גליון 1627 מתאריך 6 בנובמבר 1968

תנועת העולם הזה כוח חדש — המרכז
ביום החמישי 7 ,בנובמבר ,1968 בשעה 8.00 בערב,
במשרדי המערכת, רחוב קרליבך ,12 תל־אביב
תתקיים

ישיבת מרכז התנועה
על סדר היום:

דיון לקראת הבחירות
חברי המרכז מתבקשים לדייק,

דאנש צה״ל
ועובדי בטחון

אין לנו ריב עם החוקה האמריקאית.
להיפך, לדעתנז היא עולה מכמה בחינות על
סדרי־השלסון במדינתנו, שאין בה חוקה.
אולם לפרט אחד בסדרי־השלטון של
ארצות־הברית עלינו להתנגד בתוקף: יד
סעיף הקובע כי הבחירות תתקיימנה תמיד
ביום השלישי בשבוע.
כי ביום השלישי בשבוע מופיע גם
חילולם הזה. גליונותיו הראשונים מופיעים
ברחובות תל־אביב בשעות הערב של יום ג׳.
איך נוכל לקבוע, אם כן, מי ינצח?
והרי במשך יממה אחת זו נתונה מחשבתו
של כל אזרח ישראלי למה שנעשה :־
ארצות־הברית. חשוב לו לדעת מי ינצח, ומה
יהיה יחסו לישראל. כי מאז קיום המדינה
היא תלוייה בארצות־הברית, מאז מלחמת
ששת־הימים הפכה תלות זו כמעט מוחלטת.

אני זוכר שעות מודאגות׳ מאוד לפני
שמונה שנים, ב־ 8בנובמבר . 1960
על סמך דיווחים וניתוחים יסודיים החלס־נו
מראש כי המנצח יהיה ג׳ון פיצדראלד
קנדי. לפיכך שמנו אותו על שער העולם
הזה 1207 שהופיע באותו יום, כשההצבעה
עוד היתד. בעיצומה. הכותרת היתה:
״הנשיא החדש וישראל — בחירת קנדי —
מיפנה ביחסה של אמריקה למרחב?״
כשקמנו למחרת היום והקשבנו לשידירים
הראשונים מאמריקה, היה נדמה שהכל בסדר.
לקנדי היה רוב גדול. אבל במהרה
השתנתה התמונה. ניכסון התחיל לצמצם את
הפער, להשתוות עם קנדי. משעה לשעה
נעשה המצב קריטי יותר.
קיללנו את ניכסון בליבנו (אני מבקש את

בכל תצוגות

״החרע״ז
תל-אביב
— רחוב בוגרשוב ,47 טלפון 223585

חיפה

— רחוב הרצליה ,1טלפון 526616

ירושלים
— רחוב שמאי ,23 טלפון 22032
1964 סליחתו) ,התפללנו לנצחונו של קנדי. אחרי
שעות ארוכות של דאגה נחלנו את הנצחון
המיוחל, קנדי אומנם נבחר, אך ברוב זעיר.

שום פעייה כזאת לא עמדה בפנינו
לפני ארבע שנים.
כשתיכננו את גליון העולם, הזה (,)1417
שהופיע ביום הבחירות — וד 3בנובמבר
— 1964 היה ברור לנו לגמרי כי לינדון
ביינם ג׳ונסון ייבחר ברוב גדול. לכן שמנו
על השער את תמונתו של בארי גולדוואטר,
כשאיקס של מחיקה מסמל את תבוסתו.
הפעם היתה המלאכה קשה יותר.
כשהתחילו הדיונים על־כך במערכת, לפני
שלושה שבועות, היד. נדמה כאילו נצחונו
של ניכסון מובטח. לפי סקרים מוסמכים של
דעת־הקהל האמריקאית צעד ניכסון בראש,

עם רוב גדול, ואילו
•האמפריי עמד רק במקום
השלישי, אחרי
הגזען מאלאבא־מה,
וזלאם.
אולם כשחזר אורי אבנרי לפני שבועיים
רארצות־הברית, שם פקר — בין השאר —
את מערכת הבחירות, הזהיר אותנו מפני
מסקנה זו. הוא ניבא כי הפער בין שני המועמדים
העיקריים יצטמצם לקראת יום־
הבחירות — וכי ייתכנו בו אפתעות.
תצפית זו כבר נתגשמה במידה רבה. עתד.
נשאר לחכות לאפתעות הסופיות.
לכן החלטנו, הפעם, שלא להסתכן. שער
השבוע הוא שער זהיר — כמו תחזיות כל
המומחים בארצות־הברית ובעולם.

כאשר אץ בפי יריבינו תשובה להג-ו־ננו
המדיני, הם מדברים על השער האחורי.
דוגמה לכך יש גם בדו״ח לבוחר השבוע.
התעניינתי אם אבנרי נתקל בתופעה זו

גם בסיורו בחו״ל, שעליו דיווחתי לכם בשבוע
שעבר.
הופתעתי לשמוע ששם היה המצב בדיוק
הפוך. אופיו המיוחד של השבועון המסויים
סיקרן את העתונאים שם עד כדי כך, שזה
עזר לו להופיע בטלביזיה, בראדיו ובעיתונות.
בדרך כלל הגדירו האמריקאים את העולם
הזה כך :״תערובת של השבועון טייס,
ראמפארטס ופלייבוי.״ (ראמפארטס הוא
העתון הלוחם הרציני ביותר של הדור הצעיר
בארצות־הברית, כתב־עת אנטי־מימסדי,
אנטי־מלחמתי ואנטי־גזעני קיצוני).
הגדרה זו עוררה סקרנות כללית בחוגים
מקצועיים. היא הוזכרה כימעט בכל השידורים
והמאמרים שהיו מוקדשים לספרו ול־דיעותיו
של אבנרי. אחרי ראיון באחד העיתונים
בארצות־הברית ביקש המראיין את
אבנרי להישאר במקום, קרא לחבריו וביקש
ממנו להרצות בפניהם על השיטות
המיוחדות של העולם הזה. היה נדמה להם
שיש להם מה ללמוד מהן.
נראה כי המוסר הפוריטאני נעלם בבל
הארצות המפותחות, ובי המימסד הישראלי
יישאר כשומרו האחרון.

מכתבים
כל הככוד לצה״ל :

.ה זי ילם היד שביעיורחדשוחי־׳ ישר * י׳ י
הנמנרכת והפגהלד : ,תל״אביב, רח׳ קרליבך ג , 1טלפון >30134*5
ת.ד • 1* .מען מברקי: עולטפרס • דפוס פשה שהם
תל־אביב, רח׳ סין • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע*נג •
העויד הראשי: או ת אבנרי • המו-ל: העולם הזה בע-ם.

בשבוע שעבר הוכיח צה״ל כי הסיסמה
״כל הכבוד לצה״ל״
זה לא סתם זריקה
מילים באוויר.
הביצוע המושלם
של פיצוץ הגשרים
והטרנספורמטורים מדבר
בעד עצמו.
ולמי שהיו ספיקות
בכושרו של
צבאנו, בא המיבצע
המפואר וסטר על
פניו.

רחמים

אלי רחמים,
קריית־ביאליק

אחיזת־עיניים
התרגיל הזה של אחיזת־עיניים הוא לא
חדש. כבר בזמנו של הקיסר נירון הגיעו
המדינאים למסקנה שעבור העם לא צריך
פתרונות. מספיק לו ״לחם ושעשועים״.
ומה הוא הנמשל? פעולת־צה״ל במצרים.
מבחינת מוראל־הציבור — היא הצליחה.
אבל איזה פיתרון ממשי יש בפעולות
צבאיות כאלה?
צריכים לבצע, מייד, פעולה נועזת בביתן
השלום!

רני זלצמן,

חולון

לקח -למי?
אחרי הסילוק לירדן, בשבוע שעבד, של
(המשך בעמוד <5
העולם הזה 1627

א [81

מוז שוו

אומר הצרפתי טוב יותר עם קוקה־קולה קר כקרח.המשקה שהתקבל בהתלהבות
על ידי החך הצרפתי העדין ביותר בשלם קוקה־קולה הפך למשקה הפופולארי
בצרפת. הצרפתים שותים קוקה־קולה כשהם והדם מן השמש הפריזאית בבתי הקפה
על מדרכות הבולוזארים. בחופי התכלת של הים התיכון ובמועדוני הלילה הסוערים
של פריז העליזה.

קוקה־קולה הוא המשקה הקל האהוב והנמכר ביותר בשלם (למעלה מיססו מיליון
בקבוקי קוקה־קולה נמכרים מדי יום ביומו).
זהו שעור קומתו גדולתו ומעמדו של משקה קוקה־קולה לבדוו
מיוצר בישראל ע״ החכרה המרמית לייצור משקאות קלים מג־מ.

דחף^

סיל. דויד גולן, מנכ״ל משרד המיסחר ור,העשייה׳ כבר
הודיע על כך לתעשיינים.

שרף עצמו עמד להכריז על ההחלטה כ־עיתון־העיתונאים
שנערך בירושלים כיום
השישי האחרון. בלחץ שהופעל עליו מצד
התעשיינים, נסוג שרף ודחה את ביצוע
התוכנית.

ת וגו נייר
יארינג לא יסיים שליחותו בניגוד לידיעות המופצות בעיתונות העולם
וישראל, לא תסתיים שליחותו של שגריר
האו״ם למזרח-התיבון, הד״ר גונאר
יארינג, בסון* חודש זה.
למרות שלמעשה לא חלה כל התקדמות בגישושיו
למציאת פיתרון# ,עוניינים כל הגורמים בהמשך שליחותו,
כולל ישראל, ברית־המועצות, ארצות־הברית
וארצות־ערב. סיום השליחות יחייב כל אחד מגורמים
אלה לקבל החלטה, ואף אחד מהם אינו מעוניין בכך.

ביודעו מצב זה, מאיים גונאר יארינג כהתפטרות
כדי להשיג ויתורים מהצדדים,
אולם נראה שיופעלו עליו לחצים להאריך
את שליחותו לתקופה נוספת.

הגרמנים מבקשים
שתיקה ישראלית
לביקורו של גוסטאב היינמן, שר־ר,משפטים הגרמני,
שהגיע השבוע לישראל, נועדה מטרה סודית שהן הגרמנים
והן הישראלים מעוניינים להסתירה. בפגישותיו
עם שר־הפשפטים הישראלי, ראש־הממשלה ונשיא־המ־דינה,
מסה ד,יממן להשיג הימנעות ישראלית מתגובה,
בעת שיחודש הדיון בפארלמנס הגרמני על חקיקת חוקר,התיישנות
על פישעי־ד,נאצים.

בבחירות הכלליות שייערכו בגרמניה
כעוד כשנה, ינסו כנראה מרבית המפלגות
להכליל במצעיהן סעיף של תמיבה כחוק־ההתיישנות
-נושא שעלה לאחרונה מחדש
כדעת־הקהל הגרמנית, ושעד כה תמכה
בו בעיקר המפלגה הניאו-נאצית, שזכתה
משום כך בקולות רבים. היינמן, שיהיה
מועמד המפלגה הסוציאל־דמוקראטית
לנשיאות הרפובליקה הגרמנית, רוצה להבטיח
שישראל לא תרעיש עולמות ולא
תתערב כשם שעשתה בעבר, כעת שהנו־שא
עלה לדיון.
נראה שהגרמנים ידרשו זאת בתמורה לתמיכתם בישראל
בזירה הבינלאומית מאז מלחמת־ששת־הימים.

התסיסה בשטחים
תנוצל נגד דייו
מתנגדיו של שר־הכיטחון משה דיין כ־מפלגת-העבודה
ינצלו את התסיסה והמתיחות
השוררים לאחרונה בשטחים המוחזקים,
כדי לערער את מעמדו של דיין
במפלגה ובציבור.
בהופעותיו האחרונות כבר התחיל בכך מזכיר מע״י
פנחס ספיר, שטען, בלי להסתיר את שימחתו־לאיד, כי
מדיניות היד־הרכה של דיין בשטחים נכשלה. דיין, לעומת
זאת, מנסה בהופעותיו הציבוריות למעט ככל האפשר
בחשיבותן של ההפגנות והשביתות בגדה המערבית.

שר-האוצר
נסוג
מביטול תמריצים
בפעם הראשונה מאז הונהגה מדיניות החשיפה של
התוצרת הישראלית לייבוא מתחרה, נכנע שר־האוצר
זאב שרף ללחצים ונסוג מהחלטה שהתקבלה במשרדו.
יחד עם חשיפת ענף הטקסטיל הוחלט גם על ביטול
של שורה שלימה של הקלות ותמריצים ליצרני הטקס־

מחסור בכוח־אדם במשטרה משטרת־ישראל נתונה במצוקה קשה בכל הקשור
בכוח־אדם. העברתם של שוטרים רבים לשירותים חיו־דים
בעיקבות המלחמה, דילדלה את שורות השוטרים.
גם צורכי־הביטחון בערים גורמים לאובדן כוח־אדם
וכתוצאה מכך מועסקים שוטרים רבים במשמרות נוספות
ורבים מהם הגיעו למצב של אפיסת־כוחות.

שני מנהלים
למשרד המשפטים

בעיקבות מצב זה אין משטרת-ישראל
נוטה עוד, כשם שעשתה כעבר, להשכיר
שוטרים־כשכר למופעים פומביים.

עורך־דין צבי טרלו עומד להתמנות כ-
מנכ״ל משרד־המשפמים ואילו עמיתו למשרד
רשפ-הפטנטים, זאב שר, יהיה מישנה
ליועץ־המשפטי לממשלה -מישרה חדשה
שנוצרה במיוחד לצורך פיתרון בעייתו
האישית של שר.

עוד שביתה בסוכנות

שר וטרלו היו מועמדים למישרת מנכ״ל משרד־המשפטים.
במשך תקופה ארוכה אי־אפשר היה להכריע
ביניהם, עד שד,בעייה גפתרה בצורת המצאת תפקיד
בכיר חדש במשרד, שלא היה קיים עד כד-

רשימת סטודנטים
לעיריית ירושלים
קדחת־הבחירות החלה אוחזת גם בעסקני הסטודנטים.

קבוצה אחת יוזמת עתה את הקמתה
של רשימת סטודנטים בבחירות לעיריית
ירושלים, כדי להילחם כה על ענייני הסטודנטים.

יתקבל הרעיון, יידרשו הסטודנטים מכל הארץ,
הלומדים בבירה, להעתיק רשמית במירעס־ד,תושבים
את מקום־מגוריהם לירושלים.
בעייה חשובה: איך ינהג הנציג — אם ייבחר —
בעניינים כמו כפייה דתית, היחס לערבים, וכו׳ ,אשר
לגביהם מחולק ציבור הסטודנטים כמו כל ציבור אחר.

הטלביזיה הישראלית
תזמין ציוד הדש
אחרי שהכחישו את כל ההאשמות כי
רכשו ציוד לקוי ובלתי מתאים לישראל,
ייאלצו מנהלי הטלביזיה־הישראלית להד
דות בכישלונם. הם הגיעו למסקנה כי לא
ניתן עוד להשתמש כשתי יחידות ציוד
טלביזיוני, שנרכש רק לפני שנה כאנגליה,
החליטו לרכוש במקומן שתי יחידות חדשות.

צפוייה
שכיתה כמחלקת-הקליטה של הסוכנות
היהודית.
הרקע לשביתה — רק כ־ 300 מתוך למעלה מ־2000
עובדי המחלקה שובצו עד עתה במנגנון משרד־הקליטה
הממשלתי, בראשות השר אלון.

יחודש משפט
מלכלכי־הקוירות
פרקליטות מחוז־ירושלים תערער בפני בית־המשפט
המחוזי בירושלים על קלות העונש שהוטל בערכאה
נמוכה על הצעירים שנתפסו בציור סיסמאות נגד הכיבוש
על קירות הבתים בירושלים. הנאשמים, שהועמדו
לדין לפי סעיף של השחתת־רכוש, חוייבו בדין, אך
הוטלו עליהם קנסות בסכומים קטנים עד 150ל״י.

אחרי שהתברר בי ניקוי קירות הבתים
יעלה לעיריית ירושלים ב 100-אלף ל״י,
מאחר שיהיה צורך לסתת את אכני-הכניין
הירושלמיות, תדרוש הפרקליטות עונשים
כבדים יותר למציירי הכתובות, שיעמדו
כיחס הולם לנזק שנגרם.

ייבוא חדש לישראל
— גוויות
מאז מלחמת-ששת-הימים מבקשים יותר
ויותר מיהודי ארצות־הכרית להיקבר כישראל
-על כך דווח לשר-הכריאות ול־שר-הדתות
בוועידת הקברנים היהודיים
כארצות־הכרית, הנערכת עתה בישראל.
צירי הוועידה דנו עם השרים ממושכות על אפשרויות
פיתוח ענף ייבוא־הקבורה לישראל. הם ציינו בפניהם
כי אם תעודד ממשלת־ישראל הקמת בתי־קברות פרסיים,
עשוי הדבר להעלות במידה רבה את הכנסות
המדינה במטבע־חוץ.

מכתבים
(המשך מעמוד )2

המנהיגים הערביים, מאיזור הגדה לעבר השני
של הירדן, אמר שר־הביטחון משה דיין:
״הדבר נעשה כדי ללמד לקח.״
הטענה הזאת של .,ללמד לקח״ נשמעת
גם אחרי כל פיצוץ של בית ערבי.
עכשיו, למעלה משנה אחרי המלחמה, ואחרי
שפוצצו כך־וכך בתים וגורשו כו־וכן
מנהיגים ערביים, המצב בשטחים הולך ומחמיר
מיום ליום.
נשאלת השאלה: אולי אנחנו טועים? אולי
צריכים לבחור בדרך אחרת?
לכן אני מציע לשר־הביטחון: כנס בדחיפות
את יועציו וחישבו, יחדיו, על דרך
שונה! מפני שהשיטה הזאת של ״ללמד
לקח״ נכשלה!
לא היא שתביא את השלום וההבנה ל־איזורנו!

רוני
כלומנטל,
כיתרון לבעיות המרחב

רמת-אביב

שלוש אפשרויות עומדות לפנינו בזירה
המדינית־ביטחונית:
א) מלחמה מתמדת תוך סיפוח והתנחלות,
כהצעתו של שר־הביטחון והשקפתו של השר
מנחם בגין.
ב) קיום משא־ומתן עם מדינות ערב, המסוגל
להיגמר באופן חיובי רק אם ההסכם
יכלול נסיגה ישראלית
— שפירושה,
לגבי ישראל, אובדן
של יתרון ביטחוני,
שהוא שאלה של
קיום המדינה.
ג) ניהול משא־ו־מתן
עם האישים ו־האירגונים
המייצגים
את העם הערבי הפלסטיני
— במטרה
לכונן מדינה פלסטינית
עצמאית בגדה
המערבית וברצועת־עזה.
מדינה זו תהיה
קשורה בברית פדרטיבית עם ישראל, והפיקוח
עליה, מצד ישראל, יהיה ביטחוני
בלבד.
האם הפיתרון השלישי הזה אינו הטוב ביותר
במציאות הקיימת — הן מבחינת האינטרס
הביטחוני הישראלי, והן מבחינת האינטרס
של הערבים הפלסטינים לשיקום אי
שי (הפליטים) ,כלכלי ומדיני?

שלום זמיר,
כותרת לקריקאטורה

נפר אמירים

ציירתי קריקאטורה, ואני לא יודע איזה
שם להדביק לה.
מה, לדעתכם, הכותרת המתאימה:
)1זה לא נראה לך חשוד במיקצת?

לשלמותבמפוחהיופי -מעדכתדינמית של תכשירי ־ טפולבעור ־ הפנים

ח ס!1ט1 0 1 10ו 16ח) 6 3ז €£ 7ח116113! $3 $

של רבלח
לכל סוג־עור ת כני ת טפול עבורו ואחתמ הו נועד ה עבורך ותעשהל מענך פל אי ם.
ב תכד ת־הספזל הדינסיח. חמשהשלב : ,
נ קוי יוס״יומי להסרתה אפור — חודר ע מו ק לנ קנוגיו ת־ ה עו ר ומוצי א מ תוכן שיירי-אפור ולכלוך,
1x11100 016305108ז01680 * 0163
ונו בזמן מרו ה או תן בלוזו ת־מעדנ ת :
? 12111 § 0 1 6 2 1 1 3 6־ 3 0151111ת 0ז נ1
1מ £ 0 1 6 2 0 5 1 1 1 8 0 7 6 2ת 01116ת 1פנ ׳ 01 ( 5־£>1

)2את אלה צריך להרוג כשהם עוד
קטנים!
)3יצור חדש בגן הזואולוגי...

יונה גור,

קיבוץ עמיר

שלושתן.

״שלום צודק״
אני מעריץ את מאמרי השלום המתפרסמים
בהעולם הזה. אבל אמת גדולה אחת
מבצבצת כל הזמן כמו המרצע מהשק:
אין שפה משותפת בין התרבות היהודית
והמוסלמית. מייאש לחשוב שעם שכנים כאלה
יהיה עלינו לנהל משא־ומתן לשלום.
הם דורשים ״שלום צודק״ — כלומר,
נסיגה.
מי הפריע להם לשמור על ה״שלום הצודק״
,כשכל השטחים עדיין היו בידיהם?
הרי השלום שאליו הם מתכוונים באמת
הוא אותו שלום שיבוא רק כשהם ישלטו
בתל־אביב.

יונתן ישר,
רישעות או כפילות?

הדם, ה כנ ת ת אי־העור ל ק לי ט ת תכשירי ה הרוויי ה
־68116061 1ת 6מ1)111;10ז 1)!111<1 48861 00ס
? 5 2 0 1 2 1 63116116ס 0ז ם 1^ 0 011׳
^ 1x011011 10111118 ? 0 ? 8611511176 8 * 111ק ס 10011

שמירת ת אי־העור — ת ח לי בי ם ממריצי ם
משמשים ב סי ס ל אפור־ חלק במשך היו ם :

ל ש מירת

ה ל חו ת ה טב עי תול תו ספת רוויה לעור•
? 01111)1211011־ ^ 01811176׳ 3ק? 0ס מסס[^׳
^101511176 £21111־5ת?0ם 10011ג׳

חו ד רי ם
הזנ ת ת אי־העור — ק ר מי םנספ גי ם ל לי ל ה,
מ ב טי חי ם הזנ המלאהומ אוזנ תלת אי םהמתחד שי ם:

ע מו קלרק מו ת העור ונבלעים בתוכו*
^ 01311176 ? 01111)12^ 011י 5ס? 0ס מס 10ג׳
ומ 5 011715111118 1* 18111 0 ? 6 2ס? 0ס ת 1 0 0ג׳

?7 8 * 111ם 3x178[ 07? 1מ 5׳ ^101511176 0 ?62ס 0ז ם מסס!*׳

חדוש פני

העור — מ סכו ת־יופי ביולוגיו תלהחיאת פני העור, ל שמירת גמי שותו, עדנתו

ורכותו*

? 171111118 ? 20121ס ס 8 1111 )1
* ? 20121 2 3׳ 5ס? 0ם 1*10011׳

רמת־השרון

קשה לקבוע מה גובר על מה: הרישעות
על הכסילות, או הכסילות על הרישעות?
(המשך בעמוד )6
העולם הזה 1627

רענון ויי*וב ר ק מו ת־ ה עור — ל ה מר צ ת זרם
ו ה הזנ הולה כנ ת העור לאפור :

מ \ 4 0 0נ׳
ת ^ 1 0 0י

פרסום אדמו! בע״ג

מכתבים
(המשך מעמוד )5

כוונתי, כמובן, למונקי־ביונס עם השייך
חוסיין בן טלאל בן עבדאללד, בן חוסיין האמיר.
אין
זאת, אלא ששני אדונים־פאודאליים־
יריבים, מתדיינים כיצד לחלק את האיכרים
ביניהם.
האם אין אפשרות להזעיק את ידידי־ישראל
המפוכחים, כדי שילחצו על ממשלתנו לשוב
אל השכל הישר, ולבוא בדברים עם
״האיכר״ ,ולא עם האמיר הננס?

משה פ. כרמי,
דברים על דיוקם

אברך

השנה
להיט
הצועד בראש מצעד ה פז מוני ם וכן מבחר פזמוני

להקת חיל הים
בתק לי ט ארך־נגן של ״הד־ארצי״

ראשון־לציח

חן־חן לכם על שכיבדתם אותי, מעל דפי
העולם הזה 1625 בהערת־שיח שלי, על
גובה הרמה המופתית של השירות באוניית
צים, תיאודור הרצל, בעת סיור סוכות שלה.
ברם, לא פירסמתם הערתי נכונה. הריני
מביא דברים על דיוקם:
כלל לי סיפקו לנוסעים באונייה ״ארבעת
מינים״ במלואם, באשר
כל המעוניינים
בקיום מיצווה זו,
ואני בתוכם, הביאו
איתם את הכל.
אלא מד, גדולה
היתד, אפתעתם כאשר
איש צים סיפק
להם יום־יום
ערבות (אחד מארבעת
המינים) ,טריות,
ובהושענא רבא גם
את צרור־ד,ערבות הנוסף,
בשביל חג זה
— כאילו נקטפו זד,
עתה, כמקובל ביבשה. יכל זה כיצד?
הכל תוכנן והוכן ״לעילא ולעילא״ ,לפני
ההפלגה, על־ידי אספקת מלאי גדול, איה־סונו
במקרר, וטיפול מעודן.
ופרט־שירות קטן זה לאו דווקא יוצא-
דופן הוא, אלא אופייני ל״פינוק״ ,המחוכם
ממש, בתחום הטכני־חומרי, החברתי, והתרבותי
המגוון, אשר ״חשופים״ לו המשתתפים
בסיור זה.

ג׳יימם יעקב רוזנטל,
חינוך לנוער הערבי:

גימי המחזור
ד,טמפונים החדישים ״שלג״ משחררים אותך מכל מגבלות
בימי המחזור. עבר זמנם של החגורה, או התחבושות
כי השימוש בטמפון ״שלג״ הוא היגייני ביותר, נוח ויעיל.
טמפון ״שלג״ עשוי ־ 1007 כותנה בעלת ספיגות מירבית
בהתאם לתקן. ש ,8 .?.אינו בולט ואינו מגלה את סודך
גם כשאת בביקיני.
מאחר וצריך להחליפו לפחות פעמיים ביום, הוא גתון
באריזה היגיינית ונוחה לנשיאה בתיק.
נשים מתקדמות בכל העולם משתמשות רק בסממנים.
היי חופשיה ומשוחררת עם טמפון ״שלג״.
להשיג: בבתי־מרקחת, פרפומריות וחנויות כל־בו.
מיוצר ע״י ״סניטס״ ליברנט ובניו בע״מ, ת.ד• 1073ת״א,
יצרני צמר גפן רפואי, אגדים, גזות, חיתולים (טטרה
ופלנל)

חשוב לטכנאי אלקטרוניקה !

שרטוטי טלוויזיה
של כל המכשירים בארץ 1964—68
פרטים והזמנות ת. ד ,2728 .רמת־גן

תל-אביב

כאשר שמעתי את דבריו של הילד מאום־
אל־פחם, שאמר בשידור היום הדה בקול
ישראל שהוא רוצה להצטרף לאל־פתח, הזדעזעתי
עמוקות.
לא ממר, שאמר כמו מר,מניעים שהביאוהו
לכך. והמניעים שהביאו אותו לכך, הם רק
באשמתנו!
חוסר חינוך והסברה מציונו, ואי־מתן
תוכן לחיי בני־הנוער, הם האשמים!
במקום מגוריו, אום־אל־פחם, שיעמום וריקנות
להחריד. לנוער בכפר אין שום עיסוק׳
וכל זמנם מוקדש לעישון סיגריות ודברי
רכילות פוליטיים.
אנו צריכים להסיק את המסקנות, לפני
שזה יהיה בעוכרינו!
אני מקיזה שמשרדו,חינוך ישנס מותניו
לקראת ה״אתגר״ לחינוך הנוער הערבי ב ישראל,
וכך נוכל לחיות יחד בשלום ובהבנה.

עולם
הזה )1622 מתוך סיפרו החדש של
אורי אבנרי.
ההשוואה בין התנחלות היהודים לבין כיבושי
הצלבנים היא תרגיל אינטלקטואלי
מעניין• יש אומנם הרבה קווים משותפים,
אך המפריד רב מן המשותף.
במאמרו, מעלה אבנרי את השאלה: האם
נחזיק מעמד, אנחנו כאן, יותר שנים מאשר
הצלבנים, באם לא נעשה שלום עם
הערבים? לדעתי לא נלקח בחשבון גורם
אחד: הצלבנים נמשכו לארץ הקודש בגלל
אידיאלים דתיים. אולי גם כדי למצוא מר־חב־מחייה
חדש.
לעם היהודי, במיקוד, זה, לא היתר, ברירה.
כל העליות שהגיעו לכאן היו עליות־מצוקה.
זהו
מיפלטו האחרון של העם היהודי,
ומוטב לו למות מאשר לחיות במקום אחר.
לכן, לא יוציאו אותו מפה לעולם!
יואל צ׳ינוב, ראשון־לצ-ון
• אם יחוור הקורא צ׳רנוב ויקרא את
הפרק, יווכח כי אורי אבנרי הקדיש מקום
רב לצד זה של ההשוואה.

לא מאמין! כן מאמץ!
אני לא מאמין לאף מילד, אחת המתפרסמת
בהעולס הזה! ותאמינו לי, יש לי סיבות
טובות לכך.
אבל, לעומת זאת, אני מאמין בכל מד,
שכתוב ב״סיפורים הדימיוניים״ שלכם! אפילו
בכתבה על פגישות עם המלך חוסיין
(העולם הזה .)1626 גם לזה יש לי סיבה.

יעקב ראובני,

ירושלים

באמת? איזה?

סיפור מרתק
הסיפור הדימיוני שלכם, על הישראלי שניפגש
עם המלך חוסיין באנגליה, היד,
מרתק.
כל משך הקריאה התפללתי בליבי: הלוואי
ונס כזר, יקרה!
אבל במצב הפוליטי של היום, אי־אפשר
אפילו לחלום על כך!

יוחנן אפרתי,
תודה לרנמרק

רמת־גן

האם שמתם־לב לכך שהסיפור ״ציידי הסקנדינביות״
(העולם הזה ,)1626 על ר,בחד

יעקב אלמוג, חדרה

״רק עבודה!״
הנני נשוי ואב לשני ילדים. למרות שאני
נימצא בארץ זמן רב, אינני׳משובץ
בשום עבודה.
זהו הגורם העיקרי לעזיבתי את הארץ.
מובן שהרגשתי היא לא נעימה וגורמת
לי משבר קשה. הת קשרתי
מאוד לארץ.
אני מוכן, ברצון
רב, להישאר. רק,
אנא, דאגו לי למקום
עבודה קבוע.
עליתי ארצה בשנת
.1950 שרתתי
בצבא — ביחידה
קרבית. נפצעתי ב־תאונת־דרכים
בצבא
— וכושרי ירד.
בכל מקום עבודה רפאל שהוכחתי את עצמי,
כשרצו לקבלני
לקביעות, מייד פיטרוני כשראו את תעודת־הפיטורין
שלי מן הצבא.
אינני מבקש נדבות, גם לא. רחמנות. רק
עבודה!
יפאן רפאל, ח-פר

צלכנים וציונים
קראתי בעניין רב את פרק הצלבנים (ה
אולפן
ב״פיכר דנמרק״
רה מדנמרק, שניסו לפתות אותר, לזנות׳
התפרסם באותו שבוע אשר בו דובר כל־כך
הרבה על דנמרק?
גבורתם ועזרתם של תושבי דנמרק, במלחמת
העולם השנייה, לעם היהודי — ידועה
בכל העולם. בשבוע שעבר אפילו נקראה.
כתודה לדנים, כיכר ציבורית בירושלים —
על שם דנמרק.
האם זוהי תודתנו לעם הדני — שבנותיו
אינן יכולות לבוא לישראל מבלי להסתכן?

ראובן קשי,

ירושלים

• אנטה אולמן בכיכר דנמרק — ראה
תמונה.

כביש לטייכה זועבייה
בכפר טייבה זועבייה, השוכן בעמק יזרעאל,
והמונה כחמש מאות תושבים, חסרים
דברים רבים. אך החסר ביותר הוא כביש.
התקשרנו לכל מיני מוסדות ולכל מיני
גורמים, אבל לצערנו, עד כד, לא קיבלנו
תשובה.
עכשיו, עם תחילת הגשמים, המצב הפך
העולם הזח 1627

להיות חמור.
אנחנו מקווים שאחרי הפירסום בעיתונכם׳
ייזכרו גם בנו!

זדעכי מוחמד סעיד,

טייבה זיעיבה

חוצפת ;הגים
הנני מתייחם למכתבו של אבו־ג׳עפאר ״הנוסעים
והאוטובוס״ (העולם הזה 624ו).
חוצפתם וגסות־רוחם של נהגי אגד ידועה
— לא רק לגבי ערבים, אלא גם לגבי אחינו
בני ישראל.
המוצא היחידי, לדעתי, הוא להוריד להם
קצת את הכנסותיהם המופרזות, שהן הסיבה
העיקרית להתנהגותם הבלתי נסבלת!

