גליון 1628 מתאריך 13 בנובמבר 1968

מספר 1628

4<1י׳

בעזרת
נא צר

!8ענראל
הא תמונה 11 שד החבלני 1
באמת צולמה ישראל? 1
רחורית חבלנים שחווה לישואל

טים זרים, רובם
לפני שבועיים, כשסיפרתי לך על
ערבים, במכון לעיוסיורו
של אורי אבנרי באמריקה ובאירופה,
נים חברתיים, קרא
עמדתי על העובדה המוזרה כי אף עיתון
לתוכניתו בשם ״הישראלי
אחד לא מצא לנבון לדודה על עשרעיון
השמי.״ הוא סבור שזהו אידיאל ״שבו
רות שידורי הרדיו, הופעות הטלביזיה והמתאחדות
שתי התנועות הלאומיות, אידיאל
מאמרים שהוקדשו לסיורו ולסיפרו בחו״ל׳
שעימו יכולות שתיהן להסכים.״
ובכלל זה בעיתונים החשובים ביותר בעולהלן
מדבר המאמר על הספר, ומבטיח
לם, כמו הטיימס הלונדוני והניו־יורקי.
לקוראיו בהולנד כי בקרוב יוכלו לקראו.
לעיתים נדמה כי אדם ווייב לקרוא עיתון
זר, כדי להיווכח מה מישקל רעיונות־הש־

לום של העולם הזה, ומה היחס אליהם —
׳:וכאן יש לשאול שוב את השאלה:
אפילו בישראל.
,איך קורה שכל אסיפה זעירה של עסקן

ישראלי שוחר־סיפוח, כל כתבה בחו״ל ההנה,
למשל, פירסמה העיתונות ה מוקדשת לאיש מאנשי המישטר, כל הופעת
ישראלית לפני כמד, שבועות את התוצאו 8טלביזיה של פקיד ממדרגה שלישית, זוכה
מייד לדיודח גדול של כתבי העיתונות היששל
סקר דעת־הקהל, שנערך מטעם העיתון
ראלית בחו״ל — בעוד שהדים כה חשודבר
־ בין ערביי ישראל. הסקר קבע, בין
השאר, שלעומת ־ 377 מבין הערבים( .כולל בים לרעיונות־השלום שלנו נגנזים?
ובהקשר זה: מה הקשר בין נציגויות
הדרוזים) שתמכו בהחזרת הגדה לירדן,
ישראליות בחו״ל ובין כתבי העיתונות ה3170
תמכו בהקמת מדינה פלסטינית, כהיומית
הישראלית? האם מחזחים הכתבים
צעת העולם הזה, ומתוך זה 874 הציעו
פדרציה מלאה בין ישראל ופלסטין.,
על מה שהם צריכים לדווח, באופן אובייק־

86011)103
($660 5 )2110)11112 930 1
׳513.
£01 ) 61611 5161׳ 00
. <10 .ץ ת 111 .! 1 4962־* 1
|)־ז 6 ן . 81106x3 03 )16
<!ז? 0ז 11ס 61 3110 ן מ חמו(
? 6900 .
< 1:10־> 01 .ן זז 00ע 49 0 6 2 9
) 2.1סי<ו <16 400 חו.י\ פ חו?
6 !? 1ו ) 16 664ח 6תון|)1יו 00י\

6\1ו
< 4וז1י
*?• 1130 19־1

6) )162)1631)6203)1611511א
]׳* 64(?00 980 660ח10
?8165)103, 660(1סו )5)33
49062.9 60 2|]0 92160)160
36)162) 184890023)330^00

) 1$11)1930 116ץ 49062ו־יע!
1()616י66)1ס11660169<032ק68363116516(1(1•66־11)510
*930
•א״01)6־(11
״2)661(11 סו6)(11*3־11 (10010310)111
)0626 \*׳62614(, 660 980
)5)6182306116.)11491.551966661)-0סו(>613)1?60600י)
|0|1203113ק980 1*2361* )0״60130) )6221616״ )60 60
]32160160) (361ק )980 (16

)06214(06300630)100<316161011?6361512׳*?£60
20|)60 962)16)11262ק)11)?65
930 42861566-131361(3060

111*1 ^¥11617 611 )16
?. 11) 99(1 (1101 26י\8(], 00011 פסח )•ץ
?\ 1 662611)20 20130
1ח96?(0£6וי\ י
)110060
\< 01 660 ? 20 )6 03׳31 (161 *6 1 1306 0311000׳*1 116 1 46 21(460 26(1י׳\ 1

0008 41.81:1175101.
,11) *1100462630)16(60016) 404286156

*^1ו!111ע 7י*3״! :ז•1(11:ל 06 133)11)6־״*8

3*(111030816106־\ *1)11616414י\ ף ן8
3־ 41 בוס >400 61.930 61־* \

)1460
* ץ ז 6ת־\ 4י
610 ? 6026 (660
9 30 )162108 9
)116 2110 06 ) 21
\^ 65 )00 60 <1

הידיעות בעיתונים ההולנדיים
בין השאר פירסמו העיתונים בארץ את
התשובה על השאלה- :מי ממנהיגי ישראל
מיטיב להבין את בעיות ערביי ישראל?״
והנה מסתבר כי העיתונים גנזו חלק מן
התשובה — אותו חלק שנגע לנו!
התוצאה המלאה פורסמה לאתרונה ב־חו״ל
— בשבועון הציוני הבריטי, ג׳ואיש
אובסרבר. הנה הרשימה המלאה :
• אף אחד לא 2274 :
• משה דיין ; 54־12

עם סיום מבצע ־התלבשי בבושם
דלילה־ אשר נערך לדגל יובל ה־ 5ג
של תי א, מו ד ה הנהלת החברה
לאלפי המ שתתפות אשר לקחו חלק
בתחרות, ומכריזה בזה על הגרלת

ס סו פרסיםמיוחדים
(הפרסים: חבילות שי ממוצרי תיא
ה מו ב חרי ם! אשר יוגדלו ביו כל
משתתפות המבצע.
הגרלת ססו הפרסים ת ת קיי ם ביום שיש•
ה־ 15 לנובמבר .1968 במשרד• חברת תיא .
בנוכ חו ת נציג הנהל ת החברה. דואה ח שבון
ונ ר סו מ א׳ החברה.
הפרסים •שלחו לבת• הזונות.

אם עדיין לא שלחת את התוויות של
בו שם דלילה או יש בידן תווי ת
נוספת, מהרי ו של ח׳ את ה תווי ת
ל ת. ד , 729 .ת־א. עבור דלילה,
והצטרפי גם את להגדלה המיוחדת.

דזדנריבוגו• בבונוס ז־דייריה !<*4^ )4 ,

•העולם

הזה״,

שבועון

החדשות

הישראלי

המערכת והמט־,לד : .תל־אביב, רה׳ קרליבך ,12 סלסון 5־,30134
ה.ד • 136 .מען מברקי: עולמפרס • דפוס פשה שהם בע״ט,
תל־אביב, ח ד פין • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע״נג *
העירך הראשי: אורי אבנרי • הסו״ל: העולם הזה בע״ם.

יגאל אלון 1170 :

• לוי אשכול 70 :־6
• אבא אבן 54 :־6
• בן־גוריון :־57
• אורי אבנרי :־.47
אם לוקחים בחשבון כי לרשות כל המועמדים
האחרים עומדים מכשירי־הפירסום
האדירים של הטלביזיה, הרדיו, עיתון יומי
בשפה הערבית וג׳רוסלם פוסט, בעוד שברחוב
הערביבסך־הכל
לרשותנו עומד
ירחון — הרי זה הישג חשוב מאוד לדי-
עותינו, שהגיעו כאן כימעט לרמתם של
אישים עתירי־פירסומת כמו אבא אבן ולוי
אשכול, ולשליש מהישגו של משה דיין.

בינתיים מוסיפים להגיע אלינו הדים
על סיור העורך.
כפי שסיפרתי לך, שהה אבנרי במשך
24 שעות בהולנד, על פי הזמנת מוסד
אקדמאי רב־יוקרה: המכון לעיונים חברתיים
בהאג, המכשיר פקידים בכירים מכל
העולם לתפקידי־מפתח במדינותיהם. שם נאם
אבנרי בפני קהל׳ שהיה מורכב בעיקרו
מפקידים צעירים ממצריים, ירדן וסוריה.
עתה הגיעו לידי שני קיטעי־עיתונים, משני
העיתונים החשובים ביותר בהולנד:
האט פאטרלאנד, עיתון ימני הדומה ל-
הארץ, והאגשח קוראנט, עיתון המקביל לדבר׳
שהקדיש לדיעותינו למעלה מחצי
עמוד, בתוספת תצלום של אבנרי.
הנה קטע לדוגמה של האט פאטרלאנד,
מה־ 19 באוקטובר:
חבר־פרלמנט יהודי: השלום אפשרי רק
באמצעות התנועות הלאומיות.
אורי אבנרי, תבר הפרלמנט הישראלי,
נאם על סיפרו האחרון — ישראל בלי
ציונות — שבו הוא מגיש כמה רעיונות
מהפכניים טל השגת השלום במיזרח התיכון.
קובע אבנרי :״אני עברי לאומני. אני רוצה
לנהל משא־ומתן עם ערבים לאומניים.
חמישים השנים האחרונות הוכיחו שאף
אחד מאיתנו אינו יכול להגשים את מטרותיו
אם נמשיך להילחם איש ברעהו. הברירה
בפני שתי התנועות הלאומיות הגדולות
שלנו היא: לנטרל זו את זו — או
להשתלב בתנועה משותפת גדולה לחרות
ולקידמה.״
אבנרי, שנאם כאן בפני קהל של סטודד

טיבי — או שהם משמשים, למעשה, ירק
כסוכני המנגנון של משרד־החוץ בחו״ל?

פרשת איש העסקים הישראלי מאיר
סימון, שבעזרת מכתב־ערבות מזוייף הוציא
מאחד הבנקים סכום של חצי מיליון ל״י,
היתד, שערורייה סנסציונית שהאירה באור
עגום את עולם־העסקים הישראלי. חלקו של
העולם הזה בגילויים סביב הפרשה, נגע
באותם העסקים האפלים שהעיתונות בארץ
לא סיפרה עליהם.
העולם הזה (ו )161 גילה כי מאיר סימון
ושותפו לעסקים, מאיר מייבר, החזיקו ב בניין
ברחוב בן־יהודה ,4בו התנהלו בית-
בושת, מועדון למישחקים האזרדיים ושני
בתי־קפה ששימשו פרוצות ולקוחותיהן.
גילויים אלה נשארו ללא תגובה. השבוע,
בתשובה לשאילתות של ח״כ אורי אבנרי,
אישר למעשה שר־המשטרה אליהו ששון אות
גילויי העולס הזה.
״המשטרה עקבה בקביעות אחרי עסקיו־,ם
של בתי־הקפה ובית־המלון בבניין ברחוב
בן־יהודה 4בתל־אביב,״ אמר ששון בכנסת,
״והתרשמה כי במקום מתנהלים עיסקי-
זנות וגם מישחקים אסורים בניגוד לתנאי-
הרשיון. לאור מידע זה נערכו ביקורי־פתע
במקום, בהם לא נמצא דבר שיאפשר למש טרה
לפתוח בהליכים נגד הבעלים.
״אולם ביום ( 18.9.68 כחודשיים לאחר
פירסום הכתבה בהעולם הזה) פקדה המשטרה
שוב את המקום, ונוכחה כי המלון
משמש בית־בושת. במקום נעצרו אחד מבעלי
בית־המלון, שתי פרוצות וסרסור.״
לאחר פירסום הכתבה הגיש שותפו של
סימון, מאיר מייבר, תביעה לפי חוק לשון־
הרע נגד העולם הזח. מייבר עצמו עזב יחד
עם סימון את הארץ, נמצא בפורטוגל.
שאל אבנרי את שר־המשטרה :״האם
נקטה משטרת־ישראל בהליכים כלשהם כנגד
יעקב מייבר? אם כן — באילו הליכים? אם
לא ביקשה המשטרה את הסגרתו של מיי־בר
— מה ה|0בה לכך?״
על כך השזב שר־המשטרה :״החשדות
(נגד מייבר) נתבהרו והתבססו רק בשלב
מאוחר יותר, לאחר שהאיש עזב כבר את
הארץ. לפי מקטב ידיעותינו, נמצא האיש
בארץ עימד, אין לישראל הסכם־הסגרה
בינתיים הוסרז מייבר על־ידי משטרת־ישראל
כעבריין נמלט.
עיתוני ישראל הרגילים לפרסם בהבלטה
משפטים, המוגשים ברעש רב נגד העולם
הזה, שוכחים ן בדרך־כלל לספר מה קורה
למשפטים אלה: כשהם מתמוטטים.

העולם הזה 1628

יתר

כך אומרים האמריקאים ומי כמוהם יודע זאת. הם המציאו אותו וזהו המשקה הלאומי
שלהם. קזקה־קולה מסמל את הטוב שבאמריקה. מוצר איכות ברמה גבוהה. תוסס.
מרענן. מרווה. קוקה־קולה נעשה לחלק מהפולקלור האמריקאי לפני שהתפשט בשלם
והפך למשקה הפופולארי בכל ארץ בה הוא מיוצר ונמכר. האמריקאים שותים אותו
בכמויות עצומות בכל מקום ובכל ששת היממה.
קוקה־קולה הוא המשקה הקל האהוב והנמכר ביותר בשלם

(למעלה 0־ 100 מיליון

בקבוקי קוקה־קולה נמכרים מדי ין ביומן).

סוסה-סוהה

זהו שעור קומתו גדולתו ומעמדו של משקה קוקה־קולה לבדו!
מיוצר בישראל עי׳ החברה הטרבוית לייצור משקאות קלים מלם.

דחף.

03ט׳ 11 הנן צ 1ה׳טואו

יו ם ה 9.30 ,21.11.68 /בערב

אולם ״סינוגה״

ט ח ^נ ף ־ ל ה

שמונה ל ה קו ת אלו יתח רו על פרסי

תיבחר גם

מלכת הגוגו 196$

הכוכבים החדשים

הנשף יו קלט

ויוסרט

לתק לי ט א רון־נגן על־ידי

על־ידי

״הד ארצי״

הטלביזיה

ח״ב אוו׳ אבנו׳
מנ ח ה: מני ב או א ר

בין הקהל יוגרל מכשיר טלביזיה

הכוכבים הכחולים

דברי ברבה.־

סי דו רי םאלקט רוניי ם ו מי ק רו פו ניי ם :״ ר א קו ם ״

— סו כני ם של

גי ט רו תחשמ ליו תוכ לי ־נ גינ ה: זו מרפלד , ,מרכז
המוסיקה ר חו ב בן ־י הו ד ה ,8ת ל־ א בי ב)

כרטיסים ב״רוקוקו״ וביתר המשרדים בעיר.
הסגנונות

העיניים הקטנות

5י7£100£11

חשמנים והרזים

פעמוני סוני

מכתבים
״תודת האומה״

הסדר עם הפלסטינים

ההודעה על תשלום לחיילים, עבור שיש־,
חודשי שירות נוסף בצה״ל, לוותה כירסום
והסברה רבה, ואילו ההודעה על ביטול התשלום
נעשתה בשקט, עד כדי כך שרוב הציבור
לא קלט אותה.
חיילים מתכננים תוכניות על סמך ההתחייבות
הכספית של הממשלה, חלקם הי
כבר כיום על חשבון אותו סכום שיקבל
בעתיד. לא יתכן, איפה, שההחלטה להתנער
מאחריות לביצוע ההבטחה, תתקבל כך —
כלאחר יד.
אנו פונים אליך, ח״ב אורי אבנרי, ומבקשים
שלא תיסוג מן ההצעה לסדר־היום שהגשת
בכנסת בנושא זה, אשר כונה בצדק
כ״תודת האומה.״
הילחם ונסה להשיג תומכים לעמדתך, על־מנת
שיתוקן העוול בעודו באיבו!

מתייצבות מולנו, בימים אלה, בעיות שמשמעותן
חורגת מעבר לחשיבותה של
שעה:
הגישושים בין ממשלתנו לבין ירדן

הוא שניאה היסטורית!
ההפגנות ה)2
על־ידי מבוצעות תלמידות־תיבון
בגדה
— ומופנית נגד
המלך יותר מאשר
נגדנו!
הלוואי והיה לנו
כיום מדינאי בעל
שיעור־קומה — כי
אז יכולנו להפיק
תועלת מהמתרחש
בגדה; לבטל ״הגישושים״
עם חוסיין כרמי ולהכין את הקרקע
להתדינות עם בעל
הדבר — העם הפלסטיני.
הסדר עם הפלסטינים יבלום את ה)3
סובייטים
במרחב!

כלי חתימה

• כתוצאה מפעולת ח״כ אבנרי ושתי
סיעות אחרות נסוגה הממשלה חלקית.
המשיכה בתוספת עם גמר שנת התקציב.
המאבק יימשך להמשכת התוספת גם בשנה
הבאה.

פורנוגרפיה בקופנהגן
בתקופה אחרונה הופיעו בעיתונים
פירסומים וכתבות הקשורות באלי כהן

משה פ. כרמי,
כתבות על כיאפרה

ראשורלציון

בזמן האחרון הפסקתם לכתוב על ביאפ-
רה, ועל מחדלי ממשלת־ישראל בנדון.
האם יש לכך סיבה מיוחדת, ואם כן
איזה?
חיהועמיתקרני, אדמונטון, קנדה

תרומות לביאפרה
רצוף־בזה שיק על־סך 50ל״י.
אודה לכם אם תעבירו את השיק לקרן
למען ילדי ביאפרה.
א. ג ,.ירושליס

החרמת החנויות
החרמת 15 החנויות במיזרח ירושלים —
זה מעשה טיפשי!
ההחרמה מחבלת, באופן חמור, ביחסי
ההבנה שמנסים ליצור בין ישראלים לבין
תושבי השטחים המוחזקים.
לכן, יש להחזיר מייד את החנויות לבעליהן!

נורית
גולדשמייט,
תודת חייל

אשקלון

הרשו לי להביע, מעל גבי עיתונכם, את
תודתי העמוקה לרופא שיניים, מרחוב שדרות
ירושלים ביפו.
מטעמים אישיים.

איני

מובנים

מצרף

חייל,

הי״ד, וכולן ברוח של יראת־כבוד ונימה
של קדושה.
לכן יובן למה חרה לי לראות את שמו
מוזכר פה, בקופנהגן, כחלק מפירסומת לדברי
פורנוגרפיה בצירוף תמונה — אשר
לא משאירה שום ספיקות ביחס לתוכן הדברים.
האם
קיימת איזו שהיא דרך למנוע
שימוש בשמו של אלי כהן הי״ד לצרכים
שלא הולמים את הרוח שבו מוזכר שמו,
אצלנו בארץ?
היה זה מן הצדק והחוב המינימלי שלנו
לעשות משהו בנדון!

שלמה בדני, דנמרק

• הפירסום הדני — ראה תמונה.
העזלס הזה 1628

בי ד ר בי • ממחטת חנ״ר באימת בינלאומית
מיוצרת מנייר שברי > 5מ ט <715 5רך !נעים!
ממחטות ־ דדבי • מיועדות לשמש חד-פננם י
לכן לא קי מתס כנ ה של זי הנ ם חוזר.
ד ר בי ״ נמכרת ב קופ ס או תוב אוי ת ת כיס

ד ר בי
להשי :1בסניפי השופרסל. צרכניות. בתי. המרקחת. ובפרפ 1ם וי1וכ
מיוצר ע•׳ הילוטקס בע־ם.
רח׳ יצחק שדה 34 תיא טל 30752 .

פרטים
אי־שם

העסקנים הקטנים

המודעה על אלי פהן

הוופאיט ממויציט על דוגי״הסחהשת סטינ״לות

אחת הידיעות שהגיעו לעיתונות הצרפתית
כאן, אחרי נאום ג׳ונסון בדבר הפסקת
ההפצצות על צפון ויאט־נאם, היתה שהמטו־סים
שיצאו להפצצות האחרונות, חזרו עם
חצי מטען הפצצות — מכיוון שפשיט
״נגמרו״ המטרות בצ
פון...
האסטרטגיה של
בידוד סין והתמיכה
בדיקטטורים למיניהם
בין במערב ובין
במזרח, הוכיחה
מזמן את אפסותה.
רק רוויזיה מוחלטת
באסטרטגיה זו מסוגלת
להוציא את
ארצות־הברית מהביצות
הנוספות אליהן
היא תשקע באמיתי
עתיד
הקרוב, בין
אם תיגמר או תימשך מלחמת ויאט־נאם.
לאף אחד משני המתחרים הראשיים על
הנשיאות אין המוח והכוח הפוליטי לבצע
רפורמות אלה.
זו תקופת העסקנים הקטנים בעסקים הגדולים
ביותר, ואין להתפלא על תופעות
צעקניות ומסוכנות בוואלס, גנרל קרטים
לה־מיי, או גנרל דיין. תקופות כאלה הם
״לחם״ בשבילם.

ג׳וני אמיתי, קנדה

עידוד עלייה
אני ישראלי המטייל עכשיו באירופה וה־נימצא
בפאריס.
נתקלתי פה בעניין הקשור בעלייה וב־
(המשך בעמוד )6

המכון להסרטה בתל־אביב

ד,־גי נ

קורס

דה ס רט ה

8־ סו פ ר 6—8ו מ ״ מ
לייצור סרט קצר הכולל, צילום, עריכה, בימוי
וכתיבת תסריטים למתחילים ולמתקדמים.
בהדרכת מומחים בקולנוע ובטלוויזיה.

במסגרת הקורם יוסרט סרט
ע״י המשתתפים
מקום הקורם: בית ציוני אמריקה ; הרשמה: במקום בימי ג׳,
ה׳ 7—5 ,בערב ובמשרד, רח׳ פינסקר 2חדר 422 טל 50012 .
כל יום בשעות 6—4 , 1—6עד ל־.14.11.68

תואר סרטוו השנה
לסרטון הפרסומת ״נקה 7״
בפסטיבל הרביעי לסרטי פרסומת מסעם האיגוד הישראלי לפרסום, שנערף ביום שני
4.11 בקולנוע גת בתל־אביב, זכה סרטון ״נקה 7״ — סימפוניה של צבעים בתואר
הנבחר — סרטון השנה.
הסרט הופק ע״י פרסום או.קי. לפי פזמון של עמוס אטינגר ומוסיקה של משד,
וילנסקי, בוים ע״י אילן אלדד, וצולם ע״י נסים (ניצ׳ו) ליאון באולפני ״רול״.
סרטון פרסומת ״נקה 7״ ,מוכיח רמת ביצוע גבוהה וטעם משופר ומראה כי הכוחות
הפרסומאיים והקולנועיים בארץ מסוגלים להגיע לרמה גבוהה.
סרטון ״נקה 7״ התקבל גם בצורה אוהדת ע״י קהל צופי הקולנוע, המלווים כל הקרנה
במחיאות כפיים קצובות ובשירה.

לא מרביצים

מכתבים

בקשר לכתנ ה שלכם על הדיסקוטקים הדתיים,
אני רוצה לציין שבדיסקוטק סיגלית
לא היו אלה הצעירים הדתיים שתקפו את
הכתב והצלם שלכם, כי אם אחד שקוראים
לו שלמה עדני, שהוא אחד מבעלי סיגלית.
הוא הזעיק ק נוצה של בריונים, אשר אף
אחד מהם איני דתי.
אנחנו אומנם לא רצינו שיצלמו אותנו,
אבל אף פעם אנחנו לא מרביצים!
ח ,.רמת־גן

(המשך מעמוד )5

סוכנות היהודית.
במלון בו אני גר, מתגוררת משפחה
יהודית בת ארבע נפשות: האב בן ,68 האם
בת 58 ושתי בנות בגיל 27ו־.21
ברצונם לעלות ארצה. אבל הסוכנות אינה
מאפשרת להם.
בארץ מדברים על עידוד עלייה, ואפילו
משרד ממשלתי פתחו במיוחד למטרה זו.
לאור הדוגמה הנ״ל, נשאלת השאלה: איזה
מין עידוד הוא זהז

משה שמש,
היכן האמנות ז

תייר בפאריס

כל הכבוד לציירים, או — יותר נכון —
לאותם הקוראים לעצמם ציירים, על ההעזה
שבהצגת, יצירותיהם׳ במוזיאון תל־אביב.
יתכן שהם חיים
באשלייה שאלה באמת
יצירות־אמנות.
על זה אפשר למחול
להם.
אבל מצד שני נראה,
שהם פשוט
באים לעשות צחוק
ולהונות את קהל המבקרים.
לקחת לוח
מודעות ולשים אותו
במיסגרת, זאת
אמנות?
אני קורא לזה — אייסנר תסלחו לי על הביטוי
— זבל.
ואם למבקרי־האמנות אין אומץ לאמר זאת
— אז אני אגדיר במילה אחת את תערוכת
הסתיו: קטסטרופה !

מיכאל אייסנר,
אונסים וישראל

תל-אביב

כאשר מסתכלים בתשומת־לב בתמונה של
האי סקורפיוס — השייך למיליונר אונסים
— שהופיעה בשבוע שעבר בהעולם הזה
( ,)1627 מבחינים בדמיון עצום בצורה —
למדינת־ישראל.
האם שמתם לב לכך?

אלי שמעוני,

נתניה

סכנה לציבור הנשים

כן?׳סרס:

בהן, אשתו ובתו

קראום

שוט מוכרחה לציין שהבחורה הגברית הזו
היא לא כל־כך בסדר.
לדעתי, זו סכנה להתיר לר. לטייל חופשייה
ברחובות — ללא רשיון מיוחד —
היא מהווה סכנה לציבור הנשים: שכן היום היא מורידה פיאה נוכרית בצירוף
אגרוף בשיניים (העולם הזה ,)1623 מחר
היא מקרקפת, ומחרתיים?...

• העולם הזה מצטער על הטעות. תצ־לומיהם
של כהן וקראום — ראה תמונה.

מתילדה זבדיאלי,
אלוהים כדיסקוטק

תביעה מחבר־בנסת
נוכח השקרים הגסים, הדיבות החמורות
והעלילות חסרות היסוד, שפירסם ח״כ אורי
אבנרי על האירגון הסוציאליסטי הישראלי
(,מצפן״) בהעולם הזה 1627 בהסתתרו
מאחרי חסינותו <;־
פרלמנטארית, הריני
תובע: יסיר הח״כ
הנ״ל אח חסינותו,
כדי שאוכל לתבוע
אותו לדין, ר/או
יקציב מקום נאות מפורטת לתשובה
מעל גבי העולם
הזה, על סרך הצהרתו
כי, על זכות
זו (להשמיע את ה־דיעה
המרגיזה והבלתי
פופולארית ביותר)
אנחנו מוכנים
לההרג, פשוטו כמשמעו.״
כי לא את חייו אני מחפש — רק את
יושרו, פשוטו כמשמעו.
חיים הנג3י, חבר מערבת מצפן,

כפר־סבא

הכתבה שלכם אלוהים חי ונמצא בדיסקוטק
(העולם הזה ,) 1627 מראה על הצביעות
של הדתיים בארץ.
במשך השנים האחרונות הם לא מפסיקים
להשמיץ את הנוער החילוני, וטוענים שהוא
עוסק רק ב״בילויים משחיתים.״
והנה אנו רואים שגם צעירי הדתיים
נדבקו בבילויים אלה. גם להם יש דיסקוטקים
ובחורות שרוקדות שם.
מעניין, מה תהיה התלונה הבאה של הדתיים
נגד החילונים?

גדי שם־אור,

יפו

טעות־גסה !

הכתבה שלכם ספורט בלי רגליים (העולם
הזה ,) 1627 היא מאוד אנושית.

תל־אביב
• ביטויים חריפים אינם תחליף לעובדות.
הקורא הנגבי מוזמן — ככל קורא
אחר הרואה עצמו נפגע מפירסום בהעולם
הזה — להביע את טענותיו במכתב עובדתי
למערכת, באורן סביר. הדיבורים על החסינות
הם חסרי״שחר.

רק דבר אחד מעיב על רמתה: טעות־גסד,
שטעיתם כשהחלפתם את השמות מתחת לשתי
התמונות. מתחת לתמונתו של קראום
מופיע שמו של כהן, ומתחת לתמונת כהן
ומשפחתו — מופיע שמו של קראוס.
אנא, תקנו את המעוות.

יונתן קאי,

במחילה מכבודה של נעמי אדווה, אני פ
תל-אביב

בעניין
רב קראתי את דבריו של השופט
אליאס כתיל׳ בקשר לסירוס עברייני־מין
(העולם הזה .)1627 אני חושב שיפה עשה
השופט הנכבד שלא הסתיר את דיעותיו.
אין דרך |נחרת לרסן את פושעי־המין,
אלא בעזרת, עונשים גופניים דרססיים,״
כדברי השופט. עובדה: העונשים הקיימים
אינם מונעים[ את פשעי־המין המחרידים!
רק אם יד|ע עבריין שיאבד את כוח הגברא
שלו, קא ינסה לתקוף נערות תמימות!

יפרח ירובדום,
לא לסרס

...אי ך נעז שופט במדינת־ישראל של
1968 להוצי:ג מפיו מילים כאלה?
אם לא זייתי פוחד מבזיון בית־הדין,
הייתי מכנה את השופט בכינויים המתאימים!
לסרס? מו; אנחנו, ברברים?

שלמה חן,
תקרית משעשעת

איש משטרה לשעבר,

נקיץ ה&רץ!

״נויני־קיני״ לצעירות בר 1ח

לנוהג המקובל בארץ: מלכלכים,
באין מפרי! ,ברשות הרבים.
דיירים יורקים פסולת לחצר, כאילו ולא

רישתזוית״ החחחחים ה אז רי ר״ ם

חיטי׳ מד׳ז מתיחה

לע״י ב׳״ל ם לדלל. בדינם*
מידה א״״ י? שלל צבעים

חזט׳ הלנקה מיוברינז בישראל בלעדית ׳ 1־ז

מפע לי

תל־אביב

נווזוך ״ נ 7 -צבעים -ה ל ללי בו ש

״ ,״ל ך וטלוס ..
״ גלי׳

רמת־אביב

בקשר לכתבה שלכם, קומנדו ( 301 העולם
הזח ,) 1627 הריני להעלות בפניכם את העובדה
שעל אף שכל הפרטים בסיפור נכונים
— הר שיש לתקן עיוות קטן.
פקד מש ז ברנדט לא נפל ברישתו של
הנוכל הערמומי, הוא אף גירש אותו מספר
פעמים מהנ|פה.
מצער ר? שהוא לא הספיק לראותו מצט־רף
אל הח לייה לתפיסת פרוצות, דבר שהיה
מונע ללא ספק, תקרית משעשעת —
אך בלתי־נ^ימה — זו.

ל; *יזי

חדרה

הברא ! ב ע ־ מ, ן ני׳־יו״ה ׳*ל ״ בי ״ ה בי ל ״ו ׳*ו״צר״ה,

קיימים פחי־אשפה בבתיהם.
בעלי־חנויות מטאטאים את אשפתם לרחוב.
ואין
אף משרד ממשלתי אחד, שידאג לשים
קץ להפקרות זו, על־ידי חקיקת חוק
שירסן את המלכלכים, אפילו לא משרד התיירות
— שצריך להיות מעוניין לתקן אח
המוניטין הרע שיש לנקיונה של ישראל!

אריה גזע,

...היא ו הו א !

חולון

ניאופים בצמרת!
אחרי שקראתי את מאמרו של אורי אבנר,
על הצלבנים, שאלתי את עצמי: איך היה
נראה העולם הזה אילו הוא היה יוצא בתקופה
ההיא?
חיפשתי וחיפשתי עד שמצאתי.
אני בטוח שעל השער האחורי, הייתה מופיעה
תמונה זו:

בליוזי הכותרת :״ניאופים בצמרת הממלכה״.

