גליון 1608 מתאריך 26 ביוני 1968

ובכן, מותר עתה לפרסם בישראל, כי
מאחורי הכינוי העסק הביש הסתתרו החבלות
שביצעה ב־ 1954 במצריים רשת־המודיעין
הישראלית.
העיתון הראשון שפירסם זאת היה העולם
הזה של. השבוע שעבר. האם פירוש הדבר
שרק בשבוע שעבר נודע לנו, לפתע, הסוד.
אם הינך קורא ותיק של העולם הזה,
ברור לך שהסוד, היה ידוע לנו מז מן• ,בי
רק הוראות הצנזורה שחלו על הנושא
כולו — מנעו את פירסומו.
סוד העסק הביש גם לא היה סוד הידיע
רק לעורכי העולם הזה. אפשר לומר, בביטחון,
כי כמה מאות אנשים בארץ ידעו
מהו העסק הביש, וביניהם עיתונאים עמד
רבים.
אבל באותו ביטחון אפשר לקבוע, כי רק
מתי מספר ידעו את כל נפתולי הפרשה.
לא רק הפרטים המיבצעיים של העסק הביש|
עצמו, אלא כל הקנוניות והתחבולות, שהתפתחו
למה שקרוי עתה, בהיסטוריה הפוליטית
של ישראל, בשם פרשת לבון.
עו דבימים בהם הוכרע גורלו של
פינחס לבון, והוא נאלץ להתפטר ממשרד־הביטחון,
ידעו עורכי העולס הזה פרטים
על המתרחש מאחרי הקלעים. במידה
שהדבר ניתן, גם פירסמנו רמזים על כך.
ואז, בספטמבר ,1960 התפוצצה השערורייה
בגלוי, ופינחס לבון דרש פומבית
כי שמו יטוהר וכי אותם שהרכיבו עליו
את העלילה של מתן ההוראה לבצע את
החבלות — ייחקרו ויבואו על עונשם.
באותו שבוע עצמו (העולם הז ה ) 1201
ניסינו לקרוע את מסך ההעלמה, ולספק
לקורא את המפתח לפרשה כולה. היה ברור,
כי פר שת לבון תהווה מיפנה בחיים הפוליטיים
בארץ, ורצינו שקוראינו ידעו על מה
סוער הוויכוח. אז לא הומצא עדיין הכינוי
העסק הביש על־ידי דויד בן־גוריון, ולאיש
כימעט לא היה מושג מהו המעשה הנורא,
בו הואשם פינחס לבון בעת היותו שר״
הביטחון.
סמכנו על חוש קוראינו, וסיפקנו להם
בצורה עקיפה את הסיפור המלא. לצד ידיעה
על דרישת־הסיהור של לבון, פירסמנו מיס־גרת
גדולה• ,תחת הכותרת :״איפה הם היום
— שש שנים אחרי מ שפטם, חוזרים נא שמי

ה מחתרת הציונית בקאהיר לחד שות — סוכניו
של ג׳ון דארלינג.״

ובכתבה: הסיפור המלא של המיבצע
האומלל וחסר־האחריות, בליוויית •תצלומי
גיבוריו בבית־המשפט ומחוצה לו. מובן
שחוץ מהרמז שהיה כלול בפירסום שני
העניינים זה בצד זה — לא יכולנו לומר
שיש קשר ביניהם.

פרשתל בון הסתעפה. המיתום של
עסקני מערכת־הביטחון ניקרע לגזרים. התגלו
פרטים מחרידים על זיוף מיסמכים בדרגים
הגבוהים ביותר של מערכת זו, על הדחת
קצין לעדות שקר בפני ועדת־חקירה סודית,

שהכריעה את גורלו של לבון, על קנוניות
ורמאויות מאחרי גבו של שר־הביטחון, שלא
היה רצוי על הרמטכ״ל (משה דיין) והמנכ״ל
(שמעון פרס).
הקואליציה התפצלה. מפא״י עצמה ניק־רעה
לשניים. הממשלה התפטרה. דויד בן־
עלה על הדרך שהובילה לבסוף גוריון להקמת רפ״י ולהליכתו אל המידבר הפוליטי.
היה ברור,כי ההתרחשויות הסוערות
ההיסטוריה של
שינו את מהלך האלה המדינה. כעיתונאים, ראינו את עצמנו חייבים
לדווח עליהן באופן שוטף, לנסות ולהבהיר
ככל האפשר את הרקע הכללי של המאורעות
האקטואליים. אבל דווקא כעיתונאים
רציני:הצנזורה, מיכשול בפנינו
שמעודה לא פעלה בחומרה כזאת. יכולנו
לספר הרבה — אבל לא הכל.
ואז צצה המחשבה, שבמקום שהעיתונאי
מוגבל — שם דרוש סופר. הרעיון המעשי
גובש בשיחה עם אחד מידידי המערכת,
שהיה מקורב מאוד לפרשה הגדולה.
וכך נולדה פר שת אלכסיס.
ב־ 25כ מ או־ ם 15(64
)1385 הופתעו קוראי השבועון המסויים
למראה תופעה בלתי־רגילה בשבועון המוקדש
כולו לחדשות: יצירה ספרותית, פרי עטו
של סופר זר.
שם היצירה היה פר שת אלכסיס, מאת
הסופר היווני ״קוסטאנציקאזאנאקיס״ .ובראשה
התנוססה הודעה בולטת :״כל דמיון
בין הדמויות והמאורעות בספור זה לבין
דמויות ומאורעות במציאות, מיקרי בהחלט.״
שישה עמודים יקרים הוקדשו לסיפור
הדמיוני, והוא נימשך על פני מיספר של
עמודים בגליון שאחרי זה. סופר בו על פרק
במלחמית־הצללים בין תורכיה ליוון, על רקע
מלחמת־קפריסין.
סופר על רשת־ריגול, שהוקמה על־ידי
המודיעין היווני מבין אזרחים תורכיים
ממוצא יווני, החיים באיזמיר ואיסטנבול.
הרשת פעלה שלוש שנים, ביעילות, עד
שלפתע קיבלה הוראה לבצע שורה של פעו־לות־חבלה.
ראש־הרשת במקום, רופא׳ צעיר
בשם ד״ר סטאברוס, שעבד בבית־החולים
היווני באיזמיר, מחא על כך. הוא היה
סבור, כי אסור לסכן רשת־מודיעין בביצוע
(העולם

אנ שי־ מודיעין — ג׳ורג׳ו, ראש״אגף־
המודיעין; קוסטא, ראש־המודיעין בחו״ל;
ניקום (״מיסטר סטון״) ,שליח־המודיעין
בתורכיה; ״דימיטריום״ המצולק, מייסד־הרשת
באיזמיר.
אנשי־הר שת באיז מיר: ד״ר ססאברוס,
מרכז־הקבוצה; ריקה מאנולאקים, המקשרת,
אלופת־ספורט ונערת־זוהר.

ז או סיף את הוא
הסביר

שאלכסיס,

שר־הבימחון,

נ תן

קרא למזכירה. במילים פ שו טו ת
את כוונתו. תוך כמה ד קו ת היה
מוכן: שורה אחת נמחקה, ועליה
המזכירה שורה אחרת.
הייתי מכניס לזה ב חורה, ח שב
.,״בעצם,״ אמר בקול ,״למה

הזה

פעולות־חבלה .״זה חייב להביא לתפיסת
הרשת!״ הזהיר.
זה מזכיר לך משהו?

נפשותהע לי ל ה הדמיונית בוודאי
יזכירו לך עוד כמה דברים:
היוונים — אלכסים סטאברידאקי, שר־המלחמה
החדש של יוון; פאפאדופולו הזקן,
ראש־הממשלה ושר־המלחמה הקודם, שהודח
מתפקידו; גנראל סיפאקאם הגידם, רמטכ״ל
הצבא־ד,יווני.
• הציוך ים צוי רו ב שע תו על־ידי שלמה
שווארץ לפי הנ חיז ת מדוי קו ת של המערכת.

״פרשת אלכסים״ :השוטר תופס את החבלן בפתה הקולנוע *
האם גיבורים אלה מזכירים לך את גיבורי
פר שת לבון — או לפחות הידועים שביניהם?

ערב אח,ד, כך סיפר קאזאנצאקים, עמד
פקד סלים ביוגלו בכניסה לקולנוע לידו
באיזמיר, כמו בכל יום זה שבועיים.
מעולם לא תיאר לעצמו שאי־פעם יבוא
יום וישנא קולנוע. כל רעיון המארבים
ניראה לו מגוחך. לגלות ח ב לן בקולנוע,
הרי זה כ מו למצוא מחט בערימת שחת
מי שהו מ אחוריו הדליק סיגריה. לא. ואת
לא היתה סיגריה. בגדיו של ארם נאחזו
בלהבות.
ב תנוע ה אינס טינק טיבית של שוטר מ או מן
דחף סלים את האנ שים הצידה, קפץ לעבר
האיש, קרע את כפתנרי מעילנ בתננעה
אחת, עזר לו להזריד את המעיל, שמתוך
כיסו בקעו הלהבו ת. האיש נפל על הארץ,
מתפתל בכאבים. פרצוף יווני נוסף לכל .״זה
כלום,״ הרגיע סלים ,״ מייד נביא אותך
לבית־החוליס ותקבל
דבריו נפסקו באמצע הפסוק. די ח מוזר,
מוכר, עלה באפו. הוא זרק את המע-ל
הבוער על הארץ, הרים או תו ב שוליו. מתוך
הכיס נפל נרתיק־מ שקפיים, ח רו ך למחצה

זד, קרה בסיפורו של קאזאנצאקיס, ב־23
בחודש.
ובמציאות אחרת, בכניסה לקולנוע ריו
באלכסנדריה, ב־ 23 בחודש יולי , 1954
קרה בדיוק אותו דבר, וניתפס נתנזון,
חבר־הרשת־הישראלית.

הרשת, בסיפור קאזאנצאקיס, נתפסה.
״מיסטר סטון״ רתח מכעס. הן הממונה
עליו הבטיח לצייד אותו ב־ 11 דרכונים
מזוייפים, בעזרתם יוכל להבריח את אנשי־הרשת,
במיקרה של תקלה. והדרכונים לא
הגיעו. הוא החליט לברוח, לפני שתגיע
אליו הבולשת התורכית. האם פירוש הדבר
עריקה? הפקרת אנשיו? הוא החליט כי
בריגול אין סנטימנטים. מוטב גם לא
לסבך את המודיעין של יוון ולסכן אח,
סודותיו. הוא מכר את מכוניתו, עלה על
אוניה והסתלק.
העלילה עוברת למשרדו של ג׳ורג׳ו,
ראש־המודיעין באתונה:
״סיפאקאס הגידם,״ אמר ג׳ורג׳ו ,״לא
יח שוב פעמיים אים יעלה על דעתו שיוכל
להציל את עררו, על״ידי כך שיקריב או תנו.
,הוא י מכו ר את הסבתא ב שביל הקאריירה.
אבל הוא לא יוכל לצאת מהעסק בקלות.״
״מדוע?״ תמה קוסטא.
״ שלחתי לו ׳מכתב לאמריקה, לפני כמה
ימים, ודיברתי ב מכ תב על הפעולה. הוא
לא יוכל ל ט עון שלא היה מעורב.״ עלה
בו רעיון .״ שמע, א ת קן את ההעתקה

לנו כל העניין? מה יכול לקרות לנו אם
נגלה את האמת? הרי לא פעלנו לטובת
עצמנו. ב מיקר ה הג רו ע יוכלו ל טעון ש שגינו.
ג׳ו רג׳ו הביט בו ב רח מנו ת. איש טוב,
אבל בלי חו ש פוליטי .״ ש מע, ידידי, אם
יתגלה העסק הזה, אנחנו גמורים. לא רק
אנחנו שנינו — כל השרות. אנחנו מוקפי ם
אויבים. ב תו ך ה שרות עצמו י שנם אנשים
האורבים לנו ו ה מוכני ם לרשת את מקו מנו.
בחוץ יש ש רו ת־הביט חון, ה מ חכ ה לכי ש לון
שלנו כדי לדפוק את ה מודיעין. הג׳ינג׳י
רוצה מז מן לבלוע את ה מו די עין, ויש לו
התמיכו) של פ אפאדופולו הז קן״ הג׳ינג׳י
היה רא ש־ שרותי־הביטחון .״י הר סו כל מה
שע שינו.״
אבל ז ת לא העיקר,״ הוסיף ג׳ורג׳ו.
״העיקר הוא הצד הפוליטי יש מלחמה בין
השר ו| 1ין הר מ טכ״ל ומנהל־המשרד. בינתיים

בי דיו
אנחנו חזקים. הקלפים הם
!סיפאקאם. זאת אומרת, בידו של סיפאקאס,״
גס קוס טא צחק, למרות שלא אהב בדי חו ת
על ח ש בזן מו מו של הגנרל .״פ אפאדופולו
הזקן תו מך בו. ו הז קן הוא עדיין הבום
האמיתת למרות שהוא יו שב בחווה שלו.
אבל אם יתפוצץ העסק הזה, יהיה אלכסיס
על הסוס. הוא יוכל לסלק את סיפאקאס,
הזא יוכל לסלק את אנדריאס, מנהל־המשרד.
אפילו לג מור את הזקן. וזה יהיה אסון.״

בעצם, יבדלו 1י לצטט את כל הסיפור
של קאזאנצאקים. כל שורה בו מרתקת
ומחייבת ההשוואה למציאות. אסתפק בהמלצה:
שתשוב בעצמך ותקרא את שני ההמשכים
של פרשת אלכסים. אני מקווה שאתה שומר
על הגליונויג הישנים, או שאתה מכיר מי
ששומר עליהם. כי במינהלת העולס הזה
לא נותר אף גליון אחד מאלה שבהם פורסמה
פר שת אלכסיס. הם אזלו עוד באותם
שבועיים עד האחרון.
הו, כן. בוודאי מעניין אותך לדעת מיהו
קוסטאנצי קאזאנצקיס?
זהו שם שהמציא אורי אבנרי, אשר
,כתב את פר שת אלכסיס בהסתמכו על
הפרטים הסודיים הרבים שנאספו על־ידי
מערכת העולם הזה מסביב לעסק הביש ולפרשת
לבון. אין לו שום קשר עם ניקום
קאזאנצאקיס, בעל זורבה היווני.

* שם הסרט ״האדם ה שלי שי״
לאחד מגיבורי־הפר שה.

— רמז

העולם הזה 1608

*11111

שלב אחר שלב אנו מתקדמים בחיינו. ולאחר הצעד הראשון
יבוא השני. כל צעד בחיינו הוא שלב חדש, כל שלב הוא אתגר. אחד
השלבים בחייך י הי ה רכישת דירה חדשה, מודרנית, כזו שתענה על כל
דרישותיך. רסקו בונה למענך דירות־כאלה, דירות שיתאימו לא רק לטעמך אלא גם לאפשרויותיך הכספיות.
לפני שתעשה את הצעד הבא
5510מ ק

אלינו

ב די ס קו ט ק -כ ל גערה שמחה לרקוד אתו.
ה־שייק־ כאילו נוצר בשבילו.
אך איו הוא ־־נער שעשועים״
בחיי יום יום הוא יודע יפה שכסף זה
עניו רציני ולכו מקו מו בבנק לאומי.
פקדוו או חסכון? הלוואה או ה שק ע ה?
הכתובת בשבילו היא הבנק, בו הוא מקבל
את מירב ה שרותים הבנקאיי ם שכל אדם
זקו ק להם בחיינו המודרניים.
ואחרון אחרון ח שוב:
איו הוא חו ש ש מגניבה או מאבידה
כ שכספו מופקד בידיו הנ א מנו ת של הבנק.
איו פלא שבערבים הוא רוקד ב די ס קו ט ק
כשהוא מ שוחרר מדאגות.

בנק לאומי למי
-ל מי שצעיר ב

מכתבים
אמו שד סירחאן אתם סיר־אתם
חיי-

קראתי
את מאמרכם, בו מזכירים
(העולם הזה ) 1606 גם את אביו של
חאן סירחאן, הוא בישארה סירחאן.
מטפילים עליו אחריות מסויימת על
משפחתו.
לדעתי אשם רק האב, ולא האם, קבלו
תצלום של מיירי סירחאן, ברגע בו נודע

תיקים אלה. ועובדה: הוא עמד להוציא
ספר על רצח ג׳ון קנדי, אחיו.
לא. מה שאנו חוזים זהו תהליך עיוותה
של הדמוקראטיה האמריקאית, המתגלם ב־מעשי־הרצח
נגד האחים קנדי והכומר הכושי
מארתין לותר קינג. ועל כך יש להצטער.

יהושע
ליברמן,

תל-אביב

תו ך 7מים
היו שינייך ל בנו ת
33׳ שלא היו משל
שיניי ם
ע״י אבן שן

לאחר הברשה ע ם טיל א ק
במ שך ג י מי ם

שנתיים לדא עבודה
התגייסתי לצה״ל ב־65׳ .לא נקלטתי היטב.
ברחתי כמה פעמים ממאסר. ב־ 30במאי
שוחררתי, עם פרופיל צבאי .24 ניגשתי
למקום עבודתי הקבוע, חברת־החשמל בחיפה.
שם העיפו מבט בפנקס־המילואים ופיטרו
אותי מייד עם 500 לירות פיצויים.
מאז חלפו שנתיים ימים, ואין איש מעסיק
אותי בעבודה. הסיבה החוזרת, :בודקים
את עברך הצבאי.״
אבי נפטר באוקטובר 67׳ .אמי — לפני
15 שנה. התומך היחידי בי הוא אחי הבכור,
שנקרא עתה למילואים, משך 40 יום,
יתר־על־כן: אבי השאיר אחריו ירושה:
פיצויים בחברת־החשמל, בם ך 8000 לירות.
אך מזה תשעה חודשים מעכבת חברת-
החשמל את הכסף, בטענות שונות.
אנו שוקעים יותר ויותר בחובות. הייתכן
כדבר הזה?

יהודה גרינברג, חיפה

מיידי סירחאן מתמוטטת
כזרועות ידידה

הצהרת דיין

לה על מעצר־בנה, כשהיא היתר, בפאסדינה.
שולהאלרון, ניו־יורק, ארצות־הברית
• א מו של סיד חאן סירחאן — ראה
תמונה.

העסק הביש
אני שמח מאוד שסוף־סוף גיליתם לציבור
את סוד העסק־הביש המפורסם (העולם
הזה .) 1607 אני ממש הופתעתי כשמצאתי
בעמוד האחורי את הסיבה מדוע נפלה ממשלת
בן־גוריון, בזמנו.

תיאודור הוכההר,

תל-אביב

מה שלא ברור בכל העסק הביש הזה
הוא )1( :מי היו הדמויות 2מי נתן
את ההוראה לפוצץ
את בתי־ר,שגרירויות
בקאהיר ועימם את
הרשת שלנו? לבון,
אז שר־ד,ביטחון, או
קציניו — כלומר,,
ראש וראשונה, ה־רמטכ״ל
משה דיין?
אכיבבר מי,
תל־אביב
1בניגו ד ל־סיפור־המע
שה, עדיין
שמורים שמות כרמי האחרים המעורבים בסוד — מטעמי־בי
ט חון 2האחריות לפיצוץ הבתים ו־תיבות־הדואר
ולחיסול הרשת טרם נקבעה
סופית, עד היום הזה.

כרית ישראל״קאהיר־דמשק:1
הושל
קא־גם

בשורה

שלימה של עיתונים ירדניים
פיעה, בשנת ,1959 הידיעה כי מצריים
נאצר הציעה לישראל להצטרף לאיחוד
היר־דמשק, שקם באותם ימים. טענו
שישראל סירבה.
הדבר נעשה כדי לנגח את עבד־אל־נאצר
כ״משתף־פעולה עם הציונים.״ אך מעניין:
מעולם לא ראתה אור ידיעה — או שמועה
— זו בעיתונות הישראלית.
מדוע?
נוריתגולדשטיין, א שקלון
מ סי כ ת ־ ה ט כניון

לכתב שלכם שחקר את ״מרד״ הסטודנטים
בטכניון (.העולם הזה :) 1606 מי שמחפש
מהפכה בנשף־סטודנטים שנתי, מעוניין
כנראה להראות את כהן־בנדיט עושה
צרכיו לתוך בקבוק־מולוטוב.
רפיפריאל, הטכניון, חיפה
כוכי בובי קנדי נרצח, אולי, משום שחששו
רמי־מעלה ׳שלאחר שייבחר לנשיא תהיה לו
הגישה לתיקי־החקירה של רצח־אחיו. כך
סבור אורי אבנרי (העולם הזה .) 1606
הסבר זה לא נראה לי הגיוני( :א) אם
אלה באמת רמי־מעלה, הם יכלו להסתיר
את התיקים לפני בוא בובי לכם ד,ביתד,לבן(
.ב) לבובי קנדי ז״ל לא חסרו, אילו
רצה, האמצעים לברר את האמת, גם ללא
העולם הזה 1608

מעשה בשר, שמו דיין /שגנב מאלון
הקנקן /ובעד שטח־מחייה /גם דיבר, גם
עשה /וכאן גם ההבדל הקטן.

מינה מור,

פתח־תקטה

ליבוביץ על הכותל
כולי מלאת זעם על סגנית יו״ר הכנסת,
הגברת דבורה נצר, על שהפסיקה את ח״כ
אבנרי בשעה שקרא את דבריו של הפרופסור
ליבוביץ (העולם הזה .)1607 כל מילה
מדברי הפרופסור היתר, זהב!
אולי תפרסמו, בכל זאת, את אותו חלק
מדברי הפרופסור ליבוביץ שלא ניתן לאבנרי
לקראו בכנסת? אני מתה לדעת מה הוא
אמר!

אסתר גדין,

יר 1שלים

• הקטע שח״כ אבנרי התכוון לקראו
בתום נאו מו, שלא ני תן לו לסיי מו, כלל
את דברי הפרופסור י שעיהו ליבוביץ על
הכותל המערבי.
הנה הקטע:
בי מינו הפך הכותל לדיסקוטק דתי.
מה שיש לע שו ת בכו תל, זה אני למד משני
מאורעו ת בעלי מ ש מעות דתית ע מוק ה
מאוד. האחת מ תולדו ת ישראל, והאחרת
מ או מו ת העולם.
ב תולדות ישראל, מע שהו של המלך הצדיק
חז קי הו, אשר חיד ש למע שה את שלטון
התורה בעם יהודה, שעבד עבודה זרה, הוא
מן הד מויו ת הנערצות ביו תר ב מסור ת הדתית
הי שראלית ובין הגדולים המע שים
שהוא ע שה :״ הו א
הב מו ת
הסיר את
ושיבר את ה מצבות
וכרת את האשרה
וכיתת את נחש ה־נחו
שת אשר עשה
מ שה.״
זח יו ת ר מאשר
האבנים אשר הניח
הורדוס הרשע, אבני
הכו ת ל המערבי.
את נחש הנ חו שת ליכוביץ עשה משה רבנו על
פי הגבורה.
אבל לאחר שהנחש הפך אובייקט של
פולחן, של קדו שה, המלך חז קי הו כיתת
או תו, והתנ״ך מונה את ז ה בין הדברים
הגדולים מב חינ ה ד תי ת.
ב תולדו ת או מו ת העולם, השייך איבן
סעוד, אבי ה שו של ת ה שו לטת בערב, מייסד
כת הוואהאבים הקנאית לאיסלאם, כבש את
מכה ומדינה לפני מאתיים שנה ונ תן פקודה
להרוס את קבר מו ח מד, מפני שבאו להתפלל
עליו.
כל אלה הנקראים אצלנו דתיים לא הגיעו,
מבחינ ת הא מונה, באל אחד, לקרסוליו של
הגוי הערבי הזה, שהוא ה בין :״ה שם אלו הינו
השם אחד.״
מכאן שטיפול מי שרד־הדתות בכו ת ל אינו
נוג ע לדת היהודית. בד ת היהודי ת אין בכלל
מקום קדוש. קדו ש הוא תואר האלוהים.
קדו שה יש בע שיית המיצוות. הנו סח בקריאת
(המשך ב ע מו ד )7

לאחר 7י מי ש מו ש ב טיל א ק
טילאק אינו ת נגשחת שיניים:
טילאק הוא
״מלבין שינ״סי׳
טילאק הוא תכשיר מדעי חדש, אשר י
מרחיק ־ את אבן השן הצהובה והמסוכנת
וכתמי טבק חומים. עד עתה לא היו שינייך
לבנות נפי שהיו יכולות להיות. טילאק
יהפוך את צבע שינייך ללבן טהור. אם
ברצונך להיות נאה יום יום, עבור לטיפול
פה ושיניים מודרני, מדעי.ובטוח, עבור
לשמוש בטילאק.
תראה(י) את ההבדל לאחר שמוש בשפופרת
אחת.

1:0013

לשפופרת אחת — מספיקה לחודש ימים

צפרניים

י פו ת
ו חז קו ת
סוד הידים החטובות

כה קל: טפלי בצפר־נייך
ובמקום גדילתן
פעמים אחדות בשבוע
(או כשאת מורידה את
הלכה) ב־נו־נייל. ראי
כיצד שברים וסדקים
נפסקים מיד וכיצד יגדלו
צפורנייך במהירות
ותהיינה שלמות
וחזקות.
סוד ח נו־נייל: נו־נייל
מכיל חומרי בנין הד
רושים לגדול ולחשל
מת שומן הצפרן, המגן
עליה מפני חומרי
רחיצה מודרניים או
כל גורם אחר.
סודך: שמרי על צפר
נייך עם נו־נייל בקבי
עות, וצפרניים דקור
ושבירות יהיו ממך ו
הלאה ובמקומן צפר
ניים יפות וחזקוו
אשר ישוו לידיך מר
אה נאה, אלגנטי ו

חטוב.

מחזק צפרנים שבירות
מוצר די ס קו בע״ ם חי

בדרך הנשית המיוחדת בביטחה יגמהידות

לשמוש על הזרועות, בתי ה שחי.
ה רגליי ם ...נבדק לשמוש גם על
עור הפנים.
השמוש בויט־או הריחני והמכיל
למלין — זו הדרך הנשית ביותר
להרחקת שיער בלתי רצוי. מרחי
אותו בפשטות כמו כל קרם קוסמטי
אחר. תוך דקות יעלמו השערות עד
לשורשיהן ללא לכלוך או ריח בלתי
נעים.
ויט־או העדין, נבדק לשמוש אפילו
על עור הפנים. משאיר את זרועותיך,,
רגליך ובתי השחי חלקים ונקיים
מ״צל״ .אחרי טפול בויט־או תיראה׳
^3.80
לך כל שיטה אחרת ן
להורדת שיער כמיושנת ל״ו

מחנו דיקקו נינ-נו חי

^11 1

קי 1גסמ ] גאה להגיש לןאת החדש בשורת
מוצריו לגבר: סכין גלוח קי 1גסמ ] ,עשוי בלדת
אל־חלד(סטיינלס־סטיל) ,החידוש האחרון בתעשית
סכיני הגילוח בעולם.
סכין גילוח קו 1גסמ ] יהבוך א ת הגילוח היומי.
שלך לתענוג של ממש!
סכין גילוח קי 1גסס ] בחפיסה הכחולה ( 3סכינים 1.50 -ל״י)
עוד מועד איכות לגבר המעודכן. נסה את סכין הגילוח החדש
בעת גילוח עם קצף לגילוח (376ו! ;)10x017 $ולאחר הגילוח
מי פנים (ח)!0ס6 1צ3ו $1ז )£)16 ממריץ ומדרבן. ביום קיץ חם,
התרענן עם מי הקולון (אס 1-סס ) 0ובדיאודורנט בעל ניחוח
גברי (*־ויל 6ח 109נ ,) 0להופעה מושלמת הסתרק עם קרם
השיער (וזז 63ז 9 0ח!653ז€1ז131־.)1

תענוג לגבר

עם (ן עג ס מן -השם שכבש את הגבר האמריקאי

העולם הזה 1608

מכתבים
(המשך מעמוד )5
שמע הוא :״ תזכ רו, ע שיתם את כל
עתי, והייתם קדו שים.״
אבל שיהיה אובייקט קדו ש, ז ה עבודת
גילולים. אני מבין את היחס הסנטימנטאלי
לכותל — אבל ליחס הסנטימנטאלי אין שום
מ שמעות דתית.

מיצי

ד״ר לדי — כעד ונגד
ההפגנות למען הד״ר מיכאל לוי
הזה ) 1607 הן התגובה הסטודנטאלית הראשונה
בה נתקלתי, מאז נרשמתי לאוניברסיטה.

(העולם

סטודנט,

סווי
ס אי ר
ממליצה
על סיו רי ם
נ הדרי ם ב־

האוניברסיטה, תל־אביב
שותפים אנחנו
של אמריקה, המספקת
לנו נשק. טבעי
הוא שנרחיק מאוניברסיטה,
הממומנת
על־ידי שנור יהודי־אמריקאי
— מרצה
מארכסיסטי, הנלחם
נגד מאבקם של בני־בריתנו
בוזיאט־נאם.

אי רו פ ה הקלסית
שוויצריה — אי ט לי ה — אנגלי ה — צרפת

אהוד ברגר,

(כולל בילוי מאורגן בערבים) _ 2 2 3 0 .

תל־אביב

ברגר

סקנדינביה

מישאל־עם
מייד:

אני חומך ברעיון הפדרציה הפלסטינית.
בהסתמך על שיחותיו של אורי אבנרי עם
נכבדי־הגדה המעוניינים בחלקם בפדרציה
— כלום לא כדאי לערוך שם מישאל־עם
בקירבם? רק, כמובן, אם ממשלתנו תרצה
או תחשוב ברצינות על אפשרות של פדרציה.
אגב,
אם יגיעו הדברים להקמת הפדרציה
— האם לא יצרנו לעצמנו מצב, בו קשה
בהרבה מקודם להגיע לשלום עם שאר
מדינות־ערב?

ס קנ דינ בי ה ו הפיור די םהמרת קי ם —
וכן שוויצריה — אנגלי ה — צרפת

יו ם

.-ם 2 6 9
אנגליה פורטוגל
שוויץ
עם אפ שרו ת

01׳ 21

יוסף קורושי, באר־ שבע
• להיפך. לדעת שוחרי המדינה הפלסטינית
בגדה, היא תקל על ה שג ת הסדר
בין ישראל ומצריים, אך לא עם חוסיין.

היתושים והכנסת
קראתי בדו״ח לבוחר כי ח״כ אורי אבנרי
נלחם במכת־היתושים. גם אני.
אנחנו עושים את זה בעזרת ״מערפל
חשמלי,״ בו משמידים חרקים מעופפים, כ־שמתיזים
חומר מרסס באמצעים חשמליים.

