גליון 1579 מתאריך 6 בדצמבר 1967

מ׳ מנ צ ר אותו*
מ׳ נ הנ ה מ מנוי

ישחם לבינסו! אילו! ־

היו ס 011

0019 טוס 1910

-המפתחל^כיווז ה 113גגיותד -

בתוספת, ל׳שנ׳ני סופר

עכשיו,
מ חזי ק

מפת חו ת

תקבל

חינם ־-

ם ! פ ו ב קנו ת ך 8סכיני׳

גילוח פרבור,ישרפ סופר, מפלדת אל־חלד

-ארוזים

באריזה מיוחדת,

החזק

אתמפתחות׳ ך

שרפ

פרסה

׳שופר -המפתח

לגילוח קל. חל ק ושוב.

״לבריטים ולצרפתים אין מה להפסיד
אם יסולקו מעיראק ומאלג׳יריה, לא יבוא
הקץ על בריטניה וצרפת. הם י מ שיכו להתקיים.
יש להם ממה להיסוג. לישראל אין
ממה להיסוג. היא תצטרך, במוקד ם או ב מאוחר,
לפתור את בעיית יחסיה עם עמי־ערב
בצורה שתאפ שר חיים מ שו ת פי ם...
לכן היה זה מי שנה היסטורי להצטרף לשיירה
של בריטניה וצרפת.״

״הבה ונהיה מעשיים. צרפת לוח מת באל-
נ׳יריה, וכל עוד היא לוח מת שם, כל ה שונא
את הערבים יכול לבטוח בחסדיה.
אולם מלחמת אלג׳יריה לא תימ שך לנצח.
באחד הימים תסתיים מה יקרה למחרת
היום?
״אל נשלה את עצמנו. צרפת היא גם כיום
מעצמה מוסל מי ת גדולה. עוד יש לה אינטרסים
אדירים בעולם המוסל מי יהיה
זה טירוף־דעת מצידה אם לא תעשה את
הכל, למחרת הפ שרה באלג׳יריה, כדי לפייס
את המוסלמים.״

לפני ארבע שנים, ביולי , 1963 התווכח
אורי אבנרי מעל דפי העולם הזה
( )1347 עם נאום שנשא שמעון פרס.

אמר אז פרס:

״נשארה בפנינו הברירה האירופית, ובתוכה
העמדה הצרפתית — עמדה שהחלה
לנוע על פסים צרים של יחסים בטחוניים,
ולבשה את התנופה של פינומן בינלאומי,
כאשר עם בן 50 מיליון תושבים רוחש
חיבהעמוקה לעם בן שני מיליון תושבים׳
חיבה שהחלה מעזרה, חיבה המניבה
עזרה, ואנו אסירי־תודה על כך.״
על כךענהאכנרי :
״צרפת עזרה לנו מ תון אינטרס אנוכי
שלה — כ מו כל מדינה העוזרת למדינה
אחרת. ב היו ת ה שקועה ב מל חמת אלג׳יריה,
סיפקה לנו נשק, כדי שנסיח את דעת שאר
הערבים משדה־הקרב האלג׳ירי. עתה, מש נסתיימה
מלחמת אלג׳יריה ב תבוס ה גמורה
של צרפת, שוב אין אינטרס זה קיים.
״אמנם, יש בצרפת באמ ת אהדה רבה לישראל,
א ן זו בוודאי אינה מספקת כדי
לעמוד מול שיקולים ממשיים. למ של: האינטרס
הצרפתי ה חיוני לקיים שיתוף־פעולה
כלכלי עם אלג׳יריה החד שה, ה צו רן הצרפתי
לה שתמש במידבר האלג׳ירי לניסויים אטו מיים׳
הרצון הצרפתי לרכוש בחזרה את ה מעמר
ה מסורתי שהיה לה בארצות ערב.
״בקיצור: קייס חשש ח מור שהסוסהצ
רפתינגמר.׳

את האזהרה המוחשית ביותר פירסנד
נו לפני שנה וחצי, בסידרת מאמרים בז;
דיוזח אורי אבנרי על פגישותיו עם מנהיגים
ערביים וצרפתיים.

* מ ת אי ל סל וג• שי ע ד וגוון
* שו מרעלהת סרו ק ת ומו סיף ל ה ברק
בו שםע דין וריחני
1>1ך״ -א ם מוצר• איכות ב אירו סולים

של שארל דה־גול. איש שיחי
הדיבור על תופע ה זו.
״מה רוצה דה־גול?
״בן־ שיחי ה שיב במילה אחת: נפט .
צרפת רוצה זכיונו ת־נפ ט במרחב הערבי.
היא רוצה ל שבור את א חיז ת חברות־הנפט
האנגלו־סכסיות. היא רוצה להפוך
ספקת סס׳ 1של אירופה ב ש טח הנפט. היא

מאמרו של אורי אבנרי ,״הלוף
וחזור״ -שבוע אחרי תום מיב־צע־פיני
(״העולם הזה 996

פחות משנה לאחר מכן, מאמרו
של אורי אכנרי ״צרפתאל״ (״העולם
הזה״ ,)1035 באוגוסט : 1957

המפתחות

בסחז יק
המיוחד של

לא נעים להגיד :״אמרנו לכם.׳׳ בשער,
של הזדעזעות לאומית, בשער, של
משבר, לא נעים להגיד: חזינו זאת מראש.
אבל הדבר דרוש.
אם אתה קורא ותיק של השבועון המסו־יים,
לא יכולת להיות מופתע מנאומו של
שארל דה־גול.
וכאשר אתה קורא את מאמרו של אורי
אבנרי בגליון זה, לא תוכל להתעלם מן
העובדה כי אין בו אף מילה אחת חדשה.
אמרנו את אותם הדברים לפני עשר
שנים, לפני חמש שנים, לפני שנה. איננו
חכמים אחרי מעשה — כי אמרנו את הדברים
שנים רבות לפני המעשה.

הנה מיבחר של קטעים מן העולם הזה
בעשר השנים האחרונות — מיבחר קטן
מאד, מתוך מאות מאמרים שכתבנו על
נושא זה במרוצת השנים, באותה רוח.

הרחיב

על הפגישה החשובה ביותר, עם
מי שהוגדר כ״אחת הדמויות החשובות
ביותר בעולם הערבי״
דיווח אכנרי כלהלן (כ״העולם ה זה״
:) 1495

״העולם הזה״ 1495
רוצה, בדרך זו, ל שבור את התלות הגרמנית
בנפט האמריקאי, וליצור תלות ג רמני ת בנפט
הצרפתי.
״לצורך זה הלאימה ממ שלת צרפת, ל מע
שה, את כל חברות־הנפט הצרפתיות. הוקם
מוסד ע ליון, מתאם, בו שולטים פקידיו
של דה־גול, והמוסר פ קודו ת מ חייבות לכל
החברות*.
״.על מה דיבר מאלרו** בקאהיר? גילה
בן־ שיחי, :על נפט, על נפט ועל נפט.׳
״ ,לכס מספרים הצרפתים שמאלרו דיבר
על שלום ישראלי— ערבי. אבל זה רק בש ביל
לזרוק חול בעיניכם. ישראל לא הוזכרה
כלל. ברגע ז ה רוצה צרפת בנפ ט׳.״

על השער של אותו גליון פורסמה תמונה
של נשיא צרפת, והמילים ״התוכנית הסודית
של דה־גול״.

יכולתי לצטט כאן מאות מאמרים
אחרים. דומני שדי במובאות קצרות אלה.
מה הן מוכיחות?
הן מוכיחות כי הניתוח שלנו היה נכון,
והניתוח של ממשלת ישראל וראשי כל המפלגות
— היה מוטעה.
הדברים שאמרנו, שנראו אז כדברי הבל
ורעות־רוח, נראים עתה כמובנים־מאליהם.
דברי חברי־הממשלה וראשי־המדינה, שנראו
אז כשיא החוכמה, נראים כיום כדברי־איוולת.
חבל שאין לנו מקום לצסטם בהרחבה.
מדוע? מפני שיש לנו תפיסה אחרת, וגם
מקורות אינפורמציה אחרים במרחב ובאירופה.

איני
אומר זאת כדי לספוח לעצמנו
על השכם.
בהביאי מובאות אלה, יש לי בתנה ברורה.
הייתי
רוצה לעורר בלבך את ההירהור
הבא :״אם מסתבר כיום, באיחור של עשר
שנים, כי העולם הזה צדק אז — אולי
יתברר בעוד עשר שנים כי העולם הזה
צודק היום? ״
היום אין עוד אפשרות לתקן את השגיאות
שנעשו לפני עשר שנים. אבל אפשר
למנוע שגיאות חדשות — חמורות וגורליות
עוד יותר.
* ז הו ה מוסד שה שיג, לפני שבועיים,
את הסכם־הנפט ההי סטורי בין עיראק וצרפת.

מאלרו, שר־התרבות הצרפתי, ביקר
ז מן קצר לפני כן בקאהיר.

״העובדה המדינית מיספר 1במרחב ברגע
זה היא המיתקפה המדיני ת הגדולה
ה עול ם הז ה 1579

את חייבת לעצמך
כמה דקות ליום לטיפוח מראיך ויופיך
שיטת הטיפוח 1—2—3של הלנה רובינשטיין
תעניק לעור פניך מראה צעיר ורענן
והיא גם היסוד לאיפור.

הצעד הראשון בטיפול העור הוא ניקוי יסודי של
העור ב־־ 861מ 0163ק 66ס המנקה את
עורך לעומק מאבק ומשיירי איפור.

הצעד השני — רענון והמרצת העור על־ידי
שימוש ב־ 1(31 811111101110־061
אשר יעזור בהעלמת הקמטי ם הקטנים וחיזוק
העור העדין( .לעור יבש במיוחד
השתמשי ב״ 311:־ 0x11 31נ1־.) 061

הצעד השלישי הוא הזנת העור
ב־ 11316 )16 01111ז \ 61116־ ,01 שומר
על רקמות תאי העור, מחדשם ומונע
היווצרות קמטים הנובעים מעור יבש.
טיפול של כמה דקות כמה פעמים ליום כל יום בתמידות
הוא כל אשר עורך דורש לחידוש מראהו הרענן,
הצעיר והיפה.

הצעהמיוחדת: לתקופה מוגבלת
ניתן להשיג את שלושת המוצרים
החיוניים לטיפוח העור באריזה אחת,
כאשר ה־ 1(31 811111 10310־061
או 3־311־0x11 1131־ 061 ניתן חינם
כמתנת הלנה רובינשטיין ללקוחותיה.

ח 5161ח!כ 111ח 8ח 1616־1
ה עול ם הז ה 1579

מכתבים
אלי כהן
לא ייאמן! זהו סאדיזם להציג שער כזה
(העולם חזה .)1578 איך זה אין לכם קצת
רחמים בלב לזכר אלי כהן?

— בתור בדיחה, והתחלנו להתלוצץ.
מאותו יום אנו יוצאים ביחד. בשבוע
השני של ינואר, אם ירצה השם, אנו מתחתנים.

אשדוד

תל־אביב

שאול
בהן,

היה זה השער האיום — והמרשים —
ביותר שהראיתם מזמן.
מישהו היה צריך להראות איך זה קרה.
ואין ספק שתמונת תלייתו של הגיבור הלאומי
אלי כהן, הי״ה תישאר חרותה בלב
העם הזה לדורות.

מרגלית ענניה,
להציל את נאצר?

הדו״ח הסודי על המרגל מעבר ל״מסך הברזל״ —
גילוי מרעיש ומדהים — בסרט הבריטי החדש
הצגת בכורה ארצית השבוע בקולנוע ״ בן־י הו ד ה ״ ,תל־אביב

מבצע בגהת ועם
תלמידי טכניכון ייהנו במסגרת המבצע
מה הקלו ת:
.1ספרי לימוד בהוצאת ביה״ס ללא
תשלום.
.2עזרהבמתמטיקהובאנגלית
למתקשים.
.3תלמיד, אשר לא יעמוד בבחינות,
רשאי להמשיך את לימודיו חינם
עד להצלחתו.

מאיר אפרת,
שיחזור הקרבות

אבן־ספיר

הייתי אחד מחיילי־המילואים שניקראו
לשחזר קרבות. ברצוני לתאר אה הרגשתי.
ובכן, זה היד, נעים מאוד לחזור למסלולי־הקרבות.
ללא צל של התרברבות נדמה לי
שבסתר ליבי קיוזיתי שיקראו לי לשחזר קרבות
אלה — שנשארו חרותים בלבי.
חשתי התרוממות־רוח. ותהיינה מטרות
צה״ל אשר תהיינה, אין ספק כי סרט כזה
חייב להיות מופק למען הדורות הבאים, למען
היהודים באשר הם שם, ולמען אלה
שנלחמו.

ין אלירן,
הטרמפים הנעלמים
רצונך בגוף שרירי וחסון?
ויפודין הפתרון!
ת א שדו׳
)0121611

גילת לוי,

קריית־חיים

בפתורי־פירחחים
...כמה טוב שאין בארץ כפתורי-סירח־חים
(העולם הזה ) 1578 שכאלה!

שאול אכיגד,

תל-אביב

אני רק רוצה לדעת מה פשר הכפתור עם
האמריקאי המכוון אלינו אקדח?

דגה מזרח,
• צאה שלת
הדוד
״אני
מאם

תל-אביב

זו הי פארודיה של נ רז ת-גיו ס, שהו במלחמת־העולס
הרא שונה, על־ידי ממהנשיא
וודרו וילסון. היא הראתה את
סאם מצביע לעבר הקורא ואו מר :
ז קו ק לן!״ .בכפ תו ר החדש מכוון הדוד
אקדח אל חייבי הגיוס( .ראה תמונות).

יפה מאוד! עכשיו אני רק מחכה ליום

אי־שס

אלירן וה״חלונות״

לקבלת חוברת חינם
פנה אל

מכשירים לפיתוח הגוף
ודד 4915 .תל־אביב

ניו־יורק

אני אחד החיילים שנשארו בצד הדרך.
אנו פונה אליך, נהג נכבד:
#למה לא לקחת אותנו?
!#האם שאלת עצמך פעם מדוע אנו
שם, בדרכים מאי־שם לאי־שם?
י • החשבת שמשכורתו של חייל אינה
עולה על 25 לירות לחודש — ואין ביכולתנו
אפילו לנסוע באוטובוס?
• או שמא חשבת שנטרוק דלת בחוזקה,
נלכלך את השטיח, או נשרוף את
הריפוד בסיגריה דולקת?
זה קורה — אבל גם זאת אפשר למנוע.
במילה סובה אחת בלבד.

חייל,

מ ס 1י ק19

נדהמתי לקרוא (העולם הזה 576ו )
שמי החתום על מכתב למערכת, ושנשלח
מקרייודחיים.
לפי מיטב ידיעתי, ולאחר בדיקה בוועד
קריית־חיים ובמירשם התושבים, אני התושב
היחידי פה הנושא את השם גילת לוי.
לא כתבתי אליכם שום מכתב בכל צורה
שהיא ולא התייחסתי לטיבועה של האונייה
.אילת. אני מסתייג מתוכנו המשמיץ של
מכתב זה.

בלום־אנג׳לס התפלאתי לקרוא
הזה 1576 כי שמי קשור בהתפרקות להקת
החלונו ת הגבו הים בפאריס.
ביקרתי בפאריס לרגל הקלטות שנמשכו
שבוע ימים — כחודשיים לפני בוא החלונות
הגבוהים לבירת צרפת. וכך, אפילו אם
רציתי לראותם — משום שאני נימנה עם
ידידיהם — לא היה הדבר ניתן בידי.
הצטערתי לשמוע על התפרקות הלהקה
ואינני מבין כיצד שורבב שמי לעניין בלתי־נעים

לאחר סיום הופעותי בהוליבוד, לונדון
ואפריקה, אני מתעתד לשוב ארצה בסוף
ינואר ואז אני מקודד, שאוכל לראות את
החלונו ת הגבו הים כשהם, שוב, מאוחדים.

טכניפון, -בתי פ ד לבגרות

6225,19/2

גילת אחר

בהעולם

בגרות ערב למועד אפריל .1968
מוקדמות ערב למועד אפריל 1968
מגמות הומניסטית, ריאלית
אפשרות לימוד מקצועות בודדים.

פרטיםוהרשמה 9— 1 :ל פנ ה׳׳ אן 4—7בערב
תל״אביב: דרך פ״ת ( 44 פינת רחוב הרכבת,
התחנה המרכזית).
תל-אגיב: דרך פ״ת ( 126 מול הקריה).
חיפה: רחוב בלפור ( 5מול הטכניון).

אני מתייחם לנידון של אורי אבנרי (העולם
הזה 0576 ומוצא שלאבנרי יש רעיונות
מוטעים על השלום
ובייחוד על
בעיית הפליטים.
הטענה שנאצר הוא
מנהיג מתון מוטעית,
לצערי, מיסודה:
נאצר אינו מתון
ולא היה מתון
מעולם.
אם הוא מפליט
פה ושם מילים מתונות
יחסית, זה רק
כדי לכבוש לבבות אסרת בעולם.
ממתי מנהיג מתון
מביא לשתי מלחמות ודורש להשליך עם
שכן לים?

אלמוני,

מחר נפתחים
חדשים:
קורסים
( מזו רזי םואמ טנ סי בי ם)

חיפה

שמעון אבשלום,

איישם

המזל והמזלות
אני רוצה להודות לכם, בשמי ובשם
ארוסתי שושנה, על שירות שנעשה לנו
באמצעות המדור הורוסקופ.
בגליון 1576 כתבתם לי :״בן בתולה:
אתה מחפש אופקים חדשים בחייו האישיים•
אתה עשוי גם למצוא אותם, אבל
לך לאט.״ לארוסתי — אוחד. לא הכרתי
אז — כתבתם :״את, בת־שור, עשוייה
אפילו להכיר בן־זוג פוטנציאלי כדי לקשור
את גורלך בגורלו, ביום ד׳ או ה/״
ביום ה׳ 17 ,בנובמבר, פגשנו זד, את זו,
במסיבת־רעים. שנינו קראנו את ההורוסקופ

£091 קט מסז

ץ אמ1
א!0ז*ד0 5או1
הברזה ממלחמחרהעולם
בו יופיעו גם בארץ כפתורים אופוזיציוניים.
למשל:
#עשה חיים — לא פליטים.
!•׳ פוצצו ממשלת־ד,ליכוד — לא בתים
בגדה!

רפי כרג,
טעות לעולם צודקת

תל-אביב

החלטות ממשלת ישראל בדבר השיר
החדש של הלירה הישראלית( .מעריב)

דן הירש,

חיפ ה

זכות קדימה כמדור זה תיגתן
למכתכיהם של קוראים המצרפים
את תצלומיהם למפתכים.
ה עול ם הז ה 1579

בשלם

בלחג׳
גרמניה חפישפש
האלקט רוני

עד עכשיו אפשר היה להקליט את דברה
המרגלים, הדיפלומטים או היריבים המסחריים
— באמצעות מבשירי־הקלטה זעירים
ומשוכללים ביותר — שניתן להסתיר•
בשעון־יד, או אפילו בכוס וורמוט.
עכשיו הרחיקו מדעניה של גרמניה המערבית
לכת עוד יותר: מעתה לא יעזור
אף אם תפשיט את הסוכן — או הסוכנת
— הבאה להקליט את דבריך ברגע של
חוסר־זהירות.
מכשירי־ההאזנה החדשים הם כה קטנים שניתן
להסתירם על גוף עירום.
מיליוני דולארים. רוב המכשירים

מכשיר־האזנה צמוד
בחדר אסים, זוג מתעלס

פרסום מלניק

הללו מיועדים להסתרה מתחת לבגד־ים,
בחזייה, או אפילו בין קפלי־הגוף.
אפשר, כמובן, להסתיר אותם גם מתחת
פלסטר — כאילו בפצע מגליד,
״הכוונה היא לאפשר גם לאחד הפרטנרים
של זוג מתעלם בחדר אטים להאזנה
— להעביר ידיעות, ולשמור אותן בסליל
זעיר,״ מסביר ב.ב. ספינדל, אחד ממציאי
הפישפש האלקטרוני, כסי שמכונה המקלט.
המכשיר כבר מופק, בגרמניה וביפאן,
על הסרט הנע: ייצורו התעשייתי, כך
מניחים, יספק לממציאים הכנסה של מיליוני
דולארים.
ולסוכני־ריגול או לנשות־מיליונרים הרוצות
להתגרש — לא הרבה פחות מזה.
קונגו בובת
ה שכיריס
כשראש השכירים שחידשו את המרד
בממשלת קיגשאסר״ הקולונל הבלגי שראם,
היה זקוק לבובה, או לסמל, הוא מינה
את הקצין הזוטר האפריקאי מונגה לגנרל
— ול״ראש ממשלת שלום־הציבור״.
בכך רצה שראם להוכיח, כביכול, שה־שכירים
רוצים להקים קונגו כלל־גזעית —
ממש כפי שמואיז צ׳ומבה ניסר, להוכיח,
שנים קודם לכן, בהשראת חברת המיכרות
הבלגית.
אלא שבקונגו אין לאידיולוגיות השפעה
רבה. רק האלימות משכנעת.
על כן, כשהוברחו 123 השכירים•,
לגבול רואנדה־אודונדי, הגובלת עם קונגו־קינשאסה,
הפך גם ראש־ממשלת מונגה —
לסתם פליט.
אירוח גמחנח. כולם ציפו שראש-
ממשלת קונגו, יוסף מובוטו ינקום במונגה,
כפי שנקמו קודמיו באויביהם.
ואז באה ההפתעה: מובוטו הצהיר שהוא
מעניק חנינה לכל השכירים האפרי־קאיים
— להבדיל מן הלבנים — ושמותר
(המשך ב ע מו ד )6
* בהם היה ׳ ל פי
ישראלי אלמוני אחד.

העי תונו ת

העול מית,

החזאי אמנם מודיע על גשם וסופות, אך אנו מוכנים
לכך, כי מעילי פולגת דיאולו עם צמר מיוצרים
במיוחד לימים כאלה. עיצובם ותפירתם נעשתה על ידי
מומחים ב שסח מעילי גשם.

0101611
ע ם:גמר

לכו במעילי גשם פולגת דיאולן עם צמר אתה נהנה
ממזג אויר נעים וחמים במשך כל החורף.
הוא דוחה מים, קל, אווירי ואופנתי בבוקר כבערב.
בקנותך מעיל גשם הקפד לדרוש רק מעיל פולגת דיאולו עם צמר הנושא את התוית הזו.

הע; ל ם הז ה 1579

ב שלם
(המשך ב ע מו ד )5

להם לבחור בין גלות לשיבה למולדת.
מונגה בחר בשיבה .״אני בן הקונגו
וגם אם יקרה לי אסון — מוטב שיקרה
לי שם,״ אמר.
כיוון שיש סיכויים טובים שאומנם יקרה
לו אסון, אם ההמונים או אגפים קיצוניים
של הכת הצבאית של מובוטו יתפשו אותו,
הכריז מובוטו, אישית, שמונגה ״יזכה
לאירוח במחנה״.
״שם ילמד ומחדש כיצד להיות כן
נאמן לקונגו,״ הוסיף.

נוער
מי תקפה
על האהבה
השבוע ראה תחילתה של מיתקפה ביד
עולמית על האהבה:
>• במיזרח יצאה העיתונות הסינית־האדו־

פינוי השכירים מקונגו
בראש הממ שלה, קצין זו ס ר

מה במאמרי־גנאי על ״הדגנראטים הבורגניים״
,המתעסקים במין ולא בכתבי מאו.
#במערב הודיעה מדענית מארצות־הב־רית,
שהסמים המשכרים תפשו, בתודעת
הנוער האמריקאי את המקום שתפש, קודם
לכן, המין.

סם כמקום מין .״את המין למיניו,
ניתן עתה להשיג בנקל,״ הסבירה הד״ר
סילביה הרץ, דוקטור לפסיכולוגיה וסוציולוגיה
בקולג׳ סאות־אורנג׳•
״משום כך מתעניינים פחות ופחות צעירים
במין, כבנושא ראשי של חייהם. את

מקומו של המין ואת מקומה של האהבה
תפשו הסמים למיניהם.
״זהו, בדיוק, תפקידו של המין בדור
הקודם,״ סיכמה הדוקטור הצעירה, שהוסיפה
כי 25 מבני־הנוער שרואיינו על־ידה, במים־
גרת מחקריה האחרונים, כבר השתמשו,
פעם או יותר, בסמים.
״אחת הסיבות שהסמים תופשים את מקום
המין,״ סיכמה הרופאה ,״היא שחלק ניכר
מהם מפחית את כושרו המיני של האדם.״
מאו כמקום מין. לא פחות קיצוניות
היו הדיעות הסיניות. אלא שכרגיל אצל
הקומוניסטים, תפשה התורה ובייחוד תורת־מנהיגם,
מאו צה־דון — את מקום התענוג
הפסיכודלי והנרקוטי.
כתב יומון סיני המופיע בשנחאי:
״פועל־מטווייד, כותב לנו שרעיונותיו של
מאו נמצאים, במיפעלו, בסכנה מיפלצתית.
עובדה 40 :מבין 230 פועלים מאוהבים או
מיודדים עם מישהי.
״אין כל ספק שהצעירים המאוהבים אינם
אלא דגנראטים בורגניים. בני־העם הפשוטים
והנורמאליים שומרים, כמובן, את המקום
שבלבם לבנו האדום ביותר של העם —
ליושב־הראש מאו בכבודו ובעצמו.״

1־11־1־11
פיטמה את הילדים כדי שישמנו ויהיו טובים
יותר לאכילה.

ך־י הזדמנות הגדולה הגיעה עם מלחמת ששת־הימים.
} 1נצחון צה״ל — בעזרת הנשק הצרפתי — הכניס את
מדינוח־ערב למבוי סתום.
העולם הערבי היה זקוק לידידים, לתמיכה, לעידוד-
הוא היה זקוק לכך באופן נואש.
הוא היה מוכן לשלם עבור זולה מחיר מופלג, אפילו
מופרז.
**ה פתאום כועסים כולם על הנשיא דר,־גול?
אני סכור שהוא עשה לנו טובה גדולה.
ודווקא בפסוקים המרגיזים ביותר של נאומו. הפסוקים
האנמי־שמיים,

טוב שהוא אמר אותם.

*** הרי אילו אמר שארל דה־גול את אותם הדברים על
^ עתיד יחסי ישראל—צרפת, מבלי להוסיף עליהם את
ההערות האנטי־שמיות, לא. היה איש שם לב לנאומו.
מנהיגי ישראל, והציבור הישראלי, היו ממשיכים להתמוגג
באשליות.
הם היו מספרים לעצמם שאמנם חלה אי־הבנה קטנה
בין צרפת וישראל, אך שהכל יבוא על תיקונו בקרוב.

הם היו מתעלמים מן העובדות הפשוטות,
האומרות: חל מיפנה היסטורי כמדיניות הצרפתית.
הנאום
היה נזכר כלאחר־יד, ונשכח למחרת היום.

לכן טוב שהגנרל הלביש את דבריו כאדרת
אנטי־שמית כל־כף מחרידה.
טוב שדיבר על ״היהודים״ ,שהם ״עם־בחירה, בטוח־בעצמו
ושתלטן״,
טוב שאמר כי היהודים ״גרמו בעצמם, או לפחות עוררו
נגד עצמם, את רגשי־הזדון של העמים״ בכל התקופות.

(דה־גול אומר עתה כי במיבצע זה גילתה ישראל את
פרצופה האמיתי, כמדינה השואפת להתפשטות בכוח הנשק.
דווקא במיבצע שתוכנן על־ידי הצרפתים, למען האינטרסים
של צרפת, בו פעלה ישראל כשלוחה צרפתית! איזו אירוניה
של הגורל!)
הכישלון המדיני של מיבצע סואץ־סיני חרץ את גורלה
של צרפת באלג׳יריה. דד,־גול הגיע לשלטון, ואחרי כמה
שנים חתם על הסכם־הכניעה, שכונן את אלג׳יריה החופשית.

באותו רגע מתה ברית ישראל-צרפת.

ך* יא מתה, אבל היא לא נקברה. ולא פעם שאלתי
} ) את עצמי, בשנים שעברו מאז: מדוע לא?

מדוע המשיבה צרפת להעמיד פנים כאילו
ישראל היא בת-ברית וידידה?
מדוע היא הניחה לאנשים תמימים כמו שמעון פרס
לפנטז על ״רגשות עמוקים הקושרים את שני העמים״?
מדוע היה הגנרל האנטי־שמי מוכן להצטלם עם מנהיגי
ישראל?

לבך יש שתי סיבות, אחת קטנה ואחת
גדולה.
הסיבה הקטנה היא שישראל קנתה בצרפת נשק יקר.

