גליון 1612 מתאריך 24 ביולי 1968

סיפורו שד מומחה ש1ימלם מחגיהינו

תו ך 7מים
היו שינייך לבנות
כ בי שלא היו מ עו ל ם
שיניי ם מזו ת מו ת
ע•׳ אנן שן וני קוטין

ל א חו חנ רשחעם טיל א ק
ננז שן ( י סי ם

לאחר 7י מי ש מו ש ב טיל א ק

טי דאק
אינו סת משחת שיניי ם:
טיד א ם הוא
״ מ ל בין שיניי ם,׳
טילאק הוא תכשיר מדעי חדש, אשר !
מרחיק ־ א ת אבן השן הצהובה וה מסוכנת
וכתמי טבק חומים. עד עתה לא היו שינייך
לבנות כפי שהיו יכולות להיות. טילאק
יהפוך א ת צבע שינייך ללבן טהור. א ם
ברצונך להיות נאה יום יום, עבור לטיפול
פה ושיניים מודרני, מ ד עי.ו ב טו ח, עבור
לשמוש בטילאק.
תואה(י) א ת ההבדל לאחר שמוש בשפופרת

< 1 :6 131

^/שפופרת אחת — מספיקה לחודש י מי ם ^\
סוער וי ס קו ב׳ג״ס

ח׳ 9ח

צפרנ״ם יפות וחזקות
סוד הידים החטובות :
כה קל: טפלי בצפר־נייך
ובמקום גדילתן
פעמים אחדות בשבוע
(או כשאת מורידה את
הלכה) ב״נו־נייל• .ראי
כיצד שברים וסדקים
נפסקים מיד וכיצד יגדלו
צפורנייך במהי רות
ותהיינה שלמות
וחזקות.
סוד ח נו-נייל: נו־נייל
מכיל חומרי בנין הד רושים
לגדול ולהשלמת
שומן הצפרן, המ גן
עליה מפני חומרי
רחיצה מודרניים או
כל גורם אחר.
סודך: שמרי על צפר־נייך
עם נו־נייל בקבי עות,
וצפרניים דקות
ושבירות יהיו ממך והלאה
ובמקומן צפר־ניים
יפות ו חזקו ת
אשר ישוו לידיך מראה
נאה, אלגנטי ו

חזק צפרנים שבירות
ם ו צו די ס קו נעים חיפה

מי מאיתנו לא קנה עיתון אצל מוכר-
עיתונים בפינת רחוב? כמה מאיתנו רגילים
לקנות את עיתונם אצל אותו מוכר קבוע?
האחוז בוודאי גבוה מאוד. כי זהו אופיים
של חיים בעיר גדולה: האנשים ממהרים,
ולא לכל אחד מהם יש הפנאי לחפש דוזקא
קיוסק לעיתונים או חנות ספרים. כך זה
בישראל, וכך זה גם בעולם כולו. אפשר
לראות את מוכרי־העיתונים, בעלי הפינות
הציבעוניות שלהם, במקומות המרכזיים וה־סואנים
ביותר של פאריס, ניו־יורק או
טוקיו.
השבוע ביקרה במערכת שלנו מישלחת
גדולה של מוכרי־עיתונים ותיקים מתל־אביב
ובפיהם קריאודשבר :״המשטרה רוצה לחסל
אותנו!״
מסתבר כי מזה מיספר חודשים פתחה
משטרת תל־אביב במיבצע אינטנסיבי: רשימת
דו״ח לכל מוכר־עיתונים, בכל הזדמנות.

אחדה מו כ רי ם הידועים ביותר בתל-
אביב הוא יצחק ישראלי. הוא מוכר עיתונים
פעם אחת בשבוע: ביום שלישי בערב,
הוא ערב הופעת העולם הזה. מזה עשרים
שנה הוא ניצב מול קפה כסית ברחוב
דיזנגוף ומציע את
הגיליונות הראשונים
של העולם הזה, המגיעים
ליתר חלקי
הארץ רק למחרת בבוקר. מכירים רבבות
אותו,
ומדי שבוע
באים לאותה פינה
מאות קוראים לקנות
את העיתון הטרי.
רבים מהם
מגיעים במיוחד מאיג

חוץ לעיר. בעל קפה
כסית מעמיד לרשותו
שולחן וכיסא וישראלי הפך חלק קבוע
של הנוף התל־אביבי.
בשעות היום הוא עובד כשליח בחברת
מוניות. ההכנסה השבועית הנוספת מאפשרת
לו להעניק חינוך אוניברסיטאי לילדיו.

שיגידו ישר בפנים, דוגרי!
״אנחנו לא מפריעי לאף אחד. אנחנו משרתים
את הקוראים, מביאים להם את העיתונים
כמה דקות אחרי שגומרים להדפיס
אותם. אז למה נטפלים אלינו?״

לדובר מ שטרת תל-אביב היתה,
כמובן, תשובה מוכנה .״המשטרה היא גוף
המבצע את החוק. אוסר על מכירה של דבר
כלשהו על־ידי הצבת הסחורה הנמצאת
למכירה על המדרכה. מוכרי העתונים,
מבחינת החוק, דינם אינו שונה מאלה המקבלים
דו״חות כשהם מעמידים עגלת
פירות על המדרכה או ארגז עם שרוכי
נעליים.״
זאת קובע חוק־העזר העירוני, ומבחינה
חוקית רשאית המשטרה לעשות את אשר
היא עושה. אבל מדוע דווקא עכשיו התעוררה
למלחמה הגדולה הזאת?
ביקשתי גם הסבר לא רשמי, מפי קצין
אחר במשטרת תל־אביב. הוא השיב במילה
אחת :״איבצן.״
הכוונד״ כמובן, לטגן־ניצב אריה איבצן,
מפקד הנפה הצפונית. אותו קצין נמרץ שניסה
לפני חודשיים לגרום לסגירת כל בתי
השעשועים, המיסעדות, בתי־הקפה והסטיי-
קיות של תל־אביב אחרי חצות. גם את ה־מיבצע
ההוא עשה בשם חוק־העזר העירוני,
ולולא קמה זעקה ציבורית היה בוודאי
מצליח לחסל את חיי־הלילד, של העיר הגדולה
ביותר בארץ.
חקירה שקטה בין קציני משטרה גילתה,
כי המסע נגד מוכרי־העתונים הוא חלק של
אותו מסע נגד חיי־הלילה. סיפר לי קצין
בכיר :״המפקח הכללי אמר שיש לתת צורה
חדשה לרחוב. איבצן החליט כי הצורר,
החדשה היא חיסול כל מה. שחורג מחוקי-
העזר.״
יש לברך שוטר המתמסר לביצוע החוק.
אבל בוודאי אין הוא ממונה על ביצוע
הפיכות בסדרי־החיים של החברה. יש
לברך על הרצון ״לתת צורה חדשה לרחוב.״
אבל אני חושב שהמפקח הכללי התכוון
לחיסול מיפגעים ומיטרדים במו סרסורי-
הזונות, כנופיות הפושעים הצעירים, מטרידי

מו כ רי ־ ה עי תו ני םבביודהמשפט

ל שמו ש על הזרועות, ב תי ה ש חי.
הרג ליי ם ...נבדקלש מו שגם על
עור הפני ם.
השמוש בוי ט -או הריחני והמכיל
לנולין — זו הדרך הנשית ביותר
להרחקת שיער בלתי רצוי. מרחי
אותו בפשטות כמו כל קרם קוסמטי
אחר. תוך דקות יעלמו השערות עד
לשורשיהן ללא לכלוך או ריח בלתי
נעים.
וי ט -או העדין, נבדק לשמוש אפילו
על עור הפנים. משאיר את זרועותיך,
רגליך ובתי השחי חלקים ונקיים
מ״צל״ .אחרי טפול בוי ט -אי תיראה
לך כל שיטה אחרת
להורדת שיער כמיושנת

ביום שלישי האחרון נעצרו השוטרים
לידו — פעמיים. התוצאה: שני דו״חות
בערב אחד.

ס ע די ה כן ־ משה הוא חלק עוד יותר
קבוע של נוף העיר. מזה 30 שנה הוא
מוכר עיתונים בכניסה לשוק הכרמל.
״שילמתי 15 אלף לירות מס־הכנסה בשנה
האחרונה,״ סיפר בגאוזה. מהפינה הזאת
מתפרנסות שלוש משפחות, ואזרחים רבים
התרגלו לכך, שהדבר האחרון שהם עושים
לפני שהם נוסעים הביתה לשבת הוא לעבור
אצל סעדיה, לקנות את עיתוני סוף־
השבוע.
אך מי שראה אותו בשבועות האחרונים,
שוב לא נתקל באותו גבר נמרץ ועליז.
הוא כועס, הוא רוטן — בגלל הדו״חות
הבלתי־פוסקים.
״לא מספיק שצריכים לשלם כסף: על כל
דו״ח צריכים ללכת לבית־המישפט ולבזבז
חצי יום. אם רוצים להרוס אותנו —

הנשים בלב העיר, הפרחחים המפריעים
לצופים בקולנוע.
אדרבא, יוכיח סגן־ניצב איבצן את
גדלותו המישטרתית בקדשו מלחמה על
מיפגעים אלה.

כ מו נגד צווי הסגירה של עסקי־הלילה,
גם נגד הטרדת מוכרי־העתונים נעשתה
פעולה ציבורית. מנהלי העתונים תמכו
בדרישתם של המוכרים כי ינתן להם לעסוק
בעבודתם בשקט, והשבוע הגיעו לכלל הסכם
עם המשטרה ועם עיריית תל־אביב, כי
למוכרי־העיתונים יינתנו סטטוס ודוכנים הדומים
לאלה של מוכרי־הפייס.

סוזנו זיקק 1נ חינין

וזעולם חזה *1*1

תמרורים
התארסו

יורש־העצר של ורדו

הנסיך חסן ( )21 וסרוזאת איבראם־
אללה 20 בתו של שר־החוץ לשעבר של
סאקיסתאן, שנפגשו לראשונה בלונדון, בעת
שהשניים למדו שם. אחיו של הנסיך, המלך
חוסיין, הביע את הסכמתו לנשואין,
העניק תואר נסיכה לכלה־לעתיד.
נידחו נישואיה של המורה הברזימארתה
לאית

ויסקונסלום

בגלל בחיר־ליבה,
אירוע
משמח שהיא
לא ציפתה לו. מאד־תה,
שהיא גם מל־כת־היופי
של ברא־זיל,
עמדה להתחתן
מייד אחרי שתסתיים
בחירת מיס תבל אך במיאמי־ביץ׳,
דווקא היא נבחרה
כמלכה, דבר שהביא
לה פרסים בסך 20 מארונה אלף דולאר, אך גם להישאר חייב אותה
רווקה במשך שנת מלכותה.

הוג יום־הולדתו ה־ 43 של חיים
>״ויוי״) ליטוינסקי, עורך־דין וכלכלן
(אוניברסיטת ג׳נבר ,),נצר לאחת המשפחות
הוותיקות של תל־אביב הקטנה, שעלתה ארצה
עוד לפני הבילויים, נימנתה עם קבוצת
אחוזת בית שבנתה את תל־אביב, ויסדה
את תל־ליטוינסקי. אפילו בזמן המאורעות
היו בני המשפחה יוצאים לטעת פרדסים,
אשר על חלק מהם עומד היום המחנה העצום
תל־השונור שהופקע על־ידי הצבא הבריטי.

פטר בגיל ,61 ראש־ממשלתה לשעבר
של יוזן אלי טסייימוקוס, עורך־
דין מבריק שנכנס לפוליטיקה כעסקן ליבראלי.
הוא נע בהדרגה שמאלה, היה אחד
מראשי תנועת הפארטיזאנים שלחמו בכובשים
הנאציים, אף הקים את ״ועד ההרים״
שאיגד את כל המחתרות השמאליות. אחרי
המלחמה היה חבר ממשלת־הקואליציה, וכאשר
פרצה מלחמת־האזרחים, ב־,1945—1944
היה בין מנהיגי השמאל הלוחם. בעקבות
פילוגים ותמרונים שונים, הקים מיפלגה
סוציאליסטית חדשה, גלש לאט־לאט ימינה
עד־כדי שיתוף־פעולה עם חצר־המלך, כדי
לבלום את השמאל הקיצוני. כהונתו האחרונה
בראשות־הממשלה נמשכה עשרה ימים
בלבד, לפני שפרץ המשבר שהביא בסופו־של־דבר
לדיקטאטורה הצבאית הנוכחית.
נפטר. בגיל ,73 משה גולדמן,
האיש שעזר לגבר הישראלי להחליף את
בגדי החאקי שלו
בלבוש מגוון יותר,
כאשר הקים את
חנות א.ב.ג הראשונה
שלו בתל־אביב,
ב־ . 1934 הוא
נולד בגליציה, למד
בבית־ספר מייסודו
של הבארון הירש,
ובאקדמיה למיסחר
בווינה. יחד עם
אביו, השתתף בייסוד
בנק, אולם אח־גולדמן

שעבר עם הוריו,
בסוף מלחמת־העולם
הראשונה, לברלין — העדיף את תעשיית־הבגדים.
עסק גם בענייני־ציבור בחו״ל ובארץ,
אך לבסוף החליט שאופנת־הגברים
גזורה יותר למידת־התעניינותו.
נפטר בגיל ,76 הסופר הסובייטי
קונסטאנטין פאוסטובסקי, שהצטיין
לא רק בכשרונותיו הספרותיים אלא גם
באומץ־ליבו האזרחי, כאשר התקומם נגד
הקומיסארים הפוליטיים בארצו. הוא הגן
על בורים פאסטרנאק, בשיא הסערה סביב
הרומאן ד״ר ז׳יוואגו, וגם על שירתו של
יבגני יבטושנקו, חתם על פטיציה לביטול
הצנזורה הספרותית בברית־המועצות, הצטרף
לאותם שדרשו ביטול מישפטם של הסופרים
דניאל וסיאניאבסקי. כל זאת מבלי
להתכחש לאידיאלים הקומוניסטיים ולעברו
הטרום־מהפכני, כאשר עבד כנהג חשמלית.
נפטר. בגיל ,80 טופיל, שלמה
מו ג ר כי, האיש שבגללו אין תושבי תל־אביב
יודעים את שמה האמיתי של כיכר
כ״ט בנובמבר, וקוראים לה ״כיכר מוגרבי״
על־שם הקולנוע הנושא שם זה — ואשר
פופיק היה בין מייסדיו. הוא נולד בדמשק,
עלה לתל־אביב הקטנה ב־ , 1924 המשיך בעיסוק
הטקסטיל, כשהקולנוע מהרה רק עניין
צדדי עבורו.
*הווור״רז !הר־.

ע ד כד תנים יאדיסח־י ינתר נעים
כיצד שומרים
על בגד הי ם׳־

מצעד

צה״ל

968ו

בירושלים השלמה. הונצח
בסרט 8מ״מ מרתק ומסעיר.
מתנה מקורית ומרשי מה
לכל בעל מקרנה.
להשיג בחנויות הצילום
המובחרות.

סרט איכות נוסף של
• 8 |£ת.ד 412 .תל-אביג

בגדי הים והחוף נוטים להתקשות
ולדהות כתוצאה מהשפעתם
המזיקה של מי־ים, שמש,
והמרי החיטוי שבבריכות. כביסה
קלה במים קרים ו״טקסטיל
שמפו״ תשמור על גמישותם
וצבעיהם של בגדי הים והחוף.
״טקסטיל שמפו״ מוציא את
שיירי המלח וחמרי החיטוי,
ומאריך את חיי בגד הים.

פר ס ראשון
לכנר י שראל בלונדון הפרס 1000 :ליש״ט ומדליה

טקסטיל3

״כינור ראשוך במטבחך —
שמן ״אקסטרה״ סי.די. של ״עץ
הזית״ ,השמן האידיאלי לבישול,
טיגון, אפיה וסלטים.
אין פלא, איפוא, שגם השנה
זכה במקום הראשון במשאל
העם. גם הסולנים טוענים :
הוא היחידי — שמן סי.די! .

.חלי פו תהויון
כ ^י ו די

החלו לאסוף אריזות
״טקסטיל שמפו״.
בקרוב — מבצע פרסים
הנזפיצינז חב׳ נורית בע״נז
תוצרת ביח״ר נקה בע״נז

ענק!

המנוי —
קיבל ת
חשבונן,
נא פרע
אותו בהקדם.

פנייה לרב ניסים • -טניאות לפרסם את
קול-הקורא שלו.

עורר הדש
ליומון ״היום״
וזו גונן ־ ף
אייבי נתד
טס לביאפרה
כעל ״קליפורניה״ אייבי נתן יצא הש־כוע
כדרכו לכיאפרה. אייכי מתכוון להגיע
עוד השכוע לכיאפרה כאמצעות רכבת-
אוויר חשאית הפועלת כלילות.
טיסתו, לא במטוסו הפרטי, אורגנה על־ידי הסטודנטים
הביאפרים בישראל, שהיפנו אותו אל המוסדות
הביאפרים המארגנים את רכבת־האוויר החשאית.
אייבי יצא לביאפרה כנציג הוועד הציבורי הישראלי
למען ביאפרה על־מנת לבדוק את אפשרויות הסיוע
הישראלי למדינה זו, הנתונה במצור. מביאפרה ידווח
אייבי נתן על שליחותו בכתבות מיוחדות להעולם הזה.

בכנסת -
לכל החיים
ח״כ המפלגה הליכרלית יוסף ספיר, הפכים
להיכחד השכוע לתפקיד הייצוגי ונמול
הסמכויות של יו״ר המפלגה הליכרלית, רק
אחרי שקיכל התחייכות ככתכ ממפלגתו,
כי הוא לא יודח מרשימת המועמדים לכנסת
וכי יכהן כח״ס כשתי קדנציות נוספות.
יוסף ספיר הוא כיום בן .66 הוא מתסזן, איפוא,
לשמש כח״ב עד גיל .75

משה דייו — מיליונר

יצחק (״אידו״) ראגר, איש קול־ישראל, עומד להתמנות
כעורך ראשי של היומון היום השייך לגח״ל.
אנשי־הצמרת של גח״ל החליטו להעמיד לקראת הבחירות
את העיתון על רמה מיקצועית נאותה, לקחת
את העריכה מידיהם של העיתונאים המפלגתיים שחלשו
עד כה על היום.

ראגר מקובל על שני פלגי־גח״ל, הרות
והליכראלים.

הסברה בחו״ל —
באמצעות תקליטים
מישרד־החוץ מתכנן לשפר את מסעות־ההסברה שלו
בחו״ל על־ידי הוצאת תקליטים — מאחר ורוב החומר
המודפס הנשלח לסטודנטים הישראליים השוהים בחו״ל
נזרק לסל.

לכן מבקש מישרד־החוץ לייעל פעולת־ההסברה
שלו באמצעות נאומים מוקלטים
של אכא אכן ושל עוזריו על כעיות-השעה
של המדינה.

התקליטים יישלחו — אם יאושר תקציב־ההסברה
החדש ׳ של מישרד־החוץ. הרעיון הוא המצאתו של
מפיק־התקליטים־התעודיים, עמנואל דודאי.

נמיר — לשווייץ

דגי-הבארדויל
מוטסים לאיטליה

ראש עיריית־תל־אביב, מרדכי נמיר ואשתו יצאו שוב
לשווייץ.

חוזה מיסחרי בין חברת־שיזזק איטלקית לבין מיצריים
הוחלף לאחרונה בהסכם בינה לבין ישראל.

זהו, למעשה, המשן־י-נסיעתו הקודמת של
נמיר לשווייץ -מאחר וראש־העיר שוב
אינו כקו הבריאות. כגלל מצכ-כריאותו
הוא שיתק, כימעט לחלוטין, את פעילותו
הציבורית.

נמיר ישהה בשווייץ שלושה שבועות. בבחירות הבאות
הוא יפרוש מכל פעילות של ממש.

סיכסור וולפנזוו
אנשי-רפ״יאברהם וולפנזון, מי שהיה האידיאולוג
של רפ״י ועורף ״מבט חדש״ ,נשאר מבודד
לחלוטין מהכרי־רפ״י־לשעכר אחרים -
אחרי שיצא כמאמר כעד הכנסת מפ״ם
למע״י.
המאמר, איתו פירסם וולפנזון בהפועל הצעיר, עומד
בניגוד לאינטרסים של הרפ״יסטים במע״י.
וולפנזון היה גם קודם לכן נטע־זר בין אנשי־רפ״י,
שראו בו איש תלוש מן האינטרסים הממשיים שלהם.

עד למלחמת־ששת־הימים שיווקו המייצרים
לאיטלקים דגים גדולים מכארדויל
שכחוף־סיני. הדגים נשלחו כיום הדייג
לפורט־סעיד, הוטסו משם לאיטליה, נמכרו
כדגי־ים טריים.

לאחר שסוחר ישראלי, שהיה בעבר רב־סמל בצנחנים,
שלח מישלוח־דגים נסיוני לאיטליה, חידשו האיטלקים
את החוזה — הפעם עם ישראל.

יום־יום נשלחים הדגים כדואר־האוויר
מלוד, כארגזי־קרח. הכמות: כטונה דגים.
שמו •טל איש-העסקים הוא דני זיידל.

משלחת ישראלית
לפולין ורוסיה
משלחת-הנוער של רק״ח ושל כמה בדתי
מפלגתיים, המונה 75 אייט והיוצאת השבוע
לפסטיכאל הנוער שכסופיה, כירת
בולגריה, קיכלה גם הזמנות לכקר ככרית־המועצות,
כפולין ובהונגריה.

המיצרים משחקים בנידמה־לי

שר-הכיטחון, משה דיין, יצטרף כקרוב
לשורת־המיליונרים הישראליים, לאחר ש*
קיכל את הצעת ההוצאה־לאור הכריטית
המכוכדת, ויידנפלד את ניקולסון, למכור לה
את ספר-זיכרונותיו תמורת מאה אלף לירות
שטרלינג, שהן כ־ 850 אלף לירות.
דיין כותב עתה את הספר, עומד לסיימו תוך שנה.

פעולות-תגמול
נגד הסטודנטים
מוסדות ישראליים מתכננים שורה של
פעולות־תגמול נגד אותם סטודנטים ישראליים
השוהים בלונדון, אשר חילקו כ־21
כיולי כרוז הדורש את נפיגת־צה״ל מן השטחים
הפכושים, הודיעו אותה עת על תמיכתם
ככרוז כאותה רוח אשר פורסם קודם
לכן כישראל.

הרב ניסים למעו
ילדי ביאפרה
הרב הראשי לישראל לעדה הספרדית, יצחק רחמים
ניסים, עומד לפרסם קול־קורא הפונה למצפון־העולם
וקורא לעזור לילדי־ביאפרה.
זאת, לאחר שהוועד הציבורי שהוקם כאן למען ילדיי
ביאפרה פנה לכמה רבנים בבקשה להצטרף.

ראשון המצטרפים היה ניצול-כופנוואלד,
הרב ישראל לאו. בהשפעת הרכנים נולדה

מצרים ויתרה השנה על מיצעד־צכאי לכי
בור יום ההפיכה. הסיבה: צבאה עסוק כ־אימונים
וכהחזקת המוצבים כתעלה. כמו

לפני מלחמת־ששת־הימים מתאמנים המצריס
על אויב חי: מציירים מגן דויד על
קסדות ״האוייב״ ועורכים עליו התקפה.

מכתבים
חיבוק הדוב

לא זו בלבד שח״ב אורי אבנרי קלע
הפעם למסרה בכל מילה שעה שתקף את
הצעתו של דב יוסף לשינוי שיטת־הבחירות
(והעולס הזה — )1611 אני עצמי הייתי
מרחיק־לכת, בדרישה לבטל כל אחוז־חסימה
— הגורם רק לחוסר־התחשבות ברבבות
בוחרים.
בבחירות הבאות ילבו לקלפי כמיליון
מתוך מיליון ורבע בעלי־זכות בחירה. אם
יבוטל אחוז־החטימה יהיה סיכוי גם לשמונת
אלפי בוחרים לשלוח נציג לכנסת.
כשחוק מסויים אינו לפי רוחנו, אומרים
לנו השופטים ואנשי־השררה :״ביום הבחיי
רות — תשנו את המחוקק.״ מלבד העובדה
שגם כיום מרבית החוקים אינם מבטאים י
את רצונו של רוב העם — לא ייתכן שתוסיף
הכנסת חוק על פשע, תחוקק חוקים
נוספים שיידרסו את רצון־העם ברגל גאווה.
אם יבוטל אחוז־החסימה, יש להשאיר רק
מיגבלה לגיטימית אחת: מי שלא זוכר״
לפחות, באלף־אלפיים קולות יהיה חייב
לשלם קנם של חמש או 10 אלף לירות,
לכיסוי הוצאות־ההדפסה של חומר־הבחירות
והוצאות הטיפול המינהלי.

יצחק א. דגני

ירושלים

• ח״ב אבנרי הגיש הצעת־חוק לביטול
אחוז־החסימה מייד אחרי הבחירות האחרונות.
הכנסת דחתה הצעה זו פה־אחד.

מלפת־המים
אני מקווה שלא תתנגדו אם אביע בגלוי
את דעתי על תחרות מלכת־המים . 1968ומכיוון
שדי לחכימא ברמיזא, אני רק יכולה
להבטיח לכם שבשנה הבאה, כשאהיה עשירה

עד השמש...
נגד החום -מ שק ה נהדר מרענן ו מרחה
1/3וודקה / 3 -י תפוזים

מרים דייל
נורא ויהיו לי המון־המון חברים, חיילים וטייסים,
שיקנו הרבה כרטיסים לנשף וגם
ישתוללו קצת — אבחר גם כן למלכת־המים
. 1969
מרים וייד, מועמדת
סופית לתחרות, תל־אביב

ראייה אופטימית ץ

אמונתו של אורי אבנרי (העולם הזה
)1609 בנכונותם של הערבים לשלום —
אופטימית יתר־על־המידה.
שליח־האו״ם, גונאר יארינג, מציע, למשל,
הסדר של שייט ישראלי או מעבר סחורות
ישראליות — בתנאי נסיגה חלקית. אינני
מדבר על אספהטים של יוקרה, אך נשאלת
השאלה הפשוטה: מי יערוב לנו ששבוע
אחר חתימת־ההסכם, וביצועו, לא יקרעו
הערבים את פיסת־הנייר החתומה ולא
יאפשרו מעבר־אוניות?
?{.ל ,.תל־אביב
!• נוחו של צה״ל.

שר מי ההפסד

הרשו לי לחזק ידכם במתן תואר של
הוגה־דיעות לפרופסור ישעיהו לייבוביץ
(העולם הזה — )1610 אף כי הפרופסור
בוודאי לא זקוק לחיזוק או לאישור מצידי.
כל המצוי בתחום־המחשבים מכיר את
תרומתו המיוחדת במינה של פרופסור
לייבוביץ בסוגייה המסובכת של החשיבה
האנושית והקיברנטיקה. ניתוחיו החריפים
של פרופ׳ לייבוביץ, אותם השמיע פעמים
רבות בהרצאות ומעל דפי מחשבות, ביטאוננו,
סייעו רבות לפיזור הספקולאציות ה־דימיוניות
וחסרות־השחר שאפפו את המחשב
האלקטרוני, הצביעו על מיגבלותיו העקרוניות
של המחשב.
אלו מיגבלות המונעות מן המחשב להגיע,
אי־פעם, ליכולת־ר,חשיבה של האדם.
בנושא הדת פירטם פרופ׳ לייבוביץ, לא
(המשך בעמוד )6
העולם הזה 1612

*וודקה אקספורט שיטור!
(הטובה ביעזראל)
זמיץ 1הפחים נזתני . 0א ת התוצאה הנפל א ה.
נסו-אתסחהציעז׳גם לידידיכם1
לקוקטיל זה יש להשתמש אן ורק בוודקה שטוק אקספורט ולא בשום סוג אחר של וודקה שטוק או וודקה אחר 8

ח)16|(!18 דפילן להורדת

ב ג רו ת
ומוקדמות ל אק ס סוניס

שיער מיו ת ר

למועד

באיכו ת

הלימודים בקבוצות ק טנו ת ובתנאים נוחי ם

שוייצרית

פרטים והרשמה
12—9בבוקר
7,30—4בערב

אפריל — אוקטובר

קד ימה

1969

ת״א, בן־יהודה 4ד
ע״י רחוב פרישמן
טלפון 220314

! ס ב פנ & ר

(המשך מעמוד )5
מכבר, מסה מעמיקה על הנושא דת ומדע
בטורי ישורון! רק בזכות מסה זו כבר
זכאי הפרופסור לתואר ״הוגה־דיעות והוגה
דחי חשוב.״
אין זאת שמר יעקב פרנקל, שתקף את
הפרופסור, לא קרא מעולם דבר משל
לייבוביץ, ונראה שלא נפגש עימו מעולם.
ההפסד כולו של מר פרנקל.
צבי ינאי, עורן ,״מחשבות,״
ביטאון י. ב .מ ,.תל־אביב

סמלים ל״אל־על״
לאור כתבותיכם על אל־על, אני מציע
שני סמלים חדשים לצוותי־האוויר של קווי־התעופה
שלנו. האחד לדיילות, השני —

לקברניטים ולנווטים. מתחת לסמל הגברי
הזה חייבת להתנוסס סיסמה הקשורה, בלאו
הכי, עם האוויר הישראלי :״הם עשו זאת.״
אכישג כר־און, ירושלים

אהבה באוויר
מטעמים מובנים איני יכול לחתום בשמי:
אך האמינו לי, בטרם הפכתי קברניט אל־על,
הייתי טייס־קרבי ישראלי.
אז כל אלה האוגרים ארם ושיטנה, כדי
להשמיץ אותנו על מה שאנו עושים בחיינו
הפרטיים — יזכרו נא, שצוותי־האוויר, שאתם
תוקפים כל־כך, מורכבים, ברובם
המכריע, מאותם לוחמי חיל־האוויר שעשו
את המלאכה, והזוכים, בהקשר אחר, לתהילה
ולשבחים לא פחות לוהטים.
אז מה? ברגע שפושטים את מדי־הקרב
אנחנו סתם נואפים ומלוכלכים?
קברניט, לוד

לזכר הימים הטובים

אוח! כשקראתי על אהבת צוותי־האוויר
(העולם הזה )1611 נזכרתי בימים הטובים
בהם טסנו עדיין במטוסי־בריטניה.
שם היו מיטות ממש: בחלקו האחורי של
המטוס, שנועד אז למחלקה ראשונה עם
תא־שינה.
לעיתים קרובות היו מיטות אלו פנויות.
פנויות מנוסעים, אני מתכוון: דיילות ו
טייסים
מילאו אותן, לאו דווקא בשעת־שינה,
בלהיטות ובקביעות הראויות לשבח.

נווט בדימוס,

חיפה

סתם קינאה
הכתבה שלכם על הפלירטים של אנשי
אל־על עוררה את
שאט־נפשי: ה־קינאה
מפעפעת
מתוכה.
השתמשתם במילה
״ניאופים״
כאילו הייתם מגיד
המוסר המיני
ממאה־שע־רים.
לא יכולתם
לפרגן לבני־אדם
את הנאת־החיים
היסודית ביותר.
ולבסוף, היתר,
לכם החוצפה לתבוע
מאל־על — לפתור את הבעייה, שלא
נוגעת לכם.
אני, כקורא, תובע מכם להיות יותר
הוגנים, אובייקטיביים — ופחות רצחנים.

נתן חננבא, חומן

!•> העולם הזה דיווח, לא התכוון להביס
שום דיעה, ובוודאי לא זיעה פוריטאנית.

״קנדי״ -נאסר5
בתשובה למכתבי, בו שאלתי היכן ניתן
לרכוש את הרומאן קנזי, עניתם (העולם הזה
— )1605 בכל חנויות הספרים.
להפתעתי זה אינו נכון: פניתי לכמה חנויות.
בכולן נאמר שיש ביקוש רב לספר ולא
ניתן להשיגו.
אך בחנות הראשית של סטימצקי בחל־אביב
אמרה לי גם המוכרת :״אסור למכור
את הספר הזה, יש הוראה ממשרד־ר,חינוך.״
האם יש איסור רשמי על קנדי? מדוע? מי
נתן את ההוראה?
מיקי עפרון, תל-אביב

הצעת־חינם
לא התפלאתי מן המהומה בתיאטרון אוהל
(העולם הזה :)1610 ערב לפני כן חזיתי
בהצגה, עם קבוצה גדולה של שחקנים מ־תיאטרונים
שונים, וכימעט קיבלתי קבס
וגועל, בסיום־ההצגה.
הייתי אחד הבודדים שצעקו בוז כלפי
הבמאי והשחקנים שקדו.
ראיתי בחיי מאות הצגות. קאטסטרופה
כמו שברו את הכלים טרם ראיתי. אך קאט־סטרופד,
גדולה יותר היא שתיאטרונים בארץ
מקבלים מדי שנה עשרות מחזות

מקוריים, טובים פי מאה מזה של מוסינזון,
אם כי טעונים שיפורים טכניים. במקום
להציגם, הם מעלים מחזות־קופה רדודים.
התנהגות המפגינים באולם היתד. לקוייה
מבחינה טאקטית, אך מנומסת בהשוואה, ל־תשפוכת
האינפאנטיילית שזרמה מן הבמה.
הזכות לקרוא קריאת־ביניים בעת מוסע
גרוע היא זכות היסטורית.
כמחזאי חובב וכעורך־דין, אגיש עזרה
משפטית חינם לכל מי שנגדו תוגש תביעה
פלילית על הפרעת־הסדר הציבורי או התפרעות,
בעיקבות קריאותיו־,ביניים בעת הצגה
קיטישית.