להארכה
יום

אם באמת רוצה אתה לצאת לחדל של ממש, פנה אל סוכן הנסיעות
שלך או למשרדי סוויסאיר בארץ שישמחו לפרט בפניך את
אפשרויות הטיול השונות

חופשת קיץ
ע ם ״סוויסאיר״

חוויה!

״מערפל השמלי״ נגד יתושים
אני מוכן לעזור גם לח״כ אבנרי ולכל
עם ישראל להילחם ביתושים ביעילות אמריקאית!

נעם, רינן בע״מ, תל־אביב
הקורא נעם מייצג חברת המייבאת

המשרד הראשי: רח׳ אחד-העם 28 תלאב׳ב, טל• 2$ג .59 המשרד בתל־אביב: רח׳ בריהודה י ,4טל6$ .
מל1ן ה׳לטון, תל אביב, טל . 246021 .חיפה, שד׳ הנשיא 124 הר הנרמל. טל . 88181 .ירזשלים. דחי יפז 30 טל2 ,
הסברה 1

את המערפל הח שמלי — המ שמיד חרקים
במקום סגור או פתוח.

שר־הדואר והסחירות
ב־ 24 באפריל פירסם שר־הדואר, ישראל
ישעיהו, ראיון שהיה משול לדוקטוראט על
שיטות־הבחירות לרשויות־המקומיות בעולם,
וזאת בצהרון מעריב. כתבתי מיכתב למערכת
הצהרון, בו אמרתי, בין השאר:
״איני מתלהב מהתעניינותו הגדולה של
כבוד השר בעניינים שאינם שייכים לתפקידו.
האזרח הקטן מעוניין שהשר יתעניין
יותר בניהול ענייני־הדואר בעולם, כדי לאפשר
לדואר־ישראל לבצע, למשל, את מי.ש־לוח־החבילות
לחיילים, לפני החגים, באופן
סדיר.

דוד פרידמן,

רמת-גן

זכות קדימה כמדור זה תינתן
למכתכיהם של קוראים המצרפים
את תצלומיהם למכתכים.
העולם הזה 1608

גצד

ו י ־ חות

טדליזג

מכונית הפאר במחירים ללא תקדים 16,950 ,
ל״י. אוטומטית — 18,150ל״י, מנוע 1725
סמ״ק חסכוני 4 ,צילינדרים.

בוי מטה הרסו בע ת
רחוב ריב״ל 2 4טל 3 3 2 4 1 .ת ־ א

בעולם בריטניה הוד מ על ת ם
הלודדי ם
בשעה שבחוגי הצמרת בישראל סוער
הוזיכוח על רעיון הקמתו של ״בית לורדים׳׳
,בעיקבות הצעודחוק של אורי אבנרי,
סוער ויכוח הפוך בבריטניה: האם לבטל
את בית־הלורדים שם?
מוקד הסערה: החלטת בית־הלורדים הבריטי,
ברוב של 193 נגד , 184 שלא לאשר
צו של בית־הנבחרים בעניין הטלת סאנקציות
על רודסיה.
אומנם, ההחלטה של הלורדים אינה מבטלת
את הצו. היא רק דוחה את ביצועו,
מכיוון שיהיה צורך להביאו להצבעה נוס־

אליזבוז ה״2
כמו בישראל

סת של בית־הנבחרים. אולם בשביל ממש־לת־הלייבור
היתד, זאת סטירת־לחי.
מצפון כמקום ספלגה. ברגע הראשון
גברה במפלגת־העבודה הנטייה לבטל
את בית־הלורדים כליל. אולם רגע ראשון
זה חלף — והרוב המכריע של דעת־הקהל
מצדד בקיום הבית העליון.
מדוע? בלהט הוזיכוח הושמעו בשבועיים
האחרונים כל הנימוקים בעד ונגד.
• חברי בית־הלורדים יכולים לדון בכל
עניין על פי מצפונם והבנתם, מבלי לאנוס
את עצמם בשם משמעת מפלגתית או בגלל
אימת הבוחרים.
• בהעדר בית־לורדים, לא תהיה אפשרות
לסלק מבית־הנבחרים ותיקי־מפלגות
מזדקנים. כיום מעניקה להם המלכה, על פי
המלצת הממשלה, תוארים של לורדים.
• רוב האנגלים סבורים, כי כדאי שיהיה
קיים בית שני, המסוגל לעכב חוקים חדשים
בכמה חודשים, במיקרה הצורך.
לורדים של עכודה. לכן הולכת ממ

1 ¥ 1־ 1ייינ 1י 1-1ר י 1 1ך

שלת וילסון עתה בדרך אחרת: לא לבטל
את בית־ד,לורדים, אלא לחולל בו רפורמה.
רפורמה זו מגמתה לבטל את השפעתם
של אלף הלורדים התורשתיים, שירשו את
התואר מאבותיהם, ועל־ידי כך למסור את
כל ההשפעה בבית־הלורדים לאנשים שקיבלו
תואר־אצולה רק לימי חייהם, כאות הוקרה
על הצטיינות באחד משיטחי החיים.
רפורמה כזאת יכולה להשיג את המטרה,
מפני שמבין 193 הלורדים שהצביעו בשבוע
שעבר נגד הממשלה 119 ,היו לורדים
תורשתיים. אילו בוטלו זכויותיהם של לורדים
אלה, היה הצו הממשלתי זוכה לרוב
מוחלט, בעזרת הלורדים־לימי־חייהם.
הצעה שנייה לרפורמה נועדה לבטל את
סמכות הלורדים לעכב חוקים וצזזים, דבר
שהיה הופך את בית־הלורדים לגוף מייעץ.
פרט מעניין: אם תבוצע רפורמה זו, יהיה
בית־הלורדים הבריטי דומה מאוד לאותה
־מועצת ותיקי המדינה׳* שהקמתה הוצעה
בישראל.

ך• מנהיגים שלהם

איומים. אין להם מצפין. אין להם

אומץ־לב.

,--העם שלהם זקוק לשלום, במו אווירלנשימה. אכל איש מהם אינו מוכן לפעול
בגלוי למען השלום.
--א ף לא אחד מהם מו נן לג שת ברצינו ת לפיתרון בעיית אר׳ן־ישראל. הם רק רוצים לנצל בעיית זו כמכ שיר
לקידום הא מביציות ה אי שיו ת שלהם.

--תאוות׳־השלטון מעכירה אותם דעתם. על מיזבחה של תאווה נפסדת זו
מובנים להקריב את הכל. את האושר
עמס. את הבסך הדרוש לקידומו הכלכלי.
השלום.

משום־מה נטפלו כולם רק לקטע אחד של הכרזה זו.
אותו קטע בו תבע דיין שממשלת־ישראל תתנגד להחלטת
מועצת־ד,ביטחון, מכיחן שהכרזה זו כוללת — לדבריו —
תביעה לנסיגה ישראלית מכל השטחים שכבשה במלחמת־ששודר,ימים.

זוהי,
כמוכן, נעיצת-ם בין בגבו של מישרד•
החוץ הישראלי.
כי שגרירינו משתדלים להפיץ בעולם את הגירסה (הנכונה
או הלא־נכונה, וכנראה לא־כל־כך־נכונה) כי החלטה זו,
שנתקבלה פר,־אחד על־ידי המוסד העולמי, אינה תובעת

הווה אומר: מנהיג ישראלי ממדרגה ראשונה
מוכן להבריז הכרזות הנוגדות את הכנתו,
הכרזות המשמיטות את הקרקע מתחת למא־מצי-השלום,
הכרזות הנותנות סעד ישיר ל אנשי
״אל-פתח״ ולכל אויבי השלום כמרחב-
בדי לסבר את אוזנו של מישהו.
הוא עושה זאת כדי לדפוק את מתחריו על כס ראש־הממשלה,
כדי לעלות בקיצוניותו על שאר המועמדים ל־מישרה

כקיצור: הוא מקריב את האינטרס העליון
של השלום על מיזבח תאוות-השילטון האישית.

א ם אחד מהם מתפתה לה שמיע הכרזה שישבה נימה /מ תונ ה כל שהי — מייד מתנפלים עליו כל מתחריו,
בשימחה־לאיד, וקוראים :״ראו את הסמרטוט! ראו את
הפייטן! ראו אתי חז׳ל־האישים!״

י איך אפיטר להתעלם מן העיתוי של הכרזת דיין?
׳* .ואיך אפשר להתעלם מן העיתוי של הכרזות שאר
השרים — מלוי אשכול ועד יגאל אלון — המבטאות
גישה יותר ויותר נוקשה וקיצונית?

--וכך הצהרה מילחמתית רודפת הצהרה מילחמתית, הפוליטיקאים עורכים מירוץ
פרוע אל השילטון, ומלאך־השלום עומד בפינה
ובוכה.

זה קורה בשיא המשכר שפרץ בעיקכות
הכוונה להעלות את יגאל אלון לדרגת. סגן־
ראש-הממשלה, כמגמה ברורה לחסום את ה.

דרך
בפני דיין.

** ל מי דיברתי היכן אותה ארץ שתיאור קודר זה
> מתאים לצמרת מנהיגיה?אילו שאלתי שאלה זו לפני שנתיים או שלוש שנים,
היתד, התשובה מובנת מאליה: כזה הוא המצב בארצות־ערב.

נאומו
של דיין — נאום שביזה את אבא א1ן, שבעט
בלוי אשכול ושזילזל בתוכניות יגאל אלון — הוא התקפתי,נגד
של דיין.

ביום התשובה שוב אינה פשוטה כל-בף.
נכון, בארצות־ערב נשאר מצב זה כסי שהיה.

אלא שליטם של השטחים המוחזקים.
האפוטרופוס של מישטר־הכיכוש הליבראלי.
האיש שאומנם פוצץ פה ושם בית והיגלה
מנהיגים, אך שמעשיו הטובים עלו בהרבה על
מעשיו הרעים.
האיש שפתח את הירדן לתנועה דו־סיטרית. שנתן ליבול
הגדה להגיע אל שחקי עבר־הירדן. שהתנגד להתנחלות
שרירותית. שקשר קשרים אישיים הוגנים אל מנהיגי הציבור
בשטחי־הכיבוש.
האיש שמשמיע — בצד שאר הצהרותיו הסותרות —
הכרזות נועזות על הסדר עם העם הפלסטיני, ורמזים ברורים
על האפשרות להקים מדינה פלסטינית תוך שותפות
עם ישראל.

מה קרה למשה דיין ״החדש״ הזה?
מישהו ראה אותו לאחרונה?
מישהו שמע לאחרונה את קולו?
הוא נמוג ונעלם, כלא היה.

ובמקומו הופיע משה דיין ישן־נושן.

^ ותו דיין ישן הכריז בשבוע שעבר, בישיבת סיעת
\ { מ ע ״י בכנסת, עוד הכרזה אחת — הכרזה מזעזעת
מכל הבחינות.

ייץ מידיו שד דיין באים לנחם אותנו. הם אומרים לנו:
אל תקחו את הנאומים האלה ברצינות.״
הם אומרים :״דיין מדבר כך רק כדי לסבר את האוזן.
למעשה הוא הולך בדרך הפוכה.״
הם אומרים :״נכון שהוא אמר שצריכה להיות התנחלות
מאורגנת בשטחים המוחזקים. אבל הוא אמר את זה רק
כדי לזרות חול בעיני הציבור, בשעה שהוא מסלק בכל
מיני תחבולות את מתנחלי ארץ־ישראל ה שלימה מחברון.״
כי הם חוזרים בדיוק נמרץ על דברי ידידינו הערביים,
מעבר לגבול, כשהיינו באים ומתלוננים באוזניהם על הנאום
השחצני של שליט ערבי זה או אחר.

--אח אותם המבינים, בי אין לעמם ישועה זולת השלום, אינם מעיזים להגיד זאת
בגלוי. הם אומרים את דבריהם הנבונים בשיחות
פרטיות -ולמחרת היום הם עולים על
כמה ציבורית ונואמים נאום מילחמתי חוצב־להכות.

מבחינה
זו, לפחות, הצליחה ישראל סוף־סוף להשתלב
במרחב.

^ משך שנה •טלימה היכרנו את משה דיין ״החדש״.
לא עוד צעיר ריק ופוחז. לא עוד הרמטכ״ל של העסק־הביש.
לא עוד האיש של ״זבנג וגמרנו״ .לא עוד הפילוסוף
ליד קבר רועי־רוטנברג. אפילו לא אביר־המצלמות של ששת־הימים.

אלא
שפירושים אלה מחרידים עוד יותר מן
הפירוש הפשטני.

--ה ם מתחרים ביניהם על כתר הקיצוניות. כש־מנהיג אחד מנסה לכבו ש את לב עמו בדברי יוהרה ורהב,
בא ה מנ היג השני ומשתדל לעלות עליו בהצהרה קיצונית
עוד יותר. ההנחה היא שכל ה קיצוני יותר — זונ ה ב סו פו
של דבר.

אבל אותו מצב עצמו נוצר עתה גם כמדינת־ישראל.

פאשיסט
במהדורת־כיס, כי דיין ״מקורב״ לתנועת ארץ־
ישראל השלימה.

ט\1־־הביטזן ון — זזורה רדיין חישן
נסיגה מכל השטחים, אלא השגת הסכם לקביעת גבולות
חדשים.
מדוע אמר דיין מה שאמר, ביודעו היטב כי הדברים
יפורסמו למחרת־היום בעולם כולו?

יבולה להיות לבך רק תשובה אחת: בדי
לדפוק את אבא אבן. ואת לוי אשבול.
אבל היו באותו נאום של משה דיין קטעים הרבה יותר
חמורים.
הוא סתם את הגולל על כל תקחה שהוא חותר להסכם־
אמת בין ישראל והעם הפלסטיני, הסכם האפשרי רק בדרך
של כינון מדינה פלסטינית תוך ברית ביטחונית וכלכלית
עם ישראל. הוא דיבר על איזשהו סידור בלתי־מחייב עם
הפלסטינים, בלי הכרה ביישותם הלאומית, בלי הסכם מפורש
ובלי חוזה רישמי.
זהו בדיוק מה שמציעים שליטי־ערב, מצידם, לישראל.

לגבי ערביי פלסטין פירושה של הצעה זו
הוא -הפיכתם לתושבים קולוניאליים כמין
באנטוסטאן ישראלית, ללא שום זכויות לאומיות,
ואפילו ללא זכויות אזרחיות.

אין שום הסכר לתוכנו ולמועדו, אלא הסכר
זה: שזוהי פעולה קרבית, לא כמלחמת יש-
ראל־ערב, אלא כמלחמה על ראשות-הממשלה.
ואותו הסבר יש לתוכניתו של יגאל אלון, תוכנית ששום
מנהיג ערבי לא יכול לקבלה כבסיס לדיון על משא־ומתן
לשלום.

ואותו הסבר יש לדיכוריו המבולבלים של
לוי אשבול על כל מיני גבולות ^ גכול־כיטחון
וגכול-מדיני וגבול הפסקת־האש וגבול־מי־יודע־מה.
ואותו
הסבר יש להודעתו הרישמית של אבא אבן, כי
ישראל לא תחזור בשום פנים לגבול הקו הירוק — הכרזה
הנוגדת את עמדת־ישראל עד כה, כי היא מוכנה לנהל
משא־ומתן עם כל מדינה ערבית ללא שום תנאים מוקדמים.
כלומר: הכרזה שבאה למנוע מראש אפשרות שמדינה
ערבית כלשהי תבוא אל שולחן המשא־והמתן.
ואותו הסבר יש גם להכרזתו השנייה של אבא אבן,
שאין בשום פנים ואופן לנהל משא־ומתן עם העם הערבי
הפלסטיני.

שלא לדבר על המלל המשתפך מפי הזרזירים,
המבקשים לבוא אצל העורבים.

^ ני מאמין באמונה שלימה, כי המישחק המכוער
\ 1ור,נלוז הזה של רודפי־השילטון מסכן את עתיד מדינת־ישראל,
פשוטו כמשמעו.

הוא עלול להנחית מבת־מוות על כל סיכוי
באותו מעמד גם הכריז דיין, כי ארץ־ישראל
המערבית י של שלום בדורנו. אמת קובעים
היא חטיבה אחת. זה בחדאי נכון. אבל אם
הוא פוסל לחלוטין את זכותם המוסרית והפוליטית של
זו, מבלי להוסיף מייד כי בחטיבה אחת זו חיים שני
עמים, ושלשניהם יש זכויות עליה — משתמעת מכך חתירה
לסיפוח תוך נישול ודיכוי.

בסך־הכל נאום מחריד.
נאום המחזיר לחיים את דיין הישן ביותר.
נאום המצדיק את טענתו הפומבית של אותו ארכי־

כל המשתתפים בו להציג את עצמם כמנהיגים־בכוח של
מדינה זו.

מי שמוכן להקריב את האינטרס של המדינה
כדי לקדם את האינטרס האנוכי הפרטי
שלו -חסר לו שיעור־הקומה האנושי והמדיני
הדרוש לראש ממשלת-ישראל בשעת־גורל זו.

במדינה העם החופש
הגדול

האיום נשאו
למחתרת

על־ידי

ח מו שי ם בקלעים עורכים סטודנטים מצוד על שוטרים.
״לקראת החורף נתארגן בראוי!״ הבטיחו הקיצוניים שהורדו
חוקי־החירום. על אף ״ ה הפוג ה״ מתכונני ם הקיצוניים בכל המרץ.

•ס בחירות בצרפת לא הוכרעי הן
ושבוע. הן הוכרעו לפני קרוב לשנה,
כאשר החליטו הסוציאליסטים והקומונים־
סים להקים גוש גדול, חלוש וחסר־מעוף
— כאלטרנטיבה לגוש הימין המורכב, רובו

נ צ חון
ככולו, מחסידיו של הנשיא הישיש שארל
דד,־גול.
אז נולד הרעיון שאפשר לנצח את ה־גוליזם
רק בעזרת כוח גדול כמוהו, כימעט־רודני
כמוהו, כדאיניק כמוהו, ומעל לכל —
הצמוד לשמרנות המהותית של הדור המזדקן
הצרפתי, שהוא עמוד־התווך של הרפובליקה
החמישית.
כאשר פרץ מרד הרובע הלאטיני, והסטודנטים
הכריחו את הפועלים — ובראשם
האיגודים המיקצועיים הקומוניסטים והסוציאליסטים
— ללכת אחריהם, לא ידע השמאל
המאורגן להגיב על מהפכת־הרחוב
האידיאליסטית אלא בתביעות־שכר. אף כי
שברור היה, שהתוספות ייהפכו לחסרות-
ערך תוך זמן קצר — הזמן הדרוש להעלאת
מחירים ולהפיכת הכלכלה הצרפתית

פחד־אימים: אצל מעמדות־ד,ביניים, מבחינה
כלכלית וגילית! אצל כל הג׳ובניקים. אצל
כל אלה שמתייחסים לזקן בהערצה עיוורת,
שמקורה בפחד מי,צעירים, ובזכר ימי־הזוהר.
ממש כפי שדור שלם העריץ זקן אחר,

ה טז ד
בישראל מלפני חמש שנים.
עוד לפני שהבחירות ייערכו, ברור היה
שדה־גול ינצח. אולי לא היה ברור באיזו
מידה: שישה אחוזים מעל לתוצאות הקודמות,
כבר בסיבוב־ד,בחירות הראשון, כשה־גוליסטים
מקבלים 148 מאנדטים, וכל מתנגדיהם
רק שישה.
אבל ברור היה שהם ינצחו, מכמה סיבות:

בצרפת בוחרים רק מעל לגיל .21הפעם
בחרו גם מעט מאוד בני 22 ,21ו־,23
מאחר והביורוקראטיה הגוליסטית לא הכירה
בזכות הבחירות של הצעירים שלא נרשמו
מזמן. ואיזה צעיר תשב להירשם, כשלא
דובר עד לחודש האחרון על בחירות?
• הכוח המתסיס, המהפכני, מורכב, ברובו
העצום, דווקא מצעירים מתחת לגיל

• י מעמד הפועלים, הממוסד לא פחות,
מהזעיר־בורגנות הגוליסטית, בגד במהפכת־הצעירים.
לאחר שברור היה שיקבלו חלק
מהעלאות־השכר — היו הפועלים מעוניינים
בהפסקת המהומות.
• המפלגה הקומוניסטית העצומה׳ ,החולשת
על האיגוד המיקצועי המרכזי, נלחמה
ממש כמו הגוליסטים במועמד־לראשות־ה־ממשלה
היחיד שתמך במרד־הנעורים —
ראש־ד,ממשלה לשעבר, הצרפתי־יהודי פייר
מנדס־פראנס. מאמצי שני המימסדים נשאו
פרי. פנדס־פראנס לא נבחר כלל למחוז־המועמדות
שלו.

לקראת

הגגנצח

שארל דה־גול — שהוחזר,
על אף כי ש לונו תיו
ל שליטון — על־ידי הפחד של אלה הנהנים
מטובות־ההנאה הלא־ מבוטלו ת של המימסד.

מסתם־מנצלת לכלכלת־אינפלאציה המקפחת
עוד יותר את העניים.

גוש ימול גוש
* צ א רי קאדות של חודש מאי לא הון
| ק מו למען תביעות־שכר. הן הוקמו למען
יסולק המישטר הישן. למען יילך לו
דה־גול.
הן קמו כדי שיחוסל, אחת לתמיד, ד,מימ־סד
השמן, המנופח והמדכא של הרפובליקה
החמישית. ממש מאותה סיבה שקמו קודם
לכן הבאריקאדות של דוטשקה בגרמניה. .
וכמו שם, גם כאן, הוליד מרד־ד,נעורים

ק ר בוו ד ר חו ב

** תהנותרה צרפת במצב גרוע מכפי
שהיה קיים לפני הבחירות.
הצעירים משוכנעים, לאחר פעולות־הדיכוי
של הרובע הלאטיני, שאין עם מי לדבר. הם
מוכנים לכל, ובייחוד מעוניינים הם בנקמה
נגד המשטרה.
האירגונים הקיצוניים של השמאל החדש
— בין אם זהו שמאל מאואיסטי, טרוצקיס־טי,
אנארכיסטי או סתם ראדיקאלי — ר,ירדו
למחתרת על־ידי חוקי־ד,חירום. התוצאה: הם
מתארגנים בסודיות רבה לקראת ״קרבות־רחוב
מתודרכים״.
ואילו למצביעי־הפחד, שחיזקו את הישיש
על כס ארמון־האליזה, כבר כל־כך לא איכפת
איזו דיקטאטורה תהיה השלטת בצרפת:
קומוניטטית־מתונד. נוסח־מוסקבד״ או פא־שיסטית־מתונה,
נוסח קלגסיו של דה־גול,
החולם בפיסגה.
הצרה היא רק, שגם השלמה זו עם מיש-
טר כימעט־דיקטאטורי לא תעזור :״אי־אפ־שר
להחזיק ארץ במצב של חצי־חצי,״ אמר
השבוע סטודנט חבוש וצולע ,״החורף יראה
את המשך מלחמת־ד,אזרחינו ואז, אחת מן
השתיים: או שצרפת תיהפך לארץ החופשית
ביותר בעולם — או שתשקע למעמד של
אחת הדיקטאטורות החשוכות בתבל.״

החופש הגדול על הסף. תלמידי־ד,תיכון
כבר יצאו לחופשתם, וביום א׳ הבא יתעופפו
תלמידי בתי־הספר היסודיים.
גם שליח האו״ם, גונאר יארינג, ארז את
ניירותיו ויצא לחופשה בשוודיה הקרירה.
אבל חופשות — אין פירושן שיתוק. הגלגלים
ממשיכים להסתובב.
אם אין לדרוש מתלמידים שיראו מראש
את קץ־החופש המתקרב, הרי שמבוגרים
אסור להם לשקוע באשלייה כי האתנחתה־של־חופשה
היא קץ־ר,דאגות.
והנה, דווקא אשלייה־עצמית זו הרדימה
את חושיהם של מדינאי ישראל. הם התמכרו
יותר ויותר לאמונה, כי נעצרו גלגלי ה־או״ם
וכי אפשר לרמות את כל העולם.
הגיונם אמר בערך כך :״נסחוב את העניינים,
נפרית סיסמות נבובות, ניתן ליארינג להסתובב.
ממילא הוא עכשיו בחופשה. אין
צורך להחליט שום החלטה מחייבת...״
אך דווקא בימי חופשתו של יארינג התעוררו
תומכותיר, של ישראל — ובראשן
ארצות־הברית ובריטניה — והחלו לוחצות
על החשת ההכרעה במרחב. היה ברור, כי
אם לא יתעוררו מנהיגי ישראל מתרדמת־האשלייה
שלהם, יעמדו בגמר החופש לא רק
מול המחנה הקומוניסטי—הערבי, אלא גם
בפני לחצם של אלה שביוני אשתקד תמכו
בישראל.

שהיתר, להם האפשרות להכריז מלחמה עליי־.
בעבר? האם מנעו אותם הסכמים מן העם
הפלסטיני לגרום לסיכסוכים מזויינים?״
״נוציא את הקלף״ .שחאדה, שניסה
להגיע לידי הסדר עם ישראל עוד ב־, 1950
כנציג הפליטים, מאמין עדיין שהסדר זה
אפשרי .״פשוט אין מוצא אחר,״ הוא הכריז.
״כי בעיית־היסוד היא הבטחת זכויותיו של
העם הפלסטיני לקביעת גורלו. ברגע שתינתן
לו זכות זו — נוציא את הקלף המכריע
מידי אותם אנשים שיש ביכולתם להחליט
על מלחמות.״
הצעד הראשון, לדעתו, חייבת להיות
פנייה אל העם הפלסטיני, שיביע את דעתו
במישאל־עם, תחת פיקוח בינלאומי נייטראלי.
״ואז יסתבר, כי כל אותם שכירים וקוויזליג־גים
בעלי אינטרסים אישיים אינם מייצגים

מפלגות
לא שוכחי ם
חיים משה שפירא, ראש המפד״ל, היה
מופתע: מה קרה ליחסים הטובים בין
מפלגתו לבין מפא״י? מדוע החלו שותפיו
לפתע מתנכלים לו בחלוקת־ד,מישרות בהנהלת
הסוכנות? האם יש לראות מגמה עויינת
גם בהסכמת סיעת מע״י בכנסת להעביר
לוועדה את הצעתו של אורי אבנרי, בדבר
תפילה מעורבת ליד הכותל (ראה דו ״ ח
לבוחר)?

על־כן, בשעת דיון עם לוי אשכול, לא
יכול היה להתאפק, הציג את השאלה
ישירות :״האם כך נוהגים, אחרי שהלכנו
דרך משותפת כה ארוכה?״
אשכול השיב בריתחה :״איזה דרך משותפת?
מה היה בשנה שעברה?״
כי שפירא שכח אולי את חלקו בקנונייה
שאילצה את אשכול להרחיב את ממשלתו,
ערב מלחמת־ששת־הימים. אבל אשכול —
ובעיקר גולדה — לא שכחו זאת.
ייתכן: שלא יביאו את היחסים עד
למשבר, אבל הם יאלצו את הדתיים להנמיך
את קולם בפרשת מינויו של אלון כסגן־
ראש־הממשלה.

מדיניות מי יעשה
שלום !׳
לא רק בישראל גועשות הרוחות. גם בין
תושבי הגדה המערבית ורצועת־עזה סוער
אותו ויכוח על עתיד־השטחים. בכל שניראה,
כי שליחות יארינג תסתיים בכישלון, מרימים
את ראשם אותם מנהיגים הדוגלים בשיחות
בין העם הפלסטיני לישראל.
אחד הידועים בהם הוא עורך הדין עזיז
שחאדה מראמאללה, בעצמו פליט מטבריה
ולוחם ותיק ועיקבי למען הקמתה של
רפובליקה פלסטינית. בדרך כלל נימנע הוא
מפגישות עם עיתונאים ומהצהרות. השבוע,
בשיחה עם כתב העולם הזה, עשה חשבון
עם הצהרתו האחרונה של אבא אבן.
״מר אבן מודה, כי העם הפלסטיני בגדה
שואף לשלום. אך השלום, לדבריו, יכון רק
עם מי שהיתר, לו האפשרות להכריז מלחמה.
כלומר — חוסיין. בזאת רוצה מר אבן
לקשור את העם הפלסטיני למרכבתן של
הממשלות הערביות, ולמנוע את זכותו
לקבוע את גורלו.
״ירשה לי מד אבן לשאול: האם הגשימה
ישראל את השלום על־ידי הסכמיו־ ,עם מי

עו״ד שהארה
מאבק ע־קבי

את העם הפלסטיני. עם זה יודע מה שהוא
רוצה: שלום בכבוד.״
שלום, אשר התנאי היסודי להשגתו יהיה
הכרה בזכותו של העם הפלסטיני בהקמת
מדינה משלו, שתהיה קשורה עם בריר־שלום
עם ישראל
חקלאות המישמש המר
״בוקרה בלנזישסיש,״ כך הודיע קריין
הנל הקל לציבור הצרכנים, הוא מושג ערבי*
שבא להדגיש כמד, קצרה עונת־המישמש.
עוד לפני שהספקת לראות את הפרי בשוק
— וכבר נעלם. לכן, המשיך הקריין* ,כדאי
לך לנצל ללא דיחוי את השפע.״
הצרכנים אומנם חטפו ואכלו — פרי
טעים, יפה וזול. אבל לא בכמויות מספיקות.
וכך, עוד לפני שהסתיימה העונה,
כבר הושלכו למזבלות 1500 טון. של
מישמש טוב, כ־ס/״ 10 מכלל היבול הצפוי
השנה. ההסבר היקר: אין מד, לעשות
בעודפי־הפרי.
אזהרה מוקדמת. עוד בשנה שעברה,
הוצפו השווקים בארץ מישמש. מטעים
נרחבים החלו מניבים, הוסיפו לכמות
הקטנו־,־יחסית ששווקה קודם לכן בעיקר
על־ידי חקלאים ערביים. אפשר היה להניח,
כי מועצת־הפירות תרשום את האזהרה
לפניה, תפתח דרבים לקליטת העודפים.
היא עשתה נטיון מצומצם — ומוצלח —
לייצא כמות כלשהי לאירופה. שם התחרה
הפרי הגדול והנאה עם תוצרת איטליה
וספרד, השיג מחירים גבוהים. אולם כדי
לייצא אלפים של טונות, דרושים סידורי־הובלה
אשר ספק אם המייצאים יוכלו
לע״זוד בהם.
על־כן נשאלת השאלה: האומנם לא יהיה
מו ם מהשחתת כמויות גדולות של פרי?
את התשובה אפשר לראות בחצי־תריסר
צורות, בחנויות לפירות מיובשים — וכל
הצורות מיובאות בכמויות גדולות לישראל.
חלוקה וייצור. אילו נעשו ההכנות
מראש, ניתן היה להפיק מעודפייהמישמש:
(המשך בעמוד )15

מחר ב מי שמט.

