גליון 1598 מתאריך 17 באפריל 1968

מספר 1598

שנה 32

י״ט ניסן תשכ״ח17.4.1968 ,

המחיר 130א

•!ם יו

ז רזו

אפילו אנחנו, העוסקים בזה שנים,
מופתעים לפעמים מכוחה של תמונה המופיעה
בעיתון.
הדוגמה האחרונה ניתנה לנו לפני שבוע,
אחרי פירסום תמונתו של אורי אבנרי,
כשהוא פורש את דגל פלסטין. לגבינו, היתר.
זו תמונה ככל תמונת־חדשות אחרת. רק
כאשר החלו מגיעים אלינו הדים מחלקי־ארץ
שונים, הסתבר כי היה בה בכל זאת משהו
מיוחד.
הסיפור הראשון נשלח לנו על־ידי אחד
מקוראינו מכפר־קאסם שבמשולש. הוא
כתב :״במשך ארבער,־חמישה ימים סיפרו
כאן בכפר, שאורי אבנרי הוציא את דגל
פלסטין ורמס אותו ברגליו. באוזני שמעתי

הציע .״זה אינו מחייב אותה לבצען מייד,
אבל זה יספק את רגש־הכבוד ודרישת•
הצדק של הערבים. השיחות המעשיות יבואו
אחר־כך.
הוא קרא את גליונות העולם הזה גם לפני
מלחמת ששת־הימים. על כן ״אני מבין, ש־השקפתכם
אינה חולדה של המצב החדש.
היתד, לי גם שיחה עם אורי אבנרי, ואני
סבור שרעיונותיכם יהפכו לנחלת רבים
בישראל. כי רעיונות אלה הם לטובת שני
עמי־המרחב.״
אישיות שנייה שהגיבה על תמונת הדגל
היה ד״ר פלאח אל־ענבתאווי. הרופא משכם,
הידוע כאחד מראשי הקיצוניים של אל־בעת,
היה סקרן מאיד לדעת מה היתד, תגובת.ה

דנ ^ו ד

בז נו ברז

ובדקו1יו ד ־ !

דו ־ דינ גו, נו ד ד

מטבחי ״דנאר״ המפוארים מוצגים עתה לראיה
בתערוכת הרהיטים בביתן 29 בגני היריד בת״א
,התצוגה פתוחה עד , 27.4.68 בין השעות 17.00—21.00

״דנאר״ בע״מ, רחוב נורדוי ,28 טל 66819 .
חי פ ה
תל־אביב :״דנאר״ בע״מ, אבן־גבירול ,47 טל 245634 .
״המהדר״ ,רח׳ אבן־גבירול ,110 טל 227908 .
״כח״ שרותים בדיהודה ,170 טל 232194 .
אברהם פרימק, שמאי ,8טל 62736,26608 .
ירושלים
״אורגון״ ,רחוב גורדון 3
נתניה
ג ת־ י ם: רהיטי מג׳ר, רח׳ רוטשילד ,17 טל 867088 .
מפרץ חיפה: ביח״ר דנאר, חלוצי התעשיה ,7טל 723696 .

אל־ג׳עכרי עם מושל ירדני

למרות הפיחות כ־ס/ס 10 הנחה ושנה אחריות.
הנחות אלה בתוקף עד .30.4.68

ירכא ר בנו כו

בוז

אל־ג׳עכרי עם מושל ישראלי
זאת, מפי אחד החברים של רק״ח בכפר
שלנו. אמרתי שאני לא מאמין. ואז בה
העולם הזה, והראה את אורי אבנרי מכבד
את הדגל. זה השתיק את המשמיצים שלכם.״

״כאשר לאיתי את התמונה, בכיתי
מרוב התרגשות,״ סיפר לכתב העולם
הזה הדוקטור (לפי־

ראל!״
את תוכן המאמר
שליווה את התמונה
שמע טוקאן, מחברם של 20 ספרים בערבית,
מידי מתורגמן, המתרגם לו מדי שבוע
את תוכנו הפוליטי של העולם הזה.
מובן, על כן, שהשיחה כללה את מיכלול
שאלת היחסים בין ישראל והערבים. טו־קאן
משוכנע, כי אם רק תעשה ישראל
המנצחת מיחווה של כיבוד הערבים —
אפשר יהיה להפשיר את הקיפאון שבו
נתון המרחב .״שממשלת ישראל תכריז על
נכונותה לקבל את החלטת מועצת־ד,בטחון.״

טוקאן

״ העולם הזה* ,שבועוןהחדשות הי שרא לי •
המערכת והסינר,לה: תל־אביב, רחוב קרליבך 0 ,12 לם ון 5־,30134
תא־דואר • 136 מען מברקי: עולמסרם • בית־דסום משה שהם
בע*מ, תל־אביב, רח׳ פין • 6גלופות: צינקוגרפיה בססי בע*ם •
העורך הראשי: אורי אבנרי • המוציא־לאור: העולם הזה בע*מ.

קהל, כאשר ראה את אבנרי מחזיק בדגל.
התשובה הפתיעה אותו, כי הוא נימנה בין
אלה, שאינם מאמינים שייתכן כל הסכם עם
ישראל. שכן הוא בין אלה השוללים את
עצם קיומה של המדינה.
״עוד מעט תיתכנס ועידת הפיסגה, בה
׳יחליטו כי יארינג נכשל בשליחותו,״ הכריז
,״ולכן יש לזנוח את הפיתרון המדיני
ולגשת לפיתרון השני — המלחמה.״

מנהיג ערכי אחר ששם לב לאותה
תמונה, ולאותה כתבה, היה ראש עיריית־חברון,
השייך מוחמד עלי אל־ג׳עברי .״אם
ישנו כוח בישראל הרוצה שנצעד כמה
צעדים קדימה, לקראת הגשמת התקווה,
הרי על אותו כוח לפעול תחילה בתוך
ישראל כדי לדחוף את הממשלה להכיר ביי־שות
הפלסטינית. צעד זה חייב להיות
הצעד הראשון לקראת הסדר,״ הוא הכריז.
ואם מדובר בתמונות, הרי שלשייך אל־ג׳עברי
עצמו יש אוסף לא מבוטל׳ כפי שי
אפשר להיווכח משתי התמונות שנתן לכתב
העולם הזה. הן מסכמות את עמדתו בעבר,
בהווה ובעתיד, של האיש שהיה מוכן ליטול
הקמת ממשלה פלסטינית — אילו הציעה
לו זאת ממשלת ישראל.

העולם הזה 1598

- 1נדןבורנהזנת ־ןויסוד די יו ק י
הסוד והיסוד ליופיה של אשה טמון במעמקי העור.
אל תתני לזמן לחרוש קמטים ביופיך. טפחי את עור פניך
בשיטתיות ובהתמדה. טיפול נכון בשיטת 3־2־1
יעניק לעורך מראה צעיר ורענן.

.2רענני והמר יצ י את פניך ב־ 1>31 5100 70010״ מ
הוא גם יסייע בהעלמת קמטים קטנים.
(לעור יבש השתמשי ב נ 61-1(41״).

הזיני את עורך ב־ *!סא !* 71*416 *6״*•!ס השומר על רקמות
העור, עוזר להתחדשות התאים, ומונע
היווצרות קמטים הנובעים מיובש ופגעי הזמן.

שחםל נינ׳ זוו אי ל ה

נקי את פניך ב־ ׳•י״״נס ת־־ס החודר ומנקה את
שכבות העור מאבק ושיירי איפור.

שיטת ה־3־2־ 1של הלנה רובינשטיין מגינה על פניך
מפני עקבות הזמן ומשמשת יסוד לכל טיפול קוסמטי.
הצעה מיוחדת: במספר מוגבל ניתן להשיג עדיין את שלושת המוצרים
החיוניים לטיפוח העור באריוה אחת, כאשר ה 61-1(41 81110 10010 -״.
או ה־ *נ*13ג31 £נ1ז 6מ ניתן חינם כמתנת הלנה רובינשטיין ללקוחותיהם.

ח 3161ח131ו 3 61ח1616־1
לידיעת הלקוחות: כל מוצרי הלנה רובינשטיין כשרים לפסח.

העולם הזר! 1698

כר בכל מיקרה של סיבוך קל־שבקלים בשעת־הגרידה.
עתה, תרד תעשיית־הגרידה כולה למחתרת, התנאים ה־סאניטאריים
ירדו ברמתם, המחירים יעלו, וההסתייעות
בבתי־חולים — תופסק.

״אל-על״ תקדים
ברכישת סילוני־הענק

תוגוון י ך

חברת־התעופה הלאומית אל-על תהייה אחת החברות
הראשונות בעולם שיצוידו במטוסי בואינג־ 2707 הענקיים.

אהד מסוכני המיפעל, שחיפה על השכונות
המכירה הפיקטיביים. י

תתפתח התיירות
מדרום־אפריקה
נידוי ניכר בתנועת התיירות מדרום־אפ׳
ריקה ראדץ צפוי בזמן הערוב.
חברת־התעופה הלאומית של דרום אפריקה החליטה
להגביר את מספר טיסותיה לישראל.

צה׳׳ל עלול להסתלק
מאירגוו הצעדה

״אל־על״ ,שהתלבטה עד הרגע האחרון
ברכישת האופציה על מטוסים אלה, החליטה
-בגלל הגידול בתנועת המטוסים שלה
-להקדים ברכישתם.

בקרוב עומדת אל־על להתחיל בהכשרת טייסים להטסת
מטוסי־הענק שיסיעו 350 איש. את המטוס הראשון
מקווים לקבל ב־.1971

הנוסעים מדרום־אפריקה יובלו לשהות בארץ
סוף־שבוע -לפני שימשיכו כדרכם
לאירופה, בעיקר ללונדון. רוב הנוסעים מ־דרום־אפריקה
ללונדון יעברו דרך ישראל.

ייתכן ולקחי-הצעדה שנערכה השנה יביאו
לכך שצה״ל יבקש להסיר מעליו את
הנטל של אירגון הצעדה.

חושי חוקר

״אוחדה״ הפכה
ל״הצלבנים״

בעוד שהרמטב״ל רמז בסיום הצעדה, כי הצעדה עשו״
ייה להחליף את מיצעד יום העצמאות, הרי הגישה
הכללית המסתמנת עתה היא — למסור את אירגון
הצעדה לידי גוף אזרחי.

אנשי צה״ל טוענים, שאירגון הצעדה, כתנאים
השוררים ביום כמדינה, מהווה נטל
אירגוני וכספי. אולם מצד שני קשה למצוא
כיום גוך אזרחי המסוגל לארגן מיבצע המוני
כמו הצעדה. המועמד היחיד הוא כנראה
מרכז ״הפועל״.

רפ״י לא מתה— עדייו
האם רפ״י מתה לגמרי? על פי הסכם האיחוד של
מע״י, לא קיימת יותר רשימת־פועלי־ישראל, שהתפרקה.

אך למרות זאת, ממשיכה מזבירות המס־לגה־שאיננה־קיימת
להתכנס כאופן קבוע.
המחרים היחידי הוא יוסך אלמוגי, המתנגד
לסיעתיות כתוך מע״י, והדוגל כמערך
עם מפ״ם, בניגוד לחברו שמעון פרם, ה דורש
איחוד מלא או לא כלום.

ראש עיריית חיפה, אבא חושי, הורה
לבדוק מדוע לא נמצא אמבולנס להוכלתם
של נפגעי ההצתה הזדונית כליל־הסדר, שאירעה
השבוע בחיפה (ראה עמודים .)21—20
הועלתה גם הטענה, שאנשי מגן־דויד־אדום נמנעו מל־הזעיק
אמבולנסים פרטיים, מתוך קנאות מיקצועית.

מנהל באנק בחקירה
צפויים גילויים מרעישים בחקירת המשטרה
בפרשת התמוטטותו של מיפעל הטקסטיל
״תבור״.
בפרשה זו צפוי מעצרם של מספר אנשי־כלכלה ידועים,
מאחר שהתברר בחקירה, כי אחת הסיבות להתמוטטות
המיפעל היתד, הברחה שיטתית של מטבע לחו״ל — באמצעות
חשבונות, שבהם לא צויין ערך הסחורה שיוצאה.
ההפרש נצבר בבאנקים בחו״ל, בעוד המיפעל הפסיד.

בעת החקירה הוזכר גם שמו של מנהל
באנק לשעבר. חוטי־החקירה מובילים אד

לא מן הנימנע, כי יחסי אלמוגי־פרס יגיעו לידי התפוצצות
גלויה בתוך מוסדות המפלגה החדשה.

המיכלית הישראלית אורורה, שהיתר, שייכת בעבר לחברת
סומרפין, הפליגה השבוע סופית מישראל, לאחר
ששמה הוסב להצלבנים.

בעליה החדשים של האונייה קראו את
טמה על שם שלושת אנשי־העסקים, שהשקיעו
את כל כוחם במאבק נגד ממשלת
ישראל לזכייה כבעלות על האונייה.
השלושה: צ׳ארלס דה טרנק, ויקטור סלוצקים וג׳ון
סמית, זכו לאחרונה במשפט שניהלו נגד ממשלת ישראל
בלונדון, עבור הנושים השוזייציים של סומרפין.

חידושים באמצעי
בטיחות בדרכים
מעקה־כטיחות הידראולי יוצב כקרוב ב סיבוב
הקטלני שבכביש ם דום-ערד.
זהו אחד האמצעים המודרניים ביותר להבטחת המכוניות
הדוהרות: בעוד מ־עקה
רגיל עוצר מכונית

מידרדרת בחבטה — ה־ה־רכת
לא אחת א־ .ה־מכינית
ו&יגעת בז־כעיר,

המעקה

הידראולי.
זהו פאטנט של החב רה
הבריטית קריסטיאני־נילסון.
מעקים היז־ראו־לים
נוספים יוזמנו בקרוב
על־ידי מע״ץ.

הגדה וירושלים -
בגוש הסטרלינג
בעיני בריטניה — ובעיני אגף מטבע־חוץ של האוצר
הישראלי — נמצאות ירושלים והגדה המערבית בגוש׳
הסטרלינג, כלומר — בחו״ל.
המשטרה נענתה
למבלים

פקידי־האוצר הישראלי ביררו אצל של־טונות-כריטניה
מדוע לא תסיר אנגליה מ־נתיניה
המבקרים כירושלים ובגדה את ה־מיגבלות
החלות על אזרחיה, אשר רשאים
להוציא בנכר רק 65 לירות סטרלינג למסע.
זאת — מאחר ובריטניה אינה מכירה בסיפוח ירושלים
ובשילטון ישראל בגדה.

המשטרה כתל־אביב
נענתה לפניות
רכות של אישים
וללחץ הקהל
ותקל על המסעדות והמועדונים.

תשובת הבריטים היתה חיובית. מעכשיו,
יכולים האנגלים המבקרים כארץ להוציא
בירושלים ובגדה -כל סכום הנראה להם,
כמטבע אנגלי.

שוב אפשר למצוא
1מסעדות פתוחות, אחרי
אחת! ,מועדונים שבהם
רוקדים אחרי השעה
שתיים.

החוק נגד הפלות —
יופעל בקרוב
צפה לשורה של משפטים פליליים שיוגשו
בעתיד הקרוב נגד הרופאים שיבצעו הפלות
מלאכותיות.

לעת עתה נפל
קורבן למסע הדו־ח״ות
והסגירות -
רק ״מאנדי׳ס״ ,שנסגר
זמנית.

׳מעתה, תידרש התביעה הכללית, בשיטתיות,
לחדול מהעלמת־העין המקובלת עד
כה גדבר ביצוע הפלות מלאכותיות. כאותה
הזדמנות, הורה גם היועץ המשפטי
להחמיר ולהביא לדין גם הומוסקסואלים.

קורבן עקיף אחר :
הדיסקוטק של פרדריקה,
שהפך לגדוש כל־כך, שבעליו,
דוב סגל, פתח
שני חדרים נוספים.
סגל עצמו, המיואש
מגודש המבקרים במוע־דונו,
רואה כיצד הופך
מועדון־היוקרד, שלו למעין
לונה־פרק המוני.

הסיבה: היועץ המשפטי משה בן־זאב חזר והעביר לפרקליטות
הנחייה המבטלת את הנחיותיו של קודמו,
חיים כהן, כיום שופט עליון.

תוצאה הכרחית של ההנחיות החדשות: עד כה העבירו
הרופאים־המגרדים את הפאציינטיות לבית־חולים מו

ר ך \ זגב

מכתבים
ישראל ופלסטין
ישראל מתכננת שימוש באמצעים של כוח
צבאי, כשהיא ניגשת לערבים. יתכן שאמצעים
אלה יעזרו, זמנית, לשיפור המצב, אבל
לבסוף הם יתנקמו במדינה, וזה עשוי להביא
להשמדתה.
תוכניתו של אורי אבנרי היא הגיונית,
מעשית וגם הדרך הבטוחה היחידה עבור
ישראל. שניים וחצי מיליון איש לא יכולים
לעמוד לעד נגד מאה מיליון ערבים וכל
ממשלות־העולם.
המשיכו, איפוא, במלאכה הטובה!

ד״ר נ. ם .חנוכה,
אילינוי, ארצות־הברית

דיין והספרים
כיצד יכול אורי אבנרי לטעון שדיין
אינו קורא בספרים? ישנה הוכחה מצולמת
שלא כן הדבר: לפחות ב־ , 1939 עת היה

משה ורות דיין
ברור

נוטר, קרא דיין בספר — לא
איזה — בחברתה של אשתו, רות.
בנדון, שכן
כנראהידע שישמיצו אותו
דאג להנציח את המאורע.
אברהם לישרוב, חיפה

8)0111

האם תל־אבים נוחרת?

אני מציע בפשטות: יוקם ועד־תושבים,
כלומר —
שיפעלבצורה ״ויג׳ילנטס״,
שומרי־הצדק־והחופש הציבוריים.
ועד כזה יוכל גם
לארגן הפגנות נגד
העירייה, בעניין סגירת
חיי־לילה, רדינג
ועוד.

שאול עזריה,

תל־אביב
איני ממיודעיהן
של הגברת דייוזיס,
סגל, ושאר הדיסקו־מנהלות.
אבל
כיוון שבעירייה
תל־אביב ג ם
בלילה לא עובדים
עזריה
לא נפריע לאיש אם,
נגיד, ביום השבת הקרוב, בשעה 02.00
בבוקר, עם בוא ״הסוגרים״ ,ימצאו את
הדיסקוטקים נעולים -ואת יושביהם, על
כמה תיזמורות בריאות, ליד בניין־העירייה,
לשם עברו, כמובן, באופן ספונטאני ופית־אומי,
כדילעשות שמח.
כן אפשר היה למצוא שם את מצלמותיהם
של כתבי־החוץ, שנזדמנו כמובן
במיקרה למקום — לדעתי הצנועה, הדי־הצחוק
של פעולה כזו יצילו את תל־אביב
מסוגריה.
ואיזה שם יקנה לעצמו אותו קצינצ׳יק,
אם ינסה לפזר באלות הפגנת־לילה כזאת?
יורם פז, נתניה

בד בבד
נ 1האופנה
עם אריגי פולגת דיאולן מג׳יק,
האריג האופנתי המיוחד
לנשים בעלות הטעם המיוחד.
מושלם באיכות ובגמר,
נפלא במבחר דוגמאות וגווני האופנה.
אריגי פולגת דיאולן מו(יק אינם דורשים
ת שומת לב, אך מושכים ת שומת לב.

״^־0 ׳ 01011 זנ1יז? 801*6*16ז 0יי׳ 3{^6זז • 869־

משווק על־ידי הניג את הברמן בע״מ, תל-אביב, רח׳ נחלת בנימין ,37 טל.625581 .

בזמנו, כשעדכנו שיירות־השבת לירושלים
ולאשדוד, לא ראיתי בין המשתתפים
מישהו מהמבלים הגדולים בחיי־הלילה —
הם השאירו את מלאכת־ההפגנה לאחרים,
ועמדו מן הצד.
לכן קפצתי מרוב שימחה, כשקראתי שהדתיים
עושים עכשיו לחברה הגבוהה שלנו
(המשך בעמוד )6
העולס הזה 1598

(המשך מעמוד )5

לוני

מרדכי

את סרגו! 111ל

כיבוי־אורות באמצע הבילויים!
מצידי — שיכריחו אותם אפילו להניח
תפילין ולהתייצב בבית־הכנסת פעמיים ביום
למניין. אני את אצבעותי לא אנקוף יותר
עבורם. שיואילו לעשות זאת מעתה —
לבדם !

מ ציג

יונה זדצק

אריה גזע,
כל גיורת -זונה ז

תל־אביב

רצוני להוסיף לבעיית מעמד־הגיורת בעיני
האורתודוכסיה היהודיה, ובתשובה למיכתבו
של י. אדלר (העולם הזה ,)1696 שכל גיורת
היא זונה, בעיני־ההלכה, אם התגיירה בגיל
של למעלה משלוש שנים.
להעליל על כל לא־יהודיה, בכל העולם,
שהיא זונה בגיל כה
צעיר, זוהי עלילה
יותר שפלה ומתו׳
עבת מכל מה שהעלילו
בשטח זה
על היהודים, אף מצד
שונאי־ישראל הגרועים
ביותר.
בכל זאת — העלילה
הזו מקויימת
כחוק, במדינת־יש־ראל!

ישראל
שחק, ירושלים.

שחק

...השאלה היא — מדוע לא יציע ח״ב
אורי אבנרי, בכנסת, לבטל לפחות את
אותו חלק מן החוק ההופך כל גיורת
לזונה, על־פי ההלכה? ברור שאבנרי לא
יכול לבטל את התלמוד. אבל את הפעלתו
כחוק חילוני, יכולה הכנסת לקבוע.

רינה בן־מאיר,
איזו נקודתי־מוצא?

נתניה

מאיזו נקודת־מוצא יוצא אבנרי במאמרו
האחרון על דיין (העולם הזה?)1597 האם
הוא רוצה לדאוג באמת לאינטרסים ישראליים
— או ערביים? ומדוע הוא מערב את
הצי•.ק בכיבוש הגדה?
ידוע שכימעט בלי יוצא מן הכלל, כל ערבי
מוכן לתקוע סכין בגב ישראל, וזה הוכח
פעמים רבות. לכן כל עניין הצדק אינו
קיים כאן.
ישראל חייבת לדאוג קודם לאינטרס שלה.
לכן לא ברור לי מה כוזנתכם על שלום עם
ערביי פלסטין. אם לתת להם עצמאות
— אפילו תיקרא לזה פדרציה — לשם
מה היה כדאיכל הכיבוש?

דליה

יעקב רדינר,

דידלנד

גבעתיים

אשה פשרה לפסח
ה שבוע ה צגו ת ב כו רהבעתוב עונ ה

בצבע

למבוגרים מגיל

ומעלה

״ בן ־י הו ד ה ״ ת ל ־ אביב

בקרוג :״רון״ ירושלים — ״קרן״ גאר״שבע — ״אורדע״

אחת

״ חו ף ״ חדרה

רמוז־גן

מאוד שמחתי לקרוא במודעת־ענק בהאי?׳
מיום 8באפריל, שמיפעל הלנה
רובינשטיין קיבל תעודת־הכשר לפסח. אכן,
מיפעל בעל תודעה דתית למופת!
צר רק שהכשרים דומים לא ניתנו לכל
המיפעלים בארץ, למשל: לאוטובוס של
אגד ודן. לאולפני קול־ישראל, לבתי־קולנוע
ולספסלים בגנים הציבוריים.
ושאלה אישית: האם אשתי כשרה לפסח?
ואם לא —כמד, תעלה תעדות־הכשרה
עבורה?

זלמן שנוקפורצקן,
אביטל והמפיק

ק צעבריתרו/או נאנגליתו ת
קורם ערב של שבועיים
נפתח בתל־אביב ב־23.4.68
ואחרי יום העצמאות גם קורסים
בירושלים ובחיפה
הצלחה

מובטחת!

פרטים:

״אולפן גרג״(בר־קמא)

חיפה :

גורדון ,5טלפון 236209
בי״ס ״הפקיד״ ,בצלאל 18
בית־ספר ״במעלה״.

המנוי — קיבלת חשבונך,
נא פרע
אותו בהקדם.

חולון

אני לא יודעת מה אתם רוצים מאביטל
פז (העולם הוה .) 1597 אם בחורה לא
רוצה להיכנס למיטות
— זה דבר רע
כל־כך?
אשר למפיק אר־תור
בראונר, הוא
ניראה לי כג׳נטלמן
וכאיש עסקים מוצלח.
אחרת לא היה
בוחר דווקא באביטל.

מיבאלה סגל,

בת־ים

זיכרון קצר!

סגל
יש לכם זיכרון
קצר, רבותי. בסיפור
על פיטוריו של איסר הראל (העולם הזה
)1597 נפלו כמה אי־דיוקים:
(א) פגיעה בכבודם של המומחים הגרמניים
היא לומר שהם לא עשו כלום במצרים.
הם עסקו במחקר רציני לפיתוח טילים
מונחים, נושאי ראש־חץ רב־כוח; (ב)
ברם, הם ביצעו את מחקריהם לטובת גרמניה׳
לא מצרים, ומסיבה זו (ג) לקחו את
מחקריהם הביתה, לגרמניה, ולמצרים נתנו
רק את טילי־הבובה אל־קאהרה ואל־צאפר.
וזאת — משום שבהסכם בין גרמניה ל־בנות־הברית
של מלחמת־העולם השנייה, אסור
לגרמנים לעסוק בייצור נשק כגון טילים.
העולם
הזה 098

מכתבים

עתה בהישג ידך!

(ד) לדעתי, נעשה הדבר ברשותו של שרד,הגנה
לשעבר של גרמניה, יוזף שטראוס,
ידידו של שמעון פרם. ההנחה היא שפרס
ידע על מטרת הימצאם של המומחים

* 807 מהמחיר בתשל 1מים
וגד 20 חודש.
לנז תיי תכ ם ס דו ר
באמצ עו ת הבנקי ם.
1עו לי םחד שי םאפש רו ת
*לא ת ש לו ם מיסיס.

מיוחד לתשלום

נורית גולדשטיין,
כמו הקופים

אשקלון

קניה

*8י* 8 8י

ינ 1רי א 1פ]1י 1ת
נו צרת ״ סנס 1אי ״ י פן.
מגברים• מקלטים רמי קול
!מפונים • ר שמי קול

ד״ש מאוהד בלתי־ידוע, עיתונאי אום־
טראלי בדרכו לישראל.
נקווה שתצלום זה יזכיר לכם את מקורותיה
הבהמיים של השממה האנושית

מוצר נזסף המופץ ע״י מטלקס בע־מ.

הפצה בלעדית: רדיו הכוכב
טלפון 222449
תל־אביב ־ רח־ המלך בורג׳ 91

1וקו טו בוו ענן ע ם
קוף גיאדאולוכאי
שמסביבנו. קופי גיא־אולובאי שבארץ־הסד
גאלים טורפים למחייתם. גם בני־האדם
טורפים, אבל למען האידיאולוגיה, או בשם
ההגיון.
אד דהאגן, על אוניית־צים
טופאז, בדרן לאילת

העיתונות ו,,העופרים״
בהעולם הזה 1595 במדור אנשים, נתקלתי
בדוגמה טובה איך משחירים את פניהם
של צמד־העוסרים מבלי להגיב עליהם,
בעצם, באף מילה רעה!
ברצוני לציין שהעופרים תמיד מדגישים
את הישראליות שלהם, כשהם מופיעים
בחו״ל. בסן הכל, הם פאטריוטים לא פחות
מכל יהודי טוב אחר.