א. סרטן,

חיפה

מחלה חברתית:
הפרשה של אביבה ירושלמי (העולם הזה

,)1626 מראה על מחלה חברתית! השחיתות
הפכה לסימן־היכר
לחברה ה,,נוצצת״
של תל־אביב.
זה מתחיל במיק־רה
המפורסם של
״היהלומן הבוחש״
דרך מכות בדיסקוטקים,
ועד לגירושיה
הסנסאציוניים
של אביבה.
במקום להפנות את
כספם לאפיקים חיוביים
(וכאלה לא
חסרים) ,הם מבזברפפורט
זים
אותו על אלכוהול
ואורגיות. ישמרנו אלוהים מחברה כזאת!

דינה
רפפורט,

יד־אליהו

מה קרה לתעודות?
אני בוגר הקורס הי״ח לפירסום ויחסי־ציבור
של האיגוד הישראלי לפירסום, אשר
הסתיים לפני שנה.
מאחר והחודש מתחיל כבר הקורס הבא
(י״ם) ,ברצוני לשאול: מה עם התעודות של
הקורס שלנו? אנחנו שילמנו כ־ 200ל״י
עבורן והבטיחו לנו לקבלן תוך שבועיים.
מאז עברה שנה ואין זכר לתעודות!
אני יודע שעמדתי בבחינות־הסיום. עיכוב
התעודה אינו מאפשר לי לקבל דירוג מתאים.

ו הו א !
היא מחליקה על-נני הים
הוא מחליק על־נניד מבלי טתחוט בו

חיים שחר, תל־אביב
• תשובת האיגוד הישראלי לפירסום: כל
מסיימי הקודם הי״ח לפירסום ויחסי־ציבור
קיבלו את תעודות־הגמר. חיים שחר לא
עשה את עבודת הגמר, לכן לא קיבל את
התעודה.

באב־כטן
אני לא מבינה איך אתם יכולים להתייחס
ברצינות לזקן הזה — המרפא בעזרת תבלינים?
אחרי
שקראתי את הכתבה עליו (העולם
הזה ,)1625 רצתי לשוק וקניתי כמה סוגים
של תבלינים. עירבבתי אותם — ובלעתי.
חוץ מכאב־בסן לא הרגשתי שום דבר.
לכן אני מאשימה את עיתונכם, ומאחלת
לכם כאב־בטן.

רמת־גן

• בישיבת המערכת הוחלט: כותב הכתבה
יקנה חצי קילו תבלינים ויאכל אותם.
במשך היומיים שאחרי זה — סבל גם
הכתב מכאב־בטן.

גועל־נפש
בגיליון העולם הזה 1625 פירסמתם לא

פחות מאחת־עשרה תמונות־עירום!
נגעלתי!
לאחרונה מעוררות בי תמונות אלה תגובה
אופוזיציונית, ואני מרגיש שבקרוב
אהפך, בגללכם, לדתי ושומר־צניעות.

ז. קטן,

מיוצרבתהלירהמנ שו פ ד

חולון

טעות לעולם צודקת
...נו ת רו בעולם, מלבד היו״ר (נצר),
השר (יעקב שמשון שפירא) ואני רק תשעה
חברי־כנסת( .העולם הזה .)30.10.68

יוסי של/

תל־אביב

200 ק״מ בתוך שטח אויב, באיזורים
הקרובים לסכן אסואן, שהוא ״קודש הקודשים״
של האומה המצרית( .ידיעות אחרונות.)1.11.68

שמואל דוכנר,

רעננה

זפות קדימה במדור זה תינתן
למכתכיהם של קוראים המצרפים
את תצלומיהם למכתבים.
העולם הזה 1627

בנדב הבז־־• כד פ נ בז ר־ ע ם

־ביניבז +

חינם!

סניןא חז־ ח

בזרב נרב ״*ז ד כזון

ע ד בר

8יהגה
לחברך נמז־־י ו61 בבז הו*י

^ /ד ׳ 7ז / /יו תרנעים

תמרורים
נישאו באיי באהאמה, שחקן הקול
נוע
לורנס הארבי ( )40 וידידתו ג׳ץ
כהן 56 אלמנתו של המפיק היהודי הארי
כהן. אלה הם נישואיו השניים של הארבי,
שהוא יהודי אשר הוריו מתגוררים בתל־אביב,
והשלישיים של ג׳ון.
התארסו. שחקנית הקולנוע דיאנה
דורם 36 עם שחקן הטלביזיה אלן
לייק 27 אותו הכירה בעת חזרה לסרט־טלביזיה,
לפני 19 יום, זמן קצר אחרי שפשטה
את הרגל. הוא יהיה בעלה השלישי.
נחוג יום־הולדתו ה־ 43 של חיים
חפר, לשעבר פיינר, אשר עלה ארצה בשנת
, 1936 מפולין,
למד באוניברסיטה
העיברית ובאנגליה
— בימוי סרטים.
בשנת 1943 התגייס
לפלמ״ח והשתתף בליל
הגשרים לפני
מלחמת השיהרור.
היה בין מקימי ה־צ׳יזבטרון,
והתפרסם
בעיקר בחיבור
פיזמונים, כמו היו
זמנים והפינג׳אן. כיום
כותב חפר תסחפר
ריטים,
פיזמונים, והוא
בעל טור קבוע בידיעות אחרונות.

ובשעות הפנאי...

דנבו־י־ו־

־ו־ו ביז
1 1 2 1 1 6

נחוג יום־הולדתה ה־ 52 של סגנית
יושב־ראש הכנסת, מטעם המפד״ל, טובה
סנהדראי, אשר
התחילה בעסקנות־ציבורית
כבר. בארץ
הולדתה — גליציה
— כמנהיגת התנועה
החלוצית־דתית
תורה ועבודה. ב־
1934 עלתה ארצה
והמשיכה את עבודתה
בשרות התנועה,
כמזכירה כללית ב־אירגון
הפועלות של
הפועל המיזרהי, כשהיא
מתעסקת, בעיקר,
בהקמת מוסדות
ילדים, בתי חלוצות ובתייספר מיקצו־עיים.
כיום שלטת בבניין מרכז המפד״ל.
נתמנה לתפקיד מנהל כללי בבנק
הפועלים, ד״ר אשר הלפרין 43 יליד
תל־אביב׳ אשר התחיל את לימודי הכלכלה
שלו באוניברסיטת תל־אביב, והמשיך באוניברסיטות
ברקלי ופרינסטון בארצות־הברית.
עד למינויו זה שימש הלפרין כמנהל מחלקת
המחקר בבנק לאומי ומנהל אוצר לתעשייה.
נפטר בגיל ,53 מהתקף־לב, סגן
ראש עיריית תל־אביב, יוסף בורשטיין,
אשר היה ידוע כסניגור גדול של הנוער
התל־אביבי וטען תמיד
כי המבוגרים
אינם עושים די למען
הנוער. מתחילת
דרכו בארץ, עם
עלייתו ארצה בשנת
, 1936 מפולין, עסק
בורשטיין בהוראה
ובחינוך, כמורה להיסטוריה
וגיאוגרפיה
בפתח־תקוזה, דרך
ניהול בית־ספר תיכון
ועד למנהל המחלקה
לתרבות והסברה
של הוועד־הפועל
של ההסתדרות. גם כסגן ראש־העיר
תל־אביב המשיך בורשטיין להיות ממונה
על ענייני תרבות, נוער וספורט.
נפטר בגיל ,67 הצייר שהיה ידוע
כאחד האמנים המקוריים בשדה הציור החדש
בארץ, מרדכי לבנון. לבנון, אשר עלה
ארצה בשנת — 1921 כחלוץ — צייר עוד
בימי ילדותו, אבל רק בשנת 1952 הוא התחיל
ללמוד, באופן יסודי, ציור. בתערוכה
גדולה, אשר נערכה לא מזמן במוזיאון יש ראל,
הפתיע לבנון בסידרת תמונות גדולות,
שבהן הגיעה יצירתו לשיא הבעתה. בעיק־בות
התערוכה זכה בפרס ירושלים לציור.
נפטר * בגיל ,80 מראשי הדמוקראטיה
ביוון בעת החדשה, גיאורג פאפאנד־ריאו,
לשעבר ראש־ממשלת יוון, משטפי־דם
פנימיים, חודש לאחר ששוחרר ממעצרו.
פאפאנדריאו, אשר כיהן כראש ממשלת יוון
פעמיים — ב־ 1944 כראש ממשלת השיחרור
היוונית, ומ־ 1963 עד ,1965 עת פרץ המשבר
המדיני ביוון, כאשר המלך קונסטנטין
סירב להרשות לו להדיח קציני־צבא ימניים
— אז התפטר. הוא נעצר ב־ 1967 על־ידי
כת קצינים, שתפסה את השילטון ביוון.
העולם הזה 1627

י* נה הידיעות האחרונות

מארץ־הקודש, ישר מפי

ן | נציגיה המוסמכים ביותר:
ישראל הפכה מז־ינת־נושטרה. מי שפותח בה את הפה
ומותח ביקורת על מעשי השילנוון, שנועדו לשעבד את
העולם הערבי כולה מרק ישר למרתפי־העינויים של הגסטאפו
היהודי.

מי שפותח את הפה, מחוסל.
הגל הפאשיסטי שהציף את המזינה כולה, גרף עימו גם
את שוחרי־השלום של אתמול. ייתכן שאלה עשו אי־פעם,
בעבר הרחוק, איזשהם מעשים טובים. אבל כיום הם פא־שיסטים
לכל דבר, עבדים נרצעים של השליטים שוחרי־הטרף.

בכל מדינת־־סדוס זו, אין אלא שלושה־ארכעה
צדיקים.

ראל, ויעשה לה נפשות, במדינת־ישראל.

ץ ם אין אנחנו נמנים עם אותם האומרים ״מותר למתוח
^ ביקורת בתוך הארץ, אך אסור למתוח ביקורת באוזני
הגויים.״

זוהי גישת הגטו, ואנו פוסלים אותה בבל לב.
אין זה בריא למדינה שהיא מופיעה, כלפי חוץ, כמונוליט
טוטאליטארי, מדינה של שר־חוץ אחד, השקפה אחת וקול
אחד. כי זה מזכיר קצת מישטר של ״רייך אחד, עם אחד,
מנהיג אחד.״
אנו מדינה דמוקראטית. יכולים אנחנו להתגאות בעולם
בכך שיש בה דיעות שונות על כל עניין, וגם על מדיניות־החוץ.
אין כל רע בכך שחוגים שונים ישמיעו את דיעותיהם

אלה נמלטו על נפשם, דקה אחת לפני שהקלגסים לכדו
אותם ברישתם. במסע־הרפתקות עוצר־נשימה הגיעו אל חוף
מיבטחים, אי־שס בין מ־סעדת לזדקופול בפאריס וכיכר
טראפאלגאר בלונדון.

יש לא אמר

את הדברים בדיוק כך. אבל הם נאמרו

אכל יש בגידה גרועה יותר: הבגידה כשלום.
אני טוען כי אנשים אלה, למען תועלתם האנוכית הפרטית,
כדי לחטוף קצת הנאה וקצת פירסומת, מחבלים באופן
שיטתי וזדוני בסיכויי השלום במרחב.

ן • ודם כל, מפני שהם עושים את מלאכתם של אוייבי־
\ /השלום המושבעים ביותר בעולם הערבי.
ושוב: אני מתנגד לכל דרישה לסתום את הפה של
מישהו, מפני שהוא ״מספק חומר לאדייב״ .כל אחד מאיתנו,
המותח ביקורת על מדיניות הממשלה, מספק חומר לאוייב.
כל אחד מאיתנו מצוטט ומנוצל לא פעם על־ידי שופרות־תעמולה
עויינים( .לא מכבר קרא השגריר הסורי, באוזני
חברי מועצת־הביטחון של האו״ם, כמה עמודים מתוך סיפרי,
שיצא לאחרונה באמריקה).
זהו מחיר הדמוקרטיה. הצורך החיוני בביקורת תן8וב׳?ותר
מכל ניצול־לרעה על־ידי אוייב.

נ 6בה נקדים ונפרט למה אין אנחנו מתנגדים.ן | אין אנחנו מתנגדים לזכותו של אדם להשמיע את
דדיעה המרגיזה והבלתי־פופולארית ביותר, כאוות נפשו.

על זכות זו אנחנו מוכנים ליהרג, פשוטו
במשמעו.

וכבן, לא על כף הוויכוח. מי שיש לו דיעה,
שישמיע אותה בישראל, ויילחם עליה ביש
שנזבון
צבר
גם בחו״ל, ויקיימו מגע עם חוגים דומים בחו״ל. בסופו של
דבר תצא המדינה, וגם מדיניות־החוץ נשכרת מכך.

ובכן, גם על כף אין ויכוח. מי שיש לו דיעה,
ומסוגל להשמיעה כחו״ל, תבוא עליו הברכה.

ם כן, מדוע מעוררים בנו האדונים הנ״ל סלידה וגו־
\ £ע לנ פ ש, זעם ורתיעה?
לא מפני שאיננו מסכימים לדיעותיהם, ואף לא מפני שהם
משמיעים אותן בחו״ל.
אלא מפני שהם שקרנים .

מפני שהם שארלאטאנים .
מפני שהם בונים לעצמם קאריירה שכולה מבוססת *על
כזב והעמדת־פנים.

מפני שהם, בסך־הכל, עלוכי־חיים המעמידים
פני גיבורים, עריקים בזויים המעמידים פני
לוהטים.

ך* י זוהי האמת הפשוטה: שום דבר אינו מפריע לאדונים
^ צבר, אור ושות׳ לחזור לארץ זו ולהילחם בה על
דיעותיהם.
הם לא יושלכו לכלא. איש לא יעקור את ציפורניהם
במרתפי־עינויים. הם יכולים לפעול כאן כמיטב כישרונם,
כמידה שיש כזה. אין זו מלאכה קלה, כמובן — אבל

איני מתכוון ל״בגידד, במדינה״ .איני אוהב להשתמש בנימוק
זה. כי הוא נזרק, בהזדמנות זו או אחרת, בפני כל מי
שאינו הולך בתלם. מוטב שניזהר בשימוש בו.

עתה, בסיורי האחרון כחוץ־לארץ, נוכחתי
לדעת בי הנזק שהם מביאים מחייב תגובה
ברורה וחד-משמעית.

לכן לא איכפת לי ששמונת מפגיני־הקבע, המהווים את
קבוצת מצפן, יפגינו כאוות נפשם (והייתי מאחל להם שגם
בבית־המשפט יתנהגו באומץ־הלב הדרוש לייצוג דיעה כזאת,
והצטערתי לשמוע שאין זה כך ).לא איכפת לי אפילו שהם
מלכלכים את הקירות בסיסמות של ״הלאה הכיבוש״ (אם
כי הייתי מבקש שיצמצמו פעולה זו לתל־אביב המכוערת,
תחת להשחית את ירושלים הנהדרת).

איזו חוצפה תהומית היא להסתובב כין נרדפים
אמיתיים -לוחמים אמיתיים מיוון ומספרד,
סדרום־אפריקה ומכראזיל -ולהתיימר
ממבוני־העינויים ׳1
להיות כמוהם, פליטים

אולם בדי להצליח כבד, נאלצים אנשים אלה
לעשות מעשים של בגידה.

במילים אחרות.
מסתובבים עתה באירופה כמה פליטי־חרב ישראליים, נרדפים
פוליטיים אומללים, המוכנים לחרף את נפשם ולגלות
את האמת האיומה על ישראל.
אנשים כמו שמעון צבר, קאריקטדריסם בעל עבר מגוון
בבית״ר, מק״י, העולם הזה והארץ. צייר בשם ניסן, שהו^
מזה הרבה־הרבה שנים שוכן־קבע בקפה סלקט, בשדרות
מונטפארנאס בפאריס. ועקיבא אור, האידיאולוג הויאשי של
קבוצת מצפן, שפרשה ממק״י.
מזה חודשים רבים אני רואה את מעשיהם בסלידה גוברת
והולכת, אך התאפקתי מלכתוב על כך.

אכל בחכרה דמוקראטית, טוב שנשמעות
בל הדיעות האפשריות, כדי שהציבור הנאור
יובל לשקול את כולן, זו מול זו, ולהגיע לכסוף
להכרעה אחראית.

כאן שדה־הקרב, כאן יש להיאבק.
איזו זכות יש למישהו, המפטפט על שלום, ועל התנגדות
לסיפוחים, ועל העמידה נגד הפאשיזם הישראלי — לנטוש
את המערכה כאן, ולעבור לנשפיות־הסטודנטים רוויות־החא־שיש
של לונדון ופאריס?
איזו זכות יש לאדם כזה לנצל את תמימותם של שוחרי־חופש
זרים, המגלים אהדה טיבעית לנרדפים פוליטיים, ולהופיע
אצלם במסווה של נרדפים?

^ ילד חיה המדובר רק בכך, ניחא. אם רוצה שמעון
צבר לחיות בזוהר של נרדף, ולהיות גיבורו של מסי-
בות־קוקטייל סלון־קומוניסטיות או סלון־מאואיסטיות, זה
עניינו הפרסי.
זה פתטי, אבל אין בכך להפריע לאיש.

לא איכפת לי שקיימת בארץ קבוצה החובעת נסיגה־ללא־תנאי
של צה״ל מהשטחים המוחזקים, בלי שלום ובלי הס־דרי־ביטחון.
להיפך,
אני שמח שגם דיעה זו נשמעת ברמה ומוצגת
לעיני הציבור — אם בצורר, רצינית, מפי אישיות כמו
הפרופסור ישעיהו ליבוביץ חריף־הלשון, אם בצורה חסודה,
מפי אנשי רק״ח וקבוצת מצפן הקטנה,
כידוע, איני שותף לדיעה זו. אני סבור שאילו נתקבלה,
היתד, מביאה אסון. אני שמח כי אותה קבוצת מצפ 1פרשה
בעוד מועד מן התנועה שאני מייצג אותה בכנסת, ובכך
איפשרה לתנועה זו לנקוט — לפני המלחמה ואחריה —
עמדה המשלבת את תודעת־ר,ביטחון הנחושה עם שאיפת־שלום
מעשית ובלתי־מתפשרת.

המאבק על ישראל יוכרע כישראל. יותר
מזה: בישראל יוכרע המרחב בולו, ואולי אף
הצלת העולם ממלחמה גרעינית.

וכל הרוצה לשמוע יותר על בגידת שוחרי־השלום
כישראל, ועל מעשי הגסטאפו היהודי,
יכול לפגשם שם.

ממתי תובע לעצמו מהפכן חיי נוחיות, משכורת של מנכ״ל
ממשלתי עם חופשה שנתית ופיצויי־פיטוריסיו

אך מכאן מרחק רב לתעמולת־שקר. המעמידה
את כל המציאות כארץ וכשטחיסי המויח•
זקים לפני ראי עקום, שתוצאתה. ה י)ךזידה
היא אספקת תחמושת לעלוני־השיטנה של
אוייכי-ישראל הקיצוניים כיותר כעולם ׳הערכי.

רות זה ליסודות הרעים ביותר בעולם הערבי מחבל,
כמובן, ביסודות הטובים ביותר בו.
מאז מלחמת־ששת־הימים התחזקו בארצות־ערב המגמות
המתקרבות, תוך לבטים קשים, אל רעיון השלום. אין הן
גלויות על־פני השטח, אך כל הבקיא בענייני המרחב, כל מי
שאוזנו כרוייה לרחשי־ליבו הכמוסים, עוקב בציפייה ובתקווה
אחרי עליית כוחות־שלום אלה.

בל קיומם תלוי כידיעה כי יש כישראל כד
חות-שלום חשוכים, העתידים להתגבר ולנצח
כתוך ישראל, כרגע שהציבור הישראלי יחוש
כמגמות-השלום הערביות.
והנה באים צבר ושות׳ ואומרים לערבים אלה: לא דובים
ולא יער. אין כוחות־שלום בישראל. אותם גופים ואישים
הנראים לכם כאנשי־ שלום — אינם אלא פאשיסטים מוסווים,
משרתים וסוכנים של מדינה שוחרת־כיבושים. לא מדיניות
ממשלת־ישראל פסולה, ולא המישטר הקיים בישראל פסול,
אלא ישראל פסולה כל כולה, ואין בה אף צדיק אחד, זולת
קבוצת שותי־הקוקטיילים בלונדון.

זוהי מלאבת-זדון, שריפה של גשרים אשר
לבנייתם הקדשנו שנים של חיינו, כעבודה סבלנית,
לעיתים שוברת לב.

1י׳ 1י י 1

עורך £1זזר-ר £ 1ד ! מדווח על השיחות אשר סיים בוואשינגטוו ־ איו יפעל
הנשיא הבא של ארצות־הברית במרחב? מה יהיו השיקולים שידריכו את מדיניותו?

ובן שלא יקרה

כאן שום דבר עד שהנשיא החדש ייכנס לתפקידו. עד אז אנחנו

משותקים.״
ישבנו באחד מבנייני הפאר של הסינאט, בגבעת הקאפיטול בוושינגטון. כחבר־הכנסת,
יכולתי רק לקנא. הבניין מל)ז מומחים, עוזרים ומזכירים מכל הסוגים. לכל טינאטור עוזרים
משלו, לכל ועדה של הסינאט צוזת של מומחים. מה רב המרחק בין בית־מחוקקים זה לבין
הכנסת, שבד, אני כמעט ד,ח״כ היהידי שיש לו עוזר משלו, ושבה אין שום צוות לשום ועדה!

אוד• אבנר־בן־שיחי
היה איש־מפתח בסינאט — אחד האנשים המשפיעים ביותר על עמדת הסינאט
לגבי בעיות המרחב. הוא הסביר לי את המצב בוושינגטון לגבי ענייני ישראל—ערב.

״למעשה אין ברגע ממשלה אצלנו,״ אמר .״מערבת־הכחירות משבשת
את הבל. בל המועמדים מתחרים, כמובן, על קולות היהודים.״

בשטחים המוחזקים בניגוד לדעת כל העולם, ומצפצפת על אמריקה.
יש לכך סיבות אובייקטיביות. הפשוטה והעיקרית: ככל שמעצמה היא גדולה יותר, כן
רובצת עליה אחריות גדולה יותר. כל צעד של ארצות־הברית או של ברית־המועצות עלול
להביא למלחמת־עולם גרעינית, שתחריב את שתיהן. לכן נאלצות השתיים להיזהר באופן
קיצוני, וכמעט ולא נותר להן חופש־תימרון.

ואילו מדינה קטנה -כמו ישראל ומצרים -מצפצפת, למעשה, על
סבנת מלחמת־העולם.

* ש להכין זאת, כדי לעמוד על טיבה של המדיניות האמריקאית — וגם של המדיניות
י הסובייטית — במרחב.
עשרות שיחות עם מדינאים אמריקאיים המשפיעים על ענייני המרחב — שגרירים ופקידים
— שיכנעו אותי לחלוטין כי המטרה העליונה של ארצות־הברית במרחב ברגע זה היא אחת.

למנוע מראש בל מצב העלול לגרור אותה לעימות צבאי עם ברית•
המועצות.

כל שאר האינטרסים — וביניהם אינטרסים חשובים כגון הנפט הערבי, קיום מישטריהם
של המלך חוסיין והמלך פייסל, וכד — הם מישניים בעיניה בהשוואה לאינטרס עליון זה.
מובן שאמריקה רוצה להגביר את השפעתה
במרחב. מובן שהיתר, רוצה לצמצם ולחסום
את ההשפעה הסובייטית. אך כל זה
הוא כאין וכאפס בעיניה לעומת החשש מפני
מלחמת־עולם.
האמריקאים משוכנעים לגמרי כי שיקולי
הסובייטים מקבילים לשלהם. גם לרוסיה יש
אינטרסים רבים במרחב. גם היא רוצה להתפשט,
ולצמצם את ההשפעה האמריקאית.
היא עושה זאת בכישרון רב. אולם גם ל־ברית־המועצות
יש אינטרס עליון במרחב:

למנוע ככל מחיר עימות צבאי
עם ארצות־הכרית.
מה לגבי הנפט הערבי? האמריקאים השקיעו
מאמץ רב בחקירת בעייה זו מכל צדדיה,
והגיעו למסקנה קיצונית: שאין לסובייטים
שום אינטרס להשתלט על הנפט הזה,
כי אין להם מה לעשות בו. אין הם יכולים
לשווק אותו בגוש הסובייטי, שיש לו די
והותר נפט משלו. הם יצטרכו למכור את
הנפט לשוזקיו הנוכחיים, באירופה המערבית,
ואם אירופה תחפש לעצמה, במיקרה כזה,
שווקים אחרים׳ יצטרכו הסובייטים לשלם לערבים
עבור נפט שאין צורך בו.
בכלל חוששים הסובייטים — לפי הערכה
אמריקאית — מפני המחיר העצום של כל
הרפתקה במרחב. הם אינם רוצים, למשל,
לקבל על עצמם את האחריות לכלכלה המצרית,
שהיא חבית ללא תחתית. להחזיק את
מצרים — זהו דבר העולה ביוקר. ברית־המועצות
אינה יכולה להרשות לעצמה מחיר
כזה. לכן אין לה עניין להפוך את מצרים
לגרורה סובייטית.

מה גם שהיא חוששת שקשר

] 1 0 1־ 0 1 0 0 1 8 3 0 1 1הדוק מדי עם מצרים עלול לסכך
אותה כהרפתקה מצרית-ישרא־יי׳

כל בר־דעת בוושינגטון מתנגד למכירת ר,פאנטומים, לישראל.
לית, שתביא בהכרח, מטבע הדברים, לעימות סובייטי—אמריקאי.

צה־ל בהערת-שאץ: שסו הדאגה בווש
״קח את עניין הפאנטומים.
גם הנשיא ג׳ונסון מתנגד. הדיעה הכללית היא שאם נספק את ד,פאנטומים, רק נביא לכך
שברית־המועצות תגביר את מישלוח המינים למצרים , .יתחיל סיבוב חדש במירוץ. אנחנו
לא מעוניינים בזה.
״אבל מה קורה? המועמדים מתחרים על קולות היהודים, ומבטיחים הבטחות. העיתונות
תובעת את אספקת ד,פאנטומים. לאט־לאט נשמטה הקרקע מתחת למדיניות של הנשיא. הוא
נאלץ להסכים לעיסקה, בניגוד לרצונו.

״אז אני שואל אותך: אם כעניין בל־בך פשוט במו ה,פאנטומים׳ אץ
הנשיא של ארצות־הברית מסוגל לעמוד על דעתו, ונאלץ להיכנע -
איך נובל לנהל מדיניות עקבית כלשהי כמרחב שלכם?״
ז^ד ל מחרת היום סיפר לי ויליאם באדר, היועץ לענייני הממרח התיכון של ועדת־החוץ
/של הסינאט, סיפור משעשע, הנותן מזון למחשבה.
כמה שעות לפני שנפגשנו, הוא נכח בהרצאתו של פרופסור חשוב למדעי־המדינד, באוניברסיטה
של ג׳ורג׳טאון, ליד וזשינגטון. הנושא היה :״מעצמות עולמיות״.
הפרופסור פתח את דבריו ואמר :״קודם כל, עלינו להגדיר מה זה מעצמה עולמית בימינו.
ננסה־נא לפרט את התכונות ההופכות מדינה כלשהי למעצמה עולמית.״
תוך התייעצות עם הסטודנטים, רשם הפרופסור על הלוח שורד, של תכונות, כגון:
היכולת לפעול באופן עצמאי, אי־תלות בלחצים, וכד. לאחר מכן פנה אל הסטודנטים ואמר:
״עכשיו, כשאנחנו יודעים כבר מה הן התכונות המציינות מעצמה עולמית, הבה נבדוק אילו
מדינות בעולם מתאימות לתכונות אלה.״

אחרי דץ־ודכרים הוכיח הפרופסור כי יש רק שלוש מעצמות עולמיות
בימינו: קוריאה הצפונית, ויאט־נאם הצפונית -וישראל.
־ זאת לא היתד. בדיחה. עובדה היא כי בפרשת אוניית־הריגול פואבלו נכנעה אמריקה
האדירה לקוריאה הצפונית, והשפילה את עצמה בצורה המחפירה ביותר. ויאט־נאם הצפונית
ניצחה את ארצות־הברית, ומכתיבה לה עתה, למעשה, תנאי־כניעה. ואילו ישראל מחזיקה

מגמה סובייטית זו מוצאת הקבלה במגמה מצרית מקבילה. חוגים אחראיים במצריים
חוששים שכל מלחמה נוספת בין ישראל ומצריים תחייב את המצרים לקרוא לעזרה
צבאית סובייטית, שתהפוך את מצרים לגרורה סובייטית בעלת מישטר של דמוקרטיה עממית.

מכאן הרצון המצרי בהסדר מדיני עם ישראל, וגם הגישושים המצריים
לעבר אמריקה. עבד-אל-נאצר היה רוצה בהתקרבות לוושינגטון,
שתאזן כמיקצת את תלותו במוסקבה.
אנשי משרד־החוץ האמריקאי משתגעים ללכת בכיוזן זה, לרכוש בחזרה מידה של
השפעה בקאהיר. אולם אין להם כל אפשרות כזאת. הקונגרס בולם כל נסיון להקציב כספים
למצריים. כי הפוליטיקאים בקונגרס תלויים בקולות יהודיים. והם כפופים לדעת־הקהל,
בשעה שכל מערכת הטלביזיה, הרדיו והעיתונות באמריקה כפופה להשפעה יהודית מאורגנת.

השגריר־לשעכר ריימונד הייר, נשיא ״המכון לענייני המיזרח התיכון״
,שאל אותי :״מה איכפת לכם, הישראלים, שנתקרב למצרים?
האם לא טוב לכם יותר שתהיה לנו השפעה כקאהיר, ושלא תהיה שם
השפעה רוסית בלעדית? אתם דווקא צריכים להיות מעוניינים בכך!״
נאלצתי להסביר לו מדוע אין ממשלת הליכוד הלאומי סבורה כך.

ך* קע זה. מסביר, אולי, את המגמות השולטות בוושינגטון — מחוץ למישחק
| הפוליטי הפנימי.

המגמה הראשונה היא: למנוע חדירת נשק גרעיני למרחב.
מדינאי וושינגטון מתייחסים לבעייה זו בחומרה שקשה לישראלים להבינה, אך שמוטב
לקחתה בחשבון במלוא הרצינות.
אם יש משהו המטריד את שינת המדינאים בוזשינגטון בלילה, הרי זה הרעיון כי בעוד
שנד,־שנתיים יהיו פצצות אטומיות בידי ישראל ומצרים. הם חוששים שישראל תייצר
אותה, וכי אז תספק ברית־ר,מועצות פצצה גם לערבים, או שהערבים יפנו לעזרת סין.
ההסתבכות תהיה נוראה. בכל התלקחות מלחמתית במרחב יעמוד העולם על סף מלחמה

אטומית. אם ישראל תשתמש בפצצה, תהיה ברית־המועצות רשאית ואף מחוייבת, על־פי
הסכם אי־ההפצה של הנשק הגרעיני, להפעיל את נישקה האטומי נגד ישראל. אותה התחייבות
תחול, למעשה, גם על ארצות־הברית.
״מדוע אין ישראל חותמת על אמנת אי־ההפצה של הנשק הגרעיני?״ שאלה זו הוטחה
בפני פעם אחרי פעם בימי שהותי בוושינגטון.
אין לי ספק שאם תקום בוושינגטון ממשלה חדשה בעלת כוח־ביצוע, שהלחץ היהודי
לא יוכל לשתק אותה, נשמע בקרוב הרבה על נושא זה.

המגמה השנייה היא נ להביא להסדר כמרחב, שיוציא את הנפץ מן
הפצצה המרחבית.
ברור לאמריקאים כי לא ייתכן בלי עזרה סובייטית. ברור להם גם כי הדבר מחייב לחץ
חמור מאוד על הצדדים .״אנשי המיזרח התיכון״ בוזשינגטון מצפים, על כן, לתיצאוח
הבחירות כדי לראות אם אומנם יש סיכוי לממשלה המסוגלת לכך.

^ ב ייבחר נשיא שיהיה מחוסן לכמה שנים מפני לחץ יהודי, ואם הוא ימנה שר־חוץ
חזק שיתן למשרד־החוץ לפעול על פי שיקוליו — מה תעשה אמריקה?
את התשובה המפורטת ביותר שמעתי מאדם שעד כה היכרתי רק את שמו: השגריר־לשעבר
צ׳ארלם יוסט. מי שמחונן בזיכרון טוב יזכור שם זה: יוסט הוא האיש שהופיע
בקאהיר ימים מעטים לפני מלחמת־ששת־הימים, כאשר עשו האמריקאים נסיון נואש למנוע
את המלחמה. בשעתו נרמז כי יש בידי יוסט הצעות מהפכניות חדשות, וכי עבד־אל־נאצר
קיבל את ההצעות, בפחדו מפני התבוסה הצבאית הבטוחה.
יוסט פיתח באוזני רעיון, ששמעתיו לאחר־מכן גם מפי מקורות אחרים.

זהו הרעיון שיונח בינואר, כפני הנשיא הבא, עם בניסתו לתפקידו.

וזה תוכנו :
• ארצות הברית תתקשר עם ברית־המועצות במגמה לפתח יוזמה להשגת הסדר במרחב.

• בהסכמה משותפת, תכונס ועידה בינלאומית של ארבעת הגדולים
(או של שני הגדולים) לענייני המרחב. לוועידה זו יוזמנו גם ישראל
וגם הערכים. הישראלים יובלו לטעון בי זהו משא־ומתן ישיר, והערבים
יובלו לטעון בי זוהי ועידה בינלאומית.