העולם הזה 1608

לעומת זאת קיבלו שני הצהרונים, בשעות־הערב
המוקדמות, טלקס ובו נאומו המלא של דיין — שעה
שהישיבה נסתיימה רק בחצות.

התוצאה: דיין הצהיר שעד להודעה חדשה
לא ינאם כפני מע״י על נושאים כיט־חוניים.

תיצ 11ןיך

אל-דעבארי— יתפטר1
ייתכן שראש עיריית־חכרון וידידו של
משה דיין, שייך מוחמד אל־ג׳עכרי -
יתפטר.

הסיבה: אי־הצלחתו לסלק מחברון את המתנחלים,
המערערים את מעמדו של אל־ג׳עבארי בין המתונים
שבאנשי־הגדה — לאחר שמעמד זה כבר נתערער מזמן
בין הקיצוניים.
לא מן הנמנע שהשייך ינמק את התפטרותו ״מטעמי־בריאות״
,יצביע על כך שאושפז לא־מכבר בגלל לחץ־
דם גבוה ומחלה בדרכי־העיכול.

שופלים מחדש
יבוא מירדן
שילטונות־ישראל עשויים לשקול מחדש את ההיתר
שניתן לייבא סחורות מירדן לגדה המערבית.
סחורות אלו נמכרות בשטחים המוחזקים והתמורה
נכנסת, ברובה המכריע, לכיסיהם של נאמניו של המלך
חוסיין בשטחים.

שילטונות־ישראל חוששים, פי הדבר מה ווה
פיתוי לתושכי־הגדה לפעול נגד ישראל.

מפפד ״אל־פתח״
עשוי לעוף
עוד השבוע עשויים נציגיהם של שלושה אירגוני־חבלה,
הפועלים במיסגרת־גג משותפת אחת, לדרוש
את סילוקו של מפקד אל־פתח, יאסר (״אבו עאמר״)
ערפאת.

המסע לסילוקו של אכו-עאמר החל לפני
שכועיים, כאשר הוטחו כפניו האשמות על
הנהגת פולחן־אישיות כשורות ״אל־פתח״,
על שכיצע שגיאות טאקטיות ועוד.
העילה ללחץ החדש יהיה חיסולן של שתי חוליות־חבלנים,
שבאו לישראל השבוע. מאחרי המסע מצויים
המפקדים השמאלניים יותר של חזי ת השידזרור הפלס־מינית,
הטוענים שאבו־עאמר לא מתייעץ איתם לפני
הפעולות.

שביתת־נשפ
אלוו-דייו
מסתמנת שביתת־נשק בין משה דיין ליגאל אלון.
המאבק על הירושה יידחה, כפי הנראה, למועד מאוחר
יותר.

אלון מעוניין כדחייה זו, כדי להופיע
כציכור ככוח עצמאי ולא כנציגם הממונה
של גולדה מאיר ושל זקני-המע״י.

שלושה חופרים
הדלפה אהת
את הדלפת נאומו של משה דיין בפני חוג סגור של
סיעת מע״י חוקרים עתה שלושה צוותות: אחד מטעם
מע״י, בראשות משה ברעם, הרואה עצמו כאחראי
מבחינה מוסרית לסודיות־הישיבות; שני מטעם משה
דיין; ושלישי מטעם לוי אשכול עצמו.
חקירה מוקדמת העלתה, כי שני העיתונאים שהיו
במקום שמרו על התחייבות־השתיקה שלהם: גם אליהו
חסין (למרחב) וגם דניאל בלוך (דבר) לא היו המדליפים.

מריבה פרס־אלמוגי
שעה ששמעון פרס ניסה לשכנע את יוסף
אלמוגי שלא לקפל את תיק־העפודה, ניהל
פרס עצמו שיחות־נישוש על אותו תיק
עצמו.
השיחות נוהלו עם משה כרמל, ופרם ניסה להפעיל
בכיודן זה גם אחדים ממקורביו של אשכול — בין
השאר, בטענה כי פרס יהודה ״בלם יעיל לדיין בממ־

תסיסה בבורסה ליהלומים לאחר שהשבוע בוצעה שורה של מעצרים בבורסה
ליהלומים (כפי שנמסר שיקרה בדף תשקיף, העולם
הזה 1607 חזר נשיא הבורסה, משה שניצר, מחו״ל
במפתיע — אם כי התכוזן לשהות לפחות עוד שבוע
בניכר.
גם יהלומן ידוע אחר, שאחדים מן העצורים עבדו
עימו בעבר, מתעתד לשוב לישראל באופן בהול, מאחר
והוא שוהה בחו״ל מזה כשבועיים.

כחוגים המקורכים לחקירה, קיימת ספרה
ש״הדג השמן כיותר של העסק טרם נתפס
״.השערה אחרת, מחוגי-הכורסה, טוענת
שאם אומנם ייתפס -יזעזע מעצרו לא
רק את הכורסה ליהלומים התל־אכיפית,
אלא רכים מאנשי־הקשד הנככדים שלה
פחו״ל.

״מפום חנייה״
ליצאניות?לאור תלונות דיירי הרחובות גורדון והירקון ערכה
המשטרה בתל־אביב שורה של פשיטות נגד היצאניות
המסתובבות באיזור — דבר שגרם לחלק ניכר מהן
להעתיק את מקום־עבודתן לרחוב ארלוזורוב (בכניסה
אל העיר) ולרחוב כ״ט בנובמבר הסמוך.

דכר זה גרם לתלונות של דיירי שכונה

זו. עתה מתארגנות גם הפרוצות, ומנסות
לפחוד כוועד-יצאניות שיתכע, תחת הסיסמה
״גם לפרוצה יש ככור,״ מקומות-קכע
כהם לא יוטרדו על־ידי המשטרה כשעת
עכודתן.
הסיסמה לקוחה מפסק־דינה של השופטת הדסה בן־
עיתו (העולם הזה .)1607

המרכז החופשי —
״לובי״ דרום־אפריפאי
ח״כ אליעזר שוסטק וח״כ שמואל תמיר
קיכלו כדרום־אפריקה הכטחה כרודה, שאם
יצליחו מאמציהם לעודד התקרכות כין
ירושלים לממשלה הגזענית של דרופ-אפ־ריקה
-שוכ אין המרכז החופשי צריף
לדאוג למימונו.
ההבטחות ניתנו לאו־דווקא על־ידי גורמים ממשלתיים,
ביוהאנסבורג.
כתוצאה מכך, צפה להגברה ניכרת של תעמולת המרכז
החופשי בכיוזן זה. הסיעה הקטנה תיהפך, למעשה,
גם ל״לובי״ של המעצמה הזרה הדרום־אפריקאית הפא־שיסטית.

מינוי
ארנון מתעכב מיכאל ארנון, לשעבר קונסול כללי של ישראל בניו־יורק,
עומד להתמנות כמזכיר־הממשלה במקום יעל
עוזאי — אך כניסתו־לתפקיד מתעכבת.

הסיכה: ארנון מציג תנאים כגון הרחכת
סמכויותיו וצירוף פונקציה של דוכר-הממ-
שלה לתפקיד. מישרה זו אינה קיימת כרגע
כישראל, אך מהווה תפקיד מוכר כגרמניה,
צרפת, מצרים ועוד -שם מהווה תפקיד
זה מעין מינוי של תת־שר.

ישראל משוופת
הדרים אוסטרליים
שערורייה פרצה במועצה לשיודק פרי הדר הישראלית
— והכריחה את רב־אלוף חיים מקלף ואת סגנו,
גינזבורג, לצאת באופן בהול למשרדי המועצה בלונדון.

הסיכה: אנשי המועצה כלונדון חתמו, על
דעת עצמם, הסכם עם משווקי פרי־הדר
מאוסטרליה, המעמיד לרשותם את המנגנון
של המועצה כאירופה -כעונה כה אין
שיווק הדרים מישראל.
אבל אנשי המשרד בלונדון לא לקחו בחשבון שדוזקא
בחודשים ללא שיווק יש אירגון מחודש של המנגנון.
עתה קיים חשש שהמועצה לשיווק פרי הדר לא תוכל
לעמוד תחת העומס — ועל מקלף הוטל להציל את ה־מיסגרת
מהתמוטטות אירגונית.
האחראי לביזיון: בלבם לוין, נציג המועצה לשיוזק
פרי הדר באירופה.

חיים טופול: מפיפ
טלוויזיה ישראלי
השחקן חיים טופול שוב נימצא בישראל ומתכוון להפיק
פה שני סרטי-טלוויזיה. הוא יעשה זאת עוד הקייץ.
כוונתו של טופול היתה, תחילה, להפיק שני סרטים
בשביל הטלוויזיה האמריקאית, ולעשות זאת בחו״ל. אולם
מתוך כוזנה להאריך את שהותו בישראל הוא יפיק
אותם כאן — וישתף בהם שורה שלימה של אמנים ישראליים,
שישחקו על רקע נופי ישראל והשטחים.

שערוריית קזרהעות
תפרוץ שערורייודקרקעות הקשורה במושב השיתופי
מע״ש, הנמצא ליד פתח־תקוזה — בעיקבות פרישתו של
אחד מחברי־האגודה, שיצא יחד עם שורה שלימה של
משפחות אחרות.

הוא מאיים לגלות גילויים מסעירים, והאגודה
פועלת להשתיק את העניין.

ר ב 1ח ר ()106

ד 1״ ?ז

באווירת סערה רצופה העלינו השבוע את בעיית זכות היהודים הרפורמיים להתפלל כדרכם ליד
הכותל * הכשלנו טכסיס של המפד״ל והכרחנו את עסקני הדת לערוד הצבעה בה נשארו במיעוט

ך* סערההג דו ל ה התחילה כימעט בן
5מיקרה. הסדרן קרא לח״כ שלמה כהן־
צידון לטלפון. בצד השני היה פקיד משרד-
הדתות, והוא ביקש להודיע כי שר־הדתות
נקרא לראש־הממשלה, וכי על כן יאחר בשעתיים
לכנסת.
רק אז נתברר לכהן־צידון כי נקרא לטלפון
בטעות. הפקיד רצה לדבר עם אשר
צידון, סגן מזכיר־הכנסת. כהן־צידון הניח
את השפופרת, ומיהר לספר לי על השיחה.
כי כעבור כמה דקות צריך היה שר־הדתות
להיות במליאה כדי להשתתף בדיון
על הצעתי לסדר־היום על הנושא :״כוונת
יהודים
״י ה דו ת

מ שרד־הז תות למנוע תפילה של
המתקרא ת
(הקבוצה רפורמיים מתקדמת״) ליד הכותל.״ לאחר מכן
היה צריך להשתתף בדיון על שתי הצעות־חוקים,
של כהן־צידון ושמואל מיקונים
ממק״י, נגד נוהלי הנשואין הדתיים.
בגלל הטעות, ידענו כי השר יאחר, לפחות
בשעתיים. החלטנו להגיב על כך
בחריפות.
ה סינו רההראשונה
ך* עכורכמהדקות סיים השר יגאל
^ אלון את הרצאתו, שהיתר, הסעיף הראשון
בסדר־היום של אותו יום, ואז
התחוללה הסערה הראשונה של היום הרביעי
הסוער.
באותן דקות הספקנו, אמנון זכרוני ואני,
לרענן, את זכרוננו ביחס לתקנון הכנסת.
מצאנו סעיף שנשכח מזמן, האומר כי ביום
הרביעי אסור לטפל בשום עניין זולת
הצעות לסדר־היום והצעות־חוק פרטיות —
אלא אם כן כבר נגמרו כל ההצעות.
מה שאירע נרשם בפרוטוקול כך:
הי ו ״ ר ד כו רהנצר: הכנס ת תעבור
לסעיף ד׳ בסדר היום — חו ק המכר,
ת שכ״ח—( 1968 קריאה שנייה ו שלי שית).
או רי אבנרי ( מ מ קו מו) :לפי סעיף 31
של ת קנון הכנסת
היד׳ר גצר: ה הצעו ת לסדר היום
תועלינה בהמ שך הי שיבה. כפי שהודענו,
ישיבה זו תהיה ארוכה.
או רי אבגרי: כבוד היו שבת־רא ש, זה
סותר את תקנות הכנסת!

שלמה כהן־צידון :

(קורא

קריאת־

ביניים)

היו ״ רנצר

עם כל

כ שרוני,

אינני

הרגיעי הסוער
יכולה לה שיב בע ת ו בעונ ה אחת לשני חברי־כנסת.
שמואל
מיקוניס: פ שו ט מבק שים
להמ שיך בסדר־היוס.
היו״ר נצר: הצעותיכם לסדר־היום
תועלינה בי שיב ה זו. שרי ההס שלה, ה־צריכים
לה שיב על ההצעות, הודיעו שאינם
יכולים לבוא אלא בעוד שעה. ההצעות
הד חופו ת תועלינ ה לסדר היו ם עוד היום.
שמואל מיקוניס: מה זה ״ היו ם ״ ?
אפשר לדעת מתי?
היו״ר נצר: ב עו ד שעה.
אורי אכנרי: לפי סעיפים 31—32 של
ה ת קנון, אין ס מכו ת ליו שבת־רא ש לדחות
את הדבר. אני מפנ ה את ת שומת־לב כבוד
היושבת־רא ש לסעיפים אלה ב ת קנון, בהם
נאמר, שאין ס מכו ת ליו שב-רא ש־חי שיבה לד
חו ת הצעות לסדר־היום והצעות־חוקי ם ביום
ד׳ ב שבוע. כל יתר הסעיפים שבסדר
היום חייבי ם לבוא אחריה הצעו ת לסדר־את
מפנ
ה אני והצעות־החוקים.
היום
ת שומת־לב היושבת־רא ש לסעיף 31ג׳ ולב
של התקנון.
שמואל מיקוניס: ההצעו ת לסדר־היום
והצעות־החוקי ם קודמים לכל סעיף
אחר.
היו״ר נצר: האם אני מערערת על
התקנון? את ם מעוניינים בכ ך שה שרים
יענו על הצעותיהם לסדר־היום ועל הצעות־החוקים
שלכם. קיבלנו הודע ה שהשרים,
שהיו צריכים להיו ת נוכחי ם כאן עכ שיו,
נקראו ב או פן ד חוף לי-שיבו* וי היו כאן
בעוד שעה בערך.
כבוד היו שבת־רא ש
אורי אכנרי :
מוס מכ ת, ב מי קרה דה, לה חליט רק על
הפסקה, ולא ל שנות את סדר־היום.
שלמה בהן־צידון: יש לי הצעה ל סדר.

י ו ״ רנצר: סיימנו את הוויכוח על
הנושא. בהתאם ל תקנון יש אפ שרות להוסיף
נו שאים גם ביו ם רביעי ב ש בו ע, כאשר
י שנן הצעות־לסדר־היום. לחברי־הכנסת נמסרה
הודעה שהי שיבה של היום חוארכה,
ובמיסגרת הי שיבה של, היום יש בסמ כו ת
היושב־רא ש לקבוע מתי ובאיזה שעה יו ע לו
הנו שאים ה שונים העומדים לסדר־היום. בתקנון
לא נקבעה השעה בה י דון נו שא דת
או אחר.
איריאכנרי: עם כל הכבוד, אני
מציע לגבירתי היושבת־רא ש לעיין בסעיף

אחד המיקרים הנדירים בהם נעדרה סיעת העולם
הזה -כוח חדש מישיבת הכנסת אירע השבוע,
כאשד נקרא ח״כ אורי אכנרי החוצה כדי לנאום
כפני הפגנה של סטודנטים, שנערכה מול הבניין.

31ג׳ של התקנון.
היו״ר נצר: האס אני חולק ת על ה תקנון?
לא. גס ב ת קנון לא נקבע בדיוק
באיזו שעה י דון כל נושא. אני מבק שת מ־חברי־הכנסת
לא להפריע יותר.
אורי אככרי: גבירתי טועה בפירו ש.
היו״ר נצר: חבר־הכנסת אבנרי, סיימת
את דבריך.
שמואל מיקונים: ז ה נוהג מ שפחתי
מדי. אי־אפשר להשלים עם נוהגים מ שפחתיים
כאלה. דו חים זא ת כבר שלושה שבועות,
וגם היום דו חי ם זאת. ל שרים יש
ה ת חייבות גדולה לא פחות מאשר לאחרים.
אברהם טיאר: מה יהיה אם ה שרים
לא י בו או היום?
אורי אכנרי: אין שום חוק האומר
שהשר חייב להיות נוכח בז מן הדיון.
כאשר השר איננו נוכח, אי־אפשר לדחות
בגלל ז ה את הי שיבה.

חזרנו על טענותינו, הפעם באריכות רבה
יותר, תוך ויכוחים סוערים באולם. שוב
החליטה היו״ר לדחות את הדיון עד בוא
השר — אבל הפעם הודיעה כי השר עומד
לבוא תוך כמה דקות. כי זרח ורהפטיג
הפסיק את ישיבתו עם ראש־הממשלה ב־

היו״ר נצר: סיי מנו את הוויכוח. חבר־הכנסת
אבנרי, אתה יכול לערער על
החלטתי. זו זכו תך.
אורי אבנרי: אני אערער על כך.
אברהם טיאר: אני מציע להכריז על
הפסקה.
היו״ר נצר: אינני מקבלת את ההצעה.
שלמה כהן־צידון: לאור העובדה ש לפי
ה ת קנון אין ז ה הכרחי שהשר יהיה
נוכח בז מן שהמציע מנמק את הצעתו, אני
מציע הפסקה של חמ ש דקות.
היו״ר נצר: אינני מקבלת את הצעתך.
בהתאם למה שכ תוב בסדר היום,
אנ חנו עו ברי ם — כא מור — לסעיף ז׳
בסדר־היום — חו ק ה מכ ך ת שכ״ח—. 1968

\זפע\־\ז \זשן יי\ז והשרישית
^ ל הוויכוח הזה התנהל במתיחות
גוברת, כשאנחנו צועקים ממקומותינו
(אומנם יש בכל מקום מיקרופון, אבל הנשיאות
אינה מפעילה אותו).
מאחר שדבורה נצר הפליטה בלהט הוויכוח
שדחתה את ההצעות למשך שעה
אחת, אנחנו חיכינו שעה אחת בדיוק. כבאותו
זמן נגמר הדיון בהצעות־חוקים
ממשלתיות. כעבור שעה, בדיוק נמרץ, קפצנו
שוב שלושתנו ממקומותינו. בינתיים
התחלפה דבורה נצר בטובה סנהדראי מ־המפד״ל,
שנפל בחלקה לנהל את הישיבה
ברגעיה הסוערים ביותר.

ההפגנה, שבאה להרים את קול הסטודנטים למען
השלום ונגד סיפוח השטחים, ובה השתתפו חברי
מפלגות שונות, נשאה סיסמות כגון ״העם הפלסטיני
-צד אפשרי למו״מ״ ,״בטחון על־־ידי שלום׳/
מתקדמת גזס2־ גטיירגז הרפורגזימי
אמצע, מיהר לכנסת הסוערת. שלב א׳
השיג את מטרתו.
מה עשה ורהפטיג אצל אשכול באותה
שעה? זאת אפשר רק לנחש — לאור מה
שקרה לאחר מכן.
כאשר הגשתי את הצעתי הדחופה לסדר־היום,
לא חלמתי על כך שהנשיאות תכיר
בדחיפותה. אומנם, העניין חשוב ודחוף
ביותר — אולם עד כה נהגה הנשיאות לשלול
אוטומטית את הדחיפות של הצעותינו
על עניינים עוד יותר חשובים ודחופים,
כגון ההתנחלות בחברון.
אלא שהפעם קרה נס. הרוב האנטי־דתי
בנשיאות הכיר בדחיפות. יתכן שהיה זה
חלק מן הקו הכללי של מע״י להתנקס ב־מפד״ל
על חלקה בהכנסת משה דיין לממשלה
— קו שהתבטא גם בגירוש המפד״ל
מההנהלה הציונית.
מאותו רגע עד לראשית הבירור, קיבלנו
דיווחים סודיים שוטפים על הנעשה סביב
העניין. המפד״ל דרשה בקואליציה כי הצעתנו
תוסר מסדר־היום. אנשי מע״י ׳,מפ׳׳ם,
ל״ע והליברלים התנגדו בתוקף. לכן נכנעה
המפד״ל, הסכימה כי העניין יועבר לועדה,
כדי למנוע מצב בו יישארו הדתיים
במיעוט.
אבל זה העמיד את המפד״ל במצב קשה
מאוד. הם חששו כי אגודודישראל תשתמש
בזכותה להציע להסיר את העניין מסדר-
היום — ואיך יכלו המפד״לים להצביע נגד
הסרת העניין מבלי לאבד את המוני הקולות
הדתיים? המוח התלמודי מצא התחכמות
שנונה — שכמעט הצליחה.
כשעליתי על הדוכן ונשאתי אתי דברי
(ראה נויסגרת) ,ידעתי כי יש רוב להעברתו
העניין לוועדה. ביטאתי את דעתנו בסיגנון
מתון, כדי להקל על הרוב להצביע׳עימנו.
לאחר מכן קם זרח ורהפטיג, נאם נאום
חריף אך ענייני, בו ניסה לסתור את טענותינו.
הקו שלו: רק הרבנות מוסמכת להחלים
בענייני ההלכה. הרבנות פסקה שאסורה
תפילה בצוותא ליד הכותל. משרד-
הדתות חייב לבצע את הוראות הרבנות.
תוך כדי כך הביא כמה ציטטות כ ד להוכיח
כי אסור לנשים להיות נוכחות בעת
תפילת גברים. כאן אירעו חילופי־דברים —
שמשום־מה (אולי מטעמי צניעות) לא נרשמו
בפרוטוקול:
זרח ורהפטיג: בטקוס שה״אדס בא
להתייחד עס בוראו שבשמיים, ולהפנות בתפילת
את עיניו בלפי מעלה, מבעי הוא

זהו הנאום שהצית את הסערה הגזורה בישיבת הכנסת
כבוד היושב־ראש, כנסת נכבדה.

הארץ משוועת לעלייה.

מי אינו מדבר על עלייה? איזו מפלגה אינה מרימה את
קולה למען העלייה? רק הבוקר ננעל בעיר זו קונגרם שכל־כולו
עסק בנושא העלייה. ראש־הממשלה החליט למנות
שר מיוחד לקליטת העלייה, ואף להעניק לו את המעמד
של סגן־ראש־הממשלה.
והנה באים נציגיהם של מיליון וחצי יהודים בכל רחבי
העולם המערבי, כדי לקיים בפעם הראשונה את הוועידה
של איגודם בירושלים. נשיא־המדינה, ראש־הממשלה, שר־החוץ,
ראש־העירייה — כולם מבינים שזהו מנוף גדול
לעלייה, פתח ראשון לפוטנציאל עצום חדש לעלייה —
והם החליטו להשתתף בוועידה זו ולעודדה.

והנה נתקלו יוזמי הוועידה בחומה אטומה
-חומת שומרי־הפותל.

כל יהודי דתי שלישי הוא רפורמי
כבוד היושב־ראש, איני יהודי דתי, וגם לא דתי־רפורמי.
אולם אין צורך להשתייך לתנועה היהודי ת המתקדמת, כדי
להעלות על נס את כוחה, את חשיבותה, את תרומתה
למדינה.
מיליון נפשות שייכות לתנועה זו בארצות־הברית בלבד,
חצי מיליון נוסף בשאר ארצות המערב. כל יהודי שישי
בעולם החופשי מזדהה עם תנועה זו — מזדהה באופן
פעיל, כי ההשתייכות ליהדות הרפורמית אינה שיגרה
תורשתית, אלא הזדהות מודעת*

אם נוריד ממיספר היהודים בעולם החופשי

את הבלתי־דתיים והאנטי־דתיים, יסתבר כי
היהדות המתקדמת מקיפה לפחות שליש
מכל היהדות הדתית, לעומת השליש של הזרם
האורתודוכסי( .השליש השלישי שיין* לזרם
הקונסרבטיבי, שגם הוא אינו מוכר בישראל).
כמה מגדולי התנועה הציונית השתייכו ליהדות הרפורמית•
די להזכיר שמות כמו קלוד מונטפיורה, הנשיא
הראשון של האיגוד העולמי, אבא הילל סילבר, סטיפן
וייז, וכיום מקס נוסבאום והרב מילר. בין צירי הקונגרם
הציוני, שננעל הבוקר, היו למעלה ממאה צירים רפורמיים,
המחכים עתה לוועידה.
אולם ועידת התנועה לא התכנסה מעולם בישראל. רק
למחרת מלחמת־ששת־הימים התעוררה גם היא, ובהשפעת
חבריה ,1ישראליים החליטה בפעם הראשונה לקיים את
ועידתם בארץ, בירושלים — ואחת הסיבות העיקריות לכך
היתד, הרצון לערוך תפילה חגיגית, לפי מינהגם שלהם,
ליד הכותל המערבי.

והנה בא מישרד־הדתות, מוסד ממלכתי של
המדינה החילונית, ואומר: לא. לא תתפללו
לפי דרככם, גברים ונשים יחד. ואם תתעקשו
-לא תתפללו בכלל.

הדת האורתודוכסית מפלגת את העם
כבוד היושב־ראש, הבה נשאל שאלה פשוטה: האם הדת
האורתודוכסית מאחדת את העם, או מפלגת אותו?
שמעתי בבית הזה עשרות־עשרות נאומים פאתטיים
שהצדיקו את הכפייה הדתית ושהתנגדו להפרדת הדת מן
המדינה, בטענה כי הדת דרושה כדי לאחד את העם, וכי
כל הפרדה מביאה לפילוג.

והנה -פרשה זו מסמלת את האמת, שהיא
הפוכה: הדת האורתודוכסית היא גורם מפלג.

הפילוג בין העדות בישראל — מקורו בזרם דתי זה. הוא
המנציח את הבדלנות, על־ידי בחירת רבנים אשכנזיים לחוד
וספרדיים לחוד.
בעיית קליטתם של זוגות שנישאו בחוץ־לארץ בנשואי־תערובת
— והם רבים מאוד דווקא בארצות הקומוניזם,

להסיר מעל ידו גירויים, כ מו אשה עם כל
הקסם שלה — ויש לח קסם — שיאלצו
או תו להסב עיניו כלפי מטה ויפריעו או תו
מהתרבזות.
אורי אבנרי: אז למה לא, תציעו לה קים
מחיצה בין גברים ונ שים גס במליאת
הכנסת? גם פה יש גירויים!
זרחודהפטיג: חבר־הכנס ת אבנרי
הוא אדם חז ק מאוד, ותוא מ חו סן בפני
גי רויי ם

אולם בדרך כלל נשמעו דבריו של ורד,פטיג
בשקט. רק בסוף באה האפתעה הגדולה:
בניגוד לכל מה שדובר קודם לכן,
הוא הציע להסיר את ההצעה מסדר־היום.
מה פתאום? הרי בקואליציה הוחלט אחרת?
התעלומה נפתרה במהרה, והיא שגרמה
לסערה.
אילו הציע השר להעביר את ההצעה ל
שאנו
תובעים מממשלותיהן לפתוח את שעריהן להגירה —
נתקלת בהסתה ובהתנגדות מצד הזרם הדתי הזה.
ועתה — ההשמצה המאורגנת נגד היהדות המתקדמת,
אי־ההכרה ברבניה כשליחי־דת מוסמכים, שלילת זכויותיה
היסודיות} .אחד מטובי הרבנים הצעירים של הזרם הזה,
הרב טוביה בן־חורין, צבר ירושלמי שהוסמך לרבנות
בארצות־הברית, משרת בצה״ל כחייל קרבי בשריון —
מפני שהרבנות הצבאית אינה מכירה בזכותו לכהן כרב
צבאי, ככל רב אורתודוכסי).

משמע: הזרם האורתודוכסי אינו מאחד,
אלא מפלג. אינו עוזר לעלייה, אלא מונע
עלייה. על רקע זה יש לבחון את הפרשה
שאני מעלה אותה כאן.

האם יהודים ישללו זכות תפילה מיהודים?
על מה מדובר, כבוד היושב־ראש?
יש ויכוח אם הכותל המערבי הוא אתר דתי בלבד, או
גם אתר היסטורי־לאומי־חילוני. אולם לא זה הוויכוח היום.

הוויכוח הוא: האם זהו אתר דתי של זרם
אחד כיהדות, זרם שהוא מיעוט כיהדות
הדתית העולמית, או שהוא אתר דתי של כל
היהדות הדתית?
האם מותר בכלל למדינת־ישראל, על פי החוק שנתקבל
בכנסת בשנה האחרונה, למחרת המלחמה והנצחון, לשמירת
המקומות הקדושים — האם מותר לסגור את הכותל בפני
אנשים המבקשים להתפלל לידו כדרכם, על פי דין פולחנם?

האם לא יאמרו מחר הירדנים כי הנה דווקא היהודים
שוללים זכות זו מיהודים אחרים?
המנהיגים האורתודוכסיים מנסים לטען כי זוהי סתם
התעקשות מצד הרפורמיים. הם טוענים: אם לנו כל־כך
חשוב שתהיה הפרדה בין גברים ונשים ליד הכותל, לפי
פולחננו שלנו — מדוע לא יוותרו הרפורמיים? איזה אסון
ייגרם להם אם יתפללו פעם, בניגוד למינהגם, בנפרד?
הצגנו שאלה זו למנהיגי היהדות־ר,מתקדמת בארץ (שיש
לה, אגב, שבע קהילות בירושלים, בתל־אביב, בחיפה, ברמת־גן,
בנהריה, בנצרת עילית ובכפר־שמריהו) ,ואחד מראשיה
הסביר זאת כך: לא איכפת לנו לחבוש כיפות, למען-
שלום־בית, אף כי איננו נוהגים לחבוש כובע בעת תפילתנו.
אין זה עניין עקרוני, ואיננו באים להרגיז.

אולם התפילה המשותפת היא אחד היסודות
העקרוניים של תפיסתנו. התפילה בצוותא -
כעל ואשתו, הורים וילדיהם -מייצגת, בעינינו,
את השלמות המשפחתית, את החוויה
הדתית של המשפחה.

התכפה המדינה את צו האפיפיור?
פקיד מישרד־הדתות השמיע בראדיו טענה מוזרה עוד
יותר, והיא: שיש למנוע תפילה זו בצוותא של שלוש
מאות צירים וצירות, מפני שהיא יכולה להרגיז מתפללים
אחרים, העשויים להזדמן באותה שעה למקום. זוהי דוגמה
מחרידה נוספת של ניצול מנגנון־המדינה כדי לכפות
דעת מיעוט, ואפילו של קומץ בני־אדם, על הציבור, על
הרוב, על האומה כולה.
ואם אומר מישרד־הדתות שהוא רק רשות חילונית, שאינה
אלא מבצעת את הוראות הרבנות הראשית בענייני ההלכה
היהודית — כי אז מתעוררת השאלה: מי שמך? הרי אותה
רבנות מייצגת רק את הזרם האורתודוכסי, וזו אחת הטענות
העיקריות נגדה!

