גליון 1606 מתאריך 12 ביוני 1968

תו ך ד מים
הין עוי ויי דלב נו ת
ב בי שלא היו ב עו ל ס
שיניי ם מזנ ה מז ת
ע״י אבן שן וני קו טין

לאחר הברשח ע ם טיל אק
ב ס שן 3י מי ם

לאחר 7י מי ש מו ש ב טיל א ק

טידא?
אינו סתס משחת שיני*:
טילאה הוא
״מלבין שיניים,׳
טילאק הוא תכשיר מדעי חדש, אשר י
מרחיק _את אבן השן הצהובה והמסוכנת
וכתמי טבק חומים. עד עתה לא היו שינייך
לבנות כפי שהיו יכולות לחיות. טילאק
יהפוך את צבע שינייך ללבן טהור. אם
ברצונך להיות נאה יום יום, עבור לטיפול
פה ושיניים מודרני, מדעי. ובטוח, עבור
לשמוש בטילאק.
תראה(י) את ההבדל לאחד שמוש בשפופרת
אחת.

*106131

שפופרת אחת — מספיקה לחודש ימים

צפו־ניי
י פו ת
ו חז קו ת
סוד הידים החטובות :
כה קל: טפלי בצפר־נייך
ובמקום גדילתן
פעמים אחדות בשבוע
(או כשאת מורידה את
הלכה) ב־נו־נייל• .ראי
כיצד שברים וסדקים
נפסקים מיד וכיצד יגדלו
צפורנייך במהירות
ותהיינה שלמות
וחזקות.
סוד ה נו־נייל: נו־נייל
מכיל חומרי בנין הדרושים
לגדול ולהשלמת
שומן הצפרן, המ גן
עליה מפני חומרי
רחיצה מודרניים או
כל גורם אחר.
סודך: שמרי על צפר-
נייך עט מעייל בקביעות,
וצפרניים דקות
ושבירות יהיו ממך ו הלאה
ובמקומן צפר־מים
יפות וחזקות
אשר ישוו לידיך מראה
נאה, אלגנטי וחטוב.

כימי
חיי* שמע העולם הזה הרבה קללות,
וגם כמד, וכמה מחמאות. אך נדמה שמעולם
לא זכה מחמאה גדולה יותר מאשר החודש,
כאשר השווה הוגה־דיעות זר את עורך
העולם הזה לאלברט איינשטיין ולמרטין
בובר.
הכומר ד,נרי בוכר הוא אמריקאי, מזכיר
התנועה האוניברסיטאית הנוצרית בארצ-ת־הברית,
בה מאוגדים אירגוני אקדמאים וסטודנטים
מכל הזרמים הנוצריים. מאחוריו
דרך ארוכה. אחרי שלמד באוניברסיטה של
ביירות, ובקייץ של שנת 1958 עבד כמתנדב
במושב ישראלי, שם עבד כפועל בבניית
שיכון לעולי עיראק. התואר דוקטור הוענק
לו בחוג ללימודי דת של מיכללת פרייסטון
המהוללת.
בוכר, הנחשב לידען בענייני־המרחב,
מאחר שחי משני עברי החזית הישראל׳ית־ערבית,
נשאל על־ידי כתי־עת האמריקא״
היהודי אישום כמד, שאלות לגבי מלחמת־ששודד,ימים.
הוא מאשים את הציונות במחדל
היסטורי, בכך שלא הבינה מעולם את
התנועה הלאומית הערבית. מתוך הסתמכות
על דיעות העולם הזה, הוא אומר, כי ישראל
זקוקה לשינוי־ערכים רעיוני.
טוען בוכר :״ייתכן כי אורי אבנרי הוא
בודד בתוך ישראל* ,אן דבריו הס מדוייקיס
ונבואיים. באומרו ש,הפאן־יהדות של הציונות
מזינה את האנטי־ציונות של הפאן־
ערביות׳.״

הוא מצטער על כך שיהודי־העולם מתלהבים
רק מן הניצחון הצבאי של ישראל,
ומתעלמים מאנשי־המוסר ומשוחרי־השלוים
בארץ. באמריקה נפוצה האימרה כי בעיק־

אישים שאינם הולכים בתלם, והזוכים לכבוד
בעולם בזכות עצמם.
פרויס עומד על הסיבות לכישלון המכובן
של ישראל במאבק על דעת־הקהל, ומאשים
בכך את שרי ישראל, המתחנפים לתנועה
למען שלמות ארץ־ישראל ולעתיני־הערב, ותוך
כדי־כך משמיעים נאומים המבאישים
את ריח ישראל בעולם .״הדימוי שלנו
(בעולם) הוא של מדינה נוקשה ושובינים־
טית, שאינה מוכנה לשום גמישות ביחס
לערבים המיסכנים.״ על מוסיף פרויס, בצדק: קשה לדבר
כישלון של מנגנון־ההסברה, אם שרי־ממש־לה
מסויימים נושאים נאומים שכאילו נחפרו
לפי מידתם של שופרות־התעמילה הערביים
וד,קומוניסטיים.״
התרופה המוצעת על־ידי ברדס: להראות
לעולם, כי ישראל היא מדינה דמוקראטית,
שבה יש קשת מגוונת מאוד של ריעות

והשקפות, ותוך בדי-בך להציג לעולם את
קיומם של כוחות־שלום בישראל, הנאבקים
בשוביניזם.
״יש בארץ אנשים בעלי דיעות בלחי־מקובלות,״
אומר פרוים ,״ אן התומכים
שאלת המלחמה הבמדיניות
המוסכמת
אחרונה, סיבותיה ותוצאותיה.״ ברוגמד, הוא

מביא את אורי אבנרי ד״ר משה סנה ועמוס
קינן.
אומר פרויס על אבנרי: אין צו רן להתפעל
מתמונות-העירוס ב שבועונו כדי להסכים
שקשר,יו של אבנרי עם חוגים שמאלניים
(בעולם) ,ועמדתו במאבק המדיני, יכולים
לסייע להבהרת עמדתה של ישראל. העובדה
שלחם תמיד למען שוויון־זכויות לערביי־הארץ
ונגד המימשל הצבאי דמיבצע־סיני.
תיתן לעמדתו מישנה חשיבות.״

מ חז ק צפדני ם שבירות
מו צו ד׳ פ קו נ ע ־ ס חיפה

בות המלחמה מרגיש כל יהודי בעולם את
עצמו כאילו ״גובהו שלושה מטרים.״ על
כך אומר בוכר:
״לפי דעתי, הכישלון של כל איינשטיין,
כל מאגנס, בל בובר וכל אורי אבנרי ל השלים
בישראל רוח של שיתוף־פעולה עם
שאר מדינות המרחב — כל אחד מכישלונות
אלה היה מפואר הרבה יותר מאשר ניצחון
ישראל במלחמת־ששת-הימים. לוחמים חסרי-
מורא אלה היו צריכים להעניק לכל יהודי
בעולם סיבה להרגיש שגובהו שלושה מטרים,
ומקור לתקווה לקראת העתיד.״

המעניין הוא שבוכר לא נפגש מעולם
עם אבנרי או מישהו אחר מחברי־המערכת.
הוא הגיע לדעתו על־סמך המאמרים שקרא
בחוץ־לארץ, ועל סמך נסיונו בישראל וב־ביירות.

לשמוש
על הזרועות, ב תי ה שחי,
ה רגליי ם ...נבדק לשמוש ג ם על
עור הפנים.
השמוש בייט-או הריחני והמכיל
למלין — זו הדרך הנשית ביותר
להרחקת שיער בלתי רצוי. מרחי
אותו בפשטות כמו כל קרם קוסמטי
אחר. תוך דקות יעלמו השערות עד
לשורשיהן ללא לכלוך או ריח בלתי
נעים.
ויט־או העדין, נבדק לשמוש אפילו
על עור הפנים. משאיר את זרועותיך,
רגליך ובתי השחי חלקים ונקיים
מ״צל״ .אחרי טפול בייט-או תיראה
לך כל שיטה אחרת
3.80
להורדת שיערכמיושנת.

הפופולריותשל העולם הזה ודיעותיו
בקרב חוגים רבים בעולם, שיש להם השפעה
מכרעת על דעת־הקהל כלפי ישראל,
הביאה את אחד מאנשי דבר, טדי פרויס,
למחשבה אפיקורסית: להוסיף אל ההסברה
השיגרתית של משרד־החוץ בחו״ל, המתבססת
כולה על מטבירים־מטעם ההולב־ם
בתלם, מערכת הסברה חדשה, שתתבסס על

גישה הסברתית כזאת היתד, מח-בת כמובן
שינוי־ערכים מוחלט בגישת משרד־החוץ —
מאחידות טואטליטרית לגיוון דמוקראטי. שינוי
כזה אינו נראה באופק — גם כאשר
הגל העצום של מהפכת הסטודנם־ם העולמית
(מחוץ לגוש הקומוניסטי) פונה בבירוי־נגד
ישראל, כאשר ידידי־ישראל המושבעים
מתמול־שלשום מתחילים לפנית לר, עורף
בגלוי, וכאשר רצח בובי קנדי עומד לספק
לערבים במת־הסברה בעלת תהודד. עולמית
להשמעת טענותיהם, הנכונות והבלתי־נכונות
כאחד.

אכל, מחמאה מסוג אחר לגמרי ראינו
בעיתון של תא־הסטודנטים של תנועת־החרות.
נאמר בו:
״שני יריביה הפוליטיים הגדולים ט י
(זנועת־החרות הם, מצד אחד, מע״י, ומצד
שני, אורי אבנרי. ויש בכך משום ניגוד
סימלי — ענק מפלגתי, ביזרוקראטי, החולש
על עמדות־מפתח המדינה, הסימסד הפוליטי;
ומולו, האדם הבודד, הנון־קונפורמיסט המובהק.״
בעל המאמר מדבר על ״הישחקות־

חרות בין מע״י לבין אורי אבנרי,״ מכיוון
שהעם סבור כי תנועת החרות השתלבה ב־מימסד
הקיים בארץ, וכי העולם הזה הוא
עתר, נושא־הדגל העיקרי של ההתנגדות לאותו
מימסד.

• בונ ד משתמש במושג האמריקאי ״מיית־ריק,״
שפירושו: עגל שאינו שיין לשום
עדר, ומכאן — מדינאי שאינו הולן בתלם
ואינו שיין לשום מימסד מפלגתי.

מכתבים
א ״ישלמה?
אם נלך לפי הצעות התנועה למען א״י
השלמה, תוך זרו קצר נהיר, מיעוט בארץ

דמוקראטית — אם ניתן שיוזי־זכויות ליתר
האזרחים הלא־יהודיים.
בשביל זה נלחמנו? אז, כולנו שנשבענו
״שנית מצדה לא תיפול״ ,נראה איך שהמדי־נה־מצדה
אומנם אינה נופלת, אלא פשוט

יורדת ודועכת לאט־לאט.
ראובןדודיק, סיינה, איטליה
• הקורא רודיק צודק רק לגבי האגף
המתון של התנועה למען א״י השלמה. האגף
הקיצוני־פאשיסטי דוגל, בחשאי, בגירוש מיליון
וחצי ערבים על־ידי ״עידוד״ יציאתם.

הפדראציה והערכים
נראה שאתם דוגלים בהקמת פדראציה.

1x10ד׳קקז געינז חיפוז

העולם הזה 606ו

זאת אומרת ברית שכל אחת משתי המדינות
שומרת על עצמאותה בענייני־פנים, אך
ענייני חוץ. צבא וכר יהיו בסמכותו של
השלטון המרכזי.
השאלה היא רק — האם גם הערבים הפלסטינים
רוצים בזה? הייתי מציע לערוך
ביניהם מישאל־עם ואם ייענו בחיוב —
אפשר היה להקים את הפדראציה ולהפוך
את ירושלים לעיר־הבירה של הפדראציה שתקום.

יעקב
טנא,

תל-אביב

צריך סוסים, בא לקחת כמה אצלי. יש לי
אפילו סוס אחד שאנשי הסרטה מחו״ל רצו
להכניס אותו למטוס ולקחת אותו לצילומים
לחו״ל.
אינני יודע של מי הסוסים שהתפגרו באילת׳
אבל הסוסים שלי אינם מתפגרים!

משה קדוש,
דיין החדש

מן הראוי להבליט ואף לציין לשבח את
נאומו של משה דיין
בקול־ישראל.

אין זאת אלא שהאיש
הגיע לראשית
דרכו באוטו־נורמא־ליזציה.

כוחו
של הרגל
ההסתדרות הציונית מתכנסת בירושלים
— מתוך הרגל. זהו כוחו של השילטון במדינה:
שהוא סומך על היהודים, הרגילים
לעזור, ואשר כיסיהם התעוררו עוד יותר,
לאחר ששמעו שבארץ הוקז דם יהודי.
וזה כוחם של היהודים בגולה, שהם רגילים
שישפכו למענם דם — פה. זהו פירושה
של ציונות עבורם: עליית־ממון, שתחזק
את שלטונם של טפילים הניזונים, יחד
איתם, ממאמצי הנוער הישראלי הטוב.

יחיאל רן,

תל־אביב

הרגע האחרון
הגיוני הוא מאמרו של אורי אבנרי ,״הרגע
האחרון״ (העולם הזה .)1604 אך למרות
זאת תחזיתי, לעשר השנים הבאות,
היא: לא יהיה הסדר מדיני. לא נסיגה ולא
סיפוח. לא פדראציה, לא שלום ולא מלחמה.
אני לא אצטער אם אץ הסכם עם עבד־אל־נאצר,
כי ממילא אין להסכם כזה שום ערך:
מחר הוא יכול פתאום להחליט שצריך שוב
לקדש עלינו מלחמה. איך אפשר לחתום עם
מנהיג מוסלמי, המשמיד את אחיו־לדת בתימן?

הנן

תל-אביב

רמת־השרון

הסוסים לא חתפגרו
במדור דף
נאמר שכמה מהסוסים שסופקו לחוות־הבוקרים
שנבנתה לצורכי הסרטה באילת
— התפגרו.
מכיוון שלי יש הסכם לספק את הסוסים
לחברת ההסרטה רונבי, שהקימה את חוות־הבוקרים
באילת, אני רוצה להודיע שהסוסים
שהתפגרו אינם הסוסים שלי.
יש לי בחווה שלי ״חוות המערב הפרוע״
36 סוסים, שמדינת־ישראל יכולה להתפאר
בהם. אפילו קירקם קוליסאום, כשהיה
תשקיף (העולם הזה ) 1604

מ. פ .כרמי,
ראשון־לציון
לטרון והריסותיה
במכתבו (העולם
הזה ) 1604 מאשים

אותי הקורא רמי יזכרמי
רעאל
בכך שאני
משרת את תעמולת־הזוזעה הרוסית—ערבית.
עם כל הערכתי הכנה למיישבי־הספר, איני
רואה כל סיבה והצדקה להריסת ארבעה —
ולא שלושה! — כפרים בלטרון. מה עוד
שקיבוצו של הכותב, שהשתתף בהריסה,
משתייך להשומר־הצעיר — תנועה המתנגדת
לנישול, הפקעה וכר.
הריסתם של הכפרים — ולא הכתיבה
עליה — היא שמשרתת את תעמולת־הזוועה
הרוסית־ערבית. ובייחוד — שמישהו מנסה
להצדיק הריסה זו.
כשאני מפליג במחשבות לעבר 1948 וקודם
כל, נזכר באדמוודערבים שהופקעו על־ידי
השומר־הצעיר ודומיהם, צר לי שזה
מה שהולך לקרות גם עם אדמות־הפלחים
במובלעת־לטרון. זהו ממש מיקרה של
״!־,גירשת וגם ירשת?״
אגב: האדמה עליה עומד ביתי לא היתד,
שייכת לאף איש מסויים, לפני 48׳ .הסתובבו
פה סתם בדואים. מה בנוגע לאד־מות־קיבוצו
של רמי?

יאיר סבוראי,

קרית־טבעון

בשר ודם בלילה
אחת התמונות׳היפות שפירסמתם בכתבה
על ״גבולות בשר ודם״ (העולם הזה )1605
היא תמונתו של החייל המשקיף על תעלת

חייל צה״ל מול פורט־סעיד
סואץ בלילה, כשממול בוהקים אורותיה של
פורט־סעיד. התמונה היא אומנם פנטסטית,
אבל כל אחד יכול להבחין שזה פוטומוג־טאז׳.
בגי
גורביץ /נתניה
• הקורא גורביץ׳ טועה. הנגטיב של
התמונה המקורית שמור במערכת, וכל המפקפק
במקוריות התמונה יכול לראותו.
התמונה צולמה בשיטה מיוחדת: תחילה
צולם הנוף הלילי בחשיפה של 20 שניות,
כש הצמצם פתוח. לאחר־מכן ניצב החייל
לפני המצלמה, כשהצמצם עדיין פתוח, וצולם
בעזרת בזק (פלאש).

סוטים ברחובות
ב־ 4ביוני, בשעה 11 בערב, חזרתי הביתה.
בחדר־המדרגות התנפל עלי גבר, אחרי
שנות־העשרים, לא נתן לי להיכנס הביתה
והתחיל לאונן לעיני.
הסתובבתי! בחזרה לרחוב, על־מנת למצוא
שוטר שילווה אותי הביתה, אך לא מצאתי
דבר כזה. עשיתי סיבוב שלם וחזרתי. חשבתי
שבינתיים הוא יגמור וילך.
אך זה לא היה כך. באתי להדליק את
האור בחדר־המרדגות וראיתי שהוא בא
מאחרי. נבהלתי והתחלתי לצעוק. עליתי בחושך
הביתה, מאחר ורעדתי ולא יכולתי
להדליק אור. כנראה שהסתלק מן הצעקות.

האם המשטרה אינה יכולה להעמיד שוטר
מקופי בקרן רחובות שקטים, דווקא?

כרכה ב,.

השתתפות בשבועון
כקורא קבוע של שבועונכם, הייתי מעוניין
לדעת אם יש באפשרותי להביע את
דעתי על נושאים שונים מעל עמודיו.
כ ן ־ ציוןכבור, תל־אביב
• העולם הזה נוצר על־ידי צוות קבוע
של עיתונאים ואינו נוהג, בדרן כלל, לקבל
כתבות מבחוץ. אולם כל קורא יכול לבטא
את דעותיו במדור מכתבים. רצוי — בקיצור
ובליווי תמונה.

הפסיקו עם תחש:
זוהי ממש בושה וכלימה /מה שמעסיק
מדינה שלמה /אם תחש דומה לדינוזאור
או לקוף /באמת, מה יהיה הסוף? /כי
אפילו אם תחש הוא תחש /אז מה בעצם
כל הרחש /הוי תחש, לבי־לבי לן /אתה
כל־כן סובל בגלל פרצופן /ולכן, תחש,
מחמד־עיני /אולי תרצה להתנחם בזרועות
אני מוכנה, ביום מן הימים /אבל
כמובן — רק מ תון רחמים
מרים רפ, תל-אביב
• הקוראה רפ אף שלחה את כתובתה,
(המ שן בעמוד )5

אתה רואה אי ״ 1י א ׳ י ו
6000 בכל מקום, בכל?
שביל, בכל טיול•
המכונית לכל המשפחה:
6000 היחידה עם מנוע
בן 4צלינדרים 767 סמ״ק
י 10כ״ס.
2במחיר 10,690ל״י•
£ה־ 6000 חזקה, ניחי
״ וחסכונית 5 .מקומות.

הצבור בחר ־ פי אט נבחר

חיפה

ז \1=1/

קנדי, תינתן הוראה לכל אנשי־ר,ציבור הישראליים לא
להיפגש עם רולו.

געה שהותם בפאריס נהגו בל המיהם־מי
לשוחח עם רולו, יוצא מצריים, הנחשב לסמכות
ממדרגה ראשונה על הנעשה במרחב.
לאחרונה ריאיין רולו אה השר משה
כרמל ואה שגריר ישראל כוואשינגטון,
רב-אלוף יצחק רכין.

תטקיף

ושוב — גישושי־שלום
השבוע יצא לעמאן, ומשם ימשיך כנראה לקאהיר,
שר־ההגנה לשעבר של ירדן, אנוור נוסייבה.

החלטה בעניין
תובנית-אלוו
הממשלה מהקרבה להחלטה חיובית על
תובנית-אלון, שעיקרה: להציע לחוביין
לקבל בחזרה אה כל הגדה המערבית, כלי
שום שינויי־גבול, המורה מסירת רצועה
לאורו הירדן למדינת-ישראל.

העוקץ בהחלטה: על אותו חלק של ההצעה שנוגע
לסיפוח ביקעת־הירדן תתקבל החלטה; אך הממשלה
לא תקבל שום החלטה רישמית הנוגעת לעתיד יתר
שיטחי־הגדה.

ככד האפשר לגח״ל להמשיך ולשכה בממשלה
-דכר שלא היה אפשרי לו קיבלה
הממשלה החלטה כבר עהה להחזיר
אה יהר השטחים לירדן.

יחד עם זד, סוכם שלא להתחיל בהתנחלות בביקעת־הירדן
עד שיושג ההסכם עם חוסיין.

אם־כי נסיעתו היא ״לרגל עסקים פרטיים
״,ייתכן כי ייצא לבדוק אה הנעשה
כחצרו של חוסיין, ולשכנע אה
עמיתיו הפלסטיניים השוהים בקאהיר -
בי ישכנעו אה עבד־אל־נאצר לשבה ליד
שולחן דיוני-השלום.

מימוו דרום־אפרילואי
למרבז החופשי
סיעה ״המרכז החופשי״ שואפת-הפיפוח
גילתה מקור חדש למימץ: דרום־אפריקה
הפאשיסטיה.
מזה כמה שבועות שוהים שני ראשי־הסיעה, ח״כ
שמואל תמיר ואליעזר שוסטק, בדרום־אפריקה, כדי
לאסוף כספים ממקורות הקרובים לשילטון.
לפני כן הקים שוסטק בארץ ליגה לידידות ישראל—
דרום־אפריקה, שמטרתה המוצהרת היא להביא לשינוי

האגרדאים יתאחדו
קרוב לוזדאי שאגודת־ישראל ופועלי־אגודת־ישראל
יתאחדו. כבר הוקמה ועדה משותפת כדי לקדם אח
האיחוד במלוא הדחיפות ולהחליט על עתיד העיתונים
הנפרדים, הרכוש ובעיות דומות.

שבוע עבודה של
חמישה ימים — בבדה
הנסיון הראשון להנהיג כישראל שבוע־עבודה
של חמישה ימים בלבד ייעשה, כנראה,
במיפעלי-ההעשייה האווירית בלוד.
במיפעלים אלה, המכונים גם מיפעלי־הבדק, עובדים
כיום אלפי עובדים. בחמשת ימי עבודתם בשבוע יעבדו
עובדי התעשייה האווירית שעה וחצי יותר ליום, ויזכו
לחופשת סוף־שבוע ארוכה שתיכלול יום שישי ושבת.

החודש ייצא בנראה לאור בגדה המערבית
עיתון חדש בשפה הערבית.

בין אלה נמצאים, כמובן, כל המהנגדים
לעמדתו העיקביה של רבין נגד סיפוח השטחים
ובעד הסדר-שלום בחסות האמריקאים.

העיתון
יוצא־לאור על־ידי חוגים הדוגלים בשלום
ובשיתוף עם ישראל, ובהקמתה של מדינה פלסטינית,
בנפרד מירדן.

בזמן ביקורו של רבין בישראל היו בינו לבין אבא
אבן חילופי־דברים חריפים. הרקע לסיכסוך: הגדרת סמכויות
השגריר.

איש ירושלים המיזרחית
והו?! לשוו הרע

התקפת מנע —
ספיר במיקום אשבול ;

לראשונה תוגש תביעת־דיבר, לפי חוק לשון הרע על־ידי
תושב ירושלים המיזרחית ד,מסופחת.

כחדרי־חדרים של מפא״י במע״י מתגבש
עהה רעיון: להחליף בהקדם האפשרי אה
לוי אשבול כפינחם ספיר.

בעיקבות כתבודההתקפה שהופיעה ביומון הפאריסאי
לה ממד, ובר. קשר — לדברי מישרד־החוץ הישראלי
— העיתונאי היהודי אריק רולו את ישראל ברצח בובי

עתה הובטח לדה־שליט שיכהן כבוס בילעדי במישרד.
סרט פיקאנטי: הפקיד היחידי שלא היה מוכן להתפטר,
צוריאל, היה המועמד לרשת את ממי.

עיתרו בערבית בגדה

מצד אחד קיימת נטייה חזקה לצרף את רבין ל־רשימודד•,מועמדים
של מע״י לכנסת הבאה, עם סיכויים
לכהונת־שר בממשלה הבאה — ומצד שני סבורים רבים
בצמרת־השילטון, כי לא הצליח כשגריר.

חרם ישראלי
על ארי?! רולו

כשהגיע דבר-המרד לאוזניו של לוי אשכול,
הוא קרא אליו אה שר־ההיירות, ביקש
מקול לעכב אה סילוקו של ממי.

הנהלה מיפעלי התעשייה האווירית מתבוננת
להנהיג שבוע-עבודה מקוצר זה כבר
הקייץ, ונראה שקעיקבותיה ילבו גם מיפ־עלים
תעשייתיים גדולים אחרים.

נראה פי יצחיק רבין לא יחזיק מעמד
כשגריר כוואשינגטון יוהד מאשר כמשך
שנה וחצי בסך הכל, עד קייץ .1969

הם מקווים כי חסידיהם של משה דיין,
יגאל אלון ואבא אבן יסכימו לכהונה ספיר,
למשך קאדנציה אחה -הן כדי להזיז אה
אשבול כשקט, והן כדי למנוע אה הצורך
כהכרעה מיידית ביניהם על הירושה.

רק מרד פנימי של כל הפקידות הבכירה במישרד־התיירות,
שאיימה להתפטר אף היא, מנע את סילוקו
של מאיר (,ממי״) דד,־שליט על־ידי השר משה קול.

גורם חשוב: פחד פועלי אגודת־ישראל
מפני אחוז-חסימה גבוה.

רביו ברושינגטרו -
ר?! עד הבחירות

הוגי רעיון זה מאמינים, כי לוי אשכול אינו יכול
להמשיך בכהונתו, וכי במוקדם או במאוחר תקום
תנועה ציבורית גדולה, בכל רחבי־המדינה, להדחתו. הם
חוששים, כי אם ינסר, אשכול עד הרגע האחרון להחזיק
מעמד, יבוא במקומו משה דיין — כפי שבא דיין
לכהונת שר־ו־,ביטחון י, מפני שהסכמת אשכול למסור
את התפקיד ליגאל אלון באה מאוחר מדי.
למרות שפינחס ספיר עצמו אינו עושה דבר בכיוון
זה, מאמינים בעלי הרעיון כי הוא המועמד הסביר
היחידי היכול לרשת מייד את מקומו של אשכול בלי
זעזועים.

מרד פנימי מנע
התפטרות דה־שליט

הוזח ־י ר

נוו ר ה

קו ממשלת־ישראל, התומכת כיום במאבק מדינות אפריקה
השחורה נגד הדרום הגזעני. הממשלה הפאשיס־טית
של דרום־אפריקה מעוניינת בשינוי כזה, כדי
להוכיח כי היהודים תומכים בה וכדי לצאת מן הבידוד
המדיני בעולם.

המפלגות הפאשיסטיות ככל העולם, ובכלל
זה כגרמניה, תומכות בדרום־אפריקה.
גם יהודים רבים כדרום־אפריקה מעוניינים
בשינוי עמדה-ישראל, כדי להקל לעצמם
אה החיים במישטר הלבן, דבר העשוי
לעזור להמיר-שוסטק באיסוף כספים.

נשלו בתערובת צה״ל
מספר הפתעות על צר,״ל יתגלו ב־ 6באוגוסט, כאשר
תיפתח ביריד הנזיזרח בתל־אביב תערוכת־הענק של
צה״ל.

התערוכה, כה יוצגו כין השאר על הקרקע
גם מטוסי מידאז /מיג ,21 סקייהוק
על חימושו המלא ומיסטר תזכה, לפי ההזיה
מוקדמת, למיליון מבקרים לפחות.

המגיש: העיתונאי הפלסטיני הידוע, נא-
צר־א־דין אל-נאשאשיכי, אשר הותקף על־ידי
עיתון־מפ״ם בערבית ,״אל־מירצאד.״
העיתון כבר הספיק להתנצל, אך התנצלות
זו לא השביעה את רצונו, והשבוע הופיעה
כתבה דומה בעיתון הערכי של רק״ח ,״אל•
איתיחאד.״

רוטשילד יפרוש
מקיסריה ז
הבארון אדמונד דה-רוטשילד, מי שהשקיע
מיליוני לירות כפיתוח העיר קיסריה
ועתיקותיה, עומד לעזוב את המקום כהרי
אף, ולמשוך ידו מכל העסקים הרכים השייכים
לו בקיסריה.
ד,בארון הוא, בין השאר, בעל אדמות רבות בקיסריה,
בעל־מלון במקום, שותף במלון סמדר, ובעל
מועדון־הגולף, מסעדת סטרטון והדיסקוטק שעל שפת־הים.
השבוע
הגיע ארצה מיכתבו, בו מאיים הבארון כי
אם לא תיפרץ דרך־גישה מהכביש החדש תל־אביב—
חיפה לקיסריה — יפרוש.
הכביש החדש הוא אוטוסטרדה המיועדת לנסיעה
מהירה. כדי להקל על הנסיעה, לא תהיה אף כניסה
ויציאה אליו בדרך. ד,בארון טוען, כי העובדה שלא
תהיה פנייה בכביש החדש לקיסריה תהרוס את העיר
על מוקדי התיירות והבילוי שלה.