זה טוב. כי הודות לכך נאלצו מנהיגי ישראל
לשים לב לעובדות שהם רצו לשכחן ולהש־כיהן.

• ברית הישראלית־צרפתית נולדה באחד בנובמבר
| ן ,1954 היום בו פרצה מלחמת־השיחרור האלג׳ירית.
הגנרלים הצרפתים לא האמינו שזוהי מלחמח־שיחרור
אמיתית• הם לא רצו להאמין בקיומה של אומה אלג׳ירית.
הם נרתעו מלהכיר במציאות. לכן המציאו לעצמם הסבר
אחר: מצריים היא המחוללת את המרד.

הרכש הישראלי מימן את תעשיית־הנשק הצרפתית. הוא
שהבטיח לה, למעשה, את הריווחיות שהיתה דרושה להתפ
תחו תה.

זה היה גורם קטן, אך לא מבוטל.
הסיבה השניה חשובה הרבה יותר. דה־גול חיכה להזדמנות.

הוא
לא רצה למכור אותנו במחיר קטן.

צרפת רצתה לפתוח חזית חדשה נגד מצריים,
בדי להסיח את כוחה.
היא מצאה אותו בדמות ישראל -ישראל
של כן־גוריון, דיין ופרס.

אבל הערבים לא קנו. לצרפת לא היה מה
להציע להם. ההיצע הצרפתי לא נפגש עם
ביקוש ערבי.

היא חימשה את ישראל במיטב הנשק, ותיכננה את
מיבצע סואץ־סיני, שבו נועד לצה״ל התפקיד לשבור את
מישטרו של עבד־אל־נאצר.

מיכצע זה נבשל. עבד־אל-נאצר לא נפל. מצריים
לא נשברה.

מדיניות זו לא תשתנה בעתיד הנראה־לעין. היא אינה
קשורה באישיותו של דה־גול.

במילים פשוטות: איבדנו את צרפת, לא
ליום־יומיים, אלא לשנים רבות.

סין פועלת נגדנו. ברית־המועצות רואה בנו אוייבוץ רמסו־כנת•
צרפת מתייצבת במרכז החזית נגדנו. בריטניה משתדלת
בכל כוחה להסתדר עם העולם הערבי.
אין לזלזל בברית עם ארצות־הברית. היא עדיין הנזדזנה
החזקה ביותר בעולם. ברגע זה היא תומכת ב* כמעט
ללא־הסתייגות.

הוא דרש מחיר גבוה מאד:
הנפט.
מנוי וגמור היה עם דה־גול להשיג, תמורת הפקרתנו,
מעמד מרכזי בעולם הנפט של המרחב. לכך מופנים כל
מאוויו מזה כמה שנים.
הוא התחנף לעבד־אל־נאצר. הוא הזמין את המרשל
עאמר לפאריס, וערך לו קבלת־פנים מלכותית. הוא שלח
משלחות לקאהיר.

היא חיפשה לגיון־זרים, שיילחם מלחמה זו למענה-

בקיצור: מאחורי הקפריזה האנטי-שמית של
דה־גול עומדת מדיניות צרפתית לטווח־ארוך,
מדיניות הגיונית, סבירה, צלולה לגמרי.

נותרה לנו בת־ברית אחת ויחידה: ארצות־הברית.

האנטי־שמיות
הפרטית גם לא הפריעה לדה•
גול עצמו להצטלם עם בן־גוריון ועם אשכול,
ולדבר על ״ישראל, ידידתנו וכת־כריתנו״.

היא כנוייה על האינטרס המוצק של צרפת.

צרפת חזרה להיות מעצמה מרחבית. היא דוחקת את
רגלי ארצות־הברית ובריטניה. היא מתכוננת לחזור ולקבל
לידיה את העמדות, אשר מהן גורשה על־ידי הבריטים
לפני דור.

היו לנו שני בני־ברית — אמריקה וצרפת• יכולנו לתמרן
ביניהן, לשחק ביניהן. כשהצטננו יחסינו עם וושינגטון,
יכולנו להדק את יחסינו עם פאריס• כשלא קיבלנו נשל,
מאחת, יכולנו לקבלה מן השניה.
חופש־תימרון זה חוסל עתה.

אין טעות גדולה מזו.

כי אין היא מבוססת על קפריזה, וגם לא על אנטי־שמיות.

זוהי מהפכה במצבה הכלכלי של צרפת. בהשוואה
אליה, מבירת הנשק הצרפתי לישראל
הוא עסק קטן.

אולם הברית עם צרפת העניקה לנו, לפחות,
יתרון אחד. היא נתנה לנו חופש־תימרון כלשהו.

החלק
האנטי־שמי של הנאום הזה הוא אישי. מתגלה
בו האנטי־שמיות השיגרתית של אדם מסוג זה: גנרל בצבא
הצרפתי, איש האצולה הנמוכה, קאתולי מסורתי, בעלה
של אשד, קאתולית קיצונית.
אנשים מסוג זה היו תמיד אנטי־שמיים. הם שחוללו את
פרשת־דרייפום, שהמריצה את הרצל לכתוב את מדינת
היהודים. הם שהיו בני־בריתנו וספקי נשקנו בימי מלחמת
אלג׳יריה. האנטי־שמיות לא הפריעה להם לקשור עימנו
ברית, כשזו התאימה לאינטרס של צרפת•

המדיניות המרחבית החדשה של הגנרל דה־גול
תחזיק מעמד, כלי דה־גול, ואפילו נגד דה־גול.

שבוע
לפני הנאום, שעורר את הסערה בישראל, אירע
מאורע יותר חשוב, לאין־שיעור, שכמעט ולא נזכר ב־עתונינו.
כי מאורע זה לא היה מלווה בהערות אנטי־שמיות.
ב־ 23 בנובמבר חתמו עיראק וצרפת על הסכם, שהעניק
לצרפת את הזכות לנצל את אוצרות־הנפט העצומים של
עיראק, במידה שלא נוצלו עד כה.
אוצרות אלה כוללים את שדה־הנפט העשיר ביותר בעולם,
שלא נוצל עד כה, ברומילה הצפונית. שדה זה בלבד יכול
להכניס מייד הכנסה שנתית של מיליארד ל״י-

** ה נובע מזה לגבי מערכתנו הבינלאומית?
שילמנו מחיר יקר מאד עבור בריתנו עם צרפת. החמצנו
הזדמנות היסטורית להתקשר בעוד מועד עם אלג׳יריה
הלוחמת, ובכך לרכוש לנו את בת־בריתנו הערבית הראשונה.
העמקנו את הקרע בינינו ובין העולם הערבי.

* ה טוב, אבל זה גם רע. רע מפני שעצם הגסות
( של הפסוקים האנטי־שמיים של הדה־גנרל עלולה להשכיח
את העיקר.
היא עלולה לעורר תגובה בנוסח :״נו טוב, הגנרל הוא
משוגע. הוא סנילי. אבל מחר הוא ימות, ואז יחזור
הכל לקדמותו.״

אם דה־גול ייעלם מחר מן הבמה, עשוי לבוא במקומו
אדם שאינו אנטי־שמי.
יתכן שיבוא במקומו אדם פילו־שמי, אוהב מושבע של
היהדות והיהודים.
אבל חוץ מזה לא ישתנה שום דבר.

ההזדמנות הגדולה באה. דה־גול מבר אותנו.

דה־גול חיכה להזדמנות. הוא שמר על האהדה הריישמית
לישראל, וסיפק לנו נשק בכמויות גדולות — כדי שיוכל
למכור אותנו במחיר גבוה יותר.

הוא נהג במו המכשפה בסיפור־הילדים, ש

אין מצב מסוכן יותר למדינה ,,מ*שר
להיות תלוייה כל־כולה בבת־כרית יחידה. כי
ברית בזאת איננה ברית בלל. זוהי תלות ,
להסד או לשבט.
מה יהיה אחרי הבחירות בארצות־הברית? מה יהיה אם
תתחולל הפיכה פרו־אמריקאית במצריים? מה יהיה אם
יושג, איכשהו, הסדר בין וושינגטון ומוסקבה?

צרפת, ידידתנו ובת-בריתנו, מברה אותנו
בלי כל היסוס באשר זה התאים לאינטרס
שלה. רק כסיל יבול להיות בטוח שאמריקה
לא תנהג בך, בנסיבות דומות.

והי הפרספקטיבה הפוליטית. היא קודרת למדי. היא
( חשובה מאלף נאומים מנוסחים־יפה של שר־חוצנו, שאינו
מסוגל לראות את היער מרוב העצים באו״ם.
מה נובע מכך? נובעת מכך ההכרה:

אין לנו זמן.
ברגע זה אנחנו עדיין חזקים, מבחינה פוליטית ומבחינה
זעאית. בידינו היוזמה בידינו האפשרויות.

הבה וננצל את מצבנו זה כדי לפתור מייד
את בעיית ארץ־ישראל, להניח יסוד לשלום-
קבע בין ישראל לבין העם השכן.
שאם לא כן, אחנחו עלולים לגלות, בעוד שנה, כי
איחרנו את המועד.

ואם עזרו דבריו האנטי-שמיים של הדה-גנרל
לזעזע אותנו משאננותנו ולהבהיר לנו שהזמן
דוחק -תבוא עליו הברכה.

883

^ 11X 13 8נ 1 1־ 1

אחר פ־רסום בעתון בינלאומי פנה אבנדי אל שר־האוצו ושאל:
מה טיב עסקי אתר מגרול־ המליונריס? האס הגיע! לישראל כספי

הריני רואה חוגה ציבורית ראשונה־כמעלה
— ילאו דווקא כעיתונאי, אלא אגב מילוי תס־קירי
בחכר־כנסת -להגיש לציבור צרור זה
של שאילתות, הנוגעות לפרשה שיש כה עניין
לאומי ממדרגה ראשונה• .
שאילתות אלה מבוססות על סידרת־כתבות של אחד מ־כתבי־העת
הגדולים ביותר בעולם — השבועון האמריקאי

סידרה זו פורסמה לפני למעלה משלושה חו־דשים.
חיכיתי כהגשת השאילתות כמשך
תקופה זו, על מנת לאפשר לנוגעים בדבר ל הכחיש
את אמיתות תוכנן של העובדות בפני
מערבת השבועון האמריקאי, ולהגיש נגדו משפט
על הוצאת־דיבה. בפי שנמסר לי, הדבר
לא נעשה.
#יש להניח כי החומר של לייף בא ממקורות האף־
בי־איי, הבולשת הפדרלית האמריקאית.
ואלה הן העובדות המצוטטות על־ידי לייף:
#בארצות־הברית פועל אירגון הקרוי מאפיה, והקורא
לעצמו בשם קחה נוסטרח (דהיינו :״העניין שלנו״) .זהו
אירגון־גג עצום של העולם התחתון האמריקאי, העוסק בכל
סוגי הפשע: רצח, שוד מזויין, סחיטה, עסקים בלתי־חוקיים,
רמאות, גניבה.
#לאירגון זה יש מהלכים בחוגים שלטוניים רבים ב־ארצות־הברית
ובעולם, והוא מקדיש חלק מכספיו לשיחוד
שיטתי של אישי־ציבור ופקידי־מימשל.

פרדמן ז יהודי הידוע היטב בישראל. פרדמן
מוזכר להלן בגוך השאילתות.
#העיתון האמריקאי טוען כי גם עסקיו החוקיים־
כביכול של העולם התחתון הופכים בחלקם לבעלי אופי
פלילי, בשל עצם אופיים של המשקיעים. כלומר: אנשים
החיים על רצח ושוד, סחיטה ושוד, נוטים להשתמש באותם
האמצעים כאשר הם פועלים במיסגרות חוקיות — למשל,
לשם חיסול התחרות.

• בגוף הכתבה ב״לייף״ נאמר, כין השאר,
בי אחרי ששלטונות ארצות־הכרית החלו להתחקות
אחרי מעשי הבנופייה, התפזרה זו
ברחבי העולם -ונאמר כפירוש בי, כין השאר,
הגיעו שלוחותיה אל ״המיזרח התיכון״.
• השם המושך מייד תשומת-לב של הקורא
הישראלי הוא שמו של הד״ר טיכור רוזנ*
באום, כפי שמפורט בשאילתות דלהלן. רוזנ־באום
נמלט מהונגריה כשנת ,1944 ברכבת
המפורסמת שקיבל קסטנר מידי אייכמו, ויצא

#הרווחים השנתיים של אירגון זה עולים
סי חמש על התקציב השנתי של מדינת ישראל,
והם מגיעים לסכום של 25מיליארד

#בעיית ה מאפי ה היא איך להשקיע את הכספים, על
מנת להפיק מהם רמחים ולהבטיחם ברכוש חוקי. הדבר
נעשה בעיקר מחוץ לארצות־הברית, מכיוון שיש צורך להעלים
את ההכנסות משלטונות החוק ומס־ההכנסה( .בארצות־הברית
נוהגים השלטונות הפדרליים לעקוף את השלטונות
המקומיים, שהם לא פעם משוחדים על־ידי ה מאפיה, ולתבוע
את הפושעים לדין הזקא על עבירות מס־ההכנסה הפדרלי.
בדרך זו נכלא, בשעתו, אל קפונה וגנגסטרים רבים אחרים).
חלק ניכר מן הכספים המוברחים אל מחוץ לארצות־הברית
הם כספי־גניבד, פשוטים — דהיינו כספים שהכנופייה
מכניסה לכיסה מעסקים הקשורים במזומנים (כגון קאזינואים
ובתי־הימורים חוקיים) מבלי להעבירם כלל דרך הספרים.
כסף זה מועבר במזומנים ישר לשווייץ ולמדינות אחרות,
באמצעות בלדרים הנאמנים על ראשי הבנופייה.

משם כחוסר*כל.
#כיום הוא אחד מגדולי הבנקאים בעולם, עם עסקים
בארצות רבות.

#הד״ר טיכור רוזנבאום מוזכר בכתבות
בנשיא מועצת המנהלים של בנק שווייצי, ה משמש
לבנופייה בצינור חשוב להשקעת כספיה
כעולם.

#המדובר הוא בבנק הבינלאומי לאשראי ( 31מ3 );10מ1111* 1-
; ) 016)111: 831115 שמרכזו ברחוב קונסיי־ג׳נרל 9בג׳נבה,
ושנוסד רק ב־ .1959 בשנתון־הבנקאות הבינלאומי נקבע כי
מאזן הבנק לשנת 1966 הגיע לרבע מיליארד ל״י. עלייה
מסחררת זו נחשבת לאחד מפלאי הבנקאות בעולם.

#טיבור רוזנכאום הוא כיום אחד מאילי־ההון
החשובים כיותר כישראל. הוא גם איש־ציבור
בעל השפעה על מפלגות-השלטון. כין
השאר הוא: חבר הוועד הפועל הציוני, חבר
הנהלת הקונגרס היהודי, חבר ההנהגה העול מית
של תנועת המזרחי (המפד״ל) ,חכר מועצת
המנהלים של אוניברסיטת ״כר-אילך,
ידיד של הד״ר נחום גולדמן ושל שר־האוצר
פינחס ספיר.
#בישראל השקיע רוזנבאום — בעצמו ובחברות הקשורות
בו — סכום המגיע ל־ 30 מיליון לירות, במיפעלים
שונים. הוא חבר מועצת־המנהלים של הבנק לפיתות התע-
שיה, שהוא מכשיר מרכזי של הממשלה. מסתבר, לפיכך,
כי לרוזנבאום יש עמדת־מפתח בכלכלה הישראלית.
#את עסקי רוזנבאום מנהל בישראל מר עמום מנור,
לשעבר פקיד בכיר של המדינה, ולחברת אתא הכנים רוזג־באום
את מר עמום בן־גוריון.
#כחבר־כנסת, תפקידי הוא לדרוש חקירה יסודית של
פרשה זו, שיכולות להיות לה השלכות מחרידות לגבי המשק
הישראלי.

מניין באים הכספים, המושקעים על-ידי רד
זנבאום כישראל?
מדוע לא התחילה ממשלת ישראל עצמה בחקירה, אחרי
שהפירסום ראה אור, ולא הוגש משפט נגד המפרסמים?
האם יש לעולם התחתון הבינלאומי אחיזה במשק הישראלי?

עלולות להיות תוצאותיה של אחיזה כזאת,
מבחינת הביטחון הפנימי בישראל?
אני מצפה משרי הממשלה, אשר להם הגשתי שאיל-
תות אלה, כי יתייחסו לעניין בכל החומרה, וכי אזכר, לתשובה
מהירה ויסודית, אחרי חקירה מקיפה.

#בין השאר הוזכר, בבלדר כזה, סלדדין

הססהניעונטסיססן

ח״כ אודי אבנר*
שאילתה אל: שר האוצר
ח״כ אורי אכ נ רי
מאת:
במהדורה האמריקאית של השבועון האמריקאי רב־התפוצה לייף הופיעה לאחרונה סידרת
כתבות, שנשאה את הכותרת האספסוף, והדנה בעיסקי המאפיה.

שאילתה אל: שר האוצר
ח״כ אורי אבנרי
מאת:
האם לאור הפירסום המצורך שנעשה כ״לייף״ האמריקאי, נחקרה
על-ידי משרד האוצר השאלה אם הגיעו כספי ה״מאפיה״ לישראל?

הכתבה מעלה האשמות של קשר עם ה״מאפיה״ כלפי ד״ר טיבור
רוזנבאום וה״הבנק הבינלאומי לאשראי״(קתננממס?111 זי 101י 7£81׳^ 1א1
; ,)8 ^ 8שהם משקיעים נכבדים כישראל.
העתקים של הפירסום מצורפים לשאילתה זו כחלק בלתי־נפרד הימנה.
לאור הפירסום שהיה, הנני מבקש לדעת:

)1האם נבדקה על־ידי שר האוצר אמיתות תוכנו של הפירסום הנ״ל?
)2אם כן — האם הוגשו מסקנות לשר האוצר?
מה היו מסקנות החוקרים?

)3האם אוספת רשות כלשהי אינפורמציה על משקיעים זרים בישראל?
)4אם
קיימת רשות בנ״ל -האם ביררה הרשות מקור כספו של ד״ר
רוזנבאום והבנק הנ״ל?
)5אם ביררה -מה היו מסקנותיה?

1!1£]3ש9 0 1 !111
שאילתה אל: שר המשטרה
ח״כ אורי אב נר י
מאת:

שאייתה אל: שר החוץ
ח״ כאוריא בג ר י
מאת:
במהדורה האמריקאית של השבועון האמריקאי רב התפוצה לייף, הופיעה לאחרונה סידרת
כתבות, הדנה בעיסקי המאפיה.

כפי שנובע מכתבות איה נוהגת ה״מאפיה״ ,שהיא כנופיית הגנגסטרים
המפחידה כיותר כעולם, יהכריח את רווחיה אי מחוץ לארצות•
הברית ויהשקיעם בעסקים חוקיים באמצעות מוסדות פיננסיים שונים.

אחד מצינורות ההשקעה של המאפיה — לדברי הלייף (פירסום מיום — )8.9.67 הוא בנק
שמרכזו בג׳נבה, בשם הבנק הבינלאומי לאשר אי(ן 1ת 3 1 0 6 )111; 3 2מ 31;10 ממ 1!11;6שנשיאו הוא
מר טיבור רוזנבאום, אשר השקיע כספים רבים גם בישראל. הכסף מוברח מארצות־הברית
על־מנת להערים (כפי שנאמר בכתבה) על שלטונות מס־ההכנסה בארצות־הברית.

הבס!* מוברח במזומנים ומוכן שהברחה זו עויה יאוצר האמריקאי
ממון רב.
כפי שנאמר בגוף הכתבות:
״כל חודש נוסעים השליחים בין לאם־ודגאס ומיאמי עם תיקים של כסף. הם מביאים
למיאמי גם את השלל מאיי באד,אמה. שם ספר לאנסקי (המנהל הפינאנסי של הקהה נוססרה
— ״העניין שלנו״ ,כפי שמכונה המאפי ה בפי חבריה) את הכל, לקח את חלקו וחילק את
השאר בין השליחים שהופקדו להעביר את הכסף לבאנקים השווייציים.״
(העתקים פוטוסטטיים של הפירסום מצורפים־בזה).
נשיא הבנק הנ״ל הוא טיבור רוזנבאום, אזרח שווייצי, בעל דרכון דיפלומטי ליברי, שנימנה
(לפי האמור בכתבה) על ידידיו האישיים של נשיא ליבריה, טאבמאן, והיה בידידות עם
פסטס, שר־האוצר של גאנה לפני ההפיכה.

ביוון שבכתבה הועלו האשמות שמהן משתמעת פגיעה כמעצמה
ידידותית לישראל (הברחת כספים, העלמת מיסיס וכוי) ,הנני מבקש לדעת:
)1האם לאחר פירסום הכתבות ב״לייף״ ,היתה פנייה כלשהי מטעם
ממשלת ארצות־הכרית לממשלת ישראל כקשר לעסקי רוזנכאום
ושותפיו בישראל?
)2האם נוכח הפירסום הנ״ל יזם משרד־החוץ חקירה כלשהי בנושא

ז*$ 1ימ 1יץטמסוא

במהדורה האמריקאית של השבועון האמריקאי רב־התפוצה לייף, הופיעה לאחרונה סידרת
כתבות, הדנה בעיסקי ה מ אפיה. לטענת עורכי לייף, רוזחי המאפיה מוברחים מארצות־הברית
למדינות אחרות.

לטענת עורכי ״ליין*״ ,אחד מצינורות־ההשקעה של ה״מאפיה״ ,הוא
*3 1 1 1 1 1

*4**..מ ** 1זייו מ*8י**

ן יו**ן>; 111

יז?,מ 8ז 014* 4 *8815 1

98י י1ז ו

י* יי

ההסע המעש ס
כנופייה. נשיא הבנק הבינלאומי

״מאז 1965 הוחדרו למועצת המנהלים ולצוות של הבנק
הבינלאומי לאשראי בשווייץ החמסנים והבלדרים של ה־לאשראי
היה טיבור רוזנבאום שהחזיק בדרכון דיפלו מ טי

0 6 :ג< 1ון 1׳>)6 1ג *1* 111 נו! 19101

ת מונו ת אלה, שצולמו בהסתר, מראות את שלי־

,חי הגנגסטרים מעבירים בתיקיהם מאות אלפי

דולארים, בנזזומניס, לשווייץ. בפינה למעלה נראה מאיר לנסקי, יהודי הידוע היטב בישראל,
שעליו נאמר כי הוא המנהל הכללי של הכנופיה. בעיגול נראה סילווין פרדמן, הבלדר

הראשי, שגם הוא ד מו ת ידועה היטב בישראל, המשמש יועץ בכיר בבנק של רוזנבאום.
הקטע ה מ סו מן משמאל מדבר על ה שקעות ב מז ר ח התיכון. הקטע מי מין הוא זה המתייחס
ב מי שרין לטיבור רוזנבאום ולבנק המנוהל על־ידו. ב שנת 1966 הגיע ה מאזן של הבנק הזה
לסכום של — 393,712,452.פראנקים שווייציים, קרוב לרבע מיליארד לירות ישראליות.

הנדון, כולל המקורות הכספיים של מר רוזנבאום (בולל קבוצת
רוזנבאום) והבנק הנ״ל, שהשקיעו כאמור בספים בישראל 1

מוסד בנקאי, שמרכזו בג׳נבה בשם ״הבנק הבינלאומי לאשראי״
(הכתבה מיום ,)8.9.67 שב•

יניי

(המשך ב ע מו ד ) 12

אם נערכה חקירה — בזה העלתה?

יי ״ יי

ד 1״ ה

1ב 1הר

אבשלום פיינברג אינו דחוף * מדוע לא קיבל לסקוב את האות? * המשכנתאות
עולות ועולות * העשן השחור של אוטובוסי ״דך * דת ישראל ועונש המוות במדינה

הנו ח שנ הייי וי הו די נ טן !
ך) כאורה, שבוע משעמם. מליאת הכנסת ישבה בסך־הכל במשך עשר שעות, שהת־
׳ /חלקו בין שלושה ימים — וברוב הזמן הזה נכחו פחות מעשרים ח״כים נכבדים. על
סדר־היום עמדו כמה חוקים מישניים, והשרים ענו לדברי הנואמים בוויכוחים שנגמרו
בשבועות הקודמים.
1ובכל זאת: אפילו בשבוע כזה ניתן להעלות נושאים יביס, להטיף לריעות, להתריע בפני
סכנות, כשמשתמשים בכל האפשרויות הגלומות בנוהל הפרלמנטרי.
הנה כמה מן הנושאים שהעלינו השבוע, במשך אותן עשר שעות — בהן עליתי על
הדוכן ארבע פעמים, התווכחתי מן המקום עם שלושה שרים, קיבלתי תשובות לעשר שאילתות
והגשתי כתריסר שאילתות חדשות.

ספיר, לא כרוב חברי־הכנסת, הוא בעל חוש־הומור. הוא ענה לי כגמולי, באותו סימון:
שר־האוצר פינחס ספיר אני רוצה להרגיע את חבר־הכנסוז אבנר׳ :אינני
חוש ש ש הקו מפליסנטי ם שלו יזי קו לי. אין לי אלא לגמול לו, ולהחזיר לו קו מפלי מנ ט על
חלק מנ או מו — בתקווה שהדבר הזה לא יזי ק לו.
א לי עז רשוסטק: בהעולם רזה לא יזיק לו; אולי בעולם הבא.
שר־האוצר פינחס ספיר: אולי הוא יהיה גם עקבי לחלק הרא שון בנ או מו, ויצטרף
בהצבעה להחלטת הממ שלה, ובענייני כלכלה, דו מני, שזו תהיה הפעם הראשונה.
לצערי לא יכולתי להיענות למישאלה זו. הגשתי הצעת־החלטה משלנו (ראה מיסגרת) .קרה

יהודי רוסייה י• לנז\ז בנזוזר?
ך* ייס לנדאו, הצעקן המיקצועי של גח״ל, העלה את בעיית יהודי רוסיה. הכנסת הכירה
| | ב״דחיפות״ ההצעה, ועל כן הובאה מייד לדיון — כמובן תוך תיאום עם הממשלה.
עצם הפרוצדורה הזאת היא שערוריה, והיא מעידה על המישטר השורר בכנסת. כי ב־תלאוריה,
מכירה הנשיאות ב״דחיפות״ של הצעה רק אם היא קשורה במאורע אקטואלי, ואם
החלטת הכנסת יכולה לשנות משהו מייד.
כזאת, בדיוק, היתד, הצעתנו בעניין העברת עצמותיו של אבשלום פיינברג. ביקשנו דיון
דחוף, כדי למנוע את ההעברה. רצינו להסביר כי זהו פשע לאומי. זכה אבשלום פיינברג
שההיסטוריה הכינה לו קבר בעל משמעות סימלית חד־פעמית. מה יכול להיות יותר נוגע־ללב,
יותר שובה־נפש, מאשר הקבר בחולות רפיח, כשהתומר הבודד צומח מתוך כיסו
ומסמל את נצחון החיים?
אבל ממשלת ישראל היא אטומת־לב ועלובת־נפש כשהדבר נוגע לסמלים. היא הפכה את
הכותל המערבי לקיר עלוב, כאשר הרסה את הסימטה הצרה, שאיפשרה התייחדות של האדם
עם הכותל, ויצרה במקומה מין מיגרש־חנייה גדול לקארניבלים. היא הרסה את הקבר
הנהדר של אבשלום, והעבירה את עצמותיו לשיכון־ותיקי־האומה־ז״ל בהר־הרצל.
נשיאות הכנסת סירבה להכיר בדחיפות הצעתנו וכך נמנע מן הכנסת להביע את דעתה
על העניין בעוד־מעוד. אבל היא הכירה ב״דחיפות״ הצעתו של לנדאו על יהודי בריח־המועצוח.
למה? לוי אשכול עצמו אמר בנאומו כי שום דבר לא השתנה, וגם לא ישתנה בקרוב.
אפשר היה בהחלט להעלות את העניין הכאוב הזה בהצעה רגילה. אבל בנשיאות הכנסת
אין עתה שום ייצוג לאופוזיציה, ושולטות בה הקנוניות. פיינברג לא היה דחוף, הבעייה
הכללית של יהודי רוסיה הוכרה כ״דחופה* .לא בגלל הנושאים — אלא בגלל זהות המגישים.
והנה, אחרי שהוכרה ״דחיפות״ זו — נמנע מן הכנסת לדבר. מחוך קנוניה שהוכנה מראש
בין הממשלה וגח״ל, הועבר העניין כולו לדיון חשאי בוועדה, מבלי שהסיעות בכנסת יכלו
להביע בכלל את דעתן (חוץ מלנדאו עצמו, לוי אשכול ואיש רק״ח, שהציע להסיר את
העניין מסדר־היום).
קמתי והחנגדתי לכך בתוקף. קשה לי להעלות על הדעת נושא מתאים יותר לדיון פומבי,

למען יהודי ברית המועצות
דאש־הממשלח אשבול: אינני
רוצה להרחיב את הדיבור על שאלות
אלו. המציע תיאר תמונה עגומה בצבעיה
המדהימים, ואין לי הרבה להו סיף.
אני מקווה שחברי־הכנסת יסכי מו
איתי ני מו טב להעביר את הדיון בפרטי
הבעייה מן המליאה אל הוועדה — אני
מתכוון לוועדת־החוץ־והביטחון.
אורי אפנדי 5למה? למה לא תדון
בזה מליאת הכנסת, אדוני ראש״הממש*

יוסף פישר (המערך) :תנחש.
אורי אכנרי: מה מתאים יותר לכנסת
מאשר לדון בנו שא זה? ב שביל
מה׳ קיימת הכנסת אם לא לדון בנו שא
כזה?
שר־הסעד בורג: האם גדולת הנושא
נמדדת לפי
ראש־הממשלה אשכול נ מותר
לי להציע הצעה. מותר לכנסת לא לקבל
אותה. וה שאלות ״ למה מי יודע
בכלל אס הן הול מו ת את העניין. לפי
הערכתי, אני חו ש ב שזהו דיון מדיני
ממדרגה ראשונה, ובצוק הימים האלה,
ובסבך הימים וה שאלות, נו ח יותר, קל
יותר, אולי טוב יו תר ואולי גם יעיל
יותר, שהבירור יתקיים ב חוג מצו מצ ם
יותר. מוטב שגם אני לא אסביר יותר
את הת שובה, כי הת שובה יכולה להיות

יו תר

מסבירה

מאשר

השאלה

הרבה

אני מקווה שאפילו יוזם־ההצעח, יסכים
להצעתי זו, ואני מציע איפוא להעביר
את הדיון לוועדת־החוץ־והביטחון.
היו״ר קדיש לוז: האם חבר־ה־כנסת
לנדאו מסכים להצעה?
חיים לנדאו: בן.
אורי אפנדי: אני מציע, כבוד ה-
יושב־ראש
היו״ר קדיש לוז: אין לך ר שות
הדיבור.
אורי אפנדי: אני מציע לדון בנושא
במליאה.
היו״ר קדיש לוז: הצעה על דיון
במליאה היתה. המציע הסיר את הצעתו.
תוכל בעוד חוד ש ימים להעלות
הצעה כזאת לסדר־היום.
אורי אפנדי: היו תקדימים בכנסת
הזאת, כ שהמציע הסכים להעביר את הצעתו
לוועדה, וחבר־כנסת אחר הציע לדון
בה במליאה.
היו״ר קדיש לה: זה אמנם לא
פורט ב תקנון. אבל ז הו הנו הג בו היו
נוהגים תמיד: באה הצעה לסדר־היום על
דיון בכנסת — אין חבר אחר יכול לאמץ
אותה אח ר־כן באו תהי שיבה. נ עבור
חוד ש ימים תהיה רשאי להציע הצ־עה־לסדר־היום
באותו נושא.