• בוזעידה זו ילחצו הרוסים על הערבים, והאמריקאים על ישראל, לקבוע תוכנית
מפורטת לביצוע החלטת מועצת־הביטחון. ישראל תוכרח לסגת מהשטחים המוחזקים,
הערבים יצטרכו להכיר בישראל ולהפסיק את המלחמה בה. חצי־האי סיני והגדה המערבית
יפורזו. התעלה תיפתח גם בפני ישראל. רצועת־עזה תועמד תחת שילטון בינלאומי
כלשהו( .ההנחה היא שמצריים תשמח להיפטר ממנה, אך לא תוכל להסכים לסיפוחה לישראל)
.תימצא נוסחה כלשהי לאישור סיפוח ירושלים, תוך מתן פיצוי מוסרי לערבים.
יובטח פירוז אטומי בשני הצדדים. לא יחכו להשתתפות סורית, וממילא לא יטפלו ברמת־הגולן.
י • אחרי השגת הסכם כזה, תקבע הוזעידה את השלבים לביצוע ההחלטה משני הצדדים,
בזה אחר זה.
אין ספק כי מידע זה מצוי גם בידי ממשלת־ישראל. על רקע זה מעניינים דברי אבא
אבן באו״ם ששום מעצמה עולמית לא תוכל לכפות פיתרון על הצדדים במרחב, וגם
דבריו של השגריר יצחק רבין, שיש לדרוש שלום וביטחון, אך לא סיפוח שטחים( .הדבר
מאשר את הידיעות על חילוקי־הדיעות בין אבן ורבין).

ההרגשה היא כי עמאן וקאהיר יקפצו על פיתיון בזה, גם אם יעמידו
פנים, בלפי חוץ, שהן נכנעות רק ללחץ. ואילו ממשלת־הליבוד־הלאומי
תתנגד לבך, מכיוון שבל חבריה -מבגין עד ברזילי -מעוניינים
בסיפוח שטחים, בולם או חלקם.

ך* שאלה הגדולה, המרחפת עתה בוזשינגטון, היא: האם יוכל הנשיא הבא להקים
! 1ממשלה שתוכל לעמוד מול ההתנגדות הישראלית הנמרצת? האם לא יפחד הנשיא,
שיצטרך להיבחר מחדש בעוד ארבע שנים, לאבד קולות יהודיים?

או, בצורה גסה, בפי שאמר לי מדינאי פרו־ערבי :״השאלה היא אם
ממשלת ארצוחרהברית תנהל מדיניות לפי האינטרס האמריקאי, או
לפי האינטרס הישראלי״.
אין זה כל־כך מצחיק כפי שזה נשמע. היהודים אינם שולטים באמריקה, אבל הם
שולטים במיגזרים מסויימים של החיים האמריקאיים. הם שולטים שילטון מוחלט בעיתונות,
בטלביזיה וברדיו. הם שולטים גם בחיים הפוליטיים של כמה ממדינות ארצות־הברית.
(יש לי נסיון אישי רב בשטח זה. כל עיתונאי, שדרן־רדיו ומראיין־טלביזיה, שריאיין
אותי בקשר לסיפרי, שאל אותי :״מה יגידו היהודים על זה?״ המראיינים שהעזו להזמין
אותי חשבו את עצמם לגיבורים נועזים. רבים אחרים התנצלו באומרם שהיו רוצים לראיין
אותי, אבל ״זה יביא תגובה יהודית.״ וכאשר שאלתי מדוע אין הספר מצוי בכמה חנויות־ספרים
בניו־יורק, הסביר לי מומחה :״כל חנויות־הספרים בניו־יורק שייכות ליהודים.״)

מכאן התיסבול השורר בחוגים רחבים בוושינגטון המקורבים למרחב,
וגם הגישה האנטי־ישראלית הסמוייה הפושטת שם בכמה מקומות.
מובן שהשגרירות הישראלית מרוצה מעוצמת ההשפעה היהודית, הנותנת לה השפעה
אדירה בבירת הארץ החשובה ביותר בעולם. אולם לליבי התגנב החשש: מה יקרה אם יום
אחד זה יימאס לאמריקאים? אם כל זה יתפוצץ? אם יגיע לשילטון איש כמו ודלאס?

מחשבה אחרת השמיע באוזני מדינאי אמריקאי אהר, המתייחס
באופן נייטראלי לישראל ולערבים .״המצב הנוכחי של התחשבות
בלחץ היהודי יכול להימשך עד לרגע שהציבור האמריקאי יעמוד
באופן מוחשי בפני אפשרות של מלחמת־עולם בגלל המיזרח התיכון.
כאותו רגע תקום קריאה ציבורית עצומה למניעת עימות -ואז
עלולה האווירה הציבורית לפנות באופן מיצוני נגד ישראל, אם תיראה
כמדינה המתנגדת לשלום בלי סיפוחים*.

114 ובן שהקדשתי חלק ניכר של סיורי לבירור שאלה המעניינת אותנו במיוחד: האם
תתנגד ממשלת־וושינגטון לפיתרון פלסטיני, שיביא לפירוק ממלכת ירדן?
רבים סבורים כי האמריקאים יחבלו בכל נסיון להקים מדינה פלסטינית, שתהה קשורה
בישראל בהסדר ביטחון, כלכלה ומדיניות, מתוך ההשקפה שקיום הממלכה ההאשמית הוא
חיוני למערך האמריקאי במרחב.

הגעתי למסקנה בי סברה זו שוב אינה נבונה.
אומנם, האמריקאים היו רוצים להציל את המלך ;חוסיין ואת ממלכתו. אחד המדינאים
ניסה לשכנע אותי בטענה ששמעתי גם מפי אבא אב) ן :״יהיה יותר קל לכם להסתדר עם
המלך, מאשר עם הפלסטינים. אלה יהיו יותר קיצוניים.״
אבל גם הוא לא שלל את ההגיון בנימוק הנגדי. :״ייתכן שכן, אבל להסכם עם חוסיין
לא יהיה ערך, מפני שיוכל ליפול בכל רגע. להסכם עפו הפלסטינים יהיה ערך בר־קיימא.״
בכלל, יש בוזשינגטון ספקות רציניים לגבי עתידו ישל המלך, אם לא יהיר, הסדר קרוב.
הכל מתייחסים אל תנועות־החבלה הפלסטיניות ברצינוות רבה מאוד.

על־בל־־פנים, בדבר אחד השתכנעתי: מוושינגטון רוצים הסדר, ורוצים
כי יקום במהרה. הם רוצים שבעיית הפליטים תיפתר. הם רוצים
שלא יהיה כאן נשק גרעיני. הם רוצים שישראל תחזיר את השטחים
תמורת שלום.

אם אפשר להשיג זאת באמצעות המלך חוסיין, ידידם הוותיק, מוטב. אבל ד.ם מוכנים
לקבל גם כל פיתרון אחר, כגון הפיתרון הפלסטיני. אם יזכה בתמיכת עבד־אל־נאצי־ והרוסים.

ואם לא תבוא יוזמה מישראל בימים הקרובים -עלולה ישראל
למצוא את עצמה מחר בפני יוזמה אמריקאית-סובייטית.
בעולם ארצות־הברית
מי גרוע ממי?
מעולם לא היתר. מערכת־בחירות כה מוזיר׳
בארצות־הברית כמו זו שנסתיימה ביום
השלישי השבוע.
בכל מערכת אחרת, היתה בין המועמדים
התחרות על אהדת הציבור.
הפעם היתד ההתחרות על מיעוט־השינאה.
שני המועמדים הראשיים לא אמרו :״אני
טוב מן השני,״ אלא ״השני גרוע ממני.״
כולם היו נגד. אחד הפיליטוניסטים הראשיים
של ארצות־הברית הציע, בשיא המערכה,
לשנות את שיטת־הבחירות: במקום
להצביע בעד מועמד, יצביעו נגד מועמד.
לפי הצעה זו, לא יגש הבוחר בתא־הקלפי
למכונת־בחירה וילחץ על אחד המנופים האומרים
״בעד ניכסון״ ,״בעד האמפריי״ ו־
״בעד וזלאס״ ,כמו עד עתה — אלא על מנופים
שיגידו ״נגד ניכסון״ ,״נגד האמפריי״,
ו״נגד וזלאס״ .ייבחר המועמד שזכה בפ ח
ו ת קולות מכל יריביו.
זוהי בדיחה — אך היא קלעה למטרה.
סוקרי המערכה קבעו כי הכרזות הטובות
ביותר והשלמים הטובים ביותר היו אלה
שטענו נגד מועמד זה או אחר, לא אלה
שתמכו בו.
למשל, במערכה נגד ניכסון, רבו השלטים
שהפכו על הראש את הסיסמה העיקרית
שלו :״ניכסון הוא האיש״ .שלט לדוגמה:
״ניכסון הוא האיש הלא־נכון״.
רבים במיוחד היו השלטים נגד מועמדו
של ניכסון לסגנות־הנשיא, מושל מארילנד
ספירו אגנו, שזכה לשינאה ולבוז כימעט
כלליים. כרזה לדוגמה :״אל נגזול ממארילנד
את הכסיל הזה״.
ונגד האמפריי :״למה להחליף את דובר־הבטן
בבובה שלו?״
טובות במיוחד, היו, כמובן, הכרזות נגד
המועמד הגזעני, ג׳ורג׳ וזלאס, ונגד סגנו
הגנרל־המפציץ קורטים לה־מאי, האיש שהציע
לזרוק פצצה אטומית על האנוי. שלם
לדוגמה :״עזבו את הפצצה — זרקו את לה־מאי
על האנוי!״
כרזות אחרות :״אם אהבת את היטלר,
תאהב גם את וזלאס!״ או :״היטלר חי —
ומציג את מועמדותו לנשיאות!״ באחת האסיפות
של וולאס נשא כומר את השלט:
״אלוהים בשמיים — הצל אותנו מן הצדק
של אלאבאמה!״
הכרזה הטובה ביותר של כל מערכת הבחירות
היתה, לכל הדיעות, זו של מפגין
אלמוני, ובה מילה אחת :״לא!״
הטוב כאפסים. באווירה כזאת, היה
קשה לנחש מי ינצח.
לטובת ניכסון פעל גורם חשוב מאד. הבוחרים,
שהגיעו למסקנה כי שני המועמדים
הראשיים הם אפסים, נטו להעדיף אפם חדש
על אפס ישן. הנימוק, האופייני לאמריקה:
איש חדש יביא לפחות אנשים חדשים למיש־רות
מרכזיות, ויאפשר חידוש והתקדמות.
אולם בשבועות האחרונים התחיל האמפריי
לצמצם בהרבה את הפער העצום שהיה בינו
לבין ניכסון בראשית המערכה. כמה וכמה
נימוקים פעלו לטובתו, והוא קיווה שיכריעו
את הכף ברגע האחרון. בין השאר:
• השינאה דניכסון. מעטים הפוליטיקאים
בארצות־הברית שעוררו התנגדות כה
רבה כמו ניכסון, שהתפרסם בשעתו כמעליל
עלילות, דמגוג ושבשבת־רוח. ניכסון עמל
ליצור את הרושם כי ״ניכסון החדש״ שונה
מ״ניכסון הישן״ .אך הפלאקאט הטוב ביותר
של כל המערכה היה זה שהראה את פרצופו
של ניכסון, ומתחתיו הכתובת :״האם
היית קונה מכונית ישנה מאדם זה?״
• אגנו. סגנו של ניכסון הוא בלי ספק
טיפש. האמריקאים רגישים לנקודה זו, כי
בדור האחרון הפכו שני סגנים (טרומן וג׳ונ־סון)
לנשיאים.
• עברו שד האמפריי. בניגוד ל-
ניכסון, היה האמפריי בשעתו פופולרי מאד
בחוגים המתקדמים, לפני שהתמכר לג׳וג־סון
והפך לבובת־שעווה בידיו. יש הסבורים:
ניכסון יישאר ניכסון, אבל האמפריי
יכול, בעזרת השם, לחזור לקדמותו.
• מאסקי. מועמדו של האמפריי ל־סגנות־הנשיא
זכה להערכה כללית, ורבים
יצביעו בעד האמפריי בגללו.
• קולות הפועלים. פועלים לבנים
רבים החליטו להצביע בעד וולאס, מפאת
שינאתם לכושים. יתכן כי ברגע האחרון
יגידו לעצמם :״הבל להצביע בעד וילאס,
כי הוא לא ינצח ממילא. מוטב לתת את
הקול להאמפריי, שיפעל לטובת שכר הפועלים,
מאשר לניכסון, המייצג את הדיון.״

ניבסון רמאי של מכוניות ישנות
האמפריי בובה של דובר־בטן
• קולות הליברלים. אלה ראו ב-
האמפריי בוגד, החליטו להימנע מהצבעה.
אך ככל שקרב יום הבחירות, גברה אי-
נוחותם. רבים יאמרו לעצמם, כמו גיבוריהם
יוג׳ין מק־קארתי ופול אדדודיאר (יריבו של
הסנאטור היהודי יעבץ בניו־יורק) :״ר,אמ־פריי
אינו בסדר, אבל ניכסון יהיה אסון*.
• הפסקת ההפצצות. החלטתו של
הנשיא ג׳ונסון, להפסיק כליל את ההפצצות
בצפון ויאט־נאם, היתר, תרומתו המכרעת
לבחירת האמפריי. מזה חודשים נדרשה החלטה
זו על־ידי מיליוני אמריקאים, המואסים
במלחמה. ההיענות המהירה של הוזיאט־קונג,
שישתתפו עתה במשא־ומתן לשלום, תרמה
אף היא תרומה חשובה. אין ספלן כי הו־ציי־מין
מעדיף את האמפריי על ניכסון.
כל הזרמים האלה ניכרו היטב בימים האחרונים.
נאנח האמפריי :״אילו היה לי עוד
שבוע אחד נוסף עד לבחירות, הייתי מנצח
לבטח. עכשיו אינני יודע.״
רמאות אחת גדולה. איש לא היה
בטוח. בעלי המכונים הגדולים לחקר דעת־הקהל
חששו להינבא, הסתייגו ונזהרו. ג׳ורג׳
גאלום הידוע קבע כי יש אצלו גורם של
אי־ביטחון של 4*/,לגבי כל מועמד — שפירושם,
בסך הכל/0 ,״ 8בין האמפריי לניכ־סון.
זה האחוז שיקבע את התוצאות.
ואילו וזלאס, שאחוזיו התחילו לרדת בסקרים,
צווח בזעם :״כל הסקרים האלה הם
רמאות גדולה של המימסד הדו־מפלגתי!״

שיר
ז׳אן הודארד היא זמרת־עם, שזכתה לאחרונה
לפופולריות רבה. עזר לה בכך. תקליט
שהתחיל בשיר :״בני!״
בשיר זה התפללה ז׳אן כי בנה הבכור,
בן ה־ ,21 יחזור בשלום מחזית ויאט־נאם.
היה זה עיבוד של מיכתב אמיתי שכתבה
האם לבן.
השבוע שיגר צבא ארצות־הברית הודעה
לז׳אן הוזארד כי טוראי־ראשון ג׳יימס ואו־הווארד
נהרג מדרום לדאנאנג.

רק()116

..זרו ״וז 6

ל א! הי ה
״תגיד לי, אתם תיאמתם את זה ביניכם?״ שאלו אות,
כמה זזברי־כנסת, ואותה שאלה נשאלה למחרת היום גס
בציבור. הכוונה היתה להצעתנו לסדר־היום על ״הסכנות
הכרוכות בחדירת ברית־המועצות למרחב,״ ולנאום־התשובה
הגדול של סגן ראש־הממשלה, יגאל אלון. דיון זה הפך
לכותרת ראשית בכל עיתוני ישראל למחרת היום
מובן ששום דבר לא היה מתואם. אילו רצה אלון ליזום
דיון כזה מצידו, היה עושה את אשר עושים הוא, וכל שאר
חברי הממשלה, במילן רה כזה: מבקש מחבר סיעתו להציג
לו שאילתה או הצעה.

צ ני ה

חושב שגם חבר־הכנסת אבנרי וגם אנוכי לא חרגנו מהמותר.
אני שקלתי כל מילה ובדקתי כל עובדה פעמיים.״
היה זה, בלי ספק, הזיון החשוב הראשון במושב ז ה של

אנחנו החלטנו להעלות הצעה זו, על ח שבון המיכסה
הדלה שלנו, כדי להכריח את הכנסת לען סוק בעניינים׳ חשובים,
המטרידים והמדאיגים כל אזרח — בניגוד למגמת
הממשלה למנוע כל ויכוה רציני בכנסת. אולם מאחר שהעלי־י
נו את ההצעה, התייחס אליה אלון ברצינות מירבית. הוא
הכין נאום מפורט, ובו נתונים מדוייקים — מבלי לדעת כי
בנאום שלנו, אותו הכינונו רק שעה קלה לפני הישיבה,
הצגנו לו שאלות מפורטות לגבי אותם הפרטים בדיוק. כל
מי שנכח בוויכוח יכול היה לקבל את הרושם הכוזב כאילו
הוכנו שני הנאומים ביחד. מאחרי שניהם עמד כימעט אותו
ניתוח מדיני — וידיעת אותן העובדות.
אלון אף מצא לנכון לחלוק לנו מחמאה בלתי־רגילה.
בהמשך הדיון אמד, בתגובה על דברים בלתי-אחראים של
דובר סיעה אחרת :״יש דברים שניתן לומר בפומבי. אני

אלון ג א בנ רי בכונזת

ש 1יו

הכנסת, ונאומו זה של אלון היה נאומו החשוב ביותר עד
כה כסגן ראש־הממשלה. לכן זכה הדיון לתהודה עולמית.
עוד באותו יום ניצל יוברט האמפרי באמריקה את הדיזן,
מיהר להכריז כי ממשלתו, אם ייבחר, תיתן לישראל ערובה
נגד כל פעולה סובייטית( .אם הביאה לו הצהרה זו קולות
יהודיים, אולי היתה לה השפעה על הבחירות ).משרד־החוץ
האמריקאי התייחס לדיון למחרת היום, בצורה מ״סוייגת
יותר, ואילו ממשלת מצריים הכחישה רשמית כמה דברים
שנאמרו בו.
כל זה כתוצאה מיוזמת סיעתנו הקטנה — הוכחה נוספת
עז כמה דרושה סיעה כזאת, ועד כמה אין הסיעות הגדולות
יכולות למלא את התפקיד שקיבלנו על עצמנו.
אגב, תוך דיון זה עלה, כאילו דרך אגב, עניין חיוני,
שלא זכה לתשומת־הלב המתאימה בעיתונות. כוונתי לפסוק
בנאומי מגעי השלום בין שליחים בכירים של ממש־לת־ישראל
ובין המלך חוסיין, שעל קיומם, פרטיהם, מהלכם
ותוצאותיהם יודע השר יגאל אלון בוודאי יותר ממני. ואולי
ימצא השר אלון הזדמנות להביא משהו על כך לידיעת
הכנסת היום.״
על בן הגיב אלון, בנאום התשובה :״בהימנעי מתגובה
על הערתו של חבר־הכנסת אבנרי בדבר שיחות עם ירדן,
אני מבקש שלא לראות ב כן משוס אישור או הסכמה לדב־

יי י ׳

•ג1י!61

אבל — וזה העיקר — גם לא הכחשה.

נאום 1ה ארם לדיון סוער שמיכה אלי צעולט כולו
בשבועות האחרונים מלאו עיתוני העולם וישראל ידיעות, שמועות והערכות על כוונתה
של ברית־ד,מועצות, כביכול, לפתוח בכוח את תעלת־סואץ, תוך אפשרות של עימות עם
צה״ל.

אני מעלה הצעה זו לפדד־היום של הכנסת בדי לתת לממשלה את
ההזדמנות, ולהטיל עליה את החובה, למסור לכנסת ולציבור הערכה
מוסמכת שלה לנכי עוצמת הנוכחות הסובייטית כמרחב, ולנכי מידת
החומרה של איומים וסברות מסוג זה.

שלמה ״ גרוס (אגו״י) :אלה שוב סודות בטחוניים.
אורי אכנרי: סודות בטחוניים של בריתיהמועצות, לא שלנו.

מה רוצים הסובייטים כאן?
כבוד היושב־ראש, נצחונו של צה״ל במלחמת ששת־הימים הביא עימו תוצאת־לח־אי בעלת
משמעות היסטורית: זו הפעם הראשונה הצליחה ברית־המועצות להגשים את חלומה בן
מאות השנים לפרוץ לים־התיכון, ולהפוך מעצמה צבאית במרחב שלנו.
השלב הבא בהתפשטות ימית זו נועד להביא את חיל־הים הסובייטי אל האוקיינוס ההודי
ואל המיפרץ הפרסי, עתיר נכסי הנפט. אולם כדי להגיע לשם, וכדי לקיים נוכחות ימית
באוקיינוס ההודי גם בחורף, חיוני בשבילה שתעלודסואץ תהיה פתוחה ותעמוד לרשותה.

מכאן השמועות על כוונות תוקפניות סובייטיות נגד הנוכחות הישראלית,
החוסמת את התעלה.
לפני שבועיים שהיתי בוושינגטון, והיתר, לי הזדמנות להחליף דיעות עם חוגים הקשורים
בעיצוב המדיניות האמריקאית במרחב. מצאתי כי חוגים אלה מבססים את הערכותיהם על
שתי הנחות:
• ההנחה הראשונה: שמנוי וגמור עם ברית־ד,מועצות להתבסס באוקיינוס ההודי, ולקיים
את הנוכחות בים־התיכון.
י• ההנחה השנייה: שבריח־ד,מועצות רוצה להימנע מכל מצב העלול לגרור אחריו עימות
צבאי עם ארצות־הברית במרחב.

אותם החוגים מסיקים מכף את המסקנה בי ברית־המועצות מהווה
גורם ממתן כארצות־ערב, וכי היא דוחפת את נשיא מצדים להסדר עם
ישראל שיאפשר את פתיחת־התעלה, מבלי שהדבר יביא להתלקחות
מלחמתית נוספת.
אף הובעה הדיעה כי בקרוב, אחרי הבחירות בארצות־הברית, ייעשה ניסיון של שיתוף־
פעולה אמריקאי—סובייטי במרחב, שמטרתו תהיה השגת הסדר מרחבי, מניעת הפצתו של
הנשק הגרעיני בישראל ובארצות־ערב, וחיסול האפשרות שהתלקחות מיקרית בין ישראל
לארצות־ערב תגרור אחריה, מבלי שאיש ירצה בכך׳ התערבות סובייטית ועימות גלובאלי.
(המשך בעמוד )25

במארבים * שנו הקצינים * פיצוץ בתים
טרמפ לחיילות * קצינים
• משכורות הקצינים.
שאלנו את
השר מהן המשכורות והתוספות של קציני
צד,״ל, מדרגת סגן־מישנר, עד אלוף. אחרי
שהשר מסר את המידע המבוקש:

משיב

אורי אכנרי: האם כבוד השר סבור
כי המשכורות האלה תואמות את האחריות
ועומס־העבודה המוטלים על קצינים אלה?

כאשר עלה משה דיין על הדוכן כדי
1להשיב לשורה ארוכה של שאילתות, התפתחו
כמה וכמה ויכוחים־זוטא בינו וביני.
בין השאר:
!#טרמפ לחיילות, שאלנו מדוע אין
מסדרים תחבורה הולמת לחיילות העובדות
בנצרת, והמשוכנות בחיפה. אחרי התשובה
על־כך שאלתי שאלה נוספת:
אורי אכנרי: כבוד השר, לאוך ה־הוראה
של קצינת־ח״ן ראשית האוסדת על
חיילות להשתמש בטרמפים — מה עושה
משרד-הבטחון כדי למנוע את הצורן בכן?
משה דיין נ השאלה בדבר אמצעי־תחבו־רה
סדירים וקבועים, במקום נורמפים, לכל
החיילים, בכל המיקרים שהם צריכים לנסוע
לאחר שעות־העבודה, לכל המקומות —
מפסיקה את צה״ל במשך כל השנים מיום
קומו. עד היום איך פתרון מניח את הדעת
כלומר: איזהשהו סידור צבאי מרכזי ש יאפשר
לכל הח״יליס להגיע לאחר שעות־העבודה
סכל המקקמות לכל המקומות. לכן,
כאשד חבר־הכנסוק אבנר׳ שואל מה עושה
משרז־הבטזזון — אני יכול לומר: כרגע
אינן פושה יזתר מאשר הסידורים הקיימים.

משה דיין: אני סבור שהמשכורות
האלה נמוכות, באופן יחסי, ממשכורות
מקבילות בשוק האזרחי. אבל אינני טבור
שבגלל העדר תוספת למשכורת הזאת נפגמת
האחריות ויכולת־העבודה של הקצינים.

• קצינים כפעולות. בתשובה לשאלתנו,
הודיע דיין כי לא ניתנו הוראות

האוסרות על קצינים בכירים להשתתף במארבים
ובפעולות אחרות נגד חבלנים.
•״פיצוץ בתים. שאלנו ביחם למיק־רה
בו פוצץ ביתה של מורד, בשכם, מפני
שנמצאה בו מכונת־שיכפול ששימשה את
אחיה, מראשי קבוצה לאומנית ערבית. אחרי
שהשר השיב כי הודיעו למורה שעה אחת
מראש על הפיצוץ, התפתח הוויכוח הבא:
אורי אבנרי: אני רוצה להעלות שאלה
עקרונית. האס זה עונש משפחתי, קולקטיבי,
או עונש לאשם? כלומר, האס שלמו־נות־הבטחון
מנסים לברר אם הנפגע בפיצוץ
ידע בכלל משהו על מעשיו של החשוד, או
שאין הדבר רלבנטי בעיניהם?

הצבעה בחו״ל, לבני 18 ולחיילים
בעת הדיון על התיקון לחוק־הבחירות, תמכנו בפה מלא בזכות־הבחירה של הימאים
באוניות ישראליות. אן בנאום על כן העלינו שלוש דרישות נוספות, שלא נתקבלו על־ידי
הכנסת:
• תבענו להעניק זכות־בחירה לבל הישראלים כחו״ל, כפי שנהוג בבחירות באר־צות־הברית.
כשקרא ראובן ארזי (ספ״ם) שזה יאפשר גם ליורדים להצביע, עניתי לו שאין
כל רע בנך — להיפן, בדאי לשמור על הקשר של המדינה עם כל אדם הרוצה לשמור
על קשר עימה.
• דרשנו להעניק זכות־בתירה לבני ,18 מרגע מלאת להט 18 שנה( .החוק אמנם
מבטיח זאת, אן בגלל הטכניקה של הרישום בפינקס־הבוחרים, ניתנת הזכות, רק לבני
18 וחצי).
• הצענו שתינתן וכות־בחירה לכל חייל, אפילו אם לא מלאו לו 18 שנה .״אנו
שולחים אותם לסבן את תייחס למען המדינה, אין לא ניתן להס את הזכות להשתתף
בקביעת גורל המדינה?״

משה די: אם הנפגעים האחרים, פרט
לנאשם עצמו, מוכיחים, ביוזמתם הם, שהם
לא ידעו דבר, אנחנו משתדלים שהם לא
ייפגעו בדבר.

כשאני אומר ״משתדלים,״ יתכן ש 1אותה
דירה מופצצת יגורו מספר אנשים, ונאמר
שאחד מהם לא ידע, ואילו שלושה או חמישה,
נוסף לאחד שביצע את פעולת־הטירור,
ידעו על כן. האחד שלא ידע יימצא סובל,
גם אם הוא באמת לא ידע. זה במיקרים
יותר פשוסים. על פי רוב השאלה מתחלקת
בין הבן להורים, ובין הבן למשפחה.
היו מיקרים שהמשפחה טענה שהיא לא
ידעה דבר, וכאשר הוכיחה זאת — לדוגמה
!שהבן כבר חודשים רבים לא נר בבית —
הבית לא נהרס.
אין !שלטונות הבטחון מקבלים על עצמם
להוכיח, ביוזמתם הם, שהמשפחה ידעה על
הדבר. חובת ההוכחה היא על המשפחה,
שלא ידעה. כל ז מן שהמשפחה אינה הוכיחה
שהיא לא ידעה, ואם באותו בית גר ה־
!טרוריסט, או — בסיקרה הנדון — מכונת־השיכפול
שבה הודפסו הכרתים נמצאה ב־ריצפת
הבית — מפוצץ הבית.

אורי אכנרי

אין

אפשר

להוכיח

!משהו תוך שעה 1

היו״ר טובה פנחדראי:

שאלה נוספת אחת.

מובן שהגשנו מייד שאילתה חדשה על
•שאלה זו.

חברה בגרר הוואו
אחד מתפקידינו העיקריים הוא לדאוג לכך
עקול־השלום יי שמן בכל ויכוח׳ בצידו של
קול המלחמה. אסור לנו להניח לאנשי־הסיפוח
להשמיע את קולם, מבלי להעמיד
בפני הכנסת מייד את האלטרנטיבה. תפקיד
זד, חשוב כפליים מאז שנדם, למעשה, קולה
של מפ״ם ככוח של שלום.
אין זה תפקיד קל, כי עלינו לנחש מראש
מתי ואיך יפעלו הסיפוחיססים. כשהם מגישים
הצעה־לסדר־היום, עלינו להקדים אותם
בהצעה נגדית משלנו. עשינו זאת לא פעם
בהצלחה, כמו בפרשת ההתנחלות בחברון.
גם השבוע פעלנו כך. הנחנו כי אנשי־הסיפוח
ירצו לנצל את תקרית־סואץ ה־עקובה־מדם,
כדי לעשות הון פוליטי. לכן
שיגרנו, ביום א׳ בשבוע שעבר, מכתב דחוף
ליו״ר הכנסת, ובו הצעתנו שלנו להעלות
נושא זה לדיון דחוף.
וכאן אירעה תקלה. פניותיהן של שתי
סיעות־ר,סיפוח הגיעו במועד. ואילו מכתבנו
הדחוף עוכב על־ידי שביתת הדואר במשך
24 שעות, והגיע רק אחרי ישיבת הנשיאות,
שהכירה בדחיפות שתי ההצעות של ה־סיפוחיססים.
קדיש לוז סירב להכיר בדחיפות
הצעתנו.
מחינו על־כך באוזני העיתונות, והגשנו
בו במקום הצעה דחופה נוספת לסדר־היום:
״פעולת הדואר, הזמן הרב העובר במשלוח
מכתבים דחופים, ושיבוש עבודת הכנסת
כתוצאה מכן.״ גם הצעה זו לא נתקבלה.
בכל זאת לא ויתרנו על השמעת קולנו
בדיון זה. נקטנו בטכסים פרלמנטארי אחר:
הימנעות מהצבעה, המעניקה את הזכות
להשמיע הודעה מעל הדוכן (ראה מיסגרת).
כך הבטחנו כי בצד דבר המלחמה וד,סיפוח
יישמע גם דבר השלום.
בעת ויכוח זה עשיתי דבר שרציתי לעשות
מזמן: לנעוץ סיכה בבאלון הנפוח של ״דו״ח
סייבין,״ אותו מיסמך אינפאנטילי של פרופסור
אמריקאי על מסעותיו במרחב. לסייבין,
אין שום מושג על ענייני המרחב, אך הוא
עשה רושם עז על התמימים בישראל, שחשבוהו
למומחה פוליטי. למעשה הוא
מומחה רק למקצועו — נגיפים של שיתוק־

ילדים•
בעת נאומו הגמדודי הפאתטי הזכיר חיים

השבוע עמדנו בפני הכרעה עקרונית ו־מצפונית
מיוחדת במינה.
גרם לכך משה דיין. בדיון על צווי־ד,ריתוק
שחופעלו נגד פעילי רק״ח, שלף לפתע שני
דו״חות של הש׳׳ב, שהכילו נאומי־הסתה
של ח״כ רק״ח אמיל חביבי נגד ביטחון המדינה.
לנו
אין שום עניין להגן על רק׳יח, סיעה
שאנו מתנגדים בחריפות כימעם לכל עמדותיה
העקרוניות. ידענו שכל הגנה כזאת
תהיה בלתי־פופולרית, וקל יהיה לנצלה
נגדנו. אך האם היה מותר לנו לעבור בשתיקה
על פגיעה חמורה במדינת־החוק בידי
דיין — אפילו אם נעשה הדבר נגד רק״ח?
בהתייעצות שקיימנו — אמנון זכרוני ואני
— בו במקום, החלטנו להעמיד את העקרון

הביטחון שחבר־כנסת חסויים• ,היה אשר
יהיה, פ;ע בביטחון המדינה, במעשיו או
בדבריו, מן הראוי לבקש את היועץ המשפטי
לתבוע את חסרת חסינותו של אותו חבר־כנסת,
כוי להעמידו לדין. אז יעמוד אותו
חוסר־מידע סל רות־הבסחון במיבחן מש־פסי,
ייגבו עדויות לגבי אופן השגתו, וייקבע
אם החומר הוא אמיתי, אם הוא מלא.
בית־המשפס יכריע.
אולם להביא חומר, מסוג זה, ש אינו׳ני תן
לבדיקה, שאינו ניתן לאימות, בפני הכנסת,
בנסיבות כאלה — ז הו דבר אשר לדעתי
חייבים אנחנו להתייחס אליו בצורה החמורה

ביותר.
קריאה: החומר לא הוכחש !*׳
אורי א מ רי: לא איכפת לי אם הוכ־

1ילה מפוארת
!פצצות

ש. ב .בכנסת
מעל לכל שיקול של פופולריות. לכן פתחתי
את נאומי הבא במילים הבאות :

אורי א מ רי: אתמול
מעשה שאין חמור ממנו.
שר־הביטחון קרא מעל דוכן הכנסת, כחלק
מטיעונו נגד סיעה מסויימת בבית זה, חומר״
מידע סודי של שרותי־הביטחון. אני מסתייג
מאותה סיעה ומעמדותיה — כפי שידוע
לכנסת — באופן הקיצוני ביותר. אולם
אסור לי, ואסור לכנסת כולה, לעבור בשתיקה
על מעשה זה, שהוא חמור מאין
כמוהו.
לא זו בלבד ששר־הבימחון מודיע שיש
האזנה לנאומיהם, לפגישותיהם ולשיחותיהם
הפרטיות של חברי־כנסת, אלא שהוא בא
וקורא את הדברים האלה מעל דוכן הכנסת.
זהו דבר שלא ייעשה. אם סבור שראירע

בכנסת

לנדאו
(חרות) את הדו״ח, כתשובה סופית
לכל שוחרי השלום. כשעשה הפסקה דרמא־טית,
שאלתי בשקט:

אורי א מ רי

:הפרופסור הזה — למה

חוא פרופסור 1
חיים לנדאו: הוא לא פרופסור לפורנוגרפיה.
למה בדיוק — אינני יודע.
אורי א מ רי: למה הוא פרופסור 7
יוסף שופמן: למדעי המדינה.
חיים לנדאו: הוא פרופסור לנגיפים.
כנראה גס לנגיפיס חיים במדינה.