מכתבים
(המשך מעמוד )3
השמורה במערכת, בהערה:
יוכל להתקשר אי תי׳.

״כדי

שתחש

בידור חסר
מדוע אין אצלכם מדור תשבצים? אני
זוכרת שהיה דבר כזה, פעם — והוא ד,יה
טוב. ולמה הפסקתם את המדור הסאחירי
לילי גלילי?
חסר בידור, לאחרונה!
שולה כירגכאום, חיפה
התכחשות אני, גרשון (ג׳רי)
דמון, סטודנט למד־בירושעי־החברה
לים,

מודיע בזאת
כי אין לי כל שייכות
למכתב שפורסם
כאילו בחתימתי,
בצירוף תמונתי, ב־גליון
העולם הזה
( .)1604 המכתב פורסם
ללא ידיעתי או
הסכמתי.

ג׳רי גרשון,
מתולה
• המיכתב הנדון הגיע, בכתב־יד דומה
מאוד למיכתב המתפרסם לעיל, ובצירוף
תמונה של הקורא רמון. לא היתה כל סיבה
לחשוב שמדובר בזיוף או מעשה־קונדס.

הנספח לסטודנטים
במיכתב היחידי שאינו חתום, במדור ה־מיכתבים
של העולם הזה ( )1604 קובע א.ו.
שאני שוהה למעלה מחמש שנים בחו״ל,
ותוהה אם לאחר
היעדרות כה ממוש כת
אני יודע על הנעשה
בישראל.
ידיעה זו אינה,
מדוייקת.
לצערי,
אני שוהה בחו״ל
שלוש שנים, ולא
חמש. אם מידת־ה־ידיעה
על הנעשה בארץ
עומדת ביחס
הפוך לתקופת־הש־הות
בחו״ל, הרי ממילא
מסתבר שאני
בקי ב־ 2/5יותר ממה
שמייחס לי א.ו.
לו כתב א. ו .את שמו המלא, ומונע ממני
את החשד שהמיכתב מפוברק, הייתי מנסה
לגלות את מידת־בקיאותו בנעשה בארץ.
אמנוןדרור, לונדון, בריטניה

אריס לא כתב
מתחת לתצלומה של הזמרת עליזה עזיקרי
העולם הזה ( )1604 נאמר שהיא שרה שירים
לפי תמלילו של ארים סאן.
פרם זה אינו מדוייק. הכוונה, כנראה,
ללחנים.
יהודה אופן, תל-אביב
• הקורא אופן צודק, ולא במיקרה: חלק
מתמליליה של עליזה עזיקרי נכתב על־ידי
הפיזמונאי יהודה אופן.

מלכת המים
שמחתי נורא לקרוא (העולם הזה ) 1604
שתחרות מלכת־המ־ים
68׳ ״פתוחה לצעירות
בנות כל
הגילים.״
אי לזאת, הנני
שולחת לכם את שצולמה תמונתי,
בידי האבא שלי,
ומקווה לזכות בכתר.
האם יש לי סיכויים,
לדעתכם?

חצטרף

מעוצבות ע״י

מאריגי

1י10

עם כותנה

צדקיהו

זכות קדימה כמדור זה תינתן
למכתכיהם של קוראים המצרפים
את תצלומיהם למכתבים.
העולם הזה 1606

11131* 111

מ ב חר חול צו ת בדיגומי ה או פנ ההאח רוני ם, בגווני העונה,
פ סי ם או מ שבצות בגיזרות חדי שו ת.
555 הינן אוריריות, נו חו ת ואינן דור שות גיהוץ.
חולצו ת

חסידה צדקיהו,
מתולה
• הבחירה נעשית
על־ידי והנוכחים
באולם, בצורה
דמוקראטית. ישפטו
הם את יופייה —
שאינו מוטל בספק
— של הקוראת צד־קיהו.

ל הב ־ ה חול צה המל הי ב ה כל גבר ואשה

זוהי תמונה שאין שנייה
רה -צנחו קטוע וגו
צונח לים בהוד אשדוד
רופאיו הצליחו להציל את הרגל. הם נימנע!־
בכל מחיר מקטיעה. בנדה יצא מבית־החולים
עם שתי רגליים. כשהוא נשען על
קביים צורף בנדה לקבוצה של ארבעה פצועי
מלחמת־ששת־הימים שנסעו להבראה באוסטריה,
על־חשבון ממשלת אוסטריה.
כשחזר בנדה לארץ, עמדה לפניו הברירה
להשתחרר, לחזור לביתו שבקיבוץ חצור
בדרום — או להמשיך את שירותו הצבאי.
הוא בחר בדרך השנייה.
הוא חזר לשירות פעיל, שימש כקצין־
מיבצעים באחת מיחידות־הצנחנים.
כדי להוכיח לעצמו ולאחרים שפיצעתו
במלחמה לא פגעה בכושרו הקרבי, עמד
בנדה על כך שיתנו לו לצנוח. הוא צנח.
לים צניחה שעברה ללא תקלות. אלא שדווקא
אז החלו הסיבוכים ברגלו הפגועה. הוא
נתקף בדלקת של כלי־הדם. הכאבים ברגל
הימנית, הפגועה, חזרו להציק לו. כולם
דיברו על כך שהפיתרון היחיד הוא — קטיעה
חלקית של הרגל.
״הייתי מוכן כבר לכך מבחינה נפשית,״
הודה בנדה .״מצב הרגל שלי היה לא לפה
ולא לפה. החלטתי להיכנס לניתוח קטיעה.״
לפני ארבעה חודשים נכנס בנדה לבית־החולים.
למחרת הניתוח כבר צעד על שתי
רגליים. אלא שאחת מהן היתד, רגל תותבת
— פרוטזה.

?המשיר -כרכי?
תה נראה היה שהקיץ הקץ על
> הקאריירה של רב־סרן בן־דוד כצנחן
קרבי. בהיסטוריה של הצניחה לא ידוע
על אף צנחן שהמשיך לצנוח כשהוא קטוע
רגל או נעזר על־ידי פרוטזה.

^ תהמשוגע פסק הרופא האור־מ
^ טופד והוסיף בהחלטיות :״לא אסכים
לזה לעולם!״
בחדר הקבלה ישב אז רב־סרן גבוה־קומה
ושחרחר, כשלראשו כומתת־צנחנים
אדומה. היה זה אחד הצנחנים המעולים והוותיקים
בצה״ל, רב־סרן דויד (״בנדה״) בן־
דויד, שמאחוריו נסיון עשיר של 12 שנות־צניחה,
כמדריך בבית־ספר לצניחה וכצנחן
חופשי.
בפיו של בנדה, בן ה־ ,29 נשוי ואב לשני
ילדים, היתד, בקשה פשוטה־לכאורה :״אני
רוצה אישור לצנוח!״
כל מי ששמע את התביעה הפשוטה הזו
מפיו, פקח עליו זוג עיניים תמהות, חייך
״במבוכה, כמי ששומע הלצה גרועה, ופטר
אותו בהערה :״אתה לא נורמאלי!״
בבית־הספר לצניחה של צה״ל אמרו לו
נאת שוב ושוב. לבסוף, כשלא הפסיק
להפציר, החליטו :״תביא אישור מרופא ואז
תוכל לצנוח!״ איש לא האמין כי ימצא
רופא שיתן לבנדר, את האישור המבוקש. ובנדה
גם לא מצא רופא כזה.
כי כל אחד יודע שבכדי לצנוח דרושות

לצנחן שתי רגליים בריאות, שבעזרתן עליו
לבצע את גילגול־הצנחנים, בשעת הנחיתה
על הקרקע, לבלום בכך את עוצמת־החב־טה
של נפילתו.
ולרב־סרן בנדה יש רגל אחת. רגלו
השנייה, נקטעה מהברך ולמטה אחרי שנפצע
במלחמת־ששת־הימים.

אחד הארכות המדימ

ף יה זה ביום הראשון למלחמה. בנדה
1י — אז בדרגת סרן — הוביל יחידת
צנחנים בזחל״מים להסתערות על מוצבי-
רפיח. קרב־ההבקעה של מוצבי הצבא המצרי
במקום ידוע כאחד הקרבות המרים
והקשים ביותר במלחמת־ששת־הימים. הטנקים,
שדהרו בראש הכוח הפורץ, שטפו
את המוצבים המצריים שה שתעדו לאורך
תשעה קילומטר. על הצנחנים, אשר נעו
בעיקבותיהם, הוטל תפקיד־ד,טיהור. המצרים
לא נטשו עמדותיהם או את תעלות־הקשר
— והיה צורך ללחום מעמדה לעמדה, כש־באגפים
מופיעים מדי פעם טנקים מצריים.
,משך שלוש
בנדה לחם
שעות רצופות. ואז, בשעה ארבע אחר-
הצהריים, נפגע זחל״ם־הפיקוד של בנדה.
פגז ריסק את מכשיר־הקשר שלו, המפה
והדגלים שהיו בזחל״ם נשרפו. אולם בנדה
לא נפגע. אותה שעה הגיע רץ בהול מה־מג״ד
והזעיק את יחידתו של בנדה לסייע

לכוח שנשאר עם המג״ד ואשר נתקע תחח
אש חזקה של המצרים.
בנדה היפנה אחורה את היחידה לעבו
גיזרת־המג״ד. הוא לא הבחין במספר חיילים
מצריים ששבו לאייש את התותחים ה
אנטי־טנקיים שנשארו על המוצב. במטח ראשיו
אשר ירו על הזחל״מים של בנדה נפגע
הזתל״ם שלו שוב וכן גם זחל״ם המ״ט
שנע אחריו.
פגז התותח פגע בדלת הימנית, הרג במקום
שלושה חיילים שהיו בזחל״ם. ענן
עשן שחור היתמר מעל הזחל״ם, שהה?
לבעור. בנדה עצמו נפצע. הוא הרגיש אח
רגלו הימנית תלייה על בלימה. הקשר שלו,
האיש היחיד שנשאר בריא ושלם בזחל״ם,
הצליח לחלץ אותו מתוך האש, כשהוא
סובל, נוסף לפציעה, ממספר סזיות.

אבל בנדה החליט להוכיח שהדבר אפשרי
וייתכן. הוא סירב להשלים עם גורלו, בחר
להתמודד עימו ולהראות לכל שכושרו הגופני
היום, כשהוא קטוע־רגל, אינו נופל
מכושרו בתקופה בה היו לו שתי רגליים
בריאות.
״הצבא הוא בשבילי דרך־חיים,״ אמר בנדה
,״אני מוצא סיפוק בעבודה הזאת ואינני
סבור שההגבלה הגופנית שלי היא כזו
שמבחינתי האישית לא אוכל להגיע לביצועים
אותם מבצע אדם שלם בגופו.״
רק אלה שהכירו את סיפור־חייו של בנדר
הבינו את הדחף העצום שפיעם בקירבו
להמשיך בשירות צבאי קרבי פעיל.
הוא נולד בתל־אביב, לאב שעלה מעדן
בגיל ,12 ולאם שעלתה מעיראק. את אביו
כימעט ואינו זוכר. הוא טבע במלחמת העולם
השנייה, באונייה של הצי הבריטי
־שהובילה יחידת־נהגים פלשתינאית בצבא

בחזרה לצנחנים
כו ררב־ ס רן בן־דוד הסתיימה המל-
1ג חמה מיספר שעות אחרי שהחלה. הוא
נשאר בנקודת איסוף־הפצועים על ה מוצג
למחרת בבוקר פינו אותו לאיזור צומת־רפיח.
משם הוטס בהליקופטר לביודחולים
בפנים הארץ.
בבדיקה הוברר, שרסיס הפגז אשר ריסק
את רגלו, גרם לו שלושה שברים: שניים
בשוק ואחד בכף הרגל. נוסף לזאת, איבחנו
הרופאים פגיעה רצינית במערכת כלי־הדם
ברגל, וקריעה מוחלטת של מערכת־העצבים
מן הקרסול ומטה.
אולם הרופאים לא אמרו נואש. אחרי
סידרה ארוכה של ניתוחים, נראה היה ש־

׳כסייס

(משמאל) ,אחרי שנת־מהוריו,
מצולם כאן
— אך המטוס מצוייר.

התחדת הקוב

רב־סרן בן־דויד בתחילת הקרב על מוצבי־רפיח, ניצב על
זחל״ם הפיקוד שלו. בנדה נראה כאן שני משמאל, ליד
האנטנה, כשלראשו מישקפייאבק. שלושה מהחיילים ששירתו במלחמה על הוחל״ם שלו
נהרגו לאחר מכן, בהמשך הקרב, מפגיעת־פגז ישירה של תותח מצרי אנטי־טנקי מחופר.

צניחה חונשית

דויד בן־דויד מרחף באוויר בעת צניחה חופשית, מעל
אחד ממקומות־היישוב בארץ. לפניו, על המיצנח הרזרבי,
מד־הגובה לפיו קובע הצנחן, הצונח צניחה חופשית, את המועד בו עליו לפתוח את
המיצנח שלו. שיאו של בנדה, עד עתה 25 :שניות של שהייה באוויר, ללא מיצנח פתוח.

תמונה שצולמה בשעת הקרב על מוצבי־רפיח, דקה לא־ך
ץ ןיין י ״ מ
? 111
חר שהזחל״ם של בנדה •נפגע מפגיעה ישירה של תותח

אנטי־טנקי מחופר ומוסווה. הזחל״ס הבוער נראה מימין, אפוף־להבות. התמונה צולמה על-
ידי החובש הפלוגתי, שהיה אותה שעה בזחל״ם אחר, ואשר טרם ניפנה לטפל בפצועים.

לא היו לו בעיות־גילוח: עד גיל 19 לא
היה לבנדה מה לגלח בפניו.

מרד אחרי המטוס
ך* קאריירה הצגאית שלו היתד,
| ) מהירה: הוא השתתף בכמה פעולות-
תגמול, כמו אלה שנערכו בתן־יונס, ב־כונתילה,
בצאבחה ובכינרת. אחר־כך הפך
למדריך־צניחר, בבית־הספר לצניחה של צה״ל.
לרגע, נדמה היה שזה גם יהיה הסוף.
בבית־הספר לצניחה מקובל שלאחר כל הצנחת
חניכים קופץ אחריהם אחד המשלחים,
כדי לארגן אותם אחר־כך על הקרקע. באחד
הימים קפץ בנדה בעיקבות חניכיו .״קפצתי,״
סיפר בנדה ,״ולפתע הרגשתי שבמקום
להגיע למטה אני נגרר אחרי המטוס. הסתכלתי
למעלה וראיתי שהמיצנח שלי נתפס
בכנף האחורית של הדאקוטה. זאת היתד,
צניחת־לילה, ואיש לא הבחין בדבר. המטוס
הסתובב והחל לחזור לשדה־ר,תעופה —
ואני נגררתי אחריו, תלוי באוויר.
״הייתה רוח חזקה מאוד, שהתחילה ליבש
אותי. הייתי צריך גם לסגור את הפה
כדי שהרוח לא תקרע את לחיי. חוץ מזה,
לא קרה לי שום דבר. למזלי, התבונן אחד
המדריכים שנשארו במטוס החוצה, לפני

שהמטוס נחת. הוא ראה גוש שחור נסחב
אחרי המטוס באוויר. החזירו את המטוס !
לשטח־ד,הצנחה — ושם משכו אותי חזרה 1
פנימה, אל המטוס. טסתי כך באוויר אחרי ,
המטוס — כעשר דקות.״
התקרית לא הרתיעה את בנדה. הוא הנד ן
שיך לצנוח, התמחה גם בצניחות חופשיות,
כשהשיא אליו הגיע היתר, שהייה של 25
שניות באוויר, לפני שפתח את מיצנחו. אחרי
מספר שנים בדרגת רב־סמל, רצה בנדה
לעבור קורס־קצינים. אולם מפקדיו לא ראו
זאת בעין טובה .״קצינים יש מספיק, אבל
רבי־סמלים חסרים,״ אמרו.
בקשותיו של בנדה להצטרף לבית־ספר
לקצינים נדחו שוב ושוב. עד שיום אחד
זימן לו הגורל מעשר,־גבורה בלתי־רגיל.
היה זה לפני שמונה שנים, בחזית הצפונית.
בנדה היה בקומנדקר שנסע בדרך-
הפטרולים, בגיזרת אשמורה. לפתע פתחו 1
המוצבים הסוריים באש, לעבר ד,קומנדקר. ן
שני חיילים, שהיו על הרכב, נהרגו במקום,
בנדה הצליח לתפוס מחסה כשזינק מהרכב\ ,
ואחד הכדורים שרט את זרועו. למרות אש־ \
המיקלעים הסורית, שלא פסקה, זינק בנדה
מיספר פעמים לעבר הקומנקר, כדי לחלץ
את הנפגעים ולהגיש עזרה לפצוע. הוא ד,צ־

(המשך בעמוד . )8

בעת ההחרמה

רב־סרן בן־דויד בפתח חדרו בקיבוץ יחצור, לשם בא
לחופשה קצרה אחרי מספר ניתוחים שבוצעו ברגלו.
רגלו הימנית נראית כאן בגבס, לפני שקטעו אותה. מאחריו נראים אשתו ושני ילדיו.

הבריטי. בנדה היד. אז כבן ארבע. הוא
היה בן תשע. כשגם אמו נהרגה. היה זד.
מייד לאחר הקמת־המדינה, כשמטוסים מצריים
הפציצו את התחנה המרכזית בתל־אביב.
בנוה
נאסף לבית־סבו, אבי־אמו. אולם
הוא לא יכול היה להמשיך במחיצתו של
אדם זקן. על כן ברח מהבית.
יחד עם עוד שני ילדים, אהד מהם יתום
מעליית הנוער והשני בן־טובים שברח מבית־הוריו,
הקימו חבורה שקבעה לה כבית
את אורוות־הסוסים של בית־החרושת לקרח
בדרום תל־אביב.
בעלי האורווה הסכימו לתת להם לישון
בתוך עגלות־הקרח — בתנאי שיאכילו את
הסוסים בלילה. את פרנסתם מצאו ממכי־רת־עיתונים,
ניקוי בתי־קולנוע, ניקוי כלובים
בגן־התיות ועוד אלף ואחת עבודות,
אותן מבצעים נערים עזובים המתגוררים
בעגלת־קרח.

חיים אלה נמשכו בשנתיים וחצי. לילה
אחד הגיעו אנשי המחלקה הסוציאלית של
עיריית תל־אביב לעגלת־הקרח בה ישנו
שלושת הנערים, תפסו אותם ושלחו אותם
למוסד לנוער עבריין בנחלת־יצחק.
למזלו של בנדה היה אחד ממוריו במוסד
אדם רחב־אופקים שידע להבדיל בין נערים
עבריינים מושבעים — לבין האחרים. אחרי
שנתיים של שהייה במוסד, נשלח בנדה
למוסד החינוכי של קיבוץ עין־שמר. הוא
היה החבר הצעיר ביותר בגרעין אליו צורף.
יחד עם חבריו לגרעין התגייס לצה״ל.
אך בעוד שחבריו הלכו לנח״ל, התנדב בנדה
לצנחנים :״ידעתי שבקיבוץ יהיה לי תמיד
זמן לחיות,״ אמר.
כך היה בנדה אולי לחייל הצעיר ביותר
שגויים לצה״ל לאחר קום־המדינה. כשמלאו
לו 16 שנים וחודשיים — כבר חבש לראשו
כומתה אדומה. הוא היה אולי גם החייל
היחיד בצה״ל שכל תקופת שירותו הסדיר

דולה 1*1111711־1)11

^ 11 1 4
היא עצמה

בנדה, ח בו ק בו ץ השומר הצ ע ר
חצור בחברתם של אשתו נועה, ש141

הארבע ועופר בת השנתיים.
ילדיהם — גל בן

משק חצור,

ושני

צנחן עדדגלאחח
(חסשך מעמוד )7

ליח להוריד מהרכב את מכשיו־הקשר וקיים
קשר מתמיד עם העתודה — עד שבאו
לחלצו.
לאחר פרשה זו עבר בנדה את קורס־הקצינים.
ושוב נדמה היה אז שהקאריירה
הצבאית שלו הגיעה לסופה: בצבא הכיר בנדה
את נועד״ בת משק השומר־הצעיר, הצור.
נישאו. בנדה השתחרר מהצבא בדרגת
סגן, ניסה להתחיל בחיים אזרחיים. הם אף
נמשו אח הקיבוץ לשנה, ניסו להסתדר
בעיר. בנדה עבד במורה־נהיגה והשתכר יפה.
אבל שנר, אחת בעיר הספיקה להם. הם חזרו
לקיבוץ. בלחץ מחלקת־הביטחון של הקיבוץ־
הארצי חזר אז בנדה לצבא, לשורה שלימה
של תפקידים ומיבצעים. כך הגיע למלחמת־ששת־הימים,
כשהוא אב לשני ילדים —
גל, בן הארבע, ועופר, בת השנתיים —
ומפקד צנחנים.

אחרי שנקטעה רגלו, חזר בנדה במהירות
אל מסלול־חיים תקין ומסודר. רק שלושה
ימים אחרי הניתוח כבר יצא לבקר בביתו.
אחרי שבוע נטש את בית־החולים, התחיל
ללכת כמה ימים על קביים — ואחר־כך
בעזרת מקל־משענת בלבד.

יותר קד מצעדה
יץ ודשייס אחרי הקטיעה, צנח בנדה ללא
| 1סרוטזה — לים, שחה אל סירת־המנוע
שאספה אותו בחוף־אשדוד, שם המתינה לו
אשתו. כולם הסתכלו עליו כעל מי שיצא
מדעתו. אך בנדה לעג להם:
״כל מי שמבין בצניחה,״ אמר ,״יודע
שהצניחה היא החלק הקל ביותר בכושר
המיבצעי שאני רוצה לחזור אליו. אם תגיד
לצנחן שצעדתי על פרוטזה עשרה קילומטר
— הוא יתפעל הרבה יותר.״

בצניחה לים לא היו שום בעיות, מלבד
תנופת־ד,זינוק בעת היציאה מהמטוס. אבל
בנדה לא מסתפק בכך. הוא רוצה להוכיח
לכולם שהוא מסוגל לצנוח גם אל הקרקע,
לא דק לים. לשם כך החליט להזמין פרו־טזה
מיוחדת, שתאפשר לו לצנוח על הקרקע.
בבית־החרושת
גפים, המתקין את הגפיים
המלאכותיות לנכי־צה״ל, לא הבינו מה בנדה
מבקש מהם. בספרות המיקצועית אין
כל תקדים לפרוטזה של צנחן .״אבל אם
יש משוגע אחד הרוצה את זה, נעשה לו
את הפרוטזד, לצניחה!״ אמרו.
בנדה הביא להם נתונים על עוצמת־החב־טה.
כשצנחן מגיע לקרקע, הוא נחבט באותה
עוצמה במי שקופץ מגובה של שניים
וחצי מטר, עם מישקל של 90 קילוגרם. לפי
נתונים אלה החליטו לבנות לו פרוטזה עם

קפיץ בתוכה, שתבלום את עוצמת־ר,זעזוע
של החבטו־,־בקרקע.
בנדה, שקיבל חופשה כדי להתכונן לב־חינות־הבגרות
שלו, אינו מבזבז אף יום.
הוא מתאמן — כשלרגלו הקטועה הפרוטזה
הרגילה — בקפיצות מגבהים שונים. הוא
קופץ ממדרגות, מעל המיסה, כשהוא מדהים
את כל מבקריו. מדי פעם הוא מגדיל
את הגובה ממנו הוא קופץ ,״כדי שכאשר
תגיע הפרוטזה שלי אהיה מוכן מייד לצניחה!״
״אני
רוצה להישאר בצבא,״ אומר בנדה,
״אבל לא בתפקיד פדנו־,לי. אני אחזור לכושר
מיבצעי מלא!״
אלה שעוד לפני שבועות אחדים הסתכלו
עליו ברחמים, מביטים עתה עליו בהערצה
— ומסייעים לו להגשים את הבלתי־אפשרי:
צניחה עם רגל מלאכותית.

תערובת אמריקאית,קינג סייז טלטו

^ איש שהתבוסס בדמו על ריצפתו
|המיטבח, במלון אמבסדור בלוס־אנדלס,
לא היה דון־קישוט.

הוא לא היה אידיאליסט רומאנטי,
העולה על באריקדות.
כאשר פתחו צעירי אמריקה במהפכת־הסטודנטים
העולמית, הסתערו על מצודת
הפנטאגון והבעירו את לשכות־הגיום ברחבי
ארצות־הברית — לא הלך בובי קנדי
בראשם.
כאשר הלכו מאות צעירים לבתי־הסוהר,
כמחאה על מלחמת־הזוועה בוויאט־נאם —
לא התייצב לימינם.
בקרב המכריע על הנשמה האמריקאית,
שהתחולל בערים ובמיכללות במשך השנה
האחרונה — עמד מן הצד.

המלחמה, בעל המכאובים המתמידים, היה
אישיות כה מיוחדת, עד כי תכונותיו האישיות
האפילו על תכונות דורו.

על בובי ניתן לומר: הוא היה
בן־דורו, פשוטו במשמעו. בן־דורנו.

ך יו א היה טכנאי של השלטון. פוליטי

| קאי בלי כחל ושרק. בעל־מלאכה של
חיי־ציבור.
מה זה פוליטיקאי?

כל פוליטיקה היא מאבק על השלטון.

פוליטיקאי הוא לוחם על השלטון.

בי בלי שלטון -
ניתן להגשים דבר.

ולפעמים אן? לא הדפוסים -אלא
המטרה העומדת לנגד עיניהם,
והתוכן החי שהם יוצקים לדפוסים
הפוליטיים.
נבדלים הם זה מזה כשם שנבדלת הזונה,
המוכרת את חסדיה בכסף לכל המרבה במחיר,
מן האשד, המתמסרת על מיזבח־אהבתה.

רוצה בעולם כזה, שבו בני•
אור יהיו תמיד צודקים -ואילו
כני-חושד יהיו תמיד מצליחים?

הבדל קטן, למראית עין -אף
איזה הבדל:

^ ובי קנדי היה פוליטיקאי מיקצועי,
קר־רוח, צלול־דעת, בעל־חשבון.
לכן אמרו עליו שהוא קר־לב.

** לרקעזה יש להבין את דרכו של
ע״ בובי קנדי בחודשים האחרונים — לא
דרכו של דון־קישוט, ולא דרכו של ציניקן,
אלא דרכו של פוליטיקאי חיובי, השואל
עצמו: מהו הרגע הנכון?
הוא האמין כי לינדון ג׳ונסון הוא אסון
לאומי, זקן חסר־כישרון שהכניס את המדינה
לבוץ ואינו יודע איך לצאת ממנו.
הוא האמין, כי הוא, בובי קנדי, מוכשר
להוציא את המדינה מן הבוץ הזה, להחזיר
את השלום על כנו, לחשל מחדש את הברית
האמריקאית־סובייטית שנולדה בתקו־פת־אחיו,
להציל את אמריקה ממירחץ־ד,דמים
של מילחמת־אזרחים הנראית כימעט בל-
תי־נמנעת.

הוא המתין, בזהירות.
אף כשהסנאטור יודין מק־קארתי יצא
לקרב־התאבדות נגד הנשיא דונסון והניף
את נס המרד נגד המלחמה, כשהמוני הנוער
האמריקאי נהרו אל דגלו — הסתפק
בובי קנדי בהסתייגות מדודה וזהירה מקו
הנשיא דונסון, הסתייגות שכל מילה בה
נשקלה היטב, שמא תעבור את הגבול.

ורק באשר ניצח מק-קארתי ב־מיבחן
הגדול הראשון, כאשר נסתבר,
בי הקרב בבר הוברע, ובי
האומה האמריקאית קיבלה את
דעתם של הסטודנטים -פשט
קנדי ממצודתו ותבע לעצמו את
פירות־הניצחון.

איש בעל ההבנה הפוליטית יתפלל בליבו כי
דוזקא הפוליטיקאי האידיאליסטי יצטיין בתכונה

שאם לא כן — נפקיר את חיי־המדינה,
את גורל כולנו, לבני־חושך. נניח את ההכרעות
בין מלחמה ושלום, קידמה ונסיגה,
טובת־הרבים וטובת־המעטים, בידי חסרי-
מצפון וגסי־לב.

הוא האמין בי כעזרת המנגנון
של אחיו, והבס!? של מישפחתו,
והקסם של שמו, וגם האישיות של
עצמו -יש בכוחו להגיע אל ה שלטון,
ברגע מתאים.

