גליון 1582 מתאריך 27 בדצמבר 1967

לפני שנה כדיוק הציע העולם הזח
( ) 1527 הצעה מהפכנית: להגן על גבולות
ישראל באמצעות מחיצה אלקטרונית, שהמתה
תופקד בידי חיל־פרשים אווירי, בעל
מסוקים (הליקופטרים) .לתוכנית זו הענקנו
את השם ״קו מגן דויד״.
זה היה בימי השיא של התקפות אל־פתח
בגבול הטורי והירדני. הוכחנו כי התוכנית
עשוייה לצמצם חדירות אלה למינימום, ולשים
קץ למתיחות הגוברת במרחב.
לא הסתפקנו בהגשת התוכנית בעיתון.
אורי אבנרי העלה אותה בכנסת, ואף נפגש
— לפי בקשתו — עם ראש־הממשלה ושר־הביטחון,
כדי להמריצו לפיתרון זה.
התגובה היתד, שלילית. יריבינו לעגו לתוכנית,
ראו בה דוגמה לחוסר־הרצינות
שלנו בעניינים צבאיים.
השבוע צצה התוכנית, לפתע, מחדש. ולא
בשבועון המסויים — אלא בצמרת המדינה.

״העולם הזה״ 1527

גוםי 5ו1
^נו ב ה
״!!ו דייו

...ו ה שנ ה — עם מבחר קוקטיילים
מיוחדים במינם, עם מיץ אשכוליות
ובננות, מיץ תפוזים ובננות ומיץ עגבניות
של ״טל״ .כתוב אל ״טל״ —
ת.ד 1334 .ת״א ותקבל בדואר חוזר,
עלון צבעוני ובו מרשמים מקוריים
לקוקטיילים.
חג חנוכה שמח עם מוצרי ״טל״!

ה דו ל די ם
הוווייו רי ס
שער ״העולם הזה״ 1493

1ן11י ם
בבבדד־דיו־יבד

ג בו הי

מלוה קליטה
מלוה בטחה
מכל הסוגים (גם של הכרות)

ויתר המלוות
התמורה במקום -במזומן

שד׳ וזטטילד 15ת -א

1 1 1 . 1 ,טל 54931ס 630- 830 בערב

מרכז עדשות מגע

מ־נ7א£כ< 3א 1£ז ס ^ 7א 0 0
״גרוזוכסקי -אישון לנס״
תל־אביב, רחוב שניאור ( 5פינת רח׳
פינסקר ,20 ליד מוגרבי, מול מגרש
חניה) טל 55029 .

שעות קבלה 9-17
נשמח לשלוח חוברת הסברה
__לפי בקשה__ .

המנוי

קי בל ת
חשבונך,
פרע נא
או תו בהקדם.

עיתונים זרים ומקומיים הודיעו כי הממשלה
שוקלת את הקמתו של מחסום־הגנה
לאורך גבול המדינה באזור בית־שאן —
העתקה מדוייקת של ״קו מגן דויד״
שמונה חודשים לפני שהצענו את!
״קו מגן דויד״ ,פירסמנו סקופ שהרעיש את[
עולם הכלכלה. העולם הזה ( )1493 גילה!
בשער הראשי, כי ממשלת ישראל מזרימה
דולארים לשוק השחור.
לגילוי זה היו הסתעפויות רבות. למשל:
מה קורה לכסף שמרוויחה הממשלה מ־עיסקות
שחורות אלה? היכן הוא נרשם?
מסתבר כי גם מבקר־המדינה החל מתעניין
בשאלות אלה. הוא החל מפעיל, בעיקבות
גילויינו, לחץ גובר והולך על הממשלה. עכשיו,
סוף סוף, עלה בידיו לשכנע את ראש־הממשלה
כי המצב הנוכחי הוא שערורייה.
ראש־ד,ממשלה נתן הוראה להפסיק את
מכירת הדולארים הממשלתיים.

העולם הזה 1582

מכתבים
פדראציה אמיתית
בקוראי את עיתוני הארץ איני מרגיש
יותר מיאוש מוחלט. מעולם לא חשבתי ש־שוביניזם
כזה קיים בארץ. אפילו התוכנית
שאתם מפרסמים בהעולם הזה אינה לרוחי
במאת האחוזים.
פשוט, מורגש בה הרצון לשמור על ״אחדות
ארץ־ישראל״ בצורה ערמומית — תו ך
כדי ניתוח פחות מכאיב ממה שמציעים חסידי
הסיפוח.
אך העם הפלסטיני אינו סובל עוד ניתוחים•
גם לא הקל ביותר. גופו של עם אומלל
זה מורכב, רובו ככולו, מתפרים, מרוב
ניתוחים קודמים.
אני מבין, כמובן, היטב את התנאיים האובייקטיביים,
הכופים
עליכם את ההתחשבות
בדעת־ה־קהל
בארץ, ואני יו־דע
שאפילו לו האמנתם
— כמוני —
בזכות העם הפלסטיני
לקבוע את גורלו
ללא כל תנאי מצד
ממשלת ישראל
— לא יכולתם להציע
זאת לקהל, ש־שיכרון
הניצחון הו*
ציאו
מדעתו. חוסיין בכל זאת הייתי מרגיש
טוב יותר לו באה
ישראל לאו״ם ואמרה :״אנו מוכנים למסור
לידי האו״ם את השטחים הכבושים — ב

רבקה
מיכאלי ויורם ליבוביץ -לפני (ם נשן? פורים) ואחרי (כטפם בריודהמילה)
תנאי שהאו״ם יקים בהם מדינה פלסטינית
עצמאית.״
רק אחרי הקמתה אפשר להציע הצעות.
ותוך כמה שנים להגיע לפדראציה שאף אחד
משני הצדדים לא יתבייש בה. הקמת מדינה
כזו תחת פיקוח האו״ם ולא בכיבוש ישראלי
היא, לדעתי, הצעד הנכון.
אך כל עוד כל פירחח פוליטי — גם כאשר
הוא משורר גדול חושב על חברון כעל
ארץ ״משוחררת״ לא יהיה שלום במיזרח
התיכון.
יהיה כאן רק מיזבח תיכון, ולא חשוב
מי יועלה על מיזבח זה. בייחוד לאחר ש
ייכנס
נשק אטומי למרחב.
חבל.

ראשד חוסייו*,
קולומבוס, ארצות־הברית

הכרית החדשה
התכעסתי מאוד לקרוא על כל הטראראם
מסביב לברית הבלתי־קדושה. אם הנשואים
בין ריבקה מיכאלי ליורם ליבוביץ כדת יש*
ראשד חוסיין, משורר ואיש־רוח ערבי־ישראלי,
נשוי ליהודייה ולומד בארצות־הברית
על־פי מילגה אמריקאית.

ראל, והילד באמת חוקי, כדברי אמה של
ריבקד, מיכאלי, מדוע נותנים לריבקה׳לה
פירסומת חינם?
ראה טייגמן, ראשון־לציון
קיוויתי שריבקד, מיכאלי תהייה גבר עד
הסוף. אך התאכזבתי קשה. היא חזרה אל
התלם כמו כולנו, אני מתכוון לברית המילה
שבוצעה ביונתן שלה. בשביל מה צריך את
הניתוח הברברי הזה? האם טקס סימלי, רוחני,
של ברית עם אברהם אבינו לא יספיק?
מוכרחים דווקא לחתוך ולתקן את מעשי
(המשך בעמוד )4

שמיכות וכדים ע ם מילוי הפלא
? 111א ( 0 1 0 1 £המילוי הי חידי
המעובד ב שיטת ה 55-ס 0
בשילוב כימי ) מ ב טי חי ם לך שינה
רגועה וערבה.

1 (1 0 1 0 1 1

ה שמיכה מחממת וקלילה, יציבה
ב צו רתה, א ל -אלדגיתוניתנת
לכביסה בבית או לניקוי יבש.

מעובד ¥־

לשמיכות, כרים, בגדי תינוקות, ח לו קי ם ו שקי שינה?111א 0 1 £וס הינו המילוי האידאלי

מכתבים**־
(המשן מעמוד )3
ידיו של הבורא?

אריה גזע,
ריחות בסיטונות

תל-אביב

חבל שאי־אפשר להקליט ריחות ברשמקול.
אחרת הייתי מקליטה את הריחות שאנו
נושמים ומריחים מדי יום ולילה, אשר
הרידינג מפליט.
הייתי שולחת את סרט־ההקלטה הזה לשר-
הבריאות שלנו — שיריח גם הוא במקצת.
אולי זה היה משנה את דעתו לגבי הקמת
התחנה החדשה בצפון.
וידה מרים, רמת־אביב

מי שאל את השאלה
בקטע על ערבי ראיונות (העולם חזה ) 1581
כתבתם כי שאלתי
את הקהל לדעתו על
השמעת מוסיקה ב־ערב־שבת.
ברצוני
להדגיש כי
שאלה כזו לא נשאלה
על־ידי: אין באפשרותי
המקצועית
לשאול שאלה מכוונת
כזאת לקהל בעל
דיעה קבועה מראש
כקהל שנכח במופע

השאלה הועלתה על־ידי
המראיין, אריה
אבנרי, שניסה כך את כוחו בעריכת מיש־אלים.
אישית, אני מסכים הפעם בהחלט עם
דיווח הצופה :״איסור הנגינה העלה את רמת
התוכנית.״

רפאל גיל,

מחקרי דעת־הקהל לישראל בע״מ

שערוריית הפייס
חשבתי שרק צה״ל ומיפעל הפיים ישרים,
במדינת ישראל, ולא נגועים בשחיתות.
עכשיו נותר לנו רק צה״ל — או אולי
טעות היא זו? ואם טעות — כיצד לשהרי
את מנהלי מיפעל הפייט (העולם הזה <1581
מאחריות למעשה של רשלנות חמור?
אמנון אחיטל, חיפה

טופס 3077
בדקתי את הטענות שהועלו (העולם הזה
) 1579 בקשר לטופס / 3077א.
הוברר לי שבמיקרה של זוהר אלבו הוא
היה הראשון שהחל להתגרות בבחורי-
ישיבה, שהלכו לתומם ברחוב.
כתוצאה מהתגרות זו התפתח דין ודברים
ואלבו אף תקף את
בחורי־ד,ישיבה תקיפה
פיסית. הוגשה
תלונה הדדית. כנהוג
במיקרים כאלה,
כשהמשטרה רואה
גי אין הצדקה
שמנגנון המדינה יופעל
להביא את הנו שא
לערכאות משפטיות
— ניתנה הזכות
והברירה, לצדדים,
להגיש תביעות
פליליות פרטיות.
דבר שאף נעשה,
במיקרה זה. לשם כך, כמובן, משמש
טופס .3077

קרמים חדשים
של שרקן
ל טיפו ח העור ול הזנ תו
ב מ שך כל ש עו ת היו ם והלילה.
וח 0 6 0זח 9ח 1זז - £5להגנה
מ פני אבקול מני עתדל קו תופצ עוני ם.
וח 0ס זנוז 015י^ -ל ש מיר ה על לחות העזר.
רח 9 0 0חוו( 15ח / 0ו -קרם חצי שמן
ל הזנ ת העור ו ב סי ס ל. מיי ק־ א פ ״.
וח 0ס 9ח 1ת3וז 00נ? -ל טי פו ח העור ול הזנ תו.

יופי מתחיל עם שרק

רב־פקד מיבאל כופנר,

מפקד נפת פתח־תקווה/השרון

המפיצים חב׳ נורית בע״מ

שווארץ אחר לגמרי

ט לויזי המע שי ת
החודש נפתחים קורסי ערב

רדיו מעשי
קציני רדיו
טלביזיה מעשית
קרור-מזוג־אוויר

פרטים והרשמה :
9—1בבוקר; 4—8אחה״צ

יי ^י רי דן ט רינינזוז

פרטי והרשמה 9-1בב קר פ-ז* אח״הצ
אילת גאד־שבע
חיפה
תל־אביב
ירושלים
דח• רתמים נ
דת• ההסתדרות 74
רח• ההסתדרות 20
רח׳ הנגב 8-10
רח׳ ביאליק 17
(משדד. נידח)
(מוי הדואר)
(סיגת רח׳ שמאי ו)
(תחנה מרכזית)
(פנת דחי הדצל)
בידלים ה ג דו לבישראללמקצועותהאלקט רוני ק ה

מהבוקר אין הטלפון שבביתי מפסיק
לצלצל. מספר רב של חבת וחברותי בארץ
שלחו לי את הקטע מהעולם הזח ( )1580 על
הוגו שח־ארץ והנערה.
כנראה שפה מדובר על כפיל שלי. אך
היות וגם אני אבא לילדים ( )7וגם אני ידוע
כאוהב־אמנות — לא היה לאיש ספק
שהמדובר בי.
מד, שמדאיג אותי ומכאיב לי ביותר הוא
ההבדל הקטן: שהוא כנראה מיליונר ואני
לא, וכנראה גם לא אהיה.
זה מונע ממני לאמץ ילדות כל־כך נחמדות
כמו זו המצולמת אצלכם בעיתון.
ועוד הבדל קטן: כנראה שמר הוגו שווארץ
— כפילי — הוא רק אב לילדים. ואני כבר
סבא לנכדה.
ד״ר הוגו שווארץ, זכרון־יעקב

זכות קדימה כמדור זה תינתן
דמפתביהם של קוראים המצרפים
את תצלומיהם למבתכים.
העזלם הזה 1582

בעולם

יוון להרוג תורכי ולנוח

בדיחה יוונית ישנה מספרת כיצד אמו של
הלוחם נפרדת מבנה היוצא למלחמות:
״אל תתאמץ יותר מדי, בני,״ היא מפצירה
בעלם ,״תהרוג תורכי ותנוח. תהרוג עוד
תורכי — ותנוח.״
נידמה, שהמלך הצעיר ( )27 קונסטנטין
מכיר היטב את הבדיחה. הוא ניסה למגר
את הפיכת־הרודנים בהבל־פיו וטס לרומא
— לנוח, בחברת אשתו, המלכה הדנית ה־יפהפיה
אנה־מריה (.)25
אלא שאם המלך קונסטנטין הוא הרבה
יותר תמים מן הצפוי, בענייני־התקוממות,
אין הוא שוטה או בובה. בעצם, יותר מכל
דומה קונסטנטין באופיו למלך אחר, החי
קרוב יותר — חוסיין מירדן.
יותר דם מנסיון. כמו חוסיין, ירש
קונסטנטין כס־מלוכה־נתמכת על־ידי זרים: לא
בריטים כי אם אמריקאיים.
כמו חוסיין, הוא צעיר מאוד, אוהב חיים
— ונשוי למלכה זרה ובלתי־אהודה על נתי־ניו.
כמו
חוסיין יש לו יותר דם מנסיון מעשי
או הבנה פוליטית.
וכמו חוסיין הוא נשאר חסר־אונים, כש־מעצמה
זרה גדולה מתערבת בענייניה הפנימיים
של מלכותו: מקורביו טוענים שעד היום
לא הבין קונסטנטין שהיו אלו אמריקה
ובריטניה שאיפשרו ליוון להמשיך ולהיות
מלוכה, לאחר המרד הקומוניסטי הגדול.
משום כך נוהג הוא כאילו ועדיין היה
שליט כל־יכול.
ומזלו, בעצם, גדול: כי הכת הצבאית בראשותו
של הקולונל־האזרח סטיליאנוס
פאטאקוס מעוניינת, אף היא, להעמיד פנים
שהיא מאמינה לא בכוח גס כי אם במסורת,
במוסדות מימים־ימימה, ובמלוכה.
משום כך קשה לכת להסתדר בלי ר,מלך.
והמלך, מצידו, יכול ללחוץ על קציניו הבוגדים
להיכנע — למראית־עין — לסדר המקובל.
״עכשיו
הכל תלוי כאמריקאים,״ אמר השבוע
עיתונאי זו הגר באתונה שנים רבות.
״אם יכירו במישטר החדש — ייכנע המלך
לכל תנאיי פאטאקוס. ואם: יתנו גיבוי למלך
— ייאלצו הקולונלים לוותר לפחות על חלק
מסמכויותיהם לטובתו.״
בריטניה שיקאגו החד שה
אם לונדון של שנות ד,־60׳
זה שאירע בשנות ה־20׳ ב־השבוע
המפקח הראשי סר
— הבוס הגדול של סקוט־

״לא אתפלא
תדע טבח כמו
שיקאגו,״ אמר
ג׳וזף סימפסון
לאנד יארד.
כי לונדון דומה באמת, יותר מכל עיר
מערבית אחרת, לשיקאגו מימי אל קאפונה.
סטריפ־טיז נועז. הסיבות שהפכו את
בירת בריטניה, בר. אוסר החוק על שוטר
לשאת נשק חם, למרכז של כנופיות עוינות
— שונות ומשונות.
קודם כל — ההגירה הבלתי־פוסקת משרידי
האימפריה ומן המדינות הקשורות
בבריטניה בחבר העמים. פאקיסטנים, כושים,
בני איי־טרינידאד ובארבאדום, וגם קאנאדים,

מפקח ראשי סימפסון
לחכמים בלילה, מחשבות מבריקות
העולם הזח 1582

שובה רעב גרגורי*
למפגינים בקליפורניה, נרקיסים בידיים
רבים

אוסטראליים וניו־זילאנדים —
פחות מבריטים, בבירת אנגליה.
מטבע הדברים שבין אלה נימצאים רבים
חסרי־השכלה ורבים עוד יותר המוכנים להתעשר
בכל מחיר — ובכל האמצעים.
סיבה אחרת היא הפיכתה של לונדון, בהדרגה,
לאחת הערים החופשיות בעולם. בלונדון
מותר להמר על סוסים, בקלפים וברו־לטה;
לחזות בסטריפ־טיז הנועז ביותר בעולם,
להוציא את הונג־קונג והמבורג: ולעשות
כל מיני דברים שהחוק אינו סובלם
בארצות אחרות.
״זה גורם לכל מיני חכמים בלילה להגות
מחשבות מבריקות,״ אומר המפקח בר־און
מסקוטלאנד יארד .״כל פושע בינוני
סבור שהוא יכול לנצל את מצב העניינים.״
מודיענרצח. משום כך ידעה לונדון
יותר מלחמות־כנופיות, בעשור האחרון, מ־

ניו־יורק.
משום כך גם אין שום דבר יוצא־דופן
בשוד מזויין של בנק, לאור היום: או ברצח
זר לעיני הסובבים שאינם מגיבים.
נגד כל מיכלול הבעיות הזה, ותוך השגחה
על 11 מיליון תושבי העיר, נילחמת מישט־רת
לונדון המכונה בכינוי ניו סקוטלאנד
יארד — בהתאם לבניין בו שכן המטה הראשון
שלה, ב־. 1840
כיום שוכן סקוטלאנד יארד בגורד־שחקים
ואנשיו נעזרים במחשבים אלקטרוניים, ארכיונים
על מיקרו־פילם ורשת של סוכנים
ומכשירים שג׳יימם בונד בכבודו ובעצמו
היה מתקנא בהם.
״אבל המכשיר היעיל ביותר הוא עדיין
המלשין, המודיע המסתנן לעולם התחתון,״
אומר המפקח בראון בצורה עניינית .״בלעדיו
— אין לכל המנגנון הזה תועלת.״
אלא שזהו מיקצוע מסוכן: לדברי האכס־פרס
הלונדוני נרצחו או נפצעו קרוב ל־500
מודיעים משטרתיים, בחמש השנים האחרונות.

ארצות־הברית
המלחמההמצ חי ק ה
בעוד המלחמה בווייט־נאם ממשיכה להיות
אחת האכזריות והיקרה בהיסטוריה האנושית,
הפך המאבק הפנימי באמריקר, למילח־מה
מצחיקה ממש. לדוגמה:
#כמאה מפגינים נגד המלחמה נעצרו
בלישכת הגיוס של אוקלנד, קליפורניה, כשי
נרקיסים בידיהם והם שרים ״שלום עלי אדמות!״
— תפילת חג־המולד המסורתית.
הקומיקאי הכושי דיק גרגורי ניכנס
ליום הצום ה־ ,23 בהפגנת יחיד נגד המלחמה.
• יו״ר המטות המאוחדים האמריקאיים,
גנראל אירל וזיילר, הצהיר :״ננצח או נובס
במילחמה זו — בתוך ארצות־הברית ! ״
דגםשל .׳ 6 8אלא שבינתיים המשיכו
האמריקאים,״* שאינם

199 וחצי מיליוני
משרתים בוויט־נאם, לחוג את חגי סוף־השנה,
לרכוש מכוניות מדגם 68׳ ,ולהילחם בינם
לבין עצמם על רקע גיזעי.
״יכול להיות שאנו מצחיקים,״ אמר לאותו
סוקר־גאלופ בעל־סופרמארקט מאוהייו.
״אבל על אף פגמינו — אין ארץ אחרת בעולם
שהיתר, חייה בצורה כה דמוקראטית,
בזמן של מלחמה.״
לסוחר מאוהייו יש הגיון בריא. בעוד שישראל,
למשל, מפעילה כבר 20 שנה חוקי־חירום
ששרדו מן המנדאט הבריטי, ביטל
בית־הדין העליון של ארצות־הברית, השבוע,
את זכותם של חוקרי־מישטרה לצותת לטלפונים
״בלי סיבה מוסמכת ומוצהרת״ ,ולהקליט
את שיחות המואזנים.
* ביום ה־ 22 של שביתת הרעב.
** כיום משרתים בווייאט־נאס חצי מיליון
מ תון אוכלוסיה של 200,מיליון אמריקאים,

מ׳טרילין׳ -הסיב האנגלי,
מיצרים בגדים המתאימים
לכל מטרה ולבל מאורע.
בלבשך בגד העשוי׳טרילין׳
הינך לובש בגד אופנתי•.
׳טרילין׳ -הסיב המודרני
לבגדי האדם המודרני.

׳טרילין׳
הולד אתך לכל מקו ם

םליטננמחס פו
החודש נפתחים קורסים חדשים

ומודדז־בד1דזגת
ס רו

במקרה של בשמן -לימוד נופף חינם
פרטים והרשמה 5—8 ,9—1 :
תל־אביב: רה׳ ברנר 17 מפינת אלנבי 55
חיפה, שמריהו לוי! 30 חולוז, סוקולוב 56
רמת־ נ ז: ביאליק 42
פרסום או־קיי

תמרורי

יום הולדתו ה־ 80 של שלמה רוטשטיין,
לשעבר חקלאי, שומר־שדות ועסקן דתי, וכיום
זקן המושבה אותה יסד, עם עוד כמה
חברים, לפני 65 שנים, ושנשאה את שמה
הערבי המקורי, מלחמיה, עד שנת , 1922 עת
הוסב השם למנחמיה לכבוד מנחם סמואל,
אביו של הנציב העליון הבריטי הראשון ל־ארץ־ישראל,
היהודי הרברט סמואל.
נחוג בתל־אביב, יום הולדתה ד,־91
של מניה ביאליל ,,בתו של סוחר יערות
רוסי, שנישאה למושרר חיים נחמן
ביאליק בהיותה בת , 17 עסקה עד לשנים
האחרונות בצרכי ציבור וצדקה.
נפטר * בירושלים, שבוע לפני יום
הולדתו ה־ ,61 אחר פגיעה בתאונה, ח״כ פועלי
אגודת־ישראל יעקב אברהם כץ*,

של היומון חרות.
יום

נחוג של הולדתו ה־55
נוח מוזס, מו״ל
ובעל ידיעות אחרונות,
שנדון לפני
שבועיים לשנת מאסר
על רשלנות קטלנית
בעת נהיגה.
יליד פולין, לשעבר
חבר השומר הצעיר מהם וחניך הגימנסיה ה־תל־אביבית
הרצליה,
היה מוזס בעבר גם נוטר־רכבות מנדאטורי
והוא לפי מיקצועו מהנדס חקלאי (השתלמות:
רפת ופרי־הדר) ,שנכנס לעיתונות בעקבות
אביו, מייסד ידיעות יהודה מוזס. של בחגיגה פומביתגדולה
נחוג
כל תלמידי המושבה, במנחמיה הגלילית,

נחוג בירושלים, בר־המיצווה של
כרוך מאיר יעקב שוחט, הינוקא (מעין
יורש־עצר) מקרלין, נכד אדמו״ר חסידי
קרלין האחרון, הקבור בטבריה. הטקס, שהחל
בתפילת התייחדות ליד הכותל המערבי,
נמשך בהילולה בשכונות הדתיות של צפון
ירושלים, כשחסידים מרקדים על השולחנות
ונסתיים בהענקת התואר מורנו לאדמו״ר
המיועד.

נחוג יום הולדתו ה־ 60 של אייזיק
רמכה, בנו של ראש־העיר היהודי היחיד
בפולין שלאחר מלחמת־העולם הראשונה, לשעבר
מזכירו הפרטי של זאב ז׳בוטינסקי,
עורך היומון הרביזיוניסטי התל־אביבי של
שנות ד,־ ,40 המשקיף, ולאחר מכן עורכו

* לא־קרוב של פרופסור
העברית (להיסטוריה) יעקב כץ.

חיפאי שהיה ידוע בעת כהונתו כסגן ראש־העיר
בשתדלנותו עבור תושבי העיר הנזקקים.
כץ היה אחד משני הח׳׳כים של סיעת
פועלי אגודת־ישראל, אשר חברה השני הוא
סגן שר־החינוך קלמן כהנא.

האוניברסיטה

ושל,נפקי

נפטר • בקיים־
טאון, דרום־אפריקה,
בגיל ,55 לואיס
דשקנסקי, חנודני
יהודי יליד ליטא,
שהיה האדם הראשון
בהיסטוריית הרפואה
שנשתל בגופו
לב זר (של
צעירה נוצריה שנהרגה
בתאונת דרכים)
,ושנשאר בחיים
18 ימים לאחר
הניתוח.

דחצה בים המלח, ליד עין בוקלן
ברשותו האדיבה של משרד התיירות (צלם: ו .בראו!)

ל7יאל
7 ^7ב ו ׳

111

סיונךיננר

סיג ריו ת

.כיד

המלך

ה 11־ 1

רייכסטאג

בר־הכנס ת ישראל קרגמן, איש
] | חושיסתאן ואחד הקומיסארים של מפא״י
בכנסת, הציע להנהיג בבחירות לכנסת
הבאה ארבעה אחוזי־חסימה.

קבלת הצעה זו -במוה בביצוע
הפיבה כמדינת ישראל.
זהו ״פוטש״ פשוטו כמשמעו — לא פחות
מאשר אותן הפיכות צבאיות המזעזעות, לא
פעם, את קהיליות־הבננות של אפריקה
ואמריקה הלטינית.

הוא בא למחוק -כמחי־יד אחד
בל אופוזיציה כפרלמנט הישראלי.

זו היסטוריה מסויימת.

*ש להצעה
7היא צצה למחרת הבחירות לכנסת
הנוכחית, לבשנתברר בי בפעם
הראשונה מזה דור הצליח
כוח חדש לפרוץ את אחוז־החסי-
מה ולהגיע לייצוג בכנסת.

הכנסת, ושוב בגללנו. בשעתו ניסינו להעלות
בכנסת את פרשת מאסר עורכי בול.
הדבר נימנע מאיתנו בעזרת נוהל מפוקפק.
עתה שונה התקנון, כדי לתת לנוהל זה
גושפנקה חוקית.
לפיכך יכול עתה הרוב הקואליציוני להחליט
כי כל עניין שהוא עלול ״לפגוע
בבטחון המדינה״ .אם יחליט כך, לא תהיה
כל אפשרות להעלותו במליאת הכנסת. הוא
יועבר אוטומטית לדיון סודי בוועדת־החוץ-
והבטחון.

השבוע הכריז מנחם בגין, בנאום
פומבי, בי גם אהרי בחירות
1969 צריך גח״ל, לדעתו, להישאר
בקואליציה הממשלתית.

(גם ארבע סיעות המשתתפות בקואליציה
— הליברלים העצמאיים, פא״י ושתי הרשימות
הערביות של מפא״י — לא היו עוברות
חסימה של ארבעה אחוזים).

במילים אחרות: אילו היתה קיימת
חסימה בזאת בבחירות האח רונות,
לא היתה קיימת ביום ככנסת
שום אופוזיציה ככלל.

תהליך השני הנותן משמעות להפי־

בוועדה זו אין שום ייצוג אך לא
לאחת מסיעות האופוזיציה.
גם לפני הליכוד הלאומי, דמתה ועדה זו
בהנהלת דויד הכהן — למעי העיוור של
הכנסת. אחרי הקמת ממשלת הליכוד, זוהי
פארסה ממש.
בוועדה יושבת הגארניטורה השניה של
עסקני המיפלגות אשר הגארניטורה הראשונה
שלהם יושבת בממשלה.
כלומר: אם מובא מעשה של הממשלה
בפני ועדה זו, מתבקש אריה בן־אליעזר
לחוות את דעתו על החלטות מנחם בגין,
שמעון פרס על מעשי משה דיין וזאב צור
על הכרזות יגאל אלון. דיון כזה הוא בחזקת
הלצה.