חש או לא. ייתכן שזה נכון. אתנגד לנוהל
זה גם אס החומר נכון.

לבושתה של הכנסת, יצויין שהייתי חבר־הכנסת
היחידי שהתנגד למעשה פסול
זה. ולהיפך: לפחות חבר־כנסת אחד —
שלמה כהן־צידון — ניסה לנצל את העניין
כדי להשיג קצת פירסומת אישית, על־ידי
כך שתבע מיו״ר הכנסת להסיר את חסינות
חביבי. כהן־צידון, שהוא עורך־דין, ידע,
כמובן, שזהו תעלול חסר־שחר, מכיוון שאין
ליו״ר בכלל הזכות לכך (כפי שציינתי בדברי,
רק פרקליט המדינה יכול לבקש).
אוי לכנסת שאלה הם פניה!
* רק בסוף אותה ישיבה הכחיש אמיל
חביבי את הדברים.

מדוע בוטלה תוספת־השכר
לחיילי צוד׳ל,
אשר שרותם הוארך?
על נושא זה הגשנו השבוע הצ*
עה דחופה לסדר־היום. נשיאות המ
ס ת לא הפירה בדחיפות הנושא.

להלן נאומו של ח״ב אורי אבנרי ל הנ מקת
הימנעותו מהצבעה על שתי הצעות לסדר-
היום של גח״ל והמרכז החופשי, שתגעו ה תנ
חלו ת ב שטחים ה מו חז קי ם כתגובה על ה ת
קרי ת של השבוע שעבר, בתעלת-סואץ :

אך מי שבקיא בענייני המרחב, ולא רק מתוך הקשבה
לדברי הבל ורהב של רדיו קהיר, יודע כי המצב במצריים
שונה מעיקרו.
כוחו של עבד־אל־נאצר מוגבל ביותר. מתרוצצים במצריים
זרמים שונים, השקפות שונות. יש קצונה מכאן, וחוגים
נגדיים מכאן.

אין הבית הזה נחלק לשני מחנות גם בבואו לתת ביטוי
להחלטתנו הנחושה להשיב מלחמה שערה, בשעה שקיים
איום על קיומנו וביטחוננו. זה הוכח בימי מאי ויוני בשנה
שעברה.

ביום ה 503-אחרי המלחמה

מחנה אחד סכור כי קווי הפסקת־האש יירגעו אם ננאם
השכם והערב על החלטתנו לספח לישראל את חצי־האי סיני,
שאגב מעולם לא היה שייך לארץ־ישראל( ,תמהני היכן
״הזכות ההיסטורית״ ,שעליה דיבר חבר־הכנסת לנדאו. ברוב
תקופות ההיסטוריה היה חצי־האי שייך למצרים) .שה־תקריות
ייפסקו אם נקבע כי אין שחר של סיכוי להגיע.
ביום מן הימים, לשלום עם העם המצרי; אם נכריז קבל
עם ועולם ש״נגזרה״ עלינו מלחמת־נצח, כדברי שר־הביטחון
בהזדמנות אחרת (ואני שמח שהשר לא חזר על כך בנאומו
היום, כי אם נקט סיננון הרבה יותר חיובי).
המחנה השני, שאנו גאים להשתייך אליו, אומר את ההיפך.

מצבע אחד, וכל דבר נחתך בו על־הדיבורים
הסתמיים על ״המצרים״,
נפש אינם אלא אדם אחד, ומכאן
וחוסר־התושייה המדינית, הנובעים

ישנו ״אבנרי מצרי״!

אין הכית הזה נחלק לשני מחנות כבואו לתת
ביטוי לרגשי האבל, הצער והזעם, על מעשה־תוקפנות
נפשע, ועל אבדן מיטב אחינו, חיילי
צה״ל.

בין השאילתות שהוגשו על־ידי סיעתנו
השבוע:
ס לשר־הביטחון: האם נכונה הערכת
שנתון־התעופה החשוב של ג׳יינס בבריטניה
כי ישראל יכולה בשנת 1970 לחמש טילים
מתוצרת עצמית כראשי־נפץ גרעיניים,
אף הם מתוצרת עצמית?
• לשר־הדואר: מהו אומדן הנזק שגרמי׳
שכיתת הדואר לכלכלה הישראלית?
לשר
הפנים: האם נכון כי עיריית ירו־שלים
התעלמה ממסקנות הוועדה שבדקה את
מחדלי העירייה כימי השלג אשתקד?
האם נכון שלא נרכשו מרבית פריטי הצייד
שהוועדה המליצה על רכישתם כדי
למנוע תקלות בחורף הקרוב?
• לשר־הביטחון: האם גורש נכבד ערבי׳
לירדן מפני שהחזיק דגל פלסטיני לה,אם
מותר או אסור להניף דגל פלסטיני בשטחים
המוחזקים — שבהם מותרת הנפת
דגל ירדני?
לשר־האוצר: האם נכון כי הבנק
לפיתוח התעשיה, השייך לממשלה, נתי
דירה בשווי 150 אלף ל׳׳י, ומכונית
מפוארת, למר משה זנדברג, שפרש לא מכבר
מתפקיד בכיר באוצר והפך לסגן יו״ר הבנק?
האם ניתנה וילה למר יהודה נאמן,
מי שהיה החשב הכללי של האוצר?
לשר־העבודה: האם יש פיקוח על
קרנות הפנסיה והביטוח של העובדים׳
לאור העובדה שנתגלה בהן עודף של
הוצאות על ההכנסות?
• לשר התחבורה: מי מקבל טיסות
חינם, או טיסות מוזלות, בחברת אל על?
כמה מנוסעי־החינם היו מנהלי החברה, פקידי
ממשלה ואחרים?
* 9לשר־הביטחון: האם בתקרית הגדולה
כתעלת״סואץ נגרמו אבידות בגלל חוסר
התחפרות מספקת?

כאל גוש אחד, שכולו
ידי אדם אהד. מכאן
כאילו שלושים מיליון
הפאטאליזם הקיצוני,
מכך.

מובן שלא יכולנו להצביע בעד הצעתו של חבר־הכנסת
מאיר וילנר, שלא לדון בהתקפה המצרית הנפשעת מלפני
כמה ימים. אך מובן שלא יכולנו להצביע גם בעד שתי ההצעות,
שנומקו כפי שנומקו.

אולם כבוד היושבת־ראש, הבית הזח נחלק
והציבור כולו נחלק -לשני מחנות, בבואולתת תשובה על השאלה הגורלית ז איך למנוע
קורבנות באלה, ומעשי־תוקפנות באלה, בטווח
הארוף.

אטומיות

יש אבן מצרי ודיין מצרי, ויש בגין וד״ר
אלדד מצרי, להבדיל אלף אלפי הבדלות.
מרדכי כן־פורת: מי הוא אבנרי המצרי? 11 אורי אכלרי: עוד אענה על כך.
מרדכי כן״פורת: כדאי שגס לנאצר יהיה
אבנרי.

המוצרים ב עיני ואב

(״מעריב״)

הוא אומר: גישה מלחמתית־פאטאליסטית זו, השולטת במדינה
מאז מלחמת־ששת־הימים — גישה זו פשטה את הרגל.

עובדה היא, עובדה הזועקת לשמיים, בי
ביום ה 503-אחרי מלחמת־ששת־הימים, מלחמה
שיבלה והיתה צריכה להיות מיפנה ב-
תולדותינו, הרגו אוייכינו 20 חיילי צה״ל לאד
רף קווי הפסקת-האש, מסיני ועד סוריה, ובי
הקטל נמשך יום־יום, לילה־לילה, מכלי שיש
בידי הממשלה, מהשר אשבול עד השר כגץ,
ומהשר אלון עד השר דיין, הצעה ליוזמה
כלשהי כדי לשנות מציאות זו מעיקרה.
היכן העיקר בוויכוח של היום, כבוד היושבת־ראש?
ישנה השקפה ילדותית, פשטנית, המתייחסת אל מצריים

אורי אכנרי: יש. אני מבטיח לך שיש.
אליעזרשוסטק: האם יש נס אבנרי למצריים?
אוריאמרי: יש. נוסף על כל שאר הצרות
שיש להם ׳שם, ישנת גם זו ׳*.ולא אזכיר שמות
מפאת עין־חרע.

העובדות ידועות למומחים לענייני מצריים, גם למומחים
של ממשלת־ישראל.

מצויים בוהות במצריים המאמינים בי יש
לשים קץ להרפתקות, ולהתרכז כבניין מצריים
עצמה. יש אישים המבריחים את עבד־אל-נאצר
לדבר, מדי פעם, על הצורף בהסדר
מדיני, ואף לרמוז על צורתו של הסדר כזה.
(המשך בעמוד )25

* ?טע זח בוויכוח גרס לקאריקטודיח של זאב במעריב,
המועתקת בעמוד זה.

במדינה העם שני פסוקיס,
שגי דודות
אמר השבוע הדוקטור ישראל אלדד־שייב:
״זוהי שגיאה איומה שמנהיגי המדינה
שלנו לא יצאו לכיבושים טרינווריאליים עד
החמישה ביוני אני המניס לפשרה והפשרה
היא שגבולות ישראל יהיו הירדן
והסואץ, ולא היאור והחידקל — אן גם
זה רק לעת עתה, וייתכנו שינויים;בעתיד.״
אמר השבוע רב־אלוף יצחק רבין, מנצח
מלחמת־ששת־הימים ונציגם העיקרי של
לוחמיה:
״תכלית המדיניות־החוץ הישראלית צריכה
להיות מכוונת למקד את הוויכוח מל השלום,
ולא על הבעייה הטריטוריאלית...
עלינו לשכנע את העולם שהיעד היחידי של
מדיניותנו הוא שלום ובטחון, לא סיפוח
שטחים.

הישראלים את פשיטת־החבלה שלהם.״
״מחצית קבוצת הקומנדו הישראלית התייצבה
באבטחה,״ סיפר השומר שנימלט ,״בעוד
שהמחצית השנייה עסקה בחיבור מיוד
קני־הפיצוץ לחלקי־ציוד שונים שבתחום התחנה.״
לדברי
הכתבים הם ראו במקום בו עמדה
תחנת הטרנספורמטורים ״משהו מעוזת,
מושחר, והרוס לחלוטין שתואר על־ידי המצרים
כשני טרנספורמטורים לשעבר.״
״לאחר שביצעו את מעשה החבלה*,
סיפרו התושבים ,״נעלמו אנשי הקומנדו
הישראלי לתוך החשיכה, מבלי שאיש מהם
ייפגע.״
לאור פצצת־תאוו־ה. עדויות נוספות
גבו הכתבים מפי כפריים על גדות הנילוס,
שהיו עדים לאותו חלק מהפשיטה שנערך
על גשר קינא 24 ,ק״מ צפונית לנג׳ע חמדי׳
גשר שאורכו הוא 800 מטר ונחנך רק לפני
שנה.
סיפרו הכפריים לעיתונאים :״הליקופטר
ישראלי אחד או שניים, שלפחות אחד מהם

תוכנית־השלום של המפלגה. היא היתה מעניינת
— במה שאין בה.
כמו בעבר, דיברה התכנית על ״העם
הפלסטינאי״ הזכאי ל״הגדרר, עצמית״ .אולם
המושג ״מדינה פלסטינית״ נעלם כליל, אפילו
כאחת האפשרויות.
את מקומו תפס מושג הרבה יותר גמיש:
״מימשל עצמי״ .זהו מושג חביב גם על
משה דיין ושמעון פרס. כי מימשל עצמי
(״אוטונומיה״ בלעז) פירושו, כמקובל בעולם:
מצבו של עם החי תחת ריבונות
זרה.
פסוק תמוה שני: נאמר כי ממשלת־ישר־אל
תסדר עם העם הפלסטינאי את ״הבעייה
הטריטוריאלית״ — נוסח הטומן בחובו סיפוחים.
כי אין שום בעייה כזאת — אם מקבלים
את הגבול של ה־ 4ביוני, כפי שעשתה
מק״י עד כה.
לתוך המע״י. את הבהירות סיפק,
אחרי נאום מיקוניס, הדוקטור משה סנה.
מצריים אין דבר מתסכל יותר את האזרח הישראלי
— ועוד יותר את החייל הישראלי —
מאשר מצב טאקטי, המאפשר ליריב להלום,
מבלי שתיתכן פעולה נגדית צבאית מתאימה.
מצב כזה שרר במשך 19 שנה בגבול
הסורי — והוא גרם להשתלשלות שנסתיימה
במלחמת־ששת־הימים.
מצב כזה נוצר, מאז המלחמה, במיגזר
עמק־הירדן, מדרום לכינרת.
בימים האחרונים נתעורר החשש כי מצב
כזה ייווצר גם בתעלת־סואץ, כשחיל־התותח־נים
המצרי יכול להלום במלוא העוצמה
בעוצבות צה״ל מולן, מבלי שתיתכן תגובה
צבאית נאותה. מצב זה הוחמר עם הופעת
יועצים סובייטיים מול צר,״ל, שהכריחו את
ממשלת ישראל לנהוג בשטח זה בזהירות־יתר.
סיפוק
ושיקול. לכן גרמה פשיטת
צד,״ל ללב מצריים לרגש כללי של סיפוק.
לא רק האופי החבר׳מני של הפעולה,
ולא רק המסתורין שאפף את שיטת ביצועה,
גרמו לסיפוק עמוק זה, אלא עצם הרעיון
שישראל יכולה להגיב בצורה מקורית משלה.
היתר, זאת, בלי ספק, הפעולה הפופולרית
ביותר של צה״ל מאז המלחמה.
התועלת המדינית היתד, פחות ברורה.
יתכן כי הפעולה המוצלחת, שגרמה להפרעות
ניכרות בחיים האזרחיים במצריים, תביא
את מנהיגי מצריים להחלטה למנוע להבא
התקפות חסרות־סיבה לאורך התעלה.
אך יתכן גם ההיפך הגמור — והוא היה
יותר סביר.
• ההתקפה חיזקה מחדש את שלטונו
של עבד־אל־נאצר, סיפקה לו אמתלה נוחה
להקמת ״מיליציה עממית״ ,שתשעבד את העם
כולו לצבא, שהוא הגורם האנטי־ישראלי
ביותר במצריים.
#ההתקפה איפשרה לנשיא מצריים
להכריז כי ״במלחמה הבאה נצטרך להגו על
כל שעל אדמה של מצריים״ — ובכך חיזקה
את טענתו כי מלחמתו בישראל היא מלחמת־מגן,
מכיסן שהמדינה הציונית מתכוונת
להתפשט ולכבוש את ארצוודערב — כפי
שעשו הצלבנים, שאף הם הגיעו ללב
מצריים.
איל? אי ד * איך? שיקולים עדינים
מסוג זה לא הטרידו את האזרח הישראלי
השבוע. הרבה יותר הטרידה אותו השאלה
המגרה: איך הגיעו חיילי צה״ל אל יעדיהם?
איך הם ביצעו את הפעולה? איך הם חזרו?
הביצוע שעה ששלטונות מצרים עמדו על דעתם
כי הפשיטה על גשרי־הנילוס לא היתד, אלא
גיחת־הפצצה של מטוס בודד, סקייהוק לפי
טענתם, סיפרו עדי־ראייה לכתבים הזרים שהוזעקו
לסיור חטוף בנג׳ע חמדי, את התרשמותם
שלהם על הדרך בה ביצעה יחידת
הקומנדו של צה״ל את הפשיטה.
״ראינו הליקופטר,״ סיפרו פלחים בכפרי-
הנילוס לכתבים בריטיים.
כתב הניו־יורק טיימם אסף עדויות מפורטות
יותר :״אנשי הקומנדו הישראליים,
אשר נחתו במידבר, לא הרחק מתחנת־הטך נ־ספורמטורים,
הגיעו בהליקופטר ...קבוצה
של ישראלים הרגה ביריות שומר אחד אשר
קרא לפושטים להזדהות. שומר שני הצליח
להימלט והוא שסיפר על הצורה בה ביצעו

הליקופטר אמריקאי בוייט־נאם
טווח של 500ק״נו — הלוך וחזור

הטיל פצצת־תאורה, הגיעו עד לגשר. אחד
ההליקופטרים נחת על הגשר עצמו בעוד
שהשני המשיך לרחף מעל הגשר כשהוא
שומר מעל.״
כשנשאלו עדי־ראייה לנחיתת ההליקופט־רים
מדוע לא התערבו או הזעיקו עזרה,
סיפרו לכתבים הזרים :״חשבנו שאלה הם
הליקופטרים מצריים.״
הדוברים הצבאיים המצריים שליוו את
סיור העיתונאים לאזור הפשיטה, כדי לאמת
את הגירסה המצרית שההתקפה בוצעה על־ידי
מטוס, לא יכלו, לדברי הניו־יורק טיימס,
להציג אף חור אחד של כדורי מכונת־יריה,
חלק מרקיטה אוזירית או רסיס של פצצה.
פרשי האוויר
ההפצצות בצפון ויאט־נאם הופסקו. עתה
שואלים את עצמם כל יודעי־דבר — האם
תיפסקנה גם פשיטות פרשי־האוויר האמריקאיים?
הפעולות
של יחידות אלה הן מיוחדות במינן,
כי הן מאפשרות לחדור עמוק ללב
שטח האוייב, בכל עת, ובעיקר בלילה. הן
פועלות, בדרך כלל׳ בכוח של שתיים שלוש
מחלקות. קל להן להגיע אל היעד — הרחק
מאחורי קודי־האוייב — לבצע פעולת־חבלה
נגד מוקדי תחבורה וייצור, ולהסתלק.
מכיוון שהמסוקים (הליקופטרים) יבולים
לטוס מטרים ספורים מעל לפני הקרקע,
אין המכ״ם (ראדאר) מסוגל לגלותם. הדגמים
הגדולים — כמו המסוק סיקורסקי —
יכולים לטום למודחים ארוכים 500 ,קילומטרים
ומעלה, ולחזור הביתה ללא צורך
בסידורי־תידלוק מיוחדים.
ההנחה בוזשינגטון היא כי פעולות מסוג
זה לא תיפסקנה גם להבא.

מפלגות
המפלגה הקומוניסטית
הציונית

לאן חותרת מק״י? עם איזה כוחות היא
רוצה להתחבר?
השבוע, כאשר ננעלה ועידת המפלגה,
היתד. התשובה ברורה. חץ־הכיוון הוביל אל
המערך.
שידי סל עו״ ח. אחרי הכשרת הרוחות
בשירי־פלמ״ח, הציע שמואל מיקונים את

הוא קבע עם מי שואפת המפלגה להתאחד
— ועם מי לא.
היא לא תתאחד עם גורמים ״זעיר בורגניים׳״
אפילו כשהם שואפים לשלום. עם
אלה אפשר רק לשתף פעולה מעת־לעת.
לעומת זאת יכולה המפלגה לבוא בברית
עם ״כוחות פועליים״ — שהם, כדברי הדוקטור,
מפ״ם וכוחות במפלגת־העבודה.
מכיוון שמפ״ם עצמה נמצאת בדרך המלך
לתוך המע״י, ברורה כוונתו של סנה.
ואם היחס לציונות הוא מיכשול — החלימה
מק״י לבחון מחדש גם יחם זה.

הממשלה
מי מקשיב
לייעץ 7
עם כיבוש הגדה המערבית ועזה, רבו
התקוות להידברות עם הפלסטינים. לוי
אשכול הבין לרחשי הציבור. מינה יועץ
מיוחד לענייני השטחים. היה זה צעיר
מוכשר, בנו של שר־המשטרה: משה ששון,
שהושאל על־ידי משרד־החוץ.
במשך למעלה משנה מילא ששון הצעיר
את שליחותו, קיים מגע רצוף והדוק עם
מנהיגי הגדה• בכל שיחה שאל אותם :״מה
אתם מציעים?״ בכל שיחה הם ענו לו:
״אתה כבר יודע מה אנחנו מציעים. אבל
מה מציעה ממשלת־ישראל?״
על־כך לא היתד, לששון שום תשובה —
כי אין מדיניות ממשלתית.
השבוע נמאס לו. הוא הודיע כי הוא
עומד להתפטר מתפקידו, לחזור למשרד־החוץ.׳•
רפואה הקדב

המת
#המועצה־המדעית של הסתדרות־הרופ־אים
עלולה לשלול את ההכרה של מוסדות-
הוראה, מאותם בתי־חולים, שאחוז ניתוחי־המתים
בהם הוא נמוך.
* בכך המשיך במסורת של יועצים לעניינים
ערביים. ראש המחלקה למיזרח־החיכוך
של משרד־הזזוץ, מרדכי גזית, התפטר
אף הוא בשעתו מתפקידו מרוב ת־סכול,
עבר לשטח אחר של שרות־החוץ.

• ייעשו ניסיונות להקמת חברד,־קדישא
ליברלית, שתקבור מתים מבלי לבדוק אם
נעשו בהם ניתוחים שלאחר המתת.
• כדי לא לעורר התנגדות של המשפחות
ניתנה הוראה בבתי־החולים העירוניים
של תל־אביב לא לרשום בתעודת־הפטירה של
המת אם בוצע בו ניתוח־שלאחר־המתת.
אלה הם הגילויים העיקריים מתוך פרטיכל
סודי מישיבת מנהלי בתי־החולים בישראל,
שהתקיימה לפני מספר חודשים. באותה
ישיבה, התכנסו ראשי מוסדות הרפואה בארץ
לדון כיצד להתגבר על המסע־נגד־גיתוחי־מתים,
שמנהלים החוגים החרדים.
בדרך מיסתורית התגלגל הדו״ח לידיהם
של אבירי כבוד־המת. בטאון צעירי־אגודת־ישראל,
דגלנו, פרסם בגליונו האחרון אה ה־פרטיכל
במלואו, תחת הכותרת כגנבים בלילה,
לגבי הדתיים שימש הפרטיכל כמסמך
המצדיק את טיעוניהם כי בבתי־החולים
בישראל ״גונבים איברים ממתים.״
הצהרתו של הפרופסור חיים שיבא, מנהל
בית״החולים בתל־השומר ״כלפי המשפחות
אנו פשוט גונבים בצורות שונות שלא
ירגישו,״ שירתה את האשמותיהם של המתנגדים
לניתוחי־מתים.
אולם כלפי הציבור משמש הפדטיכל סימן
אזהרה לגבי הסכנה הצפויה מהטרור שמשלימים
הדתיים על מוסדות״הרפואה בישראל.

כמלחמה .״המספר של ניתוחי־מתים
ירד בכל המוסדות בצורה מדאיגה,״ אמר
באותה ישיבה הפרופסור אדלר ,״עלינו לדון
כיצד להבטיח את המינימום הדרוש.״
בזה אחר זה גוללו מנהלי בתי־חולים
שונים בארץ את המצב במוסדותיהם. הסתבר
כי בחלק מהמוסדות נרתעים מלבצע ניתוחי־מתים
בשל ההתנגדות הפעילה שמגלות
משפחות הנפטרים.
סיכם הפרופסור שיבא את המלחמה יי־נטושה
בתחום זה והמאיימת על אפשרות
הכשרת רופאים חדשים בישראל :״הצד ש־כנגד
לא ירתע ממלחמה. זה לא רק מלחמת
קודש אלא גם ענין של פרנסה. אומרים ש
בירושלים יש למעלה מ־ 100 חברות־קדישא
ולכל אחת אינטרסים מ שלה ...אנחנו צרי־כים
לנקוט קו במלחמה ולהדגיש שבמצב
הקיים אי־אפשר ללמד סטודנטים לרפואה.״
עבודה הולכים לקאגוסה בית התאחדות בעלי־התעשייה היווה ב־שנים
האחרונות טאבו לגבי מנהיגי ועסקני
הסתדרות־ר,עובדים. הם התרחקו מהבניין כמו
מצרעת. מזכיר־הסתדרות, אהרון בקר,
הוזמן כמה פעמים לפגישות ודיונים לבניין,
אך תמיד התחמק מלבוא.
השבוע, נסוגו אנשי ההסתדרות מהחרם
שהטילו על בית התאחדות בעלי־ר,תעשייה.,
לראשונה מזה שנים היו מוכנים להיפגש עם
התעשיינים בבניינם. הסיבה: הם היו זקוקים
להם.
עסקני ההסתדרות, החרדים מכישלון מס־המפלגות,
רוצים לשכנע את התעשיינים שישתפו
עימם פעולה בנושא זה, ימריצו את
עובדיתהם לשלם את המס. לשם כך היו מוכנים
ללכת אפילו לקאנוסה.
שזונות אתיקה שכזאת האסיפה הכללית של עתונאי ירושלים
החליטה לפנות להנהלת האיגוד הארצי של
עתונאי ישראל להגביר ננירנותה לסיכול
נסיונות, הנעשים מדי פעם להתנכל בחופש
העתונות.
כך דיווחו העתונים על אסיפתם הכללית
של עתונאי ירושלים. היה זד. דיווח מאוד
לא מדויק כי יותר מאשר בסכנות הצפויות
לעתונות מבחוץ, עסקו עחונאי ירושלים באסיפתם
בסכנות הצפויות לעתונות מבפנים
— מצד עתונאים מסויימים.
שני נושאים גרמו לסערת־רוחות. תחילה
היד, זה כתב הארץ, עוזי בנז׳ימין, שהעלה
את פרשת עסקיהם הפרטיים של שני כתבי
מעריב לענייני־כלכלר״ יובל אליצור ורפאל
אלדור, שהקימו חברה לפרסומים כלכליים
(העולם הזה ;)<625
״האגודה צריכה לקבוע,״ טען בנז׳ימין,
(המשך בעמוד *)1
העולם הזה <627

מנקים בוחובותיה שר שכם
(שמאל) החרמת חנויות בידו־שדם-תחייתה
שר מדיניות
הידהחזקה, אשר היא ־
ך 1פני עשרה ימים, בתום אחת מ/שביתות־המיסחר
בירושלים המזרחית,
סייר שר־הביטחון משה דיין ברחובות העיר
העתיקה. הוא טייל ללא משמר, סקר
את החנויות, נכנס לחנות־עתיקות וקנה שם
כד עתיק באלף ל״י.
״כל הכבוד למוסא דיין,״ אמרו אז ערביי
ירושלים .״בתקופת השילטון הירדני לא
העז אף שר ירדני להסתובב ככה בינינו.״
השבוע, היתד, לאותם ערביי ירושלים
דיעה שונה :״מוסא דיין הלך לרגל. הוא
בדק אז את החנויות כדי להחליט בעצמו
אילו מהן להחרים.״
של שינוי היחס כלפי משה דיין, המייצג כלפי
ערביי השטחים־המוחזקים את יש־אל.
מסמל את התפנית שהתחוללה בהם תוך
השבועיים האחרונים, מאז החלה ממשלת
ישראל לנקוט במדיניות ״היד־הקשה״ כל
פיהם, בתגובה על שרשות ההפגנות והשביתות.
ייתכן
והחיים בשטחים המוחזקים ישיבי

ד ח 1 7 .1 -

להראות שביכולתם למנוע שביתה אפילי
על־ידי הטלת עוצר כללי.
חמור במיוחד היד, המצב בירושלים המזרחית.
לולא התערבות המשטרה וההכניח
המוקדמות שעשתה כדי למנוע את השביתה
לא היתד, השביתה מעוררת כל תשומת לב.
אולם עשרות מכוניות השיטור מליאות השוטרים
חבושי־הקסדות ואוחזי־האלות, ה־

גנות בירושלים

אלו הן שתי תמונות שצולמו בשבת האחרונה בירושלים.
הן מראות צעירים יהודיים המכים צעיר ערבי,
אחרי שזה ניסה להסיר מעל אחת החנויות את צו ההחרמה של המשטרה, אשר הודבק
עליו. הצעיר הערבי ניצל מלינץ׳ אחרי ששומרום התערבו וחילצו אותו מידי מביו.

חיילים על החומות — כל אלה הזעיקו את
צלמי הטלביזיה העולמית, אשר עטו על המחזות
שיציגו את ירושלים המיזרחית בלהיות
שקטים ורוגעים. אלא שאת אשר
אירע בשבועיים האחרונים שוב אי־אפשר
יהיה להשיב. ירח־הדבש הקצר בין האזרח
הישראלי והאזרח הערבי, שהחלו ללמוי
לחיות זה בצד זה, הגיע לקיצו.

עיר מועדת למהומות ולפורענויות.
החרמת 15 מהחנויות ששבתו הוסיפה
שמן על המדורה. ראשי אירגון־ד,סוחרים־
הערביים (השייך עלי אלשזיז ופאיק בר־קאת)
סיכמו עם ראשי משטרת ירושלים כי
ביום ראשון יפתחו את החנויות והמשטרה
תדון מחדש בעניין ההחרמה.

התחכמות

של החרמה

מישחק
ש? /חמקהה
** משלת ישראל ידעה מראש על ה
שביתות העומדות לפרוץ בשבת, יום
הצהרת־בלפור. יום זה הפך לפלשתינאים
למעין יום חג דתי, בו הם שובתים ומפגינים,
גם בימים שלא היו תחת כיבוש ישראלי
.״לוא ניתן היה לשביתה לעבוד בשקט,״
אמר אחד מראשי הערים בגדה,
״היו ההמונים באים על סיפוקם והממשל
לא היה צריך לעבוד קשה כדי להרגיע את
הרוחות.״
אלא ששביתת ד,־ 2בנובמבר באה על רקע
שרשרת שביתות והפגנות קודמות. לבן
בחרו השילטונות לשחק את משחק־היוקרה:

סיסמא

כתובת של אל־פתח בעברית
וערבית, כמוה הופיעו
על קירות בתי ירושלים :״פתח ! החזיקו
מעמד בבתיכם נאמר בכתובת.

11ץ ן 7 1ן ^ תמונה סימלית: מנעול חנות
ערבית בירושלים המיזרחית
נסבר בעזרת אזיקים של המשטרה, כדי
למנוע את פתיחתה של החנות בידי בעליה.

£יל א שהסוחרים הנוצריים, כמינהגם,
\ £ל א פתחו חנויותיהם ביום א׳ ,והדבר
נראה למשטרה כחידוש השביתה. ההתחכמות
של החרמת החנויות לפי צו מנדטורי
לאיכסון שוטרים כביכול, הרתיחה את רוחם
של תושבי מזרח־ירושלים, שראו עד כה
הגיון בכל פעולותיה של ישראל, אפילו
לא הסכימו להן.
״סיפחתם אותנו. אנחנו כבר ישראלים!
אז מדוע אתם נוהגים בנו כאילו היינו תושבי
האיזורים הכבושים?״ שאל אבו־גרביב,
ששלוש מתוך חנויותיו הוחרמו על־ידי המשטרה.
ואילו
מנהל בית־ספר לבנים שאל בציניות
:״שמעתי שבישראל עומדים להכריז
על ׳שביתת־מורים ולא יהיו לימודים. האם
הכריזו אז גם עוצר בתל־אביב?״

י 5ג

התמונות הן מסוסים ומעיחונים -אודם
חסינווים רקוחים מן המציאות הישוארית
•0ן מופיעות יחד בחברה. האחת
| | לבושה בבגדים נשיים קלילים ופרחוניים,
והשניה בחליפות ובמכנסיים. לפני שהן
יוצאות מדירתן בת־החדר־האחה הן מלבישות
האחת את השניה, הן מתקנות את האיפור
האחת לשנייה וצובעות זו לזו את
העיניים. אחר-כך הן רבות קצת: מדוע
האחת אינה מחמיאה לחברתה? מדוע השניה
כל־כך רגישה? ריב משפחתי טיפוסי.
אחר־כך הן יוצאות יחד שלובות־זרוע לבילוי
חברתי, למסיבה או לדיסקוטק. שתיהן
חמודות מאוד ומאוהבות מאוד. הן לא
מתביישות ללטף האחת את השניה בפומבי,
לערוג האחת על חברתה בעיניים אוהבות

ואחר־כך לקום, להתנצל, לעזוב את כל
הגברים שכבר החלו לתכנן תכניות לגביהן
וללכת הביתה, לבלות יחד את הלילה•

נשוי
לה הן שתי הלסביות הידועות ביותר
בתל־אביב• האחת היא גרושתו של איש
ידוע, והשניה היא הצעירה והיפהפיה, אמריהן
הכירו
קאית, בת לאמנית ידועה.
זו את זו בפאריס. הגרושה הקשישה יותר
כבר התפרסמה קודם לכן כלסבית בארץ,
בתקופה שעדיין התייחסו לצורת־חיים זו
כאל סטיה, והחברה הפוריסאנית הצביעה
עליה באצבע. היא היחד, אז המארחת שק
זמרות ושחקניות לסביות נודעות, שבאו
לביקור בארץ, ולא אחת התחוללו שערוריות
סביב הרומאנים הלסביים שלה.
אבל מאז חזרה מפאריס עם ידידתה הקטנה,
שוב אין היא מחזרת אחרי אחרות.
היא נאמנה לידידתה, מקנאה לה, אוהבת
אותה בהפגנתיות. הן חיות כזוג נשוי. בבית
הן מגדלות חתול. הגדולה מבשלת, מנקה
ודואגת לכל מחסורה של הצעירה ואוי לגבר
אשר יעז לנסות ולחזר אחריה.

