גליון 1636 מתאריך 8 בינואר 1969

מספד 1636

י״ח טכת תשכ״ט8.1.1969 ,

התוכנית הסודית המתגבשת בין
ויכסו! וקוסיגין

ועכשיו -

בח־בר

לפני כשכועסים קיבלתי מכתב מאחד
המנויים שלנו בניו־יורק .״המכתב המצורף
נשלח להוצאת ספרים מקומית בה אני
עובד כעורך,״ כתב המנוי בעברית, .תשובתנו
היתר, שלילית. אולי תמצא בו עניין.״
המכתב המצורף השתרע על פני שני
עמודים במכונת־כתיבה אנגלית. הפרט הראשון
שצד אוד העין היה המקום ממנו
נשלח :״ביירות 10 ,בדצמבר .1968״

היכונו להופעתם של אלופיפסטיבלהקצב

וזו לשון המכתב, מתורגמת מאנגלית
עילגת:

״יש ספר ערבי בך 200 עמודים, העומד
לפני סיומו הקרוב, והדן בנושאים הבאים:
#״תחילת ההדירה הרוסית לתימן אחרי
, 1954 וחלקו בכך של האימאם המנוח אחמד,
מלך תימן, ושל בנו אל־בדר.
@ ״שילטון נשותיו של האימאם,־ השחיתות
בארמון המלכותי והמאבק על השילטון
בתוך המשפחה המלכותית.
>• ״מטרות הריכוז הרוסי בתימן, והקשר

פור מצויין לכל קורא
בכל מקום, וחייב
לעניין במיוחד י ,
המתעניינים בדראמה * .
המזרהית
״זהו ספר מוזר, החושף דפים שלא נועדו
להתפרסם — לולא נמצא מחבר שמגיל
צעיר ידע את סודות בית־ד,מלוכד, התימני.
״מובן שהייתי רוצה לפרסם את סיפרי
בערבית, לפחות בתחילה. אבל המדיניות
הערבית האווילית, הרוזחת עתה, מונעת
זאת ממני. לכן אני מקודד, לפרסם את סיפרי
באנגלית, באמצעות מו״ל בארץ דוברת־אנ־גלית,
שיקח על עצמו את עבודת התירגום,
העריכה והפירסום.״

כדי לשכנע את ההוצאה הניו־יירקית
שההצעה היא רצינית, צרף המחבר פרק בו
הוא מתאר את עצמו:
״שמי מוחמד עבדאללה אל־וזיר, אבי היה

לחברה האלה קוראים
הם הלהקה מספר 1של סקנדינביה
כוכבי טלביזיה ורדיו בינלאומיים

הם יופיעו יחד עם מיטב הלהקות של ישראל
שזכו בפרסי פסטיבל הקצב הישראלי 1968
שנערך על־ידי

בחסות

הו1ול 0הזה

ט דז ^ קרלה

* הכוכבים החדשים
פרס שרביט הזהב
שרביט ״פז״

* השמנים והרזים
פרס גיטרת הזהב
גיטרת ״ אמקור ״

* הכוכבים הכחולים
פרס תופי הזהב

״הקדושים״

* הסגנונות

פרס מיקרופון הזהב
— להקת הייצוג של חיפה והצפון

הופעת־אורחת מיוחדת של

מלכת הגוגו 68

בחיפה קולנוע ״ארמון״
ביום רביעי 8.1.69ב־ 9בערב
כרטיסים:

בחיפה: משרד ״עינוג״ (רח׳ הרצל ,)8במשרד הכרטיסים ״חיפה״
רחוב הרצל ,24 וביתר המשרדים.
בערבהמופע — בקופת בית הקולנוע.

תמונת-זוועוז מתימן*
בין ריכוז זה לבין מזרח־אפריקה, המיפרץ
הערבי וארצות־הברית, וכן הבסיסים האמריקאיים
בחבש, סעודיה ואיזור ברית־המרכז.
!• ״חולשתה ותססנותה של המדיניות האמריקאית
בתימן.
#״השימוש שעשה חיל־האוויר המצרי
בגז רוסי בתימן.
• *מרחץ־הדמים שבא בעיקבות ההפיכה
של ר,־ 26 בספטמבר בתימן.
כל אלה, בתוספת 40 תמונות —
שאחדות מהן לא ראו אור עד כה, ובתוכן
עשר הזוזעתיות שאיש לא ראה כמותן.״

ממשיך הסופר מכיירות כתיאור :
״הספר הוא סיפורו של המלך המוזר
ביותר במאתיים ־,שנים האחרונות, ושל הארץ
המיסכנה ביותר על פני אדמות, שנאנקה
תחת שיבטו של האימאם אחמד.
״אין ספק כי סיפורו של אדם, המתמכר
למורפיום והמלקה אנשים בציבור מפני שהם
שותים משלאות חריפים: הממנה את
בנו־משרתו כראש־ד,ממשלה ורוצח בפומבי
שלושה מאחיו, בעוד שאת הרביעי הוא
מרעיל בחשאי: הפותח את זרועותיו לקומוניזם
האתאיסט־ ויחד עם זאת קורא לעצמו
דתי קנאי; השולט באמצעות נשים
— סיפורו של איש זה, אני אומר, הוא סי־

לפני ש מ חלי טי ם — הכ ר חי
ל ב קר ב חנו ת ״פזגז״ :שם מוצג
המבחר הגדול ביו ת ר של
תנורים לבל גודל מ טב ח, ולכל
תקציב, בנוס ף ל מב ח ר עשיר
של כיריי ם מודרניו ת.

ההמון בצנעא בירת תימן.
מכתבים השנה החדשד!

יום שלישי בחצות. מחוגי השעון עברו
משנת 1968 לשנת .1969 זהו הרגע הכי
פיקאנטי בשנה: כל העולם מהרהר בו על
כניסת השנה החדשה.
אולם אנשי קול ישראל, המקפידים יומיום
לציין את השעות ואת הדקות — שכחו
לנצל דווקא את ההזדמנות החד־שנתית
הזאת ולציין את המאורע.
אכן, כפי שנאמר: שכל זה דבר יקר...
שמחה שחור, חולון

שלום? לעולם לא:

מנהיג מהפכת 1948 נגד האימאם יחיא.
הושלכתי פעמיים לכלא, בגלל האשמות
רבות, שהאחרונה בהן היתה: הסתר, והנהגת
כמה מן השבטים להתמרד באימאם
אחמד. וזאת בהיותי בן .18 למדתי ארבע
שנים בפקולטה, למדעי־המדינה בפירנצה, איטליה.
עכשיו אני מנהל משרד־ההסברר, של
תימן המלכותית.״
הוא צירף את כתובתו :״קורניש מזרעה
מוצייט ביי, סקנת אל־חלווה, רחוב מר אלי־אס,
ביירות, לבנון.״
מכיוון שספר זה מעניין אותנו יותר מכפי
שהוא מעניין אמריקאים, החלטתי להציע
לשר־ההסברה התימני שיעביר לנו את כתב־היד,
ואנחנו ודאג לפירסומו — באנגלית
ובעברית, בעת ובעונה אחת. עשיתי זאת
באמצעות איש־קשר שלנו בפאריס.
אני חושש שלא נזכה בתשובה חיובית,
ונצטרך בינתיים להסתפק בדיווחים השיט־חיים־יחסית
שעיתונאים זרים מספקים לנו
על תימן — שגם הם מלאים תמונות־זוועה.

מדוע לא יכון השלום במזרח התיבון?
כי המפלות שספגו מדינות־ערב בשלוש
המלחמות, במשך 20 השנים האחרונות י-
פעולות צד,״ל נגד המחבלים — יצרו כ־קירבן
ריגשי עלבון, השפלה ושאיפת־נקם.
יעל חוזה־שלום — לא יחתמו לעולם. גם

אם ישראל תחזור לגבולות 1947 ותחזיר את
הפליטים.
כי שליטי ערב, עם תורתם הרצחנית, ,ם
מוגבלים ולא יודעים פשרות.
כ. כר־גיל, תל-אביב

״פיקוח נפש דוחה שבת:״
בקשר לכתבה שלכם ״רק לא בשבת״
(העולם הזה ,) 1634 דעתי היא שזה לא
חוסר תקציב — אלה כפייה דתית!
אני לא יכול להבין מדוע הטלפון של
שרותי־ד,הסברה בלישכת העיתונות אינם
עובדים בשבת.
גם אני שמתי לב לעובדה שרוב התקריות
בגבול קורות ביום שישי או שבת, ובגלל
הכפייה הדתית ד,מרכזיה סגורה.
אני חושב שזה עניין של פיקוח נפש,
ופיקוח נפש דוחה שבת. אך הדתיים עומדים
(המשך ב ע מו ד )5

אוהב
פרט

* 001

פנלגת?וזזחרזנוומאסטר

פו לג ת

ב א קנ ק־ מקפידים על כל הפרסים העושים את החליפה
זוהי שלמות — בגדי איוניר מאריג פולגת דיאולן מאססר

בתי האופנה הראויים לאמונך

• 8 69

8ז 3וזז

מאם טר

״א 0 ״ 0101 .£ז? 16ז 6$16ץ? 01

פרסזם סלניק

את המראה האופנתי, את הגזרה, הדשים, הכיסים
וכמובן את אריג האיכות

ן 1 1

לברר מה מידת
בינלאומי בעל
ובעיקר באיזור
עטים, הנמצאים
וסוריה.

התמיכה האפשרית בהצעתם להציב כוח
עוצמה ניכרת בכל קודי הפסקת־האש,
תעלת־סואץ, במקום המשקיפים המועתה
רק בקויים בין ישראל לבין מצרים

יחם הפעילות החדשה, הוא לסטר פיר־פון,
לשעבר ראש ממשלת-קנדה, מי שהיה
מיחמי הקמת כוח־החירום הבינלאומי של
או״ם.

יו*ף
ת1 1£1
מרגלים בתוד
משטרת ישראל
שישה מתוף עשרות החבלנים והמסייעים
להם, שנתפסו כשבוע החול!? ברצועת עזה,
היו שוטרים ערבים, ששירתו במשטרת־ישראל
במדים של שוטרים מוספים. השי־שה,
בולם שוטרים במשטרת ג׳אבלייה
שליד העיר עזה, היו קשורים כאירגץ ה מחתרתי
״קאומיון אל־ערב״ (הלאומנים הערביים)
וסייעו לרשת החבלנים שנתפסה,
השייכת לאירגון־השיחרור־הפלסטיני של
יחיה חמודה.
תפקידם של השוטרים היה לגלות פרטים על תנועות
הצבא והמשטרה ברצועה ולהזהיר את החבלנים מפני
סריקות ומצווים. תמורת שירות זה קיבלו השוטרים
הערבים תשלום של 100ל״י לחודש מאירגון השיחרור
נוסף למשכורתם במשטרה. איש הקשר שלהם היה מפקד
יחידת החבלנים אבו־פאחם, שעם ד,יתפסו נתפסה כל
הרשת.

הלישבה לתפקידים מיוחדים של משטרת
נפת עזה ידעה על פעילותם העויינת של
השישה מזה זמן רב, והם היו נתונים תחת
פיקוח מתמיד. היטישה שנעצרו הוצאו משורות
משטרת־ישראל. הם נחקרים עתה
כידי כוחות הביטחון ויועמדו לדין בקרוב.

נגיד בנקו-ישראל
איים בהתפטרות
חילוקי־דעות מרים כין נגיד בנק־ישראל,
דויד הורוביץ, לבין שר-האוצר זאב שרף,
קדמו להגשת התקציב השנה.
בעוד ששרף׳ נאלץ להיכנע ללחצים שכפו עליו הגשת
תקציב גרעוני ללא העלאת־מיסים בשנת הבחירות, דרש
נגיד הבנק העלאה ניכרת במיסוי, ואף נתן פומבי לדי־עותיו
באמצעות כתבים כלכליים. באחד משלבי הדיון
אף איים הנגיד בהתפטרות.

בהתערבותם של לוי אשכול ופינחס ספיר
נמנע הורוביץ מהתפטרות ואף התחייב
שלא להוציא את חילוקי־הדעות אל ״מחוץ
למשפחה״.

נשק! חם
לצוותי־האוויר
של ״אל-על״
חברת ״אל־על״ עומדת לצייד את כל
הטייסים והדיילים העובדים כשירותה באקדחים,
לאור מעשי חטיפת המטוסים שאירעו
באחרונה.
ככד מקווים יוזמי ההצעה להרתיע את
אנשי אירגוני-החכלה, ולהגדיל את הסיכוי
לגבור עליהם, גם אם יצליחו להשתלט על
אחד הטייסים.

הקונדים יוזמים
כוח־חירום
צפוייה יוזמה קנדית חדשה בסיכסוו ישראל—ערב.
במגעים בלתי־רשמיים במיסדרונות או״ם ניסו הקנדים

נציגים מצביה
לוועידת רק״ח
נציגים רבים של מפלגות קומוניסטיות בעולם יבואו
לארץ כדי להשתתף בוועידת רק״ח אשר תתקיים ב־30
בינואר בקולנוע אילת ביפו.

הבולטים בין נציגים אלה יהיו שני נציגים
של המפלגה הקומוניסטית הצ׳בית,
שנובחותם כוועידה תהיה מסקרנת במיוחד,
שפן רק״ח הביעה בשעתו תמיכה בלתי
מסוייגת בפלישה הסובייטית לצ׳כיה.
בוועידה, שתקרא לממשלת־ישראל לבצע את החלטת
מועצת־הביטחון, יידונו בין השאר גם היחסים עם התנועה
הציונית וגורמי הפילוג שחל במק״י ב־ ,1965 כאשר
״הקבוצה הלאומנית של סנה ומיקוניס קיימה ועידה
משלה לקול תשואות הריאקציה.״

תדי חושד
בחתירה של ספיר
בדיון פנימי במפלגת העבודה, רמז ראש עיריית
ירושלים, תדי קולק, שגל המכתבים למערכות העיתונים
ותעמולת ההסתה המתנהלת נגדו בשאלת הסכם הקמת
המצבות עם ד,ואקפ בירושלים, הינו חלק ממסע

מאורגן, הנתמד על-ידי מזכיר מפלגת העבודה
פינחס ספיר, אשר נועד למנוע ממנו
את הצגת מועמדותו בבחירות הבאות לראשות
העיריה.

קולק זכה, כזכור, איש״ת במיספר קולות העולה בהר־בה
על כוחה של רפ״י, שבשמה רץ לברירות. אנשי
מפא״י לשעבר בירושלים, ובראשם מרדכי איש־שלום,
שהפסיד את ראשות־העיריה, לא שכחו לו זאת.

איו ת!7ציב
לפיתוח כבישים
דרישה להעביר ישירות אחוז קבוע מן
ההכנסות ממיסוי־רבב לקרן־לפיתוח־הכבי־שים,
הועלתה על•
ידי הנהלת משרד
התחבורה, נוכח בשיעור הגידול
ס?< 20 הצפוי ברכישת
רבב כשנה הנוכחית.
הדרישה
על ידי נדחתה משרד-האוצר.
נוכח סירוב זה, הודיעו
ראשי משרד־התחבו־רה,
כי יפרסמו ברבים
דו״ח שהכין מומחה
בריטי על הקשר בין
ריבוי התאונות לבין הפיגור
בהרחבת רשת הכבישים.
בין השאר חו־זד,
דו״ח זה סתימה של
קטעים מרכזיים כגון
כביש תל־אביב—הרצליה
וכביש תל־אביב—פתח־תקווה,
תוך שלוש שנים,
ועלייה ניכרת במיספר
הנפגעים בתאונות.
נוסף לבעיית הרחבת
הכבישים — יש גורם
נוסף לריבוי התאונות :
רשת כבישים משובשת,
בעיקר בסביבות ערי־השדה,
וחוסר מדרכות
בערים הקטנות. גם כדי
לפתור בעיות אלו אין
תקציב.

כד תושלם
האוטוסטראדה לירושלים
כעוד שבועיים ייחנך כטקס חגיגי קטע
הכביש ירושליס-תל־אביב העובר למרגלות
הקסטל, שיהיה בן שישה נתיבי תנועה.
בכד יסתיים השלב הראשון של סלילת
האוטוסטראדה לבירה.
בינתיים הופסקה העבודה בתוואי העוקף את הכפר
אבו־גוש, בשל תביעותיהם המופרזות של בעלי הקרקעות
שעליהן צריו להיסלל הכביש. יחד עם זאת נערך
עתה סקר שמטרתו לקבוע את תוואי האוטוסטראדה בין
שער־הגיא ללוד, שתתחבר בעתיד עם הכביש המהיר
העתיד להיסלל בין נמל־התעופה לבין תל־אביב. קטע
זה מתוכנן כך שיעקוף את העיר רמלה. בשער־הגיא
יהיו לאוטוסטראדה שני מסלולים נפרדים. הכביש הקיים
ישמש כמסלול חד־סיטרי לנסיעה מירושלים לתל־אביב,
ואילו לכביש העילי, המשרת עתה את הנוסעים לירושלים
דרך בית שמש, ייסלל המשך שיתחבר ליד לטרון
לאוטוסטראדה.

בית־מלוו ייבנה
בשארם אל־שייר
קבוצה של משקיעים מקומיים, שגייסו
כספים כחו״ל, מתכננים עתה הקמת בית-
מלון לתיירים כמיפרץ שלמה. המשקיעים,
המתכוונים להקים את המלון כסיגנון של
מוטל, מצפים רק לאישור הממשלה להקמת
המלון.
בניית מלון זה, יחד עם אוניית התיור שתופעל בקרוב
בקו אילת—שארם אל־שייך, עשויים להרחיב במידה
ניכרת את מימדי התיירות לנקודה הדרומית ביותר
הנמצאת בידי ישראל.

איליו עובר
לעסקוי תיירות
איש העסקים הישראלי אפרים אילין,
בעל מיפעל הרכבת המכוניות הכושל, עומד
להעתיק את תחום פעילותו לענף התיירות.
אילין כבר רכש את סוכנות הנסיעות הגדולה תבל
בתל־אביב, על שני סניפיה, ברחוב נחלת־בנימין וברחוב
הירקון. כן עומד אילץ לייבא מכוניות להובלת תיירים,
ולהקים משרד של מדריכי תיירים.

מכתבים
(המשך מעמוד )2
על דיעותיהם, שאותן שאבו מפסיק אחד
בספר בראשית.
עד מתי נסבול בגללם?
יימי שפיר, קיבוץ ניר עוז

דדקיום כשלום
הסערה הציבורית שקמה עקב ההסכם בין
ראש עיריית ירושלים והנהלת הוואקפ המוסלמי
להקמת מצי
בות־זיכרון במיזרח
ירושלים לזכר חללי
המלחמה הערבים —
הינה חמורה ומעוררת
דאגה!
אך היציאה מהמבוך
העדין הזה הינד.
יותר קלה ממה
שנראה במבט שטחי.
עלינו
להחליט מה
אנו מתכוונים לה־יות
— ואז נדע מה זמיר עלינו לעשות. אם
רוצים אנו להמשיך להיות כובשים מפוארים
מאל אוכלוסייה מובסת — עלינו לא רק
לא להרשות הקמת אנדרטות חדשות, אלא
אף לנתץ את הישנות.
אך אם שואפים אנו לדו־קיום בשלום עם
שכנינו, כשווים עם שווים — הרי מחובתנו
לא להיכשל בלאומנות צרת־אופק, ולא לחבל
בהסכם האנדרטות!
שלום זמיר, נפר אנזירים

נימת בוז

בקשר לכתבתכם על המיסחר בעתיקות
של משה דיין (העולם הזה :)1634
לשר־הביטחון ישנה הזכות למכור מאוספו,
כשם שקיימת זכות זו לכל אספן עתיקות.
נשמעת מעין נימת בוז לאדם שכה מעריכים
ומעריצים במדינה. הכתבה רוצה כאילו
להוכיח את משה דיין על מעשיו.
בושה להעולם הזה לחטט בכאלה מעשים!
ש. מ ,.תל־אביב

החיים כדרום־־אפריקה

קראתי בשבועונכם את הכתבה של שלום
כהן על דרום־אפריקה (העולם הזה )1631
והזדעזעתי מסילוף
האמת בקשר לכך.
האם ׳נראה הדבר
שבשעה חמש הכל
נסגר? אם כן, אינני
יודע היכן היה בשעה
זו שלום כהן.
אני נמצא בקייפ־טאון
למעלה משנה,
והספקתי להכיר את
חיי המקום קצת יותר
טוב מתייר לעשרה
ימים.
ליכטנשטיין
אם ברצונכם לתקוף,
למדו ראשית
את בעיות־המקום, ואחר כך כיתבו!
יגאל ליכטנשטיין, קיייפטאון,
דרום־אפריקה
י • שלום כהן כתב בפירוש על יוהנסבורג.
הוא ביקר גם בקייפטאון, אשר על
בעיותיה המיוחדות עמד באותה כתבה.

ב 7נרנ 1כ 1/71ג. בוע

דוברים רשמיים, שרים ודיפלומטים של לבנון הגיבו על
פשיטת צה״ל בנמל־התעופה של ביירות. אן התגובה המעניינת
ביותר — המבטאת את רגשותיו והשקפותיו של
משכיל לבנוני — באה בצודה בלתי־רשמית: מכתב של
קורא למערכת העיתון האמריקאי ״הראלד טריביון״ ,המופיע
בפאריס :
העולם מתרשם בוודאי מהדייקנות ומהיעילות של כוח־המחץ
הישראלי, שתקף את נמל־התעופה הבינלאומי של ביירות, וט־חוסר־היעילות
של הצבא הלבנוני בהגנה עצמית. אכן, אין אנחנו
אומה צבאית מצטיינת. ויתרנו על האופי המלחמתי שלנו אחרי
שאלוף אחר, שגם הוא היה שתום־עין, חניבעל, יצא מן המושבה
הצידונית בקרתגו ועשה שמות במדינות רומא. כולנו יודעים
איך נסתיימה הפרשה ההיא*.
כל הכובשים בהיסטוריה עברי את חוף לבנון, בדרכם לקראת
נצחונות גדולים יותר, ולקראת כישלונם הסופי, בארצות אחריי
•1במשך תקופה זו השתדלנו, ככל האפשר, לתרבת את
כובשינו, אך מעולם לא אימצנו לעצמנו את שיטותיהם.
משום כך הוסיפה תרבותנו לחיות, כשתרבויות אחרות אבדו.
לנו העתיקה שבמערכות הכלכלה המבוססות על יוזמה חופשית,
ולנו מסורת עתיקה של סובלנות דתית כלפי כל הדתות, ובכללן
הנוצרית, הדרוזית, המוסלמית והיהודית.
למרות זאת, אפנו שוחת דם מאז יום־השבת האחרון, כפי
שרצתה ישראל. עיקר הצי האווירי המיסחרי שלנו הושמד.
השבט ה* .11 בהתאם למסורת הלבנונית, אנו עומדים כשלהי
אחת סמוקה, אך לא נפנה את הלחי השנייה. את המטוסים
אפשר להחליף במטוסים חדשים וטובים יותר. אך אי־אפשר
לרפא בנקל את מחלת־הנפש שדבקה באומה הישראלית, מחלה
שאותה היא מראה לעולם, באמצעות ממשלתה הנבחרת, כאילו
היתד, הישג שיש להתגאות בו.
המעשה של שני פליטים פלסטיניים צעירים ונואשים נראה
כימעט אנושי בהשוזאה. הם ביצעו באתונה את פישעם, השמידו
מטוס אחד והרגו בשגגה נוסע אחד, אך הצילו את כל שאר
הנוסעים ומסרו את עצמם לידי המשטרה, מבלי שהיתר, להם
כל תקווה להימלט באמצעות הליקופטר או בדרך אחרת.
ייתכן מאוד שר,מיגים הרוסיים לא ינחילו תבוסה לישראל,
אך ישראל גם לא תנחל ביטחון על־ידי יצירת תדמית של מים־
לצת־פראנקנשטיין, הניזונה מפאנטומים. האלימות והאכוריות,
שהפעילה ישראל נגד תושבי ארץ־הקודש, תוליד רק אלימות
נוספת. הפלסטינים עשויים עוד להוכיח שהם השבט ה־ 11 מבין
* חניבעל נקרא חזרה לאפריקה, נחל בעיר צאמה תבוסה
ניצחת. הוא נמלט לצור, ואחר־כך לאנטיוכית, עזר שם למלך
מבית סיליקוס במלחמתו ברומא, נכשל והתאבד בתורכיה ב־,183
״נדי לחסון לרומא את ההמתנה למותו של זקן שנוא.״ קרתגו
עצמה הושמדה כליל, וחורבותיה כוסו באפר.

שהרבה לא השתנה, ושדיין אינו דובר אמת.
לכן, ח״ב אבנרי, עליך להמשיך להילחם
לשיפור התנאים בבתי־הסוהר לחיילים!
גבריאל קוחגוכסקי, גרמניה

מעשה יפה

אנשים חושבים שבערים קטנות יש שינאר,
גדולה לערבים.
המושבה גדרה הוכיחה את ההיפך.
והנה מה שקרה: אולם בית רחל בגדרה
היד, מלא עד אפם מקום, עת הופיעו אנשי
להקת עידנת המיזרח — אשר הינד, להקה
ערבית־יהודית. הם נתקבלו יפה מאוד על־ידי
הקהל, כשהשמיעו את מערכוניהם.
כל זה הודות למחזאי־במאי ציון שם־טוב,

המצב בכלא הצבאי

ראיתי ב״דו״ח לבוחר״ מס׳ 120 של ח״כ
אורי אבנרי (העולם הזה )1631 את השאילתות
שהגיש אבנרי לשר־הביטחון משה
דיין בעניין הכלא הצבאי, ואני חייב לציין:
כל הכבוד.
הגיע הזמן שמישהו יילחם בנעשה שם!
כאדם שב־ 1965 הספיק להיות בכלא צבאי,
עלי לומר כמה מילים בנדון:
(א) התנאים הסניטאריים, המזון והיחס
לאסיר היו מתחת לכל ביקורת.
>ב) היחס של השוטרים הצבאיים לאסירים
היה בלתי נסבל.
(ג) האלימות מצד הסוהרים היתד, שם
בסיטונות. עד כדי כך שכמה אסירים יצאו
משם מטורפים.
בקיצור, בזמני היה שם כך. יש להניח

תחוות צילומים!!
מערבת ״העולם הזה״ מזמינה
את קוראיה לתחרות צילומים
כעלי אופי מיוחד, אשר יפורסמו
מדי שבוע כמדור זה.
כל תמונה שתתפרסם תזכה
את שולחה בפרס של — 10.ל״י.

העולם הזה 1636

סולו שדואו״ב
השבטים האבודים של ארץ־הקודש. הם עשויים לחוור למולדתם
בעזרת השיטות החדשות, שאותן מלמדת ישראל.
אכן, ייתכן מאוד שהיהודים בישראל עוד ישמחו על קיומה
של לבנון, ארץ מחסה לנרדפי כל הדתות, כשהפראנקנשטיין
הציוני, מעשה ידיהם, יפנה נגדם — עם או בלי עזרך, אמרי*יי״

קאית.
״פראנקנשטיין השכן״ .אס רוצה ארצוודהברית לשמור
על ההנהגה המוסרית והחומרית של העולם החופשי, מוטב

חניכעל(בפינה) ופילי־המלחמה שלו ג דיד לרומא
שתום־העין הקרום

לה לבטל את העיסקה הצינית של מכירת פאנטומים תמורת
קולות יהודיים בבחירות. על הממשלה האמריקאית החדשה
לחדש את המסורת האמריקאית האמיתית של שלום וצדק עלי
אדמות, נוסף על ההישגים בחלל החיצון.
ארצנו קטנטונת, אך אנחנו קיימנו בה את מסורת היוזמה
החופשית, בלי עזרת פאנטומים. איננו מבקשים אותם בעת.
אך למען האנושות, אל תתנו אותם לבראנקנשטיין השכן!
פאיז בוסתני, ביירות

ההבדל בין ״לאומי״ ל״לאומני.״
לא הייתי שולח את המכתב בלי שאחקיר
ואברר תחילה, אם יש לדברים נקודת־אחיזה
בלשנית. במלון החדש של א. אבן-
שושן מוגדרת המילה לאומי כך :״חובב
עמו, חדור רגש נאמנות לעם״ וכו׳ ,כלומר:
אדם הדוגל בערכים לאומיים, כפי שאתם
הגדרתם לאומן. ואילו המילה לאומני מוגדרת
כך :״לאומי קנאי וקיצוני ביו תר...
רואה את.עצמו נבחר ומעולה מכל העמים
האחרים.״ כלומר: שוביניסט. המילה לאומן
אינה מופיעה כלל במילון.
לכן תשובתכם כי ״ההבדל בין לאומי
ולאומני, שהשתרש בשפת־העם, אינו תואם
את הדיקדוק העברי,״ אינה נכונה. גם
ההסבר כי אדם הדוגל בערכים לאומיים
הוא לאומן, כשם שאדם הדוגל במהפכה
הוא מהפכן, אינו משכנע מבחינה לשונית.
לפיו אפשר לומר שאדם הדוגל בביטחון
למשל, הוא בטחונן, וכן הלאה. אם יש
לכם סימוכין בלשניים — קדימה!

עדי סגל, ראשון־לציון
• מה ההבדל בין חברת־תעופה לאומית
— ובין מנהלה הלאומני?

מכתב איום

ציון שם־טוב כפלאקאט
אשר לא פחד מפני האתגר: הקמת להקה
יהודית־ערבית — אפילו בימים מלאי־מתח
בין יהודים וערבים.
לכן, לדעתי, צריך לפרסם מעשה יפה זה
— כדי שגם אחרים ילמדו ממנו.
נ. ג ,.אשקלון
#ציור מתוך פלאקאט של ציון שם־
טוב — ראה תמונה.

סימוכין בלשניים

ברצוני להבהיר כמה נקודות, בקשר למכתבי
שפורסם בהעולם הזה ( )1629 על

כדאי שתביאו לידיעת קוראיכם את שיהלחץ
שמפעילה מועצת־פועלי־חיפה
טות
על אותם העובדים שסירבו לשלם את מסד,מפלגות
ההסתדרותי.
כל אחד שמילא טופס־סירוב קיבל מכתב
אישי ממועצת־ד,עובדים של מיפעלו. במכתב
נאמר :״אתה הינך ברשימת המעטים אשי־משום־מד,
החליטו לסרב לשלם את המס
המפלגתי ...מחובתנו, כנציגי ציבור־ה־עובדים
ובנציגי ההסתדרות במקום, להעיר
את תשומת־ליבך לעובדה שהמם המפלגתי
נגבה על פי החלטת ההסתדרות הכללית,
והיא חלה על כל חברי־ההסתדרות.״
למכתב זה מצורף טופס של הודעה על
ביטול סירוב לשלם את המס.
זהו נסיון בלתי־חוקי להפעיל לחץ אל
העובדים. המכתב נכתב בלשון תמימה כביכול.
הוא מנסה להטעות את העובדים על־ידי
יצירת הרושם כי המס הוא מס־חובה,
לפי החלטת ההסתדרות, לא נאמר בו דבר

כי המס הוא מס־מרצון, ועובדים זכאים
לסרב לשלם את המם. כדאי שהכנסת תתערב
בשיטות־לחץ אלה!
מ. ח ,.חיפת
0ח״כ אבנרי הגיש בעניין זה סידרה
של ׳שאילתות, הצעות־לסדר־היום והצעת־חוק
פרטית.