חנן יקינטון,
״אגד״ והמשטרה

חולון

ב־ 26 בינואר, הגשתי תלונה למשטרת־נהריה
נגד אוטובוס אג״ד שעבר עבירה
בכללי־הבטיחות, בנהיגה אשר רק בנס לא
הסתיימה באסון.
מאז עברו יותר מחודשיים ולא קיבלתי
הודעה או סימן כלשהו המעיד על כך שהמשטרה
אומנם מטפלת במיקרה.
בינתיים היה הנהג הנוהג רכב ציבורי,
חופשי להמשיך ולהשתולל בכבישים, כשהוא
מסכן חייהם של אנשים.
מדהים חוסר־המעש של המשטרה!
נ. קורקט, קרית־ח״ם

זכות קדימה כמדור זה תינתן
למכתכיהם של קוראים המצרפים
את תצלומיהם למכתבים.
העולם הזה 1598

עוד מו צרמובחר של 0 1( 0 1
מי-הפנים הקרירים של ססטס
מחזירים את הנקבוביות שבעור,
מחזירים לעור את גמישותו ורעננותו,
מעניקים למתגלח הרגשה
נעימה, קרירה ורעננה.
עם מי־הפנים של סססס, אתה נולד
מחדש כל בוקר!

מי״הפה ומשחת שיניים אוריגינליים הידועים זה
מכבר בעולם כולו. לריענון הפה, ולבריאות
__השיניים — אין כמו .0 0 0 1 .
המפיצים:
תל״אביב — שאמ בע״מ, רחוב פרץ 7נ,
טל 621160 .
חיפה — גינזבורג את ורשבסקי, רחוב נתן ,6
טל 69477 .

! * 0 7 7 7(1X2. 1111X11

מי-ברז

ס \1/־רזרנ /ביניי ם

^5-4^ 41ך*^

צ• אטומי
כללי עם ארצות־הברית; כיום הם מוכנים
למלחמות מקומיות קטנות. זוהי המשמעות
של חדירת הצי הסובייטי למימיו של הים
התיכון.״
איזו מלחמה מקומית קטנה צפוייה בים•
התיכון? כיום התשובה היא אחת: מלחמה
בין ישראל ומצריים.
עובדה אסטראטגית

ך* כרעתה לא השאירו הרוסים ספק, כי
^ הם לא ירשו התקדמות נוספת של צה״ל
לתוך שטח מצריים. הצי הסובייטי, המבקר
דרך־קבע בפורט־סעיד, הוא ערובה לביטחונה
של הגדה המערבית של תעלת־סואץ. עד
כמה שידוע, אין ברגע זה חיילים סובייטים
בקו הקדמי, לאורך התעלה. מצויים שם יק
מדריכים ויועצים, העוזרים לצבא המצרי.

אבל אם יהיה צורך — כך הכריזה
מוסקבה — יישלחו גם נציגיה של הזרוע
הצבאית החדשה ביותר של ברית־המועצות:
חיל־הנחתים. קיומו של חיל זה פורסם לפני
חצי־שנה בלבד, כשאנשיו השתתפו במיפגן
יום־המהפכה האחרון בכיכר האדומה. האם
כבר נימצאים נחתים על סיפון האוניות
הסובייטיות בים־התיכון? — זאת אין איש
יודע — מלבד הפיקוד הסובייטי.
פרטים אחרים, לעומת זאת, ידועים
היטב. מאז תום מלחמת־ששת־הימים הפכה
נוכחות הצי הסובייטי — שהיתר, עד אז
הפגנתית בלבד — לעובדה איסטראטגית
ממדרגה ראשונה. מספר היחידות המלחמתיות
מגיע עתה ל־ . 50 זהו, בערך, מספר
היחידות של הצי האמריקאי השישי בים־
התיכון, אם כי אין לסובייטים נושאת־מטוסים
, ,היכולה להתחרות בנושאת־ד,מטוסים
האמריקאית: סראטוגה.

כר 1ה נראה בעיתו! מצרי: חיל״הים
תערב
ך * תמונה שלמעלה לקוחה מגליון
( | השבועון המצרי אל־מוצאוור, מלפני
כשבוע. היא מראה את חרטומה של צוללת
גרעינית סובייטית, כפי שצולם מגשר־הפיקוד,
עליו עומדים שני קצינים. הכותרת
הגדולה אומרת :״הצי הרוסי בים־ד,תיכון

הבאה

ב מערב ה

— שינוי חמור באיסטרטגיה הבינלאומית
ובמאזן־הכוחות בעולם.״
בדברי־ההסבר לתמונה מוסיף השבועון:
״מתן עדיפות ליחידות־הצי שלהם, מצד
מנהיגי ברית־המועצות, מעידה על שינוי
בתפיסתם האסטרטגית. פעם חשבו על עימות

הווסים בקאהיו

קבוצה של יועצים צבאיים סובייטיים, בפתח המוזיאון
הארכיאולוגי הגדול של קאהיר, כשחם מצטלמים
ומצלמים. הם נמנים עם 3200 המומחים הסובייטיים, שבאו למצרים לאחר המלחמה.

פרט מעניין: על אף השמועות והניחושים,
לא קיבלו הרוסים בסיסים ימיים בנמלים
ערביים. הם מתדלקים בלב־ים, שם הקימו
מספר בסיסים שטים, המספקים להם אספקה
סריה, תחמושת, חלקי־חילוף ודלק. הנמלים
הערביים מספקים למלחים רק הזדמנות
לחופשות־חיף קצרות.

8יי!1

תרגיל נחיתה: נגו מי?

נחתים סובייטיים,

ציודם הקרבי, נוחתים מירכתי הספינה שר לחוף, בתימרון שמקום

£1י £י י
עריכתו לא נמסר לפירסום. עיתונים מצריים, שפירסמו תמונה זו,
רמזו, כי נחתים אלה יתערבו נגד ישראל במיקרה של חידוש־מל־חמה.
מה יהיה גודל הכוח ואילו חילות יעזרו להם — לא פורט.

1קשור

בוייאט-נאם

נשראלים רכים, שנדהמו תחילה מן
1הקירבה של הצי הסובייטי לעמדות צה״ל,
התרגלו בינתיים למצב העדין. נידמה להם,
כי כמו הפצצה האטומית, צי סובייטי זה
הוא לצורך הפחדה בלבד, לא להפעלה הלכה
למעשה.
אך האדישות אינה במקומה. מספר שאלות
דורשות תשובה — והן כולן מטרידות
והרות־סכנה, למשל:
לשם מה מתגברים הרוסים את הצי הזה?
האם יישאר רק בעמדות הגנתיות פאסיביות,
או שמא יהפוך לתוקף? ואם כן — מתי?
התשובה לכל השאלות הללו קשורה,
במידה רבה, בזירה רחוקה מאוד: וייאט־נאם.
* והסובייטים הודיעו, כי כבר החלו
בבניית נושאת־המטוסים הראשונה שלהם.

צוללת אטומית מול תל־אר־כ

זוהי אחת מחמישים הצוללות האטומיות של חיל־היס הסובייטי.

מלבדן יש לברית־המועצות 330 צוללות קונבנציונאליות. תמונה זו,
שצולמה על־ידי צלם שנילהה אל הצי הסובייטי בים־התיכון, מראה
הליקופטר המעביר קצין מאוניית־הדגל של השייטת אל הצוללת.
השבוע ניכרו גישושים, לקראת הסדר בין
שני הגושים, במיזרח־הרחוק. ייתכן, אומנם,
הסדר מקומי מוגבל — הנוגע רק לדיאט־נאם.
אולם סביר הרבה יותר, שההסדר בין
ארצות־הברית לברית־המועצות יקיף גם
מוקדי־חיכוך אחרים. ובראש וראשונה:
המרחב.
בוייאט־נאם מעוניינים האמריקאים להשיג
משהו מן הקומוניסטים. ואילו כאן, במרחב
מעוניינים הסובייטים להשיג משהו מן
האמריקאים. המשהו הזה: נסיגה ישראלית
מן השטחים שהיא כבשה — או לכל הפחות,
מגדות־הסואץ ומסיני.
אם ייענה הנשיא ג׳ונסון לדרישה זו,
סבורים הרוסים, יספיק צירוף הלחץ האמריקאי
והסובייטי כדי לאלץ את צה״ל לסגת.
אם הלחץ לא יספיק אפשר תמיד לנופף
בכוחו של הצי הסובייטי על כל זרועותיו:
צוללות, חיל־נחתים, שיריון אמפיבי, טילים
ימיים. שלא לדבר על חיל־האוויר, שהפגין
לאחרונה את נוכחותו בסוריה ובמצרים.

ג׳דכסון

לא יתערב?
ך* סובייטים לא התערבו במהלך מלו
1חמת־יוני בגלל ״מאזן האימה״ הגרעיני
בינם ליין ארצות־הברית. אם כן, מדוע
יתערבו במיקרה של חידוש הקרבותי
ההגיון הסובייטי אומר:
אם יבוא, הסדר בוויאט־נאם, יהיה הסדר
זה כרוך גם בהסכם על המרחב. הנשיא
ג׳ונסון, שיסכים להסדר זה, לא יתערב נגד
הצי הסובייטי, במיקרה שצי זה ינסה
להפוך הסכם זה לעובדה — בכוח .״הם לא
יגמרו עם וייאט־נאם אחת כדי להתחיל עם
וייאט־נאם שנייה,״ כדברי הפרשן המצרי
של אל־מוצאוור.
לכן אין מוסקבה מפסיקה את התעצמות
צייה בים־התיכון, גם אחרי שנעשה ברור .
לחלוטין, כי ישראל אינה חושבת על חדירה
נוספת לשטח מצריים. רק השבוע הצטרפה
צוללת נוספת לצי הרוסי, ועימה שתי
ספינות־מישמר, שעברו דרך מיצרי הבוספורוס.
באותו
זמן הזהירה השבוע ברית־ה־המצרים,
השתמשו בטילים שעל ספינות־טילים קומאר, מועצות, בשפה ברורה של איומים, כי
אשר סופקו להם על־ידי הסובייטים עוד לפני מלחמת הכוחות המזויינים הסובייטים עלולים להגן
ששת־הימים. בתמונה זו נראית ספינת קומאר סובייטית בים התיכון, כשלפניה מכונותייריה. לא רק על ירדן בפני התקפות צה״ל אלא
טילי סטיקס של ספינות אלה מנוונים למטרתם בראדר, ובהגיעם לקירבת המטרה. הם מת־ ״לבצע את החלטות מועצת הביטחון״ — כבייתים
לפי גלי התום הנפלטים מתוך דודי הקיטור של האונייה המשמשת מטרה להתקפתם. לומר, להכריח את צה״ל לסגת מן השטחים.

מטביע׳ ״אילת

11 71־ 1כן נראה טיל ים
קרקע, בשעה שמ#
1111
עלים אותו על סיפון אחת מאוניות־הצי.

כל דף שנתלש מן הלוח הביא עימו זכר
של קרב גדול, או החלטה גורלית, מלפני
20 שנה, כאשר געשה המלחמה על עצמאותה
של מדינת־ישראל: כיבוש הקאסטל, הנסיגה
ממנו וכיבושו מחדש; הבקעת הדרך לירושלים
הנצורה על־ידי שיירת־ענק, לפני
חסימתו הסופית של כביש לאטרון; מארב
קטלני לשיירה להר־הצופים; הנהלת ההסתדרות
הציונית הסכימה על הרכב הממשלה
הראשונה שתהיה למדינה החדשה; הפלמ״ח
הסתער על מיבצר נבי־יושע.
ובמקביל לשמות של תש״ח — התמרורים
של תשכ״ח. שמות כמו אום־צוץ, אל־סאפי.
כראמה ושונה. כמו אז כן עתה, היו אלת
שמות של היתקלויות, מארבים, קרבות. לא
עבר יום ללא תקרית, ללא הפגזה, ללא
מארב או מיקוש,
על כן, בשעה שהאזרח התכונן לחגיגות
הקרובות, או ניסה לפענח את השמועות

כוכש הקסטל, תש״ח
אז וגם היום

על הוויכוח הגדול בממשלה, סביב עתיד
השטחים ושליחות יארינג, שימשה הקזודהום
היומית תזכורת, כי הגבול נישאר פצע
פתוח. הוא לא יירפא מעצמו, והוא לא יגליד
בלי הצורי ששמו שלום מוסכם בין שני
העמים היושבים בארץ.

הממשלה
״חוק איטר״ —
בפעולה

דו בון

לפי ההכנות המוקדמות, נועד ספרו של
איסר הראל על לכידת אדולף אייכמן להיוון .
פצצה בינלאומית. הוא תורגם לשפות רבות׳,
העתקים ממנו נשלחו למו״לים ברת^י־העולם.
נחתמו חוזים על כל מיני זכויוון.
לפתע נפסק הכל. במקום מסיבה לכבוד
הופעת־הספר, החל הראל מתכונן למשפט.
פרקליטו, ארווין שימרון — לשעבר פרקליט,״
צבאי ראשי — החל מנסח בקשת צי־על־תנאי
מבית־המשפט הגבוה לצדק.
כי ברגע האחרון לפני שמכבשי־הדפום י׳
החלו פולטים,את הספר, החליטה ממשלת־ישראל
לאסור את הופעתו.
היוצרות התהפכו. הרעיון לכתוב
ספר צץ במוחו של הראל עוד בהיותו
ממונה על שידתי־ד,ביטחון. הוא טרח לקבל
מידי ראש־הממשלה דאז, דויד בן־גוריון,
אישור מיוחד על כך.
אישור זה ניתן ב־ .1960 מאז התהפכו.
היוצרות יותר מפעם אחת. תחילה, התפטר
איסר הראל. אחר כך התפטר דויד בן־
גוריון• ואז חזר הראל למישרד ראש־ד,ממשלה,
אבל כיועצו של לוי אשכול. בתקופה
זו ביקש — וקיבל — מאשכול אישור נוסף,
(המשך בעמוד ,)19
העולם הזה 1598

הא זה יכול

בישראלי במאמר 1ה טוען!עודך ״העולם 3ה! ה״ -כן!

•י• פני 13 שנה, ביוני ,1955 פירסם העולם הזה ()920
/סיפור קטן, שעלילתו התרחשה בעתיד שנראה אז רחוק
מאוד — שנת .1975
תוך חיקוי ספרו הגדול של אורוול , 1984 ,תיאר הסיפור
את עלייתה של תנועה פאשיסטית דמיונית במדינת־ישראל.
בראשה עמד ״המדריך״ ,אדם בשם בני הראל, מי שהיה
ג׳ובניק בחטיבת־הראל במלחמת־השיחרור, אך העמיד פנים
של גיבור הקרבות של הפלמ״ח.
סיסמתה של התנועה היתר .״אחריך, בנימין!״ והיא הפקיעה
לעצמה את הסמלים והסיסמות של ההתיישבות העובדת ושל

אוד אבנר׳
מחנה־השלום *,כדי להטיף לערכים הפוכים בדיוק. בהשתמשה
באות ש׳ ,המסמלת שלום, שיחרור ושפע, היא־ הטיפה למלחמה
בעולם הערבי, להתפשטות בכוח הנשק ולסיפוח שטחים.
בסיפור מסיתה התנועה הפאשיסטית את העולים החדשים
ומחוללת הפיכה בעזרת השכבות הנחשלות ביותר. היא
מקימה פלוגות־סער (״פלוגות הראל״) ומחנות־ריכוז (״מח־נות־מיון״)
,שוללת• את האזרחות מערביי ישראל ומכריחה
אותם לשאת על בגדיהם טלאי ירוק. היא מנצלת מוטיבים
דתיים, ובעיקר את הכותל המערבי. הכוח היחידי העומד
נגדה הוא צה״ל, ומתוכו יוצאת, בסוף, תנועת־ההתננדות
הדמוקראטית המבקשת להציל את המדינה.
כאשר כתבתי סיפור זה, שעוטר בציוריו של שמואל בק,
עמד לנגד עיני טיפוס מסויים מאוד של פאשיסט פוטנציאלי.

גזרתי את דמותו,של ״המז־ריד״ ,אותו ״בני
הראל״ של הסיפור, על-פי אדם שהברתיו
היטב: כני מהרשק, פוליטרוק חטיכת-הראל.

״זה לא יכול לקרות כאן !״
^ פני 13 שנה היה זה סיפור דימיוני לגמרי. אומנם
/היו קיימים אצלנו טיפוסים שונים שהטיפו לרעיונות פא־שיסטיים
גלויים או מסווים. אך הם התקיימו להם אישם
בשולי־החברה, ואיש לא התייחס אליהם ברצינות. י בעיקרו
היה זה, איפוא, מישחק אינטלקטואלי, בו ניסיתי לבדוק
אם אפשריים בישראל התהליכים שעמדתי עליהם בחקירת
תולדות הרייך השלישי.
בכל זאת היתד, לי כוונה מסויימת, כאשר כתבתי את אותו
סיפור. ביקשתי להדגים תיאוריה, אותה פיתחתי לאחר מכן
בספרי, צלב הקרס: שבכל חברה אנושית קיימים חיידקים
פאשיסטיים, כשם שגוף האדם נושא בכל עת מיספר גדול
של חיידקי מחלות שונות.

המדינה, לא נשמע קולו של הפאשיזם. הזה.
להיפך, ימי־החרדה העלו מלב העם את הכוחות החיוביים
והיפים ביותר. הדמוקראטיה הישראלית לא חדלה מלפעול,
אלא להיפך. התהליכים שהיו מחוייבים מול פני הסכנה, יצירת
אחדות לאומית והרחבת הממשלה, התגשמו בדרך דמו־קראטית
מובהקת. התנועה הציבורית שתבעה את צירופו
של משה דיין לממשלה, אף שהיתר. חדורת התרגשות אמיתית,
לא חרגה מתחום הדמוקראטיה, והיא השיגה. את מטרתה
בדרך דמוקרטית.
גם הסיגנון הלאומי, באותם הימים, היה הסוו מן הסיג־נון
הפאשיסטי. לא הושמעו קריאות־מלחמה היסטריות, מן
הסוג ששמענו מברלין ומרומא בימי מלחמת־העולם. להיפך.
הסיגנון של קול ישראל, קולם של חיים הרצוג ושמואל
אלמוג, הזכיר את ימי־הזוהר של הבי־בי־סי הבריטי בימי
המלחמה: סיגנון מאופק, שקט, הרואה את הסכנות והמגלה
את האמת. את מצב־הרוח הלאומי סימל אדם כמו
יצחק רבין — אדם השונא הפרזות, המתעב סיסמות לאומניות׳
החדור לאומיות בריאה ושאיפה לשלום.

בקיצור, כימי מאי־יוני ,1967 בשעת-המיבחן
העליונה שלה, גילתה החברה הישראלית את
חוסנה ואת בריאותה.
המצב השתנה למחרת המלחמה. הניצחון! הכביר, שבא
במהירות כה מסחררת אחרי החרדה הגדולה, בילבל את
חושיהם של רבים. ניצחון זה הנחיל למדינה בעיות חדשות
בצורת השטחים הכבושים, ונתעורר צורך להחליט על גורלם.

כעוד שהסכנה בפתה על המדינה שפיות-
דעת, נראה כאילו דווקא הניצחון פתח את כל
הדלתות לקבוצות מטורפות.

על כל פנים, מאז המלחמה רואה המדינה, זו הפעם
הראשונה בתולדות היישוב החדש, את עלייתם של כוחות
פאשיסטיים אמיתיים. אנשים שעוד אתמול עוררו רק גיחוך,
עולים עתה על במות מכובדות וזוכים להקשבה רצינית.
קבוצות ששום אדם הגון לא היה רוצה, עוד אתמול, להיראות
מחברתן, משתלבות עתר. בתנועות ציבוריות מכובדות,
ומתקבלות במשלחות על־ידי מנהיגי־המדינה.

כל זה רחוק עדיין מהפיכה פאשיסטית. אכל
הסכנה הרימה את ראשה -וחובה היא להפעיל
את פעמוני-האזעקה.

חמישה סימני-ההיבר של הפאשיזם
ך* שלב זה, יש להגדיר קודם כל את המילה ״פאשיזם.״
.. 1מה פירושה? למה היא מתייחסת?
בחוגים מסויימים ישנה אופנה להגדיר כ״פאשיסט״ כל
מי שאינו מסכים לדיעותיהם. יש המשתמשים במילה זו
כבמילת־גידוף רגילה. יש המנסים להטביע חותם של פא־

שיזם על כל תופעה של הימין הקיצוני, או של לאומנות.
יש להיזהר מפני שימוש קל־דעת כזה במילה. כל טיש־טוש
הוא מסוכן. הפאשיזם הוא מחלה אנושה, המחייבת
איבחון מדוייק בשלב מוקדם. אם נקרא לכל נזלת בשם
שחפת, ולכל אולקוס בשם סרטן, לא נשרת את הבריאות.

כוונתי כמאמר זה לסרטן ממש — לא למחלות
אחרות ולא לגידולים אחרים. לא ל״פאשי־זם״
,אלא לפאשיזם, פשוטו כמשמעו.
לא כל הדוגל ב״ארץ־ישראל השלמה״ הוא פאשיסט. לא
כל המאמין כי אין סיכוי לשלום ישראלי־ערבי הוא פא־שיסט.
יש אלף ואחת. צורות של לאומנות, ואף של שוביניזם
קיצוני, שעדיין אין בהן סכנה.לנפש המדינה.
מהו, אם כן, הפאשיזם? מה הם סימני־ההיכר שלו?
על כך נכתבו הרבה אלפי ספרים — וספרי שלי אינו
אלא טיפה זעירה בים זה. כל חוקר, היסטוריון והוגה־דיעות
מגדיר את התופעה לפי
תפיסתו — החל במרכסיסטים,
המאמינים עדיין כי הפאשיזם
הוא תופעה מעמדית בורגנית,
וכלה בפסיכולוגים כמו אריק־סון,
המייחסים את אופיו של
הפאשיסט המצוי להפרעה נפשית
בתקופת הילדות המוקדמת
של הפרט.
לצורך הוויכוח הלא־מדעי,
אקטואלי, די לנו בקביעת כמה
תכונות בולטות, שכולן יחד, או
לפחות רובן, הופכות במשולב
את התנועה לפאשיסטית :

• לאומנות מ
עוותת.
אין זו
הלאומיות הבריאה,
האופיינית לאדם המשייך
את עצמו ללאום
שלו, מזדהה
עם תרבותו ומגן על
זכויותיו. כי אדם
לאומי כזה, מכיוון
שהוא מחייב את צו־רת־החיים
הלאומית,
מכיר גם בזכויות הלאומיות
של הזולת.

הפאשיזם מתי
בחש לכל זכוה
לאומית של זולתו.
הוא

כימים בתיקונם, אין חיידקים אלה מסובנים.
אולם יש עיתות של משבר, באשר נפגעת הבריאות
הציבורית כעיקבות תהליכים פנימיים
או חיצוניים, כגלל סכנות מפחידות או מצוקות
כלכליות. אז מתפשטים החיידקים, לפתע,
בכל הגוף, ועלולים לגרום למחלה קטלנית.
לפיכך חייבים.כוחות החופש והשלום לעמוד בכל רגע על
המשמר, ולהיזהר בפני האשלייה המסוכנת ש״זה לא יכול
לקרות כאן באותו סיפור ביקשתי להזהיר, בצורה עדינה,
בפני אשלייה זו. ביקשתי לומר: גם אצלנו ישנם טיפוסים
כאלה. הם מצחיקים כיום. כמו בני מהרשק, הם
מהווים נושא לבדיחות טובות־לב ורחמניות. אבל במצב אחר
יכולים אותם האנשים להוות סכנה חמורה למדינה ולאזרחיה.

העכברים יוצאים מן החורים
^ ני כותב עתה שורות אלה, כדי לחזור על אזהרה זו
\ 1בצורר. הרבה יותר תקיפה ונמרצת. לדעתי, קיימים ופועלים
עכשיו בישראל גורמים פאשיסטיים מובהקים, ואין עוד
לאיש הזכות להתעלם מהם במשיכת־כתפיים.
גרמו לכך תוצאות מלחמת ששת־הימים.

המוזר הוא בי דווקא בימים הקשים ביותר
שלפני המלחמה, ב מ שן * 21 ימי-החרדה לגורל
• סיסנזזת השלום, שהתבססו פל האות ש ,,עובדו על-
ידי צוות פנימי של העולם הזה כמה שנים לפני כן, כאשר
שקלו עורכי השבועון המסויים, בפעם הראשונה, את האפשרות
של הקמת רשימה לבחירות (לכנסת השנייה) .השת־משתי
בסיפור בסיסמות ובסמלים שהוכנו על־ידי צוות זה.
** שם ספרו של סינקלייר לואיס האמריקאי, שנתב סיפור
דומה על תנועה פאשיססית דמיונית באמריקה.

פיזוו הכנסת: נו ואה שגואל נק ופני נו שגה את החניכה של..נ1י הואר

(המשך מעמוד ) 11

כל עיקרון מוסרי כיחסים שכין האומות.
תורתו היא תורת ״אנו ואפסנו עוד״ ,תורת ״עם־האדונים״
ו״עם נבחר״ ,שזכותו וחובתו הן לנשל או לדכא את שאר
העמים. הוא מאמין כי העמים האחרים הם ״נחותים,״ או
שקורבנותיו בכלל אינם אומה, וממילא אין להם זכויות
לאומיות כלשהן.
• שינאה לדמוקראטיה. הפאשיסט, הבז לבני
עמים אחרים, בז גם לבני עמו שלו. הוא מאמין כי הוא
לבדו, אולי יחד עם קומץ אנשים כמוהו ,״מייצגים״ את
האומה, ושאר בני האומה הם אבק־אדם שיש לרדות בהם.

כל פאשיזם כז לכחירות ולכית-נכחרים, דוגל
כשלטון של ״כחירים״ ,של ״המוכים כעם״,
הכוללים -כמוכן — קודם כל את עצמו.

הפאשיסט המצוי מתגעגע כל חייו ל״מנהיג״ ,לאדם־עליון.
הפסיכולוגים טוענים, כאמור, כי זוהי הפרעה נפשית, הנובעת
מייחס מסויים של הילד הרך לאביו.
0שלילת הפרט. חוץ מן המנהיג, שגם הוא רק
מגלם את האומה, אין האדם היחיד חשוב לפאשיטט. הפרם
אינו אלא תא חסר־חשיבות של הגוף הלאומי.

אין האומה, או המדינה, קיימות כדי להבטיח
את כטחונו, אושרו ורווחתו של הפרט.
להיפך, הפרט קייס אך ורק כדי לשרת את
האומה או המדינה.

כני מהרשק
״להוריד אותם מן הבמה!״

אם המדינה זקוקה לחיילים, תפקיד הפרט הוא להוליד
אותם( .היילודה, כפונקציה כלל־לאומית, ממלאה תמיד תפקיד
חשוב בעולמו של הפאשיזם, המכנים את הביולוגיה לזירה
הפוליטית).
• הכת להגיון. בעוד ששתי התכונות הקודמות מתייחסות
לתוכן תורתו של הפאשיזם, הרי תכונה זו מתייחסת
לשיטתו. אין להקל בכך. יש מומחים, כמו הסופר
האיטלקי אגינאציו סילונה, הסבורים כי הפאשיזם בכלל אינו
תלוי בשום תוכן-רעיוני, ושכולו אינו אלא שיטה, טכניקה.

