. הגובה שלה היה תשעים סנטימטר,
והעובי של השוק שלה היה כמו האצבע
האמצעית שלי. את החזה שלד, היא בכלל
שכחה בפאריס. שלחתי אותה כמובן תיכף
בחזרה.
אני לא איכפת לי אם יש חזה או אין
חזה. העיקר שתהייה צורה. היתה לי אחת
חורניח, בלי צורה בכלל, ובלי אף טיפת
חזה. קראו לה המכשפה. אבל כשהיתה
עולה על הבמה, היתד, נהדרת. לא היו מרגישים
את הצורה שלה.
יש כאלה שבכלל אני לא מסכים להביא.
היתר, אחת נהדרת, ראיתי תמונות שלד, והשתגעתי.
אבל היא לא הסכימה לבוא בלי הלסבית
שלה. אז ביטלתי את החוזה איתר.,
לעומת זאת, כשראיתי בפעם הראשונה
את לולו סנטיאגו (ראה שער) ,לא התרשמתי
במיוחד. אבל הבחורה הזאת, גם לבושה
בכל הפרוות והלבנים שלה, היתד, יותר חושנית
ויותר מסעירה מחמש אחרות ערומות
לגמרי. היא היתד, ברמה יוצאת מהכלל!
בכלל, כמה חבל שלא הולך סטריפטיז
בארץ. זה אמנות גדולה, הסטריפטיז. וה־סטריפטיזאיות
בכלל לא מתביישות בהופעה
שלהן. להיפך, הן יודעות שזה אמנות. וכשיש
איתן בתוכנית זמרת או שחקנית, הן
לא מסכימות שהיא תהיה הכוכבת. הן דורשות
להופיע במרכז. בסוף התוכנית. ומעניין
שנשים אוהבות את זה הרבה יותר מאשר

גברים. תמיד כשבא זוג, האשד, קודם שואלת
:״יש סטריפטיז?״

שתי בפות־ידיים שחורות
^ כלאני מוכרח לציין שאפילו מישר־אל
יצאו כמה סטריפטיזאיות גדולות.
לפני עשר שנים, כשהייתי במועדון חמישים
וחמש, קיבלתי את תמי אלקיים תמורת
חמש לירות לערב. היום היא כוכבת גדולה,
׳מקבלת 100 דולר ליום, וקוראת לעצמה
תמי צברה.
היתד. גם יהודיה אחרת, אליזבט קנובקה.
היא עלתה לארץ מפולין, היחד, כאן שנה,

גרה במעברה עם האמא שלה. האבא שלה
נהרג. הוא היה קצין בצבא הפולני. כש־נהייתה
בת , 17 האמא שלה הביאה אותה
אלי. שאני אעשה ממנה סטריפטיזאית. היה
לד, גוף נהדר, והיא היתד, לובשת שתי
כפות־ידיים שחורות, שהיו מכסות לה את
החזה.
אחרי שלוש שנים הן עזבו את הארץ
ונסעו לאיטליה. היום היא כוכבת גדולה שם,
בסטריפטיז.
בכלל לישראליות אין מה להתבייש. ולמרות
שכל הסטריפטיזאיות עובדות אחרי
ההופעה כמארחות, אז אף אחת מהן לא
מגיעה לקרסוליים של הישראליות בשטח
הזה.
אבל אני מוכרח להגיד שגם הישראלים

מאוד פעילים בשטחים הללו. הגיעו אלי הצעות
מישראלים שניהלו רומנים סוערים עם
חשפניות בחוץ־לארץ, ורצו להביא אותן
ארצה.
הם היו מציעים לי להביא אותן, ושהם
יממנו חלק מהנסיעה. אבל אני לא הסכמתי.
אני לא אוהב להיות מתווך.
טוב, עכשיו כבר אין מד, לדבר על כל
זה. זה נגמר. אני בעצמי כבר משועמם מזה.
נמאס כבר. גם לקהל זה נמאס. מה שיכול
להחזיר לקהל את העניין, זד, רק אם אביא
משהו כמו במועדון הוא והיא בפאריס —
שתי נשים באקט־מיני. זה הדבר היחידי שיכול
עוד למשוך. הדברים הנורמליים, כמו
נשים מתפשטות, או גברים־שהפכו־לנשים,
זה כבר לא מושך.

צדוק, צדוק
תרדוף
לא כל אדם יכול לנהל דיסקוטק. לשם
כך דרושות תכונות מיוחדות. לפרדריקה
סגל, למשל, ישנן התכונות הללו. הן נמצאות
מתחת לבגדים ומעל להם, על הפנים
ומתחת להם, בתוך החיוך, בצורת הדיבור
ובאופן ההילוך.
אותן התכונות יש לצדוק קראום וליוסי
וירגינסקי, אם כי במקומות שונים.
בהסתמך על התכונות המיוחדות שלהם
החליטו צדוק ויוסי לפתוח דיסקוטק. הם

יוסי ואחת
חיפשו מקום מתאים, מצאו אותו בא־לת,
הכניסו לתוכו פטיפון ותקליטים, קישטו
אותו בציורים מוזרים, ומילאו אותו בשני
דברים עיקריים: בחושך ובעצמם. זה יצא
די ארוטי וסוער, והם קראו למקום ג׳וגי

הכיטניק.

צדוק, הידוע יותר בכינוי אחיו של
שמוליק, הוא בן עשרים ושמונה, ובעשרים
ושמונה השנים שלו הוא הספיק לעשות די
הרבה דברים, ובין השאר להיות נשוי פעמיים,
פעם במשך ארבעה חודשים רצופים,
עם בחורה אנגליה; ופעם במשך עשרים ושמונה
יום, עם דליה חנקין, נכדתו של
יהושע חנקין. אחרי זה הוא החליט לא
להתחתן יותר, וברח לו לאילת.
שותפו, יוסי זירגינסקי, הוא רק בן עשרים
ושש, ובניגוד לחברו הוא לא הספיק ל־

הצילינדר

רשרס ואשתו

חיי תוכי
לרפי שאולי יש בבית תוכי, ורפי והתוכי לא מסתדרים כל
כך טוב. יש ביניהם חיכוכים קשים. מזה שבוע מסתובב רפי עם
שתי סריטות עמוקות בתוך הפנים, וכל מיני חתכים מלאי דם
מסביבם.
״זה מהתוכי שלי,״ הוא מסביר ,״אני לא נזהרתי, והתוכי
שרט לי את הפרצוף.״
גם לי״נדי, אשתו של רפי שאולי, יש תוכי. למען האמת יש
לה אותו התוכי של רפי, וגם היא לא מסתדרת איתו כל כך
טוב. כי בערך באותו הזמן שהתוכי חתך לבעלה את הפרצוף,
הוא נתן לה אגרוף בעין, וזאת הסיבה שהיא נאלצת למלא את
כל העין שלה באיפור שחור, עד שכמעט אין רואים אותה.
״סימן כחול?״ היא שואלת את כל מי שמעיר לה על מצב
העין שלה ,״אין לי שום סימן כחול. זה לא פנס. אני פשוט
החלטתי להתאפר יותר, והצבע הכחול מתאים לי, לדעתי.״
לאחר בירור מיוחד מתגלה שהתוכי של רפי ומנדי הוא באמת
תוכי מיוחד במינו. כבר לפני כמה חודשים, כשרפי בגד
במנדי ומנדי איבדה בשל כך את עשתונותיה, זרק התוכי הזה
לרפי גיטרה על הראש.
אחר כך רפי ומנדי השלימו והחליטו לא לריב יותר לעולם.
אבל הם לא עמדו בהחלטתם. כי בזמן האחרון החליטה מנדי
שרפי מזניח אותה, לא דואג לה. די, ולא מטפל בה כמו באשתו
האהובה.
לכן, יום אחד, כשנכנס למטבח של הדיסקוטק, היא נכנסה
היות נשוי אפילו פעם אחת, אם כי הוא
הגיע בבר כמעט עד לחופה.
זה קרה לו עם נילי הורוביץ, בחורה
צעירה וחמודה מרמת־אביב. הוא היה מאוהב
בה, והיא מאוהבת בו, הם החליטו להתחתן.
אבל להתחתן זה לא כל־כך פשוט.
צריך, לשם כך, דידה, ומיטה, ומצעים, ו־כלי־אוכל,
וכל זה.
הוא לא ידע מה לעשות, אבל הוא אהב
אותה כל כך, עד שהחליט להתגבר על כל
הקשיים. הוא התחיל לקנות את כל הדברים,
ובסוף, כשהגיע לשמיכת־הפוך, והוציא עליה
ארבע מאות לירות, זה נמאס לו. הוא החליט
שהוא רוצה, בעצם, לישון תחת כיפת השמיים,
בלי שמיכה ובלי כלום, וברח לאילת. האבא
של הבחורה קיבל התקפת־לב, והבחורה

מתאבלת עד היום הזה.
״זו היתד, האהבה היחידה שלי עד היום,״
טוען יוסי, אבל אין לו כל־כך הרבה זמן להרהר
בה ולהתגעגע אליה, כי יש לו דברים
אחרים בראש.
שני הגברים הללו מנהלים את הדיסקוטק
שלהם ביד רמה ובזרוע נטוייה. אפשר לראות
את זה היטב בשעות המרכזיות של הלילה:
יוסי מתנועע אז לצלילי הפטפון, כשידו
האחת אוחזת בדליה, ידו השניה מחבקת
את אלה, וראשו מונח על כתפיה של
יעל, ולצידו, לאותם צלילים, מתנועע צדוק,
וגם הוא מכוסה כולו בשלוש בחורות, שכל
אחת מהן לבדה מסוגלת היתד. לבלוע אותו
חיים, מבלי להשאיר ממנו שום דבר.
יוסי וצדוק מכירים היטב בכוח־המשיכה
שלהם, אבל הם לא סומכים עליו בלבד.
הם מעוניינים שבדיסקוטק שלהם לא תהיה
רק אווירה אירוטית, אלא גם תרבותית. כושית היא
המלצרית שלהם לכן ממושקפת בשם פולט, הלומדת באוניברסיטה
בלוס־אנג׳לם, העומדת לקבל בזמן הקרוב
את הדוקטורט שלה. הדיסכוהנת שלהם
ה״א שירלי, בחורה עשירה מאוד, שברחה
מבית הוריה, התחתנה עם ביטניק וברחה
איתו לאילת. חוץ מזה הדיסקוטק מלא בהמון
בחורות, שאמנם לא עובדות במקום,
אבל נמצאות בו תמיד.
וכיוון שאילת מלאה בחורות, ויוסי וצדוק
הם רק שניים, אין ביניהם אף פעם ריב בעניינים
הללו. להיפך, הם עוזרים תאחד לשני,

רפי ומנדי
לשם אחריו, תפסה אותו בשערותיו והתחילה לצעוק עליו. הוא
תפס אותה בחזרה בראש וצעק עליה בחזרה, והתוכי קרא
לשניהם מהכלוב שלו :״תן לו, תן -לו בשיניים!״
אז הם נתנו האחד לשני בשיניים, רק שזה פיספם ופגע לאחת
בעין ולשני בצוואר. אחרי זה הם השלימו ביניהם, ועכשיו שניהם
ברוגז עם התוכי.

