גליון 1637 מתאריך 15 בינואר 1969

לפני שבועיים (״העולם הזה״ )1635 סיפרנו לך על ה-
פירסום ב״פראבדה״ המוסקבאי, מה־ 25 בדצמבר , 1968 שהתייחס
לכתבה שהופיעה בשעתו ב״העולם הזה״.
״פראבדה״ טען כי ״השבועון, העולם הזה׳ ערך מישאל בין
סטודנטים ותלמידים בגילים שונים ושאל אותם מה יש לעשות
בערבים! ־ 967 השיבו כי יש לרצוח את כל הערבים ״.טענה זו היתה מבוססת כמובן
על חצי״שקר, כיוון שהמישאל עליו דיבר ״פראבדה״ נערך לפני 12 שנים, הקיף ילדים
בכיתות הנמוכות של בית־הספר העממי, ונועד להצביע על הצורך בחינוך להבנה בין
שני העמים.
השבוע ניסינו לאתר את אותם ילדים, שתשובותיהם פורסמו במישאל לפני 12
שנים (״העולם הזה״ ,)1001 ולראות אם חל שינוי כלשהו בדיעותיהם באשר לערבים
במרוצת הזמן שחלף. מתוך 26 ילדים הצלחנו לאתר 12 איש, ולהלן דיעותיהם, אז
והיום, בתשובה לשאלה :״מה לעשות עם הערבים
ך* גי ל ע, כ ש הי ה תלמיד בית־ספר
בר-אילן, אמר יעקב קו פי ל כי ץ׳ :
״צריך להרוג את כל הערבים. כשאגדל

אהיה חייל ואפציץ את כל הבתים של הערבים.
כולם ימותו.״ כיום יעקב הג׳ינג׳י
הוא באמת חייל — סמל קשר בן ,21ש־

טכנאי הטלו>ז>וז והמומחים
קובעים עודגם זה הינו ב על
העוצמה והיציבות שאיו דוגמתו
במקלטי טלויזיה אחרים

ששינתהאתדעתה היא
מאיהגראכ 20 כיום טוראית ראשונה
בצה״ל, ובוגרת גימנסיה גאולה. אמרה
מאיה השבוע :״צריך לנסות להידבר
עם הערבים. כדי להגיע איתם להסכם ב־דרכי־שלום.
אם יהיה שלום נחיה איתם,
נעזור להם בשטחים שאנו מסוגלים לעזור
להם והם יתנו לנו מה שהם מסוגלים
לתת. אבל קודם כל שיהיה שלום. החבל-
נים צריכים להישפט, אבל לא צריכים לגזור
להם עונש־מודת. העונש החמור צריך
להיות מאסר־עולם עם נסיון לשכנעם כי אינם
צודקים.״
לתזכורת: לפני 12 שנים אמרה מאיה:
״כל הערבים הם רעים וצריך להרוג אותם.
הם פויה.״

מאחוריו שנת לימודים בפקולה למשפטים
באוניברסיטת תל־אביב. דעתו כיום :״צריך
לנסות לרכז את הערבים יחד, בשטח מסו-
יים, ולנסות ליצור להם מדינה פלשתינאית
בה תהיה להם אוטונומיה ומערכת־שיפוט.
אבל הסמכויות בענייני מדיניות וצבא יישארו
בידינו. בערבים הישראלים יש לנהוג
כמו שנהגו בהם עד עכשיו. בחכלנים יש
לנהוג ביד קשה. במיקרים מסויימים, בהתאם
לחומרת פעילותם, יש לפסוק להט עו־נש־מוות.״

כרכ גי ל , 14 בהיותו תלמיד כיתה
ח׳ בבית־ספר השחר בתל־אביב קבע
גי סי ם כ רי צי ון :״יש לתת לערבים
שיווי זכויות ולעשות שלום.״ היום משמש
ניסים בן ד,־ 26 עובד במה בתיאטרון גיורא

בניחשהקרס§1
פרטים* :טלמד־ טלפון $2$ג 4 2לתל־ אגי ב

״ העולםה זה ״ ,שבועוןהחדשותהישראלי •
המערכת והמינהלה: תל־אביב, רחוב קרליבך ,12 טלפון 5־,30134
תא־דואר • 136 מען מברקי: עולמפרס • בית־דפוס משה שהם
בע״מ, תל־אביב, רח׳ פין • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע״מ •
העורך הראשי: אורי אבנרי • המוציא־לאור: העולם הזה בע״מ.

גודיק. גם לאחר ששירת בשריון ילחם בסיני
לא השתנתה דעתו :״יש להביא את
הערבים לשלום — וזהו זה. חבל על הזמן.
אני מאמין שיהיה שלום. עם הערבים בגדה
יש להמשיך כמו עד עכשיו. ביחס לחבל־נים
— זה עסק מאוד עדין. לתלות אותם
לא נעים. יש לדון אותם למוזת ואחר־כך
לחון אותם.״

ףעקככל כו ל היד, בן 9ותלמיד כיתה
ג׳ כשאמר :״ערבי לא שוזר, אפילו גרוש
אחד. הערבים הם מסריחים ואף אחד לא
צריך אותם.״ לפני חודשיים חזר יעקב מלונדון,
שם שהה שנה אחת. הוא אומר:
״כמו שכולם שואפים לשלום זו גם השאיפה
הפרטית שלי. אך לפי ההתרחשויות
האחרונות הוא לא נראה לי קרוב ביותר.
עלינו להילחם עכשיו נגד הטירוריסטים באותה
מטבע — פעולות־תגמול ובפרופורציה
גדולה, כמו פעולת־ביירות. לדעתי הגיעה
גם השעה להטיל עונש־מוזת על החבלנים
ולא להיות יותר מתונים בגלל חששנו
שייהפכו על־ידי כך לקדושים.״

פוט ולא להטיל עליהם עונש־מוות, אלא
מאסר ממושך עם עבודת־פרך. ערבים ישראלים
שימשיכו לחיות כמו שחיו קודם.״

כלכלה ולא להיות ממש שילטון כיבוש.
השיטה הנוכחית של שליחת חבלנים לכלא
במקום עונש־מוות היא הטובה ביותר.״
כשהיה בן , 13 תלמיד כיתה ח׳ בבית־ספר