האם יעלה על דעת איש לכפות הלכה של
הוואתיקאן, להבדיל, על הנצרות הרפורמית

ועדה, היה איש אגו״י יכול לנאום ולהציע
להסירה. אך מכיוון שהשר ביקש להסיר
את ההצעה, יכול היה ח״כ אחר להציע להעבירה
לוועדה. עשה זאת אברהם טיאר
(מ״ח) בנאום קצר. אז פנתה היו״ר סנהד־ראי,
אשת המפד״ל, במפתיע לשר־הדתות
ושאלה אם הוא מוכן עכשיו להעביר את
ההצעה לוועדה — והשר הודיע במפתיע שהוא
שינה את דעתו ומסכים לכך.
בשביל מה כל ההצגה הזאת? היה זה
טכסים פשוט: בדרך מחוכמת זו קיוו ה־מפד״ל
למנוע בעד אנשי אגו״י להשיג
רשות־דיבור, לשם הסרת העניין מעל סדר־היום.
הם קיוו כי לא תיערך כלל הצבעה
על הסרת ההצעה — וכך לא יצטרכו להצביע
נגד ההצעה האגודאית להסיר יאה העניין.
אבל
אנשי האגודה היו מוכנים. אני קצת

נשיגז זזאן דרי הזזח־יצה ריד הכגג 21־

כארץ? האם שר־הדתות הישראלי היה מקבל
על עצמו להגיד גם אז שהוא רק רשות מבצעת,
ושהוא נאלץ לכפות את ההלכה של
האפיפיור על בל העדות הנוצריות כישראל?

היופעלו שוטרים נגד המתפללים?
דומני, כבוד היושב־ראש, שפרשה זו מוכיחה מאין כמור,
את הצורך העקרוני להפרדת הדת מן המדינה — עיקרון
שדווקא היהדות המתקדמת דוגלת בו כמוהו.

אולם לא זה הנושא שאני מציגו היום לוויכוח*
אני תובע מבית־הנבחרים של ישראל
לכבד ולבצע את עיקרון מגילת העצמאות,
המבטיח חופש־פולחן לכל עדה דתית, ובכלל
זה כל זרם דתי. זהו עיקרון חד־משמעי, ובל
סטייה ממנו נוגדת את המגילה.
איני יודע על סמך איזה חוק מתכוזן שר־הדתות לפעול.
שר־המישפטים אמר כאן רק שלשום, בתשובה לשאילתה
שלי, כי לא הסכים לתקנות שהוצעו על־ידי שר־הדתות
לגבי הכותל, וכי על כן אין תקנות בנות־תוקף.
אבל נניח שמנוי וגמור עם שר־הדתות למנוע תפילה
משותפת של באי הוועידה — איך הוא חושב לממש איסור

מה יעשה אם צירי־הוועידה פשוט יגשו בצוותא, ויתפללו
בצוותא?

האם ינהג אז במו המושל העותומני כזמנו,
שהפעיל שוטרים מוסלמים כדי להפריד כין
נוצרים אורתודוכסיים ונוצרים קאתוליים
ששפכו איש את דם רעהו במריבות על בג
סיית־הקבר?
כבוד היושב־ראש, העניין חמור, העניין דחוף, הוועידה
תתקיים בעוד שבועיים — ואני מציע לכנסת לדון בהצעה
זו בלי דיחוי.
מנחםפ רו ש (אגו״י) :חרפה שאתה מביא

§ | דבר כז ה בכנסת!

אשם בכך, כי סיפרתי להם מראש שה־מפד״ל
מסכימה להעביר את העניין לוועדה.
ברגע שוורהפטיג אכן הסכים לכך, קפץ
שלמה לורנץ מאגו״י ממקומו. בכך התחילה
הסערה הגדולה, שנמשכה חצי שעה. בפרוטוקול
זה נרשם כלהלן, אך למעשה היה
זה הרבה יותר סוער וממושך. הפרוטוקול
קלט רק חלק קטן מן הדברים:
שלמהלורנץ: ג ביר תי היו שבת־רא ש,
כנסת נכבדה. א חרי ששר הד תות
שר״הסעד בורג (מפד״ל) :אני בדיעה
שהכנסת, שרק לפני כס ה דקות התרג שה
על איחור קטן, מזזוייב ה מצי או ת, של שר־הדתות,
צריכה לכבד את ח ת קנון ואת הנוהל.
הנוהל והת קנון מצווים כן: יש מציע
הצעה לדיון׳ ,יש לחבד-כנס ת אחר הז כו ת
להציע להעביר לוזעדח; יש לחבר־כנגות
שלישי --

מנחם פרוש ( אגו״י) :אבל הנוהל הוא
שמדברים משם, מ הב מה, ולא סכאן!
שר־הסעד בורג: אינני מדבר על ה־נוהל
הגיאוגרפי. ואם נוהל — אזי הנוהל
הוא שחבר־הממ שלה מקבל ר שות־הדיבור ב—

מנחם פרוש: גבירתי היו שבת־רא ש,
את קראת לו לדוכן? אם לא — איך הו א
מדבר?
אמה תלמי (מפ״ם) :אתה מדבר ב שם
הממ שלה?
שר*הסעד בורג: כן. יש לי הז כו ת
לדבר ב שם הממ שלה מתי שאני רוצה.
מנחם פרוש: אחרי שהוא זלורנץ)
יגמור.
שר-הסעד בורג: ביק ש תי לדבר ל סדר.
השאלה ה טו פוג ר פי ת איננה ׳ ח שו ב ה.
(המשך ב ע מו ד )26

שדה הקוב: ח״רים אוספים את גוויות אנשי ״אל־פתח״ שנהרגו ליד ירחו

ך* מכתש עלה כאש. מתוך היזאדי
\ 1הצר, שרוחבו אינו עולה על שלושים
מטר, בקעו להבות וענני־עשן, והידהדו
קולות הנפץ. משני עבריו של הוזאדי, שבנקודה
זו דמה לקניון מושלם, הזדקרו מצוקים
לגובה של עשרים מטר. שם, למעלה,
היו פרושים חיילי צה״ל, כשהם יורקים
אש־תופת של כדורים, רימוני־יד ורימוני־רובה,
אל תוך המכתש.
.זה היה חיזיון של גיא־הריגה,״ סיפר
לאחר מכן אחד החיילים שנטלו חלק בקרב,
״הוואדי למטה היה ירוק. היה שם מטע בננות
מלבלב שהתמשך לאורך כמה עשרות
מטרים. אבל בין עצי הבננות היה עשב
יבש. הכל התלקח מהתפוצצויות ומכדורים.״
מתוך המטע הבוער נורו מדי פעם יריות
בודדות כלפי מעלה. כשאלה שככו, ירדה
קבוצת חיילים אל תוך הוזאדי, כשהיא מפלטת
לה דרך בין הקוצים הבוערים ותימרות
העשן. אי־אפשר היה לדעת אם בתוך
המטע, בסבך עצי הבננות, עדיין מסתתר ה־אוייב.
שדה־הראייה היה מצומצם ביותר.
ואמנם, אחרי מטרים בודדים של סריקה,
שוב נורו כמה יריות מבין עצי הבננות.
התפתח קרב־מגן קצר. בסיומו היו מוטלות
על הארץ 11 גוויות מנוקבות־כדורים
ומרוטשות מרטיטי־רימונים. כאשר בדקו
חיילי צה״ל את הגופות, הסתבר שיחידת
החבלנים — שזה עתה חוסלה במטע —
אינה נימנית על היחידות עימן נתקלו עד
כה. הם נימנו על קבוצת חבלנים חדשה
בשטח, שהציגה בשבת האחרונה את כר־טיס־הביקור
שלה בפני חיילי צה׳׳ל.

^שתי חוליות

גזונגל של

תופס אירגון

אירגוני־הטרור הערביים
ח לו צי

ההקרבה

(טלאיע

אל־פידא) מקום ותיק־למדי. זהו האירגון
הנקרא על שמו של המצביא המוסלמי האלד
איבן אל־ואליד, שבמאה השביעית עמו בראש
הצבא המוסלמי אשר הביס את הביזג־

של חלוצי ההקרבה מילולית בעיקרה, התבטאה
מעל גלי תחנת־השידור של
השיחרור הפלסטיני, המשדר מקאהיר. נוכח
התארגנותם האחרונה של אירגוני־הטרור
הערביים תחת אירגון־גג אחד, נראה שראשי
חלוצי ההקרבה החליטו שיש צורך
להוכיח את קיומם בפעילות חבלנית, על־מנת
שיזכו לייצוג הולם בגוף החדש.
הם החדירו שתי חוליות חבלנים בשבת
האחרונה אל מעבר לגבולות הפסקת־האש.
יחידה אחת, שמנתה 12 חבלנים, חצתה אוז
הירדן ליד יריחו, כשפניה מיועדות לשכם.
יחידה שניה, בת חמישה אנשים, חדרה לעמק
בית־שאן, ליד בית־יוסף וירדנה. מ־17
אנשי האירגון, נהרגו .16 האחרון שנותר
לפליטה נתפס פצוע בהיתקלות ליד יריחו.

אי רנון

עם הראש כקיר

הצד ש

חלק

כמפקד

סגן גד מנלה,
פעולת נראנזוו,
ב מיגו ר, החבלנים ליד

*** ני הקרכות בהם חוסלו שתי היחי־
^ | דות היוד ניצחון נוסף לצה״ל נגד החבלנים,
אולם למעשה הם היוד סעולת־הת־אבדות
גלוייה־כימעט של חלוצי התקרבה.
״לא היה להם שום סיכוי,׳׳ אמר אחד ממפקדי
צה״ל שהשתתפו בקרב ,״הם הלכו
עם הראש בקיר!״
לאחרונה מתקשות חוליות החבלנים
לשטח המוחזק בידי ישראל. לחדור יחידות צה״ל הממוקמות
בשטח.
צל״ש שנפל יריחו.

טים בארץ־ישראל. האירגון הוקם בהשראה
מצרית, ומנהיגו הוא ערבי פלסטיני בשם
סובחי יאסין, היושב היום במצריים.
מאז מלחמת־ששת־הימים היתד, פעילותם

בגלל הנוהגים ולפתוח
במירדף.
מאחר שבביקעת הירדן אין כימעט אוב־לוסיה
ערבית שניחן להתערב בתוכה ול
היעלם
בה, ברור שלאחר החדירה הלילית
ינסו החבלנים להסתתר בשטח. זה גם מה
שאירע בשבת האחרונה.
נראה, כי חלוצי ההקרבה שחדרו ליד
יריחו לא הרחיקו לכת.
הסתתרו בעין־דיוק, אואזים מיד־ברי
מוכר למטיילים, צפונית מהדרך המובילה
מיריחו להר הג׳יפטליק המתנשא ממערבה.
בגלל
המים המצויים במקום זה, הפך
הוואדי לפנינת־חמד שובת־עין. בחום הלוהט
של הקיץ בביקעת־הירדן נראה האזור על
בוסתניו, בריכותיו ומטעיו, כגן־עדן בכיב־שן
לוהט. לחלוצי ההקרבה הפך לגיהינום.
הם בחרו להיחבא בצל עצי הבננות בשטח
זה, שמשני צידיו מתנשאים מצוקים, וש־בקלות
ניתן לחסום את שני פתחי הוואדי
המובילים אליו. כאשר גילה כוח צה״ל
את נוכחותם של החבלנים במקום, היתר,
זו רק שאלה של זמן לחסל את היחידה
כולה, במיקרה שתבחר להשיב באש ולא
להיכנע.

קצין־אגדזין

כין היילי צה״ל שנטלו חלק במירדף
)!4התבלטה בפעם נוספת דמותו של קצין
צעיר ונמרץ, שבניגוד לשאר הלוחמים ב־איזור,
יצא מאלמוניותו לפני זמן קצר,
בעת שהוענק לו ציון־לשבח על־ידי ה־רמטכ״ל
על מיבצעיו בפעולת כראמה.
היה זה סגן גד מנלה ,22 ,בן המושב
תל־יצחק שליד נתניה• גדי, הנראה כשחקן
קולנוע שזה עתה יצא מתוך סרט־מלחמה
הוליבודי, הוא קצין־צנחנים שהסך לאגדה

במדינה

חיה בשל העזתו ואומץ־ליבו. בפעולת כרא־מה
התנדב לצאת בזחל״ם אל מול תותחי
הירדנים, כדי למשוך את האש שלהם ועל-
מנת שהטנקים הישראליים שמאחוריו יאתרו
את התותחים ויפגעו בהם.
על מיבצעו זה — בו נפצע מרסיסי פגז,
פונה לבית־החולים אך ברח משם מייד
לאחר שנחבש כדי לחזור אל חייליו — זכה
בצל״ש.
כושרו של גדי בהתמודדות עם חוליות
חבלנים החוצות את הירדן, כבד קנה
לו שם. לא מכבר, במירדף אחרי חוליית
חבלנים, הגיע גד מנלה לבית בו הסתתרה
החולייה. הוא זינק בעצמו אל הבית, נצמד
אל אחד מקירותיו והחל לשלשל רימוני־יד
פנימה. לפני שחוליית החבלנים בתוף הבית
חוסלה, הצליח אחד מהם לזרוק רימון־
יד החוצה. גדי נפצע שוב מרסיס.

מיסוד עשן
ך* פעם נראתה הפגיעה חמורה, שכן
| ן גדי נפגע בריאתו. לאחר שהחלים בבית־החולים,
עמדו לשלוח אותו לתקופת־הבר־אה
ארוכה. גדי ברח, חזר ליחידתו. שבוע
אחרי שנפצע פציעה שיכלה להיות אנושה,
כבר עסק שוב במירדפים אחר חבלנים.
״הוא כספית חיה,״ אמרו עליו פיקודיו., ,אצלו
זה עניין של אמביציה אישית לתפוס
כל חבלן בעצמו.״
סגן גד נטל חלק גם בקרב בעין־דיוק.
אחד מחייליו נפגע מכדור חבלנים כבי בשלב
הראשון של הקרב, ליד מטע הבננות.
החייל שנפגע שכב על מדרגה במורד הואדי,
וכל אש החבלנים כוונה אליו. גדי
הורה להפעיל מיסוך עשן, מאחריו יכול היה
לנחות מסוק בתוך הוזאדי עצמו, חילץ בעצמו
את הפצוע והעבירו למסוק. תוך כדי
פעולה זו המשיך לנהל קרב אש עם החבלנים,
שירו לכיוון מקום החילוץ.
בשלב מאוחר יותר של הקרב נהרג אחד
החיילים, אברהם אלתר בן ה־ 19 מכפר
אז״ר. הוא חשף את עצמו כדי לכוון רובה־רימון
לעבר החבלנים, נפגע מכדור ונהרג
במקום.

שיא כהקרכה
* ראה שהידיעה על חיסול היחידה
1הגדולה ליד יריחו לא הגיעה אותו יום
לקציני המיבצעים של אירגון חלוצי ההקרבה
בעיירה הירדנית שונה. עוד באותו
לילה שלחו חולייה נוספת, הפעם לאי דור
עמק בית־שאן. בניגוד ליחידה שחצתה ליד
יריחו, ושהתכוננה לשהות ממושכות ב
(המשך
מ ע מוד ) 10

אמת־המים הרומאית

חוצה את חתאדי, ב תו כו הסתתרו אנ שי חלו צי
ההקרבה במטע־הבננות. חיילי צה״ל נראים
על־גבי האקוואדוקט, או תו ח צו תחילה, גלויים לעיניהם של החבלנים שבתוך הוואדי.

#ריבת רסק מישמש, המיוצרת מפרי
רך, בתוספת סוכר ותמצית של בושם הדר
וחומר משמר.
• לדר, יריעות המישמש המיובש והכבוש,
המיובאות עתה מתורכיה ומפרס.
>• ליפתן משומר, אם בחצאים אם מפרי
שלם.
!• מישמש מיובש, ללא גלעינים. בשנה
שעברה ייבאה ישראל מישמש מיובש
בכמות העולה על זו שהושמדה השנה.
תהליכי־ייצור אלה היו מספקים, לפי
הערכת מומחה שעלה לא מכבר מסרס,
ששת אלפים ימי־עבודה לפועלים עונתיים
הנפלטים לשוק־העבודה עם גמר עונת־ההדרים.
אפשר
היה גם סתם לחלק את עודפי־הפרי
לנזקקים, או במחנות־הפליטים.

מאהח תי מו ת

מעל למכתש
המידברי.

ברקע

נראית

אחד מלוחמי־צה״ל מ שקיף אל־תוך מכת ש הוואדי ב תו כו
נלכדה יחידת־החבלנים הערבית במלכודת־דמים, שבאואזים
אחת החוות מוקפת־ירק, שהיא מאפיינת את האיזור הזה.

ישראל והצטיידה בכמויות מזון גדולות לצורך
זה, חדרה החולייה בת חמשת החבלנים
לביצוע חבלה מיידית.
היא התגלתה לאחד ממארבי צה״ל באיור.
במכת־האש הראשונה נהרגו כל אנשי ה־

חולייה שנשלחו על־ידי האירגון.
״לפחות דבר אחד הם עשו,״ אמר אחד
ממפקדי צה״ל שסקר את גודיות החבלנים
ההרוגים ,״הם הצדיקו את שם האירגון
שלהם — חלוצי ההקרבה.״

אל משרדו של עורך־דין ידוע בתל־אביב
ניכנס השבוע זוג. בידי הגבר היה
צרור ניירות מכוסים בחתימות.
היה זח מיסמך אשר קשה מאוד להשיגו:
היתר חתום בידי מאה רבנים, לפיו מותר
לאותו גבר להרחיק מעל פניו את אשתו
החוקית, בגלל היותה חולה במחלת־רוח,
לשאת אשה שנייה. שלוש שנים תמימות
טרח האיש, עד אשר השיג את כל החתימות.
ברוב מדינות־העולם, היה האיש מקבל
גט כימעט־אוטומאטית. תחת זאת, התירו
לו רבני־ישראל לשאת אשד, שנייה, מבלי
שיתחייב בעבירה על החוק האוסר ביגאמיה.
אך הדת שהתירה — היא שאסרה. כי
האיש הוא כהן. ובחירת־ליבו היא גרושה.
על־כן מצא את דרכו אל משרד־ד,פרקליט,
יחד עם הגרושה, ובקשתו: לסדר להם ״ני־שואי־מכסיקו״
,באמצעות נציגים באותה ארץ.
אלה נישואין אזרחיים, ואין הדת היהודית
מכירה בהם. לכן, מבחינה הילכתית,
יכול היה להתחתן גם מבלי להזדקק לחתימתם
של מאה רבנים.
אלא שהחתימות היו דרושות לו כהגנה
מפני תביעה פלילית, לפי הוקי-ר,מדינה
המכירים בנשואים־אזרחיים כאלה.
פשעים בעלה ה שנוא
״אשתי ניסתה לרצוח אותי!״ זוהי טענה
הנשמעת, לפעמים, בעת ריב־משפחות. אבל
הפעם דיבר האיש שפנה לחוקרי משטרת
כפר־סבא ברצינות גמורה — ובצדק גמור.
כשהסביר את העובדה הפשוטה והמזעזעת
לחוקרים, שכב שלום ארמה ( )61 במחלקה
החירורגית א׳ של בית־החולים מאיר שב־כפר־סבא
— כשראשו שסוע כולו ומלא
תפרי־תירום.
כאשר חזרו החוקרים לתחנת־המשטרה,
נזכרו הוותיקים שבחבריהם שם — כי אין
זו הפעם הראשונה ששלום מטית אשמה
זו: הסתבר להם שעשיבה ארמה ( )50 כבר
ניסתה לרצוח את בעלה, לפני שנים אחדות
— אז בעזרת מי־רותחין המהולים בשמן.
עכשיו ניסתה לעשות זאת שנית, לפני
שבוע, נעלמה לפני שהצליחה לבצע את
זממה עד תום.

שלום ארמה, השוכב עתה ב־גיהו
לאחר ששוחרר מכיודהחד
לים, סיפר השבוע לכתב ״העולם
הזה״ :

ההרוגים

עמק ביודשאן ליד

שניים מ תוך חמ ש ת אנשי חו ליי ת חבלני
אי רנון חאלד אל״ואליד, שניסתה לחדור ל־ה
מו שב ירדנה, חז סלה־ כאשר נתגלתה לאחד מ־

מארבי צה״ל באיזור. במכת־הא ש הרא שונה נהרגו כל אנ שי ה־חולייה.
גוויות־ההרוגיס נראות ני שאות בקו מנדק אר של צה״ל. הס
חדרו ל שטח ה מוחז ק בידי ישראל כדי לבצע פעולה מיידית, ונכ שלו.

״האשד, שלי היא לא בן־אדם. היכרתי אותה
עוד במרוקו, לפני 24 שנה, בחתונה
של חבר שלי. היא מצאה חן בעיני והתחתנו
מהר מאוד.
״עשינו חמישה ילדים. הכי גדול, יוסף, גר
עכשיו באילת, בן אחד בצבא ושני בנים
עובדים. אחד, הצעיר מאיר, לא עושה שום
דבר. רק הולך לטיולים.
״לפני 18 שנה באנו לארץ. אני עובד כמו
פועל פשוט, כאן בכפר, בעין־ק1ריד, על־יד
כפר יעבץ שבגוש תל־מונד. עשיבה לפעמים
היתד, עובדת קצת במועצה, היתד, נותנת
אוכל לילדים של בית־הספר.
״אבל כל הזמן היא היתד, עוזבת אותי,
ונוסעת לה לנתניה. אני לא יודע אם היא
היתד, הולכת לבחורים, או לקולנוע או לשבת
בבתי־קפה. אני רק יודע שהיא היתד,
(המשך בעמוד ) 18

היה היתה נערה בשם שוש.
היא היתה בת .23 ובעצם קראו לה שושנה.
שושנה טויטו, פקידה במישרד״המוניות שמעונה
באילת. היא גרה וחיה בסוף־העולם, בעיר אפורה
כמו אילת, שיש לה דיסקוטקים, אן אין בה מסבא

יום אחד הגיעה לאוזניה של שוש השמועה, כי
המערב הפרוע הגיע לאילת. לא הרחק מהעיר,
בנחל־שלמה, קמה ועמדה עיר״בוקרים אמיתית,
כמו בסרטים, כמו במערבוני־הספאגטי האיטלקיים.
עיר עם רחוב ראשי אחד, העשוי מבתי־עץ. עם
שלטים באנגלית, ועם קלונסאות לקשירת הסוסים
האצילים.
שוש לא היססה. היא רתמה את סוס״הבוקרים

שלה, טענה את שני אקדחי הקולט שעל מותניה,
ודהרה לעכר עיירת״הבוקרים, כדי לטעום את טעמו
של המערב״הפרוע.
פיל היתה נערה תמירה עם שיער גולש ועם מבט
של זעם בעיניה. שמה היה בעצם פיליפח, והיא
הגיעה לעיירת־המערבונים הדרומית — מדרום-
אפריקה הרחוקה. גם לה היה סוס, וזוג אקדחים
פולטי-אש. והיא לא היתה מוכנה לכך שכל נערה
אילתית שקוראים לה שוש תדהר על סוס ותשתלט
על עיירת״הבוקרים.
כשנשמעו פעימות״דהירתו של סוסה של שוש,
כבר המתינה לה פיל ליד המיסבאה של נחל-
שלמה. באדישות מופגנת מילאה את תופי־אקדחיה,
וכל הגברים בסביבה החווירו כסיד ופינו את הר-

חוב. איש מה ם לא רצו
האקדחים בין שוש ופיל.
שוש ראתה א ת פיל ה
אן התעלמה ממנה. הי!
הקלונסאה, ירדה אל מי
רת״הבתים.
פיל שלפה את אקדח
על ק ת הקולט שלה. כן
בנחל״שלמה.
זה היה קרב שהדיו מ!
שוחזקת, ועד שארם־א״שי
ברט לאנקסטר החסון,
ה״מצ׳יסטה״ האיטלקי,
הסרטת מערבון, היו

ג^היות מעורב בדו־קרב
פה לה ליד המיסבאה,
קשרה את סוסה אל
^רון־העץ שמתחת לשו-
שוש הניחה א ת ידה
החל דו־קרב החתיכות
גו בכל רחבי סיני המ-
הגיעו. ג׳ון ויין הטוב,
זפילו ג׳והן ריצ׳רדסון
והה עתה באילת לשם
מיקים מבושה לנוכח

המיבצעים הנועזים של חתיכות המערב־הפרוע הישראלי.
פיל
ירתה ושוש השיבה. שתיהן החטיאו. אז
התפתחה רדיפה נוראית. פיל אינה מניחה לשוש
לחמוק מידיה. שוש ניסתה להסתתר בתוך כיר-
ברת־הבוקרים, בתוך צריף הבנק המקומי, ומאחרי
ערימות־הקש. אבל קליעי״אקדחה של פיל רדפו
אחריה לכל מקום.
המירדף הגיע עד לחוות-הסוסים של קדוש הנוראי.
שם ניצבו שוש ופיל זו מול זו. מי מהן תהיה
מהירה יותר בשליפה ז
שקט. דממה. מתח.
שתיהן שלפו. שתיהן ירו. שתיהן פגעו. גופות
שתיהן היו שסועות כדורים. פיל שכבה ליד המת-

בן. סוסה של שוש חזר לאילת, כשהוא נושא על
גבו את גופתה מנוקבת הכדורים של שוש.
מערבון ישראלי מקורי זה לא היה אפשרי עד
לפני שבועיים. אבל עתה, כשהושלמה בניית עיר-
הבוקרים נוסח המערב הפרוע בנחל שלמה, עיר
שהוקמה על־ידי חברת ההפקה הישראלית ״רונבי״,
לצורכי הסרטת מערבונים זרים בארץ, הכל כבר
אפשרי.
מפיקי הסרטים האיטלקיים כבר עטו על תיפ-
אורות המערב־הפרוע, ועל נופי-הנגב המשגעים. הלהיטים
הבאים של סירטי המערב-הפרוע יצולמו
על רקע נופי ישראל. והתמונות המופיעות בעמודים
אלה הם ניסיון ראשון של השבועון ״העולם הזה״
ליצור מערבון ישראלי מקורי.

במדינה

דעתהביקורת על
(המשך מ ע מוד ) 15

לזכור ולשכוח
הרומאן המבוקש ביותר

מאת:

.הרומאן של דן בן־אמוץ שהופיע זה עתה ירגיז רבים. דבר אחד לא
יוכל ליטול שום מבקר מן הספר הזה: שהוא מעניין ומרתק. מי שמתחיל
לקרוא בו, איננו רוצה להניח אותו ומי שמסיים קריאתו, זוכר כל
חנ הזמר
,.פרט בו.״ —

דן בדאמוץ

.מבורו של בן־אמוץ חי בקצב מסחרר כל כך, עד שדומה לעתים שיכול
/היה להרביץ בג׳יימס בונד פרק מאלף בהליכות פעילות אינטנסיבית.״ —
.למרחב״

״ ,א בי ר ולשכוח׳ אינו ספר,:מצחיק ואינו כפר נוח. זה מסע ארוך מאד
,׳ לתוך. הלילה. אך מי שיפתח את הספר בפרק א׳ לא יניחו עד שיגיע
מיכאל אוהד
לפרק ל״ה, האחרון.״ —
״טרם קראתי בספרותנו שיר אהבה כזה, כה אידיאלי, כה שובב, כה
ענוג, כה רגשי, יצרי ואינטליגנטי לעלמה, לאשה, לארוסה, לבת הזוג,
לחברה נאמנה ועצמאית ב חיי ב
ד ב בר נ יר ,״ עלהמשמר ״

מהדורה שלישית בהכנה

חוזרת מאוחר בלילה, ואז היתה מתחילה
לעשות לי כל מיני צרות.
״היא היתד, צועקת עלי, :למר, אתה הולך
למשה, לאזר, לחנה?׳ לא הייתי יכול לסבול
את הדיבורים שלה, אבל בשביל שני הילדים,
מאיר ואליהו, הייתי שותק.״
״כאותו לילה -השתגעה:״ ״עד
שיום אחד, לפני שלוש שנים, היה לנו ריב
גדול מאוד בבית, ואמרתי לה שאני רוצה
גט. הלכנו לרבנים והם אמרו שנעשה שלום-
בית. הסכמתי. אבל באותו לילה היא השתגעה.
״מאוחר
בלילה התעוררתי פתאום מכאבים.
עשיבה עמדה על־ידי ושפכה עלי סיר
שלם מים עם שמן רותח. לקחו אותי לביתר,חולים
ושכבתי שם שלושה חודשים.
״כל הראש שלי והידיים מלאים כוויות
וסימנים ממד, שהיא שפכה עלי. לשוטרים
אמרתי את האמת, שזה היא עשתה לי. הם
חיפשו אותה שלושה חודשים — אבל לא
מצאו אותה.
״כשהייתי צריך לעזוב את בית־החולים,
בא אלי יוסף׳ הבן הגדול שלי, מאילת, ואמר
לי ,:אבא, אמא נמצאת אצלנו. אם
אתה תבטל את התלונה במשטרה, היא תחזור
אליך והכל יהיה בסדר.׳
״אמרתי שאני מסכים, גם לבן שלי, וגם
למשטרה, וגם לרבנים שבאו — בתנאי שהיא
תלך לרופא ויבדקו לה את הראש.
״מאז היו החיים שלנו גיהינום. היא היתד.
הולכת לה לימים שלמים, אני לא יודע לאן,
חוזרת מאוחר בלילה׳ או לא חוזרת בכלל.
כאשר היתד, בבית, לא היתה מכינה אוכל,
לא היתד, מנקה, שום דבר, רק צועקת עלי

למשטרה ולדנן־דויד־אדום. הבן שלי אמר
לי, :תהיה בשקט, לא צריך משטרה, הכל
יהיה בסדר.׳ הבן השני, מאיר, התעורר מהצעקות
וניסה לצאת מהבית, לקרוא לרופא.
או ראינו שעשיבה סגרה את הבית מבחוץ.
״הבן שלי הצליח לצאת מהחלון ולקחו
אותי מהר לבית־ד,חולים.
״הילדים שלי אמרו לי לבטל את התלונת
אבל אני אמרתי למפקד טייאר, במשטרת
כפר־סבא, שאני לא מוכן לוותר. מספיק
ויתרתי לה בפעם הראשונה. אם אני אוותר
גם עכשיו, היא תנסה עוד פען פ, ואולי
תצליח להרוג אותי.
״המשטרה עוד לא הצליחה למצוא את
ע שיבה. אני לא יודע איפה היא, אבל יש
לה המון קרובים בכל הארץ, בסוף ימצאו
אותה. אני קיבלתי ממנה מה שקיבלתי —
ואני רוצה שהיא תקבל כמה שמגיע לה. היא
עשתה את זה. אז שתשב בבית־סוהר!״
חקירות האי ש
המטר! ל חזו ר
מי לא חשב, בעת חתימת צ׳ק או שטר,
על האפשרות שנוכל יוסיף כמה אפסים
אחרי הסכום המקורי? על כן נוהגים להוסיף
לספרות כל מיני סיומות או קידומות,
כגון ״בסך״ ,או ״בלבד״ ,או סתם ״ א א ״.
השבוע רעש עולם־הכספים של ישראל,
בעיקבות מעשהו של רמאי אשר בכל זאת
הצליח להתגבר על הסימונים האלה, ולהוסיף
אפסים לסכום המקורי. במיקוד, זה:
שלושה אפסים לסכום של 500ל״י, שהפך
על־ידי כך לסך של חצי מיליון לי ח ה
איך נוספו האפסים. החשד הראשון
התעורר בעת שיחת־היכרות מיקרית בין
דויד שלם, מנהל מחלקת האשראי של ה בנ ק
ליצוא, לבין מנהלו החדש של בנק הלוואח
וחיסכון בתל־אביב, ישראל גפני.
״אגב,״ אמר גפני לעמיתו ,״יש לנו מיב־תב־ערבות
שלכם בסך חצי מיליון לירות.״

מכור,שת ארמוז
מי־רותחין, ש דן —

בימים חמים
אין טוב ממקלחת עם

הסבון ללא סבון של תיא המנקה,
מרענן ומרחיק זיעה למשך כל היום.
ריח האורנים הטבעי והקצף השופע
של בתיאורו. יפיגו ממד את החום
ויעניקו לד הרגשה נעימה.

