גליון 1583 מתאריך 3 בינואר 1968

מכתבים

לא תחסום!

לא הצבעתי בעד רשימת הכוח החדש בבחירות
האחרונות, ולא אצביע בעדר, גם
בבחירות הבאות, מפני שאני מתנגד לכמה
מרעיונותיכם העיקריים.
אבל אני מתחייב בזה חגיגית להצביע
בשבילכם אם יועלה אחוז־החסימה. כי זאת
תהיה האפשרות היחידה למחות נגד הקנוניה
של זקני כל המפלגות, בהשתתפות רפ״י
.הצעירה״ ז״ל, למנוע את עלייתו של כל
כוח צעיר חדש בארץ.
אברהם קדימי, חיפה

...העלאת אחוז־החסימה תהפוך אתכם
מסיעה קטנה לסיעה גדולה, כי כל האנשים
ההגונים, וכל השואפים לשינוי ותמורה,
יתלכדו סביבכם.
הכנסת הזאת בלי אורי אבנרי היתה בית״
קירות.
חנן גלר, תל־אביב

מדוע יורדים?
קראתי ששוב רוצים לשלוח לנו שליחים.
טוב. אבל שילחו שליחים אחרים, לעידוד
העלייה, לא כאלה שחיים פה כמו לורדים.
וחוץ מזה — חישבו, אולי, על מאה אלף
היורדים. מדוע הם ירדו?
קחו את המיקרה שלי: ב־ 1934 עזבתי את
יזזלין. תרתי את כל אירופה, בדרכי לארץ־
\שראל. כשהגעתי, פתחתי בית־חרושת לציפוי
ניקל, זהב וכסף
בתל־אביב, והתנדבתי
למכבי־אש.
במלחמת 48׳ התגייסתי.
מספרי היה
.98855 בית־החרושת
נסגר, כמובן.
כשיצאתי מן הצבא,
היה קשה. לא
היתר, עבודה, אבל
מיסים כן היו: מס
עירוני, מס הכנסה,
מס קליטה. פדרמן יום אחד באו שלושה
אדונים לבושים די
טוב ועשו עיקול. רצתי לוועד למען החייל,
והריצו אותי ממשרד למשרד. בסוף אמרו:
.אתה היית מגויים, בית־ד,חרושת לא.״
ירדתי מן הארץ.
אני חי מאז באמריקה ודתקא עוזר לישראל.
ר״ב אישור על עבודתי כמתנדב למען
ישראל במוסד הדסה, בברוקלין. אשתי גם
.ן התנדבה ועבדה למען ישראל. גם אספנו
אלפי דולארים, וגם עובדי, הכושיים, עבדו
בהתנדבות.
מ. פדרמן, ניו־יורק

רצח אפזיב
כולם מתאכזרים לאלי אביבי ולמיפעלו
הגדול באכזיב(העולם
הזה .)1581 ובעלי הסמכות
אינם נוקטים
שום צעד לעזרה,
או להתנגד
להריסת ההיסטוריה
והיופי של אכזיב.
אכזיב תוכחד בגלל
כמה ראשי־תבן,
אשר מערכת־החשיבה
התקלקלה כבר מזמן
אצלם. הם יטעו בודאי
חורשת־פלאס־בירנבד
טיק
לנשמות מתות,
ויוסיפו ממון לכיסי
הקיבוץ הסוציאליסטי המתקדם.
סמי בירנבד, וינה, אוסטריה

טיכור רוזנכאום האחר
בכתבותיכם על ד״ר טיבור רוזנבאום
(העולם הזה 1579 ואילך) הזכרתם בין השאר
את חייו בהונגריה תחת השילטון הנאצי.
לדבריכם, נמלט רוזנבאום ברכבת־ההצלה
של קסטנר, והעמדתם בספק את
אשר אמר לשבועון השווייצי זי א ונד אר.
הזדעזעתי מן הסילוף: באוקטובר—נובמבר
, 1944 חודשיים שלושה לאחר יציאת
רכבת־קסטנר, פעלתי יחד עם ד״ר רוזנבאום,
לאסלו לפלר הי״ד ואנדי ברויר: התחזינו
בנאצים, גרמניים והונגריים כאחת, ובעזרת
פקודות־מעצר מזוייפות הוצאנו יהודים מ־בתי־הגיטו,
וכך הצלנו אותם מגירוש או
מגורל אכזר יותר.
אחדים מהניצולים נמצאים בארץ, אחרים
ברחבי־העולם. אוכל לספק לכם שמות.
טיבור רוזנבאום הצטיין במרצו ובאומץ־
(המשך בעמוד )4
העולם הזה .1583

ט לויזי המע שי ת
החודש נפתחים קורסי ערב
• רדיו מעשי
• קציני רדיו
• טלביזיה מעשית
• קרור-מזוג־אוויר
פרטים והרשמה :
9—1בבוקר; 4—8אחה״צ

הנ1ו
די ^ו דייז טו ־וגינז ר ע

פרטי והרשמה 9-1בב קר 3־ < 9וח׳הצ
תל־אביב

דחי הנגב 8-10
(תחנה מרכזית)

ירושלים

רח• ההסתדרות 20
(.פינת רח׳ שמאי ו)

חיפה

באד־שבע

דחי ב׳אליק
נפנת דת־ הדצל) •

דחי ההסתדרות 76
(מ1ל הדואר)

אילת

דח• רתמים 3
(משרד. נירח•)

בי הםהב דו לבישראללמקצועותהאלקט רוני ק ה

למד נהגות

המורה

כל השפות — שיטות מיוהדות
סנ ה
קפה ״הרלי׳י־ דיזעוף 43
טלפון 228988
מרכז עדשות מגע

7£8א 8 0£א 7£07 1£א 0נ)
״גרוזובסקי -אישון לנס״
תל־אביב, רחוב שניאור ( 5פינת רח׳
פינסקר ,20 ליד מוגרבי, מול מגרש
חניה) טל 55029 .

שעות קבלה 9-17
נשמח לשלוח חוברת הסברח
__לסי בקשה __

חליפות הוי 1ן

מכתבים
(המשך מעמוד )3
ליבו באמצעי־ההצלה — ועל מידת הסיכון
שלנו תעיד העובדה שלפלר שילם בחייו
על כך•
דויד קליין, חולו!

לעג לראש
באחד העיתונים הפאציפיסטיים ביותר של
ארצות־הברית, הלוס־אנג׳לס פרי פרם, מצאתי
את המודעה הבאה (ראה צילום):
״ספורט בלתי־אלים לאנשים בלתי־אלימים
— מפנה את תסכוליו בכיוון הנכון!
״אנו מציעים לך לוחות״יעד ליירי־חיצים
עם ראשיהם של עבד־אל־נאצר, ג׳ונסון, המושל
רומני, המושל ואלס הגזעני ועוד.

89311
ו 1י 1ג 1
עכד־אל־כייבי
״אינך חייב למסור את שמך הנכון. די
שתשלח המחאת־דואר וכתובת נכונה — ומייד
יישלח לך הלוח.״
פרידה אוחנה, לום־אנג׳לס

עיין !

א י 1 3ו ו

תן טרמפ לחייל
הייתי השבוע בקולנוע, כדי לראות קטע
על צה״ל, שגם אני הופעתי בו. שמחתי מאד
כשכל הקהל פרץ במחיאות־כפיים סוערות.
אחר־כך עמדתי כמעט שעה וחצי על הכביש
כדי לחזור לבסיס. אף אחד מעשרות
הנהגים שעברו על פני לא נעצר בשבילי.
האם אלה היו האנשים שמחאו כף בקולנוע?
אני
לא יודע איו להודות לכם על מאבקכם
הממושך למען טרמפים לחיילים. חזקו
ואימצו.
כל פעם שאני רואה מרחוק בכביש מכונית
מתקרבת, ועליה התווית האדומה שלכם
״תן טרמפ לחייל״ ,אני ממש מרגיש הקלה.
כי אני יודע מראש שיקחו אותי.
יצחק ש ,.חייל, אי־שס

פרשת שטוייר
אני נגד פירסום דברים כאלה, כמו פרשת
שטוייר.
שום דבר לא ייצא מזה, להרוס חייהם של
חולי־נפש. ככלות הכל, פעם יצא מבית־חולי־הרוח
או מבית־הסוהר.
אגב, איך זה ששטוייר שמור במחלקת העצורים
של בית־הסוהר ברמלה — ולא ב־בית־חולים,
לשם הסתכלות, או לפחות במחלקה
פסיכיאטרית של בית־סוהר כלשהו?
אלחנן גפני, תל-אביב

מינואר עד סוף נובמבר ־
מאשר באותה תקופה נ־ 9<!8ז

1הב&ל

ו־ובח רייאל יהסוח3

הידברות נערים
טיילתי בירושלים ובבית־לחם. פגשתי נער
בגילי 19—18 שוחחנו, לא הרבה, אך זה
הספיק להבנה. אני מקווה שלא רק אצלי,
אלא גם אצלו: כי שוחחנו כאילו לא היתר,
שינאה עמוקה, בת־דורות.
לדעתי אפשר לערוך פגישות בין נערים
ערביים לעבריים. אני פונה לנערים עבריים
וערביים כאחד המעוניינים להיפגש הדדית,
להחליף דיעות או לערוך סיורים משותפים
— להתקשר איתי לפי הכתובת: יהושע כהן,
רחוב אשכנזי ,4פתח־תקוזה.
יהושע בהן, פתח־תקווה

זכות קדימה כמדור זה תינתן
למכתכיחם של קוראים המצרפים
את תצלומיהם למכתבים.
העולם הזה - 1583

1111־11

ייתי כן 14 וחצי כאשר נתלה שלמה בן־יוסף, ה!
ואסיר העברי הראשון שהוצא להורג בימי השלטון הבריטי.

היה ביום ה־ 29 ביוני .1938 ,אני זוכר את התאריך
היטב — כי הוא היה סימן-דרך בחיי.
באותו יום החלטתי להצטרף לשורות האירגון הצבאי הלאומי.

כדי
לנקום את דמו. כדי לגרש את השלטון
שעשה זאת.
ובכל רחבי הארץ היו באותו יום צעירים ונערים שאמרו
לעצמם :״מקומי שם. במחנה המוציא מתוכו אדם כזה. זוהי
חובתו של אדם הגון בשעה זו.״
במכתב־הספד לפלוגת־בית״ר בראש־פינה כתב באותו יום
זאב ז׳בוטינסקי :״מנרדומו נעשה מיגדל, מקיברו — היכל,
נזזכרו — דת אזרחית.״

החח

מי שחס על חיי היילינו, מוכרח להתנגד ל־עונש-מיתה.

הו ההיגיון הצבאי. נוסף עליו ההגיון הביטחוני.
| שרותי־הביטחון ממלאים ברגע זה תפקיד חיוני במלחמה
באנשי אל־פתח וחבריהם. הישגים רבים נרשמים לזכותם.

מניין באים הישגים אלה?
לא קשה לנחש זאת: הם באים מדברי מודיעים, מלשינים
ושבויים. לא פעם מגלים אנשי אל־פתת עצמם, תוך כדי
חקירה נמרצת, את שמות חבריהם ומחבואיהם.
כל מי שמגלה פרט כזה יודע, כיום, כי אינו מסכן את

ואכן -המחתרת הלוחמת, שהכיאה תוף
עשר שנים לסילוק השלטון הזר מן הארץ, צמחה
על קכרו של כן־יוסך.

הלוחמים מול שופטיהם, את הצהרותיהם הפוליטיות, את
דבריהם האחרונים לפני הטלת העונש, את תגובתם בהישמע
גזר־הדין. העולם יעקוב בנשימה עצורה אחרי הפעולות
להצלת חייהם, גדולי האישים יפנו לממשלת ישראל בדרישה
לחון אותם, המתח יגבר עד לרגע הוצאתם להורג —
ומיליונים סביב העולם יזדהו בנפשם עם גיבורי העלילה,
בעיני העולם הם לא יהיו אז טרוריסטים, שבאו להרוג
ולהרוס. הם ייראו — כפי שכבר אמר הגנרל דה־גול באותה
מסיבת־עיתונאים מפורסמת — בלוחמי־שיחרור, הקמים נגד
כובש זר והמוסרים את נפשם על מיזבח גאוותם הלאומית.

מי שדוגל בהטלת עונש־מוות על אנשי ״אל פתה״
-מוסר בידי ״אל-פתח״ נשק תעמולתי
העולה בחשיבותו על אלך מוקשים.

^ ך מדוע נשים את הדגש על ההשפעה התעמולתית
ברחבי תבלי הן חשובה ממנה, לאין שיעור, ההשפעה
שתהיה לדברים בלב העם הערבי הפלסטיני.

אין עם מוכה יותר מעם זה. אין עם מושפל
ממנו. אין עם הזקוק יותר לגיבורים לאומיים.
העם הפלסטיני הפסיד את מלחמת תש״ח, ואת כל המלחמות
והמערכות שבאו בעקבותיה. כל מנהיגיו הכזיבו. כל
לוחמיו נכשלו בבושת־פנים. החרפה מכרסמת בלבו בכל פה.
והנה — ילכו בניו לקראת מותם. הם יעמדו מול התליין׳
או מול ריי׳״־הירי. הם יקראו, בנשימתם האחרונה:
יכתבו על קיר הכלא, בלילם האחרון
״תחי פלסטין!״
עלי אדמות, פסוקים כגון ״למות או לכבוש את ההר״.

הוא קצר. זכרונו של ציבור, לפעמים,

צעיר כן 15 בנצרת, בטייבה, ברמאללה, בעזה,
כמחנה-פליטים מעבר לירדן -מה הוא
ירגיש כלבו למראה מעשה זה?

וגס מי שיש לו זיכרון, לא תמיד הוא מסוגל
ליישם את לקח נפיונותיו שלו כאשר מתהפכים
היוצרות.

אילו גלים חמים של זעם, של הזדהות, של גאוזה־אץ־קץ
יציפו את לבו?
אילו החלטות גורליות של התנדבות והתגייסות יבשילו
בנפשו?

ץ כרמו של אדם
( קצר עוד יותר.

כל לוחם ״אל-פתח״ שייפה את נשמתו כשבוי
כידינו -יביא לגיוס עשרות צעירים חדשים
לאירגונו.

דוגמה לכך אנו רואים בימים אלה, כאשר רבים התובעים
להטיל עונש־מיתה על אנשי אל־פתח, המבצעים מעשי הרג
והרס ברחבי ארץ־ישראל.
ובראש התובעים זאת עומדים, כך נדמה, דוזקא אנשים מ־גח״ל,
סיעתם של ותיקי אצ״ל.
דבריהם מוצאים הד בלב רבים. כי למראית־עין יש בהם
הגיון. מי שבא להרוג — דינו להיהרג. הדם השפוך זועק
לנקמה. ורק העונש המכסימלי יכול להרתיע.
זה משכנע. זה מספק את הרגש. זה עונה על צרכי יצר־הנקם,
הפועם בלב כל אדם.

*אחרון״אחרון מכאיב — אל נשכח את ההשפעה של
ן הדברים על עצמנו.

בראשית ימי המדינה ביטלנו בה את עונש־המוות.
היה זה אקט גדול של המצפון הלאומי
הרגע הגדול והחגיגי ביותר בתולדות ה כנסת.

ואין סכנה גדולה מזה.

לא רצינו במדינה שתיטול חיי אדם. לא רצינו שיקום
דור אשר ילמד כי יש תליין בישראל.

ך * הכרזה על הטלת עונשי־מיתה על לוחמי־גרילה,
ן | שיועמדו לדין באזורים המוחזקים — לא תרתיע איש.

והנה -האם דווקא למחרת נצחוננו הגדול
ביותר, כאחת מתוצאותיו הישירות, נחליט כי
המוסר הלאומי הוא כבחינת מותרות, ששוב
איננו יכולים להרשותן לעצמנו?

כל לוחם ״אל-פתח״ ,החוצה את קו הפסקת•
האש כדי לכצע פעולות-גרילה כארץ־ישראל,
יודע כי הוא עלול להיהרג כהיתקלו כמארכ
צה״ל.

האם יהיה זה המחיר שעלינו לשלם — להיות גסים יותר,
קהי־חושים יותר, קשוחי־לב יותר?
האם עלינו להקריב את מצפוננו, את כוחנו המוסרי הפנימי׳
את האידיאלים הרמים ביותר של מדינתנו — למען
כוח שכולו חיצוני?

האיום הנוסף של הוצאה־להרוג במיקרה שיישאר בחיים
אחרי היתקלות זו — לא יוסיף דבר להרתעה.

מי שמוכן למות למען רעיונו, אינו עושה
חשכון מדוקדק של סיכויי החיים והמוות על פי
תורת ההסתכרות.
ז 1עומת זאת, עלול איום זה להשפיע ברגע מסויים —
/ודווקא בכיוון ההפוך.
כאשך נתקלת כיום חוליית אל־פתח במישמר צה״ל, יודעים
אנשיה שיש להם סיכויים להישאר בחיים — אם ייכנעו.
ואכן — במיקרים רבים, כאשר החוליה מוקפת והקרב
נראה לה כאבוד, היא נכנעת.

אולם אם יידע כל איש מאנשיה של חוליה
כזאת כי סופו למות ממילא, הוא יילחם עד
טיפת-הדם האחרונה.
אם הברירה היחידה שלפניו היא למות כגיבור בשדה־הקרב,
או למות כאסיר בתא־הגרדום — יעדיף את המוות
בקרב.
פירוש הדבר: קרב־עד־מוזת, בו יפלו קורבנות מיותרים
— מ שנ י הצדדים.

הדכר צריף להיאמר ככל האכזריות: מי שרוצה
לדון למוות את אנשי ״אל־פתח״ ,דן
למיתה גם את אנשי צה״ל ומישמר הגבול העומדים
כקרב עימם.
הוא הופך כל היתקלות לקרב עד הסוף המר.
הוא מתעלם מן העקרון שלמדנו בצה״ל, באימונים של
לוחמה־בשטח־בנוי: לעולם אל תחסום בפני האוייב את דרו־בריחתו
היחידה. מי שלא נותרה לו תקווה לבריחה, או
לפחות אשלייה של בריחה — ימכור את חייו ביוקר.

\זת2־יין בנירנברג •.נזי 1דון רגזוגת?
חייו של האיש שעליו הוא מלשין. זה בוודאי מקל על
מצפונו.

אף אם יידע המודיע, המלשין או השבוי, כי
כמוסרו את שם חכרו הוא מסגיר אותו ל ת
ליין -עשוי הוא להחליט אחרת.
הוא עשוי לשים מחסום לפיו, אפילו בשעת חקירה קשה.
זרם האינפורמציה עלול להצטמצם, ואולי אף להיפסק.

יעילות שרותי-הכיטחון עלולה, במיקרה בזה,
להיפגע כאופן מכריע.

כמת־תעמולה טובה יותר מאשר תא־הגרדום.

\ £א ח רי שיוצא-להורג הלוחם הערבי הראשון
יהפוך בל משפט של איש ״אל-פתח״ לסנסציה עולמית.
זהו ההיגיון העיתונאי.
כל משפט כזה — ימשוך אליו המון אנשי עיתונות, טלביזיה
ורדיו מכל חלקי תבל.
כל אלה, המתעלמים כיום ממשפטי החבלנים מפני שחסרה
להם הדרמאתיות, יהפכו אותם מחר למחזות־מתח
עולמיים.

כל מילה של איש ״אל-פתח״ ,העומד למשפט
על חייו, תהפוך לחומר עיתונאי מרתק.
מיטב העיתונאים יתקבצו כדי להנציח את עמידתם של

האם נתן אלתרמן, שהיה אתמול גדול הלוחמים
נגד עונש־המוות בישראל, יצטרך ל•
שנות את עורו כיום, מפני שהפך ליוזם האימפריה
העברית כארץ־ישראל השלמה?

*** ום מערבת״טרור בימינו לא חוסלה באמצעות מע־רכת
של טרור־נגדי. שום פעולות של תגמול והרתעה
לא הצליחו, במאה ה־ ,20 לשים קץ למלחמת־גרילה. להיפך:
חוק־ברזל הוא שככל שגוברת אכזריות התגמול, כן גובר
כוחם של לוחמי־הגרילה.

יש רק דרך אחת לשים קץ למלחמת-גרילה
לאומית: לייבש את המעיינות שמהם היא
יונקת.
על אף ההישגים המפתיעים של צה״ל ושרותי־הביטחון,
הולכת ומתרחבת מלחמת־הגרילה הפלסטינית בהדרגה. היא
תוסיף להתרחב, כל עוד קיימים התנאים המצמיחים אותה.
הטבע אינו סובל חלל ריק. אם ישראל אינה מציעה לעם
הפלסטיני פיתרון סביר לבעיית קיומו הלאומי — פיתרון
התואם את האינטרסים הביטחוניים והמדיניים של ישראל —
יבואו אנשי אל־פחח ויורשיו של שוקיירי למלא את החסר.

ממשלת־המחדל-הלאומי
של אשכול ושות׳,
כחוסר יכולתה להחליט על פיתרון כזה, מכשירה
את הדרך ללוחמי־הגרילה.
התליין אינו תהליך למדינאי.

תם רן רים
נולדה בניירובי, לזאב לוין,38 ,
שגריר ישראל בקנייה ולרעייתו אריאלה,
ילדם השני, בת, מיכל. לוין, איש גבעתי
שאיבד יד במלחמת־העצמאות, היה בעבר
איש הוועד הפועל של ההסתדרות (המחלקה
המדינית) והשגריר הראשון שלנו בקפריסין.
נחוג יום הולדתו ה־ 65 של א לי עזר
ליכנה, שהעפיל ארצה מברית־המוע־צות
דיר הרי קווקז
ותורכיה, עבד בפרדסים,
בסלילת כבישים
ובהקמת בית־הקברות
הצבאי הבריטי
בבאר־שבע,
היה המזכיר הראשון
של משק עין־
חרוד, מנהל מחלקת
התרבות של אירגון
ההגנה ועורר מהשבועון
שלו לאינפורמציה,
אשנב, לליבנה
שעבר
ח״כ מפא״י,
ממנה נאלץ לפרוש
בראשית שנות החמישים עת בנה לעצמו
חווילה לא־פועלית במערב ירושלים, והחי
כיום על עטו.

נחוג יום הולדתו ה־ 41 של מאיר
כניהו, חוקר תולדות יהודי המזרח (מכון
בן־צבי) ,בנו של הרב הראשי יצחק ניסים,
שנודע בגיל ,20 עת פירסם, ערב מלחמת
העצמאות, איגרות על היחסים (הטובים) בין
היהודים והערבים בארץ־ישראל, והידוע גם
באוסף כתבי־יד עתיקים ומטבעות שלו.
המפיצים

הראשיים: רבבגידג מ ת״א, דחיוידיים 5טל 34481-35917-35587 .
היבואנים . 111 :גגליגטד וגניו־ ת״ א, ד ח ׳ המסגר 5 *1ט ל3 7 5 3 8 .

חנו ת בגדי ילדים ונו ע ר
״ הדר״
המנוי קיבלת
חשבונך,
פרע נא
אותו בהקדם.

מבחר גדול של בגדי ילדים ומתנות.
הכל מכל הנוגע ללבוש והדר לילדים.
ת ל ־ א בי ב, רחוב הנרייטה סולד ,27
מרכז קניות, נוח ארלוזורוב, טל 254021 .

חנח>^ מ,נ

נח ו ג * יום הולדתו ד,־ 55 של ד״ר
טוביה בר״אילן, מהנדס כימי יליד ברלין,
רב־סרן בצבא הבריטי ואיש חיל המדע
של צה״ל לשעבר, שהקים בארץ שלושה
בתי־חרושת למוצרים פלסטיים והמשמש עתה
כמנכ״ל האוניברסיטה הדתית בר־אילן ב־רמת־גן,
הנקראת על שם אביו, מנהיג המזרחי
הרב מאיר בר־אילן.
נח ו ג יום הולדתו ה־ 71 של אלכסנדר
זרחין, בנו של יצרן צנימים אוקראיני,
שקרא להמצאתו הראשונה (אלקטרו־ליזה
של מתכות) בשם הסימלי לצל״א (למען
ציון לא אחשה) ,נכלא משך שנים בגלל
ציונוז/ו, נמלט מרוסיה בניירות פולניים
מזוייפים, נודע בארץ בתהליך המתקת־המים.

נחוג יום הולדתו ה־סד של שרגא
נצר, פקיד קואופרטיב סובייטי, שעלה
ארצה כאשר עמד
להיות מוגלה, בעוון
ציונותו, לסיביר, שימש
משך כ־ 40 שנה
כפועל נקיון (ואחר־כך
מנהל שירות־הנקיון)
של עיריית
תל־אביב, נשוי לסגן
יו״ר הכנסת דבורה
נצר ונחשב לאיש
מאחורי הקלעים של
מפא״י.

נפטרה. ב
עתלית,
דינה גושן,
בתו של מנחם מנדל מבש״ן, מזכיר

עי ס כ

לן 313

בית־הספר בצלאל בראשית המאה, שנודע
יותר בסיפוריו ובתרגומי־המופת שלו מן
הספרות הקלאסית (כגון מסעי גזליבר) .גושן,
שירשה את התכונות הספרותיות מאביה,
שימשה משך שנים רבות כמזכירתו של
מנהל המחלקה המדינית של הסוכנות, משה
שרתוק (לאחר מכן: שרת).

ינמי ״ ״

תמ״׳ י״ז?

׳.שהיא נקראת נ ם. המבזגיתעל שני גלגלים*ז?
.שהשלדה עשויה מקשה אחת של פלדה!?
.שיש לה מבנה לזיכני פשו
מעקים נ ו החלקים הנעים , ,
.שיש

נפטרה בירושלים, בגיל ,70 שרה
סילבר, אלמנתו של אובריי סילבר, מייסדה
ומנצחה של תזמורת המשטרה המנדאטורית.
סילבר, דור רביעי לילידי ירושלים
(אבי־סבה, ניסן בק, מקים הדפום הראשון
בירושלים) היא אימו של הקונסול הכללי
של ישראל בלונדון, רענן סילבר, שהתפרסם
במלחמת העולם כמפקד יחידות־מחץ של ערבים
סינוסיים במידבר לוב.

תיט ׳ 0,לבני יי ״
היזרץ? 1

עופר ״ חברהלרכבבע׳י ם תל־ אביב, רח־ הסדנה 6נבעת הרצל ם ר 821865.
להשיג בתנאים נוחים 1בתשל!ם ים בכל סנכנניות 1ספה בארץ.