ירון זיו,
לסביות והומוסכסוארים

קר״ת־חיים

כל הכבוד לכם על המאמר הלסביות
יוצאת מן המזזתרת (העולם הזה .)1627

סוף־סוף כותבים על התופעה הזאת באובייקטיביות.
בארץ
עוד חיים במושגים מאוד ישנים.
חושבים שלהיות לסבית — זה פסול.
מה רע אם אשד, בוגרת מרגישה צורך
לקיים יחסים עם בת־מינה?
זה לא צריך להפריע לאף אחד.
ואני חושבת גם, שאם יש גבר שהוא י
הומוסבסואלי — אז לא צריך להעניש אותו
בגלל זה — כמו שקובע החוק בארץ.
ל ג ,.ראשון־לציון
• כפי שידוע לקוראה ר. ג ,.אין חוק
זה מופעל בארץ. למרות שהוא קייס.

לגנות:

ס 3י 1א חזר חינ ם!

צריך לגנות, בכל תוקף, את התופעה הזאת
ששמה לסביות!
מה יקרה, לנו הגברים, אם כל הנשים
תהיינה לסביות?

ראובן מייבר,

1נרזנ יא דיבזון
בדד

1גבו הוא יהגה. 1 לחברך בדי 1

ע ד כד פני ם ^ /ד ׳ 7ז / /ינ תר נ עי ם

חיפה

מי פושע, מיץ
זכותכם לכתוב על חיי־המין של אנשים,
כמו ברשימה המעניינת — ציידי הסקנדינביות
(העולם הזה .) 1626

אך אין זה הוגן לכנותם בשם ״פושעים״
על שניסו להתעלם עם בחורה בוגרת.
הם לא הכריחו אותה, ולא עברו על
החוק.
גם אתם לא הייתם רוצים שיקראו לכם
״פושעים״ — בגלל צילומי־ד,עירום שאתם
מפרסמים. .

חסידה צידקיהו, מטולה
כן־גל אחר:

ברצוני להודיע בזד, לכל מאן דבעי שכל
קשר בין יוסף בן־גל ז״ל ( )23 אשר נדרס
על־ידי מכבש בכביש
עפולה (ידיעות
אחרונות )5.11.68
לבין המשורר יוסף
בן־גל (ראה תמונה)
מיקרי בהחלט.
יוסף בן־גל החי
( )41 בריא בצורה
חולנית ופועל ב־דיזנגוף,
כרגיל.

ך ן 1י ך לשחקנים
ולדוגמניות

אין וצורך ל היו ת רקדן
מקצועי כדי ל ר קו ד גי?

3<57ש נ * ן [
3ם מ 0ם ש 0

הרקדן־וד־,כוריאוגרף שמעון לוי,

על גבי הגברים

בוגר אולפני־מחול בניו־יורק ובלונדון,
יקנה לך תוך חודשים ספורים
כושר־תנועה־ומיקצב.
קורסי־גוקר וקורסי־ערב
( 2שיעורים בשבוע בכל קורס)

באיי מרקיז מקובל, שהכלה צועדת
אל חופתה על גבי מרבד חי: מאה
גברים מאורחי החתונה שוכבים זד,
לצד זה והכלה צועדת על גביהם.
רגלייך לא נועדו לדרוך על גבי
גברים, אך צורתן הדורה חשובה
מאד. לבן את מקפידה לקנות גרבי
״מרסי״ בלבד, הגרביים היחידים
המשלבים איכות אירופית גבוהה
ומחיר נוח. גם השנה תמצאי את
האריזה שהתחבבה עלייך: שישיית
״מרסי״ בארנקון הדור אחד, בגוון
האופנה החדיש ״רומא״ וברשת או
קריסטל, לפי טעמך.

פרסים: טל—08.00( 26 17 13 .
10.00ל19ח״צ; 20.00—17.00 בסרב).

יוסף בן־גל,

תל־אביב

טעות לעולם
צודקת

לואי דה־פינה משתתף בסרט מוסיקלי, בו
משתתפות גם בנות להקת הבלו־בלס מ־ד,לידו,
המניקות לעסק את מימד היופי.
(ידיעות אחרונות .)8.11.68

משה פז, אשדוד

זבות קדימה במדור זה תינתן
למכתביהם של קוראים המצרפים
את תצלומיהם למבתבים•
העזלם הזח 1628

המנוי — קיבלת חשבונך,
נא פרע
אותו בהקדם.

נענים בז א מ״ מתבנוני

תמרורים
נישאו. בירושלים, תמר האוזנר
( ,)22 סטודנטית למשפטים שנה ד׳ ויהודה
רור 24 סטודנט למשפטים וכלכלה
שנה רביעית. תמר, שהיא בתו של ח״כ
גדעון האוזנר, התובע במשפט אייכמן, הכירה
את חתנה המיועד במיסדרונות האוניברסיטה
העברית בירושלים.
נישאו בלונדון, זמר הפופ הנודע,
ה ר מן 21 מייסד להקת נזתבודדי הרנון,
עם הצרפתיה מריל סטרסר 22 הכלה
הופיעה בכנסייה כשהיא לבושה שמלה לבנה
קצרה וכובע מנוצות בת־יענה. אך שימחת
הזוג הועבר, כשהרמן הוזמן למישפט, באשמת
הוצאת 460 דולאר מחוץ לאנגליה.

שור

וייסגל

נחוג * יום־הולדתו ה־ 56 של ניצב
אריה שור, יליד ירושלים, אשר למד הנדסה
בטכניון בחיפה, עבד בחברת הכשרת
היישוב בארץ־ישראל, עבר משם לקרן
הקיימת לישראל, כשכל אותו זמן הוא מש

גם כמפקד בהגנה. במלחמת השיחרור
השתתף שור כמפקד גדוד 164 של חטיבת
עציוני. אחרי הקרבות התגייס לשורות משטרת
ישראל, עלה בסולם הפיקוד, ומשמש
כיום כראש אגף החקירות של המטה הארצי.

חוג * יום־הולדתו ה־ 4ד של יושב-
ראש הוועד הפועל של מכון וייצמן למדע
ברחובות, מאיר וייסנל, מי שהיה המזכיר
הכללי של המחלקה האמריקאית של
הסוכנות, ונציגו המדיני האישי של ד״ר
חיים וייצמן בארצות־הברית. וייסגל הגיע
לארה״ב ב־ 1905 כילד, והעביר את זמנו
עד , 1949 עת עלה ארצה, בלימודים ובעסקנות
ציונית.
נפטר בקנדה, לשם היגר ב־1963
מישראל, פרופסור אלפרד נוימן, ב
11ה
יאד זב ך

גיל .68 נוימן, אדריכל בעל רעיונות מקוריים
שהוציאו לו מוניטין בינלאומי, שימש
בעבר כדיקאן הפאקולטה לארכיטקטורה בטכניון
בחיפה. את רעיונותיו באדריכלות
המודרנית ניסה פרופסור נוימן ליישם בישראל
בתיכנון בניינים יוצאי־דופן, כבניין
עיריית בת־ים יבית הדירות של סם דובינר
ברמת־גן. בקנדה שימש נוימן כראש המחלקה
לארכיטקטורה באוניברסיטת מונטריאול.
נפטר משטף־דם במוח, מנהל המש־ביר
המרכזי, יעקב אפטר 74 אפטר
יליד רוסיה, מוותיקי העלייה השנייה, שעלה
ארצה בשנת ,1913 ועבד כפועל חקלאי
עד קבלתו כחבר בקיבוץ דגניה, היה חבר
המרכז החקלאי, וממייסדי מפא״י וההסתדרות.
לפני 50 שנה הוא יסד את המשביר
המרכזי ועמד בראשו עד מותו.

מראה לעבר יפו העתיקה

לזיאל

111ה י

סינרי

^ מה הירהורים ישראליים על
^ בחירתו של ריצ׳ארד מילהאוז ניכסון
לנשיא ארצות־הברית.
לא על הפאנטונוים שהוא יספק (או לא
יספק) לנו.
ולא על ההסדר המדיני שהוא ישתדל
(או לא ישתדל) לכפות עלינו.

אלא על השוני כין התהליכים
הדמוקראטיים כארצות־הברית ובישראל.

ודם כל על השיטה: שיטה שהומצאה
| /כימעט לפני מאתיים שנה, ושנשארה
על כנה ללא כל שינוי מהותי. דומני שאין
כימעט מדינה בעולם שבה לא השתנו עיקרי
המישטר במשך זמן כה רב. זוהי מחמאה
עצומה לאבות החוקר. האמריקאית.

אני מעריץ את השיטה האמריקאית,
וטכור בי היא עדיפה כהרבה
על השיטה הנהונה אצלנו.

במיבחן הזמן, אין ספק כי הבחירות האחרונות
גילו שוב פגמים השובים בכמה
פרטים.

השאלה הראשונה שעלתה בבל
לב: איך זה קרה שאומה כל־בך
אדירה לא יכלה להוציא מתוכה
אלא שני מועמדים בד-בך שיגר-
תיים, לתפקיד כל־בך רם ץ
האם אין הדבר מוכיח שקיים ליקוי
יסודי בשיטה? אני סבור שכן.

זהו ליקוי המשותך, בצורה זו
או אחרת, במעט לכל הדמוקרטיות
בימינו -לארצות־הברית, ל בריטניה,
וגם לישראל.
וזה עיקרו: האזרח יכול לבחור בין
מועמדים, אך אין לו השפעה אמיתית על
מינוי המועמדים.

והרי מינוי המועמדים הוא תה־

לגתו, והוא נבחר כנשיא על־ידי חבר-
האלקטורים.
הוא לא נבחר בבחירות ישירות, אלא
עקיפות. לא על־ידי הבוחרים עצמם, אלא
על־ידי האלקטורים. אין קשר בין הרוב
הגדול שלו בחבר־האלקטורים ובין יחסי-
הקולות בציבור־הבוחרים. האמפריי בירך
את ניכסון על נצחונו בשעה שמניין הקולות
הראה כי יש להאמפריי רוב!
שיטה זו שרדה מימים טרום־דמוקראט־יים,
כאשר רצו להשאיר את הבחירה הסופית
בידי בני המעמד העליון, המשכיל
והאמיד. התוצאה הממשית: מיליוני קולות
אובדים. ברגע שיש למועמד רוב של קול
אחד במדינת ניו־יורק, אין ערך לכל שאר
הקולות שזכה בהט שם. הוא יכול להפסיד
בבחירות למרות שיש לו רוב גדול.

בדמוקראטיה אמיתית צריך להיות
מישקל שווה לבל האזרחים,

הדמוקראטיה זקוקה להנהגה חזקה —
יותר מן הדיקטטורה. כי הדמוקראטיה מבוססת
על שיכנוע והסכמה, סכנות רבות
מכרסמות בה, ואין לד, מכשירי־הכפייה המאפשרים
לרודן חלש להסוות את חולשתו.
ניכסון נבחר בהפרש זעיר של קולות.
אילו קרה הדבר בבריטניה או בישראל,
היתר, הממשלה נדונה מראש לזעזועים
בלתי־פוסקים, ולהתמוטטות מהירה. ואילו
לפי השיטה האמריקאית, כלל לא חשוב אם
נבחר הנשיא ברוב של מיליון, ברוב של
קול אחד, או אף במיעוט של מאה אלף.
מרגע השבעתו הוא פועל, על פי הסכמה
כללית, כשליט עליון במשך ארבע שנים.
הוא יכול להרכיב ממשלה כרצונו, ולשנות
אותה בכל עת כרצונו.

לכן חשוב בי תפקיד-המפתח הביצועי
המרכזי שד החכרה המו
דרנית -הנשיא או ראש־הממש
לה -ייבחר בבחירה אישית.
(למעשה מתגנב עקרון זה גם לתוך המציאות
הישראלית, הבחירה המעשית ביום
הבחירות לכנסת היא כיום בין ראשי־רשימות.
אין זה מיקרה שמפלגות שלא
עומדת בראשן אישיות בעלת כושר־מנהיגות
— כמו הליברלים ומפ״ם — מתחסלות).
*מכאן לכמה הסתייגויות בולטות.
1אף ששיטת־המימשל האמריקאית עומדת

שות מתמדת. שבל במה שנים
דרושים אנשים חדשים ליד ההגה.
בי רק איש חדש מסוגל לגבש גישות
חדשות, לבדוק מחדש מושכלים־ראשוגים
שהתיישנו, להתמודד במוח רענן עם אתגרים
ישנים וחדשים.
אייזנהואר הרפובליקאי נבחר, ב־, 1952
אחרי שלטון דמוקראטי שנמשך עשרים
שנה, תקופה שהתארכה מן הרגיל בגלל
המשבר הכלכלי ומלחמת־העולם. קנדי ה־דמוקראטי
נבחר אחרי שלטון רפובליקאי
שנמשך שמונה שנים. ניכסון הרפובליקאי
נבחר עתה אחרי שלטון דמוקראטי שנמסך
אף הוא שמונה שנים.
בעיצומה של מערכת־הבחירות שמעתי
כמה וכמה פעמים, מפי אמריקאים מסוגים
שונים, דברים בנוסח :״נכון, שניהם אפסים.
אבל האמפריי ימשיך בגישות של
ג׳ונסון, וישאיר על כנם את האנשים של
ג׳ונסון. ניכסון יביא עימו אנשים, שיוכלו
לבדוק את הדברים מחדש. לכן אבחר בניב־סון.״
ובצורה
מגובשת יותר :״מי שניהל את
מלחמת ויאט־נאם במשך שנים, אינו מסוגל
למצוא את הדרך היעילה ביותר לחיסולה.
הוא יהיה נוטה לשכנע את עצמו כי בכלל
אין אפשרות להשיג שלום. כדי להשיג
שלום דרושים אנשים חדשים.״

קשה לתאר דבר יותר הגיוני,
יותר מוכן מאליו -ויותר רחוק
מן הגישה המעוותת השוררת לגבי
מלחמת ישראל-ערב׳.

ף< שאלת השאלה

:מיהו הנשיא ה־37

^ של ארצות־הברית?
הכל יודעים מי היה — ומה היד— ,
ניכסון הסנאטור, ניכסון סגן־הנשיא, ניכסון
המועמד.

כתחום סמכויותיו -שהן אדירות
-הוא חופשי לפעול ללא הגבלה,
להכריע הכרעות ברורות,
לקבוע את גורל מדינתו.
(כמה רחוק כל זה מן ההתרוצצות העלובה
בין אשכול ודיין, אשכול וגולדה,
אשכול ובגין — התרוצצות המונעת אצלנו
החלטות והכרעות, בה מוקרב עתה גורל
ישראל — אולי לדורות — על מיזבח של
תאוות־שלטון אישיות קטנטנות!)

ני דוגל במישטר הנשיאותי האמרי־
\ £ק אי גם מבחינה אהרת. למרות שנולד
לפני שמונה דורות, הוא מודרני יותר מכל
שיטה דמוקראטית אחרת.
בימינו, בעיות המימשל הסתעפו בצורה
כה פנטסטית, עד כי אדם נורמלי כלל לא
יכול להבין את מהות ההכרעות הדרושות
בשטחים שוגים, ולא כל שכן להכריען.
אולם אדם נורמלי מסוגל לבחור באדם
שהוא המוכשר ביותר, לדעתו, להכריע
במשך זמן מוגבל את ההכרעות במקומו.
הוא יכול להתרשם מרמתם, מאחריותם,
מיושרם, מכושרם השיכלי והמוסרי של המועמדים.

הנחה זו מבוססת הדמוקרטיה המודרנית
כולה.

א 1ת

איש עתיר־בשלונות.
ומטי•״

ליך חשוב יותר מאשר הבחירות.
העם האמריקאי נאלץ לבחור בין ניכסון
והאמפריי, מבלי שהיתר, לו השפעה של
ממש על התהליך שבו הפכו דווקא שניים
אלה למועמדים( .כיום ברור כי כימעט כל
מועמד אחר של המפלגה הדמוקראטית היה
נוחל נצחון ומבים את ניכסון. היתד, דרושה
רק תוספת זעירה של קולות בכמה
מדינות!)

ההכרעה בוועידות המפלגות, שאינן
מיפגרות דמוקראטיות, היתה
השובה יותר מן ההכרעה של ציבור
הבוחרים.

(ואצלנו: יכול הבוחר, במיקרד,
ביותר, לבחור בין אשכול, בגין
שאר הרשימות — אך אין הוא יכול
מי יעמוד בראש רשימת המע״י, ומי
בראש הממשלה הבאה).
הטוב וראשי לקבוע יעמוד

הדבר מחייב שינוי. יש לבצע
דמוקראטיזציה של תהליך מינוי
המועמדים, גם שם וגם באן.

* ש עוד ליקוי בשיטה האמריקאית,
1שבוודאי הטריד, ואף הרגיז, כל ישראלי
שעקב אחרי מניין הקולות.
ניכסון נקבע כמועמד על־ידי ועידת מנד

ולכל הקולות. בל התחכמות -
ישנה או חדשה -המשבשת עיקרון
זה, פוגעת כמהות הדמו־קראטיה.

נכון לגבי אחוז־החסימד, בישראל,
כשם שזה נכון לגבי שיטת־האלקטורים ב־ארצות־הברית).

סופו של דבר, נאלצו האמריקאים
4לבחור בין שני אנשים בינוניים מאוד,
ברמה של שרים ישראליים.
מדוע, אם כן, ניצח דווקא ניכסון? ליתר
דיוק: מדוע הפסיד האמפריי?:

אין כל ס&ק לגבי התשובה:
האמפריי הפסיד מפני שהיה
מזוהה עם הממשלה היוצאת.
דמוקראט אחר, בלתי מזוהה עם ג׳ונסון,
היה — מן הסתם — מנצח. יתכן שגם ה־אמפריי
היה מנצח, אילו הסתייג והתרחק
בעוד מועד מירושת־הביש של ג׳ונסון.
כאן טמון לקח, שיש בו כדי לעורר
קינאה בלב כל ישראלי בעל־מחשבה.

האמריקאי הממוצע מבין שהתקדמות
המדינה מחייבת התחד
אדם
שהתעקש לרדוף אחרי ההצלחה העליונה,
אחרי שנחל מפלות ממאירות, ואף
מבישות ממש, כמו בבחירות למישרת
מושל קאליפורניה לפני כמה שנים.
איש ללא עקרונות, שהיה מוכן להשתמש
כימעט בכל האמצעים — החל בהפצת׳
עלילות וכלה בהשתתפות בצייד־מכשפות
— כדי לקדם את הקאריירה שלו.

איש שהוא -במו רוב הפוליטיקאים
כרוב הארצות, בולל ישראל
אפם אינטלקטואלי.פוליטיקאי־בעל־מלאכה — ולא מדינאי*
אומן, בעל כושר־יצירה מחשבתי ומעשי.
זהו חומר־גלם שאינו מבטיח רבות.

אך אל נחרוץ דין בטרם עת.
תפקיד רם ונישא מעלה בבעליו,
לפעמים, תכונות בלתי־צפויות.
אפשר לומר רק זאת: בפני הנשיא ניכסון
עומדות בעיות נוראות. הוא מקבל לידיו
את השלטון באומה אשר מחלות אנושות
מכרסמות את קרביה, אומה הזקוקה לפתרונות
נועזים במישורים רבים.
פתרון למשבר הנורא הפוקד את ערי-
הענק. פתרון למלחמת־האזרחים הבין־גז־עית.
פתרון למלחמה העכורה בוויאט־נאם.
פתרון לבעיית התפזרות הנשק האטומי
בעולם, ולסכנת העימות עם ברית־המועצות
במרחב שלנו.
אפשר רק לקוות כי האיש ניכסון יתגלה
כבעל שיעור־קומה רב יותר מאשר עד כה.

לטובת העולם, שאנחנו חלק ממנו.
לטובת הישארות המין האנושי
עלי אדמות.
ומי שמאמין באלוהים׳ כדאי לו להתפלל
כי ניכסון יישאר בחיים במשך כל ארבע
שנות כהונתו. כי סגנו ויורשו הוא אידיוט.

״4יי 1א 1דיאסרי

אלקטורים, ותונהגנה בחירות ישירות.
לפי השיטה המוצעת, יוכה המועמד שיקבל את מיס־פר־הקולות
הגדול ביותר בכל רחבי ארצות־הברית, בלי
הבדל בין המדינות. אם אף אחד מן המועמדים לא
יקבל ס/ס ,40 תיערכנה בחירות־מישנה בין שני המועמ־דים
העיקריים.
לפי השיטה הקיימת, אין מיספר האלקטורים משקף
את חלוקת האוכלוסייה, ויש יתרון־מה למדינות הקטנות,
כמו־כן אין אפשרות חוקית למנוע בעד האלקטו־רים
להצביע על דעת עצמם, גם בניגוד להכרעת הבוחרים
במדינתם.

שינוי השיטה מהייב שינוי בחוקה, שהוא
תהליך ממושך ומסובך. אך מנוי וגמור עם
הכוחות העיקריים כארצות־הברית לחולל
שינוי זה לפני הבחירות הבאות לנשיאות,
כדי למנוע בעד איש כמו ג׳ורג׳ וולאס לחבל
בבחירות.

אבנר כתב את
נאום אשכול
נאומו של ראש-הממשלה לוי אשכול, ב־דיון־המדיני
שנערך השבוע ככנסת, כולל
הפנייה הישירה הדרמאטית ל־נשיא-מצריים
ג׳מאל עבד־אל־נאצר, הוכן כידיו המיקצו־עיות
של יועץ ראש-הממשלה ארי אבנר,
שחזר אל חכר־יועציו של ראש־הממשלה,
לאחר תקופת ״ברוגז״ קצרה.
בנאום, שהוכן כבר לפני שבועיים, הוכנסו מיספר
שינויים של הרגע האחרון, והפנייה לנאצר היא אחד
מהם.

התמרמרות נגד
שר-האוצר
אי־נעימויות במישור הקואליציוני צפויות לשר־האו־צר־המסחר־והתעשייה
זאב שרף. אנשי תעשייה ועסק,
שנדמה להם ששרף מזניח את משרד־המסחר־והתעשייה
עקב עיסוקיו הרבים באוצר, מפעילים לחץ במי
שור
הקואליציוני, במגמה לאלץ את שרך
לפרוש ממשרד-המפחר-והתעשייה, או לפחות
למנות תת־שר בעל סמכויות נרחבות,

גם ראשים יעופו
בנמל־התעופה
בעיקבות מימצאי ועדת-החקירה שהוקמה
לחקור את נסיבות הדליקה הענקית
בנמל־התעופה בלוד, ייערכו טיהורים ב־מינהלת
נמל־התעופה.
המימצאים מותחים ביקורת קטלנית על כמה גורמים,
מאשימים אותם בהזנחה וברשלנות. עתה, לאחר שובו
לארץ של שר־התחבורה משה כרמל, יסיקו בהנהלת
משרד־התהבורה את המסקנות וצפויים פיטורים של
אישים בכירים במינהלת־השדה.

עמית מסתייג מרכישת
מפעלי-אילין
מאבק־יוקרה מתנהל בצמרת הקונצרן התעשייתי ה
יתבעו
פיצויים עבור
החרמת החנויות
פרשת 15 החנויות הערביות אשר הוחרמו על־ידי
המשטרה בעיקבות שביתת־המסחר בירושלים ביום ר,צ־הרת־בלפור,
לא הסתיימה עם החזרת החנויות לבעליהם.

מעודדים מהצו־על־תנאי שניתן להס על־ידי
בית־המשפט העליון ומנסיגת הממשלה,
ינסו עתה כעלי החנויות המוחרמות כמז־רח-ירושלים
לתבוע פיצויים על הנזקים ש־נגרמו
להם בעיקבות ההחרמה.

הישות הפלסטינית
תתעורר מחדש
מנהיגי הערבים בגדה המערבית, המצדדים בישות
הפלסטינית ובהקמת מדינה פלסטינית בגדה, יחדשו את
פעילותם.

אותם המנהיגים, שהשתתקו בעבר כדי
לא להפריע להשגת פיתרון בדרך מדינית,
כפי שתבעו מנהיגי-ערב, הגיעו למסקנה
כי בעיקבות הכישלון הצפוי לשליחותו של
הד״ר יארינג, הגיעה השעה להציג מחדש
את עמדתם שלהם.

המשטרה תתערב
בענייני באר־שבע
צרות נשקפות באופק לראש עיריית באר־שבע, אליהו
נאוזי. שלושה מתוך שבעת חברי מועצת־העירייה, שהיו
גם חברי ועדת־החקירה לבדיקת ענייני־הפיתוח שליד
העירייה, נוטים להעביר את מימצאי הדו״ח לטיפולה
של המשטרה.

הדו״ח, הנקרא על שם דויד הרפז שעמד
בראש הוועדה, הוגש לראש-העיר לפני

בדומה למעמד שהיה לשמעון פרם בשעתו במשרד־הביטחון.

ספיר
מעדיף הציני-צבא
בעיקבות מינויו של אלוף־מישנה ישראל
גרנית לעוזרו של פינחם ספיר כמזכיר
״העבודה״ ,מתכוון ספיר להציב עוד מיספר
קציני-צבא בכירים לשעבר בעמדות־מפתח.
ספיר כבר בחר באחד מאלופי צה״ל לשעבר כמועמד
״העבודה״ לראשות העירייה הפרובלמטית של ראשון־
לציון.

מפלגת וולאס
עשוייה לגווע
בניגוד לתקוותו להקים כארצות־הברית
מפלגה גזענית קבועה, ייתכן מאוד כי
תנועתו של וולאס תמות.
וזלאס קיווה להשיג ^ 20 בבחירות, אך למעשה השיג
פחות מ־ .150/0עיקר קולותיו מרוכזים במדינות־הדרום.
בצפון, ובעיקר בריכוזי הפועלים, זכה באחוז הרבה
יותר קטן מכפי שציפה. במדינות המיזרח קיבל יק .50/0
משום כך נראה עתה כי התנועה תתחסל בהדרגה,
כפי שקרה לנסיונות קודמים להקים ״מפלגה שלישית״
(כמו ״המפלגה הפרוגרסיבית של תיאודור רוזבלט,
שהשיג ב־ 1912כ־ 270/0מן הקולות).

לעומת זאת, אין זה מן הנמנע כי
וולאס ינסה להשתתף בבחירות לבית-הנב-
הרים בעוד שנתיים, או בבחירות לנשיאות
בעוד ארבע שנים, אם יחמיר המצב באר
צות־הברית.

שיטת הבחירות
האמריקאית תשתנה
קרוב לוודאי כי תוך ארבע השנים הקרובות
תבוטל בארצות-הבדית שיטת ה־

הסתדרותי כור בשאלת כדאיות רכישת מפעלי הרכבת־המכוניות
של אילין בחיפה.

חודשיים, אך נאווי טרם כינס את המועצה
לדון כמימצאי הדו״ח, שחלק מהם טרם
פורסם ברכים.

בעוד שרבים מאנשי ההנהלה הוותיקים
ב״כור״ נוטים להיכנע ללחץ המופעל עליהם
על-ידי מועצת-פועלי-חיסה, לרכוש את
המפעל כדי למנוע את סגירתו, מתנגד לכך
מנהל ״כור״ ,האלוף כמילואים מאיר עמית.

מישכו חדש לחבלנים

עמית טוען כי ציוד המפעל מיושן, לא יוכל לעמוד
בתחרות עם מפעלי ההרכבה שבנצרת ועם חברת
אוטוקארס. השאלה תועבר כנראה להפרעה בוועדה המרכזת
של ההסתדרות.

אנשי אירגוני-החבלה הערכיים בישראל,
יזכו בקרוב לשיכץ חדש. תחנת-משטרה
ישנה הוכשרה לאחרונה לקליטתם.

במדינה העם מעורבים תמיד
במשך מיספר שעות, ביום הראשון השבוע,
שררה חרדה בפינות שונות בישראל. היה
זה כשקול־ישראל מסר במהדורות החדשות
שלו על ״תימנים שנעצרו אחרי שהתגלה
קשר לרצוח את הנשיא המיועד של אר־צות־הברית
ריצ׳ארד ניכסון.״
״אוי ואבוי!״ אמרו עקרות־הבית בכרם־
התימנים בתל־אביב ,״למה הם מסבכים או־תנת״
בשוק של שכונת־התקוזה התפתחה
מריבה בין רוכל יוצא־מארוקו לרוכל יוצא־תימן,
אחרי שהראשון הטיל על חברו אחריות
כביכול, למעשי התימנים בניו־יורק.
הרוחות נרגעו רק אחרי מיספר שעות
כאשר הסתבר שהמדובר בערבים יוצאי־תימן.
אלא שאי־ההבנה שיקפה בינתיים את
חרדתם של אזרחי ישראל להיות מעורבים
שוב בשערוריה בינלאומית, כשם שאירע
בעת רצח רוברט קנדי.
למרות שהפעם לא היה לקושרים שום
קשר לישראל, השתרבב שם המדינה גם
לפרשה זו. ואילו העיתונות העולמית אימצה
לעצמה את הסברה שהקשר לרצוח את ניב־סון
נבע מעמדתו הפרו־ישראלית.