גלוי ונרחב, בו תביע האומה הישראלית את דעתה על מצב יהודי ברית־המועצות.
(התכוונתי בדיון כזה למחות בחריפות נגד הפליית היהודים, ובאותו זמן להזהיר מפני
המגמה לנצל בעייה זו כמכשיר במאבק המדיני נגד מוסקבה. זהו עוול ליהודי רוסיה.
הדבר הביא לחילופי־דברים ביני לבין לוי אשכול וקדיש לוז (ראה מיסגרת).

\זנזעי־פיוזו\ז.׳ רווי נחילים

** ל רק?{ היתולי יותר היו חילופי־הדברים בין השר פינחס ספיר וביני. לפני שבוע,
> כשנאמתי נגד המיני־פיחות, עטפתי את החלק הראשון של הנאום בסיגנון אירוני, בו
המטרתי שבחים על השר ספיר.

נגד המיני־ פיחות
הצעת־ החלטה של סי ע ת העולם הזה — כוח חד ש:

הכנסת קובעת כי הפיחות, שבוצע על־ידי ממשלת הליכוד
הלאומי, אין פו תשופה לבעיותיה הכלכליות האמיתיות
של ישראל.

הכנסת מטילה על הממשלה הוכה מוחלטת למנוע, ככל
האמצעים, התייקרות כלשהי כמשק והורדת רמת־המחייה
של הציפור.
הכנסת מטילה על הממיטלה להכטיח כי שום חלק מן הצי־פור
לא יסכול כתוצאה מפיחות זה שלא כאשמתו, וככלל
זה ציפור המשתכנים.

לה דבר שכבר התרגלנו לו: רק אני הצבעתי בעדה. שאר סיעות האופוזיציה, וגם כמה
מחברי מפ״ם וגח״ל, נמנעו. הרוב הגדול הצביע נגדה. ואחר־כך ניגשו אלינו כמה וכמה
ח״כים, ביניהם שהצביעו נגדה, והחמיאו לנו על הניסוח השקול והנכון של הצעתנו...

בולביז־יה נורביוז.־ כפו

יפים

^ שר ייטראל גלילי, לעומת זאת, הוא אדם רציני, והוא עונה ברצינות. כך קרה
4 1כאשר קראתי לו קריאות־ביניים בעניין ריקודי־בטן (ראה מיסגרת).
אבל עם גלילי היו לי ויכוחים חמורים יותר. הם פרצו כאשר ניסה השר להשיב לטענתי,
כי הטלביזיה הערבית (״הטלביזיה לשעת־חירום״) לא תעזור למדינה, אם אין לממשלה מדיניות
ברורה כלפי תושבי השטחים המוחזקים.
עמדתי, בואומי לפני שבועיים, על כמה מן הבעיות הפסיכולוגיות הכרוכות בתעמולה
במרחב הערבי. למשל: אין זו תעמולה טובה להשמיץ את מנהיגי־ערב באוזני עמי־ערב. השמצות
כאלה (אפילו אם הן נכונות) לא ישכנעו שום ערבי, כשהן באות מפי ישראל. לעומת
זאת מחייבת תעמולה טובה שתעמוד במרכזה תוכנית מפורטת וחיובית לפתרון בעיות המרחב
— השטחים, הפליטים, הביטחון, השייט, ועוד.
הזהרתי גם מפני התעלמות מן הפסיכולוגיה הערבית, ותוך
כדי כך, כדוגמה, אמרתי שמראה של קיבוץ, המלהיב ישראלי,
יכול לעורר תגובה הפוכה אצל ערבי. תחת להגיב על כך, התווכח
עימי השר גלילי, חבר קיבוץ נען, על חשיבות הקיבוץ:
השר ישראל גלילי: כמה מחברי־הכנסת, ובכללם חבר־הכנסת
אבנרי, ביק שו לתלות בהפעלת הטלביזיה משא כבד מדי.
הס ביק שו לה תנות הפעלתה בכך, שלממ שלה תהיה מדיניו ת
בהירה וצלולה, אף בנסיבו ת שמן הנ מנע להפעיל מדיניו ת זו.
אבל נראה לי לנכון להדגיש, שהם ביק שו לה תנות ערכה של
הטלביזיה ב מדיניו ת שתהיה מקובלת עליהם.
למשל, שואל חבר־הכנסת אבנרי :״מה נגיד להם, ל תו שבי ה־מרחבים
ה מו חזקי ם בידי צה״ל? האם יש לנו מה לומר להם?״
ל ס קו כ
בוודאי שיש לנו מה לומר להם.
ועוד שואל חבר־הכנסת אבנרי :״האס נספר להם בטלביזיה הערבית שכל ה מנהיגי ם הער ביים,
כולם, הם שקרנים ורמאים; שכולם רצו, רוצים וירצו תמיד לה שמיד את ישראל?״
ודאי שנספר להם שיש מנהיגים בערב — והם שליטי ה מדינו ת ה שכנות — הרוצים בהש מדתה
של ישראל. ותהיה זו האמת. ונדבר בל שונם ונצטט בדבריהם. בוודאי שיהיה עלינו
להוקיע שקרים. ומי ומי משקר. יש לנו מה לדבר אל אוכלו סיי ת ה שטחים המוחזקים.
של י שראל;
אנו נראה להם, במידה שניתן הדבר בא מצעות המסך הקטן, את חייה וערכיה
דברים אנו שיים ופ שוטי ם: כיצד מטפלים בחולה, אין דואגים למובטל, כיצד מטפלים בעולה,
אין מפתחים חקלאות, איך מקדמים תעשייה. לא הכל בבחינ ת טלית שכולה תכלת. אבל
האור רב מן הצל. אנו נראה להם גס קיבוץ. אמר חבר־הכנם ת אבנר׳ :״א ם נראה את הקיבוץ
בטלביזיה, הערבי לא יראה את הקיבוץ המ שג שג, הוא יראה את האדמה עליה י שב אתמול
הפלח הערבי.״ על פי זה אין להראות בטלביזיה אף לא אתר אחד ואף לא כיברת־ארץ
אחת, שהרי רבים מטפחים בקרב האוכלוסיה הערבית והעמיס ה שכנים את ההכרה, כי הארץ
נגזלה נאינה לנו, ואנו בה בבחינת כוב שים ואימפריאליסטים.
א לי עז ר ש 1סטק: וחבר־הכנסת אבנרי ב תוך הכוב שים והאימפריאליסטים.
השר ישראל גדילי: אינני מ בין מה פשר שאלה זו. אנו נראה את ישראל כ סו ת
שהיא. ואנו נסביר את רצוננו לשלום, את הצורך ב מ שא־ו מ תן ישיר, את הדיעה שביטול
הלוחמה אינו מספיק ואינו תחליף ל שלום; אנו נסביר כי בא מצעו ת מ שא־ו מ תן ישיר אפשר
לפתור את כל הבעיות ה שנויות במ חלוקת, לרבות הבעיות ה טריטו רי אליו ת; לרבות המרת
קווי הפסקת־אש בחוזי״ שלו ם וג בו לו ת מוסכמים.
אורי א 3גרי: האס קול־ישראל בערבית הצליח, ב מ שך שמונה־ע שרה שנים, לרכוש לנו
ידידים בארצות־ערב?

השר ישראל גלילי: אני סבור שקול־ישראל הצליח מאד־מאד. ואני מציע לך, חבר־הכנסת
אבנרי, להתעניין בדבר. ויתברר לך כי בקול־ישראל יש א מון רב יותר בארצות
ה שכנות מאשר ברדיו של אותן הארצות עצמן.
אורי אכנרי: כן. אבל לא ידידות!
השר ישראל גלילי: אינני יודע אם על־ידי שידורים רוכ שים ידידות, אני מסופק
אס רוכ שים אותה על־ידי העולם הזה, שמדבר בתצלום, שהיא ל שון אינטרנציונלית. ידידות
רוכ שים במירב הדרכים, בדרכים מגוונות וב מדיניו ת נכונה. ידידות רוכ שים על־ידי עצם
נטיעת ההכרה שאין להעביר מדינה זו מן העולם.
לא רק באמצעי הרתעה, אבל על־ידי כך שמטפחים יחס של כבוד למדינה זו, כי הבעייה
איתנה ו מוח שית במרחב, אם לה שתמ ש ב מינו ח החביב עליך, חבר־הכנסת אבנרי.

בוליבין יוז פוליטיוז-.

לט 1ב\ז גזגזמ־שלה

* ל רקע שונה לגמרי היה לי ויכוח עם גלילי על נושא שעוררתי כבר בנאומי: מזימת
> הממשלה שלא להעמיד את הטלביזיה לרשות תעמולת־הבחירות של הרשימות השונות
בבחירות הבאות.
כלומר: הטלביזיה תשרת רק את מפלגת־ד,שלטון המרכזית, אשר שריד, יופיעו בטלביזיה
כל העת בתוקף תפקידיהם — בעוד שפני המנהיגים של כל שאר המפלגות והתנועות לא
יופיעו על המסך.
השר ישראל גלילי ג אנימ שוכנע שהטלביזיה היא לרווחתן של מפלגות קטנות
ולתועלתן של מפלגו ת האופוזיציה, הן מבחינת ה חיסכון ו הן מבחינ ת היעילות. אבל מ שום
דרכי־שלום, ובטרם נרכש נ סיון, החליטה הממ שלה שלא להפעיל את הטלביזיה לבחירות
המ משמ שות ובאות, מבלי שהדבר הזה יהיה בבחינ ת תקדים לבאות.

אורי אבנרי:
השר ישראל גלילי1

דווקא דברי כבודו עכ שיו מסבירים שזו החלטה מוטעית.

הכנסת אבנרי.

נתנו ביטוי לגישתנו בהצעת־החלטה שלנו (ראה מיסגרת) .מו בן שהיא נדחתה ברוב מוחץ.

פרוב\־\2צו\ז — גגפסירות — כגביגן —
ך* שאילתה נשארה, עדיין, אחד מכלי־הנשק העיקריים למאבקינו בכל השטחים —
( | ובהם אנחנו מקיפים בעיות רבות. בין השאר שאלנו השבוע:

כמה ה שקיע צה״ל ב שטחים ה מו חזקי ם ב הק מת מחנות־

צבא, ובצינורות מים ודלק?
9משכנתאותצמודותו מנהלי הבנקים טוענים כי שר־האוצר מסר אינפורמציה
כוזב ת לוועדת-הכספיס. בכ מ ה מסתכמים סכו מי המ שכנתאות הצ מודות
לדולאר, ל תו ספ ת־ היו קו ולמדד יוקר־המחייה? האם נכון כי במ רבית המיקרים אמנם
למו די ם הת שלומים ה שוטפים לתוספת-היוקר, אך הקרן
| 1צמה גדלה יחד עם מדד יוקר־המחייה?
יי מצבכ בי ת ־ ספר: האם נכון כי רק 20 מן
י התל מידי ם מצליחים לעבור את בחינות־הסקר בבית־הס־פר
המאירי בגונן ח׳ ,ירושלים?
@ ס ר טי פי רסומתנ האם נכון שהמועצה לשיווק
פרי הדר שילמה 200 אלף ל״י לחברה בריטית, להפקת
סרטונים שהיו עולים בארץ 20 אלף ל״י?
• או תללס קו ב: מדוע לא הוענק אות מלח מת
,ש שת־הימים לרביאלוף חיים לסקוב?

השר ישראל גלילי חבר־ה־כנסת
גרוס שאל האם מוכנים אנו להתחרות
ב שירותי הטלביזיה של הארצות
ה שכנות. אני מ שיב על כן בהן מוחלט:
אנו רוצים להיערך להת מודדות זו,
אבל עדיין אין אנו מוכנים לה, לא
מבחינה טכנית ולא מבחינת ה תוכניות.

שלמה יעקב גרום
שע שועים
לבנון?

ו ביזו ר

משה ורטמן

נוסח

(אגו״י) :נם
הטלביזיה

(המערך) :איך אתה.

יודע?

אני מניח שאין זו ההחלטה היחידה שהיא מו טעי ת בעיניך, חבר־

9השקעות צה״ל:

טל חבטו

זכינו השבוע לתשובות השרים לכמה שאילתות קודמות. ביניהן: ישעיהו 9ספירת מלאי ו האם נערכה ספירת המלאי לפני שלו־שד,
חודשים, כאשר הופחת מם־הקניה, כי למנוע הפסדים לסוחרים? תשובת שר־אוצר: לא.
גם כשהעלו את מס־הקניה, לא נערכה ספירת־מלאי.
9ערכות לשטרות: מדוע אין מדפיסים, בשטרות המבויילים המודפסים
הממשלה, את המילים ״בון פור אודאל״ ,כפי שהיה נהוג? תשובת שר־האוצר: להבא ידפיסו
שוב את המילים האלה.

ע ל ־י די

• רואייחשבון להכרות ממשלתיות: האם נכון כי חמישה משרדים גדולים
מרכזים בידיהם כמעט את כל עבודות רואי־החשבון לחברות הממשלתיות? חשובת השר:
זה היד, נכון עד לתקופה מסויימת. בקרוב יתפרסם דו״ח המפרט את חלוקת העבודות כיום.

אברהם טיאר (.המרכז החופשי) :
תוכניות של ריקודי־בטן?
השר ישראל גלילי: האמנם חושד
אתה באמת, או רק לצורך פולמוס
אמרת זאת, שהכוונה להציג בטלביזיה
ריקודים של אבר זה או אחר מגופו של
אדם? אינני מא מין שאמנם אתה חו שד
ב כן, ואני מתייחס לזה כהערה פול מוסית
שאיננה ב מקו מה.
אורי אבנרי: האם כבוד השר מתנגד
לריקודי־בטן?
השר ישראל גלילי: יחסי ל-
ריקודי־בטן איננו עניין לכנסת!
אורי אבנרי: מהי מדיניות הממשלה?
השר
ישראל גלילי: אני אומר
במפור ש שאינני רואה שוס ערך חינוכי

תשובת השר: מנויי השרות הבולאי קיבלו בולים עם שובלים. לאחר מכן הם אזלו( .ר,שר
לא הסביר מדוע נוצר מצב כזה, המביא רוזחים לספסרים).

האונה לטלפגניס־ :מיי אוזראי?
** ה אפשר להגיד על הצעת־חוק שבאה לשחרר את הדואר מן הצורך לקבל אישור
של ועדת־ר,כספים של הכנסת לשינוי בתעריפים של הדואר?
רק שני חברי־כנסת מצאו לנכון להתווכח עליה. כנואם הראשון, התרעתי נגד המגמה
לשחרר את פעולות הממשלה מפיקוח פרלמנטרי — ביייחוד כשזה נוגע לדואר, הגובה תשלומים
עצומים בעד הטלפונים. דיברנו על חוסר־ד,יעילות
הכללי של הדואר, ועל המיסתורין האופפים את התפטרותו
של המנכ״ל.
ניצלנו הזדמנות זו כדי להעלות בעייה חשובה ביותר,
שלא נגעה לנושא. מאז כניסת משה דיין לתפקיד שר־הביט־חון,
ניכרת במדינה עלייה גדולה בממדי ההאזנה לטלפונים
— דבר שאנחנו, אנשי העולם הזה, מבחינים בו היטב:

• פרוטקציה: האם נכון כי מר עוזי שטיינברג, מי שהיה עובד בכיר במשרד־האוצר,
נתמנה לרואד,־חשבון של כמה חברות ממשלתיות גדולות? תשובת השר: לא.
• רשיון ל״דן״ :האם מתכוונת המשטרה לשלול מן הקואפרטיב דן את הסמכות
לכהן כבוחן מורשה לאוטובוסים של עצמו, אחרי שנתגלה כי תוצאות הבחינות שלו לגבי

בעד טלביץ־ה -ע תוכנית

או חברתי או מדיני חיו בי ב כן שבאמצעות
מ סן הטלביזיה אנו נציג ריקודי־בטן.
ואם יש בישראל, או ב שטחים המוחזקים,
אנשים שיש להם רגש או
סיפוק מהסתכלות בריקודי־בטן, אין זו
חובת המדינה לספק להם סיפוק זה.

שפירא

אורי אבנרי כאשר אנו מדברים על סוגייה
זו של הדואר, יורשה לי לשאול ולתמוה מה
קרה לחוק ההאזנה לטלפונים, שהובא לכנסת ו מאז
נעלמו עקבותיו.
יש לי הרגשה — ויו תר מהרג שה — שבעניין
ההאזנה חלה, מאז המלחמה, הרעה ניכרת מאד. יש
האזנה המסכנת את ח רו ת האזרח. לכן אני סבור
ששר־הדואר צריך לחיות מעוניין גס הוא שעניין זה
— ההאזנה מטעם ה של טונות ל שיחות הטלפון של
האזרחים — יבוא לידי הסדר חוקי.

הצעת־ החלטה של סי ע ת העול ם הזה — כוח חדש:

תשובת שר־הדואר, ישראל ישעיהו! לטענה זו: זה לא נוגע לדואר.

הכנסת מחייכת את הקמתה של טלכיזיה כללית, וככלל זה
-כאופן מיידי -טלכיזיה המכוונת לערכיי ארץ־ישראל.

אל־פתה: האגו להוציאנו להגרג?

הכנסת מטילה על ממשלת ישראל להשתמש כטלכיזיה
כשפה הערכית לטיפוח רעיון השלום כין ישראל לכין העם
הפלסטיני, ולטיפוח התודעה הערכית הפלסטינית, שתתכן*
מש כמיסגרת מדינה פלסטינית שתהיה קשורה כפדרציה
עם ישראל.

3הכנסת תוכעת מן הממשלה ליזום שינוי כחוק־הכחירות,
שיחיל על הטלכיזיה את אותן ההוראות החלות על הרדיו,
לגכי זכויות הרשימות לנהל תעמולת־כחירות.
הכנסת מחייבת מתן רשיונות לתחנות־טלכיזיה פרטיות.
פליטת־העשן היו כוזבות? תשובת שר־ר,משטרה: תוצאות החקירה הועברו למשרד־ד,תחבורה,
להסקת מסקנות.
• טלפונים לכפרים ערכיים: כמה כפרים ערביים בישראל אינם מחוברים לרשת
הטלפונית? תשובת שר־הדואר 58 :ישובים. אחדים מהם יקבלו טלפונים בקרוב.
9ספסרות כבולים: מדוע אזלו שובלי בולי וייצמן ובלפור ביום בו יצאו לשוק?

ך* רק מסוכך הרבה יותר, שהובא לדיון בכנסת, הוא חוק לישכת עזרכי־הדין. שורה
ן | ארוכה של ח״כים דיברו עליו. כולם היו עורכי־דין — חוץ ממני( .אבל גם החומר
המשפטי שלנו הוכן, כמובן, על־ידי עורך־דין — אמנון זכרוני).
בדברינו תבענו להנהיג בחירות אישיות לכל מוסדות עורכי־הדין, כדי למנוע רשימות
מפלגתיות באירגון שאינו צריך לעסוק בפוליטיקה. התרענו נגד מסירת כל העבודות המשפטיות
של ההברות הממשלתיות — בסכומים של מיליוני לירות — לכמה משרדים של
עורכי־דין, שיש להם קשרים עם השלטונות.
אך את עיקר דברינו הקדשנו לסעיף של הצעת־החוק, הבא לבטל את זכותו של אזרח־זר,
העומד בארץ לדין על פשע שדינו עונש־מוזת, להזמין עורך־דין זר (חוץ מאשר פושעי־מלחמה
נאציים) .מובן שהכוונה היא לאנשי אל־פתח. תוך כדי כך הבעתי כמה הירהורים
על עונש־המודת בכללו:

אורי אבנרי אני מוכרח לומר כאן בג לוי שאני מתווכח עם עצמי. אני. רואה
סיבות סבירות בעד ה תיקון הזה, אבל גם סיבות סבירות מאד נגדו.
נכון הוא שיהיה ז ה מוזר אם נהפוך את בית־המ שפט הישראלי לזירת־תעמולה ל תנועו ת
פולי טיו ת העויינות את ישראל, וזו תהיה אולי התוצאה המע שית אם ני תן לאיש אל־פתח
בארץ ל הז מין עו רן־ דין זר. זה יהפוך את בית־הס שפט הי שראלי לזירת תעמולה לאל־פתח.
ז הו שיקול שאני מ בין אותו.
יחד עם זאת אני שואל את עצמי: האם יהיה זה צודק שאום, העומד לדין ו הצפוי
לעונש־מוות, יהיה תלוי בעורך־דין הנוגד לחלוטין את ה שקפו תיו ב עניין שהוא פוליטי
ביסודו? אני מהרהר כאן בקול רם, אס מותר לע שות זאת.
(המשך ב ע מו ד ) 18

-הג1ג10ו1יס
במדינה העם

( ה מוגן מ ע מוד י)

ראשו עומד הד״ר טיכור רוזנכאום, יהודי שווייצי ככן ,40 אחד הניצולים
של רבכת קסטנר, שנמלט מהונגריה כחוסר-כל, אשר השקיע כפסים
רכים כישראל (כ־ 9מיליון דולאר).
לטענת לייף, פרושה האימפריה הכלכלית של רוזנבאום והבנק הנ״ל במקומות רבים כגון
־באהאמה, אינטרסים עיסקיים ברוב ארצות אירופה וכו׳.

או ״וואספסוף״ — כך מכונה האירגון האדיר של העולם התחיי
תון
האמריקאי, שנודע בעבר בתור ״היד ה שחורה׳׳ וכיום בתור
זו הי כותר ת המאמר בכתב־העת לייף, המכיל את הגילויים הנוגעים לישראל.

״הכנופיה
״ העניין שלנו

הפירטום מגלה מי הם ראשי המאפי ה ודן בדרכי ניהול הכספים של כנופיית הפשע הענקית״

היתר מוזכרים בכתבה מר מאיר לאנסקי (המוגדר כקוסם פיננאסי) ,וכן ה״ה בנימין
זיגלבאום, ג׳והן׳ פולמאן, סלוזין פרדמן, אידה מוין, כמבריחי כספים.
(העתקים פוטוסטטיים של הפירסום מצורפים־בזה).
בקשר לכך, הנני מבקש לדעת:

)1האם לאור הפירסום כ״לייח״ הוזמנו לחקירה על-ידי משטרת ישראל
מר טיכור רוזנכאום הנ״ל או מנהלי עסקיו כישראל, כדאשות
מר עמום מנור (המשמש כמנהל עסקיו של רוזנכאום ונציג הכנק
הנ״ל כישראל)?
)2אם נעהכה חקירה -מה העלתה?

האם מישהו מבין המוזכרים לעיל (להוציא רוזנבאום הנ״ל) שהה אי־פעם בישראל?

)4האם כעת שהותו של מישהו מכין הנ״ל כישראל, נחקר על-ידי
י משטרת ישראל?

ולמסהחווושס 911111׳
מפציצים בשמי
ק א הי ר
תשעה מפציצים סובייטים רעמו השבוע
בשמי קאהיר. משמעות ההפגנה היתד,
ברורה: שמוסקבה מוכנה לעשות הרבה כדי
להגן על מישטרו של עבד־אל־נאצר.
הרמז הראשון בכיוון זה ניתן מייד אחרי
מלחמת ששת־הימים, כאשר יחידות של הצי
הסובייטי הטילו עוגן בנמלי מצרים.
נוכחות זו לא מנעה את המהלומות
שצה״ל הנחית על מצרים, אחת הפסקת האש.
ואז ניתן רמז שני, מפורש עוד יותר:
במיצעד יום המהפיכה במוסקבה צעדו, זו
הפעם הראשונה בתולדות ברית־ר,מועצות, גם
יחידות של נחתים. האיום היה ברור: הצבא
הסובייטי מוכן להתערב כמלחמות מקומיות
רחוקות.
לבסוף באו המטוסים, בטיבה ישירה
מברית־המועצות.
3000 יועצים. בעולם כולו -פרט
לוזיאט־נאם — נמצאת ברית־המועצות בנסיגה
מדינית ואסטרטגית. נקודות־האחיזה שלה
בדרום אמריקה, באפריקה ובמיזרח הרחוק,
הושמטו מבין ידיה. בשורה של הפיכות,
הצליחה ארצות־הברית לדחוק את רגלי
הרוסים.
למוסקבה נותר רק בסים זר אחד: העולם
הערבי, ובראש וראשונה מצרים. כדי להגן
על בסיס זה, היא מוכנה ללכת עד לסף של
מלחמה גרעינית.
האיום של ארצות־הברית על מישטרו של
עבד־אל־נאצר הוא מוחשי, ואמצעי־הלחץ
החזק ביותר בידי האמריקאים היא ישראל.
על כן, אין כל הרמזים הסובייטים האחרונים
מכוונים רק נגד ארצות־הברית; מוסקבה
מנופפת בצי, בנחתים ובמפציצים שלה גם
מול פני ישראל.
לפי הערכות מערביות, משרתים כיום
במצרים כ־ 3000 יועצים צבאיים סובייטיים.
מלחמת ויאט־נאם לימדה כמה קצר הצעד
ההופך יועצים לחיל־מישלוח קרבי.
תמרונים אלה מוסיפים מימד חדש —
ומסוכן — ליחסים שבין ישראל למצרים.
הם גם מחייכים את ישראל להתנער סוף־סוף
מן הקיפאון העמוק שבו שרוייה מדיניותה.

דיעזת
סי פו ח מול פדראציה

שאילתה אל: שר המסחרוהתעשיה
ח״פ אורי אכנרי
מאת:
במהדורה האמריקאית של השבועון לייף נתפרסמה בחודשים האחרונים סידרת כתבות
הדנה בעיסקי ה מ אפיה, כנופיית הגנגסטרים המפחידה ביותר בעולם, שנוסדה בסיציליה
והפועלת כיום ברחבי ארצות־הברית, שבראשה עומדים פושעים איטלקיים ומספר לא מבוטל
של פושעים יהודיים.

