גליון 1607 מתאריך 19 ביוני 1968

1י ריי

הופף לנ? 7גלמתך א ת האביזר החיוני ביו ת ר

12ו 1ס 0ס 6ר ח

כלץ-הופך חושך לאור
בי׳ן -הופך כל חלום להי שג
מץ -הופך כל אירוע ל חג
מץ -ה הו ספהה חיוני ת לצילומי
אור ובשמש
ל ר שו תך 5מבזקי מץל חו ב בי ב,
למתקדמים ולצלם המקצו עבק
ש פר טי םוהדגמה בחנויות
הצילום המעולו ת

הדר -סוכנויות לצרכי צילום בע״מ
ת. ד 21103 .תל־אביב

אזר׳ אבנת

למרות ש״העולם הזה״ הוא העיתון
היחידי בארץ שעורכו יושב בכנסת,
אין אנו מנצלים עובדה זו כדי להעלות
בבית־המחוקקים עניינים הנוגעים בעיתון
זה דווקא. אולם יש מיקרים יוצאים־מך
הכלל — והשבוע אירעו שניים.
שניהם מצדיקים התעניינות מיוחדת.
העניין הראשון נגע בשר משה דיין.
לפני שבועות אחדים שלחו לנו כמה סטודנטים
ישראליים, הלומדים בהולאנד, עיתון
הולאנדי, ובו הופיעה השמצה פרועה נגד
העולם הזה. החותם עליה, בשמו ובתוארו
המלא :״קולונל מרדכי בר־און״ ,שהוא
קצין־החינוך הראשי של צה״ל, עוד מן
הימים שבהם שררה מתיחות מתמדת בין
העסקנים הפוליטיים במישרד־הביטחון ובין
השבועון המסויים. בארץ הוא ידוע בשם
״מורלה*.
וכך אמר הקולונל לדברי אותו שבועון
יהודי־הולאנדי :״השבועון העולם הזה
הוא בגדר חונור־קריאה שעליו חל איסור
בצבא ישראל. במרוצת השנים השמיץ עיתון
זה את הצבא, לעיתים חוזרות ונישנות.
יתר על כן, השבועון הוא פורנוגראפי,
ואיננו מאמינים שיהיה זה לטובת החיילים
הישראליים לקרוא את זה.״
נראה לנו, כי הצהרה כזאת חורגת הרחק
מעבר לסמכותו של קצין־חינוך ראשי. על
כן הגיש אורי אבנרי על־כך שאילתה לשר-
הביטחון. עוד לפני שזכינו לתשובה, קיבלנו
הדים עליה מהולאנד. העיתונאי שריאיין
את בר־און בהולאנד הודיע לי כי ״הקולונל״
אומנם אמר לו את הדברים, אך ששלח
בינתיים הכחשה רישמית. בהכחשה זו אמר
בר־און, כי הביקורת שהובאה בשמו אינה
מוצדקת, וכי הוא מצטער על הפירסום בעיתון.

השבוע
ענה דיין מעל דוכן־הכנסת
על השאילתה, כלהלן:
שאלה: האם מסר בר־און ראיון לעיתון
הנ״ל? האם הורשה למסור את הראיון
הנ״ל? אם כן — על־ידי מי? האם
הדברים שנאמרו בפיו של בר־און נאמרו
גם על דעת המפקד שהתיר מסירת־הראיון?
האם אמר בר־און שהשבועון הנ״ל הוא
עיתון מגונה? האם הדברים נאמרו על דעתו
האישית, או על דעת שילטונות־הצבא?
אם נאמרו על דעת שילטונות־הצבא — מה
הם הקריסריוניס לקביעת מוסריותו של
עיתון? על־ידי סי נקבעו?
תשובת דיין: אלוף־מישנה מרדכי
בר־און קיבל אישור שילטונות־צה״ל לצאת
בשליחות הסוכנות היהודית להולאנד. השליחות
לא היתה מטעם צה״ל, וממילא לא
טיפל גורם צבאי כלשהו באישור ראיונות
או הרצאות.
שאלה: האם חל איסור על קריאת
העולם הזה בצה״ל?

תשובת דיין:

.העולם הזד שבועוןהחדשותהישראלי
המערכת והמנהלה: תל־אביב, רה׳ קרליבך , 12 פלפון 5־,30134
ת.ד • 136 .מען מברקי: עולמפרס. דפוס משה שהם בע*ם,
תל־אביב, רח׳ פין • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע*מ• .
העורך הראשי: אורי אבנרי • המו״ל: העולם הזה בע*מ,

שאלה: האם השמיץ העיתון הנ״ל את
צה״ל? אם כן — 1מתי?
תשובת דיין: אינני יודע.
שאלה: האם קיימים קריטריונים לגבי
קריאת־עיתוניס, כולל שבועונים, בצה׳׳ל?
אם כן — מה הם הקריטריונים?
תשובת דיין: יש קריטריונים של
חלוקת עיתונים, הנקבעים על־ידי ועדת־הכספים
של הכנסת, וראה נא בקשר לכן
את התשובה לשאילתה שלך מס. 1081 ,
מובן שאין קריטריונים לקריאת עיתונים.
כאן
כדאי להבין היטב את הדבר:
(ועדת־הכספים של הכנסת, המורכבת מעסקני
המיפלגות הגדולות, קבעה בשעתו
מפתח לרכישת עיתונים מטעם צה״ל. מפתח
זה אינו אלא חלוקת־שלל מיפלגתי, שבאמצעותו
מחלקות המיפלגות הגדולות סובסידיות
לביטאוניהן, על־חשבון צה״ל.
מישרד־הביטחון היה נוהג לרכוש כמות
סבירה של גיליונות העולם הזה עבור
צה״ל. רכישה זו נפסקה בקיץ , 1950 בעיק-
בות מאמר שפורסם בעיתון, ואשר מתח
ביקורת על גיוס־הבנות.
מאז — במשך 18 שנה — אין מישרד־הביטחון
רוכש עבור חייליו אף גיליון אחד
של העולם הזה, למרות שזהו אחד העיתונים
הנקראים ביותר בצה״ל — ואולי העיתון
הפופולארי ביותר בקרב החיילים
והקצינים. חיילים רבים מקבלים את העולם
הזה בדואר, אם מבתיהם אם ישירות ממחלקת
המנויים שלנו.
סידור זה הביא לכך, שיחידות רבות מוציאות
כסף מקופותיהן כדי לרכוש את העד

לם הזה בשביל חדרי התרבות שלהן. מובן
שרכישה זו באה על חשבון צרכים אחרים).

כאותו יום הוזכר השבועון המסדים
שנית, מעל דוכן־הכנסת• הפעם זה נגע ל־מחלקת־המודעות
של הממשלה.
ח״כ יוסף שופמן מגח״ל העלה הצעה־לסדר־היום,
בה טען כי המחלקה הממשלתית,
המקבלת הנחה גדולה מכל העיתונים,
עוסקת גם במסירת מודעות עבור מיפעלים
כלכליים השייכים לממשלה, והמתחרים עם
מיפעלים פרטיים. בכך פוגעת המחלקה הממשלתית
גם במישרדי־הפירסום הפרטיים,
וגם במיפעלים מתחרים, המשלמים מחיר
גבוה יותר עבור מודעותיהם.
סגן שר־האוצר, צבי דינשטיין, הכחיש
את עיקר הטענה, הציע להוריד את ההצעה
מסדר־היום. לכך התנגד אורי אבנרי, שהציע
להעביר את ההצעה לוועדה, ובין השאר
העלה בוויכוח נקודה חדשה לגמרי:
״מסירת המודעות מטעם מחלקת־המוד־עות
הממשלתית משמשת במידה רבה מאוד
כמכשיר לשיחוד פוליטי ולהענשה פוליטית.
״חברות־הפירסום הפרטיות צריכות לדאוג
ללקוחות שלהן. לכן הן בוחנות מה הם
המכשירים הטובים ביותר לפירסום סחור־

מורלה כר־־אץ
תם, ומוסרות את המודעות בהתאם לכך.
״לא כן מחלקת־המודעות הממשלתית.
היא. מוסרת מודעות לעיתונים שאין להם
תפוצה בכלל, עיתונים בעלי תפוצה פיקטיבית,
עיתונים הקיימים רק כדי לפרסם
את נאומיהם של תברי־הכנסת של המיפלגה
המוציאה את העיתון. עיתונים אלה זוכים
ליבול גדול של מודעות ממשלתיות, שאינן
אלא סובסידיה ממשלתית, פשוטו כמשמעו,
חלוקת כספי הציבור למיפלגות.
״לעומת זאת יש עיתונים בעלי תפוצח
גדולה מאוד, שעליהם הטילה מחלקת המודעות
הממשלתיות חרס מוחלט. אני עובד
במיקרה בעיתון מסויים. הממשלה יודעת
מהי תפוצתו, לידי מי הוא מגיע, עט אילו
שיכבות נמנים הקוראים. היו מישרדי־ממש־
^ה שרצו לפרסם את מודעותיהם דווקא בעיתון
זה, מתון ההנחה שהעיתון נקרא
!דווקא על־ידי השכבות שהמודעות מכוונות
אליהן.
״אן מחלקת־המודעות הממשלתית השיבה:
לא. יש הוראה שלא למסור מודעות
ממשלתיות לעיתון זה.
״להוראה זו אין כל קשר עם שיקול כספי,
שום קשר עם שיקול של כדאיות, שום
קשר עם האינטרס הכלכלי של המיפעלים
ן הממשלתיים. השיקול הוא פוליטי מובהק.
זרם המודעות הממשלתיות, הממלא תפקיד
לא קטן במשק העיתונים, מכוון בעיקרו על״
ידי שיקולים מיפלגתיים, בלי קשר למטרת
המודעות ולאינטרס הממלכתי.״
אגב, מציאות זו לא השתנתה גם אחרי
שהשר ישראל גלילי קיבל לידיו את ענייני-
ההסברה, הכוללים מחלקה זו. כמו בימי
בן־גוריון ואשכול, ממשיכה המחלקה לפעול
על־פי קו זה בימי השר גלילי.
האנשים משתנים. המימסד אינו משתנה.

העולם הזה 1607

פרסום מלניק

מ 3ערי 31191£31

כדאכובוו־

3111231 ׳0 1 3 1 1 )3

גברים המק פי די ם
בלבו שם

תשלובת הטקסטיל החדישה ביותר

משווק עיי הניג את הברמן בעימ
תל־אביב, נחל ת בנימיו ,( 7טל 625581 .

העולם היזה 1607

מ עדיפי ם מכנסי פולגת מאריגי
דיאולן מאססר.
מכנסי פולגת מאריגי דיאולן מאססר
בגיזרה החדי שה הינ ם רא שונים
באיכות, הידור ואופנתיות.

התפקיד של מנהל עליון על כל שירותי•
השידור טרם אוייש. עדיין מחפשים את האיש
המתאים — כעיקר כין אלופי־צה״ל
העומדים על־סף פרישתם משירות פעיל.

שביתת-רעב אדמיניסטרטיבית שביתת־רעב של 15 עצורים ערביים, היושבים בכלא־רמלה
לפי צווים אדמיניסטרטיביים — על־פי סעיף 111
של התקנות לשעת־חירום המנדאטוריות — עומדת לפרוץ
השבוע.

חוסייו מממן
את תושבי-הגדה
שני מיליון דינאר — שהם כעשרים מיליון לירות
ישראליות — הוזרמו בחשאי, מעמאן לגדה.

כס!? זה נועד לחלוקה כין תושבי-הגדה
וירושלים המיזרחית, אשר מצבם הכלכלי
השה. מנהיגים פלסטיניים מסויימים השתמשו
בכפה כדי לעשות נפשות לרעיון החזרו]
הגדה לחוסיין, נגד רעיון הפדראציה.
הכסף נועד לשמש אמצעי־תעמולה ופיצוי גם לאלה מן
התושבים, שסבלו עקב השביתות הכלליות ופעולות התגוננות
פאסיבית אחרות.

העצורים ידרשו את שיחרורם המיידי -
או את העמדתם לדין, ומאיימים לשבות
רעב עד מוות או עד מילוי תביעותיהם.

,.כנופיית-היהלומנים
משתוללת

לאחרונה, רבו מספר מעשי השוד והגניבה
בענף היהלומים. הועלתה סברה, כי
קכוצת-גנבים מומחית מארגנת את ״יצואם״
הכלתי-חוקי של הגניבות -בעזרתם
של אנשים הנימנים עם ענף־היהלומנים.
המשטרה קרובה לגילויים בפרשה זו, שנשמרה בסודי־סודות
על־ידי הענף.

נשיאות ההסתדרות
הציונית לא תוכרע ;

התנגשויות במשקי
הקיבוץ הארצי

מישרת הנשיא להסתדרות הציונית תישאר, כפי הנראה,
בלתי־מאויישת, לפי שעה.

משבר פנימי חדש יפרוץ בכמה ממשקי הקיבוץ הארצי,
עקב התנגדות חברים צעירים לקו הרשמי של מפ״ם,
החברים, הנימנים עם האגף השמאלי־קיצוני של המפלגה,
התנגשו בימים האחרונים בוויכוחים פנימיים עם
מסבירי־התנועה, שבאו למשקיהם לקבוע קו אחיד לגבי
בעיית־השטחים.

הסיבה: לשמור מקום־של-ככוד לגולדה
מאיר או ללוי אשכול, אם ייאלצו לנטוש
את תפקידיהם, בקונסטלציה העתידה. אם
יקבל אשבול תפקיד של נשיא־המדינה -
תהיה גולדה בימעט בוודאות הנשיאה הראשונה
של ההסתדרות דציונית העולמית.

אישיות ממלכתית
לשגרירות בפריס
כימעט בטוח הוא, כי אישיות ממלכתית
בכירה, שפלירטטה לאחרונה עם
גח״ל והוזכרה כמועמד לראשות רשימת־גח״ל
לעיריית תל־אביב, תישאר בכל־זאת
בשירות הממשלה.

שמו של האיש מוזכר עתה
כמועמד לתפקיד שגריר-ישראל
בפאריס -מקום המתאים לו
מבמה בחינות.

מועמד חדש
בבאר־שבע
מועמד אפשרי לראשות עיריית
באר־שבע מופיע לאחרונה.
זהו איש בעל עבר ביטחוני
עשיר, כייהוד כמלחמת-ששת-
הימים, ואשר שמו נקשר עם
שם כירת־הנגב.
י מנהל כללי
לרדיו ולטלוויזיה
בחוגי רשות השידור מתגבשת החלטה
למנות מנהל־כללי לשידורי הראדיו והטלוויזיה
כאחת — נוסף לשמואל אלמוג,
המנהל הנוכחי של רשות־השידור, ונוסף
לפרופסור אליהוא כ״ץ, המנהל הכללי
של הטלוויזיה.

קיימת אפשרות, שחלק מן המורדים יזכה
לטיפול דומה לזה של אילן שלין ז בקיבוץ
נגבה -ויוחרם או יידרש לעזוב.

באנקו אגודת־ישראל
מנסה להתרחב
באנק אגודת־ישראל מנסה עתה להרחיב את היקף־
עסקיו על־ידי רכישת קופות־מילוזה־וחיסכון עצמאיות
בערי־השדה.
הניסיון האחרון: כוזנת הבאנק לרכוש את קופת־מיל־תה־וחיסכון
של חדרה. אך כאשר הופיע מנהל באנק
אגודת־ישראל, מנחם ים־שחור, בפני מחזיקי־המניות של
האגודה הזאת, הם דחו את בקשתו — בעיקר בגלל
עברו של ים־שחור, עת עבד בשירות באנק הפועלים.

כתב ישראלי
מדבר עברית בעמאן
מדוע לא שידרה הטלתיזיה הישראלית את הראיון שצולם
על־ידי הצתת שלה עם בישארה סירחאן, אביו של
רוצח קנדי?
לפי חוזה שחתמה עם חברה בריטית בשם ויזניוס,
סיפקה הטלתיזיה הישראלית את הסרט, שבו נראה מיכה
לימור מראיין את סירחאן, כדי שחברה זו תפיץ אותו
בין תחנות הטלתיזיה בעולם.

הקטע שודר ברוב חלקי תבל -וגם על
ידי הטלוויזיה הירדנית. כף ניתן היה לשמוע
ולראות את הכתב הישראלי משוחח
בעברית -מעמאן.
כנראה שזאת הסיבה מדוע החליט הצוות הישראלי
לגנוז את הקטע, כאשר שידר בשבוע שעבר תוכנית המוקדשת
לרוברט קנדי.

שערורייה במישלחת־העסלוניס
לאולימפיאדה
תוכניתם של עסקני מוסדות־הספורט הישראליים לשלוח
קרוב לעשרים עסקנים, כמלווים למישלחת הישראלית
הקטנה שתשתתף באולימפיאדה שבמכסיקו —
הביאה לגל־תגובות נזעם.
בין השאר הגיב בשלילה ישראל קיסר, מחזיק תיק
הפועל בוועד־הפועל של ההסתדרות. נוכח
התנגדותו, תעוכב ההחלטה לשלוח
את העסקנים, אך עד שיירגעו הרוחות.

אחר־כד שוב יתגנבו העסקנים
למישלחת, בטענות שונות,
יתלוו לקומץ הספורטאים.

שיתוה־פעולה
ישראלי-
ירדני—סעודי
בפעם הראשונה משתפות ישראל,
סעודיה וירדן פעולה נגד
אוייב משותף.
האוייב: להקות־הארבה שפלשו השבוע
למרחב. מטוסי כימאודר ומטוסי החברה
האמריקאית לריסוסי־הדברה, העובדת
בסעודיה, מתאמים פעולותיהם.
בינתיים הקיפו להקות־הארבה אמורים
נרחבים בסעודיה, ומבקשים לחסל
אותן — בטרם יפנו צפון־מערבה, לעבר
ירדן וישראל.

רשימת־מע״י
ערבית מאוחדת
בל רש״מות המועמדים הערביים,
שהיו מסונפות למפא״י,
יופיעו בנראה לבחירות לכנסת
כמיסגרת רשימה מאוחדת.
הדבר גורם לקנוניות ולסיכסוכים בין
העסקנים הערביים של המע״י. אך מנוי
וגמור עם הפעילים שלא להעמיד בראש
הרשימה את ח״ב סייף־אל־דין זועבי, שיקבל
כפיצוי מישרה כלכלית.

מכת בי ם
כוכי
לו הייתי משוררת, הייתי מחברת שיר,
שיזעזע לבבות.
לו הייתי מלחינה, הייתי מחבדת מארש־אבל.
אבל
אינני אלא אמא, ומשום כך אני רואה
חובה לעצמי לצרף את קולי, ואת קול בני,
גיכשטיין לקולותיהם של מיליוני־האדם הצופים עתה
בחרדה אל העתיד, ומתאבלים, כשליבם דואב,
על האבידה הגדולה לאנושות ולנו —
בובי קנדי.

ש. גיכשטיין, ראשוך לציון

מכתכ מאמריקה
קראתי בהעולם הזה 1588 את מאמרו
של אורי אבנרי ״אחי, בני פלסטין ד
אני יהודי אמריקאי שלמד קצת עברית
בבית־ספר פה.
אני בוגו־אוניברסיטה. בן .32 יש לי כמה
חברים סטודנטים מישראל, ואני מתעניין במצב
בארץ. קוראים פה כל מיני עיתונים,
על הבעיות בין ישראל לערב — אבל אף
פעם לא קראתי מאמר כל־כך טוב.
מובן שלכל יהודי, אפילו אנטי־דתי קיצוני,
ואפילו המתנגד לציונות (וזה לא מעמדי)
,יש לפעמים רגעים בהם הוא חושב על
סיפוח־השטחים בהם נמצאות ערי־התנ״ך ומקומות
קדושים בהיסטוריה של העם היהודי,
אך מה יעשו, בכל זאת, במיליון וחצי
ערבים, שאין ברצונם להתבולל בישראל היהודית?
הלא
אנו נלחמנו 2000 שנה נגד התבוללות
עממית!

•שבו מעוהו
טעי ו מרענן
שבו מ ש הו מוב חר
לפן מיץ 1המ שקה הנבחר

מינן־ פ־ן

זכה במקום הראשון ביו מיצי פרי הדר, במשאל. המוצר הנבחר 1968״

ד״ר א. כ .קולר,

סנטה ברברה, ארצחדהברית

פגיעה כאורחים
ברצוני להתריע על האדישות בה נתקלתי
בארץ מצד תושבים כלפי קבוצת אורחים
הולנדיים, שהגעתי יחד עימד, ארצה. זה גבל
בזילזול בו נתקלה
הקבוצה מאז הגיעה,
על כל צעד ושעל.
הדבר
הביא לאכזבה,
ואף למריבות,
בקרב חברי הקבוצה.
זוהי לא הקבוצה
היחידה שחזרה
מאוכזבת לארצה —
הולנד.
אם יש עם האוהד
את מדינת־ישר־שמעון

ואת הישראלים,
הרי זו הולנד. הם
לוקחים יחד איתנו חלק בכל חג ואירוע.
איני מבין מדוע ממשלת־ישראל אינה מכניסה
את התודעה הזאת, תודעת אהדתה של
הולנד ועמה, לראש תושבי הארץ!?
לוי שמעון, רוטרדם, הולנד

כסוכנות רק מדברים!
בסוכנות היהודית רק מדברים. רוצים במחלקות
שונות, שיהיו תיקים בשביל אנשי־שלומנו.
לא העולה הוא בשבילם העיקר,
אלא המחלקה. ואם מישהו בא עם ביקורת
חריפה, על זה שלא עושים די לעולים, או
(הנזשן בטמוד )8
העולם הזיה 1607

נפ תחהה הר שמה

לתיכון בוקר עיוני
למגמות :
הומנית ־ רי א לי ת ־ כימית ־ ביו לו גי ת
לכתות :

ששית * ש בי עי ת * ש מי נית

מודים

חנם

אקדמאיים

מפר•

לסודו וו ע ר • ם

אסשוות לשנת לסוד• בוער נוספת

לרשות התלמידים ספרייה עשירה
שעורי עזר בכל המקצועות
פרסים והרשמה:

ת*א. רה׳ בן יהודה , 175 טל ,242902.בשעות 0-13 , 14-20
ת״א, רה׳ סםולבס קי ן ד ( מול קולנוע בן־יהודה)
טל . 229960 .בשעות 8-13 :
רמת־גן: שד׳ הילד . 21 ליד •אורדע* .טל7 2 3 8 4 0 .
בשעות 17-20
חולץ: רה־ סוקולוב , 71 טל 846275 .בשעות 17-20

ונ-־יכוו

א נ קו רי

אפור קש 1968
העולם הזח 607ז

׳* 01077

?1111811
״ שפהמי ״דגלור
נו שקים לשפתיך. זוהרים בקרני השמש,
~ קרירים
במי-היס,
י*5 מלקפים כרזח-החוף נוצצים בגווני־ אפנה רבים

אפוד-אפנה חדיש
מ מעבדות ־ ובלווי
מ עניק מעקה מושלם
המא חד בתוכו לחות
לשמירה על העור,
בקיס-איפור עדיך
ופודרה דקיקה.
נמשח בקלילות
ובקלות רבה. מ ת אי ם
לבל שעות היום. מוצע
ב׳ $גוונים מרהיבים,
באריזת שפופרת
אלגנקית ונוחה

מח מי אים לעורך
השזוף. ומוסיפים
ווו לפניך הזוגות,
אפור אפור קליל לשעות היום

אפור מלא לשעות היום
אפור ערב
לתוספת סומק עדין

לתקון האפור
אפור העיניים

עור שמן

עור רגיל ומעורב

עור יבש

׳׳ 8076 ? 31
0X7? 301)162ק 00)102׳ 0021ש ׳>1310231

׳׳8076 ?31
86311 ?10X7125 026316
86211 ?306 ?0X7)162

׳ 135 862111/ק700ו׳ 8
86311 ?10x7135 026136
861111 ?306 ?0x7)162

623ק0031613

ק7׳>13116 >13146-2ו׳ 702011 £ 010

ק׳ 010x7 4 702011׳ >13116 >131<6-3

([ 02)162׳ 72116 >131)6-2ש >1312231י

00216111[1623

׳702011 £ 010X7׳ 81)!21<1 >13116-25
׳702011 £ 010X7׳ ?306 ?0X7)167
ק 02)167׳ 81)}21)1 >131<6-2ש ׳>1313731

ק 21)1 >131^6-2ן)׳ 702011 £ 010\7׳ 81
׳702011 £ 010X7׳ 7306 ?0X7)162

X16־861111 ?10x7135 0161
8611X1 ?306 ?0X7)163

׳׳812511-03

׳׳8125(1135 31111

׳׳?306 01631362

׳׳8366 01633161

׳׳812811-03

׳׳8076 ?31

׳׳8x70611105 86321/

׳׳8x76611125 86321/

׳׳8076 ?31

׳׳ 8076 ? 31
0X7? 301)167 קו 00)!02׳ 003ש ׳>1312731
לריסים .
(3־213511 )>135631נ? 31

לקוי־ריסים
׳׳ 82513681263

שפתוני ה אפנה-

אפור השפתיים

תוספת לאפור מושלם

״ 5וא 6 0זז*יי 1

לגבות
׳0X7 863211121־׳ 81

לעפעפיים
׳8113110X7 2511-02־׳ 81

י 3781>103ס 8 8י? 11£

להס תר ת עגולים כהים, ק מ סו טי ם סביב העיניים והפה,ופגמים נעור.
£ / 0 00762 026331־(61 זח ט ׳׳ 010X7 £ 702611

החדש ינתו יעוע אישי חינם על ידי יועצות היופי של ״רבלוך׳ בפרפומריות:
19/6 — 20/6
19/6
19/6

״פאר״ ,תל״אביב, רח׳ אבן
״עלמה״ ,נתניה, רח׳ הרצל
״חורי״ ,נצרת, שוק רום.

גבירול

20/6
20/6
23/6

״מרגלית״ ,רמת־גן, רח׳ ביאליק .64
״רייס״ ,חיפה, רח׳ חורב ( 18 אחוזה).
״פריז״ ,חולון, ככר ויצמן .5

יעוץ אישי חינם ניתן כ״כית רכלון״ ,רח׳ חוככי ציון ,65 תל־יאכיב, טל ,247555 .כימים כ׳ ד /כין השעות 18.30-16.00

העולם הזה 1607

מכת בי ם
(המשך מעמוד )5
על מה שעשו רע אנשי הנהלת הסוכנות.
הם רוגזים.
יש שם מנגנון עצום, החי מדמי־הציבור
— ועוד איך הוא חי!
ועד היום יש עולים שבאו, למשל, ב־
,1957/1956 ואין להם פרנסה, וזה לא איכפת
לסוכנות. הם כבר דואגים לעולים חדשים•
אבל את הוותיקים — לא קלטו.
יש פה עולים שהם ממש רעבים ללחם.
יש אנשי״רוח, שעובדים עד היום בעבודת־דחק,
מאז .1956 יש חולים ובעלי־משפחות
במצב בלתי־נסבל.
עד מתי ככה זה יימשך?
ג. טוכרניצקי, חולון

טוטו מאכזב
אני רואה כי מאז שהעבירו את מפורמוטו
לידי הממשלה, אנחנו לא מרוויחים שום
דבר. שאלתי אנשים,
המשחקים מדי
שבוע, את אותה השאלה,
ואומרים אותו
דבר: מאז ההעברה,
לא מרוזיחים.
אפילו הפרם הגדול
אינו מה שהיה
פעם: אז היו
120 אלף לירות׳ כיום
רק 50 אלף.
לפני שנה היו שלוש
חברות־טוסו ופרס
גדול, וכיום חברה
אחת, ואין פרם.
אז שיחזירו את. הטוטו לבעליו הפרטיים!
אשר הררי, חיפה

הגימגום הפופולארי

_0 0ווו־ו>=ו

תוצרת חוץ

־השלמות הטכנית
והעיצוב המודרני

בטדביויה 11.00
|ס 110מ? החברה הגדולה בעולם למכשירים אלקטרוניים,
ובעלת מוניטין של 75 שנה התחינה מכשיר טלביזיה
מיוחדים המותאמים לתנא• החליטה בישראל.
מכשיר• טל ביזי ה טיל קו, הם היחידים עם הפטנט
* 5$15מ 0001. 0המאוורר בהתמדה את המכשיר בפעולתו
ומונע שדיפת המנורות והשפופרות.
דגם * 87£1זג 81* 08־ הקסם השחור!׳ הנו היחיד• עם מסד
שחור. בו התמונה מופיעה מיד והקליטה חדה ובדורה גם
באוד •ום, המסד השחור אינו מע״ד את הראיה.
בטלב יז י ה פי ל חו:

הקליטה צלולה יותר
ה ת מונ החדה יותר
הר או ת נעימה יותר

ס׳ל חו ערובה למוצר• איכות ולשרות נאמן ומהיר ברמה
בינלאומית.
מפיצים לישראל: חברת דיפלט בע״מ
ת״א רח׳ החשמונאים 99 טל 37766 .

בחלון־הראווה של חנות־הספרים שברחוב
איבן־גבירול 21 בתל־אביב נמכר ספרו של
לוי אשכול, שמחירו הרשמי הוא 14 לירות
— בחמש וחצי לירות.
ואין קופצים, כפי שגילה לי הזבן. כך גם
יקרה לתקליט שלו, שייצא בקרוב, בפי שסיפרתם
(העולם הזה .)1605
לו הקליט הד ארצי את נאומו המקורי המגומגם
של לוי אשכול כפי שהיה, במקום
לעשות לו קוסמטיקה ולתת לו איפור —
היה התקליט נמכר, מן הסתם, באלפי עותקים.
עמרם
גרנות, תל-אביב

כתבות על ספורט!
לדעתי, ולדעת חברי הקוראים את העולם

שמש ויזדי
הזה, יש צורך להדפיס יותר רשימות על
ספורט.
אין ספק שכך תרכשו קוראים נוספים.
אברהם שמש וציון יזדי, חולון
• העולם הזה יחדש את נח־ור״הספורט
שקוצץ, בינתיים, מחוסל-סקוס.

יהודיה כת ישראל!
כתבתם על הרקדנית עוואטף, מן הלהקה
הערבית־יהודית (העולם הז|ח .)1604 את הזמרת
הזאת אני מכירה, אך טוב יותר אני
מכירה את עצמי.
על כן תמהתי כשהופיע שמה תחת תצלומי.
ובכן:
אני יהודיה בת ישראל, שמי פנינה
׳העולם הזה 1607

והב, ואני רקדנית־פולקלור הודי. אינני
זמרת בכלל!
פנינה והב, תל־אניב

העולם שלא ייהרם
לפני שנה, ביום 11 ביולי ,1967 כתבתם
בעיתון־הערב שלכם דף, שלפי חישובי־ה־מדענים
יקרה אסון־הטבע הגדול ביותר ב־תולדות־תבל
בתאריך 19 ביוני : 1968 בשעה
12 וחצי בצהריים, לפי שעון ארצות־הברית,
יסטה גרם־ר,שמיים איקרוס, שקוטרו 1600
מטרים, ממסלולו, יפגע בכדור־ארצנו.
הזעזוע יהיה חזק פי מאה מכל רעידת־אדמה.
תהיה זו התפוצצות המקבילה לחמישה
מיליון פצצות־אטום בגודל רגיל.
כיוון שהגיליון הבא של העולם חזה מופיע
בדיוק ביום־ההתנגשות, אני מאחל לקוראים
שיחזיקו מעמד, אם לא בהעולם הזה,
לפחות בעולם הבא.
נוח גיהנומי, חולו!
• הקורא גיהנונזי צודק — וטועה: ביום
2במאי 1968 קבעו אסטרונומים בשירות
חיל־היס האמריקאי, כי הגרם איקרוס בכל-
זאת יחטיא את כדור־הארץ — בשישה מיליון
ועוד 400 אלף קילומטר — שהם פסיק
מבוטל בחישובים אטטרונוסיים, אך דיו כדי
להציל את כדור־הארץ.

כבוד לציוני
במדור. תמרורים׳׳ (העולם הזח 0 604
פירסמתם דברים על צבי לוריא ז״ל, איש׳
ההסתדרות הציונית. לכן נראה לי שאם אתם
מעריכים את האיש הציוני, אטור לפרסם
ידיעה ש״ו•,הסתדרות הציונית איבדה את חיוניותה
והחשיבות שלה.״
כשמדברים על בן־אדם שמעריכים אותו,
בייחוד על איש שנפטר, פסול לפרסם באותה
רשימה דברים כאלה. זה לא המקום.
רמי שפיר, ניר-עוז

על כל נינים־אדיסנן י־ ינתר נעים

מעל

בקליטה
וב קול
£מזי מזח /ו

עזרה לנגן

לאור הכתבה על הנווד העיוור ג׳וני וסט־פילד
(העולם הזה :)1605 חושבת אני שמן
הראוי שתעזרו לאסוף כסף עבורו, ותפרסמו
במדור־ד,מכתבים קריאה לקוראי העולה
הזה לתרום עבורו.

אורנה כהן, נתניה

• העולם הזה אינו יכול לעסוק בהתרמה.
אן קוראים הרוצים לתרום עבור הנווד
העיוור, יכולים להתקשר ישר ע!ס אורנה
כהן, רחוב שמואל הנציב ,22 נתניה.