זה לא בא כאפתעה למי שעיניו פקוחות.
אחרי 19 שנים במידבר האופוזיציוני, אי־אפשר
כיום להוציא את גח״ל מן הממשלה
אפילו בדחפורים.
הליכוד הלאומי הוכיח את אשר טענו
תמיד: שאין כל הבדל רעיוני, פוליטי ומעשי
בין מפא״י לבין גח״ל.

ן | כתו של קרגמן הוא הקמת האיחוד המשולש
של מפא״י, אחדות־העבודה ורפ״י.
איחוד זה יכלול כבר מחר 58 מתוך 120
חברי־הכנסת.
( 45 צירי המערך 4 ,הסוכנים הערביים של
מפא״י 9 ,צירי רפ״י — מלבד דויד בן־
גוריון).

ככל הוויכוחים כממשלת-הליכוד
בענייני חוץ וביטחון במו כעניינים כלכליים -ניטשטשו הגבולות
בין מפא״י וגח״ל, עד שנעלמו
בליל.

למעשה נעלם פיקוח הכנסת על
העניינים הגורליים ביותר של המדינה.

כן, למה לעזוב? מדוע תוותר הבור גנות
הגבוהה, המיוצגת על־ידי המיפלגה
הליברלית של גח״ל, על ההנאות וההטבות

אילו נעלמו הסיעותהק
טנות מן הכנסת, ה יה ה

זה כיום — כשעוד ישנה אופוזיציה
כלשהי בכנסת.

היא צצה אז, בעת ובעונה אחת, במפא״י
ובחרות. אבל שתי המיפלגות חששו מפני
זעם הציבור. הן רצו כי הקנוניה העכורה
תשא גושפנקה לא משלהן. בדרכים הנסתרות
של הסחר־מכר המיפלגתי הטילו את היוזמה
על המפד״ל,

מה יהיה מחר, אם יתגשם חזונו
של קרגמן ולא תישאר שום אופוזיציה?

דבר חייב להיאמר בבירור, בצורה

המפד״ל קפצה על המציאה. היה
לה עניין בפול כה -לחסל את
סיעת הכוח החדש, היחידה הלוחמת
בעקביות ככפייה הדתית;
ולבלוע את סיעות אגו״י ופא״י.

1ז חותכת וחד־משמעית:

כנסת כזאת תהיה דומה, מבחינת
חשיבותה ויעילותה, לרייכסטאג
יטל הרייך ה־טלישי.
התפקיד העיקרי של חבריה יהיה לצעוק
״הידד!״ למעשי הממשלה, עם או בלי מועל-

כל ההחלטות תתקבלנה ולמזכירות של
מפא״י־רבתי, שיהיה לה רוב מוחלט. אם
בכלל עוד ייערך עליהם ויכוח, הרי יהיה זה
בממשלה. שם תתבקש גח״ל לאמר ״הן״
לכל דבר.
בכנסת עצמה יישאר רק תהליך פורמלי —
החלטות הממשלה יעברו שם את הדרך
השיגרתית, הכנסת תיתן להן אישור —
בהצבעה פה אחד.

אבל ברגע האחרון ממש התעורר בלב
ראשי המפד״ל ספק חמור. אין הם כסילים,
הם הבינו כי העלאת אחוז החסימה פירושה:
שלילת זכותו של מיעוט להיות מייוצג
בכנסת. ואם יתקבל עיקרון זה, סופו
להתנקם גם במיעוט הדתי במדינה ולהביא
לחיסול כוחו הפוליטי.
לכן החליטה המפד״ל, לפני כמה שבועות,
לנער את חוצנה מן היוזמה הזאת. היא
החזירה את הכדור למפא״י ולגח״ל.

הבעיטה של הקומיסאר החיפאי
פותחת את המישחק המכריע.

* * הפיכה המוצעת על־ידי קרגמן

החלטת הכנסת תהיה או&ונו־טית,
כמו חתימת הנשיא. י
עד שיחליט מישהו שחבל על התק^ב.
שכנסת כזאת — אינה שווה אפילז את
משכורות חבריה.

| ן מקבלת את משמעותה על רקע שלושה
תהליכים, הקובעים את ההתפתחות הפוליטית
הפנימית במדינה.

שהבניין הוורוד ישמש )מטרה
חיובית יותר אם יושכר לחתונות
ולטכסי ברית־מילה.

התהליך הראשון נושא את שם
הליכוד הלאומי.
כאשר קם ליכוד זה, הוא ניראה כאמצעי־לשעת־חירום
— כהתלכדות טבעית של
המיפלגה ערב־מלחמה.
בינתיים חלפה המלחמה מזמן, ונוצר מצב
מדיני־בטחוני שלא ישתנה במהרה — אבל
הליכוד הלאומי נשאר על כנו.

לא כאמצעי־לשעת־חירום, אלא
במצב קבוע של התאחדות המיפ־לגות
הגדולות לשם חלדקת־השלל.
מבין 120 חברי־הכנסת, שייכים 108ל־מיפלגות־השלטון.
האופוזיציה
הפרלמנטרית מורכבת מ־12
ח״כים בלבד.

אך אחדמהם לא
צא ככנסתאילו
יימת ככ חירו ת
נותחסימה של

הי הנמ היתה
קהאחרוארבעה

אחוזים.
מק״י
קיבלה . 1.10/0הכוח החדש קיבל
1.2רק״ח קיבלה 2.3אגו״י קיבלה
.3.30/0המרכז החופשי לא היה קיים, מפני
שראשיו כלל לא העזו להתייצב בבחירות
כגוף עצמאי. ספק אם היה עובר את אחוז׳
החסימה — אך אין שום ספק שלא היה
מגיע לארבעה אחוזים.

ה ריי כגז בוג

הגר ה ה

( בכה

ה כ רז ת

איחודהמשולשחו לש בכר
עתה על רובמוחלטככנס

זוהי כוונת המנגנון, המפעיל את קרגמן.
אין הוא סומך, כנראה, על כך שהאיחוד
המשולש — הצוות אשכול־ספיר-דיין־אבן־
אלון — יצבור לבדו מנדטים נוספים בכנסת
הבאה. הוא רוצה להבטיח זאת על־ידי
פסילת קולות הסיעות הקטנות.
הפיכת קרגמן גועדה, איפוא, להבטיח
למפא״י־רבתי רוב מוחלט בכנסת הבאה. לא
בדרך של השגת רוב קולות, אלא על־ידי
רצח סיעות־המיעוט.

מה תהיה דמות המדינה כאשר
מפלגה אהת -מפלגה שקומיסאר
תאב-שילטון במו קרגמן מסמל אותה
-תשיג רוב מוחלט בכנסת,
ותובל לעשות במדינה כבל העולה
על רוחה?
ף וסך על כך

התהליך השלישי, שאינו

. 4פחות חשוב.

ה ה לזז ה ה

הי בלר)

*ץ י שרוצה ברייך שלישי ישראלי (או
״מלכות ישראל השלישית״) יכול להיות
גם מעוניין ברייכסטאג ישראלי.
אחד מאבירי ״ארץ־ישראל השלמה״ ,המשורר
אורי־צבי גרינברג, דוגל בכך בגלוי
מזה הרבה שנים. פעמים רבות הציע לפזר
את הכנסת.

הכרוכות בהשתתפות בקואליציה? מדוע
תוזתר גח״ל על חלקה בשלל הכיבודים
והתקציבים, המיניסטריונים והמישרות, אחרי
הבחירות הבאות?
אפשר להניח כמעט בבטחון כי גם בכנסת
השביעית תקום קואליציה מחרות ועד מפ״ם,
קואליציה ששני עמודי־התווך שלה יהיו
מפא״י־רבתי וגח״ל.

כוונתם של קרגמן ושות׳ היא
להבטיח כי מול ליבוד־לאומי־נצחי
זה לא תתייצב עוד שום אופוזיציה,
שהוא יישאר לבדו בכנסת.

* 6ה תהיה דמותו של המישטר ה־פרלמנטרי
הישראלי אחרי ביצוע הפיכה
זו, אם יתגשם חלום יוזמיה ותיעלם האופוזיציה
כליל?

בכר עתה דומה הכנסת לבדיחה
לאומית.
אביא רק דוגמה אחת:
בשבוע שעבר הוכנס

שינוי

אך מי שהדמוקרטיה הישראלית
יקרה לו, מי שמכין את הצורך
כשינוי וכתמורה גם אחרי שהתפוצצה
כועת־הסכון של רפ״י -
הייב להתקומם נגד מזימת ההפיכה.
הוא
יתקומם נגדה היום, כשהמזימה עודנה
באיבה. י
הוא יתקומם נגדה מחר, אחרי שתבוצע
ותהפוך עובדה קיימת.
הוא יתקומם נגדה על־ידי מתן סטירת־לחי
מצלצלת לחורשי־המזימה, ביום הבחירות:
על־ידי הצבעודמחאה שתנחיל לכוח
החדש הרבה יותר מארבעה האחוזים.

בתקנון

א11

ולא יקום רייכסטאג כישראל!

אבנדי

תנ צו קי ף

ענק־הפירות
נגד ישראל

כבר הוצע לה מקום ריאלי ברשימת מפלגת העבודה
המאוחדת של מפא״י—אחדות־העבודה—רפ״י: כנציגת
אירגון אמהות עובדות מטעם שלוש המפלגות.

חברת־הענק האמריקאית יונייטד פרוט קונופיני, החולשת
על כלכלת ארצות שלמות באמריקה הלאטינית, היא הגורם
המפריע לישראל, בנסותה להגיש הדרכה חקלאית
לארצות אלו.
לחברה האמריקאית אינטרסים של מיליארדים רבים
ביבשת זו. על כן גורמת היא לעיכוב תקציבים שהובטחו
לישראל באמצעות אירגון מדינות אמריקה.

לב.ג.
פרוטקציה בכנסת

הסיבה: הכנסת שיטות־עיכוד מודרניות,
מצד ישראל, באמצעות מומחי השיתוף הבינלאומי
של משרד החוץ, נראית ל״יד
נייטד פרוט״ במסוכנת לה. בייחוד פוחדת
החברה מהקמתס של קואופרטיבים.
האמריקאים תובעים נסיגה

על כן לחצה לסלק את הישראלים — והתנגשויות
גלויות כבר אירעו בבוליביה, ונצואלה ואקואדור. הופעל
לחץ ישראלי על הבית הלבן בוושינגטון, אך יועצי
ג׳ונסון לא עזרו.

ארצות־הברית לוחצת על ישראל, לקראת
ביקורו של לוי אשכול, להודיע כפירוש מה
היא מוכנה לתת תמורת שלום חלקי או
מלא.
כין השאר, דורשים האמריקאים איזושהי
החלטה על נסיגה מאיזורי־כיבוש.

צנזורה
על שאילתות

בקרוב עומדת הממשלה לקבל החלטה בנידון — ועוד
לפני צאתו של אשכול.

שרי גח״ל שוקלים עתה להתפטר, אם
יוחלט על איזושהי נסיגה -דבר העשוי
להביא לפירוק ממשלת הליכוד הלאומי.

הדרוזים תובעים
מדינה עצמאית
נכבדי העדה הדרוזית בישראל החליטו
לפעול למען הקמתה של מדינה דרוזית
עצמאית, כשטח שנכבש בידי ישראל ב־רמת־הגולן.
הרעיון,
שהועלה מיד לאחר מלחמת ששת־הימים, נקלט
לאחרונה אצל רבים מנכבדי העדה, שהתנגדו לו

ריבוי השאילתות בכנסת, הנראה דמו־קראטי
מדי כעיני הממשלה, מטריד את
שרי-הממשלה.
על בן הורו ליושב־ראש הכנסת להנהיג
צנזורה קפדנית ביותר, לגבי מגישיהן מסיעות
האופוזיציה.

עם הצטרפות רפ״י למפלגת העבודה החדשה, היתה
הרשימה חייבת, על־פי התקן של בניין הכנסת, להחזיר
את שני החדרים הגדולים שהוענקו לסיעת־רפ״י
לפי מספר חבריה.

אולם בכר עתה הוסכם לא להשיב חדרים
אלה -ולהעמידם לרשות סיעת־היחיד של
ח״כ דויד כן־גוריון.

ועד לטיהור שמו
של יוסף לישאנסקי
התארגן ועד לטיהור שמו של אחד ממייסדי ניל״י,
יוסף לישאנסקי, שנחשד בזמנו, כאילו רצח את אבשלום
פיינברג מתוך קינאה, בדרכם המשותפת למצרים.
אחר שאותר קיברו של פיינברג ברפיח, אירגן הד׳׳ר
יוסף נדבה את ועד לישאנסקי, התובע הצהרה רשמית
וממלכתית, כי לישאנסקי היה חף מכל פשע.

אנשי־הוועד יתבעו בי נשיא המדינה ימסור
את הצהרת-הטיהור. בן ידרשו שמזבי־רת
מפא״י, גולדה מאיר, תחזור כה מהא־שמותיה
נגד לישאנסקי.

התוצאה: הוחל בהחזרה סיטונית של שאילתות, בטענות
ותואנות שונות.

אשתו ובנו של יוסף לישאנסקי עודם בחיים. האשד
גרה במושב, בשרון. הבן — בטבריה.

ובכל זאת: חוק
המושבים -לכנסת

מדריך טלפון מסווג

למרות שגח״ל, המתנגדת לחוק האיגוד
השיתופי, נמצאת כממשלת הליכוד הלאו-

אם אתה מחפש בספר הטלפון שרברב,
או רופא, או בית-מרקחת, תוכל להסתייע,
כקרוב, ב״מדריד הצהוב״ שיוצא לאור,
פעמיים בשנה, על־ידי הנהלת הדואר.
יהיה זה ספר טלפון נוסף לספר הרגיל, המסיזג לפי
מיקצועות. המדריך המסווג יופק על־ידי חברה פרטית,
באופן מיסחרי, לאחר שחברה כזו תזכה במיכרז, שיפורסם
השבוע מטעם הנהלת הדואר.

בית־ספר לסקי
כשבועות הקרובים ייפתח כית־הספר הראשון
לסקי כישראל. בסיסו של כית־הספר
יהיה כקיבוץ הגושרים בגליל העליון, ומסלולי
ההחלקה שלו אותרו ככר השבוע על
החרמון.
בראש בית־הספר יעמוד יהודה אבני, שסיים לאחרונה
קורס למדריכי סקי בשודייץ.
אבני כבר הזמין 200 זוגות מיגלשים לתלמידים. כמוכן
יתקין רכבת כבלים לאורך 400 מטר, שניתן לפרקה
מדי לילה כדי למנוע אפשרויות חבלה.
שפרינגר ישקיע בי שראל חיג תחילה. הח״כ שייך ג׳עבר מועדי, עומד בראש הקבוצה
אוטונומיה במדינה ז—.,
לדרוזים ״י״יייזדי ך
התובעת לאפשר יי״י*י* י ¥י
יי* ייו י י״ייי י*
משלהם,
שתהיה קשורה במדינת ישראל.
השבוע ייפגשו נכבדי העדה עם הנשיא וראש־הממשלה
לדיון באפשרויות המעשיות.

לה־פירה תווך
ג׳ורג׳יו לה־פירה, ראש עיריית פירנצה לשעבר ומייסד
הפגישות הים־תיכוניות השנתיות, בהן הופגשו באיטליה
יהודים וערבים — ינסה לתווך בץ ישראל לנאצר.

לה־פירה, השוהה בארץ בצליין, נועד עם
ראשי השלטון הישראלי. לאחר שמיעת
דבריהם, הוא יטוס לקאהיר, שם בכר נקבעה
לו פגישה עם נשיא מצרים.

ד 9 6ו

יובא _חוק זה. לדיץ במליאת הכנסת,

בעוד שלושה שבועות.
זהו החוק הכולל את הסעיפים הידועים בציבור כ־
״חוק המושבים״.
אם יתקבל, יהיו חברי גח״ל בין הקורבנות העיקריים
של החוק.

אורה נמיר ־ נציגת
א. א .ע. בכוסת
אורה נמיר, אשתו של ראש עיריית תל*
אביב החולה מרדכי נמיר, רוצה להיות
ח״בית.

אקסל שפרינגר, איל־העיתונות המערב־גרמני, ניצל
את ביקורו החטוף בישראל, השבוע, לבירור אפשרויות
השקעה בישראל.
בין האפשרויות: השקעה בהוצאת־ספרים ישראלית
המתמחה בתרגום ספרות מדעית וספרי״לימוד למוסדות
להשכלה גבוהה.
הופעתו של איל־העיתונות הגרמני, כבר גרמה להת־יעצויות
מבוהלות ולחצים מצד מו״לים מקומיים על
פקידי משרד המסחר והתעשיה, האוצר ומשרד החינוך
והתרבות — שלא להקל על שפרינגר את המלאכה.

סירטונים גרמניים בעברית שגרירות מערב־גרמניה הקרינה בתל־אביב סירטוני־תעמולה
— בשפה הגרמנית.

עתה הופסק נוהג זה: בי מעתה יוקרנו
סירטונים גרמניים — כשפה העברית.

במדינה העם מרד
הז קגי ס
#קנדהז לסטר פירסון, ראש־המנז•
שלה, התפטר מתפקידו הממלבתי והמיפלנתי.
האיש, שעבר את גיל ה־ , 70 הכריז כי הוא
זקן מדי לתפקידו.
#ישראל :׳סיעת המערן גינתה באופן
חריף את חברתה, שולמית אלוני, על
ני אמרה בראיון עתונאי שנשיא ישראל,
זלמן שז״ר הוא זקן סדי לתפקידו, וכי יש
להחליפו בגולדה מאיר. משלחת של הסיעה
יצאת לבית הנשיא, להביע לו צער על העוול
שנגרם לו.
יתכן כי התעלול של שולמית אלוני לא
הצטיין בטאקס רב. הוא גם לא היה רציני,
מכיוון שגולדה מאיר כלל לא הסכימה להיות
לנשיאה.
אבל תעלול זה היפנה את תשומת־הלב
לאחת התופעות העגומות בישראל: הגיל
המופלג של רוב בעלי־התפקידים הרמים בה.
כולם בני . 7 0עסקני ישראל אינם
אוהבים להתפטר. אפילו ביודעם כי המשך
כהונתם מחישה את מותם, הם דבקים
בסיסמה, :משורה ישחרר רק המוות״.
ראש־הממשלה, לוי אשכול, שהוא בן ,72
הודיע כי יש ברצונו לכהן גם כראש־הממ־שלה
הבאה — שתיבחר בעוד שנתיים,
ושתסיים את תפקידה בעוד שש שנים,
כשאשכול יהיה בן .78
ראש עיריית תל־אביב לקה בהתקפת־לב
חמורה ובשיתוק חלקי. בכל זאת לא התפטר
מתפקידו בעירייה, וממשיך לגרור את
עצמו גם בגילו ( )70 למליאת הכנסת.
אפילו אבא חושי ״הצעיר״ ,ראש עיריית
חיפה, יהיה בחודש הבא בן .70
הגיל הממוצע בכנסת מתקרב ל־ ,60 והגיל
הממוצע בממשלה עבר גיל זה.
שפיכת דם. מבחינה אישית זוהי תופעה
חמורה, מכיתן שהיא מקצרת את
חייהם של הנוגעים בדבר. רובם דבקים
במשרותיהם מכירן שאין להם עניין אחר
בחיים — לא תחביבים, לא שטחי־התעניינות.
כשרוצים להכריחם להתפטר, לטובתם, הם
רואים בכך ״שפיכת דם״ .כשהיתה מזימה
להרחיק את דויד הכהן, בן ה־ ,70 מתפקיד
יו״ר ועדת־החוץ־והבסחון של הכנסת, הוא
לחם בחירוף־נפש כזה שוויתרו על התוכנית.
מבחינה לאומית חמורה התופעה עוד
יותר. אחרי גיל מסויים, אין בני־אדם קולטים
דברים חדשים. יחד עם כושרם הגופני הם
מאבדים את גמישות המחשבה, הופכים
עקשנים ודבקים במושגים מיושנים.
בשביל מדינה צעירה, הנימצאת בפרשת־דרכים
גורלית, יש בכך סכנה.

הממ שלה
כול ם רוצים לנטוע
בשבוע שעבר הביעה הממשלה ״צער״ על
כי משה דיין הודיע שהוא ניכנס למסא״י
כדי לסלק את לוי אשכול ופינחס ספיר.
השבוע באה נקמתו של דיין.
בשורה של הדלפות מכוונות, מסרו העיתונים
כי שר־הבטחון האמריקאי, רוברט
(״בוב״) מק־נמארה, הזמין את משה דיין
לביקור, כדי לשמוע מפיו הערכות צבאיות
על לקח מלחמת־ששת־הימים. אבל לוי אשכול
לא הסכים.
הדלפה נוספת אמרה כי מק־נמארה רמז
כי דיין ״לא ייצא בידיים ריקות״ מן הפגישה
המייוחלת. הרמז הברור: בגלל קינאתו של
אשכול,

אורח לא״קרוא. הסיפור האמיתי שונה
קצת, והוא מוכיח עד לאיזה גבול של
גיחוך ירדו ענייני הליכוד־הלאומי.
מסתבר כי מקור הידיעה הוא טדי קולק,
חברו־למיפלגה של דיין. קולק ביקר באמריקה.
שם ניפגש, באקראי, עם מישהו ה־נימנה,
לדבריו, עם חוג מקורביו של מק־נמארה.
הלה אמר לו מה שאמר.
כל זה רחוק מהזמנה. יתכן מאד כי האיש
הבלתי־מזוהה רק רצה להיות אדיב כלפי
קולק במסיבת״קוקטייל, אמר לו כמה פסוקים
בלתי־מחייבים. מק־נמארה עצמו התפוטר
(תמשך נעמוד ) 10

העולם הז ח 1582

הוגה־ דעות עובי מסיק את לקח מלחמת ששת־הימים

ה עגון 1991 עוני
״ שהו זז כעולם הערכי. כצד
0התקפתם המלחמתית של הקיצונים
הסורים והאלג׳ירים ניכרת
התקפת־נגד של המתונים יותר.
״זוהי התקפת־הנגד של הבורגיביזם,״ אמר
בשבוע שעבר מדינאי תוניסי.
היתד, זו התקפת־נגד נידחבת ביותר, שבאה
בחודשיים האחרונים על ביטוייה
בשורה שלמה של הודעות, חוות־דעת,
מאמרים וסקירות.

מדיניותה של הרפובליקה הערבית המאו חדת,
עד ל־ 5ביוני , 1967 יכלה להצליח —
כמדיניות של בלימה.
אך היו בה סכנות מהותיות משלה:
והעיקרית, דרך־מחשבתם של המדינאים המצ
ד,מיזרחית
של הירדן, את מרחבי גולן
וחוראן הפוריים שבסוריה, את הנהר ליטאני
והנהר חצבני בלבנון?
קודם כל עלינו לשאול את עצמנו: מה
פשר הניצחון, בעינינו? וניצחון — על מי?

החשוכים כיותר היו כתכ-אישום
כצורת ״ספר שחור״ על כיזכוז
מיליארדים לחימוש, נגד הקו הערכי
הקיצוני, שראה אור בביט־
*ון התוניסי המופיע כפאריס ,״ז ׳ן
אפריק״; וסקירה כת 10 אלפים
מילה כירחץ של אנשי-הרוח ה־כריטיים
,״אנקאוננזר״.
מאמר אחרון זה עורר הדים נירחבים.
העורך של הירחון, מלבין לאסקי, הוא
יהודי ופרו־ציוני; ואילו הכותב, ססיל חו־ראני,
הוא ערבי לבנוני, שהיה בין יועציו
האישיים של חביב בורגיבה במשך שנים.
סקירתו, שפורסמה תחילה בערבית, ביו מון
הלבנוני הגדול ביותר, אל־נהאר, מכונה
״רגע של אמת — לקראת דו־שיח במרחב״.

הזדמנות כלתי־חוזרת
** יקרי דיעותיו של חוראני:
^ זמן רב מדי נשארו הפירסומת שלנו ו־הבעת־דיעותינו
בידי דמאגוגים, סחטנים וקנאים
בעלי השכלה חלקית.
כדי לתקן את המעטת יש לראות את המצב
כמות שהוא, על כל פשטותו האכזרית:
ואז לנקוט בפעולה שתשנה את המצב. לאור
האידיאלים והמטרות שניקבע לעצמנו.

כי אם ננצח את עצמנו, ננצח
ניצחון גדול הרכה יותר מכל הישג
צכאי.
ממשלות ומדינות, מישטרים וגבולות
-כל אלה דכרים בני־חלוף
הם. המזל והתנאים משנים
אותם. העיקר הוא -שעם יוסיף
להתקיים, לא כקוכץ אוכלוסים
אלא ככוח היסטורי יוצר וחי.
וההיסטוריה הקנתה לעם הערבי, במאה
העשרים, הזדמנות בלתי־חוזרת לשוב לקהילת
העמים היוצרים של העולם.

המטרה -כלימה
יש לא יציל אותנו מתוצאותיה
הם של המישגים שלנו. רק אנו
לכדנו מסוגלים להציל את עצמנו.
הדוגמה הכולטת -אם כי לא
של חולשתנו, ניכרת היחידה ביחסנו לתנועה הציונית ולמדינת
ישראל.
לא הגענו להסכם איתן ; לא הצלחנו
להשמיד אותן; לא הצלחנו
אפילו לכלום אותן.
משום שלא
לנקוט, הרשינו
שטחי פלסטין
טרטגיות ביותר

ידענו באיזו עמדה עלינו
לישראל להשתלט על כל
ולתפוש את העמדות האסבמרחב.

הירהרנו כמצב כצורה שקולה,
היינו מגיעים למסקנה שמטרת
הערכים צריכה להיות לכלום
את ישראל כתחום גבולותיה שנקבעו
על-פי הסכמים דה־פאקטו
אליהם הגענו לאחר שהוספנוכשתי מלחמות.

הערכים אחראים לתבוסתם
י־יכולתנו להבדיל בין בלימה לכיבוש
\ ) נובעת מפגם פסיכולוגי משלנו: כשאיננו
אוהבים משהו, אנו מעמידים פנים —
שהדבר שאין אנו אוהבים כלל אינו קיים.

שעו הירחון אגקאונטו
ריים, שחשבו כי אפשר להפוך, בין רגע,
מדיניות זו מקו של בלימה לקו המבשר
כיבוש.

הם היו מבולבלים, דא יד^ד מהן
מטרותיהם האמיתיות. ומשום כך,
הכיאו ממשלות ערב, ככוחות עצמן,
לאסון ה־ 5ביוני.
אולם תבוסתנו הגדולה ביותר לא אירעה
בזירת יחסי־הציבור והתעמולה. היתד. זו
התבוסה שהממשלות שלנו הביסו את עמינו.

חיי־אדם רכים עד אין־ספור הלכו
לאיבוד; הגירה המונית חדשה
של פליטים הרחיקה רכבות מבתיהם;
ונגרם נזק כללי ואסונות
כאלה, שעד היום טרם ניתן לאמוד
אותם עד תום.

לא לומדים לקח
^ נו תמיד מתחשבים במציאות —
מאוחר מדי.

ב־ 1948 הצטערנו שלא הסכמנו
לחלוקת פלסטין. כמאי 1967 ניסינו
לשוב לימים שלפני מיכצע סואץ.
כיום היינו מאושרים -ואנו
אף מתחננים כאו״ם שיאפשרו לנו
לשום למצב שלפני ה 5-כיוני.אנו קוצרים, עם כל תבוסה, צער חדש
וגעגועים חדשים. לעולם לא לקח חדש.

אלא שכל מצב אנושי -מלכד
השמדה פיסית -טומן בחוכו את
זרעי היפוכו.
הקמתה של ישראל, ב־ , 1948 היתד, נסיגה
לאור זכותנו על כל פלסטין; אך גם הרטחנו
מזה משהו. הרטחנו עצמאות לחלק מפלסטין,
במקום תלותנו המוחלטת במנדאט הבריטי.
ףלףלףל

את מי צריך לנצח?
** ה שהציונים הקיצוניים ביותר

} /קיוו ומה שהיהודים המתונים יותר
חששו שיקרה, מתרחש עתה לעינינו: חל
קיטוב של הלאומנות היהודית מסביב למדי־נת־ישראל,
בעוד שהיהודים הופכים, בהדרגה,
לזרים בתוך החברות בהן היו מקובלים
עד עתה.
האם ננסה, בעוד שנה, עשר או עשרים
שנה, להשיג לעצמנו ״ניצחון״ נוסף, הדומה
ל״ניצחון האחרון״? האם נאבד גם את הגדה

על ישראל? על האנגלו־אמריקאים? על האימפריאליזם
המערבי?