חג העצמאות
לרפי שאולי, אחיו של
יש אשה נהדרת, מאנגליה, הלבושה תנזיד
בשמלות של אלף לירות שטרלינג ויותר,
ועדוייה ביהלומים וצמידים, וענקים, ומחרוזות,
הכל מזהב טהור.
אז גם טדי
רצה אשר, כזאת.
הוא חיפש חיפש, ובסוף
מצא.
טדי שאולי היה
קודם דייל כמו אחיו,
ועכשיו הוא
עוסק בדיסקוטקים,
כמו אחיו, אבל הוא
פחות סוער ורעשן
מאחיו, ויותר איטי.
הוא לא מצא את
האשה שלו באנגליה.
הוא מצא אותה
תלמה

בארץ. קוראים לה תלמה מכנס, היא
לא פחות בלונדית מהאשה של אחיו, אבל
בניגוד לאשה של אחיו יש לה גם אמא
יפהפיה, עדה מכנס.
את הרומן שלו עם תלמה מכנס מנהל
טדי כבר מזה שנח. וכבר שנה שלמה
ההורים שלה מתנגדים לזה בכל תוקף.
לפני שהיא הכירה אותו, היה לה רומן
עם יוסי ינאי, וגס לזה ההורים שלה
התנגדו בכל תוקף.
אבל תלמה היא עקשנית, והיא לא כל
כן מתחשבת בדעתם של הוריה. לאחר ההתנגדות
הראשונה שלהם היא החליטה להיות
עצמאית. היא עזבה את הבית, התחילה
לעבוד בצורה עצמאית במשכית. אחר כן
הפכה דוגמנית, ועכשיו היא כבר כל־כן
עצמאית שהחליטה להתחתן לבדה עם טדי.
בעוד חודש יערכו ביניהם הארוסין, ובעוד
חמישה חדשים הס יתחתנו.

וכשצדוק מנסה לחזר אחרי בתורה, רץ אליה
מיד יוסי ואומר לה :״את יודעת, הוא מאוהב
בך! הוא חולם עליך בלילות! הוא לא ישן
בגללך״ .ולהיפך.
השיטה הזאת עובדת כל־כך טוב, עד שלפני
שבוע בלעה בגללה בחורה אחת בשם 0
סוזאן עשרים גלולות־שינה. היא היתד, מאוהבת
ביוסי אהבה ניכזבת. היא רצתה למות,
אבל יוסי הציל אותה. הוא השכיב אותה בחדרו׳
הכנים את אצבעו לתוך פיה, ולאחר
שהיא הקיאה את הכדורים, הוא שלח אותה
בחזרה לביתה.
זה היה לפני שבוע. לפני שלושה שבועות
הגיעה למקום אוניה שבדית, ועם ד,אוניה
הגיעו גם שתי שבדיות שראו את שני הבחורים
של הדיסקוטק והחליטו להישאר לצידם.
כשד,אוניה עמדה לעזוב את ד,מקום, ורב־החובל
ראה ששתי העובדות שלו עדיין לא
יצאו מן הדיסקוטק, הוא ביקש את המשטרה
להתערב, והמשטרה החזירה אותן בכוח לאוניה.
צדוק
ויוסי לא מתרגשים מכל הדברים

הללו. שישה מועדונים נסגרו באילת מאז המיתון׳
והמועדון שלהם משגשג בכל כוחו.
העבודה אמנם קשה ומעייפת, אבל לפי דבריהם
יש בה הרבה סיפוק.

טדי שאולי,

הסופר משה (ימים של עופרת) ר שקס, התחתן עם צילינדר על הראש ותלבושת
אסקוט מסורתית על הגוף. הוא עשה את זה ברעש גדול עם הרבה צלמים ועדים
זה היה בלונדון, והכלה היתה גריון דיווי ס, אנגליה טהורה. על החתונה
כתבו חצי עמוד בג׳ואיש ברוניקל, והגיעו מברקי־ברכה מיג אל א לון, ורה ויצנן ן
ומרדכי נמיר. אחר כך, כדי שהחתונה תהיה עוד יותר בטוחה, הוא הביא
את הבחורה האנגליה שלו לישראל לאחר ירח־דבש באמריקה, והתחתן אי תה
כאן שוב, עם אותם בגדים.
אבל כל זה לא עזר. הבחורה ניסתה ללמוד עברית באולפן, התחילה לעבוד
כדוגמנית, ניסתה להתאקלם בישראל ובבית בעלה, ולא הצליחה.
השניים החליטו להיפרד, וכיוון שמשה רשקס לא עושה שום דבר בצורה בלתי-
חגיגית, הוא ערך לה מסיבת־פירוד, הפעם בלי צילינדר.
אחרי המסיבה היא עזבה את הארץ.

גויסו השחייה
יש גברים האוהבים בלונדיות, יש גברים
האוהבים שחורות, יש גברים האוהבים רקד־ניות׳
או מהורות, או עקרות־בית, ונחום
סוד אוהב שחייניות.
זה הכל בגלל המקצוע שלו, כי הוא
עצמו המאמן הלאומי בשחייה של ישראל,
ומאמנה הפרטי של ברית־מכבי״עתיד. הוא
בן שלושים וארבע, וידוע כאחד הרווקים
המושבעים ביותר בכל מקצועות הספורט.
בכל שנות רווקותו הוא היה פוגש שחיי־גיות
בבריכת״השחייה, ויוצא איתן מהבריכה,
ומתאן הב בהן. עד שיום אחד הגיעה לאגודה
שלו מזכירה נחמדה, ואז הוא גילה שיש
בעולם גם בחורות שאינן שחייניות.
כולם היו בטוחים שהרווק המושבע
יתחתן עס המזכירה שלו. אבל לפני חודשיים
הוא הכיר תיירת צעירה בת תשע־עשרה,
ואז הוא גילה שבעולם יש לא רק
שחייניות ומזכירות, אלא גם תיירות.
הוא תחליט להתח|תן מהר עם התיירת,
לפני שהוא יגלה משהו חדש, מה גם שה־תיירת
האוסטרלית הזאת היא לא רק צעירה
ונחמדה, היא גם עשירה מאוד, והלשונות
הרעים בענפי־הספורט אומרים ש בתור
נדוניה לחתונה היא תביא לו בריכת־שחייה
בגודל אולימפי, פרטית, אבל בלי
שחייניות.

במדינה
סטטיסטיקה תנועה לא ממותנת
למרות המיתון עדיין הולך וגדל מספר
כלי־הרכב בארץ. בתחילת הסתיו הגיע מספרם
ל־ 89 אלף מכוניות פרטיות (כולל כעשרת
אלפים בעלי לוחיות עם מסגרות
לבנות, המעידות על בעליהן ששוחררו ממם־
קנייה) 45 ,אלף משאיות 44 ,אלף קטנועים
ואופנועים 3500 ,אוטובוסים ו־ 2800 מוניות.
כל כלי־הרכב האלה נמצאים בתנועה ולעתים
קרובות גוררת תנועה תאונה. כך
נפגעו בספטמבר, למשל 1231 ,איש בתאו-
נות־דרכים, מהם נהרגו 18 ונפצעו קשה
.195
ארבע אוניות כאידת. כפי שמגלה
הלשכה לסטטיסטיקה, שפרסמה השבוע מספרים
אלה, נמשכת גם, למרות המיתון,
התנועה האווירית והימית בקצב רציני. באותו
חודש, למשל, נחתו 408 מטוסים בלוד
(והביאו אתם 25 אלף נוסעים) ,ואת שלושת
נמלי הארץ הפעילים פקדו 210 אוניות (155
בחיפה 51 ,באשדוד וארבע באילת).

טלפון

ניצבים בתיה של שכונת ימין־משה, ה־
*1 1 4 1
שכונת הראשונה שנבנתה מחוץ לחומות

העיר העתיקה (באופק) .אל הבתים הוצמדו בשנים האחרונות מיבניס

חדשים אן דלים, שנבנו על־ידי התושבים במקום, כדי שישמשו
במטבחים. התושבים, שעליהם נגזר לפנות דירותיהם, מתנגדים לקבל
כתמורה סכום פעוט של 6,500 לירות, תובעים במקומו דירות אחרות.

הגשמת תוכנית ההפקעה הוטלה על חברה
ממשלתית תחת השם החברה לפיתוח
מזרח ירושלים. אולם על הפקעת הדירות
חתם לא אחר מאשר שר־האוצר, פינחס
ספיר.