00101111

מפיצים בחיפה והצפון :
״קדרי״ טלפון 69282 :

01££8
מ 0ז 10ס

תל-אביב: רדיו הס
רח׳ ה ס 2טלפון 614908 :

מפיצים בלעדיים
ומכירה סיטונית רחוב אבן־גבירול 45
טל 227365 :ת״א

בני״ברק: שניאור הרי
ז׳בוטינסקי 148

זכות קדימה כמדור זה תינתן
למכתכיהם של קוראים המצרפים
את תצלומיהם למכתכים.
העולם הזה 1607

בעולם
צ׳כוסלובקיה
האלמנה מדבדת
שנים רבות היה רודולף סלאנסקי, מזכיר
המפלגה הקומוניסטית של צ׳כוסלובקיה,
האיש החשוב והמסוכן ביותר בפראג. עד
שבא משפט־הטיהור המפורסם, ב־ , 1951וסיבו
בתוכו גם את האזרחים הישראליים
מרדכי אורן ומרדכי אורנשטיין.
טיהור זה גרם להוצאתו להורג של המזכיר
ולמאסרם הארוך־יחסית של השניים.
מאז חלפו 17 שנה. כל הזמן הזה שתקה
ג׳וזפה, אלמנתו של סלאנסקי. אבל עם הפשרת
הסטאליניזם הצ׳כי, החלו אנשים רבים
לדבר. ביניהם גם האלמנה, מוכת־הסבל.
מה אמרה האלמנה?
אנטי־שמיות כדו־ד. קודם כל -
היא אישרה מה שהיה ידוע בארץ, בין כה
וכה: שסלאנסקי ו־ 13 מרעיו נעצרו, נשפטו
ונדונו — משום שהיו יהודים.
מסתבר שכפי שקורה לעיתים מאחרי מ־סך־הברזל,
סבל לא רק סלאנסקי. גם אשתו
ושני ילדיו — מארתה, בת השנתיים ורו־דולף,
בן ה־ — 16 גורשו הרחק מפראג.
אחיו, גיסתו, גיסו ואפילו בתה הקטנה של
אחות־אשתו, שהיתר, בת ארבע בסך־הכל —
נעצרו.
״רק אחיה הצעיר ריצ׳ארד, נשאר חופשי
— בתנאי שיעבוד רסמרטוטר, במיגרשי־האשפתות
של פראג,״ היא מספרת.
״אלמנה״ על הטופס. גברת סלאנ-
סקי ישבה בחוזילה, במרחק 70 קילומטר
מפראג, תחת השגחה מתמדת של המשטרה
החשאית. לעיתים רחוקות בלבד נתנו לה
להתראות עם בעלה, בכלא.
״דיברנו רק על ענייני־משפחד״י היא
מספרת, בפשטות.
ג׳וזפה ובני־משפחתה לא הורשו לשמוע
ראדיו או לראות עיתונים. לכן גם לא ידעו
מה קורה בעולם ובצ׳כוסלובקיה, משך שנה
חמימה.
גם גורל־בעלה נודע לה בצורה עקיפה
בלבד: לאחר שהותר לה לעזוב את החווילה,
כעבור שנה, קיבלה טופס עם נקודות־לח־לוקת־פחם.
בשורה השמורה למצב המשפחתי
היתד, רשומה מילה אחת :״אלמנה״.
״על הריהביליטציה שלי התחלתי לחשוב
רק כעבור חמש שנים, ב־,1956״ מספרת
ג׳וזפה סלאנסקי .״עבדתי אז כפועלת בבית־חרושת
לפלסטיקה. בינתיים עברו הרבה שנים
— אבל זה היה כדאי.״
הגופה נשרפה. האלמנה לא הסתפקה
בכך. היא דרשה בחזרה את אפר־בעלד— ,
כי לא היתד, בטוחה שהוא אמנם מת.
לבסוף קיבלה, ב־ 30 באוקטובר , 1963
מכתב היכול לשמש אב־דגם לכל מישטר
טוטאליטארי:
״מספר 2ו/24מ.
״חברה יקרה: בהתייחס למכתבך לחבר
המיניסטר, עלי להודיעך, כי גווייתו של בעלך
נשרפה ושהתיבה המכילה את אפרו
נשתמרה בהתאם לתקנות שהיו קיימות אז
— על־פי הוראות הוועדה לקידמת העם —
את הזמן הקבוע בחוק•
״אחר־כך פיזרו את האפר.
״קבלי נא ידיעה זו לתשומת־ליבך. ב־ברכתיתבריס
— ממלא-המקוס.״
החתימה — כחתימתם של האחראים ל־הירצחו
של סלאנסקי — היתר, בלתי־קריאה.
צרפת דיווח מחזית־פאריס

£0X 11.
ד ו ־ ב ק רו ־יאל

גוסוס דיר •(!קנסו)

ליד הסורבון עדיין בוערות מפעם לפעם
באריקאדוח של מכוניות, אך בגדה הימנית
שבו היצאניות לטייל לאורך הרחובות שמסביב
לכנסיית מאזלן. פיגאל בוער באלף
אורות, ואם עוברות, כל דקה או דקותיים,
מכוניות־השיטור ומכונית־הכלא השחורות,
שוב אין היצאניות מרימות מבט מבוהל:
״לא מחפשים זונות, מחפשים סטודנטים,״
כפי שהתבטאה ותיקה אחת, צולעת ויפת־עיניים.
״כלות
המהפפה.״ הסטריפטיז, אף
הוא, שב להיות אטרקאציה. הרבה מאוד
עיתונאים זרים עדיין מסתובבים בעיר,
וכל הקהל הזד, דורש את ליסרת־הבשר
המתפשט. חסרים, אולי, כמה וכמה טורים־
טים, אבל מה לעשות. החשפניות מסתפקות
במה שיש•
מד,פכת־ד,סטודנטים אף היא הגבירה במקצת
את להט־החושים של נערות־העיר.
ואין המדובר רק בכלות־המהפכה, כפי שמכנים
בפאריס — בעיקבות גרמניה —
העולם הזה 1607

את החברות של המהפכנים הצעירים מה־סורבון
ומן הרובע הלאטיני. מדובר בכל
נערות האו־פר, החתיכות הזרות המבקרות
״סתם כך,״ ויתר נערות־הפרובינציה, המרי־חות
עשן ודם, רואות להבות — ומחפשות
תיכף הרפתקן מזוקן או פרוע, להוכיח שגם
הן משוחררות מכל רסן.
היחידות שהפסידו, מכל העניין, הן תלמי־דות־המינזרים,
מן הרובעים העשירים וה־בורגניים
— הרובע ד,־ 17 והרובע ה.18
קודם יכלו לחמוק מן הפתחים הצרים שבחומות,
ובטרם ישובו הביתה — לנהל את
הרומאנים המסורתיים עם הקצינים הצעירים
המסתובבים בסביבה, או עם סטודנט בעל
מכונית־מירוץ מגונדר.
עכשיו כל זה נגמר .״יש מהפכה בחוץ,״
טוענת האמא החסודה והקאתולית. ומכוניות
הקאדילאק הגדולות באות, יום יום,
לפתח בתי־הספר של הנזירות לקחת את
הצעירות האומללות — ישר הביתה, אל
הווילה.

מכל העולם
נשק ורגליים שמנמנות
בשבוע בו הוקז דם במהומות־צרפת, וכמה
אנשים איבדו אח חייהם, בטרם השתרר
אי־שקט אימתני — גם זה קרה:
• בוואשינגטדן, ארצות־הברית, סי־

סלאנסקי ופתו מארתה ()1950
שנה ללא ספרים וראדיו —

יוספה סלאנסקי ומארתה ()1968
— מאסר של ילדה בת ארבע
ירב הקונגרס, תחת לחץ קבוצות־אנשי־עסק,
להעביר חוק האוסר מכירה חופשית של
כלי־נשק, כפי שדרשו חברי בית־הנבחרים
בעיקבות גל־הרציחות.
• בלונדון, בריטניה, נעצר ג׳יימס
ארל ריי, החשוד ברצח הכומר מארתין לותר
קינג, כשהוא מחזיק בכסף ובמיסמכים
מזוייפים המחזקים את הסברה, שמאחרי
הרצח עומד קשר ענף ורב־כוח של אנשים
רמי־מעלה.
• בלונדון, בריטניה, קבעו רופאים
וסטאטיסטיקאים שערכו מחקר. ,כי נערות
הלובשות מחצאיות ״משמינות ברגליים —
כי הגוף בונה שומן ובשר נוספים, כדי להגן
על עורקי־הרגליים מפני הקור.״
העדלם הזה 1*07

ת מ רו רי ם
נחוג. יום־הולדתו ה־ 36 של המראיין
שמואל שי. כרטיסים בלאן.

נח ו ג יום־הולדתו ה־ 52 של יעקב
לייכ טלמץ, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטה
העברית בירושלים, שבגיל 12
כתב דראמה בפולנית בחרוזים, ובגיל 47
זכה בתהילה עולמית (ובפרס ישראל ופרס
רוקפלר) עם פירסום סיפרו ראשיתה של
חדסוקראטיה הטוטאליטארית. כמה מפירקי
ההיסטוריה של המדינה־בדרך ראה מקרוב,
בשבתו בלונדון, בה שימש מקשר בין הפרופסור
חיים וייצמן לבין מישרדו של
ראש־ד,ממשלה דאז, וינסטון צ׳רצ׳יל. לולא
מלחמת העולם השנייה, היה מן הסתם מבלה
אותן שנים בצרפת ולא באנגליה, מאחר
שהוא יצא לפאריס מארץ־ישראל ב־, 1939
לפי סטיפנדיה של ממשלת־צרפת. יום לפני
כניסת הגרמנים לפאריס ברח מן העיר, הצליח
להגיע על סיפון אוניית־פחם לאנגליה,
שם זכה למעמד של פליט ולעזרה בלימודיו.

חוג יום־הולדתו ה־ 116 של ג׳וכיי
נקאמורה, תושב העיר מוריוקה ביפאן,
שעבד כדייג עד גיל ,75 והמסביר את ארי־כות־ימיו
בעובדה שהוא מרבה לאכול פי־רות־ים,
אינו מעשן
ואינו שותה אלכוהול.

ימול. אמיר
אל-זועכי,

השתמשי בחמרי השיזוף של ״ סקול ״
לבחירתך:
^1.41׳ — 8X 01 , 111011 נוזל שיזוף בבקבוק פלסטי, או
— 4 X 8 0 8 X 0 1 ,בבקבוק אירוסול, שניהם אינם מכילים שומן.
— 8X 01 11188 קרם לשיזוף מהיר ויעיל, אינו דביק ואינו משאיר כתמים.
8 1 81£א 1341^ 8 8י — 8 X 0 1 1מיו ח ד להגנה על עור רגיש.
8 X 0 1זו — 8 4 8קרם שיזוף מיוחד לתינוקות ופעוטים.

בנם הבכור (כיום
בן חודשיים) של
רחל ושל ח״כ עבד־אל־עזיז
אל־זועבי;
הבן, שלפי ההלכה
היהודית נחשב ליהודי,
על־אף היותו
בן לנשואים ביו־דתיים,
נימול בידי
מוהל יהודי, לפי כל כללי הטכס היהודי.

א ושפ ז קומיקאי הקולנוע כ 1כ חוס
( ,)65 כתוצאה ממחלת עיניים. השחקן, השוכב
עתה כשעיניו מכוסות, עבר ניתוח
בעין לפני עשר שנים, אך מצב ראייתו נחלש
בהדרגה.
נפטר בגיל ,66 חתן פרם נובל ל
ספרות
959 לוואטורה קאזימודו,

•8X01
״סקול״ הוא תוצרת
^ 111131118
מיוצר בישראל על־ידי בלמון בע״נז • המפיצים: חב׳ נורית בע״ם

נפטרה. בגיל 71ד״ר טרזה
כתר, אשר רבבות ילדים באו לאור העולם
בבית־ר,חולים שלה בחיפה. בין אלה
שחלקו לה כבוד אחרון נמצא השייך הדרוזי
אמין טאריף, אשר נשות עדתו הורגלו
ללדת בבית־חו־לים
על־ידי הרופאה
היהודיה, בת למשפחת
רבנים מפולין.
ד״ר בתר, שעלתה
ארצה עם בעלה הרופא
ב־ , 1924 הקדישה
מרץ רב במתן
ייעוץ לעולות חדשות
במעברות הסמוכות,
נשלחה מטעם
ממשלת־ישראל
ב־ 1962 להקים בית־כתר
חולים
בשביל הצבא
הבורמזי ליד ראנגון.
הניחה בת צעירה ובן, אף הוא רופא, שנימנה
עם צתת הרופאים הישראליים שיצאו
לקונגו, והעומד עתה בראש המחלקה לטיפול
בחולי כליות בבית־חולים רמב״ם בחיפה.

פרסום
אדקי

הסכם נשואין
ל 5-שנים...
שאפשר לחדשו או לבטלו מתוך
הסכמת שני הצדדים — הצעה מקורית
כזו הועלתה בפני הועדה המלכותית
בקנדה.
הסכם ליותר מ־ 5שנים מקיימות
נשים רבות עם ידיד נאמן במטבח :
שמן ״אקסטרה״ 0י.די. של ״עץ
הזית״.
סימן לנאמנות זו משמשת העובדה
שגם השנה זכה במקום ראשון
במשאל העם. כי אין כמוהו לבישול,
טיגון והוא מצוין אף לתיבול
הסלטים.
לכן או*ריפ כולם :
הוא היחידי — שמן סי.די.

שהגיע לגדולה כאחד ממתנגדיו של המיש־טר
הפאשיסטי באיטליה מולדתו. הוא הפך
את שירתו לנשק פוליטי מחודד, שהביא
אותו במרוצת הזמן אל שורות המפלגה הקומוניסטית.
אולם הוא עזב את המפלגה כעבור
מספר חודשים בלבד, מאחר ש״אינני
יכול לסבול כבלים״ .את דרכו בחיים החל
דווקא כסטודנט להנדסה.

אולפן טלוויזיה משוכלל הוקם על־ידי חברת ״זניט״ ביריד תל־אביב
הבינלאומי הנערך עתה במגרשי התערוכה. מאולפן זה מועברים מדי
ערב שידורים חיים ומוקלטים אל מסך ענק ועשרות מקלטי. זנים״
המפוזרים בכל רחבי התערוכה. אישים רואיינו באולפן. בתמונה :
משה טימור מראיין את שר המסחר והתעשיה, מר זאב שרף.

נפטר. בגיל ,81ד״ר מאיר
וייסכרס, ידידו של תיאודור הרצל, שעזב
את ברלין מולדתו בהתגבר השפעת הנאצים,
כדי להיות הרופא הראשון שהתיישב
בשכונת בית־וגן, מדרום ליפו, שהיא כיום
העיר בת־ים. הוא גם יסד את מגן־דויד־אדוס
בעיר זו, טיפל בפצועי המאורעות והמלחמה,
זכה לפני שש שנים באזרחות־כבוד של
העיר, אותה עזר לייסד.
העולם הזך! 1607

המסוות האמיתיות שד ״מינצע גורדה״
שחודר ד שנו בוגמשרת -והוו₪י
רשוות רגמו את הנחו1ים רקואת הוואנה ער השרמון

מהפכת
ה ח 1ע
מאת

אורי אבנרי

ך* וי אשכול לא אהב את זה. מרים אשכול אהבה את זה עוד פחות. עד כדי כך
/שכמה וכמה אנשים בירושלים חושדים כי מרים היא שהדליפה את זה לעיתונות בטרם
עת — וכך כמעט פוצצה את כל העניין.

ואין ככד פלא. בי היעד הראשון של ״מיבצע גולדה״ היה להרחיק
את לוי אשכול, כהדרגה וכצורה אלגנטית, מן השלטון.

ואילו ללוי אשכול אין כל חשק להתרחק מן השלטון. וגם למרים אשכול אין חשק.
להיפך, היה מנוי וגמור עם אשכול להופיע בראש רשימת המע״י בבחירות הבאות לכנסת,
וגם בראש ממשלת־ישראל החדשה — ממשלת־אשכול שתירש את ממשלת־אשכול.

גולדה,, :אתה רוצה לאחר שוב?״
ה הביא את זקני מפא״י להתנכרות לרצונו זה של אשכול?
! 1זקני מפא״י ממשיכים לאהוב את אשכול, והם היו רוצים שימשיך לשלוט (או לפחות
1החזיק בשלטון) לעולם ועד. אולם בשבועות האחרונים הגיעו למסקנה שזה לא יתכן.
י סקרים שונים — ביניהם סקרים של מוסדות ממשלתיים, שלא נועדו לפירסום — אישרו
:י אחוז התומכים בכהונת אשכול כראש־הממשלה הולך וקטן. זה מכבר ירד אל מתחת
־״ ,500/וכעת הוא מתחיל לרדת אל מתחת לשליש.
באותה שעה עולה אחוז התומכים בעליית דיין לראשות־ד,ממשלה -תמיכה ,,שאינה
:שורה בשום השקפת־עולם או פיתרונות מדיניים, אלא בכמיהה לאיש צעיר וזעק, בשלטון.
גולדה מאיר וידידיה הכירו את הסימנים היטב. הם זכרו את אותם הסימנים בימי החרדה
:ל מאי .1967 אז קמה התנועה להעלות
דיין לשלטון. אפשר היה אז לחסל
;ותה באיבה, אילו העביר אשכול את
;יק־ד,ביטחון בעוד מועד לאיש כמו
:אל אלון, ייגאל ידין או איש דומה.
וולם אשכול סירב. הוא החזיק בקר־ות־המיזבח
עד הרגע האחסון — ואז
;יה מאוחר מדי. הוא נאלץ למסרו ל וכמעט סולק מראשות־הממשלה.

גולדה: איו להרוג תריסר זבובים במכה
הפעם לא רצתה גולדה להסתכן עוד פעם. בשהיסם אשכול עוד ברגע
האחרון, עלו אליו גולדה, פינחס ספיר וישראל גלילי, וגולדה אמרה לו :
״אתה רוצה לאחר שוב?״
אשכול אמר :״כבר לקחתם ממני את הביטחון, ואחר־כך את ההסברה. אם תקחו את
הקליטה ושאר העניינים, מה יישאר לין״
אך אשכול נכנע סופית.

הפיכה הפוכה בעוד מועד
ך• רעיון המרכזי של ״מיבצע גולדה״ הוא פשוט וגאוני: לחולל מעין הפיכת־מנע,
1 1שתמנע מראש את ההפיכה הצפוייה של חסידי־דיין.
אנשי דיין קיוו לחולל מיבצע דו־שלבי: תחילה לאחד את כל הכוחות הצעירים־יחסית
כדי לסלק את לוי אשכול יחד עם גולדה ושות׳ ,ורק לאחר מכן לקבוע מי יהיה היורש.
ברור שבמצב כזה היה הפרי הבשל נופל לחיקו של דיין.

הצ!יכת־המנע של־גולדה•היתה הפוכה: להשאיר את אשכול בשלטון
׳טכחינה ייצוגית; אך למסור בהדרגה את בל סמכויותיו לאדם צעיר,
המקובל על הזקנים, שיהווה מישקל נגדי חזק לדיין.
אין פירוש הדבר כי אנטי־דיין זה יהפוך, אוטומטית, יורש־,־,עצר. יתכן כי גולדה ושות׳
מקווים כי בעתיד, בבוא ההכרעה ׳,ינטרלו שני האנשים זה את זה, ואז יהיה ניתן למסור
את כהונת ראש־הממשלה לאיש הקרוב יותר לצמרת הוותיקה, כגון פינחס ספיר.

ואם זה לא ילך -כוודאי יעדיפו הוותיקים צעיר ( )49 המקורב עליהם,
כמן יגאל אלון, על פני צעיר ( )53 הבועט בהם מזה שנים, במו
!משה דיין.

>אטו .0התיכנון הכלכלי. הכל

יגאל: שזה ורבע כדי להוכיח את עצמו

ך* מיכצע הוכן בסודי־סודות, במיטבחה של גולדה מאיר. עברו ימים אחדים עד שהובן
ן \ מלוא היקפו ועוצמתו.
תחילה דובר על יצירת מיניסטריון חדש בממשלה — משרדיו־,קליטה. זה פופולרי. הכל

המ 1ונ

* 48־5

סן מנוסת )13
ם על קליטה. מי יכול להתנגד למסירת הקליטה בידי אישיות חזקה, אחרי הוצאתה
הסוכנות היהודית הכושלת, הבזוייה בעיני הציבור?
הוחלט במע״י על הקמת משרד־הקליטה. לא דובר מי יעמוד בראשו, אך כמה אישיב
י את עצמם שהגיע חורם. יצחק בן־אהרון הממורמר, שהציע לא מכבר לסלק מכל
ביצועית כל אדם מעל לגיל — 70 כגון אשכול ( )73 וגולדה 70 חשב שהוא
השר החדש. אריה (״ליובה״) אליאב, שהפן לאחרונה לנושא־דגל מרד־הצעירים במע׳יי,
שהוא יהיה סגן־השר.
תה שעה התחיל יגאל אלון לדבר בכנסת כאילו כבר היה שר־הקליטה, בהשיבו בשם
זלה על הצעות־לסדר־היום.
י, כאשר נודע כי יגאל אלון יקבל לידיו את ענייני הקליטה, זה לא הפתיע במיוחד.
נראה טבעי, ואפילו פופולרי.

ז, יופתע, נפתבר שזה היה רק מסך־עשן -שמאחוריה התחבאה
כנית האמיתית של ההפיכה.

ים כל, מפני שיגאל אלון לא עמד להפוך שר־הקליטה, במקום שר־העבודה או בנוסף
הונח שר־ר,עבודה. הוא עמד לעלות לדרגת סגן־ראש־הממשלה.
ית, נתברר כי בתור סגן־ראש־הממשלה לא יטפל רק בענייני קליטה, שאולי לא יהפכו
למיניסטריון חדש ועצמאי, אלא שיקבל לידיו גם ״כמה תפקידים אחדים״ ,המסורים
בידי ראש־הממשלה.

ותם ,,כמה תפקידים אחריב״ עניינו את יגאל הרבה־הרבה יותר.
הן הסמכויות המסורות כיום בידי ראש־ר,ממשלה — ושאפשר למסרן מחר לידי סגן?

כל ענייני הפיתוח הגרעיני בישראל, באמצעות ועדת האנרגיה
צומית.

שיוסיף לשמש כיושב־ראש־ו־,ממשלה, ויוכל לרדת מן הבמה בכבוד — ואם יהיה צורך, עוד

ערב הבחירות הבאות.
$לתת לממשלה כולה אימאז׳ יותר צעיר ורענן -מבלי ששלטון ה,
זקנים
ייפגע במאומה.
למשל,
$להבטיח מיצוי הסמכויות החשובות בידי ראש״הממשלה
כדי שלא יוזנחו, ולא יפלו בגלל
בפיקוח על השרותים המסויימים ועל ענייני הגרעין
הזנחה זו לידיים בלתי־רצויות וכגון ידיו של דיין).
$לבנות את יגאל אלון כמתחרה רציני של דיין, כדי לבלום את דרכו
של דיין לשלטון. אלון יעלה לא רק בתוקף מעמדו הרשמי כסגן־יאש־הממשלה, אלא בעיקר
הודות למיבצעים שהוא יכו> לבצע, במשך שנה ורבע שנותרו עד הבחירות, העשויים להחזיר
אותו _למרכד הבמה הפוליטית — אם יידע לנצל את ההזדמנויות.
לפלג את רפ״י על־ידי צירוף יוסף אלמוגי לממשלה ניגוד לרצונם של שאר
אנשי־רפ״י. אלמוגי הוא האיש השמאלי ביותר ברפ״י, והמקורב ב?ותר למפא״י.
#לדפוק את שמעץ פר ולקבוע לו סופית מעמד נחות, כאיש מם׳ ,3לכל
היותר, בק אנשי רס׳־י. גולדה שונאת את פרם מאז ומעולם, יגם אשכיל מתעב אותו בגלל
הכרזותיו נגדו. גולדה קיוותה כי דיין לא יילחם למען פרם, שאותו אין הוא אוהב.

להביר את מועמדותו של אלמוני לתפקיד מזביר־ההסתדרות -
ולפנות מישרה זו בשביל יצחק בן־אהרון, דבר שיוציא את רן־אחרון מחזית המתנגדים
לצמרת הוותיקה.
לקשור את אכא חושי שוב לצמרת הוותיקים, בי אלמוגי חזר לאהרונד.
לחיק משפחת חושי.

9לשכנע את העולם, ובייחוד את וואשינגטון, כי ממשלת״ישראל
היא שוחרחרשלוס ומוריה להסדר עם הערבים. לצורך זה ניתן, ערב ההפיכה, פירסום
מירבי ל״תוכנית אלון״ ,שזכתה להדים חיוביים בעולם, מכיודן שעיקר מטרתה להחזיר
לירדו את כל הגדה המערבית. חוץ מירושלים ורצועת־אדמה בלתי־מיושבת לאורך הירדן.
* להחליש את גח״ל בממשלת־הליכוד הלאומי, ואולי אף להביא לסילוקה.

היועץ לעניינים ערביים, החולש על כל העניינים הנוגעים לערביי ישראל.

הפיקוח על שרותים מפויימיב, בעלי השפעה ותקציבים עצומים.

הרשות לתיכנון כלכלי, שהיא כיום אבר מדולדל, אך היכולה להפוך למכשיר חשוב
על לכל: סגן־ראש־הממשלה מוסמך לדבר על הכל, לבקר בכל מקום, להכריז הכרזות
:ל נושא שהוא, לעמוד בראש מישלחות ברחבי העולם — מבלי להיראות ברודף״
ום הפולש לעניינים לא־לו.

ויצור: בגן ראש־הממשלה, הנהנה מתמיכת ראש־הממשלה והכו,השליטים;
יכול להפוך דמות מרכזית במדינה, נושא מרכזי ליחבי*
ור ופירפומת, האפוטרופוס לכל מיבצע המושר תשומת־לב.
ייני הקליטה, בייחוד בתקופה שבה אין את מי לקלוט, יהוו רק חלק קטן מן הממלכה
:נציאלית הזאת. ואילו את תיק העבודה או התחבורה הציעה גולדה למסור לאלמוגי.

ליל הסכינים הארוכות
אשר נתברר כל היקפה של ההפיכה המתוכננת, הזדעזעה צמרת המדינה כולה.
ככל שהירבו להרהר בשינוי המוצע, כן גילו בה זוויות חדשות, כוונות חדשות.
וו כל מיבצע גאוני, לא נועד להשיג דק יעד אחד או שניים. היו בו לפחות תריסר
ז שונים. פד, ושם דיברו בירושלים על ״ליל הסכינים הארוכות״.
לה היעדים הבולטים ביותר:
להרחיק את אשכול כהדרגה מן השלטון, מבלי לפגוע ביוקרתו -כך

גח״ל: איר לבלוע צפרדע?

ך*׳ טככ״ס כלפי גח״ל היד, מן המחוכמים ביותר• כי גחז׳ל הועמדה בפני ברירה
? ) אכזרית בין שתי אפשרויות שליליות.
זה מכבר נודע כי ותיקי מפא״י רוצים לסלק את גח״ל מממשלת־הליכוד־הלאומי, אחרי
שהתגבשה הדיעה כי יש להיענות לתכתיב האמריקאי ולהחזיר את הגדה לחוסיין. במוחה
הפורה של גולדה עלתה המחשבה: אם יש לסלק אותם, מדוע שיסתלקו על רקע של מחלוקת
רעיונית? האם לא כדאי יותר שהרקע יהיה חלוקת־שלל וליסאות?

אם תפרוש נח״ל מן הממשלה׳מפני שאירעה בה הלוקה הדשה של
תפקידים, וצורף אליה שר חדש -יתפריש הדבר בציבור כריב־של״
כיסאות. גח״ל אינה מעוניינת בכך, ולכן היא נאלצת לבלוט את ה צפרדע.
אולם
אם היא בולעת את הצפרדע — היא תמצא את עצמה כמצב קשה יותר. כיום יש
לשרי גח״ל השפעה רבה בממשלה, בעזרת ה״ניצים״ שבקרב שרי המפלגות האחרות.
צירופו של אלמוגי, שאינו נץ, לממשלה, יוריד עוד יותר את ערך קולות שרי גח״ל בממשלה.
יתר על כן: יש הבדל בין חרות והליברלים. חרות צמודה לעקרון הסיפוח, אינה חולמת
כרגע על כיסאות. הליברלים, המייצגים אינטרסים כלכליים מ1גדרים, היו רוצים לקבל
לידיהם נתחים של השלטון. מה גם שרבים מהם אינם דוגלים בקתר ליבם בסיפוח, ונגררים
נדרך הסיפוח רק בגלל הקשר עם בגין.
קרוב לוודאי שהפעם יימנע פילוג גח״ל, וכי גח״ל תבלע או? הצפרדע כדי להיחלץ מן
המלכודת שהוטמנה להם. אבל זוהי רק דחייה.

אין ספק בי ימי גח״ל בממשלה זו ספורים בהחלט. הליכוד הלאומי
התפרק למעשה, וכל אחד מן הצדדים רק מחכה לשעת־פושר נוחה לו
כדי לפרקו, על רקע המתאים לתעמולתו.
החת כבר יצאה השבוע בחריפות נגד תוכנית־אבן, כהכנה לפרישה אפשרית על רקע זה.

רפ״י: בגידה כפולה בשמעון פרס

מכה העיקרית הונחתה על רפ״י. בזירה זו הגיע ״מיבצע גולדה״ לשיא ההתחכמות.
? £הקורבן המיועד העיקרי של המיבצע היה משה דיץ. בעוד שכיום הוא המועמד העממי
מס׳ 1לדאשות־הממשלה, בא המינצע להעמיד לצידו מועמד שני, שיחסום את דרכו.

אולם כמו גח״ל, לא יכול היה דיין לקום ולהניד :״לא ! ״
כי דיץ למד את הלקח שלו ברפ״י. הוא יודע כי במישטר !הקיים, מושכל ראשון הוא:
מי שרוצה להגיע לשילטון, צריך להיות במפא״י־רבתי. לא העם בוחר בראשי־הממשלות
בישראל, אלא המנגנון של מפא״י. רפ״י היתד, במידבר. רק! בחוזרו למפא״י הגיע דיין
לנקודודזינוק אל השילטון העליון.

אילו התפטר דיין השבוע ממשרד־הכיטחון, או אילו פרש ממע״י -
היה חורץ את הדץ על עצמו. יצחק רבין היה מתמנה תוך 24 שעות
לשד־הביטחון החדש. לכן, כמו חייל טוב, נוסג דיין, כדי לחזור
להתקפה במועד אחר.
הוא הבין את המצב כהרף־עין. זהו אחד הסודות הכמוסים של פרשת־השבוע:

לד אשכול טילפן לדיין מראש והודיע לו על השינוי. דיין אמד כי
מטעמי־בריאות אינו יכול לבוא לישיבת״הלישכה, שבה עמד המיבצע
להתאשר, אולם הוא נותן את הסכמתו למינויים. אחרי שהתפוצץ
העניין, טילפן דיין לאשכול וביקש ממנו שלא לתת פומבי להסכמתו.
ני בינתיים פרצה שערורייה ברפ׳׳י — ודיין לא רצה לבעוט בתבריו־לשעבר קבל־עם.
ואכן, אנשי רפ״י הזדעזעו ממה שנראה להם בכניעת דיין, התמכרות אלמוגי ובגידת
שניהם בשמעון פרם.
דיץ לא אהב מעולב את פרם. כשנתמנה דיין לשר־הביטחון, יכול היה לגאול את פרם
ולמנותו ם ון־שר־ו־,ביטחון. הוא לא עשה זאת, גורלו של פרם, הקורבן מם׳ 1של מלחמת־ששודד,ימים,
לא עיניין אותו.
גם אלמוגי לא התחשב בפרס. זה מכבר רצה לחזור לממשלה — ולקבוע את העובדה
כי השר השני של רפ״י, בבוא העת, יהיה הוא — ולא פרס. כי לרפ״י אין מגיע כיום
שר שלישי — ואולי גם לא יגיע אחרי הבחירות הבאות,
פרם להם על הייו הפוליטיים, וזכה לאהדת שאר אנשי־רפ״י. כך נולדה סערה, שהדאיגה
את דיין. כדי לפייס אותה, התם יהד עם שאר ראשי־רפ״י על מיכהב המכריז על החרמת
ישיבות צמרת מע״י.

הוא היה מוכן לעשות כל מעשה -בתנאי שלא יוכרח להתפטר.

ג שלם על פיצוץ1£דש 1במפא״י

אלמוגי היה אמיץ יותר. הוא ציפצף בגלוי על החלטת חבריו־לשעבר, לא הסתיר את החלטתו
לקבל את ד,מישרה המוצעת לו. אולם דיץ הדליף לראדיו כי נפגש עם אלמוגי ויעץ
לו שלא לריב עם אנשי־רפ״י.
לפני שנועד להגן על עמדתו בפני חבריו, השבוע, חש לפתע ברע והובהל לבית־החולים
הדסה בירושלים. היה השש בי לקה בהתקף־לב. הרופאים לא אישרו זאת, ואלמוגי התאושש
במהרה. אבל עמדתו היסודית לא השתנתה.

במדינה

גופתו החנוטה
של הטבא
הקונגרס הציוני הכ״ז ננעל השבוע בירושלים
— להפתעתם של רבבות אזרחים,
אשר לא שמו לב לעובדה שהוא התקיים.
כפי שנהוג בכל הקונגרסים הציוניים, היו
ימיו האחרונים ימי פעילות קדחתנית. עד
אור הבוש־ ישבו הצירים וחברי הוועדות,
כוי שיוכלו לומר, בפעם ה־ ,27 את המשפט
הנין ודש :״יד. תיזז קונגרס קשה — אבל
קונגרס טוב.״
הם משכו בחוטים, הציעו מועמדים ל־תפקיוינא
הקימו קואליציות ופירקו אותן.
הבל כמו בקונגרסים ההם, כאשר חבר הד
ר.לת הסוכנות היה, למעשה, שר בעל סמכו־יוה
שמשיות, ומנהל מחלקה בסוכנות היה
משול למגכ״ל עיל משרד ממשלתי כיום.
המסורת התרוקן־ ,מתוכן — כי התוכן
שזכר כולו לידי המוסדות של מדינת־ישר־אל.
או הקונגרס סירב למות. הוא המשיך
לתתמקה על כיבודים ומישרות, למרות שהן
נר*ת מגוחכות.
אפילי ד״ר נוזוט גולדמן, שהודיע לפני
*:לושה מורשים כי איגו מתכוון להציג את
מועמדותו מחדש לנשחזות התנועה הציונית,
פזל שוב לעבר הכיסא. אולם כאשר הסתבר
שאץ לו סיכו״חם — הודיע שלא ירוץ,
כי האמת שונה מן המראה החיצוני. ההסתדרות
הציונית אומנם נראית כגופתו
החנוטה של הסבא, אשר מוטב להביאה לקבורה
מכובדות אלא שבתוך הגוף הישיש
ממון עדי׳ח־ סם־חיים יקר מאוד: מיליוני ה־דולארים
של התורמים היהודיים, שבכוונה־תחילה
נמנעים מלהעבירם לאוצר הישראלי.
כי תקציב המדינה חייב ביקורת, ואילו
כספי הסוכנות מחולקים בגסות בין המפל־גות
הציוניות. על חלוקה זו רבו הצירים,
ובגלל שלל זה לא ישנו בלילות, ולמען
תקציבים אלה הקימו קואליציות ופירקון.