לא. עלינו לנצח קודם כל
עצמנו: את התבוסנות שלנו,
אחד, ואת הקיצוניות שלנו
שני. ושתיהן קשורות קשר
ינתק.
את מצד
מצד

התבוסנים אינם אלה המסתכלים למצב
בפרצוף ומנסים לתקן את המעוות אלא אלה
המסרבים לראות את האמת, המתכחשים
לעובדות. הקיצוניים הם אלה שטוענים ש־תפישתנו
עד כה היתד, צודקת ונכונה אבל
שלא ביצענו אותה הלכה למעשה. שיש ללכת
באותה הדרך, אך להשתמש באמצעים
אלימים עוד יותר.

״אנו לא מסוגלים;״
״ אמת הבסיסית שעלינו ללמוד
ן ן היא, שהערכים, ככלל, אינם נהנים
מן הידע המדעי והיכולת הטכנולוגית
ולא מן ההשכלה ההמו-
נית־הכללית, הדרושים כדי לנהל
מלחמה מודרנית ונרחבת.
זהו לא רק הלקח מן המאורעות האחרונים•
זוהי עובדה מדעית, שניתן להוכיח מבחינה
סטטיסטית.

אין לנו בארצותינו את הרמה
הלימודית, ואין לנו די סטודנטים
כנכר -שיאפשרו לנו לאייש את
המטכ״לים שלנו כראוי, לספק את
הקצינים ואת הגברים המסוגלים
להפעיל נשק מודרני ושיטות־לוחמה
חדישות.
ואין לנו אוכלוסייה אזרחית ממושמעת
ומחונכת די הצורך כדי לשתף פעולה עם
הכוחות המזויינים ועם השילטונות האזרחיים.
מנהיגינו
הצבאיים לא הכירו בעובדה זו
— ולכן ניסו להילחם בצורה בלתי־נכונה.׳
המטכ״לים שלנו השתמשו בשיטות שהתאימו
למלחמה האחרונה. הוגי־הדיעות הצבאיים
שלנו והמתכננים שלנו דיברו על
המלחמה הבאה.
כתוצאה מכך, לא היו חיילינו מסוגלים
להשתמש בנשק המודרני שלהם — אלא
אדרבא, נשק זה הגביל אותם עוד יותר.
ה נלכדו בטנקים שלא ידעו להפעיל, ד,סוד
(המשך בעמוד )24

במדינה
(המשך מעמוד )9
בינתיים, אחרי שרב עם אלופי הפנטאגון
על רקע מלחמת ויאט־נאם.
מה היה קורה אילו הופיע דיין באמריקה,
ללא הזמנה של ממש? לכך יש תקדים
מאלף. ביוני 1954 הופיע דיין, אז רמטכ״ל
צה״ל, באמריקה, הודיע לעיתונאים כי בא
כאורח משרד־הבטחנן האמריקאי. אולם מש־׳
רד־הבטחון האמריקאי טען כי לא שמע מעולם
על שום הזמנה כזאת. הוא הרשה לדיין
לבקר במיתקני הצבא האמריקאי ״על
חשבונו הפרטי״ ,והתקרית כולה גרמה בושת
רבה לישראל.
גונצי הצגות. ייתכן שאשכול חשב
על כך. אך ייתכן שחשב על משהו פחות
חשוב: ההתחרות הפרועה המתנהלת עתה
בממשלת־הליכוד־הלאומי על יוקרה ופירטו־מת.
אשכול לא רצה שדיין יגנוב לו את
ההצגה.
על כל פנים, אשכול העביר את העניין
לאבא אבן, לחוות־דעתו. אבן הודיע מייד כי
אין כל ממש באותה הזמנה־כביכול לדיין.
לעומת זאת סבר אבן כי חשוב מאד שהוא

ח״כ ב״ץ
שופע הומור . ,נוח־לבריות, צנוע
עצמו, אבן, יטוס לאמריקה, כדי להכין את
ביקורו של אשכול.
החלטת אשכול: אף אחד לא ייסע, חוץ
מאשכול.

ארץ־י שראל
גצה שיקיירי
כן שיקר
איש בישראל לא חלם כי יבוא יום ויתגעגע
אל אחמד שוקיירי, ההרפתקן מעכו,
שייצג את פלסטין בליגה הערבית.
אבל היום הזה בא — השבוע. שוקיירי
התפוטר מתפקידו.
הידיעה גרמה לדאגה.
,,סוכן ישראלי״ .כי שוקיירי היה סמל
של שחיתות וחוסר־יעילות. הוא אהב מיח־וות
דרמאתיות, שלא עמד מאחוריהן כלום.
הוא היה ידוע לכל כחסר כנות, הנחיל לעניין
הפלסטיני שינאה ובוז.
עד כדי כך שבמסדרונות האו״ם היד מתלוצצים,
אחרי כל נאום ארוך ופאתטי של
שוקיירי :״הוא סוכן ישראלי!״
הגבר השמן, בעל ההבעה הנצחית של
שביעות־רצון־עצמית, היה בשעתו עורך־דין
בעכו ובחיפה. ערב מלחמת־ד,עצמאות היה
דווקא ידוע כעסקן מתון, שחייב את החלוקה.
רק אחרי המלחמה השכיר את עצמו, בזו
אחר זו, לכמה מדינות ערביות, הפך קיצוני
מיקצועי. לבסוף נבחר על־ידי גמאל עבד־אל־נאצר
כראש אירגון־השיחרור הפלסטיני,
הכפוף למצריים. הוא היה מכשיר בידיה של
קאהיר.
דגל נטוש. התפטרותו באה על רקע ההתעוררות
הפלסטינית. אירגון־המלחמה הפלסטיני
החשוב ביותר, אל־פתח, סירב ל

שתף
פעולה עם שוקיירי הכושל והיומרני,
שהיה מתהלך במדים של מרשאל. עם התפטרותו,
נפתח הפתח לשיתוף־פעולה הדוק
בין כל אירגוני־המלחמה — וגם להנהגה
קולקטיבית, העלולה להיות הרבה יותר מוכשרת
ויעילה משוקיירי.
ההתפטרות היא אזהרה אחרונה לישראל:
אם היא לא תזדרז לעודד ישות פלסטינית
בשטחים המוחזקים, כדי לקיים מדינה פלסטינית
שתשתלב בפדרציה עם ישראל —
עלול הדגל הפלסטיני להתנך פף מעל למאבק
מזויין שיחריף ויגבר במהירות.

הכנ ס ת
האיש
ב ח לי פהה שחורה
בפרוטוקול של הכנסת דמה יעקוב כ״ץ
לכל שאר הח״כים הדתיים. הוא נשא נאומים
קנאיים, התחרה בדוברי אגודת־ישראל בקיצוניותו.
אולם
במיזנון הכנסת נראה כ״ץ כאדם
שונה לגמרי. העסקן החיפאי בעל הפנים
האדמדמות העגולות היה ידוע כחובב־חיים
וכשופע הומור יהודי.
לא היה לו אף שונא אחד בכנסת. אפילו
הח״כים החילוניים המושבעים הבדילו בינו
לבין רוב חבריו, ראו בו איש נוח־לבריות,
המקדיש את רוב זמנו לשתדלנות עבור הפונים
אליו, ולא רק לאנשי מפלגתו, פא״י.
ח״כים רבים קינאו בו על כושרו לנאום
על כל נושא ללא שום הכנה מוקדמת, ול עיתים
גם מבלי לדעת דבר על נושא־הוויכוח.
הוא היה עולה על הדוכן, פותח בכמה הערות
כלליות, ובהמשך הדברים מוצא את
דרכו לאחד העניינים שהיו קרובים ללבו:
הקצבות לישיבות, מלחמה במיסיון וב־ניתוחי־מתים.
אחרי שהגיע לכך, אי־אפשר
היה להפסיקו. יושבי־ראש הישיבות, ובעיקר
היושבות־ראש, נואשו מזמן מלהפסיקו.
שום פטיש לא עזר.
אבל״כ״ץ היה גם איש צנוע .״אינני רב!״
היה מתריס כלפי אנשים שהיו פונים אליו,
באורחי שיגרתי, בשם ״הרב כ״ץ״ .אך מעולם
לא חסרו לו אימרות חז״ל ופסוקים
מהגמרא, כשהיה צורך לרפד נאום.
לאחרונה התלונן באוזני שכניו באולם
המליאה — רובם קומוניסטים ואיש הכוח.
החדש — על מצב בריאותו. אך המצב לא
היה מדאיג.
ביום השלישי האחרון, אחרי ישיבת הכנסת
שדנה בסמים משכרים, ביקש כ״ץ
טרמפ מראש לישכתו של מנחם בגין, יחיאל
קדישאי. הוא רצה לבקר את בנותיו, בפרבר
ירושלמי, ירד ליד תחנת־אוטובוסים בקטע
בלתי־מואר של הכביש.
כמו תמיד, היה לבוש בחליפה שחורה,
חבוש כובע שחור. נהג המכונית שבאה מאחור
לא ראה בגדים אלה. כ״ץ נדרס, הובא
לבית־החולים הדתי שערי צדק, שהיה
הכי קרוב. הוא נפח את נשמתו כעבור
יומיים.

ח קל או ת ביצים עזובות
16 שנים אחר תקופת הצנע, בה חולקו
בין השאר, ביצים וחלב בקיצוב, משופעת
מדינת ישראל בעודפי מזון עצומים. לאחרו נה
הגיעו עודפי החלב ל־ 40 מיליון ליטר
ועודפי הביצים ל־ 100 מיליון יחידות.
אם מהחלב עוד אפשר לעשות משהו (חמאה,
למשל, שגם היא הצטברה לעודף של
1000 טון) ,הרי הביצים עזובות לחלוטין.
2 5מיליון בחינם. חוץ מן הנזק הכספי
הישיר של אי־מכירת ביצים, המונחות
כאבן שאין לה הופכין, הרי כאשר מאסמים
100 מיליון ביצים, מתעוררת גם בעיית ה־ 1 איסום.
לכן רוצים כבר מזמן להיפטר מביצים
אלה. לשם כך הועלו כל מיני פתרונות:
ניסו לייבש את הביצים לאבקת־ביצים,
אבל הדבר לא הצליח.
אחר־כך ניסו לייצא את הביצים, אבל׳
כמה שייצאו יותר, הפסידו יותר — בגלל
הוצאות ההובלה הגבוהות לאירופה.
ואז בא גשר דאמיה וייצאו חצי מיליון
ביצים ישראליות לירדן. רק שהירדנים לא
התלהבו כל כך מהביצים האטומות. ביקשו
(המשך בעמוד ) 12

**שה דיין הוא אדם חמקמק. קשה להביאו לוויכוח. את הצעות־החוקיס של משרדו אין
הוא מביא בעצמו, אלא באמצעות שר-המשפטים. במליאת־הכנסת אין הוא מופיע. על
שאילתות הוא חייב אמנם לענות בעצמו — אך הוא עושה זאת בשניים־שלושה פסוקים
חלקים, לרוב סתמיים לגמרי.
בכל זאת התפתח השבוע ויכוח קצרצר, כאשר ענה לשאילתה שלנו על הריסת הכפר
ג׳יפטליק בדרך שכם—דמיה. על הריסת כפר זה, שבו גרו לפני המלחמה כ־ 15 אלף תושבים,
הודיעו לא לפני זמן רב העיתונים הזרים והעולם הזה.
שאלנו אם העובדה עצמה נכונה, מי הורה להרוס את הכפר,
ומה גורל התושבים שנשארו בכפר הנ״ל?
משה דיין נ לשאלה : 1התשובה חיובית. ל!!
שאלה
: 2שר־הביטחון, על־פי שיקולים ביטחוניים
וסאניטריים. לשאלה :3הכפר היה נטוש מתושביו,
אשר עברו אל ממזרח לירדן.
אורי אבנרי (שאלה נוספת) :כבוד השר, לפי
האינפורמציה שהגיעה אלי, חלק קטן מתושבי ה־
£כפר עדיין היו בכפר כאשר החלה ההריסה. מה
קרה איתם?
משה דיין (אחרי היסוס קל) :הועברו למקום
אחר, לשיכונים אחרים, בגדה המערבית.
משמע: התשובה המקורית, שהוכנה מראש, על־ידי משרדו
של השר דיין לא היתד, מדוייקת.
לשורה של שאלות בעניין טיבוע אילת, ענה דיין תשובות סתמיות עוד יותר. כששאלתיו

שאילתות השבוע
השבוע הגשנו שורה ארוכה של שאילתות. בין השאר:
9״ 1)5מגןד 1י ד ״ .לשר־הביטחון: האם נשקלה האפשרות לאטום את גבולות
ישראל באמצעות גדרות אלקטרוניות והפעלת הליקופטרים? מהי ההחלטה ש נתקבלה?

משלה?) 0כיצים. האם נכון שמזה חצי שנה הצטברו חצי מיליון
ביצים במחסני הממשלה, וכי הן הוצעו חינם לסוחר אמריקאי? (ראה במדינה) .בכמה
מסתכמים העודפים בענפי־חקלאות אחרים?
חנינהלמצית. האם נכון כי שר־המשפטים המליץ על מתן חנינה 9 לפיינברג, שהורשע בהצתת הסופר־מארקט? מה היו הנימוקים לכן?
9מחיר המשפט. האס נכון כי בניין בתי־המשפט בתל־אביב עלה 14 מיליון
ל״י, בעוד שהתחשיב הגיע רק ל־ 7מיליון?
9כאקשישלשיכון. האס נכון כי חברת שיכון ופיתוח (הממשלתית)
מרוויחה אלפיים לירות על כל דירה שקונה הממשלה מידי חברות־שיכון פרטיות
ומעבירה לחברת עמידר?
9נסיעת דיין. לשר־הביטחון: האם הוזמנת לפגישה עם שר־הביטחון ה־אמריקאי?
אם כן, מה מנע נסיעה זו?
9הצלתאכזיכ. האם נכון כי התחילו בהריסת הכפר?
לא רק שר־הביטחון ענה השבוע לשאילתות רבות שלנו (ראה דו״ח) .גם שרים
אחרים וסגניהם עשו זאת. בין השאר:
9שערוריית הכשר. שר־המיסחר־והתעשיה ענה באריכות לשאילתות שלנו
בענייני חלוקת הבשר הקפוא, וההאשמות שהעלינו. הוא הודיע כי מינה ועדה
לחקור פרשה זו.
9פקידיםכמלונות ־ פאר. שר־האוצר אישר כי במלונות־פאר רבים ביש־ראל
נהנים פקידים בכירים של הממשלה מהנחות גדולות.
! 9רשימהשחורה. שר־האוצר טען כי אין ״רשימה שחורה״ של פקידי
מס־הכנסה שסירבו לשלם למילווה הביטחון. הגיזבר ביקש את שמותיהם רק כדי
למנוע ניכוי משכרם. שאלתי :״אני עוד מבין שהגיזבר מבקש את שמות המסכימים
לניכוי, כדי לבצע את הפעולה, אך מה הטעם בעריכת רשימה של המסרבים?״ השר
הודה שזה מוזר, אך חזר והדגיש כי הדבר נבע מענייני נוהל בלבד.
9שוטריםוכדורגלנים. שר־המשטרה תיאר ארוכות את השתלשלות הדברים
שהביאו לקטטה בין המשטרה לבין הכדורגלנים בעת מישחק קבזצת בני־יהודה
בחיפה. הוא טיהר את המשטרה והזכיר כי שוטרת נפצעה.
שאלהנוספתנ ״מה שלומה של השוטרת?״ השר, אחרי ששכך הצחוק באולם:
״אני מקווה ששלומה טוב.״

לגבי האיחור בהגשת העזרה לימאים אחרי הפגיעה באוניה, ולבעיות אחרות הכרוכות בהפלגה
הרת־הגורל, היתד, כל התשובה:
משה דיין נ הנני מפנה את תשומת־לבך להודעה הרשמית של דובר צה״ל ש פורסמה
ביום . 11.11.67
אורי אבנרי (שאלה נוספת) האם מוכן כבוד השר לשקול מחדש את האפשרות
* לפרסם את הדו״ח של אלוף בר־לב, במידה שאינו כולל סודות ביטחוניים?
משה דיין: אינני מוכן, כי השיקול הראשון היה נכון, ואין צורן לעשות בו
רביזיה.
ברוח זו ענה דיין גם לשאלות רבות אחרות שלנו. מדוע התמרדו שבויים מצריים במחנה־השבויים
המרכזי של צד,״.לי ״הסיבה העיקרית היתה, לדעת החוקרים, תולדה של מצב של
אפם־מעשה בו נתונים אנשים צעירים מאחורי תיל, תקופה ארוכה.״

סבוך, שקשה לסיים אותו במעשה־חקיקה מהיר ואולי 1
ויכוח
אף נמהר.

להלן נאומו של ח״כ אבנרי על הצעת־חוק
פרטית (של ח״כ שלמה כהן־צידון) ,הבאה
להחמיר את העבירות והעונשים הנוגעים לשימוש
בסמים משכרים, בעיקר לגבי קטינים.

אם תתקבל בעולם המדע ההשקפה שחשיש אינו מזיק
מבחינה בריאותית, תתעורר הבעייה של האינטרס של החברה
כנגד הזכות של הפרט.
אין ספק שאינטרס החברה הוא למנוע את השימוש בסמים
משכרים, וגם בחשיש, כי הסמים מחלישים את המאמץ של
הפרט, מחלישים את השאיפה, את האמביציה, את ההשתדלות
של הפרט.

אורי אכנרי: כבוד היושבת־ראש, כנסת נכבדה.
יש לי ספקות רבים לגבי הצעת־חוק זו, והייתי מציע
לכנסת להיזהר, בסוגיה זו, מפני חקיקה נחפזת.

יש עניינים שכחם הרגש דוחף ככיוון אחד,
שאינו תמיד עולה בקנה אחד עם ההיגיון,
בייחוד עם היגיון מיקצועי, משטרתי, משפטי.
סוגיית הסמים המשפרים היא מסוג הדברים
האלה.

ובהכרה צעירה במו שלנו, חלוצית כמו שלנו,
החיה במתח ביטחוני, ודאי יש אינטרס חכרתי
למנוע שימוש כסמים משכרים. אכל זה
נכון גם כבל חכרה אחרת.

העיקרון של עונש־חובה, כלומר, שכית־המש־פט
חייב להטיל עונש מאסר, הוא דבר שבאופן
עקרוני אין להסכים לו.

מאידך ניצבת השאלה — שבוודאי התחבטו בה בעולם
כולו וגם אצלנו — האם זכאית החברה, בשם האינטרס החברתי,
להגביל את זכותו של הפרט בדבר שאינו מזיק
לבריאותו, ואולי אפילו להיפך, דבר המעניק לו מידה
מסויימת של אושרי

קודם כל, יש פה דבר אחד שאני מתנגד לו לחלוטין,
וזהו עונש־חובה.

יש פילוסופים, במו האקסליי, הדוגלים כ־
•טימוש כסמים בפיתרון לבעיות הכרתיות
רבות.

יש בית־משפט ויש שופט. במערכת השיפוט שלנו, תפקידו
של השופט הוא למדוד את העונש לפי השיקולים
שלו, לפי התרשמותו, לפי טיב המיקרה. ואם אנחנו, לאט־לאט,
בסוגיות שונות, בזו אחר זו, מתחילים לחייב את השופט
להטיל עונשים, גם במיקרים שזה בניגוד לרצונו ול־מצפונו
— הרי זה דבר לא טוב.

משום כך חמור הוזיכוח הזה, לא פחות חמור מהוויכוח
שהתנהל בשעתו סביב הפרוהיבישן, איסור האלכוהול ב־ארצות־הברית.
אחרי נסיון נוכחה החברה האמריקאית שאין
לאסור את שתיית האלכוהול, מפני שהאיסור הזה לא הביא
להעלמו של האלכוהול, אלא להיפך — לגידולו של עולם
תחתון רחב, לתופעה שחוגים רחבים בציבור התעלמו בגלוי
מן החוק.

אם השופט, בהתאם להבנתו ומצפונו, רוצה
להטיל עונש בזה -אין צורך בם עיף-חוכה.
בסעיף־חובה יש צורך רק אם השופט אינו
רוצה להטיל עונש מאסר. במיקרה כזה הייתי
מציע לכנסת להימנע מלהטיל חובה על השופט.

תופעה
זו עלולה להיווצר, ובמידה מסויימת
בבר נוצרה, לגבי הסמים המשכרים.

האם מזיק החשיש לבריאות?

יש להגן על קטינים

מסיבת חשיש של סטודנטים בירושלים

הבעייה היא אחרת כאשר מדובר בקטינים. יש הבדל בין
אדם מבוגר, הסבור שימצא את אושרו, בניגוד לאינטרס החברתי,
בהתמכרות לסמים, ובין קטין, הנמצא בגיל בו אסור
להעניק לו את הזכות להסכים להתמכרות לסמים.

לגבי הבעייה עצמה — זוהי בעייה סבוכה מאין כמוה.
מטפלים בה סוציולוגים, פסיכולוגים וקרימינולוגים בכל
רחבי העולם המערבי, ואני משער שגם בעולם המזרחי.

החשיש כמיוחד, וסמים משברים אחרים ככלל,
מתפשטים והולכים היום ברחבי מדינות
רבות, גם כמדינת־ישראל. הם עוכרים לחוגים
שפעם היו רחוקים מכך.
אנחנו זוכרים שפעם היה החשיש, בעיקר נחלתו של העולם
התחתון בארץ. בשנים האחרונות אנחנו רואים שתחת
השפעה אמריקאית, בעיקר, חודר החשיש לחוגים לגמרי
אחרים. לצמרת החברתית, לחוגי האמנות. החשיש אף מלחיה
כיום בהשקפת־עולם מסויימת. אין זה רק דבר שיש בו ירידה
לפשע.
הבעייה היא, אם כן, מסובכת. שום מדינה בעולם עדיין
לא מצעה לה תשובה. מתחבטים בה היום מיטב המוחות
בחברות המערביות.
ויקטור שפ״טוב (מפ״ם) :אס זו השקפת־

11 עולם, אולי נקרא לזה חשיזם.
א ד רי אבנרי: אולי. אתה יודע שה״היפיס״ ב!

1ארצות־הברית הפכו את זה כמעט לאידיאולוגיה.

אנשי הרפואה כאמריקה אומרים שהחשיש
אינו מזיק לבריאות, שהוא מזיק לבריאות

משום כך אני אומר בי מאמץ למניעת התמכרות
של קטינים לסמים הוא כוודאי רצוי.
שלפנינו היא
השאלה היא אם הצעת־החוק המסויימת
אמנם יעילה וטובה למטרה זו. שמענו בוועדה ספיקות מצד
משרד־המשפטים וגם מצד משרד־הבריאות, לגבי יעילותה
של הצעת־חוק זו. היתד, דיעה שהחוק הזה אינו מוסיף שום
דבר, ואולי אפילו גורע.

פחות מאשר האלכוהול, שהוא אינו יוצר הר׳
גופני.

עניין
החברה ואושר הפרט
פקיד אחראי מאד של ממשלת ארצות־הברית, ראש האדמיניסטרציה
לענייני סמים — שהוא מוסד חמור וחשוב מאד
בארצות־הברית — יצא, למעשה, למען התרת החשיש כחוק.
אני מזכיר זאת לא מפני שאני רוצה, חלילה, להצטרף לדיעה
זו, אלא כדי להעמיד לפני הכנסת את הדברים, להוכיח שזה

האם מוכן דיין לעשות סוף־סוף משהו כדי לשים קץ לשערורייה הטרמפים של חיילי
צה״ל? התשובה הסתמית :״צה״ל מפעיל כלי־רכב רבים להסעת חיילים, והוועד למען החייל
אירגן מתנדבים.״ (מי ראה אותם?)
רק על שאילתה אחת שלנו היה דיין מוכן לענות בבירור:
השאילתה: בהופיעו במיסגרת עיתון־העיתונאים בחיפה, הצהיר שר־העבודה,
ו מר יגאל אלון, כי כל סוג־נשק שיכולה מצריים לייצר או לרכוש אצל מעצמה זרה,
יכולה גם ישראל לייצר או לרכוש.
שאלותי הן )1( :האס כל סוג־נשק שבידי מצריים מצוי גם ברשות ישראל? ()2 י האם בכוחה של ישראל לייצר כיוס מטוסי־סילון וטילי קרקע־קרקע?
משה דיין ז התשובה לשתי השאלות — שלילית.

.,צער״ או ״מורת רוח״
ך וויכוחים העיקריים עם דיין התנהלו, לצערי, בהעדרו. הוא פשוט לא הופיע
1 1בכנסת בשעה שנדונו הצעות־החוקים הביטחוניות של משרדו. את מלאכתו עשה השר
יעקוב־שמשון שפירא, שבודדאי אינו חשוד כחסידו של דיין, וגם אינו מומחה לענייני ביטחון.
החוק הראשון נגע לסדרי הגיוס של כלי־רכב וציוד אחר לצה״ל. פתחתי את דברי כלהלן:
אורי אכנרי: קודם כל ברצוני להביע צער על העדרו של שר־הבימחון. אני אומר
״להביע צער״ ולא ״להביע מורת־רוח״ ,מפני שאני מבין ששר־הביטחון רגיש להבעת ״מורת־רוח״
,עד כדי אפשרות של התפטרות מהממשלה.
| | 1אריה בן־אדיעזר (חרות) :תלוי ממי.
! 11 אורי אבנרי: לכן אני מסתפק בהבעת ״צער״ ,ואס אתה מרשה לי — אביע גס
צער״ וגס ״מורת־רוח״ ,ואין חשש שהוא יתפטר. גס בממשלה לא היה חשש כזה.
אולם אני חושב, שהנוהג הזה, ששר־המשפטיס מביא, בעניינים צבאיים מיקצועיים, תקנות־חירום
לכנסת, הוא נוהג בלתי־רצוי. רצוי מאד לראות את שר־המשפטים בינינו, וכאשר
מדובר בעניינים משפטיים טהורים, כמו תקנות־החירום שהובאו אתמול, זה גם מובן וגס
רצוי. אבל כאשר תקנות־החירום נוגעות לעניינים המעוררים בעיות מיקצועיות, צבאיות
וביטחוניות, אני סבור שאין זה בסדר ששר־הביטחון איננו מופיע בכנסת.
הערתי הערה זו לפני שבועיים, ואז שמחנו לשמוע מפי שר־המשפטים, שהוא מניח כי
שר־הביטחון עסוק בדברים יותר חשובים מאשר הגשת חוק לכנסת. אך למחרת היום קראנו
בעיתונים מה היה הדבר החשוב שהעסיק את שר־הביטחון. היה זה, ביקור בהאיחזות של
הנח״ל. זה בוודאי דבר חשוב מאד — כן ירבו ביקורים כאלה — אן מסופקני אם זה יותר
חשוב מאשר הגשת חוק של שר־הביטחון לכנסת.
היום היה שר־הביטחון בכנסת. הוא עסק, בין השאר, בענייני סיעתו, שגם הס בוודאי
חשובים מאד, אך אינם יכולים לפטור אותו מתפקידו בכנסת.
היד״ר רות הקטין: אני מציעה לך להתייחס לחוק.
אורי אכנרי: זה מתייחס בהחלט לעניין שלפנינו.
אריה בן־אלין ןזל: גס הבעת מורת־רוח?

עצם העובדה ששני השרים הנוגעים בדבר,
שר־המשפטים ושר־הכריאות, אינם נובחים
כאן עכשיו, אולי יש גם בה משום הבעת דיעה
כלשהי על חשיבותו של מעשה־ההקיקה ה
מסויים הזה.
מכל הסיבות האלה לא אצביע כעד הצעת־חוק
זו. לא אצביע גם נגדו, מפני שהרעיון הטבוע
בו הוא חיובי.
הייתי מייעץ לוועדה, שתטפל בהצעת־חוק זו, להקפיד
מאד, אפילו יותר מהמקובל, לגבי החקיקה בשטח הזה,
ולהסתמך במידה רבה על דעת המומחים, הן המשפטנים
והן אנשי הבריאות.

לגבי הצעת־החוק עצמה אמרנו כי:
אורי אכנרי: לא יעלה על דעתו של אדם סביר להתנגד לתוכנה של התקנה הזאת.
גיוס הציוד והרכב במלחמת־ששת־הימים היה אחת התופעות שאיפשרו את הדבר שנראה
כנס, וכל הפרשנים הצבאיים בעולם עמדו על הדבר הזה כחסר־תקדים בעולם כולו.
ציוד זה נוצל היטב — ולפעמים אפילו יותר מזי. אני מתכוון לניצול ציוד להריסה
נמהרת של שכונת המוגרבים בירושלים העתיקה, אשר הפכה את הכותל המערבי לקיר
ונטלה מהכותל את אותו ייחוד, שאותו אנחנו זוכרים כחווייה מימי נעורינו.
אך היו לנו הסתייגויות רבות לגבי צורת התשלום לבעלי הרכב המגויים, ואספקת החלפים
לציוד שהתקלקל בעת השרות. דברים דומים נאמרו קודם לכן על־ידי הנואם היחידי
שהשתתף סזיכוח זה מלבדי — ח״כ חרות חיים לנדאו. לכן:
א*רי אכעו־י: לגבי בעיית התשלומים והחלפים, איני רוצה להעסיק בכך את הכנסת,
מכיוון שאני מצטרף בהחלט לדברי הנואם הקודם. לפעמים גם חבר־הכנטת לנדאו אומר
דברים נכונים, ובמיקרים אלה איני רואה כל צורך לחזור על דבריו.
חיי לנדאו (חרות) :אני אומר דברים נכונים על פורנוגרפיה וסטריפ־טיז. 11 1תצטרף גם אז לדעתי.
אורי אב״רי: אולי זה יותר מעניין אותן.