״לא משרתים את משרד החוץ״
בתוקף תפקידי כמזכיר כבוד של התאחדות
עיתוני חוץ בישראל, עלי להסתייג
ממסקנה שלכם המופיעה
בהעולט הזה
( )1634 בכתבה
״משרד השקר,״ כי
״כל כתבי־החוץ הישראלים
משרתים
ביודעין את משרד־החוץ.״
עלי
להעיר:
(א) אין ואנו מבדילים
בין כתבי־ה־חוץ
הישראליים וה־לא־ישראלים,
הפועלים
בארץ,
יוויטה
(ב) לא ידוע לנו
על חברינו ,״המשרתים ביודעין את משרד־החוץ,״
והערה זו שלכם פוגעת בשמם
הטוב של כתבים ששנים רבות משרתים
את עיתוניהם בחו״ל באובייקטיביות.
תאודור דויטה, רמת-גן
#בעל הכתבה מוכן לתקן את דבריו.
במקום ״כל כתבי־החוץ״ קרי :״רוב כתבי-
החוץ.״

אור אדום
אינני יודע מי אחראי לתיפעול רשת הרמזורים
בתל־אביב, העירייה או חברת הרמזורים
סיגנלור. אבל הייתי רוצה שהאחראים
על כיוון הרמזורים יטריחו את עצמם
פעם לצאת מתוך מכוניותיהם ולנסות לעבור
מעברי־חציה ברגל.
יש כמה מעברי־חציה בעיר, שאפילו אם
מזנקים מהמדרכה מייד עם תידלק האור
הירוק, ומתחילים לרוץ כדי לחצות את
(המשך בעמוד )6

א.ב.ג וטדיליו
המכנסיים המוטלמים לגבר

מכתבים
(המשך מעמוד )5

הכביש, מופיע מייד אור אדום כשנמצאים
באמצע הכביש. האם פלא שאחר־כך איש
לא מתייחס ברצינות לרמזורים?

מנחם שבתאי תל־אביב
; • ת שוב ת דובר חברת סיגנלור: לא
ידוע לנו על מעברי־חצייה הדור שים מה עו בר
בהם לזנק, לרוץ ולע שות פ עולו ת אקרוב־טיו
ת כאלה. את או רן הזמנים בכל ר מזור
— קובע ת ועדה ה מורכבת מנציגי המ שטרה,
עיריית תל־אביב וחברת סיגנלור.

״כל הכבוד לצה״ל״
במקום לומר שוב ושוב *כל הכבוד לצד,״ל״
אנא, הוכיחו
זאת, אזרחי ישראל,
וקחו את חיילנו בטרמפים
בקיץ וגם
בחורף.

ניצה,

הרצליה
פי תו ח

על דתיים וכוונות מאוזנות
מכתבו של יוסי
רבינא, על ההבדל
בין דיסקוטקים דתיים
וחילוניים !(העו ל
0הזה )1629 הצית את הזעם הכבוש שאני
רוחשת לסוג זה של דתיים.
אני מוכרחה לציין שנהניתי לקרוא, שכל
מי שאינו דתי — הוא פושע בפועל. והרי
רבינא כותב :״האם בני־הנוער הדתיים
חייבים ללכת עם הפושעים לדיסקוטקים?״
מכיוון שכך, אני מתחילה לצפות למאסרי.
שנית, יסביר לי חובש־כיפה חמוד זד,
מה ההבדל בין דיסקוטק דתי לסתם דיסקוטק?
בדיסקוטק מתבצעים אותם דברים כמו
בדיסקוטק אחר. גם שם ישנם ביצועים
מאונכים של כתנות מאוזנות. ואל תגידו
לי שהדתיים מניחים תפילין בטוויסט ומנפנפים
בציציות בסלו!
שיהיו בריאים — אבל שיסתמו!

ענת כטרפליי,
מהי השיטה?

תל-אביב

בגליון העולם הזה 1635 פירסמחם את
מכתבו של הקורא יעקב שמעון, המסביר
כיצד מחזיקה הגברת סינתיה מאיר (נערת

א.ב.ג. מציע מבחר מכנסיים
עשויים ׳טרילין׳ ־
אלגנטיים, אופנתיים ובשלל גוונים
א.ב.ג. ו׳טרילין׳ הם שני שמות
היוצרים יחד את המכנטיים
המשלימים את הלבוש הספורטיבי
החורפי לגבר — מכנסיים עם
ז׳קט או עם אפודה.

גבר!
האםאתה טבעי באופיך ודוגל
באהבה החופשית חסרת הצביעות?
א ם כך ואם רצונך ל הכיר ב חו ר ה הדוגלת
ב או תו אידיאל, הצטרף ל מכון סקנדינה.
לשם קבלת פרטים לפנות בצרוף בול לת.ד ,15037 .ת״א

״סקנדינה״

סינתיה מאיר
הפלייבוי היהודיה) את אוצרות הטבע שלה
במצב כה מרהיב־עין.
הבחור־הזעצער שלכם התמלא, כנראה,
התלהבות כשקרא את ההסבר, ומה שהותיר
ממנו לקוראים הוא רק :״שיטה זו מסוכנת,
וגוררת תופעות חמורות מבחינה קלינית.״
יפה מאוד — אבל מהי השיטה? אולי
תגלו גם לנו?

הנהלת חשבונות בירושלים
+פקידות כללית— 4חדשים !

חודש !
•)> כתיבה
חודש!

יוסי צוקרמן, בני-ברק
• ה שיטה המקובלת: הזרקת שסן פארא־פין
נוז לי מתחת לעור החזה — הנקרש
וממלא את החזה.

טעות לעולם צודקת

במכונה— קצמות—

החיפאים יכולים עתה רק להתנחם בכך
שקבוצתם היא היחידה שעדיין לא נרצחה
בעונה זו( .ידיעות אח רונו ת .)29.12.68

ביה״ס ״הפקיד ׳ /י. פורמן,
בצלאל ,18 ירושלים

זבות קדימה כמדור זה תינתן
למכתכיהם של קוראים המצרפים
את תצלומיהם למכתבים.

בעולם
כדור הארץ סוף העולס
אלפי מאמרים נכתבו סביב כדור־הארץ
לקראת השנה החדשה — כימעט כולם ברוח
פסימית. אך הפסימי ביותר נתפרסם בעיתון
יום־א׳ הלונדוני רב־היוקרה, אובסרבר•
,פעמוני־האזעקה החלו מדנדנים, ולא נוחר
זמן רב.
״נותר לנו פחות מימי דור אחד כדי
למנוע את סכנת התפשטותו של הנשק הגרעיני׳
סכנה לביטחוננו שאי־אפשר יהיה
עוד להשתלט עליה.
״יתכן שנותרו לנו עוד פחות מימי דור
למנוע אלימות גזענית בממדים עולמיים.
״אם לא נמצא שיטות חדשות לטפל במציאות
חדשה זו המתקרבת, הרי דפוסיני
המדיניים הישנים יתאמו ויתפרקו. התוצאה
תהיה אנארכיה.
״תהיה זאת אנארכיה מפלגתית, העלולה
להביא עלינו מצד אחד שואה גרעינית, ומצד
שני לאלימות גזענית בקרב האומות. אלימות
זו תביא לעלייתם של מישטרי־עריצות אכזריים•
שיהיה קשה יותר להפילם מכל עריצות
קודמת.״

ואף על פי כן...
בלונדו קיימת התנועה הבינלאומית למען
עולם שיטוח — אירגון שהוא נורמלי בדיוק
כמו התנועה למען ארץ־ישראל השלמה.
השבוע, אחרי מיבצע אפולו ,8פירסמה
תנועה זו גילוי־דעת. למרות התמונות שצולמו
על־ידי האסטרונאוטים, היא טוענת
כי העולם הוא בהחלט שטוח לגמרי. יתכן
מאוד כי הירח הוא עגול, אולם אין כל
הוכחה לכך כי זהו גם דינו של העולם.
״אומנם, העולם עגול כמו דיסקית, אך
אין הוא כדור!״ קבע יו״ר התנועה, שמואל
שנטון 66 בהודעה לעיתונות.

ארצות־הברית
כשמוישד( ,״ג׳ינגיס״) כהן (מתחרז עם
חאן) ,קומיקאי ממדרגה שנייה בתיאטרון
אידישי במזרח אירופה, עמד להיירות בידי
קצין הס״ס שץ באושוויץ, הוא צעק לעבר
תליינו :״קיש מיר אין תוחאס!״
מאז נכנסה בשץ רוח הדיבוק של ג׳ינגים
כהן. הוא החל מדבר אידיש, לחבב געפי־לטע
פיש, ולתמוד, מדוע לא נימול. כך,
בצורה סימלית, מתאר הסופר מ מין גרי,
בספרו ריקודו של ג׳ינגיס הן, שהופיע
לאחרונה בארצות־הברית, כיצד יכול גם
יהודי להפוך לאיש ס״ס.
הספרות האמריקאית, הנשלטת על־ידי
סופרים יהודיים, מרבה לעסוק בנושאים
יהודיים. ספרו של גרי, הכתוב בסיגנון
אירוני ובהומור מריר, הוא יוצא־דופן בין
אלה. בנסיונו להתמודד עם השאלה ״האם
הגילויים השטניים של הנאציזם היו אפשריים
רק אצל הגרמנים?״ הוא מזכיר את ספרו
של דן בן־אמוץ, לזכור ולשכוח.
כמו הרומן של בן־אמוץ, כך גם ספרו
של גרי הוא אליגוריה על הרשע והאהבה.
רצח לסיפור, מיני. קצין הס״ס שץ
הוא כיום חוקר־משטרה, הנקרא לחקור את
תעלומת הרצחם של 22 גברים, שמתו כשחיוך
של אקסטזה על פניהם. מסתבר שהם
נדחפו אל מותם בידי לילי, נימפומנית גרמי
ניה, שנטשה את בעלה האציל ועברה לחיות
עם פלוריאן, רוצח חסר כוח־גברא.
לילי היא סמל התרבות הגרמנית, האמת
והיופי המושלמים, שלמענם, לפי האשמת
גרי, היו הגרמנים מוכנים להקריב שישה
מיליון יהודים .״עליך לזכור,״ אומר פלורי־אן
ללילי, כשהיא מתלוננת על הטכניקה י־גרועה
של אחד ממאהביה ,״כשזה נעשה
באמצעות אידיאליזם, שום דבר אינו מגעיל.
הם הרגו מיליונים באהבת ישו הניצרי,
מיליונים בגלל אהבת גרמניה או צרפת
לא חשוב איזה זוועות הם מבצעים, כי הם
רק עושים לך אהבה. כל מה שהם רוצים
הוא שתגיעי לסיפוק מיני.״
לדעת גרי, הרי בתקופת האטום יידרש
יותר מאשר הנאציזם או המלחמה בוויאט־נאם
כדי לגרום ללילי סיפוק מיני מושלם.
ולילי אינה חייבת בהכרח להיות גרמניה׳

קופת חולים לאומית היא הגדולה בקופות החולים הבלתי תלויות ; אין
משלמים בה כל מיסיס פרט לדמי ביטוח הבריאות ; בחירה חופשית של
רופאי־המשפחה הפרטיים ושירות מרפאות ; מעבדות ותרופות ; זכויות
אישפוז וביטוח דמי־מחלה המבטיחים גם לשכירים ולעצמאיים משכורתם
והכנסתם בתקופת מחלתם ללא הגבלת זמן המחלה.

ססודיז תזנ 1ח צלום איוזסר
הדיבוק הנאצי

וכדי להקל עליי ועל כל חבריו שהשתחררו מאז מלחמת ששת הימים (או
שישתחררו השנה) ,מציעה לכם קופת חולים לאומית ביטוח בריאות
בתנאים שלא היו דוגמתם: שלושה חודשי ביטוח בריאות חינם, הנחה של
ארבעיםאחוז בשאר חודשי השנה הראשונה הוריהחייל יהנו מתנאי הנחה
של עשרים וחמישה אחוזים לאורך השנה.

פרטים בהל הסניפים בארץ-

קופת חולים לעובדים לאומיים
פ ר סו ם: א .נלבלו ם

תבע ע ם!
ומראח ...איו יותר פגמים ופצעים
כן! .אפשר לגעת סוף סוף ואיו בכלל פגמים ופצעים.
וכל זה בגלל עדויה. כי עדורח הורג חיידקים עמוק
עמוק בתוך העור. עדורוז ממריץ את מחזור הדם
ומחטא ולכן יהיו לחייך, מצחך וסנטרך ללא פגם
ועורך בכללותו יחזור להיות חלק וזך. הלאה עצבות...
הודות לעדורח. קרם ונוזל 3.65ל*י. סבו! 1.70ל׳־י.

3י־זם ט 3

בעיות ולבטים
בחיי המין
מאת

הד״ר מרדכי זידמן
הוצאת רשפים.
להשיג בחנויות
הספרים הגדולות

קרם. נוזלוסבוןאנטיספט ״ י ם

שינוי בתוגת—
מנוי המבקש כשנות את כתובתו מתבקש
להודיע על־כך שבועיים מראש, על״מנת
למנוע עיכוב במשלוח העתון למען החדש
קיבלת חשבונך,
נא פרע
אותו בחקדס.

ב ע בוד ה

וב שעו ת הפנאי...

1,000011״• 1.010 1

123 / 0־7

תמרורים
נולד. לאלי לנדאו, כתבו הצבאי
של מעריב, ולאשתו ליאורה כד ע מי,
בתו של עובד ברעמי, לשעבר ראש עיריית
נתניה וביום בעל־המניות הראשי של מעריב,
ומראשי התנועה למען ארץ־ישראל השלימה
— בן שני.
נישאו בטכס צנוע שנערך בעיר
העתיקה בירושלים, אסתר ארדיטי
(זלינגר) ,ועובד הרשות ההסתדרותית למען
ירושלים, אליעזר בורנשטיין. אסתר
התפרסמה לראשונה עת זכתה, סמוך למיב־צע־סיני,
בצל״ש כאשר הצילה טייס ישראלי
ממטוס בוער. במלחמת־ששת־הימים התפרסמה
שוב במסירותה בחילוץ הצנחנים שהעריקה
והיתר• המועמדת הלחמו
בעיר
ראשית לתואר ״המלאך של הצנחנים״.
נחוג יום־הולדתו ה״ 35 של הסופר,
המחזאי והעיתונאי יגאל לב, שהוציא
לכבוד יום־הולדתו את ספר רשימותיו מ־בית־המשפט
נצחונו המר של הצדק, וזכה
במתנה מיוחדת במינה: הוצאת הספרים
האמריקאית: דאבל דיי רכשה את זכויות
ההוצאה באנגלית של סיפרו באלוהים אמא,
אני שונא את המלחמה.
נחוג יום־הולדתו ה־ 47 של הפרושיקאגו,
אשרעלה ארצהב־פסור
יליד
1949 ומשמש מאז כפרופסור־מרצה בפקולטות
לכלכלה ולמדעי־החברה באוניברסיטה
העיברית בירושלים — דן פטנקין.
נחוג יום־הולדתו ה־ 60 של עורך
קול העם ואיש מק״י, בנו של סוחר פולני
ויצ״ו בעיירתמולדתו, שהוא
ושל נשיאת
רופא־עצבים ייפי מיקצועו ועיתונאי לפי עיסוקו
-ד״ר משה סנה. בפרוץ מל-
חמת־העולם השנייה
שהה סנה בלונדון
בשליחות ציונית, משם
חזר לוזרשה
כדי להתייצב לשירותבצבא
פולין,
בה היה קצין־מילו־אים
בדרגת סרן.
כעבור שנה עלה
ארצה, הפך תוך זמן
קצר לראש־המטה־ה־ארצי
של ההגנה,
ועיברת לרגל מאורע
זה את שמו מ־קליינבוים
לסנה. כשהבריטים
ביקשו לעצרו, נמלט לפאריס
והתפטר מהנהלת הסוכנות, כשזאת גילתה
סימני כניעה לבריטים. לאחר מכן הפך סנה,
הציוני־כללי, לאיש מפ״ם, כאשר היא גינתה
את משפטי־פראג ועלילת־הרופאיס, הקים
את סיעת־השמאל העצמאית ועבר עימה
למק״י.
נחוג יום־הולדתו ה־ 83 של ראש
עיריית רמת־גן מיום היוזסדה ב־— 1926
אברהם קריניצי. קריניצי, יליד גרודנה,
שעלה ארצה בגיל
,19 ועבר את כל ה־גילגולים
של עולה
לארץ במיסגרת ההגנה
ופעולות־המגן,
היה גם איש־אגרוף
ידוע. עסק במקביל
גם במיקצוע הנגרות,
תחילה כפועל,
אחר כבעל המיפעל
המכני הראשון בארץ
לרהיטים ביפו.
אחרי כמה שנים
העביר קריניצי את קריגיצי מיפעלו לנחלת־גנים,
להשתקע בשכונת עיר-
והואעצמו עבר
גנים שליד תל־אביב. באותה שנה קיבלה
השכונה מעמד של מועצה מקומית רמת־גן
והוא נבחר לראשה, תפקיד בו הוא מכהן
עד היום.
נחוג בפורטו־ריקו, יום־הולדתו הנע
של הצ׳ליסט המפורסם ביותר בעולם —
את יום־הולדתו חגג
פאכלו קאזלס.
קאזלס בביתו, בחברת אשתו בת ה־ ,32שהצהירה
:״המאסטרו עדיין אקטיבי.״
נפטר בירושלים, בגיל ,79 שלמה
גינוסר, בנו של הסופר אחד העם, ששמו
האמיתי היה גינצבורג. גינוסר, יליד אודיסה,
שעיר ללונדון ב־ , 1921 השתתף בהכנות לייסוד
האוניברסיטה העיברית בירושלים
ושימש, לאחר ייסודה, כאדמיניסטראטור
ראשי משנת 1925 עד .1937 אחרי הקמת
המדינה שירת גינוסר שנתיים כציר ישראל
באיטליה, ובשובו משם מילא תפקידים שונים
בוזעד־הנאמנים של האוניברסיטה, ובאחרונה
אף נבחר לסגן היו״ר שלה.

הסוכייטים הגישו אולטימטום

ניבסון הודיע שיפסיק אתהמגבית ^ ־

מ צ רי םמאפה למיטר־יה אווידית ל פ לי שהל סיו סוי הפלס טיני ם הודיעו: נתמרד

ך* קו האדום בבית הלבן ניעור לתחייה.
( | האותיות הקיריליות הוטבעו זו אחר זו
על הנייר הצהוב .״תודיעו לנשיא,״ אמר הקצין
התורן ,״מוסקבה מעבירה.״
בסעם הראשונה מאז נכנס ריצ׳ארד ניכסון
לתפקידו היה לקרמלין משהו חשוב די הצורך
כדי להשתמש בקו הישיר אל הבית
הלבן. משהו שיש לפעול לפיו — כדי למנוע
שואה אטומית לשתי מעצמות־העל.
הנשיא קרא ליועצו הנרי קיסינג׳ר, ביקש
ממנו לזמן ישיבה של ״קבוצת הנשיא״,
שתתכנס בחדר המצב בעוד 30 דקות. ולעצמו
אמר דיק :״מה לכל הרוחות עשו עכשיו
הישראלים והערבים האלה?!״
כי היה ברור לגמרי: המשבר החדש —
ואלוהים יודע איזה סוג משבר קפץ הפעם
— יכול להיות קשור רק במזרח התיכון.
בגז די ^ פטד

גזצפת
ך* תל-אכיב היתר. השעה 11 בלילה.
^ ליד שולחן הישיבות, בלישכת ראש־הממשלה,
ישבו כבר מרבית חברי הממשלה.
הם נראו עייפים, אחדים מהם דיברו בקול
צרוד. נעדרה גם נימת הידידות ההפגנתית
הקלילה, שעסקנים יודעים תמיד להחדיר
לדבריהם.
אותות מערכת־הבחירות הנמרצת ניכרו
על פניהם ובמתיחות ששררה ביניהם. הם
ידעו, כי מעבר לנאומי־הבחירות ניבטה עתה
בפניהם ההכרעה בה״א הידיעה. באסיפות
הפומביות, ובשידורי־הטלוזיזיה המוקצבים,
דיברו עליה ברמזים, כעל אפשרות רחוקה
— או אפילו כעל בלתי־אפשרית. והנה,
הערב, היתד, המיפלצת מונחת על שולחן־
הדיונים, והביטה להם ישר בעיניים.
היא אפילו לא היתד, רשומה על סדר־היום
בשמה הנכון. מזכיר הממשלה רק
הודיע שידונו בדו״ח שר החוץ. אבל כולם
ידעו, שהנשוא הוא:
הסדר כפוי.
ולא אי־פעם בעתיד הרחוק, כי אם מייד.
אחרון השרים נכנס לחדר, אמר שלום
חטוף והתיישב. הוא הגיע בהליקופטר של
חיל־האוויר ישר מאסיפת־עם בצפת.

ך* ידי אל״ראיס ״,פתח שר המלח־מה
,״אדוני הנשיא, הגענו בדיוק ל־נקודת־הגבול.
אנחנו למעשה נתונים כבר
במלחמה בכל מובן המילה. חלפו כל שלבי־הביניים.
הפקודה הבאה יכולה להיות רק
,הכל!׳ תן את ההוראה — והפקודה תצא
תוך עשר דקות לכל היחידות. אבל אדוני
יודע מה התנאי המוקדם לכך. האם תנאי
זה הובטח?״
עבד־אל־נאצר נתן לכולם להמתין בדומייה
לתשובתו. כשדיבר עשה זאת בקול עמוק
במיוחד .״אחואנ׳,״ אמר ,״אחי, אנחנו מחכים
כבר יותר משנתיים. אני יודע שאיש
מהיושבים כאן לא תיאר לעצמו — בחלומו
הנורא ביותר — שהישראלים יישארו על
התעלה יותר משנתיים. אנחנו כולנו יודעים
איך בני מצרים שואפים לנקמה. אני יודע
שכל יום — כל רגע — העובר מבלי שתבוא
המכה הנוקמת, מערער את סמכות
ההנהגה הלאומית בעיני ההמונים.
״אבל לפחות אתם יודעים עד כמה הדבר
אינו יכול להיות חד־צדדי. הפקודה, הכל!׳
איננה יכולה להיות סוף־פסוק. חייבות לבוא
פקודות אחרות, אל צבאות אחרים, במקומות
אחרים. ועליהן אין לנו שליטה.

ממשלת־ישראל החליטה שהיא בת־יענה. היא תטמון את ראשה
כחול -והעולם לא יראה אותה. אכל העולם ראה אותה היטב.
הוא ראה את המצב המחמיר לאורך גבולות הפסקת־האש, את
התגברות פעולות המחתרות הפלסטיניות, את התפשטות המלחמה
אל מעבר לגבולות המדינה. והוא שאל את עצמו: האם
תסבך המלחמה הישראלית־ערבית גם את המעצמות הגדולות,
התומכות בשני המחנות? האם עלולה לפרוץ מלחמה גרעינית
כמרחב? וכאשר הגיע העולם למסקנה, בי סכנה זו אומנם
קיימת, החלו הגדולים מדברים על כפיית הסדר על שני המחנות.
לא לחבות עד שהישראלים והערבים יעשו -או לא יעשו -
שלום. אלא להכתיב להם את תנאי השלום. וזה יבול לקרות כך :

— מאח

שדו כהן --

״האח מחמוד דיוזח לנו על הקשיים שהוא
נתקל בהם ברציפות במוסקבה. הרוסים
אוהבים אותנו, אבל הם אוהבים יותר את
רוסיה.״
הוא השתתק לרגע ארוך, ביקש סיגריה
משר ההסברה שישב מולו. איש לא העיר
לו הפעם שרופאיו אסרו עליו לעשן. הם
הבינו שבמתח הנפשי העצום בו הוא שרוי
אין משמעות יתירה להוראות הרופאים.
נשיא מצרים שאף פעמיים־שלוש מלוא

ריאותיו עשן, כיבה את הסיגריה בתנועה
החלטית, והכריז:
״מוסקבה הודיעה לנו הבוקר שהיא עומדת
להגיש את האולטימטום תוך 24 שעות.
אם לא יתקבל —״ והוא פנה לשר המלחמה
— ״תוכל לתת את הפקודה.״
ההודעה חישמלה את הקאבינט המצומצם.
תוכניות מופשטות, שריחפו במשך חודשים
ארוכים באוזיר, לבשו לפתע צורות מוחשיות:
מטוסים, התפוצצויות, חרדת־אזרחים,

התעלה, עזה, המונים מריעים, המונים מבוהלים.
עבד־אל־נאצר
נתן להודעתו להשיג את
שלה, ואחר כך הוסיף, בחיוך רחב :״ייתכן
שלא יהיה צורך לתת את הפקודה. ייתכן
שהדוד סאם יעשה זאת בשבילנו
כל הנוכחים פרצו בצחוק.

נזנ[ון פו 2ן ב \ ז
ך* יכסץ נכנס בצעדים מהירים לחדר
^ המצב. המומחים שלו כבר חיכו לו.
״שלום, שלום,״ פיזר סביבו, והושיט תוך
כדי הליכה את ידו אל המזכיר שהחזיק נייר
צהוב. ההודעה הרוסית המתורגמת.
הוא נעצר רק לשנייה, כדי למקד את מבטו
על השורה הראשונה, ותוך כדי צעידה
לעבר כיסאו, בצד ימין של השולחן, העיף
מבט מהיר על התוכן. כאשר הגיע למושבו
כבר ידע שמותר לנשום לרוזחה.
הוא הניח את הנייר הצהוב על גבי ערימת
המיסמכים שעל השולחן, התיישב בנחת
וניגש לקרוא את ההודעה הרוסית בקפידה,
לאט. הוא רצה לראות גם מה שכתוב
מאחורי כל מילה.
לפני כל אחד מחמשת המסובים היה מונח
נייר צהוב — העתק ההודעה הרוסית.

מי ת ק פוו ה שלו דיאמדיקאית־הם וב־יט־ת

4 6 0 011111
(המשך

מעמוד 9

הם כבר ידעו בעל־פה את תוכנה, חיכו רק
שהנשיא יסיים את העיון הקפדני. הוא התרכז
על הקטע העיקרי בהודעה, נטל עיפרון
אדום ומתח קו מתחת למילים:
נוכח העק שנו ת של ישראל לא ליטו ש אח
מג מו תי ה האי מפריאליס טיות, שוב לא נוכל
למנוע מהעם המצרי לה שתמ ש בכו ח כדי
לממש אתז כויו תיו הצודקות. במיקר ה של
חידו ש המאבק ה מזויין תיאלץ ברית־המוע־צות
לכבד את ה ת חייבויו תי ה, לפי חרזתי
ההגנה ה מ שותף עס הקהילייה הערבית המאוחדת.
ממ שלת ברי ת־ה מועצות נזציעח לנשיא
ארצות־הברי ת להבהיר לממשלת־י ש־ראל
את חו מרת המצב, ולדרוש ממנח היע׳
נות חיו ביו ת לתוכני ת הנסיגה תוך 48 שעות.
ממ שלת ברי ת־ה מועצו ת פונ ה אל נשיא אר־צות־הברית
לראות בפעולה אפ שרית הפעלה
של ז כו ת ההגנה־העצמית של העם המצרי,
שאינה מכוונת לפגיעה טריטוריאלית במדי־על
כן מודיעה ממ שלת
נת־ישראל גופא.
ברי ת־ ה מועצו ת, כי אינה רואה מקום להתערבות
כו חו תי ה חמזוייני ם או האחרים של
ארצות־הברית, במיקר ה של מאבק מזויין
ב איזור ה מזרח, ה תיכון

״נו?״ שאל ניכסון, כשגמר לצייר אח
הקווים האדומים.

חז־גגר הנייגגדארי דיון המכריע נפתח על־ידי שר!
) החוץ, אבא אבן. הוא דיווח על פגישתו
עם שגריר צרפת, לפני שעה קלה.
״השגריר ביקש להביא לידיעת ממשלת•
ישראל, כי הנשיא דה־גול רואה בפיתרון המוצע
צעד חיוני לשלום העולם כולו. עצם
ההידברות פד,־אחד של ארבע המעצמות
פותחת תקופה חדשה ביחסי העמים והמדינות.
הנשיא סבור, ששבירת החלוקה הביני
גושית, ויצירת פורום עליון מאוחד, שיש
בכוחו ליישב הסדרים צודקים לבעיות אמוריות,
הוא גם ערובה לכך שההסדרים הללו
יכובדו על־ידי הצדדים.
״הנשיא מבקש להבהיר לממשלת־ישראל,
שהוא מבין לחרדתו של העם היהודי, והוא
שותף לשאיפת־השיגשוג של מדינת־ישראל,
אליה הוא רוחש ידידות־אמת. אולם הוא
שולל את ההישענות על שימוש חד־צדדי
בכוח, ורואה בשימוש מסוג זה איום על
הסדר התקין בעולם, העלול לסבך את המעצמות
במלחמת גרעינית. הוא מייעץ לנו,
בכל לשון של עצה, לקבל את ההסדר המו־

צע ואת הערובה של ארבע המעצמות.
״אני מצטט מדברי השגריר, כפי שהוא
ציטט את דברי הנשיא דה־גול, :יהיה עם
ישראל גם עתה עם־סגולה, וכפי שידע לתת
לאנושות את עיקרי המונותיאיזם ידע להראות
לאנושות גם את הדרך שתוציאה מסכנת
הכלייה הגרעינית.׳ סיימתי את הציטוט.״
״תודה לאל!״ הפטיר יגאל אלון.
״ברצוני להוסיף,״ המשיך אבן ,״שהנשיא
דה־גול רואה את עצמו ואת צרפת בתפקיד
בעל־החסות על איזורנו, והוא מוכן להר־חיק־לכת
כדי להבטיח הגשמת חזונו. הוא

, 0.60 ססזנייי 0.50 0
;.זי 11101510. 60
•. 0 .( 0 0111 ,ד*#ז״*411

£5041100. 8 00 * :ן. זי *. 1.75ז 3ימ6ח 0ז• צ

זן * י ן. זי *. 1.50 ן סיזס א , 5 11. 1ן ז״ססי״נזג
ן.זי 8 * 5. 0.60 • 1.: 0 * 1111**1, 7.5 * 16.: $11) 0 *. 1,25
״.; 17$•. 50 015 1 1011* 0 *1**1*. 3 01ז$111 0 50 1
1 8113111. 1

*•? 5ק ) 1ח*וח 6חה(*5 31( 0ו 1וונ 1

4207-23״א 9** 1$
5ו * 8ק 0£ -א 0ו/י!מ : 700

. )770( 9 (- 29 סמק 81. :־1

01131100 4 * 5 1* 11:1011 * 5 0 0 0 9 0 1 5 0 3 1 13 10100 . 13
* 3113111 3 56ק וזז 3 0 0 0 1 4 6 * 3 0113 )111* 03ז
( 1151* 5 <10011 * 1* 5 * 1 3 53 5 * 0111117. 13 1115* 11* 4 0
ס ט 0 3 * 1931100 811111(0 6 311001 * 1 3 10115. 6 0 1 1 0
> * 5 .יז 9ט 1 * :א 5011 3 0 0 * 5*1361 * 85 5 0 7 * 3 0
311ק 31105100 4 *0 0 6־ 3 00130101 * 01 1 * 0 1 3 1 9 0 * 1ס 0
־( 041 * 5 110011 * 1 * 5 1 4 3 0 1 1 * 0311 3 0 5011 4 * 5
10109165 .

ועי1ן דה־גול

הצעדים
$צבא ישראל יסוג למרחק 15 קילומטרים
נדר. הגד ה ה מז רחי ת של תעל ת
סואץ. בשאר העמדות ב חזי ת המצרית־ישראלית
לא יבוא שינוי, עד לאחר ביצוע
הצעד המצרי הרא שון ה מ חוייב על־ידי
הסדר זה. דהיינו: פתיח ת התעלה,
והכרזה על זכו ת ה של ישראל להעביר
אוניו ת ו מיטעני ם דרך התעלה.
#צבא ישראל ייסוג מכל שמח הגדת
ה מז רחי ת של ירדן, לקווי הגבול של
ה־ 5ביוני , 1967 פרט ל שני אזורים:
אזור מינזר לט רון, וירו שלים המזרחית.