מריבות מגעו פעדדה. ממשיך השליח
בסיפורו :״הריב הפנימי בין התנועות
מונע כל אפשרות לפעולה מעשית. כל
מועדון מעוניץ במיבצעי־ראוזה, שיראו ויפגינו,
כי הוא עולה על האחרים.
״זהו שורש תרע: הפיצול. במקום לשלוח
מספר מועט של שליחים מעולים שירכזו
את כל הגוער בתנועת גג אחת, שולחים
עשרות שליחים שאינם עושים כל עבודה
מעשית .״קיימת גם תבעייד, של המכון למדריכי
תוץ־לארץ של הפדרציה הציונית.
זהו ממכון שבאמצעותו־ נשלחים נציגי
חנועות־הגוער בזזו״ל להכשרה בארץ, על
חשבון הסוכנות לתנועות־נוער חלוציות
— ואף למעוטות החברים שבהן — ניחן
לשלות שגי נציגים. לתנועות נוער כמו
נזכבי, או הבוזז בארגנטינה בעלת אלפי
החברים — אץ כל נציגות במכון. כי הן
אינן תלעציית״
״המצב בקרב השליחים לא השתנה. אני
עצמי לא קיבלתי כל הכשרה להיות שליח.
ברגע שהשליח מביע למקום־עבוותו, הוא
מאבד סל קשר עם הארץ. המוגנות אינה
טורחת לשמור עימד על קשר.
״כך קורא שישנם מדריכים שבמשך שגים
חיים במקומות רחוקים, כשדם מנותקים
מכל מה שקורת בישראל. הם הופכים ל־

צייומה

המלה הייחיה

ווי אשבול: נאחז בקונות חמזבח
־.מסקנה לגבי רפ״י: החבילה התפרקה. בגיגוד לאחדות־העבודה, המאוגדת סביב הקיבוץ־
;אוחד, והמוסיפה להוות קבוצת־לחץ מלוכדת גם במיפלגה המאוחדת, אין לרפ״י שום
ם מלכד, אחרי עזיבת בן־גוריון. האינטרסים האישיים של ראשיה מפרידים ביניהם.
״י נטחנה ימע״י הגם.
בן־גוריון עצמו עקב אחרי המתרחש בסיפוק. הוא ניבא שזה יקרה לחברים שבגדו בו.

הזקן לא ויתד עדיין על הרעיון לפוצץ שוב אד. מפא״י. כשבאו
דיו ״ממשיכי־־רפ״י״ -קבוצה של צעירים שלא חזדה למפא״י -
זציעה לו איחוד עם גח״ל בבחירות הכאות, לא אנזד לא. הוא עודד
!*תם להמשיך.
פה ושם החלו לוחשים על האפשרות של פילוג חדש, כששמעון פרס וקומץ חברים —
י דיץ ואלמוגי — יעזבו את מע״י, יתנו שוב יד לבן־גוריון, יקימו מיפגרת של ממשיכי־
״י ויתאחדו עם גח״ל.
לא היה לזה סיכוי רב. פרס אינו הרפתקן. הוא ראה איך שמואל תמיר פרש מחרות,
גלה למידבר ונשאר בראש קבוצה קטנה, ללא עתיד. לא היה לו שום חשק ללכת בדרך זו.

לא נותר לו אלא לחרוק שיניים -ולשתוק.

אבן נגולה מלב אבן
4ך היה ברור, כי גולדה מאיר תצא מנצזזת מן המאבק. איש לא העז להתנגד
\ ברצינות למיבצע הגאוני שלה. שרי מפא״י שמחו.
אבאאבן שמח יותר מכולם, מכיוון שחרד לאחרונה שמא יגאל אלון המתוסכל זומם
נפוס את מקומו, כפי שהוצע על־ידי גח״ל. אבן נגולה מליבו של אבן כאשר הועבר אלון
:ישרה אחרת, שיש בה להרגיעו ולספקו.
דוי אשכול הבין כי והו הפיתרון הטוב ביותר, בבחינת הרע במיעוטו. הוא נשאר
זילטון, ועוד כוחו עימו להפוך את הקערה על פיה ולמנוע כל נסיון להדיחו.
יכאל אלון ידע כי יש לו זמן מועט להוכיח את עצמו — וכי זוהי ההזדמנוח
,חרונה בחייו לשים את ידו על השילטון העליון.
משה דיין שתק, התבצר, התכונן למהלומה נגדית .־הוא ידע, כי הכסיד קרב, אך שהוא
|־ץ רחוק מאוד מלהפסיד את המילחמה.

ואילו הציבור הישראלי -הסתכל כפרשה כדלה מרחוק. הדבר נגע
ן תידו, אך הוא לא שותך לו. חוא גם לא הרגיש צורך להתקומם
התערב.
כי זוהי העובדה העיקרית, שהטביעה את חותמה על כל המאבק הזה:

הוא לא נגע לשום עיניין עקרוני. גם זה היה מאבק על שילטון, מאבק
שי ללא־הסוואה.
׳לא דיין, לא אלון ולא כל אדם אחר הופיע בשם עיקרון ברור, בשם תוכנית ברורה
חייבת, בשם פיתרון ברור לשאלות־הגורל של המדינה. כל המועמדים פסחו על כל
עיפים, הופיעו חליפות כ״ניצים״ וכ״יונים״ ,פזלו לעבר הפופולאריות הקלה.

המאבק על השילמון לא נבדל, על כן, במהותו מתחרות־יופי. כל אחד
1ול היה לבחור כמועמד שנראה לו סימפאטי יותר. לא חיה זה אלא
יב משפחתי כקרב המישטר, ללא משמעות פוליטית אמיתיות

עסקני הקונגרס הציוני היו עסוקים ב״
ירש רהיט עקרים, כיצד לעודד את העלייה
ולשפר את הקליטה. היו אלה ויכוהים
תיאורטיים מייגעים, שלא היה בהם כל
סיתרון ממשי למדות האמיתיות. איש לא
פרת לשאול או לשמוע את דעתם של ו-,
אנשים על*הב מוטלת העבודה האפורה —
עבודת הכנתם של יהודי־התפוצות לעלייה
לישראל. אותם אלפי שליחי־הסוכנוח העושים
את עבוות־השדה בקרב הקהילות.

זהו סיפורו של שליה, אהד מינו
רביב, שיחזר לאה דתה משליחות
בדרום־אמריקה :
״דש מדברים בקונגרס ואינם יודעים על
מה דש מדברים. לאף אחד מהם לא השובו־,
העלייה. חשובים רק הכיסאות וטובות-
השנאה• נוכחתי בזה בעצמי, כשהייתי שליח
באורגואי, בקרב קהילה של 40 אלף יהודים
לערך. מה שמתרחש שם הוא דוגמה מאלפת
למה שקידה גם במקומות אחרים.
״לקהילה של מונטבידאו יש כשמונת
אלפים בגימוער. רק אלף מתם מאורגנים
במיסגרת תנועות ציוניות, המעניקות לחני־כיהן
חינוך יהודי וציוני — שהוא ההכנה
המקורה לעלייה לארץ.
״על אלף. נערים אלה יש תריסר תנועות־נוער.
חלק מהן — תנועות חלוציות, כמו
השונור הצעיר, הבונים, דרור, ובני־עקיבא.
נוסף לזה קיימות התנועות הבאות שאינן
נחשבות לחלוציות: נוכבי־הבראיקה; ועועת־נוער
של המפלגה הליבראלית העצמאית;
סקציית נוער של הקהילה הספרדית; תנועת
נ. ס .אי, של היהודים ממוצא גרמני; תנועת
אי. ט .איי• — תנועה סוצילאיסטית הדואר,
את יעודה בתיי שיתוף בעיר ולא בקיבוץ.
מלבד אלה קיימים עוד אירגונים של נוער
בוגר, כמו ישראל הצעירה, אירגון הסטודנטים
קדיבדה וחטיבות בוגרים של הבונים
מזשוגזר הצעיר.
״לכל תנועה כזאת יש שליח מישראל,
שנשלח על־ידי הסוכנות. זה לא השוב אם
הוא מרכז תנועה שיש בה 20 הברים או
300 חברים. כל ׳תנועה הייה בנפרד, מארגנת
לבד את מיפעליד, ואת מחנות־הקייץ
שלה. אין כל נסיון של שיתוף בין התנועות
במקום להיאבק על הנוער היהודי שאינו
מאורגן, נאבקים על נוער מתנועות
אחרות.״

עיתוגאי נאשאשיבי
רק אחרי הנסיגה
נציגי המפלגות׳ המקומיות, במקום לשרת
את העניין.״
״בל זמן שלא ישנו את אירגון הנועד
היהודי בנולד״״ נמש השליח ,״ולא יקימי
אירגון כללי לחינוך הנוער היהודי —
יבוזבזו כל כסני־רשוכנות ומאמציה, בבועל
של הפיצול.״
מ דינינוו

מנהיג ללא פ י תיו ן

מהו ההבדל בץ ערבי פלסטיני לבין
פלסטיני ערבי? לדעת נאצר־אל־דין אל־נאשא־שיבי,
איש שיץ־ג׳ראה ואחד מבני שושלת
נאשאשיבי ד,עשירת קיים הבדל מהותי.
לשושלת־נאשאשיבי, ששיחקה תפקיד לאורך
כל ההיסטוריה של המנדאט ושל ירדן, יש
יותר. מ־ 40 אלף דונאם אדמות בישראל;
יותר מ־ 60 אלף דונאם אומות בגדה המערבית
— כשכל הקרקעות הללו מפיקות
זיתים.
נאצר־אל־דין נולד ב־ ,1924 שנת־פרעות.
הוא היה עד, בתור ילד, להפגנות ערביי־פלסטין,
ספג עם חלב־אמו את נאומיהם
חוצבי־הלהבות של מנהיגי־הערבים הקיצוניים
של פלסטין.
אך כאשר הניע כסטודנט לאוניברסיטה
(המשך בפנווד )16

איסור על יהודים רפורמיים להתפלל ליד הכותל * משכורות לחיילי צה״ * 7הקמת
חיל ארצי לכבאות בקבוקי פלסטיק בבתי קולנוע * השערוריה בחרפי הרחצה

חס 4בין הסטודנט•
כל מעיטינו המגוונים בשבוע-שעבר,
ו) לא עורר אף אחד תשומת־לב כה רבה
בכנסת כמו יריעה שהופיעה בדורבן, עיתון
הסטודנטים המסונף לידיעות אחרונות. מיש;־
אל מדעי שנערך על־ידו בכל האוניברסיטאות
בארץ, ושהקיף מידגם מייצג של ציבור
הסטודנטים, הוכיח כי תנועת העולם׳ הזה״-
כוח חדש עומדת עתה במקום הרב ״ יע י
בקרב האינטליגנציה הצעירה בארץ.

ך* עוד ששני נאומינו העקרוניים על
*1משרד־הדתות ומשרד־המשפטים (ראה
מינזגרות) עמדו במרכז פעולתנו באותו
שבוע, נאלצנו להקדיש זמן רב לריב־ודב־רים
חריף עם נשיאות־הכנסת, בעיקבות
פעולתה השרירותית של ח״ב דבורה נצר,

פיקוד ארצי ומפקד ארצי, בדומה לצה״ל
?למשטרה.
וזשמרגגזרח ־יי רי ג ז

סגן יו״ר הכנסת, שמחקה פסוקים מנאומינו
מתוך הפרוטוקול.
פנינו מייד לווערת־הפיחשים לפי -הק־נות
הכנסת, אין ליו״ר שלם סמכות למחוק
** וכן מאליו שהנשיאות שללה את דחי־פסוקים
כאלה, או פסוקים כלשהם.,שאמם
7 3פות הצעותינו לסדר־היום בנוגע לצורך
נוגעים לביטחון־הנזדינה. אין היו״ר אחדאי׳
להעלות מייד את משכורות חיילי צה״ל.
לסיגנדנו של הנואם, ובוודאי לא: לסיגנונו
של הוגה־דיעות ממדרגה ראשונה, מדען. ך,גשל 1בינתיים שורה של הצעות דחופות
׳חדשות. בין השאר: האיסור שהוטל על ה־ו.איש*רוח,
כמו הפרופסור ליבוביץ
׳יהודים הרפורמיים להתפלל ליד הכותל וה
הפסוקים
שלנו החזרו לפרוטוקול של.
געיית המשכנתאות הצמודות.
כנסת.
השאילתות שהגשנו נגעו, בין השאר, לאת
תפקידנו היסודי — ללחום באינטרסים נושאים הבאים: אישור הממשלה להקמת
מושרשים ולהטיף למודרניזציה של המדינה ישיבה בחברון; אורך חופי־הרחצה וסידורי־
— מילאנו בוויכוח על חוק־הכבאות החדש. ההגייה בהם; שערוריית הרחצה בבת־ים;
תוכנית אלון; הצהרת אבא אבן על הגבותבענו
לחסל את כל שרותי־הכבאים המקומיים,
הכפופים לרשויות המקומיות ה לות; הנסיגה מן האי סנפירז תוכנית־השלום
של משה דיין; שיחרור המשכנתאות מצמיכושלות
— ולהקים חיל־כבאים ארצי, תחת

להקמת מדינה

דות! תוכנית אל־ג׳עברי
פלסטינית.
בשאילתה אחרת יזמנו חקיקת חוק שיאסור
על מיזנונים בבתי־קולנוע למכור בק־בוקי־זכוכית,
שגילגולם על הריצפה מפריע
להצגה, והחלפתם במיכלי-פלסטיק.
בעת מתן התשובה לשאילתות קודמות,
היו לנו כמה ויכוחים מאולתרים מעניינים.
אחרי שהשר גלילי התנצל, בתשובה לשאלתנו,
על כך שלא הראו את פני משה דיין
בשידור־הטלוויזיה של יום־העצמאות, ניסה
לתרץ מדוע הוזמנו אנשי א״י השלמה —
וביניהם פאשיסטים ידועים — להופיע מעל
במות־ההסברה הממשלתיות באותו יום, ולא
הוזמנה אף לא אישיות אחת הידועה כמתנגדת
לסיפוח או כדוגלת ברעיון המדינה הפלסטינית.
אחרי
שהשר כרמל הבטיח, בתשובה ל

הנאום שגרם ל שעהר״ה מעל הדוכן, למחיקת קטעים מן הפרוטוקול ולהחזרת הקטעים ער כ׳ החרטת הנשיאות

סילנ

! נו הזוקת

הממונה מטעם רשות חילונית, ופועלת לפי חוקי רשות חילונית. זאת
אומרת שאין לה שום סמבות דתית.
זה הוכח במינוי הרב גורן. בכהונתו כרב צבאי ראשי הוכח שאינו רשאי לדבר מה
שהוא חושב, לפי דעת התורה, אלא רק מה שהממונים עליו אישרו. הוא קצין בצבא,
ועומד לפקודת קצינים בצבא — ולכן הוא פסול מלהופיע כנציג ד-תורה. הוא נציג הפיקוד.

גס ברב ראשי בתל־אכיב הרב גורן הוא פקיד־ממשלה, שמונה על-
ידי רשות חילונית. המדינה קבעה מי יבחר בו.
לכן, לגבי הנשואין, אין בתי־דין דתיים. יש בתי־דין חילוניים.

דת ישראל האמיתית ניצבת מו ל מדינת־ישראל. היא איננה חלק
מן המימסד של מדינת־ישראל החילונית.

כבוד היושבת־ראש, כנסת נכבדה,
הוויכוח על מישרד־הדתות הוא ויכוח על מקומה של הדת במדינה.

בוויכוח זה כבר השמענו, בשנים הקודמות, את הדרישה החד־משמעית
להפרדת הדת מן המדינה. תבענו את פירוק המימסד הדתי־׳
ממלכתי.
עשינו זאת מנקודת השקפה חילונית, דמוקראטית ופלורליסטית. יכול היה להיווצר הרושם
כי זוהי המערכה היחידה — המערכה בין המימסד הכל־יכול, של כל
המיפלגות הישנות, לבין המחנה החילוני העיקבי, שאנחנו השתדלנו
לתת לו ביטוי בבית הזה.

״הפרוסטיטוציה של הדת״
• פרופסור ליבוביץ על מישרד־הדתות:
מישרד־הדתות הוא ככלל מוסד מתועב. מוסד מתועב מכל הבחינות.
היו״ר דבורה נצר (מע״י) :ח״כ אבנרי, המילה הזאת אינה הולמת את הכנסת.
אורי אכנרי: איני מביע כעת שוס דיעות משלי. אני

קורא מדבריו של הפרופסור ליבוביץ.
היו״ר דבורה נצר: בדרך כלל ציטוט יש לצנוכו בהם־
_ כמת המצוטט.
אורי אכנרי: אני ממשיך בהבאת דעתו של הפרופסור ליבוביץ
על מישרד־הדתות.
מבחינת המדינה — אין שום הצדקה לקיומו. למדינה יש רק עניינים
אדמיניסטראטיביים לגיטימיים לגבי אירגונים דתיים. העניינים השייכים
על פי טיבעם בחלקם לתחום מישרד־הפנים ובחלקם לתחום מישרד־המישפטים,
ואולי גם מישרד״האוצר.
אבל למדינה חילונית לא יכול להיות שום יחם לגיטימי לדתות. היא
בכלל אינה רשאית לטפל בהן!

אולם ישנו מחנה הלוחם במימסד הקיים גם מן הצד
השני, דווקא מנקודת־ההשקפה הדתית העיקבית. למח נה
זה אין ייצוג ואיו קול בכית הזה.
על כן החלטנו, היום, להעמיד את זמננו לרשותו, לתת ביטוי להשקפה
זו, השקפה שאיננה השקפתנו, אך שאנו רוחשים לה כבוד עמוק,
בשל כנותה ובשל גישתה המוסרית — בניגוד גמור להאשמות ההדדיות
ה^פוערות ששמענו כאן היום על חלוקת מישרות בין עסקנים דתיים.
(;,מחלקים״ ,״מקבלים״ ,״מקפחים״ — כאילו מדובר כאן בחנות מכולת!)
ק ל מן כהנא (פא״י) :הכנסת כולה כן. גם כאן מחלקים
11 מקומות על־פי בחירות.
! 11 אורי אבנרי: אם אתה מתויחס לדת כמו לחלוקת מישרות

אשר לבחינה הדתית, ההודאה של הדת במנגנון
מדיני־חילוני, הרשאי לטפל כענייני הדת -זוהי הפיכת
הדת לפילגש מוחזקת של שילטון הילוני. זוהי פרוס-
טיטוציה של הדת!
היו״ר דבורה נצר: רגע!*
אורי אכנרי: אני רק מצטט.
היו״ר דבורה נצר: את המישפטים האחרונים אני

כבוד היושכת־ראש, מכאן ואילף אני מביא את דבריו
של הפרופסור ישעיהו ליבוכיץ, הוגה־הדיעות הדתי
החשוב.

מהרב אונטרמן עד שולמית אלוני
• הפרופסור ישעיהו ליבוביץ על המימסד:
יש במימסד רק דיעה אחת: הקואליציה מהרב אונטרמן עד שולמית
אלוני.

פרופ׳ ליבוכיץ

זוהי הקואליציה הקלריקלית־אתאיסטית, המסכימה לקבל שילטון
משותף, מדינה חילונית הידועהבציבור כדתית.
אין לזה שום קשר עם היהדות. הקשר עם היהדות הוא דקלארטורי בלבד. ועל הקשר
הדקלארטורי הזה עומדת השותפות בקואליציה הטמאה הזאת.

הרבנים הם פקידים חילוניים
• הפרופסור ליכוכיץ על חוקי הכפייה הדתית:
חוקי־עזר אוסרים נסיעת אוטובוסים במקומות מסויימים. אבל אין לזה שום קשר לדת.

מפני שדת ישראל אוסרת על יהודים לנסוע כשבת, ואינה אוסרת
על אוטובוסים לנסוע בשבת.
חוקי הנשואין והגירושין גם הם אינם לפי חוקי־התורה. בזזדאי שלא. חוק הגירושין :
והנשואין הוא חוק לריבוי ממזרים.
קודם־כל: אין במדינת־ישראל רבנות דתית. יש רק רבנות־מטעם.

הרבנות הקיימת היא מוסד חילוני, פקידות של רשות חילונית,

מוחקת מהפרוטוקול.
אורי אבנרי: הגברת יכולה רק להשתמש בסמכויות שיש
לה. אני מצטט הוגה־דיעות דתי גדול.
היו״ר דבורה נצר: חבר־הכנסת איננו חייב לצטט כל
דבר מעל במת הכנסת ובוודאי מה שלא נראה לכבודה.
אורי אכנרי: זה עניין של השקפה.
פל הקטע הזה נמחק מן הפרוטוקול המקורי. הגשנו מיד עירעור רשמי
ומחאה ליו״ר הכנסת, והוכחנו כי אין ליו״ר כל סמכות למחוק קטעים
בפרוטוקול. כתוצאה מכך הוחזר הקטע לפרוטוקול.

מבחינת היהדות -עצם העובדה שיהודי המוחזק בעיני עצמו
ביהודי דתי מטפל בדת ישראל, יחד עם הנצרות והאיסלם והדרוזים
והבאהאיים, זה במובן תועבה גמורה.
ג ד עון ה או זנר (ל״ע) :חבר־הכנסת אבנרי, פרופסור ליבוביץ היה רוצה שחוקי־הדת
יהיו גם חוקי המדינה. האם גם אתה רוצה בזה?
אורי אבנרי: הפרופסור ליבוביץ הוא בעד •־!פרדה מוחלטת של הדת מה־מדינה,
מנקודת השקפה דתית, בדיוק כמו שאני דורש זאת מנקודת־השקפה חילונית.
(המשך בעמוד )28

* כאן אמרה דבורה נצר :״כאן זה לא העולם הזה. כאן כנסת!״ פסוק זה לא נרשם
על־ידי הקצרן, אן הוקלט על־ידי קול ישראל ושודריבראדיו.

להלן נאומו עול ח״כ אורי אגנרי
בוויכוח שנערך על משרד המישפטים
גבירתי היושבת־ראש, כנסת: כבדה.
מהפכה גדולה עוברת ברגע זה על העולם.

כמה זמן, כבוד היושבת-ראש, כמה זמן עוד
יסכול אותם הדור הצעיר? שנה? שנתיים?
שלוש שנים? הרי ההתפוצצות כוא תכוא,
מוכרחה לבוא!
כמה זמן יסבול הדור הצעיר צביעות של חוקים חילוניים,
באיצטלה של קדושה דתית — תוצאה של מיקח־וממכר,
סחר־מכר של העסקנים החילוניים והדתיים של המימסדז
החוש הבריא של האדם הצעיר, בישראל ובכל מקום
בעולם — אומר:

כמזרח ומערב מתנופפים דגלי המרד של
האינטליגנציה הצעירה -מהפכה נגד החכרה
הישנה, נגד חוקיה, נגד שופטיה ושוטריה.
לכאורה זהו מרד מבולבל.
הסטודנטים של צרפת מורדים בדה־גול ובמפלגה הקומוניסטית,
תחת דגלים אדומים ושחורים, על רקע התמונות של
צ׳ר, גבארה.
בארצות־הכרית, עריסת המרד הזה, קידשו הצעירים
מלחמה על לינדון ג׳ונסון ואלופי הפנטאגון; בפולין וב־צ׳כוסלוכקיה
הם קראו תגר על הבוסים של האולי־גארכיה
הקומוניסטית.
בפראנקפורט הם לוחמים בחוקי־חירום, בכרלין נגד
המונופול של איל־עתונות שוביניסטי, בכלגראד נגד עריצות
של שוטרים קומוניסטיים, באוקספורד נגד מסורות
שאבד עליהן הכלח, ברומא נגד השלטון הישן.

גבר בי יאהב אשה, זכותו לשאתה, זכותו
הקים עימה בית ומישפהה -בלי קשר למוצא,
ללאום, לדת, להשקפה. ושום חוק מחשבת
ימי־קדם המפריע להתקשרות אנושית
פשוטה זו, המבריח חכר־בנסת ערבי לנסוע
לקפריסין בדי לשאת אשה עבריה* ,לא יעמוד
ולא יאריך ימים בדורנו!
גם מיבנד,־השיפוט חייב להשתנות, ובמהרה.

לא ייתכן בי אדם חפר־ישע יעמוד מול מנגנון
אדיר של המדינה, ביומרה של התמודדות
שווה בשווה.

דגלים שונים, סיסמות שונות, עמים שונים,
לשונות שונות -וכבל זאת -דור אחד ,
מהפכה אחת, מטרה אחת .

השופט מלתי יכול היה להוציא למעלה ממאה־אלף לירות
להגנתו מפני עלילה — אך איך יעמוד בזה סתם יצחק
יעקובוביץ או יוסף שרעבי?

נגד שלטון הדור הקשיש

מן הדין שמול המנגנון הגדול של התביעה
הכללית יקום מנגנון מקביל, לא פחות גדול
ומוכשר, של הסניגוריה הכללית -סניגוריה
הממומנת על־ידי המדינה.

באופן מודע או בלתי־מודע, בבירור או במעורפל —
מבטאות את כל המרידות האלה את המרד של הדור הצעיר,
ובראשו האינטליגנציה הצעירה, נגד המימסד הקיים בכל
מקום, נגד שלטון הדור הקשיש, שרגליו עומדות. על
קרקע המציאות של המאה שעברה, וראשו מרחף בענפים

של דוגמות ודוקטרינות שמקורן בימי מתושלח.

מה גם שאין כל חוק במדינה המפצה, בכל מיקרה, אדם
שהואשם שלא בצדק, או שהוחזק במעצר מבלי שהועמד
לדין.

דור זה -דור ימי האטום, דור העידן הטכנולוגי,
דור החכרה התעשייתית ההמונית -
דור זה מחפש פתרונות חדשים, מציאות חדשה,
מישטר-חיים חדש.
הוא רוצה כצדקחברתי, ועל כן הוא מניף את
תמונתו של צ׳ה גיארה — לא מפני שהיה קומוניסט דווקא,
אלא מפני שהיד, מוכן להקריב את חייו למען העשוקים.

להחליף דפוסים ישנים,
להחליף הנהגה ישנה !
באויב .־ דגלארובובגבהשרשובור

כבוד ד״יושבת־ראש, הסטודנטים הניפו גם את הדגל השחור,
דגל האנארכיזם. אולם הם רוצים בחברה אחרת.

נם אצלנו יקום הזוו־ דיזנווי!!
הוא רוצה בחופש — ועל בן הוא מניף את הדגל
האדום, זה הדגל הקלאסי של התקוממות נגד העריצות של
מי שטר קפוא ומאובן.
הוא רוצה כיושר, ולכן הוא שורף את עיתוני
המימסד בכל מקום, ומואס בנאומים של פוליטיקאים שובי־ניסטיים
במערב וקומוניסטיים במזרח — שההבדל ביניהם
ק טן והולך, כיוון שכולם שייכים למימסד עולמי, המעוניין
בשמירתי הסטטוס־קוו.
והוא מפר את החוק — על הבאריקדות של פאריס,
באולמות האוניברסיטה של רומא, ברחובות ורשה. הוא
מפר את החוק — מפני שהחוק הוא הביטוי העליון של
המישטר, מכשיר־הכפייה שבאמצעותו שומר ר,מיבנה הישן
על שלטונו מול פני כל חידוש.

מרד הצעירים בארץ -בוא יבוא !
כבוד היושבת־ראש, מהפכה זו כסחה עד כה על ישראל.

לא מפני שהנוער. הישראלי שונה מעמיתיו,
ולא מפני שהוא אדיש או רדום. הנוער הישראלי
חי כמציאות של ארצו, והוא יודע כי
הבטחת הבטחון והשגת השלום -קודמות
לפתרון הבעיות הפנימיות.

על כן מרד הנעורים בארץ לא פרץ — עדיין. הסטודנטים
לא עלו על הבאריקדות, האינטליגנציה הצעירה אינה
מפרה את החוק.
אולם אל תהא לאיש אשלייה: זוהי דחייה, לא תרדמה.
זוהי דחייה זמנית, דחייה שמקורה בחוש־ד,אחריות.

המרד הגדול בוא יבוא -אם לא היום אז
מחר, אם לא מחר אז מחרתיים.

זה נוגע לממשלה כולה, ובמידה רבה גם למשרד־המשפטים.
כי מי שרוצה למנוע את ההתפוצצות. מחר —
חייב לשנות את מיבנה המישטר, את מהות החוק — היום.

המיכנה המישפטי השורר במדינה ביום יוצר
מאות מוקדים למרד של הדור הצעיר מחר.
דרישתנו, לצרף את ייגאל ידין לוועדה חדשה
שתבדוק את תוכנית סלילת־הכביש בעמק
המצלבה בירושלים, השיב דיין לשאיל־תותינו
על פרשת ה״התנחלות״ בחברון.
אורי אמרי (שאלד, נוספת) :כבוד השר,
האם נכון שקבוצת זו שיקרה לשלמו־גות־צה״ל,
כאשר באת לחברון? חאם נכון
שאנורה שהיא באה ל־ 48 שעות בלבד, והפרה
את התחייבויותיה?
השר דיין: לאשר הקבוצה באה, היא
אמרה שבה לחוג את חג־הפסח, אחר־כך
נשארה. אנו היא אמרה זאת על־מנת להטעות
או לא — אני איני בוחן כליות ולב.

עצם העובדה שבמלאות עשרים שנה לקיומה
של מדינת־ישראל אין הוקה במדינה הזאת,
שאין כה אפילו חוקי־יסוד המבטיחים
את חרויות־האדם וזכויות הפרט -איפשרה,
ומוסיפה לאפשר, למישטר הקשיש לחוקק
חוקים, ולהשאיר חזקים, המעוררים התנגדות
אינסטינקטיבית.

גבר כי יאהב אשה -זכותו לשאתה !
חוקי־החירום למיניהם, הסעיפים הדראקוניים בחוק בטחון
המדינה, סעיפי סתימת־הפה ששרדו בחוק־לשון־הרע, חוק־המושבים
החדש שהונח על שולחן־הכנסת, הסעיף האנטי־עיתונאי
בחוק־יסוז־הממשלה — כל אלה סותרים את החוש
הבריא של דור השואף לחופש.

נגד חוקים באלה, נגד חוקים שאינם מגיעים
לקרסוליהם של חוקים באלה, יצאו הסטודנטים
כגרמניה להפגין!
כמת זמן יתייחס הדור הצעיר בארץ באדישות לקיום
מיבנה חוקי זה, המאפשר, להלכה, את הקמתה של דיקטטורה
חוקית בארץ?
כמה זמן עוד נותר לשר־המשפטים לפרק את המיבנה הזה?
כבוד השר, הבטחת לכנסת חוקי־יסוד חדשים, וברכנו
אותך על כך. אך היכן הם?

היכן השינויים המפליגים כחוקי־החירום?
ואם תבוא ותאמר — והרי זה קל לאמור — כי ישנו
כיום מצב בטחוני חמור יותר, בגלל החזקת השטחים, ומצב
זה מחייב חוקי־חירום חריפים, כי או התשובה היא:

הדור הצעיר רוצה ביוזמת־שלום, רוצה בפתרון
מעשי של בעיית ארץ־ישראל, ולא לאורך
ימים הוא יסתפק במליצות על שאיפה
לשלום שאינן מלוות כמעשים של שלום,
בכשרון וביכולת של עשיית שלום.
מחוקי החירום — לחוקי הכפייה הדתית.

אבל כשהיא באה, לא היה קיים החוק,
ולא היתה קיימת התקנה, שלשהייה יותר
ארוכה דרוש אישור. תקנה זו הוצאה לאחר
בואה של הקבוצה, היא הוצאה רטרואקטיבית,
וחברי־הקבוצה מילאו שאלון וביקשו
שיכירו בהם בתור יושבי־קבע בחברון. ה־מימשל
אישר את בקשתם, לפי החלטת-
הממשלה. כלומר, הם הגישו בקשה, והבקשה
שלהם אושרה.
לחלק הראשון — נכון שכאשר הם באו,
הס אמרו שבאו לחג־הפסח, אבל אז לא
היתח שום תקנח המגבילה את משך השהות
של אזרחי־ישראל בגדה.

הם רוצים בהיערכות חדשה לגמרי של היחסים בין הפרט
והחברה, בין הפרט והמדינה. הם רוצים שסוף־סוף יתגשם
— יתגשם במציאות של יום יום, לא רק בפראזות של
פוליטיקאים — העקרון שהמדינה קיימת אך ורק למען
הפרט, ולא הפרט למען המדינה.

המדינה המספקת בטחון, רווחה, סדר וסעד
כן. המדינה כמבשיר-כפייה של ביורוק•ראטיה, שעוצמתה הולכת וגוברת משנה לשנה,
המדינה כמכבש אנונימי הדורס את היחיד
-לא ולא.
טחנות־הצדק טוחנות לאט, כפי שראינו במשפט מלתי.
טחנות התחיקה טוחנות לאט עוד יותר.

אבל לדור הצעיר אין זמן. הכשרון של חכרה
נכונה נמדד בכושרה להחליף כעוד מועד דפוסים
מיושנים, וגם הנהגות מיושנות.
יש ארצות בעולם, וביניהן ארצות־הברית, שבהן מתחיל
המשפט להיות החלק המתקדם ביותר של המימסד. אם רוצים
אנחנו כי ישראל של מחר תהיה בריאה, שהתמורה בה
תבוא ללא אלימות וללא התפוצצות —< הגיעה השעה
שמשרד־המשפטים ייזום רביזיה-כללית פמן ירכת החוק!