האימפריה הפרטית של משה דיין
ף * ציתי להעלות בכנסת, בדרך כלשהי, את הסיכסוך העגום שפרץ בין לוי אשכול
לבין משה דיין, בעיקבות הצהרת דיין על סזנתו להביא להפלת אשכול ופינחס ספיר.

מה יכולנו לעשות? בגלל סעיף סתימת־הפה, לא יכולנו להעלות את הדבר בצורת הצעה־לסדר־היום.
הצעתי לכמה סיעות להגיש ביחד הצעת אי־אמון בממשלה, אך לא קיבלתי את
הסכמתן. הייתי מוכרח, על כן, להגניב את הדברים בעת דיון על נושא אחר.
ההזדמנות באה כאשר הגיש שר־המשפטים הצעת־חוק — שוב מטעם דיין — על סדרי
השיפוט באזורים המוחזקים. שיבחנו את עבודת המושלים הצבאיים, אך תבענו כי הצוזים
והמינשרים שלהם, שהם בבחינת חוק בשטחי־הכיבוש, יהיו טעונים אישור הכנסת. מושלים
אלה כפופים, כמובן, לשר־הביטחון:
אורי אכנרי: חיוני שיהיה פיקוח פרלמנטרי על המינשרים והצווים האלה. כבר הגשנו
בעניין זה הצעת־חוק פרטית, שבה הצענו כי כל מינשר וצו כזה תוקפם יפקע בתום מועד
מסויים, אלא אם כן הוארך תוקפם על־ידי הכנסת
לדעתנו, יש לדבר הזה ח שיבות חיונית. כיום, למעשה, יש מין אימפריה משפטית גדולה,
נפרדת, הכפופה כולה לשר־הביטחון — אפילו לא לממשלה בכללותה, כי אם לשר־הביטחון
בלבד. אני כבר הערתי על כן מה שהערתי, לפני שבועיים, בדיון על תקנות־החירום הקודמות.
אולם בינתיים אירעו בממשלה דברים, המדגישים עוד יותר את האנומליות של מצב זה.
כפי שאנו קוראים בהודעות ממשלתיות רשמיות, יחסי־תאמון בין ראש־חממשלה ושר־הביטחון
תלויים על בלי־מה, אס לומר זאת בצורה עדינה ביותר.
שר־הביטחון מכריז שראש־הממשלה ושרים אחרים בממשלה אינם מתאימים לתנקידס,
(הגוטזך בעמוד )27

במדינה
(המשך מעמוד ) 10
מייד ביצים טריות ולאלה עדיין היד. שוק
טוב בארץ.
לבסוף הגה מישהו את רעיון־הנפל להפוך
את הביצים האסומות למיספוא. דבר
זה נמנע ברגע האחרון ממש, כשנמצא
פיקח אחד שהבין כי הפיכת ביצים למספוא
רק תספק עוד יותר מספוא לתרנגולות־ש־תטלנה
עוד יותר ביצים, שתיהפכנה לעוד
יותר מספוא וחוזר חלילה.
עד שבא הרעיון הגואל כביכול: לחלק את
הביצים במתנה לחוץ־לארץ: לסוחר אמריקאי
המוכן לקחת, בחינם 25 ,מיליון ביצים
לאמריקה מבתי־האיסום הישראליים.
אבא מעוניין כרווחים. אם אמנם
תתבצע עיסקה זאת, היא תהיה כפיית טובה
חמורה לשלטונות האמריקאיים, המממנים,
מקרנות הסיוע שלהם, את יבוא מחצית מספוא
הלול לארץ. אין להניח כי הם יתלהבו
מהופעת ביצי ישראל בשווקי ארצות־הברית,
בהתחרות לביצי החקלאים האמריקאיים.
ח״כ אורי אבנרי, שעורר בשבוע שעבר
את בעיית העודפים החקלאיים בצרור שאילתות
לשרי האוצר, החקלאות, המסתר־והתע־שייר״
רמז על רקע אפשרי לעודפים.
המספוא, שייבואו מרוכז בידי הממשלה,
מוקצב לאגודות שיווק חקלאיות. וכנראה
שאלד, מעוניינות בהקצבות גדולות ככל האפשר•
כי רוב האגודות מסונפות לתנועות
קיבוציות, להן אבא מפלגתי, ואבא זה מאד
מעוניין ברווחיהן.

^ השיטה
הקלה

ביותר

ללי מוד שפו ת
בדרך היעיל ה ביו תר
השיטה האור קולית קלה לקליטה, חוסכת זמן, מקלה
על הזכרון, ללא צורך בלימוד כללי הדיקדוק ומקנה
שליטה גמורה בשפות בכתב ובע״פ.

אנגלית • צרפתית
רוסי ת * גר מנית * ע רבי ת
תל־אביב: רה׳ הם ( 12 ליד אלנבי) .רמת־גן: רח׳
ז׳בוטינסקי . 104 רחובות: רה׳ וייצמן .48 רמלה:
רח׳ סמולנסקין .31 אשדוד: המועצה המקומית. כפר־סבא:
מועצת הפועלים. חדרה: השנון האזרחי.

ביה׳־ס הגדול ביותד ללימוד שפות
״הסברה״בע״מ

תנובת

סיני
* אי ל ת׳
* רמ ת הגולן
* הגליל
ירו שלים — בית-
לחם — חברון
* ירי חו — שכם —
טול-כרם
* רצועת עזה —
צפון סיני
* ס דו ם

ועוד טיו לי ם 1־ 40מ ס לו לי ם נב ח רי ם
בכל רחבי הארץ
ה טיולי ם מ תיי ק מי ם ב או טו בו סי ם מפו ארי ם
בלוויי ת מדריכי ם מו ס מ כי ם

פרטים דהדשמה: במשרדי

.אג ד תיו ר אג ד דן תיו ר׳

בארצות־הברית מצפים כיום בניינים שלמים
באמאיל צבעוני, אולם ללא ציורים.
כדורי, המרבה לצייר על גבי חומרים שונים
(עור, פלסטיק ועץ) יצר את הקיר המצוייר
הראשון באמאיל.
ציורים לנצח. כדורי, שלמד בבצלאל
ובמכון לאמנות פלסטית בבת־ים, הגיע אל
האפשרויות הטמונות בציור באמאיל, דרך
שלטי האמאיל שמצייר אביו.
בסטודיו שלו עובד כדורי ללא בגדים,
בגלל הזיהום הכרוך בעבודה זו. הוא שורף
כל צבע בנפרד בתנור, ואחרי שריפתם מקבלים
הצבעים איכות מיוחדת, החסינה גם
נגד כל פגעי הטבע.
כדורי מתמסר בעיקר לשילוב ציוריו ב־דקורציה
פנימית של מבנים ציבוריים ובתים
דיעות הפרשן הצבאי
• רב־אלוף יעקב דורי . :הפתרונות
של דורי והשקפת עולמו לא
התאימו לבעיות שדרשו את פתרונן באותה
תקופה״.
• רג־אדוף ייגאל ידין . :זהיר
וחששן כמו רוב הארכיאולוגים ...הזזת
שלושה אנשים עם מיקלע ממקום למקום,
בתקופת ידין, היתד. צריכה את אישורו.״
• רב־אלוף מרדכי מקלף. :רב־סרן
בצבא הבריטי״.
• רב־אלוף משה דיין. :מבחינת
הטקטיקה הצבאית שלו דיין הוא גרמני, למד
הרבה מהגרמנים דיין הוא ערבי בנפשו.
אין ערבי טוב מדיין.״
• רב־אלוף חיים לסקוב . :ההשפעה
הבריטית ניכרת מאוד באופיו. עד היום
הוא מנסה להקים נמל ממלכתי בלי
לקבל התקפת־לב.״
• רב־־אלוף צבי צור. :איש העבודה
השחורה. לא אידיאולוג גדול, ולא
סופר.״
• רב־אלוף יצחק רכין :״האידי-
אולוג הטוב ביותר בין הרמטכ״לים וה־רמטכ״ל
הטוב ביותר בין האידיאולוגים״
• אלוף חיים כר־לם. :ב תמונו ת
המתפרסמות בעיתונים הוא מופיע כבעל
כתפיים רחבות, לכן יוכל, ללא ספק,
לשאת בעול.״
את ההערכות החריפות האלה השמיע בשבוע
שעבר בחיפה יאיר מגן, המוגדר כמרצה
להיסטוריה צבאית.
היה עלול להיווצר הרושם שהנה קם בארץ
פרשן צבאי צעיר ומעולה באמת.
העובדות הן שונות: נסיונו הצבאי *של
יאיר מגן 35 הוא מצומצם מאוד. במלחמת
העצמאות הוא גויים לגדנ״ע, שוחרר
מחיל לוחם זה עוד לפני קץ המלחמה.
אשר להשכלה הצבאית התיאורטית של
מגן — הוא אמנם למד היסטוריה צבאית
באוניברסיטת תל־אביב וקיבל את התואר
הראשון, אך כיום מגן הוא פקיד משרר
החינוך בחיפה, בתפקיד בלתי צבאי לגמרי.
מה שלא מפריע לו להופיע, מדי פעם,
בהרצאות על נושאים צבאיים.
חידושים הקץ ל קו ביו ת
מי אמר שבתי ישראל חייבים להיות
קוביות בטון אפורות ומכוערות? אליהו
כדורי 28 בנו של מורד, ציור עיראקי,
הוכיח שבתוצאות מועטות יחסית ניתן להפוך
חזיתו של בית משעמם ורגיל לחוויה
אסתטית ומרעננת.
הצייר הצעיר יצר קיר דקורטיבי לבית
ברחוב הם בפתח־תקוה בגובה של 12 מטר
וברוחב של מטר. הוא פשוט צייר עליו בצבעים
חיים: שחור, אדום ולבן.
ר,ציותם יחזיקו מעמד אולי יותר מהבית
— כי הם מצויירים באמאיל.

בית האמאיל בפתח־תקווה
אפשר לכבות סיגריות
פרטיים. בטכניקה מיוחדת של גילוף בעץ
וציפוי התגליף בעור חום ועבה הוא יוצר
קירות מעור, או דלתות למזנונים.
הוא הציע בזמנו למשרד־השיכון לצפות
בציורי אמאיל את כל בתי העיר כרמיאל,
כדי להופכה לעיר צבעונית ומיוחדת במינה.
אבל משרד השיכון השיב :״אנחנו נותנים
למתישבים דירות בלי דלתות, אז מאין ניקח
לתת להם בתים מצויירים י״
השבוע אף פתח תערוכה של ציורי אמאיל
בתל־אביב. הצופים יכולים לכבות סיגריות
על הציורים או ללטפם.
״אין כל חשש,״ אומר כדורי ,״הציורים
שלי יישארו לנצח !׳׳

מ ער
מי רוצה ל צ חו ק 7
בישראל קיים חופש־דיבור.
כלומר — אפשר להגיד את הכל. רק התוצאות
שונות, אם אתה מדבר בעד סיפוח
השטחים או נגדו.
זאת נוכחו לדעת, השבוע, שלושה תלמידי
תיכון ירושלמיים, שהחליטו למחות נגד
אסיפה שאורגנה על־ידי התנועה לנוען ארץ־
ישראל השלמה.
שעה שהאלוף אברהם יפה נאם בכנס התנועה,
בבניני האומה, ניגשו אליו אליאב
צרפתי, ברוך גויטן ושמעון ויגודר (כולם
בני ,)17 מסרו לו מכתב גלוי.
״מושג פאשיסטי״ .״הופתענו למצוא
על לוחות־ר,מודעות של בתי־הספר התיכוניים
כרזה הקוראת להשתתף בוועידתה של
ו/וזנוער, למען א״י השלמה,״ פתח הכרוז.
״,שטח משוחרר׳ הוא מושג פאשיסטי,
שהומצא לצורך הדמאגוגיה הנאצית,״ טענו
השלושה.
״מה ומי שוחרר במלחמה זאת? אלפי
הפליטים? באיזו זכות הפכתם מלחמת
התגוננות למלחמת כיבוש דתית?
״מדוע ולמה עלינו להחזיק שטחים אלה
על מיליון וחצי תושביהם? הלא נהיר לכל
הדיוט שהמצב הביטחוני חמור כיום בהרבה
מזה שלפני ה־ 5ביוני!״
(המשך בעמוד ) 16

ואצל סוכני הנסיעות
תעולג^חד 588 ין

מה יהיה שמתי היכן הוא ״שבי איזה זכויות יהיו לוי מתי יוכל לדברי
ך* שעה מכין עשרת חברי סיעת רפ״י
| 4בכנסת הודיעו כי יצטרפו לסיעת *האיחוד
המשולש״.
הח״כ העשירי לא יצטרף. הראשון ברשימת
רפ״י, ח״ב דויד בן־גוריון, יישאר לבדו.

מה יהידז מעמדו ככנסת?

אחדי אבנר• ומיקיניס
> 1ח״כ, שאינו נימנה עם סיעה, איו
/לו — למעשה — מעמד בכנסת. כי כמעט
כל הזכויות בכנסת מחולקות על פי סיעות.
(משום כך היתד. משמעות כה מרחיקת־לכת
למלחמתו של אורי אבנרי להיות מוכר
כסיעת־יחיד — ״סיעת העולם הזד — .כוח
חדש״ .ללא הכרה זו, לא יכול היה לפעול).

האם יהיה כן־גוריון סיעת־יחיד
מוכרת?
אם ידרוש זאת, אין ספק כי המעמד
יינתן לו — כפי שניתן, בשעתו, לח״כ יונה
כסה שפרש ממפא״י בשיא פרשת־לבון,
כונן את עצמו כסיעת־יחיד של ״מן היסוד״.

כמיל,רה זה יהווה כן־נוריון את
הסיעה הקטנה כיותר ככנסת.
אמנם יש בכנסת שני ח״כים אחרים —
אורי אבנרי ושמואל מיקוניס — המהווים
סיעות־יחיד. אולם לפי המפתח הנהוג
בכנסת (מיספר הקולות שקיבלה כל סיעה),
בא מיקונים אחרי אבנרי, ובן־גוריון יבוא
אחרי מיקוניס( .כשחבר פורש מסיעה, מקובל
לחלק את מיספר הקולות שקיבלה הסיעה
בבחירות לפי מיספר החברים, ולהניח כי
כל ח״ב קיבל חלק זה. עיקרון זה ניקבע
בעת פרישת המרכז החופשי מגח״ל).

לפיכך, צריף כן־גוריון לקבל מד־שכ
כקצה השמאלי של הכנסת,

אחרי שמואל מיקוניס. כוויכוחים
סיעתיים (הכוללים את כל הדיונים
החשוכים ככנסת) יגיע תורו
לנאום אחרי מיקונים.

זה לא יהיה רפ״י
ך* יעת״יחיד כזאת לא תוכל לדרוש את
^ השם רפ״י — רשימת פועלי ישראל.
שמה של סיעה הוא נחלת הסיעה כולה.
רוב חברי הסיעה מחליט על גורלו( .כך
החליטו רוב ח״כי מק״י בכנסת החמישית
כי השם שייך לפלג מיקוניס־סנה, ולא
לפלג וילנר־טובי ).ההודעה נימסרת על־ידי

״שלכת״
יו״ר הסיעה — תואר השייך, ברפ״י, למשה
דיין.
אין ספק כי יו״ר סיעת רפ״י יודיע בבוא
היום ליו״ר הכנסת ,,על דעת רוב חברי
סיעתו, כי השם רפ״י התבטל.

מקומו של בן־גודיון במליאה מוקנה לו
בזכות היותו הראשון ברשימת רפ״י. הוא
יושב בשורה הראשונה (אחרי השרים) ,בין
יצחק רפאל (מפד״ל) ומאיר יערי(מפ״ם).
היכן הוא יישב אם יהיה חסר־סיעה?

מה יקרה אם ירצה בן־גוריון להגיש
הצעודלסדר־היום? בגלל ״סעיף סתימת-
הפה״ ,שניתקבל בכנסת הנוכחית כדי
לבלום את יוזמתו של ח״כ אבנרי, כפופה
זכות זו לגודל הסיעה.

אילו רצה כן־גוריון לכונן את
עצמו כסיעת־יחיד, צריך היה לכי
חור לה, איפוא, שם חדש לגמרי.

יש אומרים: הוא יישכ כמקומו
הנוכחי, ואיש לא יעלה על דעתו
להזיז אותו משם.

כסיעת־יחיד יכול כן־גוריון להגיש
הצעה אחת ככל מחזור של
32 הצעות. כאיש־ללא־סיעה לא

הדבר אינו תלוי רק ברצונו, כי ועדת־הכנסת
יכולה לפסול שמות, באופן שרירותי
לגמרי. פלג וילנר־טובי בכנסת החמישית,
ופלג תמיר־שוסטק בכנסת הנוכחית, לא
יכלו לבחור לעצמם שמות כאוות נפשם.
אחרי ויכוחים מרים נאלצו, למעשה, לאמץ
לעצמם שמות שלא רצו בהם.

אחרים אומרים: הוא בכלל לא יישב
בשום מקום קבוע. במיקרים הנדירים שיבוא,
אחת לכל כמה חודשים, יישב בכל מקום
שייראה לו. אולי יישב דווקא, באופן
הפגנתי, בשורה האחרונה, ליד מיקונים. שם
יש, עדיין, כמה מקומות ריקים( .המקומות
במליאה מסומנים בלוחיות־שמות).

תעמוד לו גם זכות זו. הוא הדין
לגבי הצעות-חוק פרטיות.

1ת וכד רו ב די

הבעייה תהיה מסובכת יותר אם ירצה
בן־גוריון להשתתף בוויכוח ״סיעתי״ —
ויכוח שבו ניקבע תור הנואמים על פי
הסיעות (להבדיל מוויכוח ״אישי״ ,לרוב על
הצעות־חוק, שבו התור הוא לפי הנרשמים).
יתכן כי כמחווה לאישיותו של בן־גוריון,
יינתן לו לנאום מחוץ לתור, במועד שירצה.
(סידור זה יכול לעמוד רק כל עוד אף סיעה
אחת, שתינאם אחריו, לא תערער על כך).

^ ך שאין איש יודע מד, יעשה בן־
גוריון, סבורים רוב המומחים לאישיותו
של דויד בן־גוריון כי הוא לא יכונן את
עצמו כסיעת־יחיד בכנסת.

הוא לא יעשה דכר.

בכך יסבך את המצב מכל הבחינות.

לעומת זאת יוכל בן־גוריון, בכל מיקרה,
להגיש שאילתות ללא הגבלה. הוא יוכל
לקרוא גם ״הודעות אישיות״ ,אם ימצא
לכך תירוצים מתאימים( .״הודעה אישית״
מותר לח״כ למסור רק בעיקבות האשמות
שהוטחו נגדו במליאת הכנסת).

פתח דומאם־רשנת״ם
* תכן, כמוכן, כי בן־גוריון יחרים מעתה
את הכנסת, לא יופיע בבניין בכלל.
אך יש הסבורים כי ינהג אחרת. מבלי
להתייחס בכלל למעמדו ולזכויותיו, הוא
יופיע לעת־מצוא, תמיד ללא הודעה מוקדמת,
ביודעו כי כל הופעה בלתי־צפוייד,
שלו תיצור סביבו מתח דרמאטי *,תפיל מורא
ופחד על יריביו (!שיכללו עתה גם את משה
דיין ושמעון פרם).

כשירצה לגמור חשכון עם מישהו,
יופיע פשוט ככנסת, יישם
איפה שיישכ, ינאם מחוץ לתור
ככל העולה על רוחו.
אם הדבר לא יינתן לו, יכנס פשוט את
עתונאי הכנסת ויקרא באוזניהם את נאומו
— והם יפרסמו אותו ביתר הרחבה מאשר
אילו נאם אותו מעל הדוכן.
שנואיו המתיקים והחדשים יצטרכו, פשוט,
להחזיק מעמד עד לסתיו של שנת . 1969 אז
תפוג ממילא כהונת בן־גוריון בכנסת— .
לכנסת הבאה לא יוכל להיכנס אלא אם
יקים רשימה משלו.

גם לקראת אפשרות זו דואגים
כמפא״י. הצעת ח״כ קרגמן להעלות
את אהוז־החסימה ל־/0״ 4ע־שוייה
למנוע גם תעלול כזה של
מי שהיה מייסד מפא״י ורפ״י.

״ה1סיגה הגדולה״ (!אב ב״האדץ״)

* זהו בדיוק מה שעשה השבוע, כשהופיע,
במפתיע, לחצי שעה, התיישב במקו מו
הקבוע ואחר יצא מן האולם.

את הסרטים האלה אסרו עדין וראות!

צעירים והנועזים שבבמאים היפאניים, הירו־שי
טשיגארה, וזכה בשנת 1963 בפרסים
חשובים בפסטיבלי הסרטים בקאן ובוזנציה.
זהו סרט סימבולי, בעל משמעויות פילוסופיות
עמוקות העוסק בהתלבטויותיו של
האדם המודרני. הוא מספר את סיפורו של
מורה צעיר ההולך לצוד חרקים על שפת־הים,
ניתפס על־ידי חבורת כפריים, המשליכה
אותו לבור עמוק שניכרה בחול.
בתוך הבור בנוי צריף ובתוכו חיה אשה
צעירה. הרוחות מאיימות לכסות את הבור
בחולות הדיונות שמסביב. כדי להישאר
בחיים חייבת האשד, לאסוף את החול המצטבר
בבור ולהעלותו לכפריים החיים למעלה.
היא לא יודעת כי בחול זה נימצא זהב.
תחילה מסרב המורה המושלך אל הבור
לשתף פעולה עם האשה.
הוא מנסה להתמרד נגד חוקי החברה
הכופים עליו לחיות בבור עם אשד. אחת
ולעבוד כדי להעשיר אחרים. אולם בסופו
של דבר הוא ניכנע ליצריו, עושה ילד לאשר,
ומשלים עם גורלו.
מה עשתה הצנזורה הישראלית?
היא קצצה את קטעי העירום והאירוטיקה,
נטלה מהסרט, על-ידי כך את כל משמעותו
הפילוסופית והחברתית.
במיקרה אחר, של הסרט השוודי משחקי

עובדות שנתגלו בקרב בני־הנוער האמריקאי
ונלחם בתופעות פאשיסטיות וניאו־נאציות.
בין שאר מעללי החבורה בסרט נראית גם
חטיפת גוויה מבית־החולים. הצנזורה החליטה
שזו סצינת־אימים ופסלה את הסרט שזכה
באחד הפרסים בפסטיבל בקאן לפני שנה.
גורל דומה עלה בחלקו של הסרט היפאני
אוניות־מלחמה וחזירים, הנילחם בשחיתות
שפשתה בנוער היפאני בעיקבות מגעו עם
התרבות האמריקאית — ליד בסיס ימי
אמריקאי ביפאן. הסרט, המצביע על תופעות
של אלימות וזנות, נ־פסל להצגה למרות
שסרטים דומים לו מוצגים ללא הגבלה.
ההסבר שנתנו אנשי הצנזורה מאחורי הגב
היה: הצגת הסרט בישראל עלולה לפגוע במדינה
ידידותית — ארצות־הברית. עד כמה
הגיונית טענה זו ניתן ללמוד מהעובדה
שהסרט מוצג בארצות־הברית עצמה בהצלחה.

לה הן דוגמות מספר מתוך הסר-
טיס שהצנזורה אסרה עליך לראות.
לפי שיקולי המועצה לביקורת סרטים
ניתן ללמוד ששום דבר לא השתנה במושגי
והשקפות חבריה על מה שאסור ומותר
לצופה הישראלי לראות.
ברוב מדינות העולם חלו בשנים האחרונות
תמורות קיצוניות בשיקולי הצנזורים.

!ושהה לילה

ילד שסטיותיו אל אמו מפריעות לחייו התקינים
והשלווים — נפסל על־יזי הצנזורה.

* 1חלק גדול מתושבי ישראל

היתד.

/שנת 1967 שנה אכזרית.
רבים מהם ראו בה מחזות אימים שרקי
במלחמה ניתן לראותם.
רבים מהם לא רק חזו באלימות אלא
נאלצו בתוקף הנסיבות לנהוג באלימות.
אבל הצנזורה הישראלית פסקה שאלימות
היא לא בשבילם.
כל מה שקרה ב־ 1967 לא השבית את
מספרי הצנזור. הם המשיכו לחתוך ללא
רחמים, ובהרבה מיקרים גם ללא הגיון.
המועצה לביקורת סרטים ומחזות פסלה ה שנה
17 סרטים 10 .מהם לא הותרו להצגה
בשל סצינות אכזריות ואימים המופיעות
בהם. שבעה נוספים לא הותרו להצגה בגלל
הקטעים האירוטיים שבהם.
נוסף לאלה תיקנה הצנזורה 13 סרטים
אחרים. משישה חתכה קטעי־עירום ומשבעה
הוציאה קטעי אלימות ואכזריות.
וכמו תמיד, שפכה את מי האמבטיה יחד

של חל|
מוצא*

תמונה מ תון הסרט. היפאני
המתאר כיצד משפיעה נוכחותם
של חיילי הצי האמריקאי בבסיס ימי אמריקאי ביפאן על בני־

גשחתות וחזירים

עם התינוק. כי בין פסילותיה כללה הצנזורה
מספר יצירות אמנות.

ננסי סינם־
רוו ופיטר
פונדה בסרט חהוליבודי שנאסר להצגה כאן.
ייוו יו 1י! 1

מלאכי הפרא

ך* נה, למשל, הסרט היפאני אשה ב(
| חולות.
זהו, ללא ספק, אחד הסרטים המעולים וה־חשובי
8ביותר שנוצרו בשניס האחרונות
בקולנוע העולמי. הוא נוצר על״ידי אחד מה
הנוער
היפאני, נפסל להצגה בארץ. למרות שאין בסרט קטעי אלימות
שכמוהם לא הוצגו, ולמרות שהוצג בארצות־הברית, חששו הצנזורים
הישראליים כי הצגתו בארץ תפגע ביחסינו עם האמריקאים.

לילה, לא יכלה הצנזורה לפסול את קטעי־העירום.
שכן סרטה של הבמאית מאי צטר-
לינג, שעורר ויכוחים רבים בעולם, מבוסס
כולו על נושא המין, העירום והאידוטיקה.
הצנזורה פסלה לכן את הסרט כולו.
סרט אחר שניפסל על-ידי הצנזורה הוא
הסרט ד,הוליבודי מלאכי הפרא עם ננסי
סינטרר, ופיטר פונדה. טדט זה מבושם על

באנגליה הפוריטאנית למשל, בה שררו במשך
שנים הגבלות חמורות-על הצגת קטעי
עירום ואלימות, קיבלה צנזורת הסרטים הלונדונית,
כבר לפני שנתיים, החלטה הקובעת
מפורשות מה ניתן לאסור להקרנה.
תקנות הצנזורה הלונדונית מתירות לה
לאסור סרטים ״המעודדים פשיעה; העלולים
לגרום לאי־סדרים; העלולים לגרום לשינאה

?וסעי׳

| ל 0 1 ^ 871 אחת הסצינות שנפסלו מתוך הסרט היפאני אשר, בחולות. סרט זה, אחת
1 1 1 / 1 1 1 ,1 1מיצירות־המופת של הקולנוע בשנים האחרונות, אשר זכה לשבחיס ולפר־יבליט
בינלאומיים, הוא יצירה פילוסופית־סימבולית, שמגמתה הברורה היא לתאר כיצד הופך
חד מהאוכלוסיה לחלק אחר בגלל סיבות צבע, גזע או
* או שהשפעתם עלולה להשחית אנשים.״
הברית באה שורה של פסקי־דין, שהוצאו על־ידי בית־עילון,
שקבעו כי חוקי הצנזורה של מדינת ניו־יורק
יגוד לחוק. לפיכן החליטו יצרני הסרטים עצמם לשקוד
המפורסם, ששימש כר,נחייה למפיקי הסרטים שם.
ונד, ב־ 20 לספטמבר 1966 ונושאים שהיו בעבר טאבו
הסרטים האמריקאית מותרים עתה, בתנאי שר,מפיקים
לו את תוצרתם למבוגרים בלבד, כמו שעשו, למשל,
ט מי מפחד מוירג׳יניה וולף.
מכך כמעט ואין פוסלים או מקצצים כיום סרטים

וו אלף דולאר

בארצות־הברית. ההגבלה היחידה היא סיווגם
והגבלתם למבוגרים בלבד.
אפילו בצרפת המחמירה שונה החוק הקיים
בפברואר , 1966 ועתה יכולה הצנזורה
הצרפתית לאסור סרטים רק ״בהתחשב בנסיבות
בהן הם מוקרנים״ .לדוגמה: הצנזורה
רשאית לאסור הצגת סרט שיש בו עודף
אירוטיקה בעיירה שמחצית תושביה הם ילדי
בית־ספר, או כשר,מועצה המקומית מציעה
לצנזורה סיבות הגיוניות לאי־הקרנת הסרט.
שום ליברליזציה ממין זה, שהתקבלה גם

שתי תמונות מ תון מערבון איטלקי שהצנזורה פסלה אותו
חשנח לחצגח בארץ משוס שלדעתה מופיעים בו יותר נודי
יריות לשמה. לדוגמה: הסצינה בה מפשיל בוקר אמריקאי, בעזרת קנה רובהו, את שמלתה של

האדם המודרני עבד ליצריו ולחוקי החברה. קטעי האירוטיקה בסרט זה הם מהפיוטייס והנפלאים
ביותר שנראו אי־פעם על הבד. למרות זאת לא ניצלו קטעים אלה ממספריו של הצנזור הישראלי
והסרט, אשר הוצג ללא קיצוצים ברוב ארצות־העולם, יוצג בישראל בלי קטעי־העירום שבו.
במדינות כמו קנדה, אוסטרליה או דנמרק,
לא התקבלה על־ידי הצנזורה הישראלית.