קיל ה

0אסו ק//ר,

לאשה בהריון

המתנה חנאח ביותר —
ספרו של

פרופ סו ר יו סףא שרמן

״לקראת אמהות״

למה אני הולך לבקר את החברים שלי.
״בחג־ד,שבועות היו כל הבנים שלי אצלנו,
ואז אמרתי להם שאני רוצה להתגרש מאמא
שלהם. אמרתי להם, :החיים שלנו לא לכאן
ולא לכאן. לא חיים בסדר, ולא מגורשים.
צריך לעשות גט.׳ הילדים שלי התחננו לפני
האבא שלהם לא לעשות גט — ובשבילם
שוב הסכמתי.״
צרות פי .77״אבל מאז היא היתד,
עושה צרות פי .77 היא היתד. כל היום
צועקת ומקללת אותי. בכוונה הייתי בא
הביתה מאוחר, אחרי תשע, אפילו אם לא
הייתי עובד, כדי שלא אצטרך לדבר איתה.
״ביום שישי, לפני ד,מיקרה, היה לנו עוד
ריב גדול אחד — ומאז היא לא דיברה
איתי בכלל, רק היתד, מסתכלת עלי בעיניים
הרעות שלה. אמרתי לילדים שלי, :תראו,
אמא שלכם תנסה להרוג אותי, עוד פעם.׳
״ביום רביעי בלילה הלכתי לישון בשעה
תשע. בחדר איתי ישן הבן הצעיר מאיר,
ובחדר השני אליהו עם אמא שלו.
״ככה בשעה שתיים התעוררתי והלכתי
לבית־השימוש. הדלקתי את האור וראיתי
שעשיבה ישנה עם אליהו בחדר שלה.
״בשעה ארבע התעוררתי פיתאום. הרגשתי
שאני חלש ורסוב כולי. חשבתי שזה
זיעה, אבל כשהדלקתי את האור, ראיתי שאני
כולי מלא דם. היה גם דם על החולצה.
ועל־יד המיטה היתד. הטוריה, גם כן עם דם.
הלכתי לחדר של עשיבה, היא לא היתה.
הערתי את אליהו ואמרתי לו שיקרא מהר

קורבן ארמה
— וטוריה בראש
״אני לא זוכר שהוצאנו מיכתב כזד״״
השיב שלם, מופתע. גפני החוויר.
בדיקה יסודית של תיקי־מחלקתו הוכיחה
לדויד שלם, שאומנם צדק. הבנק לא הוציא
מיכתב־ערבות על סכום כד, גדול. מייד הוצג
המיכתב שברשות בנק הלוואה וחיסכון —
ואז החוויר גם שלם: שכן שם היה כתוב,
שחור על גבי לבן, כי הבנק ליצוא ערב
עבור מר זכח ה פיטרוי על סכום של
500,000ל״י, עד לחודש מאי . 1969
התעלומה פוענחה במהרה: שלושת האפסים
נוספו אחרי שמיכתב־הערבות נחתם
בידי מנהלי הבנק ליצוא. הזיוף נעשה בצורה
פשוטה: המילה ״בסך״ נמחקה ובמקומה
הודפסו האפסים.
עזרה פנימית. שלם זכד כיצד הוציא
את מיכתב־ד,ערבות היתד, זו עיסקה בנקאית
שיגרתית:
אל הסניף הראשי של הבנק נכנס הקבלן
מאיר סימון, בלוויית ידידו, האמרגן פיסרוי.
הוא הפקיד סכום של 4500ל״י על שמו
של פיטרוי, וזד, ביקש תמורת הסכום ה־והנושך
בעגווד )22

להשיג בכל חנויות־הספרים

העולם הזה >160

מרהלתפעמהו 1ולם
נערת־הצל־יעוינו

אשת

נילי לבקוביץ התל־אביגית היא
בחורה עם הצלחה. הולך לה נהוגים
חטובים יותר — ואני מתכוונת לטובים,
לא רק למפורסמים או לסנובים.
תשפטו בעצמכם: בהתחלה היתח הילדה
התמירה והנלונדית חברתו של
ד״ר יזהר חרוזי, הרופא התל־אביבי
הצעיר בנית־החולים בתל־השומר, נער-
שעשועים העושה חיים בכל הדיסקוטקים.

אחר-כך
הסתובבה זמן־מה עם דויד
שיף, המיליונר המאוכזב, אחרי שזה

המל חין

המלחין דוכי (דבר אלי
השיג שיא ישראלי חדש: נשואיו בשנית
נערכו שלושה ימים אחרי גירושיו מאשתו
הראשונה, הזמרת גאולה גיל. בעולם הגדול
והרחב זהו שיא שנשבר כבר מזמן;
אבל במדינות מתפתחות כמו ישראל, זה
הישג של ממש. כי דת ישראל דורשת להמתין
לפחות חודש בין גירושין ונשואין
בשנית.
דובי יכול היה לעשות זאת משום שגי־רושיו
(הדתיים) נערכו בניו־יורק. כלתו החדשה
המתינה לו שיצא מטקס הגירושין,
ויחד הם טסו למקסיקו כדי לערוך שם
נשואין מקסיקניים. בנשואין כאלה אפשר
לחתן יהודי עם נוצריה קאתולית בלי שום
בעיות מיוחדות. כך הפכה האופנאית האי־טלקיה
הבלונדית גרציאלה פונטאנה
לאשתו של דובי זלצר.
גרציאלה היא בעצם כבר ישראלית מזה
שנה. היא הגיעה לארץ מיד אחרי מלחמת־ששת־הימים
כדי לסייע לאופנה הישראלית,
תיכננה דגמים למען מנון הייצוא וסייעה
בפרחים)

זלצר
גרציאדה דוכי

הנמר מת״וז־הקסנו)
בימים אלה מלאו ל שחקן ולזמר יוסף
גולנד 61 אביבים. בעצם. בדרכון שלו
כתוב , 59 ני הוא היה צריך להוריד לעצמו
שנתיים, כדי לעלות ארצה ולקבל סרסיפי־קאס.
יוסף
גולנד כבר נ שוי לא שתו מיה
ארכטוכה מזה 27 שנה ויש להם ב ת
נילי התגרש מאשתו הצעירה והיפה אלה
שפירא-שיף, אותה מצא דויד

קצין־צנחנים.
אבל למרות המתנות והפינוקים בהם
פינק אותה שיף, זח לא היה כנראה
בדיוק מה שנילי מחפשת.
השבוע התברר מה בדיוק היא מחפשת:
דוקטור ובעל-צל״ש. והכוונה,
הפעם, לא עוד לדוקטור חרוזי אלא לדוקטור
אחר, יצחק גליק שמו, העובד
בימי-שלום כרופא בבית-החולים ״בילינ-
סון״ ,ואשר קיבל צל״ש במלחמת־ששת-
הימים על פעילותו המצטיינת.
יצחק, שהוא כבר בן ,38 נפרד לאח רונה
מאשתו, ילידת-בראזיל, הנמצאת
עתה בחופשת-מולדת. ואילו ד״ר גליק
נמצא בחופשת־אהבה.

היצוא הנאה ביותו
כשעמד להיערך היריד הבינלאומי אכספו־
67 במונטריאול שבקנאדה, החליסד כמובן
גם ישראל להקים שם ביתן, כדי לעודד
את הייצוא שלה.
כדי לעשות זאת בחן ובסיגנון, נסעו
לקאנדה 13 דיילות־ביתן ישראליות וחמודות.
השבוע התברר מה היה הייצוא הכי מוצלח
בביתן ישראל: הדיילות עצמן.
זה התברר, קודם כל, בנשואיד, של
יהודית פיינר 21 סטודנטית חיפאית
יפה ושובבה, שנישאה לבחיר־ליבה הקאנדי־יהודי
אירכינג, אשר בא לחיפה והעמיד
חופה בעיר־הכרמל, ביום ג׳ שעבר.
אחריה תלך דיילת יפה בשם קיה
הרורד 24 שתינשא לסטודנט־לרפואה
אותו פגשה גם כן במונטריאל.
השלישית היא רעיה מני, בתו של
שופט בית־המישפט העליון אליהו מני.
רעיה הצליחה להימלט מכל היהודים הקא־נדיים
הטובים, עם האמהות הטובות, שבאו
לשחר את פניה. אולם בדרכה חזרה לארץ,
נפלה בפח.
הפח הוא בחור צרפתי אותו הכירה בפאריס.
הבחור,
סוחר צעיר, בן למשפחה
פאריסאית עשירה, הגיע לפני כחודשיים
לארץ, בדיוק לחמישה ימים. רעיה הכבירה

]בעריכת שבוע האופנה הישראלי. את דובי
!פגשה במיקרה במסיבה שערך האמרגן
]גיורא גודיק, כאשר מלאו 350 הצגות
למחזמר קזבלן, שדובי הלחין את מנגינותיו.
כשהתמתחה
הידידות בין האופנאית האי-
טלקיה, שמקום מגוריה הקבוע הוא בפאריס,
לבין המלחין הישראלי, הגיע דובי למסקנה
כי בא הזמן לתת גושפנקה רשמית בינו
לבין אשתו גאולה. שכן בשנים האחרונות
התפתחו הקאריירות הפרטיות של השדים

גולנד
ח מוד ה בת . 15 אבל בז מנו הוא היה לא
מתם רווק: הוא היה אחד ההוללים הגדולים
של תל־אביב הקטנה, נמר ממש.
,ה א פיזו ד ה החזקה ביו תר שאני זו ב ר׳,
סיפר לי ה שבוע הנמר גולנד, ,נו געת באש תו
של רופא ידוע מאוד שהתאהבה
אהבה לוהט ת במוסיקאי צעיר. בסוף

לו, כי הוריה הם מבני־האצולה היהודית
החברונית ושהם לא יסכימו שתינשא לסתם
גוי — אפילו אם הוא עשיר.
הבחור חזר לצרפת והמשיך להציף את
רעיה בתחנוני־קורספונדנציה. לפני כשלושה
שבועות נעלמה רעיה ממישרד־הסעד, בו
היא עובדת סוציאלית.
היא נסעה לחמישה ימים לציריך, שם
המתין לה הידיד, אשר הפך באותו מעמד
לארוס — על אפם וחמתם של הוריה.
אז עכשיו אתם מבינים למד, כדאי להקים
ביתן ישראלי בכל הירידים הבינלאומיים?
אגב, גם היריד הגדול הבא, שיתקיים ב־
, 1970 עלול לעשות בעיות אצל הורי״הדיי־לות
המסורתיים: הוא ייערך בטוקיו שב־יפאן
— ואני, למשל, לא יודעת על נל־כך
הרבה יפאנים שהם בני דת משה וישראל.

בכיוונים שונים, והם נפגשו רק לעיתים
רחוקות.
הכל נעשה בידידות ותוך הבנה. גאולה
ידעה על גרציאלה ועל תוכניתו של דובי
לשאתה. היא ויתרה עליו, ודובי ויתר על
הווילה המשותפת שלהם בסביון. אבל גאולה
היתר, מוכנה להניח לזוג הצעיר להתגולר
בווילה זו עד שיסתדרו ועד שתחזור לארץ.
מה שמצחיק הוא שדווקא עכשיו, אחרי
הגירושין, נראה שגאולה ודובי יחיו יחד
זמן רב במקום אחד. גאולה עומדת לקבל
תפקיד ראשי במחזמר חשוב בברודוויי.
דובי נוסע לברודוויי, שם תועלה בקרוב
המגילה של איציק מאנגר, עם המוסיקה
שלו. ישנם כל הסיכויים שגם המחזמר
קזבלן בגירסתו האנגלית יועלה בברוחויי,
כך שדובי ייאלץ לשהות שם זמן רב.
מה שבטוח הוא שעכשיו הוא לא ישאיר
את אשתו החדשה להמתין לו בתל־אביב.
היא מתכוונת להתגייר ולהינשא לדובי שוב,
בנשואץ יהודיים כשרים.

היא חיזר ה אחריו, הוא חיז ר אחריה —
והשניים הלכו, נ מינ הג הימים ההם, אל
ה חו לו ת.
,אבל ההתרג שו ת שלהם היתה כה גזו ל ה,
שברגע הקריטי לא יכלו להיפרד ז ה מעל
זו. המצב היה כה ח מו ר, שהם נאלצו לק רוא
לעזרה. באו שכנים והשניים הובלו
לטיפול — לרופא הידוע, שהיה היחידי
בסביבה. שנתיים לא הפסקנו לדבר על ה־מיקרה
הז ח-.
זה לא נוגע כ ל־כן בגולנד עצמו , .אבלי
אני גם לא ט מנ תי ידי בצלחת -,הוא או מר.
גברא רבא אחר היה העיתונאי אורי
,ל א הייתי יפה אבל היה לי חן. צבע
׳קיסרי, עליו אמרו, לדברי גולנד , :א צ לו
העיניים התכול שלי וה שיניים ה מב היקות
החוש האסתטי והחו ש, האסנותי מ שמ שים
עשו את הרו שם המתאים.
בעי רבובי ה,״ על כי היה מסוגל לכתוב
ביקורת על הצגת־אופרה המתחילה במילים•.
,הג ב ר בעל הגוף, הנאה ה תורן היה דוו ,הז
מרתה שלי שית מי מין היתה נהררת-,
קא שמואללודנסקי. כל ה רזו ת הש כ
שנערת־המקהלה אינה אלא יפהפיה.
תגעו אחריו. אבל למזלי הוא היה פרפר
קיסרי גס נ הג לקבוע, לדברי גולנר, רא־גם
אז, ובעיקר קבע פגי שו ת וניהל רומאנים
יוני ת לכוכ בו ת ולזנורות של תל־אביב הקעם
הנערות שעבדו במיטבחי־הפועלים. כך
טנה — במ שרדו, ב שעה ת שע בערב. למחרת
היתה לו פרוטקציה, והוא קיבל מנות יותר
גדולות. נ הגנו להחליף חוויות ו מנתבי-א ה־הופיעה
ביקורת נלהבת.
בות, רודנסקי ו אני׳.
והיתה, כ מו בן, עוד פר שה שכל הארץ
היו ליוסף שיטות־חיזור מקו ריו ת: הוא דיברה עליה: הרו מאן הסוער בין חנה
רוכינא הצעירה ו המוכ שרת לבין המ שורר
נהג לספר להן על רוחו ת ו שדים, לקרוא את
,הצעיר היפהפה אלכסנדר פן ממנו ביק כף־ידן,
וכ ש הן מתרג שות, הפליט , :אשה
שה חנ ה — וקיבלה — בת־אהביס שנשאה
צריכה לתת את הכל לגבר ולקבל ממנו את
בגאווה את שם־אימה: אילנה רוכינא.
הכל -.ואז היה ניגש לעניין.
שאלתי את יוסף גולנר, לסיכום, אס הוא
שאלתי את גולנד אס א שתו לא תפסה
חו שב שעלה על הצעירים של היום.
או תו אף פעם , .כן ,״ הוא מחייך , ,פעם
,אני? -אומר הנמר הצנוע , ,אני? אנחנו
אחת. בבי ת־ מ לון בחיפה. ק מתי, לב שתי את
היינו חל שים מאור, בהשוואה לצעירים של
המעיל של החליפה על מכנסי־הפיג׳סה, ו היום.״
רצתי
אחריה.
ואני לא נל־כך בטוחה. הם עו שים מעט
,מי ה נעל מה. רצתי לתחנה המרכזית של
ומדברים, הרבה. יוסף גולנר ע שה די הרבה
חיפה ושם מצאתי אות ה יו שבת ב או טובו ס.
— ודיבר רק כעבור עשרים וכמה שנים.
,צאי או שאני מוריד את הז׳אקט ונשאר
ומה עו שה גולנד היום 7הוא מ ת כונן לנבפיג׳
מ ה!׳ איימתי, .את ה הצגות שלך ת שמור
סוע לארצות־הברית, כרי ל ה שיג סי מון ללקהל
שלך בתל־אביבו׳ ענתה — ו האוטוסרס
מוסיקאלי סל נו שא ה שלום. את ה בוס
נסע. לקחתי מכוני ת ונסעתי אחריה
לתל־אביב. שם ה תפיי סנו-.
תסריט כתב גולנד, כ מובן.

גירוש* הזוג המחר
ביום ב׳ השבוע התגרשו בשעה טובח ובמזל טוב נעימי אדווה ונו סי סחה.
הגירושין היו דווקא חרבה פחות סוערים מו החתונה: את סוף־חשבוע האחרון
שלהם בילו השניים באושר ועושר במלון שרתון בתל-אביב. אחר־כך הלנו
לרבנות ושם הצהירה נעומי :״אנחנו לא משתווים כי אנחנו מעדות שונות.
הוא ממוצא תימני ואני גרמניה.״
הם קיבלו א ת הגט, ונעומי נסעה לחיפה, לחגוג את גירושיה עם שיירי-
חשאמפניה שעוד נותרו בבית״אמה — שהיתה גם עדת-חגט שלה — מימי
חתונתה השיגעונית.
״מה שנשאר לנו מכל העסק הזח ששמו נשואין,״ אומרת עכשיו געומי אדוות,
״ז ה: לי, חור גדול ברגל מחיריות שלו עלי, כמה צלקות ועין אחת שלא
רואה.
״ו לו: פרצוף מלא צלקות כמו אינדיאני, שלוש אצבעות משותקות ועוד כל
מיני סימנים.״

וי ^ -סי

קולנוע

החברות
סרטים חיי ס על ערימ ת זבל
לעולם לא אשבח את מה

המשתתפות
ב מ> בצע

שמו? (סטודיו, הל־אכיב; ארצות־הברית)
״המוצר העיקרי של המאה העשרים הוא ה־אשפה,׳׳
אומר אורסון וולם, בתפקיד בעל
משרד־פירסום גדול, לאחד מעוזריו, במאי
סירסי־פירסומת וגיבור הסרט .״בעוד מאתיים
שנה יהיו חמישה אנשים על כל מטר
מרובע, והם יעמדו על ערימת־זבל.״
״השאלה העיקרית היא — אם אנחנו נהיה
על הערימה, או מתחתיה,׳׳ ממשיך הבום.
״אבל אני חי היום, ולא בעוד מאתיים

לא רק כתר ותהילה מצפים
למלכה וליתר המתחרות. מיטב
החברות בארץ יעניקו להן מתנות
יקרות וטיפול מלכותי.
עגלבוך מעויין -למצגטייניבן

^ טי סו
יצרני השעון השווייצי בעל המוניטין
העולמי (״שעון מצויין — למצטיינים״)
יעניקו למלכה שעון מותאם למלכת
המים: שעון תת־מימי י קי עיד•

* אלסטקס
יצרני בגדי״חים המחוללים, יעניקו למלכה
בגד־ים שיחיה חידוש באופנת בגדי־חים.
הם גם יחלקו בין משתתפות הנשף
בגדי-ים אשר יוגרלו בערב ההכתרה.

לקראת נשף ההכתרה תקבלנה המועמדות את תכשירי השיזוף
של רכלון (מערכת מוצרי ״ברונז־לאסטר״) כדי שתופענה
שחומות בערב ההכתרה.

מו־ן ו־נודב ובז־ בזו־ ג1ו 1־3

£11 שם1־ 1ם0£11.

פעם קופה, חסיד קופה

זה גברים, ז ה 7

לסר טי 8מ־ מ

0(1וסה חושבת דגס 440

״פעם סובן, תמיד סוכן״
שנה,׳׳ עונה הבמאי הצעיר, ולולב את עבודתו׳
אשתו ואהובותיו, כד׳ /ההביל בחיים
חדשים, הגונים ושקטים.
סאטירה חברתית שנונה, דיאלוגים פיק
חיים, מישחק סוב וצילום קורק״ ,עושים
את הסרט למשהו שבראי לראותי.
בסרט משולב סירטון־פירטומח — שהוא
כשלעצמו יוצא־דופן, מרתק ומצויין.

מקרנה דגם 456
סונר אוסומאסית
וסופר 8

* בל אנד ה אוול
מסרטה — 440 שי למלכת-חמים, שבח
תנציח המלכה את מעמד הכתרתה.

* אנ ט ה

* מפ שיטי דגי

תכין את כל המועמדות לקראת שני
הנשפים במכוני התסרוקות שלה ב־תל־אביב,
ברחוב מאפו ובמלון ״דן״.

רחוב זמנהוף , 19 מייצרים במיוחד
בשביל ההכתרה את הכתר ואת השרביט״
ויעניקו לח ממיטב תכשיטיהם.

* אלד
חברת חסריגים המפורסמת תעניק מל־תחת-בגדים
מפוארת למלכה הנבחרת.

פעם סוכן, תמיד סוכן (נזוגרבי, תל־אביב;
אננליה) עוד מרגל סופר־מן שהורג
את כל האויבים ומתעסק עם כל הנשים,
הוא יפה, גברי, שזוף, חכם וחזק וגם צודק,
כמובן. בערמומיות ובכוח הוא מצליח לחסל
את כל אויבי־המלכה. הוא, לבדו — נגד
רישתוודריגול של כמה ארצות וכמר, כנופיות,
העובדותבשביל מי שמשלם יותר.
הוא נלחם בגברים, בכלבים, בנשים. הוא
נלחם לבדו — ו־

* קשר, קצת ל־התמצא
בסבך־ד-,
מרגלים. לא ברור

מי נגד מי ומה יי נגד מה. אבל
בסוף — מתברר. מה שידוע מההתחלה הוא,
שאיזה מדען יוגוסלאבי, מומחה למלחמת־חיידקים,
עורק למערב. האמריקאים מעוניי־נים
בו, האנגלים אינם מעוניינים שהוא יגיע
לאמריקה. הסוכן הבריטי נשלח לחסל אותו.
באותה הזדמנות, הוא מחסל עוד הרבה.

למרת פי ם !

מוצרי איפור ושיזוף קיץ 1968

מכון ליופי, להרזייח ולייצוב הגוף, ברחוב
דיזנגוף , 101 יאפר לפי מיטב כללי
האיפור החדיש את כל המועמדות.

עוד אחד

ישראל

ובלון(ישראל) בע־־מ 01¥ג 1מ

* אוולין

האמריקאי שלא לדחוף את האף לעסק שאינו
שלך. אך עד מהרה נהיה העסק של
כולם, ועדיין אין איש מהם קם ואינו מנסה
להפסיקם. הם פשוט — מפחדים. הביריונים
הפילו את חתיתם על כל הנוסעים•
הצופה יושב באולם באי־נוחות, מתחילת
הסרט ועד סופו. מתחשק לקום ולתת
להם ...סרט מצויין. מעצבן. מלא מתח.

תקרית כנידיורק (אסתר, תל־אביב;
ארצות־הברית) ניו־יורק. שעה שתיים אחר־חצות.
כמה מאחרים נוסעים הביתה. זוג־זקנים,
שחזר מביקור אצל בנם, שני חיילים
חוזרים מחופשה, גבר בגיל־העמידה. שבגלל
שיכרות איבד את מישרתו ומשפחתו! זוג
עם בתם, בת הארבע! עוד זוג, חשוך ילדים,
המסוכסך בגלל זה! נער ונערה שכל הזמן
מתנשקים! קבצן ישן! הומוסכסואל! גבר
כושי שונא־לבנים ואשתו.
כל אלה מזדמנים לקרון אחד ברכבת התחתית.
שני ביריונים מצטרפים, ומתחילים
להציק לנוסעים. איש אינו מגיב. חוצפתם
גוברת, הם נטפלים בזה אחר זד. לכל נוסעי־הקרון,
מתעללים בהם.
לאורך כל הפרם כלואים 15 איש בקרון.
לאורך כל הסרט מתעללים שגי טיפוסים
נאלחים ב־ 13 אזרחים הגונים ומפוחדים.
בהתחלה, אפשר לחשוב שאף אחד אינו
מתערב, כאשר מציקים לאחר, בגלל ההרגל

ממשרדו של יגאל אסרתי מתלועים על
כך שסרטו של ז׳יל דאסן על מלחמת־ששת־הימים
מופץ בחוץ־לארץ, ומקלקל את סיכוייו
של ד,סרס הממלכתי ששת הימים להימכר

התלונות הללו בטעות יסודן. אם מישהו
מקלקל את סיכוייו של הסרט הממלכתי להימכר,
הרי זה הסרט עצמו.
אפשר להבין שבארץ הולכים אנשים לראות
אותו כדי לראות את עצמם, את המלחמה
שלהם. אבל מדוע ירצה מישהו, שזאת
לא היתד, המלחמה שלו, לראות סרט כל־כך
רע? חסרים פדטי־מלחמה טובים יותר?
יכול להיות שאם הסרט לא יימכר בחוץ-
לארץ, תפסיד הממשלה קצת כסף. אבל אם
הוא כן יימכר, תפסיד המדינה הרבה אהדד,
ויחס טוב, ששווים בסופו של דבר הרבה
כסף. כי אם ככה נראית המלחמה שלנו,
מלחמה של ברזל ועוצמה צבאית, ולא מלחמה
של אנשים הנאבקים על זכותם לחיות
— את מי היא יכולה לעניין בכללז
הסרט של ז׳יל דאסן לא יכול להפריע
לסרט הממלכתי, כמו שכל סרט לא מפריע
למישנהו. יש מקום בעולם להרבה מאוד
סרטים, בתנאי שהם טובים.
ויוצריו של הסרט הממלכתי, אם יש להם
שכל, יקחו אותו, יעטפו אותו, ויכניסו אותו
למרתפים, שאף אחד לא יראה אותו יותר.
בושה כזאת אפשר להראות בבית, אבל למה
להפיץ אותר, בחוץ?

א מנו ת

תדריך

בדראמה חזקה מתוארת בעיית האלימות
באמריקה, וחוסר־ד,אונים של האזרחים, בסרט
המצויין תקרית כנידיורק (אסתר׳
תל־אביב) .חייה ואהבותיה של נערה
פשוטה, פועלת בבית־חרושת, מתוארים
ברגש עמוק ובכישרון נדיר על־ידי הבמאי
הצ׳כי מילום פורמן, בסרט אהבותיה
שד בלונדינית (פאר, תל-אביב) .יצירתו
הגדולה של ג׳יימס ג׳וים, יוליסס, בה
מתוארות עשרים וארבע שעות בחייו הכמוסים
והגלויים של יהודי מדאבלין, הועברה
על הבד והפכה יצירה קולנועית גדולה לא
פחות (פאר, חיפה).
פעולה תסביכי־אדיפום מדריכים את כל המשתתפים
בסיפורו של חונק־נשים, בסרט חמש
נשיקות חנק (אלנבי, תל־אביב) .מישחק
מעולה, בסרט עשוי היטב: כושים ולבנים
שונאים ונאבקים זה עם זר, בעלילה בלשית,
בה חוקר שוטר כושי מיקרה רצח בעיר
דרומית־לבנה בארצות־הברית, בסרט כחום
הלילה (חוד, תל־אביב).
העולם הזח 1608

גמוה שטח

היא נציגת הדרום ב ת חרו ת
זו — ליתר דיוק, מר חובות.
היא בת , 16 מציגה בגאווה שיער ועיניים חומים. נולדה
בארץ להורים שעלו מהונגריה. ספורט: כדורסל, במכבי.

אם לא הבטחת לעצמך כרטיסים לנשף
בחירת מלכת המים — עשה זאת בהקדם.
הכרטיסים אוזלים במהירות.
נשף הבחירה ייערך במוצאי-שבת 13 ביולי,
בשעה 8.30 בערב, על כרי הדשא של מלון
״רמת-אביב״ .מלבד החווייה העיקרית של
הערב — בחירת המלכה וסגניותיה על־ידי
באי הנשף — מחכה לך תוכנית שתהפוך את
הנשף לחלום ליל קיץ:
* מנ ח ה: שמואל שי
*.זמר הג׳אז ג׳ימי לויד
* שלישיית אדלר
* פוכב מיצעדי-הפזמונים אברהם טולי•
דאנו
* הזוג המזמר אלכסנדרה ועודד
* דויד קריבושה ותזמורתו
* ותזמורת-אורחת של מועדון ״צברה״.
כרטיסים להשיג במשרדי ״לאן״ וביתר המשרדים,
וכן במערכת ״העולם הזה״.
גם בירושלים נמשכת המכירה לנשף ההכתרה,
במלון ״הולילנד״ במוצאי-שבת .20.7
כרטיסים במשרד בן-נאים ויתר המשרדים.

ביוב ראשון הבא תינוגר רשינות ה־נוונננזדות
לכוור הנזלכה. נרד או יכולות
וזן להתאשר בולפונית ננב נזבפר
422ו 23 תל־אביב, בין השבות 6—4
אוורי הצהריב, ול2ץ בוב נוובד לצילוב.
ונודרו התוודות כבר בוב\ 2ת בינויב
אלוז בנויון הנוובנודות, לשב בביבת
20 הבופיות אשר תתוורינה 3ול הכתר
בנשף ההכתרה. להלכת הנואושרת
נזדכה, נוס־ף לכתר ולשפנו הנותנות
הילרות, גגו הפלגה לאירופה ובווורה,
בתוזל\2ה הראשונה של ״\2ווין אנה
נזארייי, אוניית הדגל של וזבי גרי2ן ליין.

אריאלה סיון
בלונדית,

בעלת

עיניים

גדולות

עדי סעד

צברית מחיפה, בעלת תחביב לא־שיגרתי:
איסוף בולים. יש לה כבר
אוסף סכל ארצות־ערב. המראה האכזוסי שלה. אינו משקר:
היא יודעת — מלבד עברית ואנגלית — גם ערבית.

