גליון 1577

עובדים כבר
על רידינג ד־הוזיכוח
הציבורי על הקמת תחנת־הכוח רידינג ד׳ הגיע
לשיא חדש, עם הסתייגותו הפומבית של משרד הבריאות
— אך חברת החשמל כבר החלה בחפירת־היסודות של
התחנה, בדיונה ליצור עובדות מוגמרות.

באופן בלתי-רישמי הודיעה הנהלת חכרת
החשמל למשרד הבריאות בי ארובה
בגובה 271 מטר -בפי שדורש דו״ח השירות
המטאורולוגי -איננה כגדר אפשרות
מעשית.

ראש־הממשלה הבא:
לוי אשכול
מנוי וגמור עם לוי אשכול לעמוד בראש הממשלה
שתקום, אחרי הבחירות, בשנת . 1969

השבוע הודיע אשכול על כף כפירוש לכמה
אישים, בדי להרתיעם מלפעול למען
מועמד אלטרנאטיבי.
על רקע זה יש להבץ גם את מסע־הרימום של כמה
עיתונאים בימים האחרונים.

״ארובה כזו מסכנת את מיבנה־התחנר״׳ אמרו מומחי
החברה.
ארובה בגובה 271 מטר פירושה — צינור גבוה פי
שתיים, כמעט, מבניין מיגדל־נסלוס.
משרד הבריאות לא יודע מה לעשות — והחלים לבקש
עוד דו״ח ממומחי־חוץ.

מטרת הדו״ח האמיתית: יצירת תהליף
של סחבת שיסתיים, דרן-־פלא, כרגע בו
הקמת התחנה תהיה מעשית.
אז לא יהיד״ מקזזים אנשי החברה ומשרד הבריאות,
מקום לנסיגה — והבנייה תבוצע בניגוד למימצאי השירות
המטאורולוגי.
טלביזיה בלי הפר שת
האם יוכלו בעלי מקלטי הטלביזיה כישראל
לראות תוכניות של תחנות ערכיות -
אחרי שתופעל הטלביזיה הישראלית?
ביגי במכונית מפא״י
דויד בך גוריון, המנהיג של רפ״י נוסע במכונית
״דודג׳ ״ 1965 השייכת למפא״י.
מפא״י קנתה את המכונית ממשרד ראש־הממשלה, לאחר
התפטרותו של ביג׳י, כדי שיוכל להסתייע בה גם
להבא.
עם פרישת אנשי רפ״י, לא היה נאה לצמרת־המערך
להחרים את המכונית. חיכו שיהיה צורך להחליף את
רשיונה השנתי — ואז, ממילא, יש צורך לקבל את
חתימת־הבעלים — מפא״י, במיקרה זה.
אבל לא קרה שום דבר כזה.

כיוון שנהגו האישי של כגג ,.ששכרו משולם
על-ידי רפ״י, התחכם. הוא הצליח לחדש
את הרשיון בלי לגשת למפא״י.
כך שגם להבא יסע ביג׳י במכונית השייכת ליריביו —
במידה ולא ירצו לגרום לשערורייה בלתי־אסתטית.
ויש להניח שלא ירצו.

מבחינה טכנית, קיימת אפשרות למנוע קליטת שידורים
אלה. הדבר אמנם מנוגד לחוק הבינלאומי, אבל
ניתן בכל זאת לביצוע.
שידוריה של תחנה מקומית תמיד חזקים יותר משידוריה
של תחנה מרוחקת, והיא מכסה לא רק את הערוץ
שלה, אלא גם את שני הערוצים שלפניה ואחריה. אם
רצונה שגם בשעות שאינה משדרת לא ייקלטו שידורי
התחנות היריבות, היא יכולה להקרין את אות התחנה
— וזד. חוקי בהחלט.
אבל כמעט בטוח, שהממשלה תחליט נגד נקיטת כל
צעד להפרעת השידורים הערביים. ההפרעות היחידות
הצפויות תהיינה באיזור חיפה והצפון: בשעות בהן
תשדר התחנה הישראלית, יהיה קשה מאוד לקלוט שם
את שידורי ביירות.

יתפטר שר צרפתי
פרו־ישראלי
פייר מסמר, שר הצבאות הצרפתי וחכר
ממשלת דה־גול הפרו־ישראלי ביותר -ית•
פוטר.
מסמר קילקל לעצמו את היחסים עם הנשיא דה־גול,
לאחר שהעז להשמיע בפומבי ביקורת חריפה על האמברגו
למיזרח התיכון.

בייחוד חרה למסמר שידידו דאסו נאלץ
להפסיק את מישלוחי־ה״מיראז׳ים״ לישראל.
מסמר
מייצג את הנהגת השיכבה הצבאית הצרפתית,
שאינה משלימה עם ניתוק צרפת מנאט״ו, והרואה ב־ברית־המועצות,
ולא בארצות־הברית, את ״בעל־הברית
הרופף״ של צרפת.

אחרי מי תשב
סיעת בן־גוריון?

ובכל זאת: רכבת
תחתית לתל־אביב

השבוע דנה מזכירות רפ״י באיחוד תנועת
הפועלים וכן־גוריון שוב יקבע שלא יצטרף
למערך.

ראש עיריית תל־אכיב הורה, כניגוד לדעת
המומחים שלו, לזרז את ביצוע הסקרים
המוקדמים, לקראת הקמת רשת-מסי-
לות לרכבת התחתית התל־אביבית.

אחר־כך הוסיף:
״נו, אני רואה שאני סיעת־יחיד. אחרי מי אשב בכנסת?
אחרי אורי אבנרי?״
יצחק נבון :״בן־גוריון, אתה לא לבד. אני איתך!״
ביג׳י :״נו, סיעה של שניים. אחרי מי אני אשב?
אחרי רק״ח?״
מאתילדה גז (.פורצת בבכי) :״בן־גוריון, אתה לא
תהיה לבד. גם אני, גם אני איתך!״
ביג׳י (מתעלם מן היבבות). :נו, סיעה של שלו שה...
אחרי מי? אחרי סייאר מהגוש החופשי?״
סוף.

מרדכי נמיר סבור שהצגת תוכנית־הרכבת תסייע לו
לכבוש את לבבות הבוחרים, ועל כן יגיש אותה עוד
לפני הבחירות.

מומחי־העירייה, לעומת זאת, חוששים שהיא
לא תהיה רנטאבילית, מבחינה כלכלית.
מצד
שני, מעודד קואופרטיב־התחבורה דן את דעתם
של המומחים — מסיבות ברורות: אף לו היו משתפים
את דן ואגד בחברה שתממן את הרכבת התחתית —
היתד. החברה מפסידה מיליונים במוסכים ובמיתקנים.
גורם אחר שהתוכנית מעוררת אצלו מורת־רוח: מומי

חים ישראליים להנדסה ותיכנון.

העירייה החליטה, בשלב זה, למסור את
התיבנון לידי חברה זרה.

לקראת מהפכה
בבארי שבע
מתנגדי ראש עיריית באר־שבע, אליהו נאווי, פתחו
במלחמת־גרילה נגד ראש עירם, לאחר שזה השתלם על
ועדות־העיריד״
בניגוד להנהלת סניף־מפא״י בבאר־שבע, מנהלים עתה
נכבדיה העדתיים של מפא״י, דויד חכם ודויד הרפז, מג־עים
עם חברי מועצת־העיר, מסיעות אחרות.

המגמה הסופית: הבנת מהפכת-חצר עירונית
-ואם יש צורף בכך, אף עידוד
מעשי־בלאנתריזם אחדים.

מי נותן
ב שר גרוע?
מי קובע לאיזה קצב נמסר בשר קפוא ממשלתי מאיכות
גרועה — ולאיזה קצב בשר מעולה?

כשלב זה -פועלי־הפריקה-והטעינה.
שערוריית התשלומים, שקצבי־הארץ נאלצים לשלם לפועלים,
עשוייה להתפשט עוד יותר — כשיבואו בטענות
אל המשגיחים על מסירת־הבשר.

מובן מאליו שמומחים אלה לא יכלו לעשות
כאוות נפשם -בלי הסכמתם של פקידי
משרד המסחר והתעשיה.
עתה דנים במשרד הממשלתי איזה צעדים לנקום.

שוק שחור בנשק:
מה וכמה?
ב 400-תת-מיקלעים, שלל מלחמת ששת־הימים,
מסתובבים כהוגי העולם התחתון
כארץ.
מחירם, בין הפושעים 350—250 :לירות כל אחד. הכל
לפי טיב הכלי.
קארל גוסטאב עולה 300 לירות. עוזי — 350 לירות.
תת־מיקלע צ׳כי — 250 לירות בלבד, כי הוא מתקלקל
מהר.

אקדחים קשה יותר להשיג -וקל להסתיר.
משום כף מאמירים מחיריהם בעולם
התחתון, ומשתווים לאלה של תת-המיקל-
עים.
אקדח תופי עולה כ־ 300 לירות בלבד — כי קשה
להשיג עבורו תחמושת. אקדחי 9מילימטר, לעומת זאת,
עולים עד 450 לירות.

המשטרה מפיצה שמועות על החדרת בלי
נשק מסומנים כין הפושעים — כדי לנסות
לרסן את המיטהר הפורח.

התמרמרות בין
פקידי עיריית ת״א
סערה התעוררה, השבוע, באגף הגבייה של אגרות־המים
אשר לעיריית תל־אביב, בעיקבות האשמות כאילו
סגן ראש העיר, אברהם עופר ,״תפר״ מיכרז על־פי מידותיו
של אחד מאנשי־אמונו.
האיש הזה הוא היחיד שמתאים לדרישות המיכרז
החד־פעמי, המוגבל, אגב, לעובדים עירוניים, כלשון ה־מיכרז
,״גם אם אינם בעלי השכלה תיכונית פורמאלית״
— ובלבד שיהיו בעלי נסיון מתאים למילוי המישרה.

כביש ירזשלים -
ד 1מישורי
בקרוב תוכל לנסוע בכביש תל־אביב—ירושלים, כשאתה
מסתכל למסה ורואה את התעבורה מהכיזזן השני
לרגליך.שני קטעים דו־מיפלסיים ייפתחו, בשבועות הקרובים,
בכביש זה: משער־הגיא ועד לתחנת־הדלק השנייה וליד
הקסטל.

איך אפשר לנצל את הפורנוגרפיה לצורך
פירסום אישי, מבלי ליהפך על־ידי כך
לפונוגראף? פשוט מאוד: צריך להכריז מסע־צלב
על הפורנוגרפיה. אז הוא יכול להציג
תמונות עירום, לקרוא מאמרים פורנוגרפיים.
כל מי שהפירנוגרפיה מגרה אותו שם לב
למסע־הצלב וללוחם האמיץ. האיש זוכה לכל
הפירסומת, תמונותיו מתפרסמות בכל העיתונות,
והוא נשאר גם איש מוסר.
השבוע הלך בדרך זו ח״כ חרות חיים
לנדאו, אחד הסקנדליסטים של הכנסת. הוא
העלה הצעת־חוק פרטית, שבה ביקש להטיל
מאסר (עד שלוש שנים) על כל מי שמפרסם
בעתון שערי־עירום ״הגורמים לגירוי מיני״,
או כל מי שפותח ברחוב עתון המכיל תמו־נות־עירום
בעמודיו הפנימיים.
אחרי שלנדאו נימק את הצעתו בהתלהבות
חשודה, קם שר־המשפטים והוכיח כי זוהי
הצעה אווילית, מיותרת, ואפילו מזיקה. בכל
זאת הציע להעכיר את ההצעה לוועדה —
מבלי לתת לזה הסבר משכנע.
עורך העולם הזה השתמש בהזדמנות זו
כדי להגיד כמה מילים עקרוניות על נושא
זה. הוא הציע להסיר את ההצעה מסדר־היום.

להלן נאומו:
אורי אפגרי

:כבוד היושבת־ראש׳ כנ

נכבדה.
אני מציע להסיר מסדר היום את הצעת-
החוק הפרטית של חבר־הכנסת לנדאו
קריאה: מה הפחד?
אורי אכנרי שנטל חופש מתפקידיו
כמשחרר־המולדת, ומקדיש עתה אח
מאמציו לשיחרור הארץ מתמונות־עירום.

משתמשים באמצעים השפלים ביותר כדי
למשוך את תשומת־הלב של ההמון. החושניות׳
האווירית המינית, מובילות לרעיונות
ולגירויים, בגיל שבו אסור שיהיה לילד
גישה לדברים כאלה.״
זוהי ציטטה מן הספר מיין קאמפף של
אדולף היטלר, פרק .10

אני מניח שהשר היה מציע בעצמו להסיר
את ההצעה מסדר היום, לולא הוחלט אחרת
בישיבת הקואליציה שלשום בערב.
שר־המשפטים שפירא: זה לא
נכון, אדוני.
אורי אבנרי: אני חוזר בי, אם כי אני
יודע שהיה שלשום דיון על זה בקואליציה,
והוחלט להעביר את ההצעה לוזעדה. על כל
פנים, מותר לי להביע חשד כלשהו, שקיומו
של הליכוד הלאומי משפיע קצת על גורלה
של הצעת־חוק זו.
המגמה המתבטאת בהצעת־חוק זו איננה
חדשה, וגם הכיוון שממנו היא באה איננו
חדש כלל ועיקר.
תופעה מוזרה היא, שבכל מקום בעולם
בו מגיעה לשלטון דיקטטורה טוטליטרית,
ימנית או פשיסטית, המעשה הראשון שהיא
עושה הוא: התקפה על העיתונות המצויירת,
בכירן זה. אני יכול להביא דוגמות, רבותי.
לפני שנה והצי היתה הפיכה פשיסטית בארגנטינה.
החוק הראשון שהוציא המישטר
של ההפיכה היה בדיוק זה: לאסור את העיתונות
המצויירת בארגנטינה.
ביוון, לפני כחצי־שנה, היתה הפיכה
קתאזי־פשיסטית, וזה היה המעשה הראשון
שלה.
אינני רוצה לתת דוגמות מופלגות יותר.
אצטט רק קטע אחד מעניין :״יחד עם חישול
הגוף, יש להילחם בהרעלת הנשמות. כל
חיינו הציבוריים דומים היום לחממה של
רעיונות וגירויים מיניים• די להסתכל בתפריט
המוגש לנו בקולנוע, בעיתונות ובתיאטרון,
כדי להבין כי אין זה המזון
המתאים, בייחוד לנוער.
״בחלונות הראוזה ועל עמודי המודעות

פ כו ד היו ש כו די ראש, מדוע נוטים,
בדרך כלל, חוגים מסוג זה לכיוון זה?
הקשר הוא זה: מי שרוצה להחזיר אותנו
למוסר הפוליטי מימי הדינוזאורים, רוצה
להחזיר אותנו גם למוסר האנושי של אותה
תקופה.
מאז נכתבו הדברים שציטטתי, גבירתי
היושבת־ראש, עבר המוסר האנושי בכל השטחים
מהפכה עצומה.
בקולנוע — אנטוניוני, ברגמן, פליני, רנה
ועוד עשרות אחרים. לא יתואר היום, כמעט,
סרט מצמרת אמנות־הקולנוע שאין בו
עירום מלא, ודי ללכת לקולנוע בתל־אביב
או בירושלים.
אפילו הצנזור של מדינת־ישראל, אחרי
מאבקים קשים, נכנע למוסר החדש הזה, והיום
אין הוא פוסל עוד עירום אמנותי,
עירום מלא. הפלקטים לסרטים האלה מוצגים
ברחובות הארץ. עיתונים מכל רחבי העולם,
המשקפים את המוסר החדש הזה, מוצגים
בכל הקיוסקים בארץ.
האם חבר־הכנסת לנדאו חושב לאם1ר את
הופעת השבועון ניחוויק, המופיע דווקא השבוע
עם עירום מלא בשער? חבר־הכנסת
לנדאו לא היה מתנגד שהניוזוויק יכתוב
עליו.
אצטט משפט אחד בלבד ממאמר זה :״אנו
מתחילים רק להבין מהו המוסר האמיתי,״
אומר קנט טיינן, אחד מגדולי המבקרים
התיאטרוניים ,״המוסר האמיתי נוגע לשאלה:
איך אנחנו מתנהגים איש אל רעהו, ולא
לשאלה: איזה חלק של גופנו אנחנו מציגים
לראווה.״
האם מדינת־ישראל תחוקק חוק שיאפשר
לשים אנשים במאסר של שלוש שנים, בגלל
הצגת אחד העיתונים הרציניים ביותר בעולם?
האם
אחרי כל אלה אנחנו נחזור לתקופה
של הדינוזאורים?

שער־העירוה פ״ניוזוויק״*

שחס לבינסון אילון ־

-המפתח ביגיכיודו ה טוב ביו תיד -

עכשיו, בתוספת לסכיני סופד

חינ—

תקבל

מחזיק מפתחות סופר — ב קנו ת ך 8סכיני
גילוח פרמה־שרפ סופר, כופלדת אל־חלד

-ארוזים

באריזה מיוחדת.

החזק

א ת כופתחות׳ך

ב כו חז׳ ק

המפתחות

המיוחד של
שרפ

פרמה

סופר -המפתח

לגילוח קל, חלק וסוב.

81_£ £00£ט1_£55 00 ואו*ז5

כ פי שאמר כבוד השר, החוק הישראלי
הקיים, והחוק ברוב הארצות הדמוקרטיות,
ואולי בכולן, מכיר בעובדה שהמוסר משתנה.
החוק מנוסח כך שהשופט יקח בחשבון
את המושגים המוסריים המשתנים. לא
פעם היו על כך דיונים בבתי־משפט בארץ
ובחוץ־לארץ. אזכיר כאן את משפט רוט
בארצות־הברית, שבו חייב בית־המשפט את
הגישה הזאת: שהחוק חייב להיות כללי
מאוד, מעורפל מאוד, כדי שהשופטים יקחו
בחשבון את המושגים המשתנים. דבר שנראה
כתועבה בדור אחד, נראה כמעט כשיא
השמרנות בדור שני.
הבריהכנסת לנדאו מדבר על גירויים. מי־יקבע
מה מגרה אדם אחד, ואם זה מגרה
אדם אחר? הרי דוזקא העירום אינו מגרה!
על כך נכתבו ספרים לאלפים, מחקרים פסיכולוגיים
וחברתיים. אם יש משהו שהוא
פורנוגרפי, הרי זה לא העירום, אלא כיסוי
העירום. זה נקרא בלועזית .71£);]1811011
ואם חבד־הכנסת לנדאו יש לו מושגים
אחרים על גירוי, הבה נכיר בעובדה שאלה
הם דברים מאוד אישיים, וקשה מאוד לכלול
אותם בחוק.
גבירתי היושבת־ראש, אפשר לדבר על זה
הרבה, מפני שנכתבו על־כך הרבה ספרים.
המחשבה הפסיכולוגית המודרנית הולכת בכיוון
הפוך מזה של חבר־הכנסת לנדאו. הגישה
היא שהחופש החדש, המוסר החדש,
משחררים אנשים מגירויים, משחררים את
החברה מפשעי־מין, ולא להיפך. אבל בנאומים
מעל דוכן הכנסת קשה להיכנס לזה.

את היום סס
פומה טופ סופר

יניוי ^ן ־

ו 1י נ1

ועליך לרבם מידי יום א ת ״
חיתוליו ולרסק למענו פירות

וירקות. תוכלי לשמור על
עור ידייך. שכבר, דקה של
משחת ״מגן־עור״ מתוצרת
׳ תי א״ תשמור על ידיך בפגי
השפעתם של חומרי ניקוי, מי
כביסה ומיצים למיניהם.
״ מגן ״ עור ״ הכפרה הבלתי
נראית — הינו חסד טעט, צבע
ור׳יה, אידיאלי להגנת עור הידיים
בעבודות הבית הכרוכותברטיבות>
המחיר

• 75ל ל ״י השפופרת.

עד פאן דברי אבנרי. רק הוא הצביע בעד
הסרת העניין מסדר־היום, והיא הועברה
לוועדה. אולם בלט מיספר הנמנעים מהצבעה,
כמעט בכל הסיעות, שלא היססו מלהביע
בגלוי דעתם של הצעת־החוק — אבל מחוץ
לאולם.

,העולם הזה״ ,ש ב וע ו ן החדשו ת הישראלי
המערכת והמנהלה: תל־אביב, רח׳ קרליבך , 12 טלפון 5־,30134
ת.ד • 136 .מען מברקי: עילמפרס • דפוס משד, שהם בע״ם,
תל־אביב, דח׳ פין • 6גלופות: צינקוגרפיה כנסי בע״מ• .
העורך הראשי: אורי אבנרי • המו״ל: העולם הזה בע״מ.

הכותרת :״הכל מותר. החברה מתירה.״
תמונת השער: ג׳יין פונדה כסרט ברבארלה,
ה עו ל ם הז ה 1577

מכתבים
אורי אכנרי והנסיגה

נםאת •בוריה*
ל ר או תעולםומלואו .
לי הנו תמה כנ ס ה חד שית
של — 1200ל״י לחודש.
לאחר שרכשת בשעות
הערב מקצועמכובד
ומעניין, המאפשר לך
ל הכיר אנשים ולסייר
הע ולם.
ברחבי
* אבו גי ל ך 3 0־16
ללאת לו ת. במקיונז מגוריך

י 1גזור את הטופס המצ״ב, מלא את הפרסים באותיות
ברורות ותקבל לביתך פרטים מלאים. על גבי המעטפה
יש לציין: ת.ד 28125 .תיא, .למוד מקצוע בערב*

סיימתי כתרי __ משלוח יד __

קראתי בשבוע שעבר במעריב רפורטז׳ה
על נאומים בכנסת ולהפתעתי ייחסה הכתבה
לח״ב אורי אבנרי דרישה לפנות את השטחים
המוחזקים לאלתר כדי להכשיר אווירה
לשיחות שלום.
אבקש מהח״ב אבנרי לאשר או להכחיש
ידיעה זו.
כיצד עולה דרישה לפינוי שטחים לאלתר
— לא בד בבד עם הסכם שלום בריא ועם
ערבויות — בקנה
אחד עם תוכניתו של
ח״כ אבנרי למען
מדינה פלסטינית?
לצערי, עלי לקבוע
שגישה זו נובעת מ־תסביר
ההלקאה העצמית
ששורשו גלותי.
כיצד זה משתלב
עם השתלבות
במרחב?
איפה האיחתראם
מותבאדל — הכבוד גילאון העצמי, כניסוחו ה־ישן
אבל הבלתי־מתיישן
של הנשיאחביב בורגיבה?
אינני רואה שום הדדיות מן הצד השני,
אם כי מנשבות כיום רוחות טובות חדשות,
לאחר מלחמת ששת־הימים — מן הכיוון הישראלי
בלבד. ואילו מן הצד הערבי התגברו
רוחות־הנקם־ד,פרימיטיבי שהן מורשת המיד־בר.
הפיתרון
בצורת ממשלת פלסטין, בין לפי
גירסת אבנרי או גירסת דיין, הוא רק בר־ביצוע
בד בבד עם החזקת השטחים על־ידי
ישראל.

צכי גילאון,

תיכון ״מ שולב,׳ ל ט כנ או ת ולבגרו ת
הכ שרת טכנ אים
לרדיו-טלויזיה

השבוע נפתחים קורסי ערב לנוער ולמבוגרים :

* לבורנטים:

חקלאות

תעשיה • רפואה
רדיו טלויזיה־מעשית
קציני וקצינות רדיו לצי הסוחר
חשמלאות רכב תעשיה ובנין

אין צורך בידיעות מקצועיות קודמות.
הסמכה: תעודה מקצועית.

1 * 3ה ו ! 1ו 11ת 1 9 :׳ 3בהד 11* 1 7 - 4 :ח י ¥

רץ י ־ו±ו1יונן 7
9 נ רבד 1א ב

(ר*ד־ רקו־צו־זגרז המד בזי ד ג)

מאייה וחנוך וייל,

חיפה

הפריצה לפנטגון
איזו חוצפה! עורך העולם הזה בין הפורצים
הראשונים לפנטאגון! (העולם הזה
.)1574

מבלי להיכנס לעצם בעיית וייט־נאם המסובכת:
אני מכירה בזכותו של כל אזרח
פרטי להשתתף בכל הפגנה. אך לאורי אב־נרי,
כאיש־ציבור, ח״כ ונציגם של בוחרים
ישראליים (שלא בחדור,ו למטרה זו) — אין
כל זכות כזאת, בייחוד כאשר ההפגנה היא
בלתי־חוקית.
כי ההפגנה, שהחלה במיסגרת החוק, הם־
כד, למשהו אחר כשד,תפרצו המפגינים —
וביניהם ח״ב אבנרי — דרך שורות־השוט־רים.

שעורר את רוגזי — הוא שהעורך מתאר
את המפגינים כ״חבורד, אהודה״!
המפגינים האמריקאים הללו הם ביטניקים,
היפים, מגודלי־שיער־וזקן, חסרי־מים-וסבון,
פחדנים ומוגי־לב, משתמטים משירות צבאי,
לוקחי־טמים ופרזיטים.
אין ביניהם לבין מוסר שום קשר.

יעל וייל,

לונדון

רמת־השרון

• הקורא גילאון ייטיב לעשות אם יקרא
את נאומי ח״כ אבנרי המתפרסמים במלואם
בהעולם הזה, במקום להתבסס על עיתונות
עויינת.
במיקרה מסויים זה, הוא בונה את טיעונו
על הנחה מוטעית: ח״כ אבנרי לא דרש פינוי
לאלתר, אלא הציע בינון מדינה פלסטינית,
אשר תקבל את עצמאותה באותו יום בו
תוקם פדראציה של מדינה זו עם מדינת
ישראל.
פינוי לאלתר רק יחזיר את צבאות ירדן
ומצריים לגבולות הקודמים ולמצב־הלוחמה
הקודם.

נשיא תימן היהודי
אם הסיפור נכון — ומקריאתו נוכחתי שכך
הוא (העולם הזה 1576 הרי שאתם
העיתון היחידי השווה משהו בישראל.
אגב, ראיתי שידיעות אחרונות פירסם
ידיעה זו, הלקוחה מן העולם הזח — כש הוא
נותן את המקור.

אילנה אד־חנני,

הג מנ סי ה
די א רי לז טו ־ ־וני דן ו ־י

וסטטיסטיקה. אינני מייחס חשיבות רבה לפרטים
אלה, כי עד כמה שהוברר לי אין
אוניברסיטה בגדה. אבל ייתכן שאני טועה.
לבושתנו, אין אנו יודעים ערבית — אבל
אנגלית כן. ובשעת הצורך גם גרמנית. גילנו:
כשלושים.
יש לנו ילדה אחת, בת שנתיים, וגם מכונית
פרטית קטנה.
הזמן הבא בחשבון: שבתות וחגים. ואולי
גם יום ו׳ אחר־הצהריים או יום א׳ בבוקר.
לפעולתכם.

תל-אביב

מדוע נחפז מעריב לפרסם, ממש ביום
ד׳ ,לאחר הופעת העולם הזה, את הכתבה
״שלו״ על נשיא תימן היהודי —
מבלי לצטט את השבועון שלנו?
כלום אין מעריב הגדול יודע מהי הגינות
עיתונאית? ושחובה כתב היא לצטט את
מקורותיו?

שמואל ארגמן,

רמת-גן

הבעת תודה
הנני שולח לאורי אבנרי ולכל אנשי המערכת
רוב תודות ואיחולים לבביים להצלחתם
במאמציהם למצוא פיתרון חד־פעמי
לכל בעיות המיזרח התיכון, ועל מאמציהם
לטובת שני העמים האחים.
דעו שכל ערבי וכל יהודי מהכד. ליום בו
יישבו אח ליד אחיו, שזמן כה רב חיו בפירוד.
הדעות
המפרידות אינן אלא פרי של עשרים
השנה האחרונות. שני הצדדים התעקשו
בתקופה זו, ולא ויתרו.
כאחד האנשים שכל חייהם קיוז לשלום
ולאחווה, אני בטוח שעתה יוכלו שני העמים
לשבת ביחד ולדבר בגלוי — למען דו־קיום
בשלום.

מחמד אניס אבו־שהאב,
כפר מוססום

אירוח בבתים ישראליים
בזמנו, קראתם לאנשים לארח את בני העם
השכן בביתם. היינו עסוקים בהתנחלות־מחדש,
אחרי כמה שנים בארצות־הברית, ולא
התפנינו. כעת אנו מעוניינים.
כמד, פרטים על עצמנו: אני מרצד. לפיסיקה
בטכניון! מאייד״ אשתי, למדד. מתמטיקה

תמהני על מכתבו של מר עובד גשן
(העולם הזה ,) 1576 הטוען כי בתור ישראלי
לא היד, ח״כ אורי אבנרי צריך להשתתף
בהפגנה בוושינגטון נגד המלחמה בוויאט־נאם,
מפני שזה ״עניין אמריקאי פנימי״.
האם סבור מר גשן כי אורח צרפתי או
אנגלי לא היה צריך להשתתף בברלין בהפגנה
נגד הנאצים, בשנת , 1932 למשל?
האם ויכוח על רצח־עמים יכול להיות
.עניין פנימי* של מישהו?
אני גא על ח״כ אבנרי, שאני אחד מ•
בוחריו, ושעשה מה שכל אדם מוסרי צריך
לעשות.