**חקר מפורט בנושא הצנזורה
הקולנועית הופיע לא מכבר בבריטניה,
החוקר נוויל מארץ׳ הנינגס פירסם ספר בשם
הצנזורים של הקולנוע והחוק, שהוא מחקר
מקיף על תולדות הצנזורה הקולנועית ברוב
ארצות־העולם.
כשהוא מצביע על העובדה שהצנזורה
הקולנועית עומדת להיעלם במדינות כמו

שבדיה, דנמרק, ארצות־הברית וייתכן גם
בבריטניה, מסכם הנינגס את ספרו בפסוקים
רבי־משמעות גם לגבי הצנזורה הישראלית:
״החופש למבוגרים הוא מושג בעל משמעות,
ואחד מעקרונות המימשל באותן המדינות
המתיימרות להיות דמוקרטיות. משום
מה קיימת הגבלה אוניברסלית מלהכיל חופש
זה גם לגבי צופי הקולנוע
מסכם הנינגס:
״צנזורה קולנועית עומדת בניגוד קיצוני
לעיקרון של חופש הדיבור וחופש הביטוי!״

אשה והקטע בו נאבקים שני אחים בקרב אכזרי. העובדה שבסופו של. הסרט, כמו בכל המער־בונים,
מנצח הטוב, לא הספיקה לצנזורים הישראליים כדי להתיר את הסרט להצגה, לפחות בפני
צופים מבוגרים. מסיבות דומות נפסלו השנה עוד תשעה סרטים אירופאיים ואמריקאים.

אנשי־אגווו? שונוי־שניוווח? עסקנים־
בשכר? אווחוס יקווה? שחיתות, תו ומות?
הכל נכלל במחיר שירותיו של נמל,חיפה
מדינה. היא יצרה עובדה קיימת — והגישה
לפרעון את החשבון שהיא מצאה לנכון
עבור שרותיה. החשבון היה מבוסס על עקרון
פשוט: קוסם פלוס. כלומר: כמה שזה
עולה, בתוספת רווחים.
את ה״קוסט״ קבעה לבד — והיא סירבה
להרשות ביקורת.
הפחד מפני ביקורת היה מוצדק. כי אחד
הסעיפים הגדולים בהוצאות שנ״ם היה
חיזוק מישטרו של אבא חושי בחיפה.
היו דרושים סדרנים בשביל אסיפה של
מפא״י? שלחו פועלי נמל. היו דרושים
אנשי־אגרוף לפלוגות הפועל, כדי להפחיד
ולהכות את אויבי המישטר של חושיסטאן?
שלחו פועלי נמל. היו דרושים שוברי־שבי-
תות, שיתנפלו על שובתים הממרים את פקודות
מועצת הפועלים המקומית? שלחו
פועלי נמל. היו דרושים ״מתנדבים״ שיפזרו
בכוח את הפגנת חרות נגד השילומים, לפני
בניין הכנסת? שלחו פועלי נמל.
על חשבון שעות־העבודה כמובן, במיסג־רת
ההסכם של קוסט פלוס. את המחיר הו סיפו
למחיר החיטה שייבאו ארצה, או התפוזים
שנשלחו לחו״ל.

ה * 1 1 *1־ 1 1 1חייסלס קו ב (משמאל) ו^
11 לידו מנהל שנ״ם, יצחק

אלסוביה, לשעבר מנהל־עבודה בבניין, שהתגונן
:״האס בשבילי גייסתי את הקולות?״
לכן מניחים שלא יוחלף, על אף הגילויים
המרעישים. הסיבה: הוא יודע יותר מדי.

חיפאי ממוג אחר

** זכירת הממשלה, יעל עוזאי, יוד}
/עת לשקול היסב כל מלה שהיא מוסרת
לעתונאים. אבל דווקא השבוע נכשלה בלשונה.
בשעה שדיווחה על ישיבתה השבועית
של הממשלה, מסרה על הוויכוח בין
השרים בעניין שנ״ם. כאשר הזכירה את
חלקו של משה כרמל בוויכוח זה, הגדירה
אותו כ״שר התחבולה״ .היא מיהרה, כמובן,

ך* אשר הוקמה, לפני שש שנים, רשות
^ הנמלים, כרשות ממלכתית, הרגישו הבוסים
בחיפה כי נולדה להם סכנה. אבא
חושי התנגד לכינון הרשות. הוא רצה שנמל
חיפה ימשיך להיות מיבצר מקומי, שאין בו
דריסת־רגל לזרים.
כאשר התמנה רב־אלוף חיים לסקוב כמנהל
הרשות, נרגעו כמה מן הרוחות בחיפה•
שכן, הוא גם כן חיפאי. גדל והתחנך

הרי שמספר הפועלים שטיפלו במיטען זה
גדל מ־ 1599ל־.1811
גידול זה לא נכלל בהעלאות הסבירות,
המכוסות בהסדר הקוסט פלוס. וכך, מבלי
שמנהלי שנ״ם ירגישו מה קורה, הפכה החברה
מעסק מכניס־רווחים — לעסק מפסיד.
ראשי המשק ההסתדרותי, שראו מקור חשוב
נחרב, הורו לערוך ביקורת. סוף־סוף נפתחו
ספרי שנ״ם.

העברה שד חמישה מי?יץ
** ימצאי הדו״ח, שנשמרו בסוד על-
ידי מזכיר ההסתדרות, הודלפו בכל זאת
החוצה. הם כללו כמה פריטים מרתקים:
• שנ״ם שילמה שוחד לכל מיני אנשים,
כמו חבר־כנסת, עובד בכיר של כור, סוכן
אניות, פקיד משרד התחבורה. מישהו, שהבטיח
כביכול לערוך חוברת על סיכום
עונת הפרי, קיבל 1500ל״י. את הכסף קיבל
ב־ — 1963 והחוברת לא נערכה עד היום.
#מנהלי שנ״ם מקבלים תשלום קבוע
עבור הוצאות כלכלה. אבל החברה משלמת
גם את חשבונות ארוחותיהם במסעדות. החשבון
100 :אלף לירות לשנה, בשתי מסעדות
בלבד.
• עובדים מיוחסים קיבלו הלוואות שנמחקו
— כולן או חלקן — בכל מיני תירו צים׳
כמו ״פיצוי על הוצאות שנגרמו במהלך
עבודתו המקצועית״.
#מנהלי שנ״ם מבקרים בתיאטרון,
שומעים קונצרטים בתזמורת הפילהרמונית,
הולכים למישחקי כדורגל — על חשבון החברה׳
תחת הסעיף ״הוצאות ייצוג״.
העובדים המיוחסים, שהחברה משלמת
בעד החזקת מכוניתם, מחוסנים גם מפני

המבצר השוחושו
לתקן את עצמה, ולומר :״שר התחבורה״.
פליטת־הפה קלעה למטרה. שכן בשבועות
האחרונים, מנהל כרמל מלחמה נואשת כדי
להציל את שנ״ם. שר־התחבורה סבור, כי
יש לתת לחברה ההסתדרותית, שרותי נמל
מאוזזדינז, להמשיך במונופול שלה בנמל
חיפה.

בל אזרח משלם
* * העושה שנ״ם בחיפה? תפקידה
פשוט: היא מבצעת בקבלנות את כל
העבודות הכרוכות בהעברת המיטענים מ־בטני־האוניות
אל המשאיות, ולהיפך.
את העבודה הזאת היא אמנם מבצעת כהלכה
— אבל באיזה מחיר !
בנמל אשדוד מסתכמות ההוצאות על טונה
מיטען ב־ 13.5ל״י. בחיפה מגיע הסכום ל-
18ל״י. וזאת, למרות שפועלי חיפה ותיקים
ומאומנים יותר מן הפועלים בנמל הדרומי
החדש.
את ההפרש משלם כל אזרח במדינה ישר
מכיסו. שכן הוצאות אלה מייקרות כל פריט
שהוא אוכל, שותה או לובש, וכל סחורה
שהוא מייצא לחו״ל.
כי בחישוב ההוצאות על הטיפול במיטע-
נים, מכניסה שנ״ם הרבה מאוד דברים שאין
להם שום קשר עם סווארות או סבלות.

הפהד

מ פני בי קו ר ת

** ן הרגע הראשון שקבוצות פועלים
עבריים החלו עובדות בנמל חיפה, ראו
בכך הבוסים שלהן ״מיבצר״ — ולא סתם
מקום־עבודה. תחילה היה זה מיבצר של ה־מדינה־שבדרך,
נגד השלטון הבריטי. אחר-
כך הפכה שנ״ם למיבצר של ראשי ההסתדרות
בחיפה — נגד השלטון המרכזי של ה־מדינה.
.שנ״ם
השתלטה על נמל חיפה ללא התנגדות,
אבל גם בלי כל הסכמה פורמאלית.
שכן עד הייס. לא נחתם חוזה בינה לבין ה1

—נ8 ,וח

בעיר הכרמל. בטח לא יפגע בסדרי־החיים
הקבועים בעיר.
היתד, זאת טעות מרה. כי חיים לסקוב
( )48 הוא חיפאי מסוג אחר. הוא הביא לתפקידו
מורשת בית־הספר הריאלי, הצבא
הבריטי והמטכ״ל של צה״ל. מורשה שאינה
מבינה חוכמות, ואינה מתפשרת עם דברים
עקרוניים. ואחד מעקרונות חוק רשות הנמלים
אומר: הרשות צריכה לנהל, לתפעל,
להחזיק ולפתח את הנמלים.

מאות אנשים מיותרים

ך * נחלתהחברה לא העריכה נכונה
( \ את רצינות הסכנה לקיומה. היא המשיכי•
בשלה, כאילו לסקוב לא היה קיים.
גם לא כאשר הושם סייג ראשון להפקרות,
כאשר נקבע לפני שש שנים בסיס לחישוב
הוצאות הסבלות. מאותו יום חושבו ר,וצ־אות
שנ״ם על אותו בסים, בתוספת ההת־ייקרויות
הסבירות בשכר־העבודה.
אך מנהלי שנ״ם היו כבר רגילים לשיטה
שלהם. הם המשיכו להעניק מישרה של מנ־הל־עבודה
לכל עסקן־פועלים בנמל. עד כדי
כך, שדו״ח ייעול שנערך על־ידי סולל־בונוז
(שהיא בעלת שנ״ם)
קבע: שנ״ם משלמת
שכר ל־ 309 אנשים
מיותרים, מתוך כ־
2000 עובדים. מתוך
כ־ 300 מנהלי־עבודה,
150 מיותרים.
מנהל־עבודה בנמל
חיפה הוא אדם מיוחס
מאוד: מקבל
משכורת של מהנדס,
ונהנה מכל מיני תוספות׳
כולל מכונית.
התוצאה הישירה: כרמל בעוד שבמשך שלוש
השנים האחרונות לא חל כמעט שינוי בכמות
המיסען הכללי שעברה דרך נמל חיפה.

תוצאותיהן של עבירות תנועה: החברה משלמת
את הקנסות.
#המיוחסים זוכים לנסיעות לחו״ל, של-
גביהן כתבו המבקרים :״לא יכולנו לוודא
מה היו מסרות הנסיעות.״
אף אחת
מנסיעות אלה לא
אושרה על־ידי וע-
דת־הנסיעות העליונה
של ההסתדרות.
פרק מיוחד מן
הביקורת הוקדש להעברת
כספים מ־שנ״ם
לסולל־בונוז.
העברות השונות שנעשו
בשלוש השנים
האחרונות, השחושי
אירו
בידי סולל־בו־נה
חמישה מיליון
ל״י השייכים, בעצם, לשנ״ם. דבר זד, גרם
לגרעונות בקופת שנ״ם — אותם היא דרשה

מהממשלה לכסות•
הגילויים, שבאו במפתיע, נתנו ללסקוב
סיוע עצום. נוסף לטענה שלו, שמבחינה
עקרונית אין מקום לניהול כפול ומסורבל,
ועל כן יש למצות את זכויותיו החוקיות
של רשות הנמלים — באר, עכשיו הוכחה
שהחברה המיותרת ר,יא גם אכולת־שחיתות.
המלחמה, שנראתה במשך שנים כחסרה־סיכוי,
קיבלה תנופה חדשה. המיבצר ד,מתבדל
של חיפה החל מתמוטט. אבל נצחונו
של לסקוב אינו בטוח עדיין. הוא עצמו נשמע
אופטימי .״סיכויינו?״ הכריז השבוע,
״טובים. כי אנחנו צודקים — זה הכל.״
אחרי הירהור נוסף :״אם לא — לשום חוק
אין סיכוי.״
הדיון, שנערך השבוע בממשלה סביב
דרישתו של לסקוב משנ״ם להסתלה מנמל
חיפה, הוכיח מחדש כי עקרונות לחוד —
ופוליטיקה לחוד. דווקא שר התחבורה, שבתוקף
מישרתו עומד בראש מועצת המנהלים
של רשות הנמלים, קם להגן על שנ״ם.

במדינה
(המשך מעמוד ) 12
אלוף יפר, לא היסס: הוא קרא קטעים
מתוך הכרוז מעל לבמה. אולם השמים
קטעים מספר — כמו זה על המצב הביטחוני.
״חופש־הדיבור״ .בזה, לכאורה, נסתיימה
הפרשה.
אלא שלמחרת, כאשר יצא ברוך גויסו
מכיתתו, הותקף על־ידי אחד מתומכי תנועת
א״י השלמה בבית־סיפרו התיכון, שמואל
אהרונסון, שר,יכה אותו קשות, פצע את
גויטן בפניו.
היד, צורך להריץ את ברוך לבית־ד,חולים
— שם ניתפרו פניו.
״אל תצחק!״ הזהיר אותו הרופא ,״אחרת
ייפתחו התפרים.״
הגיב גויטן :״אם זהו חופש־הדיבור בארץ
— איזה חשק כבר יש לי לצחוק!״

תעלומות
ה חיילי ם
שיצאו אל ה כ פוי
גבולותיה החדשים של המדינה הרחיבו גם
את גבולות תעלומותיה. תעלומות הקשורות
בשלגים ובכפור היו עד כה נחלתם של
תושבי האלפים השויצרים, או חוקרי הקוטב
הצפוני. עתה הם נכנסו גם לתחום
התעלומות של האזרח הישראלי.
זה אירע לפני חמישה שבועות. בתל־אביב
היתד, הטמפרטורה מ־ 11 עד 23 מעלות, והחיילים
החונים במפרץ שלמה נהנו מחום של
25 מעלות.
אבל ברמת־הגולן ירדה הטמפרטורה עד
2מעלות וגשם, שטיפותיו גדולות פי כמה
מאלה המקובלות בארץ, שטף את הרמה.
השלג ביפה. אותו בוקר יצאו שני
חיילים מאחת מעמדות צר,״ל שעל החרמון.
היו אלה הטוראים רפאל וורצל 19 חייל
בשרות סדיר וניסים אפריאט 33 איש
מילואים. השניים, שהשלימו את משימתם
בפיסגת החרמון, הודאגו כניראה ממזג־האוויר.
הם לא המתינו להליקופטר שהיה
צריך להחזירם לבסיסם, החליטו, כניראה
להגיע לבסיס ברגל, דרך השבילים המושלגים
של פיסגת החרמון.
עברו מספר ימים עד שהתברר שהשניים
נעדרים. שכן בבסיס חשבו שהם שוהים על
ההר ואילו על ההר חשבו שהם הגיעו
לבסיס. לאחר שהסתבר שנעלמו לא היתד,
כל אפשרות להתחקות על עקבותיהם. השלג
כיסה עליהם.
הקירשמר. וורצל, הצעיר שבין השניים,
היה יתום רדוף גורל. המוות היכר,
במשפחתו שלוש פעמים. תחילה היה זה
אחיו הבכור שניפטר, לאחריו ניפטר האב,
תפרן של בגדי בית־חולים, וכשהיה וזרצל
בן 14 ניפטרה גם אמו.
הצעיר השקט אומץ על־ידי דודתו ובעלה,
הד״ר יחזקאל ואסתר הסגל, מתל־אביב.
חברו ,,איש המילואים היה תושב צפת.
גיסים אפריאט. עולה ממרוקו, השאיר בצפת
אשה וארבעה ילדים.
מיד, כשכל החיפושים אחרי השניים עלו
בתוהו, הועלתה הסברה כי השניים תעו
בדרך וחצו את הגבול. אולם בירורים, באמצעות
נציגי הצלב האדום, עם ממשלות
לבנון וסוריה, העלו כי לאלה לא ידוע
דבר על השניים.

הצופה ניזכר. לארבעת ילדי אפריאט
ולבני־משפחתו של זזרצל עדיין נותר שריד
תיקווה. תושב חיפאי ניזכר לפתע כי ב־23
בנובמבר, שלושה ימים לאחר שהשניים
עזבו את עמדתם בחרמון, הצליח לקלוט,
במטושטש בגלל הפרעות מזג־אויר, שידור
טלביזיה מדמשק.
עתה, הוא ניזכר, כי הופיעו בשידור
שני חיילים ישראלים, שסיפרו שעברו בטעות
את גבול הפסקת האש וניכנסו לכפר סורי.
הסיכוי היחיד לכך כי השניים הם אמנם
אפריאט וורצל היא העובדה שצופה הטלביזיה
החיפאי זוכר בבירור כי אחד
החיילים סיפר כי הוא אב לארבעה ילדים,
מצויירים בעובדות אלה ניסו אנשי הצלב
האדום לברר שוב עם הסורים אם השניים
מוחזקים בידיהם.
הסורים אפילו לא השיבו.
העומך הזר, 1552 ,

בצו השוסוים החמושים

הכיכר המרכזית של בית־לחם,
שעה קלה לפני תפילת חצות.
ברקע, משמאל, מתנשא מינדל־הפעמוניס של המסיוו. מאחורי הקהל ברחבה, נראים שני

מאת שלו כהן -ך* רדיו במכוניתי העביר את קולו של קריין
( ) רבת־עמון :״בית־לחם האבלה והשבוייר,
קידמה היום את פני חג־המולד. הליקופטרים
חגים מעל לעיר, ושלטונות־הכיבוש מרשים

להיכנס

על־פי

לצליינים ולמאמינים
רשיון מיוחד.״
כיביתי את הרדיו. בחוץ היו הרחובות של
ירושלים המיזרחית מלאים קולות של
שירה. שירה מתכתית, ששודרה מרמקולים
וקיבלה הד חלול מיוחד — מכיוון שהרחובות
היו ריקים.
גם התחנה המרכזית, מול שער שכם,
היתד, שוממה. רק ברציף אחד היו סימני־חיים:
הרציף שממנו יצאו האוטובוסים
הערביים לבית־לחם.
רק כעבור 45 דקות זז האוטובוס. היו בו
שלושה בחורים ערביים; שני זוגות ערביים
צעירים, ושלוש קבוצות של ביטניקים.
נטענו דרך סירטות לוואדי ג׳וז. שם ניקבעה
תחנה סופית ליציאת אוטובוסים לבית־לחם.
הנהג רצה לראות אם יש שם נוסעים, כדי
למלא בד,ם את האוטובוס שלו. אבל בוואדי
ג׳וז לא היו נוסעים. ארבעה אוטובוסים
עמדו בתור, ריקים•
יצאנו לדרך, בכביש הארוך והמפותל
המאריך את הדרך בחצי שעה. באחת
התחנות המתין זוג צעיר: יהודים הרוצים
להגיע לבית־לחם, למרות האיסור. הנהג
מכר להם כשימחה שני כרטיסים, והם
ניבלעו בין הביטניקים.
לפתע — מחסום. שני שוטרים דרוזיים של
מישמר־הגבול ניכנסו. הם לא חיפשו חבלנים.
״פי הון יהוד?״ שאל אחד מהם בקול רם.
שתיקה. השוטרים בחנו את פני הנוסעים.
הנהג השיב :״לא, מה פיש יהוד!״

״אין מצב־רוח:״

——— 1 <1111111111

** ה ״פלא, אם כן, שהשפה הנשמעת
ביותר בבית־לחם, על אף האיסור המפורש,
היתד, העברית?
בכיכר המרכזית, מול כנסיית המולד, הותקנו
פנסים צבעוניים וזרקורים. הם האירו
ישימון מרוצף, אשר גם בשעות־השיא, סמוך
לחצות, נישאר ברובו ריק מאדם. תושבי
בית־לחם, שנהגו למלא את הרחבה מדי שנה,

אוטובוסים מוארים, ולידם מכונית נוספת. באוטובוסים אלה הותקנו תאי־הטלפון הניידים.
כבל־הטלפון לירושלים נותק על־ידי חבלנים, בשדה מחוץ לעיר. תאי־הטלפון הניידים הותקנו
במיוחד על־ידי הדואר הישראלי לשימושם של כתבי החו׳י, כדי שיוכלו לדחח במהירות.

העדיפו להישאר בביתם .״אין, מצב־רוח״,
הסביר מתקן מכשירי־חשמל, שעקב מפתח
חנותו אחר תנועת השוטרים והחיילים .״חוץ
מזה — אם יקרה משהו, יעצרו כל ערבי
בסביבד״ למה לנו צרות?״
לא רק הנוצרים של בית־לחם נישארו
בבתיהם. גם תושבי הגדה והנוצרים הישראליים
לא באו. בגלל קריאות־החרם מעמאן?
מחשש התקפה של אל־פוזח? כהפגנה
ספונטאנית נגד הכיבוש הישראלי?
ואילו התיירים הנוצריים, אשר משרד
התיירות ראה אותם בדמיונו באים בעשרות
אלפיהם — גם הם נימנעו מלחגוג השנה
בבית־לחם.

טראח! טראח! טראח!
שני קוואסים, בתלבושתם התורכית הססגונית,
צעדו בכבדות אל תוך הכנסייה,
כשהם מכים במטות־השרד שלהם, כדי לפנות
דרך לאורחים החשובים מאוד: אלוף
עוזי נרקיס ופמלייתו.
אילו בא האלוף ושלישו, למשל, מילא.
אבל כבודה כל־כך גדולה של לובשי־מדים!
,הכמרים והכוהנים לא שמו לב לכל אלה.
הם ניהלו את התפילה כפי שניהלו אותה
בשנה שעברה, או לפני אלף שנה; וכפי
שבוודאי ינהלו אותה בשנה הבאה או בעוד
אלף שנים.
והעיקר שכולם יהיו שבעי־רצון. הישראלים
יכולים לטעון, לניצחון, מעצם קיום
התפילה בשלום. הערבים יכולים גם הם
להתגאות — כי החרם הצליח.

כרטיס״כניסה כשד דולאר
ך * כניסהעצמה היתר, מלאה. גם בד.
| | שלטה ברמה השפה העברית. אולי
מפני שאלה שאינם דוברים עברית שתקו,
בנסיון להתפלל.
ניכנסתי בעזרתם האדיבה של שני רוכלים
אלגנטים, שעמדו ליד המחסום, אשר נישמר
בקפדנות על־ידי השוטרים. בידיהם החזיקו
גלויות צבעוניות של הכנסייה הקדושה —
אבל מכרו כרטיסי־כניסה. שני דולאר ברטים.
איך קיבלו את מלאי הכרטיסים? פשוט:
המוזמנים המקומיים, שהחליטו להחרים את
הטכס, נתנו להם את כרטיסי־ההזמנה.

״למה העס לא בא ״:
חצר החיצונית של הכנסייה ר,צ־

*4טופפו כמה כמרים, לבושים בגלימות
החומות הארוכות של מיסדר הפרנציסקנים.
אחד מהם דיבר עברית רהוטה. היה שמונה
שנים בנצרת. הוא זוכר את בית־לחם של
השנים הקודמות .״היתד, שימחה, היה דוחק,
היו המונים. עכשיו יש — סדר״ .יותר מדי
סדר. בדיוק כמו בביקור האפיפיור בנצרת.
הוא עבר את כל העיר, ואחר כך שאל:
איפה העם? למה העם-לא בא?״

ערבי, שעורר את חשדותיו

של שוטר זה, הובל לחקי•
• 11111
רה מיידית אל תחנת המשטרה שבמקום.

היא והוא !

במרינה

היא מחליקה על־פני הים
ה 1א מחליק על־נניך מבלי טתח 1ט ב1
מזלות נבו או ת שחורות

זכה במשאל העם 1967
כסכין הגלוח המובחר
הנאתךכ פו לתומכוכלו ! כי
בד שבד ש

לדכבדח די ק־

ח די ס כנ ס ר

תכת חו ת
אותו מקבל

אתה

חינם!

!/כ שיו דיספנסרשל 7סכיני.בלוח ( 1+6חינ ם)

1968 תהיה אחת השנים הקשות ביותר
של מדינת ישראל.
#הרוסים יעשו צרות ומכינים מזימה
חדשה במרחב.
לא רק לישראלים, אלא גם לאמריקאים,
יהיו צרות, השנה.
מלחמת וייט־נאם לא תסתיים ב־
. 1968
כך, לפחות, מנבא האיצטגנין מספר 1של
המדינה, האנס צווייגר.
״מד, שמדאיג אותי יותר מכל זה הרוסים.
לפי הכוכבים, הם עומדים במזל שלנו.
כוכב הרוסים, הוא צדק (יופיטר) ,עומד ומשפיע
על שבתאי (סאטורן) ,כוכב היהודים.
״את הצרות של האמריקאים, לעומת זאת,
אני מסיק ממצבו של כוכב האמריקאים,
כוכב־חמה (מרקורי) ,הנמצא במעלה אחת
עם השמש, בלוח־ד,כוכבים.
ל א. איי— איי— אי י .״היוזמה המדינית
תהיה, ב־ , 1968 בידי הערבים,״ ממשיך
צוזייגר את נבואותיו
השחורות .״הרוסים
אף יתמכו בהם יותר
מאשר בעבר. אני
גם חוזה מזימה רוסית
שתהיה מסדנת
נגד ירושלים.
״כוחו של האו״ם
יחלש. הכוכב צדק
נמצא בירידה. אבל
למרות הכל קיימת
אפשרות כי בתחילת
1968 נגיע, באמצצווייגר
עות
האו״ם, להסדר
כלשהו עם הערבים.
״גם המצב הכלכלי בישראל לא יהיר,
איי־איי־איי,״ מוסיף האיצטגנין הישראלי,
בדייקנות מדעית .״עלייה לא תהיה. אני רואה
התנגדות הולכת וגוברת לממשלה. זד,
לא יהיה טוב, כי לא נהיר, מלוכדים.״
אפשר כמובן לעבור לסדר־היום על נבואותיו
של צווייגר בחיוך קל — אלמלא ניבא,
בהורוסקופ שלו ל־ , 1967 את הנבואות
הבאות:
מצב קשה בארצות־הברית. אמריקה
תגביר את המאמץ המלחמתי מזייט־נאם.
#השפעתה הפוליטית של צרפת תעלה
בזירה הבינלאומית והיא תיקח חלק, פית־אום,
בענייני עולם שלא נוגעים לה.
#סין תהיה תוקפנית יותר מכפי שהיתר.
בעבר.
המצב הכלכלי והמיסחרי בישראל לא
ישתנה, וזה יהיה מדאיג.
וכל הנבואות הללו התקיימו.

דרכי־חיי

למד

הנהלת5
חשבונות במכון

ל בי)י

הנערות שאינן יכולות
לה ס תי ראת גילן

* קור ס בוקר מזורז
סוג ג׳
* קור ס ערב י סודי
סוג ג׳
* קור סלמתקד מי ם
סוג ד׳

בנות השבטים בקנייה שבאפריקה
נוהגות לענוד זוג עגילים נוסף על
כל שנה משנות חייהן. אפשר לדעת
את גילה של נערה על־ידי ספירת
העגילים התלויים על אזנה. למזלן,
מנהג זה בטל ברגע שנערה מתחתנת.
אחרת — לא היו נשי קנייה
יכולות להסתיר אי־פעם את גילן הא
מי תי ...הגיל אינו חייב להדאיג
שוב אשד. בדורנו, כשעומד לרשותה
אמצעי כה יעיל לשיפור המראה
כמו גרבי ״מרטי״ .גרבי ״מרסי׳,
משפרים את חיטוב הרגל ומעניקים
הופעה זוהרת בכל שעה. בחרי לעצמך
בין שישיית ״מרסי״ השימושית
לבין הגרבונים ״מרסי״ או ה־מיני־גרבונים
״מרסי״ ,המשחררים
אותך מלחץ החגורה והביריות.