צברית ילידת תל־אביב, ב ת 17 ולו מדת ב תי כון,
אבל כבר מתנ שאת לגובה של 1.72 מטר. היא
ו חו מו ת, אוהב ת ל שחות, ובעיקר אוהב חיות.

במדינה

קסד 1ת

העורם נרעש ממרד הימאים

( ה ס טן נזעמוד ) 18
אופנועים וקטנועים
כתוספת מנעול
ין טן ויעיל
תוצרת חוץ
להשיג בחנויות
1 ילי ^ 1ו 0 1

אכיזרים לרכג כע״מ
תליאביב ג חנות מרכזית, רח׳
השרון ,19 פינת השפלה ,3סל. 30607 סניף: רח׳ אבן גבירול >68 ליד
קפה רוול החדש, סל 226580 .
סניף חולץ: רחוב חנקין ,42
בנין סבוי
כאר־שכע: חברת שחן, רח׳
מדסה 46

סניף

ירושלים :

בל־גר

מדם, רח׳ שמאי 23
וסניפי החברה ברחבי חארץ.

מופקד כערבון — שני מיכתבי־ערבות מן
הבנק. האחד על סך 4000ל״י, השני על
סך 500 ליי.
בו ביום ניתנו מיכתבי־הערבות. בעזרתם
ניגשו השניים לבנק הלוואה! וחי סכון, קיבלו
צ׳קים בנקאיים שאפשר לפדותם תמורת מזומנים
בכל בנק. המיכתב של 4000ל״י לא
שונה. רק השני שונה פי אלף.
מי יכול היה לעשות זאתז תחילה סברו,
כי הזיוף נעשה מחוץ לבנק. אולם האותיות
שנוספו היו זהות לחלוטין למקוריות, וגם
סכום הבולים שהוטבעו על המיסמך התאים
לערבות של חצי מיליון ליי ולא של 500
ל״י. מכיוון שהמלים הוטבעו במבונת־ה־ביול
של הבנק, ברור היה כי הזיוף נעשה
בעזרה פנימית — של מישהו מעובדי הבנק.
המיליונר שנכשל. המשטרה החלה
מחפשת את סיבון ופיסרוי, גילתה — ללא
הפתעה מיוחדת — כי השניים בתויל. היא
שמרה על התגלית בסוד, והמתינה. ואז חזר
פיטרוי מנסיעת־עסקים באירופה — ונעצר
מייד. אך טענתו היתד* :,אני לא יודע כלום.
קיבלתי את מיכתבי־הערבות והעברתי אותם
לסימון — כטובה אישית.״
לא נותר אלא לשים יד על סימון, ולשאול
אותו כמה שאלות. מייד הסתבר שהדבר
מסובך במיקצת: כי האיש נמצא ברומא
וסירב לשוב ארצה, על אף בקשתה
של ישראל מהאינטרפול, .אשוב כשאגמור
את הפקת הסרט ח מי ש ה ימיס בסיני,״ השיב.
כי האיש הוא גם מפיק סרטים. בשם שהוא
קבלן, ואיש־פיננסים, ומנהל חברות, ובנקאי.
הכל. ובכל הוא ניכשל. הוא גילגל
מיליונים — ולבסוף נזלו המיליו5ים בין
אצבעותיו.
אי־סדרים כבאר־שכע. בפעם הראשונה
שכוכבו דרך בשמי ד,עסקים הישראליים,
היה זה בבאר־שבע לפני 16 שנים.
אז היה עולה חדש־יחסית, שבא ארצה מרומניה,
עם קום המדינה. הוא היה אז בן
,28 מלא שאיפות ותוכניות. הרבה מעל לתפקידו,
כפקיד־אחראי במיפעל בלוקים של
סולל־בונה בבאר־שבע.
אחר יכול היה להתגאות בהתקדמות מפועל
שכיר אצל קבלנים, אך לא סימון.

הישראליים שפרץ !בנממדובו
נחנו לא יורדים ממנה,״ הסבירו
בלהיטות משה לוי ויעקב שלמה לקונסול
הישראלי, אשר עלה על סיפון או-
נייתם, אבוקדו־קור, בלוויית שוטרים אנגליים
— כדי לסלקם מן האונייה, על־פי
בקשת איגוד הימאים הישראליים.
ליתר תוקף, אף נעמד צוות־האונייה, חמוש
בסכינים ובשרשרות־ברזל, סביב ה־פמלייה
המכובדת. לוי הורה שלא להרשות
לקונסול, לשוטרים ולפקידים האנגליים, לרדת
מן האונייה — עד שלא יסיים להרצות
את טענותיו בפניהם.
עיקר דבריו: אין זה סיכסורעבודה רגיל.
זהו מאבק אירגוני, הנוגע ליחסים בין הימאים
לבין ההסתדרות הכללית.
יעקב לוי הוא דמות ידועה בחוגי־הימאים.
לפני כשנתיים, אירגן מרד על אוניית־צי״ם
אילת, בהתנגדו לשינויים אותם הציעה החברה,
ואשר עמדו לפגוע בימאים.
את המרד על. אבוקדו־קור, השייכת ל־חחברה
הי מי ת להובלת פדי, אירגן מזה
שבועיים .״אין אנו מורדים כנגד החברה,
או נגד הקפטן,״ הסביר לוי* .אנו מורדים
נגד איגוד הימאים, המכור להסתדרות ומשמש
שוט בידה כנגד הימאים.״

פגי כשבוע שלחו לוי ושלמה מיב־רק
להעולס הזה, בו הודיעו על המרד
העומד לפרוץ. כעבור מספר ימים הגיע
מיברק דומה לאיגוד הימאים ולהזזברה הי
מית להובלת פרי, ובו הודעה על שביתת־האטה
של 11 מאנשי־הצוות, שמטרתה: להביא
להקמת איגוד ימאים חופשי ובלתי־תלוי,
שיילחם למען הימאים ולא למען הועד
הפועל.
הכרזת־השביתה גרמה להתפתחויות נוספות:
רב־חובלה הפולני של האונייה שינה
את נתיבה והיפנה את חרטומה לעבר הנמל
האנגלי דובר, במקום ברמרהאפן הגרמנית,
כדי ש*אם תהיינה צרות לימאים הישראליים
עם המשטרה — שלא יהיה זה עם הגרמנים.״

מנהיג המוד לוי
רת המשטרה האנגלית״ ,את הימאים השובתים.

ולם
גם הימאים בארץ לא טמנו
ץ ) ידם בצלחת. ביום שלישי נערכה הפגנה
של 300 ימאים, השוהים עתה בחוף.
ההפגנה צעדה ליד משרדי איגוד הימאים בחיפה,
תמכה בשובתים של האבוקזו־קור.

המלז ( 41
״קגוקדו קוד

עוד ימים ספורים

למבצע
ההנחות

הגדול
ס/ס 5 0

— 2070

הלבשת הריון

מבוקש סימון

במבחר עשיר של דגמים

הכל — ולא כלום

יהודית
תל־אביב, רחוב הכרמל ,39
טלפון 56980
פתוח כל היום

1081:82

ס 1םממ
ואםופו 1 ן ז

ב־ 1960 התגלו אי״סדרים במיפעל־הבלו־קים.
לא הוכח שום דבר נגד איש, אבל
מאיר סימון החליט כי די לו — והוא התפטר׳
עבר לתל־אביב ונכנס לעסקי״תיווך.
הוא מצא שותף בשם אברהם גולדברג,
הקים עימו חברות לבנייה, לתיווך, לביטוח.
הוא גם ידע לגייס משקיעים מתו״ל, למימון
תוכניות־בנייד, עצומות: בתי־מגורים של 12
קומות, שורות של בנייני־תעשייה.
המנהל עזב את הארץ. יום אחו
נעלם גולדברג מן השותפויות. היה זה אחרי
שנתפס במעילה הקשורה בפיצויים מגרמניה•
הסתבר כי ניהל משרד שהתמחה בהוצאת
כספים בעזרת מיסמכים פיקטיביים.
בעוד השותף מסתבך בפלילים, המשיך
סימון לטפס. כל מיני אנשים עזרו לו. אחד
מהם היה מנהל סניף בנק המיזחזי בבניין
אל־על בתל־אביב. למרות שחובתו היתה
לדאוג שהאשראי לסימון לא יעבור גבול של
30 או 40 אלף לירות״ הירשה לו אשראי
של שלושה מיליון לירות. כאשר התגלה ה־

פחות מבינים היו אנשי איגוד הימאים
הישראליים. אי ש־ההסתדרו ת יונה יגול נתן
הוראה לאנשיו להתחיל להשמיץ את המורדים
בעיתונות הישראלית.
ואומנם, הדבר נעשה בהצלחה רבה. ביהוד
לאור העובדה, שהעיתונאים החיפאיים
זוכים בטובות־הנאה שונות, אותן מעניק
האיגוד; ושלכן כדאי להם לשמור על יחסים
טובים.
אנשי האיגוד, יחד עם אנשי החברה הימית
להובלת פרי, טסו לדובר כדי להמתין
לאונייה, להוריד ממנה. אפילו בכוח ובעז־

עניין, החליטה הנהלת הבנק לשמור אותו
בשקט. המנהל עזב את הארץ, וחשבונו של
סימון עבר לסניף הראשי של בנק ה מיזר חי,
שם יוכלו המנהלים לפקח עליו ביעילות־יתר
ולנסות לקבל את המיליונים בחזרה.
אל תוך חשבון זה הכנים, לפני כשלוש
שנים, סכום של 150 אלף ל״י, אחרי שחזר
מנסיעה קצרה לפאריס. היו אלד* לדבריו,
דמי־תיווך שקיבל ממשקיעים בחו״ל,
עבור חלקו ברכישת בניין מ לון עצמ או ת
בכיכר דיזנגוף והבטחת רשיון להפיכתו לקולנוע.
העיסקה בוטלה בינתיים, אך העמלה
שולמה.
משפט מם־הכנסה. בסך הכל נחשב
סימון לאיש־עסקים לדוגמה. הדירה שקנזל
בצפון תל־אביב ב־סד אלף לירות היתד, יקרה,
אבל לא יותר מדי. מכוניתו — הרשומה
על שם אשתו — היתר. מפוארת, אבל
לא יותר מדי. הדו״חות שמסר למס־הכנסה

יוסף וייס, ימאי ותיק, אף החל לארגן
קרן אשר תממן פעולות־הסברה ותיהפך גם
לקרן־שביתה, במידה ותפרוץ שביתה כללית
של ימאים.
על האבוקדו־קור עצמה, הצטרפו כל אג־שי־הצוות
אל ה־ : 11 הימאים החליטו למנוע
בכוח את הורדת מנהיגיהם מן האונייה.
נראה כי מעשיהם של לוי ושלמה עשוי
להיות הניצוץ שידליק את אבוקת־המרד של
הימאים — נגד איגוד מיקצועי הדואג יותר
לשליטת ההסתדרות על יורדי־הים מאשר
להגנת האינטרסים שלהם.

היו מדוייקים, אבל לא יותר מדי. כפי שמעיד
המשפט שהוגש נגדו על השמטת מם
בסך 55 אלף לירות מהצהרת־הון, בדו״ח
של שנת . 1963
באו ימים רעים. לסימון נעשה קשה יותר
ויותר לגלגל עסקים. הוא הסביר כי המיתון
הוא שפגע בו: ערך הקרקעות והבניינים
שלו ירד. הוא גם טען, כי הילווה כסף ל־סו
מרפין, וכשידידו מאיר ד,לוי הסתבך ולא
יכול היה לשלם את חובות חברת הספנות,
נשאר סימון דפוק, כשבידו שטרות של
סו מ רפין בסו של 1.2מיליון ל״י. תמורת
השטרות כבר קיבל כסף מכל מיני בנקים
— ועתה דרשו אלה שיחזיר את הכסף.
מניין יחזירז זאת היתד. הבעייה שרדפה
אחריו בחודשים האחרונים. האם היא דחפה
אותו לדייף את מיכתב־הערבות של הבנק
ליצואז זה מה שהמשטרה רוצת לשאול
אותו — אם וכאשר ישוב ארצה.

אנשים דיין הלא־ידו ע
ריבן הפחות־מפורסם של משפחת שר־הביטחון,
משה דיין. הוא אהוד (אווי)
דיין. אהוד החליט להשתתף אף הוא
במבולי־ההמזרות של בני־משפחתו. על־כן
הקדים אודי, בן ה־ ,26 המעבד את משק
אביו בנהלל, את ההצהרה ל שו שלת־דיין
עצמה, :יש לי במשפחה מיניסטר אחד,
סופרת אחת וארטיסט אחד — אז פלא
שאני צריך לעבוד קשה במשק כדי לפרנס
את כולם?״ #בין עיסוקיו הציבוריים וה־פרלמנטריים,
מוצא ח״ב הגח״ל שלמה
כהן־צידון פנאי לטפל גם בתחביבו —
החברות באגודה המיוחדת של שוחרי
הספורט בבריבת־השחייה בתל־אביב. חברים
באגודה הם צעירים בני הגילים 50
— ,80 המתכנסים ומתעמלים בוקר־בוקר,
בשעות המוקדמות ליד הבריכה. כפרם על
השגיהם הגיש להם כהן־צידון לאחרונה שי
מקורי: ביקור מאורגן בכנסת. בקרוב הוא
עומד לערוך להם גם טיול מאורגן אל פיס־גת
החרמון.

ה רו חו ת של
אוד זו הר
תקרית בלתי־נעימה אירעה לשחקני בימת
השחקנים. הם הגיעו עם הצגת השלום, לפי
אריסטופנס, לזכרון־יעקב, הציגו שם בפגי
אולם מלא. בתום ההצגה יצאו השחקנים
להשתחוות בפני הקהל, אולם אף מחיאת
כף אחת לא נשמעה. לפתע קם אחד מהנוכחים
וצעק לעבר הבמאי־השחקן, אמנון
מפקין , :אתם חושבים, שאם אנחנו
בזכרון אפשר להביא לנו חרא כזה? תחזיר
מיד את הכסף!״ השחקנים מיהרו להיעלם
אל מאחרי הקלעים, אולם הקהל לא הירפה
מהם. הוא חסם להם את דרך־היציאה במכוניות
וטרקטורים, דרש את כספו חזרה. רק
בהתערבות המשטרה, אשר הגיעה בבהילות
למקום, הצליחו אנשי־התיאטרון להיחלץ
ולצאת לכיוון תל־אביב # .הכוהנת הגדולה
של הספירטואליזם הישראלי, מנהלת אולפני־הסרטה
הרצליה, מרגוט ר,לאוזנה, ניד-
המר, כאשר שמעה מפי הבמאי אורי זוהר
כי הצליח ליצור קשר ספיריטואליסטי מסוג
חדש, כמוהו לא ידעה מעולם, .הספירי־טואליזם
שלך לא שווה שום דבר, ,אמר
זוהר למרגוט. ,אני למשל הצלחתי לדבר
עם סבא שלי, אבל דרך טלפון.״ .זה לא
יתכן.״ התלהבה מרגוט קלאוזנר מהבשורה,
ביקשה פרטים נוספים על צורת המגע
החדשה עם עולם־הרוחות. איך עשית את

באמצעהדירה חדרה

זה?״ שאלה את זוהר .״מה זאת אומרת איך
עשיתי את זה,״ השיב לה זוהר. ,הסבא
שלי גר בכפר־סבא ויש לשם חיוג ישיר.״
#מירי זמיר, מלכת־היופי של ישראל,
לא תוכל לייצג את ישראל בתחרות העולמית
לבחירת חים תבל, למרות שניבאו
לה סיכויים מזהירים בתחרות זו. הסתבר
כי מירי רצתה כל־כך להיות מלכת־יופי,
עד שהחליטה להעלים את העובדה שטרם
מלאו לה 18 שנים, כפי שמחייבות תקנות־התחרות.
עתה, משגילו מארגני־התחרות את
גילה האמיתי, החליטו להשאירה בבית ולא
להסתכן ולהוליך שולל את מארגני תחרות
מי,ס תבל • .את אכזבת־חייו נחל העיתונאי
יוסף (.תומי״) לפיד, לפני שבועיים.
הוא מונה להחליף את דן גן־אמדן
בערבי־הראיונות במלון דן. לאחר שפורסמה
עובדה זו במודעות הסתבר, כי רק כרטיסים
מעטים נמכרו לערב־ראיונות זה, ולכן הוחלט
לבטלו. רק השבוע, כשפורסם מראש שלפיד
יראיין את ח״כ שמעון פרס, בא הקהל
למלון דן • .בערב־ראיונות אחר, שנערך
במלון שרתון, הצטרף הפיזמונאי דידי
מנוסי למראיין שמואל שי, בחקירת
המרואיינים. כאשר ריאינו את העיתונאי
שדמה נקדימץ על ספרו לקראת שעת
האפס, המספר את סיפור ההתרוצצות המדינית
בתקופת הכוננות, שאל דידי את נקדי־מון.
:תגיד לי בבקשה, למי בעצם מראשי-
המדינה התכוונת כשקראת לספר בשם שעת
האפס? שלמה נקדימון נבוך, לא השיב על
השאלה.

החב רי ם
של ינו ק א
אורחת בישראל היא הזמרת כרמלה
קו רן, מי שהיתר, כוכבת תיזמורת חיל־האוויר
ועשתה לפני שנים קאריירה של
זמרת גדולה בגרמניה. כרמלה הגיעה
לארץ עם בעלה הגרמני ועם בתה, מתכוונת
לרכוש בית בארץ ולהתיישב כאן• .
אמנית ידועה אחרת הרוצה להתיישב בארץ
היא הרקדנית הספרדיה לאורה טולדו.
לאורה, המתגוררת במדריד, מופיעה בספרד
ובארצות אמריקה הלאטינית עם להקת־מחול
הנקראת על שמה. לפני שנים רבות
גם ביקרה בארץ. עתה היא כותבת לידידיה
בארץ שיבררו את האפשרות להתיישבות
כאן. לאלה שאינם יודעים: לאורה טולדו
היא בתו של הסופר המנוח זלמן שניאור,
שהשתמרה # .הזוג המוזר ביותר של
הבוהמה התל־אביבית, הוציא אף הוא
תקליט. הזוג הם הזמרת היסהפיה ירדנה
הדר וחברה הקבוע מזה שלוש שנים,
אלישע נמרי. השירים אותם משמיעה

המשטרה דדיו תהצ ״ו
והח ר ימה את י צ ירת ו
ך שבוע נוכח הצייר גבריאל יערי,

ן |ם מל־קרבי נשוי, המרכיב קופאז׳ים ב־שעות־הפנאי
שלו
כי האינקוויזיציה לא הפסיקה לפעול
— היא רק המרה את דתה ליהודית.
כמו בספרד של ימי־הביניים, נעזרת
האינקוויזיציה הדתית בזרוע חילונית
— המשטרה — כדי לכפות את חכמיה
על היוצרים הכופרים. ובניגוד ל־קאתולים,
ששרפו יהודים, משתפים היהודים
הקנאיים פעולה עם הקאתולים.
כי השבוע הוזמן יערי למשטרה. כשחזר
לביתו, אל אשתו מתיקה הצעירה
20 נתלוו אליו רב־פקד ושני שוטרים,
שבידם צו־חיפוש.
הם ניגשו ישר לקיר, הורידו קולאז׳
בגודל 20 על 20 סנטימטר ובו השחקנית
כריט אוקלנד יושבת על כיסא
של כבוד — בדמות המאדונה הקדושה.

ך* מתגר, שכאשר ראו כמרים קא־ן
| תוליים בארץ את הציור מאריה הקדושה
המודרני ת באחד הצהרונים, הם
התרתחו, פירסמו כתבת־מחאה בביטאונם
טרה סאנטר״ המופיע בירושלים,
בליוויית התקפה חריפה על הצייר.
משרד־הדתות, ובראשו השר זרח
(העולם תז ת ,) 1603

אילו היה עולה בדעתם של הירדנים להפגיז את
ישובי עמק בית־שאן גם ביום הראשון, השבוע, היו
הפגזים שלהם נופלים על ריק. מרבית תושבי ישובים
אלה חזו במופע אמנותי באמפיתיאטרון בית־שאן.
הופעת האמנים, שאורגנה על־ידי האמרגנים מרקו
תורג׳מן וזיטו, כללה מופעים של שייקר. אופיר,
צמד דרוס, ג׳ורג׳ נהרי, אילן ואילנית, ויפה ירקוני.
אולם שיאו של הערב היה מופע של להקה בלתי־מוכרת
עד לפני זמן לא רב — שלי שיית האדלרים עם
מפוחיות־הפה שלה.
בעצם רק שניים מ שלי שיי ת האדלריס הם אדלרים
באמת. אלה הם דני אדלר ( )28 ודרור אדלר 23 הם
נולדו בסג׳רה, שם היה אביהם, חיים אדלר, מנגן
במפוחית על הגורן; ואילו סבם היה אחד ממעבידיו של
דויד בן־גוריון.
רק דני ירש מאביו את האהבה למפוחית. אחיו העדיף
כלי־נגינה אחרים. אבל כשיום אחד מצא דני בחנות־מוסיקה
מערכת מפוחיות יקרה ורכש אותה, הוא

ואף לא התכוונתי להעליב איש!״
גם לו התכוון, ספק אם יש ל8יש־מש־טרה
זכות לחקור אותו על כך. בצרפת,
למשל, רכש הרקטור של הסורבון תמונה,
מעשה ידיו של אחד המהפכנים ש
שערורי

ורהפטיג, היו אותה עת תחת אש־הביקורת
על פעולותיהם נגד היישוב החילוני.
הם החליטו להוכיח שאין אצלם
איפה ואיפה: אם אפשר לדכא את האזרח
בשם הכפייה הדתית היהודית, אפשר
לדכא אותו לא פחות בשם הכפייה
הדתית הקאתולית.
וכך אירע שבישראל של 1568 קורה
מה שלא קורה עוד באיטליה של ה־ואתיקאן,
בספרד של פראנקו או ברפוב־ליקות־הבננות
הזעירות של דרום־אמרי־קה:
אמן נחקר במשטרה, יצירתו הוחרמה,
וייתכן שהוא יועמד לדין — בעוון
ביצוע יצירה אמנותית.
״האם אני עבריין?״ התרתח השבוע
יערי ,״חקירות! משטרה! בית־משפם!

כ נ פיי םלננחויות

האדלרים והמטוס הפרטי

צייר יערי ויצירתו

הקים שלישייה בצרפו אליו את אחיו ואת פרץ נאדל
( ,)35 עולה מבריטניה, שהיה מורה למוסיקה בטבריה.
זה ארבע שנים שהם מופיעים יחד. בזמן זה הספיקו
להפיק שני תקליטים ולנכות בפרס ראשון בתחרות
למפוחיות שאירגנה חברת המפוחיות הונר.
אבל מה שניראה להם כשיא הביקוש אירע לפני
שבועות מספר. הם עמדו להופיע בנהריה, כשקיבלו
לפתע הזמנה לבוא גם לבאר־שבע .״מצטערים,״ השיבו,
״איננו יכולים להיענות להזמנה. אנו מופיעים בנהריה.״
מארגני־ההופעה בבאר־שבע הבינו את הרמז. הם
שכרו מטוס מיוחד של חברת כנפי ישראל. מנהל
החברה, ג׳רי רנוב, הטיס אותם בעצמו לבאר־שבע
ומשם, בתום ההופעה, כדי שיבצעו הופעה בנהריה.

כבשו את האוניברסיטה, והמתארת את
ישו העירום, מחזיק בתת־מיקלע ׳ .הוא
תלה את זה בחדרו.
אבל צרפת — אף זו של דה־גול —
רחוקה מלהפעיל צנזורה חריפה כל־כך
כלפי אמנות וחופש־הדיעה, כישראל הנאורה
והדמוקראטית.
התוצאה: אם יועמד גבריאל יערי למשפט׳
ייהפך ללא ספק לקדוש מעונה
מודרני, לא פחות מן המאדונה שלו —
ולסמל בינלאומי של אמן הנאבק נגד הכפייה
המשטרתית הקנאית, צרת־המוחין,
של כל הדתות.
ובינתיים מסרבים משרדי הדתות, המשטרה
והפרקליטות הראשית להגיב על
החקירה המחפירה.

ירדנה מעל התקליט נכתבו על־ידי אלישע
והיא עצמה הלחינה להם מנגינות. תוך
זמן קצר הפכו שירים אלה ללהיטים בכמה
מהדיסקוטקים של תל־אביב • .רב־סרן
הצנחנים לשעבר, משה ינוקא, שפתח
דיסקוטק־ענק, החליט שמועדונו יהיה מוע-
דון־חברים אמיתי. הוא הדפים כרטיסי־חבר
מהודרים, דאג לחלקם רק לאנשים
הגונים שאינם מתפרעים בדיסקוטקים. לא
עבר שבוע מאז חילק את הכרטיסים והסתבר
לו כי פרחחים באים למועדונו כשבידם
כרטיסי־חבר. מישהו סחב כניראה
חבילת כרטיסים, חילק אותה לחבריו. ינוקא
מיהר לאסוף את כרטיסי־החבר מכל ידידיו,
הדפים מייד כרטיסי־חבר חדשים — ממוספרים,
ליתר ביטחון • .שופט־המחוז התל־אביבי,
אליעזר זנכיזון, נידהם השבוע
כאשר באחד המשפטים שהתבררו בפניו
עלתה לדוכן־העדים עובדת משרד־הסעד
חנה שיאר. כאשר התבקש הסניגור לציין
את מקצועה של העדה הוא כינה אותה:
.עובדת רחוב!״ .מה זאת אומרת עובדת
רחוב?״ נידהם השופט. רק אז הוסבר לו
כי זה הכינוי שהדביק משרד־הסעד לעובדת
סוציאלית המשמשת במדריכה חינוכית לילדי־רחוב
.״די! די!״ הפסיק השופט הנרגז את
הסניגור. ,צריך להודיע למשרד־הסעד שישנה
מייד את התואר לשם אחר!״ •
הלל נאמן, במאי ההצגה החדשה ב־קפה־תיאטרון
הילטון, איפוה אתה ג׳וניז,
נעלם מתל־אביב, מייד לאחר הצגת־הבכורה
של הלהקה החדשה שלו — התיאטוון
הפתוח מזכירתו הודיעה לכל מי ששאל
עליו, כי הוא נסע ללונדון. אותו זמן בילה
נאמן חמישה ימים חזי־שמש־וחול בכפר־הנופש
הצרפתי באכזיב, עם ידידה חדשה.

כתבה ״נערת הזהב־־והדנית שברחה מבעלה הרוצח -ומצאת את אייב* נתן בכלא
** יי ס ״ ה ש לו ם אייבי נתן יושב בכלא
מעשיהן, שם הוא מרצד, תקופת־מאסר
בת ארבעים יום, שהוא קיבל על עצמו,
במקום קנס. הוא יושב כדי לכפר על חטאו
רבים
— טיסותיוהפארטיזניות למצריים.
מאוד כואבים את כאבו, סבורים שהוא יושב
לשווא ושמגיעה לו, בעצם, חנינה.
אך יותר מכל כואבת, כמובן — אשה.
אלא שהפעם איו זו חברה קבועה של אייבי,
או אשר, הרואה אותו
לאחרונה: אלא
דווקא מריאן לינה
יפהפיה דנית, שלא
ראתה את בעל־קלי־פורניח
מזה י ארבע
שנים, ברחה החודש
ממולדתה.
היא ברחו כי
בעלה לשעבר יושב
אף הוא בכלא, בעוון
רצח.
על כן שבר, מרי־אן
לינד אל זירת־אהבתה
הישנה —
אל רחוב דיזנגוף התל־אביבי. וכאן היא
מסתובבת, נואשת, מחפשת את אייבי ולא
יכולה לתפוס שאף נתן כלוא.
לפני ארבע שנים, כאשר פגש אייבי לראשונה
את מריאן, הוא היה הפלייבוי ממסר
1של רחוב דיזנגוף.
מריאן הגיעה אז לארץ כאחת מרביעיית־הנערות
הדנית, שכינתה עצמה נערות הזהב.
היו אלה ארבע יפהפיות, שסובבו את העולם
כלהקת־זמר, הופיעו גם במועדון צביר
התל־אביבי. באחת מהופעותיהן נכח גם
אייבי. מריאן משכה את עיניו יותר משלוש
חברותיה. הוא המתין לה לאחר ההופעה ובין
השניים נירקם רומאן.
כאשר עזבה להקת נערות הזהב את הארץ,
נשכח הרומאן מליבו של אייבי _ אך
לא מליבה של מריאן. הסתבר, כי היכרותה
עם אייבי עשתה לה משהו. היא התאהבה
בו ולא היתד, מוכנה לשכוח את הקשר.

אלא שבינתיים קרה משהו גם בחייה של
מריאן לינד היפר,פיה. חבילת נ ע רו ת הזהב
התפרדה. מריאן, שנשארה בדנמרק, התגרשה
מבעלה. בנה נמסר להשגחת האב.

כעבור זמן נשא בעלה־לשעבר אשר, בשנית.
את אשתו השנייה — רצח. מריאן
הנפחדת רצתה אז לקחת אליה את בנה
יפר,־ד,תואר, אך אז איים עליה בעלה, ש־

הוא (הבן) יגי ע ב מטו ס לישראל ב ת חי ל ת
חוד ש יוני. הוא נהדר, איי בי, ונ ל כך נפלא
ומצחיק. הוא שובב אומנ ם ואיני יכולה
ל שלוט ע ליו, כי אני נע שית חלשה כ שאני
רואה אותו. הוא מ סובב או תי והוא יודע
שהוא יכול לע שות זאת. אני רוצח לת ת
או תו לך. אני רוצה שתהיה לבד עי מו בלעדי.
הואי ילמד עברית וי שן איתך ואני
אשלם לך׳ מדי חוד ש כפי יכולתי.

המיכתב היה מונח במשרדו של אייבי
כמה שבועות. בינתיים היה נתן טרוד מדי
בעסקו מכדי לקרוא בו. אולם יום לפני
כניסתו לבית־הסוהר, ב־סז ביוני, בעת ש־אייבי
עשה סדר בניירותיו, גילה את ר,מיכ־תב
— ונדהם. הילד היה צריך להגיע לארץ
תוך שלושה ימים. מריאן ציפתה שהוא
יקבל אותו בשדה־ר,תעופה.
היד, מאוחר מדי מכדי לעשות משהו.