חנינה לאייבי נתן
תרשי לי, כבוד היושבת־ראש, להוסיף עוד הערה אחת.
אתמול נכנם לבית־הסוהר אייבי נתן. תהיד, הדיעה ע?
מעשיו כאשר תהיה, לא יכול להיות ספק לגבי שני דברים:
(א) שהאיש פעל בתום־לם! (ב) שבעולם מעוררת הידיעה על
מאסרו של ״טייס־השלום הישראלי״ תמיהה, ומזיקה מאד
לשמה הטוב של ישראל כמדינה שוחרת־שלום.
הגשתי בקשת־חנינה לשר־ר,משפטים, עבור נשיא המדינה,
ואני מציע לשר־המשפטים ליזום בעצמו הליכים של מתן
חנינה לאייבי נתן.
* חבר־הננסת עבד־אל־עזיז זועבי ממפ״ם.
שלנו נתברר,
שאירע באמת
ידע על פרשה
אל־ג׳עברי ב
בתשובה
לשאילתה נוספת
כי לדיין אין מושג על מד,
בחברון. ולראייה — הוא לא
שאותה סיפר לי מוחמד עלי
עצמו:
אורי אבנרי (שאלד, נוספת) :האם
כבוד השר או מישהו אחר קיבל תלונה מן
השייך אל־ג׳עברי על כן שחלק מאותם אנשים
השתמשו בנשק ׳שקיבלו מצה״ל כדי
להטריד אותו, שעקבו אחריו במשך ימים
ולילות ולא נתנו לו מנוח במשך כמה ימים?
השר דיין: מה שאמר ש״ן אל־ג׳עב־

רי היה הרבה יותר צנוע מהתיאור של חבר-
הכנסת אבנרי, הוא לא אמר שעקבו אחריו
ימים ולילות. הוא אמר שבניגוד לכללי-
הנימוס נכנסו לביתו כשנשק על אזורם, לא
שהם הוציאו אותו או השתמשו בו. לא נהוג
להיכנס לביתו של מארח, כאשר הנשק בידיהם.
זו היתה תלונתו.

במדינה

(המשך מעמוד )15
האמריקאית בביירות, החל אל־נאשאשיב׳
לחשוב בעצמו.
שליד! ״אל־אהראם״ .היה זה ק!
מתון־יחסית, שבוטא בעשרה ספרים אשו
כתב אל־גאשאשיבי ובפירסומיו הרבים.
קו זה גם קירב אותו למתון שבפעילי׳
הפלסטינים, מייסד החווה־לדוגמה שליד ינד
המלח, מואסד, אל־עלאמי. קירבה זו הי*
שהביאה איתו לכהן כמזכיר המשלחת הפלסטינית
באלכסנדריה, שהרוח החיה שלד
היד, אז אל־עלאמי, ובה השתתפו גם אל
חוראני, וואליד אל־חאלדי — ואיש קיצוני
יותר: אחמד שוקיידי.
מאותר יותר שב לירדן, כיהן כמזכירו
הראשון של המלך עבדאללה, כשר־הטקג
וכסגן ראש־לישכת־הטלך — עד שמונד
למנהל שירות־השידור הירדני מרמאללה ועמאן,
עבר אוזר־כך לערוך עיתון לבנוני.
אז התפנה תפקידהעורך בעיתון המצרי
אח׳באר אל־יום. אל־נאשאשיבי קיבל את התפקיד.
תפקידו
הבא של אל־נאשאשיבי היה שגריו
נייד של הליגה הערבית. אך הג׳וב נימאג
עליו• ״העיתונות נכנסה לדמי,״ הוא מעיו
כיום. על כן הפך לשליח מדיני של אל;
אהראס הקהירי.
לפני כששד, שבועות הגיע אל־נאשאשיב׳
ארצה כתבים ישראלים עטו עליו, בטוחה׳
כי בא כשליחו האישי של עבד־אל־נאצר.
השבוע, לפני צאתו לביקור קצר באירופה)
קיבל את כתב העולם הזה לשיחה .״זהו ה!
שבועון היחיד המעורר כבוד בין המתונים,׳
אמר לנתב.
הראיון החל במהופך .״איך הצליח אבנר׳
לעבוד גם בכנסת וגם בשבועון?״ שאי
העיתונאי את הכתב .״ומה סיכוייו לבחי
רות הקרובות?״
אחר־כך התהפכו היוצרות:

מה דעתן* על המצב, מר אל
נאשאשיכי?

— הוא דומה להר־געש, לודזוב. הצופז
בו חושב שלפניו גן מטופח. אך זהו הר ש׳
לאבה.

מתי הוא יתפרץ?

— אם יתברר שלא יימצא פיתרון צודי
לעם הפלסטיני.

כוונתן לפלל בעיות המרחב?

/ / 0מ £171 /א >0 05ך, 61

^ 0ץ6/

— לבעיית־פלסטין. היא ההתחלה, האמצן
והסוף.

מהו הפיתרון, לדעתך?

— הוא יהיר, פרי הנוגעים לדבר, וה
מכבדים את פלסטין. פיתרון של ארץ ועם
ואין חצי פיתרון.

מהם, לדעתך, המיכשולים ה
עיקריים?

— הציונות העולמית טענה תמיד שה
יהודים הם ״עם ללא ארץ הרוצה לשון
לארץ ללא עם.״ זוהי דאשית־השגיאה. היו
פה עם והיתה לו הארץ.

אך בינתיים השתנה המצב.

— לא השתנה כלום. הזכות שלג
נשארת, על־אף השנים הרבות שעברו.

אך אני בכד זאת אתרי ה*>

ביוני :

א ס יק ו ס

— סיגרית

האיכות

הקץ

לסבל !

— זה נוגע למה שאנו קוראים ״עיקבוו
התוקפנות.״ ואילו אני דורש טיפול ב
סיבות־ה תוקפנות

ישר**30א ל

איך?

אתה מתכוון להחיות את ה
״יישות הפלפמינית״?

— היישות הפלסטינית לא מתה. אין כ
צורך להחיותה. הפלסטיני, לעומת ואו
הוא שתחייה את מושג הלאומיות הערביו
בגלל השואה שלו, מרצו ועצם קיום־ישותו

מה דעתך על היישות הפלסטי
נית?

ברצוני לספר לכם, קוראים יקרים, על מקרה שקרה לאהד מידידי הטובים
ביותר. אותו ידיד סובל זה שנים אחדות מהתקפי דיכאון־נפשי הפוקדים אותו
מדי־פעם ומכניסים אותו לתוך יאוש. ידידי כבר נועץ בטובי־הרופאים אך הם
לא יכלו לעזור לו. לאחרונה החליט, בהסתמכו על המלצה שקיבל, לפנות אל
המהפנט המדופלם מר יצחק זוהר, ולבקש עזרתו. ואמנם, לאחר מספר טפולים
אצל מר זוהר השתחרר ידידי מסבלו ועתה הוא נראה כאילו נולד מחדש. מר
זוהר מבסס את שיטת טיפולו בדרך כלל על ההחזרה לגיל הילדות, ושיטותיו
באמצעות ההיפנוזה מוכיחות את יעילותן כבמקרה זה, אשר יהד עם אותם
מאות אנשים שנדפאו ממחלותיהם מהויס עדות נאמנה להצלחתו. בין המחלות
שמר זוהר מטפל בהן: אסטמה, פחד, מתח, גימגוש, עצבנות, כאבי־ראש,
חוסר כוח־גברא, דכאון־נפשי, עישון, הרגלים לא־רצויים ומחלות פסיכוסומטיות
אחרות. אנו ממליצים על מר זוהר כאדם שיוכל לעזור לכם לפתור את
בעיותיכם.
פרטים ויעוץ חינם: בן־יהודה ,32ת״א, בנין אל־על, חדר ,403 קומה ,4
טל 58940 .מ־.16.00 — 19.00

— אני מפנה אותך לתשובתי הקודמת . .
לא יהיה פיתרון כלשהו ללא הסכמתו ו
שיכנועו של העם הפלסטיני. זה מעל לב
מו״מ מדיני.
האם שמעת פעם על אדם המתמקח, ע
חשבון ארצו? או ההופך לדיפלומאט מיקצו
עי, על־חשבון מולדתו?*

באתי לשמוע הצעה מתקבלת
על־הדעת.

— המתקבל״על־הדעת הוא — שאינו
מוכנים לוותר על אף שעל אדמה. לא ע
אדמת־ירושלים, לא על אדמת־עזה, לא ע
(המשך בעמוד :2
112

— יש לדון מחדש בבעייה הפלסטיניו!
מיסודה.

* כנראה — רמז לאזזמד שווקיירי, ט
הפך דיפלזנואט סעודי, בשלב מסווים.
העולם הזח 507

השמור ביותר !

לו שהשמות באותיות שחורות, על
* /ו גבי דף־הספר של השרות הבולאי. פיר־סוס
צנוע — שהוא פצצה.
כי השמות הם של מקם בנט, משה מרזוק
ושמואל עזר. שלושה מבין 33 הרוגי־מל־כות׳
שלזכרם עומד להופיע בול ישראלי.
השלושה היו בין נאשמי המשפט הגדול
בקאהיר. מקם בנט התאבד בכלא המצרי.
מרזוק ועזאר הוצאו להירג בתלייה.
פרשת משפטם ידועה היטב. הם נתפסו,
יחד עם קבוצה גדולה של צעירים יהודיים
מקאהיר ואלכסנדריה, והואשמו בביצוע
מעשי־חבלה במקומות שונים במצרים, בפקודת
ממשלת־ישראל.
בזמנו הכחישה ממשלת־ישראל בכל תוקף
את האשמות המצרים• לאחר מכן, כאשר
נידונו השניים לתלייה, פנה ראש־הממשלה
משה שרת למצפון־העולם, שימנע
את ביצוע גזר־הדין. לשווא.
עתה הותר הפירסום המאשר, כי השלושה
מתו בשירות פעיל — בקצינים של צה״ל.
מקם (מאיר) בנט היה רב־סרן, ד״ר מרזוק
היה סגן־מישנה, ועזר סגן.
אולם לגבי האזרח הישראלי, לא זו העובדה
הסודית ביותר. הרבה יותר קפדנית
היתר, השמירה על העובדה, כי מעשי הרשת
היהודית שנתפשה אז במצרים הם הם
״העסק הביש״ שהסעיר את מדינת־ישראל,
ושממנו צמחה ״פרשת לבון״ המפורסמת,
שגרמה להתפטרות בן־גוריון ב־.1961

ראשון בסידרה ארוכה של כינויי־סתרים,
שבאה להסתיר את מהות הפעולה המיסתו־רית.
כינויים כמו ״הקצין הבכיר״ ,״האדם
השלישי״ ,״קצין המילואים״ ,הפכו לחם־
חוקם של אזרחי־ישראל, מסוף שנת 1960
והלאה. עתה ניתן לגלות מד, עומד מאחרי
אחד מהם — ״העסק הביש״.

פרטי,,העפר,״ עצמו פורסמו כהרחבה
כמצרים, כעת עריכת־המישפט.
כף, למשל, פירם ביטאון
הצבא המצרי ״אל-תחריר״
את הסיפור הבא, בהסתמכו על
תילן י־הפרקליטות :
בראשית שנת 1951 נערכה בתל־אביב

בתו של ג׳ון יימכר הפיקוד על הרשת
בידי אחת הנערות היהודיות המהימנות,
אשר תשמש גם חולייה,־מקשרת בין הרשת
לבין ישראל. ויקטיר בחר, לצורך זה, ב־מארסל.
ניניו: ספורטאית יפה בת 22 ואוהדת
מושבעת של ישראל.

בית־הספר לריגול
ף* ראשית 1 9 5 2נסע ג׳ון לצרפת,
.*4אחרי שעזב אצל מארסל סכום של
אלף לירות למימון פעולותיהם של חברי
הרשת, אשר הוקמה בקאהיר ובאלכסנדריה.
לפני צאתו סיכום ג׳ון עם ויקטור סעדי

מיגוי בתמי

ך* שם ה ״ עסקהכיש ״ ניתן על־ידי
! 4דויד בן־גוריון. כאשר דרש פינחס לבון,
בסוף , 1960 לטהר את שמו, ולקבוע ני לא
הוא אשר נתן את ההוראה לביצוע פעו־לות־החבלה
במצדים, היה בן־גוריון מוכרח
להתגונן.
אולם מניזדן שישראל לא הכירה באחריותה
לפעולות־החבלד״ אי־אסשר היה
בכלל להזכיר בפומבי את מהות הפעולות,
שפינחס לבון טען כי לא הורה לבצעם
בהיותו שריר,ביטחון. היד. ציח־ למצוא
כינוי סתמי. הכינוי ״העסק הביש״ היה

סג״מ משת מדיוק סגן שמואר > 1יד דב־סר! מקסב!
היה רופא אשר שירת ככית*החו־לים
היהודי בקאדזיר. שימש כמפר,דו
•טל תא-מחתרת מקומי כ-
קאהיר. ניתלה כהיותו בן .28

היה מפקד התא המקומי שפעל באלכסנדריה.
הועלה לגרדום כ־1
בפברואר ,1955 לאהר המשפט
הצבאי הקצר, בהיותו כן 26 שנה.

כשצולם במשפט כקאהיר .״:
רת לאשתי ולבתי ״,אמר ל
״אל-מוצאוור״ שצילם אותו.
כן 37 כשהתאבד בכלא קאו

ועם מארסל את בחירת
הצעירים היהודיים
שיצורפו לר־שת־הריגול.
לפי הצעת
ויקטור, התמנה
משד, ליאטו מר־זוק
— חברו מימי
לימודיו בפקולטה לרפואה,
שעבד כרופא

המפות נשלחו, והאש פרצה במג
שנקבעו על־ידי ישראל: בתיבוודהדואו
ספריה האמריקאית בבנייז־ר,שגרירות
היר, במישרדי־המודיעין של שגרירות
צות־הברית באלכסטודיד ,.בקולנוע
וריבולי בקאהיר, ובמזזסן לשמירת ח
של הרכבת. חומרהתבערה נארז בקו
של אבקודגיקוי ויס, ובנרתיקי־משקפי׳
ה מישטרד, הציבה מארבים ליד כל תי,

בבית־ר,חולים היהודי בקאהיר — כראש התא
הקאהירי של הרשת. כראש התא ה־אלכסנדרוני
נבחר שמואל עזר.
חברי התא הקאהירי היו: ד״ר משד, מר־זוק,
אלי נעים, מאיר שמואל, מאיר זעפראן
וסידאר כהן. באלכסנדריה פעל: שמואל עזר,
ויקטור לוי, חבר דאסא ופילים נתנזון.
יום אחד העביר ג׳ון הוראה בדואר לשלוח
לישראל את משד. מרזוק, ויקטור לוי,
רובר דאסא ופילים נתנזון. הארבעה הגיעו
לצרפת, נשלחו משם באונייה לישראל ללא
תעודותיהם המצריות. שם החלו מקבלים
שיעורים בבית־הספר למרגלים.
רחל, קצינת הצבא הישראלי, לימדה אותם
את סודות הכימיה והכנת חומר־נפץ, את
אמנות האלחוט והצופן, טופוגראפית וצילום.
כל זה בבית ערבי נטוש ביפו.

הדואר ובתי־ד,קולנוע. בערב ה־23
היד, קצין־תמישסרה הסן אל־מנאדי ב1
ביקורת בכניסה לקולנוע ריו באלכסנו
לפתע ראה להבה פורצת מכיס מכנסיו
צעיר אשר התפתל מכאבים וזעק לזן
הקצין עזר לו לכבות את הדליקה? .
נפל מן הכיס החרוך — נרתיק של
קפיים. התעלומה שהעסיקה את המיע
נפתרה!
הבחור היד, פיליפ נתנזון. החלד, שק
ההודאות והוזידויים, שהביאה למעצרס|
מרגלים.

גי בנ די
ישיבה סודית ביותר. השתתפו בה כמה מן
הקצינים הבכירים של הצבא הישראלי וגדולי
אנשי־תמודיעץ, עם כמד, מפקידי־ד,מדינר,
האחראיים. תפקידם היד, לקבוע תוכנית
מיוחדת, מוקפת טבעת של שתיקה וסודיות.
הישיבה נמשכה מספר שעות, ועובדה בד,
התוכנית הסודית. לביצועה נקבע אברהם
דר, מטובי קציני־ד,מודיעין בישראל.
חלפו ימים. בין ישראל לבין סוכניה בצרפת
הוחלפו מיכתבים. ואז הבריקה צרפת
לדוקטור ויקטור סעדי, סוכן ישראל במצרים,
כי עליו להתכונן לקבל את פני רב־סרן
אברהם דה שיציג את עצמו כ״מיסטר
ג׳וך דארלינג״.

הפגישה עם ויקטורץ

ויקסורין ניני!

שזכתה בכינזי
״אינגריד ברגמן
הציונית״ בפי עיתונאים מצריים, שתיארו
אותה כמפקדת רשת־הריגול הישראלית. היא
צולמה שעה שהיתה בתלבושת התעמלות.

*־יי וקטור ויקטיר סעדי, ציוני נל-
1הב, הספיק להקים קודם לכן אירגון
סודי בשם ביחד, שתפקידו לרגל למען ישראל
ולשלוח יהודים לאדמתם היעודה. כאשר
קיבל את ההוראה ממפקדיו בצרפת,
הבין כי מצפה לו משימה חדשה והתכונן
לקבל את פני מיסטר ג׳ון דארלינג.
במחצית שנת 1951 נשלח למצרים אותו
מיסטר ג׳ון דארלינג, נציג חברה בריטית
למכשירי־חשמל, מצוייר בדרכון אנגלי.
ג׳ון נפגש עם ויקטור וגילה לו את התוכנית:
הקמת רשת חדשה לריגול, שתהיה
מורכבת מיהודי־מצרים. החלד, פעולת בחי-
רת־האנשים.
ג׳ון אמר לויקטור, כי רצוי שאחרי עזי־

פצצות כקולנוע
ך* שלד!ישגת 1954 הגיע למצחם פול
*4פראנק, שנשא הוראות חדשות לבצע
שורת מעשים, שמהם תפיק ישראל תועלת:
איסוף ידיעות מזיקות לשמה הטוב של
מצרים, לשם שידורן בעולם, והשגת מפות
של אמורים צבאיים ושל גשרים.
הוראה נוספת: לטמון פצצות־תבערה בשגרירות
האמריקאית, כדי להעכיר את הקשרים
המדיניים בין מצרים וארצות־הב־רית:
ובן בבתי־קולנוע ובמוסדות ציבוריים
ביום המהפכה, ד,־ 23 ביולי.

הכדור מתג
** ד כאן הסיפור מתוך אל־תזזריר.
־נ צאת המשפט: ד״ר מרזוק ושמואי
נידונו למיתה. יתר הנאשמים נידונו ל
פות־מאסר ארוכות. ויקטורין ניניו נ׳
למאסר־עולם. מאקס בנט התאבד, תון
מהלך המישפט, בכילאו.
בזאת יכלה הפרשה להסתיים — ולו
כת. אבל ״האדם השלישי״
הפר את השתיקה. סיפורו דחף את פ
לבון — שהודח בינתיים מכהונת
הביטחון והפך מזכיר כללי של ההסתו
— לדרוש חקירה בסוגייה ״מי נתן או
הוראה״ לביצוע פעולות־החבלה במצרי
והכדור החל להתגלגל ולהתגלגל — [1
אד, עוד יתגלגל.

י ^יי

מפני שהגוף מציץ מתחת ויבוש השקוף, וגם גטי שזה

במיני ובמחשופים עמוקים רו!
אים כימעט את הכל — אז למת
יראו הכל גם עכשיו?״ היא תוהה.

מטילוה

טוענת, כי אלוהים ברא
.את האעזח עירומה, והיא
בטוחה ני בוודאי ידע מח שחוא עושת.

כר תראוד׳אותן מחו
כאשר אמר ברנארד שאו• שאשר, לבושה
מושכת פי כמד. וכמה מאשר, ערומה —
ודאי חזה מראש את דור השמלות השקופות.

השמלות השקופות לגמרי, כשמתחתי־הן
הגוף עצמו, ללא הזיה וללא תחתונית,
פרצו כבר את הפרץ הראשון באופנה המיושנת
של השמלות האטומות, וניצניהן החלו
להיראות בצרפת, בגרמניה ובאנגליה.
במסעדת האצ׳טס בלונדון אפשר לפגוש
בבחורה, הלובשת שמלה שקופה העשוייה
משיפון דק, אוכלת ספגסי.
ג׳ין בקסמי, דוגמנית־צמרת אנגליה,
מעידה על עצמה שבעזרת השמלה השקופה:
״אני מרגישה שוב כאשד, ממש,״ ואילו
האופנאי הידוע אייב סאן־לורן אומר כי
השמלה תהיה הצעקה האחרונה באופנה.
גם שתי נערות ישראליות, שראו בשבועו־ני־אופנה
את השמלות החדשות, התאהבו
בהן והחליטו כי ״מותר לנו ללבוש אותן.״
יושבי בית הקפה הרלי התל־אביבי,
למשל, נדהמו כאשר מטילדה, זבנית תל־אביבית,
בעלת גוף מושלם ועיניים כחולות
וגדולות נכנסה לבית־הקפה עם צלם המערכת,
כשלגופה השמלה השקופה, שנלקחה
מבוטיק ריפיפי.
מנהל בית־הקפה כל־נן־ התרגש, עד
ששפך את הקפה על שמלתה של מטילדה.
אולם כמד, נשים, שעברו כבר את הגיל
בו אפשר להשתמש בשמלות מסוג זה,
קראו בקול רם :״איזו בושה! איזה מין
נוער יש לנו!?״
אורח מיושבי בית־הקפה, שהציץ מעבר
לעיתון בו קרא לעבר מטילדה, התוודה:
״זד, מוצא חן בעיני מאוד. אבל אני לא
יודע אם הייתי מרשה לאשתי ללכת כך.״•

כך והם יראו אוו

ההתרגשות -
השמלה השקופה בל.בד

מנהל בית־הקפה התל־אב
רגש כשהופיעה מטילדה
קד שהוא שפן עליה את

ן 1ך ! 1 1מטילדה לבושה ב
1 1 111/11 שמלה השקופה מענת
בהערצה בספר ״דיוקנו של משח דיין״.

181111

כוונות שסוכות באנגליה

מאיימת לכבוש בסערה את הרחוב האירופי ולדחוק את כל צ1רות־האופנה האחרות.

] אך הערצתה האמיתית
! נתונה — כפי הנראה
מוסרית ולמידות טובות.

הנערה האחרת, אשר החליטה להשתמש
בשמלות השקופות, הינה קיבוצניקית תמירה
ויפה, העונה — אם בכלל — לשם דות
שמשי. לרות. יש דיעה מאוד מיוחדת על
השמלות השקופות :״אלוהים ברא את האשד,
עירומה, והוא ודאי ידע מה שהוא עושה.״
שימלת הקוקו, הנקראת כך (מהרגע הזד),
על שום אברי הגוף המציצים מתוכה, תזכה
ודאי להכרה.
בקרוב נוכל לראות גם בארץ בהורות
המסתובבות בחופשיות מוחלטת, כשעל
גופן רק השמלה השקופה, המסתירה טפח ומגלה
טפחיים והאומרת :״קוקו! קוקו!״

י הרלי כל־כך הת־
:קפה כאשר לעורה
ושקה אותו הזמינה.

מטילדה קופצת ממקומה, בבהלה, כשהקפה הרו׳

ן תח צורב את בשרה הנשקף היטב מתחת לשמלתה,
מנגנת חיש מהר את עצמה ואת שמלתה, לאחר שנכתמה מן הקפה.

במדינה

נקי יהיה לביתו שנה אחת
ושמחאתאשתואשרלקח

(המשך מעמוד )10
אדמת־קלקיליה. אולי אתה רוצה לשווזוו
על חברון? על שכם? על יריחו? על
רמאללה?

(דברים ב״)1

אינך סרטה מן המציאותץ

300
במזומן

— הקיצוניים שלכם יצטרכו לבחור בין
שלום צודק, כפי שאנו גורסים, לבין הרגשתם
החולנית של ניצחון צבאי. ד,סכם
ורסאיי אשר נכפה על גרמניה סלל רק אח
הדרך לעליית־הנאציזם. האם בזה חפצים
הקיצוניים שלבם?

מה עם כבולות בטוחים לישר־אל

לבד

— איזה פלא הוא זה? אדם מדבר על
שלום, אך רוצה להתגונן מן הסכנה שהוא
רואה בשלום כזה. השלום הוא אימון הודי,
השלום אינו תותחים וטאנקים.
אלה שדורשים גבולות בטוחים כביכול
— סתם מחפשים אליבי.

וברשותךדירה נווה בו! 3חדרים
במחיר של 0־ 23,000ל״״י ו 1ד 24,600 לי י
בקרית־נורדאו בשכונת החגנרי החדשה של

ד?ןות

האם אתה מתכוון להשאר •כארץ

נתניה

— הארץ היא, בשבילי, ירושלים. גליתי
עצמי מירושלים, משך 11 שנים, מסיבות
ידועות (הסיכסוך עם חצר־המלוכה ש־חוסיין)
.זד, נגמר. אני חוזר לירושלים ושוב
לא יפרידונו ממנה.

בשנה הראשונה הינך פ טור
לחלוטין מונשלזמים כלשהם!

יש לד פ-תרון לבעייהז
— הפיתרון הוא נסיגת הצבאות הזרים
מארצי. אז, רק אז, נדון על כל בעייה
בפני עצמה;

הדירה עוברת לרשותך מיד
כתום שנה, משכנתאבתנאים

ההצעה בתוקף עד

נוחים

התיישבות

ביותר

נטורי

מפ״ם

אפשר להתווכח על כוונותיהם של החותמים
על הכרוז׳ בגנות פיצוצי־הבתים
בשקחי־הכיבוש, שפורסם גם בפרבדה. אך
אי־אפשר להתווכח כלל על התגובות של
חברי קיבוץ־נגבה נגד אחד החותמים, אילן
שליף, שהוא גם במיקרה חבר הקיבוץ.
על אופייה של תגובה זו מעיד כרוז ש־הוברק
לאחרונה בנקודות אסטראטגיות של
הקיבוץ, כולל ם ידור־העבודה וחדר־האוכל,
והמזכיר את נתזי־החום של נטורי־קרתא.
כותבים מחבריו — האלמוניים — של
הכרוז:
שימו לב!
אל נשכח את החלטת שיחת־הלויבוץ ל־!
הרחיק את אילן שליף מחברתנו!
החלטה זו שלנו חזקת עלינו יותר מחוק
חיצוני. הבה נוכיח שאנו מסוגלים לנהוג
בהתאם לרוח שלפיה התנהלה שיחת־הקי־בוץ.

9ביוני התפרסמו דבריו במעריב, לפא
הס הוא מתגאה שהחרם עד כה לא הצליח
לגביו. כידוע זה שקר וכזב, מניוון שעד
כה לא הוכרז עליו כל חרם. להיפך —
הקיבוץ התייחס אליו בהתאפקות רבה
מאוד.
אך בעיקבות דבריו ועצם התנהגותו עד
כה, בה הוא שם אותנו ללעג בעיני־הצי־בור
ומתעלם מהחלטת־הקיבוץ, הגיע
הזמן להתחיל בחרם נגדו, כדי שלא לתת
לו את ההרגשה המוטעית שוויתרנו על הרחקתו
מהקיבוץ.
לכן הננו מבקשים מהחברים:
לא להיפגש איתו לשיחת־״רעים״!
ל א לשבת בחברתו!
ל א לשבת לידו בחדר־האוכל, וכן לקום
אם הוא מתיישב ליד שולחנן!
מכיוון שעבוד אילן שליף קיבוץ נגבה
הוא רק מקום־מגוריס — הבה ניתן לו הרגשה
זאת!
לרחמניס שבנו, דעו לנס שאנו עושים
את הטיפול הבלתי־נע־ם עבור כולנו. לכן,
—ז אל תפריע!
* א א החברים שאיכפת לתם!
( .פירסום מודעה זו הוא פנימי לחבריי,קיבוץ
בלבד, ולא לפירסום מחוץ למשק).

ל־ 15, 7.68

נא לפנות ל״רסקו״ תל-אביב,
מח׳ המכירות, רחוב הר-טיני ,1טלפון ,611111מ 8.00-בבקר עד 7.00 בערב רצוף.
#פשר לבקר בדירות בכל יום בין 13.00—10.00ו־.19.00—16.00
גא לפנות למשפחת בקמן, בית מספר ,3דירת מספר 8

קיבלת חשבונך לחידוש המינוי, פרע נא
אותו בהקדם. עקב הביקוש לעיתון, לא
רוכל לאפשר כל משלוח ללאתשלום

ך עןףל שחקנים
ולדוגמניות
י י ^ י

אין צויד להיות רקדן
מקצועי בדי לרקוד גיז

הדקדך וזזכוריאוגדף שמע ון ל ד,
בוגר אולפני־מחול, בניריורק ובלונדון,
יקגד, לך וזוך חודשים ספורים
בושר-תנוער,־ומיקצב.
קורסי־גוקר וקורסי״ערב

( 2שיעורים בשבוע בגל קורט)
פרט 0סל—08.00( 25 17 13 .
10.00 לפ:ה״צ; 20.00—17.00 בערב).

דרושים בנדיטים
(לא נווכרזדם להיות כוהנים דווקא)
מי שמוכן לתת יד לפעילת

1811ג׳ ו ^י ב ידז י הר 1110
ד־ ז־ י 1

^ 7־ 8ח נ

@ 0 3יק

הסטודנטים

של ח עולם תזח — כוח חדש
,באמיברטיטת ירושלים
מתבקש להתקשר ביום השני הבא,
,24.6.68 בין השעות 4עד 8אחר-
הצהרים, עם אמנון זכרוני, בבניין
הכנסת, באמצעות טלפון מס׳ .61211

העולם הזה 1607

בל מדינה אחרו! ,היד, הדבר מביא
למרד־סטודנטים, גורם להפגנות, מקים
סערת רוחות או מוביל עלייה על בארי־קדות.
אבל
באוניברסיטת תל־אביב ^,בד, נעשה
השבוע מעשר,־לינץ, פוליטי למרצה, בשיטה
המקובלת לאחרוני, באוניברסיטאות־פולין,
היו מרבית הסטודנטים מוכנים לעבור
על כך לסדר־היום.
רק כמד, מאות היו נכונים להסתכן, לכל
היותר, בחתימה על עצומת־מחאה.
החיים האקדמאיים באוניברסיטת תל־אביב•
עשירים בשערוריות — יותר מחיי כל מוסד
אקדמאי אחר בישראל. אין זו הפעם הראשונה
שמבצעים שם פיטורים פוליטיים.
אולם מיכתב־הפיטורים שנשלח לד״ר מיכאל
לוי, מרצה בחוג למדעי-ר,מדינה *אקולטה
למדעי החכרה, הגדיש את הסאה. שכן לפי
כל הסימנים היו אלד, פיטורים בסימון האפל
ביותר של תקופת המק־קארתיזם האמריקאי.
המק־קארתיזם, שדוכא וחוסל באד
צות־הברית, צץ והרים ראש באוניברסיטת
תל־אביב, דווקא.

העילוי של נלרקוזה
*י* מדבז השערורייה האוניברסיטאית
4עמדה דמותו של הד״ר הצעיר ()33,
והמזוקן, מיכאל לוי. לוי, ילידבראזיל, הוא
אחד המרצים האהודים ביותר בחוגים ל־מדעי־העבודה
ומדעי־ד,מדינה בפאקולטד, ל־מדעי־החברה.
הדוקטור
נעים־ההליכות הוא בוגד הסוד
בון הפאריסאי, שם נימנה עם תלמידיו של
הפרופסור הרברט מרקוזה — מי שנחשב
כיום לנביאם של הסטותסים המתמרדים,
ברחבי העולם המערבי. אחד ממוריו המפורסמים
לא פחות, הוא הפרופסור גולדמן
— שבפגישה עם אחד מתלמידיו של לוי

ציד החנ ש 19ת
העיר, לא מכבר :״לוי הוא אחד העילויים
שהיו לי בין תלמידי.״
לפני שלוש שנים התקבל הד״ר מיכאל
לוי כמרצה באוניברסיטת תל־אביב, בדרגה
אקדמאית של מדריך. זוהי דרגה זמנית,
שאינה מקנה לבעליה כל קביעות בעבודה.
רק בהמשך עבודתו האקדמאית יכול המדריך
לקבל — על סמך הישגיו במחקריו
ועבודתו — דרגת־פמססורה.

מפנין מד? השגרירות
יוניפט — זו היתר. ההגדרה האהובה
4:־־ על הד״ר לוי, כשנתבקש לא פעם להגדיר
את עצמו, בתור פעיל במפ״ם. זו גם
הסיבה שהביאה אותו לישראל ולעבוד פה.
אבל למרות שהגדיר את עצמו כ״ציו־ניסט״
,נראה שהד״ר לוי לא היה בקי בנושא
הציוני כמו בשאר הנושאים בשטחים
החברתיים, בהם שחה כדג במים. הוא לא
שיער כנראה, כי חוסר־הסובלנות היא אחת
מתכונותיה של הציונות.
הד״ר לוי אינו פעיל מפלגה כלשהי.
אולם כאיש־רוח אין הוא אדיש למאורעות
המתחוללים סביבו. כך, למשל, הוא מתנגד
למלחמה בווייט־נאם. הוא אינו נימנה על
המתנגדים הפאסיביים אלא סבור, כמו רבים
אחרים, שהתנגדותו מחייבת אותו גם להגשים
במעשים.
משום כך הצטרף לוועד הישך אלי נגד
הנולחנוה בוייט־נאנז. כאשר נערכה לפני
שבועות מיספר הפגנת־מחאה לפני בניין
שגרירות ארצות־הברית בישראל, ביוזמת
ועד זה, נטל בה הד״ר מי ס ^ לוי חלק י פעיל.
זו היתד, טעותו.
בתמימות האופיינית לאידיאליסטים אקד־מאיים
סבר, כי אץ ניגוד בין עבודתו באוניברסיטה
ישראלית סוברנית ועצמאית,
לבין השתתפותו בהפגנה נגד מלחמת־וייאט־נאם
הרחוקה.
בארצות־הברית אומנם יכולים רבבות סטודנטים,
מרצים ופרופסורים, לצאת בגלוי
ובתקיפות נגד התערבות ארצם במלחמת־וייאט־נאם
— ללא כל חשש מתגובות או
פיטורים. שם חלפה תקופת המק־קארתיזם.

אבל בישראל, כך מסתבר, הדבר הוא הרבה
יותר מסוכן.

תעמולה אמריקאית בקמפוס

/ויו ...ו1י — 1ויו יון 11 1
**ה בדיוק גרם לפיטוריו של הד׳ר
1*4לוי? זהו סודם הבלעדי של שילטונות
אוניברסיטת־תל־אביב. אף־על־פי־כן, אץ הסטודנטים,
תלמידיו של הדיר לוי, יבולים
להתעלם מצירוף סביר של נסיבות.
בראש החוג למדעי המדינה עומד הד״ר
אשר אריאן 35 אריאן, נשוי ואב לשלוש
בנות, הוא אזרח ארצות־הברית, היושב בישראל
כתושב א תי. נוסף לעבודתו באוניברסיטה,
הוא עוסק גם כעוזר בעריכת־הפידסומים
של השגרירות האמריקאית בישראל.