אוריה באר,
מוסינזון מטיל מימיך

עורך־דין, תל־אביב

פיטר פריי יודע לזלול כפינטר, להניד
עפעף כטנסי ויליאמס — למרות שהוא
צועק ״סוטים עליך, ישראל!״
זאת הוכיח באשת הגיבור ובאיי לייק
מייק, בהחפים מפשע ועוד.
לו היה פיטר פריי טורקוומאדה ד,אינקוויזיטור,
ודאי היה מעלה את ר,נרי מילר לגרדום,
דן את אלביי לשיבחה ואת המארקיז
הנודע לשריפה בעודו בחייו.
אגב: מי שמרביץ — משמיץ את עצמו
יותר מכל קהל. על כן, כה לחיי לצעירים
שאיכפת להם.
סמי כירנבך, תל-אביב

עזרה לסטודנט:
אנו סטודנטים לרפואה הלומדים מזינה,
אוסטריה, בשנה ב׳ .אנו מעוניינים — ואף
הרבה יותר מסתם מעוניינים — להמשיך

את הלימודים בישראל.
אך בבואנו להתעניין באפשרויות לעשות
זאת, אנו נתקלים בעובדות מדהימות: בניגוד
לכל היגיון, אין מרחיבים את הפאקול-
טה לרפואה, למרות הצורך הדחוף, ללא כל
ספק, ברופאים. וזאת — מתוך צרות־עין
ובגלל קוצר־ר,ראייה של הממשלה.
כן קיימת אי־תמיכה מוחלטת מצד הממשלה
בסטודנט לרפואה בחו״ל, שלא לדבר
על האפלייה הנהוגה כלפי סתם ישראלים,
כביכול, ששירתו בצבא, אך אינם בעלי תואר,
קשרים או מוצא מיוחד.
הצגת הבעייה על כל צדדיד, דורשת כתיבת
ספר שלם. אך יש צורך דחוף בתיקון
המעוות.

יוסף אבני, שמחה גרייטמן,

ד״ש מגרמניה

כעת — חיפו,

בזה אני רוצה למסור ד״ש מגרמניה לכל

אינגה ומיקי
מכריה ומוקיריד, של מיקי בראון השחרחורת
מתל-אביב, שירדה לגרמניה בהשפעתו
של איש־ר,עסקים סולומון סקופ — לשעבר,
מלהקת־האש.

כאן היא בחברתה של אינגד, סקופ, אשתו
הגרמניה של סולומון.
מיקי נמצאת היום במיינץ, נשואה לאמריקאי,
חייל בשירות בגרמניה. אגב: מיקי
עזבה את ישראל כשארבע לירות בכיסה,
וכיום מצבה לא רע, אם כי היא מתגעגעת
לישראל, לאחר שעברה גילגולים שונים.
מייק קליגר, קארלסרוה,
גרמניה
• אינגה ומיקי בגרמניה — ראה תמונה.

טעות לעולם צודקת
״כימעט כל מפוטרי המיתון בחיפה
נק ללו מחדש על המי־שמר.)14.7.68 ,
דני חול, תל־אביב
״הנהלת
מיליון.

כור

מאשרת: הפסד מעל 25

״חל שיפור ניכר במחצית 1698
(הארץ.)19.7.68 ,

שולה גורן,

זכות קדימה כמדור זה תינתן
למכתכיהב של קוראים המצרפים
את תצלומיהם למכתבים.

אשלר 3.50ל״
שלך כלמה
שדרוש כדי שזוג
תחתוני הזיגזג
החמודים שבעול

יהידשלר.

נ26ג< 0־ 5 0 $ 1 6
לראשוגוז באו>! .חדישים.אווריריים. מתאימים לכל גוף.

מ־ ־ 1007 הלנקה סטדעי. סריגת זיגזג מרהיבה־ תמיד לב!
בשילוב עם ירוק, או אדום, או שחור או כחול

ח ׳1>1הלנקה

לזיודויס גי *ואלנלו וי ת

עיי מפעל הבדלו!

חיפה

נע־ס גו ש 1תה * י חג• הנו ל וי 1״ונוי ה.

בעולם
ה סו כנ ת
שאהבה
א ת ציה

בוליביה

האם נפל צ׳ה מוארה בגלל פילגשו בהרים?
ואם בן — האם נהגה תמה היפה
כפי שנהגה, בשליחות המודיעין הסובייטי,
שרצה לחסל את ציה?
או אולי מתוך רשלנות וקלות־דעת? ואולי
היתד, התנהגותה פרי של אהבה נואשת
ונכזבת, שמצאה את ביטוייה במחדגים שלא
היו אלא מעשי־התאבדות מוסווים?
חצי יהודיה. המרגלת הרוסית ותניד,
הדרום־אמריקאית
לוחמת־הגרילה
נולדה
לפני 32 שנה לאם יהודית ממוצא
פולני ולאב גרמני־קומוניסטי.
אביה היגר עוד קודם לכן לארגנטינה. בך
שכאשר נולדה בתו, קרא הלוחם הוותיק
לבתו היידי תמרה בודקה.
תמרה, המכונה בפי כל ״תניד.״ ,גולה
באווירה מהפכנית. תוך זמן קצר התרועעה
עם פעילי החוגים השמאלניים־קיצוניים ב־בואנוס־איירס.
אבל מוצאה גרם לה לשמור
אמונים דווקא לברית־ר,מועצות, להסתייג מן

אמצעי הגנה מפני חום הקיץ:

מששמע על כך, נתקף גווארה יאוש.
*זה שם קץ לחודשים ארוכים של עבודה
סבלנית,״ כתב ביומנו.
היה מקום לייאוש. כי הג׳ים של תניד,
הוביל את הצבא הבוליבי אל המעוז של
צ׳ה — אחרי שנותק בל קשר בין הלוחמים
ובין עיר־הבירה והעורף האזרחי.
אבל לא פחות חמורה היתר, התנהגותה
של תניד, לאחר מכן. במקום לשוב, בדרכים
עקלקלות, ללה־פאס, היא סירבה
לפקודה, הצהירה• :אני נשארת לצידך.״
וצ׳ה, גבר בין גברים ומפקד ללא עיר־עור,
לא היה מסוגל לסלק את תניד, הקטנה.

מטכ ״ להד לי ף. השבוע התגלה כל
סיפור־המחדלים של הסוכנת היפה —
באמצעות כתב נידיורק טיימס, בנז׳מין תלם,
שקיבל מיסמכים מעודכנים מידי האף־בי־איי
האמריקאי והמטכ״ל הבוליבי.
המטרה הברורה: להוכיח עד כמה היו
הרוסים מוכנים באובדן צ׳ה, לרמוז שרש
שתלו את תניד, כדי להביא לאובדן זה.
אלא שהאמת היא, כנראה, מורכבת יותר.
אין פסק שתניה התחילה את דרכה כ־מרגלת
אחר צ׳ה. אין ספק שהתאהבה בו,
הפנה לאחת הנאמנות לו ביותר.
אובדן־הג׳יפ והמיסמכים היה, בנראה,
סתם מחדל של נערה מבולבלת.

די אודורנ טי ם
יעוץ קו ס מ טי

מאת יועצת היופי של ״ רבלון״

עונת הקיץ הגיעה ועמה החום הכבד, הלחות הגבוהה, וכל אותן תופעות הגורמות לנו ר,זעת־יתר
והרגשה בלתי נעימה. חברת ״רבלון״ המפתחת מזה עשרות שנים תכשירי קוסמטיקה
לטפוח היופי, לטפול בעור ולשמירתו, פיתחה מספר מוצרים חיוניים
למניעת הזעה מוגברח, ולסלוק הריח הבלתי־נעים המתלווה אליה, ולהענקת
הרגשת רעננות, נועם וניחוח עדין וקל. מוצרים אלה הם הדיאודורנטים.

הם מונעים הזעה, מסלקים רטיבות בלתי נעימה והרגשה דביקה ושמנונית.

מוצרי ה ם 9 1 6
הספיקו כבר להתחבב על
צבור הלקוחות בגלל הצלחתם
במניעת הזעה בא זורים
רגישים — ובמיוחד
באזור בית השחי. הם
מכילים את חומר החסוי

0ח 0נ 1ק 0ז110ו30צ 9 0
0ז 3ת 110ק108111ז. 21110 ? 110
ה־ 9 1 * 0 £ ¥משווק
בשתי צורות הזהות בהר כבן
המעולה, אך שונות
בצורת השמוש בהן :
ז* — 9 1 0 - 5 0 £ £מיכל אלגנטי
בעל ראש בדולח כדורי, נוח ביותר
לשימוש באזורים רגי שים
ובמיוחד באזור ״ ׳
בית השחי. מאפשר
משיחה קלה ונעימה. י

נוח לשמוש וחסכוני
ביותר. הוא מבטיח
כסוי מלא של אזור
בית השחי. מאחר ש-
המיכל אינו בא במגע
עם הגוף הנו אידיאלי
לשטוש היגייני מושלם
עבור כל המשפחה.

דיאודורנט חדיש

מססספס
— £0X10*1
תכשיר נוזלי המיועד לש־מוש
ע״י טפטוף מתוך
המיכל הפלסטי ומריחתו
בית־השחי ויתר תחת אזורי הגוף הנוטים להז־עת
יתר.

ריח פרחוני, רענן ההולם את תקופת
הקיץ החמה ומחמיא במיוחד לבנות
הנעורים.
הגבר אינו מחוסן יותר
מן האשה וגם הוא זקוק
לתכשיר המונע הזעת־יתר,
מעניק הרגשת רעננות,
ומרחיק ריחות בלתי נעי מייצרת עבורו מים.
ה־את

רבלון״

x^14.x

^ז ^ מססספס
במיכל נוח לטלטול, ל־שמיש
קל ומהיר.
ריחו הוא ריח גברי במ יוחד
— ניחוח הדרים
נעים.

הדיאודורנטים משאירים את אזור בית השחי חלק ועדין, אינם מכתימים או מקלקלים את
הבגדים, ואינם נשטפים ברחצה או בשחיה.
החודש ינתן יעוץ חינם ע״י יועצות היופי של רבלון בפרפומריות :

תניה (מצלמה) כמעוז הפרטיזנים
אהבה עזה כמוות

הפלגים הקיצוניים, שהתחילו להתלכד מסביב
שם־הקסם קאסטרו.
וכך אירע שתוך זמן־מה הפכה תניד,
מסתם פרו־סובייטית לסוכנת רוסית בתנועה
המהפכנית השמאלית בדרום־אמריקה.
פילגש ומרגלת. כאשר הוחוור ל־שירותי־המודיעין
הסובייטיים שקאסטרו ואנשיו
ממשיכים ב״מהפכה מתמדת״ ביבשת
האמריקאית, בניגוד לרצון הרוסים — הטילו
בין השאר על תניד, לעקוב אחר מעשיהם.
לאחר שלמדה באוניברסיטת הומבולט.
במיזרח־גרמניה, פגשה תניד, בבירת קובר.
בגבר, שעתיד היה ליה,פך לאליל הצעירות
הלוחמות, ושהפך בגלל קיסמו הגברי גם
לאלילה הפרטי: הדוקטור ארנסטו (״צ׳ה״)
גווארה.
צ׳ה חיבב את תניד״ הסטודנטית שהגיעה,
כפי הנראה, במישלחת־תלמידים. יש הטוענים
שאף שכב איתר״ בין השאר, אם כי אהבתו
היתד, אז נתונה עדיין לאשתו. על כל
פנים — עד למריבה קשה שפרצה בין צ׳ה
לבין רעייתו, ערב צאתו לבוליביה.
ייתכן שבגלל מריבה זו, ואולי סתם
משום שהיה זקוק למקשר שלא ייראה כ־טרוריסט,
לקח צ׳ה את תניד, איתו למיבצע
בבוליביה. תניה היתד, זו שקישרה בינו
לבין עיר־הבירה, לה־פאם. ותניה היתד, גם
האחראית להעברת מיסמכים סודיים בג׳ים
שלה.
ג׳יפ נטוש. וכאן התחילו הצרות.
באחת השליחויות, כשהביאה תניד, שני
אנשים חשובים למעוזו של צ׳ה בחווה הנידחת,
התקלקל הג׳יפ. תניד״ הלוחמת ה־וזתיקר,
והסוכנת הכפולה, פשוט השאירה
את הרכב עם המיסמכים בכפר סמוך —
והסתלקה, כדי להצטרף לפארטיזנים של

העולס הזה 1612

24 —25.7״פריז״ ,חולון, ככר ויצמן 5
24—25.7״טייכמך, נתניה, רח׳.הרצל 27
24—25.7״ונוס״ ,צפת, רח׳ ירושלים 71
יעוץ אישי חינם ניתן
להניח מחווה
רבת־כאשר
מארב

אשר
להצטרפותה הסופית — אין
שהיתר, זו שליחות־התאבדות, אלא
אחרון של ארשה כנה: בי תניד,
הפרצופים היתה בין ראשוני־הנופלים,
כוחותיה של ממשלת־בוליביה שמו
לצ׳ה והרגו את רוב אנשיו.
זה היה ימים מעטים בלבד לפני שתפסו
את צ׳ה עצמו, רצחוהו בשבי.

28—29.7״הדר״ ,רמת־גן, רח׳ יהלום 40
28—29.7״טאוסיג״ ,רמת־גן, רח׳ הרואה 23
28—29.7״בשמת״ ,ירושלים, המלך ג׳ורג׳ 6

ב״בית רבלון״ ,רח׳ חובבי ציון ,65 תל־אביב, טל, 247555 .
בימים ב׳—ד׳ בשעות 18.30— 16.00״

ארצות־־הברית גזענות לכל
האם כל אדם הוא גזען? האם אפשר
לפתח אצל כל אדם רגש של עליונות גזעית
— או רגש של נחיתות גזעית?
מסתבר שהתשובה על שלוש השאלות
הללו היא :״כן.״ הוכיחה זאת, החודש,
מורה המלמדת כיתה ד׳ בעיירה בלתי־חשובה
של ארצות־הברית.
מלחמת העיניים. הדבר אירע ב-
רייסוויל, שבמדינה אייובה, שם החליטה המורה
דאראלד אליום ללמד את ילדי־כיתתר.
הלבנים — מדוע הכושים מרגישים מקופחים.
ומה שחשוב עוד יותר, מה מרגישים הכושים.
לכן היא חילקה את הכיתה לשתי קבוצות
נפרדות: כל הילדים בעלי העיניים התכולות
— לחוד, וכל אלה עם עיניים חומות —
לחוד.
יום אחד היו זכויות־יתר ויחס מיוחד
לבעלי העיניים החומות. יום לאחר מכן
— לאותם בעלי עיני־התכלת. זכויות־היתר
התבטאו בהפסקות יותר ארוכות, הזכות
לאחר ותפקידי־כבוד.
התוצאה היתד, מדהימה .״כל המייוחסים
(המשך בעמוד )5

א׳ 13ת

\1ר 1ת ואחריות 0טלביד,7
כו לםמ שוכנ >ם כ> טלב>ז>ה

5464

טובה >ותר

8464

(המשך סענזוד )7
התנשאו מעל לחבריהם, שלטו בהם, עשו
להם צרות *,מספרת המורה .״ומה שגרוע
יותר: ביום בו היו העיניים החומות עדיפות
— סשום לא היו מסוגלים בעלי העיניים
הכחולות להגיע בלימודיהם להישגיהם של
השליטים.״
״הרגשתי נורא עצוב, למה שיש לי
עיניים כחולות,״ כתב לאחר הניסוי אחד הילדים
.״אז החלטתי שאם אוכל, אעשה
לכולם פנסים, שיהיו להם עיניים שחורות
ודי.״
ואילו כחול־עיניים אחר הסביר :״כעסתי
כמו משוגע. החלטתי שאעזוב את בית־הספר,
אם לעיניים החומות המלוכלכות הללו
יש תמיד חמש דקות הפסקה יותר מאשר יש

לאחר יומיים הסבירה המורה ל־ 28ה

ילדים, בני השמונה והתשע, שמטרת הניסוי
היתר — ,שיבינו איך מרגיש כושי
בארצות־הברית.
הניסוי התאפשר משום שבין 1800התושבים
של הערייה רייסוויל לא מצוי אך
כושי אחד.

כל העולם שגויות וערומות
בשבוע בו התחיל האיש הצונן של צרפת,
ראש־הממשלה מורים קוב־דה־מירוויל, בהפעלת
הרפורמה החברתית — ובעוד מסע־הבחירות
לנשיאות ארצות־הברית מתנהל בעיקרו
בין שני האפסים הדומים כשתי

סיפות־מים, ניכטון והאמפריי — גם זה
קרה בעולם:
• ב ם יי ג ץ, דרום ויאט־נאם, הוצגה
בפני העיתונאים תר אן תי הו־לי, מפקדת
יחידת־מרגמות של הוויאט־קונג, שערקה
מיחידתה הכל־נשית. הו־לי היא נערה בת
, 18 יפהפיה, וה״שבוי הנאה ביותר שלקחנו,״
כדברי מציגיה.
• בפאריס, צרפת, הפגינו הסטודנטים
נוכחות, התנגשו בחריפות עם המשטרה,
צעקו לעבר השוטרים :״להתראות בסתיו!״
• בקייפטאון, דרום־אפריקה, התכנסו
מנתחים משמונה ארצות, כדי לקבוע
מתי פאציינט מת ״מוות קליני,״ שמאפשר
לרופאים לקחת את ליבו למען השתלת־לב
לחולה אחר.
• בניו״יורק, ארצות־הברית, הכיני

אנשי המוזיאון המטרופוליטאני חדר־זכוכית
מיוחד, שעה שמיקדש מיצרי עתיק, שפורק
אבן־אבן, התחיל את מסעו, על מי־היאור,
לאחר שמצריים נחנה את המיקדש במתנה
לאמריקה.
• בפאריס, צרפת, הודתה ממשלתו
של דה־גול שהיא מקיימת סחר עם דרום״
אפריקה המוחרמת, רוכשת שם אוראניום
לניסויי־האטום שלה — מאחר וערכה, אותו
שבוע, ניסוי חדש באוקינוס השקט.
• בנידיורק, ארצות־הברית, ערכה
הציירת יאקוי קוסמה הפגנה בוול־סטריט
כשהיא עירומה, וגופה הנאה צבוע נקודות־נקודות,
שעה שלצידה צעדו שני בחורים
עם סמלים, מתופף אחד, ושתי נערות —
כולם מעורטלים. יאקוי צבע את כולם
בנקודות בחולות ״לשם מחאה״ ,עד בוא
המשטרה, כשההיפיס פשוט — התלבשו.

^ 7י ׳71179

יזנ ד־י!

* 4ה שנחתך עתה בפראג הוא הרבה
(* /יותר מאשר גורלה של צ׳כוסלובקיה,
חירותה הפנימית והחיצונית.

נחתך גורל הקומוניזם.

פשר להגדיר את הדבר
בצורה פשוטה בתכלית — כי העניין הוא
פשוט בתכלית.
המהפכה הקומוניסטית התחוללה בצ׳כו־סלובקיה
בימי מלחמת־העצמאות שלנו. כלומר:
ימי המישטר הקומוניסטי שם הם כימי
מדינת־ישראל.
ברוסיה התחוללה המהפכה הקומוניסטית
לפני למעלה מחמישים שנה.
כל אדם צ׳כוסלובקי שהוא כיום בן 33
ומטה נולד או התבגר במדינה הקומוניסטית.
כל אדם סובייטי בן 63 ומטה נולד או
התבגר במדינה הסובייטית.

אם אחרי תקופה בה ארוכה אין
המדינה הקומוניסטית יכולה להרשות
לעצמה מידה של חופש -
הרי מקומה בערימת־האשפה של
ההיסטוריה.

הדין

מחייבת, המבטיחה ביטחון קולקטיבי לכל
חברותיה, ואין חברה אחת יכולה לפרוש
ממנה כאוות־נפשה. טיבה של פדראציה כזאת
מחייב שכל שינוי בה חייב להתבסם על
הסכמה כללית( .גם זהו גורם בשיקולינו
לגבי עתיד יחסי ישראל־פלסטין).
עד כאן הכל סביר.

אך באן גם גבול הסבירות.

ך י המישטר הצ׳כוסלובקי הנוכחי
ע* אינו חולם על נטישת ברית־וארשה,
או על היפרדות מן הגוש הקומוניסטי.
לא מבחינה לאומית ולא חברתית.

מבחינה לאומית, זקוקה צ׳בד
סלובקיה להגנת ברית-המועצות
יותר מכפי שזקוקה ברית־המוע•
צות לנאמנות צ׳כוסלוכקיה.
כי גרמניה לא ויתרה על חבל־הסודטים. כל

דובצ׳ק וחבריו הם קומוניסטים
בלב וכנפש.

מחוללי המהפכה הליבראלית בצ׳כוסלו־בקיר״
ובראשם הסטודנטים והסופרים, אינם
מעוניינים בפירוק החברה הסוציאליסטית.
הם רוצים בליבראליזציה של החברה, ב־מישטר
קומוניסטי־דמוקראטי, בסוציאליזם
המכבד את זכויות־האדם.

בשיפור המישטר, לא בהפלת
המישטר עצמו.
ייתכן, כמובן, כי תומכים בליבראליזציה
גם יסודות המקווים כי זהו רק צעד ראשון
לקראת חיסול החברה הסוציאליסטית. אך
לא אלה שולטים בתהליך, ולא הם הנותנים
את הטון. הקונסנזוס, הרצון המשותף של
כל הגורמים שהפילו את כנופיית נובוטני,
הוא שיש להעביר את המישטד הקומוניסטי
לפסים הומאניים וליבראליים.

היא אומרת: אחרי עשרים
שנות שילטון והתבסמות, יכול
וצריך הקומוניזם לחדול מלהיות
דיקטאטורה בפוייה.

עליו להתבסם על רצון הרוב, על תהליכים
דמוקראטיים סדירים, על שילטון־החוק.

בקיצור: על הקומוניזם לקבל,
סוף־סוף, צלם אנוש.

4כאן מתמוטטת הטענה הסובייטי?.

1יותר מזה: כאן חורצת הטענה הסובייטית
דין מחריד על הקומוניזם כולו.
כי מוסקבה אומרת, פשוטו כמשמעו:

הקומוניזם כלל אינו יכול להתבסס
על הרצון הטוב.

הקומוניזם אינו יכול להתקיים ללא דיק־טאטורה,
ללא בולש? מדינית ובית־מישפט
תלוי, ללא צנזורה והעלמת־האמת, ללא
דריסה אכזרית של זכויות־האדם היסודיות.

ואם ינהיג הקומוניזם הצ׳כוסלו•
בקי, חלילה, תהליכים דמוקראט־יים
שימסרו את ההכרעה כידי
רוב העם -יפול המישטר הקומוניסטי
מייד.

לא יום אחרי המהפכה, לא שנה אתרי
המהפכה — אלא עשרים שנה אחרי המהפכה
הקומוניסטית, אחרי שכל אדם ב־צ׳כוסלובקיה
ראה היטב את טיבו, וכל
הנוער התחנך על ברכיו.

ך * טענה הסובייטית נגד צ׳כוסלובק־ן
| יה, כפי שהיא משתמעת מתוך הנאומים
והמאמרים, היא זו:

הייתכן פסק־דין מחריד יותר של
קומוניסטים על הקומוניזם?

אם יתקדם תהליך הליברליזציה
בפראג, אם יינתן לאזרחי צ׳כו־סלובקיה
לבחור את נציגיהם בבחירות
חופשיות, אם לא תהיה
העיתונות משועבדת לצנזורה
חמורה, אם לא יוחנק באיבו כל
גילוי של שאיפת־חופש על-ידי הבולשת
המדינית -בי אז יתמוטט
המישטר הקומוניסטי.

אבל לא די אף בכך. הגישה הסובייטית
מרחיקה־לכת עוד יותר.
כי למעשה מתנגנים בטענה הסובייטית
חששות לגבי עתיד הקומוניזם בברית־המו־עצות
עצמה.
שליטי־הקרמלין יראים בפני התפשטות הרוח
החדשה של הקומוניזם הצ׳כוסלובקי.
הם חוששים שנצחונה בפראג יביא לקרי־נתר,
לעבר כל שאר המדינות הקומוניסטיות.

הם רואים כה מגיפה, שתדביק
מחר את הנוער הסובייטי עצמו.

ואם יתמוטט המישטר הקומוניסטי, יחזור
וישתלט בצ׳כוסלובקיה מישטר קאפיטליס־טי,
שישתלב בגוש המערבי.
אם יקרה כדבר הזה, תיווצר פירצה בח־זית־הביטחון
הקומוניסטית, המשתרעת מן
הים הבאלטי בצפון ועד לים התיכון בדרום.
צבא מערבי בצ׳כוסלובקיה יאיים על פולין
בצפון, הונגריה בדרום, בריה״מ במיזרח.
לכן שומה על ברית־המועצות, מתוך דאגה
לביטחונה, למנוע כל התפתחות כזאת.

הם אינם בוטחים בנוער הסובייטי. הם
אינם מוכנים להעניק לו מישטר ליבראלי.

הם הוששים כי ליבראליזציה
של המישטר תביא להתמוטטותו
גם בברית־המועצות.
אחרי חמישים שנה של שילטון קומוניסטי.
במדינה שבה גדל עתה הדור הקומוניסטי
השלישי, דור הנכדים של
מחוללי מהפכת־אוקטובר.
הקרמלין סבור, כי דור שלישי זה לא
יקיים את המישטר הקומוניסטי, אם יינתן
לו חופש של ביטוי ובחירה.

מותר לה להפעיל לחץ מדיני,
לעודד את הבוחות האנטי־ליברא־ליים
בצ׳כוסלובקיה עצמה, ואה
לפלוש לתוכה ולכבשה.

אוי למישטר שזו דעתו על עצמו.

יי מראית״עין אין טענה זו מופרכת
/לגמרי. היא ראוייה לניתוח רציני.

מותר למדינה לדאוג לאינטרסים
החיוניים של ביטחונה, גם מעבר
לגבולות עצמה, באשר מאיימות
עליה סכנות צבאיות.

מניה עצמה. גם אין היא מחקה את יוגוסלביה,
שהשיגה עצמאות, חיצונית, אך הרחוקה
עדיין מדמוקראטיה פנימית.
המהפכה הצ׳כוסלובקית דוגלת ברפורמה
פנימית מהותית של המישטר הקומוניסטי.

הוזג ם

עו ל ה

^ ם צודקים שליטי מוסקבה, והקומו־ץ
{ ניזם אינו יכול להתקיים ללא דיקטאטורה
מתמדת — כי אז ימות הקומוניזם בדורנו,
בצורה זו או אחרת, בעולם המפותח.
וגם בעולם הבלתי־מפותח הוא ימות, במוקדם
או במאוחר, אחרי השגת רמת־מחייה
מספקת.
אם צודקים שליטי פראג, והקומוניזם מסוגל
להתקיים גם במישטר דמוקראטי, ליבראלי
ואנושי — כי אז יש לקומוניזם עתיד.

הם רוצים בחיסול בל שרידי־ויתור
מילולי — שווה כקליפת־השום.
הנה אנחנו, למשל, הדוגלים בזכות ההגבתום
מלחמת־העולם השנייה גירשו ה־ הצנזורה. הם רוצים כחיסול שיל־דרה
העצמית של העם הפלסטיני,
והרוצים צ׳כוסלובקים מיליוני גרמנים מאיזור־גבול טון־השרירות של שירותי־הביט־לעזור
לו בהקמת מדינתו החופשית — גם הבוגדני התפקיד על נקמה זאת היתד,

חון. הם רוצים כמדינת־חוק, כה
אנו תובעים יצירת מציאות צבאית שתשמש שמילאו גרמנים אלה, בשעה שהיטלר
אנו, שאיננו קומוניסטים, שמעוהכין
יפקח כית־מישפט בלתי-תלוי על
חלקיה.
ערובה לביטחון ישראל. ברור שלא נוכל את ביתור צ׳כוסלובקיה ושיעבוד
זבויות-הפרט. הם רוצים כחופש־ לם לא היינו קומוניסטים -חיילסבול
כי צבא עויין יחדור לגדה המערבית
נקמה אכזרית, ששום גרמני לא שכחה.
או לרצועת־עזה. נדרוש כי ההסדר הביטבים
להזדהות כמאבק זה באופן
אם תהיה צ׳כוסלוכקיה אי-פעם הביטוי.
חוני בין ישראל ופלסטין, שיהווה תנאי
מנוי וגמור עימם להנהיג צורה כלשהי חד־משמעי, גלוי ופומבי עם הנוער
להגשמת פיתרון זה, יכלול את נוכחות מבודדת, אם תסיר אי־פעס את
כרית-וואר -של בחירות דמוקראטיות. יש הדוגלים ב הצ׳בוסלובקי.
צד,״ל לאורו קוזי־הביטחון, כל עוד שוררת הכיפה האדומה של
הקמת מיפלגות יריבות, סוציאליסטיות אף
כי כל הלוחם נגד עריצות, נגד שרירות
מלחמה של ממש במרחב.
שה, יתנפל עליה הזאב הגרמני הן, שיתחרו במימסד הקומוניסטי הוותיק. הביורוקראטיה, נגד מימסד קפוא ורודני
מכאן שאין לזלזל בדאגתה של ברית־ ויקרע אותה לגזרים.
יש המסתפקים בפחות, הדוגלים רק בבחי — הוא אחינו.
המועצות. צ׳כוסלובקיה תקועה כאיזמל חד
רות אישיות בקרב המפלגה הקומוניסטית,
הסטודנטים בפראג תבעו בהפבגוף
הגוש הקומוניסטי, כשחודו מופנה
מכיוון שזהו דבר ברור, אין איש בפראג בהתחרות אמיתית בין
המועמדים. המהפכה גנותיהם את חידוש יחסי־ארצם
— או בווארשה, או במיזרח־ברלין — חולם
אל ליבה של ברית־המועצות.
זוהי המשמעות האמיתית
מהדורהשלחדשה של עם ישראל. אנו, מצידנו, נדרוש:
צבא זר בצ׳בוסלוכקיה, ואך על פרישה מאגד־הביטחון המיזרחי.
הצ׳כוסלובקית. אין זו
המהפכה הרומנית, שחיסלה את התלות ה תמיכה ישראלית במאבק הצ׳כו

מישטר עויין בצ׳כוסלובקיה,
ברית־המועצות.יסכ 4ם על פרישה מן העולם הקומוניסטי מוחלטת של רומניה בברית־המועצות, אך סלובקי, תמיכה מוסרית ומעשית
נו את ביטחון
אין שליטיה של צ׳כוסלובקיה חולמים. לא ריככה במאומה את הדיקטאטורה ברו מול פני כל האיומים.
ברית־וארשה היא פדראציה ביטחונית

קאנזג 3 ^1

קומזוו בדססיזא*
כבש את הב1א־ 1ג
* בדרכו לישראל

אקדחים במטוס
^ רבעה ברטיסיב לתל־אביב, ל-

כיוון אחד,״ ביקש הגבר מסוכן־ה־נסיעות
האיטלקי ברומא.
לא היה דבר בלתי רגיל בבקשה. הסוכן
הוציא את הכרטיסים, כתב עליהם אל־על
טיסה — 426 המראה 2345 מנמל־התעופה
פומיצ׳ינו, וקיבל את הכסף .״מה הכתובת
שלכם?״ שאל האיש ,״במיקרה שנרצה להודיע
על עיכוב בהמראה?״
האיש מסר שם של בית־מלון ברומא.

ן */יפה 425 מלוד לרומא היא טיסה קצי
רה ושיגרתית. היא יוצאת ביום שני ב־

4.30 אחרי־הצהריים, מגיעה לרומא בשמונה
בערב שעון מקומי, וכעבור שלוש שעות
היא חוזרת ללוד, כטיסה .426
ביום שני זה הגיע הקברניט עודד אבר־בנאל
לרומא באיחור קל. במיסעדת הנמל
המתינה ארוחת־ערב טובה, והוא ישב עם
אנשי־הצוזת לסעוד את ליבו, עד שיבוא הזמן
להמריא בחזרה הביתה.
בינתיים טיפלו אנשי צוות־הקרקע במטוס,
תידלקו אותו, ניקו אותו והמתינו לנוסעים.
בשעה עשר בערך החלו הנוסעים מגיעים.
מטוס־הענק עמד להמריא כמעט־ריק 38 :
נוסעים בסך־הכל. לפקיד האיטלקי, שליד דלפק
אל־על בנמל פיומיצ׳ינו, היה זמן לד,ת־

בונן בכל נוסע ונוסע. על כן שם לב, כי
ארבעה גברים שבאו יחד, אינם כיתר נוסעי
אל־על. הם נראו לו, משוט מה, כערבים.
הוא כבר התרגל לראות ערבים טסים במטוסי
אל־על לתל־אביב. מאז מלחמת־ששת־הימים
משתמשים תושבי עזה, או סטודנטים
פלסטינאיים, בקו הלאומי הישראלי. ליתר
ביטחון, ללא כל סיבה רשמית, ביקש לראות
את דרכוניהם. הארבעה הציגו את תעודותיהם:
שניים נשאו דרכונים הודיים, שניים
פאקיסטאניים. הכל ניראה בסדר. הפקיד אמר
תאנק יו, נתן להם את כרטיסי העלייה למטוס,
והם נכנסו לחדר־ההמתנה.

ך*,,בואינג״ הבסוף, בעל הפסים הי
) כחולים, התרומם בנסיקה חדה מן המסלול.
הוא יצא אמנם באיחור קל, אבל ב־

עונת התיירות אין איחור זה נחשב.
בחלק האחורי של המטוס דאגו הדיילות,
בהשגחתו של הדייל הראשי, לנוחיות הנוסעים:
חילקו ארוחה קלה, נתנו שמיכות או
כריות. הטיסה ניכנסה לשיגרה.
בחלק הקדמי של המטוס ישבה, לבדה,
הדיילת הבכירה יהודית אבנד. תפקידה לטפל
בנוסעי המחלקה הראשונה. אך גם
כאשר אין נוסעים במחלקה המיוחסת —
כפי שהיה המיקוד, בטיסה זו — נשארת
היא בחלק הקדמי.
חלפה שעה מאז ההמראה. מטוס אל־על
טס מעל לברינדיזי, בדרכו לעבר כרתים—
קפריסין—לוד. לפתע חלף גבר שחום על־פני
יהודית, וניגש אל דלת התא של הטייסים.
הדלת היתד, נעולה.
כי בדיוק השבוע יצאה הוראה ממחלקת
המיבצעים של אל־על: בשעת טיסה חייבים
הקברניטים לנעול את דלת התא שלהם —
מבפנים. .הסיבה: בדיונים פנימיים על בטיחות
הטיסות, הגיעו ראשי החברה למסקנה,
שאנשי אל־פתח עלולים לנסות להשתלט על
מטוס ישראלי. בהוראה נאמר, כי רק על־פי
בקשה באלחוט־הפנימי, מהדייל האחראי,
יפתח הקברניט את הדלת בשעת טיסה.
משראה הגבר כי הדלת נעולה, פנה אל

לפתוח את הדלת!״ ציווה.
בלית־ברירה ניגשה יהודית אל מכשיר
האלחוט .״קפטן,״ אמרה ,״פתח את הדלת.״
אחד מאנשי־הצוות פתח את הדלת —
והתיישב בחזרה על מקומו, למראה האקדח.
״שנה את כיוון הטיסה לאלג׳יר!״ הורה
האיש — והצמיד את האקדח לעורפו של
עודד אברבנאל.