נצר

נפטר בזכרון־יעקב, חודש אחרי יום
הולדתו ה־ ,76 יהודה קרניאל, יליד זב-
רון־יעקב ששימש מספר פעמים ביו״ר המועצה
המקומית, אך נודע בעיקר בכרמיו,
בהם הנהיג את חידושי העיבוד המדעי האחרונים,
ושהקפיד להכין לכל אחד משלושת
בניו משק מרווח ונפרד במושבה, ושהיה
נוהג לרכב לכרמיו, עד שנותיו האחרונות,
על חמורו.
העולם הזח 1583

השבויים ה 1חזר1
בלי צלב אדום
מנע ישיר בין ישראל למיצריים איפשר
את החזרתם של 500 השבויים שהועברו
השבוע למצריים -ללא תיווך מצד הצלב
האדום הבינלאומי.

ת 1 *! 1ןיך
א שבול יעקוף
את צרפ ת?
תביעה שלוי אשכול יעקוף את שדה
התעופה ״אורלי״ ,ליד פאריס, כעת טיסתו
לארצות־הברית -הועלתה כהוגי יועציו
של ראש־הממשלה.
במסעותיו הקודמים מעבר לים, בילה אשכול חופשה
בצרפת, ולא נימנע מלדרוך על אדמת צרפת.

ייתכן שהפעם, לאות מחאה עקיף, יעדיף
אשכול חניית־כיניים ברומא דווקא -או
יטוס ישר ללונדון, לפני שיחצה את האוק־ינום
האטלנטי.
כיסאנת מנסיקל״ם בשלטנן
צפה לשורה של שינויים והיערבויות•
מחדש בצמרת השילטון והמשק בישראל,
עוד בתחילת .1968
מספר גדול של אנשי־מפתח יחליפו מקומם —
ומעמדם — עקב איחוד רפ״י—מפא״י—אחדות־העבודה.

כין המשרות המרכזיות שיקבלו בום
חדש: צמרת בנק הפועלים,־ חכרת שיכון
ההסתדרותית; סולל־בונה; בור.
כן יזכו מספר שגרירויות ישראליות באירופה
לשגרירים חדשים. דיונים קדחתניים על כך מתנהלים
כבר היום במשרד־החוץ.

גם מספר מנהלים של תאגידים ציבוריים
וחברות ממשלתיות יעופו -ובמקומם יבואו
בוסים ממפלגות אחרות.

למרות זאת, ממשיך הצלב האדום לטפל — כפי
שעשה מאז סוף המלחמה — בבעיית החזרתם של
יתר אלפי השבויים המצריים הנמצאים במחנות־שבויים
בישראל.

האם יו שעה
טיבור רוזנבאום?
הגילויים על עסקי טיבור רוזנבאום ועל עסקי
המאפיה האמריקאית בישראל, דחפו את מבקר הסוכנות
היהודית, בן־ציון מאירי, לעורר שאילתה עקרונית.

במכתב להנהלת הסוכנות ביקש לברר
אם יכול מוסד כלשהו של התנועה הציונית
להשעות מכהונתו בעל־תפקיד נבחר, המייצג
מפלגה.
הוא אינו מזכיר את שמו של רוזנבאום, אבל הבהיר
באופן פרטי כי הסדנה אמנם לבנקאי השווייצי, המכהן
במוסדות ציוניים כנציג המפד״ל.

דרכון ס 1ג ב׳
ליהודי דרום־אפריקה
שני קווים מיותרים מסומנים כבל דרבון
דרום־אפריקאי השייך ליהודי -תגלית זו
גילו אנשי משרד-החוץ הישראלי.
משרד החוץ עסוק עתה בטיפול עדין בבעייה, מאחר
ויהדות דרום־אפריקה מתנגדת בכל תוקף לסימון
נפרד של דרכוניה.

לראשונה, קמה צעקה סביב לסימון דרכונים
כדרום־אפריקה, כשהממשלה הגזענית
קיבלה החלטה שמטרתה היתה להפריד כין
דרבוני-כושים לדרבוני דרום־אפריקאים
לכני-עור.
היהודים טענו אז שיהדות זד, עניין של דת ולא

לקראת שילוב מדעניה במוסדות־מחקר מערביים
ולמען חיזוק אי־תלותה בברית־המועצות.

פשרה: ספרו של
הראל ישונה
כקרוב יופיע כבל זאת ספרו של איפר
הראל, הממונה לשעבר על שירותי־הכיטחון,
הספר, הדן בחטיפת אייכמן, עוכב בלחץ גורמים
אשר רצו למנוע אי־נעימות מאישיות ציבורית רמת־מעלה,
שהיתר, מתגלית באור מביך, לו פורסם הפרק
על החטיפה כמקורו.

אותם גורמים טוענים כי פירסום הפרק
הבלתי-מצונזר היה פוגע כמדינה ידידותית
וגורם ל״סיכובים מיותרים״.
הנוסחה שנמצאה, לעומת זאת, מספקת
את כל הצדדים.

שמענן אנרנ שט״ן
מגלה את הכל
גילויים מרעישים נכללים בסיפורו של
אסיר־פראג י ואיש־מפ״ם לשעבר, שמעון
אורנשטיין הנמצא עתה בשלבי־עריכה
סופיים.
כתב־היד מכיל 350 עמודים ומתאר את חטיפתו
של אורנשטיין בידי שירותי־הביטחון הצ׳כיים; את
26 חודשי המעצר הבודד שבילה עד למישפטו! ואת
כל פרשת מישפטי פראג המפורסמים.

אך הגילויים המרכזיים של סיפרו מתיה-
סים לשיחותיו ולפגישותיו עם אנשי השיל•
טון הצ׳כי והמפלגה הקומוניסטית -שהיו
כלואים יחד איתו ונחשבו מחוץ לגוש
המזרחי ל״מתים״.

זהירות: סבוה
בכ בי ש לירו שלים
מאז פתיחת הכביש המהיר החדש, המקשר
את ככיש־ירושלים עם מיסעף גהה,

רבין יכתוב ספר
על ה מל ח מה
יצחק רבין, הרמטכ״ל היוצא של צה״ל,
מתכוון לנצל את שהותו כארצות-הברית,
על מנת לכתוב ספר על מלחמת ששת
הימים מנקודת מבטו של מצביא הכוח
המנצח.
הוא יקח לדוגמה את הספר שכתב בשעתו משה
דיין על מיבצע סיני.
רבין — המקודד, שמחקרו יהיה הספר בעל הסמכות
מבחינת ההיסטוריה והאסטרטגיה הצבאית — מתכוון
להקדיש לכתיבה זמן רב.

לאחרונה כבר פנה רבץ לענף ההיסטוריה
של צה״ל, בבקשה להעמיד לרשותו את
בל החומר שנאסף על מלחמת ששת-הימים.

יפה־־צירבחאשינגטון
אביעד (״עדי״) יפה, ראש לישבת ראש
הממשלה ומזכירו המדיני של לוי אשכול,
יתמנה בקרוב בציר ישראל בוואשינגטון,
במקומו של הציר הנוכחי, אפרים עברון.
מינויו נועד לחזק את אחיזתו של אשכול בנציגות
הדיפלומטית הישראלית בארצות־הברית, נוכח מינויו
של יצחק רבין כשגריר.

רבין נחשב בחוגי-אשבול בחסר־נסיון בטכניקה
של המגעים מאחורי הקלעים עם
הפקידות האמריקאית הבכירה.

של לאום והגזירה בוטלה לגביהם, לכאורה: רק
מאוחר יותר הוכח שיש סימון מיוחד וסמוי ליהודים.

םדש ,
מרומניה לי שראל
מדענים רומניים יבואו להשתלם בישראל.
זהו אחד הסעיפים בהסכם בין ישראל לבין רומניה.
מבחינתה של הרפובליקה הרומנית, זהו צעד־מעבר

נהרגו מספר הולכי-רגל.
ביקורת חמורה על מחלקת העבודות הציבוריות
הושמעה, עקב כך, בוזעדת הבטיחות הבין־משרדית של
הממשלה.

המקטרגים טוענים, בי לא הובאו בחשבון,
די צורכם, סידורי-הגידור-והבטיחות הדרושים
למניעת מעבר עוברי-רגל החוצים את
הכביש שלא במעכרי-חצייה המסומנים.
עד שייעשו סידורים אלה, הוגבלה מהירות הנסיעה
בקטעים הקריטיים ל־ 60 קילומטר לשעה — והוצב
שילוט־אזהרה חדש.

במדינה
העם

^ בכפר־ אתא

בר מ ת־גן

ביום רביעי 3 ,בינואר, בשעה 8.30בערב,
באולם בית־העם, ירצו

ביום שישי 5 ,בינואר, בשעה 8.30בערב,
באולם אמפיתיאטרון, ירצו

שלום כהן
ואלכם מסים

ח״ב אורי אכנרי
עו״ד שמואל סגל

ביום רביעי 10 ,בינואר, בשעה 8.30
בערב, בקפה עצמאות, גן המלך דויד
(מאחורי קולנוע אורדע) ,ירצה

$בבאר־ שבע

על הנושא:

ממשלת המחדל הלאומי
ויענו לשאלות הקהל.

קדוש ממדרגה שניה

רפאל אשכול
על הנושא:

שלום -או
פצצה גרעינית

הייצוא הישראלי לכוויית
ויענה לשאלות הקהל.

ויענו לשאלות הקהל.

חבר ואוהד
עזור לנו במימון פעולותינו.
תרום לקרן הכוח החדש.
שלח תרומתך לת. ד ,136 .תל־אביב.

1011011ז 01א ¥111101115¥ 10 8111

תכעו>ר ותדעו ל שעו
ע שיר בוי7ומ>נ>בו
ו מזיו דרךה שר שי ם.

בכל שנה זה מרגיז מחדש את היהודים
הטובים. ובכל שנה אין איש שועה למחאו־תיהם.
מדוע
חוגגים רבבות ישראלים את מוצאי
יום ה־ 31 בדצמבר, יום הנושא את שמו של
קדוש נוצרי ממדרגה שניה, סילבסטר?
מדוע מאפיל ראש־השנה ״האזרחי״ על
ראש־השנה היהודי, כתירוץ לנשפים ולחגיגות
אין־ספור?
רמטכ״ל כסילכסטר. זוהי דוגמה
בולטת של מלחמת המציאות החדשה במסורת
הישנה — כשהמציאות מנצחת לאורך
כל החזית.
המציאות הישראלית צמודה לתאריך ״האזרחי״
,הכלל־עולמי, שמקורו בלוח הרומאי
הפאגאני אשר תוקן בידי הנוצרים.
תושבי ישראל מקבלים את משכורותיהם
לפי החודש ״האזרחי״ .הם חותמים על
צ׳קים ומכתבים בתאריך ״האזרחי״ .רק פקידי
מוסדות נאלצים להשתמש בתאריכים ה־
״עבריים״ — והם מסתכלים בכל יום מחדש
בלוח, כדי לדעת מהו.
כל אדם יודע כי מלחמת־ששת־הימים
אירעה בשנת .1967 מעטים זוכרים כי אירעה
בשנת תשכ״ז. אפילו הרמטכ״ל החדש, רב־אלוף
חיים ברלב, נכנס לתפקידו בשעה
00.01 של האחד בינואר — ומעטים שמו
לב כי היה זה יום ל׳ בכיסלו.
משום כך, כאשר מגיע יום ה־ 31 בדצמבר,
מרגיש כמעט כל אדם בישראל כי הוא
עומד בפני הודייה — עוד שנה בחייו נסתיימה.
בשעה , 12 כאשר התאריך 1967
התחלף בתאריך , 1968 נשאו רבים את עיניהם
אל מחוגי־השעון הזוחלים, קיוו בליבם
כי השנה החדשה תהיה טובה — שנה בלי
מלחמה, בלי קורבנות, בלי סבל.
לילה אופטימי. ראש־השנה היהודי אינו
יום של שמחה. לפי המוסר היהודי, זהו
יום של חשבון־נפש חמור, של כתיבת הגורל
הצפוי בספר האלוהי. ליל הסילבסטר,
לעומת זאת, הוא לילה שכולו אופטימי.
הוא מתאים, איכשהו, לאופי הישראלי
החדש.

מדיניות
בי קור
הגבר הקשיש

*מז3ו 111״\

ח10ז10* 81116 11811• 1_0
מבריא ומעשיר את כל

סוגי השער בשלוש דרכים:
^ .1מכיל 01א 11£זא*ק העשיר בויטמין
והחיוני לצמיחת השער ובריאותו.

של השער בטבעעת
אינו דביק או שמנוני.
הסתרק מידי בוקר
עם 5מו!3ווו/יע
ח10ז166 8106 1-13111_0
יה ענק לשערך
גמישות. שפע ובריאות
ואת הניחוח המיוחד
של מוצרי 6 8106פ1
להשיג בשני סוגים:

ושתמשב 8 £ 5 5ס מ^. 1מ
יוצר

ע ל ־ ידיב למ ו ן במ״ט,

ואתה בעל מ ראה מושלם ומטופח
תל־אביב

המפיצים:

חברת

״נורית״

בע״מ,

תל־אביב

מי שקרא השבוע את עיתוני ישראל, יכול
היה לחשוב כי חזר לימי הגטו היהודי בימי־הביניים.
ראש העדה, השתדלן הגדול, התכונן
לביקור אצל מלך הגויים, כדי להשתדל
למען בני עדתו.
כף, על כל פנים, צויירו הדברים על־ידי
התעמולה הרשמית. מטרתה השקופה: לנגן
על מיתרים חבויים בלב הציבור, כדי להאדיר
ולרומם את ראש־הממשלה, לוי אשכול.
הוא האיש שיתייצב בפני הנשיא לינדון
ג׳ונסון. הוא שייצג את ענייני היהודים בפני
הגוי הגדול. הוא שישיג את אשר ישיג —
לא מכתבי־החסות של אתמול, אלא המטוסים
של מחר.
עזרה הדדית. למעשה, יהיה רקע הביקור
הרבה יותר פרוזאי.
בעיקרו, אין זה ביקור מדיני. בין ישראל
וארצות־הברית אינה תלוייה ועומדת שום
בעייה שאי־אפשר לטפל בה בדרכים דיפלומטיות
רגילות.
תוכן הביקור הוא פוליטי־פנימי, בשני הצדדים.
שני הפוליטיקאים עוזרים זה לזה
במסע־של־רימום, ששניהם זקוקים לו.
ג׳ונסון עומד בפני מערכת־בחירות קשה
ומסוכנת, כשהפופולריות שלו היא בשפל
המדרגה. הקולות היהודיים עשויים להשפיע,
ואולי להכריע, במערכה זו. אשכול יעזור
לו להשיג קולות אלה, על־ידי כך שהוא
מאפשר לו דרמטיזציה של עזרת אמריקה
לישראל.
אשכול עומד בקרב קשה עם מתחרים ויורשים,
ובעיקר עם משה דיין. קרב זה
הוא בעיקרו מלחמה על פירסומת — ואין
דבר הזוכה לפירסומת רבה יותר בישראל
מאשר ביקור אצל נשיאים זרים.
לא להחליט. משום כך היה הרבה מן
המגוחך בסערה־בכוס־מים שהסעירה את ה־ליכוד־הלאומי
לקראת הביקור.
פתאום שאל מישהו את עצמו: מה יגיד
(המשך בעמוד )10
העולם הזה 1583

*יטב תי במקומי בשקט. פחות מתריסר ח״כים נכחו באולם. האווירה היתר. רדומה. רוב
7הנוכחים עקבו רק בהיסח־הדעת אחרי דברי הנואם. גם מחשבתי שלי נדדה קצת.
לפתע קפצתי ממקומי כנשוך נחש.
פעמון פנימי חבוי צילצל באוזני. עוד לפני שתפסתי בדיוק מה קרה, כבר עמדתי על רגלי
וקראתי לעבר היו״ר. באותו רגע הבחנתי, בזוויות עיני, שאמנון זכרוני, שישב בתא המזכירים
הפרלמנטריים שמאחורי, מאותת לי באופן קדחתני. גם הוא תפס מה קרה.

דילבוטץ דה לגזטזה דיין
**ז ל סדר״היום עמד דבר שיגרתי לגמרי. הכנסת נתבקשה לאשר, בקריאה שניה ושלי־
> שית, חוק המאריך את תוקף תקנות־שעת־החירום הדנות ב״אזורי ביטחון״.
חוק זה נדון בקריאה ראשונה לפני שלושה שבועות. אז נאמתי נגדו והצבעתי נגד העברתו
לוזעדה. אמרתי כי, לדעתנו, אין זה חוק הנוגע לביטחון
המדינה, והוא שימש בעבר רק לנישול חקלאים ערביים ול־גזילת
אדמותיהם, כמו בפרשת כפר ברעם בגליל (העולם הזה
.)1580
החוק הועבר, כמובן, לוועדה, ודקות מעטות לפני התחלת
הישיבה הונח על שולחני הטופס שחזר מן הוועדה, לקריאה
שניה ושלישית. יחד עימו הונחה על שולחני ערימה שלמה
של ניירות אחרים. בין השאר: כמה שאילתות שלנו, שהשר
עמד לענות עליהן, והסתייגויות שלנו להצעת־חוק אחרת, שהייתי
צריך לנאום עליהן תוך כמה דקות.
משום כך, לא הספקתי לעיין באותה הצעת־הוק קטנה.
הקשבתי לתשובות לשאילתות, שאלתי שאלות נוספות, נאמתי
על ההסתייגויות שלנו לחוק השני, השתתפתי בכמה
הצבעות.
לקחתי את הצעת־החוק הזאת לידי רק ברגע שח״כ דויד
הכהן, כיו״ר ועדת־החוץ־והביטחון, קם לנאום נאום קצר כדי להביא את החוק להצבעה
בקריאה שניה ושלישית. בעודו מדבר, העפתי מבט שיגרתי על הטופס שלפני — ולא
האמנתי למראה עיני.
החוק המקורי, שהתנגדתי לו בקריאה הראשונה, קבע כי שר־הביטחון רשאי להכריז על
״אזורי־ביטחון״ ברצועת־אדמה צרה לאורך הגבולות (עד 10ק״מ מהגבול בצפון, עד 25
ק״מ בנגב ).מקום שהוכרז עליו כעל ״אזור ביטחון״ ,רשאי שר־הביטחון לגרש ממנו את
כל התושבים, ולמנוע כניסת כל אדם מן החוץ לתוכו.
עתה, בטופס הסופי שחזר מן הוועדה, פשוט נעלמה ההגבלה הגיאוגרפית שהגבילה את
סמכות השר לרצועת־הגבול. לפי הטופס הסופי, מותרלשרהביטחוןלהכריז
על כל מקוםבישראלכעל ״ אזורביטחון ״ ,שממנו אפשר לגרש את התושבים,
ושאליו אפשר לאסור כניסת כל אדם.

במילים אחרות: שר־הכיטחון הפך, מבחינה משפטית, לדיקטטור של
בל המדינה. הוא יבול להכריז על תל-אכיב, המשולש, קריית הממשלה
בירושלים, או בל מקום אחר, בעל שטח סגור שאליו אין כניסה -גם
לא לחכרי־בנסת. הוא יבול לגרש המוני תושבים.

הפי־כה שלטה ן1ן ןזא 1ז \2ולני\ז
כהן דיבר במשך שתיים־שלוש דקות בלבד, והוא כבר היד, בסיום דבריו כאשר הבינו־
| | תי שכאן מתחוללת הפיכה משפטית, פשוטו כמשמעו. מה שאירע לאחר מכן נרשם
בפרוטוקול הישיבה כלהלן:
דויד הכהן לאחר דיון החליטה הוועדה, פה אחד, להעביר חוק זה, בתיקון שנתקבל,
להצבעה במליאה.
אורי אבנרי: הצעה לסדרו
היו״ר קדיש לוז: אתה צריך להגיש הצעה לסדר בכתב.
אורי אבנרי: הדבר בא לי כהפתעה גמורה. כאן חל שינוי מהותי בחוק. למעשה מונח
לפנינו חוק שונה לגמרי מזה שהובא לפנינו בקריאה ראשונה. זהו חוק חדש!
דויד הכהן: זה איננו חוק חדש, זה תיקון החוק.
היו״ר יקדיש לה: אתה יכול לא להסכים לתיקון, אבל זה תיקון שהכניסה, ועדה.
דויד הכהן: אתה לא באת להציע לתקן את החוק, אתה באת להציע לבטל את החוק

אורי אבנרי: לא לכן התכוונתי. מונח לפנינו חוק ששר־הביטחון
היו״ר קדיש לוז: החוק הונח על שולחן הכנסת. היתה לן אפשרות לפנות אלי ולבקש
להגיש הצעה לסדר. התקנון קובע שההצעה לסדר צריך להגיש בכתב.
אורי אבנרי: האמת היא שעד שיושב־ראש הוועדה
היו״ר קדיש לוז: החוק הונח על שולחן הכנסת, ואתה לא הגשת בקשה להצעה
לסדר. אינן יכול להציע הצעה לסדר מבלי שתהיה לי אפשרות לעיין אם יש יסוד להצעה
לסדר או לאו.
דויד הכהן: אדוני היושב־ראש, מליאת הכנסת דנה בחוק בקריאה ראשונה, ומעבירה
אותו לוועדה על־מנת שתדון בו. הוועדה רשאית לשנותו.
אורי אבנרי: זה חוק חדש!
תופיק טובי: זה חוק חדש, שלא דנו בו בקריאה ראשונה!
אורי אבנרי: דבר שהיה מוגבל לשטח קטן של גבול, מרחיבים אותו עכשיו על כל
המדינה.
היו״ר קדיש לה: אין מקום לוויכוח לגופו של עניין. סעיף 51 לתקנון הכנסת
אומר :״ביקש חבר־הכנסת מיושב־ראש הישיבה רשות להציע הצעה לסדר ניהול הישיבה
או ההצבעה (להלן — הצעה לסדר) ,יחליט היושב־ראש אם להיענות לבקשה. בקשה להציע
הצעה לסדר תוגש ליושב־ראש בנתב״.
אני לא נתתי לן רשות להציע הצעה לסדר.
לגופו של עניין — יזהו תיקון שהכניסה הוועדה להצעת־חוק שהעבירה אליה הכנסת.
אנו עוברים להצבעה.

הצבעה.

״חוק להארכת תוקף של תקנות־שעת חירום (אזורי ביטחון) תשכ״ח— 1967 נתקבל.

״לטזזאה אין כל תו\2ף,ז
רוטוקול זה אינו משקף אלא חלק קטן ממה שאירע, כי הדברים התנהלו במהירות
3ובזעם. עמדתי במקום ומחיתי ללא הרף, היו״ר התווכח עימי, דויד הכהן עמד על

הדוכן והצטדק. באמצע דברי היו״ר, בעודו מחפש את הקטע הרצוי לו בתקנון, רשמתי את
הצעתי־לסדר על פתק והנחתי אותו לפניו — כך שמבחינה פורמלית פעלתי על־פי התקנון.
אשר לטענה, שהייתי צריך להגיש את ההצעה־לסדר עוד לפני התחלת נאומו של הכהן —
פשוט לא היתר, לכך כל אפשרות אנושית. פשוט לא היה זמן לקרוא את נוסח החוק תוך
כדי מילוי שאר התפקידים שלי בעת הישיבה.
לא יכולתי, כמובן, לעכב את קבלת החוק, כשאני עומד לבדי, על מישמר בודד, מול כל
הכנסת. אבל הצלחתי, תוך השמעת מחאותי, לעורר את העיתונאים והח״כים, שכלל לא
הבחינו, עד אותו רגע, שאירעה כאן הפיכה. איש לא שם לב לכך.
חומרת הדבר נעוצה לא רק בתוכן החוק הדראקוני, אלא גם בהפיכת הכנסת לצחוק. כי
למעשה נתקבל בכנסת חוק שלא נדון כלל על־ידי הכנסת. בקריאה הראשונה, שרק בה
אפשר להתווכח, היה מונח לפני הכנסת חוק אחר, מוגבל ומישני. הדיון עליו היה קצרצר
ושיגרתי. החוק האמיתי, שהפקיר את המדינה כולה לשרירותו האפשרית של כל שר־ביטחון,
נתקבל בקריאה שניה ושלישית — שבהן אין כל אפשרות לנהל ויכוח, ואין אף זכות לקבל
את רשות־הדיבור.
לא נתתי לדברים לנוח. בשוך הסערה, הגיש דויד הכהן הצעת־חוק נוספת, על עניין של
מה־בכך. נמנעתי מן ההצבעה עליו, כדי שאוכל לדרוש את זכות־הדיבור — זכות השמורה
לפי התקנון למי שנמנע מהצבעה, המבקש להסביר מדוע נמנע.
כך אירעה התנגשות נוספת:
| | אורי א 3נרי: כבוד היושב־ראש, כנסת נכבדה.
נמנעתי מהצבעה, כדי להביע מחאתי על עבודתה של ועדת־החוץ-והביטחון.
היו ״ ר ק די ש לוז: אתה יכול לבסס רק התנגדותן לחוק שנתקבל עכשיו, ולא
( 11 לחוק הקודם!
אורי אכנרי: אמרתי שאני מביע מחאתי על עבודת הוועדה.
היו״ר קדיש לוז: למחאה אין כל תוקף, כי הכל נעשה לפי חוקי הכנסת
| | ותקנונה.

״זזגבא גאיטרגדא,׳
ף ם בכך לא נסתיים העניין. עוד באותו יום הגשתי מחאה חריפה לוועדת הכנסת, ה־ל
מ מו נ ה על התקנון, בזו הלשון:

לכבוד יו״ר ועדת הכנסת.
ביוס 4.12.67 העבירה מליאת הכנסת לוועדת־החוץ־והביטחון, לאחר קריאה ראשונה,
הצעת־חוק להארכת תוקף של תקנות שעת חירום (אזורי ביטחון) ,תשכ״ח—

.1967
התקנות המקוריות קבעו כי ניתן להפון רצועת־מפר צרה לאזור מוגן, על סמן
צו של שר־הביטחון.
וערת־החוץ־והביטתון הכניסה שינוי מהותי לחוק הנדון, היינו — הוועדה קבעה
כי שר־הביטחון רשאי להכריז על כל שטח שתחומו יפורט בצו, נעל שטח מוגן.
הנוסח החדש הובא למליאה לקריאה שניה ושלישית, מבלי שבפועל ניתן?חברי-
הכנסת להתייחס לנוסח זה. החוק שאושר עתה על־ידי הכנסת שונה באופן מהותי
מן החוק שהובא לראשונה, והפיכת היוצרות, כפי שנעשתה על־ידי הוועדה, מהווה
פגיעה חמורה בעבודת הכנסת וזכויות חבריה.
ה״סידור״ החדש הופן לחוכא ואיטלולא את הקריאה הראשונה. אין להשלים
בשום פנים עס גילויים מהסוג הנדון. אין להפון את ועדות הכנסת ל״כנסת זוטא״,
ובכן לרוקן את המליאה מתוכנה.
בברכה,

ח״ב אורי אבנרי.
בינתיים פתחתי בחקירה שקטה, כדי לברר איך אירע מה שאירע. נתברר לי כי הממשל!*
לא ידעה כלל על הפיכה זו — היא לא נתנה לשר־הביטחון שום הרשאה לדרוש סמכות
עצומה זו לעצמו. הוא השיג אותה בעזרת יו״ר ועדת־החוץ־והביטחון, ממש מאחורי גבה
של הממשלה. איש משרי־הממשלה האחרים, ובכלל זה שר־המשפטים, שהביא את החוק
המקורי לקריאה ראשונה, כלל לא ידעו על כך — עד שגרמנו
לאותה סערה.
בוועדת־החוץ־והביטחון אין כל ייצוג לאופוזיציה. אך מוזרה
לפחות עמדת מפ״ם והליברלים העצמאיים. הם מיוצגים בוועדה.
האם הבינו מה קורה, ונתנו יום לזה? או שלא תפסו זאת, או
כלל לא נכחו בישיבה. לחברי מפ״ם שהיו נוכחים במליאה בעת
הסערה לא היתר, כל תשובה על כך.