לטענת ״לייף״ (גליון מיום )8.9.67 מושקעים רווחי ה״מאפיה״ מחוץ
לארצות־הכרית (כ 7-מיליארד דולאר לשנה) ,כמידה רכה כאמצעות
״הבנק הבינלאומי לאשראי״ 8 ^ 10ז׳ 1ם ^ 1. ):8£א.710 הא 11 פד1׳א,) 1
שמרכזו כג׳נבה ולו סניפים כארצות אחרות.
כפי שנאמר בכתבה:
״זרימת השלל של הכנופייה מהודה מחקר מעניין כשלעצמו. בדרך־כלל עבר הכסף דרך
שני בנקים בבאהאמה — בנק הסחר העולמי ובנק אסלאס, ומשם הגיע לבנק הבינלאו מי
לאשראי ( 331115 דנ 6 )1ז 1011310ןםת1):61-ז 1בשווייץ.

״מאז ,1955 משובצים כמועצת המנהלים של הבנקים אנשי כנופייה
ושליחיהם. נשיא ״ המק הבינלאומי לאשראי״ הוא ד״ר טיכור רוזג־באום.
במועצת
המנהלים נמצאו אד לוינסון, מנהל קאזינו בפרימונם, וג׳והן פולמאן, בנקאי
משוזייץ ובאיי באהאמה, שהיה אסור פעם בשל עבירה על חוקי המשקאות בארצות־הברית.
פולמאן ויתר על אזרחותו האמריקאית ב־ 1954 והפך להיות קאנאדי. כיום הוא מתגורר
בשווייץ,

״סלווין פרדסן, אשר שלטונות ארצות-הכרית הכריזו עליו כעל עבריין
נמלט, נרשם כ,יועץ כלכלי, של הבנק״.
כפי שידוע לי, ד״ר טיבור רוזנבאום הנ״ל, אם בעצמו ואם באמצעות הבנק הנ״ל וכן
באמצעות חברות אחרות, השקיע כספים רבים בישראל.

כן ידוע לי כי ד״ר רוזנכאום הוא חבר מועצת המנהלים של ״הבנק
לפיתוח התעשיה״.
(העתקים פוסוסטטיים של הפירסום מצורפים־בזד.),
בקשר לכך, הנני מבקש לדעת:

האם נחקרו על־ידי משרד המסחר והתעשיה הטענות המיוחסות
לד״ר טיכור רוזנכאום ולכנק הנ״ל?

באיזה מיפעלים בישראל השקיעו כספים ד״ר טיבור רוזנבאום הנ״ל, או הבנק הנ״ל,
או אחת החברות הקשורות בד״ר רוזנבאום ובבנק הנ״ל?

האם זכו הנ״ל להקלות כלשהן עקב היותם משקיעים זרים? אם כן — לאיזה הקלות?

כר-לכ
עבר דו מה, עתיד שונה

הזמן הפך לגורם מכריע, ויש לנצלו ליוזמת־שלום
מד,ירד״
אם לא ניתן לעשות את הצעד הראשון
בזירה המצרית, אזי לפחות בזירה הקרובה,
הפלסטינית.

צה״ל

)3האם גם האנשים האחרים המוזכרים לעיל -ובמיוחד מלווין פרד• המפ קד
מן -השקיעו
כספים כישראל (במישרין או בעקיפין) ,ואם כן -החדש
כאיזה מיסעלים?
*סס ג
)5ככמה מסתכמות השקעותיהם של הנ״ל כישראל?

״ההעתק השחור של רבין הג׳ינג׳י*.
כמו הרמטכ״ל הנוכחי, צמח האלוף חיים
בר־לב מתוך שורות הלוחמים. לפני קום
המדינה פקד על חוליית החבלנים שפוצצה
את גשר אלנבי, וכאשר פלשו המצרים ב־
1948 היה מפקד גדוד בנגב. סוף מלחמת
העצמאות הביאה אותו למבואות אל־עריש,
ומיבצע קדש ראה אותו דוהר בראש חטיבת
שריון עד למבואות התעלה. כמה ימים לפני
1מלחמת ששת־הימים הוזעק חזרה מצרפת,
ומונה סגן הרמטכ״ל.
אולם אם העבר של השניים דומה — נר־אה
העתיד הצבאי המצפה לבר־לב שונה
מאוד מן התקופה שעברה על רבין כרמטכ״ל•
שיטור ומדיניות. אחד מסודות ההצלחה
של צד,״ל עד כה היה, כי ידע תמיד
להסיק את הלקחים הנכונים מן המלחמה
שעברה, כדי להתכונן למלחמה שתבוא. וכל
מלחמה היתד, שונה בתכלית מקודמתה.
תפקידו של בר־לב יהיה ללמוד את לקחי
יוני, לגבש את היערכותו החדשה של צה׳׳ל
לקראת מלחמה אפשרית — שבוודאי תהיה
שונה מאוד מזו שהביאה את התהילה לרבין.
תוך כדי כך, יהיה צה״ל חייב למלא שני
תפקידים שנסיונו בהם מועט־יחסית:
• 1תפקיד, שהוא במהותו תפקיד שיטור,
נגד פעולות־טירוס
#תפקיד, שהוא במהותו מדיני־אזרחי,
בשטחים המוחזקים, בהם חיים מיליון תושבים
ערביים.
חיים (״כידון״) בר־לב מצוייד בידע
המקצועי ובקאליבר האינטלקטואלי הדרושים
לכך.
לא פוליטיקאי. הרמטכ״ל החדש יצטרך
לעמוד כתנאים ששום רמטכ״ל לפניו לא
התנסה בהם* (מלבד רבין, למשך תקופה
קצרה בלבד) .הוא יצטרך לכהן תחת שר־בטחון
שבעצמו היה רמטכ״ל, ואשר המו
פעיל מאוד לא רק בחלק המדיני של תפקידו
אלא גם בחלק הבטחוני־צבאי.
דיין, למשל, אינו מסתפק בקביעת מדיניות
של לוחמה. הוא מסוגל אפילו לקבוע את
המקום שבו יוצב מארב.
במצב עדין זה, יהיה לבר־לב ( )43 פלוס
אחד גדול: הוא אינו פוליטיקאי. על אף
ראשית דרכו כנער בהשומר. הצעיר, הוא
הצהיר לא מזמן :״לא הזדהיתי עם שום
מיפלגד.,״
הוא איש־צבא מקצועי — דבר שבישראל
יש לו משמעות חיובית.

הרמטכ״ל השמיני של צה״ל, שייכנס
לתפקידו בעוד שלושה שבועות, נקרא פעם

האם צריך לספח את השטחים המוחזקים?
לפי התנועה למען ארץ־ישראל השלימה,
מייסודם של נתן אלתרמן ושות׳ — אפשר
היה להניח שהרוב המכריע של העם רוצה
בסיפוח.
השבוע הסתבר שהמצב אינו, בכל ה־מיקרים,
בדיוק כך.
כערב הראיונות השבועי של־דן בן־אמוץ,
הנערך מדי יום ו׳ במלון דן, בתל־אביב, הופיעו,
זה מול זה, הסוציולוג אורי רפ והמשורר
אהרון אמיר.
רפ דיבר בזכות הקמתה של פדראציה יש־ראלית־פלסטינית;
אמיר — כנציגה של התנועה
למען הסיפוח.
כעד: ארגעה קולות. הוויכוח היה
סוער — ובלתי־מפתיע: המצדדים צידדו והמתנגדים
התנגדו.
עד שעלה בדעתו של בן־אמוץ לבדוק את
תגובת־הקהל.
מישאל־בזק שנערך על־ידו בין הקהל
שבאולם, זכה בתוצאות הבאות:
• בעד הסיפוח: ארבעה קולות!•
נגד 200 :קולות.

מעחן
טו פ ס / 3077א
משטרת ישראל ממהרת מאוד לעצור
עברייני־זוטא או מנפצי זגוגיות. אבל לפעמים
(ר,משך בעמוד ) 16
* הרמטב״לים הקוד מים , 1יעקב דורי,
יגאל (דין, מרדכי מקל!* ,משה״ דיין, חיים
לסקוב, צבי צור, יצחק רבין. .

ה עו ל ם -הדה 1679

ראש־הממשלה

שר־הביטחק?
לוי אשפול לא ויתר על הרעיון של איחוד
מישרות ראש-הממשלה ושר-הביטחון. הוא
סכור, בי אחרי שחלפה שעת החירום, יש
לאחד מחדש את שני התפקידים. לדעתו,
הוכיחה כהונתו בשני תפקידים אלה כעבר,
את עצמה כיעילה. כראייה מביאים
מקורביו את העובדה בי בתקופת בהונה
זו הוכן צה״ל בהלכה לקראת המלחמה.
בשלב זה, משתדלים אנשי אשכול להחדיר הכרה זו
בצמרת הפוליטית של המערך, אינם נוטים להשיב על
השאלה :״ומה יהיה עם דיין?״
גישתם: אם יוחלט עקרונית על איחודם מחדש של שני
התפקידים, אפשר יהיה גם למצוא את הדרך הנאותה
לעשות זאת. לדברי אחד מהם :״זה גם לא חייב להיות
דוזקא למורת״רוחו של דיין.״
הם גם אינם מציינים מתי יש לבצע את השינוי:
בעתיד הקרוב, או אחרי הבחירות הבאות.

הפקיד הבכיר
לממשלה

כך דפק חוסיין את עצמו, במקום את האוצר הישראלי.

נוסף
לכך, גרס לאוצר המלכותי הירדני
אובדן של 120 מיליון לירות.
אשכול מחזיק בלביא
פרישתו של ישעיהו לביא, מנכ״ל הדואר, הוקפאה לחודש
ימים לפי בקשתו האישית של ראש־הממשלה.

באם לא יקבל לביא את שלו בשאלות
מנגנון ותקציב -יפרוש.

מעמד עזה
בדיון מישפטי
ממשלת ישראל, באמצעות משרד־המשפטים, לחצה
על אחת מתאומות־עזה היהודיות, הלן סנדוקה, לא
להביא לערכאות את תביעתה למזונות מבעלה.

הסיבה: הממשלה רצתה למנוע שבית־משפט
ישראלי יפסוק לגבי ריבונותה של
ישראל על רצועת עזה.
הדבר לא עלה בידי משרד־המשפטים. הלן סנדוקה
הגישה משפט; בית־משפט השלום פסק שעזה אינה ב־

לפקיד הבכיר, העומד לפרוש משירות המדינה, כבר
הובטח המקום השלישי ברשימת גח״ל לכנסת השביעית.
מתוך הנחה כמעט ודאית שלמחרת הבחירות תקום
קואליציה בין מפלגת העבודה (מפא״י, אחדות־העבודה
ורפ״י המאוחדות) לבין גח״ל, מובטחים לגח״ל כחמישה
מקומות בממשלה.

לאור המעמסה הביטחונית החדשה מורגש
הצורך להחזיק כבוחות־חוכה מתוגברים.
סיכה
נוספת: המועקה הנגרמת למשק
הלאומי על-ידי יציאת אנשי-המילואים לתקופות
מוארכות.

מס־הכנסה
ממתין לאייבי
הפהר הפורה

חזסיין דפק
את עצמו
המלך חוסיין ניסה לסדר את ישראל — כשנמנע
מללכת אחרי בריטניה ולא פיחת את הדינאר: מטרתו
היתד, לגרום לפער בין הלירות הישראליות שבידי בני
הגדה, לבין הדינארים שלהם.

פער בזה, קיווה חוסיין, יקעקע את המטבע
הישראלי, חלקית.
מה שקרה הוא הפוך: הנזק הישיר שנגרם לישראל
הוא פעוט: אך כיוון שהדינארים הפכו בגדה ל״מטבע
קשה״ ,צוברים אותם, הם נעלמים מן המחוור — וכל
המיסחר מתנהל עתה בלירות.

המשאיות מן הגדה, היוצאות לירדן עם ירקט? עבור
עיראק וכוויית, בהסכמת המימשל, חוזרות כשהן עמוסות,
בחלקן, בזרעי־בצל סוריים.
זרעים אלה יובאו ברשיון־יבוא ישראלי רישמי, על־ידי
סוחרים מן הגדה המערבית. מקורם במחוז חמת הסירי•
הם ייזרעו, בשבועות הקרובים, בשדות ישראליים.
הדבר נעשה על־פי תיכנון מטעם משרד החקלאות,
מאחר ובמדינת־ישראל מגדלים רק כמות מוגבלת של
זרעי־בצלים, ואת היתר נהגו לייבא, עד כה, בעיקר מאירופה.

התירוץ
:״הובלות־חוץ הן על בסים של דולארים ועלבו
התייקרו, לאחר הפיחות.״
למעשה, מעלים את מחירי מוצרי״היבוא הבריטיים ב־שלושית
אחוז — הרחק מעבר לכל דמי־הובלה מוגדלים•
כך, למשל, הועלו מחירי־עיתונים אנגליים.
גם מכשירי־חשמל אנגליים עולים הרבה יותר׳ כיגקר.
לפעמים 25 אחוז יותר. באחד המיקרים הצדיק זאת
היבואן בכך ש״הסתמכנו על המחיר הישן של המוצרים
— בדולארים״.

רק לפני כשנה הוארך מחדש השירות, שהופחת
בזמנו, לשנתיים וחצי.

קיימים כל הסיכויים כי לסקוב ינחל מפלה
במערכה, כה עומדים נגדו הכוחות העדיפים
של ״סולל-בונה״ ,ההסתדרות ואיני
טרסנטים עוד יותר נכבדים, ויתפטר מתפקידו.

חילן
ניכר פן חמנל אותו יאכלו אזרחי
ישראל בעתה הכאה -מקורו כסוריח.

למרות שהלידה הישראלית פוחתה כדי
להתאים אותה, כביכול, ללידה שטרלינג -
מתייקרים מוצרי־היכוא מבריטניה.
תיגבור השירות הצבאי

התקפה מרוכזת נערכת על מנהל רשות הנמלים, רב-
אלוף חיים לסקוב, שהעז לנסות להשליט סדר בנמל
חיפה.

ישראל תאכל
בצלים מסזריה

יתיקרו מוצרים
-גם מבריטניה

לפקיד הבכיר תשוריין אחת ממישרות ה שרים
האלה.

המערכה
על לסקוב

תחום סמכותו ושעל־כן אין להזמין את הבעל לדין;
ואילו השופט המחוזי יצחק שילה, בפניו עירערה היהודיה
מעזה, פסק בדיוק להיפך.
עתה מצטרף היועץ המשפטי לממשלת ישראל כצד.
מטרת היועץ: למנוע מביודמשפט ישראלי לקבוע מסמרות
כלשהן לגבי עזה.

משרד החוץ, במיוחד, חושש מהשלכות
שליליות, כמיקרה שהשופטים יקבעו כי
הריבונות הישראלית חלה גם על הרצועה.

חילופי עיתונים
ישראל־ירדן
למרות המתיחות לאורך הירדן, חודש
עוד הסכם כלתי-רישמי כין ישראל לבין
הממלכה ההאשמית.
לפני מלחמת ששת־הימים, נהגו קציני הלגיון ואנשי
המשטרה הישראליים להחליף מדי יום ביומו, ליד שער
מנדלבאום, את כל עיתוני־ישראל בעיתוני־ירדן.
מאז הקרבות הופסק הסדר זה — אולי משום ששוב
אין שער מנדלבאום.
עתה שוב מחליפים עיתונים — על גשר אלנבי.

מדי בוקר מוסרים הישראלים לקצינים
הירדניים שני עותקים מכל עיתון המופיע
בארץ -ומקבלים כתמורה שני עותקים
מכל עיתון ירדני.

אייבי נתן יצא כבר לפני שלושה חודשים את הארץ
— במטרה לרכוש אוניית־שידור, עליה יוכל לייסד
תחנת־שידור פיראטית.
אייבי מתמהמה בינתיים בניו־יורק ואחת הסיבות היא:

מם־ההבנסה הישראלי מחכה לו, ותובע
מאייבי כמאה ושישים אלף לירות -על
חשבון דיווחי מסעדת ״קליפורניה״.
נראה שעל רקע זד, לא חוזר בעל־ר,מסעדה המקורי.

סברה אחרת: אייכי התאהב, פעם נוספת,
עומד להינשא בניכר.

העדתיים בבאר־שבע
עדיין נגד נאזזי
ראש עיריית כאר-שכע, אליהו נאווי,
ייאלץ ככל זאת להתפטר מתפקידו -אם
לא ייפסקו החתירות הכלתי-פוסקות של
הנציגים העדתיים כמועצת-העיר.
העדתיים פועלים נגד נאוזי, למרות התערבותם הישירה
והנמרצת של שרגא נצר ופינחס ספיר, המנסים ליישב
את הסיכסוך שפרץ בסניף מפא״י־באר־שבע בין
נאווי לאנשי־העדות.

אם יתפטר נאווי -ישובץ ראש-העיר
לשעבר כתפקיד הסברתי כביר, במנגנון
הממשלתי; הצעה אלטרנטיבית -מישרה
של יועץ לענייני השטחים המוחזקים כמשרד
ראש־הממשלה.
פרם פיקאנסי: נאוזי כבר דחה הצעה להצסרף למשרד־החוץ
בתפקיד דיפלומאטי בכיר.

״הגנוים הישראלים ו!ם בעל• יצרים עזים -יש להם׳
מניות, במקום האיטלקיות, הצרפתיות והסי
קאנדינביות המסורתיות, ששיעשעו עד כה
את לקוחות־הבארים, ושיכנעו אותם לשתות
עוד כוסית ועוד כוסית.
וכך הפכה גרמניה למקור ראשון במעלה
בענף הייבוא החי והתוסס ביותר: ייבוא
המארחות והחשפניות•

״חמש מאות לירות ללילה!״

^ גי מחדשי האופנה הגרמנית הוא
\ £בעל מועדון צברה, קובה זילברינג, בעל
עבר ארוך ומפואר בעיסקי־סטריפטיז ושעשועים,
שקם יום אחד והחליט שאם ישראל
מקבלת שילומים מגרמניה — היא יכולה
לקבל גם נקבות.
היה זה, מסתבר, חישוב פיקחי ביותר:
כאשר הגיעה גודרון־דניס, גרפיקאית לפי
מיקצועה שהפכה מארחת ונערת־סטריפטיז
— השתנה הנוף של צברה מהקצה לקצה.
״ביום שישי ושבת באים הנה בעיקר
זוגות נשואים,״ מלגלגת גודרון .״ואז אין
הבעלים מעיזים אלא לקרוץ, מן הצד, ש־

הסטוירטיזאיח ״;:

איש, אם, גרפיקאית ונהגת־מונית. עכ שיו
היא מו מ חי ת למ שקאות — וח שפנית מעולה.

המומחיח

״איתן• אין 7י מה לדגו
* 4י הם הישראלים האידיאלים, מב־חינתה
של מארחת גרמניה?
לא החתיכים .״בני 50—40 הם הקליינטים
האידיאלים,״ מספרת גודרון.
״כאלה שהיו כבר בגרמניה או זוכרים
מהי ארץ זו.
״אבל יש גם סיבה אחרת: גברים כאלה
הם, בדרך כלל, אנשי־עטק עם כסף טוב.
למעלה מזה — הם פורשים מן העסקים.
ולצעירים יש, כמובן, הרבה פחות ממון*.
בעיניה של גודרון, הישראלים הם מקור-
פרנסה טוב מאוד — וגם חכרה משעשעת.
״הם מנסים, כמובן, להיכנס איתי למיטה,״
היא מספרת .״אבל גם מעבר לזה, הם נעימים
לשיחה. שואלים אותי המון על גרמניה,
מביעים את דעתם, ובדרך כלל הם חביבים.
״רק פעמיים, מאז הגעתי לחל־אביב, לפני
ארבעה חודשים, קרה לי שקליינט יעזוב

ף* ערות גרמניות מעדיפות ישראלים,
^ על אדמתן — והגבר הישראלי מעדיף
לבלות עם גרמניות, על אדמתו.
כך, לפחות, סבורות שתיים שצריכות
בעצם לדעת: גודרון (״דנים״) הארבר (,)22
ואנה לורד ,)22( .העובדות כמארחות בבאר
תל־אביבי.
טוענת גודרון, הנחשבת כיום למארהת
המצליחה ביותר והמשתכרת הבי־יפה בכל
הארץ :״זה עניין של משיכה הדדית. הישראלי
אוהב את הגרמניות. בייחוד כשהן
יפות כמוני.
״כשהוא ניכנס לבאר,״ טוענת הנערה
השחרחורת, החייכנית. ובעלת העיניים ד,פיקחיות
,״הוא מברר מייד מאיפה את. ואם את
מגרמניה — הוא לא יעזוב אותך כל הלילה.
״כי הוא יודע שאצלנו נעים יותר, משעשע
יותר.״
ייתכן שזוהי גם הסיבה מדוע החלו ה״
אמרגנים ובעלי מועדוני־הלילה להביא גר־

לישראלים, בחברת הבוס,
קובה זילברינג,
ורעייתו ריימונד. לדעתה, קוב ה הגון מאוד.

הנשים לא יראו אותם עושים זאת.
״אבל באמצע השבוע הם חוזרים —
לבדם. ואז זה מתחיל להיות שמח כאן.״
מה שמתחיל, נגמר בשעות הקטנות של
הלילה, אחרי שהגבר המצוי ביזבז עליה
הון תועפות :״הם מוציאים עלי, לפעמים,
חמש מאות לירות ללילה,״ מתפארת גודרון
בסיפוק עצמי.
סכומים אלה הפכו את נהגת־המונית לשעבר,
שהיא אם לילדה הגרה בפראנקפורט,
למארחת־השיא התל־אביבית. ביחד עם אנה,
אף היא אם ובעלת משפחה, כבשה גודרון
את מקומן של מארחות זרות אחרות —
שגא לדבר על הישראליות:
״אותן אנו בכלל דוחקות לקרן זווית,״
היא אומרת בבוז.

המאוחח

אותי, כשנודע לו שאני מגרמניה. אחד
מן השניים אמר לי, :איתך אין לי מה
לדבר!׳ אבל זה באמת היה מיקרה נדיר.״
לעומת זאת, שכיחים מאוד מיקרים של
קליינטים שמתקשרים למארחת מגרמניה:
״אחד כזה נהג לבוא אלי ערב־ערב,״ נזכרת
גודרון .״הוא הוציא מאות שמנות ורבות.
״עד שאושפזתי בבית־חולים, לשם ניתוח,
ואז לא מצא אותי כמה ימים — והפסיק
לבוא.״

״יותר טוב מזונה!״
^ פקידה העיקרי של מארחת־באר הוא,
1 1בדרך כלל, לרמות: רובן שותות תה

צריכה לדעת כיצד ל שכנע את הקליינט, ולהכריח או תו לע שות כל
מה שהיא רוצה — מבלי שירגיש שזה מה שהיא עושה. כך טוענת
הגרמניה, הקוצרת שיא של הצלחות בבארים הישראליים, כי ״הי שראלים מ שתגעים אחרי״.

נו ע ז •

טמפרמנט -אפילו יותו מדיר -אבל
במקום קוניאק, כדי שהקליינט ישתכר ויוציא
יותר.
גודרון, לעומת זאת, טוענת בכל תוקף
שהיא משחקת פייר :״אני לא מרמה• אינני
משתכרת, מטבעי, אבל אני באמת שותה
ביחד עם הקליינט.״
גם מבחינה אחרת מסרבות גודרון וחברתה
לרמות :״יש מקומות בהם המארחות מזמינות׳
שותות, מוצצות כסף — ואחר־כך
מבטיחות ללכת עם הקליינט. כשהוא מגיע
לדלת — הוא רואה שהיא ברחה.
״אצלנו זה לא כך. אני לא בורחת. אצלי
הבחור יודע שאני רק מארחת — לא
זונה.
״להגיד את האמת,״ מהרהרת הגרמניה
השחרחורת והנאה בקול רם ,״אני מרוויחה
הרבה יותר טוב מזונה. אז למה לי להתלכלך?״
הגרמניות
לא באו ארצה בלי היסוסים:
״בגרמניה, הישראלים הם חלאת המין האנושי,״
טוענת גודרון בגילוי־לב מפתיע.
עולם תחתון, קמצנים, פושעים.
״כאן, לעומת זאת, אני פוגשת בעיקר
בחורים נדיבים ואנשים עם לב פתוח.
״ההפתעה היתד, נעימה מאוד, כשבאתי
הנה,״ מסכמת החשפנית.

,,כד הנכרים אותו דבר?״
ך עצם, ככר היה לגודרון ניסיון
. 2חיובי עם ישראלים קודם לכן:
.״זה קרה לאחר שהתגרשתי,״ היא מספרת•
״לגראפיקה לא רציתי לשוב, אז עבדתי
בפראנקפורט כנהגת־מונית.
״תוך כדי^כך׳ ,פגשתי בישראלי נחמד.
הפכנו לחברים. אז למדתי להכיר אותם.

נ ה גווו! ״
הישראלים הם בעלי יצרים עזים, יש להם
טמפראמנט — אולי אפילו יותר מדי•
״אני בכל זאת מעדיפה את הגרמנים,״
היא מודה .״הגרמני מסוגל ליהנות מכל
העניין. להפוך את הכל לבדיחה, שעשוע
אחד גדול.
״אתם לוקחים את הכל ללב.״
לעומתה טוענת אנה לורד, שאין הבדל
איפה שנערת־באר תעבוד :״כל הגברים הם
אותו דבר,״ היא משמיעה את הפיזמון
העתיק של המארחות• ״ישראלים, צרפתים,
אמריקאים — כולם מתים לקומפלימנטים,
לקצת יחס טוב וחמים.
״כל אשד, נשואה עושה לבעלה בדיוק
מה שאני עושה ללקוחות: נותנת להם יחס
ומקבלת מהם מה שהיא צריכה.
״משום כך אני חושבת שזו מחמאה
גדולה מאוד בשבילנו שגברים ישלמו לנו
— רק תמורת ישיבה נעימה בצוותא, פיט־פוטים
קלים, ושתיית כוסית.״

״רוכם מחפש טיפוס שו 5ע!״
ך י *י ה לי מיקרה של אחד, שבא הנה
״ 1 1לילד,־לילה,״ היא מוסיפה .״הוא הסתכל
לי על האף, ולא אמר מילה. רק הסתכל•
על זה הוציא כמה מאות לירות,
רכש עשרות בקבוקים.
״בכלל, הגברים נמשכים הרבה יותר
אחרי נערת־בארים מאשר אחרי יצאנית —
אם כי זו האחרונה נותנת לו פי עשר
תענוג. אבל ככה הם.
״ברור שצריך כמה וכמה אביזרים כדי
למשוך,״ טוענת התופרת לשעבר שופעת־הבשרים
.״צריך שמלה סכסית, תסרוקת
טובה, איפור נאה — וחזה גדול.
״למדתי להכיר את הגברים, פה. רק עשרה
אחוז מתלהבים מחזה קטן. היתר מחפש
את הטיפוס השופע — נערות מן הסוג
שלי.״
מסכמת המארחת הגרמנייה השנייה, העושה
אף היא חייל בישראל :״העיקר הוא
להרגיש אשד — ,ולנהוג בטבעיות. ואז
אפשר יהיה להוציא מן הגבר כל מה שתרצי
— מבלי שירגיש בכלל.״

במדינה
(המשך מ ע מוד ) 12

פשוט, לנקוט פעולה

׳מסרבת המשטרה,
חוקית.
במיקרים כאלה נשלח למתלונן טופס הקיים
למטרה זו: טופס / 3077א, בו נמסר
בין השאר ש״לטובת העניין או לטובת
הציבור״ לא תוגש תלונה.
לאחרונה קרה הדבר באיזור השרון פע
מיים.
ופעמיים נאלצו אזרחים לחרוק שיניים
— נוכח שרירות־ליבר, של המשטרה ,,או
שיקוליה הבלתי־משטהתיים.
גידופים וחבטות. במיקרה הראשון
קשורים אברכי־משי. ובחורי ישיבה. בחו״ל,
נהגו היהודים הדתיים להיות מסובכים ב־מעשי־פוגרום
ובהטרדות — כשהם משמשים,
לרוב, קורבנות.

בכסר־סבא זה אחרת: לפני זמן־מר, טייל
לו זוהר אלבו, תושב העיירה* ביחד עם
אשתו, על גבי הקטנוע שלהם. הם התכוונו
לנצל את יום השבת כדי לבקר בקלקיליה.
בדרך השה האשד, עצמה ברע — כי היא
מיניקה עדיין את בתם הקטנה. דם חזרו,
בחיפזון, עברו באחת הסימסות של העיר
בה מסתובבים החרדים.

