גליון 1630 מתאריך 27 בנובמבר 1968

מספד 1630

החוקרים בעקבות
מניח׳ הפצצה
בשוק מחנה־יהודה

ו׳ עסלו תשב״ט27.11.1968 ,

כנס ארצי של פעילים ומסבירים
יתקיים ביום ה 28.11.68 בשעה 8.30 בערב
באולם בני־ברית, רח׳ קפלן, תל־אביב
על ה נ ושא ;

לקראת המערכה :

בחירות 1969
יפתח: אורי אבנרי
תא הסטודנטים של העולם הזה — כוח חדש
האוניברסיטה העברית, ירושלים

כנ סחבריםואוהדים
לקראת חידוש הפעולה בשנה זו
יתקיים באולם בר־אתון, ביום ג׳ 10.12.68 ,בשעה 8.30
בהשתתפות אורי אפנדי ואמנון זפרוני
אם אתה מרגיש כצורך לפעול -כוא לפנס זה!

** תוני ישראל פירסמו בשבוע החולף
את אחת מהחלטות הממשלה, שפורסמו
באותו שבוע: ההחלטה על מינויו של
צבי טרלו, מי שהיה יועץ־בכיר לשר־המש־סטים,
כמנהל־הכללי של משרד־ר,משפטים ;
ומינויו של זאב שר, מי שהיד, רשם־הפטג־סים
במשרד־המשפטים והיועץ־המשפטי של
הכנסת, כמישנה ליועץ־המשפטי לממשלת־ישראל.
היתד,
זו, ללא ספק, ידיעה רבת־חשיבות.
עצם העובדה ששני אנשים צעירים (טרלו
הוא בן 36 ושר הוא בן )38 התמנו למיש־רות
כה בכירות,
מעידה על הזרמת
דם חדש לצמרת הפקידות
הממשלתית מינויים הבכירה.
כאלה במשרד־המש־פטים,
יש להם חשיבות
יתר, שכן צמרת
משרד־המשפטים
היא הקובעת למעשה,
בעצותיה, בהנחיותיה
וביוזמותיה,
את אותם התקנות
והחוקים, שבהיעדר
חוקה כתובה למדינה,
קובעות את אופי החיים בה.
אם אתה עוקב אחר מדור תשקיף ב־העולם
הזה, הידיעה על מינויים של טרלו
ושר, אינה חדשה לך. יכולת למצוא אותה
במדור תשקיף שהתפרסם לפני שלושה
שבועות (העולם הזה .)1627
זוהי רק אחת הדוגמאות לחשיבותו של
מדור תשקיף ולמהימנות הידיעות המתפרסמות

ך* לק ניפר מהידיעות המופיעות במן
1דור תשקיף אינן זוכות לפירסום ביתר
עיתוני ישראל, גם כאשר הן הופכות
לעובדות. אולם די לסקור את דף תשקיף
בשבועות האחרונים כדי לגלות בו מיספר
רב של ידיעות, שהקדימו את הפירסומים
בעיתונים אחרים. כך, למשל, ניבאה ידיעה
במדור את הוויכוח הפומבי בין שר־הביטחון
משה דיין לבין השר פינחס ספיר, בשאלת
השטחים, שבוע ימים לפני שפרץ. אותה
ידיעה גם הוסיפה פרשנות כי המחלוקת
בין שני השרים, מיועדת למעשה לערער
את מעמדו של משה דיין.
בשבוע שעבר פורסמה בעיתונות ישראל
גם הידיעה על התארגנותה של האופוזיציה

במע״י, אותו חוג
של עסקנים פעילים
התומך במועמדותו י ...
ש ל משרי דייו לרא ׳ 4׳ק ׳-י
שות־הממשלה. הידי
דיעה על כך פורסמה במדור תשקיף לפני
חודש (העולם הזה .)1626
באמצע החודש יכולת לקרוא בעיתונות
ידיעות ודברי פרשנות רבים על הסיום
הקרוב של שליחותו של הד׳׳ר גונאר יארינג,
שגריר מזכיר האו״ם למזרח־התיכון. העי תונים
ידעו לפרסם כי חופשתו של יארינג
במשרד־החוץ השבדי, הוארכה עד סוף חודש
נובמבר בלבד. הפרשנים כבר הפעילו
את דימיונם כדי לתאר את ההתפתחויות
והמהלכים שיתחוללו לאחר סיום שליחותו
של יארינג.
דף תשקיף היה היחיד שמסר לך את הידיעה
הבאה: יארינג לא יסיים את שליחו תו.
בניגוד לידיעות המופצות בעיתונות העולם
ובישראל, לא תסתיים שליחותו של
שגריר האו׳־ם למזרח התיכון כל הגור מים
מעוניינים בהמשך
ש לי חו תו ...סיום
השליחות יחייב
כל אחד מגורמים
אלה לקבל החלטה
ואף אחד מהם אינו
מעוניין בכן. ביודעו
מצב זה, מאיים
גונאר יארינג בהתפטרות
כדי להשיג
ויתורים מהצדדים,
אולם נראה שיופעלו
עליו לחצים להאריך
את שליחותו לתקו יארינג

נוספת.
ידיעה זו לא היתד, ניחוש או הימור אלא
תוצאה של יידע, שלא היה בידי פרשני-
העיתונות האחרים.
דף תשקיף, שהוא גילגולו של מדור תצ פית
שהופיע בהעולם הזה מזה שנים, וש־מדורים
בדוגמתו מופיעים בכמה משבועוני
העולם החשובים, כמו הניוזוויק, זכה לאחרונה
במתחרים. אפילו עיתון חדשות יומי
כמו מעריב, החל לאחרונה לפרסם מדור
דומה במוסף השבת שלו.
מכתבים הישראלים הטובים
בקשר למאמרו של אורי אבנרי ״עלובי
הנפש״ (העולם הזה ,) 1927 אני יכולה
להבין את כעסו על האנשים אותם הוא
מתאר ברשימתו. היה לי נסיון דומה כשהייתי
באנגליה לפני מיספר חודשים.
ישראלי שישב באוניברסיטות האנגלי־ת
בשש השנים האחרונות, הצהיר ב.׳יי שהממשלה
הישראלית מובילה את המדינה
להתאבדות מדינית, וכי כל אוכלוסית ישראל
הופבת לפאשיסטית.
הצעתי לו שאם אלו הן השקפותיו, מוטב
שיבוא לישראל ויפעל לשינוי המצב.
הוא השיב לי כי היו כאן מיספר רב של
אנשים עם דיעות דומות, אלא שד,יכו את
כולם (לא עד מוות בדיוק) ,עינו אותם ורדפו
אותם על־ידי המשטרה.
חנה ניימן, תל-אביב
הדרמות מדוע יצא קיצפו של אבנרי על הישראלים,
המשמיצים את ישראל בחו״לי אני
חושב שהם דווקא ממלאים תפקיד חיובי.
לולא היתר, ההסברה הרשמית שלנו נאלצת
להתמודד עם השמצותיהם כאן, אינני יודע
אם היו מרגישים אותה. הם ממלאים תפקיד
של דרבנות!
ש. הניגמן, לונדון
השגרירים קראתי בידיעות אחרונות את הגנתו של
אורי אבנרי על היורדים, בעת הוויכוח בכנסת
על שלילת הדרכונים מהיורדים. הרגשתי
צורך לכתוב ולברך אותו ב״יישר
כוח!״
מכיוון שאני נמצא זמן מועט מאוד ב׳
נורבגיה, ומתכונן לשהות כאן כשנר״• הריני
נמצא לעיתים קרובות במצב בו אנשים
שואלים אותי על ישראל, בעקבות כתבות
בעתונות המקומית, האוהדת, כמו כל התושבים
כאן, את מדינת ישראל.

אני סבור שאין רע בכך שאדם שוהה
זמן מה מחוץ לארצו (ואינני מתכוון ליורדים)
.כל ישראלי בחו״ל הוא שגריר
בלתי־רשמי, כמו שאמר אבנרי, שהישרא לים
בחו״ל הם תועמלנים מצויינים.
יהודה האן, נורבגיה

רוצחי ארלוזורוב
מצאתי לנכון לפנות אליכם בעניין אחד,
המסעיר את רוחי ולא נותן לי מנוח. הכוונה
היא לד,שמצד, הישנה וד,נפשעת נגד
הערבים בישראל, כאילו שניים מבני עמם
רצחו בזמנו את הד״ר חיים ארלוזורוב.
הנה, למשל, קראתי בעיתון מודעה על
הופעת ספרו של אבא אחימאיר, הנושפס.
בדברי הפירסום לספר נאמר :״עבד־אל־מג׳יד
הורה בבית־המשפט הבריטי כי רצח,
ביחד עם עיסא דרוויש, את ד״ר חיים
ארלוזורוב על שפת־הים בתל־אביב.״
מה הטעם לכל הדיבורים היפים שלנו
על שלום־אמת ודו־קיום בשלום עם הערבים,
אם בעת ובעונה אחת אנחנו מסיתים
נגדם? אין בכוונתי לפסוק מי היו ה רוצחים
של ארלוזורוב, אבל אין לי ספק
שאינם מבני העם הערבי. האם עלינו, בתור
יהודים, להוסיף מהדורה ישראלית לעלילת־דם
נוסח בייליס ודרייפוס?

אליעזר פומרנץ, נר,ריח
שומרים כהר־הכית
אילו הייתי ערבי הייתי גם אני מתקומם
כולי נגד התמונות וחילול הקודש בהר־הבית
(העולם הזר.)1629 ,
אני דווקא מחסידי הסיפוח, אבל תוך
הענקת מלוא הזכויות, לפחות הדתיות, ל ערבים.
איך אנחנו רודים שהערבים יסכימי
להסתפח למדינת־ישראל אם אנו פוגעים
בקדושת המקומות־הקדושים שלהם? אני
מתפלא על משרד־הדתות, שאינו מציב
(המשך בעמוד ) 5
ו אנוי ס הז ה 1650

811170001-00111 חז ( 6£1ע8£$$
כך נשמעים השוויצרים כשהם אוסרים: טוב יותר עם קוקה־קולה. וכאשר הם שותים
אותו קר כקרח הם יודעים היטב משמעותו של המושג שכן פסגות ההרים עטורות
השלג משיבות רוח צוננת ומחיה. השוויצרים שהם יצרנים מפורסמים של מוצרי
איכות קיבלו אח קוקה־קולה כמוצר משלהם. טעמו המובהק ותכונותיו הנפלאות חבבו
אותו עליהם מיד והם שותים אוחו בארוחה ביתר עם הגבינה המפורסמת שלהם.
הם שותים קוקה־קולה ליד האגמים התכולים. בבקתות הקטנות ובמסעדות, בערים
הגדולות שהן סמל הנקיון
קוקה־קולה הוא המשקה הקל האהוב והנמכר ביותר בשלם (למעלה מיססו מיליון

בקבוקי קוקה־קולה נמכרים מרי יום ביומו).
זהו שעור קומתו גדולתו ומעמדו של משקה קוקה־קולה לבדו!
סיוצר בישראל עי׳ החברה הסרכוית לייצור משקאות קלים מרס.

ספיר לאלון:
״איפה אתה עומד?״
פינחס ספיר מתכוון בכל הרצינות להסוך מרכז
היונים בממשלה. התנגשותו הפומבית הגדולה עם משה
דיין, על עתיד השטחים, היתה רק התחלה של התייצבות
ציבורית נגד הסיפוח.
מכיוזן שספיר רואה בעמדה זו גישה עקרונית, ולא
התנצחות אישית, עלול מאבקו לגרור שינויים ביחסי־הכוחות
בצמרת מע״י.

חיצ*נז*ו <

בין השאר, הבהיר ספיר לסגן ראש הממשלה
יגאל אלון, כי עליו לקבוע ברורות
היכן הוא עומד בשאלת השלום והשטחים :
אם הוא חושב להתחרות על הפופולאריות
ההמונית על־ידי נקיטת עמדה סיפוחיס-
טית, עלול הדבר לבטל את הברית בינו
לבין הצמרת הוותיקה של מע״י, אשר
ספיר הוא אחד מעמודי־התווך שלה.

״מסע התעוררות״
למעו דייו
המכה הראשונה של חסידי דיין לקראת הבחירות
מתארגנת עתה בסודי־סודות.

ללא פירסום, נערכת החתמה ציבורית
על עצומה, שתדרוש את העמדת דיין בראש
הממשלה. אישים חשובים כבר הודיעו
על הצטרפותם, והדבר יקבל, בבוא
העת, ממדים של תנועה ציבורית ספונטאנית
נרחבת.
מלבד אהבתם לדיין, אין שום דבר מאחד את החותמים,
שחלקם חסידי־סיפוח וחלקם מתנגדי־סיפוח, חלקם
אנשי־ימין וחלקם אנשי־שמאל, ושכל אחד מהם יכול
למצוא סימוכין להשקפתו בנאומיו השונים של דיין.

הרעיוו הפלסטיני —
בהו עלייה
הנה ההערכה האחרונה, המוסמכת ביותר, על סיכויי
הרעיון הפלסטיני בצד הערכי:

• כשטחים המוחזקים, נמצאים חסידי
המדינה הפלסטינית בעלייה ניכרת.
אנשי חוסיין נמצאים בנסיגה גדולה. אחת הסיבות:
דילדול זרם הכספים, שהגיעו בשנה הראשונה של הכיבוש
בכמויות גדולות מעמאן, לשיחוד עסקנים.
סיבה חשובה יותר: ההרגשה הגוברת בשטחים כי
המלך אינו מסוגל לפתור את הבעייה, וכי רק הפלסטינים
עצמם מסוגלים לכך, אם הם רוצים למנוע
.סיפוח זוחל״ לישראל.

• במדינות ערב, ובייחוד בירדן, ניכרת
אצל הפלסטינים הנולים לאהרונה -בפעם
הראשונה -תמיכה ניכרת ברעיון
הפלסטיני.
גרמו לכך מאורעות ודי בנובמבר בעמאן, כשאנשי
המלך ירו בפלסטינים. מגיעים לגדה רמזים ברורים מצד
פלסטינים חשובים במדינות־ערב, המעודדים את ד,מנ־היגים
המקומיים לקחת לידיהם יוזמה בעניין זה.

• בירדן ניכרת — שוב לאחר זמן רב
נטייה מצד תושבי עכר־הירדן להינתקמפלסטץ, אם ניתן לעשות זאת בצודה
מכובדת.
פעולות־התגמול של צה״ל, שהפילו קורבנות רבים
בערים ובכפרים, הביאו את העבר־ירדנים לידי מחשבה,
כי מוטב להם להסתפק במדינה קטנה משלהם, עבר־ירדנית,
תחת להיפגע ללא־הרף בגלל הפלסטינים, השונאים
אותם, והגורמים להם צרות בלי־סוף בפנים ובחוץ.

מגמות אלה עשויות להבשיל בצורה מהירה,
אם יבוא העידוד המתאים מן הצד
הישראלי. אולם החוגים בצמרת הדוגלים
בכך אינם זוכים בתמיכה בדרג הממשלתי.

* 1 1111111111

הרצוג בעד הידברות
עם הפלסטינים
האלוף במילואים חיים הרצוג, מי שהיה הפרשן הצבאי
של קול-ישראל במלחמת־ששת־הימים, ומראשי
רפ״י, הוא אחד התומכים במציאת פיתרון במורח-
התיכון תוך הידברות עם העם הפלסטיני.

לאחרונה גילה הרצוג, כי לדעתו המדיניות
ביחס לעם הפלסטיני צריכה להיות
מכוונת תוף הנחה שההסכם שיושג, יושג
דרכם, וייתכן אפילו, שלבסון? תיאלץ ישראל
להגיע לשיחות עם נציגי אירגוני ה־טירור.

הבהרה
זו תספק לאלון מזון־למחשבה, שכן עיקר
כוחו, בהתחרות עם משה דיין, בא לו דווקא מהצמרת
הוותיקה ומפינחס ספיר.

כל אנשי אלמוגי
צפויים זעזועים וגילויים נרגזים
העבודה. למרות שבתחילה עשה
יוסף אלמוגי, רושם, כאילו ישאיר
המשרד שירש מקודמו, הוא דחק
בכל מיני אמצעי־לחץ וחתירה.

על הנעשה במשרד־שר־העבודה
החדש,
על כנם כמה מראשי
למעשה את רגליהם

על המשרד משתלטת עתה קבוצה מנאמני
אלמוגי, עוד מהיותו איש הזרוע החזקה
בחיפה.

המהנדסים נגד
ניכויים משכרם
אגודת האינג׳ינרים והארכיטקטים, עלולה
להפעיל אמצעים אירגוניים נגד משרדי
הממשלה, המוסיפים לנכות ס /ס 10 משכרם של מתכננים
פרטיים׳ לטובת ״קרן לעידוד יצוא ידע״ שהוקמה
בימי המיתון, ולא הופעלה למעשר, מעולם.
כמקביל צפויה הגשת תביעה נסיונית נגד משרד ממשלתי
להחזרת הניכוי, מצד אחד ממשרדי התיכנון
הגדולים בתל־אביב, המבצע עבור הממשלה תיכנון
עבודות בנייה.

שותפות עם אונאסיס
אם מישהו בחברת אל־על כועס על נישואי ז׳קלין
קנדי לאריסטוטל אונאסיס, זה לא יפריע לו לנהל
עסקים טובים עם המיליונר היווני. במיוחד: עם חברת
התעופה אולימפיק, השייכת לאונאסיס.

גישושים ראשונים כבר התקיימו כץ
נציגי שתי החברות, לקראת הפעלתם של
סילוני הענק ״בואינג ,״747 שיוכנסו לשירות
בעוד שנתיים. נבדקת האפשרות, ששתי
החברות יפעילו מטוסים אלה בשותפות,
כדי לוודא תפוסה מלאה מארצות־הברית
לאתונה וללוד.

צעירי המפד״ל
ממשיכים לתקווה
צפויה התקפה מחודשת מצד עסקנים
צעירים של המפד״ל, חלקם בוגרי המנגנון
בעיירות־פיתוח, על הנהגת המפלגה, ברא שות
השר כדטה חיים שפירא.
סיסמת ההתקפה :״נגד הססנות שפירא, שלא להצ טרף
לתביעה להתנחלות מיידית בשטחים המשוחררים.״
כידוע, תמך שפירא בעיכוב ההכרעה בשאלת ההת נחלות.
ועמדתו נראית לצעירים כנושא מתאים לניגוח.
הרקע האמיתי להתחדשות המאבק, שנידחה זמנית מאז
שלום־הבית שהושג בוועידת המפד״ל, הוא מאבק על.עמ־דות־כוח
לקראת הבחירות הבאות לכנסת.

לבון תובע
תפקיד מוגדר
לא ברור עדיין אם פינחס לבון יסכים לצאת מהבידוד
שגזר על עצמו ולשוב לפעילות במפלגת העבודה,
למרות פנייתו הפומבית של מזכיר העבודה, פינחס
ספיר, אליו, לשוב לפעילות.

במגעים שהתנהלו עם לבון, רמז כי חז רתו
לפעילות מותנית בצירופו לגוף מפלגתי
מרכזי וקבלת תפקיד מוגדר.
רמז לכך שספיר עשוי למלא את תביעתו של לבון,
מוצאים בפירסום הראיון עם לבון בדבר, בו תקף
בחריפות את דיין, הסתייג מאשכול, ותמך בדיעותיו
של פינחס ספיר.
חפירות ברחובות תל־אביב
מספר הרחובות המבותרים על־ידי חפירות
בתל-אביב יגדל. הברת החשמל, הדו אר
והעירייה, הוציאו לביצוע מספר ניכר
של מיכרזים לצנרת תת־קרקעית, כאשר
ההוראה היא להספיק ולהניח את הצנרת
לפני הבחירות.
מספר גדול במיוחד של חפירות יבצע הדואר, אשר
תוכניות הנחת הצנרת לכבלי־טלפון שלו נמצאות בפיגור;
ניכר, עקב הסתבכות עם קבלן שלא עמד בהתחייבו יותיו
ולא הצליח לבצע את העבודות במועד שנקבע.

מכתבים
(המשך מעמוד )2
סדרנים שיפקחו על המבקרים היהודים ב״
הר־הבית.
שלום שוויקי, ירושלים

מס החמס
אני מתפלא שגם אתם הצטרפתם למקהלה
הצרחנית שיצאה נגד מם־המפלגות. הרי
דווקא אתם צריכים להיות מעוניינים במם
הזה. תנועה כמו שלכם, שאין לה מקורות־מימון,
תוכל בעזרת מם־המפלגות להתמודד
במלחמת־הבחירות, בעזרת תקציב שהוא,
באופן יחסי, שווה לגודלה בכנסת.
כרוך הלפרן, רמת־גן
• מס־המפלגות חל רק על חברי ההסתדרות,
והוא מחולק בין מפלגות ההסתדרות,
תומכי רשימת־העולם הזה — כוח
חדש יצטרכו לממן מכספם מפלגות שאינן
כפופות לשום ביקורת ושימשיכו לשלוט
בכל מקורות־המימון הבלתי־כשרים הנוכחיים
שלהן.

מי המלכה?
בכתבתכם על תחרות התסרוקות שנערכה
לפני שבוע על תואר מלכת קולסטזן (העולם
הזה ,) 1629 פירסמתם את התסרוקות

התסרוקת שזכתה
שזכו במקום השלישי ושלא זכו בשום
פרס. אחרי תסרוקות משוגעות כאלה מעניין
לדעת, איך נראית התסרוקת שזכתה בפרס.
אביבה פרחי, תל-אביי
קצת פחות משוגעת (ראי תמונה).

אלוהים בדיסקוטק
בקשר למכתבו של גדי שם־אור (העולם
הזה ,) 1628 המבקר את הדיסקוטקים הדתיים:
האם יש לו איזו הצעה אחרת, מאי־הליכה
לדיסקוטקים לכני־נוער דתיים? האם
בני־הנוער הדתיים חייבים ללכת עם פושעים
לדיסקוטקים? הייתי רוצה לקבל את תשובתו.
יוסי
רבינא, חיפה
דיסקותרבית בכתבה על הדיסקוטקים הדתיים נעלם
מעיני כתבכם פרט קטן אחד: שם נעשות
גם פעולות תרבותיות! אינני יודע איפה
אלוהים נמצא יותר, אך הבדל עקרוני זה
הוא המבדיל את האנשים הדתיים בכל גיל
ובכל מקום אחר בעולם מזולתם — התרבות.

לב;ה, רמת־גן
• יש באר׳ן שורה של דיסקוטקים המקדישים
חלק מזמנם לפעולות־תרבות.

אלוהים חי
אני לא מדבר על הזלזול בערכי־הדת,
מכך שאתם לועגים לצעירים דתיים המבלים
בדיסקוטק, אלא על הכותרת אלוהים
חי ונמצא בדיסקוטק.
״אלוהים חי״ — זו סיסמא דתית נוצרית,
ויש בבך משום פגיעה ביהודים.
שמעון יפת, ירושלים
• הסיסמה היא אומנם נוצרית, אך לא
נראה לנו כי יש בכך סתירה לאסונה היהודית,
אשר ממנה צמחה הנצרות.

זכות קדימה במדור זה תינתן
למכתכיהם של קוראים המצרפים
את תצלומיהם למכתבים.
העולם הזה 1630

מכנסי לן רנקס
לצעירים ולצעירים ברוחם
להשיג בחנויות האופנה
המובחרות
41 וא 0ו־ד\/א £8זאו

\ 3111€£נ

ז&א קאופמן־טובולסקי -יצרני אויגי־אימת

ק 1פר7-ן רמוו

תמרורים
נחוג יום־הולדתו של נשיא המדינה
שניאורזלמןשזי (רובשוב) ,בתפילה
בבית־הכנסת של חסידי חב״ד בעיר העתיקה
בירושלים. שזר, יליד העיר מיר שבפלך
מינסק ברוסיה, נבחר כבר בהיותו בן 17
למזכיר הועידה של פועלי־ציון במינסק. ב־
1911 עלה לארץ ועבד כפועל חקלאי בקבוצת
מרחביה, אך חזר לרוסיה כדי
להתיצב לצבא ׳הצארי ׳,שוחרר משירות
צבאי ונסע ללמוד בגרמניה. ב״ 1924 עלה
שנית לארץ. היה עורך דבר לאחר מותו
של ברל כצנלסון. משורר ואיש־מדע ש עבודתו
מוקדשת בעיקר לחקר תולדות
ישראל והתנועה המשיחית.
נחוג יום־הולדתו ה־ 66 של משה
אונא, חבר הכנסת מטעם המפד״ל, ו

שי א שז ר
ממנהיגי הפועל המזרחי. אונא, יליד מנהי־ם
שבגרמניה, הוא מצאצאי הרב מוירצבורג.
למד בברלין בבית־הספר החקלאי הגבוה
ובבית־המדרש לרבנים. כבר בשנת 1919
היה בהכשרה בגרמניה כחבר תנועת־הנוער
כחול־לבן, וכשעלה לארץ ב־ 1927 עבד כ

* 11111

פועל. בפרדסי חדרה, רמת־גן ופתח־תקוה.

חבר קיבוץ שדה־אליהו.
נחוג יום־הולדתו ה־ 53 של פרופסור
מריץמושקט, פרופסור למשפט בינלאומי
באוניברסיטת תל־אביי. מושקט, יליד
פולין, היה קולונל בצבא הפולני במלחמת
העולם השניה, הגיע שם לדרגת סגן־נשיא
ביודהמשפט הצבאי העליון.
נחוג יום־הולדתו ד־ 56 של ירוחם
משל, ראש המחלקה לאיגוד המקצועי
בהסתדרות־העובדים, משל, יליד פ־נסק, עלה
לארץ ב־ 1933 והגיע למעמדו ממשרת מזכיר
איגוד־פועלי־המתכת•
נחוג יום־הולדתו ה־ 46 של?}ודד
מסר, מנהל מפעלי התשלובת־הכימית בערד
ובעבר המנהל הכללי של משרדיה־עבודה
ואלוף־מישנה בצה״ל.
נחוג יום־הולדתו ה־ 47 של סגן שר־

א י ־? 3ד

ם * ג רי ת!

הקליטה אריה (״ליובה״) אליאב, יליד
מוסקבה, סגן־אלוף בצה״ל, מראשי עליה
ב׳ ומחלץ היהודים מפורט־סעיד, כשזו נכבשה
במבצע־סיני בידי הבריטים והצרפתים.
למרות עמדתו בצמרת העבודה, נמנה אליאב
על ראשי החוג הפועלים למינויו של משה
דיין כראש־הממשלה.
נולדה. ל ש לו םרון ־ ריקלים (,)46
מנהל התזמורת הסימפונית של קול־ישראל,
מיסד ומנצח תזמורת הגדנ״ע — בתו השניה.

פטר בגיל ,62 רקטור אוניברסיטת
חל־אביב, הפרופסור כן * ציון כ ״ ץ, ש עלה
לארץ מפולין ב־ , 1940 פירסם מחקרים
בתחום הספרות הקלאסית והספרות
העברית, ותירגם שורה של יצירות מייד
נית, רומית ופרטית לעברית. בן־ציון כ״ץ,
היה אחיו של. הפרופסור יוליוס סוחי־כ״ץ,
מי שהיה בזמנו נציג פולין באו״ם.

המחתרות -מוכשרות וכושלות,
חיוביות ושליליות, יפות ומכוערות
כאחת.

4א קל להשמיע דברי־הגיון, ולא קל
/להקשיב לדברי־הגיון, אחרי מעשה־רצח
המוני כפי שאירע בירושלים,
תחושת־הזעם ותאודת־הנקם אינם נחלתם
של אנשים פרימיטיביים בלבה כל אדם
נורמאלי חש אותם בליבו.

אף בעוד שהאדם הפרימיטיבי
יכול להסתפק בהתמכרות לרכישות
אלה, חייב האדם האחראי,
הסביר, להתגבר עליהם ולהפעיל
את הגיונו הצלול.