מכבר, כאשר הופצו באוניברסיטת-
תל־אביב כרוזים נגד המלחמה האמריקאית
בוייאט־נאם, הפיצו אלמונים באוניברסיטה
כרוזים נגדיים של השגרירות האמריקאית.
כמה סטודנטים טוענים, כי הד״יר אריאן
סייע בהעברת כרוזים אלה לאוניברסיטה.
באופן בלתי־רשמי טענו שילטונות־האו־ניברסיטה,
כי פיטוריו של הד״ר לוי באו
כתוצאה׳ מ״אי־התקדמות אקדמאית מספקת״.
כלומר, מיעוט עבודות ופירסומים אקמד
איים.
טענה זו אינה עומדת במיבחן המציאות.
פירסומיו המדעיים של הד״ר לוי הם מרובים
יותר מאשר אלה של הרבה מרצים
בדרגת מדריכים, באוניברסיטה. ולא זאת
בלבד, אלא שבימים הקרובים עומד לצאת
בפאריס סיפרו על קארל מארכס. הספר
יופיע בהוצאת נוספת, במדד,וצאת שפירסם
לאחרונה מפרים על פידל קאסטרו, צ׳ה
גווארה ופירסומים שמאלניים אחרים.
כך שכל עוד אץ שילטונוודהאוניברסיטה
מוכנים לגלות את הסיבות האמיתיות לפיטוריו
של הד״ר לוי, אין מנוס מההיקש
הבא:
9הד״ר אריאן עומד בראש החוג של
הד״ר לוי, והוא הקובע למעשה את הדו״ח
על התקדמותו האקדמאית.
י • הד״ר אריאן, אזרח אמריקאי העומד

בקשר עם שגרירות ארצו, אינו יכול להישאר
אדיש, כשמרצד, בחוג שלו מפגין לפני
בניין השגרירות.
9המסקנה: פיטוריו של הד״ר לוי.
חובודההוכתה ההפוכה חלה במיקרד. זה

חותמים גול

הסטודנטים, הטרודים לפני בחינות, עו
להתפזר לחופשת־הקייץ, ואינם מוכני!
פעולת־מחאה.
אף־על־פי־כן, כאשר נודע דבר פי
של הד״ר לוי לתלמידיו, החלה מ
תסיסה והתארגנות — על־מנת למנוע
הפיטורין.
תחילה, הופצה ביניהם להחתמה ע!
מחאה, המהווה מיסמך של כבוד לפז
סטודנטים עצמאית, בים־האדישות ד,מ
את הסטודנט הישראלי.
נוכח תסיסה זו, הודיע רקטור האו
סיטה, הפרופסור בן־ציון כ״ץ, כי הה
לפטר את הד״ר לוי אינה סופית והיא
בת את אישור־הסיגאט.
לכתב העולם הזה השיב הרקטור:
לפיטורים כל קשר לדיעותיו של ד,ח
לוי. איננו בודקים את דיעות חברי־ו
אך אם ילמד בשנה הבאר — ,אינני*
העניין נמצא עוד בבירור אקדמאי.״
על רקע הודעה זו חל פילוג בין 1
דנטים. חלקם טען, שיש להמתין להד
הסינאט. אחרים סברו, כי החלטת־ד(,
תתקבל כשיצאו התלמידים לפגרה. א
תהיה כל אפשרות־פעולה. לכן יש ל
עכשיו.
בינתיים נעשו נסיונות להשתיק או
עניין. דני שמשוני, אלוף־מישנה ב
ואחד מפעיליה של התנועה למען א״
שלימה, וכן מיספר פרופסורים א
הביעו בשיחות עם הסטודנטים את ה
כי פירסום הפרשה עלול לגרום נזק.
הגדיל לעשות הפרופסור בן־ציון
אשר נפגש ע׳ם נציגי־ר,סטודנטים. כ״ץ
כי הוצאתה של הפרשה אל מחוץ לג
האוניברסיטה עלולה להזיק — לד״ו
עצמו!
אז הזכיר אהד הסטודנטים לפרו
כ״ץ, כי לא ייתכן שבישראל ינהגו
מרצה כשם שנהגו באחיו של הר
הפרופסור כ״ץ־סוחי, שפוטר לאחרת
מישותו באוניברסיטה של קראהוב,
בגלל חשד בציונות.
תגובתו הנרגזת של הרקטור :״אי
דימיון וקשר בץ שני המיקויזם״
למרות זאת השיגו הסטודנטים הישג
הרקטור הורה להקים ועדת־חקירר-
קור את פרשת הד״ר לוי, תגיש אח
לצותיר, לוועדת־הסינאט, לפני שזו 1
בגורלו. הרקטור הסכים לתת לסטו
נציגות בוועדת־החקיוה.
משלחת־הסטודנטים הסתפקה בכך.
בינתיים פשטה הסערה בכל פאקו
האוניברסיטה. כתוצאה ממנה התארגנה
צת־סטודנטים אחרת, מכל החוגים
המפלגות, שהחליטה להמשיך ב3
תביעתם: לשתף את נציג הסטודנט׳
ישיבות ועדת־ר״סינאם, שתדון בענית
הדוקטור מיכאל לוי.

סטודנטים באוניברסיטת תל־אביב חותמים
עצומה למניעת פיטוריו טל הד״ר לוי, כ
מות בפתח בנ״ן־הפקולטה קוראות :״גירוש ז״ר לוי — סכנת לדמוקרטיה!־ ״נגד
מרצים מטעמים פוליטיים!״ ו״כאן לא פולין!״ זעמם של הסטודנטים התבטא בהפגנה

עצומה

על שילטונות־האוניברסיטה; שכן בידם,
ולא בידי הסטודנטים, נמצא כל חומר־הרקע
לפיטוריו של לוי.

תעודה־־של־בבוד
י טו ריו שדהד ״ ר לוי נעשו שבר
]עיים לפני תום השנה האקדמאיה כש
ר,התארגנות
החדשה הולידה עצומ
פת. בערב אחד חתמו עליה 300 סט
״אם זד, לא יעזור,״ איים אוזר הסט
״נצטרך לעלות על הבאריקדות!״
למרות שסכנה כזו אינה נשקפת
ברסיטת תל-אביב, נראה שראשיה
עתה, לראשונה, להתחשב גם בגורם
— הסטודנט.

במדינה דרכי חיים
דס אחיך
היד, יום חם. בשכונת־התקווה היה חם
עוד יותר. החלונות היו פתוחים, ושאגות־הראדיו
מילאו את הרחוב. משה ציון גמר
לעבוד מוקדם, בגלל החום. הוא לא צילצל
בדלודביתו. הוא הכנים מפתח, פתח, ומצא
את אשתו במיטה — ואיתר, את אחיו הצעיר,
בן ה־ 19 וחצי.
משה הפשיל את שרווליו, וניגש אל אחיו
— אבל אשתו קפצה מן המיטה, נעמדה
ביניהם והסבירה לו בצעקות קטועות :״טוב
שמצאת אותנו. אני שמחה. די. נמאס לי.
אני מוכנה להתגרש ממך.
אנחנואוהבים.
אני לא רוצה שום
דבר. אני אוהבת
את אחיך.״
אי פו רועצב ־
נות. מה עושים
במצב שכזה? ציוך
אינו פרא־אדם. הוא
הוריד בשקם את

ידו המורמת, יצא
וטרק את הדלת מ־אחרי־גבו.
אחר־כך
ירד ל־בית־הוריז
— דירה
הנמצאת מתחת לשועד!
ציון

י חנ סי ה

רי א לי ת

הרשמה לשנת הלימודים תשכ״ט לכתות בוקר ט׳ ,י׳ ,י׳׳א, י״ב
תיכון עיוני במגמות

תיכון מ ק צו עי ב מג מו ת

הומניסטית
רדיראלקטרוניקה טלויזיה ־ תעופה

ריאלית

לבורנטים כימיים
גרפיקה-שרטוט
ציור אופ נה

דירתו. שם זועזעו
בני־המשפחה כששמעו,
כיצד בגדה
שועה, האהובה על
כולם, באח הגדול
— עם האח הקטן.
״עכשיו אני מבין,״
התהיל משה
ציון להרהר ,״לאחרונה
היא התחילה
לעשות המון לבזבז תסרוקות,
המון כסף על אימ
ש ה ציון
פור. והיא גם התחילה
להיות עצבנית ולקלל אותי. עכשיו
ברור מאיפה זה בא.״
זה לא הי ,1תמיד כך. כשהכיר את שועה,
לפני 11 שנה, היא היתר, אשד, טובה, אוהבת
וביישנית. שנתיים חיזר אחריה עד שנענתה
לו, נישאה לו במזל טוב.
ואז, כשגרו עם ההורים, בתנאים טובים,
היה הכל בסדר. לכאורה.
כי איש אינו יודע כמה זמן נמשך הדבר.
עם חמשת ילדי האה. בינתיים ניסו
בני־המשפחה לשכנע את האח הצעיר ואת
שועה להיפרד.
אבל האשד, לא שוכנעה :״אנחנו אוהבים,״
אמרה ,״אני לא אוותר עליו!״
משה נשבר לגמרי. הוא ויתר על הכל.
על אשתו, על הדירה. על האושר. העיקר
— לברוח.
כך נשארה שועה — בדירת האת הבכור,
עם האח הצעיר.
״האהבה מעל לכל!״ מגיב האח הצעיר,
כששואלים אותו, כיוס, מדוע הוא עושה
דבר כזה למשפחתו. הוא גם החליף את שמו
ומכר את הדירה שירש יחד עם האשה, עבר
לגור עם אהובתו ועם חמשת ילדיה׳.
לפני חודש הובא המיקרה בפני הרבנות.
הרבנים ששמעו את סיפור הבגידה, שלא
הוכחש על־ידי האשד — ,אישרו לו עייר גט.
עכשיו חזר משה ציון להוריו. אמו מיואשת׳
מסתובבת בשכונת־התקווה ומקוננת:
״איזה אסון קרה לנו! דק אלוהים יכול
להציל את הקטן, בן ה־ 19 וחצי! מה היא
רוצה? לא מספיק לה שגמרה לי בן אחד,״

פקידות
כולל הכנה לבחינות הבגרות הנערכות על-ידי משרד החינוך
הוראה על־ידי מורים אקדמאיים בעלי נסיון * סטיפנדיות
פ ר טי םוהרשמה
9—1 ,5—8

וז ל ־ א כי ב
ברנר 17
מפנתאלנבי 55

חיפה
שמריהו לוין 30

רמת־־גן
ביאליק 42

חולון
סוקולוב 56

פתח־ ח קו ה
בר־כוכבא 1

האם כבר הבטחת לעצמן כרטיס
אבי

קזל ה

6א 10ק//ר,

לנשף בחירת
מרבת המי 66י

חלום ליל קיץ, ליד בריכת-השחיה של
מלון רמת-אביב, מוצאי-שבת 13 ביולי.
__ כרטיסים ב,,לאן
עתיקות המותח הפרטי דיי ג, כךרופא. אנשי־הרשות הנבוכים
תהו, תחילה, על זהותו של המציע. מייד
הסתבר להם שעל־אף העובדה שהוא עובד
בדייג בעכו העתיקה, הוא בנו של אישיות
מהן עתיקות? מסתבר, שלא כל דבר בעל־ערך
היסטורי, הטמון באדמה או שנמצא
בים נחשב לעתיקות, בהתאם לחוק.
בזה נוכחו אנשי רשות הגנים הלאומיים,
אליהם פנה אדם קולצ׳ר ־ הצעיר, פסק:
״יש לי תותח נאפוליאוני למכירה. הוא
יעלה לכם 5000 לירות.״
העולם הזת 1607

חשובה בארץ: אביו, הד״ר. א.ש. י קולצ׳ר,
הוא אחד. הפסיכיאטרים הידועים בישראל,
מכהן כמ?הל המחלקה הפסיכיאטרית. בבית־החולים
תל־הן)ומר.
בלית־ברירה הרימו אנשי הרשות טלפון,
התקשרו עם יעקב רינות, מנהל החברה
הממשלתית לפיתוח עכו העתיקה.
רינות היה מעוניין, חקר את הצעיר. בפיו
היה סיפור מרתק: הסתבר, שבאחת
מצלילותיו לשם דייג נתקל בספינה טבועה,
אי־שם במיפרץ־חיפה, כשניים וחצי קילומטרים
מהחוף.
הספינה, שנמצאה בעומק של 50 מטר בערך,
היתר, כפי הנראה שייכת לצי של
סולימאן פשה, יורשו של ג׳זאר פשה.

התותח הנדיר נלקח שללר~טעו
אדם קולצ׳ר: לא זו בלבד. על סיפונה של
הספינה יש תותח־שלל נאפוליאוני.
טענה זו עניינה את אנשי החברה עוד
יותר. כי למרות העובדה שבזמן המצור
של נאפוליאון על עכו, ב־ ,1799 היו על
חומות עכו ויפו עשרות תותחים כאלה —
נותרו כיום לפליטה רק ארבעה מהם.
תחילה, לא רצו אנשי־החברה לשלם כופר
עבור התותח הפרטי. אך אדם העמיד אותם
על טעותם: אין מחובתו למסור את העתיקות
אשר מצא לרשות ממשלתית כלשהי
— מאחר ורק חפצים מלפני 1700 נחשבים,
רשמית, לעתיקות.
אנשי־החברה בדקו — והגיעו למסקנה
שהוא צודק. וכך אירע, שאחרי משא־ומתן
מייגע, קיבל אדם קולצ׳ר סך 800 לירות
תמורת התותח הפרטי שלו.
בעיקבות תגלית זו החליטה החברה הממשלתית
לפיתוח עכו העתיקה, לפתוח בחקר
ימים מקיף במיפרץ, בעיקר בסביבות
העיר עכו, כדי לנסות ולדלות עתיקות רבות
ככל האפשר.
אולם גם אדם קולצ׳ר ושאר דייגיה של
עכו החלו במיבצעי־חקר פרטיים משלהם,
ומדי יום ביומו צוללים במימי המיפרץ בתורם
אחר עתיקות.
תערוכות בובה
של התיבות
עד איפה אפשר להיות צנוע? אם לדון
על־פי יריד המיזרח — כוללת הבושה הציבורית
גם דוממים.
או לפחות דוממות. ביומיים הראשונים
של פתיחת־היריד, הציגה חברת הלנקה, כ־דוכן
מיוחד, שורה שלימה של בובות-
ראווה, המדגימות את תחתוני־הסטרץ׳ של
החברה. הבובות הין יפות, ון ווון שלא
היה צורך להבליט דבר מלבד התחתונים
— לא לבשו חזיות.
לכאורה — בסדר גמור. אך כבר בערב
היום הראשון התחילו להגיע התלונות הנזעמות
של אורחי־היריד הדתיים, שראו
בהצגת ״בחורות מעורטלות״ — ולו
בחורות עשויות שעווה — סקאנדאל ציבורי.
ואוי לעיניים שכך רואות.
בין קונות־המקה יש, כפי הנראה, דתיות.
בערב היום השני כוסו הבובות בבדים,
שהסתירו את חזן החשוף והמלאכות ,,ואת
תחתוניהן גם יחד.
ביום השלישי נעלמו הבובות כליל.

אני חושבת שיש לי מזל שהייתי אצל
השופטת בן־עיתו. דבר ראשון, היא אשה,
והיא מבינה אשד, אחרת. אבל היא גם לא
רק מסתכלת בספר של החוקים אלה מחפשת
צדק — והיא הבינה שאפילו שוטר
אסור לו ללגלג על זונה או לעשות רושם
על החברה שלו בגלל זונה.״

יצאנית פסון

המשטרה הטרידה
ד1יבודהשל פרוצה אינו הפקר,
״ ע! !אפילו אם בחרה במיקצוע זה,״
קבעה בשבוע שעבר שופטת־השלום התל-
אביבית הדסה בן־עיתו, בפסק־דין מפתיע,
בו זיכתה את פרידה בסון, יצאנית ותיקה,
מאשמת תקיפת־שוטר ובריחה ממעצר חוקי.

על נסיכות המיקרה עצמו.
סיפרה השכוע, פרידה פסון לי 1 פתב ״העולם הזה״:
״אני כבר זונה יותר משבע שנים. אני
מכירה את כל השוטרים ואת כל החוכמות
שלהם, בכלל כבר ישבתי 15 חודשים בבית-
סוהר על זנות, ויש לי עכשיו תיק פתוח על
סמים.
אבל את השוטר אפרים ג׳נח, זה שהיה
לי איתו את כל העניין לא הכרתי כשוטר.
הייתי פוגשת אותו לפעמים, ברחוב ה־

ירקון, אבל תמיד הוא בציביל. אז לפני
איזה שלושה חודשים ראיתי אותו עם
חברה שלו, ועוד איזה חברה, יוצאים
מבאר אמריקאי לגלידה, ברחוב אלנני.
אני עמדתי עם עוד שתי חברות וחיכינו
לקליינטים. אמרתי לו שלום, אז הוא אמר
לי :״מה, אין עבודה הלילה?׳
התרגזתי עליו, למה ראיתי שהוא אמר
את זה כדי לעשות רושם על החברה שלו.
אמרתי לו :״לי אולי אין עבודה, אבל
אם תעמיד את החברה שלך כאן, אני
אסדר שהיא תרוויח איזה 200 לירות בחצי
שעה.״

העולם הזה 1607

״השוטרים
טיפשים:״
^ ניחושבת שאם המשטרה תפסיק
לעשות צרות לזונות, יהיה לכולם הר־

ך* כלל, המשטרה שונאת אותי. מאז
המשפט הם עוצרים אותי כל יום,
בשביל שוטטות. בשבת הלכתי עם החבר
שלי לקולנוע סינרמה. אני אף פעם לא
עובדת בשבת.
כשיצאנו מהקולנוע, הם עצרו אותנו. הראנו
להם את הכרטיסים של הקולנוע, והר־אתי
להם שאין לי כלי־עבודה ותיק — אבל
זה לא שיכנע אותם.
הריב שלי עם המשטרה התחיל עוד לפג״

איזה שש שנים, כאשר שוטר תפס אותי עם
קליינט. הוא אמר לי :״אם תתני לי מספר׳,
אני לא אעשה לך כלום.״
הסכמתי, אבל כאשר יצאנו מן החצר,
עבר הסמל שלו ותפס אותנו ביחד. את השוטר
ההוא הורידו מהתפקיד, ומאז כל החברים
שלו התלבשו עלי.
היה זמן שהחלטתי״״לחזור למוטב. עבדתי
אז בסטייקייה של מוסד״ עד שבאה המשטרה
ואמרה לו שאני זונה, שיזרוק אותי. לא
התייאשתי והלכתי לעבוד אצל חברת תה
ניסוצקי. כשהמשטרה מצאה את זה, היא
הלכה למנהל ואמרה לו שיזרוק אותי — כי
אני זונה.
לא היה לי יותר מד, לעשות, אז חזרתי
לזנוח. אני לא מתביישת בזד, שאני זונה.
אפילו השופטת אמרה שזה מיקצוע.״

40 אלן?

׳*״בבאנק

אסור

צניעות מכאנית

״המשטרה
שונאת

אומות השופטת הדסה בן־עיתו ננסק״דין
שהוכיחבי רק אשה מסוגלת להביו אשה

ג׳נח ניגש אלי, תסס אותי חזק בכתף,
ואמר לי :״אני עוצר אותך.״
כל הפנים שלו בערו מכעס. לקחתי את
.היד שלו, שהיתר, על הכתף שלי, שרטתי
אותה חזק, זרקתי לו אותה וברחתי.

דופן התחתונים

הבת שלי עוד לא יודעת. שאמא שלה
זונה. ביום שאחד החברים שלה בבית־הספר
יגיד לה ״אמא שלך זונה״ ,אני אשלח
אותה לחוצלארץ, לאמריקה. שם נמצא
האבא שלה.״

*** לושה ימים התחבאתי בבית ו־לא
יצאתי לעבודה. פחדתי מהמשטרה,
החברות שלי היו באות לספר לי
כי המשטרה מחפשת אותי. רק אחרי
שלושה ׳ימים יצאתי לרחוב — וכמה זמן
אחר־כך, המשטרה עצרה אותי״.
במשפט צעקה השופטת על השוטר.
בכלל, לג׳נח היתר, הופעה לא־יפה, בבית
משפט. כולם ראו שהוא שיקר, ואפילו
התעודה הרפואית שהוא הביא על זה ש־ק1רטתי
אותו, לא עדרה לו. בזמן ההפסקה
הוא ישב בחוץ, עם החברה שלו, והתמזמז
כל הזמן. אחר־כך החברה שלו ניגשה אלי
ואמרה לי שהיא תעזוב אותו, בגלל המשפט.

וץ מזה, בשום מיקצוע לא הייתי מר|
{//ודהר, כל־כך הרבה. אני רואה את ההורים
שלי והאחים והאחיות. אבא שלי
עובד בריסוס, בחקלאות, ולא מרוויח שום
דבר. אפילו שאמא שלי בהריון. האחים
שלי עובדים קשה. אף אחד מהם לא ראה
בחיים שלו תחנת־משטרה מבפנים — אבל
אין להם כסף.
אני כיום בת 25 ועובדת כבר שבע שנים
במיקצוע ויש לי בבאנק 40 אלף לירות. עוד
כמה שנים יהיה לי הרבה יותר ואני אוכל
לנסוע לחוצלארץ, לפתוח עסק ולעשות חיים
חדשים.
הבת שלי היא עכשיו בת שבע, לומדת
בכיתה א׳ .יש בחורה שלוקחת אותה כל
יום לבית־הספר, ואחר־כך למסעדה״ ,לאכול
ארוחת־צהריים. אחר־כך הן הולכות לגינה
ציבורית והבחורה עוזרת לבת שלי להכין
את השיעורים. אני משלמת לה ארבע לירות
ליום.

שופטת בן־עיתו
— השופטת גערה

בה יותר טוב. זה בין כר, וכה לא עוזר
להם, כי השוטרים שלנו טיפשים. כשהם
עוצרים אותנו, אנחנו שומעות במכשיר האלחוט
שלהם, איפה הס יהיו מחר, וכך
אנחנו יודעות להסתתר מהם — זה השכל
של המשטרה שלנו.
בכלל, מאז המיקוד, עם השוטר הם עושים
לי צרות. דווקא שיש עבודה, המשטרה
מחפשת אותנו, וכאשר אין, אי-אפשר
לראות אף שוטר בכל הרחוב. לפני כמה
ימים נסעתי עם עוד שלוש זונות בטקסי
לחפש קליינטים. ניידת ראתה אותנו ונסעה
אחרינו, ועצרה את הנהג. כאילו שהוא אשם
במשהו.
במשטרה הם אמרו לנהג, כי הם יקחו לו
את הרישיון ויעשו לו צרות אם הוא יקח
זונות. בגלל זה הנהג, יצחק בן־ג׳יאט,
אמר לנו לרדת מהטקסי. אני אעשה לנהג
משפט בשביל זה, למרות שהוא טוען שהמשטרה
אמרה לו לעשות את זה.
למשטרה לא יעזור שום דבר. אנשים ממשיכים
לבוא אלי, ומשלמים לי כסף. המזל
שלי — שאין לי סרסור. לכן כל הכסף
הולך אלי. אני נותנת לחבר שלי רק איזה
20 לירות ליום.״

אנשים זו זררי

1בלתי־נעימד, אירעה לח״כ מע״י
יזהר הררי, זמן קצר אחרי ש־זבוע
את מקומו, בין כיסאות חברי
:בודה. הקהל, שישב אותה שעה באה
בתקרית זו סימליות רבה. היה
1ר רכן הררי במושבו, על־מנת לק־נ
שרוך־נעלו. לפתע מעד, והשתרע
רכו על ריצפת־אולם־המליאה לקול
הרב של הקהל, שישב ביציע. אף
ין ארבעת הח״כים שישבו אז באולם
יהם לא מגיע צחוק־הקהל דרך ה־האטומות
שביציע — לא שם
נקרית. י • על מד. דנה מליאת מו־יריית־ירושלים
בישיבותיה? השבוע,
פן, היה אחד הנושאים שהועלו ל מסעיר במיוחד. השאלה שניצבה
י־ק היתה: מדוע נשק ראש־העיר,
קדללן, למלכת־היופי? עורר את ה־ד
רי ר, נציג אגודת־הציבורית
במועצה
ששאל: מדוע לא מצא ל־נש־העיר
להתחשב ברגשות היהודים
ולהימנע מד,נשיקה למלכת־היופי
,או לפחות להתחשב ברגשות התו־המוסלמיים
של העיר?״ גם נציג
:מועצה, אליעזר רונן, לא נשאר
.די, שאל בציניות :״האם זכות־הנשיקה
היופי תועבר ברוטציה בין חברי
המועצה הרב־הראשי לצד,״ל,
שלמה גו רן, שניבחר לכהן כרב
ראשי של תל־אביב, גילה השבוע
עיתונאי, את סוד בקיאותו הגדולה
שחסידיו רואים בה גאוניות ממש.
רב גורן: כשהייתי בן ,10 הייתי רץ
:דר־הבקר של אבי, בכפר־חסידים.״
<חש כבר אז שיש לו בן גאון, הורה
:ות כל יום שמן־זית, לחידוד ר,דכי
בדיון־סטודנטים, שנערך השבוע
סיטת תל־אביב, תחת הסיסמה:
;ודם לשטחים, ביקש סטודנט מהמרכז
י, א לי כ הן, את רשות־ר,דיבור.
ל לדבר, אמר בין השאר מישפטים
ו את קהל־המאזינים. הצהיר כהן:
ן־תאדן (מנהיג הניאו־נאצים בגרמני
לנו. פאנטומים, נהיה מוכנים ל־
:ם מ מנו ...בתנאי־ד,ביטחון כיום,
מדינת־ישראל להשתמש להגנתה בעיני!״
דבריו גרמו לסערת־רוחות
ז חריפות מצד הסטודנטים.

לכבד וזה לא הגיע, הזעיק את המלצר,
שניכנס עימו בוויכוח ארוך בטענו, כי וייז
לא הזמין כבד. כשקיבל וייז לבסוף את
המנה שהזמין, היה לו עוד ויכוח ארוך עם
המלצר על החשבון, שנראה לוייז גבוה
מדי. לבסוף, נקרא למקום מנהל־המסעדה
שהתנצל לפני האורח. העיר וייז :״כדאי ש־הילטון
לא יעשה את הטעויות שלו על
חשבון לייף.״
כלנאים בדיסקוטק

הנעליים של טופול
אוסקר שניים מן הקיליינטים. הוא פשוט נעל את
הדלת הראשית — והסתלק מהמקום.
״פיתאום הרגשתי כי אנחנו סגורים פד״״
מספר אוסקאר .״איכשהו הצלחנו לרדת למטה,
למרות החשיכה הכבידה, והתחלנו לדפוק
על הדלת. מישהו שעבר בחוץ שאל מה
קרה.
״הסברתי לו כי אני ובחורה כלואים בדיסקוטק
הריק. הוא אמר לי, :מה אתה רוצה,
יש לך בחורה, יש לך וויסקי במה שאתר,
רוצה ויש לך סיגריות. מה אתה עוד צריך
בחיים?׳
״עניתי לו, :אין לי גפרורים׳ .אז אותו
אדם, שאני לא יודע עד היום מי היה, זרק
לי גפרורים דרך החלון הקטן״.
אותו אלמוני גם דאג לטלפן למפטרה —
שהגיעה במהירות למקום, בארבע ניידות.
כששמעו השוטרים, כי הכלוא הוא אזרח
אמריקאי, דאג מפקד החולייה לטלפן לביתו
של שגריר ארצות־הברית, לספר לו — בשעה
ארבע בבוקר — על התקרית.
בינתיים חיפשו ניידות־משטרה בכל העיר
את דב סגל. לבסוף הצליחו למצוא
אותו — בביתו החדש ביפו. דב מיהר לקום
מהמיטה, נסע במהירות מטורפת לדיסקוטק
— כדי לחלץ את אורחיו.
״זד, ללא ספק החוויה הגדולה ביותר
שהיתר, לי בחיים,״ אומר עכשיו אוסקאר.
״אם לא הייתי צריך להיות ביריד בבוקר,
הייתי נשאר שם — עד למחרת היום.״
עליזה למרות שבפקודת־המישטרה חייבים בעלי־הדיסקוטק
פרדריקה, לסגרו בשעה שתיים
אחר חצות בדיוק, עברו ביום הרביעי האחרון
שני אנשים על החוק — ונשארו במקום
עד ארבע בבוקר.
הם לא עשו את זה בכוונה: האמריקאי
אוסקאר סימאייר, העובד בביתן האמריקאי
ביריד המיזרח בתל־אביב והמלצרית עליזה,
העובדת במיסעדה 24 של מלון שרתון פשוט
נכלאו בתוך הדיסקוטק, ללא כל אפשרות
להימלט.
הזוג הופיע בדיסקוטק חצי שעה לפני הסגירה,
והתייחד לו באחת הפינות החשוכות.
השניים היו כל־כך עסוקים בעצמם, עד שלא
הבחינו כי המקום התרוקן, המוסיקה פסקה
והאורות כבו לחלוטין. גם דב סגל, בעל־הדיסקוטק
לא שם לב לכך שנותרו במקום

החקירה של אשכול
לאחר שוך הסערה שקמה עקב פירסום
סיפרו של העיתונאי שלמה נר,רימון
לקראת שעת האפס, בו חשף את הדיונים
הבינמיפלגתיים הסודיים בתקופת הכוננות,
הורה ראש־הממשלה, לוי אשכול, לגלות
את שיטות איסוף־ד,אינפורמציה של נקדי־מון.
אנשי השירות פשטו על כל המקומות
אשר הוזכרו בספר, ריאיינו את האנשים
ששמותיהם מופיעים בו. בין השאר הגיעו
אף למסעדת מלון ירדן בתל־אביב, בה
נערכו מרבית הפגישות בין האישים ה־

! 1־ס -בבנדד

111 1־[ 1--

לדרו ם
שמוליין קראום

לו0רד

שמוליק־קראוס־הכוכ 2הגיע ארצה. הפוונה היא לשמוליק קראוס הופג
; לא הזמר, לא הפלייבוי, לא שום דפר אחר. הכוכפ. כל השאר מתו.
הוא חי, עכשיו, בספרד ומשחק בסרט גדול הנקרא ״המצוד המלכותי אחר
שמש״ ,לפי מחזה נודע שהוצג גם בארץ; והוא חולם על וילות״פאר, עם
ריכות־שחייה, ומסיבות כוכבים.
״יש לי חוזה לשבע שנים,״ הוא מספר ,״כבר עכשיו הציעו לי תפקידים
סרטים אחרים, אבל המפיק שלי, שמכין א ת העתיד שלי, אמר לי שעכשיו,
יחוד לאחר הסרט חזה, כבר לא אוכל לקבל כל תפקיד. אני צריך לבחור.״
הציעו לו את התפקיד הראשי בסרט, הוא מספר, את תפקיד מלד״האיג־אס.
אבל הוא סירב .״לא רציתי שידביקו לי אחר־כך תמיד תפקידים של
ינדיאנים. רציתי להיראות כמו שאני נראה בחיים.״
המפיק גילה אותו דרך הטלוויזיה. הוא ראה אותו שר. הוא שאל מי זה.
מרו לו ״זמר״ .א ת זה הוא הבין ממישמע אוזניר. אמרו לו :״ הו א גם שח ו,״
ולאחר שהוא ראה צילומים מהסרט ״איריס״ ,בו הופיע שמוליק לפניי,
החליט לתת לו תפקיד.
״לי י היה קל להצליח ״,מסכם עכשיו שמוליק ,״ אין לי מיבטא. אני יכול
נשות כל טיפוס. משהו כמו האמפרי בוגארט. אני לא א חי ה מוגבל כמו
נטוני קווין, לתפקידי מכסיקאים, אני יכול לעשות הכל.״

מוזכרים בספר. בעל מסעדת־ירדן הפתיע
את החוקרים באומרו שנקדימון לא ביקר
מעולם אצלו. הדו״ח, שהוגש על־ידי החוקרים,
הביא את השרים הנפגעים למסקנה,
כי כל האישים המתוארים בספר הם
שמסרו באופן ישיר את החומר לנקדימון.
מאחר שרובם שרים או חברי־כנסת, אין
אפשרות להאשימם החוקר ומחבר
האינציקלופדיה לחלוצי היישוב, דויד תד*
הר, ישב השבוע עם אשתו על מירפסת־דירתם,
כשהם נהנים משתיית קפה. לפתע
נזכר תדהר שעליו לטלפן למישהו. קם
וניגש לטלפון, אשתו, שלא רצתה שספל
הקפה שלו יצטנן, קמה והגישה לו את
הספל אל הטלפון. לפתע שמעו קול־רעש,
מכיוון המרפסת. כשהגיעו לשם הסתבר
להם, כי קיר בניין סמוך התמוטט ונפל על
הכיסאות בהם ישבו — שניות מיספר קודם
לכן. י • תקרית חמורה אירעה לאחרונה
גם לסוחר־המטוסים, הרווק התל־אביבי העליז
פ*5ן ה הירש. יום לפני שיצא לרומניה
כאורח, בטיסת־הבכורה של אל-על
לבוקרשט, יצא פוקה למסע־קניות בכל־בו
שלום כיוון שליד הקופה לא נמצאה הקופאית׳
הניח פוקד -על דלפק״הקופה את הסכום
הדרוש עבור המיצרכים שקנה —
ועמד לצאת מהכל־בו. ליד היציאה עצר
אותו אחד מבלשי־החנות בהודעה :״אדוני
לא שילמת!״ פוקד, הקים שערורייה, סיפר
כי הניח את הכסף ליד הקופה, דרש להזעיק
את ידידו, המיליונר בכימץ מאיד,
מבעלי־הכל־בו. הבלש לא התרשם מדרישה
זו, סגר את פוקה בחדר נעול, ויצא להביא
את הממונים עליו. כעבור 10 דקות של
המתנה, נימאס לפוקר, לחכות בתדר הנעול.
הוא פתח את החלון, עמד לצאת דרכו —
כשלפתע ניכנס הבלש ועצר אותו במחשבה
שהוא עומד להימלט. רק לאחר התערבותו
האישית של מאיר, שוחרר פוקר. כשהוא
מלווה בהתנצלויותיהם של מנהלי־החנות.
• אורח חשוב בארץ היה לאחרונה
ויליאם וייז, העורך לענייני המיזרה־התיכון
בכתב־העת האמריקאי הנפוץ לייף.
ביושבו במסעדת הילטון בתל־אביב הזמין
וייז מנה כבד. לאחר שהמתין כ־ 20 דקות

במסיבה שנערכה לכבוד מלכות־היופי ב־תלון,
החוף־הירוק שליד נתניה, ריאיין
ש מו אלשי ארן המלכות. כשסיפרה לו
אחת מהן, כי היא סטודנטית באוניברסיטת
בר־אילן, מיהר שי להגיב: אם הרב שלמה
; ד דן היה שומע על זה, הוא היה בא הנה
במהירות לתקוע בשופר לפחות 1500
אורחים נדחסו השבוע בדיסקוטק החדש
שפתח רב־סרן הצנחנים לשעבר, משה
י נו ק א, בכניסה לנמל תל־אביב הישן. אפשר
היה למצוא שם את מפקדיהם המפורסמים
של יחידות״הצנחנים, בצד -אבירי־הבוהמה
התל־אביבית. היחיד שנעלם מדי-
פעם מהילולת־השאמפניה־חינם, היה ינוקא
עצמו, שהסביר בכל פעם שהתגלה :״הלכתי
לראות אם נשאר עוד מישהו בשאר הדיסקוטקים.״
9השחקן ח*י £טופול, שהגיע
לביקור בארץ, משמש נושא לקינאת
רבים מחבריו, המצטופפים סביבו ׳ ומנסים
לגלות את סוד הצלחתו המסחררוב במיק־רים
כאלה נוהג טופול לתת עצות מיקצו־עיות,
לידידיו השחקנים .״חנות־נעליים קנית
כבר?״ הוא שואל .״מה פיתאום תנות נעליים?״
תמהים הידידים .״זאת הדרך הטובה
ביותר להשקיע את הכסף ולהרוויח. ממה
אתם חושבים הצלחתי אני? יש לי שלוש
חנויות־נעליים בתל־אביב.״ הסכנה היא ש־עיי
מישהו יתפתה ויאמין לטופול. י • עכשיו
נתגלה הסוד כיצד השיג גיו ר א
גודיק את כוכבת-הקאמרי, חנה מרון
לתפקיד המרכזי של המחזמר החדש שלו,
הלו דול׳ ,גודיק דאג להפיץ שהוא עומד
להפיק את הנרי הרביעי לוויליאם שייקספיר
— עליו שם הקאמרי תקוות רבות. ההנהלה
של הקאמרי התקשרה, ביאוש, עם גודיק:
״דחילק,״ אמרו לו .״למה דווקא הנרי הרביעי?״
״למה שאין עליו זכות־יוצרים,״
קבע גודיק בפשטות .״אך אם תרצו שאוותר
לכם — תשאילו לי את חנה.״ וכך אירע
שגודיק קיבל את הטובה בשחקניות לתפי
קיד — תמורת הבטחה לא להפיק מחזה,
שבין־כה לא רצה להעלות.