ו 1טן ט\ז ריין טזטט־יטז בגין
אותו יום, השכם בבוקר, נקראתי לוזעדת־הכנסת כדי
.1להסביר מדוע אנחנו מסתייגים מן השינויים בתקנון הכנסת,
הקובעים כי להבא אי־אפשר יהיה להביא לדיון במליאת הכנסת
עניינים הנוגעים לביטחון המדינה. כל עניין כזה יועבר, למעשה,
אוטומטית לוועדת־החוץ־והביטחון — אותה ועדה שאין בה שום
ייצוג לאופוזיציה.
תבעתי שמציע־ההצעה יהיה לפחות נוכח בעת שיוחלט עם הצעתו נוגעת לביטחון או
לאו, וגם בעת הדיון בהצעתו בוועדה. אין סיכוי כי הצעות אלה תתקבלנה.
אך יצאתי מן הוועדה, נקראתי ליו״ר הכנסת. הוא החזיר לי למעלה ממחצית השאילתות
שהגשנו בשבועיים האחרונים.
למעשה הועמד בסכנה המכשיר העיקרי של האופוזיציה, שנשאר עד כה בלתי־מוגבל —
להגיששאילתות המכריחות את השרים לענות על דברים הנוגעים לחרות האזרח ולליקויי

המזילרזוד.

הדבר בא אחרי שכמה שרים פנו אל יו״ר הכנסת בתלונה על השאילתות שהגשנו, ותבעו
לצמצמן. היו״ר, שנהג עד כה בליברליות רבה, החליט לפתע לפרש את התקנון בצורה
הצרה והמצומצמת ביותר — והחל פוסל בסיטונות שאילתות שכדוגמתן העביר בעבר
כך הוחזרו לי שתי שאילתות לשר מנחם בגין (הראשונות שאי־פעם הוגשו לו) .באחת
מהן שאלתי מה הם תפקידיו. בשניה שאלתי אם נאומו בזזעידת חרות על עתיד השטחים
קיבל את אישור הממשלה.
הוחזרה לי שאילתה לראש״הממשלה על מיספר הפקידים בסוכנות, וגם שאילתה על הדרך
להגן על עוצרי־טרמפים בלילה מפני תאונות דרכים.
(המשן בעמוד )26

במדינה
(המשך מעמוד )8
אשכול, אם ג׳ונסון יבקש לדעת מה הם
תנאי־השלום של ישראל?
השאלה עצמה היא מוזרה. כי אין ה־בעייה
מחכה לביקור. האמריקאים, ושאר
ידידי ישראל, רוצים לדעת זה מכבר מה
הם תנאי־השלום של ישראל. כשנסתבר להם
כי לישראל אין שום תנאים כאלה, שממשלת
ישראל כלל אינה מסוגלת להחליט
עליהם — הם החלו מסתייגים בהדרגה מ

מתרחש

עמדת
ישראל.
ביקור אשכול אצל ג׳ונסון אינו משנה בעניין
זה. ג׳ונסון יודע כי לישראל אין
מדיניות, וכי בגלל הרכב ממשלתה לא
תהיה מסוגלת לגבש מדיניות גם מחר. הוא
יודע כי הסיסמה של ״נחכה עד שהערבים
יישבו איתנו ליד שולחן המשא־והמתן״ היא
רק תירוץ לדחיית כל החלטה.
שינה מתוקה. אך לפחות דבר אחד
הוכיחה הסערה הפתאומית: שום פלג מ־

מאחור העסק

הטוב

פלגי הליכוד־הלאומי אינו רוצה לפרוש מן
הממשלה. כולם נדבקים אל קרנות המיזבח,
כמעט בכל מחיר.
כאשר נתברר להם כי, כמעט במיקרה׳
התפוצץ משהו העלול לסכן את המציאות
של שבת־אחים־גם־יחד, עטו כולם על נוסחה
גואלת, שדחתה שוב את ההחלטה. הנוסחה:
אשכול לא יגיד כלום, אלא רק יחזור ויצ־היד
שהוא מחכה למשא־ומתן עם הערבים.
כל השרים נאנחו אנחה של הקלה, חזרו

ביותר

במדינה

ולחה )וין טוטו?
לרבבות ישראלים נגזל, למשך שלושה השבועות הקרובים,
*3אחד התענוגות העיקריים שלהם: התענוג לחלום להיות עשיר.
כי חלק בלתי נפרד מהנוף החברתי הישראלי, מוסד הטוטו, ההימור
בניחוש תוצאות משחקי הכדורגל, שבק חיים, לפחות באופן זמני.
רבבות המנחשים, שכיום רובם כבר אינם חובבי־ספורט אלא סתם
מהמרים, שאפילו אין להם מושג בכדורגל, לא יוכלו לשחק השבוע
במשחק ר,־ —2—1א, ולהשתעשע בתקווה לזכות בסכומי־כסף גדולים.
מהמנחשים עצמם נשלל רק הסיפוק של יצר ההימור, אבל למוסדות
הספורט במדינה נגרם נזק ממשי. ההפסקה בהימורי הטוטו
עלולה לגרום להם לאבדן הכנסות במאות אלפי ל״י.
הפסקת הימורי הטוטו נעשתה לפי צו בית־המשפט העליון בשבתו
כבית־דין גבוה לצדק, לפי בקשת אנשי הטוטו העממי. אולם החלטה

בשנים האחרונות, כשהתרבה מספר המהמרים, גדל גם סכום הפרם
הראשון באופן יחסי לגודל ההשקעה. כאשר החל הטוטו לחלק
פרסים בסכומים של רבבות ומאות אלפי ל״י, גדל מחזורו עוד יותר
עד שהפך מתחרה רציני למוסד ההימורים המרכזי של המדינה —
מפעל הפיס.
כאשר החל הטוטו לגלות סימנים של עסק מכניס, צצו מפעלי הימורים
נוספים בנוסף לספורטוטו. היו אלה ניחושי השבוע, חברה
פרטית שהיתר, שייכת לנחום סלונים ולנעמן בלקינד, שנוסדה לפני
שלוש שנים, והטוטו העממי, שנוסד לפני שנה על״ידי האגודה לשיקום
האסיר.
נסיונות מוסדות הספורט למנוע הקמתם של מפעלי הימורים אלה
בטענה כי תוכנית משחקי הכדורגל היא רכושה הבלעדי של ההתאחדות,
לא עמדו במיבחן החוק, ושני המוסדות הנוספים צוידו ברשיונות
מתאימים.
העסק הקוסם משך רבים. במשרדו של משה זנדברג, הממונה על
התקציבים במשרד האוצר, הצטברו לא פחות מ־ 21 בקשות של גופים
שונים שביקשו להפעיל מפעלי הימורים בספורט. אילו היו
נענים לבקשותיהם של כל הרוצים לפתוח מוסדות טוטו, היתד, סכנה
שההימורים יהפכו לענף הכלכלה והתעסוקה מספר אחד בישראל.

לשינה המתוקה של הליכוד־הלאומי. ומזכי־רת־הממשלה
סיפקה להם גלולת־שינה בדמות
הכחשה של להד״ם. לא היה שום
ויכוח, לא היתר, שום סערה, הכל בא על
מקומו בשלום.
חוץ מהשלום, כמובן.
בטחון שלוס
של כבוד
אחת הטעויות הקבועות של הגנרלים היא,
שהם מכינים את צבאותיהם למלחמות שהסתיימו.
השבוע, בעת שרב־אלוף חיים בר־לב
החליף את יצחק רבין, היה ברור כי
הרמטכ״ל השמיני של צה״ל אינו חושב להיכשל
בטעות זו. הנושא שבלט בכל ה־ראיונות
שהעניק היה: המלחמה הבאה.
השאלה הגדולה, ביחס למלחמה זו, הינה,
כמובן: האם יתערבו בה הסובייטים לצד
הערבים? ואם כן — מה יוכל אז לעשות
צה״ל?
״אני לא חושב שכוחות־ההכרעה שלנו
נופלים ברמתם מאיזה שהוא צבא מודרני
בעולם,״ הכריז בר־לב באוזני איתן הבר,
סופרו הצבאי של ידיעות אחרונות .״הסייסים
שלנו מצטיינים, לפי כל קנה־מידה
עולמי. עוצבות השריון שלנו יכולות לעמוד
בתחרות מול כל כוח. והצנחנים? זוהי

מי יזבה בנתח השמן?

ממלאי־טפסים בתחנת טוטו
מירוץ מטורף ומשא־ומתן חשאי
זו של בית־המשפט היא רק נקודת השיא באחד הקרבות הקשים
ביותר המתנהלים בחיי הכלכלה של המדינה. כי הקרב על הטוטו
הוא קרב על אחד העסקים הבטוחים והמכניסים ביותר במדינת ישראל,
שמחזורו מתקרב למיליון ל״י לשבוע, מאות אנשים מוצאים
בו את פרנסתם וכמה בודדים גם מתעשרים ממנו.

21 בקשות למפעלי טוטו

** ד לפני שלוש שנים היה הטוטו עסק קטן יחסית. כאשר
יג נוסד מוסד הימורי הכדורגל הראשון, הספזרטוטו, לפני 11
שנה, אפשר היה לחשוב שאזרחי ישראל לא נגועים בקדחת ההימורים.
היו
אלה כמה עסקני ספורט שהחליטו אז להעתיק לישראל את
שיטת הימורי הכדורגל מאירופה, ובמיוחד מבריטניה. הם יסדו
חברה בשם גשר שכעבור שנה הסכימה להעמיד את מפעלה לרשות
מוסדות הספורט במדינה ולהפוך רק הקבלן המבצע של העבודה
הכרוכה בתפעול הטוטו תמורת הכנסה שהסתכמה בכ־־ 257 מהכנסות
הטוטו.
בשנים הראשונות היתה הפעלת הטוטו כרוכה בהפסדים. אולם

ך* ממשלה התערבה ולפי החלטת הכנסת הוקמה מועצה לן
1הסדר הימורים, שמתפקידה לקבוע את סדרי הפעלת מוסדות
ההימורים.
מתוך 12 חברי המועצה נקבעו שישה אנשים הקשורים במפעל
הספורטוטו. שאר השישה היו אנשי משרד החינוך ( )3ומשרד האוצר

היה ברור שהמועצה תאסור כל מפעל הימורים פרטי ותקיים רק
מפעל הימורים אחד, שהכנסותיו יוקדשו למוסדות הספורט כמו ההתאחדות
לכדורגל, התאחדות הספורט והוועד האולימפי הישראלי.
איש גם לא חלק על החלטה צפויה זו של המועצה. הבעייה
היתד, רק מי יזכה בנתח השמן של הפעלת הטוטו.
לכל אחד ממפעלי הטוטו הקיימים היו מנגנוני הפעלה. כל
מנגנון כזה כלל מאות סוכנים המרויחים מדי שבוע 1070
מסכום הכספים המועברים על ידם לטוטו שלהם. סוכן אזורי,
האוסף את הכספים מכמה תחנות, מרויח 5מהסכום העובר
תחת ידו.
במצב כזה לא היה איש מוכן לחיתר על בור השומן הנקרא
טוטו. כאשר הסתבר כי המועצה להסדר הימורים עומדת להעניק
לחברת גשר את הזכות להפעיל בלעדית את הספורטוטו היחיד
שיפעל במדינה, קמה צעקה גדולה.
מאחורי הקלעים הופעלו לחצים במישורים מפלגתיים, כאשר
ח״כ גח״ל, יוחנן באדר, מתייצב לצד מתחרי הספורטוטו ומעכב
את החלטת ועדת הכספים לאישור תקנות הטוטו החדש.
טענו מתנגדי הספורטוטו: מכיוזן שר,טוטו הופך עתה למפעל
ממלכתי מן הדין להוציא מכרז פומבי לגבי האנשים שיפעילוהו.
בהעדר מכרז כזה חייבת המועצה להסדר הימורים לשלב לפחות
את מפעילי המוסדות שחוסלו בחברת התפעול החדשה.
לכך התנגדו אנשי גשר. כי גשר, שחברים בה בעלי ידיעות
אחרונות וכן מאמן הכדורגל ג׳רי בית ד,לוי ועסקני הספורט יצחק
(״אידו״) המאירי ושמואל בירנבאום, ראתה לעצמה זכות ראשונים
בהפעלת הטוטו, לא היתד, מוכנה להתחלק בהכנסות עם שותפים
חדשים.
כשאנשי ניחושי השבוע הציעו למועצה להסדר הימורים להפעיל
את הטוטו החדש תמורת הוצאות שלא יעלו על 1970 מההכנסות
שמכנים הטוטו (לעומת המכסימום של 2570 שמקבלת גשר),
נדחתה הצעתם למרות שפירושה היה הכנסה של רבבות ל״י
נוספות לשנה למוסדות הספורט.
משהתקרב ה־ 1בינואר ,1968 המועד בו היו צריכים מפעלי
הטוטו הקיימים להפסיק את קיומם, החל מירוץ מטורף ומשא
ומתן חשאי מאחורי הקלעים.
אנשי הספורטוטו הציעו לאגודה לשיקום האסיר, בעלת הרשיון
להפעלת הטוטו העממי סכום של 100 אלף ל״י תמורת ויתור על כל
זכויותיה. האגודה הסכימה להצעה, אולם החברה שהפעילה עבורה
את הטוטו לא היתר. מוכנה לוזתר. אנשיה הגישו את הצו על
תנאי נגד המועצה, גרמו לשיתוק הטוטו ולהפסד של מאות אלפי
ל״י לספורטוטו.
עם ניחושי השבוע נמצא הסדר לפיו יהפכו סוכני החברה
לסוכני ספורטוטו. אולם מפעילי מפעל זה עדיין תובעים שיתופם
בהפעלת הספורטומו ואף הם מתכננים מאבק משפטי בנושא זה.

כר־לב *
מדוע אוספת הממשלה את המוחקים?
חבורה נועזת, אמיצה, נבונה מאין־כמוה.
אני חושב שאנו יכולים לעמוד מול כוחות
יותר טובים־איכותית, כמובן — מכוחות
שעמדו מולנו במלחמת ששת־הימים.״
אך כל זה אינו מרמז, לדעתו, שמעצמה
זרה תתערב ״פיזית ואקטיבית, במלחמה
נגדנו״ .כלומר: הרוסים יסייעו, ידריכו,
יציידו את הערבים, אבל לא יסתבכו במלחמה
ישירה.
אבל לנין חמם. אי־אפשר לנתח את
מקורות־האינפורמציה שעליהם מם תמך ה־רמטכ״ל
בקביעת עמדה זו. אולם דווקא השבוע
נשפך אור רב על בעייה זו — ובצורה
הגלוייה ביותר.
אריק רולו, עורך לה־סונד הפאריסאי
לענייני המרחב, ואחד המומחים הרציניים
ביותר לכל המתרחש במצריים, גילה כי
הסובייטים נתנו למצרים עצה יסודית אחת:
לעשות שלום עם ישראל.
כאשר ביקרו בקאהיר, מייד אחרי מלחמת
ששת־הימים, הנשיא פודגורני והרמטכ״ל
זכארוב, היה עבד אל־נאצר משוכנע, כי
צה״ל עומד להמשיך את התקדמותו לעבר
קאהיר .״הוא יכול להגיע לכאן תוך שש
שעות,״ אמר אז לאורחיו. לכן ביקש לכרות
ברית־הגנה הדדית, לפיה תספק ברית־המועצות
מטרייה אווירית לצבא המצרי,
אשר בעזרת ציוד חדש יוכל לעמוד מול
חדירה ישראלית.
פודגורני השיב, כי אינו מוסמך לחתום על
כמה דקות אחר טקס קבלת התפקיד
כשקצינים עונדים לו את דרגת הרב־אלוף.
העולם הזה 1583

האמת על מסע־הלחישות: איו מקום לפאניקה -איו לדבר על מגיפה

ם18ה מחודשת
שו שיתוקיוד י
מספר מיקרים של נפנעי שיתול,־ילדים ,״פוליו״ ,אושפזו בחודשים
האחרונים ככית־החולים ,,הדסה״ בירושלים. כדי למנוע בהלה, סופם
בין כית־החולים, משרד־הכריאות ועיריית ירושלים, לא להודיע על
כך ברבים. רופאים ואחיות נתבקשו לשמור את הדבר בסוד ונעשו
מאמצים להסתיר את העובדה מחולי כית־החולים האחרים. כתקופת
זמן זו אושפזו גם מספר נפגעים בכית־החולים ״כילינסון״ כפתח־תיקווה
ומיקרה אחד נתקבל בבית־החולים ,,תל־השומר״ .תוף שיקול אחריותו
הציבורית החליט ,,העולם הזה״ לפרסם את העובדות לטובת הציבור,
כדי לשים קץ למסע־הלחישות ששיווה למספר מיקרים מוגבל ממדים
של מגיפה וגם כדי לפרסם בדיד זו את פעולות־המנע בהם נקט
משרד־הכריאות ובמיוחד זו של רופאי לשכת הבריאות של ירושלים.
**חלת שיתוק־הילדים נפוצה בארץ
)3בשנות המדינה הראשונות כאחת מתוצאות
הלווי של עליית ההמונים מארצות
שעמדו על רמת־תברואה נחותה.

שיתוק לגמרי מנוף התחלואה כארץ,
כתוצאה מן החיסון השיטתי
שהקיף 960/0מכל הילדים כארץ.

אך בשנים האחרונות נעלם ה
נפגעים
שלקו בשיתוק לפני תקופת
החיסונים נשארו בטיפול ובשבע השנים

ברית זו. ואילו זכארוב יעץ לעבד אל־נאצר
להימנע מכל מחשבה רצינית על מלחמה:
״דרושות שנים ארוכות לצבא המצרי להתאושש,״
קבע.
נשיא מצרים ניסה להחמיא לאורחיו,
שיבח את עמידתו של העם הסובייטי בפני
הנאצים — גם אחרי שהגרמנים כבשו חלק
ניכר מאדמתו. השיב פודגורני :״אבל לנין
בכל זאת חתם ברית־שלום עם הגרמנים ב־ברסט־ליטובסק
מהפכן צריך לדעת לעשות
פשרה כדי להציל את העיקר.״
הדרך: שלום של כבוד עם ישראל. באמצעות
האו״ם.
שלום זה ימנע מישראל את ״פירות התוקפנות״
,ויאלץ אותה להחזיר את כל
השטחים הכבושים. תמורת זאת תוותר
מצרים באורח סופי וחד־משמעי על הרעיון
לפתור את בעיית ארץ־ישראל בכוח הנשק.
כדי להגן על מצרים, ולמנוע התקדמות
ישראלית נוספת, הבטיחו האורחים להציב
את יחידות הצי הסבייטי בפורט סעיד.
״סולח״ או ,,סלאם״ .למעשה, קיבל
עבד אל־נאצר את הגישה הסובייטית, העביר
בוועדת־הפיסגה בחרטום את ההחלטה על
״פתרון פוליטי״ לסיכסוך עם ישראל.
דבר זה עורר אצל חלק מהמצרים טענות
קולניות של כניעה. נוצרו גם שם שתי
סיעות, של נצים ויונים. הראשונים תובעים
מלחמה נוסח מלחמתו של הודיאטקונג; ואילו
היונים טוענים כי מלחמה פירושה

הרפתקה מסוכנת, העלולה ״לדחוף את מצרים
לתהום״.
בדיחות עממיות צמחו לרוב, ורולו מביא
אחת מהן, העוברת בצורת חידד, בבתי־הקפה
:״מדוע אוספת הממשלה את כל ה־מוחקים
בארץ י — כדי למחוק את עקבות
התוקפנות.״
עורך אל־נזוסאוור. אחמד בהא אל־דין,
תבע בירור פומבי וכנה של הבעייה הארצישראלית.
הוא תקף את מינהגם של
ערבים המשמיעים הצעות הגיוניות בשיחות
פרטיות אך אינם מעזים לחזור עליהן בקול
רם ,״כאילו היו אלה ניבולי־פה״.
על מאמרו זו קיבל עשרות מכתבי־הזד־הות
— וגם כמה איומים ברצח. הוא היר־פה
מן הנושא, העלה הצעה נועזת ביותר:
קליטת הפליטים במדינה פלסטינית שתוקם
בירדן וברצועת עזה.
דיעה אחרת :״פתרון פוליטי אין פירושו
כניעה. ההוכחה: החלטת חרטום מוציאה
את האפשרות של ניהול משא־ומתן ישיר
עם ישראל, לצורכי חתימת חוזה שלום.
בהחלטה מדובר על סולח (השלמה) ולא
על סלאם (שלום).
מכל מקום, ניצבים בפני עבד אל־נאצר
שתי סכנות: שישראל תכפה עליו מלחמה
לפני שהוא יהיה מוכן לד,ז או שתקופת
הקיפאון תימשך יתר על המידה. בשני ה־מיקרים
עלול מישטרו להתמוטט.
מסכם רולו :״אחרי שהפסיד את המלחמה,

ויכוח

ע ת ־ ד

איסר הואל
הממונה לשעבר על
שרותי הבטחון

פומבי

האחרונות נתגלו רק מיקרים בודדים בלבד
של פוליו — אצל עולים חדשים שבאו
מארצות בהן אין מחסנים נגד שיתוק־ילדים
ומיקרה אחד נתגלה אצל נערה שהיתר.
שייכת לאותם ילדים בארץ שלא חוסנו.

את המיקרים הבסתיו
זה לפגישה
לתושבי השטחים
עדיין לא הובסה

לכן מיחסים
מעטים שנתגלו
כין הישראלים
הכבושים, בהם
המחלה.
מכיוון שהריכוז הגדול כיותר של
מבקרים ישראליים בשטחים אלה
היה בעיר העתיקה של ירושלים,
אליה היתה הכניסה חופשית
מן הימים הראשונים •טל יוני,
כניגוד לשאר השטחים, שהכניסה
אליהם, הותרה לאחרונה, רוכיכול
הנשיא נאצר רק בקושי להרשות לעצמו
את הלוקסוס להפסיד גם את השלום.״

ארץ־י שראל
ה דו ק טו ר מג ס־ ציוג ה
״מה אני —טאנק? ביתי מיבצר כדי שירו
בי בבאזוקה?״
לא, ד״ר חמדי תאג׳י אל־פארוקי אינו
טאנק. הוא בסך הכל גבר צנום, בעל לחיים
ורודות ושיער־שיבה של בן .57 אף ביתו אינו
מיבצר, כי אם וילה יפה, בעלת חזית של
זכוכית, באל־בירה, מרחק כמה מאות מטרים
מן הכיכר המרכזית של רמאללה.
מדוע בכל זאת ירו אלמונים, אחרי חצות
של יום שישי האחרון, פצצה של באזוקה
על ביתו?
יכול להיות רק הסבר אחד: בגלל דרישתו
להקים מדינה פלסטינית עצמאית.
הרופא האמיד אינו מוכן להאמין, שטרוריסטים
ערביים עשו זאת .״למה? הרי אני
ערבי לאומני! אני לא משתף פעולה עם הישראלים!
יש ברמאללה אנשים שעורכים
מסיבות לידידיהם הישראליים, ולנציגי השלטונות.
הנה, במוצאי־שבת, נערכה מסיבה
כזו, ל־ 15 איש. אני לא כזה. אנ גם לא
נואם בעד פדרציה. אז למה שאל־פתח או
מישהו אחר ירצה לפגוע בי?״
אל־פתח תמיד מזהיר. דוקטור פא-

שטח ־

| אורי אבנר׳

יו״ר תנועת העולם
הזה — כוח חדש

כקולנוע ,,תל-אביב״ ,ביום שישי ,12.1.68 ,כשעה 8.45 כערב.
כרטיסים ב״רוקוקו״ וביתר משרדי הכרטיסים

כדאי להצטייד בכר טי סי ם מר א ש!

העולם חזה 1583

זה תשומת־הלב למוקד אפשרי זה.
יש לזכור כי המחלה, הפוגעת
בעיקר כילדים עד גיל חמש, מועברת
דרך הפה -כתוצאה מלכלוך
או מנטילת מזון נגוע.

^ עובדות הן שבתקופה מסויימת אוש־
( | פזו בבית־ר,חולים הדסה בירושלים
שמונה נפגעים (מהם ארבעה בגיל הגבוה
לגבי מחלה זו — תשע עד חמש־עשרה).
פרופסור אמיל אדלר, מנהל מחלקת־השיקום
של בית־החולים הדסה, אינו מוכן
לאשר את מספר הנפגעים, אם כי במחלקתו
נמצאים כיום שני מיקרי שיתוק.