!! 00011071 4 0 31 4 * 0 * 01111*. 1* 9 * 06131״ 5 0 0יי ם
* 5 1319ט 1ק * 01 * 01ג 4 10 ;>1ס ס 0 3 0 1 1 * 3 3 0 0 0 1 4
616ק ק 11 3 3־ ׳3 1001 * 4 1* 5 8 0 1 1 * 5 0715 * 5 8 0 * 9 0י־־ 9
• 1550־
• 101 * 7 0 3 1 1 0 031
4 413 7 0 6 4 0
* 0ץ?4 0 .י 011601
301״ ן * 11 ? 1 * 015*. 10315 15500 8 11300 • 3 - 1
* 01010 * 01 01 * 111* 6 0 0* 0 * 1־31(.
0 * 4 0 0 1 1* 5
* 0 5ץ 0 0ז 155300 * 5 0 0 1 1* 5ס ק 9 ) 8 0 4 6 5

הכותרת של לה־מונד הפאריסאי, על ההסכם המרובע. דה־גול
מכריז :״ל מע צ מו ת יע< האמצעים להוציא לפועל פי ת רון.״

מדגיש, כי בתפקידו החדש יהיה נייטראלי־אוהד
לגבינו.״
״כבר התנסינו עם צרפת כבת־ברית וכאו־ייבת,״
העיר דיין .״זה הספיק לי. אני מוותר
על הנייטראליות של הדגול.״
״רבותי,״ התערב ראש־הממשלה לוי אשכול
,״כל זה אינו העיקר. העיקר הוא מה
שעלולה ואשינגטון לגמור עם מוסקבה. וזה
מה ש והדיון המכריע החל.

כפי שסוכמה במגעי יוסט-גרומיקו

השיטה

31 016 0311116־ 61ח 6 16 9 6ץ016013

וזאת התוכנית
דח־אמקלאציה הדרגתית, כ שביצועו של
שלב אחד מהווה הקדמה וערובה לביצועו
של השלב הבא.

- 1 י ו ־ ו מ? . 110* 11311611 5 ,1ח | 10ן*־ו!אוח׳ומו 1ג, ת 0ו$<.1נ 1יל<א

>> $ח 6ץ 0חו ) 16$חס 6 $א$91$שק <<16 $ 91*911)16$
( 6 $0111) 101״ 061171*6 11ח 6 6־1 6 1 ) 1 16

ך* מסךהכבד, שהסתיר את מפת סיני
| ) וישראל, הוסט. העין התעכבה מאליה
יל הפס הכחול, קרוב מאוד לבית: התעלה.

העיקרון

-־1011(1־1

באר־ שבע

מדינת־ישראל מצד אחד, ומצרים !־
ירדן מצד שני, מקבלות על עצמן און
ההת חיי בויו ת להלן, שנקבעו ב ה תייעצו ת
עם ארבע ה מעצ מו ת, מ ת ון דאוגה לשלו מם
של עמי האזור, ושל העולם.

קו־החזית היבשתי, שממערבה מצטופפים
כל הסימנים הציבעוניים, המראים את ריכוזי
השריון, החי״ר רחיל־האוויר.
קו־חזית יבשתי — אבל לא אווירי. קציני
המטכ״ל המצרי התבוננו בפעם המאה
ואחת במפה, משחזרים בפעם המאה ואחת
את פרטי התוכניות המיבצעיות שלהם. מבטיהם
קפצו מזרחה ודרומה. אל נקודה מרובעת
גדולה, בלב ליבה של ישראל, במרכז
של כורי־עכביש: באר־שבע. המטרה המרוחקת
ביותר שטייסי חיל־האוויר המצרי היר־שו
לעצמם להפציץ, במלחמה המוזרה שאין

שהוא סוציאליסט שלא התפלל לאללה מזה
עשר שנים.
בטרקלין של בניין ראש־הממשלה קיבלו
את השגריר בחיוכים ובלחיצות־הידיים הרגילות.
ושוב אמר השגריר לעצמו :״הם
אינם יכולים להחליט מה הם בדיוק. לבביים
כמונו, או קרירים כמו בני־המערב.״
קוסיגין קם לקראת השגריר, כאשר זה
נכנס לחדרו. היו שם גם שר החוץ גרומיקו,
ומזכיר המפלגה ברז׳נייב. כל הצמרת.
הפעם לא שאלו אפילו מה שלום הראיס.
ניגשו ישר לעניין. גרומיקו הושיט לשגריר

ממלכת ירדן תחתום על ה ת חייבו ת לא
להכניס כו חו ת צבא אל תוך ה שטחים
המפונים, ממערב לירדן. תובטח גישה
חופ שי ת לאזרחי כל ה מדינו ת אל ירוש לים
ה מזר חי ת, מן הצד הערבי. בחון
שטח הר הבית תחזיק ירדן יחידת־מי
שמר, אשר תו בטח לה גי ש ה חופ שי ת
מן האזור הערבי ואליו.
• צבא ישראל ייסוג אל ג בו לו ת ה־5
ביוני, ב חזי ת המצרית, ביו ם בו תממ ש
ישראל א ת זכות־חמעבר ל אוניו תי ת ב־תעלת־סואץ.
כל השטח ה מפונ ה יוכרז
כ שטח מפורז, ואסור יהיה ל שריון מצרי
לחצות את התעלה מזרחה.
• מצרים וירדן יפרסמו הודעה חד־צדדית
על הפסקת מצב ה לו ח מו ת בינן
לבין ישראל. ישראל תפרס ם במקביל
הודעה חד־צדדית על נכונו ת ה לשקם
מספר פליטים פלסטיניים ולפצות את
יתר הפליטים על רכוש שאבד. ארבע
המעצמות יעמידו קרן מיוחדת לכך ו־יקלטו
כל פליט ה מ עוניין להגר ל שטחן.
• רמת הגולן ת שמ ש נו שא לחסכס
מיוחד עם הסורים.

קוראים לה מלחמת אלא ״הפרות הסכם
הפסקת־האש״.
ובין התעלה לבאר־שבע — הסימנים הכחולים
והאדומים. בסיסי הכוח הישראלי,
שעליו יהיה צורך להתגבר, כאשר תינתן
הפקודה ״הכל!״
ושוב, גם ברגע אחרון זה, צף ההירהור:
האומנם תינתן הפקודה? האומנם תתרומם
המיטרייה האווירית הסובייטית מעל למרחב
סיני, וינועו יחידות הפלישה המוכנות על
חוף מיפרץ סואץ? או שמא תחזור 1957
על עצמה: הישראלים יסוגו מאחורי קו דק
של קסדות כחולות, והצבא המצרי ישוב
לעמדותיו בלי קרב?
״ד,לודאי שתל־אביב תדחה את האולטימטום,״
סינן בין שיניו מפקד כוחות היבשה
,״נראה מה היא יכולה לעשות בלי
חיל־אודיר
והוא פנה אל הגנראלים שישבו סביבו:
״רבותי, שעת השי״ן תיקבע על־ידי הנשיא.
ההוראה
הגנראלים כבר שמעו את הדיבורים האלה
עשרות פעמים בעבר. הדבר היחידי שהם
רצו עכשיו לשמוע היה: מתי?
פגי ש ה

כוניתשרודה ארוכה פנתד, שמא־לה,
לכיוון הכיכר האדומה. כרגיל היו
פזורים על פני הרחבה המרוצפת הענקית
קבוצות קטנות של תיירים, שהצטלמו לרגלי
חומות הקרמלין. מפתח המאוזוליאום של
לנין ועד לקצר, הרחבה, מול כיכר גורקי,
התמשך התור הקבוע של בני כל הגילים,
הצבעים והאומות המבקשים לחלוף על פני
הגוף הצנום החנוט.
שגריר הקהילייה הערבית המאוחדת במוסקבה
הורה לנהגו :״לשער השני,״ והמכונית
הרשמית חלפה על פני כל־בו גום
הענקי, מבלי לסטות ימינה, אל השער הראשי
של מיבצר הקרמלין. מימין התנשאו
צריחי־הבצלים של כנסיית באזיליום הקדוש.
מאחורי הכנסייה פנתה המכונית ימינה, לעבר
נהר מוסקבה השליו. היא נעצרה ליד
השער הצדדי של. הקרמלין. קצין המישמר
ניגש למכונית, העיף מבט קפדני פנימה,
ודלתות הברזל הירוקות נפתחו. השגריר
העיף מבטי על הכביש הישר העולה בין
מידשאות מוריקות, ומעברו אל הבניין המרובע
הצמוד לחומת־הלבנים .״ בי ס ס אללה
אל-רחמאן אל־רחים,״ מילמל לעצמו, למרות

טקסט ארוך מודפס ברוסית, ומצורף אליו
— תירגום אנגלי. היה זה העתק ההודעה
שנשלחה לניכסון.
המצרי קרא את התוכן, העיף מבט בשלושת
מארחיו, חזר וקרא את המיסמך שנית.
״ובכן,״ שאל לבסוף ,״יש תשובה?״

רוביב
^ אגי \ 2ייש \ 2ט
ארלם יוסט היה הראשון שנטל את
^ רשות־.־,דיבור. בישיבות של ״קבוצת
הנשיא״ לא היד, נוהג פורמאלי של בקשת
רשות־ד,דיבור מהיו״ר. כל אחד אמר את
אשר על ליבו, מתוך הנחה שהנשיא יקשיב
לכולם, ישאל שאלות־הבהרה — ולבסוף
יחליט.
יוסט, שגריר ארצות־הברית. באומות־הנד
אוחדות, נחשב למומחה לענייני המזרח התיכון•
״אני רוצה רק להעיר שהדבר החמיר
ביותר — או העלול להיות החמור
ביותר — איננו באיגרת הזאת,״ פתח.
״הקרמלין אינו אומר מה יעשה את תבוא
התערבות שלנו.״
קיסינג׳ר הניד את ראשו לאות הסכמה,
״אהא,״ הוסיף, לשם הדגשה.
יוסט המשיך :״אני חושב שהמיסמך הזה
נועד פיפטי־פיפטי לתצרוכת חוץ ולהסדרים
ממש.״ והוא חזר בקצרה על תוכן ־,נייר
שהוא הכין במיוחד בשביל הנשיא, לפני
למעלה משלושה שבועות:
״לרוסים לא כדאי להסתכן ממש בשביל
המזרח התיכון. הם אינם צריכים את הנפט.
הם אינם מעוניינים בעימות צבאי במזרח
התיכון, לכן גם אינם זקוקים לבסיסים במצרים.
הם רק רוצים עמדות־תימרון לאי־גוף
הברית האטלנטית. הסטטום־קוז לא מפריע
להם, אבל הוא מסכן את המישטר במצרים,
והם זקוקים למישטר במצרים,
״נסיגה ישראלית היא עכשיו חיונית. אני
חושב שהמחיר שהם מוכנים לשלם הוא
הוגן.״
שרד,חוץ ויליאם רוג׳רם התערב :״בעצם,
מד, שהם רוצים זה או־קיי שקט שלנו, והם
נותנים לנו פתח להציג את זה כהצלת
העולם משואה גרעינית.״
״אהא,״ אמר קיסינג׳ר ,״יש כאן פתח
רחב כמו שער של מתבן. נכריז שלא נרשה
פגיעה בתחומי ישראל עצמה. גבולות ה־5
ביוני, או משהו. הוראה לצי השישי להתערב
במיקרה של חדירה לתחום ישראל ממש.״
ניכסון פנה ליו״ר המטה המשותף של
ראשי המטות :״אתר, חושב שהישראלים
יילחמו?״
״באולטימטום של 48 שעות — כן.״

״2ן אתיר
תצבורך רגגגזרי״
ץ רומיקו הושיט לשגריר המצרי מיס־
^ מך שני, קצר יותר, כתוב באנגלית, ללא
תירגום רוסי. תשובת נשיא ארצות־הברית.
ניכסון הודיע לקוסיגין :״במצב העדין,
שהתהח־ה במשך תקופה ארוכה, אין לדבר
על אולטימטום של 48 שעות. על כן לא
תקבל ממשלת ארצות־הברית את ההנחות
שבהודעתכם. בהיותנו שותפים לדאגתכם לשלום
העולם, ולמציאת פיתרון צודק, אנו
סבורים כי יש להימנע מצעד נחפז וחד־צדדי.״
קוסיגין
חיכה עד שהשגריר סיים את קריאת
האיגרת .״הם מערערים רק על אורך

האולטימטום. חושבים שצריכים יותר מ־48
שעות כדי ללחוץ על הישראלים.״
המצרי השתדל לשמור על קור־רוחו. הוא
ידע שלמעשה נפלה ההכרעה — לטובת מצרים•
ארצות־הברית מבקשת רק שהות כדי
להפעיל את לחצה על תל־אביב. אבל לרוסים
אמר ממשלתי הבהירה לי, שלא תוכל
לשבת לאורך זמן בחיבוק־ידיים. המצב
הפנימי עלול להידרדר. הכוחות המזויינים
דרוכים לפעולה.״
שלושת הרוסים השיבו במנוד ראש. כן,
הם מבינים. הם גם מבינים שלקאהיר אין
ברירה, והיא תצטרך לחכות עד שהם יגיעו
לידי סיכום. אפשר להמתין עוד קצת לאמריקאים.
אבל בינתיים צריכים להרגיע קצת
את המצרים. שלא יגזימו עם קריאוודהמל־חמה
שלהם. שיכינו את דעת־הקהל שלהם
להסדר, לוויתורים...
״גוספודין אמבאסאדור,״ פתח ברז׳נייב,
״יש להבהיר לממשלת הקהילייה הערבית
המאוחדת ולעמה, כי לא בנקל שוקלת ממשלת
ברית־המועצות עימות הרה־אסון לאנושות
כולה. אנו עושים זאת מתוך כיבוד
זכויות האומות — כל האומות — לחיות
בשלום ובחופש משיעבוד אימפריאליסטי.
״כמו ממשלת הקהילייה הערבית המאוחדת
וכל העמים שוחרי־השלום, סבורה ממשלת
ברית־המועצות, כי יש מחיר סביר
אשר מותר לשלמו למען השלום והדו־קיום
בשלום. ברור לחלוטין, שגם אם תהיה
תשובתה של ממשלת ארצות־הברית חיובית,
יהיה צורך במתן ערובות מספיקות, ובצעדים
ממשיים כתמורה.״
השגריר נד בראשו. כן, כן, ברור. זה
לא ניצחון מצרי בלי־תנאי. יצטרכו לתת לישראלים
כמה דברים. מעבר בסואץ. פירוז
סיני.
״גוספודין אמבאסאדור,״ הזהיר שר החוץ
גרומיקו, בקולו החמוץ ,״אין שום דבר
בטוח. ייתכן שתיאלצו ללחום. ייתכן שההסדר
ייכפה רק בצורת הפסקת־אש חדשה, או
שביתת־נשק חדשה.״
״אעביר זאת לממשלתי,״ השיב המצרי.

התקוים של 1957

כפי שעמד לנגד עיניהם
של חברי ממשלוז־ישר־אל:
צה״ל מפנה את שארם אל־שייך, בעי קבו ת הלחץ המ שותף של

רצינו רק שיניחו לנו לחיות בשלום, בתוך
גבולותינו.
״כיום מציעים לנו יתרונות אשר לא
חלמנו עליהם ב־ 4ביוני. מה אנחנו צריכים
בסיני, אם לא להבטיח את המעבר החופשי
בסואץ? גם פירוז סיני אפשר להשיג, ופירוז
הגדה. ירושלים תישאר שלנו — עם
מעמד מיוחד לחוסיין ולנוצרים. לטרון
תישאר שלנו. והערבים יכריזו על ביטול
הלוחמה. זה אסון? אני שואל אתכם — האם
לזה נקרא אסון? האם זה לא עדיף על
עוד מלחמה, ועוד מוקש, ועוד הפצצה? אז

״האם וה
להת חל ת הדיון של ממשלת־ישראל
ע חלשו היונים .״אנחנו בנינו, במו ידינו,
מיפלצת ששמה הסדר כפוי,״ פתח אחו
מהם .״בגלל מחול־השדים וההתחרות על
תואר הקיצוניות, דחפנו את דעת־הקהל
להאמין, כי כל פיתרון שאינו משאיר
בידינו את כל השטחים המוחזקים, וגם מאלץ
את מדינות ערב לחתום על חוזה

הבית הלבן

וריצ׳ארד פאט דייריו
ניכ סון,
החדשים של הבית הלבן, שגם בי שרו
מדיניות חד שה כלפי ישראל והמזרח־התיכון.

הקרמלין

הצמרת ה סובייטי ת —
קוסיגין, פודגורני וברז׳־
נייב — שסיכמה את ההסכם עם ו שינג־טון,
לפיו ילחצו הרוסים על מצרים.

שלום — פירושו תבוסה וסכנה לקיומנו.
״ולא הוא. במקום לצאת מנקודת־ראות של
הארץ המובטחת בתנ״ך, נצא מנקודת־הראות
של ה־ 5ביוני. אז לא חשבנו על כיבושים.
היינו חרדים לעצם קיומה של המדינה.

מה יש אם לא נשב ליד שולחן אחד ונחתום
על חוזה שלום רשמי?״
הנצים שתקו. חיכו שעוד אחד מראשי
היונים יאמר את שלו :״בואו נבחן את
ההצעה צעד־צעד. הם דורשים קודם כל
נסיגה של 15 קילומטרים לאורך התעלה.
אז ניסוג 15 קילומטרים — ונראה אם הם
משלמים את המחיר. נחכה שיפנו את התעלה,
ונראה אם יתנו להעביר אוניות שלנו.
הייתי אפילו שולח משחתת של חיל־הים,
מחיפה לאילת. אם זה יעבור — האם זד,
רע? האם זה לא יהיה הסימן הטוב ביותר
שמשהו יסודי השתנה באזורנו? האם זאת
לא תהיה ערובה מספקת שיתר ההתחייבויות,
המוצעות בהסדר — יקויימו אף הן?ן
ב־ 57 בן־גוריון נתן הוראה לסגת ובלי שום
ערבויות. הפעם מציעים לנו הסדר ממשל
— צעד ראשון לקראת שלום!״
שר שלישי, שכולם הכירו בו כבעל־ידע
בעניינים ערביים, הירד,ר בקול רם :״חבל
שלא ידענו לנצל את השנתיים האלה בשביל
להגיע להסכם ישיר עם הפלסטינאים.
מצבנו היה שונה לגמרי היום אולי
עוד ניתן לעשות משהו בכיוון זה, לשכנע
את האמריקאים שימתינו להבהרת העמדה
של חוסיין להצעה כזו?״
אבל הוא עצמו ידע שזה מאוחר מדי.

אייזנוזאור והרוסים, לאחר מיבצע־סיני. ב ת מונ ה נראים חיילים יש ראליים
כ שהם מעלים באש ציוד שלא ני תן היה לפנו תו לפני
נסיגת כו חו ת צבא הגנה לישראל, דבל •פול בידי חיילי האוייב.

זמן התימרונים חלף. הגיעה שעת ההכרעה:
לקבל את ההסדר הכפוי, כדרישת מוסקבה
וואשינגטון — או ללחום.

הפגו1\\2
\\ג1גבית
ך אור דלק עד שעה מאוחרת בלישכתו
} | הפרטית של הנשיא. מדי פעם הגיש
לו מזכירו ספל קפה נוסף, והוא היה רק
מרים את ראשו מהתיקים שלפניו כדי לומר
לו תודה. בשתיים לפנות בוקר נכנסה
אשתו. ניכסון הניח את המיסמכים שלפניו,
שיפשף את עיניו העייפות, חייך לעברה.
״פאט,״ אמר לה ,״אני חושב שהיהודים
האלה יהיו הסוף שלי. אני לא חושב שיש
אחד מהם שעוד לא צילצל אלי או בא
לדבר איתי. מה הם רוצים — שהמדינה
הזאת שלהם תסבך את העולם כולו בשביל
חתיכת מידבר?״
על פניה של פאט ניכסון הצטיירה הבנה
עמוקה לבעלה. המיסכן הזה. כל דאגות
העולם על כתפיו.
״היה אצלי סנטור יעבץ,״ המשיך ניב״
סון .״הזכיר לי שהוא חבר המפלגה הרפו־בליקאית
עוד לפני. הזכיר לי שהיהודים
תרמו יותר כסף לקרן־הבחירות שלי מכל
קבוצה אחרת. הזכיר לי שאני זקוק לקולות
שלהם. אמר שאם רק אוכיח את עצמי, ולא
אפקיר את ישראל — הקאדנציה הבאה שלל
מובטחת. כל היהודים יצביעו בשבילי. אחרת
— אהיה. בן־כלבה חסר־מצפון, שמפקיר
את ידידתנו היחידה במזרח התיכון,
מיבצר הדמוקראטיה וכר.״
״כאלה הם היהודים,״ השיבה פאט.
״אמריקאים יותר ממך וממני — עד שנוגעים
בישראל.״
הנשיא נראה תוהה באמת :״בכל הרצינות
שאינני מבין את הישראלים. צועקים
שאנחנו מפקירים אותם, בשעה שאנחנו
מוכנים ללכת למלחמה בשביל לשמור על
הגבולות שלהם. אבל זה לא מספיק להם.
רוצים שנלך למלחמה בשביל לשמור על
הכיבושים שלהם. זה קצת יותר מדי!״
״זה הכל בגלל המשה דיין הזה,״ התערבה
פאט.
ניכסון צחק בקול רם .״כשהיה כאן
דווקא התרשמת מ מנו ...אבל הוא רק
חצי צרה. זה כל הפוליטיקאים האחרים
שלהם. רוצים לבלוע את העולם הערבי
כולו. שמים את התנ״ך על הקיר במקום
מפה גיאוגראפית 1115 6ז׳ע !1116 והמתונים
אין להם כל השפעה. אפילו דיין רוצה
שנדחה את כל העניין עד אחרי הבחירות
שלהם. ישו — הבחירות שלהם! מלחמה
עם רוסיה בגלל הבחירות שלהם!״
״קיסינג׳ר סיפר לי על ההצעה עם המגבית
היהודית המאוחדת,״ גילתה לו פאט.
״אני חושבת שזה יפתור את כל הבעייה.
של מי הרעיון? ההודעה שהתרומות לא
יהיו פטורות ממם־הכנסה תגמור את המגבית.
תעכב גם את הסיוע הכלכלי ואל
• הם מיוורפים!

תשלח להם אתה פאנטומים. תראה שהם
ירוצו מהר אליך.״
״הה! והדמוקראטים כאן יקלפו את עורי!
היהודים ייללו שרוצחים אותם! יצלבו אותי
בטיימס סקוויר!״
״אייק עשה להם אותו דבר ב־ 56 ושום
דבר לא קרה לו. נבחר בלי בעיות. סוף־
סוף הלובי היהודי לא כל־כך חזק. ואתה,
פועל רק כדי למנוע מלחמה אטומית.״
״נראה, נראה,״ סיים ניכסון את השיחה,
וחזר לתיקיו.

\זפ2־^־עים•

וי אשכול ביקש להפסיק לרגע את
/מהלך הוויכוח, כדי למסור אינפורמציה
רלוואנטית:
״קיבלתי היום חוות־דעת מהיועץ לענייני
הערבים. ביקשתי ממנו לחקור את יחם
ערביי השטחים להסדר המוצע. הדו״ח שלו
מחייב מחשבה רצינית ביותר, רבותי.
״כימעט כל הנכבדים שעימם דיבי אינם
מתלהבים מהחזרת השטחים לחוסיין. כנעאן
אמר לו שגם אם ייסוג צה״ל, לא ישובו
היחסים בין שתי הגדות לקדמותם. ג׳עברי!
הודיע שהוא לא ירשה אפילו לכוחות משטרה
מעבר־הירדן להיכנס להר חברון.
״מקורות מודיעין סבורים, שאם תוחזר
הגדה לירדן עלולה לפרוץ הפיכה נגד,
המלך, בשתי הגדות. ההערכה היא שאירגוני
הטירור ישתלטו על הממלכה. כוחם עולה
על זה של חטיבות הבדואים. חסר להם
נשק כבד, ויש להניח שחיל־האוויר הירדני!
יפעל נגדם. אבל ההערכה היא שהם יצליחו
לחסל את המלך או להכריח אותו לברוח.
זה ישים קץ למישטר המלוכני. אין מניחים
שסעודיה תתערב לצד המלך. עמדת הצבא
העיראקי תהיה נייטראלית לכל היותר. סביר
שתהיה לטובת אירגוני־הטירור.״
ראש־הממשלה הפסיק את, קריאת הוו״ח
שבידו. הוא הסיר את משקפיו, הניח אותם
על השולחן לפניו, שיפשף את עיניו והמשיך
בקול רפה:
״אנחנו נעמוד מהר מאוד בפני עובדה
חדשה ששמה פלסטין, תחת הנהגה קיצונית.״
הוא
הביט סביבו בעיניו קצרות־הראייה,
הרכיב שוב את משקפיו והמשיך :״במיכלול
השיקולים שלנו, אבקש מהחברים להתייחם
גם לשאלה של היחסים בין ישראל לבין
פלסטין כזאת.״
אלון: יש להניח שהמדינות הערביות,
ימשיכו לתמוך כחבלנים, כפי שעשו לפני
כן. אפילו מצרים — גם אם יונהג ההסדר
הכפוי בינה לבינינו — תיאלץ לתמוך
במדינה הפלסטינית, במלחמתה בנו.
בגין: אפשרות זו רק מחזקת את הצורך
לעמוד איתן מול כל לחץ. הוויתור הראשון
למעצמות יגרור אחריו ויתורים נוספים.
ואם נסוגים מחברון — מדוע לא ידרשו
מאיתנו שניסוג גם מטבריה ומבאר־שבעק
כרמל: לא נוכל אפילו לטעון נגד המדינה
הפלסטינית שהיא מפרה את תנאי ההסדר
(המסך בעמוד *)3

|_ב!1״ה ל,ב1הור

() 125

תחו־וו תות-וועוה!

הבדיחה מספרת על אמא יהודיה, הנפרדת מבנה, אשר גויים לצבא הצאר כדי להילחם
בתורכים .״העיקר הוא שלא תתאמץ יותר מדי,״ אומרת האמא בדאגה .״תהרוג תורכי —
ותנוח. תהרוג עוד תורכי — ותנוח שוב. תהרוג תורכי שלישי — ותנוח.״
(הבדיחה ממשיכה בשאלתו של הבן :״אבל אמא, מה יהיה אם התורכי יהרוג אותי?״
והאם משיבה בתדהמה :״מה פתאום? מה יש לו נגדך?״)
נזכרתי בבדיחה זו שעה שישבתי ביום השלישי שעבר במיזנון הכנסת, והזמנתי ״תורכי״.
יצאתי לרגע מישיבת המליאה, כדי להשיב את נפשי. היה זה הקפה התורכי הרביעי שלי
באותו יום — ולא האחרון. כי היום היה מעייף.
מכיוון שהיה זה היום האחרון של שנת ,1968 אולי זוהי הזדמנות טובה כדי לסקור פעם
את מהלכו של יום אחד בעבודת סיעתנו.
נפגשתי עם אמנון זכרוני בשעה 9בבוקר, בחדר סיעתנו. שנינו כבר קראנו את עיתוני־הבוקר
ושמענו את החדשות. החלפנו דיעות על עיקרי הנאום בוויכוח הביטחוני הגדול
שנקבע לאותו יום, וטיכסנו עצה על השאילתות שיש להגיש. תוך שעתיים החלטני על
שורה ארוכה של שאילתות, אותן ניסחנו והכתבנו מייד. בין השאר:
לשר הפנים: האם נכון כי לאחרונה שוב מזדהמ ת שפת־הים כתל־אכיב?

#לשר התחבורה: האם נכון כי מרבית המטוסים שהו שמדו בנמל־התעופ ה בביירות היו
שייכים, למע שה, לחברות א מריקאיות ואחרות?

#לשר התיירות: האס פגעה ההתנק שו ת ב מטוס אל על

ושאר מ ע שי־ הטתר

בתיירות

כישראל ובשטחים המוחזקים?
#לשר החוץ: האם ידוע לישראל על פנייה סובייטי ת לאמריקה בי חס לתנאים המוצעים
להסדר כפוי במרחב?
#לשי החוץ: האם נכונה הידיעה ב עי תון ברי טי, כי שר החוץ נפגש ב לונ דון עם

המלן־ חוסיין?
#לשר הקליטה: כמה עולים הגיעו ב שנה האחרונה מ פו לין ״
#לשר האוצר: האם נכון שהממ שלה העניקה מיליוני לירות לרוכ שי מיפעל איליו?
!•! לשר הבטחון: האם נכונה הידיעה כי חיל״האוויר המצרי עומד להכפיל א ת כו חו
לעו מת המצב ב מל חמת ששת־הימים?

בשער 11 ,היו לי שתי ישיבות, בשתי הזזעדות שאני חבר כהן. ועדת״הכלכלה התחילה לדון
בחוק המושכים, וועדת השרותים הציבוריים בחוק המפגרים. אלה הם שניהם חוקים
חשובים ביותר. לחוק המפגרים יש לנו הסתייגות עקרונית יסודית (אנו דורשים להטיל
על המדינה את החובה הבלעדית לדאוג לקיום ולקימום המפגרים, תוך שיחדור המשפחות
מעול זה) ,ולחוק המושבים יש לנו מאות הסתייגויות.
איך להיות נוכח בשתי ישיבות בעת ובעונה אחת? היה עלי לנהוג כמו אמן שהמת ב
מישחק סימולטאני — לרוץ הלוך וחזור בין ישיבה לישיבה( .באמצע נקראתי לטלפון על־ידי
אישיות״חשוכה״כיותר, שרצתה לדבר איתי באופן דחוף בעניין יוזמה סודית של
סיעתנו, על רקע ביטחוני).
בזמן שהקשבתי לדבריהם של נציגי אקי״ם (האגודה לקימום ילדים מפגרים) והצגתי להם
שאלות, התקיימה בחדר סמוך ישיבה של ועדת־הכנסת (שאיני חבר בה) ,שהיתר, מוקדשת
כולה לנו.
תהילה היה עליה לדון בדרישתנו כי הצעת־החוק למימון הבהירות לא תעבור ל־ועדת־ר,כספים,
כפי שדרשה הקואליציה, אלא לוועדה מיוחדת, שבה ישותפות נציגי כל הסיעות.
נתקבלה החלטת פשרה: למנות ועדר, מיוחדת, מטעם ועדת־הכספים וועדת־חוק-
ומשפט, שבה יהיה לפחות נציג של סיעה קטנה אחת.
מכאן עברה ועדת־הכנסת לטפל בנושא אחר: איך לשנות שוב את תקנון הכנסת כדי
לסתום קצת את פינו. כיום מותר לנו לנאום 10 דקות על כל נושא. אך בוזיכוח שנקבעו
לו למעלה מארבע שעות, מותר לנו לדבר 15 דקות. עתה הציעו נציגי מע״י—גח״ל להגביל
אותנו ל־ 10 דקות בכל ויכוח. הרוב החליט על כך — ותוך כדי כך קיבל ניסוח המבטל
בכלל את המינימום. כך התחיל מאבק חדש, שעוד יסעיר את הכנסת.
בשעה 13.30 באו אלי הנציגים של ועד־השלום שהוקם על־ידי אנשי ״השמאל החדש״
בפאריס, ואכלנו ארוחת־צהריים במסעדת־הכנסת. בשעת הארוחה שוחחנו על המצב בארץ,
ועל הדרכים לגייס את השמאל החדש, שהוא עתה אנטי־ישראלי קיצוני, ליוזמת־שלום חיובית.
בשעה 14.00 באו לכנסת כמאה תלמידים של בית־ספר תיכון בדרום־הארץ, שביקשוני
מראש להרצות להם על פעולת סיעתנו. הרציתי באולם־ד,הרצאות הרצאת־זוטא על בעיית
השטתים, ועניתי לשורה של שאלות תלמידי בית־הספר אשל הנשיא על עבודתנו( .אגב,
נשמח לעשות זאת לכל בית־ספר ד,מעוניין בכך).
בשעה 16.00 בדיוק התחילה ישיבת המליאה — והייתי אחד מארבעה ח״בים שנכחו
באולם ברגע שהיו״ר הלם בפטיש. הישיבה התחילה בתשובת שרים לשאילתות. בין
השאר ענה שר החקלאות לשאילתה שלנו על השמדת חצילים באיזור רעננה. סגן שר
הפנים ענה לשאילתה שלנו על הריסת אתר קדוש במגדלא שליד טבריה לשם בניית מלון
חדש. סגן שר הקליטה השיב לשאילתה על אי־תשלום של כסף שהובטח לסטודנטים,
ולשאילתה אחרת בדבר המיכשולים העומדים בפני עליית זוגות מעורכים. את כל
המשיבים האלה שאלתי שאלות נוספות.
לאחר מכן קם ראש־הממשלה למסור את הודעת הממשלה בעניין מאורעות אתונה
וכיירות. הוא נאלץ לעשות זאת, בניגוד לרצונו, מפני שכל הסיעות הציעו הצעות דחופות
לסדר־היום על נושא זה. בניגוד למה שנמסר בעיתונות, היתד, סיעתנו הראשונה ששיגרה
הצעה כזאת, דקות מעטות אחרי שנודע על הפשע באתונה.
בוויכוח, שהיד, אומלל מאין כמוהו, קראתי רק קריאות״כיניים מעטות. פשוט לא היה
למי ועל מה. בבוא תורי (לפי המפתח הסיעתי) ,נאמתי נאום על כעיות הכטחץ, ששוסע
לעיתים קרובות, ועניתי במקום לקריאות־ביניים מרובות.
בסוף הדיון עליתי שוב לדוכן כדי לקרוא הצעת־החלטה של סיעתנו. היא נדחתה, כמובן.
נדמה לי שהגיע לי, אחרי יום כזה, להינפש קצת. אחרי שהישיבה נסתיימה (יערך בשעה
,)21.00 הלכתי לראות סרט מיקצועי. אחרי כן חגגתי את סוף השנה (או, כדברי ח״כ דתי
אחד ,״ברית־המילה של ישו היהודי״) במרתף של סוראמללו.