הסכמי־שלום, אך למעשה אינו מאמין ו/או
אינו רוצה בכך. כדי לטפח את רעיון הסיפוח
(ללא הכרזת סיפוח) ,ולהפריך את החששות
הטבעיים שרעיון זה מעורר, טוען
דיין כי היהודים והערבים יכולים לחיות
ולעבוד יחד.
(כך באה גישה, הנראית למראית־עין פרו־

יש מקום לדא ג ה

הממ של ה

א ב סו ר ד הגיוני
המאבק בין דיין ויריביו בממשלה, בצורה
של ויכוח פומבי, מקבל ציביון רעיוני,
או להיפך: הוא עוזר לגבש את העמדות
המנוגדות, שהיו חבויות עד כה.
אין זה מיקרה כי בראש מחנה שוללי־הסיפוח
מתייצב פינחס ספיר. כי בניגוד לאבא
אבן ולשרי מפ״ם, ספיר הוא אדם
אמיץ. נסיון רב כשר־האוצר לימד אותו שאפשר
להתנגד לדברים פופולריים ולהיות
מושמץ בעיתונות — ולהצליח.
העמדות המנוגדות המתגבשות, עתה, נראות
במבט ראשון באבסורדיות ובבעלות
סתירות. אך למעשה יש בהן היגיון פנימי.
* עמדת דיין היא, עתה, סיפוחים־
טית. אמנם מפריח דיין בכנסת דיבורים על
הע־ולם הזה 628ו

מוסמך״ .הוא לא היה היחיד שידע את
הסוד. שבוע לאחר הפשיטה עדיין הוסיף
המיבצע לשלהב את דמיונם של אזרחי ישראל.
לכל אחד מהם היתד. גירסה משלו,
שנשאבה, כמובן ,״ממקורות מהימנים״.
״הסוד שהמצרים לא יגלו אותו לעולם,״
גילה אזרח אחר במיכתב אנונימי למערכת,

לאוזיאם סיגל 60 פועל דפוס מפתח-
תקווה, היתר. אינפורמציה אחרת :״אי אפשר
היה לעשות את זה ברגל,״ אמר באידיש,
״זו היתד, נחיתה מאוניות.״ ידיעות מדויי-
קות היו גם לרות גרנט 2סטודנטית
לכימיה שנה ג׳ :״יחידת־הקומנדו פעלה
בהנחתה מן הים. משם הם המשיכו במשאיות,
ג׳יפים או קומנדקרים.״
אזרחי חיפה הם תמיד בעד חיל־הים. לכן
ידע יעקב קירשוב 39 סועל־תעשיד, חיפאי,
לספר את הגירסה הבאה :״זה היה מיבצע
של אנשי הקומנדו הימי. כמו במלחמת-
ששת־הימים, הביאה צוללת אנשי־צפרדע לתוך
נמל אלכסנדריה. משם הם שחו לאורך
הנילוס עד לגשרים, פוצצו אותם, וחזרו
בשחייה, או בסירות־גומי.״

בםיח 1ת

מזביר העבודה ספיר

המרצע יוצא מ ה שק
#השר פינחס ספיר, מזכיר מע״י, על
מדיניות משה דיין בשטחים :״אני חושב
שהמציאות טופחת על פניו.״
• שר־הביטחון משה דיין על השר פינחס
ספיר :״אני יודע שישנם מזכירי מיפלגה
ממולחים, שמתרוצצים מסניף לסניף ומטיפים
נגד ההתאחדות המישקית בינינו לבין
הגדה־המערבית. אני יודע שישנם מזכירי-
מפלגה המנסים להסביר לעם היהודי את
הזכות, שחייבת להישאר בתוקפה, ואינני
צריך לנקוב בשם אותם מזכירים, אבל
אני מקווה שאין בכוחם לנתק את הזיקה
של העם היהודי אל חברון ולעשות את
חברון בשביל העם היהודי עיר ניכר וזרה.״
הריב בין שני שרי־הממשלה לא התנהל
בדיון חסוי של הממשלה. הוא החל להשתולל
מזה שבועיים בכל אמצעי התיקשורת:
בעיתונות׳ באסיפות פומביות וברדיו. החל
בו פנחס ספיר, שהחליט להוציא החוצה
את חילוקי־הדיעות בין שרי־הממשלה. תחילה
עשה זאת ברמזים עקיפים, בראיונות
לעיתונות.
הבעיות אינן סוד. כשבא דיין השבוע
לנאום בבאר־שבע — כשבועיים לאחר
שהופיע שם ספיר — באסיפה מפלגתית,
הזכירו לו את הדברים שאמר ספיר. דיין
התרגז, דרש שהאסיפה לא תהיה סגורה,
תבע לפתוח דלתות אולם קרן ולהציב רמקולים.
קהל רב שמע את תשובתו העוקצנית.
ספיר לא נשאר חייב. בראיון רדיופוני
השיב לדיין בחריפות, כאילו השתייך למפלגה
אופוזיציונית אחרת.
הוויכוח הגלוי בין שני השרים עורר חרדה
בממשלה. בפעם הראשונה יצאה המחלוקת
בין השרים מהדיון האקסקלוסיבי בתוך
הממשלה. גח״ל ומפד״ל תבעו אף להביא
את העניין לסדר־היום בכנסת. רק
בהתערבותו של לוי אשכול נדחה הדיון.
אבל ספיר לא היה מוכן לקבל אפילו
את מרותו של אשכול. בפגישה עם סניף
מע״י בגבעתיים טען ספיר :״בעיות כגון
שטחים, סיפוח ושילוב אינן סוד. הן תצטרכנה
לבוא לידי הכרעה במוקדם או במאוחר.
אין כל סכנה לדבר עליהן. במשך
שנה וחצי שתקתי. אך כתוצאה משתיקה
זו מתקבל בציבור הרושם כי קיימת בממשלה
רק דיעה אחת — של ארץ־ישראל־השלימה.״

האם
יוכל לשכנע?
ערבית, לשרת מגמה אנטי־ערבית מובהקת).
9ע מדו ת ס פי ר היא אנטי־סיפוחיס־טית
קיצונית. הוא מצביע על העובדה כי
בארץ ישראל השלמה יהוו הערבים, תוך
פחות מדור, רוב יציב וגדל. עוד לפני נן
תהיה זאת מדינה דו־לאומית• כדי לחזק את
טענתו, טוען ספיר כי יהודים וערבים אינם
יכולים לחיות יחד, וכי היחס הליברלי של
דיין בשטחים נכשל. הוא גם מתנגד לעבודת
הערבים תושבי־ר,שטחים בישראל.
(כך באה גישה, הנראית למראית־עין אנ־טי־ערבית,
לשרת את המגמה הפרו־ערבית
טל מניעת סיפוח).
חצי סיפוח, חצי לא. השאלה הגדולה
היא: האם יוכל ספיר לשכנע את לוי
אשכול המתנדנד בין תאוות סיפוחיסטיות
לבין שאיפה לשלום עם חוסיין, בין תשוקת
ההתנחלות המסורתית לבין החשש בפני
מדינה דו־לאומית, בין האגף של בגין—דיין
לבין האגף של ספיר—אבן?
ברור כי ספיר יכול לסמוך על עזרת גולדה
מאיר וזלמן ארן, שותפיו לטרויקה, ואולי
גם על עזרת יגאל אלון. אך עדיין לא ברור
אם יש לו הרצון להילחם על דעותיו.
רק איש אחד יכול להמריצו לכך: משה דיין.

דיעות
ה סו דהכ מו ס
המתח במוצב הפיקוד־העליון הגיע לשיאו.
ארבע, שלוש, שתיים, אחת, אפס! — ממוצב
קידמי אי־שם שולחה להקת כלבי־זאב
לעבר יעדיהם: שני גשרים על הנילוס ותחנת
טראנספורמאטורים שביניהם. הכלבים,
שבמשך זמן רב אומנו לרוץ לעבר גשרים,
להעצר באמצע ולרבוץ שם, חצו את תעלת־סואץ
בשחייה. משם שעטו במשך לילה שלם
כשהם נושאים על
גבם מיטעני חומר־נפץ
ונפצים המופעלים
מרחוק בעזרת
טרנזיסטורים. כשהגיעו
אל מטרותיהם,
נעצרו. אז לחצה ידו
של קצין צעיר על
כפתור אדום. נשמע
קול נפץ אדיר ו

שני
הגשרים ותחנת הטראנספורמאטורים הועפו בדרך שאיש
לא העלה בדעתו.
גירסה זו על צורת
הביצוע של פעולת
צד,״ל על גשרי
הנילוס, נמסרה מלכה טלפונית למערכת,
מפי אזרח אלמוני,
אשר הודיע כי ״הו: ר נודע לי ממקור

״הוא שהמיבצע תוכנן עוד במלחמת־ששת־הימים.
כוחות צה״ל הגיעו אז עד לנילוס.
לפני שנאלצו לסגת, השאירו מיטעני־חבלה
בכל היעדים האיסטרטגיים לאורך הנילוס,
שניתן להפעילם מרחוק. הפעם הוחלט להשתמש
רק בשלושה מאלה. אבל הרבה
מיטענים עדיין חבויים בכל מיני מקומות
במצריים וניתן יהיה להפעילם בבוא העת.״
כמו בסרט. מה קרה באמת? את התשובה
המוסמכת יודע אברהם מלכה (,)31,
מוכר בורקאם בתחנה המרכזית בתל־אביב:
״זו היתד, פעולה משולבת של הקומנדו והשב.
הם נסעו באוניה
דרך ים־סוף.
הורידו אותם לחוף
בסירות גומי ומשם
הם שטו אל הניליס.
הם שמו את חומר־הנפץ
על זמן וחזרו.
צוללת חיכתה
להם בחוף כדי להחזירם.״
דעתו
של אברהם
כ״ץ 38 איש־משטרה
מתל־אביב, גרנט היתר, שונה במיק־צת
.״לפי ניסיוני,
חלק ניכר מהכוח
המתין במידבר המערבי,
הכינו אותו
כמה ימים קודם,
את חומרי הנפץ
הביאו במסוקים. האנשים
באו בצורה
אחרת.״
רינה א ,)43( .לא
רצתה לספר כיצד
בוצעה הפשיטה .״זה
משהו גדול,״ אמרה, והוסיפה לאחר ד,ירד,ור
,״זה נעשה על־ידי כוח־מודיעין שלנו

במצריים.״
גם קלרה חיימוביץ ( <58 מוכרת פייס
מתל־אביב סירבה לספר .״את מה שאני
יודעת לא אגלה לאיש אמרר, בהדגשה.
מאיר מרטינז 18 עובד מאפיה מרמלה
היה מופתע מחוסר ד,יידע הכללי על דרך
הביצוע .״ראית את הסרט המטרה טיראן?
זה כמו שם בדיוק. הם נכנסו כמד, שיכלו
עם סירה, והמשיכו ברגל במידבר. ככה
עברו כל מיני מיכשולים, והשתדלו לא
להיפגש עם אף אחד בדרך.״ כיצד שבו?
״אותו דבר!״.
שמואל צברי ( )32 מרכסים, עובד כפרד,נוער־ד,דתי,
ראה בפשיטה על גשרי הנילוס
פשיטה ככל פשיטה .״הם חצו את הגבול,
ופשטו דגלי!״ גם חיה פוטרמן ( <52 עקרת־בית
מפתח־תקווה, הניחה שהדרך נעשתה
ברגל .״זה היה כוח חבלנים של צד,״ל• הם
נעו באוניות, אולי לא עד המקום. חלק
עיקרי מהדרך הם הלכו ברגל. זה לקח
כמה ימים.״

האם המכוניות שאזרחי ישראל נוהגים
בהן מבטיחות הגנה מקסימלית בסיקרי, של
תאונה?
האם מטוסי חברת התעופה הישראלית הלאומית
שומרים על כללי הבטיחות?
תשובות עקיפות לשאלות אלה סיפק לאחרונה
ראלף נאדר, מבלי שהתכוון במישרין
לישראל עצמה.
כאשר ראלף נאדר פותח את פיו, רועדים
מנהלי חברות־הענק האמריקאיות. כי עורך•
הדין הסגפן מוושינגטון, שזיעזע את דטרויט
בספרו בלתי בטוחה בכל המהירויות,
וגרם לחקיקת חוקי־הבטיחות החדשים למכוניות׳
הפך למוסד בפני עצמו. נאדר הצליח
במלחמה דון־קישוטית עקשנית, לאלץ את
הקונגרס האמריקאי לחוקק חוקי־בטיחות,
שבעקבותיהם חלו שינויים קיצוניים בשיטת
הבנייה של מכוניות בארצות־הברית.
בזכות חוקי־הבטיחות החדשים, יש בכל
מכונית אמריקאית חגורות־בסיחות, הגה•
טלסקופי המתקפל במיקרו• ,של התנגשות,
זכוכיות־ביסחון, חלקי־פנים מרופדים, מגעו־לי־ביטחון
כפולים בדלתות, ועשרות אמצעי
בטיחות אחרים.
הצמיגים נחרצו מחדש. החודש
פתח נאדר שוב את פיו, הטיל מספר פצצות,
שהידר,דו בתדרי ההנהלות של מאות חברות-
ענק ומוסדות ממשלתיים באמריקה. כמד,
רסיסים מפצצותיו של נאדר, פגעו גם באישים
יהודים ובגופים שיש להם נגיעה
וקשר לישראל.
נאדר תקף חריפות את חברת נריי האונד,
הגדולה בחברות האוטובוסים בארצות־ד,ברית׳
אשר נתפסה בשימוש בצמיגים משומשים׳
שחודשו על־ידי חריצה מחדש של
החריצים ״עד שנראו החוטים בגומי״ ,עבירה
חמורה על חוקי־ד,בטיחות, שגרמה, לדברי
נאדר, במישרין למספר תאונות קטלניות.
כל זה לא צריך היה להדאיג את הצרכן
הישראלי, לו לא הוזכר שמה של גריי
האונד כמועמדת אפשרית להקמת חברה להובלת
תיירים בישראל. כאשר ביקשה החברי׳
המתחרה לגר״ האמה חברת נריי
ליין, להקים חברה להובלת־תיירים בישראל,
פנתה גריי האונד במיברק למשרד התחבורה׳
ודרשה לאשר גם לה הקמת חברה כזו,
אשר תנוהל על־ידי אגד.
מנגנוף התראה לקוי. האשמה חמורה
הרבה יותר הטיל נאדר נגד חברת בואינג•
לדבריו, אין מערכת האזעקה בפני
שריפה תואמת את דרישות איגוד התעופה
האמריקאי. המערכות לגילוי אש ה&חזקנות
במטוסים רבים מסוג בואינג 707 ובואינג
,727 מזהירות את הטייס רק כעבור 15
שניות מפרוץ הדליקה, בעוד התקנות דורשות
מנגנון המגיב תוך חמש שניות בלבד.
כלומר, משך הזמן בין פרוץ השריפה לבין
קבלת האתראה על־ידי הטייס הוא ן י שלושה
מן המותר — שניות יקרות מפז, העלולות
להיות קריטיות באוויר.
בעיותיה של בואינג לא היו צריכות גם
הן להדאיג את הישראלי, לו לא היה צי
המטוסים של אל־על מורכב רובו ככולו ממטוסים
מן הדגמים שמערכת האתראה שלהם
הותקפה על־ידי נאדר.
סטודנטים למי יש יו מ י פבוד?
״אתה מציל את כבוד הכיפות הסרוגות,
אני כבר הייתי מיואש מן הגל הפאשיסטי
(המשך בעמוד 4ז)

בימי המנדאט המנוח סייפרו את הבדיחה הבאה: הנציב העליון הודיע לממשלה הבריטית
על רצונו להתפטר,, .גם היהודים וגם הערבים מקללים אותי,״ הוא התלונן.
השיב לו ראש־הממשלה הבריטי :״תמשיך בתפקיד. ברגע שאחד משני הצדדים יפסיק
לקלל אותך, אתה מפוטר.״
השבוע היתד, לי הרגשה דומה בכנסת. משה דיין תקף אותי ־מצד אחד, ותופיק טובי מצד
שני. דיין הגיב על האשמותינו בקריאת־ביניים ובנאום יוצא־דופן, וטען כי טענותינו הן
״פשוט לא אמת״ .ואילו תופיק טובי הגיב על נאומנו בפיסקה הבאה:
תו פי קטו בי: י ..חבר־הכנסת אורי אבנרי, בדבריו היום, הצטרף לצערנו למקהלת
המסיתים נגד מפלגתנו הקומוניסטית, תוד סילוף גס של עמדותיה. הוא לא חידש בזה דבר.
זה היה לפי מיטב המסורת האנטי־קומוניסטית במשן שנים רבות.
כנראה שהתקפה בלתי־מרוסנת זו על מפלגתנו הקומוניסטית, בגלל התנגדותנו למלחמה
ולכיבושים, נחוצה לו בכדי לחפות על תפניתו החדה, שנקט בה במלחמת יוני אשתקד, על
תמיכתו במדיניות הממשלה, על תמיכתו במלחמה ובכיבושים. זה מצער מאוד, חבר־הכנסת
אבנרי.
כשאחד משניהם — דיין וטובי — יפסיק להתקיף אותנו, אנחנו נצטרך לפשפש במעשינו
ולבדוק מה אינו בסדר אצלנו.
בצורה אחרת הגדיר את המצב בכנסת
המרכז החופשי כסיעה שאין לה מה לומר
זיציוניים, אך הצלחתה קלושה ביותר״),
ובמידת־מה מק״י, מציגות מדיניות השונה

פרשן דבר, דניאל בלוך. במאמר בו הגדיר את
(״היא מנסה בכל כוחה למצוא לה נושאים אופו־טען
בלוך כי ״רק סיעות רק׳יח, העולם הזה,
עקרונית מזו של הממשלה.״

מבחינת הכוח המדיני, מובן שאבסורד לדבר על משולש, ששלוש צלעותיו הן כל הליכוד־הלאומי
מכאן, רק״ח מכאן וסיעת־היחיד שלנו מכאן. אך מבחינה רעיונית ומחשבתית אין
זה אבסורד כל־כך. דבר זה מסביר, אולי, איך סיעתנו הקטנטנה מצליחה, בשנה הרביעית
של קיומה, להתסיס את הכנסת ולשלוט על חלק כר, ניכר מתהליכיה, כפי שזה נתגלה שוב
בשבוע שעבר.

אוובים ואסירים
בין השאר, הגשנו בשבוע שעבר את השאילתות
הבאות:
• לשר הממונה על ההסברה: כמה פעמים
הופיעו, עד כה, אישים אופהזיצ
יוניים בטלביזיה, כגון חברי סיעות האופוזיציה
בכנסת, עיתונאים של עיתונים
אופוזיציוניים, ואישים הידועים בשל השקפות
אופוזיציוניות?
• לשר הבטחון: האם נחקרו התלונות
של ראש עיריית שכם על הכאת תושבים
בעת העוצר בשכם וברמאללה?
• לראש־הממשלה: מדוע פורסמה ההודעה
על פשיטת צה״ל במצרים על-
ידי לישכת ראש־ד,ממשלה, ולא על־ידי דיבר
צד,״ל, כמקובל?
• לשר הבטחון: האם נכונות התלונות
שהגיעו אלינו ביחס למצב בכלא צבאי
של צה״ל (שפורטו בגוף השאילתה)? לכמה
זמן, ובאיזו תדירות, מותר להכניס אסיר
לתא־בידוד, ומה התנאים המיוחדים שם?
9לשר המיסחר והתעשייה: האם נקט
המשרד בפעולה כדי להבטיח כי מקלטי
הטלביזיה הנמכרים בארץ יהיו רב־ערו־ציים
(תדירות גבוהה,־מאוד ותדירות אולטרה־גבוהה)
,כדי שהאזרח יוכל לקלוט בעתיד

גם שידורי תא״ג, כאשר ישודרו בישראל?
• לשר הממונה על ההסברה: האם נכון

כי הטלביזיה קונה תוכניות אצל
חברה פרטית, שבראשה עומד מי שהיה
בעבר ממונה על הקמת הטלביזיה הישראלית?

לשר הבטחון: איך מתיישבים דברי
השר דיין, שבעלי בתים המועמדים
לפיצוץ יכולים לערער על כך ולהוכיח כי
הם חפים מפשע, עם דבריו כי ניתנת הודעה
מוקדמת של שעה אחת בלבד לפני הפיצוץ?
(שתי התשובות ניתנו לשאילתות קודמות
שלנו).
• לראש הממשלה: האם נכון כי הנשיא
ג׳ונסון פנה לראש־הממשלה ותבע כי ישראל
תגלה גמישות במגעים עם הד״ר גד

נאר יארינג?
• לשר הבטחון: האם נכון כי קצינים
בכירים של צה״ל, כגון עזר וייצ-

מן, אריה שרון ורפול, מרצים בקיבוצים על
בעיות בטחון מתוך עמדות הנוגדות אח
מדיניות הממשלה?
• לשר הבריאות: מה עושה המשרד כדי
להפסיק בלילה את עבודת הדחפורים העובדים
עתה בהר־הצופים במשך 24 שעות ביממה,
והמפריעים לחולים בשני בתי-
חולים סמוכים לישון?

בנאום זה נימקנו את הצעת־ החוק שדנו שהועברה נח אוזו לוועדה
לרגע אחד היה נדמה השבוע כאילו הגיעו ימי־המשיח. הכנסת כולה העבירה, פה
אחד — הצעת״חוק שלנו לוועדה, ובכן נתנה לה אישור עקרוני.
הנושא היה: שידורי הבחירות בטלביזיה. כבר דיברנו על כך כמה פעמים, ועם
הנהגת הטלביזיה הכללית הגשנו הצעת־חוק בת סעיף אחד, שקבעה כי דין הטלביזיה
יהיה כדין הרדיו( .כיום קובע החוק כי לכל רשימה מובטחות ברדיו 25 דקות
שידור במערכת הבחירות, ולכל רשימה המיוצגת בכנסת היוצאת — תוספת של חמש
דקות לכל ח״כ).
כמעט כל הסיעות תומכות בעיקרון זה. סגן שר״הפנים מחייב אותו (אם כי לא
לגבי הבחירות הקרובות) .השר גלילי הודיע לאחר מכן כי גם הוא תומך בו גם
לבחירות הקרובות, נמנעו רק חברי־הכנסת אזניה וקרגמן, שאינם יכולים לסבול
להצביע בעד הצעה שלנו, ושמואל תמיר, שנמנע כדי להשיג את רשות-הדיבור ולחזור
על דברינו במילים אחרות.
אם כן, מדוע היה צורך ביוזמת סיעתנו? כי רק אנחנו יכולנו להעלות את העניין
רשמית, בגלל סיבוכי־העניינים, בין סיעות הקואליציה. הדבר שוב מוכיח עד כמה
חשובה בכנסת סיעה בלתי־תלוייה.
להנמקת הצעתנו אמרנו :
ברגע זה עוקבים אזרחי ישראל, בנשימה עצורה, כמו תושבי העולם כולו, אחרי מניין
הקולות בבחירות בארצות־הברית. בחירות אלד, עמדו — מתחילתן ועד סופן — בסימן
המאבק בטלביזיה. עשרות מיליוני אמריקאים החליטו כפי שהחליטו, ואף שינו את דעתם

הטדביזיה -
דר שו ת הבחירות!
במהלך המערכה, תוך התבוננות בפני המועמדים, ותוך האזנה לדבריהם, בבתיהם ובטרקלי־ניר,ם,
מול מסכי הטלביזיה.
בעולם זוהי תופעה רגילה. ג׳ון קנדי התגבר על ריצ׳אדד ניכסון במאבק טלביזיוני, ומאבק
משודר ודמוקראטי זה קבע את גורל ארצות־הברית, ואולי את גורל העולם, למשך ארבע
שנים. ואילו הנשיא דד,־גול נחל את נצחונותיו על־ידי כך ששלל כמעט לחלוטין מיריביו
את השימוש בטלביזיה הממלכתית.

כאשר הופעלה הטלביזיה הישראלית: ,אמר באילו הוסכם, ביוזמת
מפ״ם, בי הטלביזיה לא תשמש למערכת הבחירות. אני מציע כזה
לכנסת לשנות תפיסה זו מעיקרה, לקבוע בי הטלביזיה תשמש את המטרה
הדמוקראטית של הכרעה ציבורית, וכי תובטח הגינות השימוש

זה יחסוך עשרות מיליונים !
הצעת־החוק שאני מתכבד להעלותה כאן אומרת, בפשטות גמורה: הכללים הנכונים, שנקבעו
על־ידי בית זה לגבי העמדת קול־ישראל לרשות כל רשימות־ד,מועמדים ערב הבחירות,
בהתאם לגודלן ולמישקלן בכנסת היוצאת, יחולו, ללא שינוי כלשהו, גם על הטלביזיה.

בכור היושב־ראש, איני סכור שיש להרחיב את הדיבור להנמקת
הצעה זו. היא בל־בך מוכנת מאליה, עד בי קשה לי לתאר בכלל נימוק
הוגן נגדה.
הנימוקים בעד הם, בקיצור נמרץ :

• השימוש בטלביזיה יכול למנוע את כיזבוזם של עשרות מיליוני לירות.

בשעה שהמוני ישראל מתקוממים נגד מס־ד,מפלגות, והולידו תנועת־מרי דמוקרטית וספוג

| ז י 8י

טאנית לדוגמה, ברור כי דעת הציבור היא נגד ביזבוז כספים בבחירות.

• השימוש בטלביזיה נותן אפשרות לקצר כהרבה את מערכת־הבחירות,
מכיוון שהיא מונעת את הצורך שראשי המפלגות יתרוצצו ברחבי הארץ כדי להיזזדע לציבור
הבוחרים. הבוחרים יראו אותם בבתיהם, מעל המסך, וישמעו מד, בפיהם.
• המודעות אישית זו של ראשי המפלגות לציבור תעלה את רמת הבחירות,
תעמיק את התהליך הדמוקראטי של הכרעה ובחירה ותשפר בהרבה את יכולתו של הבוחר
לעמוד על טיב המועמדים וטיב השקפותיהם.
$ממילא אין כל אפשרות להוציא את הטלביזיה ממערכת־הבחירות. הוצאתה להלכה,
פירושה למעשה כי הטלביזיה תעמוד באופן בלעדי לרשות מפלגה אחת, אשר אליה
שייכים שלושת־ארבעת השרים המרכזיים, השולטים באירועים המוקרנים מדי יום ביומו.

רבותי חברי־הבנפת, כאשר העלינו נקודה זו כפעם הראשונה, לפני
במה חודשים, היתה זאת בבחינת תיאוריה. בינתיים הופעלה הטל־ביזיה,
כולנו ראינו את שידוריה ועמדנו על עוצמת השפעתם. האם ^
יעלה מישהו על הדעת כי בתקופת הבחירות תחדל הטלביזיה מלפעול?
שהשרים יחדלו מלהופיע?

מובן שהם יופיעו, והדבר יהיה חד־צדדי, מופקר למיקרה או להכוזנה שרירותית, אם לא
נקבע כללים הוגנים, סדירים וממלכתיים, בהתאם לעיקרון שכבר נקבע על־ידי הכנסת,
לגבי שידורי קול־ישראל.
כבוד היושב־ראש, מה עלול לקרות אם
לא תתקבל הצעה זו?
עדיין מוקדם לדון על הטלביזיה, הנמצאת
בשלבי הרצה. יש לציין שלמרות משברים
פנימיים, שהם בלתי־נמנעים במכשיר חדש
כזה, מתקדמת הטלביזיה יפה, ומתחילה
לתפוס מקום מרכזי בהווי המשפחה הישראלית.
דווקא
לכן מפליא שאין בטלביזיה תוכנית
על הכנסת, בדומה לתוכנית המצויינת
בקול־ישראל, ושאף פתיחת מושב זה של
הכנסת לא נמצאה ראוייה לשידור.

מדוע, בכור היושב־ראש?
רק בעקיפין, מעל דפי העיתונות, נודע
לנו, חברי־הכנסת, כי מאחורי דלתות סגורות
התנהל דיון על כך בוועדת הכנסת.

והנה נשמעו טענות נגד שידו-
רים מן הכנ&ת -טענות שמטרתן,
למעשה, למנוע מהמוני
ישראל לראות כמו־עיניהם מה נעשה
בכית הזה, באילו יש צורך
להסתיר את מעשי הנבחרים מעיני
הבוחרים.
הנה מוסר על הנזישמר, ביטאון מפ״ם,
כי חבר־הכנסת יעקב חזן מתנגד לשידור
מן הכנסת, בטענה זו :״חברי סיעות־יחיד, ש־טשקלס
הציבורי מועט, יופיעו בכל שידור.״
ואילו על המישמר מוסיף :״הסכנה של משוא־פניס טמונה בשיטה הפרלמנטרית עצמה. לאופוזיציה
יתרון טבעי, כיוון שתפקידה להתקיף ולמתוח ביקורת.״
וכדי למנוע זאת, הוצע בוועדת הכנסת להקים ועדה פרלמנטרית, שתפקח על השידורים
מן הכנסת!

כלומר: השידור לא יהיה על סי מיבחנים עיתונאיים, לא על הנעשה
(המשך בעמוד )20

1או זה המריץ את שר-הבטחון דחו ודהשיב
אין זה רגיל שמעיה דיין קורא קריאות־ביניים.
עוד פחות רגיל הוא שהוא קם ונואם בכנסת
כדי להשיב לאחד הנואמים, מבלי שיהיה חייב
לעשות זאת.
השבוע עשה גם זאת וגם זאת — בגלל ה נאום
הבא, שננאם במיסגרת הוויכוח על פרשת
צווי־הריתוק. ויכוח זה נתקיים לפי הצעת תו-
פיק טובי מרק״ח, בהסכמת דיין.
בסיכום הוויכוח הצבענו, יחד עם מק״י, גם
נגד הממשלה וגם נגד רק״ח.

זוהי הודאה בפשיטת־רגל של המדיניות.
יותר מזה: זוהי גישה קולוניאלית מובהקת, שהוכיחה את
עצמה כהרת־אסון בכל מקום בעולם בו הופעלה. היא יוצרת
אווירה של מרירות ושינאה, המשמשת רקע אידיאלי לצמיחת
אירגוני חבלה. זוהי דחיפת היסודות המתונים לזרועות היסודות
הקיצוניים ביותר.

זוהי חבלה באיחוד ירושלים, זוהי חכלה ב־פיתרון
של שלום בין שני עמי הארץ.
כירדן ששר־הבטחון נוכח כאן, אני רוצה לומר שזוהי

אורי אכנרי: אחלק את דברי לשני חלקים: אדבר על
צווי ההגלייה, כאילו רק״ח לא היתר, קיימת, ואחר־כך אדבר
על רק״ח, כאילו צווי ההגלייה לא היו קיימים.
הנושא האמיתי של ויכוח זה איננו: האם חוקי־החירום
מופעלים בצורה יותר טובה או פחות טובה. הנושא האמיתי
הוא: עצם קיומם והפעלתם של חוקי־החירום הקולוניאליים
של שלטון הדיכוי הבריטי, במדינת־ישראל הריבונית.
20 שנה אחרי קום מדינת־ישראל, אחרי מלחמת־שיחרור
מפוארת נגד אותו שלטון בריטי, אגו מוצאים את עצמנו
במצב שבו אנחנו משתמשים באותן תקנות־דיכוי קולוניאליות•
יותר מזה: אנחנו מגלים ומפעילים תקנות־דיכוי בריטיות׳
שאף הנציב העליון נמנע מלהפעילן ושכח על קיומן.

האם תיתכן עדות חותכת יותר לפשיטת־הרגל
של המדיניות, של המישטר, של כל הו.ישה
שהנחתה את ממשלות ישראל במשך־ עשרים
שנה? ולאן זה יוכיל? -לדרום־־אפריקה? ל־רודזיה?

דיין
\ 2ונה כרינד בשבוח־עו וזנזווזוגזינז

כבוד היושב־ראש, לפני שנ 1ל ורבע שמענו הרצאות מבריקות
מפי שר־הבטחון, מר משה דיין, על הפאטנט המקורי
ההדש שהוא גילה. והשיטה היא: לתת לערבים בירושלים

גם חבלה במעמדו של שר־הבטחון עצמו. אתמול ב־קרתי
בירושלים המזרחית. שררה שם אוזירה כללית של דיכאון.
שמעתי שם כי הערבים בירושלים מאמינים שאתה, שר־הבטחון,
בחרת אישית את חמש־עשרה החנויות. לפני עשרה

דיין מחבל בדיין

ובשטחים המוחזקים להתבשל במיץ שלהם, לעשות כאוות
נפשם, לשבות ככל שירצו — מכיודן שהשביתות פוגעות
רק בהם עצמם. שלטונות־הבטחוו — כך נאמר — תפקידם
הבלעדי הוא למנוע ולדכא התפרעויות אלימות.
זה היה לפני שנה ורבע. היום מצוזה שר־הבטחון — באמצעות
המפקד הצבאי — להפעיל בירושלים את תקנות־החירום
הבריטיות הנשכחות, להענשה שרירותית של חנויות
— כעונש פרטי על מעשה קולקטיבי של שביתה שקטה
ובלתי־אלימה.

דיין

מ\יב

את דבריו בוויכוח על צווי־הריונוק,
אמר משה דיין עוד בשבוע הקודם, בשלב
הראשון של הוויכוח. הוא לא התכונן
לנאום שוב — עד ששמע את נאו-
מנו (ראה לעיל).
כבר באמצע הנאום שיסע אותנו ב-
קריאת־ביניים, בניגוד גמור למינהגו. לאחר
מכן קם ונאם נאום בלתי-צפוי, בו
אמר, בין השאר:
משה דיין אני רוצה לחזור לומר
לכתובת של חברי־הכנסת אבנרי ואחרים,
שהזכירו בדיון הזה את השלום עם הפלסטינים,
שלפי מיטב ידיעתי הערבים הפלסטינים
אינם רוצים, ככלל, לעשות שלום
נפרד. מכל מקום, לא פנו לפי שעה —
ואני מדגיש את הפיסקה הזאת ״לפי שעה״
— לא פנו לכינון שלום נפרד מהשלום
עם הארצות הערביות. ליתר דיוק, לפי שעה ,
הם רואים את עצמם כאזרחים ירדנים, ולפי
שעה הם לא פנו ולא אמרו שהם רוצים
לנתק את עצמם מירדן, אלא כאשר הם
מדברים אודות שלום הם מדברים אודות
שלום בין ישראל לירדן, כשהם חלק מירדן.
השאלה
אינה לעשות שלום עם חברי-
הכנסת תמיר ואבנרי. השאלה היא לעשות
שלום אתם, וזר, מה שהם אומרים. זה שיש
חברי־כנסת יהודיים שאומרים שהפלסטינים
מוכנים לעשות שלום בלי ירדן, זה ייצוג
מפוקפק מאד.
אורי אכנרי: האם זה הוצע להם,
כבוד השר, אי־פעם?
משה דיין: דובר איתם, וזה מה שהם
אמרו. כאשר חבר־הכנסת אבנרי דיבר לפני
דקות ספורות, ושאלתי אותו בקריאת־ביניים,
האם הפלסטינים רוצים לכרות

הוא ו^דין לגבי השטחים המוחזקים. המימשל הצבאי הנהיג
שם מישטר ליברלי יחסית, מישטר יותר ליברלי מכפי
שהונהג ברוב מישטרי־הכיבוש בהיסטוריה. שר־הבטחון
חשב, כנראה, שזה יכול להימשך בלי סוף. שהתנהגות ליברלית
במישטר כיבוש יכולה לבוא במקום הסכם שיחליף את
מישטר־הכיבוש בפיתרון מוסכם ובטוח.