מ׳ כן, מ׳ דא
מנויי הטלפון קיבלו השבוע את מדריך-
הטלפון החדש על 862 עמודיו הארבעה־טוריים.
בין הפריט הראשון (לשכת נשיא
המדינה בירושלים, שמספרה )39201 לפריס
האחרון (תחנודהדלק פז בראש־פינה, שמספרה
טבריה )37160 מופיעים עוד 175 אלף
מנויים אחרים.
וכרגיל, תופסים בין מנויים אלה הכוהנים׳
הלויים, המזרחים, הרבינוביצים ודומיהם
סורים רבים עד למאוד. עד כמה שכיחה
החזרה על שם אחד תוכיח הדוגמה של
אהרון כהן.
בירושלים מצויים 16 מנויים בעלי שם
אהרון כהן! בתל־אביב — !15 בחיפה —
!7בפתח־תקווה — 2וברחובות — .2
וזה עוד לא הכל. גם באשדוד יש אהרון
כהן אחד, וכן בראשון־לציון, באשקלון, ב־זכרון־יעקב,
בכפר־תבור ובטבריה,
או משה דיין. בחיפה יש משה דיין אחד.
בירושלים יש משה דיין אחד. בתל־אביב
יש אפילו חמישה משה דיין — רק שליד
אחד מהם מצויין גם התואר ח״כ.
ראש־עיר דמוקראפזי. בבאר־שבע
מצוי חשמלאי בשם שלמה גורן ובירושלים
טוחר־פסנתרים בעל שם זה. אבל השלמה
גורן הידוע, אלוף צה׳׳ל ומועמד־קבע לרב
ראשי בתל־אביב, מצוי, כמובן, בתל־אביב.
בחיפה יש שמואל עמון אחד, אבל זהו
מהנדם־יועץ. השמואל (יוסף) עמון של ירושלים
לא מופיע בספר הטלפונים בכלל. וגם
שמעון פרם לא (אלא אם כן מחפשים אחר,
בעל חנות־הלבשה בתל־אביב הנושא שם זה).
גם ראש־העיר תל־אביב, מרדכי נמיר, אינו
מופיע במדריך. בדיוק כמו אבא חושי של
חיפה. אבל ראש־העיר ירושלים דמוקראטי
הרבה יותר. הוא מופיע בספר הטלפונים
במספר מפורש, בכתובת מלאה, ויחד עם
אשתו (קולק תמר וטדי).
דויד בן־גוריון לא מופיע. אבל איסר
הראל (הלפרין) כן. וגם המפכ״ל, פנחס
קופל, אבל ללא ציון דרגה, תואר או עיסוק.

יצחק יעקובי, ממנהלי החברה:
״ההפקעות שבוצעו אינן מעניינינו. אין אנחנו
עוסקים בהפקעות. אנו עוסקים רק בפיתוח
ובשיקום. את ימין־משה ממילא צריך
לפנות, כי זוהי שכונת־עוני. אך בגלל הרקע
ההיסטורי של המקום יש לנו עניין בו.״
•*שיכונים הרחבים, ובתוך הערים
*הגדולות, אין מוזות. זה ידוע, ולכן
כל מיני סופרים ואמנים, שאינם יכולים
לכתוב ללא מוזות, צריכים לחפש אותן
במקומות אחרים.
הצרה היא שהמוזות נמצאות במקומות
השייכים לאנשים אחרים. בדרך כלל בבתים
של ערבים או בחורבות של עניים.
כשרק התחילו סופרי ישראל לכתוב
ספרים על מוסר ויופי, מצאו להם את עין-
הוד, כפר ערבי נטוש, שתושביו ברחו. הם
התיישבו שם, איש תחת גפנו ותאנתו של

• תושב ימין־משה מוסלם זע־דה,
אורג מובטל, אב לשני ילדים! ״הכסף
אחר ללכת אליו. השכונה הנטושה ימין־
משה עדיין אינה נטושה. צריכים קודם כל
להנטיש אותה.
הדיירים גרים במקום הזה מאז ימי משה
מונטיפיורי, שבנה להם דירות ונתן להם
אותן חינם, שיהיה להם היכן להניח את
ראשם. היום הם לא אוהבים את הדירות
הללו. הן קטנות מדי. במקום נוף נפלא הם
היו מעדיפים אמבטיה, ובמקום הקימורים
הגדולים והקירות העבים הם היו מעוניינים
יותר בסלון בשביל לקבל את האורהים, ו־בית־שימוש
בתוך הדירה, והול מואר.

בחגים או בשבתות
* \ תהמו ״ מ עם תושבי השכונה מנהל
\ * עו ד ד יקיר, פקיד מינהל מקרקעי ישר
ישראל
השניה
לכל הרוחות
משה שליו איבד את שלוותו מרגע שיצא
מהמעברה ועבר לשיכון. למה? כי הדירה
שניתנה לו ניצבת בדיוק מול בית־הקברות.
פחדים ופיוטים. למשה לא היה איכפת
במיוחד, אבל אשתו רעדה מפחד. כל פעם
כשהייתה מסתכלת לכוון הקברים, הייתה
רואה איך הרוחות משוטטות להן שם,
ונשמתה היתד, פורחת מרוב אימה. בהתחלה
״היא הייתה נהיית עצבנית מאד מזה״
כפי שסיפר משה, עד שלבסוף החלה לקבל
התקפות־פחד שגבלו בטרוף.
משה התחנן שיחליפו את מקום מגוריו,
והסיבר איך אשתו יראה מפני הרוחות,
״אבל הם שלחו אותי לכל הרוחות״ ,התלונן•
אשתו
המשיכה לרעוד מפחד. הקברים
והרוחות שנשקפו מהחלונות גרמו לה לס־יוטים.
היא השתגעה.
אחרי שאושפזה פעם שניה נלקחו שניים
(המשך בעמוד )26
העולם חזה 1553

שנותנים לנו אינו מספיק לדירה. בקושי
מספיק לחדרי נוחיות.״
• דולה ששון, ילידת תורכיה בת
,70 המתקיימת יחד עם בעלה על כספי מענק
הביטוח הלאומי :״אם יתנו בית אחר
במקום הבית שלנו, נסכים לעזוב. אבל
כסף? מה נעשה עם סכום כזה?״
• מרים יום־טוב, אלמנה בת :68
״אם לא יתנו דירה במקום הדירה שלוקחים,
לא אצא ולא אתן להוציא אותי. אפילו שישתמשו
בכוח.״

הסחנה

שהפכה לסמל השכונה היא טחנת־רוח עתיקה, שהצבא הבריטי פוצץ חלק
ממנה ערב הקמתה של המדינה, לאחר שהוקמה בה עמדה של ההגנה.
עתה משופצת הטחנה והיא חוצה את שכונת העוני, שנועדה להיהפך לשכונת אמנים.

הערבי שישב שם לפניו, וכתבו וציירו. אף
אחד מהם לא שאל באיזה אוהל, באיזה
מחנה־פליטים יגור הערבי שבנה את הבית.
אבל הערבים ברחו כבר מזמן, והאמנים
עדיין מתרבים, והמוזות הולכות ונחנקות
בתוך הערים הגדולות. לכן הגה ראש עיריית
ירושלים, טדי קולק, את הרעיון לסדר
לאמנים פינת־חמד נהדרת, המשקיפה על
חומת העיר העתיקה מצד אחד, ועל גיא
בן־הינום מצד שני. פינה שקטה ונעימה,
מלאת השראה.
הצרה היחידה של הפינה הזאת, הנקראת
ימין־משד״ היא שיש בה אנשים, והאנשים
הללו בינתיים גרים בה, ואין להם מקום

וכיוון שלאנשים הללו אין די כסף כדי
להחליט לעזוב את דירת־העוני שלהם, ולעבור
לדירה מתאימה בשיכון, החליט טדי
קולק לעזור להם בהחלטה. הוא הבין אותם.
הוא החליט בשבילם.

רק פיתוח ושיקום

*ימים אלה הוחלט להפקיע את דירו^
תיהם של עניי ימין־משה ולשלם להם
6000—5000 לירות לדירה. כולם מרוצים מן
ההחלטה הזו. חוץ מהעניים, כי בסכומים
אלה אפשר לקנות היום בקושי את חדר־האמבטיה
שהם כל כך רוצים בו.

אל. כיאה לפקיד מדינה, יש לו גאווה
מקצועית :״אני האחראי לכל ההפקעות במדינה.
גם להפקעת קרקעות של ערבים.״
מסביר יקיר :״האדם היחידי שבסמכותו
להחליט על הפקעות הוא ספיר. לאחר שהוא
חותם, מפרסמים הודעה ושולחים אותה
לכל האנשים הנוגעים לעניין. לאחר מכן
מגיע שלב המו״מ. אם האזרח, שאותו רוצים
להוציא מדירתו, בא לקראתנו — מה
טוב. אם לא — אז מבצעים את ההפקעה
בעזרת החוק.״
ברטים נוספים :״יותר מזה אינני חייב
לספר. מי שרוצה פרטים, שיילד אל התושבים
וישאל.״
אולם מלבד התושבים נמצא השבוע עוד
אדם שהסכים לדבר. היה זה דובר האוצר,
דן הלפרין: ההפקעה שעליה החליט ספיר
בוצעה על־פי בקשה של החברה לפיתוח
מזרח ירושלים — אותה חברה שמנהלה
מתגאה בכך שאין היא עוסקת בד,פקעות
וגם אינה מתעניינת בהפקעות.
ועוד מגלה הדובר: ההפקעות מבוצעות
גם על־פי המלצותיה של העיריה, המעוניי־נת
באמנים ובתיירים.
ומה אומרים על כך האמנים? שום דבר.
״אני לא יודע״ ,אמר אחד מהם .״הציעו
לי בית, אז אני מקבל אותו. למה לא?
אסור?״
האם הוא מתכונן לגור באותו בית? ״כן,
לפעמים,״ אומר האמן ,״אני חושב שבשבתות
אני אבוא לשם, פעם בשבועיים, או
בחגים.״
וכך, אחרי שההפקעות יבוצעו על־ידי
המשטרה, ועניי ימין־משה יסתובבו בגנים
של ירושלים, יישבו המשוררים בימין־משה,
בתוך החורבות המשופצות (בעזרת הלוואות
של עיריית ירושלים, לטווח ארוך ובריבית
נוחה) ,ויכתבו עליהם שירים.