השחר, האמין יפת :״צריך לשלוח את כל
הערבים לנגב. היהודים ישמרו עליהם והם
יעבדו את האדמה. מי שלא ירצה ללכת לנגב
— נהרוג אותו.״

ני נגדמלחמה. אני בעד שלום.
הערבי שאנו מכירים הוא כפרי, חסר
רכוש ותרבות, שריד לחברה פרימיטיבית,״
אומר יעקב חו רין 23 הלומד קרימינולוגיה
ומשפטים באוניברסיטת תל־אביב

אך להשאיר את שמירת הביטחון בידינו.
כחבלנים יש לנהוג בכפפות משי ובאגרוף
ברזל. שירגישו שמטרתנו אינה לחסל אלא
להגן. אני נגד עונש־מודת לחבלנים.״

ך* גי ל 11 היה מי כאלפיינשיייבר
^ סבור :״הייתי לוקח רובה והורג את כל
הערבים.״ היום, אחרי שהשתחרר מצה״ל
בדרגת סמל והוא עובד בחברה להפצת
סרטים, אומר מיכאל בן ה־ :23״עלינו להגיע
בדרכים כלשהם למצב בו נחיה עם
הערבים בשלום, אבל לא הייתי חוזר למצב
שהיה קיים לפני מלחמת־ששת־הימים. לער

רי ךלש חו ט את כל הערבים,״
רו ת י פינ ס, בתו של איש
/ /חשבה
דבר שמעון פינם, כשהיתה בת .7מאז הס־

ך ו רי ת כן ־ טו כי ( )19 היא כיום תלו
מידת הסמינר למורות לוינסקי. לפני
12 שנים, כשלמדה בבית־ספר בלפור, אמ
ועובד
בשירותי־ההנדסה של הדואר. קובי
השתחרר מצה״ל בדרגת סגן, היה קצין־
קשר. הוא טוען :״מה יותר קל לשכנע
פיקה רותי לשרת בהיאחזות נח״ל ביתית,
עובדת כיום בחברה למכונות־חישוב. היא
מאמינה :״הערבים הם הפכפכים. לכן, אם
לעשות איתם שלום, צריך שיהיה זה שלום
רה :״הערבים נורא לא מחונכים. צריכים
להרוג את כולם ולתלות אותם על עץ.״
כיום, טוענת נורית :״לא צריך להרוג את
הערבים. אבל על החבלנים יש להטיל עו־נש־מוות.
אולי זה ירתיע אותם. בערבים
שבשטחים יש לנהוג ביד קשה יותר, כי
רוב משתפי־הפעולה עם החבלוים באים

בים שבשליטתנו הייתי נותן את כל הזכויות
והייתי מצפה מהם שיחזירו לנו אותו
יחס שיקבלו. אבל התקווה העיקרית היא
שלום עם כל הסובבים אותנו. אני נגד
עונש־מוזת לחבלנים.״

בחור ערבי חסר־כל לפעול במסודר של
אידיאל מנחה שיביא לו כבוד ומדליות?
אני בעד החזרת הפליטים, אך לא למקומות
בהם היו. יש לנו נגב גדול וגם בגליל
יש אדמות בלתי מיושבות. את החבלנים
יש לשלוח לטיפול פסיכיאטרי, אך
בוודאי לא להטיל עליהם עונש־מוות.״

בגיל 10 וחצי אמר קוביחורין:
חלק מהערבים הם מרגלים. עם השאר אנחנו
צריכים לחיות בשלום.״

פני 16ש ני ם היתה דעתה של
אי לנהכדבר איתנה :״יש להרוג
את כל הערבים.״ היום אילנה,בת ה־,20
היא עדיין רודקה, עובדת כנקבנית י. ב .ס.
דעתה כיום :״צריך שיהיה שלום בינינו
לבין הערבים. אך מכיוזן שאינם רוצים
בשלום אץ מד, לעשות אלא מלחמה. עלינו
לחסל את העניין הזה כדי להשיג את השטחים
שלהם. אם הם אינם רוצים בשלום
— עלינו לשלוט בהם. את החבלנים יש לש־

• ילהער בי םהםר עי ם. הם רעים
.///ומס רי חי ם,״ אמר א לי י ע קו כי כשהיה
בן .10 היום אלי יעקובי הוא פקיד
בחברת דפנח לעמילות־מכם, היה בעבר איש
היאחזות נח״ל גלבוע, חובש כיפה סרוגה.
דעתו כיום :״לגבי הערבים הישראליים יש
להמשיך לנהוג כמו שהיה עד עכשיו. לגבי
ערביי השטחים המוחזקים — יש להחדיר
בהם את ההכרה שאנחנו יכולים לחיות ב־צידם
יש לשתף אותם בעניינים כלכליים

שמכירים בו שני הצדדים. לדעתי יש אפשרות
לתת להם את כל רצועת עזה, לאחד
את כל הפלסטינים בגבול אחד, לתת להם
מדינה קטנה עצמאית עם מעבר דרך ישראל.
אין להטיל עונש־מוזת על החבלנים.
זה יהפוך אותם לגיבורים. העונשים שהם
מקבלים כעת מתאימים בהחלט.״

ך * עיון הפדרציה בין מדינה פלס!
//טינית לבין מדינת־ישראל הוא הפית־רון
הטוב ביותר,״ סבור יפת כן ־ חי ד
( ,)25 עובד י. ב .מ ,.נשוי ואב לילד בן
שנתיים, שהוא סגן מילואים בשריון .״אם
המצב יישאר כמו שהוא עכשיו,״ הוא
סבור ,״יש לתת לערבים אוטונומיה של
הרשויות המקומיות שלהם, לעזור להם ב־

משם. בערבים הישראלים יש לנהוג כמו
באזרחים שווי־זכויות.״

1וצא דו פן בדעתו בגיל 11 היה חנן
7שטרפד, כשאמר :״לא צריכים להרוג
את הערבים. הם יכולים לעבוד בשקט ול־הועיל
לנו. לא צריכים לגרש אותם.״
כיום חנן שטרסר הוא סטודנט לעבודה
__(המשך בעמוד ) 4

(המשך מעמוד )3
סוציאלית שנה ב׳ באוניברסיטת
הוא אומר. :הייתי פציפיסט מגיל אפס.
גם היום אני תומך במה שאמרתי. אולם
כיום הבעייה מסתבכת מפני שקיימים כמה
בר־אילן.