עודד בך דויד, חיפה

000 = 007
בקשר ל־דסס (העולם הזה :)1575 הייתם
צריכים להוריד ממנו
את ד,סיפרה ,7מ־מיודענו
שון קונרי.
איני מבין התרגשות
הנשים מנוכחות
שד־בתחפושת שכזה.
הייתן צריכות
להעריץ יותר אח
מקבלי הצל״שים של
צה״ל!

מורים פלנסקי,
נתניה

פלנסקי

מין ומולדת

קראתי בעיתונים על
נאומו של ח״ב לנדאו נגד שערי־העירום,
ואני כולי מלא רוגז.
מה זה, מר לנדאו? !
אתה רוצה לספח שטחים שיש בהם מיליון
וחצי ערבים. אם לא יהיר, ריבוי טבעי עצום
אצל היהודים, יהיו הערבים רוב במדינה הזאת
תוך כמה שנים.
אז צריכים לעודד את הריבוי הטבעי בכל
האמצעים.
אילו דגלתי בסיפוח ארץ־ישראל השלמה,
כמו ח״כ לנדאו, הייתי תובע שהממשלה
עצמה תוציא לאור כמה שבועונים פורנו־גראפיים,
ותיצור בכל האמצעים אווירה של
גירוי מיני מתמיד, כדי לדרבן את האוכלו־סיד,
היהודית לפעילות מכסימלית בשטח זה.

חיים ספיר,

ירושלים

טעות לעולם צודקת
כדי לספק נפט לצינוך בקוטר 105ס״מ
יבואו לנמל שתי מיכלאות (הארץ).

דן הירש,

חיפה

זבות קדימה במדור זה תינתן
למכתביהס של קוראים המצרפים
את תצלומיהם למכתבים.
ה פז ל ם הז ה 1577

בשל
אדצות־הברית
עירי,
הספר די ם!
היה זה שבוע של שינויי־דפוסים במדיניות
האמריקאית:
• מישאלים ברחבי ארצות־הברית הוכיחו
שלו נערכו הבחירות לנשיאות האמריקאית
השבוע — היה ניבחר כל מועמד
רפובליקאי על פני לינדון ג׳ונסון.
• חוגים ראדיקאליים־שמאליים הסירו
סופית את האפשרות להגיש רשימת־נשיאות
שלישית, בראשות הכוהן הכושי מארתין
לותר קינג כשד״ר בנימין ספוק, רופא הילדים
הפציפיסט, משמש כסגנו — לאחר
שוועידת השמאל החדש טורפדה, בזמנו, על־ידי
חסידי העוצמה השחורה, הכושית.
לעומת זאת, יצא השבוע מועמד אחר לנשיאות
במסע־בחירות־מוקדם: מועמד שלו

המועמד לנשיא וסגניתו
אין נוח להסתיר

היה ניבחר, היה משמש נשיא יהודי־ספרדי
ראשון בעולם, כולל ישראל*.
האיש: לואים אבולעפיה, תושב ניו־יורק
ונון־קונפורמיסט מלידה, מכנה עצמו :״מועמד
רשימת האהבה׳׳.
10 מיליון קול. אבולעפיה הוא
בדיחה המהלכת על שתיים — וזוהי, בדיוק,
חשיבותו: כי לראשונה באמריקה אפשר לעשות
צחוק מן הפוליטיקה — ולזכות באהדה
המונית.
״אם לא ניזהר, יקבל הממזר הזה 10
מיליון קולות בבחירות לנשיאות,״ העיר
לאחרונה דמוקראטי ניפחה
מצע־הבחירות של אבולעפיה פשוט :״אין
לי מה להסתיר,״ הוא אומר — ומצטלם
עירום, כשלצידו המועמדת לסגן־נשיא —
יהודיה אמריקאית צעירה בשם מארילין
היימן.
כגלל החוקה. אבולעפיה מקודד. לרכז
סביבו את כל הקולות החריגים בציבוריות
האמריקאית, השייכים למתנגדי ה־
(המשך בעמוד )6
• כל אחד משלושת נשיאי ישראל היה
אשכנזי.
ה עו ל ם הז ה 1577

^1יחת היום.
כשמדובר בקני ת חליפה או תפירתה,
בדור כי אין אריג מ ת אים יותר
מפולגת דיאולן מאסטר.
אריגי פולגת דיאולו מאסטר
הינם המילה האח רונ ה
ב אופנ ת אריגי גברים, הן ב איכו ת
והן בשלל הגוונים ובמבחר הדוגמאות.

תשלובת

הטקסטיל

החדישה

ביותר
•א10,1£ס״6זנ 11ז ז6י65ץ?01 זס)14ז3חז

קובה

(המשך מעמוד )5

מלחמה בוויטנאם .״אהבה או לא אהבל?,״
הוא שואל.
אין זה מסע־הבחירווז הראשון של אבו־לעפיה:
כשבכיסו חקציב־בחירות של 50
דולאר, הוא הציע עצמו לתפקיד מושל
מדינת ניו־יורק — וזכה במספר מפתיע של
קולות.
אולם גם לו היה קיים סיכוי רחוק ביותר
שלואים אבולעפיה ייבחר, בדרך נס, אין כל
אפשרות שהדבר יקרה:
ראשית, משום שהוא רק בן 25 והחוקה
האמריקאית קובעת שעל הנשיא להיות לפחות
בן .35
ושנית — משום שבהיעדר רשימה־מציעה,
ייאלצו כל הבוחרים באבולעפיה להצביע כשהם
שולחים מיכתבים לחברי בית־הנבחרים
האמריקאי, ולא כשהם מפעילים את מכונות־ההצבעה
שבקלפיות הרשמיים.
המהפכה המתמדת
מאז פירקה ברית־המועצות, בשנות ה־,30
את הקומינטרן — האירגון הבינלאומי של
מפלגות קומוניסטיות חתרניות — לא פעלו
המהפכניים הקיצוניים בצורה כזאת.
השבוע נידמה היד, בעיני משקיפים אמריקאים
מודאגים שהקומינטרן קם לתחייה —
ביוזמת סין. או אולי שהמפלגה הטרוצקי־סטית
הפעילה שוב את האינטרנציונל
הרביעי.
אך האמת היתד, אחרת: הגוף הבינלאומי
שהחל, השבוע, לגלות אותות־חיים היה,
עדיין, תופעה מפולגת — והעיקר, בלתי־חלוייה
בשני הגושים הקומוניסטיים, ה
בוועידת
הסולידאריות האפרו־אמריקו-אם־
יאנית שהתקיימה בקובה, נסתמנה, אומנם,
נטייה להקים גוף כזה — אך עצם מהותם
המרדנית של רוב האירגונים הלוחמים באמת
הכשילה את כוונותיהם של הנייטרליסטים
הרשמיים־כביכול — החל בהודו ובערבים
וכלה בקובה עצמה.
אף־על־פי־כן, בטרם הורשע העתונאי הצרפתי,
רנה דבריי, השבוע, בבוליביה ונידון
לשלושים שנות מאסר, הועלה בפני בית־הדין
הצבאי מיסמך אחד, לפחות, שניראה לא
מזוייף:
ביומנו של צ׳ה גווארה המנוח נמצאו
קטעים המוכיחים שרנה דבריי קיבל מצ׳ה
את התפקיד החשוב מכל: הקמת אירגון-
מתנדבים מחתרתי, באירופה, שיסייע, בשלב
זה, למהפכה שבבוליביה.
ואולי בעתיד לבוא, למהפכות דומות. ולאו
דווקא בדרום־אמריקה.

גוש הסיני והגוש השני — הרוסי.
אם בכלל — היה זה גוש השואב את
השראתו מקובה של פידל קאסטרו.
״תנועת הראשון במאי״ .התנועה
החדשה נושאת שמות רבים ומורכבת מגורמים
שונים ומשונים — אבל יש לה, כרגע,
קדוש מעונה אחד — ארנסטו צ׳ה גווארה.
בבוליביה — אלה סתם אנשי־הוזרים, או
חזית השיחרור הפועלית•
בארגנטינה אלה הם התאים הקאסטריסטיס,

הנאבקים אפילו בשתי המפלגות הקומוניסטיות
הקיימות שם.
במערב־גרמניה — שם שיגרה התרועה
פצצות־שעון לשגרירויות יוון ובוליביה ה־ניאו־פאשיסטיות
— קיים משהו המתכנה
תנועת הראשון במאי.

סיוע למהפכות. כל הגורמים הללו
נתקלים ביחס אוהד בהוואנה — אך עדייו
אינם מאוגדים במיסגרת אחידה.

דחצה בים המלח, ליד עין בוקק
ברשותו האדיבה של משרד התיירות (צלם: ו .בראו!)

ניי ג די ת ר

סיגריות

,כיד

הם לד

101*1

הטוד השביעי

*** ישה טורי-צבא מאיימים על ישראל.
\* /חמישה טורים מורכבים מן הצבאות הערביים החונים
על גבולותינו: היחידות המצריות והאלג׳יריות מעבר לתעלת־סואץ,
היחידות הירדניות והעיראקיות מעבר לירדן, היחידות
הסוריות ברמת־הגולן.
הטור השישי מורכב מיחידות אל־פתח, בני־פלסטין המבקשים
להקים מדינה משלהם, והמאמינים כי חלוט זה
יתגשם רק על חורבות ישראל.
איני פוחד מכל ששת הטורים האלה גם יחד.

אני פוחד מפני הטורהשביעי .
הטור השביעי הפועל בקירבנו.

הטור השביעי של נתן אלתרמן ושות׳.

*•כל הגייסות המשרתים את מדינות־ערב, גייס שביעי
^ /ז ה הוא המסוכן ביותר לעתיד ישראל.

הסכנה הטמונה כטורי-הצבא העויינים -
גלוייה היא, ואפשר לקדם את פניה כיעילות.

״הם רוצים להרדים את הכוננות הערבית, כדי להכשיר
את הקרקע למלחמת־הכיבוש הבאה.

״אכל אתם, הערכים, קיראו את מאמריהם
ונאומיהם של המדברים על ארץ־ישראל השלמה,
הסתכלו במפותיהם ודעו מה צפוי לכם.
״הפילו כל מישטר ערבי המדבר על פיתרון מדיני! סיתמו
את הפה לכל ערבי המדבר על שלום!
״הקימו צבאות חדשים! קנו נשק! נסו לרכוש פצצה גרעינית!

לעולם לא נדע ביטחון ושלווה, כל עוד קיים הסרטן
הישראלי במרחבנו.״

^ והי צורה אחת של עזרה אשר מגיש הטור השביעי
) של אלתרמן לששת הטורים של אוייבי ישראל.

על כן מוצדקות בהחלט בהלתם וחלחלתם.
ואפשר לדמיין אותם יושבים במשרדיהם — בביירות וב־קאהיר,
בדמשק ובעמאן — ושוברים לעצמם את הראש:
״מה לעשות? מי יציל אותנו?״

ישנה צורה שניה, והיא מסוכנת עוד יותר.

עד שבא מישהו ואומר להם :״אל דאגה. לא
אלמן שוקיירי. לא ינום ולא יישן שומר ישמעאל.
״סימכו על נתן אלתרמן וחבריו. הם לא יניחו לממשלת
ישראל להסתדר עם ערביי פלסטין.
״הם דורשים את סיפוח כל שטחי פלסטין לישראל. הם
תובעים לעודד ולהדריך ולזרז את ערביי פלסטין לנטוש
את אדמת אבותיהם ולהפוך לפליטים.
״הם יעשו את מלאכתנו. הם יבטיחו את פרנסתנו לדורות.
הודות להם, אל־חמד אל־אללה׳ ,לעולם׳ לא י יהיה שלום.״

ך• תפקיד ההשוב ביותר לאוייבי ישראל הוא, בשעה
| | זו, להפריך כל תקווה לשלום במרחב.

בי תקווה זו מכצכצת, מאז המלהמה, בכל
ארצות המרחב.

בך קיים שיתוף־פעולה אידיאלי בין משח
ררי-ארץ־ישראל ומשחררי-פלסטין.

בצורה הנוקבת ביותר מבטאים אותה בטאוניו של הנשיא
בורגיבה.

•• מי מורכב

הם אומרים :״יש להסיק את המסקנה ממלחמת
ששת-הימים.

סופרים ומשוררים שיצירתם היא זה מכבר מאחוריהם.
כפי שאמר עמום קינן :״ככל שרדודה שירתם, כן עמוקה
תחושת־המולדת שלהם.״ ועוד :״בעוד שאצלנו הצבא יוצר
שירה עמוקה, המשוררים מדברים על עומק איסטראטגי.״
ואכן, זוהי תופעה בולטת, המעוררת למחשבה. מעניין לא
רק מי ישנו בגיים השביעי, אלא גם מי שאיננו שם.

המישטר המצרי נאלץ לדבר, באופן רישמי וגלוי, על
״פיתרון מדיני״.
המלך חוסיין מדבר על ״הסדר צודק״.
אישים ערביים פהות־רישמיים מדברים, לפעמים אפילו בגלוי,
על שלום.

זה יבול לייאש את אויכי־ישראל המושבעים
ביותר.

אין שם צמרת צה״ל. אין שם צמרת הפקידות
הממשלתית. אין שם הצמרת הכלכלית.

והנה בא הגיים השביעי ומגיש לאוייבים אלה סעד ועזרה.

כל אלה יודעים את הבעיות האמיתיות הכרוכות בסיפוח.
את הבעייה הדמוגראפית. את הבעייה הביטחונית. את ה־בעייה
הכלכלית.

עזרה כצורת מאמרים ונאומים, מובנים לציטוט
בבל עיתון ערכי, בבל תחנת־שידור
ערבית.

״ישראל האמיתית לא הסתפקה בלוד וברמלה. היא לא
תסתפק גם בחברון ובעזה. היא מדברת על ארץ־ישראל
השלמה.
״ארץ־ישראל השלמה, לפי הגדרתה, כוללת גם את עמאן
ועקבה וזרקה.

״וגם כבד לא די להם. הישראלים יוסיפו
לבכוש ולהתפשט, בל עוד יעמוד להם בוחם
הצבאי.

״אינכם מאמינים? הנה הם רוצים לספח את חצי־האי סיני,
שלא היה שייך לארץ־ישראל מעולם.
״וחבריו של מר אלתרמן מפרסמים, בחוברת הקרוייה
הכל, מפות המראות כי אלוהים הבטיח לישראל גם את
סוריה, וכי מלכות־דויד כללה את כל השטח עד גבול תורכיה.
הם מתכוננים לכבוש את כל אלה.

״לבן איוולת היא לדבר על שלום עם ישראל.
ובל הבאים בשם ישראל ומדברים על
שלום -שקרנים ורמאים הם.

אותו גייס שביעי? מי הם אביריו ומי הם

בולט ביניהם המיספר הגדול של מי*שהיו,
מי־שהיה ממונה על שרותי־הביטחון, ומי־ש•
היה אלוף כצה״ל, ובעיקר: מי־שהיו סופרים
ומשוררים.

״אם סן, יש למצוא דרך להסדר פוליטי עם
ישראל״.

״ישראל האמיתית רוצה להתפשט ככוח הנשק,
לבבוש עוד ועוד אדמה ערבית, לגרש
את תושביה, לספח אותה למדינתם.

^/גיבוריו?

״במשך 19 שנה ניסו הערבים, בכל האמצעים, לחסל את
מדינת־ישראל. נסיון זה נכשל לחלוטין.

וייכי״ישראל נוטלים מאמרים ונאומים אלה, מפר־
^£סמים אותם בהרחבה, ושואלים את בני־עמיהם:
״אתם חולמים על שלום עם ישראל?
״איזו ישראל?
״ישראל האמיתית כלל אינה רוצה בשלום!

הוא ירוקן מתוכנן את כל טענות אוייבי־ישראל באו״ם.
הוא יכריח את המרחב הערבי כולו לעבור מעולם של
לוחמה לעולם של בניין פנימי.

איני מדמיין לעצמי נאום זה. שמעתי אותו
באוזני, מפי אישיות מצרית.

הוא מושיט לאוייכי ישראל עזרה כפולה.

בי פיתרון בעיית ארץ־ישראל, תוך הסכם
בין שני עמיה -ישמוט את הקרקע מתחת
לבל המישטרים והגורמים הערביים הבנויים
על השינאה לישראל.
הוא יגזול את פרנסתם של בל השוהיירים 1 למיניהם.

כל עוד איתן צה״ל בכוחו וברוחו, וכל עוד לא יופעל
במרחב נשק גרעיני, וכל עוד לא ינחת הצבא הסובייטי במרחב
— אין מקום לחשש חמור.
אבל הסכנה הטמונה בטור השביעי — אינה גלוייה, וקשה
להתגונן בפניה בכל דרך שהיא.

אחמד שוקיירי
כל לוחמיהם כדי
מוקשים ופצצות.
על השאלה: איך

משתולל ברדיו. אנשי אל־פתח גייסו את
לפוצץ פיתרון זה, בעודו באיבו, בעזרת
בבירות־ערב מתנהלים דיונים קדחתניים
לחבל בפיתרון כזה?

\1זן ארוזמזן •.הוזשגררים גזשתוררינו
התחנה הראשונה בדרך לשלום בין ישראל והעולם הערבי
היא בארץ־ישראל.

קשה להגיע לשלום עם מצריים וסוריה, ירדן ועיראק.

אבל קל להגיע כיוס לשלום עם האומה הערבית
בפלסטין עצמה.
ניצחון צה״ל שבר את המחיצה שחצצה בינה לבינינו.
אנחנו יכולים לדבר אליה. אנחנו יכולים לנהל משא־ומתן
עם מנהיגיה המוסמכים.

הם חושבים במונחים הגיוניים של מדינה,
כלכלה וביטחון. הם רוצים בהסדר שיבטיח
את עתיד המדינה ושלומה. הם בזים מעומק
ליבם למשוררים המשתוללים.

ץ* ל אוצר המיליט והסיסמות של הגיים השביעי מז־
^ כיר, בצורה בולטת, את הפאשיזם המרכז־אירופי בין
שתי מלחמות־העולם — ימי־הזוהר של ״סיפוחים״ ו״העברת
אוכלוסין״ ו״שלמות מולדת״ ו״שטחים משוחררים״.

באותם ימים המציא מישהו את המושג:
״הזעיר־בורגני המשתולל״.

אנחנו יכולים להציע לה הסדר-שלום צודק,
הוגן וסביר, המבטיח את כטחוננו לדורות.

זה היה הטיפוס של הפאשיסט המצוי דאז, של המספח
והמשחרר ומשלים־המולדות.
כיום, במדינות הגדולות, זהו טיפוס אנאכרוניסטי. כי בינתיים
עבר העולם המודרני את ״מהפכת המנהלים״ .בחברות
המתקדמות שולטים הטכנוקראטים, אנשים האמונים על מחשבה
ראציונלית, כלכלית וביטחונית.

שישה טורי־הצבא של אוייבי־ישראל, ובכללם הטור השישי
של אל־פתח, אינם מסוגלים להפריע לפיתרון כזה.
זאת יכול לעשות רק הטור השביעי, הפנימי.

אכל אנחנו מפגרים כשני דורות. הטור השביעי
שלנו מדבר עדיין בשפתו של המשורר
ד׳אנונציו מספח העיר פיומה באיטליה, שקדם
למוסוליני; והסופר מלר ואן־דך־כרוק, ממציא
״הרייך השלישי״ ,שקדם להיטלר.

אנחנו מסוגלים להגשים את ההסדר הזה.
שום גורם זר אינו יכול להתערב.

זאת יבול לעשות רק גורם מקומי.
והוא עושה זאת -ביעילות רבה.
^וייכי״ישראל עוקבים בחרדה אחרי התעוררותם של
לערביי פלסטין, המבינים כי ההיסטוריה זימנה להם עתה
הזדמנות חד־פעמית להקים מדינה משלהם, בעזרת ישראל
ותוך קשר עימה.

וזה מפחיד מאוד.

איני ירא מפני הטייסים והתותחנים וההבל
נים של האוייב. אני ירא מפני המשורר המשתולל
בחוצותינו.

אנניי

א ב ״ 1 1י| י

המושרה ניצרה את פיחות הלירה*שסודנג נברזות
כתות בעיות זמרות בלבו, התעלמה מהמווח האחו

דיע !חיס ע ם1י0
** ידוות שער הדירה, משלוש ל״י ה־
^ דו לאר לשלוש וחצי ל״י, עליו הוחלט׳
השבוע, פגע מבחינה מעשית רק במעטים
מתושבי ישראל. שלא כמו הפיחות הקודם
של הל״י ב־ .1962 היה זה גם פיחות־זוטא,
בשיעור של 16.7^,בלבד. למרות זאת הוא
עורר גל של התנגדות והתמרמרות בכל החזיתות
ומצד כל החוגים, כולל ועדת
הכספים של הכנסת ומליאת הכנסת על כל
סיעותיה.
היתד, לכך סיבה פשוטה, פיחות — שפירושו
הפחתה בכוח הקנייה של מטבע —
נועד למטרה אחת בלבד: לתקן ולשפר את
מאזן התשלומים של המשק הלאומי, להגביר
את הייצוא ולהקטין את הייבוא. זהו הפתרון
המוניטארי לכל מדינה שכלכלתה כורעת
תחת עומס מאזן־תשלומים שלילי.
כלכלת ישראל היא דוגמה אופיינית לכך.
אולם נסיון להבריא את הכלכלה באמצעות
פיחות היה מחייב להעמיד את שער הלירה
על פי כוח הקנייה הריאלי שלה — כ־ 5ל״י
לדולאר•

ספים בסובסידיות ותמריצים, דבר שיגדיל
את הגרעון התקציבי. כדי לכסות את גרעו־נותיר,
שילכו ויגדלו, יש לממשלה רק מקור
אחד — כיסו של האזרח הישראלי.
הממשלה תעשה מאמץ למנוע את שליחת
ידה הארוכה לכיסו של האזרח הישראלי
לפחות עד לאחר הבחירות של שנת . 1969

צמודה לשטרלינג גם בהתדרדרותו הנוספת.

ימה צמוד הדולאר?
ך • מציאות הכספית צמודה הלירה ה-
.£ישראלית לדולאר• תופעות שונות מעידות
שגם מטבע זד,׳ ניצב בפני זעזועים.

זה לא פיחות

יחות־זוטא לא יוכל להשיג מטרה זו.
ע הוא יגרום לגילויים השליליים הכרוכים
בפיחות ולעומת זאת לא ישיג אף אחת מהמטרות
החיוביות של פיחות.
בידעו מצב זה, מיהר השבוע נגיד בנק
ישראל, דויד הורוביץ, להכריז :״זה לא
פיחות, זו התאמת שער המטבע שלנו לשער
הלירה שטרלינג שהופחת.״
השאלה המתבקשת היא: אם זה לא פיחות,
מדוע היה בו צורך?
לכלכלני האוצר ובנק ישראל היתד. תשובה
לכך: כדי לא לפגוע בייצוא הישראלי לארצות
שפיחתו השבוע את שער המטבע שלהם.
האמת היא פשוטה יותר. הממשלה החליטה
על הפיחות כדי לא להגדיל את גרעונה
התקציבי עקב הענקת סובסידיות ותמריצים
לענפי המשק שעלולים היו להיפגע כתוצאה
מהקטנת שער הלירה שטרלינג. מצד שני
איפשר לה הפיחות לצמצם את הגרעון התקציבי
באמצעות העלאת שער מלאי הדו־לארים
הנמצא ברשות הממשלה.
היה זה פתרון פזיז, שנועד לסתום חור
זמני שנפער, אך לטווח ארוך הוא עלול
להרחיבו.

כל הגילויים השליליים

אחת מהתוצאות החיוביות של פיס
חות לא תושג בעיקבות פיחות־זוטא:
• הקטנת הייבוא — קשה להאמין
שעליית מחירים בשעור של 16.7^,במוצרי
ייבוא תקטין את הצריכה של מוצרי־ייבוא.
• הגברת הייצוא — פיחות בשעור
שנקבע עדיין לא יגביר את כושר התחרות
של מוצרי הייצוא הישראלי.
• הגברת ההשקעות -רק תמי־ימים
יאמינו שהפיחות המוגבל יגביר את זרם
ההשקעות בישראל.
לעומת זאת צפויים, אם כי בטווח ארוך
יותר, כל הגילויים השליליים של הפיחות.
בתקופה הראשונה לא ירגיש האזרח הישראלי
הממוצע בירידת ערך כספו. אולם הוא
לא יימלט מהתוצאות. הסיבה לכך פשוטה —
לטווח ארוך הנפגעת העיקרית מפיחות־הזוטא
היא הממשלה עצמה. היא מחזיקה במרבית
אגרות־החוב צמודות הדולאר. חובות הממשלה
והמוסדות הקשורים בה בארץ ובחו״ל,
צמודים לדולאר. אגרות־החוב, כמו מילח־ת
הקליטה והבטחון למיניהן, צמודים למדד.
כאשר יעלה המדד ולא יהיה מנוס מכך,
תהיה הנפגעת הגדולה ביותר דווקא הממשלה.

א? כים האזרח

ך* מאמציה למניעת עליה דראסטית ב־
^ מדד, תשקיע הממשלה מיליונים נו־

זבל לאחר מכן הוא יהיה חייב
!שלם עבור הכל. בתוספת רי־
:ית מתאימה.

רק צעד זמני

*והי התחזית האפורה של
} הכלכלנים הבלתי־תלויים בממשלה.
היא עלולה להיות שחו־רה
הרבה יותר כתוצאה מהתפתחויות
צפויות במשק הכספים
העולמי בזמן הקרוב ביותר.
בריטניה נאלצה הפעם להפחית
את ערך השטרלינג בגלל
מאזן התשלומים השלילי שלה,
מתוך תקווה לשפר את כלכלתה. אולם הפיחות
בשטרלינג הוא צעד זמני לכל הריעות.
הכלכלה הבריטית תוכל להתחיל לעמוד
על רגליה רק באחד משני המיקרים:
צירופה של בריטניה לשוק האירופי — או
במיקרה שתקווה זו לא תתגשם, תיאלץ ירי־טניה
להזעיק עזרה אמריקאית, דבר שיהפוך
אותה, בסופו של דבר, לגרורה אמריקאית
מוחלטת, אחרי שהיתר״ זה מאות שנים,
שלטת כמעט בלעדית על הסחר המוניטארי
הבינלאומי.
האבסורד הוא שדווקא די,־גול, הנלחם בכל
כוחו נגד הרחבת השפעתה של ארצות־הברית
באירופה, עשוי בהתנגדותו העקשנית
לסיפוח בריטניה לשוק לדחוף את בריטניה
ישר לזרועות האמריקאים.