בסוג!׳ ה שבוע
• ראש־הממשלה לוי אשגול,
בפסוק שיוחס קודם לגנראל דה־גול והשבוע
יוחס לו :״אחרי _ אני!״
• ה ״ כ יזהר הררי, שפרש ממיפלגת
הליבראלים העצמאיים והצטרף למע״י, בתגובה
על הביקורת שנמתחה עליו על־ידי
חברי מיפלגתו לשעבר :״אם הנני אדם כה
שלילי וכה רב־פסולים־ומומים, הרי שמים-
לגת הליבראלים העצמאיים צריכה להתברך
בעובדה שסוף־סוף התפטרה ממני.״

בדי חתה שב: ע
לוי אשכול פוגש במיסדרון־הכנסת את
מזכירת מע״י, גו לדה מז איר .״נו, גולד
ה אומר לה אשכול ,״ומה נעשה
אחרי שכל הצעירים ימותו?״

* חיי־הלילה של תל־אביב הת-
עשרו לאחרונה באורח שבא מפארי״
1זהו העיתונאי הגרוש יפה־התואר
וגבה־הקומה יואל מר*
קו ,8ששימש ככתב הארץ באירו״
פה. מרקום נראה בדיסקוטקים. בחברת
נעו־הזוהר של 1פ״י ו״ל,
נחום רז ובחברתם נראות יפה-
פיות־הצמרת של דיזנגוף והסביבה.
אחרת שחזרה מאירופה היא השחקנית
יהודית פולה שסיספסה
את הפסטיבאל בקאן אך לא את
מהומות־הסטודנטים באירופה, עליהן
היא נותנת הרצאות בכל מקום בו
היא מופיעה 0 .גידה אלמגוד
היא שחקנית נוספת שחזרה בימים
אלה מאירופה, שם עשתה לצורכי
הסרט, אותו כתבה, מצור. גילה
הביאה עימה הרבה מתנות, ובעיקר
— הרמז תקוות לסרט שלה.

השולס ודוח 1607

אחרי זמרי הדיסקוטקים ומעני היה־יה
מזדננות אל&י בחורות אחרי נגני־התיד
מורת הרציניים לא מזדנבת אף אחת, למרות
שיש שם תומר גברי לא מועט.
בץ השאר, יש שם שמונת עגי־חוץ,
מהם שניים צרפתיים — ופלא, ממש פלא,
שאף אתת לא גילתה אותם: הם לא פחות
אמריקאים וצרפתיים מכל תייר אחר.
אבל אין פלאים מושלמים בעולם. את
הבאס הראשון ואת החצוצרה בתיזמורת
הפילהרמונית תפסו בכל זאת שתי בחורות׳
הרצייה ואופירה, הלא הן שתי
המזדנבות הראשונות בארץ. אומרים עליהן
שהן המציאו בכלל את הזינוב.
הן הזדנבו עוד אחדי קציני־או״ם, כשאלה
היו עריץ במידד. הן נסעו לפאריס, והזדנבו
אתרי פאויסאים ואמריקאים, עד שלא נשאר
להן כסף והמשטרה הצרפתית התחילה ל-
הזדנב אחריהן.
עכשיו מסתבר שהן עלו׳ על התיזמורת
הפילהרמונית, הרזוליד. התלבשה על החצוצ
אחריות.
הם התחתנו שבוע
לפני־כן, ועכשיו הם
נוסעים׳ לירח־הדבש.
באותו זמן בו עלו: הזוג
הצעיר למטוס, עסקו
עדיין העוזרים של משפחת
חיי ם ש העובדים
והעניים, בחיסול השאריות
של החתונה המפוארת,
שנערכה לכבוד
הבן היחיד של המשפחה,

רה (רוג׳רם פניי. בן )28 ואופירה התלבשה
על הבאס הראשון (ג׳ך וויט בן

לפני חודש זה התחיל בצורת רומאן
בפול, קטנטן, אבל התיזמורת נסעה לסי־בוב־הופעות,
וכשהיא חזרה — ישר לזרו־עותיהן
— זה התחיל להיראות דבר ממושך

רוצי שיף.

דוכי ומיעוד שי?,
ביום החמישי עלה על מטוס אל־על זוג
צעיר וקטן, עם שתי טבעוודנשואין גדולות.
הס נראו כמו ״לריס קטנים, מאושרים וחסרי

ה^דס החד

ועדת...
תתפלאו, זה יכול לקרות גם לי.
וכשזה קורת לי — אני מודה 3כן.
אז אני מצטערת. שמעתי דברים לא
כל-כך יפים על ברכה נאמן ועל שוש
כהן. זו זכותי. אני שומעת דברים לא־יפים
על המון אנשים. נבונים ולא־נכונים.
אלה
חיו לא־נכונים. לא בדקתי אותם
מספיק, ובושתי משהו ממה ששמעתי,
בשבוע שעבר,
זה לא חיה נבון. שידרו אותי ואני,
לא בכוונה, סידרתי שתי בחורות חפות־מרכילות.
מצטערת.

יו־ 3
אלוהים נתן לאליי דוידפקו ואלוהים
לקח ממנו. ואלוהים נתן שוב ואלד,ים לקח
שוב; יהי רצון האלוהים מבורך.
הוא נתן לו בהתחלה את האשד, היפה
ביותר בתל־אביב: רי״נוז הרקדנית הנהדרת
של שנות הארבעים. מי לא הכיר בזמנו
את רינה? השיער הארוך שלה היד, נושא
לשיחות מרחוב אלנבי עד לבן־יהודה, מקולנוע
גן־רינה ועד לאופרה במוגרבי.
היא רקדה באופרה, יחד עם יפה
ירקוני, כשיפה עוד לא היתד, יפה —
וגם לא ממש זמרת. היא היתד, נערת־זוהר,
כשנערות־זוהר עוד היו לובשות חולצות
כחולות. בקיצור: היא היתד — ,מזמן.
אבל באותו זמן, כמו בזמננו, היה נהוג
שהנערות הכי,יפות מוצאות להן את הבחורים
הכי יפיס והכי מוצלחים — ומת־חתנות
איתם. וזה מה שרינה עשתה לאילי
דוידסקו, עורך־הדין היפה והמצליח.
מאז זרמו אגשים רבים בדידנגוף. נשואי־האושר־העושד־והיופי
של רינת ואלי עברו
להתנהל בוזיפה. לזוג דייו ידידים כמו ליל ה
כר, פטלה לדי, אפרים אילין וחשובים
אחרים. החברה הזוהרת שלהם היתד,
מנהלת מסיבות בחיפה, בניו־יורק ובלונדון,
קונה את השמלות שלה באותם מקומות
ועושה חיים משוגעים. לזוג המוצלח
נולדו שני ילדים מוצלחים, והכל היה טוב
ויפה — עד שאלי דוידסקו גתפם במעילת־כספים
של לקוחותיו.
הוא נשפט, הובל לבית־ז־יסדהר, ולאחר
שהתרגל למצב החדש, ולאחר שגם אשתו
התרגלה למצב תחדש — הם התגרשו.
רק הסוהרים עקבו אחרי המשבר.ד,קשה
שפקד את האסיר שלהם. איש מלבדם לא
ראה אותו.
כעבור זמן־מה, כשאלי בבר היה במצב
טוב״ יותר, הוא פגש את אלה: אשתו-
לשעבר של אחד מבעלי הנקניקיד, אס בתל

האדםהש לי שי נכנס השבוע לדיסקוטק
של מנדי. שמי --י — ,הוא אמר לה.
שוד מ נ רי, היא אמרה לו. הוא חייך אליה
חיוך ידידותי מאוד ואמר לה :״את יודעת,
יט לנו הרבה משותף. שנינו הפלנו ממשלות.״
אזור־כך הם המשיכו לנהל שיחה
ארוכה על פוליטיקה.
האדם השליש• הילך ונכנס לחיים אזרחיים
חופשיים. הוא מונה כמנהל מיפעל גדול,
והוא חזר לפזי שבוע מביקור של חודש בגרמניה,
בענייני־משפחח פרטיים בהחלט.
בגרמנית הוא נפגש עם אשתו האהובה,
־ צדלה, אותה לא ראה 12 שנים, והשמועות
אומרות שהם עומדים לחדש את יחסיהם.
הרצליה יותר, למרות שהשניים הללו נהנו בעבר
מסולידאריות גבריות יותר מאשר מרומא־נים
נשיים.
אגב, יש בתיזמורת לפחות עוד רומאן
ישראלי אחד: נוסף על שני תכלים ד״ללו,
יש שם גם קרן ראשון ופייר וולוקוב־י
סקי שמו. הוא התערה קצת בתיי־האהבה
של הארץ: בזמנו היד, פייר ידידה של
רהל איתן: עכשיו הוא מנהל ידידות
עמוקת יותר עם חכרחרקיכוין.

אגיב. הם נע שו באחד מהימים, כשיצא
אלי לתופשת־בית תוך פרק־זמן קצר גישאו
— בכלא,
אחר״כך הוא יצא מבית־הסוהר, וכיוון
שאל ד,מישרה הישנה שלו לא יכול היה
לשוב, החל לעסוק בסחר־קרקעות. אבל
מזלו הרע רצה שבדיוק בזמן הזה פרץ
המשבר הקשה בענף.
הוא התחיל לרדת ולרדת. עסק בתיווך,
בעסקים קטנים, היה אפילו סובן־ספרים,
וידו הקשה של השטן עדיין לא הירפתד,
ממנו. אולי בגלל הקשיים הכלכליים, אולי
מסיבות אחרות — אך עובדה: גם אשתו
החדשה עזבה אותו לאחר זמן מה; ובאותו
זמן, או קצת לאחר מכן — הוא לקה בעיוורון.
ודווקא
עכשיו העניינים קצת מתבהרים.
ערכו לו ניתוח. הניתוח עבר בהצלחה, ול־אט־לאט
הוא משתקם. גם המיתון עבר,
העסקים יותר טובים והנשים כל שנר, יותר
צעירות.
אשתו הישנה המשיכה בינתיים בחיי־הזוהר
הקודמים שלה. היא חידשה במיקצת
את שמלותיה של לולה בר, קיבלה עבודה
באל־על והיתד. נוסעת להוץ־לארץ מדי-שנה.
וכך, לאט־לאט, היא הכירה אלמן עשיר בסביון,
בעל סומיות־נסיעות משגשגת. ובשבוע
הבא היא עומדת להתתחן שנית.
הבעל הראשון לא הוזמן לטקס.

החתונה נתקיימה במלון
גני־יהודה של אבא, בנוכחות
1500 איש. הצבא יוצג
על־ידי עתי נרקיס,
הממשלה יוצגה על־ידי מב־תב־התנצלות
מלוי א ש־כול,
חיל־האוויר יוצג על־ידי
לז ר אמיתי, עיריית
ירושלים יוצגה על־ידי
תדי קולק — וכולם
היו שם כדי לשמוח בשמחתו
הרבה של עשיר״
ירושלים, שהתחיל את הקאריירד. של כחנווגי
בחיפה.
דובי שיף הניר את מישל פס באנגליה,
כשנסע ללמוד שם בפנימייה. זה היה לפני
ארבע שנים. הוא היד, אז בן 18 ומישל —
בת 15 בלבד.
ההורים שלו אמרו לו שלא יעשה שטויות.
ושדאזמז הראשונה זה שום דבר לעומת
אלו שאור יבואו. הוא יכול היה גם
לי^ת דוגפר, מן ההורים עצמם, שחיים בנפרד.
אגל
הוא הסתכל דווקא על הצלחתה של
אמא, שגמרה זד; .תה משפטים באוניברסיטה
ולומדת עכשיו שנה ראשונה קרימינולוגיה
— ולא שם לב לצרור הצרות ה־ ,
משפחתיות.
לכן לא שמע להוריו, והביא את מישל
ארצה. הוא סידר לה דירה בירושלים. הוא
הלך לצבא ובחופשות היה גר איתר, בדירה
שלהם.
בסוף ניכנעו ההורים וסידרו לילדים חתונה.

ריטה
קאדילק אף פעם לא היתה
מתפשטת מהר. קודם היא היתה מוציאה
ללקוחות שלה את הנשמה, מות־הת
א ת העצבים שלהם עד הסוף, ובסוף,
כשכל הבגדים תיו מפוזרים על המצפה,
היה מתברר שאין לה הרבה מה להר אות.
אבל אז זה היה בבר מאוחר מדי.
ביוני השנה גולדה לה ג ת מידיד
יווני, לאחר פרשת״אהבה ארובה. היא
באה ארצה כשהיא אשה ואמא, וחובבי-
הסטריפטיז הלכו לראות מה השתנה
אצלה,
התברר שהיא עדיין מתפשטת לאט,
מוציאה לקחל שלה א ת הנשמה, וכשהנשמח
כבד בחוץ — היא מגלה שעכשיו
יש לה קצת פחות ממה שהיה לה קודם:
כימעט עשרה קילו פחות, לפי הע-
רכה חטופה.

623881

ג שו ץ ן ־ ן

נפר די ס

את הנשואין השניים שלה ניהלה כדוריה אכין ןזר עט נחום ישליט. הס לא
הצליחו — נמו הראשונים — ועכשיו כל אחד מהגרושים מנהל חתונה חדשה, באופן
נפרד.
ברוריה עומדת להתחתן, בשלישית, עם דו רי אן ה א רווי, שחקן צעיר ויפה
וברוך־כישרונות. הם הכירו האחד את השנייה בתיאטרון החיפאי ואחרי־כן הקימו
תיאטרון משלהם — תיאטרון מאה ואחד, שם הציגו הצגה בת שלושה מערכונים,
שנכשלת. אבל בינתיים הצליחה ההיכרות ביניהם.
נחום שליט, מצירו, מצא לא מזמן את תלמה מ2נם, בתה הבלונדית והיפה
של עדהמכנם, הבלונדית היפה, והוא מחזר אחריה בלהט רב, אס כי לא ברור
בכלל באיזו הצלחה.

ריטה •קאדילק

ז* 1״ ה

לסחר

(המשך מעמוד )16
| | שנינו, עם כל המרחק העצום בין ה ש קפו תיי דוגלים בהפרדה מוחלטת של הדת
ן מהמדינה.
אני ממשיך בדברי הפרופסור ליבוביץ בעניין מישרד־הדתות ושר־הדתות:

האדם הזה (שר־הדתוה) הוא שר־המיסיון, שהוא חייג להגן עליו,
שר־־הנצרות, שר־הבאהאיות -וכל זה בתוקף י תפקידו.
זה אמור לגבי כל אותה הקואליציה המחזיקה את הדבר
הזה. פעם, לפני שבע שנים, היה ויכוח ביני ובין בן־גוריון
(כלומר, בין הפרופסור ליבוביץ ובן־גוריון) בקשר להפרדת
הדת מן המדינה. הוא (בן־גוריון) אמר שהוא מתנגד להפרדה.
הוא אמר שהוא מבין את עמדתי יפה מאוד, מבחינה דתית,
אבל הוא מתנגד להפרדת הדת מן המדינה, מפני שאינטרס
המדינה הוא להחזיק את הדת במצב הנוכחי.
שיהיה ברור: איני (כלומר, הפרופסור ליבוביץ) טוען נגד
המיפלגות הדתיות דווקא. הן חלק מאותה קואליציה — מן
הרב אונטרמן עד שולמית אלוני — שהיא כולה בדיעה אחת
בעניין המצב הקיים. שני הצדדים מעוניינים בו.

דבורה נצר

המלך הכובש היה עוכר ישראל!

ח י ^ ורגמ עגו ב ציוו כ
7 * 7 :־ יולן 713x113 33 7.

האם אתה 1x1־

המקפיד ע ל הופע תו?״ אוסנת נוודד תיבננוז
עגו ד ך מבחר חולצות קיין האופנתיות גיו תד
בגוונים מרהיבים הנותנים לך מדאה אלגנט•

• הפרופסור ליבופיץ על פולחן קדושת מלחמת־ששת־הימים :
הפעם ירושלים והר־הבית לא נכבשו בידי החשמונאים, אלא בידי ד, מתייו,ו נים.

אין לדבר הזה שום משמעות דתית.
בספר מלכים ב׳ ,פרק י״ד, כתוב :״בשנת חמש־עשרה שזה לאמציהו בן־יואש דן ילך
יהודה, מלך ירבעם בן־יואש מלך ישראל בשומרון, ארבעים ואחת שנה. ויעש הרע בעיניי
השם, לא סר מכל חטאות ירבעם בן־נבם, אשר החטיא את ישראל. הוא השיב את גבול י ישראל מלבוא חמת עד ים הערבה.״ זה בערך מקונייטרה עד טיראן.

אני יודע שקשה לכם לשמוע !*

י צרני גמרי אומנה
להעויג בחוויות המיבחדות
מ ר 7׳ ע \ יוודן: ט ל 8 24 7 73 .רנ׳ א

לא ת א מי!
117־ שתתקלח
17מ

היו״ר דבורה נצר \ איני יודעת כמה זמן הקצבת לפרופסור ליבוביץ, אבל
| | זמנו של חבר־הכנסת אבנרי נגמר. אני מבקשת לסיים בדברי חבר־הכנסת אבנרי.
אורי אבנרי: ובכן, זהו בערך מקונייטרה ועד טיראן. ירבעם אף כבש זמנית את
דמשק ואת חמת.

הוא היה גדול מלבי ישראל מבחינת מלחמותיו וכיבושיו הגרוע
* כיותר בעיני אלוהים.
עליו אמר עמום :״בחרב ימות ירבעם וישראל גלה יגלה מאדמתו זאת ניבא עמום על
מלך זה, והדבר נתקיים 35 שנה בלבד אחרי מותו של המלך. ישראל נמחתה מן המפה,
עשרת השבטים נעלמו מן ההיסטוריה.

זוהי האובייקטיביות של התנ׳׳ף, שאינו מכחיש בלל מי היה המלך
האדיר והכובש הגדול. הוא לא עוטף את זה כשום עטיפה של קדושה.
לעומת זה, המלך שהוא מבחינת התנ״ך והנביאים הדמות של המלך הצדיק, אשר זכרו
נשמר לדורות, זה היה אותו המלך אשר נהרג בדמי ימיו, בקרב שהפסיד אותו, ואיתו
אבדה עצמאות ממלכת־יהודה — המלך יאשיהו.

זאת אומרת, מבחינת התנ״ך והנביאים ההיסטוריה אינה התגלות
האלהים.
לצערי, לא ניתן לי לסיים את כל הדברים שהתכוננתי להביא מפי הפרופסור ליבוביץ.

,,ההתעוררות זזדתית״־ עורבא פרח !
אסיים בכמה דברים משלי.

כל מה שנאמר היום מעל הבמה הזאת, ובהזדמנויות קודמות, על
ההתגלות הדתית העצומה שבמלחמת־ששת־הימים, על הדתיות המופלאה
אשר נתגלתה כקרב החיילים ובו׳ ובו׳ -בל זה עורבא פרח,
שאין לו על מה לסמיד ואין לו כל יסוד ממשי.
החיילים האלה, שהיו חיילים חילוניים כאשר יצאו למלחמה, חזרו ממנה חילוניים כשם
שיצאו. מבחינה זו לא התרחש שום דבר.
.אילו היה לי זמן, הייתי מצטט כאן שוב את שיח לוחמים, שיח של מאה וחמישים
לוחמים קרביים במלחמת־ששת־הימים. שם יש כמה פסוקים מעניינים מאוד על הכותל
המערבי, ועל הופעתו של הרב גורן ליד הכותל.
אילו היו חברי־הכנטת, שדיברו כאן על התרוממות־הרוח הדתית הגדולה, קוראים
את הספר הזה, ייתכן שהיו רואים את הדברים קצת אחרת.
היו״ר דבורה נצר ז בספר שיח לוחמים היתר, אכן התרוממות־רוח של כל הלוחמים.
היושבת־ראש אמרה דברים אלה, תוך התערבות מוזרה בוויכוח, אחרי
| | שכבר ירדתי מן הדוכן. פניתי לאחור וחזרתי לדוכן כדי לה שיב:
אורי אבנרי \ בודדאי, היתד, התרוממות־רוח, אבל לא היה לה שום קשר לדתיות !
* הערה זו נקראה לעבר שר־הדתות וכמה ח״כים דתיים שעזבו הפגנתית את האולם.

הידעת כי בת אורן
הוא ־סבון ללא סבוך
המסבן, מנקה
ומרחיק זעה1...
ריח האורנים הטבעי והקצף השופע
של בת אורו. יפיגו ממד את החום
ויעניקו לד הרגשה טובה

העולם חזה 1607

במדינה היסטוריה היה אתמול אסון נוראי פקר את האזרח שלמה
אופיר: הוא איבד זוג מכנסיים, עשויים
צמר, ועוד זוג, עשויים גברדין. בצר
לו החלים לפנות במכתב תחינה למשרד
המסחר והתעשיה.
כתב האזרח אופיר• :פירסמתי את״ דבר
האבידה בעתון, במודעות־קיר, והודעתי
למשטרה. אך האבידה לא חזרה. לא להפסד
הכסף דאגתי אלא לנקודות, ועל כן פניתי
למשרדים השונים ואלו הפנו אותי ממקום
למקום, ואולם נקודות לא קיבלתי. מכנסיים
אלד, נחוצים לי כבגדי־עבודה ממש — הנני
מורה — והיכן לוקחים כ־ 150 נקודות?״
ענה לו המשרד הממשלתי, שהיה אז צעיר

* סוניות אביב
* סוניות אביב

מועמדות למלפוודיוסי ()1952
סיפורים לא ידועים
לימים• :הצעתנו למר אופיר שיפנה בבקשה
מפורטת למדור מירשם וקיצוב, אגף הטקסטיל
והעור, שבמשרדנו, ושם תקבל בקשתו
את הטיפול המתאים.״
ועוד אזרח, שהריץ באותם ימים שני מכתבים
פרטיים.
כתב דויד בן־גוריון אל שר־האוצר אליעזר
קפלן, כי בטופס מס־ההכנסה שמילא
ניתקל בביטוי •בעלי״• .במילה זו יש משמעות
של אדונות ועבודה זרד״״ מעיר בן־
גוריון• ,לכן צריך לעשות כדברי הנביא
הושע, שאמר והיה ביום ההוא תקראי
אישי ולא תקראי לי עוד בעלי״.
ואילו למשרד הממונה על גביית מם הארנונה
החדש פנה ביג׳י בתלונה, בי הוטל
עליו מם גדול מדי, שלא תואם בדיוק
את הכנסותיו ורכושו, כי הוא בסך הכל
ראש־ממשלה ושר־בטחון.
חתן המנהיג צייר פמל. אלה הם
פרטים ספורים מתוך הקובץ האינסופי־כנד
עט, שייצא השבוע לאור בצורת אלבום רב־מידות,
לרגל שנת העשרים של מדינת־יש־ראל.

בעוד שכל האלבומים שיצאו עד עתה,
וימשיכו לצאת גם בעתיד הנראה לעין,
תיארו ויתארו את ישראל הגיבורה, הר,ירו־אית,
שבה כל האזרחים הם אנשי־מופת
ה,מביסים מפעם לפעם את אויביהם ככה,
כלאחר יד, הרי שהאלבום הנוכחי שונה
מהם: הוא נותן תמונה מדוייקת של ישראל
ושל אזרחיה, על מעלותיהם ועל חולשותיהם.
כמו
עובדה זו, אותה לא יודע כמעט
שום אדם: בימים הראשונים לאחר הכרזת
המדינה העביר שר־החוץ משה שרת מכתם
לרשויות המתאימות, עליהן הוטל לבחור
סמל ודגל למדינה החדשה. אל המכתב צירף
ציור ילדותי, בו רואים שתי יונים מסביב
למנורה, ומעליהן כתובת •כי בצדקה יכון
כיסא״ .שר־החוץ המליץ על הסמל —
המתאים יותר להיות סמלה של ישיבה, או
סמלו של בית־כנסת — ונימוקו היה עימו:
•בסמל ישנם כמה מוטיבים נאים״ ו״בעל
(המשך בעמוד )30
העולם הזה 1607

* סוניות אביב

במוניות אביב

במוניות אביב

במוניות אביב

מסיעות אותך למרכזי העסקים
והמגורים בירושלים, תל־אביב
וחיפה.
מו נע ות ממך את הצורך
להחליף אוטובוסים וחוסכות
מזמנך.
מעמידות לשירותך רכב חדיש
ומרווח משנת ייצור .1968

אתה נוסע לכל מטרה. כאילו
נסעת לטיול ־ בנוחיות
ובבטיחות מכסימאלית.
יכול אתה לנסוע נסיעות שירות
ונסיעות מיוחדות לכל חלקי
הארץ.
משלם אתה. בסופו של דבר
מחיר השווה למחיר נסיעה
בכל אמצעי תחבורה אחר ובעד
אותו המחיר ־ אתה מקבל יותר.

אביב שירות מוניות בינעירוני
ת ל -א בי ב. שדחתחט שי ל ר 32 טל.622689 622888 .
חי פ ה. דרך העצמאות 39 טל .62660 .הדר -הכרסל .
רחוב מרדני 6טל .66333 .׳ תשלים. רח 1ב בן־יהורה
פינת ח רו ת ראשונים טל.24034 22401 .

| למכירה בגלל פירוק |

אולם לתעשיה
300 ממ״ר על שטח של דונם
באזור־התעשיה בכביש פתח-תקוה

פרטים: טלפון 914343

בטיול ונלסיעה
בין בארץ או בחו״ל,
אל תשכח א ת המצלמ ה!
מבחר עשיר של מצלמות ואביזרים
אצל ״פוטו־ברנר״ .פתוח המעבדות והגדלות צבעוניות, ביותר והמשוכללות הגדולות בארץ!

פ 1נ-11 בדנד
חינ׳ ה,ו חז בהח לו ק 31

להנצחת אירועים ו חוויו ת אין טוב מ־

לפני שתחליט בדוק אותה

במדינה
(המשך מעמוד )29
ההצעה הוא גם הרעו של המנהיג הציוני
המנוח נחום סוקולוב.״
להגכיר העלייה הפנימית. יש בו,
באלבום, שפע כרוזי בחירות מלפני הרבה
שנים. הציונים הכלליים זועקים באותיות קי־דוש־לבנה
כי יש, לגאול את יה,ודי תימן״.
הריביזיוניסטים מזהירים את האזרח הקטן כי
״מפלגות השמאל יחנקו אותך במיטים.״ תנו־עת
החרות מודיעה כי ״תנהל גם להבא
מדיניות־חוץ נבונה ועצמאית,״ וכי ״תקיים
מדינה של חרות כלפי פנים וכלפי חוץ.״
הרבנית הרצוג מכריזה, במודעה שאותיו־תיה
לקוחות מספרי תפילה, כי ״אני
מקווה שכל אשד, דתית לא רק שתתן קולה
לחזית הדתית המאוחדת, אלא גם תשפיע על
סביבתה.״ ואיש אחד, שלא מתעניין בפוליטיקה
קטנונית, מפרסם מודעה בעתון, כי
באמצעותו אפשר ״להכיר, להסתדר ולהגביר
את העליה הפנימית.״
אבל לא הכל היה עגום באותם ימים.
הנה, רדיו מוסקבה שידר התקפה על
מוסדות האו״ם התובעים, לדבריו, ייתורים
גדולים מדי מצד היהודים. אחר כך דישו
הרוסים להטיל סנקציות על מדינות ערב.

בל הרוכש עד סוף חודש אוגוסט מצלמת ניקון
מ שתתף ב הגרל ה שפרסיה חינם אביזרים לניקון
בסכום כולל של 2000 -ל״י.
את הפרסים ניתן לראות בתצוגתנו, ביתן 25-26
ביריד המזרח תל-אביב.

פרטים נשנחיט

ג׳נרל

אלקקריק -

ס א ^ 0 1א ס . 11ססס1מ־1כ< £ 1 £1£מ£א£ב<

להשיג בחנויות המובחרות

יבואנים: י .גוויינה
מל״אביב: רח׳ מונטיפיורי 32
ירושלים: רח׳ יפו 56

מנוי חמבקש לשנות א ת כתובתו מתבקש
לחודיע על כן שבועיים מראש, על־מנת
למנוע עיכוב במשלוח חעתון למעו חחדש

הם נעלמו רפני 22ש11
על טופס ובו בקשה מיוחדת במינה, המיועדת
לשר־הפנים:
תביעה להכריז רשמית, בדרך של הוצאת
תעודות־פטירה, כי 13 הלוחמים שנקברו השבוע
בטקס ממלכתי אומנם מתו.
כך הגיעה לשיאה אחת התעלומות המים־
תוריות והמוזרות ביותר בתולדות המדינה
— תעלומת י״ג חללי גשר־אכזיב.
אך התעלומה האמיתית בפרשה זו היא —
כיצד הפך העניין כולו לתעלומה. כי לאמיתי
של דבר, אין כאן סיפור מיסתורין; אלא
טרגדיה של טעויות, מישגים, צרות־אופקים
ורשלנות של מוסדות ואנשים.
זוהי הטרגדיה שגרמה לכך שגם כיום,
אחרי טקס הקבורה הרשמי שנערך באיחור
של 22 שנים, עדיין מוגדרות שלוש מ־אלמנות־ר,חללים
— כעגונות, כנשים שבעליהן
״נעלמו בצורה מיסתורית.״
השלוש נישאו, בינתיים, הקימו משפחות
וילדו ילדים. אבל שום גוף. רשמי
עדיין לא קבע כי בעליהם, שנקברו הד,שבוע,
נהרגו באותו ליל־גשרים.