הטכניקה הפאשיסטית המוכהקת היא הפנייה
אל הייצר, תוך חיסול ההגיון. כפי שכתב
פעם יוזך גכלס, שר־התעמולה הנאצי:
״עלינו שוב לפנות אל האינסטינקטים העמוקים
כיותר של ההמונים״.

חטיבה אנארנית, העיתונות היומית, שבועונים, הבימות לנאומים,
הירחונם לספרות — אנארכיה. לית דין ולית דיין.״
• ״בל זמן שלא יבוטל על-ידי מר בן־גוריון, ראש״
הממשלה היום, וחבל מיסב עוזריו, מישטר ה,דמוקראטיה׳
הזאת, שמשמעותה אנארכיה —! מכל הבחינות — אין מוצא
לשום שינוי. סכנה היא לקיומנו הגופני ממש. אנו ני רקב
בתוך בתינו בין משפחותינו. תבוא עלינו שואה, והיא תהא
כשואת־פתאום, נשואת־היטלר.״

ואחרי ניתוח זה של המצב -הדמוקראטיה
כסכנה לקיום המדינה, חופש־העיתונים והשבועונים
כאסון לאומי -כאה התרופה :
• ״ועוד הפעם העצה שלי: פיזורהכנסת ! ״
• ״קרואים להצלה: בחירי־האומה, ולא נבחרים ! ״
• ״העם, שהוא חי עכשיו חיים לפי שרירות הלב, לבלי
הדרכהממלכתית ׳וס־יום, יענה אמן בדיעבד למיבצע
ה ז״ר. כ ה זה. ירגיש במהלך הזמן שכפיהממלכתית
הוא לטובתו בגוף ובנפש, ואין ברירה אחרת.״

זאת היתד, קריאה להפיכה פאשיסטית, פשוטו כמשמעו:
פיזור הכנסת, הקמת דיקטאטורה של בן־גוריון וצעיריו,
בעזרת מיניסטריון־לתעמולה נוסח גבלס, יחד עם טרור של
בולשת פוליטית — ״הדרכה״ בתוספת ״כפייה״( .מעניין
שאורי־צבי השתמש כאן באותו מונח שהמצאתי בסיפור
שהזכרתי לעיל, בו הענקתי ל״פירר את התואר ״מדריך״).

מה מקומם של הערכים כמישטר האידיאלי
של אורי־צכי גרינברג, אחרי שייכנס עם ישראל
ל,,עול מלכות״?
על כך לימד מאמר אחר שלו, באותו ביטאון מפואר
בגלון מם׳ , 112 באותה שנה:
• ״רבע מיליון ערביים בארץ שאלת קיומנו הגופני
היא: אם נוסיף — כתוספת על ריבוי־הילודה־הערבית כיום
ובבא — עוד ועוד אוכלוסין ערביים בעקב ״הסכם הומאני״
להחזרת ״עוד מיספר פליטים״ מן החוץ. הדבר פשוט.
נחדל להתקיים.״
זה אנשי מעלה ותוך

נכתב כאשר הערבים היוו במדינה .120/0כיום מציעים
״ארץ־ישראל השלמה״ לספח שטחים בהם יושבים לממיליון
ערבים, שיהוז 360/0מאוכלוסיית המדינה,
דור יהיו למעלה מ ״.507

האם יכול מישהו להאמין כי גרינברג רוצה

״ חוו ב 3ווובש נלהשל סון ו אנ ש
סגו ר ה ״

-״ נהירסבמקוםנבחו ־ ס׳

לכן שופעת כל תעמולה פא נזיסטית מילים ריגשיות, החסרות
משמעות הגיונית — כגון ״דם ואדמה״ ,״יעוד לאומי,״
״זכותנו ההיסטורית״ ,״גזע עליון״ ,״מוסר אדונים״ ,״מלחמת
קודש״ ,וכיוצא באלה. כאן מתקרב הפאשיזם לדת —
אבל זוהי דת אלילית, אנטי־מוסרית, שאלוהיה הוא ״המדינה״
או ״האומה.״
• הטרור. לפאשיסט אין ויכוח עם בעלי־דיעות שונות.
יש לו מלחמה ב״בוגדים״ וב״תבוסנים.״
כל פאשיסט הוא, ביסודו, טרוריסט. אחרי שהוא מגיע ל־שלטון,
הוא שולח את ״הבוגדים״ למחנוודריכוז ולמר־תפי־ע׳ינויים.
לפני כן, הוא מפעיל נגדם טרור מילולי. הוא
משתדל לשלול מהם את הזכות לעלות על במות ציבוריות.

אורי־צכי גרינכרג
״להעמיד אותם למשפט בגידה״

הוא תמיד מסית לאלימות נגדם. עם ״כוג•
דים״ אין טעם להתווכח. אסור להתווכח עימם.
יש להשתיק אותם.
הסיגנון הזה — סיגנון שהוא בדרך כלל צעקני, שאינו
מכיר בשום משמעת של ויכוח הגיוני, הקובע ״חדקי־ברזל״
ותובע סגידה ללא־תנאי להם — הוא סימן־ההיכר העליון
של הפאשיסם. מי שלומד להכיר סגנון זה, יכול לגלות את
הפאשיסט מרחוק, ולא רק בעמו, אלא גם בחברות זרות.
אפשר, כמובן, להרחיב רשימה זו ולפרט אותה. אך די
בה לצרכינו. היא מאפשרת לנו לערוך סקר ראשון של
הפאשיסטים אשר־בתוכנו.

אורי צבי גרינברג: פיזור הכנסת

ישראל אלדד־שיי־כ
״להלקות אותם למען הקדושה״

*ץ חד מראשי ״התנועה למען ארץ־ישראל השלמה״ הוא
אורי צבי גרינברג. עובדה זו כשלעצמה מלמדת הרבה
על אופייה של התנועה.
גרינברג הוא משורר גדול, שהשפיע מאד על בני־גילי,
כאשר הצטרפנו בשחר־נעורינו למחתרת הלוחמת. אבל אין
הוא אדם מרשים, וגם לא גיבור לאומי. עוד באותה תקופה
התגלגלו בינינו עשרות הלצות עליו, שבמרכזן עמדה דאגתו
המופרזת של אורי־צבי לעצמו, התרחקותו מסכנות ובו׳.
בינתיים קמה המדינה — ואורי צבי גילה במרוצת השנים
את דעתו הנחרצת על מדינה זו ועל המישטר השולט בה.
אחרי שזכה לשיכון נוח בעזרת עיריית רמת־גן, תרם אורי־צבי
במשך שנים, באופן קבוע׳ קסעי־פרוזה לביטאון מפואר
שנקרא ידיטן ות עיריית רמת־גן, ושעורר בעיר גלי־צחוק.
אולם דבריו של אורי־צבי לא היו מצחיקים כלל וכלל.
למשל, בקיץ ( 1961 גליון : )107
• ״מה אני לומד ומלמד אחרים להסיק ממצב זה (של
פרשת לבון)? אני לומד ומלמד להסיק מסקנא שאין אחריר.
מסקנא שיכלית אחרת — והיא: כל מישיטד דסוקראנוי שלא
במקומו ושלא־בזמנו ושלא־בעם־כתיקונו אינו אלא סב נ ח
מוחלטתלקיום העס והמדינה.״
• ״הארץ הזאת, שהיא מדינה יהודית, היא נעת מסין

להעניק לערכים אלה שיווי־זכויות, מישטר לי־כראלי,
אזרחות ישראלית?

גיאו-פוליטיקה ושטח מחייה
חת ממילות-הקסם של הפאשיטטים האירופיים
\ 4היתד ,״גיאו־סוליטיקה״ .הגיאדפוליטיקה היא שחייבה
את הגרמנים לחפש ״שטח מחייה״ ,לכבוש ולספח שטחים,
ובסוף לגשת להשמדת תושבי־השטחים. לכן מעניין לצטט את
המשפט הבא מדבריו של אורי־צבי, המעיד על עיקביות, מעין
מצע לתנועת ״ארץ־ישראל השלמה״ ,שש שנים לפני שקמה.
• ״אפשר שתנאי־זמן מסויינדם אוסרים להשמיע בקו 5
הבעל
שאיפות ותביעות זכויות גיאו ־ פוליםיות
לגה זמנית, או שתיקה מצווה — אין במשמעותה הינתקות
מכל וכל שבמסורת ההבטחה הגיאו־פוליטית של האומה.״

השקפת־עולם זו דוגלת ב ״ מרחב ־ מ ח ־
ייח ״ ושטחים גיאו ־ פוליטים -לא כ־פליטות-קולמוס,
אלא כמוטיכים ככל מאמריו.
מי׳ שגדל, כמו גרינברג, במזרח־אירופה, ומשתמש במושגים
כאלה מתוך הזדהות, יודע את מי הוא מצטט. המינוח
מעיד על מקורות־היניקה של הכותב. עוד ב־ , 1964 בגליון 144
של אותו ביטאון, כתב אורי־צבי:
• ״כוחנו מבחינה גיאו ־ פוליטית בשטח וה (פיתוח
פצצה גרעינית) חשוב ובולם עד ל מ או ד ...גם האוייבים הערבים,
שתהא בתודעתם בוחנו לקיום מדינה יהודית גדולה,
יתפנו מפוכחים מבולמוס המשטמה והקנאות כנגדנו, ויתחילו
להטות מרצם להתפתחותם התרבותית והכלכלית במרחבת
מחייה שלהם, שאין אנו רוצים לנגוס סמנו, נבל שהוא
איננו ארץ־ישראל

ליבנה -בוגד ; שמיר — מופקר
ך• יום יושכ גרינברג ב״תנועה למען ארץ־ישראל השל-
^ מה״ יחד עם אנשים כמו אליעזר ליבנה, משה שמיר ועוד.
אולי מעניין לדעת מה חשב עליהם אורי־צבי, לפני שהצטרפו
לתנועתו והפכוהו למנהיגם הרוחני. הנה מאמר של
אורי צבי על אליעזר ליבנה בגליון פסח תשכ״א של אותו
ביטאון( ,גליון :)110
• ״אחד, איש־מפא״י ותיק׳ שנתקפח מזלו עוד לפני ש־נתקפח
לבון — החבר המושלך ההוא: מר אליעזר ליבנה,
שאין לו, לדעתי, כל מוצא עוד לשום שררה, אשר לה בכל
שנותיו שאף ורעב
+״שלטון נורמאלי היה קורא למשפט ודן דינם (של
ליבנה ואחרים) שכותבים בפירוש על מה שבשום מדינה
דמוקרטית אסור לכתוב. זח מח שקורים 31<:ע־61 זד 11ם— 110
דברי בגידה ־ רבתי.״

מ ל כו ת
ישראל

המונות המיוחלת

המפה של אלוד — בשם, מלכות ישראל״ —
שתכלול את ארץ־ישראל, עבר־הירדן המזרחי,
לבנון, סוריה וחלקים של סעודיה ומצרים — שטחים שכיום גרים בהם 15 מיליון ערבים.

להלן האשים גרינברג את שמעון פרס על שהתוזכח עם
דיעותיו של ליבנה הבוגד על במות ציבוריות ,״במקום
לשאול בעצת היועץ המשפטי זוהי׳ תוצאה אומללה של
מישטר הנבחרים מבית פרומין, האנארכיה השרירותית נגד
הממלכתיות העב רי ת ...זוהי פרי־באושים של אותה שיטת־הבלגה

ושוב (גליון ,144 משנת : )1964
• ״חבל רק שבולטים שמות בציבור שהם דסטרוקטיביים
ומסוכניםלמדינה שקמה לתחייה, חבל שפרופסור
לייבוביץ ועמיתיו ההומאניסטיים בירושלים אינם יושבים ב־ניו־יורק
יחד עם מר לבון ועמיתיו, יחד עס סר אליעזר
ליבנה ויתר המקופחים ש ב מפלגו ת ...את הפילוסופים הגרא־פומניים
והקומפילאטורים השונים, שאצלנו הם בולמים מעל-
לראש, שילכו אל מעבר לים, ושלרם על ישראל ואוויר

ט בקיצור: ליבנה הוא בוגד, מצחין, הורס־המדינה,
ועוד ועוד. ולא רק הוא, אלא גם גיבור
אחר של ״ארץ־ישראל-השלמה״ דהיום.
הנה, באותו גליון:
• ״הליטראט־הבועט מר שמיר ומי שדומה לו בספרותה

מי שיש לו סבלנות לקרוא ביצירות־הפרוזה של המשורר
הלאומי ימצא שם מאות ציטאטין מסוג זה, על כל חבריו
דהיום, שלא לדבר על יריביו. שמעון פרס הוא ״פחדך והעיתון
הארץ משמש ״מקום פירסום כשיש פירצה בחומות׳
המדינה״ (גליון )110 ובו׳.
די בדוגמות אלה כדי להדגים את הסימון. מי שיש לו
דיעה אחרת, אינו טועה, חלילה. אין להתווכח עימו.

כי מי שיש לו דיעה אחרת הוא בוגד, מסריח,
הורס-המדינה. יש לשפוט אותו כעוון
בגידה, לטהר ממנו את האווירה, ובמיקרה
הטוב ביותר -לגרש אותו מן המדינה.
סיגנון זה נושא חותם שאי־אפשר לטעות בזיהויו. זהו
סימון פאשיסטי, פשוטו כמשמעו — הטרוריזם המילולי,
המוצא לו את המשכו הישיר במרתפי־עינויים ובמחנות־ריכוז׳
אחרי תפיסת השלטון.

ישראל שייב-אלדד: מהנילוס עד הפרת
ך* למידו הנאמן ביותר של גרינברג, במ סך כל השן
4נים, הוא ד״ר ישראל אלדד (לשעבר: שייב) ,שגם הוא
נימנה עם המנהיגים המוכרים והדוברים הרשמיים של התנועה
למען ״ארץ־ישראל השלמה.״
בניגוד לאורי־צבי, רואה את עצמו אלדד כמנהיג פוליטי
ממשי. מדי פעם הוא מקים קבוצות למען ״מלכות ישראל
השלישית״ (מינוח המזכיר, אולי בכח־נה, את המלכות השלישית
של הנאצים) .בכמה משפטים שהתנהלו מאז קום המדינה
נגד מחתרות אלימות, טען התובע כי היתד, לאלדד־שייב
השפעה רבה על גישתם והשקפתם.
לפני כמה חודשים נשלחה אלי לכנסת גלוית־דואר, שנשאה
את ״מפת מלכות ישראל,״ יחד עם ברכות לשנה החדשה

המישטו המיוחל

הראל״ בודקים את תעודותיהם של הערבים

נאמר בה שהיא מופקת בידי ״החוגים הלאומיים״ ב־.1967

במפה כוללת מלכות-ישראל הרבה יותר מאשר
״ארץ־ישראל השלמה״ ,וגם הרכה יותר
מביבושי מלחמת־ששת־הימים. היא מצרפת לישראל
חלק ניכר מאיזור־הנילום של מצריים,
את בל עכר-הירדן, את שתי גדות מיפרץ
אילת (וככלל זה חלק מסעודיה) ,את בל לכגון
וכמעט את כל סוריה המיושבת.
מלכות־ישראל זו תכלול את פורט־סעיד וסואץ, עקבה
ורבת־עמון, דמשק וביירות, לאטאקיה וחלב. למפה זו מצורפים
כמה פסוקים, המבטיחים כי ״כל מקום אשר תדרוך
כף רגליכם בו, לכם יהיה. מן המידבר והלבנון, מן הנהר
נהר־פרת, ועד הים האחרון יהיה גבולכם.״
תורתו של אלדד מתומצתת בגלוייה כלהלן:
• ״אלה נבולות ארץ־ישראל, שאלוהים הבטיח לאב־רהט
אבי־האומה, וחזר והבטיח לבנים, ומשה ציוום בתורה
לכובשים, ומלכי יהודה וישראל בבית ראשון ושני שאפו
ואף הגיעו אליהם, וחכמי־התלמוד, אנשי הרוח והמוסר,
יעדום לימי־הגאולה, והפילוסוף, נשר השכל והאמונה, ה־רמב״ם,
קבעם בהלכה.
״גבולות אלה אינם שרירותיים, כי אס פרי ראייה גיאופ
וליטית, ריאליזם כלכלי ומדיני. רק בהם מהווה הארץ
יחידה בטחונית ועצמאית. אוצרותיה הטבעיים, מעפרות סיני
עד זרמי־הפרת, אשר יופקו משממותם על־ידי כישרון
בנייה העיברייס, גדולים בעבודת, במדע ובקרב, יבטיחו
עצמאות, עושר וחרות פנימית לכל בני העט השבים אליה
וישלטו בה לברכה ולשלום לכל תושביה.
״למרות חורבן שליש האומה חוזרים אנו חזקים נואי־פעם
בעבר למרחב המולדת המובטחת והמוזנחת, לחולל
בה מהפכת־עם־ותרבות. כי על בסיס ארצי רחב ועשיר זח
יוקם מיקדש אמונה ומוסר לישראל ומופת לגויים. מלכות
ישראל בגוף וברוח, בגבולות ההבטחה־הבטחון, היא הכרחית,
והיא בלבד ריאלית, ועל כן קונז־תקוס.

תמצית זו כוללת בימעט את בל נימות ה*
פאשיזם הקלאסי. היטלר היה זקוק לשני כרבים
בדי להגיד את אשר נאמר באן בקיצור.
כמו כל פאשיזם, גם זהו אנאכרוניזם משווע. כלכלן יצחק
מן הטענה כי ״מלכות״ זו, החסרה כימעט כל חומרי־גלם,
תהווד, מרחב כלכלי ברשות עצמו. איסטראטג יצחק מן ה־יומרה
כי מרחב זה יהיה בטוח, בעידן של טילים ופצצות-
גרעין, מהתקפת־הנגד של העולם הערבי, ממנו מתעלם אלדד־שייב
כליל. ואשר ל״ריאליזם״ המדיני של סידרת מלחמות־כיבוש,
לעיני חילות־הים וחילות־האוויר של ארצות־הברית
וברית־המועצות, מוטב שלא להרחיב עליו את הד־בור.

גנוסייד כתוכנית אקטואלית
^ לדד דוגל בתורה זו, ללא סטייה, מאז קום המדינה.
ב־ 1951 אמר על יריב רעיוני:
• ״מרגל הוא צדיק גמור ביחס אליו. הוא מחבל בנפש.
אילו מושג הכבוד וקדושת הדם היו בצבאנו, לא היה בחור

הערבים באימפריה הישראלית, כפי שתואר
שמואל בק לפני 13 שנה — אנשי ״פלוגת
-הנושאים טלאי ירוק ועליו כתובה האות ע׳.

כזה מסוגל לשבת תחתיו מעוצמת המלקות שהיה מולקה.״

כאשר הובא על כך למשפט, בעוון הסתה לרצח, אמר:
״אני מקווה כי למרגלים יהיה תמיד עונש־מוות.״

״גרוע ממרגל״ ,״קדושת הדם״ ,״מחבל בנפש״
-כל אלה לקוחים ממילון מסויים מאד.
בדצמבר 1951 הקים גוף בשם ״ברית נאמני מלכות״ ,שנשבע
״להליחם בכל היחידות הפוליטיות הערביות הקיימות
בגבולות ארץ־ישראל ההיסטורית״.
ב־ 31 בינואר 1962 הטיף אלדד נגד רעיון ״טוהר הנשק״,
וקבע כי ״המלחמה האפשרית היחידה היא המלחמה הטוט
אלית. רק כך.״

הוא תמך בייצור נשק אטומי ובקיום המימ-
של הצבאי -דבר המרמז על הגבול הצפוי
לערביי ארץ־ישראל, המהווים למעלה משליש
האוכלוסייה, כ״ארץ־ישראל השלמה״ כמו שהיא
ביום, ורוב כ״מלבות ישראל״ המיוחלת.
אשר לדמוקראטיה הפנימית, דגל שייב, באותו תאריך, ב־
״כת סגולה בתוך עם סגולה״:
• שליחותה של כת סגולה מורדת כזאת לא נסתיימה.
אנו זקוקים לה גם עכשיו, ומותר לה לכת זו לכוף רצונה
על הרוב, ולתת לו, לרובמטופש זה, את אשר הוא
איננו חפץ בו.״

ב־ 12 בנובמבר ,1965 פחות משנתיים לפני קום התנועה
למען ״ארץ־ישראל השלמה״ ,דגל אלדד ב״שילטון המוחזק
על־ידי עילית העם, הרואה את עתיד העם מעבר לצרכיו
השוטפים של הפרט.״

״עילית״ (או פ ז1״1פ< היתה גם היא מילה
הביכה כמיוחד על הנאצים.

וכדי שאיש לא יטעה, חלילה, ויהיה סבור כי ר,כחנה
לכנסת נבחרת, הוא מוסיף:
• ״הסנהדרין היה מוסד בעל שם יווני שחוקק חוקים
ברוח היהדות. לעומת זאת, הכנסת היא בעלת שם יהודי
ומחוקקת חוקים ברוח הגויים.״

עוד לפני פיזור הכנסת, ברוחו של גרינברג,
תבע אלדד לשלול מייד את זבות־הכחירה מ־ערביי־ישראל.

אותן הדיעות מפיץ אלדד, בהסוזאה קלה, באמצעות
קול־ישראל — שם הוא מופיע לעיתים קרובות כפרשן״
המיקרא, בשעת־השיא של ההאזנה. בדברי ״פרשנות״ זו
מטיף אלדד באופן קבוע נגד הדמוקראטיה, משבח בפה מלא
את השמדת עמי־כנען בימי יהושע — לא כמעשה שתאם את
המוסר של אותה תקופה, אלא כדבר מוסרי בפני עצמו.

כאד מופיע הג׳נוסייד במירשם אקטואלי -
באיצטלה של תיאוד העבר.
(רוב החוקרים הרציניים טוענים, אגב, כי מעולם לא היה
ג׳נוסייד כזה. עם ישראל הסתנן לארץ באיטיות, ולא זה
בלבד שלא השמידו שום עם, אלא שהתמזגו עם בני־הארץ
הקודמים לאומה חדשה, בימי ספר־שמואל).
לעיתים אני תמה על חוסר־הכישרון של שרותי־התעמולה
(המשך בעמוד )24

הליכוד הלאומי ]יצל דנני שבוע־ או יתכן שביווקו הוא בלתי־נמנע

הגהץ האסרהא התחיל
^ ^ ייי * ו 3י *יייי > 11י !118ז111111

*** תי ישיבות של ממשלת ישראל, שהוגדרו בסודיות, התקיימו בשבוע שעבר. מזכי^
רת־הממשלה הודיעה כי הוטל איפול על תוכנן.
קול־ישראל הוסיף על המיסתורין. אחרי כמה ידיעות בעיתונות, יצא הרדיו בהכחשה
נמרצת וחשודה, בה נאמר כי לא התנהלו כל דיונים על שינוי הקו המדיני של הממשלה.

הכחשה זו חיתה כוזכת. הממשלה התכנסה כתוצאה מלחץ אמרילחץ
שאנו אלא אות לכאות.
קאי
\ ־י\זו ריגז? ס ־ גים

— גז־זז־גז לזזץ

*•אז חודש יוני לא נתקבלה שום החלטה עקרונית במל״ל (ממשלת־הליגוד־הלאומי)
לגבי תוכנית־שלום וגורל השטחים הכבושים. איש מחברי הממשלה לא הרגיש צורך
בהחלטה בזאת. אמנם, שלושה שרים — ששון, דיין ואלון — הפיצו תזכירים אישיים, אך
הממשלה כלל לא דנה בהם. היא לא דנה גם ב״תוכנית השלום״ של מפ״ם.
כי כל הממשלה מאוחדת מסביב לנוסחה :״ישראל לא תגלה את קלפיה אלא במשא־ומתן
ישיר עם ממשלות־ערב״ .כל החלטה אחרת היתד, מביאה לפירוק ממשלת־הליכוד־הלאומי —
דבר שכל השרים רוצים למנעו.

הדכר היחידי המסוגל להכיא לשינוי כלשהו כקו זה הוא לחץ מן
החוץ -כפי שככר הוכח.
הצעד הראשון בא עם התחלת מסעותיו של השגריר גונאר יארינג. נסתבר כי הנוסחה

^ ^ י 1י 1י8י> 1ייי!יייי 11י*י1ייי>י< 1ייי<^ 1י^><<1י*<ייייי 1י ^

כדי למנוע פעולה. מפגישה זו יצא בהרגשה, כי ישראל תנקוט רק פעולה קטנה ומוגבלת.

(לאחר מכן הואשם אשכול, בכמה חוגים, בכך שעקשנותו נבעה מן הרצון לנצל את
העדרו של משה דיין, שנפצע באותו יום, כוי לעלות בעצמו למוצב הפיקוד).
פעולת כראמה עוררה הדים שליליים ביותר בעולם, נוסף על חסרונותיה הצבאיים. אבא
אבן יצא לסיור במדינות מערב־אירופה, האוהדות המושבעות של ישראל — הולנד, בלגיה,
לוכסמבורג — וגם בבריטניה, מצא בכל מקום יחס שלילי ביותר לפעולה. הוא דיוזח על
כך לממשלה, בסיגנון של ״אמרתי לכם!״
פעולת כראמה העמידה את האמריקאים על הסכנה הצפוייה לחוסיין. הם החלו להפעיל
לחץ תקיף ביותר. ברור עתה כי ארצות־הברית תמנע בכל מחיר פעולה ישראלית העלולה
להפיל את המלך חוסיין.

יחד עם זה התפתח לחץ אמריקאי חזק למען
_ישראלי-ירדני.

הסדר־שלום נפרד

הדבר בא להציל את חוסיין, וגם להבהיר לעולם הערבי* כי אמריקה יכולה להביא להם
נסיגה ישראלית, בעוד שברית־המועצות אינה מסוגלת לכך.
(מאותה סיבה מנוי וגמור עם מצריים למנוע הסדר נפרד כזה, בכל מחיר. ואילו המלך
חוסיין אינו מסוגל, כנראה, לפעול בלי הסכמת מצריים).
מנוי וגמור עם אמריקה למנוע את הקמתה של מדינה פלסטינית, מתוך הנחה כי מדינה
כזאת לא תהיה פרו־אמריקאית.

משום כף אין אח תומר אחד ברעיון הפדרציה בממשלת ישראל
אח כי יש לו אוהדים חשובים כצמרת הבטחון והפקידות הממשלתית.
גזלזןץהאנזריגןאי ״ ה 2ןבוך

ל רקע זה התפתח הלחץ האמריקאי, שהביא לדיונים האחרונים בדרג הגבוה. האמרי־
> קאים דורשים מיחלוה ברורה מצד ישראל. הם מסתמכים על חמש הנקודות של ג׳ונ־סון,
בהן נאמר כי ההסדרי יושג ״במשא־ומתן ישיר או בדרכים אחרות״ .עתה מודגשות
״הדרכים האחרות״.
האמריקאים טוענים כי יש בידיהם התחייבות מפורשת של חוסיין לפתוח בשיחות עם
ישראל, באמצעות יארינג.
חוסיין נפגש עם. עבד־אל־נאצר, ולאחר מכן עם רוב שאר מנהיגי ערב, כדי לקבל הסכמתם
לכך. הוא הודיע לאמריקאים כי תנאי מוקדם להסכמה כזאת הוא שישראל תצהיר מראש
על נכונותה ״לבצע את החלטות מועצת הבטחון״.