צמידות אל התדרדרות
* ה עו דלא הכל. למרות שקיעתה של
ן האימפריה הבריטית, דבר שהוביל להתדרדרות
השטרלינג כמטבע בינלאומי, נשארה
הסיטי של לונדון אחד ממרכזי הכספים של
העולם, יחד עם נידיורק ושווייץ. הבנקאות
הבריטית וחברות הביטוח הלונדוניות הם
עדיין מוסדות בינלאומיים, המכניסים לבריטניה
כ־ 200 מיליון לירות שטרלינג בשנה
אחת.
אין ספק שעקב פיחות השטרלינג וירידת
האימון במטבע זה, יברחו כספים בינלאומיים
מבריטניה. הסיטי של לונדון עלולה לדעוך
ומרכז הכובד של העולם המוניטארי יעבור
לניו־יורק ולשוזייץ.
כתוצאה מהתפתחויות אלה לא יהי־ לבריטניה
מנוס מפיחות נוסף בעוד תק1 ,ה לא
ארוכה.
מה יהיה אז? מהצעד שנקטה ממשלת ישראל
השבוע משתמע שהל״י צריכה להיות

בסדינה
יו־יו
ל או מי

העם

הלב הלאומי התנהג כל השבוע כמו
מישחק יו־יו.
ידיעות בעיתונים הודיעו על תקריות חמורות
בגבול הירדני. חומרת התקריות הגיעה
לכלל ביטוי, בהפעלת מטוסי חיל־האוויר הישראלי.
במהלך התקריות אף ניפגע והופל,
באש הנ.מ. הירדנית, מטוס ישראלי.
מתיחות זו בגבולות התנהלה על רקע של
מתיחות בבניין האו״ם בניו־יורק.
אכן הגואל. המישחק באו״ם התאים
מאד לממשלת־ישראל, כי זה הציג אותה
בדמות לוחמת העומדת בשער. בייחוד יוצא
נשכר ש׳ר־החוץ, אבא אכן, המופיע בעיני
הציבור כגיבור לאומי, הלוחם לבדו מול
העולם כולו•
אך חשיבותו של המישחק באו״ם מוגבלת.
כי איש מן הדוברים והמתווכחים שם לא
חלם על ׳פתרון לבעיית המרחב. כל משאת־נפשם
היתד, לפתור בעייה פנימית של ה־או״ם:
להסוות את חוסר־יכולתו הנוכזזית,
על־ידי החלטה כלשהי שתזכה ברוב.
כל החלטה שתתקבל לא תשנה במאומה
את המצב המעשי, הקיים ממילא, והוא:
#שום מדינה בעולם אינה מכירה בכיבושי
ישראל במלחמת ששת־הימים.
#חלק מן המדינות דורש את פינוי
השטחים ללא־תנאי, חלק אחר סבור כי
הערבים חייבים לשלם תמורה עבור הפינוי.
#שום מדינה בעולם אינה מחייבת את
עמדת ישראל, שרק במשא־ומתן גלוי וישיר
תודיע ישראל מה המחיר שהיא מוכנה
להסכים לו.
#ארצות־הברית אינה לוחצת על ישראל
לפנות את השטחים, לפי שעה.
לא סכנה, לא שלום. הנתונים האלה
יכולים להשתנות בן־לילה. למשל, אם תפרוץ
הפיכה פרו־אמריקאית במצריים. אבל שום
דבר לא ישתנה באוי״ם.
החלטה בלתי־נוחה יכולה לגרום לישראל
צרות כמישור המדיני• אולם שום החלטה
לא תסכן את בטחונה, ושום החלטה לא
תביא לה את השלום על מגש של מילים.
לכן היו תנועות היו־יו של הלב הלאומי,
והכותרות הגדולות בעתונים וברדיו, מיותרות
לגמרי. היתר. להן רק תוצאה מעשית
אחת: הן הסתירו את המחדל הגמור של
הממשלה בזירה המרחבית.
חוק הזרוע השלישית ארצות־הברית, שהדולאר שלה אינו צמוד
לשום מטבע אחר, אלא לערך הזהב הנצבר
במחסני פורט־נוכס, אינה יכולה להרשות
לעצמה פיחות. פיחות של הדולאר לא יהווה
שום פתרון. מכיוון שמרבית המטבעות בעולם
צמודים לדולאר, יגרום פיחות הדולאר
לפיחות אוטומטי של כל המטבעות הקשורים
בו. שערי המטבע העולמיים יותאמו לערך
החדש של הדולאר ואז לא ישיג פיחות
אמריקאי שום שיפור במאזן התשלומים של
ארצות־הברית.
הברירה הניצבת בפני ארצות־הברית היא
לבטל את הצמדת המטבע שלד, לזהב,
ולקשור את ערכו, כמו מרבית המדינות
בעולם ,,להתחייבויות הממשלתיות. צעד כזה,
שהוא אמנם רחוק מהצפוי, אך לא בלתי
נמנע, עלול לגרום לזעזועים חסרי־תקדים
בעולם, ומדינות כמו ישראל, שמצב מאזן
התשלומים שלהם קריטי, צפויות אז לשואה
כלכלית•

פגיעה או פתח תקווה

^ פיל * א ם צעד כזה יתבצע רק בעוד
\ £שני ם רבות, הרי כל מדינה שלא תכין
את עצמה לקראתו מראש, עשויה להיפגע
בכלכלתה.
משום כך אין כל ערך לפיחות הזעיר
מסוג זה שבוצע השבוע בישראל. רק פיחות
שיתאים את שער הלירה לכוח הקנייה הריאלי
שלה, ושיהיה חלק מתכנית כלכלית
׳מקיפה להבראת המשק, עשוי ליצור פתח
תקווה לכלכלה הישראלית.
הוא יהיה כרוך אמנם בסכל של שנים
מספר, לאוכלוסיה ולמשק, אך לטווח ארוך
הוא עשוי להציב את כלכלת המדינה על
רגליה.

המהפכה לשיחרור הכושים בארצות־הברית
בוצעה, בחלקה הגדול, על־ידי בית־המשפט.
הנשיא דאז, דוייט אייזנהואר, חשש לפעול.
שני בתי הקונגרס השתמטו מתפקיד זה,
שיכול היה להזיק לכל פוליטיקאי.
למזלה של האומה האמריקאית, התעוררה
באותה שעה הרשות השלישית של המימשל
— הרשות השיפוטית. בית״המשפט העליון,
בהנהגתו של השופט־הראשי ארל וורן, שהיה
קודם לכן פוליטיקאי מיקצועי ומושל קליפור־ניר״
נטל לידיו את הרסן שנשמט מידי
הנשיא והמחוקק.
בשורה של החלטות משפטיות, שעדיין לא
הגיעה לקיצה, הוא חולל מהפכה במדינה.
הוא קבע, למעשה, חוק חדש — על־ידי מתן
פירושים מהפכניים חדשים לחוקים ישנים.
רוכ חסר״אונים. בית־המשפט העליון
בישראל אינו כזה.
השבוע מסר הרכב של חמישה שופטים
עליונים את החלטתו בדבר עתירה שנועדה
להנהיג במדינה צורה כלשהי של נשואין
אזרחיים.״ בית־המשפט דחה את העתירה פה
אחד.
השופטים לא התכחשו לעובדה כי המצב
הנוכחי הוא בלתי־נסבל לחלק גדול מן
האוכלוסיה. אבל הם טענו: זהו עניין למחוקק•
תפקידה של הכנסת הוא לקבוע
את המצב החוקי.
זה נכון• אולם נכון גם כי בישראל אין
הכנסת מסוגלת להשליט את רצון הרוב
בעניינים אלה, בגלל כוחו הפוליטי של
המיעוט הדתי.
במיקרה דומה לזה, פעל בית־המשפט
* לא לגמרי: הזוגות של חבריהקיבוציס
שביקשו את עזרת בית־המשפם נישאו בטכס
פרטי, שתאם את חוקי ההלכה היהודית.
ה עול ם הז ה 1577

האמריקאי, בית־המשפט הישראלי הכריז,
השבוע, כי אינו מתכוון ללכת בורך זו.
מדיניות הפיתרון
״מה תעשו? תחזירו את הגדה לחוסיין
ורצועת עזה למצרים 1תסתפקו בהתפשטות
טריטוריאלית קטנה ד׳
השאלה נשאלה בערבית, במסיבת עתונאים
בתל־אביב. עאדל ריאן, מנהל סוכנות־נסיעות
מירושלים המזרחית, הופיע במסיבה אשר
כונסה על־ידי התנועה למען פדרציה ישראל־פלסטין.
תנועה
זו קמה מייד עם תום קרבות ששת־הימים,
וליכדה שוחרי־שלום רבים, שאחדים
מהם דגלו ברעיון הפדרציה מזה שנים
רבות* .עתה ביקשה להשמיע קול אחר, בניגוד
למקהלת דורשי הסיפוח.
התוכנית, כפי שהוצגה בפני העיתונאים
על־ידי נציגי התנועה — נתן ילין־מור, עמוס
קינן, אורי ראפ ושלום כהן — מתבססת
על כמה הנתות־יסוד ברורות .״מלחמת יוני
,1967״ נאמר בהודעתם ,״היתד, קצרה. היא
לא פתרה שום בעייה. היא יצרה מצב־ביניים,
שממנו ייתכנו הידרדרות לקראת מלחמת־דמים
נוספת, או סלילת דרך לשלום
ממשלת ישראל זכאית וחייבת לפתוח במשא-
ומתן ישיר עם נציגות של העם הערבי הפלסטיני
— הגוף היחידי שהוא בעל זכויות
בארץ הזאת, מלבדנו.״
מדינה־בדרך. הצעד הראשון הדרוש,
הוא הצהרה מיידית של ממשלת ישראל,
* ביניהם העיתונאי עמוס קינן, איש נזפ״ס
אהרן כהן, נתן ילין־מור, א,ורי אבנרי, מרצה
אוניברסיטת תליאביב אורי ראפ מספר
המצטרפים הגיע כבר לכאלף איש.

בה תבהיר את כוונותיה. באין הצהרה כזו,
חוששים ערבים רבים לצאת בגלוי למען
מדינה פלסטינית עצמאית — שפירושה
ניתוק מממלכת חוסיין וקשירת יחסי־שלום
עם ישראל.
לאחר הכרזה זו, יתחיל תהליך מעבר
הדרגתי, בסופו תקבל לידיה נציגות של
ערביי פלסטין את השלטון בשטחים ותייצג
את עמה במשא־ומתן לשלום עם ישראל.
בהסכם שייחתם בין מדינת ישראל לבין
נציגותו של העם הערבי הפלסטיני, ייקבעו
תנאי מינימום לשמירה על בטחונן ושלמותן
של שתי המדינות, אשר לפיהם יתחייבו
שתיהן, בין השאר, לא לכרות הסכמים או
בריתות מדיניות וצבאיות עם מדינות אחרות
ללא הסכמת הצד האחר.
הפדרציה תוקם יחד עם הכרזת העצמאות
של הרפובליקה הפלסטינית.
שתי המדינות תהיינה ריבוניות במיסגרת
הסכם זה, אך שתיהן תהיינה קשורות בהסדרים
שהקפם יילך שלבים־שלבים ויתרחב
ככל שיגדלו יחסי האימון ביניהן. כבר היום
אפשר לחזות, כי הסדרים אלה יקיפו איחוד
מכם וחופש תנועה ומעבר לאזרחי שתי
המדינות ולתיירים.
האחריות הצבאית לגבולות הפדרציה תצטרך
להביא בחשבון את צורכי ד,הגנד,העצמית
של שתי׳ המדינות.
במיסגרת הסדר זה תסייע ישראל לשיקומם
של הפליטים היושבים במחנות בשטחים
המוחזקים, ובפיתוח אוצרות הארץ
לטובת שני עמיה.
לעומת חופש התנועה, לאזרחים ולתיירים,
תיאסר התיישבות והאחזות־קבע של אזרח
מדינה אחת במדינה האחרת.
תוך שנתיים. האם יש ערבים המוכנים
לקבל תוכנית זו? על כך השיב
עאדל ריאן :״אני חושב שרוב העם הפלסטיני
מסכים לה.״
אולם הוא הביע הסתייגות זהירה: ה
פדרציה
תוקם כצעד שני. תחילה יש לאפשר
הקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית, שתהיה
קשורה בהסכם־שלום ממשי עם מדינת
ישראל, בו יובטחו האינטרסים החיוניים של
שתי המדינות .״ישראל, האחות הגדולה,״
אמר ,״בוודאי תסכים לסייע לאחותה הקטנה
פלסטין.״
ואז, לכשתתקרב פלסטין לרמתה הכללית
של ישראל, ולאחר ששני העמים ילמדו
לחיות בשלום ולשכוח את כאבי־העבר, תקום
הפדרציה.
כמה זמן דרוש לכך? ״עד שתקום מדינה
פלסטינית שתחתום על שלום עם ישארל
דרושה תקופח־מעבר קטנה־יחטית שנתיים
לכל היותר.״
עלבון לרב־ אלוף

צה״יל

חמישה מתוך ששת הרמט״כלים לשעבר
של צד,״ל נטלו חלק פעיל במלחמת ששת־הימים.
משה דיין היה שר־הבטחון. צבי
(״צ׳רה״) צור מונה לעוזרו המיוחד. ויגאל
ידין מונה ליועץ לראש־ה,ממשלה• .,מרדכי
מקלף מונה לראש מטר,־ד,חירום של המשק
האזרחי ואילו חיים לסקוב גויים למשימות
מיוחדות בחו״ל עוד בתקופת הכוננות.
הרמטכ״ל הראשון, יעקב דורי, לא שותף
במאמץ המלחמתי, מפאת גילו.68 :
נקמה? השבוע, כאשר הוחל בחלוקת
אות ששת־הימים הסתבר כי רק שלושה
מתוך הרמטכ״לים לשעבר זכו באות: צור,
מקלף וידין. משה דיין לא היה זכאי לאות
כיוון שלא חוייל על־ידי אגף כוח־אדם של
צר,״ל, למרות בקשתו המפורשת. הוא שירת
כשר־ד,בטחון של המדינה, בהיותו אזרח.
אולם אם אי־הענקת האות לדיין לא גרמה

אלף איש ע1ו על השאלה: מי אתה רוצה כואש־ממשלה?

*111X73 713111

*ממשלה המקובלת ביותר על| ] האזרח הישראלי הממוצע היא כנראה
ממשלה שבראשה עומד לוי אשכול, ששרד,בטחון
שלה הוא משה דיין וששר־החוץ
שלד, הוא אבא אבן.
אל מסקנה זאת הגיעו בחודשים האחרונים
כל חוקרי דעת־הקהל ועורכי המישאלים.
ומסקנה זאת אומתה בשבוע שעבר שוב על־ידי
חוליות־חקר של העולם הזה, שערכו
ברכבת ישראל, בקווים שונים, בימים שונים
ובשעות שונות, קלפי נסיונית בין נוסעי
הרכבות, המהווים מידגם מייצג למדי של
אוכלוסיית ישראל,

מ ישאל דעת ־ קהל
מי היית רוצה שיעמוד ברגע זה כראש ממשלת ישראל?
(סמן * ליו שם אחד בלבד)

מסקנה הבולמת היא מעמדו
! | איתן והמחוזק של לוי אשכול.
השאלה ״מי היית רוצה שיעמוד ברגע
בראש ממשלת ישראל?״ ענו 37 מן
נשאלים: לוי אשכול.
רחוק מאד מאחורי לוי אשכול עמד משה
דיין — אמנם במקום השני, אבל רק עם
״/״ 17 של הקולות.
מנחם בגין קיבל 87 ,מן הקולות, יגאל
אלון פחות מ־״67׳ בדיוק כמו דויד בן־
גוריון.
היה זה שינוי מהפכני מאז ימי בדיחות-
אשכול, בהן נערך המישאל הגדול של העולם
הזה (העולם הזד ) 1528 ,ואשכול קיבל
אז בקושי 19 שעה שבן־גוריון גרף
״/״ 22 מן הקולות ומנחם בגין 14
זד, גם לא היה השינוי היחיד: ברשימת
המועמדים לראשות־הממשלה זרח כוכב חדש
— יצחק רבין, שהגיע למקום הרביעי (אחרי
אשכול, דיין, בגין) זכה ב 7מן הקולות.
דויד בן־גוריון גרר עימו לתהום־הנשייה
גם את שמעון פרם, שירד מ 4ל 2
ראשי מפלגות מסוגו של מאיר יערי
המפ״מי ירדו מ 2לחצי אחוז; משר,
שפירא המפד״לי מ 3לאחוז אחד.
• נקודה אישית: גם חבר־הכנסת
אורי אבנרי נפגע מקיטוב הקולות לעבר לוי
אשכול. במישאל 1966 זכה ב 4.5של
העל
זר. ה לוי
אשכול
גולדה מאיר
פינחס ספיר
אבא אבן
יצחק רבץ
יגאל אלון
ישראל גלילי
מאיר יערי
משה חיים שפירא
דויד בן־גוריון

משה שמעון פרם
יגאל ידין
מנחם בגין
יוסף ספיר
פנחס רוזן
שמואל תמיר
אורי אבנרי
משה סנה

אין לי דעה

דיין

האם אתה חושב שאבא! אבן צריך להישאר שר־החוץ?

ם כן

(המשך בעמוד ) 16

חייב לרצות דווקא במשה קול לראש־הממשלה
ודבר זה אמור גם להיפך. מי שהיה
רוצה במשה דיין לראש־הממשלה לא
חייב להיות דווקא מצביע של רפ״י.
ואם כי דיין עומד, בתודעת הציבור, במקום
השני אחרי אשכול הרי מתברר כי
כוחה של רפ״י בירידה• שעה שבמישאל
1966 צברו ביג׳י פרם ודיין 32 של הקולות׳
הפעם זכו ל 25 בלבד.
• נקודה אישית. דיין ריכז לעצמו
לא רק את קולות ביג׳י, אלא גם את קולותיו
של פרס, שעלה במישאל הקודם על דיין,
שעה שעכשיו קיבל פרס בקושי את עשירית
מספר הקולות שניתנו לדיין.

* ירוי מעניין אחר במישאל: הירידה
^ העזה בכוח משיכתו של משה סנה
(מאחוז אחד לשליש אחוז); חוסר החשיבות
הציבורית של שמואל תמיר (חצי אחוז);
ויציבותו הרבה של ייגאל ידין, שאפילו עלה
משניים לשלושה אחוזים.
אבל הגילוי האמיתי והקובע היא הבגרות
העצומה שמגלה הקהל הישראלי, המבחין
היטב בין התפקידים לממלאי־התפקידים. אם
כי רק 177,היו רוצים לראות את משה
דיין על כס ראש־ד,ממשלה׳ הרי 9 1 7רוצים
בו כשריד,בטחון.
ואם כי רק ״ 37 היו רוצים באבא אבן
לראש־הממשלה הרי 897,היו רוצים שימשיך
ויכהן כשר־החוץ.
אגב, מעניין כי אומרי הלאוו העיקריים
למשה דיין כשר״הבטחון הם חסידי לוי
אשכול ( 3 2 7מן השוללים) ואלה שהיו
מעדיפים לראותו כראש־ממשלה 17
#נקודה אישית: שתי הקבוצות
העיקריות הנוספות המתנגדות למשה דיין
כשר־הבטחון הם חסידי ח״כ אורי אבנרי
וח״כ יגאל אלון.

השמרנים מאמינים

האם אתה הושב שמשה דיין צייד להישאר שר־הכטחון?

ם כז

התרגשות רבה, הרי אי־הענקתו לחיים
לסקוב עוררה גל של תגובות בצמרת צד,״ל.
הנימוק הרישמי לאי־הענקת האות ל־לסקוב
היתד, העובדה שלמרות שפעל בשרות
המדינה בתקופת הכוננות והמלחמה, הרי
לא חוייל באופן רישמי. גם מאמציו של
לסקוב לקבל בשעת המלחמה פיקוד על
אוגדה באחת החזיתות נדחו.
רבים ראו בכך נקמה אישית של ליי
אשכול, השומר לרב־אלוף חיים לסקוב
טינה מיום בו הודיע על פרישתו מאת״א
(אזרחים תומכי אשכול).
הכרעה 1בעייה אחרת שהתעוררה לפני
חלוקת אות ששת־הימים היתר, מי יהיה האיש

החסידים מתנגדים

בלי בדיחות

הקולות; במישאל השבוע שעבר רק ב 2
אולם אסור לשכוח כי ההעדפה לראשות־הממשלה
אינה מסמלת עדיין אוטומטית את

כוח המפלגות, ובמיוחד לא את כוחן של
המפלגות הקטנות.
מי, שלמשל, מצביע בבחירות בעד ל״ע לא

עאדל ריאן
האחות הגדולה תעזור לאחות הקטנה

(זהו מישאל עיתונאי הנערך ע״י מערכח ״העולם הזר,״ .תודה על שיתוף־ד&עולד).

לה שאינם אוהבים את אבא אבן הם
בעיקר חסידי דייו ( 237,מכלל השוללים)
ומנחם בגין 15
• נקודה אישית: קבוצה אחרת
השוללת את אבא אבן למשרד־החוץ הם
דווקא חסידיו של יצחק רבין 8
אבל קודם ומעל לכל מוכיח המישאל
דבר אחד — את שמרנותו של הבוחר
הישראלי, המאמין, והרואה את הרכב צמרת
הממשלה הנוכחית כצירוף המוצלח ביותר.

דו1״| ז לו 13ר 79

תמונות עירום הצגת טלביזיה בשבת גיוס אנשי מילואים לשם עשיית סרטי-
מלחמה * תשלומי המשטרה לגברת יונה סופר תשלום פיצויים לנכי אזורי-הספר

פירור הנינוד הנאות׳
הכנסת קובע ת:
( )1ארץ־ישראל השלמה היא מולדת לשני עמיה -האומה
העברית והאומה הערבית הפלסטינית.
( )2שלמות ארץ־ישראל, והשלום כין שני עמיה, יושגו ויקדמו
על־ידי פדרציה כין שתי מדינות, המבטאות את יישותן הלאו•
מית של שתי האומות: מדינת־ישראל ומדינה ערבית פלסטינית.
( )3מדינת־ישראל תעזור לאומה הערבית הפלסטינית להקים
את מדינתה, כתנאי שהקמת מדינה זו, ויצירת הפדרציה בינה
ובין ישראל, תהיינה כרוכות ומותנות זו בזו.
( )4הרפובליקה הערבית הפלסטינית תבלול את הגדה המערבית
ואת רצועת עזה. עבר-הירדן המזרחי יבלל כה, אם יהיו
תושביו מובנים ומפוגלים להכריע באופן חופשי בעד הצטרפות זו.
( )5הסבם־הפדרציה בין ישראל והמדינה הערבית הפלסטינית
יכלול תיאום מדיני, איחוד בלבלי והסדרים בטחוניים ממשיים.
( )6ירושלים המאוחדת תהיה בירת הפדרציה.
( )7בל פליטי ארץ־ישראל ייושבו כשטח ארץ־ישראל.
( )8בד בבד עם פעולתה לפתרון בעיית ארץ־ישראל על פי
קווים אלה, תחתור מדינת־ישראל להסדר־שלוס עם מדינות המרחם,
שיצרף אותה מבחינה מדינית וכלכלית לכרית של ארצות
המרחב, תוך קביעת הסדרים צבאיים יעילים, שיבטיחו את
בטחון ישראל לאורך גבולה הצפוני, הדרומי והמזרחי.
( )9הסדר זה יבטיח את חופש־השייט של ישראל כתעלת־פואץ
ובמיצר טיראן.
( )10 ההסדר יביא לפירוז המרחב מנשק גרעיני, תוך פיקוח
הדדי ישיר ויעיל.

הבגסת חובע ת
מן הממשלה לפתוח מיד במיכצע ליישוב הפליטים בגדה המערבית,
בלי קשר להסדר מדיני.

הכנס ת מ בי ע ה אח דעתה
בי מאחר שממשלת הליכוד הלאומי אינה מסוגלת לגבש תוכנית־שלום
בנ״ל, יש לפרק ממשלה זו ולהקים במקומה ממשלה מצומצמת,
בעלת בושר החלטה וביצוע.
1א קל ככנסת למשוך תשומת־לב לעניין רציני. אמנם, כשיש עניין פיקאנטי, או
/כשיש סקנדל קטן, יש תשומת־לב ויש גם דיוזח גדול בעיתונות( .זה הוכח השבוע שוב,
בעת הוויכוח על תמונות־העירום — ראה עמוד .)3אבל נאום רציני, ויהיה גם מהפכני
ומעמיק, יכול לזכות לכל היותר לקהל של עשרים ח״כים, שהורדמו על־ידי נאומים קודמים.
יוצאות מכלל זה הצעות־סיכום בוזיכוח מדיני גדול. הנוהל הוא כלהלן: אחרי שנסתיים
הוויכוח, וניתנת תשובת הממשלה, נקרא לדוכן נציג כל סיעה המציעה הצעת־סיכום. הנציג
קורא את ההצעה באוזני הכנסת, והכנסת מצביעה על כל ההצעות, בזו אחר זו.
נוהל זה מביא לנוכחות מירבית באולם. כל סיעה משתדלת להזעיק לאולם, לפני ההצבעה,
את כל הח״כים שלה המסתובבים במיזנון ובחדרים, שרובם לא הקשיבו כלל לוויכוח.
הממשלה עצמה מבקשת להדגיש את חשיבות ההחלטה של הרוב (התומכת, כמובן, בממשלה)
על־ידי גיוס מירב שריה ותומכיה.
הנוכחים מקשיבים, בדרך כלל, בתשומת־לב רבה. כל אחד יודע מראש מה הוא יצביע,
אך בכל זאת הוא מעוניין לדעת בעד ונגד מה הוא מרים את ידו. כתוצאה מכל אלה יכולה
הצעת־סיכום לזכות להקשבה ששום דבר אחר בכנסת אינו זוכה לה.

נגד — בגדך, בעד — .מושאי
ך * ש בו עהחלטנו לנצל מעמד כזה כדי להגיש הצעת־החלטה עקרונית. לא סתם הצעת!
\ סיכום טכנית, המותחת ביקורת על פרט זה או אחר של מחדלי הממשלה, אלא הצעה
רעיונית מפורטת ומנומקת, המהווה, למעשה, מצע מדיני שלם (ראח מיסגרת).
נכחו באולם 28ח״כים, ובכללם כמעט כל השרים. הם הקשיבו להצעה בשקט (רק הסעיף
האחרון — המציע את פירוק הממשלה — עורר קריאות־ביניים ספונטאניות, שליליות, שלא
נרשמו בפרוטוקול) .כך, הודות לנוכחות סיעתנו בכנסת, הושמעה תוכנית־השלום המפורטת
באוזני כל צמרת ר,מדינר״
בהצבעות לא היו הפתעות 76 .ח״כים, נציגי כל מפלגות הליכוד־הלאומי ואגודת־ישראל,
הצביעו בעד הצעת־ההחלטה של הממשלה, שאישרה את הקו הנוקשה ביותר של אשכול.
המרכז החופשי הציע הצעת־החלטד, בזכות סיפוח השטחים המוחזקים — והביא לכך שנרשם
בפרוטוקול הכנסת שרק שלושה חברי־כנסת תומכים ברעיון זה. יחד עם כל שאר הסיעות
(חוץ מחרות, שנמנעה) הצבעתי נגדה.
הצבעתי גם נגד הצעת רק״ח, שתבעה נסיגה מיידית, ללא תנאי, מכל השטחים המוחזקים.
לעומת
זאת הצבעתי בעד הצעת שמואל מיקוניס ממק״י, שדיברה בזכות הגדרה עצמית
לערביי פלסטין — ומיקוניס הצביע בעד הצעתנו שלנו. כך נמצאו שני קולות בכנסת
למען פתרון־שלום סביר והוגן. מפ״ם, כמובן, הצביעה נגד הצעותינו׳ למען הקו הממשלתי
הרישמי, המונע כל תזוזה לקראת הסדר־שלום.
עד כאן היה הכל רגיל. ההפתעה האמיתית באה לי אחרי ההצבעה — במסדרון. תוך

— — 1 0הדחודו*! יי - -

שעתיים ניגשו אלי 11 חברי־כנסת, חברי כמעט כל הסיעות (ובכללם אפילו ח״כ של חרות!)
שלחצו את ידי ואמרו שהיו מצביעים בעד הצעתנו, או שהיו נמנעים לפחות מלהצביע נגדה,
אילו יכלו. כמה מהם אמרו שהצביעו נגדה רק בגלל תביעתנו לפירוק ממשלת הליכוד־הלאומי.
מסתבר,
איפוא, בניגוד גמור לרושם החיצוני, שאפילו בכנסת יש מיספר ניכר של ח״כים,
חברי מפלגות שונות, שהשתכנעו ממאמצי־ההסברה הממושכים שלנו בכנסת, או שהגיעו
בעצמם לפיתתן מעין זה. אולם אף מילה למען תוכנית־שלום לא היתד, נשמעת מעל דוכן
הכנסת, ועצם קיומו של מחנה־השלום היה נבלע ונעלם, לולא נכחה סיעת־היחיד שלנו שם.
דומני שאין אישור חותך יותר לחשיבות נוכחות סיעתנו בכנסת — ואפשר רק להצטער
על שאינה גדולה יותר.

(זי מ ב2־ בגרר נזי?
* אומו של ראש־הממשלה, לפני ההצבעה, היה הקשוח ביותר שהשמיע עד כה
( 3העולם הזה .)1576 כרגיל בנאומים ממלכתיים מסוג זה, הוא נשמע בשקט, ללא קרי־אות־ביניים.
נאלצתי
להפר שלווה זו כדי להצביע על הסתירה היסודית שבדברי אשכול. נאומו בא
להסביר מדוע מסרבת הממשלה לפנות אף שעל אדמה כבושה בלי חוזה־שלום חתום. אך
עיקר הדברים היה מוקדש לנסיון להוכיח שאין שום ערך לשום חתימה של שום מנהיג
ערבי על שום מיסמך המכיר בזכות ישראל. כל המנהיגים הערביים הפרו את כל ההסכמים
שנחתמו עד כה, והם ימשיכו להפר את כל ההסכמים בעתיד, ברגע שיהיה להם די נשק
כדי לחשוב על השמדת ישראל.
ברגע זה לא יכולתי עוד להתאפק, ואירע הדו־שיח הבא:
אורי א מ רי: אם כן, מה ההבדל אס יחתמו טל הסכנוי־שלוס, אדוני ראש!;[
הממשלה?
לוי אשבול: הרי את זאת אמרת בדבריך, וגם קראתי ואמרתי: אין בדעתי
| וברוחי להיכנס בוויכוח איתך.
זהו טכסיס פרלמנטרי מחוכם — אבל הוא מוכיח כי אין תשובה בפי ראש־הממשלה.
הוא בכלל השתמט מכל ויכוח עם הטענות שהושמעו בויכוח
על־ידי כל סיעות האופוזיציה. התירוץ :״איני רוצה
להתפלמס בשעה זו.״ אבל איזה ערך יש לנאום־סיכום בויכוח
מדיני, אם המסכם מסרב להגיב על דברי־הביקורת שהושמעו
נגד קו הממשלה?
דו־שיח משעשע יותר התפתח בודיכוח על הטלביזיה (ראה
מיסגרת) .ח״כ בנימין שחור, עסקן של המפד״ל וסגן שר־הדתות,
טען כי ־ 307 מן האוכלוסיה אינם פותחים את המקלטים
בשבתות:
מימין שחור נידמה לי שסוב היה גם ן למדינת־ישראל, אילו השידורים היו מתוכננים כך
שהם לא היו מופעלים בשבת.
אורי א מ רי: אם ס/ס 30 אינם פותחים את המקלטים
בשבת, פירוש הדבר הוא ש״־ 707 כן פותחים.
אתה רוצה ש״ס 707 יסבלו בגלל ־?307
שלמה יעקב גרוס (אגודת ישראל) 119 :חב-
^ רי־כנסת אינם חייבים לסבול בגלל אחד, ובכל זאת
סובלים.