הוא הסביר,, :לטובת הציבור
אין צורך לדון בכך. כדי שלא
תיווצר פאניקה ולא יחשבו שיש
מגיפה נוראה״.
מנהל המחלקה האורתופדית בבית־החו־לים.
בילינסון, הד״ר אמנון פריד, מסרב
גם הוא להיכנס לפרטים, אך הביע את דעתו
כי אין לתאר את צירוף מספר המיקרים
המצומצם כמגיפה.
מנהל לשכת הבריאות המחוזית בירושלים,
הד״ר צוריאנו סרב גם כן לנקוב
במספרים. לעומת זאת מסר לפרסום את
אמצעי־המנע בהם נוקט משרד־הבריאות:

• הוגבר הפיקוח על החיסון ה־שיגרתי
נגד שיתוק-ילדים.
• מאתרים את מיקרי השיתוק
בקרב תושבי ירושלים המזרחית.
• הוחל כמיבצע חיסון בין תושבי
ירושלים המזרחית, ובמיוחד
חיסון כל הילדים עד גיל חמש
(בירושלים המזרחית לא נעשה בעבר חיסון
שיטתי, אם כי אחוז קטן של האוכלוסייה
המקומית דאג לחסן את ילדיו).
רוקי התפרסם לראשונה בישראל לפני כשלושה
חודשים. הוא חיבר מינשר ארוך, שקרא
להקמת מדינה פלסטינית — על־פי
החלטת החלוקה של האו״ם ,״תוך הכנסת
השינויים המחוייבים לאחר 20 שנה.״ כפתח
לשיתוף־פעולה אפשרי בין שתי המדינות
הציע להעניק מעמד מיוחד לירושלים:
היא תהיה מחולקת לשתי ערים, אבל תהיה
פתוחה בכללותה לאזרחי שתי המדינות.
התוכנית פורסמה בג׳רוסלם פוסט, ואחריה
התפרסמו כמה מכתבים־למערכת של פארוקי
ושל קוראים אחרים. לרוב, העירו הכותבים
כי פארוקי אינו מעשי, וכי אבד הכלח על
תוכנית החלוקה של האו״ם. הגנת פארו־קי:
אם לא יתקבל פיתרון זה, תבוא שורה
אינסופית של מלחמות — ״וצוחק הצוחק
אחרון״.
הוא משוכנע שדבריו הרגיזו את הישראלים.
מי יודע? אולי עד כדי כך שמישהו
לקח באזוקה ויצא להעניש אותו.
את המינשר הדפים ב־ 5000 עותקים, ולא
נותר ממנו אפילו אחד. הוא סיפר לידידיו
כי קיבל מכתבי־עידוד רבים. אבל הוא לא
עבר משלב הכתיבה אל שלב ההתארגנות,
כי הוא כתב במינשרו, בפירוש, שיש לפעול
למען הפיתרון המוצע — רק בתנאי
שמדינות ערב יסכימו לו. סדנתו, בעיקר,
לעבד־אל־נאצר.
מספר עיתונים ערביים בסוריה, מצרים,
לבנון, כוויית, הגיבו על הצעתו — ולא
פסלו אותה, או קראו לו בוגד. אבל אור
ירוק לפעולה מעשית? ״לא. להיפך, קיבלתי
הודעה לדחות לעת עתה את ביצוע התוכנית.
לכן לא קיימתי שום אסיפה פומבית
או אפילו חוג־בית בנושא זה.״
אילו רמזו לו שמדינות ערב מתנגדות,
היה מייד נסוג מן הרעיון. כי הוא לא גיבור
כזה, שמוכן ללכת עם הראש נגד
הקיר. או נגד אל־פתח.
אם כי, ברגע שהחליט לפרסם את המיני
שר שלו ידע שהוא עלול להעמיד את עצמו
בסכנה. כי כך טבעם של האנשים — יש
תמיד קיצוניים חסרי סובלנות .״דוקטור
הרצל בעצמו כתב שהוא מציג את רעיונותיו
רק לבעלי היכולת האינטלקטואלית לא
להיגרר אחרי רגשות קנאיים,״ הוא מסביר.
מניין לו, אם כן, שלא איש אל־פתח
קנאי ירה בביתו?
״אל־פתח קודם נותן אזהרה. בהתחלה מכתב.
אם זה לא עוזר — טלפון. אחר כך
אזהרה בעל־פה. אני יודע. יש כמה אנשים
ברמאללה שקיבלו אזהרות כאלה. אילו רצו
(הסשן בעמוד 6ו)

תמורת <5ד״ ד*ום דזו* מיגדיי ס
5 -1ד״ דשיעודגוודשעה-עם ביטוח!-
תוכל השוה רהחריק עד עורג׳ החרמון
כך שאם הדרוזים מאמינים כבר היום
שאפשר לרחף על־פני השלג, אין סיבה שלא
להאמין כי בישראל תקום עוד פעם נבחרת
סקי. כי יהודה אבני 41 האיש שנראה
בעיני הדרוזים כרוח־רפאים, אינו מתכוון
לשמור לעצמו את התואר של ״הישראלי היחיד
שהחליק בסקי על החרמון״ .אם לא
יארע שום תקר בתכניותיו הרי בימים הקרובים
תצטרך משטרת ישראל להציב שוטר
תנועה במדי אסקימוסים על החרמון והילדים
בגני הארץ יתחילו לשיר במקום פנינו
אל השמש העולה, פנינו אל השלג היורד.

יותר זו? מסקי־מים

^ 4ין כל צורך בהכשרה מוקדמת, או
בחשבון נפוח, כדי לשלב את ספורט
הסקי באחת מתוכניות סוף השבוע שלך.
כל מה שעליך לעשות הוא להספיק להגיע
עד ליל שבת לבית־ההארחה של קיבוץ ה־גושרים
שליד חורשת טל. שם תוכל לצפות
בערב בסרט הדרכה להחלקה בסקי באורך
של 20 דקות, מתנת לישכת התיירות ה־שוזייצית.
תמורת 14ל״י לנפש, דמי לינה
וארוחת בוקר, תוכל גם לבלות במועדון
הרקודים המקומי ולשמוע מנסיונם של
מחליקים ותיקים.
בשבת בבוקר, על הדשא של קיבוץ הגוש־רים,
תקבל הוראות ראשונות כיצד לנעול
את המגלמים. חצי שעה של נסיעה ב

ס פ רו רך שנבחרת י שראל בסקי
עומדת להתמודד עם נבחרת שוויץ, או
שמציעים לערוך את אולימפיאדת החורף
הבאה בישראל — יהיה החיוך שעל שפתיך
מאותם החיוכים השמורים למספרי עלילות
הברון מינכהוזן.
אבל מוטב שתחשוב פעמיים לפני שתשתמש
באותו חיוך מסויים. כי אפילו הדרוזים
של מג׳דל שאמס, שלמרגלות החרמון,
שהשלג עבורם הוא תופעת טבע
כמו זריחת השמש, מצטערים היום על שהשתמשו
בחיוך הזה בשבוע החולף.
אלה היו תושבי הכפר המועסקים על ידי
מע״צ בסלילת דרך מכפרם אל מעלה החרמון.
באחד הימים בשבוע שעבר הם זקפו

יותר מעוגייגיס מהישרארימ
* הודה אכני, מנהלו ומדריכו של בית׳•
הספר הישראלי הראשון לסקי, לא גילה
את השלג בביקורו בחרמון. יליד צ׳כיה, שבילה
את שנות מלחמת־העולם השניה באלפים
הצרפתים, השתמש אבני בסקי לצרכים
שימושיים במשך ארבע שנים. הוא
* החרמון מתנשא לגובה 2200מ׳ והכפר
הדרוזי מג׳דל שאמס בגובה 1500מ׳.

את גוום מעל הטוריות ונעמדו כשפטישי המיתות
תקועים בידיהם. ממעלה ההר, על
גבי מרבד השלג שכיסה את אחד הערוצים,
התקרבה אליהם דמות משונה במהירות של
60ק״מ לשעה. כשנעצרה הדמות במרחק
מה מהם הם התקרבו אליה בזהירות חשדנית.
פיין
אל מרונוביל? (איפור, האוטו ז) הם
שאלו את הדמות שהתגלתה לעיניהם כאדם
לבוש בבגדי־צמר ובעל משקפי־נהיגה גדולים.
האיש הצביע לעבר שני מגלשי־העץ המחוברים
לרגליו, והדרוזים חייכו כמי שמשטים
בהם. מסתבר כי הם לא ראו מעולם מגלשי־סקי
וכי לא שמעו אפילו באגדות אבותיהם
כי אפשר לגלוש על השלג במהירות כזו.

כדי לאתר את מסלולי ההחלקה על החרמדן, יצאה
משלחת, מלווה ביחידת צה״ל חמושה בנשק זאלחונו.
0 1ס3
1300 מטר מעל לכפר הדרוזי מנ׳דל שאמס נמצאו מישטחי שלג נשרים לגלישה בסקי.

ן עס נשק1אדחוט

אוטובוס ואתה נמצא כבר במסלול לימוד
הסקי שעל החרמון בגובה של 1800מ׳ מעל
פני הים*.
שכירות של זוג מגלשים תעלה לך 15
ל״י ליום ושיעור יעלה לך 5ל״י לשעה.
אחרי יומיים של הדרכה תוכל כבר להחליק
בעצמך. ונמצאה כבר חברת ביטוח שתבטח
את המחליקים בביטוח מקיף, הכולל ביטוח
צד שלישי, בסכום של 50 אלף ל״י.
בקיצור, כל התענוג יעלה לך פחות מאשר
שיעור בודד אחד בסקי־מים בכינרת.
זאת אינה אוטופיה.
בשבועות הקרובים תוכל לעשות זאת.
200 זוגות המגלשים להשכרה כבר נמצאים
בדרך ואחד מבתי־החרושת לסריגה כבר
מכין בקצב מזורז את דגמי האופנה הראשונים
של בגדי הסקי הישראלים.

ירדנה נובקוביץ׳ ,22 ,רקדנית־ ואופי
נ אי ת חיפאית, היא הישראלית הראשונה
שקיבלה שיפורי סקי פל החרמון. היא הצסרפת למשלחת שחיפשה מסלולי החלקה שם.

לישראל בעקבות השוג

צלה 1 *1111ך | 1ף ך יהודה אבני, המנהל והמדריך של בית|
11י | 1
ן 11 11 #11111 11 1 .הספר הישראלי הראשון לסקי, העומד
להיפתח בימים הקרובים, מדגים בפני תלמידתו הראשונה את עקרונות הגלישה הנכונה. ירדנה
ניצבת על גבי זוג מגלשים מודרניים, ששוב אינם מהווים סכנה למרכיב אותם. בשעת
נפילה, נחלצים המגלשים אוטומטית מרגלי הגולש ומונעים אפשרות של שבירת רגל. בתוכי
עבד באחד מבתי־המלון׳ שבמאג׳ב, בו התאכסנו
קצינים גרמניים. הוא היה הצנזור
של המחתרת הצרפתית על המכתבים שהגיעו
אליהם ומדי יום היה צריך להעביר
את הידיעות שאסף למקום־מיפגש בהרים
המושלגים, כשהוא עובר את הדח־ על גבי
מגלשים.
בעבר עסק אבני בארץ בענף הפירסום.
אולם מאז המלחמה האחרונה הפך למדריך-
תיירים. כשגילה לראשונה את השלג על החרמון
מיהר למשרד־התיירות והציע לפתוח
מרכז לסקי על החרמון. חשבו אותו ל־מתעתע.
מי יהיו המדריכים? איפה יתאכסנו
המחליקים י איר יטפסו אל ההר?
לאבני לא היו תשובות והוא פנה אל
מרכזם של מחליקי הסקי. בסיועם של חברת
התעופה השווייצית, סויס אייר, ולשכת התיירות
השווייצית, יצא אבני לקורס מדריכי
החלקה בדאבום שבשווייץ. הסתבר כי השוויי־צים
מעוניינים לפתח את הסקי בישראל
יותר מהישראלים עצמם. הסיבה לכך פשוטה:
על החרמון ניתן להחליק בשלג במשך
שלושה חדשים בלבד, מסוף ינואר עד סוף
אפריל. השווייצים מניחים כי מי שיתחיל
לעסוק בסקי בישראל ירצה להמשיך להחליק
בשאר חדשי השנה בשווייץ.
כשחזר אבני לארץ לפני שבועיים, מצוייד
בכל הידע, הנתונים והציוד, הצליח לעניין
את קיבוץ הגושרים שבגליל להפוך את בית-
ההארחה שלו למרכז הסקי הישראלי. בקיבוץ
ישנם חברים רבים מאוסטריה, הנמנים
כבר על מועדון הסקי הישראלי שנוסד
לאחרונה והמונה כ־ 200 חבר.
כך הגיע אבני לשלב הסופי של תכניתו!
מציאת מסלולי ההחלקה המתאימים על החרמון.
לפני שבוע, כשהוא מלווה ביחידת
צה״ל ושתי שפנות נסיון ראשונות ללימוד
הסקי, טיפס אבני במעלה החרמון מצידו המערבי,
שם אין השלגים מפשירים במהירות.
בגובה של 1800 מטר, כבר נמצאו
שטחים רבים מכוסים בשלג בעומק של כחצי
מטר.
לאחר יום של חיפושים אותרו שני מסלולים,
אחד קצר לצורך הדרכה, ואחד באורך
של כ־ 4ק״מ, מסלול הנחשב לגדול גם במושגים
אירופיים.

הגו ־ טרים

1י!/קח 0י<ס14ו

ךךןןןך | יןןן? | יקבע את מרכזו בקיבוץ הגושריס
ן ף ןן י
שבגליל העליון. ליד שלט הקיבוץ

נראה המדריך יהודה אבני בלוויית שתי תלמידותיו, ירדנה ובת הגושרים.

בהעדר מזחלת ניתן להחליק
על השלג באמי
צעות שק ברזנט פשוט. הנערה מהנושרים החליקה בהנאה!

במקוס מגרשה

סירבסטו חשנ״ח :׳11

ךןןוך 11ך• *ך הוא העיתונאי עמוס אילון (הארץ)
| 1 1 / 1 1 /המצדיע לאשתו האמריקאית בסי,

שהצטרפה גם היא, לרגל סילבסטר בדיסקוטק של פרדריקה, לצבא

הגרמני הקיסרי. על הבגד הקיסרי ענד אילון את אות מלחמת־השיחרור,
אות סיני ואות ששת־הימים — לצהלתם נלמחיאות
הכפיים של כל המשתתפים שראו בזה, כנראה, בדיחה עצומה.

ך* אש־השנה של הדיסקוטקים ר

1־ 1 1ך ו 1ק האדריכל דן איתן
1ן 11 תו, המשוררת רינה
שילדה לו השנה לפני החתונה, בת
לנשואי! ,ושבלטה במסיבה ביופייה

ואש־שני, מחוץ הרב.

מועדוני־הלילה
הוא ראש־השנה הכי
שמח מכל ראשי־השנה. כל כעל עסק מכין
את עצמו ואת כל לקוחותיו למאורע החברתי
החשוב הזה.
האחד מכין יונים חיות, האחד סרטים
פורנוגרפים והאחד בחורה ערומה באמבטיה.
יאנוש, בעל הדיסקוטק של רמת־אביב,
שמע באיזשהו מקום, בטח לא בבית־הספר
הדתי שבו למד, שלכבוד ראש־השנה נהוג,
במקומות תרבותיים, להכניס לחדר חזיר חי,
לתת לו להתרוצץ, לתת לאורחים לתקוע בו
סכינים וחצים וכל מיני מכשירים כאלה,
ובסוף, כשהוא כבר גוסס נהוג לקחת אותו,
לשים אותו על שיפוד ולצלות אותו לתיא־בונם
של כל האורחים.
אבל יאנוש בכל זאת למד בבית־ספר דתי
לכן הוא בחר חייה יהודיה יותר: יונים,
ולא סתם יונים אלא יונים צחורות כשלג,
יוני־שלום.
הוא פיזר את היונים בדיסקוטק שלו והודיע
לכל המוזמנים שמי שיצליח לתפוס
אחת מהן יקבל תמורתה בקבוק שמפניה.
כל האורחים החלו לקפוץ, ולדלג ולחטוף,
לעלות על כיסאות ושולחנות ובסוף נתפסו
כל היונים הושמו במחבת, וכל האורחים
קיבלו בשר ושמפניה והשמחה היתר. גדולה.
ן ין רדי לא סמכה על יונים חיות. היא
^ הכינה מאכלים מיוחדים, וכדי שיהיה

המפיק ואיש העסקים שלמה מוגרבי חבש צילינדר
והרכיב משקפי־סבתא ירוקים. איתו ריקדה ידידתו
האננליה. לצידה — דויד (דודלינג) שפירא, אשתו והשחקן אבנר חיזקיהו (קיצוני מימין).

(!וגוב, הצעיר

שמח ביקשה מאורחיה לבוא בלבוש של
שנות העשרים העליזות, וכדי שיהיה מהנה
הכינה חדר מיוחד בתפאורה תורכית והקרינה
שם סרטים שלדעת אחדים מהצופים
היו פורנוגרפים ולדעת פרדי היו ארוטיים.

ן* מנדי לא היו סרטים פורנוגרפים,
^ לא יונים צלויות, לא חזירים והאורחים

הכין מועדון צברה, שם התרחצה בשמפניה הבדרנית
האורחת פפה לה־רוז. הראשון שהתנדב לשתות ממשקה־הרחצה
של פפה (למעלה באמצע) היה מהנדס האלקטרוניקה ז׳אק ששתה ושתה ושתה.

עירום לשתייה

ובנות, סומים טונוגרנ״ס 1מרחץ=שמבנ־ה

ר | 1 | 1| _ 1ך * 1ה דני זובינר (משמאל) ורפי מנס, בני משפחות ישראליות מיוחסות,
הפגינו את מוצאם העשיר והופיעו בתלבושות מלמלה ומשי.

נשצילינדרים לראשם. אבל למען האמת חגגו את הסילבסטר גם המון לא־מיוחסים.

ילוי משותף: איש עם אשת רעהו.
שועים תחש קנה את הערב והחליט להזמין למסיבה
שהוא עצמו יבחר .״אני חושב,״ הוא אמר ״שלכבוד
1של ישו אני יכול להזמין רק אנשים שאני
יקרה הוא רצה רק בכל האנשים שהיו מסוגלים
שישים לירות לזוג.
שהכסף לא ישלוט באותו ערב הוא הזמין עשרה
ם, שיתנו לערב אופי לאומי.
מו הה חבוש בעניבת פרפר ונראה כמו בחגיגת

בר־מצוה למבוגרים של עצמו.

** אטריצי: של המיני-קלאכ הי(
| תה עוגת סילבסטר בת שלוש קומות.
בשתיים־עשרה בלילה כיבו שם את כל
האורות, כולם התנשקו ומי שלא ידע איך
עושים את זה יכול היה להסתכל על הזוג
שעמד על הבמה והדגים. רק שהיה חושך
ולא ראו אותם מדגימים את הנשיקות.

ןעןךך | י ן | ן ן העניק עודד (המלך הנרי) תאומי לאשתו חוה (מימין) .במלון
1 1 1 ^ 7 / 1הילטון הרכיבה, כנראה מישהי קרניים לאורח בא־בימים
ין) שנשא אותן בגאווה. בדיסקוטק תל־אביבי תינה השחקן עמוס מוקדי אהבים דווקא עם

אבל חוץ מזה היו שם שתי תזמורות,
השמפניה זרמה כמו מים והבחורות לבשו
שמלות משגעות וכמה שיותר מיני.
בכל אופן, שיאו של הסילבסטר התקיים
בצברה. בהתחלה, בתור אליבי, כמו הטייסים
של תחש, הביא בעל מועדון צברה את רינת
ירון ששרה שירי געגועים לירושלים של
הברזל, לשארם אל־שייך, לרמת־הגולן והיז?
הפסיקה עם זה רק לאחר שצעקו לה שתשיר
קצת על עזה או שתלך לשם.
סטריפטי־כשהאליבי
נגמר הופיעה
זאית בשם פפה והדגימה סטריפטיז.

ההופעה נסתיימה. פפה נעלמה ושני סבלם
הביאו לבמה אמבטייה לבנה בגודל
טבעי ושני מלצרים החלו למלא את האמבטיה
בקבוקי שמפניה.
האמבטיה היתד, מלאה ופפה נכנסה, פשטה
את בגדיה והחלה להתחרץ ברצינות.
אחרי שהיא היתד, פחות או יותר נקייה
היא שאלה את הקהל אם הוא רוצה לשתות
את האמבטיה שלה.
מהנדס האלקטרוניקה ז׳אק, התנדב. הוא
כפף את ראשו אל חיקה של הרוחצת והתחיל
לגמוע. השעה היתד, חצות וחצי.

אשתו האנגלו־סכסית ז׳ני, שישבה על ברכיו. ואילו מלכת־היופי של , 1967 בתיה כבירי (משמאל)
טסה במיוחד ארצה, כדי לא להפסיד את חג הסילבסטר הישראלי המסורתי שחוגגים בבית.
ואס היא נהנתה מזה אפשר רק להגיד, כמו שאמרו, שנה טובה, מאושרת ומפובתות!

במדינה
(המשך מעמוד )11
שאפסיק את הכתיבה שלי, היו מזהירים
אותי. היה בא אלי אדם ואומר לי, :דוקטור,
תבדוק אותי.׳ ובשעה שהייתי בודק אותו,
היה אומר לי, :דוקטור, אני מאל־פתח. אנחנו
מזהירים אותך שתפסיק.׳ הייתי מייד מפסיק!״
הוא
היה נותן הרבה כדי לדעת מי ירה.
כי הביצוע נראה לו אכזרי, ורק במיקרה
לא גרם לאסון ממש: הפצצה נתקלה בקיר
האבן, סנטימטרים בלבד מן הזכוכית. היא
התפוצצה בחוץ, במקום לחדור אל תוך
הסאלון, שם יכלה לפגוע בו, באשתו ובילדיו.
״החשבון
שלהם יכול להיות רק נגדי.
נניח שאלה היו יהודים. היו באים ואומרים
לי לעלות למכונית. לוקחים אותי לתל־אביב
ומרביצים לי מכות רצח. או נניח
שהיו ערבים. היה מישהו בא ואומר לי שאשתו
חולה באחד הכפרים, והמכונה שלו
מחכה בחוץ. הייתי נוסע איתו בלי בעיות.

בדרך היה עוצר, מכה אותי — וזהו. זה
אני מבין. אבל לסכן את חיי אשתי והילדים?״
רופא
קרבי של קאוקג׳י. תחנות-
השידור הערביות אמנם הודיעו, כי היו אלה
אנשי אל־פתח שירו בביתו של ד״ר פארו־קי,
אבל הוא מתעקש לפקפק בכך .״זה לא
דבר בלתי־רגיל, שהערבים מתפארים יותר
מדי — אפילו במה שלא עשו.״ והוא מוסיף:
״הם מכירים אותי, לכן הם חייבים לדעת
שאני לא בוגד. הם מכירים אותי היטב —
ולא מהיום.״
הוא התחיל את הקאריירה הפוליטית שלו
בגיל ,20 כחסיד נלהב של המופתי, החאג׳
אמין אל־חוסייני.
אביו היה בעל־אחוזות עשיר, בכפר
ואדי חניין ׳— כיום חלק מנס־ציונה. קשרי
המשפחה עם היהודים היו מצומצמים; רק
בענייני עסקים והספקת חשמל. לו עצמו
לא היו אפילו יחסים כאלה.
הוריו שלחו אותו ללמוד ביפו, ושם נגרף
לפעילות פוליטית. גם כאשר נסע ללונדון,
ללמוד רפואה, לא הצטנן להטו הלאומני.
״קיבלתי את הדיפלומה ב־ .1937 חמישה
ימים אחרי שחזרתי ליפו — הצטרפתי ללוחמים
בהרים, נגד היהודים.״
הוא הצטרף למטהו של חסן סלמה, ולאחר
מכן לחם לצד פאוזי אל־קאוקג׳י. הוא

שירת כרופא קרבי, אבל לא נפרד מנשקו
האישי.
אכזבתו מן המופתי באה ב־ ,1939 עם
פירסום הספר הלבן. המופתי לא הסתפק
בוויתורים הבריטיים שהיו כלולים בספר זה,
התעקש בעמדתו האנטי־ציונית הבלתי־מת־פשרת.
פארוקי היה סבור כי יש לקבל את
עקרונות הספר הלבן.
חזרה לבית שאיננו. משעזב את המופתי,
החל פונה בהתמדה שמאלה, עד
שהגיע למפלגת אל־בעת. מלחמת תש״ח מצאה
אותו ביפו — ״אבל לא כלוחם, או
אפילו כפעיל פוליטי.״ הוא עבר לרמאללה,
הוגלה על־ידי הירדנים, ומצא מחסה מדיני
בדמשק. שם הזדמן לו לפגוש את עבד־אל־נאצר,
בתקופת האיחוד הסורי—מצרי.
הוא השלים עם המישטר ד,ר,אשמי, חזר
לפרקטיקה שלו ברמאללה, וזנח את הפוליטיקה.
מצבו הכלכלי מצויין: מלבד חווילה
ושתי מכוניותיו, הוא בנה גם בית־להשכרה
בירושלים המזרחית, שעלה 40 אלף דינאר.
״אם אשב בבית ואוכל כל יום עשר לירות
שטרלינג,״ סיפר ,״לא יחסר לי דבר כל
חיי. ילדי משכילים, אשתי משכילה. לא חסר
כלום.״
חוץ מד,דחף הישן לעסוק בפוליטיקה.
כדי שלא יחשדו בו, חלילה, שהוא מעלה
את הצעתו בגלל עידוד ישראלי, הוא נמנע

בקפדנות מכל מגע עם שלטונות הכיבוש.
אפילו לישראל נסע רק פעם אחת, למרות
שרבים מבני עירו מרבים לטייל בה.
״נסעתי בגלל הילדים שלי. הם נולדו
אחרי , 1948 ותמיד סיפרתי להם שאנחנו מואדי
חניין. אחרי המלחמה אמרו לי שרוצים
לראות את ואדי חניין, את כפר אבותיהם.
נסענו לשם.״
את בית אביו לא מצא. על הפרדס של
משפחתו בנו 200 בתים, החלק החדש של
נס־ציונה. כל מה שנותר מואדי חניין הוא
המיסגד, שניבנה על־ידי דודו, שוכרי ביי,
והעומד כיום במרכז נס־ציונה. גם שני הארמונות
של דודיו — שוכרי ביי ועבד אל־רחמן
ביי — עדיין עומדים על תילם, על
הגבעות הרמות ממערב לכביש הראשי. אחד
מהם הוא סנאטוריום .״עברתי לידו, אבל
לא נכנסתי.״
הוא לא הלך לבדוק מה מצבם של ששת
הכפרים, שהיו שייכים למשפחתו, ושאחד
מהם הוא זרנוגה. הוא הסתפק בסיבוב מהיר
ביפו וברמלה — ומאז לא עזב את רמאללה.
האם
הוא מאמין שיהודים וערבים יכולים
לחיות יחד, בארץ אחת, בשלום?
הוא כמעט השיב, אבל לבסוף חייך במרירות
:״אני מעדיף לשתוק לא רוצה
עוד באזוקה

ערב כינוס ראשי מדינות עוב -נשלחה למלכח־יופ׳ ישראלית

הזוג רוניק הם בעלי החברה הדס אנד
טיילס — שם שאפשר לתרגמו לעברית,
בערך, כעץ או פלסטיין, ואשר מכודן
לרמוז על העובדה שהזוג רוניק מייצר
בעיקר חצאיות וסוודרים המותאמים זה לזה
או משלימים זה את זה.

