גליון 1635 מתאריך 1 בינואר 1969

ועכ שיו -

ב חי ב ה!

היכונו להופעתם של אלופי פ ס טי ב ל הקצב

לחברה האלה קוראים ג
הם הלהקה מספר 1של סקנדינביה
כוכבי טלביזיה ורדיו בינלאומיים
והם צולמו על סיפון האניה ״מולדת״ של צי״ם, בהגיעם לנמל חיפה
בשבוע שעבר

ה ם יופיעו י חד עם מי טבהלה קו ת של ישראל
שזכו בפרסי פסטיבל הקצב הי שראלי 968ן
שנערך על־ידי

בחסות

הוווי! 0ה 9ה

האימרה שד מאו, כי לוהם גרילה
הוא כמו דג, והאוכלוסיה הסובבת אותו
היא המים, נעשתה פופולארית מאוד לאחרונה
בעיתונות העולמית. שמים אותה חדשות
לבקרים בפיו של יאסיר ערפאת, מפקד
אל־פתוז.
כוונתה ברורה: ככל שאירגוני המחתרת
הפלסטיניים יצליחו לברור את עמי ערב וממשלותיהם׳
למעגל הטירור, כך ייקל להם
לפעול׳ .
מלחמת ששת הימים. היתד, תוצאה ישירה
של פעולות־החבלה של אל־פתח. התבוסה
הערבית ההיסטורית ׳,שבאה ממלחמת־הבזק,
הכניסה למעגל האיבה הפעילה מיליונים
רבים של ערבים. ממשלות ערב נפגעו קשות,
שלוש מדינות ערביות• בותקו ונקרעו
לגזרים. אבל לאירגוני החבלה הוסיפה המהלומה
הישראלית כוח. בפירסומיהם, מדובר
על-עשרת אלפים מגוייסים, המתאמנים בירדן.
לדברי שר הביטחון משה דיין, מגיע
המספר ל־.3000
השבוע הצליחו החבלנים להכניס למעגל
זה גם את לבנון. ההתקפה הרצחנית על
מטוס אל־על באתונה גררה את פעולת־ד,תגמול
הישראלית האחרונה על נמל־התעופה
של ביירות.
החזית ל שיחרור פלסטין, ששניים מאנשיה
ביצעו את ההתקפה באתונה, היתד, הגורם
הישיר לכך. אבל כאשר התכנסה ממשלת
לבנון לישיבת־חירום בת ארבע שעות,
והחליטה את אשר החליטה, לא העז איש
מהשרים להתמרמר על החבלנים הפלסטי־

עיתון פראבדה ה־סוסלן
באי מה־ 25בדצמבר,
שהזכיר את
העולם הזח. היה
זה מאמר המדבר על
המצב במרחב, ובין השאר קבעה מערכת
פראבדוז כי ״השבועון העולם׳ אזה הישראלי
ערך מישאל בין סטודנטים ותלמידים בגילים
שונים, ושאל אותם מה יש לעשווז
לערבים 96״/0 .השיבו כי יש לרצוח את
כל הערבים. השאר היו סובלניים יותר ואמרו
שיש להכניס אותם לרחנות־ריכוז ו־כדומה.״
חיפשתי

את המחקר הזה אצלנו — ולא
מצאתי. פראבזה׳ ,שפירושה אמת, פשוט
פיברקה שקר, בחלק מהלוחמה הפסיכולוגית
נגד ישראל.
ברור לגמרי, מקריאת המאמר, כי המיש־אל
הנדון מתייחס לבעייה אקטואלית, ושהוא
נערך לא־מזמן -ונוגע לעתידם המיידי של
ערביי השטחים המוחזקים.
הדבר היחידי שמצאתי ב העזלס הזה, שיכול
היה לשמש בסיס לפאבריקציד, של
פראבדה, היה מ־שאל שנערך לפני יותי
מ־ 12 שנים, בין ילדים בני שש עד עשר
שנים. הם נשאלו :״מה אתה יודע על הערבים,
ומה צריך לעשות איתם?״
התשובות היו אמנם חמורות ביותר0 :ל98
השיבו שיש להרוג את הערבים. פירסמנון
במטרה גלוייה: להדגיש את הצורך בחינוך
להבנה ולסובלנות עוד בגיל הגן ובית־הספר
היסודי, מאחר ושני העמים — העברי וה־

ט דו עקדלה

הכוכבי ם החד שי ם
פרס שרביט הזהב
שרביט ״ פז ״

* ה ש מנים ו ה רזי ם
פרס גיטרת הזהב
גיטרת אמקור

ה כו כבי םהכ חו לי ם
פרס וזיפי הזהב

,,הקדו שים״

* ה סגנונו ת

פרס מיקרופון הזהב
— להקת הייצוג של חיפה והצפון

הופעת־אורחת מיוחדת של

מלכת הגוגו 68
בחיפה קולנוע ״ארמון״
ביום רביעי 8.1.69ב־ 9בערב
כרטיסים:
בחיפה: משרד ״עינוג״ (רח׳ הרצל ,)8במשרד הכרטיסים ״חיפה״
רחוב הרצל ,24 וביתר המשרדים.
בערבהמופע — בקופת בית הקולנוע.

ת מ רו קי
ה צ מר ת
של אירופה עכשיו בכל התמרוקיות
המובחרות.
חלב־פנים,
מי פנים,
טוניק,
אלה הם התמרוקים שישוו לעור פנייך
את המראה האירופי המטופח
יופי מתחיל עם

מישאל הילדים מלפני 12 סגה
ניים, או להציע את חיסול בסיסיהם הנמצאים
בלבנון,
להיפך: ראש הממשלה עבדאללה אל־יאפי
קרא לעמו לשמור על אחדותו ברגע מסוכן

כלומר: ביקש מהנוצרים לבל יתמרמרו
על אירגוני־הטירור, פן יתנגשו עם האוכלו־סיד.
המוסלמית בכלל, ועם חלק לא־מבוטל
של הנוער הנוצרי, התומכים באירגונים
אלה.

מוגן, כי פעולה זו תופסת מקום נרחב
בגליון השבוע של העולם הזה. ריכזנו את
האינפורמציה המקיפה ביותר על המאורעות
השוטפים, ועל הדמויות המרכזיות שפעלו
בהן.
אבל נוסף לכיסוי המאורעות, אנו מגישים
לך גם דו׳׳ח מפורט על האחראים להשתלשלות
הדברים כולה: אירגון החזית לשיח־רור
פלסטין.

ג׳בהת תחריר פל סטין (הידועה גם ב־ראשי־התיבות
ג׳ת״ף) זכתה, אחדי ההתנקשות
באתונה, בכינוי המלגלג של ״הזרוע
האווירית של אל־פתדז״ .שכן היא גם האחראית
לחטיפת מטוס אל־על, בחודש יולי
שעבר.
למעשה, אין כמעט קשר בין שני האיר־גונים.
אולם,
בעוד שאל־פתח זכה לפירסו־מת
מירבית — לא רק בארץ, כי אם בכל
חלקי תבל — ויסודות פעולתו ידועים למדי,
הרי שג׳ת״ף מוכרת הרבה פחות.
חלק מן החומר על אירגון זה נאסף מ־פירסומים
שונים, כולל ג׳ת״ף עצמה. חלק
מתפרסם לראשונה בעברית.

לפני ימים אחדים

קיבלתי קטע מ
ערבי
— חייב־ם לחיות זר, בצד זה בשלוב.
אם לא היום, אז מחר.

מ דו? } נזכר פראבדה דווקא עכשיו
במיטאל הישן? מה עוד, שאב רצינה לטעון
שיש בישראל בעלי מחשבה פאשיסטית, השונאים
את הערבים ללא גבול — יכלת
לצטט עסקנים סיפוחיסטיים לעשרות, שהשי
מיעו את דעותיהם לא לפני 12 שנים, באופן
תיאורטי, כי אם עכשיו, בייחס לבעייה הבוערת
של השמחים.
מדוע בכל זאת החליטה להסתמך כביכול
דוזקא על העולם הזה — עד בדי סילוף
ושקר?
הסיבה ברורה לנו: מפני שהעולם הזה
מהימן על גורמים בינלאומיים חשובים, המתייחסים
לפירסומיו בצורה אחרת לגמרי
מכפי שהם מתייחסים לפירסומים ישראליים
בדרך־כלל. זה כאילו ביקשה מוסקבה לומר
לאותם מעצבי דעת־הקהל באירופה ובאר־צות־הברית
:״ראו, אפילוהעולםה ־
ז ה קובע זאת.״
אין זה תכסיס סובייטי בלעדי. הגיעו
אלינו דברי־תעמולד, של תועמלנים ערביים
קיצוניים, שגם הם מסתמכים על אותו מתקר
מישראל, ומציגים אותו כאילו היד, מחקר
אקטואלי של דעת־הקהל בישראל. כי גם
הם יודעים איזה יחס יש להעולס הזה באותם
חוגים מתקדמים בעולם, ואינם נרתעים
מסילוף דבריו על־מנת לנצל את שמו
למטרותיהם.

הקטור־הגרב שאתה מותח רק פעם אחת
( כשאתה גורב אותו )..גרוב או תו ו הו אישאר
במקומו -לא יחליק, לא יתרופף ולא יבריח אותך
למתוח או תו מדי זמן. הקטור ־ הגרב לגבר האלגנטי
המקפיד בלבושו מרא שו ועד כף רגלו.

3 £07011£

גרבי ג ב רי ם מ עו צ בי ם ו מיו צ רי םעליד׳ ס ב רינ ה

אחת מתוצאות הרודייה בתעסוקה במשק היא השתתפות
פוחתת והולכת במיכרזים מסוג זה. במיכרז־ם
קיבוציים שהוצאו לאחרונה, בהם פורסם על 116 מישרות
פנויות, פנו 219 מועמדים ל־ 100 מישרות, ואילו
יתר המישרות נותרו ללא דורש.

בעייה אחרת היא ההיענות האפסית-
כימעט למיברזים בודדים, מתון• חשש שהם
תפורים לפי מידותיהם של מועמדים אשר
נקבעו-מראש. בחודש אוגוסט פורסם על 31
מישרות במיברזים בודדים, ול־ 20 מהן לא
נרשם א!ש מועמד אחד.

נקבע מרעד כינון המערר
בין מע״י ומפ״ם
כינון המעיד בין מפלגת העבודה לבין
מפ״ם ייערף ב־ 16 בינואר בבית-אלישכע
בירושלים, בטקס חתימה בו ישתתפו חברי
לישבת מפלגת העבודה וחברי מזכירות
מם״ ם.
אחרי חתימת ההסכם, תיערך עצרת חגיגית בבנייני-
האומה בירושלים, בהשתתפות 3000 חברי מזכירויות
המפלגות ומזכירי הסניפים.

יחסים דיפלומטיים
עם ספרד 1
עומדים להתחדש הגישושים לכינון יחסים
דיפלומטיים מלאים בין ישראל וספרד, המיוצגת
עתה רק על־ידי קונסוליה בירושלים.
לעמדת הוזאתיקאן על מעמד המקומות הקדושים בירושלים
תהיה השפעה גדולה על החלטתם הסופית
של הספרדים, שהם גם ידידיהם המוצהרים של הערבים.

כסף משוחרר
לא יוחזר
מתבשלת שערוריה כספית חדשה, הקשורה בקרנות
ובקופות השונות של כספי־עובדים בהסתדרות. הפעם:
בקשר לפועלים הערביים מהגדה ומהרצועה, המועסקים
בישראל.
המעבידים מנכים כ־״/ס 20 משכרם — כנהוג אצל פוע־ליכ
ישראליים — ומעבירים את הניכוי ללישכות־העבו־דה.
מאחר ואין פועלים אלה מאורגנים בשום קרן חס־תדרותית.

ייבוא
בעלי-מיקצוע
מהארצות הקרובות
התעשיינים יעלו כקרוב הצעה, הנדונה
עתה בחוגים פנימיים, להביא לישראל פועלים
מיקצועיים לא־יהודיים מארצות־אירו-
פה הקרובות. הס סבורים, כי תמורת שכר
טוב ותנאים העולים על אלה שכארצם,
יבואו פועלים אלה לתקופות של שנה או
יותר.
עד כה לא נערכו בדיקות רציניות של אפשרות זו,
או של כדאיותה המשקית. ואילו מדיניותו של משרד
העבודה, בינתיים, היא ,.להמשיך לחפש בעלי־מיקצוע
טובים בין היהודים,״ כהגדרת דובר המשרד זלמן חן.

יחסים עם הודו
על גלגלים
לפחות בשטח אחד עומדים היחסים עם הודו להתהדק.
מדינה זו, המזדהה ללא סייג עם מדינות־ערב בזירה
המדינית הבינלאומית, מחפשת קשרים מסוג אחר עם
ישראל.

קשרים אלה הם, כדרר בלל, כמישור הטכני
והמיסחרי. דוגמה אחרונה: הם י*ע
אשר הודו מעוניינת לקבל מישראל בענייני
תחבורה ציבורית.
חברת אגד נענתה לפנייה ההודית, והמומחים שלה
ייעצו לחברות הודיות באירגון יעיל יותר של שורותיהן
— החל בהעתקת צורת הכרטיסים של אגד וכלה בהנ
הגת
שיטות ביקורת ולוח־זמנים, שהוכיחו את עצמם
בארץ.

באר-שבע תלמד
את רחובות
אלוף־משנה (מיל ).יהושע ורבין, מי שהיה המפקד
האחרון של המימשל הצבאי בישראל, יהיה המועמד
הבא של המערך לראשות עיריית רחובות.
ורבין, איש רחובות, יקבל הדרכה בניהול עיר מאת
חברו-למפלגה, ראש־עיריית באר־שבע אליהו נאוזי.

פסטיבאל ישראלי
בניו-יורק
ייתכן שמסמר האירועים של חגיגות יום־ר,עצמאות
הבא יתקיים דודקא בחו״ל.

אמרגנים פרטיים מבררים את האפשרות
לערוף את ״פסטיכאל העצמאות״ כמדיסון
סקוויר גארדן שבניו־יורק. הם משוכנעים
כי יעשו עסק מצויין, ויאפשרו לרכבות
אמריקאים (כעיקר יהירים) להזדהות כצורה
זו עם ישראל, תוף שמיעת תוכנית
מגוונת שתוגש על-ידי אמנים ישראליים
ואמריקאיים.

גוייסו הכספים
לבניין האופרה
האופרה הי שראלית הצליחה לגייס את כל הכסף
הדרוש, כדי להפוך את בניין הסינראנזה בתל־אביב
לבניין אופרה מפואר, במתכונת עולמית.
את הכסף הדרוש לרכישת הבניין עצמו — 3.5מיליון
ל״י — הצליחו לגייס מנהלת האופרה אדיס דה־פילים
ובעלה שימחה אבן־זוהר, משני יהודים אמריקאים,
שתרמו חצי מיליון דולאר כל אחד.

למימון השיפוצים הבטיחה הממשלה
ספוט של 1.5מיליון ל״י, ועיריית תל־אכיב
חצי מיליון -שבחלקם יכוסו על-ידי מבירת
כית-האופרה הנוכחי, על שפת־הים.

עלייתו של המגך דויד־

לישבות־העבודה מעבירות כמרוכז את
הכספים להסתדרות, כחלקם של הפועלים
כקרנות-גמול וביטוח בקופת־חולים -למרות
שהם אינם מבוטחים בקופת-חולים,
ואין שום ביטחון שחלקם כקרנות־הגמול
אומנם ישולם להם אם יפסיקו לעבוד, או
אם י-וחזרו השטחים לירדן.
הצעה אחת שהועלתה בחוגים ממשלתיים, אך הנת־קלת
בהתנגדות ההסתדרות: להעביר את הניכויים לקרנות
שיוחזק• על־ידי המימשל הצבאי, ויועברו לשירותי־סעד
במקומות מגוריהם של העובדים.

אסירים פוליטיים— לבידוד מסתמנת מדיניות חדשה בשירות בתי־הסוהר, לגבי
ביקור אזרחים אצל אסירים פוליטיים ערביים.

עד בה ניתן היה לעיתונאים ולאישי-
ציבור לראות אסירים באלה ולשוחח עימם.
אולם מעתה יופנו רוב אנשים אלה לשר
המשטרה, שגם הוא יסרב באדיבות לאשר
פגישות מסוג זה.

לא מעוניינים
לעבוד בממשלה
נציבות שירות המדינה שוקלת דרכים לעידוד עובדים,
שייענו למיכרזי הממשלה.

תמונה זו צולמה בשבוע שעבר בפאריס, עת
התייצבו אלה מול אלה סטודנטים מפגינים
ושוטרים. איפיין הפגנה זו סמל חדש, אותו
ענדו על חזם כל הסטודנטים: מגן דויד
צהוב, דוגמת הטלאי הצהוב הזכור לשימי

צה מימי הנאצים. הסיסמה שליוותה את
הסמל :״כולנו בלתי רצויים להזכיר את
הודעת ממשלת־צרפת שדני כהן־בנדיט כלתי
רצוי בצרפת. סמל זה והסיסמה ייהפכו
סימן־היכר של תנועת המרי של הסטודנטים.

מכתבים
כבוד לחללי האוייב:
בנושא זה שוב לא ניתן לשתוק!
ח״כ אבנרי, אתה חייב להשמיע דבריך
בעניין המצבות בירושלים!
עליך להוקיע את אלה שאינם מוכנים
להתיר כיבוד זיכרם של חללים!
עליך להצדיע, הפגנתית, לחללי אוייבך!
אם לנו יש זכות להקים 11 אנדרטות, אז
מדוע אין זכות למנוצח לשלוש אנדרטות?
ואם יוחלט לבוז לזיכרו של חלל אוייב
— עליך להביע דעתו בפני העיתונות העולמית
— גם אם תסתכן בכך שיעניקו לך
את הכבוד להיות אסיר פוליטי, חבוש
מ. ע .כ ,,ו א שון־ ל ציון
בכלא.
• ח״ ב אבנר׳ הביע דעתו מעל ז וכן
הכנסת (ראה דו״ח לבוחר) ,והגי ש הצעה
דחופה לסדר־היוס, שהנ שיאות לא הכירה
בדחיפותח. העולם הזה 1634 הביע את
דעתו תחת הכותרת ״חיילי ם מול חלאה.״

צבא יחיד במינו
רשימתו הקצרה של שלום כהן ״אני
חוזר לשדה!״ נהעולם הזה?5 ,) 1634
פגישתו עם סגן־
אלוף צבי עופר
ז״ל, מראה על מהלך
מחשבה חיובי
בקרב קציני צה״ל.
מדבריו של עופר
נוצר הרושם כי גם
הוא היה רוצה להגיע
לפיתרון של
שלום עם הערבים.
לפי הכתוב הוא
לא התנגד, כאשד
היה מושל שכם והברון,
לאלה הדוגלים
״ביישות פלס־טינית,
והחותרים להקמת רפובליקה פלסטינית
שתחתום על הסבם שלום עם ישראל.״
אני לא יודע אם יש עוד צבא אחד בעולם
שקציניו מוכנים להשיב בכל רגע מלחמה
על אוייביהם — אך עיקר שאיפתם הוא
יעל,ב מורד, רמת־גן
השלום.

״אנו חלק מהעם הערבי!״
מי הסמיך את תאג׳י אל־פארוקי לדבר
בשם העם הפלסטיני? או האם יש זכות
לאל־ג׳עברי מחברון — המדבר בשם דת
האיסלם שהיא מתנגדת להמתת חפים מפשע
— לדבר בשם הפלסטינים?
המצער הוא: שהעולם הזה מרבה לצטט
את דברי אל־ג׳עברי. האם אל־ג׳עברי שכח
שהוא בעצמו רצח יהודים בתקופת המאורעות?
אולי
חותר אל־ג׳עברי להיות מנהיגה של
המדינה הפלסטינית שתקום תחת כידוני
הכיבוש הישראלי?
אך גם לנו, ערביי ארץ־ישראל, יש מה
לומר בנדון. גם אנחנו חלק בלתי־נפרד מהעם
הפלסטיני, שהוא חלק בלתי־נפרד מהעם
הערבי הגדול.
בלי שלום עם ארצות־ערב, שלום שיבי־בזכויותיהם
הצודקות של ערביי פלסטין,
לא תקום מדינה פלסטינית.

מארון אל־דבורי,
ביטחון זה לא עסק !

יפו

כחבחכם ״זה לא נאה לשר הביטחון״
(העולם הזה ) 1634 הוכיחה כי משה דיין,
האליל הבלתי־ני זן
לעירעור, בעצם חי
עם שחי רגליו על
האדמה המוצקה.
נניח כי ניחן לעבור
בשחיקה על־כך
שהוא חופר בלי
רשיון, אך חאם
ייתכן שהוא יעסוק
במיסחר ללא רשיון?
שיחליט:
או ביטחון,
או עסקים!

ם וו\וס3ו*דם _0ו 5 0 0ר־ו־ 5 4 8 4

ב שוו ה
השובו! נתשביביס בזבה
* מסך פנורמי ענק ״ 65( 25ס״מ).
* מופעל בשיטה אלק טרוני ת מתקדמת.

הלויזיו!

הגיעו הדגמים המשיבללים ביותר 5196 ברהיט מישלם
עם תרים הזזה וכיחידה נפרדת. כמו כן להשיג ״מכשיר
בקרה ממרחק״ להכוזנת הטון ובהירות התמונה.

חו ש

סואסאו

צפו־נ״ם פות וחזקות
סו ד
ודרים
ה ח טו בו ת•
סו ד
ה נוינייל:
סו ד ך:

כה קל: טפלי בצפרנייך ובמקום גדילתן פעמים אחדות
בשבוע (או כשאת מורידה את הלכה) ב־נו־נייל. ראי
כיצד שברים וסדקים נפסקים מיד וכיצד יגדלו
צפורנייך במהירות ותהיינה שלמות וחזקות.
נו־נייל מכיל חומרי בנין הדרושים לגדול ולהשלמת
שומן הצפרן המגן עליה מפני חומרי רחיצה מודרניים
או כל גורם אחר.
שמרי על צרפרגייך עם נו־נייל בקביעות, וצפרניים
דקות ושבירות יהיו ממך והלאה ובמקומן צפרניים
יפות וחזקות אשר ישוו לידיך מראה נאה, אלגנטי

אביבה רוזן,

די ס קו נעים חי פ ה

בת־• ם

אשלייה מסובנת:
אני מוקסם ממאמריו של ח״כ •.ובנר*.
למשל המאמר ״משרד השקר״ (העולם הזה
.) 1634

אבל הטענה ש״הערבים מוכנים להסדר
של שלום בתנאי שישראל תוותר על סיפוח
השטחים,״ היא אשלייה שטמון בה מוקש
מרת. כי כל השטחים שהערבים ־ורשים
היום בחזרה היו בידיהם רק אחמול — וגם
אז הם סירבו לחיות איתנו בשלום!
!׳ רז רזווזז־

רוו ריוז ־

* ינויב תו ב ת —
מנוי המבקש לשנות את כתובתו מתנקש
להודיע על־כך שבועיים מראש, על־מנת
למנוע עיכוב במשלוח העתון למען החדש
קיבלת חשבונך,
גא פרע
אותו בחקדם.

מכתבים

כו־דן וד וו־י דזני 17

דיברי בדן בודן־ או ו±וכ=וכ!ו־רנ

ז לכל ב ק בו ק ו שפופרת ענ ק
במשך חודש ימים
מפתחות, עם בקבוק
אזור״ .שי זה מוגש

של בתיאורו, מצורף
שי שימו שי וריחני; מ חזי ק
בושם ״דלילה ל בנ ד ר
לך ליובל הי 3 5של תיא.

בתאנח

(המשך מעמוד )5
האמת שהשלום יבוא על סידורו רק אחרי
שנשתרר להם הכל. גם את תל־אביב!
אם נלך להתיישב באוגנדה, אולי הם
יסכימו להיות נדיבים ולסלוח לנו על שהעזנו
להיות חצופים ולחזור לארץ אבותינו.

חנן גולדגרט,
ויכוח עד דיעות

חו ל ט

עלינו לחלוק על דעת העורך בשאלת
״התנחלות וסיפוח״ השטחים המשוחררים.
ראשית, איננו יכולים להזדהות עם גישתו
שירושלים היא ״שטחים מוחזקים.״
עבורנו ירושלים היא בירתה הניצחית של
ישראל ומהווה, כחברון ועזה, חלק אינטגרלי
של השטחים המשוחררים.
שנית, עלינו להסתייג מוויכוחי העורך
בנושאים הקשורים בביטחון־המדינה.
יסכים עימנו העורך, שאם קיימת לנו
ברירה לקבל דעת האישים אשכול, דיין,
בגין, אלון — או את דעת העורך (שכבודו
במקומו מונח) — לא נצטרך להסס הרבה
על מנת לבחור בראשונים.
אורי גפני, בשם קבוצת
קוראים, ארצות־הברית
• השרים אלון ודיין הביעו את נכונותם
לוותר על ״הרבה, הרבה״ שטחים, ובכללם
— כנראה — חברון. השר דיין הציע
לוזוי ס

דרל

י ר דו

וו ל

ה ר ־ ה רי ר ד

רק לא כשבת
בתוקף תפקידי ככתב בישראל של רשת
עיתוני דיילי מירור באנגליה, יורשה נא לי
להשלים ולתקן כמה פרטים בסיפור ״רק

לוויטה (עם דיילת)

הסרט ״סיפור הפרברים מ£ 510ם\^£51 81
המועלה לראשונה על מסך הענק של הסינרמה, נחשב בצדק כגדול הסרטים המוסיקליים בכל הזמנים.
״סיפור הפרברים״ זכה ב־ 10 פרסי ״אוסקר״ והוא פרי יצירתם של גדולי הקולנוע בארצות־הברית. בסרט מככבים ; נטלי
ווד, ריטה מורנו, ג׳ורג׳ צ׳יקיריס, רס טמבלין, ריצ׳רד ביימר ועוד שחקנים, רקדנים וזמרים מן הצמרת.
ה מו סי ק ה המוכרת לרבים מאתנו היא פרי יצירתו של ליאונרד ברנשטיין, הכוריאוגרפיה היא של ז׳רום רובינס, והבימוי
הוא של רוברט וויז.
סיפור הפרברים מתאר את ״אמריקה השניה״ ,זו של כנופיות הצעירים, המהווים את חומר הנפץ של ״הגדה המערבית״
של ניו־יורק.
כנופית ה״סילונים״ מחליטה לחסל את כנופית הפורטוריקנים, ה״כרישים״ ,והקרב מסתיים בשפיכות דמים. הטרגדיה
גדולה שבעתיים כאשר מתברר שאחות הנרצח (נטלי ווד) מאוהבת בצעיר (ריצ׳רד ביימר) אשר רצח את אחיה.
אכן סרט שאין להחמיצו.

״ העולם הזה״ ,שבועוןהחדשותה יש ר אל י •
המערכת והמינהלה: תל־אביב, רחוב קרליבך , 12 טלפון 5־,30134
תא־דואר • 136 מען מברקי: עולמפרס ־ בית־דפוס משד, שהם
בע״מ, תל־אביב, רח׳ פין • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע״מ •
העורך הראשי: אורי אבנרי • המוציא־לאור: העולם הזה בע״מ.