האם יבואו ה״ביטלס״?

משקר?
כאשר הגיע ״חוק ועדות־החקירה״ לקריאה
סופית לכנסת, היתה ההסתייגות
הקיצונית ביותר זו שהוגשה על־ידי סיעתנו.
עיקרה:
לא רק הממשלה תוכל להח ליט
על הקמת ועדות-חקירה, כפי שמציע
החוק החדש, אלא גם הכנסת ו-
בית״המשפט העליון. כל אזרח יוכל לפנות
לבית״המשפט, ואם חמישה שופטים
עליונים יחליטו כי דרישתו מוצדקת, יח ליטו
על מינוי ועדת־חקירה.
בשני הנאומים שנאמתי על נושא זה,
אמרתי בין השאר :
אורי אכנדי ז אם קובעים שרק ד,ממ־

אוץ פלשתים,
ישראל וננען
סוף־סוף זה הלך — הצלחנו בפעם הראשונה
להעלות את השר בלי־תיק מנחם
בגין על דוכן הכנסת כדי להשיב לשאילתה.

השר בגין
שאלתנו היתר, לגבי הידיעה כי השר הציע

לממשלה תוכנית להתנחלות ככל השטחים
המוחזקים.
השר אישר זאת, ותוך כדי כך התפלמס
עימי על כי השתמשתי (יום לפני כן) בשם
״פלסטין״ ,בדברי על השטחים המוחזקים
ועל זכויות הערבים בהם. השר טען כי השם
פלסטין — כלומר, ארץ פלשתים — הוא
שם של גנאי, שהודבק לארץ על־ידי אויבי
ישראל לפני 2150 שנה, וכי השם הקדום
הוא ארץ־ישראל. תוך כדי כך גם הזכיר את
הפרק על ההיסטוריה של הצלבנים, בספרי
החדש.
לא ניתן לי להיכנס לפולמוס זה במיס־גרת
של שאלה נוספת (אחרת יכולתי להזכיר
את העובדה כי דוזקא במקורות שלנו
נקראת הארץ ״ארץ כנען״ ,זמן רב לפני שזכתה
בשם ״ארץ־ישראל״) .שאלתי שאלה
בכיוון אחר:

האם מוכנה הממשלה לשקול מחדש את האיסור שהטילה — למעשה — על הופעת
להקת הכיטלס בישראל?
השבוע ענה סגן שר החינוך, אהרון ידלין, על שאילתה שלנו ואמר כי בשעתו החליטה
המועצה הבינ מ שרדי ת לאי שור הבאת אמנים נזחו״ל פה אחד שלא לתת אישור לביטלס.
אורי אכנרי (שאלה נוספת) :השאלה היא: מכיוון שנציג משרד החינוך ו ה תרבו ת הוא

אורי אגנרי ז קודם כל אני מברך את
השר בגין על הת שובה הרא שונה שלו ל שאילתה,
ו היי תי רוצה ל שאול:

חבר באו ת ה מועצה, ו ה החלטה היתה פה־אחד — האם נציג המ שרד שינה את דע תו אחרי
פסטיבל הקצב שנערך לא־מכבר בתל־אביב, ואם היה בכלל דיון על כך?
אהרון ידלין 5הנהלת מ שרד ה חינו ך אינה נוקט ת עמדה בנדון. הנציג של משרד
החינוך פועל ב מו עצה לפי הבנ תו ו מצפונו. אני מ שער — אבל זו הי השערה אי שית, שאינה
קו בעת דבר — שאתה יכול לצפות קדימה ב או פ טי מיו ת.

לפני שבוע אישר פה השר משה דיין כי
עמדתו ה מוצהרת, שאנו מוכני ם להחזיר
״הרבה, הרבה שטחים״ ת מורת שלום מבטאת
את עמדת הממ שלה, או את עמדת רוב
הממשלה. האם הדיעה שכבודו הביע כרגע,

שלה יכולים להקים ועדח־חקירה, הרי בכך
מרוקנים את החוק מעיקר תוכנו.
כמעט כל דבר השנוי במחלוקת, הטעון
חקירה לטיהור האמירה הציבורית — דווקא
הממשלה מעוניינת שלא ייחקר.
הדוגמה הבולטת היא פרשת מיכאל בר־זוהר.
בר־זוהר העלה האשמות חמורות כלפי
אבא אבן. ראש־הממשלה ענה עליהן מעל
דוכן הכנסת, בצורה של תשובה לשאילתה.
בא בר־זוהר, חזר על האשמותיו, והרחיב
את היריעה בצירוף הוכחות. הגשתי שאילתה
נוספת לראש־הממשלה ; והיום ראש־הממשלה
התחמק ממתן תשובה, לדעתי בצורה
בלתי־מכובדת, בתחבולה ממש.
יש פה עניין חיוני בחקירה, לטיהור האמירה
הציבורית במדינה. מה יותר חיוני
מזה? היתד, מלחמה. בא היסטוריון מכובד
— וכולנו יודעים מי עומד מאחורי החוקר
המכובד הזה, אישיות ציבורית רצינית מאוד.
שניים אלה מעלים האשמה חמורה ביותר:
ששר־החוץ של ישראל דימח דיווח מטעה
לממשלה, ערב מלחמה, ויכול היה להביא
בכיה לדורות.
אם כן: או שבר־זוהר (והאיש העומד מאחוריו)
צודקים, וזהו דבר חמור ביותר; או
שהשר אבא אבן וראש־הממשלה צודק־ם —
ואז עצם העלאת ההאשמות הוא דבר חמור
ביותר.
יצחק רפאל 5״ כו לנו יודעים מי עומד
מאחוריו״? אני רואה שאף אחד אינו יודע.
קריאות: נכון, או לי תגלה לנו?
אורי אבנרי: אם כן, אגלה סוד: ד״ר
בר־זוהר כיהן כדובר השר מ שה דיין; זה
היה תפקידו במ שרד״הביטחון. ב תפקיד זה
אסף את ה חו סר שפירסם בספרו.
קריאה: מתי ז ה היה?
אורי א כנ רי: ז ה היה באו ת ה תקופה
שאליה מתייחסים הדברים.
נתןפלד 1מה הקשר בין שני הדברים?
אורי א בנ רי: אם דיין ירצה להכחי ש
— שיכחיש. הוא כבר הכחיש כל־כך הרבה
דברים, שיכחיש גם את זה. הרי הוא מכחי
ש כל דבר.

אם כן, הנה הדוגמה. אינני אומר מי צודק:
אינני יודע מי צודק. אני רק אומר:
יש פה פרשה המחייבת חקירה מוסמכת. כל
העדים עדיין בחיים; המיסמכים עדיין טריים.
אפשר לחקור, צריך לחקור. הממשלה לא
תחליט לחקור. לכן, לפי ההסתייגות שלי,
יכול האזרח ד״ר בר־זוהר ללכת אל בית-
המשפט־הגבוה־לצדק, יישבו חמישה שופטים,
ישמעו את העתירה, ואם השופטים יחליטו
שעניין זה טעון חקירה — בית־המשפט
ימנה ועדת־חקירה. אם לא ירצה למנות —
לא ימנה.
אחרי מתן כמה דוגמות נוספות, חזרתי
לעניין הקרוב לנו מאוד:
אורי אבנרי ז אינני רוצה לדבר
על פר שות העתיד, שכבר מ תג ב שו ת בי מינו.
למ של: מעל דו כן הכנסת טענתי דברים
מסויי מיס לגבי מגעי־ שלום עם שליטי ערב.
שר־הביטחון אמר שזה לא אמת, וראש־הממ־שלה
אמר שזה לא אמת. וכ שני סי תי ל הוכי ח
כי מה שאמרתי ז ה יאמת — נמחק תדבר מן
הפרוטוקול.
ייתכן מאוד שבעוד שנה־ שנתיים ארצה
ללכת לבית־המ שפט ולבקש מבית־המ שפט
למנו ת ועדת־תקירה שתקבע מי אמר את
האמת: אבנרי, דיין או ראש־הממשלה.

נתן פלד:
אורי אכנרי

למה בעוד שנה־שנתיים?
:הייתי רוצה לע שות זא ת

מחר בבוקר.

מובן שהסתייגויותינו נדחו.

ב ת שו ב תו, אינה עו מדת בסתיר ה לעמדה של
רוב הממ שלה?
השר בגין: אני מודה על הברכה. וס־אחר
שאני מעוניין ב רי בוי שאיל תות —
אבקשך להפו ך את השאלה הנוספ ת לשאילתה
נפרדת.

היתה זאת דרך אלגנטית להתחמק מתשובה.

קשה היה לסבול את הוויכוח ה-
מדיני־ביטחוני על מעשי אתונה וביירות.
חיתה זו תשפוכת רגשנית, שגילתה את
אחת התכונות המסוכנות ביותר של הכנסת:
אי־יכולתה להתמודד בקור״רוח
עם בעיות גורליות.
החלטתי לחזור בנאומי על עיקר הדברים
של מאמרי ״בלי כנפיים״ ,בגליון
האחרון של ״העולם הזה״ .אך אחרי
שניתחתי את בעיית-הטרור, בלשון הגיונית
ושקטה, שנבדלה לחלוטין מדברי
כל הנואמים שקדמו לי, הומטרו עלי
קריאות-ביניים מכל עבר. רק חלק מהן
נרשם בפרוטוקול :
אורי אבנריז כל ממשלות־ערב
חוששות כיום מפני החבלנים. עבד־אל־נאצר
וראשי אל־בעח הם ״המימסד״ ,הם האתמול
בעולם הערבי. ואילו החבלנים הפלסטיניים,
שהמשיכו במלחמה אחרי תבוסת הצבאות,
הם הכוחות העולים.

לבן ינצחו החבלנים בכל התמודדות
עם בל ממשלה ערכית.

הצחוק עבר!
כאשר שמעתי היום דברים דומים מפי
חבר־הכנסת שמעון פרס, לא יכולתי שלא

להיזכר בוויכוח שהתנהל בבית זה, לפני
פהות משנה, כאשר אמרתי אותם דברים עצמם.
הסתמכתי על הספרות המיקצועית המוקדשת
למלחמות־טרור. אמרתי שזה מוכרח
לקרות, אם לא ננקוט פעולה מדינית
נגדית. אז עבר גל של צחוק על הבית.
גיסים אליעד (ל״ע) :אולי תצביע על
עובדה אחת ששליטי־ערב נכנעים לחבלנים?
כאשר הם רוצים להיכנע, הם וכנעים. וכאשר
נאצר רוצה שהם יפסיקו פעולו תי ה ם —
הם מפסיקים.

אורי אכנדי:

אני חו שב שאתה אינך

מעודכן.
גיסים אליעד: מעודכן לא פ חו ת מ מן!
אורי אכנרי: ההערכה של כל המוח־חים
בעולם לענייני המרחב, ללא אף יוצא
מן הכלל אחד
גיסים אליעד: הנחתך מופרכת טבחי־נה
עובד תי ת, ו מ סוכנ ת — כאשר היא נאמרת
בכנסת — מבחינה מדינית. תראה קצת
יותר רחוק מ ה עי תון שלן!

חבר״הכנסת אליעד, מאורי
אבנר-
כיוון שזו קריאת־הביניים הרא שונה שלך בכנסת,
א שיב עליה במלוא הרצינות.
חוב תנו הרא שונה כאן, כאשר אנו נמצאים
על דו כן זה, היא כלפי עתיד עמנו. אין אנו
נמצאים כאן כדי לנהל ויכו חים עם העולם
על צדק או אי־צדק. תפקידנו הוא לטכס
עצה איך להבטיח חיים ו בי ט חון לישראל.

נלמד־נא מצה״ל תבונה אחת
יפה, הבולטת בהעדרה מבית זה,
והיא -להסתבל כפני העובדות,
ולנסות לנתחן באופן אובייקטיבי,
גס באשר הן אינן נעימות.
אני רוצה לומר לך, ולחברי־כנסת אחרים:
בחודשים האחרונים עוסק צה׳׳ל בתחקיר
כללי, חסר־רחמים כלפי עצמו, על כל מהלכי
המלחמה האחרונה. צה״ל בודק וחוקר,
ואינו חס לא על יוקרת עצמו, לא יוקרת
המפקדים ולא על יוקרת החיילים. צה״ל
מותח ביקורת קטלנית על עצמו, על מנת
ללמוד לקחים ולהישאר צבא טוב.

תבונה זו בולטת בהעדרה בבית
הזה.
אנו נמצאים היום ביום ה־ 569 אחרי מלחמת
ששת־הימים — מלחמה בה נחלנו ניצ־

האפיפיור ועח־

נוסף על תריסר שאילתות שהגשנו השבוע
לשרים השונים על ההשלכות המדיניות
והביטחוניות של פרשות אתונה
וביירות, הגשנו — בין השאר — את
השאילתות הבאות:
• לשר הביטחון.׳ האם נכונה הידיעה,
שפורסמה במצריים, כי ישראל עומדת השנה
לקבל 20 מטוסי ״סקייהוק״ נוספים?

• לראש !!ממשלה: האם נכוו שבעירן-

לא ה שליטים האמיתיים. מה ערך לנהל אתס
מ שא־ומתן?
אליעזר שוסטק: הוא לא מציע זאת,
לו׳־י ש תוכנית שלום.
אורי אכנרי: חבר־הכנסת רפאל, מזה
8ו חוד שים אני עומד בבית הזה בוויכוח טל
נקודה אחת ועיקרית: שמוקד המלחמה ומוקד
השלום הוא העם הערבי הפלסטיני.
שוס מ שא־ומתן עם עם ערבי אחר לא סיים
את המלחמה, ולא יביא את השלום, זול ת
הנסיון לה שיג שלום עם העם הפלסטיני. הדברים
נ שמעו לכם מצחיקים לפני כשנה וחצי׳
כאשר קראתם לי . :אי פ ה העם הפלסטיני
הזה? לא קיים בכלל עם פלסטיני!״
נדמה לי שהיום מעטים האנשים הרציניים
שיקראו קריאות כאלה!

קריאה

:יש שכירי־חרב! אין עם פלס־

טיני!

אורי אבנרי ז

חון שלא היה כדוגמתו. והנה היום אנו
רחוקים יותר מן השלום! אנו רחוקים יותר
מן הביטחון! אנו מקריבים קורבנות רבים
יותר, ודמנו שנשפך הוא רב יותר מאשר
לפני מלחמת־ששח־הימים.

האם אפשר לעכור על בך בפרא־

בלה לבין ממשלות״ערב, התפתח ויכוח
נוסף:
אורי אבנרי א כן, כבוד היושב־ראש,
הגורם היחיד שלא נפגע לחלוטין מן
המכה שהנחתנו, היה מערך אירגוני־החבלה.

הוא לא נפגע. הוא אפילו נהנה.

״תשפוכת של רגשות״
לא יכולתי שלא להגיב על רמת־הווי-
כוח, ואמרתי דברים חריפים שכמעט
הביאו לכך שהיו״ר יפסיק את דברי,
(כפי שאמר לי לאחר מכן) :

אורי אכנרי

בתום הוויכוח על פרשת אתונה—ביירות, הגישו כל מפלגות המימסד —
מהמרכז החופשי ועד מפ״ם — הצעת־החלטה, שאישרה את הקו הממשלתי.
אילו הצבענו בעדה, היינו מקבלים על עצמנו אחריות למדיניות חסרת״
התוחלת של הממשלה. אילו הצבענו נגדה, היינו מעוררים את הרושם באילו
אנו מתנגדים לפעולת״ביירות כשלעצמה.
לבן נמנענו מהצבעה, והגשנו הצעת-החלטה נפר׳־ת משלנו. זו לשונה :
. 1הבנס ת שולחת ברכה חמ ה לחיילי צה״ל, שה שתתפו בפ שיטה לנמל־התעופה
ביירות, על כו שר פעולתם וקפדנות ם ה מופ תי ת למנוע שפיכות דם.
.2ה 5נסתמגנה את ההתקפה הנפ שעת על מטוס אזרחי של אל־על, נוסעיו
וצוותו, ו מביעה את החלטתה הנחו ש ה להגן על ותיבי־האוויר הישראליים.
.3הכנסתקובעת את ההנחיו ת הבאות למלחמה בטרור:
(א) הטרורהוא מכ שיר מדיני, ורק באמצעים מדיניים ני תן לחסלו.
׳(ב) פעולות צבאיות לבדן אין בכו חן לשים קץ לטרור.
(ג) בידודהטרוריסטים, וניתוק ם מ המוני העם שהם פועלים ב ש מו — הם
צו רא שון ללוחם בטרור.
(ד) שיטות ענישה ותגובה, שיש ב הן כדי להעניק לאנשי הטרור תדמית
של גיבורים לאומיים — עלולות לסייע לטרוריסטים.
>ה) פעולה המעניקה לאנ שי הטרור אהדה בינל או מי ת, היא פגיעה בישראל.
(ו) אירגוניהחבלה, הפועלים נגד ישראל- ,ונקים את כוחם מסילוף שאיפתו
של העם הפלסטיני לחרות לאו מית, ומכסים את מע שיהם הנפ שעים
בדגל פלסטין.
(ז) הדרךלניתוק הטרוריזם הפלסטיני מקרקע צ מיחתו וגידולו היא ההכרה
בזכו ת העם הפלסטיני ליי שו תו הלאומית, תוך הסדר של בי ט חון ו שלום
עם ישראל.
.4באמצה א ת ידי צה״ל, קוראת הכנסת לממשלה לנקוט יוז מ ה מדינית
לה שגת הסדר ישראלי— פלסטיני, כבסיס לשלום במרחב.

כל סיעות הבית הצביעו גגד החלטה זו, ורק שמואל מיקוניס ממק״י תמך
בה, אני, מצידי, תמכתי בהצעה של מיקוניס, שתבע גם הוא פיתרון של
שלום, בגנותו את אנשי ״אל-פתח״ ואנשי ״ארץ־ישראל השלמה״ באחד.

רק החבלנים נהנו!
אחרי ניתוח היחסים בין אירגוני־הח
בות
חטיפת מטוס אל מל מונתה ועדת־שרים
מיוחדת לבדיקת ענייני הביטחון במטוסים,
וכי לוזעדה זו לא צורף השר

משה דיין*

• לשר החוץ: האם נכונה טענת השר
משה דיין, כי תוכנית 7הנקודות של שר־החוץ
האמריקאי תואמת את התוכנית
הסובייטית שהוזכרה בעת ביקורו של
אנדריי גרומיקו בקאהיר?
• לשר החוץ: האם נכונות השמועות
כי הממשלה האמריקאית שוקלת מחדש את
מבירת ה״פאגטומים״ לישראל? __

הוא נהנה מן הפירסום העולמי הכפול
שקיבל — מפעולתו הרצחנית באתונה ומן
התגמול בביירות! הוא נהנה מתוספת היוקרה,
שתביא אליו מתגייסים חדשים ותמיכה
חדשה. הוא נד,נר, מן ההכרה הרשמית בעובדה
שהוא מכתיב עכשיו את כל המהלכים
במרחב — לידידיו ולאויביו גם יחד.
ואני שוב מצטט את חבר־הכנסת פרם.

יצחק רפאל 5אם כך, לדבריך, מה ע רן
לנהל מ שא־ומ תן עם שליטי ערב? אם הס

• לשר ה ביטחון: האם נכון כי מוסדות

הביטחון תמכו בהקמת אנדרטות לחללים
הערביים במיזרח ירושלים, ואם כן

— מד, היו שיקוליהם?
• לשר האוצר: האם נכון כי הממשלה
ביטלה את הקובלנה הפלילית שהגישה
בשוזייץ נגד הבנק קו שלנד את הפנר —
ואם כן, מדוע?
• לשר ה ביטחון: האם נכון כי ראש
עיריית רמת־גן הוזמן לחזות במירדף
אחרי החבלנים, בו נהרג סא״ל צבי עופר,
ולימ שו ררדח

ז הוזיכוח היום גובל

במעילה בתפקיד.
אין זד, ויכוח כלל. כמעט כל הנואמים
הצטרפו למקהלה מדברת, כאשר כל נואם
חוזר בדיוק על נאום קודמיו, כאילו איש
אחד כתב את כולם.

.סעודהצבאיתרבדה -אין
בכוחה דסויס קץ ל ט רו ר! ״

זות אמוציונליות, ולא לנסות, לבל
הפחות, להתמודד עם המציאות;
לנסות לנתח את המציאות, ללמוד
מה קרה כמציאות, מדוע זה קרה
ומה אנו יבולים לעשות?

שר הבי ט חון חולק עליך.

תשפוכת של רגשות, אף בשהם
מוצדקים בהחלט -ואין ספק שהם
מוצדקים בהחלט -אין כה
תשובה לשום שאלה משאלות הגורל,
העומדות בפני ישראל.
מה שמחריד בוויכוח זה היום הוא שאף
נואם אחד לי ניסה אפילו לתת תשובה לשאלות
אלה.
מדוע הפכו אירגוני־החבלה לגורם מרכזי
בעולם הערבי, עד כי הם מכתיבים המדיניות
למדינות ערב — כדברי ח״כ פרסי
מה לעשות כדי לחסל את הטרור הערבי?
כיצד הפכו אירגוני־הטרור, שהיו אירגו־נים
קטנים ועלובים לפני מלחמת ששת־הימים,
לגורם בינלאומי מאז יושבים אנחנו
בשטחים המוחזקים?
אי ך למנוע בידוד מוחלט של ישראל ב־עולם
— לא ליום־יומיים אלא לצמיתות?
מדוע ידידי ישראל מאתמול, בכל רחבי
העולם המערבי, יוצרים עתה פולחן של הערצה
לאנשים היוצאים לרצוח אותנו?
אפשר להתווכח על החשיבות של מועצת-
הביטחון, אני רחוק מלכבד את המוסד הזה.
העובדה החשובה אינה שאנחנו מפסידים
קרב במוצעת־הביטחון. החשוב הוא שאנחנו
מפסידים את הקרב בלב ידידינו! מכל שגרירי
ישראל בעולם המערבי באות קריאות
אס־או־אס. הם מדווחים על מה שקורה אצל
ידידינו, על יחסם אל אירגוני־החבלה.

אתם עומדים חסרי-אונים ואוב
די-עצות מול שאלות אלה. איך
אפשר לאטום אוזניים ומוח ולב
בפני ההיגיון, מבלי לנסות להקשיב
לו ברצינות?

כבוד היו׳׳ר, האם באמת אנו אובד״עצות?
יש ויש עצה: אם מוכנים אנחנו לקחת
את השוד בקרניו, להציע לעם הפלסטיני
שלום, המעניק לו חירות לאומית, תוך הבטחת
הביטחון וההתפתחות של ישראל.
או שהדגל הפלסטיני יתנופף בצד הדגל
הישראלי בארץ־ישראל, או שהוא יתנופף
בידי מרצחים המתנכלים למטוסינו בעולם.
במירדפים אחרים?
• לראש הממשלה: האם נכונה טענת
העיתונאי האמריקאי החשוב דרו פירסון, כי
הסכם הפאנטומים עוכב במשך חצי שנה
מפני שהשי יגאל אלון הרגיז את הנשיא
ג׳ונסון בעת ביקורו באמריקה?
> #לשר הביטחון: האם נכון כי בריטניה
מכרה לירדן טילים קרקע־אוויר
מדגם טייגרקאט?
#לשר החוץ: האם התקפתו של הרב
גיסים על האפיפיור נעשתה בהסכמת
משרד־החוץ? האם מחו נציגי משרד־החוץ

האיש שהנהיג את נועל׳ נמל אשדוד

במודה מסעיר את האוץ
עד שפקעה סבלנותו של מנהל רשות הנמלים.
חיים לסקוב, שזה עתה חגג את
נצחונו הגדול על שנ״ם, לא היה מוכן לספוג
תבוסה באשדוד. הוא קבע מועד, שאחריו
לא יסבול יותר את סחבת הפועלים.
מועד זה הגיע בשבוע שעבר. הנהלת הנמל
הודיעה לועד הפועלים, כי מאותו יום
יחדלו לעבוד לפי הנורמות הארעיות ויעברו
לשכר יומי. כלומר: פחות כסף בשביל
פחות תפוקה.

אש המרד בערה השבוע בנמל אשדוד 1200 .פועלי
הנמל הטעינו פרי־הדר לייצוא, פרקו סחורות־ייבוא
אבל בעצלתיים. הסכם־העבודה שלהם עם הנהלת הנמל, שחייב אותם לתפוקה גבוהה יותר, היה
בעיניהם נייר. חסר-ערך .״ההנהלה הפרה את ההסכם
!״ קראו .״ההסכם מת!״ כאשר נדבקו פועלי
נמל חיפה בקדחת הסולידאריות המיקצועית, נידמה
היה שהמדינה עומדת בפני שיתוק שני נמליה
הגדולים. הממשלה עצמה נזעקה לחפש פיתרון.
שרים וראשי-ההסתדרות התרוצצו והכריזו הכרזות.
בתוך ההמולה התבלטה דמות חדשה: גבר שאיש
לא שמע עליו לפני כן מחוץ לתחומיה של אשדוד,
ואשר בן־לילה העמיד את המדינה כולה על הראש,
באיימו למוטט את כלכלת המדינה. שם האיש: יהושע פרץ.

7א אצליח לפתור את כל ה-
בעיות,״ מצהיר יהושע פרץ ,״אתלה
את עצרי על עמוד השמל!״
הוא משוכנע שזה לא יקרה. הוא גם
משוכנע שהוא אינו סתם עסקן מן המניין.
יש לו ייעוד .״עלי מוטלת כל האחריות ל־מאבקנו
הצודק. ומי שיכול לנהלו — זה
אני!״
מי שרק שמע את הקול ברדיו, ציפה לפגוש
מהדורה תוססת של קזבלאן. פרץ ()30
דומה יותר למהדורה צעירה של יצחק טבנ־קין,
הוגד,־הדעות של אחדות־העבודה.

פרץ בין הראשונים שהתיישבו בה• הוא
הביא איתו את אשתו שושנה, צעירה ירושלמית
יפהפיה, שהספיקה בינתיים ללדת לו
שלוש יפהפיות קטנות: ליליאן בת השש,
אירים בת הארבע וסיגלית בת השנה.
אילו היו מספיק מסגרים באשדוד, באותם
ימים של ,1961 ייתכן שהשבוע לא היתד,
הנהלת הנמל צריכה לטפל במרד הפועלים
שלה. אבל מכיוון שאז היה דרוש מסגר
מעולה בנמל, הוצע לפרץ לעזוב את עבודתו
במיפעל רוגוזין ולעבור לשורות עובדי.
סולל־בונה, שהקימו את הנמל.
ממסגר למנהל־עבודה, לחבר ועדת־העוב־דים
— צעד פרץ לקראת פגישתו עם האתגר
הגדול. בדרך הוכיח את כשרונו בכמה
סיכסוכי־זוטא עם המעביד, הגיע למס־

טו ר אי מולרב־ אלו ף

טענו :״את הנזק גרמה הנהלת הנמל. אנחנו
רק הגבנו על מה שהיא עשתה.״

מ ות סחבת

** ה שההנהלה עשתה הירי לכווץ את
1* 1שריריה, מתוך הנחה כי הפועלים ייבהלו
מהפגנת־הכוח ויהיו ילדים טובים. ה־בעייה:
הנהגת נורמות של עבודה, לפיהן
יחושב שכרם של הפועלים.
בעייה זו מכבידה על תיפעול נמל אשדוד
מאז יומו הראשון. בנמל חיפה הוותיק
נקבעו — בדרכים העקלקלות והמשונות
ביותר י— נורמות לעבודות השונות. באשדוד
הוחלט להקים מועצת־ייצור, שתקבע
את הנורמות בנמל החדש, תוך שיתוף נצי־

^ ך ^ 11 יהו שע פר? מחבק את אש־תו
שו שנה ואחת מבנו תיו.
# 1 1 1 1 1
כאשר אינו עסוק, הוא בעל ואב למופת.

הוא מאסיבי, עיניו יוקדות בתוך פניו השחומים,
המעוטרים זקן שחור עבות ומטופח.
השפעת
חינוכו הקיבוצי בעין השלושה
ובמיזרע ניכרת עליו היטב .״כבר אז,״ הוא
מתוודה בצחוק ,״הייתי מנהיג. מנהיג של
עיזים.״

מדביק גפרורים
יהושע פרץ עבר דרך ארוכה, מאז או7תם
ימים בהם רעה את עדרי הקיבוץ.
הנער, שעלה ארצה עם הוריו בגיל עשר
ממארוקו, הפך צנחן קרבי, וגם אחרי שסיים
את שירותו הצבאי חיפש אתגרים
חלוציים.
הוא התיישב בדימונה, עבד כמפעיל מחפר
במיפעלי ים־המלח, עבר משם לכור האטומי

אחד הרציפים של נמל אשדוד, כפי שנראה ה שבוע, בעיצו מ ה
ץ 1ך ך1
של שביתת ההאטה. מנהל־העבודה מ שגיח על עבודת המנוף
1 1 /1 1 1 1 1 1
הגדול, הפורק מי טען מב טן האונייה אל המ שאית מי מין — אבל הכל לאט, בעצלתיים.