אך הוא ידע גם כי לא היה לו סיכוי
רב להתמודד עם ג׳ונסון, אילו החליט ג׳ונ־סון
להתייצב לתקופת־כהונה נוספת. הוא
לא היה בטוח אם כוחות התבונה, מוסר־הכליות
וההגינות של העם האמריקאי כבר
הכריעו את כף המאזניים לטובת שלום
בודיאט־נאם.
הוא שאל את עצמו: האם לסכן את הכל
מייד, ולהסתכן בתבוסה שתסתום את הגולל
על תקוותי ושאיפותי? או להמתין
עוד כמה חודשים, ואולי עוד ארבע שנים,
עד שהסיכויים יהיו הרבה יותר טובים?

ולם בובי קנדי גם לא היה פולי־
\ ו טיקאי ציני, שבשבודרוח המתאימה את
עצמה לזרמי־האוויר המשתנים.

במלחמה העולמית בין כני־אור
ובני-חושד, לא היה מקומו מוטל
אן? יום אחד בספק.
הוא היה בן־אור.
במאבק הנטוש בין הגזענות החשוכה ל־מלחמת־החופש
של הכושים — היה לוחם
פעיל למען החופש.
במאבק בין כוחות־השחור, שגררו את
ארצות־הברית לביצת־הדם של ויאט־נאם, לבין
המצפון האמריקאי המתקומם — היה
בצד המצפון, נגד המלחמה.
למרות סטיות קלות פה ושם (כגון ה־אינטרמצו
בימי נעוריו, כאשר תמך לשעה
קלה במק־קארתי הראשון, המתועב) היו
כל הכרעותיו בצד הקידמה, השלום, הצדק.

על בן היסס. על בן חיבה.

על כן נראה לרבים תחילה כעריק מן
המערכה, המניח למק־קארתי להחריב את
עצמו. ולאחר־מכן נראה כשודד־ים, הבא
לחטוף מידי מק־קארתי את פרי ניצחונו
הבלתי־צפוי.

אין ספק שזה יצר, למשך במה
שבועות, גל ריגשי נגד קנדי. אולם
גל זה חלף. גדל והלך מיספר האמריקאים,
ובעיקר האמריקאים
הצעירים, שרצו בו בבית הלבן -
נשיא צעיר, נשיא מתקדם, נשיא
נבון, נשיא מיקצועי.

אולם תמיד -כזהירות.
ללא רומאנטיקה חסרת־שחר.
ללא מיחוזת דמאגוגיות, נטולות־תכלית.

ללא נאומים חוצכי-להבות, ללא
דגלים מרהיבי־עין, ללא בל אותה
תשפוכת ריגשית שציינה את ה אידיאליסטים
של הדור הקודם.

הניצחון בבחירות המוקדמות בקאליפור־ניה
היה ראשיתו של הגל הגדול, שהיה
מביא את בובי קנדי אל כס הנשיאות.

* זוהי, אולי, עיקר חווייתו של בובי
1קנדי — עוד יותר מאשר חוזיית אחיו
ג׳ון.
הוא היה בן 42 במותו, ובן עשרים וכמה
כאשר ניהל את מערכותיו הפוליטיות הראשונות.

הוא
היה בן־דורנו.

לא העתק חלוש וקלוש של מדינאים מן
הדור הקודם, כמו רבים מן ה״צעירים״ ה־מיקצועיים
שלנו.

וניצחון זה חרץ את גורלו.

נביאים יכולים להטיף מוסר, לזרוע זרע
שינבט אחרי דורות.
הוגי־דיעות יכולים לעצב השקפות־עולם,
שיכוזנו דברים בעתיד.

אלא נציג אופייני של הדור החדש,
זה שנולד ברבע השני של
המאה הזאת.

אך הפוליטיקאי הוא איש־המדי•
נה של היום. תפקידו הוא להגשים
את הדברים כמציאות הקיימת.

דור המואס בסיסמות וכדוקטרי•
מימין ומנות
ובהשקפות־עולם
שמאל, ממערב וממיזרח -שהיו
זקנות עוד לפני שהפצצה האטומית
הראשונה פתחה טידו חדש
כתולדות האנושות.

יש פוליטיקאים מאוסים, החפצים בשלטון
בכל מחיר, שלא איכפת להם מה תכלית
השלטון, ששום מטרה אינה עומדת
לנגד עיניהם.
ויש פוליטיקאים החדורים אידיאל חיובי,
הרוצים להגיע לשלטון כדי להגשים אידיאל
זה החפצים לתרום את תרומתם הקטנה
במלחמת־הנצח בין טוב ורע, קידמה ונסיגה,
אור וחושך.
אולם אלה גם אלה זקוקים לשלטון,
ועוסקים במכשירי־ד,שלטון, ומכלכלים את
׳־פי החוקים הנובעים מן המל
חמה על השלטון.

דור שעולמם הרוחני של האבות, בני
המאה שעברה, הוא זר להם. דור שאינו
מסוגל להזדהות אף עם האחים הבכורים,
בני ראשית המאה.
דור שנולד ישר לתוך עולם המכוניות,
הראדיו, המטוסים, העולם הטכנולוגי המודרני.

דון קנדי היה כזה. אבל דון, גיבור

וד מוקדם מדי לקבוע מי
/ע מאחרי הרוצח, ומד, היו המניעים.
לא מניעיו של אותו צעיר פלסטיני־עקור,
שיירה את הכדור.
אלא מניעיהם של אותם שעמדו מאחוריו,
שכיוונו אותו, שהובילוהו אל מעשיו.
עמד

לא המיקצוע מבדיל ביניהם,

איני מאמין שהיה כזה.
קר־רוח — בוודאי. קר־לב — לא.

אופורטוניסט

-בן. ציניקן

אופורטוניזם — זוהי מעלה פוליטית. כל
המדינאים הגדולים הצטיינו בה — ממשה
רבנו ועד לנין וקאסטרו.
כי אופורטוניזם, במובן הטוב של המושג,
הוא זה: לשאוף אל הטוב, לדעת מה
אתה רוצה, לכלכל את מעשיך בשכל, להמתין
להזדמנות הגדולה — ולתפוס אותה
בשערות־ראשה לפני שתחלוף על פניך.

בלי תבונה זו לא יצליח שום
מדינאי להשיג את מטרתו -כי
לבל מעשה פוליטי יש רגע נבון
הרגע בו בשלים הלבבות ומתאימים התנאים. בחיים הפוליטיים,
הכל תלוי בטיב העיתוי.
ורק אדם שטחי מאוד, הזר לחיים המדיניים,
ישווה אופורטוניזם כזה לציניות. ה
אולם
עיתוי הרצח מדוייק מדי,
מכדי שאפשר להתעלם מן המסתבר

בובי קנדי נרצח ברגע שגברו סיכוייו
להגיע לבית הלבן, ברגע שהפכו בעיני
רבים לוודאות.

אילו נבחר לנשיא, היו עומדים
לרשותו בל התיקים הנוגעים לרצח
אחיו, בל התיקים הסודיים
החושפים את האמת, המגלים את
הרוצחים האמיתיים.
מישהו אינו יכול להרשות זאת לעצמו.
מישהו זה חיפש מכשיר.
מישהו זה מצא את סרחאן סרחאן, הערבי
אכול־המרירות, כשם שמצא בשעתו
את לי אוסוואלד, הקומוניסט החוזר־בת־שובה.

ישהו זה הוא הרוצח,

ן_ייי

0 1 4 9

חממת
היכ ח
פעמיים

אבמולנס שהוביל אותם לבית־החוליס המרכזי
לקבלת חולים, כאשר ניסה הרופא

להצמיד תחבושת לפיצעו הפתוח, צרחה
אתל בפעם השנייה, סטרה לרופא, נאבקה
עימו מרוב י כאב מטורף.
כי בשביל אתל, כמו בשביל כל בגי־קנדי׳
לא היתד, זו אלא מערכה אחרונה של
טראגדיה כימעט־אינסופית, שהחלה הרבה זמן
לפני הרצחו של ג׳ון קנדי.

שרשרת שד אימה

*** ו ש לו! ק נ די ידעה תמיד את החיים
כתערובת מכאיבה של ניצחונות מזהירים
ושל טראגדיות מחרידות.
גם השבוע היכר, המוות בפיסגת־הניצחון
— עת הודיע הסנאטור הצעיר ( )42 על
ניצחונו בבחירות המוקדמות בקליפורניה בשיעור
של 47 אחוז לעומת 43 ליריבו, ה־סנאטור
יוג׳ין מק־קארתי.
אז, דווקא אז, קם בהמון המשתולל משמחה,
במיטבה מלון אמבסדור שבלוס־אנג׳לס,
פליט ירדני צנום בן .24״איש קטן
עם אקדח קטן,״ כפי שהוגדר אחר־כך.
סירחאן בישארה סירחאן ׳לחץ על ההדק
— וחמש יריות, שנשמעו כמו זיקוקי־די־נור
פעוטי־ערך, החרידו את העולם•

לאחיו

הסנאטור רוברט קנדי נפל על ריצפת־ה־בטון.
כדור אחד פילח את מוחו. שני חדר
לחוט־השידרה מצווארו. שלישי פגע בכתפו.
אחות ניצלה אך בנס מן היריות של המתנקש,
כשעמדה ליד בובי. בינתיים התנפלו
על סירחאן הנאבק שני בושים: רייפר
ג׳ונסון, אלוף אולימפי לשעבר, שהוא אהד
מידידיו של בובי; ורוזבלט גרייר׳ כדורגלן
מיקצועני, אף הוא מחסידיו. הם פירקו אתן
האקדח מידי הירדני, החזיקו אותו בעזרת
גיל בארי, איש אף.בי.איי. לשעבר ושומר־ראשו
של בובי, שמעולם לא נשא אקדח.
״אנא, אל תזיזו אותי,״ מילמל בובי. מישהו
החזיק את ראשו הפצוע. אשתו, אתל,
צרחה בהיסטריה ודחפה אותו. אחר־כך, ב־

בהלוויית בעלה, הנשיא הנרצח ג׳ון פיצג׳רלד קנדי, ניצבת האלמנה ז׳אקלין קנדי,
בין האח הצעיר טדי (מימין) לבין רוברט (״בוב׳׳) קנדי (משמאל) ,הדומה להפליא
הגדול, שנהרג בהיותו בעיר הטכסאסית דאלאס, על־ידי מתנקש שירה בו.

ך* שושלת של אילי־ההון הצעירים,
| 1היפים והמוכשרים, המאירה את זירת המדיניות
האמריקאית במאור בלתי־רגיל של
סרט הוליבודי מתקתק, אפופה — מאחרי
הקלעים של הצלחתה האגדית — במעטה
של כאב ושל אימה.
מאז ירש דור־הקנדים הצעיר, ליד הזרקורים,
את מקומו של ג׳וזף, מייסד השושלת
המודרנית, ושל אשתו רוז — אירעו
האסונות הבאים:
• ב־ 1944 ניספה ג׳וזף קנדי הבן, כשהטיס
מפציץ בריטי מעל לגרמניה, ב־מלהמת־העולם
השנייה.
>• כעבור חודש נהרג בקרב, על אדמת
צרפת, בעלה של אחת הבנות של השושלת,
המארקיז לבית הארטינגטון, שאשתו
קאתלין נשארה בודדה.
• קאתלין עצמה ניספתה בתאונת־מטוס,
גם היא בצרפת, ב־.1949

• ב־ 1958 נהרגו הורי־אשתו של בובי
קנדי, ג׳ורג׳ סקסל ואשתו, כשמטוסם נפל.
• באוגוסט 1963 נהרג בנו של הנשיא
ג׳ון קנדי, פאטריש בובייה קנדי, יומיים
לאחר לידת־הפג שלו.
• ג׳ון קנדי עצמו, נשיא אוצות־הברית,
נרצח שעה שנסע בתהלוכת־ניצחון ברחובות
דאלאס, טכסאס — מדינתו של יורשו, אז
סגן־הנשיא לינדון ג׳ונסון. זה אירע ביום
שלא יישכח באמריקה ובעולם: ה־ 22 בנובמבר
.1963
י• הצער הסודי, הגדול ביותר של המשפחה
נעוץ דווקא בדמות חיה: רוזמארי,
אחת מחמש הבנות של ג׳וזף, המאושפזת
במוסד למפגרים, מאז ילדותה• .
• ואילו הזקן, אבי־השושלת ג׳וזף, קיבל
לפני שש שנים שטף־דם במוח, משותק
חלקית מאז, מתקשה לדבר.

״גאון המשפחה!״
ול הטראגדיה האישית המחרידה של
אתל ושל בובי קנדי, ניצבה טראגדיה
אישית של דמות פחות־מפורסמת: המתנקש
בן ה־ ,24 סירחאן בישארה סירחאן.
סירחאן נולד ארבע שנים לפני מלחמת
העצמאות הישראלית, בשכונת מוצררה —
השוכנת בין ירושלים החדשה לבין העיר
העתיקה .״הוא היה גאון,״ נזכר השבו
בישארה סירחאן, אביו, בשיחה עם כתב
העולם הזה .״טירחאן למד כל דבר הרבה

| ה 1 1ו 7שוב ניצבת האלמנה בין שני הגברים: אבל הפעם זוהי אתל, אשתו של בוב,
0 1 1 ^ 111 שנרצח בדרכו אל הנשיאות, כשמשני צריה: ג׳ו, בנה הבכור בן ה־( 15מימין)
וטדי — הניצב נואש ובוהה בחלל, כאילו אין הוא יכול להקיף את גודל האסון.

ער סך המוות: בוב קנדי שוכב על ריצפת המדון, אחדי שנורה, ומחכה רעזוה ראשונה
יותר מהר מאחיו הגדולים יותר, עאדל,
מוניר וסעד־אללה.״
לדברי האב, ששב מארצות־הברית — לשם
היגרה כל המשפחה ב־ — 1957 היו
מוריו תמיד מרוצים ממנו. גם לאחר שהגיעו
לניו־יורק, וסירחאן החל לעבוד כאחראי
במחלקת מכירת־מזון של בית־׳
מיסחר גדול, הוא המשיך ״לבלוע בל ספר
על דת או פוליטיקה שהיה שם עליו יד.״
אלא שזהו רק החלק של הסיפור עליו
היה מוכן האב לדבר. חבריו של סירחאן
יודעים לספר על פרשות מאלפות יותר:
״לא היו לו חיי־משפחה,׳׳ סיפר נהג־מונית
מטייבה, המעיד על עצמו כי היה
״חברו הטוב של סירחאך. והוא ממשיך:
״סירחאן היה תמיד שתקן ולא דיבר על
הבית. גם כשהייתי שואל אותו לפ׳שר הכוויות
שבגופו. אבל לי נודע שאביו נהג
להעניש את הבנים בעזרת שפודי־קבאב,
אותם חימם על האש והצמיד לבשרם.״
גם החיים בין בישארה סירחאן לבין אש

היו בלתי־נסבלים .״היא היתה רומית־אורתודוכסית,״
מספר אותו נהג־מונית ,״ואילו
בישארה נימנה עם הבת ידע־יהווה.״
״למעשה ״,סיכם ידיד־משפחה אחר ,״הם
נסעו לאמריקה כי האשד, רצתה למצוא
פיתרון לסיכסוך־המשפחה שלהם. ולו היה
האב אוהב את משפחתו כפי שאהב את
הכסף, לא היה קורה הדבר האיום הזה.״

״רעש כיול מדי!״
ך* דברי מכריהם, התנכר בישארר, לבניו,
/נתש אותם ואת אשתו, כשעברו מניי־יורק
לקאליפורניה. הוא חזר ארצה ,״משום
שהרעש גדול ואין זה קצב־החיים בשבילי.״
על־מנת לחיות בצורה שלווה יותר ^-י
וזולה יותר — נטש אף את ירושלים העתיקה,
עבר לכפר טייבה — שם מצאה אותו
מלחמת־ששת־הימים.
בישארה ההפכפך היה מוכן לרגום את ה
היוזזיק
בוב קנדי בידה. של האלמנח ז׳אקלין, ב־ן

דרכה לחלוק את הכבוד האחרון לנ׳ון, בביתי ן העלמין הלאומי בארלינגטון, וושינגטון, שם נקבר נם הוא.

כתבים שבאו אליו באבנים — אך כעבור
דקות ספורות הביע אף נכונות לנסוע איתם
לירושלים ״ולספר את הכל״ .הוא שינה מספר
פעמים את גישתו, הכריז בתחילה כי
״לא ייתכן שבני עשה זאת,״ אחר־כך:
״אם עשה את הפשע הנורא הזה — מגיע
לו שיתלו אותו!״ ולבסוף :״בני עשה מה
שעשה על דעת עצמו בלבד. שום גורם
לא עמד מאחריו!״
בינתיים ישב בנו במחלקת בית־החולים
של כלא לוס־אנג׳לס, כשהוא מואשם ברצח.
ביומנו נמצאו דברי־התמרמרות על ״היהודים
ועוזריהם, כולל בובי קנדי.״ ואין
ספק שאישיותו השבורה על־ידי ילדות מיוסרת
וסיכסוך־בית בין אם מתנכרת ואב
מופרע, תרמו רבות להלך־הרוח שהביא אותו
לבצע את הרצח במלון אמבסדור.
שאלה אחרת היתה: מי ניצל מופרעות זו?
מי קטף את הפרי המר של יאושו וכאבו האישי
והלאומי?
על זאת אי־אפשר עדיין לענות. ייתכן

0 1 1 1 1 7 1 1מניחה ז׳אקלין זר פרחים על קברו הרענן של אח-בעלה,
1 1שהלן אחריו בכל — וגס בדרכו אל המוות. משני צדיה:
בתה הבכירה קארולין והבן הצעיר ג׳ון־ג׳ון, הדומה להפליא לאביו ולדודיו.

שכאשר ימצאו את האשד, הנמוכה והשחרחורת,
שקראה :״הרגנו אותו! הרגנו אותו!״
בפתח־המלון, דקות ספורות אחר ההתנקשות
— תבוא על פיתרונה תעלומת־ענק,
העשוייה להיות קשורה ביותר מצורה אחת
בארצות־המרחב — ואולי גם בפרשת-
הירצחם השיטתית של כל אלה שידעו און
הנעשה לאשורו מסביב לרצח הקודם: ד,ירצ־חו
של האח הבכור, ג׳ון קנדי, בדאלאס.

0 1 1 1 1 7 1הוא הפליט הפלסטיני סיר־ 1
ן | חאן סירחאן, שנראה כאן 1
כבול בידיו, כשהוא מובל למכונית־המשטרה1 .

,זרי 1״ו ז (נ* ב 1מור

() 104

הפרוטוקולים של זקני מפא ,״ מסאה חריפה ליו׳׳ר תנועת החרות עוזרת לרצוח
את הדיון * טלפון בכל בית ואנטנה על כל גג * השאילתה כנשק פארלמנטארי חד

ף* ראשית השבוע שעכר שלחנו
^ מיכתב חריף ליו״ר הכנסת. הנושא:
סירוס הכנסת, תוך קנונייד. של סיעות ה־ליכוד־ו־,לאומיי,
מחרות ועד מפ״ם.
מכיוון שהממשלה הפכה כנסת־זוטא, וכל
חבריה מעוניינים למנוע דיונים מביכים בכנסת
הרשמית — סורסו כל נוהלי־הכנסת
העלולים להביא את הממשלה במבוכה. לאופוזיציה
אין כימעט אפשרות להגיש ד,צ־עות־לסדר־היום
בדרך הרגילה. וכשאנו

מגישים הצעות דחופות לסדר־היום — הן
נדחות בסיטונות, באופן אוטומאטי.
(בשבוע שעבר, למשל, שללה הנשיאות
את הדחיפות של הצעותינו בעניין תוכנית־השלום
של אבא אבן, ההתנחלות בחברון,
שיטת־הניקוד החדשה להענשת נהגים מחוץ
לבית־המישפט, והתוכנית להשחית את נוף
עמק־המצלבה בירושלים. השבוע הגשנו הצעות
חדשות בדבר הנשק האמריאקי הזורם
לירדן, משכורות חיילי־החובה של צה״ל,

דו־ קדב

שאילתה 3 9 7 2האם נכון בי ממשלת־ישראל מסרה לד״ר
יארינג את השקפותיה על החלטת מועצת־הביטחון?)

אבא אכן: עמדת ישראל באה על ביטוייה המלא והמוסמך בתשובתי
לשאילתת חבר־הכנסת ארזי מיום 29 במאי.
אורי אכנרי (שאלה נוספת) :כבוד השר אמר, בתשובה לאותה
שאילתה, כי תוכנית־השלום המפורטת, שנכללה בתשובה, אושרה
על־ידי הממשלה, בשעה שרשמה לפניה את הדין־וחשבון של כבוד
השר. האם נוסף לאישור הזה לאחרמעשה היה גם אישור
לפנימעשה, כלומר, לפני שהוגשו הדברים לשגריר יארינג?

אבא אכן: אינני רואה עצמי חייב למסור תיאורים מדוייקים
של מהלך ישיבות הממשלה. עובדה היא כי אותו נוסח אשר הבאתי
ב־ 29 למאי, הובא על דעתה וסמכותה של הממשלה.
אחרי שאבן חודה, בצורה זו, בי לא קיבל מהממשלה בכללותה
אישור לפני-מעשה, באה השאילתה הבאה :
שאילתה 3982 האם נכון כי תשובת ישראל ליארינג
הובאה לידיעת מצריים וירדן, וכי הערבים השיבו ש״הדברים מעורפלים
מדי.״)

אבא אכן: הידיעה אינה נכונה. עמדת ישראל כלפי החלטת
מועצת־הביטחון ודרך ביצועה הובעה בתשובתי לשאילתת חבר1הכנסת
ארזי ב־ 29 במאי.
אולי אבנרי (שאלה נוספת) :מהשלב הרביעי של תוכנית־השלום,
שכבוד השר פירט אותה בתשובה לאותה שאילתה, יכול
להתקבל הרושם כאילו רק אחרי חתימת חוזה־שלום
מוכנה ישראל לדון טל הפרטים המכריעים
לביצוע נסיגת הכוחות, וכר. האם הנחה זו נכונה?

אבא אכן: אינני רואה להוסיף על התשובה
המפורטת שלי לשאילתה מה־ 29 למאי. אסכם כי
סדר הגשמת כינון השלום לפי המדיניות של ישראל
הוא כדלהלן:
(א) משא־ומתן פנים־אל־פנים.
(ב) עיבוד הסכמים על כל הסעיפים המוסכמים
באותה החלטה.
(ג) כלילת ההסכמים האלה במיסמך כולל, לאמור
— חוזה שלום.

(ד) עיבוד הסדרים לביצוע חוזה־השלום המוסכם.
זה חל גם על כל הכרוך בעניין קביעת הגבול
והיערכות הכוחות.
אחרי שאבן אישר, למעשה, את הגירסה שהבאנו
— דהיינו פי דורשים מהערבים לחתום
על חוזי״שלום רשמיים לפני שיהיה בכלל דיון בכל הפרטים
המעשיים והמכריעים הנוגעים למיקומם החדש של כוחות
צה״ל, באה השאילתה הבאה :
שאילתה 3 9 8 3האם מצריים דרשה כי ישראל תמסור ליארינג
מהן כוונותיה לגבי ״גבולות ביטחון״ ,וממשלת־ישראל
(זירבה למסרן, בטענה שהם יובאו רק לשיחה ישירה עם מדינות
ערב?)

אבא אכן: אחד הנושאים המרכזיים במשא־ומתן בין ישראל
לבין מדינות־ערב השכנות על הסדר־שלום, יהיה קביעת גבולות
מוסכמים ובטוחים. ממשלת־ישראל תדון בנושא זה עם ממשלות־ערב
כאשר ניציגיהן ייפגשו לשיחות עם נציגי ישראל. לא היתר,
הצעה מפי גורם בינלאומי שנסטה ממדיניות זו.
אולי אכנרי (שאלה נוספת) :לאור ידיעה שנפוצה בגדה, וש מקורה
בעמאן,
שגריר יארינג,
לשכם — אני
הוזכרו הצעות

כאילו באחת השיחות שירטט כבוד השר, לעיני ה הצעה
של גבול העובר ליד הכפר דיר־שריף ממערב
שואל: האס אי־פעם, בשיחה עם השגריר יארינג,
של גבולות מסויימים?

(מהומה בספסלי מע״י. קריאת-ניניים של דבורה נצר :״זו
לא שאלה נוספת!״)
אכא אכן: שמעתי את השאלה. התשובה עליה היא — שלילה
מוחלטת.
שאילתה 4 0 7 4האם נכון כי אבא אבן הסכים ל״שיחות
כנוסח רודוס״ ,בלי לקבל על כך אישור ממשלתי?)

אבא

טיפול המישטרה בהפגנות־האבל של תושבי
ירושלים המיזרחית והנזק שזה גרם להסברה
הישראלית בחו״ל. היה ברור מראש
שגם דחיפותן תישלל אוטומאטית).
כך מונעת הממשלה כל דיון בכנסת על
העניינים המכריעים, העומדים על סדר־יומה
של הממשלה. היא לא מביאה את העניינים
האלה בעצמה לפני הכנסת, והיא מונעת
מאיתנו להביאם מצידנו.
אולם יש מיקרים בהם דווקא מעוניינת

א בן

אכא אכן: הבעתי נכונות הממשלה למשא־ומתן ישיר בינינו
לבין מדינות־ערב, גם בחסות שליח המזכיר הכללי, ד״ר גונאר
יארינג. יש לכך תקדים במשא־ומתן ב־ 1949 תחת חסות ד״ר באנץ׳,
שקדם לחתימת הסכמי שביתת־הנשק. את העמדה הזאת הבעתי על
דעת הממשלה, ובשמה.
אולי אכנרי (שאלה נוספת) :במהלך המשא־ומתן ברודוס, בשעתו,
היו שלבים שונים, שראשיתם היה במשא־ומתן לא־ישיר, וסופם
במשא־ומתן ישיר. האם מוכנה ישראל ללכת גם הפעם בדרך זו,
זאת אומרת — שיתחיל משא־ומתן בלתי־ישיר, על־מנת שיהפוך במהלך
המשא־והמתן לישיר?

אכא אכן: לאו דווקא. המעשה שהיה ברודוס כך היה: ביום
מסויים הגיעו המשלחות לאותו מקום פגישה. לאחר פגישה פרלימי־נארית
עם היושב־ראש לקביעת הסדרים, נפגשו פנים־אל־פנים למחרת
היום, ומאז ואילך נמשכו השיחות פנים־אל־פנים. כלומר, הדגם
הנוהלי הקרוי ״ועידת רודוס״ חל על מושג של ועידה, אשר משתתפיה
נפגשים פנים־אל־פנים, בראשותו של יושב־ראש מוסכם.
השאילתה העיקרית באה לאחר מכן. נודע לי בי משרד-
החוץ היפנה מראש את תשונות-לב ״קול־ישראל״ לשאילתה
זו, מאחר שאבא אבן רצה לנצלה למסירת הודעה חשובה :
ש אי לתה 4148 האם נכון שארצות־הברית מפעילה לחץ על
ישראל כדי שתרכך את דרישתה למשא־ומתן ישיר?)

אכא

אכן מדיניותה של ארצות־הברית ממשיכה להיות
מושתתת על חמשת העקרונות, הכלולים בנאומו
של הנשיא ג׳ונסון מיום 19 ביוני . 1967
בנאום זה הדגיש כי בעלי הסיכסוך צריכים לבנות
את השלום. כל דובריה המרכזיים של ארצות־הברית
חוזרים על גישה זו עד עצם הימים האלה
בימים האחרונים הופיעו כתבות בלתי־מדוייקות
על ״מחלוקת חריפה״ ,כביכול, שנתגלעה בין אר־צות־הברית
לבין ישראל בנוגע לקידום השלום
במיסגרת שליחותו של השגריר יארינג. ההפרזה
שבכתבות אלו נוטלת מהן כל מידה של דיוק או
רצינות.
זה כמה שבועות לא היו מגעים בין שתי ממשלותינו
בנושא זה, ובמגע האחרון, שהיה יזום על־ידי
נציגות ישראל בוושינגטון, הוחלפו עצות והצעות
ברוח של אחריות כנה וידידותית וללא
מתיחות.
אורי אכנרי (שאלה נוספת) :כבוד השר, אין

מתיישבת תשובתך עם דבריו של רב־אלוף יצחק
רבין מלפני שבוע, שאמר —! ואני מצטט את הקטע הרלבנטי —
״בנאום הנשיא ג׳ונסון מה־ 9ו ביוני אין עמידה על כן שהמשא־ומתן
בין הצדדים יתחיל בשיחות ישירות. האמריקאים טוענים
שמשא־ומתן ישיר הוא עניין של טכניקה, ולא עניין מהותי. אותם
מעניין העניין, ולא הטכניקה. הם מתקשים להבין שאפשר לעשות
מדרך של משא־ומתן נושא מרכזי שעליו קם ונופל שלום״?