״אתה יודע כמוני...״
הזהרנו את שר־הכיטחון מעל כמה זו, פעם
אחר פעם, שזוהי אשליה מוחלטת, שקיום ה־מישטר
הליברלי הוא מעשה נכון -בתנאי
שננצל את הזמן למשא־ומתן רשמי, והשגת
שלום. רשמי, עם העם הפלסטיני כשטחים.
שר־הבטחון דיין 5מי המייצג אותם? פרט
לחבר־הכנסת אבנר׳ ,היש מישהו שמוכן לדבר בשמם?
אורי
אכנרי ז אני מעז להשיב לך, שר־הבטחון,
שאתה יודע, כשם שאני יודע — ואין בהערכה זו
אפילו ויכוח בינינו, אני חושב 1-י סי מייצג את
האוכלוסיה הפלסטינית בשטחים. זוהי חברה ׳פטריארכלית,
עם הנהגה מושרשת מאוד ומבוססת מאודי
אני מעז לטעון — ואתה יכול להכחיש זאת —
שאילו הצענו חיום לאנשים אלה להרכיב הנהגה רשמית,
ואילו הצענו להנהגה זו הצעה סבירה ומתקבלת
על הדעת — סבורני שהדברים שאני דוגל בהם
הס בגדר הצעה סבירה — היו אנשים אלה עושים
שלום, אחרי הידברות מסויימת עם העולם הערבי.
שמעתי מה שאמרת לפני שבוע, שהם רואים עצמם
כחלק מהעולם הערבי. אני מסכים לכן במאה אחוז.
הס מאמינים, ואני מאמין, שהצעה מסוג זה, לפית־רון
הבעייה העומדת בינם לבינינו, יכולה להיעשות
בלי להינתק מן העולם הערבי.

פשיטת־רגל של התחכמות
שר־הבטחון, והממשלה כולה, לא שעו לאזהרות אלה. המעשה
הנבון של המימשל הצבאי הפך אצלם להתחכמות.

ימים טיילת שם ברחובות. הסתכלת בחנויות, והם מאמינים
כי בחרת אישית בחנויות.

הם חשבו שמישטר־הכיבוש הליברלי יכול לפטור אותם מן
הצורך להחליט החלטות, להכריע הכרעות, להציע פיתרונות
ולנקוט מדיניות יזומה.

קריאה: ואתה מעביר זאת בנאמנות?
אורי אכנרי: איני מעלה על הדעת לרגע אחד
שזה נכון. אבל אני רוצה ששר־הבסחון, האחראי
למעשים אלה, יידע למה הם מובילים, איזו אווירה
הם יוצרים.

מה שקורה עכשיו כשטחים הוא פשיטת־הרגל
של מדיניות ההתחכמות. הכיבוש הליברלי
דחה את המשכר כמשך שנה, אכל המשכר
מתקרב, ואולי הוא ככר כא.

איזה מעמד זה יוצר לשר־הכיטחון?

האשמותינו קריאת ביניים
׳שלמה יעקב גרום

שלום נפרד, והאם הם תובעים נציגות
נפרדת, תוך כדי הנאום הוא הוסיף: נכון
שהפלסטינים רואים את עצמם כחלק מהעם
הערבי כולו.
כרגע, לפי שעה, המצב הוא כזה שהפלסטינים
רואים את עצמם כחלק מהעולם הערבי,
ובמיוחד כאזרחים ירדניים, ולפי
שעה גם ירדן אינה מוכנה לכרות שלום
נפרד, ללא שלום או ללא אור ירוק ממצריים.
היא אינה מוכנה להפנות את גבה למצריים,
והפלסטינים אינם מוכנים לפי
שעה להפנות גבם לירדן. זה שישראלים,
ערביים ובמיוחד יהודיים, באים ומטיחים
את האשמה הזאת בנו, שאיננו רוצים לעשות
שלום, זאת פשוט לא אמת.
עד היום לא היתר, איזו שהיא פניה מוס
המאבק

(המשך
בעמוד )20

מכת של פלסטינים, ואפילו פחות ממוסנד
כת, שהם רוצים לפרוש מירדן ולעשות
איתנו שלום. להיפך, במידה שהיו הדגשות,
ההדגשות היו אלה: אנחנו חלק מהעולם
הערבי, קודם כל מירדן, וירדן היא אחת
המדינות הערביות שנמצאת אתכם במיסגרת
של הסכמי הפסקת־אש בגמר מלחמה, אבל
מיסגרת השלום צריכה להיות משותפת
לפחות לאותן מדינות המנהלות משא־ומתן
עם ד״ר יארינג, קודם כל מצריים וירדן.
אין זה חשוב אם חברי־כנסת ישראלים
יהודיים אומרים פה שהפלסטינים רוצים
בשלום נפרד. חשוב אם הפלסטינים מוכנים
לכך, והם אינם מוכנים לכך,
לאחר מכן התווכח ארוכות עם טענתנו
בי מדיניותו בשטחים פשטה את ה

התנספת לחיילים

לעיתים נראה כי עצם קיום סיעתנו יכול להביא להישג.
כשפירסמה הממשלה את החלטתה לבטל את התוספת, הניתנת
לחיילי-חובה שתקופת שרותם הוארכה, מיהרנו להגיש הצעה דחופה
לפדר־היום, בדי לתבוע את ביטול ההחלטה. על צעדנו זה הודענו כהרחבה
בעיתונות.
בעיקבותינו הגישו שתי סיעות אחרות הצעות דומות.
נשיאות הכנסת לא הכירה בדחיפות ההצעות, ובך לא עלה העניין
לדיון. אך במפלגת-העבודה היתה תסיסה. מישהו אמר :״מדוע לתת
נשק בזה לאורי אכנרי?״
התוצאה: למחרת היום נמסר כי התוספת תימשך עד לסוף שנת־הכספים
הנוכחית (סוף חודש מרם) ,ואז ישקלו אם להמשיך בתוספת
גם בשנה הבאה.

(אגו״י, בוזיכוח
על חוק הדרכונים מדיניות ליברלית
משפיעה תמיד בכיוון חיו בי...
אורי אבנרי: זה נכון גם בשטח הדתו
שלמה יעקב גרום: על חוקי הקדוש-
ברוך־הוא איננו בעלי־בתים

רגל, בגלל אי-נכונותו להציע שלום לעם
הפלסטיני. בתיאור מפורט ניסה להוכיח
כי המצב בשטחים הוא בכי טוב, וכי
ההנהגה הערבית משתפת פעולה עם ה-
מימשל הצבאי, וכי כל ההתפרעויות וה שביתות
אינן אלא מעשי ידיהם של כמה
צעירים חסרי״עורף.
על כך התפתח הדו-שיח הבא :
אורי אכנרי: אם כן — למה הצווים
הדראסטיים בירושלים. כבוד השר? למה
הפקעת החנויות?
משה דיין: היום אנו מדברים על
צווי־ריתוק!
אורי אכנרי: אתה לא מדבר על זה,
ואני לא מדבר על זה.
משה דיין: אמרתי בדברי: היה דיון
בעניין זה בשבוע שעבר, ואני הערתי בעקבות
כמה עובדות לא נכונות שנשמעו.
אבל הדיון הוא אודות צווי־ריתוק. והערתי
שתי הערות אלו, האחת שמטילים עלינו
את האשמה שלא עשינו שלום עם הציבור
הפלסטיני שרוצה בזה — וזה לא נכון;
והתיאור שמתארים, שהמצב הולך ורע
בגדה — וגם זה איננו נכון: פשוט לא
נכון.
מי דיבר אמת ־— דיין או אנחנו ן
מובן שלא נשאיר את דבריו של דיין
ללא תשובה. נגיב עליהם השבוע, בנאום
שלנו על ההודעה המדינית של
הממשלה — ונשתדל להוכיח כי לא
אנחנו אמרנו אי״אמת.

במדינה
(המשך מעמוד ) 11

המציף את הארץ, עכשיו אני רואה אותך
ומתחיל להאמין שיש לנו עוד סיכוי להתגבר
על גל עכור זה.״
אלחנן בלומנטל ( )23 סטודנט לפסיכולוגיה,
שחילק כרוזים של ועד־הסטודנטים לביטחון־
ע״י־שלום ליד בניין המינהלה באוניברסיטה
בירושלים, חייך אל האיש שחלק לו מחמאה

סטודנטים המחלקים כרוזים למיניהם הם
תופעה שיגרתית בקמפוס הירושלמי, אך
אלחנן היד, סטודנט חובש־כיפה, שהפיץ
כרוזים, הנוגדים את דעת רוב חובשי־הכי־פות,
חסידי־הסיפוח.
הוא לא היה יחיד. באסיפה של הוועד שהתקיימה
השבוע נוכח מיספר לא מבוסל של
בעלי־הכיפות־הסרוגות. אחת הסטודנטיות
לא התאפקה, שאלה את חבר־הוועד הדתי
יוסף לוי 22״איך זה שאתם דתיים ולא
מאמינים בהבטחת אלוהים לאברהם? מדוע
אתם לא בתנועת הסיפוח?״
יוסף, הלומד פסיכולוגיה ופילוסופיה, השיב
בקול שקול ובוטח, :הטיעונים הדתיים
הם אחד הקלפים החזקים של התנועה־למען־
א״י־השלימה, הקשר הברור אצלם בין גבולות
ובין תפיסה דתית של מדינה, רחוק
ממני. מדינת־ישראל היא לא מדינה יהודית,
חוקיה אינם חוקי התורה, רבים מן
האידיאולוגים של א״י־השלימה אינם דתיים.
אפילו אם קיימת מצודת כיבוש הארץ (ואני
מסופק בזאת) אין להם כל זכות לבחור את
המיצודת הנראות להם ולקיימן, ולהזניח את
שאר המיצזדת.״
נגד גירוש. המשיך יוסף בלהט :״נניח
שכיבוש א״י מנהר פרת עד נהר מצרים
זוהי מיצווד, מן התורה. ההיסטוריה מוכיחה
שמיצוזה זו לא היתד, כה חשובה בעיני
היהדות. עובדה שבמשך 1800 שנה לא לקחו
היהודים שום סיכון למען הקמת מדינה,
הם רק קיוו תמיד לחזור.
,דבר נוסף, אם אני יודע שלמען קיום
מיצווה זו אני חייב לגרש ולנשל אנשים
מבתיהם, אעדיף להיענש ע״י בורא עולם
ולא לקיים מיצודה זו.״
באותה אסיפה הועלו כמה הצעות־פעולה.
אחד המשתתפים הציע לעשות צעד תעמולתי,
לצאת ברשימת בחירות לכנסת. הועלתה
גם הצעה לשינוי דמות הוועד, שנוצר
במחאה נגד התנועה־למען־א״י-השלימה, ולהופכו
לגוף עממי ולא אקסקלוסיבי למרצים
וסטודנטים בלבד.

חוזנמים

גץ צה ל וחום״!

במערה בגור!
אי ריו ת ורעמי ההתפוצצויות ש)
\ הידהדו השבוע בחוצות רבת־עמון, בעת
שחייליו הבדואים של המלך חוסיין
טיהרו את בירתו מקיני אירגוני־החבלה
שבה, הפתיעו לא רק את החבלנים.
בניגוד לכל ההנחות המוקדמות לא היו
אלה אירגוני־החבלה שיזמו מרי מזויין נגד
המלך הקטן. בשעה שמעמדו נראה מעורער
וכיסאו כנתון בסכנת התמוטטות, נטל חו־סיין
את היוזמה לידיו, לא היסס להשתמש
בכוח, להרוג ולאסור חבלנים, כדי להטיל
את מרותו על האירגונים שסיכנו את ממלכתו.
בעשותו זאת, ניצל חוסיין שעת־כושר
מדינית.
לפחות לגבי נושא אחד קיים עתה
שיתוף־פעולה הדוק בין מצריים וישראל.
המגמה המשותפת: לקיים את מישטרו של
המלך חוסיין בעבר־הירדן.
ממשלת הליכוד־הלאומי, שאינה מעודדת
שום התעוררות לאומית פלסטינית משני
עברי הירדן, פועלת מתוך כמה מניעים:
׳ 0׳ אין היא רוצה להתגרות בארצות־הברית,
התומכת בחוסיין.
אין היא מעוניינת כי מעבר לירדן תקום
ממשלה של אל־פתח. ,מישטר נאצריסטי
או ממשלה פרו־סורית.
להתנגדות ישראלית זו יש מישקל רב. כי
כל אדם במרחב מאמין כי ברגע שייפול
מישטרו של המלך, תפלוש ישראל לעבר־הירדן,
בטענה שהפסקת־האש אינה חלה על
מישטר חדש. פחד זה די בו כדי להרתיע
רבים משונאי המלך.

רפואה
מ אי הגיע לישראל מאו צד, דון הגיע לישראל בצורת נגיף
של שפעת הנקרא על שמו והידוע גם בשם
נזע — 1968 הונג־לוונג, א.2 .
התופעות הן אותן התופעות כמו בכל
מגיפות השפעת הקודמות: הצטננות, נזלת,
חום, כאבי־גרון וליחה בכלי־הנשימה. יש
רק הבדל אחד: אמצעי־החיסון המקובלים
אינם יעילים נגדה. ברחבי העולם המערבי,
בו כבר פשטה שפעת מאו במימדים רציניים,
עוסקים עתה בייצור מוגבר של תד
כיב־חיסון נגד הנגיף החדש. ד,תרכיב נמצא
בתהליכי־ייצוא, אך הגיעו ממנו לישראל
רק כמויות קטנות, המספיקות לחיסון 20
אלף תושבים בלבד.
בהיעדר ד,תרכיב החדש המליץ משרד-
הבריאות ללישכות־ד,בריאות המחוזיות לחסן
את האוכלוסייה באמצעות התרכיבים
המצויים בשוק. לעזור זה לא יעזור, אבל
לפחות לא יזיק.
הזקוקים לחיסון הן רק קבוצות־אוכלוס־ייד,
שלגביהן קיימת סכנה מוחשית: חולי־לב,
חולי־ריאה, חולי־סכרת וכן מאישפזים
בבתי־חולים מעל לגיל .65
לא מומלץ לצעירים. יחד עם המלצות
החיסון פירסם משרד־ד,בריאות גנ\ את
מימצאיו של סקר שנערך לגבי התנהגות־הציבור
ועמדותיו לגבי החיסון־נגד־שפעת.
המימצאים העיקריים: הידיעות בעיתונות על
הסכנות הצפויות ממגיפות השפעת הן מופרזות,
גורמות לבהלה בחלקי־ציבור שונים.
יש לנקוט בפעולת הסברה שתדגיש כי החיסון
נגד שפעת נועד רק לאנשים הנמצאים
בקבוצות־סיכון.
״החיסון,״ קובע משרד־הבריאות ,״לא
מומלץ לאנשים צעירים ובריאים.״ הוא
(חפשך בעמוד ) 18

כסף במקום מהפפה

בזיקת הנשק

לפני צאתם לפעולה בודקים החבלנים את כלי־נשקס —
רובייסער רוס״ס מדגם קלצ׳ניקוב. לדברי אנשי חזית
ד,שיחדור הפלסטינית הס מקבלים את נשקם באמצעות בדואים המבריחים אותם דרן סיני.

ך * אינטרס המצרי גלוי פחות, אך יש
} ! לו השפעה רבה עוד יותר.
אין דבר שגמאל עבד־אל־נאצר רוצה בו
פחות, כיום, מאשר מהפכה שתביא את
חסידיו לשלטון בעמאן. המניעים שלו:
>• מהפכה כזו עלולה להביא לפלישה
ישראלית, ואו יאשימו אותו בכך שגרם
לכיבוש נתח נוסף של אדמה ערבית בידי
האוייב הציוני.
#אם ישתלטו אנשיו בעבר־הירדן,

ערב הירדן = ;
העיתונאים האיטלקיים, לאחר חציית
נראה בח חבלן הרץ לתפוס מסתור.

היווני. מתננמו החוליה אח המיבצע
— בודדה את החבלנים, וכך עלה בידי
המלך להתגבר עליהם ולהכריחם להסכים
לפשרה שתקיים את מישטרו.

ד:ין, מאו דטרוצקי
^ יך רואים החבלנים הערביים הפוע־לים
בירדן את משטרו של חוסיין, ומדוע
רואה בהם חוסיין סכנה לעצמו?
תשובה על כך יכלו לתת שני עיתונאים
איטלקיים, באוסטי ג׳יאקמה וטוני איטלו,
ששהו במשך חודש ימים בירדן במחיצתה
של יחידת־חבלנים, השייכת לחזית השיתרור
הפלסטינית (ג׳תפ) .מדווחים השניים:
אנשי הקומנדו הם קבוצה בינלאומית
המונה 18 איש — 9פלסטינים 4 ,עיראקים,
5סורים. הם חיים במיסגרת זו ללא גינונים
של הירארכיה צבאית, בפיקודו של צוזת המורכב
ממפקד־צבאי ופוליטרוק.
החזית מגדירה את עצמה כתנועה, מאר־כסיסטית־לניניסטית
.״אנו לוחמים בשתי

חזיתות!״ הסביר אבו לילה, פוליטרוק הקבוצה
.״כלפי חוץ נגד האוייב הישראלי,
וכלפי פנים נגד הריאקציה הערבית. תקוותנו
היא לא המלך אלא התושבים, אנו נמצאים
בתנועה מתמדת ובאים במגע עם הפאלחים
והבדואים כדי להכין את המהפכה מלב
ליבם של עמי־ערב.״
האנשים עצמם עברו בירדן ממחבוא למחבוא
כשהם נושאים עימם, נוסף לכלי־נישקם,
גם ספריית־שדה הכוללת את יצירותיהם
של לנין, מאו, דברה, צ׳ה גוזארה
וטרוצקי. יום יום הם עורכים שעה של
קריאה בציבור שבעיקבותיה נערך דיון פוליטי.
עברנו
עימם את האימונים. אלה הם בעיקר
אימונים פסיכולוגיים. בימים הראשונים
חייב איש הגרילה החדש לישון אך ורק
על שפת הירדן, בתחילה בצד הירדני ואחר־כך
בצד הישראלי. לאחר־מכן עליו לערוך
מסעות רגליים למרחק 15ק״מ בשטח ה־אוייב.
רק אחר־כך מתחילים אימוני־החבלה.
רק כשאיש הגרילה עבר בהצלחה את האימונים
בכל השלבים הוא נחשב ככשר להצטרף
למיבצעים של ממש: מארב או הת־קפת־פתע
על הצד הישראלי. אבל לפני בל
פעולה נערכות הכנות רבות, כמו אלה המתוארות
בתמונות.
״זוהי שיטה הנושאת פירות,״ אמר אבו־נידל,
המפקד הצבאי של החולייה .״זהו
מאבק ארוך. לעת עתה מסוכסכים החבלנים
בינם לבין עצמם ועם הממשלות שבארצותיהן
הם פועלים. אך יום יבוא וכל הערבים
יהיו לצידנו.״

ת>ו1תו של(או

נראית בידי מפקד חוליית החבלנים כשהיא מודפסת
על מישנתו של מאו בערבית. מדי יום משננים
החבלנים במשך שעה פרקים מכיתבי מהפכנים. פניו של החבלן הושחרו כוי למנוע זיהויו.

יעמוד בפני אותה ברירה המטרידה כיום
את המלך חוסיין: לחסל את פעולותיה־חבלה,
ולהיראות כבוגד בעניין הפלסטיני
— או לתת גיבוי לחבלנים, ולהסתכן במלחמה
עם ישראל.
>•! מהפכה נאצריסטית בירדן תפר את
השלום הפנים־ערבי ותקלקל את היחסים
בין מצריים לבין סעודיה וכוויית, המשל
מות
כיום למצריים סכומים גדולים כדי
לפצותה על אובדן ההכנסות של תעלת-
סואץ.
כל הסיבות האלה הניעו את עבד־אל־נאצר
לתת הוראות תקיפות לחסידיו בירדן:
לא לתמוך ביכוס מהפכה נגר חו־סיין,
לפי שעה.
הוראה זו — יחד עם האיום הישראלי

החוויה חוזות

חוליית החבלנים חוזרת לבסיסה שבירדן, לאחר ששחוזח
בישראל, התמונה צולמה על־ידי צלם איטלקי שנילווה
אל החגלייה . .לדבריו, בוצעה חדירת החבלנים לישראל הפעם למטרת אימונים בלבד.

.הוא נואף עם מוניוות קטנות!״ מאשימה אשו

ראשיתה של קאוייוה

צבי הפטל (עומד) לפני שהפן למנהלה
של התזמורת הפילהרמונית. כאן הוא
נראה בעת שהיה כנר בתזמורת ריקודים שניגנה בקפה פילץ, במשכורת של 10ל׳־י לחודש.

שלישית, שמנה ביותר, כך שכל המשכורות
מסתכמות בממוצע שנתי של 7000ל״י לחודש.
ומה
הוא עושה עם סכומי־הכסף הגדולים
הללו? ״גם אחרי שהוא קונה פרוות־מינק
לידידותיו ולמזכירותיו, גם אחרי שהוא מחלק
תכשיטים על ימין ועל שמאל, נשארים בידיו
אלפי לירות, ובהם, במשך השנים, הוו!
קנה דירה בבית השייך לתזמורת הפילהרמונית,
ברחוב דה־האז מספר .6דירה שהוערכה
בשישים אלף לירות.״
נוסף לזה הוא רכש לפני חצי שנה דירה
נוספת, שנבנתה באופן פרטי על־ידי סולל
בונה, ונקנתה על ידיו בסכום של שמונים
אלף לירות. וכיחין שהוא פחד שאשתו תעקל
את הדירה, הוא רשם אותה על שם אחותו,
היושבת בארצות־הברית. יש לו עוד שלושה
מיגרשים בשווי של שלוש מאות אלף לירות
ליד בית־ההארחה של התזמורת ברמת־אביב,
שנרכשו עם עוד שני נגנים, וחלקו בהם
100 אלף ל״י ועוד מכונית ווקסהול, ועוד
דירה בת שני חדרים בדבוס בשווייץ, עיירת־הנופש
האלגנטית לעשירים, וחוץ מזה יש
לו חשבונות־בנקים, ליד אותה דירה, ועוד
חשבונות בנקים במקומות אחרים.

חופשה -ללא תשלום׳׳

.אני ניונסת׳ אותו!

טוענת היה, אשתו של צבי הפטל, הנראית
בתמונה כשהיא מנגנת בסקסופון, בימים
שבעלה היה כנר בפילץ. לדבריה הרוויחה באותה תקופה פי שמונה יותר מאשר בעלה.
ף״ משךש ני ם כיסה צבי הפטל, הכנר
>>4״ הראשון ומנהלה של התזמורת הפילהרמונית,
את אשתו חיה בפרוות־מינק, בתכשי•
טי־יהלומים, בטבעות־זהב, בעגילים. היא
התרגלה לחיי־פאר, לפגישות עם גדולי המדינה,
לארוחות־ערב מפוארות. והנה יום אח־,

היא תנסה להוכיח, באמצעות עורך־הדין
צבי פוגרוק, שהתזמורת מסייעת לבעלה להעלים
את הכנסותיו האמיתיות.
צבי הפטל טוען שאין הוא יכול לשלם
לאשתו דמי־מזונות, משום שהוא
מרוויח, בסך הכל, אלפיים לירות לחודש,

ז8^£ג?־*30י*3יף*6
^!1781^ 081ר*תזי|׳|0
ל העניין במשפחת הפטל התפוצץ
לפני חצי שנה. צבי הפטל נפגש אז
במלון דן עם זאב נודל, אחיה של אשתו,
חיה הפטל, ואמר לו :״אני רוצה להתגרש
מאחותך. אני רוצה שהיא תעזוב את הדירה
שלנו ברחוב דד,־האז. הדירה רשומה על
שמי. אני רוצה שהיא תשכור לעצמה חדר,
ושתדאג לעצמה.״
הוא לא אמר אף מילה אחת בקשד לדמי־מזונות
ובקשר לחלוקת. הרכוש, שאותו דאג
במשך השנים לרשום כולו על שמו. האח
שמע את הדברים הללו ואמר לו :״בסדר.
תיקח לך עורך־דין, ואנחנו ננהל את המשך
השיחה באמצעותו״.
צבי הפטל לא לקח עודך־דין. תחת זאת
הוא לקח את ידידתו הנוכחית, ונסע איתה
לטיול בן חמישה חודשים בחוץ־לארץ.
עורך־הדין של האשד, ניסה לעקל את
משכורתו של הבעל. אבל בתזמורת טענו
שהוא יצא לחופשה ללא השלום, ואין לו
משכורת.
כשהוא חזר, הוא סיפר לעיתונאים שהיה
חמישה חודשים בחוץ־לארץ, והבין את
סיור התזמורת ליוני .1969 לזה לא קוראים
חופשה ללא־תשלום, ועורך־הדין של האשד,

בחבר

^7 113 1 הפטל, המנגן בתזמורת הפילהרמונית ככנר ראשון, הוא
אף גילה 55 בעלת גוף יפה ועיניים בוערות, שהכעס המ
אותן מכסה על הצער האוכל אותן.
היא נולדה בסרביה, ולמרות שה־ו לה עוד שבעה אחים, וא
לא פירנס אותם בשפע רב בעזרת המאפיה שהיתר, לו — למ
כל זה, כשנתגלו בה כישרונות מוסיקאליים, היא הלכה ל

ן יסהוגחיוו בפילהרמונית לאחר עשרים ותשע שנות נשואין, כשהיא
הגיעה כבר לגיל חמישים וחמש והפכה לסבתא,
הוא אמר לה שהוא לא רוצה בה.
״אני רוצה נשים,״ הוא אמר לאחיה .״אם
למנצח ידוע מותר להתעסק עם גברים, ואנשים
לא רואים בזה פגם, וממשיכים לכבד
אותו, אז מותר לי לאהוב נשים. מר,
רע בזה?״
במשך שנים חיכתה לו לילה־לילה, כשהיה
מאחר בנשף, עם ארוחת־ערב חמה. היא
למדה להתאים את עצמה לכל השגעונוח
שלו. כשהיה נתקף בהתקפות־הזעם שלו
היתד, היא היחידה שידעה איך להרגיע אותו.
היא עזבה את כל עיסוקיה האחרים, והקדישה
את עצמה לבעלה ולקאריירה שלו בלבד.

מהן
חלק ניכר הולך להוצאות־ייצוג. האשד,
תנסה להוכיח שד,כנר הראשון, שהוא גם ה־מנהל־האדמיניסטרטיבי
של התזמורת הפילהרמונית
בישראל, מקבל לא פחות מאשר
שלוש משכורות שלמות ושמנות, האחת בתור
נגן ראשון של התזמורת, השניה בתור
מנהל־התזמורת, ונוסף לזה, משכורת־ייצוג

ינסה להוכיח שהוא קיבל משכורת במשך
כל הזמן הזה, וכיוון שהתזמורת נתונה
כולה למרותו הבלעדית, הוא דאג שהמשכורת
תועלם מהאשה.
האשד״ האשד מי זאת האשד, הזאת?
היא בכלל לא נראית כדמות של לוחמת
אכזרית. היא נראית כמו אשה נאה, על

סרבטוריום בחיפה, והיא למדה ישם שנתיים נגינה בכינור.

11 הוא חי על
ה היה בשנת . 1938 היה לה שב מורה מצויין. צעיר.

עתיד גדול. הוא ניחש שבבוא היום היא תינשא לכנר מפור,

צלילים ומצלצלים

* <1כ שיו הוא הודיע לה שאינו רוצה בה.
2הוא רוצה חופש .״אבל אני לא מסכימה!״
היא אומרת ,״אחרי כל הצרות שהוא
עשה לי, אני לא מוכנה שהוא יזרוק אותי
בלי כלום לזאבים. זה קצת יותר מדי!״
והיא החליטה להשיב מלחמה שערה. והמלחמה
שלה תהיה עזה וקשה, וכל התזמורת
תיגרר לתוכה. היא לא תדע פשרות.
היא איבדה את כל מה שיש לה, ולא איכפת
לה שזה יקרה גם לאחרים. בבית המשפט

ה 1 1 ״7 4 1ה חיה וצבי הפטל (רביעית וחמישי מש־

4 | /מאל) בשמצידם האחד יגאל אלון (שני
( 1 111 1411
משמאל) ומצידם השני סוז ואבא אבן. בני הזוג היו מארחי החברה־ר,גבוהה

וצמרת־המישטר בארץ, כשרבים נזקקו לחסדיהם כדי להשתתף ב
החברתיים סביב מופעי התזמורת. וכיומי ״אני לא רוצה שהוא יזר
בלי בלום לזאבים. זח קצת יותר מדי טוענת אשתו בהת

של מנהל התזמורת הפילהרמונית ־ ״היא רוצה להחזיק אותי בכוח!״ עוש הבעל
לא רצה. שזו המזכירה שהתחילה איתו.
הוא לא יכול היה לסרב .״היו לי שתי
בנות קטנות אז,״ היא מספרת ,״חשבתי
שאולי זה ייגמר, שזו היתר, טעות. ניסיתי
להבין, אבל לא ידעתי מה שעוד עומד
לבוא עלי.״
כל העניין הסתיים בפיטורי אותה מזכירה
והאשה חזרה לחיי־ר,ייצוג הרגילים.
שכחה. עד שלפני שמונה שנים זה נחת
עליה שוב. הפעם זה בא בצורת מכתב
אנונימי, החתום על־ידי ״ידיד הנעורים.״
״איך את מרשה לבעלך,״ היה כתוב שם,
״לעזוב אותך ולנסוע לאמריקה עם פנינה
זלצמן?״
היא חשבה שזה נגמר. שאותו מיקרה
חד־פעמי לא ישוב עוד, והנה זה בא שוב.
היא רצה במצב של חצי־היססריה אל
בעלה של פנינה זלצמן, שנשאר בארץ, כדי
לברר אם גם הוא קיבל מכתב דומה. הוא
לא קיבל דבר.
״אחר כך נודע לי,״ היא מספרת ,״שזו
לא היתד, פנינה זלצמן. זה היתד. המזכירה
החדשה. עם פנינה זלצמן הוא כנראה ניסה
להתחיל. אבל היא לא רצתה. ובגלל זה,
באמת, במשך שמונה שנים היא לא קיבלה
שום תפקיד בתזמורת. זו היתר, מזכירה
חדשה, ובאמת התפלאתי בהתחלה. היא לא

מאן, שעל שנזו
חיה וצבי הפטל.
׳מעשה גם הבוס

ידעה עברית. בקושי דיברה אנגלית וצרפתית,
שלחו אותה לבית־ספר קדימה ללמוד,
ומה פתאום לקחו מזכירה לסיור בארד,״ב
ובמזרח הרחוק י כשהיא חזרה, היא העבירה
לי ארנק מקרוקודיל שחור. אבל שמתי־לב
שהיא עצמה מסתובבת עם פרוות־מינק.
אחר־כך נודע לי שהיא לא נסעה בתור
מזכירה, אלא בתור מאהבת שלו. על ח סבון
התזמורת כמובן. הוא השיג מהתזמורת
כל מה שרצה.״
היא לא היססה הרבה. כל הדאגה של הימים
האחרונים, הלילות הארוכים שעברו
עליה בחשדות וחיטוטים ומחשבות, הפכו
פתאום לזעם נורא. היא רצה למשרדי התזמורת,
תפסה את המזכירה והתחילה
להכות אותה.
״כהן, כהן,״ התחילה המזכירה לצעוק,
והאשה ענתה לה ששום כהן לא יעזור.
״את תעופי אצלי כמו המזכירה הקודמת,״
היא צעקה עליה ואחרי זה לקחה את המכונית
של בעלה מילתה איתר, על עמוד.