^ * ייכי ני כנס לכלא מעשיהו בהניחו
\ 1שמיכתבד, של מריאן בדבר שליחת ילדה
אליו אינו מכיל אלא אחד מרעיונות־הטירוף
הרגילים שלה ושהילד ודאי לא
יגיע. וכך גם היה.
שלושה ימים אחרי שניכנס אייבי לכלא,
נחת ר,מטרם המיועד מדנמרק. הילד לא היה
בו. מריאן לינד לא הצליחה לחטפו ממש-
פחת־בעלה לשעבר.
אך במקומו הגיעה מריאן עצמה לארץ —
בתקווה שכאן תוכל למצוא את אושרה, בזרועותיו
של אייבי.
היא באה לרחוב דיזנגוף ולקפה קליפורניה,
מלאת־תקוות, כשעל צווארה מדאל־יון
קטן ובתוכו שתי תמונות של אייבי,
אותן לא הסירה מעל חזה מזה ארבע שנים.
ואז נודע לה לראשונה כי אייבי בכלא.
אולם מריאן לא חזרה כלעומת שבאה.
היא הלכה למספר חברות דניות, שהגיעו
יחד עימה לארץ כמתנדבות, הצטרפה אליהן,
אף היא כמתנדבת, ויצאה לקיבוץ גל־עד
שבהרי אפריים. שם היא עובדת בחקלאות,
בחלקת העגבניות של המשק.

אז עזכה מריאן לינד את ישראל,
* 1₪היא לא הניחר. לאייבי אף ליום אחד.
הנערה המסוחררת המטירה עליו מכתבי־אהבה
לוהטים, מדי יום ביומו.
כל מכתב היה נפתח במילים אלוהים
שלי או אהוב חיי, ומריאן לא הניחה כל
מקום לספק כי היא מתכוונת להתגרש מ־בעלה
״האכזר״ ,כדי לחזור לחיקו של אייבי.
תחילה, עוד היה אייבי קורא את ד,מיכ-
תבים. אבל הוא לא השיב עליהם — מתוך
הנחה שמריאן תתייאש ותחדל לכתוב לו.
אך קצב״המיכתבים הלך וגבר. היו ימים
בהם היו מגיעים שני מיכתבים ליום. והם
הפכו מטורפים יותר ויותר.
היא צירפה לכל מיכתב קיטעי־עיתונים,
תמונות־נוף, תמונות מחייה. תוך זמן קצר
נערמה במשרדו של אייבי ערימה ענקית,
שכללה את כל האלבום המשפחתי של מרי-
אן — ובו כל תמונותיה, מיום לידתה
ממש. כשנגמרו לה תמונותיה, היתד, שולחם
לו תמונות של הוריה, בעלה ובנה.
העובדה שאייבי לא ענה לה אפילו על
מיכתב אחד מאלה ששלחה לו, לא ייאשה
אותה. היא אפילו למדה לכתוב עברית,
טרחה לכתוב לאייבי בשפת״הקודש — ובניסוי
מלא (ראה תמונה בראש תעמוד).
ייתכן ואייבי לא היה עומד מול אהבה
שכזו. אבל בינתיים אירע לו משהו. הוא
הסך מפלייבוי לאדם אחר. הוא האמין שמצא
את ייעודו ואת הגשמתו העצמית, בהקרבת
כל אונו והונו למלחמה למען השלום•
מריאן היפה נשתכחה מליבו. הוא
חדל אפילו לפתוח את מיכתביה, שהוסיפו
להגיע, במשך ארבע שנים, מדי יום ביומו.

€ן> 1ר?ר; י.£מיי׳

בצאתו מן הכלא, ירצח גם אותה.
מריאן תיכננה מייד תוכנית נועזת. היא
זממה לחטוף את בנה, לשלוח אותו לא
פחות ולא יותר מאשר אל אייבי.
כתבה מריאן לאייבי אודות תוכניתה:

אחת מאובע

אלו הן ארבע נערות הזהב ב תקופה בה היוו רביעיית־זמר,
שסובבה מסביב לעולם. מריאן לינד, שהתאהבה באייבי נתן,
היא ה שנייה מי מין ברביעייה. היא הגיעה לישראל במטרה לקנות את ליבו של אייבי.

^ ותהשעה עסק גם אייבי בגידול
\ 4עגבניות, בגינה הגדולה של כלא־מע־שיהו.
לראשונה בחייו הוא עובד שמונה
שעות רצופות ביום, בעבודה פיסית בשדה,
כשהוא מתפאר בכך שתוך שבועיים הצליח,
לבדו, לאסוף יבול של כטון עגבניות.
בשבועיים בהם הוא כלוא גידל אייבי זקן.
רק מעטים יודעים את הסיבה לכך. בעוד
שבועיים עומדת להיערך הצגת הבכורה של
סרטו החדש.של אורי זוהר כל מ מזר נזלך.
אחד מגיבורי העלילה בסרט זה הוא טייס־שלום
בשם רפי כהן, הטס למצריים כדוגמת
טיסתו של אייבי. את התפקיד נ(גלם
בסרט עודד קוטלר — כשהוא עטור־זקן.
אייבי, שיקבל חופשה מיוחדת להצגת־ה־בכורה
של הסרט, לא רוצה להשאיר ספיקות
בליבו של איש שרפי כהן והוא —
חד הם. משום כך הוא מגדל זקן. ידידיו
עולים אליו לרגל, לכלא מעשיהו, שם הוא
מקבל עשרות מיכתבי־עידוד ומיברקי־ברכד״
רק מריאן לינד לא הצליחה להגיע אליו.
מדי שבת היא לוקחת חופשה מקיבוצה,
באד, לרחוב דיזנגוף בתל־אביב, בתקווה למצוא
את אייבי. היא אינה מאמינה שהוא
יסרב לראותה, לפחות, ולומר לה שלום.
היא מוכנה להמתין עד שייצא מן הכלא.
ואז היא עשוייה להתאכזב — פעם נוספת•
ספק רב אם תוכניות־השלום של אייבי
נתן יותירו לו פנאי וכוח לאהבתה הנואשת
של מריאן לינד.

תמרורים
אושפז שגריר ישראל
אריה אשל, בעקבות התקפודלב.

בקנדה,

תבעה בפעם העשרים, דונה רא*
שלה מוסוליני ,77 ,תשלום גימלה מממשלת
איטליה. אלמנתו של הדיקטאטור
הפאשיסטי טוענת, כי מגיע לה תשלום
כזה מהמדינה — אם כאלמנת־מלחמה, אם
כאלמנתו של עובד־מדינה. הפעם, עקב שינוי
בחוק הגימלאות האיטלקי, ייתכן שתזכה
בתביעתה.
התגרשה

כוכבת הקולנוע הצר־

פתיה סופי דומייה,
הזכורה בארץ

בעיקר בשל מישחקה
ב סוכ ריו ת

נוופלפ־

לות. בעלה, שהגיש
את הבקשה לגירושין,
טען שהצלחתה
של אשתו מפריעה
לו בקידום הקאריי-
רה שלו, כפקיד בחברת
ביטוח. מנהל
החברה נוהג להשיב
לכל בקשת
העלאה :״יתר העובדים
יחשבו שאתה
מקבל העלאה
רק בזכות היותך
בעלה של סופי
דומייה. לטובתך ולטובת
יחסי־העבודה
בחברה׳ לא אוכל
להיענות לבקשתך.״

נפטר בגיל ,58 אנדרו כהד.
דיפלומאט בריטי שהגיע לשיא הקאריירה
שלו כמושל אוגנדה, בשנים 1952־, 1957
ואשר עברלאחר־מכן לייצג את בריטניה
באו״ם. כלכלן מזהיר ובן לאחת המשפחות
האשכנזיות הוזתיקות של בריטניה, התעניין
גם בישראל (בה ביקר לפני שנים אחדות),
אחרי שאביו, ואלטר סמואל כהן, שירת
כמנהל המחלקה הכלכלית לארץ־ישראל.

...שהשלדה עשייה מקשה אחת של פלדה!?
...שי ש לה ממה מיבני פשוש
• שיש

גשולם

•••שיש ל-

שנוע ״ ״

5חילייו ג עלי ־זספו־.

ש ם בו החלקים ההנעים!?

להשיג כתנאים נוחים וכתשלומים ככל סוכנויות ,,וספה״ כארץ
הסוכנים הראשיים לישראל :
״ עופר ״ חברה לרכב בע״מ, תל-אביב, רה׳ הסדנה ,6גבעת הרצל, טלפון 821865

נפטר בגיל 67׳ ליפא יעקוכי,
פעיל וחיקבמפא״י, יליד־אודיסה, שעלה
ארצה בגיל 20 ועבר את נתיב־העבודה הח־לוצי
— פועל חקלאי, פועל בבית־החרושת
למלט נשר, מזכיר ועד־עובדים — עד לה,ן-
תו מזכיר מועצת פועלי־עתלית. בנו יצחק
הוא סגן־אלוף בצה״ל.

נפטר בגיל ,68 התעשיין זאכ
(,,וולאדר,״) גרודצקי, בעת שהייה
בבית־מרגוע בבאד נויהיים בגרמניה. יליד
ביאליסטוק שקיבל חינוך מסורתי ועזר ל-
אביו לנהל את סחר״הטבק הסיטוני של המשפחה,
הוא עלה ארצה ב־ 1925 והשתקע
בהרצליה. את צעדו הגדול עשה כעבור
שמונה שנים, כאשר הקים יחד עם עוד
שותף את חברת
אמפ״א, שתפיץ בארץ
מוצרים של
מיפעלים אמריקאיים
ידועים כגון ברוק-
ויי (משאיות) ,ג׳נ-
י ל (צמיגים) ,קונטי-
מטי (מנועים) ופיל-
קו (מקלטי־ראדיו למכוניות)
.שאיפתו
לעבור ממיסחר לתעשייה
הוכתרה בהצלחה,
כאשר הסכימה
חברת פ ילק ו גרודצקי למסור לידיו זכיון
לייצר בארץ את תוצרתה. יחד עם קואופרטיב
הארגז ומשקיע יהודי מניו־יורק בשם
יצחק שלום, הקימה אמפ״א את אמקור —
והפכה את המקרר החשמלי לנחלתו של
כימעט כל בית בישראל.
נפטרה בגיל ,94 אחרונת הבילויים
לאה הכקין, שעלתה ארצה עם
משפחתה בגיל 20 ונישאה לעולה רוסי
אחר, מרדכי הנקין, שהיה הפועל העברי
הראשון במושבה גדרה שבדרום. כאשר ירד
אחד המתיישבים מגדרה לרוסיה, ניתן
מישקו לבני־הזוג הנקין, שהקימו עליו מש פחה
עניפה (שבעה ילדים) וידעו תלאות
וקשיים לא־מעטים. מרדכי, שכיהן גם כ־מוכתר
הראשון של גדרה, כתב לפני מותו
לשני בניו הצעירים, שעבדו כפועלים שכירים
ליד חדרה :״כילידי הארץ עליכם לזכור
שהצהרת בלפור לא תתגשם אלא ב־מסירות־נפש.
קדימה! קדימה! ודי!״
העולם הזה 1608

111

| ב ק לי ט ה

מעל

ו ב קו ל
^110
0010118
01££8
0 8־1 10ס

,מפיצים בלעדיים
ו מכיר ה סי טוני ת רחוב אבן־גבירול 45
טל 227365 :ת״א

פתח״תקות: מונסביץ

יפו: סלון יתד

רמת-גן: פלד חיים

ההגנה 11
״רן״ ההגנה 12

שד׳ ירושלים 3
טל 820318 :

עוזיאל 116
טלפון 747347 :

לרגל יובל ה15-
הנחה 596ו ממשית על בל קניה
ל ט כנ אי

הרדיו 1האלקםר 1ניקה !

^ 3ימווד 7#״ 1ן

השתלמות בטלביזיה ברמה גבוהה
בשיטה חדשה ובמחיר זול
פרוספקט ושעור לדוגמה חינם,
״המכון לטלביזיה״ ת.ד 2728 .רמת־גן

11£ 2

ת״ע 1דר׳מסויק 19
)622519/2 0121611

>^ 1דןב

דו׳י׳ה נ*ב 1ח ר
(המשך מ ע מוד ) 13
חבר־הכנסת פרו ש — ״כל ה מהלך ד׳ אנדורק
בארץ־ישראל, מו בטח לו שהוא בן העולם
הבא״ ,וכרגע הלכתי ד׳ א מי ת בכיוון לבמה.
מנחםפרוש :״כיוון שעלה — שו ב
לא ״ ר ד״ .אין ז ה בבור לכנסת להעביר און
זה לוועדה; לא צריך לדרוש את זה.

אורי

שריהסעד בורג: חבר־הכנסת פרוש,
בנוג ע ל״ מחמ אה״ שנתת לי — אתה צודק.
ועכ שיו לעניין.
מנחם פרוש: לא א תן ל ן --
אכרהם טיאר: מה שמתרח ש פח —
מצדיק העברה לוועדה.
שר״הסעד בורג: ביק שתי לסדר.
מנחם פרוש: עוד לא קרה ב כנ סתש יורידו
חבר־כנסת ש הז מינו או תו לדוכן.
היו ״ רסנהדראי: הבר־הכנסת פרו ש,
אני קוראת או ת ך לסדר.
שר״הסעד בורג: ביק שתי לסדר, כדי
למנוע תקלח ה ת קנון נו תן לחברי־הכנ־סת
ז כויו ת. ז כו ת אחת — להציע הצעה ל־סזר־היום;
חבר־הכנסת אבנרי נהנה כחוק מ־

ח״כ סנהדראי
הזכות הזאת. ז כו ת שנייה — להציע להעביר
לוועדה׳ ,חבר־הכנסת טיאר נהנה ב או פן חו קי
ביו ת ר לפי ה ת קנון מ הז כו ת הזאת. השר
יש לון ברירה: הוא יכול לבקש להסיר, וב־נוחל
כאן — יכו ל גם ל שנו ת ולו מ ר :׳אני
מסכים להעביר אתזה לוועדה. ואם כן —
הרי שיש הצעה אחת לרון, של חבר־הכנסת
אבנרי; הצעה אח ת להעביר לוועדה, של
חבר־הכנסת טיאר. שר־הדתות הסכים לעניין
הזה. אין ע כ שיו הצעה אחרת, ולכן אי־אפ
שר לדון ואי־אפ שר להצביע על דבר
אחר.
100 משתתפים
הצגת הקרח הגדולה ב תבל

750 תלבושות * 50 טון תפאורות * עשרות
פעלולים טכניים שטרם נראו בישראל.
בתכנית: הונג קונג * העיר לונדון * חופשה בסן ולי * נשף המסכות
* פריס בלילה * ועשרות קטעי אקרובטיקה, הומור וע וד וע וד

הצ גת בכורה

במוצ״ש

6.7.68

ב־6.45

ערב ערב ב־ * 8.30 בימי ב׳ ,ד׳ ומוצ״ש 2הצגות ג־6.45

קריאות-- :
יצחק קליננהופר

9.309.30

!משנת מניות הנוטיסים ננל המשווים
מפעלים ומוסדות המעונינים לבקר במרוכז יפנו למשרד, רח׳ פרישמן , 54
תל־אביב, טלפון . 238276

הספיו׳טואליזם

מחקר בלעדי על קיום הנשמה
ונצחיותה • צלום נשמות • עולם
האמת • נבואה וטלפתיה •
ו עו ד ...ועוד

הוצאת יפעת
| המחיר 4.90 :ל״י |
הפצה: ספרי אייל, שטראום ,3ת״א

א חיל ה

6א19

נפתח קור ערב

ט לזויזיה
למתקדמים
המכללה

ה פו די ט כני ת

ת״א, טשרגיחובסקי ,21 טל. 12741 .

סרסום בלקין

הצעה ל
סדר!

י ו ״ רסנהלראי: חברי־הכנסת — אף
אחד אינו מציע עכ שיו שום דבר, עד ש נירגע.
אני
מצטערת על כל נדה שקרה, אולי
מתוך שלא ידעתי ב דיו ק על הנוהל. אני
נו תנ ת עכ שיו לחבר־הכנסת לורנץ ר שות רק
להציע לסרר־היום — ובזה נסכם.
שלמה לורנץ: ראשית כל — לסדר.
ישראל קרגמן (מע׳׳י) :ז ה בניגו ד לתקנון.
מנחם
פרוש: זר, בניגו דלת קנון ש קוראים
לחבר־כנסת לבמת ולא נותנים לו
לדבר,
כיירעוזיאל (גח״ל) :לסדר דברים
מהמקום ולא מהבמה.
שלמהלורנץ: קיבל תי ר שו ת ה רי בון
לסדר.
יצחק קלינגהופר: שריהסעד, עם כל
הכבוד, טעה. מונ ח על שול חן חבר\־הכנ־סת

שלמה לורנץ אני רוצה להגיד
כן: רא שית — עור לא הי ה תקדי ם שבמיק־רה
שהיו שב־רא ש, ב ט עו ת או שלא ב טעו ת,
הז מין מי ש הו לנאוס — יבטלו אח ר־כן את
רש 1ת־הריבור, אחרי ש הנו א ס התחיל א ת
דבריו.
אורי אבנרי: נ כון מאוד.
מנחם פרוש: היו שבודר א ש צריכ ה לבקש
סליחה. לא מ ה גי ס כן.
היו ״ רסנהדראי: חבר־הכנס ה פרוש,
אין לןר שות־הדיבור.
שלמה לורנץ: עכ שיו לגופו של דבר.
עד כמה שאני מכיר את ה ת קנון והנוהל,
במ שך 17 שנו ת י שיבתי ב כנ ס ה — על כל
הצעה, לסדר־היום יש אפ שרות להצביע בשלוש
דרכים: א) ל דון; ב) להוריר מסדר־היו
ם; נ) להסביר לוועדה, בנזיקרה ז ה, אח-

העולם הזה 1608

רי ששר־הדתות הצטרף והסכים להעביר ל ועדה
— קיימות רק שתי הצ עו ת: להעביר
לוועדת -או לדון בכנסת. חסרה תתצעה השלישית
שצריכה להיו ת בכל הצעה־לסדר־היום:
האפ שרות להמיר לגמרי מסדר־היום,
וזאת הצעתי, האלטרנטיבה ה שלי שית: להסיר
לגמרי, ולא לדון אני מבק ש שיתנו לי
בקיצור נמרץ להציע את הצעתי.
קריאות: ל א ,
ישראל קרגמן:

היו שבת־ ר א טו׳ צ ריכ ה

לקבוע, לא הכנסת.
היו״ר סנהדראי: חברי־הכנסת, בי־ק
שתי מחבר־הכנסת לורנץ
שלמה לורנץ: את צריכה לפ חו ת להצביע
על שני הדברים. אי נ ן יכולה׳ להפסיק
נואם באמצע הדיבור.
היו״ר סנהדראי: לא אצביע.
מנחם פרוש: מה יע שו חברי־כנסת
הרוצים להסיר מסזר־ היו ם? אנו רוצים להסיר
את החרפה מישראל. למת את מונעת
זאת? יש לך א ח ריו ת גדולה. אינני רוצה
להצביע להעביר או לא להעביר--
שלמה לורנץ: תסביר לי, איפוא, ה־יושבת־ראש
איך עלי להצביע. אינני רוצה
להצביע בעד דיון, ולא בעד העברה לוועדה,
כי יש בזה עלבון לכנסת.
מנחם פרוש: אי לו היה מדובר. על
מיסגד — לא היו נו הגי ם כך.
היו״ר סנהדראי: חבר־הכנסת פרו ש,
אתה צריך להפסיק להפריע.
אורי אבנרי: הצעה לסדר! (התכוונתי

להציע ליו״ר להעמיד להצבעה גם את ההצצה
להסיר מסדר־היום, כדרישת לורנץ).

היו״ר סנהדראי: חבר־הכנסת אבנרי,
אינך יכול לדבר, עכ שיו אתה יו שב.
שלמה לורנץ: אני מבקש מה מ שפטני ם
שבין חברי״הכנסת שיגידו את דבריהם.
היו ״ רהנדודראי: לא עכ שיו.
שלמהלורנץ: מה זאת או סר ת לא
עכ שיו? עכ שיו זה בדיעבד.

לו היו

סנ הדר אי :

חבר־הכנסת

מנחם פרוש: לא ני תן לך שלא חתני
לנו להצביע. אנחנו רוצים להסיר את תחרפה
ולא ניתן להצביע. אנחנו רוצים להצביע
להסיר מסדר־היום. לא נפגע ונ ה רו סאת

הצעתו בנאום קצר) — ונסיים האם
אנחנו היהודים, שו מ רי־ החו מו ת, שומרי־ה־מ
שמרת, לא תהיה לנו ח שי בו ת כ מו לאותם
רפורמיסיטים ׳שונאי־ציון המובהקים, שמחקו
את שם ציון וירו שלים מ ת ון התפילה ש להם?

ולמיתאלוני (מע״י) :איזה שטויות!

למהלורנץ: אם הם היו מג שימים
את דיעותיהם, לא היינו כאן.
( ק רי או ת)
אוריאבניי: אתם התנגדתס לציונו ת
ב מ שך שני דורות. כל הרבנים שלכם התנגדו
לציונות. מה פתאום הייתם ציונים?
מרדכיביבי (מע״י
שלמהלורנץ: מי שמחק את שם ציון
וירו שלים מהסידור
אוריאכנרי: כל ראשי תנועתכם היו
נגד הציונות!
שלמהלורנץ: אלה שהיו ל מען התבול
לו ת ונ שו אי־תערובת, הם עו שים טוב ובאים
לבקר לכמה ימים, אין להם ז כו ת ואתם
לא צריכים להיו ת קורבנו ת שבגללם
תכניסו ריב ו מ דון בין היהודים, ולכן אני
מציע ופונה׳ לכל חברי־תכנסת בלי הבדל
( ק רי או ת)
מנחםפרוש: רוצים להפוך את הכותל
המע רבי למקום רפורמיסטי.
היו ״ רסנהדראי: חבר־הכנסת פרו ש,
אני קוראת אותן לסדר.
שלמהלוינץ: מכאן הצעתי, יו תר ס־הצעתי,
בק שתי ו ת חנוני: חי ש בו על הדבר.
אל תכניסו ואל תנסו להכניס שינויי ם במסורת
ב ת אלפי שנים. אל תקן זו עליכ ם את
,האחריות, כי בין כך תפילה ז ו לא תתקיים.
רק תג ר מו לעגמת־נפ ש. הצביעו בעד הורד ת
ההצעה מסדר־הירם.
היו ״ רסנהדראי: י שו ת הדיבוד ל־שר־הסעד
יוסף בורג.
שלמהלורנץ: אתה נעת שר־הסעד,
לא שר־הדתות.
שריהסעדבורג: כנסת נכבדה (נואם

נאום שלם, בניגוד לתקנון, להעברת עמדתו
של השר ורהפטיג).
היו ״ רסנהדראי: לפנינו שתי הצעו
ת ) 1( ::להעביר את העניין לוועדה; ()2
להסיר את העניין מסדר־היוס. אני מבינה
כי בעל־ההצעה מסכים להצעה להעביר את
העניין לוועדה.
אוריאבנרי: בה חלט כן, מ תוך הבנה
שהיא תידון בוועדה בעוד מועד, כלו מר —
מייד.
הצבעה
בעד העברת ההצעה לדיון בוועדה
בעד הסרת ההצעה מסדר היום

ח״ר פרוש
הכותל המערבי. הנ שיאות לא היתה צריכה
לתת לזה ל הגיע לכך!

ישראל ק דגמן

:אין לא תי תן להצ
מנחם
פרוש:

אני רוצה להסיר זאת

ביע?

׳מסדר־היוסו

היו״ר סנהדראי

:נצטרך להפסיק א ת

הישיבה.
מנחם פרוש: ז ה לא ילך לן. לא ני תן
לן להצביע אם לא נוכל להצביע להסיר
זאת מסדר-היום.
גבריאל כהן (מע״י) :מה זא ת או מרת
לא תיתן?
מנהםפרוש: אנ חנו לא רוצי ם להצ ביע,
לא ב עד העברה לוועדה ולא בעד דיון.
מה לע שות?

(קריאות)
אברהם טיאר: נעשה הפסקה.
שלמה לורנץ: אל תציע הפסקה.
מנחם פרוש: אני רוצה להביע ד ע תי.
היו״ר סנהדראי: ח בר־ הכנ ס ת בי בי,
אני מבק שת לא להפריע. אני מציע הלתת
לחבר־הכנסת לורנץ אפ שרות להביא את ה צ׳
עתו ב שתי דקות.
שלמה לורנץ: אני מקבל א ת הצעתי
היו שבתדאש, ואביא את הצעתי ב קי צו ר נמרץ•
אני מציע להסיר א ת ההצעה מס1ר־היום
ולא להעבירה גם לוועדה( .מנמק את

העולם הזה 1608

(עשרה אלה כללו את אנשי אגו״י, מפא״י,
חלק מאנשי מפד״ל — ובכללם, שוב
במפתיע, גם שר־הדתות, שהציע להעביר את
העניין לוועדה — רוב אנשי חרות, ועמוס
דגני מרפ״י. רק״ח נעדרה מההצבעה. בעד
הצעתנו הצביעו אנשי מע״י, הליברלים, ל״ע,
מפ״ם, מ״ח ומק״י. שאר אנשי המפד״ל,
ובכללם השרים שפירא ובורג, נמנעו מהצבעה).
מחוסר
מקום, אין כל אפשרות לפרט
את שאר פעולות סיעתנו במשך השבוע.
בין השאר:
•:נשאנו עוד שני נאומים.
• ,היינו הסיעה היחידה שנאמד, נאום
עקרוני נגד התקציב הנוסף של 500 מיליון
ל״י. גוללנו את פרשת המריבות בליכוד־הלאומי
ואי־כשרונה בשטח המדיני והביטחוני.
שום סיעה אחרת, מלבד מק״י, לא
הגישה בכלל הסתייגויות לתקציב זה.
9במיסגרת שאלות נוספות לשאילתות
התווכחנו עם ראש־הממשלה, שר־החוץ, שר־המשפטים,
והגשנו כעשרים שאילתות חדשות.
בין השאר: על פרשת דיין־אלון.
•• ניהלנו חליפת מכתבים עם יו׳׳ר
הכנסת על נוהלי הפגנות מול הכנסת.
#זכיתי לכך שהוועדה סיימה את הדיון
על הצעתנו לסדר־היום, מלפני שנה וחצי,
נגד העלאת שכר הלימודים באוניברסיטות.
הוועדה החליטה להתנגד להעלאות.
• הצבעתי בעד הצעת מיקונים להנהיג
נשואין אזרחיים במדינה, וגם בעד הצעת
כהן־צידון לצמצם לפחות את השיפוט הדתי
בשטח זה. שתיהן הוסרו, כמובן, מסדר־היום.

בהחלט שבוע בו צריך
להיזהר: אבל אם תעשה
כן, לא יבולע לך.
יום ד׳ הוא טוב לקביעת
החלטות עיסקיות —
באיפוק וללא בעיות. יום
ב׳ ,בסוף השבוע, הוא
טוב להתארגנות מחודשת.
בדרך כלל, בת־דלי,
טוב תעשי אם לא תגזימי
השבוע בשום דבר: לא באכילה, לא
בבילוי, לא בפגישות — וגם לא בהוצאות,

דווקא ברגע בו ח שב ת

שהכל מסתדר לטובה —
צצות ב עיו ת מחוד שות.
אבל עודף־מלץ, המתח־ן
* ס ף לך ה שבוע, פו ת ר
] א ת כולן בהצלחה יתרה.
! א ס אתה נ תון לבעיות־
19בפב רו א ר ־ 1לב, שמור על ע צ מן, ב?0ב
מרק
סוף ה שבוע: אפשר לע־שות
כל דבר, אבל בצו*־

מ תי ־ מו גז מ ת. פגי שה לגמרי לא מ תוכננת
מסבכת אותך בפקעת עם בן־מאזניים.

זנים

קצת אדיבות לא תזיק,
למרות שחלק ניכר מ-
מכרין מלאים אותן,
השבוע. מבחינת הבריאות
— שיפור ניכר
מסתמן, בהדרגה,
בסוף השבוע. כספים:
תוסיף להיות מוטרד
על-ידי מיכלול הבעיות,
אבל תתגבר. אהבה:
שבוע רב״משמעי לגבי הרפתקאות-
לב, אך חסר חשיבות לאהבה הגדולה.

אס אתה מפריז ב שתייה,
שמור על ע צ מן, הש בוע.
את נתונ ה לסכנה
רצינית, בת־תאומים. מוטב
לך לעבור בדיקה
רפואית, כדי שזה לא
ירחיק לכת. כליות, לב
וכבד הם בין האיברים
שהמזלות מ שפיעים עלי השבוע.

לשלילה,
שינוי־פתע שבא בחייך מעודד או תן לשקול
מחדש את דרכך. אל ת היו בזבזני ם, השבוע.

להפתעתך, לא ימשיכו
חייך לזרום כפי שציפית.
התפניות החדות
יבואו לגמרי מבחוץ,
ולא תהיה כל אפשרות
להשפיע עליהן. דבר
זה משמש לך א ס
ה11
ליבי לא לעשות דבר :
;21 ביוני -
2)3ביו לי
אבל למרות זאת, יוסיפו
להתרחש דברים.
הישמרי מבילבול-חושים^ שמור על בריאותך.
לבשי צבעים רועשים במיקצת.

יותר מכל, אתה זקוק השבוע למעט שלווה
פנימית, לקצת כוח כדי ליהנות מן
החיים, כפי שהיית
מורגל בעבר. בהיעדר
כוח זה, מחכה לך שבוע
של סיוט ריגשי :
אנשים ניתקים מעליך
ואתה עשוי לייחס
זאת לסיבות הבלתי־נכונות.
אל תרבי בשתייה
ובאכילה. אם
יש בך קצת חוש-הו-
מור — למדי לצחוק
על הבעיות הקטנות שלך. אם אתה נשוי
וצעיר — אל תהסס להסתכן השבוע.

אתה נדחף להכרעות מר־׳
חיקות־לכת, על־ידי הלחץ
הכלכלי בו אתה
נתון. כשלעצמו, דבר זה
רע ואף מסוכן לעתיד
יקיריו. שים לב לרעיונות
חדשים, המוצעים לך
על־ידי שניים מידידיך,
אבל אל תחפז לקבל אותם
אוטומאטית. ביחוד
מוטב לך להיזהר ממזל־סרטן. סכנתו העיקרית:
מרוב עצים לא תראה את היער.

ה שבוע היזהרי ממים, מן הים ואם אתה במסע
— מ הפלגות בחברת אנ שים קלי־דעת.
אם יש ב ן הכוח ל כן, נסי לצאת מ קלי פ תן,
לע שות רו שם על אנ שים
רבי־ה שפעה, בני מזל
עקרב או אריה. הס עשויים
לעזור לן. מו ט ב
שלא תס מכי בעיניי ם עצו
מו ת על מוב־ליבן של
הבריות. אחרת את ע־שוייה
לסבול אכזבה. המצב
הכלכלי מ שתפר
הזדמנו ת כלכלית טוב ה
עלולה לצוץ ביו ם 1׳
הבא — ואם תוח מץ, תצטער עליה רבות.