ץ * ב רי חי םאותי לנחות באלג׳יר,
)*//חטפו את המטוס!״ אלה היו המילים
האחרונות שנקלטו בנמל־התעופה לוד, שעמד
בקשר עם טייס אל־על, עודד אברבנאל,
בדרכו מרומא ללוד.
אברבנאל 43 אחד הוותיקים בקברניטי
אל־על, הוא גם אחד הטייסים המפורסמים
ביותר של חברת התעופה הלאומית. לפני
שנתיים היה מעורב במה שהפך כמעט לתקרית
בינלאומית: כאשר הטיס מטוס אל־על
לווינה, חצה בטעות את הגבול ההונגרי.
הוא נחלץ בקושי משני מטוסי מיג הונגריים
שניסו ליירטו. לאחר תקרית זו נערכה
חקירה, בה יצא אברבנאל זכאי.
עודד אברבנאל הוא אחד משני החיילים
בתולדות צה״ל, שזכו מאז קום המדינה
פעמיים בצל״ש. את הצל״ש הראשון קיבל
בשנת ,1950 כאשר הטיס דקוטה, שעמד להצניח
צנחנים במיפגן צניחה. לאחר שראשוני
הצנחנים קפצו מהמטוס, הרגיש עודד
בדחף מוזר בהגה המטוס. הסתבר שאחד הצנחנים,
ג׳ורג׳ פרלום, נשאר תלוי במיצנחו
על ציר הגלגל האחורי. המיפגן נפסק ועודד
שינה את כמון הטיסה שלו אל הים, כדי
לנסות לחלץ את הצנחן המפרפר באוויר.
כאשר היה המטוס מעל הים, הצליח המשלח,
שמואל רפאל, להטיל עוגן הצלה
אל ג׳ורג׳ ,וכל הצנחנים שנותרו במטוס
ניסו למשוך אותו פנימה. הניסיון ניכשל.
אז עשה ד ־׳ ניסיון הצלה מסוג אחר. הוא
ן השמאלי של הדקוסח, בצו
כיבה א, 1
הדלת, והב; ,ית בכך את הדף האוויר בצד זה.
על־ידי המשכת פעולתו של המדחף הימני
נדחף הצנחן התלוי אל עבר הדלת. אולם גם
אז לא הצליחו למשכו פנימה.
אבדבנאל הפחית את מהירות המטוס עד
למינימום, תוך סכנה של איבוד גובה. רק
אז, כשהמטוס היה בגובה של 500 רגל,
הצליחו הצנחנים במטוס למשוך את ג׳ורג׳
פנימה, כשכבר היה תלוי על מיתר אחד
בלבד ממיצנחו. כל שאר המיתרים ניתקו.

מטיל את הפצצות בידיו דרך אשנבי הפרימוס.

עודד
אבומאל
אולם אז נשקפה למטוס סכנה אחרת: הס,יצנח
שנשאר תלוי בזנבו בלם אוהו בשעת
הנחיתה, ואברבנאל נאלץ להנחית אה המטוס
בתרגיל שליטה מסובך ביותר. כעבור
שבועיים זכה סרן עודד אברבנאל בצלי׳ש
מידי דויד בן־גוריון, ראש־הממש־ה ושר־הביטחון
דאז.

זורק 5צצות כיד
ך* כ ר אז היה אברבנאל מוותיקי הטייסים
של חיל־האוויר. הצבר התל־אביבי, בוגר
הגימנסיה הרצליה, החל לעסוק בטייס
בגיל צעיר ביותד. ב־ ,1939 בהיותו תלמיד
הכיתה החמישית, נרשם לחוג התעופה שפעל
בין כתלי הגימנסיה.
ב־ 1942 עבר קורס דאייה, הצליח להשיג
שיא ארץ־ישראלי, עליו שמר עד להקמת המדינה.
ב־ 1944 הצטרף לקלוב התעופה הישראלי,
ניסה להתגייס לחיל־האוויר הימלכות,
הבריטי, אולם נידחה כיוון שהמלחמה
עמדה להסתיים. אחרי שנת שירות כנוטר
במשטרת הישובים, יצא לארצוח־הברית ללמוד
מדעי־המדינה באוניברסיטת קולנמביח.
כאשר הוכרז על הקמת מדינת־ישראל,
נטש אברבנאל את לימודיו, הצטרף לק-ירס
מיוחד לטייסים ארץ־ישראליים, שאורגן נ־ארצות־הברית
ביוזמתו של תדי קולק. הוא
הגיע ארצה כטייס מוסמך ־ביום שבו עזב
החייל הבריטי האחרון את הארץ, יצא מייד
לפעולת הפצצה על רמלה ולוד, כשהוא

בריחים אותי לסטות מן המם־
לול!״ ההודעה נקלטה היטב ברומא.
גם במיגדל־הפיקו-ח בלוד נקלטה ההודעה. כי
מרגע ההמראה, שמרה לוד על קשר אלחוטי
עם טיסה .426
מה פירוש מכריחים לסטות? ולאן?
לאוזניים
נצמדו למכשירי־האלחוט
שווא• עברה שעה נוספת, עד ששוב נתן
אברבנאל אות חיים .״נחתנו באלג׳יר!״ הודיע
— ונדם.
ראשי אל־על נזעקו. השלטונות קיבלו את
תוכן השדרים המדהימים. החלה התעייצות
ראשונה: מה לעשות?
הצעד הראשון היה להודיע למשפחות
אנשי־הצוות. בשעה חמש לפנות בוקר יצא
אחד הקברניטים של החברה במכונית, עבר
מבית לבית, והודיע לנשות אנשי־הצוות המנומנמות
:״יהיה איחור לבעלך.״
היתד, זו הודעה מתמיהה: האס לשם
מסירת הודעה על סתם איחור שולחים קברניט?
מדוע לא השתמשו בטלפון? רק אחרי
הריכוך הפסיכולוגי הזה, סיפר להן הקברניט
השליח את כל הפרטים הידועים לו.

לטונות אלג׳יר שתקו. הם היו מו־
* /י כנים רק לאשר, כי אמנם נחת המטוס
אצלם. כעבור כמה שעות אף שיחררו שמונה
מבין הנוסעים, אזרחים איטלקיים, ש־

לאחר מכן נטל חלק בהפצצת באר־שבע• וכיס
פלוג׳ה. לאחר המלחמה נשאר בחיל־האוויר,
זכה בצל״ש הראשון שלו, שימש
כמדריך־טיסה בבית־הספר לטייס של• חיל-
האוויר, והתכונן לפרוש כדי להצטרף לאל־על
כטייס אזרחי. אולם עוד לפני שהפך
לאזרח, הצליח לזכות בצל״ש שני.

שתי נחיתות־אונס
** יה זה בעת שיצא לטיסת־הדרכה בו
\ מטוס קל, מדגם סטירמן. הוא ישב במושב
הקדמי, ואילו במושב השני ישב
חניך של קורם הטייס. לפתע התגלתה תקלה
במטוס, ומנועו הפסיק לפעול באוויר.
עודד ניצל אז את ניסיונו כדואר, כדי לגלות
את זרמי האוויר המתאימים, באמצעותם הנחית
את המטוס בנחיתת־אונס בהרצליה.
צוותי הקרקע במקום גילו את התקלה
במטוס ותיקנו אותה. עודד והחניך המריאו
שנית. אולם כשהיו באוויר, שוב החל המטוס
להשתעל ומנועו כבה. עודד חזר על
התרגיל הקודם, ביצע בפעם השנייה נחיתת־אינם
בהרצליה. הוא לא חשב שעשה משהו
מיוחד, בסך הכל ביצע את החובה המוטלת
עליו. אבל מפקדי חיל־האוזיר חשבו אחרת.
כעבור שבועיים זכה עודד אברבגאל בציון
לשבח השני שלו, שפורסם בפקודות ה־מטכ״ל.
עד למיבצע סיני, היה החייל ה.
יחידי
בצה״ל שזכה לשני צל״שים.
ב־ 1952 פשט עודר אברבנאל את מדי חיל־ |
האוויר ועבר לאל־על. הוא המיס תחילה
מטוס קומנדו בטיסות פנימיות, הפך לקצין
שני במטוסי הקונסטליישן וערב מיבצע סיני,
ב־ , 1956 זכה בסרט הרביעי של קברניט.
כיום הוא ׳משמש קברניט במטוסי בואינג
707 בטיסות הטראנס־אטלאנטיות, נשוי ואב
לשלושה ילדים.

¥ 1 1 1ו י 1ך ר | יונה ליכטמן, מהנדסהטייס
במטוס החטוף. הוא

אב לזוג תאומים ולילדה, מכהן גם כיו״ר
ועד צוות־האוויר של חברת התעופה אל־על,

הוחזרו לרומא. השאר נשארו באלג׳יר.
בינתיים הודיעה חזית
טינאית, כי אנשי־קומנדו שלה הם שחטפו
את המטוס ונוסעיו — כבני־ערובה.
אם תשחרר ישראל את הפידאיון שבידה,
הסביר האירגון, ישוחרר המטוס ונוסעיו.
אך ממשלת אלג׳יריה ניכנעה לנוהגים של
המדינות התרבותיות, הודיעה שהיא משחררת
את נוסעי המטוס, ומשאירה, בשלב זה,
את הצוות הישראלי בארצה.

השיחרור הפלס־

במדינה

רצח ־ העם בביאפרה *

העם
חוק הגיוגגל

הערביים * שיטת הניקוד * שערוריית שפת־הים

עד עכשיו זה קרה בין מיאמי לקובה:
נוסע מזויין היה מתפרץ לתא הטייס, מאלץ
אותו להפנות את מטוסו לעבר הבאנה.
בפעמים הראשונות, אחרי ניתוק היחסים
בין ארצות־הברית וקובה, היה כל מעשה
כזה מתלווה במתיחות ובחוסר־ודאות: האם
ישחררו את המטוס ונוסעיו? מתי?
אך במהרה נקבע הכלל: לא ייתכן שבנתיבים
הבינלאומיים ישרור חוק הג׳ונגל.
חטיפת מטוס היא מעשה פיראטים, ואסיר
למדינות תרבותיות להשלים עם ביצועו.
השבוע פרצה המגפה בשמיים קרובים
יותר לישראל. מטוס אל־על, שהיה בדרכו
מרומא ללוד, נחטף על־ידי נוסעים מזויי־גים
(ראה נויסגרת) ,אשר אילצו את הקברניט
לנחות באלג׳יר.
כמו במעשים הראשונים מסוגו בקובה,
גם כאן שררה בתחילה אי־ודאות; האם
ייעצרו נוסעי המטוס? האם הבואינג הישראלי
יוחרם? האם יגדירו האלג׳יראיס את
מעשר,־השוד כמעשה־מלחמה לגיטימי?
אך ההירהורים פינו את מקומם להכרה,
כי דבר כזה. לא ייתכן. מכל בירות העולם
המפותח הבהירו לאלג׳יריה, שהיא חייבת
להחזיר את המטוס מופעיו במהירות.
אחרת תיפתח תקופה. חמורה, בה לא יהיה
שום מטוס מחוסן בפני שוד, ושום נוסע
לא יוכל לטוס בביטחה בשמי המרחב ואייו.

דשיגדד.
האוווה
ך* אחד מערבי־הראיונות השבוע
^ שאל אותי המראיין :״איך אתה מרגיש,
חבר־הכנסת אבנרי, אחרי שהצלחת לנצח את
הממשלה בהצבעה בכנסת? אני מבין שזאת
הפעם הראשונה, במשך שלוש שנות פעולתך
בכנסת, שהצבעה שלך נתקבלה, נגד רצון
הממשלה?״
יכולתי לענות רק :״אוי לנצחון הזה,

ירושלים
לא הפ קר

ואוי לנושא שבגללו הוא בא. ד,לודאי ושניהם
לא היו.״
זהו, בערך, הסיכום של פרשת יוזמתנו
בעניין רצח־העם בביאפרה.

ה תב ט אג ת רחזאוזיגז
*נ ן הרגע הראשון התייחסנו לעניין
ביאפרד, בלב כבד ובהרגשת־אחריות, שלא
הותירו מקום לשיקול סיעתי שיגרתי.
דת מזה שמונה חודשים, אין בית־הדין הרבני
ברחובות מוציא פסקי־דין. בית־הדין
אומנם מקיים את ישיבותיו הרגילות, והוא
דן בבעיות ׳האישיות של הזוגות המופיעים
לפניו. בסיכום הדיונים הוא אף פוסק ומכריע.
אבל פסק־דין בכתב אי־אפשר לקבל.
הסיבה לכך מוזרה ביותר: מחלוקת בין
שניים מהשופטים — מי יחתום ראשון.
אב בית־הדין הוותיק, הרב זבולון גרז׳,
טוען שזכות החתימה הראשונה היא שלו.
הוא יותר ותיק בעיר, הוא יותר קשיש.
אך על דעתו חולק הרב הראשי הצעיר
שלמה קוק, שנכנס לתפקידו לפני כשנה.
לדעתו צריך הרב הראשי לחתום ראשון,
ורק אחריו יבוא על החתום אב בית־הדין.
מכיוזן ששאלה זו טרם הוכרעה, מונחים
עשרות תיקים במישרדי בית־הדין, בהם
פסקי־דץ מנוסחים ומודפסים במכונת־בתיבה
— אך חסרות חתימות שיתנו להם תוקף,
לכאורה יכול היה מישרד־הדתות להתערב.
אבל במיקרה כזה היה צריך לטפל המנהל
הארצי של בתי־הדין הרבניים מטעם מיש־ת״הדתות,
הרב דוב כץ — שהוא חותנו
של הרב שלמה קוק וגם חבר נעוריו של
הרב זבולון גרד. הוא החליט שלא נעים
לו להכניס את ראשו בין שני הניצים.
אך פחות נעים לאלה אשר צריכים לקבל
פסק־דין על תשלום מזונות, קבלת גט,
קביעת ירושות וכל אותם שטחים חיוניים
שחוקי־ד,מדינה מסרו בידי בתי־הדין הרבניים.
רזעולס הזח 3־161

נושא. עברנו על ערימה של ספרים וחוברות
על בעיית ביאפרה.
על סמך כל אלה הכינונו את הנאום (ראה
עמודים .)12—13 השתדלנו להימנע מכל
אפקט דרמאתי, להסתפק בדיודח יבש על ה־זוועה,
ולנתח את רקע הסיכסוך. היה זה
הנאום היחידי באותו יום שהתייחס לבעיית
ביאפרה מבחינה עובדתית.

1ז צ בנ1גז נזצפגניזז

חמש נשים ערביות נעצרו לפני שבועיים
בירושלים. הן טענו כי הבית, שזה עתה
ניכנס לגור בו תושב ישראלי — שייך להן.
המשטרה, שנקראה להתערב, לא יכלה
להדם את טענתן. אבל מכיוון שהבית נמצא
באבו טור, בחור שטח־ההפקר לשעבר שהפריד
בין שני חלקי העיר, הסתבר שאין
לנשים הזכות לשוב ולהתגורר בו. הבית
נחשב לרכוש נטוש.
הפרשה דחפה את הממשלה להקים ועדה
מיוחדת, מורכבת משר״המשפטים יעקב
שמשון שפירא ושר־ד,חקלאות חיים גבתי,
שתחליט מה לעשות עם כל הבתים מסוג
•ה, שבמשך 29 שנה עמדו ריקים בשטח-
ההפקר: האם להחזירם לבעליהם הערביים,
או למוסרם למתיישבים יהודיים?
החלטת השניים: הבתים יוחזרו לבעלים
החוקיים, אם הם תושבי.ירושלים המזרחית.
המדובר, בסך הכל, ב־ 17 בתים. אבל
מבעד להחלטה ראשונה זו הסתמנה הנטייה.,
כי בכל זאת יש להבטיח לתושבי ירושלים
המיזרחית את זכויות הקניין על רכושם.
הדבר נשמע כצדק אלמנאטרי אשר אין
להתפעל ממגו. אבל במציאות של ישראל,
גם צדק אלמנטארי הוא נדיר — כאשר
מדובר ברכושם של ערבים.

ח תי מ ה טוב ה

יישוב הפליטים

כאשר הגשנו את הצעתנו הדחופה לסדרהיום,
נקטנו בכל האמצעים כדי לדרבן סיעות
אחרות ללכת אף הן בדרך זו. לא
רצינו שהעניין יישאר בבחינת עניין שלנו.
להיפך, ראינו את תפקידנו בנושא זה —
כמו בנושאים רבים אחרים — כחיל־חלוץ,
המושך אחריו את המחנה כולו. מטרתנו
היתד, להביא להתבטאות דרמאתית של הכנסת
כולה — התבטאות בלתי־שיגרתית ויחי״
דר,־במינה, שיהיה בה כדי להחריד את מצפון
העולם משלוותו.
ואכן, אחרי שהודענו על הגשת הצעתנו,
מיהרו ארבעת סיעות אחרות — המ״ח׳
גח״ל, מפ״ם ואגודת־ישראל, בסדר זה —
להגיש הצעות משלהן. הדבר הבטיח מראש
תהודה מכסימאלית בכנסת, אם כי כל חמש
הסיעות גם יחד אינן מד,זזת בה רוב.
על סיעתנו — כבעלת ההצעה המקורית
— הוטל לשאת את הנאום הראשון, בהתאם
לתקנון. זו הפעם הראשונה שניתן לנו לפתוח
ויכוח גדול בכנסת — ומעולם לא הקדשנו
כל־כך הרבה זמן להכנת נאום. לא
רצינו להשמיע מליצות פאתטיות. רצינו לקבוע
מראש את מישור הדיון, את רצינותו
ואת עומקו הריגשי.
השתדלנו — אמנון זכרוני ואני — ללמוד
את בעיית ביאפרד, על בורייה. ד,זמננו אלינו
את בני־ביאפרה הלומדים בישראל, קיימנו
עימם דיונים ממושכים, וביקשנו אותם לבוא
ביום הדיון אל הכנסת, כאורחינו, כדי להמחיש
בעצם נוכחותם ביציע את קירבת ה־

ף שאלתי במה פעמים, מאז, מדוע
. 1התקוממה הכנסת נגד שר־החוץ בצורה
כה הפגנתית? מדוע הצביעו אף אנשי הקואליציה
בעד הצעתנו, בצורה שהיוותה
סטירת־לחי ממש לשר־החוץ שלה?
נדמה לי שיש לכך כמה סיבות. כל חמשת
הנאומים באותו דיון (אחרי דיברו הח״כים
תמיר, קלינגהופר, תלמי ולורנץ) עוררו את
הבית לאחריות המוסרית הגדולה הרובצת
עליו. ואילו נאומו של שר־החוץ — נאום
שיגרתי, קר, חסר־רגש, שנשמע כנאום של
דיפלומאט מיקצועי אשר לא איכפת לו דבר
— היד, ללא כל פרופורציה לזוועה שאותה
תיארנו בדברינו.
ובעיקר: חברי־הכנסת אינם שונים מישראלים
אתרים, כאשר מדובר בזכרונות
אושוויץ. עסקני־מיפלגה מיקצועיים יכולים
להיות ציניים בכל נושא אחר. הם רגילים
להתעלם כליל ממה שנאמר מעל דוכן הכנסת,
ואפילו מנאום גאוני, ולהצביע בהתאם
למישמעת ד,סיעתית, כפי שהוחלט
עוד לפני שהתחיל הוויכוח.
אך בנושא מסויים זה נגעו הדברים ל־נימי
ליבם של 34 הנוכחים. וכך קרה דבר
שהוא נדיר בכנסת כמו גשם במידבר: הצבעה
מצפונית אמיתית, כשכל חבר מצביע
לפי מיצוזת ליבו. רק — 14 אנשי מע״י,
מפ״ם ושר־ההוץ עצמו — הצביעו בעד
הצעתו השיגרתית של שר־החוץ, להעביר
את העניין לוועדה — 19 .גח״ל, אגו״י, ל״ע,
מ״ח, גבי כהן ושולמית אלוני ממע״י, אמה
תלמי ממפ״ם — הצביעו בעד הצעותינו
לקיים דיון במליאה( .מאיר וילנר נמנע, כדי
להצדיק את פעולת ברית־ד,מועצות, המספקת
את המטוסים והפצצות לרצח־העם בביאפרה.
שמואל מיקונים יצא מן האולם לפני ההצבעה,
אך אחרי ההצבעה התחשב והצטרף,
במאוחר, לתומכי הצעתנו).
כך נולד ד,מיקרה הראשון בתולדות הכנסת
שבו נדחתה הצעה של שר־החוץ.

ניצחה, שיגרתי מייד — יחד עם חברי•
הכנסת לורנץ ותמיר — פתק ליושבת־ראש,
ובו תבענו כי הישיבה לא תינעל, אלא
יוכרז רק על הפסקה, כדי שהנשיאות תוכל
להתכנס מייד ולהחליט על עריכת הדיון.
אך היושבת־ראש, דבורה נצר( ,שהסתבכה
בינתיים בתקרית עם מאיר וילנר, באשמתה)
נעלה את הישיבה בלי לתת לי את זכות־ד,דיבור
להנמקת הצער, זו, כמקובל.
מאותו רגע פעלה ד,שיגרה — אותה שיגרה
שעזרה להשמדת שישה המיליונים.
אפשר לשאול: האם אין זו בושה שרק
34 חברי־כנסת נוכחים בוויכוח כזה? האם
לא חבל שיו״ר הכנסת, קדיש לוז, שניהל
את הישיבה בזמן שנאמתי, עזב את הכנסת
לאחר־מכן, לפני גמר הדיון? האם זה בסדר
ששר־החוץ של ישראל טיפל בפרשה בדרך
השיגרתית והציע הצעה שיגרתית — ולא
מצא אפילו -לנכון לבוא מראש בדברים עם
מציעי־ההצעות כדי לנסות לשכנעם או להשתכנע
על־ידם?
ומכאן התגלגלה ר,שיגרה. הישיבה נגמרה.
רוב חברי הנשיאות כבר לא נכחו בבניין.
יו״ר הכנסת היה בדרכו הביתה, בדגניה.
אי־אפשר היה לכנס את הנשיאות ואת ועדת־הכנסת.
כל אחד הטיל את האחריות על זולתו.
רק ביום־ד,ראשון ניתן לכנס את הנשיאות,
ורק ביום השני ניתן לקיים את הדיון,
כלומר: עברו חמישה ימים מהרגע שהוחלט
לדון באופן דחוף בנושא ועד הרגע שבו
נערך הדיון — חמישה ימים בהם גוועו
בביאפרה כ־ 65 אלף בני־אדם, רובם ילדים.
גם הראדיו והעיתונות טיפלו בהחלטה
חסרת־ד,תקדים בצורה שיגרתית. הראדיו
החביא אותה בתחתית מד,דורת־ד,חדשות, והעיתונים
אי־שם בעמודיהם הפנימיים.
הטיפול אחרי הדיון הבטיח להיות שיגרתי
אף הוא.
בסיפרי צלב הקרס ניסיתי לנתח מה אירע
בגרמניה, אילו נסיבות היסטוריות איפשרו
את עליית הנאציזם ואת השמדת־היהודים.
ניסיתי לנתח גם את אדישות העולם —

גזצפון נזול עז יגרה

ילריס יגזודייגד. באועזורץ

ף צערי, מאותו רגע הסתבך העניין ב־
/סבך ד,שיגרה הארורה של הכנסת. במסיבת
העיתונאים, לאחר־מכן, שאלתי :״נניח לרגע
שבשיא השואה באירופה היה מישהו
מציע לפרלאמנט הבריטי לדון בהצלת המושמדים.
מה היינו אנחנו אומרים, אילו
היתד, יוזמה זו נתקלת בגישה שיגרתית
כזאת?״
עוד בעת הדיון, כאשר הציע שר־החוץ
להעביר את העניין לוועדה, והיושבת־ראש
שאלה כרגיל אם אני מסכים לכך, עניתי:
״כבוד היושבת־ראש, נוכח האופי המיוחד לגמרי
של הנושא, אני מציע שהכנסת לא
תטפל בו בדרך שיגרתית, כי אם תכנס עוד
היום, או לכל היותר מחר, ישיבה מיוחדת
של המליאה, שבה תתקבל החלטת הכנסת!״!
כשנערכה ההצבעה ונסתבר כי גישתנו

אדישות שבה מילאה השיגרה חלק חשוב
יותר מן הזדון.
מד, שאירע בשבוע האחרון בכנסת היה,
לגבי, שיעור־לדוגמה. שיעור מדכא מאוד.
לא מפני שנוצחנו, אלא דווקא מפני שניצחנו
— ונוכחנו לדעת כי גם נצחון זה
של המצפון אין בכוחו לקעקע את חומת
ד,שיגרה הנוראה. המימסד הקיים פשוט
אינו מסוגל להתעורר למעשים דראמאתיים,
יוצאי־דופן, מעשים שירתקו את תשומת״
לב העולם.
אחת הסיבות לכך היא, כמובן, חוסר ההתרגשות
המוסרית. אולי בזה נבדלת סיעתנו
מכל שאר הסיעות, גם אלה שהצטרפו
ליוזמתנו. אנו לוחמים למען הזכויות של
כל העמים, בולל אלה המהזזים לפי שעה
את אוייבינו. לחמנו נגד הזוועות שבוצעו

בנאום 1ה פתח דו״כ אור׳ אבנר׳ את הדיון שבעיקבותיו

א מ׳ ט

כבוד היושב־ראש, כנסת נכבדה׳ 5ם א0 11 ? 111£

אני מציע לכנסת לדון בנושא המורכב משתי מילים,
המרעידות ליבו של כל אדם בישראל: רצח ־ ע ם .

היום, ה־ 17 ביולי, עומדים למות בביאפרה
13 אלף בני־אדם, רובם ילדים ותינוקות. שני
מיליונים יגוועו ברעב תוף חודשיים. איחור
של חודש אחד כלבד כהגשת העזרה ידון
למוות בטוח כמיליון בני־אדם.
ציפורי-הטרף מחכות לגוויות
כך מתאר פקיד של הקרן לעזרת ילדים את המצב במחנה
איקוט אקפנה, בו צפופים אלף ומאתיים פליטים, בבית־סוהר
שנועד לאכסן מאתיים:

״זהו גיהינום של עינויים, השפלה, רעב ומוות ...להקות
נדולות של ציפורי־טרף נעות מקיר אל קיר ומגג אל גג,
מוכנות לעוט על אשה או ילד הנופחים את נשמתם
מפעם לפעם נפלט חירחור צרוד משפתיו הבקועות של
תינוק, היונק משדיה המיובשים והמצומקים של אמו.״
עיתונאי נוקשה מדווח מאומוצ׳ו:

״בכפרים פורחים ילדים זהובי־שיער. אן אין זה הזהב
של בריאות ויופי. זהו זהב חולני, אדמדם, הצבע של
המוות ברעב הכמרים והנזירות מספרים כי כל ילד
שלישי בביאפרה מראה סימפטומים אלה. זאת אומרת,
כשני מיליונים, מבין ששת מיליוני הילדים בביאפרה מתחת
לגיל , 12 עלולים לגווע ברעב ...כפי שקובעים הרופאים,
כשילד מגיע לשלב זה, הוא עלול למות תון חודש, אם
לא יקבל מזון המכיל פרוטאינים
״ארבעה ילדים קטנים שכבו במיטה. אחד מהם היה מת,
אך לא יכולתי להבחין בהבדל. ראיתי תינוק יונק משד׳־
אימו. האם היתה מתה.״

והנזירה מארי לורסאן זועקת :״אינני מבינה
עוד את העולם! הרי יודעים מה קורה פאן!״
רצח ושתיקה, חנק ודממה

כבוד היושב־ראש, אנחנו מכירים עולם זה. ראינו אותו
מתנכר לאחינו באירופה, כאשר השואה פקדה אותם.

זוכרים אנחנו את ברית־השטנים של הרצח
והשתיקה, החנק והדממה, הרשע והאדישות.

אז, בימים ההם, התפללנו ליום בו תקום לנו מדינה
משלנו. נדרנו שכאשר תקום מדינה זו, שוב לא תהיה
אדישה לצרת הזולת. לעולם לא תעמוד מנגד אם תפקוד
שואה את אחינו — לא רק את אחינו היהודים, אלא כל
אחינו בני־אנוש באשר הם שם.

והנה אנו מתכנסים ככנסת של מדינת־יש־ראל
הריבונית, וקול דמי אחים זועק אלינו מן
האדמה של כיאפרה.

אני קורא לכנסת להרים את קולה נגד הזוועה. יישמע־נא
ברחבי־תבל קולה של מדינת־ישראל, מדינת קורבנות השואה.
יחריד־נא קולנו את העולם משלוותו, יזעיק־נא את
מצפונו.

אך אל נסתפק בכך. עלינו, על ישראל, לפעול
מייד. הבה נשגר רופאים ותרופות, מזון וכסף.
נגיש־נא סעד בממדים התואמים את ממדי
השואה. נקריב־נא קורבן של ממש, למען
ביאפרה -ולמען עצמנו.

* ביציע נכחה משלחת סטודנטים סביאפרה, הלומדים
כארץ, ושהוזמנה על־ידינו לכנסת.

כבוד היושב־ראש, נשאלת השאלה איך תגיע עזרתנו
אל ביאפרה הנצורה, המוקפת מכל צד, כאשר מנוי וגמור
עם אוייביה להכריעה על־ידי מצור אכזרי ובלתי־אנושי,

^ י ן הרכה חשק לדווח, אחרי דיון
^ חזי־אסון זה, על שאר מעשינו בשבוע שעבר
בכנסת. נסתפק, איפוא, במניין קצר של
הדברים:
#הגשנו הצעה דחופה לסדר־היום :״הד

התנצחנו עם שר־החוץ במיסגרת
של ״שאלות נוספות״ לשאילתות. הוא אישר
לנו כי ישראל מוכנה לדון עם מדינות־ערב,
אף לפני דיון על שלום, על יישוב
הפליטים ״גם בארץ־ישראל המערבית״ .אבן
גם אישר שלא אמר אמת לעיתונאים כאשר
הכחיש מכל וכל שהוא עומד להיפגש עם
יארינג באמסטרדאם. מדוע הכחיש? התשובה
המוזרה והמאלפת: אז לא היה עדיין בטוח
שאומנם ייפגש עם יארינג, או שיארינג
יהיה מעוניין בפירסום.
#היינו הסיעה היחידה בכנסת שהודיעה,
בדיון על התקציב הנוסף בסך 135
מיליון ל״י, כי תצביע נגד התקציב. מק״י
תצביע בעד, רק״ח תימנע, המ״ח לא השתתף
כלל בוזיכוח.
(אגב, פתחתי את נאומי במילים :״אילו

בקיה, מול האיום הסובייטי.״ על נושא זה
הגשנו גם כמה שאילתות.

חילקנו את הכסף הרב שאנו דנים בו בין
חברי־הכנסת המעטים הנוכחים כאן, היינו
כולנו הופכים למולטי־סיליונרים.״ באותו

(המשן מעמוד )11
על־ידי כ ל העמים, כולל ידידינו הצרפתים
באלג׳יריה והאמריקאים בוזיאט־נאם. ייתכן
שאנשים שהמוסר שלהם כפוף לשיקולי־כדאיות,
המבררים תחילה מי המשמיד ומי
המושמד, חסר להם הכושר להתעלות, בשעה
כזאת, מעל למישור הרגיל שלהם.
גם זהו לקח של פרשה עגומה זו.

על גיל גריוז

רכים להבעת הזד-הות ישרא? עם צ׳כוסלו־

להכניעה על־ידי הרעבת חייליה והמוות הסיטוני של ילדיה.
על כן אי־אפשר להפריד בין הצד ההומאניטרי הדחוף
של הבעייה, ובין הצד המדיני של אותה בעייה.