די\ ודבריגו צם־ דיי\
9* 4ר הבטחון לא היה נוכח בעת הוויכוח המדיני, וגם לא בעת ההצבעות. הוא הופיע
14 בכנסת רק למשך כמה דקות, כדי להשיב על כמה שאילתות.
שאילתה אחת שלנו, בדבר עונשים קולקטיביים, גרמה לוזיכוח־זוטא בינינו (ראה מיסגרת).
אך גם שאילתה אחרת היתר, מעניינת. שאלנו את השר על גיוס אנשי״המילואים בדי שישמשו
כניצבים בסרטי־מלחמד, משוחזרים.

ש איי ת ה מסי 2944
חכר־הכנסת אורי אכנרי שאל את שר־הכטחון:
לפי ידיעה שהופיעה בהארץ של יום 1.8.67 הוזהרו תושבי עזה כי הבתים בהם
יימצא הנשק, יועלו באש.
שאלותי הן:
( ) 1האם הידיעה הנ״ל נכונה?
( )2אם הינה נכונה —
(א) על דעת מי נתקבלה ההחלמה הנ׳׳ל?
(ב) מי החליט על ביצוע ההחלטה הנ״ל?
(ג) מה יעלה בגורל התושבים המתגוררים בבתים הנדונים?

תשובת שר־הבטחון משה דיין :
לשאלת : 1כן.
לשאלה ( :2א) על דעת שר־הבטחון, לאחר שתושבי השטח והמוכתרים באזור הוזהרו
על כך( .ב) המטה הכללי( .ג) אין מתפקידו של צה״ל לדאוג לאלה המסתירים
בביתם נשק לשם מלחמה במדינת־ישראל או באזרחיה.
היו״ר דבורה גצר: שאלה נוספת לחבר־הכנסת אבנרי.
אורי אכגרי: כבוד השר, במיקרים של בתים שבהם גרות יותר ממשפחה
אחת — זאת אומרת, שיש אפשרות מבירה שמשפחות אחרות באותו בית סובלות
שלא באשמתן — האם אין נוהג זה הופך לעונש קולקטיבי, העלול ליצור דווקא
אווירה נוחה לחבלניסז
שר־הכטחון משה דיין: לא. אני סבור שזה יוצר אווירה של עזרה לצבא
למלחמה בטרור נגד המזינה ואזרחיה.

להלן נאומו של ח״פ אורי אגנרי
בדיון על הנהגת הטלביזיה בארץ.
גבירתי היושבת־ראש, כנסת נכבדה.
מאז יומנו הראשון בכנסת היינו בעד טלביזיה, גם כללית וגם ערבית, לכן אנו תומכים
בהקמת טלביזיה זו ללא כל הסתייגות.
אבל בליבנו מכרסמים כמה וכמה ספקות, וקודם כל ספק באשר לשאלה הכספית.
שמענו אתמול הערכות כספיות מפי השר. אינני רוצה להינבא, אבל לא אתפלא אס עד
שיסתיים העניין — כל הסכומים יהיו לפחות כפולים. אבל זהו שיקול מישני, מפני שלמען
מטרה זו — הדיבור אל העולם הערבי — יש להוציא כל סכום שיידרש.

כשאני אומר חיל־תותחנים, אינני מתכוון לטכנאים ולאנשי השידור המקצועיים. ישנם
כאלה ויהיו כאלה, ולי יש אמון רב בהם. יש לי אמון מיוחד בפרופסור אליהוא כץ. אני
חושב שזאת היתד, בחירה נבונה.
אבל חיל־תותחנים, במאבק זה על נפש העם הפלסטיני ועל נפש העמים האחרים במרחב,
צריך להיות פוליטי. פד, דרוש צוות פוליטי המסוגל לגבש
קו פוליטי, תוכנית פוליטית.
היכן ישנו כיום הצוות הזה במדינת־ישראל?

דרוש: מיניסטריון לפעולה במרחב

תותח בלי מפה ותחמושת
הספק השני שלנו הוא יותר חמור. אנו רוצים לדבר אל מיליון וחצי תושבים, הגרים
בשטחים המוחזקים, ואל ערביי ישראל.
מה נגיד להם? האם יש לנו מה לומר להם?

אנו נתונים במאבק על נפש העמים כמרחב אנו נמצאים במאבק על
נפש העם הפלסטיני. הנה בא השר גלילי, ומציע לנו להקים תותח
גדול. זה טוב. אבל הוא איננו מציע להקים חיל־תותחנים, הוא איננו
מציע מפה ואן? אינו מציע תחמושת.
מה נירה בתותח זה?

האם נקים תותח גדול בזה בדי לירות פקקים? האם נשתמש בתחמושת
של אקדח?
תנאי מוקדם לכל תעמולה מוצלחת הוא שתועמלן יידע מה הוא רוצה. כל תעמולה משמעותית
מתבססת על תוכנית ברורה.

איזו תובנית יש לה לממשלת ישראל? מה אנו רוצים מן השטחים
המוחזקים?
זה נוגע לגורלו האישי של כל אחד מאותם אנשים שאליהם מכוונת הטלביזיה הזאת.
הטלביזיה לשעת־חירום מכוונת לתושבי האזורים המוחזקים. לשם כך היא מוקמת, בפירוש.
מה נגיד לאנשים אלה, שאליהם אנו נדבר?
האם נדבר על סיפוח שטחים לישראל, או על החזרתם לירדן או למצרים ; על הקמת מדינה
פלסטינאית, או על הקמת פדרציה?
שושנה ארבלייאלמוזלינו (המערך) :האם הטלביזיה תפתור את כל הבעיות
| 1הללו?

אורי אכנרי :

איננו יודעים מה רוצה הממשלה, הממשלה עצמה איננה יודעת.

השר גלילי אמר אתמול, :השטחים המוחזקים על־ידי צה״ל.״ הוא חזר על הגדרה זו כמה

פעמים, ואני מברך אותו על כך. אבל קול ישראל מדבר על ״שטחים משוחררים״.
מה אנחנו נגיד בטלביזיה? — שטחים מוחזקים? שטחים משוחררים? שומרון ויהודה?
הגדה המערבית? מה השטחים האלה בעיני קול ישראל בעברית? מה הם יהיו בעיני שידור
הטבליזיה בערבית?
האם אפשר לא להחליט על כך, ולדבר אל תושבי השטחים האלה? מה נספר להם?

שממשלת ישראל אינה יודעת מה היא רוצה?
שאולי ניתן להם עצמאות, ואולי גם לא?
שאולי יחזרו מחר הבלשים של המלך חוסיין, ואולי גם לא?

שמחר אנחנו נשלול את בל זכויותיהם ונהפוך אותם לחוטבי עצים
ולשואבי מים, במין אימפריה ישראלית, ואולי גם לא?

״כולם שקרנים ורמאים״
יבואו ויגידו: לא נדבר על זה בכלל. אבל איך אפשר לא לדבר על זה, כאשר מדברים
אל האנשים האלה? כאשר זהו הדבר העיקרי, ולמעשה היחידי, המעניין אותם בשעה זוז

האם בכלל יתכן איזה דיבור, על איזה נושא שהוא, באוזני אנשים
אלה, מבלי להתייחם כאיזו צורה שהיא, בגלוי או במרומז, ולו רק
בבחירת המילים, לבעיות אלה?
האם נספר להם בטלביזיה הערבית מד, שאמר פה אתמול ראש־ד,ממשלה: שכל המנהיגים
הערבים, כולם, הם שקרנים ורמאים; שכולם רצו, רוצים וירצו תמיד להשמיד את ישראל;
שאין לתת שום אמון בחתימה של מנהיגים ערבים, ושלכן
אנחנו רוצים בחתימה שלהם על הסכם שלום?
אריה בן־אליעזר (גח״ל) :אתה מפקפק בכד?

אורי אבנרי: לא על כך אנחנו מנהלים עתה
את הוויכוח. כבר היה על כן ויכוח, ואני מקווה
שעוד יהיה. אבל אני שואל אין אפשר לדבר אל
מיליון וחצי ערבים אלה, במכשיר עצום כמו הטלביזיה,
מבלי שתהיה לנו גישה כלשהי לבעיות אלה?
שמואל תמיר (המרכז החופשי) :מדוע אתה
מגדיל את המספרים של פרופסור בקי? בכוונה?
אורי אכנדי: בשטחים האלה יושבים בין מיליון
למיליון וחצי ערבים, אם אתה כולל בזה גם
את ערביי ישראל.
בן־אליעזר
שמואל תמיר: האם גם ערביי ישראל יוש בים
בשטחים המוחזקים?
אורי אכנרי הש ר גלילי התייחס בפירוש אל ערבים אלה בנאונן ן ואמר:
אל אלה אנחנו רוצים לדבר, גס אל ערביי ישראל.

אין טעם ליצור תותח כשאין תחמושת, ואין טעם ליצור תותח כשאין חיל־תותחנים.
משה דיין: במלחמת ששת הימים הוסרטו על־ידי מסריטי־מילואים סרטים
למטרות־הסברה מיידיות, להפצה טלביזיונית (ולא לצורן קולנוע).
מרכז ההסברה של ממשלת ישראל החליט לאחרונה להסריט סרט מלא לקולנוע
בנושא מלחמת ששת״הימים. לצורן זה נעשו שיחזורים חלקיים של מיספר קרבות.
בחלק מן המיקרים נעשו השיחזורים על־ידי אנשי מילואים.
אין לצה״ל יחידת־הסרטה, ואין הצבא עוסק בעשיית סרטים.

זוהי׳ תשובה די מתחמקת. אין היא עונה על השאלה אם אנשי־המילואים גוייסו במיוחד
לצורך הסרטים. היא גם אינה עונה על בעיית־היסוד: אם אין עצם רעיון השיחזורים
מטופש למדי. ומדוע סרטים ״למטרות־הסברה מיידיות להפצה טלביזיונית״ צריכים להיות
שונים מסרטי-קולנוע. או שקרבות צולמו כראוי, או לאו. המטרה כלל אינה חשובה.

גלילי

מזה חמש־עשרה שנים אנו מציעים להקים
מיניסטריון לענייני המרחב, מיניסטריון לשלום,
מיניסטריון לעניינים ערכיים -לא חשוב
איד נקרא לזה. עבשיו, באשר המציאות מבריחה
אותנו לדבר אל ערביי פלסטין, כשהיא
מכריחה אפילו את הממשלה הזאת לדבר אל
ערביי פלסטין, עכשיו ברור בשמש עד כמה
הדבר הזה חיוני.

מי שסבור שדי להראות בטלביזיה הערבית קיבוץ ישראלי, אינו יודע על מהו שח, עם
כל הכבוד. חוסר הקומוניקציה בין העמים הוא עצום. דבר האומר משהו לציבור העברי,
אומר משהו אחר לגמרי ואולי הפוך, לציבור הערבי.
אנחנו נראה בטלביזיה הערבית קיבוץ. הערבי לא יראה את הקיבוץ המשגשג. הוא יראה
את האדמה, עליה ישב אתמול פלח ערבי.
אנחנו נראה לו עיר עברית פורחת, את רמלה או את יפו — הוא יחשוב על הפליטים
היושבים במחנות הפליטים.

אילו היינו רוצים להראות לו מיבצע גדול לשיקום פליטים -אז היתה
לשידור משמעות.

מנחםידיד (גח״ל) :תראה לו שבישראל יש הרבה מאד פליטים יהודים.
אורי אכנרי: האם אתה חושב שזה בדיוק מח שמעניין את האיש ברמאללה,
בשכם, אפילו בנצרת, שאליו אתה רוצה לשדר? זה טוב מאד לשידור עברי בטלביזיה
עברית. אין לזה שום משמעות בשידור ערבי.

לפעמים נדמה לי שבבית הזה אין עומדים על מימדי חוסר־ד,קומוניקציה שנוצרה בין
שני העמים. כבר סיפרתי כאן שבחודש האחרון דיברתי בחו״ל עם כמה אישים ערביים
מעבר לגבול. מיד אחרי זה חזרתי לבית הזה, עם חידוש מושב הכנסת. ישבתי ושמעתי
את הנאומים, וחשבתי לי איך לאותן מילים עצמן יש משמעות שונה לגמרי באוזני שני

עמים אלה. אנחנו אומרים דבר שיש לו משמעות הפוכה באוזני העם השני, והם אומרים
דברים שיש להם משמעות אחרת לגמרי אצלנו.

בבוד השר, עצם העובדה שמדברים האהד אל השני -אינה יוצרת
את הקומוניקציה. אתה יבול לדבר במילים שיש להן מובן הפוך באוזני
העם השני.
לכן, יצירת קומוניקציה באמצעות הטלביזיה — אין זו בעייד, טכנית. לא די בכך שאתה
מביא קריין ערבי, המשדר מילים בערבית אל הציבור הערבי הזה. לפנינו בעייה פוליטית־פסיכולוגית,
ולכך דרוש צוות בעל כושר, בעל יכולת, בעל רמה, בעל תקציב. זה חורג
הרבה מעבר לבעיות הטלביזיה. זוהי בעייה מדינית יסודית.

באשר חושבים ברצינות על טלביזיה, אני חוזר ומעלה את ההצעה
להקים מיניסטריון מסוג זה.
אם זה מצלצל כדבר אמביציוזי מדי באוזני מישהו, קיראו לזה בשם אחר. דרושה רשות
ממלכתית בדרג עליון כדי לתכנן פוליטיקה כלפי העמים הערביים.

מי פוחד להופיע על המסך?
יש לי עוד ספק אחד, והוא לגבי הבחירות.
כבוד השר אמר שהטלביזיה תהווה ״גשר בין בוחרים ונבחרים״ .ומיד אחרי זה אמר
שהטלביזיה לא תשמש לבחירות של שנת . 1969
מה פירוש הדבר, כבוד השר? הלא הממשלה תופיע בטלביזיה. זו מטרתה של הטלביזיה:
להציג את ממשלת ישראל, את מעשיה, את פעולותיה.

הממשלה תופיע. אם הטלביזיה לא תשמש את הבחירות, פירוש ה דבר
שהיא תשמש את המפלגה או המפלגות המחזיקות בידיהן את
אמצעי־השלטון המרבזיים, אבל לא יופיעו בטלביזיה נציגי האופוזיציה
והגישות של האופוזיציה*.
אנחנו רואים דוגמה כזאת בצרפת. שם יש טלביזיה ממלכתית, שהפכה בלי שום בושה
למכשיר שלטוני מובהק נגד האופוזיציה. לעומת זאת ראינו בארצות־הברית שהטלביזיה
מכריעה בחירות. בבחירות בהן הופיעו ניקסון וקנדי, הטלביזיה הכריעה את הבחירות
לטובת קנדי.
לכן, עם כל הכבוד לשר, אני שואל אותו: למה לא להעמיד את הטלביזיה לרשות הבחירות?
יש לנו חוק בחירות המסדיר, בצורה פחות צודקת או יותר צודקת, אבל מסודרת,
את הופעת המפלגות ברדיו ערב הבחירות, לפי חלוקה סבירה כלשהי.
למה לא להחיל את החוק הזה, באותה צורה, על הטלביזיה?

האם לממשלה יש דיעה כל בך גרועה על עצמה, שהיא חושבת שהופעתה
במערכת־הבחירות על מסך הטלביזיה תביא לה לאבדן קולות?
אני מציע לממשלה לפחות את הדבר הזה לשקול מחדש.

משפם זה עורר תמיכה בכמה סיעות, שחבריהן קראו ״נכון!״

שאילתה אחרת שלנו, שנענתה השבוע, נגעה לגברת יונה סופר. שאלנו את שר־המשטרה
אם המשטרה שילמה לה סכומי־כסף, וכמה.
השר אליהו ששון אישר כי המשטרה שילמה סכומים — אך סירב בהחלט להגיד כמה.
של אנשים: נכי
קטן */י׳׳
למיספר ״׳ן״[
משווע י׳-י
השבוע גם הגשנו הצעת־חוק, שבאה לתקן עוול י*יו! ?
אזורי־הספר שנפגעו במלחמת תש״ח. לפי החוק הקיים
זכאים לפיצוי רק נכים אזרחיים שנפגעו אחרי
התאריך .24.2.49 ביקשנו להחיל פיצויים אלה על כל
הנכים האזרחיים שנפגעו אחרי .29.11.47 המדובר
הוא רק ב־ 200 נכים, שנכותם היא /0״ 25 ומעלה —
אך לא נמצא להם מושיע אחר.

מי קיבל כסף לנסיעה שלא נסע? מי סידר הלוואה של 100 אלוי״,
לעיבו׳ן? ג־ העניק ל •צמו 1בונוס עוו חשבונו? 1ר חי נ:גו 1לורד
בלי לשלג 1גסי־הכנסה? ג׳ נוסע חינם לחרד? ג׳ מבזבז 1הון?

*־־מחשכה הראשונה שעלתה בלב
| | ישראלים רבים, עם פיחות השטרלינג,
היתד :,״מה יהיה עם ייצוא ההדרים שלנו?״
גם ראשי האוצר שאלו את עצמם את השאלה
הזאת.
כי ענף ההדרים הוא ענף־הייצוא מספר
אהד של ישראל, וחלק השוב מאוד ממנו
נמכר בשוק האנגלי. פיחות השטרלינג היה
מצמצם במידה ניכרת את ייבוא ההדרים הישראליים
לאנגליה, או מקטין בעשרות מיליונים
את הכנסות הפרדסנים. לכן, כאשר
הודיעה ישראל במהירות על פיחות הל״י,
היתד, תגובה מיידית בין הפרדסנים :״תודה
לאל, הצילו את ההדרים!״
בבית החדיש והנאה, בדרך חיפה בתל־אביב,
בו שוכנת המועצה לשיודק פרי הדר,
היה הפיחות נושא ראשון בכל שיחה. אבל
לא נושא יחידי. בעוד שעל הפיחות דיברו
בקול רם, הרי שבבואם לדבר על הנושא האחר,
הנמיכו באי הבית את קולם. כי על
הנושא האחר לא רצו שמישהו מבחוץ ישמע
דבר.
נושא זה ידוע כ״פרשת ולנטין״ ,על שם
הקופאי של המועצה. לכאורה, פרשה שיג־רתית
של מעילה: הקופאי נטל כמה מאות
לירות מהקופה. רואה־החשבון של המועצה,

מייד בין הפרדסנים, בהתאם לחלקם בעסקי
המועצה.
לכן אין למועצה לשיווק פרי הדר הון
עצמי. היא צריכה לממן את כל פעולותיה
הענפות מכספי פידיון הפרי.

והנה, המועצה הציכורית יפת־הנפש,
שכל מטרתה לשרת את
משק המדינה, הצליחה כמשן השנים
לצכור ככד זאת קצת כסף
כקופתה, כצורת קרנות פנימיות.
הסכום מתקרכ לשישה מיליון לירות.
לפי העקרונות היפים, היה
כס!? זה צריך להיות כביפיהס שד
הפרדסנים.
הכסף הצטבר מכמה פעולות. המעניינות
ביניהן:

• האוצר העניק למועצה הטכה
לשער החליפין, עכור המטכע הזר
שהוכנס ארצה ממכירת פדי הדר
כחו״ל. ההענקה ניתנה עכור ה שנים
,1954-1953 ומסתכמת כ
2.1מיליון ל״י. כמקום לחלק את
הכם!? לפרדסנים -השאירה אותו
המועצה כ״יקרן עצמית״.

הבכירים והמנהלים של המועצה בכספים
המופקדים בידיהם.
שר האוצר, פינחס ספיר, היודע כנראה על
מה הוא מדבר, הגדיר את מימדי הנזק הנגרמים
לפרדסנות על־ידי צורת־הניהול של
המועצה. הוא קיבל לא מזמן משלחת של
הנהלת המועצה, שבאה להתרעם על גובה
תמריצי־ד,ייצוא שהאוצר עומד להעניק להם
החל מהשנה. הם התלוננו שלא די ב״,570
בשעה שהתמריץ הנמוך ביותר ביתר ענפי-
הייצוא הוא /0״.8.5

השיכ ספיר :״מוטכ שתשימו
קץ לכיזכוז ולניפוח-ההוצאות של
המועצה, כמקום לדרוש תוספות
מהאוצר ! ״
היכן הביזבוז וד,ניפוח? ברור מי משלם
עבורם: הפרדסן. השאלה היא: מי נהנה מהם?

לפי
המפתה המקודש

*ש הנאה

פשוטה, כמו נסיעות לחוץ־

1לארץ.
אין הכוונה דווקא לנסיעות החשובות, שקוראים
עליהן בעיתונים, של הבוסים הגדולים
של המועצה. אלה טסים לאירופה
כדי לחתום על חוזים, לחקור שווקים ולנהל
שיחות מיסחריות חשובות.

מגיע בשלום לתעודתו בלי פיקוח צמוד.

שיטה של חלוקת־שלל
ף חפים כאלה בין המועצה לבין חברות

7הספנות מעידים על גישה ידידותית, ולא
נעים לריב ולהתמקח.
הנה, למשל, כאשר
חתמה המועצה
על הסכם עם ה־קונפרנם
הבריטי בשנה
שעברה, התחייב
הקונפרנס להעמיד
לרשות המועצה
אוניות מתאימות,
בזמן המתאים.

אכל כיוון שכין
ידידים מדו-
כר, נקכע מרוקח
ראש,
שגם אם
לא יעמוד הקוני
פרנס כתנאי זה, אסור למועצה
לחכור אוניות אחרות שיוכילו
פרי כקווים האנגליים.
התוצאה: הקונפרנס -שלא
חשש משום תגמול או קנם -אמנם
לא העמיד את האוניות כזמן
הדרוש, וחלק מן האוניות שהפעיל
לא היו טוכות. אכל המועצה
שילמה את המחיר המלא, כג׳נטל
מניות ידידותית.

אם הם מקכלים לפעמים הלוואות
מהמועצה כדי להסיע את
כנות־זוגם -מי יאמר להם שזה
פסול?
מי מנהל את המשא־והמתן עם חברות
ומי יאמר להם דכר, אם כחש -הספנות? מי קובע את המחירים ויתר הכונות-ההוצאה
של נסיעות אלה תנאים? מי חותם על החוזים האלה?
את כל הפעולות החשובות הללו עושה
הם רושמים גם מחירם של כגדים
ואכיזרי-לכוש אלגנטיים? או תש אדם אחד: מנהל מחלקת המישלוחים, דן
פלדי. וזאת — למרות שהמועצה לא הסלום
כל מיני ״כקשישים״ לאנשים מיכה אותו לחתום בשמה על חוזים אלה,
אלמונים, העוזרים להם שם?
ומבלי שהיא תאשר מקודם את התנאים.

פה ושם אמנם הושמעו כמה קולות בקרב
המועצה, שחוזים בהיקף כזה — חייבת ה־המועצה
במלואה לדון בהם ולחתום עליהם.
אבל איש לא שם לב לקולות.

כי איש אינו רוצה לריכ עם האיש
החולש על חלק זה של פעולות
המועצה: יצחק רוקח הקשיש,
סמל ונציג הפרדסנות הפרטית, שהוא
עצמו קשור כעסקיו האישיים
כעסקי־ספנות פורחים.
איש חברת קסלמן את קסלנזן, גילה את הגניבה.
אבל
ההמשך לא היה שיגרתי כלל וכלל,
שכן לא נמסרה שום הודעה למשטרה. מדוע?
השיב אחד מראשי המנגנון של המועצה:
״אולי זאת היתד, שגיאה מציתו.״ אחר הוסיף
:״ריחמנו עליו. לא רצינו להרוס אותו.״
אבל פקידים נמוכים ובינוניים, אלה שדיברו
על הפרשה בקול נמוך, אמרו אחרת:
״הוא ידע יותר מדי. הוא ביצע את ההוראות
של הבוסים הממונים עליו — גם
כשידע שההוראות אינן בסדר.״

מה אמת כלחישות אלה? מה
ידע הקופאי המועל? איזה עיס־קות
מפוקפקות או מעילות נעשו
מאחורי החזית הסולידית של המועצה
לשיווק פרי הדר?

קצת כס!? כקופה
עיקרון פשוט ויפה: כדי לארגן את ה

ן שיווק בצורה היעילה והכדאית ביותר
יכול ד,פרדסן לשלוח את הפרי שלו לשוק אך
ורק דרך המועצה. בצורה זו אין התחרות
פרועה, אין כפילות בהוצאות השיווק וה־פירסום,
אין צורך בהתרוצצות בין משרדי
הממשלה השונים.
ומה תקבל המועצה תמורת כל זה? שום
דבר. רק את תודת האומה דכלל, והפר*
דסנים בפרט.
היא לא תעשר. שום. רווחים מן העיסקוח
הללו. כל הכסף שייכנס לקופתה יחולק

— 12 ייי —יי-

• מכיוון שאסור לפרדסן פרטי
למכור את הפרי שלו שלא כ־אמצעות
המועצה, נותן החוק כ-
ידיה את הרשות להציכ פקחים
כככישים, ולהחרים כל פרי המשווק
כ,,מחתרת״ .הפרי שהוחרם כצורה
זו, כמשך השנים, ונמכר כ-
אמצעות המועצה, הסתכם בסך
של ׳ 100 אל?,לירות. הכם!? הזה
מונח עדיין כאחת הקרנות העצמיות,
על אן? שהחוק מחייכ את
המועצה למכור את הפרי המוחרם
ולשלם ללא־דיחוי את מלואתמורתו לבעליו.

״שימו קץ לביזבוז!״
ף מצאו אנשים טובי־לב שאמרו: איזה
^ ערך יש לחמישה או שישה מיליון לירות
— כשמדברים על ענף עצום כזה, שמחזורו
מגיע ל־ 300 מיליון לירות לשנה —
מהם למעלה מ־ 270 מיליון במטבע זר?
אולם דווקא מפני שזהו אחד העסקים הגדולים
ביותר במדינה, המהודר, ס/ס 20 מכלל
הייצוא הישראלי, חייבים להתייחס בחומרה
לכל חריגה קטנה מן המותר. כי מי שעושה
בשישה מיליון לירות כבתוך שלו, יעשה
אותו דבר כשמדובר בשישה מיליארד
לירות.
על כן כדאי, עם פתיחת עונת ההדרים החדשה, לבחון מקרוב מה עושים הפקידים

אבל, כאמור, לא על סוג זה של נסיעות
מדובר. מדובר בהסכם שבין המועצה לבין
חברות־ד,ספנות, המובילות את הפרי בהתאם
לחוזים שמנים. אחד הסעיפים בהסכמים
אלה — ובראש וראשונה עם צי״ם — מדבר
על זכותה של המועצה לשלוח מפקחים מטעמה,
שיסעו באוניות־הפרי כדי לפקח על
הטיפול בו מנמל־ד,הטענה עד לנמל הפריקה
של הפרי.
דבר, שהוא לכל הדיעות בעל חשיבות
מיקצועית חיונית.
אבל לאיזה מפקח יש זמן לבזבז על הפלגות
ארוכות, ועוד בחודשי־החורף? ובכלל
— מי אומר שצריך כל־כך לפקח?
לכן היו מוכנים רבים לוותר על הפיקוח.
אבל לוזתר על כרטיסי־ו־,נסיעה המוענקים בתוקף
החוזה השמן? חלילה!

על כן לוקחים את הכרטיסים,
ומעניקים אותם לסתם עוכדים,
סתם ידידים, ולמשפחותיהם, ככל
עונות השנה. המועצה פשוט כו•
תכת לחכדת־הספנות, ומורה לה
להעמיד לרשות אדון מסויים זה
וכני-כיתו כרטיסים חינם.
יש גם סדר בשיטה. מכיוון שהמועצה
מורכבת חצי־חצי מנציגי הפרדסנות הפרטית
והפרדסנות ההסתדרותית, מוענקים כרטיסיה,נסיעה
לפי אותו מפתח מקודש. את החלוקה
קובעים הבוסים הגדולים, לפי שיקולים
של קירבה וחברות.
הפרי, תודה לאל, הוא כה משובח, שהוא

מה קורה כאשר נוצר ניגוד־אינטרסים בין
המועצה לבין חברת־ספנות המיוצגת על־ידי
חבר־ד,מועצה?
על כך השיב המנהל הכללי של המועצה,
מנדל זקס, שהתפטר ברעש גדול לפני מספר
חודשים :״ניגודים כאלה קיימים בכמה
שטחים. אבל המסוכן והחשוב ביניהם הוא
זר. שבענייני הספנות.״
הוא הציע לחוקק תקנה, שבמיקרה כזה
לא יוכל חבר־המועצה להשתתף בדיונים או
במגע עם ההנהלה, בשאלה הנדונה. אבל
כמו הצעות רבות אחרות של זקם, שבאו
לשבור את שיטת חלוקת־השלל ולמנוע ביז־בוז,
נפלה גם זו על אוזניים אטומות.
הוא גם הציע שורה של תיקונים יסודיים,
שנועדו לרפא את המועצה מכמה מן המחלות
המכרסמות בה, וד,גורמות לתופעות
המפורטות בעמודים אלה.