השבוע שעבר לא היה
אי־אי־אי, גם השבוע אינו
מזהיר, אלא אם אתה
מן המתכנסים והמסתג־רים.
כדאי היה לך לקחת
חופשה קצרה, ב־יחוד
בסביבות סוף־ש־בוע־המזל:
ביום נ׳ או
ג׳ .כדאי היה גם שתקפיד
על בריאותך ולא
תתעייף. זהו שבוע של התחשבות בגורמים
מישניים. עייפות כרונית משפיעה עליך.

זיחס הגברי-במיקצת שאת מתייחסת לזהבה,
בת-עקרב, עשוי להכשיל אותך,
זשבוע: תנסי לטעום
משני רומאנים, נעלי־חשיבות
לגבייך — ו־זת
עלולה להפסיד
זת שניהם. זהו גם
ובזע אלים במיוחד:
>ל תסתבך בקטטות,
:התנגשויות או בהפג-
ות. זעמך הבריא עשוי 22ב או ק טו ב ר -
22 בנו״ במבר
!גרור אותך הרחק מ-
י. זהירות ! לא לצאת
!טיולים! ביחוד לא לחו״ל. התקדמות
0 עון ת

אם לא תיזהר מאוד, עלול להיגרם לך השבוע
נזק עיסקי, כלכלי או כספי. ביחוד
חזקה סכנת הגניבה. אם
יש לך תעודת־ביטוח,
הקפד שהכל יהיה כסדר,
במה שנוגע לרכושך.
פגישה רומאנטית לה
ציפית מזמן מגלה עצמה
קסומה ונהדרת —
ביחוד כפי שחלמת. יחם
נכון מצידך עשוי להשקות
פרח רך זה, להפכו
לצמח־אהבה מפואר.
אבל זכור שזה תלוי בך ובעדינות־תגובותיך.
לבשי שחור. או לבן — ,אך לא פסים.

שבוע זה, כ מו ה שבוע
שעבר, עו מד ב סי מן ה־קאריירה
העיסקית שלך.
ז הו, בסך, הכל, שבוע
טוב — ב תנאי שתפעל
בעירנו ת ובזהי רו ת, ותהיה
סו כן לכל שינוי.
השותף ש לן ע שוי לר צות
לנטו ש אותך, או
לצעוד לכיוונים ש אינן
רוצח בהם. אל תתן שיחליט ב ש בי לן, שקול
בכל צעד ושעל מה זה יבול להוסיף לן.
בת־גדי: כוח־ה מ שיכ ה של הזר הזה גדול,
אני יודע. אף־על־פי־כן, הוא יזיק לך. אם
לא תהיי זהירה, תהיה בכייה לשנים רבות.

במד ינה
היה קצין
ור א ה
א ת היב שה

ג׳נרל

אלקטריק ־ אנגל> ה

0א ^ 01א10 0 0 . 170 מ^ 1 £1£07מ£א 0£

להשיג ב חנויו ת ה מו ב ח רו ת

יבואנים גוויינה
תל־אביב: רח׳ מונטיפיורי 32
ירושלים: רח׳ יפו 56

מ ק צו ע נפלא
ללא אבטלה
גביתספר יי דיא 1ה״ ר!נע\
התלמ יד בנו ס ף לידע מקצ וע י
:סיון מע שי רב ובט חון עצמי
בעב ודה מעשיתו זאת תודות
ללקוחות הרבות והקבועות
המבק רו ת בסלון
בית הספרו הנ הנו ת
מש רות מע ולה
הניתן ב מ חי רי ם
נ מוכי ם ביו תר
ל מסיי מי ה קו ר ס
ני תנו ת ת עו דו ת
סיו ם וסיו ע
ל ק לי טתםב עבו ד ה.

״היה קצין בצי הסוחר — וראה את
העולם״ — זוהי הסיסמה באמצעותה מנסה
במישרד־התחבורה
המחלקה־להכשרה־ימית
לגייס את הנוער לימאות. מדי שבוע מופיעות
סיסמאות אלה במודעות בעיתונות,
המבטיחות למתייצבים בבתי־הספר לקציני־ים
עבודה מרתקת וסיורים סביב העולם.
כי בצי־הסוחד הישראלי עדיין מהווים
הימאים הישראליים רק ס /ס 60 מהצוזת הכד
אוייש. שאר 40 האחוזים מורכבים מימאים
יווניים, סיניים, פולניים ואחרים.
לאחרונה הסתבר כי אותם שנענו למוד-
עות־הענק בעיתונות, והכשירו עצמם להיות
קצינים בצי־הסוחר, יוכלו אומנם לראות
פעם את העולם, אלא שעד אז ייאלצו
להמתין זמן רב ביבשה.
האוניות יבואו באיחור. ההסדר המקובל
לגבי בוגרי בתי־הספר הימיים הוא
שמייד בתום לימודיהם הם מגוייסים לחיל־הים.
לאחר תקופת השירות הצבאי ניתן
להם לשרת תשעה חודשים כקאדטים בצי־הסוחר,
כדי לרכוש את הנסיון המעשי הדרוש
לדרגה של חובל־שלישי או קצין־מכו־נות־שלישי.
השנה,
כך התברר לבוגרי בית־הספר ל־קציני־ים
כעכו, לא יגוייסו לחיל־הים בתום
לימודיהם, החודש.
כדי שלא לקרקע את הקאדטים הבוגרים
בתקופה זו בחוסר מעשה, החליטה המחלקה
להכשרת־ימאים לאפשר להם להקדים
את תקופת רכישת הנסיון המעשי, להעלות
אותם על אוניות צי־הסוחר, עד לגיוסם ל־צה״ל.
אולם
אז הסתבר לפתע כי בצי־הסוחר,
המשווע לימאים ישראליים, אין די מקומות
לקאדטים. למיספר רב של בוגרים נמסר
על־ידי הנהלת בית־הספר־הימי בעכו כי
יצטרכו להמתין עד גיוסם לחיל־הים.
למנהל המחלקה להכשרה־ימית במישרד־התחבורה,
זאב פריד, היה הסבר משלו לתקלה
זו :״אנחנו עושים מאמצים להעלות
את כל הבוגרים על אוניות. אבל יש כמה
אוניות, המיועדות לקאדטים, שיעגנו בארץ
רק בעוד שבועות או חודשים אחדים. ה־קאדטים
יצטרכו להמתין עד אז. עשינו
סידור מיוחד שאפילו תקופת נסיון של
פחות מתשעה חודשים תאפשר לקאדטים
לקבל תעודת־הסמכה.״
למרות הסברו זה של פריד, מוסיפים כמה
בוגרים לטעון. :הודיעו לנו בפירוש שלא
נוכל לעלות על אוניות עד לגיוסנו, בעוד
תשעה חודשים. איזה ערך יש להשקעה
שהשקיעו בנו במשך ארבע שנים, אם עכשיו
נצטרך להסתובב באפס מעשה על היבשה?״

שכנה.
אז שאלו אותו החוקרים על קשר
שנוצר, אולי, בין אשתו נאיפה, בעת שהותה
באמריקה, לבין המודיעין המצרי. נאי־פה
נשפטה לפני כמה שנים על עבירה
ביטחונית חמורה.
קהווג׳י הכחיש גם אפשרות כזאת.
סוכנת סורית. שעה שחביב נעצר,
הפליגה רעייתו בלב־ים, בדרכה מארצות־הב־רית
לישראל. כשהגיעה ליוזן, ניסתה כמה
פעמים להתקשר עם בעלה בטלפון, אך לא
הצליחה. מלחמה, חשבה לעצמה — ושוב־נעה
בליבה שבעלה נעצר כגורם עויין, מאחר
והוא נמנה, בעבר, עם אנשי קבוצת
אל־ארד הנאצריסטית,
מייד החליטה נאיפה שמקומה ליד בעלה.
היא החישה זסיעתה הביתה, לישראל.
ב־ 15 ביוני המתינו לה ליד כבש האונייה
אנשי־הש״ב. היא נעצרה, נלקחה לחקירה.
כמדרשה לדעת היכן בעלה, נאמר
לה :״אין אנחנו יודעים זאת.״
בתום החקירה, שנמשכה ימים אחדים,
נאמר לה שבקונייטרה נמצאו מיסמכים המעידים
כי יש לה קשר עם המודיעין הזר.
הסורי, דווקא, לא המצרי :״ועוד משנת
.1961״
נאיפה קהווג׳י הכחישה, ממש כבעלה,
את כל ההאשמות.
שיחדור תמורת הגירה. הבעל וה־אשה
נלקחו לשופט־שלום, שפסק להם 30
יום ״עד להשלמת החקירה.״
30 הימים הפכו לשנה. בתום החודש
הוצאו נגד השניים צווי־מעצר אדמיניסטרא־טיביים,
שחודשו מדי פעם — עד לפני
כחודש ימים.
שנה תמימה ישבו חביב ונאיפה בבתי־סוהר
נפרדים, לפי הסעיף המאנדטורי, המתעלם
משופט או מכתב־אישום. זמן ממושך
ישב חביב בכלא המרכזי ברמלה. שם
נהגו סוהריו, לדבריו, להתגרות בו ואף
להכות אותו .״חשבתי שיחזיקו אותי שנים
רבות בכלא ללא מישפט, בהתאם לסעיף
,111״ נזכר חביב החודש.
לעיתים אף הוזמן לחקירה. שוב ושוב,
הוצע לו להתגרש מאשתו ,״העומדת לקבל
חמש שנות־מאסר כמרגלת.״ בשלב זה כבר
לא טענו שהוא קשור במודיעין המצרי.
אבל לנאיפה נאמרו, ממש באותו זמן,
דברים דומים אודות בעלה.
השניים נשארו נאמנים זה לזו, ניסו לקשור
קשרים דרך פרקליטיהם — שלחצו,

יורדים

הקודם׳

החדש

ללא

נ 3תד:1

מי שפט

בחדר צר שבאחד מבתי שכונת ואדי-
ניסנס בחיפה, ניצבה בשבוע שעבר ילדה
בת ארבע ודיקלמה, בקולה הדקיק:

די אנ דז

פרדיזנגוףד״נם 1ת ״ אטל 5 5 .ם 2 2 5

א נ 1חולות

0אס 1ק//ר,

המנוי — קיבלת חשבונך,
נא פרע
אותו בהקדם.

״האביב יבוא /לאותם הלוחמים ל מען
מולדתם! /אותם המוכרים את המולדת /
לא יראו את האביב לעולם.״

הנסובים — משוררים, סופרים ופרקליטים
ערביים מישראל — מחאו כף בהתלהבות.
היתד, זו מסיבת־הפרידה לאחד מהם,
שנאלץ לעזוב את הארץ. חביב קהודג׳י
ואשתו נאיפה החליטו, סוף־סוף, לנטוש את
ישראל, למרות סירובם העקשני לעשות זאת
קודם לכן.
מיסמכים בעזה. חביב קהוזג׳י נעצר
על־ידי שירותי־הביטחון ב־ 9ביוני , 1967
בעיצומם של קרבות מלחמת־ששת־הימים.
הוא נחבש על־פי סעיף 111 של חוקי־החי־רום
המאנדטוריים.
כולאיו הודיעו לו שנעצר בגלל מיסמך
שנמצא, לדבריהם, בעת כיבוש עזה, ובו
נאמר שהוא שיתף־פעולה עם אנשי־עזה.
לדבריהם נשלח מיכתב זה על־ידי גנרל
מצרי מקאהיר.
חביב הכחיש את כל העניין, כולל כל
קשר בינו לבין גורם ביטחוני של מדינה

מהגרים הביס ונאיפה קהורג׳י
״האביב יבוא

/ללוחמים*

כל אותה שנה, על שילטונות־ישראל להעמידם
לדין או לשחררם.
חביב ונאיפה — שנולדו בישראל —
סירבו לקבל, בחודשים הראשונים להיותם
בכלא, את הצעת השילטונות שיעזבו את
הארץ מרצון. אך אחרי שנה, כשנרמז להם
שעד שלא יהיה שלום במרחב לא יוצאו
מחוץ לכותלי־הכלא — נשברו.
לסי עצת ידידיהם, החליטו לקבל את ההצעה.
הם מכרו את ביתם ואת רכושם,
קנו כרטיסי־נסיעה לאמריקה, שם גרים
הוריה של נאיפה.
בשבוע שעבר עלו לאונייה, שתוביל אותם
לארץ־האפשרויות־הבלתי־מוגבלות. ידידיהם
העולם הזה 1608

עמדו על הרציף, כשדמעות בעיניהם. במרחק
מטרים אחדים עמדו אנשי הביטחון.
תנ1ע1ת ארץ י שדאל
יהעשירה 1 במדינה הנראית כמולדת ה״שנור״ ,ושבה
הפכה ה״שנוררות* לערך־לאומי כימעט,
קשה לחדש שיטות ורעיונות בתחום זה. עשתה התנועה-לסען־ארץ־י שראל־ה שלימה
זאת.
במאמציהם לגייס כספים עבור תעמולתם
הקולנ״ת, נקטו אנשי התנועה בטכסים
השאול ממערכות־הבחירות בארצות־הברית,
והמבוסם על מחקר פסיכולוגי. הם שלחו
ל־ 200 עורכי־דין, חברי הסתדרות עורכי-
הדץ בישראל, בקשה לתרומה כספית

עו ב ד בן ־ ע מי
שטח מ שוחרר, לא יו חז ר

עבור תנועתם. למכתב הבקשה צורף שטר
של חמש ל״י. הנמנעים התבקשו להחזיר
את השטר בצירוף התרומה.
״ הכל ההנחה המונחת ביסוד טכסים
זה היא פשוטה ביותר. מרבית האנשים,
כולל אותם הרוצים לתרום למטרה מסויימת,
אינם עושים זאת משום שהדבר כרוך
באבדן זמן. כתיבת מכתב תשובה למבקשי־התרומה,
בצירוף המחאה, מהזזה טירדה
שאנשים רבים נמנעים ממנה, ולבסוף
דוחים אותה.
אולם כאשר אדם מקבל שטר בסף של
חמש ל״י, אין להניח שיכניסו לארנקו
וישכח זאת. במרבית המיקרים הוא יטרח
לשלוח את השטר חזרה. בהזדמנות זו
מרובים הסיכויים שהוא יצרף גם את תרומתו
לשטר המוחזר.
ליתר ביטחון, בחרו אנשי א״י ה שלימה
לערוך את ניסוי ההתרמה המקורית על עור־כי־דין.
חזקה על אנשים העוסקים בחוק,
כך אמרו לעצמם, שידאגו להחזרת שטרות־הכסף
שיקבלו בהשאלה.
ה אי לשהכ זי ב. השבוע סוכם מיבצע־ההתרמה.
הוא התגלה ככישלון מוחלט.
מתוך 200 עורכי־הדין, שאליהם פנו בשיטה
זו, החזירו רק ב־ 50 את השטרות שנשלחו
אליהם, בצירוף תרומה. בודדים בלבד החזירו
את השטרות ללא •תרומה. אולם כ־150
עורכי־דין לא שלחו חזרה לא את השטרות
ולא את התרומות.
סיכום החשבון: הפסד של 250ל״י
במזומן, נוסף לדמי־הדואר ולשעות־העבודה
שהושקעו בהכנת הפניות ומשלוחן.
לא היתד, זו האכזבה הכספית היחידה
בקרב אנשי א״י־השלימה.
בין אוהדיהם המוצהרים והפעילים נמנים
כמה מאילי־ההון של א״י הקטנה. כמה
מהם מסייעים בכספם ובזמנם לתנועה, כמו
הד״ר ראובן הכט, בעל ממגורות דגון
בחיפה, שהוא אחד מראשי הממנים את
התנועה, והלל דן, מנהל סולל גונ ה
לשעבר, שהתעשר בעסקי־הקרקע של מגדלי
שלוס, העומד בראש רשימת המתרימים
ומגייסי-הכספים עבור התנועה.
לעומת זאת הביעו ראשי התנועה לאחרונה
בפומבי את אכזבתם מאחד מחבריהם
הפעילים, שסייע אמנם למתנחלי חברון,
אך תרומתו הכספית לתנועה, שהוא מראש־

מ תו ךקולקציתה קי ץ של

עצוב:

רו ת

< ^ 1ך ־ י 7ין

ב ״ המש בי רלצר כן ״

טטרקו ; מערכת לאשה זולקס ״ ;
לגבר ולילד תנין ״ .

חולצה קייצית

מכונת כביסה חדשה
של אמקור
בימים אלה, הוציאה חברת אמקור מכונת
כביסה חדישה ואוטומאטית במחיר ללא
תקדים של — 1,150.ל״י בלבד.
מכונת הכביסה החדשה, שהיא דגם , 1969

מעוצבת לפי הידע והמסורת של מכונות
כביסה אמקור אשר זכו גם השנה במקום
הראשון במשאל־עם כמכונות הכביסה הטובות
ביותר בישראל.
עם שירק המכונה החדשה, מציעה חברת
אמקור לנוחיות עקרת הבית מבחר של 3
מכונות כביסה אוטומטיות:

״אמקור־אוטומט״
״אמקור אוטומט מלאה״
״אמקור סופר אוטומט״
בהתאם ליכולתו ולבחירתו של כל אחד.

א ס דן 1ל ה

6א!> 10ו)ה

( ה מ שן ב עמוד )31

העולם הזה 1608

שנות חיינו
היפות ביותר
מסתפלים אנו אחורה על שנות נעורינו ומגדירים אותן כ״תקופה היפה
כיותר בחיים״ .אולם אנו שוכחים את ״פרטים הביקור״ של גיל
ההתבגרות, המופיע כצורת פצעי כגרות ופגמי עור, הגורמים סבל רב,
נפשי וגופני.
על־פי־רוב, רק הנערות מקדישות תשומת לב לתופעה זו ומטפלות בה,
ואילו הנערים, משתדלים להתעלם מהפצעים, לפחות פל זמן שזה
אפשרי, אולם למרות זאת, החטטים ופגמי העור גורמים להם סבל לא
מועט. הידיעה או החשש שמראה פניהם ״דוחה״ ,גורמים להם לסכל
נפשי רציני, המתפתח לרגשי נחיתות והסתגרות.
במאמר זה נעמוד על דרכי הטיפול
המודרניים בבעיה זו. טיפול שהוא
היגייני מעקרו לניקוי העור מהפרשות
פנימיות ומזיהום חיצוני.
פגמי העור בגיל ההתבגרות מתהווים
בזמן בו תאי העור מתחדשים במהי רות
ובתמידות ופעילות בלוטות השומן
גדלה. תאי העור המתים אינם
נושרים עם התהוות תאים חדשים.
תאי העור המתים סותמים את נקבוביות
העור החדש. השומנים שהיו
צריכים להסתנן החוצה דרך נקבו ביות
העור נעצרים מתחת לשכבת
העור ומצטברים לנקודות שחורות
ואח״ב לפצעים מכוערים.

ריענון וטיהור. כדי להגיע לתוצאות
המקוות חשוב ביותר להיות עקביים
בטיפול. ייתכן וכבר לאחר הניקוי ה ראשון,
ובצורה בולטת יותר לאחר
כמ הימי טיפול עשויים להראות
שנויים לטובה, אבל חשוב ביותר
להתמיד בטיפול סדיר עד שיעלמו
הפגמים לחלוטין.

הניקוי

ניקוי העור הינו אחת הפעולות החשובות
ביותר. יש להרטיב את ה פנים
במים חמים, להעלות 810 01631
3511 לי\ ולעסות בקלות עד להקצפה,
לשטוף — העור נקי ומוכן להמשך
הטיפול.

קיימים אמנם תכשירי איפור בעזרתם
ניתן להסתיר את פגמי העור בגיל
ההתבגרות. תכשירים אלו מכסים את
העור הפגוע אבל אינם פותרים את
הבעיה. חוסר הטיפול בפגעי העור
עצמם עלול להביא נזק לעור. טיפול
בפגמי העור צריך להיות סדיר ונכון,
טיפול אשר יכלול את ניקוי העור,
סילוק תאי העור המתים והבטחת
המוצא לשומנים.

ריע נון

מעבדות הלנה רובינשטיין ברחבי תבל
התמחו לא רק במוצרי איפור קוס מטיים
אלא ובעיקר בטיפול נכון בעור.
מוצרי ביו־קליר של הלנה רו בינשטיין
הם תכשירים מיוחדים לעזרת
הסובלים מפגעי פנים. הטיפול
מורכב מ־ 3שלבים. ניקוי העור,

לאחר פעולת הניקוי מרהיבת הנקבו ביות׳
יש לרענן את העור עם צמר
גפן לח הטבול ב־6ז01631 ? 0־810
.0011011 זוהי תמיסה מרעננת וממרי צה׳
מכווצת את הנקבוביות ונלחמת
בהפרשת יתר של שומן ומונעת את
התהוותן של הנקודות השחורות.

/ 35!1ץ 810 01631 של הלנה רובינשטיין
מנקה את הנקבוביות לעומק
ופותח אותן, מרחיק כל לכלוך ושומן
אף זה שבעומק העור, פעולתו מידית.

טיהור

עור הפנים נקי ורענן, זהו המצב בו
יש לטפל בפגמי העור עצמם —
לעזור להם להעלם. על ידי משחת
810 0163! 01-63111 על האזורים הנגו עים
בעור הפנים, הצואר והכתפים.
1ת63ז 810 0163! 0קרם שקוף שצבעו
כצבע העור, בעל כח חדירה גדול,
מכיל תרכובות חומרים המחישות את
תהליך נשירת תאי העור המתים. כך
נעלמים פגמי העור בצורה בטוחה
ועדינה, העור חוזר ומקבל את אותה
רכות וטוהר של עור בריא ומטופח.

מוצרי הלנה רובינשטיין נסצאיס רק
בפרפומריות המאושרות, הם יודעים
והם ישמחו ליטץ לך.

הצעה מיוחדת: מערבת מושלמת
של מוצרי כיו־קליר, המכילה גם דוגמת
חינם של ס 1ס 810 00¥£880
במחיר מיוחד 17.65ל״י.

עור בריא הוא יסוד של כל טיפול יופי. שמירת בריאות העור וצעירותו
מבטיחה-שגים.רבו תשל עור יפה וחלק.

לנערות בלבד

טיפול בשיער
עלינו לזכור כי כל מי שסוג העור
של פניו שמן, עור הקרקפת שמתחת
לשיער ודאי שמן אף הוא. עור קרקפת
שמן גורם לריבוי קשקשים.

ס0ק1מ-5113ס 81 הוא התכשיר לחפיפת
השיער לבעלי עור שמן. ביעילות
רבה עוצר היווצרותם של הקשקשים
הנובעים מעור שמן, ומרחיק את הקשקשים
הקיימים. מומלץ לחפוף אח
השיער פעמיים בשבוע ב״ביו־שמפו״.
השיער ייראה רך וזוהר וריחו
רענן•

בד בבד עם הטיפול המושלם שכלל
את ניקוי, ריענון וטיהור העור, יכולה
את אף להתאפר באיפור פנים עדין,
אשר ימשיך את פעולת תכשירי ביו־קליר.
£111161ז6׳\
— 810-00 איפור מושלם בשפופרת
שתרכובתו הותאמה במיוחד
לשורת תכשירי ביו־קליר.
ן<£1111ז6׳\ 810-00 מצוי בשמונה גוונים,
מכסה על פגמי העור, נלחם בהם ועם
זאת שומר על המראה הטבעי והרענן
של עור הפנים.
:זטסקותסס! — 810 0163 תכשיר איפור
פודרה־אבן, מכיל החומרים המיוחדים
של תכשירי ביו־קליר לעור שמן
ופגום.

עשרת הדברות לשמירה
ולטפול בעור צעיר ושמו בלבד
רופאים ממליצים והלנה רובינשטיין מייעצת להקפיד
על כמה בללי בריאות יסודיים ולהתמיד בהם.
. 1רחיצת הפנים לעתים תכופות (3
פעמים ביום) במים חמים ובתכי
שירי ניקוי. לעסות בעדינות ולהחליף
מגבת מידי יום.
.2לרחוץ מידי יום את האזורים ה נגועים
בכל חלקי הגוף.
.3אין לחטט בעור — חיטוט גורם
להתפשטות פצעים ולדלקות.
.4חפיפת ראש לפחות פעמיים ב שבוע.
קשקשים ועודף שומן ב עור
מחריפים את מצב פצעי
האקנה. יש להחליף את ציפית
הכר לעיתים קרובות.

.5יש להמנע מאכילת מאכלים
עשירים בשומן, כולל שוקולד,
אגוזים וכר.
.6יש להרבות בשתיית נוזלים,
בעיקר מים.
.7יש להמגע מעייפות וממתח נפשי.
.8פעולתה התקינה של הקיבה משפיעה
על בריאות הגוף והעור.
.9אין לדחות שום טיפול למחר.
יש להתחיל בהקדם ולהתמיד.
.10 בריאות כללית משפיעה על ברי אות
העור. בקורי קבע אצל רופא
כללי ורופא שניים חשובים ביותר.

בבל בעיה של עור מבוגר, צעיר, שמן, פגום ובעל פצעי בגרות, יכולה את
לפנות בכתב אל מח׳ ההדרכה של הלנה רובינשטיין, ת .ד , 1 .מגדל העמק,
ותקבלי דוגמה חינם וחוברת הסבר מיוחדת. תוכלי גם לפנות אישית למרכז
ההדרכה של הלנה רובינשטיין, שד׳ קק״ל ,94 תל־אביב, בין השעות 3.30—6.00
אחה״צ.

מוגש ע״י מחלקת ההסברה של הלנה רובינשטיין

ון ננולם

תזה *160

במדינה
(חמשו מעמוד )29
דברניה, היתד. עד כה אפסית.
האיש: עובד בן־עמי, ראש־עירית נתניה
לשעבר, בעל המניות העיקרי בצד,רון מעריב
ואחד מגדולי עשירי ישראל.

דרכי חיים
דוכיפת נגד אש
אלוף אברהם יפה טען פעם, בסיור
מטעם רשות שמורות הטבע :״האיילות
נעצרות בגבול הערבה — כי בארץ יש
שמורות־טבע, ובירדן אין.״
זר, היה לפני כיבוש הגדה. וברור
שבגדה אין איילות, כי תושביה אוכלים
את בשרן הטעים. אולם מדוע אין כימעט
שריד לציפור־הדוכיפת בגדה — בעוד
שבארץ היא מתרבה עד אין מפריע?
עצם הפלא. חוקרים ישראליים, שהתעמקו
לאחרונה בבעייה זו שמעו, תחילה,
שמועה כי גם את הדוכיפת מבשלים תושבי
הגדה.
סברה זו נראתה בלתי־מתקבלת על הדעת:
צחנה נודפת מבשרה השחוט של הדוכיפת
— וחוץ מזה, צפור זו אינה אלא עצמות
ועור, בעוד שהתור הוא עוף שמנמן

דוכיפת
לא לאכילה

ובשרי — ומתרבה באין־מפריע בערי־הגדה.
יש הסבר אחר — והשבוע הוא נודע.

מדווח כתב ״העולם הזה׳ /שרי־איין
תושב־ג׳נין:
אבו־עבאדי חזר זה עתה מן העיר בצרה
שבעיראק — שם בילה כמה שנים כפליט.
״את הדוכיפת אנחנו מבשלים,״ מספר
אבו־עבאדי ,״בגלל סגולות־הפלא שלה.
״יש בה עצם פילאית. בעל העצם הזאת
— מלכים יקומו לפניו, והוא יהיה מחוסן
בפני כדורי־האוייב.
״אבל צריכים להשגיח היטב איך לבשל
את הדוכיפת. צריך לעשות זאת בבית-
קברות. בליל־ירח.
״לוקחים את הדוכיפת. מרתיחים מים על
אש, בבית־הקברות. אחר־כך, כשפניך לירח,
אתה לוקח סכין מזהב ואת הציפור מאחורי
גבך — ושוחט אותה, מבלי להסתכל.
״אתה משליך את הכנפיים של הדוכיפת
למים הרותחים. בלי להסתכל. מחכים עד
שהמים הרותחים מפצלים את העצמות לבדם.
מחכים לזריחת־השמש.
״אז, ורק אז, פונים לסיר ורואים את
העצם אשר צפה. זוהי העצם הפילאית.״
מדל כדורי היהודים .״לוקחים אותה
ושמים אותה במים זורמים. אם היא זורמת
נגד הזרם — זהו המיבחן הראשון.
״אחר־כך קושרים אותה לגופה של תרנגולת
ומתחילים לירות בעוף בכלי־נשק. אם
אף כדור אחד לא פגע בתרנגולת — סימן
שן על־העצם מחוסן אף הוא בפני כדורים.
״כך, וכך בלבד,״ מסיים אבו־אבעדי,
״ניצל בני מכדורי־היהודים, כשהם נכנסו
לג׳נין.״
אם כך ואם אחרת — הדוכיפת נעלמה
כליל מן הגדה, מאז ה־ 5ביוני.
העולם הזה 1608

ת ל מי ד תיכון
בחופ ש הגדול מ ת קיי מי ם

עזר

שעו רי

המקצועות
בכל
הלימוד• בקבוצות קטנות
בהדרבת מורים אקדמאי ,
פ ר טי ם והר שמה:
ת ל ־ א בי ב: רה׳ בן י הו ד ה . 175ב ש עו ת 8-13 . 14-20
ת ל־ א בי ב: ר ה׳ םמולנסקיןל
ב ש עו תני 8-
רםת־נן: שד•
תו לון :

( סו ל

קו לנו ע

הילד . 21

לי ד

.או רדע •

סוקולוב

ב ש עו ת 17-20

בן־יהחרה)

ב ש עו ת - 20ד ו

גינת אל-גרדיניה

מסעדה-בו
ירושלים (מזרח) -
רה׳ שכם טל 83282 .

מ תכ בדת להודיע
על פ תי חתה.
באייר הצח ובפינה נעימה, תהנו
ממיטב המאכלים המזרחיים. יחד
עם בקבוק עארק, מוגשים עשרים
סוגי מאכלים (מאזה) לבנוניים.

נ שמח ל אר ח או תכם.

גמר ההרשמה 2 8 . 6 . 4 $

ו ני ־ בוו ו<ונ ! 1ורי
״ העולם הזה* ,שבועוןהחדשותה ישרא ל י
המערכת והנער,לה: תל־אביב, רח׳ קרליבו , 12 טלסוו 5־,30134
ת.ד • 130 .מען מברקי: עולמפרם • דפוס משד, שהם בע״מ,
תל־אביב, רח׳ פין • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע*מ• .
העורך הראשי: אורי אבנרי • המו״ל: העולם הזה בע*ם.

1.ג 1 1.8 .ו 2א 4.110א

בירושלים :
כתיבה במכונה — חודש !
קורספונדנציה, קצרנות פנקסנות :

ביה״ס ״הפקיד ״ ,
בצלאל 18

י. פורמך,