בשסע 13 מונה ח״ם בד-לב רמטב״ד
ע 1בה בתו את העיר ־ והדבה לקיבוץ

ב ת הדחטכל
^ נ י רוצה להיות זוהר ולא הבת
וו\ £ס ל הרמטכ״ל, אמרה לפני שבועות
מספר זוהר בר־לב, בתו בת השבע־עשרה
של הרמטכ״ל המיועד, האלוף חיים בר־לב.
זוהר, נערה יפת־תואר, האהודה על חבריה
וידידיה, הינד. מיזוג רבגווני של תכונות
שירשה מהוריה. מאביה, היא ירשה את
כשרון ההחלטה והביצוע המידי. ומאמה,
תמר, את התכונות הדינמיות, רוודר,משובה׳
וההרפתקנות.

באוטובוס ״אגד״ לכית-אלפא.
כבר לפני שבועות מספר זה היה סוד גלוי

המיועד,

אלוף

חיי ם בר־לב,

וא שתו

לאחר שנה וחצי הוא גויים לפלמ״ח ומאז
״לא היה לי הרבה זמן להיות בקיבוץ״.
בר־לב עדיין נשאר חבר קיבוץ ואיש
חקלאות באופיו. גם לאחר שחלומותיו להיות
אגרונום או וטרינר הוחלפו במציאות של
מדים, לא פסק בר־לב לבקר בבית־אלפא,
להשתתף בשימחות המשק ׳ולשתף את חברי
הקיבוץ בשימחותיו שלו.
הוא היה לוקח לקיבוץ את אשתו ושני
ילדיו, זוהר ועומר 15 ואף הם למדו
לאהוב את המשק. זוהר נהגה בכל חופשת־קיץ,
בה התאפשר לה הדבר, לבוא לבית־אלפא
ולהיות קיבוצניקית לכל דבר.
גם פצצה, גם פעמון. כשזוהר היתד,
בעיר היא היתד, עירונית. היו לה חברים
רבים — ביניהם אודי, בנו של מנהל אוניברסיטת
תל־אביב, האלוף אהרון דורון; דני
בנו של נספח צה״ל בלונדון, האלוף צבי
זמיר ואמיר, בנו של מפקד חיל הקשר,
אלוף־מישנה משה גדרון.
בבית־הספר השרון. בנווה,־מגן, בו למדה
עד שקיטעה את לימודיה, היתד, זוהר דמות
אהודה ומקובלת. המורים שהיו נוזפים בה
על התנהגותה השובבנית, סלחו לה בגלל
הצטיינותה בלימודים.
כאשר היתד, מתפוצצת בכיתה פצצת־סרחון
(סרט מובער של מצלמה, הגורם
לריח רע ועשן מתאבך) היו פולטים המורים:
״שוב זוהר!״ ותמיד צדקו. כשהיה הפעמון
של בית־הספר מצלצל לפני הזמן, ומוציא

היתה זוהר מקור הצחוק, עזרה לכל חברה,
ואפילו חבר, כושלים, הצטלמה במצלמת
כל אחד.
בכיתה השביעית נשלחו התלמידים לקורס
מפקדי־כיתות של הגדנ״ע. עיתונאי שנשלח
למקום לערוך כתבה ביקש דמויות בולטות,
אולם זוהר השביעה את חבריה לא לגלות
כי היא בתו של האלוף בר־לב. איכשהו
נודע לאותו עיתונאי כי בתו של סגן ה־רמטכ״ל
הינד, חניכת הקורם, אולם לעיתונאי
היה קשה מאוד למצוא אותה בין
החניכות. כאשר מצאה, הכחישה בפניו את
זכות האבות שלה.
נוחיות ובגרות. ככל עירונית, לא נמנעה
זוהר מהבידור הקל. היא אהבה את
המסיבות, אהבה ללכת עם החבר׳ה לקולנוע
וסתם ככה להשתולל ברחובות.
אהבה משותפת לה ולאביה הן החיות.
בבית בר־לב מצוי תמיד כלב. כשזוהר
מוצאת כלב עזוב ברחוב היא אוספת אותו,
מביאה אותו הביתה ומטפלת בו. היתד,
תקופה בה הצליחה זוהר לאסוף עשרה
כלבים בעת ובעונה אחת, למגינת־רוחה של
אמה אשר הכלבים היו לה לעול רב•
וכאשר לא היו לה עשרה כלבים בבית,
הסתפקה זוהר בכלב הגדול של המשפחה
ובאוסף העצום של דמויות כלבים, בובות
ובובות־זכוכית המסודרות על כוננית מיוחדת
בחדרה.
ולמרות שזוהר אהבה את כל אלה היא

תמר.

כי לקראת ינואר יקבל חיים בר־לב את
מינוי הרמטכ״ל. זוהר ידעה זאת גם כן.
כשהפך הדבר לוודאי החליטה אף היא החלטה
ודאית למדי, לגבי נערה בת .17
היא ארזה את חפציה, נפרדה שלום מידידיה
בבית־הספר ובשיכון נווה מגן שליד
תל־אביב, בו היא מתגוררת ,״הסבירה להוריה
את המצב״ ,ועלתה לאוטובוס אג״ד
הנוסע לבית־אלפא.
הוריה נדהמו מהחלטתה. זוהר היתה תלמידת
הכיתה השמינית, ערב בחינות-
הבגרות, מוצפת כל טובו של עולם, וחייה
בנוחיות רבה.
אמה ניסתה לשכנע אותה, לפתותה, להבטיח
הבטחות. אך הרמטכ״ל החדש של צה״ל
לא התרגש :״כאשר זוהר מחליטה משהו,
לא יעזור שום דבר, ובכלל, בית־אלפא הוא
מקום מצויין.״
לא אגרונום, לא וטרינר. חיים בר-
לב מכיר את בית־אלפא וקשור למקום בכל
נימי נפשו. לאחר עלייתו ארצה הצטרף,
כבן נאמן לגרעין ה שומר־הצעיר בזאגרב
עיר נעוריו, לקיבוץ בית־אלפא. אולם לבר-

| 1ך ן 1ל 1ןךךק מבלה זו הר (שלישית משמאל, בחולצה הלבנה) ,הנח שבת לרוח
11 4 1 1 1 1 1 1 1החייה בכל טיול ובכל אירוע חברתי. היא מו מ חי ת לתעלולים
אך יחד עם ז ה חברית, ח שה לעזרת כל חברה וחבר ב שעת הצורך ולרוב רצינית בגי שתה.

את התלמידים רבע שעה לפני סיום ד,שעור
להפסקה, היה ברור לכל אחד כי זוהר היא
שהסיטה את מחוגי השעון המחובר אל
הפעמון האוטומטי.
מספר פעמים ביקש מנהל בית־הספר להזמין
את אביה של זוהר לשיחה. אך את זה
הצליחה זוהר למנוע, היא היתד, נכנסת
לחדרו של המנהל, עורכת עימו ״שיחה
רצינית״ ,ויוצאת ממנו כשידה על העליונה
והוא כולו מוקסם ממנה.
כדי זבות־אכות. טיול בלי זוהר לא
היד, טיול ראוי לשמו. במסעות הגדנ״ע

החליטה לעזוב את הבית. זו אינה מרידה
נגד ההורים. זוהר ידועה כילדה האוהבת
מאוד את הוריה, קשורה בהם ומעריצה
את אביה. אבל ,״אפילו אבא לא היה אוהב
לוא הייתי בת הרמטכ״ל ולא זוהר.״
היא הגיעה לבית־אלפא מתוך מטרה להיות
קיבוצניקית לכל דבר ולתמיד. היא
השתלבה יפה בחיי המשק ,״יש שם המון
חיות״ .היא הפסידה אמנם את תעודת־ר,בגרות
ואת הנוחיות של הבית. אבל לנוחיותה היא
לא דואגת ואת בגרותה כבר הוכיחה בעצם
צעדה•

מיד סובבו אותם כמה מהם, מנעו מן
הקטנוע להמשיך בדרכו, היכו את הגבר
ואת האשד, וגידפו אותם קשות.
אלבו ניגש למשטרת כפר־סבא, מצוייד בתעודה
רפואית המעידה על חבטות קשות,
הגיש תלונה.
בתחנה נתנו לו ליווי של שוטר, וזוהר
אלכו יצא וזיהה חלק מן האחראים.
התוצאה: איש לא נעצר. להיפך: בימים
אלה קיבל התושב המוכה טופס / 3077א בי
נתבשר, יבשות, שזהו זה: איש לא יובא
לדין.
דיבה, וזימה. מיקרה אחר לגמרי אירע
באיזור נתניה, על רקע רומנטי במקצת.
תושבת בשם שרה קומאי התלוננה במשטרה
כי השכן שלה מחזר אחריה בלהט רב
מדי :״הוא פשוט דורש ממני כל הזמן
לשכב איתו,״ הצהירה.
המשטרה תקרה את הטרדן. נסתבר, שהאיש
מוציא דיבה בציבור על האשד״ ולא
מניח לה להסתובב חופשית, מבלי לבקש
אותה שוב ושוב שתסכים למזימות־זימתו.
תוצאת התלונה: טופס / 3077א נישלח,
במעטפה נאה, לאשר, המיסכנה והמוטרדת.
עתה שואלים תושבי השרון המודאגים:
״מה משמש, בעיני המשטרה כעילה מספקת
להגשת משפט נגד תוקף או טרדן?״
סטודנטים דורבן ל ט טו דג ט
בקמ פו ס
״אף אחד, כולל הסטודנטים, לא ידע מה
זה דורבן. פתאם כל הארץ מדברת עליו״,
אמרו השבוע סטודנטים, כאשר לאחר
מאבקים ושערוריה ציבורית, הופיע הצהרון
ידיעות אח רונו ת עם תוספת מיוחדת לסטודנטים
— דורבן.
דורבן הוא עיתון הסטודנטים של אוניברסיטת
תל־אביב מזה שנים מספר. עורכו הקודם,
אליעזר (״לייזר״) גלבוע, לא הצליח
לרוממו מעל לרמה של עיתון של אוניברסיטה
כפרית ותפוצתו היתד, מגוחכת.
ההתקדמות בשטח עיתוני הסטודנטים חלה
בשנה שעברה, כאשר דויד קוליץ, עורך ניצוץ,
עיתון הסטודנטים של האוניברסיטה העברית
בירושלים, נלחם כנגד הצנזורה על
שפסלה באופן שרירותי קריקטורה נגד ה־מישטר.
השערורייה הציבורית שקמה, הוכיחה
פתאום כי עיתון סטודנטים יכול להיות
בעל כוח ומישקל ציבורי רב.
נסיון זד, עם ניצוץ הביא את אנשי אוניברסיטת
תל־אביב להחליט על הוצאת עיתון
טוב יותר. עורכו הוחלף ואנשי ההסתדרות
התל־אביבית חיפשו דרך הפצה שתגביר את
תפוצתו של דורבן.
חברים טובים. אחד מעסקני הסטודנטים
באוניברסיטת תל־אביב, אילן כהן,
הציע להתקשר עם ידיעות אח רונו ת ולהפיץ
את דו רבן כמוסף של הצד,רון. לאילן כהן
קשרים טובים עם. ידיעות א ח רונו ת. הוא
משמש כתב העיתון בתל־אביב.
אולם השידוך לא מצא חן בעיני התאחדות
הסטודנטים הארצית, אשר ובראשה עומד
אמיר (פילון) דוידזון. לדוידזון היו שני
מניעים להתנגדות חריפה ביותר כנגד דו ר בן
במיסגרת ידיעות אחרונות; האחד: חלום בו
הוא משתעשע מזה מספר חודשים על הוצאת
עיתון סטודנטים כלל־ארצי, העומד
להופיע בעוד כשבועיים כמוסף של היומון
הארץ. את העיתון הזה יערוך אליעזר
גלבוע, עורכו לשעבר של דורבן.
הנימוק השני הינו אישי יותר. דוידזון
הינו חבר טוב, ואף מתגורר בדירה אחת,
עם בנו של עורך מעריב, וכתב מעריב בירושלים,
עידו דיסנצ׳יק (החותם על כתבותיו
— ח. יעד) — ובעיני מעריב לא מצאי,
חן התחרות זו מצד ידיעו תאח רונו ת על
לבו של הקורא הסטודנט.
אחרים שהתנגדו היו חברי תא מפא״י
באוניברסיטת תל־אביב אשר טענו כי למרות
שי די עו תאח רונו ת הבטיח לסטודנטים חופש
כתיבה מוחלט בעיתונים, אין הם מאמינים בחופש
זה. הם הזכירו את גורלו של ציפור
הנפש, עיתונם הסאטירי של דן בן־אמוץ
ועמום קינן, אשר הופץ באותה צורה ועל
פי אותו הסכם עם ידיעות א חרונו ת. אולם
בעיקבות חילוקי דעות חריפים, בין בן־אמוץ
וד״ר הרצל רוזנבלוס, עורך ידיעות א ח רונו ת
הופסקה הופעתו.
03״דבר. כל המתנגדים להוצאתו של
דו ר בן כמוסף של ידיעות א ח רונו ת נכשלו.
דורבן הופיע במועד, ערוך בכשרון,ומרענן.
אך הוא לא היה בודד. עימו הופיע מעריב
ה עול ם הז ה 1579

עם דף ׳מיוחד לסטודנט: קמפוס, בו ידיעות
מבולבלות על חיי הסטודנטים באוניברסיטות
השונות.
אף דבי׳ עיתון ההסתדרות, לא סיגר. הוא
מינה את אחד מכתביו הירושלמיים, נחום
ברגע, מי שהיה -דוברו של שר־הדואר, להיות
העורך והכותב הבילעדי (תחת שמות
שונים) ,של עמוד המוקדש לסטודנטים,
ושנקרא דבר הסטודנט.

פשעי
האיש שסלד מנ שק

״אל־פתח יורה בכביש!״ פשטה השמועה
בנהריה.
היה זה בבוקר יום השני השבוע, כאשר
ארבע יריות נורו לעבר מונית שנסעה בכביש
עכו־נהריה. שני כדורים פגעו במכונית.
אחד הנוסעים נפצע. נוסעת שניה, בת ,32ובהריון
נהרגה במקום.
נהג המונית, שסבר אף הוא כי נתקל
במארב של אל־פתזז) הגביר את מהירות
נסיעתו, דהר עם הנפגעים לבית־החולים
מלב״ן בנהריה.
הרוצח מתעלה. מעדויות הנוסע־ם
המבולבלים אי־אפשר היה, לברר מה אירע.
אחד מהם סיפר :״כשהגענו לקרבת שבי-
ציון, לא רחוק ממחנה־צבא, שמענו יריות.
משאית חלפה על פנינו במהירות.״ הנוסעים,
שסברו כי היריות נורו מהמשאית, גם הפיצו
שמועה כי היד. זה מאהב קנאי שהרג את
האשה בהריון.
משטרת נהריה שהוזעקה אל ביודהחולים
גבתה עדויות. אך איש מאנשיה לא יצא אל
האזור בו נורו היריות ,״אם היו אלה אנשי
אל־פתח,״ אמר אחד השוטרים ,״הם בטח
הצליחו לברוח.״
כשעה לאחר הימיקרה גילה רוכב־אופניים
שחלף במקום את הרוצח. הוא היה מונח
בתעלה לצד הכביש, ליד חורשת זיתים.
גולגלתו היתד, מרוסקת. כדור אחד חלף דרך
ליסתו ויצא דרך קדקדו• לידו היה מונח
רובה־שרות של צה״ל.
היה זה הטירון יוסף (״ז׳אק״) רוסן,
שגויים לפני שלושה שבועות לצה״ל.
הכדור החמישי. מרגע בו חוייל היה
יוסף חייל פרובלמטי. הוא טען כי אינו
רוצה להיות חייל, סירב לצאת לאימונים
בטענה כי הוא סובל ממיחושים שונים. מדי
יום היה הולך למיסדר־חולים, אך הרופא
הצבאי לא מצא כל פגם בבריאותו.
״תאמין לי, אני לא ארטיסט,״ התחנן
אל הרופא. אבל זה מצא אותו כשר לשרות.
בבוקר, בשעה עשר בערך, בחר לו כמטרה
מונית שנסעה בכיוון לנהריה. מתוך ארבעה
כדורים שירה, פגעו בה שניים. את הכדור
החמישי שמר לעצמו.

דרכי־־אדם
המעריץ והא קיל
אילן (״אלבים״) תמיר גר ביפו. את
כינוייו רכש בדרך הקשה: הנער בן ה־17
מסור, בכל ימיו ולילותיו, לאהבה נכזבת
לאליל הקולנועי הגדול.
אילן. נהג לאכול עם אלביס, לשתות עם
אלבים, לטייל כשהוא שורק את שיריו של
אלבים ולרפד את קירות־חדרו הצנוע ביפו,
עם תמונותיו של אלבים פרסלי.
את סרטיו של האליל נהג תמיר לחזות
בדבקות דתית — לא פעם, אלא מדי ערב
בערב. לשם כך אף נטש לא פעם מקום
עבודה.
השבוע הביאה האהבה הניכזבת את המעריץ
השוטה — לבית־המעצר.
״רוק בגית־הם והר״ .זה קרה משום
שתמיר החליט שאין לו די תמונות של
אלבים.
ותמונות טובות, כידוע, קשה להשיג. בייחוד
אלו של אלביס, המבוקשות ביותר
בשוק־המחליפים־והאספנים,
משום כך, באחד הערבים בהם ביקר אילן
בהצגת נך־העזן בהאווי, שהונייג בקולנוע
אילת ביפו, החליט ׳׳ששוב אינו מסוגל

להתאפק.
הוא, חיכה לתום ההצגה, וכאשר הקהל
התרחק מן הבניין.• ,ניגש לחלונות־הראווה
המוארים עדין, נינ׳ץ את הזכוכית ונטל
לעצמו כמה מן התמזגות האהובות.
ואז נפלו על כתפיו ידיו. הכבדות. של
החוק: אילן המיסכן לא הבחין כלל שניידת
סיירה במקום, וכשהבחין בכך, לא הבין מה
רוצים ממנו•
־ ״אני לא גנב,״ הפליט שובי ושוב ,״אני

שבועון תוניס׳ מאשים את ישראל בחיסול ננו, מה האמת?

ת ג״ ב ם לי ק

סו ף
ץ ם כשהם שלמים, קשה להבחין
ף* בבתים המצטופפים לרגלי ההרים, סביב
הצטלבות כבישי שכם־יריחו. כי הם בנויים
מבוץ מיובש, שצבעו כצבע האדמה החומה

מסביב.
על אחת כמה וכמה קשה להבחין בבתים
ההרוסים.
בפרוץ מלחמת ששת־הימים התגוררו בבתים
אלה כ־ 15 אלף תושבים, רובם אריסים
שעיבדו את אדמותיהם של בעלי-
האחוזות משכם. בחלקם היו בדואים בני־העמק,
וברובם פליטים של מלחמת ׳.1948
אזור זה הוא אחד הפוריים בארץ. הוא
משופע באדמה עשירה, שנסחפה מהרי שכם.
הוא גם משופע במים: ואדי פארעה, היורד
מן ההר, אינו מתייבש אפילו בקיץ השחון
ביותר; ואילו בקצה המזרחי של העמק
זורם הירדן. במפות הוא מסומן כעמק
הפארעה; אך כולם קוראים לו ג׳יפטליק,
על שם תחנת־המשטרה הגדולה השולטת
על ההצטלבות החשובה.
כאשר שמעו הפלאחים של הג׳יפטליק
את רעם התותחים של יוני, הם אספו את
מטלטליהם, פרותיהם ועופותיהם וברחו מזרחה,
מעל לגשר דאמיה.
הם יושבים עד היום בשני מחנות גדילים
מעבר לנהר.

״דיברתי פעמיים עם משה דיין על פרשת
הערבים של ג׳יפטליק. אמרתי לו שבלעדיהם
אי־אפשר לעבד את כל האדמות שם. וחבל
מאוד. כי שם אפשר לגדל יבולי־ירקות גדולים
בחורף. אמרתי לו שהפליטים יושבים
כולם מעבר לגשר, שיתן לפקידים מעיריית
שכם לערוך אצלם רישום, כדי להחזירם.

ההסבר הרישמי אינו, כדברי
בגלל ריבוי עכברושים. אלא מפני שאמור
זה הוא איזור־מעבר טבעי מן הגדה
המזרחית, אל תוך השטחים המוחזקים.
דובר המימשל הצבאי הסביר :״הבתים הרי־<
קים משמשים — ובוודאי יוכלו לשמש בעתיד
— מחבוא אידיאלי כשביל חבלנים.״
ז׳אן אפריק,

הסיכה: עכברושים
ך* שבוע הוזכרו בתי הג׳יפטליק בשבו!
1עון ז׳ אן אפריק. אחד מכתביו, טאהר
בנזיאן, כתב מאמר על שני עמודים, שבראשו
מתנוססת כותרת זו:
״הערבים מבינים רק מלחמה אחרי
רבים אחרים, עתה מגלה הגנראל הי שראלי
נרקיס ״אמת״ זו — והוא פועל בהתאם.

מחבר המאמר האנטי־ישראלי החריף עוד
אומר על נרקיס:
הגנראל נרקיס, המפקד הצבאי של מערב
ירדן הכבו שה, חוז ר בדיוק על ה שי טו ת
הגרועות ביו תר של שלטון קולוניאלי או
נאצי. הוא מצהיר, מבלי לחוש כנראה מבוכה
כל שהי, כי ״ שי טו תינו הן בוודאי טובות.
אינני חו שב שהער־בים
מסוגלים להבין
שפה אחרת.״

בנזיאן עורך מאזן
של הפעולות הישראליות,
ומביא רשימה
של המקומות בהם
פוצצו בתים ערביים:
קלקיליה, שכונת
המוגרבים בירושלים
העתיקה, שלושה
כפרים באיזור
לטרון. הוא מוסיף:

כנען

ליד גשר דאמיח,
על הירדן, הרסו דחפורים
ישראליים מרבית הבתים ה שייכים
ל־ 30 אלף ערבים. הסיבות? הגנראל נרקיס
מוסר שזה מסיבו ת תברואה. רוצים להרוס
רובע ערבי, כפר, עיר? אומרים עליו שהוא
שורץ עכברושים.

מה הקשר בין המאמר בז׳אן אפריק
לבין המציאות? על כך היה מוכן להשיב
ראש עיריית שכם, חמדי כנען:
רק אוהב אותו נורא!״
נימוקו של הצעיר המבולבל לא שיכנע
את השוטרים. הם הובילוהו בניידת, אחר
כבוד, לכלא אבו־כביר, שם היתר, לאילן
האומלל הזדמנות לבלות 48 שעות —
ולהתאמן, בסביבה אוטנתית, בשירת רוק
בבית־וזסווזר המפורסם של אלבים.
ירושלים טבח
ה מלכי ם
מאז תום מלחמת ששת־הימים החלה
המסעדה הירושלמית של חאתם מסוזדה
לפרוח. בצהריים אי־אפשר להשיג שם
מקומות חנייה, בערב כל השולחנות תפוסים,

׳).מן 8800
4*1883
?<118, 43 מס

48א*מ**4

8*038מ 8ק*3 <5#0מ־<:׳זז £זמק ז

,מח 12

48 381** 40

...וווו 11111ז11

הכתבה ב״ז׳אן אפריק״
בתים מתמוטטי ם מנגיטת להב של דחפור

הוא הבטיח לסדר את העניין. אבל שום
דבר לא יצא מזה.
״בערך 120 עד 150 משפחות אמנם
חזרו, במיסגרת החזרת הפליטים, דרך גשר
אלנבי. חיכינו לשוא לשובם של היתר.

לכן הוחל בהריסתם. אין צורך בחומר־נפץ.
הבתים מתמוטטים מנגיעת להב הדחפור.

נציג
הצלב האדום
פני חודש הופיעו פתאום דחפורים,

** ה יהיה עם המשפחות הבודדות הב
/מתגוררות כאן עדיין? חמדי כנען משך
בכתפיו :״אללה יודע!״
דובר המימשל הצבאי השיב :״הם ימשיכו
לעבוד כרגיל.״ והוא הצביע על העובדה,
כי בית־הספר של סוכנות־הסעד של האו״ם,
המיועד לתושבי הג׳יפטליק, נפתח לפני
עשרה ימים ותלמידים לומדים בו כמקודם.
אלא שבמקום 2000 תלמידים, לומדים בו
כיום פחות ממאתיים. קבע אחד המורים:
״ברור לגמרי שיותר תלמידים לא יבואו
לכאן. כי הריסת הבתים פירושה — במקום
יישוב גדול יעמוד מעתה בג׳יפטליק כפר
קטן.״
כפר קטן, שרק בקושי אפשר יהיה להבדיל
בין בתיו לבין האדמה החומה. וכאשר
יחלפו הגשמים, והעשבים יצמחו בשדות,
לא יוכל איש לדעת, כי אדמת השדות היתה,
בעצם, קירות של בתי־חימר.

והחלו להרוס את הבתים הריקים ב־ג׳יפטליק.
במקום אחד או שניים הודיעו לתושבים
ששם אזורים צבאיים, ועליהם לעזוב
את הבתים, ושיתפסו בתים של נעדרים.
״הפלאחים רצו אלינו לספר לנו. במיקרה
עבר כאן נציג של הצלב האדום. אמרתי לו
שירד לעמק לראות מה קורה. הוא מצא
שני בולדוזרים הורסים בתים. למחרת הופיעו
כבר חמישה בולדוזרים, כדי לגמור עוד
יותר מהר את המלאכה.
״לפני כמה ימים, באו אלי כמה מה־פלאחים,
שעברו לגור בבתי נעדרים, ואמרו
לי שגם את הבתים האלה מתחילים להרוס.
אמרו להם להתרכז במקום אחד — מפני
שרוצים להרוס את כל יתר הבתים בג׳יפ־טליק.״
הוא
בנה בחדשיים האחרונים שני חדרים
נוספים, ובשבוע הבא הוא עומד לשנות
את הדקורציה.
בעבר היו מלכים ונסיכים של העולם
הערבי מזמינים אותו לארמונותיהם להכין
להם סעודות־מלכים, אבל הוא הסתגל מהר
מאוד למצב החדש, והוא מסתפק לעת עתה
בטדי קולק שכבר היה אצלו שמונה פעמים
ואכל אצלו יונים ממולאות, חצילים ממולאים,
סלטים, וכרובית בבשר.
שניצל וינאי לחוסיין. מי לא אכל
אצל מסודדה? מלך מרוקו, חסן אכל אצלו
טלה ממולא, שלם, עם הראש והרגליים,
מצופה בפטרוזיליה. חביב בורגיבה אכל
אצלו מתכון מיוחד, סודי, של תרנגול הודו,
ליקק את האצבעות אחרי זה ואמר :״אצלנו
לא אוכלים כל כך טוב.״
לשאח של איראן הוא הכין דגים צלויים,

חזרה לאדמה

והשאח היה כל כך מרוצה שנתן לו לאחר
הארוחה איזה טיפ קטן של כמה מאות
לירות. כל מנהיגי ערב אכלו אצלו, אבל
העבודה הכי קשה היתד, להאכיל את המלן
חוסיין.
כי חוסין אכל אצלו לפחות מאתיים פעם,
והיה צריך כל פעם לשנות את התפריט.
הוא היה מכין לו מרק עגבניות, עם חצילים.
חוסיין היה אוהב את זה מאוד. הוא היה
מכין לו אוכל תימני, ואוכל לבנוני, ובסוף
הוא הכין לו פעם שניצל וינאי, והדבר
הזד, כל כך מצא חן בעיני חוסיין שהוא
קבע מיד תאריך נוסף לסעודה נוספת, אלא
שאז פרצה המלחמה וחוסיין ייאלץ להסתדר
כבר בלי שניצל וינאי.
חטישיס סלטים לעיראקי. לפני
(וזמשך ב ע מו ד ) 19

׳ד 1״ה לב1חר
(המשך מעמוד ) 11
אני יודע שאליהו חכים ואליהו בית־צורי, שנא שמו ברצח הלורד מוין, נזדקקו ל עו רן־זין
מצרי. נדמה לי שאותו עורך־דין התנהג בהגינות. אבל זאת מפני שהצ בור המצרי, באות ה
תקופה, חייב את מלחמת־ה שיחרור שלנו נגד ה שלטון הזר בארץ. אליהו חכים ואליהו ביתי
צורי היו פופולריים מאד ב קו ב הנוער המצרי דאז.
אבל. א ם אמר כאן אחד הדוברים הקודמים (ח״ב יוסף שופמן) שהוא לא יכול להעלות
על הדעת שעורך־דין יהודי ישתמש בכל ״ התח בו לו תהמ שפטיו ת האפ שריות״ כדי להגן על
פו שע־מלחמה נאצי, הוא צדק. ואני שואל את עצמי: האם עורך־דין ישראלי יוכל לה שתמ ש
״בכל ה תח בולו תהמ שפטיות כדי להגן על איש אל־פתח שבא, בכל זאת, להרוג גברים,
נשים וילדים? הבעייה קיימת גם במיקרה זה, בלי להשוות, איזו השוואה שהיא, פו שעים
נאציים ללוחמים ערביים, שעם כל ה תנגדו תנו אליהם, אין יחסנו אליהם כ מו אל הנאצים.
יעקב כץ (פא״י) :הם כמו הנאצים. המיקרה של הטייס שלנו השב וע

אוריאבנרי: אם להגיב על קריאה זו, עלי לומר כי בעניין הנאצי עמד צדק
; 1מוחלט מול אי־צדק מוחלט, ולא יכול היה להיות שום ספק. ואילו פה אנחנו נל־
1חמים מלחמה פולי טי ת, כ שלשני הצדדים יש טענות. אנחנו מאמינים שאנחנו צודקים
| יותר, אבל אין זה הרשע המוחלט מול הצדק המוחלט. יש הבדל בין שתי ה סוגיות.
אני חו שב ש הפי תרון האמיתי לבעייה זו, כבוד השר — ואני מקווה שכבוד השר אינו

ן בנין ותעטיזזן
|/חט מלאות רבב!
^ חטמלאת<

ב קו ר סי ערב

ת/נורת הסמבה ממשלתית

ת ל ־ א בי ב חי פ ה

והרשמה 8-1 :לפוה־צ 4-8אחה־צ
פרטים
תל־אביב: דרך פחח־תקוה 126 ומול הקריה) מל 254891 .
תל־אביב: דרך פחח-תקוה 44 נמול ביח הדר) טל 36773 .
חיפה: רחוב בלפור 5ומול הטכניון) טל 69041 .