פיצוץ?פי תוכנית בריטית

הצעת סמל״המדינה ()1948

אנגליה

* חידת־חכלניס של צד,״ל ירתה שלוש
אלומות־אש. הרב הראשי של צה״ל,
האלוף שלמה גורן, ניצח על טקס הקבורה.
שר־ר,עבודה והמיועד לסגנות ראש־ד,ממשלה,
יגאל אלון, נשא דברי־הססד.
הוריהם השכולים ובני־משפוחותיהם של
י״ג מלוחמי הפלמ״ח, התיפחו חרישית,
בעת ההלווייה שנערכה השבוע לבניהם —
אשר נפלו לפני 22 שנים ב״ליל־הגשרים״,
באשר פוצצו את גשר הרכבת ליד הכפר
הערבי אכזיב, בגליל המערבי.
אותה שעה, כשנסתם הגולל על שרידי־עצמותיהם
של 13 לוחמי־הפלמ״ח, עבר אחד
מבני משפחות־ר,חללים והחתים את ההורים

ועתונאי ישראלי אחד, השוהה בפראג,
מבשר כי משה שרת עשוי לבוא לצ׳כוסלו־בקיה,
כדי להסדיר מלווה גדול לישראל מצד
הגוש הסובייטי. באותם ימים מאשימה דמשק
את ברית־המועצות כי היא לוחמת
לצד הציונים, ורדיו סוריה אף שואל את
השאלה :״מה תגיד רוסיה רודפת־השלום
אם אנו נציג לראווה את הנשק מתוצרת
סובייטית שנפל לידינו בקרבות על פלסטין?״
ובאמת,
מה רוסיה ענתה? בדיוק את מה
שהיא עונה היום, כששואלים אותה שאלות
דומות.
רעיון של דן בן־אמוץ. מאות התמונות
והמיסמכים הגודשים את האלבום,
שחלקם הגדול לא פורסם מעולם, ירעננו בודאי
את זכרונם של לוחמי תש״ח, אבל יד־הימו
את הצעירים יותר, אלה שרק נולדו כשבישר
מעריב בכותרת ראשית׳ ,כי ״ואדי
ערה יסופח לישראל,״ או כשדובר משרד-
החוץ הגיב על הסכמי שביתת־הנשק עם!
ירדן בהכרזה (גם כן בכותרת ראשית,
הפעם בידיעות אחרונות) ,כי ״נבוא להסכם
גם על ירושלים.״
אבל איך, בכל זאת, עושים אלבום
כזה? ואיך מרכזים את כל החומר?
פשוט מאד: קודם כל צריך שהרעיון
יצוץ בראשו של מישהו. ובאמת הוא צץ
בראשו של דן בן־אמוץ. אחר־כך צריך
מישהו שמכיר את התקופה — מאז ועד
היום — כדי שיתנדב לתת עצות עסיסיות
בנושא. ואז מתנדב לכך שאול ביבר,
שהיה מראשוני הפלמ״ח ונשאר כזה עד
היום.
ואו מוצאים עורכת מיקצועית, רבקה
רולניק שמה, והיא יושבת שנה שלימד, בכל
ארכיון אפשרי — החל בארכיונו הפרטי של
בן־גוריון בשדר,־בוקר, עבור בכל מיני ארכיונים
עתונאיים וציוניים, וכלה בארכיון
השבועון המסויים.
לתוצאה קוראים משרים שנות חיינו
היפות ביותר,
ואם למשרד החינוך יהיה שכל, הוא יקדיש
לו, לאלבום, שעת מחנך אחת בכל
כיתה. כדי שהישראלים הצעירים ידעו, פעם
ולתמיד, קצת היסטוריה של מדינתם.

^ ־ 16 ביוני , 1946 ביצעה ההגנה
— את אחת הפעולות המקיפות וזד
מרשימות ביותר בתולדות המאבק נגר
הכובש הבריטי. לוחמי הפלמ״ח הפעילו
אז תוכנית שתוכננה על־ידי הבריטים
עצמם — כמה שנים קודם לכן — למיקרה
של כיבוש ארץ־ישראל בידי צבאות רומל.
עשר יחידות של הפלמ״ח פשטו אותו
לילה על גשרי־כבישים וגשרי־רכבת שחיברו
את ארץ־ישראל עם שכנותיה. הם
פוצצו את כולם.
כל הפעולות הסתיימו בשלוש, מלבד אחת
— זו של פיצוץ גשרי הרכבת והכביש
שליד הכפר הערבי אכזיב.
מחלקת־הפלמ״ח, שיצאה מקיבוץ מצובה
לפוצץ את שני הגשרים, התגלתה על־ידי
נוטרים ערביים כשד,יתר, כבר סמוך לגשרי,רכבת.
התפתחו חילופי־יריות ותחת מטר־הכדורים
התקדמו החבלנים — שנשאו על
גבם, בתרמילים, כ־ 400ק״ג ז׳ליניט —
אל מתחת לגשר.
עוד בחילופי־האש הראשונים נפגע אחד
הלוחמים, יחיעם וייץ, וגופתו הושארה.
שעה שהחבלנים התכוננו לפיצוץ גשר־הרכבת,
ולזינוק לעבר גשר־הכביש הסמור,
אירעה המפוצצות אדירה. גשר־הרכבת
נעלם; עימו נעלמו גם החבלנים שהיד
מתחתיו. כוח־הפלמ״ח נסוג לאחר ההתפוצצות,
חזרה למצובה.
בהתפקדות שנערכה בדרך הסתבר, כי
מלבד יחיעם וייץ, נעדרים 13 אנשים. מספר
לוחמים יצאו לחפשם — אך לא גילו דבר.

הודעות סותרות

ך* רגע זה החד לרחף סימן־שאלה
^ גדול על גורלם של י״ג לוחמי־הגשר
הנעדרים. משתתפי־הפעולד, עצמם נפוצו עוד
באותו לילה. חלקם נחבאו במצובה, אחרים
במערה, ליד חניתה. למחרת ערכה המשטרה
הבריטית חיפושים נרחבים באיזור, אסדה
חלק מהלוחמים. השאר התפזרו, איש־איש
לביתו. לא נערך כל תחקיר של סיכום
הפעולה.
בחיפושים שערך הצבא הבריטי למחרת
היום, התגלו — מלבד גופתו של
יחיעם וייץ — שרידי גופות אחרים. ההודעה
הרשמית של ממשלת פלשתינה־א״י
טענה, תחילה, שנמצאו שרידים של הרוג
יהודי נוסף. אולם בהודעה נוספת נקבע,
כי השרידים שנמצאו שייכים לשש גופות.
ד,ד,גנה והפלמ״ח, לעומת זאת, סירבו
להכיר בי״ג כהרוגים. בהודעה הראשונה
של קודישואל — אז תחנת השידור של
תנועת המרי העברי — נמסר כי שני הגשרים

של אכזיב פוצצו. בהודעה שנייה, ב־ 8נ
ליוני, מסרה תחנת־השידור של תנועו!
המרי, :הלוחמים העבריים סבלו אבידות
בקטע הצפוני־מערבי של ההתקפה, בשעת
ביצוע חבלה בגשרים שבכפר אכזיב. רקיטה
אשר נורתה על־ידי אחד משומרי־הגשרים
קלעה בנויקרה במיטען של חומר־נפץ, אשר
נישא על־ידי אחד הלוחמים. המיטען התפוצץ,
ונוושאו התרסק. כבוד לקורבן־חעם!״
לא רק זאת, ראש־המטה של ההגנה, באותם
ימים, הרמ״א משה סנה, שלח שני
מכתבים למשפחות הלוחמים הנעדרים. באחד
מהם, הנושא את התאריך 11 ביולי
, 1946 כותב סנה, :אין לקבל את ההנחה

קילו ז׳ליניט גרמה להתרסקות מוחלטת לא
רק של עמוד גשר־הרכבת, אלא אף להתרסקות
י״ג הלוחמים שהצטופפו, אותה־עת,
מתחת לגשר. ההתפוצצות גרמה ל־התרסקותם
לחלקיקים קטנים — פרט לגופה
אחת, שממנה נותר הצי.
,המסקנה המתבקשת מהנ״ל היא: שהשרידים
שנאספו על־ידי החברא קדישא, לאחר
הפעולה, הם שרידי כל הי״ג! והם שנקברו
אותו יום בקבר־האחים שבבית־ד,עלמין.״

הקצין תבע חקירה רשמית

בניצוץ גשו ז ה -ה ם נקברו השבוע-אך נשותיהם נשאו! עגונות

אנכסח־ר שמעין יהודה ונסן(פ1לנך{

יוסוי קיגדמן

יהודה גנישד יע?ב הוגטעו

** חקרו של בן־אלקנה היה, כאמור, פרי
ו טי. כשסיים אותו, תבע בן־אלקנה להקים
ועדת־חקירה מוסמכת, או למסור
את העניין לטיפולו של שופט־חוקר, שרק
הם מוסמכים לקבוע את נסיבות־המוות —
ואת עצם המוות.
ללא החלטה רשמית כזו, הוסיפו הי״ג
להחשב לנעדרים — דבר שעורר בעיות
אינסופיות לנשותיהם וילדיהם של אלה מן
החללים שהיו נשואים.
תבע, בן־אלקנה עוד :״לאחר שמות י״ג
ייקבע רשמית, יהיה צורך לממש את המסקנה
על״ידי התייחסותם של המשפחות
והמוסדות לקבר בחיפה כקבר־אחים, ועל-
ידי הקמת מצבה עם שמות כל הנופלים על
קבר זה — או העברתו לסביבות האנדרטה,
בגשר־אכזיב.״
לו אומצו מסקנותיו ההגיוניות של בן־
אלקנה על־ידי גורם רשמי, הייתה התעלומה
מגיעה אל סיומה. אולם צירוף-
מיקרים מוזר מנע זאת, הפן את מחקרו
לסלע־מחלוקת ציבורי.
מחקרו של בן־אלקנה הגיע ביוני 1966
(המשך בעמוד )38

התעלומה נקברה
הטעדודיר חידד

האיומה כ הנעדרים אינם בחיים. גס אם
נפגעו חברים מן ההתפוצצות, הרי מן
הנימנע שלא ישארו גופותיהם או עיקבות
גופותיהם. רק אברי אדם אחד( ,מחוץ ל-
יחיעם וייץ) הובאו לקבורה. אין לאשר
את ההנחה, שהחברים אינם בחיים גם מפני
העובדה שמספר חברים, אשר נמצאו קרובים
למקום ההתפוצצות־חזרו אל הבסיסים.
לפיכך לא נואשנו נמנענו מפעולה פומבית
מתוך שחשבנו, כי החברים מסתתרים
אי־שם או נמצאים בדרך, ונזהרנו שמא
נסגיר אותם לשלטון. עוד אנו מוסיפים
לקוות שהשלטון תפס אותם ושם אותם
באחד מבתי־הכלא. עתה יעשה הלחץ הדרוש
לאלץ את השלטון לגלות את התעלומה.׳*
הצהיר אז סנה, במכתבו, חגיגית, בפני
ההורים :״לא ננוח ולא נשקוט עד שנגיע
אל עיקבות חברינו היקרים, הנעדרים.״

״קבורה חשאית!״
*שרידים שנמצא׳ ליד הגשר הובאו( | לקבורה בחיפה. הם נקברו כשרבבות
המלווים משוכנעים כי הם מלווים רק חייל
אלמוני, אחד מחללי־הגשר.
כעבור חצי שנה השתנתה ההערכה. כתב
סנה, בחמישי לדצמבר 1946 למשפחות־הנעדרים
חלקי הגופות אשר הובאו
לקבורה בבית־העלמין בחיפה בעילום־שט
הם של אחדים מהנעדרים. יתר החללים
נאספו על־ידי הצבא, אשר ערך להם קבורה
חשאית. אומנם שלטונות־הצבא מסרבים
?והודות בכך, בחששם כנראה מפני תלונת
מצד מזסדות-הדת על פגיעה בדיני־ישראל,
אך ממקורות מהימנים נודעה עובדה זו.״
כלומר: ההגנה הכירה בכך שי״ג הנעדרים
נהרגו. לעומת זאת החזיקה ההגנה עדיין
בגירסה, שרק שרידי־גופותיהם של חלק
מהם הובאו לקבורה בחיפה.
כתוצאה מכך לא ראו משפחות־הנעדו״ם
את הקבר בחיפה כקברם של הי״ג. לגבי
רובן אפפה תעלומה את גורל־בניהן.
לאחר קום המדינה, כאשר הוקם ליד
גשר־אכזיב גלעד לזכר הנופלים, באו
מרבית המשפחות לשם, בימי הזיכרון, כדי
להתייחד עם זבר־בניהן. רבים מקרובי־החללים
עדיין שמרו, עמוק בליבם, את האמונה
כי יום אחד יתגלו יקיריהם אשר
נעלמו בצורה כה מיסתורית.
הפרשה הוסיפה להעסיק את היישוב, מוי
שנה בשנה .׳מחקרים שנעשו ביוזמה פרטית
— בעיקר על־ידי עיתונאים — הגיעו
למסקנה, כי כל ה־י״ג ניספו יחדיו, ליו
הגשר. אך איש לא ידע להצביע על מקום־
קבורתם. המאמרים אשר התפרסמו, בימי־הז־כדון,
עדיין הגדירו את הפרשה כתעלומה.
בחודש יולי ,1950 התעוררה התעלומה
מחדש — דווקא על־ידי משה סנה, מי שהיה

הרמ״א של ההגנה.
אגב חפירה
מיקרית, שנערכה
אותה שנה
במחנה קור־דאני,
ליד עכו,
נתגלו 12 שלדים
של גופות־אדם.
סנה, שהיה
אז חבר־כנ־ יע?ב בולע*ד אליהו
סת, הגיש שאילתה
לשר־ד,ביטחון,
בה נאמר בין השאר :״גילוי 12 שלדים
בתוך מחנה צבאי בריטי לשעבר, הנמצא ב־קירבת
מקום האסון, מחזק את החשד שחיילים
בריטיים רצחו את לוחמינו והשלטונות
הבריטיים טישטשו את עיקבות־הרצח.״
בתשובתו טען אז דויד בן־גוריון, כי
מימצאי־החקירה העלו, כי אין קשר בין
הגופות שהתגלו לבין חללי גשר־אכזיב.
יתכן והתעלומה היתד, נשארת בחזקה
כזו — לולא התחיל אדם, לפני שנתיים
וחצי, להתחקות אחר מקורות התהוותה.
היה זה קצין־המשטרה לשעבר, וכיום
קצין צד,״ל שלמד, בן־אלקנה, מוסמך בחוגים
להיסטוריה ולמדעי־ד,יהדות, המקדיש
את שעות־הפנאי שלו — מחוץ לתפקידו
המשטרתי — לפיענוח פרשיות נעלמות.
בן־אלקנה — מי שגילה בשעתו את קברו
הנעלם של קצין־המשטרה ליזרוביץ ליד
עתלית ומי שחשף לפני מספר חודשים
את קברו של אבשלום פיינברג ליד רפיח
— התמסר לפיתרון תעלומת ה־י״ג בכל
הלהט והשכל הישר האופייניים לו.
הוא ריכז את כל החומר שפורסם אודות
הפרשה, גבה עדויות מפי לוחמים שהשתתפו
בפעולת גשר־אכזיב; והגיע, אחרי חקירת
ממצה ויסודית, לשתי מסקנות:
#אין כל תעלומה בפרשת היעלמם
של הי״ג.
#הקבר בבית־ד,עלמין בחיפה, עליו
נחרט ״איברים שנקרעו לגזרים — שרידי
הקדושים שנספו במערכה ליד גשר אכזיב,״
הוא — קברם של כל הי״ג.
סיכם בן־אלקנה את המחקר הפרטי שלו:
״כל הכתובים ממשיכים לציין את תעלומת
היעלמו של גופות הלוחמים ולא
מופיעה בהם המסקנה שהתפוצצות של 400

ב לז ם

ז־וד סימץ־טיג ׳ 1סן יחזגפלד

נ ח מי ה עגץ

יסטדוהטינמהי

קולנוע סרטים הנשים לא התגוננו
מלחמתו של גנרל קסמו (סינרסה,
תל־אביב; ארצוודהברית) לפני מאה שנים,
כשנימאם לאמריקאים להרוג האחד את השני,
הם התחילו להרוג את האינדיאנים.
הגנראל קטטר, גיבור מלחמת האזרחים,
נהיה לגיבור המלחמה באינדיאנים, המוצגים
בסרט כעם נרדף, מרומה ונדכא. מה שמבינים
היום הצופה והמפיקים, הבין הגנראל
כבר אז. זה מה שעושר, לו קונפליקט בין
מצפונו לבין חובתו כחייל.
בכוח נאמנותו למולדת ולמפקדו, הגנראל
שרידן, הוא ממשיך להילחם ולנצח. אך את,
יחסו האמיתי הוא מגלה בדו״ח שהוא מעביר
למפקדו לאחר קרב־טבח• :ניצחנו בגלל
שלוש סיבות 1הלוחמים האינדיאנים ישנו;
( )2הנשים והילדים בימעט שלא התגוננו;
( )3גורם־ההפתעה היה מושלם.״

נזושג חדש בלבו ש!
לב ו ש

לקיץ!

משנה עשנה א. ב .ג. צועד עם
האפנה במטרה להציע לך לקיץ
לבוש קליל יותר, קריר יותר
ונוח יותר.
אצלנו תמצא את המבחר הגדול
ביותר של מכנסים, חולצות,
י ם ולבוש בגדי חליפות,
ספורטיבי לחוף.

ת לי א בי ב • דועולים • חי ס ה

עם ההחלטה לסלול את מסילת־הברזל,
דבר שיגרום לשפיכות־דמים איומה לשני הצדדים,
מסרב הגנראל קסטר, גיבור ארצות-
הברית, להילחם. הוא מושעה מתפקידו ונקרא
לחקירה לקונגרס. שם הוא משמיע •אני
מאשים״ חריף כנגד הפוליטיקאים, שעשו
כסף מרצח האינדיאנים והרג חייליו. הגנראל
לא מוחזר לחטיבתו, ורק אחרי תחנונים,
לעג והשפלה, הוא שב לשדה־הקרב, לקראת
המערכה הגדולה. החיילים נופלים אהד־אחד,
ועל גוויותיהם ממשיך הגנראל להילחם. לבדו,
כמו אריה.
הרבה רעש, הרבה פעולה, הרבה מתים.
צילומים מרהיבים. במיוחד צילומי סופת־החול
והקטעים המסחררים. מישחק רע. אבל
מה זה חשוב, כאשר הנשק הקונבנציונלי
הוא החץ׳ והבלתי־קונבנציונלי הוא התותח.
כדי להוציא ספק מליבו של הצופה החשדן:
אין לסרט שום השלכות אקטואליות. לא
אמריקאיות, ובוודאי שלא ישראליות.

וולט ולא שקספיר
פאלסטן?

יו סי בנאי * אילי גורלצקי
חכמים בלילה

י שו לבול!

כתייאטרון השדרה של מנחם גולן
בימוי -נסים אלוני
מנצח ומעבד: אלפס ווייס.
אין זה מפליא ששני שחקנים מצויינים אלה,
שדמותם הבדרנית משופשפת ומהוקצעת, נוהגים
כאשפי־בידור כשהם מופיעים זה לצד זד, בתוכנית
מעין זו. הם יוצרים קשר חם עם קהל צופיהם מרגע
עלותם על הבמה, מעוררים גלי צחוק בהעוזיות
פנים בלבד ומשלימים זה את זה בהרמוניה מופלאה.
מה שעושה יוסי בנאי בכישרון השאנסונרי שלו
עושה אילי גורליצקי בכישרון התנועה הבימתית
שלו, המגיע הפעם לשיא בקטע של ריקוד סטפס
מתוך העולם הזה 1605
נוסח ג׳ין קלי.

תמהתך
על 1 0 0
ב 1לים !
5ל״> בלבד
זה מפתיע
זה משעשע
אידיאלי במיוחד
להזמנות למסיבות,
חגיגות, ולהדבקה
על נייר מכתבים,
מעטפות ועוד אלף
מטרות.

חיפה צ׳רצ׳יל לסטודנטים 19.6
תל״אביב •נחמני״ ,יום ה׳20.6 ,
גבעוניים •הדר״ ,יום ה׳21.6 ,
תל־אכיב •נחמני״ מוצ״ש 22.6ב־9.30—7.15
תליאכיב •בית החייל״ 24.6
מבריח •חן״ ,יום ג__ 25.6 .,

.1שלח תמונה טובה וברורה
(לא צבעונית).
.2צרף 5ל״י.
.3תוך 14 יום מקבלת ההזמנה
יוחזרו אליך בדאר
התמונה ו־ 100 בולים שעליהם
תופיע תמונתך.
שלח הזמנתך בצרוף תשלום
אל : מדויקת וכתובת

מיני ־ פוטו,

(אוריון,

תל־אביב;

ארצות-

הברית) ד,מיבנה של מחזות שקספיר הוא
תמיד מושלם. הדמויות, הקומיות או הטראגיות,
הן תמיד נהדרות. השירה השוטפת
מהדיאלוגים. לכן אפילו סרט שקספירי רע
הוא בדרך כלל טוב.
בפלסטאף אין כל זה. אורסון ולס תיקן
את שקספיר. הוא יצר מחזה חדש, בו הליצן
ההולל, אוהב הנשים והיין, פאלסטף,
הוא הדמות הראשית. הוא מתהולל עם ה־נסיך
מוולס לפני שהפך הנרי החמישי, ומבלה
איתו זמנים יפים ביין ובריקודים, עד
שהנסיך עולה לשלטון ומסלק אותו מעל
פניו.
המחזה של ולס אינו די דרמטי, ומצריך
הרבה סבלנות. הדיאלוגים לא השתנו, אבל
הבימוי, במיקרים רבים, הוא חיקוי של
סרטים שקספיריים קודמים, אייזנשטיין ואחרים.
אבל שקספיר נשאר שקספיר, וגם
סרט זה הוא חודיה.

למהי* אתה

לא אופל?
חמש נשיקות חנק

(אלנבי,

אביב; ארצות־הברית) הכומר מהדק את שתי
ידיו סביב צווארה של האלמנה הזקנה. היא
משמיעה כמה חירחורים ונאלמת. הוא גורר
את גופתה לבית־השימוש, מצייר על מצחה
ציור של שפתיים בליפסטיק אדום, ועוזב
אותה לטיפולה של המשטרה.
חמש נשיקות חנק אינו רק סיפורו המותח
של חונק סוטה־מין, בעל תסביכי־אם,
המפיל אימה על ניו־יורק. זוהי גם פארו־דיה
קלה על האם האמריקאית, ועל האשד,
האמריקאית.
•תאכל, למה אתה לא אוכלי״ מתחילה
אמו של הבלש השכם בבוקר• ,עם מי דיברת
בטלפון? למה אתה לא מספר לי
כלום? שוב פעם אתה הולך לעבודה, לא־יוצלח
שכמותך? הרי לא ייצא ממך כלום!
אילו היית כמו אחיך וכו׳ וכד.
חמש פעמים מתנפל הרוצח על קורבנותיו,
ואחרי כל רצח הוא מטלפן לבלש, המדוכא
על־ידי אמו, כדי להתפאר בפניו.
זהו סרט מרתק. דיאלוגים שנונים ומלאי־הומור.
רוד שטייגר גאוני בתור רוצח בעל
כישרון חיקוי, וג׳ורג׳ סגל מצויין בתפקיד
(המשך בעמוד )34

מדור ח׳

רחוב נחמני ,39 תל-אבי.3
העולם הזה 1607

נאנסי, אשת־המגפיים האגדית ושל פרג ״
קי בעל קול־המיליונים.
״עם שם כזה, היא צריכה להיות אידיוטית
אם היא לא הופכת למישהו,״ אומרים
עליה בחוגי־הבידור ההוליבודיים. אומנם,
בניגוד לאחיה הגדול ולאחותה הבינונית,
אין לטינה קול. אך כשקוראים לה סינאט־רה,
מי צריכה קול? טינה, בת ה־ , 20 הפכה
פשוט לשחקנית. .לא לכוכבנית, אלא לשחקנית
ממש,״ היא מציינת.
לעת עתה היא הופיעה רק בסרט סיאנס־פיקשן
אחד — בעצם בסידרה בת שני
סרטים, המיועדת לטלוויזיה. אבל יש לה
חוזים שמנים והיא מבטיחה, בפנים רציניות:
ק ן הימאן מחברת ורנר, וגם בו3
אכנס מפאראמונט — ואפילו זאנוק
מפוקס המאה העשרים לא שאלו לשם־
משפחתי.״
אולי משום שיזעו אותו בין כה וכה?

^חו תשלשנס,
היא יפהפיה, אבל לא יותר מאחרות. היא
סכסית, אבל כמו כל בחורה אמריקאית בגילה.
אבל
יש לה שם שונה מכל השאר: קוראים
לה טינה סינאטרה, והיא האחות
הקטנה — קטנה בשבע שנים — של

ן חז ס ח תז דרס

טינה סינאטרה

שמעון עדן
דוהר שוב
אצלנו נמאס כבר. ככלות הכל, כמה נע־רי־שעשועים
בינלאומיים יש לישראל? אחד.

שמעון עדן.

אבל בחו״ל הוא מוסיף להיות פלא, חיה
מוזרה, דוגמה של יוזמה חופשית. בייחוד
לאחר מלחמת־ששת־הימים, הירבו עיתוני־העירום
לכתוב על ״הישראלי הצעיר שפתח
מועדון בברלין — והפך למולטי־מיליונר.״
אחרון־המהללים הוא כתב ירחון־העירום
האמריקאי ג׳נט, הכותב כתבת־ענק על ״הפלייבוי
הבלתי־מתקבל־על־הדעת.״ לדברי הכתב׳
הפלייבוי עדן סאלון, מועדונו של
רולף־שמעון, אינו אלא סככת־ענק ״גדושה
בנערות־מיני, עירומות, נערי־שעשועים, פועלים
וציירים.״
הוא מתאר בלהיטות כיצד עירבו את שמעיו
בשערוריית־מין, כשפירסמו העיתונים
את תצלומה של הקורבן, כריגיטה
כרנדל, יחד עם שמעון; כיצד העיתונות
המיזרח־גרמנית כינתה את המועדון ״גן-
העדן המזוהם של הקאפיטאליזם,״ וכיצד

התנגשות חשודה: ברומא עדיין
מסתובבת הבדותה, כי השפה הסדוקה והפצעים
בפה שהוענקו למלן יוון הגולה,
קונסטאנטין, באו, למעשה, מידיו של
בעל קנאי, שתפס את המלך המשתעשע עם
אשתו • .חייט כמקום מלאך: אחד
שנטש קאריירה אלוהית־כימעט הוא השחקן
הבריטי רוג׳ רמור, שגילם בשורה שלימה
של סרטים את תפקידו של ״המלאך״,
הפושע־הנוקם האגדי של הסופר לסלי
צ׳ארטריס. למור נמאס עולם־הסרטים,
בסידת־סה, והוא ינצל את דיוקנו הציבורי,
כשחקן הלבוש־יפה־ביותר־בעולם, כדי לעודד
את עיסקו החדש: חנות־חייטות לגבר המהודר
• .עלייה כדרגה: יש לו כבר
מזמן תפקיד די יחשוב, אבל השבוע קיבל
את החברות הניכספת במיסדר־הכבוד הב־ריטי
העליון. זה לא יסובב, נקווה, את ראשו
של פיליפ, בעלה של המלכה של הממלכה
המאוחדת, אליזכט השנייה• .
ראשקשה: אחד עם בעיות ציבוריות
הוא הזמר האמריקאי ג׳ימי רודג׳רס,
,34 שיעבור השבוע את ניתוח־הראש השלישי
שלו מאז נפל, בדצמבר, בידיה של
מישטרת לוס-אנג׳לם אשר שברה, לדבריו,
את גולגלתו. לדברי דוברי־המישטרה, לעומת
זאת, הוא ״סתם גפל על הראש ל א
על המכה: לא על הגובה אבל ״גבוה,״
כפי שהתבטא, היה כריאןמונס, חבר
להקת האבנים המתגלגלות, שהועמד הש־בוע
בפעם השנייה בשלושה חודשים לדין,
בלונדון, על שימוש בסמים משכרים. בפעם
הראשונה הוא שוחרר על תנאי, אחרי שנשבע
לא לעשן יותר מאריהואנה. הפעם הע־דיף
בריאן מישפט־מושבעים, שוחרר בער״
בות עצמית של אלף סטרלינג — כ־8500
לירות ישראליות.

עלה רולף, בעצם, מתפקיד של שוטף־כלים
בפאריס — שם חסך כמה אלפי פראנקים
— למעמד של מיליונר ומה שחשוב יותר
— של מרכז־חברתי של ברלין.
אז אם אתם נתקלים שוב בשמו של שמעון,
בטורים אלה, אל תבואו אלי בטענות.
אני כותבת על אנשים חשובים מאוד, בין
אם קוראים להן אן מארגרט ושיו
קונרי והם אמריקאים — ובין אם קוראים
להם שמעון־רולף עדן והם ישראלים.
ככלות הכל — האצילות מחייבת, לא כן?

ה שגעון ה שוודי
אין כבר נערות באמריקה? כך נדמה,
על־כל־פנים, כשקוראים את הגליון האחרון
של פלייבוי.
מסתבר שהעורך, יו הפנר, התעורר, בוקר
איחד בהיר, בלתי־מרוצה מן הטיפוס האמריקאי.
אפשר שמיטתו העגולה והסיבובית
הסתובבה יותר מדי מהר אותו לילה, ואפשר
שהוא היה זקוק לשינוי. אם כך ואם
כך, הוא ציחה על כתביו לצאת לסקאנדי־נאביה,
לצלם שם את יפהפיות־הצפון.
ואס זה לא היה מספיק, הוא גם בחך,
בגליון חודש יוני, בנערת־חודש אמריקאית
בעלת מוצא — ניחשתם! — שוודי. כריט
פרקדירסן גרה אומנם בפאלו־אלטו שב־קאליפורניה
— אך יצאה לא מזמן ממימי־הפיורדים.
מעיר שוודית בשם טרודהיים,
ליתר דיוק.
מלבד לימודיה בקישוט פנימי ובחוג לאנגלית
שבאוניברסיטת לוס־אנג׳לם, אוהבת
בריט לעבוד. היא היתה מלצרית, שפנפנה
בסנט־לואיס — וכמובן, סארחת במועדון־
הפלייבוי בסן־פרנסיסקו. שם נתגלתה על־ידי
הצלמים, והיתר — הפך להיסטוריה.

רולך־שמעון כפעולה

ואם נעיף בה מבט שלישי או רביעי —
מי יאשים, בעצם, את יו על ששינה את
טעמו?

העימות הגד 1ל
מה קורה כששני נביאים נפגשים? הם
רבים חזק.
זה לפחות מה שאירע כאשר בא הסופר
ומלך־הביטניקים אלן גינזכורג לשמוע
את הרצאתו של מאהארישי יוגי,
אליל־החיפושיות והמיסטיקאי ההודי.
סיבות הריב( :א) שינאתו של היוגי ל־לס״ד
ולסמים אחרים; (ב) רצונו של היוגי
שכל האנשים ״יהרהרו ולא יעשו שום
דבר אחר,״ נגד מלחמת־וייאט־נאם, למשל;
(ג) התנגדותו של גינזבורג לכל אדם שאינו
מכיר בהומוסכסואליות.
כפי שניחשתם, גינזבורג הוא קצת הומו.
בהתחלה, זה היה מעין ויכוח פומבי, כ־שהיוגי
עומד על הבמה, במלון פלאסה ב־סאן־פראנציסקו,
והסופר צועק אליו מן האולם.
אבל כשחסידי־ההודי התחילו להתרגז,
התרתחו הרוחות ולרגע נידמה היה שהקהל
עומד לקרוע את הביטניק המזוקן
וארוך־השיער, כדג.
בסוף היה זה מהארישה עצמו, שלא רוצה
באלימות ושיודע שמכות יקלקלו לו
את העסקים — אשר הפסיק את התיגרה.
הקהל יצא, עדיין נרגז על הביטניק, וגינז־בורג
חזר לניו־יורק, שם מכירים אותו.
ועוד לפני 10 שנים היה הסופר האיש
הנערץ ביותר של הבוהימה האמריקאית!
הוא אשר אמרתי: אין נביא אלא בדורו.

קולנוע
(המשך מעמוד )32

בעל אופי חוש, השונה מאותם שמילא לפני

יומן החדשות
הערומים והערלים

לרגל יובל ה15-
הנחה

159$ ,

ממשית על כל קניה
7 7כ ״ ע מו ד ״ ד ״ 1 1

לא תבין, לא תדע, לאתחושחווייתו של לוחם ,
כלעוד לא קראת את ״ נכתבבקרב ספרמלחמת
ששת הימים, כתובבידיהלוחמיםעצמם נכתב
בקרב ״ 7 0 -סיפורים 6 4 ,עט ׳ צילומיםנדירים . ובקרוב מאת

היסטוריה של מלחמת ששת הימים

אריה חשביה

— המפורט, המהימן והמרתק שבכל ספרי הנצחון.

תא שדו׳ מסךיק19

62 2 5 1 9 / 2

)0131611

ק 1ל ה

השתלמות בטלביזיה ברמה גבוהה

לטכנאי הרדיו והאלקטרתיקה !