האמריקאים תכעו מישראל הצהרה כזאת, ועל רקע זה נערכו הדיד
נים י בדרג הגבוה. הדיץ טרם הוכרע. למעשה, נדחה עד אחרי כיקוד
יארינג כישראל השבוע.
קרוב לוודאי שתתקבל החלטה שישראל תצהיר על נכונותה לבצע את החלטות מועצת־הבטחון,
במיסגרת הסכם ישיר עם ירדן.
היו שסברו כי הצהרה כזאת כבר תביא להתפוצצות מל״ל. אולם נסתבר שאין זה כך. גם
השר בגין יסכים להצהרה, בתנאי שייאמר לציבור כי ישראל כבר הסכימה ממילא להחלטת
מועצת־הבטחון, ועל כן אין ההצהרה מחדשת דבר.
באוזני הערבים תתפרש הצהרה זו כנכונות ישראל ״לפנות שטחים שנכבשו״ — כדברי
ההחלטה( .ממשלת־ישראל שמה את הדגש על פסוק אחר :״לגבולות בטוחים ומוסכמים.״)

אולם אם יסכימו הירדנים לשיחות, תצטרף ישראל להחליט מה יהיו
גבולות ויתורה -ואז צפוי פירוק הליכוד־הלאומי. השר בגין אינו
יבול להסכים לשום הסכמה לנסיגה, והשד יוסח ספיר יצטיח אליו.

״קדימה!״
הממשלתית אינה מספיקה. יארינג לחץ להבהרה, וממשלת־ישראל לא רצתה לד,ימצא במצב
בו יאשים אותה יארינג, בדו״ח הרשמי שלו, כגורם האחראי לכישלון שליחות־השלום שלו.
לכן תבע אבא אבן תזוזה מסויימת. אולם אחרי כמה ויכוחים, בעיקבות מעשיו ודבריו
של אבן, הוחלט כי להבא ינוסחו כל הצהרותיו של אבן, כולל דבריו בשיחות עם יארינג,
מראש על־ידי נציגי כל המפלגות המיוצגות במל״ל.
תחת לחצו של יארינג, ועל־פי הצעת אבן, חלו התזוזות הבאות:
• בשלב הראשון: הוצע סדר־יום לשיחות עם ממשלות־ערב.
• כשלב השני: ישראל הסכימה שסעיף הגבולות יהיה הראשון במשא־ומתן כזה,
אך בתנאי שלא יהיה הסעיף היחידי.
• כשלכ השלישי: ניתנה הסכמה לשיחות לא־לגמרי־ישירות.

שלכ שלישי זה כא כאשר השיג יארינג את הסכמת המצרים לשיחות
כלתי־ישירות. על כף קיבל יארינג את כדכת ארכע המעצמות.
ובכללו כרית־המועצות.
בלחץ אמריקאי נאלצה ישראל להסכים לכך. לפיכך סיכם אבן עם יארינג כי השיחות
יתקיימו,,״בנוסח רודוס״ — כלומר, שנציגי כל הצדדים יתכנסו במקום אחד, אך לא ייפגשו
פנים אל פנים, אלא כל אחד ייפגש עם המתוזך, עד להשגת ההסכם הסופי.
לניסוח זה לא קיבל אבן הסכמה מראש, ולכן נמתחה עליו ביקורת קשה. אולם למזלה
של הממשלה נסוג עבד־אל־נאצר מהסכמתו, בלחץ הפגנוודהסטודנטים במצריים. להצדקת
ביטול הסכמתו, ניצל את הצווים של שר־הפנים הישראלי לגבי השטחים המוחזקים.

גוליגן״
עמ־חז—ייאגזרי\2אי
לטג\ ^ס־יי א

ך* אותו שלב הגיעו ארצות־הברית ויארינג לידי המסקנה, כי אין תקווה להסדר׳עם
מצריים וסוריה, והחליטו להתרכז על הסדר ישראלי—ירדני בלבד.
האמריקאים הפעילו לחץ על הירדנים, ואלה הסכימו לפגישה סודית. אולם לפגישה זו הם
שלחו נציג זוטר, שביקש לדון בנושאים אחרים, אך לא בהפסקת פעולת החבלנים.
בינתיים הפכה פעולת החבלנים לגורם מרכזי במרחב, והיה ברור כי ישראל מתקדמת
לקראת פעולה צבאית גדולה בעבר־הירדן.

ג׳ונסון שלח שדר לאשכול, בו קבע כי קיומה של ירדן, תחת שלטון
חמלף חוסיין, הוא ״אינטרס לאומי עליון״ לארצות־־הברית -ביטוי
קיצוני בו משתמש הנשיא לעיתים רחוקות כלבד.
עוזר שר־החוץ האמריקאי, ניקולאס קאצנבאך היהודי, קרא אליו את השגריר יצחק רבין

הלחץ האמריקאי מופעל תוך איומים כתרים וחד־משמעיים. הרוב בממשלה יודע כי
ישראל אינה יכולה לעמוד בפני איומים אלה, מביתן שהיא תלוייה עתה כל־כולה באמריקה,
הן מבחינה כלכלית והן מבחינת אספקת נשק חיוני לבטחונה. בייחוד לאור האיום הסובייטי
הישיר על ישראל (ראה עמודים ,)9—8אשר כמה אישים, ובראשם משה דיין, מתייחסים
אליו ברצינות רבה.
אך תמורת כניעה אפשרית לאיום אמריקאי, תדרוש ממשלת־ישראל ערובה אמריקאית
ממשית לקיום הסדר אשר יושג עם חוסיין — גם אם ירדן תתחרט עליו לאחר מכן.

רוב השרים מקווים כגלוי פי חוסיין בכלל לא יהיה מסוגל לעשות
הסבם כלשהו, בגלל לחצם של המצרים ושל ״אל־פתח״.
אם חוסיין יאמת תקודד, זו, לא תצטרך ישראל להיכנע ללחץ אמריקאי. היא תוכל להמשיך
להחזיק בכל השטחים הכבושים, וגם שלמות מל״ל לא תיפגע. לכן אין להניח כי הממשלה
תתפרק לפני שיתחיל משא־ומתן ממשי.
אולם השבוע נראה היה כי התקוזת אינן מתממשות לפי רצונה של ממשלת־ישראל. ב־ידיעות
בלתי־מאושרות נרמז, כאילו מוכנה ירדן לשיחות סודיות ובלתי־ישירות עם ישראל
בג׳נבה — כתוצאה מהלחץ האמריקאי המופעל עליה•
ישראל הודיעה כבר כי לא תהיה מוכנה לשיחות חשאיות כאלה.

אשבול גזוכן לפירת\ גזמעזטזלת
*חד עם זאת נקם לוי אשכול בצעדים ראשונים כדי להבסיח את יציבות השלטון, גם
י אם תתפרק מל״ל.

למעשה ככר ברור כי במיקרהי הגרוע כיותר יעזבו רק השרים בגין
ויוסף ספיר -בלומר שגח״ל תפרהב מן הממשלה.
מכיוון שמשה דיין יישאר בממשלה, אין חשש כי פרישת גח״ל תגרע בהרבה מפופולריות
הממשלה. בעיני״רוב היסודות״הקיצוניים במדינה, דיין מסמל כיום את הבטחון יותר מגח״ל.
למעשה יודעים גם אשכול וגם בגין כי במיקרה של פתיחת משא־ומתן עם ירדן, תוך
נכונות לנסיגה לשטחים, יהיה בגין חייב לפרוש, למרות ששני האישים אינם רוצים בכך.
הדבר לא יפגע ביציבות הממשלה, שתוסיף לשלוט על רוב בכנסת ( 84 מתוך 20נ ח״כים).

כל חברי הממשלה מאוחדים בהחלטה כי ישראל לא תיסוג מרצועת־עזה,
מירושלים ומרמת־הגולן, וכן שתוסיף להחזיק כחוף ים־סוף עד
שארם אל־שייף, כדרישת דיין.
לפיכך אין בממשלה ויכוח אמיתי בין ״ניצים״ ו״יונים״ ,אלא רק בין ״ניצים״ קיצוניים
ו״ניצים״ מתונים. אין בממשלה שום ייצוג ממשי ל״יונים״ ,הדוגלים בתוכנית־שלום ממשית.
(המשך בעמוד ) 18

(מוכנים להכריז על נכונות מסיגה חלקית תמורת שלום רשמי)

עומד בראש היונים,
מלכד סביבו
גוש שרים, מול הגוש
המתייצב מאחרי
אשכול. מוגדר
על-ידי תומכיו
כ״איש הפשרה הריאליסטית״
,מנסה
לעשות את
מירב המאמצים כדי
שישראל לא תוא שם
בהכשלת שליחותו
של יארינג.
מצביע
על הנזקים
המדיניים הנגרמים
לישראל בשל
פעולות בלתי-
חושבות, צופה עתיד
שחור למצבה
של ישראל א מל א
תגלה גמישות.

יונה עקבית, בניגוד
לשני חבריו למפלגה
בממשלה.
תומך נלהב בגישתו
של אבא אבן,

שפירא, שעם
התנגדותו לפתיחת
מלחמת ששת הימים,
פעל לצירוף
הניצים דיין ובגין
לממשלה, נכון לויתורים
מרחיקי־לכת
בשאלת השטחים,
תמורת הסכמי
שלום.

הניצים

תוכניתו להשגת שלום
תמורת ויתורים,
שעיקרה: החזרת
שטחים תון
פיתרון בעיית הפליטים
בשטחים המוחזרים.

כפי
שתמך בו ערב
המלחמה. תובע כתנאי
לנסיגה לא
רק חוזה־שלום, אלא
גם החלפת שגרירים.

(מתנגדים
לכר הודעה ער נכונות רנשוה דנני משא־ומחן רשמי)

אשכול

דיין

אינו מגלה זכר להיסוסים
הגדולים
שהשתלטו עליו ערב
המלחמה. אחד
הניצים התקיפים
ביותר. נראה כאילו
משתדל להיראות
תקיף אף מדיין
או מבגין. רואה
בירדן גבול־ה־בטחון
של ישראל.

לא השתתף בדיוני
הממשלה האחרונים
בגלל ריתוקו
למיטתו. עמדתו הסופית
אינה ברורה,
אך מניחים
שהוא מצדד
בהחזרת הגדה
לירדן, תוך הפיכתה
לאזור מפורז
לגבי הצבא הירדני.
הוא סבור כי
הזמן פועל לרעת
ישראל ולאחרונה
מגלה חששות כי
הרוסים עלולים להתערב
בפועל ב־מיקרה
של התנגשות
צבאית.

התנגד למלחמה בשלהי
יוני האח רון,
אן כיום אינו
מבהיר את עמדתו.
נע בין שפירא
לבורג, אן

התגלה כנץ תקיף
עוד לפני מלחמת״
יוני. נשאר עקבי
מאז, מצדד בסיפוח
שטחים ומתנגד
חריף לאבן.

מנסה לשכנע
לפשרות,
לשם גישור
בין עמדות הניצים
והיונים.

אחד הפסימיסטים
שבין שרי הממשלה
בקשר לעתידה
המדיני של ישראל.
תימ ד ודוחף
את אבן. צופה התערבות
סובייטית במרחב.

דוגל
אף הוא בקו
הפשרה הריאליסטית,
אם כי אינו
מרבה להשתתף בדיונים
על גורל ה שטחים
המוחזקים.
למרות היותו שר-
החמוד, טוען נגד
הגישה הריגשית של
הדוגלים בזיקה ההיסטורית
של ה עם
היהודי לאתרים
שונים בשטחים
המוחזקים. אמר
בשיחה פרטית:
״זה שאנשי שכם
אנסו את דינה בעירם,
עדיין אינו
יוצר קשר בין עם
ישראל לשכם.״

המנהיג השני, אח רי
אבן, התומן בתוקף
בקו הפשרה
הריאליסטית, וה איש
החזק בממשלה
מול אשכול.
מתנגד תקיף ל־תובעי
הסיפוח. בויכוח
של ערב המלחמה
לא נקט
אמנם עמדה, אן
הצהיר שאם יוח לט
על פתיחת המלחמה
— לא יתנגד.
ניצב כיום בראש
מחנה היונים.

הולך לפי קו מפלגתו,
שלא תמיד
ברור מהו, אם כי
בדרך־כלל הוא נחשב
בין היונים.
דבקותו ב״תוכנית־השלום״
של מפ״ם
גרמה לחילופי־דב-
רים חריפים ועוקצניים
עם חבריו
לקואליציה. גם לפני
המלחמה היה
בין היונים.

השר השני של מ-
פ״ם, הולד גם הוא
לפי קו מפלגתו,
המתנגד אמנם לסיפוח
והמציע הח זרת
שטחים מסו-
יימים לחוסיין, אך
דורש אי־ויתור על
שטחים מסויימים
בסיני, רצועת־עזה
וברמת־הגולן. תמך
בעמדת אבן

מקבל, בדרך כלל,
את עמדת אבן, והיה
מראשי הלולנחצים
קוט
יוזמה מדינית
כדי לשבור את
הקיפאון במגעים
היקיפים עם אר-
צות־ערב.
בגין התקיף בין הני-
צים. מתנגד לכל
הצעת נסיגה ול־ויתורים
כלשהם ל-
יארינג. נחשב לראש
דורשי ארץ־
ישראל השלמה
.דורש סיפוח
מיידי של כל
השטחים המוחזקים,
תון הכרזה
על תקופת ביניים
של חמש שנים,
לפני שיהפכו את
תושבי השטחים לאזרחים
ישראליים.
מקיים שיחות־שיכ-
נוע רבות עם שרים
ומנהיגים.

י. ספיר

אלון

חברו של בגין ל-
גח״ל. יותר ריאליסט
ממנו, אך ניצב
מאחוריו. הו דיע
לראש הממשלה,

פעיל
מאוד במחנה
הניצים, מתוך
רצון להתבלט בשאלות
בטחון כ־בעלאוטוריטה.מתנגד

לתוכנית דיין
ואף

,שאם יפרוש
מהממשלה, בגין ייאלץ אף הוא
לפרוש.

המס חן ם
כרמל העקבי ביותר בין
כל שרי הממשלה
שאין להכריז או
להחליט דבר כל
עוד לא יישבו ה ערבים
לשולחן הדיונים.

גלילי

מובהק, הטוען
שבמצב הנוכחי אין
לישראל כל עניין
בשלום, העלול לגרום
לה רק נזק.
תומן בסיפוח.
בורג לפני המלחמה נח שב
ליונה. אולם
בעוד שחברו למפלגה,
חיים משה
שפירא, מתייצב לצד
אבא אבן, הולך
בורג אחרי אשכול
ודיין.

את תוכניתו, לפיה
תספח ישראל
לעצמה את ביקעת
הירדן ותיישב אותה
ביישובים צבאיים
ואזרחיים. הגדה
עצמה תוכרז
כקהילה נפרדת, תחת
שלטון חוסיין,
פתוחה לישראלים.

ע ל הסעיפים

התייצב לצד
אשבול נגד אבן.

(לא קנעו עמדה ס:בית
בין עמדות אשכול ואבן)

בעל גישה מתונה,
מנסה לשמור על
מעמד מיוחד בין
שני המחנות. אינו
נוקט עמ 1ה ברורה,
אד עשוי להתייצב לצידו של
אבא אבן.

אינו מביע כלל את
דעתו בנושאים המדיניים.
פתוח להשפעות
משני האגפים.

מסרב
להיכלל במחנה
זה או אחר.
שותק
.אנשי אבן
טוענים כי
יטה לצידם, בעיקר
בגלל השפעתו
של פינחס ספיר.

מקיבוץ גבעת-ח״ם לעירום בנינות -בסרט ישראלי חדש

עיויזו הלוה טח

ץ הו שם שמעכשיו צריכים לזכור אותו:
( עירית שילה.
עד לפני שבוע היא היתר, צעירה אלמונית,
שניסתה לפלס לה דרך אל עולם התיאטרון
הישראלי. אבל בעוד חודשים אחדים היא
עשוייה להיות כוכבת־הקולנוע המדוברת ביותר
בישראל. כי אם ראה הקולנוע הישראלי
אולי שחקניות טובות יותר מאשר עירית
חסרת־הניסיון — הוא לא ראי, עדיין
שחקניות עירומות יותר.
וכשם שהיה זה הקיבוץ שסיפק לישראל
את תירצה ארבל, דוגמנית־העירום המצולמת
ביותר שלה, סיפקה ההתיישבות העובדת
גם את כוכבת־העירום הבולטת.
עירית — ציירת־תפאורות צעירה, שבדרך
מיקרה הוצע לה תפקיד ראשון בתיאטרון,
בהצגת הקמצן באהל — היא ילי

ובוגרת אחד ממעוזי התנועה הקיבוצית
בישראל. רק לפני שלוש שנים עזבה את
המשק שלה, גבעת־חיים, שם ממשיך אביה
לנהל את מיפעל־השימורים הגדול נת.
בעצם הימים האלה מתחולל תהליך הפיכתה
של עירית לכוכבת. למעשה, הוטל
על כתפיה תפקיד ששחקניות ותיקות ומנוסות
היו מתקשות לגלמו. כי עירית
אינה מופיעה רק בסצינות־עירום חטופות
ברקע — אלא ממלאת את התפקיד הנשי
הראשי, בסרטו של יעקב המאירי, להם במים,
המוסרט עתה על חוף הכינרת.

•סרט עצמו הוא מעין אגדה פיוטית
( \ ומלו־דרמאטית על ילד עזוב שאמו הפקירה
אותו, ליד קבר המשוררת רחל, ליד

המושבה כינרת. דייג זקן אוסף אותו, מעניק
לו את השם ירדן ומחנך אותו להמשיך
בדרכו, ולהיות דייג. ירדן (זאב רווח) ,קשור
לכינרת עד שהוא פוגש בענת (עירית) ,המביאה
אותו בסוד המין והאהבה.
סצינות־האהבה הלוהטות בין השניים עשויות
לפי מיטב המסורת הריאליסטית ה־סקנדינאבית,
ומתחוללות על פני אתרים ציוריים
ונופים מרהיבים. הבמאי, יעקב המאי־רי,
יליד וחניך המושבה יבניאל, גדל בעצמו
לחופי הכינרת.

ך• איזה שהוא מקום בסרט חייבת עירית
במערומיה להזדהות, לפחות ייגבי גיבור
הסרט, עם הכינרת, עם יופיה ומשמעותה
בעיני האוהבים את מימיה.
לעירית, שזו לה הופעתה הראשונה בפני

עירומה נמו הכינות?5

(למעלה) .במרכזו של הסרט — הקונפליקט המתחו

המצלמות, לא היו מעצורים של בושה. תוך
זמן קצר הזדהתה עם תפקידה.
לעומתה, היו לזאב רודח מעצורים.
בניגוד לעירית, זאב הוא אדם נשוי: אש־

ן דנודים בושת

זאב רווח ועירית שילה, בסצינה

אירופית מתוך הסרט להט במים.

1רווח מגלם את דמותו של דייג צע׳ ר ותמים, המגלה את האהבה ואת

המין אצל בתו של ארכיאולוג ידוע, המבלה חופשה על גדות־הכינרת.
הוא מביא אותה לביתו, ושם משמשות להם רשתות־הדייגים
כמצנרהאהבה. הסרט כולו שרוי באווירה אגדתית של שירי רחל.

תו ה עליו נערה
אוי

אלילה ושגה ענת

הדייג ירדן (זאב רווח) והתל־אביביח ענת (עירית
שילה) ,שאביה רצה תמיד לכנותה כינרת, נמש כים
זה לזו, בסצינה סימלית, בה רצה הבמאי לבטא את הקשר בין נהר־הירדן לים־הכינרת.

סעוה ושגה יוון

ירדן, גיבור הסרט, נסחף בתשוקתו המינית לענת,
תשוקה המבוטאת בסידרה ארוכה של סצינות אירו־מיות,
שכמותן טרם צולמו עז כה (ראה תמונות) .אולם ירדן אינו מוצא מרגוע לנפשו.

טילה, כוכבת סרטו של
מאירי, בביקיני ובלעדיו
בנפשו של דייג צעיר,

החצוי בין אהבתו לכינרת לבין תשוקתו לאשהד להט במים מצולם, רובו
ככולו, על גדות־הכינרת ובמימיה, כשהשחקנים והצוות מבלים את רוב זמנם
במים, כמו בתמונה למטה: צלם־הסרם, יחיאל נאמן, מצלם את עירית וזאב.

שחקנית התיאטרון זווית, שולמית ירון — דבר המקשה
דות טבעי בסצינות האהבה הריאליסטיות, לצידה של
יה ומושכת כמו עירית.
לאגם הכינרת יש השפעה כימעט מהפנטת ומדבירה,

ולא רק באגדות. לכן מאושר יעקב המאירי
לאחר סיום הסרטת טצינות־האהבה .״לא
יאומן,״ אמר, אבל הם מתנהגים כמו זוג
אנשים, שממש אוהבים האחד את השניה.״

בסוף פיצוץ י

גופה. של. ענת, המשמש מוטיב מרכזי בסרט, אינו מונע בעד
ירדן לנטוש את אהובתו בין רשתות־הדייגים, לנסות לפוצץ
את המוביל־הארצי המאיים להרוס את הכינרת־אהבתו, דבר שגורם לבסוף למותו בין גליה.

הלחץ האמריקאי החחיד

(המשך מעמוד ) 14

לעומת זאת, הודיעו האמריקאים לחוסיין כי אל לו לקודת לגבולות ד,־ 5ביוני, וכי עליו
להיות מוכן לתיקוני גבול בגדה.

הלזזץ האגזרי\2אי ״הגדול״
ך* ל החשבונות האלה

לוקים במישגה אחד, האופייני למל״ל ולכל צמרת ישראל:

הם. מבוססים על העבר.

בינתיים חלים התפתחויות במהירות מסחררת, וחברי הממשלה עדיין
לא עמדו על מלוא משמעותם לגבי ישראל.
ההתפתחויות העיקריות:
י • החלטת ג׳ונסון, שלא להיות מועמד לנשיאות, משחררת אותו מכל לחץ של הבוחרים
היהודיים. עד לפרישתו מן התפקיד, בינואר , 1969 יוכל ג׳ונסון לבצע כל מדיניות אנטי־ישראלית
שיחפוץ.
#מנוי וגמור עם ג׳ונסון להיכנס להיסטוריה כאיש שחיסל את מלחמת וייאט־נאם,
ושד,חזיר את עטרת הברית האמריקאית—סובייטית ליושנה, כמו בימי קנדי.
#לא תיתכן ברית אמריקאית—סובייטית ללא הסדר במרחב שיהיה מקובל גם על
הרוסים (כלומר: גם על המצרים).

• תמורת השפעת מוסקבה על האנוי לטובת שלום בח־ייאט־נאם, שיציל את היוקרה
האמריקאית, תוכל מוסקבה לתבוע מוושינגטון תנאי־שלום במרחב שיתאמו את האינטרסים
הסובייטיים—ערביים — על חשבון ישראל.
• שום צד לא יוכל להתעלם מקיום אל־פתח, המדרבן את שאר הגורמים הערביים
ואת מוסקבה.
• מוסקבה עצמה מגבירה את נוכחותה הצבאית במרחב, מוכנה עתה להתערבות ימית,
אווירית וגם יבשתית, באמצעות חיל־נחיתה המוצב על אוניותיה — כאיום ישיר על ישראל,
וכלחץ על אמריקה, כדי שזו תגביר את לחצה על ישראל.

לעומת הלחץ ה״קטן״ הנוכחי, עלול, איפוא, להיווצר תוך שבועות
מעטים לחץ אמריקאי בבד לאין־שיעור יותר.
ממשלת ישראל, התלויה באמריקה, לא תוכל להתנגד ללחץ זה. היא תוכל רק לנסות
לדחות את ההכרעה, תוך ניצול הנוקשות הערבית, עד אחרי הסתלקות ג׳ונסון, מתוך תקווה
כי הנשיא הבא יצטרך להתחשב יותר בעמדת ישראל.

הצורה היחידה שכה תובל ישראל למנוע לחץ אמריקאי-סוכייטי
משולב בזה, היא להגיע כעצמה להידברות ישירה עם העולם הערכי
על־יידי הידברות עם העם הפלסטיני. אולם דווקא לפיתרץ זה אין אך תומך גלוי אחד בממשלת ישראל, למרות שהשר משה דיין השמיע
לא פעם רמזים בכיוון זה.

לכל טעם
לכל תקציב
לכל הזדמנות

בונבוניירת

מו שכת ב צור ת ה הנאה

המתנהשתכ בו שאת לי ב ה של? כלאשה

במדינה
(המשן מעמוד )10
וכן רשות לעיין במיסמכים רשמיים הקשורים
בפרשה.
אחר־כך התפטר הראל מתפקידו, תוך
הטחת האשמות קשות בפני אשכול.
איסור פירסום. הרמז הראשון, שחל
עוד שינוי, ניתן לו כאשר ביקש לראות
מיסמכים נוטפים, ולראיין בעלי־תפקידים
הקשורים בפרשת אייכמן. הוא נתקל בסחבת
— ולבסוף בסירוב מוחלט לבקשתו.
הוא ויתר על החומר הנוסף, סיים את
ספרו, והגישו לאישור הצנזורה. אולם מכיוון
שספר מסוג״ זה מחייב שיקול מיוחד —
התארך הטיפול, עד שהממשלה תוכל לחוות
את דעתה. אחרי שהות ארוכה, ניתן להראל
אישור — שנראה לו סופי — ואז העביר
את העתקי כתב־היד למו״לים השונים.
האישור לא היה סופי: אחד השרים עירער

רומיאו ויוליה מתח תני ם
עדנה גורן ( )26 חשבה שזה לא יקרה לה כבר לעולם. בגיל צעיר היא היתה
נשואה לנגר תימני, ממנו יש לה ילד בן ,7התגרשה ממנו, והבירה את מוריס
קלוצמן, בנו של בעל בית־החרושת לסכיני״גילוח ״אוקבה״.
הם התאהבו זה בזו, החליטו להתחתן, ואז התברר שהאבא מסרב לתת הסכמתו
לנשואין הללו, כיוון שעדנה היתה תימניה, ובנו לא .״על גופתי המתה,״ הוא אמר
להם. אמר, ולא ידע מה אמר.
במשך שנים הם נפגשו זה עם זו בחשאי, בלי ידיעת האב, וקיוו יחד שיבוא יום
והוא ישנה את החלטתו.
לא מזמן נפטר האב, והבן הפך ליורש היחיד של בית־החרושת, ואחראי בלעדי
להחלטותיו הפרטיות. לאחר שנסתיימו ימי״האבל ועבר זמן, החליט זוג״הנאהבים
להינשא.
בשבוע שעבר הם נרשמו לנשואין והחתונה תתקיים בטקס חגיגי. אבל על ירח״
הדבש הם בנראה יוותרו, משום שהם בבר ערבו אותו לפני החתונה, על־פני בל
יבשת אירופה.
טית

חתונה
מר 3דת

בעוד שנה: נכד מאומץ

עליו. בא דיון מחודש, בפורום ממשלתי
מלא, ואז התקבלה החלטה חדשה: לאסור
את הפירסום.
הממשלה עשתה זאת, כשבידה קלף חזק:
סעיף 27 לחוק לתיקון דיני־עונשין, ביטחון•
המזינה, שהועבר לפני שנה בדיוק בכנסת.
סעיף זה מחייב כל פקיד־ציבור לשתוק
לגבי כל דבר שנודע לו בעיקבות עבודתו.