ך ן 11ן ^ ך חסן השני ממארוקו, מדינא
ונער־שעשועים. הוא הזמי
1י / #1ן
את יהודית ואת בעלה היהודי לשהות ממו
שכת בראבאט, בעיצומה של ועידת הערבים

וועידת מדינאי המרחב המתכג
סת בראבאט, בירת מארוקו, לא ישתתף
כמובן, כל איש־צמרת ישראלי.
אולם קיימים סיכויים טובים שבעיצומ!
של ימי־הדיונים, כששרי־החוץ וראשי־מדינוו
ערב נועדים לפי הזמנת חסן מלך מארוק
בבירתו — תשהה בארמונו, כאורחת מלכו
תית, ישראלית חמודה.
האשה הצעירה והבלונדינית, יהודית מ
זור־רוניק, רשאית לתואר מלכותי בזכוו
עצמה: אם כי לא תואר־מלוכה -תורשתי
יהודית, שהחלה את דרכה כיהודית מיזרחי
ניבחרה עוד ב 1958 כמלכת המים ש׳
העולם הזה, ובהמשך עלייתה בחיי־הזוהו
אף כמלכת־היוסי של ישראל .1960
יהודית מיזרחי הקטנה הפכה ליהודיו
מזור מחוטבת־הגוז; ויהודית מזור החתיכי!
משכה את תשומת״ליבו של מיליונר יהודי
אמריקאי, הרברט רוניק. הוא נשא אות!
לאשה, לקח אותה לאמריקה, בנה לה ביו
מפואר, והפך אותה לסגן־נשיא של חברת
אופנה חדשה ופרטית משלהם.

מסע־רימום עצמי

ץ והי חכרה צעירה, אומנם, אבל בעלת
1חשיבות בענף האופנה האמריקאי: לא מכבר
פירסם הרברט רוניק מודעה על שני
עמודים, בשבועון הבינלאומי טייס, בו מופיעות
לא רק דוגמניותיו אלא גם תצלומיהם
של הרב ושל יהודית — כשהם מחובקים.
״אשתי אומרת שדגמי־האביב שלנו ניפל-
אים כל כך שכדאי לנו לפרסם מודעה,״
כתב הרב רוניק, שחתם על הפירסום העצמי
בגאווה רבה.
אשר ליהודית, היא נשאה בגאון את חלקה
במסע־הרימום העצמי:
״אני מציירת את הדוגמאות שלנו,״ היא
סיפרה לקיטי לארקין, כתבת עיתון יום א׳
הניו־יורקי סאנדיי ניוד .״אבל כיוון שאני
לא יודעת לצייר, אני סתם רושמת מה שאני
חושבת, מכסה את זה בצבע — ומעבירה
את המוצר המוגמר למומתים.
״אני כמו חובבת־אומנות: אני יודעת מה
שאני רוצה, אך לא יודעת לקלוע למטרה
ממש.״

פגישת רעים בראבאט
^ צד הפוליטיקה, ידוע חסן מלך

כת ושמה טיפאנו
ך* בית והחכרה נחשבים כיום! ,
ן ז הישראליות המבקרות בניו־יורק,
פיסגת כל מה שאליו שואפת ועליו חול!
נערת־הזוהר התל־אביבית המצוייר.,
״זהו ארמון ממש,״ סיפרה השבוע ח׳
אית שחזרה מביקור באמריקה .״יש :
חמישה־עשר חדרים, וכולם מרוהטים בסיג;
לואי ר,־ 14 וכן הלאה.
״ואל תחשבו שאלה רהיטי־חיקוי. ל
יהודית עומדת על כך שכל הריהוט ש
יהיה אמיתי.
״בעלה קונה לה, משום כך, רהיטים יקו
ערך מאוספיהם הפרטיים של כל מיני רו
נים, נסיכים וגדולים אחרים אשר פשטו *
הרגל.
״חלק מן הרהיטים אף לקוח מעזבונה 1
הלנה רובינשטיין, שאספה, כידוע, כמו
ניכרת של יצירות־אמנות וחפצי־נוי בע
ערך אסטרונומי.״
בבית גדול ומפואר זה מתגורר לו הז

נפי שפורסמו במודעה על שני עמודים, בשבועון
טיים .״אשתי אומרת שעלינו לפר־סס
מודעה,״ כתב הרב רוניק, ומיהר להצטלם כשהוא מחובק איתה על רקע דוגמניותיו.

הדגמים של יהודית

בחברת בתם הקטנה, בת שנה ומשהו.
״וכדי להגדיש את הסיאד״״ מסיימת
החיפאית כשעיניה נוצצות מרוב קינאה,
״הם נתנו לבת שם המסמל באמריקה את

העושר, הם קראו לה בשם טיפאני.״
אם לא ידעתם, טיפאני הוא שמה של החנות
לממכר יהלומים ותכשיטים הגדולה
ביותר באמריקה.

מארוקו גם כאחד מאותם צעירים
מבריקים השייכים למה שמכונה חוג הסילון
— החוג הנוצץ הבינלאומי.
לכן אין פלא שכאשר החלים חסן לארגן
פגישודרעים המלווה חגיגות וקבלות־פנים,
בארמון בראבאט, שיגר הזמנות לשורה
ארוכה של אצילים אירופיים, מיליונרים
אמריקאיים ויפהפיות בינלאומיות.
ויהודית מזור־רוניק ובעלה הרב נימצאו,
כמובן, בראש הרשימה.
עכשיו יש כל הסיכויים שבימים אלה
מבקרים מלכת היופי הישראלית ובעלה היהודי
בבירה ערבית. ויש אפילו אנשים הרואים
בכך מחווה מדיני ידידותי מצד המלך.
אבל גם אם זר, לא כך, אלא רק חלק מ־חיי־הבילויים
של נער־שעשועים מלכותי,
אין כל סיבה שהמלך חסן יחשוש מביקור
יפר,פיה ישראלית לבירתו:
רבים אצילי־ערב שהתאהבו כישראליות
וקשרו איתן קשרים. אפילו השחקנית דליה
לביא ידועה בשל קשריה הידידותיים מאוד
עם נסיך סעודי אמיתי.

קנלמע סרטים מלחמת
ספרד
ה רו מנ טי ת
למות במדריד (פריז, תל-אביב; ציפת)
אומרים בגעגועים שזו היתה המלחמה
הרומנטית האחרונה. אבל ספרי ההיסטוריה
מספרים ששחטו שם האחד את השני בלי
רחמים.
לחם שם צבא פשיסטי סדיר, איטלקי בעיקר,
בצבא הבלתי מאורגן של הרפובליקה.
הנאצים קראו למלחמה הזאת מלחמת
האידיאולוגיות, הרוסים תמכו ברפובליקאים,
הצרפתים יזמו את מדיניות אי־ההתערבות,
הגרמנים ניסו שם סוגי נשק חדשים, והספרדים
רצחו איש את רעהו.
יש מהמלחמה הזו שירים, ששרים אותם
עד היום. מתנדבים אידיאליסטים מכל העולם
התארגנו בבריגדה הבינלאומית שיצאה
להציל את ספרד מידי הדיקטטורה של פרג־קו.
נלחמו שם בחירוף נפש על כל שעל
אדמה. הרפובליקאים נשבעו שד,פשיסטים
״לא יעברו״ והמאבק הנואש שלהם על
מדריד נסתיים בכישלון. הדיקטטורה הספרדית
עדיין לא נפלה ומלחמת העולם השנייה
פרצה.
אם אפשר להנציח מלחמה בסרט, אי־אפ־שר
לעשות את זה יותר טוב ממה שנעשה
בסרט הזה.
המלחמה עוברת לעיני הצופה כאילו השתתף
בה. עם כל היפה שבה: ההתלהבות,
האמונה, הגבורה. וכל המכוער שבה: ההרוגים,
האלמנות, הרעב, הפליטים. יש בו
כל המעלות שישנן בסרט דוקומנטרי: הוא
אמיתי, הוא משכנע כמו המציאות עצמה.
בלי אף אחת מהמגרעות של סרט כזה: הוא
לא משעמם, הוא מלווה בקריינות טובה.
והמוסיקה מצויינת.
אני לא ממליצה עליו. אני דורשת ללכת
לראות אותו.

עודפים
לסל!
צ׳אקה (אלנבי, תל־אביב; ארצווז־הב־רית)
הגיבור שלנו פוגש קבוצת אינדיאנים
בשלג, מחלק איתם את לחמו ומציל אותם
מחרפת־רעב. ברור שאנחנו בעדו.
הוא ממשיך הלאה ומגיע למיבצר צבאי
בלב הערבה. כל מי שמכיר את סרטי המערב
הפרוע ואת סרטיו של ג׳ון פורר
בסרט יודע שהמפקדים במיבצר הזה יהיו
אמיצים, ממושמעים ומטומטמים, ובמקום
לנהוג בתבונה הם ילחמו בגבורה. זה מה
שהם עושים.
כל מי שמכיר את הסרט פורט אפאש,
למשל, וסרטים אחרים מסוגו, יבין מיד שהגיבור
עומד להיכנס לקונפליקט. מצד אחד
הוא ידע שלא צריך להילחם באינדיאנים, משום
שכל מה שהם רוצים זה לא לגווע ברעב,
לקבל קצת אוכל ותחמושת; מצד שני
הוא יאלץ מאיזו סיבה שהיא לעמוד לצידו
של המפקד המופרע של צבא ארצות־הברית.
הסרט סובל מעודף מבטים רומנטיים שמחליף
הגיבור עם הסיבה הזאת, שהגיעה
למחנה בכירכרד, ונשארה תקועה בו מבלי
יכולת לצאת, הוא סובל כמו כן מעודף שיחות
נוגות, קונפליקטים כמו זבל, בין כל
המשתתפים, והגיון שהוא לא תמיד מזהיר,
ואירועים שלא תמיד מתקבלים על הדעת.
לעומת זאת הוא מצולם במיקצועיות ומותח
ברגעים הנכונים.
פנינים במרק
האיטלקים הללי (גורדו! ,תל־אביב;
איטליה) רואים רכבת מלאת נוסעים. אנשים
נדחקים ונדחפים. איש אחד יושב בקרון
מלא מזוודות .״תפוס כאן,״ הוא אומר לכל
מי שמנסה להיכנס. הרכבת מתחילה לנסוע,
האיש מוריד את המזוודות ונשכב בקרון
הריק. שאר הקרונות מלאים עד אפם מקום.
אני מצידי חושבת שהבמאי יכול היה לקמץ
לעצמו את הטירחה ולכתוב פשוט
שלט על המסד :״יש אנשים אגואיסטים שלא
אוהבים לתת לאחרים מקום ברכבת.״
אני לא רואה שום הבדל בין שתי הצורות
האמנותיות הללו.
רוב הסרט בנוי מקטעים כאלה שאינם
העולם הזה 1583

ויד גרינברג ותלמידי בית־הספר ל)
קולנוע שלו פירסמו מודעה בעיתון :
״מחפשים נערה צעירה ויפה לתפקיד ראשי
בסרט.״ למחרת הגיעו לבית־הספר מאתיים
נערות. דויד גרינברג ותלמידי בית־הספר
שלו ערכו להן מיבחן־בד ואף אחת לא נמצאה
מתאימה.
הכסף כבר היה מוכן. הסרט באורך מלא
שהתכונן גרינברג לביים עם תלמידיו כבר
עמד על סף ההתחלה, והכוכבת עדיין לא
נמצאה.
לכן נתן גרינברג לתלמידיו שיעורי־בית:
למצוא כוכבת. הוא הרצה בפניהם על הנתונים
הדרושים והם יצאו לבתי־ספר, ל־

החדזלח*
דזזחזזדו

מועדוני־נוער ולדיסקוטקים ברחבי הארץ,
כדי לחפש את הכוכבת אירים, לסרט איריס.
זל״זל

ציון טוב מאוד

ך* ינתיים נמשכו ההכנות לתחילת
^ ההסרטה ויום אחד הלכו המורה והתלמידים
למפעל לייצור צעצועים כדי לקנות
׳צעצועים שהיו צריכים לשמש כתפאורה.
התלמידים והמורה היו שקועים בבדיקת
הצעצועים ורק אחת התלמידות גילתה פתאום
את הגרפיקאית של המפעל. היא החלד,
מתעניינת בה. התלמידים והמורה עזבו את
המקום, והיא נשארה להסתכל כגרפיקאית.
למחרת היא הביאה את שיעורי־הבית הללו
לכיתה. היא טענה שזאת הכוכבת של
הסרט.
המורה בדק את השיעורים ולא היה בטוח
שהם מתאימים. איריס, גיבורת הסרט צריכה
היתד, להיות עליזה, ספונטנית, מלאת־חיים,
•ואילו הבחורה שהובאה בתור שיעורים
נראתה רצינית, שקטה וסולידית.
בכל אופן הוחלט לערוך לה מיבחני־בד.
נתנו לה לרקוד עם גדעון שמר, שצריך היה
להיות בן־זוגה בסרט, נתנו לה לדבר איתו,
להתרחץ איתו בים, להאכיל אותו ארבע
כוסות לבן, להתנשק איתו, לריב איתו. וכהוצאה
מכך הוחלט לקבל אותה לתפקיד.
— כך הפכה ליאורה רמון כוכבת והתלמידה
שהביאה אותה קיבלה טוב מאוד במקצוע
ליהוק.

מקצוע טוב
1-1יאודה לא רצתה ע ^ המת
/שחקנית. היא היתה תלמידה טובה
בבית־ספר תיכון חדש, וכמו כל ילדה טובה
שיחקה בהצגות של בית־הספר, למדה קצת
מגיעים אפילו לדרגה של בדיחה קולנועית
ונשארים בגדר משפטים לא מבריקים
במיוחד, ואפילו לא גמורים, על נושאים כמו
עבודה, אהבה, משפחה וכר.
אבל בתוך המשפטים הקלושים הללו יש
כמה קטעים מעולים יותר, ואפילו כמה
פנינים. כמו למשל תמונה של סעודת לוויה
— אנשים בוכים ואוכלים, אוכלים ובוכים.
סקץ׳ נוסח קישון על אדם שמתרוצץ בין
משרדי הביורוקרטיה, וקטע נהדר על משפחה
(ובראשה אנה מניאני) שצריכה לחצות
כביש שוקק תנועה, בשבת, כדי לקנות לילדים
גלידה בחנות שמהעבר השני.

בקצרה
* 12 הנועזים (אסתר, תל־אביב)
שנים־עשר נידונים למוות יוצאים לפוצץ את
המיפקדה הגרמנית בדרום צרפת.
~^ג ה מו ר ד (מוגרבי, תל־אביב) פול ניו־מן
מורד בחברה, במוסכמות, בבית־הסוהר
בו הוא יושב ובסוהרים שלו.
* 3שעות ביוני (סינרמה, תל-
אביב) המון מיפגנים וצילומים נהדרים של
מטוסי וטייסי חיל־האוויר מעורבים בקטעי
מלחמה.

ליאורה ומון בתבקיד א־ויסבסוט״איויס

לרקוד, לשיר, וקצת לנגן על פסנתר.
כשהיא גמרה את בית־הספר היא הלכה
ללמוד גרפיקה וכשד,חלה לעבוד ראתה שזה
מקצוע טוב ומשתלם ולא התכוונה להחליף
אותו. בשעות הפנאי שלה היא היתד, קוראת
ספרים על פסיכולוגיה וכותבת עבודות־

מחקר על ציירים גדולים.
עכשיו, לאחר שנבחרה לתפקיד ראשי
׳סרט ישראלי, כל חייה השתנו. היא הבי
שיש אולי מקצועות יותר טובים מאז
גרפיקה, ואם תצליח בסרט היא מתכונ
ללמוד משחק ולשחק בתיאטרון.
ספרים שירה
איז ה
פרח !
המבין יבין (מאת נעמי בן־גור; הוצאת
אל״ף; 72 עט׳) בתו של העיתונאי מאיר בן־
גור החליטה ללכת בדרכי אביה. ולכן כשהיא
התגייסה, בשנה שעברה, היתד, לכתבת
צבאית.
אבל היא לא הסתפקה בפרוזה. היא גם
כתבה שירים. כמו:
מן הטנק הבועח/יכולת לברוח/אך מליבי
הלוהט/לא תימלט.
כשהיא כתבה מספיק שירים כאלה, היא
הוציאה אותם בספר. ושם אפשר לגלות למשל,
מה חושבת בן־גור הצעירה ( )19 על
טבעת־ד,נישואין — היא כמו כלוב לציפור,
כמו רצועה לכלב.
רוב השירים שלה הם יותר שורות מאשר
שירים, אבל לגמרי לא רעים בכל זאת.
למשל:

הוא התיר את כפתור חולצתהו/והינה/
כפתור ופרח/,אין כפתוה/אך: איזה פרח !

מקור
עם מ ה נכבשה ברלין 7
רוסיה ועמי ברית־המועצות (מאת
חיים מטינג; הוצאת אחיאסף; 448 עט׳).
ברית־המועצות משתרעת על 22 וחצי
מיליון קילומטר מרובעים (פי אלף משטח
מדינת ישראל) ,המאוכלסים על־ידי רבע
מיליון אגמים, מיליון תושבים, שניים ורבע
מיליון יהודים 108 ,מיליון חזירים, כמעט
שני מיליון איילי־צפון וגם 280 אלף גמלים.
6250 טנק,ים. וכל מי שרוצה לדעת
עוד על רוסיה — עובדות, מיספרים, תאריכים,
שמות — כדאי לו לעיין בספר זה.
למשל: עם מה כבשו הרוסים את ברלין?
התשובה: עם שניים וחצי מיליון חיילים,
41 אלף תותחים 7500 ,מטוסים ו־ 6250 טנקים.

*י ייס

בכל יום (פרט לשישי ו שבת) ־ החל מיום א
. 48ו • 4ו -תו ענק טבעת יהלום בשווי של
250 .ל־י. מתוצרתיהלומי ־ טיב למשת תפי ם ב מב צ ע ־יהלום בכל יום־ ,הנערך
על י די מפעליהבירהבישראל, י צ רני:

גי לדס סוו ר
גו ל ד סן
כדי לה שתתף ב מבצע, עליך ל שים ב מע טפ ה
גפק קי כתר של ־גולדסו־ ו ־ ג פקקי כתר של
־גולדסטאר־ .לה שלים א ת הסיס מה :־תנו לגבר...־
ולשלוח. בציון ש מך וכ תוב תך המלאים, לת. ד.
7095ת־א. עבור מבצ ע ־יהלום בכל יום־.
בכל יו ם תיהנו כולכם :־ הגדולים מבירה
־ גולדסטאר ־ ,ה מ שפח ה ממיצי ההדרים
ה טב עיי ם. גולדסו ׳ ,וכולכם יחד ת הנו ־
מאפ שרות של זכייה בטבעת יהלום יקרת־ערך.

יהלום של מ שקה ויהלום בכל יום
ב מבצע ״ גולדסטאר גולדסו ׳
צובעות היהלומים מוצגות באולמי

תל־אביב. בן יהודה .44 נתניה. לילנבלום .13

העולם הזה 15*3

במדינה
דרכי־חיים
הנערה מיפו
״אני אפסיק עם העבודה הזאת רק כשיהיה
לי ילד״ ,היתד. אומרת רותי ונדר לחברותיה
בלילות הארוכים בהם המתינה
יחד עימן ללקוחות במבואות העיר.
רותי הבלונדית וגבוהת־הקומה ( 1.82 מטר)
לא דמתה כלל לנערות עימן עסקה במקצוע
העתיק בעולם.
היא תמיד נראתה ביניהן יוצאת־דופן.
רוב הנערות העוסקות בזנות בישראל הן
נערות משולי החברה, כעורות ומוזנחות.
רותי שהקפידה על לבושה והופעתה יכלה
בשקט גמור להצטרף לכל תחרות־יופי.

שג 11־ האמבולנס בת ה־ 57 מן חגליל
לא קיבלה את אות מלחמת עושת־הימים
***יכון ד, בטבריה היא שכונה של
לאנשים טובים. חתולים מסתובבים בבתים
והילדים לא מציקים להם. מארוקאים
ואשכנזים חיים ביחד בשקט ובלי מריבות.
כאן גרה מזה עשר שנים אולגה קליין
( )57 עולה מרוסיה המכונה בגליל אמא
קוראז׳ או דודה אולגה.
השבוע, בתוכנית ובזמן הזה של קול
ישראל שבעריכת רונית תירוש, יכלו תוש־בי־ישראל
לשמוע עליה תסכית נוגע־ללב.
אולם רבבות המאזינים ששמעו את קולה
המקוטע של דודה אולגד, לא יכלו לשמוע
את הסיפור כולו:
הם לא שמעו, למשל, שהאשה המבוגרת
שהשתתפה במלחמה כמו גבר צעיר — לא
קיבלה עד היום הזר, את אות ששודד,ימים.

שם, בין הבונקרים. היא בישלה, הכינה
תה, שמרה על הניקיון, עשתה פליט, ודאגה
לכל החיילים כמו אמא.
במשך ימי־הכוננות וההפגזות שלפני המלחמה
ממש, הספיקה דודה אולגה להתחבר
גם אל השומרים:
״בסוף החליטו שהיא צריכה להחליף
אותם,״ מספר יוסף קליין .״נתנו לה עוזי
והיא השתתפה בשמירות.״
קשה להאמין אך זד, נכון :״שמרתי על
המיטבח שלי,״ אומרת אולגה בפשטות. ומניין
היא יודעת להשתמש בעוזי? ״גם זו
חוכמה? ברוסיה היא היתד, אלופת הקליעה
של הצופים הסובייטיים בקירוגראד!״

״למה נהג ז אני באן!״
ך* ייתי ברוסיה בצבא האדום,״
| מספרת אולגד. כשהיא מחנה את הטנדר
שלה ליד המכולת .״נוסעת שלושים
וכמה שנים. נוהגת טוב.
״ב־ 15 במאי קראו למכונית לצבא. אמרו:
צריך ללכת. נסענו, בעלי ואני, ליחידה.
״אמרתי, :באתי עם המכונה.׳ אמר הקצין:
׳לכו וחפשו נהג.׳ אמרתי :׳למה נהג? אני

רבים לא הרגתי,״ ממשיכה או-
לגה, בעברית המקוטעת שלה (״אני
לא יודעת אידיש. רק רוסית. אז למדתי קצת
עברית״) ״אבל כימעט שהרגתי חמור.
״זה היה באחד מלילות השמירה. עמדתי
עם העוזי, החזקתי אותו חזק. פיתאום בא
מישהו. שמעתי צעדים שקטים, שקטים.
שאלתי מי שם. לא ענה. תפשתי את העוזי
ואמרתי לעצמי :׳אולגה, זהו. את צריכה
להיות בסדר׳ .כיוונתי — ואז שמעתי ציל־

כאן.׳ אמר, :צריך גבר, את אשד,׳.
״אמרתי לקצין :׳אני גבר. לא צריך נהג,
לא צריך אף אחד: אני הולכת עם המכונה.
אני יכולה לנסוע בצבא. בבית אני עובדת

יותר קשה•״
מוסיף בעלה הנכה של אולגה, יוסף
קליין ( )68 שנשאר בעורף לשמור על המכולת
כשאשתו התנדבה לחזית:
״כל בוקר היא נוסעת עם הטנדר, סוחבת
ארגזי־תרנגולות לחנויות, סחורה לחנויות,
ועושה כל מיני שליחויות. אחר־כך היא
עושה ניקיון בדירה שלנו. לבד. אחר־כך
היא באה לחנות ומחליפה אותי.״
במכולת של משפחת קליין שוררים ניקיון

צול. אם זה צילצול זה בהמה. לא בן־אדם.
ובאמת, בא בחושך חמור. לבד.״
אמא קוראז׳ יודעת לספר הרבה על השטויות
הללו — אבל את הסיפורים הגדולים
באמת סיפרו אחרים:
״היא היתד, היחידה שלא נישברה בהפגזה
על ראש-פינד״״ סיפר השבוע אחד הנוכחים
.״הבונקר בו היתר, נשאר ממש מקוטע
מן היתר.
״פיתאום אמרה דודה אולגה :׳צריך תה.׳
קמה, ויצאה לקחת מים ותה. הכינה במיטבח
האהוב שלה, תחת אש המרגמות והתותחים
הסוריים. הגברים ישבו אותה עת בבונקרים
והחזיקו את הראש בידיים.

היחירה שלא נשברה

רותי

׳וצאת־דופן
הצעירה ילידת רומניה שעלתה עם הוריה
לארץ בגיל צעיר, משכה את תשומת־לב
הגברים כבר מגיל צעיר.
בגיל 16 התאהבה רותי בגבר מבוגר,
שוטר לשעבר, נטשה את ביתה. היא הרתה
לגבר שאהבה ונאלצה להפיל את ולדה. כעבור
זמן קצר מצאה את עצמה עוסקת
בזנות וללא הגבר שאהבה.
״היא התאהבה:״ תחילה היתר,
רותי יצאנית־צמרת שעל לקוחותיה נימנו
אנשי החברה הגבוהה של תל־אביב. היא
היתד, צעירה, גבוהה, יפה ולקוחותיה שילמו
כל מחיר כדי לבלות בחברתה.
אולם כעבור זמן קצר כבר מצאה את
עצמה עומדת ברחוב כמו כל הזונוסעות.
לאחרונה נעלמה דמותה של רותי ממדר־כות
תל־אביב .״היא התאהבה,״ סיפרו עליה
חברותיה. רותי הכירה גבר והרתה לו. היא
המשיכה לעבוד, אבל כמארחת.
בטנה הלכה והתפחה .״כשאעשה את הברית
לבן שלי אזמין את כולכן,״ התפארה
רותי בפני חברותיה לשעבר.
בשבוע שעבר נאספו מרבית יצאניות
תל־אביב וסרסוריהן. אבל לא לחגיגת הולדת
בנה של רותי אלא להלויתה. הן ליוו
אותר, בדרכה האחרונה כשהן גועות בבכי.
בחודש התשיעי להריונה, ימים מספר לפני
תאריך הלידה המשוער, נסעה רותי
במכונית עם הגבר שהרתה לו.
בשעת בוקר מוקדמת עלתה המכונית על
עמוד חשמל בכביש ירושלים, סמוך לצומת
גהה. רותי בת ה־ 20 נהרגה במקום.
העולם הזה 1583

תי בכלל. אפילו לא כשהפגיזו אבל עכש
אני סובלת מניס־מו־ה. ואני בוכה בלילו
על הבחורים שהבאתי, פצועים ומתים.