דרושה תחכורה נכונה
** קרון הפיפטי־פיפטי הוא מסו ח-

צ שוב בבניין המועצה לשיזזק פרי הדר.
מליאת־המועצה מורכבת
מנציגי שני הסקטורים,
ומנציגות
הממשלה, בגלל החשיבות
הלאומית של
המועצה, משמש שר
החקלאות בעצמו כ־יושב־ראש
המליאה.
במצב זה של איזון
אינטרסים, מובטח
ששים צד לא
יקופח, כפי שמוכיחות
שתי דוגמות אפרתי חלוקת־השלל הבאות:

>• אחד הקבלנים, המבצע עבודה גדולה
בשביל המועצה לשיווק פרי הדר, היא חברת
העומסים, חברת־שירותיס בנמל חיפה.
בין החברה לבין המועצה יש חשבון עובר-
ושב, לסי השירותים שהחברה מספקת והתשלומים
השוטפים שמשלמת המועצה.

והנה, קיבלה חכרת ״העומסים״
הלוואה מיוחדת בסד חצי מיליון
לירות מקופת המועצה. החברה
היתה זקוקה לכסף לניהול עסקיה
הפרטיים, ולמועצה היה כסף כקופה
-לכן נתנה את ההלוואה
מכלי להתחשב כעובדה שכספי ה מועצה
הם רכושם של הפרדסנים,
או מיועדים לפיתוח ענן? הפרדסנות
ורכישת חומרי-אריזה.
אחד מבעלי חברת ,,העומסים״,
עד לתקופה קצרה לפני מתן ההלוואה,
היה יצחק רוקח.
י• גם לסקטור השיתופי אין מה להתלונן.
יש מי ששומר על האינטרסים שלו —
אפילו אם אינטרסים אלה אינם דודקא זהים
עם האינטרסים של המועצה לשיווק פרי
הדר. אחד מחברי ההנהלה, מהסקטור הפרטי,
הביא דוגמה של מישטר השידדיון:
באחת מישיבות ההנהלה, מלפני כשנתיים,
הציע מנהל מחלקת החשבונות דאז, דויד
אקסלרוד, להעניק הלוואה יוצאת־דופן בם ך

להסביר את ההלוואות האלה, סירב להגיב.

יוסף אסרתי הוא חכר ותיק של
קכוצת גכע.

רעיון גאוני, שיטה מקורית
** כ רי םאלה — ורבים כמוהם — אינם
1סוד. כי הם מבוצעים על־ידי צמרת הפקידות
הבכירה, היודעת היטב מה עומד
מאחורי כל עיסקה כזאת. מכיוון שכמעט
כל אנשי צמרת זו הוכנסו לעבודתם בחסות
הבוסים הגדולים, לסקטוריהם השונים,
מחייבת אותם נאמנותם האישית לבצע
את הדברים בלי להשמיע מחאה.
ואם כבר הגדולים עושים כך — מדוע
לא יעשו כמה מהפקידים הבכירים בעצמם
כמה פעולות לטובתם האישית?
בנקודה זו כדאי לחזור לאותה המצאה
מופלאה, ששמה ״קרן למתן הלוואות לחברי
קופת־התגמולים״ ,שבחסותה ניתנו ההגדולות
לקבוצת גבע.
הלוואות
אם כבר המציאו שם כל כך יפה להסוואת
הלוואות, מדוע לא להסוות עוד כמה הלוואות
פרטיות? רעיון גאוני זה עלה במוחם
של כתריסר פקידים בכירים ביותר. הם החלו
לעצמם הלוואות גדולות מכספי מעניקים המועצה, במיסגרת ״פיקדונות למתן הלוואות
לחברי קופת־תגמולים״.

היופי כסידור זה, הוא שההלוואות
לא הופיעו ככרטיסיהם האישיים
של אותם פקידים. כרטיסים
אלה היו ככר ממילא עמוסים הל וואות
שהם קיכלו כאופן ישיר וגלוי•
מבקר שיטחי היה מגלה רק
את ההלוואות הישירות _ לא המוסוות.
במועצה
לשיווק פרי הדר קיים באמת
חשבון למתן הלוואות לעובדים, במיסגרת
קופת־התגמולים, כפי שנהוג בכל חברה
מסודרת. אבל החשבון ההוא מיועד להלוואות
צנועות של כמה מאות לירות.
כאשר היה מגיע מועד החזרת החובות,
או כאשר היו צריכים לסגור את החשבונות
בסוף שנת־הכספים, היו הפקידים הבכירים,
בעלי ההלוואות הגדולות, אמנם מחזירים
את הסכום — ולמחרת מושכים הלוואה
חדשה. או שהיו מוצאים דרכים מקוריות
כדי להביא לביטול ההלוואות, כמו הענקת
בונוס בסוף השנה.

עובדי מחלקת החשבונות, למשל?
יודעים לספר על פקיד כזה,
שחלק מהלוואתו בוטל על־ידי זיכוי
עכור נסיעה כתפקיד. וזאת,
כשעה שידוע כי איש זה לא נסע
כלל ובלל לחו״ל.

צי פ צו ף על ה מי כרז

המיבצו

החולש על מאות מיליו
נים לשנה: בית המועצה
לשיווק פרי הדר, עליו מוצבת תבנית־הדריס.

20 אלף לירות לקבוצת גבע. אבל יו״ר
ועדת הביקורת הפנימית התנגד. הוא טען
שאין זה מעניינה של המועצה להשתמש
בכספי הפרדסנים כדי לפתור את בעיית הנזילות
של קיבוץ זה או אחר. ההלוואה
לא הוענקה.
על כל פנים, לא מייד. היה דרוש קצת
זמן כדי למצוא את התחבולה הנכונה.

הומצא שם מצלצל לכרטיס חדש
בספרי־החשכונות של המועצה :
,,קרן למתן הלוואות לחכרי קופת-
תגמולים״ .לקופה זו הוכנסו מעל
ל־ 100 אלן? ל״י -שניתנו כהלוואה
לקבוצת גכע.
החבר יוסף אפרתי הוא אדם חשוב מאוד
במועצה לשיוזק פרי הדר. כאשר שר החקלאות
אינו משתתף אישית בישיבות המועצה,
ממלא החבר אפרתי את מקומו כיושב־ראש.
כאשר נתבקש על־ידי כתב העולם הזה

׳קערה ש ל המועצה לשיווק פרי הדר
י ז היא גדולה ועמוקה, והיא שופעת טוב
לא רק בישראל, אלא גם בחו״ל. על כן
מובן, שלא רק מי שיושב בתל־אביב נהנה
ממנה. גם הנציגים באירופה אינם מתנזרים
מן הזהב של פרי־הזהב.
המשרד הראשי של המועצה הוא בתל־אביב.
אבל יש לה משרדים גדולים גם
בלונדון, האמבורג, אנטוורפן, רוטרדם ובלונדון.
הוא בעל מעמד רם ועצמאי, אינו
מינכן. בראש המנגנון בחו״ל עומד המנהל־הכללי
לאירופה, משה לוין, והוא יושב טוב
כפוף להנהלת המועצה בארץ, אלא ישירות
לוזעדה המרכזת ולמליאת המועצה. אחת
מסיבות התפטרותו של זקם היתר״ כי אין
לו שום סמכות והשפעה על העניינים המתנהלים
באופן עצמאי־מדי על־ידי לוין.
על טיב הקשר בין המועצה בארץ לבין
ההנהלה האירופית תלמד העובדה, כי למועצה
אין כל פיקוח על גובה ההוצאות ב־חו״ל.
הנציגים בחו״ל מקבלים את ההדרים,
מנהלים את כל העסקים המקומיים, בלי לתת
פירוט לפרדסנים בישראל, ושולחים ארצה
את ההכנסות הנקיות, לאחר ניכוי ההוצאות.

על ההוצאות אין שום ביקורת
כארץ וכחו״ל, למרות שהן מגיעות
למיליונים לירות לשנה.
רוב העבודה נעשית, כמובן, על־ידי עובדים
מקומיים. אבל בראשם עומדים כ־20
שליחים מישראל — והם חיים כמו לורדים.
לכן קיימת התחרות רצינית בין בכירי המועצה
בארץ על הג׳ובים בחו״ל. אלא שלא
הכישרון לבדו קובע את המינוי.

באשר מתפנה ג׳וב כזה, מחלקים
אותו לפי המפתח הפקטוראלי.
לפעמים, כדי לצאת ידי הוכה,
מפרסמים מיכרז. אכל אם הזוכה
אינו האיש המתאים מכחינת הש
תייכותו
הסקטוראלית, מצפצפים
על תוצאות המיכרז.
פקידי המועצה בארץ מקבלים שכר שהוא
מקביל לשכר הממשלתי, בתוספת כל
מיני מענקים והקלות בהלוזאות.

התנאים של עובדי המועצה ב-
חו״ל נוחים הרכה יותר. למשל:
מנב״ל אירופה, לוין, מקכל כ־100
אלף לירות ישראליות לשנה מ-
ספוט זה, אלף לירות לחודש בערד
הן הוצאות כיבוד וייצוג -שהוא
אינו חייב להגיש קכלות עליהן.
לעובדים אלה יש יתרון נוסף: הם
מצליחים להשתמט מתשלום חלק
הגון של מס־הכנסה -בעזרתה
של המועצה.
ף ל ^-ר

סוד העיסקות המפוקפקות
^ ך מבוצע התשלום, שהוא תרמית
ע״ בעיני החוק של אותן ארצות:

רק שליש או מחצית מהמשכורות
משולם כארץ כה עובד האיש.
חלק זה בלכד נרשם כמשכורתו
של האיש, ורק עליו הוא משלם
מס-הכנסה. היתרה משולמת לא
על-ידי המשרד בחו״ל, כי אם על
ידי המועצה כארץ -ומועברת
ישר לחשבון־הכנק של העובד כארץ
אחרת, כדרר כלל שווייץ.
כדי לא להפלות מנהל העובד בשוזייץ,
עושה לו המועצה טיובה ומעבירה את החלק
המוסתר של משכורתו לארץ אחרת
באירופה.
לא כל חברי המועצה ידעו את סוד ה־עיסקות
המפוקפקות האלה. כאשר הודלף
הדבר, קמה שערורייה וכמה מחברי המועצה
תבעו לבטל את השיטה מייד. שכן המועצה
אינה עסק פרטי מפוקפק, כי אם גוף המייצג
את מדינת ישראל. ואמנם, התקבלה החלטה
להפסיק את התרמית. אבל ההחלטה
החזיקה מעמד חצי שנה בלבד. בעלי־הג׳ו־בים
הקימו צעקה, ובעלי־חסותם במועצה
צידדו בהם.
ההחלטה בוטלה רישמית, אבל הגיעו רמזים
מנציגויות בחו״ל, שהמינהג פוגע בשמה
הטוב של המדינה.
* ףלףל

שיבחה כעסקי־זהב

ת מחיר כל הדברים האלה משלם ה־
^ פרדסן הישראלי. הנורא הוא — שאינו
יכול לעשות דבר נגד זה. כי הוא אינו
יכול לסרב לשתף פעולה עם המועצה, אלא
חייב למסור את פריו לחסדיה ולביזבוז
שלה. גרוע עוד יותר: החוק מחייב אותו
להיצמד לאחד הקבלנים, המוכר על־ידי המועצה.
כדי להיות קבלן מוכר, עליו לרכז
לפחות שני אחוזים מכלל הפרדסים והיבול.
בתנאים אלה נוצרו שישה גופים ענקיים, .
המחזיקים בידם את המונופול המוחלט על
ענף־הייצוא מספר 1של ישראל, המכסה
כמעט חצי מיליון דונאם, שהם רבע מכלל
אדמת השלחין בישראל. כך נוצר מצב, שלא
רק הבוסים והמנגנון של המועצה משמינים
על חשבון הפרדסן, אלא גם כל קבלן
וקבלן נוטל את חלקו.
כך, למשל, אין המועצה מעבירה את כספי
הפידיון ישר לפרדסנים, כי אם לקבלנים.
אלה צריכים לחלק את הכסף בין הפרדסנים,
לפי חלקם במישלוחים.
החקלאים, כידוע, חנוקים לכסף. הם משלמים
ריבית גבוהה בשביל אשראי. כל יום
שכסף זה מגיע אליהם מוקדם יותר, חוסך
להם ריבית.

אכל הקבלנים אינם ממהרים
תמיד להעכיר את הכסף לפרדס־נים.
אפילו כאשר הוכח הדבר בביקורות
מיקריות, והוגשה תלונה
למועצה, לא עשתה המועצה דכר
בדי לוודא שכסף הפודיון אמנם
יועבר לפרדסנים סמיד בכל האפשר
למועד מסירתו על-ידי המועצה
לקבלנים.
מספר קבלנים אפילו רימו את
הפרדסנים כצורה גסה, כאשר השאירו
כקופותיהם סכומים שהועברו
להם בהטבות מיוחדות מהאוצר.
כדי להקל את בעיית ההון החוזר, יזמה
הממשלה מאגר מיוחד של הבנקים הגדולים,
המעמידים לרשות הפרדסנים אשראי זול

* תנובח־אקספורט, פרדס־סינדיקט, יכין,
איחזד משלמי הדדיס בישרא?, ,זזטזד־רסקו,
פריוזז,
גבת מיוחד. הסכום נקבע מדי שנה, על־פי שטח
הפרדסים — ולפי קנה־מידה אחיד לכל הפרדסנים.
בשנה שעברה הגיעה קרן מיוחדת
זו ל־ 20 מיליון ל״י, ונקבע כי ההלוואה
לדונם תהיה 60 לירות.
איזה פרדסן ידע על קרן זו? איזה מהם
ידעו על גובה ההלוזאה לדונם? קשה לענות.
דבר אחד ברור: במשך שנים לא עשו ה־מועצה
והקבלנים הגדולים שום פירסומת
לקרן זו או להלוואות שהיא מעניקה. רק
השנה, בעקבות תלונות רבות של פרדסנים
מאוכזבים, שפנו למשרד האוצר בדרישה
להון־חוזר, וגילו את השערוריה, פירסמה
המועצה מודעה בעיתונות על מתן הלוואות
אלה לפרדסנים.

ידוע מעל לכל ספק, שבספי-ההל־וואות
אינם מגיעים לכל בעלי הדונמים,
שכשמם התקבלו מן ה בנקים.

בעסקי־הזהב האלה — הפרדסן נשכח
לעיתים קרובות.

״לא *עי* אבל בטוח
^ מועצה לשיווק פרי הדר עומדת
( ! עתה בפני בעיות עצומות. ההתחרות
בחו״ל גוברת, הצרכן מקפיד יותר על המחירים
ועל האיכות. שניהם תלויים, במידה
לא קטנה, במהירות ההובלה ובנתיבה. הרגלי
המועצה — והאינטרסים הפרטיים הקשורים
בה — אינם תמיד מתאימים לדרישות
השוק של היום. היא חייבת לחולל
מהפכה — ואינה מסוגלת.
המנהל הכללי, מנדל זקס, שראה את האתגרים
האלה והציע דרכים לענות עליהם,
נתקל בקיר אטום. לא נותרה לו ברירה
אלא להתפטר.
שר החקלאות, חיים גבתי, שהינו, על־פי
החוק, יו״ר המועצה לשיודק פרי הדר מתפנה
מאז אוגוסט משאר עיסוקיו, כדי לשבת
בראש ישיבתה השבועית של הנהלת המועצה.
אולם
אין שום סימן, שראשי המועצה
מתכוננים לעשות את הצעד החיוני הראשון
בכיוון להצלת ענף ההדרים מסכנת הידרדרות.
צעד זה חייב להיות בדק־בית יסודי,
ללא משוא־פנים וללא רתיעה מבעלי־האינט־רסים
הגדולים השולטים במועצה.
הדבר לא נעשה עד כה לא מפני שראשי
המועצה אינם ערים לאפשרויות הקיימות.
כאשר הוצע להם, לאחרונה, לערוך סקר־יסוד
של כל מערכת השיווק והתובלה, שתקצר
את זמן־המישלוח מן הפרדס אל הצרכן
בחו״ל, משמונה ימים לארבעה או
חמישה, השיב ממלא־מקום המנכ״ל, פינחס
גינצבורג :״אנו נוטים לבצע סוג זה של
סקרים על־ידי הכוחות הפנימיים שלנו.״
זד, אולי לא כל כך יעיל, אבל זה כטוח.
את המחיר משלם הפרדסן.

.בחודים חושבים שאם אני גועה להחנשם

עדנה;שטולץ חוסכת כסך בצורה מקורית
כ תמשיך ותתכונן בתמונות המו־פיעות
בעמודים אלה משך שעה תמימה,
תוכל לציין במאזנך רווח נקי של 6ל״י. זה
המחיר שעדנה שטולץ בת ה־ ,21 דוגמנית-
העירום העסוקה ביותר במדינת־ישראל, גובה
עבור הצגת גופה החשוף משך שעה, בתנאי
שאתה צייר, פסל או צלם.
פעם היתד, דוגמנית־עירום מוסד נדיר
מאוד בישראל. ציירים ופסלים היו מוכנים
לשלם 50 ,25 לירות ובמיקרים מיוחדים
אפילו יותר, לנערה שתסכים לשמש להם כ־מודל־עירום
משך שעה.

צריך להתאפק ולא לצרוח

6די לשעה

מקבלת דוג־מנית־העירום
עדנה
שטולץ, הנראית כאן בשעת שיעור ב־פיסול
במכון לאמנות פלסטית בבת־ים.

המקור והיצירות

יום אין ככר צורך בנרות כדי לחפ!
| שן. ההיצע גדול. יש מיבחר ומחירי השוק
ירדו. מה עוד שמרבית המבקשים
כיום מודל־עירום הם מוסדות ציבוריים בעלי
תקציבים מוגבלים. ואצל מוסדות ציבוריים
יש פרינציפים במה שנוגע לעירום. עירית
בת־ים, למשל, שהיא המעביד העיקרי של
עדנה שטולץ, אינה מוכנה לשלם יותר מהסכום
הנקוב לעיל ולא יותר מאשר עבור

עדנה שרועה ליד שני ציורים
שצוירו בהשראת גופה,
כאשר שימשח מודל עירום לציירים. עדנה, בת להורים ממוצא הונגרי,
שאביה הזקן ( )70 אינו מפרנס כבר את משפחתו, מקיימת

צעיר וחי חבוש בינה(בתמונה למטה, גשגא!
שלוש שעות־עירום — ביום עבודה אחד.
כך שלהיות דוגמנית־עירום אינו עוד העסק
הטוב ביותר שאפשר לעשות במדינת־ישראל.
כדי להגיע למשכורת ממוצעת של
פקיד ממשלתי בינוני, חייבת היום צברית
חרוצה כמו עדנה להיות יותר שעות ביום
מחוץ לבגדים מאשר בתוכם.
וזה עוד לא הכל.
היום אין האמנים מסתפקים עוד בלהת־

במשכורתה כדוגמנית־עירום את משפחתה, ואף
שתוכל לעבור עם הוריה לדירה חדשה, במקום
בו הס מתגוררים עכשיו. למטרה זו אין עדנה
מוכנה להתייצב ולשמש מודל לציירים אפילו

הצליחה לחסוך כדי
הבית חרעוע ביפו,
בוחלת בכל מאמץ,
עשר שעות ביום.׳•

בונן בדוגמנית־ד,עירום שלפניהם. האמנות המודרנית
הציבה אתגרים ומשימות חדשות בפני דוגמניות־העי־רום.
אם את רוצה להיות דוגמנית־עירום אצל פסלים
כמו יגאל תומרקין או יהודה בן־יהודה, עלייך לקחת
בחשבון שאחרי שתתפשטי, ימרח האמן את גופך במשחת
וזלין, יניח עלייך פיסות בד־יוטר, במקומות
עדינים, ואחר יכסה את כל גופך בשכבת גבס עבה.
את תהיי חייבת לחכות בתוך הגבס עד שיתייבש כליל
ואחר להתאפק שלא לצרוח כאשר מסירים את הגבס

ו אני מוכנה גם לקטין אליהם למיטה...
ענן שעובר בשמים ימלא את ליבו דאגה;
אם גם את לא תצליחי למצוא עבודה אחרת,
מכניסה — אז תראי גס את שזו עבודה
ככל עבודה אחרת.״

״ארוהים עשה אותגו בך!״

בין מהבלי ההשראה

* * ה. היתה אומרת אמא?״
מ */זוהי ודאי השאלה הראשונה העולה
בראשה של נערה הניצבת בפני ההצעה
לשמש מודל־עירום.
אצל עדנה שטולץ לא עלתה שאלה זו
כלל, כי במיקרה המיוחד שלה היתר, זו
דווקא אמה שדחפה אותה להתפשט .״בחורה
שיש לה גוף יפה אינה צריכה להתבייש בו!״
אמרה לה אמא• ,׳אם אלוהים עשה אותנו
ככה מדוע אנו צריכות להתבייש ביצירת
אלוהים.״
עדנה היתה אז בת 18 וכמה חדשים. מכר
המשפחה העלה בפניה ובפני אמה את
הצעתו של צייר ידיד שביקש דוגמנית-
עירום• עד אז לא העלתה עדנה כלל על
דעתה אפשרות זו בין שאיפות הקאריירה
שלה. המכסימום שהיא רצתה להיות זה
להיות שוטרת.
העובדה היא שכאשר שמלאו לה 18 שנים
היא התייצבה במשטרה והתנדבה• אבל המשטרה
החזיקה אותה חודש ימים בלבד,
במחנה־האימונים בשפרעם.
תוך חודש זה הספיקו המדריכים להיווכח
כי עדנה לא קורצה מהחומר המסוגל להיות
שוטרת• הם למדו שאם תיגש עדנה במדי
שוטרת לנהג־עבריין כדי לרשום לו דו״ח
וזה יגיד לה רק מלה רעה אחת, היא תפרוץ
בבכי.
בחודש שהותה בבית־הספר לשוטרים בשפרעם
היא פרצה בבכי אחרי כל הערה שהעיר
לה המדריך.
כשנוכחה עדנה שמדי השוטרת שלה עלולים
להיות רטובים מדמעות, בחרה בעיסוק
יותר יבש — פועלת בבית־חרושת לחמרי־כביסה.
עד שבא המכר עם ההצעה המשונה
ואמה אמרה לה ״אם אלוהים עשה
אותנו כך
מאז מצטטת עדנה פסוק זה של אמה כל

יה על בשרך, יחד עם השערות שעל עורך.
:ל זה תמורת התשלום האפסי של 25ל״י לשעה.
מה, אם כן, מוכנה נערה כמו עדנה להציג את גו־משך
מרבית שעות היום?
אם זה בגלל הערצתה הבלתי־מוגבלת לאמנות?
;ו אולי משום הנטיות האקסהיביציוניסטיות שלה,
>ות על סיפוקן בדרך זו?
לשטויות,״ אומרת עדנה .״אם תגורי גם את בבית
•ע שקירותיו סדוקים; אם כל גשם שיורד וכל

אימת שמישהו שואל אותה כיצד זה הפכה
להיות דוגמנית־עירום. היא חזרה כל כך
הרבה פעמים על הציטטה, עד ששמה הפך לשם
נרדף לאלוהים. כל התלמידים והמורים
שציירו ופסלו פסלי־עירום לפי דוגמת גופה,
השתכנעו עד מהרה שאם עדנה אינה מפסיקה
להזכיר את אלוהים משמע שיש דברים בגו.
״היא דתיה!״ פסקו כולם יפה אחד. תוך
זמן קצר החל שמה של עדנה הולך לפניה

כדוגמנית־ד,עירום הדתיד, הראשונה.
״הייתי דתיד״״ מודה עדנה ,״אבל זה היה
בבית־הספר העממי כשטמטמו לי את הראש.
גם הייתי הולכת עם סבתא בחגים לבית־הכנסת.
אבל עכשיו אני חושבת על אלוהים
רק לעיתים רחוקות.״

״מודר-עירום מבקשת תעסוקה״
ך* זכרון היחיד הקייס אצל עמה לן
5גבי הפעם הראשונה בה התפשטה כדי
לדגמן בעירום הוא ״זה היה מפתיע״ .הפתיע
אותה שגופה יכול להוות ענין כאוביקט
לאמנים. היא זוכרת עוד שהיה זה מביך
להתפשט ולהתלבש. אבל כשהיתה בעירום,
כבר לא היה איכפת לה, חוץ מזה שהעמידו
אותה בפוזה לא נוחה עד שרגלה נרדמה.

מופשט לגמו׳

כך זד, קורה עד היום. כשהיא ניצבת בעירום
בפני צייר בודד או קבוצה של ציירים.
היא נבוכה כשעליה להתפשט ולהתלבש,
אחר־כך היא אדישה לגמרי אפילו כשהמורים
בכיתות־הלימוד בהן היא מדגמנת, לוקחים
את התלמידים אליה ומצביעים בסרגל על
חלקים שונים בגופה כדי להדגיש לתלמידים
את חשיבות הפרופורציות.
היא עשויה עוד לבוא במבוכה כשהיא
מגלה, שעה שהיא ערומה, בין אלה המתבוננים
בה תלמידים שלמדו יחד עימה בבית־הספר
או אחד ממוריה לשעבר. אבל המבוכה
נעלמת בדרך כלל מהר. רק פעם אחת אסרה
על מישהו במפורש לחזות בגופה העירום.
היה זה מורה שלימד אותה פעם. היא
זכרה עוד מבית־הספר שכל מה שעניין מו-
(המשך בעמוד )27

עדנה. ניצבת בפוזה מסובכת בפני כיתת הציור במכון
לאמנות. לעיתים היא נאלצת לדגמן בפוזות מוזרות וקשות
במשך שעות ארוכות. אחת ל־ 45 דקות היא זכאית למנוחה של 15 דקות. אחרי. שנתיים
של עמידה בפני ציירים, קיבלה עדנה אף היא השראה, החלה לאחרונה לצייר בעצמה.

במדינה
(המשך מעמוד )9
שיעניק את האות לאלופי צד,״ל. תחילה
נמסר כי נשיא המדינה יעניק את האות
לאלופים. אולם ידיעה זו היתר, משוללת
כל יסוד ומעולם לא הועלתה אפשרות זו
לדיון.
שעד, שעיינו בתקדימים הסתבר כי בשעת
הענקת אותות מלחמת־העצמאות ומבצע
קדש, היה זה דוד בן־גוריון שהעניק אותות
אלה לאלופים. בן־גוריון כיהן בשני המיקרים
הן כראש־הממשלה והן כשר־הבטחון.
השאלה היתה: האם העניק בן־גוריון את
האותות בתפקידו כראש־ממשלד, או כשר־הבטחון?
עיון בפרוטוקולים הוכיח כי בך
גוריון חילק את האותות בלשכת שר־הבטחון
בתל־אביב, משמע, בתפקידו כשר־הבטחון.
מכאן שהיה זה משה דיין שהיה
צריך הפעם לחלק את האות לאלופים.
משה דיין נקט בצעד מפתיע. למרות
שראשי הטקס קבעו כי זכותו לחלק את
האות, הוא השאיר ללוי אשכול את ההכרעה
בנקודה זו.
לוי אשכול הכריע כפי שהיה מכריע בכל
מיקרה בו קיימת העדפה בחלוקת־הכבוד בינו
ובין דיין. הוא החליט שהוא עצמו יחלק
את האות. וכך היה.