לא בשבת״ אשר הופיע בהעולם הזה (:)1634
(א) את ההצעה שעיתוני מירור מובנים
לממן שכר של מרכזנית בלישכת העיתונות
הממשלתית בתל־אביב בערבי שבתות ובשבתות,
הצעתי תחילה למר דויד לנדור,
מנהל לישכת העיתונות הממשלתית בעל־פה,
וחזרתי על הצעתי בפגישה שקיים ולד
התאחדות כתבי־חוץ בישראל עם השר ישראל
גלילי. לא הגשתי הצעד, בכתב — כפי
שאתם טוענים. ההצעה הוגשה לא לפני
שלושה חודשים — כדיברכם — אלא לפני
יותר מחצי שנה.
(ב) לא זו בלבד שהבעייה לא נפתרה עד
עצם היום הזה, אלא שביום השבת ד,־.21.12
בשפורסמה הידיעה בדבר הקרב עם החבלנים
בוואדי קלט — ומאוחר יותר כשהתקיי־מה
מסיבת־עיתונאים עם קצין בכיר —
נאלצתי להעביר את הידיעה בטלפון ללונדון
מתא טלפון ציבורי, בתוך לישכת העיחינווז,
ביושבי על ד,ריצפה! לא רק שלא הוזעקה
מרכזנית בהזדמנות זו, אלא שגם לא ד,יתיז
כל אפשרות לעיתוני בחוצלארץ להתקשר
עימי אל לישכת העיתונות בתל־אביב.
(ג) המצב בלישכת העיתונות בירושלים
הוא גרוע יותר: בערב חג־המולד נסגרה
הלישכה בחצות, ולא היתד, כל אפשרות
להעביר משם חומר לחו״ל בגמר המיסא
בבית־לחם.
תאודור לוויטה, ונזת-גן

מזעזע !
מצבה של משפחת אידריס (העולם הזח
,)1633 המונה 14 נפשות, והגרה בחדר אחד
— מחריד!
טיפוסי הוא לרבבות משפחות במדינה.
המזעזע ביותר הוא, כי זה פסק מלזעזע
את הציבור בארץ!
יואל קפל, חיפה

השתלת איברים
ידוע על מיקרים לא־מעטים שנשמותיהם
של מתים הטרידו אנשים חיים מפני ש־

גוויותיהן, או חלק מהן, לא היו קבוח־ת,
הטרדות מסוג זה נמשכות עד שממלאים
את משאלתה של הנשמה, וקוברים את
גוויתה כפי שביקשה.
כנראה שהדבר חשוב. עובדה היא שרוב
בני־אדם אינם ששים לתרום את אבריהם,
כדוגמת הקורא אבישי רן (העולם הזה
. )1633 הסיבה לכך היא שקיימת אנטיפטיה
כמוסה וחזקה בלב כל אדם לכל העניין
הזה של עקירת אברים מאדם אחד, ושתיל־תם
באחר.
צריך להיות גבול לרדיפה, אחרי הארכת
החיים בכל מחיר!
רצונם של הנפטר ומשפחתו חשובים לא
פחות מרצונם של חולי־הלב להמשיך לחיות,
ומתאוותם של הרופאים לקדם את מקצוע
הכירורגיה.

חווה דור,דק,
כניגוד רמה שהתפרסם

גבעתיים

בכתבתכם. תרבות שכזאת״
)1634 נפלו מספר שיבושים:
למעשה לא התחלתי
להופיע כשחקן
בעיקבות נסיו־נות
ההתאבדות ד,מ־בויימים,
אלא אני
עושה זאת מזר,
שנים.
נשמטה העובדה
כי ביסודו של הסיפור
טמונה אהבה.
לדוגמה, נכנסתי
לחדרה של סימה,
בבית־ההבראה ב־שפייט,
למטרות רומנטיות,
ולא כדי
לשכנעה להישאר בארץ, כפי שנכתב.
בניגוד לכתוב, גם היום אני לוקח דברים
מסויימים ברצינות, למשל את עבודתי.
כפי שבכל צחוק יש יסוד רציני.

(העולם הזה

מעשה בילעם

כמדי לוי,

תל־אביב

קראתי את ביקורתכם על הספר
— ששה ימים מאת משה א. גלבוע, ובעקבות
כך את הספר עצמו. כתבתם שהספר
מלא אינפורמציות. ,ידיעות סודיות״ ו־
.פרטים שלא היו ידועים,״ ואומנם. כין הדבר.
לעומת זאת התרשמתי מקריאת ר,ם פ־שקריאת
התיקים החסויים איפשרה לגלבוע
לנגח את משה דיין.
קרה כאן מעשה בילעם: אף מעריץ של
דיין לא יפסיק להעריצו עקב קריאת הספר.
לעומת זאת, שר־החוץ, אבא אבן, יוצא מגוחך
מעט, לאור השיחזור של שיחתו המפורסמת
עם נשיא צרפת, דה־גול.
שש שנים

צר לי לאכזב את חובבי השד היהודי של
נערת פלייבוי, סינתיה מאיר (העולם הזה
.)1634 מתנת־טבע במימדים שהוענקו לגברת
מאיר נראית בדרך
כלל פחות זקופה כשהיא ומלהיבה,
מגיעה לממדי-ענק
כאלה.
שיטה זו מסוכנת,
וגוררת אחריה תופעות
חמורות מבחינה
קלינית.
ולבסוף, אילו התגוררה
נערת פלייבוי
על הירח, מקום כו
כוח המשיכה מגיע שמעון לשישית מכוח המשיכה
של כדור-
הארץ, היתד. יכולה, מן הסתם, לוותר על
אמצעי־עזר, וחזה היה מזדקר להנאת נוסעי
החלל, ומהווה מוקד משיכה בפני עצמו.

יעקב שמעון,
״מעלותיהן״ של הבחורות
הדתיות

תל־אביב

בקופת חולים לאומית לרשותכם רופאים פרטיים, מרפאות;
מעבדות, תרופות, זכויות אישפוז וביטוח דמי מתלה המבטיח
את המשכורת וההכנסה גם בימי מחלה.
על הכל שאלו לפרטים בכל הסניפים בארץ

קופת חזלים לעזבדים לאומיים
פרסום: א .גלנלום

תוגע פעם!
ותראה ...איו יותר פגמים ופצעים

העובדה כי עמום קולק, בנו של ראש
עיריית ירושלים, נשא אשד, נוצריה
הזה ) 1632 היא פגיעה חמורה בחוגים הדתיים
בירושלים.
מדוע לא נשא עמום אשה מתוך חוגים
אלה?
בחורה בעלת תכונות נעלות כגון:
(א) לבושה בגדים ארוכים ועבים בל
השנה, לפי אופנת המאה ה־, 17
(ב) שער ראשה מגולח,
(ג) הופעתה לרוב מוזנחת.
(העולם

זבות קדימה כמדור זה תינתן
למכתביהם של קוראים המצרפים
את תצלומיהם למכתבים.

ם1רי 1וזזם ת ׳צלום איתמר

השד היהודי

משה קרץ,

תל-אביב

הזוג הצעיר חייב להסדיר ענינים רבים ולעתים הוא שוכח את
העיקר: להבטיח את הבריאות, עד כמה שהדבר ביכולת האדם.
קופת חולים לאומית באה לעזרת זוגות צעירים (שכבר התחתנו
או עומדים להתחתן) בתכנית מיוחדת, לפיה יזכו בשלושה
חודשים של ביטוח בריאות חינם, ובהנחה של עשרים וחמישה
אחוזים לאורך כל השנה הראשונה (וכן זכות לבטח הוריהם
ללא הגבלת גילם).

כן! .אפשר לגעת סוף סוף ואין בכלל פגמים ופצעים.
וכל זה בגלל עדורה. ני עדורת הורג חיידקים עמוק
עמוק בתוך העור. עדויה ממריץ את מחזור הדם
ומחטא ולכן יהיו לחייך, מצחן וסנטרך ללא פגם
ועורך בכללותו יחזור להיות חלק וזך. הלאה עצבות...
הודות לעדורה. קרם וגוזל 3.65ל־י. סביו 1.70ל־י.

קרם, נוזלוס בון אנטיספסיים

תמרורים
נחוג * יום־הולדתו ה־ 37 של העיתונאי
והסופר, המשמש כמזכיר הכללי של
הברית רעיברית העולמית — שמחה רז.
רז, יליד ירושלים, דור שלישי בארץ, היה,
סרן בצה״ל, הוא נכדו של שמחה מנדל׳
באום, שעל שמו היה קרוי המעבר בין ישראל
וירדן בירושלים — מעבר מנדלבאום.
נחוג יום־הולדתו וד 37 של העיתונאי
יליד הונגריה,
ומחבר המחזה
הכו שי משה את ש

יוסף (,״טומי״)
לפיד. לפיד, אשר
למד את עיקרי השפה
העברית עוד
בהונגריה, עלה ארצה
ב־ 1948 ובו ביום
התנדב לצה׳׳ל.
אחרי שהשתחרר, עבד
שנים אחדות בעיתון
ההונגרי אוי־קלט
ומשם עבר למעריב,
בו שימש
גם כמזכירו של העורך ד״ר עזריאל קרליבך.
נחוג -יום־הולדתו ה־ 41 של מי שמשמש
כאחד הכתבים הבכירים של הצהרון
מעריב — אהרון דולב. יליד הארץ שגמר
בית־ספר תיכון בישראל, נסע ללמוד
באוניברסיטת קולומביה בארצות־הברית,
חזר, דיה חבר מערכת העולם הזה, ואחר־כך
כתב למשימות מיוחדות במעריב.

נחוג יום־הולדתו ה־ 44 של מי שהיה
אלוף פיקוד-
מרכז במלחמת ששת
הימים, האלוף
(מיל ).עוזי נרקיס,
נרקיס, יליד
ירושלים, למד באוניברסיטה
העיברית
וסיים את בית־הספר
הגבוה למדעי המלחמה
בצרפת, היה
ניספח צבאי בכמה
מבירות אירופה ומי
, 1962 ועד לאחר נרקיס המלחמה אלוף הפיקוד.
בהשתחררו
מצד,״ל מונה עוזי נרקיס למנהלה של מחלקת
הקליטה בסוכנות — תפקיד בו הוא
מכהן גם כיום.

9£3? 9ד?^ד?י כז

נחוג יום־הולדתו ה־ 71 של ״האיש
החזק של מפא״י״ עד לפני מלחמת־ששת־רוסיה
בשנת ,1325
התחיל את דרכו בארץ
כפועל נקיון
בעיריית תל-אביב,
ועלה לתפקיד מנהל
שירות הנקיון העירוני,
התבלט בפעילותו
הציבורית כנואם
בכינוטי־פוע־לים
ובוועידות ה־מפלגה
וההסתדרות,
עד שמונה לשופט

ביח־הדין העליון של גצר ההסתדרות וחבר הועד
הפועל שלה.
הצטיין בהקמת מנגנון שהוא היה הבוס
שלו, ושבעזרתו השתלט על המפלגה. קרנו
החלה יורדת בתקופתו של לוי אשכול.

דזי א ל

למעלה: לפני 20 שנה היתה גימנסיה הרצליה, בית הספר
התיכון המקובל של תל-אביב, גולת הכותרת של רחוב הרצל,
מרכז העסקים הראשי של העיר( .הצילום ברשותו האדיבה
של המוזיאון ההסטורי ת״א).
למטה: הזמן נע קדימה. על הגימנסיה היה לפנות מקום
לגורד השחקים הישראלי הראשון, מגדל שלום מאיר.
. ,וסיגחה

גז הי טנ •

ביכ*כ71־

0נ סיגו יו ת. כיד המלד

התגרשו בלונדון, הקומיקאי הבריטי
פיטר סלרס והשחקנית השוודית
כריז׳יט אדקלונד, אשר הגישה את התביעה,
בטענה של ״התאכזרות רוחנית״,
לאחר חמש שנות נישואין ושלושה ילדים.
נפטרה בארצות־הברית, בגיל ,65
השחקנית שאת דמותה גילמה בזמנו בטי
דיוזיס בסרט הכל אודו ת חווה, טאלולה
בנקהאד. טאלולה נחשבה לאחת השחקניות
המוכשרות ביותר של ארצות־הברית,
קנתה את עולמה ופירסומה עוד לפני עשרות
שנים, ובעיקר בהופעות תיאטרון. היא
התפרסמה גם הודות ללשונה החריפה והעוקצנית
— בה לא חששה להתקיף עיתונאים,
מבקרים ואף פוליטיקאים. פסוק לדוגמה,
בכנס של אנשי־רוח מפורסמים :״יש
כאן פחות ממה שנראה.״
נפטרה בירושלים, בגיל , 103 מי
שהייתה קרובתו של הרבי מגור — ציפורה
ודיסלכסקי, בהשאירה אחריה כ־250
נכדים, נינים ובני־נינים.

8י 1 4 1 8

ערבית לכבול את ידי החבלנים הפלסטיניים בביצוע פעולות-
מלחמה נגד ישראל.
היתד, תגובתי הראשונה הרגשה של סיפוק•

סיפור - ,על בי פעולת החבלנים באתונה לא
נשארה ללא מענה.
סיפוק — על כי נמצאה דרך להגיב גם על שיטה חדשה
זו של פגיעה במדינתנו.
סיפוק — על כי חיילי צד,״ל נדרשו, ואף הקפידו, לחוס
על חיי־אדם.

איני מתאר לעצמי בי יכלה להיות תגובה
ראשונה שונה כליכו של אדם ישראלי.

ך י* תגובה הראשונה היא תגובה של רגש. אתריה
| | צריכה לבוא תגובה של שכל.
והשכל מעלה שאלה טורדנית, עקשנית:

האםזה

יעזור?

המלך ידע, במובן, בי כבף הוא מסבן את
עצם קיום ממלכתו, ובי הוא מזמין ממש פלישה
ישראלית לכיבוש ארצו.
חוסיין רחוק מלהיות טיפש, ובוזדאי אינו פחדן.

אכל הוא ידע גם כי העולם הערכי פשוט לא
יסבול עוד מישטר כלשהו אשר ינסה להצר
את רגלי החבלנים בביצוע משימה אשר בל
ערכי רואה בה מיצוות־קודש :״מלחמת ה-
שיחדור העממית״ של האומה הפלסטינית, שכל
ארצה בבושה עתה בידי ״האוייב הציוני״.
את הלקח הזה למד גם גמאל עבד־אל־נאצר. אחרי התקפי
תנו הגדולה על כראמה, הוא העניק לאירגוני־החבלה הכרה
רשמית, העמיד לרשותם את נישקו העיקרי: הרדיו.
(העולם הערבי מאמין לגירסת החבלנים לגבי אותה פעו
החבלנים
הפלסטיניים עלולים, מחר, להטמין מוקש במטוס
ישראלי אי־שם בעולם. הם יכולים לפגוע בשגרירות ישראלית
בארץ שלישית כלשהי.

היא גם יעילה יותר.
תלמידיו של מאו למדו כי אסור ללוחמי־גרילה להקים
נגדם את האוכלוסייה אשר למענה הם מתיימרים ללחום.
פעולת־חבלה בישראל או בשטחים המוחזקים עלולה להפקיר
אוכלוסייה זו לתגמול של צד,״ל, להוריד אסון דווקא
על ראש ערביי פלסטין. משום כך היא עלולה לכרות תהום
בין החבלנים ובין אוכלוסיית פלסטין.
פעולה נגד מטוס ישראלי, או שגרירות ישראלית, בנכר
— אין בה סכנה כזאת לחבלנים. היא תהיה פופולארית בין
ערביי פלסטין, שלא יחששו מפני תגמול.

ך* ל זה אינו בבחינת גילוי אמריקה. הדברים כימעט
^ מובנים מאליהם לכל בר־דעת. הם מובנים לציבור
הנאור. אין אשליות.
אני מניח — ומקווה — שהם היו מובנים גם לממשלת־ישראל,
כאשר החליטה על הפעולה.

למרבה הצער, תנאי זה אינו מציאותי.
במציאות נכון ההיפר הגמור.

כל ממשלות־ערב חוששות ביום מפני החבלנים.

לממשלות
ערב יש צבאות, יש נשק, יש כסף.
לחבלנים יש מעמד של גיבורים לאומיים וכלל־ערביים.

לבן ינצחו החבלנים בבל התמודדות עם בל
ממשלה ערבית שהיא.

ן•* מיבחן העיקרי כבר היה, ודרדקא בארץ הערבית
| | הרגישה ביותר: יר ד ן .
התמודדות זו נסתיימה לפני חודשיים בפשרה.

פשרה, שפירושה המעשי היה: נצהון לחב־לנים.

פי פשרה זו, הכירו החבלנים במרות מישטרו של
המלך חוסיין בכל הנוגע לענייני פנים. ואילו המלך נתן
לחבלנים יד חופשית בכל הנוגע לפעולות נגד ישראל .
בכך נסתיים בכישלון מוחלט הנסיון האחרון של ממשלה

ושום אמריקאי אינו יכול להתעלם מן העובדה שמכה
זו הונחתה שעות מעטות אחרי שודשינגטון הודיעה על הסכמתה
למכור פאנטומים לצר,״ל.

בשבילו כל העסק הזה כדאי.
ומכיוון שזה כדאי, הוא ימשיך.

שיש כבוהה של הממשלה הערכית הנדונה
להשתלט על אירגוני־החבלה.

כעיני מאה מיליון ערבים, מן האוקיאנוס עד
המיפרץ, הם המחר .

מכה נגד לבנון היא גם מבה נגד ארה״ב.

הוא נהנה מן ההברה הרישמית כעובדה שהוא
מבתיב עכשיו את בל המהלכים במרחב
-לידידיו ולאוייביו גם יחד.

ואילו החבלנים הפלסטיניים, שהמשיכו במלחמה אחרי
תבוסת הצבאות, הם הכוחות העולים,

לבנון היא גם אחד הבסיסים העיקריים של ארצות־הברית
בחלק זה של העולם. לפני עשר שנים בלבד שיגר הנשיא
אייזנהואר את חיל־הנחיתה האמריקאי ללבנון, כדי לקיים
בה את המישטר הפרו־אמריקאי.

הוא לא נפגע. הוא נהנה.

ן* עולת״תגמול כזאת היתר, יכולה לשאת פרי ממשי
^ (להבדיל מפרי ריגשי) רק בתנאי אחד:

עבד־אל־נאצר וראשי אל-בעת הם ״המימי
פד״ .הם אתמול .

לבנון היא כת-החסות העיקרית של צרפת
במרחב. מכה נגד לבנון היא מכה נגד דה־גול.

הוא נהנה מן הפירסום העולמי הכפול שקיבל — מפעולתו
באתונה, ומן התגמול בביירות.
הוא נהנה מתוספת היוקרה, שתביא אליו מתגייסים חדשים
ותמיכה חדשה.

אל נרמה את עצמנו. התשובה היא:

כי מאז מלחמת־ששת־הימים אין כוח בעולם הערבי המסוגל
לעמוד בפני החבלנים, הנושאים את דגל פלסטין.
בוודאי, גמאל עבד־אל־נאצר הוא עדיין פופולרי בקרב
ההמונים בארצות־ערב. מפלגת הבעת אהודה בשכבות רבות.
אולם שום ערבי אינו יכול לשכוח כי מנהיגים אלה נחלו
תבוסה מוחצת במלחמת־ששת־הימים, אחרי מבול דברי הרהב
והיוהרה שבקעו ממקלטי־הרדיו ערב המלחמה.

• ן פיטר בנקל להביא נימוקים בינלאומיים כבדי־מישקל
> *נגד פעולה נגד לבנון דווקא.

^ כן, הגורם היחידי שלא נפגע לחלוטין מן המכה
הזאת היה מערך אירגוני־החבלה הפלסטיניים.

האם מיבצע-התגמול בביירות, ומיבצעים
דימים בעתיד, ירתיעו את החבלנים מלהמשיך
בדיד זו?

בעל כורחנו, אנו פועלים באן שוב בסוכני
האחדות הערכית.

התוצאה מחוייכת המציאות: הפעולה תחזק
כבירת ארצות־הברית את ידיהם של אותם
המטיפים לקו נוקשה יותר בלפי ישראל, אותם
הרוצים בשיתוף־פעולה עם כרית-המועצות,
צרפת ובריטניה, בדי לבפות על המרהב הסדר
מדיני אשר יביא לסילוק ישראל מן השטחים
הכבושים.

פעולה בזאת קלה יותר, משוכנת פחות, מן
המסע המסובן אל מערב הירדן -מסע שהפך
למיבצע של התאבדות.

מבחינה מדינית, תהיה תוצאת הפעולה הסוכה, מן הסתם.
היא תדחוף את לבנון לזרועותיו של עבד־אל־נאצר, מתוך
תקוזה שרק קאהיר תוכל לספק לה הגנה כלשהי, ו/או
למתן את החבלנים.

ואם בבל זאת החליטה -עשתה זאת מפני
שלא ראתה בל ברירה.

לה. גירסה זו אומרת כי החבלנים לחמו בגבורה, הביסו
את צה״ל ואילצו אותו לסגת).

אחרי הכרה זו, אין שום מישטר ערכי יכול
עוד לחלום על הגבלת החבלנים.
^ ם קאהיר

נכנעת לחבלנים — מה יכולה לעשות

לבנון?

לבנון היא החלשה כבל ארצות-ערב. היא
פסיפס של דתות, עדות ועממים. המישטר כה
כנוי על איזון עדין בין קבוצות אדה.
עד מלחמת־ששת־הימים ודתה המחצית הנוצרית של לבנון
נוטה, בדרך כלל, למדיניות של שלום עם ישראל. הדיעה
היתד, כי ״לבנון תהיה המדינה הערבית השנייה שתחתום
על שלום עם ישראל.״

מלחמת־ששת-הימים שינתה מצב זה.
המחצית המוסלמית של לבנון רוחשת אהדה בוערת לחב־לנים
הפלסטיניים. היא הצליחה להדביק את העדות הנוצריות
בלהט הערצתה. עוד בשנה שעברה סיפרו לי ידידים,
שביקרו בלבנון, כי האווירה שם לגבי ישראל השתנתה מן
הקצה אל הקצה. ביירות הופכת למוקד ״מלחמת השיחרור״.

כמצב זה, אבסורד הוא לקוות בי ממשלת
לבנון תנסה -אפילו תחת לחץ תגמול ישראלי
-לפעול נגד החבלנים.
אילו הלכה בדרך זו, היתד, גורמת למלחמת־אזרחים בין
המוסלמים והנוצרים — או שהיתר, מושלכת לגל־האשפה
על־ידי המוסלמים והנוצרים גם יחד,

י * 1* 13

פשוט לא היתד, תשובה אחרת לפעולת אתונה. והרי אי־אפשר
היה להשאירה ללא תשובה — ולוא רק י מבחינה
ריגשית. אי־אפשר ליצור מצב שבו ייווכח הציבור כולו כי
לישראל אין תשובה לאתגר המרכזי העומד בפניה בשער,״זו.
זוהי, אולי, התכונה המדאיגה ביותר למצבנו ברגע זול׳!

התשובה היחידה שיש בידי ממשלה זורלהיי
שיב למעשי-הטרור, אשר יגברו וילבו בהת ..
מדה, היא תשובה אשר ברור מראש בי 3לא
תעזור, ואפילו תזיק.

ך אם באמת אנחנו אובדי־עצות? האם נגזר עלינו 5לש!
1רת את אירגוני־החבלה גם בשעה שאנחנו מגיב ם על
מעשיהם?
עלינו לענות על שאלה זו בבירור:
כן, אם מנוי וגמור עימנו להתכחש לזכויותיו של העם
הפלסטיני, להחזיק בשטחיו, להתנחל על אדמתו, לדבר על
שלום מבלי לעשות דבר למענו.
לא, אם מוכנים אנחנו לקחת את ר,שור בקרניו, להציע
לעם הפלסטיני שלום סביר, המעניק לו חרות לאומית, תוך
הבטחת ענייני הביטחון וההתפתחות של ישראל.

או שהדגל הפלסטיני יתנופף בצד הדגל הישראלי
כארץ־ישראל, או שהוא יתנופף בידי
טרוריסטים המתנכלים למטוסינו ברהכי העולם.
הדרך
היחידה לחיסול הטרור הפלסטיני היא לנתק אותו
מן העם הפלסטיני.

לשם כד דרושות כנפיים -כנפיים של מעוף.

במדינה העם שלום כ פוי?

צפורניים מ טו פ חו ת
בבואה לאי שיותך כולה

ח 8161ח 1נ 1ו 3 131ח 616א
נוסחה מהפכנית ח די ש ה
$ 6 ) 1110 9ס א 111ס א $110116,ס א

לכת צפורניים חדי שה
בשורת גוונים אופנ תיי ם
גווני פס טל
וגוונים מוכ ס פי ם

התגובה החשובה ביותר על פשיטת הקומנדו
בביירות, השבוע, היתד. תגובתה
של ממשלת ארצות־הברית. לא כל־כך בשל
הגינוי החריף שהשתמע ממנה, אלא בגלל
הרמז־לעתיד שהיה מקופל בה.
כאשר הצטרף למקהלת המגיבים גם שר
החוץ הצרפתי, מישל דברה, קיבל הרמז
מימדים נוספים. קבע דברה: הסיכסוך ה־ישראלי־ערבי
מהווה סכנה לשלום העולם
כולו. והוא חזר על הצעתו הנושנה של
הנשיא דה־גול: על ארבע המעצמות להתיישב
ולקבוע פיתרון — שייכפה על הצדדים.
גם הרוסים. ייתכן כי הנשיא ניקסון
לא ייחס לגנראל דה־גול אותה מידה של
חשיבות שהצרפתי מעניק ברוחב־יד לעצמי,
ולכן לא יקבל בהתלהבות את רעיון הפ׳כגה
המרובעת לענייני המרחב. אבל אין ספק,
בי גם הוא רואה בזירה המרחבית מוקד של
פורענות עולמית. מקורביו כבר הכריזו,
שהוא ינסה להגיע לידי הסכם עם הסוב־י־טים,
בדבר הפיתרון הרצוי.
מוסקבה, מצידה, הבהירה לחלוטין כי
אינה מעוניינת בחידוש המלחמה בין ישראל
ושכנותיה. להיפך: היא מרגיעה את מצרים,
ובמיקרה של הסכם עם ארצות־הברית —
תכפה את ההסכם המוצע על מצרים, בשעה
שוושינגטון תכפה אותו על ישראל.
ככל שאפשרות זו נראתה מתקרבת, הפכה
שאלת הפיתרון הכפוי נושא מרכזי בדיוני
הממשלה והאזרחים בישראל.
היו שטענו, כי ישראל תוכל לעמוד בלחץ
גם כאשר יצודדו ציי ארצות־הברית וברית־המועצות
את תותחיהם אל מול חיפה תל•
אביב, וארצות־הברית תמנע כל סיוע כלכלי.
אחדים ראו בהסדר כפוי מוצא מסבך די־תאווה־לסיפוח
והיוקרה, שיועיל לערבים ולישראל
כאחד.
היתד, רק שאלה קטנה, אם אומנם בטיח
הסדר כזה את השלום; או שמא כזאי לישראל
לנצל את הזמן הנותר כדי לפתח
בעצמה יוזמה לשלום בגיזרה הטבעית: די־גיזרה
הפלסטינית.

יחסים מרחביים
לילו ת כנען

ח מ \ ו ד לשחקנים
1י י * ולדוגמניות

אין צורך כ היו ת רקדן
מקצועי כדי ל ר קו ד גיז
הרקדן־והכוריאוגרף שמעון לוי,
בוגר אולפני־מחול בניו־יורק ובלונדון.
יקנה לך תוך חודשים ספורים
כושר־תנועה־ומיקצב.
קורסי־בוקר וקורסי־ערב
( 2שיעורים בשבוע בכל קורס)

[פוליטכניקו

סרות

1 11
מ ק דמ ת

מורים אקדמאים מעולים, אפשרות חזרה במקרת
של כשלון, ספרי למוד ותקצירים בהוצאת בית״ס.
פרטים, הרשמה בשעות 5—8 ( 9—1

תל־אכים
0ל— 0 4 .0 0 ( 2 6 17 13 .
9י 0י ם :
10.00ל 9נ ח ״ צ ; 20.0 0 — 17.0 0בערב ) .