אופנה

מחלה!
תיים אלה הן סמלה של אופנה חד־
\ 4/שה, שפשטה בחוג מסויים של החברה
הישראלית הנוצצת. אבל הן אינן היחידות.
פעם ראו את הלסביות כמחלה. ריחמו על
אלה שאודותן ריכלו כי הן לסביות. ה־פסיכולוגים
היו צריכים לטרוח כדי להסביר,
כי לסביות בעצם אינה סטיה מינית,

אלא צורת פעילות מינית הנובעת ממבנה־אישיות
מסויים. עסקו בכך רק אלה שהתופעה
היתד, להן צורך פנימי׳ ,דחף שאין
להתגבר עליו כדי לזכות בסיפוק.
היום זוהי דרך־חיים, אופנה המדביקה
יותר ויו,תר נערות צעירות המחפשות חוויות,
ונשות־חברה קשישות המחפשות דרכים
כדי לחרוג משיגרת חייהן האפורה.
לפני שנה היתד, ההתעסקות הלסבית
בחברה ־ הנוצצת נחלת חוג נשים אחד.
אשת־חברה ומארחת ידועה, שכבר עברה
עם בעלה הפליי־בוי ובלעדיו את כל ה־פרוורסיות
האפשריות והכל נמאס לה ו־שיעמם
אותה, החלה להתנסות גם בזה.
תחילה היתר, לה רק חברה אחת, קבועה,
ובין היחסים שניהלה עם אהוביה ובעלה,
וידידיה, ניהלה גם איתר. יחסים קבועים וארוכים.
אחר־כך גם זה החל לשעמם אותה

והיא הרחיבה את המעגל, וצירפה אליהן
אשת־חברה אחרת, שהיתר, ידועה בנסיעותיה
התכופות לאנגליה; צרפתיה בלונדית
בעלת עור שחום משמש מתמדת; אשתו
המבוגרת של סוחר ידוע ועוד מספר צעירות
לשם השעשוע.
כל המטרוניות הכבודות האלה, שנהגו
עד אז לבלות את שעות אחר הצהריים
שלהן בבתי־קפה או במשחקי־קלפים, היו
נפגשות באותן שעות בדירתה של אחת
מהן, לפי התור. היתד, זו פגישה חברתית
נעימה שהתחילה על כוס תה והיתר, מסתיימת
באורגיה עליזה בחדרי המיטות, שכללה
לפעמים כחצי תריסר נשים בבת־אחת.
כששתיים מעמודי־התווך של נשות־תל־אביב־העליזות
נפרדו מבעליהן ועזבו את הארץ,
נתפרדה החבילה והפגישות־על־כוס־תה
הסתיימו. אולם כל אחת מאלה שנטלו
חלק פעיל ביחסים הלסביים ר,קולקטיביים
מצאה לה חוג משלה, אליו העבירה את
המנהגים האחרונים של העולם הגדול. כך
התרחב מעגל הלסביות החובבות וגדל.

הזוהר ונערת־הדיסקוטקים שהן לסביות• שתהיו, גרושות
בעלות הופעה נאה, היו בעלות דימוי של ציידת־גברים
דווקא. הן היו מוכנות, כל אחת בנפרד, לחלק
את לילותיהן. בחברת מאהבים עשירים, שהיו מעטי־רים
עליהן מתנות־כסף ושווה־כסף, מאפשרים להן להתקיים
מבלי לעבוד. אבל את סיפוקן והנאותיהן האמיתיות
היו מוצאות זו בחברת זו. לאחרונה נפרדו
השתיים, אחר שאחת מהן יצאה לחפש חוויות נוספות

בחו״ל, כאילו כבר מיצתה את כל האפשרוי
עד כה דובר בנשים מבוגרות, שהספיקו לטז
בה בחייהן, חלקן נשואות וחלקן גרושות־מגב
מובן. אלה מהוות עד היום את מוקד החברה 1
סביבן נוצרו מעגלים של לסביות פעילות,
יותר. המדובר בנערות בגיל־העשרה, שלא הן
עולם על דעתן כי הן נחונו בתכונות לסביות!
אלו הן פרפרי־הלילה של תל־אביב הזוה

כאן המקום לציין שתהום עמוקה פעורה
בין שתי השכבות החברתיות של הלסביות
בארץ — תהום מעמדית• לסבית השייכת לחברה
הגבוהה לא תתערב לעולם ולא
תתעסק עם הלסביות הנמצאות בשולי־החברה,
שחלקן הגדול עוסק גם בזנות.
בעוד שהבדל מעמדות כזה אינו קיים אצל
ההומוסכסואלים, שם יכול נער־רחוב לזכות
בבילוי בחברת אישיות ציבורית רמח־מעלה,
מקפידות הלסביות של החברה לברור את
בנות־זוגן מקרב בנות מעמדן ומתוך החברה
הקרובה שלהן.
השחקנית מצאה סופרת אחרונה ירדה האופנה מהחברה ה־
/גבוהה ווהמשועממת אל הנמוכה וה־משועממת.
הזוגות המוכרים ביותר בשטח
זה הן שחקנית ידועה החיה עם סופרת פחות
ידועה ונערת־זוהר מפורסמת שבת־זוגה
היא נערת־דיסקוטקים.
השחקנית הידועה נתפסה ללסביות רק
לאחרונה. עד כה דווקא היתד, מוכרת כמי
שמבלה ונהנית בחברת גברים. אחרי שהתגרשה
בגיל צעיר ניהלה שורה ארוכה
של רומנים שמצאו ביטוי בטורי־הרכילות.
אבל את אהבתה האמיתית מצאה דווקא
בחיקה של הסופרת, שהיא לסבית ותיקה.
איש לא היה חושד גם בצמד של נערת־

״בוא כתבי־הטת: עמוד וזהובות אמריקאית הנמכרות בדוכני ׳11

נמשכות אל הזוהר הנוצץ של חיי החברה,
כשהן מחפשות בעיקר פטרונים קשישים
ועשירים, שיאפשרו להן לחיות במחיצתם,
ויובילו אותן אל כל מקומות הבילוי של
תל־אביב על חשבונם. את אהבותיהן הן
מחפשות ברומנים מיקריים עם נערי־הזוהר.
ועד מהרה, מבלי שירגישו בכך, הן מוצאות
את עצמן בפעילות לסבית.
כי נערי־זוהר מסויימים מסתובבים בחברתן
הצמודה של לסביות ותיקות מתוך
חשבון קר ופשוט. הם צדים את פרפרי-
הלילה ללילה אחד או שתיים. אחר־כך,
במקום לשבור את ליבן של בנות העשרה,
הם פשוט מעבירים אותן לידיהן של הלסביות.
זאת שיטה למנוע פרידות דרמתיות
וסצינות של קנאה.
אווירה אירוטית
דחוסה
^ *לס ג ם אלה שאינן נופלות בידי או־
\ 1תם נערי־זוהר, עשויות למצוא עצמן

בתוך חווייה לסבית. הן נקלעות לאחת ממסיבות
החברה הנוצצת שהן כה שואפות
להשתייך אליה. לא נערכות שם אורגיות
של ממש. אבל האוירה היא אירוטית דחוסה.
הנערה שותה קצת, מתמסרת לחיזוריו
ולמשחקי־אהבתו של גבר כלשהו, וכשהיא
נמצאת אז במצב של אבדן־חושים והתלה־טות־יצרים,
היא אינה יכולה לסרב כאשר
גם לסבית מציעה לה את אהבתה.
זו אינה מלכודת מכוונת מראש, וגם לא
כנופיה מאורגנת. זהו פשוט אורח־ולחיים
המקובל באותה חברה, ומישהי שאינה רוצה
להיראות כיוצאת־דופן, חייבת להשתלב בו.
אם אין נטייתה הלסבית החבויה מתעוררת
ואם אינה מוצאת לה ידידה קבועה, היא
יכולה למחרת היום למצוא את סיפוקה גם
בחברתו של גבר, מבלי שהחויה הלסבית
של ליל אתמול תעיק עליה.
כסף תמורת
ידידות
^ שנן בחכרה זו עוד כאלה החרדות
לשמן ודואגות להסתיר את התעסקותן
הלסבית, בעיקר בעזרת רומנים מופגנים עם
גברים. ישנה האופנאית המוצאת את בנות־זוגה
מקרב חוג עובדותיה; ישנה הרקדנית־המפורסמת
המחליפה את ידידותיה מבין
בנות להקתה; ישנה אשתו הצעירה של איש־עסקים
עתיר־נכסים, שלא איכפת לה שבעלה
ידע על הרומנים שהיא מנהלת עם
גברים׳ אך חרדה פן יגונב לאוזניו שמץ
מיחסיה עם נשים; וישנה בעלת החנות הידועה
המתחילה לחזר אחר אלה, המוצאות־חן
בעיניה, בשעה שהיא מודדת להן את
השמלות בחנותה; וישנה כמובן אותה אשת־שערוריות
שאין ליבה פנוי לחיזורים והיא
פשוט מציעה כסף לאלה המוכנות להיות
ידידותיה, כדי לקצר את התהליך.
אלא שדברים כאלה אי־אפשר להסתיר
לאורך זמן. במרוצת הזמן שומעת האחת
על השניה. הן נפגשות כולן יחד ואין ביניהן
שום קנאה. לפעמים הולכות כמה מהן
לבלות יחד בדיסקוטקים וחוזרות; הביתה
בחברה יותר גדולה לאחד מבתיהן, שם הן
מסיימות את הלילה.
בדרך כלל, כשד,בדידות גדולה והערבים
ארוכים וכל מה שהן יכולות לעשות
יחד אינו ממלא את הזמן, הן משתפות גם
גברים במפגשים החברתיים שלהן. בדרך
כלל אלה הם אנשי בור,ימה, ידידים ותיקים

והדשים•
המשותף לרובן הוא שאינן לסביות אמי
תיות.
הלסביות אינה נובעת מהן כתוצאה
מדרך התפתחות שונה של אישיותן. רובן
היו בעולם הגדול וראו שזאת האופנה האחרונה
גם שם. כי הנוער בכל העולם ניסה
כבר את הכל והוא עייף מהכל והנוהג של
יחסי־מין רגילים ומקובלים נשאר נחלת הזקנים
בלבד. שפע הסרטים, שהגיע לאחרונה
גם לישראל (פרסונה, השועל, האיילות ו־טרז
ואיזבל) העוסק באהבה הגלויה בין
נשים לנשים, מבטא רק את המציאות ולא
ממציא אותה. הוא אולי רק מלבה אותה,
בכך שהוא מראה שהלסביות אינה עוד
טאבו ואינה נחלתן של נשים יוצאות־דופן
בחברה בלבד.
היום זד, לא קשה להתחיל לחיות כלסבית.
זוגות הנערות הלסביות מסתובבות בחופשיות
בבתי־הקפה בדיזנגוף, בדיסקוטקים.
אפילו לא מצביעים עליהם באצבע. הם
עושים את זה בחופשיות, בלי רגשות־אשמד,
ומכניסים את הרעיון לראשיהן של עשרות
נשים אחרות.

אצל הלסביות האמיתיות זה הרבה יותר
קשה. אצלן זה לא שעשוע אלא צורך חיים.
וכשאשתו לשעבר של איש־ציבור עזבה את
חברתה הדיילת, איתר. חיה במשך שנתיים,
כיוון שהתאהבה בצעירה אמריקאית שהכירה
בפאריס, רצתה האחרונה להתאבד,
היו סקנדלים וסצינות, ואיומי־רצח•

חלק

מהווי ישראלי
צל הלסביות ר,חובבות זה לא כל־כך
עדן של אהבה כעדן של משחק נעים,
שהן משתפות בו את כל מי שרוצה. אחת
מהן אפילו מוכנה, תמורת מאה לירות,
לערוך יחד עם חברותיה המתחלפות מדי
פעם, סצינות־אהבה בפני פליי־בוי מזדקן.

לא כולן עושות את זה תמורת כסף. לכולן
אין מעצורים. הן חופשיות, הן טבעיות
והן הופכות לאט־לאט את המנהג המערבי
הזה לחלק מההווי החברתי בישראל.
נערת־דיסקוטקים צעירה, שטרם מלא־ לה
18 שנה, הוצפה לאחרונה במתנות על-ידי
אחת הלסביות הידועות בעיר. אותה צעירה,
ספק אם ידעה בכלל מה פירושה של לסביות.
היא קיבלה את המתנות מידידתה החדשה,
מבלי לשאול הרבה שאלות• הלסבית
אפילו לא דרשה ממנה להיות ידידתה ולא
ניסתה לפתותה לקיים עימד, יחסים. כל מה
שהיא רצתה הוא להופיע עימד, יחד בפומבי
י— כדי לעורר את קינאתה של בת־זוגה
לשעבר, שנטשה אותה.
כשהתגלה לאותה צעירה כי אשת־חסותה
היא לסבית, ידעה לנצל את הידידות עימד,
כדי להוציא ממנה נם מזומנים ולא רק שמלות
במתנה. כעבור זמן קצר ראו אותה
בחברת לסבית אחרת, כשהיא אינה מהססת
להודות :״היא משלמת יותר.״

י !17

במדינה

בי ת הספר
ד ע תונ או ת
בית ציוני אמריקה
תל־אביב

(המשך מעמוד ) 14

בית לשכת המסחר והתעשיה
חיפה

נמשכת ההרשמה לשנת הלימודים תשפייט
בקורסים הבאים, שיתקיימו בתל־אגיג:
עתונאות פרסו !יחסי־־ציבוד

שאם להם מותר לעסוק בפרסומים פרטיים
לגבי הנושאים שאותם הם מכסים, מותר
לכל עתונאי לעשות כך.״ ״איך יתכן?״ טען
עתונאי אחר ,״שחברות־ממשלתיות ישלמו
שכר לעתונאים שתפקידם לבקר את הליקויים
בפעולותיהם של אותן חברות?״
גם כותבים גם נהנים. עוד טרם
נרגעו הרוחות בפרשה זו, הטיל כתבו הפרלמנטרי
של מעריב, יהושע ביצור, פרשה
אחרת לקלחת: פרשת מסע התענוגות שערכה
חברת צים לכתבים־הכלכליים בירושלים ו־לנשותיהם.
״האינטרס
של חברת ציס להעניק טובות
הנאה לעתונאים שתפקידם לכתוב עליה
ברור ובולם לעין,״ האשים ביצור ,״השאלה
היא האם על העתונאים להינות מטובות

ההרשמה מסתיימת
תחילתהלימודים 968 :ו.ו 20.1

הוצאת ספרים אחיאסף בעיימ
שלושה ספרים שכל אחד מהם מדבר בעד עצמו
הופיעו שוב במהדורות חדשות:

חיינו המיניים

עיתונאי ביצור

מאת פרופ׳ פריץ קאהן
מדריך ויועץ לכל איש ואשה

סכנות מבפנים

לכל של כדי

עברית: ב .קרו א

הספר מתווה לוחות וצילומים

מחיר הספר 8. -ל״י

מדריד, רפואי לאשה המודרנית __
מאתד״ר

הורדר,

מיילסון

אלה הם ציטוטים שאינם לקוחים מפלייבוי
או מעיתון־מין זול. הם הופיעו השבוע בעיתון
ששימש עד לפני זמן קצר כמיבצר
הפוריטאניות והשמירה על טוהר־המידות ו־מוסר־העבודר
— .דבר השבוע, המוסף השבועי
של דבר.
פעם אפשר היה למצוא בין דפיו של
שבועון ההסתדרות עצות חקלאיות או כת-
בית על פתיחת צרכניה חדשה. היום מספק
העיתון עצות לנשים כיצד לנהוג כשבעליהן
של ידידותיהן מנסים להתחיל איתן. והעצה
אינה ״לא״ .איך אומר דבר השבוע :״יש
לזכור שהזמנים ה ש תנו...״
ססודט בלי רגליים

תל״אביב, רחוב יוס ף נשיא , 13 טלפון 613339

וד״ר

יש לזכור שהזמנים השתנו: פעם הגברים
ביקשו מישהי לשוחח עיסת כאשר התכוונו
למין, ביום הס לעיתים מבקשים מין, בשעה
שהם רוצים בעצם בשיחה.
אם בעלה של חבר תן מנסה להתחיל איתך
— הוודעי אס הוא שיכור או פיכח, החליטי
אם הוא ר צוי, או לא רצוי ופעלי בהתאם
לטעמך האישי ולעקרונות המוסר שלך. אם
כן ואם כן — אל תספרי לאיש.

בנסים

פרטים מל אי ם, תכנית לימודים מפור טת והר שמה: בבית ציוני א מ רי ק ח,
רחוב דניאל פריש , 1תל״אביב, כל יו ם בין השעות 9עד 1לפני״הצהרים,
5עד 8אחרי״הצהרים.

המחבר שם לו למטרה לכתוב מדריך בחיי המין: ספר הכתוב בסגנון השוזר.
נפש. יועץ נאמן בכל המקרים המצויים לכל אלה היוצאים לדר! הגורלית
חיי המין. ספר כפי שהיה המחבר מאחל לעצמו שיינתן לו, בשנות נעוריו,
שקורבנות הבערות יהפכו לנהגי חדוות החיים, לאדוני גורלם: דור חופשי
בני אדם מאושרים.

הבאה :״לא. ח .מרחובות — מה שמצאת
אצל ארוסך אינו התוספתן ואין צורך לנתח
אותו.״

ההנאה שמעניקה להם צים.׳׳
חברי תא־הכתבים־הכלכליים ניסו להתגונן.
הם נקפו גם בטכסיס מחוכם כדי למנוע
דיון בפרשה .״אני רואה בדבריו של ביצור
האשמות חמורות והוצאת־דיבה,״ טען דניאל
בלוך, כתב זבר. הוא הודיע כי הגיש תביעה
נגד ביצור בפני בית־דין חברים ומשום כך
כל העניין הוא סוב־יודיצה ואין לדון בו.
הדיון נדחה לישיבה שניה, בר, היה רוב
לחברי תא־הכתבים־הכלכליים. הוויכוח הסתיים
בפשרה. אי־אפשר היה להחליט על הבאת
האשמותיו של ביצור בפני ועדת האתיקה,

ביולי , 1963 צעדו בדממה 20 צנחנים בתוך
חורבות כפר ערבי נטוש, על גבול רצועת־עזה.
לאחר לילה שלם של שכיבה במארב
חזרו עתה לבסיסם כשבראשם צועד מפקדם,
סגן־מישנה רפי כהן.
לפתע נשמע מטח יריות.
רפי כהן, אז בן ,20 יליד אפגניסטן ובוגר
בית־הספר החקלאי הילל סילבר, נפל מתבוסס
בדמו. שני־ כדורים חדרו לבית־החזה
שלו ונתקעו בחוט־השידרה.
לאחר הניתוח שעבר, האמין רפי
כי תוך חודש יחלים. אלא שבמשך זמן זה
הכינו אותו הרופאים לבשורה האיומה: הוא
לא יוכל יותר להלך, ישאר משותק ברגליו
כל ימיו.
בבית־ד,חולים הכיר רפי את אשתו לעתיד,
בת־שבע, בת קיבוץ חולתא. היא
התאהבה בו ממבט ראשון. הם נישאו כעבור
שנה, מתגוררים כיום בתל־גנים יחד
עם בתם בת עשרה החודשים, איילת.
לפני פציעתו עסק רפי, תושב העיירה
שדרות, בכדורגל. הוא המשיך לעסוק בספורט
גם לאחר נכותו. הוא התאמן בכדורסל,
בסנים־שולחן והשנה החל גם לשחות.
נציג יחיד. ביוני , 1967 נהג דויד קראום,
בן קיבוץ גבעת־חיים (איחוי) בג׳יפ
שלו בסיירת השריון של אוגדת האלוף

קו ק ס

הספר המוגש בזה לקוראות הישראליות מטרתו כפולה: הוא מסביר כיצד בנוי
ופועל גוף האדם בכלל, וגוף האשד, בפרט, דן בבעיות בריאות של האשה ומייעץ
לד, בחיי המשפחה והנשואין. כמו כן מהודה הספר מקור ידיעות והסברים למקרי
מחלה כאלה, אשר בהם זקוקה האשד, לעצה והדרכה.
הספר מלוזה ציורים, תצלומים ולוחות

מחיר הספר 8. -ל״י

מורה דרר בחיי המין והנשואין
מאת ד״ר חנה ואברהם סטיו,

(ניו־יורק)

מאז הופיע לראשונה ״מורד, דרך בחיי המין והנשואין״ הפך להיות הספר החשוב
ביותר הדן בנושא זה. רופאים ומחנכים רבים ממליצים עליו הודות לדיוקו המדעי
ולהרצאתו הברורה, והמיוחדת .״מורה דרך בחיי המין והנשואיך כתוב בצורת
דו־שיח בין זוג העומד להנשא לבין רופאם. הספר הוא אינפורמטיבי ופוקח-
עינים והוא דן בצורה גלויה ועובדתית באותן הבעיות האינטימיות הקרובות
ללבותיהם של בני זוג, בץ אם לפני הנשואין ובין אם לאחריהם. הספר נמכר
בארצות־הברית במאות אלפי עותקים.

מחיר הספר 6. -ל״י
בהזמנות לפנות להוצאה ולכל מוכרי הספרים.

״ צי פ דוני״
טוכנות לאינפורמציה וחקירות פרטיות
טלגונים • 62( 001 ,757613 רחוג החשמל ) ,תל״אניב

איתורי כתובות
חקירות מסחריות

כדורסלן כהן
מארב ברצועה

כיוון שלעתונאי ירושלים לא היתד, ועדה
כזו. הם החליטו להקימה, אולם יחד עם זה
דחו את הצעותיו של ביצור שהועדה שזה
עתה הוקמה תברר את פרשת צים.
כי כשהמדובר הוא בטובות הנאה אז —
אתיקה לחוד ונסיעות־חינם לחוד.

דבר חדש
ירחון קופת־חולים איתנים מביא תשובות
לשאלות קוראים מבלי לפרסם את השאלות.
לפני כמה שנים מצא מישהו את השורה

שחיין קראום (עם אשתו ובתו)
מטח בסיני

אברהם יפה. ליד ג׳בל ליבני ד,ומטרה על
הטור המשוריין אש תופת. קראום זינק מ־הג׳יפ
לתפוס מחסה. כשנחת על הקרקע היד.
ברור לו שנפגע.
שמונה חודשים שכב בבית־חולים, שם גם
התברר לו כי ישאר משותק ברגליו ובאגן-
הירכיים שלו. אותם חודשים נולדה בתו,
רונית.
בקיבוצו, שם בונים לו עתה את ביתו החדש,
אין קראום יכול לשחות. אבל בברי־
(המשך בעמוד )22
העולם הזה 1627

קולנוע סרטים גוימיס
מהחוץ
כנדולרו (וול־אביב, תל־אביב; ארצות־הברית)
הוא לא מערבון מסוג חדש, כמו

שמבטיחה הפרסומת. זה אותו סוג ישן,
בתוספת רחל וולש, המשמנת את הכל ב־שמאלץ
עסיסי.
המדובר כאן הוא בשני אחים, האחד
מתכונן לעלות על עמוד התלייה, והשני
מתחפש לתליין כדי לשחרר אותו. כך זה
מתחיל.
אחר־כך חוטפים התלויים, שניצלו את
רחל תלש, זונה מכסיקאית שנישאה לאיש

מצד אחד, וחמישה תת־גנראלים העומדים
למרותו, מצד שני, כל־כך מוצא חן בעיניו,
עד שהוא מוכן לשעמם אותנו בזה שעה
ארוכה. אחר־כך באות ההרפתקות, וזה הרבה
יותר מעניין, עם קצת הומור, לא יותר
מדי. פול ניומן שיגרתי, וכן גם הסרט.

חטיבת השדים

(סינרמה, תל אביב;

ארצות־הברית) אותן שגיאות שנעשו בסרט
שלעיל נעשות גם כאן. לוקחים חלק מהסרט
המצויין שנים־עשר הנועזים, ומחליטים ל־ותר
קצת על העלילה על־חשבון הרעיונות
והדמויות. אז אין כל־כך עלילה, אבל גם
הדמויות לא מעניינות, משום שהן בדרך־
כלל עשויות לפי השאבלונות הרגילות; גרמני
האוהב מוזיקה קלאסית, איטלקי עליז
ונחמד, יש גם גבר עדין־נפש, הפוחד להרוג
אך מגלה עוז־נפש מיוחד במהלך הסרט,
שלייגר אמריקאי אלים, המגלה נפש רכה ותמימה
במשך הזמן, וכן הלאה.
כל הטיפוסים הללו מאורגנים במיסגרת
יחידה של אסירים, שעליה לבצע פעולות
נועזות מאחורי קווי האוייב. הפעולות נידחות
ונידחות, ובמקום זה אנחנו מתעמקים
באופיים של האנשים. כשמגיעות סוף־סוף
הפעולות — הן מרתקות מאוד.

ל טי פוח היופי
חפפי את שערותיך בשמפו
״לי־לך״ והוסיפי
לו גמישות וברק טבעי.
שמפו ״לי־לף׳ מחזק את
שרשי השיער ומונע גרויי
עור.
לבחירתך לשיער שמן ו־לשיער
יבש. ולעור הידיים
נסי את קרם ״לי־לך״
המעודן, החודר במהירות
לעור ומעניק לך ידיים
רכות ועדינות.
הכל ולא־כלום
״ ס קנ דאל

אלן דלון ושניידר ב״הכריכה״
הוא כבר רצח פעס

עשיר, ובורחים יחד איתר, מהשריף, הרוצה
להשיג את האשד, כדי להתחתן איתה, ואת
הפושעים, כדי לתלות אותם בחזרה.
וכנהוג בזמן האחרון במערבונים האחרונים,
מכניסים לתוך העלילה העמוסה
עוד גורמי־חוץ, כדי להכביד את המתח,
במיקוד, הזה: שודדים מכסיקאיים, המתערבים
ברדיפה ברגעיה המכריעים, ומשנים
את מאזן־ד,כוחות.
הדיאלוגים ארוכים מאוד, ועוברים לעיתים
קרובות מדי את גבול הגיחוך הפתטי, אם
כי, במיקצועיות רבה, בעזרת בדיחה טובה
ומצחיקה, הם חוזרים משם בשלום. שלושה
שחקנים מצויינים כמו דין מרטין ג׳יימס
סטיוארט וג׳ורג׳ קנדי, מכסים על הפגמים.

גלגוליהם של
״שגים־עשד הנועזיס״
מלחמתו הפרטית של הרי סריג
(אופיר, תל אביב; ארצות־הברית) אל תחפשו
כאן בריחות נועזות, ומלחמות רבות־מתח.
לא תמצאו את זה. תחת זאת תמצאו
אוסף אמרי־חוכמה, היוצאים מפיה של סיל־בה
קושינה. דרוש באמת חוש מיוחד לתיאום
כדי לתת לבחורה, שהטימטום מרוח
לה בצורה כל־כך בולטת על הפנים, להגיד
משפטים ארוכים, המתחילים כולם במילים:
.אתה יודע, בחיים...״
פול ניומן פוגש אותה בטירה איטלקית,
המשמשת בית־סוהר לחמישה גנראלים של
בנות־הברית, שנישבו על־ידי האיטלקים באמצע
מרחץ תורכי. הוא נשלח כדי לעזור
להם לברוח, ולשם כך הוציאו אותו מבית־הסוהר,
העבירו אותו מדרגת טוראי לדרגת
גנראל, ותפקיד הגנראל, עם סילבה קושינה
הגנולם הזה 1627

(גורדון,

תל־אביב;

לי-לך
מושג חדש
בטיפוח היופי

צרפתי

איטליה) לא כולם יכולים להיות אנטוניוני.
מה לעשות? גם אחרים צריכים לחיות ו־לאמר
את מה שיש להם להגיד, אפילו אם
קודמיהם אמרו זאת יותר טוב.
אנה גובי אומרת את זה פחות טוב. היא
מספרת על נער־שעשועים ועל אשתו, החיים
חיי״חופש ומותרות, בוגדים האחד בשניה
ברוחב־לב, ובסוף־שבוע ארוך, בו משתתפים
כל הנאהבים והנאהבות של שניהם,
נחשף השיעמום, הריקבון, הניוון של האנשים
הללו והחברה שלהם.
זה קורה על שפת־הים, בטירה בודדת,
בצבעים לבנים חזקים, היוצרים אווירה ריקה,
חשופה, ואנשים המסתובבים כל הזמן,
חסרי־מנוחה בבגדים קטנטנים, במסדרונות,
על המדרגות, מהפלאז׳ה לחדר האוכל וב־חזרה,
ומחפשים ביאוש איזשהו תענוג נשכח
שעדיין לא התענגו עליו, מצביעים איב־שהו
על הבדידות של עצמם, על האומללות
של אלה שיש להם הכל ואין להם כלום.
יש כאן אמנם הרבה יותר מדי מילים,
ותנועות, ומבטים על פחות מדי תוכן, אבל
מעט התוכן שישנו הוא מעניין.
בקרוב לאיי
הזיכרונות חמש שנים לאחר לעין השמש, הורג אלן
דלון שוב את מורים רונה, וקצת פחות
שנים לאחר שעזב אותו אלן דלון את ידידתו
רומי שניידר, הוא חוזר אליה שוב
באהבה גדולה. יותר נכון — בסצינות אהבה.
שלושתם הגיעו כבר ארצה, והם יוקרנו
בקרוב שלושתם בסרט אחד, הנקרא הבריכה.
״זהו סרט על אהבה,״ אומר הבמאי בלי
להתבייש .״על אהבה במצב של משבר.״ ואל
תזלזלו בנושא הזה, הרי לא הפסקתם
פתאום לאהוב אותו.
מה שקורה לאהבה הזאת שם, זה שהיא
מסכסכת בין אלן דלון, האוהב את
ידידתו מימים ימימה, לבין מורים רונה,
המסתובב עם בתו הצעירה והיפה כדי שיחשבו
שהיא אחת מאהובותיה
ההתחרות בין שני הגברים גורמת לכך
שאלן דלון ינסה לגזול את בתה של חברו,
וחברו ינסה לגזול ממנו את אהובתו, וכשזה
לא עוזר, הם מנסים שיטות אחרות. כמו
רצח, למשל.
״כן, הוא רצח אותי כבר פעם,״ אומר
רונה ,״אבל עכשיו זה בצורה אחרת. זה לא
אותו הדבר.״ זה מה שמעניין בחיים. שום
דבר לא חוזר על עצמו.
״אבל הרצח זה לא העיקר,״ אומר דלון,
״העיקר כאן זה היחסים בינינו, בין כולנו.
ואני חושב שהיחסים הללו, בסרט, לא יהיו
פחות מעניינים מהיחסים שלנו בזמן ההסרטה.
זה בכל זאת יפה להיפגש בבת אחת
עם כל כך הרבה זיכרונות,״

ע ם סיו םמבצע ־התלב שי ב בו ש ם
דלילה־ א שר נערך לרגל יובל ה״עע
של תיא, מודה הנ הל תהח בר ה
לאלפי המשת תפו ת א שר ל קחו חללו
ב ת חרו ת, ו מכריז ה בז ה על הגרלת

ססו פרסי ם מיו חדי ם
(הפרסים: חבילו ת שי ממוצרי תיא
המובחרים ! אשר יו ג ד לו ביו כ ל
משת תפות ה מב צע.
הגרלת 100 הפרסים ת ת קיי ם ביו ם שי שי
ה־ 5ו לנובמבר 68 פו, במ שרדי חברת ת ׳ א .
בנוכחות נוייג הנהלת החברה. דואה ח שבון
ופדסו מ אי החברה.
הפרסים י שלחו לבתי היובות.

א ם עדיין לא שלח תאתה תוויו ת של
בושםד לי ל ה או יש בידך תווית
נוספת, מהדיושלחיאתהתווית
ל ת. ד , 729 .ת ־ א, ע בו ר ד לי ל ה,
והצטרפי גםאת להגדלה ה מיו חד ת.

הדזנדיבע*• בב!וטם ד־ר•1ר1רק

האם הקמטים הקטנים מגלים את סוד גילך?...
מנעי אותם. הלחמי בהם
בעזרת תכשירי
8 x 111
111111111816111

11616113

א1מ 5הי א שיטת טי פו ח ה מז רי מ ה חיי ם חד שים לעור
פניך, מו סי פהל חו ת חיוני ת הדרו שה לעורך מ בו ק ר עד
ליל ו מליל עד בוקר.
^£מב ס א 581 מרגיע, מ ח לי ק ו מו סי ף
ל חו ת מרעננת ל ת אי עורך — מונע ייבוש
העור הגורם לקמ טי םבטרם עת.