הליידי שמעונה ריזרורט הגיעה ארצה,
לדירה המלכותית של מלון שרתון. היא
מרגישה מצויין, טנק יו. היא רק לא יודעת
מה לעשות עם נני, המטפלת של *ואנה
לי דחוורט, בתה הקטנה, בת ארבעח
החודשים, כי ננה בשום אופן לא רוצה
ללבוש את התלבושת הרשמית של המטפלות
בלונדון. כמה שהיא לא ציוותה
עליה ולא התחננה בפניה. גואנה בשום אופן
לא רוצה.
אז היא פנתה לבעלה ואמרה לו פליז
דארלינג, תגיד לה שהיא לא יכולה לעבוד
ככה, איזו צורה יש לזה. מה יגידו האנשים.
אבל המיליונר הצעיר ענה לה שזה
לא מעניין אותו .״נתתי לך מטפלת, את
השאר תסדרי בעצמך.״ והיא פשוט לא יודעת
מה לעשות, ונוסף לזה עכשיו רוצה
נני להשתזף. לא איכפת לה, לגברת רוז־וורט,
להיפך, היא תהיה גאה מאוד להציג

ד ר כי אדם
אין ליישב את
אוד־יהודה
אליהו סעדון; ״האיש הנורא מאבן־יהודה,״
היה עייף. הוא מיהר הביתה, לכן לא עצר
לשני הטרמפיסטים. רק כעבור 300 מטר
נכמרו רחמיו, והוא אותת להם לרוץ.
היו אלה שני מתנדבים מחו״ל, שביקשו
להגיע לנמל־התעופה לוד .״אין לנו עוד
מה לעשות בארץ,״ הכריזו ,״אנחנו רוצים
לראות את היציאה מהמדינה.״
הם הציגו את עצמם: תמר 19 אמריקאית;
ודדרק ( )23 מהולנד .״הסוכנות שיכנה
אותנו במעון למתנדבים, אבל דורשת 70
לירות לחודש. אין לנו 70 לירות,״ נאנחו.
סעדון ראה לפניו אתגר ציוני. הוא רק
רצה לדעת אם הם יהודים .״לא איכפת לי
אם אתם לא יהודים,״ הסביר ,״אבל אם
אתם יהודים — אעזור לכם להתחתן ולהסתדר.״

האנשים החשובים. היד, לו תנאי
נוסף: שהשניים יסכימו להתיישב באור־יהודה.
במקום לנסוע ללוד, נסעו לעיירה,
של סעדון, תרו בה, והודיעו שהמקום מוצא
חן בעיניהם. מייד הודיע סעדון שהוא
מאמץ אותם כבניו, הכניסם לגור יחד עם
ארבעת ילדיו, בדירתו המרווחת, וניגש
לסדר את העניינים.
הוא השיג עבורם מהסוכנות שני חדרים,
מצא עבודה לבחור, כצורף, אחר-כך הכניס
סעדון את הבחורה לאולפן והבטיח לה
מקום־עבודה כמורה לאנגלית באור־יהודה
לאחר שתסיים את לימודיה. ביום רביעי שעבר
נערכה החתונה — באור־יהודה, כמובן.
כל עוד ימשיכו השניים לגור באור־יהודה,
לא יהיה להם מה לדאוג. כימעט כל האנשים
החשובים של העיירה היד בחתונתם. הכתובה
הופקדה לשמירה בידי מנהל סניף בנק
זיסקונט, ואחד העדים היה מפקד תחנת־המשטרה
במקום. ואם נעדר מישהו מהנכב־דים,
הוא בוודאי יהיה נוכח בחגיגיה שסעדון
הבטיח לערוך בעוד שנה״ כאשר בניו המאומצים
יגישו לו נכד מאומץ.

היפהפיה

גראהאם.

להקת בת שבע מתחתנת. בנעוריה ובזקניו
.:ובת ־ שכע דה־רוטשילד, שהיא
מומחית לעניין, חונכת את כל אחת מה״
חתונות הללו בכבוד גדול ובעם רב.
אחרי הרקדן דני בינשטוק, שהתחתן
עם השחקנית ז׳רמן אוניקוכסקי, נערכה
חתונתו של משהאפיתי עם הרקדנית
אביבה פז. בת־שבע הביאה להם מתנה
מחנות־התכשיטים בת״שבע, השייכת לה גם,
ועכשיו אחרון־אחרון חביב מתחתן אהוד
בן־דוד עם היינדה הודם, הסוליס־

סעדון והבנים המאומצים

העולם הזה 1598

ויוהבת

הרקדנית

מדתה

ו.חע1ים

השבוע הגיע ג׳וקי ארקין ארצה עם
בנו, וסיפר לנו על גירושיו שנערכו לפני
שלושת חודשים, הנא ערן את מסיבת־הגירושין
עם ידידתו ג׳ורי בריסטו.
קרה, במיקרה או, שלא במיקרה, שבערן
באותו זמן בג התגרש ג׳וקי מאשתו היפה,
התגרשה ג׳ולי ׳נדבעלה העשיר, בעל בית•
החרושת לצמיגים, ושניהם ערכו לכבוד זח
מסיבה במלון העשיר סנט ריגם.
המסיבה חיתה מלאת חוויות. גאולה

היא בת שלושים וחמש, ואמא לשתי
בנות. מה שלא מפריע לה להיראות נפלא.
ארבע שנים היא כבר חיה עם אהוד,
ועכשיר, לאחר פסח, הס החליטו להתחתן.
בחתונה תשתתף כל הלהקה. והאמא הרוחנית
שלה בת־שבע, ותהיה בה הרבה
שמחה והרבה ריקודים.
הנאחבות וחגטיסות
בהתחלה האשימה יהודית פרי את
מיקי בן״קיקי שהסיתה אותה ללסביות,
הרסה את נשואיה, לימדה אותה לשתות
ולהתהולל, גזלה ממנה את החברות שלה,
השמיצה אותה בפומבי, וכן הלאה וכן
הלאה.
אחר־כך הגיעה מיקי בן־קיקי ארצה והאשימה
את יהודית פרי בהאשמות הפוכות
לגמרי: שזרקה אותה לזרועות החטא, הרסה
את נשואיה, לימדה אותה כל מיני דברים,
השמיצה אותה בפומבי, וכן הלאה וכן
הלאה.
עכשיו הן מכינות חומר נוסף לסידרת־השמצות
חדשה. הן חיות יחדיו בדירתו
של גדליהו שיכא, ליד השדרה החמישית
המפוארת בניו־יורק, דירה שנשכיה על־ידי
מיקי. הן מבלות ניפלא, ומארחות
בביתן ישראליות שנקלעו לניו־יורק ואין
להן בית וחברה.
דארלינג?״ וליד שרתון יש דבורים, היא
לא יודעת מה יהיה אם הדבורים תע־קוצנה
אותה, היא חושבת שהמלון צריך
לעשות משהו ,״אולי תדבר איתם, דארלינגז״י
החברות הישראליות שלה, השואפות ל־

ג׳וקי והבן הגאון
גיל הגיעה, גילתה שסתם אשה פשוטה
שמלה כמו שלה והסתלקה. לא לובשת הועילו הפצרות ובקשות, ואפילר העובדה
הציעה לה ושמלה אחרת.
שג׳ולי
ארקין התוודה בפני האורחים ש ג׳וקי
חמש
שנות נשואין מספיקות לו .״קיבלתי
בנשואי! הללו את תעודת־הבגרות שלי,״ הוא
מכריז.
ג׳וקי עצר נשים צעירות, נשען על כתפיהן
והסביר •להן :״כל העניינים המשפחתיים
הפריעו לי י בקאדיירה שלי, ועכשיו
אני מתכונן להקדיש את עצמי לקאריירה
בנימוס רב,
הנשים הקשיבו לו
ולבן.״
והוא החליף אותן מדי פעם כדי לאפשר
לעצמו לחזור בחופשיות על אותן הברקות
שוב ושוב :״זי,ילד שלי גאון. הוא יודע
להבדיל בין בונן, בטהובן ומוצארט. קיבלתי
את תעודת־הבגרות שלי בנשואי! הללו.
עכשיו אני מבוגר״.
בארבע בבוקר נסתיימה המסיבה והאנשים
איחלו לזוג הגרו^ו עוד. ועוד מסיבות כאלה.

בן לו
היה לה
שמעונה והדארלינג

בלונדון מטפלת שזופה. רק שבינתיים היא
עצמה צריכה לשמור על הילדה, וזה כמובן
מפריע.
היא סובלת מאוד .״באקאפולקו מזג־אוויר
דומה, לא, דארלינג?״ היא שואלת את בעלה,
ובסן־טרופה הים קצת יותר שקט, לא,

לכת בדרכה, מעריצות אותה. הן באוון
יום־יום, בהמוניהן, לבריכת שרתון, כדי
לשמוע ממנה חדשות אחרונות על עולם
העושר והאצולה, על המטפלת והסינור
שלה, על הגנן שחלה, על מזג־האוויר בא־קאפולקו
וכך.

מה שלא עושן; האהגה, עושה הטבע.
גליה איקין התבוננה לעזוב את בעלה
ולהישאר עם הבת. היא התרגלה
לחיות בלעדיו עוד בארץ, בחברת ינוק
א. בשהיא חזרה צרפתה, היא התאהבה
בצרפתי, והאהבה הזאת הביאה
אותה ואת בעלה להחלטת״גירושין.
הבל אורגן וסודר. ,ואז, לפתע, התברר
שהיא: באריון. מבעלה. העובדה
הזאת החזירה אותה לחיק הבעל, ועכשיו
היא חיה איתו כאשתו האהובה
והאוהבת, ובאם לבנו בן שלושת
החודשים.־ זז

כולם שגאו אות• -בתי בגדה בי -רציתי להרוג את עצמי -כל
ך* לת-הבית נקרעה לרווחה בשעה
9.45 1בערב. היא ניפתחה כרבע שעה
קודם לכן, לכבודו של אליהו הנביא 31 .
המסובים, שנתכנסו ביום השישי האחרון
לליל־הסדר, היו עסוקים אותה שעד, באכילת
המרור, אחרי שמזגו את היין לתוך כוס
הכסף הגדולה.
ואז, במחי־יד אחת, ניפתחה הדלת.
אך הלהבה שנגלתה לעיניהם לא פרצה ממר־כבת־האש
של אליהו. היא זינקה אל־על
מתוך פח־הבנזין הגדול אשר בידי פינחס
כהן, זינקה וחרכה עד לבלי הכר את פניו
המעוותים ומלאי־השינאה של האיש עם הפח.
פינחס
הטיל את הפח ארצה, בין
המסובים — והאש המשתוללת ליבבה את
השולחן עמוס־המטעמים, את הקירות הצבועים
בפלאסטיק — ו־ 25 מיושבי־הסדר,
בני משפחות זלטה, מיזרחי, עג׳מי, דגון
ורבינוביץ.

סיפרה לבתם ״העולם הזה״ שוו
שנה זלטה 20 כשידיה שרופות
והיא מתפתלת בכאבים, כמחלקה
החירוגית־פלאסטית של בית־החולים
״רמכ״ם״:
״היינו שרים וקוראים את ההגדה. פית־אום
ראינו שהאש מתלקחת. הכל נשרף:
השולחן, הכיסאות, הריצפה, הבגדים שלנו.
הבנזין הבוער ניתז עלי, וזה כאב נורא.

אל שורחן הסדר

הסבו 31 איש, בני חמש
משפחות. בניגוד לכל הש נים,
לא הוזמן הפעם פינחס כהן לסעוד טם המשפחה. מן השולחן,

שאליו הסבו האורחים,
כיוון שמכת־האש היתה
את הריהוט העשוי עץ.

התורן: הנהג־התורן היחידי יצא
להביא חולה. באמבולאנסים האחרים רשאים
לנהוג אך ורק אנשים בעלי רישיון־נהיגה
מיוחד — רישיון לנהוג ברכב־הצלה.
משום כך, הועברו כל השרופים, נאבקים
במכאובי־מוות, ברכב פרטי. בית־החולים
הועמד במצב הכן; אחיות ורופאים זרמו
אל המחלקה. היבבות וצחנת הבשר השרוף
פילחו את אוויר־הלילה השקט.

י די

11 לד מפוייח. הכלים לא התבקעו,
בנזין כבה בטרם שהצליח להצית
ר החי נכחד בגל החום הנורא.

גיבורת היום
ך• יחידה ששמרה על שלוות־רוחה, שלא
ן | נאנקה על־אף שניסזתה כדי 70 אחוזים,
היתד, גוזל כהן־זלטה. כשנשאלה על־ידי
אחות אם לא כואב לה, השיבה בפשטות:
״כל העניין לא נעים לי. האיש ששרף אותנו
היד — ,אבי.
״אני מודה לאלוהים״ ,הוסיפה גוזל,
״שזה קרה ככה, ולא יותר מוקדם. עשר
דקות לפני שהוא בא עם האש, הורדתי את
התינוק שלי בן השנה — לגיס שלי בקומת-
הקרקע.״
אך גיבורת־היום היתד, ללא ספק ענת
מיזרחי, בת השש, על־אף הכוויות הקשות
שכיסו את ידיה, השתלטה הילדונת בשלווה
על המצב, הסבירה לאחות :״אמא שלי
רוצה קצת מים, אולי תיתני לה? לאילנה
כואב. צריך לעשות לה זריקה! תראי,
אחות, הסדין שלי מלוכלך. תחליפי אותו —
ואחר־כך תלכי להביא מים בשביל האמא
שלי.״

וידוייו של השוד?,

11 1 0 *1 1 1 1 1 7 1נשקפת בת משפחת מזרחי. היא ניצלה בכוויות קלות יח־
/י י | 1 #סית, אך הצלקות יסתמנו על פניה לנצח. היא כימעט
1 1 1 ^ 11
ולא הכירה פנים־אל־פנים את פינחס כהן, האיש שזרק את פח הבנזין הבוער על המשפחה.

0 1 1 1 1 1 1 1 1שושנה זלטה ()20
1 1 1 1 . 1 1 1 /1 1ונדאציה מזרחי ()20
בגילם. להבחין אפשרות כל אין

השימלה שלי בערה, וכל מה שהיד, בראש
שלי באותו רגע היה לקרוע את השימלד,
ולקפוץ החוצה.
צעקתי, ,הצילו! הצילו!׳ אבל אף !חד
לא בא. גיסתי, גוזל זלטה, שכל הגוף שלה
בער, קפצה מן החלון של הקומה השנייה
למטה. מאיר רבינוביץ, השוטר, קפץ מן
החלון של המיסבח.
אחר־כך באו השכנים, האחים מיזרחי
׳מהבית ממול, והצילו אותנו. הם לקחר
אותנו, בטנדר, לרמב״ס. היינו שם חמישה.
גם פינחס כהן, זד, ששרף אותנו. כל
הדרך הוא אמר, :תהרגו אותי! אני רוצה
למות! תהרגו אותי!׳.״

תחנת מגן דויד אדום — ובה שישה
אמבולנסים הנמצאים בכוננות מתמדת —
מצוייר, פחות מ־ 200 מטר מבית האסון
שברחוב עקרון . 17 אך למרות הצילצולים
הטלפוניים הדחופים, לא הופיע אף אמבולנס
אחד להוביל את הניפגעים, שהיו זקוקים
לטיפול מהיר.

כאבי מוות
ותם שכנים, שהם בעלי רשיונות־
> £נהיגה ושזינקו לתחנה להביא אמבולנסים׳
נתקלו בסירוב. הסיבה, כפי שהודיע

1 — 1 !?111/י| י —1 *111
— ינחם כהן נודד בשנת ,1920 בפרס.
כשעלה ארצה, ב־43׳ ,כבר היו מאחריו
שתי נשים איתן חי ואותן זנח. הוא השתקע
בחיפה, השתתף בהגנת־חיפה, ולאחר המלחמה
זכה מך ההפקר בדירת רכוש־נטוש, ליד
שכונת ואדי־סאליב.

על מיטתו בכית־החולים, כשפניו
שרופים ושחורים, ידיו הבד
שות ושפתיו גפוחות, סיפר כהן
לכתב ״העולם הזה״:
״בשנת 1949 התחתנתי פעם נוספת. עם
לאה. אלה היו נישואים אזרחיים, בגדל
שהיא היתד, גרושה ואני כהן. שנד, אחרי
כן נולדה גוזל ושנה אחריה, צביה. כבר
אז היה לי ריב עם משפחת מיזרחי־עג׳מי.
הם היו דופקים לי בפטישים על הראש,
והילדים שלהם היו מפריעים לי. אמרתי
להם, :אל תמשיכו ככה, אני אגרש אתכם.׳
אבל הם המשיכו. אפילו המשטרה היתד..
לצד שלהם, וכל פעם שהייתי מתלונן, הם

השאר גשוט ־
אמדו שאין בזה עניין ציבורי, ואני אלך
לבית־המשפס.
״אהבתי את כל הילדים שלי, את כל
הילדים ברחוב. אבל את גוזל, הבכירה,
שניקראה על־שם אמא שלי — אהבתי יותר
מכולם. כולם בשכונה ידעו שגוזל היא
כמו העיניים שלי.
.האסון הראשון עם גוזל קרה ביום־העצ־מאות,
אני חושב בשנת . 1963 היא יצאה
מהבית — ולא חזרה כל הלילה. בבוקר
הופיעה, וסיפרה שהלכה לאיבוד במיצעד של
צה״ל וישנה בסוף אצל אחיה.
״אבל אני לא האמנתי לה: הפשטתי אותה
מהבגדים שלה ועליתי על הגג כאילו לבבם
אותם. על הלבנים התחתוניים שלה מצאתי
סימנים.
״גוזל לא רצתה להודות איפה שהיא
הייתה, למרות שהרבצתי לה. אבל אני ידעתי.
ידעתי שהיא בילתה עם מרדכי זלטה, מן
הקומה השנייה. הגשתי למשטרה תלונה נגד
מרדכי על בעילת־קטינה בת , 14 אבל המשטרה
לא קיבלה את זה. וכל הרחוב צחק
עלי והיו שופכים עלי מים ויורדים לחיים
שלי.
״אז החלטתי שאני צריך להסתלק מהשכונה
הזאת, איפה שכולם שונאים אותי. רציתי
למכור את הדירה שלי. היו לי 50—40
קונים, אבל עמידר לא נתנה רשות. וגם
הוציאו נגדי צו־מניעה.
כולם היו נגדי. אפילו גוזל. היא התחילה
ללכת עם מרדכי. לא היה איכפת לי שהיא
הולכת איתו, אפילו שהאבא שלו הוא
פועל־ניקיון בעירייה. אבל אני רציתי
שתיתן כבוד לאבא שלה, ושמרדכי ייכנס אלי
ויבקש את ידה כמו שנהוג. הייתי לוקח

האב השודד
אוהב בני

הוא פינחס כהן 58 ששלח 25 איש לבית־וזחוליס. שניים
ו רן *
כבר נפטרו; מצבם של שישה אחרים — מסוכן .״אבל אני
| 111
אומר פינחס כהן. משמאל: פינחס כהן — לפני ליל־הסדר האחרון.

אותו לעבוד במכולת שלי, וכולם היי
מאושרים.
אבל גוזל ומרדכי זילזלו בי, עד שיום

אחד — הכיתי אותה וגירשתי אותה מן
הבית. היא עברה לגור אצל משפחת זלטה.
לחתונה היא אפילו לא באה להזמין אותי.

113במתה!

לא טרחה לרדת כמה מדרגות ולהגיד לי:
״אבא, בוא לבית־הכנסת, לחתונה שלי ושל
מרדכי.״
״היא פשוט שלחה לי הזמנה רגילה, כמו
לכולם, בדואר.״

מוזרק מורפיום לגופה חסר־ההכרה, כדי
לשכך את הכאבים האיומים.
ואביה, פינחס כהן, ממלמל מבעד לשפתיו
השרופות :״אני רוצה להגיד לציבור —
התרחקו משינאת אדם. היא הגרועה מכל.
״ואהבת לרעך במוך!״

״שידעו -שהם אשמים:״
ך יום החתונה הדלקתי נר, שמתי
>• 2סרט שחור על הבגד שלי, וישבתי
שיבעה. לא היתר לי יותר בת.
גם בתי השנייה, צביה, עזבה אותי,
התחתנה עם בחור מעכו. בני, מיכאל, ירד
לים, אשתי עזבה אותי. נשארתי אדם בודד
וגלמוד.
ואז הגיע ליל־הסדר האחרון. כל שנה,
היתד, משפחת עג׳מי־מיזרחי מזמינה אותי
לשבת איתם בסדר. הפעם ישבתי על
המירפסת שעה וחצי, וחביתי. אף אחד לא

נשכבתי על המיטה, חשבתי איך שבל
העולם שונא אותי. החלטתי לשרוף את
עצמי כדי שכולם ידעו שהם אשמים בזה.
לקחתי פח־בנזין שקניתי ב־ 2.5ל״י כדי
לנקות את הבגדים של הבן שלי, עלית־למעלה,
פתחתי את הדלת — והדלקתי את
הבנזין. רציתי לשפוך אותו על עצמי —
אבל הפח נפל על הריצפה.
לא רציתי לשרוף אף אחד. אני מצטער
הרבה־הרבה. אני לא פושע. רציתי להפגין
את המרירות שלי. כל חיי רדפתי רק שלום
וצדק״.

98 אחוז כוויות

הנח השרופה

היא גוזל כהן־זלטה, שהתחתנה למרות רצון אביה,
היוותה את המניע שבשבילו בוצע המעשה הנורא. גוזל,
שהצילה את תינוקה בן השנה, ברגע האחרון, מפרפרת עדיין בין החיים לבין המוות.

ך• חדר הסמוך שוכבת אסתר רבינוביץ.
בעלה, מאיר, נפטר בשחר יום א׳ .היא
אינה יודעת על־כך. חבריה לחדר, השרופים,
מספרים לה שהוא מחלים בחדר השני.
לידה שוכבת גוזל, בבת־העין של פינחס
כהן. בעלה, מאיר, גווע עוד בליל־השריפה.
גופו נישרף כדי 98 אחוזים בכוויות מדרגה
שלישית, עד לעצבים. גם גוזל אינה יודעת
כי בעלה מת. הסיבה 70 :אחוזי־הסדיות
שלה גרמו לה להלם. מדי ארבע שעות

ה תו ל ה

היא שרה מזרחי, שלהמזנקת
מראה
האש
תפסה את אחיה התינוק וברחה למיטבח.

אנשים

המבחרה\דול שד
טלביזיות לשנת 1968

הסולדטיס של שז״ר

את ליל־הסדר המסורתי שלו, המוקדש

לאורחים נכבדים, ערך דישנה מאיר וייס־גאל,
נשיא מנון וייצמד ל־ 85 איש בלבד.

...גזו״יו׳ח1ון וחווון וו 11ז#11

כמנהגו מדי שנה, נתן אף הפעם לכל אחד
מהאורחים לקרוא קטע מההגדה. כאשר
הגיע לקטע ״שפוך חמתך על הגויים
ביקש וייסגאל משגריר בריטניה ׳ בישראל,
מייקל הדו, לקרוא את הפסוק. הדו,
שהבין את הנאמר, סירב — וויסגאל נאלץ
להעביר את קריאת־הפסוק למישהו א,זר
מבין אורחיו • .בעיצומה של מלחמת־העולם
השנייה, בשנת ,1942 התאמנה אחת
מיחידות ההגנה בפרדסי־רחובות, לקראת
גלישה אפשרית של צבאי של רומל. היתד.

נפתח

עוד אולם תצזגה
במרכז תל־אביב
באולמי התצוגה שלנו תמצא את המבחר הגדול ביותר
והעשיר ביותר של מכשירים אלקטרוניים וחשמליים
חדישים ובעלי איכות מעולה ומובחרת.
תנאי תשלום נוחים — אחריות על כל מכשיר.

קורס נוסף במסלול יום
\ ד פ יקה
שימושית
מרכז עדשות מגע
מ 1£א 5 0 £א 1£ז ס דאסס

,,גרוזובסקי -אישון לנס״

הנובלהה &ו לי ט ב ני ת

תל־אביב, רחוב שניאור ( 5סינת רח׳
פינסקר ,20 ליד מוגרבי, מול מגרש
הניד ),טל 55029 .

שעות קכלה 9—17

נשמח לשלוח חוברו* חסברח
לפי בקשח.

רחוב טשרניחובסקי ,31 תל־אביב ; טלפון ׳612741
1.00—9.00 לפנה״צן 6.00—4.00 בערב

ויגוי> 11*1י* ^4ינזזו

ז׳אקלין
יורשת לא מתביישת

זו יחידה שכונתה בשם ט.עו.זז — .ראשי
תיבות של מיקצועות אנשי־היחידה :״ס;־.
דלרים, עורכי־דין, סופרים.״ אחד מאנשי־היחידה
חיבר אז שיר היתולי על אימוניה׳
בזו הלשון: וזאת לתעודה /לגבור ביהנדר,
/שהתענה אי־שם /שבוע תס /׳רץ
ונ?ך פץ /וזה דינו נחרץ / :שהזא יורה
כחץ /ומישר כבול עץ /זורק כטלומיאל /
ומתפקד כרב עמיאל /ויושב על עקבי /
כפריץ משתובב /וחרבי חוגר /להיות נזין
וכדת /חצי סולדאט. לאחרונה, בפגישה

שקיימו שרידי אותה יחידה, בביתו של
נשיא־המדיגה בירושלים, התגלתה גם זהותו
של כותב הפיזמון ההיתולי — לא אח,־
מאשר הנשיא עצמו, ז ל מן שז ר, שלפני 26
שנים שירת כטוראי פשוט בהגנה# .
מע״י עדיין לא השלימה עם העובדה שדויד
בן ־גו ריון /הוא סיעת־יחיד בכנסת, ואינו
נכלל בשורותיה. ברשימת הרכב מוסדות
מע״י, שנמסרה השבוע לחברי לישכת־המפלגה,
מופיע שמו של דויד בן־גוריון
כאחד מחברי מרכז מפלגת: העבודה המאוחדת
— מטעם רפ״י.