ין שאר הסגולות שאיפשרו לצה״ל
4לנצח בשלוש מלחמות, היתה סגולה
יקרה מפז:

אי־הזילזול באוייב.
אין זה מקובל בצה״ל לומר, למשל:
״אז מה אם יש לערבים מטוסים רבים יותר
וטובים יותר משלנו? מי צריך פאנטומים?
אנחנו נדפוק אותם גם בלי זה!״
שום אלוף לא אמר מעולם דברים בנוסח
:״הערבים הם חיילים כל־כך מחורבנים,
שאין צורך לשפר את רמת־האימונים שלנו.״
להיפך: אף שכל קצין בצה״ל יודע את
חולשות הצבאות העויינים, ואף יודע לנצלן
בשעת־מיבחן, הרי המחשבה הצבאית היש־

(לפני שנה, כשהזהרתי את הכנסת בפני
סכנת הטרור והסתמכתי על הספרות׳ המיק־צועית,
שפכה גולדה מאיר קיתון של לעג
על ״חבר־הכנסת שקרא את כל הספרים,״
משה דיין פטר את העניין בזילזול, והפא־שיסטים
צעקו שאני ״נציג אל־פתח״).
המסקנה הראשונה שיש להסיק מן הקטל
ההמוני של היום השישי השחור הוא:

הטרור הערבי הוא סכנה רצינית,
ויש להתייחם אליו ברצינות.

*\ ח ת הסיבות שגרמו לזילזול זה הי־תה
נעוצה בחוסר־הכישרון הבולט של
החבלנים, וכושר־עמידתם הירוד.
מי שזכר איך עמדו הבחורים שלנו בחקי-
רוח־עינויים של הבולשת הבריטית בארץ,
יכול היה לבוז לחשודי אל־פתח שנשברו
בדקות הראשונות של חקירתם.
הרמה הטכנית של החבלנים היתה עלובה.
הודעות ההתרברבות של האירגונים, התפארותם
בפעולות דימיוניות ומדומות, שאיפתם
להפקיע איש את פעולות רעהו — כל אלה
יצרו אווירה של קירקם. קל היה לומר :״זה
לא רציני.׳׳

אולם מי שמצוי בדברי־ימי מער־כות-הטרור
בעולם, יודע כי מערכה
כזאת יכולה להצליח גם כש־

פלסטין (גת״פ) ,כשבידו הספר האדום הקטן
של מחשבות היושב־ראש מאו.
מאו טסה־טונג היה גדול לוחמי־הגרילה
של המאה ה־ ,20 והמצליח שבהם. איש כמו
צ׳ה גח־ארה לא היה, לעומתו, אלא תינוק
דבית־רבן. והתוצאה מלמות.
באותו ספר הקדיש מאו מקום נרחב למלחמת
הגרילה. הוא קובע הלכה שאותו
איש גת״פ בוודאי למד אותה על־פה: שלו־חם־הגרילה
הוא ״כדג במים״.

המיפ -שבהם שוחה הדג הלוחם
-הם האוכלופיה .
אפשר לתמצת את מישנתו של מאו בנושא
זה בנוסחה פשוטה: לוחם־גרילה המצליח
להשתלב באוכלוסייה האזרחית, לקבל
בה סעד ומחסה, יש לו סיכוי לנצח.
לוחם־הגרילה שאינו מצליח להשתלב בה,
סופו להיכשל.

זהו חוק־ברזל שהוכיח את עצמו
בכל מערכוחרהטרור בימינו, ללא
א!? יוצא־מן־הכלל אחד.

ך* מיכת האוכלוסייה בלוחמי־טרור
4 1תלוייה, כמובן, בגורמים רבים. אף הגורם
העיקרי, הקובע, טמון בשאלה: האם
האוכלוסייה מזדהה עם הטרוריסט, חושבת
אותו ללוחם־שיחרור, מאמינה כי מלחמתו
צודקת?
(ולעומת זאת: אין אף דוגמה אחת בהיסטוריה
שבה הצליחה הפחדת האוכלוסייה,
באמצעות טרור־נגדי, להרתיע אותה מלעזור
לטרוריסטים. התוצאה היתה תמיד הפוכה:
ככל שהשילטון נקם באוכלוסייה בדרך
אכזרית יותר, ויצר שינאה עמוקה יותר,
כן שיגשגו אירגוני־הטרור).

אין צורף להרחיק־לכת כדי לחפש
אישור לכלל של מאו. אפשר
למצוא אותו בנסיוננו האישי, בארצנו
שלנו.
בשנת 1942 הצליחו הבריטים לחסל
את לח״י לחלוטין, כימעט עד האיש האחרון.
מי שלא היה כלוא, נורה ונהרג יחד
עם מנהיג האירגון, אברהם שטרן (״יאיר״).
מדוע? היישוב העברי לא הסכים לדעתו
של שטרן, כי יש להילחם בבריטים בעוד
אלה מנסים לעצור את החיה הנאצית. היישוב
נחרד כשהרגו אנשי לח״י עובר־אורח
ושוטרים יהודיים בלב תל־אביב. היישוב
החליט כי אנשי לח״י הם מטורפים ופושעים.
התוצאה היתד, כי בימיו האחרונים לא
מצא אברהם שטרן אף בית אחד בתל־אביב
שהיה מוכן לתת לו מחסה. הוא ישן במיק־לטים,
נע ונד, עד שהלך מאונם לביתה של
חברת־אירגון, שהבולשת עקבה אחריה. שם
נלכד ונרצח.

הדגים היו כאוויר.

נזפ\2ר וזבמים מיוזז־יגן בנזפר ״נחזשבן תייג ש2־ מואגי׳
ראלית מבוססת תמיד על ההנחה כי במלחמה
הבאה, אם תפרוץ, יגלה האוייב כושר־לחימה
רב יותר מאשר בפעם שעברה.

וכד צריף להיות.
אך נדמה לי כי הדבר אינו תמיד נכון,
כאשר עוברים משדה המלחמה הסדירה אל
זירת הלוחמה הזעירה, ה״גרילה״.

כאן נתגלו סימנים מדאיגים של
זילזול באוייב. אנשים רציניים הפריחו
סיסמות כמו ״הערבים אן?
פעם לא יהיו אנשי־מחתרת מוכשרים
״.היו שהתייחסו לציד־החב
לנים כאל ספורט, והזמינו בדרנים
לחזות בו. היתה אופנה ללגלג על
המאמצים הכושלים של המחתרות.

רמת החבלנים נמוכה ביותר, גם
כשמעשיהם כושלים ועלובים.
מלחמת־השיחרור האלג׳ירית׳ שניצחה את
צרפת האדירה, היתד, מורכבת עד יומה האחרון
ממעשי־טרור פשוטים ואכזריים ביותר,
כמו מכונת־התופת הירושלמית.
מלחמת־הטרור שונה לחלוטין ממלחמה
סדירה, וכפופה לחוקים אחרים. לא קל לחייל
סדיר, האמון על בעיות שונות לגמרי,
לתפוס את החוקיות של הטרוריזם.

כי במלחמת־טרור, הצד הצבאי
והטכני הוא ^ ,10 ואילו הצד המדיני
והנפשי הוא ^.90

פני שבועיים פירסם העולם הזה

תמונה של אחד ממפקדי החזית לשיחרור

הדוגמה הבולטת ביותר ל״דגים במים״:
הוזיאט־קונג. באמצעים עלובים, תוך קורבנות
איומים, במערכה בה מבצעים שני
הצדדים מעשי־אכזריות מחרידים, ניצח ה־וזיאט־קונג
(בעזרת הצפון) את העוצמה הצבאית
האדירה של ארצות־הברית, ומכתיב
לה כעת שלום שיהיה משול לכניעה.
הדוגמה הבולטת של ״דגים באוזיר״ :כאשר
פרצה מלחמת־הטרור במאלאייה, הזדרזו
הבריטים להבטיח חרות למדינה זו, הקימו
בד, שילטון של מנהיגים מקומיים בני־ברי־תם,
התוצאה: הממשלה החדשה, שזכתה

כעבור שנתיים התהפך הגלגל. הנצחון על
הנאצים כבר היה מובטח. לארץ הגיעו סיפורי
הזוועה על מחנות־ההשמדה. הבריטים
חסמו את השערים בפני שארית־הפליטה.
היישוב החליט כי ד,״טרוריסטים״ ,הלוחמים
בבריטים, צודקים בהחלט. אנשי לח״י הפכו
גיבורי הנוער. הם הכתיבו את הקצב ל־אצ״ל,
אצ״ל הכתיב את הקצב להגנה, וההגנה
הכריחה את מנהיגי היישוב ללחום.

הדגים שחו במים.
כעבור ארבע שנים קמה מדינת־ישראל,
על מוסדותיה הנבחרים. חלק מלח״י לא
רצה להתפרק. אנשי לח״י רצחו את הרוזן
ברנאדוט. הממשלה החליטה לחסלם. היא
עשתה זאת בהסכמת הציבור כולו.

הדגים היו באוויר, ונחנקו.

ך* מחתרת שלנו

היתה, כמובן, מיו

1חדת־במינה.

אולם הנפיץ שלה חוזר, בעירך
ביות גמורה, בתולדות כל שאר

דברי רב־ארוף בר־ רב
בעצמאות, חיסלה את הטרור, נשארה בת־ברית
נאמנה וחשובה של בריטניה.

דוגמאות כאלה יש לעשרות. מה
אפשר ללמוד מהם לגבי מצבנו?

ץ חד האנשים הנבונים וד,שקולים ביותר
בישראל, רב־אלוף חיים בר־לב,
אמר ב־ 9באפריל 1968 פסוק המכיל את
כל התורה על רגל אחת:
״חיסול הטרור יבוא כאשר יימצא הסדר
ופיתרון לפלסטינים.״

כדי להבין פסוק זה ביתר קלות,
כדאי להופכו על ראשו: חיסול
הטרור ל א יבוא עד אשר יימצא
הסדר ופיתרון לפלסטינים.״
אין פיתרון צבאי לבעייה זו. יש ר ק
פיתדון מדיני. כי מערכת־הטרור אינה, בעצם
מהותה, מלחמה צבאית, אלא מדינית.
חיסול הטרור אפשרי באחת משתי דרכים:

מציאת ״הסדר ופיתרון״ שיתקבלו
על דעת העם הפלסטיני.
כלומר: הגשמת שאיפתו לחרות לאומית
במדינה משלו, תוך הסדר ביטחוני, כלכלי
ומדיני עם ישראל.

או -סילוק העם הפלסטיני כולו
מן השטחים המוחזקים.
כלומר: חיסול מלחמת־ד,גרילה על־ידי
העברתה לפסים של מלחמה סדירה (וניצ־חית)
בין ישראל והעולם הערבי.

אין ורףשלישית .

^ אותו ראיון אמר רב־אלוף בר־לב
פסוק נוסף, שעליו חלקתי אז, ועליו אני
חולק היום :״עד אז (כלומר: עד שיימצא
הסדר ופיתרון לפלסטינים) נוכל לצמצם את
היקף הפעילות הטרוריסטית.״
מעשר,־התופת בירושלים מוכיח כי למרות
ההצלחות חסרות־ד,תקדים של זרועות־הביטחון
נגד אירגוני־הטרור, גדל הטרור
באיטיות אך בהדרגה.

היכן הדגים כיום? במים או באוויר?

מצב־ביניים. האוכלוסייה הפלסטינית
טרם איבדה את התקווה למציאת הסדר מדיני,
שיחזיר לה את חרותה בדרכי שלום.
היא תולה תקוות ביארינג ובאשכול, בחוסיין
ובעבד־אל־נאצר, בניכסון ובקוסיגין.

לכן היא רוחשת אהדה לטרד
ריסטים, אף עדיין אינה נותנת
להם מחסה.

אולם ברגע שהעם הפלסטיני ישתכנע
כי אפסו התקוות לשלום, ברגע שתקום
התנחלות נרחבת על אדמתו, ברגע שיבין
כי הכיבוש הישראלי הופך לעובדת־קבע —
באותו רגע ימצאו הטרוריסטים לא רק אהדה,
אלא גם עזרה ומחסה.
אז יהפוך הטרור לעובדה מרכזית בחיינו
— ותתחיל טראגדיה נוראה לשני העמים.

למנוע טראגדיה זו -אין תפקיד
קדוש יותר בשעה אחרונה זו.

ד ״ 1ה

ל סז ז ר

() 119

דוגמה שג חריצות

הנושא היה ״חוק חוזי עבודה״ — חוק שבא להגליד את חובותיו של העובד כלפי
מעסיקו.
בין השאר נאמר בחוק כי העובד חייב ״לעשות עבודתו בנאמנות, בחריצות ובהתאם
להוראות של המעביד.״
כשהגעתי לסעיף זה׳ בשעת נאומי, השקפתי על האולם וראיתי כי נוכחים בו בעשרה
חברים. הערתי על כך:
אורי אבנרי: כאשר אנחנו דנים בחובת העובד לעבוד ״בנאמנות, בחריצות ובהתאם
להוראות המעביד,״ קשה מאוד שלא להעיר על בן שחברי־הכנסת עצמם אינם בדיוק
דוגמה טובה. אני מקווה שהם דוגמה לנאמנות, ולמילוי הוראות המעביד (שהוא, במיקרה
זה, החוק) .אן על חריצות — בשנוכחים כאן כרגע פחות מעשרה חברי־ננסת — קשה
לדבר.
מנחם ידיד: חשבתי שכבר נגמלת מהנוהג הזה!
אורי אבנרי: אתה לא תיגמל מוה כל עוד אני פה. אתת יכול, אולי, להיגמל ממני,
בעזרת הגדלת אחח־החסימה. אבל כל זמן שאני פה — אמחה נגד זה שמליאת הכנסת
הזאת כמעט ריקה.
היו״ר רות הקטין: חברי־הכנסת, לא זה הנושא 1
אורי אבנרי: זה הנושא. בהצעת־החוק שלפנינו נאמר כי ״העובד חייב לעשות
עבודתו בנאמנות, בחריצות ובהתאם להוראות המעביד.״ אנו עובדים של המדינה, של
אזרחי ישראל. אזרחי ישראל משלמים לנו שכר, ויהיה זה נאה אם הכנסת תדגים בעצמה
את אשר היא רוצה לחוקק לאחרים.
אליעזר שו & ט ק: עד עכשיו לא היה החוק הזה.
אורי אבנרי: יש פה סעיף האומר שחוק זה יחול רק בעתיד. אני מציע, איפוא, שזה
יחול בעתיד על הכנסת.
זה היה, בערך, בשעה .6.30 כעבור חצי שעה, בשעה ,7.00 כשעוד נמשך הוויכוח על
אותה הצעת־חוק, ערכתי מיפקד. נכחו באולם, מלבד היו״ר (הקטין) ,הנואם (טובי) ,שר־העבודה
ואני, שישה חברי־כנסת:
רשימתהנוכחים: המערן — 2מתוך ( 50 ארבלי, ביטון) .גח״ל — 2מתוך 22
(אבניאל, ידיד) .ספ״ם — 1מתון ( 8פלד) .פא״י — 1מתון ( 2ורדיגר) .נעדרו לחלוטין
סיעות המפד״ל, אגו״י, ל״ע, המרכז החופשי, מק״י.
תמיהני מה היה קורה במיפעל פרטי במצב כזה.
חלק מן הנעדרים היו בטיול מאורגן — המשלחת של חברי־הכנסת בצרפת. בהקשר זה
אולי כדאי להזכיר את הדברים שאמרנו, לפני שבועיים, בעת הדיון על שיגור משלחת־הכנסת
לגרמניה. נמנענו אז מהצבעה, ומסרנו הודעה זו:
אורי אכנרי: נמנענו מהצבעה, כי אנו מתנגדים לכל הבולמוס של נסיעות חברי־כנסת
בעולם, בכל ימות השנה, ובימי ישיבותיה — על אחת כמה וכמה.
אנו רואים בבולמוס זח המשך לשיטת חלוקת־השלל בין המפלגות — כשנסיעות חברי־הכנסת
על חשבון הציבור משמשות כחלק מן השלל.
התנגדנו לנסיעתם של חברי ועדת־הכספים לסיור־לימודי־כביכול באירופה, על־חשבון
האוצר. היינו רוצים להטיל חסימה על נסיעות כאלה של חבר־הכנסת קרגמן וחבריו.
אנו תמהים על הרכב המשלחת לצרפת, שרוב חבריה אינם יודעים צרפתית, ושלא נכלל
בה אף לא אחד מחברי־הכנסת הבקיאים במיוחד בענייני צרפת, או הקשורים לחוגים
ססויימיס בצרפת —! מח״כ שמעון פרס ועד ח״כ שמואל מיקונים.
הטיול הקולקטיבי לגרמניה — בעצם ימי ישיבות הכנסת — דינו ככל שאר הטיולים
המאורגנים האלה, ופסול כמותם.

ח ״ כי או רובו ט?
האם חייב חבר־כנסת להתפטר, כשהוא
עובר מסיעתו לסיעה אחרת?
שלושה חברי־כנסת — יצחק רפאל מה־מפד״ל,
יוסף תמיר מהליברלים ויוסף
שופמן מחרות, הציעו זאת בהצעות־חוק
פרטיות. מובן שהצבענו נגדן. אך עוד לפני
כן ניצלנו הזדמנות כדי להגיד את דעתנו
על נושא זה:
אורי אבנרי: ברור לחלוטין שיש
להתנגד בצורה החריפה ביותר, הקיצונית
ביותר, להצעה שהדעת אינה סובלת אותה
,במדינה דמוקראטית: ש״בוסים״ מפלגתיים,
או מוסדות מפלגתיים כלשהב. תהיה להם
שליטה על נבחר־הציבור, שנבחר בשמו על־ידי
הציבור.
אילו היתה מתקבלת הצעה כזאת על־ידי
רוב הכנסת — הרי היה זה מבטל לחלוטין
את ערכה של הכנסת, הופך את הכנסת
לפדראציה של מזכירויות־מפלגות, נוטל כל
קיום וחשיבות מחבר־הכנסת עצמו.
אם קורה לכם (בסיעה שלי זה עדיין
לא קרה) שחבר־כנסת פורש מן הסי— עה ישיאל
קיגמן 5זה עלול לקרות בביולוגיה,
שאדם מתפצל.
אורי אבנרי: אני מקווה שהאפשרות
התיאורטית שחבר־כנסת יוכל לפרוש מסי־עתי,
תהיה קיימת בכנסת הבאה.
אם זה קורה לכם, רבותי חברי־הכנסת
מכל המפלגות, הפיתרון לכל הבעיות הללו
הוא: אל תכניסו לרשימות־המועמדים שלכם
אנשים שאינכם בוטחים בהם, ואל תנסו
לאחז את עיני (או אוזני) הבוחרים בשמות
של אנשים שאתם רוצים בהם במערכת־הבחירות,
אבל לא רוצים אותם למחרת
היום בסיעתכם בכנסת.

היו״ר דבורה נצר

זוהי

הטפת

מוסר.

אורי אבנרי

:חלילה. זוהי הצעה פו־

ליטית מובהקת.

נג ר מס החמס
השבוע עשינו מעשה נוסף לחיזוק התנועה
ההמונית נגד מס-המפלגות.
הגשנו הצעת-חוק פרטית, הכוללת שני
סעיפים בלבד:

הצעודחול, מס׳ ר״ה של ח״ב
אורי אכנרי:
״חוק הגנת השכר (תיקון מס׳ ,)6תשכ״ט־
968ו״.

.1טפסי התנגדות.
ההודעה בכתב (על הסירוב לשלם את מס־המפלגות)
תוכל להינתן למעביד בכל דרך
שהיא. להקלת משלוח ההודעה יספק מש־רד־העבודה,
ביוזמתו, לכל מעביד טפסי־התנגדות
מתאימים.
כל מעביד יהיה חייב לספק לעובדו טופס־התנגדות,
בטרם ינכה ממנו את התוספת
הנדונה.

.2איסור הפעלת לחץ.
כל אדם המפעיל לחץ מכל סוג על עובד,
עקב סירוב העובד להסכים לניכוי, דינו —
קנם עשרת אלפים לירות, או מאסר חודש
אחד, על כל מיקרה של הפעלת לחץ.
מתחייב אדם בדין לפי סעיף קטן זה,
לאחר שכבר נתחייב לפיו בשתי השנים
שלפני כן, דינו — קנס עשרים אלף לירות,
או מאסר חודשיים.

אחדבפה
אברוזם לינקולן ז״ל אמר פעם שאפשר לרמות חלק
מן האנשים כ ל הזמן, ואת בל האנשים חלק מן
הזמן. אולם אי־אפשר לרמות את ב ל האנשים כ ל
הזמן.
נדמה שסיעת המרכז החופשי כופרת בעיקרון זח.
על כל פנים, היא הגישה לכנסת הצעת־חוק שהיא
העתקה נאמנה ומילולית מן הדרישות שהעלינו במרוצת
השנים במאות כתבות ובעשרות נאומים בכנסת —
והמופרות על־ידי המרכז החופשי עצמו. למשל: איסור
הקשר בין מפלגה ובין איגוד מיקצועי וקופת־חולים,
איסור אוסף תרומות בחו״ל, נכו׳.
נמנענו מהצבעה על הצעה זו, כדי לחשוף צביעות זו.
בנאום שהופרע על״ידי קריאות־גיניים רבות ורצופות
אמרנו, בין השאר :
אורי אכנרי: לא נתזזכח על השאלה כמה קולות היה
מקבל חבר־הכנסת תמיר או חבר־הכנסת באדר, אילו היו
מתייצבים בבחירות לבדם. ויכוח זה אינו נוגע לי. נדמה
לי שאני האדם היחידי בכנסת היודע כמה קולות הוא קיבל*.
...נ מנ ע תי מהצבעה זו מהסיבות הבאות:
אין לי צורך להדגיש שאני תומך תמיכה קיצונית בכל
העקרונות הכלולים בהצעת־החוק הזאת. ולראיה: רוב העקרונות
האלה מצאו את ביטויין בהצעות־חוק שהבאתי גם
אני לכנסת בשלוש השנים האחרונות.
יתר על כן — התנועה שאני מייצג אותה בכנסת נוהגת
על־פי עקרונות אלה. אין לה לחלוטין מנגנון שכיר. אין לה
לחלוטין תקציב. אין היא אוספת לחלוטין תרומות בחוץ־
לארץ.
א ך לא הצבעתי בעד ההצעה המסויימת הזאת, מפני
שנדמה לי (ואשתמש במילים עדינות מאוד) שהפרקטיקה של
הסיעה, המביאה את ההצעה הזאת, אינה תואמת את התיאוריה
הגלומה בהצעת־החוק. אסתפק בכמה שאלות לחברי
סיעת המרכז החופשי.
* מילים אלה התייחסו לחילופי דברים בין תמיר ובאדר
(חרות) ,בו האשים כל אחד את השני שלא היה מקבל
שום קולות אילו התייצב לבחירות לבדו.

אחד

בדב

(א) מה הקשר בין המרכז החופשי ובין הסתדרות העובדים
הלאומית — ובמה הקשר הזה שונה מן הקשר בין
מפלגת־העבודה והסתדרות העובדים הכללית?
(ב) מה הקשר בין המרכז החופשי לבין קופת־חחולים
לעובדים לאומיים, ובמה שונה הקשר הזה מן הקשר בין
מפלגת־העבודה או מפ״ם לבין קופת־חולים הכללית?
ישראל קרגמן: קופת־חולים הכללית לא מממנת את
המפלגות. ואל תשווה!
אורי אבנרי: אני רק שואל שאלות. אני לא נותן
תשובות.
שמואל תמיר: האם הגברת היושבת־ראש תרשה לנו
להשיב? נשמח מאוד!

(ד) כמה כספים אספו ואוספים ראשי המרכז החופשי
מחוץ־לארץ — באמריקה הדרומית, באמריקה הצפונית
ובאפריקה הדרומית הפאשיסטית?
(ה ).איזו ועידה בחרה במוסדות מפלגת המרכז החופשי׳
הקיימת כבר — כך נדמה לי — קרוב לשנתיים?
שמואל תמיר: תקבל דו״ח מלא!
אורי אבנרי 0 ( :מה הקשר בין המרכז החופשי ובין
ייצור משונה הקרוי ״תיבת־דאר 6484״ ,המוציא סכומים
עצומים למודעות־הסתה, הקוראות לחיילי צה״ל לפרוק עול
ממשלה דמוקראטית חוקית, והמודעה הזאת היא --
אליעזר שוסטק: שום קשר!
אורי אכנרי --:וכפי שנמסר לי במערכת
אחד העיתונים, מר אדר קיסרי, שהוא פקיד בכיר של
המרכז החופשי, הוא שמסר את המודעות האלה. אני רק
שואל.
כבוד היושבת־ראש, כל זמן שלא קיבלתי תשובות מניחות
את הדעת לשאלות הללו — לא ראיתי את עצמי רשאי
לתת את הגושפנקה שלי להצעת־החוק הפרטית הזאת, של־עקרונותיה
אני מסכים בהחלט.
שמואל תמיר: נסתדר בלי הגושפנקה.
אורי א כ׳׳ ר י: מפלגת המרכז החופשי התפלגה, פולגה,
הופלגה (אינני יודע איך להטות את הפועל הזה) מתנועת־החרות
לא על רקע של עקרונות אידיאולוגיים דווקא, אלא
על רקע של סיכסוך פנימי שנגע למכתב מסויים. עדיין
חייבת תנועה זו להוכיח לציבור שאינה רק רסיס של
חרות, מפלגה זקנה במהדורה קטנה יותר. על־ידי הגשת
הצעת־חוק שאינה תואמת את הפרקטיקה שלה — היא לא
תוכיח לציבור שהיא תנועת רפורמה.

אליעזר שו ס ט לן: זהו אותו הסיגנון של באדר, אותם
השקרים!
היו״ר דבורה נצר: זאת ההערכה שלכם.
אורי אבנרי ( :ג) מאחר שקראתי בעיתון, מפי דובר
המרכז החופשי, שהתקציב החודשי של המרכז החופשי הוא
5,000 לירות (סכום קטן לעומת מפלגת העבודה, אבל
סכום עצום בהשוואה למה שיש לסיעה שלי) — מעניין
אותי מניין באות אותן 60 אלף ל״י לשנה — אם זה לא
יותר.

הכל ציפו לסופה של אותה ישיבה, בי הכל היו
בטוחים כי המרכז החופשי ינצל את זכותו וימסור עוד
באותו יום, מעל דוכן הכנסת, תשובות לשאלות אלה,
בצורת ״הודעה אישית״.
אולם זה לא קרה. תחת זאת מסר המרכז החופשי
הודעה אווילית, שבאה לאחז עיניהם של תמימים, ובה
נתבענו לחזור על הודעה זו ״מחוץ לכנסת״ ,בדי שאפשר
יהיה להגיש נגדנו מישפט. בצורה זו, העשוייה
לעשות רושם על בורים, התחמקה סיעה זו ממתן תשובות
ברורות לשאלות ברורות.
המסקנה מתבקשת מאליה.

ב שו קטא,

הדת

שפכים ימיר,

מקדטות את

לוג

השבוע הגיעה פעילותנו גשטח השאילתות
לשיא חדש. הנה תקציר של
אחדות מהן — שהן במקור הרבה יותר
מפורטות ומנומקות:
9לשר־המיסחר־והתעשייה: האם נכון וו
סיטונאי הבשר בתל־אביב סירבו לקבל את
הכשר הקפוא שהוצע להם? האם נכון
שבגלל אחוז השומן הגבוה נאלצים הקצבים
לייקר את הבשר לצרכן?
• לשר־החינון: האם נכון שמאות
סטודנטים מחו״ל לא קיבלו את דמי־הקיום
שהובטחו להם?
9לשר־הפנים: האס נכון כי מיפעל
השפכים כאיזור דן אינו חוקי, מכיוין
שכל פעולה טעונה אישור מראש של שר־הבריאות?
9לשר־הביטחון:
בפירסום של המכון
לעיונים איסטראטגיים בלונדון נאמר, כי
חברת דאסו הצרפתית משתפת פעולה עם
ישראל בפיתוח טיל קרק?ן*קרקן ן לטווח
של 450ק״מ, וכן מיל דו־שלבי המונע בדלק
מוצק. האם ידיעה זו נכונה?
• לשר־האוצר: האם נכון שחברת־הנפט
הלאומית מסרה לקבלן פרטי, בלי
מיכרז, את אספקת האוכל לעובדיה כאבו״
דודם, וכי הארוחות המוגשות הן רעות
ויקרות?
• לשר־התחבורה: האס נכון כי כנמל
התעופה כלוד אין עורי־ניווט בתקן
מתאים, וכי הדבר מסכן את בטיחות הנחיתה?