״עם כל המזכירות!״
י* ם פרשה זו הסתיימה בפיטורי אותה
ף* מזכירה, אבל האשד. כבר לא שבה ל-
(המשך בעמוד 8ו)

של התזמורת ומנהל־העסלוים של המוסד התרבותי הגדול ביותר במדינה.
אחרי 27 שנות נשואים משותפות, הוא עומד עתה להתגרש מאשתו,
בפרשת גירושין סנסציונית .״מה רע בזה לאהוב נשים״ ,הוא אומר.

ואכן, ב־ 1940 היא נישאה לו, והפכה לגברת
הפטל.
הוא היד, אז האחרון מבין הנגנים הראשונים
בתזמורת, והרוויח עשר לירות
לחודש. אבל היא האמינה בו. היא ידעה

קוקטייל נוצצות, עם פול פרנציסקאטי, קטי
הגדולה
אפ. כל מיני אנשים,ששאיפתם
היתד, להתחכך בגדולי המוסיקה, חיזרו
אחריה, ניסו להתקרב אליה, להביא אותה
לכך שתזמין אותם פעם לביתה.
והיא חיה בהתאם. בבית מפואר, עם
שמלות יקרות. היא היתד, מדברת בחופשיות
רבד, עם נשיא־ד,מדינה, עם שרים.
היא היתד, אשת־חברה עשירה ומאושרת.

״פעלו מתעסק עם א שתי״...

** ד שיום אחד, זה היה לפני ארבע

ליי

שהוא עתיד להיות כנר מפורסם. כשהוא
היה יושב בבית ועושה תרגילים, היא
היתד, הולכת לקפה פילץ, מנגנת שם בפני
קהל, ושרה, ומרוויחה שמונים לירות לחודש,
ומפרנסת את המשפחה.
אחר־כך הם נסעו ללבנון, לנגן בקייטנות
הס, וכשהם חזרו היא היתד, כבר בהריון.
״הוא לא רצה ילד,״ היא מספרת ,״הוא
אמר שזה יקלקל לו את השקט, הוא לא
יוכל לנגן. אבל אשד, מוכרחה ילד. אפילו
אם היא מנגנת בכינור ועובדת קשה.״
הילד לא נולד. הוא מת בזמן הלידה, וחיה
הפטל הבינה שהיא יכולה להיות או
אשד, ואמא, או מנגנת כינור, הרצה ממקום
למקום, מבית־קפה לבית־קפה. היא החליטה
להיות אשד, ואמא, והפסיקה לעבוד. ל־אחר־מכן
נולדו לה שתי בנותיה.
היא היתד, מאושרת. הקאריירה של בעלה
התקדמה, המשכורת של עשר הלירות לחודש
הלכה וגדלה. המקום שלו בתזמורת
הפך יותר ויותר מכובד, ומדי פעם, כשהוא
היה חוזר מסיוריו הארוכים בחוץ־לארץ,
הוא היה מביא לה פרווה יקרה, יהלומים,
מתנות בעלות־ערך.
׳ביתם היה בית־ועד לאמנים, וכשהבעל
היה בארץ הוא היה עורך ארוחות־ערב ל־אדתור
רובינשטיין, לדויד אויסטראך, ליוסף
קריפם. הם היו נפגשים, במסיבות־

עשרה וחצי שנה, לפנות ערב דפק
מישהו בדלת, ומאז אותה דפיקה התהפך
עליה עולמה.
זה היה בעלה של המזכירה הראשונה
של התזמורת. צבי נח באותה שעה בחדר־המיטות,
ואשתו התכוננה להיכנס לאמבטיה,
היא הכניסה את האורח הלא־קרוא לסלון,
וחיכתה שיאמר מהראת מה שיש
לו להגיד, כדי שתוכל לחזור לעיסוקיה.
הם עמדו לצאת באותו ערב, והיא לא
רצתה להפסיד מהזמן היקר שנועד לבחירת
התלבושת והאיפור.
״אני רוצה להגיד לך,״ גימגם אותו איש
לאחר הרבה הקדמות ,״שבעלך מתעסק
עם אשתי.״ האמבטיה, היציאה בערב, האיפור,
הכל נשכח ממנה.
״הרגשתי שהעולם חרב עלי,״ היא מספרת
,״עד אז נתתי לו הכל, וחשבתי שלא
חסר לי כלום. לא חשדתי בו. הוא היה
עצמאי. הוא עשה מה שהוא רצה, אבל
חשבתי שדברים כאלה, ברוך־השם, אין
אצלי.״
היא לא ידעה מה קורה לה. היא נכנסה
לחדר השינה, שם הוא נימנם לו בשקט,
והעיפה לו כמה סטירות־לחי חזקות. הוא
נבהל, לא הביז מה קורה, ותפס אגרטל
שהיה מונח ליד המיטה, וניסה להעיד
אותו על ראשה. הבעל של המזכירה, שהיה
נדהם ונרגש, הפריד ביניהם.

מכות למזכירה

יא החליטה להיפרד ממנו. אבל ה|
בעל הסביר לה שהוא לא אשם, שהוא

חיבוק לגבות

צבי הפטל מחבק את גלינה וישנבסקיה, כשלצידה המנצח
זינגר. לטענת אשתו של הפטל, ניהל בעלה רומנים עם
דות ועובדות התזמורת, לקח אחדות מהן אף לטיולים לחו״ל. היתה לו הצלחה, היא טוענת.

117

1״בן הרבצת׳ דו״
(המשך מעמוד ) 17

שלוותה הקודמת. כל פעם שבעלה היה יוצא
מהבית, היא שאלה את עצמה לאן הוא
הולך. כשהוא היד, חוזר מאוחר היא היתה
בטוחה שזו שוב איזו מזכירה. היא לא
נתנה לו מנוח, ולה עצמה לא היה מנוח.
אחר־כך זה בא שוב, אבל היא כבר
ציפתה לזה. אחת המזכירות של התזמורת,
בחורה יפהפיה, נשואה, צילצלה אליה ואמרה
לה :״תדעי לך שבעלך מתעסק עם
כל המזכירות שלנו.״
היו שוב סקנדלים, מריבות, ושוב היו
צריכים לפסר מזכירה. החיים הפכו בלתי•
נסבלים. האשד, חשדה בכל צילצול טלפון,
בכל פגישת־עסקים. הבעל התלונן בפני
משפחתה שהיא סובלת משגעון־רדיפה, שהיא
חושבת שכל המזכירות, במדינה רודפות
אחריו. הוא לא הבין מאיפה זר, בא לה.
״איפה, אשד, אחרת לא תוכל לסבול
אותו,״ היא מתנחמת היום ,״הוא איש
קשה. הוא מפונק. הוא חושב שהכל מגיע
לו. בבית הוא מקבל מדי פעם התקפות־עצבים,
ומתחיל לצעוק, ולנשוך את ידיו.
בתזמורת הוא עושה מה שהוא רוצה. משנת
1948 הוא שם האיש היחידי המחתים
אמנים, ומחליט כמה לשלם להם. הכל.
פעם הם ניסו לשבור את הדיקטטורה שלו
ולשלוח מישהו אחר, אבל האמנים לא רצו
לדבר איתו בכלל. מה שחשוב לו, זה
להיראות צעיר. כבר חצי שנה הוא צובע
את השערות שלו. הוא משחק טניס. הוא
דואג לא להשמין, הוא פוחד להזקין.״
״אבל הוא איש חזק,״ היא נזכרת קצת
בשנאה, קצת בגעגועים .״אין דבר שהוא
רוצה ולא משיג. הוא לא טורח אפילו
להתאמן בשביל התזמורת. הוא לא מופיע
עם סתם מנצחים. הוא מופיע רק כשארתור
רובינשטיין מנצח, או מישהו כזה. כשמצל־מים
בטלוויזיה.״
לפני חצי שנה בערך הוא נסע לחוץ־
לארץ, בחברתה של ידידתו החדשה, רחל
ליפשיץ .״כל פעם שהוא נוסע לחוץ־
לארץ,״ מספרת אשתו ,״הוא מקבל אלף
חמש מאות דולאר בשביל המלוזה שלו. זה
במקום אשתי, הוא מסביר, ומשלמים לו.״
הוא הכיר את רחל ליפשיץ באחת הפגישות,
בחיפה, עם האגודה של ידידי־התזמורת.
היא אחת הפעילות שם. היא כבר
בת ארבעים ושבע. יש לה בן שלמד באוניברסיטה,
אבל היא התגרשה מבעלה, והיתר,
מוכנה לעשות הכל למען הידיד החדש.
במשך ארבע-עשרה שנים ניסתה חיה
הפטל להחזיר לעצמה את בעלה, ועכשיו,
כשהיא כבר לא יכולה להילחם עליו, היא
החליטה להילחם נגדו, והתזמורת הפילהרמונית
תיאלץ להפוך, בגללה, בימים הקרובים,
לתזמורת מאוד דיסהרמונית, דבר שיביא
לקאקופוניה מודרנית רעשנית מאוד.

ביום ב׳ ה־ ,18.11.68 בשעה 9.00 בערב, יתקיים

חוג בית
בביתו של יוסף קלבו, רחוב ל״ט ( 18 בגיסה ראשונה מצד
שדרות ורבורג, ליד פסי הרכבת) קריית־חיים.

בר מ ת־גן
ביום ג׳ 11־ ,19.11.68 בשעה 8.00 בערב, בקפה עצמאות
תתקיים:

פגישת חברים ואוהדים
בה שתתפות שמואל סגל וצבי ידידיה
לדיון

ה נושא:

לקראת שנת הבחירות רשימה עצמאית -
או מערך דמוקראטי

פרטים והרשמה: תל־אביב — רח׳ החשמונאים ,88 טל2 .־,30771
רח׳ פרישמן ,11 טל .226640 ,231735 .ירושלים — רחוב יפו , 19
טל .25888 .חיפה — רחוב איבן־סינא ,4טל3 67722 נתניה —
ככר העצמאות ,7טל׳ 3644־ .350 אילת — שדה־התעופה, טל.
2־ .2141 ראש־פינה — ד. גולדשטיין, טל .37001 .צפת — רחוב
ירושלים, מול מלון הרצליה, טל 31128 .ואצל כל סוכני הנסיעות.

בית לשכת המסחר והתעשיה
חיפה

נמ שכת ה הר שמה לשנת הלי מו די ם תשפייט
בקורסים הבאים, שיתקיימו בתל-אביב:

* עתונאות
פרסו !יחסי־־ציבוד
ההרשמה מסתיימת
תחילתהלימודים . 1968 :ח 20.

יי פרטים מלאים, תכנית לימודים מפורטת והרשמה: בנית ציוני אמריקה,
!] רחוב דניאל פריש ,1תל־אביב, כל יום נין השעות 9עד 1לפני-הצהרים, וי

5 ]1עד 8אחרי־הצהרים.

(המשך נזענזוד *) 1
עלול אפילו להיות מסוכן לאותם אנשים
שהם אלרגים לביצים.

תעלומזת
מ ה זו
עבירה פלילי ת 7
להיפצע מיריות אפשר לא רק בביקעת־הירדן
או על גדת תעלת־סואץ, אלא גם ברחוב
בזל בתל־אביב. בכך נוכחה נאווה
עמרם 19 מאפרת תל־אביבית ממוצא אינדונזי,
שצעדה באחד מימי חודש ספטמבר
ברחוב בזל לכיוון רחוב דיזנגוף .״לפתע
שמעתי קול נפץ מוזר,״ סיפרה נאווה ,״והרגשתי
משהו חם ברגל.״
היא גילתה במכנסיה חור קטן בחלק העליון
של ירכה הימני. בתחנת נוגן־דויד־אדום
היפנו אותה לבית־ד,חולים הדסה, שם
בדק אותה הד״ר צייטלין, ששלח אותה ל־צילומי־רנטגן.
בתום הבדיקה ציין הד״ר
צייטלין בדו״ח הרפואי שלו את מימצאיו:
״קליע בחלקות הירכיים בצד הפנימי של
הירך העליון.״
בפני נאווה הועמדה הברירה: ניתוח או
השארת הקליע ברגלה. היא העדיפה טיפול
אנטי־ביוטי והשארת הקליע ברגל, כדי שלא
תיווצר צלקת מכוערת.
הילו־יס כגן נחל .11,מובן שנאווה
התלוננה על היריד, שפגעה בה במשטרה.

״מה היא רוצה?״

בי תהסבר
ד ע תונ או ת
בית ציוני אמריקה
תל־אביב

במדינה

ך * אשרפנה העולם הזה אל צבי
(* הפטל, הגיב על הדברים כלהלן:
״מה קרה? בסך הכל מתגרשים. היא
חושבת שהיא תוכל לקחת אותי בכוח.
הצרה הזאת נמשכת כבר שנים. חשבתי
שכל זמן שחיים עם אשד״ ובטח אחרי שנפרדים
ממנה׳ לא מדברים עליה• השארתי
לד, את הדיבורים, שכולם שקר. השארתי
אותה בדירה בת ארבעה חדרים. שם אספתי
במשך שנים אוסף של דברים יפים. הצרה
היא, שהיא לא מחפשת לא דירה ולא כסף.
היא פשוט מנסה להכריח אותי לחזור אליה.
״במשך עשרים ושבע שנים שמעתי כמה
היא סובלת ממני. אז שהיא תניח לי! כשעזבתי
את הדירה, לא הוצאתי כלום.
״היא מאיימת על כל אחד, וחושבת שזאת
היא הדרך. מגיל ארבע־עשרה הייתי
מוכרח להוציא את הבנות מהבית, כי היא
לא טיפלה בהן. אחרי שעזבתי את הבית
לפני שנה, נתתי לה 800 לירות לחודש נקי.
חוץ מזה שילמתי עבור הבית והטלפון.
״ברור שאחרי שהיא עשתה עיקול, היא
קברה את עצמה, כי אז לא יכולתי לשלם
אלא נאלצתי לחכות למשפט, ומאז העיקול
היא לא קיבלה כסף.
״כבר לפני שבע שנים היינו ברבנות.
אני לא יכול לחיות איתה. אני חושב שאף
אחד לא יוכל. אני לא מוכן לחיות בלי
גירושין גם יום אחד. זה לא צץ מהיום למחר•
יש נשים. אבל מאחורי כל זה לא
עומדת אשה. יש מיליונים במעמד יותר
גדול משלי שמתגרשים.
״מה שמרגיז זה שתמיד היא סיפרה
כמה שהיא סובלת ממני, ובסוף היא אמרה:
גירושין לעולם לא. בכוח אף אחד לא
השיג אותי.״

עמרם ליד מקום הפציעה
קליע או רסיס?

חודש לאחר שנפתחה החקירה המשטרתית
קיבלה נאווה הודעה לביתה מהמשטרה, בר,
נאמר: הנדון: תלונתך נגד אלמוני. תלונתך
נבדקה והמעשה שעליו התלוננת אינו מהווה
עבירה פלילית.

״הם השתגעו או מה?״ נדהמה נאוו׳,
״בחורה הולכת ברחוב, יורים בה ברגל וזה
לא עבירה פלילית? אז מה כן עבירך, פלילית?״
למשטרה
היתד, גירסה אחרת. סמל משטרה
יצא למקום התקרית, חקר את השכנים
ואת ילדי גן־הילדים הנמצא סמוך למקום.
חקירתו העלתה שאיש מהשכנים לא שמע
קול יריד, וכן אין, לאף אחד מד,מתגוררים
בסביבה כלי־נשק כלשהו.
בדו״ח שקיבלה המשטרה מד״ר צייטלין
נאמר כי נמצא רסיס בירכה של נאווה ולא
קליע. החוקר הגיע למסקנה כי כנראה הותז
רסיס־מתכת מהכביש מסיבה כלשהי ופגע
בנאווה.
״אילו לא הייתי מפחדת ללכת עכשיו לניתוח,״
אמרה נאווה ,״הייתי מראה להם
שזה קליע שפגע בי, ולא רסיס. אם זה היה
משהו אחר, זה היה צריך להיות בעל הדף
חזק כדי שיחדור לי דרך המכנסיים.״
הד״ר צייטלין עצמו לא יכול היה להסביר
מדוע בדו״ח אחד ציין כי קליע פגע
בנאווה בעוד שבדו״ח שני טען כי זד, רסיס.
״פשוט אינני יודע את ההבדל בין זה לזה,״
אמר.
העולם הזה 1628

חבריו ניצחו ב״בלומפידד״ -אבל כדורגלן הפועל ת״ א והנבחרת שב במעצר באבו־נביר אחר שנחשד בגניבת צמיגים

** שרודאלפים הצופים שבאו השבת
לאיצטדיון בלומפילד ביפו, לחזות ב־מישחקה
של הפועל תל־אביב נגד הפועל
ירושלים, הופתעו לראות את כדורגלני תל־אביב
עולים למיגרש כשעל דשי־חולצותי-
הם פיסת־בד שחורה. אחר־כך השתררה
דקת־דומיה כשכולם עומדים דום. אבל איש
מבין הצופים או השחקנים לא ידע על מה
האבל.
תוך כדי כך הבחינו הצופים שחיים גורי־אלי,
חלוצה המסוכן של הפועל תל־אביב,
נעדר משורות קבוצתו .״מיסכן,״ אמרו,
״בטח מת מישהו אצלו. הוא יושב־שבעה.״
חיים נוריאלי ( )24 אומנם ישב, אבל לא
שבעה אלא במעצר בכלא אבו־כביר. ביום
השישי האחרון הוא נתפס יחד עם ארבעה
נוספים כחשוד בהשתייכות לכנופית גונבי־צמיגים.
כדורגלני
הפועל תל־אביב לא התאבלו על
מעצרו. הם לא ידעו על־כך דבר, שכן
מעצרו של נוריאלי הועלם מהם כדי לא
לפגוע במוראל. האבל היה על מוחו של
אחד ממיסדי קבוצת הכדורגל אלנבי, ממנה
צמחה הפועל תל־אביב.

אנשיו גילו טנדר ובו 28 צמיגים חדשים.
הם פרצו לדירתו הסמוכה של נוריאל גורי־אלי
אחיו של חיים, מצאו שם את שני ה
אחים
ואת משה לוי, יוסף יוסף ודויד דודי.
בולם נעצרו לחקירה.
כשהובאו החמישה להארכת מעצר לבית־

הקשרים שוים למומו

** ד למימחקי אולימפיאדת־מכסיקו נב־
> לל נוריאלי בסגל הנבחרת הישראלית.
הוא היה אף במחנה האימונים בשווייץ,
נופה כשחזרה הנבחרת משם. שלוש פעמים
הופיע עד כה במדי הנבחרת, במשחקים נגד
שווייץ, בלגיה ופרם. אולם, כך לפחות
חושדים במשטרת תל־אביב, הכדורגל לא
היה המשחק היחיד בו עסק נוריאלי.
אנשי המדור־המרכזי־לבילוש, בראשותו
של מפקח יונה סירקיס, גילו זה מכבר
תנועות חשודות ליד בית משפחת נוריאלי.
הם הטילו מעקב ממושך אחר חיים נוריאלי
ואחיו, בהם חשדו כי הם משתייכים לכנופיית
גונבי־צמיגים.
ביום השישי האחרון התקבלה ידיעה לפיד,
הוצאו בשעות־הצהריים צמיגים מאחד הבתים
ברחוב אורבאך שבדרום תל-אביב ו־הועמסו
על טנדר שחנה בחוץ. כעבור רבע
שעה היתד, המשטרה במקום. סירקיס ו
חשוד
נוריאלי

מפקח סירקיס

כדורגל —

-ומשחקים אסורים

על חשבון מ נסעו העסק!?
השיא היחיד שהושג על־ידי משלחת־ישראל באולימפיאדת מקסיקו
היה השיא במיספר העסקנים שנילוו אל הספורטאיב. במשלחת הרשמית
השתתפו 31 ספורטאים 3 ,מאמנים, שופט, רופא מעסה ועוד 7
עסקנים. אולם מלבדם היו במקסיקו עוד כ־ 15 עסקני־ספורט ישראליים,
נוסך! לבני משפחותיהם ולבני־משפחות המלווים הרשמיים. התעלומה
שטרם נפתרה היא: מי מימן את נסיעתם של אלה ושהייתם במקסיקו,
שהסתכמו בסכום של כ־ 5000ל״י לנפש?

מה משותף ליפהפיור! אלה י

מ׳יצ׳יקו נקגואה
ז׳אן גודפרי היא יפהפיה קנדית בת
22 מטורונטו שבקנדה. במיקצועה היא
עובדת תחנת־רדיו. שושנה שרעבי בת
ד,־ 17 וחצי היא תלמידת תכנות ישראלית
לי.ב.מ. מ׳יצ׳יקו נקגואה בת ד,־18
היא תושבת טוקיו המאורשת לטכנאי
אלקטרוניקה ואילו ג׳ולי בינוי בת ה־,24
היא פקידת־אוניברסיטה בארצות־הברית.
ארבעתן יפהפיות, חינניות, מלאות־חיים
ועליצות. כל אחת מהן יכלה לייצג
את ארצה בתחרות של יופי. אלא

המשפט טען סמל המשטרה :״בחודשים האחרונים
הגיעו. אלינו תלונות רבות על
גניבת צמיגים. אנחנו קושרים את המעצר
עם התלונות.״
חיים נוריאלי, המשחק בהפועל תל־אביב
מגיל , 15 נשלח עם האחרים למעצר. לפני
שירותו הצבאי היה חיים צבעי. כשהשתחרר
סודרה לו על־ידי קבוצתו עבודה במקורות.
חבריו סיפרו כי כימעט ולא היה עובד,
העביר את זמנו במשחקי באולינג וקלפים.
הנהלת הקבוצה סייעה לו בהלוואות, כשהתחתן
לפני שנה וחצי ועבר לגור בבית־הורי
אשתו.
״הוא נשבר אהרי ששפר זרק אותו מהנבחרת,״
סיפר השבוע אחד מידידיו .״לפני
זה היה בטוח שיסע למכסיקו. הוא תיכנן
הכל לנסיעה ופתאום הסתכסך עם שפר ב־שווייץ.
אחרי זה כבר לא היה לו חשק לעבוד.
הוא יכול היה למצוא עבודה גם כצבעי,
או כנהג, אבל הוא חשב שמגיע לו
יותר.״
שעה שחבריו לנבחרת שהו במכסיקו נראה
נוריאלי בתל־אביב כשהוא מפזר כספים
רבים. לידידיו סיפר כי מיליונר אמריקאי
עומד לפתוח עמו עסק בשותפות. כשנודע
דבר מעצרו לעסקני הפועל תל־אביב הם
עשו מאמצים לשחררו בערבות ולהשתיק
את הפרשה.
אמר איש־משטרה לאחד העסקנים, שחיפש
פרוטקציה אצל קצין־משטרה מאוהדי הפועל
תל־אביב :״אם סירקיס מטפל בפרשה, הקשרים
שלכם שוים לטוטו!״

שגורל משותף קשר אותן יחד לתחרויות
מסוג אחר: הארבע הן משותקות,
מרותקות לכיסאות־הגלגלים שלהן.
הן נטלו השבוע חלק בתחרויות או־לימפיאדת־הנכים
הנערכת בישראל. ז׳אן
הטילה כידון והשתתפה במירוץ עגלות
למרחק 60 מטרים. שושנה זכתה במדל־יית־זהב
בתחרות סיף. מ׳יצ׳יקו הטילה
אף היא כידיו ואילו ג׳ולי בינוי השתתפה
בתחרויות השחייה. יחד עם חבריהן
לתחרויות הן הוכיחו את עליונו־

ג׳ולי בינוי
תה של רוח האדם על נכות גופו. עיסוקיהן
הספורטאיים היו רק דוגמא אחת
לכך. כי לכל אחת מהן מיקצוע, וכל
אחת עומדת לבנות את עתידה.
בחורשה הסמוכה למועדון ספיבק ב־רמת־גן,
בו נערכו חלק מר,תחרויות,
ניתן היה לראות השבוע זוגות מטיילים,
כשהם מחליפים מבטים אוהבים. הם נס־ י׳
עו בעגלות־גלגלים. כל אולימפיאדה כזו
מולידה בעיקבותיה הרבה זוגות מאוהבים
כי האהבה אינה זקוקה לרגליים.
104

• י*סן! עינבר, ראש־המשלחת, יו״ר
הוועד־ר,אולימפי, לקח עימו את בנו. אמר
עינבר :״קרובי משפחה מימנו את נסיעתו.״
• חייםגדדבינסקי, מזכיר־הכבוד
של הוועד־האולימפי, שנכלל במשלחת, לקח
עימו את אשתו ואמר :״אשתי מימנה את
כל ההוצאות מכיסה. היא אשה עובדת.״
• עשהאלבן ־ דויד, מנהל רשות־הספורט,
שלא נכלל במשלחת הרשמית הסביר
:״נסיעתי מומנה על־ידי משרד־החינון־
והתרבות, כמסע של הסתכלות והשתלמות.״
• מנחםהלר, יו״ר התאחדות הכדורגל,
נסע להשתתף בקונגרס הפיפ״א במקסיקו
וטרם חזר. אמר סגנו צבי בריס:
״חלר נסע על חשבון ההתאחדות.״
• הד״ררוברטאטלס, חבר הנהלת
המכבי־ד,עולמי הודה :״מרכז המכבי־ד,עולמי
מימן את נסיעתי.״
• נחקליגר, חבר הנהלת המכביד,עולמי
שנסע למקסיקו עס אשתו, הסביר:
״שילמתי מכספי הפרטי.״
ה ד ״ ר או רי ז מ רי והד ״ ר הלל
רסקי ] זכו למימון נסיעתם בסכום של
750ל״י לאחיו ממכון־וינגייט.
• אהרוןדורון, יו״ר ועדת־האתלטי־קה
בהתאחדות־לספורט, ומנהל אוניברסיטת
תל־אביב :״נסעתי לביקור פרטי על חשבוני
הפרטי.״
• אגנםקלטי, מדריכה לספורט :״הנסיעה
מומנה מכיסי הפרטי.״
חלק מחברי המשלחת הרשמית, שנסעו
על חשבון הוועד־האולימפי, כמו השחיין גרשון
שפע, מאמן השחייה יוסף טלקי, השחיין
אמנון קראוס והעסקנים חיים ויין ועזרי״
קם מילצ׳ן, לא חזרו עדיין לארץ. לא ברור
מי יממן את חזרתם.
מאחר ומרבית נסיעות משלחות־הספורט
מבוצעות באמצעות חברת התיירות פלתורס
וחברת התעופה אל־על, הועלתה השערה,
כאילו חברות אלה סייעו לנסיעתם של העסקנים
שלא נכללו במשלחת הרשמית.
אלא שטענה זו, הוכחשה השבוע נמרצות
על־ידי פלתורס, מר דויזאי סגן ראשון
למנכ״ל אל-על וראש המשלחת האולימפית,
יוסף ענבר.

,אתה נכשלת!י׳
(המשך מעמוד ) 13

על רקע זה בא שר־הבטחון וטוען שהוא זקוק לתקנות־החירום, כדי להבטיח את הבטחון
בישראל, כולל ירושלים, ושיטות מקבילות בשטחים המוחזקים, על סמך צווים מטעם המושל
הצבאי.

ואנחנו עונים: שום צווי־חירום לא יבטיחו את הבטחון לאורך־ ימים,
אלא להיפר: הפעלת צווי־חירום תחמיר את געיית הבטחון, ותשרוף
את הגשרים שהתחילו להיבנות כץ ישראל והפלסטינים, געימות הגדול
שבא בעיקבות מלחמת ששת־הימים.

נסיגתו של דיין
ראש המטה הכללי של צה״ל, רב־אלוף חיים בר־לב, הכריז עוד לפני שנה, כי אי־אפשר
לשים קץ לטרור כל עוד לא יהיה ״הסדר ופיתרון לפלסטינים״ .איזו מסקנה הסיקה הממשלה
מאזהרה נבונה, שקולה ומרחיקת־ראות זו?
ואילו קודמו של הרמטכ״ל׳ מנצח מלחמת ששת־הימים, רב־אלוף יצחק רבין, אמר לפני.
שבוע בלבד בטלביזיה, כי עלינו להבהיר לחלוטין שיעדנו הבלעדי הוא שלום ובטחון, ולא
סיפוח שטחים.

ואני שואל את שר-הבטחון -גם הוא רמטב״ל לשעבר -מה היא
גישתו לבעייה מדינית־בטחונית עקרונית זו, שהיא הרקע לכל בעיות
הכטחון השוטף, כולל זו הנדונה פאן היום?
מייד אחרי המלחמה השמיע השר דיין — בין שאר הכרזותיו, הסותרות זו את זו — כמה
מילים ורמזים שהתפרשו כתמיכה ברעיון המדינה הפלסטינית והפדרציה של פלסטין וישראל.

צר לי שמאז נכנע השר דיין למיעוט קולני כציבור, ונסוג מרעיונות
אלה, בשם שנסוג בפרשת חברון.
עכשיו הוא קוצר — וכולנו קוצרים — את התוצאות של נסיגה זו, בכל הארץ —
ובחברון.

לא הוצע פיתרון לפלסטינים, לא הוצע הסדר לפלסטינים -ותקנות־החירום
באות במקום פיתרון ובמקום הסדר.

רק״ח מסיתה ומחבלת
ומכאן, כבוד היושב־ראש, כמה מילים על המפלגה שיזמה את הדיון הזה.
אם מגנים אנחנו את היסודות הקיצוניים בישראל, הדורשים ״יד חזקה״ כלפי האוכלוסיה
הערבית בישראל ובפלסטין, הרי באותה מידה אנו מגנים את רק״ח, התומכת ביסודות הקיצוניים
ביותר באוכלוסיה הערבית, גם בישראל וגם בפלסטין, והדבר האחד קשור בשני.
אין ספק כי מאז מלחמת ששודד,ימים ממלאה רק״ח תפקיד שלילי ביותר בזירה הישראלית,
המרחבית והבינלאומית. היא עוזרת ללאומנות הערבית הקיצונית ביותר, ובכך היא עוזרת
ללאומנות היהודית הקיצונית ביותר. שיתוף הפעולה ההדוק בין הקיצוניות הערבית והקיצוניות
היהודית מוצא לו ברק׳יח חוליה מחברת חשובה.

בהשחירה בעולם את כוחות השלום הישראליים, בציידה את התמונה
כי כל ישראל שחורה, פאשיסטית ושוחרת־סיפוח, פועלת רק״ח ל־שריפת
הגשרים בין שוחרי־השלום בשני העמיס.
בחזרה בצורה עבדותית על הטענה הסובייטית, שמלחמת־המגן של ששת־הימים, מלחמה
שנכפתה עלינו בעל־כורחנו, היתד, כביכול מלחמה תוקפנית — פועלת רק״ח להריסת
הבסיס הנפשי והמדיני המאפשר הידברות ושלום.
בזירה הבינלאומית הפכה רק״ח לסוכנות סובייטית אדוקה ואורתודוכסית, תמכה בפשע
הפלישה לציכוסלובקיה, לא הרימה את קולה נגד רצח־העם בביאפרה, ומשרתת את מגמות

זופר-קרמזן

המדיניות הסובייטית האנטי־ישראלית, תחת לנסות להשפיע על ברית־המועצות בכיוון לגישה
מאוזנת, שוחרת־שלום.
ואילו בזירה הישראלית הפנימית מטיפה ואף מסיתה רק״ח נגד כוחות־שלום ישראליים,
מתארת אותם בבטאוניה הערביים כציונים וכלאומנים מוסווים, ומתארת את ערביי ישראל,
הנותנים יד לכוחות־שלום חדשים, כבוגדים בעניין הערבי.