תמורת

ארמנים

הנו ק מי ם
בלבד מכונת הגלוח

^ 1ו האלקטרונית תוצרת שויצריה

2ראשי גלוח כפולים ראש
לז קן

זרקור מסנוור, פתאומי, האיר השבוע פינה
מן העבר האפל. בפנמה ינעצר רוכל זקן
ובלה בשם פרנסים וילארד קית. ביקשה את
המעצר ממשלת בון, אשר טענה כי הרוכל
המרופט אינו אלא היינריך מילר, מפקד ה־גיסטאפו
בימי אדולף היטלר.
אך הפעולה הדראמטית הופסקה באותה
פתאומיות בה החלה. משטרת פנמה הודיעה,
כי השתכנעה שהאיש אינו מילר, שיחררה
אותו. העבר הנאצי חזר ושקע שוב
באפילה.
אולם תוך הזמן הקצר הזה הספיק האור
להאיר גם תופעה נוספת, הנלווית אל גילויים

של נאצים מסתתרים• אלה הם ״הנוקמים״.
״ פ רו פ סו ר ש בפעם הראשונה שם
העולם הרחב לב לקיומם של הנוקמים, אחרי
תפיסתו של אדולף אייכמן בארגנטינה. אך הם
היו קיימים ופעילים כבר בימים הראשונים
לאחר התמוטטות הרייך השלישי. את מלאכתם
עשו בשקט ובסודיות. גם לאחר
הפירסומת של פרשת אייכמן, חזרו לעובי
האלמוניות והמשיכו לפעול.
השבוע הורם מסך הסודיות על־ידי אזרח
ישראלי בלתי־רגיל. פרופסור ד״ר יעקב
שנקמן חי בדירת־רווקים קטנה ברמת־גן,
הדחוסה ספרים, תיקים ומיסמבים. שני
דגלונים שלובים — של ישראל ושל האו״ם
— מרמזים על עברו הלא־רחוק, כאשר כיהן
כיועצו הראשי של האו״ם לענייני תחבורה.
מטעם האירגונים הבינלאומים של האו״ם
מילא שליחויות ייעוץ ומחקר באפריקה,
באסיה ובאירופה, וכתביו המיקצועיים ממלאים
מדף שלם בספרייתו. עכשיו הוא פוסע
במרץ לקראת קאריירה בישראל, באותם
השטחים. ידידיו מאמינים שהוא עוד יהיה
שר־התחבורה.
במצב־מעבר זה ראה את עצמו חופשי די
הצורך כדי לגלות את סודותיו של שנקמן
הלא־רשמי׳ הקרוי ״קובה״ בפי מקורביו
ואשר יופיע תחת הכינוי ״פרופסור ש.״
בספר שיתפרסם בקרוב בפאריס אודות
מעשיהם של הנוקמים היהודיים.
רעל כבארות. כאשר הושמדה מכונת־המלחמה
הנאצית, היה קובה שנקמן יקצין
בצבא הפולני, מפקד יחידת־מחץ שהגיעה
עד ברלין .״אבל החשבון שלנו כיהודים לא
נגמר עם המלחמה,״ הוא נזכר .״היינו צריכים
להמשיך לפרוע אותו — באמצעים
אחרים.״
ברחבי אירופה — ובעיקר בגרמניה —
פרץ גל ספונטאני של מעשי־נקם, לרוב ללא
מסרות אישיות מוגדרות. הורעלו בארות,
וגם הוכנס רעל לתוך המרק במחנות שבהם
הוחזקו שבויים גרמניים. לדברי שנקמן:
״אלה היו בחורים חמומי־מוח, שאחרים
הביטו עליהם כעל משוגעים.״
הפעולה המאורגנת התחילה רק אחרי

מיו חד
ולפ או ת

הי חידי עם 2
מנועים נטענים

ין מ

נטענת משך לילה אחד על־ידי חשמל
ומגלחת 7ימים.
מגלחת במהירות, ביסודיות ובאח־ריות
מלאה.

לכבוד

אמאגן בע״מ, רחוב שפע טל ,13ת״א,
טלפון 254362
אני הח״מ מזמין מכונת גילוח

ומצרף כדמי

קדימה שיק /ה מחא ת־דו אר ע״ם — 10.ל״י.

את יתרת הסכום אפרע ב־ 11 תשלומים חודשיים
רצופים ע״ם — 10.ל״י כ״א. התחייבות זו אני רואה
כשטר התחייבות זמני מצידי ומצדכם חובה להמציא
את שטר ההתחייבות ואת המכשיר תוך 12 יום
מקבלת שטר התחייבות חתום כנדרש בו.
בכבוד רב,
השם ...הכתובת .

מקום־עבודה או עיסוק

שנקמן ( 1946 אחרי פציעתו, כפולין)
הנקמה הגדולה בנאצים —

חתימה (רשאים לחתום רק בני 18 ומעלה)

;ותהו•! ן

אל מחזיקי

ספר

הבית

הופיעו מדורים חדשים :

ת#ם1
כבית התאורה
פלסטיק
בלי
מחזיקי הספר שטרם הודיעו כתובתם
למחלקת המנויים, יפנו בכתב לפי
הכתובת :
״ספר הבית״ ,ת. ד 7075 .י׳;ון ל־אגיב
ותםדורים יש ל.ח ו: לגתיהן .
ה עול ם הז ה 1577

הצליח בכך אחד מאנשי החבורד״ מאנוס
דיאמנט, כיום תושב רמת־גן• הוא גילה את
בית פילגשו של אייכמן בהרי האלפים
באוסטריה. הוא קנה את חסדיה במתנות
קטנות, הציג את עצמו כנאצי מושבע —
עד שגילה באלבום שלה את התמונה המפורסמת.׳
המראה את אייכמן ללא מדים.
אילו גנב את התמונה, היה מגלה שעוקבים
אחרי אייכמן. תחת זאת הופיעה
לפתע יחידה של מישטרה צבאית, הקיפה
את הכית, ערכה חיפוש והחרימה כמד,
חפצים — ביניהם האלבום. הכל הוחזר
למחרת — אחרי שתמונת אייכמן צולמה.
הפעולה נמשכת. פעילות הנוקמים הוקפאה׳
פחות או יותר׳ בשעה שהמאבק נגד
האנגלים הגיע לשיאו בארץ־ישראל. נזכר
שנקמן :״השאלה היתה: מה עדיף — נקמד,
בנאצים או עלייה ב׳ .רובנו החלטנו: מקומנו
בארץ. נקמתנו הגדולה בנאצים תהיה תקומת
ישראל.״
רק כמה פנאטיים נשארו בחו״ל. השאר
התנדבו למחתרות שפעלו בארץ. קובה
הצטרף ללח״י׳ היה לסגן־מפקד החטיבה
הלוחמת. במלחמת־ר,עצמאות היה מפקד־פלו־גד,
בחטיבה 8של יצחק שדה, עבר משם
לחיל־ו־,אווירי, בו התמנה למפקד גדוד.
אך הסתיימה המלחמה, שוב חזרו הנוקמים
לאירופה — ועמם קובר, שנקמן. אלא
שחל שינוי גדול בתנאי עבודתם. גרמניה
שוב לא היתר, שטח הפקר, וגם המוסדות
הרשמיים של ישראל סירבו לתת גיבוי
לפעולות הנקם. אחדים התייאשו, אחרים
שקעו בלימודים ובקאריירות מיסחריות וצבאיות.
אבל מתחת לפני השטח נמשכת פעולת
העיקוב והחיסול. גם שנקמן, שהשלים את
השכלתו והפך דמות בינלאומית סולידית,
לא חדל מן הפעולה הסודית שגזר על עצמו.
העובדה שנשא דרכון של האו״ם הקלד,
עליו — אבל גם הטילה מיגבלות חמורות.
האם גם עתה ממשיכים הנוקמים במלאכתם?
שנקמן השיב ללא היסוס :״כן.״ אם
כי הוא עצמו, כך הצהיר, כבר אינו פעיל.

דרכי־אדם אהבה דשנה

בריז׳יט (בתצוגה)
מדינת־ישראל יכולה להודות לו

חלוף התפרצות־הנקם העיוורת הראשונה.
הנוקמים החלו מחפשים קורבנות מוגדרים
— המנהיגים הגדולים של הרייך, ולא חשוב
אם היו בידי צבאות בנות־הברית או הצליחו
להסתתר.
שנקמן נשאר חודשיים־וחצי בגרמניה, ל־אהר
סיום המלחמה עם חיל־הכיבוש הפולני.
אחר־כך הוחזר לפולין. אבל הוא שב
לגרמניה פעם אחרי פעם — אם במסגרת
אירגון הבריחה שהבריח עולים בלתי־חוקיים
לארץ־ישראל, אם במסגרת הצי״ד אחר
נאצים. באחת משליחויות אלה אף נפצע.
באותה תקופה החלו פועלים נוקמים יהודיים
מסוג אחר: אנשי הבריגדה היהודית
מארץ־ישראל, ובראשם ודילים שנועדו לגדולה
במדינת־ישראל. ביניהם: חיים לסקוב,
מאיר (״זרו״) זורע׳ אשר (״ארתור״) בן־נמן.
מפקד הנוקמים. הנוקמים המקוריים
המשיכו את פעולתם השקטה, ואף תיכננו
פעולה אחת שנועדה להדהים את העולם:
חיסול פושעי־המלחמה הגדולים, שעמדו אז
למשפט בנירנברג. קובה שנקמן היה צריך
לארוב להם בכניסה לבית־המשפט ,״להריק
בהם מחסנית של תת־מקלע,״ כדבריו, ולמסור
את עצמו לידי המישמר הצבאי —
״כדי להאשים את מצפון העולם!״ אך
הפעולה לא בוצעה•
ב־ 1946 הידקו הנוקמים את אירגונם.
קבוצות נפרדות, שפעלו בארצות שונות,
החליטו על תיאום, לייעול רשת המודיעין
והעיקוב. בשל פעילותו באירגון הבריחה
היה שנקמן לדמות המרכזית, ומאוחר יותר
למפקד פלוגת הנוקמים. הוכנה רשימה
מרכזית של המבוקשים. בראשם עמד אדולף
אייכמן. אחריו לפי סדר העדיפות: מארטין
בורמן, יוזף מנגלה, היינריך מילר.
אחת הבעיות של הנוקמים היתה להשיג
ולהפיץ תמונות של הנאצים-האלה, במיוחד:
קשה היד, להם למצוא תמונה של אייכמו.
הננול־ס ווזה?157

כשבריז׳יט הופיעה ביום הרביעי שעבר
בתצוגת־אופנה של אלה גפטר, האנשים
הפסיקו לנשום. היא היתד, מזהירה ביופיה,
שיער השיבה הארוך שלה נצץ וזרח׳ והיופי
המיוחד שלה הבריק ופילח את כל
הלבבות בשורות הראשונות והאחרונות.
״תסתכלו עליה טוב,,״ אמר ארנון מילצן,
כאילו שמישהו לא עשה את זה ,״כי זוהי
הפעם האחרונה שהיא מופיעה, לאחר החתונה
אני לא אתן לה.״
היא באה ארצה לביקור׳ לפני שלושה
שבועות אחרי שהכירה אותו עוד לפני שנד,
ומצאה כאן את ארנון מילצ׳ן. ארנון מילצ׳ן
הוא בהחלט בחור מושך לבבות• הוא בחור
יפה עם מכונית נהדרת, והמון עסקים.
הדוגמנית היפר,פיה התאהבה בו ממבט
ראשון עוד לפני שנה, כולם חשבו שזה
רומן חולף, שיימשך מספר שבועות. אבל
מסתבר שאיש לא העריך כראוי את כוחו

של ארנון.
הדוגמנית חזרה לצרפת׳ המשיכה להתכתב
עם ידידה, והשבוע הגיעה שוב ארצר, הפעם
כדי להשתקע כאן.
ארנון גאה מאוד .״אני חושב שמדינת־ישראל
יכולה להודות לי,״ הוא אומר,
״בזכותי תגור כאן אחת הבחורות היפות
בעולם.״
אבל הוא לא יתן למדינת־ישראל ליהנות
באופן אישי מהדבר הזה .״אני איש־עסקים,״
הוא מסביר ,״ואני לא יכול להרשות לעצמי
שאשתי תהייה דוגמנית בצד דוגמניות
מפוקפקות אחרות.״
לאשתו לא איכפת שבעלה ימשיך להיות
איש־עסקים בחברת אנשי־עסקים מפוקפקים
אחרים. להיפך. הם מתכוננים לנסוע ולהתחתן
בלונדון, ומשם הם יסעו לבלות ירח־עסקים
בעולם•
הם יסעו מארץ לארץ במשך חודשיים,
הבעל ינהל עיסקות והיא תיהנה מחיי האהבה
והנשואים הטריים שלה.
אחר־כך הם יחזרו ארצה, ולשם כך כבר
הכינו לעצמם דירת־פאר בצפון תל־אביב׳ עם
רהיטים עתיקים שיובאו אליהם במיוחד
מאנגליה.
מה היא תעשה שם ,,הדוגמנית הזוהרת?
היא תעזור לעוזרות שלה לסדר את הבית,
היא אומרת, היא תעזור לטבחית לבשל אח
האוכל׳ למז את -הגינה׳ ולבדה בלי עזרתם,
היא מתכוננת גם ללדת ילדים.

מבחר ענק של ש טיחים עשויים ביד
ש טיחים ארוגים ו ש טיחים ק שורים
ש טיחים ק טני ם וגדולים
ש טיחים לפי מדה
ש טיחים ב הז מנ ה מיו חדת
ש טיחים לרצפה, ל קי ר ולכ סוי
ש טיחים לכל מטרה
שטיחים בכל ה מ חי רי ם.

לקראת חודש ה ש טי חים של מ שכית ( ה חל
מ־ 12 לנובמבר) אפ שרות של קני ה ו הז מנ ה
גם ב ת שלו מים נו חי ם.
משכית, רח׳ בן י הודה ,32 תל-אביב

שחם לבינסו! אילן!

331״

ח 11י

גבוה

מל!ה קליטה
מפל הסוגים (גם של חברות)

בטחו!

ם ל 1 ויתר המלוות
התמורה במקום -במזומן

ן ן 1יד שד׳ תטטילד 15ת-א
1 1 1 . 1טל 54931ס 630- 830ב טוב

היא והוא !

חחרזריס
נ ישא ו י באנגליה, הלן שפירו,21 ,
זמרה הפופ היהודיה ודנקן וולדון,26 ,
מפיק תיאטרון, בטקס אזרחי כשהכלה לובשת
מתחת למעיל־הבוקר הירוק שלה שמי
לת־צמר לבנה. תקליטיה של ילידת לונדון
שפירו, שביקרה לפני שלוש שנים בארץ,
אסורים בארצות־ערב בגלל מוצאה היהודי.
נישאו * בחשאי, זמרת האופרה

היא מחליקה על־נני הים
הוא מחליק על־נניך מבלי שתחוש בו

מאריה קאלאם ואריסטוטד אונסים,

איל הספנות היווני ובעל חברת־התעופה
אולימפיק, אחרי פרשת־אהבים בינלאומית,
שהחלה לפני שמונה שנים.
נח וגי יום הולדתו ה־ 19 של הנסיך
צ׳ארלס, יורש־העצר הבריטי, ביום בו
נערכו, באוניברסיטה בה הוא לומד, קמ־ברידג׳
,הפגנות נגד העובדה ש־ 50 אלף סטודנטים
בריטיים עם ציוני־מעבר זהים לאלה
של צ׳ארלס, לא נתקבלו לאוניברסיטאות.
נחוג בפאריס, יום הולדתו ד,־ 33 של
חוסיין, מלך ירדן, שהורה לא לערוך חגיגות
לכבוד המאורע, הקדיש את התמורה

זכה במשאל הע ם 1967
כסכין הגלות ה מו בחר

המלך חוסיין

הנאתךכפולהומכוכלו ! כי הדיסכנסר
גועובזעז ל ך כנז הז־ילן גדכתחותאותואתה
מקבר

חינם!

!/כ שיו דיספנסרס! ל 7סכיני־ גלווז ( 1 +6חינם)

•1711

ע ר כר

נ עי ם

לסיוע לפליטי הגדה, דבר שלא מנע ממנו
לרכוש לעצמו מתנת יום־הולדת פרטית —
מכונית־מירוץ איטלקית חדישה, למבורגיני
נזיורה, שעלתה 24 אלף דולאר והמסוגלת
לפתח מהירות של 260 קילומטר לשעה, או,
כדברי כתבים פאריסאיים ,״להגיע מעמאן
לתל־אביב תוך 30 דקות.״
נח ו ג יום הולדתו ה־ 42 של רי־צ׳ארד
סרטון, כוכב הקולנוע הנשוי ל־אליזבט
טיילור בת ה־ ,35 שהרשתה לו לכבוד
המאורע לבלות יום בניו־יורק בחברת
שני ילדיו מנשואיו הראשונים, שהזמינו אותו
לבקר בשני הצגות מחזמר ביום אחד.
נח ו ג יום הולדתו ה־ 55 של אריה
מנור, מהנדס חשמל ומכונות, חבר קיבוץ
(גבעת־חיים) שבילה את 20 השנים האחרונות
בארצות־הברית כשליח מערכות הביט״
חון והמשק (הציר הכלכלי בוושינגטון) והמיועד
עתה לניהול התשלובת הכימית הגדולה
בערד.
נחוג יום הולדתו ה־ 80 של פילד
מרשל
כרנרד לו מונטגומרי, דוכס
עלמיין, איש הצבא הבריטי שמשרתו ה

0111x
1 -9 1 0 5 5
8 X 4 6 *10א 4 104׳ 5 1£401

דורה גלוס

דודה גסס

2.20ל־י

! 95ל־י

3.10ל־י

1קו£/ק ק£קט$
3.90ל׳י

*1קטס

ראשונה בתקן של גנרל• היתד, הפיקוד על
מחוז חיפה (בשנת )1938 ושנודע יותר מאוחר
כמנצח המידבר המערבי, בו רכש לעצמו
את כינוי החיבה נזונסי, ובו החל חובש, דרך
קבע, כומתת שריונאים שחורה. מונטי, שהיה
לאחר־מכן סגנו של אייזנהואר בפלישה
לאירופה והרמטכ״ל הבריטי, נפל ביום־הו־לדתו
קורבן לפורצים שניצלו את מהומות
יום־ההולדת בבית, פרצוהו ונטלו עימם כמה
מזכרות, כולל את שרביט הפילדמרשל.
נחוג יום הולדתו ה־ 85 של גוסטס
השישי אדולף, מלך שבדיה זה 17 שנים
והמלך הקשיש ביותר בעולם, הידוע כארכיאולוג
מוכשר (אוצרות האטרוסקים באיטליה).
נפטר בירושלים, בגיל ,77 מנחם
רפאל כהן, יליד צפת, שעבד משך 42
שנים בתפקידים בכירים בבנק לאומי לישראל
(עת עוד נקרא בנק אנגלו־פלשתינה),
ביניהם ניהול סניף ביירות, אך שנודע יותר
באוסף אלפי האמרות, הפיתגמים והמשלים
שלו, בספריו ובחיבוריו על הערבים ובאחד
מבניו, שופט בית־המשפט המחוזי בירושלים,
יהודה כהן.

בנר תי ק סובב

* ושכמעט נעצר בקידומו הצבאי כשלא
ידע, באחת מבחינות הקצונה, את הרגלי
ההפרשה של פרדות־התובלה, שבאותם ימים
עדיין היו בשירות הצבא הבריטי.
ה עו ל ם הז ה 1577

* £ב א 3 ,ואמהר, אני מדברת אל
> //גאמא והיא לא עונה לי,״ קראה מיכל
בא הארבע לאביה, ישראל גפן.
ישראל זינק לעבר חדרה של אשתו אביבה,
ומצא אותה ללא רוח־חיים, כשליד המיטה
צנצנת כמעט ריקה של כדורי־שינה.
הוא מיהר לקחת את אשתו למכוניתו,
שעמדה מחוץ לביתם אשר בנהלל, ודהר
במהירות שגעונית לעבר בית־החולים המרכזי
בעפולה.
לרופאי בית־החולים לא נותר אלא לאשר
את עובדת מותה של אביבה גפן, לבית דיין,
אחותו של שר־הבטחון, משה דיין.

היה הרב זכריה כהן, איש נהלל ויוצא תימן
ששימש כרב תנועת המושבים, והיה מקובל
על המושבניקים והקיבוצניקים בגלל נועם
הליכותיו.
הרב כהן אהב לנסוע עם אביבה ולעקוב
אחר עבודתה עם הילדים. בתחילת השנה הוא
נסע כמנהגו עימה. בדרך אירע תקר במכוניתה•
המכונית התהפכה. היא יצאה ללא פגע
אולם הרב נפצע קשה ונפטר באותו בית־חולים,
אליו הובאה בשבוע שעבר אביבה,
בית־ד,חולים המרכזי בעפולה.

לי להכמיטת -האם

^ ביכה הי תד! הבת האמצעית במש־פחתו
של שמואל דיין, ממיסדי דגניה
ונהלל, חבר־כנסת לשעבר ודמות חקלאית
וציבורית בארץ. אחיה הבכור הוא משה
דיין, ואחיה הצעיר היד, זוהר (״זוריק״) ,ש־

•ו שביל אביבה, בעלת הנפש העדינה,
היתד, זו מכת־מוות. היא לא התגברה
על רגשות האשמה, למרות שהמשטרה חזרה
ואמרה לה כי לא היתד, זו אשמתה, אלא
אשמת הגורל העיוור.
חייה הפכו לגיהנום. היא היתד, שרויה
בדיכאון, סבלה מנדודי־שינה וסיוטי־לילה.
בעלה לקח אותה לרופאים רבים, כדי שיעזרו
לה להתגבר. בין שאר צורות הטיפול נתנו
לה הרופאים גלולות־שינה והרגעה אותן
נהגה לקחת חליפות ובכמות גדולה.

* • רוע הי אעשתהזאת, מדוע
היא היתד, צריכה לעשות זאת״,

התיפח ישראל גפן. ואמנם, החיים העניקו
לאביבה הרבה מטובם, הרבה מאוד עניין,
ויחסית, מעט סבל.
ודאי לא במידה שהיתר, צריכה לפנות אל
גלולות־השינה, בעזרתן שמה קץ לחייה ביום
הרביעי האחרון.
אותו יום היד, יום־שמחה במעונם של
ישראל ואביבה גפן בנהלל. בתם מיכל חגגה
את יום הולדתה הרביעי. באותו יום גם
בישר ישראל למשפחה כי נסיעתם לקניה,
בשליחות משרד־ד,חקלאות, אושרה סופית,
וכי כעבור שבוע עליהם לצאת לדרך•
כשהגיעה שעת הערב ביקשה מיכל מתנת
יום־הולדת מאמה — להרשות לה לישון
את הלילה במיטת האם.
וכך אירע שמיכל היא שגילתה לראשונה
את האסון הנוראי.
האח

נדודי־שינה וסיוטי־לידה

״אשה יפה, יפת־גפש!״

אנינה ואהיה -בחתונת אס׳;ויווד דין, בקיץ השגה
נפגעה משיתוק־ילדים והיתד, רתוקה למיטתה
משך שנים. במסירות עצומה ובמאמץ
עליון טיפלה אביבה בזוריק, רצה עימד, מ
שנים
רבות בצבא, כקצין שריון בכיר, לפני
שעבר לחיים האזרחיים — למשרד החקלאות.
אביבה נשאה לבדה את כל עבודת המשק

ך* ל אלה לא עזרו. אביבה המשיכה
להיות מדוכאה, השתדלה להימנע מלהופיע
בציבור. בחתונת יעל ואסי דיין נחבאה
אל הכלים, ישבה בצד, ואסי ויעל נאלצו
למשוך אותה לחופה בעת טכס הנישואין.
ישראל גפן רצה בכל מאודו כי הנסיעה
לקניה תצא לפועל. הוא קיווה כי שינוי
מקום אולי יבריא את אשתו מסיוטיה ו־ישכיח
ממנה את האסון. לכן היתד, שימחתו
כה רבה, כאשר בישר ביום הרביעי האחרון
לאשתו על כך שהוחלט באופן סופי כי

היא לקחה חבל ללב

רמת־יוחנן

במלחמת־

נפל בקרבות
העצמאות.
כשהיה זוריק בן ,16 הוא התגייס לצבא
הבריטי, למרות התנגדותם של הוריו ושל
אחיו הבכור משה. אביבה, בעלת הרוח
הצעירה וד,מרדנית, התפעלה ממעשה אחיה,
התנדבה אף היא לצבא הבריטי, והפכה
להיות נהגת־משאית במיסגרת ד,אי.טי.אס.
(חיל העזר לנשים).
שם היא הכירה את ישראל גפן, אף הוא
מתנדב לצבא הבריטי, והשניים נישאו. משך
ד,שנים, נולדו להם בן ושלוש בנות. את אחת
מבנותיהם קראה אביבה על שם האח זוהר
שנפל.
עם בת זו התייסרה אביבה. הבת, זוריק,

מנתח למנתח, מבית־חולים למשנהו— ,
דאגה לכך שמומה של זוריק לא יפריע לה
בחיי החברה ובלימודים•
טירחת האם נשאה פרי: כיום זוריק הינד,
נערה יפר,פיה שהתגברה לחלוטין על השיתוק.

,ע 7הצד הטוב:״
ך* עוד ש א בי ב ה, הדומה דמיון מפליא
^ לאביה, ובעלת הקלסתר הדייני הטיפוסי
— הפנים העגולים והעין האחת הקטנה מן
השניה — היתד. היחידה ממשפחת דיין
שנשארה חקלאית ממש, שירת בעלה משך

והטיפול בארבעת הילדים. היא סירבה לקבל
עזרת שכירים והיתד, עמלה משעת בוקר
מוקדמת ועד מאוחר בלילה, בעבודות השדה,
בחרישה בטרקטור, בחליבת הפרות ובניקוי
הרפתות.
היא הצליחה בכך, ואנשי נהלל היו מצביעים
בגאווה על המשק המטופח של משפחת
גפן. אך היא גם לא הזניחה את
ילדיה, וגידלה אותם במסירות עצומה ובאהבה
רבה .״אביבה המציאה עוד מספר
שעות ביממה״ ,היה נוהג לומר עליה אביה,
שמואל דיין ,״היא מספיקה הכל ועל הצור,טוב
ביותר.״

רעייה אוהבת, אם רגישה
רכיבה היתה

הדיינית היחידה ב
\£נהלל.

המשק
שלה היה בעבר המשק של אביה,
שיצא את נהלל והגר עכשיו בירושלים, ורק
לפני כשנתיים הצטרף אליה אהוד (אודי)
דיין, בנו של משה דיין, שהפך למושבניק
והחל לעבד את משק אביו בנהלל.
למרות עבודתה הקשה היתד, תמיד ארשת
חיוך וצחוק על פניה. היא היתד, מאושרת
בעבודת החקלאות, רעייה אוהבת ואם רגישה•
היא היתד, גאה בילדיה — יהונתן, כיום
קצין מצטיין בצד,״ל; נורית, הנשואה זה
שנה והיא אם לבת; זוריק ד,יפר,פיה המוכשרת,
אשר התגברה על מומה ובתה הצעירה
מיכל, ד,פיקחית באופן בלתי־רגיל
לגבי גילה.

הרב התפעל מאישיותה

711ך 1ישראל גפן (רגל על רגל) בחברת הבן יהונתן, קצין צה״ל (ב־מדים)
,כשלידם אסי דיין (המשעין ראשו על ידו) .לזוג גפן
שנפגש בצבא הבריטי במלחמת־העולם השניה, נולדו גם שלוש בנות — נורית, זוהר ומיכל.

כיבה לא הסתפקה בעומס עבודות
המשק והביוב היא עסקה גם בעניני
עליית־הנוער. עם מכוניתה הקטנה היא
סיירה במושבים ובקיבוצים שבעמק, דאגה
וטיפלה בכל נער חסר־בית או בעל בעיות
שניתקלה בו.
מסירותה לילדים אלה היתר, במסירותה
לילדיה שלה.
אחד האנשים שהתפעל במיוחד מאישיותה

נסיעתם תצא אל הפועל.
שימחה זו הצטרפה לשימחת יום־הולדת
הבת. לאביבד, זה היה יום שכולו טוב, ואולי
יותר מדי טוב. כנראה ששוב החלו רגשות־האשמה
להציק לה. היא לא הצליחה לעמוד
במתח הנפשי העצום ובלעה את הגלולות.
נהלל כולה שבקה חיים בעת הלוויתה.
אל בני נהלל ומשפחת דיין הצטרפו ה־רמטכ״ל,
יצחק רבין, ואלופי צה״ל שביניהם
בלט האלוף אריק שרון. ליד הקבר הספיד
אותה אחד מוותיקי נהלל :״היא היתד, אשד.
יפה, יפת־נפש״.

הורוסקופ

העח! 0הוה
21 ביולי — 21 באוגוסט

לא. הוא לא בוגד בך. הוא רק מעוצבן עד
מוות. לכן כדאי שתוותרי, השבוע. אחרת
יהיה החודש הבא — המתחיל בשבוע הבא,
ממש גיהנום בבית, עבורך. יום ד׳ מתאים
ביותר לנסיעות קצרות. זה גם יפיג את
המתח. לקראת סוף השבוע — נגיד יום ב׳
— צפויה לך פגישה חשובה, בין אם עסקית
ובין אם אינטימית. צפי למשהו מפתיע.

המסע לא יתבטל, ואם יתבטל — תבוא במקומו
הבטחה קוסמת. את הנער שפגשת —
לא כדאי לך להכיר יותר מדי מקרוב. אם
פגשת בעלמה, בן־דגים — היזהר מאוד, השבוע.
תקריות בלתי צפויות עשויות להסתיים
בקטטה. היזהר, ושמור על בגדיך ורכושך.
נזק רציני יותר לא ייגרם. התכונן
לעיסקה רצינית, העלולה להתקיים בקרוב.