בכלל. הייתי נוסעת מראש־פינה לבונקרי
של סוריה. מהרמה לראש־פינה.
״הבאתי חיילים, הבאתי פצועים, הבאו
מתים. נסעתי לא לבד, יחד עם הרופא דוו
טור מאנסור, מעכו, או עם החובש. נהגו
תמיד בעצמי. בטנדר שלי הישן.
״לפעמים לא היה מקום בראש־פינה* .
הבאנו את המתים לבית־חולים רמב״ס נ
חיפה.
״אש? כן, היתד, אש. כל הזמן. אני זוג
רת שפעם אחת נסעתי בין העמדות, ש
למעלה, בכביש אחד. אני כבר לא זוכר
איך. אני מבוגרת, הזיכרון שלי
״לפני נסע קומאנדקאר. הסורים ירו חז
בכל התותחים שלהם. פעם נפל הפגז פ
ופעם שם. פיתאום התפוצץ פגז ישר ע
הקומאנדקאר. ארבעה הבחורים הלכו לגמר
ליד העיניים שלי.
״הגבר שהיד, איתי שם יד על העיניינ
אבל אני לא יכולתי: נהג צריך לנהוג. עקג
תי את הקומאנדקאר, כולו אש גדולה, וו
משכתי לנסוע ליד הכביש, עד שהיה הכבי
עוד פעם בסדר.״
״פעם אחרת היה קשה יותר: בנסיעו
אחת אספנו אני והסמל שיבער, מתים בבו
אחת.

״לא מתים עשר פעמים ;
** ה היתה הנקודה הקידמית !
}*ן יותר בה ביקרה אולגה בשעת אש

אמא קוראז׳ של טבריה, או דודה אולגה, נפי שקראו לח
בבית־החולים לשעת־חירוס בראש־פינה, עם צוות הלוחמים במקום
(שנייה מימין) .למרות פועלה הקרבי לא קיבלה אולגה קליין בת ה־ 57 את אות ששת־הימים.

עם חייליה

וסדר מופתיים. לכל דבר יש מקום ועל הדלפק
אפשר לאכול בלי צלחת.

א7ופת־הק7יעה ש 7הצופים
** משיכה אמא קוראז׳ משיכון ד׳:
״בהתחלה לא רצו לקחת אותי. אמרו:
׳את אשד, ולא בגיל.׳ אז אמרתי :׳הייתי בצבא,
ברוסיה. הצלחנו. אולי אביא מזל.
״הקצין צילצל ללישכת הגיוס. לא יודעת
מה אמרו. החתימו אותי שאני מתנדבת ובסוף
לקחו אותי לנהוג את הטנדר בשביל
מגן דויד אדום בראש־פינה.״
בראש־פינה היתר, דודה אולגה אחראית
על מטבח בית־החולים לשעת־חירום שהוקם

״כעבור כמה דקות, למרות שד,הפגזה
נימשכה, היינו כולנו במצב־רוח מרומם.״

״נהג צייד לנהוג!״
^ כל שעתה הגדולה של אולגה באה

ץ ) בששת הימים.
״אבל אצלנו היו רק שלושה ימים,״ היא
ממהרת להמעיט בחלקה .״שלושה בדרום.
שלושה בלבד בגליל.
״התחילה המלחמה, שיחררו אותי מבית״
החולים. אמרו :׳עכשיו צריך לנהוג אמבול־אנס.׳
ואיזה? כמובן הטנדר שלי. בשביל
זה באנו, הוא ואני!
״שלושה ימים וארבעה לילות לא ישנתי

״הייתי גם בקוניטרה. ובכל הבונקרים שי
הם. בכל העמדות,״ היא מספרת, כט
מתביישת.
״ומה היה הרגע המסוכן ביותר?
״פעם, כשירו ליד הטנדר. חשבתי: אולגו
גמרנו. עשר שנים עבדנו פה קשה, קני!
טנדר, עשינו מכולת, צבעתי שיכונים כו
לשלם את החובות — והכל יישאר פה. מ
רת את הקאריירה.
אבל אחר־כך אמרתי גם ככה :׳אולגה, אד
מת רק פעם אחת. כמו אז שהבאתי את ד
תה. למה לא? לא מתים עשר פעמים.

״או 7י אני זקנה מדי?
** יוגה חזרה אודגזל^ל^לח^
>ג שיגרה: היא נוסעת, מובילה סבלוו
מוכרת במכולת, כותבת לבנה המהנדס ו
עובד בארצות־הברית (״אבל בצד,״ל הו
שירת, עם דרגה וחולמת על העבר.
אלא שכל מה שעבר עליה לא הספיק ס
שאולגה תקבל את אות מלחמת ששודד,ימי!
״נכון. לא קיבלתי אות. אולי לא מגי
לי. אולי אני זקנה מדי.״
כשהיא אומרת את זה יש דמעות בעיניו

אנשים
ה מיו תרה־ 501

דו מה שקוה סרט
ננשהאוז לו שמשמעותו
היה קווה
גם אתה היית אזהרת
מעלים ומתנתש לתוצאות
למקוה... ההתדרדרות המוסרת

אר׳/ב ו עת״א והניוון
״פ החברתי הצגת בכורה
ארצית
המהפכני בסרטי המתח!
יצירתו של
פיטר קול־נסוו עם טרנס מורגן
סוד קנדד
פרס 1פסטיבל
ברלין 1967

7.30— ?.30

״אולפן גרג״

(בר־קמא)

מותר אר ורק דמסגרים

* אם בעל מכונית
ציטרואן הנך

פותח
ב־ 7בינואר בתל־אביב ובחיפה —
קורס ערב של חודש אחד
( 2א בשבוע שעתיים).

י־קצדנות
עברית ו/או אנגלית
הצלחהמובטחת ! הרשמה :
ת״א: גורדון ,5טל 236209 .
חיפה: בית־ספר ״במעלה״.

חסיד כספף
¥אצלנו תמצא את כל הדרוש

^ ברשותנו המלאי הגדול
ביותר ;
* אנחנו נוחים יותר !
1¥נסה ותוכח ו

רביד

יבוא ושווק
חלקי חילוף כע״מ
רחוב השרון ,12 תל־אביב
טלפון 35893

שינוי כתובת —
מנוי המבקש לשנות את כתובתו מתבקש
להודיע על כך שבועיים מראש, על־מנת
למנוע עיכוב במשלוח העתון למען החדש

לכבוד זה שיצחק רבץ סיים את כהונתו
כרמטכ״ל, נזכרו בו כל מיני אנשים
והעלו עליו כל מיני נשכחות. האבא שלו,
נחמיה רבי] ,למשל, נזכר מה היה בנו
עושה בשבתות כשהיה ילד קטן. הוא היה
הולך לבית־הספר ומאכיל את האתון שהיתר,
שם .׳ 9החברים מכדורי נזכרו איזה
מין כדורגלן מפואר הוא היה (התפקיד:
בלם) ואיך כולם ניבאו לו עתיד מזהיר כ־מנהדס־מים
והאשה שלו, לאה, נזכרה ב־יום־חתונתם.
רבין כל כך הרגיש לא נוח
בבגדי החתן, שכאשר בא הביתה מן החופה,
הסיר דבר ראשון את מגבעתו ואת עניבתו
והודיע בזעם לכלתו הטרייה :״זוהי הפעם
האחרונה שאני מתחתן!״ 9זכרונות פחות
משעשעים סיפרו השבוע על רמטכ״ל לשעבר
אחר, מרדכי מקלף. לפני שקיבל לידיו
את חברת האשלג, הוא עשה סטאג׳
להיות מנהל חברת החשמל. תוך זמן קצר
הגיע למסקנה שיש לייעל את מצבת העובדים
והודיע ליזעד העובדים שלפי דעתו יש
500 עובדים מיותרים בחברה. התשובה של
נציג העובדים :״לדעתנו יש 501 מיותרים.״
עם רמז ברור כזד, לא נלחם מקלף הרבה
זמן 9 .ועוד אחת ממשפחות הרמטכ״לים
שהיתר, בחדשות השבוע היא רות דיין.
אבל זה קשור בפצצה האטומית. מעשה
בטייס אנגלי מצטיין (בעל צלב ויקטוריה)
בשם ליאונרד צ׳שייאר, שנבחר בשעתו
לייצג את בריטניה כמשקיף בהטלת
הפצצה האטומית על נגאסקי. הוא כל כף
זועזע מהשקפה זאת שהחליט להקדיש את
כל חייו להקמת מוסדות שיקום. ואחד מן
המוסדות האלה הוא הקים בבית־לחם, ושם
ביקרה רות דיין בשבוע שעבר וחילקה,
לכבוד חג־המולד, משלוחי־מתנות לשש־מאות
הילדים הערביים המאושפזים במוסד.

ארכיבישוף היווגי שבא לשם-כן -במיוחד
מן העיר העתיקה, לגלות במרק שלו
שערה. לכבוד המארחים היהודיים הוא לא
אמר שום דבר, רק רמז על יהודי אחד,
אלברט איינשטיין, שהמציא, כידוע,
את תורת היחסיות .״כשיש לך שבע שערות
על הראש,״ אמר הארכיבישוף ,״זד. מעט
מאד. אבל כשיש לך שערה אחת במרק,
זה הרבה מאה״ 9:כדאי גם לדעת מה

ה סנוני ת הרא שונה
חבר־כנסת אחד קם באמצע הישיבה במליאה,
ניגש לח״ב אחר, התחיל להתווכח
עימו בקול רם, בעמידה, כשגבו אל היו״ר.
אילו היד, זה סתם ח״ב, היה הסדרן ניגש
אליו ומבקשו באדיבות לשבת או לצאת.
אבל אף אחד לא ניגש, כי המתווכח היד,
דויד בן*גוריון, שנכנס לוויכוח מחודש
עם תופיק טובי מרק״ח 9 .מסתבר שהיתר,
זאת טעות להכניס את אלף וחמש־מאות
משתתפי קונגרס המהנדסים והאדריכלים
לבניין הכנסת. ולא רק מפני שזה
ליכלך את הבניין לכמה ימים. ולא רק מפני
שח״ב יוסף שופמן שלח מחאה רישמית
ליו״ר. אלא מפני שהאדריכלים עצמם ראו
מקרוב את הבניין, ולא נמנעו מלהביע את
דעתם עליו בשיחות פרטיות. אחד מגדולי
האדריכלים מארצות־הברית אמר :״זהו בניין
קלוקל. הוא עשוי כולו בחוסר־טעם.״ לעומת
זאת שיבח אותו אדריכל, כדוגמה לבנייה
מונומנטלית יפה, את שער־שכם שבחומת
העיר העתיקה 9 .הבת של ח״ב
דיאב עובייד, מהכפר טייבה במשולש,
החליטה ללכת בדרכי אביה. ומן השבוע שעבר
משמשת צפה עוכייד בת ד,־ 28כאחד
מ־ 15 חברי ועד הכפר טייבה 14 .החברים
האחרים הם גברים. אבל צפה אינה
הסנונית הראשונה בטייבה. כבר מצויות בכפר,
לפניה, שתי צעירות בעלות מיקצוע
חופשי: פקידת בנק ומזכירת עורך־דיו• 9
ועל זכות אבות בנה גם מנכ״ל משרד־חנה
מרון
הדתות ומגלה האתרים הקדושים, הד״ר אלופה שלמה זנוויל כהגא. בהתחשב בעובדה
שאביו, הרס שלמה דויד כהנא,
היה הרב האחרון של העיר העתיקה, לא הת קרה בתל־אביב כאשר בחירי האמנים החקשה
לאתר, לכבוד החנוכה, את סלע חנה. ליטו ללכת לשחק באולינג בעת חנוכת
זהו, כמובן, הסלע לידו נטבחו חנה ושבעת אולם־הכדורת הגדול והחדש בעיר. חנה
בניה 9 .ומי מטפל בעולי־הרגל הנוצריים מרון הוכיחה את עצמה כאלופת הכדורת;
במשרד־התיירות? מי שיש לו הנסיון המת השחקנית יעל אביב נהגה לפי העיקרון
אים. השבוע התגלה כי זאת היא חיה פי איזהו גיבור — השמח בחלקו, הסתפקה בשר,
אלמנתו של מי שהיד. שגריר ישראל מקום השני, והמלחין יוחנן זראי אמנם
ברומא, מורים פישר, שחלום חייו היה הגיע למקום הראשון, אבל בליגת הגברים.
להקים גשר בין ישראל לוותיקאן.
בליגה המעורבת הוא נאלץ להסתפק במקום
שלישי. וזה בדיוק מה שניבאו לו
השערה ה שביעית
עוד לפני שהתחיל לגלגל. ומה עשתה עדנה
פלידל (עליזה מזרחי)? היא נשבעה
הרב האלוף שלמה גורן גילה את לא להוריד את המעיל בעת גילגולי הכדורת,
הכל על הנשק הסודי של מלחמת ששת־ עד שלא תוריד כמד, קילוגרמים ותיראה
הימים: כשיצאו חיילי צה״ל למלחמה, נילוד ״קצת יותר כמו חנה (מריו 9אבל האליהם
400 ספרי תורה בארונות־קודש ניי הופעה האמנותית הנכבדה ביותר של הדים•
9מאז סיפוח העיר העתיקה משתת שנה היתד, של כ ״ב מיודעתנו. אחרי שהיא
פים בסעודות הגסטרונומים של השיין דה־ הדהימה צרפתים רבים כשהגיעה לפני חצי
רוטיסר בעלי חף עדין מירושלים המזרחית. שנד, למסעדת־הפאר הפאריסאית מקסים כהשייך
זד. הוא, כידוע, מועדון ולילה מעו שהיא יחפה, ולקבלת פנים עם דה־גול
לה צרפתי ובסעודה האחרונד, נדהם הי כשהיא לובשת מדי חייל־צעצועים, היא עט־העולם
הזר; 583 ,

יוחנן זראי
נבואה
דה להופיע בשידור הטלביזיה הצרפתית
לרגל השנה החדשה כשלגופה דגל צרפתי
בלבד. רק שהטלביזיה התחרטה ברגע האחרון
ובמקום זה הופיעה כריז׳יט כאד־דו
כשלגופה מעיל עור ומגפי עור גבוהים
ככל האפשר.

הריגול הציוני
ההגיון ומה שמעבר לו, הוא השם שניתן
לערב על סיאנסים ספיריטואליסטיים, שהתקיים
השבוע, במועדון צוותא בתל־אביב. במהלך
התוכנית העלה המנחה, שמואד שי,
לבמה, את השחקן שדמה כר־שכיט,
אשר גילה לקהל הנדהם סודות מן העולם
אשר רק יחידי־סגולה יכולים להתקשר אליו.
* בין־השאר סיפר בר־שביט כי ״עבד אל־חכים
עאמר בא אלי, לא בגופו אלא ברוחו,
ביחד עם שופן ובאר ״.ומה דעתו
של עאמר על המצב? ״עד הראמאדן הבא
״׳ ;אצר ימות. בבחירות הבאות עוד ייבחר
אשכול, אבל באלו שאחריהן ייבחר דיין
לראש־ממשלד״״ אמרה רוחו של המצרי
שהתאבד ראש עיריית עקבה התקשר
עם המלך חוסיין והתלונן לפניו שהציונים
מרגלים אחרי עירו.״ על הדבר הנורא
הזה סיפרו, השבוע, אנשי צוות ההסרטה
של המטרה טיראן. וכל זה למה? כי
צייר התפאורות קולי סנדר הכין, לצור־

עדנה פלידל שבועה העולם הזה 1583

כי ההסרטה, העתק של הראדאר שהיה ב־ביר־גפגפה
.״וכאשר צילמנו את הראדאר
באילת, ראו אותו התושבים של העיר עקבה
והם הודיעו לראש העיר, שהודיע הלאה.
עכשיו רק חסר שהירדנים יגישו תלונה ב־או״ם
על כך,״ התלוצצו אנשי הצוות6 .
מה הן שאיפותיה של שהקנית הזוכה להגיע
להוליבוד? לשחקנית יהודית פולה,
היוצאת בעוד מספר ימים למיבחנים בעיר
הסרטים, יש רצון אחד :״לראות את לוי
אשכול באמריקה, כי בארץ אף פעם לא
ראיתי אותו•״ 9חוץ מאשר לדעת לשחק,
צריכים השחקנים גם שיהיה להם שם שייקלט
בקלות על־ידי הקהל. לכן החליט ה־במאי־מפיק
מנחם גולן להחליף את שמו
של השחקן הראשי בסרט נס בעיירה, שהוא
מפיקו, מיעקום בלומנקרנץ לשם
אחר. גולן כינס מועצה דחופה כדי לבחור
ליעקוב שם משפחה ראוי. בין ההצעות הרבות
היתר, אחת שביקשה לקרוא לשחקן
הצעיר (בן התשע) בשם יעקוב פרח. ההצעה
נפלה ״כי פרח דומה לשם של ילדה״.
לבסוף הוחלט ששמו של הכוכב יהיה בעולם
הזוהר יעקוב ניצן.

*וג ר עד*

בובו-שי — דמי החנוכה לילדים ו ...ל הו רי ה ם:

שיחנונה,לוישוו גממי&ד!
ע. בע״מ, פרסום והוצאה לאור

קולנוע

״אוריון״

תל-אביב

(אולם הקולנוע המחודש לאחר שכלולים ושיפוצים)
מציג בהצלחה בלתי רגילה שבוע 4

סוד וף
הותר להצגה!

הפ חד ה תורכי
הסופר האמריקאי הרמן דק (המרד על
הקיין) הוא יהודי דתי. לכן הוא גם מבקר
לעיתים תכופות בארץ. בביקור של החודש
הוא שמע הצעה מעניינת מאבא חו שי :
לקבל בית על הכרמל ולהשתכן שם. ווק,
שהוא מיליונר, הודיע שהוא יעיין בדבר.
בינתיים הוא החליט לשוב לוושינגטון, אליה
עבר מחודילת־המיקלט שלו באיים הקארי-
ביים. הוא שהה באיים שש שנים כי הוא
כבר לא היה יכול לשאת יותר את שאונה
של ניו־יורק. אבל בוושינגטון, הוא הסביר,
הוא די מסתדר ומה עוד שמצא לשני בניו
מורה מצויינת לעברית, המזכירה של נספח
צה״ל בוושינגטון גם לאורחי המוסיקה,
דניאל ברנכוים וז׳קלין די-פרה היה
מה לספר. כיצד שכל פעם שנגמר לז׳קלין
הצ׳לו שלה, מתקשר איזה אלמוני ומעביר
אליה צ׳לו נפלא מעשה ידיו של סטר*
דיכריום הגדול בכבודו ובעצמו. לבעלה,
זה בכלל לא איכפת. אחרי הכל המתנה הזאת
היא בת 300 שנה בערך • .והכוכבת
הצעירה איריס יטבת, המיקה של הוא
הלך בשדות, כבר הספיקה לפרסם וידוי.
אל״ף: היא שונאת לשתות (״כל פעם שאני
שותה — אני משתכרת!״) ובי״ת: היא לא
סומכת על בני־אדם. את זה היא למדה מן
הדודה שלה, בתיה לנצט 9 .ולמי רצה
מייקל בלנקרופט לתת את התפקיד של
שרה אהרונסון בסרט הוליבודי? ל־קלודיה
קרדינלה. בלנקרופט זה לא רק
אבא של חברה בקיבוץ נאות־מרדכי, זה גם
המחבר של הרומאן על ניל״י, הנה האש,
וגם התסריטאי של אחד הסרטים הראשונים
של הוליבוד על ישראל (עושה הלהטים).
וחוץ מזה הוא גם נשיא איגוד 2600 התסריטאים
בארצות־הברית. אבל מה יצא עם
העניין של קרדינלה? פשוט מאד: בהוליבוד
התחרטו בינתיים על כל העניין לעשות
סרט על גיבורת ניל״י שעונתה על־ידי התורכים.
הם מפחדים שחמישים שנה אחר
המעשה עוד עלולים התורכים להתרגז על
שמעמידים אותם באור כזה לא יפה.

לקר א ת חנוכה
גאה חברת ״ויט מן״ להגיש
את מוצרה החדש כובו
באריזת שי נהדרת המכילה
6בובו מובחרים

ילדי הפלא

14 111 <1״11 11 49 4* 1

— הארץ

״המשחק הוא מצוין, מומלץ״
״סרט חשוב מאד ומהנה מאד״
— דבר־השבוע
״הסרט הנועז והאמיץ ביו תר ...סרט חובה״
— קול־ישראל
״סאטירה טובה, מלאה משחקי מילים הומור סרקאסטי״
— העולם־הזה
ידיעות־אחרונות חיצים שנונים״
״יש לעשות כל מאמץ כדי שיזדמן לך לראות את הסרט הזה״
— מעריב

בקרוב :״אורה״ חיפה — ״ארנון״ ירושלים. המפיץ: ו .פלדשטיין

טיפול באחריות

בבצע׳ ב ג רו ת
לפי שיטה חדישה, לבחורות ולבחורים
לגברים שעות קבלה מיוחדות — ונא להזמין בטל 55690 .
תוצאות מובטחות
קוסמטיקאית אנילי, תל־אביב, רחוב פינסקר 4
(ע״י קפה ״נוגה״)

הע\ווד>ת
המקסימה
ף ץוש מסתחרר
אין בוחרים אשר. לחיי־נשואין? מפרסמים
מודעה בעיתון וכאשר עונות שש מאות
נערות עורכים בחינות־מיון מדוקדקות. כך
לפחות אפשר להבין מהחתונה העומדת להיערך
בסוף החודש בין עידית אפרת
( )24ו א כי ט ל מזסנזון 28 אלא שאביטל׳
מי שהיה דובר מפא״י בשנתיים האחרונות
זכה ומלאכתו נעשתה בידי אחרים.

עידית היתד. אחת מתוך שש מאות המועמדות
לתפקיד דיילת בביתן ישראל בתערוכה
העולמית אקספו 67 במונטריאול.
מבין כל המועמדות נבחרו שלוש־עשרה
בלבד, ביניהן עידית, סטודנטית שנה שלישית
לספרות אנגלית ומדעי המדינה באוניברסיטת
תל־אביב וקצינה לשעבר ב־צה״ל.
אביטל
מוסנזון מונה שלושה חדשים לאחר
מכן כקצין־העיתונות ויחסי־הציבור
של הביתן במונטריאול, ושם הוא פגש
אותה.
הצעות הנשואין שהומטרו על דיילות הבית!
מיהודי ארצות־הברית וקנדה לא
סיחררו את ראשה של עידית, מעתה תצטרך
לשאת את עיני השקדים החומות שלה לראש
של אביטל שנמצא בגובה של שני
מטר ואם מזה לא יסתחרר הראש אז אני
לא יודעת ממה כן.

או טוביוגרפי ה
בכל העיר מספרים שסרטו הראשון של
דויד גרינברג, איריס, המתאר יחסים
של גבר מתבגר ובחורה חצי־לוליטה הוא
בעצם סרט אוטוביוגרפי של חייו ואהבותיו
של הבמאי.
דויד גרינברג עצמו מכחיש :״מכרתי את
האוטו שלי כדי לעשות את הסרט,״ הוא
אומר ,״וכתבתי ביוגרפיה לאינציקלופדיה
של מדעי־החברה כדי להשיג את שאר הכסף•
כל היתר זה רק הדמיון.״

דיב ה נוראה

עידית ואכיטל

סטאטזס חד ש
אכן, מהרגע בו הכירו נינו, מהלהקה
האיטלקית הרוקם ו לי לי גבעוני מרמת־גן
זה את זו לא פסקו הקשיים וההפרעות.
לפני שנינו הגיע ארצה עם הלהקה שלו
עמדה לילי להתחתן עם נהג אוטובוס
מקו שישים ושלוש. אבל כשהיא ראתה
את נינו היה ברור שהנהג מקו שישים
ושלוש הפסיד את הכלה שלו. זו היתד,
אהבה ממבט ראשון.
לילי לא שמעה בקול ההורים שלה
שהתנגדו לנינו והלכה אחריו לחדר הקטן
ששכר בתל־אביב, וההורים שלה הלכו למשטרה.
הם ביקשו מהמשטרה שתשחרר את
בתם מידי אהובה, אבל כיוון שלילי היתד,
כבר בת עשרים ואחת המשטרה לא יכלה
להתערב והיא נשארה בחיקו ובדירתו של
נינו.
המשפחה החלה לאט־לאט להשלים. אמרו
שהשניים נסעו לקפריסין להתחתן באופן
אזרחי, ואכן כמה חדשים לאחר ההיכרות
החלה לילי מתהלכת עם טבעת־נשואין ונינו
החל להשמין — סימן הכר מובהק של
הגבר הנשוי.
אבל כמו שההורים ציפו, הזוג לא חי
חיים מאושרים. בהתחלה הסתבך נינו במשפט
פלילי כששכר מכונית ושילם בעדה
בצ׳ק ללא כיסוי, וישב בבית־סוהר.
אחר־כך התעוררו עוד ועוד קשיים, ולפני
שלושה חדשים הקשיים כבר היו
כל כך קשים עד שלילי החליטה לעזוב
אותו.
כשהיא עזבה אותו התבררה גם העובדה
המעניינת שלנינו יש חוץ מאשר לילי גם
אשר, וילדה שגרות בצרפת ומחכות לו
שם. התברר שלא נינו ולא לילי לא נסעו
לקפריסין, והטבעת שלה והקילויים הנוספים
שלו היו סתם בלוף.
שלושה חדשים עברו מאז שהשניים
נפרדו ועכשיו הם חזרו האחד אל השנייה
כדי להמשיך ולחיות יחד בסטאטוס חדש.
מי שלא למד לקח מכל העניין הוא
אחותה התאומה של לילי. היא התאהבה
במתופף נודד והחליטה ללכת אחריו בכל
אשר ילך.

לא יפה מצידה שהיא לא סיפרה
לנו. היא היתה כאן, שוחחה איתנו,
סיפרה לנו מה היא אוהבת ומה לא,
ואת הדבר הכי חשוב היא לא סיפרה.
מיי מיריי דארק כמובן. מהז על
המשפט שלה כמובן.
כי בעצם ימי שהותה בארץ עבדו
עורכי־הדין שלה שעות נוספות כדי להכין
את המשפט שלה נגד הוצאת דיבה.
עיתון צרפתי העליל עליה שהיא מקיימת
יחסי ם סדירים וקבועים עם הזמר
הצרפתי ארוך השיער אנטיאן, ולא
רק זה אלא שגם העיזו לאמר שהיא
מאוהבת בו.