מכל הסיבות האלה, כבוד היושב־ראש, אין לנו שום סיבה להגן על
רק״ח ואף לא נעשה זאת. בבואנו להתנגד למדיניות של צווי ריתוק,
לא על רק״ח אנו באים להגן, אלא על הדמוקראטיה הישראלית.
כל הפרה של שלטון החוק והדמוקרטיה, טיבעה שהיא מתחילה נגד כוחות המעוררים
בציבור שינאה וסלידה. אולם גם מי שמעורר שינאה וסלידה זכאי במדינת־החוק להגנת
החוק, להליכים משפטיים סדירים.
אם מישהו במפלגת רק״ח, או בכל מפלגה אחרת, מפר את חוקי הבטחון — יש להעמידו
לדין ולהניח לשופט לשפוט.

צווי-ההגלייה וצווי־הריתוק מזייפים את מהותה של הדמוקרטיה הישראלית,
משחירים את פני המדינה בעולם ומסכנים את עתיד שלטון
החוק.
הטל ביזי הלר שו ת הבדו*ר 1ת
(המשך מעמוד )12

בכנסת, לא על פי פעילות חברי-הכנסת השונים -כי אם על פי מפתח
מפלגתי וקנוניות בין המפלגות הגדולות, באמצעות קומיסארים־עסקנים
שיפעלו כצנזורים.
סכנה זו נמנעה — עד כה — בקול־ישראל, ומכאן הדיווח, ההוגן והמעניין כאחד, של
התוכנית ״השבוע בכנסת״ .עתה רוצים להכניס את הטלביזיה למיטת־סדום שרירותית אנטי־דמוקראטית
ואנטי־פרלמנטרית.

אם חוששים אותם קומיסארים בי הציבור יתקומם נגד מראה מליאת
הכנסת בעת דיונים חשובים -או נגד רמת הדיונים -בפי שאומר
דובר מפ״ם באותו מאמר -הרי יש לי פיתרון פשוט בתכלית: להגביר
את הנוכחות במליאת הכנסת, ולהעלות את רמת־הוויכוח בה.
דווקא נימוקים אלה צריכים לשכנע אותנו להכניס את הטלביזיה להודי הכנסת, ואני
מקווה כי גם מפ״ם, אחרי שיקול ענייני, תגיע, או אולי כבר הגיעה, למסקנה חיובית וו. על
אחת כמה וכמה שאותם נימוקים מחייבים את הפעלת הטלביזיה בבחירות.

חזרה לימי אתונה
כבוד היושב־ראש, מה הן, בעצם, בחירות? באתונה של ימי פריקלם התאסף קהל הבוחרים
כולו בכיכר מרכזית אחת, האגורה, ראה את כל המועמדים, שמע את כל נימוקיהם, והכריע
ביניהם על סמך התרשמות אישית ישירה.
מאז הסתעפה החברה, גדלה והתפשטה. המרחקים התעצמו, התהליכים נעשו יותר מורכבים,
ונמנעה היכולת הפיסית של המועמד לקיים מגע אמיתי ומלא עם הבוחר.

והנה, ההמצאה הנפלאה של הטלביזיה מחזירה את המצב לקדמותו,
הופכת את המדינה בולה לכיכר מרכזית, ומאפשרת לבוחר שוב לראות,
לשמוע, להתרשם ולהחליט.
ברוח זו אני מציע לבית להעביר את הצעת־החוק שלי לדיון טרומי בוועדת החוקה, חוק
ומשפט, על־מנת לאפשר קבלת חוק זה בקריאה סופית לפחותשלושהחודשים
לפני הבחיר ות הקרובות.

בהט

העולם הזה *162

קולנוע

סרט זה יצחיק
את ישראל :

סרטים
בע>ית
הפיג מנ טי ם
נחש מי בא לסעוד (מוגרבי, תל־אביב;
ארצות־הברית) ״הוא בחור נהדר,״
מספרת הנערה המאושרת לאמה המאושרת
על החתן שהביאה זה עתה הביתה ,״הוא
כל־כן־ מוכשר. והוא יפה, את יודעת, הוא.
ממש יפה. לקח לי עשרים רגע להתאהב
בו.״ ואז פיתאום מופיע החתן בפתח, וזד
אמא נשארת בפה פעור. היא עומדת להתעלף.
החתן הוא כושי.
זוהי משפחה מתקדמת מאוד. האב הוא
עורך־עיתון ליבראלי, הלוחם מזה שנים
לשיודיון בין לבנים ושחורים. הוא חינך את
הבת שלו כל ימיה בהתאם לדיעותיו :״הגזע
זה רק עניין של פיגמנטים.״
ועכשיו, כשהיא הביאה כושי הביתה
בתור חתן, הוא שרוי במלחמה נפשית
קשה. הוא מתמודד עם עקרונותיו, ומתגלית
כל הצביעות בנפשו של אדם מתקדם,
שבעמקי נשמתו הוא עדיין בן לדור שחונך
על שינאה גזעית.
הסרט נעשה בצורה קצת פשטנית. כדי
לא להעמיס בעיות על הבעיות שישנן כבר,
עשו את הכושי לגאון צעיר. אפוף תוארי
דוקטוראט, ותוארי כבוד אחרים. הוא ישר.
הוא הגון. הוא הכל — מלבד לבן.
כדי לשמור על המתח, נעשו דברים עוד
יותר פשטניים. הבחור והבחורה צריכים
לטוס עוד הלילה לג׳נבה, ולכן על ההורים
להחליט מייד אם הם מאשרים את החתונה.
האם עומדת לצד בתה. האב מתנגד, בטענה
הצבועה, שהשניים לא. יהיו מאושרים.
האבא הכושי טוען שבנו כפוי־טובה,
והאמא הכושית טוענת שהאבות שכחו את
הזמנים בהם היו צעירים ומאוהבים. והכל
נערך בשיחות של שניים, על־ידי שחקנים
מצויינים, עם דיאלוגים המעוררים התרגשות
והמתח רב, למרות שיש המון חזרות
על אותם הדברים.
העיקד שיהיה שמח
השכונה שלנו

(סטודיו,

״גם בזמנים גדולים של מהפיכה קורה
שבן־אדם סובל מכאב־שיניים פרטי,״ אמר
סופר גדול אחד. והנה הגיע ארצה סרט
לא פחות גדול, המראה, איך קורה הדבר.
הסרט רבבות שמורות היטב (בקרוב
בקולנוע פאר, תל־אביב. צ׳כיה) הוא
אידיליה. נער צעיר, שלבש זה עתה את
מדי שומר־הרכבת, מסתכל על המסילה,
מקום עבודתו החדש, ומנהל־התחנה מברך
אותו לשלום, כשעל ראשו, על כתפיו, לרגליו,
הוגות והומות יונים לבנות.
התחנה נראית כמקום השקט ביותר בעולם,
ועשן הרכבות, הציפצוף שלהן, המעורר
תמיד געגועים לאיזה מקום רחוק שאליו
הן נוסעות׳ הצילצול של הפעמון כשהן
מגיעות, והרעש שהן משאירות מאחוריהן,
כשהן נעלמות, כל זה נותן קצב
איטי לחיים השקטים של יושבי התחנה.
המלחמה המתחוללת ברקע מדגישה בדרך
של ניגוד את החיים ד,אידיליים הללו,
וגם נותנת כל הזמן איזושהי הרגשה שהם
בלתי־אפשריים.
נציג הצבא הגרמני באיזור מגיע לתחנה,
במגפיים כבדים ובצעדים חריפים שאינם
מתאימים למקום, ומשתמש בחותמות של

ן ןן!1מח (11 היטגן

תל-אביב;

ישראל).
איש מהקהל: ראית מה זה סרט שמח?
איזה שמח זה! לאללה. איך שהם מצטלמים
כשהבחורה הזאת, ליאורה, איזו יפה? מת־ארסת
לגברי בנאי. איך יונה עטרי רבה עם
שייקר ,,הבעל שלה, כימעט רוצה להרוג
אותו. אבל כל פעם שמצלמים היא פיתאום
מחייכת, איזה חיוך מותק.
מבקר הקולנוע: כן. אבל שמת אולי לב
לזה שלא שומעים אף מילה ממה שהאנשים
מדברים שם?
אחד מהקהל: מה שומעים, לא שומעים?
לא צריך לשמוע! יודעים מהלב מה הם
מדברים.
מבקר: יש הרבה קטעים משעממים.
אחד מהקהל: איזה משעממים! זה מהחיים
זה. מה משעמם? ראית איך גברי ושייקה
ופולי תופסים שלתה על שפת־היס? בקבוק
עראק, החכה במים, ככה רק בשביל הכייף,
לא בשביל הדגים, ואומרים כל מיני דברי־חכמה,
בשביל להוריד את העראק בגרון.
זה משעמם זה? מה הבן־אדם צריך יותר?
מבקר הקולנוע: ואחרי זה הם קונים
דגים בשוק, כדי לספר בבית שדגו אותם.
זאת באמת חכמה נדושה. אבל מצד שני
מוכרחים להודות, שכשהם הולכים הביתה,
לפנות ערב, עם החכות על הגב, זאת סצינה
פיוטית יפה מאוד.
אחד מהקהל: בדיוק. מהפה שלך לאוזן
של אלוהים. ואיך זה הנבלה הזה, גדי יגיל,
עושה צרות לבחורה שלו! הייתי הורג
אותו. ואיך בשביל הכסף הוא מוכר לאי־צ׳ה
ממבוש את כל הקבוצת־כדורגל.
מבקר: זה לא בדיוק הומור מה שיש שם.
אחד מהקהל: מי צריך הומור? העיקר
שיהיה שמח! איך פוליאקוב עומד כל היום
וכל הלילה וקורא לאשתו ולבת שלו שיחזרו,
עד שכל השכנים יוצאים. יאה, וזה,
שייקר ,,עצום, לא? ראית איך הוא מתפלל
במישחק כדורגל, ולא יודע מי לנשק קודם,
את התנ״ך או את גברי, או את אלוהים?
מוסר ההשכל: מוסר הד,שכל הוא שהשכונה
שלנו הוא סרט מלא שימחת־חיים,
עם מישחק מצויין, צילומים נהדרים, אווי־רה
אמיתית, התי מעניין של שכונה כמו
שכונת־התקווה. איטלקי כמו פליני או ג׳רמי
היה בוודאי עושה מזה גם אמנות גדולה.
כאן זה — בידור משעשע מאוד.
העזלם הזה 1628

ג עיי ת
גזע יזרע

וקלב נקר וגיטקה כנדובה
גזע עליון
הרכבת כדי להראות לעובדים היכן נמצא
הצבא הגרמני. הוא מניח חותמת אחת על
המפה, במקום בו נמצאת צ׳כיה, חותמת
אחת על פולניה, חותמת אחרת על בלגיה,
ומסכם ואומר ייעובדים :״אתם במישטר צבאי.
מעכשיו תעבורנה כאן רכבות־נשק. מי
שיעזוב את עבודתו, ייחשב כעריק.״
אבל שום דבי לא משתנה בגלל זה בתוך
חיי הטבע השקטים. וכעבור זמן מה משתמש
אחד העובדים, בלילה אחד שקט ותמים,
באותן חותמות, כדי להחתים בהן את
הישבן של הבחורה העובדת איתו במשמרת־הלילה.
מין מישחק חדש. למחרת מגלה ה־אמא
את החותמות על ישבן בתה, וכאן
באה סצינה מצחיקה עד מוות, כשהאם רצה
אל השופט, אל מנהל־התחנה, אל המשטרה׳
ומראה לכל אחד את הישבן של הבת.
״תראו מה עשו לה בעבודה,״ היא אומרת.

^ עם התותחים, הנשמע מרחוק, עו־
1שה את כל הסיפור עוד הרבה יותר
תמים, והרבה יותר הומוריסטי, והביקורים
אצל מפקד־המחוז, המדבר על הנוער הגר
מני
הלוחם למען אירופה החדשה, עוד מדגישים
את זה. בייחוד שכל הביקורים הללו
מלוזים בשירי־לכת צבאיים, ולפעמים השירים
עוד נמשכים כאשר עובר הסרט לתמונה
חדשה, כאילו שכחו להחליף אותם, ואז
רואים יונים לבנות, מטיילות להן בשמש,
על הפסים השוממים, לקולו של הימנון
מלחמתי רועש.
מה אמיתי יותר — המלחמה או הבעיות
של גיבור הסרט, שאינו מסוגל לשכב
עם נערתו, בפעם הראשונה בחייו, משום
שהוא פוחד? הוא מבלה איתר, לילה שלם,
והוא לא יכול. ובבוקר מפציצים את העיר.
הבית נהרס. הגיבור לא רואה כלום. הוא
קם. מתנער מהאבק שנפל עליו. לוקח את
כובעו מהקולב׳ הרהיט היחידי שנשאר
שלם, ויוצא מהבית. עולמו נחרב עליו.
הוא לא גבר. ולא איכפת אם בינתיים נחרבו
גם עולמות אחרים.
אחר־כך באה שוב סצינה נפלאה, מלאת
הומור. הרופא מסביר לגיבור, שניסה להתאבד,
כי הוא גבר ככל הגברים, הוא רק
סובל מפליטה מוקדמת, והוא זקוק לאשר,
מבוגרת, שתדריך אותו בפעם הראשונה.

הנער התמים הולך מאיש לאיש ומספר
לו את בעיותיו, והוא מגיע גם למנהל־התחנה
.״הרופא אמר שאני סובל מפליטה
מוקדמת,״ הוא אומר לו ,״הוא אמר שאני
צריך אשד, מבוגרת שתדריך אותי. אולי
אשתך תהיה מוכנה?״
וכל זה מצחיק עוד יותר, כשמפקד־האי־זור
בא לתחנה כדי לחקור את פרשת החותמות
שהודבקו על ישבנה של הנערה. הוא
צועק על שני הבחורים :״מיטב הנוער הגרמני
שופך את דמו למען אירופה החדשה,
ומה אתם עושים כאן? אחד מדביק חותמות
על ישבן של בחורה, והשני חותך את ידיו
מפני שהוא סובל מפליטה מוקדמת!״
הוא לא מוצא שום עילה בחוק כדי להאשים
את מטביע החותמות, משום שלא ד,יתה
כאן שום כפייה, הבחורה השתתפה ב־מישחק.
אבל הוא מאשים אותו בביזיון השפה
הגרמנית.

*ל י עוד צחק בצורה כל־כך עדינה
ויפה על הרעיונות הנעלים של הפצת
התרבות הגרמנית ותיקון העולם של הרייך
הגרמני? כשם שהמלחמה מציגה כמה יפה
העולם השקט הזה, עם הבעיות הקטנות־לכאורה
שלו, כך אותו עולם מראה, מצידו,
כמה מגוחכת המלחמה, לעומת הבעיות הגדולות
הקיימות באמת בחיים.
וכשד,מפקד מסביר לעובדים ש״אנחנו נש—
הם שואלים רק:
נה אתהעולם!״

והוא אומר״כדי שהוא יהיהיותר טוב.״
והם שואלים שוב :״למה?״
זה כל־כך פשוט, כמו השאלה של הילד
מבגדי המלן החדשים. והיא כל־כך מרשימה,
משום שהיא כל־כך פשוטה ותמימה.
ביום בו מוצא סוף־סוף גיבור הסרט
בחורה שתלמד אותו, והוא מאושר, בל עולמו
השתנה. הוא גבר. באותו יום הוא
עושה עוד איזה דבר צדדי־כאילו. הוא לא
פוחד. הוא גבר. הוא זורק פצצת־שעון על
רכבת גרמנית, ונהרג.
החיים האידיליים הללו, כמו שהצופה
חושש מן הרגע הראשון, היו בלתי־אפש־ריים.
סדר העולם המקולקל, המאפשר את
הטירוף הנאצי, מסלף אותם. התחנה השקטה,
שבה משחק גבר עם אשד, באמצע הלילה,
בין רכבת לרכבת, ונער צעיר החושב
שאין בכל היקום בעייה גדולה יותר מזו
של פליטת־זרע מוקדמת — העולם הזה
אינו קיים.

אנשים
למפכ״ל אין מ שקפיי ם
בתום נאומה השבוע בכנסת, ירוד, ח״כ
גולדה מאיר מדוכן־ר,נואמים ובמקום
לגשת אל מקומה שבכסאות הח״כים, ניגשה
וו־,תישבר ,,כנראה מתוך הרגל, ליד שולחן
הממשלה. ראש־הממשלה, לוי אשכול, לא
יכול היה להסתיר את חיוכיו הרחבים למראה
טעותה של גולדה במקום אחר לא
התבלבלה גולדה. היה זה בכנס ראשי העבודה
שנערך בצופית, שם תקפה גולדה
את אנשי התנועה־למען־ארץ־ישראל־השלימה.
אמרה היא בהתיחסה לפוליטרוק לשעבר של
הפלמ״ח :״אני רוצה להגיד לפני מרשיו,
שכאשר אני קוראת בעיתונים שנוסעים יחד
לחברון לארגן הפגנה ספונטאנית, יש לי
סלידה בליבי.״ #שר־ו׳,ביטחון משה דיין,
הפך לסמל, אפילו לכירורגים. כאשר נשאל
נשיא הפדרציה הבינלאומית לחברות כירורגיות,
הפרופסור אנגלכרט דנפי, איזה
סוג בני־אדם אוחז באיזמל הניתוחים, השיב:
״לכך דרוש אדם בעל תכונות מיוחדות.
מנתח מצויין היה יכול להיות משה דיין

רמטכ״ל כר־לכ
מתקדם תמיד

לקוח נכבד!

אם בעל מכונית
ציטרואן הנר,

מאה זוכים בטיסה לשוויץ
מאה אנשים, בכללם בני נוער, נשים וגברים, עומדים לטוס לביקור
באירופה אחר שזכו בסוף השבוע שעבר במבצע ״עם עלית — טיול
לחו״ל״ .המבצע נערך ע״י קפה נמס ״עלית״ ולקחו בו חלק רבבות
אנשים. צויין כי היה זה מבצע הפרסים הגדול ביותר שנערך בישראל
ואשר במסגרתו זכו 100 איש בכרטיסי טיסה לשוויץ.

ח ס 1ךכספך !

^ אצלנו תמצא
הדרוש לן
-¥ברשותנו המלאי הגדול
ביותר!
^ אנחנו נוחים יו תר;
נסה ותופח :
ואת כתבתנו אל תשכח !

מ. רביד
יבוא ושווק
חלקי חלוף בע״מ
רח׳ השרון ,12
טל 3 58 93 :ת״א.

רבבות מעטפות, המכילות שלוש תויות קפה נמס עלית כל אחת,
הגיעו למחסן עלית בתל־אביב ונערמו שם בערימה ענקית שהלכה וגדלה
במשך שני חודשי המבצע, ספטמב! — אוקטובר.
ההשתתפות במבצע עלתה על כל המשוער, ולקראת סיומו כמעט ונוצר
מחסור בקופסאות קפה נמס־עלית בחנויות. הנהלת החברה עשתה
מאמצים מיוחדים לספק את הדרישה לקונים.
מאה הזוכים, אשר מעטפותיהם נמשכו מתוך ערימת הענק ע״י שני
ילדים, הם מכל רחבי הארץ, ערים, כפרים, מושבים וקיבוצים. רובן
הגדול נשים.
הודעות נשלחו לבתי הזוכים אשר יקבלו את כרטיסי הטיסה, כולל
מיסים, לטיסה בתאריך המתאים להם.
הוצא ביום 12.11.68

שלכם דיין עצמו לא למד לקח מהתאונה
שאירעה לו לא־מכבר בעת חפירה ארכיאולוגית.
השבוע הסתכן שוב, כאשר זחל
במחילות ובמנהרות התת־קרקעיות הנחשפות
בין הר־הבית לשער־יפו. כיוון שהמחילות
שימשו כביבי־ביוב, פקד דיין על החופרים:
״תחפרו מהר ותוציאו את הזוהמה והסרחון
מכאן סיפור משעשע על פעילותם של
עסקני ההסתדרות, סיפר השבוע מזכיר ה־מישנה
של מע״י, שמקץפרם, בתכנית
הרדיו מאחורי הכותרת. סיפר פרס :״לפני
שנים כשהיה ח״כ דוי דהכהן נציג סולל-
בונה ו הלל דן היה מנהלה הכללי, שלח
הכהן מחו״ל מברק לדן, :מציעים לי להקים
בישראל מפעל קוקה־קולה. מה דעתך?׳ דן
השיב לו במברק, :מסכים! אבל מה זה
קוקה־קולה הרמטכ״ל, רב־אלוף חיי ם
כ ר־ ל ם, התגלה השבוע כמתקדם מאוד גם
בשטח האופנה, בר־לב הופיע לבכורת המחזמר
הלו דולי, כשהוא לבוש בחליפת־ערב
ומתחתיה חולצת־מאו צחורה כשלג.
מפכ״ל המשטרה, פנחס קו פ ל, הרצה השבוע
בפני אקדמאים בתל־אביב. כשרצה,
לפני תחילת דבריו, להרכיב את משקפיו,
התברר לו ששכחם בביתו. מייד התנדבו
מספר מאזינים והגישו למפכ״ל את משקפי-
הם. לאחר שמצא זוג שמספרו תאם את מספר
משקפיו, הרכיב אותם והחל לנאום.

שס י הודי ליארינג
טעות משעשעת אירעה השבוע בכנס־פיר־סוס
לסוחרי בית־לחם, שנערך על־ידי חברת
אקרילן. בתום הכנס החלו הסוחרים הערביים
להתלחש ולבסוף אמר אחד מהם:
״עכשיו אנחנו מבינים מדוע שליח האו״ם,
גונאי יאריגג נוטה לישראל!״ נציגי
החברה הישראלית לא הבינו את הקשר ושאלו
:״מדוע?״ השיב הסוחר מבית־לחם:
״יש לו שם יהודי וכנראה הוא אחד מכם.״
הסתבר כי הסוחרים, בפניהם נאם נציג
אקרילן נתנאל יקרי, שמעו את שמו ב־יארינג,
היו בטוחים שזה שם יהודי
ח״כ רק״ח תופיק ׳טובי לא נשאר חייב
להתקפתו של ח״כ מק״י שמואל מיקי
העולם הזה 1628

מי נאן חודה?

״הלב שלך בסדר,״ אמר רופא
השיניים היהודי, פיליפ בליי־ברג,
כשהוא מאזין להלמות ליבו של פרופסור כריסטיאן בארנארד,

המנתח הדרום־אפריקאי ששתל בגופו של בלייברג לב חדש. התמונה
צולמה בבית־החולים גרום־סחור בקייפטאון, בעת שבלייברג בא
לבקר את רופאו המאושפז שס, שסבל מתשישות בתום מסע הרצאות.

ניס על מפלגתו בכנסת. הוא קישר את
עברו של מיקוניס כשחקן באהל לועידתה
האחרונה של מק״י שנערכה באולם אהל־שס
ואמר :״הקאריירה של מיקונים התחילה באהל
והסתיימה באהל־שם.״ 9לאנשי מפ״ם
היה לעומת זאת הסבר מדוע שינתה המפלגה
את עמדתה, שהתנגדה בעבר לשילוב
הטלביזיה במערכת־הבחירות. הסביר אחד מאנשי
מפ״ם :״מאיר יערי הופיע בטלבי-
זיה. הוא ראה שזה לא נורא ושהוא נראה
בה די טוב!״ 9הפרסומאי יצחק שר*,

שצולמו על־ידה. נושא התמונות, כמובן —
אריק איינשטיין 9• .באותה הצגת־בכורר,
התבלטה מאנדי ריים־דייכיס־שאודי.
ששבועיים לאחר לידת בתר. כבר החלה
יוצאת לבלות, זוהרת כמו תמיד, חזרה גם
לעבודה בדיסקוטק שלה • .בתל־אביב נפתח
השבוע בוטיק חדש שבעליו הוא רמי
צרפתי. כשנשאל צרפתי מהיכן הוא שואב
את ההשראה ליצירותיו, השיב :״ממקום
עבודתי הקודם.״ למעוניינים: צרפתי עבד
במשך שנים מספר כאח בבית־משוגעים•> .
דיסקוטק חדש עומד להצטרף אל נוף הדיסקוטקים
בצפון תל־אביב, בין פרדריקה ל-
מועדון ינוקא. תנהל את הדיסקוטק, רולי
נתן, גרושתו של אייבי נתן, שעד לפני
זמן לא רב עבדה כמארחת במאנדיס. נראה
שהמקום החדש ישמש כמקום בילוי לאותם
נשים שהתקבלו באי־רצון בדיסקוטקים אתרים•
9׳מלכודהמיט לשנת 1968 טלי
פרידמן, מתנוססת על עטיפת תקליט חדש
שהוצא לאחרונה לשוק. זהו תקליט ארוך-
נגן שטרם הופק כמוהו בישראל. התקליט הנקרא
מסיבת ריקודים מכיל 16 נעימות לריקודים
המבוססות על שירים ישראליים
מוכרים, בביצועו ובעיבודו של נגן האורגן
מספר 1בישראל — מדטין מוסקוכיץ.
• סוף־סוף התגלה שיש קשר כלשהו בין
המולטי־מיליונר אריסטוטלם אונא־סיס
לישראל. הצייר הישראלי רפי
קייזר, הגיע מפארים לארץ לרגל פתיחת
תערוכתו בתל־אביב. בהזדמנות זו גילה כי
אחת מתמונותיו נמכרה לפני מספר חודשים
לאחותו של אונאסיס, שנתנה אותה במתנה
לבעלה של ז׳אקי. עתה נמצאת התמונה באוסף
תמונותיו העצום של אונאסיס באי
סקורפיוס.

פ סו קי השבוע
9יטר העבודה יג׳סן ז אדמוני
ב ראיון
עיתונאי לא מכבר :״כשעובר שבוע
בלי שהספקתי לקרוא ספר — אני ממש
סובל!״

9כטאון המפלגה הקומוניסטית
הסובייטית פואבדה, על נאומו

שלי ואן־אייר, סועדת עם אסי דיין
לא אוהב צלמים

נראה אסי כשהוא מבלה בחברת שלי ואן־
אייל, בתו של השחקן פיטר ואן־אייק.
משום מה, התחמק אסי מעדשות הצלמים
שניסו לצלם את שניהם ביחד, הסתיר את
פניו בכל פעם שכוונה אליו מצלמה# .
כל הרינונים על יחסים מעורערים כביכול
בין הזמר אריק איינשטיין לגרושתו
אלונה, עמר, הוא חי לאחרונה ביחד, התבדו.

בתום הצגת־הבכורה של תבנית־היחיד שלו
במזל גדי, שנערכה השבוע, חגגו אריק ואלונה
בדיסקוטק מאנדים ונראו מאושרים
מאוד. אלה שעקבו אחרי אלונה בזמן הופעתו
של אריק נוכחו כי היא התרגשה לא
פחות ממנו. אגב, אותו ערב היה גם ערב־בכורה
של אלונה כצלמת־מסחרית. בכניסה
לאולם היא הציגה למכירה תמונות־פלאקט

של משה דיין בכנסת :״איומיו של מר דיין
הפחידו אותנו, כמובן, וגרמו לנו נדודי־שינה
במשך כמה לילות, שבהם הרהרנו
באימה בגורל האיום שהועיד דיין, השש
אלי קרב, לארצנו.״
9 :גנרל מוסטאפה אל חנאוי, מפקד
חיל־האוויר דמצרי :״איננו צריכים לחשוש
ממטוסי הפאנסוס שיקבלו הישראלים.
בסופו של דבר, לא המטוס אלא י הטייס
קובע״•

נהגתהמש אי ת
הפכהד דו ג מני ת
אריק ואלונה כערב הבכורה
בכניסה — תמונות מסחריות

אם זה קרה לה, זה יכול לקרות לכל
אחת. רותי דורון, מי שהתפרסמה עד כה

הממונה על יחסי־הציבור של מנהיגי מפלגת
המרכז החופשי, גילה כיצד הפך את הח״כ׳־ם
שמואל תמיר, אליעזר שוטסאק ואברהם
טייאר לפוטוגניים: הוא שלח
אותם להצטלם אצל צלם הדוגמניות הידוע

פיטר הרצוג.