0ווו1

חאזנ״ס

23 בספטמבר — 22 באוקטובר

עצבים חזקים ! תזדקק להם, השבוע. שב
על אחוריך וחכה. וחכה, וחכה עוד פעם,
לעזאזל. מבחינה רומנטית, אף לא תת!
ברך באכזבות — סתם שיגרה. את, בת־טלה,
נצלי את הזמן לקריאה — רצוי
מכתבים. וכתבי לו, כי אחרת הוא יתאכזב
ממך. מצוקה כספית קלה, בטרם-
עת, עלולה לסבך אותך בחוב בלתי־צפוי.

הידידות החדשה שגילית תפרח ותתפתח למשהו
ניפלא. אף אם תרצי לא תוכלי לקלקל
אותה. אבל שימי לב לקינאתו של החבר
שלך: דווקא על חיי־האהבה שלך יכולה ידידות
זו להשפיע לרעה, אם לא תהיי מאוד
דיפלומטית. התכונן לנסיעה. הבוס יאשר
אותה, למרות הכל. השבוע עלייך להיזהר
מאש כמו מאש. הפתעה צפוייה מצפון.

21 במארס —! 20 באפריל

22 באוגוסט — 22 בספטמבר

9ו בפברואר — 20ב מר ס

בתולה מו1

1נין

בריאותך הלקוייה לאחרונה תלך ותש״
תפר. אבל אל תעז לאמץ את עצמך יותר
מדי. אחרת תקלקל את הכל. פגישה
מיקרית ובלתי־חשובה, לכאורה, עשוייה
לעורר הדים נעימים. הקשיחי עורף לביכמעט.

ותקבלי את כל מבוקשך
אתה, בן״אריות, אל תוותר מרוב כעס או
יאוש. הכסף יחסר, בניגוד לכל הצפוי.

נצור לשונך. ואת, בת־מאזניים, אנא אל תרגיזי
אותו! זה עתה יצאתם ממריבה או מ־מתיחות
— אל תיכנסו למשהו חמור יותר,
בגלל שטויות או פיטפוטים. העיסקה עדיין
לא מתבצעת. אין לך מה לעשות בנידון —
מלבד, אולי, לברר אם השותף שלן הוא
שה תמים כפי שהוא ניראה. בדיקה רפואית
שיגרתית לא תזיק. בייחוד לן, מאונאית.

המאזן ברור: הרווחים עולים, מכל הבחינות
ובכל התחומים, על ההפסדים והאכזבות.
מצאת בנפשך סיבה להתרעם,
על אף הכל ן זוהי שטות. שוב מזה לא
ייחד לך הגורל, בחודשים הרבים. ייצב
את מה שיש לך. ואת, תיהני ממה שאת
חשה וממי שפגשת. שבוע זה פותח עבורכם
תקופה ארוכה של ״אכול ושתה.״

רזז ^ ס ^
21ב מ אי — 20 ביוני
אל תהיה כפוי־טובה ואל תהיה ספקן: ה כסף
לו המתנת יבוא, ובקרוב. חתום על
החוזה, למרות שתנאיו קשים, אן תוצאותיו
העקיפות שוות את המאמץ. מריבה משפחתית
קלה תסבן אותך מעט בענייניך העיס־קיים
והאישיים שמור על צעדיך, לקראת
סוף השבוע. ימי ב׳ ,ג׳ וד — ,תחילת
השבוע הבא — יקשו על בריאותך במיוחד.

שריפה תשנה, אם לא תיזהר, את כל מהלך־
חייך. ואני מתכוון לאש חיה, לא ריגשית.
נסה לשכנע אותה: אתד. צודק, שוב וגם הפעם•
אבל לא ברור אם היא תדע להעריך
אותך, השבוע. יום ד׳ הוא יום מסוכן ביותר,
עבורך. נסה לשמור על שיגרה, ביום
זה. אל תעשי צעדים נחפזים, ואל תטיילי
לבדך בלילות, אפילו אם אין את צעירה.
כרישים בלי שיניים

סוסו 69

(ראה תמונה)•

חמישה פליי־בויים ידועים היו נוהגים
לבלות יחדיו בדיסקוטקים, לרדוף יחד אחרי
בחורות, להעביר אותן מהאחד לשני, לחפש
תיירות נוצצות, ולקחת אותן לטיולים במקומות
הנופש המהודרים של ישראל.
יום אחד הם ישבו יחד והעלו זכרינות.
״איך היה עם השוודית ההיא שהחבאנו
מתחת למיטה שלך?״ נזכר צבי גרוסמן,
״ואיך היה עם ההיא שרדפה אחריך עד
לכינרת?״ החרה אחריו צביקה ליפוביץ,
וכעבור חצי שעה של זכרונות הם החליטו
שמן הראוי הוא שכל העולם ישמע על
הרפתקותיהם וגבורותיהם. הם בחרו ב־נציגם
יוסקה גרוס כדי להנציח את הדברים
בסרט שיקרא כרישים בכינרת.
החלטות. יוסקה גרוס כבר הוכיח את
עצמו במניע לרצח. לכן הוא התיישב, כתב
תסריט, וחבריו העשירים הבטיחו לו להשקיע
בו כספים.
ההכנות החלו, ואז הפליי־בוי הראשון,
רפי רוט, היושב היום בגרמניה, החליט שכל
העניין לא מוצא חן בעיניו. הוא יצא מהעסק.
הפליי־בויים לא התיאשו והמשיכו בהכנות.
ואז שני האחים חיים ודויד שיף קראו את
התסריט בעיון, והחליטו שהוא לא מוצא
חן בעיניהם.
הפליי־בויים האחרים לא נואשו. הם פנו
למנחם גולן, והגישו לו את התסריט לקריאה.
גולן קרא את התסריט, הסתכל על
כל המשקיעים, ואמר שהוא נכנס בתור משקיע
ראשי. בתנאי שישנו את התסריט.
צוות מיוחד התיישב והחל לערוך שינויים.
בינתיים נחתמו חוזים עם שחקנים, וסודרו
אפילו שתי נערות שוודיות אמיתיות שהסכימו
לבוא ארצה להצטלם.
אבל ביום הראשון השבוע, כשהשותף
העיקרי, שפיגלמן, החליט שכל העניין לא
מוצא חן בעיניו, וויתר על חלקו בשותפות,
הוחלט שכדאי לבטל את ההסרטה בעוד
מועד. לפני ששאר השותפים שעדיין נותרו
יעזבו.
ההסרטה בוטלה.

היא עושה את זה לכבוד סרט שנקרא
תרז ואיזבל, סרט העוסק בנושא המודרני
של אהבת נשים,
״יש לי שם י תפקיד פסיכולוגי, עמוק,״

סרטים
לא לעשות סרט יום הטבח

החמצת את ההזדמנות הגדולה האחרונה —
נסי להתנהג, הפעם, בצורה קצת יותר אנושית.
ריכאון קל לרווקות — קשה לנשואות.
מישהו יקר ייעלם. ואף־על־פי־כן: אתה עשוי
לפגוש את בת־הזוג האידיאלית, בקרוב, הודות
לחיפושיך השבוע. במה שנוגע לכסף —
תרוויח הודות למאמציהם של אחרים — לא
הודות למאמצין־אתה. וזה חומר למחשבה.

(תל־אביב, תל־אביב ; אר־

צות־הבריוס איך לעשות סרט סמי־דוקומנ־טרי
על אל־קאפונה ותקופתו י זה פשוט
מאוד. צריך קודם כל לא לספר מתי כל
אחד מהגנגסטרים של התקופה נולד ומתי
הוא מת. זה לא מעניין אף אחד. ביחוד אם
יש בסרט מאה גנגסטרים שנולדים ומתים
בלי הרף.
אסור לתת לגנגסטרים לנאום נאומים ארוכים.
כי מד, שיש לגנגסטר להגיד זה בדרך
כלל לא כל־כך מעניין. צריך להשאיר קצת
זמן כדי להראות איך הם חיים. מותר לנסות
לשחזר את התקופה, את התלבושות והריהוט
בצורה מדוייקת, ביחוד אם יש תקציב גדול,
אבל צריך גם להקציב קצת תקציב כדי
למצוא דמויות מתאימות, שתדענה, קצת, לא
הרבה, לשחק. ואם יש בסרט שחקן אחד
טוב, כמו ג׳ורג׳ סגל. צריך לתת לו להופיע
יותר משתי דקות.

שודדים
י ה לו מי

הכתר (צפון, תל־אביב; אנג
ליה)
אפשר היה לחשוב שכבר שדוו את כל
מה שאפשר לשדוד בכל הדרכים האפשריות.
אבל מסתבר שלא. שני צעירים אנגליים מבצעים
הפעם שוד חדש לגמרי, שאינו דומה
לשום שוד אחר.
הפעם זהו שוד כתר המלכה. הרעיון מבריק.
המישחק מעולה. הביצוע משעשע עד
מאוד. מלא הפתעות.

21 ביוני — 20 ביולי
מתנה בלוני-צפוייה מקרוב-משפחה או
ידיד. את, בת״סרטן, דאגי ליופיין, למלתחה
ולתסרוקת: גם אם בן־הזוג מתרעם,
הוא אוהב או תן כך, והשבוע זה
דרוש לן במיוחד. מישרה או עיסקה ק טנה.
גם האהבה מאירה לכם פנים — אך
היזהרו מחיפזון בדבר כזה. התשובה לשאלתך
היא, כמובן: בטח שהוא אוהב.

היא היתד. בארץ חצי שנה, ישבה כאן
בקיבוץ בגליל, לבשה רגנסיים כחולים וחולצה
לבנה.
היא חזרה לצרפת, ראתה מה לובשים שם,
בעיר הגדולה, וזה מה שהיא לובשת עכשיו

איד

22 באוקטובר — 22 בנובמבר

ישר אל

עקת

21 באפריל — 20 במאי
אם יופנה אליך איש, ויבקש עזרה — תן
בלי היסוס. השבוע זה יניח את היסודות
להרבה, הרבה אושר והצלחה בעתיד הרחוק.
מסע לא ארוך יביא בסופו עיסקה, כסף או
הכנסה בלתי־צפוייה. האהבה מפנה לך עורף,
בת־שוורים, אבל התאזרי בסבלנות! בקרוב
— תוך חודש, לכל היותר — יבוא
משהו הרבה יותר חשוב ויותר מעניין.

קולנוע
כוכבים המגיעים
אומרים שברומא צריך להתלבש כמו הרומאים.
אנה גאל (חורז עם יעל) מאמינה
בזה.

אנה גאל כ״תרז ואיזבל״
חולצה לבנה, מכנסיים כחולים

היא מספרת ,״הסרט הוא מחקר מעמיק בנפשה
של אשה לסבית. בעזרת המצלמה
הוא מגלה כל הזמן את המניעים הפסיכולוגים
שלי.״

יומן ה חד שו ת
בהסרטת הגלולה חלו מספר עיכובים.
הסרט היה צריך להסתיים לפני מספר שבועות,
והוא עדיין לא הסתיים. דויד פרלוב
עבר על הזמן שהוקצב לו, ועל התקציב
שהוקצב לו, ועדיין המשיך לצלם. יוסן!
הירשנזון שהתכונן יחד עם פרלוב במשך
שנתיים תמימות להכנת הסרט לא יכול
היה לעמוד במתח. הוא לקה בהתקפת לב.
ההפקה של הסרט הועברה מידיו לידי חברת
גבע.

־ )¥עדיין לא ידוע מי יביים את סרטו
של גולן, ימח שמך איפה היית במלחמה?
גולן כבר החליט לשתף בסרט את ; נ סי
סינטרה, או לפחות את הזמרת האיטל־קיר.
הידועה ריטה פאכונה. אבל את
הבמאי הוא עדיין לא מצא. לכן הוא הציע
השבוע לאורי זוהר את עבודת ד,ביום.
אורי מעיין בימים אלה בתסריט.
^ חסמבה ספרו של יגאל מוסנזון
עומד להפוך סרט, בעזרתו של הבמאי

מיכה שגריר.

ה עול ם הז ה 1677

אנשים
מל אך
רב־ לשוני

מדוע הגיש ח״כ חיים לנדאו את ד,צ־עת־החוק
שלו נגד תמונות־העירום (ראה
מדור קורא־יקר)? לפחות אחד מח״כי גח״ל
העלה את החשד כי המזנה האמיתית היתר.
לנגח את ראש סיעת גח״ל מטעם המפלגה
הליברלית, ח״כ אלימלד רימלט. כי רי-
מלט, יו״ר ועדת־החינוך של הכנסת, הוא
גם אביו של בעל השבועון בול, בנימין
רימלט, שאותו התקיף לנדאו בשצף־קצף.
ח״ב רימלט לא נכח בעת הדיון # .עד
שהותקף על־ידי ח״ב אבנרי, לא הזכיר
לנדאו כלל את העולם הזה. אחר־כך נעשה
הוזיכוח משולהב יותר. קרא לנדאו לעבר
אבנרי :״אני נגד מישטר סכסואל־דמוקראטי!״
השיב אבנרי :״מישטר סכסואל־פאשיסטי הוא
יותר טוב איש גח״ל אחר, השר ללא
תיק יום!? ספיר, ביקר בשבוע שעבר באחד
מכפרי השומרון. הכפריים של הכפר
הזה עזרו לו, לפני 47 שנים, למצוא זוג
סוסים שנגנב ממשק הספירים בפתח־תקוזה.
אבל עכשיו, הם הודיעו, הגיעה השעה לקבל
תמורה. הם ביקשו את השר שיסייע
להם לקבל בחזרה את שלושת הטרקטורים
של הכפר, שהשלטונות החרימו להם• .
ומה היה מרגיז את חיים וייצמן? כפי שמזכיר
את זה עכשיו היבואן התל־אביבי
יגאל קמחי, שהיה מזכירו של הנשיא
הראשון. זה די הרגיז את וייצמן שהפעילות
העיקרית שלו היתד, לחתום על חוקי המדינה׳
בצורה שיגרתית לגמרי, בלי אפשרות
לשנות משהו או להוסיף משהו או לגרוע
משהו. כאשר היה גומר לחתום על כל אחד
מארבעת ההעתקים של כל חוק, כדרוש,
היה נוהג לפנות לקמחי ולהסב את תשומת
לבו לכך שהנו״ן הסופית של בן־גוריון,
שחתם על החוקים כראש־הממשלה, שוב
פעם תפשה כל כך הרבה מקום, עד שלא

היתד, אפשרות לוייצמן לחתום כדבעי• .
זכרון אחר מווייצמן העלתה השבוע הרחו־בותית
שרה גמר. היתד. זאת היא, כפקידת
משרד־הפנים, שהביאה לחיים וייצמן את
תעודת־הזהות הישראלית שלו. ומה עשה לה
וייצמן ברגע היסטורי זה? הוא נתן לה
נשיקה. או, בלשונה של גמר :״הרכין את
ראשו והרעיף לי נשיקה גם לאם המצפה
רבקה מיכאלי היתד, זאת עת
זיכרונות. לרגל פתיחת שנת הלימודים באוניברסיטה
נזכרה שגם היא היתד, פעם
סטודנטית. לפילוסופיה וליחסים בינלאומיים.
אבל היא החזיקה מעמד רק שנה אחת•> .
ולזמרת טוכה פורת ממשיך ללכת בטהראן.
עכשיו היא כבר מופיעה שם בסרט,
שירת המלאך. ומלאך הוא, כידוע, רב־לשוני.
לכן משמיעה פורת את קולה גם
בפרסית, גם בעברית וגם בצרפתית•> .
בעברית פשוטה נישאו השבוע זה לזאת
אלי בולקין 25 אסיר־עולם לשעבר, ו־פרלה
נזרי 22 יצאנית לשעבר. הנשו־אין
כל כך שינו את בני־הזוג, עד שהיא
החליטה להיות עובדת כריכייה והוא פועל
בנגרייה.

פ טנ ט
ממ שלתי
בערב־ראיונות של יעקוב כן־הרצל,
ניתח ח״כ מפא״י ומנהל אגד, מרדכי
(״ג׳דה״) עופר, את מיבנה משכורת חברי
הקואופרטיב. בין השאר סיפר כי עם היבחרו
לכנסת השישית, הוא רצה להעביר אח
משכורתו כח״כ לקואופרטיב, ולקבל מן הקואופרטיב
את המשכורת הרגילה של חבר.
שיסע אותו בן־הרצל, לקול רעמי־הצחוק
של הקהל :״בוודאי, מפני שזו משכורת
יותר גבוהה!״ #את בעיות המשכורות
שלהם פתרו פקידים ממשלתיים בכירים בצורה
אחרת. אחרי שעוזי שטיינברג

הפסיק להיות נציב מטבע חוץ, כי עם משכורת
של 1300ל״י הוא לא היה יכול להסתדר,
מצאו פיתרון מהיר לבעיות של החשב
הכללי, דוב כן־דרור. סידרו לו שתי
מישרות ולכן יש לו שתי משכורות. וד
מישרה השנייה היא זאת של יועץ כספי
למוזיאון ישראל. ורשם הפטנטים זאב שר
הוא גם היועץ המשפטי של בנק ישראל, ועכשיו אבל רק תמורת חצי משכורת.
גם מתגלה שאת הפטנט הזה המציאו בזמנו
בשביל מי שהיה אז הממונה על הכנסות המדינה,
זאב שרף. ר,מישרה השנייה שלו
היתד, זאת של יועץ המכון לתרבות האדם
(יש דבר כזה) .ומי שמשמש כיום כמנכ״ל
של שרף, דויד גולן, הרוויח איזה 10 אלפים
נוספים גם כן בשיטה מקורית. הוא
עשה עבודת־מחקר בשביל בנק ישראל• .
גדול המסתפק במועט היה צבי דר, שהיה
ידוע פעם כפרנץ לדרר, ושפרש החודש.
בגיל ,69 מניהול התעשייה הצבאית, בראשה
עמד ב־ 17 השנים האחרונות. דר, החוזר
לקיבוצו, חפצי־בה, ביקש לא להעביר אליו
שיחות טלפוניות מהמרכזייה של המשק.
מי שיצטרך לו, שיכתוב לו. אגב, על דר זה
היו אומרים בתע״ש שאצלו ״כל ההחלטות
מתקבלות פה אחד — הפה של צבי דר.״
ומאיפה יודעת לאה רבץ כל כך טוב
אנגלית, כפי שהיא הוכיחה במסעה האחרון
בארצות־הברית? זה פשוט מאוד. היא מורה
לאנגלית, במיקצועה • ומי שומר על הגדה
המזרחית של הסואץ? הבן של שר־הדתות,
יעקב ורהפטיג, מיקלען מזוקן, המגדיר
את תפקידו כ״שומר על ארץ־הקודש מפני
רכב פרעה.״ אבל הוא לא בן־ד,טובים היחיד
בשטח. המזכירה של מפקד האיזור
היא חיילת בשם יהודית קול, בתו של
שר־התיירות־וד,פיתוח # .בשורה לא משמחת
הגיעה השבוע לחייל מקיבוץ העוגן,
הרופאים הודיעו לדויד שמעוני, צנחן
שנפגע בקרסולו בעת כיבוש ירושלים, שיותר
ממה שהם עשו אי־אפשר לעשות. את

אלי ופרלה בולקין (אחרי החופה)
אל הכריכייה! אל הנגרייה!

העצב המפעיל את אצבעות כף־הרגל אי־אפ־שר
להחזיר לחיים. ולשמחוני דווקא היה
חשוב שתהיה לו תחושה באצבעות רגליו,
כי הוא אלוף הארץ למירוצים ארוכים ול־ריצות־שדה.

511 _¥גרביים אלגנ טיי ם עם עקב, בכל צבעי ה אופנ ה ובכל הגדלים.
_ גרבי ה אופנ ה ללא עקב המת אי מי ם ב מיו חדל סנדל ערב פתו ח.

גרביים אלה מוג שים ל ב חי ר תן בשלל צבעים וגדלים.

...גם לך מגיע ־ גרבי, לודדיה

הגיע עם פרחים
דוקטור דיצ׳ארד מצלצל בדלת. הבחורה
המאוהבת כבר התרחצה לכבודו והתאפרה
לכבודו, והיא קופצת עכשיו משמחה
ורצה לפתוח לו את הדלת.
דוקטור ריצ׳ארד, אלגנטי ומסודר כרגיל,
ענוב עניבה ולבוש חליפה, מחזיק זר־פרחים
ענק בידו השמאלית.
הבחורה המאושרת, מושיטה את היד לקבל

הד״ר קורנהאוזר
את הפרחים, אבל הדוקטור ריצ׳ארד שומר
עליהם מפניה.
הוא חולף על פני הבחורה המאוכזבת,
נכנס לסלון, ומוצא שם את האמא .״אה,
הדוקטור קורנהאהר,״ נאנקת האמא

ג׳וז׳
וזמיסכנה
כ׳וזי כץ הפילה את ולדה.
היא רצתה בו יותר מכל אם נשואה.
כשנודע לה שהיא בהריון, היא היתה ב־חוץ־לארץ,
יחד עם ידידה שמוליק
קראום, וידידם אריק איינשטיץ.
שלושתם הופיעו באולמות פאריס, וזכו להצלחה
ניכרת.
היא החליטה לשמור על הילד. לוותר לשם
כף על הקריירה, על ההצלחה, על הגיזרה
היפה, לחדול להיות זמרת ורקדנית ולהפוך
אמא.
לא היה איכפת לה אם הילד יוזלד בתוך
מיסגרת נשואין, או מחוץ למיסגרת נשואין.
היא פשוט רצתה בילד.
גם שמוליק קראוס, אביו, רצה בו.
במשך שנים הוא מירר את חייה של ידידתו
ג׳וזי, שאהבה אותו בכל נפשה.
הוא היה עוזב אותה לשבועות שלמים.
הוא היה מביא אותה למסיבות חברתיות,
למקומות בילוי, והיה עוזב אותם בלעדיה.
הוא היה בוגד בה בנוכחותה ובנוכחות זרים,
והיה מביא בחורות לביתה בשהותה שם ו־כשנעדרה
משם.
בסופו של דבר הוא עזב אותה, ונשא לו
אשה צרפתיה עשירה. ג׳וזי לא שמרה לו
טינה על כך. היא חיכתה לו, שיחזור .״הוא
יחזור,״ היא אמרה אז ,״אני מכירה אותו,
הוא לא יכול לחיות כבר בלעדי.״
והוא באמת חזר. הוא עזב את אשתו ה־|
עשירה ואת שתי המכוניות המפוארות שעמ־״
דו לרשותו, וחזר ארצה, אל ג׳וזי.
בארץ תפסו אותו כמה נשים, שקיבלו ממנו
הבטחות־נשואין, ואשד, אמריקאית אחת
הגישה נגדו אפילו משפט על זה שקיבל
ממנה כסף והפר לאחר מכן את הבטחת-
הנשואין שלו.
ג׳וזי עמדה כל הזמן הזה לצידו, ניקתה
את שמו בכל הצורות והדרכים האפשריות.
ואכן, שמוליק הכיר לה תודה על כך .״ג׳וזי

— 1י . 2 2ו -ו

משמחה, ונופלת לזרועותיו. הדוקטור קורני
האוזר מושיט לה את הפרחים, מנשק את
שתי לחייה ורק אז הוא מתפנה אל בתה,
העומדת בצד ומחכה.
זוהי שיטת החיזור של הדוקטור ריצ׳ארד
קורנהאוזר, רופא־נפש בן שלושים ושלוש,
אשר הגיע ארצה מפולין, והוא עדיין משתמש
בתרבות ובנימוסים הנהוגים בארץ
הולדתו.
אבל הדוקטור קורגהאוזר לא הביא אף
פעם פרחים לאמא שאינה ראוייה להם. האמהות
הראויות לפרחים שלו הן תמיד
אמהות הנשואות לבעלים עשירים, ויושבות
בסלונים מפוארים מלאי כסף וזהב.
לכן היה זד, רק טבעי שבסופו של דבר
הוא מצא את האמא של ורדה מאיר,
בתו של המיליונר הגדול, והתחיל להביא לה
פרחים מדי יום ביומו, ואחרי שהיה מביא
לה פרחים, היה לוקח את בתה הצעירה
לבלות, ובלילות היתד, הבת הצעירה הולכת
לבקר אותו בבית־החולים לחולי־נפש, בו
הוא עובד, ושם הם היו מבלים את זמנם.
האמא של ורדה מאיר מאושרת. לפני שנה
ברחה הבת שלה מהבית, עם בנו של שמש
בית־ספר. הבן הזה לא היה מביא לאמא אף
פעם פרחים, אבל נראה שלא רק בגלל זה
ד,אמא סירבה לתת לו את בתה.
הבת חיתה זמן מה עם בן השמש, ולאחר
ששככה התלהבותה, חזרה הביתה. עכשיו,
כשהבת התאהבה ברופא־הנפש, אין קץ ל־אושרה
של האם, והיא מחכה בכליון־עיניים
לחתונה הקרובה.

הזם הגדול
ביום החמישי שעבר נערכה, ברוב פאר

והדר, החתונה של יפה וצדוק סביר.
יפה, שלפני כן היתה מניקוריסטית במספרה,
היתה מאושרת. כל האמנים של
קפה ״נוגה״ באו לחתונה שלהם. כולם

נבר 3די ^
״המסיבה היתד, פצצה,״ מספר מרקו
תורג׳מן על המסיבה שערך אריס סאן
לכבוד הלב שלו, של מרקו, שהבריא .״היו
שם גילה! ,בומבה, ועליזה, את יודעת
איזו? עליזה מזרחי, מהסרט. והיו שם כמה
חתיכות לקישוט. אבל הכי פצצה היתד, שם
בגרב האריות לקאת וגם ל אשתו
של בניכרמן נעלמה. היא
זזה ממנו את הילד שלחם, השאירה לו
כל הכלבים והחתולים והאריות שלהם,
את הגאז ואת הפריג׳ידר, ונסעה לה
אמריקה.
בני ברסן נשאר לבדו, עם בית בן שלושה
חדרים, עם גאז ופריג׳ידר והרבה חיות,
ועכשיו הוא מתחיל למכור אותס. לאט־לאט.
כי בלי אשה מה הוא יעשה עם גאז?
ומכיוון שהוא לבדו, אין מי שיטפל בכל
החיות.
בני ברמן עצמו טוען שאשתו לא בדיוק
עזבה אותו. נכון רק שהוא מוכר את כל
מה שיש לו, משום שהוא מתכונן לעבור לדירה
קטנה יותר, משום שאין לו צורך
בדירת־משפחה גדולה כשהוא לבדו.
נכון, אמנם, שאשתו עזבה את הארץ ונסעה
לה לאמריקה. אך לפי דבריו לא נכון
שהיא עזבה אותו. היא פשוט נסעה לאמריקה
כזי לרפא את היד הפצן עה שלה, ש הותקפה,
כזכור, על״ידי אריה שבו טיפלה
בגן־החיות של אילת.
היד אמנם נפצעה לפני שנה בערך, אבל
עכשיו היא החליטה לרפא. אותה.
״בעוד שנה היא תחזור,״ מודיע בני. בינתיים
הוא לא מתכונן לנסוע לשם לבקר
אותה. תחת זאת הוא יסע לגרמניה, לבקר
את העופרים. יש לו כסה דברים לסדר
איתם.
הוא החליט לנסוע לשם כשיום אחז הוא
שמע תקליט ועליו היה כתוב: חיי אדם,
שני קבצנים וחמורון, מאת א. עופרים. כיוון
שאת השירים הללו הוא כתב בעצמו, במו־ידיו,
הרי זה נראה לו בהחלט מוזר שהם
מיוחסים לידידו העופר.
הוא החליט לנסוע לגרמניה כדי לשוחח
קצת על זה. אולי אפילו בבית־המשפט.

בירכו אותם, ולחצו לה ידיים ונישקו
אותה, ואפילו האמא של צדוק, הגברת
הזאת שהיתה באה אליה תמיד למס־

פרה לעשות אצלה מניקור, היתה שם
ובכתה מרוב שמחה.
צדוק היה לבוש יפה נורא, וכשהיא
ראתה אותו, נהיה לה חם בלב, כמו
באותו היום שהוא בא למספרה, איפה
שהיא עבדה, כדי לקחת א ת האמא שלו,
והסתכל אליה בעיניים כאלה עצובות,
של זמר.
היו שם המון זמרים אמיתיים, שמופיעים
בפני קהל, כגיבה הדרי, שוק־מי
ת ליבנת, והיו שם אפילו שחקנים
כמו אברהם ארגמן, ואלכסנדר
י הלו מי, וזמרת אחת שרה במיוחד לכבודה
שיר על החתן והכלה, וזמר אחד
שר מזל טוב, ויפה הרגישה שיום יותר
גדול מזה לא י הי ה לה יותר בחיים.