סוגים של ערבים אליהם צריך להתייחם.
ביחס לערביי השטחים — אני בעד שילוב
כלכלי. הפיתרון לערבים הוא פיתרון פו
ליטי
— חיה ותן לחיות. בהתייחס לע־נשים
שיש להטיל על החבלנים, אני עקרונית נגד
עונש־מוות.״

החזק עבד בניתן
שיענה לטלפון
אנו מספקים ציוד אלקרוגי אוטו מטי
שיענה על קריאות לטלפון
אליך בזמן העדרך.
וכן הקלטות של שיחות טלפון
אליך.
* מגבירי טלפון.
* מכשירי הקלטה מקצועיים
כריכות הקוראים מתבקשים ל א לשלוח
את חוברות העולם הזה לכריכה עד
להודעה חדשה.
נפתח סטודיו: לפיסול, ציור, קרמיקה
וגרפיקה.
הצייר והפסל הנודע פרום׳

אפרים בו אהרון

שהגיע מחו״ל
ההרשמה: יהודה הלוי 51״הבסיס״
,טלפון 621238 תל־אביב.

* שרות הקלטה על סרטים ותקליטים
בסטודיו ובחוץ.
שחת הסברה ותיקונים של
כל סוגי מכשירי ההקלטה.
שרות ישראלי להקלטה /
רדיו דוקטור, ת״א רה׳ שלום
עליכם ,18 טלפץ .244118

גי_יל-נ_ר דודו

להפגש לזלול להגות לפמר
הכרם תל־אכים: רה׳ פדויים 27

עם כל החברה באוירה עליזה
מבחר מטעמי גריל משובחים
משרות אדיב ומהיר
לכולם איך היה ולבוא לבקר שנית

במישאל שנערך לפני 12 שנים,
אמרו ־ 987 מן הילדים הנשאלים, שלדעתם
יש להרוג את הערבים. תשובותיהם
של 12 מאותם ילדים ביום מעידות

• אלה שספגו חינוך ליבראלי בילדותם
נשארו בעלי דיעות ליבראליות.
• 6שטענו בילדותם שיש להרוג ערבים,
מתנגדים כיום אפילו לעונש־מוות
לחנלנים.
@ גם השלושה מתוך ה 12-שהם
בעד עונש-מוות לחבלנים ערביים, כשם
שבילדותם סברו שיש להרוג ערבים,
מאמינים שדרוש פיתרון של שלום כדי
לחיות עם הערבים.
• רק אחת מתוך ה 12-החזיקה בדעתה,
ש״מכיוון שהערבים אינם רוצים
שלום, יש לעשות עימם מלחמה״.
זחו סיכום מעודד ביותר. חייתי מציע
ל״פראבדה״ ולשגריר סוריה באו״ם, ש-
חסתמכו לא פעם על חמישאל שערכנו
לפני 12 שנים, לצטט גם את דיעותיחם
של אותם ילדים, כיום, לאחר שהתבגרו.
על-מנת שהתמונה תחיה מלאה, כדאי
חיה לדעת מה חן דיעותיחם הנוכחיות
של אותם 14 ילדים שדיעותיהם פורסמו
בזמנו. אחד מהם, משה פרידליך (,)24
הוא כיום נחג ג״דן״ ,סירב לחשתתן*
השבוע במישאל. ארבעה אחרים, אריה
פלדברג 25 שושנה עקיבא 19 יהודה
רוזנוולד ( )21 ויחיאל דעיף 25 נמצאים
כיום בקנאדה, בארצות-חברית ובבריטניה.
כתובותיהם של תישעה נשאלים
נוספים — נתן ניר-ניצי 18 ניסים
דוויק 22 שלמה קטן 18 אריה לו-
טשטיין 22 רחל אלקנח 20 ניטים
וחב 19 יואב חדד 19 בנימין סלע
( ,)22 וויקטור 25 אבדו ולא ניתן
לאתרם.
במידת שגיליון זה יזדמן לידם או
לידי אחד ממכריהם, נשמח אם ישלחו
למערכת את דיעותיהם הנוכחיות על
השאלה :״מה לעשות עם הערבים!״

לא )111
נספר לן
כמה ט1ב
סרק ס 1ף
׳׳תלמה״

מדק 17וףשלשבת ־
לכד1

י ב 7י

ה עז.פו! 17

מכתבים
תפילין או מוות
אני חייל בצה״ל. עברתי ליד התחנה המרכזית
בתל־אביב, בדרכי חזרה לבסיס בו
אני משרת, ושם ניגש אלי בחור מזוקן
שהציג את עצמו כאיש חב״ד, וביקשני להניח
תפילין, כיוון שעל־ידי כך אעשה מיצה־ה.
אינני דתי, אבל אין לי גם שום דבר נגד
הדתיים, אלא שמיהרתי כדי לא לפספס את
האוטובוס. בגלל. זר, לא יכולתי להענות
לבקשה. אבל אז ניסה אותו דתי לשכנע
אותי להניח תפילין בכל מחיר באמרו:
.היה חייל אחד שסירב להניח תפילין, והוא
נהוג.״
זוהי שיטה עלובה מאוד לעשות נפשות
לרעיון דתי. כדאי היד, שהעיתונות בישראל,
חרסן את אותם הדתיים, כדי שלפחות
אל חיילים ידברו בשפר, יותר אנושית!

הבחירות להסתדרות

צה״ל — אי־שם

קראתי בעיתונים שתנועת העולם הזה —
נוח חדש יוצאת למערכת הבחירות להסתדרות.
אם זה נכון,
אז תבוא עליכם ברכה.

האם יהיה
לכם זמן להקדיש לכנסת,
להסתדרות ו־לשבועון?
איך
שלא יהיה,
יש לדעתי מקום לתנועה
בהסתדרות,
ויש לד, מה להגיד,
בעיקר נגד המס המפלגתי.