אכא אכן: אין שום סתירה בין מה שאמרתי לבין הדברים
שצוטטו מפי שגרירנו בוושינגטון. אין שום חובה שהמדיניות הישראלית
והאמריקאית תהייה זהה. יש שותפות של יעדים.
לגבי שיטות ונוהלים — מתקיימים חילופי דברים מתמידים. לעומת
הדעה כי משא־ומתן ישיר איננו עיקרון, מסבירים נציגינו —
והם חייבים להסביר — כי משא־ומתן ישיר בעינינו איננו בגדר של
נוהל או נקודה פרוצדוראלית, כי אם עיקרון שמקופל בו עצם
עניין ההכרה בריבונות ישראל ועצמאותה.
ש אי לתה 4183 בידיעה שנתפרסמה בהארץ של יום 14.3.68
נאמר, כי ארה״ב ביקשה מישראל התחשבות גדולה יותר באוכלו-
סיה בשטחים המוחזקים, והתנהגות מתונה לגבי פיצוץ בתים, עוצר

אכא אכן: בינינו לבין ארצות־הברית מתנהל דו־שיח מדיני
מתמיד. במידה ששני הצדדים או אחד מהם מבקשים לתת פומבי
לדיעותיהם או לפניותיהם לצד השני, הרי הדבר נעשה מפי דוברים
מוסמכים, הן אמריקאיים והן ישראליים. אין לי מה להוסיף בשעה
זו לדברים שנאמרו.

הממשלה למסור הודעה בכנסת — בתנאי
שיובטח מראש שלא יתקיים כל דיון עליה.
מה היא עושה? היא מוסרת את ההודעה
בצורת תשובה לשאילתה — ועל תשובות
לשאילתות אין, כידוע, שום ויכוח.
הדבר הגיע לשיאו לפני שבועיים. ח״כ
ראובן ארזי, איש מפ״ם, הגיש שאילתה
על הודעת השגריר תקוע, בה אמר שישראל
מקבלת את החלטת מועצת־הביטחון.
בדרך־כלל עוברים חודשים עד שניתנת תשובה
על שאילתה כזאת. אך הפעם ענה אבא
אבן תוך 48 שעות, בזריזות מפליאה —
הוכחה לכך שהוא עצמו ביקש מארזי להגיש
את השאילתה, כדי שתהיה לו אפשרות
למסור הודעה באיצטלה של תשובה.
ואכן, בתשובה לשאילתה תמימה זו מסר
אבן הודעה מדינית חשובה ביותר — ההודעה
המוסמכת הראשונה, מזה שנה, על עמדת
ממשלודישראל לגבי משא־ומתן לשלום
(העולם הזח .)1605 הודעה מכרעת, שעליה
לא היה שום דיון בכנסת.
במיכתבנו לקדיש לוז מחינו בחריפות
על נוהג חדש זה( .כעבור כמה ימים שלחה
גם סיעת המרכז החופשי מחאה דומה ).אבל
זה לא עזר. השבוע השתמש אבן שוב
באותו טכסיס, מסר — בתשובה לשאילתה
— הודעה ארוכה על שירותי־ההסברה של
ישראל בחו״ל — הודעה שהיתר, צריכה לשמש
נושא לדיון חריף ומקיף.
שאלתי את אנשי חרות :״איך אתם נותנים
יד לסירוס כזד, של הכנסת? אם תחזרו
מחר לאופוזיציה, הרי יתנקם נוהג חדש
זה בכם. הוא יסתום את פיכם, כפי שהוא
סותם כיום את פינו!״ אבל אנשי חרות
אינם נבהלים. הם השלימו מזמן עם סתי-
מת־הפה בכנסת, ואף תרמו בעצמם תרומה
מכרעת למצב זה, מתוך הנחה שסתימת
פינו שלנו חשובה יותר מפתיחת פיהם.

אבן

הזז־׳,כים

ך* ל זה הופך עתה את השאילתה
^ לנשק העיקרי של האופוזיציה — הנשק
האחרון שעליו אינה חלה שיטה של
סתימת־פה.
אפשר לומר כי השאילתה, כפי שהיא
קיימת כיום׳ היא המצאה של סיעתנו. ולראייה׳
במושב הראשון של הכנסת הנוכחית
הגשנו יותר שאילתות מאשר כל סיעה
אחרת, כולל סיעות־הענק. וסיעתנו לבדה
כבר הגישה בכנסת הנוכחית יותר שאילתות
מאשר כל הסיעות בכל ימי הכנסת הקודמת.
בשנה האחרונה למדו שאר סיעות האופוזיציה
במידה מסויימת את שיטותינו והחלו
לחקות אותן, ועתה הפכו השאילתות —
שהיו פעם מקור לשיעמום ונושא לבוז —
לחלק המרתק ביותר בעבודת הכנסת. בבחינת:
אבן מאסו הח״כים הפכה לראש פינה.
אין זו מלאכה קלה. כי בשדה־קרב זה,
כל היתרונות הם בידי שרי־הממשלה, בעור
שידינו קשורות אל גבינו. למשל:
#ליו״ר הכנסת זבות של צנזורה על
השאילתות, ולאחרונה הוא פוסל שאילתות
בסיטונות.
#השר יכול לדחות את מתן התשובה
במשך חודשים, ולבחור לעצמו את המועד
לתשובתו. לעיתים כבר נשכח העניין כולו
בשעה שהשר קם לענות.
#בעוד שאין כל הגבלה על אורך תשובת
השר, והוא יכול לנאום כרצונו, אין
אפשרות להתווכח עימו בתנאים שווים. השואל
רשאי לשאול רק שאלה אחת נוספת
— ולא מן הדוכן, אלא ממקומו.
כל זה הופך את מלאכת השאלה הנוספת
לאתגר אישי, מיבחן של מהירות המחשבה
ובהירות הניסוח ללא הכנה. כי איננו יודעים
מראש מה תהיה תשובת השר לשאילתה המקורית.
את שאלתנו הנוספת עלינו לנסח
במהירות הבזק, תוך שניות אחדות, כתגובה
על דברי השר, שלעיתים קרובות קשה מאוד
להבין אותה.
(המשך בעמוד )22

לחלן נאומו של ח״נ אורי אבנרי
בוויכוח שנערן על משרד־הנריאות.
כבוד היושבת־ראש, כנסת נכבדה,
לפני שנתיים קבע שר־הבריאות, בדיון על משרדו, כי
סיעת־היחיד שלנו נשארה כחייל בודד במערכה למען ביטוח־בריאות
ממלכתי אמיתי לאלתר, אחרי שכל שאר החיילים
ערקו משדד,־הקרב, בתירוץ זה או אחר.

חולים מפני שחסר כול בפינקס־החגר, או מפני
שהאיש אינו חבר בקופת־חולים.

פדרציה מפלגתית מחלקת את השלל
כבוד היושבת־ראש, עד מתי תימשך השערורייה הזאת?

עד מתי נסבול כמדינתנו מצב המתאים ל־ועד־קהילה,
לפדרציה פיאודלית של מפלגות
וגבאים?

היום מתייצב החייל הבודד שוב.

כולם מעוניינים במצב הקיים
קיודינו כי במשך הזמן יצטרפו אלינו, בבית זה, לוחמים
נוספים.
הנה קמה בכנסת סיעה חדשה, המרכז החופשי — אולם

האם יעלה על דעת איש, בשנת ,1968 שאפשר היה להחזיק
במקום צד,״ל שורה של צבאות מפלגתיים — צבא כללי של
ההסתדרות, משמר־העם של מכבי, גדוד של חיילים לאומיים,
ואוצר־חיילים פרטי י
האם יעלה על הדעת, בשנת , 1968 להחזיק רשת־חינוך של

נדעזאזל
העיהו ־

לא רוצים בו? אדרבא, עירכו מישאל ביניהם !
ואיזה /0״ 85 מבוטחים, הבריאים או החולים? ילד שנולד
עם מום בלב, האם הוא חבר מלא בקופת־חולים? האם
הוא מבוטח באמת? האם הקשישים, החולים הכרוניים הזקוקים
ביותר לטיפול, האם הם מבוטחים ביטוח מלא?

הנו ״ ם ,

שמורת־טבע

אכס״טריטוריאליתן ן

איזה ביטוח ממלכתי הוא זח?
בריאות באמצעות גופים פרטיים למעשה, מונופוליסטיים
במובן הרע ביותר של המילה — ללא דמוקרטיה פנימית
כלשהי, ללא ייצוג אמיתי של החולים, ללא אחריות ממלכתית
בפני נבחרי־העם, ללא ביקורת של מבקר־המדינה,
ללא מיסגרת אחידה, ללא תיכנון ממלכתי של כל המשאבים
לשם ניצול מירבי לטובת הציבור.
בקיצור, שמורת־טבע אקם־טריטוריאלית של הדינוזאורים
מימי מתושלח, בכיסוי סיסמאות ממלכתיות חסרות תוכן,
לאחיזת עיני הציבור המתמרד.

כבוד השר, ההבדל כין ביטוח בזה וכין ביטוח
ממלכתי אינו ההבדל בין טוב ליותר-טוב,
כפי שאמרת, אלא ההבדל כין טוב לרע, כין
יום ללילה, כין התקדמות לנסיגה.
מה זה ״רשות אישפוז״ ללא הלאמת בתי־החולים ושי־לובם־יחד
במיסגרת ממלכתית אחידה? עוד מנגנון ביורוקרטי,
על גבי המנגנונים הקיימים. אכן, פריון ביורוקרטי
ועקרות של ייעול — נושא מתאים לקונגרס חדש.

בבחינת: לעזאזל החיים, העיקר הבריאות
של עסקני הבריאות.

( עול

המפלנות )

היא, כמו כל שאר המפלגות של המישטר, יש לה קופת־חולים
משלה, הממלאה תפקיד מרכזי באימפריה הכלכלית
הקטנה הפרטית שלה.
ואילו רפ״י, שעוד דגלה — לפחות להלכה — בהלאמת
הבריאות, נעלמה מנוף הכנסת, וחזרה למפלגת קופת־חולים.
חבר־הכנסת
סרלין, בשם גח״ל דיבר היום בלהט על
הצורך בביטוח־בריאות ממלכתי. אך במשפט האחרון חמק
משדה־הקרב באופן אלגנטי, והציע להעביר את הכל לידי
ההסתדרות הציונית — הגוף המעובש והבלתי־ממלכתי בהא
הידיעה.
ואילו הל״ע שולחים מבט אמיץ קדימה — בעודם הולכים
בצעדים נמרצים אחורה*.
ובכן, נשארנו בודדים במערבה — אולם זה לא מפחיד
אותנו. אנו יודעים כי בנקודה זו, כמו בנקודות מסויימות
אחרות, אנו מבטאים השקפה שהיא נחלת רוב רובו של
הציבור, שהיא תביעה של ההגיון הפשוט.
היום נשמיע תביעה זו מחדש, במלים חד־משמעיות:

שרות־בריאות אחיד וכולל של המדינה ,
למען כ ל אזרחי המדינה, הלאמת כל קופות־החולים,
טיהור האורגאניזם של הבריאות
הציבורית מכל שריד של זיהום מפלגתי.
על עקרון זה אין פשרה. כל פשרה בנושא זה היא
כניעה. כל דריכה במקום היא נסיגה. כ ל ויתור לקבו־צות־הלחץ
המפלגתיות הוא התעללות בבריאות הציבור.

ד״ר אלמוני ופרופסור שלמוני
כבוד היושבת־ראש, לפני ימים אחדים התקיים בארץ
קונגרס לענייני פריון ועקרות.
אחד הפרופסורים החשובים בארץ קיבל על עצמו להציג
בפני האורחים הנכבדים את הרופאים הישראליים שהופיעו
בפניהם בזזעידה.
ד״ר פלמוני, הוא אמר, הוא רופא בבית־חולים ממשלתי:
ד״ר אלמוני שייך לבית־חולים של קופת־חולים: פרום׳ שלטוני
הוא מנהל מחלקה בבית־חולים עירוני: ד״ר חלמוני
הוא בעל בית־חולים פרטי: ד״ר מיימוני עובד בבית־חולים
שהוא למעשה שליש עירוני, שליש ממשלתי ושליש —
השליש הקובע, כמובן — של קופת־חולים: וד״ר זלמוני
עובד בבית־חולים שהוא גם ציבורי וגם לא־ציבורי, כמו
הדסה או ביקור חולים או משגב לרן או מלב״ן.

ההסתדרות, רשת־חינוך של גח״ל, רשת־חינוך של ל׳׳ע,
במקום לבטל את הרשתות הדתיות־המפלגתיות שעוד שרדו
לפליטה?

בריאות מפלגתית, בריאות השייכת למפלגות,
בריאות המאפשרת לעסקנים למצוא תעסוקה
למאות פקידים מפלגתיים -בתקופתנו
זהו עיוות מחריד, עיוות שבל אדם צעיר, מודרני,
מתקומם נגדו מעומק ליבו.
המישטר יודע שהציבור כולו, והדור הצעיר במיוחד,
מתקומם. לכן באים הטכסיסים החדשים, המתיימרים לשנות
את המצב, אך שכל מגמתם היא להוסיף חטא על פשע.
למשל :״ביטוח ממלכתי״ ,כביכול, על־ידי קופות־חולים
הקיימות.
מה זאת אומרת?

פירוש הדבר פשוטו כמשמעו: להשתמש כמנגנון
של המדינה בדי לדחוף את האזרחים,
שעדיין נשארו בחוץ, לזרועות מנגנוני־הבפייה
של המפלגות. להעשיר את המפלגות בכספי
המדינה, לחלק את השלל הממלכתי כין המפלגות.
להשתמש בכספי המיסים בדי לנפח עוד
יותר דינוזאורים ביורוקרטיים אלה, החומסים
את החולים והרופאים גם יחד. להטיל מרות
הביורוקרטיה המפלגתית על הבוהות המקצועיים.
אתם
אומרים/0 :״ 85 מבוטחים מרצון. איזה רצון הוא זה?
האם מישהו שאל אותם אם הם רוצים בביטוח ממלכתי או

ד מ ען

ואחרי כל אלה, מעז השר, נציגה של המפלגה השמרנית
המעדיפה את האינטרסים הביורוקרטיים הקיימים על הסוציאליזציה
האמיתית של הרפואה, להתמרמר על חוסר הרופאים
בכפר ובספר. והוא מאיים על הרופאים בחוק שיהפוך
את עבודת הרופא לעבודת־כפייה, לעבדות ממש.
חוסר הרופאים — היום בכפר, מחר במדינה כולה —
הוא תוצאה ישירה של שיעבוד הרופאים לביורוקרטיה
המפלגתית.

הקימו שירות רפואי ממלכתי כולל, הניחו
לרופאים לשלוט כענייני הרפואה -ובל המח לות
הממאירות האלה ייעלמו, כמו הקדחת וה•

פוליו.

הנוער העולמי מורד בדינוזאורים !
כבוד היושבת ראש, ברגע זה עוברת על העולם כולו
המהפיכה של הדור הצעיר, התקוממותו של דור חדש המואס
במפלגות, מימין ומשמאל, בהרגישו, באינטואיציה
הבריאה שלו. ,שאין הבדל ביניהם — כשם שאין הבדל
בסוגיה זו בין חבר־הכנסת שוסטק וחבר־הכנסת מיקוניס.

שניהם מגינים על שמורת-טבע שאין דומה
לה לא בכרית-המועצות ולא בבריטניה, לא
ברומניה ולא בשבדיה -שריד עלוב שבולו
זיקנה ועובש.
כנגד כל אלה גם יחד, נציג אנחנו את עקרונות הייסוד
של מדינת העתיד, המדינה של דורנו: מדינה שבה הזכות
לריפוי ולאישפוז היא זכות־יסוד אזרחית, אשר המדינה
תספק אותה ללא תנאי, לכל אדם היושב בה, כשם שהיא
מספקת לו בטחון, חינוך, תעסוקה וסעד. בשביל זה —
בדיוק בשביל זה — קיימת המדינה המודרנית.

מדינת־ישראל זאת עדיין אינה קיימת. אכל
כמוקדם או במאוחר יקים אותה דורנו, על
אפם ועל חמתם של הדינוזאורים למיניהם.

מ 3ו 31י 1י *

שבע מערבות אישפוז! בל אחת עם ביורוקרטיה
משלה, מנגנון משלה, תקורה משלה!
האורחים לא הבינו. ואיך יכלו להבין? הפרופסור שלנו
לא הצליח להסביר להם מה מקורה של שיטה מוזרה זו,
מה תכליתה, למה היא טובה. מה גם שהוא התבייש קצת.
הוא לא סיפר להם, למשל, מדוע חולי הטחורים של קופת־חולים,
באיזור מסויים, מובאים לאישפוז ולניתוח דווקא
בבית־החולים הממשלתי שבאותו איזור. ומדוע? כי קופת־חולים
משלמת לממשלה עבור האישפוז פחות מכפי שהאי־שפוז
עולה לה בבית־חולים שלה. לכן שומרים הרופאים את
המקום אצלם לניתוחים מעניינים, ואת ניתוחי־השיגרה הם
מעבירים לממשלה, בטכסים של קביעת תור ארוך־ארוך
לאישפוז אצלם.

הפרופסור לא סיפר לאורחיו גם על החולים
המועברים כמצב מסובן מבית־חולים לבית
.בדיון
הציע ח״ב יהודה שערי (ל״ע) לבצע ביטוח ממלכתי
״שלב אחרי שלב״ — ונשלב ראשון לבצע ביטוח
אישפוז — באמצעות קופות־החולים הקיימות.

מייד אחרי שסיים ח״פ אננרי נאום זח, חגיע תורו
ח״כ שמואל מיקוניס. הוא פתח את נאומו כלחלן:
שמואל מיקונים: אני מרשה לעצמי, באופן בלתי־צפוי,
לומר כמה מלים לחבר־הכנסת אבנרי. אני אומר זאת
בכל הכנות, ובכל היידע, שחבר־הכנסת אבנרי אינו מבין
בתנועות־הנוער באירופה ולא־בלום.
אין שמץ של אמת במד. שהוא מייחס לסטודנטים ולנוער
בצרפת ובגרמניה או בכל ארץ אחרת, שמקיימים את ההפגנות
שלהם בדגלים אדומים, ופירוש הדבר...

אורי אכנרי: ונגד המפלגה הקומוניסטית!
שמואל מיקונים: הם דוגלים ברפורמה חברתית
סוציאליסטית, במקום הרפורמה החברתית הבלתי־ברורה שבה
דוגל חבר־הכנסת אבנרי, שהיא לא פאשיסטית ולא
קומוניסטית, אלא משהו דומה לפשיסטית.
אורי אכנרי; הם מפגינים בדגל האדום נגד המפלגה
הקומוניסטית.
שמואל מיקונים: הם יודעים בעד מה הם מפגינים,
ואתה מייחם להם דברים שלא היו ולא נבראו.

במדינה
העם

ח רג

ידיעת השבוע

בי ת

ידיעת השבוע, במלאות שנה למלחמת־ששת־הימים,
פורסמה בעיתון הארץ:

בקרית מוצקין
ביום חמישי ,13.6.68 בשעה 8.30 בערב,
בבית קריץ, סימטת אורן 4

אלה מול אלה
בטכסי זכרון

מאת סופר ״הארץ״

חברים וא וה דים מ וז מנים

־ 1המנייה הגדווח ־ ־לרגל שכלולים יסודיים בחנות

מבצע הנחות של ־—507־/״20
במשך ימים ספורים בלבד

הלבשת הריון

במבחר עשיר של דגמים חדשים
יהודית
תל־אביב, רחוב הכרמל ,39 טלפון 56980
פתוח מ־ 8עד 19 בערב, ללא הפסקה

מחזה אנושי נדיר התרחש!
אתמול ליד מצבת זכרון שהוצבה
במזרח ירושלים לחללי אחד
מגדודי הצנחנים שניספו במערכה
על העיר. בני משפחות
שכולות של החללים התאספו
סביב האנדרטה, הניחו זרי פרחים
והתייחדו עם זכר יקיריהם.
מעברו השני של הכביש ניצבו
אותה שעה בדומיה בני משפחות
ערביות שכולות שבניהן
נהרגו כנראה בקרבות אותה
גיזרה. המשפחות הערביות עקבו
בקדרות חרישית אחר המתרחש
ולא הוחלפו דברים בין |

שגי הצדדים.

ארץ־ישראל
כל הדיעות

לא תבין, לא תדע, לא תח וש חווייתו של לוחם ,
כל עוד לא קראת אח ״ נכתבבקרב ספר מ לחמת
ששח הימים, כתובבידיהלוחמים עצמם נכתב
בקר ב ״ 70 -סיפורים 64 ,ע ם ׳ צילומיםנדירים .
ובקרוב

היסטוריה של מלחמת ששת הימים

מאת אריה חשביה

— המפורט, המהימן והמרתק שבכל ספרי הנצחון.

אס ק 1ל ה

קז/ר,

בעיות ולבטים
בחי ימאתה מין
הד״ר מרדכי זידמן
הוצאת רשפים.
להשיג בחנויות
הססרים הגדולות

סופר אמריקאי ביקש השבוע להיפגש עם
עמוס קינן .״אני רוצה לשמוע את כל הריעות
הנפוצות בארץ על בעיית ישראל—
ערב, ועל כן הייתי רוצה לשמוע גבר את
דעתך.״
השיב קינן :״אז למה לא תפנה אל משה
דיין! הוא מייצג בעצמו את כל הריעות הקיימות.״
ואכן,
גם ישראלים המחוננים פחות בחוש-
הומור, שאלו את עצמם, השבוע :״היכן, בעצם,
עומד משה דיין?! האם הוא יודע בכלל
מה הוא רוצה?״ אותן השאלות נשאלו, בדאגה
רבה עוד יותר, בשטחים המוחזקים.
מושל קולוניאלי. גרמו לתמיהה גוברת
זו שגי מעשים של משה דיין:
• הראיון שלו בגלי־צה״ל, לפני שבועיים,
שגרם לזעזוע עמוק בגדה המערבית.
חושבי־הגדה, שהתרשמו עד כה ׳כי דיין
הוא שוחר־שלום ופועל למען שלום פלסטיני,
למדו מראיון זה (כפי שהתפרסם ב־ג׳רוסלס
פוסט) ,שהוא נוקט קו נוקשה וצופה
למלחמה חדשה.
#פגישתו של שר־הבטחון עם משלחת
נכבדי-חברון, בראשות השייך עלי אל״
ג׳עברי. דיין התייחס אל המישלחת כמושל
קולוניאלי אל הילידים, הודיע להם כי הוא
תומך במחנחלי תנועת א״י השלמה — ש;
מעשיהם הפרובוקטיביים עוררו זעם כללי
בחברון.
כשהביעו הנכבדים את החשש, כי מעשים
כאלה עלולים להביא לפגיעה במתנחלים,
וכתוצאה מכך לפוגרום אנטי־ערבי בחברון,
השיב דיין :״אני משחרר אתכם מן
האחריות לשלום המתנחלים. לזה ידאג

יריקה תמורת יריקה. המתנחלים
בחברון אינם מתכוננים לחיות בעתיד תחת
שלטון ירדני או פלסטיני. הם באו כדי
להביא לסיפוח חברון לישראל. תמיכתו של
דיין בהם — אחרי שהמימשל הצבאי הסתייג
בגלוי ממעשיהם והאשים אותם שרימו
אותו — יכולה להתפרש בעיני הפלסטינים
רק כצעד רציני לקראת סיפוחד
הדבר עשה רושם עגום שבעתיים, מכיוון
שאל־ג׳עברי הוא המנהיג הפלסטיד היחידי
ששיתף פעולה בגלוי עם דיין, דוגל בגלוי
בהקמת מדינה פלסטינית.
״הממשלה ירקה בפני דיין, כשלא גירשה
את המתנחלים מייד,״ אמר חסיד
* דיין לא המציא פסוק זה. נ מו נל ו ת -
קי הארץ, הוא ידע כי את אותם הדברים
אמר הנציב העליון הבריסי, הלורד פלומר,
לפני ארבעים שנה, למישלחת ערביי־פלם־
טין, נ שסענו, כי בתנאים הקיימים הס אינם
יבולים להיות אחראים לשמירת־הסדר בארץ.

מאוכזב
של שר־הביטחון .״עכשיו מתנקם
דיין, ויורק בפני אל־ג׳עברי.״
ואילו משה שמיר, שהפך לאחרונה לדובר
האגף הפאשיסטי שבקרב תנועת א״י
השלמה, עלז בכינוס פומבי של תנועתו:
״דיין קרוב מאוד לדיעותינוג״
פדראציה שלי בניעות. בפגישתו עם
החברונים, הודיע דיין כי הוא מדבר על
דעת הממשלה כולה.
למה מתכוונת ממשלת־אשכול, כשהיא
נותנת גיבוי לתוכניות החזרת־השטחים של
אבא אבן, ובאותה שעה גם להתנחלות,
שמטרתה סיפוח אותם השטחים לישראל?
אמר השבוע פרשן :״זאת איננה ממשלה.
זוהי פדראציה של כניעות. מצד אחד היא
נכנעת לאמריקה, ומוכנה להחזיר את השטחים
למלך חוסיין תחת לחץ. מצד שני
היא נכנעת ללחץ אנשי א״י השלמה, השולטים
בעיתונות.״
דיעות ניצחנו לבד,
נעשה שלום לבד!
מזכירת בית־סוקולוב טעתה. היה עליה
לרשום למסיבת־עיתונאים מטעם ״התנועה
למען פדראציה ישראל—פלסטין״ .תחת זאת
כתבה בהזמנה :״הפדראציה למען ארץ־ישר־אל
השלמה״.
העיתונאים שבאו למסיבה צחקו. אולם
נתן ילין־מור, שפתח את המסיבה, אמר בכל
הרצינות :״זוהי טעות פרוידיאנית. כי הפדראציה
בין ישראל ומדינה פלסטינית היא
באמת הדרך היחידה לשמור על שלמות־הארץ.״

מצחיק!״ ״איך אפשר לחבית
לטלפון מנאצר, כשאין בכלל קו לנאצר?״
שאל עמוס קינן, מראשי־התנועה, המאגדת
אישים ממפלגות שונות ואישים בלתי־מפ־לגתיים
.״כיום יש קו רק לערביי־פלסטין.״
ועל הקרבות האחרונים בחזית הירדנית:
״זה מצחיק. הירדנים נהרגו מפגיעתם של
הפגזים של צה״ל — ואילו חיילי צה״ל
נהרגו בפגזים האמריקאיים, שסופקו לאחרונה
לירדן. לפני המלחמה אמר משה דיין
שאינו רוצה שאף לא חייל אמריקאי אחד
ייהרג בגלל ידידות אמריקה—ישראל. אני
אומר עכשיו שאינני רוצה שאף חייל ישראלי
אחד ייהרג בגלל ידידות אמריקה—
ירדן!״
על עמדת מנהיגי העם הפלסטיני בשטחים
המוחזקים, דיווח ח״ב אורי אבנרי :״רובם
תומכים עתה ברעיון הפלסטיני. אבל אין
הם יכולים להרים את קולם כ שמאיימת
עליהם הסכנה שישראל תחזיר אותם לבולשת
של המלך חוסיין, על אפם ועל
חמתם.״
למען המלו והנפט. את התגובות למצב
הנוכחי ניסחו ראשי התנועה בתשעה
ראשי־פרקים:
!• ״אנו רוצים בשלום שיהיה תואם את
האינטרסים של ישראל ושל עמי המרחב, ולא
אינטרסים של מעצמות זרות.״
• ״יש להוציא את ענייני־השלום במרחב
מן המלחמה הקרה בין המעצמות העולמיות.״

״איננו רוצים כי השלום במרחב יהיה
חלק מ׳הסדר־חבילה׳ כלל־עולמי.״
• ״אין ערך ואין קיום להסדר־שלום שהעם
הערבי הפלסטיני לא יהיה שותף לו,
ושלא יתקבל מראש על דעתו. הסדר כזה
לא ישים קץ למלחמת־החבלה.״
• ״הנשק האמריקאי לירדן, הקוטל את
חיילי צה״ל ואנשי הישובים בעמק בית־שאן,
נועד לסכל הסדר של שלום בין ישראל
והעם הפלסטיני, כדי לשמור על האינטרסים
של בית־המלוכה הד,אשמי ושל הב־רות־הנפט
האמריקאיות.״
< #״חוסר כל הכרעה בממשלת־הליכוד־הלאומי
מפחית את סיכויי השלום, ומביא
להחמצת ההזדמנות ההיסטורית של הידברות
ישירה בין ישראל והעם הפלסטיני.
כמו שאמר השגריר יצחק רבין, :הזמן פועל
עתה נגדנו׳.״
• ״רק יוזמה מדינית לקראת שלום, באמצעות
הסדר עם העם הפלסטיני, תוציא
אותנו מן המבוי הסתום, מבלי להעלות
אותנו על דרך של כניעה לתכתיב.״
• ״לחמנו לבד. ניצחנו לבד. ניזום
שלום לבד!״
העולם הזו! 1606

תהלוכת האבל

שהתארגנה ב־ 5ביוני, ברחבה
שמאחרי שער־שנס, בירושלים
המיזרחית. בראשה צעדו נשים ואחריהן תלמידים עם מורתם. בין הכתובות
על הזרים* :יחד עד הניצחון קורבנכם לא היה לשווא!״

#״אנו תובעים כי ממשלת־ישראל תצהיר
רשמית:
( )1״העם הפלסטיני, שבגללו פרץ הסיכסוך
הישראלי—ערבי, הוא צד רישמי בסיב־סוך,
ועל כן חייב להיות בבל משא־ומתן
להסדר־שלום.
( )2״לא ייעשה כל הסדר לגבי עתיד הגדה
המערבית ורצועת־עזה אלא על דעתו
של העם הפלסטיני, כפי שתיקבע ב־מישאל־עם
חופשי.״

יר 1שלים
ירו שלים
של פרעות
ה־ 5ביוני היה יומה של ירושלים המיזר־חית.
אפילו רוצחו של רוברט קנדי, ביום
זה, הוא יליד ירושלים המיזרחית.
הידיעות הראשונות כי עומד להתרחש
משהו הגיעו למשטרת־ירושלים בשעות המוקדמות
של הבוקר .״מתרכזים בחרם אל־שריף.״
אמרו מודיעים.
סמוך לצהריים כבר היה ברור מי המתרכזים:
בראש שורה של נשים ונערות
נושאות זרים, מוקדשים להרוגי־המלחמה
על העיר־העתיקה. אחריהן: נערים וצעירים,
שביניהם בלטו כמה מבוגרים.
ביציאה משער־שכם המתינה להם המשטרה,
חמושה בקסדות ואלות .״רק נשים
נושאות זרים יובלו לעבור, ורק לאורך
המידרכות,״ הודיע הקצין האחראי.
פירוש הדבר: פיזור התהלוכה והפיכת
הפגנת־האבל־והמחאה לצעדה פרטית של
מתאבלים נושאי־זרים אל בית־הקברות שלמרגלות
שער־ר,רחמים, מול הר־הזיתים.
הנשים הראשונות התחילו צועדות, לפי
הכוונת המשטרה. אך ההמון שהצטופף
מאחריהן, בתוך החומות, לא היה מוכן
להתפזר. לחצו גבר קדימה. מראש־החומות
עפו האבנים הראשונות. האלות הארוכות
נשלפו. ה־ 5ביוני הפך גם השנה ליום־
קרבות בין ישראלים לערבים.
פרשים עם אלות שלופות. היתר,
זו הקדמה לשלושה ימים של התנגשויות.
כל פעם היתד, נקודת־המוצא — חצר מיסגד
אל־אקצה. ב־ 6ביוני ניסתה תהלוכה חדשה
של נשים ערביות לצעוד אל בתי־ד,קברות.
גם הפעם הסתיימה הצעדה בהתנגשות בין
המשטרה לבין הצועדים. פרשים הסתערו
באלות שלופות על המפגינים.
)!עולם הזה 1606

שדה הקוב

מפגין

ברחבה? שמחוץ לשער־שכם. השוטרים
פיזרו את ההפגנה. המפגינים והמפגינות
נסו בחזרה אל תוך החומות, כשהם משאירים מאחריהם נעליים,
אבנים — ופרחים. המשטרה, חמושה באלות, מתכוננת להפגנה הבאה.