ברגר 17
מפנת אלנבי 55
חיפה שמריהו לוין

רמת־גן
ביאליק

דברים מוזרים קורים בגדה — ואולי המוזר
ביותר הוא זה שקרה לחמדי כנעאן.
ראש עיריית שכם לא הסתיר מעולם את
נאמנותו לכתר ההאשמי. הוא הכריז השכם
והערב שהוא איש של חוסיין. גם כאש־קיים
יחסים מצויינים עם משה דיין, לא
פגע הדבר במעמדו אצל המלך.
כאשר כינתה עמאן את שייך מוחמד עלי
אל־ג׳עברי, ראש עיריית חברון, בוגד, על
כי קרא להקים מדינה פלסטינית — מיהי
כנעאן להסתייג מרעיון היישות הפלסטינית.
שכן פירושו: היפרדות ממלכת חוסיין.
מור הגוויות. הריב בין שני ראש־הערים
בא לידי ביטוי בכתבי־העת הערביים
של ישראל, כשמצדדי שני הנכבדים מחליפים
האשמות ועלבונות.
כך, למשל, כתב חסידו של כנעאן, מוהמד
עמידה משכם :״איך לא נתמלא כולנו זעם
והתמרמרות על השייך אל־ג׳עירי, אשר
השמיע את הכרזתו (למען מדינה פלסטינית)
ביום השלישי של הכיבוש, בעוד גוויית הקורבנות
מוטלות בצדי הדרכים עליו
לדעת, כי הגדה המערבית היא חלק בלתי־נפרד
מממלכת ירדן!״
על כך השיב לו באל־מרצאד אחד מחסידי
אל־ג׳עברי — ודווקא תושב שכם — בשם
מוחסן עוואד :״דברי עמידה אינם אלא
התחסדות וצביעות, הבאים להחניף לשלטון
הירדני ולמר חמדי כנ ע אן ...אילו ה•־,
עמירה כנה ברגשותיו ובלאומיותו, והיה
כואב את כאבם של בני עמו, היה אומי
באומץ ובגלוי־לב, כי דם הקורבנות החפים־
מפשע, והגוויות המוטלות בכל מקום, היו
מספיקים כוי שאל־ג׳עברי יאמר יותר ממה
שאמר למעשה, וינער את ח־צנו לא רק
מירדן אלא מהאומה הערבית כולה על שז״
נכשלה בתפקידה להגן על אותם הקורבנות.
כלום היה עמירה מצפה לכך שאל־ג׳עברי
יעמוד מול גוויות הקורבנות כדי להריע
לחיי המלך חוסיין?״
הדינארים לא כאו. באץ עידוד מצד
ממשלת־ישראל, חדל אל־ג׳עברי להכריז את
הכרזותיו, הודיע כי רק כאשר יתברר ש־

שליחותו של גונאר יארינג הסתיימה בכישלון,
יעלה מחדש את רעיון המדינה הפלסטינית
כצעד מעשי לשלום ישראלי־ערבי.
הדבר התפרש כניצחון לקו של כנעאן,
שהירבה גם לקיים מגע אישי עם חוסיין
ועם מנהיגים ערביים אחרים, בשובו ממסעותיו
לעמאן, היה מביא עימו את הדינארים
הדרושים להידוק הקשרים בין אוכלוסיית
הגדה המערבית לבין עמאן.
לפני כשבועיים נסע שוב לעמאן — אולם
הוא חזר בידיים ריקות. הדינארים היעירי
לשכם באמצעות שליח אחר.
השבוע באה תפנית חמורה עוד יותר:
אל־דיפאע, המופיע בעמאן, תקף קשות את
כנעאן, הגדיר אותו כמשתף־פעולה עם יש אל.
העילה היתד, קאריקאטורה של הצייר
זאב, שהופיעה על עמוד שלם בוזארץ, תחת
הכותרת ״קפה מסעדה לילות כנען.״ נראו
בה סועדים את ליבם גם משה דיין, גם
חוסיין, גם איש אל־פתח וגם אל־ג׳עברי.
סולחה או קרע? אבל לא המטעמים
שהוא מגיש לדיין עוררו את חמת אל־דיפאע.
סיבת ההתקפה — מאחריה עמד, כפי הנראה,
ראש הממשלה בהג׳ת אל־תלהוני — היתה
עמוקה יותר, פוליטית מעיקרה.
מה שהרגיז את חלהוני — ובוודאי גם
את חוסיין — היתד, קריאתו של כנעאן
לערוך בחירות בגדה המערבית. אומנם בחירות
עירוניות — אבל כוונתן מדינית. על־פי
תוצאת הבחירות, יוכלו מנהיגי הגדה לקביע
אם האוכלוסייה מצדדת במדינה עצמאית,
שתחתום על חוזה שלום עם ישראל — א־אם
רצונם להישאר חלק מירדן.
היתר, זו הסכמה כימעט מפורשת לעמדתו
של אל־ג׳עברי, הדורש כינון קונגרס פלסטיני
שייזום הקמת מדינה עצמאית.
מכיזזן שחוסיין עצמו הכריז, לפני שבו
עיים׳
כי יהיה מוכן לוותר על ריבונותו
בגדה המערבית, נראה זעמו של אל־דיפאע
מוזר• אולם כאשר מדבר חוסיין על מדינה
פלסטינית, הוא מתכוון להשתמש בזה כקלף
לטובתו, בעת מיקוח עם ישראל. כאשד
מדבר כנעאן על אותו הדבר — שוב לא
נשאר בידי חוסיין הקלף החשוב, ואין ישראל
חייבת להבטיח לו דבר תמורת ״פיתרון
פלסטיני.״
מה שלא היה ברור, בסוף השבוע, הית
אם ירחיק כנעאן לכת בכיוון הפלסטיני, או
שמא תושג סולחה בינו ובין עמאן.

מפלגות
לאחר הנפילה
בוקר־בוקר, ארבעה ימים בשבוע, מניע
מזה כחצי שנה למחלקת התערובות של
בית־החרושת לגומי בקיבוץ עין־שמר פועל
לבן־שיער ובעל מרץ רב. יתר הפועלים ככר
התרגלו לנוכחותו, על־אף שעד לפני זמן
לא רב היה יעקב (״קובה״) ריפת־ן א.יד
ממנהיגיה הבולטים של מפ״ם, ח״כ בחמש
קדנציות. יום־העבודה שלו הוא בן שש
שעות, ככל החברים שעברו את גיל ר,־.60
״כפועל — טוב לי מאוד,״ התוודה, כשיחת
עם כתב העולם הזה .״אני חושב שזאת היא
הזדמנות בלתי־רגילה — בשביל אדם שנימצא
בצמרת של תנועה חלוצית במשך
תקופה ממושכת — לחזור במיקצת לחיי
העבודה. זה עוזר להבחין בין עיקר וטפל,
ובדרך־כלל, לא תמיד השיגרה של פעולה
ציבורית היא עניין טוב.״
ריפתין לא התעלם מהעובדה, כי לא הוא
בחר בשיבה לחיי העבודה, :׳אני הולך כדו־ך
זו לאחר שמחנה מסויים בתוך מפ״ם החליט
על הדחתי ממוסדות מרכזיים של המפלגה.״
מלחמה חופשית. ריפתין ( )61 נחשב
כקיצוני וכשמאלי שבין ראשי מפ״ם. אך
השאלת
״אצלי,
טוען
: הוא שאלות היא למנוע את חידוש המלחמה״״.
הוא חושב כי על ברית־המועצות, יחד עם
ארצות־הברית, להגיע להסכם שיכפה שלים
בין ישראל ובין מדינות ערב .״אני מעדיף
הסדר כפוי על מלחמה חופשית!״ הסביר.
״לטובת ישראל, מוטב הסכם בין ר,מעצמי ת
מאשר החרפת הניגוד בין המעצמות.״
והוא מציע: מכיוון שאין סיכוי ריאלי
להסכם ישיר על ישראל לקבל את הצעה־הפשרה:
החלטת מועצת־ד,ביטחון מד,־ 22כ־

חמדי כנעאן(ציור של זאב כ״האדץ״)
הדינארים נשלחו עם נככד אחר
נובמבר., .על ישראל להגיש לוח־זמנים לביצוע
כל ההחלטות: גבולות בטוחים, נסיגה
ופליטים ...אבל אין מקום למשא־ומתן על
תיקוני־גבולות.״
אחרת, הוא רואה את הסכנה הגדילה
באופק: התערבות סינית.
שלטון המנגנון. לגבי המערך העתיד
לקום בין מע״י ומפ״ם, יש לו עמדה ברויה:
״המיפלגה צריכה להיות כתובת לפועל,
שיראה בה מיפלגה שלו ויוכל לפנות אליה.
ברור לי ששילטון המערך יהיה שילטון
המנגנונים. שנית: מפ״ם היא המיפלגה הציונית
היחידה שיש בה יהודים וערכים.
לדעתי, אם הולכים יחד עם מיפלגה בה
נימצאים אנשי ארץ־ישראל השלימה ויש בת
אקטיביסטים, אין הדבר הזד, עומד בהתאמה
לעיקרון המרכזי של אחוות־עמים
שלב של?ימוד. למרות שריפתין
טוען כי ״יש לי סיפוק מעצם העבודה וגם
מהחבר׳ה, בעיקר הצעירים,״ אין הוא חושב
להפסיק את פעילותו הפוליטית .״זו רק
שאלד, של בסים, צורת ועיתוי.״
כי לדעתי ,״קיום של שמאל ציוני־סוציאלי־סטי
עצמאי — זד, הכרח אובייקטיבי־היסט-
רי בשביל מדינת־ישראל ובשביל פועלי ישר־

קציני מ צר״ יל מ דו שחקני ד הי ר ח

הערבי מנצחי -בסרט
לחסל את מוחמה שתורתו איימה על עצם
קיומם ועל פרנסתם מסחר־משקאות וריבית.
היהודים הוכנעו אז על־ידי מוחמד —
ובשחר האיסלאם הם יוכיעו שוב, בהרחבה
מירבית. הכוונה הברורה: לגייס את הדת
למלחמה ביהודים, המתוארים בשפלים.

ץ יבור הסרט הוא שחקן בשם עלי
^ שריף, המופיע בתפקיד בנו של שייך
גדול. יום אחד הוא מבקר בעיר מדינה,
שומע את התושבים מספרים בהתלהבות
על הנביא החדש מוחמר בן עבדאללד, ה־קוריישי.
הוא הולך אל מוחמר — והופך

למצביא תחת דגלו.
מוהמד עצמו אינו מופיע בסרט. אולי
בגלל עלילת־האהבר״ בין שריף לבין הכד
כבת היפה סועד חוסני. היא שיפחה במאה־לו
של שייך יריב, ושריף זוכה בר, אחרי
שהוא מביס את היהודים בקרב אכזרי.
כדי לשוות לקרב זר, את מלוא החשיבות
המגיעה לו, ר,יקצה הצבא המצרי שורה של
קצינים בכירים, שידריכו את הבמאי בענייני
אסטרטגיה ומלחמה. החזרות על הקרב
יימשכו שבועיים תמימים. צילום סצינות
המלחמה — שבוע. זה יהיה ניצחון כזה,
שמלחמת ששודד,ימים תחוויר לעומתו.

שיפחה סועד חופני
הישגי ששת הימים —

ך* מצריים יכולים מפיקים פרטיים לה־
., 1פיק סרטים על חשבונם, לעשיית רווחים•
אבל סרטים גדולים, המצריכים השקעות
גדולות — מפיקים בהשתתפות הממשלה.
אחד מאלה הוא שחר האיסלאם.
העיתונים המצריים מתארים אותו כסרט
החשוב ביותר שהופק שם מזה עשר שנים,
ומלבד הכסף, מושקיע בו ידע היסטורי רב.
הוא מתאר את צעדיו הראשונים של הנביא
מוחמד, בערך באותה הילה סינמאסקופית
בה תוארו חיי ישו בסרטים אמריקאיים.
אלא שליצירה המצרית יש גם השלכה
אקטואלית. העלילה העיקרית בו מתארת
את המלחמה בין השבטים הערביים של
מוחמד, לבין שבטי היהודים שחיו אז בחצי
האי ערב. כי, לפי התסריט, זממו היהודים

המצביא הגיבור עלי שריף
— יחווירו מול הנצחון הזח

אל. אני גם לא רואה את הפרסונה שלי
בתוך המערך עם מפא״י על סיעוחיה.
״את החלטתי האישית אקבע רק אהיי
שאלמד את החלטות ועידות מפ״ם, את
ריעות החברים המסכימים איתי ושל אלד,
שאינם מסכימים איתי.״
בינתיים, בשעות הפנאי מעבודחו ביית־החרושת,
הוא עוזר לגבש את קבוצת המתנגדים
למערך, בקרב מם ״ם. אם תעשה
קבוצה זו את הצעד הגורלי, ותייסד סיעה
נפרדת בתוך מפ״ם או מחוצה לה — ייתכן
כי אז ייאלץ קובר, ריפתין להינתק מהקיבוץ
בו חי וגידל שלושה בנים.

מ שסרה
יש שווים יו ת ר
״ליידיס פירסט!״ אמרו שוטרי הניידת
שעצרה את ד,סוסיתא והפולקסוואגן על חציית
רמזור באור אדום.
לכן ניגשו קודם לפולקסוואגן, רשמו דו״ח
לנהגת שישבה בתוכה. אחר־כך התפנו לטפל
בסוסיתא, ולא שעו לטענות נהגה, יוסף
מימרן, שהוא נאשם על לא עוול בכפו.
מימרן ( )46 האמין באמת כי נסע באור
ירוק, לכן פנה לנפה הצפונית של משטרת
תל־אביב בבקשה לבטל את הדו״ח שהוגש
נגדו. הוא נענה בשלילה, החליט להילחם.
בבית־המישפט לתעבורה כפר באשמה,
חקר ביסודיות את השוטר מרקו מוסקוביץ,
עד־התביעד, היחיד .״איך אתה טוען שה־ניידת
היתד, אחרי בצומת, בה בשעה שעשית
דו״ח לנהגת שנסעה אחרי?״ היקשה.
״אני לא זוכר שום נהגת,״ השיב השוטר־העד
בביטחון.
״ לאזוכרת :״ לבקשת מימרן דחה
השופט חיים אנטין את המשך הדיון, כדי
לאפשר לו להביא את הנהגת כעדת־הגנה.
הוא ידע כי מיספר הדו״ח של אותה נהגת
צריך להיות קטן משלו במיספר אחד, פנה
למטה הארצי של משטרת־ישראל בבקשה
שימצאו את הדו״ח וימסרו לו את שם הנהגת.
הוא
המתין עד יום לפני מועד המשך
מישפטו. כאשר לא הגיע לידיו מאומה,
למרות שהובטח לו כי יקבל את הפרטים
המבוקשים בדואר, החליט לפנות בעצמו למטה
הארצי. רק לאחר שאיים שם בשערורייה
נתן לו אחד השוטרים את שמה וכתובתה
של הנהגת, והוסיף :״אל תגיד שאני
נתתי לך את זה.״
מימרן נסע לביתה של הנהגת, מריאנד,
קופל, בשכונת רימון, נידהם כשזו סירבה
להעיד לטובתו .״אינני זוכרת אותך,״ אמרה
.״מעולם לא ראיתי את פניך!״
15 לירות פחות. רק אחרי שהוזמנה
על־פי צו בית־המישפט, הופיעה הגברת
קופל ( )40 על דוכן־העדים. היא סיפרה שהיא
זוכרת את ד,מיקרה של הדו״ח על אי־ציות
לאור אדום ברמזור, אך חזרה בתוקף
על טענתה :״אינני מכירה את הנאשם, ולא
ראיתי אותו שם.״
העדות הועילה למיסרן רק במעט: הוא
הורשע ונידון לתשלום קנס בסך 35ל״י —
15ל״י פחות מסכום בריות־הקנס.
כאשר ניסה לברר מה עלה בגורלו של
הדו״ח שקיבלה הגברת קופל — היא סירבה
להשיב. רק מאוחר יותר התברר ליוסף
מימרן, כי הדו״ח שנרשם נגד מריאנה קופל,
אשתו של סגן־ניצב ליאו קופל מהמחלקה
לתפקידים מיוחדים במשטרת־ישראל —
בוטל.

חנדשנו עת הסיעה
השבוע פירסמה נשיאות הכנסת את סיכום פעולות הכנסת בשלוש שנותיה הראשונות.
זהו מיסמ־ מאלף.
סיעתנו, שקיבלה ־ 1.27 מן הקולות בבחירות, מהווה רק ־ 0.87 בכנסת — 1מול .119 מה
חלקה בעבודת הכנסת?
הנה, למשל, השטח היחידי שבו ניתן לנו (עדיין) לפעול בלי הגבלה ומחסום: השאילתות.
סיעתנו הקטנה 0.8עומדת במקום השני בכנסת. במשך שלוש השנים היא הגישה
740 שאילתות 16 מכל השאילתות שהוגשו. כל סיעת גח״ל (שהיו לה 26ח״כים,
ושיש לה כיום 22ח״כים) הגישה .799 להשוואה: מפלגת העבודה הגישה ,595 המרכז
החופשי ,301 מק׳׳ י ,224 הליברלים העצמאיים .35
במושב השנתי השלישי בלבד היה הסיכום: גח״ל ,324 העולם הזה — כוח חדש ,292
המרכז החופשי ,274 מפלגת העבודה .243
שונה המצב לגבי הצעות־חוק פרטיות. עוד בראשית הכנסת נעשתה קנוניה בין מפא״י
וגח״ל לסתום את פינו בשטח זה, באמצעות קביעת ״מיכסות״ .לפי מיכסה זו מותר לנו
להעלות רק 1מתוך 32 הצעות־חוק פרטיות — כ 3אך הנה מראה הסיכום כי גם
בשטח זד, אנחנו עומדים במקום השני בכנסת. מתוך 73 הצעות־חוק הפרטיות שהועלו בכנסת
זו העלינו — 7״/ס . 10 גח״ל, שאין עליה למעשה שום הגבלה, העלתה .32 מפלגת העבודה
— .2רק״ח — .6מק״י — .5המרכז החופשי — .2
חמור עוד יותר המצב לגבי הצעות־לסדר־היום, מכשיר שגם הוא סורס באותה קנונייה
של מפא׳׳י—גח״ל. כאן מופעלת המיכסה בקפדנות קיצונית. אך היא לא הצליחה לסתים את
פינו לגמרי. למרות שהמיכסה שלנו היא ,37 ,העלינו בשלוש השנים 15 הצעות, שהן סל6
מכל ההצעות שהועלו. במושב השנתי האחרון הצלחנו, על־ידי שימוש בטכסיסים פרלמנטריים
שונים, להעלות 5מתוך הסך הכולל של 79 הצעות — שוב פי שניים יותר מן

היכן

העצה

ח״כ וילנר מרק״ח העלה לסדר-היום את הכרזותיו
של משח דיין בארצות־הברית. דיין טען כי הביע את
דעת הממשלה כאשר אמר שהוא מוכן להחזיר ״הרבה,
הרנה״ שטחים תמורת שלום, וכי הניע דיעה אישית
כאשר אמר כי ישראל מעוניינת נחידוש היחסים נין
ארצות״הנרית ומצריים.
קמתי והצעתי להעניר את העניין לוועדת־חחוץ־וה־ביטחון.
נין השאר נימקתי זאת כך :
אולי אכנרי 5יש לבעייה הזאת שני צדדים.
הצד האחד: האם מותר בכלל לשרים מרכזיים של ממשלת־ישראל
להופיע בחוץ־לארץ ולהצהיר הצהרות הסותרות
את העמדה המוצהרת של הממשלה, כפי שהודה השר דיין
עצמו? והצד השני: תוכן ההצהרות כשלעצמן.
אתמ־ל הופיע כאן ראש־הממשלה ואמר, בתשובה לשאלתי׳
כי שיחתו של השר דיין עם הנשיא הנבחר, ריצ׳רד
ניכסון, לא תואמה עם ממשלת־ישראל. זה מעורר שאלות
חמורות.
אני מצטרף במאה אחוז לדעתו של השר דיין בעניין
גישתנו ליחסי ארצות־הברית—מצריים. אני דוגל בזה כזמן,
וכתבת• על כך לא פעם. כל המדבר עם מנהיג אמריקאי
על נושא זה ייווכח כי אין תשובה אחרת. אין אנו יכולים
להיות מעוניינים בכך שאנחנו נהיה קליינט בלעדי של אר־צות־הברית,
ושהערבים יהיו קליינט בלעדי של ברית-
המועצות. איננו מעוניינים בכך שהנוכחות הזרה היחידה
בקהיר תהיה של ברית־המועצות, כשם שאנו מעוביינים
בכך שבישראל תהא נוכחות דיפלומאטית סובייטית.

לכן, לגופם של דברים, אין לי רים עם השר
משה דיין. אבל יש לי ריב עימו לגבי המצב
הפורמאלי של העניין.
אם משרד־הדוץ נקט עמדה הפוכה, ומסביר עמדה הפוכה
זו בארצות־הברית, הרי זה בכל זאת קצת מוזר שלארצות־הברית
יבוא חבר מרכזי של ממשלת־ישראל, שר שרבים
גם פה וגם שם רואים בו את יורש־העצר של ראש־הממשלה
הנוכחי, ויצהיר הצהרה הנוגדת את כל ההסברה הישראלית.

שם החוק היה משעמם ביותר :״חוק
החסינויות וזכויות״היתר הדיפלומטיות
והקונסולריות״ .אולם הוויכוח גלש, במהרה
לנושא מסויים מאוד: מעמדם
של הקונסולים הזרים בירושלים (המזרחית)
,שאינם מכירים בסיפוח העיר. כל
הנואמים התחרו ביניהם בהתקפות פרועות
עליהם.
פתחתי את נאומי במילים :״ברגע
זח נמצאים שלושה אסטרונאוטים בדרן
אל הירח. אך נידמה לי כי הנואמים שנאמו
כאן כבר חיים על הירח
כי הבעייה אינה בנוכחות קונסולים
אלה בירושלים, אלא בכך שממשלותיהם

המיכסה הכפוייה. וזה למרות שהסיעות הגדולות עשו את הכל כדי למנוע בעדנו.
הסיכום אינו מראה את מיספר הנאומים של הסיעות וחברי־הכנסת. אומדנה מוסמכת היא
כלהלן: סיעת־היחיד שלנו ( )0 .8 7נאמה כ־ס 107 מכל הנאומים בכנסת, פי 13 יותר מהבר־הכנסת
הממוצע, פי שלושה יותר מכל ח״כ אחר, לא בהרבה פחות מכל 22 אנשי סיעת־גח״ל
גם יחד, לפחות פי שניים יותר מכל שמונת חברי סיעת מפ״ם.
ואשר לנוכחות במליאת הכנסת — שלגביה אין, כמובן, שום רישום — לא החסרנו׳אף
ישיבה אהת במושב השנתי האחרון. אם נקח בחשבון יציאה לכמה דקות פם ושם, לצורך
שתיית קפה, טלפונים, התייעצויות דחופות (.עם אמנון זכרוני) וצרכים דחופים אחרים,
ניתן לקבוע כי נכחנו במשך המליאה ־ 977מ־ 1240 שעות הדיונים — ב־ 324 הישיבות של
הכנסת השישית. זהו פי חמישה מהח״כ הממוצע, פי שלושה מן הח״כ החרוץ ביותר.
נידמה לי כי מותר לנו לומר כי מילאנו את התחייבותנו כלפי הבוחר. מבחינת הנוכחות
והפעילות שווה סיעתנו ( )0.870 לסיעה המונה כ־ 20 חברי־כנסת ממוצעים. מבחינת המישקל
הרעיוני, ייתכן שהיא שוזר, הרבה יותר.

השבוע שעבר סיפק המשך נאה לסטאטיסטיקה זו.
נוסף על ההצעות הדחופות שהגשנו לסדר־היום: על עשרות השאילתות שהגשנו ושנענו :
על הוויכוחים שניהלנו עם ראש־הממשלה, שר־החוץ ושר־הביטחון בצורת שאלות נוספות —
נאמנו שישה נאומים מעל דוכן הכנסת.

כל השישה נגעו לנושאים חשובים ביותר. אילו פירסמנו אותם במלואם כאן, היה דו״ח
זה ממלא את כל גליון העולם הזה, כולל שני השערים, ומשתפך החוצה.
נסתפק, איפוא, בהבאת כמה מן הקטעים העקרוניים.

משה דיין: מה באמת בעניין העצר?*
אורי אגנרי ו אני מתאר לעצמי שיש איזשהו עצר.
קיוויתי שיש לך להעיר הערה מהותית על נושא זה.
מרדכי בן*פורת: אתה הסכמת לעמדת הממשלה?
אורי אכנרי: אמרתי בפירוש שבוויכוח הזה בין
הממשלה ובין השר דיין אני תומך בעמדתו של השר דיין.
דיין השאלה היא אם אני תומך בזה שהשר דיין מופיע בחוץ-
לארץ ואומר שם את ההיפך ממה שטוענת ממשלת־ישראל.
והרי לא נניח שהשר דיין אמר בטלוויזיה האמריקאית דבר
אחד, ובשיחה עם הנשיא ניכסון דבר הפוך.
אם הנושא יועבר לוועדה, היא תיתן דעתה גם״ על״התופעה,
ששר־החוץ הגדיר אותה בהגדרה הקולעת: שיש אצלנו
אנשים שהם ״נץ בקיתך ויונה בצאתך״ .מדוע ראה השר
דיין צורך, בהופיעו בחוץ־לארץ, לנקוט עמדה כזאת, ומדוע
בארץ הוא נוקט עמדות אחרות? זה עניינו הפרטי שלו.

את הכנסת צריכה לעניין השאלה: מ־וע
שרי ישראל, כאשר הם באים לחוץ־לארץ, נאעצר
— שילטון, מינישל. בוזנ ״ן מופיעה המילה רק
פעם אחת ( שופטים י״ח, ז).

ריטניה — אינן מכירות בסיפוח ירושלים
המזרחית לישראל .״למה לנהוג
כמו כלב הנושך את המקל המכה אותו,
תחת לנשוך את האדם המחזיק במקל ד׳
והרי איש מן הנואמים לא העז להציע
שנריב עם האמריקאים !
על הבעייה העקרונית — בעיית ירושלים
— אמרנו :
אי רי אכנרי בעיית ירושלים
היא עדיין פצע פתוח, הדורש טיפול ברגש
של רופא, בעדינות של רופא, ולא שילהוב
יצרים של עיתונאים ועסקנים.

יותר
״.ס,״.׳אין פרשה
זאת _
המוכיחה יי -

לצים לנקוט עמדות הקרובות לעמדות שלנו?
מדוע? מפני שבחוץ־לארץ נוצרת מציאות פוליטית חדשה!
השר דיין הגיב על המציאות החדשה. מציאות חדשה זו
צריכה לעניין את הכנסת.
בניגוד למקובל, קם דיין אחרי דברי והשיב להם
בנפרד. בין השאר אמר :
משה דיין: היות וחבר־הכנסת אורי אבנרי בימעט
אינו משאיר שאילתה ללא שאלה נוספת, אני מרשה לעצמי
הפעם להוסיף תשובה נוספת.
קודם כל, חבר־הכנסת אבנרי אמר שיש עמדת־ממשלה
מוצהרת בקשר ליחסים בין ארצות־הברית ובין מצריים.
אינני סבור שיש עמדת־ממשלה בעניין זה. ואינני סבור שיש
עמדה מוצהרת של הממשלה בעניין זה. מכל מקום, בתקופה
שאני חבר־בממשלה, אינני זוכר אף החלטה של ממשלת־ישראל
בה היא אומרת, שממשלת־ישראל מתנגדת לכך
שארצות־הברית תגדיל את השפעתה במצריים, או תכונן
איתה יחסים דיפלומאטיים. אין על כך כל החלטת־ממשלה,
ובוודאי לא החלטת־ממשלה מוצהרת.
דיין הסביר פי ראש־הממשלה ידע על פגישתו, אם
כי היא לא תואמה עימו מראש. אחרי פולמוס נוסף
סיכם דיין :
משה דיין אני מציע לכנסת לא להעביר את
הנושא לדיון בוועדה. העלאת הנושא במליאת הכנסת מילאה
את כל תפקידיה: היא נתנה הזדמנות לחבר־הכנסת אבנרי
לנאום נאום: היא נתנה הזדמנות לחבר־הכנסת וילנר לומר
דברים הפוכים ממה שהוא טוען: ולי נתנה הזדמנות להשיב
מה שאני רוצה להשיב.
כאשר קט דיין ב שלי שית, כדי להגיב על דברי ח״כ תמיר
ו מיקוניס ( שנמנעו מהצבעה; ,התפתח עוד דו־ שיח קטן:

משה דיין אילו היה מיקוניס בא ואומר מה
אנחנו יכולים לעשות כאן, וכאן זה לא בקהיר, כי לשם
אינך יכול להגיע, אלא בתל־אביב ובירושלים, כדי לקדם
את השלום
אורי אבנרי: בחברון ובשכם.
משה דיין: ח״כ אבנרי, אם תעלה עוד פעם — אשיב לך!

להתפעל מהרגש המופלא של החיילים
שלנו, שהקימו למחרת ה קרב
אנדרטות מאולתרות לחללי
האוייב, לעומת חוסר־הרגש המזעזע
של עסקנים למיניהם, המקווים
עכשיו לעשות הון פוליטי
מפרשה זו.
עובדה היא שידידינו הטובים ביותר בעולם
אינם סבורים עדיין שבעיית ירושלים
באה על פתרונה הסופי. גם ידידינו המושבעים
ביותר, הרוצים לשמור על איחוד ירושלים,
סבורים שיש לתת לערבים מעמד
מיוחד בירושלים.

יינתן לערבים כירושלים, כמיסג•
רת של הסדר מדיני, במיסגרת של
שלום -זוהי הבעייה הגדולה
הפתוחה לפנינו. ניגוח קונסולים
לא יעזור לשלום, ובוודאי לא
יקדם את הביטחון.
בשיחות רבות שניהלתי בחו״ל, שבהן
התעוררה בעיית ירושלים, למדתי על הגישה
האמריקאית אליה. רק לפני כמה שבועות
שוחחתי על כך עם השגריר צ׳ארלם יוסט,
שהוא עכשיו חבר הממשלה האמריקאית ונציגה
באו״ם. למדתי מדבריו כי גם הוא
מבין, שאם רוצים לשמור על אחדות ירוש־

שיספק את רגשותיהם, שיספק את כבודנן
הלאומי.

שאם לא פן, הרי בכלל הפעייה
האחת והיחידה הזאת, כגלל אי־הנכונות
לתת לערכים מעמד כירושלים
-לא יקום השלום בפלל,
לא השלום עם הפלסטינים ולא
שלום עם העולם הערכי, ואפילו
לא השלום הכפוי שהשגריר יוסט
והכריו חושפים עליו.

ק רי א ה: מה זה ״מעמד מיוחד״? היכן
קיים דבר כזה?
אורי אכנרי: אני אומר ״מעמד מיוחד
לערבים בירושלים״ — ויכולות להיות לכך
הצעות שונות.
אינני רוצה לצטט את שר־החוץ היושב
כאן, מפני שזה לא פופולארי. אצטט את
שר־הביטחון. זה בטוח, יותר. הרי כולכם
מסכימים עם שר־הביטחון. הוא גם רוצה
במלחמה וגם רוצה בשלום. כולכם מסכימים
ששר־הביטחון הוא האיש, שבידו שרביט

המלחמה והשלום. ובכן, בין שאר התוכניות
ששר־הביטחון פירסם — הוא פירסם תוכניות
רבות — היתד, תכנית שכללה מתן
מעמד מיוחד לירדן בירושלים והנפת דגל
ירדן מעל להר־הבית( .קריאות נוכנזה צדדים
).אם אתם רוצים לריב בעניין זה, תריבי
עם משה דיין ולא איתי!
הפתרון שלנו הוא: ירושלים המאוחדת
תהיה בירת ישראל, בירת המדינה הפלסטינית
ובירת המוסדות המשותפים.

מי שמחפש תקדים לפיתרון כזה

הוויכוח החשוב ביותר של השבוע — לגבי התוצאות
הצפויות ממנו — היה בקריאה הסופית ל״חוק רשות
השידור״ ,הבא לתת מעמד חוקי לטלוויזיה.
הגשנו עשר הסתייגויות לחוק זה, ונימקנו אותן בשלושה
נאומים, שנמשכו יחד כשעה. לכולן היה מכנה
משותף אחד: למנוע את מסירת המונופול על הטלוויזיה
לידי הממשלה, באמצעות ״רשות ציבורית״ ומנהל
כללי המתמנים על־ידי הממשלה.
פתחנו את נאומינו בהצהרה עקרונית :

עכ שיו, בדרך ההקבלה, כאילו ז ה דבר מו בן מאליו, רוצים
להנהיג את או תו המצב, את אותו עיקרון, לגבי הטלוויזיה.

את מי משרתת הטלוויזיה? את מי
משרת הרדיו! לכך הקדשנו את גאומגו
השני, שבא לנמק הסתייגות שעיקרה :
להכריח את רשות-השידור לתת ביטוי
לדיעות כל המפלגות והתנועות המיוצגות
בכנסת — גם בימי בחירות וגם בשאר
ימות השנה.
אורי אבנרי לרדיו חדרה רוח
ליברלית, יחסית. הדגש הוא על המילה
״יחסית,״ מפני שיש תוכניות ליברליות ויש
גם בקול־י שראל תוכניות שאינן כאלה.
הדיווח על הכנסת הוא הוגן, התכנית היום
הזה היא הוגנת בעיקרה, אם כי גם עליה
אפשר כבר למתוח ביקורת, לאחר תקופת־נסיון.
אך התוכניות המתיימרות להציג
בפני תושבי המדינה את כל הידיעות כמדינה,
קשה לומר שהן מקיימות את החוק האומר:
״הרשות תבטיח כי בשידורי שרות־השידוד

מסתבר כי בעניין ירושלים ביטאנו
דעתם של כמה וכמה ח״כים, החוששים
להגיד את הדברים בעצמם. כי רבים
ניגשו אלי אחרי שירדתי מן הדוכן, בירכו
אותי על הנאום וטענו כי היה זה
הנאום החשוב של סיעתנו בשבוע זה.

דמוקראטיה הישראלית. את תוצ אותי ה
אנחנו לראות כבר תוך כמה שנים.

ההרסניות

עלולים

הטלוויזיה בידי השילטון -בידי השילטון
בלבד -עלולה להיהפך• למכשיר של שטיפת־מוח,
פשוטו במשמעו.
ראינו ב מדינה תרבו תי ת ממדרגה רא שונה, צרפת, נסיגה
נוראה של הדמנקראטיה, של הנ שמה הלאומית ממש. אחת
הסיבות העיקריות לכך נעוצה בעובד ה שהטלנויזיה, מכ שיר
חסר־דוגמה זה, הוא כל־כולו בידי ה שילטון

אורי אכנרי ז ב שקט, בקול דממה דקת, מבוצעת כאן,
למע שה, מהפכה בחיי המדינה.
ירשנו מה שילטון הקולוניאלי, רוהדיקטאטורה של הנציב
העליון הבריטי, את הרדיו ה שיין ל שילטון. בי מי האנגלים
היתה העי תונו ת, לפחות, חופ שי ת למחצה. אך הרדיו לא
היה בימי האנגלים אלא מכשיר ישיר בידי ה שילטון.

כאשר קמה מדינת-ישראל עכר מצכ זה אלינו,
כלי מחשבה, בלי ניתוח, בלי ויכוח -
כדבר מובן מאליו. אכל אין הוא מובן מאליו
כלל ובלל במדינה דמוקראטית.

אני דק יבול לומר שאין ככללתקדים לירושלים. ירושלים היא
עיר בלי תקדים.

מדוע קפצה בל המדינה על השר ישעיהו
המיפכן• ,טהציע לשעבד את העיתונות לרשות
ממשלתית, באשר אותו מצב ככר קיים לגבי
הרדיו, ועכשיו רוצים לקיימו לגבי הטלוויזיה? גלילי רוצים להשאיר בידי הממ שלה, ב אופן בלעדיד מכ שיר אשר
מבחינת הה שפעה על הציבור אין לו אח ורע.
המהפכה הזאת מהווה בעיני סכנה לעצם קיומה של ה־

יינתן מקום לביטוי מתאים של השקפות
ודיעות שונות, הרווחות בציבור המנסחים
נזהרו ואמרו ״השקפות ודיעות שונות-,׳
ולא ״ כלהדיעות.״
נתן פלד (מפ״ם) :איך אפשר להבטיח
שתינתנה כל הדיעות? האם זה ניתן?
אורי אכנרי: יש קריסריונים אובייקטיבים
מסויימים. אם אתה רוצה, אפשר
לומר במקום ״כל הידיעות״ — הדיעות של
כל המפלגות המיוצגות בכנסת, או של כל
התנועות הציבוריות, לפי קריטריונים מסויי־מים,
ואפשר לקבוע קריטריונים כאלה.
האם זה מתקיים ברדיו? נאמר זאת בפשטות:
הוויכוח ברדיו דומה לוויכוח הקיים
בלבו של השר גלילי עצמו. זהו ויכוח
בין סיפוחיזם קיצוני, לבין סיפוחיזם מתון.
אך האם יש בקול־ישראל מקום למחנה

מוצעת כאן מונופוליז צי ה מו חלטת של א מצעי התיק שור ת
ה המונית בידי ה שילטון. ואין כל ויכוח על כן שכוח ההש פעה,
כו ח ש טיפת־ה מוח של הטלוויזיה הוא לאין שיעור
גדול יותר מאשר כו חו של הרדיו, וגם לאין שיעור גדול
יותר מאשר כוחה של העיתונות.

אנחנו הולכים כאן, בצעדים בטוחים, לקראת
המצב של ״1984״.

העצום, הדוגל בשלום ללא סיפוח, מחנה
אשר לפי כל הסקרים המדעיים של דעת-
הקהל, גם של המגונים הכפופים לממשלה
עצמה, מקיף עשרות רבות של אחוזים?
...א ם מחנה־השלום יכול להשמיע ציוץ
ברדיו, הוא צריך להשתחוות ולהגיד: תודה
רבה. זוהי תופעה נדירה. אולם בטלוויזיה
המצב חמור לאין שיעור, ואני רוצה לומר
את הדברים בצורה נוקבת.

נשקפת סכנה חמורה שהטלוויזיה
תהפוך• כלב-הבית של המימי
סד ותו לא.
מובן שחסתייגות זו נדחתה, כשרק
המרכז החופשי והקומוניסטים מצביעים
למענה. כך קרה גם לכל שאר ההסתייגויות
שלנו ושלהם.
רק להסתייגות אחת היה סיכוי ל
התקבל:
הסתייגות משותפת של כמה
סיעות, שנועדה לקבוע כי המנהל הכללי
של רשות״השידור לא יתמנה על-ידי
הממשלה, אלא על-ידי מליאת רשות-
השידור. ערכנו גיוס קדחתני בכל רחבי
הבניין כדי להזעיק את הח״כים למליאה
— אך ההסתייגות נדחתה ב 22-נגד 18
קולות. ארבעה ח״כים של ל״ע, שיכלו
להכריע את הכף, היו עסוקים בארוחת-
ערב חגיגית מחוץ לבניין. סיעת רק״ח
נעדרה כליל.
לפני כן העמדתי אתגר לאנשי הטלוויזיה,
שצילמו את הוויכוח: שיצלמו
וישדרו את מראה מליאת־הכנסת. לזכותם
יצויין שקיבלו אתגר זה, ובעת
שידור נאומי הראו את מראה המליאה,
שהיה כימעט ריק — כרגיל.

״המובן אתה לתרום לבך?״
בשום חזית איננו עומדים כל-כך בודדים — 1מול
119 ממש — כמו בחזית המלחמה בכפייה הדתית.
הדבר בלט השבוע, כאשר עלתה בעיית השתלות-הלב.
שני ח״כים דתיים — לורנץ מאגו״י וכהנא מפא״י
— העלו הצעות שמטרתן לאסור השתלות, מטעמי
קואליציה נאלץ השר המפ״מי, ישראל ברזילי, להסכים
להעברתן לוועדה — דבר המהווה אישור ראשוני. כדי
לחפות על כניעה מחפירה זו, הוא ביקש מחבר-סיעתו,
שלמה רוזן, להגיש גם הוא הצעה, בכיוון הפוך —־
כדי שיועברו כולן יחד.
דברי לורנץ וכהנא היו רצופים דברי-הסתה נוראים
נגד הרופאים. לורנץ :״שני לבבות נדמו בגלל הניתוח
וכו׳ .הרופאים החליטו ״להפסיק חיי א דם במקום
בשפנים, עושים נסיונות בחיי-אדם״ וכו׳ .וכהנא :״הר־פתקות
שלוחות-רסן נסיון (של רופאי ישראל)
לגנוב את הה צגה דיקטטורה של רופאים, בניגוד
לדעת הציבור״ וכו׳.
קמתי ותבעתי להסיר מסדר היום את ההצעות הדתיות
ולקיים דיון רק בהצעת רוזן. בין השאר אמרתי :
אורי אבניי אי־אפשר להעביר לודעדה, בחבילה
אחת, הצעה לסדר־יום המבקשת לדון ב״השתלת־לב להצלת
חיי־אדם״ יחד עם שתי הצעות האומרות בדיוק את ההיפך:
איסור השתלות־לב להצלת חיי־אדם. מדברי־ההנמקה של
שני הנואמים, חבר־הכנסת לורנץ וחבר־הכנסת כהנא, מסתבר
בפירוש, וללא כל טישטוש, שמגמתם הבלעדית היא
לאסור השתלות־לב בישראל.
...כא שר שני נואמים קמים מעל הדוכן הזה ונואמים
נאומים שכל כוונתם היא להעכיר עוד יותר את האוזירה
מסביב לבעייה כאובה זו, להגדיל את ההתנגדות הציבורית

להשתלות־לב, לבחוש בעולם החשוך של דיעות קדומות,
פרימיטיביות — יהוזה זה עדדל מצד הכנסת להעביר הצעות
אלו לדיון.

ועל העניין עצמו:
אורי אבניי אם יש מישהו במדינה הזאת, אשר
,תפקידו דומה היום לתפקידו של חייל צה״ל, הרי זה הרופא.

עושים לדת ישראל — ותרשו לי, כאיש חילוני קיצוני,
לומר את הדברים האלה — כאשר אתם מנסים להעמיד
אותה במקום מפגר יותר, לאין שיעור, אף מהכנסיה הקא־תולית,
שהיא מיבצר הפיגור והריאקציה בעולם כולו. היא,
לפחות, תומכת בהשתלת־לבבות.

על-ידי העמדה הזאת אתם תידחו בל צעיר
מתקדם ונבון מן הדת!
שלמה לורנץ (אגו״י) :אם אתה מתקדם, אני מתגאה

להיות מפגר.
אורי אכנרי: כבוד היושב־ראש, אי־אפשר להעביר
לדיון בכנסת הצעה שאותה הגדיר חבר־הכנסת לורנץ עצמו
במילים ״אחורה פנה!״ כאשר בכל חזיתות המדינה הסיסמה
היא ״קדימה צעד!״ ואפילו ״אחרי אסור שבחזית אחת,
חזית הצלת חיי־אדם, תהיה הסיסמה :״אחורה פנה!״
אליעזר שוסטק (מרכז חופ שי) :נראה את אומץ־הלב
שלך! האם אתה תתרום לבז
אורי אכנדי: חבר הכנסת שוסטק שואל אותי :״האם
אתה תתרום לב?״

כהנא

לורנץ

יש מן הרוממות, מן הגבורה ומאומץ־הלב
לחייל כלבוש הלבן, בחזית הרפואה, בדיוק
כמו לחייל בלבוש החאקי, בחזית הביטחון. צר
לי, בכל הבנות, שלשני אלה אינו מצטרף האיש
בלבוש השחור -נציג הדת.
(לח״כיס הדתיים); אין עוול יותר גדול מאשר זה שאתם

אני רוצה לומר לד בבל הרצינות, על דעתי
ואני מקווה שגם על דעת אשתי, שהיאנובחת באן -בי אינני יבול לתאר לעצמי דבר
יפה יותר לכן־אדם מאשר לדעת כי כמותו
ימשיך ליבו לחיות, וימשיך לתת היים לארם
אחר, הנידון למוות.
התוצאה: רק אני לבדי הצבעתי בעד החצעה
להסיר את ההצעות הדתיות מסדר-היום.

הסטרילית בשרשרת של פעולותיו־,תגמול.
בצהרי יום חמישי האחרון, שעה שעיני
העולם היו נשואות למרומים תוך מעקב
אחר שיבתם לכדור־הארץ של חללני אפולו
,8נראתה דווקא ההתנקשות בנמל־ר,תעופה
של אתונה כמאורע מעולם אחר.
מטוס בו אינג של אל־על, שהיה בדרכו מלוד
לפאריס, עמד להמריא מחניית־ביניים
באתונה 41 .הנוטעים ועשרה אנשי הצוות
עלו על המטוס. בעקבותיהם השתרכו שני
גברים צעירים, לבושים במעילי־גשם, כשבידי
האחד מהם שק חפצים.
הם נראו כשניים שאיבדו את דרכם אל

המטוס הנכון. כשנוסעי אל־על עלו למטוס
והכבש הורחק מפתחו, נשארו השניים תקועים
על המסלול. לפתע שלפו מתוך שק
החפצים רובד,־סער סובייטי מדגם קלצ׳ני-
קוב. האחד מהם פתח באש על המטוס,
כשחברו מטיל לעבר המנועים רימוני־תבערה.
תחילה לא תפס איש במטוס מה מתרחש.
הדי היריות נשמעו כבאים מרחוק, נבלעו
ברעש המנועים שכבר הודלקו. רק מתא
הטייסים ניתן היה להבחין ששני אנשים
תוקפים את המטוס. הקברניט, חגי כפרי,
הורה מייד לנוסעים להשתטח על ריצפת
המטוס. קליעי הכדורים חדרו מבעד לקירות
האלומיניום. אש אחזה במנועים הימניים.
היריות נמשכו כארבע דקות. כאשר נפתח
פתח המטוס והנוסעים החלו לגלוש
החוצה דרך המגלשה לשעת־חירום, עדיין
התרוצצו התוקפים על המסלול, כאחוזי
אמוק, כשכבאי השדה מנסים ללכדם.
רק כשהכל הסתיים, שני המתנקשים נתפסו
והוכו, הדליקה במנועים כובתה ונוטעי
המטוס בדקו את עצמם באולם ההמתנה,
הסתבר כי חסרים שני אנשים: הדיילת חנה
שפירא והנוסע ליאון שירדאן.

תמונה שצולמה בידי הלבנונים שעה קלה אחרי שיחידת
הפ שיטה של צה״ל נסוג ה מנ מל־החעופ ה של ביי רו ת; מטוס
סילוני מדגס בואינג של חברת התעופ ה הלבנונית, שסמל הארו מצוייר על זנ בו, רובץ על
הקרקע מנותץ לשני חלקים, כשאש עולה מתא הטייס. המ טיס עמד להמריא לסעודיה.

״בואיגג־ בוער

*י*עולם לא היתה ישראל כד, מבו־דרת,
מותקפת ומגונה כשם שהיתר, השבוע.
לא רק הממשלות, אלא אף דעת־הקהל
בעולם המערבי, היו נגדה.
בפעם ד,־אשתה בתולדות גינויי מועצת־הביטחון
לישראל, נשקפה סכנה מוחשית

של הטלת סנקציות או תשלום פיצויים על
ישראל, תוך הסכמה של חוסר־ברירה ממדינות
המערב המיוצגות במועצת־הביטחון.
היד, זד, בסיכומו של שבוע בו היתד,
דווקא ישראל קורבן להתקפה רצחנית, וש־פעולת־!׳,תגמול
אותה נאלצה לנקוט היתד,

נר הטיסות בטרות

זהו לוח הזמנים של שתי ח ב רו ת ה תעופה הלבנוניו
ת הגדולות: נתיבי־אוויר לבנוניי ם בינלאומיים
(ליא) ואייר־ליבאן נתיבי־אוויר מזרח־תיכונייס. בפ שיטת צה״ל הו ש מדו ^ל 60מ מ טו סי
החברות והן נאלצו לבטל מרבית טי סו תיהן. עתה עו מדו ת חברות א מריקאיות לבוא לעזרתן.

את חנה גילו שעה יותר מאוחר ב3ית־החולים
באתונה• •,היא נפצעה כשקפצה מן
הדלת הפתוחה של המטוס, נאספה מהמקום
מבלי שאיש מהנוסעים יבחין בכך. את
ליאון שירדאן מצאו בכיסאו במטוס. שלושה
כדורים פגעו בו. הוא היה מת.

7א סולחים פגיעה בכיס

ף* גיעה טרוריסטית המורה מעין זו
^ על אדמה זרה אילצה את ממשלת־ישראל
לנקוט בתגובה מהירה. היו מספר
שיקולים שהכריעו את הכף לזכות פעולת־תגמול
רחבת־היקף, למרות הגינויים הצפויים
והחמרת עמדתה המדינית של ישראל,
י• ההתנקשות במטוס התקבלה בעולם,
ובמיוחד בעולם הערבי, כניצחון יוקרה של
אירגוני־החבלה הערביים, מבלי שאיש יתייחס
לאסון רב־המימדים שנמנע רק בדרך
נם. השארת פעולה כזו ללא תגובה
היחד, מעודדת את אירגוני־החבלד, להתחרות
זד, בזה במיבצעים, שהיו מעמידים בסכנה
את המשך פעילות חברת התעופה הלאומית.
י• מאחר שהדיחנק פות הסתיימה רק בקורבן
אחד בופש, התחמקו ממשלות העולם,
כולל הידידותיות לישראל, מלנקוט עמדה
ולגוותה בפומבי. דעת־הקהל העולמית
אהדה את ישראל, אך היתר, זו אהדה של
חמלה, שהזיקה לאימאג׳ של ישראל.
• חופר התגובה ומדיניות ההתאפקות
של ממשלת־ישראל בפרשת חטיפת מטוס
אל־טל לאלג׳יריה, הביאו לביקורת חמורה על
הממשלה, ולחילוקי דיעות בין שריה. אפילו
המתונים בין שרי הממשלה לא היו מוכנים
להסתכן מבחינה פנימית, במדיניות מאיפקת.
• לפעולת ׳תגמול היתד, חשיבות מבחינת
פכיכולזגייה־ההמונים בארצות־ערב. המיתוס
של הסופרמן הישראלי, שהשתלט
על הו חוב הערבי ובעיקר על צבאות־ערב,
לאהד. מלחמת ששודד,ימים, הוא אחד מגורמי
הדו תעה של מדינת־ישראל. המלחמה
במיתוס זה היא אחת מבעיותיהם הנכבדות
שיל מנהיגי ארצות־ ערב, יבמיוחד גימאל
עבד־אל-נאצר. השארת התנקשות מעין זו
ללא תגובה, עלולה לשמש לתעמלנים הערביים
אמצעי הוכחה נוסף לפגיעותו וחולשתו
של הישראלי — דבר שבפסיכו־לוגיית
החברה הערבית עלול -היה לגרום
להגברת פעילות עויינת.
שיקולים אלה היו ברורים לכל אדם בארץ,
בחו״ל ובארצות־ערב עצמי, שידעו כי
ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה שלא
להגיב, יהיה המהיר אשר יהיה.
הבעייה היתד, רק כיצד לבצע פעילה־ תגמול
כזו, שתשיג השפעה אפקטיבית על הערבים
ויחד עם זאת לא תזעזע את העולם.
לשם כך ניתנו הוראות חמורות להימנע
בפעולת־התגמול מכל פגיעה בנפש, רק אז
ניחן האור הירוק, כשהמטרה: ביירות.
נראה שרק שיקול אחד לא נלקח בחשבון
בהערכת תוצאות המיבצע: שביירות היא
אחת הכספות של העולם המערבי — עולם
המוכן לסלוח על פגיעה בחוקי האנושות,
אך לא על פגיעה בכיסו.

[ בארזים נפרה השוהבח1

חייל ישראלי בפעולה ד
הפ שיטה, על־ידי אחד ממ שתתפי הפעולה. הצללית היא של חייל

ישראלי, המת בונן בל הבות העולו ת ממטוס, מן העבר השני של
מסלול הבטון. מבעד לתבערה: אורות הפרברים ההרריים של ביירות.
הפו שטים ביצעו את עבודתם ב מ הירות ו ב מו מ חיו ת ראויות לציון.

כך יראה נמל־התעופה של בי:רות, למחרת בבוקר.

מיצבור דלק, שהוצת בלילה, עודנו מעלה תי מרו ת

ע שן לשמים, למרות שהכבאים ניסו ב מ שך כל הלילה לכבות את מוקדי הבערה העצומים.

כאשר נחתו המסוקים של צה״ל
על מסלולי נמל-התעופה ביירות,
נמצא שם צלם נמל־התעופה, המצלם
בדיד בלל אורחים רמי
מעלה. הוא היה היחידי שהצליח
להנציח את הפעולה -מן הצד
הלבנוני. כאשר נים* צלמים יעי־תונאים,
ששמעו על הפשיטה בהיותם
בביירות עצמה, להגיע אל
נמל-התעופה -נתקלו במחסום
שהקים צה״ל. הם הגיעו לשדה
הבוער רק אהרי שכוח־הפשיטה
המריא חזרה לבסיסו ן תמונותיהם
שחלק מהן מתפרסם בעמודים אלה -הופצו ברחבי העולם הנדהם.
גם בין הפושטים נמצא
צלם, שהחזיר עימו ארצה עדות
נאמנה למה שקרה כ־ 45 הדקות
החמות בנמל־התעופה הבינלאומי
של כירת הלבנון -ביירות.

כבאי נמל־התעופה בבייו

קת כל מטוס הונחו מיטענים בתא־הטייס ולח־ המנועים. פיצו׳ן תא־

חיילי צה״ל סרקו את ה מ טו טי ס לפגי פיצוצס, ל מניע פגיעה באנשים.

^ לולא גרמה פשיטת צה״ל על נמל־התעופה של!
לשרשרת תגובות כה חריפה, ואילולא הקפיצה אתי
חות באזור לשיא חדש, אפשר היה לראות בה הרפתקה ;
מתוך קומדיה מלחמתית קולנועית מעולה.
קצת אחרי השעה 9.30 במוצאי־שבת האחרון, כשתוע
רות התכוננו ליציאה למועדוני־הלילה, וקרוב לי 1500 איל
פפו בנמל־התעוסה — נשמע, לפי העדויות, רעש מסוקי

ת מתיזים מים על שבוי־מטוס עשנים, מיד אתך• שחיילי צודל עזבו את נמל־התעופה
ביירות המתי־לקוהה

ביי־הצטוו

מעל.

לפי מקורות לבנוניים היו אלה ארבעה
מסוקים שהגיחו בגובה נמוך מכיוון הים,
הטילו פצצות תאורה על השדה כדי להאיר
לעצמם את מקומות הנחיתה. כשנחתו, זינקו
מתוכם כ־ 40 לוחמי צה״ל, שלפי העדויות
חלקם לא היה אפילו חבוש קסדות אלא
חבוש כומתות, והתפזרו בין המטוסים שחנו

בשדה. בעזרת רמקול פנו אל האנשים בבניין
התחנה בבקשה לא לצאת לשדה ולא
להתערב בנעשה שם. אבל כשהתגלתה ההתרוצצות
של חיילי צה״ל בין המטוסים
החונים, החל הקהל לנהור כדי לספק את
יצר סקרנותו. ברגע זה נאלצו כמה היילים
להפוך לסדרגים כדי לרסן את הקהל ולהר־

חיקו מן המסלולים, לבל ייפגע.
מספר מכונאים שניצבו ליד אחד ממטוסי
חברת תעופה לבנונית, הורחקו מהמקום באדיבות.
גם כוח צבאי לבנוני שהתקרב לשדה
במשאיות, פוזר באדיבות, אחרי שכוח
חסימה של צה״ל הדליק מספר נרות עשן.
^ ^ םשל> ה ת חנ הי כלתלפ ^ ד

עדויות, תושבי ביירות לראות את 13 המטוסים
המתפוצצים ונשרפים, את מדורות־הענק
של מאגרי־הדלק, ואת לוחמי כוח־הפשיטה,
שהסתדרו במהירות כדי לעלות חזרה על
המסוקים שיחזירו אותם לישראל. לאור המדורות
שהאירו את השדה, חסר היה רק
שהצותיס והחיילים ינפנפו זר. לזה לשלום

דה, הלקם ל תנוע ת מלחמת השיזזרור העממית
הפלסטינית, הנמצאת תחת השפעת מפלגת
הבעת הסורית וחלקם הסתנפו לחזי ת
העממית.

הבסיס לבנון -היעד פלסטין

שלוש נערות פל סטיניות, ה שייכו ת לאירגון הלאומנים הערבים, מניפו ת
את דגל פלסטין על הגבול בין לבנון וישראל. חברי האירגון הזה
נהגו להניף את הדגל מדי שנה, ביו ם הכרזת מדינת־ישראל, על הגבול. תנועה זו, שמרכזה בביי רות, היא שביצעה את ההתנק שות באתונה.

דו״ ח מיוחד על החזית העממית לשיחדור פלסטין -

** חמוד מוחמר עיסא הריק את מח-
]״ /סנית הקלצ׳ניקוב שלו• טהאר אל ימאני
השליך את רימון־ד,תבערה האחרון שבאמתחתו.
אותה שער, כבר זינקה לעברם מכונית
של כבאי נמל־התעופה של אתונה, שכיוונה
לעברם את סילוני המים שלה. לפני
שנתפסו בידי הכבאים, הספיקו שני המתנקשים
במטוס אל־על לפזר בין הקהל שהקיף
אותם כרוזים צבעוניים כתובים ב׳
אנגלית עילגת. מעליהם התנוססה הכותרת:

החזית הע מ מית ל שיחרור פלסטין.

עוד באותו יום נטלה על עצמה מפקדת
החזית הע מ מית בביירות את האחריות המלאה
על מעשה ההתנקשות באתונה. למשך
48 שעות, עד לפשיטת צר,״ל על נמל־ר,תעופה
של ביירות, הועתקה הילת הגיבורים
של העולם הערבי לעבר אירגון חבלני ערבי
זה. היה זה אותו אירגון שאנשיו חטפו
את מטוס אל־על והביאוהו לאלג׳יריה; שביצע
את פעולת ליל־ד,רימונים בירושלים•
את ההתנקשות בתחנה המרכזית בתל־אביב.
היה זה אירגון שהטרור לשמו, ללא אבחנה׳
תוך הריגת אזרחים מיקריים, הפך לתו
המאפיין אותו ומבדילו מכ־ 40 אירגוני ה
חבלה
הערביים, פיקטיביים ואמיתיים, הקיימים
בארצות־ערב.

מכשיר לביצוע קשרים
•י* חזית העממית

ל שיחרור

פל סטין

( ) הוא אירגון חדש יחסית, שהוקם רק
בסוף ,1967 בכנס אירגוני־החבלר, הערביים
בקאהיר. אולם הוא מורכב מכמה גופים שפעלו
זמן רב לפני מלחמת ששת־הימים. ה־אירמנים
הקטנים שפעלו עד אז הסתנפו לתנועות
גדולות יותר, חלקם לפתח, חלקם
לכוחו ת ח שיחרור העמריים של יחיה חמו־

ארבעת האירגונים החשובים המהווים את
החזית הע מ מית הם כולם אירגונים בעלי
אוריינטציה נאצריסטית:
#חזית שיחדור פלסטינית (ג׳ב־הת
חחריר פלסטין) המוכרת בראשי התיבות
ג׳ת״פ, נבדלת מחנועד בעלת שם דומה,
חזית השיחרור הפלסטינית (ג׳בהח אל תחדיר
אל פלסטין) ,שהסחנפד, לפתח. זוהי
תנועה שהחלה כאירגון מפלגתי, כפלג הפלסטיני
של מפלגת הבעת. היא נתמכה מראשיתה
על־ידי הסורים ובראשה היעמד
קצין פלסטיני בשם אחמד ג׳יבריל• ג׳יבריל
לחם בישראל עיד בחקופת מלחמת העצמאות
בכנופיותיו של קאוקג׳י, היה פעיל
בחזית הירמוך, הצטרף אחר־כך לצבא הסורי
והגיע לדרגה סרן.
הג׳ת״פ היה מורכב משלוש יחידות־מיש־נד״
שכל אחת מהן נשאה שם של גיבור
ערבי לאומי: יחידה על שם עבד אל קאדר
הוסייני, יחידה על שם עבד אל־לאטיף
שדורו — קצין סורי שנהרג באחת מפעולות
התגמול של צה״ל לפני המלחמה —
ויחידה על שם עז אל־דין קאסם, מנהיג
כנופיות ערבי, שנהרג על־ידי הבריטים בסביבות
חיפה בשנות ה־.30
לפני המלחמה פעל הג׳ת״ס מסוריה ומירדן,
היה פעיל יותר מאשר הפתח. האידיאולוג
של האירגון היה אחיו של עבד
אל־לטיף שרודו. אבל לפני המלחמה לא
היתד, תניעה זו בעלת גוון אידיאילוגי מזו־בש,
בניגוד לפתח, שהתוועיה הפוליטית שלו
הקדימה את הזרוע החבלנית בעשר שנים
לערך.
הג׳ת״פ היד, האירוון ששלח ערב מלחמת
ששת־הימיס הבלן מחופש כתייר אנילי, כדי
להסמין פצצות בבתי־קולנוע ובתחנה המרכזית
בחיפה,
• הלאומנים הערביים (קאומיון
אל ערב) הם המרכיב השני בחשיבותו ב־

חזית העממית. הקאומיון היו תנועה לאומנית,
שהוקמה על־ידי ערבים ממוצא פלס־טינאי
בלבנון בתחילת שנוח החמישים. כבר
בימים ההם היתד, סיסמתם: איחוד! שיחדור!
נקם!
הנקודה הבולטת באידיאולוגיה שלהם
היא דפאן־ערביזם. בתחילת קיומו של גוף
זה הוא תמך דווקא במנהיג העיראקי הריאקציוני
נורי סעיד, שדגל ברעיון הסהר׳
הפורה ואיחוד עיראק עם סוריה, לבנון ו־

שני הטרוריסטי וקורכג

עיסא שירה
מטוס

מחמוד נזוחמד עיסא, בן , 25
תו שב לבנון, החבלן הערבי
צ רו רו ת מהקלצ׳ניקוב שבידו לעבר
בנמל התעופ ה של אתונה.
אל־על

הדיילת

חנה שפירא, שנפצעה ברגלה וב חו ט השידרה שלה, בע ת שקפצה מפתח־המטוס,
מגובה של ארבעה מטרים, ב שעת ההתקפה. היא נראית בבית-
החולים ב א תונה, לשם נלקחה לאחר היפצעה. ה שבוע הובאה חנ ה לארץ על־ידי הוריה,
שחשו לא תונה ב שמעם על המיקרה. אביה של חנה בת ה.־ 28 הוא עובד ר שות־הנמלים בחיפה.

מאני

המתנק ש בן ה־ 19 שהשליך את
רימוני התבערה לעבר מנועי
מטוס אל־על. אחיו נהרג לפני שנתיים בה
תנג שו ת עם יחידה של מי שמר־הגבול.

99083

{ באחים נפלה שרהנת [
ירדן. אולם עם צמיחת ההנהגה הנאצריסטית
הם פנו אליה ונתמכו על־ידה.
ג׳מאל עבד אל־נאצר ניצל את התנועה,
שבראשיתה היתד, יותר פרגמטית מאשר
אידיאולוגית, לפעילות חתרנית בארצית־ערב
השונות. ה ק או מיון היו בידו מכשיר
לביצוע קשרים, נטיונות הפיכה ומרידות,
בסוריה, בעיראק, ובלבנון בשנת .1958

המבקר, קרוב מש פחה
אשר פנה נאצר אל הסוציאלתם,
שינו גם ה ק או מיון אל ערב את גישתם,
ובניגוד למייסדי התנועה, שהיו ימניים, פנה
הדור הצעיר שלה שמאלה. בשעתו כמעט
חל פילוג בתנועה על רקע זה. אולם ב

אעודה) ,אירגון חבלני שהופעל בהשראת
ה ק או מיון ובסיסו בלבנין.
9נוער הנקם (,שבאב אל תיאר),
אירגון חזית פידאיני, שאף הוא היה קשור
לקאו מיון.
כשהתאחדו ארבעה אירגונים אלה לחזי ת
העממית, השתלטו עליה אנשי ה ק או מיון
אל ערב. כמנהיג האידיאולוגי של החזית

משמש ג׳ורג׳ חבש, פלסטיני מסביבות טול-
כרם המתגורר בלבנון, שהוא הנוצרי היחיד
התופס עמדת מפתח באירגוני החבלה הערביים.
קצין המיבצעים הראשי של החזית
הוא אחמד אל ימאני, איש טריפולי שבלבנון,
פלסטיני במוצאו, המכהן כיושב־ראש
התאחדות פועלי פלסטי־ בלבנון והיה מנהיג
אירגון גיבורי־ה שיבה.
עד כמה שניחן לברר, הרי אחמד אל־

מחמוד מוחמד עיסא, החבלן גבה הקומה שירה ב שירדאן, מובא כשהוא
כבול באזיקים להוצאת פקודת־תעצר באתונה. עיסא, ה מחזי ק סיגריה בין
שפתיו, הו שיט את אצבעות ידו לפנים בסי מן הנצחון ״וי״ ,כ שהצלמים עטו עליו.

^ * 1 0 71 ארונו של מהנדס הנמלים ליאון שירדאן בן ה־ , 50 שנהרג בהת קפ ת החבלנים
על המטוס, מורד בנמל התעופה של לוד. שירדאן, מו מחה בינל או מי ב שירות

האו׳׳ס, לשעבר סגן־אלוף בחיל־הים, נפגע מ שלו שה כדורי קלצ׳ניקוב, שריסקו את גולגלתו.

ניגוד למשבר דומה שפקד את מפלגת הבעת,
הצליחו הקאומיון להתגבר על חילוקי
הדיעות ביניהם. בשנים האחרונות השתלטו
אנשי הפלג השמאלי כליל על התנועה, הגדירו
את עצמם כמרכסיסטים ושינו אח
סיסמתם ל: סוציאליזם! אחדות ערבית!
נקמה!
הסיסמאות הן גמישות ומשתנות, מלבד
הסיסמה: נקמה!
בירדן היו ה ק או מיון אל־ערב תנועה בל-
תי־חוקית, שפעלה במחתרת והקימה תאים
בכל ערי וכפרי הגדה המערבית. מסיבה זו
קל כיום יותר לחזית הע מ מי ת, שהק או מיון
אל־ערב משתייכים אליה, מאשר לפתח. לגייס
תמיכה ושיתוף פעולה בשטחים המוחזקים
בידי ישראל. הבסיסים והאנשים
שלה קיימים שם עוד מלפני המלחמה.
ה ק או מיון אל־ערב הם גם התנועה היחידה
ששלחה לאחר המלחמה שליחים אידיאולוגיים
לגדה המערבית, כמו תיאסיר קובעה,
אחד המנהיגים של הקא ו מיון, היושב עתה
בכלא ישראלי.
שני האירגונים הנוספים שהסתפחו לחזית
העממית ל שיחרור פל סטין הם:
• אירגון גיבורי השיבה (אבטאל

ימאני הוא קרוב משפחה של טהאר אל־ימאני,
אחד ממחנקשי החזית באתונה. אחיו
של טהאר ימאני, מוחמד חוסיין ימאני, נהרג
ב־ 19 באוקטובר , 1966 בעת היתקלות
של חוליית גיבורי־ה שיבה עם יחידת משמר־הגבול
ברמת יפתח, ליד גבול לבנון —
היתקלות שבה נהרג גם סמל דרוזי של
משמר־הגבול.

המטרה: להפוך !
*ניגוד?,/פתח״ ומנהיגו יאסר ער־
2פאת, שאינם נתונים להשפעתו של נאצר
ואף מעזים לצאת נגדו ולחלוק עליו,
היתד, החזית הע מ מי ת מראשיתה אירגון בעל
מגמה נאצריסטית מובהקת.
בסיסי האימונים של האירגון היו בסיסי
הג׳ת״פ בסוריה. בירדן היו לאירגון בסיסי
פעולה, מהם יצאו מדי פעם חוליות חבלנים,
שרובן ככולן נפלו בידי כוחות צה״ל.
אבל למרות התמיכה הסורית ונסיונות ההשתלטות
של מפלגת הבע ת הסורית על
החזית, הע מ מי ת, התבססה באירגון האידיאולוגיה
שקבעו לה אנשי ה ק או מיון: מרכסיזם

נאצריסטי, ומגמה להפוך את כל המישטרים
הקיימים בארצות ערב על מנת להקים בהם
מישטרים איחודיים בהנהגת ג׳מאל עבד־אל־נאצר.
כשראו
זאת הסורים, תפסו במאי 1968
את מנהיג האירגון, ג׳ורג׳ חבש, עם שני
מפקדים אחרים, וכלאו אותם. אולם אנשי
החזית, מחופשים בקצינים סוריים, הצליחו
לשחרר את השלושה מכלאם ולהעבירם ללבנון.
כתוצאה
מכך לחצו הסורים על אנשי ה־ג׳ת״ם
לשעבר לפרוש מן החזית. אחמד
ג׳יבריל, שהיה מפקד הג׳ת״פ, פרש, אך רק
קומץ מאנשיו פרשו עימו יחד.
גם ג׳יבריל וגם חבש מחזיקים כיום בשם
רחזי ת הע מ מית לשיחרור פלסטין. אך התנועה
הקיימת היא זו של חבש, שהקימה
את מפקדתה בביירות אך מקבלת את עיקר
תמיכתה מקאהיר. רק אחרי פרישתו של
ג׳יבריל הפך אחמד אל ימאני לקצין־המיבצ־עים
הראשי של רחזי ת והוא שתיכנן את
חטיפת מטוס אל־על ואת ההתנקשות במטוס
אל־על באתונה.
אנשי החזית העממית הם היחידים מבין
אירגוני־החבלה הערביים המחזיקים במיש־נתו
של מאו. במחנותיהם ניתן למצוא את
אימרות היושב־ראש בערבית, ולפני כל
יציאה לפעולה הם קוראים פרק ממישנתו,
וזאת למרות שהקשרים של האירגון עם
סין העממית אינם הדוקים כאלה של יאסר
ערפאת או יחיה חאמודה. כיום, הפכה למעשה
החזי ת הע מ מית לזרוע החבלנית ה״
מיבצעית של ה ק או מיון אל־ערב

בניגוד לחוסר־האונים והחידלון של נאצר,
מסמל ערפאת בעיני הערבים את אי־הכניעה
ואי־ההשלמה.
זהו מצב שנאצר אינו יכול להשלים עימו.
הוא חייב להוכיח שגם האירגונים שתחת
השפעתו נלחמים בישראל. זו הסיבה שרדיו
קאהיר המציא לפני שבוע אירגון חבלני
בחצי־האי סיני שאינו קיים כלל. לו הסיבה
שאירגון חבלה בעל אופי נאצריסטי מובהק
היה חייב לבצע פעולת ראווה בקנה־מידה
בינלאומי, שתיטול את הילת הגיבור מ־

טעות ככתובת
*** לטוגות לכגון

השלימו מזמן עם

אנשי ה ק או מיזן אל־ערב
בלבנון מניפים
שני דגלים: לבנוני ופלסטיני. אולם את
ה שראתו מקבל האירגון דווקא מקאהיר.

פעילות האירגון, התומך
בקומוניסטים אין *שנידגלי
הלבנוניים ומוכר כאירגון נאצריסטי.

ספק כי את השראתם והאישורים לפקודות־המיבצע
שלהם מקבלים אנשי החזית מ־קאהיר
ולא מביירות. לנאצר נוח יותר להפעיל
את אירגון החבלה שתחת השפעתו
דווקא מלבנון.
יותר משנפגעה יוקרתו של נאצר בעולם
הערבי מהתבוסה במלחמה, היא נפגעה בחודשים
האחרונים בעקבות הפעילות המיב־צעית
של הפתח. יאסר ערפאת הולך ודוחק
את מקומו של נאצר כגיבור העולם הערבי.

מנהיג הפתח ותחזירה לנאצר.
לאור זאת, נראה כי פשיטת הקומנדו של
צה״ל על נמל־התעופה בביירות, על כל
ההשלכות שלה לגבי הפעילות ׳החבלנית
בעתיד, היתד, בבחינת טעות בכתובת. כדי
ללמד את החזית הע מ מית לשיחרור פלסטין
לקח, הכתובת אינה ביירות — אלא
קאהיר.

ססססססססססססססססססססססססססססססססססס סססססס סססססס ססי־אתה
חו ש ש נופני אי-
נעימו ת הכרוכ ה בפגי ש ה
מסויימת. הסיבה לכך
היא מצפונך הרע. הדב רים
נראים לך הרבה
יותר נוראים מסה שהם
באמת. אל תח שו ש להתנצל
ו ל הודו ת בטעוו
2במרס -

יות — זה רק יוכי ח ש־
20באפ רי ל
היום אתה חכם יותר
ממה שהיית קודם. נטייתך לדברי מתיקה
תטרידך השבוע. צפה לביקורו של נושה.

]11ן!

צפוי לך שבוע של שמחות
ובילויים. חגיגה הקשורה משפחתית,
באירוע שחל בחייו
של קרוב משפחה,

עלולה להטריד אותך.
חבל על העצבים, מו
2באפריל -
מילא לא תוכל להת20ב
מ אי
חמק ממילוי חובתך.
קנה לה את המתנה
שהיא מבקשת ממך מזה זמן רב, הפיצוי
יצדיק את ההוצאה. יושרך יעמוד במבחן.

11 ווו

בתחיל ת ה שבוע צפוייה
לן הלוואה מחבר טוב,
אלא שתיאלץ לגמול לו
בע שיית טוב ה אי שית,
האנשים עימם אתה ק שור
ב ענייני עסקים עלו לים
לא לעמוד ב ה תחיי בויו
תי ה ם, דבר שיגרום
לך עגסת־נפ ש רבה וש איפת
נקם. מה שייראה
לך הצלחה ב ת חי לתה שבוע עלול להסתיים
באכזבה רבתי, ב מיו חדב תחו ם הרומאנטי.

במדינה

הנסיעה אותה אתה מתכנן בקרוב עשו-
ייה להצליח למעלה מן המשוער. תזכה
בקבלת״פנים נלהבת בניגוד ליחס המש^

פיל לו אתה זוכה ב-
מקום עבודתך. לעומת
זאת לא יעלו תוכניו-
תין במישור האישי כפי
שאתה מקווה. בן
זוגך עלול לאכזב אותן
מרות. את עלולה לגלות
את אשר הוא
מסתיר ממך זה זמן 22ב או ק טו ב ר ־

22 בנו במ

רב. אל תתיאשי. ידיד

ישן יושיעך בעת צרה.
בשבוע זה היזהרמדברים חדים, בעיקר
במקום עבודתך. אל תרבה בשתייה.

עקת

היזהר מ מגע קרוב עם אש. טלפון דחוף
יפתיע או תן באחד מימי

ה שבוע וע שוי לגרוס לשינויים
מרחיקי־לכת בחייך
החברתיים. כדאי
שתחדל ממשלח־ידך. א מן
אף פעם לא תהיו[ ,נ שירת
השיער ש לן אומנם
מטרידה אותך, אבל זאת
אינה רק הבעיה הפרטית
שלן. רסן את יצריך,
אתה עלול למצוא את
ע צ מן בצרה שסופה מי י שורנו? כדאי ל ן
לנצור את ל שונן. לא תמיד הדיבור משתלם.

תאומים

סוס1

אינך מקדי ש ת שומת־לב
מספקוז לילדיך. טיולי ם
באוויר החופ שי, יו עי לו
לקירוב הק שרים ביני כם.
ב ת מזל אריה —
ב עיו ת הק שורו ת בלבו ש
ובביגו ד יגזלו ה שבוע
חלק ניכר מז מנן. עקש נותך
מחדדת את היחסים
עם האיש שאת רוצה
ממנו יחס ריג שי חם. הי מנעו מ ה תרגזויווז
מיותרות. אתם קלים ב שבוע ז ה להצתה.

אירועים סוערים בחברת
אישיות מבריקה
יגרמו לך להתלהבות
והתרגשות נדירה. תזכה
סוף סוף להכרה
שאתה כל-כך מיחל
לה. שאלה שביקשת
עליה תשובה בכתב
22באו גו ס ט -
22בספטמבר
תזכה בהיענות מנומקת
בעל-פה לשביעות
צונן המוחלטת. הישמרי מפגי חברתן
זטובח, היא שמה עין על הידיד שלן.

1תונה

זכסוך שכנים ב בי תן
נלול לסבך אותך באי־עי
מו ת אם ת תפתה לחות
מעורב ב־ יתר על
ומידה. בעל־המלאכה ש־וזמנת
כדי לבצע שיפו־ים,
יגרום לך להוצאו ת
ולא ציפי ת להן. שלם
ת מי מין בז טן, פקידי
מ ת ענייני ם
ס־ההכנסת
ך מ שו ס מה. אינך יכול להיו ת ק שור לבת־יג
אחת, אבל היא אינה יכולה ל הבין זאת.

20 30

כמו מועדון נודיסטים

משהו אוכל אותך מבפנים.
כדאי שתמעט
בעישון. אל תתן אימון
רב יתר על המידה
בהבטחות הניתנות
במקום עבודתך. מיקרה
חסר חשיבות עשוי
להפוך לנקודת-
ו 2ביוני
20 ביו?י*
מיפנה גורלית בחייך.
אם אתה עדיין בשי-
רות-חובה, צפוייח לך עלייה בדרגה.
קרא את מדורי המודעות בעיתונים.

״שומרי המישקל״ במיפגשם השבועי*
ארגו1ים מלחמה
פ סי כולוגי ת
בשומן

הישמר מאכילה מופרזת, אתה עלול לקלקל
את קיבתן הרגישה. הצילומים
שיצלמו אותן השבוע
ימצאו חן בעיניך, אבל
את מבזבזת את זמנך
בהמתנה לשווא. כדאי
לן לשנות את תיס-
רוקתך לתיסרוקת ההולמת
יותר את אי שיותך.
אל תתחמקי
מפגישה עם רופא״ה-
21בדצמבר -
10 בינו א ר
שיניים שלן. את נוטה

להסמקה, אבל הגבר
שיגרום לך השבוע להסמקה לא יביא
לך את האושר המיוחל. לבשי סגול.

עודפי השומן של רינה פלס לא הפריעו
לה עד היום בו יצאה ללוות את בעלה ל־נמל־התעופה
בלוד. הבעל עלה על המטוס

במערומיהם, כף מועדון שו מרי המי שקל
הוא מועדון האנשים שהפסיקו להתבייש בשו־מניהם,
החליטו לעשות לשמירת גיזרתם.
הסיסמא :״אחרי!״ בדיוק כמו ב־צה״ל
גם כאן הסיסמא המנחה היא ״אחרי!״
מועדון המרזים, שנוסד בארצות־הברית והצמיח
סניפים בכל רחבי העולם, מבוסם
על לוחמה פסיכולוגית, בה מנחה אחד —
שהצליח לרזות ולהתמיד במישקלו הנמוך
— אחרים ללכת בעקבותיו.
תחילה היה המועדון הישראלי, שהתקבץ

י?^111

הנטייה האמהית שלך הולכת וגוברת, אבל
השתדלי לצמצם אות ה ליצורי אנוש קטנים.
,,ת היו ק שורים ה שבוע
לעבודות ב תוך ביתכם.
גלו יתר סבלנות לעבודה
המעסיקה את בני־זוגכם.
ביקור מחו״ל ש את
מצפה לו ממ שמ ש
ובא ועי מו הרבה הרבה
מתנות. את דו חפ ת את שאינם אפך לעניינים
20 בינו א ר -
8ו בפברו אר
נוגעים לן והדבר עלול
!,לגרום לך, ב סופו של
דבר, לחבלה גופני ת מהאוייביס הרבים ש את
אוספת מדי שבוע בכי ש רון רב מאוד.

ולי

הזהרו ממיספרים זוגיים.
אל תזלזלו השבוע
בחגירת חגורות-
ביטחון בשעת נהיגה.
תאונת-דרכים לא קטלנית
מעיבה על מזלכם
השבוע. תהיה שקוע
השבוע במאזנים 10 בפברואר ־
•״י? בחרס
שיגזלו את זמנן ה *
חופשי.
חילופי מזג-
האוויר עלולים להשפיע לרעה על שיווי
משקלן הנפשי. נדודי שינה עלולים לפקוד
אותן השבוע. צפה להכחשה נמרצת על
דברים אותם העברת בסודי סודות ל-
לידידין הקרובים. סוף שבוע רומאנטי.

1ני!1

500000000000000000000)000000000000000000000

אלים ריקד -לפני ואחרי
,יו תרש מן 7-יותר רזה!

ורינה רצתה לצפות בהמראתו ממרפסת
הצופים. אבל היא לא יכלה לדחוק את
גופה דרך הדלת המסתובבת. היא נתקעה
באמצע והאנשים שנקבצו סביבה פרצו בצחוק
למראה התמונה.
זה כבר היה יותר מדי. רינה החליטה
להוריד ממשקלה. כמו 15 אלף איש אחרים
בישראל, שעודף משקלם הפך לגביהם למיט־יד
יומיומי ולמקור של אכזבות ורגשות
נחיתות, הצטרפה גם רינה ל מו ע דון שומרי
המישקל בישראל.
זה אינו מועדון רפואי, אלא מועדון
חברתי של אנשים שהתגברו על מעצורים
נפשיים. כשם שמועדון נודיסטים הוא מועדון
של אנשים שהתגברו על רגש הבושה

בבית־ציוני־אמריקה, מועדון סגור של קומץ
משוגעים לדבר. אולם מאחר שתנועת שומרי
המישקל היא תנועה מיסיונרית באופיה,
הצליחו אלים דיקר ובתה בת־ שבע, המנהלות
את ענייני האגודה, להפכה לתנועה
המונית.
הנרשם לאגודה מתחייב לעבור קורם
של 16 שבועות. מלמדים אותו כיצד לאכול
לשבעה ויחד עם זאת להוריד ממשקלו,
בעזרת איזון נכון של אבות־המזון. המנחה
מספר על נסיונו האישי וממליץ על תפריטים
מתאימים. כל חבר מעלה בפומבי את
בעיותיו האישיות ומחפש להם פתרון. בכל
* באמצע, מרחוק: עו מדת המדריכה אליס
דיקר.
העולם הזה ! 635

פגישה כזאת מקריאים בפומבי כמר. הצליח
כל חבר להוריד ממשקלו, ואם לא הוריד
מבררים לעיני כולם מדוע.
בניגוד לרושם הראשון אין זה מועדון
של מחזיקי דיאטה השואפים לרזות, אלא
אגודה ששמה לה למטרה להקנות תרבות
אכילה שתסייע לאנשים לשמור על מישקל
נכון.
אין זה מועדון מורידי משקל אלא שומרי
מישקל.
כל חבר המסיים את הקורס, רשאי להמשיך
להשתתף בפגישות ללא תשלום —
כל עוד אינו מעלה במישקלו. ברגע שהוסיף
גרמים מיותרים עליו לשלם ולעבור בפעם
נוספת את הקורם של 16 השבועות. אם
הוא מתמיד במישקל נמוך קבוע, הוא
זוכה בסמלים, וניתן לו להפוך למדריך

אל תחכו לסילווסטר. הוא עו מד להיות עצוב ו שומם. פרדי לא עו שה שום מסיבה. היא
יוצאת לחופ ש, היא אומרת, נמאס לה. מנדי מקיימת נשף ב מו ע דון שלה, אבל היא עצמה
ובעלה יהיו אורחים בנ שף של מוטקה אוורבוך.
הנשף של אוורבוך יהיה כנראה די עצוב, מ שום שהוא יעלה עשרים לירות לאיש, ו מי
לא יתעצב על סכום כזה? ׳
אוורבוך עצמו, שהוא סוכן פולקסוואגן, מ תכונן להפוך את הדירה שלו, ברחוב כ״ט
בנוב מבר, למסמר הסילווסטר, ואת החגיגה שתיערך ב תוכ ה למסמר השנה, אבל לא
מאמינים שהוא יצליח. כמה שנים לפניו ערך פרומצ׳נקו, שהוא עשיר בערך כ מו
אמרבוך, ואולי קצת יותר, מסיבת סילווסטר, ונ תן לכל האורחים נקניקיו ת וסטקים על
גריל והיה שמח מאוד, עד שהתחילו לדרוש מהאורחים לשלם את שכר הנקניקיות. משערים
שה שימחה במיקרה הזה תהיה דומה.
היחידים שי שמחו באמת י היו אנ שי ה בו הי מה, שיחגגו את החג אצל הצייר אורי ליפי
ב חוג לאמנים שהוא פו תח באותו ערב.

שיץ,

המלכה חיה,
תחי המלכה !
לשמור —

עלמה כן־פורת, מלכת הדוגמניות של
ישראל, חזרה ארצה. במשך השנים שבילתה
בפאריס חלו בה
כמה שינויים מהותיים•
קודם כל היא
רזתה. אם קודם
היתד, לה גמרה
דקה, עכשיו יש לה
דקר, עד גמרה מאוד.
אחר כך חל שינוי
עצום בשערות
שלה. קודם הן היו•
חלקות. עכשיו הן
עשויות תלתלים־תל־תלים,
לפי מיטב המודה
החדשה, וגם
הרגליים שלה השתנו
במידה רבה. קודם
הן היו יוצאות
לכל אורכן מתוך המיני,
ועכשיו הן
מוחבאות היטב בתוך
מקסי.
היא תגור עם בעלה
בדירה שכורה
בבתי דובינר, ותנסה
לקחת כאן את
השלטון מידי יריבתה,
הלית קת־י
מור, שתפסה את
מקומה בעת היעדעלמה
חדשה

>ד>דות
על הסוס
חרטה איווניר -אחרי
— לא להורידו

המדהים את החברים החדשים בהציגו בפניהם
תמונות בהם הוא נראה במידותיו הקודמות.
אין
דבר המשכנע יותר אנשים שמנים
לרזות מלראות תמונות של כאלה שהיו
במצבם, כמו עקרת הבית התל־אביבית
הרטר, איווניר, ולהיווכח במו עיניהם כיצד
הם נראים בתום המסע לשמירת המישקל.
אם בראש האגודה עומדת הגברת דיקר
— שפירוש שם משפחתה בגרמנית הוא
״יותר שמן״ — הרי תמונותיה לפני ואחרי
מ־כיחות כי השם הוא מקרי בלבד׳.

לפני חודשיים נישאה דניאלה כהן,
ידידתו של מנהל חברת אליטליה, ג׳ורג׳
טאוסינג, למפיק־סרטים בלוס־אנג׳לם.
שבועיים היא היתר, נשואה לו, ולאחר
מכן היא עזבה אותו וחזרה ארצה, לידידה
הישן.
מי שסבלה מכל זה, כרגיל, היתד, האשה.
הרומן בין טאוסינג לדניאלה ר,יפר,פיה מתנהל
כבר שנתיים. שנה אחת הם ניהלו אותו
בשקט, ללא ידיעת האשד״ ולאחר שנה הם
רכבו יום אחד לתומם על שני הסוסים הפרטיים
של טאוסינג, ושני הסוסים התנגשו
במכונית, ושני הרוכבים הובלו לבית1י
ר,חולים.

בעל המישגה
.כידהה דוידוכיץ, שכל אחד מכיר
את המידות הבלתי־רגילות שלה, מתוך דפי
העיתונים, נסעה לחוץ־לארץ וחזרה לבושה
בפודל ומינק.
החברים שלה סיפרו שמי שהלביש אותר,
הוא מיליונר אנגלי, שהתאהב בגופה כשזה
האחרון היד, באנגליה,
והחליט לכסות
אותו.
אבל היא מספרת
משהו אחר. המליו־נר
המכסה אותה
הוא אומנם מיליונר,
אבל לא אנגלי
אלא ישראלי. קוראים
לו טולי סנל,
והוא בנו של צכי
סגל, מחותמי מגי־לת־ד,עצמאות,
והוא
ירש מאביו מאתיים
חמישים אלף לירות,
והוא שותף בטוטו, והוא מוציא קצת מכספו
ומכספי אביו על בילויים ובחורות
ונשפים ומסיבות. אחרי שהוא קנה מינק
ופודל ותלבושת גילתה אשתו, שרה סגל,
את הדבר, והחזירה אותו הביתה. בילד,ה
נאלצה להסתפק בידיד־ד,מישנה שלה —

לפני שלושה חודשים נשא נ כ רי מאי
לאשר, את אורנה ספקטור אחרי החתונה
הוא נסע ללונדון, לקח את אשתו
יחד עימו, ואחרי שבועיים חזור, האשד״
והוא נשאר בלונדון, כדי להמשיך במסע
עם השלישייה.
עכשיו הוא חזר ארצה, ומצא כאן את
אשתו. קצת מלאה יותר. קצת עבה יותר.
״מה זה, השמנת?״ הוא שאל אותה ,״מה
זה, היה לך כל־כך טוב בלעדי?״
מסתבר שהיא השמינה מזה שהיא היתד,
איתו׳ ולא בלעדיו. היא נמצאת כעת
בהריון.

וז ס כינ ה־ ת
רואים את הגיבור פ צו ע ו שו ת ת מיץ־
עגבניות. כולו עטוף בכבלים וקרוב להתעלפות
רואים את הגיבור ה מתקרבת אליו,
מביטה בו ב חיו ך מיני, חו תכ ת או תו קצת
בסכין שבידה, ונו תנ ת לו להתעלף ישר
לזרועותיה הח שופו ת.
זה מעניין מאוד. הצופים הישראלים,
שיראו את זה, בוודאי יתפעלו מכו ח הקיבול
של הגי בורה, ביחוד שחם מכירים
אותה מהחיים בשם דליה להב.
דליה התחילה את הקאריירה שלה בארץ,
בהצגות. האף שלח, שנקצץ לא מז מן, יכול
היה לפ תו ח לה פתח גם לסרטים, ואכן הוא
פתח לה פתח לסרטים, אבל היא הגיעה
אליהם קודם כל דרך לבו של הבמאי

פרנקו ג׳וכאני.

היא הכירה את פרנקו בארץ. היא הכירה

דני לרגר.

לפני שדני הכיר את בילהה, היתד, לו
חברה בשם תמי שוסטרמן. הוא אהב
אותה בכל לבו, והוא הבטיח לה שבהזדמנות
הראשונה יתגרש למענה מאשתו. אבל
היא חיכתה וחיכתה להזדמנות הזאת, וכשד,הזדמנות
לא באה, ויתרה על ההבטחות
שלו, ונסעה ללונדון• הוא אמר לה שאם
תהיה בלונדון, יהיה לו יותר קל לקבל את
הגט, והיא האמינה לו או לא האמינה לו,
בכל אופן היא נסעה.
אשתו כבר אז היתד, מאוד לא מרוצה,
אבל היא סבלה בשקט וסירבה לתת גט.
עכשיו, מספרת בילד,ה דוידוביץ, זהו זה.
היא ודני לרנר עומדים להתחתן. בשישה
לחודש הוא יתגרש מאשתו, ואחר כך חיכף
ומייד הוא ישא אותה לאשה.

בעלה בבית־ד,חולים, פגשה שם גם את הידידה
של בעלה, וכך נודע לה על חייו
הפרטיים, שניהל בלעדיה.
מאז הם העבירו את הידידות שלהם
למחתרת. שנה שלמה הם המשיכו להתראות
ללא ידיעת האשה, ובסוף התעייפה
דניאלה ונסעה ללוס־אנג׳לס להתחתן עם
אחר.
אבל החתונה לא הצליחה, והאשה, שכבר
חשבה שהכל נגמר, גילתה שלבעלה יש
לא רק אותה ידידה שהיתר, לו, אלא ש־הידידה
עכשיו עשירה יותר. היא מקבלת
400 דולאר לחודש מזונות, ומתכוננת להגדיל
את הקיצבה שלה, לאחר המשפט, לאלף
דולאר לחודש.
בינתיים היא גרה במלון נרקיס, לא
״ת ״י״> ייייזייי י,ייי __

דליה להב והקורבן
בעזר תו עוד איטלקים, ואחרי שנסעה איתו
לארצו הכירה עוד ו עוז איטלקים.
בין האיטלקים האלה היה מי שהציע לה
תפקיד בסרט. במיקרה ז ה היה סרט ישראלי,
והיא חזרה ארצה ב תו ר כוכבת־מי שנח
במע רבון איטלקי.
היא מילאת את התפקיד, וחזרה לאיטליה
כדי להמ שיך בקאריירה בעוד חוד ש אפשר
יהיה לראות את תחילת הקאריירה הזאת
ב מע ר בון, שיו קרן כאן בהקרנת־בכורח עול־

ייייז

מסיבות משוגשת:
זה היה השיא!

הדיילת הנחנקת?£
בחברת ה תעופה אל־על, ממוצא הולנדי, נחנקת
ב מסיבה על־ידי ה שחקן אהרון אלמוג.

^ שב?ן ת הימים בין קריסמס לסיל־
>1יוסטר נערכות ברחבי הארץ הרבה מסיבות
משעממות, מרגיזות׳ אתיליות וחסרות-
טעם. והנה דווקא באחד מימים אלו, השנה,
נערכה בדיסקוטק תל־אביבי מסיבה רחוקה
מלשעמם, להרגיז או להיות חסרת־טעם. אולי
מפני שזאת היתד״ בעצם, מסיבה לצורך
הסרטה. כלומר: האנשים יבלו, ישתוללו
והכל כדי שהבמאי ג׳אק קתמור יוכל להסריט
את הסצינה הסופית של סירטו הראשון
למות לאט.

אתי המשתוללת

היא אסתר ז פ קו ב (מתחרז
עם לב טוב) ,הנח שבת ל־אחת
מרקדניות תגוגר ה טובו ת ביותר בישראל, רוקדת ב סירטו של

ג׳אק קת מור כשהיא לבו שה במיני ירקרק קצר. אתי, ילידת אוסטרליה,
הגיעה ארצה לפני כ שנה, פנתה ישר לענף החלוצי של
הגוגו מדגימת __ לבאי __מנדי׳ס __ את __ הצורח __ ם נב 1נ ם _ לבנקוד.

מכיודן שהיו צריכים לראות מסיבה של
הבוהימה הזמינו את הבוהימה עצמה. לא
ניצבים, לא נערות אלמוניות, לא שחקני
אופי, כי אם אריות ממשיים מהבוהימה ה־תל־אביבית.

אפ שר הי ה לראו ת ב מסיבה את ד.מ־

אנשים
לווי
מו סי ק לי
לאבן

עירום עד הסיר

שיקופיות־עירום נו עזו ת מוקרנות על קירות הדיסקוטק
בו נערכת המסיבה. ה שחקנית הלית קתנוור, הנראית
בצד שמאל של הקיר, מוקרנת אף היא בחלק מ ה שיקופיו ת שצולמו על־ידי א מנון סלו מון.

שורר יוסף בן־גל, אשר את ספריו ילמדו
השנה בבתי־הספר התיכוניים, מפלרטט עם
מלצרית בשם הלן; את הצייר איקא ישראלי
והמחנכת יעל נוטמן מלטפים במשותף את
המשוררת הצעירה יעל גרינפלד — הוא
כגבר והיא כלסבית. לצורך ההסרטה, כמובן.

נועצים היציב
ך* צד אחר ׳ ש ל המועדון התנהלה שיחה
אינטלקטואלית בין הפסל והמבקר ה־אמנותי
יואב בר־אל לבין הדיילת הבלונדית
של אל־על, אלז סלה.
בפינת המועדון בו נערכה המסיבה השתעשעה
הלית קתמור, הדוגמנית מיספר
אחד של ישראל, עם ידידיה בנעיצת חי־צים
בפסל גוף־אדם, מעשה ידיו של בר־אל.
על במה קטנה רקדו בלהט רב מיספר
נערות גוגו יפיפיות, שקובצו על־ידי הבמאי
קתמור מהדיסקוטקים של תל־אביב. כיאות
למסיבה של אנשי בוהימה לא נעדרו בפינה
אחרת שני שחקני שח־מט, אשר הריקודים
והשתייה אינם מעניינים אותם. תפקיר מכובד
זה מילאו השחקן בובי פלטה והמשורר
יאיר הורביץ.
צעיר צרפתי, העונה לשם ג׳אן פייר, לא
הפסיק לנתח את המניעים שלו להיות

בודה לעשות כרצונה. רק בימים אלה, מסיבות
של מקח ומימכר בין הסיעות, הופשר
הקרח בין הצדדים.

שעה שנפגש עם כתבי העיתונות הישראלית
ביום שישי האחרון, שפע שר־ר,ביטחון
משה דיין עקיצות לכל עבר. כאשר הציג
לו חיים כדצן עורך עתי״ם, שאלה, אותה
עטף בדברי הלל לדיין, שיפע אותו שר־הביטחון׳:״לא
באתי הנה כדי לאכול עוגות
בשמנת. תשאלו ישר לעניין.״ וכאשר טען
כתב ידיעות אחרונות אורי אורן כי לא
הבין הסבר מסויים של דיין בעבר וגם כיום
אינו מבינו, קרא דיין לעברו :״זה לא נורא
שאתה לא מבין.״ אורן התיישב ניכלם• .
לפני שהשיב לשאלות הכתבים ביקש דיין
שיציינו אם הם מפנים אליו שאלות שהתשובות
עליהן נועדו לפירסום. כאשר הקדים
אחד הכתבים ואמר ששאלתו אינה מיועדת
לפירסום, השיב דיין :״השאלה לא ל־פירסום,
אבל התשובה — כן חבר־הכנסת
מטעם העבודה, מנחם כהן, מתגאה
מאז ומתמיד בעובדה שהוא יליד ירושלים
העתיקה, בן למשפחה ענייה שבנערותו
התהלך יחף בסימטאות העיר העתיקה והגיע
לאן שהגיע בכוחות עצמו. השבוע יכול היה
כהן להראות גם לתושבי העיר העתיקה לאן
פטיציה לבן־אמו ץ
שישה ימים ב ״זקר ״ הוא שמו של ספר
נוסף במבול הספרים שלאחר המלחמה, העומד
להופיע בחודש הבא, ושנכתב על־ידי
כתב קול־ישראל?}רן שו ר ר, שהיה עם
הצוללת בהפלגתה הראשונה. שמע על כך
האלוף (מיל ).אברהם יפה, שפגש את
ערן ואמר •לו חבל שלא נשארת עם דקר
בהפלגה האחרונה שלה, היית יכול להמשיך
לשדר לנו מלמטה י• כדי להוציא את
הגיליון הראשון של השבועון נאבלוס אל•
סאבוע (השבוע בנאבלוס) חיכה עורכו, מוח*
מד עמירה, לכקופ רציני. השבוע קיבל
עמידה טלפון מאלמוני שהודיע לו כי המופתי
לשעבר, האג׳ אמין אל־חוסייני,
עומד להגיע לארץ דרך גשר אלנבי. עמירה,
שחשב שזכה לסקופ המיוחל, מיהר להזמין
גלופה מתמונתו של אל־חוסייני, ועשה את
כל ההכנות?נסיעה אל הגשר כדי לראיין
את האיש. רק משסיפר, טרם נסע, את סודו
לחבר, התפכח משהסביר לו הלה מה צפוי
למופתי־לשעבר אם יגיע לארץ # .השבוע

הומו־סכסואל — ועשה הדגמות חיות על
ידיד שישב בחברתו. בשביל המסרטה,
כמובן.

זה נהוג באירופה
ך* ובבת המסיבה היתר. המצלמה של
^ צלם יומן גבע אמנון סלומון. בהדרכתו
הפעילה של קתמור, צילם במשך יומיים
את ההוללות־בהמשכים של הבור,ימה.
פעם אחר פעם עברה המצלמה מן הדמויות
החיות — אל דמויות שהוקרנו על הקיר,
היו אלה שיקומיות — חלקן מתוצרת
עצמית שצולמו קודם־לכן־ בשביל הסרט,
חלקן לקוחות משבועונים אירוטיים שהוזמנו
מאירופה.
הקרנות כאלה אינן נהוגות בשום מסיבה
של הבור,ימה בחיים, אבל זה נהוג באירופה
— ולמות לאט אימץ את האופנה.
איש מבין המשתתפים הרבים לא קיבל
שכר, כי גם לוא היה תקציב הסרט שמן
יותר, הרי יש דברים שאי־אפשר לקנות בכסף.
וכדי לשמור על הדברים האלו, שערכם
לא יסולא בפז, לא הגישו בכוסות משקאות
של ממש. תה שיחק תפקיד של
ויסקי, ומים — תפקיד של וודקה.

ח״ב כהן מול שער שבם
עכ שיו יש נעליים

אהבה לסבית
בסירטו

הרא שון:

תצלום

אחת ה שיקופיות הנו עזו ת ביו תר, ה מוקרנו ת לקהל המסיבה,
שבא לעזרתו של הבמאי שהסריט את הסצינה האחרונה
של אהבת נשים, שנלקח מכתבי־עת אירוטיים באירופה.

הגיע. הוא עצר את מכוניתו לפני שער
שכם, וכשהוא יושב במכונית, שילשל את
רגליו דרך הדלת למצחצח נעליים מהעיר
העתיקה — שיראה כי הילד היהודי שהלך
יחף נועל עכשיו נעליים • .בערב ראיונות
אשר נערך השבוע בתל־אביב נשאל שרד,משטרה
אליהו ששון: מה עושים עם
החבלנים היושבים בבית־הסוהר בישראל?
השיב השר :״חלקם עובדים בעבודת־פרך,
אך ליתר אין מה לעשות. אני אודה לקהל
אם מישהו יציע לי איזו עבודת־ם רך לתת
להם.״ ועל בעיית השלום אמר ששון :״הערבים
לא ישבו איתנו לשולחן אחד, ועד אז
מה יש לדבר? זה רק מזיק הבדיחה
האחרונה הנשמעת במיסדרונות הכנסת היא:
מה מצאו בקיבתו של שר־האוצר זאב
שרף בעת ניתוח המרה שעשו לו? מצאו
שם — אבן״ספיר • .בנשף שערכו עובדי
משרד־החוץ בירושלים היה אורח הכבוד
שר־החוץ אבא אכן. בחלק האמנותי,
אשר הונחה על־ידי הבדרן מני כאואר
היה צריך להופיע צטד דרום. אך הצמד
איחר להגיע. מה עושה מנחה טוב? מה
שעשה מני באואר: הוא ירד מן הבמה, ניגש
לאכא אבן ולחש ל> משהו באוזנו. השר
קם ממקומו, עלה לבמה ואמר :״נתבקשתי
לדבר אליכם עד שהאמנים יגיעו. מעולם לא
עמדתי במצב קשה כמו היום. הרבה כבר
עשיתי בחיי, אך להחליף זמרים עוד לא
יצא לי.״ .מני הודה לשר והבטיח לארגן לו
ליווי מוסיקלי כשיופיע עימו בפעם הבאה.
• בחודש האחרון הטילה סיעת העבודה
בכנסת חרם על סיעת המפד״ל. כל זה בגלל
מזכיר הסיעה, עורך־הדין אריה האן,
אשר הצליח להכשיל את כוונת סיעת העבודה
בכנסת להעביר את הדיון בחוק המושבים
לוועדה מיוחדת, בה תוכל סיעת הע
ד,גיעה
תלונה מהאירגון הישראלי למע
ילדים נפגעי שיתוק, אילן, לתיאטרון גיור:
גודיק. האירגון התלונן על כי התרומוו
שהתיאטרון תורם לו — פחתו. נערך בירה
והתברר כי בכל אשמה מנהלת ההצגה הל!
דולי, תמר שכטרמן. למה? מפני שבן
תיאטרון נהוג שמי שמאחר להופעות א
לחזרות משלם קנם — המועבר לאילן. א;
מאז שתמר מנהלת את ההצגה — אין אן
חורים. י • ״אני אדם טוב, מתחתן עם ם
בחורה שמבקשת ממני,״ אמר השחקן מי|
שה מישבן ( )31 אחרי שהתחתן ע[
הדרה צוכרי ( )22 בתו של החשב ד,כ
ללי בעיריית תל־אביב. כאשר משפט כז:
בא מפיו של אדם שהיה נשוי במשך תש
שנים לחמש נשים ומחכה למשפט על הפר!
הבטחת נישואין לשישית, זה לא מפליא. א
בניגוד למישה, עבור אשתו, הדרה, אלו ח
הנישואין הראשונים • .בערב הראיונון
של דן כן״אמוץ אשר נערך השבוז
נשלחה למראיין מהקהל פטיציה שביק^
ממנו לבטל את שנת 69׳ ולעבור ישר י
שנת 70׳ ,״מפני שזה לא נעים!״

פסוק> ה שבוע
• שבועון החדשות הצרפח
״לה״אקספרם״ :״מלחמת־ששת־הימ
מעולם לא היתד״ זוהי מלחמה שהתחי?
ב־ 5ביוני ונמשכת מזה שנה וחצי.

• משה דיין על ,,התנועה למן!
משה דיין״ ז ״אני אינני בעדה!״
• הסטיריקאן עמום קינן ;
חתימת תיבות־דואר :״בבחירות

אחרונות בישראל נבחרו לכנסת 120 תיבו
דואר. הבחירות נערכו באמצעות הדואר.״

קולנוע סרטים שלמות
כבידה

ישיבת מרכז התנועה

מארה*0אד
חברי המרכז מוזמנים לישיבה ביום חמישי 2 ,בינואר,
בשעה 8בערב.

על סדר היום —

התנועה והבחירות להסתדרות

(פאריס, תל־אביב; אנגליה)

לכל החוויות האמנותיות שאינן נשכחות
במשך שנים אפשר להוסיף את ההופעה
של גלנדה ג׳קסון, בתור שרלוט קורדיי
במחזה המוסרט מארה־סאד.
היא שרלוט קורדיי. הנערה שרצחה את
המהפכן שוחר־הטרור ז׳אן מארה באמבטיה.
ויחד עם זה היא חולת־הרוח, המשחקת
את תפקיד שרלוט קורדיי בהצגה שביים
הרוזן דה־סאד בבית־החולים לחולי־רוח.
היא באה לפאריס מקאן. היא מסתובבת
בעיר, רואה את האנשים המשחקים בגיליו־טינות,
את הילדים העורפים ראשים של
בובות, את תאוות־הרצח, ושואלת :״איזה
מין עיר זאת? איזה מין אנשים חיים כאן?״
היא שואלת את זה בתור שרלוט קורדיי
ובתור חולת־הרוח. היא נאבקת בשינה התוקפת
אותה, היא שוכחת את הטקסט,
ויחד עם זה היא מזועזעת באמת. ממה

רת את ההצגה, מנהל בית־החולים המתערב
כל פעם בהצגה ומצנזר אותה, כדי שלא
תהיה פאציפיסטית מדי, כדי שלא תפגע
במימסד. כל זה מתאחד לשלמות כב־רה,
בייחוד בסוף הנורא, כשהשחקנים מתאחדים
כליל עם תפקידם שהועיד להם המרקיז
דה־סאד, וצועקים :״יחי העם הצרפתי!״
ומתנפלים על הבית והורסים אותו, ואונסים
את הנזירות ואת הצופות.

פלא פ ל אי ס
ד ה קד! (ירון, תל־אביב; צרפת) יד
נוראה מתקרבת אל מארי שנטל (מארי
לאפורה, הנערה עם העיניים הנפלאות) וביד
יש סכין, והסכין מורמת למעלה. וראה זה
פלא, ברגע האחרון תופס אגרוף אמיץ,
וקוטע אותה מהיד שהחזיקה בה.
גופת אדם חי מסתובבת בחדרה של מארי
שנטל, ומחפשת את הפנתר הכחול, שהנערה
צריכה להביאו לתעודתו• היד מתקרבת על
מקום הפנתר, מתחת לכר, כימעט מגיעה
אליו, וראה זה פלא, מרי שנטל כבר עומדת
על ידה עם אקדח מול רקתה.
מארי שנטל וידידה עומדים מול דוקטור
קד, האכזרי, והוא שואל אותם איפה עיני

מ ק צו ענפלא
לל א אבטל ה
ספר ״דיאנה׳י רוכ ש

בבי ת
ה תל מיד, בנו ס ף
נסיון מע שי רב
ב ע בו דהמע שי ת.
ל ל קו חו תהר בו ת
המבק רו ת בסלון
בי ת־ הספרו הנ הנו ת
מ ש רו ת מ עול ה

הני תן ב מ חי רי ם
נ מו כי ם ביותר.
ל מ קיי מי הקורס;
ני תנו ת ת עו דו ת
סיו ם ו סיו ע
ל ק לי טתםבע בו ד ה.

לידע כוקזגועי,
וב ט חון עצמי
וז אתתודות
והק בו עו ת

מארה־סאד
גילוסינח ציבורית וסאדיזס פרטי

הקודם
ה חד 10
נפתח:
1.1.69

חידושי מינוין בריא הוא מינוין מאושר 1וזוא גראח עוב, עזרו
יד, חלק וקורו רעננות, ריחו נעים! בפי שצריך להיות
ריחו של תינוק בריא.
קל לו לעשות את תינוקו למאושר. תני לו את אהבתד
ותיני, שמו תיגי, קרם תיני, אנ ק ת תיני 2.85 • .ל-י.

ויסק> נע-נז. חינ ה

ששרלוט קורדיי רואה. וממד, שהיא עצמה
רואה בבית־ד,חולים, סביבה.
בקטע אחר, עוד יותר מרגש, היא, בתור
שרלוט קורדיי, משוחחת עם ידידה האפלטוני׳
דיופרה, על העתיד שיבוא אחרי המד,פיכה
האמיתית, לא זאת שמארח הטביע
אותר, בנחלי־דם, אחרי ד,מד,פיכה האמיתית
טובת־הכלל תהיה סובת־הפרט, והאום יגיע
לאושר האמיתי, שבו היחיד יתאחד עם
הכלל. את דיופרה משחק מטורף־מין, ובמשך
כל הדיאלוג, המבוצע בין השניים
בשירה נפלאה, הוא מנסה להשתחרר מה־אדקים
הקשורים לידיו, ולהתנפל על החולה
המשחקת לידו.
ועל הרעיון הזה, המובע כאן בצורה חזותית׳
מרתקת, חוזר אדור כך הרוזן דה־סאד,
זה שעל שמו נקרא הסאדיזם, כשהוא טוען
בפני מארד, שהוא מערבב את המטרות
שלו עם האמצעים. הוא ר־צה עתיד טוב
יותר, הוא רוצה להרוס את הישן, ומבצע
את זה בעזרת רצח ועריפת ראשים, והוא
לא מבין שהמטרה האמיתית היא הרצח
עצמו. האדם חי למען התאוות שלו, ותאוות
ההרג היא אחת החזקות עבו, וזה הדבר
היחידי האמיתי, הממשי. כי העולם החדש,
המטרות הנעלות, מוטלים בספק, ואנשים
גם לא רוצים בהן באמת.
ומארה עונה לו, אבל הוא בעצמו, כשהוא
יושב באמבטיה וסובל ממחלה גופנית
איומה, שרק מים קרים משקיטים אותה,
הוא עצמו מהווה עדות לדברי דה־סאד.
אפטר היה לחשוב שהצגה של אידיאולוגיות
קיצוניות כאלה, בדיאלוגים עיוניים
יבשים, תפגע בצד האמנותי של המחזה,
שהפך סרט — ולא היא.
הסרט אינו חדל לרגע מלהיות אמנות.
ואמנות גדולה. המשוגעים המציגים את
המחזה בשנת 1808 מצד אחד. התפקידים
של אנשים משנת 1789 שהם מבצעים
מצד שני. והעתיד, של שנת , 1966
הנרמז כל הזמן, מצד שלישי, המקהלה
המזוויעה בנוסח, המקהלה היוונית המבא
ר,פנתר,
שבהם מוטמנים החיידקים, שעתידים
להרוס את העולם, וראה זה פלא,
פתאום צץ מחזייתה של מארי שנטל
אקדח קטן, והוא מכוון אל ראש הדוקטור.
סרט מלא פלאים, פלא על גבי פלא,
והפלא הגדול ביותר הוא זה שקלוד שברול,
שביים בזמנו את הדודנים, עשה אותו.

מערבון בלשי
דדקרם הענקים

(אלנבי,

תל־אביב;

ארצות־הברית) בתור עלילה בלשית זה לא
כל־כך בלשי. לא קשה לנחש, כבר מההתחלה,
מיהו המוח האכזרי הממית, בזה אחר
זה, בכל מיני מיתות משונות, את שבעת
האנשים שהשתתפו במישחק־קלפים, שהסתיים
בלינץ׳ ,שנעשה באחד השחקנים שרימה.
בתור מערבון זה לא כל־כך מערבי, כי
הדגש מושם בעיקר על פיענוח הרצח,
ר,מפוענח כבר מההתחלה.
המתח נובע בעיקר ממספר ההרוגים,
ממישחק טוב של רוברט מיצ׳ם בתור
דמות מעניינת של כומר־צלף, ומהשאלה
שנפתרת רק בסוף: איך דין מרטין ינצח?

י שראל
שכל
של מפיץ
מדוע לוקח מפיץ סרטים סרט בלתי־שיגרתי,
מערבון מרתק, המעלה את בע־ית
הכושים והלבנים בדרך בלתי־שגרתית, ונותן
לו שם אנונימי, הניתן לכל הסרטים
האנונימיים שאיש לא הולך לראות אותם?
הסרט בעל השם המושך ציידי הקרקפו ת
קיבל בארץ את השם הבנאלי הנוקם ו הנו עז,
שאין לו, כמובן, שום שייכות לתוכן הסרט.
הוא הוצג שבועיים בקולנוע ירון וירד
מהבד. איש מהקהל שאליו היה מיועד לא
ידע על קיומו.
העולם הזה ;י* י

נוי•

•גג י91

)6 1 0 0 0 ¥

נא להפיר את מרי הג׳ינג׳ית, נחוץ־לארץ קוראים
לה ״בלאדי מרי״.
הבוונה לקוקטיל העליז של מיץ עגבניות וודקה
שמציגים שני יצרנים ידועים ״טל״ ו״שטוק״.

כדי להכין ״מרי ג׳ינג׳ית״ אמיתית יש
למזוג לכוס 2/3מיץ עגבגיות ״טל״ קר
ו־ !/3וודקה אקספורט ״שטוק״ .טיפה
מיץ לימון, מלח ופלפל לפי הטעם.
ובכן, במסיבה הנאה שותים ״ מריג׳ ינג׳ י ת״ .

־^11־ ! 11השדה

ו_ו 4ביו־ודב

בגיל מסוים קיימת סבנה של הפרעות בעיכול. עצירות
גורמת להצטברות גויס והרגשת נפיחות. כל רופא
לן כי עליו להזהר.
עכשיו לרשותן עלמונה המשלשל הטבעי.
משחרר א ת גופך מפסולת מזיקה ומנוזלים עודפים.
עלמונה ממריץ א ת פעולת המעיים בדרן טבעית ונעימת
וכמו כל משלשל יוריד גם עלטונה ממשקלך.
כל ההבדל: תרגישי טוב יותר! עלמונח יעזור לך 1

3ח 0רדז 31

הטבע

הישיבה כואבת! והריצה גם־כן! אם אתה סובל

מטחורים (0$ו 0אזוזו 0וא£ו/א) זה נורא ! אבל כל זאת
₪נחלת העבר. פרטין עוזר במהירות, מביא להקלה
מידית. הכאב קטן מיד והגדוד נפסק, התפיחויות

הבלתי נעימות מתכווצות — איזו רווחה נרות
₪פרטיו מורכבות מחומרי רפוי ומפסיקי כאב וגואלות
אותך מיד מסבל הטחורים, פרטין — לרפוי טחורים.
4.50 ₪ל־י.

סבב בז־בורזוו־ים

נ 1-10105 קוקו *0ץ ו 4 5ו-ו )

עוו־ר?4ץ 3ן

ום1ושזושזושזושזוש[החושזדש1וש[דש 51 זושזושז 5ז ^ 51ה ^ז ^ז ^ 1ח|7

סוף כד סור!
דרך קצרה ובטוחה
לש!״ לבנות
תרגי ש את ההבדל לאחד י מי ם מספד
של ה נו ש ה ׳גם •סילאק•

שיניים טובת מזת
יג׳י אבן שן

בעולם
כ ד 1ר הארץ מול מיבצע אפולו
מה היו עשרת המאורעות העיקריים של
השנה המסתיימת השבוע?
ברגע האחרון בא מיבצע אפולו, וכבש
את המקום הראשון. עד כדי כך, שסוכנות
אסו שייטד פרס, העורכת בכל שנר, מישאל
ציבורי על מאורעות השנה, נאלצה ברגע
האחרון לערוך מישאל חדש.

להגיע בגלל תלייה דחופה. זקנה הופיעה
במקומו.
קבר אביונים. את המנגינה הנהדרת
כתב מנגן־העוגב באותה עיירה, המורה
פראנץ קסאוויר גרובר. לפי האגדה, ביקש
אותו הכומר לכתוב באופן דחוף מנגינה
למקהלה, מפני שהעוגב יצא מכלל שימוש
באותה שנה. בדיקת הדפים המוצהבים של
ספר־ד,כנסייה העלתה כי עובדה זו אכן נכונה.
המורה כתב מנגינה לבאס, טנור וגי־טארה.
בפעם
הראשונה, לא הצליח השיר. הקהל
לא אהב אותו. רק כעבור זמן, כשמלך

לאחד שס 1ש סדיר ב.סילאק•

טילאק מוריד את אבן השן. בתמי תה. קבה וטכ?
מבלי לחרוץ את השן.
אבן השן נוצרת יום ולילה וכיסוי גקבובי זה מושן אליו חומרים
מכתימים הנמצאים בתה, קפה וטבק והתוצאה מכוערת
ללא צורך. עכשו לרשותך טילאק למלחמה בכתמים.
טילאק מסלק בתמי אבן שן במהירות.
טילאק מכיל בנזואט הנתרן אשר מרכך משקעים גסים על השן.
כעבור שבוע ימים של הברשה סדירה אבן השן נמסה והכתמים
מתחילים להיעלם. פעילות זו נובעת ממרכיב הטילאק היסודי
המיוחד: לויליט: תרכובת צורן בעלת חלקיקים מיקרוסקופיים.
חלקיקים אלו מסלקים את הכת מי ם,לאע״י שפשוף וחריצה,
אלא ע״י ספיגתם משטח השיניים.
טילאק -בטוח בשמוש:
בבדיקה שנעשתה על 16 משחות ע״י שני מדענים שוודיים
באוניברסיטה של שטוקהולם הסתבר ללא כל צל של ספק
שטילאק בטוח בשמוש ואינו מזיק לשן..
עבוד לטילאק:
הברשה סדירה עם טילאק בבוקר ובערב תתן תוצאה
חיובית תוך שבוע ימים. כתמי אבן השן נעלמים ושיניך יהיו
׳ללא בתמים, זוהרות, בריאות ומושכות.

< 1 0 1 3 1
מוצר דיסקו בע״מ. חיפה

ג רי ל-נ ר

להפגש לזלול להנות לספר

הפרםתל ־ אכים: ו ח ׳ פ דויי ם 27

י קצרנות
עברית ו/או אנגלית

הצלחה מ ובס הת ו

הרשמה :

ת״א: גורדון ,3טלפון 236209
ירושלים :״הפקיד״ ,רח׳ בצלאל 18
חיפה: בית־ססר. בקעלה״.

*״תשעת ״המאורעות הבאים״אחרי׳״אפולו:
• רצח רובוט קנדי.
• רצח המנהיג הכושי מרטין לותר קינג.
• הכרזת הנשיא ג׳ונסון על החלטתו
שלא להציג את מועמדותו מחדש.
!• הבחירות לנשיאות ארצות־הברית.
הפלישה הסובייטית לצ׳כוסלובקיה.
• המשך מלחמת ויאט־נאם, התחלת ה־משא־ומתן
לשלום.
• לכידת טם ינת־ד,ריגול האמריקאית
פואבלו על־ידי קוריאה הצפונית.
• הניתוחים לשתילת לבבות.
• המהומות בשכונות הכושיות בארה״ב.
האירועים שעל גבולות ישראל לא נמצאו
ראויים להיכלל ברשימה זו.

דידו

עם כל החברה באוירה עליזה
מבחר מטעמי גריל משובחים
משרות אדיב ומהיר
לכולם איך הי ה ולבוא לבקר שנית

״אולפן גרג״ (בר־קמא)
פותח ב־ 29 בדצמבר
קורם ערב של חודש אחד

הנוות החסונה

ב מ שך 80 שעות שכבה בארבארה ג׳יין מאקל, ב תו של
מיליונר אמריקאי, בארגז־עץ, המתואר בציור זה 18 ,
אינצ׳יס (כחצי ממר) מ תחת לפני האדמה. החוטף צייד את הארגז במאוורר, בצינורות־אוויר
ובאור ח ש מלי, שכבה לפני סוף תקופת הקבורה. אחרי שקיבל כופר בסך חצי מי ליון דולאר,
הודיע החוטף, עבריין נמלט, בטל פון על מקום קבורת הארגז. כעבור ז מן קצר הוא נלכד
על־ידי האף־בי־איי, יחד עם כל סכום הכופר. הנחטפת לא סבלה אלא מלחץ ידם נמוך כתוצאה
מן הקבורה. החוטף סבל מעקיצות־יתו שים, לאחר שברח לעבר איזור מלא ביצות.
אוסטריה התליין
הי ה
מי שפתח ביום השלישי שעבר את הרדיו,
לא יכול היה להימנע מלשמוע את
צליליו של שיר חג־המולד היפהפה. מילותיו
— ״ליל דממה, ליל קדו שה״ — בקעו מן
המקלט בתריסר שפות, מאנגלית עד יפאנית.
וגם במקור הגרמני.
אילו נכתב שיר זה לפני שנה, היה מופיע
בראש מיצעד־הפיזמונים. בעליו היה
יכול לפרוש מכל עבודה ולחיות על תמלוגי
המיליונים.
ואילו מחבר השיר מת כעני מרוד, בהשאירו
־אחריו חובות בסך 50 לירות.
חיים קשים למור. בטכס צנוע, בנוב־הות
ראש־ממשלת אוסטריה, צויין בשבוע
שעבר מלאות 50 שנה ליום בו חיבר כומר
בלתי־ידוע, בעיירת אוברנדורף, את השיר.
חייו של הכומר יוזף מ1ר היו מרים מלידה.
הוא נולד כממזר. מכיוון שלא נמצא
אף אדם אחד שהיה מוכן לשמש רסנדק
בעת טבילתו של התינוק, הטילה העיר את
התפקיד על התליין המקומי, שלא יכול היה

פרוסיה שמע ואהב אותו, החלה עלייתו המסחררת.

לא עזר למחבר. מור מת ונקבר בקבר
אביונים.

גרמניה
הי ט לי
עוזר במצ די ס
תמורת 700ל״י יכול גרמני לבלות 15
ימים במצרים וחוץ מזר, לקבל גם חוויות.
וכך כותב דולף שמיט, נהג בן ,33ב־מיכתב
לשבועון גרמני:
״לפני נסיעתי התעניינתי אצל משרד-
ההסברה המצרי אם יש הגבלות על הנטיעות
במצרים. אמרו לי שאפשר לנוע באופן
חופשי, בכל מקום, מלבד אזור תעלת־טואץ.
״ההיפר נכון. למעשה אטור הכל. אטור
אפילו לצלם במוזיאון, בעמק המלכים,
ברחוב, בשדה ובמידבר.
״בקאהיר ראה בי המון, שהשתגע פתאום,

שמיט

היטלר

ישראלי. רצו להרוג אותי. לפתע הייתי
מוקף מכל הצדדים. אבל אותי, האנטי־נאצי,
הציל אדולף היטלר. שלפתי את תמונתו
מכיסי. כשראו את ההמונים, עזבו אותי.״
ואיר הגיעה תמונתו של הפירר ;כיסו
של שמימי
״ידידים יעצו לי לקחת עימי את התמונה.
במצרים עומד היטלר במקום השלישי, אחרי
עבד־אל־נאצר ואללה.״

במדינה
עסק ,
או ס פי
הנ קו דו ת
שיטה חדשה לחזחים קלים יובאה החודש
על־ידי קבוצת סטודנטים זרים ומופעלת
עתה בארץ בהצלחה רבה.
שפן הנסיון של השיטה היה הפרופסור
אלכסנדר גולדשמיד מבית־החולים הדסוז ב־תל־אביב.
יום אחד הופיעו בפניו שני צעירים
גרמנים, שהציגו את עצמם בסטודנטים
לכלכלה הנמצאים בארץ במיסגרת חילופי
סטודנטים.
״כדי למצוא מקום עבודה בארץ עלינו
לצבור כמות מסויימת של נקודות תוך
ביצוע עיסקות שונות,״ טענו באוזני הפרופסור׳
״לכן אנו מציעים לכבודו לחתונן
באמצעותנו על הדו־שבועון לייף במחיר הנחה
מיוחד — 114ל״י בלבד לתקופה של
שנתיים!״
״התאחדות הסטודנטים יודעת על־כך
ואישרה את המיבצע פיקפק פרופ׳
גולדשמיד.
״בוודאי קראו השניים והחתימו אותו
על מנוי למשך שנתיים.
למחרת החל חשש מסויים לקנן בליבו של
הפרופסור. שיחת טלפון הבהירה לו כי
דמי מנוי על הלייף לסטודנט הם 21ל״י.
הרוח הנקי של הסטודנטים — 93ל״י.
מימון אקדמאי. קורבן נוסף של הסטודנטים
היה רואד,־חשבון תל־אביבי, שביקש
בעילום שמו. למשרדו נכנם סטודנט
בלונדי שהציג עצמו כוואן ירוג׳וגסאן מהולנד,
נציג החברה אינטרנ שנל סירקיולייטינג,
שמשרדיה ברומא. לאחר שהוכיח כל זאת
באמצעות ברטים מיוחד הנושא את תמינתו
וחתימותיהם של מנהלי החברה, הסביר כי
הוא משתייך לקבוצת סטודנטים הולנדיים
המנסה להשיג מקסימום של החתמות על
שבועונים לועזיים.
״צבירת 20 אלף נקודות מזכה במילגה
של אלף דולאר,״ טען ,״ואם אדוני יסכים
לחתום באמצעותי על מנוי של הטייס למשך
שלוש שנים — יקנה לי הדבר שלושים
נקודות!״
רק לאחר שחתם, גילה רואה־החשבון בי
על הקבלה שניתנה לו נרשם :״אין להגיש
עירעורים אלא כעבור 150 יום מעת החתימה.״
אז גם ידע לספר כי בעצם חשד מייד
שהסטודנט שהופיע בפניו לא היה הולנדי,
כי אם גרמני.
איתן אורן, עסקן אגודת הסטודנטים בתל־אביב,
נירתם במרץ לחקירת העניין. ממבול
התלונות, שזרמו למשרדי אגודת־הסטודנטים,
התברר כי יש כאן עסק עם כנופייה מאורגנת
ולא נוכל בודד. התברר כי החבורה
השתכנה במלון שלום בתל־אביב״ ,וממנו
עקרה למלון מוריה בירושלים. גרעין הקבוצה
היו ארבעה סטודנטים גרמניים הלומדים
בארץ, שני בחורים ושתי נערות, שהצליחו
לממן בשיטה קלה זו את שהותם
בארץ הקודש.

הנ ח ה
או אג ח ה
מאז מלחמת־ששת־הימים עלתה יוקרתם
של חיילי צה״ל בעיני האזרחים. סיסמאות
בנוסח ״כל הכבוד לצה״ל״ הודבקו על
מגוניות ובתים. בעלי עסקים תלו שלטים
מאירי־עיניים ובהם הודיעו על הנחות לחיילים.
הסמל
אליאם דרויש, שעמד להשתחרר
משרות־החובה שלו ולהתחיל בחיים אזרחיים,
החליט לנצל את ההנחות שמציעים לחיילים.
נכנס אליאס לחנות לצרכי חשמל
מוניטור שברחוב ביאליק ברמת־גן והתעניין
לדעת כמר. יעלה לו רשמקול .״לך בתור
חייל, אני נותן הנחה,״ אמר בעל החנות
ודרש 345ל״י עבור הרשמקול. שמח וטוב־לב
על שקנה מציאה בהנחה יצא אליאס את
החנות אחרי ששילם את מחיר הרשמקול
במזומן. למחרת עמד לפשוט את מדיו ואו,
ידע, לא יהיה זכאי עוד להנחות הנתנות
לחיילים.
טעותמצערת. הוא לא הספיק להתרחק
הרבה ומבטו נתקל ברשמקול בדיוק
כשלו בחלון הראוה של חנות אחרת. שם,
בלי הנחה מיוחדת לחיילים, היה המחיר
275ל״י. חזר אליאס נסער לחנות מוניטור
זתבע את כספו חזרה. אך בעל החנות סרב
לשמוע לו.
פנה אליאס למשרד־המסחר־והתעשיה ו
התלונן
שסוחרים מרמים ועוד חיילים במדים
בתואנה של הנחה לחיילים. משרד־המסחר־והתעשיה
ערך חקירה, שבסופה שלח מנהל
המדור לסחר ושירותים מ. צוקרפיין מכתב
לאליאם .״מבקרנו ביקר בעסק הנ״ל,״ נאמר
במכתב ,״המנהל מר צור הצהיר שקרתה
טעות מצערת בחישוב המחיר והביע את
רצונו להחזיר לך את ההפרש במחיר.״
הלך אליאס עם המכתב לחנות, אך שם
סרבו להחזיר לו את כספו שלקחו בטעות,
או לקבל חזרה את הרשמקול. כשפנה אליאס
לחנות בלווית עיתונאי ביקשו ממנו לבוא
אחרי שעות העבודה, כדי לא לבייש את
החנות בעיני הלקוחות. בא אליאם בשעית
הערב ושוב סרבו להחזיר לו את כספו.
שלוש פעמים פנה החייל המשוחרר אליאם
למשרד־המסחר־והתעשיה, עד שלחצו על
בעל החנות להחזיר לו 70ל״י. איש מאנשי
משרד־המסחר־והתעשיה לא העלה בדעתו
כלל שיש אפשרות לתבוע את בעלי החנית
על הפקעת מחירים.
אמר אליאס השבוע :״זאת היתד, הנחה?
אנחה זאת היתר.,״
חיות תרופ ה
לבדידו ת
עובדי מחלקת־הקליטה, שבאו השבוע
לקבל את פניהם של העולים אשר הגיעו
לנמל חיפה באונייה מולדת, התפלאו למצוא
ברשימת הנוסעים את שמו של קוקו פורטו־סי
.״האם הוא עולה חדש או תושב חוור?״
שאלו.
״הוא תרנגול,״ היתר, התשובה.

מזמן לא קיבלתי הזמנה כיל־בד
מקורית לחתונה.
ראו בעצמכם :
בעה״י בעגלה (ובטכסי) ו בז מן קריב ו •)
אמרו
אמן.
הורי האלה יהודית ו שלמה צוברי.
אם הקרבן לונה מו סקונ ה (מ שנן).
הרינו מז מינים את כבוד מעלתכם לבוא
לטקס העלאת מי שה לבית סי שכן קו רבן
לאלה המהודרה הדרה לבית צוברי.
מקם ההקרבה ייערך במיבצר שילטון הנשים
בבית ויצ״ו העולמית, ברח, דויד
המלך , 38 ביו ם שני , 23.12.1968 ,ב׳ בטבת
ת שכ״ח, ח׳ (חטא) של חנוכה, ב שעה 7.30
בערב.
הבעת תנחו מי ם במקום.

מקוריות רבותי!

למטרות צילום

אם את חושבת שפרח־טייס הוא מה שרשם
הרופא בשבילך, מדוע לא תכתבי ל-
? 35/1אך בתנאי אחד: עליך להיות בת
,18—17 מסביבות תל־אביב או רחובות,
ופוטוגנית. כי 35/1רוצה להכירך למטרות
צילום, בעיקר!

לשון חדה

״לרותי החביבה לעיתים, שלום״
״תמהתני איכה תנסחי בקשתה של אשד,
בת 38 להתקשר דרך מדורך, לרעים לעט,
לשיחה ולהיכרות. אולי, אם אספר לך אישית
מפה לאוזן, כי אשה זו הינד, קולגה
שלך למיקצוע העיתונאות — תשייף עובדה
זו את חודי לשונך.״
:35/2אני דווקא שותקת.

סיפר לי מי שה :״היה
א שתי: מתי שאני צועק,
ומתי שהיא, היא יוצאת
״לבסוף, מיום החתונ ה
היום הייתי מטייל בחוץ.״

חום ירושלמי

ביקור מ שפחתי

למרות היותו תרנגול, היה קוקו נוסע
מכובד וחשוב על האונייה מולדת. לא היה
זה סתם תרנגול, אלא תרנגול־ענק, שחזר
לארץ מביקור משפחתי בחו״ל.
לשמחה פורסוסי ( )50 תושבת אחד ממושבי
העולים בדרום, היו שני תרנגולי־ענק.
כשנפטר האחד מהם, נשאר רק קוקו
שנתקף במרה שחורה. הוא סרב לאכול,
התנהג בצורה תוקפנית ואפילו התרנגולות
לא משכו עוד את ליבו. כיוון ששמחה פור־טוסי
עמדה לערוך טיול לקרוביה שבמרסייל,
החליטה ליטול עימד, את התרנגול, אולי
יראה את אירופה וירווח לו. היא יצאה עימו
לפני כחודש על סיפון האונייה מולדת, והשבוע
חזר קוקו לארץ, כשהוא רגוע
ועליז.
למרות שכל נוסעי האונייה פינקו אותו,
ירד משקלו של קוקו בארבעה קילוגרם.
״אין דבר,״ אמרה שמחה פורטוסי ,״זה לא
יזיק לו. הוא היה זקוק לדיאטה.״

״עגל ת זבל״ ,כך קוראים לתפריט מסויים,
במסעדה לא פחות מסויי מ ת על מרכז הכרמל.
תגידו מה שתגידו, האוכל בא מת מוג ש

הסכם ביני לבין
אני יוצא החוצה.
החוצה.
ועד הגרו שין, כל

קוקו וידידה בנמל חיפה

חום אנושי, ירושלמי. קר לי פה! (לא מבחינה
אקלימית).״
אז אם אתה נשארת חם, למרות הקור
השורר עתה בירושלים, כתוב לה. בבוסטון
הרבה יותר קר.

״אני סתם עוד ישראלית בודדה בניכר,
שממש מתה למיכתבים, במיוחד אם הם
יהיו מירושלמי חם ואינטליגנטי,״ כותבת
.35/3
״פרטים על עצמי: בת עשרים בקרוב,
לומדת כבר כמעט שנה וחצי בארצות־הב־רית,
לקראת התואר הראשון (שיושג, אם
ירצה השם, ביוני) .ונמאס, נמאס, נמאס
נורא מכל האמריקאים הסבונים, והישראלים
השחצנים, הממלאים את אולמי־ד,הרצאות בבוסטון.
לא איכפת לי בן כמה שיהיה,
או איך הוא נראה, העיקר שיהיה מוכן לכתוב
המון, המון. ושיהיה כאמור אינטליגנטי
וחם, חם, ח ם כי אני מתגעגעת לקצת

בתוך עגלת־זבל, המ שמ שת כמגש. כ שהזבל
הוא ח תיכ ת נקניק, כבד, בשר, ביצים ו עגבניות.
רעיונו
ת של חיפאים!

מעוותת וצרודמוחין
קשה להאמין, אבל זוהי עובדה. בן ד,־,32
מתכנן מחשבים אלקטרוניים. הוא מבטיח
שעיניו שחורות כעורב. ואני מזהירה: אין
לו תחביבים מיוחדים במינם. אבל אם את
מעוותת וצרת־מוחין, את לא מוכרחה לכתוב
אליו.
את יודעת, זד, שנוא עליו!
ברור?

ועוד סיפר לי מי שקה: כ שבחור ה באה
*לי ואסרה לי, :מי שקה, דבר אלי בחמי־פות
אמרתי לה , :שתי שרפיו׳

על הגובה

35/5מבקשת שארגיש בעיקר את הנובה:
״מפני שאני לא נחשבת בין הנמוכות. אני
בת 17 וחצי, נחמדה ומשתעממת לבד בבית.״
והיא רוצה אותך נחמד ומעל 180
ס״מ. והעיקר, שתאהב לבלות.
אז אם אתה על הגובה, כתוב.

אדיש ובטלן

תראו מה יש לנו כאן:
35/6הוא ״בחור בן , 18 משועמם, לאחר
בחינות הבגרות, ולפני הגיוס לצבא. ציני,
אדיש ובטלן.״ אבל, הוא מבטיח לך המון
מחשבה וריכוז, בתנאי שתכתבי לו.
וכי חשבת לרגע אחרת?

נ ער ת ה שבוע ־

מ שפט חיק מפגר
האם מסוגל מפגר־בשיכלו לשבת על טפ־סל־הנאשמים
כנאשם רגיל?
על שאלה זו התבקשה להשיב שופטת
בית־משפט השלום הדסה בן־עיתו, עת דובא
בפניה עמי שונה 16 החולוני, שנאשם
בגניבת שתי קופסאות חומר־ניקוי רם ספצי־אל
בשווי 1.16ל״י.
לאחר שהקריאה את כתב־האישום, פנתה
( ה מ שן ב ע מו ד )29

השם שונה מאחר והנער הוא קטין.

רק בגלק ה שר שרות, שהן נורא באופנ ה כעת, מצאתי את רונית.
היא עמדה וקנת ה לאמה שר שרות לצוואר, כ מו בן בתנאי שגס היא תענוד אותן.
בין בחירת שרשרת אחת לשנייה, היא זרקה לעברי קיטעי־מ שפט :״אני ב ת 15 וחצי,
לומדת בגי מנסיה, ב מג מ ה הו מני ת, בכית ה ה שי שית.״
רונית צעירה עדיין מכדי להחליט מה רצונה להיות לכ שתגדל; ״ארכיטקטי ת או שחקנית.״
מה שבטוח עם פנים כ מו שלה, יש לה כל הסיכויים, לא כן?
כבר עכ שיו היא בחברה סלונית, אבל רק של בני כיתתה.
אין לה חב ר, אבל יש לה א חו ת קטנה, שתמיד מפריעה לה להכין שעורים, דבר שלא
מפריע לח להיו ת תלמידה חרוצה.

במקצווווח הבאי
* בעל מקצועות
* אפסנאי ומחסנאים טכניים

י צה״ל דרושים: בעלי מיקצוע ב-
כל ענפי המתכת.״ מי לא נתקל במודעה
מסוג זה בחודשים האחרונים?
לפני מלחמת ששת הימים יכול היה צה״ל
לבחור לעצמו את מיטב הפועלים, בכל ליש־כת־עבודה
בארץ. על כל מישרה פנוייה התחרו
כמה מועמדים.
כיום חייב צה״ל לא רק לפרסם מודעות־פיתוי
בעיתונים, אלא גם להציע תנאים
מיוחדים לאותם בעלי־מיקצוע העונים למודעות.
כי השאלה הראשונה ששואל אותו
בעל־מיקצוע, היא :״כמה תשלם לי?״
לכאורה, אין מקום לשאול שאלה כזאת.

מו ע מ די םבמק צו עו ת הנ ״ ל יו כ לו ל ש לו חאתהת לו שנגיוןהפר סי ם ה אי שיי םלדאר
צבא• , 2146 עבור ״ קבע ״ ,אול פנו ת אי שי ת לל שכ ת ה גיו סהק רו בהל איזו ר מ גו רי ה ם
...גזור ושלח

אי־אפשו למצוא פועל מקצועי טוב ־
ונשכבו מוצאים, צויכיו[ לשלם לו
הובה ותו מעל לשנו הושגוי, מדוע?
שכן לכל פועל כזה יש דרגה מיקצועית,
ושכרו קבוע ומוכר על־ידי האיגוד המיקצו־עי
והמעסיקים כאחד. אלא שהשכר הרשמי
הזה הוא פיקציה. וככל שהאיש הוא בעל-
מיקצוע מעולה יותר, כן הופך השכר הרשמי
בלחי־מציאותי יותר. כדי לקבלו לעבודה,
חייב מיפעל להציע לו תוספות רציניות.
מיפעל פרטי עושה זאת כראות־עיניו, על
חשבון הצרכן. איש אינו יכול להכתיב לו
שכר־מקסימום שהוא רשאי לשלם לעובדיו.
אולם צה״ל, או מיפעלי ההסתדרות והממשלה׳
אינם יכולים לשלם שכר כראות עיני
המנהל בכל מיפעל. הם חייבים להיצמד ל-
סולם־השכר הרשמי. לכן הם נאלצים לחפש
דרכים לעקוף את השכר הרשמי:
י • הם רושמים לבעל־מיקצוע כזה, נוסף
לשכרו, שכר בעד שעתיים־שלוש של עבודה
נוספת ליום — מבלי שהוא יעבוד אותן
למעשה;
• או שהם מפתים אותו על־ידי הנהגת
מישטר־עבודה רופף, בגון התחלת־עבודה
מאוחרת יותר, הפסקות־אוכל ארוכות יותר,
דברים שחלק מציבור העובדים מוכן לקבלם
תמורת כסף.
מצב זה אינו סוד. כל פועל מכיר אותו.
כל מחפש־עבודה יודע, שאם יגיע לרמה
מיקצועית טובה, יחזרו אחריו עשרות מיפ־עלים.
אם כן — מדוע אין די פועלים כאלה?