העלי ^£מכ< ז\\£ס א 381 על פניך בליל ה לפני
ה שינה ו־א1510ט^ £זו\£ס א 581 לפני ה איפור,
ובמשך כל היו ם.

ז8י*

:0111

* 0 6ח $10

וח 0 6 3

ה ל חו ת ה מר עננ ת תו ס פג מיד ו ת חזי ר לעורך
אתמרא הו החלק, הצעיר והרענן.
יעוץ קו ס מ טי חינם במרכז ההדרכה, שד׳ קק״ל ,94
תל־אביב, בימים ב׳ ו־ד׳ ,בין .3.30—6.00

שחם לבינסון אילון

המולם הזה 1627

גם צעיוים דתיים ווצים דחיות ־ אך גנו׳ שידעו זאת 91 וויהם
ך צעירים הדתיים התנועעו בדבקות,
| ) חלקם אפילו בעיניים עצומות. אבל הם
לא היו שקועים דווקא בעבודת אלוהים. הם
היו צמודים לחתיכות, שעם קצת דמיון
ניתן היה להגדיר את חצאיותיה,ם בחצאיות
סיני. צלילי המנגינות שלקצבם התנועעו
היו רחוקים מלהזכיר את טעמי־המקרא,
פרקי־חזנות או זמירות חסידיות. הם פשוט
רקדו לצלילי השייק של תזמורת״קצב רעשנית
של גיטארות חשמליות.
לא היה זר. מחזה יוצא־דופן. מסתבר בי
כמה פעמים בשבוע, בין שיעור גמרא ל־

בפינות האפלוליות מתחבקים בלהט׳ זוגות
נאהבים כמו בכל מקום דומה אחר.
מדוע הם זקוקים לדיסקוטקים משלהם?
מדוע אין הם יוצאים לבלות במועדוני־הקצב
החילוניים?
כדי למצוא את התשובה לכן יצא צוות
העולם הזה לסיור בדיסקוטקים הדתיים. תוך
זמן קצר התחוור, שהדיסקוטקאים הדתיים
מרגישים בעצם נקיפות מצפון על מה שהם
עושים. הם אינם מעוניינים שידעו על מקומות
הבילוי שלהם. בדיסקוטק סיגלית תקפו
הצעירים הדתיים את הכתב והצלם כאילו
היו מחללי שבת, פגעו במצלמה והחרימו
את סרט הצילום. נראה שהיו להם סיבות
טובות לכך.

המורים עוקבים כלילה

מרה שרה 18 בלונדית יפהפיה,
תלמידת הסמינר הדתי תלפיות :״אל
רות. אצלנו יש לבילוי צביון מיוחד עם
אווירה דתית וחמימות משפחתית.״ אבל גם
מאיר סירב להצטלם או למסור את שמו
המלא .״יהיה לנו לא נעים,״ התנצלה רחל,

תפילה בבית־כנסת, מוצאים להם מאות צעירים
דתיים בתל־אביב פורקן בעזרת מוסיקת
פופ חדישה, שאינה שונה מזו המקובלת
בכל דיסקוטק אחר. והם עושים זאת בדיוק
כמו החילוניים. יש רק הבדל אחד: הצעירים
הדתיים מעדיפים שבת־זוגן לטויסט או צ׳ה
צ׳ה׳ צ׳ה, תהיה בתולה כשרה ויראת־שמים.
לכן הם מבלים בדיסקוטקים ומועדונים
אקסקלוסיביים המיועדים לחובשי־כיפות בל־

בד, אלה שזכו לכינוי
אלוהים, בפי שכניהם החילוניים.

הדיסקוטקים

תפרסמו את התמונה שלי. המנהל יכול
לזרוק אותי מהסמינר. אצלנו בימעט כבר
זרקו אחת מפני שהלכה לדיסקוטק. עשו
לה המון צרות. לפעמים אפילו עוקבים המורים
אחרינו בלילות לראות אם אנחנו
הולכים לדיסקוטקים.״
הסביר הד״ר יהודה מוריאל, מנהל סמינר
תלפיות, את התנגדותו לצורת בילוי זו של
תלמידותיו :״זו אינה צורת בילוי מתאימה
למי שמתכונן להיות מחנך בעתיד. אבל
איננו מפעילים שום סנקציות על הבנות
בצורה זו. אנחנו רק משתדלים לשכנע
אותן להימנע מכך.״
לזאב סגל 27 פקיד המנהל את סיגלית
בימים בהם נועד המקום לדתיים, יש הסבר
מדוע רוצים הדתיים דיסקוטק משלהם :״אם
תיתן להם רק ריקודי סלאו ושייק הם לא
יבואו. הם אוהבים להיות בין החברה שלהם,
עם אנשים כמוהם. הבילוי שלהם אינו בדיוק
אותו דבר כמו של אחרים.״ ״הם רוקדים
שייק אבל בנשמה שלהם מתנגן שיר
חסידי,״ הסביר שומר הסף במועדון ,״משקאות
חריפים הם לא שותים בכלל.״

מועדון המיפגש מיועד בעיקר לסטודנטים.
״אחרי שהמפד״ל החלה לארגן בעצמה ערבי
ריקודים וערבי ראיונות,״ סיפר דני גורמן,
אחד מבעלי המקום ,״ראינו שבערבים אלה
הושם הדגש על הצד המפלגתי. קמנו קבוצה
של חברים, כולם סטודנטים וייסדנו מועדון
דתי אבל ללא צביון מפלגתי. זה די דומה
למועדון חילוני. הסיבה שהוא נועד רק לדתיים
היא, שדתי עם דתי זה לא כמו דתי
עם חילוני. לדתיים יש בינם לבין עצמם
הרבה דברים משותפים.״
״חברה לא דתיים לא יכנסו לפה!״ הצהיר
יצחק כהן, שומר־הסף במועדון מיצפור.
הדתיים הם חברה שקטים, אין בעיות עם
פרחחים ולא משתוללים. כשאין הרבה
בנות אנחנו מכניסים בנות בחינם — אבל
רק בנוח הגונות.״ הוא סירב לגלות אם
עורכים לבנות אלד, מבחני בשרות ו־שמירת־מצוות.
אמר
הקצין מאיר 22 קצין דתי בשרות־קבע
:״התחנכתי על ברכי הדת. נעים לי
להיות עם החברה שאני מכיר כל הזמן.
החברה הדתית פחות רועשת מחברות אח־

חברתו בת , 19 סטודנטית באוניברסיטת
בר־אילן.

הסבר מסוג אחר היה לחייל צעיר שניצב
גלוי־ראש בכניסה למועדון מיצפור :״אני
אגיד לכם את האמת. הבנות באות הנה
לתפוס חתנים. אתם מבינים, בחורה דתית
רוצה בחור דתי. ובחור דתי רוצה בחורה
דתית. זהו.״
בארצות־הברית הופץ לא מכבר כפתור
שנשא עליו את הסיסמא :״אלוהים חי ונמצא
בארגנטינה!״ נראה שסיסמת הנוער
הדתי של שנת 1968 היא :״אלוהים חי
ונמצא בדיסקוטק!״

רק לחובשי כיפות
ך י< דיסקוטקיכ 1ש !0דוהים^שו^
| 1 //ני ם ברובע הסוער של תל־אביב —
אזור מועדוני הקצב הכולל את הרחובות
חשמונאים והמסגר. מתוך עשרות המועדונים
הנמצאים באזור זה, ידועים לפחות
שלושה כמקום המיפגש הבלעדי של נוער
היהדות החרדית.
המפורסם שבהם הוא מועדון סיגלית ברחוב
החשמונאים .99 פעם היה המקום ידוע
כמועדון קזבלן, אלא שמאז החלו הצעירים
הדתיים לרקוד במקום היה צורך בשם
מעודן יותר. ארבעה ימים בשבוע מבלים
במקום צעירים מכל הסוגים. אבל יומיים,
בימי שלישי ובמוצאי־שבת, עומד המקום
לרשותם של הדתיים בלבד. למי שאינו
חובש כיפה על ראשו אין רשות כניסה.
נוטף לסיגלית קיים גם דיסקוטק דתי
בשם המיצפור ברחוב המסגר 51 ואילו
מועדון המיפגש ברחוב החשמונאים ,88
המיועד בעיקר לסטודנטים דתיים, שוכן באולם
האזכרות של אגודת־יוצאי־קוריץ בו
מתנוסס לוח־זכרון לקדושי קוריץ אשר
נספו בשואה.
בחורי־ישיבות לבושי קפוטות עדיין לא
ניתן לראות במקומות אלה. אבל בוגרי
תנועת בני־עקיבא, יוצאי תנועת הצופים־
נ ן נראה דיסקוטק דתי בפעולה: תז־ח
111111ןךןוןןךן
הדתיים, טמינריסטיות מהסמינר הדתי וסטודנטים
מבר־אילן, הם הקהל הקבוע כאן. טי 1 1 0מורת־קצב בלי־כיפות על הבמה, נ־שבאולם
מחוללים עשרות בני־נוער ז תי חובשי־כיפות. ריקודיהם
באורות עמומים הם רוקדים במרץ רב ו־

אינם דווקא ריקודים חסידיים, או ריקודים עממיים מקובלים —
אלא אותם הריקודים המקובלים בכל מועדוני־הקצב בעיר, ושהנוער
החופשי להוט אחריהם. למעלה נראים נמה מאורחי הדיסקוטק הדתי.

במדינה
(המשך מעמוד ) 18

כת־השחיה שבמועדון ספיבק ברמת־גן, שם
הותקנו סידורים מיוחדים לנכים לכניסה אל
המים, הוא שוחה בקביעות, הגיע להישג
המרשים של שחיית 50 מטרים בסגנון חתירה
ב־ 56 שניות.
השבוע שוב לבשו רפי כהן ודויד קראוס
מדים. היו אלה מדי נבחרת־ישראל באולימפי־אדת־הנכים
המתקיימת השנה בארץ. הם היו
נציגים בודדים של לוחמי צה״ל בנבחרת
זו. קראוס הוא הנכה היחיד ממלחמת־ ששת־הימים
שנכלל בנבחרת.
לא היה זה משום שנכי צה״ל אינם עוסקים
בספורט, אלא שאולימפיאדת־הנכים היא
בעצם אולימפיאדת משותקים, וזכאים להשתתף
בה רק נכים המשותקים במערכת־העצבים
שלהם ולא קטועי־איברים או נכים
מסוג אחר.
בתוך אלף ומאה המשתתפים, בני 28
מדינות, המשתתפים באולימפיאדת הנכים בתחרויות
ב־ 11 מקצועות ספורטאיים (כדורסל,
פינג־פונג, הרמת משקלות, סיוף, כדורת,
באולינג, קליעה בחץ וקשת, זריקת דיסקוס,
הדיפת כדור־ברזל, הטלת כידון ושהיה)
,עשויים הספורטאים המשותקים של
ישראל לזכות בהישגים נכבדים — פרי
מלאכת השיקום המתקדמת בישראל. הם
יביאו לישראל הרבה יותר הישגים משהביאו
הספורטאים הבריאים שלה ממכסיקו.

דרכי חיים לשין נופל על
״החיים והמוות הם בידי הלשון,״ ידעה
זהבה זוהר, נכדתו של מוכתר שכונת ה־אורפלים
בראשון־לציון, אברהם סולימאן.
מד, שהיא לא ידעה הוא כי הלשון בידי
רופא־השיניים.
יום אחד כאבו לה השיניים. הלכה זהבה
למרפא־השיניים מרקו בלום .״הוא הזריק
לי שתי זריקות והתחיל לנסר 7י שן, כי
היא היתד, מחוברת לשניה על־ידי סתימה,״
סיפרה זהבה .״הוא ניסר וניסר ולא הרגש־תי
כאבים. הוא עקר לי את השן והלכתי
הביתה.״
בבית, כשחלפה השפעת הזריקות והדם
המשיך לשטוף מפיה של זהבה, היא ניגשה

יצרני ״גולדסך משקה ההדרים הטבעי, גאים להכריז על מבצע ״ 10 שעונים ליום״,
בו יוגרלו החל מ־ 15.11-.68 מדי יום ביומו 10 שעוני יד שווצריים. וכך תעשו —
שתו ״גולדסך׳ תפוזים ו/או אשכוליות, איספו 5פקקי בקבוקים, השלימו את
הסיסמא ״בגולדסן אין צבע והוא טעים פי ושלחו -בציון שם וכתובת
מלאים — לת. ד 7095 .תל־אביב, עבור מבצע גולדסן. תהנו ממשקה הדרים
נפלא ומאפשרות לזכות בשעון יד אופנתי שי ״גולדסך.

קצוצת־לשץ זוהר
לשון תחת שן

6 6 !<1771 6 0 3י 0ס• 6 0 6

..חטיבת השדים״

במינרמה בתל־אביב

הנאצים פלשו לכל עבר. אנגליה הפכה מטרה לתותחיו והפצצותיו של היטלר, ושאלת
:יבושה נראתה כשאלה של זמן בלבד.
היה זה בשנת . 1942 אירופה היתר, במצב חמור ביותר ורק בעזרתם של אמצעים מיוחדים
יתן היה לבלום את הנאצים. אז נולד הרעיון להקים יחידת מחץ לתפקידים מיוחדים, אשר לא
נדע פחד מהו, ואשר תוכל לחדור אל קוי האויב ולפגוע בו בכל מקום ובכל דרך אפשרית.
החטיבה קמה והורכבה מכוח ממושמע ומסודר של חיילים קנדיים וכן מפושעים, יושבי בתי
נוהר וחיילים סרבנים שהוצאו מיחידות הצבא האמריקני.
התפקיד להפוך חבורה זו ליחידת מחץ קרבית הוטל על הגנרל רוברט פרדריק, ולעזרתו
:משימה לא קלה זו נשלחו עוד שני מפקדים רגילים.
את מפקדה ומעלליה של החטיבה ניתן לראות בימים אלה על מסך ה״סינרמה״ בת״א, כאשר
1ת תפקיד הגנרל ממלא השחקן ויליאם הולדן ואת דמותם של שני עוזריו מגלמים קליף
־וברטסון ווינס אדוארדס׳ .
הישגיה של החטיבה עברו עד מהרה את כל הציפיות. היא ביצעה פעולות אשר איש לא
זאמין שניתן לבצען. בפי הגרמנים כונתה היחידה בשם ״חטיבת השדים״ .ואכן החטיבה
;שתתפה באחד מקרבות הגבורה הגדולים ביותר בהיסטוריה, קרב אשר קירב את קץ המלחמה.
ראש ממשלת בריטניה דאז, וינסטון צ׳רצ׳יל אמר, כי גנרל פרדריק הוא ללא ספק הגנרל
־.גדול ביותר בכל הזמנים.

למראה ובחנה את לועה. אז הסתבר לה כי
מרפא־השיניים לא ניסר רק את השן אלא גם
את הלשון שלה, שנשארה תלויה על בלימה.
הילדים מפחדים. בבית־החולים קפלן,
לשם הובהלה זהבה, פחדו לתפור לה את
הלשון, מחשש זיהום• היא קיבלה תרופות
אנטיביוטיות, אבל דבר לא עזר. במשך
שבועיים התפתלה בכאבי־תופת ומתחת לסנטר
צמחה לה בלוטה. סבלה נמשך עוד
כחודשיים.
״זה נורא, לא?״ התפלצה זהבה .״הלא
אם היה מוריד לי את הלשון לגמרי גם לא
הייתי מרגישה. הוא אפילו לא הזהיר אותי
ושלח אותי הביתה. גן! כסף לא שכת
לקחת.״
באמצעות עורך־דין זלצמן זהבי עומדת
זהבה להגיש תביעה משפטית נגד מרפא־השיניים
שניסר לה את הלשון .״אבל האסון
הכי גדול שלי אינה הלשון,״ היא אומדת.
האסון הוא שעכשיו הילדים שלי מפחדים
ללכת לרופא־השיניים.״
העולם הזה 1*27

אנשים חסידים בוועידת מק״י

התחרות בין השרים משתרעת גם על
פעולת הכנסת. ביום השלישי שעבר ענה
משה דיין לשורה של שאילתות ולשתי
הצעות לסדר־היום, ופתח ויכוח על הפעלת
תקנות־ההירום, וכך שלט על הישיבה מראשיתה
עד סופה. העיתונאי אליהו עמיקם
מידיעות אחרונות טבע מייד מטבע
לשוני :״פסטיבל דיין.״ למחרת היום היתד.
הישיבה כולה מוקדשת לשר יגאל אלץ,
וזכתה לתואר ״יום אלון.״ י • אגב, מה היה
המשקה הלבן, בכוס שאחד הסדרנים העמיד
על דוכן הנואמים, כשעלה דיין לנאום על
צווי־ההגלייהז זה היה תה מהול בחלב, כש־התה
חלש מאוד, והחלב ממלא את מרבית
הכוס. י • החזרה בתשובה של מק״י אל הציונות
ואל היהדות, כפי שבאה לידי ביטוי
בועידתה האחרונה, היתר. יכולה לקבל צביון
קומי, לולא נמנע הדבר ברגע האחרון, ב־מיקדה.
ערב הועידה החליט הד״ר משה
סנה, ממנהיגי מק״י, שדרושה גם תכנית
אמנותית לערב הפתיחה של הועידה. הוא
בחר לא פחות ולא יותר מאשר בהצגת
איש חסיד היה, הציע למנהל תיאטרון
בימות, יעקב אגמון, ששחקני ההצגה
יגישו קטעים מההצגה, העוסקת בסיפורים
וזמירות מאוצר החסידות. מכיון שהתיאטרון
לא היד, מוכן להגיש רק קטעים, אלא הצגה
שלימה, לא יצאה תוכניתו של סנה לפועל.
י • מזכיר מע״י פינחס ספיר לא התרגש
מהסיפור שפורסם, כאילו דרש לשלוח
לו את מאמרה של סילבי קשת אודותיו,
במיברק לחו״ל. הכחיש ספיר את הסיפור
במילה אחת בלבד :״שטויות תמיהה
מיוחדת בין הכתבים הצבאיים ועיתונאי־החוץ
בישראל, עוררה העובדה שהידיעה על
פשיטת הקומנדו של צה״ל על גשרי־ר,נילוס
יצאה מלישכת ראש־ד,ממשלה ולא מדובר
צר,״ל. לפי הסבר שפורסם בעתונות היה
זה רעיונו של שר־הביטחון, משה דיין, שהציע
כי ההודעה החשובה תימסר עיז־ידי
לוי אשכול. האמת היא, כמובן, אחרת.
אשכול, שבזמן פעולת־ר,קומנדו היה עדיין
רתוק למיטתו, ביקש, עוד לפני ביצוע הפעולה,
מדיין כי יאפשר ללשכתי להפיץ את
הידיעה. דיין ויתר לאשכול. הוא ידע כנראה
כי הטכסיס שקוף מדי, וגלוי יהיה לעיני
כל כי אשכול ביקש להינות גם הוא מהצלחת
המיבצע. אגב, בנו של שריו,ביטחון,
אסי דיין, הגיע ארצה לחופשת־מולדת
קצרה בין סרט לסרט # .בועידת הקברנים־
היהודיים מארצות־הברית הנערכת בימים
אלד, בישראל במיסגרת חגיגות־שנת־העשרים,
לא הסתפקו הקברנים במה שקשור בענייני
העולם־הבא, עמדו על־כך שתיערך
לפניהם גם הדגמה חיה של חמדות העולם־
הזה. תצוגת־אופנה מיוחדת, בה השתתפו
מיטב דוגמניות ישראל, נערכה לפניהם ב־

הטנק של הנשיא

נשיאת החדש של ארצות־הברית
יהיה ־נתון פחות לסכנת
התנקשות מאשר קודמיו. חברת פורד ייצרה מכונית מיוחדת
מדגם לינקולן קונטיננטאל עבור נשיא ארצות־הברית. זהו בעצם

טנק הנראה כמו מכונית. המוכנית עשוייה פלדה מוקשה, ומוגנת
בזכוכיות נגד״כדורים. היא בלתי־חדירה לכדורים, פצצות או מוקשים.
החלק הפגיע היחיד בה הם הגלגלים. אבל אפילו ינקבו את הצמיגים
בכדורים תסע המכונית 80ק״מ במהירות של 180ק״מ לשעה.

שכולה היתד, מוקדשת לנעליים. בתי־החרו־שת
לנעליים, מרה, אוניון ואטמה, שהתאגדו
יחד לצרכי־ייצוא, הציגו את מיבחר דגמי הנעליים
והמגפיים שלהם לעונת .1969 כדי
שהדוגמניות המדגימות את השמלות לא
ימשכו בתלבושותיהן את תשומת־הלב מהנעליים,
הגו רעיון מקורי. הנעליים הודגמו
על רגלי רקדניות מאולפנה של הרקדנית
ליאורה חכמי, שהופיעו על המסלול
בתנועות ריקוד, כשהן לבושות בבגדי־ריקוד
הדוקים. כך הודגמה גמישות הנעליים ותשו־מת־הלב
רוכזה אליהן לפני כמה שנים
חיזר כוכב הקולנוע הצרפתי ז׳אק שרייה,
מי שהיה בעלה של כריז׳ט כארי
דו, אחר הדוגמנית הישראלית שושנה
כהן, כשזו שהתה בפאריס. שושנה דחתה

את חיזוריו. כשנפרדו, הבטיח לה ז׳אק שיבוא
לבקרה בישראל. השבוע הוא קיים
את הבטחתו, הגיע לישראל, אבל בלווית
אשתו. שרייה שהה באילת אינקוגניטו, על
גג מלונו בשעה שהעיר הופגזה בקאטיושות,
הניף את ידו לעבר הגבול וצעק :״חכו!
דיין עוד יראה לכם!*

מלכת־־ המיס במחזמר מעריציה הרבים של הרקדנית הירושלמית
חנה רה, מי שהיתר, אחת מסגניות מלכת־המים
בשנת , 1964 ישמחו ודאי לשמוע על
הקאריירה שעשתה חנה לאחרונה. בנדודיה

\י111

דוגמנית חכמי כתצונה
הופעה בבגדי ריקוד

מלון הילטון. ביניהן היתד, הדוגמנית חניתה
צנטנר, שנחרדה לשמוע בהיותה
על המסלול קברן אחד אומר לאשתו באידיש
:״לזה אני קורא גוף תצוגת־אופנה
אחרת שנערכה השבוע היתר, תצוגה

זוכים דנה דידי וקרן מנוסי
ויסקי לילדה בת שנתיים

ייי־ הרבים התגלגלה חנה היפה עד לוואשינג־טון,
שם היא מופיעה עתה כרקדנית מן
המניין בלהקת המחול של המחזמר דרוס
פסיפיק. היא הכירה בבירה האמריקאית
סטודנט צעיר והשניים מחלקים יחד דירה

הדורה ומפוארת בת ארבעה חדרים.
מסתבר כי עד שיצאה מאגדי רייס״
דייביס־שאולי מבית־ה,חולים, לא יכלה
למצוא שם הולם לילדתה. היא רצתה בשם
שיצלצל טוב הן בעברית והן באנגלית. הלך
בעלה, רפי שאולי, והוציא מיכרז בדיסקוטק
שלו על מציאת שם לבת. ישב
הפיזמונאי דידי מנוסי והכין רשימה
ארוכה של שמות לבנות, בתוכה הכליל גם
את שני שמות בנותיו: דנה וקרן. ותנאי
אחד היתנה דידי לרפי, שלא יידע אילו
מהשמות הם שמוח בנותיו של דידי :״אם
יפר,פיה ועדינה כמו פרח, שנוצלה על־ידם
תבחר בשם השייך לאחת מבנותי, תפצי.
ללא־רחם. הייתי הורג אותם! בלי לחכות
אותה במתנה.״ מאנדי בחרה בשם דנה ורפי
לתסקיר של קצין־המיבחן הטלתי עליהם את
קנה מתנה לדנה מנוסי בת השנתיים וחצי
המקסימום: שלוש שנים!״
— בקבוק ויסקי.
בכלל, כתילי הוא בעד עונש־מוות .״עונש
זה ירתיע, או יפחית בדרגה גדולה את מעשיר,רצח
בארץ.״

שונט שלום מנצרת מציע ענישה חרשה לעברייני״ מין

070/

שופט־השלום הנצרתי, אליאם תופיק
כתילי 56 ידוע בפיסקי־הדין המקוריים
שלו ובהערותיו המלוזת אותם. השבוע עלה
כתילי על עצמו. כשפסק שלושה חודשי
מאסר וקנס של 500ל״י לנרקומן, שהואשם
בהתנהגות בלתי־מוסרית בנוכחות נערות
דתיות במיגדל־העמק, הוסיף כתילי
הערה :״חבל שהחוק בישראל אינו מאפשר
סירוס עברייני־מין, דוגמת הנאשם.״
בדירתו בנצרת היה כתילי, שהוא אחיו
של ראש־העיר ובן למשפחה ערבית נכבדה,
מוכן להסביר את הדיעות שהביאוהו להשמיע
את ההערה האמורה .״את ההשראה
לכך קיבלתי ממעשה שאירע בשנת 1944
בעמק בית־שאן,״ סיפר השופט .״חברת־קיבוץ,
שלבשה מכנסיים קצרים, ניסתר, לחצות
שלולית. רועה ערבי שעמד בסמוך,
סייע לה ותוך כדי כך לובו יצריו בראותו
אותה חשופת־רגליים. הוא התנפל עליה וני

סה לאנסה. הנערה גברה עליו, ברחה וסיפרה
את המעשה בקיבוץ. חברי ההגנה שם
איתרו את האיש, ובתירוץ של נסיעה ל־רבת־עמון
כדי למכור תבן, חטפו אותו,
הביאו אותו לאחד הקיבוצים ושם ערכו לו
ניתוח בו סורס.״
אליאס כתילי יודע שהצעתו לסרס פוש־עי־מין
אינה מעשית .״אבל אני כאיש־המז־רח,״
הוא אומר ,״רואה בעונשים גופניים
דראסטיים אמצעי־הרתעה מועילים יותר מדברי
מליצה והטפה. אני ער לדברי התורה
והקוראן בענייני זנות — המצווים דגימה.
אבל גם עונש כזה הוכח שאינו מרתיע, כי
הזנות מעולם לא נעלמה.״
כתילי סבור כי הסירוס עשוי להועיל
במיקרים של אנשים ששום עונש או טיפול
אחר לא ירתיעו אותם .״פעמים רבות מובאים
בפני תיקים כאלה. פעם הביאו אלי
שני אנשים שחיו על ריוזחי זונה — נערה

בבוק׳ השבוע

בעבר נתקל כתילי ביהודים שהביעי את
מורת־רוחם מהעובדה שהם נשפטים בפני
שופט ערבי .״פעם שפטתי בעפולה,״ הוא
מספר ,״ומבעד לחלון שמעתי יהודי אחד
אומר לחברו :״בן־גוריון דופק את ד,ע,בים
בקיביה וכתילי דופק את היהודים בעפולה.״
אבל את קיצוניותו בדיני־עונשין שואב
כתילי דודקא מהתנ״ך :״הלא כתוב בתורה:
שן תחת שן ועין תחת עין. לא?״
מה שכתילי לא ידע, כנראה: היהדות כ־איסלאם,
שתיהן שוללות את הסירוס כעונש.

* סגן ראש-הממשלה יגאל אלון,
בהציעו לכנסת להסיר מסדר־היום את הצעתו
של ח״כ אורי אבנרי לדון בחדירת הסובייטים
למרחב :״למה להרגיז את הדוב
מריבצו?״

• העיתונאי שלום רוזנפלד:

״איזה מצב, איזה מצב — אפילו הגשם
שלנו — יורה.״
#הסופר עמום קינן :״אנו חיים
בתקופת הנמשל הצבאי.״

מ>רה והעוגות היה היתד, בחורה אחת שנורא אהבה עוגות.
בהתחלה היא אהבה עוגות עם קצפת,
ואחר־כך השתפר טעמה והיא העדיפה עוגות
עם גבינה, ואחר־כך היא התבגרה והבינה
שאין כמו עוגות־שמרים עם הרבה צימוקים,
וכשהיא הגיעה לגיל שש־עשרה וחצי,
היא תפסה סוף־סוף שעוגות זה עוגות,
אבל מה שטעים הרבה יותר — הם בעלי
העוגות.
וכך, יום אחד, כשהיא היתד, בת חמש״
עשרה וחצי, באחת מחנויות עונתי, באמצע
האכילה, היא פגשה את גבי נהרי, בנו
של בעל חנות עוגתי.
העוגה נתקעה בגרונה. היא ראתה שאין
מה להשזזת את העוגה עם בעל העוגה.
שנה שלמה היא יצאה עם אותו גב*
נהרי, שהיה אז ילד גדול בן שש־עשרה
וחצי, ונהיה לאט־לאט יותר גדול, וכשהגיע
עד שבע־עשרה וחצי, היא החליטו׳ שהיא
לא אוהבת אותו יותר.
היה משבר גדול, והרבה שיחות נוגות על
אהבה וחוסר אהבה, והבחורה לא ידעה מה
לעשות. היא רצתה להיפרד מאהובה, אבל
ד-יא לא היתר, מסוגלת להיפרד מהעוגות
שלו.
ואז היא הסתכלה למעלה וראתה שהאח
,של גבי נהרי, חיים נהרי, שהוא כבר בן
עשרים ושבע, יכול למלא יפה מאוד את
מקום אחיו, ולעשות את זה אפילו יותר
טוב ממנו.
וכך קרה שהרומן בין מידה לעוגות
עונתי נמשך עוד שנה, והוא כל־כך הצליח,
עד שביום הרביעי הזה תיערך ביניהם
חתונה.

זוג
חד־פעמי
היא אומרת לו :״יאקי מוקי, את מי אתה
אוהב?״
והוא אומר לה :״דניל׳ה, צוקיל׳ה, את

מותחים ץ ות רפחל
יש לו פילגש אחת ברחוב מלכי ישראל,
ופילגש אחרת בירושלים, ועוד פילגש אחרת
במרסיי, ובין פילגש לפילגש, הוא מגיע
לישיבות של מרכז־ר,מפלגה, כולו נודף רי־חות־בשמים
וסימנים מתוקים אחרים, וכולם
מכבדים אותו בפניו, ולועגים לו מאחורי
גבו.
מי זה? בהדוקטור, ספר שנכתב על־ידי
עיתונאי תל־אביבי ידוע, ושייצא רק בעוד
חודשיים, נקרא אותו איש בשם מיכאל

גן־אברהם.

אבל דבר השבוע, שיצא השבוע, טוען
מפורשות שאותו דון־ז׳ואן נמרץ אינו אלא
ד.ח״כ ד״ר יצחק רפאל.
ובכן, לא כדאי למנוע מכם את התענוג
לדעת מה הוא עושה בדיוק, אותו מיכאל
בן־אברהם.
הוא מתחיל את יומו בישיבה סוערת של
הנהלת המפלגה הדתית, בזזיכוחים סוערים,
בשאלות נוקבות על עתיד הדת והמפלגה בארץ.
בצהריים
עוברת המכונית שלו ממרכז־המפלגה
אל כיכר מלכי־ישראל, שם מחכה
לו דירה שהוא קנה בכספו לאשה ממוצא
רומני, בת שלושים ושתיים, ובאותה דירה
מחכה גם האשד, עצמה, ריחנית מאוד, ורכד
מאוד.
הוא נח שם, הוא אוכל, הוא ישן שנת־צהריים,
וזאת הסיבה שהוא מאחר תמיד
לישיבת אחרי־הצהריים של מרכז המפלגה,
ומגיע לשם לפני שהספיקו לעזוב אותו כל
הריחות הנעימים שדבקו בו.
אנשי המפלגה יודעים כבר, שכשהאולם
מתמלא ריחות בושם, סימן שהדוקטור הגיע.
אחרי הצהריים הוא תמיד מלא מרץ ורעננות,
והוא נואם באופן מזהיר, בדרך כלל,
על חוק־הנשואין, שלא ייתכנו בו פרצות,
ועל החילוניות דאוכלת כל חלקה טובה בעם.
אבל
לא כל דימים הם כאלה. ישנם ימים,
באמצע השבוע, בהם לא מבלה הדוקטור
אצל פילגשו בכיכר מלכי־ישראל, ואינו נואם
על הדת והנשואץ במרכז המפלגה. יש
ימים בהם הוא זונח את כל העיסוקים החילוניים
הללו ועולה לעיר הקודש, לירושלים,
אל הפילגש מס׳ ,2אשתו של פרופסיר
למיקרא בירושלים.
ויש ימים עוד יותר יפים, בהם הוא עולה
עושר, מעשה חד־פעמי שכזה. לפני שנתיים
היא עשתה מעשה עוד יותר הד־פעמי והורידה
בבת אחת, תוך ימים, חמישה־עשר
קילו מעצמה ומבשרה.
כתוצאה מזה קרה לה דבר עוד יותר חד־פעמי,
והיא נבחרה, כלומר לא היא בשלמותה,
אלא החצי שנשאר ממנה, למלכת־החן
של ישראל.
אחרי זה היא היתה רזה וקלילה, והיא
עפה לה ברחבי העולם, מהתחרות־יופי ל־התחרות־יופי,
ובין הפריחות הללו היא הכירה
את סלומון, לא את יעקוב סלומון האמיתי,
העורך־דין המפורסם, אלא רק את

3130 תמורת שיו

דניאלה הוד
יודעת שאני אוהב אותך, פיפיל׳ה, ביבי־ל׳ה.״
והם
יכולים לשוחח כך, במשך שעות, ולנהל
ויכוחים עמוקים, מלאי תוכן, על
פיפיל׳ה ויאקיל׳ה, לעיני חברים ואוהדים,
המאזינים בנימוס ובקשב רב.
למה? כי הם מתחתנים. והם גאים מאוד
על שהם עושים דבר כל־כך חד־פעמי. והם
לא יכולים להסתיר את אושרם הרב מעיני
כל העולם.
זו לא הפעם הראשונה שדניאלה הוד

אגד,ת

,אשתו של אחד הח״כים סובלת מעודף
זמן. בעלה מזניח אותה. הוא נמצא בכנסת,
ובישיבות מרכז המפלגה. אבל האשה אינה
נשארת חסרת־תעסוקה באותן שעות.
לפתע החליטה כי לא רק לבעלה יש כש רונות,
אלא נם לה. היא חיברה חרוזים,
ניקדה את המילים, שמת סימני־פיסוק מתאימים
והראתה את יצירותיה לבעלה .״זה יפה
מאוד, תמשיכי בזה!״ עודד הח״כ את אשתך.
היא קיבלה את דבריו ברצינות. מרוב
מחמאות שחלק לה החלה מאמינה כי נתגלה
בה ניצוץ של משוררת. יום אחד אזרה מוז
ושלחה את יצירותיה למדורים הספרותיים
של מערכות העיתונים. מובן שהשירים זכו
ביתם שהיו ראויים לו, והוחזרו לשולחת. .