רגע נכחו באולם כתריסר ח״כים).
י #זכינו לתשובת שר־החינוך על נאומנו
בוויכוח על משרדו. אותו נאום (״דרושים
לנו בנדיטים!״) הופץ באוניברסיטאות, זכה
בתגובות רבות. זלמן ארן השיב עליו בשלושה
משפטים :״יש חבר־כנסת אחד שלא

אתווכח עימו. כאשר עברתי על הפרוטוקול׳
מצאתי בדברי חבר־הכנסת אורי אבנרי הגדרת
החינון בישראל כחינון מעופש. חבר־הכנסת
שיכול להגדיר כן את החינוך בישראל
איננו בר־ויכוח.״
האמת היא, אגב, שלא אמרתי ״מעופש״,
אלא ״מעובש״ .כלומר, הגדרתי את גיל חו־מר־הלימוד,
לא את ריחו.
י • שר־התחבורה, משה כרמל, התוזכח,
בסיכום הדיון על מישרדו, עם כמה קטעים
של נאומנו. הוא שלל את הביקורת החריפה
שמתחנו על שיטת־הנקודות לנהגים. מאידך,
קיבל את הביקורת שלנו על שערוריית אי־הסעת
החיילים, והבטיח ללחוץ על שר־

הביטחון לתקן את העוול.
• ניהלנו ויכוח־זוטא עם אנשי המרכז
החופשי. בוזיכוח על חוק הבנקאות הזכרנו
שראשי המרכז החופשי, שהם גם ראשי הס־חדרות־העובדים־הלאומית,
מחזיקים בבנק —
דבר הסותר את הכרזותיהם התכופות והחסודות
שהם מתנגדים לעיסוקן של מיפלגות
והסתדרויות־עובדים בעסקים כלכליים. בתשובה
תקף אותי ח״כ אליעזר שוסטק, ואמר
שאני ״רחוק מן האמת, כמו תמיד״ .בתגובה
על כך מסרתי הודעה אישית — ובה
ההוכחות שבנק הספנות והשקעות, מייסודו
של מאיר הלוי הנודע מפרשת סומרפין,
אכן שייך עתה להסתדרות העובדים הלאומית
— שראשיה הם ראשי המרכז החופשי.
תעמולה לחוד ומציאות לחוד.
י • הגשנו מיספר ניכר של שאילתות,
בין השאר על: הבטחת מנכ״ל מישרד־התח־בורה
להכניס שינויים בשיטת־הנקודות, כפי
שדרשנו: תשלומי הביטוח הלאומי למקבלי

התקוממה

הכנסת נגד שר־החוץ

לא לחינם קוראת כיאפרה לעצמה, ככל הזדמנות
,״ישראל של אפריקה״ .לא לחינם רואים
מנהיגיה כישראל את הדוגמה שיש ללמוד
ממנה.
יש לדעת את רקע מלחמת־השיחרור של ביאפרה, כדי
להבין מ ה לעשות, ואין לעשות.
השם ניגריה הומצא רק בראשית, מאה זו על־ידי הבריטים׳
מעולם לא איחד דבר את השבטים השונים והאזורים
השונים, הכלולים כיום בשטח זה. היה להם רק מכנה־משותף
אחד — השילטון הבריטי, שקיבץ אותם יחד, תחת
גג אחד, למען נוחיותו הקולוניאלית.

יש הכדל עצום כין הצפון וכין הדרום.
הצפון, בו מרוכזת מרבית האוכלוסייה של ניגריה —
כגון השבטים האומה ופולאני — הוא מוסלמי אדוק,
מסורתי ונחשל. הוא נפל קורבן לקיפאון הכללי שדבק
בעולם האיסלאם בדורות האחרונים. מנהיגו, הסרדאונה
של סוקוטו, כיהן עד הירצחו כנשיא הקונגרס האיסלאמי
העולמי, מיסודה של קאהיר.
שני האיזורים הדרומיים הגיעו הרבה יותר מוקדם לידי
מגע עם תרבות המערב, בעיקר בעזרת המיסיון הנוצרי,
והתקדמו בקצב הרבה יותר מהיר. האזור הדרומי־המיזרחי,
הוא ביאפרה, מולדת השבטים איבו, אפיק ואחרים, הצטיין
בכושר בניו בכלכלה, בתרבות ובמדע. בניו פשטו בכל
רחבי ניגריה, וגם מעבר להם. הם תופסים עמדות־מפתח
מדעיות וכלכליות גם במדינות כמו קאמרון, טוגו וגאנה —
אגב, שלוש מדינות שאוכלוסייתן ביחד נופלת ממיספר
הנפשות בביאפרה עצמה.

שבה יוכל כל איזור להחזיק בכוחות־הביטחון הדרושים
לשמירה על ביטחונו. תחילה הושג הפכם על־כך, בודעידת
אבורי־אקרא בגאנה, בינואר .1967 אולם הבריטים שיכנעו
את גובון ואנשיו להתכחש להסכם זה.

תחת זאת זממו לכתר את כיאפרה עצמה
לכמה מחוזות, על כסיס •טל חלוקה שיכטית,
כדי לשכור אחת ולתמיד את שאיפת־החירות
של כיאפרה.
פצצות ממוסקבה, טייסים מקאהיר
ערב מלחמת־ששת־הימים שלנו, ב־ 39 במאי ,1967 יום
לפני קום ממשלת־הליכוד־הלאומי, התכנסו ראשי השבטים
של ביאפרה, כוננו רפובליקה והכריזו על פרישה מניגריה.

זה היה האות למלחמת-האזרחים, הנמשכת
עד היום. מלחמת־שיעכוד, שכה הכריטיס
מספקים לפולש הצפוני את התותחים והשריון,
הסוכייטים את המטוסים והפצצות להשמדת
האוכלוסייה האזרחית, והמצרים את
הטייסים העושים את המלאכה -אותם טייסים
שלא המריאו כמלחמת־ששת־הימים.
הודות לברית בזוייה זו של הקולוניאליסטים בלונדון
והקומוניסטים במוסקבה, שסיפקו לצבא הניגרי עליונות
עצומה בנשק, עלה בידי כוחות הצפון לכבוש שליש משיט־חה
של ביאפרה, ולנתקה מן העולם. עתה הם חוששים
לפלוש ללב ארץ האיבו, המכוסה בג׳ונגלים והמבותרת
באלפי נחלים, מול הנכונות הקנאית של בני ביאפרה ללחום
עד טיפת־הדם האחרונה.

הכריטים העדיפו כניגריה, כמו כארץ־יש
ראל, את החכרה הנחשלת והמסורתית על
החכרה הדינאמית והמתקדמת. הם התחכרו
עם האמידים כצפון המוסלמי, וכיקשו להמשיך
כדי להכניעם כלי קרכ, משתמש הצפון כנולשלוט
כניגריה כעזרתם -גם אחרי הענקת שק הרעב. כאמצעות מצור ימי, יבשתי ואוויהעצמאות
הפורמאלית. הם רצו להמשיך ולת רי, הוא מונע ייכוא כל מזון אל הארץ מוכת-
לוש כראש וראשונה על אוצרות-הטכע של הרעכ הגדושה כפליטים. זהו המצב כיוס.
כיאפרה, העשירה כנפט וכמחצכים אחרים.
בימים האחרונים משחקת ממשלת לאגוס מישחק ציני,

וכך מסרו הבריטים את השילטון למדינה בעלת שלושה
אזורים, כשכל הכוח הממשי מסור בידי הצפון המוסלמי,
בשל עליונותו המיספרית. במיבצע שיטתי דחקה ממשלת
לאגוס את רגלי בני ביאפרה מן העמדות שתפסו. בשל
עליונותם האיכותית. וכאילו לא די בכן, ערכה הממשלה
המרכזית ב־ 1964 מיפקד מזוייף, שבא להוכיח כי הצפון
מונה עתה 32 מיליון נפש, לעומת 12 מיליון בביאפרה
ו־ 12 מיליון באיזור המערב והמערב־התיכון.
על רקע זה התפתח והחריף הסיכסוך.

כשהיא מנסה לנצל את זעזוע העולם, המתחיל להתעורר,
כדי להשיג יתרון פוליטי. וצבאי. היא הסכימה, כביכול,
לאפשר הגשת עזרה בדרך היבשה — בתנאים שיבטיחו לה
שליטה מוחלטת על כל גרגיר אורז, ושיאפשרו לה לחנוק
את ביאפרה בכל עת.

היא סירכה לאפשר את נחיתתם של מטוסי•
סעד ככיאפרה - ,והרי רק כדרך האוויר ניתן
להציל את המיליונים כעוד מועד. ארגון דרך
יכשתית יצריך שכועות וחודשים.

טבח של 30 אל ף נפש
בינואר 1966 סולקה הממשלה המושחתת בלאגום על־ידי
הפיכה צבאית. בראשה עמד רב־אלוף אגואיג׳י אירונסי,
הרמטכ״ל של הצבא הניגרי. הוא היה איש ביאפרה, כמו
רוב הקצינים בצבא הניגרי דאז, שעלו בסולם הפיקוד בשל
עליונותם החינוכית על בני הצפון.

האנגלים ראו התפתחות זו כעץ רעה. הם
חששו לעתיד שליטתם כניגריה, ולעתיד הנפט
של כיאפרה.
וכך, קבוצה קצינים
גובון,

ב־ 29 ביולי ,1966 נחטף ונרצח אירונסי על־ידי
של קצינים צפוניים. יחד עימו נרצחו כמאתיים
מהמזרח. השילטון עבר לידי סגן־אלוף יעקובו
איש הצפון.

מייד לאחר-מכן החלה שחיטה כללית של
יוצאי כיאפרה שגרו וסחרו כניגריה הצפונית.
מעריכים כי כ־ 30 אלף איש, אשה וילד, נרצחו.
כתוצאה מכך, ברחו כשני מיליון יוצאי־ביאפרה, שהיו
פזורים ברחבי ניגריה, חזרה לארצם, בהשאירם אחריהם
את כל רכושם. יחד עימם נמלטו לביאפרה הקצינים והחיילים
מבני־ביאפרה, ששירתו בצבא הניגרי.

כך כוצעה חלוקה-למעשה, כשכיאפרה נותרה
כודדת ומנותקת, כהנהגת המפקד המקומי,
סגן־אלוף אודומגוו אוג׳וקכו.

מאותו רגע היה ברור כי ביאפרה וצפון־ניגריה שוב
אינן יכולות לדור במדינה אחת. המיזרח הציע קונפדרציה,

רנטה מגרמניה; דברי דיין ברמת הגולן;
נסיעת חיילים לנצרת; יחם הממשלה לאגודות
צער־בעלי־חיים; לימודי הרפואה בארץ;
סידרי בחינות הבגרות בבתי־הספר התיכוניים;
אפליית המורים בירושלים המזרחית;
ועוד.
#נשיא המדינה הודיע לי שהחליט לדחות
את בקשתי להעניק חנינה לאייבי נתן.
הצל\ז

ש פ גז ־ היגז

מיסגרת הוויכוח על מישרד־התיי־
2רות נגענו בנושאים רבים, אך עיקר דברינו
הקדשנו לשערוריית שפת־הים, נושא
שאנו עוסקים בו מאז יומנו הראשון בכנסת,
ושהפך — כמו בעיית הטרמפ לחיילים —
לסימן־היכר של סיעתנו:
אורי אבנרי כבוד השר, הבה
נעבור מקודש לחול — לחול ממש.
השר התלונן בדבריו היום על ההזנחה

הכרה מיידית בביאפרה !
כבוד היושב־ראש, התביעה ההומאניטרית והתביעה הפו__
ליטית
שלנו הן אחת.

אנו דוגלים כזכותם של עמים להגדרה עצמית
-יהיה זה עמנו שלנו, העם של פלסטין
או העם של כיאפרה. לא החרשנו נוכח הזוועות
כאלג׳יריה, ככורדיסתאן וכוויאט־נאם.
עתה אנו תוכעים הזדהות אנושית ומדינית
עם כיאפרה, ופעולה להפסקת המלחמה.
ארבע מדינות אפריקה כבר הכירו רישמית ברפובליקה
של ביאפרה — מדינה העולה על. ישראל פי ארבעה
בשיטחה, ופי חמישה באוכלוסייתה. בראש המדינות שה־כירו
בביאפרה עומד ידיד־ישראל, אחד ממנהיגי אפריקה
המתקדמת והאנטי־אימפריאליסטית, נשיא טאנזאניה יוליוס
ניארארה.
הבה נלך גם אנו בדרן זו, בזוכרנו את הימים הקודרים,
כאשר אנו עמדנו על נפשנו ולחמנו על עצמאותנו, ותבענו
את הכרת מישפחת העמים.

אני תוכע כי ממשלת־ישראל תעניק מייד
הכרה דה־יורה לרפובליקה של כיאפרה, ואני
קורא מעל דוכן זה: תחי כיאפרה העצמאית

1£ד1׳

£01 ^ 0

בחופי־הרחצה. יש לי חדשות בשבילו —
זה נוגע לו, ורק לו.
לפני שבוע, במיסגרת שאילתה, באתי
בטענות אל סגך שר־הפנים על העזובה השוררת
בחופי הרחצה — אתר־המשיכה
העיקרי של ישראל כלפי התיירות ההמוניח
העולמית, הריביירה של המזרח־התיכון, אותם
250 קילומטרים נהדרים לאורן הים״
התיכון (מלבד חופי עזה ואל־עריש) והחוף
הנהדר של מיפרץ אילת. והוא, סגן שו־הפנים,
ענה בפשטות: זה לא ׳נוגע לנו. זה
נוגע למישרד־התיירות.
לכן אני חוזר, באוזני שר־התיירות, על
התוכנית שהשמענו מעל דוכן זה לפני
שנתיים בדיוק, ביוני , 1956 ובו פיתרון
ראדיקלי לבעייה זו, המטרידה מאות אלפי
אזרחים, לא פחות מאשר את גורמי התיירות.
הצענו:
• להקים מינהל ארצי, שישלוט על כל
חופי ישראל;

• לארגן את כל חופי ישראל, מראש־הניקרה
ועד אשקלון, וכל שאר החופים,
כחוף רצוף אחד, שעל המינהל להכשירו לרחצה,
לפתחו, לצייד אותו במיתקנים המקובלים
בחופי־השפע בעולם, החל בשירותי־חוף
וכלה במיתקני ספורט ובידור ימי;
• להקים שיירות־הצלה ארצי אחיד, שיארגן
את ההצלה לפי שיטות מודרניות
כלל־ארציות, תוך ניצול נקודות תצפית,
קשר אלחוטי, סירות ומסוקים ;
• המינהל יפעיל את הרשויות המקומיות,
אך לא יהיה תלוי בהן;
• המינהל יהיה אחראי להסדר התחבורה
בשבעת ימי השבוע, כדי לאפשר נהירה
המונית בנוחיות ובזול.
כל זה נראה כיום כחלום רחוק. איש אינו
רואה את עצמו אחראי לכך. אפילו שפת־הים
של תל־אביב, שהיתה צריכה להיות
מרכז העיר, כמו בקאן ובניצה, ומרכז למשיכת
נופשים מקומיים ותיירים כאחד —

חוף זה דומה לסלאם, לשכונת־עוני, למרכז
העולם התחתון והנוער העבריין, וכל שומר
נפשו ירחק ממנו.
שר־הפנים, בנדיבות שאינה רגילה במיש־מר
הפיאודאלי של המימסד שלנו, פינה את
המקום הזה לשר־התיירות. אנא, יגלה־נא
השר כאן את אותו התיאבון המציין אותו
בשטחים אחרים, ויצרף עזובה זו לממלכתו.
שר־ד,תיירות השיב על כך בדברים שיג־רתיים:
הוא יפנה לרשויות המקומיות, הוא
יתן הלוואות, וכר וכו׳ .כלומר: לא יחול
שינוי מהותי.
שיגרה, שיגרה — בדברים הרי־עולם ובדברים
קטנים. שיגרה שרק מהלומה חזקה
יכולה לערער אותה.

₪3₪ישיאו שח
נניאכוה ודאה *?ת

תוצאות ח 0נחחאי1ם
קורא לישראלים:
שמואל נירון נשלח לגיאפרה 3־ , 1962 עקג ביקורו של ראש
ממשלתה של מיזרח ניגריה כישראל, כדי לתכנן איזורי־הוניישגות
דוגמת תבל לכיש, שגם הוא תוכנן על־ידו. האדריכל כן ה־43
השתקע עם אשתו ושני ילדיו, באנוגו, גיבש שם צוות מקומי של
אדריכלים, חקלאים ומומחים ככל שיטחי ההתיישבות. כמיכתב־הפרידה
כתב לו הממונה על הפיתוח החקלאי של ביאפרה :
״אינני מוצא מילות־שכח מטפיקות לתאר את פועלו של כן ישראל
זה, אשר שירת בשגריר השלום והקידמה בארצנו.״ גירון, אדריכל
ומתכנן ערים, תושב אשקלון, נענה לפניית ״העולם הזה״,
ובעמודים אלה מתפרסם שיפורו המרטיט על ביאפרה ותושביה.

**תשמואל. גידיו -ף *פהעצמאות של ביאפרה הזכיר לי
׳ את ליל־החלטת־החלוקה של .1947 אנוגר׳י,
בירח המדינה החושה, יצאה כולה לרחובות.
בפעם הראשונה הונף הדגל הביאפרי:
שחור (בשביל אפריקה) ,אדום (בשביל
הייסורים והדם ששפכו בני האיבו על
עצמאותם) ,צהוב (בשביל השמש העולה,
המסמלת את מקומה של ביאפרה כחבל המזרחי
של ניגריה).
כבר היכן הימנון, והמונים שרו אותו
בחוצות. הצווקים התרוקנו, החנויות נסגרו,
המשרדים נעזבו.
פתאום נפוצה שמועה מחשמלת: שבע
מדינות מתוכן ארבע אפריקאיות — הכירו
במדינה שזה אך נולדה. בין השמות הראשונים
— ישראל.
למשרדי פרצו אנשים בשימחה ובצהלה
׳כדי לברך אותי :״ידענו שישראל לא תפקיר
אותנו! ידענו שתהיה בין הראשונות שיעמדו
לצידנו!״
כי האנשים האלה היו מצביע־ס במשך
זמן רב על הצדדים הדומים בין עם ישראל
* אנוגו פירושה, בשפת האיבו., ,גיבעת
האביב,״ או ״תל אביב.״

לבין עם האיבו. גם אמרו :״אם יהיה צורך
— כמוכם נילחם על עצמאותגו!״
הרגשתי שימחה עצומה, חשתי שאני עד
לרגע גדול — הרגע בו עם נולד. פעם
שנייה בחיים ניתן לנו, הישראלים, לחזות
בהולדת עם.

^ צ באה תגובת השכנים מייד. ב־
^ 29 בנובמבר הוחלט על הקמת ישראל
— ולמחרת כבר נפלו הקורבנות הראשונים.
העם האיבו כבר נתן 30 אלף קורבנות י -
שנשחטו בצפון ניגריה — שנה לפני
הכרזת־העצמאות שלו.
מירחץ־הדמים היה הצעד הממשי הראשון
לקראת הקמת המדינה העצמאית. אז היתד,
ביאפרה החבל המזרחי של הפדראציה של
ניגריה. השלטון המרכזי בלאגום היר, נתון
בידי אנשי־הצפון המוסלמים, שלידיהם
מסרו האנגלים את השלטון, ב־ .1960 הייצוג
של האיבו בממשלה היה אפסי, לעומת זאת
חלקם בפיקוד של הצבא היה רב, מפני שהם
היו הראשונים שנשלחו לאקדמיות ולבתי־ספר
גבוהים.
אגב, האיבו המפותחים טוענים, שהאנגלים
סילפו את מספרי־האוכלוסיה, בקבעם שהמוסלמים
הם 30 מיליון לעומת שמונה

מי שניסה לברוח מהחלון נורה במיקלע.
התחיל רצח שיטתי של האוכלוסיה האזרחית
של בני האיבו, בחבל הצפוני. בימי
ראשון היו המוסלמים עורכים מצוד בכנסיות,
בהן התרכזו נשים, ילדים וזקנים
— ומחסלים אותם בסכינים ובמיקלעים.
האיבו — סוחרים, פקידים, בעלי מקצועות
חופשיים — עזבו את בתיהם והתחבאו ב־ג׳ונגלים.
כאשר יצאו משם אל תחנות־הרכבת,
כדי לברוח מזרחה, היו יחידות צבאיות
של בני הצפון עורכים בהם טבח.
כ־ 30 אלף איש נטבחו בצורה כזאת, ולמעלה
ממיליון־וחצי פליטים נהרו מזרחה.
אבל לא נוצרה כימעט בעיית פליטים: בני
משפחותיהם פתחו לרווחה את בתיהם הדלים
ודאגו להם, הלבישו אותם ושיקמו אותם.
ממשלת החבל המזרחי פירסמה צו, שכל
הצפוניים מפגרים
האנגלים
על כל

מיליוני איבו — כדי למסור בידי
את השלטון, בהיות המוסלמים
יותר ובעלי מישטר פיאודלי, יכלו
לשלוט באמצעותם ביתר קלות
ניגריה.
את המצב הזה ניסו בני־איבו לתקן בהפיכה
צבאית מהירה. קציני איבו חיסלו
בלילה אחד את ראשי־השלטון המרכזי והצפוני,
ביניהם הסרדאונה המפורסם, שליט
הצפון, שהיה גם ראש הדת המוסלמית בצפון.
אותו סיר אחמד אובלו׳ השיב כאשר
נשאל מה דעתו על ישראל :״לא שמעתי
על קיום מדינה כזאת.״
ואילו הקצינים שרצחו אותו ואת ראש
הממשלה הפדראלית, סיר אבו באקר טפאווה
באלווה, ידעו היטב על ישראל והעריצו
אותה. למרות שליחסם אל ישראל לא היה
שום חלל! בעניינים.
לטון הקצינים האיבו לא האריך
זמן. קציני־צבא צפוניים עשו להם
ביצעו
מה שהם עשו לשלטון האזרחי,
מהפיכת־נגד ביולי — 66 ובאותה הזדמנות
חיסלו את כל הקצונה הבכירה של איבו.
הם הכניסו עשרות קציני איבו לחדר-
האוכל של מחנה צבאי באבוקוטה במערב,
באמתלה של ביקור אישיות חשובה. כאשר
כל הקצינים היו מרוכזים בחדר, נעלו את
הדלתות אחריהם ופתחו את החלונות. כל

צבא הצפו!
מצוייר כנשק סובייטי חדיש,
לכוש מדים סדירים, מריע כשימחה
על אדמת כיאפרה המחוצה.
ה הווש ל ב הסו 9

של ה ר עב:

*לד 1ווע בונור בי קתה

בעל־תפקיד ממשלתי שעבד מחוץ לחבל,
ישובץ בתפקיד דומה בממשלה המקומית.
תוכננו שיכונים — ואני עצמי השתתפתי
בחלק מתיכנון זה — והרחבת תעשיות ומציאת
מקומות תעסוקה חדשים, כדי לקלוט
אותם מיליון וחצי.
במשך עשרה ימים פעלה רכבת אווירית,
שאורגנה על־ידי חברות ממערב־אפריקה,
בחסותם של מיסיונרים ושגרירי מדינות
זרות, שהעבירה פצועים מהצפון לאנוגו.
שדה־התעופה של אנוגו, המזכיר את
שדה דוב של תל־אביב, קלט מטוסי־ענק
של ארבעה מנועי בוכנה. בסדר מופתי
חוסנו כל הפליטים, הוגשה להם עזרה
ראשונה, וחולקו להם מזון וכוס חלב. גם
הלבנים תושבי ביאפרה השתתפו במיבצע.

ך* לילה הראשון של מהפכת הצפו־
* 4ניים, כאשר הגיעו הידיעות על שחיטת
קציני האיבו, הופיע בביתי מזכירו של הקולונל
אודומגר אוג׳וקוו, אז מושל החבל

הצפוני והיום מנהיג ביאפרה.
אותו שליח משמש כיום שר־החוץ של
ביאפרה. היתר, בפיו בקשה דחופה :״הקשר
עם כל חלקי הארץ נותק. אנשי יחידות־הצבא
שלנו — במידה שלא נרצחו —
מסתתרים ומחפשים את דרכם מזרחה. אין
לנו קשר עם העולם.״
הוא רצה. שאסע מייד ללאגוס כדי לדווח
על הנעשה לשגריר ישראל — כנציג אחת
המדינות הידידותיות. הוא גם רצה שאצור
מגע עם איש איבו מסויים, על מנת שזה
יעביר ידיעות על הנע יטה לעולם החיצוני.
היתד, בפיו גם בקשה נוספת: שאמצא
אונייה בנמל לאגוס, אשר תאסוף את שרידי
יחידות־איבו ותעבירם דרך הים לנמל פורט־הארקורט
בחוף המזרחי,
היתד, זו פניה אישית — ונעניתי לה
אישית, בראותי בה שליחות הומאניטרית.

מיסתורי — ואילו הוא לא מרפה מלחצו את
חוד הכידון לתוך בשרי.
לבסוף התעייף. והחליט לתת לנו לעבור.
באותו זמן היה ברור לכל, שהיחסים
בין האיבו לבין יתר חלקי הפדראציה הולכים
לקראת ניתוק. נותרה רק שאלה של
זמן. הממשלה הפדראלית לחצה מצידה, על-
ידי הפעלת סנקציות כלכליות ומינהליות.
שירותי הדואר חדלו לפעול, הגשר הגדול על
הנייג׳ר נחסם לרכב וניתן לעבור אותו רק
ברגל. בשלב מאוחר יותר הופסקה גם
תנועה זו, ונותרה רק האפשרות לחצות את
הנהר העצום בסירות.
הופסקה העברת כספי־התקציב מהממשלה
הפדראלית, לא שולמו משכורות לפקידי
הממשלה של החבל. אי־אפשר היה למצוא
בולים, אבל סחורות המסיכו להגיע והחנויות
היו מלאות.
כל זה מתוך תקווה שמנהיגי ביאפרה
יבינו שלא כדאי להם לחשוב על פרישה.
במקביל התחילו השגרירויות האירופיות
ללחוץ על אזרחיהן לפנות באופן הדרגתי
את הילדים והנשים, ובסופו של דבר אף
הגברים. הושארו רק בעלי־תפקידים חיוניים
בשירותים ציבוריים. הקהילה הישראלית, שהיתר!
באופן יחסי קטנה, החליטה לא לצאת
עם יתר הלבנים, למרות פניותיה של השגרירות
בלאגוס. השגרירות האמריקאית
הציעה את שירותיה בפינוי הישראלים, אבל
החלטנו להמשיך בעבודה.
_כי הרגשנו שיתוף בגורלו של העם הזה.

חי!!־ שר א!
כת שבט איבו, על גדת נהר ניי־ג׳ר,
מהייכת -לפני שהיא ועמה
הפבו קורבנות של הרעב והחרב.
יצאתי לדרך בשתיים אחרי חצות. הכבישים
היו ריקים לחלוטין. נהג־האיבו
רעד מפחד. הוא היה •משוכנע שלא יחזור
חי. ואומנם, כשאני חושב על זה עתה, זה
היד, מעשה טירוף: לנסוע במכונית של
ממשלת המחוז המזרחי אל תוך לוע־הארי,
שעות ספורות אחרי פרוץ מרחץ הדמים.
הגעתי ללאגוס כעבור שמונה שעות. העיר
היתד, כעיר־רפאים. רק פאטרולים של מכוניות
משוריינות ומחסומים נראו ברחובות.
זוהי עיר בת שני מיליון תושבים, אך באותו
יום אפשר היה לראות רק מתי־מעט
ברחובות. רק בשכונות בהן ישבו הלבנים
התנהלו החיים כימעט כסידרם.
איש לא הפריע לי, ומילאתי את שליחותי.
אבל לצערי לא יכולתי למצוא אונייה שתמלא
את שירות־ההצלה.

מחרת יצאתי בדרכי חזרה. הנהג, שבקושי
האמין למזלו עד כה, היה משוכנע
לחלוטין כי בדרך חזרה יבוא סופו. הוא
ידע, שברגע שידבר — תתגלה זהותו. כי
בניגריה אפשר לקבוע בקלות את מוצאו
של כל איש — על־ידי בחינת שפת־השבט.
הוריתי לו שבבואנו למחסום־דרכים עליו
לעצור ולתת לי לדבר. אבל ראיתי שנפל
עליו פחד־מוות, והתיישבתי ליד ההגה.
עברנו בשלום את מרבית 650 הקילומטרים
עד אנוגו. במבואות־המחוז עצר אותנו
מישמר של חיילים פדראליים — שיכורים.
אחד מהם פתח את דלת המכונית וביקש
לערוך חיפוש מדוקדק בכיסי. הוא מצא שם
מנקה־מיקטרות, ומייד החליט שזהו נשק
סודי, מסוג שאינו מוכר לו. מיד הצמיד
את כידונו לחזי. במשך 20 דקות ניהלנו
משא ומתן, כאשר אני מראה לו את ה־מיקטרת
ומציע לו להחרים את הכלי ה

יאפרה הפריזה על עצמאותה ב**״
30 במאי .1967 תגובת לאגום התבטאה
רק באיומים, שאיש ׳לא לקח אותם ברצינות.
הוגבר גם הלחץ הכלכלי והמינהלי, אבל
לעומת חדוות התקומה הלאומית, נראו צעדים
אלה חסרי חשיבות.
ממשלת־ביאפרה היתד, עסוקה בהחלפת
השם ליגריח בשם ביאפרה במיסמכים הרשמיים
ובשמות החברות הפועלות ב־שיטחה.
אוג׳וקוו, שמאחריו עמדה אסיפה
מכוננת של זקני החבל, עשה את צעדיו
בחישוב ובתבונה. הוא חיזק את צבאו וחים
ס אחרי בני־ברית. כי הוא ידע שצבא
לאגוס ינסה לחסל את המדינה החדשה.
בשלב זה עוד נעשו נסיונות של שליטים
אפריקאיים שכנים לתווך בין הצדדים. נערכה
ועידה באבורי שבגאנה, שהגיעה לידי
החלטה משותפת. אבל מנהיגי שני הצדדים
שבו לבתיהם — וכל אחד פירש את ההחלטה
בצורה אחרת.
ניתוק זה הוא מחוייב המציאות. האנגלים
הקימו את הפדראציה הגדולה לתועלתם
הקולוניאלית, בלי כל התחשבות במציאות
של התושבים. הם כרכו יחד שבטים ועמים
בעלי רקע ומוצא אתני שונה, בעלי
דתות שונות, שפות שונות ומסורת שונה.
במיקרים רבים גם בעלי עבר של שינאה
ומלחמה שבטית. ולכל אלה קראו ניגרים.
היה זה כאילו החליט כוח זר לאחד את
המרחב מתורכיה ועד לסודאן וקורא לזה
מרחביה, ומוסר את השלטון המרכזי על
כל המרחב הזה בידי הסעודים.
ברור שלאחדות כזאת אין סיכוי להתקיים.
ביחוד לאור העובדה, שרוב המחצבים
מרוכז בחבל המזרחי, ואילו הכספים שזרמו
לאוצר הפדראלי מניצול־הנפט של
ביאפרה היו מתחלקים לפי מספר התושבים
בחבלים שונים. זאת אומרת, שהחבל הצפוני
היה הנהנה הראשי מאוצרות המיזרח.

* 16 ימחתנו בעצמאות ביאפרה נדחקה
14/לקרן־זווית. כי אלה היו ימי החרדה
שלפני מלחמת־ששת־הימים. נצמדנו למקלטי-
הראדיו ועקבנו בנשימה עצורה אחרי המשבר
בין ישראל לשכנותיה.
ואז פרצה המלחמה. חברים ביאפראנים
באו לביתנו, כשדמעות בעיניהם. שרים ו־מפקדי־הצבא
המקומי הביעו בגלוי את
חרדתם לגורל-ישראל. הם ר,ישוו את מצבם
עם מצבנו, הזדהו עם גורלה של ישראל.
כאשר הגיעו הידיעות על הנצחונות הראשונים,
נתקפו ידידינו כשימחה היסטרית,
שלא נפלה משימחתנו.
הטלוויזיה העבירה תמונות של הקרבות,
והידיעה הראשונה על נצחונו של חיל-
האוויר הגיעה אלינו בשמונה בערב של ד,־5
ביוני, מהטלוויזיה המקומית. לא האמנו
למישמע אוזנינו. חשבנו כי בהתלהבותם
האוהדת, הוסיפו עורכי־ר,חדשות באנוגו
אפם אחד לשלושים המטוסים הערביים שהושמדו,
רק כשהוצג בפנינו הטלקס המקורי
מפאריס — שוכנענו.
הם ראו בניצחוננו בשורה משמחת והקדמה
לנצחונם הם, אם תפרוץ מלחמה
בינם לבין שכניהם. הם לא הפסיקו להשוות
(.סוף בעמוד ) 18

הב מהניב למוות שיגאל אותם מהרעב: גבר
זקן, הדומה יותר לשלד, ומסביבו עיטרות ילדים
מזי־־רעב 3000 .בני איבו באלה מתים פל יום.

הוא נולד בחזרה

* הוא היה תבלו בו

מקום אחר בחברתו הבלעדית.
במיקרים כאלה, באדיבותה הרגילה, מסרבת
לילי. כי היא יודעת להבין את נפשו
של גבר, מבינה כיצד לסרב להצעות נועזות
— מבלי להעליב את הבחור ומבלי לתת לו
הרגשה בלתי־נעימה.
ככלות הכל — היא בעצמה בחור.

מחשוף־עגק

*כאשר ניכנסת לידי ״לדיסקוטק —-
| מקבלים אותה בשמחה. היא מקובלת על
כל הבחורים, רוקדת עם רבים מהם, ולא
פעם חייבת לחמוק מפני ידיים חטטניות,
שאינן מוכנות להאמין לפלא הזה, המתגלה
כאן לעיניהם.
אבל מלבד חו&־ההגינות הטבעי שלה,
מוכנה לילי ניאגרה להוכיח לכולם, ברצון,
שהיא אשר, כימעט לכל דבר. היא לובשת
שמלות נועזות מאוד, עם מחשוף־ענק בגב
ועם קשקשי־רשת המגלים יותר ממה שהם
מסתירים. יש לה שיער בלונדי ארוך —
פיאה, כמובן; אבל בימים אלה — איזו
חתיכה אינה משתמשת בפיאה?

לילה עם מאהב מזדקן
ן• ש לבחורה הזאת אחד החיוכים

הסכסיים ביותר שראיתי!״ הפליט
לא מזמן אחד הבחורים באחד הדיסקוט

י א חתיכה לא נורמאלית. יש לה שם קים, בטרם גילה
ז ז מפוצץ. יש לה הופעה פאנטסטית. היא
את הטעות שלו.
חשפנית מעולה. היא כובשת את הקהל וואילו
הבנות סקרניות נורא לראות את
לפעמים הקהל כובש אותה.
חברתן החדשה. הן מסתכלות׳ מסתכלות
יש לה תעודת־בגרות והיא עסקה ב־ — והעיניים כימעט יוצאות להן מחוריהן.
מיקצוע ההוראה, לפני שהופיעה כחשפנית .״זה לא פייר,״ התלוננה, השבוע, בלונדית
במועדוני רודיקה ו .51 היא מדברת שורה קטנה אחת, כ •שהיא מסתכלת בקינאה גלוייה
שלימה של שפות. היא היתה, כמו כל בחזה הבולט והזקוף של לילי .״אני לא
אמנית ישראלית המכבדת את עצמה, ב־ יכולה לעמוד בתחרות שכזאת!״
צר,״ל. היא חברותית, טובת־לב ובסך הכל
הכל נשי ומעודן אצל לילי ניאגרה:
— חתיכה מושלמת.
תנועות־ר,ידיים, הצורה שהיא צולבת רגליים,
יש לה רק מיגרעת אחת: מים לילי ואף הדרך בה היא מעכסת — כך, בעדינות,
ניאגרה, ההמצאה האחרונה של חיי־הלילה לא בגסות .״היא נראית כמו זו שהמציאה
הישראליים — היא גבר. בחור ששירת בתור את הסכם הנשי,״ התפעל בעליו של אחד
חייל, ושעל אף הופעתו הבוטלת, נשאר ממועדוני־הלילה התל־אביביים.
גברי מכמה וכמה בחינות קובעות.
לפעמים, כמו כל אשד — ,וגם ההגונה
כאשר לילי ניאגרה מסיימת את הופעת־ ביותר — לילי מתפתה. זה קרה לא מכבר
הסטריפטיז שלה, היא לוקחת מונית ונוסעת עם תעשיין ישראלי מזדקן. הוא רקד איתר,
לאחד הדיסקוטקים הגדולים. לא פעם קורה כל הערב, עשה לה עיניים, והיה כל־כך
לה, שהנהג מציע לה לנסוע איתר. לכל נחמד אליה שהיא הסכימה ללכת איתו

ו ענויי

•1ח*ז

הפורה שהפך

יזמי *דת• /י• 96$.
ד.ילדים

ו0סא ן ח*י״ך רלייז׳1מין
י •סו*• •10 *1* 4

מוטבע בחותמת מישרד־החוץ.
הכוונה למיקצועו של

ליאור, ששונה על־פי בקשתו מ׳מורה׳ ל,אמן׳

חנש את האשה

כך נראית תמונתו של ליאור־לילי בדרכונו הרשמי,
כשהוא עדיין לא חובש את פיאת־הפאר המוסיפה
להופעתו הנשית. ליאור חתם בשמו: ליאור אפשטיין, אם כי הוא מעדיף את השם ״לילי״.

אחרי סוף־הריקודים.
שניהם היו קצת מטושטשים מן השתייה
הרבה. הם עלו למונית, נסעו לביתו של
התעשיין המתבודד.
שם התרחשה סצינת־מיטה הלקוחה מתוך
סרט קומי. בנשימה עצורה הסיר הגבר את
הבגדים הנשיים הרכים, בזה אחר זה. כל
תגלית גרמה לעלייה נוספת בתשוקתו.
עד שבאה התגלית האחרונה. הוא האדים,
ניסה לנשום — וקיבל התקפת־לב.
כך נסתיים הלילה הרומאנטי הגדול של

לילי

המחז

פנים הוא
חן 1

ה״ל ומורה

ועכשיו היא מופיעה כחשטיוו במועדון־לילה
המתירים שיחדור מוקדם: סעיף ״סטיות״.
הבחור היה אומלל מאוד. הוא ניסה לשכוח
הכל, למצוא מקום בחיים. ליאור נסע
לאירופה, כשבדרכונו עדיין סימון המיקצוע
הקודם שלו: מורה.
ביבשת העתיקה גילה ליאור לפתע שאינו
בודד. שיש עוד אנשים כמוהו, שאינם נשים
אך אוהבים את הנשי, שחיים את חיי־הלילה
הסוטים והמוזרים שלהם — ללא
בושה מפני מה שכפה עליהם הגורל.
הוא הצטרף לעולם־הדמדומים של הסוסים
והקוקסינלים. לבש בגדי־נשים, ובמשך חודשים
רבים היה בפאריס אחד מן החבר׳ה.
הוא גם לא שעה לאזהרות הקוקסינלים הוותיקים
בצרפת, שהסבירו יו כמה קשה
לחיות במצב החדש. הוא דאג לסדר לעצמו
חזה נשי: אם באמצעות ניתוח פלאסטי,
זריקות הורמונים או בעזרת אביזרים מלאכותיים
— לא ברור. ברור רק שעל אף הכל,
חזר ליאור ארצה, כשבליבו מפעמת ההחלטי׳
הנחושה לא להתכחש עוד לטבעו,
להיות הצבר הראשון שייהפך — לצברית.

שינוי טופוגראפי

^ וא שינה את שמו מליאור אפשטיין
< 1ללילי ניאגרה, את מיקצועו ממורה
לאמן. התחיל להופיע ולהתקל במציאות
הישראלית — באומץ־לב.
רק רוב הישראלים אינם מוצאים חן
בעיניו :״הם גסים, בלתי־מהוקצעים,״ מסביר
ליאור־לילי, .הם תוקעים ידיים.״
גורל שהיה מזעזע כל גבר אחר.
לכן, בשהוא־היא יוצאת עם בחורים,
מעדיפה לילי זרים, או ישראלים ששהו זמן
רב באירופה.
מלבד זאת, חולמת לילי ליהפך לאפה
לכל דבר, עד כמה שהדבר ייתכן .״עוד
אבצע שינויים טופוגראפיים,״ היא מבטיחה.

חשפנית-ליאור שהפך לליל•

1כלום: היא נאלצה להזמין מונית אחרת, להעביר את
;מופתע לבית־החולים.

בעיות ביחידה קרבית

ניאגרה נולדה לפני 24 שנה בחדרה, כזכר מושלם,
א את השם הצברי הטוב ליאור אפשטיין. על אף תוזי־
׳ם־כלשהו, היה ליאור גבר לכל דבר: גובהו הניכר —
שא 176 סנטימטר לגובה — ועיני־התכלת שלו אף מצאו
כל מיני צעירות.
!!ליאור התעוררו כמה בעיות לפיתרון. עוד בתור ילד

קטן הרבו להגיד לו שהוא יפה כמו בובה
או לפחות כמו ילדה. ליטפו אוחו כל הזמן.
הגיע הזמן וליאור התגייס, כמו כל ישראלי
טוב, לצה״ל. הוא גויים ליחידה קרבית
ושם גברו צרותיו. הוא היה נשי מדי ב־תחושותו
ובהתנהגותו. יחידת ההנדסה הקרבית
בה שירת היתר, קשוחה.
המחמאות חסרו לליאור. הטיפוסים עלו
לו על העצבים. הוא נשבר מבחינה נפשית.
וכך אירע שאחרי חמישה חודשים שוחרר
ליאור מצה״ל, לפי אחד הסעיפים המועטים

עם בן־זוג

רוקדת לילי ניאגרה בדיסקוטק, כשהסקרנים מתבוננים בה מכל
]עבר. את המבטים לילי מוכנה לשאת, אס לא בזעם, הרי בלא״
איכפתיות, אד מה שבאמת מרגיז אותה :״הישראלים גסים ושמים ידיים!״ היא מתלוננת.

הצילו!

איו

געיות !
ויות

ן ם 1ר}§
הארץ
ברחבי
מבחר מגוון של
מתנות
מקוריו
הזדמנו
אביזרי קישוט, נרות, מיניאטורו
תלאספנים, משח קי ם
יוצאידופן לילדים ולנוער.

לכל

^ לין נן1ך{ 0
חנות מרכזית :
רחוב השרון , 19 מפנת רחוב השפלה 3
לוציף תל־אביב :
רחוב אבן גבירול ,68 ככר מלכי ישראל
סניף חולון :
רחוב חנקין ,42 בנין קולנוע כבוי
באר־שבע :
חברת שח ן, רחוב הדסה 46
סניף חיפה :
הנביאים ,20ע״י קפה רומא
ירושלים :
ב ל ־ ג ר, רחוב׳ שמאי 23
ובסניפי החברה ברחבי הארץ.

הקרן

לעזות ילדי ביאפרה
תרומות לקרן לעזרת ילדי כיאפרה
מתקבלות סכל סניפי בנק לאומי
ובנק דיסקונט בארץ.
את התרומות יש להפנות לחשבון קרן
ילדי ביאפרה
בנק לאומי
בנק דיסקונט

מס׳ 7575/47
מס׳ 795844

הכסף יועבר באמצעות הצלב האדום
הבינלאומי.

במדינה

(המשן מעמוד )15
את עצמם לישראל, וראשי המדינה הכריזו
על עצמם כ״ישראל של אפריקה״.

ך • דמיון בין ביאפרה וישראל ברא רצחאותאונה !׳
( 1שית ימיה היה מדהים. המגוייסים חבשו
כובעי־גרב, והופעתם הזכירה את תקופת
מוחמד שאקר סיף הועף לפתע מן ההפלמ״ח
אצלנו. גם בחורות היו מגוייסות; ווספה עליו רכב. המכונית שפגעה בו היתד,
וניצבו ליד מחסומי־הדרכים.
וויליס גנובה. סיף נשאר במקום — מת.
לא היה להם נשק, והם חימשו את עצמם
לכאורה — תאונה קטלנית מן הסוג שמכל
הבא ליד. היו רגעים פאתטיים, כמו מרבה לד״תרחש, בכבישי הארץ. אבל מספר
זה שבחור עצר אותי ושני אקדחים תוצרת־ נתונים ברקע התקרית, בה קיפח את חייו
בית בידיו. הוא לא ידע איך לערוך חיפוש יליד־יפו ערבי זה, גרם לנפה הדרומית של
אצלי וגם להחזיק בנשקו. הצעתי לו שאני משטרת־ישראל לחקור במיוחד בנסיבות
אחזיק את הנשק, והוא יערוך את החיפוש. התאונה — שחרגו במקצת מן המקובל.
״לא!״ השיב בצחוק ,״חפש בעצמך!״
חורגים עד כדי־כך שהתעורר במיקרה זה
ביאפרה הלכה והתרוקנה מלבנים. ראשי -החשד שכאן מדובר — ברצח.
הצבא, בוגרי סנדהרסט, תיכננו הגנה סטארימץ־יד
דמיקלעון. כי מוחמד המת,
טית, לפי התורה הקלאסית. יחידות פדדא-
ואחיו הצעיר ריאד החי, היו בחודשים הליות
פתחו בפעולות־גישוש לאורך הגבול אחרונים מטרה לשורה של התנקשויות.
הצפוני, ובעיקר בסביבות העיר האוניברסיטהתנקשויות
שבוצעו, רובן ככולן, על־ידי
אית אנסוקה.
כנופייד, של פרחחים קטינים, שהגדול בהם
ביתנו נעשה יותר ויותר מקום־מיפגש מגיע לגיל *17 ואשר מתכנים חבורת גן־תנזר.
לראשי השלטון החדש: אנשים צעירים,
הסיבה? כרגיל: יחסם של האחים סיף עם
בעלי יוזמה, שרצו בכל מאודם להצליח
שתי נערות יהודיות.
במשימתם ההיסטורית. הם הירבו לשאול
לראשונה הותקף מוחמד בעזרת תת־שאלות
על מלחמת־העצמאות שלנו ועל
מקלע עוזי, על־ידי בני אותה חבורה. מוחמד
תקומת מדינתנו: איך פתרנו בעיית גיוס
כוח־אדם, איך הדפנו התקפות, איך התכוננו הצליח להימלט. הנער שהחזיק בעוד
לפלישת הערבים, אך יצרנו נשק מלא־כלום. נתפס וניכלא.
את ריאד, לעומת זאת, ניסו אנשי גן־
ובעיקר — איך הצליח עם קטן לעמוד נגד
תמר לרצוח בעזרת סכין. זה אירע לפני
נחשולי צבאות ערב הגדולים והמאומנים.
הם הגיעו למסקנה, כי ההגנה הטובה שנתיים. ביצע את הדבר עבריין מועד ומבוגר
יותר, בשם מורים ביטון. ביטון
ביותר היא לצאת לקראת האדיב״ ולהפתיע
אותו במקומות שהוא פחות מכל מצפה נתפס, נשפט ונידון לשלוש שנות־מאסר.
הטנדר הגיח מאחור. אבל זו היתד,
להתקפה. ייתכן שבשיחות אלה נפלה ההכרעה,
שהביאה את צבא ביאפרה למיתקפתו, רק ההתחלה.
לפני שבועיים הושלך לבתיהם של האחים
בראשית־ד,מלחמה. מיתקפה זו הפתיעה את
סיף — רימון־יד.
הצבא הפדראלי והביאה את הביאפראנים
אחד מבני־ר,חבורה,
לתפיסת המערב התיכון, שחלקו המזרחי
קטין בן , 17 נעצר
מאוכלס על־ידי שבט איקא־איבו.
והואשם בביצוע ההצבא
הביאפראני הגיע למרחק 150 קילופשע.
הוא יושב
מטרים מאיבאדאן, ונפילתה של לאגום
עתה בכלא, עד לנראתה
רק שאלה של זמן בלבד.
בירור דינו.

ואז בא ר,מיקרה
כל כוחותיה של לאגוס פעלו בר
* תנופה גוברת. מיעוטים בשטח ביאפרה,
שלכאורה צידדו במדינה החדשה, קיבלו
עידוד מאת הממשלה הפדראלית לבגוד בממשלת
אנוגו. הופעל לחץ על השגרירים
הזרים בלאגוס, שיוציאו את אזרחיהם מ־מוחמר
ביאפרה
— ובזאת ימוטטו את המערך הכלכלי
והטכני של המדינה החדשה. ואילו הקטלני — ביום
במישור הצבאי — הגיעו מטוסים חדישים
חמישי האחרון. אז
מרוסיה ומצ׳כיה וקאהיר שלחה טייסים גם הוזהרה מרים
להפעלת המטוסים. אגב, כאשר נחתו האדרי
)16( ,שהיתר,
טייסים המצריים בלאגום ערכו להם קבלת-
חברתו של הגירצח,
פנים מפוארת — וניגנו להם את ירושלים
כי לאחים סיף לא
של זהב.
ונתר עוד ומן רב
מרים
כך, שלמרות שמהלכי־ד,פתיחה היו כולם
לטובת ביאפרה, כבר פעלו הגורמים שהיטו לחיות.
המזהיר: אחד מבני חבורת גן־תמר.
את לשון־המאוזניים ואשר מטרתם האחת
זה היה בשעה .10 בשעה 11 וחצי יצא
היא — חיסול ביאפרה והאיבו, ,
מוחמד לנסיעתו האחרונה. הוא עזב את
אבל מה שקרה בביאפרה הוא מעל לקפה־הדייגים
של ז׳אקו, השוכן ברחוב .60
הגיון: שמונה מיליון בני־אדם מצליחים
בגטו היפואי. הבחור עלה על הקטנוע,
בכל זאת לעמוד בפני גוויעה איטית ברעב
ובפני מטוסי־סילון וטאנקים. כי הם יודעים הרכיב מאחריו את חברו עלי אוסרוף ובתוך
ליבם, שכניעה פירושה הכחדה. גורלם התחיל לנסוע במורד הרחוב.
ואז התחיל לנוע טנדר ודלים שהמתין
יהיה כגורל 30 אלף השחוטים של . 1966
באחת ההסתעפויות של רחוב קדם — הוא
הצבא הפדראלי הצליח לכבוש שני שלישים
משיטחה של ביאפרה, אך לא את בני רחוב .60 המכונית נגחה בקטנוע, מאחור,
ומוחמד הועף נגד עמוד־חשמל, נהרג.
ביאפרה. לב ארץ האיבו מאכלם היום את
חברו עלי נפצע קשה — ומוסיף לשכב
אוכלוסייתו המקורית ואת פליטי השטחים
בבית״החולים דונולו ב׳ ,כשפצעיו אנושים.
הכבושים.
הפגנה המונית. התקרית לא עברה
שם הם עומדים על נפשם — ושום כוח
לא יכניע אותם. פרט לרעב ומגיפות. ושני בלי עדים. חסיין עמאש, ערבי צעיר וחסון
המתגורר בגבול יפו־בת־ים, ראה את ה־אוייבים
אלה מפילים אלפי קורבנות ליום.
וויליס הגנוב נוסע לעבר בת־ים במהירות י מטורפת — כשהוא מלווה בג׳ים.
*** נח אחרי שהתחילו פעולות האיבה,
מאוחר יותר נמצאה המכונית הגנובה
\1/עוד לא התעורר מצפון־העולם.
בבת־ים. העד הצהיר כי הוא מפוגל ומרבית
ארצות העולם — עם אירגון המוכן
לזהות את הנוהגים במכוניות.
אומות בראשן — מסתכל עדיין על הטבח
הצהיר השבוע רב־פקד עמום אריכא,
ב״עניין ניגרי פנימי.״
כישראלי שחי בביאפרה, והכיר את בני דובר משטרת מחוז־תל־אביב :״אין אנו
העם הזה, אני מזועזע מחוסר התהודה מוציאים מכלל אפשרות שזהו מיקרה רצח.״
משום כך פתחה המשטרה בחקירה כפובלב
ישראל. רק עכשיו מתחילים להתנער
לה: היא פתחה, מצד אחד, תיק של תאונת־ולהבין
כי מה שקורה שם הוא הכחדת-
עם, שאינה נופלת מזו של טבח העם ה דרכים, בענף־התנועח, ומצד שני — תיק-
יהודי בידי הנאצים.
בענף הדרומי, כשטובי־החוקרים עוסקים בו.
בינתיים התחילו לתסוס תושבי־הנטו. ה־את
ביאפרה עזבתי עם אשתי ושני ילדי
בתיקווה שעוד נשוב אליה. השארנו את הלווייה שנערכה למוהמד שאקר סיף, הביתנו
כפי שהיה. ארזנו רק כמה מזוודות שבוע, נשאה אופי של הפגנה המונית.
ושכרנו סירה שתעביר אותנו אל הצד השני בראש צעדו צופים ערביים במדים ומעליהם
התנוסס דגל: כי המנוח לא היה רק אחד
של הנהר. בכיסנו עדיין כרטים־נסיעד, לדרך
חזרה.
מהחבר׳ה. הוא עבד כקבלן־מישנה של
כאשר באו ידידים להיפרד מאיתנו השתמקבוצת־סבלים
ערבית, העוסקים בבניין, היה
שו במילים העבריות ״שלום ולהתראות.״
אהוד על הציבור של יפו הערבית והיהודית.
אינני יודע כמה מהם נותרו בחייט, וכמה
מהם אראה שוב.
החוק אוסר פירסום שמות קטינים.

פשעים

** תי מותר לאיש דתי לעסוק בחזיר?
כשהדבר כדאי לעיריית תל־אביב —
אשר חוקקה, בלחץ אנשים דתיים, חוקים
נגד החזיר.
ומיהו האיש העומד בראש המחזירים את
החזיר לתל־אביב, למרות האיסור החמור?
לא אחר מאשר אברהם בויאר, סגן ראש־

הפקיד הדתי

במשרד המחלקה הווטרינארית בבית־המטב•
חיים הישן בתל־אביב. גרינברג נותן את הקבלות
על גביית המיסים למישלוחי הבשר.

העיר מטעם המפלגה הדתית־לאומית, ואחד
מעסקני־הצמרת של המפד״ל.

ציידי החזיר

8ץ ה מתנהל כך: בויאר ממונה, בתוקף

1תפקידו, על ביצוע חוק־החזיר, שהוא
חוק־עזר עירוני שנתקבל על־ידי מועצת
עיריית תל־אביב.
בסעיף 3של חוק־העזר העירוני?תלאביב—יפו
בדבר חזירים ובשר־חזיר ()1957
נאמר בפירוש :״לא ימכור אדם ולא יגרום
או ירשה שימכרו חזיר או מוצריו הנועדים
לאכילה ״.כל העובר על סעיף זך, צפוי לקנס
של 500ל״י בפעם הראשונה, ובמיק־רה
של עבירה חוזרת — לקנס נוסף של

המשלוח בשוק = ;7

מובילי בשר פורקת מישלוח של בשר־חזיר
לאחד האיטליזים בשוק הכרמל. המישלוח
נועד אמנם לבית־חרושת לנקניק, אולם מרגע
יציאתו את בית־המטבחיים, אין שום
פיקוח לאן הוא משווק ומה יהיה ייעודו.

?01׳ סברה ושולית שד עיר״ת תדאביב
המוכיחה שהעיויה גונה נסכים ענוד
משלוחי נשד שיד רתושנ׳ העיד הגדודה
20ל״י ליום, אם יתמיד במעשיו לאחר
שהורשע.
בויאר הוא ראש מחלקת־ד,תברואה העירונית
ובתוקף תפקיד זה, הממונה על השירותים
הווטרינאריים. פקחיו רשאים, עלפי
אותו חוק־עזר, לערוך חיפושים בכל
חנות, מסעדה, בית־חרושת או כל מקום
אחר שיש להם יסוד להניח שמוכרים בו
בשר־חזיר. הם רשאים להחרים כל בשר־חזיר
או מוצריו שהם מגלים בפשיטותיהם,
אבל אותה שעה עוסקים פקחיו של אותו
אברהם בויאר בהטבעת חותמת חוקית על
בשר־החזיר הנכנס לתל־אביב — ובזאת הם
עוברים בעצמם על אותו חוק־עזר. הם גורמים
לכך, שלמרות החוק ובניגוד לשמירה
ולחיפושים הקפדניים, נמכרים בחל־אביב
בשר־חזיר ומוצריו לכל דורש.
בוקר־בוקר מסתערת ״יחידת החזיר״
תל־שבצפון הישן מבית־המטבחיים
אביב
על איטליזי העיר, מסעדותיה וסטייקיד
תיה, למצוד יסודי אחר בשר־החזיר, המשוקץ
לפי דיני הדת היהודית.
באותה שעה עצמה, בה עוסקים תשעת

הפקחים החסונים והנועזים של המחלקה ה־וטרינארית
בחיפוש אחר בשר־חזיר, מגיעים
מאות קילוגרמים של בשר־חזיר לבסיס־ה־יציאה
של החולייה — בית־המטבחיים הישן.

פקידים כפיפות
1111״ז
ית״מטכחיים זה, השוכן בצפון ת״א
שוב אינו משמש לשחיטה. אולם באחד
ממיבניו שוכנים כיום משרדי המחלקה ה־וטרינארית
של העיריה, ולפי תקנה 32מתקנות
בית־המטבחיים ,״יש להביא׳כל בשר
שהופק משחיטת־חוץ, והמיועד לתל־אביב,
ישר לבית־המטבחיים העירוני בתל־אביב —
לשם בדיקת־מישנה, בצירוף תעודת־מיש־לוח.״
בתל־אביב,
כמו במרבית איזורי הארץ האחרים,
אסור לגדל חזירים, להחזיקם או ל־נחרם,
וזאת — מתוקף חוק איסור גידול
חזיר 1962 שנחקק על־ידי הכנסת. יש רק
איזור אחד בארץ, בגליל בסביבות נצרת,
בו מותר גידול חזירים והחזקתם. החוק נוקב
בשמות הכפרים הערביים בהם מותר
לגדל חזירים ולשחטם.
אספקת בשר־החזיר לתל־אביב, שלפי הערכה
זהירה מגיעה ל־ 100 טון לחודש,
נעשית ממקומות אלה. היא אינה נעשית במחתרת
ולא בהסתר. החזירים השחוטים
מובלים במכוניות־קירור גדולות של אירגון
מובילי־הבשר — אותו אירגון המוביל גם
את הבשר הקפוא השחוט הכשר לאיטליזי
תל־אביב — ישר לבית־המטבחיים העירוני
הי סן.
שם עובר בשר־החזיר בדיקה בידי הרופאים
הווטרינאריים, אנשי מחלקתו של אברהם
בויאר. אחרי שהוא נמצא ראוי למאכל,
הוא מוחתם בחותמת רשמית של המחלקה.
פקיד דתי, החובש כיפה והנושא את השם
הגאה גרינברג, מקבל את התשלום עבור
בדיקת החזיר ונותן קבלות לקצבים המובילים
אותו. אחר־כך יוצא בשר־החזיר לחלוקה
במסעדות, בסטייקיות ובאיטליזים התל־אביביים,
בהם מוכרים בשר־חזיר.
עובדי אותה המחלקה שאישרה את מיש־לוח
החזיר, בדקה אותו וגבתה מם תמורת

בדיקתו, יוצאים אחר־כך למצוד אחר אותם
החזירים עצמם, אשר עברו שעה קלה קודם
לכן תחת ידיהם.
שערורייה מדהימה זו נראית פשוטה ו־גלוייה
מדי מכדי שתהיה אמיתית. ואומנם,
הדברים אינם כה פשוטים. כי בויאר ופקחיו
מצאו אמתלה פאנטסטית שתאפשר להם
להתיר שיווק־חזיד בתל־אביב ולאסור אותו
ממש בעת ובעונה אחת:
הם מצאו שיטה לשכנע את עצמם, כי החזיר
שהם תופסים במצודי־הפתע שלהם ב־איטליזים
ובסטייקיות — אינו אותו חזיר
שהם בודקים, מחתימים וגובים מס תמורתו.
כי יש חזיר כשר, שמותר להביאו לתל־אביב,
ויש חדיר בלתי־כשר, נגדו צריך
להילחם.

רק עם מזח ופי 57ד
ך* שר״החזיר המגיע לבית־המטבחיים ה־
* עירוני ונבדק שם על־ידי רופאי המחלקה
הווטרינארית, אינו מוחתם בחותמת הרגילה
המוטבעת על בשר בקר, למשל, מ־שחיטת־חוץ.

הסביר
הרופא הווטרינארי של עיריית תל־אביב׳
הד״ר גורוביץ׳ ,הממונה על התחנה
בבית־המטבחיים הישן :״בשר־החזיר המובא
אלינו לא נועד לאכילה. הוא נועד לתעשייה
בלבד.״
זהו הסבר יפה מאוד, שיש בו אולי להניח
את דעתם של יהודים דתיים שומרי־מיצוות.
אולם עד כה טרם נמצאו דרכים להשתמש
בבשר חזיר בתעשיית־ר,רהיטים, למשל, או
בתעשייה האלקטרונית.
הסביר הד״ר גורוביץ׳ :״הכוונה היא ל־תעשיית־ד,נקניק,
למשל. ברגע בו מעשנים
את הבשר, או זורים עליו מלח ופילפל,
זאת כבר תעשייה. זה מותר, לפי חוק שחוקקה
הכנסת.״
כך גילה הד״ר גורוביץ /למעשה, את ה־פירצה
בחוק, המאפשרת לאברהם בויאר להכניס
בשר חזיר לתל־אביב ולגבות ממנו
מס. אין, אומנם, חוק המתיר בפירוש שיווק
בשר לתעשייה — אולם קיימת פירצה ב־חוקי־החזיר
הקיימים של הכנסת.

הפירצה כחוקים
יימים שני חו^לחזירלאחז^סהתקבל
1בשנת 1956 והנקרא חוק הרשויות המקומיות,
הסמכה מיוחדת, ואחד שהתקבל
על־ידי הכנסת ב־ ,1962 והנקרא חוק איסור
גידול חזיר.

החוק הראשון מסמיך רשויות מקומיות
להתקין חוקי־עזר שיגבילו או יאסרו גידול
חזירים, החזקתם ומכירת בשר־חזיר ומוצריו,
הנועדים לאכילה. החוק השני אוסר גידול
חזירים, החזקתם ונחירתם. הוא נחקק כדי
לכפות איסור גידול חזירים על אותן מועצות
מקומיות ועיריות שלא חוקקו חוקי־עזר
למניעת גידול חזירים לפי החוק הממלכתי,
שהסמיך אותן לכך.
אולם בחוקים אלה קיימת פירצה: הם
אינם אוסרים הובלת־חזיר או ייצור מוצרי
בשר־חזיר למאכל. לפיכך, מבחינת החוק,
מותר להכניס חזירים לתל־אביב לבתי־חרו־שת
לנקניק, כדי שיעבדו אותם למוצרי בשר-
חזיר. היכן ימכרו מוצרים אלה? הרי לפי

נמסר ליעדים אחרים מאלה המצויינים בתער
דות־המישלוח: לאיטליזים ולסטייקיות.
סיפר בעל סטייקיה ידועה בתל־אביב :״אני
מוכר בשבוע כ־ 200ק״ג סטייקים של חזיר.
הבשר המוכן עולה לי 11ל״י הק״ג. כל
יום באים פקחי־העירייה ועושים לי ראפורט.
יום אחד הציע לי סוחר־בשר לקנות נתחי־בשר
שלמים ולנקרם אצלי, בסטייקיה. שאלתי
אותו איך אקבל את החזירים והוא אמר
,אני אביא אותם אליך באופן רשמי עם
חותמת עירונית.׳ לא האמנתי לו, אבל החלטתי
לנסות.
״ביום שהבטיח, נעצרה ליד הסטייקיה שלי
מכונית־קירור של מובילי־בשר והסבלים הורידו
בגלוי את החזירים השחוטים והכניסו
אותם לסטייקיה שלי. אין כל בעייה. ככה
עושים כולם.״
אילו רצה אברהם בויאר להיות נאמן
לחוק־העזר העירוני ולמנוע שיווק בשר־חזיר
בתל־אביב, היה צריך, פשוט, למנוע הכנסת
בשר־חזיר לתל־אביב. כמו שאמר אחד מ-
סוחרי־הבשר :״במקום לחפש אחרי כל ברז
דולף, היה עליו לסגור את הברז הראשי.״
אבל אז היתד, עיריית תל־אביב מפסידה

ונואש אותה מחלקה הגונה את הבסר
והטביעה חו₪ת עד החויו השחום־עוש־סגן
ואש־ העיר הדתי אבוהם בויאו

החוק אסור למכור או להחזיק גם מוצרי!
בשר־חזירי!
התשובות על שאלות אלו אינן מעניינות י
את הדתיים שכפו את חקיקת חו׳קי־החזיר
האנטי־דמוקראטיים. הם נוקטים כאן במדיניות
של בת־יענה: מתירים להכניס בשר-
חזיר לעיבוד למאכל בתל־אביב, מתוך הנחה
כביכול, שאחר העיבוד התעשייתי של הבשר
יחזירו אותו למקומות בו מותרת
מכירתו — ובהם אין העיריות מקפידות
במיוחד על ביצוע תקנות־העזר שלהן.
זוהי, כמובן, אשלייה. לו היו אנשיו של
אברהם בויאר טורחים לעקוב אחה׳מכוניות־הבשר
המובילות את בשר־החזיר שעבר את
בדיקתם, היו נוכחים בקלות שהוא אינו
מגיע דווקא תמיד לבתי־ד,חרושת לנקניק.
הי* גם מוצא את דרכו לאיטליזים הבלתי־כשרים,
למסעדות ולסטייקיות.

״כבה עושים בולם:״
ף* ל כעל־סטיירן יה או בעל-איטליז ה־
^ נתפס בהחזקת בשר־חזיר, מועמד לדין
לפי חוק־העזר העירוני. אם הוא מורשע,
הוא יוצא, בדרך כלל, בפעם הראשונה בקנס
של 60ל״י. כל תפיסה נוספת של בשר־חזיר
גוררת אחריה קנס של 20ל״י.
אולם אם יתפסו פקחי המחלקה הווטרינא־רית
בשר־חזיר שלא עבר את בדיקתם ואינו
נושא את חותמת משרדם — צפוי מחזיקו
לעונש כבד יותר.
זוהי הסיבה מדוע מקפידים סוחרי בשרך,חזיר
להעביר את מישלוחיהם לתל־אביב
דרך ידי פקידי מחלקתו של בויאר הדתי.
כשהם באים למשרד, שם הם משלמים מס
של חמש ל״י עבור כל מאה ק״ג בשר־חזיר
העובר בדיקה (ראה את הקבלה הרשמית
בראנן) עמוד זה, ובה מופיעה בבירור
המילה ״חזיר״) ,הם מציגים תעודת־מישלוח

באילו הבשר מיועד לאחד מבתי־החרושת לנקניק.
חוליית־כיסוי
של העולם הזה, שעקבה אחר
מישלוחי בשר־החזיר שיצאו מבית־המטבחיים
העירוני, ראתה בעליל כיצד הבשר מובל ו

המס שהיא גובה על אותם החזירים שאת
מכירתם היא אוסרת. זאת אין.העירייה
רוצה. כך נהנה אברהם בויאר משני העולמות:
הוא נלחם במוכרי־ד,חזירים ורודף אותם!
ויחד עם זאת הוא מכנים לקופת העירייה
כספים הנגבים מחזירים.
כשנשאל סגן־ראש־העיר בויאר, השבוע,
כיצד הוא מסביר עובדה זו, השיב :״אין לי
תגובה! אין לי קשר איתכם! אני לא מוכן
לענות לכם!״
כשנשאל עורך־דין עיריית תל־אביב, מור־דכי
וירשובסקי, לפי איזה חוק מתירה עיריית
תל־אביב הכנסת בשר־חזיר לתל־אביב,
השיב :״לא נתקלתי עד־כה במיקרה כזה.
לפי הוראות בחוק, חובה על הרופא הווט־רינארי
העירוני לבדוק כל בשר משחיטת־חוץ.
לו אין שיקול־דעת אם מותר למכור
בשר זה או לא. אבל אני עוד אבדוק את
העניין.״
שערורייה חסרת־תקדים זו מוכיחה, בפעם
נוספת, את הצביעות שבחוק־החזיר שנחקק
על־ידי העירייה. היא מובילה למסקנה היחידה
האפשרית: יש לבטל את חוקי־הכפייה
הדתית, הגורמים למכירת בשר־חזיר במחתרת
— בלב תל־אביב.
כל מי שרוצה להשיג בשר־חזיר בתל״
אביב יכול להשיגו כיום בקלות. חוק החזיר
לא הצליח למנוע זאת. הוא רק גרב לדו־פרצופיות
של הממונים על שמירתו, ולהעלאת
מחיר בשר־החזיר על-ידי הקנסות המוי;
טלים
על המוכרים,

פני שבוע בחרתם במלכה — אבל
מ /השבוע כולנו מלכות!״
כך התבטאה בירושלים, השבת, אחת
המועמדות לתואר מלכת־המים ,1968שנסעה
ביחד עם חברותיה לטקט חלוקת-
הפרסים ולנשף־ההכתרה החגיגי שנערך במלון
הולילנד.
כי בנשף הבחירה שרר במלון רמת־אביב
מתח לא נורמאלי: המועמדות היו דרוכות
ומלאות ציפיות; הקהל נלחם בעוז למען
מועמדוחיו; והמארגנים היו טרודים.
השבוע שוב לא היה צורך בכל אלה. אם
נשף־הבחירה היה בבחינת קרב של יופי,
היתד, החגיגה העליזה בירושלים בבחינת
מיצעד־ניצחון.

הדהיר ה
של אלון
בשבוע הבא עומד להיערך יום־ד,זיכרון
לזאב ז׳כוטינסקי. ביום זה יתקיים גם
טקס ליד קיברו, בהר־הרצל בירושלים. כאשר
נודע לשר מנחםב גין, ראש חניעת־החרות
אשר יעמוד בראש טקס־ר,אזכרה, כי
קיים נאום מוקלט של ז׳בוטינסקי — החליט
כי מן הראוי להשמיעו ליד הקבר.
הנאום המוקלט של ז׳בוטינסקי, הוא בעברית,
והוא נשא אותו לפני 30 שנה, ביום
שנת־העשרים להצהרת בלפור. נושא הנאום
נראה לבגין אקטואלי במיוחד, מאחר ש־ז׳בוטינטקי
מדבר בו על רעיון ארץ־ישראל
השלימה, תובע לא לוזתר על שכם וחברון
כחלק מהמדינה היהודית העתידה לקום. לפי
התוכנית היו צריכים להשמיע את הנאום
ליד הקבר, בצורה שיישמע כאילו ז׳בוטיג־סקי
מדבר מתוך קיברו. רק אחרי שהסבירו
לשר בגין, כי הדבר עלול לפגוע ברגשותיהם
של יהודים דתיים, ויתר על הרעיון.

נאומו של ז׳בוטינסקי יושמע, לעומת־זאת,
בליל־המחתרות שייערך כעבור שבוע• .
שר־המישפטים, יעקב שמשון שפירא,
ידוע כאחד האנשים העשירים במדינה, עוד
מהתקופה בה שימש כעורך־דין בפרקטיקה
פרטית. השבוע, כשהופיע השר בערב־ר,ואימות
של דן בף אמוץ, תקף אותו דן בנקודה
זו, שאל :״כיצד מתיישבת עובדה
זו עם חברותך בהסתדרות העובדים?״ השיב
השר :״קודם כל, אני חבר־הסתדרות עוד
מהזמן בו הייתי פועל. שנית, הלוואי ומנר,לד,בנק
שלי היה שומע את דבריך על כך
שאני ידוע כאחד האנשים העשירים בארץ.
אולי זה היה עוזר לי.״

הכוכב של
ב ר־יו ת ם

תמי צברה בשוטרת מצרית
— לא נורמאלי

סיפור־ההצלחה המסעיר ביותר של השבוע
הוא סיפורו של שחקן התיאטרון והקולנוע
הישראלי, ראובן (״בריוטי״) בר־יות
0בריוטי בן ה־ ,31 יליד שכונת שלוש
בתל־אביב הוא אב־טיפום לדמות שחקן שבנה
את עצמו. מזה שנים שהוא מופיע ב־מיסגרת
התיאטרון העירוני בחיפה. עתה
האירה לו ההצלחה פנים, והוא עתיד ליהפך
לכוכב־קולנוע בינלאומי, בסרט שיוטרט בחודש
הבא באי מאלטה. את הסרט, שייקרא
בשם הים הצר, מביים נורמן גוייסון,
הבמאי האמריקאי שהגיש את הסרט המ־צויין
כחום היום המוצג לאחרונה בארץ.
גוייסון ראה את פניו של בריוטי בסרט
יו. אס. של פיטר ברול, בו הופיע ראובן
בשהותו בלונדון לפני שנה. אז החליט שזה
השחקן הדרוש לו לתפקיד הראשי בסרט.
התפקיד הוא של צעיר ישראלי, חייל בברי־גדה
העברית במלחמת־העולם השנייה, העומד
בראש יחידת־קומאנדו היוצאת למשימת־חבלה
והשמדה במיתקני־נמל גרמניים.

כה אמי יגאל מו סיגזון;

״ניצחנ 1בו.לל חסמבה!־־

לא כל מה שיש למחזאי יגאל מוסינזץ להגיד הוא אומר במחזות שלו. יש
לו עוד הרבה נושאים, אימרות־שפר וחוכמת־חיים. השבוע הוא גילה אותם בראיון
ראדיופוני עם האמרגן יעקב אגמון, ששודר בגלי־צה״ל.
להלן כמד, ציטטות מדבריו של מוסינזון:

• כתשובה על השאלה ז ״איד התיחסה אליך הביקורת מאז
הופעת בצמח בשדה המחזאות העברית?״

״אין לי טענות אליהם. אני לא חי מפיהם בדרך־כלל, במידה שהיה מגיע לי
על הראש, קיבלתי את זה. אבל בדרך־כלל התיחסו אלי בצדק. אין לי טענות
אליהם.״

• בתשובה על השאלה :״אילו היית צריף היום לפתוב מחדש
את המחזה, זרוק אותו לכלבים /האם היית בותב אותו כמו
שכתבת אותו אז?״
״אינני יודע אני לא סרטן שהולך אחורנית אני לא חרב להשכיר.״

• בתשובה על השאלה :״איזה פרסים קיבלת?״

אני מקווה שאקבל גם בעד שברו את הכלים, איזה פרסון קטן.״

• כתשובה על השאלה :״איך היית מייעץ למחזאי צעיר
להצליח?״
״העצה הראשונה — שלא ילכו לאוניברסיטאות. מה שיקבלו שם זאת הרגשת־נחיתות
בריאה, סולידית וחזקה, שלא תרפה מהם לעולם. אם ניקח דראמאטורג כמו
שייקספיר, אז הוא לא למד בשום אוניברסיטה קחו בחור צעיר, בן ,20 שהלך
ללמוד באוניברסיטה ואומרים לו, אתה ושייקספיר׳, ,אתה ובלזאק׳, ,אתה
ודוסטוייבסקי׳ .מה הוא מקבל? שבר במוח!״

• על הערך החינוכי של סיפרי־חסמבה :

״גידלתי דור שלם על חסמבה. יש כמה אלופים, כמה גנראלים בצה״ל, שהתחנכו
על חסמבה — וזה הוכיח את עצמו במלחמת־ששת־הימים.״

לצידו של בר־יותם יופיע כנראה, בתפקיד
מישני, השחקן הבריטי הידוע
הסרט יופק בתקציב של שישה מיליון דו־לאר
ושכרו של בר־יותם יסתכם בכמה עשרות
אלפי דולארים. בר־יותם קפץ בשבת
האחרונה לרומא, לפגישה עם הבמאי, שם
הסביר לו גוייסון כי הוא מתכוון להראות
בסרט את אופיו של החייל הישראלי. אומנם
עלילת־הסרט מתרחשת בעת מלחמת־ר,עולם
השנייה ,״אבל אחרי מלחמת־ששת־הימים
חשוב להציג לעולם את אופיו ואת נפשו
של החייל הישראלי — ולא חשוב באיזו
מלחמה הוא נלחם,״ כדברי גוייסון. בכך
מצטרף בר־יותם לרשימה של הכוכבים הישראליים,
כמו חיים טופול, אפי דיין,
ואורי לוי, העושים קאריירה בהפקות
בינלאומית • .שתי ישראליות התגלגלו לאחרונה
אל דפיו של כתב־עת גרמני להומור
הנושא את השם צחוק קצר, שלוש פעמים.
העיתון מפרסם תצלומים, בתוספת קריקטורות•
בין דפי גיליונו האחרון מופיעות
החשפנית תמי צברה וסגנית מלכת־המים,
ז׳אנט לוי־שפירא. על תמונתה של תמי
מופיע ציור של תייר אירופי האומר :״יש
לכם שוטרות־תנועה לא נורמאליות במצריים.״
ואילו על־גבי ציורה של ז׳אנט מופיע
איש, שבעינו האחת סימני סנוקרת,
האומר :״יכולת להגיד לי סתם, לא!׳ ,הגברת
אלי!״

מייקל ל,יין.

ץ את — למרות שאפשר היה לחשוש
1לקרבות ממש עם אוייב טרדני, שהכריז
כי יעשה הכל כדי למנוע את השימחה.
היה זה בית־הדין של העדה החרדית בירושלים
— אנשי נטורי־קרתא — שהריץ
מיברק להנהלת הולילנד, איים ״לנקוט בכל
האמצעים כדי למנוע את המזימה השפלה.״
*דווקא לירושלמים אסור לראות יופי?״
התלונן סטודנט.
מארגני הנשף היו מוכנים לפרעות. שורה
של סדרנים הכינו עצמם לכל התנגשות.
הנהלת הולילנד שכרה 15 שוטרים, שישמרו
על הסדר. הם באו — כשבראשם קצינים
בכירים ביותר .״סתם להשגיח שהכל
יהיה בסדר,״ כפי שהתבטאו, כשהם מסתכלים
בחדווה בשלל היופי המסתובב סביבם.
טלי, מלכת־המים הזוהרת, חששה ממשהו
אחר לגמרי :״שרק סבא וסבתא לא יבואו
להפגין,״ התפללה כל הזמן בלחש. כי טלי
פרידמן היא צברית דור שישי בארץ —
ומישפחתה היא ממקור חרדי־ירושלמי מובהק.
סבה ידוע בתור אחד הלוחמים הקנאיים.

ל מלון ״הולילנד״ ,הניצב בבית^
הכרם וד,משקיף על ירושלים כולה, הגיעו
הבנות באוטובוס מיוחד, שהועמד לרשותן
ולרשות מלוויהן על־ידי אגד.
בדרך שרו הבנות והשתוללו, כשהנהג
מצליח אך בקושי להשתלט על ההגה, מרוב
מבטים מלוכסנים לאחור. אבל כשראו ה־

י שראלים עולמיים ערב אחד הגיעו שחקני התיאטרון העממי,
המציגים את המחזה המוסיקלי דבר מצחיק
קרה לי בדרך לסואץ, להצגה בבאר־שבע.

עשר דקות לפני תחילת־ההצגה, כשהיה
עליהם להתלבש, גילו כי הבגדים — כימעט
כולם מדי צר,״ל — נשארו כולם בתל־אביב.
התקלה נפתרה במהירות, כאשר השחקנים
מיהרו למחנה קרוב של פיקוד־דרום,
חתמו אצל האפסנאי, בהשאלה, על
מדים — לצורך ההצגה. השחקן חיים
בנאי עלה אותה שעה על הבמה, הסביר
לקהל את פשר הדחייה. הקהל קיבל זאת
ברוח טובה, המתין שעה תמימה עד שהשחקנים
הגיעו במדים חדשים, ממחנה־צה״ל
הסמוך • .הזמרת מרגלית אנקורי,
מי ששרה ברביעית היחפניות של מועדון
התיאטרון החיפאי, ירדה לארצות־הברית,
שם נישאה לספר איטלקי והופיעה בשירים
ים־תיכוניים במועדון פינג׳אן שבגריניץ׳
וילג׳ .עתה עומדת מרגלית על סף התהילה:
היא זכתה באחד התפקידים הנשיים הראשיים
במחזה המוסיקאלי זורבה היווני, שיועלה
בקרוב בברוחזיי. מרגלית תופיע שם
לצידו של זרו מוסטל, הכוכב הראשון
של המחזמר כנר על הגג בברודוויי 6 .גם
השחקן־במאי עודד קוטלר ייהפך לכוכב
אמריקאי. חברת־סרטים אמריקאית ידועה
עומדת להסריט בקרוב את סיפורם של שני
ד,אליהו, אליהו חבים ואליהו בית*
צורי, שני לוחמי לח״י, שניתלו במצרים
אחרי שרצחו שם את הלורד מוין. הסרט
יופק לפי סיפרו של הסופר ג׳ראלד
פרנק — המעש. לעודד קוטלר הוצע לגלם
את דמותו של אחד משני ד,אליהו והוא
נענה להצעה • .נער־ד,שעשועים הישראלי,
שמעון עדן, שהפך לפלייבוי מיספר 1
של גרמניה המערבית, הגיע במפתיע לביקור
בארץ. כרגיל, הוא לא בא בגפו: נל־וזית
אליו שחקנית־קולנוע גרמניה, העונה
לשם דפנה, ואשר זכתה בנסיעה לישראל
משמעון, כמתנת יום־הולדת•

ג׳י מי
הזמר ג׳ימי לויד היה בוכב־התוב*
נית. הופיעו גם הזוג הגרי ומינלה,
״זמרי הדרך״ ,והצמד אלבסנדרה
ועודד, שהנעימו את הערב לקהל.

מצב־דוח 1מדומם^
עדה ראובן משתעשעת עם מצלמה,
באוטובוס שהעמיד ,,אגד״
לרשות המלבות, בדי להסיען לנש!?
כירושלים וחזרה. המלבות
השתוללו משמחה ושרו משך בל
הנסיעה הממושבת, שירה בציבור.

אוודין

יפות את בריכת הולילנד, הניצבת בין כרי-
הדשא המרהיבים, פרצו בקריאות־שימחה.
תוך דקות ספורות הוכיחו הבנות שהן
באמת מלכות־מים: הן לבשו בחיפזון את
בגדי־הים שהעניקה להם חברת אלסטקס,
קפצו כבליל אחד גדול לתוך מי־הבריכה.
מפקח־מישנה יהודה לרנר פיקח באמת
על הנעשה, ברוח טובה, כשאנשיו עושים הכל
כדי לעזור. השוטרים, שמצאו עצמם ללא
מלאכה, בהיעדר מפגינים, מצאו חיש־קל עיסוק
אבירי אחר: הם סובבו בחדר ההלבשה,
עזרו למלכות לסגור רוכסנים, הביאו להן
חפצים, ובכלל — נהגו כג׳נטלמנים במדים.

ף * נש!? נתקפו הכנות מצב־רות מטו־רף
באמת. כאלה ריקודים ושירים לא
שמע מלון הולילנד מזמן.
אביה של אודי נויזר, הסגנית השנייה
למלכת־המים, דאג מאוד לבתו. היתד, זו
אחת מנסיעותיה הראשונות לבדה. בתחילה
נפרד ממנה בבית, בטוח שבתו לא תבייש
את הפירמה. אבל בשלב מאוחר יותר נתקף
אביה של אודי עצבנות, לקח ספיישל —
ונסע לירושלים, שם מצא את בתו הזוהרת.
על המלכה, על אודי ועל שרה גורן, הסגנית
הראשונה, עטו צלמי־החוץ, שלא
פסקו מלהבזיק .״כבר תראי את פנייך בכמה
וכמה שערים בינלאומיים,״ הבטיח
אחד הצלמים לשרה.
לשרה גורן ציפתה הפתעה אחרת• בנשף
הבחירה היתר, שרר,׳לה, כמובן, מאוכזבת
במיקצת שלא ניבחרה למלכה אלא רק לסגנית.
כפיצוי ביקשה מאביה שעון.
הדבר נודע למנהל סוכנות טיסו. הוא
הופיע לנשף־ד,מתנות, כשבידו שתיים נוספות:
שעון גבר יפה בשביל המנחה, שמואל
שי, ושעון יקר־מציאות — לשרה.
וכך נמשך הנשף המטורף, שנערך בחסות
חברת גולדסטאר־גולדסאן, עד לשעות הלילה
המאוחרות. באחת עלו המלכות ויתר
היפהפיות, עייפות אך מאושרות, לאוטובוס
שחיכה להן כל הזמן וחזרו תל־אביבה.

בעלת הסאלון ליופי הידוע מתל-אביב נילוותה
אל המלכות, כדי להבין אותן להופעה-בנשף.
בתמונה היא נראית עם מלבת־המים, טלי
פרידמן, בוחרת את האיפור שיתאים להופעה.

ת ח בי ב חד ש: הסרטה

המלבה טלי זכתה במסרטה 440 של .8*!11 * 80^ 611 זוהי מסרטה
המצטיינת בבמה תכונות: עין אופטרונית המווסתת אוטומאטית את
במות האור, מנגנון מיבני ליצירת אפקטים מיוחדים, ושתי מהירויות.

אנטה

בעלת הסאלון לתיסרוקות מתל-אכיב הצטרפה א?,
היא, אל שיירת-המלכות, יחד עם צוות של שלוש
ספריות. היא נראית מתפעלת מתלתלי־הזהב של
הסגנית השנייה, אודי נויזר, לפני התחלת הנש.?,

ה ד אג ה לשיזוף

מלבת-המים, טלי פרידמן, מקפידה
שתמיד יימצא לידה קרם השיזו!?
הפילאי של ״רבלון״ ,״ברונז לאסטר׳/
שהוא -היא אומרת, סוד השיזזץ? שלה.

קומוע סרטים פסיכולוגי ה ורצח
הדם

ק ר (סטודיו, תל־אביב;

ארצות-

הברית) בשנות השישים אירע רצח שהדהים
את כל העולם. שני בחורים צעירים רצחו,
בעת נסיון־שוד, משפחה שלימה. אב, אם,
בת, ובן, ללא כל סיבה. טרומן קפוטה,
עיתונאי וסופר, אסף את כל האינפורמציה
הנוגעת לרצח, לחקירה ולמשפט, ראיין את
הנאשמים, פירסם ספר ואחר כל הפכו, בידי
הבמאי ריציארד ברוקם, לסרט.
הסרט מנסה להיות נאמן למציאות, עד
כדי פרטים בלתי־חשובים כמו הדימיון של
השחקנים לאנשים אותם הם מגלמים. הסרט
עשוי היטב תוך שמירה נכונה על הפרופורציות
בין המרכיבים של כל סרט־מתח.
ראוייה לציון הגישה הרצינית וההימנעות
מאפקטים זולים. מיותר לגמרי, בסרט מסוג
זה, הרקע הפסיכולוגי, בייחוד שאינו די
משכנע, ובוודאי שלא מספיק מעמיק.
שני בחורים, בעלי עבר פלילי, רוצחים
בדם קר משפחה הגונה, שאפילו לא גילתה
התנגדות לשודדים, המאוכזבים שלא מצאו
לא כסף ולא כספת, כפי שנמסר להם מפי
חבר לכלא. אותו חבר מלשין עליהם, וכתוצאה
מכך הם נתפסים ומובאים למשפט.
אין בלש זוהר, אין רדיפה דראמתית.
ישנה עבודת־נמלים של צוות חוקרים, שרק
תודות למזל (המלשין) הם מצליחים לשים

הזילו דימעה ואמרו :״מרסל קרנה —
נגמר.״ השבוע הם יוכלו לבכות את מותו
האומנותי.
הזאבים הצעירים הוא סרט בהחלט טוב.
עשוי כהלכה. סיפור בנלי וטוב, צילום
קורקטי ומקצועי, דיאלוג רציני, קצת יומרני,
מישחק טוב, אנשים יפים. יש לו כל
הסממנים של סרט טוב, ואומנם הוא כזה.
אלא איפה מרסל קרנה הגדול? איפה
האמן הנדיר, יוצרו של בטיסט הבלתי־נשכח?
המגלה של ארלטי הנפליאה, ז׳אן
לואי בארו, פייר ברסר, איב מונטאן ומריה
קזרס? איפה מרסל קרנה הפייטן, הרגיש,
הסובל, האוהב, שהפעים את הקהל, הרטיט
אותו, הביא אותו לידי התרגשות אמיתית?
מרסל קרנה הזה, כפי שהיה, איננו עוד.
הזאבים הצעירים הוא סיפור אהבתם של
צעירים, בני הדור החדש, על שיחותיהם
מחשבותיהם, מעשיר,ם, דרך דיבורם, על רקע
הקונפליקט הנצחי עם הדור הישן, כשבמרכז
העלילה נמצא המשולש הניצוד: הוא
— היא — הוא.
זהו סרטי טוב, ללא שאר־רוח, ללא
שירה, ללא מרסל קרנה. חבל.

תדריך
א מנו ת
פגשתי כצוענים מאושרים

(אסתר-

תל־אביב) מתאר בעוצמה וברגש את חייהם,

שטוו!

!שניבה )! 11 עמידה
ס 1פרלק -א ] מ ל סינטטי -של טמבור נועד
לצביעת עץ. ודלתות. משקופים. תריסים) טיח.
אסבסט. בטון ופלדה. סופרלק מוגש בשלושים
ושניים גוונים והדרים מוכנים. לשימוש, אפשר
לגוונו עדירי משחת כליכל. ולקבל גוונים רבים
יותר. מתאים לצביעה במאוזן או במאונך.
בכל מקרה, סופרלק של טמבור עמיד בתנאי
אקלים קשים. מפיק ברק גבוהה, לזמן ממושך
ובעל גמישות יוצאת מהכלל.
סופרלק מצטיין בכושר כיסוי מצרין. נמרח
בקלות. ואפשר לנקותו עדיך׳ רחיצה במים.

לווי ולהידור

כובזבור־ 13

מבונ ע
בשנת ה־20
למדינה,
נותנת הנהלת

פוליטכניקום

הנחות עד 207,הקורסים להכרות ופושדסווו
הנפתחים החודש.
פרטים וחרשמה . 5— 8 19— 1 :

חיפה ר ״ג חולון
ברנר 17
לוין 30 ביאליק סוקולוב בר כוכבא מסנת שמריהו 42

אלנבי 55

״היפים״ כפאריס ב״חזאבים הצעירים״
איפה הוא, איפה?

יד על הרוצחים. ההסבר הפסיכולוגי, העוזר
להבין, וכימעט לסלוח, מפיג יותר מדי את
ההסתייגות מהרוצחים.
חלקו האחרון של הסרט משכנע ש״כולנו
רוצחים,״ ושהוצאה להורג — כמוה כרצח,
למרות שהמפיקים, התסריטאי והבמאי אולי
לא התכוונו לכך.

ה קונ פ לי ק ט הניצחי הזאבים הצעירים

(פאר, תל־אביב;

צרפת) בשנות הארבעים היה מרסל קרנה
אחד היוצרים הגדולים בשטח הקולנוע, אולי
החשוב ביותר. ביחד עם ידידו, המשורר
ז׳אק פרבר, הוא הגיע לפיסגת היצירה ה־אמנותית־קולנועית,
בסידרת סירטי־מופת;
חוף הערפל, שערי הלילח, אורחי ערב, והידוע
ביותר — ילדי גן־העזן.
סרטיו של קרנה מוצגים בכל מועדוני־הסרט־הטוב
בעולם כולו. הם תופסים מקום
של כבוד מיוחד בשורה הראשונה של יצירות
האומנות השביעית.
ילדי גן־העדן מוצג בבתי־הקולנוע הפריסאים,
ללא הפסקה, מאז היווצרו, לפני עשרים
וחמש שנה ועד היום. אהבתם הגדולה של
בני פאריס לסרט הניפלא הזה, היא ללא
תקדם בהיסטוריה של הקולנוע. חובבי
סרטים נוהגים ללכת מדי פעם, לראות שוב
ושוב את הסרט, שלדעת רבים הוא ״הקלטי״
קר, של הקולנוע.״
אחרי שתיקה אומנותית של שנים רבות,
חזר קרנה, בלי פרבר, אל האקרנים, בסירטו
בני טוביס לא!? .מעריצי קרנה המושבעים

אהבותיהם, סבלותיהם, עליבות־חייהם ו־שמחותיהם
של הצוענים ביוגוסלביה. סרט
מצויין, ללא קוסמטיקה, וחזק. לעין ה*
שמש (ירון, תל־אביב) הוא סירסו הישן
והיפה של הבמאי־אמן הצרפתי, רנה קלמ־נט.
בימוי רגיש, צילום יפהפה, תפיסה
קולנועית אישית ומיוחדת, בסיפור אהבה
ורצח. שני גברים ואשה. שני גברים ואשר,
הם גם הגיבורים של סרט אחר, יצירתו של
אמן אחר, ג׳ .ל. גודאר, המתאר בצורה פלסטית
מיוחדת, את אהבותיה של אשד!
נשואה (פריז, תל־אביב).
פעילה קצין־משטרה כושי מפענח תעלומת־רצח
בעיר דרומית בארצוודהברית, על רקע ה־בעייה
הגזעית בסרט כחום הלילה (חור,
!תל־אביב) ,סידני פואטייה, ירוד שטייגר.
משחק מצויין. תסביכי אדיפוס מדריכים את
המשתתפים בסרט־מתח אודות חונק נשים

חמש נשיקות חנק

(אלנבי, תל-אביב).

רצח בדם קר (סטודיו, תל־אביב) מבצ־עים
שני צעירים למטרת שור. סרט רציני
המבוסס על מיקרה שהיה.

ישראל
כל ממזר מלך

(נזוגרבי, תל־אביב)
מתאר ארבעה טיפוסים שונים שמה שמאחד
אותם זה הכמיהה לשלום. מלחמת־)
ששת־הימים מתוארת בכשרון רב ובעוצמת
ביטוי. הויאלוג, המישחק, הצילום,
הבימוי עושים את הסרט לטוב לא
רק בקנה־מידה ישראלי.
העולם הזה 1612

יואב רחמני עזב לפני כשנה את הארץ,
ביום שקט ובלתי־צפוי אחד, וכל האנשים
ציחקקו ואמרו :״זהו הסוף של
הקאריירה שלו עם היפות!״
כי יואב ( )27 הסתובב הרבה עם נערות
יפות. עוד בזמן שהיה אחד משותפי הדיסקוטק
א־פרופו, נשא לאשה את נירה
(״היפה״) ירון. וכשהתגרשה נירה לבסוף
מיואב, ויואב עצמו הסתבך במיקצת
בחובות —.חשבו שזה הסוף של הקאריירה.
אבל לא. תוצלארץ זה חוצלארץ, אבל
יואב הוא יואב רחמני.
השבוע נתבשרנו שיואב רחמני נשא לא־שה,
כדת משה ומדינת ניו־יורק, את היש־ראלית־היורדת
דליה אלץ 23 הלומדת
פסיכולוגיה באוניברסיטה אמריקאית. אביה
פרקליט, העושה עסקים לגמרי לא רעים
באמריקה, ודליה עצמה היא ישראלית נלהבת
ואפילו באה ארצה לעבוד כמתנדבת
במלוומת־ששת־הימים.
בדרכה בחזרה התעכבה בלונדון. שס פגשה
ביואב, שעבד אז כקריין עברי באול־פני
הבי.בי.סי ,.ניסה ללמוד טלוויזיה.
השניים הסתכלו זה בעיניים של זו, התאהבו,
יצאו ביחד —ז ולבסוף גם נסעו יחדיו

לאמריקה ושם התחתנו בבית־הוריה, שלא
ויתרו על, נשף גדול ומפואר.
גס מבחינות אחרות יכול יואב לנשום
לרווחה: בינתיים שילמו אכארחמני,
ממשכורתו כפקיד, ואמארחמני, ממש־כורתה
כמורה״ את כל החובות של הבן.
כן שאין עוד בעיות.
נירה, מצידה, לא נשארה, כמובן, בודדה
זמן רב: היא נישאה בזמנו לרופא הצעיר
עוזי ויינכר* ,עברה איתו לאילת, שם
הוא ממלא שנת־שירות — וכפי שמוסרים
לי, נמצאת בהריון מתקדם, ותלד בקרוב
ילד שיהיה ללא ספק לא פחות יפה ממנה.

סמדר דרור, ד,יפר,פיה הלא־נורמאלית,
נולדה לפני 19 אביבים במארוקו. אז נשאר,
עדיין את השם ז׳אקלין בן־בלק.
היא באה ארצה עם הוריה, ישבה בשי־כוני
גיבעת־אולגה עם אבא, אמא ו־ 9הילדים
ולא התפעלה״ לאחרונה, כששמעה שאמה
הולכת לקבל פרס לילודה וללדת בפעם
העשירית.
בינתיים השתכר אביה את מחייתו כפועל
ישר וקשוח־ידיים, בבית־החרושת לצמיגים
אליאנס.

אבל סמדר לא אהבה את החיים האלה.
היא לא אהבה את ריבוי הילדים. והיא
אהבה את העובדה שהיא יפה.
על בן יצאה לכבוש את חיי־הזוהר —
ואומנם כבשה אותם. ב־ 1967 נבחרה לסגנית
מלכת־היופי של ישראל. חצי שנה לאחר־מכן
נבחרה לסגנית מלכת הים־התיכון;
ועכשיו, כמובן, הפכה לנסיכת ים־כינרת,
בתחרות מלכת־המים .1968
בינתיים הכירה את אברהם ארכיב,
גם הוא יליד מארוקו, גם הוא יפהפה לא־נורמאלי.
הם הסתובבו במאנדי׳ס, שם עובד
אברהם. הוא לימד אותה הכל, ולצידו עשתה
את צעדיה הראשונים בריקוד ובכלל.
למחרת נשף־ההכתרה לקח אברהם, שהוא
אחד מתשעה ילדים יפים, את ארוסתו ביד

ישוב י לא ׳שובי
ביום ד׳ השבוע, קורה אסון לספורט הישראלי
ולכמה מן החתיכות הישראליות:
טל פרודי עוזב את ישראל.
בייחוד קורה האסון לרונית לוין, חברתו
הקבועה של טל, והנערה הישראלית
היחידה שהצליחה להסתובב עם הספורטאי
ארוך־הקומה שיבער, חודשים תמימים. למרות
שרבות אחרות ניסו להתלבש עליו,
ואחת, נערת־הזוהר אילנה פורת, כימעט
שהצליחה.
טל טוען, אומנם, שהוא יוצא רק לחוס-
שת־מולדת לאמריקה שלו; אבל בעיר מרננים
שיש סיכויים טובים שלא ^_ישוב —
בגלל סיבות כלכליות ואישיות.
זו כמובן שמועה בלבד — אבל לשמו־

0גק 1ם זוהר

יואב

המעגל

סמדר ואברהם
ואמר לה :״טוב, בזד, סיימנו את חיי־הזוהר.
עכשיו אנחנו מתחתנים.״
וסמדר, שהיתר, כנראה שבעה מתחרויות
וממאבקים עם חתיכות אחרות, נאנחה והסכימה
לקבוע תאריך לחופה. היא אפילו לא
נבהלה כשאברהם הוסיף :״ויהיו לנו תשעה
ילדים!״

עות בעיר הזאת יש טבע ניבזי כזה להיות
נכונות.
בואו ואספר לכם ילדים אגדה למבוגרים.
שמועה אחרת, לא פחות ניבזית, טוענת
מדובר בחוג סגור לגמרי של חתיכות וחתישטל
ברודי אומנם ישוב — אבל לא לכים•
כל פעם אתה יכול לשמוע רכילות על ס
רונית.
אותם אנשים, בהרכב שונה. וכל פעם אתה
אז עכשיו נערך בתל־אביב—יפו רבתי יכול ליהנות מן הצירופים והזיווגים שלהם מאמציהם של חבריו הטובים, שניסו לפייס
בינו לבין מיקי. מיקי לא שמחה להתגרש;
טוטו טל־ברודי שיש לו שני סעיפים בלבד — :לפי אותה החוקיות הישנה.
אבל היא התחילה לצאת עם גברים אחרים,
(א) ישוב? לא ישוב?
את הסיפור הזה, בעצם, כבר כתב מישהו: ולבסוף הכירה גבר גרוש אחר, בעל ילדים
(ב) אליה? אל אחרת? הסופר היה והוא שניצר,
ארתור לו קראו
משלו. היא התחתנה איתו ועכשיו קוראים
שהמציא את הסיפור הקצר המעגל,
שגם לה גברת בניי אמדורפקי.
הוצג כאן כסרט, והמתאר אשד, המכירה
המעגל המשיך להסתובב ולחולל. בעוד
גבר, המכיר אשה, המכירה גבר.
ברוך היה עסוק בדליה ובמכוניתה, בה
תפסתם את הפרינציפ?
נתגלו כל מיני חבלות שהולכי־רכיל ייחסו
אז המעגל הישראלי מתחיל עם נערה לבעלי־נקם למיניהם, התחילה דליה להסהיא
באה לישראל לשבוע-שבועיים,
מזל טוב ! מזל טוב ! עכשיו תהיה גם
שוחרת־זוהר בשם דליה ארליך. היא תובב עם גברים אחרים. וכשברוך התחיל
לתל״אביב נערה בכלוב. אנגליה. אמי כמו שהיא באה לארץ כלשהי כל קייץ,
נישאה למציל בבריכת־גורדון התל־אביבית לגלות עניין בנערות אחרות, היא התחילה
סתם ככה. הפעם התלוותה לידידה טו בשם
עדי צודדי. עדי הנאה ודליה ה־ לצאת בקביעות עם עמיחי פולל, בעצמו
תית.
קוראים לה וולי ( )19 אגל שמה ה בה שבאה לארץ לפגוש את החבר שלה.
סימפאטית בילו בנעימים בחברת זוג שני: גרוש ואפילו פעמיים: פעם מנערת־הקרח
״אני משתגעת אחרי הארץ,״ היא
ברוך כעל־תכפא, שהיה גם בחור גילדה דורן ופעם׳ שנייה מן הספרית
אמיתי הוא לינדה וולפול. היא רוק
אבל מספרת ,״והחלטתי להישאר. פשוט עזב אמיד מאוד ואשתו מיקי הבלונדית והנאה. פריטה.
דת בכלוב המוצג בדיסקוטק ״שאני״,
לרקוד.
פה. ונשארתי שלי
הג׳וב
את תי הארבעה בילו יפה מאוד בקייץ. בחורף
אחרי תקופת־היכרות די ארוכה, התעייפה
מקום־העבגדה האמיתי שלה הוא בחב-
״לא. לא בגלל הבחורים. אם את
פחות — כי עד• נאלץ לנסוע לטבריה, לע דליה מחברויות רציניות ובחרה בכל מיני
רת־פירסומת לונדונית המפרסמת סי-
שואלת אותי — הישראלים הם רק
בוד שם כאמודאי, למה שבחורף בריכת מיקריים. לבסוף מצאה אחד שבכל זאת היד,
רות-מירוץ ובנזין. וה המקום. בגלל נשארת אני ככה־ככה.
גורדון
סגורה.
קבוע בעיניה: הקוסם עקיבא רוביג״
בשעת־לילה. לעבוד והאפשרות
אקלים.
את היעדרו ניצלו דליה וחברו הטוב ב שטיין. לעקיבא היתד״ אומנם, חברה —
אני משתגעת אחרי
הלילה.״גברים, כמו יותר, ברוך. וכך אירע שיום אחד בהיר דליה פדי, אחותה של יהודית פרי,
ואחרי מה עוד ז ״אחרי
חזר, כמו בסיפור הקלאסי, הבעל ומצא את נערת־החן לשעבר — אבל זה לא הפריע
בן. איזה ז שחרחרים, גבוהים ואם אפהאשה
והמאהב. מה שקרה שם בדיוק לא לדליה ארליך להשליך על הקוסם את קסשר
— עשירים.״
ברור. מה שברור הוא רק שדליה קיבלה מיה, לקחת אותו לעצמה.
עד עכשיו היא לא מצאה אחד שמכות־רצח
נוראיות מבעלה — וגם את
וכך נוצר שוב זיווג אידיאלי. דליה ועקייהיה
די שחרחר, די גבוה ודי עשיר.
הגט המיוחל.
בא היו לזוג. הם התחילו לבלות. וכיוון
״אבל לא אזלו תקוותי,״ מחייכת וולי,
דליה עברה לגור יחד עם ברוך, על־אף שבשניים משעמם — ניחשתם — הם התבחיוך
בלונדי לבן-שיניים.
חילו לצאת עם עוד זוג אחד.
זוג שני זה היה מורכב מאלברט י כי ־
ני, מיליונר יהודי־תורכי, שיש לו כבר
נכדה בת שמונה חודשים ומחברתו הקבועה.
לאלברט, אגב, היתד, עוד חברה בעבר —
הסוגרת בכיוון אחר לגמרי את המעגל:
סריטה הספרית. אבל הוא נפרד ממנה מזמן.
אגדת־עם יהודית עתיקה מספרת על בת־הרב שהתאהבה בפריץ, וזאת — למרות שהיתה
קדושה וחסודה. היא נקרעה בין אהבה חוטאת לאהבת־ישראל ולבסוף —
ואז לקח לעצמו את מלי הפץ היפה,
כאן מתפלגת האהבה לשני סופים: האחד מספר שהיא הקריבה הכל למען אביה. השני — גרושתו של הפלייבוי כסוף־השיער מימץ
שהיא הלכה אל הגוי.
חפץ. איתר, ועם ברוך ועם דליה בילה
השבוע נדמה היה שהאגדה התממשה על אדמת־הקודש. בתושלרב פגשה בחיפה
עכשיו אלברט בנעימים.
1מהנדםזר העובד בעיר־הכרמל, התאריבה בו, והתחילה לצאת איתו.
כמו כל זוג חברים, רבו לפעמים דליה
זה עבר עדיין בשקט. אך כשנודע ליריביו הקנאייס של הרבהמבובדהמכהן
ועקיבא ואלברט ומלי. אז אין פלא שיום
9ביישוב צפוני כי בתו הרחיקה־לכת — פרצה השערורייה.
אחד מצא עקיבא שדליה בעצם כבר לא
שייכת לו — אלא פרחה לזרועותיו של
היא הרחיקה־לכת, ליתר דיוק, עד לקפריסין: לשם נסעה בחברת המהנדס שלה, ושם 9 אלברט יכיני, העשיר יותר, המנוסה יותר
1ערכו לבני־הזוג הצעירים אנשי־העירייה של ניקוסיה חתונה אזרחית למופת.
והזקן יותר.
עכשיו טוענים מתחריו של הרב :״על כבוד הרב לרדת ממישרתו. לא ייתכן שכבודנו 9 ועכשיו המצב בדיוק כמו בהתחלה. ואם
1הדתי יחולל על־ידי בתו שנישאה לגוי.״
הסיפור נשמע לכם יותר מדי מבולבל —
מגיבים ידידיו ומגיניו של הרב :״אומנם חרפה ואסון יש כאן — אבל פשע מצד הרב

זה כלב לעומת הבילבול השולט בחייהם
מכאוביו הטבעיים, כשעליו לגזור נידוי על
1אין. להיפן. מה יש עוד להוסיף מכה על
של הדמויות שלו.
) בשר מבשרו?״

הנערה

שבכלוב

פת הרפ והפריז,

פמה פעמי
ב חוד ש
את הולכת
לקנות ב שר?

״ו׳טל ש מ פו ־
עשיר בוי ט מיני ם
בעל ני חו ח לי מוני ם מרענן מעניק לשערך ב רי או ת ו חן

בדרך כלל את עורכת את הקניות אחת
לשבוע, אולם אם תרצי, תוכלי לעשות ואת
רק אחת לשלושה חדשים. זהו אחד
היתרונות שמקנה לו ההקפאה העמוקה
( 800ו )-במקררים המשוכללים —
״קורעת״ 14 מופר אוטומטי
ו״קורעוז״ 11 סופר אוטומטי.
יתרונות נוספים 2ד
ל תו ת מגנטיות
ודלתנפרדת לפריזר).
הפשרה אוטומטית מל א ה.
עיצוב ותכנון פנים אול טרה מודרני.
שרו ת קורעוז המהיר והיעיל.
להשיג בכל סוכנויות ״מפיצים״
וחנויות חשמל מובחרות.

.ויקל

שמפר

תוצרת ביח״ר נקה בע״ט
המפיצים חב׳ נורית בע״מ

קורעו!
מ שו בלל ותר

ליל קיץ באכזיב
ב מל א ת שנתיים לנשואי רינה ואלי אביבי, מוז מני ם כל
אוהדי אכזיב ל מ סי בההמ סו ר תי תשתת קיי ם על חוף
אכזיב ביום חמישי. 1.8,68 ,

התאימילשערךאחדמסוגיהשמפו של נקה :
חל מון שמפו, וי טל שמפו, לנולין שמפו, אויל שמפו וקרם שמפו

בתוכנית: הופעות מחול, משחק ושירה • קומזיץ
לאור מדורות • רחבה לילית • ריקודים י ובמה חופשית
להופעות חובבים..

ציוד אישי .־ מצב-רוח מרו מם, כלי נגינה, קצת יין —
והרבה זי קו קין.

האיגוד לקשרי ידידות י שראל-קובה
ביום ה׳ ,25.7.68 בשעה 8בערב, יתקיים ב״בית הידידות״,
רחוב דזנגוף ,128 תל־אביב

אם אין לך ידידה — הבא אי תן את אשתך החוקית !

ערב מוקדש למהפכת

קובה
נציג צירות קובה, מר אומליו קבליירו
בהשתתפות :
ד״ר מיכאל לוי, נתן גיסטריצקי
נואמים:
עו״ד ד״ר יעקב ירדור
יו״ר:
בתוכנית האמנותית: הזמרת סירל פורמן, המשורר יכי

1למכירה בגלל פירוק

אולם לתעשיה

300 ממ״ר על שטח של דונם
באזור-התעשיה בכביש פתח־תקוה
פרטים: טלפון 914343

במדינה נתניה הפושעים
הל או מיי ם
נתניה זכתה לאחרונה לשם חדש: העיר
השחורה.
שם זה שגור בעיקר בפיהם של מאות
ואלפי מטיילים, הבאים מדי יום ו׳ להתרחץ
בים, והמגיעים באוטובוסים חכורים של
אגד — מעזה ומן הגדה, שלא לדבר על
כפרי המשולש, הסמוכים לעיר־החוף.
אלא שלאחרונה פחת זרם התיירים: כי
נתניה התחילה להתפרסם כמקום בו לא
נוח לערבי לעבור, ובו מסוכן אפילו
להסתובב, לאדם שיש לו שיער שחור ועור
כהה במקצת.
יחם טוב לבריונים. כבר אירעו,
בעבר, כמה וכמה התפרצויות לא נעימות
על רקע לאומי — שלא כולן מצאו את
סיומן בבית־המשפס. לפני שבועיים התנפלו
תושבים על ילדי השומר־הצעיר שהפגינו
בשקט נגד סיפוח השטחים.
השבוע התחדש המתח בין יהודים לערבים
בנתניה. גרם לכך חטאם, כביכול, של האחים
שם־טוב, בעלי־ססייקיות ידועים, המחזיקים
בעסקי־המבורגר בתל־אביב, ברמת־גן
וברחוב הרצל שבנתניה.
והאחים שם־טוב עשו את אשר לא יתואר:
הם העסיקו בנתניה עובד ערבי. ממש כפי
שהם עושים בסטייקיות שלהם בתל־אביר
ובנתניה.
הדבר לא מצא חן בעיניהם של שני
עבריינים מועדים, התאומים יצחק ואברהם
אלמדו 23 השניים, שבאו לפני
,נימנים עם העבריינים הידועים
יותר בנתניה, ועברם הפלילי כולל,
בין השאר, ביריונות לשמה, עיסוק בסמים
משברים והתפרצויות.
האחים זוכים, בכל זאת, ליחס טוב מצד
הנתנייתים — כי למשפחת אלמדו גם בן

די *זי ע *

בסך הבל הרביצו לאיזה ערבי!״ הגיב אחד
הצופים, לשאלת השוטר מדוע לא התערבו.
חטאן, מצידו, הרים את עצמותיו המוכות,
נמלט למיטבח, שם הסתתר עד שהניידתזוה.
אחר־כך נימלט מנתניה ולא שב לעבודתו.
האחים, עליהם חל איסור לצאת מן הבית
לאחר שעה 10 בלילה — בגלל עבירה
אחרת — נלקחו לבית־הכלא. השופט פסק
להם עשרה ימים, להשלמת החקירה.
אך באותו ערב כבר נראו יצחק ואברהם
ברחובות נתניה. גרמה לשיחרורם העובדה
שהשניים נפצעו קל בעת הקטטה. אילו היו
מועברים לבית־החולים, כצו הרופא המשטרתי,
היה על המשטרה להפקיד שלוש
משמרות של שוטרים ליד מיטתם בבית־החולים.
לכך
לא היתד, המשטרה מוכנה.
יש שינאה. פקד אברהם ביינברג,
מפקד תחנת־המשטרה בנתניה, שנשאל על־ידי
העולם הזה, ניסה להמעיט מן החשיבות
של המיקרה, לא התייחס כלל לצד הגזעני
של הפרשה .״בעיות הביריונות הבין*
גזעית בנתניה הובלטו הרבה מעל לחשיבותן,״
טען הקצין כסוף־השיער.
הוסיף הקצין :״חולייה מיוחדת מסיירת

ל בז טי רי בגודלן ו בג ריי רי...

ודיכ־וובר־יאים־ ב &בבון

פקח אהרוני
ערבי טוב

געל־סטייקיח שם־טוב
שם רע

שלישי, שהשתתף במלחמת־ששת״הימים ואשר
נהרג כאיש מישמר־הגבול בפעולה

בשכם.
״ערביי מלוכלך!״ ביום ג׳ בלילה
הסתובבו שני האחים אלמדו ליד הסטייקיה
של שם־טוב, כשהם שתויים כמלכים. הם
לא הסתפקו בשמחת־היין, אלא התחילו
לנפץ כלים וציוד, גרמו לנזק של מאות
לירות למקום.
חוך־כדי־כך שפכו את זעמם על הפועל
שבמקום, חאסן מן הכפר אום־אל־פחם, שאיש
אינו יודע אפילו את שם משפחתו.
הדבר נעשה בפרהסיה, תוך־כדי הנחתת
מכות־רצח, כשהאחים צועקים בקולי־קולות:
״ערבי מלוכלך! עוד נראה לך!״
ניידת נזדמנה למקום. הניידת לא רצתה,
בעצם, לעצור את השניים, אלא רק להרחיקם
מן המקום, כדי שלא ייהרסו אותו כליל.
אך כשנכנסו שני השוטרים פנימה —
תקפו האחים גם אותם.
התוצאה: האחים אלמדו נעצרו, נגררו
על־ידי השוטרים המוכים, כשהקהל מתבונן
בחיזיון באדישות, מבלי להתערב.
אין שוטרים לשמירה .״מה יש? הם
העולם הז ה 1612

לאורכו של החוף וברחובות הראשיים, ואין
כל צורך בכוחות מן החוץ שיעזרו לנו.״
לא כן סבור ראש־העיר התורן של נתניה,
משה שקד :״איש שלא חי בסביבה הזאת
כמוני 40 ,שנה, לא יוכל להבין את המנטאליות
של שני הצדדים,״ הוא טבור.
לדעת שקד, קיימת בעייה של שינאת־ערבים
בנתניה. הוא ער לבעייה _ אך
מתנגד להפעלת המשטרה נגד הפורעים.
״זה עשוי להביא לידי שפיכות־דמים
מיותרת,״ הוא טוען.
שקד, עסקן מיקצועי ותיק, כבר החליק
על הרבה בעיות בלשונו החלקלקה, אך על
המיקרה ברחוב הרצל שמע לראשונה מפי
חוליית העולם הזה.
״לשחוט את כולם!״ בעלי־העסק
במרכז־העיר סבורים אחרת .״זוהי קבוצה
של עבריינים מועדים, המטילה טרור על
כולנו,״ טען בעל־עסק, שהתחנן לשמור על
אלמוניותו.
״אנחנו מעוניינים בערבים מהגדה והמשולש.
הם באים לקנות,״ הודה אחר.
״אבל אי־אפשר לעשות כלום נגד קבוצת־העבריינים
הזאת. הם שולטים עלינו.״
סייעו לביריונים, כמובן, אותו מיעוט•
חשוך וצר־אופק, שהקנה לנתניה את שמה
הרע.
כך טען, למשל, הפקח העירוני אחרוני,
העובד על חוף־ימה של נתניה :״צריך
לשחוט את כולם! כל ערבי! ערבי טוב הוא
ערבי מת!״
״המוות לעמלק!״ הוסיף בהתלהבות הגבר
לבן־השיער והצנום, שנולד בירושלים, ומסתובב
על החוף לבוש בגד־ים וכובע־פקחים.
לאסונה
של נתניה לא היה אהרוגי בודד
בדיעותיו.

קפיצתדדך דיבדייד
ב 1ו ־נ די* -ו בי ב וב 1י רוו 1±ריי ם
טוסב 1יו ר דן י-1נ דיגדייד*
פרטים והר שמה במשרדי ״ארקיע״
ובכל סו כנויו ת הנ סי עו ת
קידות ומזכירות בעב רי תוב אנגלי ת

בפיקוח משרד החינוך והתרבות * שכר לימוד מודרג
נמשכת ההרשמה לכיתות ט׳_י׳—י״א
למסיימי י״א—י״ב — כיתות שנתיות מיוחדות
פרטים והרשמה :
12—9בבוקר
7.30—4בערב

קדימה

ת״א, בן־יהודד 74 ,
ע״י רחוב פרישמן
טלפון 220314

היא נערה אותה בבית־השימוש * היא ניבצה את כר

71 אג דיחו3.׳ צ ה
** ליה ארקין עשתה זאת.
נערת־הזוהר הישראלית, הנשואה למיליונר
צרפתי במרסיי? ,אשר הגיעה לפני
שבועיים לביקור־מולדת, חוללה את השע־

רורייה לה ציפו מאז בואה ארצה לחופשה.
לפני שבועיים עמדה גליה ארקין היפה
במרכז לחישות־רכילות. לפני שבוע (העולם
הזה י ,) 161 הצהירה בגלוי על הרפתקאות־אהבותיה
בישראל ועל קרב־המאהבים המתנהל
סביבה.
השבוע נסחפה גליה כבר לשערורייה
ממש, במקום ציבורי.
זה היה מחזה נדיר בחיי החברה־הישרא־לית.
אומנם, קרבות־אגרופים פומביים בין
גברים הם חיזיון נפוץ בארץ, לאחרונה.
גם סצינות של קינאה ורוגז בין בעלים ל-
נשואיהם הן מראה שאינו מעורר התרגשות:
אבל מריבה פומבית בין שתיים מנשות ה־חברה,־הישראלית
— ועוד מריבה המלווה

צעקות וסטירות־לחי — זה כבר משהו בל-
חי־רגיל.
בעונת־מלפפונים זו, הוא האפיל אפילו
על הריב בין גולדה לאשכול.

ן | הקטנות של הבוקר, אור ליום שישי
האחרון, בדיסקוטק של רס״ן (מילואים) הצנחנים,
משה ינוקא. הכל היה בלתי־צפוי, לא
מתוכנן מראש: כי בימים שקדמו לערב זה
נדמה היה שמלחמת הגברים על גליה אר־קין
דעכה והסתיימה.
מאז חזרה מאנדי ריים־דייווים־שאולי, ביוב
השני האחרון, מחופשת־הריון קצרה
בלונדון שוב לא נראה בעלה, רפי שאולי,
בעליו של הדיסקוטק מאנדי׳ס, בחברתה של
גליה.
כמו כל דראמה קלאסית היתד, גם הדראמה
של מאנדי—גליה בנוייה מפרולוג, שלוש,
מערכות ואפילוג. הפרולוג התחולל ביום
השלישי בשבוע שעבר, כשהופיע גיליון
העולם הזה ובו הכתבה אודות מלחמת
הגברים הישראליים על גליה:
הדיסקוטק של מאנדי. מוסיקת־קצב רעשנית
ברקע. מאנדי, בשימלת־הריון, מקבלת
את פני האורחים. מישהו מהנוכחים מדפדף
בגיליון העולם הזה. מאנדי מציצה ומבחינת
בתמונת בעלה בחברת גליה.
״קרא לי מה כתוב כאן,״ ציוותה מאנדי
על האיש שהחזיק בעיתון. כשהאזינה לתרגום׳
טיאטאה מאנדי בחמת־זעם רגעית את
הכוסות מהשולחן. וכאן, כאילו תיכנן זאת
במאי גאוני, נכנסה אל תוך המהומה לא
אחרת מאשר גליה ארקין בכבודה ובעצמה,
כשהיא מלווה בצייר יורם לוקוב, המאהב
התורן.
רפי שאולי זינק כנשוו־נחש .״אנא, הסתלקי׳״
סינן אל גליה בין שיניו .״מוטב
שלא תעשי צרות.״
מאז, אסר עליה את הכניסה לדיסקוטק
שלו, כדי לא לעורר את חמתה של אשתו
המעוברת.
אבל לרפי שאולי יש חברים טובים. הם
ניסו להפיס את דעתה של מאנדי, לספר לה
כי רפי אינו אשם כלל במה שהתרחש בהיעדרה
.״זאת גליה שניסתה לפתות אותו,״
טענו.
הסיפור שסיפרו היה מקורי ופיקאנטי:
לדבריהם הגיעה גליה לארץ ישר לזרועותיו
של משה ינוקא, מי שהיה מלוזה הקבוע
בביקוריה הקודמים. אותו זמן חנך ינוקא
את הדיסקוטק החדש שלו, שנראה לרבים
כעסק מתחרה למאנדייס. יום אחד גילה
חבר את אוזנו של ינוקא :״אתה יודע מד,
אומר רפי שאולי? שהוא יכול לקחת ממך
את גליה בכל רגע שירצה!״
גליה לא הכירה אז עדיין את רפי. אבל
ינוקא נהג כידיד נאמן, הזהיר אותה מפניו
:״מספרים שרפי אומר שהוא יכול להשיג
אותך מתי שירצה,״ גילה לגליה.
ידיעה זו סיקרנה את האשד, הצעירה.
היא באה למאנדי׳ס, חיפשה את רפי שאולי,
וכשהציגו אותה בפניו השמיעה באוזניו
מישפט שגרם אפילו לרפי להסמיק עד תנו־כי־אוזניו:
״אתה
רפי שאולי? שמעתי שאתה רוצה
לשכב איתי!״

הצ״ו ושת׳ הגיבורות

דיוקנאותיהם של שתי גיבורות הדראמה
שהתחוללה השבוע, מאנדי רייס־שאולי
(למעלה) וגליה ארקין, בפי שצויירו בידי יורם לוקוב, שהוא בעל תפקיד מישני בדראמה.

״אז תעשי צרות״
דראמה הגדולה התחוללה בשעות

הפגנת־ידידות
***מעה מאנדי את הסיפור וחמתה
^ /בערה בה להשחית. ייתכן ו הפרולוג

״חיממתי אותו!״

כפי שצולמה השבת בבריכת אכדיה. גליה
מכחישה כי היה לה משהו עם רפי שאולי,
״רק חיממתי אותו אמרה גליה.

היה הופך עצמו לדראמה, אילמלא דאג רפי
לסלק אח גליה ממאנדי׳ס כשנפלה לשם
בשיא רוגזה של מאנדי.
נדמה היה, אחרי פרולוג זה, שבסערות
הבאות שיתחוללו סביב גליה יהיו כבר
גיבורים גבריים אחרים. אולם ביום החמישי
האחרון אירעה תקלה בלתי־צפוייה בדיסקוטק
מאנדי׳ס: מערכות מיזוג־האוזיר
התקלקלו —
ואספקת־החמצן לדיסקוטק
מבלי שניתן יהיה לתקנן באותו לילה.
מאנדי ורפי נאלצו לסגור את מרתף־הריקו־דים
שלהם. קהל הלקוחות הקבוע שלהם,
אשר מצא את הדיסקוטק סגור, נהר. לדיסקוטקים
האחרים — ובכללם זה של ינוקא.
גם מאנדי ורפי החליטו לבלות את הלילה
אצל ינוקא. הם לקחו עימם את כל עובדי
העסק שלהם, ויחד יצאו לבלות אצל המתחרה,
בהפגנה גלוייה שנועדה להוכיח, כי
גליה ארקין לא שיבשה את היחסים בין
בעלי הדיסקוטקים המתחרים רק בשדה־אהבתה.

לחצות נדמה היה שהלילה יעבור בשלום.
ואז הופיעה במקום גליה ארקין
מלווה בידי יורם לוקוב. היא לבשה שימ־

הכוסות בדיסקוטק * י היא בעטה באחוויה ושגה לה רגל ¥ואחו-כו
לת־ערב שחורה, בעלת מחשוף ענקי. אבל
לא המחשוף הוא שגרם להתרגשות.
היתד, זו הרמת המסך מעל למערכה הראשונה
של הדראמה, שדמויותיה הוצגו ב־כנות־לב
כה רבה בפרולוג.

את ההזדמנות, יצאה שוב לחדר־הנוחיות.
הבחינה בכך דק מאנדי, שבעלה היה עסוק
אותו רגע בשיחה עם גברת אחרת.
היא זינקה ממקומה, כנמרה משחרת לטרף,
מיהרה בעיקבות גליה. זו נכנסה בינ־

גליה שוב חזרה על דברי־ההתגוננות
שלה, שלא היה בהם לשכך את חמתה של
נ׳אנדי. ריא כילתה את זעמה בכוסות שהיו
על השולחנות, הטיחה וניפצה אותן על ה־ריצפה,
כרמז מה היא חושבת לעשות לגליה.

,,אשה בהריון -שתלך דישון! יי
ך* רגע כו ראתה טאנדי את גליה,

^ נדלק משהו בעיניה. מאנדי, הנמצאת
בחודש השביעי להריונה, נהגה אומנם בהתחלה
כליידי אנגליה לכל דבר. היא חייכה
ונשארה קרת־רוח. אבל האנשים בסביבתה
הבחינו בניצוץ שבעיניה, ומיהרו להרחיק
את גליה מהחדר, בו ישבה מאנדי בחברתו
של רפי שאולי.
הדבר חור, כנראה לגליה. היא השמיעה,
בקול, כמה הערות עוקצניות, שנועדו להגיע
לאוזניהם של רפי ומאנדי גם יחד.
״נשים בהריון לא צריכות להסתובב בחוץ
בשעה כזאת,״ צעקה ,״למה היא לא הולכת
לישון, ונותנת לבעלה לבלות קצת?״
ינוקא, שחזה בהתנגשות העומדת לפרוץ,
דאג להעביר את גליה לחדר אחר, ניסה
להרגיעה• אולם כעבור זמן מה, שעה שפחת
מעט מיססר האורחים בדיסקוטק, שוב נמצאו
גליה ומאנדי בחדר אחד — וזרקו
מבעד לקהל המפריד ביניהן מבטים זועמים
זו בזו.
לפתע קמה גליה כדי לצאת לחדר־הנוח•
יות. כדי לגשת אל הפתח, היה עליה לעי
בור על־פני מאנדי, שישבה נינוחה ליד
הדלת. היא חלפה על פניה — ואז מאנדי
שמה לה רגל, ובעטה באחוריה. גליה נפלה.
למזלה, היה החדר גדוש ומלא מבקרים,
ואחד הנוכחים עצר בה מנפילתה.
גליה פנתה מייד לאחור, סמוקה מחימה.
אבל הנוכחים בחדר מיהרו לתופסה ולהרחיק
אוחה ממאנדי — לפינה שנייה של החדר.
גליה התיישבה שם ופרצה בבכי, וכש־הדמעות
זולגות מעיניה פתחה את הפה:
״יש לה מול שהיא בהריון,״ ייבבה,
״אחרת הייתי מרסקת לה את הפרצוף!
״אני מתה להכות אותה! מה היא חושבת
לעצמה? מי היא? אם היא לא היתד, בהריון,
ואם לא היה איכפת לי להעליב את רפי,
הייתי שוברת אותה.״
״את לא צריכה להתרגז,״ ניסה אחד
הידידים להרגיע את גליה .״את צריכה להבין
את מאנדי. היא חזרה מחופשה ושמעה
שאת התעסקת עם בעלה. זכותה להתרגז.״

,מה פיתאום?״ התקוממה גליה,
היה לי איתו שום דבר! רק חיממתי אוחו!
בשביל זה עוד לא מגיעה לי בעיטה? אני
עוד אלמד אותה.״
וכך, שעה שגליה המשיכה להתייפח ולאיים,
חייכה מאנדי ממושבה מעל כוס־המשקה
שלה את חיוך־הנצחון: מסך למערכה
ראשונה.

.,באת הנה לשבועיים, לעשות מהומות ב•
מדיור!,״ צעקה מאנדי.
״אבל תראי ניסתה גליה לומר משהו.
״תשתקי!״ צעקה מאנדי באנגלית והמשיכה
:״באת לקחת את הבעלים של הנשים

״לא רוצה דקדק? עסק״
ך* מסד ער המערכה השנייה, המן
| כינה בדרך כלל את המערכה השלישית,
שהיא שיא הדראמה, נפתח בסצינה בה דאג
ינוקא, שחשש מהתפתחות התקרית, להפקיד
שומר קבוע על גליה, למנוע כל מגע בינה
ובין מאנדי.
אבל המתח עמד באוויר ואפשר היה לחותכו
בסכין. הקרב בין שתי הנשים היפות
נמשך במבטי־עיניים בלבד.
כל אותו זמן חזרה גליה והצהירה שהיא
נמנעת מלהכות את מאנדי — רק
בגלל רפי שאולי .״אני לא רוצה לקלקל
לו את העסק עם לייף!״ אמרה.
למה התכוונה השערוריינית היפה? מסתבר
שלא מכבר מכרה מאנדי לכתב־העח
האמריקאי הנפוץ לייף — תמורת סכום
שמן — את הזכות לצלם את טקס ברית-
המילה שייערך לתינוק העומד להיוולד לה.
ל״ף מפרסם מדי־פעם כתבה מצולמת על
אירוע חברתי חשוב, הנערך במקום זה או
אחר, בעולם• עורכי־העיתון החליטו שטקס
ברית־מילה יהודי, שייערך לבנה של דמות
ידועה כמו מאנדי — או חגיגת־לידה לבתה,
אם לא ייוולד זכר, הוא מאורע השווה כיסוי.
לכן רכשו מראש את הזכות הבילעדית לעורכו
על חשבונם, ולכסות אותו בעיתונם.
בתוך כל המהומה והמתח ששררו בדיסקוטק
התנהגו שני הגברים, גיבורי הפרשה,
באבירות למופת. רפי היה צמוד לאשתו,
ניסה להרגיעה. ואילו ינוקא ניסה למנוע
שערורייה בכל מחיר.
אבל בשעה שלוש לפנות בוקר, כשחושי־הנוכחים
קהו במיקצת, הוחלשה השמירה
על שתי היריבות. ואז התחדשה השערורייה.
השומר התורן על גליה הסתלק לרגע,
כדי לשוחח עם מישהי אחרת. גליה ניצלה

כאן התגלתה דווקא מאנדי כפאטריוטית
ישראלית, המיסה לחנך את הצברית .״תס
תלקי מכאן,״ צרחה ,״תחזרי למקום שבאת
משם! את לא שייכת לכאן! את זונה!״
גליה לא נשארה חייבת, השיבה :״אני
רק חובבת!״
על כך זכתה בשתי סטירות־לחי מצלצלות
מזרועה של מאנדי, לפני שמישהו הספיק
למנוע זאת ממנה. בקושי רב עלה בידי
רפי וינוקא להפריד בין השתיים.
כאן ירד המסך על הדראמה כששתי הנשים
רותחות, ומאיימות זו על זו בהצגה
שנייה:
״אני אהרוג אותה!״ איימה מאנדי.
״אם היא לא היתד, בהריון, זה היה הסוף
שלד״״ התיפחה גליה.
מישהו במקום סיכם את מוסר הד,שכל
של הדראמה :״מה שקרה לגליה דומה לגורלו
של נאצר. כמוהו היא התרברבה
ואיימה על מאנדי ובסופו של דבר ספגה
מכות בעצמה.״
אפילוג: יום שבת בבוקר. בבריכת אכדיה.
מאנדי ורפי, שהיו מבקרים במקום כל שבת,
לא באו. גליה, יפה וזוהרת, הופיעה שוב
בביקני קצרצר, מחייכת, כאילו כלום לא
קרה.
״אתמול, ביום שישי בלילה, ישבתי בפעם
הראשונה בבית. שהרוחות ירגעו קצת,״
הפליטה תוך־כדי-כך בחן.

״אפרק אותה י״

ארקין, אחרי שמאנד -שמה לה רגל ובעטת
באחוריה בדיסקוטק של ינוקא. אולם לבסוף
ספגה היא עצמה מנות מידיה של מאנדי.

תיים לחדר־הנוחיות. מאנדי פרצה לשם אחריך״
כשהיא נועלת את שתיהן בפנים. רק
מעטים מבין הנוכחים תפסו את המתחולל.
״מאנדי נעלה את גליה בבית־השימוש!״
הגיעה מייד הבשורה אל רפי. הוא פילם
לעצמו דרך בין הזוגות הרוקדים בעיקבות
השתיים — אבל הגיע מאוחר מדי. דלת
חדר־הנוחיות היתד, נעולה. רפי, שחשש מ־תיגרת״ידיים
בין הנשים שבפנים, הלם באגרופיו
על הדלת, ניסה לנפצה.
על מה שהתרחש בפנים נודע יותר מאוחר
מסיה של גליה.
הדיאלוג התנהל בצרפתית .״תעזבי את
בעלי!״ צעקה מאנדי אל גליה ,״הוא שלי
ואני אוהבת אותו!״
״לא היה בינינו שום דבר!״ התגוננה גליה
,״כל מה ששמעת זאת סתם רכילות
ששמעת בעיר! אני אשר, נשואה!״
״לא איכפת לי מה את,״ השיבה מאנדי.
״אבל שלא תתעסקי עם בעלי!״
כשלבסוף הסכימה מאנדי לפתוח את דלת
הנוחיות לרפי, הוא התפרץ פנימה, הופתע
למצוא את השתיים בריאות, שלימות ובמצב
טוב. לא היו שערות מרוטות ולא שריטות
בעורן העדין. רפי נשם לרווחה. מערכה
שנייה הסתיימה בהפי־אנד.
אבל, כאמור, היא היתד, רק הכנה למערכה
השלישית, הסוערת ביותר.

,,אכי רקחובבת
^ פינטל, בעזרת ינוקא, את שתי הנן
שים הניצות לחדר צדדי — שם ניסו הגברים
לפשר ביניהן. קשה היה להרגיע את
מאנדי. היא המשיכה לחרף את גליה באנגלית,
עד שרפי נאלץ להסותה :״תשתקי!״

״אהרוג אותה!״

צטקה נואנדי בשטת ריתחה כשהתנפלה השבוט טל
גליה ארקין בדיסקוטק של ינוקא, כדי לנקום בה
טל ידידותה טס בטלה בתקופה שסאנד שהתה בחו״ל. נואנדי טתה בחודש השביטי להריונה.

1א£א
{ 01901*6116$ססזק 08511
ב קו פסאמ הו דרת
להנאהולכי בו ד

9 1 0 5 3ו 0ץ ט 01
0א £ק8

0א 0 1ג 1

5׳ 1 £ 8 1 0 4א 4

מ ק צו ענפלא
ללא אבטלה
ספרי,ד*א 1הי׳ רוכ ש

לטיבולאיכות 11 1
ללא

תחרותו

הפרסומאי יצא מדעתו

ב בי ת
התל מי ד, ב נו ס ף
נ סיון מ ע שי רב
ב ע בו דהמע שי ת,
ללקוחות הרבות
המבק רו תבס לון
בי ת־ הספרו הנ הנו ת
מ ש רו ת מ עו ל ה
הני תן ב מ חי רי ם
נ מו כי ם ביו תר,
ל מ סיי מי ה קו ר ס
ני תנו ת ת עו דו ת
סיו ם ו סיו ע
לקליטתםבע בו ד ה.

ליד עמק צו עי
ובט חון ע צ מי
וז אתתודות
והקבועות

הקודם׳
ה חד ש
נפ ת ח:

סמך*

שלט באורך 34מ׳ נקבע מעל גשר ראש פינה על־ידי המו״ל של הספר ״20
שנות חיינו היפות ביותר״ .ככה זה כשפרסומאי (פרסום ע ).מוציא ספר

ד ־י א כו ד

133־ דיז 143ף

ר״נם 1ת״א

ל2 2 6 0 5 6 .

.העולם הזה* ,שבועוןהח דש ותה ישראל י
המערכת והנער,לה: תל־אביב, רה׳ קרליבך ,12 טלפון 5־30134
ובד • 136 .מען מברקי: עולמפרס • דפוס משד. שהם בע-ם.
תל־אביב, רח׳ פין • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע*ם• .
העורך הראשי: אות אבנרי • המו*ל: העולם הזה בעיר

ק 1ל ה

י \\ נ 11ת// 0 1

0אס 1ק?/ה
העולם הזה 1612

שעמום ברחובות
אז מה אם את מרחובות? גם ()1/12
הוא משם. וגם הוא, כמוך, משתעמם שם,
אבל סבור ששני משועממים בודדים, יכולים
להפוך לזוג אחד עליז.

חניך חתיך

איזה כיף בפנימיה צבאית! עושים שם
חיים משוגעים! רק מה, אין שם בנות. אז
מה יכול לעשות חניך חתיך בן 18 אם לא
לכתוב אלי, כדי שאתן (בנות ה־ )16—18 תב־תובנה
אליו, אל (.)2/12

מורה_ רצינית
( )3/12 היא מורה רצינית למרות שהיא
רק בת ,22 ונמאסו לה החברה הלא־רציניים.
ובאמת היא מסתפקת במועט — המכיל את
המרובה :״אביר חלומות רציני, מעניין,
ובגובה בינוני.״

״שאף אחד לא הצליח להחליט אם הן כחולות
או ירוקות, וגר בירושלים השלימה.״

לאוהבות את הטוב

כאן משהו בשבילכן מנתניה, אם אתן
בנות פחות מ־ ,23 ואתן מלאות חיים ואוהבות
את הטוב והיופי — אתן רשאיות

מקום בצמרת

כולנו מכירים כמה מן האמנים הישראליים
המצליחים בעולם. אף אחד בארץ לא שומע
עליהם, ולעומת זאת גם אף אחד בעזלס
לא. אבל הם נורא מפורסמים. עוברה:
אפילו הס בעצמם מספרים זאת!
לעומת זאת, יש כאלה המצליחים באמת.
בלי הרבה רעשים, ובלי לעשות הרבה רוח
מסביב עצמם למשל, שמעתם את עליזה
קאשי מוסרת הצהרות כמה היא חשובה?

״אני הלומדת שמינית תזשתגעת להתכתב
עם איזה חייל״ מצייצת ( )4/12 בכתב זעיר

ונקי, ומבקשת בנימוס לציין למעלה שלא
לטיפשים, ומציינת למטה שהעיניים שלה
ירוקות! האם יש לצבא משהו להציע?

מירויטלים השלימה

ילדות, לבוא הנה מהר ולעמוד יפה בתור••
בלונדיני, בן , 17.5וגם יש ל 5/1עיניים

מכיר ת ח>ס 1ל
אז ככה: אני נ חו ר ה טונ ה, ועו מדת
לשירותכם, ובמדור הזה הפ-
גשתי כבר זוגות צעירים, וזוגות מבו גרים,
זוגות מלאי יאוש, וזוגות מלאי
תקווה. הפגשתי בחורים שרצו
להכיר בחורות, בחורים שרצו לה כיר
בחורים ובחורות שרצו להכיר
בחורים.
אבל סוג אחד אני לא כל-כך משתוקק
ת לשדך, כי בניגוד לנ״ל, נדמה
לי שלא לאהבה הטהורה הם
נושאים את נפשם. הכוונה לצעירים
המציעים את שירותיהם לגברות מז דקנות.

היות ועוד יש לי אחדים כא לה,
ואין מכתב שאני מקבלת ואינני
מפרסמת — הריני מציעה אותם
כאן בפעם האחרונה, במכירת חיסול,
סוף העונה. אוקאזיון !
הנשים שעלמים צעירים לכל ישמחו את ליבן — אני מאחלת
הרבה אושר וכל טוב. כתובנה למדור
לפי האות המצורפת, ותיענינה
חיש-מהר. כדאי לכן, כי זוהי ההז דמנות
האחרונה בה אני מפרסמת
מכתבים אלה :
א) ״נמאס לי מהכירכורים הבירבזרים
והדיבורים של בנות הטיפש־עשרה.
אני בחור בן , 20 גבוה, יפה, שחור
שיער ועיניים ירוקות. רוצה להכיר
אשה מבוגרת, מנוסת ונחמדה (12ו/א).
ב) ״מתוך דפרסיה קצה נפשי מבנות
העשרה, והייתי רוצה להכיר דרך מדורך
אשה יותר מבוגרת, עד גיל , 40 המוכנה
לקשור קשרים דיסקרטיים עם דמת־גני
צעיר, בן .24 12ב).
ג) בוגר תיכון בן , 20 המתכונן
להמשיך ללמוד. גר בחיפה, ומעוניין
להכיר אשה מוכשרת ואינטליגנטית בת
.30—45״אין פה שוס קשר לידידנו
אדיפוס, אלא פשוט נסיון קצר שנזדמן
לי באקראי, גיבש לי דיעה ששילוב אשה
מבוגרת ובשלה, ובחור צעיר, הוא איד־אלי.״

ד) ״ובכן, נמאס לי מהילדות הצעירות,
והחלטתי ללמוד ולהשתלם. אודה
לאותה אשה נאה, עד גיל 40 אם
תתקשר. גילי ,23 :גובה , 1.85 :והבטחתי:
שהמשיבה לא תצטער 2ר/ד).
ה) אני סטודנט בן ,23 נחמד, ועל־פי־רוב
משגע. שמי דני, וגבהי , 1.80
וברצוני להכיר אשה מבוגרת ממני —
המעוניינת בבחור צעיר יותר 112ה).

פצע או פגיעת בלתי-
חטובה מטרידים אותך
ומקלקלים לך תוכנית־בילוי
נהדרת. היכון ליום
ה׳! אז תקבל את
ההחלטה עליה חלמון
זמן רב, או אולי גם
יקבלו ;אותה בשבילך.
9ובפב רו א ר
? 0במרס
איך שלא יהיה, יום זה
מהווה נקודת־מיפנה בחייך
הנוכחיים ואל לך להקל בזה, את מאושרת?
תמשיכי בקוו הנוכחי. לב׳שי ירוק.

כן, כולנו יודעים שא תה
איש נימרץ ות קיף.
אבל למה לך להפגין
את זה כשהיא
מסכימה !
בלאו״הכי
השבוע תהיה הניצוד
ולא הצייד, א ם אתה
לא רוצה בכך — מוטב
שתתנזר מאהבה.
פגיעה בכבודך מזעימה
אותן. נסה להבליג. כוונת היריב אינה
כה חמורה כפי שנדמה לך. לבשי תכלת.

שמיניסטית רוצה חייל

יום ה׳ יאפשר לך לקבל
את ההחלטה, עליה השקעת
כל־כך הרבה זמן
וכוח. אבל מוטב שתזדרז:
אם לא תגיע לכלל
ביצוע עד ליום ב׳ שבסוף
השבוע — אתה
20 בינואר ־
תפסיד את כל מה ש8ז
בפברואר
יכולת להרוויח, פגישה
עם אדם שחור־שיער
מפחידה אותך, בצדק. עזבי שטויות והחרכזי
בעניינים קלילים יותר ובפלירטים בבריכה.

לא. אבל פרט לתכנית טלביזיה אישית,
נורא מפורסמת, יש לי בשבילכם פה משהו
מוחשי: קריקטורה שמצאתי בנידיורקר: היא
(למטת משמאל) עם הכוכבים עימם היא
מופיעה כמו סאמי דייביס, ובובי דארין
(אמצע) ,ואדי פישר, ואייבי ליין, ובכלל.
ואס כבר עושים עליה קריקטורות ב־ניו־יורקר
— אז היא באמת בטופ של הפופ.

כר אותם דברים...
( )7/12 הוא כל כך נחמד ועצוב, שאני
נותנת אותו כלשונו :״אני חייל, וחסר לי
הפנאי להכיר נערות בדרכים המקובלות.
חברי הכירו מספר נערות, ואיני יכול לבוא
ביניהם ללא בת לוויה.
״אינני משהו מיוחד, וגם איני מחפש
משהו מיוחד.
אני בן , 20 גבוה, מיושב בדעתי, ואוהב
את כל אותם דברים שאוהב בן ,20 ואני
קצת מיואש עקב המצב.״

חיפאית רוצה ״היפי״

כאן יש לי בשבילכם חיפאית צעירה
שנורא רוצה להכיר היפיס, או כאלה שיש
להם אופי היפיי או אפילו אם אתם מתרחצים
לפעמים, ואין לכם זמן, אבל אתם
אוהבים אהבה, ופרחים, ושלום (ובחורות),
אז למה שלא תכתבו ל 8/12 שמחכה לכם?

מודעת ה שבוע:
• נו די ס ט צעיר מ/גוניז בהיכרו
ת, ת.ד 232 .ירויט 5ים,
עבור . 129

קצין בלונדי

קצין בלונדי, כחול עיניים ובן ,20
העומד להשתחרר, ולחזור לתל־אביב. איזה
מזל! הוא אוהב טיולים, ואוהב לצלם ואוהב
לעשות חיים, וכל זה מחכה לך. אולי,
תכתבי ל־(.)9/12

קיבוצניק;

( ) 11/12 הוא ״חייל, בן קיבוץ. לאחר
שנמאסו עלי בנות הקיבוץ, והמתנדביה בקיבוץ,
אני מחפש אחת עירונית. וחשוב לי
רק שתחיה בת לוויה נאמנה, שתאהב לבלות,
לאו־דווקא בדיסקוטקים, ושאפשר יהיה
להסתכל עליה — ולדבר, אליה.״

זה לא שאינך חייב לע־קזות
את זה: אבל מוטב
שתדע בדיוק מך ואיך
אתה עושה. בייחוד עליך
לגלות תבונה וכושר־החלטה
ביום ד׳ ,בתחילת
השבוע, וביום א׳,
בסופו. דואר מחו״ל
יכאיב לך ויגרום לך
לשקול מחדש את המצב
בו אתה נתון. אל תחסם לשבור מיסגרות
שיגרתיות — בתנאי שאינך מקבל עול כבד.

השבוע מסוכן מאוד ל־בנות־תאומים:
הן יכו׳
לות להסתבן בהרפתקאות
העשויות לגרום
לסיבוכים אישיים ובריאותיים,
זמן 1ב לאחר
שתשכחנה את התקרית
עצמה. מוטב, איפוא, לא
להרבות בקשרים חברתיים
ולהגביל את הן׳
מגע עם אנשים חדשים — בייחוד בסוף
השבוע, מיום. א׳ ועד יום ג׳ .לבשי סגול.

׳י אט-אט מתפזרים ה-
ערפילים. אתה עומד
לבדך על מקום גרור
ובהיר, ואתה מסוגל מה לפתע להחליט
לעשות ומה לא לעשות.
אל תנצל בהי-
רות-חושים זו כדי לחסל
קשרים כלכליים
המטרידים אותך במקצת.
לא לשם כן זימנו לן הכוכבים
את הראייה הארוכה. זהו שבוע טוב.

הלאות וכאב־הלב שגברו
עד כה, הופכים לסיוט.
אתה רוצה להשתחרר
מכל הטרדות הקטנות
וממש כמו אריה
הנלחם בלן ורי־עכ־ביש,
אינך מצליח לצאת
מן הסבך. במילד
רים כאלה אדם מפסיק
פעילות, יושב בשקט,
אוגר כוחות — ולא מסתבך הלאה. זה אמור
לגבי ענייני לב לא פחות מעניינים אחרים.

כולנו יודעים שאתה בטוח שבכוחן לפתור
את בעיותיהם של כל אלה הפונים אליך.
אבל השבוע — בחייך
אתה עשוי לסבן אחרים,
מתוך זה שאתה חושב
שכולם בנויים כמוך.
התנאים אינם שווים לכל
אחד, וזח נתון שעלול
לסבן אותך, ב־יחוד
כאשר אתה אינך
רואה את נקודות הזולת.
בייחוד אתה עשוי לגרום
לשיברון־לב לבת־טלה:
ולבת־דגים, וגם ל־בן־עקרב.
אל תתן לעצמך להתפרץ, ביום ד׳.

סכנה ! אל תלך להתרחץ בים בימים ד׳
או ה׳ ,ואל תצא לשייט. בת־מאזניים :
קחי קצת חופש, תנו חי,
ואל תתני לעיי פות
הכרונית שלך לי־הפך
למחלה ממש.
מבחינה בידורית, זהו
שבוע טצויין ואף מ הפלירטים
שעשע

חזקים מן האהבות והבילויים הכאובות,
של שישי־שבת מרת קים
מן הלימודים.
השתדל לא להזניח לימודים או בחינות :
מבחינה לימודית זהו שבוע מכריע.

ובכן, הגענו לזה שוב: הדברים האמיתיים
מתגלים, בזה-אחר-זה, מאחרי פרי
גודי האשליות, הצבי עות
של האנשים ה סובבים
אותך, והרצון

הבלתי״מציאותי
זור״ את ניצבת על פי-
בעיני-רוחך,
תהום,
והדיכאון עלול לגבור
עלייך. משום כך מוטב
שתתיחסי למתרחש בהומור,
לא בציניות.
ושלא תשתדלי להגיב
מייד בחוזקה ובכאב, אלא תחשבי בראש
וראשונה קודם כיצד לעזור לעצמך.

את פוגשת אותו, את האחד. את מסתכסכת
איתו. את עשוייה לאבד אותו ביום ג׳ שבסוף
השבוע. זמן נהדר
לצאת לטיול עם חבר או
חברה טובה. זמן עוד
יותר טוב להכיר את
הנעלם, להיכנס להרפתקות
קלות, לעשות שטויות
ובכלל, להתפרק. לא
זמן מתאים לעסקים או
הרות־גורל. להחלטות צורהמזלות, לבני־קשת,
השבוע: השתעשעו! לב־שי
בגדים בצבעים עליזים. כמו כן הימנעי
מפירסומת רעשנית, והיא תבוא אליך מאליה,

הצרה איתך שעל-אף
יכולתך הרבה, אתה משלה
עצמך בשטויות, מוכן
לחלום במקום לעשות,
לוותר במקום ל התמיד.
אין טעם לרצות
דברים שאין מנסים להגשים.
לכן — גבש לך
קו, ונסה לשנות את
חלוקת־הזמן שלד ואת
מערכת־עיסוקין, מיום ה׳ ואילך. אם לא תעשה
כן השבוע — לא תוכל לצאת מהבעיות.
בכלל, הצבעים הבהירים (או האדומים) הם
נושאי מזל בשבועות הקרובים, ויש טעם
להמר עליהם. אך יש להיזהר ממספר שבע.

איזו טלוויזיה עוגד אתה לקנות?
לפני שתחליט, דרוש הדג מת
מכשיר ה טלוויזי השי

אתהע>ף!
מ שוע מם, רצונך לצאת מהש ער ה

ארוס

ס פר -א רו ס
הופיעו החודש

>1דו>ו של נוג ל
״מדהים בכושר הביטוי. מציג אתה אנושי
במערומיו, על כל התשוקות,
תאוות הבשרים, הרדיפה אחרי התענוגות
המותרים והאסורים ועל הכל :
מוצא הד בלבו של כל אחד מאתנו ! ״

הביקורת אומרת:
וידויו של נוכל (מאת ג׳והן פ. בר־מינגהאם.
עברית: י .א. נועמי. בהוצאת
ארוס 192 ,עמודים) הוא סיפורו של
זנאי בריטי מן המאה ה־ , 18 שהוטבל
באמבט מלא־יין, חונך על־ידי כומר נואף,
אומנת נימפומנית, לורד פוריטני וגבירה
חובבת תענוגות מיניים. לבגרותו המינית
הגיע במיטתה של האומנת כבר בגיל ,13
ואילו בגיל 18 גורש מבית מטיבו, אחרי
שהוא נתפס במיטה של אשתו.
כמו פאני היל (העולם הזה ,)1377
גם וידויו של נוכל הוא מוצר ארוטי, שייחודו
בתיאור החברה הבריטית במאה
ה־ 18 ובסגנון העשיר של מחברו.

חברת ג׳נרל אל ק ט רי ק, בריטניה 6 0.היא החברה
הגדולה ביותר באירופה למוצרי אלקטרוניקה וקיימת זה
שמונים שנה.
טלוויזי ה של ג׳נרל אלק טריק 0.י 0 .£מיוצרת בבריטניה
ומותאמת במיוחד לתנאי הארץ. נותנת לך תמונה יציבה
ובהירה ואחריות מלאה.
טלוויזי ה של ג׳נרל אלקטייק - 0 0 .פירושה שביעות
רצון מוחלטת לקונה.
בקנותך מכשיר של ג׳נרל אל ק ט רי ק, בריטניה, וודא
שאכן זהו המכשיר האוריגינלי הנושא את האותיות
— שהן סמל הטיב.
יבואנים!

יוסף טוינה בע״מ,

(מדור ״ספרים״ ,״העולם הזה״)

אני מאמין שמחבר חייב ככר
שיכול לספר על עצמו את כד
האמת. ספר זה, אני מקוה ידבר
בעד עצמו.
הנגב לגביי
מו ת ר
״האם ממשלת־ישראל היא ממשלה פועלית
או ממשלה של בעלי־בתים?״
את השאלה השיגרתית הזאת שאל, השבוע,
לא יהודי שמאלני, אלא חקלאי בדווי
מהנגב. כי במציאות של 1968 גם הבדווים
חייבים להתמודד עם שאלה זו.
מדי שנה בשנה מחכירה ממשלת־ישראל,
באמצעות משרד־החקלאות, חלק מאדמות־ה־נגב
לשבטים הבחזיים. החכירה מתבצעת לשנה
אחת בלבד. החלוקה — לפי כמות האדמות
הראויות לעיבוד.
יתר־על־כן: הזכות להגיש בקשות־חכירה
ניתנת משך חודש אחד בלבד.
,,מאוחר מדי!״ אחד הבדידים הנוהגים
לחכור אדמות לפי שיטה זו, מדי שנה בשנה,
הוא סאלח סלימאן אל־נאסארה, משבט אל־נאסארה.
גם הפעם הגיש סאלח בקשה בשמו
ובשם שמונה נפשות, מבני־משפחתו. כי
סאלח הוא חוכר קטן מאוד, יחסית.
לתדהמתו — הושבו פניו ריקם .״אתה
איחרת,״ אמר לו פקיד משרד־החקלאות, הממונה
על הקצבת הקרקעות.
סאלח אינו בור. הוא הקים צעקה, הצביע
על העובדה שהרשימה נסגרה, השנה, בסוף
אפריל — ובקשתו נשאה את התאריך
.24.5.68
״אז נכון, לא מאוחר, אבל אין מספיק
אדמות,״ הגיב הפקיד .״השנה החליטה הממשלה
לתת את האדמות רק לשייכים הגדולים
— ולאלה המשרתים את מדינת־ישראל.״
התוצאה
53 :בני־משפחתו של סאלח הופקרו
לרעב, מאחר והשטח שהיה ברשותם
עוד קודם לכן אינו מספיק למחייתם. כי
שטח זה נזרע רק פעם אחת בשנה. אין
גשמים במידה מספקת ולכן אין גם יותר
מיבול אחד.
ולא הרחק משם, יכולים ליהנות שבטים
גדולים ועשירים מריבוי-קרקעות. כי לגביר
מותר.

קו ליו ווילטון
מגיש לקורא א ת ספרו החדש, הנועז,
התשיעי במנין

היומן המיני

רומן אוריגינלי ביותר כפי שחסידיו
של קולין ווילסון עשויים לצפות ממנו.

מונטיפיורי ,32 תל־אביב.
רח׳ יפו ,56 ירו שלים.

במדינה

הרפתקאות המיטה של ג׳רארד סורו
עם קרולינה, גרטרוד, קארלוטה התאות-
נית, ועם דיאנה — אשתו של מלחין
מטורף למחצה, על רקע ״אורגיות הכשפים
השחורים״ של מר קאנינגהאם
המסתורי.
הקורא ימצא בספר כל מה שיבקש,
פרט לפורנוגרפיה. גישתי לבעית המין
מבוססת הרבה יותר על התפישה המטאפיסית
(גבריאל מארסל ודומיו) מאשר
על חייו ואהבותיו של פראנק-
האריס.

קולין ווילסון

״מגיה שחורה, נרות דולקים. גילויים
מפרשת קאנינגהאס!״
״סאנדיי מסנג׳ר״

״זהותו שיל הרוצח — מוויטצ׳פל נתגלתה
ביומן המיני של ג׳רארד טורן !״
״דיילי ניוז״
הספר שחולל שערוריה צבורית באנגליה
פורסם במלואו ללא השמטות וקי צורים
על־ידי בית־ההוצאה ״דייל־פראס״
באנגליה ועתה לראשונה על־ידי הוצאת

״ארוס״

מיסחר מה שותים בקייץ פעם היתר, ארץ־ישראל ארץ הצוף ומיץ־
התפוזים הטבעי.
אחר־כך באה הטכנולוגיה החדישה, ועימה
— משקאות רבים וחדשים. כיום שותה הישראלי
המצוי קרוב לארבעים סוגים שונים
של משקאות, ממיצים טבעיים ומעובדים ועד
לתכשירים תוססים מאיכות שונה ומשתנה.
חוליית־כיסוי שיצאה לברר את הרגלי השתייה
של הישראלי הממוצע, קבעה השבוע:
המשקה
המקובל ביותר על הישראלי, כרגע,
הוא הקולה.
קיימים, כמובן, הבדלים לגבי ביקוש מיצרך
מתוצרת זו או אחרת, אך הקולה על כל
סוגיו עולה, כרגע, בביקוש על כל משקה
אחר בקיוסקים — כולל מיץ־התפוזים המסורתי.
המיצים
הקרויים ״טבעיים״ ,והמיוצרים
בבתי־חרושת, באים מייד אחריו.
במקום השלישי מתייצבים מי־הסודה הפשוטים
והשימושיים.
לא שפנים. אחר־כך בא כל צבא־המש־קאות
הרבגוני — מן הגזוז ועד לבירה
ולבירה השחורה — התופסת מקום גבוה
יותר בסולם־הביקוש של בתי־הקפה, אי
לא בקיוסקים.
יש ביקוש חזק לקפה קר, בקייץ. קטן
הרבה יותר — לשוקו קר .״בבתי־קפה בטח
שותים אייס־שוקו. אצלנו סתם קקאו קריר,״
מסביר קיוסקאי ותיק, מרחוב בן־יהודר,
בתל־אביב.
ביקוש מיוחד יש למשקה חדיש, יחסית:
ברד. זהו מעין מיץ לימון, הקפוא במידה
כזאת, שהוא דומה לשלג או לקרח נוזלי.
אך לא בכל מקום אפשר להשיג ברד.
מיץ גזר נחשב, משום־מה, למשקה ה־

מבוקש פחות מכולם .״אז מה אתה מתפלא?״
הגיב על כך קיוסקאי מרחוב הרצל,
״אתה חושב שכל הקונים שלי שפנים?״

דרכי אדם
הקורבן
ה א חרון
פילים פרלה נהרג לפני 25 שנה. אבל
הוא מת רק החודש — חלל לכדור נאצי,
שנקב את ריאותיו, חדר ללהביור אשר נשא
על־גבו בחזית אל־עלמיין.
קרוב לשנה שכב פילים, יליד הונגריה
שגדל בצרפת למשפחה יהודית אמידה,
בבתי־החולים של הצבא הבריטי בו לחם,
כקצין־קישור עם הכוחות הצרפתיים החופשיים.
כי הלהביור התפוצץ על גבו, גרם
לכוויות בכל חלקו האחורי של גופו.
קרוב לשנה התפתל בייסורי־תופת —

נותיו המגוונים — לא נמצאה מעולם לירה
בכיסו.
״אדם כלי קיבה!״ ״נם הוא שאדם
הזה עודנו חי!״ טענו הרופאים, אצלם נהג
להידבק מדי פעם. ואחד מהם אף הוסיף:
״מזמן נגמר הכבד שלו. וקיבה — נידמה
לי שלא היתד, לו מעולם.״
פילים חייך, הבטיח לשלם פעם אחרת
לרופא — ויצא לשתות את ליטר הוודקה
הקבוע שלו, ולעבוד את 16—14 השעות
מדי יום ביומו.
אבל הזמן עושה את שלו. כך אירע שבחודשים
האחרונים נראה פיליפ פרלה, לראשונה,
במצב בו אינו מסוגל לעבוד .״יש
לי כאבים משונים,״ אמר. וכשמיכאל שווילי
הגדול או יצחקי מנזטרו־גולדווין־מאיר היו
מזעיקים אותו, משך בכתפיו :״שיקפצו לי
על השולחן!״
בתחילת השבוע, לפני שבועיים, חש ברע.
הוא טילפן למעבדת־הסרטים סינמסיס, שם
היה עליו לתרגם שני סרטים ביום אחד,
דבר שרק הוא היה מסוגל לו .״אבל אבוא
אם תשלחו מונית,״ הבטיח.
נשלחה מונית. הוא בא — ולא יכול היד,
לעבוד. הוא יצא לבית־הקפה הקטן של אלי
הצרפתי, ברחוב דיזנגוף פינת ׳שדרות
גורדאו, הזמין כוסית וודקה — לראשונה
בחייו לא גמר אותה.
הוא שב, בודד לבית־המלון שלו — כי
מעולם לא היה לו בית משלו.
למחרת מצאה אותו המשטרה, שערכה
סריקה שיגרתית — מת על מצעו. ליד
המיטה התגלגלו ארבעה בקבוקים של ויסקי!
מלאים.
כך מת פילים פרלה כפי שחי: שתיין או
כישרון גאוני. שונא־מלחמות — אך קורבנה
האחרון של מלחמת מונטגומרי ברומל, שנסתיימה
25 שנה קודם לכן.

11^3דרכי חיים
הסנדלר ה מ תנ ב א

תורגמן פרדה
מוות וארבעה בקבוקי ויסקי

כשרק סם־המורפיום מקהה במיקצת את
כאבו. כשיצא סוף־סוף מבית־החולים, עם
עור הדש על גבו, לסת מפלטינה וביר ממתכת
— היה מכור לסמים.
שתייה כמקום סם. אבל פילים לא
היה גבר רגיל. תוך־כדי כאבים גופניים
כבירים, הרגיל עצמו לא להשתמש במור־.
פיום — בעזרת שתייה כימעט בלתי־פוסקת,
שמנעה ממנו את התשוקה לסם.
וכך אירע שכאשר השתחרר פרלה מתלותו
בסם, היה לשיכור מועד.
בינתיים עברו עליו תלאות רבות. עוד
קודם לכן התגרש מאשתו הצרפתיה, אותה
הכיר לאחר ששב לצרפת מאנגליה, שם למד
בבית־ספר פרסי, כשהוא מתגורר על ספינת־שייט
העוגנת על הנהר תמזה.
עם אביו ומשפחתו ניתק עתה כל מגע:
הוא לא רצה שידעו כי איש־העסקים הצעיר
והמבטיח הפך לשיכור כרוני.
וכך, אם כי לא היתר, לו כל נטייה לציונות,
הגיע היהודי הצרפתי פילים פרלר,
— לארץ־ישראל, לאחר מלחמת־העולם השנייה.
עמוד־תווד
מתהולל. כאן התעוררו
בעיות חדשות. פילים, שדיבר שבע שפות
בשטף רב, לא רצה ללמוד עברית .״אני
לא מדבר כשר,״ ביטא תמיד את התנגדותו
האינסטינקטיבית, בהומור האופייני לו.
למרות זאת הפך פרלה, תוך זמן קצר,
לאחד מעמודי־התווך של ענף־הקולנוע בישראל.
הוא היה מנסח־ד,מכתבים_של רוב
סוכני־ד,סרטים בארץ, חלוץ מתרגמי כות־רות־המישנה
המודפסות בגוף הסרט —
בשפות הצרפתית והאנגלית, כמובן.
פילים אף יכול היה להיות לאדם עשיר
מאוד, כי הפך, במשך הזמן, ליועצ של
גדולי־הענף. אבל הוא המשיך לשתות. ומדי
פעם היה עוזב את הכל, מתמסר לשתייה
בבארים, לקטטות־רחוב, ולבילוי בחברת
יצאניות־רחוב — אותן השקה עד אובדן־
חושיהן.
ואם כי השתכר סכומים בלתי־רגילים,
הודות לכושר־עבודתו הפאנטיאסטי ולבישת־העולם
הזה 1612

הרב משה רביקוב היה צדיק בדורותיו.
הרב וד,סנדלר נהג להקביל בחפץ־לב פניהם
של חכמים אחרים, לשבת איתם שבת
אחים גם יחד, להתדיין בענייני־דיומא וגם
בסוגיות התלמוד והגמרא.
עד שנפטר, בגיל לא כל־כך זקן,
לאחר שד,ירבה לדבר בחודשים שלפני מותו
על ביאת־המשיח. מאחוריו השאיר צוואה —
אותה פקד לפתוח ביום ה־ 28 במאי ,1967
עד כאן העובדות. מכאן מתחילה ריקמה
של אגדות ושמועות, המעידה, כיצד נשזרת
מסורת על־ידי עיוות סיפורים מפה לאוזן.
מלחמה וחלום. מה בדיוק היה כתוב
בצוואתו של הרב רביקוב לא ברור. אבל
ברור שהעיתונות הדתית — וגם אנשים
בעלי־דימיון — נאחזו בה כמי שמוצא שלל

נאמר, למשל, שהרב הסנדלר ניבא בצוואתו
שתוך שנה מיום פתיחת הצוואה
תפרוץ מלחמת־דמים וישראל תהיה המנצחת
על ארצות־ערב.
״ועובדה!״ אמרו בעלי־הדימיון ,״עוד ב־6
ביוני פרצה מלחמת־ששת־הימים!״
אבל לאחר ששמועה זו הפכה לעובדה,
בעיני רבים וטובים, גברו השמועות. עכשיו
נאמר שבצוואר, היה כתוב כי המלחמה
״׳תימשך שלושה ימים בלבה״ ואילו היומון
של המפד״ל, הצופה, ידע לספר ב־ 28 ביוני
,1967 כי הצוואה קבעה גם כי ״ניצחונה
של ישראל יהיה מדהים כפי שלא היה
מעולם וכי העולם כולו יחזה בעזרת האלוהים.״
בקיצור
— נבואתו של נביא־אמת.
לא נביא, צדיק. כך גבר כדור־השלג
מיום ליום. שבועון אחד ידע לספר שאת
הצוואה פתח, אישית, הרב יעקב לנדאו מ־בני־ברק.
עיתון יהודי־אמריקאי קפץ על
המציאה, פירסם מאמר־ענק ובו — תצלומו
של הרב משה רביקוב ליד בנו יעקב.
דבר זה הוא ששבר את האגדה. כי הבן,
יעקב רביקוב, החליט לרדת לעומקו
של העניין, לברר אחת ולתמיד אם בנו של
נביא הוא.
הוא חקר את הפרשה, הגיע עד לרב
לנדאו, בבני־ברק. להפתעתו, הכחיש לנדאו
את כל העניין :״לא היה לי כל קשר, לא
עם הצוואה ולא עם הנבואה,״ ענה הרב
הבני־ברקאי.
יעקב רביקוב היד, מאוכזב במקצת —
אבל שב לביתו כשהוא מרוצה:
ככלות הכל, לא נעים כל־כך להיות בנו
של נביא מיסתורי. הרבה יותר טוב, פשוט
ואנושי — להיות בנו של צדיק, איש
עניו וטוב־לב, אשר, נוסף להיותו רב
וחכם בישראל, עסק כל חייו במלאכת הסנדלרות
כאחד מן העם.

#בחיפה
ביום ב׳ 29 ,ביולי, בשעה 8.30 בערב, בקרית־ים ב׳ ,רחוב
שפרינצק ( 7מול קופת־חולים) ,דירה ,26 טלפון ,715005 אצל
רותי, יתקיים:

חוג ב ית
חברי התנועה ואוהדים מוזמנים.

תג ע
ו תפר אעה...ם!
אין וחד
פג מי
ופצע
כן ! אפשר לגעת סוף סוף ואין
בכלל פגמים ופצעים. וכל זה
בגלל עדורה. כי עדורה הורג
חיי ד קי ם ע מו ק ע מו ק ב תוך
העור. עדורה ממריץ אתמ חזור
הדםומחטא ולכן י היו לחייך,
מצחך ו סנ טרך ללא פגם ועורך
בכללותו יחזור ל היו תחלק וזך.
הל א ה עצבות ...הו דו ת לעדורה.

!ו• ז 1הרת

1־ ושבונו
הכנ ה ל סוגי ם: גי, ד׳
ההרשמה עד 30.7

ח צרנו ת
אנגלית ן
עברית ו /או
ההרשמה עד 30.7 1 בתיבה במכונה

עברית ו /או אנגלית
ההרשמה עד 30.7

1ב ד• ת
כתיב ללא שגיאות
ההרשמה עד 30.7

למתחילים י ת
ן א נאולפן\ ל
( 12 שעות בשבוע)
ההתחלה ב־ 30.7קורסים
( 4שעות בשבוע)

קורסים מיוחדים
ס<1€110ם 0ק 1£5ז 0 0
ם 53110ז 6׳\ מ 0 0

לתלמידים בחדשי החופש, לנד
סיימי ח׳ — הכנה לתיכון *׳,
י׳ ,יא׳ — דקדוק וספרות

;!דוד ה סד אנטיספטי

חודר במהירות אל מתחת לעור וניתן
לשמוש גס במשך היום, כי הוא אינו
משאיר את עורך שומני ונוצץ 3.65 .ל״י
עדוד ה נוזל אנטיספטי

תמיסת נקוי צלולה, החודרת ומנקה את
3.65ל״י
עורך ביעילות.
עדורה סבון אנטיספטי

סבון עדין ומנקה המכיל את מרכיבי
עדורה והממריץ ועוזר לפעולת עדורה
1.70ל״י
קרם ונוזל.

לטפולבנגד ־ ו ״ 111 ^ 71־

בעיות ולבטים
בחיי המין
מאת

הד״ר מרדכי זידמן
הוצאת רשפים.
להשיג בחנויות
הספרים הגדולות

מו צר די ס קו ב עינו.

ל טכנ אי הרדי 11האלקטר 1ני ק ה !
השתלמות בטלביזיה ברמה גבוהה
בשיטה חדשה ובמחיר זול
פרוספקט ושעור לדוגמה חינם,
״המכון לטלביזיה״ ת.ד 2728 .רמת־גן