בצלאל פרוסק, נער־השעשועים הירושלמי, אוהב שוודיות. הוא עצמו בחור
שחרחר יפה עם עיני תכלת נוצצות, ואין שום סיבה בעולם שהוא לא יאהב
שוודיות ושהשוודיות לא תאהבנה אותו.
ואיפה יכולים ישראלים שחרחרים לחפש שוודיותי בשוודיה קר, בצרפת אין.
בגרמניה קשה להבדיל ביניהן לבין הגרמניות, לכן החליט פרוסק לנסוע לאיטליה
ולחפש אותן שם.
הוא הגיע לאיטליה, שם את מזוודותיו בפנסיון דונה מאריה שליד ויה וונטו,
ועוד לא הספיק לצאת מחדרו ומיד נגלתה לנגד עיניו שוודית מקסימה. גבוהה,
בלונדית, עיני תכלת, יפהפיה, הכל.
לבצלאל פרוסק יש חוש הבחנה ונסיון. הוא הבין תיכף ומיד שלנגד עיניו
עומדת שוודית גזעית מלידה וחייך אליה חיוך ישראלי זוהר. היא חייכה בחזרה.
היא יצאה מהמלון והוא יצא אחריה. היא נכנסה למוזיאונים והוא אחריה,
היא ישבה בבתי־קפה והוא אחריה, ובסוף היא חזרה למלון, עלתה לקומה שבה
הוא גר ופתחה במפתח את דלת החדר שנמצא ממש מול חדרו.
זה כבר היה יותר מדי בשבילו. הוא עצר אותה ושאל אורנה בשוודית טקסה
מקה ! כי אלה שתי המילים השוודיות היחידות שהוא יודע.
״תגיד, מה אתה רוצה ממניז״ היא ענתה לו בעברית ונכנסה לחדר.
אחר־כך התברר שהיא לא סתם ישראלית, אלא גם צברית וגם מורה להתעמלות.
הוא בכל זאת לא תיתד.
וזה בחורה חופשייה ומודרנית כמוה
לא יכולה לסבול. היא הגישה נגד
העיתון תביעה על הוצאת־דיבה, ומני חים
שהיא תזכה.

* מה ה עושי?
לאחר כל הפרידות וההתפייסויות של
מרצדס וידידה גיטנו פריזיין, כבר
לא היה ברור בזמן האחרון מה בעצם
הם עושים: שורפים האחד על השנייה סיגריות
או מתחבקים ומתנשקים ומכריזים
שלא ייפרדו איש מרעותו לנצח.
והנה סוף־סוף הדבר התברר. בהתחלה
ביקשה מרצדם ממלון גינתון בטבריה,
המלון בו היא עובדת, מפרעה קטנה כדי
לקנות לעצמה שמלות.
היא קיבלה את המפרעה, קנתה לעצמה
שמלות ומיד לאחר זה נעלמה.
מי שיחפש אותה ואת ידידה בתורכיה
ימצא אותם שם.

איפה הילד

מות־הסתר שלו, ומייק בורשטיין איננו.
רק בשתיים בלילה הוא התגלה בדיסקוטק.
מתברר שבדעת איש לא עלה
לחפש אותו במיטה. רק אחרי חצות
הגיעה לשם אמא שלו, העירה את ה ילד
שלה ושלחה אותו לבלות. כדי
להופיע כבר היה מאוחר מדי.

]*פות
מה שווה סילווסטר בלי פוקה הירש?
כלום. ולכן באמת בשנתיים האחרונות ה־סילווסטריס
ריקים ומשעממים.
כל החוגים המשועממים מסתובבים ב־דיסקוטקים
ובמסיבות ושואלים איפה פוקה,
איפה פוקה, ופוקה איננו.
כדי לעזור להם, יצאתי לברר מה איתו,
ומצאתי שמאז שמצא את הנסיכה שלו
פיאנצלי בסילוומטר בסן־מוריץ וכמעט
התחתן איתה, הוא נוסע כל סילווסטר לאו־תו
מקום. אולי יאיר לו מזלו פנים והוא
ימצא נסיכה חדשה.

אלפיים איש חיכו לשחקן מייק
בורשטיין בהילטון. הוא היה צריך
לתת שם הופעת־יחיד ולא בא. ההורים
שלו טילפנו בהול לכל החברים והחברות
שלו, החברים והחברות שלו התרוצצו
ברחובות, בבתי־הקפה, בכל מקו-

חיזס יש!
בנערת־הזוהר
קינאו
כל־נערות־הזוהר
ציפורה ארז. היה לה כל מה שלא היה
להן. היה לה שיער בלונדי ארון, מלתחת
שמלות מיני, היא הצטלמה בצילומים מעניינים
בבגדים הדוקים, ושיגעה את כל המחזרים
שלה.
וכשכולם העריצו את הצבא היא היתה
בלב המדבר, בביר־גפגפה עם הבוס שלה
אריק שרון. היא הסתובבה שם במחנה
עם בגדי צה״ל הדוקים לגוף, כפתור עליון
פתוח וכל המצלמות של כל הצלמים שבאו
לצלם את המלחמה היו מונחות עליה.
עכשיו כל זה נגמר. אפשר להפסיק
לקנא בה. היא גמרה להיות נערת־זוהר
והיא מתכוננת להפוך אשה מסורה ואמא
נאמנה .״זה בעצם מה שחלמתי עליו כל
הזמן,״ היא מודה בחיוך מתוק.
ביום השני שעבר נערכה החתונה שלה
באולמי גילתון ולכבוד החתונה הזאת היא
שינתה לחלוטין את דמותה. היא גזרה
את השיער הבלונדי הארוך שלה והפכה

לילי וגינו
ציפורה אותו לשיער חום קצר, היא הורידה מעצמה•
את כל הדברים המפתים והיא מוכנה ומזומנה
לחיי־משפחה תקינים.

* ¥1*1 )1111
ה 111ה 11ה
בין כל המארחות שקובה זילב י ינג

| / 11111ע 11
הביא ארצה היתה אחתג׳ינג׳ית, יפה־י־
— 11111 1 1 ...י
פיה, גבוהה־ונאה.
כל המארחות של קובה צריכות היו להחזיר לו בעבודה את דמי־הנסיעה
שהשקיע בהן.
רק הג׳ינג׳ית היפהפיה סירבה לעשות זאת, משום שעוד בשבוע הראשון לבואה
גילה או ת ה לב סגל, לקח או תה אליו לדיסקוטק שלו, והיא מבלה יחד איתו
את כל ערבי העבודה שלה.
קובה לא מרוצה מזח .״אם אני אמצא אותו אני אפרק אותו עד שיחזיר לי
את הכסף שהשקעתי בה. אלף חמש מאות לירות דמי ה טיס ה״ ,הוא אומר.
דב סגל עדיין לא החליט אם להחזיר א ת הבחורה או את ההשקעה.

בעולם
דהומיי

היהודי הנודד
מאפ רי ק ה

אם ביאפרה נחשבת לישראל של היבשת
השחורה (העולם הזה ,)1567 הרי את דהומיי
נוהגים לכנות ארץ היהודי הנודד האפריקאי.
הסיבה: אין כמעט ארץ בעולם בה לא
מצויים בני־דהומיי .׳מצרפת, שם משרתים
רופאים אפריקאיים בני־דהומיי ועד לקונגו,
בה הם מחפשים יהלומים; מקאמרון, בה
הם פרופסורים באוניברסיטה ועד למידבר
סאהרה, שם הם עובדים בקידוחי־נפט.

חילוף תנ שיויס-ל שמיות נעור׳ עורר
העור כמו כל אורגניזם חי גע שה במרוצת הזמן אדי ש לה שפעתם
המועילה של תכשירי הטיפול הקוסמטיים. מחקרי רבלו! מוכיחים כי
מירב התוצאות מושגות ע ל-י די טפול מחזורי בכל התכשירים מרי 3-4
חד שים 1 ,בגמר ה שמו ש בתכשיר הסדיר יש להתחיל ב שמו ש בתכשיר
המחליף).
הטפול המחזורי מ ב טי ח תוצאות מפתיעות: עור שדוף? עור דשן? עור
תפוח? עור פגו ם? -א ל דאגה; עורך יהיה חלק ורענן (צעיר מ שנותיך
בהרבה !) א ם תעזרי בתדריך הטפול המחזורי לחדוש נעורי-עודך.לכל סוג
עור תכנית טפול עבורו, וא ח ת מהן נועדה עבורך ותע שה למענך פלאים.

יו תרידע -יו תרתוצאות -פחותהוצאות

^X 1 • 6 3 1 1 1 1 6 ! 1 : 1 0 ^ 0116

^ X1,ב:1

תדריך ״רבלוך לטיפול המחזורי

טלבי הטפול בעזר

;שיא מודח סוגלו־תחליף
טבעי לבחירות
נדודי־עם כאלו אינם מיקריים: דהומיי, לשעבר
מושבה צרפתית, היא מדינה קטנה
בין ניגריה וטוגו, ענייה ובלתי־מסודרת. לכן,
כשהפילו שישים צנחנים, החודש, את ה־מישטר,
זכתה דהומיי להיות המדינה האפריקאית
הראשונה בה בוצעו כבר ארבע הפיכות,
בזו אחר זו.
שטר לפרעון. המרד בוצע, כרגיל בארצות
מתפתחות, על־ידי קציני צבא.
הם לא היו זקוקים להפעלת כוח רב, כדי
לנצח. די היה לחתום על צו־חירום, ולהפעיל
את שישים הצנחנים הנאמנים לקצונה, כדי
שהאיגודים המיקצועיים יחדלו מלשבות, המדינה
תעבור למישטר צבאי והנשיא המודח,
הגנרל כריסטוף סוגלו, יטוס לגלות־מרצון,
בפאריס.
למעשה, הופכת ההפיכה באפריקה לתחליף
טבעי לבחירות. המבצעים הם, על־פי־רוב,
בני הקצונה הצעירה, העוסקת, כמובן,
בפוליטיקה ומתחרה על שילטון המבוגרים.
הם הסתכלו לאחרונה בחירוק שיניים
כיצד התקציב מתנפח, והגרעון תופח.
דה־גול, החולם על שלום צרפתי באפריקה,
הבטיח בזמנו עורה ״חזקה ומוחלטת״
לדהומיי. עתה יש סיכויים שהקושרים יתבעו
את השטר הזה: אם כי האיש לו הבטיח דה־גול
את העזרה, לפני שנה, היה ראש משלחת
צבאית שביקרה אז בפאריס — הגנרל
סוגלו, שאז עדיין היה איש צבא בכיר ולא
נשיא. כי את המהפכה שהעלתה אותו לשלטון
הוא ביצע רק לפני 11 חודש.

•1היגיינה של העור
לנקוי יום יומי יסודי המסיר את
האיפור. חודר עמוק לנקבוביות העור
ומרחיק כל שיירי אפור ולכלוך•
•2רענון וייצוב רקמת העור
להמרצת זרם הדם, כיווץ הנקבוביות,
הכנת התאים לקליטת תכשירי
ההרוויה וההזנה• להכנת. העור
לאיפור•
•3שמירת תאי העור
לשמירת הלחות הטבעית ולתוספת
רוויה לעור• בסיס לאיפור חלק
במשך היום••• אל״שמנוני•
•4הגיאולוגיה של העור
להזנת תאי העור, קרם לילה החודר
עמוק לרקמות ונבלע על ידם, מבטיח
ומאוזנת לתאים מלאה הזנה
המתחדשים• נספג כליל — אינו
מכתים.
•5הדוש פני העור
לעידון העור, החזרת גמישותו
ורכותו, הסרת הברק השמנוני,
החיאת פני העור• מסכת יופי שקופה
ומלטפת, קלה לשמוש — נותנת
תוצאות מהירות•
•6טפול ״בנקודות תורפה״
קבוצת מוצרים חדשה עם? 1*096011111
לטפול בעור בשעות היום וטפול
מיוחד לאזור הצואר וסביב העיניים•
7אפור-בסיס
מזיגה של לחות וגוון•
תכשיר המעניק -לחות לעור ומאפר
את הפנים — כ א חד•

?.גור־ שמן
ס די ר

בווד־ ר גי ל
סזז־זדי״ך
סדיר

׳*00667ז \\ 310 7*31 אי

01630
־01631
016303108 £01100

£17(016 .£3361
•00061110067
68116067ב8

׳ ׳114000 1(1*003
7*6 £000631100ט 40131ג

ובבור־ בבנסז

ס־זר־יד־

׳ 3ק ׳ 1(4000 07*0
£010111601
016303108 07*6370

£0370108 £80131
* 01630367

14000 01-608׳
*^1013101*12108 01680567

׳*00661ז \\ 31־1ט 31א ׳
10131 037 *6
£011071

0630
•01637
016305108 £01100
5 !)10ע*x1£ *£01 ^•3 01

16 £8361 טן£17
•00061110067
•63116061־ 81 £7

׳ ?4000 07*0 0 3י
׳•£30181 £7 *63116061

י 003־׳^5000 07
100108 £011011
6 51710׳\18111ז £07 • 56

׳*661מ 31 4 ׳0־ 7ט 31א׳

׳ ׳^4000 07*003
6 £000681100ת 401810ג

£167*03 27
׳11*63170601 £0110)131100

׳ 01*003ת 00
^10181111*0 £31711

׳* 7*31 1^ 00667ט 81א׳

׳ ׳ 114000 07*008
6 08170ז ט40181מ

00667 * ^13176 0 0
£01100

£161*03 27 07 *6370
׳ ׳ 114000 07*003
7*6 £000631100ט\ 10181

18*4 17 *63170601א
£01100

03 27־!167
ח 63110 חט 601 £ 0ו׳!6310
׳ 3ק 0מסמ100ל]
)£0181111*6 £000631100

£161*08 27 07*6870

׳ 3ק ׳>4000 01*0
8ת7*18111ט 0א
6810־ 18!1* 01א

׳׳!11000 01*003
6(110£ג* 7ט 0א
1£171 07 *6310א

10108 £30131ת £ 1

011116-170
10108 £80131־ £11

.00116-00
10108 £30131־£17

3—4פעמים בשבוע

2בעמים בשבוע

אחת ל־ 10 ימים

116-00ט 0

ל צו אי
לכל

לכל

ס 1י י

ה גי לי ם

ה צי ר

ולכל
סוגי

ה עו ר :

ל ע,ניי ם

0 1 *6 3 1 1 1

0 3 1־ 1 1 1 1

0 1 *6 3 1 1 1

ב סי ס

א פו ר

א פו ר

מיו ח ד

׳ 1(1-003ת ! 00ג׳
£0101116711
סז 63־016308108 01

£ 1 6 1 *1 1 3

1 1 3־ £ 1 6 1

׳ 3ק *0ז(׳ 1(4000 1
6 03170־14018101
51710׳}•!ס £17*3ג£07 • £

מ רו ה
סו מ ק

ק לי ל

ל לי ל ה

ליו ם

׳51111

£מ 5111ג 311נ

3ק 0־ ! נ1

׳ 1110011

ארצות־הברית
ה טוב והרע
אמריקה מוסיפה להיות הארץ הדמוקרטית
והאנטי־דמוקרטית ביותר של המערב — בעת
ובעונה אחת.
הדבר בא על ביטויו, במיוחד, במערכת
המישפט והענישה של ארצות־הברית. השבוע
נתפרסמו שתי ידיעות מישניות המדגימות
להפליא כפילות זו.
הידיעה הראשונה עסקה בשיחרורו של
רכס סטרלינג 52 לאחר 36 שנות־מאסר.
(המשך בעמוד •)24
העזלס הזה 1583

״העולם הזה״ ,שבועוןה חד שו ת הישרא לי •
המערכת והמינהלה: תל־אביב, רחוב קרליבך ,12 טלפון 5־,30134
תא־דואר • 136 מען מברקי: עולמפרם • בית־דפוס משה שהם
בע״מ, תל־אביב, רח׳ סין • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע״מ •
העורך הראשי: אורי אבנרי • המוציא־לאור: העולם הזה בע״מ.

ב שלם
(המשן מעמוד )23
עוונו של רכס: הוא גנב 170 לירות — כש,
היה
בן .16
רכס הובא אז בפני שופט, וכיוון שלצעיר
בן 16 אין פרקליט משלו, מונה עורך־דין
מטעם בית־המישפט. ועורך־הדין יעץ לרכס
להודות בגניבה ואחר־כך נעלם. רכס נדון
לעונש שגור באמריקה: שנה עד מאסר-
עולם. הוא נכלא ומאז ישב.
רק השנה, לאחר שהאסיר הוותיק הגיש
תביעה לשיחרורו בערבות, ציווה השופט
הפדראלי ג׳יימס פרסונס משיקאגו לשהרר,
סוף־סוף, את גנב 170 הלירות.
עו נשעל ״ תנ אי. בצד מיקרה משווע
זה נודע, השבוע, על פרשת קידוול — העבריין
הקוטל הראשון ששיחזר, בטלביזיה,
את פישעו.
תומאם קידוול ( )47 מטופקה שבמדינת
קאנזאם, נמצא במכוניתו, בחוסר־הכרה, לצד
גופתה העירומה וד,הרוגה של אשתו.
הוא איבד את הזיכרון, אך בקירבת־מקום
נמצא האקדח שהרג את האשה. תומאס
עצמו היה פצוע קל.
כשהובא למישפט, לא הכחיש קידוול שרגז
על אשתו, על כי דרשה גט, לאחר
שנת־נשואים אחת בלבד. אבל הוא פשוט
לא זכר שהרג אותה או איך עשה זאת.
חבר־המושבעים מצא את קידוול אשם
ברצח. אך ביתן שהיו שיבושים, הותר לו
להישפט שנית.
ואז, לפי בקשת הסניגור, הועבר לאיבחו־נו
של הפסיכיאטר ג׳וזף סאטן, שהזריק
לו זריקת סודיום אמורבארביטל — סם המאפשר
לאדם לחיות מחדש ריגעי־שיכחה.
הניסוי הוקלט על סרט־טלביזיה, לפי
שיטת וידאו החדשה, המאפשרת הקלטות־טייפ
ממש כמו הקלטות־קול.
התוצאה היתד, מיידית ומדהימה: קידוול
שיחור, במילמוליו, את כל אשר אירע.
״קודם קיים יחסים עם אשתו,״ סיכם זאת
בפני בית־המישפט התובע ,״ואחר־כך היא
ירתה בו. הוא רטן, לקח את האקדח והתגונן
— ואז הרג אותה. הזעזוע הנפשי היה
כה חזק שהוא שכח את הכל.״
שיבחה זו עלולה היחד. לעלות לו ביוקר.
אך לא בטופקה: התובע עצמו הגיש את ה־קלטת־הווידאו
כמוצג, ביקש שיתקבל עליו,
השופט. הוא הסכים, וכתוצאה מכך *
הורדה אשמתו של קידודל מרצח להריגה.
לפי סעיף זה עלול קידוול להישפט לחמש
עד שלושים שנות מאסר, ולא לכיסא החשמלי
.״אבל ישנם כל הסכויים שיקבל
עונש על־תנאי,״ אמר השבוע התובע.

ק לי או פ לו ר ה
הגרב ה אלגנ טי ת
לרגל הנ שית

מ הי ל ה
א מ רי ק אי ת

בעשרת גווני האופנה: פאם־
פאטאל, אילת, קאפרי, ריבי רה,
טרה, ברונז, נרץ, מוקה,
לייטג ריי וגרפית.

קוניס

גבוה ! ,

1מ ל1ה קליטה
מכל הסוגים (גם של חברות)

מלוה בטחה
ויתר המלוות
התמורה במקום י -במזומן

1ש ד ׳ רוטשילד 15ת-א
^ 1 1 1טל 54931ס 630-830 בערב

כתה לדרמה משתתפת בסרט ישראלי!
הבמאי ל או פי ל ר, ביקר השבוע
בקורם למשחק לקראת סיומו בסטודיו
לאמנות הקולנוע, והזמין 11
מתלמידיו להשתתף בסרט ״נס בעיירה״
שבבימויו ובהפקתו של מר
מנחם גולן. הסטודיו לאמנות הקול־נוע
מיסודו ובהנהלתו של מר שלמה
סוריאנו, מודיע על פתיחת קורם
ערב הדש למשחק בהדרכתם של

עדנה שביט, עמוס מוקדי
ופרץ הלוי
הקורס יתחיל השבוע.
פרסים והרשמה במקום, רחוב יצחק
שדה ,34 טל 3 82 89 : .משעה 4
עד 8בערב.

״ 17 אחוז מיהודי ארצות־הברית מתחתנים
עם לא־יהודים,״ קבע השבוע מחקרו של
איש־מדע אמריקאי, הד״ר ויקטור סנוא, שחקר
נישואים בינעדתיים בארצות־הברית.
סנוא, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטה
היהודית ישיבה, פירסם מחקר הקובע:
אחוז הנישאים מחוץ לעדה הדתית שלהם,
באמריקה, עולה וימשיך לעלות.
אחת התוצאות: היהודים נמהלים בהדרגה,
אך במהירות גוברת והולכת, עם יתר הקהילות
האמריקאיות.
תוצאה נוספת: אחוז סיכסוכי־המשפחד,
והגירושים עולה אף הוא בהתמדה .״בייחוד
בין קאתולים ויהודים — אצלם מעוררים
הנשואין מחוץ לעדה הדתית בעיות נפשיות
וחברתיות גם יחד,״ קובע המדען.
לאמפ רי ע. בית־הספר הגבוה לעבודה
סוציאלית שליד אוניברסיטת ישיבה ניסה
לחקור דרכים שונות, שיאפשרו תיקון ה־מעוזת.
והכוונה לא לנשואי־תערובת, כי אם
לשיבוש חיי־המשפחה.
אחד הפיתרונות: לחנך את ילדי הזוג המעורב
להכיר את הדת של האם ואת הדת
של האב גם יחד :״ובבוא העת, כשהם
מסוגלים להחליט, יבחרו הילדים בעצמם
בדת הנראית להם.״
אלא שמטעמים מובנים סידור זה אינו
יעיל ביותר. תמיד יש הורה אחד — לרוב
האם — הזוכה בקירבת־יתר לילד, והמשפיע
עליו יותר מן השני.
משום כך הגיע ד״ר סנוא למסקנה ברורה
:״המצב הסוציולוגי הקיים רע ליהודים.
גידולה של אוכלוסיית היהודים באמריקה,
בשנים הבאות, יקופח במידה ניכרת על-ידי
נישואי־התערובת.״
מד, שלא מפריע ליהודים — ולקאתולים
ולפרוטסטאנטים באמריקה — להמשיך ולהינשא
לבחירות־ליבם, ולא לבנות הקהילה
הדתית והפרטית שלהם.
העולס הזה 1543

משכורת ]גונה, שעות אהבות והפיטוריו באים רנני הקביעות
ף ערה יפהפיה, לבושת מדי דיילת של
^ אל־טל, עמדה בטבורו של חדר־האוכל
המפואר של מלון שפלינגלשלום בציריך,
כשהיא אחוזת היסטריה.
הנערה צרחה, בכתה וצחקה חליפות,
היכתה ושרטה כל מי שניסה לגשת אליה,
קברניט מטוס אל־על שהתגורר אף הוא
במלון, מיהר להזעיק רופא. הרופא בא,
הזריק לנערה זריקת־ארגעה, והשכיב אותה
במיטה אשר בחדרה.
למחרת הוטסה הדיילת ארצה, קורקעה וכעבור
מספר ימים סולקה מעבודתה בחברה.
מה גרם לאותה דיילת יפהפיה להיתקף
בהיסטריה?
מה הביא לאותו מתח נוראי שיצר היסטריה
זו? מדוע רמתן של הדיילות באל־על,
חברת־התעופה הלאומית, הינד, מן הנמו־

רו 17 נערות, כמחאימות ביותר לתפקיד.

אחת מכל
המחזור

ץ* יצד קרה שבל הזוהר והקסם של
^ דיילת אל־על פג, ואין כמעט נערות
צעירות הרוצות להיות דיילות?
הסבירה את התופעה דיילת העובדת כבר
כשנה באל־על :״המשכורת הינה משכורת־רעב;
התנאים איומים; הפחד מפיטורין
מלווה את הדיילת כמעט לכל אורך שירותה,
והתככים בין הדיילים למנהליהם הם מורטי־עצבים.״

באל-על יש שלושה סוגי דיילות: עוג־

הדו ע הסחה

הפיצויים אשר היתד, צריכה לשלם לכל
עובד, על־חשבון השנתיים הראשונות של
שירותו. רק לאחר שהדיילת עובדת תשעה־עשר
חודש בחברה, היא עלולה לקבל את
מלוא זכויותיה כעובד.
נוסף על כך ניתן בצורה כזאת בידי החברה
שוט הפיטורין. היא יכולה לפטר
משך שנתיים אלה כל דיילת מבלי לנמק
זאת, מבלי לתת הסבר או לשלם פיצוי.
משכורתן של הדיילות היא המשכורת הנמוכה
ביותר בארץ בהשוואה למקצועות
דומים, למרות שבדרך כלל משכורת של
דיילת הינה גבוהה במיוחד, בגלל העבודה
המאומצת, הסיכון והשעות הבלחי־נוחות.
דיילת עונתית מקבלת לחודש 385 לירות
בלבד. דיילת זמנית מקבלת .392 משכורתן
של הדיילות הקבועות גבוהה יותר, כיוון
שעליהן מגינים ההסתדרות וועד הדיילים.

** וסן! למשכורת מקבלת גם כל
ל דיי ל ת 42 סנט לכל שעה שהיא בחו״ל
(לא במטוס) וארבע לירות לחודש דמי־גרביים,
תשלום עבור כל זוגות גרבי הניילון
אותם היא קורעת במיסגרת עבודתה.
בכל מטוס ישנו דייל ראשי, האחראי על
שלוש הדיילות ושלושה הדיילים המשרתים
את הנוסעים בכל טיסה. הדייל הראשי כפוף
בטיסה רק לקברניט המטוס, וכלל ראשון
שכל דיילת לומדת כשהיא מצטרפת לאל־ננל
הוא לדעת למצוא חן בעיני הדייל הראשי
והקברניט. כי הללו מדווחים מדי טיסה לאחראית
על הדיילות, חווה פיטר (אשתו של
יועץ ראש־ד,ממשלה אהרון כידן) ,על התנהגותה
של הדיילת.
את הדיילת אוספים מביתה בתל־אביב, או
ממלונד, בחו״ל, שלוש שעות לפני הטיסה.
היא חייבת להיות בלוד שעתיים לפני הטיסה,
ובמטוס — שעה לפני ההמראה.
כל דיילת חייבת לחברה 70 שעות עבודה
בחודש. אולם כשעות־עבודה באל־על נחשבות
רק שעות־הטיסה. כל אותן עשרות
שעות בשבוע אותן הדיילות מבלות בשדה,
אפילו אם ישנם איחורים של שעות למטוסים,
אינן נחשבות.

7״> 1מ

כות ביותר שבין חבוות־התעופה בכל העולם?
למה
קשה כל־כך למצוא בין מאתיים ו־שלושה־עשר
הדיילות והדיילים של אל־על
כאלה המרוצים מעבודתם?