גדעון,
אשקלון

סמל אבירות
אני מודה לכם על שהזכרתם את שמי
בהתייחסכם לסיפור על הקצין הישראלי
הבכיר ששתה כוס קפה בנמל־התעופה של
ביירות (העולם הזה ) 1636 בעת הפשיטה
של צה״ל שם.
על־מנת שהסיפור יהיה שלם ושלא יווצר
הרושם כי נוסף לנזק שנגרם למסוטים
הלבנונים, נגזלה מהלבנונים גם מנת־קפה
אחת, יהיה נכון לציין שהקצין הישראלי
שילם עבור הקפד, שקיבל במזנון. המזנונא*
בנמל־ד,תעופה של ביירות, עבד־אל־מג׳יי
חמדאן, הציג בפני לירד, ישראלית אחת,

ב על ת הארונוה העשירה
הסיגריה הארוכה ( 5מ׳׳בז)
בקופסת סכסובב,במחיר 1. -ל״י

היא שונה...היא אחרת!

חשוב
לשחקנים ולדוגמניות

אין צורך להיות רקדן
מקצועי כדי לרקוד גיז
שמעין לוי,

הרקדן־והכוריאוגרף
בוגר אולפני־מחול בניו־יורק ובלונדון,
יקנה לך תוך חודשים ספורים
כושר־תנועה־ומיקצב.

פוליטכניק ום

בגרות?{2
ומוקדמות 1 3
מורים אקדמאים מעולים, אפשרות חזרח במקרח
של כשלון, ספרי למוד ותקצירים בתוצאת גיה״ס.
פרטים, הרשמת בשעות 5—8 ; 9—1

קורסי-בוקר וקורסי־ערב
( 2שיעורים בשבוע גבל קורס)
פרטים: טל— 8.00( 25 17 13 .
10.00 לפנה״צ; 20.00— 17.00 בערב).

שטר־הכסף מכיירות

תל־אכיב

חיפה

שמריהו לוין
ברנד 17
*יזו* ׳,ריזו-י 30

רמת־גן

ביאליק

שלדבריו ניתנה לו על־ידי קצין הקומנדו
הישראלי, אחרי שנהנה מהקפה שהגיש לו.
את הלירה הישראלית הזו, קניתי מהמזנו־נאי
בחתימתו, בשער החליפין הגבוה
ביותר ששולם אי־פעם עבור לירה ישראלית,
ואני שומרה עימי כסמל לאבירות האפשרית
גם בעולם רודף־מלחמות זה.
ולטר פוטרמן, המבורג,
עכשיו בתל־אביב
• הלירה שבידי הקורא פוטרסן, וה מילים
״עבד־אל־סג׳יד חמדאן, נסל־תעופה
ביירות 3.1.69 ,ראה תמונה.

יריקה כפנים!
המצדדים בהקמת אנדרטות לחללי האוייב
תחת אפינו — שוכחים מיהם אויבינו.
אלה הם יורשיו של היטלר, שאינם חדלים
לצפות לרגע בו יינתן להם לשחוט
את כולנו — דבר שלא עלד, בידם במלחמת
השיחרור ולא במלחמת ששת־הימים.
אנדרטה ערבית היא יריקה בפנינו, ובפני
חללינו.

בל יעז איש להקימה!

אביטל טגקי,
לא היו חילוקי ריעות

גבעתיים

בגליון השבוע שעבר של המולם הזה (636ז)
מופיעה במדור דף תשקיף כתבה הנושאת
את הכותרת, נגיד
בנק ישראל איים
בהתפטרות.״
בכתבה זו אין כל
אמת. לא היו חילוקי
דיעות בין נגיד
בנק ישראל, מר דויד
הורוביץ, לבין שר-
האוצר באשר לתקציב
המדינה; נגיד
הבנק לא היה בעד
העלאת מיפים, ואיננו
תומך בהעלאה
כזאת גם היום, לפיכך
לא יכול היה
לתת פומבי ל״דיעותיו״ אלה באמצעות
כתבים כלכליים, או לאיים בהתפטרות באחד
משלבי הדיון.
ממילא לא היחד, כל התערבות מצד ראש־הממשלה
והשר ספיר למניעת התפטרותו.
רמה

דה־ציוניזציה

.ב• פרידמן תמיד מובן ל ע שו ת •ותר!|
והיום-

קני הללא מזו מני ם!

ובמחירי מחלין

זוטא ; קצינת עיתונות,
בנק ישראל, ירושלים

עת לומר דברים ברורים!
תחילה, מעם אינפורמציה על עצמי:
עליתי לארץ ב־ ,1950 וב־ 56 נפצעתי בסיני.
הייתי ציוני עד •11.6.67 תהליך הדה־ציוניז-
ציה שלי החל עם חום קרבות ששת־הימים.
איזה מדינה היא זאת, שלא נותנת זכות
אוטונומיה לפליטי מוסר?
ועכשיו, לעניין: מה בדבר הירידה מן
הארץ של ה,,מסתייגים״ מהשתלשלות העניינים
במדינת־ישראלז
אולי כתוצאה מכך העניינים כאן ישתנו.
וניתן יהיה לשוב לארץ, ולציונות, ולרגשות
היקרים לנו.

חיים קליינמן,
חיחם ברחוב 60

תל-אביב

ברצוני לספר על חיי הלילה ברחוב 60
בעג׳מי, יפו.
השעה היתד. בערך 12.30 אחר חצות.
ישבתי עם החבר׳ה בבית־הקפה של מוסד,
אבו־חסרד״ כשלפתע
ניכנסו אנשי משטרה,
ובראשם הקצין
קרסו, וביקשו לערוך
חיפוש על גופם
של הנמצאים במקום.
החיפוש
התחיל
במילים הבאות :״נו
תדבר, איפה הקו־והסתיים
ביותו!״
ב״מד,
אתה מדבר
ערבית, מנוול!״ תוך
סטירה ותוספת בעיסה
.״שוטר קח אותו
לניידת!״ לאחר החיפוש התחיל הקצין
המחונך לקלל בגסות.
נשאלת השאלה: מה נעשה אם נצטרך
לבוא לבית־הקפה פעם אחרת? האם מותר
לקצין־משטרה להכות ללא סיבה?
אין זו הפעם הראשונה שמר קרסו ניכנס
לבית־הקפה ברחוב 60 ומכה אנשים ללא
סיבה• לפי מה שהבנתי, הסיבה בעיניו
היא שהוא שונא את השפה הערבית, וגם
את מי שמדבר אותה.
אני אחראי לכל מה שאמרתי, ויש לי
על-כך עדים.