הפתיחה 11.1.68 :

ב שיט מאח עו תבבד בי

בעזרת ספרי

לגיא

תל־אביב, רחוב סמולנסקין ,7
מפנת בן־יהודה .90
רמת־גן, שידרה הילד 711 על־יד
קולנוע ״אורדע״.

^7ש30

ה מבי ט מגבוה

ד,צבעי הירושלמי עווד אל־אחמד הוא
איש שמח־לב וזריז, אך מוכר,־גורל: הפועל
הגוץ והשמנמן הוא קיטע יד ימינו.
משום כך שומר הוא על ידו השמאלית
מכל מישמר. וכאשר הוא מבצע את מלאכותיו
— אין הוא מסתכן כרוב חבריו
למיקצוע, ואינו מתרשל בעבודתו.
עד לשבוע שעבר — כשחברו ראג׳ב,
חייט מן העיר העתיקה, ביקש ממנו לצבוע
את חזית החנות שלו.
עודד הירהר, הירהר, והגיע למסקנה
שמוטב לו לצבוע את החנות בשעות הערב:
או אין אנשים בסביבה ולא יטפטף צבע
על העוברים ושבים. משום כך נטל עם רדת
החשיכה את הסולם והמברשות, וניגש
לעניין.
ואז בא השטן — בדמות מכונית —
והפריע לו.
המכונית הגיחה מן העיר החדשה ועצרה יבחינו בדיוק מתחתיו, מבלי שיושביה
בסולם המוצב על המידרכה ובאיש הרכון
עליו.
עווו דאג נורא :״חשבתי שהצבע יטפטף
על גג המכונית,״ הוא מספר .״משום כך
הסתכלתי כל הזמן למטה.״
היד.זד, מבט הרה־אסון.
לפתע ניצתה סיגריר״ בתוך המכונית,
והצבעי הנידהם הבחין בחזה נשי חשוף
— ובגוף גברי מעליו.
״הסתכלתי שוב — ואז עברה מכונית
אחרת והאירה פנימה.
״ראיתי כל מה שקורה שם. נבהלתי נורא,
עזבתי את הסולם ונפלתי.״
וכך נשברה גם ידו השמאלית של תצבעי,
קיגזע יד הימין.
העולם הזת 1582

קודחע

מ רי• וארק&ומות לרחל המוחלת: אני אוהבת צעירים אך
סרטים הוא הולך
הוא הלך כשדות (הוד, תל-אביב;
ישראל) זה היה הספר הישראלי הראשון
על מלחמת השיחרור ותקופת הפלמ״ח. זו
היתד. הצגה מצליחה שהוצגה במשך שבים
על במות ישראל בבימויו של הבמאי יוסף
מילוא, ועכשיו כל זה הפך לסרט. בהתחשב
בייחוס הגדול, לא נעים לכתוב עליו
ביקורת, ואני מעדיפה לתאר בפני הצופה הפוטנציאלי
את הסרט כמו שהוא, ולהשאיר
את הביקורת לשיפוטו העצמי.

הדיאלוגים :
מנהל בית־הספר ״כדורי״ :״על שלושה
דברים העולם עומד — על חקלאות, על
חקלאות ועל חקלאות.״
תלמיד בית־הספר :״ואני אומר: על שלושה
דברים, העולם עומד — על הפלמ״ח,
על הפלמ״ח ועל הפלמ״ח״ (צחוק רועם).
אורי (גיבור הסרט) :״היי, שמעי.״
מיקה (הגיבורה) :״אני לא שמעי, אני
פוקסטרוט.״

העלילה :
בין השמעי, הפוקסמרוט והפלמ״ח מתרקמת
האהבה בין אורי בן־המשק, ומיקה,
שבאה לקיבוץ עם ילדי טהרן. ההורים של
אורי עומדים להיפרד, חברי המשק לא מקבלים
אותו יפה כשהוא חוזר מכדורי, הוא
מרגיש את עצמו מנוכר ולכן, כפי שהוא
מסביר לאמו, הוא מחליט להיכנס עם מיקד,
לחדר־משפחה.
הם לא מספיקים לחיות יחד אפילו מספר
ימים ואורי נקרא לפלמ״ח. מיקה נשארת
לבדה; וכשהיא מגלה שהיא בהריון,
ושאורי לא מוכן לוזתר על הפלמ״ח למענה,
היא צועקת שכאן זה כמו בטהרן ומחליטה
לעזוב.
ברגע האחרון היא מתחרטת. היא מספרת
בשמחה לאביו של אורי שהחליטה
להישאר, אלא שבינתיים אביו של אורי, והקהל
יחד עימו, יודעים שאורי נהרג. אפקט
דרמאטי גדול נגרם על־ידי זה שמיקה עדיין
לא יודעת על כך והיא ממשיכה לדבר:
״אורי יחזור,״ היא אומרת ,״והכל יהיה
טוב, אנחנו נחכה לו, הוא יגיע עוד מעט.
אני יודעת שהוא יגיע.״

והנני

הכימוי :
אורי מגיע למשק מכדורי. המצלמה בעננים•
מוסיקה מבשרת רעות. המצלמה יורדת
לעיניו של אורי. מבט מבועת מבשר רעות.
כולם בטוחים שהקיבוץ נשרף, משהו נורא
קרה. המצלמה מסתובבת ומראה את הקיבוץ•
מתברר ששום דבר לא קרה. בתים,
שבילים, ציפורים.
אורי מתקרב לבית־הילדים. המוסיקה שובי
מבשרת. המבט שלו עוד יותר מבועת. המצלמה
עולה שוב לשמיים, שכוסו על־ידי
עבים קודרות וחוזרת שוב לעיניו המבועתות
של אורי. יש הרגשה שכולם מתים
שם, בבית־הילדים, אבל כשהמצלמה מסתובבת,
רואים שיש שם ילדים חמודים,
ואיש גדול משגיח עליהם.
אורי נכנם למיקלחת. מוסיקה. מבטים
נוראים של החברים הערומים. המצלמה מתקרבת
לעיניים שלו, מתרחקת. מתקרבת לעיניים
שלהם, מתרחקת. לא רואים את העבים
הקודרים, אבל בטוח שהם מתקבצים
אי־שם מעל למקלחת. אורי יוצא מהמקלחת.
וכן הלאה וכן הלאה. רק לפני הסוף,
כשמוגשת בחבילה חצי שעה של הוזי־פלמ״ח־סוער,
האווירה הופכת פחות דרמא-
טית ויותר סוערת.

המשחק :
קשה לדבר על המשחק בסרט. אסי דיין
משחק כל הזמן. רק שהמצלמה קופצת כל
כך הרבה מעיניו המבועתות לעבים שבשמיים,
עד שקשה לראות את זה.
אירים יוטבת נראית כמו שחקנית מבטיחה•
לימדו אותה מהר מאוד את האינטונציות
של התיאטרון העברי והיא מצליחה
בכישרון רב להראות כמה זה מגוחך.

המוסיקה :
מבשרת ללא הרף רעות.
והשאר נתון לשיפוטו הבלתי־משוחד של
הקהל.

חטא, פדויד ועונש

יצאנית הצמית ־ (ארנזון־דוד, תל-
אביב; צרפת) בתור סרט, אחד מרבים,
המגיע לבד קולנוע בתל־אביב זהו סרט טוב.
העולם הזה 1582

** ורם ככר מכירים אותה בעל־פה.
^ יודעים מה היא לובשת ומה היא לא
לובשת, ואיך היא במיטה ואיך היא
באמבטיה ואיך היא עם גברים ועם נשים,
באופן אינטימי ולא אינטימי, והנה אפשר
לראות גם אותה בגודל טבעי: מיריי דארק,
שהגיעה השבוע לישראל.
ובכן באופן טבעי לא ניראה שיש כל כך
הרבה מה לראות בה. היא רזה מאוד,
שטוחת חזה ושטוחה בכלל, ומוכנה לדבר
הרבה על אופייה המיוחד והטוב, אך מסרבת
לאמר מילה על החיים שלה.
״אני גאה בזה שחיי הפרטיים נשארו סוד
פרטי שלי ואיש לא יודע עליהם,״ היא
אומרת, כששואלים אותה עם מי היא חיה.

בתור סרט של הבמאי לואי בונואל שזכה
בפרס בפסטיבל וונציה זהו סרט רע.
הוא טוב משום שהוא מתאר בצורה מעניינת
את כל התסביכים המודחקים של אשד.
הסובלת מקרירות מינית.
האשד — ,קתרין דנב, חיה חיים טובים
ונעימים, בדירת־פאר עם בעל מסור ואוהב
ורק בלילה, בחלומות, כשהיא ישנה לבדה
במיטתה, היא רואה את עצמה מושפלת,
מוכית, מכוסה בבוץ, קשורה לעץ, מופשטת
עירומה על־ידי גברים אלימים וגדולים.
כמו שהסביר פרויד רוב הנשים נותנות
לרצונות המודחקים שלהן לצאת בחלומות
בלילה, וממשיכות בחייהן הרגילים ביום.
הגיבורה שלנו אינה מסתפקת בחלומות.
היא מוצאת כתובת של בית־זונות והולכת
לעבוד שם, להשפיל את עצמה בפני גברים
מכל המינים.
לתוך הפסיכואנליזה הפרוידיסטית נכנס
גם עניין החטא והעונש הנוצרי, בעזרת
פלש־בקים לעבר הרחוב שלה, כשהייתה ילדה
קטנה וגבר מהשכונה ניצל את תמימותה.
בסופו של דבר הנערה מרגישה את עצמה
מטוהרת ומוכנה לשוב לחיים רק לאחר
שהגיעה לשיא ההשפלה וקיבלה את מלוא
העונש על כך.

אבל אם שואלים אותה מה היא חושבת
על החיים — על זה היא מוכנה תמיד להגיד,
כי מתחת לשיער הבלונדי המכסה
אותה לחלוטין יש לה הרבה מחשבות.

סו רכה אנשים מחפשים איזון ב־
חיי־הנשואין,״ היא אומרת ,״אני לא
זקוקה לזה. אני טיפוס עצמאי, לא משתעממת
אף פעם ויכולה לחיות לבד. זה לא
מפריע לי.״
יש לה בית בן שלוש קומות ושבעה
חדרים הנישקף אל הסינה. בבית הזה יש
לה שלושה חדרי אמבטיה, שלושה מטבחים,
ארבע מרפסות, שתי ספות, פריז׳ידר, גז
ומאתיים תקליטים.
״לעת עתה הוא ריק, אבל אני עוד אמלא
אותו.״ היא מסבירה, ומספרת שבינתיים
מסתובבים שם המון אנשים שכל הזמן
מבשלים בשלושת המטבחים ומתרחצים
בשלוש האמבטיות.

עם ובלי

ך * יא איהכת נכרים משעשעים, וו
| אינטליגנטים אבל היא מעדיפה אותם
גם ינ״ם, בכל אופן תנאי ראשוני זה שיאהבו
אותה, אחרת היא לא רוצה אותם.
״אני בחורה חופשייה ומפוכחת,״ היא
אומרת ,״אני מצטלמת בכל הסרטים שלי
צילומי־עירום ואני לא מתביישת בזה. הצילומים
לא משעשעים אותי אבל אני עושה
אותם כיוון שיש מעטי מאוד נשים שכשהן
ערומות הן נראות אסתטיות. חוץ מזה זה
חלק מהמקצוע.״
בכל אופן היא לא מתביישת גם להיות

לבושה כשצריך. היא ידועה כאחת הנשים
האלגנטיות בפאריס ובהצגת הבכורה של
סרטה בארץ היא הופיעה בחליפת סאן לורן
מיוחדת במינה.
כל מי שראה אותה כאן שאל אותה כל
מיני שאלות על עצמה ועל חייה ואני
שאלתי אותה מה דעתה על דה־גול. היא
ענתה לי :״הוא זקן מדי. אני אוהבת גברים
צעירים יותר, וגם אותו הייתי מעדיפה קצת
יותר צעיר.״

מי שמכיר את בונואל ואת סרטיו —
יתאכזב מאוד. אין כאן שום דבר גאוני,
שום דבר מרעיש. זהו סרט בינוני לגמרי,
עשוי בצורה בינונית, וכשביום מן הימים
יגיע הנד, סרטו הגדול ביותר מלאן החבלה
אפשר יהיה לעמוד על ההבדל.

מחפ שים
אתהמט מון

פודה של פילגש (בן־יהודה, תל־אביב;
צרפת) כשבעלה של קטי היפה (מיריידארק)
נהרג בתחנת־רכבת על־ידי גדוד של שוטרים,
יולדת קטי עצמה את בנו הבכור.
אבל הבעל לא מת לש>זא. הוא השאיר
,אחריו חבורה של גנגסטרים ורכוש של
אלפי דולארים מהשוד האחרון שלו.
הילד של קטי עוד לא נגמל מלינוק,
וחבורת הגנגסטרים כבר מנסה לפתות אותה
לגלות איפה הכסף.
קטי לא מוסרת כלום. להיפך, היא לוקחת
את התינוק הקטן שלה, את חברתה
היפה, שגם היא אם לתינוק חדש וקטן,
אל ההרים, ובין הנקה
ושתיהן יוצאות
להנקה הן מחפשות את הכסף האבוד, וכל
הגנגסטרים כמובן בעקבותיהן.

מיריי זארק במלון
הילטון בוזל־אביבב־תלבושת
האופנה האחרונה, חולצח ב סי מון
רוסי ומכנסיים עם פסים רקומים. למעלה,
מימין, בסצינת־עירום מתוך סודה של פילגש.

בילוי משעשע לאחר־צהריים גשום.

יומן החד שו ת
)¥כשהבימה החליטה להשתתף בהסר־טת הדיבוק, ויתר מנחם גולן על החלום
הישן שלו להסריט אותו סרט. כשהביטה
ויתרה על העניין, לאחר שנתגלה שהמפיק
הגרמני, ד״ר שאפה, הוא נאצי־לשעבר,
החליט אלכם מסים לפנות אל גולן ולהציע
לו למהר ולעשות את הסרט לפני
שמישהו אחר יפול על הרעיון. אבל הפעם
גולן מסרב. כבר היו לו מריבות עם ישראל
כקר על שני קוני למל, כבר היו
לו מריבות עם תסריטאי, ישראלי על הגולם,
וכיוזן שהוא יודע שאילן אלדד ושרגא
פרידמן החליטו, למרות הבימה, לעשות
את הסרט עם המפיק הגרמני — הוא החליט
לחסוך לעצמו מריבות נוספות ולוותר על
העניין.
לא ברור אם הרשימה בהעולם הזה
( ) 1580 עזרה או לא — בכל אופן, צה״ל
משתתף עכשיו במלוא כוחו בסרט האיטל־קי־ישראלי
חמישה ימים בסיני. יש טנקים,
תוחים, הליקופטרים, כל מה שצריך. מה
שחסר שם זה רק כסף. לכן הגיע ארצה
המפיק האיטלקי, המנסה למצוא מימון.

סיטח ־ כן או ראי
אנשים שמפנייה — לא ;
קוני א ק — 3ן
השדרנית

בערב־שאלות־ותשובות נשאלה
חגה זמר מדוע לא התפטר
אחרי שהממשלה גינתה אותו. ענתה זמר:
״גם (שארל) דה״גול לא התפטר אחרי
שממשלת ישראל גינתה אותו יותר
רגיש היה ד״ר ישראל אלדד־שייב, המטיף
למלכות־ישראל. בערב־ראיונות בנתניה,
כאשר הסביר ח״ב אורי אכנרי את
הסכנות הדמוגרפיות הכ״וכות בסיפוח ה־

משה דיין

פ סו קי השסע
>• יצחק רכין, בהסבירו מדוע
לא בחר בקריירה פוליטית :״כשאתה
בצבא, אתה מתחנך להילחם
באויבים חיצוניים; בפוליטיקה —
אתה נלחם רק ביהודים.״

• שגריר ישראל כקנייה,

זאב לוין, על מדיניות הייצוא הישראלית
:״ארצות אחרות שולחות
ייצוא; אנחנו שולחים משלחות של
ייצואנים.״

• הסופר האידישאי יצ

כשביס־זינגר :״כשאדם
מחליף את אשתו, אין זאת טרגדיה;
אך כשהוא מחליף את שפתו, ברוב
המיקרים זאת טרגדיה.״

• העיתונאית כלה אלמוג,
על רבקה מיכאלי :״ללדת ילד מחוץ
לנישואין זו לא בושה — אבל גם
כבוד גדול לא!״

שטחים לישראל, קפץ אלדד (שהופיע בחלק
קודם של התוכנית) ממקומו בקהל, הפריע
לנואם בקריאות רמות. אבנרי החל להתוזכח
עימו, אך שייב לא הסתפק בכך, עלה על
הבמה והאשים את אבנרי בכך שקרא לו
בשמו הקודם, ד״ר שייב, ולא בשמו העברי,
אלדד ,״כדי לרמוז שאני יהודי גלותי.״ ה־דו־קרב
נמשך שעה ארוכה, כאשר גם אב־נרי
חזר לבמה, והקהל התערב בקריאות־ביניים
סוערות לכאן ולכאן # .את המערכה
על ניתוחי־מתים חידשו בשבוע שעבר
אלמונים שחתמו בשם הנוער היהודי באמריקה
ושיגרו למנהל בית־החולים בתל־השומר,
הד״ר חיים שיכא, מכתב השמצות
ואיומים חסר־רסן שאיחל לו, באם
לא ישים קץ לניתוחי־המתים, ש״ידיך ישותקו,
עיניך יעתרו ובשרך ייחתך חי.״ #

יחם יותר אנושי ליריבים גילה ראש עיריית
רמת־גן, אכרה קריניצי. בחנוכת מר־כז־הבידור
באגם שבפארק הלאומי שלו, הוא
הזמין גם את חברי האופוזיציה במועצת
העיר להסב על שולחנו, כיבדם כיד המלך.
אבל קריניצי עצמו סרב לשתות שמפנייה,
תבע במפגיע קוניאק. וכשהוגש לו קוניאק
צרפתי, עמד על כך שיוגש לו קוניאק ישראלי
דתקא. אחרי האידיליה הזאת הוא הבטיח
לכבד להבא את יריביו גם בישיבות
המועצה, בתנאי שיתנהגו יפה. אבל לא במשקאות
חריפים, אלא בתפוחי־עץ.

בחורף — עובדים ;
בקייץ — נ חי ם

לבמאי מגחם גולן היתד, בעייה רצינית.
הוא סיים את הסרטת טוביה ושבע בנותיו.
במשך שבוע שלם עבדו גולן, שמואל
רודנסקי וצוות טכנאי הקול על הלבשת
הקול על התמונה של הקטעים בהם מופיע
טוביה־רודנסקי. הם עבדו יום־יום משך 20
שעות, כדי להספיק לגמור את ההקלטה עד
מועד נסיעתו של רודנסקי להופעות בגרמניה.
יום אחרי גמר ההקלטה ואחרי שרו־מסקי
כבר נסע, נזכר גולן שהוא שכח
להקליט משפט אחד. איך פותרים בעייה

עמוס קינן

הממונה לשעבר על
שרותי־הבטחון,
חבר התנועה __
למען א״י השלמה

השניים גם יענו לשאלות הקהל.
כרטיסים להשיג החל מהיום במשרד ״רוקוקו״ ,וביתר משרדי הכרטיסים בעיר.
כדאי״להקדיםברכישתכרטיסים
כזאת? מנחם גולן פנה לשחקן־זמר חקיין
גדי יגיל, כדי שזה יחקה את קולו של
רודנסקי, במשפט החסר # .וזאת לא ה־בעייד,
היחידה שגדי יגיל פותר לבמאי־סר־טיס.
בסרט נס בעיירה, בבימויו של ליאו
פילר, היה צריך להקליט שיר של ילד
המחקה רבי. חיפשו וחיפשו ולא מצאו ילד
שמסוגל לחקות רבי. לבסוף לקחו שוב את
גדי יגיל, כדי שיחקה ילד שמחקה רבי• .
מה עושה הקומיקאית רחל אטאס כאשר
היא צריכה לשחק תפקיד רציני? בנס בעיירה
צריכה רחל לשחק תפקיד של אם רצינית.
כדי לפרוק את עודף הצחוק שבה, נאלצת
רחל לבצע את תפקידה פעמיים: פעם אחת,
לפני ההסרטה, בצורה קומית, ופעם שנייה,
לפני המצלמה, ברצינות # .המפיק של הסרט
המטרה טיראן, אריק דיכנר, יצא
בשבוע שעבר מאילת בג׳יפ למרחבי הנגב
כדי לשכור מאחד השייכים הבהזיים מספר
גמלים לצורכי צילום. אריק לקח איתו את
כוכבת הסרט, אתי אולמן. כשראה אותה
השייך, הוא רצה לודתר על 20 שקי הסוכר
ו־ 20 שקי הקמח שהובטחו לו תמורת הגמלים,
היה מוכן למסור את כל עדר הגמלים
שלו ובלבד שיתנו לו את אתי לאשה.
העסק לא יצא אל הפועל • .מה שכן יצא
אל הפועל זאת פגישה בין האילתי רפי
גלסון, הכותב עכשיו תסריטים באירופה,
לחברו הוותיק מאילת, זמר ד,שנסונים פייר
ברוד, שנשא בינתיים את השחקנית אנ*ק
איימה (גבר ואשה) .נלסון מספר שמה־נישואין
האלה יצאה לברוך, בין השאר,

מכונית רולס־רויס שחורה ומהודרת.
ובמה נזכר משה שמיר בהצגת הבכורה

• בבאר־שבע

של הסרט הוא הלך בשדות? שחנהמרץ,
שהיתר, מיקה בהמחזה הראשונה של הוא
הלך בשדות, ב־ , 1947 ישבה אז, אחרי הצגת
הבכורה, מאחורי הקלעים בקאמרי וקראה
את הספר הפורנוגרפי חוג הסרטן של הגרי
מילר • .אמנית אחרת, מלכת הריקוד
המודרני מרתה גרייהם, המבקרת עתה
בארץ, לא יכלה להסתיר את אכזבתה. היא
הלכה לבקר את גיא בן־הינום במיזרח ירושלים
ונדהמה. היא תמיד היתד, בטוחה ש־הגיא,
שנתן את שלו למילה גיהינום, הוא
עמוק, חשוך ועולה בלהבות, והנה היא
ראתה גיא רדוד, פורח ומכוסה שיחים• .
והפסנתרן פרנק פלג, שנתן לפני 30 שנה
את הרסיטל הראשון לפסנתר בהיסטוריה
של דמשק, נזכר השבוע כיצד התאכזב מדויד
רמז המנוח, שהיה שר־ר,חינוך בתקופה
שפלג היה מנהל המחלקה למוסיקה במשרד•
פלג, שביקש להנהיג בחינות למורי־מוסיקה,
נתקל בסירוב של רמז. כשהיקשה
פלג ושאל את רמז אם היה מרשה לרופאים
בלתי־מוסמכים לעבוד, השיב לו רמז:
״מפונים מזוייפים עדיין לא מת שום אדם!״
• רגוע כיום הוא לוחם הצנחנים הידוע,
מאיר הריציץ. הוא חי לו בשקט במשק
הגלילי שלו עם מאתיים פרות. את דרכו
עם חיות התחיל עוד בילדותו, במקום הולדתי׳
המושב רשפון. שם היו לו ארנבת,
קיפוד וכמה עכברים לבנים # .מה שמרגיז
לאחרונה מאד את לוחמי אל־פתח זה שמביאים
אותם להוצאת פקודת־מעצר לפני
שופטות, כמו הדסה כך־עיתו. הם הביעו
את דעתם שזה מספיק גרוע ליפול בידי
יהודים, אבל עוד להישפט לפני יהודיות!

• בכפר־אתא

ביום רביעי 3 ,בינואר, בשעה 8.30בערב,
באולם בית־העם, ירצו

ביום שישי 5 ,בינואר, בשעה 8.30בערב,
באולם אמפיתיאטרון, ירצה

שלום כהן
ואלפס מפיס

ח״ב אורי אכנרי

(מהתנועה למען הפדרציה)
על הנושא:
ההבדל בין לח״י ואצ״ל
לבין ״אל־פתח״

חבר־הכנסת.
יו״ר תנועת
העולם הזה —
כוח חדש

בקולנוע ״תל־אביב״

בלי סוכר
בלי קמח

• ברמת־גן

אי ס ר הר אל

אורי

אבנר׳

הוויכוח הפומבי יתקיים ביום שישי 12 ,בינואר , 1968 בשעה 8.45 בערב,

משך עשרים השנים בהן קיימה ברית־המועצות
(ופעמיים לא קיימה) יחסים עם
ישראל, שרתו שם שבעה שגרירים, מגולדה
מאיר עד בתריאל כץ. כש-
נתבקשו השבוע לספר משהו על קורותיהם
במוסקבה, גילו כמה דברים די מעניינים.
גולדה, למשל, הסבירה מדוע סרבו הרוסים
בזמנו לשלוח סולנים לקונצרטים בארץ. היה
להם תירוץ די מקורי. הם הסבירו שמכיתן
שהנגנים מופיעים בחורף, הם מחוייבים לנוח
בקייץ, ולכן אין פשוט אפשרות פיסית להביאם
לישראל • .אלוף יוסף אבידר,
שהוא כיום מנהל רשות החברות הממשלתיות,
נזכר דוזקא בארוחת־ערב עם ניקי־טה
חרושצ׳וב, שנמשכה שבע שעות
תמימות. תמימות אבל לא יבשות. כי בהמשך
הארוחה המאראתונית הזאת נאלץ אבי־דר
לטעום מ־ 36 יינות שונים. אם לשוב לגולדה,
הרי מגיעה לה, ללא ספק, הזכות
על גילוי־השבוע. היא גילתה שכאשר משה
דיין מאם פעם במישרד החקלאות, היתד,
לה הצעה מקורית בשבילו. להיות שר הסיוע
הישראלי למדינות מתפתחות באפריקה
ובאסיה.

היום, יום רביעי 27 ,בדצמבר, בשעה
8.30 בערב, בקפה עצמאות, גן המלך
דויד (מאחורי קולנוע אורדע) ,ירצה

בעד:

נגד:

על הנושא:

ממשלת המחדל הלאומי

שלום -או
פצצה גרעינית

האיש שזיעזע את כל המדינה

ך * מזל כגד כי. כמעט כל
ן \ היה לי מזל. דוזקא לפני הסוף,
שיש לי מזל — הוא בגד בי
בצורה עיוורת וגרם לתפיסתי
שהוצאתי מהקבר הטרי שלה.
בהתחלה חשבו שאני איש אל־פ׳תח.
אחר־כך היו בטוחים שאני רוצח.
איש לא היה מאמין שיש עסק עם חולה.

החיים לא כשחשבתי שוב פעם
עם גוויה

״אני לא משוגע1״
ך* כגסתי את עצמי לתוך בוץ ואני

ן | מספר עכשיו את הסיפור האמיתי שלי.
זה לא במה שמאשימים אותי, זה פשוט
סיפור־חיי.
אני כמו חייה שניצודה במלכודת. אבל אני
לא משוגע. אני לא מיפלצת!
הוצאתי כל מיני ילדות מבתי־קברות
ולקחתי אותן אלי הביתה ושכבתי איתן.
בבית, גם היה לי מכשיר, מין מלקחיים
כאלו כמו שיש לגניקולוג. אני מתבייש

אלפרד שטו•!־
לספר את זה, אבל בעזרת המלקחיים האלה
שכבתי עם הגוויות שהבאתי הביתה.
וכשלא הספיק לי הזמן להחזיר גוויה של
ילדה אחת לבית־ד,קברות, קברתי אותה
בחורשה לא רחוק מהבית שלי.