בשיטה חדשה ובמחיר זול
פרוספקט ושעור לדוגמה חינם,
__,/המכון לטלביזיה״ ת.ד 2728 .רמת־גן

• -¥בזמן הסרטת לפני בוא החורף, הלכו
חיים מוסול ואורי לוי להתרחץ בסאונה,
באוסטריה. בהתחלה הם התביישו.
בכל זאת, איש מבין כל האנשים העירומים
במקום לא היה נימול. כולם ישבו שם עם
הערלה עליהם. הם הסתובבו בין האדים
עם מגבות. אחר־כך, כשהם הרגישו שהמג־בות
מושכות תשומת־לב רבה מדי, הם הורידו
אותן, הסתובבו בין כל הגויים בלי
בושה, ושוחחו בעברית. מישהו, שהשפה
הזרה התמיהה אותו, ניגש אליהם ושאל
אותם :״מאיפה אתם?״ ״אתה לא רואה?״
ענה לו טופול.
+באותה הסרטה עלו חיים טופול ואורי
לוי על עגלה של אחד האיכרים הפרימיטיביים,
מאחד הכפרים בסביבה .״מאיפה
אתם?״ שאל אותם הכפרי .״מישראל,״
אמר לו חיים. האיכר לא ידע מה זה .״יודה,
יודה,״ טפח חיים על חזהו, בניסיון להסביר
את עצמו. אז עלה חיוך ממזרי על
שפתי האיכר .״יודה?״ הוא ניענע בראשו
לשלילה, כדי להראות שאי־אפשר לשקר אותו
.״אין יודה, יודה קאפוט. אני יודע.״
אחרי מלחמת־ששת־הימים ישב העיתונאי
אורי אורן וכתב תסריט. בתסריט
מסופר על חייל ישראלי במלחמת־סיני, המוצא
מכתבים שכתב חייל מצרי לחברתו
הירדנית, היושבת ברומא. המלחמה שוככת,
החייל פושט את המדים, והחיים מביאים
אותו לרומא, שם הוא נזכר באויבו המת
ובמכתביו, והוא הולך לבקר את החברה.
הם מתיידדים, מתאהבים, היחסים ביניהם
הולכים ומתהדקים, ורק כשנודע לבחורה שהוא
העלים ממנה כל הזמן את זהותו הישראלית,
היא זועמת, והקשרים ניתקים. השניים
נפגשים שוב בירושלים במלחמת־ששת־הימיס.
וכאן עדיין לא הוחלט מה יקרה.
המפיקים האיטלקיים של הסרט רוצים
שהוא ימות, בבית־החולים, אחרי שהיא, בתור
אחות רחמנית, תטפל בו. אלכם
מפיס, המפיק הישראלי, רוצה שהשניים
יפגשו וה־^חש ייייי׳ ץ נ{ק 3ו .1אורי אורן
חושב שאולי הס יפגשו ולא יצליחו לגשר
על התהום שנפערה ביניהם, ובין שני העמים
שלהם.
בכותרות, במודעות ובעיתונים מתפרסם
כאילו הסרט אסירי־החופש עומד להשתתף
בפסטיבאל הסרטים בברלין. אולי
לא חשוב, אבל כדאי להעמיד את הדברים
על דיוקם. הסרט אסירי־החופש נשלח לברלין,
ועדת־הפטטיבל ראתה אותו ופסלה
אותו, כמו שפסלה לפני כן את הסרט הוא
הלך בשדות. אחרי ששני הסרטים הללו נפסלו
נשלח לשם סרטו של אורי זוהר,
כל ממזר תלך, אבל הסרט היה בלתי־גמור,
העתק־העבודה נקרע באמצע, והוועדה לא
הצליחה לראות אותו בשלמותו. אסירי־ההו־פש
נוסע אומנם לברלין — אבל הוא יוצג
שם מחוץ לפסטיבאל.
־ ¥יחד עם הסרט׳ אסירי־החופש יסע לברלין
גם הצנזור הישראלי, לוי גרי, דבר
המעורר רוגז רב באיגוד המפיקים, הטוענים
שמגמותיו של הצנזור נוגדות בדרך כלל את
מגמות אמנות״הקולנוע- ,ובשום מדינה לא
נשמע שצנזור ייצג את הקולנוע שלה. הם
מתכוננים להתלונן על כך בפני איגוד־המפי־קים
הבינלאומי.
*א הסרט הישראלי־יפאני הגמל והילד
עדיין לא הוקרן בשום מקום, אבל היפאנים
והישראלים מרגישים כבר שהיחסים ביניהם
הצליחו, והם מתכננים סרט חדש על אדם
הנוסע בשתי רכבות, האחת במהירות ארבע־מאות
קילומטר לשעה, ביפאן, והשנייה במהירות
של ארבע־מאות קילומטר בעשרים
וארבע שעות, בישראל.
+ביום השישי חזרה יהודית פולה
מטיול ארוך, בן חודשיים, באירופה. היא
לא שיגעה את העולם, למרות שהיו לה סיכויים
לכך. מפיק חשוב, בעל השפעה באנגליה׳
הציע לה לבוא ללונדון, לחיות שם
כמד, חודשים, ולראות מה אפשר לעשות למענה•
יהודית לא הסכימה. היא חזרה ארצה׳
ומחפשת כאן תפקידים.
* לאחר שאפרים קישץ ראה את
הקרנת השימלה של יהודה (ג׳אד) נאמן,
הוא פנה מיד למרים גכריאלי, הממלאת
שם את אחד התפקידים, והחתים אותה על
חוזה לשחק בסרטו תעלת בדאומילך. באופן
;העולם הזח 1607

אובייקטיבי״ זה גם מגיע לה.
^ לקראת גמר עריכת הסרט איריי,

חסרו לבמאי, דויד גרינברג, כמה צילומים
של הכוכבת מנדי רייס-דייווים.
הוא קרא לה, כדי לצלם אותה, ואז, למרבית
אכזבתו, התברר לו שכבר אי־אפשר.
היא לא מה שהיתר״ את הפנים שלה אי־אפשר
היה לצלם משום שהיא סיפרה את
שערותיה, ואת הגוף אי־אפשר היה לצלם
משום שהיא שמנה, מסיבות הריון, באיזור
הבטן.
^ בתמונות הסטילס מהסרט איריס רואים
את ליאורה דמון, הכוכבת, נאנסת
על־ידי גדע ון שמר, כשהיא מכוסה בסוודר
העוטף גם אותו. בסרט עצמו הסוודר
ייעלם, והכוכבת תהיה גלריית לגמרי. משום

דמון ושמר בסצינת האונס
המגבת נעלמה

מנדי בסרט
הבטן גדלה

שליאורה סירבה לתת לצלם הסטילס לחזות
בסצינת־האונם האמיתית, היה צריך לשחזר
למענו את הסצינה, שוב, בשינויים קלים. הסרט
עצמו יוקרן בשבועות הקרובים בארבעה
בתי־קולנוע בארץ, ושניים בחוץ־לארץ.
תדריך אמנות

נשואה

(פאריז, תל־אביס.
פעולה תסביכי־אדיפוס מדריכים את כל המשתתפים
בסיפורו של חונק־נשים, בסרט חמש
נשיקות חנק (אלנבי, תל־אביב) .מישחק
מעולה, בסרט עשוי היטב: כושים ולבנים
שונאים ונאבקים זה עם זה בעלילה בלשית,
בה חוקר שוטר כושי מיקרה רצח בעיר
דרומית־לבנה בארצות״הברית, בסרט כחום

הלילה

(הוד, תל־אביב).

העולם הזה 607ז

במכון

ר 7ר־ 1^ 8
בעזרת ספרי

* קורס בוקר מזורז ג׳
קורס ערב יסודי ג׳
* קורס ערב משולב

* קורס מיוחד
למתקדמים
הפתי חה 3.7.68 :
תל־אביב, רחוב סמולנסקין ,7
מפנת בן־יהודה .90
רמת־גן, שדרת הילד ,21 על־יד
קולנוע *אורדע*.

ב בי תספר יי דיא1היי רוכ ש
התל מי ד. בנוסף לי דעמקצועי
סיון מ ע שי רב ובט חו ןעצ מי
בעבודהמעשית. וזאתתודות
ל ל קו חו ת הר בו תוהק בו עו ת
המבקרותבס לון
ב ׳ תהספרוהנה גו ת
מ ש רו ת מ עו ל ה
הני תן במחירים
נמוכים ביותר.
ל מ סיי מי הקורס
ני תנו ת ת עו דו ת
סיוםו סיו ע
ל ק לי טתםב עבוד ה

הקורס׳ החדש נפתח:

ז־יאנרד

נז׳זגדה בע־ני

חייה ואהבותיה של נערה פשוטה, פועלת
בבית־חרושת, מתוארים ברגש עמוק ובכיש־רון
נדיר על־ידי הבמאי הצ׳כי מילוס פורמן,
בסרט אהבותיה של בלונדינית
(פאר, תל־אביב) .יצירתו הגדולה של ג׳יימס
ג׳וים, יוליסם, בה מתוארות עשרים וארבע
שעות בחייו הכמוסים והגלויים של
יהודי מדאבלין, הועברה על הבד והפכה
יצירה קולנועית גדולה לא פחות (גורדו!,
תל־אביב) .את החיים המודרניים המודרכים
על־ידי פירסומת, קולנוע, תיאטרון, מציג
גודאר דרך יום בחייה של אשד, נשואה, הבוגדת
בבעלה, בסרט מבריק הנקרא אשה

הנהלת
ח שבונות

מ ק צו ע נפלא
ללא אב טל ה

בבד דיזנטף ו -נםות ״ א טל2 2 6 0 5 5 .

קיג ד־י ם־ /׳ולי 4י1״
ם־•בד־ ס הורינדייבד ב אי בו תמעולה !

החברות

המשתתפות
ב מ> בצע
לא רק כתר ותהילה מצפים
למלכה וליתר המתחרות. מיטב
החברות בארץ יעניקו להן מתנות
יקרות וטיפול מלכותי.

^ אלסטקס
יצרני בגדי-הים המחוללים, יעניקו למלכה
בגד-ים שיהיה חידוש באופנת בגדי׳
חים. הם גם יחלקו בין משתתפות הנשף
בגדי״ים אשר יוגרלו בערב ההכתרה.

עגעוך מצגויץ -רמצטייניבו

* טיסו

ינוא ותפצה נלעדית בישראל:

יצרני השעון השווייצי בעל המוניטין
העולמי (״שעון מצויין — למצטיינים״)
יעניקו למלכה שעון מותאם למלכת
המים: שעון תת־מימי יקר ערך.

־ 13801־1

דזיב׳ו־י בי ברכ) 1ז ט ,2חג.זד7 .־ 96ד
בודי 68551 :

מצלמת

ונלון(ישראל) נע־־מ 1מ 0ב / 1ג £מ

ההשקעה המשתלמת לאורך ימים !
לפני שתחליט בדוק אותה

מוצרי איפור ושיזוף קיץ 1968
ל מי

לקראת נשף ההכתרה תקבלנה המועמדות את תכשירי השיזוף
של רבלון (מערכת מוצרי ״ברונז־לאסטר״) כדי שתופענה
שחומות בערב ההכתרה.

לודן ד־נור! וב־ו סו־גוורב

* אוו לין
מכון ליופי, להרזייה ולייצוב הגוף, ברחוב
דיזנגוף , 101 יאפר לפי מיטב כללי
האיפור החדיש את כל המועמדות.

£11ש ם 0 £ 1 1 6 8

ייקרוה דגם 456
סופר אוסומאמית
לסרטי $מ־מ

מסוסה

ומופי *
חושבת דגם 448

* בל אגד האוול
כל הרוכש עד סוף חודש אוגוסט מצלמת ניקון
מ שתתף ב הג רל ה שפרסיה חינם אביזרים לניקון
בסכום כולל של 2000.-ל״י.
את הפרסים ניתן לראות בתצוגתנו, ביתן 25-26
ביריד המזרח תל-אביב.

אביל! 1ל ה

0אס 1ר,ן/ר,

לאשה בהריון
המתנה הנאה ביותר —
ספרו של

פרופסור יוסף אשרמן

,,לקראת אמהות״
להשיג בכל חנויות־הספרים

מסרטה — 440 שי למלכת-תמים, שבה
תנציח המלכה א ת מעמד הכתרתה.

* תפשיט* דגי

* אגטה
תכין את כל המועמדות לקראת שני
הנשפים במכוני התסרוקות שלה ב-
תל-אביב, ברחוב מאפו ובמלון ״דן״.

רחוב זמנהוף ,119 מייצרים במיוחד
בשביל ההכתרה את הכתר ואת השר-
ביט, ויעניקו לה ממיטב תכשיטיהם.

^ א לו
חברת חסריגים המפורסמת תעניק מל•
תחת-בגדים מפוארת למלכה הנבחרת.

מטעם מערכת

נא להכיר: שלוש מועמדות נוספות לכתר המלכה. יש לך
פגישה איתן בעוד שלושה שבועות, בנשף בחירת המלכה,
שייערך במלון ״ר מת־א ביב״ ,במוצאי־שבת 13 ,ביולי, בשעה
8.30 בערב. מסורת הנשפים של שנים עברו מבטיחה
כי גם הפעם לא יהיה זה סתם נשף — אלא חלוס ליל־קייץ.
שבוע לאחר מכן (במוצאי־שבת 20 ,ביולי) ,ייערך
נשף שני, להכתרת המלכה, במלון ״הולילנד״ בירושלים.
בינתיים, ממשיכה ועדת התחרות בריאיון המועמדות החד שות.
התחרות פתוחה לצעירות מכל הגילים, אשר תש
הכטח
לעצמך ככר עכשיו כרטיסים לשני הנשפים.
מכירה מוקדמת במישרד ״לאן״ בתל־אביב, ובמיש־רד
״בן נאים״ כירושלים. בתוכנית: אמנים ידועי
שם, תזמורת ריקודים. המנחה: שמואל שי. והעיקר:
אתה הוא שתיבחר את המלבה כערב חגיגי זה.

4היא חיפאית בת , 19 העובדת כפקידה ב־
״ ^ 1 1-1# 1יי #סוכנות פיליפס, אך חולמת על היום בו
יגלה אותה הקולנוע — והיא תיהפך אז לכוכב מפורסם. את זמנה
הפנוי היא מבלה בביקור בהצגות־תיאטרון, ולעיתים אף בקולנוע.

היא צברית בת 16 וחצי, שהוריה עלו

1מהונגריה. היא בעלת שיער חוס ועיניים

חומות, וכיום תושבת רמת־גן. מרבה לקרוא ספרות יפה, חושבת
אף היא, כמו עדינה שי, על עתיד ״באחד מענפי־האמנות החזותית.״

לחנה את תמונותיהן ופרטיהן לת״ד , 136 תל־אביב. מוע מדות
המעוניינות להצטלם אצל צלם־המערכת, תתקשרנה
לטל ,231422 .ת״א, בין השעות 4עד 6אחר־הצהריים.

טלי פ רי ד מו

עתה תושבת רמת־השרון, ליד הכפר־הירוק,
בו למדה מלכת־המיס הקודמת. היא מסיימת
השנה בית־ספר תיכון, עומדת להתגייס ל־נח״ל.
אוהבת להשתזף ולעסוק בהתעמלות.

שאל את הצלם ה מנו סהו תיוו כ ח כי

וו ^ 0ו//
המצלמה הטובה בעולם ו
לפני שתחליט בדוק אותה

1התעלומה נקברה [110
(המשך מעמוד )31

לצהרון מעריב. כתב־העיתון לא ירד לעומקו
של המחקר, הגיע למסקנה, כי תגליתו
הגדולה של בן־אלקנה היא גילוי קבר•
האחים של הי״ג, בחיפה.מעריב פירסם
כותרת סנסאציונית בה הכריז: נתגלה קבר
חללי

גשר אכזיב.

היה בזד, שום גילוי. הקבר היה לא לכל. אלא שאיש לא התייחס אליו ידוע כאל קבר כל הי״ג.
הפירסום במעריב גרם לתגובת־שרשרת
חריפה. כל העיתונות ביטלה את ה״סקופ׳
של מעריב — כברוח. איש לא התייחס למחקרו
של בן־אלקנה ואל המסקנות המתבקשות
ממנו. העניין ירד מעל הפרק —
ונשכח.

סלע ־ מ ח לו ק ת צי בורי

שים לב !
כל הרוכש עד סוף חודש אוגוסט מצלמת ניקון
מ שתתף ב הג רל ה שפרסיה הינם אביזרים לניקון
בסכום כולל של 2000 -ל״י.
את הפרסים ניתן לראות בתצוגתנו, ביתן 25-26
ביריד המזרח תל־אביב.

![גווץ ו>8ן ן!/וי
0\1ז 9 !11מזומ

1111
$1X8801)80:
0)88819
ש ₪ 1 :י <1019
1ן 1* 1 11
1 1 8 1 1 8 1 11
14¥80¥ק 1¥14¥א4111
!א\0א $41£א0

6 00 . 100.ח1ו!113נ! 0ק א• 19 6 8 ,81¥1
להשיג בכל מקום.
הפצה בלעדית: סוכנות ברונפמן בע״מ.

אםק 1ל ה

0א ס1

ק ן /ד,

המנוי

קיבלת
ח שבונך,
נ א פרע
או תו בהקדם.

במדינה

ך י< לאדםאחר היה נואש בשלב זה, אך
^ לא איש כבן־אלקנה. הוא לא הסתפק
בהשלמת מחקרו. מול ההתנכרות הכללית —
כולל זו של מרבית בני משפחות־החלל־ם
— יצא למאבק עיקש. ונמרץ, בו השקיע
את כל מרצו, רגישותו ואמונתו. היה זה
מאבק לא רק נגד דעת־קהל ועיתונות שנאחזה
בתעלומה — אלא גם נגד כל המוסדות,
כולל המשטרה, בשירותה עבד.
ב־ 15 ביוני , 1966 כתב לו נוח דגוני,
מנהל המחלקה,להנצחת החייל במשרד הבט״
חון, ממנה תבע בן־אלקנה להנציח את זכר
הי״ג בקבר״אחים :״למען טובת המשפחות

אדץ־ישראל
אשדי הגפרור
״ככה אתם שומרים על כלכלת־הגדה?״
שאל עסקן בשכם.
בכף־ידו היתד, מונחת ההוכחה לטענותיו:
שתי קופסאות־גפרורים כימעט־זהות. שתיהן
— בעלות תוויות על טהרת האנגלית.
על אחת מהן התנוססה הסיסמה ״שלושה
כוכבים — תוצרת חברת הגפרורים הער
בית
המי|זדחית בע״נז, נאבלוס, ירדן.״ ציור
של שלושה כוכבים השלים את התמונה,
על השנייה התנוססה סיסמה דומה למדי:
״שלושה

סהרונים.

תוצרת חברת אס.אם.

סי.אן.״ הצבעים, הציור — הכל היה דומה.
מקום־הייצור לא צויין. ואילו ארבע ה
השכולזת,
שסיבלן גדול בלאו הכי — אנא
משוך ידיד מנושא שותת־דם זה!״

העתק המכתב נשלח על־ידי דגוני גם
למטה־המשטרה• כתוצאה מכך כתב ניצב
יהודה פראג לפקד בן־אלקנה :״עוד בשיחו־תנו
הקודמות אמרתי לך שאינן מחדש
דבר, ולדעתי אתה פותח פצעים שכבר
הגלידו. אני מורה לן להפסיק נל פעולה
נוספת בשטח זה, כל עוד אתה איש משטרה,
בגלל הנזק שאתה מביא בכן למשטרת־ישראל.״

החליט בן־אלקנה לפנות אל יגאל
אלון. פניתו של בן־אלקנה לאלון, מי שהיה
מפקד הפלמ״ח — ושהיתד, פנייה של
איש פרטי לאיש פרטי — נשאה פרי. מחקרו
המפורט של בן־אלקנה שיכנע את אלון.
הוא אימץ את מסקנותיו, החל לפעול למען
העברת שרידי־העצמות מקבר החייל האלמוני
בחיפה לקבר־אחים ליד גשר־אכזיב,
עליו יתנוססו שמותיהם של י״ג חללי־הגשר
(מאחר ויחיעם וייץ נקבר בזמנו בירושלים).
אלא שהיתר, זו פעולה פארטיזנית. יגאל
אלון עשה אותה כמפקד הפלמ״ח לשעבר
— ולא כנציג ממשלת־ישראל. הוא שיכנע
את הרב הראשי לצה״ל, האלוף גורן, להכריז
על האנדרטה שליד הגשר כבית־קברות
— דבר שאיפשר את העברת שרידי־הגופות
לשם.
הקבורה הרשמית היתד, צריכה להיערך
לפני שנה. מלחמת־ששת־הימים מנעה אותה.
השבוע הובאו, בפעם הראשונה, י״ג חללי
גשר־אכזיב לקבורה רשמית. אחרי 22 שנות
ספקות ניתן לבני משפוחותיהם מקום
אליו יוכלו לעלות כאל קבר־יקיריהם.

לל אדב רי ם מ פו ר שי ם

לדבי מותר

1ח ד?{םשלידי עצמותיהם של הי״ג
7נקברה סוף־סוף התעלומה שאפפה את
נסיבות היעלמם. אולם השערורייה שאפיינה
את צורת הטיפול של המוסדות הרשמיים
בפרשה זו מוסיפה להשתולל.
כשנסתם הגולל על הקבר, נשאו, הרב
גורן והשר אלון דברי־הספד לידו. הם
העלו את זכר־הנופלים, דיברו בצורה כללית
על מורשתם. לשמע דבריהם נדמה היה שעדיין
שורר בארץ המאנדט הבריטי והדוברים
נימנעים לומר דברים מפורשים, מפחד
השלטון.
אלון לא העז להודות בטעות הפלמ״ח
וההגנה, שזנחו את פרשת־הי״ג, התייחס
לעניין כאילו היה ברור מאז ומעולם כי
הי״ג קבורים בקבר בחיפה למרות שהקבורה
נערכה בטקס ממלכתי, היא לא
לוותה בשום הכרזה רשמית. מבחינה חוקית,
מוסיפים הי״ג להיות נעדרים.
רק כאשר גוף רשמי וממלכתי יאמץ את
מסקנות־חקירתו של בן־אלקנה, יקבע בצורה
חד משמעית את נסיבות מותם של
הי״ג ויכריז ללא צל של ספק, כי הקבר
שנכרה השבוע ליד גשר־אכזיב הוא קברם
של הי״ג — רק אז יקברו גם החידלון,
הספקות והשערורייה שליוו את הי״ג משך
22 שנים — מאז התרסקו יחד עם מיטען
חומר־הנפץ שהניחו מתחת לגשר־אכזיב.

מעשה ביהודי טוב וכשר, עבדקן, נשוי
לבתו של רב, אשר חשקה נפשו בטלוויזיה.
אותו יהודי, אשר שמעוני שמו, הלך וקנה
טלודיזיה בערב יום־העצמאות. אולם מעשה-
שטן, הוא גר בבני־ברק — ובעיר הקודש
אסור לאדם להכניס לביתו הפרטי טלוויזיה,
לפי דבר הרבנים של העיר.
עיסקה רבנית. מייד לאחר יום־העצ־מאות
נקרא שמעוני אל רבם של ההונגרים
בעיר, הרב ווזנר. זה תבע ממנו במפגיע
להוציא את מקלט־ר,תועבר, מביתו.
הרבי הציע לו עיסקה: ימכור שמעוני
את מכשיר הטלוויזיה — והוצאות ההתקנה
ומחיר־ד,אנטנה יוחזרו לו על־ידי הרבי
עצמו. שמעוני דרש — וקיבל סכום של
600 לירות. אחר־כך במקום למכור את
מכשיר־התועבה, הוריד את האנטנה החיצונית,
התקין במקומה אנטנה פנימית.
לפני שבועיים, הותקף שמעוני ברחוב
על־ידי חסידים מישיבת לובלין. הם היכו
אותו וגרמו לו לחבלה גופנית רצינית.
המשטרה הוזעקה, אולם לא הצליחה
לאתר את התוקפים.
למחרת, ביום רביעי, נופצו כל השמשות
בביתו — ממטר־אבנים.
השבוע טען שמעוני — שאינו חושב
להיכנע :״ביום־העצמאות באו אלי כל מיני
רבנים לצפות במיצעד, אז רק לרבי מותרז״

קופסה ערבית(למעלה) וישראלית
סהרונים במקום כוכביס

אותיות האנגליות המיסתוריות פירושן:
״סייפטי מאצ׳ס קומפני נזר.״ בעברית: חב־רת־גפרורים
נור.״
סוככים וסהרונים .״אין מקום לשתי
חברות לייצור גפרורים,״ קובעים אנשי־הע־סק
בשכם .״עצם הצפתה של הגדה בגפרורים
ישראליים — המופצים בעזרת תרמית
היוצרת את הרושם שהם תוצרת־הגדה
— יש בה כוח תעמולתי עצום, נגד טענות
ישראל שהיא דואגת לשמור על הסטאטוס־קוד
הכלכלי בגדה.״
אחד הממורמרים ביותר בין אנשי־הגדה
הוא היושב־ראש לשעבר של הפארלמנט הירדני,
חיכמת אל־מצרי, מי שנטע בין ירושלים
לבין עמאן וקאהיר.
הסיבה: אל־מצרי הוא אחד הבעלים של
בית־החרושת שלושה כוכבים בשכם.

בני־ברק

העולם הזה 1607

היזהר מתאונות! בייחוד
בימי ה׳ עד א׳ .אם אתה
יכול, התנהג לשבוע הזה
כאל תקופה של חופשה
ורגיעה. אל תנסה
לכפות על עצמך מאם־
צי־יתר ואל תעשה שטויות.
בת־דלי: פגישה עם
20 בינואר -
אדם הנראה לך, ממבט
8ו בפברואר
ראשון, כחשוד במיקצת,
תגביר את המתח, תוסיף לחוג־מכריך רובד
חדש לגמרי. לבשי אקווא־מארין או ירוק.

זני

אני שמחה שאתם טובים וממושמעים
ושומעים כקולי, וכשאני
מבקשת מכם לא לשלוח מכתבים
כמה זמן. אכן, זרם המכתבים
נחלש. אז אנא, אני שוב חוזרת:
אל תשלחו מכתבים לפירסום —
עד להודעה חדשה, כי המגירות
שלי מתפוצצות באופן טוטאלי.
מסיבה זו אנסה גם לכווץ את
המכתבים עד למינימום. אכל אל
תחשבו שזה מתוף זילזול. להיפך:
זהו מעט-המביל־את־המרובה.

אוהב טיולים. הוא נורא משכיל, אבל יש
לו, לעומת זאת, חוש הומור לא־נורמלי.
אז אני שואלת אתכם!

עכשיו הזמן בו אתה יכול
ליפול בפח, אם לא
תשמור על כל הקשרים
שלך ולא תשקול אלף
פעמים כל הצעה. נכון
שאתה הרפתקן באופייך.
נכון גם שאתה זקוק לסו
בפברואר -
דברים חדשים, כדי ש־ר
7נמוס
ילהיבו אותך כל פעם
מחדש. אבל אי אפשר
להגזים. יום ג׳ הוא מסוכן מבחינה כלכלית:
אל תהיה בזבזן דווקא בשבוע של פעילות.

את המדור אני מתחילה׳ הפעם לא בסיפוח
, 1אלא בסיפרה ,0ואז תראו איזה מספר
יקבל הראשון:

״אתם הגברים!
כולכם אותו הדבר!״

007

לא שלא מגיע לו המספר ,0/07 לאדם־
העליון הזה: יש לו תואר דוקטור, הוא
משמש מרצה־בכיר במוסד אקדמאי, הוא
מדען אך אוהב מוסיקה, יש לו מכונית והוא

המשך המדור האקדמי (בקרוב ילמדו אותו
באוניברסיטה, תראו!) :סטודנט, בן ,23
נחמד 1/07 הוא נציג מכון־וייצמן במדור.

זה מה שצריך לקרות לי!
אני, שמלגלגת על אלת ש״סוצאים״ תמונות(
.ולרוב זאת רק במיקרה תמונה של
החברה שלהם או של האחות שלהם) .מה
צריך לקרות לי אם לא למצוא בעצמי תמונה,
ולא אחת, אלא שתיים בבת אחת! זה
מה שנקרא אירונית־של־הגורל.
שתי היפהפיות הצעירות האלה רבצו להן
על הריצפה של כסית, ואם לא אמתכם, מי
יודע מה היה עולה בגורלן. אבל עכשיו הן
גם מתפרסמות בעיתונות העברית, וגם לב־שתתקשרנה
— תקבלנה את התמונות, ואם
גם אתם תתקשרו — הן תקבלנה גם את
המכתבים. איזה מזל!

ממכון־וייצמן למדע

עוד סטודנט!
טוב, אז עוד סטודנט: בן ,21 מתל־אביב,
ושמו 2/07 איך אני בשבילכם?

פוס בקמפוס
חושבים שזה כל הסקציה האקדמית? אז
תראו מה יש לי פה: שני סטודנטים !
בני ,23 ונורא נאים, ולא רק זה — אלא
שהם אמרו ״פוס לבחורות בקמפוס״ ,מה
שמשחרר אותם לשוק החופשי. כל מה שנדרש
מכן, עבור 3/07 זה להיות יפות
ולא מטומטמות(!).

מתאים מאוד

יש לי עוד אקדמאים. אבל תתאפקו. בפעם
אחרת. עכשיו כמה נערות:
נורא נחמדה, ובת ,22 בוגרת סמינאר,
אוהבת טיולים, ספרים ושואלת בביישנות
״אם זה מתאים.״
ועוד איך!)4/07( ,

לפקודה תמיד אנחנו
״אני מעוניינת בגבר מדור־הפלמ״ח, האוהב
טיולים ובעל חוש־הומור.״
( )5/07 מוצאת חן בעיני, רק ששכחה לציין
את כתובתה. אז למען הפלמ״ח —
שלחי אותה.

אלמונית א׳

נורא כדאי!

היא חזרה מטיול ארוך במרחקים. אבל
נל החבר׳ה כבר בצבא, והיא עדיין לא, ומשעמם
לה נורא. ומספרה 6/07 והיא
מסיימת :״אם הבחור הזה יהיה מתל־אביב,
יהיה לו נורא כדאי!״

בת 17

שמיניסטית מרמת־גן, איך זה?
לא להצטופף! מספרה.)7/07( :

צנחן גבוה

אלמונית ב׳

תראו מה יש לי פה. צנחן, בן תשע־עשרה,
גבוה , 1.84 בוגר תיכון. זה מה
שהוא כן. מה ש( )8/07 לא — זה לדעת
שמות שחקני־קולנוע, וללכת לדיסקוטקים.
רוצות? יאללה• ,אללה, לא לדחוף! זה
לא בשביל כולכן. רק בשבילך, אם את נחמדה,
ו״נוגע לך מה שמתרחש בארץ הזאת,
ובעולם הזה, ואם מחוץ להיותך רומנטית
את מסוגלת גם לנהל שיחה רצינית.״

יום ד׳ הוא יום של
התנגשויות ובעיות כס פיות.
הקפד, איפוא,
לא לקבל גו כל הח לטה
מרחיקת-לכת ו לא
להסתבך. בכלל,
נסה לנצל את השבו עיים
הבאים לריכוז-
מחדש, לעבודה שוט פת,
ולחידוש קשריך
עם האהובים עליך. בת־טלה: אל תזניחי
אותו. גם לאחרים יש בעיות. לבשי אדום.

אינך יודעת לא להיות
פטפטנית? הלשון שלך
עשוייה לסכן את מעמדך,
בין הימים ד׳ ועד
ב׳ ובכלל. לכן גם מוטב
שלא תריבי. אס אתה
אדם יוצר, אין זה הזמן
המתאים לעסוק ביחסי־ציבור.
מוטב שתשב בבית
ותדגור, קניות לא־רצויות,
כפי שלא רצוי לנקוט באיזשהו צעד
נימהר, עד ליום ב׳ הבא, בו בא הירח החדש.

תאומים

שבוע מצויין — א ם
תדעי לנצל אותו ואם
לא תנטרלי א ת עצמך,
מתוך דווקאיזם.
הכוכבים מבשרים על
פגישות־לב ופגישות-
כיס, ובשני המישורים
— על הצלחות קט ו
2ביוני -
20 ביולי
נות וגדולות. אתה י כול
למצוא עצמך, ל פתע,
במצב חדש בו לא רצית. בדוק או תן
מחדש. אתה עלול לגלות משהו חדש.

מצטער, אבל הזהרתי אותך: אין זה שבוע
לערוך מסעות או שינויים מרחיקי-
לכת. אם תוכלי לשמור
על מיסגרת-חיים
דומה לזו בה חיית עד
כה, בתנאים חדשים,
תקלי במיקצת על ה בעיות.
א ם לא — מוטב
שתסמכי ־לחלוטין
על שיפוטו של איש
23בספטמבר -בעל״שיקול. העיקר —
;22ב או ק טוב ר
לא להגזים בשום דבר
ולא לריב. יום ב׳ ה בא
מגיש לך הזדמנות נדירה. אל תכתבי
מכתבים חשובים ביום ה׳ המתקרב ובא.

1ן אזנ״ו1

את נמצאת — כרגיל —
על פרשת־דרכים. אלא
שהפעם לא תוכלי לשבת
בחיבוק־ידיים. הוא
ידרוש ממך צעדים נימ־רצים,
ועצם הדרישה הזאת
תדרבן אותך לעשות
דברים שישנו את
כל חייך. בן־שור: אל
תכתבך, דווקא עכשיו.
אתה זקוק לכל חושיך. זהו שבוע קשה, אם
כי לא מסוכן. ולא תהיה כל־כך עצמאי.

כמו בשבועות האחרונים, הבעיות המרכזיות
שלך הן: חוסר־כסף ושיעמום. במישור ה־פינאנסי
אין רגיעה. מוטב
שתתחיל לתושב על
חריגה קיצונית מעיסוקיך
— או אי-עיסוקיך
— הרגילים. אם לא תשנה
את המצב, אתה עשוי
להיתקע לצמיתות.
במישור הרומאנטי, בת־בתולה,
אין עוד טעם 22 באוגוסט
22 בספטמבר
רב לרומאנים הקצרים
והקלים. שמא תחשבי על
משהו קצת יותר רציני? מצד שני, דווקא האדם
המדבר הרבה, איננו מתאים לך כלל.

אם חשבת לנסוע ביום
ג׳ — ייתכן שתתאכזב.
אבל גם אם עלה הדבר
בידך, זכור שדווקא ימי
ד׳ עד שבת הם קשים
ומסוכנים במיוחד. על־כן
מוטב שתרכז בהם
דברים הקשורים בביתך.
ואם אתה חייב לנסוע
— נהג בעצמך. פגישה
מיקרית הופכת לרומאן של קבע. הצלחה,
בה זכית לאחרונה, מתגלה כעלייה נעימה.

דווקא משום שאת חופשייה בהשקפתך,
ובלתי״קשורה במעשייך, קל מאוד לתפוס
אותך במלכודת או לחייב
אותך לעשות מה
שאינך רוצה. זה מביא,
אומנם, לאוזלת-יד ו־מצידך
לאפס״מעשה

אבל מי רוצה בכל
הצרות הללו י לכן
מוטב שתחשבי יחד
איתו מה אתם רוצים 22ב או ק טינ ר ׳
22 בנוב מבר
באמת, מתוך ויתור
הדדי או לפחות אי-
הסכמה הדדית. דברים ברורים יחסכו
לכם צרות. הישמרי מצננת. לבשי סגול.

עקת

אם אתה כימאי או עובד מעבדה — היזהר
מחומצות, חומרים מסוכנים או אף התפוצצויות.
ביחוד בימים ד׳
עד ר. אם אתה מסובך
עם החוק — זהו׳שבוע
רע מאוד להחליט החלטות
משפטיות. מצד שני,
אם אתה שוקל רומאן
— אל תפחד. קודם
כל, הוא לא יהיה רציני.
ושנית, הוא יהיה
23 בנוב מבר -
20 בדצמבר
נעים ומלא הפתעות. בת
קשתים: נסי לא להיות
עיקשת וסוררת. יש אנשים הרוצים באמת
ובתמים את טובתך. לבשי צבעים עזים.

אחרי הרגיעה באה הסערה.
יש אפילו אלמנט
של סכנה, מיום ו׳ ועד
יום ג׳ הבא. מוטב, מכל
מקום, שלא תתרגש לשווא,
ושלא תצא מגד־רך.
זהו שבוע של מנוחה
ושל שיפור בריאוו
2בד צמב ר ־
.סו בינואר
תך, אם היא רופפת. שן
בוע
של פגישות עם אנ־שים
מוכרים, בו יש להימנע מפגישות מותחות
מדי. אין גם טעם בקניות יקרות. הצ־טמצמי
לרכישת הדברים להם את זקוקה
באמת. אם יש לך מזל — היכנס לשותפות
חשובה, ביום ג׳ הבא, שתביא לך ברכה.