יש חדש מ שדה בו ק ר
דויד בן־גוריון הסכים סוף־סוף להתראיין
בערב ראיונות פומבי. הוא נתן את
הסכמתו להופיע בערב־ראיונות של שמואל
שי שיערך במלון שרתון ושיוקדש
כולו לאגודה־להגברת-הילודה. באותו ערב יופיעו
גם מנהל בית־החולים תל־השומר, הפרופסור
חיים שיכא והסופרת יעל דיין,
באם תספיק ללדת עד אז• הכנסות הערב
יוקדשו למחקר שיערך בתל־השומר על
פוריות ועקרות .׳ 9אחיה של יעל, שחקן
הקולנוע אסי דיין הגיע לישראל ללא
אשתו, אה,רונה, שנשארה בלונדון שם היא
לומדת כתיבת תסריטים לטלביזיה. בהעדרה
העולם הזה 1628

רותי בנהגת
אחרי — 30

כבת־קיבוץ נגבה שהיתר, צנחנית, הפכה
לנהגת־משאית, למורה־לנהיגה, למפגינה נגד
פצצות־האטום — הפכה לדוגמנית.
מי שלא מאמין היה צריך לבוא השבוע
למועדון ינוקא, שם ערך האופנאי רמי
צרפתי, את תצוגת־האופנה הראשונה שלו,
מדגמי הבוטיק החדש ז׳ולי. ומי ניהלה את
התצוגה, כשהיא מדגימה בעצמה על גופה
גדול־המימדים יצירות־אופנה חדישות, אם
לא רותי דורון בכבודה ובעצמה.
כשהמורה שלה לאסטרולוגיה ניבאה לה כי
בגיל 33 תעלה על דרך־המלך, לקחה רותי
את הנבואה ברצינות ועלתה על כל הדרכים
האפשריות. במשך שנתיים כתבה תסריטים
ושירים ואפילו למדה משחק אצל ניסן
נתיב. אבל היא לא תיארה לעצמה שדרך־
המלך תעבור על מסלול־הדוגמנות. עד שנתקלה
בדגמי האופנה של רמי.
״אין לי כסף לקנות את הבגדים שלך,״
אמרה לו ,״אבל אני מוכנה ללבוש אותם.״
כך הפכה לפרסומת מהלכת ליצירותיו.
״אמרתי לו: אל תדאג, אני מכירה המון
אנשים!״ מספרת רותי. היא תיכננה לו את
התצוגה בינוקא והכניסה בה חידוש מקורי:
הדוגמניות שהציגו את הדגמים לא היו

רותי בדוגמנית
— מתחילה להיות אשה

מקצועיות. היא וחברותיה עשו זאת .״לא
רצינו קירות מהלכים,״ היא מסבירה. אבל
כדי לא להגזים הדגימה רותי עצמה רק
חליפות־מכנסיים. היא נראתה בטוחה בעצמה
כאילו כל חייה צעדה על מסלול־ד,דוגמנות.
״ככה זד״״ הודתה רותי שהיא אם לילדה
בת ,8״עכשיו, לאחר גיל ,30 העבר שלי
נגמר ואני מתחילה להיות אשד.,״

אהבות*ו
של בו־גוריון
האהבות של דויד בן־גוריון פורחות.
בבל ימי חייו היתה לו רק אהבה
אחת, ועכשיו, פיתאום, בבת אחת, כלבן
הרבה.
וכל זה בגלל הסרט שעושים על חייו
ופועלו, סרט שטוף סקנדלים ומאורעות.
קודם התפתחה אהבה רצינית בין הבמאי
פול דייוויס למריון סירוס.
הבמאי פוטר, ותבע את המפטרים למשפט,
והפסיד, והצילומים נמשכו.
אחר־כן התאהב המפיק, מייל
מרקס בשרונה ביטמן, המורה הנ-
תנייתית של מדרשת שדה־בוקר, והבטיח
לה לקחת אותה פעם לביתו, בז׳נבה,
וכל זמן שהסרט נמשך, נמשך גם הרומן
שלהם.
וכאילו שזה לא די, הנה התאהב התסריטאי
אריק פייס במירי סגל,
עורכת״דין מתחילה, שהתנדבה לערוך
את המחקרים לסרט, וזה מה שקרה

מה יש לכל אלה ! הם מוכרחים לעשות
את כל זה דווקא על חשבון בן־
גוריון! אין כבר מקומות אחרים ן
הנגישה שלא נתקיימה

״אנחנו ממשיכים להיות ידידים האחד
עם השנייה,״ הצהירה גא*לד! גיל ,״נישאר
תמיד ידידים טובים, ביחסים טובים,
ואין ספק שנמשיך גם לעבוד יחד.״ ובעלה

היום הארוך ביותר
בבוקר הצגת־הבכורד, של. המחזמר הלו
דולי פקחה חנהמרץ את עיניה, והס

מזמן. זה עשה לה מצב־רוח מצויין,
והיא קיוותה שבגלל זה השעות שעוד נותרו
יזדרזו קצת, ויעברו יותר מהר.
היא התחילה להתעסק עם השימלה, שבה
היתה צריכה ללכת לתיאטרון. השימלה
נקנתה בחוץ־לארץ, ועכשיו היא מדרה אותה,
ובדקה אם לא צריך לתקן שום דבר.
ותוך כדי כך חזר יעקב מהעבודה, וכיוון

תכלה על השעון. השעה היתר, שבע וחצי,
והיא קפצה להלביש את הילדים. פיתאוס
היא נזכרה: היום הבכורה, והיא נכנסה
בחזרה מתחת לשמיכה.
אבל הילדים דורשים את שלהם, וחנה
יצאה שוב מתחת לשמיכה, ונתנה אוכל לאמנון
בן העשר, שכבר התלבש קודם לכן
לבדו, ולעופרה בת השבע׳ ואחר־כך היא
הלבישה בעצמה את דפנה, בת השלוש, ובשמונה
כבר היה הבית שקט, וריק מילדים,
וחנה חזרה למיטה.
בתשע היא קפצה פיתאום מתחת לשמיכה
:״אוי ואבוי לי! היום הבכורה!״ היא
הסתכלה על השעון וראתה שרק תשע וחזרה
למיטה.
אבל אי־אפשר היה כבר להירדם .״צריך
לסדר את השימלה. ולקנות מתנות. אני
צריכה פעם אחת לחזור על הטכסט. מעניין
אם יעקב ישלח פרחים או לא. בטח יש־לח.״
וכל המחשבות הללו הקימו אותה מהמיטה.
״הילדים
שלי לא ראו אף הצגה׳שלי,
חוץ מהגדול, שהיה בקדחת האביב. אבל
הם כולם יודעים מה זה בכורה, וכשיש
בכורה הם מתנהגים בשקט, ויודעים שצריך
לפנק את אמא, ולהיות ילדים טובים״.
״מחר.אני אקח אותם להצגה,״ היא חשבה
לעצמה ,״מעניין איך הם יגיבו,״ ולא היה
לה הרבה זמן לחשוב על זה, היא לקחה
את התיק והלכה למספרה.
זה לקח שעתיים. הספריות כל־כך השתד־לו,
והתרגשו, וטיפלו בה במסירות, ואחרי
זה היא רצה מהר לקחת מהחנות ארבעים
וחמש כוסות שהזמינה, מתנה לכל הצוות.
על כל כוס היה כתוב :״בהצלחה, מדולי,״
חנה פתור דולי
וחתום :״חנה״.
אחר־כך, בשעה טובה, הגיעה שעת הצרי־ריים.
יעקב רכטר בא הביתה .״בדרך־כלל שכבר שעה לפני כן היא היתד, לבושה ומואין
לו זמן בשבילי. אבל לכבוד הבכורה כנה, הם יצאו מייד לתיאטרון.
״הגעתי בשבע וחצי,״ היא מספרת .״הרהוא
לקח חופש מהעבודה, ובא.״ והם נסעו
ליפו לחפש מקטרות עתיקות. מתנה לבמאי גשתי חיבה לא רגילה לכל הצוות. הרגשתי
שאני עטופה באהבה. קיבלתי המון זרי־ולכוריאוגרף.

קנו את המקטרות, ויעקב אמר לאש־ ״
תו,, :אני מזמין אותך לאכול ארוחת־צהריים
אצל ז׳אנט.״ והאשה קיבלה את ההזמנה.
״זו היתד, ארוחה מיוחדת,״ היא מספרת,
״הרשיתי לעצמי לשתות קצת יין. אף פעם
אני לא שותה ביום. אכלתי מרק־דגים מיוזוכרים
את התמונה הזאת?
חד, ולמרות הדיאטה כיבדתי את עצמי במנה
בוודאי. זאת היתה מלכת־היופי של חיקרם
קאראמל.״
פה, ומלכת המכביה, ובעיקר: המלכה הבל־כשהיא
חזרה הביתה חיכתה לה מתנה
תי־מוכתרת של חיל־הים.
מבתה האמצעית. זה היה ציור צבעוני שלה,
היו לה מדים לבנים צחים, ושערות
של חנה, עם שימלת־מיני וצמות, ולידה
בלונדיות משגעות, ועיניים ירוקות, ורגליים
יושב שרגא פרידמן, לא כל־כך דומה,
ארוכות־ארוכות, והיא היתה הסמל של האבל
בהתחשב עם העובדה שהילדה לא
חיל.
ראתה אותו אף פעם, הוא היה די מוצלח,
שמה? אילנה פז. אבל באמת: אילנה
צעיר ויפה.
פלקוביץ, הבת של הפלקוביצ׳ים מחנות־האמא
התרגשה. האח הגדול והאחות לקהבדים
הגדולה.
חו את הקטנה ויצאו איתר, החוצה, כדי לא
מאז לא ראיתם אותה הרבה זמן. היא
להפריע לאמא, והאמא ניסתה להירדם קצת.
״צריך לחזור על הטכסט,״ היא חשבה.
״אני אבוא קודם. את המתנות. שהשימלה
לא תסתבך לי בריקוד. מעניין מי יבוא.״
היא לא יכלה להירדם. התהפכה מצד לצד,
ובסוף נואשה מזה, וקמה ולקחה את הילדים
לסופרמרקט׳ לקנות דברים למחר. זה
טוב. זה משכיח את היום.
כשהיא חזרה מהסופרמרקט היא מצאה
זר־פרחים מבעלה, וקופסה לתכשיטים שרצי

חתונה ימית

גאולה* וידידים

דוגי ואשחו
דוכי זלצר,

שבו המדובר, החרה־החזיק

אחריה.
אבל השבוע, כשהשניים נפגשו, קשה היה
להבחין ביחסים המצויינים שנשארו ביניהם.
דובי זלצר הבחין בגאולה וחיוך עבר את
פניו, והוא נראה כאילו הוא רוצה לגשת
אליה, ואז פיתאום הוא הציץ אל אשתו,
גרציאלה פוגטאנה, שהיא רוזנת אי־טלקית
והחיוך קפא. הוא נשאר במקומו.
* עט גרבי־כסף ומגפי־כסף.

גאולה ראתה אותו, ועמדה לגשת אליו,
ואז פיתאום תפסה אותו אשתו בזרועו,
ולקחה אותו הרחק משם.
הפגישה לא התקיימה, ואחר־כך, בהמשך
הערב, לא עזבה האשה את בעלה אפילו
לרגע. היא ליוותה אותו אפילו לבית־השי־מרש,
שמא הוא יפגוש את גרושתו בין
הגברים לנשים.
לאחר אותו ערב שבה גאולה גיל לעיסוקיה
בארץ. היא מתכוננת להוציא שני תקליטים,
שבהם לא ייכללו שום שירים חדשים
של בעלה לשעבר, ומדי־פעם היא גם
יוצאת החוצה, עם אחד ממחזריה .״אבל אין
לי שום דבר עם טדי שאולי ״,היא
אומרת, ומזה אתם יכולים להסיק מה ש אתם
רוצים.

אילנה ()1958
התחתנה עם רופא יהודי בלימה, בירת
פרו, וחיתה שם, ולמדה ספרדית, והתגרשה.
ולפני שנה היא חזרה לחיפה.
ואת מיכה לב אתם מכירים? בוודאי.
הוא היה רב־חובל של המיכלית אנטרפרייז.
ויום אחד החליט לעלות ליבשה, ולהיות
סטודנט באוניברסיטה. עכשיו הוא בן .31
השבוע, בשקט, נישאו. רב־החובל־לשעבר
ומלכת־חיל־הים לשעבר, בעיר־הנמל חיפה.

פרחים ומתנות, ורקדן אחד, שבקושי יש
לי מגע איתו, שלח לי זר חמוד, וכתב שהוא
יודע שמחר אני אקבל המון פרחים,
אז הוא שולח את שלו מוקדם יותר, כדי
שאשים אליו לב.״
כולם באו לברך אותה, והיא הרגישה
שחשוב להם שהיא תצליח. היא קיבלה סל
ענק של פרחים מגיורא גודיק, וקופסה
של דליקאטסים. היא קיבלה מפיות, ועליהן
רקום האלו דולי מהקאמרי, היא קיבלה
מיברקים מאברהם הדפי, ומיוסי גרגר.
יוסי ידין ואשתו שלחו לה ארנק־ערב,
והבמאי קרנכל דיל, הביא לה
אגרטל־כסף, ונתן הוראה לחנות שבמשך
שלושה חודשים ישלחו לה פרח אחד בכל
יום.
הבכורה עוד לא התחילה, והיא כבר היתד,
נרגשת ומאושרת ,״וכשר,מסך נפתח,״
היא מספרת ,״וראיתי שהתגובות מגיעות
בזמן, ידעתי שהכל בסדר. בהפסקה הציץ
מישהו לאולם ואמר שהקהל אלגנטי באופן
מיוחד, כשירד המסך הרגשתי שזה ניצחון.״
אחר־כך היתד, עוד מסיבה במלון דן,
והיא היתד, עייפה ושבעת חוזיות, וכשבעלה
העלה אותה לאוטו, והם חנו ליד הבית,
היא שמעה מישהו אומר :״תראו, אוטו
של חנות פרחים!״
״המבקר הכי חמור שלי,״ היא מסכמת,
״זה בעלי, ואם הוא אמר לי שהוא הוקסם
מהריקוד שלי, אז סימן שזה בסדר.״

פ צ צו ת
מתחת לדל ת
מי שחושב שרק שמע ון ע דן מבדר
את תושבי ברלין־המערבית בלילות, ודאי
לא בילה לילה במועדון הברלינאי לה־קלו
(המסמר) .הוא היה נוכח שם, שהישראלים
השתלטו כליל על חיי־הלילה של ברלין
ושל נערותיה. כי מנהל מועדון המסמר
אינו אלא פלייבוי ישראלי המוכר בשם
אלי דישי (.)27
״אבל ״ לאלי יש לפחות סיבה טובה למה
הוא עושה זאת. במשך
שנתיים נדד
על פני אירופה כאמרגנו
של הזמר
צדוק סביר ושל
אמנים אירופאיים,
אותם סיפק למועדו־ני־לילה
שונים, עד
שהתיישב בברלין.
״הסיפוק שלי הוא
לארח אצלי אורחים מסביר ערביים,״
דישי .״הם באים
אלי ואני מלביש דישי עליהם מארחות־באר
גרמניות, ואחר־כך הם באים להתלונן על
החשבון המנופח. אני לוקח את הכתובת
ומבטיח לסדר את העניין. באמצע הלילה
אני מצלצל אליהם ומודיע להם בערבית
שאני ישראלי ושיגידו תודה שלא שמו להם
פצצה מתחת לדלת.״
אבל אלי נאלץ לנטוש את מלחמתו הפרטית
בערבים בברלין בגלל בתו של שופט
ברלינאי, שאחרי מה שקרה בינה לבין
אלי היתד, משוכנעת שמגיעה לה גם טבעת־נשואין.
כדי להוציא ממנה את הרעיון בא
אלי להתנפש בארץ. הוא נוכח מהר מאוד
שמשהו השתנה בהיעדרו.
קבעו לו פגישה עם נערה שלא הכיר
בקפה ברזיל. הוא איחר לפגישה בחמש
דקות וכבר לא מצא את הנערה. למחרת
פוענחה התעלומה. הנערה חיכתה לו בקפה,
ראתה גבר בודד ליד שולחן וניגשה אליו.
במיקרה היה גם שמו אלי. האלי השני
הופתע מאוד כשר,נערה לקחה אותו מייד
לביתה, וכשניסה שם להתגונן בטענה שבעצם
חלה טעות, סירבה הנערה להאמין לו.
״זה לא יכול היה לקרות לי באירופה,״
מתפעל אלי ,״שם בחורה היתד, מחכה לי
אפילו יומיים.״

במדינה עבודה בגלל שגי
קילו אפדט קי ס
תחנת־הנסיונות שבגילת, ליד באר־שבע,
היא תחנת נסיונות חקלאית השייכת למכין
וולקני של משרד־החקלאות. אלא שלמאה ועשרה
עובדי התחנה נדמה היה לאחרונה כי
הנסיונות הנערכים בה הם בתחוס יחסי־אנוש.
בשעתו,
לאחר שבתחנה התגלתה מעילה
בסכום של רבע מיליון ל״י, סולקה מנד,לת־החווה.
במקומה בה יאיר רוט, שעל
סמך נסיון העבר החליט לחסום את השור

מעשהבילחן שונ אסביו
^י-י מעשה בילדון נחמד ונבון,
גנדל^שאהב הכל — ורק לא סבון.

באר־שבע סוכם שעזריה לא יפוטר, אלא רק
יושעה מעבודתו עד סיום ההליכים־ר,משפטיים
נגדו על גניבת 2קילו אפרסקים. בתקופת
ההשעיה, יקבל ס/ס 50 ממשכורתו.
מנהל מכון וולקני אף הבטיח לעובדים,
שתוקם ועדה לחקירת הנעשה בתחנת־גילת
של המכון, ויעשו מאמצים למנוע את ההליכים
המשפטיים נגד עזריה.
כשחזרו עובדי תחנת־גילת לעבודה, קיבלו
חוזר ממועצת־הפועלים ובו סיכום הבירור
שנערך עימם. לא היה אף רמז בחוזר זה,
להבטחות שניתנו להם, כשהחליטו בפגישה
המשותפת לסיים את השביתה.

איזה צריחות ! איזה צעקווג !

ואין סוף לדמעות /
(ולפעמים — קצת מכות״).
־הלכה האם אל רופא להוניעץ:
״מה יהיה הסוף! הוא לא מתרחץ!״

פשעים
אלמ לי ח
ה מ מו ל ח

אמר הרופא :״גברתי, הילדון
זקוק לסבון שאין בו סבון״.״

מלחמת־ששת־הימים היתד, לישראל אל־מליח
40 נשוי ואב לשלושה, הצלה מהשמיים.
הוא נדון לחמש שנות מאסר בעוון
רמאויות במסחר־מכוניות. הוא הספיק

תמהה האם :״איך זה ייתכן!
£או שיש סבון או שאין״.״-
הסביר הרופא :״גברתי ! הפתרון
טמון בשפופרת של דרמפון״.י־ש
עשתה האם כך, והתוצאה משמחת:
הילדון התאהב באמבט ומקלחת.

מנהל־העבודה המל
בקולחוז פחדו פחות
בדישו, להנהיג בתחנה מישטר תקיף שלא
יאפשר לאיש מהעובדים לפגוע ברכוש המדינה.

קורה שכ־ 60 עובדי־דחק המגיעים לחווה
מדי יום, אשר משכורתם החדש״ת
אינה עולה על 200ל״י, זורקים למזבלות
פירות וירקות טובים למאכל, מתוצרת החוזה,
ואינם יכולים ליהנות מהם.
באחד הימים סטר המנהל רוט לפועלת
בשם אמור עליה, שנשלחה לחווה על־ידי
לשכת־העבודה, ופיטר אותה מעבודתה. הסיבה:
העובדת קרעה את חולצתו. כשניסה
אחד מחברי ועד־העובדים, הטרקטוריסט יצחק
טויזר ( )41 לערער על פיטוריה של
אמור, הוגשה נגדו תלונה לאיגוד־עובדי־המדינה
על איומים וקללות נגד המנהל.
אמר מנדל המל, סדרן־עבודה ראשי בתחנה
מזה 15 שנים :״ברוסיה בתקופת סט-
אלין, כשהייתי פועל בקולחוז נידח, לא
פחדתי כפי שאני פוחד בחוות־גילת היום.״
,,גונבים טיפין טיפין.״ יום אחד,
כשהיחסים בין העובדים למנהל הגיעו למתיחות
נוספת, החליט רוט ללמדם לקח בשיטת
״יראו ויראו.״
במאי , 1968 נתפס עובד ארעי בחווה, יהודה
עזריה, כשבתיקו 2קילו אפרסקים. היה
לו אישור מהחוקר החקלאי יהושע כוכבא
לקחת לעצמו כמות סבירה של אפרסקים
פגומים. אבל אישור זה היה בניגוד להוראת
המנהל. רוט הגיש תלונה נגד עזריה במשטרת
אופקים.
חמישה חודשים לאחר הגשת התלונה,
פיטר רוט את עזריה, אב לארבעה ילדים,
שאחד מהם הוא נכה צה״ל והשני מאושפז
במוסד לילדים משותקים. לאחר שבע שנות
עבודה בחווה, מצא את עצמו עזריה ללא
פרנסה. אבל חבריו לעבודה החליטו שנעשה
לו עוול, פתחו בשביתה, דרשו הקמת ועדת־חקירה
שתחקור את היחסים המוזרים השוררים
בחווה בין העובדים והמנהל.
באסיפת העובדים קרא אחד הפועלים כנגד
רוט :״לא רוצים כאן דיקטטור!״
לרוט היתד, דיעה אחרת :״חובתי היא
לשמור על רכוש המדינה, אפילו מאלה הרוצים
לפגוע בו טיפין טיפין, על־ידי סחיבת
כמה קילו פרי. לא מזמן מצאנו במשאית
400 קילו תפוחי־אדמה. לא הגשנו תלונה
למשטרה מפני שבמשאית היו 50 עובדים.״
אחרי שבעה ימי שביתה, הסכימו העובדים
לחזור לעבודתם. בהתערבות מועצת פועלי
העזלם הזה 1628

טובמבל סי בון

פו ע ל עזריד!
החוקר נתן אישור
לשבת רק ארבעה חודשים. החנינה הכללית
שהוכרזה בעקבות המלחמה, נתנה לו
הזדמנות לפתוח דף חדש בחייו.
אלמליח לא ויתר על הזדמנות זו. הדף
החדש לא יהיה נקי ממעשי־תרמית, החליט.
בעבר היה סוחר־המכוניות אלמליח קונה
מכוניות משומשות בצ׳קים דחויים שהתגלו
בבוא מועד־פרעונם גם ללא כיסוי. בינתיים
כבר היה מוכר את המכוניות שקנה, במזומנים,
תוך זיוף חתימת המוכר המקורי
בשטר־המכר. בצורה זו עשה כמאה אלף
ל״י עד שנתפס ונכלא. לאחר שנחון חזר
אלמליח למשרדו ברחוב וילנה בתל־אביב,
ליד מוסך דן. הוא סיפר שהיה מגויים, החל
שוב לסחור במכוניות משומשות, אבל בשיטות
חדשות.
נו כ ל, ל א סוד! ר. הוא מכר מכוניות
ממושכנות מבלי לבטל את המשכנתא. הוא
זייף מסמכי־רכב ומכר מכוניות שלא היו
שייכות לו. אבל התעלול המחוכם ביותר
היה מקורי שלו. הוא היה מתווך בין מוכרי
וקוני־מכוניות.
המוכר היה משאיר בידיו את המכונית
והקונה את הכסף עד לסיום הליכי הפרוצ־דורה
במשרדי־ד,רישוי. כעבור זמן היו המוכר
והקונה מגלים שנותרו בלי מכונית
ובלי כסף. הם גם לא מצאו את הסוחר
אלמליח. סיפרו להם שהוא נמצא במילואים.
כשהחל גל התלונות להגיע למשרדי ה־מדור־לרמאויות
במשטרת תל־אביב הוצאה
פקודת־מעצר נגד אלמליח. אבל כשבאו השוטרים
לעצרו גילו כי ארבעה ימים קודם
לכן יצא בדרכו לארצות־הברית.
ללקוחותיו נותרו תסבוכות משפטיות.
שכן אי־אפשר לדעת למי שייכת מכונית שנמכרו,
בצ׳ק ללא־כיסוי ורובצות עליה שתי
משכנתאות. חלק מהלקוחות פנו להתאחדות־סוחרי״המכוניות,
שם השיב להם יו״ר יי״
אירגון, אפרים מוהר :״אלמליח איננו ולא
היה אף פעם חבר ההתאחדות. הוא בכלל
אינו סוחר אלא נוכל.״
המשטרה, שריכזה בידיה את כל התלונות
(המשך בעמוד )26

משוד הענווה

אזוט ישראל

המכון להשתלמות
מקצועית משולבת
י סו דו ת

ה ט לוויזי ה
קו ר ס מס ( 1968 -
יפתח ביו ם א׳ 17.11.68
ההר ש מה
במשרדי ה מכון
שד׳ דוד ה מלך ,39
טל ,248162 .ת״א

! 1ובידוד !

בגיל מסוים קיימת סכנה של הפרעות בעיכול. עצירות
גורמת להצטברות גזים והרגשת נפיחות. כל רופא יאמר

לן כי עליד להזהר.
עכשיו לרשותן עלמונה המשלשל הטבעי. עלמוגח
משחרר את גופן מפסולת מזיקה ומנוזלים עודפים.
עלמוגה ממריץ את פעולת המעיים בדיד טבעית ונעימת
וכמו כל משלשל יוריד גם עלטונה ממשקלן.
כל ההבדל: תרגישי טוב יותר! עלממח יעזור לך1

4.80ל־י.

3ח 0ודו 31

המשלשל הטבע•
סז*ו דיסקו גדם. חיפו!

במדינה
(המשך מעמוד )25

נגד אלמליח לא תוכל להחזיר למתלוננים
את הכסף או את המכוניות. היא עשתה כל
מר. שיכלה לעשות: ישראל אלמליח הוכרז-
כעבריין נמלט.

חקירות
ד לי ק ה
ג״דלק׳׳

7ן *בן יי־
״ ״ 1טובו ״

לוט׳״
סלו!׳ ,

יעקב לטיף עצר את מכונית הקטר־שבו
שלו בתחנת זלק, שבצד כביש גהה, ליד
שיכון גיורא יוספטל, שבגבעת שמואל. בצעדים
בטוחים ניגש למשאבת־הדלק והחל
למלא את מיכל מכוניתו בבנזין.
לפתע פרצה להבת־אש מחלקה האחורי של
המכונית, שם נמצא המנוע. האש אחזה גם
בידיו של לטיף, שנרתע לאחור המום ומופתע
מבלי להוציא הגה.
קבוצת אנשים שחשה בסכנה הצפוייה ל־תחנת־הדלק,
מיהרה למקום .״היזהרו! ה
מחסן־הכלים
של גן־ביאליק באזור. גופתה
היתה ערומה וגיכרו עליה סימני אונס
אכזרי, לפני שנחנקה בגרב־ניילון בצוארה.
הסברה הראשונית הדאיגה את החוקרים,
כי בדרך כלל מהווה החקירה בפשעים המבוצעים
בידי חולי־מין, סיוט ממושך וניתן
לפענחה רק אחרי ביצוע מספר פשעים
דומים החוזרים ונשנים בידי אותו פושע.
אלא שהפעם שבוע אחרי תחילת החקירה,
התברר למפקד תחנת המשטרה בחולון,
פקד משה ברודו, ולחבר עוזריו, שהם
עשויים להיות משוחררים מסיוט דומה.
ממצאי־החקירה עד כה הצביעו על־כך
שהרצח לא בוצע על־ידי פושע־מין מיקרי.
פגישה לא־נן ןימה. בליל הרצח ירד
גשם שוטף גם באזור. קשה להניח, הסיקו
החוקרים, שמסורף מיני יצא לשוטט כדי
לחפש קרבן בגן־ציבורי דווקא בלילה גשום
שכזה.
מצד שני גבו החוקרים עדויות לפיהן
מסתבר כי כוכבה לא יצאה אותו לילה
לטייל סתם, אלא לפגישה ממנה חששה

הטלוויזיה שנבחרה על-
ידי המומחים לבתי־הספר
בארץ.
שיטה מהפכנית המונעת
קרינה.
מסך פנורמי משוריין 59
ם״מ.1103 ,
גיוון המסך נבחר באופן
מדעי לשמירת עיני הצופה.
קליטה
טובה ללא הפרעות
גם באזורי קליטה
גרועים.
צליל נעים וחזק על־ידי
רמקול אליפסי.

* ״ונסקזן ס•!(!

מונע התחממות המכשיר
ומאריך חיי החלקים.
* עיצוב מודרני ושולחן
לכל מקלט.
* תנאי רכישה נוחים.
* שרות על־ידי מומחי
״סילום״ בביתך.

510030 0

61311)1־103, 11־\£1ב 361, §011111־ . 5 1311)1, 151ס 165:־!?30101

1 1 3 1 3 3 3 0־ 111־ 0 1־

הישיבה בואבת ! והריצה גם־כן ! אם אתה סובל
מטחורים (5ם ו 0אאא 0זא*£א) זה נורא ! אבל כל זאת
נחלת העבר. נרטין עוזר במהירות, מביא להקלה
מידית. הכאב קטן מיד והגרוד נפסק, התפיחויות
הבלתי נעימות מתכווצות — איזו רווחה נרות
פרטיו מורכבות מחומרי רפוי ומפסיקי כאב וגואלות
אותך מיד מסבל הטחורים. פרטיו — לרפוי טחורים.
4.50 ליי.

ען ן ־ ך ^ ק כן

ד־סקו נע* .0זזיפר.

שיעורים פרטיים

לערבית
גם לתלמידי תיכון.
המעונייגים יפנו לת.ד136 .
ת״א, עבור מורה לערבית.

לאשה בהריון
חמתנח הנאה ביותר —

בנזין עלול להתלקח!״ צעק אחד מהם. שני
תפס מטפה־קצף לכיבוי־אש וניסה לכבות
את האש שאחזה במכונית. אבל המטפה לא
פעל. לפתע, זינק חייל אלמוני לתוך המכונית
אפופת־הלהבות, התניע אותה והסיע
אותה אל מחוץ לתחנה, שם כילתה אותה
האש. אבל תחנת־הדלק ניצלה.
הדלק הוסיף לזרום. זו יכלה להיראות
תאונה שיגרתית. אבל לבעליה של המכונית
השרופה, יעקב לטיף בן ה־ ,34 היו
האשמות חמורות. טען לטיף :״רק עכשיו
הוצאתי את המכונית מהמוסך. עשיתי לה
אוברול. המשאבה בתחנה לא היתד, בסדר.
אחרי שהמיכל התמלא, המשיך הדלק לשטוף
מצינור־השאיבר, ונשפך על המנוע. המיכל
שלי ממלא דלק רק ב־ 12 לירות ואילו המשאבה
הראתה שיצא דלק ב־ 13ל״י ו־5ד
אגורות. זו הזנחה של בעל־התחנה. חוץ
מזה גם המטפה לכיבוי־האש לא פעל. אני
אתבע פיצויים מבעל־התחנה!״
אלא שהאשמותיו של לטיף נראו באור
אחר לנוכח עובדה נוספת: לטיף הוא עובד
תחנת־הדלק פז, הנמצאת רק במרחק של
כמה עשרות מטרים מתחנת דלק, בה פרצה
השריפה במכוניתו. למרות זאת בא לקחת
דלק בתחנה המתחרה, לא המתין שהעובד
ימלא את המיכל, אלא מילא אותו בעצמו.
״אז מה?״ אומר לטיף ,״התחנה שלי
היתד. סגורה. אז באתי לתחנת דלק.״
עדי־ראייה לפרשה סירבו להרבות דברים.
״אני לא רוצה לדפוק מישהו,״ אמר סוחר־אופנועים
הגר בקירבת מקום .״אל תיכנס
לאינטריגות,״ הזהיר אותו חברו. בעל תחנת
דלק סירב לומר דבר. הפרשה הועברה
לטיפולה של המשטרה, שתצטרך להחליט
אם היתה כאן תאונה או הצתה מכוונת.

״לקראת אמהות״
רצח בגן־הציגורי

פריפטור יוטף א שרמן

״זה מעשה ידיו של חולה־מין!״ אמרו
חוקרי־המשטרה, כאשר גילו, ביום החמישי
לפני שבועיים, את גופתה של כוכבה פררה.
כוכבה בת ה־ ,17 נמצאה על־ידי אביה, ליד

ספרו פול

לחשיג בכל חנויות־חספרים

מאוד .״אל תתפלאו אם יום אחד ירצחו
אותי,״ אמרה כוכבה לחברותיה לעבודה
בבית־ד,חרושת לטקסטיל באזור־ד,תעשייתי
של חולון.
האחרונה שראתה אותה לפני ד,רצחה
היתה חברתה טפי, שכנתה ובת־גילה .״היא
יצאה בשבע בערב לכיוון הגן־הציבורי,״ .
סיפרה ספי .״היא לבשה חצאית לבנה עם
נקודות וחולצה עם שרוולים קצרים. אפילו
ארנק לא היה לה. היה רושם שהיא הולכת
למסור משהו למישהו ותיכף תחזור הביתה.
היא נראתה מודאגת ורצתה לקחת
עמה גם את אחיה הקטן, אלי. היא אמרה
לי שהיא הולכת לפגישה לא־נעימה.״
על סמך העדויות שגבו הגיעו החוקרים
למסקנה כי כוכבה היחד, נערה מסוגרת
בתוך עצמה ובחרה את ידידיה מקרב טיפוסים
מסויימים בתל־אביב או בחולון ולא
בעיירת מגוריה — אזור. אחד מידידיה האלמוניים
הוא שרצח אותה כנראה.
עתה החלה פעולת־איתור רחבת־מימדים
של מכריה וידידיה של כוכבה. בסוג זה
של חקירה ידה של המשטרה תמיד על־העליונה.
משום כך מצפים החוקרים לפתרון
מהיר ומפתיע של תעלומת הרצחד,
והאנפה של כוכבה פררה.

סיפו דו של
רופב־ אופניי ס
״מה יש לך בבקבוקים?״ שאלו פקידי־המכס
בבדיחה העממית הידועה, את נחגר,משאית
טעונת הבקבוקים, שעצר בתחנת־הגבול
.״אוויר,״ השיב הנהג. בדקו המוכסים
את הצהרתו והנר, אמת דיבר: הבקבוקים
היו ריקים. כך היה נהג־ד,משאית מופיע
מדי פעם בגבול ומצהיר תמיד כי הוא מוביל
אתיר בבקבוקים. עד שיום אחד הבינו אנשי־המכס
כי האיש מבריח בעצם — משאיות.
״מה אתה עושה כאן?״ שאלו השוטרים
את חיים בצלאל 30 שנראה רוכב על
אופניו בשעה 11.30 בלילה ברחוב בר־כוכבא
בבני־ברק, בו מרוכזות מלטשות־יר,לומים.
(המשך בעמוד )28
העולם הזה *162

^ x x x x x x x x x x x x x x x x x x x x x xכ 0 0 0

חייל קיבוצניק הכיר
אתנתמלו איטליה
כמתנדבת,עד
שלילה אחד מצא
שהיא מאהבת

< ססססססססססססססססססססססס 0סו;

טי ט׳

רצתה להיכנס לרופא. לבסוף אמרתי לה שאני
מוכרח לנסוע לבאר־שבע. היא הודיעה
לי שהיא מצטרפת אלי. הגענו לעיר אחר־הצהריים.
אני נסעתי משם למחנה שלי ואילו
ביאטריץ שכרה לה חדר במלון.
״בלילה נפגשנו שוב. אכלנו ארוחת־ערב
במיסעדת מורים והלכנו לבלות בדיסקוטק
מאנדי. אחרי הריקודים היא הזמינה אותי
אליה למלון והגניבה אותי לחדרה. עשינו
אהבה כל הלילה ולמחרת נפרדתי ממנה.
יותר לא ראיתי אותה ולא שמעתי ממנה.
עד שראיתי את תמונותיה בעיתונים וגיליתי
כי היא בת מלך איטליה.״
״תשמעו,״ אין רוברט יוסלזוך יכול להירגע׳
״כל דבר יכול לקרות בחיים! אבל
שתהיה לי נסיכה מאהבת — זאת לא הייתי
מאמין!״

** וראי 201607 רובוט יוסלזון
^ לא האמין למראה עיניו.
התמונה שפורסמה בעיתונים היתר, מוכרת
לו. אבל הכותרת שהתנוססה תחתיה
נראתה לו דמיונית. היתר, זו תמונתה של
הנסיכה האיטלקית מריה־ביאטריצ׳ה (״טי-
טי״) דה־דאבויה, הצעירה בבנותיו של מלך
איטליה לשעבר, אומברטו.