לראש־הממשלה: האם העביר המלך
חוסיין, אחרי הפגזת אילת, באמצעות
השגריר האמריקאי הצעות למניעת תגובה
ישראלית?
• לשר־הפנים: האם בדק שר־הפנים
את הטענה כי יש כעיריית תל־אכיכ
1500 עובדים מיותרים?
• לשר־הבריאות: האם נכונה טענת
הכירורגים, בכינוסם הארצי, כי דעת־הקהל
הדתית מעכבת ביצוע השתלות־אכרים

כישראל ז

• לשר־הביטחון: מדוע מעכבת הצנזורה
פירסום מכתבים הנוגעים לתרומות־תקליטים
לחיילי צה״ל במוצבים
רחוקים?
ששר
י• לראש־הממשלה: האם נכון
החוץ הביא לידיעת הד״ר יארינג כי ישראל
החליטה להישאר כשאדם אל־שייך בכל
הנסיבות?
• לשר־המיסחר־והתעשייה: האם מעודדת
הממשלה השקעות של יהודים בשטחים
המוחזקים, ואילו ערובות ניתנות להם?
• לשר־התחבורה: האם קיים בארץ
מחסור חמור כמשאיות, המעכב אס־פקת
מיטענים, ואילו פעולות נוקט משרד־התחבורה
לחיסולו?
• לראש־הממשלה: כמה כסף הוציא
מרכז־התפוצות מאז הקמתו, כמה פקי־דים
הועסקו בו, ומה היו פעולותיו?
• לשר־העבודה: סי קבע כי ־ 157משכר
הפועלים מהשטחים המוחזקים
בישראל יועברו לקרנות־גמל של ההסתדרות,
ולאיזו מטרה?
•:לשר־הפנים: האם ביקש ראש עי
ריית ירושלים לחקור פירטי שיחה ש-
היתה לסגן־ראש־העיר הדתי עם פקיד־עי־רייה
המקיים מגע עם התושבים הערביים?
האם נסבה השיחה לעניינים הגובלים בשחיתות?

לשר־הדתות: האם נכון שהמו־עצה
הדתית כירושלים משלמת לאח־רונה
משכורות לשלושה רבנים נוספים, ללא
אישור חוקי?
• לשר־הממונה־על־ההסברה: העם נכון
כי כטלכיזיה הערכית פוטרו לאחרונה

רוב העובדים הערביים?
• לשר־החינוך: האס נכון כי אגף
העתיקות התלונן כי השר משה דיין
ביצע חפירות בלתי־חוקיות במגדים, וכי
שומרי ראשו של השר דיין גירשו את מפקחי
אגף העתיקות מן המקום? האם נלקחו
על־ידי השר זיין מימצאים כלשהם?
• לשו־הממונה־על־ההסברה: מאז הקמתה,
אילו חברי־כנסת הופיעו בשידורי טלביזיה
— ומי קבע את הדבר?
• לשר־ר,עבודה: האם נכון כי עיריית
תל־אביב גובה מס״מפלגות באופן בלתי־

הצעות ל סדר היום:
מעולם לא נאלצנו להגיש, תוך שכוע אחד, הצעות דחופות כה רכות
לסדר־היום -כדי לזרז את הכנסת לטפל ככעיות לאומיות חשוכות
כיותר :
• מעשה-הטרור כירושלים.
• הליקויים שנתגלו כפינוי נפגעים וכשירותי־חירום אחרים כעיק־כות
ההתפוצצות כירושלים.
• המסקנות הדחופות הנוכעות מדו״ח החקירה כנוגע לשריפה כ
נמל־התעופה לוד.
• תכיעת נשיא כית־המשפט העליון, על דעת כל שופטי בית
המשפט, כי הממשלה תכיא לכנסת הצעת־חוק למחיקת ם עי!ש הלאום
כמירשם־התושכים( .להצעה זו צירף אמנון זכרוני חוות־דעת משפטית
מפורטת, כדי להסביר את העניין לחכרי נשיאות הכנסת).
• הסכנות הצפויות למשק הישראלי כעיקכות משכר־הכספים
כאירופה.
• הסתירות כהצהרות השרים פינחס ספיר ומשה דיין לגכי מדיניות
הממשלה כעניין שילום השטחים המוחזקים כמשק המדינה.

האם נכון ש
כאשר עונה שר על שאילתה, מומר
לשואל לשאול שאלה אחת נוספת על־פה.
רוג חברי״הכנסת אינם עושים זאת
— כי פשוט אינם נוכחים באולם כאשר
עונים לשאילתות שלהם. ואם הם נוכחים
— לעיתים קרובות חסרה להם האינפורמציה
הדרושה כדי לנסח בו במקום
שאלה חדשה, ללא הכנה מוקדמת.
לגבינו אין שני הדברים יכולים לקרות.
לכן יודעים כל השרים כי בבואם
להשיב לשאלות שלנו, עליהם להיות מוכנים
לשאלה נוספת. הדבר הוא כה
ברור להם, עד כי בגמר תשובה לשאילתת
שלנו אין השרים עוברים לשאלה
הבאה, אלא מתבוננים בי ומחכים. כשאיני
מוצא לנכון לקום ולשאול שוב, הם
מגלים סימנים בולטים של הפתעה.
השבוע ענו השרים לשאילתות רבות
שלנו, ובין השאר התעוררו הוויכוחים
הבאים :

• ספורט זקיפות־קומה ומדליות.

אחרי שסגן שר־החינוך־והתרבות השיב
לשאילתתנו על מיספר העסקנים שליוו את
המשלחת האולימפית למכסיקו:
אורי אבנרי: כבוד סגן־השר אמר כי
ראש רשות־הספורט (הממשלתית) נשלח למכסיקו
על חשבון המדינה, כדי להסיק
מסקנות. שאלתי היא: תמורת כסף זה, מה
הן המסקנות שהסיק ראש רשות־הספורט
מהבושה שנחלה המשלחת שלנו במכסיקו?
מה נובע מכך לגבי משרד־החינוך־והתרבות?
סגן־השר אהרון ידלין: אם הבנתי
נכון את שאלתך, לא בקשר לאנשים שהיו
במכסיקו, אלא בקשר להישגי המשלחת שלנו
במכסיקו — אינני סבור שאפשר לסכם
את השתתפותנו באולימפיאדה במכסיקו במילים
שאתה השתמשת בהן. זה לא היה

חוקי, תוך שימוש באמצעי לחץ? (זוהי רק
אחת מסידרת שאילתות על נושא זה).
• לראש־הממשלה: האם נהג השר
משה דיין שלא כשורה כאשר ציטט בכנסת
פרוטוקולים והחלטות של ועדות־שרים.
בעניין שילוב הערבים בשטחים?
• לראש־הממשלה: האם נכון כי ישראל
היתנתה את הסכמתה לחתום על חוזה
אי־ההפצה של הנשק הגרעיני בערובה
אמריקאית לגבולותיה? אם כן —
לאילו גבולות?

כישלון, זה לא היה מחדל. ידענו מראש
שלא נחזור עם מדליות. רק מיספר קטן של
מדינות חזר עם מדליות מאולימפיאדת מכסיקו.
רצוני
לומר שבכל זאת היה לנו הישו
נכבד בהופעת נבחרת הכדורגל. הנבחרת
שיחקה יפה, והתנהגה יפה. היא היתה הפ
עם בתנאים פיסיים קשים ביותר. אני זוקף
את עמידתה בכבוד, ואת המשמעת שלה,
לעובדה שהיא נסעה עם המאמן הלאומי.
אני חושב שגם בשחייה היו לנו הישגים
נאים.
הקלעים התרגשו במיקצת, זה נכון, ופה
היתה אכזבה מסויימת. אבל בדרך כלל
ההתנהגות של המשלחת, מבחינת התנהגות
ספורטיבית, זקיפות־קומה ישראלית והקש רים
עם הקהילה היהודית במכסיקו —
היתה לגמרי כשורה.

• מחצאיות כמקומות קדושים

שאלנו את שר־הדתות מה נעשה כדי למנוע
מהתעמולה הערבית העויינת שימוש
בתצלומים, המראים יהודים כמקומות
הקדושים לאיסלאם, בלבוש הפוגע
ברגשות. השר ענה תשובה ארוכה ביותר,
אך בלתי־מספקת.
אורי אבנרינ כבוד השר, לאור ההסבר
הממצה הזה, איך אפשר למנוע הישנות
מיקרים כאלה, שאנשים מצטלמים באיזור
הר־הבית בצורה בלתי־נאותה, הפוגעים ברגשות
הערבים, ואותם תצלומים מתפרסמים
בעולם הערבי? הם הועברו גם אלי. ליד
הכותל המערבי יש שמירה. למה אי־אפשר
להקפיד על־כך בהר־הבית?
שר־הדתות ורהפטיג: מצלמה זה
מכשיר לא גדול. כל מבקר יכול להכניס
מצלמה קטנה, ולהצטלם לפעמים בלבוש לא
כל־כך נאות. זה יותר עניין של הסברה
ותעמולה תרבותית, ואנו עושים זאת.
אי־אפשר למנוע, בשטח כה גדול, שלפעמים
יהיה איזה יוצא מן הכלל, שמישהו
יעשה איזה דבר למרות כל ההסברה. שוטרים
אינם נמצאים בהמוניהם בתוך שטח
הר־הבית, גס מנהלי אל־אקצה אינם רוצים
שיבואו לשם.

#ישראל והפצצה האטומית

כאשר ענה ראש־הממשלה לשאילתה ישנה
על פעולות ישראל בשטח המחקר הגרעיני,
ניצלנו את ההזדמנות כדי לשאול שאלה
אקטואלית יותר:
אורי אכנרי: אחרי הגשת שאילתה זו,
התפרסמו בעיתונות העולם דברים שונים,

התיקון ל״חוק הדיינים״ בא לאפשר
לכל אחד משני הרבנים הראשיים של
תל-אביב לכהן כ״ראש אבות בית-הדין״׳
הרבני (תואר המקביל לנשיא בית־המש-
פט המחוזי הממלכתי) .עד כה היה לכל
בית-דין כזה רק ראש אחד.
מובן שהצבענו נגד חוק זה. תבענו להפריד
בכלל בין המישרה הדתית-הפו-
ליטית (ר,ב ראשי) ובין המישרה השיפוטית
— מכיוון שכל אחת משתי המיש-
רות מחייבת את כוחו המלא של בעליה,
ואף כשרונות שונים.
עמדנו על הקנוניות המפלגתיות הקודמות
בארץ לבחירת רבנים ראשיים, והוספנו

אוריאכנרי מצדדי הכפייה הד־תית
טוענים, שהכפייה הדתית דרושה כדי
למנוע פירוד בעם. התווכחנו על כך פעמים
רבות. הדבר איננו נכון, לא לגבי ישראל
ועוד פחות לגבי היהודים בתפוצות.
אבל, אני שואל: מדוע ההפרדה לגבי העדות
קיימת באופן רשמי רק במישור אחד,
במישור הדתי? מדוע דווקא הדת מנציחה
את הפילוג, תוך הסתמכות על ״מסורת״?
איזו מסורת היא זו, המנציחה פילוג? איזו
מסורת היא זו המקדשת פילוג במדינה,
פילוג ההולך ונעלם בכל שאר השטחים במדינה?
מדוע
אין שני רמטכ״לים, אשכנזי וספי׳
די? הרי עצם הרעיון מבעית! מדוע אין שני
נשיאים לבית־משפט עליון, אשכנזי וספרדי?
מדוע דווקא הדת מביאה את הפילוג הניצחי
חזה? ואם דווקא הדת מנציחה את הפילוג,
מדוע יש דווקא שר־דתות אחד, שהוא אש־מזי,
ומדוע יש סגן־שר־דתות אחד, שגם
הוא אשכנזי, ולא ספרדי?

שהסתמכו על שיחה שהיתח לן, אדוני
ראש־הממשלה, במשק דגניה. האס נכונים
הפירושים שניתנו בעיתונות העולם לדבריך,
באילו ישראל אינה מתכוונת להצטרף לאמנה
הגרעינית?
ראש־הממשלה לוי אשכור: השאלת
היא: מתי? בשבוע זה, בשבוע הבא,
במרוצת השנים? לא קראתי מה שהתפרסם,
וקשה לי לענות על השאלה( .אחרי היסוס):
במידה שאני זוכר, נשאלתי על כן. נשאלתי;
מדוע ממשלת ישראל איננה נחפזת
לחתום? ואני אמרתי, כדרכי: מה החיפזון?
• השר אכן הכחיש את הידיעה כאילו
נפגש, ערב מלחמת־ששת־הימים, עם
השגריר הסורי כפאריס. הרשיתי לעצמי
לבטא ספק לגבי הודעה זו( .השגריר
הועמד על כך לדין בסוריה, אף כי טען כי
פעל על פי הוראות מפורשות של ממשלתו).

סגן־השר ידלין הבטיח לפעול לשיכון
הסטודנטים בירושלים.
• השר דיין מסר לנו הערכה (מעורפלת
למדי) של הצי הסובייטי בים־
התיכון. הוא סירב לענות לשאלתנו הנוספת,
אם הוא רואה בנוכחות זו סכנה של
התערבות סובייטית באיזור תעלת־סואץ.
• השר דיין ענה על שאילתה נוספת
שלנו על הנוהלים לפיצוץ בתים, כעונש
על מעשי־חבלה. בשאילתות אלה אנו
משתדלים להביא את מערכת־הביטחון לקביעת
נוהל משפטי כלשהו, למניעת מעשי״
שרירות.
• ראש־הממשלה הופתע על-ידי
שאלה נוספת שלנו בעניין האי סנפיר,
נאלץ להודות כי הממשלה ״לא נתנה את
דעתה״ על השאלה למי יש ריבונות מדינית
על האי.
• סגן־השר דינשטיין הכחיש כי
הכסף שנתן האוצר לחברי ועדת־הבס*
פיס, כדי שיערכו טיול באירופה, היה
מעין שוחד לוועדה (שעליה לפקח על האוצר).

סגן־השר כן־מאיר ענה לשאלתנו
על העזובה הנוראה השוררת בנהר
הירקון, שבו צפים דגים מתים. הוא לא
סירב להגיב על רעיון חדש שלנו, שהש־מענוהו
לראשונה בצורה של שאלה נוספת:
להפקיע את כל ענייני הנהרות מידי הרשויות
המקומיות, ולהקים מינהל ארצי ל
נחלים
ולנהרות.

דקות ספורות אחו׳ ההתפוצצות: אזרחית מפנים את הנפגעים מאחת החנויות בוחוב
1דענושזה מוכרח לבוא,״ אמר
׳ 44 קצין משטרה בכיר ביום שישי אחרי־הצהריים.
ואכן, איש לא ציפה שלאחר
חיסול ״כנופיית הרימונים״ לא יקרה משהי
רציני יותר, כפי שלאחר חיסול ״כנופיית פצצות
הקולנוע״ צפוייה היתד, פעילותם של
מטילי הרימונים.
מכונית־תופת, כשהיא מופעלת בזמן ובמקום
המתאימים, היא צורת החבלה החמורה
ביותר, מבחינת מספר הקורבנות
והפאניקה שהיא יוצרת. זו גם צורת החבלה
הקלה ביותר להפעלה, והקשה ביותר לחקירה
ולגילוי החבלנים.
פבונית־התופת, שהתפוצצה ברחוב אגרי•
פט בירושלים ביום השישי האחרון, בשעה
9.20 בבוקר, הפילה 12 הרוגים ו־ 54 פצועים
— קציר־הדמים הגבוה ביותר עד כה.
כל ההרוגים היו בני ירושלים. זקנים כאליהו
פטאל 60 הירקן שנהרג בעת שהוציא
עוד בננות מתוך מחסן חנותו, וצעירים
במלוא עלומיהם, כרחמים (רמי)
כהן שאולי 25 הספר שנהרג כשמיי־בש־השיער
בידו, חודשים ספורים אחרי
נישואיו.
הפצועים — אף הם תושבי ירושלים
כולם. פרט לשניים — אב ובנו, ערבים
בני מחנה הפליטים בענתה, הוכחה חיה
לעובדה שטי. נ .טי. אינו מבחין בלאום.

מול הזוועות
המספרה — מוקד ההתפוצ־
) ^ 44 צות — עמדה פקעת של גברים ונשים.
איש מהם לא זז. כולם היו מוכי
הלם. התקרבתי אליהם. במרכז הכביש היתר,

י — 10

מונחת גופה חרוכה, ושלולית דם הלכה
וגדלה סביבה. גם אני נתקפתי בהלם ילא
יכולתי לזוז.״
כך סיפר עד־ד,ראייה אבי ד,כרמלי, עורך
בטאון הסטודנטים דווקא, הגר בקירבת
מקום. הוא המשיך:
״עמדתי המום לחלוטין מספר שניות, עד
שהגיע האמבולנס הראשון, פחות משלוש
דקות לאחר הפצוץ. אחד המפנים קרא אדי
בקול היסטרי :״אבי, תעזור!״ קולו החזיר
אותי לעשתונותי, תפסתי בידית אלונקה
והתחלתי לעזור בפינוי הנפגעים. אז ראיתי
את האיש שקרא בשמי, האיש המשופם
שמוכר לי מעבודתו בסופרמרקט אירגן את
כל פעולות ההצלה והפינוי, בקראו לאנשים
שהיו מוכים והמומים וניצבו סביב בחוסר־אונים.

ידעתי את אשר אני עושה. הרמתי
גופות, הנחתי אותן על האלונקות. ראיתי
דמות פורצת מבעד ללהבות שאחזו בדוכן
הירקות מעבר לרחוב. האיש נראה כלפיי
חי. הקהל תפס בו וקרע את בגדיו מעליו.
ראיתי את מכונית מכבי־האש מגיעה, י־סילונותיה
נפרצים אל הלהבות בקול תס סה.
נדמה היה לי שחלפו שעות. למעשה
ארך כל פרק זמן זה כחמש דקות. ראיתי שהוציאו
מתוך המספרה גוויה רצוצת ראש.
הכרתי את רמי הספר, שהיה אחד מחברי.
״עברתי לצד השני של המספרה. את
הפינוי מאיזור זד, אירגן ״עזורר״״ מוכר
המשקאות הקרים בשוק. גופה אחר גופה
נישאה מתוך ההריסות הלוהטות. גופת
מוכר הפיס הזקן שהיה ידוע בדתיותי
הרבה, שאת הזמן היה מבלה בקריאת
פרקי תהילים בדוכנו הקטן. עתה נמחץ

בין קירות דוכנו, שהפך למלכודת תופת.
״הסתכלתי סביב. ראיתי כי דרושה עזרה
נוספת בחילוץ מתוך דוכן הירקות ההפוך,
סמוך לדוכן הפיס. העשן הסמיך הנים את
המחלצים. עטפתי את ראשי בכנף מעילי

ועזרתי בחילוץ, כשלפתע ראיתי כי המת
היה ״יהודה בננות״ — בחור צעיר לו
הייתי נוהג לספק אינפורמציה על אירועים
סטודנטיאליים בהם אהב להשתתף. אותו
יהודה, שנהג לגנות את הפורעים בערבים

כאן חנתה ממנית־התופת

צצה בשוק מחנה־יהודה. מן המכונית נותר רק המרכב. הבור התמלא מים מהכיבוי.

במדינה
העם
סי ל ס
הערבים העולם המערבי היה נתון השבוע בדאגה
אחת: המשבר הכספי, הצפוי בגלל חולשת
ד,פראנק הצרפתי. בורסות נסגרו, ממשלות
נחרדו, והאיש הקטן שאל את עצמו מה יק-
רה לחסכונותיו, לשכרו ולרמת־מחייתו.
אבל לא בישראל. גם כאן נסגרה אומנם
הבורסה, ולמשך ימים אחדים נאסר המיסחר
במטבע חוץ. גם כאן פרחו השערות, כי
המשבר האירופי הגדול ישפיע על הכלכלה
המקומית, ואפילו נאמר שיהיה צורך בפי־חית
אוטומטי של הל״י, אם יופחת הפראנק.
אלא שההשערות נשארו בגדר דיונים כלכליים
יבשים, שלא חדרו לתודעתו של ה אזרח׳
לא עוררו את דאגתו ולא גרמו ל בהלה
בשוק השחור או בבורסה• נדמה היה,
כי ישראל מקבלת בשוויון־נפש את האפש רות
של תהפוכות כספיות רציניות.
לא מפני שהאזרח הישראלי אדיש לכוח־הקנייה
של המטבע שבכיסו, או אינו דואג

אחת הקורבנות

קשישה שנפגעה ברסיסים עקב
ההתפוצצות מועברת באמבולנס
בליוו״ת אחות, אל בית־החולים שערי צדק. זוהי אחת הנשים

המעטות שנפגעו. רוב הנפגע׳ ם וכל ההרוגים ללא יוצא מהכלל
היו גברים בגילים שונים. מבין ההרוגים זוהו בתחילה רק
חמישה. לבסוף נותר רק נער בן 13 שעדיין לא זוהה.

והיה תופעה יוצאת־דופן בסביבה, אשר
דרשה נקם ושילם על כל פעולה, היה
מוטל באלונקה רטוש ושרוף. עמדתי המום,
ואס אט נדחקתי בידי הקהל, שעסק עתה
כולו בחילוץ הפצועים וההרוגים

המספר המחול,

ך * ל,ושי כזייהוי ההרוגים גרם לפאניקה
( \ ולמחזות־זוועד, בשכונת מחנה־יהודה ובחצר
בית־החולים שערי צדק.
אל זעקות היגון של משפחות החללים
נוספו יללות היסטריות של עשרות נשים,
שקרוביהן כלל לא נפגעו. הן הסתפקו בידיעה
ששישה מן ההרוגים טרם זוהו —
כפי שהיה המצב עד יום שישי בערב —
והחלו מקוננות על בעליהן או בניהן שסתם
איחרו לשוב מעבודתם.
למודי נסיון העבר הוצבו במבואות העיר
המזרחית כוחות עצומים של צבא ומשטרה,
בסיוע שיריוניות של מישמר־הגבול, שמנעו
כל אפשרות של מהומות ופרעות בערביי
העיר. ערבים שעבדו או הסתובבו בירושלים
המערבית, רוכזו על־ידי כוחות הביטחון
והועברו בחסותם אל מזרח העיר.
אבל כל אלד, היו פעולות לשמירת הסדר.
חולייה מיוחדת של חוקרים התלבשה על
מקום הפיצוץ כדי למצוא את ראשית החוט
שיוביל אותם אל החבלנים. לא נמצא איש
שראה את בעל מכונית־התופת מגיע למקום.
לא נותר אלא לחפש את שרידי המכונית
עצמה.
נותר ממנה רק המרכב, שמיספרו שוייף
וטושטש במתכוון. אבל מומחי המחלקה לזיהוי
פלילי הצליחו לזהות
למכונית פרטית מסוג מורים, שנוצרה
בין השנים . 1953— 1948
בעוד אנשי המחלקה לזיהוי פלילי מנסים
לזהות את מספר המרכב ששוייף,
פנו החוקרים למחלקת
המיכון במטה הארצי. המחשב האלקטרוני
פלט את רשימת כל מכוניות ה־מורים
בנות אותן שנות ייצור — מכוניות
ישראליות וערביות גם יחד. על
האפשרויות התלבשו צוותי חוקרים שיצאו
לאתר כל מכונית ומכונית על בעליה הנוכחיים.
אין הודעה על מכונית גנובה מסוג

היתד, זו חקירה מדוקדקת, אפורה ו־מאומצת,
התלוייה בשני גורמים עיקריים:
• הצלחה בזיהוי סופי וודאי של המכונית
ובעליה,

בינתיים, על אף הסרת העוצר, ועל אף
שלא אירעו פרעות בעיר בעיקבות הפיצוץ,
נראתה ירושלים המיזרחית, מרגע שקיעת
החמה, כעיר במצור. הרחובות התרוקנו
לפתע עם בוא החושך, כל החנויות נסגרו,
ורק המישמרות ד,מתוגברים של שוטרים

וחיילי המשטרד,־הצבאית נראו בנקודות־ה־מפתח
בעיר.
נהגי המוניות הערביים, הששים בדרך־
כלל אל כל נוסע, סירבו בעקשנות לנסוע
בערב אל מערב העיר .״אני נוסע רק בעיר
העתיקה.״
״איני יודע איפה זה כיכר ציון.״
״אני לא מבין אנגלית.״
אלה היו התשובות החמקניות שנתנו
ללקוחות זרים. ולמי שניסר. לדובבם,
השיבו :״זה סתם רצח שפל. טריק של
פחדנים שרק מקלקלים לנו את החיים. אר.
ישראל הם לא ישברו ככה.״
האס יתגלו מבצעי התועבה בעתיד הקרוב?
החוקרים סירבו להשיב.

לחסכונותיו. אלא שבסולם־הערכים יש דבר
חשוב יותר מן הכסף.
בשבוע בו התפוצצה מכונית־התופת ב שוק
מחנה־יהודה בירושלים, היו מעייניו של
האזרח הישראלי נתונים באופן בלעדי לשאלות
של ביטחון ושל שלום.

ישראלים בחו״ל
שחור משחור

הרשת הגדולה

ך מקביל, נפרשה רשת ענקית על
4פני ירושלים המזרחית. כחמש־מאות
ערבים, שנמצאו במערב העיר לצורכי עבודה
או טיול סתמי, נעצרו לחקירה ראשונה.
מתוכם נותרו עם ערב במעצר — כחמישים
איש.
הוטל עוצר על העיר, ואנשי הענף לתפקידים
מיוחדים, בראשותו של סגן־ניצב
נחום בושמי, בשיתוף עם שירות הביטחון,
ערכו חיפושים מדוקדקים, מבית אל בית.
תוצאותיה של פעילות זו: עוד 21 עצורים.

״ ח ד שו ת אי מ פ רי א ליו ת ״
גס ברטראנד ראסל

נשקף מעיניה של אחת מבנות השכונה שנזדמנה למקום. הדאגה העיקרית:
מי מקרוביה ומכריה נפגע? שוטר שנמצא במקום מנסה להרגיע אותה.
0 / 1 1
המשטרה השתלטה על הקהל העצום שצבא ליד מקום הפיצוץ ובבית־החולים שערי צדק.

#השטח המוחרם בירושלים העתיקה.
#תושבי מיזרח ירושלים לא נכללו ב־פינקס
הבוחרים.
#שיטה חדשה לפינוי הרובע היהודי.
#מנהיגים מוסלמיים מוחים.
י • חלוקת וילות במיזרח ירושלים.
#תלמידות נורו בעזה.
י • ״מזון תמורת עבודה׳ בעזה.
אלה הכותרות של ״ידיעות מהקולוניות״,
המספרות על עמוד שלם, באנגלית, מה
קורה בשטחים המוחזקים. דף ד,״ידיעות מהמולדת״
אינו הרבה יותר סימפטי:
! #״הלאה הכיבוש!״ כרזה מצויירת על
ביתו של אבא אבן.
#יגאל אלון :״עשינו טעות ...היינו
צריכים לספח מייד!״
#הוכה מלצר ערבי.
#סטודנט ערבי נכלא ללא משפט.
פניישראל? זהו חלק ממיטען התע מולה
של הגיליון האחרון של ישראל אינז־פריאל
ניוז (חדשות אימפריאליסטיות ישראליות)
,היוצא בעריכתו של הגולה־מרצון,
שמעון צבר, בלונדון.
המיוחד בתעמולה האנטי־ישראלית ה-את
הוא, שהיא נכונה, ולקוחה בדרך כלל מעיתונים
ישראליים — בעיקר הארץ. אך התמונה
שמצטיירת מעוותת בצורה קיצונית,
מאחר שרק ידיעות מסוג מסויים מתפרסמות
בעלונו של צבר.
חמור עוד יותר: מי שקורא את אימפריאל
ניוז משתכנע, כי מלבד קומץ הגולים ה־
(הנושן בענזוד 4ז)

ע שוי
ל ה פיל

הממ של ה

שוכרו (1סוכן:

רב־סרן שר וויל־היס שיגו
ך מדינות אחרות גורמים גנראל־ש
*1למהפיכוח, על־ידי תפיסת השלטון בכוח•
בישראל איים השבוע איש־צבא למוטט
את הממשלה. הוא היה רק רב־סרן בחיל-
הים, אבל הוא פעל כאזרח באמצעים החוקיים
העומדים לרשות כל האזרחים. הוא
גם לא התכוון להפיל את הממשלה כדי
לתפוס את השלטון. כל מה שרצה הוא שירשמו
את ילדיו במשרד־הרישום כיהודים
לפי לאומיותם, אך לא לפי דתם.
כאשר הגיש רב־סרן בני שליט 33 את
עתירתו לבית־המשפט העליון בשבתו כביה־דין־גבוה
לצדק, בה ביקש לחייב את שר
הפנים ואת פקיד הרישום בחיפה, לרשום
את ילדיו כיהודים לפי לאומיותם, פיקפקי
רבים בהצלחת מאבקו. גדולים וחזקים ממנו
ניסו לערער על תפיסוינם של החוגים הדתיים
בישראל ׳,לפיה משתייך ללאום היהודי
רק מי שדתו יהודית — ולא הצלי־זו.
אחת מממשלוודישראל אפילו נפלה בגין
המאבק על סוגיך. זו.
אבל השבוע ן כה בני שליט בנצחונו הראשון.
בית־המשפט העליון, שלצורך הדיון
בבקשתו ישב בהרכב הבלתי־רגיל של
תשעה שופטים עליונים, עשה צעד חסר־תקדים.
כדי להימנע מהכרעה ברורה בשאלה
העלולה לפלג את העם, היפנה בית־המשפט
באמצעות היועץ־המשפטי לממשלה, מאיר
שמגר, בקשה אל הממשלה:
״בית המשפט מבקש להביא כפני הממשלה
את ההצעה להציע לכנסת חקיקה שלפיה
אפשר יהיה למחוק מתיק מירשם־ר,אוכלוסין
את החובה בדבר רישום הלאום. יש
לביודהמשפט ההרגשה, כי הנושא הנדון
כאן הוא במידה רבה אידיאולוגי. כמובן,
אם יהיה צורך בכך, יכריע בית־המשפט
בשאלה, אולם רצוי שישקלו אם אפשר
להימנע מהצורך בהכרעה שיפוטית״.
היתד, זו בקשה שבאה כדקירת־חרב לחוגים
הדתיים. טען היומון הצופה, בטאון המפד״ל:
״בכך קיבל בית־המשפט להלכה את טיעונו
האידיאולוגי של העותר מדהים ביותר
שיש היענות למגמה ד,זוממת לעוות את
מהותנו. יהודי הארץ והתפוצות, שבחושם
הבריא תופסים את הסכנה של הכנעניות,
דעתם הברורה והתקיפה לסלק שערוריה
זו מחיינו!״
ואילו שר־הסעד, הד״ר יוסף בורג הכריז
מפורשות :״ד,חלטה הנוגדת את ההלכה לא
יכולה להתקבל. מפלגתי תודיע ברורות
שהיא תאיים בפרישה מהממשלה!״

בני בלי

^ יומם של השרים הדתיים הרתיע.
והממשלה החליטה שלא להיענות לבקשת
בית־המשפט. אולם סכנת המשבר הממשלתי
לא סולקה. עתה יצטרך בית־ד,משפט
העליון להכריע בבקשתו של שליט. אם
יקבל את עתירתו, יביא הדבר למשבר ממשלתי
חדש.
הפרשה כולה החלה כשבני שליט ניגש

הו ד• ?

ך 1 1 ך 1ך ל רב־סרן בני שליט בחברת אשתו אן, בנו אורן ובתו גליה. כל
# 1 1 1ש ^ 1 1 1 1הארבעה פנו אל בית־המשפט העליון בעתירה לחייב את שר־הפנים
ואת פקיד הרישום במחוז חיפה, לרשום את ילדיהם כיהודים לפי לאומיותם וכחסרי־דת.
למשרד מירשם־ר,תושבים בחיפה, כדי לרשום
את בנו אורן, כחוק. בני תבע שאורן ירשם
בסעיף לאום כ״בן בלי דת.״ אבל הפקיד
רשם :״בן לאב יהודי ואם נכריה.״ בני
קיבל את הגזירה והחריש. כשנולדה בתו
שוב פנה למשרד־הרישום. גם הפעם תבע
לרשום את בתו כ״בת בלי דת.״ אבל הפקיד
העדיף הפעם לא לרשום דבר בסעיף לאום.
הדבר הרגיז את הרב־סרן מחיל־הים. הוא
בדק את תקנות־ר,רישום של משרד־הפנים.
התברר לו לפיהם כי הפקיד חייב לרשום
מה שמצהירים בפניו.
בני שליט תבע את זכותו ממשרד־הפנים
במכתב ששלח למשרד. החלה התכתבות
ארוכה, שבסיומה החליט בני להגיש תביעה
נגד שר־הפנים בפני בית־הדין הגבוה לצדק.
בני, שסיים אוניברסיטה לא נעזר
בעורך־דין. הוא ד,תיסב בספרית האוניברסיטה
בירושלים, בדק את ספרי המשפט.
התברר לו שתמורת תשלום אגרה של 25
ל״י הוא יכול להגיש את התביעה. מספרי

המשפטים למד כיצד לנסח את התביעה,
והוא גם שניסח בעצמו, בעזרת בן־דודו
שהוא משפטן במחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטה
בירושלים, את טיעונו הארוך
והמנומק בפני בית־המשפט.
לא היה זד, טיעון בעלמא, אלא מחקר
מפורט ורציני על ההגזרה והמשמעות של
המושגים לאום ויהודי. הוא היה מלווה
בסימוכין משפטיים, ולהפתעת השופטים,
גם ציטטות מדבריהם בפסקי־דין שונים
שניתנו במשפטים אחרים באותן בעיות.

שרירות-לב
והולכת-שולל
*־ן יעונו הראשוני של רב־סרן שליט
היה פורמלי, היועץ־המשפטי לממשלה,
בנאומו בפני בית־הדין, טען כי חשיבות

הרישום היא בהוכחת הלאום היהודי של
הנרשם.
״יש בפנינו עדות ברורה וחד־משמעית
כי כל מטרת הרישום היא סטאטיסטית
בלבד,״ טען שליט .״כך הגדיר את הרישום
במפורש השר יצחק גרינבאום, בהביאו חוק
זה לראשונה בפני מועצת־המדינה־הזמנית.
הוא המחיש זאת באומרו כי כל מטרת
השאלה, דת׳ ,היא בכדי לדעת איזה צרכים
דתיים יהיה צורך לספק לתושבים.״ שליט
ציטט מפסק־דין של השופט העליון חשין
שקבע באחד המשפטים :״פקודה זו כל
עיקרה למטרות סטטיסטיקה,״ ומפסק־דין
שנתן השופט זוסמן, שם אמר :״ברור ונעלה
מכל ספק, כי תפקידו של פקיד הרישום
לפי הפקודה הנ״ל, אינו אלא תפקיד
של מאסף חומר סטאטיסטי לצורך ניהול
ספר־התושבים, ושום סמכות שיפוטית לא
ניתנה בידו.״
טען שליט :״בחוק רישום־התושבים מופיעות
הקטגוריות דת ולאום במפורש ככאלו,
שאין הרישום לגביהן משמש אפילו ראיה
לכאורה. לפיכך לא תיתכן טענת הממשלה
לגבי חשיבות הרישום כראיה.״
״בגלל חשיבותו העקרונית של דיון זה,״
המשיך שליט ,״לא אתעכב על שרירות־הלב
והולכת השולל לפיה פעלו המשיבים. אבל
אם הם טוענים לאוביקטיביות מסמך ושימושו
כראיה, כיצד יתכן שפקידי רישום
יעשו בהצהרות הניתנות להם כבתוך
שלהם
״סירוב המשיבים לרשום את ילדינו לפי
בקשתנו נובע משיקולים פוליטיים ואישיים
של שר־הפנים, כפי שהבהיר בכנסת בנאום
התפטרותו ב־ , 1958 ואינו נעשה מתוך שיקולים
אוביקטיבים.״

הסב היה ידיד
של וייצמן
* • ד שע 1כ את הארץ לראשונה, כש־הוא
בן , 18 לא הטרידה הבעייה את
בני שליט. כצבר בן חיפה, בנה של פסיכו־לוגית
ידועה, לא נתן את דעתו על כך שיש
הבדל בין יהודי וישראלי. בגיל 18 יצא
בני ללמוד פסיכולוגיה בסקוטלנד. באוניברסיטת
אדינבורג הכיר את אן גדס, שלמדה
ביולוגיה. הם נפגשו בשיעורים לפיזיולוגיה,
המשותפים לשני החוגים והחליטו להינשא
בנשואים אזרחיים. כי אן היתד, נוצריה.
עוד קודם לכן היה לאן מגע עם יהודים,
בבית אביה. סבה, פטריק גדם, היד, ביולוג
שהפך לסוציולוג ומתכנן־ערים ידוע. הוא
היה ידידו האישי של הפרופסור חיים וייצ־מן
ויעץ לו בבעיות רבות. כתמורה עבור
פעילותו למען הציונות, קיבל מרופין ו־הופיין
מגרש על הר־הכרמל, מטעם חברת
הכשרת הישוב. אלא כשניסתה אן לברר
מה אירע לאותו מגרש, הסתבר כי הוא
אינו מופיע כלל במסמכי החברה.
מצד אמה שייכת אן למשפחה צרפתית
ידועה. אבי אמה, אליזה רקלי, היה פרוטסט־

ספר

אנט שעבר לכת האגנוססית וכתב
ידוע על הפרוטסטנטיות והאנרכיזם.
לפני שמונה שנים חזר הזוג לארץ והקים
את ביתו בחיפה. בני התגייס לחיל־הים בו
הוא משרת עד היום. אן למדה עברית באולפן.
שם נדבק לה גם מבטא רומני, כיוון
שרוב חבריה לכיתה היו עולים מרומניה.

בספרו אלטנוילנד הוא מספר לנו על פרוסי־נוצרי,
הברון קינגסקורט, הנקלע לארץ,
מתקשר אל העם ומתערה בו עד כדי כך
שהוא מרגיש צורך להצטרף אליו. זאת
הוא עושה על־ידי מילוי טופס מתאים אצל
נשיא־ד,מדינה, אשר לדתו — אין הדבר נוגע
כלל וכלל לשייכות הלאומית.

רצוננו, שעם זר. וארץ זו יהיו מרכז חיינו
וחיי ילדינו — באין מפריע.
״אמרו המשיבים, כי לא יתכן כי אדם
יחליף לאומו בהבל פה, יום כך ויום אחרת
— על זה אין חולקים. דווקא דת ניחן
להחלי ף על־ידי אקט פורמלי וחד־פעמי, ואפילו
פעמים רבות. יכול אדם להיות בן

יה־ הסטוד]טים;5לימודיו
1״באו־ חתונה סקוטית

אן ובני שליט חותכים את עוגת הכלולות
לאחר טכס הנשואין האזרחי שערכו ב־סקוטלאנד.
מאחורי אן נראה אביה, סבה הנוצרי של אן שהיה ידידו של
חיים וייצמן ואף קיבל מיגרש במתנה על הכרמל מחברת הכשרת הישוב.

ניברסיטת אדינבורג שבסקוטלאנד, שם למד פסיכולוגיה
ונבחר כיושב־ראש התאחדות הסטודנטים באוניברסיטה.

היא התאקלמה בארץ וראתה את עצמה כישראלית
לכל דבר.
כאשר בשלב הראשון של בירור התביעה
קרא פרקליט המחוז יורם בר־סלע לעברה:
״מה את יודעת על חינוך ילדים כיהודים?״
קמה אן, השיבה לשאלות השופטים בנושא
זה בעברית רהוטה, עד שהשופטים הציעו
לצרף אותה כעותרת לבקשה.
בני ואן רואים את עצמם כבני־בלי־דת.
אבל הם מאמינים כי הם שייכים ללאום
העברי. כך הם רוצים גם לחנך את בניהם.
כדי לבסס את אמונתם זו בנה בני שליט
את מחקרו על בעיות הלאום והיהדות.

״שייכות לאומית מוגדרת על־ידי גישות
שכליות וריגשיות למערכת התייחסות כלפי
קבוצת אנשים מסויימת. אין גישות אלה
ניתנות להעברה על־ידי גנים ואין הם
יכולות להיכלל במיסגרת של מנגנון ביולוגי
:לשהו.
״המשיבים הקושרים את לאום הילדים
ללאום האם, מנסים למעשה להשתמש במנגנון
ביולוגי. גישתם זו מביאה לזהות
המושג לאום למושג הגזע, שהרי גזע הוא
המושג היחיד הניתן להגדרה ביולוגית ותור
שתית — ובכך גוררים אותנו המשיבים
לדרכי מחשבה של גרמניה הנאצית ודרום־
אפריקה של ימינו.״

דרכי מחשבה
של גרמניה הנאצית

** לו הקריטריונים לפיהם נבקש
/ /ר * להעריך את שייכותם הלאומית של
ילדינו?״ שאל בני שליט בבית־המשפט, והשיב
:״יש להם היסטוריה, לשון, מנהגים
וערכים משותפים לשאר חבריהם. מורשת
היסטורית באה לביטוי לא רק על־ידי קריאה
על אבותינו, אלא, בין־השאר, גם על־ירי
קשר מוחשי לארץ הזאת. יכול אני ללכת
עם ילדי לד,ר־ר,צופים ולהראות להם את
האוניברסיטה ולספר כי כבר אבי־סבם, מצד
האם, היה פה ונלחם עם נ פיאה הראשון
של מדינת־ישראל לבנות פה את האוניברסיטה,
שתשמש כמרכז ליהדות העולם. ולבנותה
מבוצרת, למרות התנגדותו של
וייצמן.
הגדרתו האקטואלית והאמפירית של
חוזה־המדינה, מהווה גם היא מדד ברור
שאינו מתיר ספק ללאומיותם של ילדינו,
שהרי ברור כי אויבינו היו מתייחסים אליהם
כיהודים ולא שועים להגדרות שרד,פנים
כנראה וגם ממשלת־ישראל אימצה
לעצמה את הקריטריון של אויב משותף
או אחים לצרה, כאשר במיסגרת הסדרי
הפיצויים עם גרמניה אין המדינה מצטמצמת
בקבלת שילומים עבור בנים לאם יהודיה,
אלא במפורש עבור כל היהודים, מבלי
להתייחס לדת אמם. היתכן כי המדינה
מוכנה לרשת אנשים אלה במותם ואילו
חיו, היה שר־הפנים דוחה בואם לפי חוק
השבות?״
״ועוד אבקש להציג את גישתו של הרצל.

דת אחת בבוקר ובן דת שניה בערב. לאום
אין רוכשים כך. גם לאום יהודי לא יתכן
שירכש רק על־ידי אקט ההתגיירות בלבד
ללא כל הסתפחות נוספת.
״יש להתייחס לשני קווים מנחים באשר
ללאומו של אדם: כאשר אחד ההורים הוא

יהודי ושני ההורים מצהירים בתום־לב כי
ילדם יהודי ואינו משתייך לשום דת אחרת.
וכאשר התבצע תהליך ההסתפחות של אדם
לעם היהודי.״

מהו המדד
לזהות לאומית?
ץ -סיום טיעוניו נעזר רב-סרן שליט
גם בהכרזה על הקמת המדינה :״נאמר
שם בסעיף י״ז :״אנו מושיטים יד שלום
ובכנות טובה לכל המדינות השכנות ול-
עמיהן וקוראים להן לשיתוף פעולה עם
העםהעברי בארצו.״ ובסעיף י״ח נא-
מרג ״אנו קוראים אל העםהיהודי
בכל ה ת פו צו ת
״מסתבר שכבר מייסדי המדינה מצאו לנכון
ליצור הפרדה סמנטית בין העם היושב
בארצו ובין יהדות העולם. הפרדה זו הונצחה
במיסמך ההיסטורי והיסודי של מדינתנו
ללא כל חשש מפיצול העם לכן
אנו מציעים, ברוח ההכרזה על הקמת
המדינה — רישום שישקף את המצב כפי
שהוא. יקבעו שלושה מושגים שונים לשלוש
קטגוריות שונות: דת — יהודי,
לאום — עברי: נתינות — ישראלית.
״איני רואה הבדל מהותי בין יהודי ועברי׳
אולם כדי למנוע בלבול מתמיד והטעיה׳
ירשם כעברי כל בן הלאום היהודי
שאינו מזדהה עם דת משה.
״ילדינו הם ילידי ישראל של היום, בחינוכם
נכללים כל ערכי התרבות והדת היהודית
שעיצבו עם זה, כפי שהם משתקפים
בחינוך החילוני במדינה. חינוכם לא
יכלול כפיית דפוסי־אמונה ופולחן ספציפיים
של דת מטה. האם ייתכן להגיד שאי־אמו־נה
בדת זו (או בפירוש הניחן לדת על־ידי
פלג מסויים ביהדות) יהווה מדד לזהות לאומית?
״לכן
נבקש מבית־המשפט לא לתת ידו
לכריתה שרירותית זו של ילדינו מעמם!״
עד כאן נאומו של רס״ן בני שליט בפני
בית הדין הגבוה לצדק.
הפרשה, שגרמה לסערת־רוחות כללית במדינה,
לא השפיעה על היי משפחת שליט.
לבד מפרחים, מיברקים וברכות, שהם מקבלים
מאנשים רבים, ביניהם כאלה שאינם
מכירים, להצלחת מאבקם, אין שום שינוי
בחייהם. הם מנהלים אותם בשיגרה הרגילה
— כיהודים לפי לאומיותם.

דת ניתן להחליף,
לאום -לא !

הדגים מה גדול האבסורד לתוכו
מובילים אותנו המשיבים,״ המשיך
בני שליט בטיעונו ,״הרי לפי ההגדרה המוצעת
על ידם, קאמל נימרי, מנהיג הפתח,
לאומן ערבי מוצהר היושב במאסר־עולם־
הינו בן הלאום היהודי, כי נולד לאם יהודיה
— בעוד אשר ילדי נוכרים. את נימרי
מוכן היועץ המשפטי לקבל לחיק־האומה, אך
אותי הוא משלח, כפי שכנראה היה משלח
את משפחות שאול טשרניחובסקי ומקם נור־דאו,
שלא לדבר על רבים מעולי גרמניה
אשר, במילי המאמר בהארץ על ד,עליה הגרמנית,
:היו יהודים רק לפי חוקי ני ת־ברג
הנאצים׳.
״לפי הספרות מתברר שב־ 1933 התחתנו
330/0מכל הגברים היהודים בגרמניה עם
נשים נוכריות. צאצאיהם, אם היו נותרים
אחרי השואה, היו נדחים גם הם מקהל
ישראל.
אשתי באה לארץ כעולה ולא כתיירת.
לא הבין היועץ־המשפטי מה טעם
מצאתי לציין זאת בפנייתי לשר־הפנים —
ובכן, ציינתי זאת כי הדבר מהווה ראיה
אוביקטיבית לנכונות להשתלב קבע בארץ.
השתלבותה בארץ הזאת, במשך תשע
שנים, רק מאשרת מסקנה זו אינני נביא
ואינני יודע מה יילד יום. בטוח אני שאיש
מאיתנו אינו יודע מה יעשו ילדיו בעוד
דור. אולם פה מרכז חיינו בהווה ובעתיד.
עצם קיום משפט זה מהווה הוכחה מה עז

הלוחמים

אן ובני שליט, הרואים את עצמם ואת ילדיהם כבני הלאום היהודי,
אך החליטו להילחם על זכותם של ילדיהם לבחור בעצמם את דתם
כשיתבגרו. מלחמתם עשוייה להניע את בית־המשפט העליון לפסוק בשאלה: מיהו יהודי?

במדינה
(המשך מעמוד ) 11
אמיצים של צבר ושווד, אין בישראל שום
שוחר שלום, שום גוף הלוחם למען צדק
והבנה ישראלית—ערבית. להיפך: כולם פא־שיסטים,
מפוצצי בתים, משעבדים ומתנחלים.
אחד מאלה שהתפתו לראות על דפי א־מ־פריאל
ניוז את פניה של י&ראל הוא הוגה־הריעות
ברטראנד ראסל. הוא כתב לעורכי
העלון :״קראתי את ישראל אימפריאל ניוז
בעניין רב. אני מקווה שימשיך להופיע לעיתים
קרובות, כי חשוב שיופץ מירב המידע
על המצב בשטחים שזה עתה נכבשו
על־ידי ישראל, ועל שאיפותיה האימפריאליסטיות
של ישראל.״

באר -ש בע

האם זוייף
הדו״ח 7

״זהו דו״ח זדוני, מגמתי ובעיקרו —
פוליטי!״ צעק נחום בן־זאבי, נציג מפ״ם
בעיריית באר־שבע והמנהל הכללי של החב
רה לפיתוח באר־שבע.
היה זה כשהוגש לפני שבוע לדיון במועצת
העירייה דו״ח ועדת הרפז, שכלל
מימצאים ביקורתיים קטלניים על דרכי הניהול
של החברה. דויד הרפז, נציג העבודה
שניסה לפני כשנה להדיח את ראש העיר
אליהו נאווי מתפקידו, השתמש במימצאי הועדה
שעמד בראשה כדי לנגח את פרנסי
העיר.
אבל הנהלת העיר, המנהלת גם את החברה
לפיתוח, דאגה מראש להכין תשובה מתאימה
לדו״ח של הרפז. אחרי שפנייתה למבקר
המדינה להכין דו״ח נגדי לא נענתה,
הזמינה ההנהלה חוות־דעת נגדית מפרופסור
י. הבר־שיים מהטכניון בחיפה, שכלל שבחים
בכל מה שנוגע להקמת שוק הירקות
והסירות בבאר־שבע, אותו קטלה ועדת
הרפז.
סיור של שעתיים. השבוע, בישיבה
נוספת של מועצת עיריית באר־שבע, התחוללה
סערה סביב שני הדו״חוח.
הסתבר כי בהמלצת הרפז יצא המהנדס
נתן מגן, לחקור את הפרופסור הבר־שיים
הקשיש 85 לדרך הכנת הדו״ח שלו. לדברי
מגן סיפר לו הבר־שיים כדלהלן :״באה
אלי משלחת מבאר־שבע וסיפרה שבעיר הו

וצרת

ביח ״ ר

נקהבע ״ מ.

המפיצ ים :

נורית בע ״ מ

הצעה חד־פעמית • הצעה חד־פעמית • הצעה חד־פעמית • הוצעה חד״פעמית

חונשת חנונה נקנויסין
במדון הירטון ניקוסיה
15.12-22.12.68

טיסה ואיכסון בלבד למבוגר
טיסה ואיכסון בלבד לילד עד גיל 12

— 445.ל״י

רק — 150ל״י
הרשמה עד 30.11.68

.גנים־־טורסי
רמת־־גן, רח׳ ביאליק ,39 טל 721286 — 720346 .
הוד השרון, דרך השרון 36 טל 924351 .
כסר סבא, רח׳ וייצמן 33 טל׳ 925510

תנועת העולם הזה
כוח חדש

• ברמת־גן
ביום שלישי 3 ,בדצמבר, בשעה
8.30 בערב, באולם קפה
״עצמאות״ (גן המלך דויד)
ברמת־גן
פגישת חברים ואוהדים
לדיון על הנושא :

מיהו יהודי?
בהשתתפות יו״ר המרכז

עו״ד שמואל סגל

נאווי והרפז ברוגז
״בלב מי שלא מתלונן במשטרה!״
קם מפעל חלוצי והנה קמה קבוצה הרוצה
להרוס את המפעל.״
בעוד שועדת הרפז הכינה את הדו״ח
שלה במשך 6חודשים, הספיק לפרופסור
הבר־שיים סיור של שעתיים בשוק בבאר־שבע
כדי להכין את הדו״ח שלו. לדבריו
ניסחו לו אחרים את הדו״ח שכלל
ארבעה וחצי דפים, כיוון שהוא אינו כותב
עברית, והוא רק חתם עליו. על 15 העמודים
הנוספים בדו״ח לא ידע הפרופסור כלל.
כאשר דרש הרפז להזמין את נתן מגן
להעיד בפני המועצה, קמה שערוריה. זאב
זריזי, נציג מפ״ם, תבע להפסיק את הישיבה
בדי לחקור אם רו״ח הפרופסור מזוייף.

הצעה יוד־פעמית > הצעה חי־פעמימ * הצעה חי־פעמיה • הצעה חי״פעמית
העולם הזה 1650

ישראל שילח, נציג גח״ל, הודיע שימסור
את הפרשה לטיפול המשטרה. ואילו אליהו
נאווי, ראט העירייה, עמד בתוקף על דעתו
לנסוע אל הפרופסור הישיש כדי לברר אם
הדו״ח שהוגש בשמו הוא שלו או לא.
ברוב קולות התקבלה הצעתו של נאווי.
אבל עזרא דבי, נציג העבודה וחברו של הר־פז
באופוזיציה הפנימית לנאוף, הצהיר:
״כלב מי שלא ימסור את הליכלוך הזה למשטרה!״
עתונות לכתוב
במקום
להפגין
שבוע ימים לאחר הופעת הגליון הראשון
של אל־קודס, העיתון הערבי הראשון והיחיד
של ערביי הגדה המערבית, שהופיע

עורף אבו־זדלון?
״דרוש כתב בתל־אביב!״
לאחר מלחמת ששת־הימים, ניצבה בפני עורכו,
מחמוד אב אל־זולוף 44 בעייה אחת:
איך מוצאים כתב בתל־אביב?
״לא איכפת לי מי זה יהיה, יהודי, מוסלמי
או נוצרי, העיקר שיהיה עיתונאי סוג,״
אמר אבו־זולוף.
דומה שיותר משהיו ערביי הגדה מעוג־יינים
בעיתון עצמאי משלהם, היו מעוניינים
בכך דווקא השלטונות .״אם יוכלו לכתוב
נגדנו, לא יצטרכו להפגין ולשבות,״ אמר
אחד מאנשי המימשל הצבאי. הסבר זה והרצון
להציג באמצעות העיתון דוגמה מוחשית
של הדמוקרטיה הישראלית, המתירה
חופש עיתונות, ממנו לא נהנו ערביי הגדה
בתקופת השלטון הירדני, הם שגרמו לכך
שאל־קודס מקבל סיוע מכל הגורמים הישראליים
המעוניינים.
שלושה צבעים. באל־קודס עובדים
למעשה שלושה עיתונאים: אבו־זולוף עצמו,
לשעבר בעל העיתון הירדני אל־נ׳יהאד, בוגר
אוניברסיטאות ביירות וקולומביה; מו־חמד
אבו־שילביה 40 יליד הכפר יהוד,
הפרשן המדיני של העיתון, העובד גם כמורה
לספרות ערבית בבית־הספר התיכון
איברהמיה בירושלים; וג׳וריס באבא (,)58
סוחר מכונות־כביסה מרמאללה, שהיה פקיד
ממשלתי בתקופת המנדט. כל אחד מהם מקבל
משכורת של 400ל״י בחודש. מלבדם
יש לעיתון כתבים בערי־השדה בגדה.
את הכתבות והידיעות הם כותבים בעט.
את החדשות הם מקבלים מהטלקסים של
הטלביזיה הישראלית. את ההודעות וחדשות־הפנים
— מלישכת העיתונות הממשלתית.
גורמים ישראליים רשמיים מוכנים גם לספק
לעיתון מודעות, אך לא במידה שייראה כאילו
נתמך העיתון על־ידי ממשלת ישראל.
תוך שבוע ימים הגיע אל־קודס — המופיע
בארבעה עמודים גדולים המודפסים
בשלושה צבעים — שחור, ירוק ואדום —
לתפוצה של כ־ 10 אלפים עותקים. אבו־זילוף
מקווה להגדיל את התפוצה, לכשיוכל להפיץ
את עיתונו גם בירדן ובלבנון.
בינתיים השיגה העזרה שקיבל את מט,-
רתה. אבדזולוף ועיתונאיו מלאים שבחים
לדמוקרטיה הישראלית :״אצל חוסיין לא

העולם הזה 1*30

המוזי און ה עי רוני מ צי ג
את פסליו
העיר

-סגן

שלח

ראש

אליו פקחים

א 119ח
ההריסה
^ ק לפני שבועות מספר העמידה עיריית
תל־אביב את אולם המוזיאון העירוני י להצגת פסליו המתנועעים של הפסל יהודה
בן־יהודה. השבוע הסתערו פקחי אותה עי־רייה,
כדי להריס את הסטודיו בו יוצר ב ך
יהודה ואת פסליו ונשאו את פסלי הגומי
שלו אל הרחוב.
ביום שני בבוקר הגיעו לסטודיו שני
טנדרים מלאים פקחים ופועלים. יחד איתם
הגיעו שתי ניידות משטרה. בן־יהודה ביקש
מהפקחים להמתין עד שיצלצל לעירייה
וישיג שם ביטול לצו־ההריסה, כפי שהובטח
לו על־ידי סגן ראש־העיר, מיכה
כספי.
בן־יהודה צילצל לכמה חברי הנהלת העירייה׳
שהביעו את רצונם לעזור לו אך לא
היתה להם הסמכות לבטל את הצו או
לדחותו. מאמציהם להשיג את סגן ראש־העיר
אברהם בויאר, הממונה על צווי־ההרי־סה,
עלו בתוהו.
הפקחים, אשר בזמן שיחות־הטלפון של
בן־יהודה החלו לקרקר את קירות הסטודיו,
הגבירו את קצב־ההריסה כאשר התברר להם
שלא הושג ביטול לצו. בן־יהודה בעל־הגוף,
איבד את קור־רוחו, ניסה למנוע
בכוח את ההריסה, אך השוטרים גררו אותו
לניידת המשטרה עד שהושלמה מלאכת ההרס.
סיפר
הפסל על סיבות ההריסה :״לפני
שנתיים קניתי אולם בחצר אחורית של
בניין ברחוב הוברמן .22 האולם שימש במשך
שש שנים כמחסן, היה מלא ליכלוך
וזרמו בו מי שופכין. מחשש לנזק לעבודות
שלי בניתי מאחורי דלתות העץ פנימה,
בתוך הסטודיו, קיר. ביקשתי רשיון מהעירייה
ולהפתעתי במקום לקבל רשיון הוגשה
נגדי תביעה משפטית.
העילה לתביעה היתד, שהמקום נועד ל־

יכולנו מעולם לעבוד כך. מובן שאין חופש
עיתונות כזר, בסוריה או במצרים. בלבנון
יש קצת חופש עיתונות — אבל לא כמו
בישראל.״
מפלגות מפלגת הפועלים המשוחזרת בשביל זקני מפ״ם (״ההנהגה ההיסטורית״)
,החל השבוע עידן האוטופיה הפוזי־לית.
סוף־סוף נוצר הליכוד הגדול של הפרולטריון
הישראלי.
ועידת המפלגה, שהתכנסה בתל־אביב, החליטה
להצטרף למערך עם מע״י — וברור
היה כי הדרך תוביל לאיחוד מלא. כלומר:
טחינתה של מפ״ם במע״י הגם של מפא״י.
הקיפוצים והרכוש. למרות הסיסמאות
והפראזות הדיאלקטיות, היתד, זו, למעשר״
פשיטת־הרגל הרעיונית של מפלגת הפועלים
המאוחדת, אלופת השמאל הציוני.
עם הצטרפותה למערך, הפקירה למעשה את
הפועלים העירוניים והחקלאיים ללא מגן בהסתדרות
ובממשלה. היתר, זו התפתחות
טבעית של המצב, בו הפכו משקי השומר־הצעיר
בעלי אינטרסים רכושניים, המנוגדים
לאינטרסים של חברי מפ״ם העירוניים.
פרט מאלף: דווקא בקיבוצים העניים, ה־צעירים־יחסית,
גבר קולם של המתנגדים למערך
ולבגידה הצינית באינטרסים הפועליים.
גרעיני ההתנגדות הקיבוציים, שכרתו ברית
עם עסקנים עירוניים צעירים, רמזו על נכו
פינוי
בנוח

לאחר שפקחי העירייה פרצו את קיר הסטודיו של הפסל
יהודה בן־יהודה, הס הוציאו את פסלי־הבובות שלו החוצה.
שוטר נראה צופה במלאכת ההריסה של הפקחים, שנרמו נזק רב ליצירות האמנות.

מפחדים מנו״או

נמיר וסגנו רבינוביץ׳ שרק ערב אחד לפני
ההריסה השתתפו בקבלת ההחלטה לדחותה,
לא העזו להורות לפקחים להפסיקה ללא בויאר שנסע לירושלים בלי להשאיר הוראת עיכוב.
שמש מקום חניה, אך ברחובות הסמוכים
ובבניינים השכנים משמשים מקומות דומים
כמשרדי עורכי־דין, ארכיטקטים ומשרדי
הקונסוליה האיטלקית, אשר העירייה
אישרה בנייתם ואשר גרמו לחסימת היציאה
מהחניון, שבו נמצא האולם שלי. וכך הפך
גם האולם למחסן.

נותם להסיק מסקנות. בכמה קיבוצים החלו
מדברים על פרישה, והקמת מפלגה שמאלית
חדשה, שאף זכתה לכינוי ״מפלגת הפועלים
המשוחזרת.״
קשה היה לקבוע׳ השבוע, מהי מידת הרצינות
של רמזים אלה, ומה יכולת אנשי מפלגתית במיסגרת להתארגן השמאל
עצמאית. סבירה הרבה יותר נראתה האפשרות,
כי רוב חברי המפלגה ילך אחרי ההנהגה,
ואילו צעירים אידיאליסטיים רבים
ימצאו דרכם לכוחות פוליטיים קיימים, הנראים
להם נאמנים לכמה מן האידיאלים
שבעבר ידעה מפ״ם להגן עליהם.

יחסי־חוץ מסעות יחזקאל

י — —1111 וו*11י*1

היכרות ראשונה עם גרמנים ערך יחזקאל
קזז 40 סגן ראש־המועצה־המקומית ב־אור־יהודה,
בכנס צעירים בינלאומי שהתקיים
בחיפה ב־ . 1965 קזז, יוצא עיראק, הדובר
עברית, ערבית ואנגלית, מיהר בשלהי
אותה שנה לבקר בגרמניה, למרות הלכי
הרוח ששררו אז בארץ נגד הידוק הקשרים.
״מדיד כשהגעתי לגרמניה״ סיפר על ביקורו
הראשון ״ראיתי שיש הרבה מה לעשות
ביחוד בדור הצעיר כנגד התעמולה
הערבית החזקה העויינת לנו.״
הראשונים שנהנו משפור היחסים בין
קזז לעיר הגרמנית שרלוטנבורג וראש עיר־ייתר,
שפרוך, היו כדורגלני אור־יהודה, שחזרו
מסיור בגרמניה גדושי רשמים. אבל

״שש שנים שימש המקום כמחסן. איש
לא התלונן. העירייה לא תבעה צווי־הריסה.
לפתע נעשו שני הדברים יחד. הבנייה שעשיתי
אינה משמשת מיפגע ציבורי, על אף
שאינה חוקית בינתיים.״
פסליו של בן־יהודה נותרו עתה ללא
קיר־מגן, חשופים לגשם ולרוחות.

הכדורגלנים היו רק סנונית ראשונה לזרם
התיירות שנהר מאור־יהודה לשרלוטנבורג,
על חשבון הגרמנים, כמובן. הבאים בתור
היו חברי להקת פולקלור שייסד והרכיב
קזז ממכריו בעיירה.
מחוץ לעיירה לא שמע איש על להקות-
הייצוג המגוונות שבהם נתברכה אור־יהודה,
אך משלמי־המסים של העיר הגרמנית, שמימנו
את הוצאות הנסיעה והשהות של
האורחים היקרים כבר הכירום היטב.
אחד הנוסעים, דולה נאזים ( )43 עובד
המועצד,־ד,מקומית, שאף הוא כקזז איש
רפ״י לשעבר, טרם השתחרר מהזכך ונות
הנעימים :״איזה קבלת פנים ערכו לנו ב־שרלוטנבורג
ואיך התנהגו איתנו בכל־בו,
כל התלבושת הרשמית שלנו התבטאה בסמל
אור־יהודה על כובע הטמבל והם כבר
ידעו מי אנחנו.״
״בבואנו ספרנו להם על בעיותינו ב־מזרח־התיכון״
מסביר קזז את הצד המדיני
של ד,בקורים .״וכמו כן בדקנו באיזה מידה
הם נלחמים בהתפשטות הנאציזם, ואם הצעדים
שהם נוקטים מספיקים.״
הסום נגמר. אבל השנה כשביקרה
קבוצת פקידי, עובדי ועסקני המועצה באור-
יהודה ובראשם קזז ואשתו, ביקור שיגרתי
בשרלוטנבורג, נוכח קזז לדעת שגם ח־ים
טובים נגמרים פעם.
הגרמנים שמימנו את המסעות בנפש חפצה
נוכחו לדעת שאין לביקורים קץ .״אולי
רצוי,״ אמר ראש־העיר שפרוך, בנמוס רב
לידידו הותיק קזז ״שגורמים רשמיים אצ־
(המשך נעמוד *) 1

אורם ״סינרמוו״ מלא באי פסטיבל הקצב הואשון
שלהם. הם הגישו שלושה שירי קצב וזכו
לתשואות רבות מהקהל.
על הבמה עלו סגנונות צירצ׳יל: שלושה
צעירים מגודלי שער, שהתנצלו על שמנהיגם
הרוחני — צ׳רצ׳יל בכבודו ובעצמו
— איננו איתם .״הוא בסיני,״ הסבירו. בעידוד
המעריצים ניגנו ושרו את שיריהם,
בעברית, סיימו בשיר שבבר הספיק להפיך
לשלגר :״טרופי־קולה לי ולה״ — לכבודה

ך 1ץ ן 7זוג אופייני של דור הקצב
^ — 11 4הדור שמוסיקת זו מבטאת
אותו ואת תרבותו, כולל שימלת המיני.

״לקצב אין גגולות או לשון משלו.
הנוער יבין את להקות הקצב האנגליות,
הצרפתיות ואפילו הערביות,״ אמר חבר־הכנסת
אורי אבנרי בפתיחת פסטיבל הקצב
הישראלי , 1968 שאורגן על־ידי מערכת
העולם הזה.
והנוער הבין 1500 .הצעירים, שמילאו
את אולם הסינרמה בתל־אביב, הריעו ממושכות
לשמונה להקות הקצב שהופיעו בפניהם,
במיטב להיטי המיקצב הלועזיים והמקוריים.

מיצעד הלהקות פתחה הלהקה ה
ארמנית
המוסקיטוס. חבריה, ארבעה נערים
ממזרח־ירושלים, בחרו להשמיע שירי מיק־צב
סולידיים — משהו מפרי עטם.
רועשים יותר היו אנשי תל־אביב אקספרס
שהופיעו אחריהם .״הרעש״ גבר כשהזמין
המנחה, מני באואר, את הלהקה הבאה.
היתד, זו להקת הכוכבים החדשים,
שהתקבלה ברעם מחיאות כפיים של אוהדיה
.״יש לכם הרבה קרובי־משפחה פד״״
העיר המנחה.
הכוכבים החדשים פתחו בקטע מוסיקלי
קצר, שהוא, לדבריהם ,״הסימן המסחרי״

כי מציון.

אחד הכוכבים הצי
עירים של להקת הילדים
הירושלמית כוכבי ציון, שהופיעה
בהופעת־אורחים בפסטיבל. ילדי הקצב שבו
את לב הקהל כשליוו את נערות הגוגו.
הס קיבלו כפרס גיטרה חשמלית מזומרפלד.

ח״כ רחל צברי
נענתה ל־הזמנת
אורי אבניי׳ נהנית מהחוויה.

ורב צבו׳

נציג השו

יו״ר המועצה הציבורית
ואמנות/ לתרבות פרישמן נתבקש ע״ השר ארן להשתתף במופע.

ח״נ אלוני

לבושה במעיל עור נראית
ח״ב שולמית אלוני
מחייכת בהנאה למשמע נגינת אחת הלהקות.

של חברת המשקאות טרופי קולה שבחסותד,
נערו הערב.
השמנים והרזיס התמקמו — והזמינו את
כוכבם, ווטסון טי בראון, להצטרף אליהם.
ווטסון, זמר כושי מבריטניה, מגודל־שיער
וצר־מיכנס, הכניס מימד חדש לפסטיבל —
שירת פופ אמיתית, כניעה מוחלטת של
הזמר לקצב השיר אותו שר. הצלמים הרבים
שהיו באולם עטו על ווטסון, וגם
מצלמת הטלביזיה הישראלית, שכיסתה את

מתכוונים

הכוכבים הכחולים

באו לפסטיבל מצויידים ב,אוהדים
מאורגנים. כאשר החלו
מנגנים, נופפו אוהדיהס בכרזות. הם זכו בפרס ״תופי הזהב׳׳.

ךוךןןןןןןןץ ׳ ךןץ ׳ ן ן * ״המנהיג הרוחני״ של הלהקה,
/אותו הם מכנים ״צ׳רצ׳יל״ ,לא
414111/
הופיע, כי הוא משרת עתה בסיני. הם זכו בפרס ״מיקרופון הזהב״.

פעמוני סוני

מול אלופי השפלה. כוכבס לבוש כהיפי.

הם מסתערים על הבמה, אינם מאמינים
למישמע אזניהם. הם פוצחים בשיר־קצב
סוער, ואליהם מצטרפת מלכת הגוגו הטרייה,
סימה שובל, בריקוד מסחרר.
השעה כימעט אחת ושלושים אחר חצות.
תם פסטיבל הקצב הישראלי . 1968 הנוער
הוכיח שקצב הוא תרבות, בערב תרבותי.
לא נותר אלא לברך: להתראות בפסטיבל
הקצב הישראלי . 1969

1ך ן המתופף־הזמר של להקת הכוכבים החדשים בפעולה. מתוך שלושה קטעים שהשמיעו, היו
] 1 1 .שניים פרי־עטס.הם זכו בפרס הראשון הנכסף שרביט הזהב 968ו״ .מארגני הפסטיבל
לתת לפרס זה יוקרה בינלאומית, כמו פרס ״אריה הזהב״ של ונציה, תוך שיתוף להקות זרות.

המאורע, כוונה אל בראון המתפתל ושר.
״הכוכבים הכחולים!״ הכריז מני
באואר. לקול תשואות קבוצת מעריצים
גדולה, שישבה במרוכז אי־שם במרומי היציע
עלו ארבעה צעירים תמירים, לבושי
חולצות משי כחול מבריק. כחולים באמת!
את מיצעד הלהקות סיימו שתי להקות
פחות ידועות, פעמוני סוני והלהקה הירושלמית
הערבית טריגרס .5
לאחר ההפסקה הזמין המנחה אל הבמה
להקה שכבר כבשה לה מקום של
כבוד בעולם המיקצב הישראלי — כוכבי
ציון מירושלים. על הבמה הופיעו ארבעה
זאטוטים כבני , 12 לבושים באדום, ופתחו
בנגינה שלא היתר, מביישת אפילו אח
החיפושיות. היא תלווה את נערות הגודר.
עוד בטרם נודעה החלטת השופטים,
ברור היה ליושבים באולם כי המאבק
יהיה בין שלוש להקות הצמרת: הכוכבים
החדשים, השמנים והרזים והכוכבים הכחולים.
המתח גובר .״בפרס מיקרופון הזהב זוכים
הסיגנונות!״
נותרו עוד שלושה פרסים. בתופי הזהב
גיטרת הזהב
זוכים הכוכבים הכחולים.
מוענקת להשמנים והוזים, והפרס הראשון
— ״שרביט הזהב ניתן פה־אחד לכוכבים
החדשים.

חמשת השופטים יש־
^)1118711111
בו בשורה הראשו|

51ו 8 | 8
נה, ורשמו את הערותיהם על־גבי טופסי
השיפוט. אורי אבנרי, המנצח והמעבד המפורסם
אלכס וייס, כוכב להקת הסינג סינג
לשעבר ביקס ליין (למעלה) ,עורך מיצעד
הפיזמונים הלועזי של גלי צה״ל אבנר
רוזנבלוס, ועיתונאי הקצב אורי אלוני (לסי
טה) ,קבעו את החלטתם בחדר סגור, אחרי
ויכוח ער. ההחלטה נתקבלה פה אחד.

במדינה
(המשך מעמוד ) 15
לכם ימשיכו בהידוק הקשרים בינינו ואולי
גם יסכימו להשתתף במימון הנסיעות.״
״כנראה שאני לא אטפל יותר בנסיעות
לגרמניה״ סיכם השבוע קזז את מסעותיו.
״תרמתי כבר את חלקי להידוק הקשר.
ביחוד עם הצעירים הגרמנים. אבל עובדה
היא שכל ראשי־המועצות והעיריות, שזעמו
עלי בגלל חלוציותי בשטח זה, נוסעים
עכשיו לגרמניה בכל הזדמנות.״

רפואה גלגולה
של מגבת
מראה כללי של הבמה, באולם הפסטיבל. הסידורים, הקישוט, הציוד האלקטרוני עמדו על רמה
המקובלת במופעים בינלאומיים. צוותי טלביזיה הסריטו את המופע, אשר יוקרן בארץ ובחו״ל.

ארוניהפסטיבל זוכים בכוסיתובתשואות

אחד־עשר חודשים סבל אלי מאייר (,)70
ממחלה שאיש לא יכול היה לאבחנה. אלי,
פנסיונר של עיריית רמת־גן, סבל כאבים
ומיחושים נוראים בבטנו. הוא הפסיק
לאכול, הקיא, ירק דם והתעלף. מאחר שהדיבור
ניטל ממנו לפני 15 שנה, היה אלי
מסביר לרופאים בשפת־האילמים את סבלו.
אולם הרופאים לא יכלו לסייע לו. מדי
פעם הוכנס אלי לביתיד,חולים ביילינסון
לבדיקות 1שלא העלו
דבר. יום אחד
החל אלי להקיא
כמויות גדולות של
דם. אשתו, שמאז
חלה בעלה נטשה
את מלאכת הפרור
נו ת שלה, הבהילה
אותו לבית־החולים
ביילינסון. מאחר ש־בית־החולים
לא היה
בתורנות, היה
צורך להעבירו ל־תל־
בית־החולים מאייר השומר.

ערכו לו צילומי־רנטגן. הצילומים
הראו לרופאים כי בקיבתו של אלי נמצא
חפץ גדול בלתי מזוהה. על שולחן־הניתו־חים
פתחו המנתחים את בטנו של אלי.
הם הוציאו מתוכה מגבת כחולה באורך
של 50ם״מ, מקופלת בקפידה ובמצב של
רקבון.

את טכס חלוקת הפרסים פתחה הגברת ויאולה תנורי, שחילקה
לכל אחת מן הלהקות המשתתפות דיגלון של הפסטיבל.
הגברת תנורי היא נציגת ״טרופי קורפורישן״ ,המייצרת את
המשקה החדש ״טרופיקולה״ ,אשר בחסותה נערך האירוע.

״שרביט הזהב שלנו קוראים שניים מ״הבוכנים החדשים״
ומתחבקים בשימחה. מימין נראה המנחה, מני באואר, ואילו
משמאל ניצב האיש שגרם לשימחה הגדולה: נציג חברת ״פז״,
מר גרינשפון, אשר העניק את השרביט — ״שרביט פז״.

דמי איחסון .״כשאלי שמע את זה
הוא קיבל שוק,״ סיפרה אשתו .״זה לא
נכנם לו לראש. הוא לא יכול היה לראות
ג׳וק, אז איך הוא יכול היה להשלים עם
המחשבה ששנה שלימה חי עם מגבת בבטן.״
אלי
מאייר לא בלע את המגבת. היא
היתד, רכושו של בית־ד,חולים ביילינסון.
לפני אחד־עשר חודש ערבו לו שם ניתוח
קיבה. כשתפרו את החתכים, הסתבר, שכהו
המנתחים את המגבת בפנים.
״כל בן־אדם יכול לעשות טעות,״ אמרה
אשתו ,״אבל למה זה היה צריך להישאר
שנה שלימה בפנים. כואב לנו שעכשיו
אנחנו צריכים לעשות משפט נגד ביילינסון.
הרופאים והאחיות שם היו בסדר. אלי לא
מבין למה הם נותנים לו ללכת למשפט.
אפשר היה להגיע להסכם. מה יש? הבית
שלנו ריק. בקושי יש משהו לאכול. אני
כבר לא קניתי שמלה שלוש שנים. אין
לנו גם ילדים שיכולים לעזור לנו.״
באמצעות עורך־דין אלייקים העצני, הגיש
אלי מאייר תביעת פיצויים נגד בית־החולים
ביילינסון, על סכום של 62 אלף ל״י —
דמי איחסון המגבת בקיבתו.
חיות סופו של
החמור נאצר
נאצר היה חמורו של אברהם אבינו. זה
קרה בתיאטרון ד,אידי של ישראל ואלין,
שהעלה את ההצגה עק־דת־־צחק. החמור היה
בן שלושה חודשים, וואלין מצא אותו כשהיה
בן שבועיים כדי להפכו לשחקן.

מר יצחק וו נטש, מנכ״ל מפעלי
״אמקור״ ,מגיש לנציג ״השמ נים
וחרזיס״ פרס ״גיטרת הזהב״.

בהצגה היה החמור נאצר ידידו של ישמעאל.
וישמעאל היה אומר על הבמה לחמור
באידיש :״אתה הידיד הכי טוב שלי. שנייו

שמעון ורזגר, מרחוב גרנדוס 25 דמת-גן,
זכה במקלט טלביזיה ״אמקוי״ ,מתנת חברת
״אמקור־אמפא״ ,שחוגרל נין הקהל.

נציג ״סגנונות צ׳רצ׳יל״ מקבל מידי מר וולי
גאראט מיקרופון זהב. וולי, נציג חב׳ ״רא-
קום״ ,האחראי להתקנת הציוד האלקטרוני.

(המשך נעמוד )24

הננולס הזח 1630

קולנוע
פסק־דין

ניחוש טבלת הטוטו טל השבוע, כפי ש
מילא אותה כדורגלן הנבחרת ומכבי תל
אביב, גיורא (״גיגי״) שפיגל:

מכבי נתניה -בני יהודה x

דכן ןה שכועות אחרי תחילת מיש־חקי
הליגה הלאומית בכדורגל, נראתה
הטבלה כאילו התהפכה על ראשה. שתיים
מקבוצות הצמרת של הכדורגל הישראלי,
חתמו את הטבלה במספרים לא נורמליים:
• הפועל פתח־תקווה — 2נקודות מתוך
8אם טריות בארבעה מישחקים, כש־מאזן
שעריה מראה 2לחובה ו־ס לזכות.
#מכבי חיפה — 0נקודות בארבעה
משחקים. שער זכות אחד ו־ 9שערי חובה.
בשנים האחרונות היו שתי קבוצות אלה

של הבקעת שערים. לפתח־תקווה יש הגנה
חזקה ויתכן שחוסר היכולת בהתקפה בא
על חשבון ההגנה החזקה• בשתי הקבוצות
שולבו שחקנים חדשים, אשר החליפו את
הוותיקים. עלול להיות שהשילוב ישא פרי
רק בעוד כמה מישחקים.
״על סיכויי האליפות מוקדם עדיין לדבר,
אך יש לי הרושם שאלו שנאבקו על האליפות
בשנה שעברה, ייאבקו גם השנה:
הקבוצות התל־אביביות, הפועל ומכבי, הפועל
חיפה ובני־יהודה. הייתי אומר שגם
קבוצות הפועל מבאר־שבע, ירושלים, ואפילו
מפתח־תקווה, יהיה להן מה לומר״.

כית־הלוי

שפר

מתחרות קבועות במירוץ לאליפות. רק ב־מישתקי
גביע־העשריס, שנערכו הקיץ, הגיעו
שתיהן לגמר, כשהפועל פתח־ תקווה נוטלת
את הגביע. מר, קרה להן עכשיו בליגה?
את התשובה על כך ניסו למצוא ארבעה
ממומחי הכדורגל בארץ•

שפר: חילופי משמרות
** מנואל שפר, מאמן נכחרת יש
> ראל כגדורגל :
,הייתי אומר שאי־אפשר עדיין לדעת
כלום לגבי עתיד הליגה. לגבי קבוצת מכבי
חיפה, הנמצאת במקום האחרון, צריך להבין
ששלושה שחקני המפתח של הקבוצה: גרש־גורן,
הירש ושוואגר, פצועים. בישראל, בה
מבוססת קבוצה על שלושה־ארבעה שחקני
מפתח, עלול מה שקורה בחיפה לגרום להידרדרות
הקבוצה במידה והשחקנים לא
יחלימו. ברגע שיחזרו לשחק, אני מקוזה
שהקבוצה תעלה בכושרה.
״הפועל פתח־תקווה נמצאת במצב של
החלפת מישמרות! הוותיקים גמרו והצעירים
שהחליפום, עדיין לא התאקלמו בליגה
הלאומית, וחוסר נסיתם הוא שבעוכריהם.
״אם לא תשגנה קבוצות אלה נקודות ב־מישחקים
הקרובים, הן עלולות להיכנס למשבר
מוראלי, ואז יהיר, מצבן מסוכן.
״לגבי אליפות הליגה, אני חושב שיתחרו
עליה שלוש הקבוצות: הפועל ומכבי תל־אביב,
והפועל חיפה.׳׳

מרימוביץ: המז 7עשרי?השתנות
? וסן ^ מרימוכיץ ^ ןאכד 3
7א בי ש :
״עדיין מוקדם לנתח כל קבוצה ומעמדה
בטבלה. אני לא חושב שיש מישהו היכול
להתנבא ולהגיד מה יהיה המצב בעתיד.
״הכדורגל הוא ספורט מאוד הפכפך, כמו
שהיום המזל אינו מאיר פנים למכבי חיפה
ולהפועל פתח־תקווה, יתכן ומאוחר יותר
הוא דווקא יאיר להן פנים.
״הצרה של שתי הקבוצות היא בכך, שעדיין
לא מצאו אח הרגש והאינסטינקט

שתי הקבוצות נמצאות היום ברמה פחות
או יותר שווה. לשתי הקבוצות התקפות
בעלות כושר הבקעה ושתיהן בעלות כושר
גופני טוב. המגרש צר המימדים של מבכי
נתניה מתאים לשיטת המשחק של שתי הקבוצות,
לכן אני מהמר על תוצאת תיקו.

הפועל ס ס — הפועל ת״א
למרות שהפועל תל־אביב היא קבוצה לאין
שיעור יותר טובה מאשר הפועל כפר־סבא,
אני סבור שהכפר־סבאים ילחמו בכל כוחם
להוציא נקודה מן הצועדת בראש הטבלה.
אני מאמין שיצליחו, לכן אני מנחש תיקו.

הנאשם: הבמאי רלף נלסון.
האשמה: רצח שלא־בכוונה־תחילה, של
מה שיכול היה להיות אחת מיצירות־המופת
של דורנו :״צ׳ארלי״ (אוריון. ירושלים;
ארמון דויד, תל-אביב).
פרטי האשמה: יש בסרט רגע שהוא
אחד משיאי־האמנות: צ׳ארלי, שהיה בחור
מפגר כשיכלו, עבר ניתוח־מוח והוא עכשיי
בעל אינטליגנציה של גאון. והנה: בערב
הגדול בו מציגים אוחו בפני קהל מדענים
בין־לאומי, הוא מגלה שר,עכבר, אלברנון,
שעבר את אותו ניתוח, חזר לדרגת האינטליגנציה
הקודמת שלו. פלאי־הטכניקה
לא הצילו אותו, כמו שאינם מצילים את
הדור כולו.
ואז מגיע שיא הסרט: צ׳ארלי הגאון חוור

הפועל ר״ג — הפועל פ״ת 1
אין כל סיבה שהפועל פתח־תקווה, שלא
הבקיעה עד כה אף שער, תעשה זאת דויקא
השבוע. הרמת־גנים אינם נמצאים בכושר
טוב, אך קבוצתם מגובשת יותר ויתרון הביתיות
יעניק להם, לדעתי, סיכויי ניצחון.

כית־הלוי: תופעה מקובלת

הפועל י״ם — הפועל ב״ש \.

*׳רי כית־הלוי, יו׳׳ר הנהלת אד•
^גון המאמנים:

בבאר־שבע היו לבאר־שבעים סיכויי ניצחון,
אבל בירושלים אני מאמין שיוציאו רק
נקודה אחת.

״עוד לא קרה בהיסטוריה של הכדורגל
הישראלי שקבוצה, שרק לפני שנה התמודדה
על האליפות, תפתח בצורה גרועה כל כך
את העונה שלאחר־כך, כמו שקורה עם
הפועל פתח־תקווה. בעולם תופעה זו מקובלת,
והדוגמה הקלאסית היא קבוצת נזנצ׳ס־טר
טיט׳ ,אשר זכתה באליפות הליגה, הבריטית
לעונת ,66/67 והשנה, עם פתיחת
העונה, היא מדורגת במקום ה־. 16
״בשני משחקי הליגה הרא טונים שלה,
שיחקה הפועל פתח־תקוזה חלש ובמשחק
השלישי היו שחקניה עצבנים עד כדי כך,
ששחקן־מאמן כמו סטלמך אמר את אשר
אמר לשופט, והוענש ביחד עם שחקן אחר
של הקבוצה, ציון שרעבי.
״לעומת זאת, הקבוצה החיפאית, אשר
לא הבקיעה שער ולא
זכתה בשום נקודה
בארבעת המשחקים
הראשונים,
היתד, גם בשנה שעברה
חלשה ונדמה
לי שמתוך שישים
משחקי הליגה, הבקיעה
פחות משישים
שערים. זה מראה על
התקפה חלשה, שלא
השתפרה כנראה גם
השנה. גם ההגנה החיפאית
נחלשה, וכנראה
חלפי ימי הכוכבים
כמנצ-ל, אלמד,
הרדי ודומיהם,
.,באופן כללי מבטיחה
הפתיחה של
הליגה רבות. היו כמה
משחקים על רמה
גבוהה מאוד, וזאת
משום שמשחקי
גביע־העשרים שיפי
שפו את השחקנים
שבאו מוכנים למשס
ט ד כז ך
חקי הליגה יותר ס־אשר
בשנים קודמות.
״נראה לי שהמצב היום בטבלה משקף
פחות או יותר את מה שמצפה לנו בעתיד.
אם קבוצות חיפה ופתח־תקווה לא
תשתפרנה במשחקים הקרובים, הן תאלצנה
להילחם קשה בכדי להגיע למרכז הטבלה
ולהינצל מתחתיתה.
״לדעתי, הקבוצות אשר תתחרינה על
תואר האליפות תהיינה השנה הפועל ו
סרטים

מכבי
יפו

— מכבי ת״א 2

בבלומפילד תהיה לנו אפשרות לפתח
מישחק טוב, אחרי מישחק השבת האחרונה,
בה תפסנו יום שחור. אני מאמין שבכושר

טוב יש ל ד סיכויים לנצח.

מכבי שעדיים — הכה ר״ג 1
לאחר ניצחונם על בית״ר ירושלים, ינסו
אנשי שעריים להוכיח כי לא היה זה מיקרה.
הכוח שיחקה גרוע בשבת האחרונה ונראה
לי שהיא תנוצח השבת.

שמשון ת״א -הפועל חיפה x
שתי הקבוצות לא נמצאות בכושר הבקעה.
חיפה קבוצה טובה יותר, אך הביתיות
של השמשונים תסייע להם לחלץ נקודה.
במשחקי הגביע אני מנחש את התוצאות
הבאות:

רמלה — הם׳ שדרות
מרמורק — הם׳ בת-ים
אשקלון -הם׳ אשקלון
עפולה — ה ס נחליאל
אופקים -מכבי חולון

מכבי תל־אביב, בני־יהודה, הפועל באר־שבע
ומכבי נתניה.׳׳

סטלמך: הקבוצה כסדר:
ך* יחיד שלא נשמע מודאג ומופתע
( | מפניה החדשים של טבלת הליגה, היה
מאמנה של קבוצת הפועל פתח־תקווה, נחום
סטלמך. שרק לפני שבוע הורחק — לראשונה
בקאריירה שלו ככדורגלן — למשך
שבועיים ממשחקים בעוון התחצפות לשופט.
״בסך הכל עברו ארבעה מחזורים עד כה,
אז מה כל ההתרגשות?״ אמר סטלמך .״למרות
מצבה של הקבוצה בטבלה, היא בסדר
גמור. אפילו הרחקתי והרחקתו של שרעבי
לא השפיעו על מוראל הקבוצה.״
כאשר נשאל סטלמך אם עדיין הוא רואה
את קבוצתו מועמדת למירוץ לאליפות גם
השנה, השיב :״למה לא? יכול בהחלט
להיות שאנחנו נשתתף במירוץ זה.״

בלום ורוברטסון כ״צ׳ארלי״
לאנוס את המורה
למעבדה, ומתנדב לעזור לרופאיו לפתור
את הבעייה: האם ניתוח־המוח יכול להצליח
או לא? הוא יושב לילה שלם על נוסחאות,
ובבוקר הוא מכתיב לרשם־קול את המסקנות
:״המוח האנושי עדיין אינו מתאים לזה.
הניסיון נכשל. אולי בעתיד הרחוק
הניסיון זה הוא, החיים שלו.
את הרגע הגדול הזה כרח הבמאי לרצוח
בכמה דרכים.
כשמתאר,ב ציארלי, לאחר הניתוח, במורה
שלו (קלייר בלום) ,הוא מנסה לאניס
אותה, כי ההתפתחות הריגשית שלו לא
השיגה עדיין את ההתפתחות השיכלית שלו.
היא מתרגזת עליו, והוא בורח, לוקח את
האופנוע שלו, ודוהר איתו ברחובות. רואים
אוחו עם האופנוע, ולפתע תמונה של
נערה אמריקאית מנפחת בלונים של מסטיק.
רואים אותו רוכב ולפתע נוער רוקד בדיסקוטקים,
מעשן חשיש, והמילה 0
על המסך.
זהו סמל. צ׳ארלי הוא סמל של הדיר
שלו. דור שהתפתח מהר מדי מבחינה
שיכלית, ואינו מסוגל לעקוב אחרי ההתפת־חות
הזאת, והוא נסוג אחור, אל האינפנטי־ליות
ואל הפיגור. זהו סמל. אבל זו לא
אמנות. להעמיד תמונה על המסך שתסביר
לנו שצ׳ארלי הוא סמל, זה בדיוק כמו
לכתוב על המסך :״צ׳ארלי הוא סמל•״
צ׳ארלי המפגר, שחבריו מציקים לו, יי
מתעללים בו, נוגע ללב. אם כי הדברים
שקורים לו, מכוונים יותר לעורר סנסציה
מאשר רגש. יש אומרים שקליף רוברטסון
מבצע את תפקיד צ-ארלי בצורה מעולה.
לדעת התביעה, הוא עובד יותר מדי על
תנועות של הלסת ועצימת ופקיחת עיניים.
פסק דין: בית־המישפט שקל את
הפרטים והעובדות, ומצא שבכל־זאת מה
שיש לראות בסרט מרובה על מה שאין
לראות בו.
גזר דין: אי־לכך, ייתלה הסרט ב אולמות
הקולנוע, לעיני המוני צופים, עד
יציאת נישמתו.

להיטים ופזמונים
ישרא ליי ם
״כאלה היו הימים״
״חודשו!
האקליפטוס״
בתקליט סינגל
מפי שולי נתן

.1כיפה אדומה
.2הברווזון המכוער
.3עליזה בארץ הפלאות
.5פינוקיו
.6גוליבר
ת קלי טי ם נו ס פי ם:
.7שלשת הדובים
.8סינדרלה
.9חתול במגפיים
.10 היפהפיה הנמה
.11 פיטר פן
.12 הקוסם מארץ עוץ
.13 שלשת החזירונים
.14 אצבעוני
.15 עמי ותמי
.16 ראמפלסטילסקטין
.17 התרנגולת האדומה
.18 הנסיכה והעדשה

״מלכות החרמון״
״עמק דותן״
ושני פזמונים נוספים
מפי להקת פקוד צפון
בתקליט ״7

ארבעה פזמונים
מפי גדעון גרייח
בתקליט ״7

,.הבט ושמע ״
הפטיפון המהפכני
בו ילדיכם
יוכלו לראות ולשמוע
כעת ובעונה אחת.
להשיג בחנויות החשמל
במחיר 185ל״י.

להשיג בחנויות החשמל והתקליטים.

תקליטים

תקליטי ילדים חד שים
לבעל הפטיפון
!״הבט ושמע״

של מוסיקה
לרקו די ם

מ סי ב ת רקודים ..ישראל״
להיטים ישראליים בקצב
ריקודים בבצוע
מרטין מוסקוביץ׳ ותזמורתו
אומברטו קאנונה
להיטים לועזיים בקצב ריקודים
בבצוע אומברטו קאנוגה ותזמורתו דחף

העולם הזה 1630

הוא מחזה המוצג עתה בברורביי, אודות מורה סקוטית

מזדקנת, המשכנעת את אחת מתלמידותיה להיות פילגשו
יי י * י | 1יי• 11
של מורה לאמנות. בתמונה נראית התלמידה מתפשטת על הבמה כמודל למורה המצייר.

האם

הוא המחזמר המועלה עתה בהצלחה על בימות ברודביי ולונדון.

עוסק בחיי ההיפים ושסצינות העירום שבו הפכו כבר לקלאסיות,
יי 111111י י •
לקראת סוף ההצגה מתפשטים כל שחקני המחזמר וניצבים כשהם עירומים על הבמה.

יוצג

בארץ?

** הפיכת העירום הגיעה לתיאטרון. אחרי שהעירום
הפך כבר לאופנה מיושנת בקולנוע, ואחרי שדגמי
העירום ביצירותיהם של מתכנני האופנה כבר הפסיקו
להדהים, הופך העירום לאחרונה יותר ויותר לחלק אורגני
של המחזאות המודרנית.
בברודביי ובאוף־ברודביי ניתן היום לחזות בכתריסר
מחזות בהם מוצג עירום, גברי ונשי, בדרגות שונות של
חשיפה על הבמה. השיא הוא כמובן המחזמר שערות,
המציג את הווי חייהם של ההיפיס, בו מתפשטים על הבמה
כל שחקני המחזה, גברים ונשים כאחד.
מאז בוטלה בבריטניה הצנזורה, הגיע העירום גם למכה
של התיאטרון — ללונדון. שערות ומחזות אחרים /הגדושים
יותר ניבול־פה מאשר עירום, מסעירים שם את הצופים,
האדישים למופע חשפנות במועדון־לילה, אך מתרגשים
כשהם רואים אותו על במת התיאטרון.

האם יש סיכוי שמהפיכת העירום תגיע גם
אל התיאטרון הישראלי ץ
השיבו על כך מנהלי התיאטרונים בארץ:
• אשר שרף, המנהל הכללי של ״הבימה״ :״עירום
— זו פרשה מסובכת. בבקט הצגנו תמונה, שבה השחקנית
שכבה במיטה ונראתה עירומה. ניתן להציג עירום בתיאטרון
בתנאי שזו לא תהיה סצינה אירוטית ולא תגרום לבזיון.
העירום קיים בציור ובפיסול, ולכן לא ייתכן שלא יופיע
גם בתיאטרון. לא אתנגד שיציגו בהבימה מחזות הכוללים
עירום. כרגע אין לנו מחזה כזה ברפרטואר, אבל קריטריון
הבחירה אינו נקבע לפי העירום.״
• פיטר פריי, מנהל תיאטרון ״אהל״ :״לא ראיתי
את מחזות העירום אבל קראתי אודותם. העירום היחיד
שזכיתי לראות בתיאטרון היו האחוריים של מארא במחזה
מארא סאד בניו־יורק. לא נבהלתי מזה מפני שמצאתי שזה
היה אורגני להתפתחות העלילה. אם מנסים לומר משהו
בתיאטרון, אין גבול לאמצעים שאפשר להשתמש בהם
למען המשימה. אבל אם מדובר על עירום סטאטי: את זה
עושים טוב יותר בפולי ברג׳ר. הדרמטורגית שלנו, עדנה
שביט, ראתה את המחזמר שערות בניו־יורק. היא אמרה
שהשחקנים מופיעים עירומים. זה נבע מרצונם לומר דברים
מסויימים על מצב האנושות. היא אמרה לגבי השאלה אם
להציג את זה אצלנו, :כן!׳ לדעתי עירום לא שונה מתלבושת
יפאנית. את שניהם אפשר להציג כשזה במקום.״
• עודד קוטלר, מנחל ״בימת־השחקנים״ :עירום?
אני בעד! להציג מחזות עם עירום בתיאטרון שלנו? למה
לא? בהחלט! על העירום להיות חלק אורגאני מההצגה.״
• גרשון פלוטקין, חבר הנהלת ״התיאטרון הקאמרי״:
״לא חשבתי על זה עד כה. אין אצלנו שום מדיניות קבועה
לגבי עירום. אם זה שייך לעניין, מה איכפת לי? אפשר
בהחלט להציג עירום בהצגות — הרי התבגרנו בינתיים.
ראיתי את שערות. לא בגלל העירום לא נציג מחזה זה
אצלנו. זה פשוט על נושא שרק אמריקאים יבינו אותו.״
אז אם כולם מוכנים ומסכימים, למה לא רואים את זה
על בימות התיאטרון בארץ?
11 מונה

לקוחה

הוא מחזה המוצג באוף־ברודביי, המספר
אודות אהבתו של איכר לחזיר שלו. הת־מהסצינה
הסופית של המחזה, בו יושב

הגיבור סירוס פוץ בכלא, לאחר שנתפס על ביצוע אונס
ורצח. האשה בתמונה, היא אמו של פוץ, הבאה לבקרו
בכלא, חושפת את חזה בפניו באחת הסצינות האירוטיות.

אנשים
להחליף
את הירקן

רנץ, אחרי הישיבה, השיב :״לא
מסרב. ההלכה אינה אוסרת את זה.״

ועדת העורכים של עורכי העתונות היומית
בישראל ערכה פגישה עם שר הביטחון
משה דיין. באותה פגישה היקשו העורכים
ושאלו שאלות לגבי פעולות ה־טירור
של החבלנים הערביים. נראה שתשובתו
של דיין לא סיפקה את עורכת
דבר חנהזמר, שהוסיפה ושאלה :״כן,
אבל מה אני אגיד לירקן שלי!״ דיין השיב
לה לאקונית :״תחליפי את הירקן שלך!״ •
זכות ראשונים אינה עומדת לא רק לדויד
בן״גוריון אלא גם לצאצאיו. בתו
של בן־גוריון, גאולה בן־אליעזר, גורשה
השבוע מבסיס טירוניות של צה״ל. היה
זה לאחר שבתה, אורית כן־אליעזר,
נכדתו של ביג׳י, גוייסה לצה״ל. גאולה
החליטה להביא לבת ממתקים ולשם כך
התגנבה אל גדר מחנה הטירוניות כדי לשוחח
עם הבת דרך הגדר. רב״טית שהבחינה

הייתי

להחזיק
את הכיפה
סוף־סוף התגלתה הסיבה האמיתית מדוע
קיצצה הצנזורה הישראלית את קטע העירום
של השחקנית דליה פרידלנד מסרטו של
יונה זריצקי אסירי-החופש. לוי גרי,
יושב־ראש המועצה לביקורת סרטים ומחזות,
הופיע השבוע בפני סטודנטים בירושלים.
אחד הסטודנטים שאל אותו מדוע
מאשרת הצנזורה סרטים בהם נכללות סצינות
עירום נועזות, ואילו קטע תמים בו
נראה החזה של דליה פרידלנד קוצץ? השיב
לו גרי ללא היסוס :״החזה שלה בכלל לא
יפה התנהגות דיפלומטית למופת
הראתה השבוע אשת שגריר קנדה בישראל,
ג׳ון רוג׳רם, כאשר סייעה לשר הסעד,
הד״ר יוסף כורג, להיראות כשומר־מסו־

שר בורג ואשת־שגריר כורג׳ס

קורס חדש:

הכיפה התחלקה

כתיבת מחנות ותסריטי ולטלוויזיה לקולנוע בפיקוח איגוד התסריטאים בישראל
פתיחת הלימודים 12.12.1968 :
סיום ההרשמה 968 :ו\2.־5 .
מספר המקומות מוגבל
בצוות המורים (לפי סדר א״ב) :מר אורי אסף; מר סם זבה; מר
אלכס מימון (מרכז מקצועי) ; מר אברהם עוז ; ד״ר זאב רביב.

בכך סילקה את גאולה מהמקום באיום:
״אם לא תלכי מפה יהיה רע מאוד לבת
שלך זוהי גניבת ועת!״ קרא ח״כ
יוסף שופמן, בדברו על אנשי המרכז
החופשי שנבחרו ברשימת גח״ל, והפועלים
כעת נגדה .״גניבת מנדאט!״ קרא ח״כ
יוסף סרדין. סיכם ח״כ גדעון האוז־נ
ר :״גניבת מנועת באחת ההצבעות,
בד, נחלקה הכנסת כימעט שודר, בשווה, בחר
יו״ר הישיבה, יצחק נכון, בשני ח״כים,
שימנו את הקולות. אחרי היסום בחר בח״כ
שושנה ארבלי ממע״י ושלמה רו•
רנץ מאגו״י. לורנץ הקפיד שלא להתקרב
אל האשה # .לאחר מכן גילה נבון כי
תחילה חשב למסור את התפקיד לשולמית
אלוני וללורנץ, אך חשש כי ח״כ
אגו״י המזוקן יסרב לפעול יחד עם אשה
שהיא גם אנטי־ותית. כשנשאל על כך לו־

רת. היה זה במסיבה השנתית של מועדון
הוארייטי, שנערכה במלון הילטון. מקומה
של אשת־ד,שגריר נקבע ליד השר. בשעת
הסעודה החליקה בכל פעם הכיפה מעל
ראשו של השר, ואיימה לצנוח אל צלחת
המרק או ר,ליפתן. הגברת רוג׳רם נחלצה
בכל פעם לעזרת השר, מנעה ממנו אי־נעימות
# .אורחת אחרת שמשכה תשומת־לב
כללית באותו ערב היתד, יעל דיין־
שיאון, שלכבוד המאורע קמה משמירת
ההריון שלה, כשהיא נמצאת בימי הריונה
האחרונים. בהעדר בעלה, הנמצא בפאריס,
נטל אביה של יעל את השמירה עליה. הוא
לא התיר לה להישאר עד תום המסיבה,
לקח אותה באמצע לביתה # .למרות שפע
שמלות הפאר שהוצגו באותו ערב בלטה
דווקא כתבת האופנה תלמה טלמור.
היא היתד, היחידה בכל ההמון שהופיעה

פרטים מלאים, תכנית לימודים מפורטת והרשמה :

בית הספר לעתונאות

בית ציוני אמריקה, רחוב דניאל פריש ,1תל־אביב,
כל יום בין השעות 9עד 1לפני הצהרים 5 ,עד 8אחרי־הצהרים.

^!!כיו־וו־נ

בגיל מסוים קיימת סכנה של הפרעות בעיכול. עצירות
גורמת להצטברות גזים והרגשת נפיחות. כל רופא יאמר

לך כי עלין להזהר.
עכשיו לרשותך עלמונה המשלשל הטבעי. עלמוגח
משחרר את גופך מפסולת מזיקת ומנוזלים עודפים.
עלמזנה ממריץ את פעולת המעיים בדרך טבעית ונעימה
וכמו כל משלשל וריד גם עלטונה ממשקלך.
כל ההבדל; תרגישי טוב יותר! עלמונה יעזור לך1
4.80ל*י.

9ח0וח 31

ינוקא ומיסייה כאסקו

הטבע

פארודיה על מגיפה
1x10 ויסק 1בדס. חיגוז

העולם הזה 1630

כשהיא לבושה בשמלת מקסי ולרגליה מגפיים
גבוהי־עקב # .בתום הערב נערכה
הגרלה שהכנסותיה הוקדשו למועדון הורא־ייטי.
אחת הזכיות בהגרלה היתה כלב פודל
שחור. זכה בו מיליונר אמריקאי שלא יכול
היה לקחת את הכלב עמו לארצות־הברית
ומשום כך הציע אותו למכירה פומבית.
הכלב נמכר לבסוף בסכום של 350ל״י
למיליונר אמריקאי אחר. אבל גם הוא לא
יכול היה לקחת עמו את הכלב, נתן אותי
במתנה לשכנו לשולחן, אלוף־מישנה (מילואים)
יצחק *שני, מנהל מגן־דוד־אדוס 4
במאית הטלביזיה הישראלית מירח קאופמן,
היתר, הנפגעת העיקרית מהעוצר שהוטל
על מזרח ירושלים, בעקבות החבלה
בשוק מחנה־יהודה. מירה, המתגוררת במזרח
העיר, הכינה ביום שישי מסיבה, אליה
הזמינה חמישים איש. איש מהמוזמנים לא
רצה להסתכן בהפרת העוצר ומירר, נשארה והמשקאות המזון כל לבדה עם
שהכינה.
להתקדם אחורנית!
זה היה מוכרח לבוא — הריאקציה ל־מגיפת
ערבי־הראיונות. וזה קרה השבוע
במועדון של משה ינוקא, כשנערך שם
״ערב אנטי־ראיונות.״ ינוקא ראיין בזה
אחר זה טיפוסים שונים, שכל אחד מהם
היווה פארודיד, על המרואיינים הנצחיים בכל
ערבי הראיונות. רובם באו מחופשים. כן
למשל הופיע הקצב גזשה יחילצ׳וק
כנציג אגודת החרשים־אילמים, כשהוא מגמגם•
איש יחסי־ד,ציבור מייק סטולוכי•
צקי, הופיע מחופש לאשר, בעלת פיאה
בלונדית בתור נציג העם הבאסקי. הוא
צעק במשך רבע. שעה ולבסוף תירגם ינוקא
את דבריו :״הוא אומו שהתרשם במיוחד
מהשקט בארץ אייכי נתן, שהפך
לאחרונה למלאך המושיע של ביאפרה,
קפץ לארץ לביקור של שלושה ימים. לפני
ממתינה לו
שעזב בדרכו להולנד, שם
אונייה עמוסה חמשת אלפים טון מצרכים
לביאפרה, ערך לכבודו האמרגן מרקו
תירג ׳ מ ן מסיבת פרידה. באותה מסיבה
גילה מרקו כי היא היה היחיד שלא נפל
בפח של הנוכל הוואיד אייזנר, שניסה
להחתים אמנים ישראליים כדי לקחתם ל

בודדה בהמון
ארצות־הברית. בפגישתו עם אייזנר דרש
ממנו מרקו להזדהות בעזרת מיסמבים. איי־זנר
נשא רגליו וברח * .הזמר עודר
זמיר, שהופיע עם הזמרת אלכם נדרה
בצמד, נפרד ממנה והחליף אותה בנערה
העונה לשם תמירה. כשהופיע עם בת־זוגו
החדשה בערב ראיונות של דן כן
אמוץ, התבלבלה בת הזוג ושכחה את
מילות אחד השירים. עודד הסביר כי החל־ף
את הפארטנרית שלו ״לצורך התקדמות.״
צעק לעברו אחד הצופים :״אתה מתקדם

אחורה
זכתה השבוע
מבעלה, מגדל
הגיע למסקנה
תהיה עצמאית,
אוטומטית.

הרקדנית ליאורה חכמי
למתנת יום־הולדת מפתיעה
השקדים דני צירלין. דני
כי הגיעה השעה שליאורה
קנה לה במתנה מכונית דאף

פסוקי השבוע
• התעשיין אפרים אילץ בתרעומת
על הצעתו של מנהל מפעל הרכבת

מכוניות מתחרה, י .שובינסקי, לספק עבודה
למיפעלו :״לא אהיה נפח של שוביג־סקי.״

מפב״ל המשטרה פנהס קופל :

״עבודת השוטר שכרה בצידה — אבל יותר
מדי בצידה.״
• פינהם לכץ על נאומו של משה
דיין בבאר־שבע על בעיית השטחים המוחזקים
:״היה זה נסיון הברחה של מעשה
פוליטי קובע, בחשכת הלילה של באר־שבע.״

סריגי ״דורינא״ — שם דבר
ב חנויו ת ה או פנ ההעילית
בארץ, מיצגים בכבוד א ת
או פנ ת ישראל ברחבי תבל.

במדינה
(המשך מעמוד )19
אוכלים מקערה אחת אבל עוד תבוא
תקופה שכולם יתגאו בך. בעוד אלפי שניב
יעשו הערבים ליגה של חמורים. כל החמורים
יתאחדו ויבחרו בחמור אחד גדולי
נאצר והוא יתחיל לעשות צרות ליהודים.״
בסוף ההצגה אומר ישמעאל לחמור עוד
משפט חשוב :״אתה כל־כך קטן ויפה. כמו
המלך חוסיין.״
עבודה שד ה״פתח.״ מסתבר שגס
ערביי ירושלים הולכים להצגות באידית.
אחד מהם, איברדים עבד אל־קאדר, אפילו
כתב מכתב תגובה
האידי:
לתיאטרון
״אתם צוחקים מהליגה
הערבית ב־הצגתכם
עקידת־יצ־חק.
אתם קוראים
עבד״אל־לג׳מאל
נאצר
לחיות איתכם
בשלום ואחר כך
אתם מדמים את מלכנו
חוסיין לחמור
החי היוצא אל הואחרי

במה.
אתם אומרים לעונאצר

שאתם רוצים
לחיות איתנו בשלום?״
השבוע, לאחר הצגה שהתקיימה בראשון*
לציון, החנה נהג המשאית של התיאטרון
את מכוניתו ליד ביתו בבני־ברק. כל תפאורות
ההצגה, כולל החמור, היו עליה. בבוקר
התלקחה המכונית ועלתה באש. כל
מה שהיה בה נשרף, כולל החמור.
באותו יום בערב הודיע רדיו עמאן כי
חוליית הפתח היא שהציתה את המשאית•
אחרי שעקבה אחריה תקופה ממושכת.
״הלואי שזה היה נכון,״ אמר ישראל
ואלין ,״לפחות הייתי אז מקבל פיצויים
מהממשלה.״

..את ו׳יילת ישראלית?־״ שאלו הקצינים
ההודיים בהתלהבות ובקשו אותה להדוינם

חה!ן ית

בבים אותה :״לילה טוב! היו לכם כמה
בדיחות לא רעות.״
הנערה ההודית היתד, לא אחרת מאשר
אחווה בנצינברג 24 צברית ילידת רמת־גן.
הסארי ההודי לא היה תחפושת. כי אחוזה
הגיעה מהודו, שם מתגורר חותנה אדריכל
אמריקאי שהיגר מארצוודהברית בתקופת
מק־קארתי.
אבל כיצד הגיעה אחווה ל נזם? זהו סיפור
ארוך. אחוזה שירתה בצר,״ל, עזבה את
קורס־הקצינות כדי להינשא. נשואיה הראשונים
לא עלו יפה. היא התגרשה, יצאה
לארצות־הברית. שם התגלגלה מניו־יורק ל־סאן־פראנציסקו,
כשאינה בוחלת בשום עבודה,
כמלצרית, מנקה וחופפת־שיער. באוניברסיטת
ברקלי שבסאן־פראנציסקו, החלה
אחווה ללמוד אדריכלות־נוף, ושם גם הכירה
את דייוויד שטיין 25 בעל תואר אקדמאי
בהנדסת־ערים.
דייוויד התגורר בהודו מאז היגר לשם
אביו. בסאן־פראנציסקו נימנה על חוגי ההיפים
והסטודנטים המרדניים. אחווה ו־דייוויד
נישאו בנשואין אזרחיים, יצאו לקבל
את ברכת אביו של הבעל בהודו. אבל במשך
שישה מתוך עשרת החודשים ששהו
שם, עסקו בטיולים. הם סרקו את הודו לאורכה
ולרוחבה וחגגו את חגיגת שמחת־תורה
עם יהודי קוצ׳ין.
הפתעתם הגדולה ביותר היתד, כשהתארחו
שטיין־בנצינברג
1 1 * 1 1 7 1 1 1אחוה
| ובעלה דייויד, כפי ש1

צולמו השבוע ברמת־גן בתלבושת הודית.
בנושאים שהם מבקשים, היו הקצינים ההודים
בטוחים שהיא אינה מעוניינת לגלות
להם את הסודות הצבאיים של צה״ל.
לארץ חזרה אחווה לביקור בהודית מושלמת.
אפילו ברחוב, ליד ביתה ברמת־גן
היא הולכת לבושת סארי, כשהעוברים ו שבים
פוקחים עיניים למראה ההודית ה־

לוחמיו
של האלוף
כלב הפודל הנראה בתמונה אינו סתם
כלב־שעשועים. הוא נציג ממשלתי, אהד
מלוחמיו של האלוף במילואים אברהם יפה,
בתפקידו כיושב־ראש המועצה־להגנת הטבע.
הוא אחד מעשרה כלבים שנשלחו על־ידי
המועצה לקיבוץ רביבים שבנגב, כדי לשמור
על אלף ומאתיים דונאם גן־הירק של ה
קיבוץ. תשעה כלבים ברחו. רק הפודל
נשאר על משמרתו, כדי ללחום בשועלים
ובצביים.
לכלבים נמאס לנבוח. מזה שליש
שנים מנהל קיבוץ רביבים מלחמה במועצה־להגנת־הטבע.
סביב הקיבוץ משוטט עדר
של צביים ומצויים שם גם שועלים, ד,מכ
לים את גן־הירק.
״אבל לנו אסור לנגוע בהם,״ אומר יהודה
שולסקי, מרכז ענף־ר,שלחין של הקיבוץ.
״השועלים אוכלים לנו גם את צינורות הגומי
של המטפים ואנו חסרי עצה. אלה
חיות מוגנות לפי החוק.״
הנזק שנגרם לקיבוץ במשך שלוש השנים
מסתכם ברבבות ל״י, אבל אין מי
שיפצה אותם על כך. אברהם יפה מצא
את הפתרון: כלבים. הוא שלח לרביבים
עשרה כלבים. הם

בשדות־ה־חולקו
ירק,
נקשרו בחבלים
והוכנסו לתפקידם
החדש. אבל
הצביים למדו מהר
שכלבים נובחים אינם
נושכים, מה עוד
שהם קשורים בחבלים.
לבסוף נמאס
גם לכלבים לנבוח,
כי היו להם חיים
של כלב. הם נמצאו
בחוץ בקור והפודל
בחום
הנגבי, תלו־יים
בחסדיהם של חברי הקיבוץ שהיו משליכים
אליהם מדי פעם תרנגולת שמתה.
על קרן הצבי. תשעה כלבים ערקי
מהמערכה. הם ניתקו את חבליהם וברחו,
נשאר רק הפודל.
״אבל אפילו 50 כלבים לא היו מספיקים
כדי לשמור על גן־הירק שלנו,״ אומר
יהודה שולסקי .״אפילו המטעים שלנו אינם
בטוחים מפני הצביים והשועלים. אחרי
המועצה־להגנת־הטבע מוטב שיקימו מועצה
להגנת־גן־הירק, אחרת ימצאו כל הירקות
שלנו על קרן־הצבי, פשוטו כמשמעו.״

בצה״ל

אחנה (ראשונה מימין) בעת שירותה בצה״ל לפני
חמש שנים. בשירותה הצבאי הגיעה עד לקורס
קצינות, אותו עזבה אחדי שנישאה. בהודו זנתה ליחס נלהב.

^ ת ה יודע מה זה להפשיט הודית?
אתה יודע איך אתה מסתבך כשאתה
מתחיל להוריד לה את הסארי?״
הערות מסוג זה הושמעו בקול רם מכל
שולחנות הדיסקוטק התל־אביבי, אליו נכנסה
השבוע צעירה חיננית, לבושה בסארי
הודי מבריק, כשנקודה צבועה במרכז מצחה,
כדרך ההודיות.
״היו לי כבר מכל מין, אבל הודית עוד
לא ניסיתי,״ העיר למצהלות חבריו אחד
הדון־ז׳ואנים הידועים של תל־אביב. למרבה
ההפתעה הגיבה ההודית לכל ההערות
שהושמעו סביבה בציחקוקים. לבסוף, כשקמה
ממקומה, העירה בעברית לעבר הסו־

אחוה ובעלה דייויד (משמאל) בעת ביקורם בהודו,
1 .4ן לשם היגר אבי בעלה ושם גם גדל והתחנך הבעל.
אחוה חזרה לישראל אחרי שהייה של עשרה חודשים בהודו.

במחנה צבאי הודי על גבול פאקיסטאן. הסתבר
להם כי קציני הצבא ההודי יודעים את
כל פרטי מיבצעי צד,״ל בעל־פה. מיבצעי
צה״ל במיבצע סיני ובמלחמת־ששת־הימים
הונהגו כספרות חובה לקצינים בצבא ההודי.
אפילו קצינים זוטרים יודעים שם לצטט
את שמות מפקדי האוגדות שנלחמו
בסיני.
כאשר שמעו הקצינים ההודים שאחווה
היתד, כמעט קצינה בצה״ל, קיבלו אותה
בקבל פני משיח. הם חגגו את המאורע והפצירו
בה להדריכם בשיטות הלחימה של
צד,״ל. כשניסתה אחווה להתנצל בטענה שלא
סיימה את קורם הקצינות ואין לה יידע

דוברת עברית כה צחה.
לאחור, לא איכפת כל־כך שאנשים מתפלאים
על לבושה ההודי, אך כשמספר שכנים
קראו לה ״בוגדת״ בגלל שהודו היא נגדנו
ובעד הערבים, זה היה יותר מדי בשבילה.
היא סיפרה אז לכל מי המעוניין :״אילו היו
עוד מאה שגרירים כמוני בהודו, אשר יעזרו
לשגריר הישראלי ראובן דפני, לעשות
יחסי־ציבור לישראל אף היה יחם ההודים
אלינו שונה.״
״אנחנו עוד נחזור לישראל,״ הבטיחה
אחווה לפני צאתה חזרה לארצות־הברית.
״אנחנו נקים מה שחסר כאן — מרכז היפים
וסטודנטים מרדניים, ממש כמו בברקלי.״

תדריך

״.היא וחרא !
קזלנזע אמנות
צ׳ארלי (ארמון־דויד, תל־אביב ;
אוריון, ירושלים) על־ידי ניתוח־מוח מסובד
הפכו את צ׳ארלי המפגר־השוטה לגאון הדיי•
הטרגדיה של הגאון, שמוחו ורגשותיו
אינם מסוגלים להדביק את התקדמותו ה־אינטלקטואלית
העצומה, ושהוא נאלץ, בסיף
הסרט, לחזור למצבו הקודם — היא
מזעזעת, בייחוד כשהיא מובאת בסרם כ־דוגמה
לטרגדיה של האנושות השוקעת, עם
כל ההתקדמות הטכנית שלה לעידן אינפנטילי
מפגר. סרט מעניין, למרות כל הפגמים
שבו.
•* -תשמעו מוזיקה נהדרת. תראו צנועים
נפלאים, ותמונות־נוף מרהיבות. אבל
יחד עם זה תצטרכו גם לעבור מאורעות
שיגרתיים וצפויים מראש, של בעל אש־ומאהבת.
כל זה אם תלכו לקולנוע ;ת,
לסרט הצלע השלישית.

לנחש מי כא

* גם אם תלכו
לסעוד (נזוגרבי, תל־אביב) תהיה לכם
הנאה סלקטיבית מאוד. תיהנו ממשחק מצי-
יין של ססנסר טרייסי וקתרין הפבורן.
תיהנו מטירחתם של כל המשתתפים לעסוק
במדיה, הכאובה של יחסי הגזע השחור
והלבן, ותיהנו פחות מהדיאלוגים ומהסיפיי־המתקתק,
העוסק בבת למשפחה ליברלית
שהחליטה להינשא לכושי.
* בהחטא הקטן (ירון, תל-אביב)
עומדת שוב אותה הבעייה. הסרט רחוק

ס רט ה שבוע
־ •¥מדי פעם עוברת רכבת ומשאירה
מאחזריה עשן וציפצוף.
יונים מטיילות על המסילה ועל
ראשו של המנהל. כאן, במקום
השקט הזה. ,בתחנת־רכבת נידחת,
מתרחש הסרט רכבות נשמרות
היטב (פאר, תל־אביב; צ׳ביה).
עם הומור נפלא, בעדינות נעלה,
עוברות לפנינו הבעיות המעסיקות
את הגיבורים, השומרים על המסילה.
הנער הקטן אינו יכול לשכב
עם חברתו, משום שהוא סובל
מפליטה מוקדמת, וידידו, המבוגר
ממנו, מתלוצץ על חשבונו, ומראה
לו דוגמות טזבות. ולילה אחד, תון
כדי מישחק, הוא מדביק חותמות
גרמניות על ישבנה של חברתו-
לעבודה. לנער הקטן נדמה שהוא
כבר לא גבר. הוא רוצה להתאבד.
עולמו נהרס. אמה של הבחורה
בעלת הישבן המוכתם רצה בכל
הכפר, משוטר לשוטר, ומראה לכולם
את הנערה ואת המקום הפגוע,
דמבקשת משפט. המלחמה,
המשתוללת באירופה, נכנסת סדי
פעם לתמונה ונותנת רקע, המדגיש
את ההומור. מצד אחד ״הנוער ה גרמני
לוחם למען אירופה החדשה,
ואתם מתעסקים כאן בשטזיות
כאלה,״ נוזף בעובדים מפקד ה׳
איזור; ומצד שני גוברת ההרגשה,
המתאמתת בטוף, שהחיים השקטים
הללו, על בעיותיהם הפשוטות הנפלאות,
אינם יכולים להתקיים. זהי
סרט מצחיק ועצוב עד דמעות. סרט
שהוא כולו נפלא, עם כל פרט ופרט
שבו. עם כל תמונה שבו.

מלהיות יצירת־מופת. אם מבינים את זה,
אפשר לאהוב אותו עם כל הלב. משום שזהו
סרט מצויין בסוגו. סוג הסרטים על
נערה ששקעה בעולם הפשע, וכשהיא מנסה
לחזור למוטב, אחרי שהתאהבה בגבר מהעולם
השני, היא לא מסוגלת לעשות זאת, העולם
הקודם שלה מושך אותה אליו. הסרם עשוי
בכנות רבה, והנערה (דני קארל) אינה
נראית כמו עוד פושעת שחזרה או לא
חזרה למוטב. אלא כמו אדם חי, המתלבט
באמת, ביצרים ופיתויים אמיתיים.
עה סרטים כמו פרסונה (פאריז,
תל-אביב< ואהבותיה של בלונדית
(תמשך בעמוד )28
העולם הזה 1630

סכי! אחז־ חינם!
כזהננו־נ אדיכדין״ לחברךכדי עוגב! הו א ירזגוז.

ינתר נעים

17לכלפנים

בעיות ולבטים
בחיי המ י ן

מאת

כלה אילמת וחרשת

הד״ר מרדכי זידמן

מינהג עתיק, הקיים יותר מחמש
מאות שנה, מחייב את הכלות בקוריאה
לנהוג ביום כלולותיהן כאילו
היו חרשות ואילמות. מינהג זה נובע
מפקודתו של המלך הטיי יונג
שבשנת 1400 נולדה לו בת חרשת-
אילמת. אבל אפילו עיוורת היתד,
מבחינה מייד ביתרונות הבלעדיים
של גרבי ״מרסי״ ,שהפכו אותם לגרביים
הפופולאריים ביותר בישראל:
ההידור, המחיר הנוח ואריכות
הימים. שישיית ״מרסי״ בארנקון
המהודר תשרת אותך גם השנה ביעילות
רבה, כי כל הגרביים זהים
ויכולים להחליף זה את זה. צבעם
של גרבי ״מרסי״ השנה הוא צבע
האופנה החדיש .,רומא״ והם היחידים
שעל אריזתם מסומנת גם מידת
האורך, להתאמה מושלמת.

נו״ניבז מאמינז ת בברבי

הוצאת רשפים.
להשיג בחנויות
הספרים הגדולות
קיבלת חשבונך,
נא פרע
אותו בהקדם.

זות׳ /1-רכת הג ש
הואשוש בישראל!

1ל ך 1״ ך ן

רוקדת סימה בשמלת
אותה כמלכת הגרגו

למיקצב הסוער של
להקת־קצב ישראלית
מיני, ריקוד שזינה
הישראלית הראשונה.

ך* דיסקוטקים ובמועדוני־הקצב של
5״״ תל־אביב היה ברור מזמן מי היא מל־כת־הקצב
ברחבות הריקודים — סימה שו־

בל, שזה עתה עברה את גיל ה־ 17 שלה.
הצעירה הבלונדית והתוססת, משכה תשומת־לב
כללית בכל מקום בו הופיעה, ולא רק
בזכות שמלת המיני הקצרצרה שלבשה בעת
המופע.
השבוע הוכתרה סימה רשמית בתואר

מלכת הגו־גו הראשונה של ישראל, בתחרות
שנערכה במיסגרת פסטיבל־הקצב הישראלי
באולם הסינרמה בתל־אביב. עד לפני
חודשים מספר היתד, סימה, בתם של
בעלי חנות הלבשה ממוצא יווני, נחלתם של
מועדוני־הקצב בפרברי תל־אביב. עתה נכנסה
למחזור הסוער של החברה הצפון־תל־אביבית.

דבר
סקסי כמוגי

״עד עכשיו,״ היא מספרת ,״הייתי שייכת
ללהקות הקצב כמו האריות והצ׳רצ׳ילים,
ולא יצא לי לצאת למקומות אחרים. אבל
אני רוצה להתפרסם ולהיות שחקנית, לכן
החלטתי להיכנס לחוג של החברה הנוצצת
בתל־אביב.

^ ריקודים זה לא המיקצוע שלי, רק
/י (/ן תחביב,״ אמרה סימה השנונה וחסרת-
המעצורים .״כל הבנות שהשתתפו בתחרות
התרגשו נורא. אני הייתי אדישה, כי אני
כבר רגילה למעמדים כאלה. נבחרתי בנתניה
כמלכת־החופ-ם וזכיתי גם בתואר מלכת־ה־

כשלהקות הסרמלוס והמרמלדס היו בארץ,
ניסו כולם להתחיל איתי. נסעתי אי-
תם לכל ההופעות. בסוף התקשרתי לאחד
מהמרמלדס, גרהם נייט, היהודי היחיד שם.
הוא אמר לי שלא ראה דבר סקסי כמוני
אפילו בלונדון. הוא הציע לי נשואין, אבל

מוסד משיבה

בדיסקוטקים של תל־אביב מהווה דמותה העליזה והשובבה
של סימה שובל, שהפכה לדמות קבועה בנוף הלילי של
תל־אביב .״אני לא סנובית,״ אומרת סימה ,״וכנראה זה מה שהגברים הישראלים מחפשים.״

מיני בתחרות שנערכה במועדון סיני־מאנדי.
אבל שם הלכתי במיני עוד יותר קצרצר,
שבגד־הים, אותו לבשתי תחת המיני, ביצ־בץ
ממנו.״

הנמרה הנוראית -סימה שובל, חודשיים אחו׳ שמלאו רה 17 שנה

גו־גולת הכותרת ״
ד,זה,

האבהווחנ

תורג׳בלן, שהכניס את סימה אל חיי־הלילה.

היתה

הופעתן של

המתחרות

תואר

״מלכת

הגוגו״.

אני
רוצה לראות קודם את כל העולם, בעצם,
כמעט את כל העולם — חוץ ממצריים.״
סימה
מודה :״אני יודעת שאני מבוגרת
מהגיל שלי. אני מסוגלת לדבר עם כל אחד
על כל נושא בעולם, חוץ משקספיר. בחורות
בגילי הן בדרך כלל טיפשות ויפות.
מה שיש לי אני לא צריכה להגיד.״ הגבר
האידיאלי שלה הוא גבוה ושחרחר, והזמרת
האהובה עליה היא גאולה גיל. למה? ״בגלל

הפירסומאי אליהו טל,
נציג חברת אמקור,
ממטיר על מלכת הגו־גו מטך של נשיקות,
מייד לאחר שהוכתרה בתואר המלכה.

טל ומטו

הבום־בום שבשיר אולי תרדו שם. אני משוגעת
אחרי זה.״
פעם גם תפס אותה שוטר בחיפה כשהיא
רוכבת על אופנוע .״אבל הוא לא עשה לי
כלום,״ היא מגלה .״אמרתי לו שבטח הוא
רוצה להתחיל איתי ובסוף עוד שתינו קפה
והוא החזיר אותי הביתה — בלי רפורט.״

ומעות התרגשות

עומדות בעיניה של סימה שובל שעה שהיא
מחזקת את כתר מלכת־הגוגו ששמו בראשה בתום
פסטיבל־הקצב. לידה נראית עומדת אלטלינה, מי שהוכתרה כנערת הגו־גו לשנת .1968

וקוו הנצחון
בשורה

הראשונה

נראים

אנשי

״מי זה שסספיוד־

״אז מה אם אני לא יודעת מי היה שקספיר?״
אומרת סימה בת ה־ , 17״יידע זה עניין של
זמן, ויהיה לי עוד זמן כדי לרכוש יידע
כזה!״ טענה סימה, בביטחון של מבוגרת.
לדבריה, היא שולטת בהרבה שטחיס אחרים.

תדריך
(המשך מעמוד )25
(אורגיל ירושלים) כבר לא צריך להרחיב
את הדיבור.
הומור תינוק בריא הוא תינוק מאושר> הוא נראה טוב, עורו
רך, חלק וקורו רעננות, ריחו נעים, נפי שצריך להיות
ריחו של תינוק בריא.
קל לך לעשות את תינוקך למאושר. תני לו את אהבתך
ותיני, שמן תיני, קרם תיני, אבקת תיני 2.85 • .ל־י.

^ יש הומור נחמד. יש הווי מלבב של
כפר נידח באירלנד. הווי של שירים בבתי־מרזח,
של תחרויות ספורט כפריות, שיחות
של שכנים. יש סצינות גדולות של מכות,

ס /יחוש£למע!
ברי או ת תינוקו

שתיהן נכתבו על־ידי סטראווינסקי בתקופה
הראשונה שלו, כאשר יצר את הזרם הניאו־קלאסי
במוסיקה. זרם זה בא כתגובה על
אופי המוסיקה בסוף המאה הקודמת
ובתחילת המאה הנוכחית. היתר, זו מוסיקה
כבדה, כשפיתוחי המוטיבים מסובכים ומורכבים,
הביטויים המוסיקליים דרמטיים
ונרגשים. סטראזזינטקי החזיר למוסיקה את
הרוח הספורטיבית יותר, את המלודיה הפשוטה
והנעימה, את ההרמוניה הקלאסית,
ואת המיבנה הפשוט יותר של היצירה.
מאוחר יותר זנח סטראווינסקי את הזרם
שיצר, והכניס ליצירותיו הרבה יותר מרות
האמנות המודרנית. היה זה זמן רב אחרי
אדיפוס ופולצינלה.

תערזכזת

די ס ק! ב׳ג״נז. חי פ ה

תנ ע ע סי
ותראה ...אין יותר פגמים ופצעים
כן! .אפשר לגעת סוף סוף ואין בכלל פגמים ופצעים.
וכל זה בגלל עדורה. כ׳ עדורה הורג חייד קי ם עמוק
עמוק בתוך העור. עדורה ממריץ א ת מחזור הדם
ומח ט א ולכן י היו לחייך, מצחך וסנטרך ללא פגם
ועורך בכללותו יחוור להיו ת חל ק וזך. הלא ה עצבות...
קר ם ונוזל 3.65ל״י. סבון 1.70ל״י.
הודות לעדורה.

האחיות ממדריד
שהן מרתקות לא פחות משהן מצחיקות.
יש שחקני־מישנד. מצויינים. ויש סיפור
רומנטי על מהגר (ג׳ון ויין) שחזר לכפרי,
וכדי לשאת את הנערה שהוא אוהב הוא
צריך לקיים את כל המינהגים הישנים של
אבותיו. האדם השקט הוא קומדיית־רועים
אמיתית, מהסוג שהיו כותבים ומצלמים
פעם. יש בה קיטש ומתקתקות, וזה
רק מוסיף לה תמימות.

-¥ארבעה ציירים צעירים, שסיימו אח
מכון אבני לציור, מציגים תערוכה חדשה
וחיה בגלריה על שם צ׳נזרינסקי. מוצאים
שם חומרים חדשים, כמו גרוטאות דפח והברזל
של אלי סופי, ופסלי הקופסות
שלו. מוצאים שם צורות חדשות לייצורים
מוכרים, כמו שלושה ריבועים צבעוניים
מאוד, בצבעים מנוגדים וצורות חדות, זה
ליד זה, והשם: חתול. ציור של מנחם
למברגר. ויש גם שימוש בגרפיקה, ב כדורי
ברזל, בפקעות ברזל, בפסליו המרשימים
של פרדי פביאן. תערוכה מודרנית,
כאמור, צעירה, ומעניינת.

ה צג ת ה שבוע
בידור מעשה בילדון שונא סבון...
^י-י מעשה בילדון נחמד ונבון,

>^£2שאהב הבל — ורק לא שגון.
איזה צריווות! איוו! וגעקווג!
ואין סוף לדמעות
(ולפעמים — קצת מכות״).
״הלכה האם אל רופא לחוניעץ:
״מת ימיה הסוף ! הוא לא מתרחץ !״
אמר הרופא :״גברתי, הילדון
זקוק לסבון שאין גו סבון״.״
^תמהה האם :״איך זה ייתכן!
* או שיש סגון או שאין״.״-
הסביר הרופא :״גברתי! הפתרון
שמון בשפופרת של דרמפון״.י־שו
עשתה האם בך, והתוצאה מ שמחת:
הילדון התאהב באמבט ומקלחת.

.העולםה זה * ,שבועוןהחושותהישראלי
המערכת והתנהלה: תל־אביב, רח׳ קרליבן־ ,12 נזלפון 5־*30134
ת ד • 136 .מען מברקי: עולמסרם • דפוס משה שהם בע* 3
תל־אבימ חז׳ סין • 6גלוסות: צינקוגרפיה כספי בע״ם* .
העורך הראשי: אות אבגרי • הם ו*ל: העולם הוד. בע*£

זהו פלא. הצגה שלמה. עם
שחקנית אחת. שאינה זזה ממקומה.
בלי תפאזרה, בלי שזם עזר כנגדה,
רק מננולוג נפלא של סמזאל בקט,
זמישחק מצזיין של סמלה אבני. זה
כל מה שיש בהויהימיםה טובים
וזה מה שעזשה ממנה
הצגה מעולה.
האשה, השקועה חציה בתוך החול,
מתחילה את יומה בצלצול
המעורר של השעון. מה היא עושה
ביום הזה, המתחיל עם הצלצול?
כלום. היא מתעמקת בכתובות שעל

* אריק איינשטיין. במזל גדי. בני
צמד דרום מופיעים כאורחים של אריק
בחלק הראשון של הערב. ותזמורת הברושים
של פיאמנטה מלווה את הזמר בחלק העיקרי
של הערב, בו מושמעים שירים ופזמונים
חדשים גם ישנים.
אהבהוג׳ א ז. גדעון שמר ומל
קלר. הראשון קורא שירי אהבה, וכל מה
שקשור בה, והשני מלווה אותו בתזמורת
ג׳ז קטנה, המנגנת יצירות מוכרות פחות
או יותר, ואילתורים המוכרים פחות. שילוב
מעניין.
בהתחלה הן הסתובבו בכפרים, עברו
ממשפחה למשפחה, שמעו מנגינות שעברו
מזה שנים מאב לבן, שמעו סיפורים ו־אגדות־עם,
אספו את כל החומר — והיום
מופיע צמד הזמרות מספרד, אלג׳ריה
ואנג׳ליטה, בארץ (תיאטרון בימות) .הן
שרות את הפלמנקו האמיתי, מהתקופה בה
עדיין לא הפך לחם לתיירים; הן שרית
שירי־עם ספרדיים; שירים דרום־אמריקאיים;
שירי־אהבד, של לורקה; ומלוות את עצמן
בגיטרה ובקסטנייטות. יש להן קולות ערבים
והופעה נעימה.

מוסיקה
* הקונצרט השלישי למנויים (התזמורת
הפילהרמונית) .כמה גילגולים וצורות
עבר כבר הסיפור היווני העתיק על
הבן הרוצח את אביו, נושא את אמו לאשה,
ולבסוף — כאשר מתגלה לו מה עשר— ,
עוקר את עיניו במו ידיו: אדיפוס?
עתה מועלה סיפור קלאסי זה של סופו־קלס
בניסוח מודרני של הצרפתי קוקטו,
על בימת התזמורת הפילהרמונית. את המוסיקה
כתב מי שמכונה כגדול המוסיקאים
של ימינו, איגור סטראווינסקי.
בערב המוקדש כולו ליצירות קומפוזיטור
זה (כיום בן 86 וחי בארה״ב) מושמעת
יצירה נוספת: קומדיה נפוליטנית קלילה
הנקראת פזלצ׳יגלה. יצירה זו שונה כמובן
לחלוטין מקודמתה, ולא רק מפני שהיא
בנוייה על יסוד נעימות שכתב האיטלקי
בעל־ההומור פרגולזי במאה ד,־. 18
אדיפוס היא אופרה־אורטוריה, בה עוסקים
בכובד־ראש בבעיות גורל־תיים־ומוות,
ואילו בפולצ׳ינלה עוסקים בקלילות של
קומדיה דל־ארטה בבעיות לא־רציניות כמו
אהבה.
גם המוסיקה שונה בשתי היצירות. נעימות
קלילות כמו דואט חביב בין טרומבון
וקונטראבס בפולצ׳ינלה, מול מקהלה השרה
בכובד ראש בלטינית, וזמרים הנראים כ־פסלי־שיש,
באדיפוס.
יחד עם כך יש משותף לשתי היצירות.

סטלה אבני
מישחת־השיניים. היא מחפשת בארנק,
אולי יימצא שם משהו. היא
מנסח להזכיר לבעלה, המוסתר אישם
מאחוריה, את הימים הטובים
שהיו או לא היו לה אי־פעם, ובעיקר
היא מחכה לצלצול השני של
השעון, שיקרא לה ללכת סוף־סוף
לישון.

היא נראית מאושרת. היא יודעת
מהם החיים שלה, העוברים עליה
בתוך העפר, בין שני צילצולי השעון,
והיא לא רוצה לדעת. וה־מונולוג
הזה כל־כך גדול, משוס
שהוא עובר בעצם על שני מישורים.
האושר של האשה, המתבטא
במלים הפשוטות שהיא מוציאה
מהפה, זהמצב האמיתי שלה, המוכר
לה ולצופה מאחורי המלים. במוצאי
שבת תופיע מטלה אבני בחאן, בירושלים,
ולא כדאי לשוס ירושלמי
תרבותי ואוהב־אמנות להחמיץ את
ההופעה שלה שם. ביום השני היא
תופיע בתל־אביב במועדון צוותא,
ולתל־אביבים ניתנת אותת העצה.