קנה כי פועל טוב זקוק להנהגה טובה. ההסתדרות,
היושבת הרחק מרציפי הטעינה,
אינה מסוגלת להגן על הפועלים.
בשעות הפנאי בנה ארמון קטן מגפרורים.
הסבלנות בה הדביק גפרור לגפרור אופיינית
גם לדרך בה גיבש סביבו את הנהגת הפועלים
במקום. על כן, כאשר סערו הרוחות
בהסתדרות ובממשלה על חוצפתם של ה־סוורים
הירוקים מאשדוד, התנפצו גלי ה

עמד כפרץ. הוא ליכד את
£4רי הוועד סביבו, ויחד הם קבעו
תגובתם לאתגר שהציב להם לסקוב.
המחץ של רב־האלוף ניצבה העורמה
טוראי הצנחנים לשעבר. פרץ החליט:
כבר פחות שכר בשביל פחות תפוקה
אז באמת תהיה תפוקה ירודה.
על הרציפים של אשדוד השתלטה האיטיות
המתוכננת. מחסנים התמלאו תימת־הדר,
משאיות המתינו בתור לפריקה, מיט־ענים
הופנו לחיפה. יבואנים ויצואנים זעקו
חמם, בעלי אוניות דרשו תוספת־המתנה.
אבל על פרץ וחבריו כל זה לא עשה שום
רושם .״ההנהלה ביטלה את ההסכם שהיה
קיים — ואנחנו רק ממלאים אחרי הוראותיה
לעבוד עבודה יומית. רוצה לשנות ארן
התנאים — בבקשה: חוזה חדש!״
איומי ההסתדרות, לראות בהם מפירי־מישמעת
ולהעמידם לדין־חברים, לא הבהילו
אותם .״יש לנו תמיכה בחיפה ובאילת,״
סיפר פרץ .״אני עצמי יזמתי אותה. אנחנו
לא פוחדים!״

חב־את
מול

הפועלים. עד לקביעה הסופית, עבדו
לפי נורמות ארעיות.
לפתע התפוצץ ההסכם. רשנת הנמלים
רכשה את שנ״ם, ונמל חיפה קיבל מעמד
דומה לזה של אשדוד. אבל הנורמות הישנות
מימי שנ״ם נשארו בתוקפן. ואילו באשדוד
נמדדו נורמות גבוהות יותר .״לא
ייתכן ששני נמלים של ר שות הנמלים יעבדו
לפי נורמות שדנות!״ אמרו הפועלים —

ניצחון והבטחות
ך* ערכתו של פרץ, לגבי כוחם של
\ 1פועלי הנמל, הוכחה כנכונה. בשלוש
לפנות בוקר, ביום שלישי זה, נאלצה גם
ההסתדרות להכיר בכוח זה.
אל חדר־הישיבות של הוועד הפועל, בקומה
החמישית של בית ההסתדרות בתל־אביב,
נכנסו נציגי הפועלים והוועד הפועל.
זקנו של פרץ כיסה דק בקושי את הבעת
שביעות־הרצון שעל פניו.
ההסכם עליו חתמו הצדדים היה ניצחון
ברור — לפחות בטווח המיידי — של הפועלים.
נאמר כי הנהלת הנמל תבטל את ביטול
הנורמות, והפועלים ישובו לעבוד לפי
חישובי־השכר שהיו נהוגים עד כה. אשר
לקביעת נורמות לעתיד, ישגרו הפועלים שני
נציגים למועצת הייצור, וזו צריכה לקבוע
תוך שנה את הנורמות החדשות — כנראה
תוך התאמתן לאלה הנהוגות בחיפה.
כדי לוזדא שהישג זה לא יהיה ארעי,
השיגו הפועלים הבטחה נוספת מהוועד הפועל:
שההסתדרות תדון בהקמת איגוד מיק־צועי
כלל־ארצי של פועלי שלושת הנמלים.
בפעם הבאה תהיה הסולידאריות הבין־נמלית
אוטומטית, ללא צורך בהתרוצצותם של מנהיגים
מקומיים כמו יהושע פרץ.

במדינה העם אדס נבין בשנה שעברה נשאל הרמטכ״ל, רב־אלוף
חיים בר־לב, איך ניתן לחסל את הטרור,
תשובתו:
״חיסול הטרור יבוא כאשר יימצא הסדר
ופיתרון לפלסטינים, ועד אז נוכל
לצמצם את היקף הפעילות הטרוריסטית.״
היתר. זאת קריאה כימעט־גלוייה לממשלה
לעלות על דרך של פיתרון מדיני עם הפלסטינים.
השבוע
השיב הרמטכ״ל לאותה שאלה.
תשובתו:
״בדיוק לפני שנה אמרתי שאיני רואה,
פיתרון אבסולוטי לבעיית החבלנים. אני
מצטער שאיני יכול לבוא היום ולומר —
טעיתי.
״מולנו עומד היום גוף פלסטיני ,
המונה אלפי צעירים, שבחרו לעצמם להילחם
במעשי טרור, כדר[־ ל,מלחמת שיחרור
ועצמאות׳.
״הסיכויים לדכא תופעה זו באמצעים
צבאיים הם קלושים ביותר. ומה שאפשר
לעשות — זה רק לצמצם עד למינימום.״
מעולם
לא היה גנרל שאמר דברים כאלה
במצב דומה. מקובל ההיפך: דברי רהב
והתפארות של הגנרלים, שיש ביכולתם
לחסל את הטרור, אם רק יתנו להם לאחוז
באמצעים קיצוניים יותר.
אך יתכן גם כי מעולם לא היה צבא כמו

הדי הפצצות

ף* שפרצו שריוני צה״ל למידבר סיני,
^ בעת מיבצע סיני ב־ , 1956 היה אבנר
שמחוני בן .8אבל כבר אז נצמד למקלט
הרדיו בקיבוץ תל־יוסף, עקב באוזניים
קשובות אחרי מהדורות החדשות. זה היה
הקשר שלו עם אבא. אביו של אבנר, האלוף
אסף שמחוני, היה אז מפקד פיקוד־הדרום,
האיש שניצח על המלחמה במידבר סיני.

קטן ולא הגדול, חשש אסף תמיד סן דווק
הוא יקופח,״ סיפרה הסבתא יהודית שמח
נית, ששיכלה את בנה, בתה — שמתה נ
מחלה ממארת — ואת נכדה .״לבכור מג
דישים תמיד תשומת־לב,״ אמרה ,״*את 1
קטן מפנקים• לכן זכה אבנר ליחס מיוח
מאסף. תמיד היה אסף דואג לו וחוש
עליו.
״כשנהרג אסף הזדעזע אבנר, למרות 7
היה ילד בן .8משהו השתנה בקירבו. הו
חדל להיות ילד. הוא נהיה בין־לילה למבוגו
הוא היה מבין כל כך הרבה. כתב חיבורי
נהדרים. כולם חשבו שהוא יהיד, עיתונאי
בבית־הספר שיפר את העיתון. תמיד עמ
על דעתו כשהיה צודק. ותמיד התעקש ב
עניינים של אמת וצדק.

מו מלידה
^ אלוף •טמחוני יצא מן המלחמה בו
| שלום. אך יום לאחריה, כשאבנר צהל
על מדשאות המשק בגבורתו של אביו, נעלם
האב. היה זר, כשחזר במטוס קל מדגם
פייפר ממיסז־ר סיום־המלחמה של חטיבה 9
בשארם־א־שייך. למחרת הסתבר כי מטוסו
נסחף על־ידי הרוח, נפל והתרסק בשטח
ירדן.
לאבנר שמחוני, האמצעי מבין שלושת
בניו של האלוף, נשארו רק המכתבים
שכתב לו אביו, מכתבי אלוף־פיקוד לילד בן

בחור חסו

א בנ ר שמחוני

משל! היה בשבילו הכל. תמיד ח7
עע||לה שתחרר מן הצבא ולהתמסר למשי
לעבוד ולעזור. בכל חופשה שלו מהצבא, ה

הגבול

קול מיטעני הנפץ, שהונחו בשבוע שעבר
בנמל־התעופה של ביירות, המשיך גם השבוע
להדהד סביב העולם. אבל אם בימים
הראשונים היתר. הנימה כולה נגד ישראל,
וחריפה ללא־סייג, הרי שבסוף השבוע ניתן
היה להבחין בבירור בהתעוררות של אהדה.
עצם הגינוי החד־צדדי דחף חלק מדעת-
הקהל שוב לראות בישראל קורבן מיסכן
של צרים מכל עבר.
אבל דבר אחד לא השתנה מתחילת השבוע
ועד סופו: התחושה ששוב אי־אפשר
להשאיר את יישוב הסיכסוך במרחב לרצונם
הטוב של ערבים וישראלים. יותר ויותר
נשמעה הקריאה לכפות הסדר על שני הצדדים.
תשובת
הטרוריסטים. קרוב יותר
הביתה, השיב להד הנפץ של ביירות _ הד
ההתפוצצויות של פגזי קאטיושה בגליל. מן
העבר הלבנוני של הגבול הופגזה זו הפעם
הראשונה בתולדותיה דירה חטרת־מגן:
קריית שמונה שלמרגלות הרי נפתלי.
היה ברור, כי הפגזה זו — בה ניספו
שני תושבים, ושלישי לקה בהתקף־לב ומת
— היא תשובת אירגוני־הטירור הפלסטיניים
על פשיטת צד,״ל המוטסת.
היה ברור גם דבר נוסף: שהמהלומה נגד
התעופה הלבנונית לא הזיקה לאירגון שבגללו
באה המהלומה. להיפך: המוני לבנין
דרשו מממשלתם להתנער ממדיניות השכנות
השקטה עם ישראל, ולתמוך גלויות במלחמת
הפלסטינים. ראש־הממשלה עבדאללה אל־יאפי
היה נאלץ למסור ליד הצבא את השמירה על
הסדר הפנימי, כדי למנוע התנגשויות־דמים.
פגישה על הגבול. לישראלים בעלי
זיכרון כלשהו, נראה המצב מוכר היטב.
הוא הזכיר להם כד. שקרה בירדן, אחרי
פעולת־התגמול הגדולה על סמוע, כשנה לפני
מלחמת ששודד,ימים.
פעולת סמוע אילצה את חוסיין להפסיק
את רדיפת הפידאינים הפלסטיניים, כדי
להוכיח שאינו בן־בריתה הסמוי של ישראל.
חבלני אל־פתח העזו לפעול ביתר תקיפות
מאותו יום, עד שלבסוף גרפו את
מצרים, ירדן וסוריה למלחמה של ממש.
פעולת הקומנדו של צה״ל נגד ביירות
האיצה תהליך דומה בלבנון — ושתי ההפגזות
על קריית־שמונד, היו ההוכחה הראשונה
לכך. נציגי ישראל ולבנון אומנם מיהרו
להיפגש על הגבול, כדי לדון באמצעי־ארג־עה.
היה ברור, כי שום ממשלה לבנונית
שוב לא תעז להצר את צעדי הפלסטינים,
פן תתמוטט.

אמו שר א מו מתייפחת ער נתנו שד שו־הבטחון הנפעס
שבע ושמונה. אבנר לא נפרד מהם מעולם.
הוא נשא אותם בתרמילו, היה מציץ בהם
בכל פעם שרצה להעלות את זכר אביו.
עשר וחצי שנים לאחר מותו של האלוף
שמחוני, יצא אבנר שמחוני למלחמה. הוא
שרת ביחידת־שריון, שפרצה את המערך המצרי
ברפיח, יחד עם אחיו הבכור יואב.
הם עברו את המלחמה בשלום. השבוע,
שתים־עשרה שנים לאחר מות האלוף, נפל
גם בנו הסמל. היה זה כשרכבו עלה על
מוקש בדרך ליד ראם־סודאר, שבחצי־האי
סיני.
קברו נכרה ליד קבר אביו בהר הרצל
בירושלים.
כאשר הגיעה שעתו של אבנר שמחוני
להתגייס לצבא, הוא נפסל בבדיקות הרפואיות
מלשרת ביחידה קרבית. נמצא אצלו
מום בעין, מום מלידה. אבנר נעלב עד
עומק נשמתו מפסילתו לשרות קרבי .״אני,
בנו של אלוף בצה״ל, אהיה ג׳ובניקז״ שפך
את ליבו בפני חבריו. הוא יצא למלחמה
• 1ג ברופאים, כדי להוכיח שלמרות המום ב
עינו
הוא מסוגל לכל תפקיד. הוא ניצח.
ניתן לו לבחור בעצמו את היחידה הקרבית
בה ישרת.
״הוא נולד במלחמה ומת במלחמה,״ הם־
פידה אותו סבתו, יהודית שמחונית, חברת
קיבוץ גבע וחברת־הכנסת מטעם מפא״י בעבר.
כאשר נולד אבנר, לא ראה אותו
אביו. היה זה בעיצומם של קרבות מלחמת
העצמאות. אסף שמחוני היה אז מפקד
פלוגה בפלמ״ח. הוא נלחם במלכיה שעל
גבול לבנון והשתתף במיבצע דני, בכיבוש
לוד ורמלה.

•חס מיוחד
** שנולד אבנר, לדלילה, אשתו הרא־
^ שונה של אסף, עברו מספר ימים עד
שהאב מצא הזדמנות לקפוץ לביתו שבקיבוץ
ולראות את בנו.
״מאחר שאבנר היה הבן האמצעי, לא ה
צריך
להספיק המון. הוא היה עובד בפרדנ
בתל־יוסף, בא אלינו לקיבוץ גבע, אל ה׳
סבא והסבתא, והיה עוד קופץ לגבעתיים
אל האמא שלו, דלילה.
״אבנר תמיד הרגיש שאסף חסר לי. הו<
ידע שהוא צריך למלא עבורי את החלי
שנוצר עם מותו של אסף. היה בא אלי
לקיבוץ גבע, יושב אצלי, מכין את שעוריו
ומשוחח איתי הרבה. הוא היה כזה בחוו
חסון, רחב־כתפיים. הייתי נהנית להשעי[
עליו את ראשי.
״רציתי שתהיה לו חברה, ידידה. זה יכול
היה לעזור לו, לעודד אותו. בפעם האחרונה
כתב לי, :היכרתי בחורה. היא עירוניח
ולא רוצה לחיות חיי קיבוץ. אני לא אמשיך
לצאת איתר,׳.״
בפעם השנייה תוך 12 שנים הלכה יהודית
שמחונית אחרי ארון קבורה בהר־הרצל.
ידה ליטפה את הארון, ובקול חנוק מדמעות
כאילו לחשה לעצמה :״הו! אבנר! אבנר
קודם אסף ועכשיו אתה, אבנר

אחו שמשסות תריאניו
והאשימה אותן בחיתוך צ

שו 1ץ
ק 1 | 1ךןן: דבורה
1 1 1 ^ 1 1111מ תלוננת בעיקר
על ירידת ערך הדירות באיזור,
כתוצאה מפעילו ת היצאניות בו.
״היינו בורחי ם מכאן, אבל אין
לאן. הדירות שלנו לא שוות.״

מצוד לילי

ניידת מ שטרה עמוס ה יצאניות שנעצרו ב מצוד
שערכה המ שטרה ברחוב אידלסון, יוצאת
אל רחוב בן־יהודה. מעצרים מעין אלה, הנערכים מדי יו ם

* צאניות תל־אכיב כולה התא,־
חדו:
הסיסמה עברה מפה לפה מקרן רחוב
אחת לשנייה, בין כ־ 600 היצאניות הפעילות
בחוצות העיר. ההתרגשות היתד, גדולה והעלבון
היה צורב. כי מעולם לא נפגעה

גאזדתן המקצועית של יצאניות תל־אביב כשם
שנפגעה לפני שבוע.
שומו שמים! משטרת תל־אביב העזה
לחשוד ביצאניות רחוב אידלסון, המהוות
רק כמה עשרות מהיצאניות הפעילות, כי
חתכו בזדון ובכוונה תחילה, את צמיגיהן
של כ־ 30 מכוניות שחנו במרחב פעילותן
בלילה שבין ד,־ 22 וה־ 23 בחודש דצמבר.
לדעת המשטרה, היתד, זו פעולת־תגמול של
היצאניות על הפעולה התוקפנית שביצעו
נגדם דיירי הרחוב, כשהתלוננו, חזור והתלונן
במשטרה כי היצאניות מטרידות את

המשוט!

אידלסון, מתייצב
ניות .״אם יתנו
הן לא תפרענה ל
דות כ מו כל *

כימעם, הם חסרי־ערך, כיוון שהמ שטרה נאלצת לשחרר את היצא ניות
סבלי שתוכל להא שימן על עבירות של ממש, מ שום שאין
הזנו ת מהווה עבירה על פי החוק. עבירות הן שידול למע שה.

מנוחתם ומפריעות את חייהם השלוים.
המשטרה יצאה לפעולה. היא הגבירה את
קצב המצווים, עצרה את היצאניות ולא
חסה אף על סרסוריהן. אחד־עשר מהסרסו־רים
אף הובאו בתום חקירתם לבית־המשפט
לשם הארכת מעצרם. כולם שוחררו אחרי

במוקד הסערה עמד איזור מגורים במרכזה
של תל־אביב, המשמש זה כ־ 15 שנה
מרחב מחיה ליצאניות תל־אביב. זהו הרובע
המשתרע מקולנוע מוגרבי מערבה עד לים,
שגבולו הדרומי הוא רחוב אלנבי וגבולו
הצפוני רחוב נס־ציונה. אינסוף פשיטות,

מספר ימי־מעצר מבלי שתוגש נגדם האשמה
כלשהי. אבל העלבון נשאר עלבון. איך
העלתה המשטרה בדעתה להטיל כתם משפיל
כזה וחשדות בלתי מבוססים, בנשים
העובדות קשה למחייתן?

מצודים וסריקות שערכה משטרת תל־אביב
על הפועלות במקום, לא הצליחו להזיז את
היצאניות מהמקום. אפילו כאשר גדל ההיצע,
וד,יצאניות התפשטו לאורך רחוב בן־יהודה
ובמבואות העיר, תמיד נשארה יחידה אחת
על משמר רחוב אידלסון, שהוא הרחוב
המרכזי ברובע זה.
הן פועלות בו בשתי משמרות, כמו במקום
עבודה מסודר. משמרת־היום מתחילה
את פעילותה בשעה 11 בבוקר ומסתיימת
בשעה 3אחר־הצהריים. משמרת־הלילה מציעה
את שירותיה מרדת החשיכה ועד לש
הילדים
לומדים תעריפים
תה הגיע תור היצאניות לפעול. הן

/ע נשבעו בכבודן שלא ינוחו ולא ישקטו
עד שימצאו את האיש שביצע את חיתוך
הצמיגים וגרם להן לבזיון כזה.

עות הקטנות של הבוקר, למאחרים בנשף.
הן אינן בוררות את זירת מיבצעיהן. הלקוחות
הרגילים מקבלים את התמורה עבור כספם בחצרות
הבתים ברחוב אידלסון, רחוב הירדן ורחוב הירקון.
אחרים, המוכנים להשקיע יותר, מובלים לבתי־מלון
קטנים שבסביבת שפת־הים. בעלי מכוניות אוספים

1היצאנית שרה חזסאד ממתינה עם חנותה לדסוחות ־ אחד מגיע -הוד־ בעיקבותיה ע

העליבה את היצאניות
י*ים של 30 מכוניות -

עקב עזרא (,)23
משוטט ברחוב
ידן של היצא־לעבוד
בשקט
אחד. הן עוב־
״ הוא אומר.

היצאנית

שושנה בת ה־
,21 אם לילד,
העובדת במישמרת־יום ברחוב אי־דלסון
.״אנחנו מצפצפות על כל
השכנים,״ היא אומרת ,״מציד׳ הם
יכולים לנשק לנו,״ היא מדגישה.
רחוב הירדן, המוביל אל רחוב אידלסון,
בלילה. למטה באמצע נראה אותו מקום
כפי שצולם ביום. זהו האיזור במרכזה של תל־אביב המשמש

זירת הקוב

אומרת דבורה, אשתו של סמל משטרה
המתגוררת באזור :״בושה לגור ברחוב
הזה. כשבתי הקטנה מספרת בבית־ספר
היכן היא גרה, צוחקים עליה. הזונות עוסקות
במלאכתן בחדרי־המדרגות ובחצרות
שלנו ואף אחד לא מפריע להן. הן אפילו

כמקום פעילות מרכזי של יצאניות, המקבלות את לקוחותיהן
בחצרות הבתים ובחדרי־המדרנות. אחרים, המוכנים להשקיע יותר,
מובלים לבתי־מלון קטנים שבסביבת־הים ובסביבה הקרובה למקום.

דירה נורמלית בשום מקום אחר בעיר.״
ואומנם, כיום זהו רובע המגורים הזול
ביותר בתל־אביב. ניתן לקנות דירה של
2חדרים ברחוב אידלסון או רחוב הירדן
במחיר של 12 אלף ל״י.
״אתם יכולים להגיד לכל השכנים ש־

שאלך מפה. לכאן באים הקליינטים.״

״הש3גים עשו את זה:״

ך* ציגת משמרת־הלילה ברחוב אידלסון
^ היא יפה לוי 20 יפה הגיעה לזנות

111 חוו! אידדשון
את היצאניות בטרמפים. בקיצור, היצאניות הפכו חלק
קבוע של הנוף במקום.
היחידים שלא התרגלו לחלק זה של הנוף הם דיירי
הסביבה. שנים על גבי שנים הם אינם מתיאשים, מתלוננים
ומזעיקים את המשטרה, אולי יימצא סוף־סוף
אמצעי לטהר את הרחוב מהנערות השורצות בו.

מדליקות את האור־שיהיה יותר שמח. לפעמים
אני צועקת על הלקוחות שלהן, אבל
שום דבר לא משפיע.״
טוענת דבורה שוזץ בת ה־ :41״אין
כאן חצר בלי זונה. אשר. הגונה לא יבולה
לעבור ברחוב הזה לאחר רדת החשיכה.
הילדים מושכים אותנו לחצר לראות איך
שהן עובדות. הילדים עדים לכל מה שנעשה
כאן. הם כבר מומחים לתעריפים ולשיטות
העבודה. איננו יכולים לעקור מפה למקומות
מגורים אחרים. בשביל הכסף שאקבל
עכשיו בעד הדירה שלי לא אוכל לקנות

ינשקו לנו אומרת שושנה בת
ה־ ,21 אם לילד שנולד עם מום בלב,
העובדת כיצאנית־יום ברחוב אידלסון. לחברותיה
היו טענות ענייניות יותר כנגד
טענות השכנים. סיפרה שרה יחזקאל (:)20
״עבדתי בבית־חרושת לכוסות בחיפה.
ערס אחד הבטיח לי להתחתן איתי והתחלתי
לעבוד בשבילו בזנות. קוראים אותו עמנואל
קורקום. עכשיו ברחתי ממנו. קניתי לי
חנות מצלמות ב־ 20 אלף ל״י. אני בעצמי
עובדת כאן ויש לי ערס חייל. כל יום אני
עושה כאן איזה 200 או 250ל״י. אז למה

אחרי שנאנסה רגיל 15ע״י אביה החורג. לפני
כשנתיים נעשה נסיון להחזירה למוטב והיא
החלה לעבוד כמלצרית במסעדה פנינת
המזרח שממול קולנוע חן. אבל, כדבריה:
״נכנסתי להריון. שם שילמו לי 170ל״י
לחודש. הייתי צריכה כסף, אז חזרתי לרחוב.
אני לא מבינה מה זה מפריע לשכנים?
המכוניות שעוברות כאן מפריעות
יותר. אנחנו לא עושות שום לכלוך ושום
רעש. עובדות בשקט וחאלס.״
השכנים לא מרגיזים כל־כך את היצאניות
(המשך בעמוד )20

ד לביועטוש ־ מדלג מעל למנשול -ואילו שוה, לבושה במעיל, ממתינה ללסוח הבא ]

אנשים
האלוף
מנ>ח תפילין
לחסידי חב״ד שפשטו השבוע כמינהגם על
עוברים ושבים בתחנה המרכזית בתל־אביב,
כדי לשכנעם להניח תפילין, היה סיפיר
אקטואלי להגברת האמונה. החסידים סיפרו
על הרבי מלובאכיץ׳ ,היושב בניו־יורק,
שביום השבת שעברה, קם לפתע ממקומו
והכריז בקול־דם :״ותיפיל עליהם אימה ופחד•״
רק מאוחר יותר הסתבר, כי שעה
שציטט הרבי קטע זה משירת־הים, נערכה
פשיטת צה״ל על נמל־התעופה של ביירות,
שהרבי, כמובן, לא יכול היה לדעת אודותיה.
ייתכן שיש טלפתיה בין הרבי לבין מפקד
פיקוד־ההדרכה בצה״ל, האלוף אריק
ש רון, שמאז הזהירו הרבי מלובאביץ׳ מ־לטוס
במטוס אל־על שנחטף לאלג׳יריה, הפך
לחב״דניק נאמן, ומניח תפילין בכל יום• .
כשניסה השבוע מזכיר מפלגת העבודה, השר־בלי־תיק
פינחס ספיד, לברר בחוג למחשבה
רעיונית של המישמרת הצעירה
במיפלגתו, מי מהנוכחים מוכן להתיישב בשכם
— לא הביע איש מהם נכונות לכך.
ניסה השר לבדוק את הדבר בדרך שונה:
.אני פותח בהרשמה.״ הכריז. ,מי שמעוניין
— ירים את ידו.״ התוצאה היתה זהה: איש
מהנוכחים לא הרים יד • .בעת ששר האוצר
זאכ שרף נשא את נאום התקציב שלו
בכנסת, נצמד דובר משרד האוצר, דני
הלפרין, לצלמי הטלביזיה אשר צילמו
בבניין, והורה להם איך לצלם ואת מי לצלם
מבין אנשי הכנסת. כשראה זאת אחד מ־סדרני
הכנסת, שאל :״מי אמר שהטלביזיה
הישראלית אינה נושאת פנים?״ י • כאשר
נשאל השבוע ראש עיריית ירושלים, תדי
קול* ,על־ידי דאמרגן־מראיין יעקב אג״
מון, מד, דעתו על נישואין של יהודי עם
מייד?,השיב :״סוף־סוף יהיה ביני ובין
מנהיג נטורי־קרתא עמרם כלוי — משהו
משותף. אני מקווה שזה יעזור לבניין ירושלים.״
כזכור התחתן בלוי עם גיורת ואילו
בנו של קולק נשא אשד. קתולית • .צווח!
לחשיבה בנושאים הקשורים לאופייה של

אופנתיים
(טרה, ריבירה, גרץ,
יסמין, ומלון )

לגוני המכנס

״גיולי״

ו״פנטי־הח״

סבוינה*
•המוצר הנבחר במשאל העם של
•ידיעות אחרונות׳ לשנת 1948

שמילוביץ, בנו ואשתו שייק מכנס רשת וגרברשת

מכנס רשת וגרב קריסטל

בברית־מילח

מדינת־ישראל, נוסד השבוע ביוזמת יוצאי
מפא״י ורפ״י, הנימנים ברובם על תומכיו
של משה דיין. בין המוזמנים להשתתף
בצוות נזכר גם שמו של פרופסור הראל
פיש. המוזר שבהזמנה: פיש הוא אחד מראשי
חוגי הצעירים של המפד״ל.
הלבגוגית המעריצה את דיין
באווירה של נוסטלגיה ציונית ופולנית,
נערכה בבית סו קו לו ב המסיבה רבת המשתתפים,
לחגיגת יובל ה־ 60 של ד״ר: משה
סנה, יום אחד לפני יום־ד,ולדתו. הנאומים
היו רבים אך ההברקות היו בעיקר של חתן
המסיבה. כאשר נקראה ברכתו של שר הפנים
משה חיים שפירא, בו הביע השר
תמיהה על כי סנה כבר הגיע לגיל זיקנה,
קרא עורר מעריב אריה דיסנצ׳יק . :יש
לו >לשר) מירשם־תושבים — הוא צריך
לדעת.״ ואילו סנה עצמו קרא. :מוטב זקן
צעיר מאשר צעיר זקן מזכיר אגודוי

העיתונאים, משה רץ, פנה אל בעל ד.שימ־חד.
בשמו הקודם, קליינבוים, עד ששר התיירות,
משה קול, התפרץ :״נקרא לך
דנציגרקרון״ (שמו הקודם של רון) .השיב
לו רון בלי היסוס :״כן השר קולודני.״ •
בעוד שכימעט כל הנואמים היללו את סנה
על כי ״חזר בתשובה״ וחזר לאחרונה לכור
מחצבתו הציונית, הישווה העסקן הציוני־ד,צרפתי־ה,סוציאליסטי
הוותיק מרק ירג־לום
את סנה לדלאדימיר לנין והזכיר
מכתב נשכח של אשת לנין, קרוכסקיה,
בו סיפרה על ביקור של לנין בתערוכת
תמונות בקראקוב ב־ ,1913 במכתב זה אמרר,
שלנין נתגלה לה כנאציונאליסט מפני ״שאינו
יכול לסבול פולנים אך הסיפור הטוב
ביותר של הערב סופר על־ידי סגן דיקן
בית־הספר לרפואה בירושלים, ד״ר משה
פריכם, שירש בשעתו את מקומו של סנה
כיו״ר אגודת הסטודנטים בוורשה. פריבס
סיפר כי באסיפה מסויימת נאם רופא־חיות
רביזיוניסטי. כשסנה הבחין בהתרגשותו של
הנואם קרא לו :״אם תתרגש תקבל התקפת־לב.
אני רופא ואני יודע.״ השיב לו הנואם
בו במקום :״אתה תקבל התקפת־לב לפני.
אני וטרינר ואני יודע במסיבה אחרת,
זאת שהתקיימה לכבוד יום המהפכה העשירי
של קובה, במלון אכדית בהרצליה, סיפר
דיפלומט זר מסויים כי ביקר לא מכבר
בביירות. מארחו שם לקח אותו למסיבה
וביקש ממנו לא לגלות היכן הוא משרת, .
אולם הדיפלומט לא קיבל את האזהרה וסיפר
לבני החברה הביירותית שהוא מכהן בתל־אביב.
מייד הפך למוקד ההתעניינות והלבנונים
המטירו עליו שאלות סקרניות על ישר־

ונול-האי ש שהונעו השבוע שו נוחות חוגויס שר צח״ ו

ספל >ן9ה בב״ר1ת
פשיטת צה״ל פל ניל־התטופה #ל ביירות
הוסיפה להכות גלים בעולם. היא מצאה
הדים בשני סיפורים, שהגיעו השבוע
מסקורות זרים.
סיפר העיתונאי הגרמני ולסר פוטרמן, שהגיע
השבוע לארץ אחרי ביקור בביירות:
״הדבר שגרם להתרגשות הגדולה ביותר
בנמל־התעופה של ביירות, בשעה שפשטו
שם כוחות צה״ל, לא היו דווקא פיצוצי המטוסים
או היריות. עד היום אין מפסיקים
שם לדבר בהתרגשות על מה שאירע תוך
כדי הפשיטה.
״זה היד, כמה דקות אחרי שמאות הנוב־

מינו למראה עיניהם. הוא עמד כך כמה
דקות. סיים את שתיית הקפה ואז פנה ויצא
מתוך האולם בצעדים נמרצים אך איטיים.״
״תאר לעצמך,״ אמר לי המיזנונאי בנמל־התעופה
,״אני מזגתי כוס קפה לקצין הישראלי
שפוצץ כאן את המטוסים!״

האיש שכז למוות
ך* סיפור השנ^התפרסנ^^שבועון
| | הצרפתי ל׳אקספרס :״אלוף מישנה רפאל
איתן, קצין מטה של חיל הצנחנים הישראלי,
הוא האיש שהוביל כ־ 50 צנחנים לד,ת־