״וזיתהד
די ת

׳ ׳-אצלי
במיטה;
ך* תמונה צולמה ברחוב דיזנגוף בת״א
( ) בעת שטיטי שהתה הקיץ בישראל כמתנדבת
בקיבוץ גבת. העיתונים סיפרו שטיטי
היא הכיבשו׳,־השחורה של משפחת־המלוכה
האיטלקית. היא גרמה לאביה מורת־רוח מרובה
מיספר פעמים, כשהתאהבה בלוחם־שוו־רים
ספרדי, כשניסתה להתאבד, כשנתפסה
מסוממת באורגיה או כשניר,לה רומן עם
שחקן־הקולנוע האיטלקי מאוריציו ארנה,
שאמו היא מוכרת־דגים בשוק. לבסוף היא
הדאיגה את משפחתה כשנעלמה הקיץ, הופיעה
שוב כעבור מיספר חודשים וסיפרה
כי שהתה באינקוגניטו כמתנדבת בקיבוץ
גבת בישראל.
״זאת היא!״ קרא רוברט יוסלזון בהתפעלות
,״עכשיו אני יודע מי היא! היא
היתה אצלי במיטה!״
חבריו למחנה, איישם בדרום, סברו תחילה
כי רוברט נתקף בשיגעון גדלות. מה
פיתאום תחלוק נסיכה איטלקית אמיתית
את יצועה עם טוראי בצד,״ל? אולם הסתבר
כי יוסלזון אינו מתעתע. על חלק זה
של הרפתקאותיה בישראל פסחה הנסיכה
משום מה, בסידרת החוויות מארץ־הקודש
שפירסמה בעיתונות האיטלקית.
לילה ככאר

ך! שהגיעה טיטי לקיבוץ גבת כ־
^ מתנדבת, הוטל על משפחת יוסלזון להיות
המשפחה־המאמצת שלה. כל מתנדב זוכה
למשפחה־מאמצת כזאת, כדי שתהיה לו
תחושת־בית בקיבוץ. משפחת יוסלזון היא
משפחה עולה מצ׳ילי, שבנה, רוברט משרת
בצה״ל.
ביום שישי אחד הגיע רוברט הביתה ל־חופשת־שבת,
ומובן שהכירו לו את טיטי,
אלא שהיא לא גילתה את יחוסה, הציגה
את עצמה כבת־בלי־בית הנודדת על פני העולם.
״שמתי
עליה עין,״ סיפר רוברט לחבריו,
״והזמנתי אותה לחדרי במשק. היא רצתה
קצת אוזירה אבל בחדרי לא היו לא רדיו,
לא משקאות חריפים ולא נרות. הלכתי
לחדר משפחתי כדי להביא את המצרכים
הדרושים לעריכת ערב נחמד. כשחזרתי
קיבלתי את שוק חיי. טיטי כבר הספיקה
לסדר את המיטה ושכבה בה ממש כנסיכה
אמיתית.
״באותו רגע לא ידעתי כיצד להגיב. אבל
כיוון שיש לי נסיון עם מתנדבות התחלתי
לשוחח עימד, באנגלית. היא שלחה אלי את
זרועותיה ומשכה אותי אליה.
״ביום ראשון בבוקר נסעתי איתה לתל־אביב.
היא טענה שיש לה כאב־שיניים. הסתובבנו
כל היום בתל־אביב אך היא לא

נוחוב דיזנגוף

הנסיכה מאריה ביאטריצ׳ה דה־דאבויה,
בתו הצעירה של מלך
איטליה לשעבר, אונזברטו, כפי שצולמה באחד מבתי־הקפה של

רחוב דיזנגוף בתל־אביב. הנסיכה שהתה הקיץ בישראל כמתנדבת
בקיבוץ גבת, שם ניהלה רומן קצר עם בן משפחת העולים מצ׳ילי
שאימצה אותה — כמקובל בקיבוץ — בתקופת שהותה במשק.

״xxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxססס ^27

במדינה
(וזמשן מעמוד )26

״אין לי אור באופניים, לכן אני נוסע
ברחוב צדדי ולא ברחוב ראשי,״ השיב הצעיר
הדתי חובש־הכיפה. השוטרים רשמו
את פרטיו האישיים והניחו לו ללכת.
כעבור שעה ערכה הניידת סיור נוסף ברחוב
המלטשות. שוב ראו את בצלאל רוכב
על אופניו. אלא שהפעם, משהבחין בניידת,
נטש את אופניו ונמלט. חקירת השוטרים
העלתה כי האיש לא התכוון לפרוץ למל־טשות.
הוא פשוט גנב אופניים.
השבוע, כשהועמד בפני שופט־השלום דב
לוין, טען בצלאל :״אני בכלל לא נסעתי
שם. אני אפילו לא יודע לרכב על אופניים.״
השופט הורה לעצור אותו לחקירה לשבעה
ימים, בין השאר כדי לברר אם הוא יודע
לרכב על אופניים.
אהבה בוערת

דרכי־חיים

סעיד בידאסי ( )25 עזב את כפרו, בקעה
אל־גרבייה, כדי לחפש עבודה בתל־אביב.
לפני שמצא עבודה — מצא אשה.
הוא הכיר את הגרושה דליה שיפרות
( ,)30 התאהב בה והחל לחזר אחריה. יותר
משחיזר אחרי האם, חיזר אחרי שני ילדיה,
אותם הציף במתנות. הוא היה בטוח שדרך
הילדים יגיע אל האם. כך גם קרה. דליה
הסכימה שסעיד יעבור לגור בביתה שבבני־ברק.
הוא טיפל בילדיה כאילו היו ילדיו,
עבד שעות נוספות במריטת־עופות בכרם־ה־תימנים,
כדי לדאוג לצרכי הבית.

כעבור שנה, לאחר שלסעיד ולדליה נולד
ילד משותף, נטל סעיד בידאסי פח נפט, שפך
אותו על רהיטי ביתה של דליה והעלה אותם
באש. אחר־כך רץ לטלפון הקרוב והזעיק
את מכבי־האש כדי שיכבו את הדליקה.
חברים נוספים. בבית־המשפט המחוזי,
בפני הרכב של שלושה שופטים, הועמד
סעיד בידאסי לדין בעוון הצתה. הוא היה
צפוי ל־ 15 שנות מאסר.
בבית־המשפט גולל סעיד את סיפור
אהבתו הבוערת :״מהרגע שנולד לנו הילד
התחילה דליה לעשות צרות. את הילדים
שלחה למוסדות והיא עצמה לא היתד, אף
פעם בבית. כשהייתי שואל אותה איפו/
היתד״ היא השיבה לי בצחוק.
״יום אחד היא אמרה לי שיש לה חברים
נוספים ואם זה לא מוצא־חן בעיני אני

ס טיי לינג ג׳ל
מאפשר לך לעצב לעצמך תסרוקת
אופנתית בכל סגנון. תוכלי
לה ס תרק ב סגנון שונה
בבוקר, אחה״צ ובערב,

ס טיי לינ ג ג׳ל

עו שהאת

שערך

ט טיי לינג ג׳ל מוצר של 16ז 6$א. מיוצר בישראל ע״י בלמון בע״מ. המפיצים: חב

יכול ללכת. הרבצתי לה מכות. אבל אחרי
שבועיים הראתה לי דליה אמצעי־מניעה
להריון ואמרה לי, :עכשיו אני הולכת
לשכב עם מישהו אחר.,״
״הדם עלה לי לראש,״ הודה סעיד ,״אספתי
את הבגדים שלה וכל הרהיטים שהיו
בבית, שפכתי עליהם נפט והדלקתי.״
כדי לאמת את סיפורו של סעיד, הציג
פרקליטו, עו״ד משה אלוני, בפני השופטים
מסמך המאשר כי סעיד אושפז במוסד
לחולי־נפש בעקבות מריבתו עם
דליה.
השופטים התחשבו באהבתו הנכזבת של
סעיד. הם דנו אותו ל־ 3חודשי מאסר בלבד.
״לא חשבתי שהאהבה שלי תבער ככה,״
אמר סעיד כשנגזר דינו ,״טוב שזה נגמר
ככה.״

תדריך
קזרנוע
א מנו ת
את הבעייה הכאובה של יחסי כושים
ולבנים בארצות־הברית אפשר לראות השביע
בשני סרטים, בנחש מי בא לסעוד
(מוגרבי, תל־אביב) ,בו נלחמת משפחה
ליברלית ומתקדמת בעובדה שבתם הפרטית
רוצה להינשא לכושי, וברככת
תחתית (מקסים, תל־אביב) שבאחד מ־קרונותיה
מנהלת נערה אמריקאית, המתפוצצת
מרוב סקס ושינאה, מאבק אלים והים־
מרי נגד כושי תמים, שדחק את השינאר,
הגזעית שלו לאיש הלבן לתוך חליפה תרבותית
מהודקת.
• -¥באלימות, באכזריות, בשינאת האדם
לאדם מטפל גם סרטו של אינגמר ברגמן,
פרסונה (פאריז, תל־אביב) ,שבו שתי
נשים מתעללות האחת בשנייה, בבית בודד,
על חוף הים.

פעולה
* ללא משפט

(הוד. תל־אביס.

מ חז מ ר
מישחק מעולה, כוריאוגרפיה מצויי-
נת, הופעות מלאות תנועה וצבע, זה מה
שדרוש במחזמר טוב, וזר, מה שנמצא ב־ס
וכב (פאר, תל־אביב).

מוסיקה

בידור
* אחכה וג׳ז ב״צוותא״ .התוכנית׳
שהחלה לפני שנה כערב משעשע קליל
ומקורי, למיספר מצומצם של הופעות, זכתה
באהדת הקהל, והיא מועלית עתה מחדש.
גדעון שמר קורא שירי אהבה ומין,
החל בחנ״ך ושירי יוון העתיקה, וכלה ב־אנאבל־ל׳
של אדגר אלן פו, ושירים פסיכודליים.
ברקע תזמורת ג׳ז מצויינת של מל
קלר, המלווה את הקריאה בנגינה של קטעי
מוסיקה מוכרת, ובעיקר אילתור תוצרת מל
קלר. מהנה מאוד.
* אדיי, איינשטיין( .מזל •נד*) ממשיך
לשגע את קהל מעריצותיו בהופעת־היחיד
שלו. שירים חדשים עם ישנים, בבי-
(המשך בעמוד )30
העזלם הזה *162

ג/־ביבב

* התזמורת הפילהרמונית. מנגנת
השבוע את הסימפוניה השנייה של
אלכסנדר טל. זו חוברה בשנת , 1960 והושמעה
פעם אחת על־ידי תזמורת קול־ישראל.
טל הוא מוסיקאי ישראלי בעל שם בעולם
ובעל צביון אישי מאוד. או שאוהבים אוחו
או שפשוט לא נעים לשמוע אותו. אין דרך
ביניים. נאמר עליו שכוחו הגדול הוא בביטוי
החיים של היום, ומי שאינו מסתפק
בשמיעת החיים של היום ברחוב, ורוצה
לשמוע אותם גם באולם הקונצרטים, ייהנה
מיצירה בעלת עוצמה זו.
* להקת המחול ,,בת־דור׳׳ ,אחותה
הצעירה של להקת המחול בת־ שבע, שהוקמה
על־ידי בת־שבע דה־רוטשליד. מורגש
שזו אחות צעירה. עדיין נעדרת סיגנון
אחיד, בלתי־מגובשת, רצינית פחות מאשר
אחותה המבוגרת. גם הרכב הלהקה אינו
מעורר רושם כמו של בת־שבע (נא לזכור:
אהוד בן־דור, רינה גלוק, רינה שינפלד ומשה
אפרתי) .יחד עם כך זו להקה ברמה
נאותה, ולאחר שיפשופים לא תבייש את
המשפחה.
הלהקה מופיעה במקביל בשתי תוכניות,
ובהן קטעים שונים. ביניהם: א־לתורים קט נים
— דואט חמוד נוסח הקומדיה דל־ארטה
על יחסי ארלקינו וקולומבינה רודי חן והומור•
דימויים — על מאבקו של הפרט מול
הסביבה והחברה הכופה עצמה עליו, בבי-
אנס בראז־ליארס — המוסיקה הנפלאה של
וילה לובוס, המוכרת מתקליטר, של ויקטוריה
דה לוס אנג׳לם, זכתה לכוריאוגרפיה
של ג׳נט אורדמן. ריקוד זד, של אבל ונחמה
אינו מגיע לפיסגה חזותית, כשם ששירתה
של ויקטוריה מגיעה לפיסגה קולית. מלאכים
ואחרים — הומורסקה עם תנועות שבטיות
פרימיטיביות, וקטעים אחרים.

צלום צבעוני
החורף

היפים

צלם

את ימי
בצבעים !
הפתוח יעשה, על־ידי, פוטו־ברנר.
פתוח צבעוני על־ידי המעבדות
הגדולות והמשוכללות בארץ !
מבחר גדול של אלבומים מודרניים
במחירים נוחים ביותר !

13 נו 1בדנר
חיכה,רחוב ה ח לו ק 1נ

״נעו־ח טדפ ון״
בביתך!
לנו ציוד אלקטרוני אוטומטי שיענה על
קריאות הטלפון אליך בזמן העדרך, וכן
הקלטות של שיחות טלפון אליך.
שרות השכרה ותיקונים של כל סוגי
מכשירי ההקלטה׳
+שרות הקלטה על סרטים ותקליטים
בסטודיו ובחוץ.
מכשירי הקלטה מקצועיים

״עמוס״
מסעדה מזרח־ת. תימנית

כשר

אחרי שכלולים
ם יטב ה מ אכלי ם והתב שילים
ח הי מניים ה מ קוייי ס
(כולל שיפידים)

אםאת /ה צעיר/ה

* התקנת מיקרופונים ואמפליפיירים,
אנו מכינים תקליטים גם מסרטי טייס
שלך.

ומעונין להתכתב ולד,פגש עם בני־גילך
כתוב ל״אנונימי׳•
ת.ד. ה׳ 2765/רמת־גן
ותקבל פרטים לביתך.

רדיו דוקטור /שרות ישראלי
להקלטה, תל־אביס רדו׳ שלום
עליכם 18 טלפון .244118

אוירח נעימת, שרות אדיב

חל־אבינ,

כרם ־ ד. תימנ ים

רחיב פדויים 23

תדריך

(המשך מעמוד )29

צוע משולב של מישחקי אורות וצבעים ותזמורת
מעולה.

* שלישיית התאומים

תינוק בריא הוא תינוק מאושר! הוא נראה טוב, עורו
רן, חלק וקורו רעננות, ריחו נעים, נפי שצריך להיות
ריחו של תינוק בריא.
קל לך לעשות את תינוקך למאושר. תני לו את אהבתך
ותיני, שמן תיני, קרם תיני, אבקת תמי 2.85 • .ל־י.

ל מ ען בריאותת ־ נוקר !
דיסקו בע־ מ. חיפה

ת 4ע פעם!

ותראה ...אין יותר פגמים ופצעים
כן! .אפשר לגעת סוף סוף ואין בכלל פגמים ופצעים.
ונל זה בגלל עדורה. ני עדורה הורג חיידקים עמוק
עמוק בתוך העור. עדורה ממריץ את מחזור הדם
ומחטא ולכן יהיו לחייך, מצחך וסנטרך ללא פגם
ועורך בכללותו יחוור להיות חלק וזך. הלאה עצבות...
הודות לעדורה. קרם ונוזל 3.65ל־י. סבון 1.70ל״י.

0הסט 0

(רבותי פצ

ממשיכה גם היא, מצידה, להצחיק, לשעשע
ולבדר בשירים עליזים ושמחים.

תערוכות
* כלה כאן

(גלריה דוגית, תל־אביב)

הוא נולד בהונגריה, והיה שם מורה באקדמיה
לציור. אחר־כך הוא בא אלינו, והביא
לכאן את ציורי הפסטל שלו, הצבעוניים
מאוד, המורכבים ממשולשים, מצויירים על
נייר צבעוני, ויוצרים רושם של: דברים על־מציאותיים,
מוזרים! ואת ציורי: השחור־לבן
שלו, בהם דמויות־עירום, שצורתן שונתה ו־עוותה,
נראות נוראות ומאיימות.

* ניקום סטברוכלקים

(גלריה )220

רואים את ציוריו ולא מבינים מדוע הוא
פרופסור להיסטוריה באוניברסיטה ביוון, ולא
ישראלי יהודי שנולד בישראל. הוא לא
מצייר אח אתונה. הוא מצייר את ירושלים,
כולה זהובה וקסומה. הוא מקשט את ציוריו
בקישוטים מזרחיים. הוא מצייר את דבורה
הנביאה, וחיתוכי־העץ המצויינים שלו מלאים
אותיות אלף־בית עבריות, הנראות כמו
סימני קדושה. למה כל זה? משום שהוא
נולד לאב יווני ולאם יהודיה, וכשהתבגר,

קרם, נוזלוסבוןאנטיספטיים

תמשת בהמון סממנים שצריכים להיות הומוריסטיים.
יש לה המון כרטיסי־ביקור, ו־כשמישהו,
למשל, רוצה ללמוד לרקוד, היא
מוציאה לו כרטיס :־דולי לוי, מלמדת ריקודים״•
מישהו שמן מזדמן לה, היא מייד
מגישה כרטיס :״רולי לוי, מורידה משקל
תוך שלושה ימים״ .וכד. מצחיק.
הסיבוכים הקומיים של העלילה אינם די
קומיים. שני העובדים של העשיר הקמצן,
הבורחים מעבודתם כדי לבלות בניו־יורק,
והנפגעים בכל פינה עם המעביד שלהם,
ממנו הם בורחים. העובדה שהם נאלצים
להזמין למסעדה מפוארת שתי נערות החושבות
אותם לעשירים גדולים, בשעה שאין
להם פרוטה בכים, הפגישה של העשיר עם
השמנה המטורפת, שדולי שידבר, לו בכוונה,
כדי שיקבל בשמחה את כלתו האמיתית, את
דולי — כל זה מעייף יותר מאשר מצחיק.
אבל זה לא חשוב, משום שזהו מחזמר.
ובמחזמר יש גיבורים חשובים מן העלילה,
יש תפאורות מרהיבות, שפע צבעים ותלבושות,
ריקודים, עברית מצויינת, והומור
שלא היה בטכסט האוריגינלי (למשל, מישהו
רוצה להגדיר צבע ורוד, והוא אומר :־זה
ורוד כמו אנגלי שזוף.״ או דולי, כשהיא
מנסה להחדיר למוחו של העשיר הקמצן את
הצעת הנשואין שלה והיא אומרת לו:
״שקלתי בדעתך.״)
ובעיקר: חנה מרון, השדכנית העליזה והנמרצת,
הממלאת את הבמה בכוח־חיים של
בת ,17 והחוגגת במחזמר זה הצלחה שכל
הקהל משתתף בה בלב שלם.
רואים ליצן, המדבר בצורה חוצבת
להבות, בהתרגשות רבה, אך מפיו

,.,.מבחר גדול של תנורים
וכיריים מודרניים
.*.תנאים מיוחדים לזוגות
נישאים ולכוחות הכטחון
...אספקה מהירה
ושירות יעיל
מרון (עב אמן, יגיל, אביב, שביט) כ,,הלו חילי״
כוח־חיים

עלו בו געגועים לעם ולתרבות של אמו.
ציוריו הגיעו ארצה. הוא עצמו לא.
חוץ מזה אפשר עדיין לראות בהנאה
את תערוכת המתיו בנזוזיאון תל־אביב,
ציוריו של יאיר גרכול בגלריה גורדון,
תערוכתם של מוריב לאזאר (גלריה על־

ויומן ז צפלין

שם צ׳מרינסקי)
אמנות הקיבוץ־לים).

(גלריה ל
תיאטרון

יוצא אף הגה. רק מפעם לפעם נפלטת
איזו סלד :,־אבא ש לי ...ח ליפ ה ,..נקניק
במקור, במחזה איפה, איפה
אתה ג׳וני (בוסתן) ,היה כאן טכסט
ארוך ומשעמם, נאום אמיתי, אבל בימוי
מצויין הפך אותו לפארודיה נפלאה, אותו
ואת כל הקטעים האחרים במחזה, שהפך
הצגה שוטפת מלאת המצאות, משוחקת ב־מישחק
מעולה.
+עוד מחזה פחות טוב שהפך הצגה
מרהיבה אפשר לראות בתיאטרון החיפאי,

^ על מחזה כמו הלו מלי (אלהמב־רה)
צריך לדבר לא במונחים של טוב־ורע,
אלא במונחים הצלחה או לא־הצלחה. הלו
דולי זו הצלחה. יש שם ריקוד מלצרים במסעדת
גני הרמוניה. כוריאוגרפיה מצויינת
מתחברת עם מנגינה נעימה (כמעט היחידה
בכל המחזמר) ,ועם הומור. המלצרים מנהלים
דו־קרב עם שיפודי שישליק, מסתתרים
מאחורי מגשים ענקיים, ופתאום מישהו מודיע
שדולי באה.
דולי השדכנית היתד, האורחת האהובה
במקום, בזמן שבעלה עוד היה חי. המלצרים
מתרגשים, מתלחשים, רצים ממקום למקום,
מתכוננים, מכניסים את. הקהל לציפייה,
וכשכולם כבר חסרי סבלנות, באולם
ועל הבמה, מישהו פתאום צועק :״היא
באה, היא באה.״ וחנה מרון מופיעה למעלה,
בקצה המדרגות, ואולם אלהנזברה כולו רועש
ממחיאות־כפיים נלהבות. זאת הצלחה.
העלילה היא שיגרתית למדי. רולי השדכנית
שקיבלה על עצמה למצוא שידוך לעשיר
הקמצן, והחליטה לשדך לו את עצמה, מש

צי דהמכשפות, המתאר אדם בודד,
העומד מול היסטריה המונית והאשמות־שווא.
העיתון.
שבחוץ, מדברת ההצגה

גבר
שאינו מרים ראשו מן
אשד, זקנה ובוררת, רועדת מהקור
מהפחד שבפנים, משוחחת איתו,
ומדברת ומדברת. מה שעושה את
החדר (מערבון מתוך חדרים, בימוז־השוז־קנים)
לחווייה כל כך גדולה, הוא הבימוי
של עודד קוטלר והמישחק של עדנה פלידל,
המעמידים בכוח לא.רגיל את האימה הנוראה
והמדבקת, של אשה הבורחת מן העולם ומעצמה,
ומסתגרת בתוך פינה קרה ועלובה,
ופוחדת שיבוא מישהו ויקה ממנה את האושר
המזוייף הזה, שהיא יצרה לעצמה.
מישחק מצויין של כל המשתתפים, בעיקר
ליאורה ריבלין.
^ כן לא כדאי להחמיץ את הטקסט ה
מבריק
של חנוך לוין המספר באת, אני
והמלחמה הכאה, על שיכרות־הניצחון

של מלחמת ששת־הימים.

*.עולם הזה ! 628

00000000000000000000000000000000000000000000000005
אתה נוסח מדי יד מיין
דברים שאין להם, שום
אחיזה במציאות. ננויידזך
לראות בכל דבר הרפתקה;
עלולה לסבך
אותך, לכן מוטב שלא
תתערב בעניינים שאינם
נוך עים לך. אהבתך נרי
: 1 21מרס -
אית לן אמיתית, וכנרי
1 2נאפ רי ל ׳
אה שהיא כזאת, אבל
היא עניין חולף. שבועי זה אינז מתא:ס
להתקשרזיזת של קבע, לנשי מזול כהה.

]ן ווו1

העייפות שאתה חש
בה אינה נובעת מסיבות
פיזיולוגיות* צפוי
לך שבוע בו תהיה ער הלילה יותר בשעות
מאשר בשעות היום.
בדאי לך להרבות ב-
שיחות עם ידידים ומ פרים,
אבל הישמר מ-
לשעמם אותם. באופק
נשקפת לך נסיעה לחו״ל, אבל אל תרבה
בתיכנון פרטיה. הישמר מהתרגשויות.

בד^י לן לשלים את חובותיך.
נטייתך להסממק
מתשלום עלולה לעלות
לן ביוקר. מוטב שתקדיש
יותר תשומת־לב

לניהול ענייניך• הכספיים.
החלק השני של
השנה לא יהיה מוצלח
בל־כך בתחום זה כמו
|; חלקה הראשון. .אל וזו־.
ניח את •בריאותן — פנה לרופא, למרות
שאינך חסיד של זזרופות. לבשי ׳ אפור.

תאוחיס

יש לך דעות מוגדרות
בקשר לכל נושא, אבל
השבוע כדאי לך לקבל
גם את דעתם של
אחרים. בת מזל סרטן
— אינך נראית טיב-
עית לכן גם אינך משכנעת.
תצטרכי להת21
ביו י -
20 ביולי
גבר על פגם זה אם
ברצונך לזכות ביחס.
האהבה הישנה שלכם נראית לכם מעייפת,
אך אין הזמן מתאים לרומאן חדש.

השתדל להקדיש יותר
תשומת־לב לעסקין, זה
דרוש להם. אל תתווכח
עם שותפך או לך ידך.
אתה עשוי לזכות בוויכוח
אן יהיו לן צרות
מאשתו. הישמר מלהבטיח
הבטחות שאינך
בטוח שתוכל לעמוד
בהם. עמוד בפני הפיתוי
לערוך קניות מוגברות לקראת החורף,
ייתכן ובעוד זמן קצר הם ״ראו מיותרים.

אינך מעריך כראוי
את יכולתך וכשרונו-
תיך, לכן אתה נוטה הזדמנויות להחמיץ
שלא ישובו עוד* תצטרך
השבוע להתגבר
1111111
על היסוסים ומעצורים
כדי לזכות בדבר
22באוגוסט -
22בספטמבר
שזמן רב אתה חפץ
בו. לאתלטים בני מזל
בתולה זהו שבוע של הישגים. את צפו-
ייה לקבל בשבוע זה המון מחמאות.

את עשוייה להסתייע השבוע בבן מזל
תאומים. נהגי עימו ברוח טובה ואל
תתעקשי על דברים חסרי-ערך. תיווכח

כי אתה עשוי ליהנות
השבוע מארוחות טובות.
עבורן כדאי לן
לשכוח לזמן קצר את המטרידה הדיאטה
אותך. היזהרו ביחסיכם
עם אחרים: הערה
או מעשה חסר-
טאקט עלולים לשבש נז?צ1ין ן.-וחו.ו-*.י
את יחסיכם עם אנ 3 2 1 2 X 2 1 1
שים האמורים להביא
לכם תועלת בבוא הזמן. היי סובלנית.

עקוג

משהו שיתחולל בשבוע זה עשוי לקדם את
הקאריירה _שלן. הקרובים אליך אינם מקבלים
בעין יפה י את הצד,׳
לחתן, ועלולים להכשיל
אותך, כדאי לן לא ל הפריז
בעישון — הכוכבים
מרמזים על פגיעה
כלי־הנשימה במערכת שלך. ידיעה שתקרא בעיתון
תיראה לן כנוג1
1עו.(.1יו.ו09.ו עת בן באופן אישי.
תיווכח כי באחד מימי
השבוע צפוייה לן התפרצות של התלהבות-.אל תאבד את החושים.
דאג לכוון אותה לאפיק הנכון והרצוי.

1-0191058ט01
סאא?8 1

תרגיש ברגשות תיסכול נוכח אי-הצ-
לחתך להוציא אל הפועל רעיון המכרסם
בך זמן רב. בפרשה
הדורשת החלטה מהירה
סמוך על עצמן
בלבד. אל תסתבך ברגשות.
מצפה לך פעילות
גופנית באוויר החופשי.
התנגשות מיק-
רית עם החוק תציק
לן במשך זמן רב, למו
2בדצמבר
9ו בי נו א ר
רות שאין כרוכות בה

סכנות ממשיות. תו-
כל להרשות לעצמן בקרוב תענוגות יקרים.
אבל הכל במידה, אל תפריז בכך*

אתה נוטה השבוע למצבי־רוח מלנכולייס.
סכום כסף המגיע לך מתעכב בדרך. השגיאות
שתעשה השבוע
ישמשו לך לקח לגבי
העתיד. היסוסיו בנוגע
להתערבות בעניינם של
אחרים מוצדקים — אתה
משחק באש ועלול לשלם
את המחיר. את
מודאגת מדברים העומ20
בי נו א ר -
דים להתרחש בחודש
18בפב רו א ר
ינואר — אבל אם תדעי
להישמר, הכל יעבור בשלום.
שבוע מצויין לכתיבת מכתבים.
הקפידי על לבוש חם והישמרי מהצטננות.

לי ל
לטיפוח היופי
חפפי את שערותיך בשמפו
״לי־לך״ והוסיפי
לו גמישות וברק טבעי.
שמפו ״לי־לך״ מחזק את
שרשי השיער ומונע גרויי
עור.
לבחירתך לשיער שמן ו־לשיער
יבש. ולעור הידיים
נסי את קרם ״לי־לך״
המעודן, החודר במהירות
לעור ומעניק לך ידיים
רכות ועדינות.

מושג חדש

אתה נוטה לעסוק ב
דברים
בלתי מועילים,
כאמצעי של בריחה.
אתגר רציני יעמוד מולך
מישהו ינסה השבוע
השבוע, אבל אתה עצלעשות
עליך רושם,
מך מהווה אתגר לאחאבל
מוטב שתבדוק
רים. תצטרך להכיר בבציציותיו
— תוכנו
כן: אתה אדם שקשה
אינו כברו. הפיתגם ! 9־ בפברואר -
!׳ :בחרס 1 לחיות עימו. חסוך את
אומר :״אל תסתכל
הביקורת מאלה האהו׳׳
בקנקן
אלא במה ש-
בים עליך. מצפות לך
יש בו ״.תזדקק השבוע לעזרתם של
23בספטמבר ־
נסיעות השבוע, בעיקר
קרובי-משפחה. עננה קלה עלולה לחלוף
22באוק טו ב ר
כאלה הקשורות בעסבחיים
הרומנטיים שלכם. בקשה ישנה,
אינן צריכה לחשוש
קים. בת מאזניים
ששכחתם ממנה, עשוייה להתגשם במפמהדחפיס
המופיעים בן לפתע. זה מצב זמני.
תיע. נושאים מדיניים יעסיקו אותך.
^נ 0 0 0 0 0 0 0 0 ^ x x x x x x x x x x x x x x x x x x x x x x x x x x x x x x x x x x x x x x x

בטיפוח היופי
411 זנים

חוחנ״ס

0א 1ס 1 £ 4

ציפדוני״

סוכנות לאינפורמציה וחקירות פרטיות
טלפונים • 823001 ,757813 רחוב החשמל ,8תל״אביב

אי תו רי כ תו בו ת
ח קי רו תמסח ריו ת

המאהב
הישראל