תמוחדהשמע

קרובי מ שפח תו של אב שלום פיינברג בע ת קבור תו בירו שלים
— שלושה דורו ת מביטים בע צ מו ת הגיבור. אורי
אבנרי ביקש למנוע העברה זו, לשם שמירת יי חודו של הקבר ב מ קו מו הטבעי, ברפיח.
רחוק מדעתי בעניין זה — הוא לבטל את עונש־המוות הלכה למע שה, גם ב עבירו ת אלה,
להוציא את פשעי הנאצים.
אני יודע שזה מעורר היום ויכו ח חריף מאד במדינה. קם כאן חבר־כנסת אחד, וב שם
דת ישראל דרש עונש־מוות. כוונתי לחבר־הכנסת לורנץ.
יעקב כץ: הוא לא דרש בשם דת ישראל. ן אורי א מרי: תוך ציטוט דברי חז״ל ופסוקים מן הגמרא.
יעקב כץ: אל תכניס לכאן את הדת.

או רי אכנ רי

אני מתנגדלעונש ־ מוות. איננימעלהעלדעתישבית ־ משפטיש־

ראלי יטיל עונש־מוות ויבצע אותו. ועל כן, האם הדרך הנכונ ה אינה לבטל את
עונש־המוות? לא כאן המקו ם להתווכח על ה תו ע ל תיו ת של עונש מוות.

יעקב כץ-- :
היו״ר יוסף סרדין

:חבר־הכנסת כץ, האם אתה רוצה ללוות בלי הרף את

דברי חבר־הכנסת אבנרי?
אורי א מ די: יש שנרה של נימוקים טובים לביטול עונ ש־המוות, דווקא בימים אלה.
החבלן הבא לאדמת ישראל כדי לבצע חבלה, והנתקל במ ש מר של צ ה״ ל׳ — אס הוא יידע
שאם ייתפס הוא צפוי לעונ ש מוות, הוא יילחם אחרת, והדבר עלול לעלות בחייהם של
חיילי צה״ל רבים.
יתר על כן אילו, חלילה, היינו מוציאים להורג אנשים אלה, היינו מספקים קדו שים
וגיבורים לאנמיים ל תנועות הלוח מנ תבט; היינו עו שים דראמטיזציה למלחמה בנו. מכל
הבחינות האלה, ובחינו ת אחרות, עונש־המוות לכל זה הוא שלילי־ביותר.

שר־המשפטים, יעקוב־שמשון שפירא, לא נכנם לסוגיה זו בדברי־התשובה — אך הוא
לא להשאיר ספק ביחס להתנגדותו לעונש־המוות.

ברמת־גו
ביום רביעי 13 ,בדצמבר, בשעה 8.30 בערב, בקפה עצמאות,
בגן המלך דויד (מאחורי קולנוע אורדע) ,ירצה

על הנושא

שלום כהן

למה מכר אותנו דה־גול?
הקה להרחב מוזמן.
לקראת הוועידה השניה של הרנבועד! -
ישיבת הלישכה האירגונית של התנועה תתקיים ביום ראשון,
17 בדצמבר, בשעה 8.30 בערב, בקפה עצמאות ברמת־גן.
חבריםואוהדיםמו זמ נ ים .

פיצריגז לעגובי קייבגצים ובי\בון בבח־ידות
^ אותו שבוע גם הגשנו הצעת־חוק נוספת שלנו:
^ לעוזבי קיבוצים״ .הוא בא להבטיח כי אדם העוזב קיבוץ, אחרי שתרם לו שנים ארוכות׳
מעבודתו, יקבל פיצויים כמו אדם הנוטש מקום־עבודה רגיל.
תוך כדי כך הערנו את חשומת־לבו של יו״ר הכנסת לעובדה שהצעת־חוק קודמת שלנו
״נקברה״ בנסיבות מיסתוריות. זהו ״ חו ק הבחירות (דרכי תעמולה)״ שבא להגביל את
הוצאות־התעמולה של הרשימות במלחמת־הבחירות. הכנסת קיבלה את ההצעה הזאת לפני
14 אלה שנתיים במשך
בשקט.
נקברה

שנתיים ימים והעבירה אותה לוועדה. אולם שם היא י
לא נגעו בה כלל — ויש חשש כי המפלגות הוותיקות,
תוך קנוניה כללית ביניהן, ימנעו את חקיקת החוק הזה
לפני הבחירות הבאות.
לבסוף עוד הספקנו להגיש הצעה־דחופה־לסדר־היום:
״ חו ק

לת שלום

פיצויי־פיטורים

״י חסי ישראל— צרפת לאנר נ או מנ של הגנרל דה־גול״.

מה יהיה גורלה? שלושה ניחושים.
ה עו ל ם הז ה 1579

במדינה
(המשך מעמוד ) 17

כמה שנים הוא כמעט גרם להתפוררות
הפדרציה בין עיראק וירדן. זה היה כש־עבדאללה
אל־קסאב, ראש ממשלת עיראק,
בא לירושלים כדי לדון עם חוסיין על
ענייני האיחוד.
ביום הראשון לשיחות הגיש להם מסוזדה
חמישים מיני סלטים שונים כמנה ראשונה,
ועגל מרופד ביונים כמנה שנייה. ביום השני
האורחים לא רצו לאכול. הם ביקשו שיציגו
לפניהם את הטבח.
המלצרים של מסוזדה הגישו לפניהם מהר
שבעים סוגים של תרנגולות ממולאות בשבעים
אופנים, אבל האנשים לא רצו לאכול•
הם ביקשו לראות את מסוודה.
מסוודה הוריד מעליו את סינור הטבחים,
ונכנס לאולם. האורחים מחאו לו כף, ולחצו
כולם את ידו, ואז פנה ראש ממשלת עיראק
אל חוסיין ואמר לו :״הייתי רוצה שתיתן
לי את הטבח שלך.״
חוסיין לא רצה לקלקל את היחסים שלו
עם עיראק בגלל טבח וביקש ממסוודה לנסוע
לעיראק. אבל מסודדה סירב .״יש לי כאן
משפחה, אני נולדתי כאן,״ הוא הסביר לראש
ממשלת עיראק ,״אני לא יכול לעזוב
את הארץ שלי.״
דברים חדשים לישראלים. לאחר
משא־ומתן ממושך ומייגע הוחלט שהטבח
יישאר בארצו, אבל יועבר לשגרירות העיראקית
ויכין שם אוכל לשגריר ולאשתו, ולכל
האורחים העיראקיים שישהו בירדן.
מסוודה עבר לשגרירות העיראקית אבל לא
שבע שם נחת. הוא בא לשם, ואשת השגריר
פגשה אותו, הכניסה אותו למטבח,
ואמרה לו :״תבשל!״ הוא פתח את הפריג׳י־דר
וראה שהוא ריק.
ב־ 12 בצהריים היא באה ושאלה אותו
איפה האוכל. הוא ישב על הכיסא והסתכל
בה בעיניים פקוחות :״מה לבשל?״ הוא
שאל ,״את לא נתת לי כסף, איך אני יכול
לבשל?״ ״שמעתי שאתה טבח טוב,״ היא
:אמרה לו ,״טבח טוב יודע לבשל גם בלי
בסף.״
הוא שמע את דבריה, לקח סיר גדול,
!מילא אותו מים, ושם אותו על האש. הוא
הוסיף מלח, פילפל, תבלינים, ובשעה אחת,
כשהיא באה לאכול, הוא הגיש לה את סיר
והמים.
היא התרגזה מאוד, ואמרה לו ,״אני רואה
שאתה לא יודע לבשל, אני אלמד אותך.״
היא לקחה חציל, חתכה אותו, שמה במים,
והוסיפה מיץ עגבניות, ושמה על האש. הוא
;הסתכל, ראה את זה והבין שזה לא מקום
בשבילו. הוא לקח את המעיל שלו והלך
.משם.
כעבור חודש הוחלף השגריר העיראקי,
:אדם חדש עם אשה חדשה באו במקומו,
רמסודדה חזר לשגרירות.
אבל מסתדר, לא בוכה על הימים הטובים

הנאהבים מאתמול״יצאו למלחמת חודמה זה בזו -בשירים
ריס סאן עומד על הבמה, במועדון אקרופול, ושר בעיניים
מצועפות ובקול רועד: תבוא היום /תבוא מחר /אצלה תמיד /
אותו דבר. הוא נושם נשימה עמוקה, ומעבר לחלון חודר לתוך המועדון
קולה של עליזה עזיקרי, ששרה במועדון הרקיע ה שביעי,
שממול: לפעמים צריך ל שכוח /לפעמים צריך לזכור.
אריס סאן מגביר את קולו: היא לא יודעת /היא לי שומעת /
מה שרק /אמרה אתמול. הוא מגביר את קולו עוד יותר: היא לא

על־וה עזיקד לאריס־

״אריס, מה איתך, אני מוכרחה לראות אותך,״ הוא שמע שוב את
קולה של דליה פרי.
״אה, זה בקשר לעניין הזה שדיברנו עליו,״ ענה לה ארים סאן,
״אתה יודע, אני מציע שתקפוץ לכאן, ונדבר על זה.״
״אריס, מה קורה איתך, אריס, תדבר אלי,״ דליה פרי כמעט בכתה.
״טוב, אז קבענו,״ ענה לה אריס סאן ,״אל תדאג, זה יהיה בסדר,״
והוא סגר את השפופרת.
עליזה חייכה אליו ושאלה אותו מי זה היה .״סתם איזה נודניק,״
הוא אמר לה ,״רוצה כסף, כולם רוצים ממני כסף.״

עוד: קמות ועוד חלומות

א עברו עשר דקות ודליה פרי פרצה בריצה לתוך המוע־
/דון. היא התעלמה מצרתה, עליזה עזיקרי, ונפלה על צודארי
אריס סאן .״אריס, מה קרה לך, מדוע דיברת אלי כאילו הייתי גבר?
אחה כבר לא מכיר אותי? מה איתך?״ היו לה דמעות בעיניים,
והיא לא שמה לב לפניה של עליזה, שהפכו אדומים, ואחר־כך לבנים,
ואחר־כך ירוקים מכעס.
עליזה לא נתנה לה לסיים את סידרת שאלותיה. היא תפסה את
אריס סאן בזרועו ואמרה לו :״או שתסלק אותה מכאן או שאני
לא מופיעה יותר אצלך.״ הוא ענה לה :״אל תופיעי.״
היא לקחה את מעילה ועזבה את המקום. שעתיים היא הסתובבה
ברחובות יפו. היא חשבה :״אולי לחזור,״ ואחר־כך אמרה לעצמה:
״אני לא אחזור, שהוא יבוא לבקש אותי.״ אחר־כך היא שוב חשבה
:״אולי בכל זאת, אני אגיד לו שזו היתד, אי־הבנה, שיסלח לי,״
אבל אחר־כך היא החליטה :״לא, יש לי כבוד.״
כעבור שעתיים היא היחה עייפה. הרגליים כאבו לה מהליכה,
והיא חזרה למועדון. היא לא הספיקה לפתוח את פיה, להגיד משהו,
וארים ניגש אליה ואמר לה :״אני לא רוצה לדבר איתך. את יכולה
ללכת.״
היא עזבה את המקום, ולמחרת חתמה חוזה עם המועדון שממול.
ארים סאן לקח מיד את דליה פרי תחת חסותו. נתן לה מקום בתוכנית
המועדון שלו, וכדי לעזור לה להיקלט בציבור, דרש מן

חר שת /היא לא טיפשה /אצלה חלש הזיכ רון /היא לא מר שעת /
היא רק שוכחת /מי זה רא שון או אחרון.

קולה של עליזה עזיקרי עובר את שלושים המטר המפרידים בין
המועדונים, דרך החלונות, דרך הדלת הפתוחה, וממלא את המעודון:
לפעמים צריך ל שכוח /לפעמים צריך לזכור /לפעמים צריך לפתוח
/דף חדש טהור.
שירתו של ארים סאן הופכת כמעט זעקה: היא לא עיוורת 7רק
לא שומרת /בזי כ רון /את ת מונ ת ך /אם היא נדברת /היא לא
זוכרת /אם ז ח היה אולי איתך.

התזמורת משתתקת, ואת המועדון מציף שוב קולה הצלול של
עליזה עזיקרי: אני שונאת אותך /אני שונאת אותך /אני שונאת
אותך /אני שונאת אותך.

אריס סאן
לעליזה :

בעיגיים פקוחות ואוזגיים קשופות

טכח מסוודה
יש ראש טוב ויש טעם טוב

ההם. הוא מאושר גם מתחת המישטר הישראלי.
הישראלים באים אליו מכל קצוות הארץ,
והנשים הישראליות נכנסות אליו למטבח,
שואלות אותו מה סוד הבישול
שלו, והוא עונה להן :״יש לי ראש טוב,
ויש לי טעם טוב, וכל ערב לפני שאני
הולך לישון אני חושב על הדברים החדשים
שאני אבשל מחר.״
ה עו ל ם הז ה 1579

ן* ד לפני שכועיים שרו עליזה עזיקרי ואריס סאן באותו
> המועדון, שירים הרבה יותר שקטים וחביבים. הם ניהלו ביניהם
יחסים תקינים בשעות העבודה, ואחרי שעות העבודה, ולפני שעות
העבודה, במשך זמן רב.
עליזה, במשך הזמן הזה, נפרדה מבעלה, וארים סאן המשיך לבגוד
באשתו, והמשיך להצהיר לה צהרות נאמנות חוזרות ונישנות, והמשיך
לשיר דואטים עם ידידתו עליזה, בשעות העבודה ולאחריהן.
עד שיום אחד, לפני שבועיים, צילצל הטלפון במועדון היפואי.
אריס סאן הרים את השפופרת, ועליזה עזיקרי עקבה אחרי תנועותיו
בעיניים פקוחות ואוזניים קשובות.
מן העבר השני של הקו שמע אריס סאן את קולה של ידידת-
הביניים שלו, דליה פרי. בתקופות שיחסיו של אריס עם עליזה לא
היו תקינים, הוא היה מתראה לעיתים קרובות עם דליה, הוא הפך
אותה לזמרת, לימד אותה לשיר, והבטיח לדאוג לעתידה. עכשיו הוא
שמע אותה מדברת אליו.
״ארים,״ היא אמרה לו ,״אני מוכרחה לראות אותך.״
הוא ראה את עליזה עוקבת אחריו במבט דואג, הוא העמיד פנים
משועממות ואמר בקול ענייני לתוך השפופרת :״אה, זה אתה? מה
העניינים?״

/3 £ד. ת אי?
:ר ו תו רתר !
הזמר הפופולארי של המועדון, משה הילל, שישיר איתר, דואט. משה
הילל סירב, וארים סאן איים שיזרוק אותו מהמועדון.
וכך, ערב ערב, אפשר לשמוע את שני הידידים שנפרדו שרים
אחד על השני, ואחד נגד השוי, בשני מועדונים הקרובים זה אל זד,
מרחק נגיעה. הם מתכננים נקמות זה נגד זו, וממשיכים לחלום זה
על זו.
כמו שמסבירה עליזה עזיקרי :״זד, שום דבר, אנחנו עוד אוהבים
אחד את השנייה.״

—19י

פיחות?

אושים

הוא אינו מתרגש...

הוא געשו ״מסת 6

ת ה או קפה
גונאר יארינג, המתווך של האו״ם,
דווקא יודע לדבר. את זה הוא עשה עד כה
בשבע שפות — אנגלית, צרפתית, רוסית,
גרמנית, פרסית, תורכית ושפת אימו, שבדית.
עכשיו הוא רק צריך להשלים את השכלתו
בעברית ובערבית והכל עלול להיות בסדר.
ובשעת הצורך הוא יוכל תמיד לד,עזר באשתו
אורנייה. היא בלשנית לפי מקצועה. אבל
לשפות סלאביות • .אגב, אם הוא יצליח
במשימתו, הוא עלול להיות האדם השלישי
שיקבל פרס־נובל לשלום על השכנת שלום
במרחב. קדמו לו סגן־מזכיר האו״ם, ראקז
באנץ /שקיבל פרס־נובל לשלום עבור הצלחתו
באירגון שביתות־הנשק של שנת , 1949
ולפטר פירסון, כיום ראש ממשלת קנדה,
ואז ( )1957 שר־החוץ שלה, שיזם אח־י
מיבצע סיגי את הקמת כוח־ד,חירום של
האו״ם אבל בשביל כל זה צריך סבלנות.
ראלף באנץ /למשל נזכר עכשיו בי
אחד הבירורים העיקריים שהיה מארגן לישראלים
ולערבים, באי רודוס, בו התנהל ה־משא־ומתן
של , 1949 היד, מישחק ביליארד.
• סוכן בולי האו״ם בארץ, ארתור אברהם
ויינברג, נפגש בשבוע שעבר עם
מזכיר האו״ם או תאנט, ושמח מאד
לשמוע כי בארץ קונים בולי או״ט (בהם
מכיילים את המכתבים היוצאים מבניין הזכוכית
בניו־יורק) בכמות ענקית. בכל אופן
יותר מאשר בבריטניה הגדולה, למשל• .
גילויים דיפלומטיים נוספים היו בפיו של
אבא אכן. כשהוא מבקר אצל ראש־ממשלת
בריטניה, הארורד וילסון, מגישים
לו תה חריף. אבל אצל לינתן
ג׳ונסון, לעומת זאת, הוא כבר מקבל קפה.
מה שהוא מקבל אצל דה־גול כבר ידוע• .
ומי שלא יודע — שיידע: כל ארבעת רופאיו
של שארל דה״גול הם יהודים. י • את
החשבון עם דד,־גול יישב בצורה משונה
האמרגן־הצנחן משה ינוקא. הוא עבר
למחרת פירסום הנאום בבתי־קפה בצפון תל־אביב,
אסף את כל העיתונים שציטטו את

י 2א גו רו תבלבד!

האם את אוהבת

מי ני...
ו מ עונינ תלע סו ק ב הדרכ ה
ב מק צו ע ספור טיבי מעניו

מיני...

את מוזמגת להיות

מדריכת באולינג בבית הבאולינג
רח׳ נווה־שאנן ,12ת״א
הדרישות: הופעה מקסימה במדי מיני־מיני; כושר הבעה; גזרה נאה;
כושר הדרכה וענין בספורט הבאולינג. הכנסה גבוהה מערות המתאימות.
המעונינות יפנו בכתב עד ה־ ,8.12.67 לת. ד ,4407 .תל־אביב, עבור ״מדריכת
באולינג״ ,תוך ציון המידות החשובות ונסיון קודם בהדרכה. רצוי לצרף תמונה.

שחקנית פז
אחת מחמ שהמ או שרו ת

ה עו לםהזה 1579

דברי הגנרל והעלה אותם באש * .אודי
זוהי ואיצה ממבוש הגיבו בצורה מקורית
עוד יותר. הם לקחו מברשת וצבע
וכתבו על הקירות ברחוב דיזנגוף התל־אביבי:
גנראל דוז־גול — דביל גדול• .
ומה עשה שמעון צבר כאשר הוא קיבל
את הטופס הסטנדרטי של צה״ל, הדורש מן
החיילים להחזיר ציוד שלל שנילקח במלחמת
ששת־הימים? הוא שלח לשלטונות
הצבא חלקים מן הגבס שבו נחבש, כאשר
שבר את ידו בזמן המלחמה.

ש רה עננו דנו, ש רה שפן
ועכשיו חהיה לה *ס קריירה

אלו פ ה או דיילת
שר־האוצר, פי נחסס פי ר, נכנם למזנון
הכנסת וקרא בקול רם :״מי ראה את השר
ספיר?״ זאת לא היסה בדיחה. הוא חיפש
את השר יו סףס פי ר • .בנאומו על הפיחות,
לעג השר (פינחס) ספיר לכלכלנים של
מפ״ם, ואמר :״בכלל אינני אוהב כלכלנים
מטעם״ .השיב ח״ב מפ״םנתןפלד :״הם
יותר טובים מכלכלנים בלי טעם ח״כ
ע קי כאנוכ רי ן בא לרחובות בגשם שוטף,
כדי לנאום באסיפת־עם, הופתע לראות
כי למרות המבול באו הרחובותיים לשמוע.
אמר להם גוברין :״אילו הייתי אני קורא
שעקיבא גוברין עומד לנאום — לא הייתי
בא בגשם כזה.״ כשגוברין: סיפר זאת
בכנסת, העיר על כך חברו לסיעה״ שמואל
שו ר ש :״זה מפני שאתה ידעת מה אתה
עומד לנאום, והם לא ידעו.״ י • עוד אחד
שלא כל כך התרגש היה אלוף ע וזי נר*
קי ס. הוא נזכר השבוע שכאשר עמד ביום
רהסיטורי ליד הכותל המערבי וכולם
התרגשו נורא הוא בכלל לא התרגש. כי
כאשר שרו את התוקווה הוא היה מסוגל
להרהר רק בדבר אחד: לנקוט בכל האמצעים

,בוניו!!

יופי פלוס

אתי היפהפיה רגילה לטבול בים גם בחורף,
ולא בסתם בגדיים, אלא בביקי־ביקיני,
ההולם אותה להפליא. לדבריה, אין הנאה גדולה מרחצה כזו.

פסוקי השבוע
• קורא ממאלזיה, פאק

פה, במיכתב לשבועון הלונדוני
ניו״סטייטסמן :״האם זה נכון שהיהודים
הם פולנים בלתי־רצויים ,,הדוברים
גרמנית רצוצה, אוכלים
מאכלים ותובעים אדמה אסיתית בעזרת
תותחים אמריקאיים?״

נר, שנים רצופות בסטודיו של המורה אלישבע מונה.
היא בחורה צעירה, בת ,22 בלי בעיות. כשהיא היתר, בצבא,
היא היתר. בחיל־האוזיר והיה לה חבר טייס. היא היתד, גרה ליד
המחנה והחבר׳ה היו לוקחים אותה בטרמפים במטוסים שלהם.
כשהיא עזבה את הצבא, היא עזבה גם את החבר שלה, המשיכה
לרקוד, לרכב על סוסים, לעשות סקי־מים, לשיר, לנגן על גיטרה
ולשחק כדורסל בהפועל.
חבר קבוע חדש עדיין אין לה. היא יוצאת כל ערב, מבלה הרבה,
בחורים לא חסרים בארץ, והיא לא מחפשת קביעות, או חתונה.
היא עדיין צעירה, ויש לה זמן.

• כובש ירושלים ומושל
הרצועה, אלוף ימישנה מוטה
גו ר :״במלחמה לא בוצעה רק
פקודה אחת: לאכול את כל העוגות
של הוועד למען החייל.״

• המראיין המקצועי שמואל
שי, על מה שהיוונים הודיעו

?פדה כלי עזרה

^ פני שהיא קיבלה את התפקיד בסרט, היא יצאה עם מיליו־
/נר אנגלי בן שלושים וחמש .״הוא רצה לקחת אותי לאנגליה,״
היא מספרת ,״אמרתי לו שאני אסע לאנגליה כשיהיה לי כסף.
״הוא היה מוכן להשאיר לי כאן את המוסטאנג שלו, אמרתי לו
שאין לי רשיון. נתתי לו כתובת של חברה שלי, עדנה, והיא נהנית
ממנו עד היום.״
כזאת היא. פשוטה, ישרה, ובלי תסביכים. כשמישהו רוצה ממנה
משהו — הוא צריך להגיד את זה ברור, בלי קונצים; וכשהיא
רוצה ממישהו משהו, היא אומרת לו ישר בפנים. אבל בדרך כלל
היא לא רוצה מאף אחד שום דבר. היא רוצה לבלות, היא רוצה
לעבוד, והיא רוצה להצליח. ולכל זה היא יכולה להגיע לבדה. בלי
עזרה.

לתורכים :״אם לא תפסיקו את העניינים
בקפריסין, נפלוש לתורכיה
ולא נשאיר אף תורכי על תורכי!״
על־מנת למנוע ביזה אפשרית בחנויות
הרבות של העיר העתיקה, דרך רחובותיה
עבר זה עתה • .עם זכרונות הרבה יותר
משעשעים חזרה ארצה מארצות־הברית קצינת
ח״ן ראשית, אלוף מישנה סטלה
לוי. כפי שהיא מספרת את זה רצו
כולם כי תופיע בכל מקום במדי צה״ל. אבל
כשהיא היתד, עולה למטוס שהיה מביא
אותה מעיר לעיר היתד, נוהגת לעטות על
עצמה מעיל אזרחי. וכך קרה לה פעם שנוסע
תמים שאל אותר״ אחר שהסירה את
מעילה במטוס, אם המדים שלה הם לא מדים
של דיילת. זה הרגיז אותה, כנראה, כל כך
שכאשר הגיעה לקנדה היא החליטה לרכוש
שימלה אזרחית נאה. היא הלכה לחנות
מפוארת ובחרה שימלת משבצות לבנה־שחורה.
אבל מנהלת החנות באה במבוכה
נוראד״ כי היתד, זאת שימלת־הריון. על
עוד הזדמנות שהוחמצה דיווח השבוע
גדרתי ישיש{? ,ס״רב חזנדב, האגרונום
העברי בראשון. לפני 3$שנים הציע בעל
קרקעות דמשקאי לחיים וייצמן לרכוש
את כל אדמותיו עבור התושבות יהודית.
וייצמן ביקש את חזנוב להביע את דעתו
וזה הודיע לנשיא ההסתדרות הציונית, אחר
סיור ממושך בשטח, כי לא כדאי לרכוש
את הקרקע. היא סלעית מדי. היום ידוע
כל האזור הזה בשם רמת־הגולן.

מיני סוס

אתי, לבו שה בנזיני־מיני, בחחת־סוסיס, בה חיא
מלעיטה את הסוס האהוב עליה ב שעורה. פרט
לסוסים ורכיבה, עוסקת אתי גם בסקי־מים, רוקדת, שרה ומנגנת.

ילולא נפצע אחיה של אתי אולמן במלחמת ששת־הימים,
ץ ) לא היתד, אתי מתגלה אף פעם, ולא היתר, הופכת כוכבת. אבל
הגורל רצה שאחיה הצנחן ייפצע, שאתי תישאר בארץ לשמור עליו,
ולא תסע עם להקת כרסון לחוץ־לארץ, וכך היא הגיעה למיבחני־הבד
של רפי נוסבאום, ונבחרה לכוכבת סרטו.
ביום החמישי, באחת בלילה, היא ר,וחתמה על חוזה לחמש שנים.
היא תמלא תפקיד ראשי בסרט המטרה טיראן.