הו1ולם
קונצרט לסמר
״מצא אשר — ,מצא טוב,׳* אמרו חכמינו,
ומכאן גם מסתבר ההיפך מזה, שהפסיד
אשד — ,מצא רע. ואם לא הוא מצא את
הרע — הרע מצא אותו. וכל הרעות שמצאו
בזמן האחרון את צבי הפטל מוכיחות
לו את זה בוקר וערב.
ביום הרביעי, כשהוא עמד מול השופט
בבית־המשפט המחוזי, הוא לא יכול היד,
לשאת עוד את צרותיו וזעק לעבר השופט:
״איזה ביזיון! האשד, שלי מביאה אותי ל־בית־משפט!״
אבל
האשד, שלו לא היתה באותו מקום,
והשופט לא יכול היה לעזור לו.
״אני מוכן לתת לה דירה, אני מוכן לתת
לה ארבע מאות לירות לחודש! אבל מד,
היא רוצה ממני? יותר אני לא יכול לתת!
אין לי כסף!״
כי בינתיים, מאז ר,סקנדלים שהחלו כשהוא
החליט לעזוב את אשתו וללכת אחר
פילגשו, ונמשכו כשאשתו הסתובבה בעיר
וגילתה כל מיני גילויים מסמרי־שיער על
הנעשה בבית בעלה ובתזמורת, שאותה הוא
מנהל — מאז שהחלו כל הסקנדלים הללו׳
הוא ירד ממעמדו. חינו סר, ובבחירות להנהלת
התזמורת, שנערכו לא מזמן, הוא לא
נבחר, וכך הפסיד את המשכורת השמנה
של מנד,ל־ד,תזמורת, את הנסיעות התכופות
לחוץ־לארץ, לאירגון סדרות הופעות, ואת
כל ההטבות שהתרגל להן,
״אין לי כסף. אני כבר לא מרוויח. מה
היא רוצה ממני?״ הוא צעק בבית־המשפט.
״אם אתה לא מרוויח כסף,״ אמר לו השופט
,״אז אולי כדאי לך לתת שיעורים
פרטיים בכינור,׳׳ ופסק שבינתיים, ישלם
הפטל על החשבון 500ל״י לחודש לאשתו.

מייקל קיין,

לרכוש את השימלה הזאת.
היא חייכה קצת אל כל מי שהסתכל עליה,
היא שוחחה קצת עם כל מי ששוחח איתר״
והלכה אחרי הגבר שלד, לכל מקום שהלך.
והגבר שלה דאג, במבטי עיניים חודרים,
שלא תלך לשום מקום אחר.
״מה דעתך על הישראליות?״ שאל אותו
טוביה סער מהטלביזיה .״לא היד, לי זמן
להסתכל עליהן,׳׳ הוא אמר ,״יש לי, ברוך
השם, על מה להסתכל.״ חיוך אוהבים מתקתק.
שאלתי
אותו מה קרה באמת באותו מועדון
ארטחו, כשהישראלי גדעון רוזג־
*טטיין הזמין את ידידתו לעבור לשולחנו,
והוא ניסה לגמול לו על זה במכות, כפי
שכבר סיפרתי לכם לפני כמד, שבועות.
״אני לא זוכר,״ הוא אמר. אבל ידידתו
זכרה :״היה אינצידנט לא נעים,״ היא אמרה,
״אבל זה נגמר בסדר.״
אחרי שכולם השביעו בזוג הזה את עיני הם,
הושיבו את ביאנקה ליד טשה ריין,
את מייקל קיין ליד יעד דיין, ואת רות
דיין בין שני הזוגות.

כוכב גדול הגיע ארצה.
הדון ז׳ואן האלוהי, ילד־ר,שעשועים של הקולנוע
החדש, ואף אחד לא הסתכל עליו.
מאות באו לראות אותו. נשף הווארייטי,
שלכבודו הגיע ארצה, היה מלא אנשי־שם
ובני־בלי־שם שבאו לחזות בו במו עיניהם.
אבל איש לא הסתכל עליו. כולם הסתכלו
כמה סנטימטרים ימינה ממנו, שם עמד
דבר פלאי, מיוחד במינו — הייצור היפה
ביותר שהניח את רגלו אי־פעם בארץ מאז
מלכת־שבא, ידידתו, כיאנקה דה־מא־

סיאם.

עד שמייקל קיין הכיר את ביאנקה, איש
לא הכיר אותה. היא עלתה לאנגליה מניקא־ראגואה,
וחשבה להיות שחקנית או דוגמנית.
אבל לפני שהספיקה לחשוב הרבה,
גילה אותה מייקל קיין, ולקח אותה תחת
חסותו. היא בת עשרים היום, וכל תוכניות
ימי־נעוריה שקעו בתוכו.
היא עמדה שם לצידו, מאירה בגלי־אור,
בשימלת דיור ארוכה, עשויה מריבועי־מת־כת,
עם כובע מיוחד שהותאם לה. היא
נסעד, לפני הנשף לפאריס, במיוחד כדי

משה דיין היה מאושר. הוא חייך לה. הוא
שוחח איתה ראש אל ראש. הוא כתב לה
מכתבים על מפיות השולחן. הוא צייר לד.
ושירטט לה שירטוטים, וקרן כולו מאושר.
מייקל קיין שוחח שיחה ערה עם יעל
דיין, שהגיעה כבר לחודש האחרון של הריונה,
ושלח כל כמד, דקות מבט דואג לעבר
ידידתו ושר־הביטחון.
הערב נגמר בסדר. שר־הביטחון לא ברח
ההרמון שברה
כשאשתו של קברניט אל־על גילתה שהוא
בוגד בה עם אחת הדיילות של החב־ ף
רה, היא לא אמרה לו דבר. היא חשבה
לעצמה :״עכשיו אני בהריון, אולי הוא מרגיש
את עצמו בודד. כשהילד יודלד, הוא
יחזור אלי.׳׳
הילד, השלישי במיספר, נולד. הבעל ה־

גיאנקה עם משד
מאושר טיפל באהבה באשתו, ובילד, אבל
מקורות יודעי־דבר סיפרו לאם המאושרת
שבעלה עדיין מבלה את כל שעותיו, שמחוץ
לבית, עם אותה דיילת.
נשותיהם של קברניטי אל־על יודעות ב־

כלה ר זהב
ינל החתונה הראשונה של נעמישמר
נודע לחותנתה, אמו של גדעון שמר, רק
שבועיים לאחר המעשה. גם על החתונה השנייה
שלה היא התכוננה לשמור בסוד
מוחלט.
אבל היום נעמי שמר יותר מדי מפורסמת,
וקשה לה לשמור על סודות בפני הציבור.
בעלה השני אינו חבר הבוהימה. הוא
עורן־דין, עובד ב
פעם
הראשונה.
אחרי החתונה הס
יגורו שלושתם ביחד:
נעמי, בתה מנשואיה הראשונים ,׳ ובעלה
מנשואיה השניים.
״אני לא רוצה לדבר על החתונה שלי,׳׳
היא אומרת ,״זה עסק פרמי שלי, ואין לזה
י<ום ציביון ציבורי.׳׳ היא לא יודעת שהיא
בעצמה כבר עסק ציבורי, ובגלל זה נם כל
8ה שקורה לה איננו פר8וי.

נעמי

לו עם החברה שלו, וכשד,ארוחה נגמרה,
מיהר מייקל לקחת אותה, להעלים אותה
מעיני כל הקהל, ולהיעלם בעקבותיה בעצמו.
במה שנוגע לביטחון, הוא סונ:ך על

עצמו•

סדרי-הטיסה, ולדאוג לכך שהטייס והדיילת
שלו לא יטוסו באותו מטוס, ומה שלא
עושה הזמן, עושה, בסוף, המרחק. או שהן
עושות סקנדלים במשרד. או שהן מקבלות
את לוח־השעות המדוייק של טיסות בעליהן,
והן עוקבות אחריהם בשבע עיניים, ושומרות
עליהם בקפדנות רבה — שמא, חס״
וחלילה, יסטו.
האשד, והאם לא רצתה לנהוג בכל הדרכים
המקובלות הללו. היא חשבה שבועות
רבים מד, לעשות, ולפני שבוע, כשהבעל
חזר הביתה, הוא מצא בית, ובו שלושה
ילדים.
אבל לא מצא שום אשה.
הוא הלך לחפש אותה אצל ידידותיה, אצל
מכרותיה, אצל קרוביה. הוא חיפש אפילו
במשרדי אל־על, ולא מצא.
הוא לא ידע מד, לעשות. להודיע במשטרה
שאבדה לו אשד — ,לא נעים היה.
להישאר בבית ולשמור על הילדים — הוא
לא יכול היה. הוא היד, מוכרח לטוס. על כן
עלה בלבו רעיון לבקש את הדיילת להישאר
בביתו, עם שלושת ילדיו, עד שהוא יחזור
מהטיסה.
אבל כאן הכינה לו אותה דיילת הפתעה
גדולה:
היא סירבה לבוא לביתו, וסירבה גם להיפגש
איתו, או לראות אותו. כי בינתיים נודע
לה שהוא בוגד בה עם עוד שתי דיילות
נוספות, בשעות בהן הוא לא טס איתה.
היא החליטה לעזוב אותו, ועכשיו, אם הוא
לא ימצא מהר דיילת רביעית או חמישית,
הוא יישאר עם ילדים במקום עם נשים.

בבית החותנת

ההיסטוריה מתחילה לעשות סיבוב שני,
בגילגולים והיפוכים משונים.
פעם, אחרי שר,שדכן היה עושה את ה־שידיך,
והאברך היה נושא לו לאשר, את הבתולה,
הוא היה מעביר את מטלטליו אל
בית חותנו, וחי שם ברחבות על חשבונו.
החותן היה עובד והוא היה לומד, האמא
היתד, מנקה את הבית והכלה היתד, עוזרת
לה, והזוג הצעיר היה מבלה טוב מאוד בחדר
הקטן שהוקצה להם על־ידי המשפחה.
ועכשיו, החותנת חוזרת למודה. הנשים
הצעירות מתחילות להבין שמה שהיה טוב
לסבתן הבתולה טוב גם להן.
וזה גם מה שהבינה גרושתו של איש

מפורסם.

כשהיא התחתנה, היא היתר, צעירה ומודרנית,
והיא עברה לגור עם בעלה בדירה
שהכינו לעצמם. כשהיא התגרשה, היא לא
רצתה לשוב לבית הוריה, והיא שכרה לה
חדר לעצמה.

כשהיא התחילה לנהל רומנים, היא הביאה
את הרומנים הללו לדירתה הפרטית ושיבנה
אותם שם ברחבות ובכבוד.
אבל היום, עם הרומן האחרון שלה, יש
לה בעיות. היא לא עובדת. גם הרומן לא.
הדירה עולה ביוקר, גם האוכל, גם הבילויים,
ולכן החליטו היא והרומן לשוב לביתר,הורים.
האמא
היקצתה להם חדר, פרשה להם
סדינים נקיים על המיטה הזוגית, נתנה להם
מקום לשים את בגדיהם בארון, והיא היתד,
עוד כל כך מאושרת שבתה חזרה לחיק
המשפחה, שהיא הנהיגה מינהג חדש בבית
וכל בוקר היא מעירה את הזוג עם מגש
מלא כל טוב, קפה, לחמניות טריות, ביצים,
ריבות׳ גבינות וחמאות.
בהתחלה חשבה הגרושה שהעובדה שהרומן
שלה היא דווקא בחורה, ממין נקבה,
תפגע מאוד באמה. אבל האמא כבר התרגלה
לשגעונות של בתה, והיא קיבלה באהבה
בביתה גם את הבת וגם את אהובתה.
מה גם שהבחורה אוהבת נורא את החותנת
— ואיפה יש בחור כזה?

מאשה !•אשה
קראו לו יאשה. יאשר! כ ץ. הוא היה בוגר להקת הנח׳׳ל, ובסוף הוא בחר קאר״רה רצינית,
נסע לאנגליה ולמד להיות מרפא לליקויי דיבור. אחר־כן הוא חזר ארצה והתחיל לעבוד
בבית־החולים ביילינסון.
ושם, בבית־החולים, בין המיטות הלבנות, הניר יאשה את מאשה. היא באה מדרום־
אפריקה, הביאה איתר, רזרבה כסף, ומיקצוע של בקטריולוגית.
וכך קרה שמאשר, ויאשר, יצאו יום אחד לאחר העבודה מבית־החול־ם והלנו להתחתן,
ויצאו ממשרד הרבנות, ועברו לגור בווילה שלהם, בת שמונת החדרים, בשווי של מאה
וחמישים אלף לירות, בהרצליה. מאוחר יותר הפך יאשה להיות גם אחד מבעל משרד
האמנים מופע.
ועכשיו החליטו סוף־סוף יאשה ומאשה להיפרד. הם התחלקו ברכוש ובנלב, ששמו שי,
ובשבוע הבא הם מתגרשים,
לשמונת החדרים שהם עזבו בהרצליה עומדת להיכנס השחקנית דליה פן, שתחזור בראשון
בינואר מאנגליה, עם אלכם לרנד, אחד מבעלי מארקם אנד ספנסר.

תתפלאו, אבל גם אני התחלתי
לאהוב חיילים. הטרמפיסטים שלי
ממש מיפבנים. אני דוחסת אותם
במכונית כמו סרדינים. מה שיותר.
לא איכפת לי מהשוטרים ומי
הרפורטים שלהם. העיקר שהחיילים
יגיעו מהר למחוז חפצם.
גם עכשיו, במדורי, תזכו, החיילים,
בזכות־קדימה. וכל אזרח שהדבר
לא ימצא חן בעיניו, יכול
טוב, אז לדרך!

הוא חייל בן ,21 האוהב הצגות, סרטים
וטיולים. אם לך תכונות דומות, אז
29/1מחכה בקוצר־רוח למכתבך.
שכחתי לציין: גובהו 170ם״מ, והוא
שחור שער ועיניים. באמת, אל תחמיצי!

יום יום מפיני

01 9 1 0 5 5ץ0111

לפי כל החישובים שלי 29/2 ,הוא
אמיץ נורא. למי מכם היה בכלל אומץ לשלוח,
נוסף למכתב,
גם תמונה?
הוא אפילו נמנה
על אלה שאינם אוהבים
להרבות דיבורים
על עצמם. כל
מה שפירט במכתבו
היה שהוא נורא במרחבי משתעמם
מידבר סיני .״אין
במה להרוג את הזמן,
ואולי תהיה
מישהי מעוניינת לעזור,
ויחד לצאת והכי מהשיגרה.״
חשוב: הוא מבטיח
לך לכתוב יום־יום.
בתמונה.
הביטי
2 9 /2
מה דעתך?

שדרות דוד המלך ,39 טלפון ,248162 :תל־אביב

אובייקט מוצלח

ס^^מ8

!4 0וסג1 £ /

משרד העבודה

אורט ישראל

המכון לה ש תל מות
מ ק צו עי ת מ שולב ת
׳ישראל׳

כץ״ שיזור פרחים אמנותי

מודי עי ם על פ תי ח ת

קו ר סי ם לשיזור
פר חי ם א מנו תי
קורס יסודי לבעלי מקצוע — בשעות הערב
הפתיחה — .5.1.69
יתקיים באולמי המכון.
קורסים עממיים בבוקר ובערב
הפתיחה — .6.1.69
יתקיימו בתל־אביב.

פרטים והר שמה במ שרדי המכון
ייעוץ והכוונה מקצועיים לכל דורש

! 1ונביעתבדים 1
צבע בגוי ק

הנה צנחן, נערות! ואפילו איש סיירת.
29/3משוגע לצילום ולבנות חמודות ויפות.
אל תשלי את עצמך, אינך ראויה לו,
אלא אם כן את חמודה, יפד״ אוהבת לטייל
ואובייקט מוצלח לצילום.
גדול, לא?

שלוש נקודות

עד כמה שאני מכירה אתכן, אתן משתגעות
אחרי סוג כזה של מכתבים. כותב
: 29/4״בתוקף הנסיבות אני לומד, בתקופה
האחרונה, להבין את מלוא משמעותו של
המושג, להיות לבד וזה די לא נעים
— כל־כך לבד! — כשאינך יודע מה לרצות,
אין לך זכות לרצות שיהיה אחרת, לא כן?
אבל אני בכל זאת רוצה רוצה, ממך׳
נערה, שיש לי מעט לבק ט ממנה
ויש לי ח ש שו ת ...שאת באמת לא
תצליחי לענות למעט שהוא דורש
ממך.
הקשיבי :״אני רוצה שתהיי אשה, זה
חשוב, וזה הכל, בעצם. שתאהבי מוסיקה,
גם טובה. תתענייני באמנות. ובכלל שתאהבי
את כל הדברים היפים שישנם, גם
היכן שאין מבחינים בהם מייד.
״שתהיי נחמדה, אבל לא מושלמת! שהרי
זה משעמם, ובכלל אני מעדיף בך את
האנושיות, את הפשטות, את הנכונות לזולת
— הנפש הפתוחה
״ואני חסר ס ב לנו ת ...קצת מתנגש —

שכחתי לציין שהוא חייל.
כן אם השמטתי משהו מלאי את
החסר.
יש בעיות?

מה דעתכם על זה7
הגדרות לנער־שעשועים (פלייבוי, בלעז):
( ) 1אם לנערה יש הזמן — לו יש המקום.

)2הוא מעודד אשה לספר את עברה,
ולפני שהיא גמרה — הוא. כבר חלק ממנו.
( )3כל מה שהוא מבקש מאשה הנו שני
מפתחות: האחד ללבה והשני לדירתה.

( )4רוב הנשים לא תזכורנח את שמו,
אך את ידיו חן תזכורנה.
( )5צורת ריקודו: ביטוי אנכי של מאוזן.
( )6בתור בוס: מכתיב לסיגריה, ומדליק
את המזכירה.

שיעמום צה״לי

זה באמת לא כל כך חשוב, אבל 29/5
הוא שטיני, ירוק־עין, וזה עתה חוייל ל־צה״ל.
הוא מעוניין מאוד להתכתב עם מספר
בנות־חמד, מגיל 16 ומעלה. ואם את חוש בת
שתצליחי לעזור לו להסיג את השיעמום
הצה״לי, אז הוא מחכה למכתבך.
ובכן?

הגדרות לנערת שעשועים (פלייגרל, בלעז):
( )1היא נעלבת כאשר תציע לה סשקה
— אן היא תבלע את העלבון.
( )2היא שומרת על שער בהיר ועבר
שחור.
( )3יש לה לב כמו צה״ל: פתוח לגילאי
18 עד .22
( )4בגיל 17 התל קולה להתחלף — נד

( )6היא הולכת עם גברים המעדיפים
נשים היודעות מה גברים מעדיפים.

או 7י אחרי זה

מוכרחים להיות כמה צדיקים בסדום,
שיאותו לכתוב ל־ 29/9בת ה־ . 15 היא בכל
זאת עליזה ואוהבת שמחת־חיים. אמנם, לה
שיער שחור גולש ועיניים חומות, אולם
גובהה 170ס״מ.
כמעט שכחתי: היא קיבוצניקית, ומעוג־יינת
״להתכתב עם בנים בני , 18—16 ואולי
אחרי זה להכיר.״

נערת ה שבוע
קזראים לה עופרה גוני. זח נשמע
מוכר? סוב, אז היא בת אחיה של גאולה
גוני המפורסמת. נאם תאמינו לי או לא,
היא אפילו בראסו. יודעים מה זה? וסוטרת
צבאית, כמובן( .על שמס קוראים למישחה
שהם מבריקים בה את הפליזים שלהם).
אז למי שמעוניין, היא בת 20 וגרה בתל־אביב.
היא אפילו היתה מזכירתו של פרופ סור
באוניברסיטת תל־אביב. וכשהיתה בכיתה
ח׳ ,אחד הציורים שלה, שהיא כל־כך
אוהבת לצייר, זכה בתחרות ציורי־ילדים
בצרפת.
פעם הציעו לה להגיש מועמדות לתחרות
בחירת מלכת־חיופי, אבל היא הסתייגה.
למה? לדעתה היא סדי שמנה. כמו שאתם

רואים אותה, היא גם ניצחה על תזמורת־הננער
של עיריית תל־אביב— יפו, משך
שנים אחדות, סד שהתגייסה לצבא. היא
משתחררת מהצבא בעוד חצי שנה. אבל
קשה לה להיפרד מהמדים :״יש לי הרגשה
נהדרת ללכת במדים.״ וכשקוראים לה ברחוב
בראסו, היא ממש נהנית .״זה מוצא
חן בעיני,״ היא אומרת ,״פשוט כך שמים
אלי לב ברחוב.״ כאילו שבלי המדים לא
יפנו ראשים אחריה!

ס 00000000000000000מ אן0£00030000000000000000000ה30ת
האתגרים שאתה מעמיס
על עצמך מבחינה רוחנית
עלולים לעייף או תן
ולגרום לך כאבי־ראש.
תיווכח לדעת שעיכוב
רציני בעבודה, שפגע
ביוקרתך, נגרם בעקיפין
בגלל אשה נאה.
ו 2במרס -
המרגיז הוא שזה בכלל
2באפריל
לא היה כדאי. אל תאשימי
את עצמך ב כן שידידך קר ואדיש
כלפיך. היי סבלנית ואל תדחקי את הקץ.

0לו•1

העבודה בוערת ויש
אפילו תוצאות די מפתיעות
לעבודתך, אבל
ההמולה שאתה מקים
סביבך, מחשידה אותך
שאתה מדבר יותר על
העבודה מאשר מבצע
אותה. הדבר היחידי
:1 21 אפרי ל -
;20 ברז*
שבולם ומרסן אותך
היא בעצם שותפתך
המצביעה בפניך בל הזמן על נקודות
התורפה שלך* יש הרבה הגיון בדבריה.

שוו

ען ןו1

והמרשימה שלן
צורת הדיבור הברורה
ביתרון ובכושר
בימים אלה, תזכה אותך
לשכנע אחרים לרעיונו־ .
תיך הבאים עכשיו לידי
בימוי מעשי, בתנאי שאתה
מאמין בהם בלב
שלם. ידידה ממזל תאומים
שתפגוש עשויה
להיות לך אשת שיחה
מעניינת. אתה עלול להי סחף
ב שיחו תין על דת
.נו במבר ־
בדצמבר ׳ י ומוסר וליצור בה את
הרושם של מטיף דתי
המנסה לחנן את כל הסובבים אותו לערכים
נעלים. זהו הזמן להיערכות לקראת העתיד.

[1ש0

כתבת הרבה השבוע ב־אן
מיסגרת
עבודתך.
למרות ששורה עליך המודה
והיית מעדיף לנצל
זאת לנתגבה לש מה,
אתה מוצא את עצמן
שנון, עם נטייה ביקורתית
חריפה, הכותב
ו 2במאי ־
ומדבר קצרות ישר לענ20ב
יוני
יין. אל דאגה, תרגיש
עוד השבוע בתמורה שתחול בגי ש תן לחברה
הסובבת או תן במיסגרת עבודתך.

נת1נה

השבוע הנן נוטה להגזמות,
גס בגנדרנות, ובעי
ק ר מילולית. יש לך
מזל שכוכבים מסויימיס
גורסים שתהיה בנוסף
ל כן גם חביב ומקובל
על ידידיך, כולל בנות
המין חשני. אתה מקיף
את עצ מן בפעולות רו־סאנסיות
שונות כאמצעי
בריחה וכנקמה על
אותה אחת המעסיקה

1שניי0

23 בספטמבר ־
:22 באוקטובר
הסחבת שגורמת
את מחשבותיך.

הישיבה כואבת ! והריצה גם־כן ׳.אם אתה סובל
מטחורים (0$וסאזומסו**£א) זה נורא ! אבל כל זאת
נחלת העבר. פרטין עוזר במהירות, מביא להקלה
מידית. הכאב קטן מיד והגרוד נפסק, התפיחויות
הבלתי נעימות מתכווצות — איזו רווחה נרות
פרטיו מורכבות מחומרי רפוי ומפסיקי כאב וגואלות
אותך מיד מסבל הטחורים. פרטין — לרפוי טחורים.
4.50 ליי.

אם זכית בימים אלה לחסדו של הגורל
שמצא דרכו אליך באמצעות המין היפה,
דע לך, שהגורם לכך
הוא הכוכב ונוס המקרין
ישירות על בני
ובנות מזל ״גדי״ .צפה

לוויכוחים לא צפויים
עם מעבידיך ביום שישי.
לעומת זאת ביום
ראשון יתחיל להסתמן
פיתרון לדאגה ול־
21בדצמבר -
פו בינואר
סחבת בדברים הקשו׳
רים
לביתך ולבית הו•
ריך. אל תצאי לקניות חשובות השבוע.
עלולים לסדר אותך על כל צעד ושעל.

די ס קו נ ע ־ מ. חיבה

יו* 4 $

משונה מאוד. אתה מגלה בבנה נחדרת לבני
אדם השבוע. גם האחת שפגשת שפכה
את ליבה בפניך מהר
מדי בהתייחס לזמן הק
צפוי
לכם שבוע מעניין
וסוער הן מבחינה
פינאנסית והן מבחינה
רומאנטית. אפשר
שתעשו כסף בעזרת
או בתוצאה מקשר
רומאנטי ואפשר שרומאנטית הרפתקה 22ב
אוגוסט -
22בספטמבר
תעלה לכם בכסף רב.
השן נדל לא לחמר ולא
לסבן כספך שלא לצורך, כי אתה עלול
להיגרר להוצאות בספים לא כדאיות.

תיווכחי לראות שהוא
מוכן לבוא לקראתך ולגלות
הבנה בכל הנוגע
לך. הוא לא יוכל להסתיר
את מבוכתו כשחב־חיני
שהוא נמשך אליך.
יום רביעי הוא יום ה־שילסון
הבלתי מעורער
שלן. הוא עשוי ביום
זה להסכים לכל מה ש עולת
על רוחן, אפילו לקבל את חי ציין
השנונים. אל תספרי לו על הידיד שהיכרת.

הוויכוחים והמריבות
שאתה שותף להם לא
יעזרו להפגת המתח
אלא רק יגרמו לך ל-
דפרסיה. במיוחד הימנע
מאי-נעימויות עד
יום ראשון, אז תתחיל
להרגיש בהפגת המ־ו
2ביוני -
__ ביולי

תח. התאזר בהרבה
סבלנות. לך לראות
סרס טוב, רציני, לבד, או עם חברה,
ותיווכח שצפויה לך תנאה לא רגילה.

!₪1בו בבל בדבוח־וד־יס־

׳11111111

1-40

בל מה שסמוי ומעורפל עשוי למשוך
אתבם השבוע לחקור אותו. אם הנטייה
תגרור אתבם לקריאת שירים ולביקורת

ספרותית, ניחא. אך
אם תיסחפו לעירפול־חושים
שבא כתוצאה
משתיית משקה אלכוהולי,
מוטב שתג-
קטו באמצעי זהירות.
כובב־הלילה הפעיל בימים
אלה הוא הגורם
האחראי להצלחה ה 22ב אוק טוב ר •
22 בנובמבר
ברוכה של פעילויותי-

כם היצרניות המבוצ* -
עות על ידכם לאחר שקיעת החמה. לבוש
דרמטי-ציורי ישקף הרגשתך הפנימית.

20 8ו יותר
שלא

שאתם

מ כי רי ם.

מקביל
אתה מגלה חוסר
הבנה לנציגים הרשמיים
של החוק והסדר ומוצא
עצמך מסתבך איתם בדברים
שהתחילו במה
בינואר -
בכך. איל תניחי למתחרה בפברואר הסמויה להפר את מנוחתך.
את מייחסת לה
ממה שמגיע לה. עוד תגיעי למסקנה
חיה לן על מה לדאוג. לבשי כחול.

אל תיתפסי לדאגה
ולמצב רוח כשתגחיני
ביום רביעי בגוון ה חיוור
המרחף על פניך
וברגישות המוזרה שאון
חשה בלפי הסובב
אותן. דעי לן שהרגשה
זו תחלוף מחר.
נסי ליהנות מהרגשה

זו, אן שילטי בעצמך *
ואל תתני לאיש לנצל את ריגשותין האימהיים
השופעים חום ואהבה. אם היכרותכם
קצרה, דחי לכמה ימים את
החלטתן בקביעת י ח סן האמיתי אליו,
למרות שהכל ברור לן ואת רוצה בו.

^^xxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxx?^00000000000000000000000

מקצוע
ללא

נפלא

אבטלה

בבי תספר א 1ה״ רוכ ש
התל מיד, בנו ס ף לידע מקצועי,
נ סי ח מע שי רב ובס חון עצמי
ב עבוד המע שי ת, וז אתתודות
ל ל קו חו תהר בו תוהק בו עו ת
המבק רו ת בסלון
בי ת־הספר ו הנ הנו ת
מ שרו ת מ עול ה
הני תן ב מ חי רי ם
נ מו כי ם ביותר.
ל מסיי מי ה קו ר ס
ני תנו ת ת עו דו ת
סיו ם וסיו ע
ל ק לי טתםב עבוד ה.
יהקוו־בף
החד ש
נפתח:
1.12.66

די א כ רז

דיזנגוףד״נ 1 0ח ״ א

לי2 2 6 0 6 6 .

המחיר 130 אג׳