במדינה
(המשך מעמוד )25

מילדיה למוסד אונים והשלישי נמסר למש־חה־מאמצת.
אך את הדירה לא החליפו,
למרות שהרופאים שטפלו באשתו המליצו
על החלפתה־המידית.
לבסוף הוצעה לו דירה באסבסטון בן
חדר אחד .״זה עוד יותר רע״ צעק משה.
״כך לפחות הילדים בסדר. אבל בחדר אחד
עם אמא שלהם, שעכשיו קמה בלילות
וצועקת ורצה בפחד בחדרי זה ישגע גם
אותם!״
הוא התחיל להפציץ את העיתונות במכתבים.
רק קול העם פרסם אותם. הוא החל
לערוך שערוריות —
ועל־כן נישלח לבדיקה
אצל הפסיכיאטור
של עיריית לוד .״ומה
שאל אותי דבר
ראשון?״ סיפר משה,
״הוא הראה על המכתבים
בקול העם
ושאל אם אני קומוניסט.
מה איכפת לו
המפלגה שלי?״
והסוף? משה המשיך
להתרוצץ, הפסיד
את מקום עבושליו
דתו,
התחיל לסבול
מנדודי־שינה, אחרי שהמשיך להתלונן על
כך שמכריחים את אשתו, המטורפת מפחד-
הרוחות, לגור מול בית־הקברות, וכשהחל
לעשות מהומות — נשלח הוא להסתכלות
— לבית־ד,משוגעים.
הרופאים קבעו שהוא בריא לגמרי. השבוע
הוא השתחרר .״אבל אין דבר״ אמר.
״אם זה ימשיך ככה, אני באמת אשתגע.״

משקפי וגד סינחר

משק פי ״נ ס״ משמ שי ם מגן ב טו ח נגד סינוו רומב הי רי םהר או ת ב שעת
ערפל.
משק פי ״נ ס״ יוצרו לפי פ טנ ט בינ ל או מי ונפו צי ם בכל רחבי תבל.
משק פי ״נ ס״ ל ה שיג בכל ת חנו תהדלק ובב תי מסחרלחל קי חי לו ף בר חבי
הארץ.

׳?יא ממ/־כ7ד

ח לי סו ת הוי ץ

אלוף העולם בהליכה על הידיים
היה האוסטרי יוהאן האסלינגר,
שבשנת 1900 עבר בצורה זו
מרחק של 1440 קילומטרים מחינה
לפאריס, ב־ 55 יום ומהלך
של 10 שעות בכל יום, במהירות
ממוצעת של כ־ 2.9ק״מ לשעה.
את, גברתי, הולכת על הרגליים
כמובן. ואם את מרבה ללכת
— בוודאי כבר למדת מנסיונך
(כמו רבבות נשים אחרות) את
היתרונות המיוחדים של שישיית
גרבי רשת ״מיקרומש״ ,״מרסי״,
הארוזה בארנקון מהודר אחד
ומשמשת אותך כמו חמישה זוגות
רגילים (כי כל גרב מתאים
לכל גרב אחר) .המחיר — 7ל״י
בלבד, ובכל ארנקון מצפה לך
גם מתנה קטנה — מחזיק מפתחות
אחד מתוך סידרה של שמונה
כוכבי־זמר. גרבי קריסטל
״מרסי״ עודם נמכרים במחיר הישן
— 6ל״י בלבד לששה
גרביים•

שרותיס עוד דעוורת
מתי העוזרת היא שכירה, ומתי עוזרת
נהפכת לקבלן? נפתלי לאופר הפך, בעזרת
בית־המשפט את שתי העוזרות התימניות
שעבדו אצלו לקבלניות, ומעובדה זאת הרתיח
לאופר ( )30 הרבה כסף.
על חלקו ביצירת תקדים משפטי זה סיפר
נפתלי :״כשבאתי לפקיד־המם להסדיר את
מס־ההכנסה עבור המשרד שלי, הוא שאל
אם אני מחזיק גם עובדות־נקיון. אמרתי
לו שבמשך שלוש שנים עבדו אצלי בנקיון
שתי נשים תימניות בזו אחר זו, רחל נגר
ורחל סעדיה.
פקיד השומה הסביר לי מיד, שמאחר והעסקתי
עובדות בשכר־חודשי קבוע עלי,
לתת לו 25 אחוזים ממה שהרוויחו ! כי זה
מס־הכנסה שעלי לנכות מהן, וחוץ מזה עלי
לשלם גם מלתה־קליטה עבורן.
לא הסכמתי לשלם ומס הכנסה פתחו
במשפט נגדי. בבית־משפט השלום הם הצליחו
לקבל פסק דין נגדי. ידעתי שאני
צודק. פניתי אל עורך־הדין משה אלוני,
שהגיש בשמי ערעור לבית המשפט המחוזי.
במחוזי קיבלה השופטת חנה אבינור את
הערעור של לאופר, חייבה את מם־ההכנסה
לשלם את הוצאות הערעור, וגם את שכר
טרחת עורך־הדין.
ציינה השופטת בגזר־הדין, שיצר תקדים
חשוב לכל בעלי העסקים :״במקרה הנוכחי
נראה?י, שעובד שאינו קשור בשעות־עבודה
(במקרה זה העוזרת) ואשר רשאי
לבצע את המשימה שהוטלה בדרך הנראית
לו, וכן אין לו שום תנאים סוציאלים, לא
חופשה, לא מחלה ולא פיצויים, הרי נקשר
בין השניים קשר של שירות ואין לראות
עובדות הנקיון של המערער כאן כשכירות
— אלא כקבלן עצמאי״.

היות והעוזרת הפכה לקבלן, הרי היא
בגדר עובד־עצמאי. אם מס־ההכנסה ירצה
ממנה משהו, שיפנה אליה. לאופר לא
יצטרך לשלם עבורה פרוטה — וכמוהו
עוד אלפי עובדים במדינה.

הווי
• שוויון זכויות. בתל־אביב נסגרה
ההרשמה לתחרות מלכת המטבח ונתגלה
כי נרשמו 24 מועמדות ומועמד אחד.
בנוזה־יהושוע
• יג?ן ת ומצאת.
הוזעקה ניידת־משטרה לחפש אחר מתוקה
שלם 7שנעלמה מביתה, ומאחר והשוטרים
לא שוכנעו כי אכן חיפשו ההורים אחר
בתם כדרוש, הם חזרו לחפש את הבת האובדת
בדירה, גילו אותה, ישנה עמוקות
בתוך ארון־הבגדים המשפחתי.
ה עול ם הז ח 1533

דניאלה טולידאנו
העיקר זה הטרקטור

יך* ניאלה טולידאנו תופיע, כמעט עם
( כל הגוף שלה, וגם עם הפנים שלה,
מודפסת בספר הדוגמנים של שנת .1967
היא מתכוננת לזה מאוד, וב־ 21 בינואר,
בטכס החגיגי של חלוקת־הספר־לכל־המעונ־יינים,
היא תהיה הנוכתת־הראשית, אם כי
יהיו שם עוד איזה מאתיים נוכחים־ראשיים.
היא מופיעה בספר באחד העמודים המרכזיים
שלו. בעמוד שלה רואים טרקטור,
ומשהו יושב עליו. זה היא. את הגוף לא
רואים לה, כי הוא מכוסה בטרקטור ובשמלה
שחורה, מיושנת. במקום זה יש על יד
התמונה שלה הסבר :״עדינת הנפש והרוח,

.22 נשואה, עוסקת
להיות דוגמנית, מקבמיוחד
בעלת נתוהאס
היא פוטוגנית?

דניאלה טולידאנו, בת
במלונאות, אך שואפת
צוע הקורץ לכל נערה,
נים כאלה כמו דניאלה.
שיפטו בעצמכם.״ המספר של דניאלה הוא

100—35 וכל מי שישתכנע מעדינות־הנפש
שלה, או מהצורה הפוטוגנית שלה, וירצה
בה בתור דוגמנית, יצטרך לצלצל לסוכנות
דוגמניות מונה, יגיד שהוא מעוניין ב־35־
100 ומיד ישלחו אותה אליו.

בזי פרצוף

ך* ספר הדוגמניות והדוגמנים יש
^ עוד מאה בחורות כאלה, כמו דניאלה.
יש ביניהן בחורות בלי ידיים, יש בחורות

יש לו מיבחר גדול, לפי דבריו, והוא
מציג אותו בהתלהבות רבה עם הרבה תשבחות
:״הנה ואנדה קינרוס״ ,הוא מראה על
תמונה מטושטשת ,״תראו מה זה יופי,
איזה גוף! איזה גזרה! היא אשתו של
רופא־שיניים. יש לה שיניים נהדרות, בריאות•
נפלאות. היא באה אלינו עם הבת
שלה, אבל היא כל כך מצאה חן בעינינו
ששלחנו את הבת שלה הביתה ולקחנו
אותה. עכשיו היא כבר מופיעה באמבטיה
שמן. נהדרת, לא?״
אחר כך הוא מציג את ברוך לוי, בן
ארבעים. הוא נהג מונית כבר למעלה
מעשרים שנה, אבל תמיד כשהיה הולך לקחת
דלק היו אומרים לו שהוא מתאים
להיות דוגמן לדלק. אז הוא הלך לסוכנות
מונה ונכנס לספר־הדוגמנים .״נכון שהוא
טיפוס קלאסי של דוגמן דלק?״ שואל יוסי
דנון בהתלהבות.
״הנה הינדה דנציגר״ ,הוא פותח דף
חדש ,״היא באה אלי עם בעלה. לבעלה יש
זקן ופיאות. הוא חיכה לה בחוץ. התברר
לי שהיא הדוגמנית של בני־ברק. מדגימה
חולצות עם שרוולים ארוכים ושמלות עם
גרביים עבים. נהדרת, נכון?״

גברי ויפה
ך* עולם הזה ( )1514 היה, כזכור, העי}
| ת ון הראשון שכתב על סוכני הדוגמניות,
שמוכנים לגבות כסף, מכל אחד שחולם
להיות דוגמן או דוגמנית מבלי להתחשב
במיוחד בנתונים שלהם. העיקר שישלמו. הספר
היפה הזה משמש כהוכחה נוספת.
יש לו בספר אפילו בעל ואשה. הבעל,
מורים, הוא מכונאי, והוא החליט להחליף
מקצוע, כי תמיד אמרו לו שהוא גברי
ויפה. הוא לא סיפר על כך לאשתו, כי

אתי פרי
מ״א לדוגמנות
יותה מתבטא כבודה של בת ישראל פנימה.״

נו, מי יכול להיות לא מעוניין בדוגמנית
כזאת?
בסך הכל עברו אצל יוסי מון ׳שלושת
אלפים איש, מהם הוא בחר רק במאתיים,
המובחרים ביותר.
ואם המאתיים הללו נראים כך, אפשר
לתאר איך נראו כל השאר.