״אין זי עודף הורמונים:״

י ־ ן -אלפרד ששייר ושומה, בשעה שהובא השבוע למשפט
להיכנס לשום חדר. לא רצו אפילו לכבד
אותי בסיגריה.
כולם הסתכלו עלי כעל מוכה אבעבעות
שחורות והתרחקו ממני.
בכלא רמלה היו לי הרבה בעיות. בהתחלה
אף אחד לא רצה שאהיה בחדר שלו.
חוץ מזה, המקום היה מלא ונאלצתי לשכב

נולדתי בגרמניה. בגלל הצרות של המלחמה
והרדיפות של הנאצים אני חושב
שהפכתי להיות נקרופיל.
אני רוצה גם לתבוע את הממשלה הגרמנית
כדי שהיא תפצה אותי בכסף על
המחלה שלי ואולי בעזרת הכסף הזה אוכל

בארץ, השאירו לי את הדירה בכפר־סבא
וחזרו לגרמניה, שם גם מתה אמי המאמצת.
כשנודע לי על מותה, קיבלתי מכה קשה.
אהבתי אותה כאילו היא היתר, האמא האמיתית
שלי. לא יכולתי להתנחם.
אבי המאמץ שלח אלי מפעם לפעם כספים,

הואגיס עשו ממו׳
1הדו 1 3
עם מיזרון על הריצפה עד שפינו לי מיסה.
אחרי זמן מה, לקחו אותי להסתכלות
בבית־החולים הממשלתי באר־יעקב, לבדיקות
אצל הפסיכאטר ד״ר ראובן מאיר, מנהל
בית־החולים.
בבית־החולים, הרופאים שבדקו אותי,
שאלו אותי כל מיני שאלות. על חלק ידעתי
לענות ועל החלק הכי חשוב לא יכולתי
לענות.
פשוט לא ידעתי מה לענות לרופאים.
נוצר אצלי מין בלוק כזה. לא זכרתי שום
דבר.
באמת שניסיתי להיזכר כל הזמן. משום
שידעתי שהרופאים יכולים לעזור לי.
ידעתי שאצלי זה מחלה בראש ולא מחלה
של עודף הורמונים. אבל להיזכר לא יכולתי
בשום אופן.
בשיחות שלי עם ד״ר מאיר, הסברתי לו
שאני בן־אדם שלא צריך להיות בבית־החולים
בגלל שאני לא משוגע. הדוקטור הסביר לי
שהבעייה שלי זו כן מחלה, ושבעצם, אם
יתנו לי מאסר ולו גם לכמה שנים המדיה
שלי לא תיפתר. לאחר שאשתחרר שוב אהיה
אותו חולה כמו לפני המאסר.

״אהבתי את אמי!ז,
ן * דוקטור שאל אותי אם אני יכול
ן | להשיג כסף כדי שרופא־נפש יטפל בי
בהיותי בחוץ. הסברתי את המצב שלי כמו
שהוא וסיפרתי לו גם על ילדותי:

להירפא ולהיות אדם נורמאלי כמו כולם.
אני בקושי זוכר את הורי. לפעמים נידמה
לי שאני אפילו ילד בלתי־חוקי.
האמת היא שאין לי היום בכלל הורים. האבא
שלי והאמא, שמתה לפני כמה שנים,
היו הורים מאמצים שלי. הם טיפלו בי יפה
והתנהגו אלי כאילו אני בנם.
כשקצת גדלתי החליטו הורי -המאמצים,
שרצו בטובתי, לעלות ביחד איתי לארץ.
הורי המאמצים לא הסתדרו כל כך טוב

אני גם נסעתי אליו לגרמניה וכשחזרתי
לארץ, הבאתי איתי מכונית פאונום.
בארץ לא הסתדרתי טוב, למרות שלמדתי
בגימנסיה נזונטפיורי. בגימנסיה זו רכשתי
את כל הידע שלי בחשמל ובמכניקה.

״ניכנס 7י נ-וק בראש!״

ף 0הכאתי איתי מגרמניה את ה־
^ מצלמה והמסרטה שבעזרתה הסרטתי

הרבה סרטים, בהם מצולמים אשתי וילדי,
ובהם גם צילמתי כל מיני בחורות, בעיקר
רזות.
אחרי שאשתי עזבה את הארץ ונסעה
לגרמניה לאבא המאמץ שלי, התחלתי לחיות
חיים משוגעים. עשיתי מסיבות בביתי.
במלחמה אומנם לא השתתפתי, אבל נסעתי
לכל המקומות אחרי הכיבוש ואספתי שלל

התכוננתי לנסוע לגרמניה. מכרתי את
המכונית שלי, שכרתי רכב כדי לעשות סידורים
אחרונים לפני הנסיעה, ודווקא יומיים
לפני הנסיעה, ניכנס לי הג׳וק הזה בראש,
הלכתי לבית הקברות להוציא גוויה.
אני לא יודע מה יהיה איתי. אני לא יודע
מה מחכה לי. מה שאני כן יודע שהרופא
בבית־החולים החליט שאני מבחין בין טוב
לרע ואני מסוגל לעמוד בדין.
אני יודע שאעמוד לדין. אני לא רוצה
להתחמק מזה.

״רציתי למות מבושה:״

ן* שהייתי בבית*החולים בהסתב-
^ לות, הייתי די הרבה זמן במחלקה
פתוחה. הסתובבתי מבלי שאיש יפריע לי.
אילו רציתי אז לברוח מבית־החולים הייתי
עושה את זה בקלות.
אבל אני שמח שלא ברחתי. בכלל, מטבעי
זה לא לברוח. אני אחראי בעד מעשי.
בשבוע שעבר, כשהביאו אותי לבית־המשפט
רציתי למות מבושה.
התביישתי נורא במעשים שעשיתי.
אם אני חושב על זה היום אני בכלל
לא יכול להבין איך אני עשיתי את כל זה.
לפעמים נידמה לי שהמדובר באיש אחר
— לא בי!

״ווה ריקנות ד־גשית!״
ד״ר ר אובן מאיד, פסיכיאטר: יו ך*
נקרופיליה היא מחלה פרברטית
( | אותה מקבלים כמו כל סטיה אחרת.
נקרופיליה היא גישה לא טבעית ולא
מקובלת של יחסים מיניים. היא באה
לאיש בהתפחותו בערך בצורה דומה
לנירוזה — אלא שנירוטי מטיל את הסבל
על עצמו. אצל נקרופיל הוא מעביר
את הסבל לאחרים.
הנקרופיליה מופיעה אצל אנשים שלא
מזדהים מבחינה מינית עם יצורים חיים
ולא איכפת להם שהם באים באקט מיני
עם מת, וזוהי ריקנות ריגשית, היכולה
להיות ביטוי של מחלת־נפש של אנשים
סכיזופרניים, המתבודדים ולא מזדהים

עם אנשים אחרים, הנמצאים בסביבתם.
אקט הטיני עם גווייה נותן ל(
{ נקרופיל סיפוק של אדם חולה.
הנקרופילים הם אנשים יוצאי דופן ומעוררים
גועל אצל הציבור, משום שהציבור
חי אחרת ובא באקט מיני עם
אנשים חיים.
המיניות הסוטה אצל נקרופיל יותר
חזקה מהמיניות הרגילה. ישנם אנשים
פרברטים בעלי יצרי מין חזקים הדוחפים
אותם לאונס תוך כדי אלימות. אצל
הנקרופיל זו כמעט אותה הבעייה כמו׳
אונס — אלא שהיא חזקה יותר.
אולם, הנקרופיל אחראי למעשיו מא

שהוא עומד בפני דחף, שעליו אפשר
בכל־זאת להשתלט.
ף שנן שתי שיטות של ריפוי ה,-
׳ נקרופיליה. האחת: פסיכו־תראפיה —
טיפול על־ידי שיחה. בעזרת הפסיכו־תראפיה
מגיעים ליסוד המחלה ומעלים
אותה על פני השטח.
האפשרות השניה: סירוס.
אולם הסירוס בארץ הוא בלתי־חוקי.
מבצעים אותו רק בכמה ארצות, בהסכמת
החולה או בהסכמתה של ועדה.
במיקוד, של נקרופיליה בארץ, מן הנכון
לרפא את ד,נקרופיל בפסיכו־תרא-
פיה בשעה שהוא נמצא במאסר.

מינוס מינוס
כשהתברר שבגרמניה אפשר לעשות כסף,
ירד כוקי מאירי, בנו של מנהל חמי
טבריה, לגרמניה, כדי לעשות אותו קצת.
עכשיו, כשהתברר שבארץ עושים כסף, מסרטים
על המלחמה, חזר בוקי מאירי ארצה,
כדי לעבוד בסרט ולמצוא לו בחורה ישר״

מעללי הרוחות
המודה האחרונה, בזמן האחרון, היא להעלות רוחות של מתים.
לכן החליטו שני עיתונאים זריזים מידיעות אחרונות שאין עסק יותר
משתלם, בזמן האחרון, מאשר למכור לוחות, שבעזרתם מעלים את
המתים.
הם הכינו את הלוחות, עם הצייר נ׳קי ג׳קסץ, הוציאו אותם
לשוק, וכבר בשבוע הראשון התנפלו עליהם מאה וחמישים אזרחים
מעלי־רוחות וקנו אותם.
בין הקונים היו הרבה זבניות, כמה דוקטורים, ובעיקר אחוז
גבוה של דתיים. כוסות הם לא מוכרים. זה יש לאנשים בבית.
בדרך כלל התקבלו הלוחות הללו בשביעות רצון מרובה. הם
עשויים לפי המתכונת הנמכרת בחוץ־לארץ, והם כבר הוכיחו את

עצמם.
רק פעם אחת צילצל לסוכנות גבר מבוגר, ואמר שהוא יושב עם
אשתו ועם הילד, והרוח לא באה. אולי הלוח לא בסדר. בעל הסוכנות
אמר לו שיוציא את הילד מהחדר, ואם הרוח תמשיך לא לבוא,
שיצלצל שוב. הוא לא צילצל. נראה שהרוח באה.

שני העיתונאים, שהכינו את הלוחות, מבקשים אמנם לשמור על
עילום שמם הטוב, אבל הם מוכנים לספר, בעילום שם, שאנשים
פרימיטיביים מעלים בדרך כלל רוחות פרימיטיביות, ואל אנשים
אינטליגנטיים באות רוחות יותר אינטליגנטיות.
ידוע להם שעד היום הספיקו להעלות את הרוחות של משה
שרת, תלמי העשירי, שהיה הסבא של קליאופטרה, נסו
ליאון, ככור שיטרית, יצחק רול, מנהל יריד המיזרח, והמשורר
שאול טשרניחוגסקי, שציטט שיר שלא פורסם עדיין
בשום מקום.
במקום אחד הצליחו להעלות אפילו את רוחה של שושנה
פליגלמן, שסיפרה מי רצח אותה, ושהיא אוהבת אותו עד היום
הזה. היא טענה כל הזמן שקר לה, וביקשה שיחזירו אותה אל
המתים. החזירו אותה.
לפעמים אפשר גם להעלות אנשים חיים בזמן שהם ישנים. אבל
שני העיתונאים, שהתמחו בעניין, לא ממליצים על זה. הישנים בדרך״
כלל מבולבלים מאוד ולא ברורים. מוטב להתעסק עם מתים בלבד.

האם נכון ש...

מחלקתה מי סי כי א ט רי ה
לפיאה הץ

כוקי מאירי

לפני שלוש שנים עוררה
תימהון גדול, כשהתגרשה בשקט רב, בלי
סיפורים, בלי דיבורים ובלי רכילויות, מבעלה,
הפסיכולוג יצחק הון.
השבוע היא מחכה בשקט, בלי ריכלויות,
בלי דיבורים ובלי סיפורים, לידידה ז׳אן,
פול — רופא-פסיכיאטר ממדגסקר.
בדרך כלל לא נוהגת לביאה לעשות דברים
בשקט. היא אחת הנשים הדינאמיות ביותר
במדינה, וכל מה שהיא עושה זוכה
להדים רבים.
היא האשה היחידה בארץ המנהלת סוכנות
לשחקנים. יש לה חמישים שחקנים, והיא
מפיצה אותם בסרטים ובמחזות ישראליים.

שושנה מירו

והסורים ירו עליו באחת התקריות על הכינרת,
ובינתיים הוא הציע לה, מלבד נשו״
אין, גם לבלות איתו כמה לילות ולבוא
אחריו לגרמניה.
היא קיבלה את שתי ההצעות, והחלה להכין
פספורט. אבל כעבור שלושה ימים
ראו אותו כבר מסתובב ומציע הצעות נשו-
אין לנערות אחרות. מה קרה?
״הוא נמאס עלי,״ היא מספרת ,״החלטתי
שהוא לא בשבילי, וביקשתי אותו שיעזוב
אותי.״
״אני עזבתי אותה,״ הוא מספר ,״כי התברר
לי שהיא מתעסקת עם כל הצוות של
הסרט. לא ידעתי כלום, עד שהחברה שלה
שאלה אותי מה אני עושה עם שושנה עד
חמש בבוקר. אני ידעתי שכל לילה אני נותן
לה ללכת בשעה שתיים, או אפילו לפני זה,
והבנתי שהיא בוגדת בי. ביררתי את זה,
וגיליתי שהיא יוצאת עם אריק דיכנר,
זה שנשוי לרקדנית בלהקת בת־שבע וגם
עם עוזר־הבמאי.״
הוא החליט לא להציע לה יותר להתחתן
איתו, ושזה לא יעבור לה בשקט.
כדי שזה לא יעבור לה בשקט, הוא עורך
לה כל יום סקנדלים רועשים. הוא נכנם
לחדרה באמצע הלילה, ודורש ממנה שתחזיר
לו את החמישים לירות שהיא חייבת

ובינתיים, תוך כדי כך, הוא ממשיך לחפש.

אלית,
שתרד אחריו לגרמניה כשיגמור כאן
את עסקיו.
הוא הגיע ארצה עם מרצדס ומיבטא גרמני,
והחל להציע הצעות נשואין לכל מי
שנזדמנה בדרכו, כי אין לו הרבה זמן. עד
שהוא פגש את שושנה מירו, האחראית
על הציוד בסרט המטרה טיראן.
כיוזן שהוא היד. העוזר למנהל הסרט,
והיא האחראית על הציוד, היה כאן בהחלט
מקום ליחסים הדוקים בין השניים. הוא
הציע לה הצעת נשואין, סיפר לה שהוא
גרוש ואב לילד, ושהוא כמעט־עשיר־מאוד,
וניהל פעם את מועדון מינוס מאתיים ושש,

מלחמת השירים בין אריס סאן ועליזה עזיקרי
יושבים כל היום במועדון אקרופול, ומבלים כמו זוג יונים.
אריס שר לה שירים, והיא יושבת בצד ומקשיבה. כשהוא גומר לשיר, הם יוצאים יחד,
הולכים לבלות ולטייל.
בשבוע שעבר הם הלכו יחד להקלטה בגלי־צה״ל. אריס הופיע בתוכנית, וכשסיים את
ההקלטה, הם יצאו מהמקום שלובי זרוע. פתאום נעצר אריס וביקש מעליזה לחכות לו.
הוא שכת משהו.
עליזה חיכתה, ורק לאחר כמה ימים, כששודר השיר בליוויית ההקדשה מאריס לעליזה,
היא הבינה לשם מה היא חיכתה.

נסתיימה בניצחון. שני המנצחים

נוסף לזה היא כנראה האשה היחידה בעולם
שעבדה בתור מנהלת־ייצור של סרטים.
אומרים שהיא עובדת שמונה־עשרה שעות
ביממה, אבל היא אומרת על עצמה :״אני
לא אמביציוזית ולא קרייריסטית. אני טיפוס
שקט, שלא אוהב צרות בחיים. אני כל־כך
לא אוהבת צרות, שהנה, למשל, אף פעם לא
רבתי עם בעלי במשך כל שנות נשואינו.
אפילו כשהתגרשתי ממנו לא רבנו.״
היא התגרשה, אבל החליטה להישאר ב־מיקצוע.
וכך היא פגשה, לפני שנה, במסיבה
בתל״אביב, את הפסיכיאטר הדוקטור
ז׳אן־פול.
הם היו יחד במשך ארבעה חודשים, עד לאחר
המלחמה, אבל הס המשיכו לאהוב ולחכות
לפגישה חדשה.
״הוא אדם מעניין מאוד,״ היא מספרת
עליו ,״הוא דוקטור לפסיכיאטריה, והוא גם
נהג מירוצי־מכוניות, וגם נגן ג׳אז.״ ולא
נותר לנו אלא לחכות ולראות אם כל מה
שהיא מספרת עליו זה באמת נכון.

איש הענווה
ההופעה של הארי קיכר וקורה
קלוד בכאליף היא הופעה מיוחדת במינה.
הם קוראים לה הופעת ריקוד, אבל
הקהל שבא לראות אותם, ובעלי המועדון,
קוראים לזה תצוגת אקטים מיניים.
להופעה שלהם יש כוריאוגרפיה וגם נו־

מפיק ישראלי, שמכר את חלקו
בסרט ישראלי לחברת ״גבע״ ,הפסיד
לא רק את הסרט שלו, אלא גם את
אשתו, שהתאהבה בחשמלאי של הסרט !
שנחום רז התאהב, הפעם ברצינות,
בקריינית הרדיו זוהר אוריין,
המחליפה בימים אלה את רבק ה מי-
כאלי בתוכנית לעקרת־הבית !

שנים, ולא מתרגשים מדברים כאלה.״
הם לא מתרגשים, אבל האחרים כן. בלבנון,
למשל, לא נתנו להם להופיע. טענו
שזה גס מדי. הארי לא חושב שזה גס:
״מה שאנחנו עושים על הבמה,״ הוא אומר,
״זה החיים. מי שחושב שאנחנו לא נורמליים,
הוא בעצמו לא נורמלי. הוא לא מכיר
את החיים.״
הוא מודה שהעבודה שלו היא לא רק
עבודה, אלא יש בה גם תענוג .״מה שגורם
לי תענוג,״ הוא אומר ,״זה לראות את התגובות
של האנשים שרואים את זה. בדרך
כלל הם מתפלאים, כי בחיים הרי אין גבר,
שיש לו כל כך הרבה כוח, כמו לי על הבמה.
אחרי ההופעה באים אלינו כל מיני
פסיכופאטים, ומראים לנו תמונות פורנוגרפיות.
האנשים הפרימיטיביים מזדעזעים
מזה. האנשים האינטליגנטיים לא מתרגשים.
הנשים לפעמים צוחקות נורא.״
הם התחילו את הקריירה שלהם בתור
אקרובטים, ורק אחר־כך עברו למין. למרות
כל זה עדיין אין להם ילדים .״יש לנו זמן,״
הוא אומר.
בינתיים, כדי לשמור על כוחו, הוא לא

הארי וקורה
שא. הנושא הוא סיפור של דייג צעיר ויפה,
שדג דגים במים, עד שהוא דג משם דג גדול
שדומה לאשר״ והוא הופך את הדג הזה
לאשר, שלמה, ומבצע איתו אקטים מיניים.
כל מה שהוא עושה זה בסדר; אבל הקהל
שואל את עצמו איך היא נותנת לו, ועוד
לפני קהל .״זה שום דבר, היא אשתי,״ או מר
הארי קיבר ,״אנחנו נשואים כבר שש

שותה, לא מעשן ולא מתעסק עם נשים.
למרות זה הגברים שומרים על נשותיהם
מפניו, ובעל המועדון, שהוא עבד אצלו
לפני כן, לא נתן בכלל לאשתו להתקרב
אליו. הוא פחד ממנו.
״אין מה לפחד ממני,״ הוא מבקש להרגיע
את כולם .״אני מתנזר נכלל מנשים.
זה מפריע לי בעבודה.״

דרכי־אדם
גא להורי ש
א ת היופי!
שלום חלפון שמע כל כן הרבה על הצורך
להגביר את הילודה עד שהחלים לעשות
משהו בנידון.
לשם כך הוא החליט לצרף את הלאומי
עם המועיל.
את זה הוא עשה בצורה פשוטה. הוא ניצל
את שיגעון מחזי-
קי־המפתחות שפשה
בארץ, הטביע לאחרונה
לוחות פלסטיים
זעירים, אותם הוא
מצרף למחזיקי־המפ־תחות.
ולוחות אלה
נושאים סיסמות עידוד
ילודה מקוריות:
כגון:
גבירתי, ילד טוב
מכלב!
או: חלפון למה לאמץ את
בנס של השכנים?
אבל הסיסמה שלדעתו של חלפון תפתור
באמת את הבעייה הדמוגראפית היא הצו
האסתטי הורישי את יופיין לבנן!

1ה צ עי ר —
זהאייניו־

הצעה מיוחדת

ש מלו ת צ מד״ד קו״
מו ד פ סו תבשלל צבע•
¥185/1£\*/001 /

מ שפט
מ הי
מ כוני ת 7
שעה שנתבקש אברהם עזריה ( )34 לעשות
טובה לחבר ולשבת בתא־הנהיגה של משאית
ניגררת הוא לא העלה בדעתו שהדבר יביא
אותו לאולם ביח־המישפט.
ועוד פחות — שהוא יהווה נושא לתקדים
משפטי ישראלי.
כי אברהם לא חלם כלל ששוטר יכול לעצור
את המכונית הגוררת, אבל לרשום
דו״ח דווקא לו: על נהיגה ללא רשיון־נהיגה,
לפי סעיף ( 10א).
נהג אחר היה מסתפק בוודאי בנזק
שניגרם, משלם קנס של 15 לירות ומתמרמר
בבית. לא עזריה: הוא ציפה למישפט.
התוצאה: שופט התעבורה הרחובותי דויד
קרניאלי קנם אותו לא ב־ 15 כי אם במאה
לירות — ושלל את זכותו להוציא רשיון
נהיגה, במשך שנה.
שני הסעיפים הקובעים. עתה הפך
העניין למלחמת־קודש, בעיני עזריה. הוא פנה
לעורך־הדין התל־אביבי הממולח פישל הרצ־ברג,
ביקש ממנו לערער בשמו.
בשבוע שעבר נשמע עירעורו, בפני הנשיא
התורן של בית המישפט המחוזי בתל־אביב,
השופט זאב צלטנר, וחבריו השופטים חיים
בנטל ושמואל קוארט.
השלושה בדקו את הנתונים, זיכו את
עזריה, בקובעם פה־אחד: מכונית ניגררת
אינה רכב מנועי, כלשון החוק — וממילא
אסור לרשום לאיש דו״ח על כי הוא. נוהג״
אותה.
קבע פסק־הדין המנומק:
.השאלה היחידה הצריכה הכרעה היא —
האם חייב נהג גרור להיות בעל רשיין
נהיגה.
״לשונו של סעיף ( 10א) קובעת, :לא
ינהג אדם רכב מנועי אלא אם הוא בעל
רשיון נהיגה בעל תוקף לרכב מאותו סו.:׳
ממילא מגדיר החוק רכב מנועי לצורך
סעיף זה, :רכב המונע בכוח מיכאני בכל
צורה שהיא — אך למעט רכב הניגרר על־ידי
רכב מונע.׳״
קבעו השופטים :״מתוך קריאת שני הסעיפים
יחדיו, ברור כי המחוקק הוציא
מפורשות את הרכב הניגרר מכל הגדרה של
רכב מנועי.״

1( 000
בת האופנה הראו* לאמ תך
תל אביב • חיפה • הרצלי ה

החי
• עניין של גיאוגרפיה. בהרצליה
ניתפש פורץ בשעת פריצה לדירה, זיהה את
עצמו כתושב ירושלים, הסביר כי תעה בדרכו,
מאחר שהתכוון לבקר מכרה ברמת־גן.
• החוזר בתשובה. בבני־ברק נעצר
צעיר ששוטט בשעות הבוקר המוקדמות
באחת הישיבות במקום, הסביר כי בילה את
הלילה בדיסקוטק תל־אביבי, רק ביקש לנצל
את ספסלי הישיבה לשינה מרעננת.

העולם הזה 1582

חשבון נפש ערבי!
הג1ב>^ה הנ!*1יטכני*1
מיסוד ש ל יו צא׳ ה סג להאקד מי ש ל הטכניון. ם כ 1ן טכנולוגי לי שראל
דץ־/ז 1ז ץ /ז ^ 1ז 1ז ך /ז 1ז ץ /ז 1ז ץ ^ז 1ז ^ ז 1ז ד 7ז 1ז ^ ז 1ז ^ 1ז ^ <ז 1ז ^ 1?/ז ^ /ז 1ז ^ ז 1ז ^ ד

לימודי יום וערב
מינואר 1968

הטמכהל תו א ר ,,עוזר־ אל ק טרונ אי״
הסמכהל תו א ר ,,אלקט רונ אי ־ מו סמך׳
טלוויזי הלמת חי לי םולמתקד מי ם
מכשירי מדיד הומ די דו תבאלקט רוני ק ה
רדיו ומכ שירי שמע 816160ז-נא.*!,ז *..16,
אלקט רוני ק ה של ציוד רפואי
אלקט רוני ק ה תע שייתית — פי קו ד, בקרה, סרבו
ס ר טו ט בניין, אדריכלי, מ כונו ת וטכני
קירור ומיזוג אוויר
צילום מיקצועי וצילום ל חו ב בי ם
הכ שרת עובדי מעבדות צילו ם
* ט כני קתה פו ל סי ם
ט רנזי ס טו רי ם
* תיכנון ת ערוכו ת
א ד רי כלו ת פני ם
גרפי ק ה שימו שית * בניית מו ד לי ם
* תיכנון ר הי טי ם
עיצוב תכ שי טי ם

(ה*#ך אז פו ד )9
מכו על סיוע אווירי שלא הופיע, נפלו קורבן
וטרף לאויביהם.

״זל ף ל ־זל
השמדה אטומית או פיקוח
^ אמת השנייה היא שקצב ההתקד־
| | מות הטכנולוגית והמדעית בעולם המודרני
מהיר כל־כך, שאף אם נגיע לרמה המדעית
הנוכחית, תוך עשרים שנה, יגיעו
הישראליים הרבה יותר רחוק, באותו פרק
זמן — מאחר והכישרונות הטכנולוגיים והידע
המדעי שלהם הוא לא רק תוצאת בתי־הספר
שלהם ומוסדות־המחקר של ישראל
אלא של הכישרון היהודי — והבלתי־יהודי
— ברחבי־תבל.

האמת השלישית היא, שאף לו
היינו מסוגלים להביס את ישראל
מבחינה צבאית, היו נוטלות כמה
מן המעצמות הגדולות את פירות•
נצחוננו. הן היו מתערבות כדי להציל
את קיומה המדיני של ישראל.
האמת הרביעית היא שאם בכל זאת נגיע
לרמה הטכנולוגית הדרושה לניהול מלחמה
מודרנית, תוך עשרים שנה, תהיה אז המלחמה
החדישה משהו אחר לגמרי:

מאגרי הנשק האטומי בידיהן של
מעצמות קטנות -כולל מדינות־

מענקי כלכלה לחיילי מ שוחררים
פרטים, הרשמה ופרוספקטים :

יתר על כן: אם לחץ בינלאומי לא יצליח
להחזיר את ישראל לגבולות שלפני ה־5
ביוני, היא תצטרך לספח את רצועת עזה
ואת הגדה המערבית.
היחס בין אוכלוסייה יהודית לאוכלוסייה
ערבית, בכל שטח ישראל, ישתנה אז מן
היסוד. לערבים יש אחוז ילודה גבוה מזה
של היהודים. תוך כמה שנים יהיו שווים
במספריהם לישראלים, אחר יעלו עליהם.

ביוון שגם אחוז היהודים ״הערכיים״
עולה, ביחם ליהודים האש־

הסבו השהוו

אם כך ואם כך — לא נגיע למטרותינו
המבוקשות.

בלימה בעזרת האו״ם
ך* רור, איפוא, שאם נוסיף לח ג
-שוב בדפוסים צבאיים, נשגה
מישנה יסודי ביותר.

אין זאת אומרת שעלינו לפרוק את
נשקנו. אלא שעלינו להעריך מחדש את כוחנו׳
למצוא יחם־כוחות חדש בין עוצמה צבאית
מחד גיסא, לבין אוצרות מדיניים, כלכליים
וגיאופוליטיים מאידך גיסא.
על כן עלינו להבין שהתוצאה המיידית
של המלחמה האחרונה היתד — ,לתקן את
המצב לטובת ישראל, שהגיעה עתה לגבולות
טבעיים יותר.
אם ננסה לתקן את המצב הזה בעזרת
צבא, נימצא במצב גרוע יותר מזה שהיינו
ב־ , 1948ב־ 1956 או לפני ה־ 5ביוני.
על כן*

• השימוש בפוח צבאי, כגורם
מנחה של המדיניות הערכית, ביחסה
לישראל, הוא מישנה.
• הסיכוי הטוב ביותר לכלום
את ישראל נעוץ בלחץ בינלאומי,
במיסגרת האו״ם או מחוצה לה.
אלא שללחץ בינלאומי יש מחיר.

קלף לא טוב

לעומת זאת נוצרה נגד ישראל
קואליציה בינלאומית של לחצים,
שלא היו קיימים נגדה מעולם. המלחמה
חיסלה עשרים שנות מאמצים
ישראליים לרכוש ידידים והשפעה
כאסיה ובאפריקה.
ולפן, אם כוח צבאי הוא לא הקלף
הטוב ביותר של הערכים -
הוא גם לא הקלף הטוב ביותר
של ישראל.

של מיתקפת־הננד הבורגיבאית שפורסם בשבועון ז׳ן
אפריק. הספר מסביר מה אפשר היה לעשות לקידום העם
הערבי (בין השאר, חינוך) בתקציב המיליארדים ההולכים לחימוש. כותב השבועון התוניסי:
״לא ברור מי חיבר אותו — אך העובדות נכונות ואנו דוגלים בהן ומתנגדים לביזבוז.״

ערב וישראל -תאפשר אז ברירה
אכזרית -השמדה הדדית או
פיקוח בינלאומי.