ראה הבעל את אשמו בצערה, הריס את
.הטלפון למערכות העיתונים .״המשוררת הזו
היא אשתי! גילה להם .״תעודדו אותה ואני
אעודד אתכם.״ הוא הבטיח להזליף סקופים
לעיתונים שישתפו פעולה.
כעבור ז מן פורסמו שיריה טל האטה.

על מטוס, בלוד, ונוסע לאסוף כספים, או
לדבר על היהדות בפני יהודים, ובדרך הוא
אף פעם לא שוכח לרדת במרסיי, אצל הפילגש
מס׳ .3אבל יש גם ימים פחות טובים׳
בהם מגיעים למשרדו מכתבים רטובים
מדמעות. הפילגש השלישית שואלת מדוע
הוא לא קופץ אליה בזמן האחרון. היא
מתגעגעת. והוא צריך לכתוב ולהתנצל ולהסביר,
ולהשתדל איכשהו להזדרז ילסדר
איזה נסיעה קטנה, בשליחות חשובה.
וכל מה שנאמר כאן עוד לא הזכיר, אפילו
ברמז, שלאיש־הפילגשים הנ״ל יש גם

א ב הי
מעל לקומה טמונה, ברחוב בארי ,36ש בה
גר רופא הנשים
סקי, נמצאת קומה תשע, שבה גר המורה
לנהגות־רכב אילן ואשתו של המורה

דוקטור שילושיג־

מתי.

כל זמן שהדוקטור היה מסתפק בשמונה
הקומות שיש לו, הוא היה מאושר בגורלו
ובחייו, אשתו היתה מבשלת לו ארוחות
טעימות, היתה מתלבשת יפה לפני
שהיו יוצאים בערב, מנקה את הבית, ו מטביעה
את רצונו בכל שטח משטחי החיים.
אבל
יום אחד הוא עלה קומה אחת נוספת,
והגיע לקומה תשע, וגילה שם את
מתי, אשתו של המורה לנהגות. אחרי זה,
כשהוא ירד לקומה שמונח, הוא שם לב
לכך שאשתו בת ה־ 30 שמה יותר מדי מלח
במרק, ונוטה קצת להשמנה, למרות שהיא
צעירה בשתים־עשרה שנה מאשת המורה
לנהגות.
רפאד אשה, רכה ועדינה, שבעזרת אביה, שהיה
מנהיג דתי, נסללה לו הדרך אל קאריירה
פוליטית כל כך מזהירה.
השאלה היא מתי הוא הספיק להיות דוקטור׳
בין כל העיסוקים הללו? גם את זה
מבאר אותו עיתונאי אלמוני. הוא היה נוסע,
מסתבר, הרבה פעמים לאמריקה בתור עסקן
ישראלי. פעם אחת, כשהוא חזר משם, נלוותה
המילה דוקטור לשמו. דוקטור לספרות.
ולא ידוע איך זה בא לו.
מסתבר שכל השערוריות שהספר עורר,
עוד לפני שיצא בכלל לאור, הגיעו כבר אל
בעל הדבר עצמו, יצחק רפאל, והוא אמר
לי, בשיחה טלפונית, שהבל שקר .״אני חישב״
הוא אומר ,״שכל החיבור שלי עם
הספר הזה — זוהי פשוט מתיחה.״
בן־אחיו, יעקוב סלומון, שאביו הוא בעל
בית־חרושת לרפואות׳ ומנהל חברת פרדס,
והוא הולך בדרכי דודו, ומתכונן להיות
עורך־דין סלומון, והוא עושה עכשיו כבר
את השנה השנייה של הסטאז׳ שלו.
כשהיא הכירה אותו, היא עדיין לא הפסיקה
לרחף בעולם. להיפך. היא עוד נתנה
.תנופה חזקה והגיעה עד טוקיו, והשתתפה
שם בהתחרות של מים עולם, והגיעה לאחד
המקומות הראשונים, אולי לא כל־כך ראשונים׳
בכל אופן בין החמש־עשרה הראשונית׳
ואחרי הניצחון הזה היא יכלה לשוב
בשקט הביתה, עם שעון יפאני וכותונת
יפאנית, לאהוב־ליבה, ולתכנן את החתונה.
אחרי שהיא תתחתן, היא תמשיך אמנם
להיות בתו האהובה של המנהל־הטכני־של־הברת־קשת־מהנדם־טכסטיל־בעל־שם,
אבל היא
תגור כבר בקומה העשירית ברחוב ארלוזו־רוב,
ותהיה אשתו הנאמנה של בעלה האהוב׳
אחרי שהם יגמרו את הטיול באירופה.

כשיש
מעלית, החיים קלים מאד, והמרחק
מקומה שמונה לקומה תשע מתקטן עד
למאד. מיום שהדוקטור גילה את הקומה
התשיעית, הוא החל מבלה בה ימים ולילות.
הוא היה עולה לבקש כוס חלב,
ונשאר שם חצי יום. הוא היה עולה לשחק
קלפים, ונשאר שם גם אחרי שכל השחקנים,
כולל הבעל, הלכו לישון.
וכשהוא היה חוזר לקומת שמונה, נראה
לו המקום נמוך ומשעמם, ואשתו נטתה
יותר ויותר להשמין, ולהקדיח את התבשילים.
יום
אחד, לאחר מריבה קשה בקומה
שמונה, טלה הדוקטור לקומה תשע, ואיתו
שטיח פרסי גדול, שהיה מונח עד עכשיו
בסאלון של קומה שמונה. למחרת הוא
עלה לקומה תשע עם הטלוויזיה של קומה
שמונה. ובעשרים ושתיים לחודש, כשהוא
התחיל לבדוק את ארון הבגדים של קומה
שמונה, פרצה אשתו בזעקות, והוא נאלץ
להשתיק אותה במכות, שכתוצאה מהן
הגיעה האשה למשטרה והתלוננה שס על
בעלה.
בינתיים, עד שהמשטרה תברר את העניין,
נשאר הארון בקומה שמונה, והבעל
בקומה תשע.
שיחות רעות
י • שיחה בין אשתו של יהלומן לבין
חברתה, בבית־קפר, ידוע בדיזנגוף, בשבוע
שעבר:
״הרי ידוע שאת מקבלת יהלום על כל
בגידה שבעלך בוגד בך!״
תשובת אשת־היהלומן :״אותי לכל הפחות
מפצים ומשלמים — ואת, עלובת־חיים שכמותך,
את אפילו לא יודעת!״

הוי, הדור

ה צ עי ר

המהנדש יהודה ורבר הוא איש מתקדם בדיעותיו. הוא הי ה נשוי כבר פעמיים,
מהן פעם אחת לעדנה שביט, ו הו א מגדל בביתו, ב קו מ ה הראשונה בשיכון־הקצי־נים,
א ת, בתו הצעירה ב ת השבע־עשרה.
למרות שהוא איש מתקדם מאוד, ב תו מתקדמתבמ הירו ת יותר גדולה ממנו, וקשה
לו ל הדביק או ת ה. בגיל שבע״עשרה היא סיי מהאת בי ת -ה ספ ר התיכון, וזמן קצר
לפני כן הוא מצא או תהב חדר ה, חדר עם כני ס ה נפרדת, בחבר ת ידיד הלומד אי ת ה
בבית־הספר.
כתוצאה מז ה הוא ביטל א ת הכניס ה הנפרדת לחדרה של בתו, אבל ז ה לא עזר.
הב תבאה אליי והודיעה לו ש ה חלי טהלהתח תן.
האבא סירב להרשות ל ח, משום שהיא רק עתה גמרה ל היו ת ק טינ ה. הב ת עמדה
על שלה, וחם התפשרו על מסיבת״אירוסין.

י * ל א

צי כי ה שני ה

(וזמנסן מעמוד ) 12

האמריקאים עצמם חוששים מפני אפשרות כזאת עד כדי כך, שרצונם במניעת לימות
גלובאלי מאפיל לגביהם על אינטרסים אחרים, כגון העניין בהמשך חסימתה של התעלה.

נתגונן גם בפני הסובייטים !
מה נובע מכך לגבינו?

ישנה סתירה פנימית במדיניות הסובייטית במרחב, העלולה להביא

לתוצאה הרת־אסון.
בעוד שמצד אחד נראה כי אין ברית־המועצות מעוניינת בעימות עם צה״ל, אם הוא עלול
להביא לעימות עם ארצות־הברית, הרי מצד שני היא עושה מעשים העלולים להביא דווקא
לעימות זה, אף בעל כורחה,
למשל, בספקה כמויות גדולות של נשק למצרים, היא מחזקת במצרים את אותם הגורמים
הדוחפים למלחמה עם ישראל, או לפחות למצב של מתיחות צבאית מתמדת. אין אנו יכו־לים
להתעלם מן העובדה כי הנשק שהופעל בשבוע שעבר, במעשה־התוקפנות הניפשע של
הצבא המצרי לאורך התעלה, היה במידה רבה נשק סובייטי חדיש, ושמפעיליו הודרכו מל־ידי
מומחים סובייטיים.
בהתרוצצות הפנימית בתוך המישטר המצרי תומכת ברית־המועצות, כנראה, בכוחות המתונים,
השואפים להסדר מדיני — אך באותה שעה היא מחזקת את הכוחות הקיצוניים,
הצבאיים, הדוחפים בכיוון הרפתקני.
הדבר הראשון מתבטא, בין השאר, בהתרחקות סובייטית מסוריה; בתמיכה הנלהבת ביותר
שמעניקה ברית־המועצות בחודשים האחרונים לשליחות השגריר יארינג; בהתבטאויות
סובייטיות שונות באו״ם; ואף בהסכמתו השקטה של גמאל עבד־אל־נאצר למגעי־השלום
בין שליחים בכירים של ממשלת ישראל לבין המלך חוסיין, שעל קיומם, פרטיהם, מהלכם
ותוצאותיהם יודע השר יגאל אלון בוודאי יותר ממני.

ואולי ימצא השר אלון הזדמנות להביא משהו על כד לידיעת הכנסת
היום.
משום כך, אל לנו להגזים בחששות מפני כוונות תוקפניות מודעות של ברית־המועצות
כלפינו, אך עלינו להתייחס בחומרה רבה ביותר לאפשרות שהעימות יבוא בעל כורחו, תוך
הידרדרות של המצב ובכוח המסיבות, כל עוד לא הושג הסדר־שלום ממשי בינינו לבין
העולם הערבי. אכן, זוהי סיבה טובה להגברת מאמצינו להשגת השלום לאלתר.
כדי למנוע הידרדרות מיקרית, ולהעמיד גם את שליטי הקרמלין על חומרת המצב, חייבים
אנו לקבוע בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים כי ישראל אינה צ׳כוסלובקיה.

על ממשלת ישראל להודיע כצורה חד־משמעית בי כעוד שמנוי וגמור
עימה להימנע מכל פרובוקציה העלולה להביא לעימות ישראלי-סוביי־טי,
הרי אם נותקף, או אם ייעשה ניסיון לקבוע עובדות בתעלה ללא
הסכם עימנו, יפעל צה״ל להגנת ביטחוננו גם בפני עוצבות סובייטיות.
והעם כולו יהיה מאוחד מאחוריו.
אני מקווה שסגן ראש־הממשלה יאמר זאת היום מעל במה זו.

האם יש ערובות לישראל?
יחד עם זאת, כדי לאפשר לאזרח הישראלי לעמוד על המצב האמיתי, להימנע מבהלות־שח־א
ולקבל הערכה מוסמכת, אני מוצא לנכון להציג לסגן ראש־הממשלה היום את השאלות
הבאות, מתוך תקווה שימסור עליהן תשובות מוסמכות ומספקות:
• מה היא עוצמת החדירה הסובייטית למרחב מבחינה מדינית וצבאית, לגבי כל אחת
מן הארצות הנוגעות בדבר?

ס מה היא יכולת ההתערבות של ברית־המועצות באזור תעלת
סואץ, ואילו סימנים מצביעים על כוונה סובייטית לפתוח את התעלה
בניגוד לרצוננו?

תו ך ד ימים
היו שינייך ל בנו ת
בפי שלא היו מעול
שיניי ם מזו ה מו ת
1אבן שן וני קו טין

לאחר הברשה ע ם טיל א ק
במשך ( י מי ם

לאחר 7י מי שמז ש ב טי לאק
טילאק אינו סתם משחת שיני:
טידאק הוא
״מלכיו שיני•׳׳
טילאק הוא תכשיר מדעי חדש, אשרי
מרחיק את אבן השן הצהובה והמסוכנת
וכתמי טבק חומים. עד עתה לא היו שינייך
לבנות בפי שהיו יכולות להיות. טילאק
יהפוך את צבע שינייך ללבן טהור. אם
ברצונך להיות נאה יום יום, עבור לטיפול
פה ושיניים מודרני, מדעי.ובטוח, עבור
לשמוש בטילאק.
תראה(י) את ההבדל לאחר שמוש בשפופרת
אחת.

<16131
לשפופרת אחת — מספיקה לחודש ימים
מוצר דיסקו בעים חיפח

צפר־נ ״ ם
י פו ת
ו חו קו ת
סוד הידים החטובות :
כה קל: טפלי בצפר־נייך
ובמקום גדילתן
פעמים אחדות בשבוע
(או כשאת מורידה את
הלבה) ב־נו־נייל• .ראי
כיצד שברים וסדקים
נפסקים מיד וכיצד יגדלו
צפורנייך במהירות
ותהיינה שלמות
וחזקות.
סוד ח נו-נייל: נו״נייל
מכיל חומרי בנין הד רושים
לגדול ולהשלמת
שומן הצפרן, המ גן
עליה מפני חומרי
רחיצה מודרניים או
בל גורם אחר.
סודך: שמרי על צפר־נייד
עם נו-נייל בקביעות,
וצפרניים דקות
ושבירות יהיו ממך והלאה
ובמקומן צפר־ניים
יפות וחזקות
אשר ישוו לידיך מראה
נאה, אלגנטי וחטוב.

מחזק
צפדנים שבירות
סו צ ד די ס קו ב ע״ ם חיפה

• מה היה — אם היה — חלקם של הסובייטים בתקרית האחרונה בתעלת־סואץ?
• אילו בסיסים ימיים ואוויריים יש לברית־המועצות במצרים, בסוריה, באלג׳יריה ובארצות
׳אחרות, ואילו כוחות מוצבים שם?
• מהי מידת ההשפעה של ברית־המועצות על המדיניות המצרית, ובאיזה כיוון מופעלת
השפעה זו, על פי המידע שבידי ממשלת ישראל?

• האם יש כידי ישראל ערובות רשמיות או בלתי־רשמיות לכף
שמעצמות אחרות תעמודנה לימיננו במיקרה של עימות צבאי ישראלי-
סובייטי?
כבוד היושב־ראש, אנו מציעים כי הכנסת — אחרי שתשמע את תשובת סגן ראשו,ממשלה
על שאלות אלה — תקיים דיון מלא על הנושא, בנפרד מן הדיון המדיני הכללי
הצפוי, כדי שהציבור יידע את המצב לאשורו ויוכל להתכונן לקראת כל מיבחן אפשרי.

8 0 0 8 0שי תוף בין פ א שי ם ט־ ם
(המשך מעמוד בו)

אני מוצא תימוכין לכך גם בדברי שר־הביטחון היום. בניגוד לשרים אחרים׳ לא אמר השר
דיין היום שאי־אפשר להשיג שלום. הוא אמר שאנחנו מתנגדים לשלום ש״איננו מסכימים
לו״ .זאת אומרת, שיש ויכוח על תנאי השלום. זהו דבר חשוב מאוד, והשר חזר על כך
כמה פעמים. מן הראוי לשים לב לכך.

חיים לנדאו :
אורי אכנרי :

אתה פרשן חריף מאוד!
השר דיין אינו מדבר מבלי להתכוון למה שהוא מדבר.

< 11 זאת אנחנו יודעים.

ואני שואל: האם עלינו לחזק את האגף הקיצוני ביותר בנוצרים, את
הפשיזם המצרי, את חסידי ״פלסטין השלימה״ כמצרים -או עלינו
לפעול בדי לחזק את האגף המתוו. המחפש את דרכו -מחפש בקושי,
ובלכטים עצומים -אל הרעיון המהפכני של הסדר ושלום?
הנאומים עוזרים לפגזים
יש שיתוף פעולה מהותי והדוק בין הפאשיזם המצרי ובין הסיפוחיזם הישראלי. כל נאום
סיפוחיסטי הבא מישראל, והמתפרסם באל־אהרם, כל נאום הקובע שלעולם לא נחזיר את
חצי־האי סיני, אף לא במיסגרת שלום טוטאלי במרחב — כל נאום כזה נותן תחמושת
לתותחים המוצבים נגדנו מעבר לתעלת־סואץ, כי כל נאום כזה מחזק את ידיהם של
התובעים לתת פקודות־אש נפשעות לצבא המצרי.
כשם שחבר־הכנסת תמיר שואל מה ההבדל בין רמאללה ונצרת, במגמה לספח את רמאללה,
כך יש במצרים אנשים השואלים את אותה שאלה בצורה הפוכה: מה ההבדל בין
נצרת ורמאללה, במגמה לחסל את ישראל. ניזהר נא גם מזה וגם מזה.
ונכון גם ההיפך: כל ירי מצרי ניפשע מעבר לתעלה מפגיז לא רק את חיילי צה״ל, אלא
גם את כוחות־השלום בישראל, ועושה את מלאכתם של חסידי הסיפוח, מאמיני ״גזירת״

מלחמת־הנצח.
לכן, כבוד היושבת־ראש, בבואנו לתת ביטוי לאבל ולזעם, בהצטרפנו לנכונות לאחוז
באמצעי־המגן הדרושים ללא שום הסתייגות, אנו אומרים: אל נקרא דרור ליצרי נקם,
מוצדקים ככל שיהיו.

לא יצרים משולהבים יהסבו בחיי אדם, ולא הם יקדמו אה השלום.
להיפד: דווקא הקורבנות היקרים מטילים עלינו חובה כפולה ומכופלת
לפעול על פי ההגיון, למען הפיתרון היחידי שישים קץ לשפיכות
הדמים: השלום.
העולם הזה 1627

וכד•
דירי*
־ בון

להתרגעות ורעננות איו טוב מ אמב ט
קצף חלומי של ״בת־אורך. אמב ט
ריחני מרגיע ומשיב נפש.

זוזו הא סקווביוס -
זיאקדו אונאסיס, המדנוו
ארמון־פאר צף במחיר השווה לבל נפש 8
מיליון דולאר, אותו תיכנן אונאסים בעצמו
לפרטי פרטים. זוהי יאכטה המצויידת ב־מנועיה
של אוניית־מלחמה חדישה ומהירה
— דבר ההופכה לאחד מכלי־השייט המהירים
ביותר הנעים כיום בימים.
היאכטה עצמה מצויידת בכל המיתקנים והאביזרים
המאפשרים לחיות עליה ללא כל

* ר חי הדכש, אפילו הוא ירח־דבש של
מיליונרים, נגמר. האורחים הניחרים, שכונסו
כדי לחזות ב״חתונת המאה,״ התפזרו
לבתיהם. אריסטוטלס אונאסיס חייב היה
לחזור אף הוא לעסקי האוניות והנפט שלו,
אם לא רצה שרכוש 500 מיליון הדולאר
שלו יפחת. ובאי הקטן ששימש מוקד התעניינות
עולמית נשארה רק ז׳אקלין — מלכתה
הכלתיימוכתרת של ארצוח־הברית, שזכתה
ביעל אך איבדה את הילת הקדושה המעונה.
ממלכתה החדשה של ז׳אקלין משתרעת
על פני אי ששטחו 1900 דונאם והיקפו 8
ק״מ. זהו אי מסולע ומיוער בצורת פרסה,
שצידה האחד נועד למגורי היעלים וצידה
השני משמש למגורי 40 משפחות עובדי ה

7דד!

האי הפרטי

זהו סקורפיוס, האי הקטן ביס האיגיאי, אותו קנה אריסטוטלס
אונאסיס כדי להפכו למיבצרו הפרטי. האתרים הממוספרים הס
כלהלן )1 :היכל העתיד של ז׳אקלין; )2היאכטה הפרטית של אונאסיס ומקום המעגן שלה;
)3מקום הנחיתה של מטוס הים הפרטי של אונאסיס; )4מישכן המשרתים; )5המזח בו
המתינה תזמורת־החתונה לז׳אקלין; )6האי סקורפיד׳ ,השייך אף הוא לאונאסיט; )7האי
לפקס הסמוך, אשר תושביו העניקו את הפארק שלהם לכלה ז׳אקלין כמתנת נשואין.
תחזוקה של האי. כביש אספלט מפותל
מקשר בין שני חלקי האי, שעל צלעותיו
מתנוססים עדיין כמה מבנים כפריים יווניים,
כולל כנסייה כפרית, לא הדורה במיוחד.
אבל ביתה של ז׳אקלין אינו האי סקור־פיוס
ואף לו פיסת האי סקורפידי הנמצאת
מולו והשייכת אף היא לאונאסיס. את ליל
הכלולות שלה ואת ירח־הדבש שלה בילתה
ז׳אקלין על גבי היאכטה כריסטינה —

היאכטה

זוהי היאכטה כריסטינה, הארמון הצף הפרטי
של אונאסיס, בת 1600 הטונות, עליה נרקם הרומן
בין !איל־האוניות לבין אלמנתו של נשיא ארצות־הברית לשע2

בר. היאכטה, המפליגה תחת דגל פאנאמי, נראית עוגנת במעגן מרוצף
השיש באי סקורפיוס. לאונאסיס יש, פדט ליאכטה זו, צי שלט
של ספינות מיפרש וסירות-מנוע מהירות. אחת מהן נראית בתמונה.

הזדקקות לעולם החיצון — שתי בריכות-
שחיה, פנימית וחיצונית; אולם הימורים;
כנסייה, בית־קולנוע, מגרש טניס וחדרים
המרוהטים בסגנון שמרני, עם הרבה קטיפה
ושטיחים, רהיטים עתיקים, ומבחר מאוסף
התמונות המקוריות שצבר אונאסיס.
באי עצמו אין שדה־תעופה שיאפשר
תחבורה מהירה עם אותן פינות עולם, אליהן
קופץ אונאסיס מדי יום לעסקיו. אולם גם

לכך דאג החתן בן ה־ .62 הוא רכש מטוסים
מיוחד, החונה דרך קבע בנמל התעופה
של אתונה. תוך דקות ספורות יכול
המטוס לנחות באחד ממפרצי האי סקורפיום,
להטיס לשם כל דבר שרק יעלה בנפשה של
ז׳אקלין לחשוק בו.
אולם כמה זמן יכולה ז׳אקי לחיות ביאכטה
ובמטוסים? מסתבר כי לאונאסיס יש
המון דירות, כמעט בכל בירה אירופאית
ובארצות־הברית, אבל בית ממש אין לו.
הבית בו נהג להתאכסן בסקורפיום אינו
הולם את צרכיו כאדם נשוי. לכן שכר או־נאסים
לאחרונה שניים מגדולי האדריכלים
של אירופה, כדי שיתכננו עבורו ארמון
דמוי טירה מתקופת ימי־הביניים, אשר ייבנה
על פיסגת הגבעה בסקורפיוס. רק עבור
תיכנון הארמון ישלם אונאסיס סכום של
100 אלף דולאר.
כבר בימים הראשונים לאחר נשואיו דאג
אונאסים להרתיח את הסכום שיעלה לו הבית•
השבוע הוא חתם באתונה חוזה עם
ממשלת יודן לפיו יקים אונאסיס בארץ מולדתו
תשלובת תעשייתית של מפעלי נפט,
אלומיניום ותחנת־כוח חשמלית, בה ישקיע
סכום של 400 מיליון דולאר.
מייד בתום חתימת החוזה מיהרו ז׳אקי
ואריסטוטלם לטוס חזרה לממלכתם הפרטית
הקטנה כדי להמשיך בה את ירח־הדבש.
ז׳אקי יכולה אולי להתלונן ולהתמרמר על
השעמום בתחומי ממלכתה החדשה ועל הבדידות.
אבל זהו בסופו של דבר כל מה
שאנשים יכולים לקנות לעצמם כשיש להם
כמה מיליונים מיותרים.

ממונתה הבוסית של
המודחת שר אוה־׳ב

חדד השינה,נ זנ
כלולות שלה — חדר השינה של אונאסיס,
המרוהט ברהיטים בעלי סיגנון עתיק וילן ר.

כד נראה הסאלון ביאכטה
| 1כריסטינה — ריהוט פאר
בסיגנון יווני. ביאכטה יש גם בריכת שחיה
המרוצפת במוזאיקה עם דמות נמר מזנק.

במדינה

עסקים

לאן ירוצו
הסוסים?

״מה שחסר ליהודים זה מירוצי סוסים!״
פסק המיליונר האמריקאי אנדרי הרץ, שריכז
קבוצת משקיעים יהודיים, אשר החליטו
לתרום את תרומתם לבנין הארץ. הוא הכין
תכנית לבניית היפודרום, יבוא סוסי־מירוץ
והפיכת הענף לחלק מההווי הישראלי.
היתד רק בעייה אחת שהרץ לא חשב
עליה. מירוצי־סוסים אינם עסק מכניס ביותר
אם אין קיימים בצידם הימורים. באמצעות
עורן־־דין יעקב בר־און, ביקש הרץ רשיון
לעריכת הימורי־מירוצי־סוסים בישראל מ;
המועצה להסדר הימורים בספורט. אנשי המועצה,
שהריחו מייד כי בהצעה טמונות
אפשרויות לפיתוח ענף התיירות, דרשו מהמשקיעים
תכניות מפורטות של ההיפודרום
שבדעתם לבנות ושל תוכניות המירוצים.
באשר למירוצים היתר, לאנשי המועצה
רק דרישה אחת: שהימורי־הסוסים יופעלו
במיסגרת מפעל ההימורים הקיים — הטוטו.
כלומר, שהמהמרים יהמרו על הסוסים המנצחים
כמו שהם מהמרים על קבוצות־כדורגל
מנצחות. הסדר כזה אינו מקובל
במירוצי־סוסים בעולם, שם מהמרים נגד
הקופה — כשהסיכוי־לזכיה גדל עם הגדלת
סכום ההשקעה.
אמר יורם רוין, החשב הכללי במשרד
האוצר, שהוא גם יושב־ראש המועצה להסדר
הימורים בספורט :״אנחנו לא נרשה הימורים
נגד הקופה. הניחושים ירוכזו בטפסים
וסכום הפרסים יקבע מראש. תוקם קופה
משותפת עם ספורטוטו כדורגל ומההכנסות
יופרש סכום לבעלי מיפעל הימורי הסוסים.״
השקעה כלי תמורה .״אין כאן על
מה לדבר!״ התמרמר אורי טון, מנהל החברה
לפיתוח קיסריה שבבעלות הברון
רוטשילד, המעוניינת אף היא בפיתוח ספורט
מירוצי־הסוסים :״כל עוד יובטח שנוכל
לקיים הימורים כנהוג בעולם — שום היפודרום
לא יחזיק את עצמו מההכנסות של
כרטיסי הכניסה.״
גם עורך־דין בר־און נזעק נגד המונופול
ששומרת בידה המועצה להסדר הימורים:
״שום אדם שפוי בדעתו לא ישקיע מיליון
דולאר במיפעל מבלי לקבל תמורה. אנחנו
מוכנים להימורים במיסגרת המועצה, אבל
בצורה המקובלת בעולם.״ לדבריו כבר פנו
אליו כ־ 30 מועצות מקומיות בבקשה להקים
את ההיפודרום המתוכנן בתחום שיפוטן.
אלא שכל עוד ירצו מוסדות הספורט הקיימים
להתחלק בהכנסות הצפויות מהימורי־הסוסים,
בהם לא ישקיעו פרוטה מכספם,
יצטרכו אזרחי ישראל להסתפק בהימורים במפעל
הפיס ובמפעל הטוטו.

דרכי אדם
קומנדו 301

אונאסיס בבגד־ים, כשהוא עו־
| 1 1 1 1 1 1לה משחיה בבריכה שעל היאכטה
שלו. למרות כילו הקשיש, מרבה
אונאסיס לעסוק בפעילות ספורטיבית רבה.

הנערה שהתפרצה למשרדי מחלקת־החקי־רות
בנפה־הצפונית של משטרת תל־אביב,
היתד, מוכרת לחוקרים כפרוצה. אלא שהפעם
היא לא התייצבה לחקירה. היא רצתה לחקור.
״אחד הבלשים שלכם מסתובב עם מכונית,״
סיפרה הפרוצה ,״אוסף בנות ברחובות,
חי איתן בלי כסף ובסוף עוד לוקח
להן את כל הכסף מהארנק.״ השוטרים הנדהמים
הציגו בפניה מייד את תמונותיהם
של כל שוטרי המדור, אך היצאנית לא
יכלה לזהות את תמונתו של השוטר, שפתח
לו עסק צדדי כשודד־פרוצות.
״את בטוחה שהוא שוטר?״ שאלו.
״מה זאת אומרת? ראיתי אותו כמה פעמים
בניידת עם הקצינים שלכם,״ השיבה.
אז הציגו בפניה השוטרים גם את אלבום
הפושעים. תוך זמן קצר זיהתה הנערה את
האיש. הוא לא היה שוטר למרות שקשריו
עם המשטרה היו הדוקים ביותר. היה זה
אריה הלפרין הידוע בפי השוטרים בכינוי
״301״ 301 .הוא הסעיף בחוק הפלילי, לפיו
הועמד ד,לפריו לא פעם לדין באשמת הוצאת־כספים
בטענות־שוזא. אבל המתלוננת
עמדה על דעתה כי האיש ידוע לה כשוטר,
שהשתתף לא פעם במצודים־אחר־יצאניות של
חולית־המוסר בנפה־הצפונית.
בתום חקירה קצרה הסתבר לחוקרים כי
הם עצמם נפלו קרבן לנוכל, ששיטה במוסד
אשר לכד אותו לא פעם.
איש מיפלג־הנוער. יום אחד נכנם
(המשך בעמוד )28

ג ^ x x x x x x x x : 0 0 ^ x x x x x x x x x x x x x x x x x x x 0 0 0 0ג x x x x x 0 0 0 0 0 0
אין מקום לדאגה אישית
מיוחדת: הבעייתיות של
הנושאים המטרידים אותך,
אופיינית לכל בני
מזל טלה בשנה הקרובה.
כוכב שבתאי, המסמל
את הקוטב הפא־סיבי,
מקרין בתקופה זו

על מול טלה, המצטיין
בפעילות. זו הסיבה לסחבת
שבעניינך. התאזר בסבלנות, את חפירות
למאמציך תזכה לראות לאחר העיכוב.

חו סרה שקט והרגי שות
ה מיו חד ת שלך
לגבי נשים, נובעים ה שבוע
כ תו צא המהקר נת
הירח על מזל שור.
תיווכח כי השבוע תו כל
ל הינו ת יותר בעזרת
חושיך: ביקור
בתערוכה, ה אזנה למו
סי ק ה טובה יופיעו
לפניך במימד חדש. בנו ת מזל שור ימצאו
עצמן ב ת חי ל ת השבוע רגישות ל חיזורי ם.

מחכה לך סוף שבוע מעניין,
גדוש פעילות חברתית,
ואירוח ידידים בבית>
.אל תגלה שמחה
מופרזת מההכנסה הכספית
הצפויה לך. רכושך
נתון בסכנה, ונזק
חומרי עלול להעיב עליך.
לכן, הישמר מהפתעות.
גלי זהירות ביום
שישי בכל הקשור בידייך — מעשה
פזיז ובלתי מחושב עלול לגרום לתאונה.