ג ל מיזוגי זו ג ה
בלי רגליים, ובלי פרצוף, אם כי יתכן מאוד
שיש להן כל האברים הללו. רק שהצלם לא
צילם אותם. לכולן, בלי יוצא מן הכלל, יש
נפש עדינה, באופן יוצא מהכלל, והן רוצות
להיות דוגמניות.

חוזצות עם שרוולים ארוכים

הינדה דנציגר
הדוגמה של בני־ברק

ך* וץ מהן צולמו עוד ארבעים גברים,
( | ארבעים ילדים, שתי נשים מבוגרות ושלושה
זקנים. כולם נכנסו לספר הזה בזכותו
של יוסי דנון, ומי שמפקפק בכך שיוסי
יצליח למכור אותם כדוגמנים ודוגמניות
11011 * 4
טועה•
כי יוסי הצליח למכור כבר דברים הרבה
יותר גרועים. היום הוא כבר בן ,32 ויש
לו עבר עשיר. בשנת 54׳ ,למשל, הוא היה
צריך למכור ספר מחקר על השפה העברית,
שהיה מיועד לשלושים וחמישה מומחים.
הוא הצליח למכור את זה לחמשת אלפים
איש. הוא שיכנע אותם שזה רומן מרתק
עם תמונות.
ואם הוא הצליח למכור לתושבי הארץ
דיקדוק עברי, הוא לא ימכור להם כמה
בחורים ובחורות? הוא בטוח שכן.

פחד שתצחק ממנו. הוא הלך לסוכנות מונה

להצטלם.
בינתיים גם אשתו,
לילד, החליטה להחליף
לבעלה הלכה לסוכנות
מול המצלמות, ועכשיו
זו באותו הספר.

עליזה, שהיא אמא
מקצוע, ומבלי לספר
מונה. השניים נפגשו
הם מופיעים זה לצד

יוסי דנון מבטיח בהבטחה חגיגית שכל
המצולמים שלו הם יצורים יפים ופוטוגנים
מאד, ואם הם לא נראים כך בתמונות הרי
זו רק אשמתו של הצלם שצילם אותם.

בחורות עם ככור

כל התגלית שלי״ ,מחייך יוסי דנון
בחיוך מבטיח ,״זוהי אתי פרי. היא
בוגרת אוניברסיטה. יש לה ב״א במדעי ה־

ואגדה קינרום
אישתו של רופא שינ״ם

עליזה ומורים כהן
הבעל לא סיפר, האשה לא סיפרה

מדינה. היא נהדרת. כל כך משכילה ואינטליגנטית
ומעניינת!״
יש לו גם דליה לביא צעירה, בחווה בת
שלוש־עשרה, אודט שוורץ, עם רגליים משגעות,
בדיוק כמו אלה של דליה לביא.
בתמונה הן קצוצות. לא רואים אותן. אבל
יוסי דנון נשבע שהן קיימות.
יש לו כל מיני סוגים של בחורות. יש לו,
למשל, בחורות עם כבוד, כמו רחל מהגר,
תלמידת בית־ספר, העובדת כפקידה, ונראית
כמו עקרת־בית. על־יד התמונה שלה כתוב:

אודט שוורץ

״רחל נראית כמו נערת בנהימה, אן באיש־

דליה לביא בלי רגליים

מ גלוח
א10710

ארחוריס ״

0א ^ 1מ 5מ-\?7£

לאחר הגלוח היום יומי, סובל
עור פניך מגרדים ופצעים,
הגורמים להרגשת אי נוחות
במרבית שעות היום.
בעזרת

מ י ־ הגלוח
7,,זרארתור ׳ ס ״
הפתרון האידיאלי לבעית
עור הפנים הרגיש.

לכן דרוש אך ורק
0א ^ 1מ 5מ7£ז^

— 5׳0ן1מ7מ^ מ81

פרסום צימט

ודיו־גדמונון, סעדאו

י״ 1..וו *י

דעתה מו מ חי ם -
צליל ועיצוב נפל אי ם

[א^ 0[>[10ן)0-6ו0גן)

המכ שיר המיוחד לחובבי
מוסיקה

דע פילוט 46 -שנים

ל ־ י י שירה בלווי גיטרה
• וכתיבתשירים <*ל,
סטודיו לאמנות הפותח קורסיערב
בסוף חודש ינואר ש.ז.

גי טרות יועמדו ל שרות התל מי די ם
ההרשמה ברח׳ יצחק שדה ,34ת״א, טל3 82 89 .

א> ו נ> ר
איוניר בתי האופנה הידועים, התחילו את מכירת סוף העונה המסורתית
על כל הסחורות. נוסף להנחה הממשית של ־/ס 20 על כל הסחורות,
מביאה חב׳ איוניר עוד הצעה מיוחדת: הנחה עד 50 על סחורות בודדות
וכך ניתנת לכם הזדמנות לרכוש סחורות אופנתיות בעוד העונה בעיצומה.
מכירת סוף העונה של איוניר ידועה כמאורע מיוחד בכל שכבות העם,
האיכות הנעלה של המוצרים המוצעים למכירה.

כריכות

העולם הוה

הקוראים שמסרו את חוברות ״העולם הזה״ לכריכה, מתבקשים
לבוא ולקבלן במשרדי המערכת, קרליבך ( 12 קומה א׳) תל־אביב,
בימים רביעי, חמישי ושישי השבוע, בין השעות עשר
בבוקר ושלוש אחר־הצהרים.

ההנהלה

מה קורה שם?

חון עד עור פניו

א10710

ב שלם
כדי להבין מה קורה בסין צריך להבין מה
זה סין. זאת היא תת־יבשת ענקית המשתרעת
על שטח של תשעה וחצי מיליון קילומטרים
מרובעים (ואפשר להכניס בה את
מדינת ישראל כמעט 500 פעמים) ומספר
תושביה מתקרב ל־ 800 מיליון (יותר מאשר
מספר תושבי אפריקה, ברית־המועצות ואר־צות־הברית
גם יחד) .והמרחק בין החוף
המזרחי של סין, משנגהיי, למשל, אל קצה
האזור הצפון־מערבי שלה, סינקיאנג, הוא
4000 קילומטר (כמרחק ירושלים — לונדון).
על רקע נתונים אלה ברור שמה שקורה
בפקינג עדיין אינו מספר את כל הקורה בסין
הענקית, שהיתר, מאז ומתמיד מפוצלת
בין אלופים איזוריים, שעשו בחבליהם ככל
העולה על רוחם. היום תפשו את מקומם
מזכירי המפלגה המחוזיים ואלופי הפיקודים
הצבאיים, והם מוכנים להלחם על המשך
קיומם העצמאי מול השלטון המרכזי של
מאו ויורשיו.
ומכיוון שהמנצח בהתמודדות זאת יזכה
בפירות נצחון כבירים, עלולה המלחמה להיות
ממושכת ומרה, עד ההכרעה הסופית.
אפריקה הבדיחה מן המציאות

מספרים מקריים) שרוב הכנסותיהם קודש
למפעלי־צדקה. פחות צדקה נעשית כאשר
מועדוני־המישחקים מממנים טיסות סופשבוע
של אמריקאים רעבי משחקי־מזל ללונדון.
חוץ מן המועדונים, הנהנים העיקריים מסידור
זה הן חברות התעופר, הטרנסאסל־נטיות.

לפקוח עין! כמו בארץ, ככל שהלך
המצב הכלכלי ורע, גבר עניין ההמונים
באנגליה באפשרות לקבל משהו בשביל שום
דבר. וכשם שאחד המראות השכיחים לאחרונה
בארץ היא הצביאד. על דוכני־הפים
ועל תחנות־הטוטו, כך הפכו גם משרדי־ההימורים
ואולמות־המשחק האנגליים למרכזים
חברתיים מלאי־קהל. לפני שבוע,
בעת גל הבריחות הגדולות מבתי־הסוהר,
אף המרו רבים על טוטו הנמלטים. מי שידע
לנחש לא רק כמה יימלטו משך היום
הקרוב, אלא גם מאילו בתי־סוהר, הכפיל
את זכיותיו.
זה כבר היה יותר מדי בשביל חברי
פרלמנט נרגזים, שהפנו את תשומת לב
ממשלתם לכך שאם ברצונה באמת לשים
קץ למיתון האנגלי, על־ידי המרצת תעשיות
יצרניות וייצואניות, מוטב לה לפקוח עין
על הנעשה בהימורים ובמשחקי־המזל, המושכים
מרץ וכספים כה רבים למטרות ה־לא־יצרניות
ביותר שאפשר להעלות על הדעת.