יש לה זמן

^ תי היא צברית אמיתית. כזאת שכותבים עליה בספרים,
רואים אותה בסרטים, ויהודים מחוץ־לאדץ חולמים עליה ומקנאים

היא רוכבת על סוסים, היא יודעת לרקוד בדיסקוטקים, היא יודעת
לרקוד ריקודי־עם, והיא יודעת גם לרקוד בלט — היא רקדה שמו־

״אתי זה אתי״

ך* יא לא הגיעה לקולנוע על־ידי רדיפה אחרי אנשי הסרטה.
ן | ״לא יצאתי עם אף אחד מהם, ולא הסתובבתי בחברה שלהם,״
היא מספרת ,״יום אחד הייתי על־יד קסבה, אני גרה ממול, פתאום
יצא משם הבמאי של סרט הטלביזיה שהסריסו כאן, עם שארל אז-
נאבור. הוא עצר אותי ושאל אותי אם אני רוצה לשחק בסרט.
אמרתי שלמה לא. מה איכפת לי.״
נתנו לה תפקיד קטן של שוטרת, ועכשיו היא קיבלה את תפקידה
השני. היא יודעת שרפי נוסבאום גילה את דליה לביא. אבל היא
עצמה לא רוצה להיות דומה לוב ״דליה לביא זה אתגר גדול מדי
בשבילי,״ היא מסבירה ,״אתי זה לא דליה; אתי זה אתי.״
כשהיא תהייה כוכבת, היא בטוחה שהיא תישאר אותה האתי. היא
תאהב חיות, כמו שהיא אוהבת עכשיו, ותשמור בבית שלה על הציפורים
שלה, ועל העכבר שלה, ועל השפן שלה. היא תמשיך
לאהוב מוסיקת־ג׳ז, ותמשיך לעשות כל מיני מעשים בלתי אחראיים,
כמו, למשל, לרוץ אחרי כלב חמוד ולשבור את הרגל, להחליט
פתאום באמצע הלילה לנסוע לאיזה קיבוץ בצפון, לברוח באמצע
פגישה מבחור שלא מוצא חן בעיניה, ובו׳.
אין לה הרבה חלומות, משום שכל חלום שיש לד, היא משתדלת
להגשים, וכששואלים אותה אם היא חולמת להיות כוכבת, היא עונה:
״אני לא חולמת להיות כוכבת, אני אהייה כוכבת.״

ברכ ה או סיגרי ה
שגריר ישראל בקניה, זאכ לוין, החליט
לשלוח שי לגן־החיות של ערד: קוף קטן.
רק כשר,קוף הזה הגיע ללוד הוא הצליח
להימלט מהכלוב שלו ולשגע את הקהל משך
שעות רבות עד שהצליחו לתפוש אותו —
בעזרת בננה. י • על מסע יותר מוצלח
ה עול ם הז ה 579ו

סיפר השבוע ירושלמי אחד, אנוואר כיי
נוסייכה, מי שהיה פעם שר־הבטחון של
הממלכה ההאשמית והנחשב לאחד מקבלני
הבניין הגדולים במרחב. בהסכמת השלטונות
יצא לקפריסין וללבנון, משם המשיך לי
נסיכות הנפט אבז־דאבי שבמיזרח חצי־האי

ערב. הוא אומר שזה היה בסך הכל מסע
ביקורת .׳ 9מסע שונה לחלוטין עורך כל
ערב אלמוני אחד אצל מנדי רייס־דייוים־שאולי.
הוא בא לדיסקוטק שלה.
ניגש אל אחד מקירותיו, שם מוצבים כמה
פסלי־קישוט עשויים עץ ופעורי־&ה ודוחף

לכל פה של כל פסל סיגריה אחת # .וחידוש
נוסף נתגלה, השבוע, על רגליה של
השחקנית אכיזכד! פז. היא היתה אחת
מחמש המאושרות שהצליחה לרכוש בבית-
אופנה תל־אביבי את המגפיים החדישות,
המגיעות עד קצה הירכיים (ראה תמונה).

שלום אמית
כששצןןץ 1הגיע ארצה, הוא לקח
את בתו הצעירה, אירית, המ שרתת עכ שיו
בצבא, ויצא איתה לבלות .״איפה אפשר
לבלות כאן?״ הוא שאל אותה ,״מה זאת אומרת?
אצל מנדי!״ היא ענתה לו .״למנדי אזלא
הול ך,״ הוא אמר, וסירב לקחת אות ה
לשם.
הבת ניסתה להתווכח אי תו, ול שכנע אותו,
אבל זה לא עזר. ש מעון עדן לא יכול היה
ללכת למנדי, מ שום שלפני ארבע שנים,
כ שמנדי באה לגרמניה, החתים אותה ש מעון
על חוז ה הופעו ת בעדן סלון, ופתאום הודיע
לע תונו ת שהוא מבטל את החוזה .״היא לא
שווה כלום,״ הוא אמר אז ,״היא לא יפה,
ולא יודע ת לשיר, היא שום זבר.״
היא עזבה אז את ה מועדון שלו, והלכה
לשיר ב מקום אחר. לכן ברור שעכ שיו הוא
לא יכול ללכת לראות אותה.
חו א הלך עם ב תו למקום אחר, ול מחרת
הוא יצא לבלות עם חברים .״ איפ ה מבלים?״
הוא שאל את החברים שלו ,״אצל מנדי,
כ מובן,״ אמרו לו. הוא הסביר להם שהוא
לא יכול ללכת למנדי, והם ויתרו לו, אבל
למחרת כ שבעיית מנדי הועלתה שוב על ה־פרק,
הבינו גם הוא וגס החברים שלו שהוא
לא יצליח להחזיק בארץ מעמד שבוע שלם,
אס לא ישלים ב מ הי רו ת ;האפשרית עם מנדי.
לכן נ שלחו מצירו שליחים אל ה מועדון,
והוחלט, עליידי שני צדדים, לערוך מסיבתי
סולחה. ש מעון הופיע בערב המסיבה עם כל
פמליית החברים שלו הוא נישק את שתי
לחייה של בעלת ה מו עדון, והתנצל בפניה:
״את יודע ת שזה היה תעלול פרסומת. עכ שיו,
שגם לך יש מועדון, את יכולה להבין את

כ שמנדי ענתה לו :״אני לא הייתי עו שה
אף פעם דבר כזה,״ ח שבו שהמסיבה עו׳
מדת להתבטל, אבל שני הצדדים התגברו על
האינצידנט הזה, ובסוף הערב, כשארבעה
בקבוקי־ויסקי של מנדי היו כבר ב תוך ה
בטן של ש מעון עדן, ו שלו ש־מאות לירות
של ש מ עון היו כבר ב תוך הכיס של מנדי,
היה ברור שהשלום בין השניים הוא יציב
ובר־קיימא.

הו,ולם מברלי אברהם

״העופרים מתגרשים,״ מספרות כותרות העיתונים הגרמנים,
״אסתר עופרים לא יכולה כבר לשאת את הבגידות של בעלה,
הפירוד ביניהם הוא סופי. הם מתכוננים להפסיק לשיר יחדיו,
ויתכן גם שאסתר עופרים תחזור לישראל כדי להתאושש.״
זה מה שאומרים בגרמניה.
בהתחלת הקריירה של השניים, כשהם עוד שרו שירים עבריים \
בפני קהל עברי, היתד, אסתר רייכשטאט זמרת ידועה ומוכרת,
ובעלה, אברהם, היה מלווה אותה בגיטארה שלו.
היא היתד, תמיד עומדת מתחת לזרקורים, יפה וזוהרת, והוא
היד, עומד מאחוריה, לא בולט, לא מעורר תשומת־לב.
הקהל העריץ את הקול שלה וכולם שאלו :״בעצם, מה היא
צריכה אותו? הוא בכלל לא מתאים לה, הוא לא יודע לשיר, והיא
כל־כך יפה, וכל־כך מוכשרת. הם בטח יתגרשו.״
אבל אסתר רייכשטאט לא חשבה לעזוב את בעלה. היא אהבה
אותו באמת. היא ניסתה להבליט את שמו על התקליטים, ועל
התוכניות. בכל פעם שעיתונאים ראיינו אותה, היא דיברה עליו. היא
הסבירה בכל הזדמנות שהוא בעצם האדם המוכשר במשפחה, היא
עשתה הכל כדי לתת לו הרגשה שהוא הגבר והאדם החזק ביניהם.
ואכן, היא הצליחה. הוא קיבל הרגשת-ביטחון. בהופעות האחרונות
שלהם בארץ, לפני שהיגרו לגרמניה, הוא כבר היד, עומח
לצידה, ולא מאחוריה, וכשהם הגיעו לגרמניה הוא החל לעמול
על שיפור הופעתו.
הוא קנה עשרות סוודרים בצבעים זועקים. הוא מילא את המלתחה
שלו בחולצות צבעוניות ובעניבות עליזות. הוא גידל שער עבה,
אסתר עופרים
בשני צידי הלחיים, ואסתר עקבה אחרי ההתפתחות הגברית שלו
בשמחה, ללא קנאה וללא צרות־עין.
״צריך להבין אותו. הוא יפה, הוא מפורסם, הוא מצליח, והוא אוהב עיתונים במספר
לצידה. לו המתאים
לאט־לאט הוא תפס את המקום
אותי. זה הכי חשוב.״
הודפס השם שלו לפני השם שלה. החלו מראיינים גם אוחו, לשאול
היא לא מתכוננת לעזוב אותו .״זה הגבר היחיד שהיה לי. זהאותו
מה הוא אוהב, ואת מי הוא אוהב, והוא דיבר ופרש בפני ר,גבר של חיי,״ היא אומרת ,״אני לא יכולה לעזוב אותו. אין לי
העיתונות הרדיו והטלביזיה את השקפות־החיים שלו.
גם סיבה לעזוב אותו.״
לאחר גם לשיר.
כשהוא עדיין לא היה מפורסם, הוא לא ידע
היא מוותרת לו. היא מבינה אותו, וכל זמן שהיא תמשיך לוותר
שהתפרסם, הוא לא למד איך עושים את זה. אבל הוא החל ולהבין, הוא ימשיך לשחק את תפקיד האליל מצד אחד, ולהיות
מחבר שירים, הפך מלחין, למרות שאחר כך התברר שחלק מהשירים קשור אליה מצד שני.
המתמסר אתי להדדוס

ה ג נו של
את לה־דוס
בשבועות הקרובים עומדת אתי לה-
דוס, ילידתו לשעבר ש ל נחמן פרקש,
ללדת ילד לידידה, ערבי ידוע בשם כרמל
מהטיבי״
אתי הכירה את ידידה לפני שנה,
בערן. לא היא ולא הוא האמינו שהידידות
ביניהם תימשך כל־כן הרבה זמן.
״הגברים חם חלשים מדי בשגילי,״
היתה אתי נוהגת לומר ,״כשאני אמצא
גבר חזק שמתאים לי, אני לא אעזוב
אותו.״
היא מצאה את הגבר הזה לפני שנה.
הוא עבר לגור איתה, בדירתה התל-
אביבית, והם חיו כמו זוג נשוי לכל דבר.
לפני חודש היא החליטה לזרוק אותו
מביתה. אבל לאחר מריבה סוערת, שכמעט
הביאה את המשטרה למקום, הם
שבו והתפייסו, והם מחכים יחד לילד
העתיד להיוולד.

שלו חובר על־ידי אחרים. הוא יצר לעצמו דמות של זמר־אליל
פופולארי, מלא גבריות שוברת לבבות. אסתר עזרה לו בשינוי
הדמות, עודדה אותו, ודחפה אותו.
אבל לאחר שהדמות נוצרה, היא כבר לא יכלה לשלוט בה. אברהם
הפך זמר נערץ. נשים התחילו לרוץ אחריו ברחובות. מאות
מכתבים נשלחו אליו מדי יום ביומו, והוא לקח את תפקידו ברצינות.
ערב־ערב הוא היה יוצא עם בחורה אחרת, ומשאיר את
אסתר לבדה בבית.
ההצלחה המסחררת של השניים עלתה ועלתה. בגרמניה החלו
קוראים להם ״הביטלס של גרמניה״ .הם היו ממלאים את האולם
הגדול ביותר בברלין, אולם בן חמשת אלפים מקומות, בהופעת־יחיד.
אנשים היו עומדים בלילות כדי להשיג כרטיסים, ובזמן הזד.
כבר לא היה ידוע מי מושך יותר את הקהל, היא או הוא.
השאלה הזאת לא העסיקה את אסתר. היא המשיכה להזכיר אותו
ולדבר עליו בהערצה בפני עיתונאים וקהל, והוא המשיך לבגוד בה
עם נשות גרמניה, אנגליה, צרפת, איטליה וישראל.
העיתונים הגרמנים החליטו שעכשיו הגיע הקץ לסבלנותה. אבל
אסתר רייכשטאם עדיין לא סוברת כך .״הוא גבר,״ היא מסבירה,

פרשת כריסטץ ל,ילד הולכת ומתפתחת•
השבוע הודיע 3זי6יר זיו, אחד
משותפי מועדון כריסטין, שעדיין לא נפתה,
שהוא עומד לנסוע ללונדון, להביא אח
הבחורה ארצה•
״אני נשבעתי להביא אותה,״ הוא מכריז,
״בעזרת כסף, ואם לא, אז בכוח קסמי.״
וצריך רק להסתכל עליו כדי להבין כמת
הרבה קסמים יש לו להציע.
בדרך כלל הוא נראה נהדר. רואים אותו
בתוך מיסגרת החלון של המכונית המפוארת
שלו, הראש שלו מציץ מתוך הכתפיים
הדקות שלו מצד אחד, ומתוך הפיאה הנכרית
שלו מהצד השני.
ככה בדרך כלל הוא בהחלט מעורר כבוד.
רק כשהוא מפשיט מעליו את המכונית ואת
הפיאה הנכרית, ורואים מר, שיש לו מתחת,
כל הרושם מתקלקל. בכל אופן הוא משתדל
לא להתפשט אף פעם, וברור שאל כריסטין
קילר הוא יבוא יחד עם כל אביזרי־הקסם־
האישי שלו.
הוא מתכונן להשפיע על כריסטין לא רק
בעזרת הקסם האישי שלו ,,כפי שתואר לעיל,
אלא גם בעזרת השכל שלו. כי מאיר זיו
הוא איש־שיחה מרתק. ובדרך כלל שום בחורה
לא יכולה לעמוד בפני כושר־הדיבור י־בוח־השיכנוע
שלו•
יש לו שיטה פשוטה מאוד. הוא פוגש
בחורה ומכניס אותה לאוטו שלו. הוא
מתכופף לאוזנה ולוחש לה בקול רווי אהבה:
״שמת לב למכונית? הסתכלת עליה?״ הוא
מביט לבחורה בעיניים, ואחר־כך לוחש לה
את מילות־הקסם :״פונ טי א ק בונוויל.״ הוא
מתרחק ממנה, ומסתכל בה במבט רב־משמעות.
בדרך
כלל המילים הללו משפיעות על ה
מקום.
אם הן לא משפיעות, הוא מתכופף
שוב ולוחש :״קריניצי? את מכירה אותו?
זה מרמת־גן! גם לו יש מכונית כזאת,״ הוא
מתרחק ממנה, מסתכל עליה, מתקרב שוב

מאיר זיו

ולוחש :״הוא היחידי בארץ שיש לו מכונית
כזאת, חוץ ממני.״
״זה הורג אותן,״ הוא מסביר ,״הן לא
יכולות לעמוד בפני זה. כי אני אחד מהיחידים
בארץ שמבינים מה זאת מכונית טובה.
יש עוד כמה כמוני, יורם סטכיצקי
פרנקל ורסקיך, לא יותר.״
וחוץ מזה שהוא יגיד לכרי,סטין קילר.
הוא יציע לה גם כסף ,,ואם היא לא תסב־ם
הוא יציע לה גם את עצמו, ובפני זה היא
לא תוכל לעמוד .״היא בסך הכל זונה,״ הוא
מסביר ,״השאלה היא רק מה המחיר שהיא
דורשת. אם היא תדרוש אותי, גם לזה אני
מוכן. מה לא עושים בשביל העסק?״
באמת, מה לא עושים?
זה יהיה לו די קשה ,,הוא אומר ,״כי היא
זקנה,״ אבל הוא יתגבר על הקושי.
לפני שהוא החליט להתמסר לכריסטין
קילר, הוא התמסר לשני הדיסקוטקים שלו
בר־בי־רב וסוף הסירוץ, ולפני זה הוא התמסר
למיפלגת מפא״י. הוא היה מזכיר איגוד
הסטודנטים של המיפלגה.

אין כסך אין \ט
הם נמעט הרגו איש את רעותו. בעלה האיטלקי של מרצדס, ז מר ת־הג׳ז הפופולרי ת,
כיבה עליה סיגריו ת בוע רו ת, ומרצדס שברה על ראשו צלחות. הוא ערך לה סצינות־קינאה,
והיא הלכה לקובה זילברינג, וקובה ניסה לסלק אותו מן הארץ.
הוא הבטיח לה שיהרוג אותה ב הזד מנו ת הרא שונה, והיא הבטיחה לו לתקוע לו סכין
בבטן.
בסוף הם הלכו לעורך־ הזין ייפף בף מנש ה, ולפני שבועיים הס ח ת מו על הסכם־
גירו שין.
אבל לפני שבו ע הודיע להם עורך־הדין בן־מנ שה ש הגירו שין יעלו שלו שת אלפים לירות.
רוחם של בני הזוג נפלה. לאי שמהם לא היה סכום נ ל־נ ך גדול, והם מוכרחים ל שוב ולדבר
איש עם רעותו על־מנת להתייעץ איך לה שיג את הכסף.
הם התייעצו והתייעצו. זה ארך כמה ימים, וב סופו של דבר הס הגיעו למסקנה שהגירושין
לא שווים שלו ש ת אלפים לירות.
חם חזרו לחיו ת יחד באו שר ובשלום.

היא והוא !

תמרורים
נולד. בניו־יורק, למנחם אשכנזי,
שופט הכדורגל הבינלאומי, העובד כעת ב־ארצוודהברית,
ולאשתו זהכה, בנם השלישי.

היא
מחליקה על-פני הים
ה 1א מחליק על-פנין מבלי טתחוט בו

נישאו. מיו־יורק, טימותי רירי,
,46 מרצה אוניברסיטה אמריקאי שהודח מכהונתו
בגלל ניסוייו בלס״ד והפך לאליל
משתמשי הסם, ורוזמארי וודראף,33 ,
שחקנית ודוגמנית לשעבר, שהיתר, מזכירתו
הפרטית של לירי משך השנה האחרונה.
נחוג יום הולדתה ה־ 75 של רחה
פריאר, מורה יוצאת גרמניה, יוזמת

עליית

הנוער, תואר לו זכתה באישור משפטי כאשר
תבעה בשנת 1954 את משה קול, אז
ראש מחלקת עליית־הנוער, לדין, ובית־המשפט
אישר כי פריאר היא ״היוזמת ו־מניחת־היסוד
של מיפעל עליית־הנוער״ (ולא,
כסי שמקובל לחשוב, יוצאת אמריקה ר,נ־רייטד,
סאלד) .פריאר ידועה גם בארבעת
בניה, ירושלמים שזכו
בשמות פרטיים
בלתי־שיגרתיים לחלוטין:
שלהבת, עמוד,
זרם, מעיין.
נחוג יום הולדתו
ה־ 65 של של

פרלשטיין,

גח״ל (ליברלי),
יליד פולין, בעל
בית מלון תל־אביבי
(בריסטול) שהגיע לעסקנות
פוליטית דפרלשטיין

נשיאות התאחדות
הסוחרים הכללית והתאחדות בעלי בתי־המלון.

זכה במש אל העם 1967
כסכין הגלוח המובחר

נחוג יום הולדתו ה־ 40 של הרם
שאר״ישוב כהן, סגן ראש עיריית ירושלים,
חוקר־תלמוד ומוסמך־למשפטים של
האוניברסיטה העברית, שהיה בעבר איש
מחתרת אצ״ל הדתית (ברית־ח שמונאים);
שבוי הלגיון הערבי אחר כיבוש העיר העתיקה
בשנת 1948 והרב הצבאי הראשי
של חיל־האוזיר. כהן הוא גיסו של הרב
שלמה גורן ובנו של הרב דויד כהן, ראש־ישיבה
ירושלמי שנודע בכינויו הנזיר (על
התנזרותו מיין, בשר, תער, דיבור ושינה)
ובסיוריו במידבר־יהודה של שנות השלושים.

נח ו ג יום הולדתו ה־ 69 של אהוד
כן־יהודה, אחד מעשרת בניו של מחייה
הלשון העברית, אליעזר בן־יהודה, שנולד
בירושלים, היה אגרונום וקצין־משטרה, אך
נודע יותר בייסוד אגודת הציידים ובהשלמת
מי לון הל שון העברית החדשה והי שנה,
בעריכתו החל אביו, ושקרא לשני ילדיו על־שם
סבם, אליעזרה ואליעזר.
נחוג יום הולדתו ה־ 60 של ד״ר (ל
פילוסופיה)
אלימלך שמעון רימרט,
ח״כ גח״ל (ליברלים) ויו״ר איגוד העובדים
הליברלים, שהיה רב
אוסטרי ובלשן שמי
(בעיקר: ארמית) לפני
שעלה ארצה לתפקיד
מנהל בית־ספר
תיכון ברמת־גן
ויו״ר ועדת החינוך
והתרבות של הכנסת.

ו ג בחיפה,
יום הולדתו ד,־27
של דגיאל שמו־לכיץ,
קשיש שח־רימלט
קני
נבחרת הכדורגל
הישראלית ומכבי חיפה, ובעל דיסקוטק.
אושפז. כשהוא סובל מחולייה שזזה
בחוט־השדרה, ג׳ץ פטיינכק ,65 ,סופר
אמריקאי (עינבי הזעם) וחתן פרס־נובל לספרות.

פטרה בפאריס, בגיל ,56 לי לי
מנדס־פרנם, אשתו של מי שהיה ראש
ממשלת צרפת משך שבעה וחצי חודשים
בשנת ,1954 פייר מנדם־פרנם, יהודי צרפתי,
לו נישאה לילי לפני 34 שנים, למחרת
היבחרו, בגיל ,25 לחבר הצעיר ביותר
של האסיפה הלאומית הצרפתית. היא נולדה
בקאהיר למשפחת סיקורל העשירה (חנויות
כל־בו) ,עסקה רוב ימיה בציור, בילתה את
מלחמת־העולם, בה שרת בעלה, לצד דה־גול,
במארוקו ובארצות־הברית.
ה עול ם חז ה 1579

הנאתך כפולת ומכוכלו! כי חדי סכנ סר
בדשבדש לך כבווזדי7ן נדפתחות אותו אתה
מ קב ל

חינם!

ס כ שיו דיספנסר ^/ל /סכיני גלוח ( 1+6תיכם)

י 1תרנעים

עלכל פני ם

כל מ ה שנחוץ לעורך

קרם טוב. קרם אשר יכיל
ויטמינים שונים שיזינו את
העור העייף (משעות היום).
קרם שיכיל יסודות של
צמחים שונים, הממריצים
את מחזור הדם של הפנים
ומחליקים את הקמטים
מעל פנייך.
מעתה, שוב תוכלי להשיג
את קרם־ויטמין של״תיא״,
הקרם המעולה שיענה על
כל דרישות עורך וישמור
על רעננותו.

קרם וי ט מין
קרם לילה של ״תיא״

!!•611611
עתה — יותר מאי־פעם

קניה הזדמנותית
רשמי־קול הבריטיים הנמצאים
בשמוש די־ 8.8.0 .ומקצוענים
מפורסמים אחרים.

כל המהירויות -
סליל 10!//בקש פרטים מלאים אצל:

״שרות להקלטה ישראלית״
ת״א, רח׳אידלסון ,4טל 56433 .

מבצעים כל עבודות הקלטה
על סרטים ותקליטים

המנוי״״ קיבלת חשבונך,
נא פרע
אותו בהקדם.

הבניין שתוכנן
מתוך שינה
אולם הכניסה של ארמון קולקהאם
באנגליה תוכנן על־ידי האדריכל אי-
ניגו ג׳ונס תוך כדי שינה. האדריכל
סיפר, כי בחלומו ראה את עצמו
עומד בתוך בניין ברומא העתיקה
ומייד כאשר התעורר שירטט את החדר
שראה בחלומו ועל פיו הכין
את תוכנית האולם. גרבי ״מרסי״ הם
חלום כל אשה: שילוב המותרות
שבאיכות גבוהה עם מחיר של מצרך
יומיומי. וחלום החלומות הם הגרבונים
של ״מרסי״ — גמישים ומותאמים
בשלמות לחיטובי גופך הודות
לייצורם בשיטת ״פולי־פיישנד״ .הם
גם מאריכים ימים, כי הם היחידים
המצויירים בקו מחסום מונע רכבות
ביו המכנסיים לגרביים.

נו״נינז נ 1א נ 1ינ 1תבגרבי

בם דינה היסטוריה הרב
מ ח אן־יוני ס

השמפו החדש,
וקרם השערות המוכר,
נוחים לשמוש, מבטיחים
תסרוקת מסודרת,
מקנים זוהר לשער,
ומע ני קי ם לחות לעור
הקרקפת ולשער
ומעל לכל -
מדבירים את
נגע -הקשקשת .
לאשה, לגבר .
לנוער ולסף
תאומי ייק 2ש ל רבלוס•
מבטיחים את סלוק
קשקשי ־ השיערלעד...

תד סדדו אדמוובנבכד

ק 0 *11
ב מ חי רי ם

ג בו הי ם

מלוה קליטה
מכל חם וגים (גם של חברות)

מלוה בטחו!
ויתר המלוות
התמורה במקום -במזומן

ן * 1 1שד׳ חטשילד 15ו 1א
1 1 1 .1טל 54931מ 630_ 830ב טו ב

למד נהגות
בנו
כל השפות — שימות מיוהדות
אצל

המורה

פנ ה
>ן םה ״הדלי׳ דיזנגוף 43
טלפון 2 2 8988

בעיות ולבטים
בחיי המין
מ את

הד״ר מרדכי זידמן
הוצאת רשפים.
להשיג בחנויות
הספרים הגדולות

חיילי צה״ל שניכנסו לחאן־יונים ועסקו
באיסוף עיתונים וכתבי־עת ערביים, במלחמת
ששת־הימים, נתקלו באחד הבתים בערימת־עתונים
עברייה
הקטעים המשונים והישנים לא נתנו מנוח
לאחד החיילים: כי כל העיתונות העתיקה
הזאת, בחלקה עוד משנת , 1934 עסקה במשפחה
יהודית אחת: משפחת בן־יאיר.
השבוע, לאחר חקירה ארוכה ומסועפת,
הגיע החייל, סוף־כל־סוף, אל משפחת הרב
הספרדי מחאן־יונים, חיים בן־יאיר, המתגוררת
כעת בשכונת מונטיפיורי, בתל-
אביב.

סיפר חיים כן־יאיר:

״אני נכדו של הרב נחמן באטיטו,
באשי* של ארץ־ישראל, שהיה מורם של
הרב ניסים ושל הרב עוזיאל, הראשון־לציון.
״נכון. גרנו בחאן־יונים 25 .משפחות
יהודיות, שהיו, בעצם, משפחה אחת גדולה.
בשנת 1933 רכשנו אדמות במקום, ובנגב
בכלל. בהתחלה — בלירה וחצי הדונאם.
אחר־כך — עד 15 לירות דידונאם.׳׳
במחירים !אפסיים .״בחאן־יוניס עסקתי
במיסחר בין ארץ־המאנדט לבין מצריים.
דרך קנטרה, כמובן.
״אז, ב־ 1933 הגיתי את רעיון יישוב
הנגב על־ידי היישוב היהודי. הלכתי למנחם
אוסישקין, והצעתי שהסוכנות תאמץ לעצמה
רעיון זה.
״הוא סירב.
״על כן התחלנו לעבוד לבד — ולרכוש
קרקעות בעצמנו. רכשנו, בסר הכל, אלפי
דונאמים מן הערבים. במחירים אפסיים.
״את הקרקעות הללו מכרנו ליהודים,
בתשלומים. כך העברנו לבעלות יהודית את
כל האדמות עליהן הוקמו, לאחר מכן, בשנת
11 , 1946 היישובים הראשונים בנגב.״
קשרים הדוקים. בזה לא נסתיימה
פעילתו הציונית של בן־יאיר ושאר בני־משפחתו,
תושבי חאן־יוגיס.
עם סגירת שערי־הארץ בפני העלייה, החל
מארגן עלייה בלתי־ליגאלית משלו. בעיקר
הביא יהודים אירופיים, בימי השואה, דרך
מצריים.
לכל העולים הללו היה ידוע: עליהם
לפנות ל״משפחת אל־חכאם״ .שם, בביתו
של הרב של חאן־יונים, צויידו במיסמכים
ובהוראות.
״יהודים פולניים, למשל, קיבלו אצלנו
הסמכות לרב, כביכול, ותעודות שוחט, כדי
להשתמם מן הצבא הפולני של הימים ההם,״
מספר בן־יאיר•
״יהודים ממצריים קיבלו הוראות שעליהם
להזדהות כבני חיפה ותל־אביב, והדרכה
מדוייקת איך לנסוע כדי לא להיכשל בדרכם
כבלתי־ליגאלים.״
כל זה עשו אנשי חאן־יונים על דעת
עצמם.
על כן אין גם פלא שבאשר פרצו הקרבית
האנטי־בריטיים בארץ, שיכנע בן־יאיר את
הבדוויים של הסביבה, שעסקו כל השנים
בהברחת חשיש, לרכוש ספינה — ולהתחיל
ביבוא בלתי־חוקי של כלי־נשק.
״את הנשק קיבלו כל דיבפין,״ מספר
הישיש .״הגנה, אצ״ל, לח״י — כולם קנו
במחירים נוחים.״
מניין בא הנשק? ״משדות״הקרב שבמצריים
ובצפון־אפריקר, כמובן,״ הוא מסגיר.
״רוב הכלים באו מאל־עלאמיין.״
ברור שאדם אחר לא היה מסוגל לעשות
כל זאת: אבל בן־יאיר נהנה מקשרי־ידידות
הדוקים מאוד עם תושבי־הרצועה הערביים
— עד למלחמת .1948
עם מלחמת העצמאות בא לתל־אביב .״ומדוע
לא המשכת לעזור לממשלה, הודות
לקשריו?״ נשאל בן־יאיר.
״הצעתי לממשלה את עזרתי, בשנת
,1956״ מושך הישיש את כתפיו• ״אך ממשלת
ישראל השיבה לבקשתו בשלילה.
״כנראה שיש לה טובים יותר ממני״.