סבלה כל כך הרבה ממני, שאני כבר לא
אוכל לעזוב אותה יותר,״ הוא אמר.
שמוליק חזר אל ג׳וזי בלב שלם. הוא
המשיך אמנם לבגוד בה, מדי פעם, עם נשים
נוצצות מתל־אביב ומחוצה לה, אבל הוא
עשה את זה בצורה הרבה פחות גסה מאשר
בעבר, וג׳וזי סלחה לו והבינה אותו, כרגיל.
לאחר שהקשר המשותף ביניהם התהדק,
הם החליטו להוליד ילד. שמוליק רצה בן.
.ג׳וזי רצתה להיות אם, וגם ידעה שכשתהיה

אם לבנו״ ,תוכל לשמור עליו יותר חזק.
משום שלמרות שחזר אליה, היא לא פסקה
לפחוד שביום מן הימים יעזוב אותה שוב.
היד. חשש שג׳וזי הצנומה והרזה לא
תצליח לשמור על הריונה. שמוליק הכניס
אותה לבית־חולים יקר ומיוחד בשוזייץ, ושם
היא שכבה תחת השגחת רופאים מעולים.
אבל כל זד, לא עזר. השבוע היא הפילה
את תינוקה. היא ויתרה לעת עתה על התוכנית
להפוך אמא, ושבה להיות זמרת.

יפה וצדוק סביר

החתיכה שלי, סולטנה.

את יודעת שאנחנו

יוצאים חזק מאוד?״
את סולטנה הוא הכיר לאחר שהלב שלו
תוקן והוכן לקראת פעולה מחודשת. הוא
הפעיל אותו מיד עליה, ומאז הם נראים יחד.
הוא התאהב בה בגלל הבטן שלה. יש לה
בטן נהדרת, כי היא רקדנית־בטן, והוא התאהב
בה גם בגלל שיש לה עבר עם מרלון
ברנדו. היא כמעט בילתה איתו ערב אחד.
״אם למרלון ברנדו מותר, אז למד, לי לא?״
הוא אומר ועושה.
הצרה היא שהרופא אמר לו, כשעזב את
בית־החולים, שאסור לו, במשך חודשיים,
לגעת נגיעה רצינית באשה.
אבל לעומת זה אורי זוהר, שהוא מומחה
יותר גדול בעניינים הללו, אמר לו שלא
יפחד, שיש לו הרבה ידידים שסבלו מהתק־פות־לב,
והם עוד לא הספיקו לעזוב את
בית־החולים, וכבר עשו מה שעשו, ושום
דבר לא קרה להם.
מרקו תורג׳מן לא ידע על מי לסמוך ולמי

סולטנה במסיבת מרקו
לשמוע. אבל כשהוא הגיע מבית־החולים לביתו,
ומצא שם את אחת הידידות הקטנות
והנחמדות שלו, הוא מודה ומגלה שהחליט
לשמוע לעצתו של אורי זוהר .״ועובדה,״
הוא אומר ,״אני בריא ושלם.״

מ• למי
אלונה לשם, איינשטיין לשעבר, הת־נחמה
על אובזן בעלה, אריק איינשטיין,
בעזרתו של טדי שאולי, שלקח אותה
תחת חסותו, בילה איתה, ואהב אותה.
אבל כשאריק איינשטיין חזר ארצה, לביקור,
אלונה חזרה אליו, ועזבה לשם כך
את ידידה החדש, טדי שאולי.
טדי שאולי התנחם על כך מהר מאוד
בעזרתה האדיבה של ידידתו לשעבר, תל״

מה מבנם.

מכנס היו ידידים עוד לפני
לשם. הם במעט עמדו אפילו
שהורית של תלמה התנגדו
במידה רבה לפירוד בין ה
הוא
ותלמה
תקופת אלונה
להתחתן. אלא
לרעיון, ועזרו
שניים.
לאחר שאלונה חזרה לבעלה אריק איע־שטיין,
חזר טדי שאולי לידידתו תלמה מכנס.
אבל אריק איינשטיין נשאר בארץ רק
שבוע ימים, ועזב לפני שהתברר עתיד
גירושיו או נשואיו.

במדינה

7ו ^ £11י ! 1 0 1 1 ^0 0הסרט החרט טל סידני פואטייה זכה לתשבחות
מפי בל אלה טראוהו. אחדי ״קרן אחת טל אוטר״ הסרט ״לאדוני באהבה״ אפוף׳אוירה סמיכה
טל מתח ודגט.זה! ספור טל ימים אלה בלונדון העיר, טל מורה
צעיר ותלמידים ותלמידות צעירים,

חי 1ת
כלבי ם
על שתיים
למשפחה תל־אביבית אבד כלבלב שחור,
קטן. הילדים היו קשורים אליו מאוד. ולבן
פירסם האב מודעה בעיתון וביקש מהמוצא
להחזיר את האבידה.
שעה לאחר צאת העיתון צלצל הטלפון
בבית הכלב האבוד. האב הרים את הטלפון
ובחור צעיר מעבר לקו אמר לו :״אדוני,
מצאתי את הכלב שלך. הוא נמצא איתי
כאן, על יד קולנוע רמה ברמת־גן. כמה
תשלם ליי״
האב הציע חמישים לירות. הבחור הצעיר
שמעבר לקו אמר שאין זה מספיק .״בפחות
ממאה לירות אני לא אתן אותו,״ הוא אמר.
האב הסכים לשלם מאד, לירות. הוא לקח
מונית, נסע לקולנוע רמה ברמת־גן וחיכה
למוצא הישר ולבלב. המוצא לא הגיע• לאחר
חצי־שעה הזר האב לביתו.
״אין לי קסדה 1״ הוא לא הספיק
לפתוח את הדלת והטלפון צלצל. הוא הרים
את השפופרת ובחור צעיר מעבר לקו הודיע
לו :״אדוני, אני גר ביהודיה. מצאתי את
הכלב שלך ולקחתי אותו אלי. הוא נמצא
איתי כאן. כמה תשלם ליי״
האיש, למוד־נס׳־ון, אמר לו :״אני אשלם
לך מאה לירות. תביא אותו לביתי.״
״אני לא יכול,״ הסביר הבחור ,״הנסיעה
תעלה לי הרבה כסף. גם הסתכנתי כשלקחתי
אותו. ילדים זרקו עליו אבנים, בקושי

דוזשודודפות י
*_ הכיבגיי ״לו

לי״ עולם הזמר ו,
בפזמיגה הצועדעי ״3יניייים בא
״לאימי באהבה״

גצגעים

פיר

8״ ״יעו * סז
הצגת בכורה ארצי ת יזשביע ב־״אופיד״

תל־אביב

מבצע בגרות ועם טוטו חמישים, מאה, מאח וחמישים
הצלתי אותו. יש לי וספה, אבל אין לי
קסדה, אני לא יכול להביא לך.׳״
האיש הבטיח לקנות לו קסדה, לשלם לו
מאה חמישים לירות והבחור הצעיר הבטיח
לבוא עם הכלב בשעה חמש.
לא עברו חמש דקות ואדם נוסף צלצל
בטיופון. הפעם האיש היה עוד יותר למוד־נסיון
והוא שאל את המצלצל איך נראה

הכלב.
״הכלבי״ אמר המצלצל ,״הוא נראה בכה,
שחור כזה, כמו כלב. הגודל? גודל רגיל,
כזה גודל של כלב.״
מה שבטוח בטוח. האיש הבטיח לבחור
מאה וחמישים לירות בתנאי שיביא את הכלב
לביתו.
המצלצל הבא הבטיח תמורת מאתיים
לירות להביא את הכלב לקולנוע תל-אביב.
זה שצלצל אחריו טען שהכלב ׳ויצוע וצריך
לבוא לקחת. אותו. אחרי זה צלצל מישהו
והודיע שראה את הכלב תלוי באיטליז.
מישהו אחר, בעל קול די רציני, אמר שהכלב
אצלו והוא יביא אותו ללא תשלום.
יש חוש הומור. ב0ך הכל צלצלו באותו
יום לאותו בית ארבעים איש. הם
צלצלו ממקומות שונים, היו להם קולות
שונים, והיה להם אותו !הוש הומור. הם
אמרו את אותם הדברים, כאילו נדברו איש
(המשך בעמוד )26
ה עו ל ס הז ה 1577

תל מידי טכניכון ייהנו ב מ סג ר ת המבצע
מההק לו ת :
.1ספרי לימוד ב הו צאת ביה״ס ללא
תשלום.
.2עזרהבמתמטיקהובאנגלית
ל מתק שים.
.3תלמיד, אשר לא יעמוד בבחינו ת,
רשאי להמ שיך א ת לי מודיו

חינם

עד ל ה צל ח תו.

ה שבוע 1פתחי
חדשים:
קורסי
( מזו רזי ם ו אינ טנ סי בי ם)

בגרות ערג למועד אפריל .1968
מוקדמות ערב למועד אפריל 1988
מגמות הומניסטית, ריאלית
אפשרות לימוד מקצועיות כודדיס.

פרטיםוהרשמה 9— 1 :לפנה״צ ; 4—7בערב
תל-אביב: דרך פ״ת ( 44 פינת רחוב הרכבת,
התחנה המרכזית) .י
תל-אביב: דרך פ״ת 126 למול הקריה).
חיפה: רחוב בלפור ( 5מול הטכניון).

נשואין התלויים בחוט

לשבט באלאנטה באפריקה יש מנהג
מוזר: כאשר נערה מתחתנת . ,היא
מקבלת במתנה שמלת כלולות, דה־נשואין
נמשכים כל עוד השמלה
קיימת. ברגע שהתפוררו־ ,השמלה,
נחשבים הנשואין כבטלים ומבוטלים.
בישראל מעונינות הנשים בעיקר ב־אורך־החיים
של גרביים ולכן הן קונות
גרבי ״מרסי״ יותר מכל סוג
אחר. נסיונן הוכיח את איכותם של
גרביים אלה. כפי שהוכח במחקר
של אגודי הצרכנים׳ אויר חייהם
שתה לזה של גרביים הרבה יותר
יקרים. גם השנה — לרשותך שישית
״מרסי״ ,שישה גרביים מעולים באר־נקון
אחד, באופנה החדשה ובמחיר
הישן 6.— :ל״י בלבד (או — 7.ל״י
לגרבי ״מיקרומש״ ארוכי מכפלה).

נו! 1יםנ!אב 1ינ1ר 1בגר בי

טבניבון -בת 3ר לבגרות

־י״צשן ן[ זזצחיק אדע ד ברוו רתד-אנינ!״ אצד נאצו
בחובות 11 שד הומור אמריקאי עו מלחמת ששת-היגים

״ — שבבר לא משתמשים בנו אלא במשאיות
רוסיות חדישות,״ זה מה שאומר
גמל אחד למשנהו במידבר סיני, לנוכח

משאיות כאלה העולות בעשן.
אבל זאת רק אחת הבדיחות שעדיין מצחיקה
את אמריקה בכל עת שהיא נזכרת

־ 1181:6111118 ווזי?116002,? 1
!6611 1(611115־101* 181

1816נ<1נ! !1 8ז׳ת8נ £1x20!,
׳ומ&־דין סתגן 1 {! 111688מ<5נ-8ו101• * 1(11

״גמאל, זה לא קצת מאוחר
להתחיל באימון גופני?״

״מי מתפלל מי? אני מנסה לשמוע
אם השריון הישראלי מתקרב!״

במלחמת ששת־הימים. זה לפחות מה שסבורים
מחברי החוברת המצויירת השמה
ללעג את הצלחותיהם של הערבים בקיץ
שעבר, להם באמת קרה דבר מצחיק בדרך
לתל־אביב.
את שער החוברת הזאת מקשטת התמונה
המפורסמת של נאצר ועאמר במטה־האויר
המצרי הקידמי בסיני, אבל בשינוי
קטן — כל הנוכחים חובשים על עינם
השמאלית את הכיסוי הדייני המפורסם
(המונח

״אנחנו פאן ,3000 ויש רק ישראלי אחד ! למה לא נתנפל עליו ז״
״יחסיי־הכוחות לא מוצאים חן בעיני״.

עליונה

מימין).

ב.ק.ל. לדיין. בכלל דיין הוא נושא
רציני מאד. לפי השמועה פנתה אליו ממשלת
ארצות־הברית שיקפוץ לוויאטנאם ו יגמור
שם את המלחמה.
״בבקשה,״ אמר דיין ,״רק שיהיה לי איזה
סופשבוע חופשי.״
האמת היא שזאת לא הפעם הראשונה
שהאמריקאים פנו אל דיין על־מנת שיחלץ
אותם מצרה. גם לפני במה שנים הם עשו
את זה. רק שדיין לא הסכים אז לעמוד
בראש הפלישה לקובה. אחרי הכל היא
יצאה ממיפרץ החזירים.
או תמונה בלשכת־גיוס אמריקאית: דיין
מתייצב עם כיסוי העין שלו ויו״ר ועדת
הגיוס תופש את ראשו כין ידיו :״ריבונו־של־עולם
ולזה קבענו כ.ק.ל( .כושר קרבי
לקוי
בר־מצווה גקאהיר. את כל החוכמות
האלה הכניסו המחברים לפיות הגיבורים
לפי מתכונת הקומיקס. והבאלונים האלה
באמת אומרים את הכל. כמו אבא אבן,
למשל, המגיע לניו־יורק לישיבה של מועצת־הבטחון.
שואל אותו איש המכס :״מה
יש לך להצהיר?״ ״שום דבר,״ עונה אבן,
״רק סוריה, מצרים וירדן ! ״
אך הגיבורים האמיתיים הם, כמו כן, הערבים.
למשל
חיל־האויר המצרי.
טס לו אוירון אלג׳ירי בודד בשמים ו־

״האמינו לי, היה להם מזל שלא הפעילו את התותחים. השלומיאלים האלה כיוונו אותם לעבר קאהירי״

משדר לקאהיר :״האלו׳ קאהיר 1כיצד אני
מצטרף לחיל־האויר שלכם?״
התשובה :״איזה חיל־אויר? עכשיו אתה
חיל־האויר שלנו ! ״
או אורח בקבלת־פנים רשמית אצל נאצר.
הוא מבקש רשות לצאת לבית־השימוש.

״זה בסדר,״ אומר לו נאצר ,״ז ה עדיין
בידינו.״
מד, שלא כל כך בטוח בקשר להילטון
הקאהירי. אומרים שהישראלים מתקדמים
כל כך מהר לעברו עד שהם כבר מזמינים
שם אולמות לחגיגות בר־מצווה.

״איד הגעת הנה?״
״איזו שאלה! כ,אל־על /כמוכן!״

לא נעדר גם מקומו של המלך חוסיין.
למשל, כאשר הוא מחלק אותות־הצטיינות.
אז הוא מעניק עיטור לחייל הלגיון ומודיע
:״אות זה אתה מקבל עבור הישגך
בבריחת מאה מטר.״
אבל חוברת בדיחות על נושא ישראלי

אינה שווה את הסנטים שלה אם לא מופיע
בה ביג׳י. לכן הוא נועל את החוברת בצילום
בו רואים אותו צף על־פני המים
וממלמל לעצמו בנוסח הבנגוריוני המקובל :
״סיני, שמיני. לא יכלו לכבוש לי את הריביירה?״

״כמעט וככר ניצחנו כמלחמה, ואז עשינו
טעות גורלית -הפעלנו את הצכא שלנו!״

במדינה
(המשן מעמוד )23
עם רעהו. לאיש מהם, כמובן, לא היה שום
כלב.
וכך זה נמשך איזה שבוע, עד שהמוצאים
הישרים, ויש כנראה גם כאלה, שמצאו את
הכלב, טוטו, ושמרו עליו בביתם, ראו את
המודעה.
׳מייד הם התקשר ווהחזירו את הכלב לבית
בעליו.
הם ביקשו בתמורה רק דבר אחד. לדעת
מדוע נקרא הכלב טוטו.
ההסבר לזה היה פשוט.
כיוון שהכלב הוא תערובת של פודל וטרייר
טיבטי נחנה לו המשפחה את השם
טוטו, מתוך תיקווה שאי־פעם יזכה אחד מבניה
בטוטו ואז יובלו לרכוש פודל אמיתי.

מנעו!
מיו לשכה
שכזאת

לשכת שר־האוצר פנחס ספיר — בנק
למשכנתאות בע״מ
לשכת שר־המשפטים יעקב שפירא —
משדד טורכי־דין
קשה להאמין ששלטים בנוסח כזה יתנו־

השלט של לשכת גלילי
השלט כן, הלשכה לא
סטו על דלתות לשכותיהם של שרי ממשלת
ישראל. אבל בבנין אל־על ברחוב בן־יהודה
בתל־אביב מתנוסס בין תיבות־הדואר השלט
הבא:
לשכת השר י. גלילי — חברת להשקעות
ופיתוח באפריקה בע״ם (ראה תמונה).
אלה הרוצים לפנות למשרדי החברה בחדר
מם׳ 632 בבניין מתבקשים בשלט הקבוע
בדלת מתחת לשלט הגדול של החב־רת
להשקעות לפנות לחדר 633 הנושא את
השלט: לשכת השר י. גלילי סא״ל י. בן־דוד.
ס בי רוכ דו ר. החברה להשקעות ופיתוח
באפריקה איננה עסק פרטי צדדי של שר־ההסברה
וגם לא שם מוסווה של אחת מזרועות
ההסברה של משרדו. זוהי חברה
פרטית בבעלותו של טגן־אלוף יהודה בן־
דוד, לשעבר שגריר ישראל במאלי וסנגאל.
בתקופת המלחמה גויס בן־דוד לשרות
מילואים. הוא הוצב למשרד־ההסברה כדי
לסייע במשימות ההסברה לחו״ל.
כאשר הסתיימה המלחמה, נענה בן־דוד
לבקשתו של השר להמשיך בתפקידו שנה
נוספת במשכורת• מכיוון שלמשרד ההסברה
לא היו חדרים מיותרים כוי לאפסן בהם את
בן־דוד, הוא הציע להמשיך לעבוד בתפקידו
הממלכתי במשרדיו הפרטיים בבניין אל־על.
עד כאן הכל סביר וברור. מה שלא ברור
הוא מדוע קבע בן־דוד שלט אחד להברת
ההשקעות הפרסית שלו וללשכת הבוס שלו.
מה עוד שלשבת השר גלילי איננה נמצאת
כלל בבניין אל־על אלא בבנין משרד־ההסברה
בקרייר, בתל־אביב.

קרמים חדשים
של ׳שרקן

לטיפוח העור ולהזנתו
במשך כל שעות היום והלילה.
וזזס 0ס 1ח 96ח!זז להגנה
מפגי אבק ולמניעת דלקות ופצעונים.
חז 0ס 0זס 1$1ס4א -ל שמירה על לחות העור.
וח 0ס 9ח!ח13 חנ<ע -קרם חצי שמן
להזנת העור זבסיס ל״מ׳יק־אפ־.
וח 9 0 0ח 1ת 18ז 0ס1א -לטיפוח העור ולהזנתו.

יופי מתחיל ע ם
המפיצים חב׳ נורית בע׳מ

טלויזיה נוע שי ת
החודש נפ ת חי ם קורסי ערב

$רדיו מעשי
קציני רדיו
6טלביזיה מעשית
@ חשמלאות

הווי

הנ1ו

פרטים והרשמה :

9—1בבוקר; 4—3אהה״צ
די ^י די דן ט דוניו־ז רז
פ ר טי םוהרשמה 1־ 9בבקד *1-0אח״הא

תל ־ אביב

ירושלים

חיפה

באר־שבע

הנגב 8׳ - 10

מרכזית)
(תחנה

רח׳ ההסתדרזת 20
(פנת רח׳ ש מ אי )1

רח׳ בי א לי ק 17
(פנת רח׳ הרצל)

רח׳ ההסתדרות 76

(מול הדואר)

בי ההג דו ל בי שראללמק צו עו ת האלקטרוניקה

• מאזני־הצדק. בתל־אביב החלים
פקיד בנק לבדוק סוף־סוף את הערך האמיתי
של המטבע הישראלי, שקל לשם כך קילוגרם
אחד של מטבעות אגורה אחת, גילה שערכן
מסתכם בעשר ל״י; קילוגרם של מטבעות
חמש אגורות הסתכם ב־ 21.75ל״י;
קילוגרם של עשר אגורות ב־ 23.80ל״י;
קילוגרם של 25 אגורות ב־ 38.50ל״י; קילוגרם
של מטבעות חצי לירה ב־ 73.50ל״י;
וקילוגרם של מטבעות הלירה החדשות התגלה
כשווה בדיוק 111 לירות.
ה עול ם הז ה 1577

דוגמנית הווירוס
(המם<ך מעמוד )15

רה זה היד, המין. כשגילתה אותו באחת
מכיתות־הציור, הורתה לסלקו מהמקום.
היו בעיות גם בפעם הראשונה שהיתר,
צריכה להתפשט בפני כיתה שלימה ולא
בפני צייר בודד .״בפעם הראשונה זד. היה
קריטי, כאילו אני צריבה להתפשט באמצע
הרחוב. קיבלתי קצת הלם מכל העיניים
שננעצו בי, עיניים של זרים שלא הברתי
אף אחד מהם. אחר כך התרגלתי כבר. עכשיו
אני מרגישה לא נוח כשאני מתפשטת בפני
אדם אחד בלבד— ז ה יוצר קירבה אינטימית.״
כיום אפשר לומר בשקט כי מרבית
יצירות האמנות הכוללות נושאי עירום, והנד
צרות בתל־אביב והסביבה, נוצרו בהשראת
גופה של עדנה. היא משמשת דוגמנית־עירום
במכון לציור על־שם אבני ובמכון לאמנות
הפלסטית שליד עירית בת־ים.
היא מתפשטת בבוקר, בערב ובלילה ויש
ימים שהיא מתלבשת רק כדי לעבור מהתפשטות
אחת לשניה.
פטר מרום צילם אותה לאלבום־ד,עירום
שהוא מכין ועוד חצי תריסר מצלמיה הידועים
של תל־אביב הנציחו את חלקי גופה
השונים באינסוף של צילומים. היא מתפשטת
בפני בודדים וקבוצות ויש ימים שהיא
חייבת לשבת כארבע־חמש שעות באותה פוזה
בעירום.
אבל בתחילת דרכה לא היו לעדנה לקוחות
כל כך רבים. יום אחד היא אפילו הגיעה
למצב בו פירסמה מודעה בעיתונים בנוסח:
״מודל־עירום מבקשת תעסוקה.״ היא קיבלה
15 פניות בכתב .״אבל שום דבר כמעט לא
יצא מזה,״ נאנחת עדנה. מרבית המשיבים
למודעתה היו אנשים שהציעו לד. להשתתף
בתפקיד ראשי בסרט שהם עומדים להפיק.
פורנוגרפי.

עד הרגליים 7 ,א ע? השדיים
• ש אנשים שחושכים שאם בחורה
ע ׳,כבר מוכנה להתפשט,״ אומרת עדנה,
״אז היא תהיה גם מוכנה לקפוץ ישר למיטה
שלהם. הם משוכנעים שאם אין לי סייגים
בקשר לעירום, אז אין לי סייגים גם בקשר
לדברים אחרים. אני דואגת להעמיד אותם
מהר על טעותם.״
לבחורים עימם היא יוצאת לבלות, מגלה
עדנה מיד ממה היא מתפרנסת .״אני לא רוצה
לרמות אותם, רק שלא יהיו להם אשליות
בקשר למה שאני.״ יש כאלה ששואלים:
״האם התלמידים מכבדים אותך?״ ואז עדנה
זורקת אותם מעליה בערב הראשון. ויש
כאלה שמחכים לה עד שתתלבש אחרי כמה
שעות בעירום ואפילו מביאים לה לקוחות
חדשים.
אין זה נדיר גם שכמה מאלה שצופים
בגופה העירום במשך שעות בשיעורים,
מנסים להתחיל עימה אחר־כך, כשהיא לבושה.
״קרה לי כבר פעם שאחד התלמידים שציירו
אותי, ניסה להתלבש עלי. אבל אם אני לא
מרגישה רגש למישהו הוא יכול להתלות
עלי עד מחר. ראיתי שהבחור הזה קמצן
באופן דרסטי וזרקתי אותו מעלי מהר. אני
לא מצפה מהגבר שיוצא איתי שיפזר עלי
מיליונים, אבל אם מישהו קמצן חולני, אני
לא יכולה לסבול זאת.״
הפסיכולוגים מסוזגים את דוגמניות־העי־רום
יחד עם החשפניות והנזירות.
״אלד. הם יצורים שאינם מכירים בקיומו
של המין״ ,הם אומרים• לכן, לדעתם, אין
לעירום של גופם שום משמעות מינית
לגביהן.
עדנה אינה סבורה שהיא נכללת בקטיגוריד,
זו .״אני דווקא מכירה בעצמי כיצור מיני
ויש לי יצרים ותביעות כמו לכל בחורה
אחרת. רק שאינני חושבת שיש לזה קשר
עם העבודה שלי. כשציירים, פסלים או
צלמים, מסתכלים בעירום שלי, הם אינם
מתיתסים אל עדנה האדם, אלא לגוף שלי,
גוף של אשר, שלא חשוב מי היא ומד,
שמה.״
לא תמיד זה כך. לפעמים קורה והמורה
בכיתה, המבקר את ציורי התלמידים, נאלץ
להעיר להם :״למה אתם מתרכזים כל כך
בשדיים? היא עומדת על רגליים ולא על
שדיים.״
ועדנה אומרת :״אני שומעת את הסברי
המורים ואני לא מבינה איך התלמידים לא
תופסים את זה.״ ואחר־כך היא הולכת לביתה
הרעוע, שליד איצטדיון הכדורגל
בלומפילד ביפו, ואם יש לה כוח היא מוציאה
מכחול וצבעים ומציירת.
אבל רק נופים ודומם. בלי שום עירום.
ואת הכסף שהיא מרוויחה תמורת הצגת
העירום שלה היא מוסרת לאמה. היא אינה
קונה לעצמה בגדים יפים ולא חפצי־מותרות
אחרים. והיא מאמינה, שכמו באגדות, גם
היא תוכל פעם לרכוש בכסף זה דירה חדשה
לה ולהוריה.

טקס טי ל שמפו — ל הגנ תהצ מר!
אין כ מו ״ טקס טי ל שמפו״ ל טיפול באריגי הצמר,
ול שמירה על אי כו ת ם של אריגי ם עדינים ו סי בי ם סינ ט טיי ם.
טקס טי ל שמפו מרענן א ת הצבעים ו מעניק ל אריגי ם גמישות ורכות.

+בד מ ת־גן
היום, יום רביעי 22 ,בנובמבר, בשעה
8.30 בערב, באולם קפה עצמאח /בגן
המלך דויד (מאחורי קולנוע אורדע),
ירצו

רפאל אשכול
עו״ד שמואל סכל
ואלפס מסים

על הנושא:

המלחמה — ואחריה פיחות
^ בבאר־ שבע
ישיבת הלישכה האירגונית של התנועה
תיערך ביום ראשון 26 ,בנובמבר, בשעה
8.30 בערב, בביתו של דן לחמן, רחוב
קלישר ( 6שכונה ג׳) .חברים ואוהדים
מוזמנים.

#ב חי פ ה
ביום רביעי 29 ,בנובמבר, בעשה 8.30
בערב, בקפה פת (רחוב מוריה )50 ירצה

אלכם מסים
על הנושא:

שטחים חדשים -
מדיניות ישנה
#בבת־י ס
ביום חמישי 30 ,בנובמבר, בשעה 8.30
בערב, יתקיים ערב שאלות ותשובות,
בהשתתפות

ח״כ אורי אבנרי
עו״ד אמנון זכרוני
צבי ידידיה
פרטים מלאים בגליון הבא.

ה עו ל ם הז ה 1577

#בנ ה די ה
ביום שישי 1 ,בדצמבר, בשעה 8.30
בערב, באולם מלון רחנבלט, רחוב
וייצמן במרכז נהריה, יתקיים ערב
שאלות ותשובות על הנושא:

שישה חודשים
אחרי ששת הימים
בהשתתפות,

ח״כ אורי א מרי
שלום כהן
עו״ד שמואל סגל
אלכם מסים

רמת־גן אינה
בית־סוהר !
אחרי שבשבוע שעבר הביאו עסקני
הכפייה הדתית לביטול מופע בידורי
שנועד להתקיים בערב־שבת בקולנוע
אורז־ע ברמת־גן, יתקיים ביום שישי
זה 24 ,בנובמבר, בשעה 8.30 בערב,

אשר יענו לשאלות הקהל.

#בפתח ־ ת קוו ה
ביום רביעי 29 ,בנובמבר, בשעה 8.30
בערב, יתקיים חוג־בית אצל אורה ישורון׳
רחוב כצנלסון ( 32 רמת־ורבר) ,בהשתתפות:

עמום
קינן
מהתנועה למען הפדרציה

חברים ואוהדים מוזמנים.

בטאון התנועה ״כוח חדש״ יוצא השבוע
לאור ויישלח למנויים. הזמנות לגליונות
נוספים במזכירות, ת.ד ,136 .תל־אביב.
חבר ואוהד,
שנ״ם עזר לממן כל מיני פעולות
— אבל לא את הפעולות שלנו. אנו
סומכים עליך. תרום לקרן הכוח החדש.

ערב

מחאה

הש תתפות :

ח״כ אורי אבנרי
ד״ר רם מואב
עמום קינן
יימכרו כרטיסי־הנחד, במחיר 10 אג׳

בווו 3ו ע _ בי _ 3״ ^

^ ל ^ הפתס ^
ף?ד>•110^ 210 0

חזרה לתחילת העמוד