מבני העיר העתיקה, מיידה
אבן בשוטרים, שפיזרו את
ההפגנה, לאחר סיום תהלוכת־האבל. הסמל
המצוייר בשפה הערבית אומר :״שתו טמפו!״

אנשים חשבו שיורים בהם, אחרי שביומיים
שקדמו השתמשו נגדם באלות ובסוסים.
אני חושב שאחרי שלושה ימים בהם הוכו
אנשים, והאבל הפך לבריחה משוטרים,
יבואו התנגשויות נוספות וחוסר־שקט.״
ענה דובר משטרת־ירושלים, רב־פקד בושמי,
לשאלה מי לדעת המשטרה אירגן את
ההפגנות :״לא ידוע.״
האם ינקטו אמצעים נגד אלו שהיו בראש
ההפגנות? ״לא ידוע.״
מדוע נורו היריות ביום שישי? ״אלה
היו אנשי־צבא. איני יודע את הסיבה ואת
ההצדקה ליריות. בקשר ליריות, תפנה ל-
דובר־צה״ל.״

דובר־צה״ל בקשר ליריות :״נא לפנות
לדובר משרד־הבטחון.״
דובר משרד־הבטחוך :״משטרת ירושלים
פנתה לשלטונות־ד,בטחון לתגבר את כוחותיה
לקראת יום שישי. בוחות־צה״ל הצטרפו
לכוחות־המשטרה. בגמר־ר,תפילה במיסגד,
התארגנה הפגנה, שרצתה לפרוץ החוצה
מרחבת הר־הבית. לפי הערכת אנשי־בטחון
שהיו על החומה, ינסו הפורצים לפנות ל־רחבת־הכותל
המערבי. הם היו היסטרים ולא
נענו לבקשה להתפזר. אז נורו שתי
יריות בלבד באוויר.״
מי נתן הוראה לירות? ״היה זה שיקולו
(המשך בעמוד )19

יום־המחרת היה היום המסוכן של המסורת
המוסלמית: יום שישי, בו מתאספים
הנאמנים לצלאת אל־ג׳ומעה, היא תפילת
יום ו׳ .עוד בשעות״הלילה של יום ה׳ ,חשו
מפקדי משטרת־ירושלים בסכנה הצפוייה.
הם התקשרו עם שלטונות־הבטחון. לאחר
התייעצויות הוחלט להעביר כוח צבאי לבירה,
כתגבורת לכוחות המשטרה. כל הכוחות
תפסו עמדות בחשיבה, וגם כוח
מישטרתי מוגבר התארגן לקראת יום השישי.
בשעות הבוקר נדהמו תושבי העיר
בהעתיקה
לראות
מקומות המרכזיים של העיר. כל נסיון של
מספר אנשים לעמוד יחדיו — פוזר. על
חומות־העיר ועל גגות הבתים ניצבו אנשי־בטחון.
לקראת
הצהריים התרכזו במיסגד כ־
3000 איש• אולם בצאתם מהמיסגד ראו
את הכוח המתוגבר, העדיפו ברובם להתפזר
בשקט. רק קבוצה של למעלה ממאה איש,
לרוב צעירים, נראתה כשהיא פורצת —
באילו לפי אות מוסכם — דרך שער־המוגרבים
אל עבר הכותל המערבי, אשר
ברחבתו נמצאו מאות יהודים. ואז נשמעו
מכיוון החומה שתי יריות. המתפרצים
נעצרו — והתחילו מתפזרים לכל עבר.
מיד פשטה שמועה בעיר, כי ירו במפגינים.
בכמה מקומות התארגנו קבוצות של
צעירים, ששאגו ״נאצר! נאצר!״ חלק מהם
ניסה לנוע לעבר שער־שכם, אך כוחות־ר,בטחון
הרתיעו אותם גם שם.
שלוש השאלות. כתב העולם הזה,
שהסתובב בסוף השבוע המרדני בירושלים,
שוחח עם אנשי־העיר, אנשי־צבא ואנשי־משטרה,
והציג להם שלוש שאלות: מי
עומד מאחורי שבוע תוסס זה? מי השתתף
בו? מה היו מניעי התסיסה?
סיפר אחד מנכבדי העיר :״ביום רביעי
ויום חמישי היו ההפגנות בעיקר מסיבות
של אבל. התערבות־המשטרה בכוח נגד האבלים׳
מבלי להבחין בין גבר לאשה, עוררה
התמרמרות גדולה בין נכבדי־העיר ובין הצעירים
שתבעו פעולה.
״נכון שלהפגנות אלו יש סיבות אחרות
מלבד האבל. אבל, טוב היד. לו התאפקה
המשטרה.
״ביום שישי היתד. כוונה למחות על היומיים
הקודמים — על־ידי הפרעת המתפללים
היהודים בכותל המערבי. אבל
הדבר לא נעשה, מפני שירו מהחומה וה
השוד

בדיינגוף

פוצע השוד כרחוב דיזנגוף: מכונית־השודדים מדגם ״פורד פאל־קץ״
עלתה על המדרכה הימנית של הרחוכ, כשמסתכלים צפונה (מימין,
כתרשים) .היא נעצרה על המדרכה ליד חנות־התכשיטים ״א.ד.י.״ (שבעליה
הוא היהלומן יהודה זים) .אחד השודדים, שגרב־נשים לראשו,
השליך שני בדורי־מתכת דרך חלון־הראווה. הכנים יד, גרף עדיים, חזר
למכונית -וזו דהרה לאורך המדרכה, תוך סיכון חיי העוברים־ושכים,
עד לנתיב־השירות של תחנת־הדלק שבפינת הרחובות דיזנגוף-גורדון
(משמאל, כתרשים) .משם המשיכה בנסיעה מטורפת ככיוון רמת־גן.
מוכר־סטייקים, שעבר במיקרה כרחוב דיזנגוף, רדף אחרי השודדים -
אך כשאחד מהם שלף אקדח דרך חלון־המכונית, הפסיק את המירדף
והשודדים נעלמו עם השלל. המכונית נמצאה, לאחר מכן, ליד כני־כרק.

אחרי פאריס. ברלי.1
ד 1מ א !בלגרד.
הגיע מהננת
הסטורנטים גם
דחיפה

סוטי עיוום

ריחתיכות עירומות בגודל על־טבעי, מתוך סרטי־עירום ציבעוניים,
| הי ו אחת האטרקציות המרכזיות בהילולת-הסטודנטים המהפכנית
שנערכה זה לא מכבר בטכניון בחיפה. בתמונה: סטודנט צופה בסרט־עירום נועז.

ך* מגיפה העולמית של מהפכות־ה־
| י סטודנטים הגיעה, סוף־סוף, גם לישראל.
אלפיים סטודנטים וסטודנטיות של הטכניון
בחיפה עשו אותה ביום החמישי האחרון.
הם ציפצפו על אזהרת סגן־הדיקן
ועל מחאות הסטודנטים הדתיים, כבשו את
כל אולמות בית־הסטותט והמנזה שבקריית־הטכניון.
שם ביצעו מהפכת־סטודנטים נוסח
ישראל.
המהפכה התגלמה בדמותה של סטריפטי־זאית
מיקצועית, שבמשך חמש שעות רצופות
התפשטה והתלבשה בשיטת הנון־סטופ.
אבל זה עוד לא היה הכל. הסטודנטים של
חיפה החליטו להוכיח עד הסוף כמה הם נועזים
ומתמרדים. הם תלו על הקירות שתי
סיסמות. אחת מהן אמרה בעברית :״אנו לא
אדישים למרק עדשים!״ ואילו השנייה, באנגלית,
הכריזה:
3 11016 1 113)1 3 £00)1מסנן גז ״ 01106
3 § 111 1 113)1 3תסנן גי 06ת 1; 0־11־2
*״£00)1 111116.
באחד האולמות הקימו מה שנקרא בפיהם
אולפן־צילוס פורנוגראפי. היו שם מוי
״פעם היתה לי בחורה טובה; פעם על
בחורה טובה היה לי זמן טוב!״

׳דלים מצויירים של בחורות עירומות —
ללא ראשים; וכל סטודנטית יכלה להצמיד
את ראשה מעל לגוף העירום, להצטלם על־ידי
צלם חבוש־כיפה, לזכות בו במקום בהוכחה
מצולמת להעזתה.

אינדיקים?עירומות
פני: אלה שלא הסתפקו בתצוגת ה־
^ חשפנות, הוצגו סרטי־עירום ציבעוניים,
בהם נראו בחורות גדולות־איברים המציגות
את האנטומיה שלהן במיטה, ובבריכה.
גם מי שרצה פעילות מינית של ממש,
יכול היה לקבל אותה — בנעיצת אינדיקים
בשדיהן של נערות מצויירות; או בזריקת
דיסקיות שחורות, כדי לכסות את חזן של
בחורות מצויירות אחרות.
אבל מסתבר שלא רק המין מטריד את.
הסטודנטים הישראליים, יש להם עוד ב־עייה:
הכסף.
והם התקוממו נגדה עד הסוף. מבתי־וד
הימורים האסורים של הטיילת בחוף תל־אביב
הזמינו להקה שלימה של מהמרים
מיקצועיים, עם כל הציוד. אלה הקימו באחד
האולמות קאזינו לתפארת, דוגמת מונטה־קארלו.
ושנא על שולחנות הרולטה וה־באקארה,
פיזרו הסטודנטים את כספם —
להנאתם המלאה של סרסורי־ההימורים׳ שבפעם
הראשונה בארץ לא חששו מהמשטרה
המהפכה לא נגמרה על שולחן־הרולטה.
אחרי שהתעייפו מהמהפכה, עשו הסטודנטים
חיי־הוללות משוגעים. הם ליקקו של־גונים,
שתו טמפו וראו כמה סרטי מיקי־מאח,
שהוצגו על הגג. אחר־כך חזרו
להיות מהפכנים ורקדו טנגו וצ׳ה־צ׳ה־צ׳ה.

ג׳ודי פיטרט, חשפנית
ךחך 11ד ל
מיקצועית ממועדון כליף
*י! • 1114
בתל״אביב, שהתפשטה בתוך תיפאורת פרסה.

מהפכה עם עניבה

| ¥1ך 1 | 1ך | ¥1כן הגדירו הסטודנ־טיס
את אולפן־הצי־
!. 1 11111 11
לוס בו הצטלמו על בובות מצויירות.

ץלזה התרחש לכבוד יום הסטודנט ה־ישראלי,
אותו חגגו בטכניון בחיפה במה
שכונה בפי אגודת־הסטודנטים כ״גדולה
בהילולות־ישראל בכל הזמנים״.
״זה לא נהדר? חווייה לא־נורמאלית!״ התפעל
סטודנט שנה שנייה מהפקולטה להנדסת

מכונות.
״כן, אבל איפה המהפכה שהבטחת לנו?״
תמהו שני זוגות־סטודנטים שהוזמנו על־ידו
מתל־אביב.
״קודם צריך ללמוד לארגן מסיבו,ת כמו
שצריך! אחר־כך נלמד לארגן מהפכות,״
פסק הסטודנט, הלבוש חליפה והעונב עניבה.
ואילו סטודנט אחר, קיבוצניק לפי לבושו,
משך את נערתו לתוך אולם־ההימורים, שם
רכנו הסטודנטים כמהופנטים, שעות שלימות,
סביב שולחן־הרולטה — כשהקרופייה אינו
מפסיק לגרוף את כספם .״אה!״ התפעל
הסטודנט למראה חבריו, שכמה מהם ביזבזו
בערב זה מאות לירות יפות ,״וכל אלה הפגינו
רק לפני מספר שבועות נגד העלאת
שכר־ר,לימוד!״
אחד המהמרים לא נשאר חייב לו. הוא
הניח ז׳יטון על הצבע האדום, צעק :״זאת
היא ההפגנה נגד שכר־הלימוד!״
לאולם הסטריפ״טין נכנסו הסטודנטים לפי
סדר שנקבע מראש. הם חיבקו את בנות־זוגם
המסמיקות למראה החשפנית, שהתפשטה
על הבמה, העלו ציחקוקים חדי׳שים כש־ !
תנועותיה נראו להן נועזות ומרמזות מדי[,

שישו באנאמומיה

אף כיל איסורי הנהל ת-הט מיון העיזו להכניס את החש

מחאו כף באדיבות בסוף ממופע.
״דפקנו את ההנהלה!״ התפאר אחד הסטודנטים
,״הם אמרו שלא יתנו לנו בשום פנים
ואופן לעשות סטריפ־טיז בטכניון. הנה להם.
הוכחנו להם שאנחנו מסוגלים.״
פחות מאושר ממנו היה סטודנט ירושלמי
שנקלע למקום .״הסתכלו עליהם,״ אמר לחבריו
,״גם כן סטודנטים! כל אחד מהם
חושב על הפנסיה לפני שהוא מתחיל
ללמוד. אין באן אף סטודנט או סטודנטית
שבאו לבה כל אחד כבר בא מאורגן, עם
החברה הקבועה שלו, שתהיה אשתו; עם
המכונית של אבא, שהוא עומד לרשת ושהוא
מקבל בשבתות — ועם המפתח לשיכון־
עובדים על הכרמל. מסתכלים על סטריפיטיז,
משחקים רולטה, מחבקים את החברה הקבועה
וחושבים שהם הכי מושחתים ומתקדמים!״
כמחאה נגד רמת־החיים המופרזת של החברה
הישראלית, ערכו תחרויות־זלילה של
עוגות־קרם האפויות במרגרינה; וכתחליף
לבאריקאדות טיפסו על לוח־עץ ארוך, וערכו
תחרויות של הליכה בשיווי־מישקל.
משטרת חיפה ופלוגות־האגרוף של הפועל
עמדו במצב הכן, כדי לדכא את ההתקוממות
ואת המרד. לא היה כל צורך בכל אלה:
״השתוללות עד שבע בבוקר,״ הבטיחו מארגני
המרד לפני הנשף. אבל בשעה שתיים
בלילה כבר החלו המהפכנים הצעירים להתפזר
לבד.
״מהפכה זו מהפכה אמרו ,״אבל
צריך גם לישון קצת, בלילה.״

בקריית־הטמיון בחיפח, נותנת החשפנית ג׳ודי
מזורז באנאטומיה לסטודנטים המתפעלים — שעל?
לקרייה. איש מהם לא הוציא מפיו קריאת־בינ״ס.

1 1 1 | 1ן ך ן | 1האמיתי, שנוהל על-ידי מהמרים מיקצועיים מבתי־
1 1 0 / 1 1 1 | 1 1 / 1 1 1 1הימורים חשאיים הפועלים בתל־אביב בניגוד לחוק,
ריכז סביבו קהל רב של סטודנטים, שלרבים מהם היו סכומים גדולים לבזבז בסישחק זה,

1 1*171111 ״ 1 1 1 1 1 1 1 1 1ר ן סטודנטיס וסטודנטיות מת־
0רכזים בלימוד מספרי וחוקי

ש ולחן ־הרולטה, שרובם לא ראו אותו מימיהם אלא בסרטים. סטו
דנטים
אחרים, לעומת זאת, ירעו את כל חוקי־המישחק, ניסו
ליישם את היידע המאתימטי שלהם, כדי להגביר את סיכויי־הזכייה
שלהם. הכנסות המהמרים המיקצועייס הסתכמו בכמה אלפי לירות.

תמרורים
נחוג יום הולדתו ה־ 49 של העיתונאי

משה שמואל מיי
זל ,0כתב מעריב ל
מייזלס

ענייני
מפלגות, היודע
את מרבית סודות
הפוליטיקה הפנימית
של ישראל.
את ידיעותיו בעברית
רכש עוד בווינה
מולדתו, שם למד
בגימנסיה עברית בטרם
עלותו ב־1938
לארץ, בה החל ב־קאריירה
עיתונאית
מגתנת, אשר הופ
סקה
לכמה שנים, בהן שירת בחיל־הקשר
של הצבא הבריטי שחנה במצריים בימי
מלחמת העולם השנייה.
נ ישא ו. טוראי רוג׳ר הוקיגם ונערתו
לינדה פריים, הודות להתערבותה
של המלכה־האם הבריטית אליזבת. חתונתם
עמדה בסכנת דחייה, בגלל החזרות למיסדר
חגיגי לכבוד ביקורה של המלכה־האם בבסיס
הצבאי טיחזרת, בו משרת הטוראי
הוקינס. ארוסתו כתבה על כך למלכה־האם,
והטוראי המאושר קיבל הודעה ממפקדו שהוא
משוחרר מהופעה במיסדר.
חלה * במחלה חשודה ובלתי־מוגדרת,
האימאם כאדר של תימן, שכתוצאה

צ׳י ל, בנו היחיד של סיר וינסטון הגדול,
כנראה בגלל ם רטן הריאות. ראנדולף, שדמה
להפליא לאביו, ניסה גם הוא ללכת בדרכו
כמדינאי, ניכשל, פנה לעיתונאות ולספרות.
הוא לא הוכיח את עצמו במהימנותו, עורר
שערוריות לא מעטות, כתב את יצירתו האחרונה
בחיפזון, יחד עם בנו וניסטון צ׳ר־צ׳יל
הצעיר, תחת הכורת מלחמת ששת הימים.
כאדר ממנה
נאלץ לעזוב את ארצו ״לצורכי ריפוי״,
בהשאירו מאחריו ענן כבד של קנונייה פוליטית׳
שכתוצאה ממנה השתלט, כ״ראש
ממשלה זמנית״ ,בנו, הנסיך עבדאללה בן
אל־חסן.
נפטר. בגיל ,57 ראגדולף צ׳ר־

נפטר. בגיל ,84 שמואל זקיף,
יו״ר התאחדות האיכרים, אשר עוד בטרם
עלותו ארצה היה ראש־עיר ברוסיה ומנהיג
ציוני מוכר. הוא עלה ארצה בתרפ״ד, יזם
את הקמת המושבה מגדיאל. לפני מותו היה
יו״ר קופת־חולים־עממית, וחבר הדירקטוריון
של הקק״ל. אחד מעיסוקיו׳ הרבים:
מתן פסקי־דין בבוררויות.

10114 £80011 החדשה.
נוף כבישי ישראל כבר אינו כמקודם!
א ם הי ת ה אי פעם מכוני ת
שתוכננה ב מיו ח ד
בשביל ארצנו — זו הי א !
מהיר ה, חסונה, מבריקה, נקיי ת־קוי ם...
פורד א ס קו רטה חד ש ה
תוכננה במטרה להפוך א ת הנ היג ה
לתענוג.
מרווחת, אך אינ ה מכבידה על הכיס.
אםאתה חושב שאנו מפריזים ב שבחים
בדוק או תםאחדאחד ותיווכח בעצמך.
החלק פנימה, ראה א ת פנים ה מכוני ת
שהורחב מבלי לפגוע בחיצוניות.
מ שפחה בת $נפשות וכל הציוד שלה
נ קל ט ת בה בנוחיות.
עם מכוני ת כזו אין לך בעיות בצפיפות
ה תנועה ובחניה.

ואשר ל מנו ע ...ז הו מנוע חזק,
בנוי לאריכות י מי ם (פורד בונה ת מיד
סו ס עבודה מאריך י מי ם)
עם צריכת דלק נ מוכ ה להפליא
ו ת אוצ ה המ שאיר האת כל ה״ ק טנו ת״
מאחור.
אל ההם רק מקצת הי תרונו ת
של פורד א ס קו ר ט החד שה,
ה מכוני ת שתענוג לנהוג בה.
בוא ל אול מי
התצוגה של פורד
ותבין מדוע נוף כבישי ארצנו
כבר אינו כפי שהי ה מ קוד ם,
לפני הופעת האס קו ר ט של פורד,
המורכבת ב״תעשיות רכב בע״מ״ ,נצרת.

חברהאילא 1ט 1מ 1בי לי םבעמ
מ פיצי ודד בי שראל
תל־אניב, חיפה, ירושלים, באר־שנע, נתניה, דמת־גן. נצרת, חדדה, עפולה, צפת.

במדינה
(המשך מעמוד ) 15
של איש־הבטחון שהיד. במקום. איני יודע
את שמו אך היד. רב־טוראי, כמדומני.״

תביעות
לי ח ס למען עמו
עורך־הדין שמואל סגל חשב שהוא עומד
רק לראות יצירות אמנותיות, כאשר ביקר
לפני כחודש בגאלריה היפואית משכית כנען.
גם כאשר פגש את בעל־הגאלריה, שמואל
פרידמן, לא ידע מה צפוי. הוא הכיר את
פרידמן — שהוא גם מו״ל של ספרים ושל
השבועון עולם הקולנוע — כמי שלמד איתו
בבית־הספר היסודי תל נורדוי.
מה שקרה לאחר מכן מתואר בתביעה, שהגיש
השבוע שמואל סגל לבית־המשפם
המחוזי בתל־אביב:
פרידמן, שקרא בעיתונים כי שמואל
סגל ניבחר לא מכבר לסגן יו״ר תנועת
העולם הזוה — כו ח חדש, הודיע לאורח הגאל־ריר,
שהוא עומד לפרסם דברים אשר יחסלו
פוליטית הן את ח״כ אורי אבנרי והן את
סגל עצמו .״מוטב לך לזנוח כל תקווה
להיבחר בחבר־כנסת,״ יעץ פרידמן.
סגל, שלא התייחס ברצינות לדברים, הביע
ספק אם אומנם יוכל פרידמן לתרום למפלת
תנועתו. על כך השיב :״תתפלא כשתראה
כיצד אעשה זאת.״
שקרים במדור המכתבים. כעבור
כמד, ימים אומנם הופתע שמואל סגל. במדור
המכתבים של ידיעות אחרונות קרא
את המכתב הבא, בחתימתו של שמואל
פרידמן, תחת הכותרת ״פרשת הכרוז ב״
פראבדה״:
״בהקשר לכתבתו שד שלמה נקדימון,
,הפרימוס בפראבדה מועיל לישראל /הרשוני
להעיר:
״את מר יעקב חן אני מכיר מילדות ואף
סיימתי איתר את הלימודים בבית־הספר העממי
תלעורדוי. הוא ועו״ד ש. סגל היו,
חברי פ. ק.פ ,.או כפי שהיו מבדם הם ׳אז;
מופסי״ם.
״באותה תקופה (שנת )1929 התחוללו
המאורעות והס נתפסו בחלוקת כרוז הסתה
נגד היישוב, היהודי בכפר הערבי סוסייל
(כיוס בצפון ת״א) שקראו לערבים לסבוח
את היהודים.
״עוה״ד שמואל סגל מעולם לא עשה דבר
חיובי למען עמו, אבל, לדבריו התגייס ל־בריגדה
הבינלאומית — בספרד. אותו הדבר

אמור בקשר ליעקב חך.
״רצוי וחשוב הדבר לחשוף את פניהם
של אוייבי־העם, לפחות כדי שחותמי העצומות
המיקצועיים למיניהם (הכנים שבהם)
יידעו וייזהוו.״
מיהוסגל? סגל, שמימיו לא היד, חבר
פ. ק .פ( .המפלגה הקומוניסטית) ,ושמימיו
לא נעצר על חלוקת כרוז כלשהו, נדהם.
הרי בשנת 1929 היה בסך הכל בן 11 וחצי.
ואשר ל״כרוז פראבדה״ הרי סירב בפירוש
לחתום עליו.
הוא נפגע במיוחד מן העובדה, שפרידמן
ייחס לו הסתה לנורא שבפשעים: רצודעם.
ועוד עמו שלו עצמו.
אומנם נאסר סגל על־ידי השלטונות הבריטיים
בארץ, אבל זה היה ב־ , 1935ב־פעולת־מחאה
נגד פלישת איטליה הפאשיס־טית
לחבש. הוא הואשם בכך שהפיץ את
המילים ״טיכסוך איטליה־חבש — פתח למלח-
מה עולמית חדשה״ וקרא לנוער העברי
לתמוך בפעולה כלל־עולמית למיגור הפאשי־זם
הואיל ״והיהודים יהיו קורבנותיו הראשונים.״
אחרי
פרוץ מלחמת־האזרחים בספרד, בשנת
, 1936 קרא לנוער בארץ לתמוך בספרד
הרפובליקאית ולהתגייס לצבאה, על־מנת
לנצל את ההזדמנות למיגור הנאציזם
ולמניעת השמדת יהודי־אירופה. הוא התגייס
לצבא ספרד הרפובליקאית באביב ,1937 לחם
בשורות הבריגאדות הבינלאומיות עד פברואר
.1939
סגל עבר ללמוד באנגליה, שירת בצבא
הבריטי במלחמת־העולם השנייה, אף כיהן
כקצין אדמיניסטראטיבי ראשי במיפקדת
בעלי־הברית בחינה, מטעם חיל־ד,כיבוש הבריטי,
בתפקיד זה עמד בקשר סודי עם
אחד הממונים על ענייני עליה ב׳ ,סיפק לו
תוך הסתכנות מתמדת, אינפורמציה.
ערב הכרזת־המדינה, התפטר מייג׳ור סגל
מתפקידיו בצבא הבריטי, חזר ארצה על־מנת
להתגייס לצה״ל וצורף מייד כקצין
ביחידה קרבית, במשך שנים היה מג״ד.
רק על הסעיפים המודם. נדהם
העולם ווזה 1606

נגזים מאירים ומסננים את ח״ תושבי הסביבה -מ׳ אחוא׳ ?

ץ ם גדול קרה היום לעם ישראל!״ א־
* ^ מר אלוף־מישנה צעיר ומיוזע, שפיקד
על הכוחות בשטח מצבורי־הנשק מיבצע.
הוא צדק. כאשר החלו מתפוצצים פגזים
ומיטעני תחמושת, במצבור תחמושת אשר
נתפס במלחמת־ששת־הימים, היתד, קיימתן
סכנה שהאש והפגזים יחסלו את המושב בן־
זכאי ואת העיירה יבנה, אף יפגעו* בתחנת־הכוח
של אשדוד ובכור־ד,אטומי של נבי־רובין.
נשקפה סכנה גם לעיר אשדוד עצמה,
לרחובות — ואף לפרבריה של תל־אביב.
למרבה המזל הצטמצם הנזק לסביבה המיידית
של ההתפוצצויות, ולא היו אבידות
בנפש. מושב בן־זכאי, השוכן כשני קילומטרים
מן המצבור סיבצע *,פונה במהירות
וביעילות מתושביו, בעזרת ניידות־משטרה,
שעה שתושבי יבנה ירדו למיקלטים.