עשרות
׳׳?ורדזת
^ ין כמעט נערה אשר בגיל מסויים
אינה שואפת להיות דיילת־אוויר, ללבוש
את מדי הדיילות, לטייל בעולם, להכיר אנשים
בני עמים שונים.
ובגיל הנכון מתווספת לשאיפה זו גם התקווה
למצוא חתן אמריקאי עשיר.
למרות כל אלה, ולמרות מודעות־ענק בעיתונים,
ביקשו רק כמה עשרות של נערות
להתקבל לקורס הדיילות החדש של אל־על
שהחל בחודש שעבר.
למרות שבקורסים הקודמים פנו בין חמש
לשש מאות נערות לכל קורס, פנו הפעם
רק עשרות. ומהעשרות הבודדות האלה נבח•

תיות, זמניות וקבועות. כל דיילת המצליחה
לעבור את הקורס, אשר אף ממנו הנשירה
רבה, מוחתמת על חוזה לתשעה חודשים כדיילת
עונתית, כעבור תשעה חודשים, באם
היא לא פוטרה בינתיים, היא מפוטרת.
אם החברה מרוצה ממנה, היא מעסיקה
אותה בשנית, לאחר שבועיים של חופשת-
פיטורין מאונס. הפעם הדיילת מועסקת בזמנית.
מבחינת החוזה נחשב כאילו רק אז
החלה בשרותה.
כעבור תשעה חודשים נוספים, מפוטרת
הדיילת עוד פעם. רק אז, באם החברה
רוצה ,,היא נהפכת לדיילת קבועה בעלת
זכויות מלאות.
במחזור האחרון של הזמניות נקראה רק
אחת לשוב ולשרת בחברה כקכועה.

שוט

ש ג תיי ס

דוע עושה זאת אל-על? מתוך טעם
פשוט ביותר. היא חוסכת כך את כספי
הב7ד הראשון

בין בנות קורס הדיילות
היא זהבה
ענבר (עם הפנים למצלמה) בשיעור איפור.

השחקנית

צייו

עירה הרוצה להיות דיילת יוד-
^ עת את כל התנאים האלה ומוכנה לקבל
אותם. מה שהיא אינה יודעת, וזה הדבר
הממרר לה ביותר את החיים, הינו שוט הפיטורין
המונף מעל לראשה של כל דיילת.
״אפשר לפטר אותנו אפילו בתואנה שלא
חייכנו מספיק לאחד הנוסעים, או שלא הגשנו
לו יסד, את המרק,״ הסבירה אחת מהן.
שבע־עשרה הבחורות, אשר החלו בחודש
שעבר את הקורס לדיילות, חולמות על הזוהר
האופף את מיקצוען החדש.
בין ה־ 17 מספר נערות־זוהר בזהבה ענבר,
אשר ניסתה להתקבל כשחקנית לסרטים
ישראליים, כרינה אהרונסון, תל־אביבית
שעבדה כפקידה, כלאה בן־נפתלי, מי שהיתר,
סגנית מלכת־יופי.
דיילות־בכוח אחרות הן ליאורה פנחל,
בתו של אחד מבכירי אדריכלי־הפנים, אשר
סיימה השנה את האוניברסיטה בירושלים;
נילי אקרשטיין, בתו היפהפיה של תעשיין
תל־אביבי ידוע; עדי הפתח־תקוזאית, אשר
הקסימה את כל הסטודנטים בירושלים ב־מכונית־הספורט
האדומה שלה ובציוניה הגבוהים
באוניברסיטה.

יעל כהן, שה א רק
ה 1ה ד 1 1ן1
דנית ריקודי־עם, הח11
| 11/ 111
ליטה להיות דיילת כדי לראות את העולם.

זחסוד כתקציב
ך פני ״אל־ער״ עומדור^תהילתל
.. 1אפשרויות; או לשנות את היחס לדיילות
ולהעלות את משכורתן ותנאי־עבודתן, ולרכוש
בחזרה את הזוהר שאפף את המקצוע,
או להשאיר את התנאים כמו שהם, לוותר
על איכותן של הדיילות, וגם לקבל לחברה
דיילות נשואות ומבוגרות.
כיום, למשל, ישנן מספר דיילות באל־על
אשר עברו את גיל הארבעים, אולם החברה
אינה יכולה להרשות לעצמה לפטרן מחוסר
עתודה של דיילות צעירות,
קיים חשש כי אל־על מתכוננת לבחור באפשרות
השניה, תוריד את הרמה ותסכים
לקצץ בדרישותיה בקשר לכישורים, גיל ומצב
משפחתי ובלבד להמשיך ולחסוך בסעיף
התקציב ששמו דיילות.

אחת משבע־עשרה הצעירות
שנתקבלול־קורס
החדש, היא המזכירה אסתר דניאל.

המזכירה

...זזי^והוא !

דו ״ ה
(המשך מעמוד )9
שאילתות אחרות שהגשנו:

היא מחליקה על-פני הים

• מיפעל הפיס. מה חושבת

הממשלה לעשות לאור גילויי העולם
הזה, המוכיחים כי מיפעל הפיס
הוציא כרטיסים בעלי מספרים זהים?
• שכת בשיכון. האם הוכנס
לחוזי משתכנים סעיף המחייבם
לשמור על השבת? האם ננקטו אמצעים
נגד משתכנים המחללים את
השבת? האם כלולים סעיפים כאלה
בחוזים של החכרת קרקעות מינהל
המקרקעין?
• ביטאון המנהל. מדוע
מפרסם משרד המיסחר והתעשיה את
הצווים שלו בכתב־עת שעורכו הוא
המישנה־למנהל של המשרד?
• סאלאמי מקולקל. איזה
אמצעים ננקטו אחרי שנתגלה כי
שמונה מיפעלים, המייצרים נקניקי
סאלאמי, השתמשו בבשר מקולקל?

• פשיטת־רגל בשווייץ.

האם הופעל לחץ על הממשלה שלא
לטפל במימוש זכויותיה בבנק השווייצי
קושלנד—הפנר שהתמוטט,
כדי למנוע את פשיטת־הרגל שלו —
ובכן למנוע את גילוי בעלי הפיקדונות
בא,ותו בנק?
• תמונות דיין. מרוע נתלו
במחנות צה״ל תמונות שר־הביטחון,
ג אך לא תמונות נשיא־המדינה וראש־הממשלה?
בינתיים
הבטיח לנו
שר־ר,תחבורה, בתשובה
לשאילתות
שלנו, שתי הבטחות
חשובות:
• כי רשות הנמלים
תשקול אם
לתבוע את הפיצויים
המגיעים לה מסולל־בונה
— בסכום של
למעלה מ־ 50 מיליון
לירות על
הפיגור בבניית נמל אוגא אשדוד.
י•׳ כי יישקל מחדש
מתן רשות לאוטובוסים מבית־לחם ל־ ׳
נסוע לירושלים העתיקה דרך ירושלים ה־י
עברית, כפי שביקש שר־הביטחון, אף כי,
משרד התחבורה דחה עד כה את הבקשה

הנאתך כפולה ונזנוכלו! כי הדיספנ סר
בועומש לך בבזודדילן גוכ ת חו ת אותו אתה

סקני חינם!
!/כשיו די ס פנ ס ר ׳^ל

7סכיני גלוח ( 1+6

ע ר בר פנים
מקומו של קטנוע ,,וספה״ בתחבורה המודרנית
5מליון ״וספה״ ברחבי העולם. הסיבה להצלחה העצומה של קטנוע ״וספה״
נובעת מתכונותיו הטכניות, מבנהו, נוחיות הנסיעה והעובדה שכלי רכב זה
הוכיח עצמו כרכב אידיאלי בחיים המודרניים.
קטנוע ״וספה״ נרכש על־ידי מליונים ברחבי העולם, הואיל והוא עונה על
כל צרכי התחבורה המודרנית. ה״וספה״ נח לנסיעה, מתמרן בקלות בתנועה
סואנת ובעיקר: ניתן לחניה בכל מקום. לקטנועי ״וספר,״ תכונות מכניות בלעדיות
המוגנות בפטנטים עולמיים, תמסורת ישירה מן המנוע לגלגל האחורי, ללא
שרשראות או גל־הנע (דרייבשפט) ,כפי שזה מקובל בקטנועים אחרים. העברת
הכח ישירות מן המנוע לגלגל האחורי מעניקה לקטנוע תוספת כח ואורך חיים
עצום מבחינה מיכנית. קטנועי ״וספה״ מסוגלים לנסוע 150,000ק״מ ללא
שיפוץ כללי (אוברול) .דבר זה נובע גם מהמבנה המכני הפשוט של המנוע אשר
מעטים בו החלקים הנעים. כיום המגמה ביצור רכב מודרני היא להקטין ככל
האפשר את מספר החלקים הנעים והמשתחקים והמגיעים לבלאי מהיר כדי להבטיח
לרכב אורך חיים רב ככל האפשר. ה״וספה״ בנוי לפי מגמות מודרניות אלה.
ביח״ר פיאג׳ו — יצרן ה״וספה״ — אינו משנה את הדגמים בבחינת ״שינוי
לשם שינוי בלבד״ .מובאים שלשה דגמים:
״וספה סופר — ״150 דגם בסיסי רב שימושי המתאים לעבודה מאומצת
ודרכים קשות.
״וספה ספרינט — ״150 המנוע הוא בעל הספק גדול יותר ובעל תאוצה
ומהירות — זהו קטנוע ספורטיבי.
״וספה סופר ספורט״ — מנוע בעל שני כוחות סוס ועוצמה רבה. קטנוע
זה הוא מסיבי וחזק יותר ומיועד לאלה הדורשים ״משהו
מיוחד!״.
כל שלשת הדגמים הנ״ל מתאימים להרכבת סירה צדדית. קטנוע ״וספה״ עם
סירה הוא כלי רכב אידיאלי למשפחה.

• ותר נעי ם

3׳27 שמ3שנ 53ח 3ם מותר להחליף בעל
נשי שבט וויידה בהודו רשאיות
— לפי מנהג עתיק — להחליף את
הבעל, כאשר הן מוצאות לנכון. להיתר
זה יש גבול: מותר לאשר,
להחליף בעל עד 18 פעמים ולא יותר.
בעלים ישראליים, שאינם רוצים
להיות מוחלפים, רוכשים בימים אלה
לנשותיהם את היפה והשימושית ש־במתנות־החנוכה:
גרבונים ״מרסי״,
היחידים המיוצרים בשיטת ״פולי
פיישנד״ והיחידים המצויירים בקו
מחסום, למניעת רכבות בין המכנסיים
לגרביים. לנשפי חנוכה — הבא
לאשתך את גרבי־הברק ״מרסי״ בצבע
האופנה החדיש ביותר — צבע
ערמון — שיזהיר בנצנוץ קסמים על
רגליה. להשיג גם בצבעי זהב וכסף
ב־ 3ל״י לזוג בלבד.
גענים בואבוינ 111בגר בי

ביגוזיגז ועגבש נזוגת

חינם)

ניגוד לתקנודהחירום שהביאה
^ אותנו לגרימת הסערה, תמכנו בקריאה
הסופית בתקנת־חירום אחרת, שבאה להסדיר׳
את השיפוט באזורים המוחזקים. אך נימקנו
כמה הסתייגויות ענייניות שלנו:
שלא יובא לדין באזורים המוחזקים
אזרח ישראל על מעשה שאינו מהווה עבירה
שם, אלא רק בישראל( .למשל: ביגמיה).
• שלא יישפט מחדש, באזורים המוחזקים
אדם שכבר נשפט על אותה עבירה ב־בית־משפט
ישראלי.
• שבית־משפט צבאי באזורים המוחזקים
לא יטיל עונשים חמורים יותר מן העונש
המכסימלי על אותה עבירה בישראל.
(למשל: לא נטיל עונש־מוות על רצח).
הסתייגויות אלה נידחו, אך יו״ר ועדת־החוק־חוקה־ומשפט,
משה אונא, הבטיח כי
יביא לפתרון חלק מבעיות אלד, בדרך משפטית
אחרת( .הוועדה קיבלה כבר קודם לכן
הסתייגות אחרת שלנו: שאסור יהיה לשוטר
צבאי לאסור בישראל אזרת ישראלי על
עבירה שעבר באזורים המוחזקים. בניגוד
להצעה המקורית, נשמרה זכות זו לשוטרים
אזרחיים בלבד).
בשבועות האחרונים לא הבאתי דו״ח על
מצב הנוכחות במליאה — אך המצב לא
השתפר. להיפך ביום השלישי, בשעה ,18.40
בעת הדיון על הצעת חוק ועדות־החקירה,
שיש לו חשיבות רבה, נכחו באולם, חוץ מן
הנואם באותו רגע (פרופסור קלינגהופר),
היו״ר (אריה בן־אליעזר) ,שר־המשפטים ואנוכי
— רק 12ח״כים:
רשימת הנוכחים: המערך 4 -מתיך
( 49 אלוני, ארבלי, ביטון, ורטסן); גח-ל
— ו מתון ( 23 מגורי-נהן); מפד-ל — 1
מתון ( 11 אונא); רפ״י — 1מתוך ( 10 גז);
מפ׳׳ם — 2מתון ( 8רוזן, ארזי); ל״ע —
3מתוך ( 5רוזן, האוזנר, שערי); אגו״י,
המרכז החופשי, רק״ח, פא״י ומק״י — .0

חברת ״ עו פ ר סוכני ״וספה בישראל — אירגנה רשת סוכנים משניים
להפצה ושרות יעיל ומהיר בכל רחבי הארץ. זהו, למעשה, הרכב היחידי שניתן
לקבל שרות בכל מקום בישראל.

העולם הזה 1583

אם תנהג בחברתה בעדינות ולא באנוכיות,
בן־אריה, תקצור פירות וגם תחסוך
לעצמך מריבות. אל תתן לעניינים
הקטנים להעביר עליך את מצב־הרוח.

28 ביגואר — 18 בפברואר

שלום לכם, יקירי. אני מצטערת שנעדרתי לבמה זמן (לו היה ליבם
מושג איפה שהייתי!) ,אבל זה מנחם אותי לחשוב על בל המכתבים
ששלחתם לי אישית, שבהם שאלתם איפה אני, וככלל.
מה שבן -הצטברה בינתיים במות לא״נורמלית של מבתבים־לרותי.
אז קדימה -לעבודה :
מקונצרט לקונצרט לשונו, ואתם פרשו אותו כרוחכם:
היא יודעת לכתוב על נייר־מכתבים יפה,
הקרוי ״נייר־בצל״ ,אפילו שהיא רק בת
חמש־עשרה וחצי!
חוץ מזה היא בחורה יוצאת מן הכלל עוד
מהרבה בחינות אחרות. היא יפה מאד, פקחית
ואוהבת מוסיקה עד כדי כך, שהיא
דוהרת מקונצרט לקונצרט.
כשהיא תהיה גדולה, היא תרצה להיות
עובדת סוציאלית. עכשיו, שהיא עוד קטנה,
היא רוצה להכיר בחור בן ,20—18 אבל
שייראה מבוגר מגילו, כשם שהיא נראית
מבוגרת מכפי גילה.
( )1/1583 היא באמת מיוחדת, וקבלו אותה,
בצרוף המלצותי החמות.

לספק דרישות מסוייימות

( )2/1583 הוא מן הזהירים המזהירים.
כלומר, הוא כל־כך זהיר, שהוא מזהיר אותי
להיזהר בדבריו המזהירים, ולא לשנותם.
היות ואני היום רעה, אני אביא אותו כ
״גילי
,22 גבוה , 190 נחמד ועזין־נפש.
מחפש נערה עד גיל ,20 שתדע לספק דרישות
מסויימות ומוגדרות טל גבר.״
פוי! תתביישו לכן. על איזה דרישות
מסויימות אתן חושבות? אבל זיכרו: זה
פירוש שלכן. לא שלי!

מאד, מאד

כאן יש לי עבורכם ירושלמית נאה מאד,
תמירה מאד 1.72 נחמדה מאד, ובת .22
ל( )3/ !1583 לא איכפת במיוחד אם הכותבים
אליה יהיו צעירים או מבוגרים, אבל
יהיה זה לטובת העניין אם הם יהיו קצינים.
זה מה שנקרא — לצה״ל באהבה.

סטודנט

גם סטודנט, וגם בן ,23 וגם נחמד, וגם
ביישן, וגם (.)4/1583

עשרים דטגיים גובמברים

עוד סטודנט.
ל( )5/1583 יש ״ 22 נובמברים 190 ,סנטימטרים,
בלי מכונית. אם זה מספיק — אז
תודה מראש, ואס לא — חבל למפרע.״

( )6/1583

לא רומנטיקה ואהבה ושאר חלומות.
לי נחוץ דבר נדיר הרבה יותר. ידיד.
אחד כזה שיהיה אמיתי, ומבין, ואפשר יהיה
לבטוח בו.
״שיהיה נבון, אם אפשר, אן בעיקר —
שיהיה אדם כנה.
״יותר מכן אינני מבקשת, אך דומני שגס
זה לא מעט. האין זאת?״
לא. אין זאת. ביחוד אם את כל כך מתוקה,
ונחמדה, ובת , 18 כמובן.

הנו ר אי ת
היא הכוכב החדש של להקת־השריון, והיא
אחד הדברים המצחיקים שעלו אי־פעם על
הבמה העברית. היא עושה מה שהיא רוצה.
ובכל הופעה משנה הכל, מאלתרת, ממציאה,
משתוללת, ולפעמים בעצמה מתפקעת כלבך
מצחוק, שאיננה יכולה להמשיך.
הצחוק כמובן עוד יותר מצחיק את הקהל,
שמתגלגל על הכיסאות כשהיא על הבמה.
תיקי דיין: נערה בת 19 וחצי, בוגרת
תיכון, מרמת־גן. נראית כמו בחורה צעירה,
רגילה, ונחמדה מאד.
עד שהיא עולה על הבמה. עם רוח־התז־זית
שלה. היא כישרון כל כך פורץ וטבעי,
שאף אחד לא יכול לעמוד כנגדו. חלקה
בהצגה היה רק שיר הקייטנה, עם המוסיקה
של מחול־השעות (״הלו אמא, הלו אבא, כאן
יום גימל, בכפר־סבא״) ,אך בחזרות היא
אילתרה הקדמה, שהלכה וגדלה וגדלה, כשכולם
מאלתרים ומוסיפים ומצרפים, ועכשיו

יש לה קטע ענקי, והיא הפכה לכוכב.
והיא כוכב שכולכם עוד תשמעו עליו
הרבה. והיא כוכב אינטליגנטי, שמבין בדיוק
מהו המנגנון, ומה בדיוק מצחיק, ולמה.
אבל באותו רגע היא בכלל לא נראית
כמו כוכבת. וגם לא כמו בחורה: לבושה
במכנסי־ג׳ינס גזורים בקצוות, שתי צמות
עומדות משני צידי ראשה, נעלי־התעמלות
מצחיקות כאלה, כשבכיסה ממחטה, מחוזקת
בסיכת־ביטחון ענקית. ובצחוק הנוראי
הצרוד שלה, היא צוהלת, כשהיא מספרת
לקהל את הסיפור היפה, עם מוסר־ההשכל.
מרבני*רגלאים כחול. פעם אחת הלכו
להם הילדים לישחק בחצר. שיחקו —
שיחקו, שיחקו — שיחקו, ושיחקו. הם הית־לכלכו
בחול, הס היתפלששו בעפר, והיו
נורא מילוכלכיס!
״אז אימ׳שלהס קרתה להם, ואמרה להם:
,ילדים טובים, ילדים נחמדים, תעלו למעלה.
ואני יישטוף לכם את׳ראש במים חמים, יחפור
לכם את׳אוזניים עמוק עמוק, ואני
ישים יותכם במיטה ותאכלו דייסה( .בעתם!)
״אז הם היו טובים, והם עלולמעלה.
רחצה להם אמא את הפנים במים חמים,
חפרה להם את האוזניים עמוק־עמוק, שמה
אותם במיטה נקיה, והם אכלו דייסה (עחס!)
״רק דורי היה ילד רע!
״הוא לא עלה למעלה. והוא המשיך להת־פלשש
בחול. והוא עשה קציצות מבוץ. והוא
אכל מלט.
״אז אין שהוא מישחק, פתאום — פתאום
— התחילו לצאת התולעים, וברחשים,
ומרבני־רגלאים, ועקרבונים, וכל מיני נחשים,
ונחש אחד —
״וכולם רצו לאכול אותו.
וכל ־ כ ך מסריח —
ממזרי — כשהקהל כבר משתולל
מרוב צחוק) —
הלכו וזללו את כל הילדים ה־

מילוכלן,
(בחיוך
לחלוטין
״שהם
נקיאים!״
ואם זה לא מוסר־השכל, אז מה כן?

אל תחשוב שתצא מן ההתחייבות בקלות :
היא תבוא, וגם תעשה לך צרות, אם לא
תקיים הבטחתך. הכסף שהוצאת עולה הרבה
על המשוער, נכון? זה כלום לעומת מה
שתוציאי השבוע. נסי להימנע ממריבות.
פגישה בלתי־רצויה תביא בסופו של דבר
ברכה לבנות־דלי. זהירות ממחלות דרכי־הנשימה
ומתאונות־דרכים. במיוחד לגברים.

]תונס

22 באוגוסט — 22 בספטמבר
עוד החמצה אחת כזאת, ואתה יכול לשקוע
בבוץ בו אתה שקוע עד סוף שנת .1968
יכולת לעשות עסק, אבל באהבה כבכספים,
אתה מקבל את הדין, כפי הנראה. בת־בתו־לה:
היזהרי מבעיות גינקולוגיות, עד סוף
השבוע. קיבלת מתנה? אל תחשבי שזה מחייב
אותך לדבר־מה. להיפך. זהו ביטוי כן
של מעריץ, שידע להכיר את עומקי־רוחך.

זניס

19 בפברואר — 20 במרס
את חייבת לו לפחות תשובה, ובעצם הרבה
יותר מזה. אם לא תביני זאת, את עשוייה
להפסיד הזדמנות ואולי להסתבן בצרות.
אינטריגות יעכירו מעט את רוחך, אבל מתנות
קטנות ובלתי־שיגרתיות יתקנו את המצב.
סוף השבוע הוא תחילתה של תקופה
מסוכנת וקצרה. היזהר בכל סעשין. פגישה
רומנטית תבטיח הרבה — אן תאכזב בסוף.

טו1

מאזנ״ס

23 בספטמבר — 22 באוקטובר
זהו זה. עניין חדש בחיים עושה אותך לענק
בעל אלף זרועות. אבל היזהר שהן לא תם־
בכנה האחת את השנייה. במילים אחרות:
שעסקיך השונים לא יתנגשו, ושחיזורין ה־

סוג 6*91

21 במארס — 20 באפריל

ההזדמנות באה. אבל באמת. התכונן לכל
הבעיות הקשורות בהחלטות גדולות
ואשר שכחת כי הן קיימות. בת־טלה :
אם את רוצה אותו, גרמי לו להציע נשו־אין.
את יודעת אין, וזה השבוע המתאים
לכך. זהירות ממריבות! היה טוב,
נעים ומאופק, גם אם זה עולה לך בכיב-
קיבה. ביזבוז־יתר יימשך, כרגיל, אצלך.

שוו

21 באפריל — 20 במאי

המיסמכים מוכנים: השתמש בהם וסע. ואם
אתה רק מתכונן, עשה השבוע את הצעדים
המחייבים אותך לפעול בכיוון זה, בעתיד.
התפטר, בקש פיצויים, סדר את עתידך החדש.
בת־שור: הפרידה תמיד קשיי׳ אבל
כיוון שהחלטת — לעניין. רומאן קטן ובלתי־חשוב
כבר מצפה לך ביום שישי או בשבת,
נצלי אותו כדי לצאת מן המרה השחורה,

חופפים לא יתגלו לכולן גם יחד. בת־מאוז־ניים:
זהו שבוע מוצלח, בכל הנוגע לבחיי
נות, לימודים, או מחקרים. מישהו רמז לן
כבר שכדאי לך ללכת. אל הקוסמטיקאית?

851111 !11111
21 במאי — 20 ביוני
אתה אמור לנחול תבוסה רצינית, השבוע,
אבל יש בה גרעין של כדאיות: הלקח שתלמד
יעזור לן שנים רבות. הצעד הבא
שלך הוא חשוב יותר: דאג, איפוא, להשקיע
בתיכנון וביצירה, השבוע. כסף בכמויות
בלתי־רגילות מוציא אותן מן הגרעון של
סוף דצמבר. וזה עוד לא כלום בהשוואה ל־עיסקה
המחכה לן בעוד זמן קצר יחסית.

סוסו 69
21 ביוני — 20 ביולי

החלטת ללכת בדרך חדשה? תלך בה לא
רק להלכה אלא גם למעשה. אל תנסי
להיות מופתעת מעצמך. את יודעת היטב
את כוח־ההרס שבתוכך ואת חייבת להתגבר
עליו, ולא על-ידי ציפייה. בן-
סרטן: כסף רב יעזור לך לצאת מן המבוך
— אם לא תשקיעו בעיסקות מופרכות.
עליך להחליט בעצמך. היה חזק.

אויו1

21 ביולי — 21 באוגוסט
הקשר הרומנטי והרופף יוכיח עצמו כ-
רומנטי לא פחות במציאות. את עלולה
ליפול שלל לקסם דמיונך ההרפתקני,
ודמויות בלתי־שיגרתיות שייתקלו בדרכך.

עקד! ש<-

22 באוקטובר — 22 בנובמבר
מיסמך, או ספר, או מיכתב, יגרמו לך
כאב־ראש מתוק. העיקר — לא להסתבך
בחובות, בגללו. בן־עקרב: אהבה רודפת
אחריך, ואתה דוחה אותה בשאט-נפש.
זה יפה, זה ן בת-עקרב: הרומאן בו
חאממד זמיש, כבר איבד שעמו. גשי ל*

דמות לעצמה מה היתה אהבה גדולה
עם איש זה, שנראה לך כה שיגרתי.

קשת
23 בנובמבר •— 20 בדצמבר
ביזבזת ססף על המסע? אין דבר. נכונו לך
כמה מן הימים היפים ביותר של השנה.
נערה שדחתה אותך תכופות, ב־ד , 196 מגלה
סימנים ראשונים של התרצות. נצל את ההזדמנות,
אבל בעדינות. בת־קשת: כוח־הכסף
קובע, השבוע. לכן, אם יציעו לך מישרה
או עיסקה, אל תהססי לבדוק את הצד הפיננסי,
תחילה. כי המרצע ייצא מן השק.

21 בדצמבר — 19 בינואר
בני־הגדיים לא ייהנו משבוע טוב במיוחד.
הבריאות לקוייה, אם כי לא באופן חמור;
בעיות־חמישמעת־והעיסוק נמשכות; אויביך
ומתחרין במקום־עבודתן יחתרו תחתן במרץ
ובהצלחת״מה; וכל מה שאני יכול להבטיח
לכם הוא, שאס תתכננו לטווח ארון ותחרקו
שיניים — תקטפו את פירות הסבלנות ש־לכם,
בעתיד. מתנה קטנה ונעימה מאלמוני.

י 2 7

כ׳ טבת תשכ״ח1.1968 ,

המחיר 1 20 אג ׳

תל־אביב העשירה השתוללה! ב סיד ב ס טר