הרשמה לשנת הלימודים תשב״ט לכתות בוקר ט׳ ,י /י״א, י״ב
תיכון עיוני במגמות

הומניסטית
ריאלית
רדיראלקטרוניקה טלויזיה -תעופה
לבורנטים[ כימיים

ו״רפיקה־שרטוט
צ י ור אופנה
פקידות

כולל הכנה לבחינות הבגרות הנערכות על-ידי משרד החינוך סטיפנדיות הוראה עליידי מורים אקדמאיים בעלי נסיון
פרטים והרשמה
חיפהן רמת־גן
תל־אביג
פתח־תקוה
חולון
9—1 ,5—8

בתר 17
מפנת אלנבי 55

שמריהו לוין 30

ביאליק 42

סוקולוב 56

בר־כוכבא 1

העירום של דליה
כתבו הצבאי של הצד,רון מעריב, א לי
לגדאו, טוען, ובצדק, כי הוא ־ ממלא
תפקיד של משרד־הסברה שלם. אלי, אשר
הצטרף למירדף ההליקופטרים שנערך לפני
שבוע ימים לוואדי פירדאן, בתוך הערבה
הירדנית, כיסה את הפעולה בבל צורה אם־
שרית: הוא כתב עליה, צילם אותה
במצלמתו, הסרים אותה במצלמת־קולנוע
ואף הספיק
העולם הזה 1598

ר 2? 7ז 7ז

< ארו 7ז>
בי ת

ג׳סי נחייסי הוא שחקן, משורר, זמר —
וביטניק. אין לו מקום־מגורים קבוע, וכולם
אומרים לו שהוא ניראה כמו אליהו הנביא.
אז הפסח החליט ג׳סי, בעל קול־הבאם,
לבחון כמה אנשים מוכנים לקיים, הלכה
למעשה, את הפסוק שבהגדת הסדר :״כל
דכפין ייטה ויאכל?״
״אני מפתדדתקווה האיש הראשון
שנשאל היה נהג־מונית, עולה מפרס, המתגורר
ברחוב יהודה הנשיא 14 ברמת־גן
ועובד בקו .61
להפתעתם של ג׳סי ושל חברתו עכסה,
ענה האיש בחיוב — ומייד .״תפאדלו,״
אמר בלבביות ,״אצלי תמיד יש מקום.״
תגובה אחרת קיבל ג׳סי—אליהו מאיש
בעל מבט של ״למה דווקא אני״ :״אני
מפתח־תקווה!״ מילמל — ועזב את המונית
באמצע הדרך.
״לא אזמין אתכם לפסח!״ פסקה אשה
שמנה, שישבה במושב האחורי. כשאמר
ג׳סי :״זה לא יפה, כתוב באגדה של
פסח ציוותה על הנהג :״עצור לי
כאן,״ וירדה.
אבל המיבחן האמיתי בא בשעות הערב,
כשרוב האזרחים הטובים יושבים ליד שולחן־
הסדר, קוראים את ההגדה וסועדים.
בשעה זו לבש ג׳סי גלימה, שם אבקת־

להקליט את הלוחמים ואת המולת־הקרב.
,הלוחמים שהשתתפו בפשיטה סיפרו, שנוסף
לכל אלה הספיק אלי לנדאו אפילו לירות
קצת # .הסופר הישראלי יצחק אור*
פז לא השביע נחת את ראשי אגודת־הסופרים.
בטקס, בו הוענק לו פרס על
נמלים; אמר הסופר,
ספרו החדש מפריס נאומו :״תחילה אתה בעת פרס, אחר־כך מעלה גירה — ואז אתה כשר
למימסד. אני מקבל את הפרס ודוחה את
ההכשר שותפיו של האמרגן גיורא
גו די ק להצגת המחזמר כנר על׳הגג, שתבעו
אותו לא מכבר על סכום של מיליון וחצי
לדבריהם, מהכנסות
לירות המגיע להם,
ההצגה, ידעו לספר השבוע כי גודיק מוכן
להתפשר עימם על סכום של חצי מיליון
לירות. כששמע גודיק את השמועה, הגיב
בדיחה באי
בשתי מילים :״זאת
הצגת־הבכורה של הסרט הישראלי אסירי
החופש, חזו בסרט במתח רב. הם חיכו
לקטעי־העירום, בהם השתתפה, לפי השמועה,
שחקנית תיאטרון הבימה דליה פריד־לנד,
המופיעה בסרט. כשלא גילו, לאכזבתם,
קטעים כאלהבסרט, נאמר להם
על־ידי המפיקים :״קיצצנו את קטעי העירום.״
רק למתעניינים באמת הסתבר, כי נפלו
קורבן למתיחה מצד אנשי יחסי־הציבור של
הסרט. קיטעי־העירום• של דליה פרידלנד לא חי צולמו מעולם.

מגיש לקהל הקוראים שוח
הסיפרות הארוטית שתי יצירז
קלסיות — לראשונה בעברי

עינוגי התורנג
אליהו הנביא בסדר של השר בגין*
כל דכפי! ייפה ויאכל

טאלק בשיערו, וכך, מחופש לאליהו הנביא,
ניגש לכמה דירות של אנשים תמימים.
בדירה הקרובה לכיכר, פתחו את הדלת
לפני השניים, בתדהמה מסויימת .״מי אתה?״
שאל הצעיר .״אליהו הנביא,״ פסק ג׳סי.
ילד קטן צהל מרוב שימחה. מן הסתם,
חיכה זה שנים רבות לרגע זה.
הצעיר ואשתו הזמינו את ג׳סי ואת עכסה
להיכנס ולשבת, כמו שכתוב. אבל בזה
הרגע הופיעה מן המיסדרון אשה מבוגרת
ותקיפה .״אתם תסלחו לנו, אבל גמרנו
מזמן את הסדר,״ אמרה•
אליהו הנביא הבין את הרמז — והסתלק.
״רוצים לברך, מנחם!״ תחנתו האחרונה
של ג׳סי־אליהו היתד — ,אל ביתו
של השר־בלי־תיק, מנחם בגין, שברחוב
יוסף אליהו, בצפון תל־אביב.
הוא צילצל. מישהו פתח .״מהר, משה
צוו את פרעה התחיל ג׳סי. טרקו
בפניו את הדלת.
מאורע כל־כך נכבד, דאג משרד פירסום
לשלוח הודעה מיוחדת לכל כתבי־ד,עיתונות
בארץ, בה נימסרו הפרטים המלאים על
חתונת הזוג המיוחם. הביולטין לעיתונות
על החתונה לא שכח למסור לידיעת־הצי־בור
כמה תקריות שאירעו בחתונה, כמו:
אחת המוזמנות שאלה: מה היתד, מתנת שרד,דואר,
ישראל ישעיהו, לבתו וחתנו?
השיבו לה במקהלה :״ספר־טלפונים עם
אותיות גדולות,״ או ״תייר שהתארח במלון
בו נערכה החתונה טילפן לחוץ־לארץ והשיחה
עלתה לו הון. הוא לא התבייש
והתלונן בפני השר. ישעיהו השיב לו —
זה עלה לך כל־כך ביוקר מפני שהיום אני
לא עובד חתונה שעברה יותר בשקט
היתר, קשורה בחייט העילית התל־אביבי
ישראל (״פושקין״) צוורן. צוזרן, דמות
קבועה בדיסקוטקים של תל־אביב, שתפר את
חליפותיהם של רוב חתני החברה הגבוהה,
תפר הפעם חליפה לעצמו. הסיבה: בתו,
רחל צרורן, שבחג החרות מלאו לה 20
אביבים, נישאה לאיש. עם חתונתה יוכל
צוורן להוסיף עוד דיסקוטק אחד לרשימת
הדיסקוטקים שהוא מבקר בהם. כי רחל

החתונות של פטח
ביום חמישי האחרון, בשעות הצהריים,

טילפן האדריכל הצעיר אלדד שרון
לידידיו האישיים .״אתם מוכרחים לבוא אלי
תוך רבע שעה!״ הודיע להם אלדר. אלה
שתמהו על פשר ההודעה הדחופה, גילו
זאת מייד בהודעה נוספת :״בואו מהר, אני
מוכרח להתחתן לפני שמתחילה ספירת
העומר.״ בצורה מקורית זו חגג אלדר את
נשואיו עם דיילת אל־׳על׳ ,אילנה פרי,
שנערכו בחוג־ידידים בבית־הוריה של אילנה.
#חתונה של הרגע האחרון, לפני הפסח,
היתד, גם לשחקנית התיאטרון העממי,
עליזה יצחקי, מי שכיכבה בהצגות
פרנסואה

ראש

גזר

והרב־טכל

הפלוגתי.

עליזה נישאה השבוע לידידה מזה מספר
שנים, השחקן־רקדן אריה יצחק • .אבל
המקורי מכל מתחתני ערב־פסח היה דווקא
הפיזמונאי יוסי גמזו, שנשא לאשר, את
בתו של שר־הדואר, נעמה ישעיהו.
מחשש פן תעבור העיתונות בשתיקה על

העולם הזה 1598

הוצאה

לאו
סארזץ שחקן, אך לא אסי

הוא צילצל שוב. אשת־השר פתחה, הסבירה
באדיבות תקיפה שהשר יושב בחיק
המשפחה בלבד, ושאין להטרידו.
ג׳סי :״זה לא יפה ...תגידי לשר שאנו
רוצים להשתתף בסדר ש לו...״
הדלת נסגרת. ג׳סי וחברתו המשיכו בטענותיהם,
ליד חלונות־השר.
בזה הרגע מתערב מנחם בגין עצמו. הוא
מזמין את השניים להיכנס .״מה את 6רוצים,
רבותי?״ שואל בגין.
״לתת לך הזדמנות לקיים מצוות כל
דנפין, מנחם,״ ענה ג׳סי ,״לשתות כוסית
ולברך.״
השר לא היסס. הוא רמז לבני־ביתו,
מזג כוסות — וכך, בביתו של שר בישראל,
הוכח שלמרות רצונם הלא־כל־כך־טוב של
רוב האנשים, עדיין מוכנים לקיים, בישראל,
את מיצוות ההגדה של פסח.

מימי!ל מנהל סומרפין מאיר הלוי

נישאה לבעל הדיסקוטק טאני, יורם יודובי
ץ לאחר צאתו מבית־החולים חזר
השחקן־זמר אריק לכיא לפעילות מלאה.
הוא הספיק אומנם להפיק תקליט, המוקדש
כולו לאוגדות השריון, אך נוסף לעיסוקו
כזמר כותב אריה גם מחזה. את המחוה
כותב אריק יחד עם הסופר הישראלי־אנגלי
אמנון ג׳קובס. יהיה זה מחזמר בשם
לופו, שאת התפקיד הראשי בו מייעדים ליהודה
פרקן, איש להקת פיקוד־הצפון
לשעבר. אריק מתכונן להפיק את המחזמר
בעצמו, כירן שבין שאר עיסוקיו החליט
ליהפך גם לאמרגן.

הנשים שלפראנקי
כוכב־שביט חדש שזרח בשמי־הוליבוד היא
הכוכבנית הצעירה דאקלין כיסה (,)23
בת־חסותו של השחקן־זמר הקשיש, פראנק
סינטרה. ז׳אקלין, המתלווה לאחרונה ל־פראנקי
הגדול בכל מקום בו הוא נימצא,
קיבלה את תפקידה החשוב הראשון —
לצידו של פראנקי כמובן — בסרטו, הבלש
הפרטי, וזאת, הודות לע1בדר, שגברת
סינאטרה, היא מיאה פארו, סירבה
להופיע בתפקיד זה. עכשיו ירשה ז׳אקלין
היפה וחסרת־ד,ביישנות גם את התפקיד וגם
את הגבר • .באותו סרט יופיע לציוד,
כוכב צעיר חדש, מישל סארזין. הנחשב
באירופה, בטעות, לא פעם, ל״בנו של
הגנראל דיין.״ כי מישל דומה דימיון מפתיע
ל א סי דיין, המתפרסם, אף הוא, באותם
שבועוני־קולנוע • .על ימיה הראשונים של
שושלת המפיקים בראונר, סיפר המפיק
היהודי־הגרמני הצעיר ביותר במשפחה, ווד,ת
בראונר, בעת פגישה משפחתית במזללת
קליפורניה. מסתבר, כי אחיו ד,בכור, אר־תור
כראונר. ששהה לאחרונה אף הוא
בארץ, ביקש בשנות ד,־ 50 להפיק סרט עם
הזמרת הגדולה מארתה אגרט ועם
בעלה, הזמר יאן קיפורה. בראונר קיבל
אותה בקידה נימוסית, נתקל ביחס צונן
ובסירוב. כעבור שנה, שהו השניים שוב
בגרמניה, והוזמנו לביתו של בראונר לארוחת
דגים ממולאים וחמין .״מה לכם עם
אוכל יהודי?״ ממה יאן קיפורה .״אנחנו לא
גרמנים, אנחנו יהודים, יוצאי פולין,״ היתד,
תשובתו של בראונר. קיפורה ואשתו פרצו
בצחוק :״אנחנו דחינו אותך אחרי שאשתי
אמרה, :עם הנאצי הזה, בעל הנימוסים
הפרוסיים אני לא אעבוד!״

צרור אגרות כתובות בידי עלמה אנגל!
צעירה שנשבתה על״ידי שודדי ים תו
כיים ונמסרה כדורון לד״י שליט אלגי
ספר זה נכתב בעילום שם — או יוו
נכון, מעולם לא נקבע, בוודאות, מי ה׳
הסופר המוכשר. המהדורה הראשו!
הופיעה בלונדון בשנת .1830
״המאפיין בספר זה הם הפרטים הט
אים של שוד הגיבורה, המופקרת לו^
וותיחם החושניות של התורכים, והעי
דה שתיאורים אלה נמסרים בספר
פשטות ובלהיטות — משמשת ערו*
למהימנותו של הספר״.
כן כותב, בשנת ג9נ
המו״ל של ״מהדורת אמסטרדו
בעברית לא ראה אור עד ליום הי
זוהי הופעת־הבכורה שלו לקהל הקו
אים הישראלי.

ארוטיקה, מין ותרבות מודרנית הקדמה מאת .1 :ק אסים

פשעי אהבר
״איזה טעם היה בתענוג — אלמלא ה׳
מלווה בפשע״ ,מילים אלה, שרשם הט
קיז דה סאד בפתח ספרו ,״פשעי האו
בה״ ,המן תמצית קולעת של השקפו
האיש, שהפך שם נרדף לסאדיזם, שטניו
ופריצות מינית העולה על כל דמי
דה״סאד, הוגה״דעות, פילוסוף ציני, ה׳
דים בדיעותיו וברעיונותיו המהפכני׳
את ד״ר פרויד, ד״ר קינסי, הסופר׳
הנרי מילר, ז׳נה ואתרים.
את שנות חייו המאוחרות בילה במו׳
דות סגורים, בתי־כלא, ביניהם בכן
הבסטיליה, בו כתב את ין פרבית יצירות
שהקנו לו שם־עולם, כ״זוסטין״ ,ז׳וליין
ו״ 120 הימים של סדום״.
השקפת עולמו :״איזה טעם היה בת
נוג אלמלא לווה בפשע״ ,מוסיפה לה
ביר צמרמורת וזוועה בלב הקוראים< ,
עתה 150 ,שנה לאחד מותו.

דה סאד -המרקיז האלוו
הקדמה מ את: ג .ק אסי ם

מופיע השב וע
הרו מן

ר ב־ המכר

בוני וקלייז

(המשך מעמוד ) 13

של האוייב. אילו הקליטו הערבים שיחות
תנ״כיות אלה של התחנה הממלכתית הישראלית
והפיצו אותן באו״ם, היה הדבר מנחיל
מכה להסברה הישראלית.

+ב חי פ ה
ביום ד׳ ,24.4באולם קפה פת, רחוב מו רי ה ,51 בשעה 8.30
בערב, תתקיים

אסיפת חברי החטיבה
על סדר היו ם:

דו״ח מוועיד ת ה תנו ע ה:

ב חיר ת נ ציג ה חטיבה למרכז התנועה.

3 4 6 4 1968
הגיע מודל אחרון של טלביזיה ״סאבא״ אלקטרוניק מסן
59ס״מ ו־ 65ס״מ עם שכלולים רבים ובטיב מעולה,
המאפיינים מכשירי הטלביזיה מתוצרת ״סאבא״.

סוכנות טלביזיה סאבא בישראל
מברכת את קהל לקוחותיה
וכל בית ישראל בברכת חגשמח
שאבא 8 ^. 8 ^.
ככר מלכי ישראל, ת״א, טל 246513 .

אמיר: תוכן הפוך, מסקנה זהה
ב מי אדם תמים לבוא ולאמר: אלה 7הן דיעותיהם הפרטיות של גרינברג ואלדד,
זה לא מחייב את שאר אנשי ״ארץ־
ישראל השלמה,״ ואין זה מעיד על אופיים.
החוכמה היהודית, שאלדד מעלה אותך,
על נס, המציאה את המשל על הזרזיר שהלך
אצל העורב. במיקרה זה, הרי זה מדוייק.

כי גרינברג ואלדד, כעלי הריעות
הידועות היטב, לא נתקבלו
כאי־רצון. להיפך, הכריהם משתפים
אותם בהבלטה כעצרות־עם,
כמסיכות־עתונאים וכמשלחות -
אפילו במשלחת לכנסת, הבזויה
עליהם, משלחת שעוררה שערוריה
ורצתה לקיים אספה כבניין.
יש הוכחה ממשית לכך שאין ״התנועה״
מוכנה לקבל אנשים שאין היא מסכימה
לדיעותיהם. כך גורש ממנה, למעשה, המשורר
אהרון אמיר.
אמיר לא סולק מפני שאינו פאשיסט די
צורכו. מבחינה זו הוא בסדר גמור. הוא
סולק מפני שהוא נגד ההגדרה היהודית.
אמיר הוא תלמידו העיקרי של אבי ה־
״כנענים״ ,יונתן רטוש• הוא שולל את
קיומו של עם יהודי, ובאותה שעה גם
את קיומן של אומות ערביות, בעלות זכויות
לאומיות כלשהן. האומה היחידה במרחב
היא, לדעתו, האומה העברית (מורכבת מ־ילידי־הארץ
בלבד) .ממילא יש לאומה עברית
זו הזכות להטיל את שילטונה על כל המרחב,
תוך כפיית התבוללות עיברית על ״העממים
הערבאיים.״
זהו ההיפך מתורת אלדד — אך זה
מגיע בדיוק לאותה מסקנה. לפנינו הוכחה
נוספת ומעניינת לכלל כי הפאשיזם אינו
תלוי בתוכן ממשי. הוא מהווה שיטה שאפשר
להלבישה כמעט על כל תוכן, בתנאי
שלא יהיה תוכן שוחר־שלום, דמוקראטי.

תורתו של אמיר, בעלת הגוון
הגזעני, האנטי־שמי והאנטי־דתי,
דומה לפאשיזם המרכז־אירופי, כעוד
שתורת אלדד דומה לפאשיזם
המיזרח-אירופי.
לכן נאלץ אמיר לפתוח אגודה משלו —
״המטה לסיפוח השטחים•״ מכיוון שאבירי
הסיפוחים והכיבושים שונאים איש את
רעהו במידה רבה, יש כמה וכמה אגודות
כאלה, הפועלות זו נגד זו( .למשל: שמואל
תמיר הוא גיסו של אורי־צבי גרינברג,
אך לא יכול היה להתקבל לתנועת ״ארץ־
ישראל השלמה,״ מכיוון שהוא שנוא על
אליעזר ליבנה, שהיה שותפו־לשעבר ב־
״מישטר החדש,״ דווקא בתקופה שבה עורר
ליבנה את שיינאת גרינברג בגלל רעיונות
״המישטר החדש״).

מהרשק ואלתרמן:
״של נעליך מעל רגליך...
ף ש בתנועת ״ארץ־ישראל השלמה,״ כשמוכן,
הרבה יהודים שאי־אפשר להגדירם
כפאשיסטים, אנשים טובים הדוגלים סתם
בסיפוח־שטחים ובר,אדרה לאומנית, מבלי לרצות
בדיקטאטורה
או ברצח־עמים.

שעתיים של
הערב, תל־אביב ,״מפעל הפיס״
8.30
יום ה׳ 18.4נהריה ״הוד״ 8.30
יום ו׳ 19.4קרית־חיים, בית־העם
8.45
מוצ״ש 20.4חיפה ״ביתנו״ 8.30
כרטיסים: מכבי, גרבר

צחוקר הנ א ח
יום ב׳ 22.4תל־אביב ,״מפעל ה
פיס״8.30 ,
יום ג׳ 23.4גדרה ,״רחל״8.30 ,
יום ה׳ 25.4רמתיים ,״בית־הפוע
לים״8.30 ,
יום ו׳ 26.4טירת־הכרמל,
״עטרות״ 8.45

ההצגה מיועדת לקהל הרחב
מוסדו תהמ עונייני ם בהצגה י פ נו:
״ ע תיד״ ,תל־אביב, רחוב הגליל ,5טלפון 31688

בכל זאת אי־אפשר
להתעלם
וגם הם אינם יכולים להתעלם
-מן העובדה
שבאגם
זה שוחים כמה
ובמה דגים מוזרים.
כבר
הזכרתי את
בני מהרשק — אדם
שאינו מסוגל לדבר בקול נמוך, שכל נאום
שלו הוא מחרוזת של פראזות ריגשיות,
המופלטות בצעקה היסטרית. מהרשק מטיף
מזה כמה חודשים לכל קהל לעשות שפטים
ביריבים רעיוניים, כדי למנוע מהם
,׳לעלות על הבמה.״
מהרשק׳ כטיפוס אנושי, הוא כימעט אב
טיפוס
של איש פלוגת־סער — הן בסיג־נונו,
הן בהשקפת־עולמו. לכן מדאיגה העובדה
שהוא צמח בהתיישבות העובדת,
וכי הוא נחשב גם כיום כאחד מדובריה.

הוא מכהן כחבר מזכירות מפ־לגת־העכודה,
ואיש כמו יגאל אלון
נאלץ להתחשב בו.
את נתן אלתרמן לא אגדיר כפאשיסט.
אולם אלתרמן הצטיין כל ימיו בחיפוש אחר
מנהיג שהוא יכול לסגוד לו. הוא ניוכן
תמיד לתת הילה של קדושה לסמלים החיצוניים
של המדינה — תוך התעלמות מתוכנם
האמיתי.
היה זה אלתרמן אשר תבע, בימי פרשת
לבון, לחסל את לבון — אלא אם כן
״יבקש סליחה על התמונה האפלה שעלתה
מתון הודעותיו ו־עדויותיו
טל מוסדות
הבטחון ואנשיהם ושום
סדריהם

איש־בטחון לא דרש
זאת, לא אז ולא מאז.
כי אנשי־הבטחון
מוכנים בהחלט לביקורת
על מוסדות־הבטחון
— ומבינים
את חשיבותה של
ביקורת זו לקיום היעילות.
לפני
כן היד, אל
אלתרמן

מן הדובר י
של הצמות המושחתת של ד,משטרו; בימי
פרשת יחזקאל טהר ועמום בן־גוריון. שלמר,
גרודזנסקי, איש דבר, סיפר בשעתו
על פגישה שנערכה בביתו של אלתרמן
לשם הגנה על המשטרה, שבה עודד אל־חרמן
את אחד הנוכחים לקום ולצעוק:
״נותבים אצלנו על המפכ״ל של המש טרה
כן, אנו יודעים מה הן הכוונות
המסתתרות מאחורי דיבורים אלה על דמו־קראטיה
של נעליך מעל רגליך כשאתה
מדבר על המפכ״ל של המשטרה!״ ״אורח

שני תבע, שוב בהסכמת אלתרמן, לשלוח
את משמיצי צמרת־המשטרה למחנות־כפייה.

מחנות־ריבוז למי שמשמיץ את
צמרת המשטרה ,״של נעליך׳ מול
מפקד משטרה,, ,דיבורים על ד•
מוקראטיה״ -לבל זה יש ריח
מסויים מאד.

הסתה לפגיעה גופנית
ץ ין טעם להאריך רשימה זו עד אין־
\ £םוף. די בדוגמות אלה כדי לקבוע כמה:

• כישראל פועלים עתה בגלוי
גורמים פאשיסטיים, וזוכים להדים
רציניים.
• הפאשיסטים מנצלים את הקוניונקטורה
הקיימת כדי להטיף לטיפוח שטחים
ולדיכוי ערבים — אך כוונתם העיקרית היא
לשבור את הדמוקראטיה הישראלית ולהנהיג
דיקטאטורה מבית.
• פאשסטים אלה הצליחו לחדור לגופים
ציבוריים חשובים, ואף להשתלט על אחדים
מהן, בהסכמתם של שותפיהם׳ שאחדים מהם
בעלי תפיסה מעוותת לערכי המדינה
והדמוקראטיה, אף שאינם פאשיסטים.
0גופים אלה משופעים בכסף. בעוד שהגופים
היריבים של שוחרי־השלום נחנקים
מחוטר פרוטה, ובכל הארץ אין אף
בעל־הון אחד החש לעזרתם, הרי מאחרי
הגופים הפאשיסטיים־למחצה עומדים בעלי-
הון עתירי־נכסים, שעשו מיליונים במדינה.

• בתוצאה מכד עומדים עתה
אמצעי-תיקשורת המוניים לרשות
אנשים, שקולם היה עד כה מוגבל
לפינות של הזירה הציבורית.
י• גוברת בארץ ההסתה לפגיעה גופנית
ביריביהם של גופים אלה.
בל זה עדיין אינו צריך להדאיג. ראוי
לציון כי התעמולה הפאשיסטית אינה מוצאת
הד רב בקרב ההמונים. הגיבורים
העיקריים של ההמונים, כמו משה דיין, מתרחקים
מגופים אלה. כוחות־השלום זוכים
להאזנה רצינית ודבריהם נקלטים. צה״ל
אינו רק מיבצר הדמוקראטיה במדינה, אלא
גם מיבצר הגישה המפוכחת, השפוייה בשטחים
המוחזקים והמתונה בענייני־חוץ.

אין מקום לדאגה, אך גם אין
מקום לאדישות. כל אשר בריאות
המדינה יקרה לו, מן הדין שיעמוד
על המישמר.
העולם הזה 1598

תמרורים
נולדה. לרינה וליצחק ברא ״ז
ילדה רביעית, אחרי שלוש בנות ובן. ברא״ז
המזוקן, צאצא של אחת המשפחות הראשונות
בם תח־תק1זה, ידוע לא רק כעורך־דין
אלא בעיקר כאיש שהגה את רעיון הצעדות
המקומיות של מנבי, ואשר על ביצוען ועל
הצלחתן הוא שוקד אישית.
נחוג יום הולדתו ה־ 62 של נשיא
אוניברסיטת תל־אביב, ד׳׳ר ג׳ורג׳ וייז,
חבר השומר־הצעיר מפולין שהתיישב באר־צות־הברית,
רכש השכלה אקדמאית וכיהן
כמרצה לסוציולוגיה באוניברסיטת קולומביה.
בגיל 30 פנה
לעסקים, החל בייצור
נייר לעיתונים,
צבר תוך עשר שנים
מיליונים — ואז החליט,
כי ״כסף אפשר
לצבור כמה שאתה
רוצה, אבל לעולם
לא תוכל לצבור
מדע במידה
מספקת.״ וייז החליט
לקחת את האוניברסיטה
העברית
תחת כנפיו, כיהן
ביו״ר אגודת שוחרי
האוניברסיטה בארצות־הברית, תרם את הכסף
להקמת אולם וייז הנושא את שמו.
לפני שש שנים הוצגה מועמדותו לנשיאות
האוניברסיטה העברית, אולם קואליציה של
ישראלים ואנגלים מנעה את בחירתו. הוא
פרש מחבר־הנאמנים, קיבל כעבור שנה את
הצעת עיריית תל־אביב לכהן כנשיא האוניברסיטה
החדשה בשפלה.
נחוג יום הולדתו ד,־ 70 של הזמר
הכושי פול רובסון, תוך התעלמות ממאורע
זה בארצות־הברית, מולדתו, אך צויין
בחגיגיות בלונדון, ברלין המזרחית ומוסק־בה.
רובסון הושמץ כקומוניסט, כאשר התייצב
נגד הגיזענות האמריקאית, הגלה עצמו
לאירופה המזרחית, חזר כתום חמש שנים
לפילדלפיה, שם הוא חי עם אשתו היהודיה.
היגרו מספרד לארצות־הברית מידתה
דיאז באלארט גוטיירז ובעלה
הרופא אמיליו נונייז בלאנקו. האשד,
היתד, פעם אשתו של ראש ממשלת־קובה,
פידל קאסטרו, התגרשה ממנו ב־.1954
התגרשו * לפי צו בית־משפט של
וינה, אוסטריה, שח־קנית־הקולנוע
האי־טלקיה
ג׳ינה לד
לובריג׳ידה ובעלה
היוגוסלבי ד״ר

מילקו סקופיק.