ת גודל האסון שהיה — והאסון ה־
^£גדול עוד יותר שנימנע — אפשר לאמוד
רק כשמכירים את השטח. מיבצע הוא
מאגר־ענק, המרכז את עיקר התחמושת שנלקחה
שלל. היו שם פגזים, תחמושת,
חומר־נפץ וחומרים דליקים בכמויות עצומות.
מזל
בלתי־מתקבל־על־הדעת גרם לכך, שרק
כמד, מתוך מצבורי־ד,תחמושת שבמקום
עלו באש.
אפשר היה להציל את המקום מהרס מוחלט.
בינתיים ברחו רבים מתושבי יבנה בבהלה,
כשעל כתפי־ד,גברים כסתות וכרים. הנשים
נשאו את התינוקות. ואילו תושבי בן־זכאי
המוסעים למחוז־מיבטחים, האזינו בחרדה
לגעיית הפרות, הנחלשות באפלת־הלילה.

^ נשי־הביטחץ, שניסו לחקור את ה־מתרחש,
עוד בשעת־ד,התפוצצות, העלו
את הסברה, שההתפוצצות נגרמה על־ידי
* על־שס חברת מיבצע, הקשורה במשרד־הביטחון.

השקרים, פנה עורך־הדין סגל לידיעות
אחרונות ולפרידמן בתביעה שיפרסמו התנצלות.
פרידמן סירב. ואילו ידיעות אחרונות
בדק את הפרשה ביסודיות, פירסם התנצלות
והכחשה מפורטת.
באותו יום בו פורסמה הכחשת־העיתון,

דליקת־קוצים. הסבר זה העלה חיוך על פני
באי־המקום, שראו את שטח־ר,חולות החשוף,
חסר־ר,קוצים, שליד יבנה.
פרט לעצים בודדים, השתולים פה ושם,
אין בשטח אף צמח אחד, ומעולם לא היה
כזה במקום החולי.
יתר־על־כן: כל חומר דליק שהיה בסביבת
ד,מצבורים, המשתרעים על שטח של קילומטרים
אחדים, סולק לפני כתשעה חודשים
על־ידי קצין־ד,ביטחון של חברת נדבצע, אשר
שרת שנים רבות במערכת־הביטחון בצד,״ל.
אחדים מבין 23 השומרים בשטח, אשר
הצליחו להימלט בריצת־טירוף מן המקום,
מייד עם פרוץ הלהבות, ידעו לספר:
״למקום הגיעה משאית בודדת. זה היה
כמה דקות לפני ההתפוצצות. זה שונה
ממה שקורה תמיד. אז מגיעות משאיות
בשיירה.״

ראדיו לונדון אף הודיע, כי אירגון ה־אל־פתח
טוען, כי הוא אשר חיבל במצבור,
והדליקה היא מעשר,־ידי אנשיו.

* עו זרה היא ההוראה שניתנה :״לזרוק
^ /כ ל עיתונאי מן השטח!״
משך כל שעות־ד,התפוצצות הארוכות, לא
ננקט שום צעד כדי לכבות את האש. כיוון
שמכבי האש לא יכלו להגיע אף לסביבות-
השטח. הליקופטר, בו טס ראש־אג״ם, אלוף
עזר וייצמן, נאלץ לזוז מן המקום מייד עם
בואו, בגלל הסכנה מפגזים העפים בכל הכיוונים.
משום
כך גם לא היתד. קיימת אפשרות
לרסס את השטח בחומרי־כיבוי כימיים. אף
מטוס לא יכול היה לעבור על־פני שדה־האש
בן מאות הקילומטרים המרובעים.
רק בשעה ארבע לפנות חצות פסקו
התפוצצויות־ר,פגזים, שהדיהן נשמעו היטב
בצפון תל־אביב. האש, שנראתה ממרחק 15
קילומטר, כבתה פחות או יותר.
כעבור חצי שעה נוספת העזו אנשי-
הביטחון לנשום לרווחה.

הגיש סגל לבית־המשפט את תביעתו נגד
פרידמן, על הוצאת דיבה.״ כלוחם נגד חוק
* יעקב חן, המוזכר השני במכתבו של
פרידמן, לא הסתפק בהתנצלות העיתון,
הגיש תביעה נגד ידיעות ונגד פרידמן.

״יש לי ההרגשה שניצלנו,״ אמר קצין
בכיר ממשטרת־יבנה, ואילו תושבי בן־זכאי
החלו לשוב, עם כריהם ושמיכותיהם הבי־,
תה, לחלוב את הפרות.

פליט בדילה >££

בית־זכאי, בשהשמיכות שלו על
גבו. ניידות המישטרה סייעו בפינויים
של התושבים המבוהלים.

לשון הרע הסתמך רק על אותם סעיפים
בחוק, שהיו קיימים. בחוק הדיבה הקודם.
היה גם חידוש אחר בתביעה: הסכום —
200 אלף לירות — הוא הגבוה ביותר שנתבע
עד כד. במשפט מסוג זה במדינת־ישראל.

מתנות
למלכה

לא רק כתר ותהילה מצפים
למלכה וליתר המתחרות. מיטב
החברות בארץ יעניקו להן מתנות
יקרות וטיפול מלכותי.

171

ש ן , 1 1

* אלטטקט

יצרני נגדי״הים המהוללים, יעניקו למל-
כה גגד״יס שיהיה חידוש באופנת בגדי*
חים. הם גם יחלקו בין משתתפות הנשף
בגדי״ים אשר יוגרלו בערב ההכתרה.
* /ג עוך מ צנויין -ד מ צנ ט יי ני בז

עליונותה של גריית 2בפילטר
המסנן בל שקע

ההלסל

־ד380 רד

* טי ס ו
יצרני השעון השווייצי בעל המוניטין
העולמי (״שעון מצויין — למצטיינים״)
יעניקו למלכה שעון מותאם למלכת
המים: שעון תת־מימי יקר עין.

ל בן הטבק •ותר ט עי
ו ה עי שון כ מו בן •ותר נטי

£ 1 1 .ש ם 1ז ו 8 6 1 1 £

מ ק תו תומ סו טו ת
ק 1ל ה

לטכנאי

ה ר דיו

והאלקטרתיקה !

השתלמות בטלביזיה ברמה גבוהה
0א13

בשיטה חדשה ובמחיר זול
פרוספקט ושעור לדוגמה חינם,
,׳המכון לטלביזיה״ ת.ד 2728 .רמת־גן

ק ן /ר,

ב ־ 2 4

תשלזנדים

מקרנה דגם 456
סופר אוטומטית
לסרטי 8מ״מ וסופר 8

חנדשיים

* בל אנד האמל

ו דגם 582

מסך מודרני ״ ,23ס110
קליטה נקיה, הפעלה נוחה תמונה יציבה, רגישות גבוהה קונטרסט מצויין
כוון אוטומטי
שרות פילוט בבית
הלקוח בכל הארץ
בטוח לאחר גמר
האחריות

קנ האתוהטוב -היתר עזוב
49ש ני ם ל

מסרטה — 440 שי למלכת״חמים, שבח
תנציח המלכה את מעמד חכתרתה.

^ א לו
חברת הסדינים המפורסמת תעניק מל-
תחת־בגדים מפוארת למלכה הנבחרת!

* תכ שיטי דגי
רחוב זמנהוף ,115 מייצרים במיוחד
בשביל ההכתרה את הכתר ואת השרביט,
ויעניקו לה ממיטב תפשיטיחם.

+אוולין
מכון ליופי, להרזייה ולייצוב הגוף, ברחוב
דיזנגוף ,101 יאפר לפי מיטב כללי
האיפור החריש את כל המועמדות.

^ אנ ט ה
תכין את כל המועמדות לקראת שני
הנשפים במכוני התסרוקות שלה ב-
תל־אביב, ברחוב מאפו ובמלון ״רן״.

מטעם מערכת העולסהוה
נא להכיר: שלוש מועמדות נוספות לכתר המלכה. יש לן
פגישה איתן בעוד ארבעה שבועות, בנשף בחירת המלכה,
שייערך במלון ״רמת־אביב״ ,במוצאי־שבת 13 ביולי, בש עה
8.30 בערב. ממורת הנשפים של שנים עברו מבטיחה
כי גם הפעם לא יהיה זה סתם נשף — אלא חלוס ליל־קיץ.
שבוע לאחר מכן (מוצאי־שבת 20 ביולי) ,ייערך
נשף שני, להכתרת המלכה, במלון ״הולילנד״ בירושלים.
בינתיים, ממשיכה ועדת התחרות בראיון המועמדות הח דשות.
התחרות פתוחה לצעירות מכל הגילים, אשר תש
הכטח
לעצמך כבר עכשיו כרטיסים לשני הנשפים.
מכירה מוקדמת במישרד ״לאן״ כתל־אכיב, וכמישרד
״כן נאים״ בירושלים. כתוכנית: אמנים ידועי־שם,
תזמורת ריקודים. המנחה: שמואל שי. והעיקר:
אתה הוא שתיבחר את המלבה כערב חגיגי זה.

זכתה בשמה ספני שאביה נפצע

בהתקפה על משטרת עיראק
1* 11

סווידאן, ליד קיבוץ נגבה, במלחמת העצמאות. היא בת 17 וחצי,
שחורת שיער ועיניים, ועובדת בחברת הסרטים של אפרים קישון.

כבר נושאת כתר אחד על שיערה
החום־אדמדס. זה של ״מלכת
העצמאות״ ,בו זכתה בהפלגת יום העצמאות האחרון, על סיפון
תיאודור הרצל. היא צברית. מתחת לשיער הג׳ינג׳י 2עיניים ירוקות.

לחנה את תמונותיהן ופרטיהן לת.ד , 136 .תל־אביב. מועמדות
המעוניינות להצטלם אצל צלם המערכת תתקשרנה
למספר 231422ת״א, בין השעות 4עד 6אחרי־הצהריים.

רוסיה, ילידת ארצה
1 1 1 1 *1 ן שעלתה
לפני 11 שנה, בהיותה בת עשר. מאז הספיקה
ללמוד — מלבד עברית — מיקצוע
מבוקש: דוגמנית מסלול וצילום. תושבת
תל־אביב, בלונדית בעלת עיניים ירוקות.

רחל ט ריו ק ס

׳•444

תכנית ה סיו רי ם כוללת **44
יו ם בפר ס

3י מי ם בפיליפיני ם

11י מי ם ביפן

4י מי ם ב הונגקונג

2י מי םבקמ בו די ה

4י מי םבת אילנד

2י מי ם בנפ אל

3י מי ם ב הודו

תאריכי היצי אה.

21 ליולי 1968

15 לספטמבר 1968
13 לאוקטובר 1968

קי סו ת קבוצתיות
למזרח הרחוק

המחיר* החלמ־ — 8 0ו 4,ל״י

(כולל )$271.00

המחיר בולל מס נסיעות, לינה וארוחת בקר
בבתי מלון מח׳ ראשונה ( 2לחדר) ,העברות
משדות התעופה ואליהם.

בדבר פרטים נוספי ם פנה אל

סוכן הנסי עו ת שלך, או

רח׳ בן־יהודה ,32 טל ,52233 .ת״א ׳־*444
רח׳ יפו ,25 טל ,23341 .ירושלים **44

לקבוצות של 12 נוסעים ומעלה

הערב ובכל יו ם שלישי בער

ש תיי הלידיתפנטסטית
עם ה ק רנ תסר טי ם

כבריכת ״ג לי ת ״
לימוד שחייה מו שלמת.
שפור שחייה ו אי מון ל צלי ח ת הכנר ת

בו־־יכת גלית

ליד אצטדיון הכדורסל, ת״א

ימנסיה

ריאלית

הרשמה לשנת הלימודים תשב״ט לכתות בוקר טי, י׳ ,י״א, י״ג
תיכון עיוני במגמות

תיכון מ ק צו עי ב מג מו ת

הו מני ס טי ת
רדיראלקטרוניקה טלויזיה -תעופה

לבורנטים כימיים
גרפיקה -שרטוט
ציור

אופנה

פקידות

כולל הכנה לבחינות הבגרות הנערכות על-ידי משרד החינוך
הוראה על-ידי מורים אקדמאיים בעלי נסיון * סטיפנדיות
פרטים והרשמה
תל־אביב
רמת־גן
פתח־תקוח
חיפה
זז ולון
9—1 ,5—8

ברנר 17
מפנה אלנבי 55

שמריהו לוין 30

ביאליק 42

סוקולוב 56

דל׳הכב 1ח ר
(המשך מעמוד )12

• אם השר מתחמק מלתת תשובה של
ממש לשאלה הנוספת, איך כל אפשרות
לחקור אותו. אפשר רק להגיש שאילתה
חדשה, שתיענה אחרי כמה חודשים.
בכל זאת הגענו להישגים לא־מעטים בהפיכת
השאילתה לנשק פארלמנטארי חד.
דוגמה טובה לכך הוא הדו־קרב שניהלנו
עם אבא אבן בשבוע שעבר, באמצעות סידרה
של שאילתות שנוסחו על-ידי אמנון זכרוני(
.השאילתות עצמן הן, כמובן, ארוכות
ומפורטות. למען הקיצור, נתתי בסוגריים
רק את התמצית של השאלות).
נז דיזזוז

גו גוו רו ב \ זשלץט

ך* נאומים שנאמתי מן הדוכן היו
| | על נושאים פחות מרתקים מאשר דוקרב
זה, אבל הם נוגעים לאזרחים רבים.
הייתי אחד משלושה הנואמים שטרחו להשתתף
בוויכוח על החזרת דמי־הטלפונים
ללקוחות שהותקן אצלם טלפון במחיר המופקע
הקודם. עמדתי על שתי נקודות:
• בעוד שהממשלה מזדרזת מאוד לגבות
כסף המגיע לה מידי האזרח, היא איטית
מאוד־מאוד כשעליה להחזיר לאזרח כטף
המגיע לו.
• ״גם סכום של 450ל״י עבור התקנת
טלפון הוא גדול מדי. זה אינו רק עניין
׳של בסף. ז(ה נוגע למקומו של הטלפון בחיי
האדם המודרני. בחיי המדינה המודרנית.
יחסה ׳של הממשלה אל הטלפון, כאילו זה
עניין שבמותרות או סמל של המעמד העליון,
מגלה גישה שאבד עליה הכלח. בחברה
המודרנית אין נל מקוע לגביית תש־למים
עבור התקנת טלפון!*

למחרת היום דנה הכנסת בהצעה ממשלתית
להכניס תיקונים שונים בחוק הגנת-
הדייר. חייבנו תיקונים אלה, תוך הסתייגויות
סכניות שונות. אז הקדמנו הערה על
החוק הקיים:

אורי אגנרי: יסלח לי כבוד היושב־ראש
אם לא אנאם בהזדמנות זו נאום עקרוני
ארון וממצה על חוק הגנת הדייר.
אמרנו את דעתנו על נושא זוז עוד לפני
נ שנה וחצי, נאשר הג שנו הצעות לסדר־היום
על בן.
אמרנו אז שבסוגיה זו עומד צדק מול
צדק, הצדק של בעלי־הבתים סול הצדק של
הדיירים. מצד אחד, אין טפק שנגרם עוול
לבעלי־הבתים, ולאו דווקא העשירים, על־ידי
חול! זר״ שהותקן לפני שלושים שנה, לצורכי
מציאות שחלפה מזמן. מצד שני, אין
כל ספק שביטולו הפיתאומי של חוק זה,
מבלי להיחליפו במכשיר! מתאים אחר, היה
גורס עוול לא פחות לציבור גדול של
דיירים.

כמה ח׳׳כים נכחו בדיון זה, הנוגע לרבבות
אזרחים? בשעה 7.20 בערב, ביום
ג׳ ,נכחו באולם מלבד היו״ר (בן־אליעזר),
הנואם (ארזי) ,שר־השיבון ואנוכי בדיוק
10ח־כים נכבדים.
אגב, בחוק זר. גם נתעוררה בעיית זכותו
של הדייר להקים אנטנה לטלביזיה. תבענו
שזכות זו תובטח בחוק בלי צורך בהסכמת
איש.

ו\ 2ני ציגן
ך עיקר פעולותינו הוקדשו, כמובן,
לקידום הצעת־החוק שלנו בדבר הקמת
•מועצת ותיקי המדינה.״ עמדנו בקשר מתמיד׳
שעה־שעה, עם הנעשה בקרב הסיעות
השונות על נושא זה.
נסתבר כי התקפת־הנגד של זקני־מפא״י
הועילה. סיעת המע״י החליטה להתנגד ל־הצעת־החוק,
למרות שרוב חבריה הביעו באוזנינו,
באורח פרטי, את תמיכתם בה. מסתבר,
איפוא, כי מנוי וגמור עם זקני
מפא״י להגיע גם לכנסת הבאר. ולשלום
בה, אם הציבור לא ירחיק אותם בעצמו.
מדאיג עוד יותר יחסם של הצעירים.
הם תומכים ברעיון הצעת־החוק בלב שלם.
אולם זקני־סיעתם החליטו להכריח אותם
להצביע נגדה, תוך הפעלת משמעת סיעתית.
השאלה היא עתה: האם ייכנעו הצעירים לתכתיב
זה, כניעה שתסתום את הגולל על
כל סיכוי שלהם להרים ראש אי־פעם?
ומעבר לזה, שאלד. נוקבת עוד יותר:
האם ייתכן בכלל מרד של צעירים בקרב
מפלגות הדינוזאורים? או שהמרד האפשרי
היחידי הוא זד, הבא מחוץ למימסד, המרד
שלנון

בר־כוכבא 1
העולם הזר! 006ו

אנשים הפורץ
של דיין
לא כל אדם רשאי להיכנס לביתו הפרטי
של שר־הביטזזון, משה דיין, בצהלה.
לשוטר הניצב בפתח הבית יש רשימה
של אנשים הרשאים לבוא בחופשיות
לבניין, ללא בדיקה ואישור מוקדם. אולם
ביום השני השבוע, נכנס לחצר מישהו שלא
היה כלל באותה רשימה, התרוצץ והשתולל
בחצר מבלי שאף אחד מהשוטרים המופקדים
על שמירת־הבית יוכל לעצור אותו.
רק אחרי שהוזעקה תגבורת ממשטרת רמת־גן,
נעשה נסיון לעצור את הפורץ המיש־תולל,
שהספיק בינתיים לפגוע בעצים שבגינה
ולרמוס את ערוגת־הפרחים. היה
זה לא אחר מאשר סוס לבן אשר נימלט
מאורוותו באחד השיכונים, ליד צהלה, בחר
את החופש דווקא בחצר־ביתו של דיין. באותה
שעה לא היה דיין בבית. אשתו ועו־זרת־הבית
נתבקשו על־ידי המשטרה להישאר
בין ארבעת הכתלים # .לפני שנכנס
ביום הראשון השבוע לכלא מעש יה ו, כדי
לרצות עונש של 40 ימי־מאסר על שתי
טיסותיו הפרטיות למצריים, בחר טייס־השלום
אייכי נתן, לבלות את יומו האחרון
בחופש בצורה סימלית ומקורית.
הוא הזמין שני זרי־פרחים ענקיים שמחירם
מאות לירות, עלה לירושלים, הניח שם את
הזרים על שתי מצבות שהוקמו לזכר החללים
שנפלו לפני שנה בקרב על ירושלים:
המצבה לזכר הצנחנים שנפלו על גיב־עת־התחמושת,
והמצבה שהקימו אלמונים
לזכר החללים הערבים שנפלו בקרב זה —
והמצוייה ליד ביתו של שר־ההגנה הירדני
לשעבר, אנוואר נוסייבה. אל אייבי
הצטרפו במחווה אנושי זה כמה עשרות
אנשים, ביניהם הצייר ליליק ש״ץ,
וסורמללו הגדול. כשעלתה המשלחת
אל קבר החייל הערבי האלמוני, ניסה
קצין־המשטרה, רב־פקד אכרהם תור*.
ג׳מן — שנפצע כמה ימים קודם לכן בהפגנה
ערבית בירושלים — לעצור בעדה.
אולם כשראה את סורממלו העיר :״אם
אתה כאן׳ הכל בסדר.״ כשעמדה המשלחת
ליד המצבה, יצאה אליה הגברת נוזהה
נוסייבה ולחצה את ידי הנוכחים • .פתיחת
הקונגרס הציוני לא יכולה היתה, כמובן,
להערך השבוע מבלי ששמחה הולצ״
כדג, שונא הנאצים, מפגין שוב נגד אבי
חוזה־השילומים, ד״ר נחום גולדמן. הוא
נעמד בחזית בנייני האומה וחילק כרוזים.
כאשר, מאוחר יותר, הקריאה נשיאות הקונגרס
את שם המשלחת הציונית ממערב־גרמניה,
צעק הולצברג :״בוז! בוז!״ קצין־
משטרה ניגש אליו, החרים את הכרוזים אך
הניח לו להישאר במקום • .מבול רב
של ניחושים מלווה את מחזהו הפוליטי
של דובר־רפ״י לשעבר, פנחס יורמן,

דליה וראופן לפיא
שתיקה טל האנגלים

המפולת. המחזה דן ביחסי מנהיג קשיש
ויורשו הפוליטי, והעלילה מסתבכת בעזרתי
אשתו של המנהיג ועיתונאי צעיר המגיע
אל הפרוטוקולים של ישיבה מיפלגתיח סודית.
יורמן טוען׳ כי כל דימיון בין הדמויות
שבמחזה לבין אנשים חיים הוא מיקרי
בהחלט. ליתר־ביטחון, שם יורמן בפי המנהיג
הקשיש מקטרת, שתבדיל אותו מכל
מנהיג לאומי מוכר, כשתועלה ההצגה על
בימתו של אחד התיאטרונים הגדולים, בקרוב.

הגברים

דליה לביא
התרגשות מיוחדת עורר אלוף פיקוד הצפון,
האלוף דויד (״דדו״) אלעזר, כאשר
ניכנס, לפני מספר ימים, למסעדת רונדו
שבמלון החיפאי דן־כרמל. קבוצה של
תיירים מארגנטינה ששהתה במקום זיהתה
את האלוף, עטה עליו, כשהגברים מבקשים
ממנו חתימה והנשים — לנשק את ידיו.
• הסופרת הדסה מור מרבה להופיע,
לאחרונה, בערבי־אמנות, כדי לפרסם את
סיפרה החדש מבוי סתום. בראיון שערך
לה שמואל שי במלון שרתון. היא נשאלה
על־ידו, בין היתר, מה תהיה ד,סנ־סאציה
הספרותית שלה. השיבה הדסה:
״ספר לבני־הנעורים.״ העיר על כך שי:
״ואני הייתי סבור שגם ספריך הקודמים היו
לבני־הנעורים הדסה לא נשארה חייבת
וענתה :״אם אתה רואה את עצמך ברמה
של בני־הנעורים הרי אתה צודק.״
שי הסמיק והסביר :״התכוונתי לכך שגם
בני־נעורים קראו את ספריך, למרות שלא

אייכי ליד אנדרטת הצנחנים ולוחץ ידי הגברת נוסייבה
גס האוייב — אנזיץ
העולם הזה 606ו

היו מיועדים להם י כאשר נפתח, לפני
מיספר חודשים, המלון המפואר, קלימנג׳רו
בדאר״א־סאלם שבטאנזניה, צויין הדבר לשבח
כהישג ליוזמה הישראלית, מאחר והמלון
נבנה במימון ובהנהלתו של המלונאי
יקותיאל פדרמן. בשעתו, כשנחנך ה-
מליו׳ הוזמנו לפתיחה אישים רבים מישראל•
רק עתה נודעה תקרית שאירעה ב־שעת־הפתיחה,
ושלא פורסמה מעולם. עיתונאי
בריטי גילה בכתב־העת טין פרטית
ש״כאשר נלקחו האישים החשובים מישראל
לראות את בריכת־ה,שחייה של המלון, הם
התפלאו מגודלה הענקי ומימיה הצלולים.
מובן שהם פחות התרשמו ממראה גווייה
של גבר, שהיתר, מונחת בקרקעית הבריכה•״
• הכוכבת הישראלית דליה לכיא
העניקה ציונים לגברי העולם, בשבועון הגרמני
הנפוץ שטרן. אמרה דליה :״הגבר
הישראלי הוא הטוב ביותר לנשואין. הגבר
האמריקאי הוא הטוב ביותר כדי לצאת עימו
לבילויים יקרים. עם הגבר הצרפתי אפשר
לנהל את השיחה המעניינת ביותר. על הגבר
האנגלי אני מסרבת לדבר.״ כידוע, נשואה
דליה למפיק־הסרטים האנגלי ג׳ון סוליסן.
העיתון שטרן פירסם את תמונתה של דליה
מטיילת עם בנה ראובן, בגן הייד־פארק.
•> שולה חן, אחת מכוכבות המחזמר
איי ל״ ק מ״ק המוצג בתיאטרונו של גיד
רא גודילן, כימעט ופרצה השבוע בבכי
על הבמה בשעת־הופעתה. אותה שעה בדיוק
נערכה חתונתו של אחיה, אולם גודיק סירב
להתיר לממלאת־המקום שלה לקפוץ לתפקיד
במקומה, כדי שהיא תוכל להשתתף
בשימחתו. הסביר גודיק :״זה תיאטרון ולא
עסק מישפחתי. ברוך השם, יש לכל שחקן
בהצגה מישפחה גדולה, ואם אשחרר כל
אחד לכל מאורע במישפחתו — לא יהיה
לי תיאטרון • .נאמנת למישרתה, נתגלתה
ראש לישכת הרמטכ״ל, סרן רוחמה
צפריר, אשר יצאה לחו״ל בשליחות המגבית
היהודית המאוחדת. במכתביה לידידה,
העיתונאי אריה אבנרי, היא אינה מגלה
אף לא פרט אחד ממסעה, העלול להיות
לו לעזר בעבודתו העיתונאית • .כשראה
מאמן הכדורגל ישראל (״חלאולה״) חליס־נר,
אחרי ניצחונה האחרון של קבוצתו,
מכבי תל־אביב, וזכייתה באליפות המדינה,
את שחקניו ״נקרעים״ על־ידי אוהדי הקבוצה,
ברח מפני כמד, דמויות ביריוניות כאלה —
עלה על אחד השערים ושהה שם כחצי־שעה.

מה היה המישפט הראשון שיצא מפיה

של מלכת־היופי החדשה של ישראל, מירי
זמיר, דקות מועטות אחר שהכתר הונח
על ראשה, והיא חמקה אל מאחרי הקלעים?
עדי־שמיעה מוכנים להישבע, כי מירי הפליטה
אז :״עכשיו, סוף־סוף, אוכל להיפטר
מהחבר שלי דוגמנית־הצמרת הישרא־לית
אסתר (״אתי״) בן־־זאב, שמקומה
בצמרת נקבע הן בשל הופעתה והן בשל
גובהה, נישאה לאחרונה. היא התחתנה עם
משה וייס, בעל חברת השמירה בחיפה,
שהיה נשוי קודם־לכן לרקדנית רוני סגל.
9אהרון צוקרמן, מזכיר חטיבת-
הסיפון של איגוד הימאים, ו צ סי פלוט
ניק, מזכיר חטיבת־המכונה של האיגוד,
יצאו בהתקפה חריפה על חברת צי״ם
הנוהגת לספק כרטיסי־חינם לכתבים הימיים
בעיתונות היומית. במאמר שפירסמו ב־הימאי
הישראלי, היפנו השניים מיספר שאלות
אל ראובן כן־צבי, הכתב הימי של
ד,צהרון מעריב. בין השאלות הועלו גם הסוגיות
הבאות :״מי שילם עבור ירודה,דבש
שבך צבי ורעייתו ערכו על סיפון אחת מ־אוניות
צי״ם?״ ״כמה שילם בן־צבי עבור
הנשפייה שנערכה לכבודו, בעת מסע ירח־הדבש
שלו?״ •י אגב, באותו עיתון מתפרסמת
גם אזהרתו של הד״ר פאול
ברנשטיין, רופא בלישכת־הבריאות המחוזית
בחיפה, המזהיר את הימאים הישראלים
:״זכור כי כל פרוצה נגועה במח־לת־מין
שמור על כבוד הצי המיסחרי
הישראלי עירית שילה, בת-
קיבוץ גיבעת־חיים, שהפכה לכוכבת העירום
של הסרט הישראלי להט במים, מוכרת
לצלם הסטילס של הסרט, אמנון בן־טוב,
רק דרך עדשות מצלמתו. נראה שאחרי שפיתח
את הפילמים, עשו התמונות משהו
לאמנון. הוא החליט שהעדשה מיותרת בינו
לבין עירית, ועכשיו הוא רואה אותר, יומיום,
בעין בלתי־מזויינת • .אבי ברדוגו,
עורך עיתון־ר,סטודנטים דווקא, נתקל בקשיים
כספיים לקראת הוצאת גיליון עיתונו
החדש. הוא הכריז שייעשה הכל כדי למצוא
מממן, על־מנת להוציא את העיתון בזמן.
השבוע הוא נראה מבלה שעות ארוכות
בחברת תיירת אמריקאית זקנה ומהודרת,
במלון שרתון בתל־אביב.

את/ת?

הארץ ברחבי
מבחר מגוון של

מתנות
לכל

מקוריות

אביזרי קישוט, נרות, מיניאטורות
לאספנים, מ שחקים
יוצאידופן לילדים ולנוער.

חנות מרכזית :
רחוב השרון ,19 מפנת רחוב השפלה 3

סניף תל־אביב :
רחוב אבן גבירול ,68 ככר מלכי ישראל

סניף חולון :
רחוב חנקין ,42 בנין סבוי

באר־שבע :
חברת שח ן, רחוב הדסה 46

ירושלים :
ב ל ־ ג ר, רחוב שמאי 23

ובסניפי החברה ברחבי הארץ.