בית־מעצר — אסור להחזיק בו אדם למעצר־חקירה.

לפחות, אפשר להסיק מהחלטתה של
שופטת־השלום הדסה בן־עיתו, שהורתה לפני
שבוע למשטרת ישראל להעביר את ישראל
הירשפרינג ( )43 מבית־המעצר ברמת־גן לכלא
אבו־כביר.
הירשפרינג נעצר כחשוד בשימוש בכסף
גנוב ליציקת מדליונים. האיש, הנראה מבוגר
מכפי גילו, והסובל ממיחושים וחוליים שונים,
נעצר לחקירה בת שישה ימים.
אלא שעוד ביום הרביעי למעצר הופיע
יחד עם פרקליטו, שוב, בפני השופטת, והסביר
שאין הוא מסוגל לשבת עוד ברמת־גן,

#אין נותנים לעצורים להתקלח!
• יש, אומנם, בית־שימוש — אף ללא
נייר־טואלט וגם ללא נייר־עיתון, שאין מתי־

החכם

גן־יאיר 1933 ,
דונאס בלירה וחצי —

״ קרקעות בנגב1
במושבת ״אבז־יאיר״ ״
בחלקות מ 25 דונם ומעלה

לפי 1.522 לא״י הדונם
ובתשלומים לשעורין

בנין סנסור חדרים מם 218 219 .
ירושלים. ת .ד415 .

בת 9א גי ב

בנק שלמה המלך מ״מ

* רחוב הרצל

הצעת מגרשים כחאף יונים ()1934
— תעודת־שוחט ליהודי —
משטרה שרתון
אגו־ כ בי ר

אם אין נייר־טואלט בבתי־השימוש של
־* חרב הראשי הספרדי, בי מי
התורכי.

ה שילטון

כן־יאיר 1967 ,
— ונש?! לכל די כ פין

ה עו ל ם חו ה 1579

כדי שד,עצירים

רים את כניסתו,
יוכלו לקרוא!
• העצירים נאלצים לשתות, ביחד, מכלי
אחד מלוכלך.
מה שמגיע -מגיע,, .לעצור לא
מגיעים תנאים של מלון ש חזון ,״ פסקה מייד
בן־עיתו ,״אבל תנאים אלמנטריים — מגיעים

על כן ציוותה לשחרר את העציר או להעבירו
לכלא אבו־כביר, בו יש תנאים נוחים
יותר וגם השגחה רפואית.
היתד, זו, כנראה, הפעם הראשונה בה נדרש
בית־משפט ישראלי לפסוק בהילכות
בתי־שימוש בצורה חד־משמעית כל־כך.

צ ל צו ל אופנתי
חדש ע בו ר ך

חיות בהמה
מי שלא נ ר שם !

הוויכוח אם להלאים את קופת־החולים
הכללית עדיין נימשך. אך בינתיים נמצא
בישראל מי שייסד
קופת־חולים חדשה.
פרטית בהחלט, על-
מפלגתית ואיזורית :
היא תשרת אך ורק
פציינטים בגוש דן,
תמורת דמי־חבר צנועים
מאוד.
לכאורה זה סידור
אידיאלי, למי שאינו
אוהב רפואה מפלגתית.
אבל יש לתוכניתו
של צבי דחבש, דחכש מייסד הקופה החדשה,
מיגרעת קטנה:
הקופה החדשה נועדה אך ורק לסוסים
ולפרדות.
גם כיקורי־כית. השבוע קיבלו מאות
עגלונים בגוש דן גלוייד, בזו הלשון:
״אנו עומדים לפני הקמת קופת־חולים
לסוסים.
״ליד אירגון העגלונים באיזור דן —
ובהנהלתו של דוקטור וטרינארי ידוע!״
טוען המייסד הנועז, דחבש:
״זה בדיוק כמו לבני־אדם.
״יהיה שירות־בית וביקורי־בית. אפשר
יהיה גם לבוא למרפאה עם הפרדה או הסוס.
״ובמיקרים מצערים של מוות — לא יהיה
כמו בקופת־חולים הכללית. גם אז לא יפסיד
העגלון — כי הקופה שלנו תבטיח את
חבריה.״
אחרי כל זה — בהמה מי שלא רושם
את הסוס שלו בקופת־החולים החדשה.

אי רו פ ה על הלוו...
צלצול או פנ תי חד ש מגי ש ה לכ ם ה שנ ה
״דקו״ ז הו סי ב ה פו לי א מי דהח די ש
ביו ת ר — ״רודיאלן״ — ה סי בשטרם הי ה
כ מו הו ל חוז ק ויו פי — ה סי ב מ מנו
מי צ רי ם ה שנ ה ס ריגי מיניומקסי
צבעוניי ם, מ ל אי חיי ם, תו ססים ורעננים.

לב שי ה שנ האת להי ט ה עונ ה
מיני רודיאלן של ״דקרי

רו 3 1 6ו1פ 0ר 1א

הסברה בע״נו

דרכי־חיים
נולן מעשית
החודש נפתחים קורסי ערב
• רדיו מעשי
• קציני רדיו
• טלביזיה מעשית
• חשמלאות
הגיבור העייף

ערבים רבים התאבלו על כיבוש הגדה
המערבית. אבל היו גם כמה ששמחו: למשל,
צעירים שקיוו ללמוד באוניברסיטה בירושלים
— או ליהנות משירותים שאינם
ניתנים להם בירדן.
בין אלה שלא הצטערו במיוחד היד. גם
אדם הנושא את התואר הנכבד גיבור 9א,לסטין
וירדן — מוחמד אלשעאר, איש בגיל
העמידה.
מוחמד אינו גיבור רגיל: יש לו תעודות
וגם צילומים המוכיחים את גבורתו.
הם מראים את המורה־לשחייה לשעבר,
שבמועדונו שעל חוף הים ביפו, מאחורי
המשטרה, למדו יהודים רבים, בתנוחות-
גבורה שונות: כשהוא קורע שלשלאות, או
כשסדן על חזהו וארבעה גיבורים אחרים
הולמים בו בפטישיהם.
כל מעשי הגבורה הללו ביצע מוחמד —
וזכה להערצת כל מכריו ומוקיריו. בעבר
בארץ־ישראל המאנדטורית, ואחר־כך —
בגדה המערבית.
אות האלוהים. ועל אף כל התהילה
הזאת — מוחמד אינו אדם מאושר.
כי אלשעאר הוא איש חולה, לדבריו. ואם
כי נדר נדר, ודווקא במיסגד שבהר־הבית,
הוא בכל זאת בטוח שרק חכמי־ר,רפואה
היהודיים מסוגלים לרפא אותו.
על כן גם לא הצטער כשנכבשה העיר
העתיקה. למרות אסון חבריו — 1ראה בזה
אות האלוהים, שאכן יוכל להבריא.
כי הגיבור, קורע־השלשלאות והחזק מן
הסלע עצמו — סובל מחוסר כוח־גברא. או,
כדבריו :״אלוהים עשה אותי, זמנית, לאימפוטנט.״

עו ל ם הז ח 1579

פרטים והרשמה :
9—1בבוקר 4—8 :אחה״צ

יי*! יו ח ט דיניו־ן 1ז

פר טי והרשמה !• 9בב קר 8־ 9אח״הצ
חיפה
תל־אביב
באר־שבע
ירושלים
ד חי ההסתד רו ת 2 0
( $יג ת ד חי ש מ אי ו)

דחי הנ ג ב 10־ 8
( ת חנ המר כזי ת)

בי הי ם

״אולפן גרג״

דחי ביא לי ק 7ו
( פנ ה דחי חדצל)

ה ג דו ל בי שראל

רה• ההסתד רו ת 76
>ם ול ה דו א ר)
אזלת ד1זרתמים 3
( פשרו, נירה )

למקצועותהאלקט רו ני ק ה

(בר־קמא)

פותח את הקורסים הבאים

-קצרנות

עברית ו/או אנגלית
ב־ 7בדצמבר בתל-אביב -
קורם ערב של שבועיים
( 3א בשבוע 2>/4שעות).
ב*ד 2בדצמבר בתל-אביב -
קורס בוקר בשבוע־חנוכה
(כל יום 3שעורים) —
בהנחה מיוחדת לתלמידים!
כ־ 7בינואר בתל־אביב ובחיפה —
קורס ערב של חודש אחד
( 2א בשבוע שעתיים).
הצלחהמובטחת ! הרשמה :
ת ״ א: גורדון ,5טל 236209 .
חיפה: בית־ספר ״במעלה״.

חברת. פיליט ״ הוריד הזהעתה
אתמ חירי המקל טי םבס פו ם של ־900.
ל״ילמקלט.
נעשו סידורים לאפשר לשכבה רחבה של הציבור בעלת
הכנסה קטנה לרבוש מקלטים בתשלומים של — 80.ל״י
לחודש.
חברת ״פילוט״ משווקת כרגע 6דגמים שונים ועשתה
כל הסידורים בכדי לייצר מקלטי טלויזיה בשיטת סרט
נע, על מנת לספק את הדרישה למקלטים, שתלך ותגדל
באופן חד ופתאומי עם פתיחת התחנה המקומית.

ספרים
שתי לירות לחודש. בסיפרו של
טוקטלי אפשר למצוא לא רק את העובדה
כי את דרכו בעולם העסקים התחיל כפקיד
חברת־ביטוח במשכורת של שתי לירות לחודש
אלא גם הווי של ירושלים של שנות
ה־ .20

אותם ימים היד, אחד מידידיו הטובים של
טוקטלי העולה המופתי של העיר, חאג׳
אמין אל־חוסייני, שהיה מרבה לסעוד ארו־חות־בוקר
בחברת מכרו היהודי. ואחת המנות
השכיחות באותן ארוחות היתר חביתה
עשוייה מחמישים ביצים.
טוקטלי חיטים בע מ אן
מקור איזו ח בי ת ה!
כנתיב חיי (מאת יהזדה מ. טוקטלי ;
הוצאת המחבר; 287 עט׳) כאשר יהודה מ.

(מצב) טוקטלי יושב כיום במשרדיה התופשים
את כל הקומה ה־ 13 של מיגדל־שלום
בתל־אביב, קצת קשה להאמין כי איל־העסקים
הזה (ביטוח אריה׳ מלט שמ שון,
בנק־משכנחאות יעסור) גדל כאחד משני
הילדים היהודים בעמאן, בנו של סוחר
חיטים ירושלמי שהעדיף לעבור את הירדן
בימי מלחמת־העולם הראשונה.
כי אז השתוללו בירושלים אנשי קומנדו
תורכיים (המצנפו ת הירוקות) שדוגמה אופיינית
לשרירות־ליבם היתר ההוראה שהוצאה
יום אחד: על כל הירושלמים להלך אך ורק
על המדרכות של הצד הימני של הרחובות.
תרגום יעל מ דוו ח ת
סיני, יוני 1967

(מאת

יעל

דיין;

הוצאת עם־עובד; 152 עמ׳) לאוגדתו של
אריק שרון היו במלחמת ששת־הימים 51
אבידות, ארבעה צל״שים וסגן 385963 דיין י יעל אחת.
כי יעל לא ניצלה את ההצעות הנדיבות
של ידידיה מחו״ל. היא לא היתד, מוכנת
לקבל כרטיס־נסיעה ולעשות באיטליה עד
יעבור זעם. במקום זה היא ירדה לסיני
ככתבת צבאית.
סיכום ימיה של יעל דיין בסיני, שהועלו
על הכתב ביומן־ר,מלחמה שלה, שהוא
סיפרה השישי, מוכיח שהיא באמת יודעת
לכתוב. זהו ספר מצויין, רב־עניין וכתוב
בכשרון רב (וכמו כל ספריה של יעל
בת ה־ ,28 גם זר, נכתב במקומו באנגלית),
״נקניק במו הליקופטר״ .יעל, שיצאה
למלחמה כשהיא לובשת, נוסף ל־מדיד״
דיסקית־זיהוי, שרשרת־זהב עם מגן

דויד, טבעת ספיר וטבעת חותם יוונית,
לא הסתפקה ברישום קרבי, גידשד, את
יומנה גם בפרטים אישיים מסקרנים.
אריק שרון, שלפי עדות יעל דיין ,״היה
מסוגל לבלוע ׳מזון בכמויות בלתי־מוג־בלות״
נהנה מחברתה של יעל. היא בישלה
לו, לעתים קרובות, ארוחות טעימות
ממנות־הקרב וכאשר יצאה לחוסשתה הראשונה
לא שכחה להביא לו ״נקניק באורך
של הליקופטר וגבינת קאמאמבר״.
בקבוק ויסקי ורננ״ך. ביומן תיאור
מלא ומצויין של הקרב על אום־כתף (או
אבו־עגילה, שהיא הכפר במיתחם אום־
כתף) ,וחידושים מעניינים מסוג ההנחה
כי נחל (חורז עם רחל) הוא המקום בו
התגוררה הגר עם ישמעאל אחר שאברהם
גרש אותם מביתו.
גיבור אחר של הספר, המופיע בו לעתים
אין־ספור, הוא אחד דוב, שנודע
יותר מאוחר באלוף־מישנה דוב שיאון,
בעלד,־לעתיד של יעל.
לפני שהיא יוצאת למלחמה הוא לא
שוכח להזכיר לה לקחת עימד, נייר טואלט,
אם כי היא מעדיפה למלא את תרמילה,
בין השאר, בבקבוק מי־בושם,
בקבוק ויסקי, בגד־ים, שוקולד ותנ״ך.
שירה הזמן מתחתל שולחן
את אח *אני כלה

(מאת יהודית שמ
יון;
הוצאת ג׳סי) המשוררת הצעירה, המלווה
את שיריה בציורים מעשה־ידיה, כתבה
שירים טובים מאד, כגון:
האו שר העמיד מ ל אן /וחרב מתהפכת/ .

תכלת בעיניים
אין ספק / ,הסורגים י תכופפו
חו ל שו תיו /של אלוהים.

/בכוח

גדול ופשוט. למרות שהשירה של
שמיון מתעסקת באמיתות הגדולות, היא
מתבטאת במילים פשוטות: נ שיקתי מלוחה
/וצבע תכלת בעיני.
אופייני לשירתה הוא השיר ליום הולדת:
שכחנו את הז מן /באיזה מקום / ,מתחת
לכיסא / ,או /לאיזה שולחן.

5 גרביים אלגנטיים עם עקב, בכל צבעי האופנה ובכל הגדלים.
_ גרבי האופנה ללא עקב המתאימים במיוחד לסנדל ערב פתוח.
גרביים אלה מוגשים לבחירתן בשלל צבעים וגדלים.

...גם לך מגיע -גרבי ,,לודדיה״

ה עו ל ם הז ה 1579

קן לנ 1ע
סרטים
לא שווה
אשה כפול שבע

נתל־אביב, תל-אביב;

ארצות הברית) בקולנוע תל־אביב יש כיסאות
מרופדים, ובתי־שימוש מפוארים, אבל
מה זד, שווה אם לפני שמגיעים אליהם
צריך לעבור על פני מוכרי כרטיסים גסי-
רוח ובלתי־אדיבים, ועל פני מנהל הקולנוע,
שצועק על הנכנסים.
כשמגיעים לסרט רואים שהוא לא שווה
את כל אי־הנעימויות שנגרמות לפניו.
במערכון הראשון, בין שבעת המערכונים,
מופיעה שירלי מקליין בסיפור הנצחי על
האלמנה המבכה את בעלה שזה עתה נפטר,
אך שוכחת אותו בקלות רבה בעזרת המאהב
הראשון.
במערכון השני היא מגלה שבעלה בוגד
בה ומחליטה להשיב לו כגמולו עם הגבר
הראשון שיקרה בדרכה•
בסקץ׳ אחר היא מחליטה להתאבד ומתלבטת
מאוד לפני שהיא עושה זאת, כל
סקץ׳ פחות מעניין מקודמו, וכולם ביחד
פורחים מהראש מיד לאחר גמר הסרט.

בעולם ומצלם את מעשי האלימות, המתרחשים

כל המעשים הללו נעשים לכאורה למען
החופש, למען מטרות נעלות אבל למעשה
הם תוצאה, הרגל, של הטבע האנושי, של
מצפון רע — לאחר הרצח הראשון בוויאט־נאם
צריכים היו למצוא סיבה נעלה, מספיקה,
כדי להצדיק אותו.
הקשר בין סיפורו של העולם, וסיפורם
של שלושת הגיבורים הוא הרבה יותר
עשיר ורבגוני מזה. שניהם משפיעים האחד
על השני באלפי צורות.
המלחמה בוויאט־נאם מתערבבת בשקרים
הנוראים של הבעל. הקרבות המזעזעים,
הרצח ההמוני בתוך ביצות ובוץ, מתרחשים
לאחר הפרידה בין השניים. וכולם ממשיכים

לחיות ככדי לחיות

21 ביולי — 21 באוגוסט
אם תיזהר בסוף השבוע — ביום ג׳ הבא,
נגיד — יעבור עליך הכל כמו חלום. לא
כדאי להתאמץ יותר מדי, אבל גם מאמץ
קטן ישא פירות עשירים ביותר. את, בת־דלי,
תקבלי מיכתב לו קיווית מזמן. דעי
רק מה לעשות עם הידיעות המגיעות אלייך.
סיכסוך בקשר לענייני־דיור יסייתם בתיקו.
אך בכל זאת את עלולה להרוויח מכך.

19בפב רו א ר — 20במרס
הכיני חגיגת בקפדנות• היא ע שוייה לשמש
לן שיא, לשורה שלמה של הצלחות ח ב׳
רתיות. כסף לא תקבל, השבוע. הב טחות
— כן. דאג ש ת מו מ שנה, או שיח ת מו על
חוזה. את, בת־דגים, למדי לקח מן הכי ש לון
הקטן של ה שבוע שעבר וקחי את האחריות
שלן ברצינות יתר. רומאן־סרק יסתיים
בטעם מריר — אבל לא בכאב־לב גדול.

(צפון, תל-אביב;

22 באוגוסט — 22 בספטמבר

עכשיו ששילמת את רוב חובותיך, העיקר
הוא לא לעשות חדשים. אם תכלכל מעשיך
בתבונה, תראה ברכה — בטווח ארוך. עיס־קר,
קטנה אבל מכניסה תשמש לך מעין
מיפרעה, על חשבון העתיד הכלכלי הוורוד.
תחזרי מן המסע מרוצה ומאושרת —
בתנאי שתשמרי סודיות מוחלטת. כוח־הרצון
שלך הוא שיעמוד לך — הפעם.

6 1110
21במא רס — 20 באפריל

שחקנית הדר
״ מו תק מה שלום ב ע לן?״

לחיות אחרי זה. משלימים, מתגברים, שוכחים.
הסוף, כמו בכל סרטיו של קלוד ללוש,
הוא אופטימי.

ישראל

המבוכה האישית והעיסקית בה היית
שקוע, הולכת ומתפזרת. לא תמיד עם
התוצאות להן קיווית מראש. דע להסתגל
למציאות, כדי לעצב אותה מחדש
— לפי דרישותיך או תקוותיך. בת־טלה :
שמרי על בריאותך, ודאגי לבריאות יקי-
רייך. יום ד׳ מתאים למסעות — בייחוד
אם יש פרנסה בצידם. הישמר מביזבוז.
הצעירה והעדינה
כשהבמאי איוואן לנג׳ל עמד לעשות סרט
בשם שבת המלכה עם אשתו בתור הגיבורה
הראשית — שבת המלכה, נכנסה פתאום!
אשתו להריון וקילקלה את כל התכניות.
הוא לא ידע מד, לעשות. הוא חיפש לה
תחליף, עד שיום אחד הוא ראה ברחוב
בחורה הדומה לה כמו שתי טיפות מים.
הוא אפילו לא שאל אותה מה שמה. הוא
לקח אותה מיד לסטודיו, עשה לה מבחני־בד,
ונתן לד, את תפקיד אשתו.
בטקט ובעדינות. דסי הדר רגילה
כבר לדמיון בינה לבין דינה דורון. ברחוב
אנשים מחבקים אותה תמיד ואומרים לה
״מותק, מה שלום בעלך?״ כשהיא הסתובבה
עם איבן לנג׳ל בתקופת ההסרטה כולם היו
בטוחים שהיא! הפילה את הילד שלה, והתייחסו
אליה בטקט ובעדינות.
השבוע, כשמנחם גולן חיפש בחורה עדינה
ויפה, שיודעת לרקוד ולשיר, לתפקיד אסתר
המלכה, בסירטו נס בעיירה, הציעו לו לקחת
את דינה דורון. היא יודעת לרקוד. לשיר,
היא יפה והיא חיננית,
אבל גולן רצה בחורה צעירה יותר,
ולכן הוא מצא את דסי הדר, דינה דורון
הצעירה, שקיבלה את התפקיד לאחר שעברה
את מבחני־הבד.

יוסן החדשות
בהסרטת הסרט הישראלי־איטלקי
שישה ימים ביוני התעוררו קשיים.
לאחר שבוע ימים של הסרטה בארץ התברר
שחישובי התקציב לא היו נכונים, ושחלק
מהצוות הישראלי לא היה מתאים. החלק
הבלתי מתאים הוחלף, וההסרטה לעת עתה
נמשכת כסדרה.
כ ש אפי דיין היה באיטליה ראה
אותו הבמאי פאזוליני, אחד מגדולי הבמאים
האיטלקים, הידוע באורח החיים הפרוע
שהוא מנהל בחברת גברים. הוא ראה את
אסי ואסי מצא חן בעיניו. הוא הציע לו
תפקיד בסרטו, ואסי לא סירב.
ה עול ם הז ה 1579

היעלמו של אדם יקר עדיין מעיב על
כל מעשיך. אם את נשואה, את יכולה
לשמוח — ולצפות בעוד תשעה חודשים
לבן זכר. אם אינך נשואה — מוטב שתזהר*
.פגישה משפחתית, או מיפגש עם
אנשים אהובים יכניסו אותך בעולם של
תוגה נעימה ושל נוסטלגיה. אל תתנו
לזה לשכר אתכם: העתיד יותר מעניין.

תיו <> 1 :נסוכה סו1

שקד
או פ טי מי
צרפת) שני סיפורים, המשלימים ומבהירים
האחד את השני.
הסיפור האחד הוא סיפור פרטי: גבר
(איב מונטאן) ואשד( ,אנני ג׳ירארדו) עייפים
מחיי־ד,נשואים שלהם, הגבר בוגד באשתו,
מתאהב בדוגמנית יפהפיה (קאנדיס ברגן)
ונאלץ לנהל סידרה של שקרים נגד אשתו.
הרמאות יוצרת אצלו מצפון רע. אחר כך
הוא כבר מוכרח להצדיק את כל מעשיו,
למצוא להם סיבה מספקת. הוא מסיים אותם,
ועוזב את אשתו.
הסיפור השני הוא סיפור כללי־עולמי.
הבעל הוא כתב טלביזיה. הוא מסתובב

אויה ׳־^

23 בספטמבר — 22ב אוק טובר
שבוע אפרורי, בלתי־מחייב וללא הפ תעות
מיו חדו ת ב מינן. מז לן יהווה מעין סמל של
ה שבוע הזח: הכל יהיה שקול. צרות קטנות
ו ש מחו ת קטנות. הב טח ת מ תנו ת, ותשלום!
ה ת חייבויו ת. מ רי בו ת בל תי־ מעניינו ת והיכרויו
ת חסרות־ ח שיבות. איגרי כוח ו שמרי
על ב רי או תן. מותר גם לשבת, פעם, בחיבוק־ידיים
— למרות שאין זו דווקא ת כונ תן.

מוות ן יע<-

21 באפריל — 20 במאי
הבריאות שלך מצויינת, בהשוואה לשבועות
שעברו. מבחינה רומאנטית, בת־שור, אל
תקווי למשהו מסעיר וחדש. בני, לעומת
זאת, את הדברים הקיימים. ציפור ביד
שווה הרבה יותר מאלף באוויר• מבחינה
כלכלית, אתה צפוי לגרעונות, הרגילים
אצלך, בייחוד בעונה זו. אבל עיצוב המצב
הקיים יביא לך ברכה בשבועות הקרובים.

22ב או ק טובר — 22 בנובמבר
יום ו׳ יוכיח לן. מה שחששת מזמן: את
מאוהבת עד צוואר ודווקא באחד כזה.
מה לעשות, היכנעי, אבל שהוא לא ירגיש
שזה נצחונו. אם לא תשמור על
עצמך, תיפול ביום ב׳ קורבן לתאונה
רצינית. הישמר בעבודה, עוד יותר בדרכים,
ובייחוד אם אתה יוצא למילואים.
הסיסמה: לא לקחת שום דבר ללב.

1דזזו0ו1ו 839
21ב מ אי — 20 ביוני
אל תו פ ת עי אם תחיי, פיתאום, מבוקשת׳
ביו תר: א שמה ה תנ הגו תן העליזה ו החופ שי ת,
ובייחוד
י חס הבריות,
כביכול, מדאגות.
יחסם של הגברים, י תן לן בי ט חון עצ מי
— ומעגל הקסמים הנהדר הזה יעלה או תן
לשיא של הרגשה טובה• אל תצפה, בן-
תאומים, להכנסה רצינית, השבוע. אם יש
לן ב חינו ת — תעבור או תן, א ן בקו שי.

23ב נו במבר — 20בדצמבר

אחרי הסחרחורת הראשונה, אתה מתפכח
מן האהבה ממבט ראשון, ומחליט שאולי
זה רק אהבהבים, ואולי בכלל לא. תחילת
השבוע חלק ומשעמם. סופו יזמן לך חדשה
— והפעם זה יכול להסתיים בחתונה. אם
תרצה. הסכם עם מעבידיך או שותפיך הוא
לטובת כל הצדדים — בתנאי שתתייעץ
תחילה עם אדם מוסמך. צרות מם־הכנסה.

סוסו 69
21 ביוני — 20 ביולי
תעבור דירה, או תקבל מישרה חדשה,
או תחליט לשנות את אורח־חייך. אולי
לא מרצון, אבל זהו גורלן. הכוכבים
אומרים זאת. יום ה׳ — סכנה ! לא
כדאי להיכנס לצרות עם זרים, ומעשי-
אלימות אינם מן הנימנע. הזהרו גם מהצעות
מפתות מדי. רומאן סוער יבצבץ
בסוף השבוע, העשוי לשנות את גורלך.

דיכאון מסויי ס יעיב על ה שבוע שלכם, על
אף המצב התקין של עסקיכם. זה עניין
עונתי, אל תתח שבו בו יתר־על־המידה. כוח-
ה תיכנון ו ה חי שוב ש לן י ע מו ד לן לעזר.
כ שתבואי לסכם את האירועים האחרונים.
שבוע מבולבל מלא עקיצו ת — א ן לא
בלתי־פוריים ב סיכו מו של ח ש בון. לעומת־זאת,
עניינים־של־רגש עלולים לצוץ לפתע.

מארחת־הבאר המצליחה ביותר בתל־אביב מגלה: