גליון 1617 מתאריך 28 באוגוסט 1968

התיקו! הקט!
אל תצבע א ת פנים המקרר בי אין צורך בכך.
טמבור״ספריי נועד לצביעת פגמים ק טני ם
בצבע של המקרר בבית, האופנים של הילד,
עגלת התינוק, מכונת הכביסה של הגברת
או פגמי צבע של מכוניתך. טמבור-ספריי
באחד-עשר גוונים נפלאים י תקן א ת הפגמים.
טמבור-ספריי מכס ה כל פגם. לנוי ולהידור:

מ כז ס ־ ס

סיגרים־ ״^וביו״

ס ־יגו ־י ס ־ דיוד *נ1־*ים־ באיכות ! 71*111-111

ני הגללי*?*י* .מ , .ברגר
חי פ ה ^י בד כיאט ,2ת.ד1967 .

ט ל6 8 5 5 1 :

עורד־דין תל־אביבי ידוע, אחד מקוראי־נו
הקבועים, עשה דבר בלתי־רגיל: שלח
לא־מזמן למערכת שלושה זרי־פרחים, אליהם
צירף את המכתב הבא:
״לעורך מדור תמרורים — בתודה. זה
חלק מהפרחים שבוודאי לא הייתי מקבל
לולא פירסמת שהשבוע מלאו לי 48 שנים.
הצדק מחייב שתיהנה יחד עימי מן התוצאות.
חוץ מזה, אין לנו מספיק אגרטלים.״
פירסום השורות הבודדות בתמרורים בא
כהפתעה לאותו פרקליט. הוא אומנם קונה
את העולם הזה מדי יום שלישי בערב, מייד
עם הופעתו, אבל אין הוא מגיע לידי קריאתו
אלא כעביר
יום או יומיים. עד
אז, הגליון הוא רכושה
הבלעדי של
אשת־הפרקליט.
כך קרה, שיצא
ביום הרביעי לעבודתו,
כבכל יום
רגיל. ברגע שהגיע
למשרדו, הסתבר שבכל
זאת היה משהו
מיוחד ביום הזה
.״מר פלוני טי־תדהר
לפן,״
הודיעה המזכירה
,״הוא מאחל לך מזל טוב.״
היא לא ידעה למה, וגם הפרקליט לא
ניחש.
אחרי שהתברר, סיקרן אותו במיוחד :״מניין
ידעתם כל הפרטים האלה עליי״

האמת היא, שקל להשיג סוג זה של
אינפורמציה והוא מרוכז בארכיון של כל
עיתון רציני. יש גם ספרים שהם אוצרות
גנוזים של אינפורמציה אישית, מן הסוג שהמדור
תמרורים גדוש בה.
הבולט בהם הוא ספר בעל כריכה ירוקה,
הנושא את השם אנציקלופדיה לחלוצי
הישוב ובוניו, בעריכתו של דויד תדהר.
עורך המדור תמרורים, הנעזר רבות באנציקלופדיה
הזאת, חיבר לכבודה את הקטע הבא:
הופיע. הכרך ה־ 17 של האנצקלופדיה
לחלוצי הישוב ובוניו של דויד תדהר,
אשר הכרך הראשון שלו הופיע בשנת
.1947 תדהר ( )71 התגבר על מחלתו (אושפז
פעמיים, בשנה האחרונה, בבית־חוליס
איכילוב) ,הוציא תוך מספר חורשים שני
כרכים של האנציקלופדיה, בה הוא רואה
גולת־הכותרת של הקאריירה המגוונת שלו,
העשירה בהישגים בלשיים (הוא היה קצי,י״
המשטרה העברי הראשון בארץ־ישראל המנדאטורית)
וספרותיים (מלבד האנציקלופ־דיה,
גם ספר־זכרונות מרתק וספרי בלשים).
הכרך האחרון עשיר במיוחד בדמויות
אקטואליות, כגון רב-אלוף חייט הר־רכ
(נולד ב־ 16.11.1924 בוזינה, לאביו מנחם
ברוצלבסקי, מראשי תעשיית־הטכסטיל ביוגוסלביה,
ולאמו דבורה בת יצחק וילקונ־סקי)
,אלוף עזר וייצמן (נולד בתל־אביב,
ארבעה חודשים ו־ 30 יום אחרי בר־לב, לאביו
האגרונום יחיאל וייצמן, אחיו של ד״ר
חיים וייצמן, נשיאה הראשון של מדינת״
ישראל); חיים חפר (נולד ב־29.10.1925
בסוטנוביץ שבפולין, לאביו יששכר פיינר;
עזריה רפפורט (נולד בתל-אביב ב־
,13.5.1924 כיום כוכב הטלוויזיה הישרא־לית)!
יגאל מוסינזון (נולד ב25.12.1917-
בעין־גנים ליד פתח־תקווה, אבי המחזות
אלדורדו, קזבלן וכף, והבנים אביטל, עדו,
נחום ויוחנן).
וכאן, אחרי נשימה ארוכה־ארוכה, אני
רוצה להוסיף לדויד תדהר איחולי חיים
ארוכים ועבודה פוריה, ושיוציא עוד ועיד
כרכים של האנציקלופדיה שלו. זיל לפני כחודש נשלח נתן זהבי מטעם
מערכת העולם הזה לכסות את פסטיבל
הנוער בסופיה. מכיתן שהיה ברור כי ב־מיפגש
זה, הנערך בחסות מוסקבה, תהיה
בעיית ישראל־ערב אחד המוקדים החשו־בים,
הוטל על זהבי לראיין את מירב הנציגים
הערביים שם. במיוחד: את מישלחת
אירגון אל־פתח.
השבוע שב זהבי על סיפון האונייה ונוס
לנמל חיפה, יחד עם המישלחת הישראלית.
מכיוון שהפעם השתתפה, רשמית, רק מישל־חת
מטעם רק״ח, חיכתה לחוזרים קבלת־פנים
מחמירה במיוחד בנמל. זה לא הפתיע
את זהבי. אבל כאשר החרימו אצלו את כל
החומר שהוא אסף בסופיה — תצלומים,
חוברות־תעמולה וכרוזים, ואפילו הרשימות
שהוא רשם — נראה לו הדבר משונה. קצין

המכס אמר לו :״זה הולך לצנזורה.״
במשרדי הצנזורה לא ידעו, כמובן, דבר
על ההחרמה.
למחרת הוזמן זהבי למשטרת נמל חיפה.
הוא חשב שעומדים להחזיר לו את החומר.
תחת זאת הודיעו לו שהוא עצור ל־48
שעות, כחשוד בהבאת חומר עויין למדינה.
לשווא הסביר להם שחומר זה אינו להפצה
(ממילא הביא רק עותק אחד מכל פירסום),
ושהוא נאסף רק לצרכי כתיבה בה עודם
הזה. הוא אפילו הציע להם לראות את
רשימותיו, בהן הספיק כבר לסווג את החומר
לצרכי פירסום בעיתון .״אני עיתונאי
וזהו חומר עיתונאי,״ התעקש להסביר.
לא הועיל דבר. הוא הוכנס לכלא —
ומייד הכריז על שביתת־רעב.
ראינו בכך פגיעה חמורה בחופש האינפורמציה
וחופש העיתונות, ונקטנו בצעדים
שנראו לנו. כנראה שגם במשטרה גבר
השכל הישר: אחרי לילה בכלא, ואחרי
שהובא בפני יופא משטרתי, שוחרר זהבי.
השבוע מתפרסמת כתבתו הראשונה על
פגישותיו בסופיה. בשבוע הבא אני מקווה
שנוכל לפרסם את הפרק הסנסציוני השני:
פגישה ראשונה בין עיתונאי ישראלי לבין
נציגים רשמיים של אל־פתח.

ככר התרגלנו לספורט הלאומי של
ניגוח העולם הזה ודיעותיו. מצטיינים בזה,
לאחרונה, אנשי־רק״ח.
העיתון הערבי שלהם, אל־איתיזזאד, פתוח
בפני כל הרוצה לשלח בנו חיצים של שינאה
או השמצה. זה לא מפריע לנו.
לרק״ח יש גם ביטאון בעברית, בשם זו
הדרן, ההולך בדרכו של אל־איתיחאד, לא
רק במה שנוגע לתורה הקומוניסטית בכללה
אלא גם במה שנוגע ליחסה של מפלגה זו
להעולם הזה, בפרט.
וכך אפשר היה לקרוא, בגליון האחרון
של זו הדרן, את הפנינה הריטורית הבאה:
בגליון מיום 24.7.68 של שבועון העולם
הזה כתב עזרכו הראשי, ח״כ אורי אבנרי,
במאמר ראשי שכותרתו ״פסק דין״ ואשר
דן בהתרחשויות בצ׳כוסלובקיה באותם ־1־
ימים, ובמסקנה מהן :״נחתך גורל הקומוניזם״.
במאמר, שייעודו היה לתרום להסתה
האנטי־סובייטית המתנהלת סביב העניין ו!
צ׳כוסלובקי, לווה בקריקטורה־הקומוניסט 9
מהסוג הזול ביותר.
עוד כתב א. אבנרי, באותו המאמר :״הם
(שליטי־הקרמלין) חוששים כי הליבראליזציה

זהכי כסופית
(בצ׳כוסלובקיה) של המישטר תביא ל־התמוטטותו
גם בברית־המועצות, אחרי חמישים
שנה של שלטון קומוניסטי.״
אנו מצפים בסקרנות, מה יכתוב ח״כ
א. אבנרי עכשיו, אחרי פירסום גילוי־הדעת
של בראטיסלבה (עליו חתמו גם
מנהיג צ׳כוסלובקיה, שהוא קרא לארגן
תמיכה ישראלית בהם) על גורל הקומוניוס
בכלל ובצ׳כוסלובקיה בפרט?
ומה יכתוב על כן בעוד חמישים שנה?
קשה לי לומר ברגע זה מה יכתוב העולם
הזה בעוד חמישים שנה. אבל אם עורכי זו
הדרן עדיין מעוניינים לקרוא מה כותב אורי
אבנרי על הפלישה לצ׳כוסלובקיה, יעיינו נא
בהנדון של השבוע. כי בינתיים פלשו הסובייטים
לצ׳כוסלובקיה, כפי שניחש אבנרי,
ולא ניחשו ראשי־רק״ח.

מכ תבי ם
גבול בטחון
מה דעתכם על הטענות הבאות?
״לא מזמן התקיף אותנו אוייב זדוני, שהכריז
בגלוי על כוונתו להשמידנו.
״במאמץ עילאי, ומיכוון שכל אחד מבחורינו
ידע בי הוא מגן על חיי עמו ממש,
הצלחנו להתגבר על האוייב, ואף לכבוש
שטחים נרחבים, תוך כדי רדיפה אחרי
צבאותיו המובסים.
״בשטחים המוחזקים הנהגנו מישטר ליברלי
מאוד, ואיפשרנו לתושבי המקום לנהל
את ענייניהם לבדם. אבל איננו יכולים להסכים
לזה שהם ינהלו פעילות עויינת לנו,
או שהם ישתפו פעולה עם אויבינו, הזוממים
שוב להשמידנו.
״אין מה לדבר על נסיגת חיילינו מן השטחים
שכבשו. תהיה זו התאבדות מצידנו.
אנחנו צריכים לשמור על כל השטחים המוחזקים,
כי זהו גבול־הבטחון שלנו.׳*
תנחשו מי אמר את הדברים.
שמואר ארצי, תל-אביב
ס נדכיוון שהקורא ארצי לא סנוך על
כושר הניחוש שלנו, הוסיף בהערת־שולייס:
״הדברים נאמרו השבוע על־ידי דוברים
סובייטיים, להצדקת ההתערבות הסובייטית
בצ׳כוסלובקיה, שנכבשה בעיקבות הפלישה
הנאצית לברית־המועצות במלחמת־העולם השגיח.

המטוס
והפליטים
לאחר שמטום אל־על נחטף על־ידי חבלנים
פלסטיניים והוחזק על־ידי אלג׳יריה, הזדעזע
בל העולם התרבותי. הזעם נגד חוטפי־המטוס
ונגד המדינה שהמשיכה להחזיק בו
מובן ומוצדק בהחלט. אך אי־אפשר להבין
למה לא התעוררה מחאה דומה כאשר כפרים
על תושביהם הערביים נהרסו ונמחקו מיד
לאחר מלהמת־ששת־הימים — והתושבים
נשלחו כפליטים חסרי־כל.
האם גורלם של אנשי צוזת־המטוס,
המוחזקים בתנאי־בית־הבראד״ יותר חשוב

מגורלם של פלחים, שאיבדו את בתיהם או
את קרקע־מחייתם?
שלום זמיר, אמירים

בלי האידיאולוגיה
בהעולם הזה 1603 וגם במהדורת
אוגוסט של הירחון הערבי שלכם, הדה
אל עלאס, פורסם מאמר על ירושלים, המיוחם

לא הודעתם לקוראים שזוהי גירסה
ערוכה ומתומצתת בצורה מיוחדת במינה.
המקור כלל 10 אלף
מילה, וקראו לו
״נפילת ירושלים.״
כתבתי אותו זמן קצר
לאחר מלחמת־ששת־הימים,
והוא
הופיע בגליון דצמבר
של הירחון האמריקאי
אברגרין
רביו.
מתקבל •הרושם
שאני כותב עבורכם.
כן קיים עיוות שלייפר רציני של השקפות
,׳ בשעת התירגום, התימצות והעריכה —
במקורו, כלל מאמרי סיכום העימות ההיסטורי
בין הציונות לערבים, וכן תיאור
אישי של נפילת ירושלים הערבית וכיבושה.
אעיר
רק שכל הפרטים הנוגעים לביזה
ישראלית, הכאת אזרחים, השמדת בתים
ערביים וביזיון מקומות־קדושים ערביים,
וכן של הפצצת הרובע המוסלמי שבין
חומות העיר העתיקה וכן השימוש בנאפא־לס
נגד עמדות הערבים ב״אוגוסטה ויקטוריה״
— הוצאו מן הנוסח ״המתורגם״
שלכם.
תאור אישי של פסיכולוגיית־המונים בעיר,
לפני המלחמה, הוצא מן ההקשר ההיסטורי
שלו, והפך אצלכם להתקפה זדונית
על המנהיגות הערבית המכובדת. אין דבר
הרומז יותר על מה שאני רואה ככוונות

השבועון שלכם, מן הפסוק המסיים את הסירוס׳
ממנו אפשר להסיק שאני מקבל את
הרעיון, קידמה׳ ערבית תחת אפוטרופסות
הישראלים. הפסוק המקורי הבהיר שאני
רואה אפשרות כזאת כבלתי־נעימה, הן מבחינה
מוסרית והן מבחינה אסתטית.
איני יכול אלא להכחיש את המאמר ש־ייחסתם

עכדאללה שלייסד, ירושלים
י • העולם הזה העתיק נון המאנור, שהופיע
בירחון האמריקאי, רק את הקטעים
המתארים את כיבוש העיר, וזאת בלי שום
שינוי או עריכה. הסקירה ההיסטורית של
הקורא של״פר שנועדה לקהל זר, אינה
יכולה לעניין קהל ישראלי.

הוותיק כיותר
לדעתכם נהעולם הזה )1613 אלוף אפרים
בן־ארצי, מי שהיה מנכ״ל אל־על, הוא זה
שהיה הקצין גבוה־בדרגד, ביותר בין
מתנדבי־היישוב לצבא הבריטי: היתד, לו
דרגת לויטננט־קולונל (סגן־אלוף).
ולא דקתש פורתא: קודם כל, היו ב־צידו
עוד כמה וכמה סא״לים משלנו; אך
— וזה העיקר — הגבוה מכולם לא היה
אלא הרופא הצעיר, ד״ר רפאל >רפי) ג׳זבין
— כיום מנכ״ל משרד־הבריאות.
הוא נתמנה לפני כ־ 25 שנה למנהלו של
בית־החולים הצבאי האדיר ברפיח, ארץ-
ישראל — שהיה אז החשוב והמשוכלל ב־מיזרח
התיכון.
הוא הצליח להעפיל אז לדרגת קולונל
מלא — אל״מ.
נכון, לעומת זאת, שבן־ארצי השיג שיא
אחר: הוא בוגרם המסיים בהצלחה של לא
פחות מ־ 17 בתי־ספר וקורסים צבאיים.
זהו ודאי שיא השמור רק לו.
אריה אמיתי, רחובות

ב״ב. הזקנה
אני באמת לא מבין את התלהבות החתיכים
אחרי ב״ב, הזקנה והמתבלה.
בריג׳יט בארדו ירדה מן האופנה. אתם
רוצים הוכחות? בעצמכם פירסמתם אותן.

בטנה של ב״ב
תסתכלו עוד פעם על התצלום שלה בסן
טרופז. תראו כמה קמטים יש לה בבטן!

שולה ניר, ראשון־לציון

חילול מצבה
בעלי המנוח, סימן־טוב מזרחי (אוסטר),
נפטר לפני שבעה חודשים. בן 43 היה במותו.
הוא השאיר אחריו )מומנה ושמונה
ילדים קטנים. לאחר טורח רב ומאמצים
רבים השגתי כסף לבניית מצבה על קברו,
וליבי היה שלם כי בכך חלקתי לבעלי את
כבודו האחרון.
והנד״ כאשר עליתי לקברו נחרדתי לראות
כי מצבת בעלי המנוח, וכרית חמי המנוח
מושלכות רחוק מקבריהם. גיסי אברהם
אוסטר, אח בעלי המנוח, ניסה לברר את
פשר הדבר, והתברר שהקבלן למצבות אליעזר
פרנס גרם לחילול־קודש זה. כשגיסי
פנה אל אליעזר פרנס הודה האחרון, בנוכחות
עדים, כי בגלל אי־תשלום יתרת־
(המשך בעמוד )4

ובעז

החז>ר> לשערך שנפגם בשמש
את. חיותו וגמישותו

לתסרוקתגאה, להרגשהנעימה ולשער בריא
מוצרי השער של:

ספריי ״נקי״ שומר על התסרוקת .,מקנה ברק וזוהר מבלי להקשווג
את השער. אינו מושפע מלחות האויר. מוצע בשני סוגים :
.1י לשער רגיל — .2 ; 1)1.001.311 לשער רך — 0 1101.0־.113110 1
־ 551א1־ 5 * 1ספריי ״רן״ המחזיק את התסרוקת לשעות רבות. מיועד בעקר
לנשים בעלות שער קצר ועדין.
5£1״ & 5 1 לייצוב (1)£ס־ד )?1.\3תסרוקת מסודרת. מקל על סדור התסרוקוב
והתקנתה מחדש בבית. מונע התפרעות השער ברוח.
0 0ק1לו*א 1£ 5רזומ**1ז\/טב<* לחפיפה — מסלק אבק ושומנים. משאיר את השער רך, מברינן
וריחני. ניתן להשיגו בסוגים שונים :

.1לשער רגיל ; .2לשער שמן ; .3לשער יבש או מובהר.
>ש לו סגולה
בנוי על יסוד חלבונים וחומצות אמיניות.
מיוחדת ״למלא״ שער דהוי ושרוף ב״חיים חדשים״ בפרט לאחר
תקופת הקיץ, השפעת השמש והרחצה בים, הי מסק יחיד במינו ואיך
דומה לו. אידאלי לטפול בשער צבוע, שברירי ויבש.

>ה5>1

—.סג ל״י

0081.סאזעז! 0081.סאזעב!
.־ס ד 10.-ל״י .־ס 16.50-15ל״י

ס־ 8£א 1ר 83

10.-ל״י

1£׳גז & 5ז86
— 9.ל״י

פא 1מ 3313ס*<5
? 00א 3א 8

— 8.ל״י

החודש ינתן יעוץ קוסמטי אישי חינם ע״י יועצות היופי עול ׳־רבלוך־ בפרפומריות:
28—27.8
28.8
29.8

״ בשמת ״ ,ירושלים, המלך ג׳ורג׳ 6
״ ס ב רי נ ה ״ ,תל־אביב, אלנבי 64
״ פ ריז ״ ,חולון, ככר ויצמן 5

29.8
29.8
29— 28.8

״ אדיס ״ ,תל־אביב, אבן־גבירול 52
״ טאוסיג ״ ,רמת־גן, הרואה 23
״ פמינה ״ ,חיפה, הנשיא 135

יעויו איש* חינם ניתן ב״בית דבלור. רח׳ חובבי ציון .65 תל־אביב. טי 247555 .בימינו ב׳־ד־ ביו השעות 6:00ו .18:30-

מכ תבי ם
היכל חתונות
5.9.68

יום

8.30 נערב

(המשך מעמוד )3
החוב של גיסי הורה לפועלים שלו להרים
את המצבות.
זהו סיכסוך כספי מבוטל בין הקבלן
ובין גיסי, ובשל כך פגע אליעזר פרנס ב1
מתים ובחילם כאחת.
פנינו למשטרה. ניידת משטרה עלתה להר
המנוחות, והשוטרים ראו את הנעשה. הם
גבו עדות בנדון, ולאחר כמה ימים הודיעה
לנו המשטרה בכתב, כי אינה מוצאת לנכון
להעמיד את מחלל־הקודש לדין, ואנו רשאים
לתבעו לדין אם רצוננו בכך.
זכיה מזרחי, ירושלים

אינו תחת חסותם. עם האפיינה המתאימ.־•
הגעתי לראשון. שם קיבל אותי פקיד בצעקות
וגידופים ואמר, כי בראשון יש מספיק
מובטלים, ואינו יכול להעסיק נערים
מרמלה.
הוא שלחני ללישכה ברמלה. ברמלה שוי1־
חים אותי בחזרה לראשון.

שמואל מנדלבאום, רמלה
הוא הלך בשדות

לא איכפת לי על הקיצורים וד,השמטות
במכתבי למערכת (העולם הזה .)1616 אך
בכותרת לתמונה אבקש להכניס תיקון.
שמה המלא של התמונה אשר פירסמתי

המכחיש התוקפן

ודכ אורי אבנוימראיין:

עדי ראייה
א׳ כיה
וכן:
שר המשטרה

אליהו ששון
שר־הבטחון הירדני לשעבר

אנוור מסייבה
חברת הכנסת

שולמית אדוני
ואישי בחדשות
בתוכנית האמנזתית:

שושנה דמארי
להקת איבו מביאפרה
״האריות״ -להקת־קצב
אלכסנדרה ועודד * גדיאילוו
פיזמוני המחזה ״את ואני והמלחמה הבאה״

תצוגת אופנה של דגמי חורף וסתיו
של מיפעלי ״אלד״
כרטיסים ב״רוקוקו״ וביתר המשרדים בעיר
(ייתכנו שינויים והוספות ברגע האחרון)

תחת הכותרת. נתניה — הפושעים הפירסם
לאומיים,״
העזלם
הזה ()1612
בשמי דברים שלא
היו ולא נבראו.
הריני מצהיר יזה,
שלא נתתי כל
ראיון לכתבכם, י־ממילא
לא אמרתי
את הדברים שיוחסו

יוסף אחרוני,

נתניה
• זכרונו של אהרוגי הקורא אהרוני לקוי.
הוא רואיין על־ידי כתב העולם הזד, וצולם
על־ירי צלם־המערכת על החוף בשעת־הראיון.
יתר־על־כן, שבוע לאחר מכך, עת
שהו הצלם והכתב שוב בנתניה, תקף אותם
אהרוני באגרופיו, על שפירסמו ראיון זה.
תלונה על תקיפה הוגשה למשטרה.

הפוגרום כירושלים
קראתי בשער העולם הזה 1616 את
המילה ״פוגרום״ .אוי לעיניים שכך רואות!
עיתון שקורה לעצמו ישראלי כותב. פוגרום!״
איפה
כתבתם על פוגרומים שרוסיה ימ״ש
עושה בצ׳כיה?
פנחס שיקנא, באר-שבע
• התגובה לליל־הרימונים היתה פוגרום.
אשר לעמדת העולם הזה לגבי מאורעות
צ׳כיה — ראה גליון זה.

השחתת הירקון
הירקון, שהיה לפנים פינת־חמד, הפך
לביוב. השבוע טיילתי לאורכו, והזדעזעתי
שנית מהליכלוך, הירוקת והצחנה — ומעל
לכל ממראה אלפי דגים קטנים וגדולים שצפו
מתים.
תופעה זו מהווה, בעיקר, מיפגע בריאותי
חמור.
סגן אורי צינוביץ, ד .צ2243 .
• על־יסוד מכתבו של הקורא צינוביץ
הגיש אורי אבנרי בכנסת שאילתות לשרי
הבריאות והפנים — שטרם קיבל תשובתן.

הפלייה אנטי־ישראלית
הנני ימאי המפליג על אונייה השייכת
לחברת קר;פ הגרמנית. אנו מובילים עופ־רות־ברזל.
בחודש יוני 68׳ הגענו לנמל
מומדס, שבאנגולה.
להפתעתנו הרבה, אסרו על הישראלים
לרדת לחוף. לא ניתנה כל סיבה. יתר הימאים
הצטרפו אלינו, לאות סולידאריות, ולא
ירדו אף הם.
היתכן שיחרימו אותנו, ישפילו אותנו,
ואנו נחריש? לא די לנו באירופה המיזר־חית?
גם באפריקה נוהגים כך?
נשמח מאד לתשובת הגורמים המוסמכים.
א. ברזוכסקי, אנטוורפן

קריאת הצלה
אני נער בן ,17 בוגר בית־ספר מיקצועי
עמל ברמלה. מכתבי זה הוא תקווה אחרונה
למצבי המיואש.
לא מזמן גמרתי
את חוק־לימודי, ומאחר
שנותרה לי
כשנה עד לגיוסי.
פניתי, ללישכת־ה־עבודה
לנוער ברמלה
וביקשתי עבודת. חודשיים עברו
מאז ועד היום אני
מובטל. לא מזמן
הזדמן לי קרוב שהיד,
מעוניין לקחתמנדלכאום

לעבודתו. קרובי
עובד בבי״ס דבא.
התנאי היה — אישור מלישכת העבודה.
פניתי ללישכת־העבודה ברמלה, והם הפנו
אותי לראשון־לציון, בטענה כי מקום־העבודה

התמונה

תומרקין

היה דיוקנו של האמן ב״הוא הלך בשדות.״
היא מוקדשת לעסקנים שעליהם דיברתי במכתבי,
זאת אומרת לכל אנשי־העט־והרוח
הנשכחים, שחזרו לזירה הפוליטית בשנת
האחרונה.
יגאל תומרקין, תל-אביב

איש השנה

עם התקרב החגים אני מציעה באיש השנה
של העולם הזה את ד״ר בארנארד, שנתן
לב חדש לעולם העייף הזה.
שולה ברגר, ראשון־לציון
ללא ספק: איש המילואים, המקדיש
עשירית מחייו ( 40 יום בשנה) לב יציר גבולות
המולדת.
רכ״ט יצחק, אי-שם
אלה אנשי השנה שלי: מדיניות — פנחס
ספיר, שהיה לו דם לעזוב את האוצר; איש
העולם — אלכסנדר דובצ׳ק; רפואה — ד״ר
שיבא, מנהל ביה״ח תל־השומר; מוסיקה —
דויד קריבושי; איש־השנה — דני כהן־בנדיט,
שנתן משמעות חדשה למילה ״מהפכן״.
רפי זק, תל־אביב

שיטות הבחירות
תוכנית־יוסף לשינוי שיטת הבחירות
(העולם הזה )1611 מזכירה לי כיצד התחברו
ביחד המפלגה הדמוקראטית, המפלגה ה־רפובליקאית
והמפלגה הליבראלית־המקומית
של ניו־יורק כדי להציג יחדיו מועמד שהביס׳
בקושי, את האורי אבנרי האמריקאי
— ויטו מארקאנטוניו.
ויטו ייצג שנים רבות את ניו־יורק בבית־הניבחרים
של אמריקה. הוא ייצג את העם
הפשוט של שנות ה־ 30׳ וה־40׳.
חייתי בשנים ההן באמריקה, והייתי פעיל
בתנועה לשיוויון הזכויות, שעוד לא היתד,
מקובלת. זכינו לשמות־גנאי רבים.
ב־ 1950 עליתי ארצה.
משה כר־עמי, תל-אביב

זבות קדימה כמדור זה תינתן
למבתכיהם של קוראים המצרפים
את תצלומיהם למכתבים.
העולם הז ה 1617

בעולם
ארצות־הברית
בגי,
כני אבשלום
האם אורך־השיער של האדם קובע את
גורלו המדיני והחברתי?
כך אפשר היה להניח, מתוך קריאת
מאמרו הראשי של הראלד טריביון, היומון
האמריקאי החשוב.
*הריב בחברת־התעופה נורתווסט אורינט
היה זעום, ולא יגיע אולי לשביתה,״ פותח
המאמר הראשי ,״אבל הוא כברק באופק,
אות לסערה קרבה. כי החברה פיטרה שמונה
עובדים על כי פיאותיהס ארוכות מדי.
השיער הופך לסמל של מהפכנות, בימינו.
״אין זה מיקרה שהמחזה האוואנגארדיסטי
ביותר של ברודווי ניקרא שיער. יש משמשהריאקציה
לדבר, מרובה עות
מימין
מתנכלת לשמאל החדש, לא פעם,
על־ידי גזיזת שיער. העולם המערבי, בו
הגיעה הגולגולת המגולחת לשיא, על־ידי
אופנת־התספורת־האמריקאית, שוב פונה לעבר
הגדולה הבלתי־מסורקת של סוף המאה
הקודמת.
נגד הגילוח ,״אין זו תופעה חדשה.
במאה ה־ 18 גילחו זקנים (אם כי השתמשו
בשיער ארוך ובפיאות נכריות) .השפם הצבאי
קילקל את השורה. אט־אט, בימי
מלחמות־נפוליון, צמחו הפיאות, הצטרפו
לזקן ממש. והקיצוניים הצעירים של הימים
שלאחר נפוליון הפריחו זקנים גדולים —
תכונה שהיתר, עד אז נחלתם הבילעדית של
אנשי חיל־ההנדסה. החיילים שנשאו גרזנים
בראש הגדוד.
״הבוהמים המזוקנים, שמחאו כף לשחקנים
האוואנגארדיים מן הימים ההם, קיבלו תגבורת
של בורגנים. הזקנים פרחו בכל
מקום. המימסד השעיר לא לחם בשמאל
החדש המזוקן של המאה ה־ 19 המוקדמת.
הוא הצטרף אליהם.
״האם זה יקרה שוב האם דגל המהפכה
הבאה יהיה עשוי מתלתלי־שיער?
ואם כן׳ האם זה יהיה, כרעמתו של שמשון,

מזיך ג ג יי -יי רזן
מלך בניו ׳ורק הו אמקלטהט לו׳ז׳ ה.
מלך מ קל טי ה ט לו׳זי הבארה ״ ב הו א ״ זניט ״ .מחקר
צ ר כני םמדע׳ ב ל תי תלוי קבע כי ״זניט״ צו עדבראש
זה ע שר שני ם, הן במספרהמקל טי ם הנ מ כ רי ם והן
מבחינת אורך ח ״ המקלטו מי עו ט ה צור ך ב תי קוני ם.
מ קל טי ־זניט״ מן הדגםהאמ רי ק אי האח רון, ה מיו צ רי ם
בי שר אל, זכו להערכהבל תי מ סויג ת של מו מ חי
זנ׳ ט -ארה ״ בשקב עו כ׳ ה ם עו מ די םברמת אי כו ת
זההל אל ה ה מיו צ רי םבאמ רי ק ה.

שווקי אירופה למקלטי ״זני ט ׳ משוריינים
בלעדית על ידי זניט-ארה־ב, למקלטי ־זניט־המיוצרים
בישראל.

50 סנות משיטה -משו האינזת
אבשלום נתפס כעץ
על חוט השערה
מקור של כוח?ו או כמו שיערו של אבשלום
— מלכודת?
״רק העתיד יגלה לנו זאת,״ מסכם אחד
מנכבדי־העיתונים של המימסד האמריקאי.
״אבל נראה שעתיד זה יביא יותר ויותר
לוויתור גברי על מכונת־הגילוח.״

ביו כל רוכשי מכשירי טלויזיה ״זניט־ בתקופה
15.10.68 - 15.8.68 יוגרלו סו מקלטי רדיו-שעון
מתוצרת ״זני ט־ .פרטים אצל מפיצי ״זני ט״.

אוי לאוזניים
שכך שומעות
האם אמא־אבא צודקים, כשהם מכריזים:
״מסוכן ללכת לדיסקוטקים החדשים הללו?״
דיווח המגיע השבוע מארצות־הברית עונה:
״כן — אבל בהסתייגות״.
ש פן ״נ סיון. הסכנה הטמונה בדיסקוטקים
אינה, כפי שיכולים לחשוב בני הדור
הזקן, מוסרית. היא בריאותית מובהקת.
מסתבר שמוסיקת־קצב, המנוגנת על־ידי
גיטרות חשמליות, עשוייר, להשמיד ריקמות־תאים
בחלקה הפנימי של אוזן בעלי החיים
— כפי שנמסר בעת מחקר שנערך באוניברסיטת
טנסי.
(המשך בעמוד )6
העולם הזה 1617

״ה עו לם הזה״ ,שבועוןהחד שו ת הישרא לי •
המערכת והמינהלה: תל־אביב, רחוב קרליבך ,12 טלפון 5־,30134
תא־דואר • 136 מען מברקי: עולמפרם • בית־דסוס משה שהם
בע״מ, תל־אביב, רח׳ פין • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע״מ •
העורך הראשי: אורי אבנרי • המוציא־לאור: העולם הזה בע״מ.

הצטרף
ג אתה

לגל החדש

בעולם
(המשך מעמוד )5
עורבי־הניסוי השמיעו מוסיקה לריקודים
באוזניו של שפן־נסיון — וכיוונו את המוסיקה
לאותו חלק של האוזן ההופכת
את גלי־הקול לתגובות־עצבים__ .
אחרי שלושה חודשים של השמעת מוסיקה
כזאת — לפעמים ארבע שעות ליום לפעמים
לכמה דקות בלבד — התמוטטו ריקמווד
התאים באוזנו הימנית של השפן,, ,כמו
אפונות שמצטמקות.״
דיסקוטקים ומיטווח. הקצב הוקלט
בדיסקוטק של העיר פורט־נוכס .״הקלטנו
בעוצמה של 120 דציבלי־שמיעה, אבל
לפעמים מגיעה המוסיקה בדיסקוטק ל־138
דציבלים — שניים מתחת לעוצמה׳ הגורמת
לכאב גופני ממש,״ מעיר הד״ר דויד ליפס־קומב,
שערך את הניסוי.
אחר־כך נבדקה שמיעתם של סטודנטים
המבקרים בדיסקוטק .״זועזענו״ הוסיף הרופא
.״נתגלה לנו ששמיעתם של רבים מהם
ניזוקה ללא תקנה.״
באיזו מידה? ״חמישה אחוז מן הנבדקים
שבכיתה ו׳ ,היו בעלי — שמיעה לקוייה.
האחוז עלה ל־ 14 אחוז בכיתה ט׳ ,ול־20
אחוז בכיתה י״ב,״ קובע המחקר.
״חלקם היו בעלי שמיעה הדומה לזו של
אדם בן ,65״ מוסיף הדו״ח.
אבל בעלי־הדיסקוטקים אינם צריכים להתייאש
:״לא רק הדיסקוטקים גורמים ל־החרשת
הנוער,״ מסכם הדו״ח הניסויי .״גם
רעש אופנועים, מטווחי־יירי, ואפילו השתתפות
בתיזמורות־נוער, יש בהם כדי להזיק
סופית לשמיעתם של תלמידים.״
בריטניה חיות
או מוסיקה

רכוש
מ שסחס £0מ 1£־0 \ 5$£1

רשמקול נ״ד פיליפס

ה*4ל״
שיובמחיר 35ל׳״במקו!21

| ךןנס ש ף 1ח 131מ ח 0תקב /זטגוז ״ ס ^ 31׳ ז ל 1 0נ 1ר3 ,״ 11

ל בידו ד, ל מ סיבו ת ב בי ת
בנ סי עו ת, ברכב ולפיקניק

1111.1

לפני שנה בדיוק חוקק הפרלאמנט הבריטי
את תקנות עבירות־הים, הקובע כי אסור
להקים תחנות־שידור פיראטיות מיסחריות
מול חופי בריטניה.
בדיוק ביום השנה לתחולת החוק, שגרם
לפירוקן של תחנות־ד,שידור העצמאיות,
התחילה — והפסיקה — את שידוריה תחנת־פיראטים
חשאית, ראדיו לונדון החופשית.
חרות — או מוסיקה. תחנת־ד,שידור
הוקמה על־ידי קבוצה של בחורים לונדו־ניים,
שהחליטו ״לקבל חרות — או לעבור
על החוק בעזרת המוסיקה״.
הם שכרו חדר, בנו משדר, לקחו מנגו־תקליטים
ושורה של תקליטי־להיטים —
ופעלו.
מוסיקה עליזה שודרה סמוך לגל ה־בי־בי־סי.
מייד התחילה המשטרה לחפש
אחר הפיראטים — לשווא.
הם היו עשויים להמשיך בנגינה זמן
ממושך — אלמלא פקיד. בכיר חד״עין, בבניין
הבי-בי־סי. הוא הסתכל מבעד לחלון,
הבחין שמישהו חיבר חוט לאנטנה של
שירותי־ר,שידור הממלכתיים.
חקירה קצרה העלתה את האמת המחרידה:
הפיראטים לא זו בלבד שניגנו ליד גל ה־ב־־בי־סי.
הם גם השתמשו, לשידוריהם ה־בלתי־חוקיים
— באנטנה הממלכתית.
רפואה הגיבוי
החדש

1למכירה בגלל פירוק י

אולם לתעשיה
300 ממ״ר על שטח של דונם
באזור-התעשיה בכביש פתח-תקוה
פרטים י טלפון 914343

י ושוו-11)1ווווווזוופ0-ווזיס0ו1ו0

כל העולם אוהב גיבור. בייחוד גיבור־חייל.
הדיינים,
ההו־צ׳י־מינים, הגווארים, מסעירים
את הדמיון — משום שהם לוחמים,
הורגים, מתגברים על אוייב אכזרי.
אבל רק לעיתים רחוקות הפך אדם לגיבור
בינלאומי, המשלהב את דימיונם של גברים,׳
נשים וילדים — בזכות היותו מרפא.
בשנה האחרונה זה בכל זאת קרה:
הדוקטור כריסטיאן ברנארד הפך לגיבור-
היום, בזכות היותו הרופא המנתח הראשון
שהעביר לב של מת לחזו של אדם חי.
ומאז אינו יורד ברנארד מכותרוח־ר,־
עיתונים. והוא די נהנה מזה.
כסוד מלכים. סיבובו האחרון של
ברנארד באירופה, בטרם יגיע לישראל כדי
להשתתף בוועידת הקרדיולוגים שתיערך השבוע
בירושלים — מוכיח זאת שוב:
• מרומא טסה אליו השחקנית סופיה
לורן, כשהיא מתחננת בפני ברנארד שינתח
העוקם הז ח 1617

שני ילדים, בני משפחות מוכרות, הסובלים
ממחלות־לב אנושות.
#במונטה־קארלו, שם שהה המנתח
הגדול, נתקבל בכבוד־מלכים.
#ברומא משתולל ויכות אם מותר או
אסור לעקור ללבות של מתים ״משום שלא
ברור מתי הם מתים באמת, מבחינה קלינית״
התוצאה: משפחות אמידות, שקרוביהן
חולי־לב, כבר התחילו להתעניין באפשרו־יחדד•,עברתם
לבתי־החולים של דרום־אפרי־קד-

יקבע? בינתיים מסתובב ברנארד,
מחייך לכולם, מבלה עם היפות בנשות
החברה הגבוהה, ומכריז הכרזות מכל הסוגים.
הגיבור
גם מתחיל להרגיש את עצמו כאיש
הקובע גורלות. ולא רק בחדר־הניתוח.
אולי משום בך הצהיר הד׳׳ר ברנארד
לאחרונה :״את הרגע בו מת אדם, ממנו
יקחו את ליבו — צריך לקבוע המנתח, ולא
אף אדם אחר.״
ואיש אינו מעז לערער על כך. כי יש
גיבורים שהילתם מעמידה אותם מעבר לחוק
ולמוסר.

...היא והוא !
היא מחליקה על־פני הים

בכל העולם
אי־אפשר
בשבוע בו שברה ברית־המועצות סופית
את אחדות המישטרים הקומוניסטיים, על־ידי
פלישת צבאותיו לצ׳כוסלובקיה, ובשבוע בו

סכ* 1אחד חינם! בזרבנרב ברנארד (עם הנסיכה גדיים)
אל יתהלל רופא נמנתזז
שקע אי באינדונסיה, כאילו מתוך גועל־נפש
מן המין האנושי — גם זה קרה:
• בפילדלפיה, ארצות־הברית, ניכשל
נסיון להנהיג בתי־מגורים משותפים לבנים
ולבנות באוניברסיטת טמפל :״לא בגלל
סכנות־מין — אלא משום והבנות לא הצליחו
לשמור על סדר, להסכים על סידורים הנוחים
לשני הצדדים,״ כדברי הרקטור.
״הם לא נהגו כחתיכים וחתיכות — אלא
כאחים ואחיות, הרבים כל הזמן״.
• ככוגוטה, קולומביה, קמה שערורייה,
כאשר באי הקונגרס האוקאריסטי הכנסייתי
ה־ 39 נתקבלו על־ידי מארחות
ממלכתיות הלובשות חצאיות־מיני.
• כדאבלין, אירלנד, התלהב נגן־הקצב
דונאלד דאף ( )22 כל־כך, בזמן הופעתו
בציבור, שהוא הסתבך עם הגיטרה החשמלית
שלו. הגיטרה גרמה לקצר, והזמר החפחם
במקום.
• כאדים־אככה, חבש, הגיעו ניגריה
וביאפרה, סוף־כל־סוף, להסכם המאפשר
הגברת מישלות־הרחמים לילדים הגוועים ברעב
— אחרי שבועות אחדים של ויכוחי־סרק,
בהם גססו עשרות אלפים.
• בווא שי נגט ון, ארצות־הברית, הודה
בינתיים איש יחסי־הציבור של ביאפרה לשעבר,
היהודי־האמריקאי רוברט גולדשטיין
( ,)45 שממשלת ניגריה שילמה לו 35 אלף
דולאר כדי לעזוב את העסק, וכדי לפרסם
בעיתונות מודעות־הסתה נגד בני־ביאפרה.
• כאטלנטה, ארצות־הברית, התכנסו
200 בני כת קנאים, שברחו מקליפורניה,
״משום שאלוהים גילה לנו שקליפורניה
עתידה לשקוע בים בקרוב״.
• כסיאול, דרום־קוריאה, איים ראש־ממשלת
דרום־קוריאה, צ׳ונג איל קוון, שאם
צפון־קוריאה לא תפסיק לשגר טרוריסטים,
יתחיל גס הוא לשלוח סוכני־חבלה לצפון.
העולם הזה 16:7

אדיסון

לחברך כדי 0:1111־ הוא ירזנדז.

כ ל פרים ^ /ד ״ ס / /יותרר עי ם
מ ק צו ענפלא
ללאאבטלה

למד

ב בי תספר ״ דיא 1ה ״ רוכ ש
התל מי ד, ב נו ס ף לי דעמק צו עי,
ג סיון מ ע שי רב ובט חון ע צ מי
ב ע בו דהמע שי ת, וז אתתודות
ל ל קו חו תהר בו תוהק בו עו ת
המבק רו תבס לון
בי ת־ הספרוהנה נו ת
מ ש רו ת מ עו ל ה
הני תן ב מ חי רי ם
נ מו כי ם ביו ת ר,
ל מ סיי מי ה קו ר ס
ני ת נו ת ת עו דו ת
סיו ם ו סיו ע
לקליטתםבע בו ד ה.

הנהלת
ח שבונו ת
במכון

* קורם בוקר מזורז ג׳
* קורם ערב יסודי ג׳

ח קו ד ס

הפתיחה 5/9
נמשכת ההר שמה:
* קורם למתקדמים ד׳

ז־יאנרז

בפדדיזנגוף רי ינ סו ת ״ א

ט ל. םםםם 2 2

* קורם למדופלמים
תל־אביב, רחוב סמולנסקיו ,7
מפנת בן־יהודד.90 ,
רמת־גן, שדרת הילד ,21 על־יד
קולנוע. אורדע״.

תמרורים
נחוג יום הולדתו ה־ 53 של ישו״
רון שיף, יליד ראשון־לציון. שהכל ניבאו
לו קאריירה של מורה, בדומה לקאריירה
של אביו, מורה בי״ס לבנים ע״ש אחד־העם
בתל־אביב. הוא לימד עברית וערבית בבן־
שמן, אך לאחר מכן המשיך את לימודיו
במדעי המיזרח באוניברסיטה העברית (את
ראשית ידיעותיו בערבית ובקוראן קיבל
משייך מעיד אל־פאר מלוד) ,עבר לעבוד
במחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, בה
תירגם תמצית יומית של העתונות הערבית.
כחבר ההגנה התגייס לצבא הבריטי, היה
אחד הניצולים מחיל־המישלוח ביוון, הגיע
לדרגת קפטן עם הקמת הבריגדה היהודית.
במלחמת־העצמאות לחם בירושלים, מונה
מפקד־המשטרה שם, עבר לאחר מכן לתפקיד
סגן־המפכ״ל. פרש מהמשטרה בתקופתו של
יחזקאל טהר ועבר לניהול צינור־הנפט
מאילת. אחיו של העיתונאי מידד שיף.
נהרגה. בגיל ,20 עירית לפיד,
יומיים אחרי שסיימה
את שירותה
הצבאי, שזיכה אותה
בתואר ״הצנחנית
מחולתא״ .עירית,
שנולדה בקיבוץ
חולתא בימי המצור
וההפגזות של
מלחמת תש״ח, התנדבה
ליחידת הצנחנים,
בה שירתו גם
אחיה. בפעולת ברא-
מה נפל אחיה המאומץ,
הצנחן יצחק
פנסו, ואילו היא
עצמה נהרגה בהתהפך ג׳יפ בו נסעה עם
חברה הצנחן, אליו עמדה להינשא בקרוב.
נפרדו הימר סמי דייוויס ואשתו
השוודית מאי פריט, אחרי שמונה
שנות נשואין ושלושה ילדים. מאי כבר
ביקשה גט, בטענה כי סמי התייחס אליה
״באכזריות קיצונית״ .היא רוצה שהילדים
יושארו אצלה.
מצפה פעם נוספת, לילד ראשון,
השחקנית סופי״ לורן. היא שכרה דירה
בבית־מלון אינטרקונטיננטל בג׳נבה, נמצאת
שם תחת השגחה קבועה של גינקולוג ידוע,
האוסר עליה לקבל מבקרים, מלבד בעלה,
הבמאי קארלו פונטי.
נפטר בגיל ,48 פרופסור גדעון
צימרמן, ראש המחלקה לטכנולוגיה של
המזון בטכניון. הוא יצא מביתו בחיפה
להתרחץ בחוף נודר,־ים, השאיר אח בגדיו
ומיסמכיו על החוף, טבע בים וגופתו
נתגלתה רק לפנות ערב.
נפטר. בגיל ,62ד״ר יעקב לג
צ׳יסקי, הרופא של נהלל והסביבה. הוא
הגיע ארצה מסין כעולה חדש ב־,1951
שימש תחילה כרופא ליושבי המעברות בעמק
יזרעאל, התיישב לפני 15 שנים בנהלל
והיה לרופא האיזור מטעם קופ״ח.
נפטר. בגיל ,68 יעקב חקלאי,
אחד המתיישבים הראשונים של חדרה. יליד
ליטא, עלה לארץ ב־ ,1921 עם ראשוני
העלייה השלישית. התיישב בחדרה כדי
להיות פועל חקלאי, עבד בביעור הקדחת
ביער שליד המושבה. כאשר הטילו איכרי-
המקום חרם על הפועלים היהודיים, על כי
אלה גירשו פועלים ערביים מן המושבה,
השתתף במה שנקרא עד היום בנוסטלגיה
״מרד הפועלים״ נגד האיכרים, עזב לאחר
מכן את המושבה ובמשך שנים ארוכות
נדד ממקום למקום, עד שלבסוף שב לחדרה,
ב־ ,1940 וחזר לעבוד בפרדסיה.
נפטר בגיל ,105 שייך חוסיין
מוחמר עלי מוסטפה, ראש השבט הבדואי
ערב אל־הייב
שבגליל, שהיה ידוע
יותר בכינויו ״אבו־יוסף,
מפקד הפל־הייב״
,כלומר: פל־מ#ח־הייב.
הוא זכה
לתואר זה כאשר
הצטרף, בשלביה הראשונים
של מלחמת
תש״ח, אל כוחות
הפלמ״ח שפעלו
בגליל המזרחי.
אנשיו ערכו
פשיטות ופעולות־מיקוש
ממזרת לירדן׳
והוועד הערבי העליון הוציא עליו
פסק־דין מוות כבוגד. במותו היו לו 321
צאצאים, אשר אחד מהם, בנו קאסם, נעצר
אחרי מלחמת ששת־הימים, על סמך תעודות
שנתפסו בקונייטרה, שהעידו שהוא פעל
בישראל בשביל המודיעין הסורי.

העולט הזה 1617

ה :1 1 1 1

המרב האמיתי
ך* טאנקים הסובייטיים שפרצו ללב פראג פתחו
! 1במלחמה המכרעת של דורנו.
אין זאת מלחמה בין ברית־המועצות וצ׳כוסלובקיה.
אין זאת מלחמה בין הסובייטים וגרמניה, או בין שני
הגושים.
זוהי התחלתה של מלחמה חשובה עוד יותר:

המלחמה כין השלטון הקומוניסטי לבין הדור
הצעיר בכרית־המועצות.
מהפכת אוקטובר הייתה המאורע הגורלי ביותר בשליש
הראשון של המאה ה־.20

המהפכה הכאה ככרית־המועצות תהיה המאורע
העיקרי בשליש השלישי של מאה זו.

לראשית המשכר הצ׳כוסלובקי לא פיקפקתי, כי
אכן תהיה התערבות צבאית סובייטית. הייתי בטוח
כי מוסקבה תצפצף על כל דעת־הקהל העולמית, על
כל המפלגות הקומוניסטיות מפאריס עד תל־אביב, על כל
ההפגנות של כל האנשים הטובים מסביב לכדור־הארץ.

כי כל ההפסדים האלה, כפול אלן! ,אינם
שקולים כנגד אלפית־ההפסד שעמדה מוסקבה^!
להפסיד -אילו הצליחה המהפכה הצ׳כום*

לובקית.

את המהפכה שהוציאה את מחצית אירופה מידי הכנסייה
הקאתולית — ושינתה את הכנסייה עד ללא הכר במחצית
השנייה.

הום הוא ששם קץ לימי־הביניים, שבישר את
העת החדשה.

ל רקע זה קל להבין את אשר מתרחש עתה לנגד
> עינינו, באותם המקומות עצמם.

חשמני־הקרמלין ידעו שאם תתבסס תורתו
של דובצ׳ק בפראג, היא תתפשט משם לוורשה
ולבודפשט, ומשם לקיוב ולמוסקבה.
הם ידעו כי עשרות מיליוני צעירים ברחבי ארץ־הסובייטים
אך מחכים לבשורה חדשה, אשר בשמה יוכלו לפרוק את
עולו של מישטר שהפך לבית־סוהר גופני ורוחני.

הם ידעו, כפי שידעו השמני הוואתיקאן לפני
500 שנה, בי זבויות־היתר של הכמורה האדומה,
ושילטונם הבלתי-מעורער, ברובים ומותנים
בטוהר הדת האדומה.
הם שלחו לפראג את גדודי־השריון, כפי שקודמיהם שלחו

בפראג הוכרע לא רק גורל המערך הבטחוני של ברית־ורשה,
מול פני גרמניה והמערב.
מובן שבעייה זו היתד. חשובה מאוד — אך אפשר היה
לפתור אותה בדרכים פחות דרמאתיות.
ולא רק הנאמנות האידיאולוגית של הצ׳כים והסלובאקים
לכנסייה של מוסקבה היתה מונחת על כף־המאוזניים של
פראג.

היתד, זאת רחלסה נוחה מא-ד. אבל גם כוזבת מאוד.

הם פתחו במלחמה על מוסקבה.

י׳ * חסו של הוואתיקאן האדום לאלכ״סנדר דובצ׳ק הוא
7העתק מדוייק לייחסו של הוואתיקאן השחור ליאן הוס.

ההשוואה למינכן 1938 מטעה וכוזבת. ההשוואה
הנכונה היא לקונסטנצה ׳.1415

חסידיו של הום השתלטו על צ׳כיה. הם ניצחו כמה
פעמים את צבאות־האפיפיור, שהכריז עליהם ״מסע־צלב״.
קולו של הום, שבקע מכתביו, המריד את הדורות
החדשים של אירופה. באמצעות מארטין לותר ושאר מנהיגי
הרפורמציה, שכולם היו תלמידיו הרוחניים, חולל הוס המת
מתחרז עם ״סוס״.

הגיונית הרבה יותר מגישתם של כל הקומוניסטים הטובים
בכל העולם, החשים לעזיית צ׳כוסלובקיה.

** י •זותם קומוניסטים שובים, מד, הם אומרים, בעצם?
^ כאשר נתגלו במוסקבה פשעי המישטר הסובייטי, החל
ברצח המיליונים במיבצע ה,.קולקטיביזציה״ וכלה בעלילת־הרופאים
— גברה המצוקה בלב קומוניסטים טובים אלה
בעולם.
שהרי הם עצמם הכחישו את כל הפשעים האלה, והצדיקו
את כל הזוועות, ממשפטי־מוסקבה ועד משפטי־פראג.

הטרור, כמרכיב שד-״ :י של המישטר הסובייטי,
לא התחיל בישי סטאלין, ולא נסתיים
עימם.

הם חשבו על מוסקבה, על העיר שמחוץ לחומות הקרמלין.

אבל
זה לא היה הסוף. זאת היתה רק ההתחלה.

ולאור
אמונתם זו -האמונה היחידה ששרדה
כליכם -פעולתם היא הגיונית בהחלט.

כזה היה סטאלין. הוא, כך הוחלט פה אחד
אשם כבל. הוא הפושע. הוא הרוצח המגואלכדם. הקומוניזם הוא כסיר. הסטאליניזם הוא
שפשע.

לא. באשר ישבו הכיורוקראטים בקרמלין
והחליטו את החלטתם הגורלית, הם לא חשכו
על פראג ועל בראטיסלבה.

לכן הוחלט על מדיניות של יד חזקה. בעזרת תחבולה
בזוייה, פותה הוס לצאת מארצו ולהשתתף בוועידה בעיר
קונסטנצה. שם נדון למודת, הועלה על המוקד ב־ 6ביולי
.1415 אפרו הושלך לתוך מימי־הריין.

מישטר של הופש־ב מוי, של בחיר! י. חופשיות, של התחרות
בין מפלגות, של עיתונות אופוזיציונית, של צו־על־תנאי
ובית־משפט בלתי׳תלוי, מישטר ללא בולשת פוליטית
ותעמולה טוטאלית — מישטר כזה לא יהיד, קומוניסטי.
כך מאמינים שליטי־הקרמלין, והם צריכים לדעת. על סמך
אמונה זו הם פעלו.

הפיתרון נמצא עם גיזוי שעיר־לעזאזל, החיה המיסכנה
המסורתית שעליה מעמ-טים את כל החטאים ושולחים אותה
למידבר.

ולראייה: הם סבלו במשך זמן רב גילויים שונים של
כפירה ברומניה, שלא לדבר כלל על יוגוסלביה.

האפיפיור חשש, כצדק, שאם תשתרש תורתו
של הום בבוהמיה, היא תתפשט משם
במהרה באירופה בולה, ותביא את הקץ על
השלטון החילוני-דתי של רומא.

הם מאמינים בי זוהי סתי־רד מהותית. בקומוניזם
הדמדקראט* -או ע תיעלם הדמוק־ראטיה,
או שייעלם הקומוניזם.

איד אפשר היה לגנות לפתע את כל אלה,
מבלי לנטוש את הדת הקומוניסטית עצמה ץ

שום דת אדוקה אינה אוהבת כפירה. אף
הסובייטים היו יבולים לסבול מידה כלשהי של
כפירה כארץ קטנה זו.

יאן הוס *,גדול הצ׳כים בכל הדורות, היה הרקטור של
אוניברסיטת־פראג, הוגה־דיעות דתי שהפך למנהיג הלאומנות
הבוהמית. הוא זרע את הזרע הראשון למהפכה האירופית
הגדולה נגד הכנסייה הקאתולית — המהפכה ששמה
קץ לימי־ד,ביניים.
תורתו של הום נגעה לשלטון הכנסייה יותר מאשר
לעיקרי־הדת. הוא הרים את נס־המרד נגד הביורוקראטיה
הכנסייתית האדירה, שמרכזה היה ברומא ושחלשה על
אירופה כולה.
למרד זה היה יעד סוציאלי, כי שליש מכל אדמת
בוהמיה (צ׳כיה דאז) היתד, בבעלות הבוסים של הכנסייה.
היה למרד גם יעד לאומי, כי האומה הבוהמית מאסה בשלטון
הזרים.

חיוך ציני. הם יודעים כי אץ מדינה מפותחת שבה התקיים
קומוניזם דמוקראטי אפילו במשך יום אחד.

הגע גזגן ער עצגזג ב\ 2ו 1גגבונצה
את אביריהם המשוריינים, כדי להחניק את המהפכה בעודה
באיבה, לפני שתספיק להצית תבערה עולמית.
החשמנים האדומים, כמו קודמיהם, דואגים לא רק לאינטרסים
אימפריאליסטיים ולשלטונם המקומי של סוכניהם
בצ׳כיה.

הם דואגים, קודם לכל, לשלטונם הבלתי•
מעורער כביתם -ולדת המהווה בסים לשלטון

ך* ייבים אנחנו להיזהר שמא ייעלם עיקר זה מן
| עינינו, בשטף סיסמות־הגינוי השיגרתיים וקריאות־התגר
הבאנאליות.
דובצ׳ק וחבריו טענו שהם קומוניסטים — כשם שטען הוס
בשעתו שהוא קאתולי אדוק.
הם הבטיחו להחזיק את צ׳כוסלובקיה בתוך הכנסייה, כשם
שהבטיח הום להחזיק את בוהמיה בכנסייה( .ואכן, הוא כלל
לא חלם על פרישה).

אבל הבוסים של הקרמלין ידעו שזוהי שטות.
הם מאמינים כי הקומוניזם אינו יכול להחזיק מעמד ב־מישטר
דמוקראטי. הם בטוחים כי המישטר הקומוניסטי
ייעלם ממפת־ההיסטוריה ברגע שתינתן לנתיניו הזכות לבחור
באופן חופשי בינו לבין מישטר אחר.
ולא רק בצ׳כוסלובקיה, אחרי 20 שנה — אלא גם ב־ברית־המועצות,
בו מסיים עתה הדור הקומוניסטי השלישי
את האוניברסיטות.
הדיבורים על ״קומוניזם דמוקראטיי מעוררים אצלם רק

לנין בכבודו ובעצמי אחראי לדיכוי האכזרי של מלחי־קרונשטאם,
סרחי האידיאליזם המהפכני. טרוצקי היה שותף
לעיצוב הטרור של הציקה, בשסטאלין עדיין היה בטירונות.
סטאלין הנוראי אירגד לפני עשרים שנה, את הפיכת
פראג, שבה הושלט המיעוט הקומוניסטי על הרוב הדמו־קראטי
בכוח הנשק הסובייטי.
אבל רב־הטבחים של בודאפשט לא היה סטאלין המשופם,
אלא כרושצ׳וב הקרח, שיפע ההומור ואימרות־השפר.
והתליינים של פראג כיום הם אנשים בלי פרצוף בכלל,
ביורוקראטים אפורים, חסרי אישיות, כמו ברז׳נייב וקו־סיגין.

משמע:
לא האיש קובע. קובע המישטר.
וכל גינוי הסטאליניזם הוא אחיזת־עיניים, מכיוון שגם
אחרי מות סטאלין לא השתנו מרכיבי־היסוד של השלטון
הסובייטי — המישטר החד־מפלגתי, הדיקטאטורה הטוטאלית
של הביורוקראטיה, ההתנגדות המוחלטת לכל משב־רוח של
חופש ונעורים.

סטאלינים באים והולכים. הכנסייה אינה
תלוייה באישיות האפיפיור. המישטר הוא הקובע.
והוא נשאר.

^ ני מאמין כי המהפכה — בוא תבוא. אני מאמין כי
\ ! מהפכה זו תטביע את חותמה על חיי דורנו.

המהפכה של הדור החדש כארץ הסובייטים,
נגד המישטר כארצם.
אחרי יאן הוס בא מארטין לותר. אחרי דובצ׳ק יבואו
צעירים, שאת שמותיהם איננו יודעים עדיין — בני לניג־גראד
ואודסה, קיוב וטשקנט, באקו ו־ולאדיווסטוק.
הם יקומו — לא נגד ביורוקראט זה או אחר, ואף לא
נגד הביורוקראטיה כולה — אלא נגד עצם המישטר המונע
מהם את החרות ואת כבוד־האדם.

הם יקימו מישטר חדש.
איננו יודעים מה תהיה דמותו, וגם לא באיזה ש3
אבל ברור כי הוא לא יהיה דומה לשום קומוניז^
לא מבחינה רוחנית ולא מבחינה מעשית.

בעוד ליבנו דואב על הנול
נתונה מחשבתנו לנוער באג
עימו נקיים את עולם המחן

נתנה בלעדית שד שליח הו 11ו! 0הז ה

הס פניו של סטודנט צ׳כי נבוך ונזעם, המפגין בכפר
מאסאריק שבישראל למען חירות ארצו נעמו .״לא
מן הנימנע שנצטרך ליהפך לגולים ולהיאבק בניכר לחרותנו,״ אמרו רבים מן הסטודנטים.

כל הרוסים שאינם מדברים צ׳כית נתקלו
בפנים מחייכות — ובגידופים רכי־לשון.
״חזירים מזוהמים, הסתלקו מכאן!״ אמר
צעיר אחד כשהוא מחייך לעבר קצין סובייטי,
הקהל מסביב הריע ופרץ בצחוק.

** שרדי־הממשלה ובניין הפארלמנט
כותרו הרמטית. מחלון לישכתו הרשמית
של דובצ׳ק הסתכל על הקהל, בהפגנתיות
רבה, חייל רוסי.
בשעה שבע נכנסו לראשונה טורי הכובשים.
הם הגיעו לעיר מכל עבר ותפסו את
כל כיכרות־העיר. כבר בשעה שבע וחצי
נשמעו, בעיקר, מכיכר ווצלאב.
אותה עת התארגנה רשת־האינפורמציה
העממית. צעירים חילקו הוצאות מיוחדות
של עיתונים — וכן כרוזים מכל הסוגים.

במרחק 50 מטר מן הבניין, ניצבו כמה
משוריינים. הם היפנו את תותחיהם לעבר
הרחוב הסואן.
כאן לא נתנו לי לעבור. שום דבר לא
עזר. נאלצתי לשוב למרבז־העיר — כשאני
נוסע בחשמלית. כי הכבישים היו תפוסים
טורי־צבא שנעו פנימה.
אגב, נהגי־הטאנקים לא ידעו לנהוג בשטח
בנוי, הם החטיאו כימעט כל עקומה,
קרעו את הכבישים בשרשרותיהם.

יד תחנוודהדלק הזדנבו תורים
/ארוכים מאוד של מכוניות, שהמתינו
לבנזין. אבל בשעה תשע בבוקר תפסו כו־

קבוצות סטודנטים עברו ברחובות העיר,
כשבראשם דגלי הלאום הצ׳כוסלובקי. על
מכוניות ואופנועים הניפו כל הנהגים המכבדים
את עצמם את הדגל הלאומי. אשה
הדוחפת עגלת־תינוקות דאגה שהדגל יקשט
אף את מישבן התינוק שלה.
בשעה תשע נשמע קולו של הנשיא סבו־בודה
ממקלטי־הרדיו. הוא קרא לאוכלוסיה
לשמור על פיקחון ועל שקט, תבע לא
להיגרר לפרובוקציה.
סבובודה אישר, שמגיעות אליו הצהרות
הזדהות וסולידאריות מכל שכבות האוכלוסייה;
ושהממשלה תובעת את פינוי הפולשים
הסובייטיים מאדמת צ׳כוסלובקיה.

פנים למולדת

**רב כיבוש פראג על־ידי הסובייטים
י ג הי ה לילה בהיר ומבושם. טיילים וסתם
מבלים הסתובבו לאורך מזח הנהר מולדאו.
במסעדות ובמועדונים היתה השתתפות־שיא.
אלפי תיירים פסעו בנחת ברחובות החשוכים,
בשעות־הערב המוקדמות. ליד כיכר
ונצלאב נערכו, כרגיל לאחרונה, ויכוחים
פומביים סוערים. הוויכוח היה ער, גלוי־לב,
וביטא את תחושת־השיחרור שהשתלטה לא
מכבר על בירת־צ׳כוסלובקיה.
הלכתי לישון, מרוצה ושבע־בילוי.
בשעה שתיים לפנות בוקר שמעתי, בשנתי,
את רעם המטוסים הזרים הראשונים: מטוסי־סילון
המטאטאים את העיר ברעש אימים.

זמן קצר לאחר־מכן טירטרו כלי־רכב כבדים
על הכבישים של פראג.
בשעה שלוש קיבלתי את צילצול הטלפון
הראשון. עוד בטרם הרמתי את השפופרת,
ידעתי מה קרה: הרוסים פלשו לאדמת צ׳כו־סלובקיה,
כפי שאיימו לעשות מזה זמן־מרי.

ך שורת־האיוב עשתה לעצמה כנפיים
^ במהירות־הבזק. רשת של צילצולים
טלפוניים הודיעה, מפה לאוזן, על פרטי־הכיבוש.
תחנת־השידור הרשמית של פרא:
הודיעה על הפלישה, תבעה מן הקהל לשמור
על קור־רוח.
כן תבעה תחנת־השידור מן הצ׳כים וה־סלובאקים
שיוסיפו ללכת לעבודה כרגיל.
אולם ״יש להתווכח עד כמה שאפשר יותר
עם חיילי הכוחות הפולשים. צריך להגיד
להם שאין מקום לאלימות. שלא קיימת תנועה
קונטר־רבולוציונית.״
בחמש בבוקר עליתי למכוניתי ונסעתי ל״
מרכז־העיר. שקט שרר עדיין בכל. רק רעם
המטוסים הוסיף להעיב עלינו מגבוה.
ליד כיכר־ווצלאב ובמקומות מרכזיים אחרים
לא ראיתי דבר. הפולשים עדיין לא
הגיעו לשם. הקהל התנהג מתוך משמעת
קולקטיבית פלאית ממש.
ליד חנויות־המזון וחנויות־המכולת עמדו
תורים ארוכים ומסודרים. שוק שחור לא
היה. כל אזרח קיבל הקצבה של קילו לחם,
חמש ביצים, מעט סוכר ומעט קמח. המחירים
היו נורמאליים ,״כמו בימי שלום״.

ח מיכאל דים - א לחות־הפולשים, בפעולה משולבת, את כל
תחנות־הדלק של פראג.
ניצבתי שוב ושוב ליד הטאנקים הרוסים,
האזנתי לוויכוחים הסוערים שתמיד נערכו
שם. לתדהמתי, נוכחתי לדעת שרוסים רבים
אינם יודעים כלל שהם נמצאים על אדמת
צ׳בוסלובקיה, או ששימשו חיל־כיבוש .״אמרו
לנו שאנו יוצאים לתימרונים חדשים,״
סיפרו החיילים הסובייטיים.
פעמים אחדות ראיתי איך צ׳כים נכנסים
לוויכוח עם צוות של טאנק, מפנים את
תשומת־ליבם של החיילים לוויכוח — וכך
מאפשרים אותה עת לבחורים אמיצים אחרים
לצייר צלבי־קרס על דפנות דשיריונים.

הוא הכחיש נמרצות את טענות הסובייטים
.״לא קראנו, כדבריהם, לאומות־האחיות
הסוציאליסטיות לעזרה,״ הטעים הנשיא.
יאבל יחד עם זאת השביע הנשיא את
תושבי־ארצו לשתף פעולה עם הרוסים.

*** עה שתחכת־השידור העבירה
\1/את נאומו של סבובודה, התגודד
קהל ליד הבניין המוקף טאנקים. ויכוחים
והתנגשויות ראשונות פרצו במקום.
חילות־הכיבוש זכו לקבלת־פנים לוהטת.
קראו בוז לעברם, שרקו להם. צעיר אחד
צרח :״אינכם אלא חזירים פאשיסטיים!״
אז פתחו הרוסים באש, בנסיון לפזר

את ההמונים. כשזה לא עזר, נעו הטאנקים
קדימה, פילסו לעצמם דרך בין ההמונים.
שני גברים נרמסו עד מוות תחת השרשרות•
רבים מאוד נפצעו, מהם פצועים קשה.
ההמון לא נשאר חייב. התפתח קרב־רחוב.
הצ׳כים הציתו שלושה טאנקים רוסיים. עשו
סמיך ושמן היתמר בכיכר.
הדבר עורר השתוללות. הטאנקים ירו ב
תותחיהם, ללא כל הגיון או סדר, לעבר המוזיאון
הלאומי הצ׳כוסלובאקי. במלון
יאלטוז, השוכן באותה כיכר, גורשו הזרים
הסקרניים, שהצטופפו ליד החלונות, בעזרת
אש־מיקלעים שוטפת.

ך* שעהעשר טילפנו לחברת־התעופה
^ סוויסאר משגרירות שווייץ, כי חברה זו
נהנית מקשר־הטלקם היחידי בפראג עם
בירת־שווייץ .״הרוסים פתחו באש ע 7בניין־
השגרירות שלנו,״ הודיע השגריר לברן.
״מה עלינו לעשות?״
להפתעת כל העם, המשיך בינתיים ראדיו
פראג לפעול. לפני כל שידור בישרו קריינים
:״כאן תחנת־השידור של ממשלת צ׳כו־סלובקיה
החוקית.״
עד לשעה 11 לפני הצהריים גם נמשכו
שידורי־הטלוויזיה — שהועברו באמצעות
תחנות־שידור ניידות. הודיעו שבשעה 12
תיערך שביתה כללית סימלית — שתלבש
צורה של שתי דקות דומייה.
ב־ 12 בדיוק ייללו כל צופרי־האזעקה. כל
המכוניות הפעילו את הצופרים. איש לא
זז ברחובות פראג רבתי. כולם עמדו דום.

אבל המצב החמיר והלך. כל גשרי-
המולדאו נתפסו על־ידי הפולשים. יותר ויותר
טאנקים חדרו לעיר. מפעם לפעם רמס
אחד השיריונים מכונית מיקרת.
הקהל עבר על פני השיריונים הזרים, ולא
שם אליהם לב. כאילו ולא היו כלל.
בשעת הערב החמירו קרבות־היריות המקומיים
— ופחת מספר השידורים, ככל שהרוסים
מאתרים ומבודדים תחנת־שידור
אחת אחרי השנייה. בשעה חמש אחר־הצהריים
היה צריך להתקיים, לפי ידיעות
מוקדמות, שידור־טלוויזיה. אבל אפשר היה
רק לשמוע את הקול של הקריינים. על
המסך לא הופיע דבר.

ך* גול[ ר ה* 22 באוגוסט ניגשתי למלון
אלקרון, שם גרים רבים מבין ארבעת

* ץ גי אזרח שווייצי. על כן החלטתי
לגשת קודם בל לשגרירות שווייץ, הנמצאת
ברחוב חראדשין, ממש ליד מעונו של
צ׳כוסלובקיה.
1הגשרים שעל הנהר מולדאו לא תפס
עד לטירה החולשת על הנהר
לקריות. שם נתקלתי בכוחות־לשגרירות
שווייץ
חסם את הכביש.
מסביב לכלי־הרכב
גשות.
:ייטי את דרכוני
לו ברוסית
דא היסס —
השגרירות,

דגל הלאום

של צ׳כוסלובקיה, נישא ברמה, בתה־לוכת־זעם,
ביום השני לכיבוש הפולשים

הרוסיים. הדגל מגואל בדמם של עוברים־ושביס שנורו על־ידי צו1ת־שיריון
של אחד הטאנקים הסובייטים שהיה מוצב בכיכר נוצלאב.

אלפי הנציגים שבאו להשתתף בקונגרס יד
בינלאומי הגיאולוגי — בו השתתפו, אגב,
גם נציגים ישראליים.
באולם המרכזי לא ניכרו כל סימני־בהלה.
אבל חוסר ביטחון שרר שם בכל זאת.
מישהו סיפר שהשגרירויות של ארצות-
הברית ושל הולנד מארגנות שיירות מכונוית
פרטיות, היוצאות לעבר הגבול, כדי לפנות
נתיבים זרים.
אולם כיוון ששתי השגרירויות הללו נמצאות
על הגדה השנייה של הנהר מולדאו,
וכיוון שהרוסים תפסו את הגשרים, לא
היתד. כל אפשרות להגיע למקומות־היציאה.
בעוד חוסר־הביטחון הכללי גובר, שוב
נשמעו יריות רבות, בסביבת־המלון. אז
הודיעו נציגי השגרירות האוסטרית שגם הם
מארגנים שיירת־מכוניות, העתידה להתארגן
ולצאת מנקודת־מוצא הנמצאת במרחק קילומטרים
אחדים מפראג, בשעה עשר בדיוק.
נסענו לשם. ראשונות נסעו כמאתיים
מכוניות, בטור צפוף אחד. אבל כשהגענו
לנקודה הנמצאת במרחק כ־ 50 קילומטר

מן הבירה, השתרבבנו איכשהו לתוך טור־צבא
סובייטי, שהתקדם במהירות של 20
קילומטר לשעה, לכל היותר. הטאנקים הרחבים
חסמו כימעט את כל רוחב הכביש,
כך שהיה מסוכן מאוד לעקוף אותם•
״ככלות הכל,״ כפי שאמר אחד הנהגים,
״אי־אפשר לדעת אף פעם מה ייעשו רוסים.״

ך יי ייתי די בראש הטור, ולכן הצלחתי
( | להשאיר את הצבא הפולש מאחרי, בעזרת
תימרונים נועזים ולפעמים מסוכנים.
הגעתי לטאבור, יישוב הנימצא במחצית
הדרך בין פראג לבין הגבול האוסטרי. שם
נערכו קרבות עזים, עקובים מדם. טאנקים
סובייטיים ניצבו בהיערכות קרבית, ירו שוב
ושוב בתותחיהם.
לעבר מה? זאת אי־אפשר היה לדעת.
בכל הכפרים שעברנו, ניצבו תושבים משני
צידי הכביש ונופפו לנו. שידורי־ה־ראדיו
הושמעו בעוצמה מירבית ברחובות,
לפעמים באמצעות רמקולים.
כל בני־הנוער ניצבו בכיכרות־הכפרים.

בכל מקום הוצבו שולחנות, והאוכלוסייה
כולה הוחתמה על הצהרות־נאמנות לממשלת־צ׳כוסלובקיה
החוקית, לנאמנות אישית ל־דובצ׳ק
ולמפלגה הקומוניסטית הצ׳כית.
באחד הכפרים האחרונים ביקשתי הוראות־דרך.
כיוון שעוד היו בכיסי כמה כתרים
צ׳כיים אחרונים, ביקשתי לתת אותם לנער
אותו שאלתי.
דחו את הכסף בפנים חמורות. נערה צעירה
הפליטה :״אין אנו זקוקים לכסף שלכם.
אנו זקוקים לתמיכתכם המוסרית!״
הוסיף ישיש :״תגידו, תגידו באוסטריה
ובשווייץ שכולנו ניצבים מאחרי דובצ׳ק.
שאנו תובעים הגשמת הקומוניזם הדמוקר־אטי
שלנו!״
במקום אחר אמר לי סטודנט :״כואב לי,
שדווקא אותן הארצות שמדכאות עמים אחרים
— הן הראשונות המצהירות על הזדהו־חן
איתנו. זה הופך אותנו, בעיני הרוסים,
למשתפי־הפעולד, של האימפריאליסטים. אבל
אנחנו נלחמים נגד האימפריאליזם הרוסי.
״לכן אנו זקוקים לכל תמיכה אפשרית.

אבל בעיקר — לתמיכתם של אנשים ישרים.
אין אנו זקוקים לתמיכת הממשלה האמריקאית,
למשל, המזהמת בעצמה את ־דיה בדם
העם הווייאט־נאמי.
״גם עזרתו של מר קיזינגר,״ הוסיף אותו
סטודנט בעל תודעה פוליטית ,״לא נראה
לנו כבעל־ברית חוקי• לא איש שהיה פעם
חבר במפלגה הנאציונאל־סוציאליסטית יכול
להוקיע את פלישתם של המיזרח־גרמנים.״

ף* שכ 0־ היינו סמוך לגבול האוסטרי,
^ נתקלנו שוב ביחידות־צבא רוסיות בו־דדות.
הרוסים לא הפריעו, סתם עמדו מן
הצד והסתכלו איך שאנחנו עוברים.
על קירות הבתים התנוססו עשרות כרזות:
״הרוסים — הביתה!״ ו״אם אתם אחינו —
למה באתם עם נשק ביד?״
הכביש המוביל מיזרחה היה מקושט בתמרור
:״למוסקבה!״
רק הגבול עצמו היה מאוייש במוכסים
צ׳כוסלובקים בלבד. בדקו את דרכונינו —
כרגיל. נתנו לנו לצאת — כרגיל.

כך 1ה קד ה־ הפלישה הסובייטית למרחב צה״ל
(קטעים מתון יומנו של ביקבאשי מוניר
אליסיבאעי, חיל המודיעין, צבא קע״ם)
מזווהעבא מיי ה —

י 01 הי .10ד1
ני מקווה שלא אצטרך לעמוד עוד
\ 4פעם בחיי בפני מחזה כזה. הראיס נראה
כאילו הזדקן בחמישים שנה תוך חמש
שניות. הוא התבונן במעגל הגברים סביבו,
בעיניים ההחלטיות שהתרכזו על פניו. מבטו
חלף לאט־לאט מחגורה אחת לשניה, מאקדח
אחד לשני. איש לא שלף את נשקו. אבל
הנשק היה שם, וגמאל חש כאילו שמונה
קנים קטלניים מופנים אליו.
לבסוף ניענע את ראשו. ניענוע של אדם
זקן, שאינו שולט על עצביו. ניענוע האומר:
.אני מבין, אני מבין*.
והוא הבין.
אני לא יודע איך החזקנו מעמד. אני לא
יודע איך לא פרצנו בבכי, ולא כרענו על
ברכינו כדי לבקש סליחה. אבל המישחק
כבר הגיע לשלב מתקדם מדי, כדי שנחזור
בנו. נטלנו את גורלנו — את גורל ארצנו
— לידינו. לא היה מנוס מלהמשיך עד
הסוף.
רק אחר כך, כשחזרתי ללישכתי, וכשנתתי
הוראה לשליש שלי שלא יכניס אלי
איש, ולא יעביר אלי שום שיחת־טלפון, אז,
רק אז —
פרצתי בבכי.

עבאסייגז —
י 0 1אי 2 0 .1 0
ך* כוונה לא הלכתי למנשיית אל־בכרי
^ בשעת השידור. אחד יותר או אחד
פחות מאיתנו, בשעה שמצלמות הטלוזיזיה
מעבירות לאומה את דברי הנשיא הנערץ,
לא היה משנה.
עקבתי אחרי המישדר מלישכתי. בכלל,
אני כימעט ואיני זז מכאן. אוכל ליד מיב־תבתי,
ישן על מיטת־שדה בפינה. יוצא רק
לישיבות. השמונה״ .כשהזקנים עשו את
ההפיכות שלהם היו גם מתפללים במשרדים
שלהם. קוראים לצלם ומתפללים. זה לא
בשבילנו.
גמאל היה בסדר גמור. מילא את חלקו
בהסכם בלי שאיש יוכל לנחש מה שקרה
אתמול בלישכתו. אני עצמי נלכדתי מדי
פעם בנימת־הכנות שלו, עד ששכחתי שבעצם
הוא קורא טכסט מוכן, בהצגה, מבו־יימת
היטב. הצגה שאני, מוניר אל־סיבאעי,
ביימתי אותה לכל פרטיה.

1הו סאייל מוויר סיבאע(ליד המיקרופון מימין)
אשר ניצב לצידו של גמאל עבו״אל־גאצר, בשעה שנשיא־מצרים קיבל
את ההצדעה, במיצעד שערבו החטיבות הסובייטיות בקאהיר, בדרכן
לאיזור־התעלה. סיפורו של אל־סיבאעי היה אחד הסודות הכמוסים
של ההפיכה השקטה, המאיימת לשנות את פני־המרחב. היומן הגיע
בדרכים נסתרות לידיו של ראש מערבת ״העולם הזה׳ /שלום בהן,
שתירגם קטעים ניבחרים מתוכו, והריהו מגיש אותם כעמודים אלה.

שתי אפשרויות בחשבון: שהכל יעבור בשקט,
ושגמאל ישתף פעולה; או שניתקל
בהתנגדות, ונצטרך להפעיל את הכוחות הנאמנים,
אולי אפילו נגד גמאל.
לכן גם קבענו שני מערכי־פעולה. במיקרה
השני היה הכל ברור: עלינו להתייצב בפני
העם כראש־חץ של המהפכה הסוציאליסטית
במצרים, שמטרתה לטאטא את שרידי הבורגנות
השולטים עדיין במדינה, ולשים קץ
לאשליות. הנייטראליזם החיובי״ של עבד־אל־נאצר.
היינו מכריזים על חפיסת השלטון,
סילוק הנשיא, פיזור מועצת האומה,
וכינון מועצת ההפיכה של, השמונה״.
את המטרה האמיתית, הגדולה, היינו מסתירים
בינתיים. היינו מחכים להתבססות
המישטר החדש, לתפיסת עמדות־המפתח לא
רק בצבא אלא במנגנון האזרחי והמשטרתי,
ורק לאחר־מכן היינו מודיעים על הזמנת
הרוסים.
כל זה, כמובן, תואם היטב עם הסובייטים,
סרגיי אמר שברגע ההכרעה, מובטחת
לנו היענות מלאה. כמובן — אם נצליח.
מנצור, שניהל את כל המגעים במוסקבה,
אמר שאפשר לסמוך על הבטחותיו של
סרגיי. לא לחינם היה תלמידו במשך שלוש
שנים שם.
המזל קבע, שלא נהיה זקוקים להפעיל
את המערך שהוכן לקראת האפשרות השנייה.

באס ־י ה —
י 0 1גי 2 2 .1 0

וזהו קטע מתור היומן הסודי של מחולל ההפיכה

ן * ג ל יי ל ד מצויין. אני צריך לומר, שב!
\ עצמי נדהמתי לקלות שבד,צלחת הקשר.
אילו היינו זקוקים לשיכנוע, כי אכן עלינו
ליטול לידינו את גורל המולדת, הרי קלות
הצלחתנו סיפקה לנו את השיכנוע הזה.
כמה עצוב: על אף כישרונותיו, על אף
כוונותיו הטובות — לא הצליח גמאל להקים
קאדר יעיל ונאמן. אולי, בעצם, היה לו
קאדר נאמן — אבל מה שודד, הנאמנות
שאינה יעילה?
את המטכ״ל תפסנו בלי יריד, אחת. מפקד
חיל־האוויר הוא ממילא אחד. השמונה״.
מטות כל החיילים לא השמיעו ציוץ אחד, הפחדנים!
וכשניכנסו
אל גמאל, ונתנו לו את האולטימטום
מוטב לא להיזכר בזה מחוש
ועכשיו — צחוק הגורל. כל־כך בקלות
הצלחנו, שזה יוצר בעיות בלי סוף. אסור
שהעולם החיצוני יידע שבכלל היתה כאן
הפיכה. הכל צריך להתנהל כמקודם: עם

היום 13פ ל שו
הרוסילסי ני
״אחי הערבים •,הוא פתח, .זהו יום חשוב
ומסוכן בתולדות אומתנו.״ תמיד אהב להוסיף
את המלה ח׳טיר — מסוכן — להודעותיו
.״הודענו פעם אחר פעם על החלטתנו
להביא לחיסול תוצאות התוקפנות
הישראלית בכל דרך שהיא. אם לא על־ידי
פיתרון מדיני — אז בדרך היחידה שמכתיב
לנו הכבוד. אמרנו: מה שנלקח בכוח —
נשיב בכוח !
״אחי הערבים! ישראל שיכורת־הניצחון
ועיוורת מרוב תאווה, זילזלה באזהרתנו. התפקיד
שהוטל עליה על־ידי האימפריאליזם
האמריקאי לא תם. היא לא רצתה לדבר על
נסיגה, כי היא חולמת עדיין על כיבושים
נוספים. היא לא נסוגה מגדות הירדן ונד
הסואץ, כי עיניה לטושות אל החידקל והנילוס.
״אחי
הערבים! בא היום. פקעה סבלנותנו!
אנו נחזיר את אדמתנו השדודה כפי שנלקחה:
בכוח הנשק!•
הוא באמת היה גדול. אילו ידענו שהוא
יתנהג כך, היינו מארגנים עצרת המונית.

בקטע הזה היו מריעים לו כמו מטורפים.
אבל גם כך זה בסדר.
גמאל דיבר עוד ועוד. זאת דרכו. להרבות
משפטים. האח סלים דרעאודי כתב את
הנאום בדיוק לפי המידה הרגילה. גמאל
לא הוסיף ולא גרע מילה. לבסוף הגיע לעיקר:
״אחי
הערבים! איננו עומדים בודדים במערכה
זו. החלטתנו היא החלטת האומה
הערבית כולה! החלטתנו היא החלטת העולם
החופשי כולו! החלטתנו היא החלטת העמים
הסוציאליסטיים כולם!
״לא לבד נתייצב מול האימפריאליזם האמריקאי
וכלב־השמירה שלו הישראלי. בת״
בריתנו הגדולה, ברית־המועצות, עומדת כתף
אל כתף איתנו. חייליה עומדים בצד חיילינו.
פנינו אל ממשלת ברית־המועצות, וביקשנו
ממנה כי תשלח למצרים את הכוחות הדרושים
כדי להשתתף בחיסול תוצאות התוקפנות
הישראלית.
״אחי הערבים! יחידות־חלוץ של צבאות
האוויר, היבשה והים של ברית־ד,מועצות

תופסות ברגע זה עמדות מול הפולש הציוני.
קבלו אותם כאחים! אימרו להם את
אשר אני אמרתי להם: מרזזבא, ואהלאן ו־סהלאן!•
והוא סיים בברכתו הקבועה :״ו־

עלייכום אל־סלאם׳.

נ 1ב א 0י \ ז —
י 2 1 .1 0 ׳ 1 0 1

**בר עלינו יום קדחתני: ישיבה אחת
ארוכה, מבוקר עד אחרי חצות. יש כל־כך
הרבה עניינים הדורשים טיפול. בראש
ובראשונה הסידורים עם הרוסים. זה הכי
חשוב, כמובן. אבל היום נידמה היה לי,
שזאת הבעייה הכי קטנה שלנו.
כאשר התחלנו את הקשר• שלנו, לקחנו
• מוניר אל־סיבאעי משתמש, במקור, במלה
הערבית חרקה, אשר תירגומה המילולי
הוא תנועה. המתרגם מצא לנכון להשתמש
במלה קשר, כמביעה יותר את רוח העניין.

גמאל בראש, וכל המפקדים במקומם. אבל
כמה זמן יכול הרמטכ״ל להישאר רתוק
למיטתו בעל־כורחו, בגלל ״הצטננות״ ? כמה
זמן יכול הגנראל פאוזי לבלות אצל ״בתו•
שפיתאום קראה לו לאלכסנדריה?
ברור שאנחנו צריכים למצוא חשובות לכל
הבעיות האלה. צריכים איכשהו לבצע את
ההפיכה, מבלי שתיראה כהפיכה.
נ 1ב א 0י 1ז —

י 01 די 23.10
וד יום עבר כולו בישיבות. היתד, גם
1ך ישיבה עם גמאל עצמו. עמד על כך
בתוקף. כנראה שכבר בלע את הגלולה המרה׳
ועכשיו רוצה לדעת בדיוק מה התוכניות
לעתיד. בעיקר רוצה הוא לדעת איך
בישלנו את זה. מי היוזם, איך התארגנו,
כיצד קיימנו את הקשר עם הרוסים. כואב
לו מאוד מה שהלך מאחרי גבו. זה ברור.

רהיטיט?

סעיד. בלי מיסדה בלי מיצעד. אמרו ששם
חזית. ירדו ממש כאילו לחוף מוגן על־ידי
אוייב. רובים חמושים, מטרייה אווירית היתרי
סרושה מעל.
עכשיו נגמרה ההיערכות. הם יושבים לכל
אורך התעלה. עכשיו נחכה לשלב הבא. היום
הגדול מתקרב.

הרוסי ובעל• ברי ת
פל שו הליל הלס1

שדתכב ריג ד —
יוגד גי סו 29.

הצבא הסובייטי ויחידות מגרמניה המזרחית, פולין
הונגריה ובולגריה עבת את הגבול בנקודות רבות

**הר ככוקר — כלומר בעוד פחות
1* 1משעתיים — תבוא שעת״השי״ן. אי-
אפשר לעצור את הגלגלים.
בשעה חמש יודיעו הסובייטים למזכיר־האו״ם,
לראש מטה המשקיפים, ולנציגי המעצמות
הגדולות, כי בעוד שעד, בדיוק
יתחילו המחפורות של הצי הסובייטי בפינוי
תעלת־סואץ.

רי^י י״יחזים ולצבא: אל תתנגדו

׳־־י״ מסביב למעון הנשיא

הרבה תשובות לא קיבל. אבל את הקווים
העיקריים של תנועתנו החדשה סיפקנו לו
ברצון.
אני חושב שלא יהיו לנו בעיות איתו.
בינתיים הוא חשוב לנו מאוד. הוא הסמל
האבהי שעימו מזדהה כל מצרי, ואולי גם
כל ערבי. נצטרך לחשוב איך למצוא לו
תחליף זה מוקדם עדיין צריכים
לחכות בינתיים
הישיבה העיקרית היתד, מוקדשת לתוכניתו
של איסמעיל עבד־אל־גאני. כרגיל, היה
אקטיביסט ודרש להרחיב את מימדי־הפעולה.
אבל החברים קיבלו את דעתי שלי, והחלטנו
להישאר צמודים לתוכנית המקורית.
זאת שכבר אושרה על־ידי סרגיי.
נו ב אנ די ה —

ידגז ה׳ 0ו24.
ך 1מען ההיסטוריה -ומי יודע, אולי
/גם למען העתיד — אני רושם את תוכניתו
של איסמעיל בקריה הכלליים:
הכוח העיקרי לביצוע המשימה :,חיל־אוויר,
או חי״ר ושריון מוטס. בסיסי־היציאה:
שדות־תעופה בעמק הנילוס ובדרום ברית־המועצות.
הנחיתה
הגדולה תתבצע עם שחר, בשדות
שלנו בצפון־סיני. שדה־נחיתה עיקרי: ביר־גפגפה.
שדות נחיתה מישניים: ביר־תמדה,
אל־עריש.
כוח משוער: דיביזיה של חי״ר משוריין.
מטרייה אזזירית סובייטית משדות־מצריים.
נחיתה מישנית מהים, באיזור אל־עריש—
ברדאח־יל. כוח־משימה כבר נמצא על גבי
ספינות סובייטיות באיזור.
פירסום סימולטאני של הודעה מצרית
המזמינה את צבא ברית־המועצות לנחות
בסיני כדי להבטיח פינויו על־ידי הפולש
הישראלי מטריטוריה מצרית: ופירסום הודעה
סובייטית, המכריזה שהיא נענתה להזמנת
ממשלת הקהיליה הערבית המאוחדת,
וכי צבאה נחת בסיני כדי להגן על המיש־טר
הסוציאליסטי מפני תוקפנות אימפריאליסטית.
נוסח צ׳כיה, כמובן. ההודעה גם
תכלול הצהרה, שאין צבא ברית־המועצות
מתכוון להתנכל לשלמותה הטריטוריאלית״
של ישראל עצמה, כי היא ממשיכה להכיר
דה־יורה במדינת־ישראל ובממשלתה, וכי
חייליה לא יעברו את קו הגבול של ה־5
ביוני . 1967
נקודה זו, לדעת סלים, תנטרל את דעת־הקהל
בעולם. היא גם תעמיד את ארצות־הברית
בפני בעייה חמורה מאוד: האם להתערב
כדי להציל את כיבושי הישראלים, כאשר
אין מאיימים על קיומה של ישראל
עצמה? איסמעיל סבור, כי ואשינגטון תחליט
לא להתערב, ורק תזהיר מפני פגיעה
בטריטוריה הישראלית עצמה.
הישראלים לא יוכלו לעמוד בפני הכוח
העדיף של הסובייטים, או על כל פנים לא
יוכלו לנהל יותר מאשר קרבות־חשאיים
קצרים. הם יצטרכו לפנות את סיני, תוך
הזמן שיוקצה להם על־ידינו.
מייד הערנו, שתוכנית זו עלולה להביא
הידרדרות קיצונית של המצב לא רק באיזו־רנו
אלא גם בין הגושים. הבעתי את דעתי,
שהסובייטים לא ירצו ליטול על עצמם סכנה
כזאת. מכל מקום, הוחלט לבחון את תגובת
מוסקבה. מנצור קיבל מיברק מפורט, והוא
שאל את דעתו של סרגיי על המצב. התשובה
המפורשת היתה: נייט.

הקרמלין העדיף את התוכנית היסודית
שלנו. זו שעתה עומדת להתבצע.
עבא סי ה —

יום ר 0ו25.
ך • גדוד הסוכייטי הראשון נחת היום
| | בשדה אל־מאזה. האנטונוביס והטופו־לובים
פלטו אותו תוך עשר דקות על המסלולים.
הביאו איתם שמונה טאנקים.
אמרנו להם, שממילא נמצא כאן שריון
סובייטי, שהם יכולים להשתמש בו. אבל
סדר הוא סדר, וגדוד רוסי לא זז בלי שמונת
הטאנקים שלו. העיקר שהגיעו.
החלטנו להשהות את יציאת הגדוד משטח-
השדה ל־ 48 שעות, עד שתושלם העברת
שתי החטיבות הראשונות. בינתיים: רק מיס-
דר קצר. קיבל אותו מפקד חיל־האוזיר. הוא
שלנו, כך שבינתיים אין בעיות. איש גם לא
ישאל מדוע דווקא הוא קיבל את המיסדר,
מפני שכל העניין הוא מיבצע אוו־רי.

מן הצד השני ויראו את הדגל האדום מתנוסס
לצד דגל קע״ם!
הציונים מקימים רעש של גיהינום בעולם.
מנופפים בסכנה האדומה. העיתונות
שלהם באמריקה קוראת לנשיא להתערב.
אבל איזה נשיא אמריקאי יתערב נגד הצבת
צבא סובייטי במצרים? מצרים שייכת לעולם
הסוציאליסטי. זאת עובדה מוגמרת. אין מה
לעשות נגד זה.
המיצעד בקאהיר היה מחזה חסר־תקדים.
אני לא זוכר המונים כאלה. רקדו ושרו.
נישקו את הטאנקים. האינסטינקט הבריא
של העם אומר לו שהדגל האדום הוא
תיקוזתנו הלאומית והמעמדית. בעזרתו נסלק
את הישראלים מן השטחים שכבשו ובעזרתו
נבטיח את עתידה של מצרים.

כל הפרעה תיחשב לפרובוקציה נגד קע״ם
ונגד בת־בריתה הסובייטית.
אני מניח שהישראלים מצפים לזה. בימים
האחרונים לא ירו אפילו יריד, אחת באוויר.
הם גם ראו את ספינות־החילוץ והמחפורות
הגדולות מתרכזות בפורט־סעיד. ברור להם
מה אנחנו מתכוזנים לעשות, ומה עלולים
להיות צעדינו הבאים.
הם בוזדאי מצפים להודעה הסובייטית. מה
יעשו האמריקאים? בוזדאי תתכנס ועדת ה־בטחון
הלאומי שלהם. אבל הדוד סאם לא
יזוז. התעלה שלנו, היא כולה מצרית. אמריקה
לא תסתכן במלחמה גרעינית עולמית
כדי למנוע את פתיחתה.
והישראלים — מה יעשו? יעזו לפתוח
באש?

אני לא התפללתי לאללה מזמן. אבל עב

מ רי סי ס פני שו ר ם • נ

נגבאסיה —
יום א׳ 0ו.ד2
* מאל כבר השלים לגמרי עם התוכנית,
!4ואפילו ראה את עצמו רוכב על גלי-
הצלחתה. איסמעיל שמע אותו אומר :״ממילא
חשבתי בעצמי בכיוון הזה על
כל פנים, הוא כבר מתכונן למיצעד הגדול
שיהיה מחרתיים ביציאה מהליופוליס. הכוח
הסובייטי ינוע עד לתחנת־הרכבת באב־אל־חדיד
במרכז קאהיר, משם יועלה על רכבת
לאיסמעיליה.
הביאו לי סטנוגרמה של השידורים ה־אנטי־סוציאליסטיים
בנושא זה. יש רעש גדול
בסעודיה, כמובן. חוסיין לא יודע בדיוק
איך להגיב. כערבי בוודאי שמח, אבל הוא
לא ניתק עדיין את קשריו אל האמריקאים.
לכן רדיו עמאן מוסר רק את ההודעות
דויבשוח.
מחשבה מעניינת: האם חוסיין יכריז כי
הממלכה ההאשמית הירדנית היא סוציאליסטית,
והוא מבקש מאחינו הסובייטיים שישלחו
כוחות גם לירדן?
עיקר ההתקפה בא, כמובן, מישראל. לא
חדלים לדבר על זה. ראדיו, טלוויזיה, עיתונים.
הקריינית הבלונדית הזאת של ה־טלוזיזיה
הציגה תמונות ישנות של כניסת
הצבא הסובייטי לצ׳כוסלובקיה, ושאלה :״בני
מצרים, האם אתם רוצים שגורלכם יהיה
דומה לגורל העם הצ׳כוסלובקי? קל מאוד
להכניס צבא רוסי — אבל לעולם אי־אפשר
להשתחרר ממנו. מנהיגיכם הפכו אתכם לעבדי
האימפריאליזם האדום. עבדי שונאיו
של אללה ושל הנביא!״
אין דבר, שילעגו, שיצחקו. זה הכל מתוך
פחד. הם יודעים מד, משמעות הצעד.
...מ עניין מאוד. שירות־המודיעין המפורסם
שלהם לא הריח שום דבר עדיין. אפילו
הם לא הרגישו בקשר שביצענו. שלחתי
פתק־ברכה למוחסן. בטחון־שדה עובד מצויין.

שדה כברית —
יוגז בי סו 28.
ף ככן, זהו זה הצבא הסובייטי יושב
1לאורך התעלה. ישקיפו להם הישראלים

וגמאל! אני מעריץ את האיש! הוא זרח
מאושר, מעל במת הכבוד. כל־כך בטוח בעצמו.
מי היה אומר שזה לא הרעיון שלוז
מי היד, אומר שלא הוא אדריכל המיפנה
הגדול הזה? מי היה מאמין, כי לפני שבוע
בלבד ישב על כיסאו, איש שבור, סמרטוט
סחוט? נצטרך לחשוב ברצינות על !חיקתו
הצידה.
חטיבות הנחתים הרוסיים ירדו בפורט-

שיו אני מתחנן לפניו: שהישראלים יירו
ירייה אחת. רק ירייה אחת!
אם יישבו בשקט, נצטרך ליזום את היריות
בעצמנו.
אבל זה עדיין מוקדם. קודם נפנה את
התעלה. אחר־כך ״ישתגע״ קצין ישראלי ויפתח
עלינו באש. ואז, הו אז, יא ישראל,
יעבור הכוח הגדול לאדמת־סיני — ״להגן
על הסוציאליזם.״

זהו, כמוכן, סיפור דמיוני לחלוטין. הוא לא קרה כמציאות. אכל
אחרי הפלישה הסוכייטית לצ׳כוסלוכקיה שאל כל אזרח ישראלי את
עצמו: האם זה יכול לקרות -גם כאן?
כרור, כי האינטרסים של כרית־המועצות כצ׳כוסלוכקיה השוכנת
לגכולה עולים לאין־שיעור על האינטרסים שלה כמרחכ. כרור גס, כי
אין לסוכייטים חשק ליטול על עצמם את עול כלכלתה והחזקתה של
מצריים.
אכל אחרי הדוגמה של צ׳כוסלוכקיה, אין מנוס מן המסקנה, שאומנם
פלישה כזו יכולה לקרות כאן.

ע קטן שנלחץ בץ מור ח
למערב -ג שר בי! עגת״
תרבויות ו שדה־קדב
נצחי -ווה צ׳כוסדובבי ה

ך 11 1ךןצ׳ך האגדתי, ראש השבט הסלאבי שפלש לבוהמיה במאה
1\1י
11/111 * 11 החמישית לספירה, דומה למשה רבנו. הוא הגיע לנהר

הוויטלבה (המולדבה) ומת לפני שזכה לראות את השבט שלו משתקע בארץ המיו״
עדת, שהיתה עד אז מאוכלסת גרמנים משבט בואי. גופתו נשרפה בטכס אלילי,
לפי מסורת הנוודים. יורשו, פשמישל, ניגש אליו בצעדו אחורה, כדי להבעיר את
המוקד. הוא היה מייסד שושלת המלכים הראשונה, כבש את הארץ, כמעשה יהושע.

| | 1 71י י הוא ואצלאב (או ונצל) ,אשר על שמו קרוייה
הכיכר המרכזית בפראג, בה ניצב פסלו כשהוא
| | 1111/111 111
רכוב על סוס. כיכר זו התפרסמה השבוע כמרכז ההפגנות נגד הרוסים ובטאנקים
הרוסיים המוצבים בה. ואצלאב הפך לקיסר האימפריה הגרמנית, אך גירש את הגרמנים
מפראג, נתן חסות למחדש הדתי יאן הוס. לפי האגדה המתוארת בתמונה,
שוכן המלך ואצלאב בלב הר בלאניק, ממתין לשעת-צרה — בה יושיע את עמו.

ועידת מינכן

בתום מלחמת העולם הראשונה, השיג יאן מאסאריק,
פילוסוף הומאניסטי נערץ שחי עד אז באמריקה, את העצמאות
המיוחלת למדינה החדשה. מדינה זו כללה את צ׳כיה, סלובקיך ז, רוסיה ה-
קארפאטית ואת חבל הסודטים, המאוכלס ברובו גרמנים. עיתון בריטי כתב באותם
הימים :״לא נילחם למען מדינה רחוקה, שאנו יודעים עליה כמעט ולא כלום.״

זיישקה הלוחם

אחרי עלייתו על המוקד של גדול הצ׳כים בכל הדורות,
יאן הוס (ראה הנידון) ,שהטיף נגד הכמורה
הקאתולית ומעשי השחיתות שלה — נטל יאן ז׳ישקה, הלוחם שתום־העין, את הנה ג
},המרד של חסידי-הוס, שנמשך עשרות שנים. ז׳ישקה הקים מיבצר בהרי צ׳כיה,
קרא לו בשם ״הר תבור״ ,על שם ההר התנ״כי. הוא ניצח כמעט בכל קרבותיו,
נחשב לגאון בבאי המגיע לשיעור״קומתו של חניבעל. אולם המלחמה נגמרה בפשרה.

הנאצים פורשים

היטלר לא הסתפק בהישגיו במינכן. כחלק מ-
הכנותיו לקראת מלחמה כללית בברית-המוע-
צות, פלש באביב 1939 לצ׳כוסלובקיה, הפך אותה ל״ארץ חסות״ גרמנית, סיפח
לחלוטין את חבל הסודטים לרייך השלישי, והעניק לסלובקיה מימשל עצמי של
קוויזלינגים. תמונה היסטורית זו מראה צ׳כים זועמים למראה צבא נאצי בפראג.

במדינה
העם

השבוע שזיעזע
את העולם

ף ך \ 1ן בדיוק כשם ש-
11ח 1ך
111\ 1 -1יהושוע שלח
11#י
מרגלים לתור את ארץ כנען, יצאו חלוצי
השבט הסל אגי ותרו אחר מקום מבורך
במים ומבוצר די צורכו, כדי להקים בו
את מרכזו, שהפך עם הזמן לבירתו.

הנצרות מגיעה
הגיעה הנצרות בדמותם של הבישוף ט
טודי והאח קיריל, אשר יצא מן העיר
ביזנטיון כדי לנצר את הסלאבים. תה ליך
ההתנצרות היה מלווה בשפיכות־דם.

מהפכת אוקטובר של הבולשביקים הולידה,
לפני 51 שנים, את עשרת הימים ש־זיעזעו
את העולם. הפלישה לצ׳כופלובקיד.
השלימה את הפרק הראשון שלה בשבעה
ימים: מן הרגע בו פלטו מטוסי־התובלה
הענקיים את גדודי־הכיבוש בנמל־:־,תעופה
של פראג, ועד לרגע בו נחת על אותו מסלול
המטוס שהחזיר את מנהיגי הרפובליקה
האנוסה משיחות מוסקבה.
במשך שבוע זה עבר על העולם זעזוע
אשר תוצאותיו ההיסטוריות תהיינה לא־פחות
הרות־גורל מתוצאות המהפכה של
לנין. כי תוך שבוע זה נקברה סופית יומר־תה
של רוסיה לשמש ראש־גשר של ה־שיחדור
והקידמה. מוסקבה הוכיחה, שהמחנה
שלה אינו יכול לסבול את רוח החופש.
וכדי לדכא רוח זו שילח את טורי השיריון
שלו על עם קטן ותרבותי.
מה שאזרחי צ׳כוסלובקיה עשי במשך
שבוע זה הוא חסר־תקדים, כמו עצם הפלישה
הקומוניסטית לארץ־האחות. ההתנגדות
המופלאה, שעשתה את הכובשים ללעג; הסולידאריות
שמנעה הקמת ממשלת־קוזיזלינ־גים
ואילצה את הסובייטים לנהל שיחות־פשרה
עם המנהיגים שאותם התכוונו לכלוא;
הפגנו ודהר,זדה,ו ת ששטפו את מרבית ארצות
תבל (כולל ישראל); ההבטחה הסובייטית
להוציא ״כעבור זמן״ את צבא הכיבוש
שלהם — כל הדברים האלה נתנו פתח
לתקווה, שאולי יש בידי האדם הקטן נשק
גם בפני הטאנקים של מעצמות־העל האדירות.
השבוע
שזיעזע את העולם היה גם שבוע
שנטע את התיקווה, כי כאשר ניצת זיק החופש
— קשה מאוד לכבותו. אפשר לדרום
את צ׳כוסלובקיה, ואולי גם את רומניה ואת
יוגוסלביה. אבל סופם של שואפי־החירות
לנצח.
גם במוסקבה.

לכן, כאשר פורסם המחקר, השבוע,
פוענחה ברבים תעלומה שהעסיקה מזה זמן
מד, את כל אלה המתעניינים בפוליטיקה הישראלית:
מדוע נוטים חוגים רחבים כל־כך,
בקרב ממשלת־הליכוד־הלאומי, לצמצם את
אורך מסע־ר,בחירות?
עתר, היתד. התשובה ברורה: הם מוכנים
לצמצם את מסע־ד,בחירות — משום שברור
להם כי הבחירות הבאות לא ישנו שום
דבר בהרכב הבינמפלגתי.
ומשום כך, יש לצפות לניסיונות לשנות
את המציאות הפוליטית, מלמעלה, בדרכים
בלתי־פארלמנטריות, על־ידי בליעת־מפ״ם לתוך
המע״י; על־ידי ניסיון להנהיג אחוז־חסימה
גבוה יותר, שינטרל את הקטנים
והעצמאים; ועל־ידי מאבק פנימי בין בעלי־השררה
— בקרב מע״י עצמה.

ישראלים בחו״ל
מבן־גודיון עד חיסיין
ברוך קופרובסקי ( )49 אינו רק מדריך־
תיירים בחברת אגד. מלבד ד,גד,־ד,אוטובוס
הוא חולם גם להיות שותף בהחזקת הגה
המדינה. כדמות פוליטית, שהעריצה מאז
הבחירות בלי שינוי אדרת?

המהו״ל

הוא ״הרבי הגדול״ מפראג, אשר הפך לדמות היסטורית מפורסמת
אחרי שבטלה עצמאותה של צ׳כיה במאה השש־עשרה,
והארץ עברה לשלטונו של הכתר האוסטרי. בימי הקיסר רודולף האוסטרי, ניתן
צו לגירוש היהודים מפראג. בתמונה נראה המהר״ל, שלפי האגדה הוא אשר יצר
את הגולם המפורסם מפראג, בשנת ,1530 כשהוא כורע על גשר קארל בפני מרכבת
הקיסר רודולף, ומתחנן בפניו לבטל את רוע הגזירה. ואכן, היהודים חזרו לפראג*

הלגיון הגולה

יורשו של יאן מאסאריק היה אדוארד בנש. בעת
הכיבוש הנאצי, בשנת , 1938 הקים בנש ממשלה
גולח בבריטניה, גייס לגיון צ׳כי אשר לחם בצד מעצמות-המערב. בתמונה נראה בנש
כשהוא סוקר מיסדר של לגיון זח בבריטניה, בימים בהם ערך התליין הנאצי את
טבח לידיצ׳ה המפורסם. הנשיא סבובודה היה אותה עת מפקד בלגיון הצ׳כי השני.

לו נערכו מחר הבחירות לכנסת השביעית,
היו התוצאות כימעט זהות לאלו של הבחירות
האחרונות — כפי שהסתבר השבוע,
כשפורסמו תוצאות חקר דעת־קהל שנערך
על־ידי נדחקרי דעת־קהל לישראל בע״נז —
מכון מחקר בלתי־תלוי.
זוהי כבר הפעם השנייה או השלישית
שמחקרים בלתי־תלויים קובעים תוצאות
דומות.
וכמו בפעמים הקודמות היה השינוי
החריג האחד — כי רשימת העולם הזה
כוח־חדש היתד, מקבלת, לו נערכו דבחירות
כיום 2.5 ,אחוז מכלל הקולות — במקום
1.2אחוז אשר קיבלה הרשימה העצמאית
בבחירות לכנסת השישית.
מ״ח — כחוץ. כל יתר השינויים —
זעומים:
ר,מעיי היה מקבל 44.7אחוז, במקום
44.6אחוז בפעם האחרונה. מפ׳׳ם היתד,
יורדת במקצת 4.6 :אחוז במקום .6.6
הליבראלים העצמאיים היו יורדים מ־3.8
ל־ 3אחוזים.
גח״ל והמפד״ל היו שומרות, כימעט,
על כוחן: גח״ל קיבלה — יחד עם הח״כים
שפרשו ממנה והקימו את המרכז החופשי
21.3אחוז; הפעם היו מקבלים אנשי

חרות והליבראלים 20.1אחוז, ואנשי מ״ח
— 0.8אחוז, דבר שהיה מוחק א־תם מן
הכנסת.
אשר לדתיים — היו זוכים ל־ 9.9במקום
8.9אחוז. עלייה קלה שמתאזנת על־ידי
הפסד קל ליתר־ד,דתיים: כי אגודת־ישראל
ופא״גי היו מקבלות, ביחד, רק 4.9אחוז
במקום ,5.1בפעם האחרונה.
רק״ח היתד, עולה מעט מאוד 2.5 :אחוז
במקום .2.3מק״י היתד, שומרת על כוחה:
1.1אחוז.
גם לא בגדורות. השינוי — או
היעדר־־השינוי — המאלף ביותר מתייחס
למד, שמכונה במחקר ״כל שאר הרשימות״
— היינו, הרשימות הערביות המסונפות
למפלגות הגדולות.
על־אף כל אשר עבר על ישראל, כיבוש
השטחים, מלחמת־ששת־הימים והרעת מצב
האוכלוסייה הערבית — לא היו שינויים גם
בקרב רשימותיו־,גרורות. הן קיבלו אז 5.1
אחוז והיו מקבלות הפעם 5,9איוז.

סטודנטים מפגינים כתל־אכיב
החרות — אחת היא
ומתמיד את דויד בן־גוריון, היה קופרובסקי
אחד ממועמדי־רפ״י לכנסת, ומועמד מטעם
אותה רשימה לבחירות לעיריית גבעתיים.
קופרובסקי, רב־סרן (מילואים)
לא זכה אומנם להיבחר למשרה
פוליטית כלשהי; אולם הוא שכח לגמרי את
שאיפותיו. השבוע, בעת שהוביל בלונדון
קבוצת תיירים בני־מושבים לסיור בעיר,
ניתנה לו ההזדמנות להוכיח את הכושר
המדיני שלו. הוא הצליח במקום שכל
מנהיגי ישראל ניכשלו בו: לפגוש את
המלך חוסיין, ללחוץ את ידו ואף לשוחח
עימו.
יד מושטת. הפגישה התקיימה בחנות-
צעצועים, ברחוב ריג׳נם בלונדון. קופרובסקי
ובנו הבכור נכנסו לחנות, כדי לרכוש
שם מתנות לשני ילדיו הנותרים, שנשארו
בבית. ואת מי הוא רואה שם אם לא את
המלך חוסיין בכבודו ובעצמו, בלווי פמליתו.
באותו רגע שכח קופרובסקי את סיסמתו
של דיין ״נחכה לטלפון מהם!״ ,החליט
לנצל את ההזדמנות לשיחה ישירה. כיליד
המושבה גדרה שגדל בין ערביי הכפר
הערבי השכן קטרה, יודע קופרובסקי ערבית
על בוריה. הוא פילם לעצמו דרך בין
פמליית־המלך, תפס את ידו של חוסיין
המופתע ואמר לו בערבית רהוטה :״הוד
מעלתך המלך חוסיין!״ חוסיין חייך לעברו,
בחשבו שפגש בבן־ממלכתו. אז הכין לו
נד,נ אגד מגבעתיים הפתעה .״אני מישראל,״
אמר ,״אנחנו רוצים לראות שיהיה שלום
במזרח התיכון.״
חוסיין לא ידע כי הוא לוחץ את ידו של
מי שהיה במלחמת העצמאות מפקד פלוגה
(המשך בעמוד זיז)

הבוב ]מהמס מן הגבו, הבונה נחות צנועה מהבת וחובה ותו שסטה״ אומות ס

-הבובופיליה

יש בחורות שאוהבות בחורים.
יש, חלילה, בחורות שאוהבות
בחורות. סופיה לביא 18 אוהבת
בובות, או נבון עוד יותר —
בובים.
את הבוב הדומה לאריק אייג
שטיין (ראה השער האחורי) ,היא
אוהבת יותר מכולם .״הוא בובה
של חתיך!״ מתמוגגת סופיה.
אבל גם בובות א חרו ת גורמות
לה ליהנות מן ה חיי ם :״אלה החברים
והחברות הטובים ביותר
שלי,״ היא מסבירה בהנאה .״הם׳
לא מרכלים, לא רבים איתי לעולם
— ו הם תמיד יפים ואלגנטי

כשסופיה אינה נמצאת בחברת
הבובות שלה, היא מחפשת עבודה.
בעיקר כ שחקנית .״קראו לי
סופיה, על שמה של סופיה לורן,
שהיא שחקנית-ענק,״ הסבירה.
״ואני רוצה ללכת בעיקבותיה.״

סופיה בחיבה באפשרויות. הן נימעט בלתי־אבל
היא מעדיפה, על פני כל היתר, את
הבחורים החלקים, המסודרים, והעיקר — שיהיו בעלי־ראש. או בעלי ראש בלבד, אפילו.

ואש וראשונה =

במדינה
(המשך מעמוד )15
בחטיבת גבעתי, והשתתף בקרבות־הדרום.
הוא העלה חיוך על שפתיו וסיים את השיחה
הישירה במילה אחת :״אינשאללה אם
ירצה השם.
עסקים שתיקה שווה זהב
״כאן לא מוכרים יין!״ מודיע שלט מאיר-
עינים המתנוסס על שער־הכניסד. למינזר
השתקנים בלטרון.
יש סיבה טובה לכך. בתום קרבות־ששת־הימים,
הסתערו על 26 נזירי־המינזר ־—
השוכן על כביש ירושלים ליד משטרת
לטרון — המוני ישראלים צמאי־יין, שנאלצו
להתנזר כ־ 20 שנה מיינות משובחים אלה.
,״תן לי ארגז, תן לי 20 בקבוקים!׳ שאגו
עלינו הקונים שהסתדרו בתור ארוך שהגיע
עד שער המינזר,״ מספר בעברית שוטפת
הנזיר השתקן ג׳וזף, המסרב בעקשנות
למסור כל פרטים אישיים .״הם שיגעו
אותנו, לא יכולנו להתפלל כמינהגנו שבע
פעמים ביום.
המינזר, שניפגע במלחמה מ־ 11 פגזים ש־

רס״ן קפרובסקי
חוסיין אמר :״אינשאללה!״

אחד ת

הספוו המדהים ביותו

במה פוליטית חופשית
בערינו!

מקסים

גילן

\זופיב גריגן -. 2
כתן ילין־מור
(עורך ״אתגר״)

ח״פ אורי אבנרי
(עורך ״העולם הזה״)

בנימין עומרי
חיים הנגבי
(מערכת ״מצפן״)

שמעון צבר (לונדון)
יום!? בן־טל
חנוך לוין

מאח: דן מ רג לי ת
פרשת רגול וגבורה שסווגה עד כה
כ״ סודי ת ביותר״.

(״את ואני והמלחמה הבאה״)

חנוך אייל
פאוזי אסמר
קרין לוי
יוסף יאיר
.עודד פיינגרש
ג׳וני אמיתי
המחיר 1ל״י • להשיג בכל הקיוסקים

מ ת קן סודי מעבר לגבול.
עינויי צנחנים ישראליים בכלא דמשק.
פעולת התגמול של מאיר הר-ציון וחטיפת
מ טוס סורי.
״לא בגדתי!״ כתב אורי אילן והתאבד
בכלא אל מזה.

ה מ חי ר 6.25ל״י
הפצה: מרגליות מלצ׳ט ,38ת״א, טלפון 35200

גרמו לנזקים קלים, לא עמד בפני התנפלות
האזרחים הישראלים.
מיכרה — זהב. כשנוסדה לפני כ־60
שנה תעשיית־היין בלטרון, על־ידי הנזיר
הצרפתי פול קוברר, שהיה לאחר מכן לאב
המינזר — לא ידע הנזיר שמצא מיכרה־זהב
שיפתור את בעיותיו הכלכליות של המקום.
המינזר, השייך למיסדר הטרפיסטים *,הצליח
להקנות ליינותיו שם טוב ברחבי ארץ־
ישראל, מגדל כיום על שטח 400 דונם
שלושה זני ענבים: מוסקט, קריניון ואליקנט.
הענבים הבשלים מועברים ליקב, הנימצא
בעומק שישה מטר מתחת למינזר — שם
מפיקים שני נזירים מומחים ושבעה פועלים
ערביים מרמאללה 400 אלף ליטר־יין לשנה
— הנמכרים בישראל תחת השם לטרון.
זהו יין יקר, יחסית: בקבוק יין חמוץ-
אדום לטרון עולה 2.30ל״י, לעומת יין
עממי מקביל של כרמל טזרחי — הוק או
אדום עתיק — העולה 1.35ל״י.
הוא נמכר — לבעלי יכולת חילוניים —
במרכזי המכירה בירושלים המזרחית, בקיבוץ
נחשון — ובכל־בו שלום.
הסוכן הראשי -קיבוץ .״איזה
פרוספרטי״ נאנחים באושר רב הנזירים,
שאינם שתקנים כשמדובר בעסקים.
״בימי השלטון הירדני לא הצלחנו כל־כך.
אולי בגלל שמוסלמים ממעיטים בשתיית-
יין״ אומר הנזיר ג׳וזף אך מוסיף בזהירות:
״פוליטיקה לא מעניינת אותנו. את ייננו
אנו משווקים רק לשלטון, שתחת חסותו
אנו נמצאים ולא לחו״ל. מכיוון שלא יכולנו
לעמוד יותר בלחץ הקונים, העברנו את
שיווק־היין לסוכן ראשי ישראלי״.
הסוכן אינו אלא הקיבוץ המפ״מי נחשון,
שהקים דוכן ליד המינזר, הפתוח רק בשבת.
הקשרים בין הקיבוץ לשתקנים התהדקו
דווקא ב־ 20 שנות השלטון הירדני — כאשר
עיבדו חברי נחשון את אדמות המינזר,
שנמצאו בשטח ההפקר.
* הטרפיסטים הוקמו במאה ה־ 12 בצרפת.
הס נשבעים לח״־שת־קה.
העולם הזה 1617

מסתמכים על תיוזכה של חברת־התעופה הצרפתית, איר־פראנס,
הפועלת בנדון.

אגב, הטייסים הצרפתיים הם גם הלוחצים
על איגוד הטייסים הבינלאומי לחדש, כשבוע
הבא, את החרם שלהם על אלג׳יריה
אם לא יחולו עד אז שינויים כשאלת־המטום.

תו גו קי ך
הפגנת סולידריות
ישראלית־צ׳כית
ייתכן שיארגנו הזדהות בלל-לאומית ישראלית
עם צ׳כוסלובקיה, נגד הפלישה הסובייטית
- -שתלבש צורה של שתי דקות
דומייה והשמעת צופרים ברחבי־ישראל.
כן הוצע שישראלים ילבשו תג שחור על דש־בגום —
או ייצאו לרחוב, בעיצומו של הקייץ, עם מיטריווד
צ׳מברלין ביד.

לחץ אמריקאי מחודש צפה להגברת הלחץ האמריקאי על ישראל
וירדן -להפסקת האסקאלאציה כ־תקריות-גבול.

וזאת
— משום שממשלת צרפת מאוכזבת מגישתה
של אלג׳יריה, לאחר שביוזמתה התקבלה הפשרה הסודית,
לפיה תשחרר אלג׳יריה את המטוס וישראל תעשה,
כתמורה, מחווה הומאניטארי מסויים.

ערביי־מפ״ם —
והמערר
חה״ב הערבי־המפ״מי עבד־אל־עזיז זועכי
ישובץ, בפי הנראה, ברשימת המעיד המאוחד
עם מפ״ם -במקום ריאלי -בעוד
שיתר ערביי-החצר של מפ״ם ייאלצו להופיע,
יחד עם ערביי־מע״־י, ברשימה ערבית•
נפרדת הקשורה כמעיד מע״י-מפ״ם.
יוזם הפשרה הזאת הוא — פנחס ספיר, מזכיר מע״י.

האם תתקבל
מק״י למערר?
המאורעות כצ׳בוסלוכקיה הגדילו את סיכוייה
של מק״י להתקבל למערך של מע״י
ומפ״ם, לבשיקום.
זוהי תוכניתם של חברי צמרת מע״י הרוצים בהגדלת

צפרייה פרישת
מנהיגי־רק״ח
הודעתו של איש הוועד המרכזי של רק״ח,
הד״ר פנחס אדליד, בי רק״ח תומכת בפלישת
הרוסים לצ׳בוסלוכקיה גרמה לחילוקי־דיעות
חריפים במפלגה זו.
תוצאת חילוקי־הדיעות הללו: יש סיכויים רציניים
שחלק ממנהיגי רק״ח יפרוש מן המפלגה.

מיבצע־מנע
אנטי-שוד
מיבצע־מנע ענק יאורגן בקרוב על־ידי משטרת־ישראל
— בעיקבות גל מעשי־השוד־והפריצה הנועזים, בחנו־יות־התכשיטים
ובסניפי־באנקים.

פרטיו( :א) הגברת המעקב אחד עבריינים
מועדים; (כ) תיגבור בוח-הבילוש המשטרתי
כאיזורים רגישים; (ג) השתלת
מודיעים טריים ובלתי־מוברים בריכוזי העולם
התחתון.

הלוומוניסטים המצרים
יוחזרו לקע״ם
הקומוניסטים המצרים הגולים, השוהים בארצות שמאחרי
מסן־־הברזל, יוחזרו ברובם לקע״ם, בהרוב.

הסיבה: התחזקות עמדתם של כמה מאג־שי־הצמרת
המצרית השמאליים. חלק ממג-
היגי-מצריים המישניים אף אינו מסתיר

ארצות־הברית חוששת שהן תקריות־החבלנים והן
מהלומות־צה״ל מערערות באופן חמור את מישטרו
הפרו־מערבי של חוסיין. לדעת חוגי הסטייט דפארטמנם.
עשוייה אף תקרית אחת נוספת, בקנה־המידה של פעולות
כראמה וא־סאלט, להביא להפיכה ירדנית.

לשם המחשת חששות אלה, תבקר כקרוב
בשתי הארצות אישיות אמריקאית רמת־מעלה,
שתביא איגרת אישית מג׳ונסון.

יארינג יוסיף
לטוס ולא לעור
גונאר יארינג לא יעוף מן המרחב. לעומת זאת, הוא
ירבה בעתיד הקרוב בטיסותיו בין בירות ערב, ישראל,
קפריסין והאו״ם.

הסיכה: מאמציו הגיעו לשלב בו הוא
משמש בלדר, מעביר שאלות ותשובות כין
ישראל למצריים, גורם בדיד זו לדו-שיח
עקיף.
,לפי שעה, זהו דו־שיח של חרשים,״ העיר על שיחותיו,
השבוע, גונאר לאחד מעוזריו.

מתווכי רשיונות בעזה מתוזכי־רישיונות, המקבלים 10 לירות עבור כל ריש־יון־נסיעה
לישראל המוענק לתושבים הנזקקים לשירותיהם.

מדוע
לא חודשו פעולות-
החילוץ של המטוס
גורמים בכירים ישראליים, ששיבנעו בשעתו
את הממשלה, כי צפוי שיחדור מטוס
״אל־על״ וצוותו באלג׳יריה, הצליחו שוב ל־עככ
הפעלת אמצעים קיצוניים.
הסיבה: גורמים אלה שיכנעו את הממשלה בולה, כי
אם יימנעו מפעולות־תגמול ישוחרר המטוס בקרוב. הם

אחוז־החסימה, כדי לסלק מן הכנסת את הסיעה המסו־יימת.
חבריהם בצמרת, המתנגדים להעלאת האחוז,
טוענים, בין השאר, כי אין זה באינטרס של ישראל
לחסל את מק״י, שהיא עתה דוברת ישראל במחנה
הקומוניסטי המערבי, ולהשאיר את המונופול הקומוניסטי
בידי רק״ח.

הדוגלים באחוז־חפימה גבוה מוכנים להציע
לשמואל מיקוניס מקום בטוח כרשימה
המשותפת, בסביבות המקום ה־ ,30 ול־ד״ר
משה סנה מקום שולי, כערך במקום
ה-סס. הדבר יהיה כרוך במשמעת קואליציונית
וסיעתית ובכנסת הבאה, שבה לא
תהיה אז מק״י סיעה עצמאית.
המכשול לתוכנית: אנשי הימין במע״י, ובעיקר אנשי
רפ״י, יתנגדו לצירוף זה, מתוך טענה כי המערך ייאבד
קולות בגללו בשוליו הימניים.

את אהדתו לקומוניזם -בעיקבות גיכוייה
של ברית־המועצות בעמדה הערבית.

חרם־אמרגנים
על הטלוויזיה
במה מאמרגני-הבידור הגדולים יורו לאגד
נים הידועים הקשורים במשרדיהם, לא להופיע
במיסגרת הטלוויזיה הישראלית.
״הופעות אלו ישברו אותם בשוק הבידור — כפי
שאירע בלונדון ובניו־יורק, לאחר הנהגת הטלוויזיה
שם, כשבדרנים רבים מצאו עצמם פיתאום ללא פרנסה,״
טוענים האמרגנים.

והילד איננו
התינוק שהכי נולד בעולם הוא בנה
המיועד של עליזה עזיקרי שבכלל עדיין
לא בא לעולם.
לא עובר שבוע מבלי שעליזה תלד אותו
— או אותה. כי עדיין לא ידוע, כמובן, מה
יהיה מין התינוק הנולד־ואינו־נולד.
בתחילה, נודעה הבשורה המשמחת דווקא
לתושבי עיירת־העולים בית־שמש. ולמה
בית־שמש? משום שעליזה היתד, צריכה
להופיע שם.
אז לפתע באה זמרת אחרת ועימה בשורה:
עליזה נלקחה לבית־החולים ליולדות.
היא נסעה באמת לבית־החולים — וחזרה
משם. כמו שניכנסה.
אחר־כך נודע על הלידה לתושבי קרית־גת.
גם הם המתינו לעליזה לשווא, באולם בית־הקולנוע
המקומי. להם הביא את הבשורה
הבדרן יהודה פרקן, שהצהיר :״אתם לא
תכעסו ודאי על עליזה שלא באה— היה
עליה לדאוג להופעת־הבכורה של בנה.״
הקהל קיבל את הידיעה במחיאות־כפיים.
אבל השחקן הראשי הקטן סירב לצאת.
השבוע הגיע רומאן־הלידה־בהמשכים לשיא
חדש. ביום שישי הצטופף קהל־המונים
בריביירה בבת־ים, שם היה צריך להופיע

אנדרטה

שנעלמה

אחת האנדרטות החיות של רווקיית קפה ורה נעלמה השבוע
והפכה לרכוש פרטי: נער־השעשועים נחום רז נשא לאשה, ביום
ד׳ האחרון ובמזל טוב, את בחלת״ו, זוהר אוריין.
כן, זו שאתן מכירות כקריינית מתוכנית קול־ישראל לעקרת הבית.
זו שהחליפה את רבקה מי כ א לי בעת הלידה, ושהיתד״ קודם לכן,
שחפנית לגמרי לא רעה.
נחום, שהתפנה מעיסוקיו כמנהל־מנגנון במיפעלי נייר חדרה, זהר
ממש בחברתה של זוהר. הצעיר המזדקן, ששמר זמן ממושך על
אבוקת־רווקותו, נראה כשמח מאוד לוזתר עליה, בחברתה של
הכלה היפה.
נחום התחיל את הקאריירה שלו כתלמיד בית־הספר הטכני על־שם
מקם פיין. אחר־כך היה קצין קרבי, וכשהשתחרר — הצטרף לצעירי־הזקן,
היה לאחרון־נאמניו של דויד בן־גוריון, כשכל אנשי־רפ״י
הזקנים יותר נטשו את האיש משדה־בוקר לאנחות.
נחום ( )32 נשאר עד היום נאמן לביגיי. אומנם בן־גוריון לא בא
לחתונה — אבל נחום מבין לרוחו של הזקן.
לעומת זאת, הופיעו במקום אריק איינשטיין, שהוא ידידו
של נחום וידידה של זוהר, ואורי זוהר, שהוא ידידה של אוריין
בלבד — ואפילו כימעט וחשב להתחתן איתה, פעם.
החתונה היתה צנועה, יחסית, ונערכה ברבנות הראשית בתל־אביב.
אורי זוהר הצטרף לשירת־הרב וברגעים הדרמאטיים הוסיף
״אמנ׳ים״ ו״מזל טוב׳ים״ רציניים מאוד.
למחרת, כבר אפשר היה לראות את הרווק לשעבר ואת הרווקה
לשעבר מסתובבים ביחד בדיזנגוף ומלקקים גלידה.
אני אומרת לכם: החיים המשפחתיים הללו עוד יגמרו לי את כל
הרכילות.
מזל שיש עוד קצת בגידות בעולם.

הבל

עליזה עזיקרי

האבא המשוער, אריס סאן. עליזה, לשם
שינוי, לא היתד, צריכה לבוא בכלל.
אז החליט המנתה, משה גולדמן,
למתוח את הקהל :״אני שמח להודיע לכם
שהזמרת עליזה עזיקרי ילדה הערב במזל
טוב בן זכר לאריס סאן,״ הצהיר. וכשעלה
אריס לבמה, הריע לו הקהל ממושכות —
כיאה לאב צעיר, אף כשאינו נשוי לאם.
אותה שעה ישבה עליזה בבאר, כרסה בין
שיניה. היא נמצאת׳ כרגע בחודש השמיני
להריונה, מצפה ללידת־ד,תינוק רק בעוד
שבועיים. היא ממשיכה בהופעותיה.
כשאינה מופיעה, מצטרפת עליזה לאריס
סאן, בנסיעותיו. מסיבה זו גם לא הכינה
לעצמה מקום בבית־חולים ליולדות מסויים.
״אני יכולה ללדת בכל מקום בארץ,״ היא
מודיעה ,״אז מה פיתאום ארשם מראש?״

אני כבר שמעתי על ריב ומכות בין שני
גברים על אהבתה של אשה. אבל על ריב
של גבר ואשד, על ידידותה של אשה —
אני שומעת השבוע בפעם הראשונה.
אז זה התחיל לפני זמן די רב, כשנער־השעשועים
אילן (״אונגליק״) רם־אל היה
עוד ידידה של אשת־החברה הצעירה, רחל
אופי. רחל, שהיא גרושה וחייה לבד,
היתד, גם מיודדת, מצד שני, עם הצלמת־לשעבר
ומנגנת־ר,תקליטים של מאנדי׳ס לשעבר,
זיווה.
זיווה אינה אוהבת יותר מדי את המין
הגברי ובייחוד לא את נציגיו מסוגו של
אילן.
אילן, שנקרא ״היפה״ משום שבנעוריו,
״זיי־
;.טס. ץ

כשעוד היה צנחן, היה כזה, הספיק בינתיים
להסתובב בעולם, לעשות עסקים, להפסיד
הרבה כסף.
עכשיו הוא בדרך כלל בלי.
זיווה חשבה, משום כך, שידידותו של אילן
לרחל עשוייה להזיק לזו האחרונה, וגם
טרחה להגיד זאת ברבים.
התוצאה: איזשהו חתול שחור עבר בין

בגלל

על חוסר־עיסוקיו.
אילן הגיב, בתחילה, בהתקפה מילולית
על חייה האישיים. כשזר. לא עזר ולא
השתיק אותה — תפס בשיערה וחבט בפניה,
בעזרת גולגולתו הקשוחה למדי.
הנזק היה קטן. מכות יותר רציניות לא
היו שם — למרות שזיווה בהחלט מסוגלת
להגן על עצמה, במצב רגיל. אבל הפעם

הקר קווו ת

רחל לאילן. והוא נשבע לאו דווקא ידידות
לזיווה.
השבוע היתד, לו הזדמנות לפרוע לה את
החוב. הוא פגש בה בדיסקוטק. השניים שתו
משהו, כפי הנראה. על כל פנים, עדי־ראייה
מספרים שזיווה התחילה להצליף בלשונה
החדה למדי באילן, על עיסוקיו, ובעיקר —

תקפו אותה במפתיע.
אז עוברים ושבים הפרידו ביניהם. המוסיקה
בדיסקוטק המשיכה לנגן.
אומרת זיווה :״אין דבר. הוא עוד ישלם
עבור זה.״
אומר אילן :״כשאני רואה זבוב — אני
מועך אותו״.

מצח טבעת, מצח חשת
הצייר מנחם גפן אינו בזבזן. אז כשקיבל, בחוצלארץ, שלושח
כרטיסי־אונייה חינם אין כסף, ונשאר בכל זאת איש אחד בלבד,
הוא מצא ז רן להשתמש בשלושתם, בנסיעה אחת:
בכרטיס אחד נסע באונייה אחת ארצה; בכרטיס שני, העביר,

דק>וה קלה
בעל־ו־,תזמורת פפינו (״ג׳וזפה״) רומא
בא אלינו כל הדרך מאיטליה כדי לנגן כאן
ובשטחים המוחזקים. הוא בא עם אשתו
הסקאנדינאבית, הבלונדינית והנאה, שנולדה
בשבדיה לפני 19 אביבים ועונה על השם

ארית כריסטינה.
חוץ מזה בא עם פפינו גם אחיו איוו
רומא, המנגן יחד איתו.

לפני שבוע נשמעו צלילים לא־מוסיקאליים
בעיר העתיקה בירושלים, שם הופיעו אנשי-
פפינו במועדון סמיראנזינו.
הם בקעו, בין השאר, מגרונה של אדית
כריסטינה, שעה שפפינו דקר בה דקירה
קלה, בעזרת סכין שנזדמנה לידו.
ולמה כל־כך? משום שקודם לכן מצא
פפינו את אחיו איוו משתעשע בנעימים
בחברתה — ובהיעדרו.
אז מי אמר שירושלים לא מקום רומנטי?

נחום רז וזוהר אוריין

מנחם גפן ובח״ל

באונייה שנייה, את חפציו האישיים; ובכרטיס שלישי שיגר, באונייה
שלישית — את תמונותיו.
כי גפן, שהיה ידוע פעם בתואר ״צייר מלכות־ר,קלפים״ .שינה
לגמרי את סיגנונו, בחוץ, והוא רוצה שגם החתיכות שלנו ידעו
זאת.
אחרי התערוכה שלו יחזור מנחם ללונדון, למה שיש לו שס
עיסוקים חשובים מאוד. החשוב ביותר נקרא מאריה תרזה
אובריין 20 כוכבנית־טלוויזיה בריטית, עימה התארס מנחם בן
ה־.38
אס וכאשר יתחתנו תהיה מאריה תרזה אשתו הרביעית של אחד
הגרושים ביותר מבין נערי־הזוהר של הבוהמה שלנו.
איפה לגור יהיה לזוג הצעיר כבר מעכשיו. לא בתל־אביב. ב־לזנדון.
שם מחזיק מנחם בסטודיו גדול שברחוב קינגס׳־רוד. ובדירה
שכורה בת חמישה חדרים, לא הרחק ממנו — אבל גם לא יותר
מדי קרוב.
בכלל, למנחם היה מזל בחו״ל. לא רק באמנות. יום אחד מצא
באנגליה, על האדמה, טבעת זהב ואמייל, משובצת בתישעה יהלומים.
הוא הרים אותה, הלן למשטרה וחיכה.
אחרי שלושה חודשים לא ביקש איש את הטבעת. אז שילם גפן
את מודעת־החיפוש, תרם לקרן הפנסיה של שוטרי־בריטניה ולקח
את הטבעת בכיסו,
זה היה המזל שלו. למה שלא הרבה זמן לאחר מכן פרצו
גנבים לדירתו וגנבו לו את הכל. מלבד טבעת־היהלומיס, אותה
החזיק כל הזמן בכיסו.
זמן קצר לאחר מכן מצא גם את הנערה. ועכשיו הוא טוען:
״יחד איתה מצאתי את האושר. והפעם — ברצינות.״

במדינה

עז תי חתונות
בי די האחת!
דת המתים,
החיים, והכבוד איך היתד, נראית מדינת־ישראל לו שלטו
בה קנאי־הדת? זאת אפשר היד, ללמוד,
השבוע, מהפגנת־המונים שנערכה ביום שלישי
בערב ברחבת היכל התרבות.
כנחילי־ארבד, זרמו לבושי־השחורים לרחבה,
משעה מוקדמת. כרזות גדולות שנישאו
בידי הדתיים תבעו, בשם המתים,
,כבוד בדרך אל הקבר.״ על בימת־הכביד
נאם הרב מישיבת פונייביץ׳.
״ישראל היא המדינה הראשונה במעלה
בכמות ניתוחי־המתים,״ טען הרב, בהסתמכו
על מחקרו של מרצה לפסיכולוגיה
אמריקאי־יהודי, הפרופסור מנדלסון מאוניברסיטת
רודג׳רס שאינו רופא, אבל
דיבר, אף הוא, בכנס כיו״ר הוועד להגנת
כבוד האדם.
ההוכחה המדעית? מדינת־ישראל מקבלת
יותר תרומות מקרנות־מדע אמריקאיות מכל
מדינה אחרת, בניסויים המדעיים משתמ־שים
בגופות־מתים. מסקנה: ישראל משתמשת
ביותר גופות מכל מדינה אחרת, לעריכת
ניתוחי־מתים.
״רק ע ל חתולים!״ לא פחות מד־עית
היתד, הטענה המופרכת השנייה: שבחקירות
רפואיות אפשר להגיע למימצאים
מעודכנים בעזרת ניתוחים על חולדות וחתולים
בלבד — ללא כל צורך בגופות-אדס.
בהתקפה שלוחת־רסן וחסרת־מעצורים נגד
מנהל בית־החולים הממשלתי תל־השומר, הפרופסור
שיבא ונגד הפרופסור ארליך מחיפה,
אותו כינה ״נאצי״ — יצא הרב
כהנמן המזוקן.
בין הקהל הסתובבו מקשקשי־קופסאות
שאספו נדבות. הדתיים אמרו תהילים בצימר,
סגן־ניצב אריה איבצן, מפקד הנפה
הצפונית של משטרת־ישראל, הסתובב בין
הקהל.
אלמלא לבשו הדתיים תלבושת יהודית
מסורתית, אפשר היה לחשוב שהאירוע
מתחולל בספרו הקאתולית־החשוכה, בימי-
הפסחא.
סיכם אחד הדתיים הקנאים ביותר, אשר
השתתף בהפגנה ושניכנס לודיכוח עם כתב
העולם הזה:
״אין דבר. אנחנו עדיין בשלב של שקט
ושל שמיעה למשטרה. אבל עוד יהיה שמח,
בעתיד.״

ארץ־ישראל
הפמת־פוח גשית עימות מוזר בין הגברים לבין הנשים של
שכם, שהזכיר את האגדה היוונית של מרדד,נשים
בהנהגת ליזיסטרטה, התקיים השבוע
בשכם.
זה קרה, כאשר מאתיים נשים ערביות,
סטודנטיות ומורות״ רעיות, בנות ואמהות
הנכבדים של העיר התארגנו להפגנה חשאית,
מאורגנת היטב מראש, שצעדה פתע ברחובות
מיבצר הלאומיות הפלסטינית בגדה
המערבית.

חולייודכיסוי של ״העולם הזה״
היתה במקום, כעת ההפגנה. וזה
אשר אירע:
בשעה שמונה בבוקר היתה התנועה בשכם
סואנת מן הרגיל. ביחוד היתד, מורגשת
תנועה של נשים, בפאסז׳ אורוזצ׳ בק,
בכיכר־העיר המרכזית.
מרגע לרגע גבר מספר הנשים שהסתובבו
באפס־מעשה, בצורה בלתי־אופיינית לנשים
ערביות. לבסוף, בשעה שמונה ,׳־
שלושים, הגיע מספרן לכחמישים.
בשמונה ו־ 35 הוציאה מישהי סיסמה
מצויירת מארנקה והרימה אותה בתנועה
החלטית. מאחריה ומסביבה התלכדו כל
החמישים, עם סיסמות אחרות. הי יצאו
לרחוב אל־ראשיד — בהפגנת־כוח נשית
בלתי־חוקית.
״אנו חצי העיר!״ כשהצועדות עוברות
ברחוב, הצטרפו אליהן עוד ועוד
(המשך בעמוד )24
העולם הז ח 1617

שחקנים האידיים שעלו לארץ מארה״ב. ל מרות הפרשי־הגיל בין מייק ל-
/עידית , ,נמשך הרומאן שלהם, בניגוד
לכל הנבואות, שלוש שנים.
היה עליהם לעמוד בפני כמה מיכשולים.
כאזרח אמריקאי, הגיע מייק לגיל־גיוס, והיה
צריך להתייצב לשירות צבאי — בעיצומה
של מלחמת וייט״נאם. היה קיים חשש ש־הוא
יישלח לוייט־נאם — ושאז יאלצו
• עידית מבוגרת ממייק בכחמש שנים.

״ו׳ מ ק 0 5

תי חתונות נערכו החודש, במרחק
אלפי קילומטרים זו מזו. במונטבי-
דאו, בירת אורגוואי, נשא השחקן ר,אמרי־קאי־ישראלי
מייק (שני קוני לסל) בורשטיין
לאשר, את דיילת־הקרקע לשעבר של אל-על׳,
עידית קרן. ואילו בתל־אביב נשא הנכ-ז
יורם רומנובסקי לאשר. אחות שטיפלה בי
במשך תקופה ממושכת, בבית־החולים.
לכאורה — אין כל קשר בין שתי ד,חתונות.
למעשה — היוו שתיהן הפי־אנד לאחת
הטראגדיות המזעזעות ביותר שהתרחשו בשנים
האחרונות בארץ. הן הביאו לסיומה

השניים להיפרד לשנתיים.
אבל אחרי ששהה בארצות־הברית חודשים
אחדים, חזר מייק לארץ, הפך כאן לכוכב•
הוא כבר תיכנן את נשואיו לעידית
— כאשר צץ מיכשול נוסף בדמות אמו,
השחקנית הוותיקה ליליאן לוקס, שהודיעה
כי היא לא תסכים שמייק ישא את עידית.
כל אלה המכירים עד כמה קשור מייק
להוריו פסקו: אהבתו לעידית היא אהבה
בלתי־אפשרית.
אבל החודש הוכיח להם מייק כי טעו.
בעת סיבוב־הופעות בדרום־אמריקה, שם הוא
מופיע עם הוריו בהצגת המגילה, שיכנע
את אמו — ונשא מייד את עידית לאשה.
באותו חודש עצמו נשא גם יורם לאשר,
אחות שהכיר בתקופת שהותו בבית־החולים.
רק שמואל קרן, בן ה־ ,34 נשאר רווק עד
עצם היום הזה.

של פרשת אהבה ובגידה, שהסתיימה בצורה
יוצאת־דופן לגבי ישראל: כשהבעל יורה
במאהב־אשתו.
ך• פרשה אירעה לפני חמש שנים
| 1בדיוק. יום אחד פרץ הסרן שמואל קרן
לדירתו של הספורטאי יורם רומנובסקי, ברחוב
ירמיהו 28 בתל־אביב, מצא שם את
יורם, אלילן של נערות צפון תל־אביב.
יורם היה בדירה בחברת עידית קרן —
אשתו של הסרן.
קרן המזועזע, בן עליית הנוער ומניצולי־השואה,
הסתפק בפעם הזאת בחבטה הגונה
שהשאירה פנס בעינו השמאלית של יורם.
כעבור שלושה ימים הופיע שמואל קרן,
שוב, בדירת רומנובסקי. הפעם הוא לא סמך
על ר,מיקרה, הביא עימו את אשתו עידית —
ג׳ינג׳ית, בת למשפחת עשירים מדרום־אפ־ריקה
ודיילת־קרקע באל־על.
עידית קראה ליורם לצאת לחדר־המדרגות,
להישבע שם בפני בעלה ששוב לא יוסיף
לפגוש אותה. אבל לפני שהספיק יורם
לעשות זאת, שלף קרן אקדח, ירה בו ירייה
אחת — שפילחה את חוט־השידרה שלו.
יורם נשאר נכה. הסרן שמואל קרן נידון
למאסר ממושך, זכה בחנינה אחרי שריצה
שלוש שנות־מאסר בכלא. עידית, שתחילה
גילתה גילויי־חרטה וחזרה לבעלה תוך הבטחה
להמתין לו עד שישוחרר — קיבלה ממנו
גט, במרוצת־השנים.
וכך, בעוד שני הגברים מרותקים —
איש־איש במקום אחר — בגלל אהבתם
לאותה אשד״ יכלה עידית היפה להתחיל
את חייה מחדש. היה לה קשה לעשית זאת.
בכל מקום בו הלכה, הצביעו עליה בתור
״זו שגרמה לאסון.״
אז יעצו לה ידידיה לעזוב את הארץ.
אבל עידית, בעלת אומץ־הלב הבלתי־רגיל,
החליטה להישאר בארץ. היא לא הסתתרה,
הופיעה בכל מפגשי־החברה — בחברתו
של גבר שלישי.
היה זה מייק בורשטיין, בן משפחת ־,־

עידית קון עם מ״ס בוושט״ן ערב הנשוא״

אנשים
מחשבותיו
של אשכול
לבדיחה תפלה נזקקו לאחרונה שמעון
צכר וחבריו לתנועה נגד הסיפוח, היושבים

בלונדון, מנהלים משם מסע־התקפות נגד
ישראל ומנהיגיה. השבוע הם שלחו למאות
כתובות בישראל סיפרון קטן, בן 13 עמודים,
שעל כריכתו מתנוססת (באנגלית) הכותרת
:״מחשבותיו של היושב־ראש אשכול״
ומתחתיה ציור של לוי אשכול,
לאחר שער מגרד, זה, נפתח הסיפרון וכל
עמודיו ניגלים לבנים — ללא כל מילה.
לרגל פתיחתו הקרובה של בית־ההבראה
הענק בזכרון־יעקב, השייך לחברת מבטחים
של הסתדרות העובדים, הופיע הלל זיידל,
יושב־ראש קרנות־הפנסיה של ההסתדרות,
במועצת מבטחים וביקש ממארגני טקס־הפתיחה
לא לשכות להזמין לטקס את דויד
כן ייגוריץ ,״האיש שבעזרתו ניבנה הבית
הזה.״ לשמע דבריו של זיידל קם אחד מ־חברי־המועצד,
ואמר :״היינו מזמינים את
בן־גוריון ברצון — אבל הוא יבוא ויגיד
לנו שהבניין עלה יותר מדי מיליונים!״ •
סגן־ניצב אריה איבצן, מפקד הופה הצפונית
של משטרת מחוז תל־אביב, היה השבוע
טרוד במיוחד. היד, עליו לשמור על
הסדר בחמש הפגנות גדולות שנערכו בתחום
אחריותו: הפגנה אחת נגד ניתוחי־מתים
וארבע הפגנות נגד כיבוש צ׳כוסלו־בקיר״
מובן שהדבר השפיע על עצביו. כאשר
ניסה צלם־עיתונות לצלמו, נתקף איב־

זניחי לילדך ללכלך בגדיו ואל תכעסי
:ליו, וכי מה יש לכעוס כש״ביונס״
נמצא בבית?
ביונס״ בעצמו מכבס! לך אין מה
׳דאוג. הכביסה מ תכבס ת בעצמה כשאת
משרה אותה עם ״ביונס״.
:ה קל וכה נקי— נסי פעם ולא תוותרי
־רשי במכולות ובחנויות שרות־עצמי.

נהדר

יצהר

״ביוש״בעצמומנבס
תורג׳מן וידידים באפריקה

ארמון״ בע״מ

איך לנהוג

גי מנ סי ה רי א לי ת
הרשמה לשנת הלימודים תשב״ט לכתות בוקר ט׳ ,י /י״א, י״ב

תיכון מקצועי במגמות

תיכון עיוני במגמות

הומניסטית

ריאלית
רדיראלקטרתיקה טלויזיה -תעופה

לבורנטים כימיים
גרפיקה־שרטוט
צי ור אופנה

פקידות

בולל הכנה לבחינות הבגרות הנערכות על־ידי משרד החינון
הוראה על-ידי מורים אקדמאיים בעלי נסיון * סטיפנדיות
פ ר טי םוהרשמה
9—1 ,5—8

ת ל ־ א כי ם
ברנר 17
מפנת אלנבי 55

חיפה
שמריהו לוין 30

ר מו ד גן
ביאליק 42

חולון
סוקולוב 56

פתח ־ ת קו ה
ברכוכבא 1

צן בזעם נוראי ודרש למסור לו את סרט
המצלמה בד, צולם. כאשר סירב הצלם לציית
להוראה זו, איים איבצן לתבוע את
הצלם לדין באם יעז לפרסם את תמונתו
בעיתון. המגוחך בכל השערורייה שהקים
איבצן הוא, שמפקד משטרה בכיר בדרגתו,
מוסמך למשפטים, אינו יודע על דבר אלמנטארי
כל־כך כמו זכותו של כל אזרח לצלמו
במקום ציבורי — ככל העולה על רוחו• .
זיכרונותיו של שליט־ירדן, המלך חוסיין,
על מלחמת־ששת־הימים, התפרסמו השבוע
בעת ובעונה אחת בשני הצהרונים, ידיעות
אחרונות ומעריב — כשכל אחד טוען לבלעדיות
על הסיפור. אלד, שקראו את זיכרונות
חוסיין בשני העיתונים גילו, לתדהמתם,
שחוסיין כתב בעצם שני יומני-
מלחמה, שאחד מהם צוטט בידיעות והשני
במעריב. העובדות והתאריכים הם זהים בשני
היומנים — אולם צורת הכתיבה ו־סדר־המאורעות
שונה לחלוטין • .המזכיר
הכללי של מק״י, ח״ב שמואל מיקוניס,
החליט לעמוד מקרוב על המתרחש בצ׳כיה
לאחר הכיבוש הרוסי. לצ׳כיה עצמה אמנם
אינו יכול להגיע, אבל מייד אחרי הפלישה
החליט מיקוניס לצאת לרומניה, לקבל שם
דיווחים ממקורות ראשונים על המתרחש.
הוא ייצא לשם בזמן הקרוב ביותר, אם
כמובן לא תהיה רומניה עצמה נתונה לסכנת
פלישה סובייטית • .לוי אשכול החליט
שהגיע הזמן שייכתב ספר אשר יאיר את
תקופת הכוננות, מלחמת־ששת־הימים וההת־העולם
הזה 1617

פקידות
הנהלת

חשבונות
קצדנ 1ת

נתיבה במכונה

ע בדית
מלכת־־המים תורמת לכיאפרה

אייבי ואנשי־ביאפרה סופרים את הכסף

אין להתרים
רחשויות הפוליטיות שלאחריה, בפי שהוא
רואה אותם. למטרה זו חשף לאחרונה את
כל התעודות והמיסמכים הנראים לו לכתב
המדיני של ידיעות אחרונות, אליה צי*
מולן י, העומד לפרסם על כך ספר. חלק
ניכר מהחומר שיפורסם בספר, קשור לוזיכו־חים
פנימיים בין שרי הממשלה, ובמיוחד
להתנגשויות בין ראש־הממשלה לשר־הביט־חון
משה דיין • .במאגאזין הטלביזיה
הישראלית מבט, שהוצג השבוע והוקדש
ברובו למאורעות סביב כיבוש צ׳כיה, הוקרנו
קטעים של תגובות על הפלישה במקומות
שונים בעולם. לתוך קטעים אלה שורבב
במפתיע קטע, בו נראית מזכירת מע״י
הפורשת, גולדה מאיר. היא נראתה על
האקרן ללא כל הסבר ומבלי שאיש יידע
מדוע הוכנסה בין נציגי האומות בעצרת
ובמדינות אחרות. הסביר אחד מעובדי הטלביזיה
:״העורכים רצו כנראה רק להראות
כי גם גולדה היא בין מנהיגי העולם!״

הכינור של
רפי נלסון
מאז הפך רפי נלסון, מי שהיה בעל מועדון
סוף־העולם באילת, לאמרגנו הפרטי
של הזמר הישראלי דודו כהן ולחבר אגו־דת־הקומפוזיטורים
בהולנד, הוא סיגל לעצמו
מינהגים חדשים, העשויים להדהים גם
את מכריו הטובים בארץ. לאחרונה שהה רפי
נלסון בארצות־הברית, שם עסק בהשגת חוזים
עבור הזמר שלו. לכל פגישה עם אמרגן
או מפיק היה רפי מופיע לבוש בחליפה,
בידו האחת תיק דיפלומאטי ובשנייה נרתיק
של כינור. כשסיים לחתום חוזה כלשהו היה
רפי ניגש ופותח את נרתיק־הכינור שלו.
האמרגנים היו משוכנעים אז כי רפי עומד
להשמיע להם קונצרט לכינור או לשלוף
משם תת־מקלע, אבל הוא היה מוציא מן
התיק בסך־הכל בקבוק ויסקי לשתיית לחיים,
עם סיום העיסקה • .אמן־הג׳ז האמריקאי
הידוע פול וינטר, המופיע עתה עם להקתו
בישראל במיסגרת הפסטיבל הישראלי,
קיבל השבוע את ההלם של חייו. הוא ערך
סיור בהרי־ירושלים, שם טיפס על אחת הגבעות
הצחיחות, עליה ינטעו חורשה לכבודו.
לפתע, בעומדו בלב השממה, הבחין
במכונית הנעצרת על הכביש במרחק של
כמה מאות מטרים ממנו. מהמכונית זינק
גבר מזוקן שהתקרב אליו בריצה, הגיע
מתנשם ומתנשף, לחץ את ידו ואמר :״מר
וינטר, רציתי להודות לך על הקונצרט
הנפלא שלך, אתמול בקיסריה.״ וינטר הנדהם
לא הכיר את הזר, שלא היה אלא
איש יחסי־הציבור של הסוכנות היהודית,
מייק סטולוכיצקי, אך הפליט בהנאה
גלוייה :״דבר כזה יכול היה לקרות לי רק
בישראל את הלילה שלפני צאתו לבי־אפרה,
במטוס־העזרה המיוחד של הקרן ל־עזרת
ילדי־ביאפרה, בילה אייבי ; ת ן במלאכה
קשה: ספירת כסף. בתום ערב־האמנים
למען ילדי ביאפרה, שנערך באולם
הסינרמה ובו הופיעה בהתנדבות שורה
שלימה של אמנים, הסתבר כי הכנסית ערב
זה הסתכמו ב־ 24 אלף ל״י. אולם לאחר
מכן היה עוד צורך לספור את הכסף, שנאסף
בפחי־התרמה מיוחדים, ברחובות הערים.
עד הבוקר ישבו אייבי, סטודנטים
מביאפרה וחניכי השומר־הצעיר והצליחו
לספור סכום של 30 אלף ל״י. מלבד זאת
נשארה עוד כמות גדולה של פחים שטרם
העולם הזה 1617

נספרה.

• אחת האורחות הבולטות ביותר

בקהל הנוכחים בערב זה היתד, טלי פרידמן,
מלכת־המים לשנת .1968 היא לא הסתפקה
ברכישת הכרטיס למופע, הוסיפה עוד
תרומה במקום, כשקהל הצופים בה מצטרף
אליה.

הלשון
של אדביב
תצוגת האופנה הגברית שסיימה את קונגרס
אמני החייטות, שנערך בישראל. היתד,
מוקדשת כולה ליצירות החייטים הישראליים.
הדוגמן הבולט ביותר בתצוגה זו היה אט*
רהם ארכיב, בארמן בדיסקוטק, בימים
כתיקנם. הוא משך תשומת־לב כללית —
לא רק בגלל קומתו התמירה אלא משום
שלא הפסיק, כל פעם שעלה על המסלול,
לנענע את כף ידו השמאלית בתנועות מוזרות.
רק אחר־כך הסתבר שארביב, שטרם
לכך לא עלה על מסלול־דוגמנות אף פעם
בחייו, התרגש עד כדי־כך שהמשיך לנענע

בידו כאילו הוא מערבב קוביות־קרח בכוס־משקה,
בעומדו מאחרי הבאר. אולם לשיא
הגיע ארביב בסוף התצוגה. הוא הגיע עד
לקצה־ד,מסלול, באולם הגדול של מלון היל־טון,
ואז הוציא את לשונו לעבר קהל הצופים
הנכבדים שכלל את כל משתתם־ הקונגרס.
הסביר ארביב אחר־כך :״ישבה בקהל
בחורה אחת שאני לא מכיר, וכל פעם שעליתי
על המסלול הוציאה לעברי לשון. בפעם
האחת־עשרה התעצבנתי והחזרתי לה ! ״
!• לדיסקוטק הירושלמי של מאנדי׳ם, שמאז
פתיחתו הפך למרכז חיי־הלילה של ירושלים
המערבית, היה דרוש מארח• מכיוון שמאנדי
עצמה, הנמצאת בחודש השמיני להריונה,
יכולה לבקר במקום רק אחת לשבוע, חיפשו
בעלי־המועדון, למטרה זו, אישיות ירושלמית
מוכרת וחברותית. הבחירה נפלה,
כמובן, על נער־הזוהר הירושלמי ,־הכדורסלן
אברהם הופמן, המשחק במדי מכבי תל־אביב.
הופמן לא יארח את נערות־ירושלים.
תמורת הזכות הזו הוא דרש סכום של
4000ל״י לחודש • .לא להאמין, אבל היה
צריו לשלוח את האמרגן מרקו תורג׳מן
לדרום־אפריקה כדי להופכו לציוני. מרקו,
העורך שם את סיבוב ההופעות של הזמרת
גאולה גיל, הפך ממש לעסקן ציוני לכל
דבר. בתום כל הופעה של גאולה, כשהקהל
מצטופף ומחכה לה ביציאה, יוצא אליהם
מרקו ודורש מהיהודים שבהם לשלוח את
ילדיהם לישראל. אחרי שהוא עושה זאת,
מתמסר מרקו לחתיכות של יוהנסבורג באותה
מסירות בה התמסר לחתיכות של תל־אביב;
אלא שיש בכך שתי סכנות :
ביוהנסבורג נוהגים בצד שמאל של הכביש,
ובכל פעם שהוא מפנה ראשו להסתכל אחר
חתיכה הוא גורם כימעט לתאונה. סכנה
שנייה: כל נערה היוצאת עימו רואה מחובתה
לקחת אותו לגן־החיות המקומי ולהצטלם
עימו שם, בחברת אריה צעיר או מבדי
גר. חוץ מזה מציעה לו, לדבריו, כל נערה
דרום־אפריקאית שנייה — נישואין. אבל
מרקו לא ניכנע .״אם אתחתן פעם, זה יהיה
רק עם ישראלית,״ טילגרף לארץ כדי להרגיע
את כל ידידותיו.

אנגלית
בשיטה אינטנסיבית

אולפנים ( 12ש׳ בשבוע)
קורסים ( 4ש׳ בשבוע)
למתחילים הרשמה עד 30.8

למתקדמים • למשתלמים
11011ג5זטז\מ 0 0

ההרשמה נמשכת

06מ £16מ 0ק 5טזז § 1. 0 0ת £

קורם חדש יפתח כ־30.8
פרטים:

7.30—4 ; 12—9

קדימה
תל-אביב, בן־יהודה 74
טלפון 220314

המסע
של אן

המיני שד טוכמאייר
איך להציץ

משה ינוקא החליט להכניס קצת חיים
בהוזי־ד,דיסקוטקים של תל־אביב. לשם כך
תיכנן לחרוג במועדונו, פעם בשבוע ,־מה־שיגרה
של ריקודים לצלילי־תקליטים. ביום
הראשון הקרוב הוא עומד לערוך ערב מיוחד,
שיכלול תצוגת־אופנה של האופנאית
אלה גפטר, הופעה מחודשת של שלישיית
התאומים ששבקה חיים מזה שנתיים.
אך האטרקציה העיקרית תהיה הופעת להקה
של נערי ונערות גוגו. רקדני־הגוגו לא יהיו
אלא המלצרים והמלצריות של המקום, שפעם
בשבוע ירקדו בפני חברי המועדון, במקום
להגיש, כשהם לבושים בחליפות מיוחדות
ובצילינדרים • .למרות שאופנת־המיני
הולכת ועוברת מן העולם ולפי צו־האופנאים
עומדת אופנת־המכסי לתפוס את מקומה, יצאה
השבוע הדוגמנית הישראלית אן ט*כ׳
מאייר במסע־פירסומת למען מיני קצר
עוד יותר. היא הופיעה השבוע ברחוב די־זנגוף
במיני הקצר ביותר שנראה שם עד
כה, עוררה תגובת־התפעלות כללית. טען
אחד מזאבי־דיזנגוף :״זה מיני שלא מצריך
להתכופף כדי להציץ ! ״
דיאו דור־־נבו

מונעזיעת־ יתר
שומר על רעננות
והרגשה נעימה
במשךי ום תמים .

במדינה
(המשן מעמוד )21
נשים, משני צידי הדרך, עד שמנו כ־200
נשים, הפוסעות בשורות מאורגנות.
וכך הגיעה, התהלוכה, לבית־העירייד— ,
שם באו להגיש מחאה לחמדי כנען, ראש
עיריית־שכם.
״אתם הגברים הערביים לא עושים מספיק.
ואם אנחנו עושות משהו, באים הגברים
בטענות. האם שכחתם שאנו מייצגות את
מחצית האוכלוסייה?״ קראה אחת הפעילות
לעבר ראש־העיר.
״נימאס לנו לשמוע מה נעשה על אדמתנו.
על הצעירים ערבים הנמקים בבית־הסוהר,
ללא משפם. ובייחוד על מה שאירע
בעת המהומות בירושלים. חייבים
להגיב — אך הגברים מסרבים!״

קורסי ערב מעשיים
בני ש שה חוד שי ם

רדיו מעשי
טלוויזיה מעשי טרנזיסטורים חשמלאות בניין
חשמלאות תעשייתית
חשמלאות רכב
קירור מעשי
מיזוג אוויר מעשי
עיצוב פנים — דירות
עיצוב פנים — חנויות
עיצוב פנים — בתי קפה
תיכנון של ריהוט
סרטוט בניין
סרטוט אדריכלי
סרטוט טכני
גרפיקה מעשית

אבירות, ירד מן העירייה וליווה את הנשים
— גם כדי להרגיען וגם כדי להבטיח ש־כוחות־ד,ביטחון
לא יפזרו אותן בכוח.
הדבר לא חם ך ממנו תגובה חריפה. אחת
הנשים אף קראה, בבוז :״הוי, הרי חמדי
דיין לא יפעל — אם לא יקבל אישור
מוקדם ממשה כנען!״
״לקחת את הסיסמות :״ ההתנגשות
הבלתי־נימנעת אירעה קודם לכן — בדרך
אל בית המושל הצבאי. בהתחלה, לא הפריע
איש לצועדות. אבל באמצע הדרך, הגיעו
שני זחלמי־משטרה ושני ג׳יפים, בפיקודו
של קצין ישראלי־ערבי בשם נימר.
הוא נתן את הפקודה :״לקחת את הסיסמות
— ומייד!״
אז התנפלו השוטרים על המפגינות 1־

הנו בדדה הנ! 1דינו בגי ת 3
פר טי והרשמה:

!טשרניחובסה . 31ת.א , 1- ,.י• -ד

ו גוו ג

הסיסמות בראש הפגנת נשות״שכם*
״אנו הנשים — חצי העיר —

&וזוווו

1ב מי מיו ב
י * 1 0ר 0 1ה ג
א4ז1פרגיזרב ראש ההפגנה מול מפקד המשטרה
— גם הגברים הם חצי עיר!״
7י ^ י י.:י לי

13 71110.1גד ש

הנובלזיה הנ! 1לינובנית
ם יסזדם של יזצאי הסגל האקדם׳ של הטנל!! .כון ם מ 1ל1ני לישראל

ראש העיר החליט שצריך להרגיע את
הנשים התוקפניות — לטובתן :״מסכים אני
שאתן מייצגות את מחצית תושבי עירי,״
פתח ,״מסכים שחייבים לעשות משהו נגד
מה שקרה בירושלים.
״אך אנו, הגברים, מהווים מחצית שנייה
של העיר הזאת. ואנו לא חושבים כמוכן,
באשר לדרכי־הפעולה שלנו.״
״הוי, המרי דיין!״ ״לא נסכים בשום
אופן שתצאו להפגנה סתם ככה, כל
פעם שתרצו,״ הצהיר חמדי כנען .״דברים
כאלה חייבים מחשבה, ותיכנון, ותיאום בין
המחצית שלכן לבין המחצית שלנו, הגברת.
״היום, למשל, יכלו לקרות דברים מאוד
לא נעימים: המושל הצבאי איננו וההכרעה
בידי אנשים משניים.״
אחרי נאומו התקיף, הפגין ראש העיר

קרעו מידיהן את הכרזות. הנשים לא התנגדו.
רק אחת נסרטה ממקל־כרזד״ ילדים
מבוהלים התחילו לברוח. אך הנשים נשארו
במקום.
אחר־כך פנו לעבר העירייה — שם אירעה
התקרית עם כנען.
בצאתן מן העירייה, פשטה השמועה בקהל
שהמשטרה עומדת לפזר את המפגינות.
תגובתן — שתוכננה כפי הנראה מראש:
הן שילבו זרוע, יצאו בשורה מלוכדת אחת.
רק לאחר מכן התפזרו, מרצונן, לבתיהן
ולבעליהן הבלתי־מרוצים.
* הסיסמות :״אנו מתכחשים ומתנגדים
למדיניות הלחץ והגירוש״ ,״ירושלים ערבית
— אנו דוחים את החלטת סיפוח ירושלים״.
העולם הזה 1617

במדינה משטרה הסבר הגיוגי

שוטרי תחנת חדרה אינם ערים בוזדאי לעובדה
שלישכת־החקירות שבנפתם מוצפת
בתלונות על גניבות־רכב וחלקי־רכב. תלונות
שטרם באו על פתרונן החוקי המתבקש :
תפיסות העבריינים.
לפני שבועות אחדים, הבחין אחד מאזרחי
העיירה, המתגורר בפינת הרחובות הגיבו-
רים—ז׳בוטינסקי, בתנועה לילית חשודה בחצר
הסמוכה.
שני בחורים החנו שם מכונית פרטית ליד
הבית. אחד מהם עבר בין הארגז האחורי
של המכונית לבין חצר הבית — כשבידו
חפצים שנראו ככלי־עבודה של מכונאי.
״רצינו גן!״ תמונה כזו אינה שכיחה
בעיירה כחדרה, בשעה 12 בלילה. על־כן
קרא האזרח החשדן לניידת.
המשטרה הגיעה כעבור מספר דקות והשוטרים
החלו בחקירה של החשודים.
.אנחנו לא חדרתיים. היתד, לנו בחורה
ולא ידענו איפה יש פה גן. רצינו לעשות
מספר. זה הכל !״ התגוננו השניים.
הם אף דאגו לשבח את האזרח שהצביע
עליהם :
״כל הכבוד לך: אם כל האזרחים היו
כמוך לא היתד, פרנסה לגנבים בארץ הזאת.״
כיוון שברשותם של השניים היו גם תעו-
דות־זהות, וניירות המכונית שברשותם היו
בסדר, הסתפקו אנשי־הניידת בהסבר סתמי
— שלא היה מניח אף את דעתו של הטירון
הירוק ביותר בקורם השוטרים בשפרעם.
למחרת בבוקר התברר לאחד השכנים שהאופנוע
שלו, שחנה בחצר הבית הנידון,
פורק לחלוטין לכל חלקיו החיוניים.
סיכסוכים שיתף או עבד

יהודה לחמן ( )52 היה סובב פעם בחוצות
העיר במכונית סנויודיבייקר־סם ורט, שמשכה
את עיני כל העוברים בדרך.
אז גם קראו לו. המיליונר הצעיר״ .אז
הוא היה בעליו הגאה של מיגרש משגש
לברזל משומש, ברחוב המסגר בתל־אביב.
מאז עברו מעט מים בירקון. יהודה לחמן
ביצע כמה עיסקות בלתי־מוצלחות, נאלץ
למכור את כל מה שהיה לו עלי אדמות.
הוא נותר דלפון, נתון לחסדי חבריו.
״הישר באדם!״ אחד החברים הללו
— אליעזר דוידזון — הוא שותף ברשת
של בתי־הקפה עטרה בתל־אביב. הוא נתן
ללחמן, תמורת שני חודשי ברוטו של 450
לירות, לנהל את הסניף שבפינת שדרות
רוטשילד—אלנבי — יחד עם השותפה במקום׳
צילה רבינוביץ (.)58
הכל התנהל על מי־מנוחות. השניים הסתדרו
ביניהם, פחות או יותר. צילה אף נהגה
לשבח את יהודה לחמן ברבים :״אדם ישר
והגון כמו יהודה אין בתל־אביב.״
עד ל־ד באוגוסט, בשעה 15.30 בדיוק. באותו
רגע החליט יהודה לחמן לפטר את
אחת העובדות, שסירבה למלא אחר הוראותיי.
״איך אתה מעז לפגוע באשה כה הגונה?״
התפרצה צילה רבינוביץ, שהיא בעצמה אלמנה
מזה שנתיים. וללא כל אזהרה נוספת
מרחה על פניו של יהודה לחמן ארבע סטי-
רות־לחי מצלצלות — ואף שברה את זרועו
בעזרת כיסא כבד של בר.
תביעה בהסתדרות. יהודה לחמן -
כדורגלן לשעבר בניבחרת משטרת המנדט
ובהפועל־תל־אביב — נמצא עדיין במלוא
אונו. אך הוא לא ניסה אפילו להתגונן.
לעומת זאת, זרק את מפתחות הקפה בפניה
של צילה — ועזב את העבודה.
את עלבונו מנסה עתה לחמן לתבוע,
בעזרת תביעת פיצויים נגד הגברת רבינו־ביץ
— באמצעות ההסתדרות.
צילה רבינוביץ מנסה בינתיים להעלות
טענות נגד עבודתו של לחמן בבית־הקפה
עטרה, ממנו הוא פוטר, לדבריה, על־ידה.
הטענה המוזרה ביותר שבפיה: יהודה
נהג לשתות קוניאק מהמלאי של בית־הקפה.
התיצרוכת השבועית של קפה עטרה במיג־רך
זה היא כשני בקבוקים. זה לא היד, מספיק
ליהודה לחמן — לדברי חבריו באגודת ה־שתיינים
הרציניים של ותיקי ההגנה —
המתכנסים מדי פעם בכסית.
כמו־כן טענה הגברת רבינוביץ . :לחמן
נהג להציג את עצמו כשותף.״
האמת היתד, קצת אחרת. עד לפיטוריו,
נהג לחמן לענות לשאלה :״מה אתה עושה
בעטרה?״ באנחה ובמישפט הקבוע:
.אני שם עבד.״
העולם הזה 1617

הופיע!!
.״בדוק את
האינטליגנציה שלך יי
מאת ד״ר ג. אייסנר!

מכונת הגילוח תוצרת שוויצריה

הספר העוזר לחורים, לבדוק
לעצמם ולילדיהם את מנת המשכל
שלהם.
8מבחני 1)3שלמים עם פתרונות.
המחיר 4.40ל״י בכל חנויות הספרים.
המפיץ :
מרגליות, מלצ׳ט 38 תל־אביב.

דרושות דוגמניות
לצילום אומנותי
לפנות בצרוף תמונה שתוחזר
ל״מינרבה״ ,ת.ד 4809 .ת״א

אני ה ח״ מ מזמין מכונת גילוח ״רקס׳ נטענת /
חשמלית ומצרף כדמי קדימה צ׳ק /המחאת
דואר ע״ס 10ל״י.
את יתרת הסכום אפרע ב״ 12 תשלומים חודשיים

רצופים על סך 10ל״י כל אחד.
השם ...מס. ש.ז...
הכתובת.
חתימה.

כתב״העולס הזה״ מדווח עד התנגשויות בפסטיבי

הגב אד הדגל

היפנו הלבנוניים, לפני המיצעד, כשעבר ננל פניהם דגל
ישראל. הבעת מבוכה ניכרת היסב בפני גושא־הדגל
מישראל. שימו לב לסמל הלבנוני על דש בגדו של הגבר בחליפה כהה, בשורה הראשונה.

פוליטיקה אתה נתקל בבדיחות מע־
.4שיות מוזרות ביותר. דוגמה כזאת של
צחוק הגורל ראיתי במו עיני, בעת נסיעתי
לפסטיבאל הנוער הבינלאומי שאורגן על־ידי
המחנה הפרו־קומוניסטי בסופיה, בירת בולגריה,
ומשם חזרתי השבוע.
היה זה קונגרס מגוזן למדי. מלבד האיר־גונים
הקומוניסטיים של ארצות רבות, היו
שם גם משלחות שמאליות וראדיקליות אח
רות:
אירגון־הסטודנטים הגרמני של דוטש־קה,
ה־סד״ס; הנוער הסוציאל־דמוקראסי
הנורבגי ; ורבים, רבים אחרים.
בישראל אירגנה רק״ח את המשלחת —
לאחר שנאסרה ההשתתפות על כל תנועת־נוער
המזדהה עם מלחמת־ששת־הימים. ברגע
האחרון לא באו גם אירגונים שמאליים-
קיצוניים אחרים. כך שבמשלחת, שמנתה 74
איש בסך־הכל, היו לבסוף כ־ 50 אנשי־רק״ח

טל בגדיהם של חברי להקת־המחול היהודית־הערבית שחוללה
ברחובות־סופיה כשהם שרים הבה נגילה, והבאנו שלום
עליכם. הנערות לבשו מדים צבעוניים והבחורים מכנסיים כהים וחולצה לבנה פתוחה.

סמלי שדאל

וכ־ 20 שמאליים־קיצוניים — כמו הסופרת
רות לוין ; פורשת־מק׳׳י בלתי־מפלגתית :
או כמו עורך־הדין הערבי מוחמד מהארי,
לשעבר איש אל־ארד.
חוץ מזה הייתי גם אני — עיתונאי בל־תי־מפלגתי
שבא לכסות כיסוי אובייקטיבי
מסעם העולם הזה.

״ישראל אחרת!״
^ ישראל נחשבים אנשי־רק״ח לאנטי^
ישראליים קיצוניים. הם זוכים ליחס של
בוז על גישתם נגד עצם מלחמת־ששת־

דגל פלסטין

חברי המשלחת הפלסטינית —
שבאה מכל קצוות־תבל, כולל אר־צות
ערב — בחברתו של ננראל ואן־טונג, גיבור וייאט-נאם.

סמל אל־פתח

היא מפת ארץ־ישראל ועליה האותיות הערביות
פתח. מתחת למפח כתוב :״התנועה
לשיחרור פלסטין־ ובשורה התחתונה במפה מופיעה המילה ״פלסטין״.

פגישה שבזאת ג :
בחברתם של המשוררים הערביים הישראליים.

הנוער בין אנשי והיה והנציגים הערבים
הימים, ועל זה שהם מצדדים תמיד בגירסה
הערבית, בכל סיכסוך וסיכסוך.
אלא שרק״ח היתד, מעוניינת מאוד להשתתף
בקונגרס. וזאת משתי סיבות ( :א) משום
שהיא רצתה להיות הנציגה המוכרת
של ישראל בעיני הקומוניסטים של מוסקבה(
.ב) משום שהיא פועלת בכל כוחה
שבמחנה הקומוניסטי ידעו שקיימת — כפי
שהתבטאו אנשי־רק״ח — ״ישראל אחרת״.
משום כך גם שמחו כל־כן הרק״חיסטים,
כשהצטרפו אליהם בלתי־מפלגתיים וסתם ערבים
ויהודים לא־קומוניסטים.
ליוון הפלגנו באונייה ונוס. מנמל־פיראוס
ועד לגבול הבולגרי נסענו כ־ 24 שעות באוטובוס,
המלווה על־ידי המשטרה והבולשת,
המסרבות לתת לנו להתעכב בארצם.
כשהגענו לסופיה, לאחר קבלת־פנים נלהבת
לאורך כל הדרך, התחילו התקריות.
תקריות שהפכו, הודות לצחוק־הגורל,

לנו שם עם הדגלים 50 ספורטאים — והם
בין כה לא מבינים כלום בפוליטיקה.״

שאגות מן היציע

ך* תקרית השנייה אירעה באיצטדיון
ן ) סופיה במרחק מטרים ספורים ממקום־
מושבו של ראש־ממשלת בולגריה, תיאודור
ז׳יבקוב, שישב כשמסביבו כל הפמלייה הרשמית.
שעה שהגיע למקום דגל־ישראל —
אשר נישא כל הזמן לפני המשלחת העונות
את סמל־המנורה של המדינה — פרצו לפתע
מן היציע קריאות ושאגות־אימים.
היתד, זו קבוצה גדולה של ערבים, חברי
מפלגת־הבעת הסורית, שסירבו קודם לכן
לצעוד במיצעד אחד עם ישראלים.
.פלסטין הערבית צרחו הבעתיסטים.
״הלאה איסראיל!״
וכשראו שזה לא מעורר שום תגובה,

עה מיזחזית

איש־בעת מסוריה, אשר רואה את דגל־יש־ראל
העובר על פניו — ועל פני ראש ממשלת
בולגריה, תיאודור ז׳יבקוב. רבים מאנשי
המשלחת הסורית, בקרב הקהל, הצטרפו
אליו, בתנועות־ידיים ובשאגות רמות.
לכבוד רב. אפילו לוטפי אל־חולי, עיתונאי
מצרי ומשתתף קבוע באל־אהרם, ואחד מיועציו
של גמאל עבד־אל־נאצר, השתתף בערב
קריאת־שירים של השניים שאורגן לכבודם
על־ידי סטודנטים ערביים השוהים בסופיה.
וכאן באה ההפתעה. המצרי הכיר, למעשה,
בקיומה של ישראל — בפורום גלוי.

ההוכחות הוחרמו

ני מוכרח לציין שמי שאינו מכיר
בישראל כעובדה קיימת אינו רואה
את העובדות,״ פתח, והוסיף :״הכוחות המתקדמים
בישראל עומדים בשורה ראשונה
במאבק לקידמה במרחב.״
אגב, דרוויש ואל־קאסם ניצלו את ההזדמנות
כדי להזים את הבדותות, אשר פורסמו
קודם לכן בסוריה ובמצריים, כאילו הם
יושבים לרוב בבית־סוהר וכאילו ולא נותנים
להם לפרסם את שיריהם בישראל.
חבל רק שממש ברגע האחרון לפני ד,פ־לגת־ר,וונוס
מנמל־חיפה, החרימו להם של־טונות־ישראל
— את עותקי־ספרי־השירה
שלהם, אשר רצו לקחת לסופיה.

כשכוע הכא: פגישות
עם אנשי ״אל־פתח״

1 | 1 1 1 1 0ךןךן

1114111 111

התקרית החמורה ביותר התחו־ללה
כשהגיע הדגל הישראלי:

אנשי־הבעת קמו נזניסאותיהם, קראו ״פלסטין לערבים, הלאה
איסראיל!״ וניסו, בכלל, להפריע לרגע החגיגי. הישראלים לא הגיבו.

דווקא את אנשי־רק״ח למגיני כבודה של
ישראל.

הוסיפו כמה מהם תוקף למחאה שלהם —
בעזרת תנועה מיזרחית גסה.
גם הפעם לא אירע שום דבר חמור. ה־רק״חיסטים
הוסיפו לשיר. הבאנו שלום עליכם
״.הם רק עברו מעברית לערבית —
כדי שאנשי־הבעת יבינו את כוונתם.

הדגלים הורדו

^ עצם, אירעו שתי התקריות העי*
קריות ביום הראשון לפסטיבאל — ו־אחר־כך
היה, פחות או יותר — שקט.
אבל הן היו אופייניות לבעיות בהן נתקלה
המשלחת הישראלית, פשוט משום שבאה
מישראל לאחר מלחמת״ששת־הימים.
לפני שכל המשלחות התארגנו למיצעד־הפתיחה
החגיגי, לאורך רחובות סופיה, היה
על הישראלים ועל דיגלם לעבור על־פני כמה
קבוצות אחרות — ביניהן המשלחת מלבנון.
תחילה, עברו על פני העיראקים והירדנים
— רובם קומוניסטים. לתדהמתנו, נשמעו
מחיאות־כפיים מקרב משלחות אלו.
אך כשעברנו על פני המשלחת הלבנונית,
סובבו חבריה גב לצועדים, הורידו את דג־לי־לבנון
עד לאדמה, לאות־בוז. חלק מ־משתתפי־המשלחת
אף השמיע קריאות־שיטנה
בערבית. אבל היו גם רבים שצעקו על אלה
שהורידו דגליהם.
המשלחת הישראלית לא הגיבה. לד,יפו :
שרה ״הבאנו שלום עליכם״ — בעברית
ובערבית.
למחרת, צילצל אחד מראשי־המשלחת הלבנונית
למשלחת הישראלית והתנצל. :היו

״מדוע צעדתם?״

3עמים

חבר יהודי (מימין) של המשלחת
עוקב אתר שיחה של
חבר ערב של המשלחת (משמאל, משופם).

** חונן ה גו ר ל הגיע לשיאים מגוחכים
ממש, כשהתברר לנו שרק״ח נאלצה
להגן על ישראל בפני הערבים ובפני משלחות
עויינות אחרות.
היתד, גם אירוניה בעובדה ששגיים מער־ביי־ישראל
השנואים ביותר כאן — המשוררים
מחמוד דרוויש וסמיח אל־קאסם —
הפכו במידה מסויימת לגיבורי־היום, בעיני־הערבים,
ומתוך זה, למגיני כבוד ישראל.
״לעם היהודי יש זכות הגדרה עצמית בפלסטין,״
חזרו והטעימו שני המשוררים,
שוב ושוב, כשהותקפו על־ידי הקיצונים הערביים
אשר חקרו :״מדוע הסכמתם לצעוד
תחת דגל ישראלי ולענוד מנורה יהודית?״
״ישראל היא עובדה קיימת,״ היתד, תגובתם
— כתגובתם של רבים מחברי־המש־לחת
האחרים .״אין להתעלם מכך.״
אינני יודע אם הדבר שיכנע את הערבים
האחרים. אבל ברור שדחזיש ואל־קאסם זכו

אשה יהודיה

בקריאות ״שלום חברים בעברית.

קולנוע ישראל אור ורוד

ב.אקרילך אני מרגישה תם יד רכה וגשיח. בגד• .אקרילן• (עיסים. סלספים וסחסיאים לנורח׳ בעיצובם הסיוחד !בצבעיהם האפנת״ס.

״אולפן גרג״ (בר־קמא)
פותח ב־ 1בספטמבר
קורם ערב של שבועיים

יקצרנות

עברית ו/או אנגלית
הצ לחה מובסחת ! תרשמה :
ת״א: גורדון ,5סלפון 236209

בזמן הקרוב יוכל הממונה על הסרט הישראלי,
אשר הירשברג, לעסוק סוף־סוף
במה שרצה לעסוק במשך כל זמן שירותו
כממונה, בכתיבת תסריטים. הוא כתב תסריטים
לפני שהתמנה כממונה, והוא המשיך
להתגעגע לעבודה הזאת במשך כל שנות
עבודתו. הוא יכתוב תסריטים, יעשה אולי
סרטים, וישמיץ, כמו כולם, את הממונה
על הסרט הישראלי, שיבוא במקומו.
האנשים העובדים איתו, במשרדו ובסביבתו,
חושבים עליו בדרך כלל דברים אחרים
לגמרי ממה שנהוג לחשוב עליו בעולם הקולנוע
בארץ. והרי דבריהם :״הנה באו
אליו שני איטלקים ושאלו , :איך המפיק
הזה, הוא בסדרי׳ הירשברג אמר להם :
,הוא עוד לא עשה אף סרט בחייו. אני לא
יכול להגיד. אני רק יודע שהוא לא מפיק.׳
אחר־כך בא המפיק ושאל על האיטלקים.
הירשברג בירר וגילה שגם הם לא מאה
אחוז. הוא אמר את זה למפיק. אבל זה לא
עזר. הם עשו את הסרט. התחילו מריבות
ועניינים, ואחר־כך מאשימים אותו, כמובן.״
״או, למשל, הסרט של הארי זלצמן. הוא
התחיל לעשות את הסרט בספרד, ובגלל גל
ההתלהבות שהיה לאחר המלחמה החליט
לעשות אותו באן. הוא בחר מקומות ב־מידבר־טיני,
ושכח שלהביא ציוד לשם ובחזרה
זה מייקר מאוד את הסרט. אחר־כך
בכלל התברר שאין לו די תקציב, והוא
החליף את כל הצוזת, ואת הבמאי, ובחר,
במקום מדבר סיני, במדברון קטן ליד המלון
בספרד, ומה הירשברג אשם בזה ז״
פמיר על הכחו־רים. ממשרדי הממשלה
רואים בכלל את הסרט הישראלי באור
יפה וורוד .״כל הסרטים האחרונים
הצליחו במידה זו או אחרת,״ אומר אחד
העובדים ,״רפי גוסבאום מבסוט. הסרט שלו
הולך לגמרי לא רע בערים הקטנות. הסרט
ההודי לא הלך בארץ, אבל הלך מצויין
בהודו. אמירי החופש הולך לברלין. טוביה
נמכר בחוץ ל אר ץ ...מה יש להתלונן.״
״הכשלונות,״ הם אומרים ,״זה לא נורא.
הם יווסתו את העניין. באים להירשברג לפעמים
אנשים ונותנים לו רשימה של חמישה
אנשים הרוצים לעשות סרט. זה תסריטאי.
זה במאי. זה מפיק. ואף אחו מהם עוד
לא עשה אף סרט בחייו. שואלים אותו מד,
דעתו והוא אומר , :תיקח לפחות צלם אחו
בעל נסיון. או במאי עם נסיון. אבל אי־אפשר
שכל הצמרת תעשה את הסרט הראשון
שלה.׳
״היו התקפות על זה ששלחנו את טוביה
לקאן,״ אומרים שם ,״אבל לא זוכרים שעל
שלושה ימים וילד, כששלחנו אותו, היו
התקפות יותר גדולות. ועובדה שטוביה לא
היה אחד הסרטים הגרועים שם. הוא היה
לפחות במקום חמישי. הוא עורר התלהבות
די גדולה.״
״ולא צריך לשכוח,״ מוסיף מישהו ,״את
ההצלחה של השחקנים־הגברים בעולם, בזמן
האחרון. ברור שהם יביאו הנה הפקות.
הבחורות נאבדות שם. אבל על הבחורים
אפשר לסמוך שיחזרו!״
סרטים מטרד העבודה

א 1וט *עראי

המנון להשתלמות
מקצועית משולבת
ת״א, בית אורט, טד׳ דוד המלך ,39 טל 248162 .
למד והשתלם-בכל חלקי הארץ
הרשמה מתמדת למגמות הבאות אלקטרוניקה טרנזיסטורים
אוטומציה ובקרה טלביזיה טלמטדיה

תורת החשמל
חשמלאות רכב
מכונאות רבב קורוזיה קירור ומיזוג אויר
הידראוליקה פלסטיקה נגרות עצוב פנים ודקורציה
(חלונות רא\ה ודירות) טקסטיל בטוח
מזכירות

שרטוט טכני
שרטוט בנין
קריאת שרטוט מתכות מתימטיקה טכנית אנגלית פיזיקה
מקצועות יסוד
ערבית
האידיוט אידיוט כפאיים (גורדון, תל־אביב;
צרפת) קהל רחב, לך לראות את הסרט ותיהנה
ממנו הנאה מרובה. זד, סרט שטוף
אהבה ורוך על אידיוט הכפר (משוחק בצורה
נעלה על־ידי ז׳אן לפבר) היוצא יום
אחד לפאריס, עיר חלומותיו, ומגלה בעיני
האידיוט התמימות שלו עולם חנוק ומוזר,
ובתוכו יצאנית בעלת נפש פיוטית, ד,מתאהבת
בו ובסיפוריו על האדמה והיערות
שבכפרו.
זה לקהל הרחב. לאנשים פחות רחבים
מיועדות ההערות הבאות: אידיוט הכפר
הוא טיפוס חיוני. אנשי הכפר זקוקים לו,
הוא מספק להם תעסוקה, בידור, הנאה. אבל
כאן, בסרט, במקום לחיות את זה, האנשים
אומרים את זה. כשהאידיוט נעלם מהכפר
הם אומרים :״חבל כל־כך. את מי נשגע
עכשיו. במי נתעלל עכשיו.״
בפאריס פוגש האידיוט בזונה. הזונות של
היום חיות חיים קשים. הגברים של עולם-
הפשע עסוקים בטלוויזיה, בגולף, בבירורים
קלושים, ואין להם זמן לחיים ולתאוזת. כל
זה נכון. כל צופה יכול להסכים עם זה.
אבל אי־אפשר להסכים לכך שהזונה עצמה
(המשך בעמוד )30
העולס הזה 1617

הוועד הצינוו והצלח סוימה אבוגיד
׳עוון־ נשו חגיגי לשיקום נעות־החבות

ף אשתיהחברד! התל־אביבית, סריטה
/אברגיל, היה חם הקיץ. היא לא יכלה
לשאת את החום בדירתה. הלכה סריטה והתקינה
מזגן־אוויר גדול לדירה. ואז נעשה
שם חם עוד יותר — חם כל־כך, שהדירה
והמזגן עצמו לא יכלו לעמוד בכך.
הטראגדיה של סריטה התחוללה בשבת
האחרונה. אולי בגלל החום חשה סריטה
בחולשת־עצבים קלה, ויצאה לנוח למשך

ארמון הקטן שלי.״
החדר היה מצופה טפטים עדינים ורוד,ט
על־ידי סריטה עצמה, בסיגנון אישי שתאם
את אופייה.
בארון־הבגדים, שניצב במרפסת הסגורה,
היו שמורות כל השמלות האכסטראחיאגג־טיות,
בהן היתד, מושכת תשומת־לב כללית
בדיסקוטקים של העיר ובמופעי־החברה.
ואילו בשידה קטנה היו מונחות התמונות

1״1 ״1111ן* יושבת סרימה העצובה, כשמסביבה פזורים השרידים המו*111
111,1,
111 צלים של עברה המגוון והמדברות שקיבלה מחבריה הרבים.
ן!91 /
גם קופסת התכשיטים הקטנה שלה ומיכתבי האהבה שנשלחו אליה. היו למאכולת האש1 .
מהארמון הקטן שלה על הגג, היו ארבעה
כתלים מפוייחים ובתוכם — גל של אודים
עשנים, פחמים לוהטים ושיברי־רהיטים אכו־לי־אש.
שעה אחת בלבד לפני שהגיעה טרי־טה
לביתה עמלו מכבי־האש כדי לכבות את
הדליקה, שפרצה בדירה בהיעדרה של בעלת:
הבית. גם הם הגיעו באיחור.
״הדבר הראשון שרציתי לעשות,״ נזכרה
סריטה ,״היה לעבור דרך החדר אל המרפסת
ולקפוץ למטה.״ כי האשד, הקטנה,
שזכתה לדורות של מעריצים, נשארה, פשוטו
כמשמעו, בעירום ובחוסר־כל.
מלבד השמלה שעל גופה המחוטב — לא
נותר לה דבר. האש אכלה גם את 400
הלירות האחרונות שנותרו לה — בהן קיוותה
לשלם תשלום ראשון עבור מזגן־האוזיר
שהותקן רק ימים ספורים קודם לכן בדירתה.
המזגן שממנו פרצו הלהבות שהציתו
את הדירה, לדברי השכנים.

אוד מוצו מאש

מלבד השימלה שעל גופה, היה הדבר היחידי שנשתמר
מן השריפה — תמונתו של חברה לשעבר של מריטה,
השחקן־זמר יהורם גאון. השריפה פגמה בתמונה, השאירה את המילים :״ממני באהבה״.

שלושה ימים בבית־אמה. במוצאי־שבת חזרה
סריטה לדירת־הגג הקטנה שלה, ברחוב רו־פין
בצפון תל־אביב. הדירה — חור אחד
ונוחיות בסך־הכל — ניתנה לה, בשעתו,
על־ידי בעלה עמיחי סולל כמתנת־גירושין.
למרות שלא היתד, זו דירת־פאר, במושגים
המקובלים, כינתה אותה פריטה בשם ״ה
שלה,
של ידידיה ושל חברותיה.
החתימות שהתנוססו מעבר לתמונות המעריצים
היו מעשירות את אוספו של חובב
האוטוגראפים הנלהב ביותר.

** דתה פריטה במוצאי־שבת במדרגות
> .לדירתה, והנה — אין דירה. כל מה שנשאר

עושה אשד! בודדה שכל רכושה
1עולה בשעה אחת באש?
סריטה אברגיל ירדה, בוכיה ורועדת מהתרגשות,
למרתף הבית הסמוך, לתוך
המולת־הדיסקוטק של מאנדי׳ס, המהווה את
אחד מבסיסי־הבילויים שלה.
שם הסתבר לספרית־הצמרת לשעבר —
שחיסלה את מספרת־הנשים שלה וחיתה לאחרונה
על חסכונותיה — כי לא אלמן ישראל
ולא יתומה סריטה. הפיתגם העתיק
״שלח לחמך על פני המים,״ שוב הוכיח
את עצמו.
לפני חמש שנים ניהלה סריטה את אחד
הרומאנים הלוהטים שלה עם צעיר חיפאי,
בלתי־מוכר, בשם רפי שאולי. הוא היה אז
אחרי הצבא, ללא מיקצוע וללא פרנסה.
סריטה לקחה אותו לביתה, גידלה אותו,
כיבסה את לבושו והאכילה אותו. הוא עמד

אז לסיים קורס דיילים באל־על וסריטה דאגה
שיוכל ללמוד בשקט, ללא הפרעות. במסירותה
האופיינית לגברים שהיא אוהבת, מיל־אה
אז סריטה את כל מחסורו של מאהבה.
עתה היד, רפי לבעליו של דיסקוטק ידוע,
בעלה של מאנדי רייס־דייוויס. אולם כשראה
את סריטד, ושמע את סיפורה, לא יכול היה
להשאירה לישון לבד, על הגג, בין החורבות.
עוד באותו הלילה קמה תנועה ציבורית
למען סריטה בין מבלי־הדיסקוטק. הסתבר
שהישראלים מוכנים לעזור לא רק לילדי־ביאפרה,
למורדי־צ׳כיה או למתקוממי דרום־
סודאן, אלא גם לספרית קטנה ורגשנית
שדירתה עלתה באש.
בו במקום קם הוועד הציבורי למען סריטה

לקנות סירות חדשות למציל טופסי קונ־ |
ציפולסקי, או כדי לממן את אישפוזה של
אחותה של השחקנית אלישבע מיכאלי — 1
היו אלה דווקא האמנים שהיטו שכם.
חצי תריסר ציירים, בהם שלמה צפריר,
מנחם גפן, יורם לוקוב וסימון אבישר, תר־ ן!
מו מיד תמונות למכירה פומבית. בדרנים
ושחקנים, שלא יכלו לעזור לסריטה בפועל1, ,
התנדבו להופיע במופע שהכנסותיו יוקדשו ;,׳
לשיקומה של סריטה. אלה שלא היד, להם
מה לתרום, התחייבו לרכוש את הכרטיסים| .
כך תזכה תל־אביב, בשבוע הבא, לאחד
המופעים המוזרים ביותר של חיי־ד,בידור
שלה: נשף חגיגי שייערך במועדון מיני־ |
מאנדי — לרגל השריפה בדירתה של סריסה| .
תופיע שורה ארוכה של אמנים — שרובם
היו ידידיה האישיים של סריטה.
״אין דבר,״ ניחם את סריסה אחד מידי־ !
דיה ,״הכל יהיה לך שוב. אפילו תמונות
המאהבים שנשרפו. אנחנו נאסוף מכולם
תמונות ונחתים אותם: לסריטה באהבה.״

ר ו>! 1
אל תלד...
לפונדק הסטייקים

וחנן המהלך

כביש תל-אביב—ירושלים, ליד בית־ספר מקוה־ישראל

ביום ד /ה־ ,28.8בשעה 8.45 בערב
ירצה:

אלכם מסים
חבר הנהלת העולם הזה — כוח חדש
בחוג בית בקרית־ביאליק.

המעוניינים להשתתף בחוג מתבקשים לטלפן למספר 715404
(חיפה).

*סססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססך

בגלל חבר, אתה מגיע
למקום בו לא רצית לעמוד.
עכשיו אין לך
ברירה: זהו הריב שלך
ועליך לעשות כמיטב היכולת
לא להינזק —
ולא לפגוע לשווא באחרים.
פגישה בלתי־שיג־
20 בינואר ־
8ו בפברואר
רתית מביאה לפריחת
ידידות יפה. לבשי סגול,
אך הימנעי מצבעים רועשים. לעומת
זאת, עלייך לשמור על בריאותך, השבוע.

זוי

אתה פנוי? תשקיע קצת
מחשבות בעתידך. אינך
יכול להתעלם מן ההכרח
לנקוט בצעד מכריע.
נדמה לך, שאתה יכול
לחיות גם להבא מרגע
לרגע — אבל כל סר,
שתעשה, השבוע, יהיה
19 בפברואר ־
בעל השלכות מרחיקותלכת.
אם אינן חושבת

עליו בכל הרצינות — מוטב שלא תעשי צעדים
נחפזים. פגישה עם חברה תביא לקינאה.

יום חמישי הוא מסוכן,
מבחינה כספית.
אל תוציא בו כספים
מיותרים והעיקר —
אל תיכנס לסתם חובות,
פגישה רומאנטית
חדשה מוסיפה להטריד
את מנוחתך. הדרו
הטובה ביותר לא
להסתבך היא לשאוף
להיכרויות נוספות. תוכנית לטווח ארוך,
עליה חשבת מזמן, מתחילה להתגשם.

שוב הגיע הזמן בו היוזמה בידן. פחות ופחות
תצטרך להיות תלוי באחרים. מיפעל
כספי חדש מתחיל להוכיח את עצמו — בתנאי
שתקדיש לו את
הפנאי ובעיקר את המחשבת
להם הוא ראוי.
אשה רחוקה עשוייה לאכזב
אותך. דע שהיא
עושה כל אשר היא עושה
— לטובתן בלבד.
אם את בודדה, השבוע,
אל תמצאי פיתרונות־
22ב אוגו ס ט -
22בספטמבר

דחק. חכי בסבלנות ל־

הזדמנות הגדולה. אין
כמעט ספק בדבר שהיא אמנם תופיע בפנייך.

נו 11111

אם אתה חושב שהיא לא מבינה אותן
— מדוע לא תשאל אותה, ישר ולעניין,
מה היא חושבת לה
כוח-ההרגל
באמת!
פועל השבוע לרעתן.
מוטב היה לו הקדשת
מעט תשומת-לב לחידושים
ולאפשרויות בל-
תי-מקובלות. הדימיון
היה צריך לפעול הר23ב
ספ ט מב ר ־ בה יותר מכפי שהוא
22ב אוק טוב ר
פועל, כרגע. בת-מאז-
ניים: הבחירה בין השניים
קשה — אבל הכרחית, השבוע.
אולם שיקולך חייב להיות קר ומחושב.

(1אזנ״ם

אינך יכול להתעלם מן
העובדה שיש מי שפועל
נגדך. על כן מוטב שתמצא
את הפיתרון ל־בעייה
בכללה, במקום
לריב כל פעם מחדש.
כוח־המשיכה הגברי המצוי
בך, בן־שור, הולך
וגובר. אם אתה אדם
יוצר, תצטרך לרסן השבוע
את יצריך, כדי להביא לסיום מוצלח
של עבודה מסויימת. הזהרו מתאונות־דרכים.

הכישרונות שלך גדולים,
אולי, אבל אין בהם טעם
אס לא תציג אותם לראווה.
יום חמישי הוא
היום המתאים ליצירת
קשרים עיסקיים חדשים.
כוח־הקנייה שלן עולה:
את רשאית לפנק את
עצמן. אם את רוצה לסדר
מחדש את הדירה,
כדאי שתבטיחי השבוע את הכסף הדרוש לכן.
לעומת זאת — עסקים אינם רצויים.

האומים

הקייץ החולמני מש—
פיע
עליך לטובה
אבל לא בתחום העסקים.
הישמרי לא להז ניח
את אלה שחבים
לך כסף. ללא יוזמה
מצידך, לא תגיע ל-
פיתרון אחת הבעיות
האירגוניות המטרידות
את מנוחתך. על כן
מוטבשתשאל לעצתו של ידיד. בן מזל
בתולה, אריה או טלה — אם אפשר.

כסף רב עשוי לזרום לקופת
העסקים שלך, אם
אתה רק תשמור על המצב
הקיים. יום ו׳ הוא
נוח לפגישות חברתיות
מכל הסוגים. לביאות:
יום ו׳ הוא גם יום נוח
לכיבושי לבבות, אך מוזי
ן יול
טב שתשתעשעו בץ ה 1יי באוג ס ט

רבים ועדיין אל תשלי-
כו יהבכן על האחד הקסום באמת. הישמרו
ממחלות־לב־וכליות, ומדברי־מאכל שמנים.

30 3000*:

קולנוע
(המשן מעמוד )28
תגיד את זה, בשפה מהוקצעת ומלוטשת
של מישל אודיארד (כותב הדיאלוגים) .היא
יכולה לכל היותר להרגיש את זה. אילו
היתד, מסוגלת לבטא את זה, כמו שהיא
עושה בסרט, היא כבר מזמן לא היתר, זונה,
אלא מרצה באוניברסיטה או חברת־כנסת.
מה יש בפאריס? פועלים מנוצלים. קאפי־מליסטים
המדכאים אותם (תמונה: הקאפי־טליסט
צועק, יכולם רועדים מפחד) .סטודנטים
שנוררים, זונות, וכדי לעשות את
הגעגועים לאידיליה הכפרית שלמים, צריך להוסיף
תושב שיכונים. ואכן הוא מופיע בסרט
באופן שרירותי ונושא נאום מצוחצח
ויפה על הנושא.
אפילו הגיבור, לולא היה משוחק כל־כך
טוב, היה מכאיב לעין משום שיותר מכפי
שהוא אידיוט הוא אומר שהוא אידיוט, ומסביר
את תפקידו בתור אידיוט. הוא מסתכל
על פאריס הגדולה לא בעיניים של אידיוט,
אלא בעיניים של הבמאי. ובכלל הוא
יותר מדי דומה לו — בלי שום כוונה להעליב,
לא את הבמאי ולא את האידיוט.

מהפיכת הנוער
״ברח, חבר, הזקנים רודפים אחריך ! ״
(סיסמא על אחד מקירות פאריס בזמן מהפיכת
הסטודנטים).
הנוער לשלטון (בקרוב: חן, תל־אביב;
ארצות־הברית) .העולם זז. הסדר הישן רועד.
מיספר הבלתי־מרוצים בחברת־השפע הולך
וגדל ההיפים בורחים אל הלס״ד. הסטודנטים
מתמרדים. הכושים מאיימים במלחמה.
העניים בארצות־הברית מפגינים. ומסתבר
לאט־לאט שהכוח הער ביותר בתוך הבלתי־מרוצים
הוא הצעירים, שעדיין אין להם מה
להפסיד, והם מסתכלים על העולם שהכינו
המבוגרים, ואינם רוצים להיכנס לתוכו.
המהפיכה בפאריס היתד, המיקרה הראשון
בהיסטוריה שבו לא נלחם מעמד במעמד,
אלא גיל בגיל. המשטרה נצטוותה לנהוג
במפגינים ביד זהירה, כי לכל מפקד משטרה,
לכל פקיד גבוה, היה בן, אי־שם ב־סורבון.
ובלילות, אומרים, היו המיניסטרים
הצרפתיים של דה־גול הולכים לבתי־הסוהר,

פך בגיל עשרים ושלוש לאליל־נוער, מול-
טי־מיליונר מוקף יועצים צעירים, נערות־זוהר,
ואמהות לא־חוקיות לבניו ובנותיו.
כשאחד הפוליטיקאים, היודע את כוחו הרב,
משתמש בו במערכת־הבחירות שלו,
מתחילה מהפיכת הנוער. האליל דורש לתת
זכות בחירה לנוער בגיל ארבע־עשרה. הנוער׳
המהווה חמישים ושניים אחוז מאוכלוסיית
ארצות־הברית, צעירים המכניסים כסף
רב לאוצר המדינה, ההולכים למות בוויאט־נאם,
המהודים כוח עצום, דורשים זכות להצביע,
הם יוצאים לרחוב להפגנות. מקבלים
את דרישותיהם ולאט־לאט, במירוץ
מטורף נגד הזקנים, מגיע הזמר האליל לנשיאות
ארצות־הברית, ואז מסתבר שמעמד
הצעירים אינו גרוע מכל מעמד אחר. במקום
לדכא את הכושים, את העניים, את היהודים,
הם מדכאים את הזקנים. מכניסים אותם למעין
מחנות־ריכוז, וכל זה, כמובן, חוזר
בסופו של דבר אליהם. כי הגיל הוא מחלה
בלתי־נמנעת.
לא נעשה בסרט שום נסיון לתאר את הבעיות
האמיתיות המטרידות את הנוער. ובזה
סוד הצלחתו. כיוון שאין בו הרבה יוט־רות,
הוא נשאר סרט פשוט וכנה. רואים
את הצעירות בבגדי המיני, את הצעירים
ארוכי השיער עושים אהבה כל היום, רוקדים
בצבעים פסיכודליים, וזה נחמד ועליז
ומרשים, והרעיון של התעוררות הנוער
המובא עד אבסורד מעניין ובעיקר מבדר,
וגם זה חשוב.
ייתכן שבארץ הנושאים הללו עדיין רחוקים.
לנוער כאן יש זכות הצבעה בגיל ,18
והוא משתמש בה כדי לחזק את שלטון
הזקנים, אם כי ייתכן שהסרט יכניס רעיונות
לראשו. גם זה קורה לפעמים.

פעולה

תדרי

שלושה אנשים, אחד טוב, אחד רע, אחד
מכוער, יוצאים איש איש בדרכו האופיינית
למצוא אוצר־כסף, שהוטמן אי־שם באחד
הקברים של בית־הקברות הצבאי. כל הרפת־קותיהם
העליזות והמרתקות מתוארות במערבון
מעולה הטוב הרע והמכוער

דאגה הולכת ודאגה באה — אבל בסופו
של דבר הצרות שלן ופיתרונן תלויים
אך ורק במה שאתה
מתכוון לעשות עם עצמן.
אל תגידי :״אני ואימפולסירגשנית בית.״
גם אם זה נכון,
את יודעת היטב שברגע
המכריע יגבר
אצלך השכל הישר, ובעיקר
ההבנה, על ה 22ב או ק טו ב ר
22 בנוב מבר
לב. נסיעה קצרת ע-
שוייה לרענן אותך מלחצים
שאינם מרפים ממך. מבחינה עסקית
צפוייה לך הצלחה קטנה השבוע.

עון ת

טוב, אז למה אתה מחכה? תחתום והתחיל
לעשות את זה. אם אתה רוצה לחיות ב־שלום
עם עצמך, אתה

חייב גם לקחת בחשבון
שלא תוכל לנוח, כפי
שהיית בעצם רוצה, בשבועות
הקרובים. קבל
על עצמך את משמעת־העבודה
הדרושה, ותחזיק
מעמד. יתר־על־כן,
23 בנובמבר -זו צריכה להיות עבודה
20 בדצמבר
עם ראש, השקעה יוצרת.
אחרת תבזבז את
זמנך לריק. השבוע מחכות לכן, בנות־קש־תים,
כמה וכמה הפתעות רומאנטיות נאות׳.

מצב בריאותן עשוי להתערער,
אם לא תדע
להישמר מסכנות שיגר־תיות.
נסיעה עיסקית
היא, כרגע, המוצא הנוח
ביותר למצב בו נקלעת.
אם שכחת את האיש
הכותב או מטלפן
׳ 1גדצלובר ־
עז א ר

לך, השבוע, אל תגלי
זאת אף במילר. אחת:
הוא בא לעזור לן באחד השלבים המכריעים
ביותר בחיין. כוח־המשיכה שלן — כרגיל,
אולם אסור לן להטיל עליו את כל יחבן
בקשר עם ההצלחה המקווה. לבשי אפור ונסי
להשפיע על האיש הקובע בדרן ישרה.

?13000000000000000000000)00000000000000000000

הפגנת נוער ב״הנוער לשלטון״*
הזקנים — לסחנות־ריכוז !
כדי לחפש את בניהם ובנותיהם.
הכל זז היום במהירות עצומה, וקשה
מאוד לתפוס את הדברים ולהכניס אותם לתוך
תמונה־סרט. לכן, כדי לתאר את ההוזה
הקרוב, אפשר להשתמש בשיטות של גודאר,
אבל הן מתאימות לגאונים בלבד. אפשר להשתמש
בשיטות סרטי־המחתרת, לא להתיימר
לתת תמונה שלימה למה שקורה, אלא
לזרוק ניצוצות בלבד, סמלים, תמונות, דברים
חטופים, ואפשר גם לעשות מיה שעשה
בארי שיר, במאי הסרט הנוטר לשלטון.
בסרט מתגלה הגיבור לראשונה בצורה
של מחשבה גסה, כשאביו מנסה לשכנע את
אמו שלא יגע בה, רק ישכב על ידה בשקט,
במיטה. אחר־כך רואים אותו צורח ואת אמו
ואביו רבים. בכמה תמונות חיצוניות רואים
את הבית ממנו בורח הנער בגיל חמש־עשרה.
אמא שתלטנית, עם ראש עטוף גל־גלי־שיער.
קרייזלר בגרז׳ .רהיטים עטופים
בניילונים.
העולם החדש של הנוער מתואר בצורה
לא פחות שטחית. הנער שברח מהבית, הו־

(אופיר, תל־אביב) .הסאטירה הטובה ביותר
על ג׳יימם בונד ועולמו, ועולם מעריציי,
היא סרטי ג׳יימם בונד עצמם. אפשר לגלות
את זה שוב באחד הג׳יימס בונדים הטובים
׳׳ביותר — נולדפינגר (סינרמה, וזדאביב).
אמנות אשה נשואה מביא זה השבוע השלוש־עשרה,
בקולנוע פאריס בתל־אביב, רפורטז׳ה
מזהירה על האהבה, הנשואין, הבגידה, הפרסומת
ושאר בעיות ימינו.
הומור אידיוט בפאריס

(גורדון, תל־אביב)

ראה סרטים.
•־ בין הסיסמות :״אלכסנדר מוקדו! מת
בגיל ,33״ ״הסופרת ג׳יין אוסטין כתבת את
היצירה הגדולה שלה בגיל ׳, 21״התגורר
קיטפ מת בגיל 26ד
העולם

האס

מדיה הקולנועית המטורפת שלו תעלת
בלא ומילד — שאינה אלא סאטירה על רחובות
תל־אביב וכבישיו־״ אשר אין מפסיקים
לחפור בהם ולהפוך אותם בכל ימות השנה.
מישהו יעץ לעיריה להתקין רוכסנים לרחובות
העיר, כדי להקל על העובדים. קישון
מצא פתרון פשוט יותר: להציף אותם במים
— ולהופכם לתעלות.
מבצע איגום כיכר מוגרבי עלה כ־300
אלף ל״י. בתום ההסרטה נוצל האגם המלא־

אחר

ונ^יה,

אמסטרדם ,

ק 1פנהאגן
כותי על־ידי עשרות ילדים, שהעדיפו את
המקום על בריכות אכדיה וגלי־גיל.
כשיחזרו לספסל הלימודים תבקש מהם
המורה לכתוב חיבור על הנושא :״כיצד
ביליתי את ימי החופש?״ ילדים רבים יכתבו
ודאי :״שחיתי בכיכר מוגרבי בתל־אביב״
— •המורה תחשוב שהם זקוקים
לאישפוז, עד שתראה את הסרט.

סירת־הפאר מוקפת־האפיריון של ראש־העיר תל־אביב
(מימין) מגיעה לכיכר סוגרבי בתל־אביב לטקס
חנוכת תעלת המים ברחוב אלנבי. בטלני העיר יושבים כדרכם על גדרות המדרגות.

ואש העיר מגיע

סירות מפרש של זבולון וצופי־ים מפליגות ברחוב
אלנבי. אין זה רחוב אלנבי האמיתי, אלא
תפאורת עץ וקרטון שהוקמה באולפני הסרטה הרצליה לצורך הסרטת תעלת בלאומילך.

שיט נוחוב אמני

ך* חוב אלנבי הפך לנהר וכיכר מוגרבי
( היתד, לאגם. מפרשיות של זבולון וסירות
חתירה של צופי־ים ערכו תחרויות־שיוט
מהטיילת עד לקולנוע מוגרבי. דייגים
עמדו על מדרכות רחוב אלנבי וזרקו רשתות
למים.
נער־השעשועים צביקה ליפוביץ הוריד את
סירת־המירוץ שלו מהמדרכה לרחוב, וערך
שם מיפגן של סקי־מים. מסעדות הדגים של
תל־אביב שוב לא היו צריכות לטרוח ולהביא
דגה מרחוק. הלקוחות יכלו להטיל

חלומיסי וט?
הייית בלה ות?
חכות דרך חלון־ד,מסעדה, אל הרחוב, ולדוג
בעצמם את ארוחת־הצהריים שלהם.
וכל זה אירע לא באחד מימי־השטפונות
או בגלל תקלות־התיעול, ההופכות את תל-
אביב, ממילא, לדדנציה של המרחב. זה אירע
השבוע, בעצם ימי־הקיץ הלוהטים, במעמד
חגיגי בו נטלו חלק תזמורת מכבי־האש,
מקהלת נשים גדולה, וראש העיר עצמו —
שהגיע לטקס בסירת־אפיריון מהודרת, כשמעליהם
מתנוססת מעל חזיתו של קולנוע
מוגרבי הסיסמה :״אם תרצו אין זו אגדה.״

קומדיה מטורפת

ך* איש שחולל את האגדה הוא כמובן
| \ אפרים קישון. הדמיון הסאטירי הפרוע
שלו הפך את תל־אביב לוונציה שנייה —
בהעתק בגודל טבעי של כיכר מוגרבי אשר
הוקם באולפני־ההסרטה בהרצליה.
שם מסיים עתה קישון את הסרסת הקו־

שעל גדת נחל מוגרבי כפי שהיא

נראית בסרט תעלת בלאומילך. על
מדרגות הקולנוע יושבים נכבדי העיר: פרנסיה שהוזמנו לסקס חנוכת

נינו מוגונ

תעלת המים. בחזית הקולנוע עוגנת סירת ראש־העיר. בסרט עצמו
נחפרת תעלת המים ברחוב אלנבי על־ידי מטורף המשגע את כל
העיר (בומבה צור) זוכה לסיוע מצד פועלי העיריה עצמם.