כדור
הארץ

מספרן של ארצות אפריקה העצמאיות
עלה בעשור האחרון מחמש (מצרים, חבש,
ליבריה, לוב, דרום־אפריקה) ל־ .40 רק שהמצב
ברוב 35 המדינות הטריות
עגום למדי. בשנה האחרונה בלבד
ארעו בשבע מהן הפיכות
צבאיות ומאז שקיבלו את עצמאותן
הודחו בכוח ראשיהן של
חמש מדינות נוספות ושלוש
מדינות אחרות ניצלו רק עלי
ידי עזרה צבאית של אדוניהן
לשעבר (בריטניה, במזחדאפרי־קה).
בחמש
השנים האחרונות נהרגו
יותר מ־ 100 אלף אזרחים בקונגו,
ניגריה, רוונדה, בורונדי
וסודאן; מיליון פליטים מסתובבים
ביבשת והעובדה הכי מחרידה
היא כי 900/0של אוכלוסי
אפריקה עדיין חיים ברמת־חיים
תת־מינימאלית.
כדיוק כמו כארץ. השאלה
הגדולה היא מה צופן העתיד
ל־ 300 מיליון האפריקאים. האם
באמת אין הם מסוגלים למשול
בעצמם? האם גורלם נקבע להיות
לקוחות נצחיים של הצדקה
הבינלאומית?
מחקרים בלתי־תלויים שוסתיי־מו
החודש מוכיחים כי אפילו הסיוע
הבינלאומי, במידה והוא
ניתן, איננו בדיוק הדבר הטוב מאו ביותר לאפריקה. בדיוק כמו בבין
ירושלים ולונדון 500 :מדינות ישראל
מדינה אחרת שרצתה להיבנות על
סיוע־חוץ־ללא־תמורה, ישראל, כך
בהצעה לאסירים בעלי שלושה ילדים ויותר:
גם במדינות אפריקה, מעודד הסיוע בריחה
הפחתת תקופת־המאסר שלהם ב־ 15 יום במן
המציאות.
אם יסכימו לעבור ניתוח־עיקור, ויצטרפו
מסקנתם העיקרית של החוקרים: אם אפבכך
ל־ססס 1,700,ההודים שעוקרו מרצון עד
ריקה רוצה אי־פעם לעמוד על רגליה עליה
כה, במסע להגבלת הילודה.
לרכז את המאמץ העיקרי בשני כיוונים.
מצד אחד שבירת השבטיות ההולכת ומרימה
0תיק־תק. בגואטמלה החליטה מש-
את ראשה ברוב המדינות החדשות, באשר
טרת־התנועה לייעל את המעקב אחר עבר־כל
ראש שבט קטן, בדומה לראשי המפלייני־מהירות,
הסירה את סיירות השומרים ובעוגת גות בארץ, רוצה את חלקו בשלל
מן הכבישים, הנהיגה, במקום זה, החתמת
השלטון.
השעה על ברטים מיוחד לדבר, לנהג היוצא
מצד שני יש לרכז את כל כוחות המדימעיר
כל־שהיא. אם הנהג מגיע ליעדו הבא
נות החדשות בבניית תשתית, עליה יהיה
אפשר לפתח, במרוצת הזמן, בניין של ממש. קודם הזמן המשוער על הכרטיס, סימן הוא
שנהג במהירות העולה על זו המותרת.
לא להמשיך, למשל, יותר בשיטה בה מסיימים
מדי שנה אלפי עורכי־דין ומשוררים
• ייעול כניעור. בסיטאל, ארצות־את
אוניברסיטאות אפריקה לעומת כמה הברית, יסד בעל חנות־נעליים מקומית שיתריסרים
בלבד של מהנדסים ורופאי־בהמות.
רות חדש ללקוחותיו: תמורת 70 סנט לשעה
( 2.10ל״י) נועלים עובדי החנות
את הנעליים החדשות של הלקוחות עד
שהעור העליון של הנעליים מתרכך ואפשרי
הטוטו הגדול
מאז הותרו ב־ 1960 משחקי־מזל והימורים לנעול את הנעליים ללא כל חשש
באנגליה שטף את האנגלים, מאחרון בורי מיבלות.
ד,פחם עד ראשון הלורדים, גל של בזבוז
• הדתות המאוחדות. בלונדון
חסר־חשבון 15 .אלף סוכני הימורי־סוסים הוצא מיכרז על הקמת מסגד חדש לבני
פתחו את משרדיהם לקהל הרחב, יחד עם העדה המוסלמית בבירה הבריטית, התברר
5000 אולמות מישחק לקלפים, קוביות ו־ שזכה במיכרז משרד אדריכלים שארבעת
שותפיו הם יהודי יליד פולין, אירי בן הדת
מליטה.
לשם שיווי־מישקל אף נפתחו 2000 או הקאתולית, סקוטי פרוטסטאנטי ואדריכל,
למות בינגו (משחק־מזל המבוסם על ניחוש מוסלמי מפאקיסטאן.
• ציפור־דרור. בניו־דלהי, הודו, יצאה
המועצה הממשלתית לתכנון המשפחה

אנגליה

העולם הזה ; 533

אנשים
בגדי הריון בחינם
פרשת ח״כ יצחק רפאל לא נשתכחה
עדיין. השבוע, למשל, היא עוררה את ועד
הסתדרות הסטודנטים של אוניברסיטת תל־אביב,
לצאת בקריאת מחאה נגד מועמדותו
של הח״כ המפד״לי לתפקיד יו״ר ועדת ה־מישנה
של הכנסת לענייני חוקי היסוד של
המדינה. בלשון הסטודנטים זוהי ״פגיעה
חמורה במעמדה הציבורי של הוועדה, לאחר
שח״כ זה נחשד בקבלת שוחד
(בפרשת תל־גיבורינס ופעל בצורה
מבזה כלפי מוסדות המשפט
בארץ״• .י ישראלי
מפורסם אחר עורר השבוע
אהדה נרחבת. קוראים לו נח מן
פרקש — אלוף הבריחות
שהתחתן. התל־אביבי
אכרחם כדיד, בעל חנות
תאם לבגדי הריון, תרם חמישים
לירות לקרן למען פרקש,
ואילו אשתו הודיעה כי תעניק
לרחל אלקובי-פרקש
בגדי הריון חינם אין כסף
בבוא הזמן • .אפילו ש לו ם
עליכם נפגע ממהפכת התרבות
בסין. אילולא פרצה, היו
יוצאות לאור יצירותיו של
הסופר היהודי בסין, כשהן
כתובות בשורות מאונכות, מלמעלה
למטה. במלאכת התיר־גום
עסק עד כה מאו דון,
לשעבר שר התרבות ויו״ר
אגודת הסופרים בסין, אלא שהוא
נפל קורבן למהפכת התרבות.
כלומר: הוא נשאר בחיים,
אבל תירגומיו נגנזו• .
הרחק ממהפכת התרבות המשיך
סופר אחר לזכות במירב
התהילה. השבוע ערך שר־החוץ
אכא אכן קבלת פנים חגיגית
לחתן הנובל ש״י עגנץ. בתום
המסיבה התנצל עגנון בפני אשת השר,
סוזי אכן, על כי הטריח אותה יתר על
המידה בנאומו. אך הוא לא הסתפק רק
בהתנצלות, והציע לה גם אמצעי להינפש:
״קראי בסיפורי מאות הרמות הידיים בכנסת,
בדיון על התקציב, בילבלו השבוע
ח״כים רבים. תופיק טוכי מרק״ח, למשל,
הצביע נגד הסתייגות חברו למפלגה מאיר
וילנר, עובדה שהולידה את השמועה העוקצנית,
כאילו שוב התפלגו הקומוניסטים,
ושוב בהתאם למוצא הלאומי שלהם: יהודים
לחוד וערבים לחוד • .בילבול דומה אחר
הוליד תמיכה של ח״כ המערך ושר־התיירות
לשעבר, עקיבא גוכרין, בהסתייגות של
נציג העולם הזה — כוח חדש * .באותו
דיון, באמצע ההצבעה, ניגש ח״כ חרות
אליעזר שוסטאק, כשהוא נירגש כולו,
אל חברו לסיעה מנחם ידיד, ובישר לו
בי בתל־אביב התנשקו. הוא התסזן לאוזירת
הפיוס בוועידת סיעת תכלת לבן בבית ליס־ן
בתל־אביב, שבה התנשקו הח״כים מנחם
בגין ושמואל תמיר .״ביקשו שאבוא
מיד,״ סיפר עוד שוסטאק בהתרגשות. שאל
ידיד :״בשביל מהי״ ענה שוסטאק :״רוצים
שגם אני אתנשק.״ ידיד ביקש מידידו שיקח
גם אותו לתל־אביב, כי גם הוא רוצה לנשק.
שאל שוסטאק :״את מיי״ ענה ידיד :״את
אשתי.״

סובייטי להיות האורח הפופולארי ביותר.
היה זה המזכיר השלישי יוריי קוטום,
שכולם הרעיפו עליו חיבה, ידידות ואחוזת
עמים • .ח״כ חרות יוחנן כאדר, למשל,
תפס את קוטוב בזרועו ולא הירפה ממנו
אפילו כשניסו להציג בפניו דיפלומט אמריקאי•
באדר פטר את האמריקאי כלאחר יד,
ובלי לטרוח לשמוע את שמו ניפנה חזרה
אל הדיפלומט הסובייטי ואמר לסובבים :״זהו

| לא ס פנ ים !
ספורטאי מרמור ורעייה
בתל־אביב שטופת השמש

רוסי אמיתי.״ השניים הרימו כוסיות. לא
יזדקה, אלא קוניאק ישראלי דווקא • .לא
פחות מסביר פנים אל האורח היה העורך האחראי
של היומון, ח״כ חרות יוסף קר־מ
ד מן, שסיפר לקוטוב כי דודו היה קצין
גבוה בצבא האדום, שנפצע בקרב על סטאלינ־גראד.
הוא לא שכח גם להדגיש בעברית כי
הוריו נולדו באודיסה. קוטוב מדבר קצת
עברית, אך מבין כמעט הכל • .בבית סוקו-
לוב התנהלו השבוע ויכוחים נוקבים על
זהותו של גיבור כתבתה האחרונה של
סילכי קשת ,״חושב בשמאל וחי בימיו״.
רבים חשבו כי סילבי התכוונה לאמרגן וה־קיבוצניק־לשעבר
י? 5קכ אגמון, בעלה של
גילה אלמגור. כשנשאלה הכותבת עצמה
למי התכוזנה בתיאוריה החריפים, ענתה:
״כל אי־דמיון למציאות הוא מיקרי בהחלט.״
• לפני שבוע נשא לו כדורגלן הכוח־מכבי
רמת־גן, אליהו מרמור, את חברתו
מזה שלוש שנים, נאווה העליץ, לאשה.
השבוע יצאו השניים לארצות־הברית, שם
ילמד מרמור חינוך גופני וישחק בקבוצת
הכוח היהודית של סאן־פראנציסקו. כיאה לספורטאי
ניצל את השבת האחרונה בארץ,
שהיתה שטופת שמש, ויצא עם אשתו לשחות
בחוף ימה של תל־אביב• 9סוף-
סוף זוכה איש קול־ישראל לשעבר, מיכה
שגריר, לעשות סרט של ממש. יש
לו אפילו שם זמני לסרט — הסיירים —