מופה עבד־אל־מלק
מוגרכי, יפו
היטלד והערכים

שירות־דב עשיתם כשפירסמתם את הכתבה
״היטלר עוזר במצרים״ (העולם הזה
.)1633
אתם, שנלחמים כל הזמן ליצירת הבנה
בין שני העמים — הורסים את כל מה
שבניתם עד כה — על־ידי פירסום כתבה
מהסוג הזה.
(המשן בעמוד )8

תהוות צילומים
מערכת ״העולם חזה״ מזמינה
את קוראיה לתחרות צילומים
געלי אופי מיוחד, אשר יפורסמו
מדי שנוע במדור זח.
כל תמונה שתתפרסם תזנח
את שולחה נפרס של — 10.ל״י.

־קוד•־ -המשוכללת במכונות הכביסה. בעלת המוניטין הבינלאומי -הופכת להיות
רכושך ללאת שלום במזומנים! שיטת רכישה מהפכנית של ־פרידמן״ לתועלתך
ולנוחיוחך ...כי פרידמן מוכן תמיד לעשות יותר והיום אפילו למכור ללא מזומנים1

דג ם מ צוין ־• שר 1ת נ אמן
ל ה שיג בבת• המסחר הם 1ס ם כי םשר

שם ספרותי

(המשך מעמוד ) 7

רוב קוראי העולם הזה יסיקו את המסקנה
הבלתי״נמנעת (מתוך נוסח הכתבה) שהערבים
והיטלר זה היינו הך. האם לכך
כוונתכם!
ומכאן ועד הסקת מסקנה נוספת — שעם
אנשים כאלה אי־אפשר לדבר — המרחק
קצר מאוד.
אקווה שלא תחזרו על כתבות מסוג זה!

שמעון בך־גל,

במדור מכתבים של העולט הזח ()1634
משמיצה אותי מטולאית אלמונית, וטוענת
שאין אדם בשמי במטולה. י תשובתי:
(א) אינני חייבת לחתום דווקא בשמי
הרשמי. יש לי גם שם ספרותי.
(ב) את בעצמך מברכת אותי על ששללתי
את השמצת מפתי־הסקנדינביות — ובאותה
נשימה טוענת שגזלתי מקום יקר בעיתון.
>ג) אם את טובה ואמיצה ממני — מדוע
לא חתמת על דבריך בשמך!!

באר-שבע

!• העולם הזה דוגל בפירסום העובדות,
בלי מיבחן אידיאולוגי. הכתבה הנ״ל פורסמה
בשבועון גרמני חשוב.

חסידה צדקיהו,
טעות לעולם צודקת

מורת־־רוח
בזה אני רוצה להביע את מורת־רוחי
מצעדו האחרון של נשיא צרפת, הגנראל
שארל דה־גול (ראוז ציור).

גיסי ם ניניו,

תל-אביב

ממולח

הלן מילר, אדמונית, שקומתה 153 סיס
ומשקלה יותר מ־ 79ק ׳׳ מ, הובאה

ריח של נפט

(מעריב).

אבנר שרף,

חיפה

לבני שתקרא מאמר זה-קרא המובאות בעמוד הבא!

ך * אמברגו, שהוטל

על־ידי הגנרל מארמון אליזה,

( | הוא מעשה ניבוי.

רשאית כל מדינה למכור -או לא למכור -
נשל, למדינה אחרת. זו זכותה הריבונית.
כאשר מדינה מתחייבת למכור ן שק לזולתה, ואחרי קבלת
התשלום עבורו היא מסרבת לספקו — הרי זה בלתי־הוגן.
יש בכך הפרת־אימון.
אבל כאשר סיפקה מדינה למדינה אחרת את הנשק החיוני
להגנתה, ולאחר מכן היא מסרבת לספק לה את החלפים
הדרושים לתיפעול אותו נשק — הרי זה מעשה שפל.

לגבי מעשה כזה, המילים ״נעיצת סכין כגב״
אינן מוגזמות.

לא יכולה להיות שום הצדקה למעשה כזה. מורת־הרוח
על מעשה מסויים של קונה־הנשק — אין בה צידוק. אף
לא הדאגה החסודה לשלום( .והרי אי־אספקת נשק יכולה
לגרום למלחמה לא פחות מאספקתו. היא יכולה לדחוף את
המקופח, החרד לשינוי מאזן־הכוח לרעתו, למעשים נמהרים.
היא יכולה גם להמריץ אותו לפתח נשק

המדינאים שלנו שגו? המדינאים שלנו נהגו כבתולות
נאהבות בליל־ירח?

אין דבר -בוז לדה-גול ! בוז ! בוז ! בוז !

** 6ורשי האסון של השבוע נעוצים בימי אמצע שנות
ז\£ד,־ .50 אז נקבע הכלל שיש לקשור את ישראל —
לשבט ולחסד — לצרפת.
בראש מדיניות זו עמדו שלושה אנשים. יש לקרוא בשמות
המפורשים:

דויד בן־גוריון. שמעון פרס. משה דיין.
אין טעם לשחרר מן האחריות את הראשון, מפני שהוא
זקן; או את השלישי, מפני שהוא חביב הקהל והגאון

זהו מעשה־זנות, פשוטו במשמעו.
ויש סימליות בכך שהוא נעשה דווקא בארמון
ארמון שניתן במתנה על־ידי לואי ה־ 15 לפילגשו, המארקיזה
דה־פומפאדור.

כשראו את עצמם בפאריס, גיבורי מסיבות־הקוקטייל,
נושאי החנופה הצרפתית, חביביהם של גנרלים אנטי״שמיים
— הם איבדו את עשתונותיהם.

ץ *,ותר, איפוא, לרגוז על הנשיא דה־גול. יותר מזה:
חובה היא לרגוז עליו.
אך אורגייה זו של קללות וגידופים, המציפה את צמרת
המדינה מזה שבוע, היא מוזרה.

הם פשוט יצאו מדעתם.
וכך באו הביטויים הילדותיים על ״הסנטימנטים העמוקים״
המחברים את צרפת אלינו, ששוב אין להם קשר עם סתם
אינטרסים. על דה־גול ״הגדול״ ,״בעל העקרונות״ ,״המעריץ
את ישראל״ ,העוזר לנו ״מתוך אמונה״.
אפילו יחלפו האינטרסים, יישארו הסנטימנטים העמוקים.
דה־גול הוא בן־אלמזזת, וגם ידידותו לישראל היא בת־אלמוזת.

מוזרה -ואף חשודה.
מוזרה — כי הנשיא דה־גול אינו נשיא ישראל, אלא
נשיא צרפת.
לא אנחנו בחרנו בו, ואין לו שום התחייבות מהותית
כלפינו.
תפקידו הוא לנהל מדיניות צרפתית, בשם צרפת ולמען
צרפת, לפי הבנתו.

האינפנטיליזם המשתולל, הנהנה מגאוניותו
של עצמו, קבע: צרפת קשורה לישראל לנצח.
להאמין בכך -זאת היתה טיפשות. אכל
לפעול על פי אמונה זו -זה היה פשע.

ש למאורעות השבוע כמה צדדים שאי-אפשר ל מן

ואת זאת, בדיוק, הוא עושה.
זה טיבעי. זה צפוי. אפשר היה לחזות זאת מראש כבר
לפני עשר שנים — ואכן, השבועון המסויים הזה אף הזהיר
עוד אז מפני התפתחות ודאית זו.
לכן האורגייה הגדפנית מוזרה כל־כך, וגם חשודה כל־כך.

הם צורחים בקולי־קולות. תחת לשתוק.
וזה מעלה את החשד כי כתנתם העיקרית היא להפנות
את הזעם כלפי חוץ — לפני שימצא את מטרתו בפנים .

הם צועקים ״ימח שמו של המנוול הזה
בדי לקדם את פני הקריאה :״ימח שמם של
מי שקשרו את גורל המדינה למנוול הזה !״
ן, יש לרגוז,

לזעום, להתרגש. לרגוז ולזעום על דה־

^ גול.

אף הרבה יותר, הרכה-הרבה יותר, יש לרגוז
ולזעום על חסידיו השוטים אצלנו.
לא מנהיגי צרפת אחראים לגורל ישראל ולביטחונה —
אלא מנהיגי שראל.
ואם נפל השבוע דבר המסכן את גורל ישראל, את ביטחונה
ועתידה — לא מדה־גול יש לפרוע את החשבון, אלא
מן הדה־גולים הקטנים שלנו, המדינאים במהדורת־כיס, הוגי־הדיעות
בעלי מוח־הציפורים.

יש לשים קץ לסלחנות הנפשעת, האומרת:
צריכים לסלוח את מעשיו של עסקן אחרי
שנתיים־שלוש.
זו האומרת: יש להוסיף ולתת לאדם לנהל את המדינה,
אחרי שהוכיח את עצמו ככסיל היסטורי.
זו האומרת: אין זה נאה להזכיר לו את הכרזותיו, ה,מ־צלצלות
כיום בבדיחות תפלות.

אכל לא בך אמרו, ולא כך נהגו.

ריח־הזנונים נודף מן המקום הזה !

ואותם העיתונאים שהכתירו את הגוליסטים הישראליים
בכתר הגאוניות הצרופה, הם המשתים עתה את דה־גול
להיטלר ולסטאלין.

ועתה קורה מה שמוכרח היה לקרות: צרפת
משתדלת להרוס את התמורה היחידה שקיבלנו
ממנה, כאתגן עבור כל השירותים האלה
-הנשק הצרפתי.
^ פשר היה — אולי! — לסלוח לפושטי־רגל אלה,
אילו אמרו בשעתו: אנחנו יוצאים לדרך נפסדת, ואפילו
מלוכלכת, כדי להשיג נשק לשנה־שנתיים. זוהי ברית־לשעה,
למען אינטרסים זמניים.

אליזה —

זה השוד -כי בראש הגדפנים עומדים דווקא
אותם האנשים, שהעלו אתמול את דה־גול
לדרגה אחת מעל לאלוהים.

נגד מלחמת־השיחרור האלג׳ירית — ובכך הפכנו את אלג׳יר־יה
דהיום לאוייבת הקיצונית ביותר של ישראל במרחב,
לפטרון העליון של אירגוני־הטרור הפלסטיניים.
למען הנשק הצרפתי השנאנו את עצמנו על האלג׳ירים —
שהם עתה ידידים מושבעים של צרפת.
למען הנשק הצרפתי ניהלנו מדיניות שכרתה תהום בינינו
ובין ברית־המועצות — שהיא עתה ידידת צרפת.
למען הנשק הצרפתי הרחקנו מאיתנו חוגים חשובים ב וושינגטון,
המוכנים עתה לכפות עלינו ״הסדר כפוי״ —
בשותפות עם פאריס ומוסקבה.
למען הנשק הצרפתי דחינו למשך דור (והלוואי ולא לנצח!)
כל סיכוי של שלום במרחב.

1954 דיין נוגן בר טיבוור צרפתי
התורני של חולי־נחיתות הזקוקים לאליל. אין לשחרר גם
את כל שותפיהם דאז, שהם שרי הממשלה דהיום.

אף האחראי המרכזי הוא, כלי ספק, שמעון
פרס.

הוא היה, ונשאר, סוחר־נשק. גרוע מזה: סוחר־נשק
בעל יומרות אינטלקטואליות.
מעולם לא עלה על דעתו לחשוב :״איך לנהל מדיניות
שתפטור אותנו, בטווח קצר או ארוך, מן הצורך בכמויות
יותר ויותר גדולות של נשק?״
מוחו פועל בכיוזן הפוך :״איזו מדיניות יש לנהל כדי
להשיג יותר ויותר נשק?״

המדיניות בולה הפכה מכשיר לרכישת נשק.
המדינה בולה הפכה כימי פרם אגף־מישנה
במשלחת־הקניות של משרד־הכיטחון.

ל סמך הנחיות אלה נפתחה התקופה הצרפתית

^ של מדינת־ישראל. היינו מוכנים לתת לצרפת אח הכל
— ויותר מן הכל — כדי להשיג ממנה דבר אחד ויחידי:
נשק.

לא השגנו נשק כדי לצאת למיבצע סיני.
נכון ההיפך: יצאנו למיכצע־סיני, בשליחות
צרפתית ולמען מטרות צרפתיות, כדי להשיג
נשק.