לרגל יובל ה15-

1596

הנחה

ממשית על כל קניה

^זכיעמוד״ד״!!

תאע!77

ה סוי ד!19

< 1ו 10ה1ס

62 25,19/2

50111(110

10X0112
ם 1ססמ

1אם ו 5ו £1£\/ז

קיל ה

6א13

הוא
שבח הבל
אריס סאן ועליזה עזיקרי, העו־מדת
ללדת את בנו, פתחו במלחמה
ציבורית רחבה, מלווה בהאשמות והא״
שמות־נגד.
היום הוא נושא בביסו התחייבות
מצידה, שאין לה שום תביעות אליו בקשר
ללידה .״הי א הבטיחה לי לא לעשות
לי שום צרות ולא לבוא אלי בשום
דרישות,״ אומר אריס, ועליזה אינה
מכחישה. אבל היא מספרת :״הוא הבטיח
לי שאני אשכב בחדר״הלידה היפה
ביותר. שאני אהיה מוקפת פרחים. הוא
התחנן לפני שאני לא אסע לחוץ־לארץ.
שאני אלד פה. עכשיו הוא שכח הכל.
״גם לי היה כתב־התחייבות ממנו,״
היא מספרת ,״הוא התחייב שהוא ישא
אותי לאשה. היום הוא לא זוכר כלום.
אני הייתי האשה היחידה שהוא שם את
הראש על כתפיה, וסיפר לה את הצרות
שלו. לא היתה לו אשה אחרת שהוא
אהב כמוני. היום הוא שכח הכל.״

גםא 1תי,
ג ם או תי!
״חבק אותי,״ אומר מאיר רב־אור לידידו
,״בוא אלי!״ והחבר בא אליו, ומחבק
אותו ומנשק אותו, וכשד,הצגה נגמרת, צריך

א׳ נגד
יפהפיה אחת, שמעונה שווארץ, ישבה
לה עטופה בעור שזוף, בבריכת מלון
שרתון, וכל באי־הבריכה זללו אותה בעיניהם.
לידה ישבה ר,אפוטרופסית שלה וידידתה
הטובה, יונה כירנבך, אשת־ד,יהלומן. והנה,
איזה־אושר־קופץ־על־ההמונים־ביום־אחד־בבת־אחת
— לבריכה נכנסה במרוצה יפה־פיה
שנייה, גדולה עוד יותר, יפה עוד יותר
-דיצה חכם.
היא נכנסה במרוצה. נעמדה ברגליים פשוקות
מול יפר,פיה מספר אחד, שמעונה, ואמרה
לה בקול רם, באלו המילים :״אומללה
שכמותך! את לא מתביישת לרכל עלי
את השטויות שלך? אני מרחמת עלייך! אין
לך תוכן אחר בחיים! כל מה שאת יבולה
לעשות זה רק לרכל על אחרות! אני מרחמת
עליך!״
יפר,פיה מספר שניים השתתקה. יפר,פיה
מספר אחד לא הגיבה. האפוטרופסית הבחינה
בדממה הבלתי־נעימה, והתפרצה לשתיקה
הקולחת :״מה את רוצה ממנה?! מה
היא עשתה לך?״
״מיסכנה שכמותך!״ נזעקה יפר,פיה מספר
שניים ,״אין לך כבר מה לעשות אלא להגן
על המטומטמת הזאת?״ ואז היא נפנתה
פנייה פאטאלית אל היפהפיה מספר אחד, וסיכמה
את העניין :״את יכולה להסתלק מן
הארץ! מי צריך אותך כאן? סעי מפה לתמיד!״
למחרת
היום לקח האפוטרופוס של שמעונה
את העניינים לידיים, וצילצל £ל הידיד
של שמעונה, תעשיין ידוע — הלא הוא
נושא המריבה: כי היפהפיה דיצה טוענת
הפרקליט השובב
דני וידדמן הוא לא רק צעיר (,)28
מוכשר ועורך־דין, לא רק צבר שובב. הוא
גם היה ידוע עד עכשיו בתור מלך המסיבות
של ירושלים הבירה. עוד לפני שהיתה
משוחררת.
הוא נהג להתהולל כמו שצריך והיה מסוגל
לקום, בשעה אחת בבוקר, במאי באר —

רב־אור (שמאל) כהצגה
מאיר רב־אור להתחמק אל מאחרי הקלעים
ולברוח מכל מיני צופים, שבאו במיוחד
לראות אותו, ורוצים גם.
למאיר רב־אור היה תמיד מראה עדין.
ולמרות שהמראה הזר, היה מראה כוזב, בחור ומה שמסתתר מאחריוהיה סתם
רגיל כמו כל השאר, הרי היה קשה להסביר
את זה לכל אלה שהמראה היטעה
אותם.
כשהוא הגיע לקאנורי, חיפש הבמאי,
ליאונרד שאח, שלושה שחקנים למח־זהו.
הביאו אליו את מאיר רב־אור, והוא
נאלם דום. תקע את עיניו במאיר ולא
הוריד אותן. מאיר חייך במבוכה, ניסה לפתיח
בשיחה. הוא שאל על המחזה, על התפקיד׳
אבל ליאונרד לא ענה. רק עמד,
והסתכל.
אחר־כך אמרו למאיר שהוא מצא חן
בעיני הבמאי, והסבירו לו גם למה. הוא
הבין, כי קרו לו דברים כאלה גם לפני
כן. יום אחד הוא נכנם לקוויקי, בלילה,
עם הברה, והיה שם במיקרה אוסף של
הומוים, שהתכנסו יחד כדי לבלות את סוף
הלילה .״בקושי יצאתי משם חי,״ הוא מספר
,״הם כימעט אנסו אותי!״
להילל נאמן, שביים את ההצגה איפה,
איפה אתה ג׳וני במלון הילטון, כבר יש
ניסיון תיאטרלי בסטיות. הוא ביים לפני
זמן־מה את מלו הפרוורסיות של התיאטרון

נדי לקחת את החבר׳ה לטיול לילי. ייתכן
שכל זה לא מצא דווקא חן בעיניה של
אשתו הצעירה והיפה, איילה -אבל
בעצם היא היתר, רגילה להתנהגות כזאת,
לפני שהתחתנה עם דני, לפני כמה שנים,
כשהיתה פרח־שחקנית והבחורה התורנית
של המחזאי ניטים אלוני. רק לאחר ש
ניטים נטש אותה — בחרה באיש היציב והבטוח,
בעל תואר המשפטן.
אפשר להגיד שהיו אלה חליפין טובים.
איילה מצאה בית, ואם היו לה אי־אלו מענות
לפרקליט השובב שלה — היא לא גילתה
אותן מעולם לאיש.

המודרני, את ז׳אן ז׳נה, במחזה שנקרא
ההשגחה העליונה. שני ההומוסבסואלים במחזה
ההוא היו יצהלו חזיוי ה ו אי לן

תורן.

למחזה הנוכחי הוא לקת את מאיר רב-
אור ורן אכני. מאיר התאים לתפקיד, אבל
הילל מצא שצבע שערותיו גברי מדי. הוא
ביקש אותו לצבוע אותן לאדמדם. מאיר
צבע, וההומוסכסואלים של תל־אביב למזץ
להכיר אותו ממרחקים. ואם עד עכשיו הוא
הצליח להתחמק מהם איכשהו, הרי שמעכשיו
הם לא נותנים לו בכלל מנו חד
הוא התלונן על כך בפני הבמאי, והבמאי
סידר לו פיאה נוכרית. זה עזר. בהצגה הוא
לובש את הפיאה, והד,ומנים, ששימעו הגיע
אליהם, באו מכל קצוות תל־אביב כדי לראות
איך מייצגים אותם.
לך תסביר להם שהם טועים. שמאיר רב־אור
הוא בסך־הכל שחקן מוכשר!

שמעונה
דיצה לילה אחד בהיר, לפני חודשים אחדים,
אסף דני שוב חבורה שלמה. אחר־בך היו
ויכוחים אם היו כולם שתויים או לא.
מכל מקום, הם נסעו לשטחים, לטייל, ובשעה
שתיים לפנות בוקר ירה זקיף ליד
מחסום אבו־דים במכונית הפולקסווגן שלהם,
הרג מתנדב צרפתי צעיר, פצע את חברתו,
שעל ברכיה ישן — ונתן לדני עצמו את
השוק של חייו.
לבחורה הצרפתיה, כך אומרים, קטעו
בינתיים רגל. דני עצמו רק קטע לעצמו את
ההוללות. הוא מכר את הפולקסווגן המפורסם
שלו, והפסיק להסתובב ולהתהולל בלילות.
שלושה
חודשים ויותר היה שקט. כולם
היו בטוחים שהנר,־הנה, שב דני וילדמן
לחיים משפחתיים סולידיים, והזעזוע היה
לטובת חיי־הזוג שלו ושל איילה.
אבל כולם טעו.
השבוע נודע שהשניים נפרדו. דווקא
בשלוות־הבית לא מצאה איילה, כפי
הנראה, יותר מה לעשות לצידו של הפרקליט
השובב.

שהיפהפיה שמעונה מפיצה שמועות כוזבות
על יחסי־אהבה בינה לבינו, יחסים שלפי
דבריה הם פרי־דימיונה של שמעונה
בלבד.
ובכן* האפוטרופוס צילצל לידיד, ואמר
לו את המילים הבוטות הבאות :״אם אתה
לא יכול לשמור על החברה שלך, אז אני
אשמור עליה!״
החבר, שלפי גירסה אחת לא היה ולא
נברא, ולפי גירסה אחרת כן היה וכן
נברא, התנצל בשם ידידתו, ואמר שהיא
פשוט היתד, עצבנית.
היפהפיה דיצה והיפר,פיה שמעונה לא
אוהבות האחת את השנייה עוד מראשית
חייהן, מהימים הראשונים בהם החלו לקבל
את תודעת־היופי שלהן. בגיל 16 ניהלה
דיצה רומאן עם כני כירק, והשנ״ם עמדו
להתחתן, אבל ברגע האחרון לא השתוו, והחתונה
בוטלה.
אחר־כך התחתנה שמעונה עם בני הנ״ל.
דיצה היתד, נשואה כבר עם כרוך חכם,
בגיל , 17 אבל התראתו־ ,מדי פעם עם בעלה
של שמעונה. שמעונה נטרה לה טינה על זה,
ובמשך שנים ניהלו השתיים קרבות מרים,
בכל מיני חזיתות גבריות. פעם האחת היתד,
מנצחת, ופעם השנייה.
הקרב האחרון הוא המר והקשה ביותר•
לעת עתה הוא הסתיים, לפי דברי שמעונה,
בניצחונה של שמעונה, ולפי דברי דיצה,
בניצחונה של דיצה; ושתיהן מסתובבות
בעיר ומספרות את סיפורי הניצחון, שלהן.
ואומרים שאחת מהן, לפחות, מתכוננת להוציא
על זה אלבום.

מסיבת־החשק

השחקנית כרכה נאמן ידועה כאשד,
חופשית. חופשית מאוד. כשהיא אוהבת
מישהו, היא אומרת את זה, עם כל הפרטים.
וכשמשהו לא מוצא־חן בעיניה —
היא גם כן אומרת את זה.
משום מה לא מוצאות־חן בעיניה השמועות
על אורגיות הסובבות את שמה —
בלי כל צידוק, כמובן. היא הכחישה והכחישה
ואיימה, למשל, על כל מי שרמז שבמסיבה
מסויימת לפני חודשים אחדים התעסקה
אחת הנוכחות המרכזיות עם שבעה
גברים, בזה־אחר־זה ולעיני החוגגים.
אז בטח יהיה לברכה שוב מה להכחיש.
ביום ו׳ ערכה ברכה נאמן מסיבה סוערת
ביותר, שלא לפי המתכונת הרגילה של
הנשפים הישראליים. חוץ ממנה היתד, שם
גם הדוגמנית שו שכהן ושורה שלימה
של יפהפיות וגברים.
אז שלא תגידו שאצלנו זה לא כמו
בעולם הגדול.

קפיצה לתפקיד
אמרתי לכם מזמן שדלי הלהט עוד תגיע רחוק. ובכן, היא כימענו הגיעה למרחק עצום.
היא ממלאת את תפקיד השחקנית הידועה אלידה מאלי, אצל בעלה של אותה שחקנית.
היא לא קפצה ישר לתפקיד הזח. היא הגיעה אליו לאט־לאנו. בהתחלה היא הכירה בארץ
זוג איטלקים בשס אלכרטו מרוקי ואשתו. הוא — מפיק איטלקי.
היא התיידדה איתם, הפכה לחלק — אפלטוני, כמובן — מהמישפחה, ובתור שכזאת
נסעה איתם לאיטליה.
באיטליה הם הכירו לה ידיד משותף של המישפחה, את ג׳וכי פראנקי, בעלה של
אלידה וואלי.
ג׳וני ואלידה נשואים כבר שנים רבות, בנישואים קאתולים, שכידוע אינם ניתנים לביטול.
לואלידה יש אפילו ילד גדול, שחקן, שהיה בארץ ומילא תפקיד לא־קטן בסרט הישראלי־איטלקי
חמישה ימים בסיני, ושמו קרלו דח־־מאיו.
הידידות בין דליה לג׳וני התחילה באופן די רישמי. הס ביקרו יחד אצל זוג הידידים
המשותפים שלהם, וחזרו משם יחד, ויום אחד צריך היה ג׳וני לנסוע לארץ, והוא טען
שקשה לו להסתדר כאן. עברית הוא לא יודע. אנגלית הוא לא יודע. ואיטלקית אין
הישראלים יודעים.
דליה הסכימה לבוא איתו, לעזור לו. היא באה איתו, היא חזרה איתו, ועכשיו, למרות
שהתפקיד שלה נגמר, היא ממשיכה לעזור לו, ואומרים שזה די הדדי.

קולנוע
סרטים
ה שראת
הספ רו ת
שעשועייצח (גת, תל־אביב; צרפת)
״רוב האנשים חיים על פי דמויות ומאורעות
שיצרו למענם הסופרים. רק מעטים
מסוגלים לחיות ולחלום על דברים א מי׳
תיים, כמו סיגר טוב, ארוחה שמנה. ים.
שמים.״
כדי להדגים את הרעיון הזה הביא הבמאי
אלן ג׳זואה אל הבד שלושה אנשים. סופר
קומיקס צעיר, אשתו היפהפיה, העוזרת לו
בעבודתו, ובן־עשירים בלתי־יציב המנסה
לקיים בחיים את מה שכתב סופר הקומיקס.
הוא מנסה בהשראתו לפוצץ בנק, הוא
מתקיף מתרחצים שוחים בים, ולא מתקררת
דעתו עד שבהשראת סיפרו האחרון

אוג׳ה ודושאב ב,,שעשועי רצח״
סיגאר,

שוד

ושמיים

של הסופר הוא מתאהב אפילו באשתו ה יפהפיה.
זהו
סרט די חביב, ולעיתים אפילו קצת
משעשע. אך ייתכן שלרעיון האמור היה
מגיע סרט יותר מעניין ומעמיק.

מיגזר
; ! למראית עין
שוד מיליון השטרלינג (אוריון,
תל־אביב; ארצות־הברית) בהתחלה נראה
הכל צנוע ושקט. מינזר גדול עם נזירות
מכוערות, מכוסות בלבן. טירה ענקית עם
אלמנה מכובדת ובן דביל, וגן גדול. וגנן.
אחר־כך מתברר שהמינזר אינו מינזר, הסירה
אינה טירה, והגנן אינו גנן. שוטר
חייב, הבא לחפש את עיקבות חברו שנעלם
במקום ההוא, מתחיל לאט־לאט לחשוד בקשר
שבין כל מיני גוויות שנמצאו מוטלות
פה ושם, בין כמה שדידות בנקים, ובין
אותו מקום שקט ותמים. יש בסרט הזה
יותר גוויות מאשר כל דבר אחר, כולל
שחקנים, רעיונות, המצאות. אבל למרות זה,
או בגלל זה, הוא מרתק מאוד.

ת הו מו ת
היי סו רי ם
מאמטה (עדן, תל־אביב ; הודו) סרט
הודי זה נהדר. רואים עשרים סיפורים בסרט
אחד, בעד אותו כרטיס. מה לא קורה
שם?! קודם כל דבדאני, ההודית היפהפיה,
רוצה להתחתן עם מאנוש. אבל מאנוש
נוסע לאנגליה ללמוד משפטים, ומפקיר
אותה לאביה, ששקע בחובות, וכדי להיפטר
מנושהו העיקרי הוא משיא לו את בתו.
הנושה, רחאל, הוא איש רע־לב. קודם
הוא מכנים את אשתו להריון, ואחר־כך הוא
מביא הביתה גבר ומצווה עליה לשכב איתו.
היא בורחת לתחנת־רכבת ורוצה לקפוץ
מהרכבת. אבל אין לה כסף לקנות ברטים,
ולכן מגיעה למקום אשר, נעימה וטובת-
(המשך בעמוד )29

העולם הזה 1606

זס זו*8וסו 0$ט1 5

תו צרת חוץ

1ו 1 1 ׳] 3 1 3

ו ה עי צו ב ה מו ד רני
בטלביזיה !11100ק

0י 11מ? החברההג דו להב עו לםל מכ שירי ם אלק טרוניי ם.
ובעלת מוניטין ש ל 75 שנ ההת קינ ה מכ שירי טלביזיה
מיוחדים ה מו ת א מי ם ל תנ אי ה ק לי ט ה בי שראל.
מכשיריטלביזיהכילקו, ה ם היחידים עםהפ טנ ט
8515ג^ 0 0 0 1 . 011 המאוורר בהתמדהאתה מכ שיר ב פ עו ל תו
ומונע ש רי פתה מנו רו תוה שפופרו ת.
״ 81408הקסםה שחורד הנו היחיד׳ עםמסר
דג ם
שחור. בו ה ת מונ ה מופיע ה מיד והק לי טהחדהוב רו רהגם
ב או ר יום, המסרה שחור אינו מעייר א ת הראיה.
ב טלביזי ה פילקו:

הקליטהצלולה וחד
ה ת מונ ההדה יו ת ר
ה ר או ת נ עי מ ה יו ת ר
פילקוע רו ב ה למוצר אי כו ת, ל ש דו ת נאמן ומהיד ברמה
בינל או מי ת.
מפיצים לי שר אל: חברת די פלט בע*מ
ת״א רח׳ החש מונ אי ם 99ט ל3 7 7 6 6 .

מגערת זוהר

זה היה נשף של סיום הטירונות.
הטירוניות היו לבושות בבגדי־חאקי מגוהצים
ומתוקנים על־ידי האמא, או התופרת
בבית, וחיילים מכל הסביבה באו לבדוק
אותן, או לחגוג איתן, תלוי איך מסתכלים
על זה.
הסגן אילן לא הסתכל הרבה. הוא מצא
ישר את העיניים המאופרות של ליאורה.
וניגש אליה .״תרקדי איתי?״ הוא שאל,
והיא הסכימה .״היתד, לו דרגה של סגן,״
היא נזכרת ,״כן. זה עושה רושם. אבל לא
רק זה השפיע. אלא ההופעה שלו. הוא
גבוה. יפה. הוא דומה קצת לבובי קנדי.״
הוא שאל אותה מה היא עושה בחופשה
שלאחר הטירונות, והיא אמרה שהיא לא
יודעת. הוא שאל אותה אם היא תהיה
מוכנה להיפגש איתו, והיא אמרה ש״למה
לא.״ הוא שאל איפה, והיא אמרה לו
איפה, וכך זה התחיל.
זה היה קל וברור מאוד. מהטירונות היא
הלכה לקורס מזכירות, והפכה מזכירה
של מפקד בסים. היו שם הרבה בחורים, וכל
מיני מחזרים, וחיילים שהיו ׳מוכנים לאהוב
אותה, אבל היא שמרה אמונים לאילן,
שבינתיים השתחרר והתחיל לעבוד בבית־חרושת
לכימיקלים. היא נפגשה איתו כל
ערב, לאחר העבודה, וחצי שנה לפני סיום
הצבא היה ברור שהם הלכו כבר מספיק,
ויכולים להתחתן. ההורים של הצד תאחד
נתנו אח הדירה, ההורים של הצד ה שני נ היו
את הריהוט, והזוג החל את חייו המשותפים.״

** כשיו היא יושבת בעיניים פקוחות
> וגדולות, מביטה בשייקה, ומנסה להבין
מה קורה לבחורה הפ שוטה הזאת, שנולדה
ליד השוק, עם הרבה אחים ואחיות, ואבא
שלא עובד, בלי בית־ספר, ובלי דירה. עם
שאיפה אחת בחיים: להתחתן עם הארוס
שלה, ושתהיה לו עבודה, ושיהיה אוכל
בבית. ושהוא לא יעשה לה צרות.
״בעצם, מה שבאמת רציתי להיות,״ מספרת
ליאורה הדוגמנית ,״זה עיתונאית. אם
חשבתי על איזה מיקצוע, זה היה עיתונ-ת.
אבל זה לא יצא.״
היא עבדה בהתחלה, לאחר החתונה, כמזכירה
באילנית, שם היא התגלתה במיקרה.

מטות

יידללמד את ליאורה את ד,כל
מחרש .״החבר שלך. הארוס שלך,״ מסביר
לה שייקר, אופיר ,״אמר לו שהוא הולך
לפגישה עם המאמן שלו, ופתאום את רואה
אותו בדיסקוטק. עם בחורה בלונדית. את
מבינה את זה? זד, עושה לך שוק! את
נדהמת. את מבינה?״
ליאורה לא מבינה .״בעלי לא בגד בי אף
פעם,״ היא אומרת ,״עד כרה שאני יודעת.
קשה לי להיכנס לעור של הבחורה. אבל אני
מבינה שאני צריכה להיות שקטה. בלי
התפרצויות. אולי עם דמעות. זה הכל. לא
יתאים לי להתפרץ. גם בחיים אני שקטה.״
השבוע קיבלה ליאורה לפידות, דוגמנית
הצמרת׳ של ישראל, את התפקיד הראשי
בסרטו של אורי זוהר סורמללו. ש־יקה
אופיר, שכתב את הדיאלוגים לסרט, מכין
אותה לתפקיד, והעבודה קשה ומרובה.
״את התארסת איתו,״ הוא. מסג;יר לה,
״אבל כבר עברו שישר, חודשים מאז
הארוסין. אין לו עבודול, יאתם עדיין לא יכולים
להתחתן. את ממורמרת. קשה לך.״
היא מסתכלת עליו בעיניים גדולות, צבועות
בשחור וירוק, ומכוסו ת בריסים מלאכותיים,
ציפורניים אדומות אך ובות ומטופחות,
ושמלת דיסקוטקים קצרה ! :יפה.

י; ז1ל ׳!?6ל

1ה לא היי שום בעיות דומות לאלו.
/היא הכירה את בעילה, אילן לפידות,
לפני שבע שנים, כשהיתה בת , 18 בצה״ל.

רצו שתמלא את תפקידיהן ש רוד ה לביא ואווסורה אנדו ס־ או היא סירבה
נתנו לה פעם אחת להדגים בגדים׳ וכשראו
שהיא מתאימה לזה, הכניסו אותה למיקצוע.
היא עברה מאילנית לגדעון אוברזון, והיום
היא עובדת באופן בלתי־תלוי.
בסרט היא צריכה למכור תפוחים. כשאביה
מסרב ללכת לעבודה, היא לוקחת את מקומו
בשוק וצועקת :״תפוחים טריים! רק היום!
רק היום!״ היא לא מצליחה להשתחררמהתנועות של הדוגמנית, והיא נראית כאילו
היא מדגימה אותם, ולא מוכרת אותם .״את
בשוק,״ מסביר לה שייקר ,,״לא בתצוגה.״
צריך יהיה להחליף את האיפור .״גם
באופן אישי לא הייתי מייעץ לן להדגיש
ככה את השפתיים.״ אומר לה שייקר״ והיא
טוענת שאינה מתאפרת הרבה .״חצי שעה
ביום ולפעמים גם פחות.״
הנערה שבסרט מבלה ערב שלם בדיסקוטק.
שותה. למרות שהיא לא רגילה לזה.
רוקדת. מרימה את חצאיתה. כדי להרגיז את
ארוסה. ליאורה האמיתית כמעט שלא יודעת
מה זה דיסקוטק. יש לה חיים מסודרים,
;המורכבים מהרבה עבודה ומעט תענוגות.
,.אני משתדלת לנוח. אני לא יכולה לבלות
עד מאוחר, ולקום עם שקיות מתחת לעיניים.
אני מבלה מעט, וחיה חיים צנועים. יש לי
גם בעל, שלומד עכשיו באוניברסיטה, משפטים,
ויש לה ילד. באות אלי הרבה בחורות
ורוצות שאני אלמד אותן דוגמנות. ואני
שואלת אותן מה אתן יודעות על זה? בהורה
אתת אמרה לי, :אני רוצה להיות
בחברה שלכם.׳ היא׳ חשבה שתתפוס מישהו
עשיר. אמרתי-לה, :בשביל זה את יכולה
לשבת בוורה׳.״

*** ייקד! מאיץ .״את רוצה להרגיז את
\1/הארוס שלך.״ הוא מסביר לה., ,את
הולכת עם לוקה. את נצמדת אליו. אהם
רוקדים. הוא נימשך אלין. הוא מלטף אותך.
את מניחה את הראש על הכתפיים שלו.״
ליאורה מביטה בו בעיינים תמימות. לא.
גם את זה היא לא יודעת בדיוק איך עושים.
היו לה לפני בעלה כמה חברים. אבל חברים

קצרים, וחסרי משמעות.
״אנשים חושבים שעבודות זוהרות כאלה
פוגעות בחיי־המשפחד״״ היא מספרת ,״אבל
זה לא נכון. בתור דוגמנית יש הרבה

דוגמנית־הצמות

פיתויים. את לבושה בגדים יפים. את זוהרת.
כולם מסתכלים עליך. אבל תמיד אחרי
העבודה הלכתי הביתה, והפכתי עקרודבית
פשוטה, ואמא שמספרת לבן סיפורים. בקול
כפי
שנתגלתה למפיקים ח־לונדוניים,
שנזקקו לדמות
אכזוטית בדיוק בזמן הר,יונה של דליה לביא. אבל ליאורה לפידות
סירבה :״אין לי כישדון לשחק לפני המצלמות,״ אמרה למפיקים.

נוע יש אולי פיתויים יותר גדולים. נפגשים
יותר מקרוב עם המין השני. לפעמים מגיעים
ליחסים אינטימים• אבל לי כל הדברים
האלה לא אומרים כלום.

עם הבעל וחילו

״אני לא זזו-טנת שאני יפה,׳
נן ודס ליאורה״ ״אני טנפזם. ,
כן, עם משהוא מיוחד, אבל לא יפה.״ לכן היא מקדישה לביתה יותר
תשומת־לב מאשר לעבודה .״ולא הולכת לדיסקוטקים,״ הוסיפה.

הנרדפים

סו ־ נוו מ ל *וודיכם־נד־־ר־ ד־ס־דצי-

*נץ ק סי סליאן של
* אי ר אן פאפם

*תיאודוד
ביקל

וואלונה

נזזדוב בזזוהנוגג ,.א ר מו ך חיבגה

.ארלריוח־

׳*00000000000000

לפי שיג*,ד חרי׳צר וב״הידים נוהיב
עם הוראות ל הכליטד הטיפול בכי ת
ש עו תהקבלה 16 00 — 18 00 , 10 00—13-00 :

לגברים

שעות קבי ,!1מיוחדות — נא להז
בטלפון 90ם 5ל

— תוצאותמובטחות—י. יי

קוסמטיקאית מדו־לנזר-אדי^א־מ
ת ל׳ א בי ב,

ר חו ב

לעס קי *

( ע ל־י ד

קפה

הזהר מתאונות. עדיין
לא יצאת מכלל סכנה.
לעומת זאת — ההרגשה
בבית תהיה טובה, והסיכויים
למצוא את האושר
מחוצה לו —
קלושים. בכלל, זהו
שבוע של התכנסות פני20
בי נו א ר ־
8ובפב רו א ר
מה• אל תתני לשעשועי־חוף
להרחיק אותך מאדם
שקט הקרוב לך באמת. ואי־הבנות קטנות
יכולות ליהפך לגדולות, השבוע.

המשך להתארגן. זה שבוע
מצויין לסדר את מידו־רי־הבית,
לרכוש — בלי
ביזבוז, בבקשה!
רכישות קטנות וחדשות
ולקשט את ביתך. אם
את מהססת — היעזרי
9ובפב רו א ר -
בבן מזל טלה. אס את
20במרס
רזגזת — בבן מזל אריה.
בסוף השבוע, לק־יהיה
טוב מאוד לאלה ראת דגים, הזקוקים למחשבה בהירה.
מנם,

מ 45

זגים

הדיכאון הקל שבא
לאחר המעשה הוא
תופעה טבעית, שאין
לה קשר עם הכוכבים.
אבל ההחלטה להמשיך,
והכוח לעשות
זאת בהצלחה וללא
מריבות מיותרות, הן
תכונות יקרות. חשוב
לך, בן־טלה, לפגוש
הרבה אנשים, בשבוע זה. אל תתחייב
כל התחייבויות נוספות מבחינה פיננסית.