ומסופר בו על סיירים ישראלים ושבוי מיצדווקא
קוניאק
ישראל״
רי מעבר לגבול בתקופה של ערב סיני.
המזל־טוב של השבוע מגיע לישראל התסריט הוא של אכרהם הפנר, ומשדנוד,
בעל חברת השמירה מעוז, ששומרת תתפים בו אילי גורליצקי, עודד תאועל
חברות, על אנשים, על כספים ועל כל
מי ובעל הדיסקוטק הירושלמי פוס־פוסטק,
השאר. נולד לו בנו הששי, והוא קרא לו דן כירון. מנהל ההפקה: רופא צעיר בשם
בשם החברה — מעוז• .י מזל טוב יש גם יהודה (ג׳אד) נאמן • .זוכרים עדיין את
ליגאל מוסינזץ. לא רק שהקזבלן שלו הלל קוק, שהיה חבר הכנסת הראשונה? ההולך
טוב, אלא שעתה התחילה התעניינות שבוע היה אורח כבוד במסיבה שנערכה לכבוד
מוגברת בעוד יצירות שלו. בתוכנית: המחזת הסופרת־שחקנית דינה הכט, ערב צאתה
פיתקאות בכובע שלו, וכן הסרטת תסריט את הארץ, ישר ללונדון • .מסיבת פרידה
שלו 9 .קזבלן עצמו, יהורם גאון, לא אחרת נערכה למשוררת דליה הרץ, שגם
מסתפק בביקורות הטובות שזכה בהן. עוב היא שמה פעמיה לאנגליה, לסיום לימודיה
דה: מתוך דאגה לעתיד הפך ללקוח קבוע הפילוסופיים באוקספורד. הבטיחה הרץ :״כשל
הכירומן שלום שאול — הרואה עתי שאחזור לישראל אהיה כבר דוקטור.״
דות לפי כף היד .״מה ישי״ התנצל גאון,

״עוד הרבה אנשים חשובים ומפורסמים הולכים
להראות את הידיים שלהם לשאול. לא מסוק השבוע
• שר־החוץ אכא אכן, על שבועון
רק אני חברו של גאון משלישיית גשר
הירקון ז״ל, אריק אינשטיין, יתחיל ל רפ״י מבט חדש :״שבועון קלוש, שרכילותו
הופיע בחודש הבא במועדון יואל׳ם המחודש, השופעת עומדת ביחס הפוך למזונו הרעיוני.
• הסופר־צייר שמעון צכר, על
במיסגרת שלישייה חדשה הנקראת החלונות
הגבוהים. שתי הצלעות הנוספות במשולש אורי זוהר :״אם לא נותנים לך לזרוק עוגות
החדש: ג׳׳וזי כץ ושמואל קראום • .קרם בתל־אביב, סע לבית־שאן. שמה יתנו
במסיבת יום השנה להקמת היומון היום, לך לזרוק עוגות קרם או לא קרם — כמה
שנערכה בבית סוקולוב, זכה חזקא דיפלומט שרק תרצה.״
ה עול ם הז ה 1533

מחזיקי מפ תח 1ת נהדרים ש ל

״ארטיק״
שילחו לבית חרושת ״ארטיק״ ,ת.ד 40 .בת״ים,
25 עטיפות של קרמבו , ,ארטיק ״ 1
ותקבלו לביתכם מחזיק מפתחות נהדר.

חסל סדר בעיות ולבטים בחיי המין שלד!
הופיע ונמצא למכירה הספר שאלפים נזקקים לו

יסודות המין

מאתד״ר ארנולד פ. קליין
בלמעלה מ־ 360 עמודים גדולים וצפופים, פותר המחבר
בצורה גלויה ובכנות מלאה כל בעיה קיימת ממכלול בעיות
המין של כל גבר ראשה בעולמנו.

להשיג בכל חנויות הספרים בארץ
או ע״י משלוח סך 7.60ל״י לע. נרקיס, דרך פתח תקוה ,1ת״א
הספר יומצא לד ארו? באריזה אישית באמצעות הדואר —
דמי המשלוח על חשבוננו.

00X4
״ דוקסה ״ השעון השוייצי בעל המוניטין העולמי

ספרים

מקור
מ 1 2 4 7 5 3 ׳0

שנד! לאץ קץ

׳(מאת משה זנדברג;

הוצאת יד ושם 92 ,עמ ),כיום משה גום־
טאב זנדברג בן ה־ 40 הוא איש חשוב
ונכבד. הוא יושב במשרת המרווח ב־קרייה
הירושלמית, וממלא את התפקיד של
הממונה על תקציב המדינה ויועצו הכלכלי
של שר־האוצר.
לפני 22 שנה זה היה אחרת. אז הוא
היד, מם׳ 124753 במחנה־הריכוז דכאו, וכל
מטרתו בחיים היתד ,״כיצד להשיג קצת
יותר אוכל וכיצד לקבל פחות מכות״.
תחרות פינג־־פונג. הכל התחיל ביום
חורף בשנת ,1944 כאשר הגרמנים כבשו
את הונגריה. אם כי
הונגריה, למרות 28
הבארונים היהודיים
שלה, הצטיינה בחקיקת
חוקים אנטי־יהודיים
עוד לפני
הגרמנים, הרי היו
רדיפות היהודים עד
אז מוגבלות להטרדה
כלכלית וגיוס ל־פלוגות־עבודה
צבאיות.
זנדברג,
בנו של
יצואן פימ ת בעיירה
הונגרית, לא
חש בכל זאת, הוא היה תלמיד שנה אחרונה
של בית־הספר התיכון, שעיסוקו החביב
היה גניבת עיתוני המפלגה הנאצית ההונגרית
(מפלגת צלב החץ) מבתי־הקפה של
העיירה.
כל זה השתנה עם הכיבוש הגרמני.
בדיוק באותו יום עוד ייצג זנדבוג את
עירו בתחרות פינג־פונג בינעירונית, אך
למחרת כבר נלקח לעבודת־כפייה הונגרית
שהסתיימה בהעברה לידי הגרמנים.
דמעות של בושי. בדכאו עבד זנד־ברג
בבניית כני־שילוח לטילים גרמנים
מי־ ,)3אכל פחם כדי להשביע את רעבונו
ועשה את ״עסק החליפין הטוב ביותר
בכל ימי חייו״ ,כאשר החליף שעון יקר
תמורת ליטר מים.
למזלו של זנדברג נמשך סבלו שנה
אחת בלבד. באפריל 1945 נעלמו והשומרים
הגרמניים ולפתע ראה טנק אמריקאי. הוא
נישק את הטנק. חייל כושי יצא מן הטנק,
נתן לו בשר, לחם: ושוקולדה. זנדברג
התיישב על האדמה ואכל את הכל בבת
אחת. הכושי הסתכל מתוך הטנק ודמעות
זלגו על לחייו.

סרני ראמים וביצי סיני

אוצר דאשי־תיבדת (מאת שמואל
אשכנזי ודב ירדן; הוצאת ראובן מס; 300

עמ׳< .האיש היחידי שהיה נהנה באופן מעשי
מאוצר זה הוא הגיבור של חיים הזז
בהיושבת בגנים, המדבר בראשי־תיבות. לדוברי
עברית אחרים לא יהיה שימוש רב
בראשי־תיבות מסוג אאבא״ד (אם אין בינה,
אין דעת) ואפילו לא בחידוש המעניין
תנקב״ת (תהי נפשו קבורה בשאול תחתית).
דבשוחדכ. שני המחברים, שקיבצו
כ־ 10 אלפים ראשי־תיבות, התעלמו מן התאריך
אשר על הלוח. בשנת 1967 אין
צורך רב בראשי־תיבות מסוג מקרעב״כ
(מקרני ראמים עד ביצי כינים).
ואפילו כאשר אשכנזי וירדן מביאים
ראשי־תיבות מן המאה העשרים, כמו אל״מ
(אלוף־מישנה^ הם ממהרים לציין כי פירושן
של ראשי־תיבות אלד, הוא גם אין לנו מלך.
והעת׳׳א הידוע של עיריית תל־אביב יכול
להיקרא גם עם תרגום אנגלי.
וככה זה הולך, ראשי־תיבות אחרי ראשי-
תיבות, מאש״ל (אכילה, שתייה, לינה) שזה
גם אברהם: נשלונסקי וגם אדום, שחור, לבן
ועד דו״ח, שזה לא רק מה שהשוטרת רושמת
אלא גם דבש וחלב.
צמח חמורים. העיון באוצר הוא משעשע,
אבל לא מועיל. כגון טנ״א שזה טבעיות,
נימוסיות, אלוהיות וגם טף, נשים,
אנשים.

* 01110׳$ 1*86£$1 £111116$ 1)1116 $12£ ¥18611114

י־ יי־

805ז*$א

ז״סוזזזזסס סויס וי

חבל מאד שהסו׳׳י (סופרי־ישראל) האלה
לא הסתפקו בראשי־תיבות כלביא (כלשון
בני־אדם) אלא אף הצמיתו ראשי־תיבות כמו
צמ״ח (צמד חמורים).
אולי יקרה מיקרה וקסת״ח (קינאת סופרים
תרבה חוכמה) ומי שהוא יתפנה ויוציא
פעם מילון ראשי־תיבות מעודכן, שימושי
ומציין מקורות ודוגמות.
העולם הזה 1533

האם הוא
ייכנע?
הרוזן מהיידווד בן !ה־ 43 הוא לא
סתם רוזן אנגלי. הוא בן־דוד של הנולכה
(בי יש להם סבא משותף, ג׳ורג׳ החמישי,
שנתן את שמו לכל רחובות קינג ג׳ורג׳
בארץ) ,הוא מס׳ 18 בתור לכס־המלוכה
והוא חובב־מוסיקה מושבע שאירגן בשעתו,
את פסטיבאל המוסיקה של א די נ בו ר ג.
לא מפליא לכן שכאשר לפני 18 שנים
הוא החליט להתחתן. הוא בחר בפסנ־תרנית.
אמנם הפסנתרנית, מארייהו
דונאטהשטיין, היתה יהודייה מוינה,
אבל היא הבינה מה עליה לעשות. היא
המירה את דתה ברגע שקיבלה את הצעת
הנישואין המלכותית.
מארייה היתה אשה טובה לרוזן. היא
ילדה לו שלושה
בנינדזכרים ופרטה
לו על הפסנתר. רק
שהאקורדים היו קצת
צורמים ולכן
העדיף הרוזן לש מוע
צלילי מיתרים
יותר סדינים.
את הצלילים ה אלה
השמיעה לו
גרושה אוסטראלית
אחת. דוגמנית וכני
רית מצליחה בשם

פאטרישה טא־לן
ד ל. הרוזן עזב

הפסנתרנית

את מארייה ואת הפסנתר ועבר אל פא״
טרישיה ואל הכינור. ומאז נראו השניים
יחד. בחברה, בקונצרטים ואפילו בבית־החולים
ליולדות. זה היה כאשר פאטרישיה
ילדה לרוזן את פרי־אהבתם. בן־זכר, כמובן.
זה כבר היה יותר מדי בשביל היהודייה
המלכותית, מארייה, והיא הגישה תביעת
גירושין. הרוזן לא התנגד. להיפך, הוא
רוצה לשאת את הכנרית לאשה כמה שיותר
מהר.