מיבצע זה, שרתם אותנו בעיני העולם כולו לעגלת
אימפריאליזם עכור ומזוהם, הוא אסון שאת פירותיו אנו
אוכלים היום.
למען הנשק הצרפתי ניהלנו מדיניות של איבה קיצונית

בהם בגלוי ובפה־מלא, כי הם כרוכים בסודות ביטחוניים.
אך מותר לשאול:
כמה מיליארדי לירות שילמה ישראל בעד הנשק הצרפתי
— אותו נשק שדה־גול מנסה עתה לחסלו, על־ידי מניעת
החלפים הדרושים לתיפעולו?

אילו הושקעו מיליארדים אלה כייצור ביטחוני
מקומי -האם היינו עומדים עתה באותו
מצב בו אנו עומדים?
במילים אחרות: איזה נזק ממשי, במציאות הממשית,
נגרם על־ידי מדיניות־החוץ של מוכי־האהבה המומי־הקוק־טיילים,
בתחום הביטחוני הצר — נוסף על הנזק ארוך־
הטווח ליחסי ישראל־ערב?

^ ומרים: כמקום שבעלי־תשובה עומדים, אין צדי־קים
גמורים יכולים לעמוד( .והבדיחה העממית מוסיפה
את הסיבה: מפני שהמקום מסריח מדי).

אצלנו אין חוזרים־כתשוכה. הזירה הציבורית
שלנו -מן הימין הקיצוני ועד השמאל
הקיצוני -מלאה פושטי־רגל, האומרים כיום
את ההיפך המוחלט ממה שאמרו לפני תריסר
שנים, והמדברים ביום כאותו ביטחון־עצמי
מתמוגג כמו אז.
הם יכולים לנהוג כך, מפני שהציבור הוא סלחני, ושום
פוליטיקאי אינו שש להזכיר לעמיתו את שטויותיו. בבחינת
״אם תזכיר מה שאני אמרתי לפני עשר שנים, אני אזכיר
מה שאתה אמרת לפני עשר שנים!״
הוא הדין לגבי פושטי הרגל הצרפתית.
איש אינו אומר להם :״ועתה, רבותי, תבלמו את פיכם
לכמה שנים. תשבו בצד. סבלנו די והותר בגללכם.״

חלילה. זה לא מנומס.
מי שמחא להם כף אתמול, כשליקקו את ישבנו של שארל
הגדול, מוחא להם כף היום, באותה תשפוכת של הנאה,
כשהם עומדים בראש המקללים את שארל המנוזל.

לבן: בוז לדה־גול! בוז! בוז! בוז!

השערוריה של התקופה: האם אפשר היה לחזות את כל זה מראשי

ר.וווו! 0ו !.ה
כך אמד נין

כה אמד

דו1ול 0הוח

שמעון נוס
מבחינה ישראלית, עדיפה צרפת אטומית
אטומיות אחרות שאינן ידידותיות לישראל.

וחזקה

מדינות

הצהרה בחוזרו מצרפת 25 ,באוקטובר.195? ,

חשיבותה של הכרתו הברורה של דה־גול בשליחותה וייעודה
של ישראל בארצות אפריקה.
אחרי ביקורו של בו־גוריון ופרס בצרפת 23 ,ביוני .1940

הנרזתו הגלוייה של דה־גול על ישראל נבת־ברית לצרפת — לא
היתה הכרזה בעלמא, ולא במיקרה הוכרזה, אלא היא — בעלת
משמעות ממדרגה ראשונה.

פעמיים עזרה צרפת לישראל לשמור על קיומה ועל
חרותה, לא כגלל האינטרסים שלה במקומות אלה,
אלא כגלל ערכים המשותפים, ובגלל זהות מלאה
כין שאיפות שתי המדינות.״
הצהרה אחרי ביקור בצרפת 1 ,ביולי .1961

דה־גול הוא אדם גדול. הוא עשוי לסייע לעמים חלשים דווקא
בגלל כוחו ובגלל נטיות־ליבו, יותר מאשר בגלל אינטרס־עצמי
בלתי־אמצעי. הוא מחשיב מנהיגים בעלי־חזון ועמים בעלי־ערכים,
אף אם אינו משוכנע ששיתוף־פעולה עימהם הוא חיוני לצרפת, או
עשוי להעניק לו יתרונות מסוג זה או אחר.
דה־גול חולל מיפנה מהפכני בהשקפת־עולמה של מדיניות־החוץ
הצרפתית. הוא אביה של תוכנית הדה־קולוניזציה. דה־גול הכריז
על מדיניות זו עוד ב־ ,1944 בנאומו המפורסם בבראזאוזיל. העיניים
פקוחות, ומתוך תבונה מדינית, החל לשחרר את מושבותיה של
צרפת. סיסמתו היתה ״כאשר צרפת משחררת קולוניה — היא
משתחררת בעצמה מן הקולוניאליזם״ .הקולוניאליזם, לדעתו, שוב
אינו נכס אלא עול מיותר.
בטחיח ארוך, מעניק תהליך זה לצרפת, ובהקשר זה גם לנו,
יתרונות חשובים. כאשר צרפת פינתה את סוריה, היא פינתה מתוך
עצמה אינטרסים סוריים, ואולי גם אינטרסים מזרח־תיכוניים, שהיה
להם אופי אנטי־ישראלי. משהשתחררה צרפת מסוריה, השתחררה גם
מהתחייבויות ודיעות שלא תמיד עלו בקנה־אחד עם צורכי ישראל.
מאי ,1962 פורסם מחדש בספר ״השלב הבא״ של
פרס.1965 ,

(דה־גול) מאמין שעם אחד צוין. לעזור לרעחו, לא רק בגלל
אינטרס כי אם לפעמים גם מתוך אמונה. עזרתו שלו לישראל
הולמת בהחלט את נטיות־ליבו היותר נדיבות.

בנ״ל, מאי 1962

גשארה בפנינו הברירה האירופית, ובתוכה העמדה
הצרפתית -עמדה שהחלה לנוע על פסים צרים
של יחסים ביטחוניים, ולבשה את התנופה של פינומן
בינלאומי, כאשר עם כן 50 מיליון תושבים רוחש
חיבה עמוקה לעם בן שני מיליון תושבים, חיכה
שהחלה מעזרה, חיכה המניבה עזרה.