המבוכה האיומה בה
אתה עשוי להימצא, השבוע,
תבוא על פית־רונה
בדרך בלתי־צפויה,
לקראת אמצע השבוע —
ביום ו׳ או שבת. תחשוו
ליט
בשבילך אשה אוהבת,
ששוחרת את טוו

סזג במאי
בתך. היא תעשה זאת
בדרך בלתי־רגילה, ולכאורה
— לא כפי שקיווית. מצד שני, ממשיכים
להרעיף עליך הצעות כלכליות מפתות.

שוב הזדמנות גדולה — ושוב אינך מקבל
אותה. אל תגזים בכוחותיך. גם אתה רק
בן־אדס, אם כי. יוצא־דופן. קח עצמך ב__
ידיים,
במה שנוגע ל־תיכנון
לטווח בינוני וארוך.
אל תזניח את
ידידיך, ואל תמהר להתרגז
על שטויות. בת״
בתולה: אל תדחי מעליך
בילוי עם גבר שנראה הוא פחות־ערך. לך עתיד להתגלות — ביום 22באוגוסט -
22בספטמבר
מן הימים — כידיד
אמיתי ואף יותר מזה.
הקפידו על מוצא פיכם

גם השבוע אסור לך לנסוע, כמה שהדבר
יאכזב אותך. אל תעיזו לתכנן יותר
משבוע מראש. כל נס־
^ £3יון לדעת מה יקרה
איתכם מאוחר יותר
נידון לכישלון מראש.
מחשבה מעמיקה עשו״
ייה להבשיל, בסבי-
בות יום ד׳ .נסי לה-
יות יפה ככל האפשר,
£2232101 ולא להתרשל. לא די
3 2 0 1 2 * 1לדעת שאת משהו. גם
הגברים צריכים לדעת
זאת. כוח-הרצון שלך קטן מן הידיעה שהיית
יבולה לו רצית, השבוע. לבשי ירוק*

אתה חייב לראות המון
אנשים, אם אתה מקחיה
להגשים את שאיפותיך,
השבוע. ודווקא השבוע
זה חשוב: כי ממגע עם
אדם מסויים תלוייה החלטתך.
אלה מכם שמת-
בני־תאו־ (ווווסיס
סזנים לנסוע,
21במאי -
מים, חייבים להתחיל ל20
ביו ני
הכין את הכל, בשקט
וללא התרגשות. הייה יסודי: זהו צו השביע
ואל תבזבז אף פרוטה שלא לצורך.

ג׳נרל

אלק 7ןריק ־

אנגליה

כדאי לך לשקוע בבעיות
עיוניות, השבוע,
ולא לעסוק כל-
כן בעסקים. בין כה
תהיה מנוטראל, חלק
מסויים מן השבוע.
כוח״הרצון שלך, שמעולם
לא היה הצד
ו 2ב ק ני -
20 ביו לי
החזק שלן, מתמוגג
השבוע גשרעפי-חלום.
אם את רוצה במגע חברתי — צאי
למקומות חדשים. לבשי צבעים חזקים*

להשיג בהנחות המובחרות
יבואנים: י .טויינוז,

תל־אביב—ירושלים

* העולםה זה * ,שבועוןהחדשותהישראלי
המערכת וד,מנהלה: תל־אביב, רה׳ קרליבך , 12 סלסון ,30134*5
ת.ד • 136 .מען מברקי: עולמפרם • דפוס משה שהם בעיט,
תל־אביב, רוד פץ • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע׳׳ם• .
העורך הראשי: אורי אבנרי • המו-ל: העולם הזה בע*מ.

ביום ו׳ כדאי מאוד שתצא
מן הבית. מסיבה
או התכנסות חברתית
אחרת תזמן לך משהו
חדש ומרתק. לעומת
זאת, אל תזניח גם את 1 קשרי־המיסחר והעסקים
אויו11
שלך. אם את סטודנטית,
ון; ב ק לי -
ו 2באוגוסט
בת־אריה, הקפידי השבוע
לנהל קשר תקין
עם המרצים והפרופטורים שלך. פגישה בל־תי־צפוייה
במקום נדוש תגרום לך שמחה.

המריבה הטיפשית בה הסתבכת לא
מועילה לאף אחד — ומקלקלת את
מצב״רוחך. נסי להק-
דיש זמן כשטויות, כמן
ים, ושמש, ושתייה
קרח במקום מוצל,
במקום לשאת על כתפייך
כל הזמן את מב- בדיחה אובי-העולם.
מעשית של אחד ממב 111111 -
ריך תרגיז אותך וע 22 -באוקטובר -
22 בנו במבר
שוייה לגרום לד לנתק
קשר חשוב. אל תעשי
זאת. לא כל אחד נהנה מסולס״ערכים
הדומה לשלך. לבשי סגול או אדום.

יש רגעים בהם קיימת התנגשות חריפה בין
חיי הבית, והרצון לשבת בשקט עם אהובייך
— לבין הצורך להקדיש
כימעט הכל לעבודתך.
נסה בכל מחיר
לשמור על איזון, בין
שני שטחי־חיים אלה, השבוע.
בזה תלוי עתידך:
הן כבעל או חבר, והן
ון שוו
כאיש המצליח בעיסוקיו.
בטוף השבוע — ימים
23ב נו במבר -
20בדצמבר
ב׳ וג׳ — מוטב שתאיט
את הקצב, בעבודה. עד
אז — נסה לשמור על קשר עם כל הנעשה,
ולא להזניח אף פרט. מנוחה לא תזיק לך.

קמתח עולה, וכל רוגז
או! צער עשויים רק להגביר
את הסיכויים ש תמעד
בדרכך. היזהר במיוחד
ביום ב׳ ,בתחילת
השבוע, וביום ג׳ — בסופו.
אין טעם לתת יד
לתוכניותיהם של האחו
2בדצמבר -
9ו בי נו א ר
רים, בטרם תצא מן הבעיות
שלך. אם את
נשואה — :הקפידי לא לעשות דברים שובבים.
השבוע. הם יתגלו מייד, יגרמו לשערורייה
שאינה עומדת בשום יחס לאושרך
זאת — להיות
העתידי, העלול— עקב
מקופח. לבשי בגדים בצבעים עליזים.

קולנוע
(המשך מעמוד )25

לב, ולוקחת אותה לביתה, ומלמדת אותה
לשיר ולרקוד, והמון גברים באים מכל
קצווי הודו, כדי לראות את דבג׳אני היפה.
ואז, מרוב שדבג׳אני בהריון, נולדת לה
בת, והיא שולחת אותה למינזר, כדי שלא
תראה מה עושה האמא שלה. ואז, באחד
מאלפי הרגעים הקריטיים של הסיפור, מגיע
מאנוש האהוב מהתחלת הסרט, ולוקח את
הבת תחת חסותו, מלמד אותה משפטים.
אבל אז, באחד הרגעים העוד־יותר־קרים־
יים של הסרט, מגיע גם הבעל הרשע, רחאל,
ומאיים על האמא שיספר לבתה מד, היא
עושה. האמא צריכה לשלם לו הרבה כסף
כדי שישתוק, ובסוף היא כבר לא יכולה
יותר והיא רוצחת אותו.
מאנוש מכין קו־הגנה נהדר, אבל אז,
והפעם זה באמת או, סיתאום מגלה הבת
מי היא האמא שלה, והיא באה לבית־המיש־פט,
והאמא רואה אותה, ומקבלת שבץ,
וכפי שאתם רואים — הסוף טוב הכל טוב.

מ שפחת בלש
שלושה ימים כחיי־־בלש

(מוגרבי

תל־אביב; ארצות־הברית) שני בלשים מתפרצים
השכם בבוקר לדירתו של פושע
מבוקש. הפושע מערים עליהם, לוקח את
אקדוחיהם ובורח.
לשניים ניתנים שלושה ימים כדי למצוא
אותו. במשך שלושת הימים הללו רואים
אותם בביתם, עם בעיותיהם המישפחתיות;
האשד, רוצה שהבעל יחליף את העבודה,
שיקח אותה לנשף, שיקדיש לה יותר זמן.
מטיילים קצת במטה המישטרה, על פני בעיותיהם
של מפקח המישטרה שמעל בתפקידו,
ושל הנציב, המאוהב באשת־איש;
ויחד עם זה חוזרים מדי פעם לחיפושים
אחרי הפושע המבוקש.
למרות שבאנגלית נשמעים הדיאלוגים יותר
טוב מאשר בתרגום העברי, הם בנאלים
למדי — והחיים המישפחתיים של הגיבורים
עשויים יותר מדי על־פי המתכונת האמריקאית
של סירטי־אהבה־ומישפחה. ובכל
זאת, במשך הסרט, מתקשרים עד מאוד לאנשים
שבתוכו — ולמה שקורה להם.
קצת בגלל החיתוכים המהירים, המזרזים
את קיטעי־הקיטש, קצת בגלל הצילומים היפים
— ובעיקר בגלל המשחק והאישיות
של שני הכוכבים הגדולים: ריצ׳ארד ויד־מארק
והנרי פונדה.

בי קו רתקט לני ת
המשא־ומתן על מכירת טוביה החולב היה
בעיצומו. גולן דרש מאתיים וחמישים אלף
לירות והקונה היה מוכן לשוחח על המחיר
הזה, ואז נודע לגולן שיוסף לפיד
עומד לכתוב ביקורת קטלנית על הסרט,
בעיתון ווראייטי.
ווראייטי הוא העיתון החשוב ביותר ל־ענייני־בידור
של אמריקה. יש לו השפעה
מכרעת על גורלו של כל מוצר אמנותי,
הוא קובע שם, באמריקה, מה יחיה ומה
ימות.
לכן, כששמע גולן על הביקורת־שבדרך
הוא פנה ללפיד, ביקש ממנו לדחות אותה
— עד לאחר גמר המשא־ומחן.
הוא פנה אליו בעצמו, הוא פנה אליו
בעזרת שליחים, אך לפיד סירב. והביקורת
הקשה הופיעה — לפני גמר המשא־ומתן.

תדריך
א מנו ת
מילים פורמן, דגאון הצ׳כי, מתאר ברגש

עמוק ובהומור ניפלא את חייהן ואה,מתיהן
של נערות העובדות בבית־חרושת לנעליים,
בעיר קטנה, בסרט אהבותיה של בלונד
י ת (פאר, תל־אביב) .יצירת־המופת של
המאה, יוליסס, תורגמה על־ידי יוסף שטריק
לקולנוע טהור, שבו חייהם ההברתיים וה־תת־הכרתיים
של הגיבור היהודי, בלום, ושל
אשתו, מתגלים לא רק במונולוגים מופלאים,
אלא גם בתמונות באותה רמה (גורדון,

מ תוך קול ק צי ת הקיץ של
עצוב :

מ לון

רות

טטרקו ; מערכת לאשה זולקס ״ ;
לגבר ולילד תנין ״ .

ךןך (בשר ),שפת -הי ם

נהד>ה

מזמין אותך
מ־ 16—30.6.68 במחיר — 25.ל״י ליחיד ליום
בתכנית: כניסה חינם לשפת־הים, טיולים מאורגנים לגליל
המערבי. בערבים: מועדוני לילה :״פרדי־דורה׳/
פינגווין ,״לה־קפריס״ ,בית־דולפין. תיאטרונים, קולנוע,
ערבי הווי ועוד. תה מנחה לצלילי תזמורת עם
זמר.

בלו חופ ש תכ ם ב מלון דוד נ ה רי ה
ו ת חנו מ מלון טוב ובידור חינ ם!

הזמנת מקומות ופרטים: מלון דוד טל 920555 .נהריה.
״נהר־טון״ טל 921777 .נהריה
__משרד. קל״ רה, גורמן 28 טל 222042ת״א,

תל־אביב).

מתח

קצרנות

העולם הזה 1606

חולצה קייצית

לפנסיון מל אעם בילוי ובידור חינם

קורסי־קיץ קצרי־מועד ל־

במיסגרת של סיפור בלשי על חיפושים
אחרי רוצח נעלם, מתואר בכחום הלילה
(הוד, תל־אביב) מאבק מעניין בין מפקח-
משטרה לבין חוקר־מיקרי־רצח כושי. זה
על רקע של עיר דרומית ואנשים גזעניים
שונאי־כושים. מישחק כביר של רוד שטייגר
ומשחק מצויין של סידניי פואסייה.

א מז הי לו

ב״המשביר לצרכן׳

עברית ו/או אנגלית
הצלחהמובטחת ! הרשמה :

״אולפן

גרג״ (בר־קמא)

הופיע:

הספירישאליזם

מחקר בלעדי על קיום הנשמה
ונצחיותה • צלום נשמות י עולם
האמת • נבואה וטלפתיה י
ו עו ד ...ועוד

ת ״ א: גורדון ,5טלפון 236209
י ־ ם: בי״ם ״הפקיד״ ,בצלאל 18
חיפה: בית־ספר ״במעלה*.

הוצאת יפעת
ץ המחיר 4.90 :ל״י |

קו ר ם חדש: ב־ 23 ביוני

הפצה: ספרי אייל, שטראוס ,3ת״א

ב תו ב ^

מאמ רי ם מיו ח די ם בחורות רומן
או פנ ה
א מנו ת
מאורעו ת
עכשיו להשגה בחנויות
המובחרות לעתונים וספרים
המפיץ הבלעדי

סוכנות ברונפמן

בעולם איטליה השודד ה שליט
את בריחתו השישית מן הכלא הסיצילי
ביצע השודד־החוסף, גריצאנו מסינה (,)29
בנובמבר . 1967 מאו הסתובב בהרים, חטף
בעל־אחוזות תמורת כופר־נפש, ולעג למשטרה
על־ידי פירסום צילומיו בעיתונות.
לפני חודש התקשרו סוכניו של מסינה
עם משסרת־סיציליה, כשבידם הצעה :״שלמו
כופר־נפש גבוה לבני־משפחתו — ומסיינה
ישוב לכלא,״ אמרו שליחי־המיצוזה.

המשטרה שילמה.

הקאראביניירה,

אנשי־המשטרה חמושי־הרובים, לא היססו:
מסינה נידון כבר פעמים אחדות, חייב
לרצות 42 שנות־מאסר בכלא.
הם הסכימו. וכך אירע שלפני מספי
שבועות התחילה קבוצה של שודדי־הרים

מסינה בכבלים
בכלא, כל זמן שמתחשק

עלכלפניםי־אדים!!־ ינתרנעים

בקל-טה
ובקול

מעל

00101111

1011 10

רמת־גן: שלסטאר
גיאליק ,36 שלפיו 731463

| יפו: שרותי רכב ״כהן״
סלמה 11

מפיצים בלעדיים
ו מכיר ה סי טוני ת רחוב אבן־גבירול 45
טל 227365 :ת״א

תל-אביב: כהן שמעון
אגן גבירול ,135 של 240961 .

לירות במישמר של קאראביניירה. חילופי־האש
נמשכו דקות מיספר.
בינתיים עלה מסינה על מכונית ישנה, נסע
מאחרי קוו היורים, מצד המשטרה. הוא
בלם בחריקה, ירד בידיים מורמות, כשחיוך
על פניו:
״רבותי, הפסקתי לירות,״ הצהיר.
השודד נלקח מייד לכלא חדש. עיתונות
סיציליה ואיטליה כולה — צהלה• הכופר —
שגובהו האגדי לא פורסם עד כה — שילם
בשקט למשפחתו של השודד.
כ מו א ח. בינתיים ישב מסינר, בכ ל א
נואורו. בדרך אל הכלא יצא אדם מהמון־
הסקרנים, התנפל עליו — חיבק ונישק
אותו: היה זה אחד מחטופיו של השודד,
פפינו קאפלי, ששוחרר לאחר שהבנופיד.
קיבלה רבע מיליון לירות כופר־נפש.
״הוא כמו האח שלי!״ אמר החטוף על
החוטף.
כיום יושב מסינה בכלא בתגאי־מיוחס,
אוכל, שותה, מספר בדיחות — ומתכד:
״אשב בבית־הסוהר עד שיתחשק לי
לצאת,״ הוא מצהיר באוזני כל הרוצה
לשמוע אותו .״ברחתי שש פעמים, ואין כל
סיבה שלא אברח בפעם השביעית.״
ואין איש מפקפק בדבריו.

גרמניה
מהזה חי רו ם? הצורר חוקי-
סמכו־חירום

הבונדסטאג
הגרמני קיבל, בתירוץ
להתגונן בפני התקוממות־הסטודנטים,
חירום קיצוניים, המאפשרים לבטל את
יות־הבקרה של הפארלמנם ,״בימי
וברגעי מתיחות.״
מהם ״רגעי מתיחות״ לפי ההגדרה המקובלת
בחוק?
בגלל צה״ל. טוענים משפטנים גרמנ׳־ים,
שיצאו בקונטרס אזהרה — ברגע האחרון
לפני שהבונדסטאג קיבל את החוק:
$כשהמיזרזדגרמנים הקימו את חחומה,
העולם הזה 16*6

ב־ , 1961 אפשר היה לבטל את פעולתו של
הבונדסטאג במערב־גרמניה — אילו היה
קיים אז החוק החדש.
• גם ב־ , 1962 עת פרוץ משבר־קובה,
שאינו שייר כלל לגרמניה — אפשר היה
לחסל את חופש־ד,דיבור, חופש ההתארגנות
— ולעצור גרמנים ללא משפט רשמי.
• אף כניסת כוחות־צבא סובייטים ל-
איזור גבול שבין צ׳כוסלובקיה לפולין,
יבולה היתד, לשמש עילה.
• מלחמת־ששת־הימים יכלה להיות תירוץ
מצויץ לחיסול הדמוקראטיה בגרמניה.
מסכמים המשפטנים,, :כך היה נסגר המעגל:
שוב היו משתמשים ביהודים, כבאיום־שווא,
כדי לחסל את החופש של העם הגרמני.״

עד כמה

118* <116

<16,מ3116 ¥1616 ? 1*811׳101{1מ 06
1 6 8116 6 6 1

ה ם נא צי ם 7

באיזו מידה הניאו־נאצים הם נאציים?
את השאלה הזאת שואלים כיום לא רק
עיתוני־גרמניה הדמוקראטיים, אלא כל הפרשנים
והדיפלומאטים הזרים, העוקבים בדאגה
אחר עלייתה של ״המפלגה הלאומית
הדמוקראטית״ של אדולף פון־תאדן.
ענו, החודש, לשאלה מתנגדיו של פון-
תאדן: נאציים מאוד.
משפחה ומוסר. בעלון־בחירות, הנושא
את השם רב־ר,משמעי זיגנאל* מצביעים
מתנגדיו האלמוניים של פון־תאדן על
מיקבלות רבות:
• הסמל של המפלגה הלאומית־דמוקרא־טית
ניבחר, בחיקוי בולט לדגל הנאצי.
• שם ביטאונו של פון־תאדן הוא נפ״ז״
?!ורייר. שמו של ביטאון־ר,נאציזם הרשמי
היה נ״ס־קורייר.
• מלבד ההצהרות הזהירות נגד גזענות
והפליית־יהודים, מכילה תוכניח־העבודה של
הלאומיים־דמוקראטים סיסמות זהות לאלו
של הנאציזם :״טוהר המשפחה, חיזוק המוסר,
ארץ גדולה, וכדומה.״
כל מיני: אצים. זאת, כמובן, מבלי
לקחת בחשבון את ההרכב של הניאו־נאצים.
גרהרד פריי, למשל, שהוא עורך ראשי של
הפירסום הניאו־נאצי ממש, נאציונאל אונד
זולדאסנצ״טתג (״עיתון לאומי והעיתון של
חיילים היה איש ס״ס. עתה הוא
מתכוון להופיע כמועמד הלאומים־הדמוקרא־

עלי, למה עזבתני 7

* שמו של שבועון־החדשות־זהתעמולה
של הצבא הנאצי, בארצות־הניבוש וברייך.

אחד הבריטים הקיצוניים ביותר, במחנה־המפגינים,
הוא פאקיסטני. קוראים לו טא־

לקראת אחד
התארים הבאים:
1,011 )1011

דומה בכל לעמיתיו בגרמניה ובצרפת: בניגוד
להם, הוא חושש להיעצר .״זה לא טוב
לתנועה שלנו, אם יעצרו אותי,״ הוא מסביר.
ואילו אחד מחסידיו פירסם מיכתב למערכת
תחת הכותרת ״עלי, למה עזבתני?״
הוא גם האיש שהכניס לשימוש את השיטה
החדשה — בבריטניה: לתקוף את השוטרים,
לבודד אותם מחבריהם, ולערוך
להם מעין משפט־לינץ׳ בשולי־ד,הפגנה.
כתוצאה מכך התחילה משטרת הסקוטלנד
יארד, הידועה בהתאפקותה ובגלל העובדה
שהבוביס* אינם נושאים נשק — לשנות את

שיטותיה: כיום זה כבר דבר רגיל שגם בלונדון
מכים מפגינים, עוצרים באופן שרירותי
ואפילו מסלפים עדות.
״זה טוב,״ אומר טאריק עלי ,״זה יוצר
עימות עם השלטונות.״

׳ 811;3ז6׳\ 1ת11
מתקבלים בעלי תעודת בגרות
ללא בחינות תחרות.
מועמדים אחרים יחויבו לעבור
מבחני כניסה באנגלית
ובחיבור בשפה הרצויה להם.
משך הלימודים 4שנים4 ,
פעמים בשבוע.

1<:816 0£ץ£61>11
ז 05ת 1016ן81-0
ז} 8 1 1ז 6ז ו 1>1:1<1 £ 6 £ 1 1 1ו ת 3ס

מתקבלים בעלי תעודת בגרות
ללא מבחני תחרות.
מועמדים חסרי תעודת בגרות
יתקבלו ע״ס מבחני
כניסה בלשון האנגלית. משך
הלימודים שנה אחת, פעמיים
בשבוע 3 ,שעות בערב.

3 04ת>101ן 1ס
£11£11811 8411)1165
ץ;811־61 זו 1{186 11111 זנ 11ת 03
מיועד לסטודנטים שעמדו
במבחני התואר 11<1):316ז 06
ע41):16110ס־נ? 04 משך הלימודים
שנה וחצי, פעמיים
בשבוע 3 ,שעות בערב.

מכל העולם
פימעט טוף ה עול ם
בשבוע בו נרצח הס׳נאטור רוברט קנדי,
בחזרה כימעט־מדוייקת על רצח אחיו הבכיר,
ובעוד הנשיא דה־גול מכין את הרקע ל־תפיסת־שילטון
מטעם כת־גנראלים במיקרד,
של התחזקות קומוניסטית בצרפת — גם
זה קרה:

־!411011 <18) 30^*1זחס

• ליד הוף בריטניה הדרומי
העלון האנטי־נאצי ״זיגנאל״
ארץ גדולה ומשפחה טהורה

טים לבחירות־הבונדסטאג שייערכו ב.1969
ואילו בין 114 האנשים שהוצגו כמועמדים
בבחירות במדינת באדן־וירטנברג, היו
שייכים 22 למפלגת הריין הגרמנית הניאו־נאצית!
שיבער — ,לאירגונים נאציים
אחרים, שנאסרו על־פי החוק הפדראלי 47 :
הם חברי המפלגה הנאצית לשעבר: ואילו 29
אחרים היו חברים באירגונים ימניים קיצונים
אחרים.

לקראת התואר
£841א8 .4 . 0£
1 8 $ 1 7 ¥אסא 1( 0א 1 0
על מנת לקבל תואר זה על הסטודנט לעמוד
בבחינות ב־ 3מקצועות מתוך .59 להלן
מפורטות לדוגמא 14 אפשרויות.

^61־£61(1
£1111131113.11
413111611131105

£000001165
£!!£11511
60011־£1

׳}? 11110501(11
׳}011010 5
£0551311

£311)1
£0£10
ז\ו£ 3
01׳}•£15101
01(63117411־£01

}׳ 01־£18101

זג 31(11־060£1

באוניברסיטת ערב אקסטרנית אפשר ללמוד
שלושה מתוך חמשת המקצועות: אנגלית,
כלכלה, מתמטיקה, עברית ותולדות אמנות
אירופה. כן ניתנת אפשרות ללמוד בכתב את
המקצועות: לטינית, יונית, צרפתית, גרמנית,
אתיקה, תולדות הפילוסופיה, משפטים ותיאולוגיה.
לגבי יתר המקצועות יוכלו הסטודנטים
המעוניינים לקבל באוניברסיטה הכוונה
לגבי תכנית הלימודים, מבחנים לדוגמא של
שנים קודמות ועזרה אדמיניסטרטיבית. ללימודים
אלה מתקבלים בעלי תעודת בגרות
ללא בחינות תחרות. לבעלי השכלה אחרת
אפשרויות לימוד מיוחדות.
משך הלימודים 4שנים 4 ,פעמים בשבוע.

ריק עלי, הוא בן ,24 ונמצא בבריטניה מזה
שנים רבות.
טאריק הוא סטודנט, קיצוני, ומסית־ד,מונים
בחסד. הוא היה המארגן הראשי של
ההפגנה נגד שגרירות ארצות־הברית, ב־גרוזוונור
סקוזייר, בה התנגשו לראשונה
בצורה אלימה מפגינים ומשטרה בריטית
שקטה.
הוא היה גם האיש שאירגן את הפגנת־הסולידאריות
עם הסטודנטים הגרמנים של
דוצ׳קה, שנערכה נגד משרדו של אכסל
שפרינגר, ליד בניין היומון דיילי מירור,
בפליט סטריט.
אלא שהפאקיסטאני השחום והצעיר אינו

לימודים לקראת
התארים :

מ הנ ד ס
אלקט רוני ק ה
מ הנ ד ס בנין
מ הנ דסמ פונו ת
מ הנ ד ס ייצור
הבחינות לתארים אלה
נערכות במסגרת 1.
(אגוד הגג של אגודות
המהנדסים הבריטיות).
מתקבלים בעלי תעודת
בגרות במגמה הריאלית
או בוגרי בתי־ספר מקצועיים
4־שנתיים ללא
בחינות תחרות. לבעלי
השכלה אחרת אפשרויות
למוד מיוחדות. משך הלימודים
4שנים 4 ,פעמים
בשבוע.

ירתה ספינת־מלחמה בטעות שני פגזים לעבר
מיתקנים אטומיים סודיים, גרמה בכך
— כימעט — להתפוצצות אטומית שהיתר.
עשוייד, להביא, בטעות, להתלקחות גרעינית
בינלאומית.
• ככארצדונה, ספרד, ניכלא נספו־לוחאן
פרנאדס, עורך השבועון דסטינו, לתשעה
חודשים — מאחר והדפים מכתב שנאסר
על־ילי הצנזורה הפוליטית של פראנקו.
• בבלגראד, יוגוסלביה, רומא,
איטליה, אוכספורד, בריטניה המשיכי
מהומות־הסטודנטים, בעוד האירגונים הקומוניסטיים
המסורתיים מנסים, באופן נואש,
להשתלט ולארגן את המפגינים, הגורמים
ליותר ויותר. התנגשויות עם הימין והמשטרה.

כינוי לשוטרים הלונדתיים, בעלי ה;
קסדות
המשונות.

לימודים לקראת התואר
ץ514צ 6ע 1ת ס 1,0x1 .8 .80)1011
מתקבלים בעלי תעודת בגרות או
בוגרי בתי־ספר מקצועיים 4־שנתיים
ללא בחינות תחרות. לבעלי השכלה
אחרת אפשרויות לימוד מיוחדות.
משך הלימודים 4שנים 4 ,פעמים
בשבוע.

הערות כ ל ליו ת:
• ההוראה בעברית במשך כל
הלימודים. תרגילי בית באנגלית
החל משנת הלימודים השניה.
• הסטודנטים יכולים להאריך
את משך הלימודים מעל ל־4
שנים במידה ואין באפשרותם
ללמוד בתנאים שפורטו.
י האוניברסיטה מקבלת סטודנטים
שלא מן ד,מנין לקורסים
בודדים.

לימודים לקראת התואר
7618117ד 1ת8.80. 1011)1011 11
מתקבלים בעלי תעודת בגרות ריאלית
או בוגרי בתי־ספר מקצועיים 4־שנ־תיים
ללא בחינות תחרות. לבעלי
השכלה אחרת אפשרויות למוד מיוחדות.
משך
הלימודים 4שנים 4 ,פעמים
בשבוע.

גזור ושדה במעטפה
בכל מקרה עדיף שתבוא אלינו.
רק במידה ואין הדבר באפשרותך,
השתמש בתלוש שלמטה
ואנו נשלח לך פרוספקט מקיף.
לכב׳

אוניברסיטת ערב
אקסטרנית

אני מעונין ללמוד בפקולטה ל־

פרטים והרשמה:
ההרשמה מסתיימת

נא שלחו לי פרוספקט שלכם.

לפנות כל יום מ־ 17.00 עד ,20.00
ב״אוניברסיטת ערב אקסטרנית״,
תל־אביב, דרך חיפה ( 81 בין
הרחובות פנקס — ז׳בוטינסקי),
בנין בי״ם ״תיכון הדש״ (אוטובוסים.)61
,28 ,27 ,25 ,5 :

כתובתי

3־20.6.68

13 0