״הע ולם הזה״ ,שבועוןהח דש ותה יש ר אל י •
המערכת והמינהלה: תל־אביב, רחוב קרליבך , 12 טלפון 5־,30134
תא־דואר • 136 מען מברקי: עולמפרם • בית־דפום משה שהם
בע״מ, תל־אביב, רח׳ פין • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע״מ •
העורך הראשי: אורי אבנרי • המוציא־לאור: העולם הזה בע״מ.

שנית, ניצחונה הצבאי של ישראל לא היה
ניצחון מדיני. השלום, לפי תנאיה של מדי״
נת־ישראל, אינו קרוב יותר מכפי שהיה לפני
המלחמה.

)) 1( 1:8 04688818 0 0 7 * 7צ < 3 * 1 * 04?0א 0־.־ 0 0ז 5ז

* מנ£ * 4י) 9נ) ז <:043 01 :יו׳ 1או ) 0 0שס *0 7 * 7 0 ? <59. 0 * 01
9*1* 0 7 * 0 7 0 ) 4*7091.7 *0417 8 * 7 x 8 .
89.8* 7 8 £ 7״ 1* 0£04513 * 0 1־1 * 69 * 1>0 * 3 * 84417£ 04

11087 0 7 7 0 0 7 1 1 * 0 7 8 7 * 0 7ז 8א) * א)/י 8 0 0

פ 0 0 8 .) 8 7 (0 * 0ח4:ז777 * 0 454:88־ 8י7* 8 0 0 7 * 43
* 6135 8 * 6 * 5צסשיססס ) 0 4 ) 0אסס 0 x 8 864* 7 5
׳ >*0 * 0 1 ...ססא סז ו > =1155מ 6א י 1א ) 0 ) 0643 * 0 7 8
0X89411/:׳׳0 9 6 6 8 8 1**4X1519.8׳£7
6 X 7 $ 1*18440X81 4X8 > 0 X 5 * 7 0 * 4 ( £7 7 • 1) 8

X1 0 7א 7£41א 71 $ 0 * 7 08087.0177.8 * 0 4
1 )8 !>8)748*7X 5 0

י * 0 3 500000000 ) 8 ) 0 4.)4*805 0 * 0 0 7
* 8 .1 3 6 * 8 6 7 6 6 1 1 * 8 8 ( 0 7 0 0 :8 8130077

ש 8ז . 0 ) 3 0א ס 7* 8 0 ( 3 081878* ( 8 6 5

*<30x8 £7£ 7

־ 5 0 8 7 ) 0 * 7א 0״י*־ *81.47*187 ) 7 * 0 4 :8 4 3* 8 7 0 0 :3 3 * .5

0 8 * 5 * 0 7 8 7 0 * 0 0 7 8 710**1- *0433
> 0 * 0 0 0 * 9 00138 ) 4 * 5 8 0 1 9 4 7
־ 7 4743043 * 0 4א * ז•74

תעודות גמדוהסמכהמ מלכ תיו ת

המכללה הפולי טכני ת. תל״אביב, רחוב המסגר ,62
1.00—9.00 לפני־הצהריים ; 8.00—4*00 בערב • טלפון 36487

דבר אחד; לכבוש -משהו אחר
לגמרי.

יצחונה הצבאי

1מוגבל.
מוגבל על־ידי התנאים של השטח, על-
ידיי התנאים הגיאופוליטיים, המוכיחי* שאי־אפשר
לכבוש את העולם הערבי.

לתפוש,

ישראל היד,

מבחינה צבאייוג,

כנזים, תיהפך אוכלוסיית פלסטין
הכוללת, תוך זמן קצר, למיזרחית
במהותה.
בבל שאנו רוכשים חלק ממעלד
תיהם של היהודים, הם ירכשו
חלק מפגמינו. הפער כין יהודים
לערבים ייעלם. תוך 50 שנה הוא
לא יהיה קיים, כמעט.
זל ף ל
לא לחסל ולא לשלוט
^>ם ממשלת ישראל תקבל את
הערבים שבאיזורי־סיקוחה כאזרחים
שווי־זבויות, ישתנה אופייה
של המדינה. ישראל לא תהיה
עוד מדינה יהודית אלא מדינה
יהודית-ערבית, עם אזרחים־תוש•
בים.
במילים אחרות: ישראל,
קיימת מאז , 1948 תיעלם

כפי

שהיתר,

פלסטין, עם אוכלוסייה של ערבים
ויהודים החיים בצוותא, תקום
מחדש.
אולם אם שלטונות ישראל יסרבו לקבל
את הערבים כאזרחים שווי־זכויות — היא
תמצא את עצמה עם אוכלוסיה גדולה, אותה
אי־אפשר לחסל ועליה אי־אפשר לשלוט.
לכן מנסים חלק ממנהיגי ישראל לאכול
את העוגה ולשמור עליה: לספח את השטחים
ולצמצם את האוכלוסיה הערבית עד כמד,
שאפשר, על־ידי עידוד ד,גירתה מעבר לירדן.
לא קשי. לנחש שהצעד הבא הוא לעודד
גל של עלייה יהודית כדי למלא את מקומותיהם
של ערבים רבים ככל שאפשר.
אם יצליחו הקיצוניים במשימתם, הם
יחסלו סופית את חלום ההתקרבות הערבית־יהודית.
והדרך בה הערבים ישפטו, בסופו
של דבר, את סיכויי השלום תלוייה ביחסה
של ישראל לערבים החיים בגבולותיה.
העולם הזת 1582

זוהי
החולצה ה מו שלמת
ש טר םלבשת כמוה!

101011
^6 0101£זג 11ז ז6$16ץ01ק ז 10 אזסוזז *06״•69א -

העולם הזר! 1583

8ה ; נוא רו #

בלעשות או רא
היעשות: באהנה0 ,
^ נעססים, ובנדר

0ויון
20 בינואר — 18 בפברואר
הוצאות גדולות מדי יעכירו עליך את תחילת
השנה. מרץ רב יותר ישנה את המצב
לטובה. פברואר מביא עימו סיכויים לעיס־קה
גדולה — או לך, בת־דלי, נשואין עשירים.
הישמר מידידות. מארס הוא חודש רע,
יחסית, ואפריל אף עשוי להביא לתאונות־עבודה
בבית או סמוך לו. עם זאת, תוכל
להיכנס בחודש זה לשותפות. במאי תזכה
לשלווה יחסית, בביתך, אם תדאג לבני־הבית
כמו שצריך. הימים 15 , 12 ,5ו־ 23 של חודש
זה מסוכנים, מהרבה בחינות. סוף החודש
נוח לרומאנים חדשים. תחילת יוני
היא תקופה גורלית בחייך. השתמש בה בתבונה
האופיינית לך. ביולי — מי־מנוחות,
אם כי המצב הכלכלי ישתפר במיקצת. או גוסט:
היזהר מפגישות גורליות! אל תיחפז!
ספטמבר: סוף החודש מביא ביזיון רציני,
בושה והפסדים כלכליים. אוקטובר, לעומת
זאת, יאפשר לך להתרחב. נובמבר ודצמבר
נותנים לך שאנס שני, לתקן מה
שקילקלת מתוך תיכנון מוגזם.

1נין1

21 באפריל — 20 במאי
הפעם עליך לשים לב לכבוד וליוקרה. מסע
יסייע לך לפתוח בדף חדש. פברואר: הסביבה
הזרה תבלבל אותך. תדונו עם בני־זוגכם,
ב־ 4לחודש או מסביבו, על המצב שנוצר.
מאי: הטוב והרע מבלבלים אותך ואת חייך.
רצית לקנות דירה? בבקשה. אבל החודש.
יוני: המצב הכלכלי !!:דייו לא יציב. יולי :
חודש משונה, שיוציא ׳אותך מן השיגרה —
ומכליך. עשה מד. שהאינסטינקטים פוקדים
עליך לעשות. אוגוסט: המצב ישתפר, אך
סיכסוך משפחתי, או ריב־אהבים, מעיבים על
השיפור הכלכלי. ספטמבר: הנתונים ללב
חלש יזהרו נא מה־ 21 בחודש. לעומת זאת,
בירח המלא צצה אהבה גדולה, או פרשה
רומאנטית מענגת. אוקטובר: לצעירים —
תפעילו את כל המרץ, החודש. ואל תריבו,
למען השם. נובמבר: במלחמותיך, נסה לנצח
לפני ד,־ 9לחודש. אחר־כך קשה יותר. דצמבר;
:־א ניצלת את מלוא הכוח שלך. החודש
תוכל לעשות זאת, אם תחליט. ואין המזנה
לכוח פיזי מגושם.

1ו1ו£ - 3
1דזזו]

19 בפברואר — 20 במרס
גם אתה תפסיד כסף, אבל אצלך זה מסוכן.
היזהר מה־ 6וה־ 20 בינואר. פברואר הוא
חודש של שליטה עצמית מכסימאלית, אם
רצונך למנוע שואה. מארס, לעומת זאת,
מביא לך ברכה בכיסך ובאהבתך. אפריל
יצריך שיתוף־פעולה מצד ידידים וחברים
לעבודה. מאי יכריח אותך לפייס את בני־ביתך
או לנתק יחסים יקרים. יוני ויולי הס
חודשים של עיצוב מה שכבשת, ומעל לכל
— אל תתחייב בכתב, ודאג שיהיו עדים
להבטחותיך. אוגוסט: זהירות, בריאות מעורערת!
ספטמבר — עדיין המצב מסוכן. שמרי
על דיאטה. אוקטובר; נסי שכל תוכניו־תייך
יבואו לסיומן ב־ 6לחודש. אחר־כך
המצב מסתבך. נובמבר: אל תיכנס לעיסקות,
ערוך בדק־בית יסודי, ואל תתפתה לתוכניות
אידיאליסטיות. דצמבר: אס אתה איש־ציבור,
זהו חודש טוב בשבילך. נסת לעשות לעצמך
שס טוב, אחרים לא יעשו זאת במקומך.
כי טוב שם — משמן טוב.
סוג 21במארס — 20 באפריל
זוהי שנה גורלית — וינואר יאפשר לך
לפתוח כמו שצריך. ונער לא נכון יקלקל
את כל השורה, אם לא תיזהר. פברואר :
שינויים בקשריך הידידותיים וגם העיט-
קיים. מארס: חודש של תיכנון, חישוב,
שיקול והערכה מחדש. ה־ 17 עשוי לה יות
יום מכריע וגם ה ,28-יום התבה רות
המצב. אפריל: תיכנון נבון יאפשר
לך הכנסה רצינית וקבועה. מאי: קודם
כל — עבוד, אחר־כך — אל תבזבז. את
חייך האישיים, דחה לחודש אחר. יוני :
אל תשאיר בעיות פתוחות לאחר ה־20
לחודש. רעיונות מבריקים וחדשים יעסיקו
אותך יותר ממעשים. יולי: אם
לא תנקוט סופסוף בצעד — לא ישתנה
שום דבר. עכשיו העת. אוגוסט: יהיה
זה חודש בלתי-רגיל, דינאמי ומרתק —
אבל הזהר פן יגררו אותך ההתלהבות
והרגש העז לצעדים הקיצוניים. ספטמבר
ואוקטובר מביאים להתקדמות רבה ביותר•
נובמבר: התחשב• ,עם אחת לפחות,
בדעת הזולת. דצמבר: מסע שיביא
מיבצע ארוך־טווח לסיומו הטוב.

21 במאי — 20 ביוני
יופי! כך לא תיארת לעצמך את הכנסותיך!
פברואר אל תתבלטי. זה לא יעזור לך ויזיק
לידידתך. מארס: אם יש לך ילדים, שמרי
עליהם, זהו חודש מסוכן. ואל תריב. אפריל:
חודש שקט, בדרך כלל, אותו יש ל נצל
לעבודה שיגרתית ולסילוק חובות ובעיות
קטנות ומטרידות. מאי: תאונה קטנה
אפשרית ואהבה גדולה ודאית כמעט. יוני:
התחלת החודש טובה, אם לא תתעצבני.
העצבים שלך מקלקלים את רא״ת־הנולד,
אצלך. יולי: אל תיכנס להתחייבויות ואל
תקבע פגישות ל־ 4ול־ . 17ה־ 30 מסוכן ממש.
אוגוסט: המצב מעורר אותך — ועשוי לסבך
אותן. אל תתעצבן, שמור על קור־רוחך. ספטמבר:
אם תנטוש את הבית לזמן־מה, אל
חשש: בן או בת זוגן יטפלו בכל כמו שצריך
ואתם זקוקים לזה. אוקטובר: בעיות־קיבה
לאלה הסובלים מכך. נובמבר: קנה
את הבית, או רכוש את החפץ שרצית. עד
ל־ 5ו בחודש. דצמבר: חודש של רומאנים.

סוסו

21 ביולי — 21 באוגוסט

מדוע לא תתחשב בה? גם היא בן־אדם. פברואר:
בטוח שיהיו לך גם החודש בעיות
כספיות. מארס: אל תצא מגדרך, החודש:
שמור על האינטרסים שלך, בבית ובעסק.
אפריל: ועכשיו — הגיע הזמן לנקוט את
היוזמה המבוקשת. מאי יביא לך מצב יציב
וטוב, אם תדע להחזיק במושכות כמו שצריך.
יוני: רבים ידרשו את עצתך, ורבות
יסתייעו בך. אתה תהיה נדיב, כרגיל. יולי
הוא חודש שקט. סוף החודש יגרום לך
לשקוע — שוב — בעצמך ולשכוח את הסביבה.
אוגוסט יביא, הפעם, התלהבות מחודשת
וסוף החודש יאפשר אף עיסקה חדשה
ופורחת. ספטמבר הוא חודש של בריאות
נפלאה, אם לא תתאמצי מדי. גם הצד הרומאנטי
מראה התאוששות. אוקטובר: תנוח.
עד ל־ ,6סיים את התחייבויותיך. אחר־כך
תהנה מן החיים. נובמבר: אל תבזבז, והעיקר,
היזהר מגנבים. דצמבר: רק לא נסיעות.
התחלה טובה למצב חדש, העשוי להביא
בכנפיו שינוי מהותי — אך חומרי.

1תולה

22 באוקטובר — 22 בנובמבר
ינואר: חודש טוב, אבק א? ת הלוואות.
פברואר: זהו החודש הרומאנטי של השנה.
אל תזניחי את הבית. מארס: מישהו מאיים
על הג׳וב שלך. אפריל: מתיחות בעולם העסקים.
ה־ 27 הוא יום של פשרות. מאי:
המצב בבית משתפר באמצע החודש. נסיעה
טובה! יוני: אל תבזבז! מה־ :20 היכנסי להרפתקה.
היא מעניינת בשבילך. יולי: מסוכן!
בייחוד מחוץ לבית. נסיעות לא רצויות.
אוגוסט: דחיפה מבחוץ תתקן את דיוקנך הציבורי
— וגם את דיוקנו בעיני עצמך. ספטמבר:
שלוט על עצמך ועל אחרים. אחרת
העגלה לא תזוז מהמקום. אוקטובר: חודש
בטוח אבל משעמם עד מתת. רק סוף החודש
מביא תקתה למתח. נובמבר: בריאותך
בסכנה, בייחוד מה־ 9ועד לסוף החודש. אל
תתלהב מרעיונותיו המבריקים. דצמבר: מיטב
תוכניותיו ניתנות להגשמה בין ה״11
ל־ 13 לחודש. כל מי שעיסוקו קשור לים —
עליו להיזהר מיציאה דתקא באותם ימי־שישי
של דצמבר העכור.

טז1

22 באוגוסט — 22 בספטמבר
שמור על בריאותן עד ל־ .8פברואר: חודש
של סיכסוכי משפחה. אל תוציא כסף רב
מדי. מארס עדיין מביא שיברון־ראש כספי
והפסדים רציניים אפשריים בהחלט. אפריל
הוא חודש קשה ורק דמיונן היוצר ישנה
את המצב לטובה. מאי: נסי לעשות רושם
טוב ואל תצאי למסעות ארוכים. יוני: אחריות
כבדה רובצת עליך. היה ראוי לה.
יולי: אל תסמכי על ידידים ובייחוד לא על
ידידות. אוגוסט: שמור על הבריאות, בן־
אדם! אתה לא מכונה. ספטמבר: מצבן האישי
משתפר. אוקטובר ונובמבר: חודשי
התרחבות כלכלית, עלייה במצב האישי ובמעמדן
הציבורי. חודשי־פעילות. דצמבר: חודש
טוב — אף כי סופה של תקופה טובה.
אם אתה (או את) למטה מגיל — 20 עלול
סוף השנה האזרחית הבאה להביא עליך
פורענות קלה, מחוץ לכותלי הבית. אם אתה
(או את) הורים לילדים, אותה תקופה תביא
לכם הפתעה בצורת נחת.

נסיעה תמשוך אותך לצאת מגדרן, ולבזבז
מה שלא התכוונת. פברואר: אי־ודאות וצרות,
המתגברות לקראת סוף החודש. מרס,
מצידו, מביא סיכסוכים, תקלות והתנגשויות
בקנה־מידה אולימפי ממש. אפריל יעייף
אותן, אם כי בריאותן לא תסבול. הרבה
עבודה וטרדות. מאי: לא בטוח מה שיקרה.
לא את, המצב יקבע. יוני: חייך האישיים
וחייך מחוץ לבית יפריעו זה לזה. יולי: אם
תוציאי עוד מיל, אני לא אחראי למה ש יקרה.
אוגוסט: לא לנסוע. לא לבלות. לא
לעשות שום דבר מחוץ לשיגרה. ספטמבר:
עדיין לא לזוז. הסכנה טרם חלפה. סוף החודש
— מאכזב. אוקטובר: בעסקים לא
ילך לן. באהבה הכל שפיר. נובמבר: בדוק
מה לא בסדר בעבודה, ואחרי ה־ 9תוכל נם
לתקן, לא רק לבכות. דצמבר: ידידות רומאנטית
הופכת לרומאן אמיתי, פשוטו כמשמעו.
העתיד ורוד במובן הריגשי — אן
במובן החומרי: כמעט ללא שינוי,

21 ביוני — 20 ביולי
ינואר מביא בין ה־ 18ל״ 20 הזדמנות
גדולה. אל תחמיצי אותה. פברואר :
תחילת החודש מסוכנת, בייחוד אם את
רחוקה מביתך. אך אין ספק שתתגברי.
מארס: תחילת החודש מקפחת את
דיוקנך הציבורי. נסיעות, לעומת זאת,
תבורכנה, עד ל־ 20 לחודש, אפריל משפר
את המצב, ואת עמדתך. בסוף החודש
— פגישה חשובה עם איש. מאי :
חודש של אנשים חשובים רבים ושל
הפעלת כישרונותיך הרדומים יותר. יוני :
המצב שפיר אך משעמם. אל תקבע פגישות
עיסקיות. יולי: את יוצאת מתר-
דמתך הארוכה. ה־ 9הוא יום מכריע
בחייך. אמצע החודש ידרוש מאמץ. אוגוסט:
השבוע השני הוא הטוב ביותר
לסיים עיסקה או לערוך קניה גדולה.
ספטמבר: חודש של בעיות-בית וחילוקי-
דיעות משפחתיים. אוקטובר: חודש שקט
— אם לא תעשי בלגאן. נובמבר :
תחילת החודש מצויינת אבל מוטב שתנהג
בדיסקרטיות. דצמבר: היזהר מדא גות
קטנות. שינוי גדול מתקרב — עלה !

23 בספטמבר — 22 באוקטובר
תחילת השנה תביא התאמה סופית למצב
החדש. פברואר: אל תהססי לדון
עימו על המצב שנוצר. מארס: חודש
מרגיז ואולי מסוכן לאושרך. אפריל :
אפשרות של הפסדים כספיים ניכרים.
מאי: עדיין לא טוב, אך משתפר. מסע
כדאי ואפשרי. יוני: עכשיו מסוכן לנסוע
; לעומת זאת, נצל את הימים —17
, 25 המאפשרים לך התקדמות ניכרת.
יולי: התלהבות גוברת, אך האופוזיציה
האישית שלך תעשה בעיות. אוגוסט :
חופשה׳ טובה ונעימה, ופגישות עם אנשים
חשובים ישפרו מצב־רוחך. ספטמ בר:
חודש טוב ומקדם. פשרה באמצע
החודש תסכל תוכניות־אהבים שחגית.
מיסכן. אוקטובר: שמור על בריאותך
ואל תאכל הרבה. נובמבר: יותר ויותר
מעשים, דאגות ותקלות בריאות. מצב
בלתי״רגיל. דצמבר: התלהבות ומעשים
יביאו אותך לשיא חדש בחצלחותיך, כל
עוד תתמיד, עד אז, בדרך בה בחרת.
אם את צעירה ואדמונית — את עשויה
להיות נשכרת מכיוון בלתי״צפוי.

אם הנסיעות יימשכו, תתעייפי מן המצב
הקיים. פברואר: יותר היכרויות ויותר
בעיות. היזהר מפגיעה או מקנס,
עונש או משהו כזה. מארס: חודש לדאוג
לרכוש, ולהיזהר מגניבות ופגיעות
זדוניות. תאונה אפשרית. אפריל: קשר
ריגשי עז ייהפך למרכז-חייך. למשפחה,
לעומת זאת, לא תהיה סבלנות כלשהי.
מאי: אם לא תתני לעצבייך לשלוט בך,
את עשוייה להפיק הנאה מחודש זה.
יוני: עבודתך תקופח, אם לא תטפל בייצוב
עמדתך, בין ה״ 1ל״ , 20 יולי: שותפות
מסוכנת, מסוכסכת או משתבשת.
דע לספר לה את הכל, אבל ילה. אוגוסט:
מה — 5-צרות כלכליות. מאמצע
החודש — צרות־בריאות. ספטמבר: בין
ה 20-ל 22-תדע, סופסוף, מה המצב. הידיעות
לא יהיו טובות, ותצטרך לשקול
מחדש את הכל. אוקטובר: חודש רגיל
וטורדני. נובמבר: מסובך. צריך לשקול
הכל בנפרד, לפעול על כמה מישורים.
דצמבר הוא חודש חשוב במיוחד, שיביא
לך ברכה אבל יזעזע אותך תוך הפתעה.

דל׳ה לג 1הד
(המשך מעמוד ) 11
ורק לתקופת־החירום הנוכחית הוא מוכן
להחזיקם בתפקידם הנוכחי. כלומר, סי שאינו
מתאים לתקופה רגילה, מתאים דווקא
לתקופת־החידום; כך אני מבין את עמדתו.
ואילו ראש־הממשלה מכריז בהודעות רשמיות
שרק בגלל אותו מצב־חירום הוא אינו
שולח מכתב־פיטורין לשר שלו, לשר הממונה
על אימפריה משפטית עצומה זו.
לאור המצב הזה, האנומליות הרגילה נעשית
עוד פחות נורמלית. לא ייתכן שהכנסת
תתפרק מאחריותה לצווים ולמינשרים, ה־חלים
היום על למעלה ממיליון אנשים, הנמצאים
תחת השלטון המעשי של מדינת״ישר־אל.
הכנסת חייבת להישאר אחראית.
בדברי אלה אין שום ביקורת על המינש־ריס
והצווים שהוצאו על־ידי המושלים הצבאיים
עד כה. להיפך, דעתי נוחה מהם
בהחלט. אני חושב שהם עשו עבודה מצו״
יינת בשטח המשפטי,
וברוב המיקרים
גם בשטחים האחרים,
אולם המצב
עצמו טעון תיקון.
בדברי־תשובתו התעכב
שר־המשפטים על
כמה מהערותינו המשפטיות,
ואחר־כך על להערה ענה דיין :

יעקוב שמשון

שפירא

שפירא: תודה ל־הבריהכנסת
אבנרי שאמר דבר נכון מאד:
שכל החוקים או הצווים והמינשרים שהוציאו
שלטונות צה״ל בשטחים המוחזקים הם
חוקים טובים.
אולם אינני יכול לעזור לו לחבר־הכנסת
אבנרי, שיש לו אברסיה חוזרת ונשנית ל־שר־הביטחון,
והוא מדמה לעצמו ששר־הביט־חון
שולט יחיד בשטחים המוחזקים. מבחינה
פורמלית בשטחים המוחזקים שולטים
מפקדי הצבא, ולא שר־הביטחון. מבחינה
מהותית, המפקדים הצבאיים, דרך הרמטכ״ל,
כפופים כמובן לשר־הביטחון, שאיננו אלא
אחד מחברי־הממשלה, ואשר עושה מה ש עושה
על דעת הממשלה, והממשלה יכולה
בכל פעם לומר שצו זה או מינשר זה איננו
נראה, ויש לנסחו אחרת.
יתרה מזו: יקדים חבר־הכנסת אבנרי את
הרפואה למכה. אין כל מניעה — מבחינה
חוקית בוודאי שאין מניעה — שיביא הצעת־חוק
פרטית בעניין זה או אחר, אשר יצווה
על השלטונות לא לבצע או לבטל צו או
מינשר. מבחינת החוק הישראלי זה יהיה
בסדר לגמרי.
אבל מה מציע לנו חבר־הכנסת אבנרי:
שהכנסת תחוקק בתוך השטחים המוחזקים?
אינני חושב שזוהי דרך נכונה מבחינת החוק
הבינלאומי הפומבי, וגם לא לפי הקונצפציה
של מדינת־ישראל.

קנוניה מסוג חדש

ול שמירה על אי כו ת ם של אריגי ם עדינים ו סי בי ם סינ ט טיי ם.
טקס טי ל שמפו מרענן א ת הצבעים ו מעניק ל אריגי ם גמישות ורכות

טיפולים בהיפנוזה וכחשמל
כהנחה.
הקץ לעישון ולעינויים.
טיפול נגד עישון באחריות.
כ מו כן:

נגד דיכאון, עצבנות,
גימגום, פחד, מתח, ומחלות פסיכוסומאטיות
אחרות.
בניין ״אל־על״ ,בן־יהודד,32 ,
תל־אביב, חדר ,403 טל,58940 .
מ־ 19.00—16.00 אחר־הצהרים.
זוהר

מ קצו ע נפלא
לל א אבטל ה
ב בי תספר ״ד״אנה״ רוכ ש
לי דעמק צו עי.
ובט חון ע צ מי
וז אתתודות
והק בו עו ת

התל מי ד, ב נו ס ף
ג סיון מ ע שי רב
ב ע בו דהמע שי ת.
ל ל קו חו תהר בו ת
המבק רו תבס לון
בי ת־ הספר והנהנות ^
מ ש רו ת מ עו ל ה
הני תן ב מ חי רי ם

נ מו כי ם ביו ת ר
ל מ סיי מי ה קו ר ס
ני ת נו ת ת עו דו ת
סיו ם ו סיו ע
לקליטתםבע בו ד ה.
הקורם החדש
נ 3תח:

דייאנרז

הדגרה גע־מ

ך• ינתיים התדרדרה הכנסת עוד קצת
^ במידרון הליכוד־ה,לאומי. השתרש בה
נוהג חדש.
בגלל הליכוד־ד־,לאומיי, התנוונה הישיבה
של יום ד, המוקדשת כמעט תמיד להצעות־לסדר־היום
ולהצעות־חוקים פרטיות. בגלל
״סעיף סתימת־הפה״ כמעט ואין סיעות־האופוזיציה,
שכולן קטנות, יכולות להגיש
הצעות כאלה. ואילו הסיעות הגדולות, שיש
להן הזכות להגיש הצעות רבות, חוששות
לעשות זאת, פן תפלג ההצבעה את הליכוד־הלאומי
ותכריח אותן לצאת מגן־העדן הקואליציוני.

הפיתרון? השבוע היתד, כל הישיבה
של יום ד׳ מוקדשת לשתי הצעות־לסדר־היום
של גח״ל בלבד, שתיהן על נושאים
שאינם אקטואליים. לגבי שתיהן הוסכם
מראש בין גח״ל והממשלה, כי לא תיערך
שום הצבעה, המציעים ינאמו, הממשלה
תישא נאומי־תשובה — ואו יסכימו הצדדים
״לדחות את ההצבעה״.
זה הופך, כמובן, את כל עניין ההצעות
לפארסה. לכן, כאשר הסכים המציע הראשון
לקבל את הצעת הממשלה, קפצתי ממקומי
וקראתי :״אני חושב שזה נוהג שיש להתנגד
לו בחריפות!״ גם אנשי המרכז החופשי
מחו.
זה עזר קצת. על ההצעה השנייה כבר
נערכה הצבעה — והיא הוסרה מסדר־היום.

טקס טי ל שמפו — ל הגנ תהצ מר!
אין כ מו ״ טקס טי ל שמפו״ ל טיפול באריגי הצמר,

בבד דיזנגוך* ר״נם 1ת ״ א טל 5 5 .ם 225
העולם הזה 1582