אלוף־מישנה רפול הופף לתת־אלון ק*
תפקיד חדש

דיסקוטקאית עדן
ריקוד בכפר דרוזי

אל. אחת הנשים, מבנות המשפחות המיוחסות
ביותר, אמרה לו :״אני מקנאה בך
שאתה מכיר את האדם היחיד שיכול להביא
את השלום למזרח התיכון.״ ״את מתכוונת

לעכד־אל־גאצר ז״ ״לא למשה דיין,״

השיבה הלבנונית. זה היה כמובן לפני
ההתקפה בביירות.
הישראלי הראשון על הירח
כתב מעריב בפאריס, אורי דן, שהה
השבוע בישראל וסיפר לחבריו על רכישה
מוצלחת שביצע ואשר בעזרתה יקדים את
מתחריו בשטח העיתונות בארץ. אורי הפקיד
350 דולאר בחברת פאן אמריקן כדמי־קדימה
לכרטיס טיסה לירח, והוא יהיה בין עשרת
האנשים הראשונים שיטוסו לירח — מלבד
הקוסמונאוטים כמיבן • .מאז פירסם העיתונאי
יצחיק נימצוביץ את סיפרו בזכותם
הוא מוצף חוויות נעימות, שהאחרונה בהן
היא הענקת פרס צבי קסל של יהודי מכסיקו.
אבל החוויה המסעירה ביותר באה לו בדמות
יהודי קנדי, שנשלח כנציג קהילתו במונטריאול,
לברר אם אומנם ייתכן כי אחד מסיפוריו
של נימצוביץ אשר פורסמו בספר —
אירע במציאות. באותו סיפור סופר כיצד
גילתה אם יהודיה את בתה האבודה בקיבוץ
בארץ, אחרי שנעלמה בתקופת השואה בפולין,
היא זיהתה אותה על פי סימן מיוחד
באוזנה. נימצוביץ זימן את התייר עם האם
ובתה, ואלה הביאו אותו לידי דמעות נרגשות
כאשר סיפרו לו את כל הפרשה• .
בהמשך משפטו של הד״ר אלכסנדר רו״

חים בשדה שמעו את רעמי הפיצוצים של
המטוסים. לפתע הופיע בתוך אולם הנוסעים
של בניין נמל התעופה קצין ישראלי. הוא
היה לבדו. הוא פילם לעצמו דרך בין מאות
הערבים המבוהלים שבאולם, שיכלו בקלות
להתגבר עליו לו רצו. אבל כולם נרתעו
ממנו בבהלה.
״בצעדים איטיים הוא ניגש למיזנון שבאולם,
השעין את מרפקו על הדלפק ופנה
אל המיזנונאי בפקודה :״כוס קפה!״ המיז־נונאי
הנפחד מילא אחר הפקודה, מזג לקצין
הישראלי ספל קפה. הקצין עמד בנחת בתוך
ההמון, לגם מתוך הספל. הנוכחים לא הא־כין
הנאשם בהצתת מכון־היוסי שלו, נחקר
הנאשם על־ידי התובע׳ עוררה,דין סאכריז
שראטר. במהלך הדיון החליפו שראטר
ורובין בטעות את מישקפיהם. העיר להם
הנשיא התורן של בית־המשפם המחוזי,
מקם קנת, כי ״זה עלול לשנות את מהלך
המישפט.״ שראטר מיהר להשיב לקול צחוקם
של יושבי־האולם :״כן, רק אם אראה
את המצב דרך המישקפיים של רובין.״ •
אחד הרווקים המבוקשים ביותר על־ידי בנות
תל־אביב היושבות דרך קבע בקפה ודה הוא
הפירסומאי דויד כורגשטיין. השבוע
החליטו עובדי משרדו של בורנשטיין —
למתוח אותו. הם הזמינו בבית דפוס כרטיס
חתונה הנושא את שמו, הוסיפו שם שם
אולם־חתונות ותאריך ושלחו את ההזמנות
לכמה מידידיו. הידידים שטילפנו לבעל השמחה
כדי לאחל לו מזל טוב, הופתעו
מששאל אותם בורנשטיין :״אתם יודעים עם
מי אני מתחתן? אם כן, אולי תגלו גם לי.״
#שמחות אמיתיות יותר פקדו השבוע
שורה שלימה של זוגות, שכמנהגו של עולם׳
החלו חודשים מספר אחרי מלחמת־ששת־הימים
להקים לעצמם דור המשך: לדן כן•
אמוץ ולאשתו הציירת בתיה אפולו
נולדה בת. לד״ר ריצ׳ארד אקהאוזר
ולאשתו ורדה מאיר, בת למשפחת המיליונרים,
נולדה גם כן בת. ורק הכדורגלן
של מכבי חיפה, ולשעבר כוכב הנבחרת,
דני שמולכיץ׳ ,יכול היה לחגוג גם את
בריתו של אברהם אבינו. דני, שהוא גם
בעל דיסקוטק על הכרמל, חגג את הולדת

קפה על נמל האוזיר הבינלאומי של ביירות.״
לא היתד, זו הידיעה היחידה שהתפרסמה
השבוע על רפול. ידיעה נוספת פורסמה
בעיתונות הישראלית. היה זה כשנמסר על
מינויו של רפול, קצין הצנחנים הראשי לתפקיד
נוסף וחדש: קצין חיל־רגלים ראשי.
יחד עם זאת הועלה רפול מדרגת אלוף־מיש־נד,
לדרגת תת־אלוף.
בכך הגיע אחד הלוחמים האגדתיים של
צה״ל, איש שהקים אסכולה שלימה של
* ראש אג״ם עזר וייצסן עונד לו את
הדרגה, לעיני אשתו והרמטכ״ל המחייכים.
בנו בצורה מקורית. מייד לאחר שהמוהל
ביצע את מלאכתו, יצאו דני ואורחי החגיגה
בריקודי שייק סוערים לקצב תזמורת ריקודים
• .כוכבת הקולנוע הישראלית לשעבר,
הנה עדן(מסינגר) הירבתה גם היא לרקוד
השבוע. היה זה כשחנכה את הצטרפותה
לחוג בעלי הדיסקוטקים בארץ. אבל הדיסקוטק
של חנה לא נפתח, כמו כולם, בצפון
תל־אביב, אלא בכפר הדרוזי עוספיה שעל
הכרמל, שם מוזגת חנה עצמה משקאות ומרקידה
את האורחים.

נעימת
ג׳ אז

לח״כ

הזמרת שולה חן קיבלה השבוע מכתב
מהזמרת שולי נתן :״אני מצרפת מכתב
של מעריץ, שהגיע כנראה בטעות אלי.״
במכתב המצורף היה כתוב :״שולי נתן,
שלום רב. ראיתי אותך באיי לייק מ״ק,
והקסמת אותי. לא ידעתי שאת גם שרה
כל־כך יפה ומשחקת כל־כך טוב. אנא שילחי
לי תמונה וחתימה.״ כשנשאלה שולי איך
ידעה שהמכתב מיועד לשולה חן, השיבה:
״ראשית, אני לא שיחקתי באיי לייק נזייק
ושולה כן. שנית, אותי זוכרים בגלל ירושלים
של זהב יו״ר הסתדרות הסטודנטים
בירושלים, עמי שפירא, החליט לבלות
את היום הראשון של השנה האזרחית כהלכה.
הוא ערך ביקור ברוב הבארים הירושלמי
.,בכל אחד מהם הוא לגס כוסית —

לחימה, לתפקיד הבכיר ביותר שקצין צנחנים
יכול להגיע אליו. בהפקדתו על חילות הרגלים
של צה״ל, היה משום מיפנה לגבי
תיסקודיו העתידים של חיל הרגלים בצה״ל.
מלחמת־ששת־הימים הוכיחה כי כוח המחץ
העיקרי של צד,״ל הם גייסות השריון.
לחיל־הרגלים נועד תפקיד מסייע בלבד, אך
חשוב כשלעצמו. לחימת הצנחנים בפיקודו
של דפול על מיתחמי הצבא המצרי ברפיח,
שם הצליחו להתגבר במלחמת־חפירות, ללא
סיוע שריון, על כוחות הגדולים מהם פי
כמה, בניגוד לכל כללי המלחמה, קבעה את
אופי הלחימה של חיל־הרגלים בעתיד.
היא תהיה מבוססת על אימון של החייל
הבודד והחוליה הקטנה כדי להביאם ליכולת
של לחימה עצמאית.
תת־אלוף רפאל איתן בן ה־ ,39 איש מושב
תל־עדשים, נשוי ואב לארבעה ילדים, הוא
האיש המתאים להקנות תורת לחימה זו
לחילות הרגלים המוצנחים והמוסעים.
רפול התחיל את הקאריירה שלו כסמל-
מחלקה בגדוד הפורצים של חטיבת הראל
במלחמת העצמאות. כמפקד מחלקה השתתף
בכיבוש קטמון. ביולי 49 השתחרר מהצבא
בדרגת סרן.
כעבור שנתיים חזר לצבא, עבר קורם צנחנים
וקורס מג״דים וחזר למשק אביו בתל־עדשים.
רק ב־ ,1954 כשיחידת הקומנדו 101
התאחדה עם יחידת הצנחנים, ורפול היה
בשירות מילואים, הציע לו אריק שרון למלא
את מקומו של מפקד פלוגה שנהרג.
מאז נשאר בצנחנים.
הוא השתתף כימעט בכל פעולות התגמול.
במיבצע סיני, צנח עם יחידתו במיתלה
בדרגת רב־סרן. שלוש פעמים נפצע: פעם
בחזהו בפשיטת הכינרת, ולאחרונה במל־חמת־ששת־הימים,
כשכדור פגע בראשו ליד
קנטרה, ופיקודיו חשבו כי חוסל.
הוא מתואר כאדם חסר רגשות, הממעט
בדיבורים, בז למוות וניצב זקוף קומה גם
כשאש תופת מומטרת סביבו. האיש ששמו
נישא כאגדה, יוצא עתה להקנות את תורת
הלחימה האישית שלו, שנקנתה בקרב ובדם,
לכל חילות הרגלים של צה״ל.
עד שהגיע למרתף סורמאללו. שם התברר
למה מתכוון עמי כשהוא מחליט לבלות.
הוא ניגש למנהל הבאר, ראיף אל יא ם,
ושאל :״איפה האנשים החשובים? אני רוצה
לשבת איתם!״ השיב לו ראיף :״אתה יכול
לשבת בכל מקום בבאר. פד, כולם חשובים.״
• חברי תזמורת הבדנשים של פיאמנמק,
המלווים את הזמר אריק איינשטיין,
נסעו איתו להופעה בירושלים. בזמן שנותר
עד להופעה, ביקרו חברי התזמורת, בבניין
הכנסת. אחרי הביקור החליטו הנגנים לחבר
נעימת ג׳אז ולקרוא לה בשם כנסת. לקטע
שיהיה מוקדש לאורי אבנרי, החליטו
חברי הלהקה לקרוא: טנור־סקסופון. אמר
אחד הח״כים ששמע זאת :״זה מראה שהבחורים
הצעירים האלה מבינים עניין.״

פסוק* ה שבוע
• חכר הוועדה המרכזת של
ההסתדרות מטעם מע״י, נתן אל־מוזלינו
:״ההסתדרות מטילה את מרותה
בתוקף רצונם החופשי של הפועלים.״
+שר החוץ אכא אכן :״מפלגת
העבודה אינה אלא סופרמרקט.״

• הרס הראשי יצחק גיסים ג
״מובטחים אנו בחזון הנביאים שנצח ישראל
לא ישקר ושירושלים ובית־המיקדש ייבנו
בידי ישראל ורק אז יבוא שלום לעולם.״
• האמרגן מרקו תורג׳מן :״כדאי
לב לבקר בחוצלארץ — זה מקום נהדר.״

י היצאניות י

ובמחיר 1מוזל

ללא נ11 ומני !

״קנדי״ הסשוכללח בספנות הכביסה.
בעלת המוניטין הבינלאומי ־
כולה שלך ללא תשלום כמזנסנים ו
שיטת מכירה מהפכנית של פרידמן
לתועלתן נלנוחיותך !

דגם מצוין -ש רו ת נאמן
להשיג בבתי המסחר הסוססכי של

פ דיי־ 1־ 1 0

(חמש[־ ממסוד )17
כמו המשטרה .״מאז העסק עם הצמיגים,
המשטרה לא נותנת לנו לעבוד ולחיות,״
טוענת שושנה נחמיאס 25״לנו לא היה
עם העסק הזה שום דבר. הבחורות אומרות
שזה השכנים בעצמם חתכו את המאיירים
של המכוניות בשביל שהמשטרה תשגע
אותנו.״ ״רק אתמול ברחתי להם מהניידת,״
מוסיפה שרה יחזקאל ,״אני פוחדת
עכשיו פחד מוות.״
אבל האמת היא שהמשטרה היא חסרת־אונים
לסלק את היצאניות מהאזור. הסביר
דובר משטרת מחוז תל־אביב, רב־פקד עמום
אריכא :״ראשית, אין זנות מהווה עבירה
על פי החוק. עבירות הן שידול למעשה
בלתי מהוגן או ניהול בית־בושת. למעצרים
שמבצעת המשטרה ברחוב לא יכול להיות
המשך בבית־המשפט. אי־אפשר להאשים את
המשטרה בבעייה. זוהי בעייה סוציאלית ופדגוגית.״
חוץ
מזה, אפילו כשעוצרים אותן, חייבת
המשטרה לשחרר את רובן עוד באותו
לילה. לפי החוק יש לשחרר אם יש לה ילד
בבית. ל-ס׳ל 90 מיצאניות רחוב אידלסון יש
ילדים.
כדי להעמיד פרוצה לדין ולהרשיעה יש
צורך בעבודת משטרה מקיפה ויסודית. יש
לבצע פעולות עיקוב ממושכות, לצלם את
היצאניות בשעת פעולתן, לעצור גם את
לקוחותיהן, לגבות מהם עדויות, ולעצור
את כל הסרסורים הפורשים את רשתותיהם
על פני יצאניות העיר. עבודה מעין זו
יכול לעשות רק המדור המרכזי לבילוש.
אלא שתפקיד עבירות־הרחוב אינו נכלל
בתחום העיסוקים של מדור זה.
קשה גם להניח שפעולה משטרתית יסודית
היתד, מחסלת את התופעה. אפשר היה
אולי לגרום להפסקתה לתקופה קצרה, אך

בגלל הריון
אנית רחוב, אחרי

שניסתה לחזור למוטב.

בסופו של דבר, כפי שהמשטרה עצמה
מכירה בכך, הזנות אינה בעייה משטרתית
אלא בעייה חברתית. כל מדינה שאינה
משלימה עם זנות חוקית בפיקוח רשמי,
נאלצת להתמודד עם התופעה הבלתי נמנעת
של יצאנות־רחוב.

ל מ חתר ת לא מוסרת
י* שסוע נשאו מאמציהן של יצאניות

§! סבב: בדטרז־וו־יס |

₪נ 5בוו < 0־וממ ₪ 0 1\/10

1צ1

הישיבה כואבת! והריצה גם־כן! אם אתה סובל
מטחורים (0$ו 0אווזו 0״*£א) זה נורא ! אבל כל זאת
נחלת העבר. פרטיו עוזר במהירות, מביא להקלה
מידית. הכאב קטן מיד והגרוד נפסק, התפיחויות
הבלתי נעימות מתכווצות — איזו רווחה נרות
פרטיו מורכבות מחומרי רפוי ומפסיקי כאב וגואלות
אותך מיד מסבל הטחורים. פרטיו — לרפוי טחורים.

4 50י ,־

1ו\וו־ר=14ן 3ן

| \ רחוב אידלסון פרי. הן הצליחו לאתר
את האיש שביצע את חיתוך־הצמיגים, מעשה
שבגללו התחדדו היחסים בין המשטרה
והפרוצות.
סיפרה אחת היצאניות :״ברחוב הירדן יש
באי חדש שניקרא ריץ באר. באותו הלילה
שנחתכו הטאיירים, השתולל שם שיכור שעובד
באחד הבארים בסביבה. הגיע ישראל
דנוך, שומר הבארים, הכניס לו כמה מכות
חזקות וזרק אותו לרחוב.
״אחרי 20 דקות ראו אותו מאיים בסכין
על בחורה ברחוב. אחר־כך הוא התחיל
לחתוך מכוניות. המכונית הראשונה אותה
חתך היתר, זו של ישראל דברך.
״בכלל, זאת לא הפעם הראשונה שמי
שרב כאן עם אותו שיכור, חותכים לו אחר־כך
את הגלגלים.״
אז מדוע אין מחחרת־הזונות מוסרת את
תוצאות חקירתה למשטרה, כדי לגולל מעל
היצאניות את ההאשמה?
״חביבי ״,השיבה אחת היצאניות על שאלה
זו ,״אצלנו יש כבוד. שהשוטרים יעבדו
בעצמם. הם מקבלים בשביל זה משכורת,

קולנוע ישראל שריר השרירים יום אחד, באוטובוס מספר ,5פקח הכרטיסן
זוג עיניים גדולות ולא האמין למה שרן
הראו לו. הוא עצם אותן ופקח אותן שוב.
״היי, מה יש לך שם?״ הוא שאל את הא־ש
שעמד מולו .״זה שום דבר. זה רק שלד.״
״אני לא מקבל באוטובוס הזה שלדים,״
אמר הכרטיסן, שעשתונותיו חזרו .״של מי
הוא?״
״מה זאת אומרת?״ שאל הצעיר ,״הוא
מת מזמן. הוא של אף אחד.״
״תוריד אוחו מהר מהאוטובוס, או שאני
אקרא למשטרה!״ אמר הכרטיסן .״רוצה!״

וצעק להם :״תיזהרו ממנו! הוא מניאק!״
המצלמה, שצילמה את הבחורים, תפסה
גם אוחו.
הגונב מעצמו
הסרט על חיי בן־גוריון נגנב מתוך הכספת
במשרדו של הבמאי פול דייוויס. די
מוזר. מה שיותר מוזר הוא העובדה שהסיט
בכלל היה שם. מה הוא עשה אצלו?
הבמאי פול דייווים פוטר על־ידי המפיק
מלוויל מארק, ובמקומו מונה כבמאי דויד
פרלוב. פול דייוויס הודה שאין לו שום
תביעות מהמפיק. הפיטורין היו חוקיים,
והסרט שייך למפיק. אם כן, מדוע הוא הח-
ז״׳! במשרדו את אחד החלקים החשובים
של אותו סרט — הראיונות שערך בן־
גוריון?
לידידתו, מריון סורום, הנמצאת בארץ,
הוא כתב :״חשבתי להשתמש בחומר כאמצעי
אחרון להשגת הכסף המגיע לי.״
מריון עצמה, הידידה, מכחישה את זה;
״לא, לא מגיע לו שום כסף,״ היא אומרת,
״הוא החזיק את הסרט כדי להבטיח שהם
יוציאו את שמו מהחברה שלהם, ושחובות
החברה לא יפלו עליו.״
הגונב מגנב פטור. לעיתונאי שדיבר
איתו הוא סיפר דבר אחר לגמרי:
״הסרט הגנוב היה ההעתק היחידי שנמצא
ברשותנו,״ הוא אמר ,״זוהי טרגדיה בשבילי.
ריאיינתי את בן־גוריון במשך שלושה ימים.
איני בטוח שהוא יסכים להתראיין שוב.״
לפי הגירסה הזאת מתברר שהוא התכיון
להשתמש בסרט, שבעצם, באופן חוקי, אינו
שייך לו, אלא למפיק. ולמען האמת הוא
טוען שהיה זה המפיק עצמו שלקח אותי.
הוא כותב לידידתו מריון ,״אבל לא האמנתי
שירד עד כדי כך.״
השאלה היא אם המפיק לקח את הסרט
של עצמו, האם זה גניבה. כי אם הגונב מגנב
פטור, הגונב מעצמו הרי בוודאי שפטור.

911085ו 0ץ ט 01
סא 8 8 4

0אוסג /ש 5 1׳ 0 4ומ1£א 4
סרטים סטריפ־טיז
יוצא מהכלל
השלד
״היז הרו! הוא נזאניאק!״

״אני לא הרגתי אותו,״ ניסה הבחור ,״הוא
מת מזמן. זה רק שלד.״
״תרד מייד מהאוטובוס!״
המת מחא כף. ישעיהו (״שיש״) קולר
ירד מהאוטובוס, אבל בזה עוד לא נסתיימה
דרך־היסורים שלו. הוא היה צריך להביא
את השלד מחנות לצרכי־רפואה לקולניע
מקסים, מקום הצילומים של סרטו הקצו
השני, הניקרא השלד.
הגיבורים הראשיים של סרטו היו ארבעים
אנשי־שרירים, והוא צילם אותם בעזרת
הצלם דויד גורפינקל, לאורך כל תחרות מו
ישראל ובחזרות שקדמו לה.
אבל לשלד לא היה תפקיד קטן מזה בסרט.
הוא השתתף איתם בתחרויות. ישב
בין הקהל בתור צופה, מחא כפיים, ועישן
סיגריה.
אלא שעד שהוא הגיע למקום הצילומים,
כימעט שהוא איבד את התפקיד הגדול של
מותו.
המת צייד לשלם. ישעיהו קולר י-ר
מהאוטובוס וניסה למצוא כרטיסן פחות
רגיש. הוא עלה לאוטובוס אחר, והפעם
ההתחלה היתד, טובה. הוא שילם עבור
כרטיס והכרטיסן הסתכל על הדמות שעמדה
לידו ושאל :״מה זה, החבר שלך לא משלם?״
״זה לא חבר שלי,״ ענה קולר ,״זה שלד.״
״לא איכפת לי איך קוראים לו,״ אמר
הכרטיסן ,״שישלם כמו כולם״.
״אבל זה שלד,״ ניסה קולר להסביר לו
הסוף של האוטובוס הזה היה כמו הסוף
של הראשון. קולר ויתר על הרעיון, והשניים
הלכו ברגל עד מקום הצילומים.
מה יקרה לבחורים ץ אבל למחרת,
ראה כרטיסן האוטובוס את אותו ישעיהו
קולר, זה שהחזיק אתמול את השלד, מוביל
אחריו לבוצה גדולה של עשרים בחורים
מלאי גוף ושרירים. זה היה ביום השישי.
הבחורים צעדו באמצע הרחוב, והפריעו
לתנועה, והסדרן ראה כבר בעיני חזונו את
הגורל שמכין איש־השלדים לבחורים הללו.
הוא הוציא את הראש מחלון האוטובוס

משחק לכל אחת

(אלנבי, תל-אביב;

איטליה) שמו של זאמפה אינו פייטרו ג׳רמי.
אולי זאת הסיבה שהקומדיה של זאמפד,
אינה טבועה בחותם הגאוניות של גירמי —
ואולי הסיבה היא סתם שזאמפה אינו גאון.
אבל הקומדיה אינה זבל מוחלט.
קודם כל, יש בה סטריפ־טיז יוצא מהכלל.
ולא סתם יוצא מהכלל, אלא שכמוהו, מבחינת
הדקות התרבותית מצד אחד, ומבחינת
המשיכה החייתית מצד שני, אין למצוא
בשום פרודוקציד, אמריקאית.
ויש שם גם מוסר־השכל לתינוקות של
הבורגנות והזעיר־בורגנות, לפיו כדאי לחפש
סיפוק מיני גם מחוץ לכתלי הנישואין,
אם זה דרוש, ובייחוד בעזרת גורילות
שעירות בעלות־שפם. את זה הוא ינק מהסרט
ני שואין נו סח סיציליה.

אורסולה אנדרם מוצאת את הסיפוק וגם
נהנית, הואיל והרופא אמר לה לעשות כך.
הכל הבל ש

(תל־אביב,

תל־אביב;

ארצות־

הברית) הומוסכסואל אחד נרצח בחדרו.
מחפשים בין כל ההומוסכסואלים, ומגלים
המונים־המונים מהם, בתוך משאיות, ברחובות
ובמועדונים. בסוף מוצאים את ההומו־סכסואל
המבוקש, ואחר כך מתגלים עוד
הומוסכסואליים, גלויים ובלתי־גלויים.
ואם לא די בזה, אז יש גם נימפומנית,
האוהבת יותר מדי הרבה גברים, נוסף על
בעלה, ויש שחיתויות שונות שאינן קשורות
במין, אלא בכסף, והאדם היחידי הנורמלי
שם הוא פראנק סינטרה, ואם לזה
קוראים נורמלי, אפשר בקלות להבין מה
זה לא נורמלי.
בכל סרט אמריקאי על המשטרה ושוטריה
יש לשוטר אשה, ומצפון, וחובה הקוראת
לו בכל שעות־היום, וקאריירה הקורצת
מנגד. אבל כאן השוטר הוא שוטר עליון.
והמצפון שלו מצפון עליון. והשחיחויות
שהוא נלחם בהן מיוחדות במינן. וכן גם
הדייסה הזאת שהוא משחק בה.

הלאה פל סטר בל תי מועיל !
הלאהס כין גלוח מ סו כן !
— חו מ ר נוזלי
נו כ ס קו רן תוך חדש מסלק הכ א ב
60 שניות. י בלו ת ועור נו ק
שה ״נובלים״ עד השורש ע״ י
שמוש בנו כ ס קו רן. נו כ ס קו רן
מכיל שמן קי ק מזוכך, יוד
ובנזוק אין המש תי קכא בי ם.
ב ק בו ק ק טן של נו כ ס קו רן,
מ ר חי ק הי בלו ת ה אנ טי ס פ טי,
מו ס ך הרב ה צרות ב 5

ווש&ווסוו
מ ר חי קיב לו ת

אנ טי ס פ טי

״רציתי לנסות נעם כושי!״ אמרה 1עדת

סוף המרוץ של

קטנות שהוא אסף מתוך הדיסקוטקים.
״כיוון שאהבתי אותו מאוד, זה עורר את
הקינאה שלי. ביום אחד מצאתי אותו כך
כשהוא מלא השיש. אני הייתי שיכורה.
קלינטון הרגיז אותי. פיתאום התחשק לי
למות. הייתי שתוייה לגמרי. נכנסתי לחדר

* שראל אינה מבורכת בנערות׳
שעשועים אמיתיות. גבי צלר 19 יפה־סיד,
אדמונית, ומשכילה, מילאה בשנה וחצי
האחרונות את דמהסור בתחום זה. השבוע
איבדה אותה החברה התל־אביבית. גבי הח
האמבטיה
שלו ובסכין־הגילוח שלו חתכתי
לי את הוזרידים.
״כשלקחו אותי לבית־החולים צחקתי וב־ביתי
ביחד. אחר־כך לקחו אותי למשטרה
כדי לחקור למה רציתי למות. הסברתי לכו־לם
שהבעיות שלי הן ענייני הפרטי וזה

ליטה לחזור לארץ הולדתה — גרמניה.
היא עשתה זאת בתום רומן אהבים שב־שיאו
ניסתה הצעירה העליזה לשים קץ לחייה,
על־ידי חיתוך ורידי ידה.
היא הגיעה לישראל מפרנקפורט שבגרמניה׳
שם היתה תקופה מסויימה מארחת־באר.
תחילה פרש עליה את חסותו האדריכל
ובעל הדיסקוטק דב סגל, שגבי הפכה לידידתו
האינטימית. אחר כך היתד, ידידתו הקרובה
של המיליונר ההולל הוגו שווארץ.
תוך כדי כך שימשה גבי כמארחת לאנשי
החברה בדיסקוטקים של תל־אביב, בעיק־של
אנשי החוג הנוצץ. על ידידיה נמנו
תעשיינים, דיפלומטים ויהלומנים עשירים.
אחד מהם החליט להפוך את גבי למוסד
רשמי. בסיועו הכספי פתחה גבי לפני כחצי
שנה דיסקוטק משלה. היא קראה לדיסקוטק,
בקרן הרחובות פרישמן—הירקון, לה-קוקט.
אולם העסקים שם לא היו מזהירים כל־כך
ולא אחת היו גבי וחברתה הגרמניה נאלצות
לצאת ולחפש לקוחות בחוץ כדי למשוך
אותם אל תוך המועדון פנימה.
לפני שבוע הובאה גבי לבית־דחולים ב־תל־אביב
כשזזרידי ידיה חתוכים. היא ניסתה
להתאבד. היה זה בגלל אהבה נכזבת.

אוהבת

הידיד

״•־יד? . הכושי הקטיפה השחורה,

כו שי של להקת
בארץ, בגללו ניסתה

נבי

צלר

שהופיע ה
להתאבד.

ך* יפרה כבי על פרשת נסיץ־ההת־בדות
שלה :״לפני כחודשיים היכ-תי את
קלינטון, הגיטריסט של להקת הקטיפה הש חור
ה׳ שהופיעה בדיסקוטק פרדריקה. הוא
סיקרן אותי נורא כי אף פעם לא הייתי עם
כושי. התחלתי לצאת איתו והעניין מצא־חן
בעיני. אבל מכיוון שהיה עלי גם לנהל את
הדיסקוטק שלי, הייתי נפגשת איתו בשעות־הלילה
המאוחרות, כשהוא ואני גמרנו את
העבודה.
״אבל בשעות שלא הייתי איתו, היו נט־פלות
אליו כל מיני בנות טיפש־עשרה. הייתי
מוצאת אותו תמיד, עם שאר חברי הלהקה,
במצבים אינטימיים עם הילדות דד

גבי -כדוגמנית

שלום כפו

ו!שעשועים שר ת״א

1־ 1י| •4האדריכל דב סגל
יך*ך
| | שגבי היתה ידידתו
| 1 האישית בחוד שים הראשונים לבואה לארץ.
לאנשי־מארחת היתה תקופה באותה פרדריקה.
בדי
סקוטק עשירים חברה

11/1

(המשך מעמוד ) 11

הכפוי — מכיוון שהיא בכלל לא תהיה
בין החותמים על הסדר זה.
דיין: מבלי להתחייב לכאן או לכאן, אני
יכול רק להעיר: מדינת פלסטין לא תהיה
סכנה. אם אינה צד להסדר — מה יפריע
לצה״ל לשוב בחזרה עד לירדן — או אפילו
הלאה? אני מציע להוריד את הגורם הפלסטיני
ממיכלול השיקולים האובייקטיביים
האחרים.
ש שון: אז תהיה מדינה פלסטינית סוף־
סוף, ונבוא איתר, להסכם שלום. נשב עם
מנהיגי אל־פתח עצמם ונחתום על שלום.
א שכול: רבותי, זו היתד, אינפורמציה
המתייחסת לנקודה צדדית. הנושא העיקרי
שלפנינו הוא: האם להודיע לוושינגטון
שאנחנו מקבלים את ההסדר — או שאנחנו
דוחים אותו?

אמנות וויה

היה המיליונר הוגו
| ן ״ ן ן 121יקי
£שווארץ, פ טרון נע1

רות הזוהר התל־אביביות, שבמ שך תקופה
ארוכה תמך בגבי ו הופי ע בחברתה בפו מ בי.

1( 11

היה רק מיקרה שניסיתי למות, כי אני אוהבת
יותר מדי את החיים בשביל שאפרד
מהם עם סכיני־גילוח.״
נסיון התאבדותה של גבי שיכנע את
קלינטון שאהבתה אליו רצינית. הוא נטש
את מעריצותיו, אסף את גבי לדירה בה
התגורר ברחוב בן־יהודה. אבל השבוע היה
עליהם להיפרד. קלינטון יצא עם להקת
הקטיפה השחורה באונייה למרסייל.
בלעדיו נראים לגבי החיים בישראל חסרי
עניין. היא ארזה את חפציה, וחזרה לגרמניה.

חברי התנועה ואוהדיה מוזמנים לפגישה, שתתקיים ביום א׳
17 בינואר בשעה 8.30 בערב, בבית דני לחמן, רח׳ האבות 80
בבאר־שבע, בהשתתפות חבר ההנהלה

אלכס מסים
לדיון בשאלה

האם להשתתף. בבחירות להסתדרות?