אתה נמצא במצב של אירגון מחודש!
אישיותך. עליך להעריך מחדש א ת
סיך עם ה סובבי ם אותך. אתה חייב|
ה חלי ט שלא לפגוע ב אישיות
א הוב ה עליך.
תקופ ה נהדרת לפעי לות
א מנו תי ת. כדאי
לך לרוץ לצלם הקרוב
שיכין לך סידרת פור טרטים.
ונווכחי לדעת
שאישיותך ת שתקף מ הצילומים
שתעשי ה שבוע
יותר מכל ת קופה
א חר ת. י ח סיי ך ה-
רומנטיים י שתקפו באור פיוטי ומה

עקת

9£01ג3ג0

הספרים שאתה עומד לקנות יגבירו פעילו
הרוחנית. תוכל להגביר את הנאתן האטת1
״׳בכל התחומים. יצר
התנצחות שלן יעודן
מידה רבה השבוע, שא מכך תופתע מהיר־חימה. זה הזמ1
מתאים ביותר עבורן
צאת לטיולים או לנון
אפילו אם אינן
להבראה, תוכל לה
מטיול באוויר החופ
יש להיזהר מהצטו
הקשר עם בן המין השני יהיה קיצוני
או ארעי וחולף ויהיה בו משום הו

קשת

גוווחיס

י חסיך עם בני משפח תך
עשויים להע סי ק
אותך עד מעל לראש.
ה תיי ח סו ת ך המוגברת
לביתך עלולה ל ה תנק
ם בך ב מ קו ם עבו דתך.
היכון לנזיפות
או הערות לא נעימות
21 ביו ני -
20 ביו לי
ב תיב תמצד
הבוס.
הדואר שלך אתהע׳

לול למצוא מכתב ה תר א ה שלא ישמח.
ה סובלי םממחלה כרונית יזהרו השבוע.

11110

הפתעה נעימה צפויה לך
בסוף השבוע. יום שלישי
הוא היום המתאים
לבילויים. תוכניותיך יזכו
להגשמה מלאה, והרעיונות
הטובים שהת־לבטת
כיצד להגיע אליהם,
יבואו אליך במפ 3 6 2 2 X 9
תיע. זאת תקופה טובה
להימורים. המזל עשוי
להאיר לך פנים, אך אל תגזים בהשקעות.
מתנה משמחת שתקבל תשפיע על עתידך.

אם י היו לך הפתעו ת השבוע, הן 1
כולן הפתעות טובות. ה מ מוני ם
תולים בך ת קוו ת —
אל תאכזב או ת ם. השתדל
להוכי חאתאח ריותך
ואתכ שרונותיו
והדבר לא ייעלם מעיניהם.
נהג ביד רכה
יו תר עם בת־זוגך.
נטייתך לכבול אתמ אווייה
העצמאיים ע לולה
להביא להתנג*
שות.
הנח לה להג-
שים אתמ שאלותיה, בסופו של
תצא גם אתה נשכר מה ת ח שבו ת יפה

כל מה שקורה לך עכשיו
הוא התחלה של
פעילות לטווח ארוך מאוד.
יתכן ואינך מבחין
בכך, אבל גס הדברים
הסמויים והנעלמים מעיניך
יתגלו לך בבוא
הזמן כבעלי משמעויות
23ב ספ טמבר ־
מיוחדות. מכתב שאת
22 באוקטובר
ממתינה לו מתעכב ב־דרך,
אבל את יכולה להתנחם בעובדה ש הוא
נכתב. אל תהמר השבוע בכל מחיר.

הבררנות תהיה התכונה הבולטת שלך
שבוע. תהיה בררן גם בידידים שתרצח
הימצא בחברתם וגב!
קשרל קנ יו תי ך. יכו?

הישמרי בי ח סייך ה אינ
טימיי ם עימו, א ם
אינך נשואה לו ואם
לא תיכננת ם ילד לעתיד
הקרוב. הפעילות
הפוריה שלך עלילה
להעמידך במצב מביך
א ם לא תשמרי על
קור רוחך בשעת ה ת רגשות.
תמצאו שאתם
רגישים ב מיוחד השבוע לגבי דברים ש בגנו
ת וביושר. לציידים גני מזל ב תול ה
זו העונה ב ה״ א הידיעה ל מסע מוצלח.

20 בינואר ־•
18 בפברואר
תזדקקי השבוע
נות אל האיש

היות שאת תהיי ה!
שתצטרכי לסייע לסי
בקבלת החלטות
ליות. בעבוד תן את
לולה למצוא את ע;
תחת שבט הביק>
תהיה חייב לעמוד
מיבחן בו יהיה (
להוכיח את עצמך.
לפרוטקציה, אל תהססי
המתאים — ועניינן ית?

ל קר א ת סוף השבוע
יתחדדו י ח סי ך עם בן־
זוגן. תמצא א ת עצ מך
במצב של מתח ובנ
טיי ה יוצאת־דופן לתוקפנות.
היכרו ת בל תי
צפויה לא ת ע סי ק
סו בפברואר
אותך זמן רב. היא
ר? ב דו ר ס
ת הי ה קצרה, מסקר ^

טעונת־מתח, אך
חולפת. אל תצפה ל ה כנ ס ה מיידית מע
דה נוספ ת, אתה עשוי להת אכזב ב תו
זה. המנעו מפעילות גופנית מיותרת. א
לו בשעה שאתם רוקדים נ שקפת ל
ס כנ ת פגיעה. כדאי להישאר יותר בב

ן ני0

:27xxxxxxxxxxxxxxxxxxx> 00000000^00000000^xxxxx> .

אפילו בעד
לא ידע!

אי ך הר 11חתי 500ל״*
נזספזת בז מני החפ שיו

כבר לפני הדשיים כשגילה בעלי לראשונה שברשותי 500ל״י
נוספות החל לחשוד ולהתפלא. בסוף החדש שעבר היו בידי
כבר למעלה מ־ 1000ל״י וכשראיתי את פניו המשתוממות פשוט
לא יכולתי להסתיר זאת יותר וגיליתי את כל האמת. את כל
הכסף הזה הרווחתי בקלות רבה, בזמני החפשי, על־ידי
סריגה במכונת סריגה אמפיסל 8דה לוקס.
אני יודעת שזה נשמע פנטסטי אוכל לעשות לבדי — לא רק
אבל זו האמת ואני אינני ה עבור משפחתי אלא הדירה כו יחידה.
רבות מחברותי ואלפי לה שנתה פניה הודות לרב־נשים
אחרות מרוויחות גם הן גווניוחה ויעילותה של אמפיסל
מאות לירות נוספות כל חודש 8דה לוקס. כעבור זמן מד,
עם אמפיסל 8דה לוקס. קניתי התחלתי לסרוג גם עבור ידי את
המכונה בתשלומים חדשיים דותי ולא עבר זמן רב והוצפנוחים
ביותר ובתחילה סרגתי תי ממש בהזמנות מחנויות
רק עבורי ועבור משפחתי. רבות שבקשו שאסרוג גם עבו נוכחתי
שאני חוסכת המון כסף רן. וכך ע״י סריגה לידידים
ושכל הדברים עולים לי ברבע ועבור חנויות אופנה רבות,
ממחיר החנות — כמחיר הצמר הפך התחביב למקור הכנסה
בלבד. בנוסף לכך גיליתי ש־ ניכר. בלי להתאמץ, בזמני הי
אמפיסל מסוגלת לסרוג כל חפשי אני מרוויחה כסף רב
דבר בקלות כזו שתוך זמן קצר ובאותו זמן חוסכת הון על
מצאתי עצמי סורגת לא רק תקציב ההלבשה של משפחתי
בגדים לכל המשפחה כגון סוו — תמיד היתד, זו בעיה לספק
דרים, חולצות, שמלות, חלי את צרכי ההלבשה של כל בני
פות, מעילים ועוד, אלא אפילו המשפחה ואילו עתה עם אמי
דברים כגון שמיכות, צפויי פיסל הכל כה קל. הילדים,
וילונות, אריגים, כסויים ורפוד בעלי ואני ואפילו חותנתי.
לרהיטים ודברים רבים נוס לכולנו מלתחה עשירה לכל עופים
שאף פעם לא חלמתי ש נות השנה, הודות לאמפיסל 8

דה לוקס. פשוט אינני מבינה
איך הסתדרתי קודם — הסרי גה
היא כה קלה — עם אמפי־סל
8דה לוקס הכל אוטומטי,
אני רק בוחרת בדוגמת סריגה,
אריגה או תחרה מתוך ספר
הדוגמאות של אמפיסל, מחייגת
את המספרים המתאימים, וסורגת
בקלות ובמהירות — תוך
פחות מ־ 4שעות למשל יש
בידי שמלה נפלאה במיטב האופנה
החדישה שעלתה לי רק
— 40ל״י, בחנות צריכה שמ לה
זו לעלות כ־ 200ל״י. לא
תאמינו אבל בעלי כל כך הת פעל
שהלך וקנה מכונת סרי גה
אמפיסל 8דה לוקס גם ל־בתנו,
דליה, בת ד,־ .12 עכשיו
אנחנו ״מתחרות״ ביננו והסרי גה
באמפיסל כה קלה שאגי
חוששת שדליה עוד מעט ו־
״תשיג״ אותי.

הסר ט הצבעוני שזכה בפרס לוגיטש
יבפס טיבאל ק אן 1968

אלבום האהבים
8811 {6א611£1
יצירתו של כוכב הבמאים קורט
הופמן (אנו ילדי הפלא, נשואי מר
מיסיסיפי, ד״ר פרטוריום, פירושקה)
לפי הרומן הידוע של
קורט טוכולסקי עם קורנליה פרובס וכריסטיאן וולף
השבוע בקולנוע

ארמון דוד, תל־אביב

בקרוב
״אורה״ חיפה — ״ארנון״ ירושלים

ד? /ד 7די־ ? 7 /מ 1י| 1

(המשן מעמוד )27

ר,לפרץ 25 צעיר בלונדי ומתולתל לנפה־הצפונית
והסתובב בין חדרי החוקרים .״מי
אתה?״ שאל אותו אחד השוטרים .״אני מ־הנפה־הדרומית,״
השיב הלפרין. השוטרים,
כולל פקד משה ברנדט, סברו כי האיש
אינו אלא בלש מהנפה־הדרומית, שבא להתעניין
בעבודתם.
אותה שעה הגיעה לתחנה ניידת ובה פרוצות
שנעצרו ברחובות. הלפרין גילה מייד
התעניינות בנושא, פנה אל הקצין שהיה
ממונה על המבצע :״אני ממיפלג־הנוער.
הרבה מהילדות שאנחנו מטפלים בהן עובדות
בזנות. אולי תרשה לי להצטרף לסיור?״
״הוא ניראה בדיוק כמו איש מיפלג־הנוער,״
טען אחר־כך הקצין, שהסכים לצרף

רמאי הלפרין
סיוע לשוטרים

עיניים ללא ריסים

במדינה

בשבט טופארי שבבראזיל דורשים
כללי היופי עיניים נטולות־ריסים ונשי
השבט נוהגות לבקר בדרך קבע
אצל קוסמטיקאיות שהתמחו בתלישת
ריסים. מושגי היופי שלך דורשים
גרבי ״מרסי״ הדורים להדגשת
חיטובי רגלייך. ודודקא גרבי ״מרסי״
ולא אחרים. כי הם היחידים המשלבים
איכות אירופית גבוהה ומחיר
נוח. את גרבי ״מרסי״ תמצאי גם
השנה בארנקון המהודר המלווה אותך
לכל מקום ובו שישה גרביים
זהים היכולים להחליף זה את זה.
צבעם השנה הוא צבע האופנה החדיש
״רומא״ ועל אריזתם תמצא•.
גם את מידת האורך׳ להתאמה מושלמת
לגופך.

נענים חאמיטת.בבד־בי

את הלפרין לניידת אשר יצאה למצוד נוסף.
הלפרין לא נשאר בניידת כצופדראדיש. הוא
סייע לשוטרים לרדוף אחר היצאניות הנמלטות,
חקר אותן ועזר לערוך חיפוש.
למחות שוב התייצב בשעה היעודה כדי
להצטרף למצוד נוסף. תוך ימים מספר
הורגלו השוטרים לנוכחותו הקבועה של
איש מיפלג הנוער ושמחו על הסיוע.
אבל לא רק השוטרים התרגלו לראות את
הלפרין. גם היצאניות החלו להכיר אותו.
היה ברור להן שהוא אחד מאנשי חוליית־המוסר.
הלפרין דאג לנצל היכרות זאת לצרכיו.
אדם
נכון ונוח. באחד הימים נעלם
איש מיפלג־הנוער מעיניהם של ציידי־ה־פרוצות.
אבל הפרוצות המשיכו לראות אותו.
הוא הופיע ברחובות המשמשים כמקום
עבודתן במכונית פרטית, עצר אותן מבלי
שיעזו לערער על סמכותו. במכונית, בדרך
למשטרה, היה הלפרין מנסה לרכך את ליבן.
״תדאי,״ היה אומר לפרוצה שנלכדה ,״את
יודעת מה מחכה לך. לפחות 48 שעות ב־אבו־כביר.
אבל אני בחור נבון ונוח, ואפשר
להסתדר איתי.״
הפרוצות הבינו את הרמז. הן היו מעניקות
מחסדיהן להלפרין ללא תמורה, מוסיפות
לכך עוד תשלום מפדיון יומן. לאחר
כל זאת הן היו מאושרות שנחלצו ממעצר.
עד שנתקל הלפרין בפרוצה שהסידור לא
מצא חן בעיניה. היא התלוננה במשטרה.
כשיצאו לעצור את הלפרין הסתבר כי הצליח
להתחמק. החיפושים אחריו עלו בתוהו.
התברר כי הצליח להפליג מהארץ בעזרת
דרכון מזוייף. משך תקופה ארוכה שימשו
השוטרים שנפלו בפח הנוכל כמטרה לחיצי
הלעג של חבריהם.
אבל החנינה־ה,כללית בעקבות מלחמת־ששת־הימים,
חלה גם על המתיחה שערך
הלפרין לשוטרים. הוא חזר ארצה לפני
חודשיים. השוטרים חיכו להזדמנות להחזיר
ל״301״ כגמולו. ההזדמנות נפלה בידיהם
הרבה יותר מהר ממה ששיערו• השבוע,
שוב הובא הלפרין לחקירה במשרד־החקירות
של מדור־הרמאויות בתל־אביב.
העולם הזה 1627

תדריך
תיאטרון
^ אם יש לכם זמן, תטעו לראות הצגה
יפהפיר ( ,ציי דהמכשפות, התיאטרון החיפאי)
על היסטריד. המונית והאשמות־כישוף,
המביאות אדם בודד, העומד מולן,
אל עמוד התלייה, בבימוי עשיר, המעמיד
דמויות עמוקות מעניינות במשחק מצויין.

הצגת השסע
ההדר (מערכון אחד מ תון ההצגה
חדרים; בימת השחקנים) בחוץ
כפור כלבים. שלג. קרח. הכד קפוא.
בפנים חדר קר וטחוב. דולף. חדר עלוב
של עניים. בעל מגושם ואטום לא מסיר
את עיניו מהעיתון. לא מוציא מילה.
ואשה זקנה הפוחדת מהקור, מהאנשים.
מהמקום בו היא נמצאת, מדברת ומדברת.
היא
יושבת בתוך ארבעה קירות ריקים
ועלובים, והיא מספרת לעצמה. שזה חדר
חס ונוח, ושיש לה בעל טוב, שילך
עוד מעט לעבודה ויחזור ממנה, והיא
מספרת לעצמה שהיא דואגת לו, והיא
שמחה שיש אנשים הגרים עוד יותר
נמוך ממנה, במרתף. אבל היא פוחדת
שאולי גס היא תגיע לשם. היא פוחדת
שמישהו יכנס ויקח ממנה־ את מה שיש
לה, את מה שהיא מספרת לעצמה שיש.
לה, כי אין לה כלום.
וכשבא פתאום אדם אל חדרה ואומר
לה :״ מ חי, בואי הביתה. אבא מחכה
לן.״ זה משפיע עליה, וגם על הקהל,
כמו מילות־קסס. מילים כל־כן פשוטות:
הביתה. בואי. סוזי. שם פרטי, רך.
פשוט. כל הזיוף נעלם. היא נשברת, ומתחילה
לבכות. היא הופכת פתאום
כנה, היא חדלה לברוח, ולפחד. ולא
חשוב שהאבא הזה הוא כושי, והוא בא
מהמרתף שממנו היא ברחה כל הזמן.
על הגאונות של פינטר אין מה לשוב
ולדבר. מה שחדש במחזה הזה, שיש בו

בזה שהם צעירים אין כל ספק. ומה הם שותים? איזו
שאלה! סכל ״תה ויסוצקי״.
צעירים שובבים ובריאים כאלה גדלים על תה, והתה גדל
אתם, ממשיך במרוצת השנים להיות לטעמם ונשאר
המשקה שלהם.
צעיר בגילך אז־ ברוחך? -התה הוא בשבילך! ן

כיפק תה, כיפק תה, פיפק תה, תה, תה׳
נ ־ פיז

ריבלין ופלידל ב״חחדד״
אפילו כמה פגמים (כמו דיאלוג של
תרשים, שנעשה כבר נדוש מאז פלובר
ועד יונסקו, או מונולוג של גבר המדבר
על מכוניתו כעל אשה) .מה שחדש
במחזה הזה הוא ההצגה שלו. המעלה
על הבמה את כל מה שפינטר רצה
להגיד בכתב, בתפאורה מתאימה, בבימוי
שקם, במשחק מ צו״ן של ליאזרה ריב־לין
ואלכס פלג, כזוג צעיר המחפש
חדר, אבל בעיקר, בעיקר, מה שלא
תשכחו לעולם, אס תראו את ההצגה
הזאת, זה מישחקה של עדנה פלידל,
המעבירה לקהל, בכישרון בלתי־רגיל,
את כל האימה הנוראה של אשה הבורחת
מן העולם ומעצמה, ומסתגרת בתוך
פינה קרה ועלובה, ופוחדת שיבוא
מישהו ויקח ממנה את האושר המזוייף
הזה, שהיא יצרה לעצמה.

בעיות ולבטים
בחיי המין
מאת

לא לעיתים קרובות נפגשת דמות
תיאטרלית גדולה עם שחקן גדול, וכשזה
קורה לא כדאי להחמיץ את זה. לכן לא כדאי
להחמיץ את אבנר חיזקיהו, בתור האציל האיטלקי,
הממלא במשך שלושים שנה את
תפקיד המלך הנרי הרביעי, ואינו רוצה
להתפכח מטירופו, ולשוב לחיים הנורמאלים

הד״ר מרדכי זידמן

תזז ויסוצגקי

119

שיעורים פרטיים

לערבית
גם לתלמידי תיכון.

הוצאת רשפים.
להשיג בחנויות
הססרים הגדולות

המעוגיינים יפנו לת.ד136 .
ת״א, עבור מורה לערבית.

(המשך בעמוד )30
העולם הזה 627ו

תדריך
(המשך מעמוד )29
של זמנו.

(אנריקו,

התיאטרון הקאמרי).

אחת ההצגות היפות של העונה מוצגת
בבוסתן, על־ידי חבר שחקנים בעלי יוזמה
והעזה. איפה, איפה אתה ג׳וני אינו
מחזה גדול דווקא, אבל הוא בנוי בתפיסה ה־תיאטרונית
הכי מתקדמת, לפיה אין הכרח
שיהיה קשר בין האירועים והמצבים השונים
שיט בהצגה, אבל לכל מצב שנוצר — אם
זה הקטע על הליצן המספר סיפור ארוך,
עם מוסר השכל, מבלי להוציא אף מילה
אחת מהפה, רק העוויות שפתיים, או סצינת
מסיבת חשיש. כשהשחקנים עוברים מהצטל־בות
של ישו, לריקוד ביט, ובאותו הקצב,
באותן תנועות, לפנטומימה של מלחמה. לכל
מצב יש משמעות ויש חיים.
אבל המיוחד באיפה אתה ג׳וני אינו המחזה
אלא ההצגה, המתקיימת כל הזמן בתנועה
שוטפת ובקצב. עם שחקנים מוכשרים,
שהבולט בהם הוא ישראל גוריון, ועם
במאי מוכשר ומתרגם שתירגם את המחזה
לעברית יפה, פלאסטית ומקסימה.
הצנה צעירה, מלאת חן ומלאת יופי.

* באיש

חסיד היה (תיאטרון

בימות) מספרים חמישה שחקנים צעירים
סיפורי חסידים, על אנשים פשוטים ותמימים,
המאמינים בחיים, באדם, ובאלוהים.
זוהי הצגה מרהיבה, שבה הקריינים משתלבים
בסיפורים, המשתלבים במשחק, המדגים
אותם. והמישחק משתלב בתפאורה,
המשתלבת בגיטארות, במנגינות, ובקצב,
המשלימים את צבעוניותה.
^ .איך מורידים את האבן מהקומקום?״
מגיש חבר־הכנסת שאילתה לאחד
השרים .״עם חומץ,״ עונה השר ומפרט
את התשובה, עומד מישהו מגיש שאילתה
דומה ועוד מישהו. ובסוף כשמישהו שואל

מדוע פורסם שנהרגו בפעולה 19 חיילים
בשעה שנהרגו ,99 קם שר־הביטחון ומסביר
שבהזדמנות זו הוא רוצה לברך את זה וזה,
על הוצאת ספרו החדש, וכו׳ ובו׳ .מערכון
זה ועוד מערכונים דומים, ושירים, ופזמונים,
מטפלים כולם בשכרות־הניצחון של
מלחמת ששת־הימים, בקברט הסאטירי את
ואני והמלחמה הכאה, שבו בימוי
חלש ומישחק חובבני אינם מקלקלים את
הטכסט המבריק של חנוך לוין.

תערזבות
* בתערוכת הסתיו

( מחי א ת תל-

אביב; ביתן הלנה רובינשטיין) תמצאו שפע
של חידושים, חיפושים. האמנויות החדשות
של הפופ והאופ והפסיכודליה, לצד הציור
המופשט הנעזר יותר ביכולת של המיכחול,
מאשר בעולם התעשייתי האפור שבחוץ.
לצד ציורים מעניינים, מוצגים שם פסלי
ברזל וברונזה, ופסלים יצוקים מחומרי
תעשיות, כמו פוליאסטר וויניל. זוהי תערוכה
רבגונית, חיה, מעניינת, שהאטרקציה
העיקרית שבה היא גופותיו החיות, היצר
קות בגומי, של יהודה בן־יהודה. המזעזע
בזה הוא שכשמעתיקים גוף חי, ללא אמנות,
הופכים אותו לגוויה, ורואים אנשים, שאפשר
להכיר אותם, והם דומים לגוויות של
עצמם. כמו שהפיסול היווני אהב את גוף
האדם והנציח אותו, עם חיים ותנועה,
באבן, כך כאן, בגזזיותיו של יהודה בן־
יהודה, יש מן עדות לאפסותו של האדם.
תמונה מזעזעת, המזכירה את גיא העצמות
היבשות של יחזקאל.
יאיר גרסת (גלריה גורדון) רואים
הפגנות המוניות, רואים נואמים זועקים

לתוך רמקולים, רואים צלמים, ורואים
מצטלמים, רואים את החיים המודמים׳
מעוותים, מגוחכים, דומים קצת לחלום
בלהות, בציורים שהאפקט העיקרי שלהם
נוצר בעזרת צבעים חריפים מאוד, וניגודים
חזקים בין צורות גאומטריות חדות לקווים
רכים ועדינים.

יצריו, מעליבה אותו, עד שהשינאה שלו
לגזע הלבן מתפרצת בפראות מתוך מלבושיו
המערביים המסודרים, ואז היא הורגת
אותו ומחפשת לה קרבן חדש. מחזה בעל
כוח מיוחד זכה לביצוע היסטרי מעולה,
ההופך את ההצגה המוסרטת לחוויה חזקה
שלא כדאי להחמיצה...

(גלריה ננ״ש צ׳נז־

^ פרסונה (פאריז, תל־אביב) צביעות,
חומר קומוניקציה, שינאה, אלימות. כל הערכים
היפים הללו מודגמים בסידרה של
דיאלוגים והרצאות מוסרות על־ידי שתי
נשים, אחת המתחפשת לאילמת, ושנייה המטפלת
שלה מטעם בית־החולים לחולי־רוח,
בסרטו הכבד של אינגמר ברגמן.

מוייס לאזאי

רינסקי) אתם לא יכולים לתאר לעצמכם
כמה גבישים מצויירים, מוצמדים זה לזה,
אסתטיים מאוד, יכולים ליצור אשליות
אופטיות, ולהפוך מראות של נוף, של
פרחים, של צבעים למשהו פנטסטי, קסום.
לכו ותראו.

* יום!? צפלין

(גלריה

לאמנות ה״

^ פטוליה (גת, תל־אביב) הבמאי המבריק
ריצ׳ארד לסטר נתן חופש מוחלט
לגאוניותו הקולנועית, ובעזרת שני שחקנים
מעולים משתוללת המצלמה שלו באופן
מרהיב, ללא מעצורים. אלא שאין מאחורי
השתוללות זאת שום תוכן. רק דמויות
מטושטשות, ורעיונות פשטניים, שדווקא הם,
בניגוד לצורה הוירטואוזית, מובאים בדרך
בנאלית שגרתית.

קיבוץ — לים) הנושאים שלו ליריים: ילדים,
אמהות, טבע חשוף, מנגנים ותזמורות.
והם מקבלים אופי נוגה מלנכולי על־ידי
צבעים מתאימים, בציורים שהצד החזק הוא
הרישום.

* יגאל

תומרקץ

מבמז

(גלריה

מתאר את עולם האלימות, מוקיע אותו ושר
לו שיר הלל, בפסלים מלאי עוצמה, עם
מתח חזק, ספרותי ופלאסטי בין הצורות.
זוהי אמנות גדולה. יש לראות.

פעולה
משפט (הוד, חל־אביב)
* בללא
מחסל ז׳ן גבין עשרות פושעים, בזה אחר
זה, משום שבתור קצין־משטרה, שטיפל בהם
שנים על־ידי החוק, הם נמאסו עליו. סרט
עם הרבה מתח, ועוד יותר הרבה הרוגים.
פחות מתח ופחות הרוגים יש ב־שאלאקו
(בן־יהודה, תל־אביב) סרט מלא
הבטחות בלתי מקויימות על כוכבים גדולים
ועלילות גבורה ואהבה בין ענקי הבד. אפשר
ליהנות משון קונרי ובריג׳ים בארדו, אם
קולנוע אמנות
* רכבת תחתית
אביב)

גזעית, המיני בצעיר

(מקסים,

כל האלימות האמריקאית, השינאה ההטירוף
המיני, כאילו מודחקים בתוך
המהודקת של שירלי ניים, המתעללת
כושי ברכבת התחתית, מלבה את

^?[סיעספסי
ה או בי נ ד ניו ר ג

הנ גגד ־י ם
׳ לי דיז ־י בז

ו ד נו עו ־

נסכרוזו ב:
ת ל־ א בי ב :
נעל• במב•

חי פ ה .

נעל• פרפר

דיוננוף 175

הרצל 32

נעל• אי ל

חדר ה :
נ ע לי א בי ב

בן י הו ד ה 6

הנ שי א 49

י רו ש לי ם :

פ ד״יון א ת ביין
•פו 50ב נין ה ע סו די ם

נ תני ה :
נעל• *וית
ככר ציון

ק רי ת

נעל• תמר

השופסים 29

ר חו בו ת :
געל• ר קו רד
פ ס1

ב א רי סבע

מו צ קין :

חרל ־ פ 161

נעל• עו פ ר

ע כ: 1
נעל• צ בי

חו לון :
נעל• נעור•

ב ן ־ עמי 30

ק ק ־ ל 116

שנקר 52

וגרת מי לי ת :
נעל• נ תן
ר כז ר ס קו 9

רמת־ גן

נעל• נוער
ביא לי ק 49
רי מון( לי ד

ס ביון)

נעל• וילמי ט
המר כז המס חר •

מ פו ר ר: .
נעל• רחום
ארלוזזרוב 10־8

פחח־ ת קו ה :
נעל• דו דינ א
ח 1בביציון 15

הרצ לי ה :
נ ע לי \ ב •
סוקולוב 32
ב ת -י ם

נעל• וי!ל
בלפ 1ר 41

גבע תיי ם :
נעל• תו כי
ויצ סן 12

דסת ־ חן :
נעל• יפעת
רזיאל 26

!..111.11.יייס,

׳זו׳ ג׳-וז המאוחדת לי* ,״

צי לו ם: מולה -הרמת*

לך£ד)2 //׳7

העולם הז ה 1627

מוכנים לסבול את השיגרה המלווה אותם
לכל אורך הסרס.

קסנויבעי

יום ה 9.30 ,21.11.68 /בערב

הומור

אולם ״סינו־מה״

^ זוג קומיקאים מעולים מנהלים יחסי
נשואין נורמאלים, ומראים לנו כמה שזה
מצחיק ומגוחך, בקומדיה מבריקה בשם

הזוג המחר

1וי ט ו ^ ל *

(אלנבי, תל־אביב).

* ואם מדברים על קומיקאים, כדאי לא
לשכוח את העזר שכנגדם: ג׳ולי אנדריוס,
קומיקאית מעולה, מבצעת שורה של תפקידים
מבריקים, בשירה וריקוד, במחזמר הצבעוני
העשיר — כו כ ב (פאר, תל־אביב).

בחסות

17ל ^ 7קדלה

שונות
+מי שגר בירושלים יכול לערוך השבוע
פסטיבל הסרט הטוב בעזרת סרטים
כמו: אשה נשואה (אוריו! ,־רושלים)

חלומותיו שד צ׳ארלי (אורניל, ירוש לים)
הסתערות חיל הפרשים (עד!,
ירושלים).

מזסיקה
* התזמורת הפילהרמונית

-¥כמזלגדי (תוכניתו החדשה של
אריק איינשט״ן) בגנים ובכרמים מסתובב

לו בזמן האחרון גמד משונה, ועושה בם

הכוכבים הכחולים

(קונ
צרט
למנויים) ורנר טורקנוכסקי ופנחס
צוקרמן, האחד מנצח והשני כנר,
הם אורחי התזמורת בסידרה זו. השניים
שייכים לקבוצת המוסיקאים הישראליים,
שיצאו לפני שנים לעולם, וזכו שם לתהילה.
ובצדק.
סורקנובסקי, המנצח כבר 14 שנה
על תזמורות מעולות בארצות־הברית, הוא
בעל הבנה מוסיקלית דקה, זיכרון בלתי־רגיל
ותנועות עדינות ואצילות. צוקרמן, בן ,20
כבר מגלה וירטואוזיות וכושר טכני של
אמן ותיק. יחד עם ההנאה שבשמיעה נהנית
גם העין מתסרוקת ההיפים שלו.

הכוכבים הוודו שים

העינייםהק טנו ת

סוני

481

השמנים והרזים

פעמוני

אקספרס

8 0 6 £ 8 5א ז

שמונה להקות אלו יתחרו על פרסי

שרביט הזה

תיבחר גם

אריק איינשטיין כ,,מזלי גדי״
״אוהב לכופף בננות״

מלכת הגוגו 196$

שמות .״בכל התפוזים הוא מנקב נקבוביות
/ובפירות הנגועים הוא שם רקבוביות /
אבל יותר מכל אוהב הוא /לכופף בננות.׳

זהו אחד השירים המוצלחים ששר אריק
איינשטיין בתוכנית־היחיד שלו. הוא שר
שירים מצחיקים, על דוליטל הרופא ועל
מכופף הבננות, והוא שר שירים עצובים
על הגר שגורשה מבית אברהם, ועל ה־
״רוח, רוח, שאינו שוכב לנוח״ ,הוא שר במשך
למעלה משעה ומרתק את הקהל בקולו
העמוק והנעים, במנגינות ערבות לאוזן, עם
תזמורת מצויינת המלוזה אותו, ומישחקי־אורות
מגוונים, פסיכודלים, מרצדים ומרתקים,
המשחקים סביבו.
* שלישיית התאומים (אושיק,
חנן ופופיק בתוכניתם החדשה ״רבותי פצצה״)
הם מצחיקים, הם משעשעים. הם

סי דו רי םאלקט רוניי ם ו מי ק רו פוני ם :״ ר א קו ם סוכני ־ד1־ 0 ** 8£ו 0 .נ
גיטרות ח ש מליו ת וכלי־נגינ ה: זומרפלד ,״מרכז ה מו סי ק ה ״ ,בן־י הו ד ה ,8ת ל־ א בי ב

הפסטיבל יוקלט בתקליט ארוך־נגן של ״הד ארצי״.

ויוסרט על־יד הטלביזיה

מלאי הומור, הם מציגים, מתנועעים, שרים
עם המון קסם וחן. יש להם מערכון מצחיק
על אנשי הג״א, המסתובבים בעיר ומחפשים
פצצות, ושיר עוד יותר מצחיק על
איש אחד ,״שפתאום מצא /בחצר הבית
ה ה הוא הלן למשטרה /ומסר שם
את ההה״ .ואחר־כך פורסמה מודעה בעיתון:
״של מי של מי ההה ההה ההוא /מי שזה
ההה שלו /שיבוא ויקבלו״ .יש המון שי
ביו
הקהל יוגרל מכשיר טלביזיה

רים מצחיקים של עמוס קינן ויורם טהר־לב,
מעובדים על־ידי יאיר רוזנבלום, ומבויי־מים
בכישרון על־ידי יוסי בנאי.
העולם הזה 1627

כרטיסים ב״רוקוקר׳ וביתר המשרדים בעיר.

מ ״י ח שיד תשד ״ ט6 . 1 1 . 1 ,

שלשום היא היתה במחתרת
אתמול היא היתה תופעת שוליים
היום היא אופנת החברה הישראלית