הבעיות האמיתיות התחילו עכשיו דווקא
למלסה. כי גירושין במשפחה המלכותית
הם נדירים מאד ומאד לא רצויים וכל מה
שקשור בהם נתון לשיקול־זעתה הבלעדי
של המלכה. היא לא יכולה להתנגד לגירושין,
אבל היא יכולה להתנגד שהמגורש

הרוזן והבנרית
אשה

ויישאר

במשפחה

המלכותית,
ישא למשל.
אז המלכה אליזבאט מתחבטת. אבל לכל ה פחות
היא יכולה לעיין בספרי־ההסיטוריה
ולראות מה קרה בעבר. הנרי השמיני
גרש, כידוע, שתיים מנשותיו והתחיל בכן
עסק-ביש שלם. ג׳ורג׳ הרכי^י, שהיה
קצת משוגע, ניסה לגרש את אשתו בטענה
שהיא בוגדת בו, אבל הוא לא הצליח. אף
אחד לא היה מוכן להאמין כי מלכת מסוגלת
לבגוד.
ומי לא זוכר מה עלה בגורלו של
אדדיד השמיני, שהוא גם דודו של
הרוזן וגם דודה של המלכה, כאשר ניסה
לשאת את הגרושה האמרקיאית דלים
סימפסון לאשה.

למלכת־היופי של העולם, רייטה פאר־יה,
לא הולך. קודם היא רצתה לנסוע לוויאט־נאם,
אז שר־החוץ שלה הודיע לה כי הוא מתנגד.

היא נסעה בכל זאת והופיעה לפני החיילים האמריקאיים, שרובם סברו שהצדק
דווקא עם שר־החוץ ההודי. המלכה עבת־הרגליים היתה יכולה להשאר בשקט בהודו.
אחר כך היא החליטה לקבל הזמנה לסידרת הופעות בדמשק. שמה מעריכים
רגליים עבות.
אלא מה. בדמשק רגישים לוויאט־נאס, לפחות כמו בהודו. כשגילו שם כי רייטה
הופיעה בוויאט־נאם, בצד הלא־נכון, ביקשו ממנה, במטותא, להשאר בבית.
זה מה שנקרא קרח מכאן וקרח מכאן.

דבר בעלמא

הנסיך חואן קאירלוס נשוי לנסיכה היוונית
סופיה שילדה לו כבר שתי בנות
ונתנה לו מהלכים בחצרות המלכים בזכות
אחיה קונסטנטין מלך יוון. גם הנסיך ה וגז׳
קארלוס התקשר כנ״ל. הוא נשוי לאיר־נ
ה ההולנדית. היא בינתיים עוד לא ילדה
לו כלום. אבל גם היא מקורבת למלכות.
היא בתה של יוליאנה מהולנד. וגם זה
לא מזיק.
כי שני הנסיכים הספרדיים האלה זקוקים
מאד למהלכים מלכותיים. זה בשביל להתרגל.
שניהם מועמדים לכתר הספרדי, אם
ובאשר יהיה אפשר לקבל אותו. אולי אחרי
פטירת פראנקו.
בינתיים פראנקו חי וקיים, למרות 72
שנותיו, והכתר רק קיים על גבי הנייר של
החוקה הספרדית החדשה. ופראנקו בינתיים
עוד לא החליט למי להועיד את הכתר הנידון
לכשיגיע היום שלו.
ועכשיו נזכרו פתאום כולם בעוד נסיך
מלכותי אחד, הלא הוא אלפונזו דיי־בורבון
אי־דמפייר, שגם לו זכויות
לא מבוטלות על הכתר הספרדי. למעשה
יש לו את זכות־הבכורה. כי אביו, ד ץ
חיימה, היה יורש־העצר הרשמי האחרון
בספרד. רק שב־ 1933 הוא ויתר על הכבוד
מכיוון שחשש שלא -יוכל להתבטא כראוי
למלך. הוא אילם וחרש.
המועמד השלישי הזה הוא איש־חברה בן
,30 שהוא גם מומחה גדול לספורט ולנשים.
בספורט הוא אוהב טניס ושייט, סקי וקליעה
למטרה. בנשים הוא אוהב את כולן.
זה היה טוב עד הזמן האחרון. ואת הזמן
האחרון הוא דווקא לא בילה במאדריד
אלא ברומא, בחברתה של הכוכבנית
מארילו טולו ,23 ,ואז הגיעה צעירה
מסויימת לפירקה.

הצעירה הזאת נקראת מארייה דאל־כרמן
דה־וילדרדה והאמא שלה היא
הבת היחידה של פראנקו. מחשבי־חישובים
במאדריד הגיעו למסקנה שאם אלפונזו ישא
את נכדתו של פראנקו הרי הסיכויים שלו
יהיו יותר טובים מאשר של האחרים. איזה
סבא לא היה רוצה לעשות את הנכדה שלו
למלכה.
זה שבספרד מגיעים לפרק כבר בגיל 16
לא הפריע לאיש. גם לאלפונזו לא היה משהו
מיוחד להגיד. אם כי בדרך כלל הוא יודע
להגיד. פעם אחת הוא הגיד שכאשר קרב־האהבה
מסתיים בנישואין זה כמו כניעה.
אולי הוא ייכנע הפעם.

יעי סיבה לכל דבר
אחרי שכבר עברו השבועיים הראשונים
של השנה החדשה וכולם כבר קראו את-בל
הרשימות של ( 1966 היפות, החכמות, המכוערות,
הלבושות הכי״טוב והלבושות הכי־

רע) באו סוף סוף ההסברים. התברר כי
יש סיבה לכל דבר.
למה, למשל, בחרו במייהפארו, אשתו
הצעירה של פראנקסינאטרה, לאשה
הלבושה הכי־רע של השנה?

ס כי היא נראית כמו צופה המנסה
לשתות מארטיני.
ולמה זכתה ג׳ וליאנדרוס למקום מס2ברשימה
הלא־מהוללת הזאת?

9היא נראית כמו דגל המורד לחצי־התורן.
ולמה
זכתה לי זטייל ־ ר במקום השלישי?

היא מזכירה שפורפרת של משחתי
שיניים שלחצו אותה באמצע.

לשמור על הרגליים !
פסיכולוג היה מבין תיכף מה יקרה. וזה
בדיוק מה שקרה לדורז׳ סימנון, שכתב
מספיק בלשים פסיכולוגיים ב־ 63 שנותיו.
הוא לקח איזה בלש, עם הקומיסאר
מגרה שלו, ונתן אותו לבנו מארק
שיכין מזה עיבוד לטלביזיה הצרפתית. וכאשר
הבן שאל אותו מי מתאימה, לדעתו,
לתפקיד הכוכבת אמר האבא תיכף
כי הוא חושב שהכי טובה תהיה מילן
דימונג׳ו, אותה הכיר מ־ 32 סרטים (בת־ז׳ור,
טריסטס; פאנתומאס) ו־ 800 שערי
עיתונים מצויירים.
רק ראה מארק בן ה־ 27 את מילן בת
ה־ 31 וניצוצות־חשמל עברו ביניהם. זה ששניהם
היו נשואים באותו רגע חשמלי
לא הפריע להם בכלל. הם התחשמלו כהנה
וכהנה והשבוע הודיעה מילן ״אנחנו
נתחתן ברגע שנתגרש״.
למילן, לפחות, לא יהיו בעיות. יש לה
בעל נוח מאד, צלם־סרטים בשם הגרי
קומט, והוא הודיע מייד :״מעולם לא
התנגדתי לבקשות אשתי.״ אפילו לא לפני
חמש שנים כאשר מילן התגרשה ממנו בפעם
הראשונה.
אז שבר הנרי את רגלו ומילן התגרשה
ממנו לכמה חודשים. היה לה נימוק מקורי:
״הנרי שבר את הרגל והוא לא יכול ללוות
אותי בערב לשום מקום!״
המסקנה: מארק סימנון צריך לשמור
על רגליו.

טולו

ועוד ממחלקת ההסברים:
השבוע גילה הסופר טרומאןקאפו ־
ט ה מדוע לא באה ז ׳ אקליןקנדי משף״
המסיכות המוצלח שלו לפני חודשיים.
מאז הרצח בדאלאס( ,שאירע ב־ 22בנובמבר)
היא לא יוצאת בחודש נובמבר
לשוס מקום.
ומדוע ערך קאפוטה נשף מסיכות דווקא?
לא היה לו משהו אחר לעשות בשש שעות
שלאחר חצות?
• מאז ומתמיד מוקסם טרומאן ממסי־כות.
עוד בארוחת־בוקר בטיפאני גונבים
הולי גולייטלי וידידה מסיכות מחנות כלבו.
ובדם קר אפילו מנסים הרוצחים לשדוד
גרביים שחורים מנזירות על־מנת להסוות
בהם את פניהם.
ומה הכי שעשע את קאפוטה בנשף שלו?

• הנסיכה פינייאטלי, שלבשה מסיכה
עשוייה מיהלומים, שהיתר, שווה כמה עשרות
אלפי דולרים. כדי שאיש לא יתנכל
ליהלומים שלה, היא שכרה בלש פרטי שלא
זז ממנה כל הנשף.

קאפוטה וידידה

מי שרוצה להתחתן, שישלם !
אולה תורסל

• לא הי ה שום פאנצ׳ר. שארל אזנאבור התח תן עם
כמתוכנן. בהזד מנו ת זאת הו א אפילו גילה א ת גילו 43 רק שברגע ה אח רון הי ה
פאנצ׳רון ק טן בכל זאת. זה קרה כאשר שופט־השלום בלאס־ווגאס דרש חמי שה
דולאר עבור רשיון הנישואין.
ואז הודיע ה ח תן בצורה שלא מ שתמעת לשני פנים ״ מי שרוצה להתחתן, שישלם!״
והו איל ו אול ה רצתה, הי א שילמה. ואזנאבור הסביר מייד לכלה הטרייה, בקול רם:
״זאתה שקעה מצויינת, י קי ר תי!״