יותר
עש - 7פחות שבר
^ 4תהתשובה צריכים לחפש במקום
בו מתחיל הצעיר לחשוב על עתידו. אם
לא למד בבית־ספר מיקצועי, לפני הליכתו
לצה״ל, הוא משתחרר מהצבא בדרך כלל
ללא מיקצוע אזרחי. השירות הממושך, כמו
בכל צבא בעולם, לא הכנים אותו למישטר־עבודה
קפדני. הוא נוטה לחפש משהו קל,
כאן מתחילה מלחמתו האבודה של המיק־צוע
היצרני כנגד עבודות־השירותים — וכבר
בסיבוב הראשון מפסיד המיקצוע היצרני,

י• למרות ההצהרות הרמות, שישראל
תוכל להגיע לעצמאות כלכלית אך ורק אם

תגביר את הייצור שלה, נוצרה תודעה כי
פועל־כפיים הוא בעל מעמד חברתי נחות
מזה של פקיד, סוכן־ביטוח או מורה לנהיגה.

השכר ההתחלתי הוא בדרך כלל גבוה
יותר בשירותים מאשר בעבודה יצרנית. אין
פקיד המתחיל בפחות מ־ 400ל״י לחודש.
מסגר, נגר, רתך או שרטט־בניין מתחיל לא
יקבל יותר מ־ 300ל״י לחודש.
• ההכשרה המיקצועית, לה זקוק פקיד
או פקידה, קצרה לאין ערוך יותר מזו של
פועל מיקצועי. קורס לכתבנות נמשך חודש,
קורס גקבנית של מכונות־חישוב שלושה
חודשים. ואילו קורס במיקצוע יצרני נמשך
לפחות 11 חודשים.
• שעות־העבודה שונות: פקידים בשרות
ממשלתי גומרים את יום־העבודה בממוצע
כשעה וחצי לפני הפועל היצרני. בקייץ יש
להם שעות קייץ המקצרות את יום־העבודה
— דבר שאין לפועל במיקצועות היצרניים
הקשים ביותר.
• חופשת־המנוהה השנתית גדולה אצל
הפקידים יותר מאשר אצל הפועל היצרני.
• דמי הפיצויים הם גבוהים אצל הפקיד,
במיקרה של פיטורים, מאשר אצל הפועל
היצרני. פקיד מקבל חודש לשנה,
פועל יצרני רק שבועיים לשנה.
לכן, כל מי שיכול להימנע מללבוש
בגדי־עבודה, ממהר לחפש מיקלט בצוזארון
הלבן — למרות שהוא עדיין במלוא אונו,
ומסוגל מבחינה גופנית ונפשית לעבודה.

״הטובים לבוקים!״ הפכה סיסמת הנוער.

מחפעט!

וא ו>וצ?>
שמואל בעל־נגריה
תדדלרדד רדרז/׳כג_ר רז:־זי,

בתי־ספר ריקים
ך* משרד העכורה -ש אגף להכשרה
מיקצועיח. תפקידו הוא, לכאורה, לכוון
את כוח־העבודה הצעיר לאותם ענפים שהם
חיוניים למשק. מאז קום המדינה, למעשה,
לא הצליח אגף זה לעשות יותר מאשר היה

נעשה מטבע הדברים. הוא אירגן בקורסים
מיקצועיים אותם נערים שפנו בעצמם לבקש
הכשרה כזאת. לולא היו הקורסים של מש־רד־העבודה,
היו אותם נערים משתכרים
כשוליות בלתי־מאורגנים כדי ללמוד מיקצוע.
האגף אינו חש את צרכי המשק המיידיים,
ובמיוחד של תחזיות העתיד. הוא מקיים
קורסים על פי שיגרה מוגבלת, במתכונת
הציוד המיושן הנמצא ב־שותו. כך, שוס
אם החניך מסיים קורס כזה, הוא עדיין רחוק
מלענות על דרישות המיפעלים, המשוכללים
הרבה יותר כבתי־הספר הריק־צועיים
של הממשלה.
גם את המיספר המוגבל של חניכים, ש־משרד־העבודה
קבע לעצמו בשטח ההכשרה
המיקצועית, אין הוא מצליח לגייס. חלק
מן הקורסים המתוכננים מראש מתבטלים
לגמרי מחוסר מועמדים, אחרים מתנהלים
בפחות חניכים מיכולת הקליטה של בתי־הספר.

כדי כך, ששר־העבודה יוסף אלמוגי
נזדעק בשבוע שעבר והכריז כי בקרוב יעלה
את שכר־הלומדים. כיום מקבל כל חניך,
במשך תקופת הקורס, שכר הנע בין חמש
לשבע ל״י ליום, מכיוון שהוא כבר בחור
מבוגר וחייב לקיים את עצמו, ולעיתים גם
משפחה. אלמוגי הצהיר כי השכר הזה יועלה
לעשר ל״י ליום. אם אמנם יגשים הבטחה
זו — למרות המיכשולים המינהליים
במשרדו שלו — יוכל חניך בקורם מיקצועי
לקבל עד 250ל״י לחודש.
אבל כאשר יסיים את הקורם, ותהיה
בידו תעודה ממשלתית המאשרת כי הוא
רתך או נגר מיקצועי סוג א׳ (הנמוך ביותר)
,שכרו במקום־העבודה יגיע לכל היותר
ל־ 300 עד 350ל״י.

ר ״יי .

מודעה אופייני ת, ב־אי
ח ר __ בתי־מלאבת

דה, לקידומו של הפועל הצעיר המיקצועי.
השתלמויות כגון אלה צריכות להתקיים בצמוד
למקומוח־העבודה, כדי לנצל את משק־המכונות
הקיים.
#להחדיר לתודעת הציבור את ערכו
של הפועל היצרני, לעודד פועלים יצרניים
להשתכן בשיכונים המרווחים יותר של הערים
הגדולות, בעיקר על־ידי הקלת תהליך
המימון.
#לעודד נשים צעירות להיכנס לעבודות
יצרניות במיקצועות המתאימים להן
— כגון אלקטרוניקה — על־ידי מתן שכר
שווו, לזה של הגברים. היום מקבלת אשה
בעבודה יצרנית שכר נמוך יותר מזה שמקבל
גבר, המבצע את אותה עבודה עצמה.
רק בפקידות השכר הוא שווה.
למימוש דברים אלה לא די בשינויים איר־גוניים
בתוך משיד־העבודה, או החלפת
פקיד זה באחר. גם הצהרות בעלות כוונות
טובות לא ישנו את המצב. דרוש תיאום ביג־משרדי,
בשיתוף נציגי המעסיקים והעובדים,
לצורך ביצוע מהיר של שינויים אלה.
כי, כשם שחשוב לצה״ל לתכנן שנים מ

ךדת קן

ך • עייה זו קיימת בכל המדינות התעשיי־
1תיות בעולם, ובמיוחד במדינות הקטנות
יותר באירופה, החייבות לנצל בצורה
היעילה ביותר את מאגר כוח־האדם המוגבל
שלהן.
ניתן ללמוד הרבה מא־צות אלה, ואין
ספק שאפשר להעתיק חלק גדול מן הפתרונות
שלהן למשק הישראלי:
י• להשוות את שכרו של הפועל היצרני
לפועל השירותים — או אפילו להגדילו
יותר. הוא הדין לגבי התנאים הסוציאליים,
כגון חופשה שנתית, פיצויי־פיטורין והקטנת
מס־הכנסה.
• להגביל במקומות־העבודה הגדולים,
בענפי השירותים, את אחוז הצעירים שהם
רשאים לקבל לעבודה מדי שנה. לתת שם
עדיפות לגילאים מבוגרים יותר, לנשים ולנכים׳
המסוגלים לענות על צרכי העבודה
המסויימת.
• להקים קרנות הסתדרותיות — מכספי
הפועלים עצמם, המנוכים כיום לקיום ה־י

בעל המקצוע

משק, הוא יקר־מציאות. דור־המשך —
למצוא לו, ני הצעירים לא נוחים אחריו.

קשח

ראש את חלוקתו והפעלתו של כוח־האדם
הצעיר במדינה לצורכי ביטחון, כך חיוני
לתכנן את הפעלת כוח־האדם הזה לצורכי
הרתחה הכלכלית — והכשרתו לכך בעוד־

במדינה
(המשך מעמוד )27

אל הנער הצנום שישב מכונם בתוך עצמו,
ושאלה אותו אם הוא מודה באשמה אי
כופר בה.
מאחר וכל מה שהצליחה להשיג היה
נענועי ראש והעוויות מוזרות שעשה, לא
ראתה דרך אחרת אלא לקבוע :״אינני משי־כנעת
שהנאשם מבין את האשמה. כנראה
שהוא מפגר בשיכלו,׳׳ ודחתה את המשפט
עד לקבלת תסקיר קצין־מיבחן, עוד בטרם
ההרשעה.
השבוע, משהובא בפניה תסקיר קצין־
המיבחן, ממנו הסתבר כי לנער, שאינו יודע
קרוא וכתוב, מנת־מישכל ,36 דבר המוכיח
על פיגור־שיכלי ניכר, עמדה השופטת בן־
עיתו בפני מצב שטרם היד. בבית־משפט
בישראל.
לאחר שיקול־דעת ממושך, קבעה :״אני
משוכנעת כי לנאשם אין מושג במה המדובר.
אין טעם כי אמנה לו סניגור. מאחר
שלא קיימת אפשרות של הידברות ביניהם,
החלטתי לא להמשיך לפי־שעה במשפט זה,
על־מנת שיובא העניין לתשומת־ליבו של
היועץ־המשפטי לממשלה, ויחליט הוא כיצד
יתבקש בית־המשפט לנהוג במיקרה זה.״
עתה משהועבר הכדור אל היועץ־המשפטי.
יאלץ הוא להציע תיקון בחוק, שכן על־פ־סדר־הדין
הרגיל יש לשפוט נאשם מפגר־בשיכלו
ממש כאילו היה מפותח.

חקירות
בי ת־ ספר לפרוצות הבית מספר 151 ברחוב בן־יהודה בתל־אביב
נמצא בלב רובע מגורים מהוגן. על
דייריו נמנים הרב חיים פרדס ורופא השיניים
הד״ר ישראל שוטלאנד.
אולם הדירה האחורית שבקומת־הקרקע
באותו בנין נראתה לדיירי הבית חשודה
מזה מספר שנים. דיירי הבית היו רואים
שם בלילות תנועה סואנת של נערות צעירות
בגיל הגמנסיה .״בהתחלה חשבנו ששם
גר מורה למוסיקה״ סיפר אחד הדיירים,
״אבל אחר־כך גילינו שטעינו.״ ״ממש רחמנות
היה לראות את הילדות שמסתובבות
שם,״ אמרה הרבנית פרדס.
מה יעשו הילדות בדירת הקרקע? עי בך
היתד, השבוע למשטרת תל־אביב גירסה
משלה. היא הביאה את בעל הדירה, שלמה
מייץ ( )31 לבית־המשפט, טענה כי הוא
חשוד בניהול בית־זונות. סיפור מפורט
יותר התגלה כאשר הובאה גם אשתו זהבה
( )19 להוצאת פקודת־מעצר נגדה.
סיפר סמל־ראשון דויד מיכאל :״בחידש־ם
האחרונים של השנה, הדריכה זהבה, יחד
עם אחרים, שתי נערות שלא מלאו להן 16
שנים, לעסוק בזנות. את כל הרווחים לקחו
לעצמם, מבלי שהנערות תקבלנה דבר. אבקש
לעצור אותה לעשרה ימים. עלינו לאתר
את הלקוחות שסופקו על־ידי זהבה לנערות
לשם מגע מיני.״
יורה באקדחים. לעצורים היו גירס־אות
משלהם .״עבדתי בעירייה בתור פועל
ניקיון. במיתון פוטרתי,״ טען שלמה טייץ.
״מאז נעשיתי דייג ומרכיב אנטנות. אין לי
חלק בעסקי־זנות. הבחורה שהיתר, אצלי היא
חברה של אשתי. מדי פעם הילוותה לי
סכומי־כסף קטנים. עשר, עשרים לירות.״
״כבר חמישה חודשים שאיני גרה עם
בעלי,״ טענה זהבה טייץ, ,׳מה שמייחסים
לו קרה אחרי שעזבתי את הבית.״ אבל
נציג המשטרה גילה כי זהבה עצמה ידועה
למשטרה כמי שעוסקת בזנות.
שני אנשים נוספים שנעצרו כחשודים
בניהול בית־ספר לזנוח, ובגביית שכר־לימיד
מהקטינות שלמדו בו, היו יוסף ענכוסי
ולידיה פדלון. אך גם הם התכחשו להאש־מת
ההוראה .״לידיה אינה עוסקת בזנות
כי אם בדוגמנות,״ טען ענבוסי, ואילו לידיה
הודתה :״אומנם אני עוסקת בזנות, אבל
כשתפסו אותי הייתי רק אורחת שם.״
שופט־השלום מנחם אילן הוציא נגד
כולם פקודות מעצר לעשרה ימים.
עתה מנסה המשטרה לגבות עדויות מרשיעות
נגד החשודים. דיירי הבית מעדיפים
לשתוק .״אנחנו לא יודעים משום דבר,״
אמרו השבוע רובם.
את הסיבה לשתיקה הסביר אילן פריידליך,
ידידו של טייץ, המציג את עצמו כשופט
בעולם התחתון :״טייץ הוא אדם מיואש.
לא כדאי להתחיל איתו. הוא יורה באקדחים.״

ש״״פ ס טפי
ה אב הפור ה שבעולם
האב הפורה ביותר בעולם היה פיו־דור
וזאסילייב שחי במאה ה־ 18במחוז
שוייה ברוסיה והוליד 87 בנים
ובנות. וואסילייב היה נשוי פעמיים.
אשתו הראשונה ילדה 27 פעמים,
מתוכן ארבע רביעיות, שבע שלישיות
ו־ 16 פעמים תאומים. בסך־
הכל ילדה 69 ילדים. השנייה הוסיפה
18 ילדים למיספר, בתוך אלה
שתי שלישיות ושישה זוגות תאומים.
הגרבונים של ״מרסי״ גם הם
משיאי ההישגים של תעשיית מוצרי־המותרות
בישראל: גמישים, דקיקים
ועדינים, בעלי איכות אירופית אמיתית
ומצטיינת באורך־חייהם. הגרבונים
של ״מרסי״ מחירם שוד־ ,בישראל,
בפאריז ובניו־יורק4.50 :
לזוג או 4.50ל״י לגרבונים בסריגת
מחסום עוצרת רכבות.

נ שי ם סא מינו ת בג ר ם

שסוסו
אפשר

רצוי

לראות |
לראות 1
לראות 1

ס ר טי ם חד שים
מארהפאר (פאריס, וזל־אביב) המה־זאי
פיטר ווייס הרכיב את האידיאולוגיה
שלו על שתי דמויות ידועות, המהפכן מארה
והמרקיז דה־סאד, ונתן להן לדבר בהצגה
הנערכת בבית־חולים לחולי־רוח. המחזר, הוצג
בכל העולם בהצלחה עצומה, שהגיעה
לשיא בתיאטרון השקספירי, בבימויו של
פיטר ברוק. ההצגה הוסרטה והועלתה על
הבד עם אותו צוות ואותו במאי.

האינטימיים

זיכרונותיה

כוכבנית (אסתר, תל־אביב) החייט האינטימיים
של הוליבוד מודגמים על־ידי שחקנית
(קים נובאק) ,במאי (פיטר פינץ׳),
מפיק ושאר אנשי האצולה הזאת. את הסרט
ביים במאי ידוע: רוברם אולדריץ׳׳.

כא כקלות נעלם כקלות

(תמר,

תל־אביב) הקהל שעוד נשאר לאלביס פוסלי
יוכל לראית אותו שוב בתור צוללן, עם
הרבה שירים וחתיכות•

ס ר טי םאח רי ם
אוליכר

(ב שבוע הבא; חן, תל-

אביב) מי שלא ראה את ריקוד השוק ב־אוליבר,
שבו כל הקצבים ומוכרות־הדגים
ומחלקי־העיתונים ומנקי־הארובות יוצאים
בשירה ובריקודים, לא ראה שימחה מימיו.
ההישגים הגדולים של המחזמר, שהוסרט
על פי ספרו בן־האלוומת של דיקנם, אולי ב ר
טוויסט, הם הריקודים המרהיבים שלו, השירים
המצויינים, והדמויות שנראות בדיוק
כפי שתוארו בדמיון בזמן קריאת הספר:
אוליבר, הנער היתום שנזרק מבית־ד,יתומים,
פייגין הגנב הערמומי, מנהל בית־ר,יתומים

מנהל כית־־היתומים כ״אוליכר״

הלאה פלסטר בלתי מועיל !
הלאה סכין גלוח מסוכן!
נוכסקורן — חומר נוזלי
חדש מ סל ק הכאב תוך
60 שניות. יבלות ועור נוק
שה ״נובלים״ עד השורש ע״י
שמוש בגוכסקורן. צובסקורן
מכיל שמן קי ק מזוכך, יוד
ובנזוקאין המשתיק כאבים.
בקבוק קטן של נובסקורן,
מרחיק היבלות האנטיספטי,
חוסך הרבה צרות £5^ 1׳

1101)11001111
מ ר חי קיב לו ת אנ טי ס פ טי

הנורא והאכזר, ביל סייקס הגנב, ונערתו הרכה.
טוב לילדים. מצויין למבוגרים.
כום (אופיר, תל־אביב) ריצ׳ארד
ברסון מרשים עד מאוד בתור פירחח נודד,
שהוא קצת משורר וקצת סתם גבר חביב,
ובעצם הוא מין סמל של המוות, הבא לבקר
נשים מזדקנות לפני מותן. הוא מסתובב
באי הפרטי של האלמנה העשירה
(אליזבט טייל ור) ,מזכיר לה כל הזמן את
הקץ הקרוב, ומעורר בה פחדים אנושיים
מובנים. הרבה פילוסופיה בגרוש, ודיאלוגים
מגוחכים ולא נעימים, דמות נדושה של
אשה מזדקנת, המופיעה בכל מחזותיו של
טנסי ויליאמס, מקלקלים את סרטו של ג׳וזף
לוזי, שיש בו תמונות חזקות ואווירה כבדה.

צ׳ארלי

(ארנזון־דויד,

תל־אביב)

ביצוע בנאלי של רעיון מרשים, על מפגר
בשכלו שהפך גאון.
ס מו ר אי

(בן־יוזודה,

תל־אביב)

אלן דלון נרדף על־ידי שוטרים ופושעים,
אחרי שהשכיר עצמו לבצע רצח. זהו סרט
מלא מתח, המתאר באיטיות איך נסגר המעגל
סביב הבורח.

מזל טדב

(נו רדון,

תל־אביב)

דמויות אנושיות של יהודים מתבוללים בסרט
חם, על אהבה וחתונה יהודית.

זה עתה הגיע הדגם החדש של מ ק רן ה שי קופיו ת
רכבות נשמרות היטב
(פאר, תל־אביב) לבטי ההתבגרות של נער
צעיר ומישחקי האהבה של חברו המבוגר,
על רקע מלחמת העולם השנייה, מתוארים
בהומור ובהבנה, בסרט רגיש ונפלא.

ארבעה נגנים מעולים, ממינכן

שבגרמניה, מהווים את רביעיית המו״
פיקה הקדומה, שהגיעה לסידרת קונצרטים.
הם מבצעים בצורה מקסימה, יוצאת
מן הכלל, מוסיקה של יוצרים שחיו בין
המאות ה־ 13 וד 17 שניים מתוך ארבעת
האמנים, הם אף זמרים, ובין עשרת ה־

שומעיו גם לו היה שר שירי־מוואה.

ליזיגנג

?ג מי שרוצה לשמוע יידיש עסיסית,
מוזמן להצגת שירת עמי של המחזאי־במאי־שחקן
ראשי ביצירה זו, זיגמונד טור־קוב,
שהחליט שמה שחסר עכשיו בארץ,
היא הצגה שתשחזר את חיי אברהם גולד־פדן,
מייסד התיאטרון היהודי, שחיבר בין
השאר את המכ שפה וממנו השלאגר הניצחי
יהודים רחמו רחמו ו שו ל מי ת, שהולידה את
הלהיט צי מוקי ם ושקדים. זוהי הצגה פשטנית,
המיועדת לקהל מתאים העשוי ליהנות
מהפיזמונים אותם שמע בבית אבא. רק,
חבל שטורקוב לא השכיל להעלות על הבמה
בצורה מודרנית, המתאימה לתקופתנו,
את אווירת הפרימיטיביות הראשונית של
התיאטרון היהודי בסוף המאה הקודמת, אלא
כתב וביים שמאלץ למוזיאון.

_ 150

י ו 1זי.ויון>יו 1 3 1

מוסיקת המאה ה־13
כלים השונים בהם הם מנגנים בווירטואו־דיות,
בטכניקה ובתרבות מוסיקאלית גבוהה,
יש כלים כמו ויאולה, לאוטה, סאקבאט,
ויאולים, אורגאנטו, פסאלטרי וקראמהורנים.
ערב מהנה ומסב עונג, לא רק לחוקרי המוסיקה
הקדומה, אלא אף לחובבי הרמוניות
נפלאות, מילים וצלילים.
בגיל 68 מנצח המלחין האמריקאי
הנודע אהרן קופלנד על התזמורת ה פילהרמונית
הישראלית, בחיוניות
ובהעזה ההולמים את הסימפוניה מס׳ 95
של היידן. על אף הריתוק שבניצוחו ופירושו
מלא־המתח לסימפוניה בדו של סטרא־וינסקי,
נשמעים הצלילים צורמניים ומוזרים.
ניתן לייחס זאת כמובן לצורת ההלחנה
הבלתי־שיגרתית של סטראווינסקי. ביום האזכרה,
מאת המלחין האמריקאי המנוח
צ׳ארלם אייבס, שהינו חלק מסימפונית,
המעלה זכרונות ילדות בצורה מקורית המתאימה
ליוצר גדול, ימצא במנצח קופלנד
פרשן קיצבי ׳מרתק. אל סלון מקסיקו של
.קופלנד עצמו -משלב בתוכו׳ נעימות מכסי־קאיות.
ערבות, בצורה ממולחת הנעימה לכל
אוזן ״,ומהווה משקל־קל־נגד לו אריאציו ת ח־תזמו
ר תיות: הרציניות של קופלנד, בעלות
הצלילים המבריקים והזועמים.

הרבכת האחרונה (התיאטרון
ה פ תו ח; מו ע דון בוסתן) מזכירה של
מיפעל, המייצר סבון מבני־אדם, מנהלת שי־חת־טלפון
אירוטית על מישלוחים וחומרי־גלם,
ועושה אהבה, למען המיפעל, עם המנהל
המזדקן. בחורה רוצחת את ידידה
מפני שסירב לקנות לה מכונית, ונער ונערה
מנהלים שיחת אהבה על מרגרינה ומיש־חת־שיניים.
כל זה שייך לעולם המטורף של
ימינו, שבו הכל ממוסחר, המלחמות, האהבות
והחלומות, ולא נשאר שום דבר מלבד
המוצר שלמענו האדם חי ומת. את העולם
הזה הביא עמום קינן עד אבסורד מזעזע
ומכאיב, בהצגה שוטפת ומרתקת שבה התלבושות
והתנועה משמשים כתפאורה, והקצב
המהיר והסיגנון המיוחד של הבימוי
של הילל נאמן וישראל גוריון מלווים את
הטקסט ומעבירים אותו לקהל בכוח מיוחד.

איש חסיד היה

3מנועים נפרדים ללא רצועות.
-¥עצמת אור חזקה במיוחד (נורת קוארץ יוד).
שלט רחוק לתנועה קדימה ואחורה ולחרות התמונה.
מחסניות ליזיננג הפונקציונליות ביותר — מכילות עד ל־ 50 שיקופיות.
עצוב מודרני.

דרוש הדגמה בחנויות הצלום המובחרות.

(תיאטרון

בימות) שירים וסיפורים חסידיים, בהצגה
מרהיבה של במאי מצויין וחמישה שחקנים.

* 10+כעד ונגד

(גלריה

)220

מקיפה ארבעה־עשר אמנים שחלקם היו בין
המייסדים של קבוצת 10+בשנת , 1965
וחלקם הצטרפו יותר מאוחר. נושא התערוכה
הוא: בעד ונגד. כל אמן בחר לו נושא,
והתייחס אליו בחיוב, או בשלילה. אפשר
למצוא נושאים חברתיים, פוליטיים, ואנושיים,
המעוררים את השאלה: בעד או נגד?
אפשר גם למצוא בתערוכה נושאים פלסטיים,
המעוררים את אותה שאלה עצמה. התשובות
שניתנו על־ידי האמנים לעיתים הן
אמנותיות, לעיתים שרלטניות, וכמעט תמיד
בלתי־מספקות. אך עצם הצגת השאלות ו־

^ם ה1ד^ -6

מי שלא יראה את־ הכיפה שלו
על הראש. עלול לחשוב שלפניו היפי או
ביטניק נלי מן השורה. כי עם הזקן השחור
שלו, עיניו הבוערות, קפיצותיו, הש־תיללותו,
ובמיוחד הגיטרה שלו, מזכיר
:שלמד! ק ר לי ב ך, שהוא במיקרה או לא
במיקרה רב, אחד כנ״ל. קרליבך, שעל שם
קרוב־משפחה שלו, מייסד מעריב, יש רחוב
בתל־אביב, מגיע לישראל אחת לכמה חודשים
כדי לספק מזון רוחני לחסידיו הרבים.
אפשר, למרבית ההפתעה, למצוא בהופעות
שלו לא רק דתיים, אלא גם חילוניים. הוא
עומד על הבמה לפחות שעתיים, ובכוח
טרנספורמטורי בלתי־נלאה, שר ושר ושר,
בקול חזק מאוד, המצטרד קימעה. הוא לא
רק שר אשא עיני אל ההרים, אלא גם
שירי ערגה אחרים, שירי־כושים, למשל. מרבית
המוסיקה היא מפרי עטו של קרליבך׳,
המכונה גם הרבי המרקד, ועל אף היותה
מונוטונית, היא חודרת לעצמות. אין
ספק כי בעזרת כוח ההיפנוט הסוחף שלו,
היה מצליח הרבי קרליבך לסחוף את קהל

אבידן :״בעד השתלות־־לב״
עצם הנסיון למצוא תשובות, ללא ספק
מעורר עניין ואצל מספר אמנים אפילו תוצאות
אמנותיות. בחלק מן היצירות מתקבל
הרושם שאת שם היצירה הדביקו באופן
כפוי, כדי להכניס אותה למיסגרת של בעד
ונגד. הקבוצה שחלק מחבריה הם אמנים
רציניים, רצוי לה להימנע מלצרף אליה
חובבים יומרניים, אפילו הם משתבצים ב־מיסגרת
האוואנגארד ומשרתים את רעיון
החדשנות.

״ציפדוני״
סוכנות לאינפורמציה וחקירות פרטיות
טלפונים • 823001 ,757813 רחוב חחשמל ,8מליאביב

אי תו רי כ תו בו ת
ח קי רו תמסח ריו ת

דיילת לבנתית

חנה ט פיו א

ב מו דעת ״מידל אים אי ד ל ״נ ם

דיי ל ת, א ל־ עלשנפצעהבא תונ ה