חדשיגן
שר ברגנזן
ף יכסון החזיק בידו נייר צהוב. הודעה
^ נוספת שהגיעה דרך הקו האדום ממוסקבה•
הוא הושיט אותה למאריי ברגמן.
״ממשלת ברית־המועצות תהיה מוכנה לערוב
לשלימותה הטריטוריאלית של מדינת־ישראל
ושל יתר מדינות המזרח התיכון,
במיסגרת ההסדר המוצע.״
״נו?״ שאל הנשיא ,״זה יספק את ישראל?״
ברגמן,
איש שרק לעתים רחוקות היה
שמו מתפרסם בעיתונות — למרות היותו
יועץ הנשיא לענייני היהודים, ואיש־הקשר
שלו עם ממשלת־ישראל — משך בכתפיו.
״אתה יודע, אדוני, שישראל אינה מן המאמינות
הגדולות בהבטחות על גבי נייר.״
״גם לא של נשיא ארצות־הברית?״
ברגמן היסס שבריר של שנייה :״זה
משהו אחר. אבל...״
לפתע בא לו רעיון חדש :״אולי אפשר
להוציא ממוסקבה ז׳סטה. לא ערובות לגבולות,
לא פתיחת הסואץ. משהו באמת גדול.
משהו שכל ישראלי יראה בו ניצחון גדול.
מה דעתך, אדוני, שתבקש מממשלת ברית-
המועצות הצהרה, כי כל יהודי בשטחה,
הרוצה לעלות לישראל, חופשי לעשות זאת.
במיסגרת איחוד משפחות, נאמר?״
ניכסון קימט את מצחו .״מאריי,״ אמר
לו ,״אני חושב שיש לך משהו כאן.״
כעבור 24 שעות הביא שגריר ברית־המועצות
בוושינגטון את תשובתה החיובית
של ממשלתו: היא תתיר עלייה בלתי-
מוגבלת של יהודים לישראל — אבל בשקם.

פרישה*

גבי, בעלת הגוף היתה החטוב,
מוכנה לנדב אותו גם לאמנות. כאן היא נראית
כשעל גופה העירום ציור פני מפלצת.

• בבאר־ שבע

* אזכירהממשלה הרים את שפופרת
^ /הטל פון שלידו. זמזום חרישי בישר
לו על הודעה דחופה ביותר, אשר יש
להעבירה לראש־הממשלה. הוא יצא לרגע
החוצה, חזר כעבור דקה והעביר פתק ל־ראש־הממשלה.
אשכול הפסיק את הנאום
באמצע :״אני מצטער מאוד, רבותי. שגריר
ארצות־הברית מבקש לראותני כדי למסור
לי הודעה דחופה מהנשיא גיכסון.״
הוא הפסיק את הישיבה ויצא החוצה,
אל הטרקלין הצדדי בו המתין לו השגריר.
חברי הממשלה נשארו בחדר, מי על מושבו,
מי מטייל ומתמתח. כאשר חזר אשכול
לחדר היו פניו חמורים וקפואים. השרים
התיישבו חזרה במקומותיהם.
״זה עתה הודיע לי נשיא ארצות־הברית,״
הכריז אשכול ,״כי ממשלתו הגיעה לידי
הסכם עם ממשלת ברית־המועצות להגיש
אולטימטום משותף לישראל, שעליה להודיע
תוך 48 שעות שהיא מקבלת את החלטת
מועצת הביטחון מה־ 22 בנובמבר 1967
ומסמיכה את נציג המזכיר הכללי, השגריר
גונאר יארינג, לקבוע את לוח־הזמנים לביצוע
ההחלטה.
״אם תסרב ישראל להודיע על כך, תראה
ממשלת ארצות־הברית את מועצת הביטחון
מוסמכת לקבוע — ולבצע — את לות־הזמנים
הנ״ל. מועצת הביטחון תהיה זכאית
לפנות למדינות החברות באו״ם להעמיד
לרשותה את הכלים והכוחות הנחוצים
לביצוע החלטתה, וכן למנוע מישראל סעד
כלכלי ואחר•
״פירוש הדבר, רבותי, הסכמה אמריקאית
להתערבות רוסית אם איננו מוכנים
לקבל את ההסדר הכפוי — וסנקציות
כלכליות ישירות עד שנסכים.
״אנחנו צריכים לתת את התשובה תוך
— 48 לא 47 ,שעות.״

דגמים!

דגם : 201
4ערוצים.
צלילים חדים ובהירים.
החל מ —650.
12 שעות נגינה

דגם : 203
2מהירויות.
4ערוצים
+מוסיקה סטריאופונית.
החל מ 825.ל״י
12 שעות נגינה.
הסוכנים הבלעדיים: אלקטרו ויסטה בע״נז, ת״א

להשיג בחנויות החשמל המובחרות

״ציפרוני״

טובנות לאינפורמציה וחקירות פרטיות
טלפונים • 623001 ,757613 רחוב החשמל , 1תל-אגיב

איתורי כתובות

ח קי רו תמסח ריו ת

״ העולם הזד״ ,שבועוןהחדשותהישראלי •
המערכת והמיגהלה: תל־אביב, רחוב קרליבך , 12 טלפון 5־,30134
תא־דואר • 136 מען מברקי: עולמפרס • בית־דפום משה שהם
בע״מ, תל־אביב, רה׳ פין • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע״מ •
העורך הראשי: אורי אבנרי • המוציא־לאור: העולם הזה בע״ם.

היא אלופת ישראל בהתעמלות
בונדה מאמן נבחרת המתאבקים

המשולש

לבין אלופת ישראל בהתעמלות דליה ויינברג־ביבאם.
דליה ויינברג, מורה להתעמלות במיקצועד״ מתגוררת במכון
וינגייט שליד נתניה, שם לומד רוזנטל ושם משמש
בעלה במדריד חברתי. אולם הידידות בינה למין רוזנטל
החלה רק בקיץ האחיון, בעת אולימפיאדת מקסיקו.
דליה היא ילידת ירושלים, בתו של קבלן־בנין ידוע. היא
החלה את פעילותה הספורטאית מגיל 14 ככדורסלנית ב־הפועל
ירושלים. ב־ 1963 זכתה באליפות ישראל בהתעמלות.
בשנים האחרונות היא מחזיקה בסגנות האליפות, אחרי האלופה
רות פלד — האלופה הנצחית של המתעמלות בארץ.
ביולי ,1967 כשיצגה דליה את ישראל בהתעמלות לנשים
בדירוג ליחידות, הקדימה מתעמלות ותיקות מאוסטריה,
שווייץ, צרפת ובלגיה.
לפני שנה שוב זכתה דליה בכתר האליפות הישראלית,
אבל הפעם יחד עם רות פלד.

כדורגלן רוזנטל
נגד נבחרת רומניה בתוצאה ,0:1אולם גם מ שחק זר.
את עקב אכילס של הנבחרת — חולשת המערך האחורי.
להגנת הנבחרת אין מנהיג שיוכל לשחק בתפקיד המרכזי
של בלם־מטאטא.
במשחק האחרון מילא תפקיד זה שמואליק רוזנטל, הרץ
המחונן של הפועל פתח־תקוה. אולם בתום המשחק הצהיר
מאמן הנבחרת עמנואל שפר :״אני מחפש עכשיו שמואל
רוזנטל מספר 2אם הייתי מוצא עוד רוזנטל אחד היו
נפתרות הבעיות שלי בהגנה.״
הבעייה אינה רק במציאת שותף לתפקיד הבלם לרוזנ־טל,
אלא במציאת ממלא־מקום קבוע. שפר אינו יכול להיות
בטוח כלל ששמואל רוזנטל יהיה בכל משחק בינלאומי
של הנבחרת. כי שמואליק רוזנטל — מעמודי התווך של
הנבחרת, אחד מכוכבי צמרת הכדורגל הישראלית, נתון
בסכנה מתמדת של הוצאה מכלל פעולה.
הודה עמנואל שפר לפני המשחק הראשון נגד הנבחרת
הרומנית לפני שבועיים, כאשר נשאל אם רוזנטל יכלל
בהרכב :״אני אף פעם לא יכול לדעת ...זה תלוי אם
הוא יהיה שלם עד המשחק.״

הזוג המאושר

ני כ שלוש שנים. מ שה, שהיה אלוף הארץ בהאבקות, הוא
כיום מ א מן הפועל תל־אביב ונבחרת ישראל בהאבקו ת. דידו־תה
של דליה עם רוזנטל מאיימת לפגום ביחסים בינו לבעלה.

1הנמל נסע למקסיקו ככדורגלן נבחרת ישראל,
שנטלה חלק במשחקים האולימפיים. דליה יצאה למקסיקו
על חשבונה הפרטי, כחובבת ספויט מושבעת, על מנת
לחזות במישחקים. כמו כל התיירים הישראלים לאולימפיאדה,
שהירבו לשהות בחברת המשלחת הישראלית, עשתה
זאת גם דליה.
ידידותם של רוזנטל ודליה ויינברג מצאה לה המשך טיבעי
כשחזרו לארץ, כיודן ששניהם שוהים במוסד אחד. שם הם
מתראים זה עם זו ורוזנטל אף מסיע לפעמים את דליה
בטרמפ במכונית הפג׳ו הירוקה שלו.
ישנה רק בעייה אחת בפרשת הידידות בין השניים: בעלה
של דליה, משה (״מוני״) ויינברג, שנשא אותה לאשה לפני
כשלוש שנים, אחרי שהתגרש מאשתו הראשונה. מלבד
היותו מדריך חברתי ב מ כון וינגייט, מוני הוא גם מאמן
נבחרת המתאבקים של ישראל. מוני, שהוא ממוצא הונגרי,
היה בעבר מתאבק בעצמו ויש?.י גביעים, מדליות ותוארי־אליפות
במיקצועו לא פחות מאשר לאשתו במיקצועה.
שפר, כמו ידידיו של רוזנטל וחבריו לנבחרת, חוששים
כי בעלה של דליה, עלול משים מה, שלא לראות בעין יפה
את הידידות בין אשתו לבין כוכב הנבחרת הלאומית, למרות
שזאת היא ידידות בלבד.
לכן מנסה שפר להשפיע לאהרונה על רוזנטל שיתמסר
יותר לכדורגל. הוא אינו יכול לוזתר על רוזנטל בהרכב
ה־אשון של הנבחרת. ורוזנטל, כפי ששפר מזכיר לו ללא
הרף, הוא רק כדורגלן, לא מתאבק.

בגלל דליה ו״ננרג עלולה נבחרת הכדורגל הלאומית? לאבד את אהז מכונניה |

במדינה
שסרה

בעיניים ניידת המשטרה נעצרה בחריקת־בלמים
ליד הגבר השתוי בשפת־הים בתל־אביב.
״אתר, לא מרגיש טובז בוא ניקח אותך
לבת־ים!״ אמרו לו השוטרים.
הם הכירו היטב את הגבר, נתן ארגז
( ,)35 שהיה מאושפז בעבר בבית־החולים
לחולי נפש בבת־ים, ולאחר ששמעו את
הידידה שהיתר, בחברתו אומרת כי היא
חוששת שקיבל התקפה — הזמינו ניידת
נוספת וזו הסיעה אותו לבית־החולים.
סיפרה לאה לוי 22 ידידתו של ארגז:
״בדרך הוא השתולל קצת, ואחרי שהסמל
הרגיע אותו, הוא ישב בשקט. כשהגענו
לבת־ים, מסר הסמל לנהג הרשקוביץ בקבוק
קטן שחור, ונכנס לחדר קבלת־חולים.
נתן שאל את הנהג, :מה יש לך בידי׳ והוא
ענה, :אני אראה לך מה זה!׳ ולפתע השפריץ
לו מהבקבוק גו מדמיע בתוך העיניים׳.
״ אשפ רי ץ ל כו לכם נתן צעק.
,העיניים!׳ ואני שאלתי את השוטר, :מדוע
אתה עושה לו את זה?׳ הוא ענה לי
בצעקה, :אני אשפריץ גם לך על העיניים!
אם לא תשתקי, אכניס גם אותך לבת־ים!׳

הנימוקים של הצד שדרש את העברת
בית־הכנסת למועצה היו משכנעים באופן
מיוחד :״אתם הרי מטומטמים,׳׳ הוא אמר
לצד שכנגד ,״בהמות ולא בני־אדם.״
אבל הצד שכנגד הציג טענה ניצחת, שאין
לערער אחריה באמרו :״חזירים ! מלוכלכים!׳
וכדי לחזק את הארגומנטים הנ״ל
עוד הוסיף את המילה המסכמת• :נבלים״.
צלילי מוסיקה. יעקב מוסיקה, חבר
מליאת המועצה, ומנהל בנק חפועל־המזרחי
המקומי, ראה שכל הנימוקים שלו לא
נכנסים לראשו של הצד שכנגד, והוא התלים,
במקום?הכנים אותם לתוך הראש, לנסות
לתת אותם על הראש.
הוא לקח את תיק־המסמכים עב־הכרס,
שהיה מונח על השולחן, והעיף אותו על
ראשו של משה מייבסקי, ראש־המועצה־ללא־שכר
מזה כמה חודשים.
כל התיק, עם כל החוקים והפרטים והעובדות
שבו, לא שיכנעו את ראש־המועצה,
והוא התנפל על יעקב מוסיקה והתחיל
פשוט להכניס לגופו אגרופים, בעיטות,
ומכות סתם, ללא תוספת אינטלקטואלית.
לא היתד, ברירה אלא להביא את המשטרה,
כדי שתפריד בין חברי המועצה,
וגם לאחר שהפרידו ביניהם עוד היה בית־המועצה
מלא קריאות• :חמור. אידיוט!״
״אידיוט אתה בעצמך!* ״אידיוט אביך!״
התוצאה היתד, ששני חברי המועצה
הגישו תלונות במשטרה, זה כנגד זה,
באשמת תקיפה, ושמזכיר המועצה הלא-
דתי, יצחק חן, שעמד עד כה כעצם בגרון
אנשי המפד״ל במקום, החליט להגיש את
התפטרותו.
במשך ארבע שנות כהונתו ניסו כל חברי
המועצה, כולם יחד וכל אחד לחוד, לחטוף
ממנו את תפקידו כמזכיר, ולמלא את
מקומו. עד עכשיו הוא עמד בזה בגבורה.
לאחר המכות האחרונות הוא הבין שנפשו
וגופו בסכנה, ולקראת מלחמת־הבחירות
הקרובה עוד יגברו החללים ותגבר הסכנה,
והמכות והקללות שיעופו במקום בוודאי
לא יבדילו בין ראש לזנב, והוא החליט
לעזוב את העסק ולחזור לחיי היומיום.
מי שנהנה מהשערוריה במועצה היו חברי
מפלגת־העבודה במקום, שליבו את הוויכוח
ועוררו אותו, אך נשארו שלמים ובריאים
ומרוצים, מוכנים בלב קל ובאגרופים קמוצים
למריבות הבאות.
זהו שנאמר :״אשרי העיר שאלה הם
פרנסיה.
משפט המנהל ששיקר נפגע־עייניים ארגז
שפירץ מתוך בקבוק שחור

כששאלו אותו החולים, שהתקבצו סביב
הניידת, ,איך אתה עושה את זה בתוך בית־החולים?׳
,אמר גם להם, :אם לא תסתלקו
מכאן, אשפריץ לכולכם בתוך העיניים!׳
״אחר־כך אמר לי השוטר, :הוא רצה
לזרוק עלי נעלים וגם את התנפלת עלי.׳
אז לא יכולתי להתאפק ואמרתי לך, :חיה!״
אין סיכה להתרגש. כשהגיע הסמל
חזרה לניידת, הוכנס נתן ארגז לבית־החו־לים,
קיבל זריקת ארגעה ושוחרר כעבור
24 שעות. למחרת, נשלח ארגז לבית־החולים
איכילוב, כדי לקבל טיפול רפואי בעיניו.
מאיכילוב פנה הזוג למשטרה, התלונן
על התזת הגז המדמיע בעיניו של ארגז.
שם גם מסרו את התעודה הרפואית, המעידה
על דלקת ובצקת בעיניו.
אבל המשטרה לא ראתה במיקרה זד,
משהו יוצא־דופן. אמר דובר משטרת מחוז
תל־אביב, רבפקד עמום אריכא :״הוא היה
מאושפז בעבר, וביום המיקוד. היה שתוי
והשתולל. אז מה ההתרגשות?״
עיריות ויכוח

אידיאולוגי
״המתפללים של בית־הכנסת שלנו צריכים!
לנהל בעצמם את ענייני התפילה שלהם,״
אמר אחד מחברי המועצה המקומית אופקים,
בישיבה שקטה שהתנהלה ביום הרביעי
בתחילת השנה החדשה .״בדיוק ההים ך,״
ענה לו חברו ,״המועצה היא שצריכה לנהל
את בית־הכנסת, ולא המתפללים.״

מה קורה כשמנהל בנק מכובד וידוע, שמאות
מפקידים תלויים בו, נתפס בשקר
/גלויי האם זה פוגע בכשרותו לנהל בנקל
האם יוכל להמשיך לכהן בתפקידו?
הנהלת בנק דיסקונט תצטרך להחלים על
כך במהירות האפשרית. השופט המחוזי
חיים דבורין, שופט בית־המשפט בבאר־שבע,
קבע בפסק־דין מנומק, שהוציא ביום הראשון
של השנה האזרחית החדשה, כי מנהל
סניף בנק דיסקונט באילת העיד בפניו עדות
בלתי־נאמנה, מתחמקת, ששקריה היו לעיתים
בולטים לעין. השופט קבע שמנהל הבנק,
מנור, שיקר בקשר להליכים בנקאיים שונים.
הלוואה מוזרה. כאשר משה הרשטיק,
מנהל הסופרמרקט באילת, בא לבנק דיסקונט
באילת וביקש הלנזאה על סך 10 אלפ-ט ל׳י,
נתן לו המנהל את ההלוואה בתנאים מוזרים
ביותר. הוא ביקש ממנו להביא שלושה
ערבים, החתים אותם על שני שטרות, בעוד
שאת הלווה עצמו לא החתים כלל.
יום אחד מכר הרשטיק את הסופרמרקט
לאחרים והוא עצמו נעלם מהארץ דרך ירדן
ומצריים. לבנק דיסקונט לא היה ממי לבקש
את הכסף חזרה. תחילה נראה היד, שבעליו
החדשים של הסופרמרקט ישלמו את סכום
ההלוואה. אבל הבעלות על הסופרמרקט
עברה מיד ליד, והבנק קיבל חזרה רק
3267ל״י.
הלך מנהל הבנק והגיש תביעה משפטית
נגד שלושת הערבים על השטרות, כדי שיחזירו
את הכסף שהלווה להרשטיק. אבל
בידעו שאין לו עילה ממשית לתביעה, בהעדר
חתימתו של הלמה, טען מנהל הבנק
כאילו הערב הראשון, שמעון מגן, הוא
האיש שקיבל את סכום ההלמאה.
קבע השופט דבורין :״המנהל מסר לי
(המשך בעמוד )26

מקלטי ׳־מדלי• מתוכנניםומצוידים
בשכלולים שאינם מצויים באחדים.
התוספתע בו ר ם הי אקטנהאבלכד אי ת.

ב ני 1 0 711210־ 1 0
פרטים :׳יטלמד־ טלפון $2$ן ״ 62 תל*אביב
מדעי ייעוץ
לפי כף היד

עלום שאול
5X 410^5X 4111
נתוחאופי —
גלוי כ ש רו נות —
י יעוץ
226342

לעתיד !

ו הו א!

היא מחליקה ע ל פני השלג.
הוא מחליק ע ל פניך
מבלי שתחוש בו.

במדינה
(וזמ שן מעמוד )25

עדותו כפי שמסר. על־מנת להחלץ מהמצב
המביך אליו נ קל ע ...הוא אמר לי ששמעון
מגן חתם במקום שנועד לעושה
השטרות, שעה שדברים אלה הם בעליל לא-
נכונים הוא שיקר לי ביודעין באמרו
לי שלדעתו אין חשיבות למקום בו חותם
עושר. השטר שקר נוסף מפיו של
מנהל הבנק היד. שאין הכרח שחותמת
הערבות תופיע דווקא מעל חתימות הערבים

דבורין דחה את התביעה להחזרת ההלוואה,
חייב את בנק די ס קונ ט בתשלום
הוצאות בסך 750ל״י לנתבעים.
בינתיים מהססת הנהלת בנק דיסקונט
בקשר למישרתו של המנהל שנתפס במחכים
בינתיים
קלקלתו. כלהמהססים
לערעור, שיתברר בפני בית־המשפט העליון.
אולי יגיעו שם השופטים למסקנות אחרות.

דרכי־אדם שופט במשפחה

האב הפורה שבעולם
האב הפורה ביותר בעולם היה פיו־דור
וואסילייב שחי במאה ה־ 18במחוז
שוייה ברוסיה והוליד 87 בנים
ובנות. וואסילייב היה נשוי פעמיים.
אשתו הראשונה ילדה 27 פעמים,
מתוכן ארבע רביעיות, שבע שלישיות
ו־ 16 פעמים תאומים. בסך־
הכל ילדה 69 ילדים. השנייה הוסיפה
18 ילדים למיספר, בתוך אלה
שתי שלישיות ושישה זוגות תאומים.
הגרבונים של ״מרסי״ גם הם
משיאי ההישגים של תעשיית מוצרי־המותרות
בישראל: גמישים, דקיקים
ועדינים, בעלי איכות אירופית אמיתית
ומצטיינת באורך־חייהם. הגרבונים
של ״מרסי״ מחירם שטה בישראל,
בפאריז ובניו־יורק4.50 :
לזוג או 4.50ל״י לגרבונים בסריגת
מחסום עוצרת רכבות.
נ ו ״ נינזב 1א ב 1י ג 1ו 1בברבי

המכון להסרטה בתל-אביב

קורס

להסרטה

הכולל צילום ועריכה
ב־ 8־סופר 8ו־ 6ן מ״מ

בימוי וכתיבת תסריטים
בהדרכת מומחים מהטובים בענף
במסגרת הקורס יוסרט סרט
קצר ע״י המשתתפים

מקום הקורם: בכית ציוני אמריקה רח׳ דניאל פריש 1ת״א.
ההרשמה במקום בימי ג׳ ה׳ 6—7בערב, ויום יום במשרד
רח׳ סינסקר 2חדר ,422 טל 50012 .בשעות 8—1 ,4—6
עד ל־.12.1.69

מספר המקומות מוגבל

דחוף!
למסעדה המוכנה להפתח

דרוש מנהל־מפעיל
תמורת ס /ס 50 מהרווחים נטו. רצוי בעל לקוחות. עדיף
זוג נשוי. בהצעות נא לפנות: ל־ת.ד 1208 .תל־אביב.

כשיצחק בנאי 39 אב לשלושה ילדים,
העתיק את מקום מגוריו מירושלים לבאר־שבע,
כדי לשמש שם עוזר לפרקליט מחוז-
הנגב, אמרה אמא בנאי לבנה, השחקן יוסי
בנאי :״תראה את האח שלך: עובד במיקצוע
מכובד. מרוויח. למה לא תעבוד כמוהו?״
עברו ארבע שנים ויצחק בנאי פתח
לעצמו משרד עורך־דין בבירת הנגב. התלוננה
אז אמא בנאי בפני האח הבכור, השחקן
יעקב בנאי :״תראה, תראה את האח שלך.
זה לא ארטיסט, זה. זה בן־אדם עובד.
תראה, בן ,38 וכבר מצליח! ואתה, מה יהיה
הסוף שלך? כל החיים תשחק כמו ילד?״
יצחק בנאי הצליח מאוד כעורך־דין. הוא
הופיע במשפטים פליליים ואזרחיים, חילץ
כמה מהלקוחות שלו מעונשי מאסר־עולם,
כשנאשמו ברצח .״למה לא תלך גם אתה
תהיה עורך־דיו?״ שאלה אמא בנאי את
האח הצעיר, חבר שלישיית הגשש החיוור,
גברי בנאי .״כל החיים שלך תהיה שחקן?
לא הגיע הזמן שתחשוב על הקאריירה
שלך? יש לך זמן, אתה צעיר, אתה. למד,
לא תבחר לך מיקצוע בחיים?״
ככוד למשפחה. בימים אלה אין קץ
לאושרה של אם משפחת השחקנים בנאי,
המתגוררת בשכונת נחלת־ציון בירושלים:
יצחק בנאי עומד להתמנות כשופט־שלום
בבית־המשפט בבאר־שבע .״תראו את האח
שלכם,״ היא אומרת לבניה השחקנים, העולים
לרגל מדי שבוע ,״תראו איך הצליח,
זה! תראו איזה כבוד הוא עושה לנו!
השופט הראשון של הפרסים בארץ! תראו
איזה גאווה הוא עושה לכל שכונת נחלה!
היה קטיגור. סניגור. ועכשיו שופט־צדק.״
היא לא שיכנעה אותם. אבל לפחות יהיה
עכשיו שופט במשפחת בנאי, שיוכל להכריע
מי מהם הוא שחקן טוב יותר.
המדחן החי
שותף סמוי של עיריית תל־אביב התגלה
לאחרונה. היה זה עמירם שושני 28 רוחץ
מכוניות במגרש החנייה העירוני, שבין הרחובות
הרצל ונחלת־בנימין, במקום בו
עברה פעם מסילת־הברזל ליפו.
עמירם החליט לחסוך לבעלי המכוניות,
שבאו לחנות בחניון, את הטירחר. שבהכנסת!
הכסף למדחנים .״למה לכם בילבול ראש?״
היד, אומר ,״תנו לי את הכסף, אני כבר
אסתדר עם המדחגים.״
הסידור היה מוצלח לולא קיבלו בעלי
המכוניות דו״חות על חניה ליד מדחן ללא
תשלום. כשנעצר שושני הוא הואשם בכך
ששילשל את כספי החונים לכיסו. אבל הוא
לא היה מוכן להתחלק עם העירייה ברווחים.
החונים שלא רצו את שירותיו, הכניסו
מטבעות למדחנים. שושני, לטענת המשטרה,
היה מוציא את הכסף גם משם.
״בידינו עדויות של אנשים המפחדים
להכנס למגרש החניה הזה,״ אמר נציג
המשטרה ,״כי שושני מאיים עליהם.״
שושני הכחיש את ההאשמות• טען פרקליטו
משה רודיטי :״יש מנהלי־חברות
רבים שיעידו לטובת מרשי.״ לאחר שהיה
עצור 15 יום לחקירה שוחרר שושני, חזר
לרחוץ מכוניות במגרש. אבל מחיר הרחיצה
אינו כולל יותר את הפעלת המדחן.

הפילמים

שנמצאו בדיר תו של
שנתפס.
אלי, אחרי
הם צול מו ב מצלמ ה מ שוכללת מסוג לייקר״
והוא היה מעביר את הפילמים לחוצלארץ
בדרני ם שונו תומ שונו ת, מ הן בא מצעות
הטמנתם ב שו ל חנו ת מי שחק וארגזי שש־בש.

השבוע התאנו שותפו של <}לי כהן העוגם היה מפום ם צילומים שטוס ואו אוו

נו נער אדי נהו

לשאת בסבל הכלא, והשבוע הוא התאבד
בתאו — ונקבר בשקט בדמשק.
חומר נוסף שהגיע מדמשק לא מזמן
— ישר למערכת ״העולם הזה״ ,דרך ירדן
והגדה המערבית — הוא סידרת ה-

נאן גו

בית בן ארבע קו מו ת, ברובע
הדיפלומטים של דמשק,
סמוך למחנה המטכ״ל של הצבא הסורי.
הוא גר בקו מהד /הקים אנטנה על הגג.

המתאבד

מאג׳ד שיין אל־ארד
בן ה־ , 60 הסורי בעל־ההשפעה
שעזר לאלי כהן לחדור לסוריה,
מבלי שידע כי אלי כהן מרגל ישראלי.

צילומים המתפרסמת לראשונה בעמוד
זה, והמראה כיצד חי ועבד אלי כהן
בלב ליבה של הבירה הסורית.

ך 1 0ך ו 1ך | 1חומר־נפץ, בו לא הספיק אלי כהן לה שתמ ש, נמצא ב ת ון קופסת־ס
בון מיוחדת של יארדליי. קצין המ שטרה, שהעיד ב מ שפט כהן,
הכריז שהחו מר הונ ח בצורה כזו, שכל זר, שהיה פו תח את הקופסה, היה מתפוצץ עם הבית.

תיבת הוואו

נו שאת את השם נאמלא מין תאבת
בערבית, ונ אמל סאבאת ב שפה האנגלית.

פתע, שנתיים וחצי אחרי משפטו,
צץ מחדש שמו של גדול המרגלים
של ישראל — אלי כהן ז״ל. היה זח
שוג כאשר גא הקץ על חייו של אדם.
מאג׳ד שייך אל״ארד תואר על־ידי ה תניעה
הסורית כשותפו העיקרי של אלי
כהן. זה נכון. הוא החדיר אותו לסוריה,
הציג אותו גפני גדולי המדינה. על כן
נידון לעשר שנות מאסר.
אבל הוא לא ידע ש״כמאל תאבת״
הוא מרגל ישראלי. כל מחאותיו לא עזרו,
והוא נשלח לכלא תדמור לרצות
את עונשו. הסוחר הצנום לא יכול היה
המשוו המורם.

המכ שיר

בו השתמ ש אלי כ הן להתקש רויו תיו הקבועות עם מפעיליו
בישראל. משמאל נראית הידית ל שידור או תיו ת
היה מוסתר ב תו ך ארגז־התריס בחדרו של אלי כהן.

משוו-התיוום
מפורק

לגורמים,

ו מו חבא

של אלי כהן, כפי שנמצא
על־ידי ה מודיעין הסורי:
ב מ קו מו ת שונים בדירה שלו.

<0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 )> 7ס?
• א ))110 1.11* 11( 1* 01 1> .111( 01 01(110 1.0
א 1 • 11) 110) 1 1* 1) 100 < 0 * 1״ ) א 0 0 ) 0 04 .ס 0א 0))1•* )011 )01. 110)011) <0 0 1
)1 0 4

*( 0( 1 .01101
X51*1.1.א (0 .001.111 1> 1.10( 0 01* 1 0 1
.א4)1.10 11411 1.11 1

6א 0 0 0 01* 0 0 1

1.10 1*11X51.11.)10 1*1.
x 0 114011) 0 < 1 ׳ 0 0
. 1111 0( 0 0 0 0

011) 001*5)1) 1)0 0)1 1
1)01. 111 0 ( 1*0 0
1)01.11 0 0 )1 01*011) 1*-

6 26211 1

׳])!010 0010.1. 011010111 01111 00)1(6111
X 6 0051111) 0 8 .1 6 <8011)0א110)11111• 0 1
סא 0 8 5 0 1סס 0 6 1 0
x1.ג 2021.1
.סאזס! ס 110.ז ם!.סע 0
!.א07 2<2101101. 60 [0.610 001.
א06.0 !160.0׳ 0101 .

..א 5 .. 1א0 6.010 0
001׳ 055 110 *.06)).
א00.0׳ 0101 .001.0 0 .
ם 11100 ם ש).ס 0א00.0ס 0!0 0..0601 0001.001.11)1 6101 05). 6.0.
׳אס 61..1׳ 0) 180׳ם 10א 0 00516 6.(.
.א 116 0 0 0 0 0 0א00100 ! 010 !0 60(01 0

׳ 0.0 0 0411.4.0 005 )6 ׳ 450 . 0 ) 0 500
. 41 4)1)41 64 016 .) 1 41.א5.14 041 ׳ 51
.. 0 ) 14 64 04 )0 0.א 00
22 2X1421121.
40 0.001 0541)1..) 0
) 2 £40210,)21. 110א 0א *10 505 )1.)1
.. 0 41 01604!0 04!0 ).