הכוכבת האיטלקיה
( )41 ביקשה לאחר
׳מכן מהוואתיקאן לבטל
את הנשואין,
דבר שסיכוייו קלושים
ביותר, מפאת
חוקי הדת הקאתו־לולוכריג׳ידה
לית
השולטים באי־טליה,
ואשר בלעדיו
לא תוכר ג׳ינד, כגרושה על־ידי השלטונות.
נ ישא ו במאי־הסרטים האיטלקי וי
טוריו ד הדפיקה ( )67 והשחקנית הספר־דיה
מאריה מרקאדר פורקאדה (,)51
כשבתור אחד השושבינים משמש במאי
מפורסם אחר, רוברטו רוסליני. החתן והכלה
חיו יחד שנים רבות, והיא אף ילדה
לו שני בנים, אולם החוק האיטלקי אסר
עליו לגרש את אשתו הקודמת. רק אחרי
שהפך אזרח צרפתי, יכול היה דה־סיקה להתגרש
ולשאת את אשתו החדשה.
נפצעו בתאונת־מכונית בפתח־תקודה
שלושה אנשי־עם שחזרו מהרצאה בכפר־סבא:
הסופר היהודי־הפולני סטאניסלאב
ויגודסקי, ד״רדוידלאזר, מעורכי מעריב,
ואיש קול־ישראל אפרים סטן. השלושה
נסעו במכוניתו של סטן, כאשר התפוצץ
הגלגל הקדמי הימני והמכונית הושלכה
בעוצמה אל עמוד־חשמל.
נ פצ ע בתאונת־מטום בנמל־התעופה
של לונדון, מנהל יד ושם כתוייאל כץ
( ,)60 שהיה אחד מ־ 121 נוסעיו הניצולים של
הבואינג 707 של חברת בי־או־איי־סי. חמישה
נוסעים קיפחו את חייהם.
נפצע חובב־הכדורגל הצרפתי שא רל
סראגי, במישחק בין קבוצת הליגה הלאומית
אג׳אקיו וקבוצה מקומית מתחתית
הליגה. אוהד הקבוצה הלאומית, שהתרתח
על כי קבוצתו נחלה מפלה בשיעור ,2:0
ירה מאקדחו באוהד הקבוצה המנצחת —
כדור אחד על כל שער שהובקע.
העולם ווזה 1598

טיסות קבוצתיות* — כולל טיסה, מס נסיעות 10 ,לילות לינה
לקופנהגן * לונדון * ציריך — 1,230ל״י (נוטף )$45.00
המראות 29( 30.6 :יום) ; 43( 7.7יום) ; 32( 14.7יום) ; 43( 21.7יום) 28.7 :
( 29 יום) ; 36( 4.8יום).
לקופנהגן 1,230.— :ל״י (נוסף .)$45.00 המראה 22( 11.8יום).

טיסות קבוצתיות מודרכות *
מלון, סיורים, ארוחות וכו׳.
אוסטריה 29 :יום — 2,825.ל ״י ( כו ל ל 340.00
לסקנדינביה * אנגליה
-כולל טיסה, מס נסיעות, בתי-

המר או ת. 11.8 ,28.7 ,7.7 ,30.6 :
לסקנדינביה 22 :יום — 2,520.ל״י (כולל 280.00המראה. 11.8 :
לסקנדינביה * אנגליה * איטליה 25 :יום — 2,725.ל ״י ( כו ל ל 300.00
המראות .26.8 , 1.7 :
לסקנדינביה * סקוטלנד * אנגליה * הולנד 30 :יום — 2,999.ל״י (כולל
350.00 המראה .7.7 :
לסקנדינביה * אנגליה * הולנד 25 :יום — 2,745.ל״י (כולל 305.00
המראה.29.7 :
לסקנדינביה * אנגליה * הולנד 23 :יום — 2,675.ל״י (כולל 295.00
המראות .4.8 ,28.7 ,21.7 :
פנה לסוכן הנסיעות שלד או אל
* מינימום 15 איש

רה׳ בן־יהודה ,32 טל ,52233 .תל-אביב
רח׳ יפו ,25 טל ,23341 .ירושלים

וינו ב ! נינטידוים
שטיחים פרסיים
בן־יהודה ,208 תל־ אביב —

שטיחי כרמל
בן־יהודה ,242 תל־אביב

שינוי כתובת —
מנוי המבקש לשנות את כתובתו מתבקש
להודיע על כך שבועיים מראש, על־מנת
למנוע עיכוב במשלוח העתון למען החדש

זיהום ריאות ״ 257 מתושבי המדינה:

1החרטת הקרון
של שוי ״עבודה״ ומפד״ ל
שרים אלה הצביעו בעד הקמת רדינג ד׳ — שתפלוט 120 טון גאז מרעיל
ביממה — על״אף ששמעו את אזהרת שר הבריאות כי התחנה תסכן את
בריאות תושבי העיר, וע׳ו־אף אזהרת איגוד רופאי הילדים כי התחנה
תסכן במיוחד את בריאות ילדי העיר.

ואלה 14 השרים:

לוי אשכול, ראש הממשלה
מי שאמר: גם אם תקום רדינג ד׳ בתל־אביב — העולם לא ייהרס

פנחס ספיר
הרוח״החיה והיד המכוונת במבצע זיהום תל״אביב. מי שאמר: מה יש !
בניו־יורק אין זיהום־אויר ן

יעקב שמשון שפירא
שר המשפטים היוזם חוק אנטי־דמוקרטי (חוק רדינג ד׳) ,הנועד להגן על
המפגע מפני הנפגע.

משה חיים שפירא
שר פנים (ובריאות, לשעבר) האחראי הראשי לאי ביצוע חוק כנוביץ. אולץ
על״ידי בית״המשפט העליון להתקין תקנות למניעת רעש.

ישראל גלילי
ד יר זרח ורהפטיג
ישראל ישעיהו

אבא אבן
יגאל אלון
זלמן ארן
חיים גבתי
ד״ר יוסף בורג —

משה כרמל
זאב שרף
אליהו ששון

נ מנ עבלבד

מי שאמר: אני נגד רדינג ד׳ בתל״אביב ונגד עשן חדיזלים ; זיהום האויר
הוא תופעה בלתי נסבלת

ואלה שני השרים שהתנפרו לתפקיד שהוטל עליהם
על־ידי המדינה

ישראל ברזילי ( מ פ ״ ם )
שר הבריאות הקובע כי רדינג ד׳ תזיק לתושבי כרך בן מאות אקפי
ילדים ומבוגרים — אולם אינו מתפטר כאשר מחליטה הממשלה
ברוב קולות: א) לסכן בריאותם של אותם מאות אלפים ; ב) להביע אי־אימון
לשר הבריאות ולמשרדו.
״הסברו״ של השר: אין בדעתי להתפטר ; גם שרים אחרים אינם עושים

משה קול ( ל ״ ע)
שר זה הצביע נגד הקמת התחנה בת״א, לאחר שבמשך שנה תמימה
הכשיר את הלן רקע (יחד עם סגנו יהודה שערי) להקמת רדינג בת״א. גם
הוא, שר הפיתוח, לא התפטר, אעפ״י שבהנהלת ל״ע הבטיח כי ״ישקול״

להבדיל מהנ״ל, הצביעו נגד הרם בריאות האופלוסיה השרים :
מרדכי בנטוב ( מ פ ״ ם )
מנחם בגין ( ג ח ״ ל)
המועצה הציבורית למניעת
רעש וזיהוס״אויר (מלר״ז)

למשמ שו)
9ם ם 0מ ש ^

השראה בבגדי אשה
לסופר הצרפתי מורים קוזין היה
מקור השראה מיוחד במינו: כאשר
ישב לכתוב פרקים המתארים את
קורותיה ורגשותיה של. אשה, היה
לובש מערכת שלמה של בגדי נשים,
החל בלבנים וכלה במגבעת ובתכי
שיטים, בתקווה כי הלבוש יעזור לו
להבין נשים ולהרגיש נשים. אולם
איך יכול היה מר קוזין המסכן להרגיש
אותה הרגשה נהדרת שחשה
אשה, כשהיא לובשת את המיני־גרבונ־ם
של ״מרסי׳ ?,איך יכול היה
לטעום את טעם השחרור מלחץ
ביריות וגומיות, שפועמת אשה כש־המיני־גרבונים
נצמדים לעור הרגל
ללא לחץ בעזרת הסרט הפאטנטי המיוחד
ונמתחים להפליא על חיטובי
הרגליים? גבר לא יבין זאת, אבל כל
אשר, מבינה מדוע ־חז׳קא מיני־גרבו־נים
של ״מרסי״ (רק 4.50ל״י לזוג)
הם הדבר הנכון לעונה זו.

נענים סאחיגנת בבו־בי

( נוו
הנהלת חשבונות
במכון

קורס קורס קורס קורס

בוקר מזורז ג,
ערב רגיל ג׳
משולב ג׳ +ד׳
למתקדמים ד׳

הפתיחה:
אחר יהחגים
תל־אביב, רחוב סמולנסקין ,7
מפנה בן־יהודה .90
רמת־גן, שדרת הילד ,21 על-יד
קולנוע ״אורדע*.

במדינה

כך זה יהיה אם יחדשו

חקלאות

את הקורבנות בהו־הבית

גועליציה

ושאר ידקית

איחוד מפלגות הפועלים נגע עמוק לליבה
של החברה תליות מחצור־הגלילית.
הוא השפיע עליה באורח כה מסעיר,
עד שלאחר לבטי־נפש קשים החליטה על
המעשה הנכון: היא נטשה את סיעתה,
גח״ל, עברה למערך, אפילו הוציאה פינקם
חבר במע״י החדשה.
העובדה שהחברה חליוה הייתה גם חברת
המועצה המקומית מטעם גח״ל רק
סייעה לה להוכיח בעליל את נאמנותה ה־פועליה
החדשה. עוד באותו שבוע פירקה
החברה חליוה את המועצה המקומית של
הצור הגלילית, וראשות המועצה, שעד
אותה עת הייתה נתונה בידי קואליציה של
מפד״ל־גח״ל, נפלה כפרי בשל בידי מע״י.
שבעה-עשר אחוזים. אלא שדרכה
האידיאולוגית של החברה חליוה לא נראתה
אידיאולוגית באותה מידה לכל חבריה
במועצה. אנשי־גח״ל במקום טענו, שהקונפליקט
התעורר לאו דווקא בנפשה העדינה
והרגישה של החברה חליוה, אלא
בין בעלה לבין הנהלת הקואליציה הקודמת.
״החברה חליוה,״ הסבירו אותם קטנוניים,
״היתד, הספק הקבוע של ביצים וירקות ל־מטבחי־ההזנה
של המועצה המקומית, קיבלה
עבור הבאת חומרים מזינים חשובים אלה ל־מיטבחי
בית־הספר 17 אחוזים טבין ותקילין
מקופת המועצה המקומית.
״ומה שנגע כל־כך לליבה הרך של
החברה חליוד״״ הסבירו אותם מלעיזים,
״הוא לא כל־כך האיחוד בין מפלגות הפועלים,
כמו הניתוק בין בעלה של החברה
חליוה לבין הנהלת הקואליציה.״
מד, שמסביר מדוע הם מכנים את החברה
חליוה בכרוז שהופץ על־ידם בחוצות העיירה
הגלילית בשם הגברת כלנתר:

הקורבנות נבחרו כבר ׳מספר שבועות
קודם לכן — שלושה־עשר כבשים בני
שנתיים, תמימים כשה שטרם נולד —
והורבצו על כרי־דשא כדי שישמינו כדבעי.
עתה היו הכבשים מצטופפים בפחד בפינת
השטח המגודר, לא הרחק מן המיזבח
ותעלות־האבן שנועדו לקלוט את דמם,
השוחטים, מאכלותיהם השלופות בידיהם,
סבבו בין הקהל, הדגימו לכל מי שביקש
לראות איך עושים את זה. השחיטה,

בצעררבובג1י 1ל־־צ־ה אגו מזד׳ע־ם

עד פטירת הסכם

הביצים וטאו ירקות-,י
ההרזיה תצא מרחבת קבח־תליס ותקבר נרחבת המשנה
דבר• הסכז־ ר/עומיו1

גברת כדנ תר

ער ה ערבםה תזזנ ת׳ והבשל׳ט־ עול ה ביצי ם ו היר קו ת

דרכי־אד
מעניש הדרכים
עמוס• אהב טרמפיסטיות. הוא אהב אותן
צעירות, חיילות ופטפטניות. הוא אהב
לשוחח איתן, במכוניתו הקטנה מדגם אן.
אס. יו. פרעץ. הוא דיבר איתן על הצבא,
על היחידה, על תנאי־השירות — עד שהיה
מוציא מהן דברים שאסור לספר.
אז היד, עמום כועס — ומעניש אותן.

״אינני פושע־מין,״ הסביר עמום לכתב
העולם הזה .״לא נבון מה שמספרים עלי
— כאילו אני מאלץ אותן להסיר את
התחתונים וחובט בעכוזיהן. אני בקושי
נוגע בהן. אולי ככה בברך — לא בכוונה.״
טיפול אצר פסיכיאטר. כך חשב
גם הפסיכיאטר שלו, שהכריז עליו כבריא,
לאחר טיפול בן שנתיים. כך חשבו גם
שופטי־השלום, שהטילו עליו שורה של
עונשים, החל ב־ 20 לירות קנם וכלה
בשלילת רישיון־הנהיגה.
אך לא כך חשב שופט־השלום הנתנייתי,
לפניו הודה עמוס בחודש שעבר במיקרה
נוסף של תקיפה. הוא דן את הנהג
לשלושה חודשי־מאפר בפועל.
״בעצם,״ הסביר עמום ,״הצבא חייב לי
תודה. בגללי החיילות מתחילות לפחד
ואינן מפטפטות מה שלא צריך. אולם
מנקודת־מבטו של החוק — ומנקודת־מבטי
שלי — אני אשם.״
אך כשיעמוד עמום ביום השני הבא בפד
השופט המחוזי בתל־אביב ויערער על שלושת
חודשי־המאסר שהוטלו עליו, הוא יבקש:
״אינני עבריין. אני אדם ישר שניכשל בגלל
דחף נורא, דחף שאיני יכול להתגבר עליו.
תנו לי שאנס!״
* השט
ביתיהמשפט.

המלא

נאסר

לפירמום

על-ידי

צלממז ואנשי־הטלבידה, שימש אטראקציה.

וצהוב־

הסביר אחד מהם — לבן־זקן
שיניים — היא מלאכה מסובכת.
זה לא קרה באפריקה השחורה, בשבט
זולו נידח. זה קרה השבוע בתחומי ישראל
הנאורה, בזבח השומרונים על הר־גריזים.

ם דימדומים ראשונים, הופיע ב־
2מעלה־־הדרך הכהן הגדול, עטור טלית
לבנה, מוביל בעיקבותיו את כל בני־השבט
לבושי־הלבן. אחדים מהם, תושבי שכם, שלמרגלות
הר־גריזים, כבר נמצאו שם שבועות
אחדים.
״אני בא לכאן על חשבוני, בשביל האוויר
וקצת לבלות,״ הסביר אחד, מורה משכם.
השמש ירדה כבר לחלוטין כשפצה הכהן
הגדול, עמרם בן־יצחק כהן, בתפילת־הזבח,
בשפה השומרונית העתיקה. אט־אט הצטרפו
אליו בני־השבט, שישבו ברגליים משוכלות.
התפילה החרישית הפכה לפיזום קולני.
400 בני העדה השומרונית שנתכנסו ביחד,
לראשונה מזה 40 שנה, ניכנסו לאקסטאזה.
עד שהגיע הרגע הגדול: השוחטים,
מזויינים בחלפים ארוכים כדי חצי מטר,
הסתערו על הכבשים שהוחזקו בידי־הילדים.
איבחת־מאכלת אחת — וצווארו של הקורבן
בותק. הדם זרם בחופשיות מאבי־העורקים
ד,שסוע. עשרות השומרויים, שהקיפו כל
חיה — טבלו ידיהם בדמה השותת
השוחט לבן־הזקן החזיק בידו האחת את,
המאכלת האדומה, ואת ידו השנייה טבל

בצוואר הכבש ומשח בום חם את מצחו
של ילד כבן־שנתיים. הילדון פרץ בבכי.

ך* וא לא היה היחידי. ילדים רבים,
ו | שטיפחו את הכבשות התמימות במרוצת
השבועות שקדמו לטקס, חנקו בקושי. את
דמעותיהם. אפילו הרב שלמה כהנא, מנכ׳׳ל
משרד הדתות, שהגיע למקום הטקס למרות
איסורו המפורש של הרב הראשי איטר
אונטרמן והתיישב ליד ראש־עיריית שכם,
חאמדי כנען — לא הסתיר את הסתייגותו.
לא כן האבות, בני העדה השומרונית

בדמעותיו למראה הכבשים הסובלות לטבח.

נתבצעה בנזהירות, לקול זעקות־הגיל טל כל
!*11 *112111171
העדה. הכבש (למטה באמצע) המשיך לפר|
| 1 | 1111111
פר גס לאחר שגרונו בותק, ודמו הניתז הכתים את בגדיהם הלבנים

של השומרונים. למעלה: בני העדה נכנסים לאקסטאזה של תפילה
סביב המיזבח. ביניהם: חביות המים הרותחים, שנועדו לקליטת הקורבנות.
מסורת־הזבח, לדברי השומרונים, היא בת אלפי שנים.

משכם וחולון. הם המשיכו לטבול ידיהם
בדם עד שזה נספג כולו באדמה. אז
נזרקו הכבשים, על עורן וקרביהן, לתוך
חביות מים רותחים, שהוכנו מבעוד יום,
כדי לרכך את העור. הצמר נתלש ו־13
הפגרים נטמנו בתוך שני כיבשנים וכוסו
באדמה — למען ייצלו היטב.
הסעודה, והפעם בלי דם, שהחלה בחצות
— נמשכה עד דימדומי־השחר. אז נשרשי
שיירי־הבשר, ועבור העדה השומרונית החל
השבוע המאושר ביותר של השנה —
שבוע פסח על הר־גריזים.

בעולם

סטודנטים מציירים סיסמות בפראג*
הפרדת הש.ב. מהמדינה
ציכוסלובקיה אחרת
.זוהי לא סתם מהפכה, או ליבראליזציה.
זוהי שנה 1של סוציאליזם חדש!״ אמר,
השבוע, סטודנט נילהב, שיצא עם עמיתיו
לכתוב סיסמות על אוטובוסים.
בעבר, די היה לנער להחזיק ברחוב ב־פיסת־גיר
כדי להיאסר. כיום הפכה הכתיבה
הציבורית בפראג, כמו בסין העממית,
אך מסיבות שונות — לסמל של החרות
החוזרת לצ׳כוסלובקיה.
שלוש דרסים. מה קורה באמת כשארץ
קומוניסטית בוחרת בחופש, מבלי ל־ותר
על מהותה הסוציאליסטית?
על כך יש מעט מאוד תשובות:
• התשובה הפולנית: כשניסו האינטלקטואלים
של וארשה, ב־ ,1956 לצאת
מכותונת־הכפייה הסטאליניסטית — גרמו לעלייתו
של אוייב־הסטאליניסטים, ואסירם־
לשעבר — ולאדיסלאב גומולקה. תוך זמן
קצר, הפך גומולקה עצמו לבעל־שררה, והוא
כיום סמל לטיהורים אנטי־דמוקראטיים ואנטישמיים.
ד,ליבראליזציה ניכשלה.
• התשובה היוגוסלבית: כשהחליט
המארשאל יוזיף טיטו, שליט בלגראד,
שיש צורך לקרב את ארצו למערב — מטעמים
כלכליים ומטעמי אי־הזדהות עם מוס
קבה
— הוא לא הצהיר על מהפכה, התיר
פשוט את הרסן, אט־אט. העיתונות החלה
מפרסמת ביקורת, מנהיגים אופוזיציוניים
שוחררו מן הכלא, הגבולות נפתחו לתיירים
וגם ליוגוסלבים המבקרים בחו״ל. ואם כי
חלק מן האדיבים האישיים של טיטו עדיין
נמק בביח־הסוהר או נמצא תחת השגחת
המישטרה החשאית — אין המישטר היוגוסלבי
חמור יותר מהרבה מישטרים, בארצות
הים־התיכון, הרואות עצמן כדמוקרא־טיות
לכל דבר :״הליבראליזציה הזוחלת״
ניצחה.
הפרדת ״כנסייה״ מהמדינה. ה-
צ׳כים הלכו בדרך אחרת. הם החליטו לבצע
מהפכה, הלכה למעשה, להודות לא רק בשגיאות
העבר — אלא גם בצורך להפריד
בין הכנסייה המודרנית של הארצות הקומוניסטיות
— הבולשת החשאית — לבין המדינה.
פירושו
של דבר: שננקטו צעדים מעשיים
וחוקתיים, להוציא מידי המנגנון החשאי את
היכולת להתערב בכל עניין הנראה בעיניו
או אף מלהתערב בפוליטיקה. אם יצליחו
שליטי פראג, הם יהפכו את ה־ש.ב. שלהם
— למנגנון טכני בלבד.
נוסף לכך העניקו לעם אלכסנדר דובצ׳ק,
מזכיר המפלגה החדש, הנשיא לודביק סבו־בודה,
ראש־הממשלה אולדריך דרניק והשרים
האינטלקטואליים של הממשלה החד־דשה
— את הזכות לנסוע לחו״ל, באין מפהסיסמה
:״אנו רוצים בסיזאר!״

#1^11811־*

ריע; את זכות הביטוי החופשי, בתוך הארץ;
ואף את היכולת להתערב באופן פעיל
בפוליטיקה, מחוץ למיסגרת המפלגה הקומוניסטית
הכל־יכולה.
הם גם לא פחדו מאופוזיציה. כאשר סטודנטים
החלו לשיר במקהלה ,׳גאלושקה! גא־לושקה!״•
הרגיע אותם הבוס החדש של
המפלגה הקומוניסטית, דובצ׳ק, בחיוך טוב־לב
:״אותו לא תקבלו כראש־ממשלה. אני
צריך את האיש שלכם יותר מדי, בתור שר־חינוך.
יש לו הרבה עבודה לפניו!״
איזור מקשר. בכל ההמולה והשיכרון
הללו, כימעט ולא הורגשה הצהרה אחת,
שיצאה השבוע מפי דוברי ממשלת פראג:
״אנו נחתור למדיניות אירופית עצמאית,״
הצהיר הדובר ,״על סמך מיקומה הגיאו־גראפי
המרכזי של צ׳כוסלובקיה.״
היה זה, אולי, החשוב בצעדים שננקטו:
כי אם תצליח פראג לא רק לשמור על
ניטראליות־מה, בין אירופה הקומוניסטית
למערב־היבשת, אלא אף לשמש איזור־מק־שר,
מבחינה כלכלית ותרבותית — יהיה
תפקידה החדש ערובה לשיגשוגה הכלכלי —
ולכך שהמישטר הקומוניסטי־הישן לא יוכל
לשוב ולהשתלט, לעולם, על פראג.
בריטניה האיש שישן באחד מסיפרי״הדימיון המפורסמים ביותר,
עת מתעורר החילם, מספר הסופר הבריטי
ה. וולס כיצד אדם ישן מאות בשנים —
ומתעורר כמיליונר, אשר אפוטרופסיו רכשו
עבורו, בשנתו, את כל העולם.
זהו חלום־תעתועים, כמובן. במציאות אין
אדם יכול לישון אלף שנה — רק שש
וחצי. ואין הוא מתעורר כמיליונר ושליט־עולם
— אלא כאביון מרוד.
״אגי מתחיל לעלות:״ זה מה
שקרה, על כל פנים, לצעיר בן־ימינו.
החודש התעורר בבית־החולים ונרתיק, שבעיר
הבריטית קובנטרי, האיש בעל השינה
הארוכה ביותר שנרשמה בתולדות האנושות:
טרי ווה משך שש וחצי שנים, מאז סבל
* מירוסלאב נאלושקה, עיתונאי, תסריטאי
לשעבר, ומי שהיה שגריר פראג בלונדון.
חביב־האינטלקטואלים שדרשו שהוא
ינהל את הממשלה החדשה.

מתאונת־דרכים ואיבד את הברתו, שכב ללא
נוע במיטתו, קיבל הזנה דרך הוורידים,
זכה לביקוריהם היומיומיים של הוריו, מיירי
ואברהם.
עד שיום אחד, עת ישבה אמו לידו
ובכתה, כרגיל, הרים הרדום, לפתע, את
בוהן ידו הימנית כלפי מעלה, כמי שמרמז
״אני מתחיל לעלות.״ לדבר הוא לא יבול
היה עדיין בשלב זה.
אבל גם זה השתפר חיש. כשהוריי
הזעיקו את הרופאים כבר החל טרי לזהות
את הוריו, וגם לדבר. עתה הוא משתפר
מיום ליום, ישן ככל אדם — שמונה עד
עשר שעות ליממה.
עת ניפץ את האופנוע עליו נסע נגד
משאית, היה טרי בן .18 עכשיו, כשהוא
קם לחיים הוא בן .25
גרמניה הקרב
על החופש
הצרה עם רוב המהפכנים היא, כי הם
נלחמים לכיבוש השילסון. הקומונארדים, או
כדי להשתמש בשמם הרשמי, חברי הליגה
של סטודנטים סוציאליסטים גרמנ״ס, נלחמים
לכבוש לכל גרמני הרוצה בכך — את
החופש.
כי גם לאחר מלחמת־העולם השנייה
ולמרות חוקת־יסוד דמוקראטית עד קצה־היכולת,
ממשיכים הגרמנים לכבד יותר את
החוק מאשר את חרות הפרם, יותר את
הסדר מאשר ההגיון הפשוט וטובת־האדם.
ולמרות שבנות־הברית פירקו׳ עם כיבוש
גרמניה, את מיפעלי־התעשייה הענקיים של
קרוס, תיסן ואחרים — לא זו בלבד שהנס
הכלכלי הגרמני ד,חייה מיפעלי־ענק אלה —
אלא אף הוליד אחרים, חטובים לא פחות.
לא פאשיסט, איש־־עסקים. אין אלה,
בהכרח, מיפעלי־תעשייה פשוטים. אחד
החשובים ביותר, רבי־ההשפעה ביותר, הוא
מיפעל־של־נייר: האימפריה העיתונאית של
המולטי־מילירדר אכסל שפרינגר, החולש למעשה,
על רוב־רובה של דעת־הקהל הגרמנית.
שפרינגר
אינו פאשיסם. הוא איש־עסקים
מצויין, יודע שהדרך למכור את מספר העיתונים
המירבי היא — לכתוב מה שהרוב
הנבער רוצה לקרוא. בייחוד כשזה כתוב

ל ר 3 .5 0ל ״י
יש לך כ ל מה
שדרוש כדי שזוג

תחתוני הזיגזג
החמודים ש ב עו ל
י היו שלר.

נ 6נ״ < 3־ ^80
לרא שונה בארי( חדישים. אווריריים. מתאימים לכל גוף.
מ־&יססו הלנקה סטר סריגת זיגזג מ ר הי ב ה -ת מי ד לבן
בשילוב ע ם ירוק, או אדום, או שחור או כחול

מו ן *

חו טי הלנקה סיו ביי ם ב׳ מו אלגלס די ח ידי מפע לי הבילה

ב׳דלו בד מו תה מ ל חני ה נו ל ״ן. מו״ צ רי ה.

בלשון פשוטה, ונמסר בתבנית עממית.
משום כך, הפכו עיתוניו של אכסל שפרי״
נגר לאחד הגורמים המסיתים העיקריים
נגד חופשיהאדם. או נכון יותר, המטיפים
במרץ רב ביותר למען אותו חוק וסדר
האהובים כל־כך על האזרח הפשוט הגרמני.
דודי האדום ופריץ השד. חברי הליגה
הסוציאליסטית
של הסטודנטים אינם
גרמנים רגילים.
תחת הנהגתם של
רודי (״האדום״) דוט־שקה,
פריץ (״השד״)
טוייפר וריינר לנג־האנס,
הם מנופפים
בדגלי הוויאט־קונג,
כמחאה נגד סידרי״
החברה הבורגנים.
הקומוניסטים הב־יורוקראטיים
סולדים
דו טשקה
מפניהם, מפני שיערם
המגודל־פרא, מפני חופש־הביטוי ה־אנארכיססי
שלהם, ומפני דביקותם באמנות
מופשטת. אבל הם קוראים לעצמם
קומונארדים,ואומנם הקימו במערב־ברלין
קומונה בה חיו יחדיו רבים מהם.
בשטחים רציניים יותר, פיתחו הסטודנטים
השמאלניים־העצמאיים תוכניות הנותנות תשובות
לכל בעיות־החברה — לא רק חברת
גרמניה, אלא לדבריהם ״החברה הקאפיט־ליסטית
בכל מקום.״ בין התשובות:
<•! הסטודנטים חייבים להיות שותפים להכנת
תוכניות־הלימוד, באוניברסיטאות, ואסור
לרקטור להכתיב דיעות סוציולוגיות.
* יש לבטל, כדרישתו של פידל קאס־

מי 1את הבתולה
ממאה שערי??
ערב אחד סיפרתי לו כי בשבוע הבא ימלאו
לי חמש־עשרה שנים.
״חמש־עשרה שנים? את רק בת חמש־עשרה?״
הוא נראה מאוכזב אמנם. גילי לא היה בחזקת
סוד, והוא ידע ודאי שאני בת גילה של
רייזלה. כששמע זאת במלים מפורשות, נראה
כמאוכזב. כנראה רצה לשכוח שאני רק בת
חמש־עשרה. עתה ידע שעליו להמתין שנים אחדות
עד שאהיה ראויה לו, כדוגמת הנערות
המתוארות בספרים.
ישבתי כמעט צמודה אליו, כשרק רווח זעיר
מפריד בין רגלינו. ירכי הצמודות זו לזו מתחת
השמלה, ידעו כי ירכיו של חיים, הקרובות
כל כך, לא תגענה בהן. רק עיניו נגעו בי.
מביט היה בחזי ואישוני עיניו מרצדים בקפיצות
מתכתיות וקרות, כאילו הביט בי בעיניים לא-לו,
כאילו היו אלו עיני הלטאות הגדולות* שדילגו
בין אבני החצר.
שכבנו עירומים על המיטה ושפתיו מילמלו
תשבחות על אודות גופי. לא הפסקתי את מהלכיו
החריפים. הוא נשק ונשק אותי בהתלהבות
יוצרת, כאילו במעשה אמנות. גישתו הפסקנית

לא נתנה בידי שהות להרהר ונסחפתי אתו
לתשוקה חשאית, תשוקה מסחררת ומשכרת. לא
יכולתי אפילו להעמיד פני נאבקת ועוררתי אותו-
לפעילות תובענית ורעבתנית.
״אתה יפה״ ,לחשתי אל תוך אזנו. ואמנם,
אהוד היה יפה. שפתיו התאותניות והמלאות
הרעידו וגירו את יצרי כל אימת שרדיתי מתבוננת
בפיו, הקורץ לנגיסה ולנשיקה. על עיניו
החולמות והשקטות סוככו ריסים כהים וארוכים.
גבותיו הישרות התמשכו בשלח־ה מרגיעה וחיפו
על מצחו השקט והנבון. תנוחת כתפיו היתד.
מרושלת כלשהי, כאילו היו נמלטות מהפגנת
גבריות פזיזה: צווארו היה ארוך ובטבורו בלטה
פיקת הגרגרת.
דברי העידוד שלי הגבירו את עוצמת חיבו־קיו.
גופי נע וזע מתחת לגופו הדורש את שלו.
ברטט אצילי פילס אהוד את דרכו אל נבכי
גופי. גופו השלם בא אל תוכי, מפזם בדבקות!
בתוך היכלי.
לפתע ניתק בקפיצה, עמד על רגליו ושאל,
משתאה:
״היית בתולה? לא כן?״

הוצאת ״גולן״ ,תל־אביב • הפצה: ספרי ״אייל״ ,רח׳ שטראוס ,3תל״אביב, טלפון 611242

...הי א

ו הו א י

היא מחליקה על־בני הים
הזא מחליק על־ בגיד מבלי ט תחו ט ב1

קומונארדים טוייפר ולנגהאנם
״מוות לפרחחיס!״

טרו, את עצם הכסף, בארצות הסוציאליסטיות
והקאפיטליסטיות גם יחד.
+יש ״להילחם מייד ובכל האמצעים״
במוקדי־הכוח השרירותיים של הבורגנות.
מטרה ראשית להתקפות: שפרינגר ועיתוניו.
מדי 0״ם ואקדח. השבוע, עברו
שד הצדדים מדיבורים למעשים:
יוזף באכמן ( )23 ממינכן, קרא על רצח
מארטין לותר קינג, עזב בדירתו את מדי־הס״ס
בהם התקשט, ניגש ברחוב לדוטשקה.
הוא גרר אותו מהאופניים, עמד מעליו
ברגליים מפושקות וירה שלושה כדורים:
במוחו, בצידו הימני של חזו ובלחיו.
דוטשקה הורץ לבית־החולים, נותח, נמצא
במצב קשה. אבל נאמניו התחילו להשתולל,
הם התפרעו ברוב ערי־גרמניה, העלו באש
והרסו מרכזי־הפצה השייכים לשרשרת שפרי־נגר.
תגובת המשטרה: גל של מעצרים.
ממשלת מערב־גרמניה המחכה מזמן לעילה
כדי לחסל את השמאלנים הטורדניים,
להשיב מישטר של חוק, סדר ושלווה לגרמניה,
התכוננה, השבוע, לתפוש את ההזדמנות,
לחוקק שורה של חוקי־חירום האוסרים
הפגנות־עם ,״חופש ביטוי מופרז.״
חוקים שלא כללו, כמובן, את ביטאו•
ניו המסיתים של אכסל שפרינגר הכל-
יכול. כי כאשר אדם מגיע למעמד ולעושר
מסויימים מאוד — הוא עומד מעל לחוק.
העולם הזה 1598

זכה במשאל העם 1967
כסכין הגלוח המזבחר

הנאתך כפולה ומכובלת כי הדיסכנסר
בוטנזט לד נבזוזזייק בדפתחות אותו אתה
־קני חינם!
ס כ שיו דיסנבנסר

על כל פנים

7סכיניז גלוח 6ן חינ ם)

יותר נעים

קולנוע
סרטים

סיפור אהבה

הרחק מן ההמון הסוער

(צפון,

תל־אביב; אנגליה) האשד. הפאטאלית והקאם־
ריזית בת־שבע, בעלת החוזה היפהפיה, מאמ־ללת
והורסת את הגברים המאוהבים בה.
היא דוחה את הרועה המציע לה נישואין,
ונשאר נאמן לה באהבתו הבלתי אנוכית.
היא מושכת ומשגעת את בעל החוזה הסמוכה,
והיא מתאהבת ונישאת נישואים לא־מוצלחים
לסמל היפהפה וקל־הדעת. מכל הדמויות
הללו של תומאם הארדי רק בעל־החוזה
והרועה נראים בסרט משכנעים ואמיתיים.
שני האחרים מתנהגים בצורה בל־תי־מוסברת
ובלתי־סבירד .,אבל שליזנגר
השכיל להעלות בסרט את נושא החלום ה־המקסים,
ואת החיים בתוך הטבע, שאותם
תיאר ואליהם התגעגע הארדי. הנוף הנפלא
המתחלף עם עונות השנה, הדמויות הכפריות
המרתקות, הצילומים והבימוי מלאי
הנשמה, והאישיות של ג׳ולי כריסטי —
נותנים את האופי השקט והנוסטאלגי לסיפור
המרתק המשוחק בצורה נערצת על־ידי
ארבעת השחקנים הראשיים.

שלושה *מיס
של חופש
א סי רי ״ ה חו פ ש

תל־אביב;

(בן־יהודה,

ישראל) שלושה אסירים מקבלים הופשר.
של עשרים וארבע שעות מבית־הסוהר. אחה
מהם, גנב שהחליט לחזור למוטב, מבלה
את החופש בחברת אשתו השני, אחד ממלכי
העולם התחתון, חוזר לעולמו ומגלה
שהוא נהרס בינתיים. השלישי, ערבי שנקם
את נקמת אחותו, חוזר לכפרו, ונהנה מד.־
ערצת חבריו.
כל־כך הרבה דברים קורים בעשרים וארבע
שעות קצרות של חופש! הערבי, בתוך
הילולת השמחה בכפרו, מתלבט אם לברוח
או לא. הגנב מתכנן עם אשתו את
הבית החדש שיבנו, והחיים החדשים והנקיים
שינהלו, ומגלה שהיא חיה בעולם אחר

נחוצה התרכזות מקסימלית בנושא הצלנם על מנת לקבל
תמונות העומדות על רמה מקצועית.
מצלמת ישיקה 111־י111181;61 במ למשל, מבצעת עבורך את כל
הפעולות הטכניות הקשורות בצלום כגון:מדידת כמות האור.
כוון המהירות בהתאם ומדידת המרחק: ואילו אתה מצלם...
מצלם :::ובהצלחה!

111ז 16״ ו ז11 זז 10

עדשה. 2.8 :זלצבעוש חור רבן

מהירות :״ד שניה זכן .6
מסביב
מד אזר:
לעדשה.

כריסטי ב״הרחק מן ההמון״
מושכת ומשגעת

פרסום נינ ג ־ לי ני אלנע־ ס

משהמד לי ה —
לרגל יובל ה— 15-

5^0ו הנחה ממשית
על כלקניה

יעוץ בעיצוב פנים
תל־אביב
טל 444281 .
ביצוע פל עבודות
* צבע
* סיד

ת״א שדו׳ מ סו 1ק13
) 0131611

62,2519/2

* פלסטיק
¥טפטים
* שיפוץ כללי
בטיול חוד המועד נסח
וטיולי חאביג אל תשכח את
המצלמה !
זכור ! פוטו ברנר מגצע פיתוח
והגדלות צבעוניות, על״ידי המעב-
דות הצבעוניות הגדולות והמשוכללות
בארץ ! מכשירי בזק במבחר
גדול! סרטים בעלי רגישות גבוהה
לצילומי חדר.

פ 1ט 1ברנד
חיפה,וחוב החלוק 31

מזה שלו. ומלך העולם התחתון מנסה בשעת
מועטות לכבוש את המלכות שאיבד
בזמן ישיבתו, ואינו מצליח.
הצרה היא שבל מה שקורה ולא קורה
מבויים בחוסר־מתח מוחלט, בחוסר עיתוי.
ישנה האווירה של הכפר הערבי, הניתנת
בעזרת צילומים טובים. יש אווירת בתי־הקפה
של יפו, רחובות תל־אביב. אבל
הדאלוגים הילדותיים, שבהם כל רעיון נטחן
עד דק, והבימוי בנאלי, מקלקלים את
זה. מישחקם של אלי כהן וז׳ק כהן
משכנע ומעניין, ואילו יוסף פראח לא רק
משחק טוב, אלא יש לו גם פנים מרתקים,
והמצלמה מגלה אותם במומחיות רבה.

עולם חטי ומוחלט
הכלה לבשה שחורים

(רון ירוש
לים;
צרפת) לכאורה סרט מתח פשוט.
אשד, אצילית, מוזרה, מפתה גברים בזה
אחר זה, גורמת להם להתאהב בה, לחזר
אחריה, ורוצחת אותם בזה אחר זה.
המתח נוצר בהדרגה, ומתחזק בהדרגה,
ומשאיר את הצופה צמוד ודבוק בכוח לבטאו.
הוא נובע לא רק מהבימוי המרתק, אלא
גם מהשאלות הנשאלות במהלך הסרט! ה־העולם
הזה 1598

פתרונות שנובעים מהם, והשאלות המועמדות
במקומם. השאלה ״מדוע היא עושה
את זהי״ מתחלפת יותר מאוחר בשאלה
״מה מריץ אותה?״ ״האם היא תצליח?״
״האם היא תוותר?״ ״האם היא תיתפס?״
אילו היה זה סתם סיפור־מתח, אולי לא
היה בו עניין כל כך רב. פרנסואז טריפו
מעמיד בסרט שתי גישות שונות לחיים.
מצד אחד האשד״ עם הדרישות המוחלטות
שלה. היא רואה את העולם כאידיאל. היא
רוצה את האהבה שלמה( ,והמושגים שלה
על האהבה הזאת לקוחים קצת מתמנים וסרטים
זולים — שני אנשים מרחפים בעולם,
יד ביד, מבט במבט ).את הנקמה השלמה,
והיא לא מוכנה לוותר על זה. וכשמישהו
מציע לה במקום זה את החיים (הצייר, שב־עיני־האמן
שלו רואה אותה כמו שהיא)
היא כמעט נשברת, אך לא מוותרת. היא מעדיפה
את האגדה של עצמה כדמות נוקמת,
כאלה אכזרית, כאוהבת נצחית, על־פני החיים.
ולעומתה רואים את הצד השני. הגברים,
אותם היא הורגת. הם קטנוניים, הם מנופחים,
בעדינות ובדקות רבה הם מתוארים
עם כל השקרים שלהם, עם האגדות שהם

בוחלים בשום צורת התעללות כדי להוציא
ממנה את מה שהם מחפשים.
הסרט עשוי בצורה מותחת עד כאב,
וטראנס יאנג, במאי הג׳יימם־בונדים, יודע
היטב את המלאכה. יתכן שיש שם עוד,
רעיונות ונושאים, אבל המתח־לשם־מתח
מכסה על הכל ומעלים את הכל,

כוכבים

אין הכגשתס להם
״לואי היקר. אני כל כך אוהבת אותך!
וכשאני רואה אותך אני תיכף מתחילה
לצחוק כמו משוגעת. הלכתי עם אמא שלי
לראות סרט אחד שלך. וזה היה כל־כך
מצחיק שקיבלתי כאב־בטן, ואפילו האמא
שלי צחקה למרות שבזמן האחרון, מאז
שהאח שלי מת במלחמה, היא עצובה נורא
כל הזמן. אז נורא שמחתי ותדע לך שאני
נורא אוהבת אותך.״
את המיכתב הזה, מילדה ישראלית, בת
שתים־עשרר״ שומר לואי דה־פינס באהבה
רבה, ומספר עליו לכל מי שמגיע לבקר

יום השבת אינו היום המתאים
להיכנס להרפתקאות.
אחרת — תשבור
את הראש. אבל אתה
יכול בהחלט להיוזעץ,
ביום זה, עם בת־זוגך
או ידידתו — מה עליך
לעשות בעתיד הקרוב.
כוח־:ד,יצירה שלך מוגבל,
השבוע, על״ידי שפע רב
מדי של מחשבות ותוכניות. נסה להיצמד למטרה•
אל תזלזלו בתנועה על־פני הדרכים.

לאלה מכם, שנולדו השבוע,
נכונה שנה גדולה,
של הישגים ובעיקר
— של הרפתקאות ומעשים
בלתי־רגיליס עבורכם.
אם חשבת שזוהי
רכילות, את יכולה להירגע:
חברתן שוחרת לן
טוב. אל תסע בשבת,
אף לא למקומות קרובים.
עבודתן תספק אותן יותר ויותר, אן
היזהר ממתח־עצבים וממצבי־רוח פתאומיים.

אתה שוב יוצא למא-
בק ! אל תהפוך אותו,
לפחות, למאבק נתח
נות־רוח. כוח־הדחף העצום
שלך ימצא את
פורקנו, השבוע, בשורה
של משימות ועבודות
שהזנחת בחודשים
האחרונים. בריאותך
תלך ותשתפר,
ותביא איתה, כמובן, עלייה במצב-הרוח.
שתי פגישות רומאנטיות יחדשו לך רבות.

ז׳אן מורו כ״הפלה לבשה שחורים
אלה אכזרית, אהבה נצחית

יוצרים סביבם. הם מתעסקים בפוליטיקה
ובנשים ובניאופים, כשאותו חיוך מטופש
וחשוב על השפתיים.
כולם עוטפים את עצמם באגדות ושקרים,
גם היא, גם הם, וההבדל בין האגדות
שלה לשלהם יוצר את הקונפליקט המסתיים
ברצח. משחק מצויץ. צילומים. מתח.

המשטרה שודדת
השוד (אלנבי, תל־אביב) כיזזן שהסרט
השני על שוד־הרכבת המפורסם נעשה באנגליה,
בחסות המשטרה האנגלית, נוצר
רושם מוטעה שהמשטרה היתד, גיבורת המעשה.
היא גונבת את ההצגה, את המתח,
ואילו אפשר היה לשגות קצת את העובדות,
אין ספק שהיו נותנים לה גם לבצע
את השוד עצמו, ולזכות לבדה בכל הכבוד
והתהילה.
בניגוד לסרט הגרמני, שוד־הרכבת האנגלי
קצת פחות מותח. רואים יותר שוטרים,
יותר מכוניות, יותר הכנות. אבל השוד
הגדול של המאה נשאר השוד הגדול של
המאה, והוא גדול ומותח בכל ביצוע.

הבטן של הבובה
בודדה באפילה

(סטודיו,

תל־אביב;

ארצות־חברית) אילו היו העצבים זוכים
לרגע מנוחה, יכול היה המוח, להירגע,
ולשאול את עצמו :״בשביל מה כל זה?״
אבל רגע כזד, מגיע רק בסוף הסרט, ואז
כבר אין כוח לחשוב.
כל הסיפור מתחיל בבובה קטנה ותמימה,
ד,ממולאת הירואין. היא מגיעה בטעות לידיו
של צלם פשוט, הנשוי לאשר. עיוורת,
וכיוון שהצלם לא מתאר לו מה נעשה
בתוכה, הוא לא שומר עליה במיוחד.
היא אובדת, ושלושה פושעים ותיקים מנסים
להוציא אותה מידי אשתו העיוורת׳
בשעה שהוא עצמו נמצא הרחק מהבית.
העיוורת (אודרי הפבורן) לא מוותרת. כמו
תמיד, היא מנסה גם עכשיו להוכיח את
עצמה. היא רגילה להיאבק, וד,מבריחים לא
העולם הזה 1598

אותו על בימת־ד,צילומים של סרטו החדש:
המקועקע.

המפיץ דויד (״דודלינג״) שיף הגיע לשם
במיקרד״ הוא קנה בפאריס את סרט־הקופה
מיספר אחד שלו, החופש הגדול, סרט
שהשיג את מספר המבקרים הגדול ביותר
בשנה האחרונה, ואחר־כך לקחו אותו לראות
את הכוכב עצמו, ולשוחח איתו קצת.
לואי דה־פינס קיבל אותו בהתרגשות
רבה. הראה לו את המיכתב של הילדה
וסיפר לו :״כל כך התרגשתי מהמיכתב
הזה, שהחלטתי לבוא לבקר בישראל.״ הוא
חתום על חוזה לעוד שני סרטים, וכשהם
ייגמרו, הוא מתכונן לבצע את החלטתו.
בינתיים, מספר שיף, הא מביע לנו את
הערכתו. איך? הוא עושה פרצוף מצחיק,
חושף את שיניו, שולח את ראשו קדימה
וצוהל :״איך הכנסתם להם, אה?״
תדריך אמנות
גודאר מתאר בדרכו המיוחדת עולמה של
זונה כאשה פסיבית ובלתי־קומוניקטיבית.
בסרטו הלא־כל־כך מזהיר בלחיות את
חיי (מקסים תל־אביב) .הטרגדיה הענקית
של סופוקלם, אדיפוס המלך, אינה מאבדת
מגדולתה בסרט שהוא בעצם תיאטרון
מוסרט׳ מקושט בנופיה החשופים ובאיצ־מדיוניה
העתיקים של יוון( .פאריז, תל־אביב).

בהפלה
לבשה שחורים

גרס,

ירושלים) חושף טריפו דמויות שונות ממסגרת
של סיפור פתח מרתק (ראה סרטים).
מתח בתי וקלייו* (מוגרבי, תל־אביב) סיפורם
של שני הגנגסטרים התמימים של
שנות השלושים, שרצחו ושדדו בתום־לב,
בלי כוונה רעה, בסרט מותח, משעשע
ונוגע ללב. ז׳אן גבין חוזר לפשע ומגלה
שהוא עדיין לא משתלם בחזרה לפשע
(אתזון־דויד, תל־אביב).

תחילת השבוע נועד למעשים
נימרצים, לפעו־ולפגישות
לות־תרבות
רומאנטיות.
אבל החל מיום
א׳ וכלה ביום ג׳
הבא — מוטב שלא תת־אמין,
ולא רק בגלל ה חום.
מסיבה אינטימית
תגלה לן שיש לן ידידים
— אבל שלמרות
אהדתם אלין, גס הם אוהבים לרכל. אל תיקח
הכל ללב. עליין להיזהר ממצב לא נוח.

דאגות־בריאות נעלמות,
מול פני הפתעה נהדרת,
המזדמנת לן לגמרי
במיקרה. פגישות
עם שורה של אנשים
בלתי-מוכרים רק מח זקות
במה ממסקנותיו
הנוגות, ואולי ה נואשות,
בנוגע למין
האנושי. זרם״הבספים
ימשיך להביא לך מרגוע. זהו שבוע של
סידורי־בית וייפוי עצמי, ורכישת ביגוד.

העיסקה בה עסקת לאחרונה נחתכת,
השבוע. אם אתה ותרן — לטובתך. אם
לא — היא מתחסלת
אחת ולתמיד. חוה זהיר
מאוד בהוצאות,
אחרי יום שישי: א תה
עשוי להסתבן בחובות.
ואל תהסס לתת
מתנת-בסף לידיד
בצרה. לעומת זאת,
} 2בספטמבר -אל תרשה לו שישאר
22ב או ק טוב ר
חייב לך כסף. בתמאזניים:
פגישה ב—
מספרה
תגלה לן מזימה בלתי-נעימה,
אשר נרקמת נגדך. נסי להיות טובת-לב.

חוו;]״0

אם אתה חושב שאתה
יכול לעזוב את השיגרה
של חייך מבלי לשלם
מחיר ניכר מאוד, דע
שטעית. אבל אם אתה
בכל זאת מתכוזן לנקוט
בצעד עליו אתה מהרהר
מזמן — תכנן את הכל
בקפדנות ובצע זאת במכה
אחת, בלי להסס.
הפתעה נעימה, ביום ו׳ או בשבת, במה שנוגע
לענייני כספים. עלייך ללבוש ירוק.

אתה מסתבן מבחינה כספית, וסביבתן החדשה
לא תמיד מגלה כלפין את האהדה
אליה אתה מורגל. אל תתפנק. דע לעשות את
שלן, ולא להתעלם מביקורת.
עם זאת, דע גס
לקחת ברצינות את ההנאות
של חיין: לאחרונה,
אתה נוטה לשקוע במרה
שחורה, שרק. מזיקה
לן. אס את חושבת
על עיסקח עם שותף כזה
— תשכחי את זה.
הוא אדם לא ישר. נסח
להמר על האדום (קלף
או תעודה) ! השבוע הוא מגיא הצלחה

מריבה עזה עם אחת מידידותיו
תביא אותך
לנקודה בה תוכלי להעריך
מחדש — וללא רוגז
יד -את קשרייך החברתיים.
אל תנסה להפעיל
לחץ: הכל יסתדר
מאליו, אם תהיה לך רק
הסבלנות לחכות. אל תהסס
לנקוט ביוזמה בקשר
אליה: היא פשוט ביישנית, לא שונאת
אותך ובוזדאי שלא בזה לך. ובכן, קדימה!

שני הגורמים הנאבקים, ניצחית, על נפשן
— כוח-האבחנה החריף והסנטימנ-
טאליות הניכנעת לעו־
— יתרוצצו, השבוע,
בקירבך ביתר-
מרץ, על כן אל תתפלאי
שאת עושה שטויות:
האביב בא, ועי-
מו התקופה בה אשה
בת-עקרב אינה שולטת
בחושיה — ובמע 22ב או ק טו ב ר -
22 בנובמבר
שיה. אז נסי לפחות
לקחת את הכל בהומור,
ולהימנע מרחמים עצמיים. במישור
הרומאנטי: השחרחר עדיף על המבריק.

עון ו1

כוח־השליטה שלך גובר, אבל תוצאות־מאנד
ציו מוגבלות יותר ויותר. אולי הגיעה העת
לשקול את כל המצב
מחדש. החופשה
אשר תיכננת לא תצא
אל הפועל, אם תנקוט
השבוע צעדים מעשיים
לקראתה. היזהר ממכשירים
חדים: הם עשויים
לקלקל את כל תוכניו־ [
תיך. אבל מעל לכל — ן
אל תפקפק ביכולתך. כי 1
הביטחון העצמי הוא גורם
מכריע בעתידך. צפוייה לפניך נסיעה
ארוכת־טווח, הצופנת בחובה הפתעות וממון.

ביום ו׳ תיכנס בן התלהבות
לחיים, שלא תפוג
עד סוף השבוע. גם
אם היא, לפעמים, נינד
הרת במיקצת — אל תרמתחושת־השיכרון פה הזאת,
הזרה לן במיק־צת:
היא תאפשר לן
ו 2בד צ מבר -
פז בינואר
לצאת מעורן, לחרוג מן
המסלול המקובל — ולגבור
על כל מיכשולין ומתנגדין, בשבוע
זה. אם תצטרן לשלם מחיר של בעיות קטנות
ואיבות זעירות — זה בהחלט כדאי. גם
אם יציעו לן הצעות קוסמות בשטח הפי״
נאנסי — אל תמהר. יש סכנה — השבוע.

מספר 1598

י״ט גיסן תשכ״ח17.4.1968 ,

המחיר 130א ג ׳

נקמת

הרצח ליל הסדר־
הפשע שהחר*ד את
המדינה קדה
בגלל נערה

׳למ/ין

עירית שילה וזאב רווח

צוד השבוע

•ווו ד אי •

נוזל כהך זלטה