׳ 41 565 )1111 00 0
) 01 0 0 5 )6 14065.6א

64 )4 )0
).א401

51 0) 0.0 0א 5

) 0 0410)1 )0א56 .) 0 _51 .

״^ 11 01010

) 1*)0א

״ 4א 5 111 5א ! 5 ) 0א ׳1* 511) 51111 )*1511
1111* 1) 110 05401440 11.
״ א ) 51* 1511* 4 5 0 4
61 2411X1.
17 21*0121.
0 4 0 0 )1 1 0 <1 6)011.
114040 5 X 1 0 6, 601.
1*40 1*1*011)4110 0 1 ).
) .א * 5 1 4 0 4 0 011401
401
)50114111

4 01 ) 1) .א 1111) 11* 5 1א
1 0א 0 0 5 0 011 ) 46
) 10 11.א 0 1) 1016 5א
1 5 ) 04511) 011111א
61 )) 1 5 511 05115) 11 051 ) 4611 01 46
1101 4) 1 01 < 1״ 0 א 1 54014א 004511

׳(05 5615־00*0 ) 45) 0 00׳) 1—00

— £4 44 *5 )00 *0־ 04

׳5164_4|[1£1.,.16*4>5
141׳ *4)1׳ <1 4X41 11110*0 0941*0
0 )< 5 )14.1114 45<4).ם 4<0)*.א 5141

׳5)1*84)111 £ 0 )511 411״) 1411.״

0 4 * 14* €14 ) 1411. )!4
* 1 1)11.1, 411*11* 1411א

)4*4**511

׳ 0 0 )5). 10.1א 0 * 1.41.80 <0 .<)8.0 . 0 5 0

101א
0 )5011
1א. 5 .

01 . 0 .א 6 )6 ׳ 0.510.1
05.001 )1 06 * 0 . 01 .

׳ 06100

41 000 .. 51.) 0 00050 .
004 . 0.1א 4א ׳64 51
00.401 ) 10 51* 400551
).. 051 0 0 )14!4! 46) 10
4001.1 8 )01 0 0 5 )6
1600 04 005 ). 0 64 ) 4

<0 8 1

02 241<,4

015 51 61 * <5 **0

600
0 0 5 5 4 5 *0

ס < 01ס

5 6 ) 40 6 0 0 .

׳ 00051 ׳ 00014 40.0 )6 48514 0 0 )8 45.0
6151 64 . 5 )401׳ 401 518. 048 061 .) 61
415.00 151 .- 0101

551 —518.10׳ 1*) )1
12 £ 0 * 6) 0 001* 8 ) 0 051 ) 5)0
׳ 48.1 )0 . 1.1.0 55.01
0 * 011 40411.0 101 15

. 001411
׳ 00516

051 010 ׳ 0 )101.1 6 ..
0 0 ) 51 64.00 56110
0 0 ) 1001׳ 0 ) 54 4א 506 .. 0 . 01.14ם4!0 ..

0ו111א11

• - 641א 6 145א 0 0 * 6 0״ ) 4א<0 * 4
044 6א *5515 11440 01* 11) 540 561) 44.

״ 0 441.* 14 1* 41) 6 0 44.
?2 1)11014.
_ 1£1ו 142א 44) 1 22 2א 4א ׳ 454״ ) 14״ א 5 ) 01״ 64א ׳444.1* 14
״ 41*11*0 5 0 *4.44. 1 *1
5 4 *1 *0 44 4444.1**4
״454
01* 5414) 1 44.
) 64 4 *5444 1) 4544 564
• ) 044א
*).04.44) 1ש )444
04144 04 א 1* 41 46
4) 44544444) 44) 5 0 **0א

״ 4) 44 0 5 4א 0א 4א ׳ 44)<1) 551א* 0 6 ) 44 51

[0111

י״#3 £ו׳ח

0164ז 12

< 0646 5 0״ <1 5 )*0

״ 1 1 )0 X 1

0601

X51•!. 111-155 1*11,11-כ 111ו|_151 .

׳001 1X1)0 1*11*1.0 <).018

X51*0 *1100׳ *1<*0 <06*00׳ 011150*0א*( 0 0
<6)* 0)11 1 )0 0 0 0

:א*>05> 0 *>10 0010 1>*01

111011

<55* 1

•<1 )44

111)11

10א 0 )14*5 • *61! <00 )) 1 ) 0 )181א <08.0
0 4! 0 )1) . 6 0101א0 ) 1
!)100 .
465 )1 401 ) 0

2)120121.׳ 12) 01 4א )101 ׳ 0 .6 )11) 0 504 )0 65 ).א 4000
0 )1 0 *5 )1 401׳ * 00א 0
40א ))1 06 )5) 0 0א*) 0
5.1.0 64 )40 4) 1) 0 4)0 .. 01 400540 5 *) 10
׳ 14)4 44.1500 ססאש
) 0 .0א 0 0א 0.4 001

. 51 )15.06) 0 04 ! 01 .
׳ 1)1 01.6.0א )10 051.1 5000511 )11 4004א

•4*51

514) 1 6 .״ 616 *1 54* 44) 416 *41״14

) 1*54 6 6 ) 4**641) 1544״
< £1זוו 0ב< 72 2
־־ ו/י 2ו 11א 77 2

1 5451*4 5 6 ).
)*א *א510׳א 4 4 0 (1 4
! ״ 1 6״ א )944*1*1
׳)4) 1 **1114 4411 444*4

.״ 4*646 4״ 5 ) 41* 1 64

404144 ) 56 6 6 *41

(){ 64*641*0 50646 56< 4410
4410*.6441 44410**615

]1״[1א11

*.״ 006*1״ 111111))11 1

וו ש

1 0״ א 6״**<1 46״ 6 *1 *0 6 < 61 0 ) 0 4 5

> 1יי * ם

8101

ם 0 *.אם 0
15.0

0 5 )6 ׳ 051.1 465)10 0 )01.0 000 06011
660 64 0 *5 1101 0 .
.. 051 14151 00.0 0 0 .
• 4 0 0 501) 080.1
ש80 0001 ׳ 800 1).
)0 )0 ׳ 0500 001 . 64
64 65.1 ) 0 0 ) 160 661.
1140 04 11.010 סש
4*511
5101 04!1 )5
0 ) 0 80 )1.0 ׳ 800 60.1
0.001 00 0 50

מנו־יס ל1 באופנה כריסטיאן בארנארד נגופסטיבאל
פרופסור מוריס

פטטיבאל
מר כיסעם,
לוי בעיצו מו. הוא מוז מן לכל מסיבה חברתית,
לנ ל אירוע. היא קי שוט הכרחי בכל
חברה הרוצח להיות נוצצת. הטנובה, שלפני
כן ה שתמ שה בזוג סגל ובמיליונר פרום־
צ׳נקו, ו איז ה סופר אז אי ש־סיפוח אחר,
מ שתמ שת היום יותר מנ ל במורים לוי, ואם,
אפשר — גם בכל רופאי המחלקת שלו.
כשבארנארד התגלה, החלו מכל העולם.
להזמין או תו לאירועים ופגי שו ת, הנ שים
חל מו עליו ב מקום על צלם־הדוגמניות ה נערץ
שלהן. סופיה לדרן נפג שה איתו.
כוכ בו ת־קולנוע רצו לחת חתן אי תו, והוא
לא משך ידו מכל הפי תויים שהוצעו לו
לפתע.
הרא שונה שגילתה שמורים לוי עו מד
להיכנס לצמרת החברה ה־תה רגינהכן ״
אמיתי, א שת־החברה ה מבוגר ת, החיה עם
בעלה עור ך־ הזין בבי ת בן שלוש קומות.
שהוא מן הבתים היפים ביו תר בתל־אביב,
יותר מאוחר התארח ב בי תו של עורך מוסף
הארץ נתן דוגכיץ, נראה מ שחק טניס
לעיתים קרובו ת עם מלכה רחביה, אשתו
היפה של עורך־הדין שמואל רחביה,
עם בוא סילבסטר, הפכו מורים לוי ואש תו
לזוג עסוק יותר ויותר: מ סיבו ת קוק•
טייל, חגיגו ת, ולכל מקום הוא מוכרח לבוא
כי אי־אפשר, פ שוט אי־אפשר בלעדיו.
״נכון, אנחנו יוצאים ו מבלים הרבה,״
מודה א שתו סילביה ,״אבל החיים לא
ה שתנו, ומורים לא השתנה. הוא נשאר
או תו בעל נאמן ו או תו אדם מסור. ועם
כל ה מסיבו ת עוד לא היינו אצל אף אחד
שלא היינו אצלו קודם.״

ח תו נ ת
חתונה כזאת לא ראו כאן. החתונה של פרומצ׳נקו היתד,
קוקטייל קטן לעומתה. הסלמון המעושן והקוויאר זרמו כמו שמפניה׳
בשר הפילה וההודו ורוטב־העגבניות והפטריות־בתנור תפסו
יותר מקום מאשר הבני־אדם. עוגת הקרם בת שבע הקומות, האפרסקים
עם גלידה ברוטב שוקולד, התסרוקת של אשתו של
דב יוסף, הכבד הקצוץ, ופינחס ספיר שהגיע בהרכב מלא
יתפם שני כיסאות, כל זה הפך את החתונה של בתו של האיל
שאול אייזנברג למאורע שהשנה החדשה עוד לא ראתה כמוהו.
עד עכשיו היה שאול אייזנברג, הציוני הנלהב, שעשה מיליארדים
ביפאן והביא אותם לארץ כדי להשתקע ולהשקיע בה. עד עכשיו
היה אותו שאול מפורסם בעיקר בווילה שלו שעלתה מיליון לירות.
בווילה הזאת, כך מספרות האגדות, יש אגם מלאכותי, בלבו של
הסלון, ואל האגם יורדים מים ממפל גבוה. שלא לדבר על האמבטיה
הוורודה השקועה בריצפה, ובית־השימוש עם הטלפון הפרטי.
ועוד אומרות האגדות, יש שם קומה של משרתים שהובאו מיפאן,
אולם־התעמלוח, אולם באולינג, בריכת־שחייה, ושני טבחים, אחד
לחלב ואחד לבשר.
עד עכשיו היה אייזנברג מפורסם בדירת הפאר שלו, אבל חתונת־הפאר
של בתו ליז האפילה עליה לגמרי.
מי לא היה שם? בין 900 האורחים לא היה כימעט אחד שאינו
חשוב. כולל יצחק רכין וגולדה מאיר, וידסף ספיר ו-
פרדמצ׳נקו ורקנטי ופרס, וצבי דינשטיין ומי לא.
הכסף זרם שם בכל הצורות, דרך השמפניה החופשית, דרך
הכסף הארוחה שעלתה חמישים לירות לפה, דרך הטיפ שניתן למלצרים
בסך שבעת אלפים חמש מאות לירות. בסך־הבל חמישים אלף
לירות, הכל ביחד. מחיר של דירה מרווחת לזוג בלתי מיליונרי.
לזוג עצמו, לאחר שיחזור ממסע דבש צנוע בלונדון—פאריז—

ליז ליד אביה וכעלה

ה מ חד ה:
אהבה!
את השנה האחרונה הקדיש ז׳אק אבוטבול
( )38 לסקר מקיף ויסודי של חתיכות
ישראל.
ז׳אק, בעל ההופעה הגברית המשכנעת,

ליז בין אמה וחותנתה

שרה אלי

אבוטבול

הציע לה נשואין. יש לו וילה בהרצליה־פיתוח,
והם יכולים לחיות שם ביחד, אמר.
עד כמה שנראה, דנה עתה שרה אלי בכובד־ראש
בהצעה ועומדת להשיב לז׳אק אבוטבול
המאוהב תשובה בת מילה אחת :

מה שיבטיח לז׳אק, שאם תיסע שרה אלי
בגפה פעם נוספת לחו״ל, לפחות יוכל לקבל
ממנה מיכתבים.

הלבוש המהודר ומכונית המרצדס
לא פסח כמעט על אחת מנערות דיזנגוף
או מבלות הדיסקוטקים. ברור שכדי להספי
ק הכל תוך שנד, אחת, הוא לא יכול
היה להקדיש לכל אחת יותר מאשר לילה
אחד בלבד — לכל היותר שני לילות.
ז׳אק, שהוא בעל מסעדה בפאריס ושותף
למסעדה נוספת בקאן, עם אחיו א לי,
הגיע לארץ אחרי שנאלץ, מסיבות שאיני
יכולה לספרן, לוותר על שהותו בצרפת למשך
חמש שנים. אבל כבר בפאריס הוא
התחיל להתעניין בישראל, או יותר נכון,
בבנות ישראל.
הוא היה ידידה הטוב של בעלה הצרפתי
של גליה ארקין־בהן, וגליה, שאינה
מחמיצה מחזרים נאים, ניהלה עימו רומן
קצר בעת שבילתה חופשה בפאריס.
בין שאר הישראליות שז׳אק ערך עליהן
את מחקרו המעמיק היתר, גם הדוגמנית
שרה אלי 29 יום אחד נאלצה שרה
לנסוע לחו״ל. ז׳אק, שהוא אב לשני ילדים
מנשואיו הראשונים, לא התרגש במיוחד,
כיוזן שנותרו לו עוד הרבה נערות מעניינות
בסטוק.
אבל משחלפו הימים והוא לא קיבל אפילו
מיכתב או פריסת־שלום משרה, קרה משהו
גם לקאזאנובה התורני של תל־אביב .״איך
זה יכול להיות שהיא לא זוכרת אותי ולא
חושבת עלי?״ שאל את ידידיו. הידידים
איבחנו מייד את המחלה, שז׳אק היה סבור
כי הוא מחוסן נגדה: אהבה.
עכשיו, כשחזרה שרה אלי לארץ, לא היסס
ז׳אק פעמיים, ובפגישתם הראשונה !
קופה,

וציריך, תהיה דירה שכורה, מרוהטת, בת שני חדרים בגבעתיים.
לכל ילדיו של אייזנברג לא מחכות נדוניות פאר. אחת הבנות
שהתחתנה קיבלה דירה בת שלושה חדרים ברחוב ארלוזורוב. גם
השנייה לא קיבלה הרבה יותר מזה. יש בסך־הכל חמש בנות ובן,
וצריך לחשוב על כולם.
״הוא אדם גדול,״ מעיד על האבא אחד מחתניו .״כששואלים אותו
מה הוא עושה, הוא אומר שהוא סוחר, אבל הוא הרבה יותר מזה.
ויחד עם
יש לו אוניות ומספנות,
זה הוא אדם פשוט וצנוע.״
מיפאן הביא אותו אדם צנוע את שלושת המשרתים שלו׳ את
הכסף שלו ואת אשתו. בשנת 1948 הוא קיבל דרכון ישראלי, ושם
אשתו היפאנית הפך — רחל.
ביום הרביעי, ב־ 25 לחודש דצמבר, היום בו נערכות כל החתונות
בבית אייזנברג, השיא האבא את בתו הרביעית ליז, לאדריכל
בן שלושים, בשם דורעם הררי.
בתו השלישית כבר מצאה לעצמה חתן והיא עומדת ללכת בדרכי
אחותה• רק שלא תעשה את זה תיכף ומייד, שיתנו קצת לנוח.
סצינות אהבה
כשהבמאי יעקב ה מ אירי אמר לעירית
שילה ולזאב רוו ח להתנשק,
הם עשו את זה על הצד היותר טוב.
על סצינות האהבה הוא לא צריך היה
לדבר בכלל, הם היו עושים אותן לבד.
כשנגמר הסרט שכח זאב רווח את הסצינות
הללו וחזר לאשתו ולבנו. גם
עירית שכחה, והיחידי שזכר היה א מנון
ברטור, צלם ה״סטילס״ ,שלא יכול
חיה לשכוח את עירית שילה, כפי שנתגלתה
בפניו.
התוצאה היתה אהבה גדולה שהפכה
לרומן גדול, שיהפוך אולי לחיי-נשואין.
עירית תחשוב על ההצעה כשתטייל בצרפת
בעתיד הקרוב.
טסים לחופה
את הלוקסוס הזה יכלו להר שות לעצמם
בעבר רק עשירי העולם. הם היו עורכים
מסיבת נ שואי! אנ בר־מצווה ב מדינה נידח
ת׳ כ מו ישראל למשל, ו מ טי סי ם את אור חיהם
לה שתתף בה. עכ שיו חדר הנו הג הזר!
גם לישראל.
אפי ריבקינד 32
והגרפיקאי ה מצטיין של
לבינסון־אילון, ערך את חגיג ת נשואייו ב־בלגי
ה דווקא. לא מפני ששם זו ל יותר לערוד
ח תונו ת, אלא מ שום שכלתו, אות ה
הכיר בישראל, היא ב תו של מיליונר בלגי,
יהלו מן ב מיקצועו. ע שו ח ש בון למי יש
יותר מוז מני ם, והתברר שיותר כדאי להז־מין
אורחים מישראל לבלגיה מא שר מבל גיה
לישראל.
הצנ חן

לשעבר

פירסום שחם־

חבריו הטובי ם של אפי לא זנ חו הו. למרות
שלא שיגר להט מטוס מיוחד שיובילם
לחתונה, היה להם מספיק כסף ל מ מן את
הנסיעה בעצמם. וכך לא ירגיש אפי את
עצמו בודד ב ח תונ תו בבלגיה. חבריו ה טובים,
כמו אברהם אידניר או תע־שיין־הנעליים
ומנהל קבוצת הכוח יו ר ם
סכיצקי, יעודדו את רוחו מתחת לחופה.

ת ענו גלגבר שסטפו

סכין גלוח קי 1ג ס מן

מ• פניםלאחרגילוח
(גםלמ כונ החשמ לי ת)

קו ל ח

אפשר רצוי
חוב ה

לראות ן
לראות 1
לראות ן

עשוי פלדת אל־חלד
אסור להחמיץ את הסרט
מארה״סאד (פאריס, ודל־אביב) ,שבו
קורמות אידיאולוגיות שונות, מהפכניות
עור וגידים והופכות חלק מהדמויות. החיות
אותן. השחקנים המטורפים, המבצעים את
ההצגה, אינם חדלים מלהיות מטורפים,
והטירוף שלהם נותן משמעות מיוחדת לדברים
שהם אומרים, בתור דמויות מההצגה,

קצף לגי לו ח
ללא מברשת

די או דו רנ ט

קרם

שי ע ר

תענוג לגבר עם קינגס מן -השם שכבש את הגבר האמריקאי

מארה־סאד
העוסקת במותו של מארה בימי ד,מהפיכה
הצרפתית. מישחק נפלא, של שחקני הלהקה
השקספירית המלכותית, בימוי מצויין של
פיטר ברוק, הופכים את ההצגה המוסרטת
הזאת לחווייה כבירה.
* * כדאי מאוד לא להחמיץ גם את
אוליכר (חן, תל־אביב) ,סיפורו הקלאסי
של צ׳ארלם דיקנס, שנעשה מחזמר המבוצע
במקצועיות רבה, עם מיטחק מצויץ
של ילדים (מארק לסטר, ג׳ק ויילד) וגדולים
(רון מודי, אוליבר ריד).

בדדן־וו־י וד־יו־ו־נ .
דיברי בבדן־בבודן * 11 עו פו

צ׳ארלי

לכל ב ק בו קוש פו פרת
חודש. י
במשך

מפת חו ת, מ אזור״ .שי זה

ענ ק
מי ם
בו ק
וגש
מצורף בתיאורו.

שי שימושיוריחני ; מחזיק
בושם ־׳ ד לי ל ה לבנדר
ל ך לי ובלה־ 3 5שלתיא.

ביצוע בינוני של רעיון מרשים, על מפגר
בשכלו שהפך גאון.
3^.מז ל טו ( 3גו רדון, תל־אביב) דמויות
אנושיות של יהודים מתבוללים, בסרט חם
על אהבה וחתונה יהודית.

נ ת אוו ה

םתר בי? אורניםטהור

בגיל מסוים קיימת סכנה של הפרעות בעיכול. עצירות
גורמת להצטברות גזים והרגשת נפיחות. כל רופא
לד רי עליך להזהר.
עכשיו לרשותך עלמוגח המשלשל הטבעי.
משחרר את גופך מפסולת מזיקה ומנוזלים עודפים.
עלממת ממריץ את פעולת המעיים בדיד טבעית ונעימת
וכמו כל משלשל יוריד גם עלטונה ממשקלך.
כל ההבדל 1תרגישי טוב יותר ! עלמוגת יעזור לך1

4.80ל־י.

8רו0רדו 91

המשלשל הנו ב ע•

(ארמון־דויד,

תל־אביב)

מכון פסיכולוגי
בהנהלת

שלמה קרליבך הוא רב.
אבל לא רב רגיל. יש לא גיטרה ויש לו
זמר בלב. כשהוא נוטל את הגיטרה ומתחיל
לשיר מתחיל כל גופו לרקד. לכן
קוראים לא ״הרבי המרקד.״ הוא שר שירים
רבים, שאת רובם חיבר והלחין בעצמו,
וכן שירי ערגה ותוגה כושיים. אטרקציה
בלתי־רגילה לחובבי רבנים מרקדים.
^ 3כיצד לקרוא את התנ״ך בצורה
שלא לימדו אותנו בבית־וזספר? גדעון שמר
עונד, על כך בעזרתם האדיבה של מל קאלר
ותזמורתו, בתכניתו אהבה וג׳ז. אריה
סתיו ליקט ועיבד פסוקים, שירים וקטעים
לא רק מן התנ״ך, אלא אף משל ז׳אק
קוקטו. ארנון תמיר כיוון את שמר על
הבמה, מל קלאר וחתולי הג׳ז שלו מלווים
את שמר במנגינות אהבתיות, המהוות רקע
לקריאתו המשותקת של שמר המתגלה כאן
כסימפאטי, מלא שארם ובעל דיקציה ברורה.
מתאים מאוד לראייה באולמות אינטימיים,
כמו צוותא למשל. נ.ב. באולמות גדולים
ממילא זה לא מוצג.

ד״ר רזניק
היפנוזה וטיפול בכל
הבעיות הנפשיות.
בחיפה טלפון 69300
ובתל־אביב ז׳בוטינסקי 32
מ־ 15.00 עד . 18.00

מי שרוצה לראות איך אחד מ־שחקנינו
המוכשרים ביותר, ישראל גוריון,
שולט על הבמה ומקסים את הקהל כמו
קוסם ילך לראות את הרככת האחרונה,
מחזהו של עמוס קינן• מי שרוצה
לראות איך במאי צעיר (הילל נאמן) מצא
דרך להביא מחזה מודרני אל הקהל הרחב

עם קצב, עם חוש, עם רגש, עם תנועה,
ילך לאותה הצגה. מי שרוצה לראות מחזה
רציני, העוסק בבעיות החברה של ימינו
בצורה חריפה ונוקבת — כנ״ל.
^ נ ^ -בשני המערכונים מאת הרולד
פינטר, המועלים ע״י ב מת ה שחקנים תחת
השם חדרים, מוכיחה השחקנית עדנה
פלידל שהיא מסוגלת לגלם?הצלחה כובשת,
לא רק את דמותה של עליזה מזרחי
בקומדיה, עממית מסוג ד, אלא אף, דמויות
מורכבות ומסובכות של נשים שרק פינטר
היה מסוגל לבראן.
אינטרפרטציה חדשנית?מחזהו
הק?אסי של הגאון האירי, הכותב צרפתית־אנגלית,
מעלה הבמאי יוסף יזראלי בהצגת
מ ח כי ם?גוז*׳ בתיאטרון הבימה. סמואל
בקט כתב מחזה. על שני קלושארים עלו־ביט,
הממתינים עד בוש, לאחד גודו שאיננו
מגיע. אין צורך לפרש מיהו גודו,
כמו שעשה בזמנו תיאטרון זירה, שעה
שהעלה את המחזה וקרא לו ״מחכים למר־אל״
קרי: אדון אלוהים. זהו אחד המחזות
הגדולים שנכתבו בתקופתנו, ע״י בעל ״הו
הימים הטובים״ ו״סוף המישחק,״ המכונה
בצדק אבי תיאטרון האבסורד. רגילים להציג
את ״גודו״ על במה ריקה, בא יזראלי והפך
את הקערה על פיה. הוא גייס את יגאל
תומרקין שבנה תפאורה תומרקינית טיפוסית,
בובות תמונות, אביזרים ותלבושות;
ויצר הצגה תוססת הקובעת: כל העולם
קירקס. נסים עזיקרי, שמעון לב־ארי ואילן
תורן תפסו מה שדרש מהם הבמאי, והם
מבצעים את תפקידיהם כמוקיוני קירקס
אמיתיים, המסתירים אישיות פרטית בלתי
מפוענחת מתחת מעטה האיפור המסכתי
שעל. פניהם.
נשאלת השאלה מה טעם יש בהעלאת
מחזה שיש עשרות סרטים כמוהו מדי
שנה בשנה. איזה עניין יש כאן בארץ בקומדיה
אמריקאית קלילה וטיפוסית מן הסוג
שדוריס דיי הצליחה כבר למצותו עד
הסוף המר־הטוב. לא שהקהל לא ייהנה ממרי
מלי (קאמרי); זו קומדיה רגילה על
בחורה החוזרת אל בעלה לאחר שמונה
שנות גירושין ומוצאת אותו על סף חתונה
חדשה והעניינים מסתבכים אבל הסוף הוא
טוב והכל טוב. את הקומדיה הזו ביים

מוסיקה של יוצרים שחיו בין המאות ה־13
וה־ .17 אורגייה מוסיקאלית מעודנת, לא
רק למוסיקולוגים, אלא אף לחובבי מוסיקה
תמימים.

* * תערוכתו של שלמה ויתקין
(גלריה גורדון) מוכיחה בפעם נוספת שלפנינו
אמן -ציני, רגיש וכן. עבודותיו ה־אבסטרקטיות
של ויתקין מצויינות באותה
פיוטיות שאיפייגה את יצירתו הפיגורטיבית.
כאשר אמנים אחרים חיקו מתוך התבטלות
אם מורם יוסף זריצקי, חיפש ויתקין את
דרכו באופן אישי ועצמאי, והנה עתה, כאשר
הוא מגיע גם הוא אל האבסטרקט הלירי,
הרי הוא מגיע אליו אמיתי יותר, נכון
יותר. ויתקין נמנע מכל פאתטיות מיותרת,
וגם לגבי הנושאים הדרמתיים הריהו מוצא
פיתרונות שקטים, עצובים, אך לעולם לא
מלודרמטיים.
גלריה לים מציגה את עבודותיו
של אברהם מנדל. תערוכה עשירה ועסיסית,
עם נימה נאיבית רומנטית. השפעות

נוף של אברהם מנדל
חזקות, אך לא שליליות, של ציירים יהודיים
מאסכולת פריס. קרמן, קיקואין, פרסמו,
ועד מורו של מנדל, הצייר הישראלי
המנוח, מנחם שמי. ציוריו של מנדל משעשעים
את העין בשלל צבעים שמחים, אך
יחד עם זה לא נעלמת אווירה של מלנכוליה
יהודית.
* * אברהם אילת, חבר קיבוץ
שמיר, מציג את עבודותיו בגלריה הקיבוץ.
אילת מתייחם לנושאים שלו באותה מידת
רצינות כמו לפיתרונות האמנותיים. ציוריו
הם חברתיים, פילוסופיים, בלי להיות שיטתיים.
אמנות רעיונית אך לא פלאקאטית.
אילת הוא אמן רציני, המתמודד עם בעיות
רציניות.
תערוכת אריה /לובין ב מוזי און
תל־אביב, בי תן הלנת רובינ שטיין, היא לא
רק סיכום יצירתו החשובה של אחד מוותיקי
הציירים בארץ, אלא גם חתך אופייני של
תולדות הציור הישראלי.

גבריאלי וגבור ב״מרי מרי״
ליאונרד שאך בחן רב ונעזר בצוות טוב
כשבראשו מפליאה בתפקיד מרי — מרים
גבריאלי.

>וווו< מוסיקה

ללהקת המחול כת־שבן ן יש
לא רק אמא עשירה, בדמותה של המייסדת!
והמנהלת בת־שבע דה־רוטשילד, יש לה גם
הסולנים רינה שיינפלד, משה אפרתי אליהם
הצטרפו אהוד בן־דויד ורחמים רון. התגלו
בשיאם במחול החדש של הלהקה א־קארוס,
השואב את השראתו מן הקירקס. הכוריאוגרפיה
של ריצ׳ארד קאטש, התפאורה הפשוטה
והתאורה התכליתית, יפים להפליא.
חוויה אמנותית רוחנית ממדרגה
ראשונה, צפוייה למבלה ערב במחיצתה של
רביעיית המוסיקה הקדומה שהגיעה
ממינכן. הם מבצעים במסירות מוסיקה של
ימי־הביניים ותקופת הרנסאנס, בכלים שניתן
לראותם רק במוזיאונים, כמו, למשל,
הסאקבאט (אבי הטרומבון בן זמננו) ,קראט־הומים
(קרנות עתיקות מהמאה ה־)15
פסאלטרי (נבל עתיק מהמאה ד,־ )12 ואורגא־נטו
(עוגב־חלילים זעיר מימי־הביניים) .זוהי!
רביעיה נדירה, שהקדישה את זמנה לכיבוש
טכניקה וירטואוזית הדרושה לביצוע של

נחום סטוצ׳קוב5

אוצר ה־

שפה העברית. מה הם קשמיר, קרכול, שביום׳
בורט, מרינו, באנגורה או פרהר? ומה
הם טורבן וטרטין, צילינדר, חליץ, מיצחה,
אפיליון וברט? פשוט מאוד. הראשונים הם
סוגים שונים של צמר, האחרונים הם מיני
כובעים. מסתבר, כי הלשון העברית אינה
כה דלה כפי שנדמה למי שקורא רק עיתונים.
לכל מילה ולכל מושג יש מילים נרדפות
רבות, מילים דומות ומילים קרובות.
והאם אין זה יפה יותר לדייק ולאמר איזה
כובע לובש פלוני ולא להסתפק במילה הכללית
שאינה מתארת דבר, כובע? יותר
מעשר שנים עבד נחום סטוצ׳קוב על אוצר
השפה העברית, ובימים אלה יצא הספר עב
הכרם ( 885 עמודים) לאור בעברית על־ידי
האחים שולזינגר בניו־יורק.

* רבינדראנת טאנור :

לאור הש־

קיעה (הוצאת יבנה) .לשיריו ומכתמיו של
טאגור, שיש לו מעריצים רבים בעולם כולו,
נוסף ספר חדש בעברית. הפעם שירים בהשפעת
המודת הקרב, אך המשמח בגלל
העולם הגדול העומד מעבר לעולם הזה.
א. נואם: מכות האש (ספריית ה
פועלים)
.סיפורו של כומר בעיירה גרמנית,
העוסק בפרשת הנאצים והיהודים באותה
עיירה. מחברו מעיד כי המדובר בסיפור
בדיוני, הצמוד לעובדות, וזה נותן לו צד
מעניין כלשהו.

פ ול יטכנ יק ום
בגרות ומוקדמות
מורים אקדמאים מעולים, אפשרות חזרה במקרה
של כשלון, ספרי למוד ותקצירים בהוצאת ביה״ס.
פרטים, הרשמה בשעות 5—8 ; 9—1

תל־־אביב
ברנר 17
מפנת אלנבי 55
חיפה שמריהו לוין

רמת־־גן
ביאליק

שמואל רוזגטל

ל ^ ו 11 גין ן

ח ת * ח 1ה
1ז>* 1כ!ס*
ו ע 0ת ה
לו, ת *ג ד

החסבוכת הדומ1ם ית
של סע הנבחות
הלאומית