לבריטים ולצרפתים אין מה להפסיד אם יסולקו
מעיראק ומאלג׳יריה, לא יבוא הקץ על בריטניה
וצרפת. הם ימשיכו להתקיים. יש להם ממה להיסוג.
לישראל אין ממה להיסוג. היא תצטרך, במוקדם
או במאוחר, לפתור את בעיית יחסיה עם עמי־ערב,
בצורה שתאפשר חיים מ שותפים ...לכן היה זה
מישגה היסטורי להצטרף לשיירה של בריטניה
וצרפת.
מאמרו של אורי אבנרי ,״הלוך וחזור״,
שבוע אחרי מיבצע סיני ,״העולם הזה״
.)996( 14.11.56

הבה ונהיה מעשיים. צרפת לוחמת באלג׳יריה,
וכל עוד היא לוחמת שם, כל השונא את הערבים
יכול לבטוח בחסדיה. אולם מלחמת אלג׳יריה לא
תימשך לנצח. באחד הימים תסתיים ...מה יקרה
למחרת היום?

אל נשלה את עצמנו. צרפת היא גם
ביום מעצמה מוסלמית גדולה. עוד יש
לה אינטרסים אדירים בעולם המוסל
מי ...יהיה זה טירוף־דעת מצידה אם
לא תעשה את הכל, למחרת הפשרה
באלג׳יריה, כדי לפייס את המוסלמים.
מאמרו של אורי אבנרי ,״צרפתאל״,
״העולם הזה״ .)1035( 14.8.57

עוגן ההצלה של המדיניות הישראלית הרשמית
הוא הקשר עם צרפת. זהו המגן הגדול נגד הלאומיות
הערבית הגואה. כל כמה ימים בא לישראל
מדינאי צרפתי שיצא מכלל שימוש, ומצטלם עם
דויד בן־גוריון. חוגים ממשלתיים בפאריס מבטיחים
שלא חל שום שינוי ביחסים.
ידידות זו בנוייה על בסים אחד: המלחמה באל-
ג׳יריה. מה יקרה אם תתחסל מלחמה זו?
מד, יהיה אז גורלה של הברית הקדושה?
מאמרו של אורי אבנרי ,״הקרב הסודי״,
״העולם הזה״ .)1113( 28.1.59

זהו אל״ף־בי״ת פוליטי. הוא לא תלוי בסנטימנטים.
הוא מבוסס על הערכה אובייקטיבית של האינטרס
הצרפתי.

אל ישכחו זאת נציגינו באו״ם: דה־גול
הועלה לשילטון כדי להציל את צרפת,
לא בדי להציל את ישראל. תהיה
תוצאת המלחמה כאלג׳יריה באשר
תהיה -פשרה או תכוסה סופית של
צרפת -למחרת היום תצטרף צרפת
לתמוך בלאומיות הערבית, לקרב שוב
את עמי אפריקה ולפנות נגד ישראל.
מה יהיה מצבנו או, נציגים יקרים באו״ם?
צרפת היא מדינה גדולה מאיתנו. יש לה הרבה
אפשרויות שאין לנו. היא יכולה לתת לערבים הרבה:
אשראי, ציוד, תמיכה פוליטית. אם תכלכל את
ענייניה בכישרון, תוכל לתקן את מעמדה בעולם
הערבי תוך נמה שנים.
אכל אנחנו נישאר מלונלפיס . .כד יזכרו אותנו

לא רק בקאהיר וכבגדאד זה אינו חשבון לשנה־שנתיים.

בתם
זה לא יימחק בנקל .,הוא יוסיף
להבעיר את פנינו זמן רב אחרי שנשבח
מה היתה התמורה.
ומה היתד, התמורה, באמת? מה קיבלנו בעד
היד המורמת של נציגינו, בעד האהבה שאינה מתבטאת
באמירת שלום ברחוב?
קיבלנו, ונקבל, מוצרים צבאיים צרפתיים, שאנו
משלמים תמורתם בכסף טוב. קיבלנו ונקבל נאומים,
ברכות, ביקורים רשמיים שיעזרו (או לא יעזרו)
לשמעון פרם ושות׳.
זה חשוב מאוד. אולם האם זה די חשוב?
יכול אדם לבוא ולהגיד: אל נעשה חשבונות
לזמן ארוך. עלינו לנהל חשבון עובר־ושב. כיום
כדאי לנו לקחת מן הצרפתים את אשר הם נותנים
לנו, וכדאי לנו לשלם תמורה פוליטית.

והשאלה היא שוב: האם יש יחם בין
הסחורה והתמורה?
האם אין אנו מקבלים תוצרת שערכה חולף
במהירות, בעוד שאנו משלמים תמורה שתוסיף
לעלות לנו בדם ובזיעה שנים רבות מהיום?
מאמרו של אורי אבנרי ,״למען השם״,
״העולם חזה״ .)1146( 14.9.59

שאלה: האם אין פירוש הדבר (התקשרות אל
לוחמי־השיחרור האלג׳יריים) אובדן המקור החשוב
ביותר לציוד צבאנו בנשק החדיש?
תשובה: מקור זח ייסתם ממילא, ברגע שצרפת
תיאלץ לסיים את מלחמת אלג׳יריה, תוך פשרה או
נסיגה. מאותו רגע תאבד צרפת את העניין בברית־הנוחיות
הזמנית שלה עם ישראל, ותשתדל לרכוש
בחזרה, עד כמה שאפשר, את עמדותיה בעולם ה ערבי,
כפי הנראה, על־חשבון ישראל.
לעומת זאת, מאמינים אנו כי יחסי־הידידות, ש ייווצרו
עם העם האלג׳ירי, יתרמו תרומה חשובה
להפגת המתיחות במרחב, ישפיעו על יחסיוו עם
שכנינו ויספקו לישראל את התחליף היחיד לנשק
חדיש — השלום.

מודעה מטעם ״הוועד הישראלי למען
אלג׳יריה חופשית״ ,״העולם הזה״
.)1217( 18.1.61

צרפת עזרה לנו מתוף אינטרס אנוכי
שלה -במו כל מדינה העוזרת למדינה
אחרת.
בהיותה שקועה במלחמת אלג׳יריה, סיפקה לנו
נשק, כדי שנסיח את דעת שאר הערבים משדה-
הקרב האלג׳ירי. עתה, משנסתיימה מלחמת אלגייריה
בתבוסה גמורה של צרפת, שוב אין אינטרס זה
קיים.
אומנם, יש בצרפת באמת אהדר, רבה לישראל,
אך זו בוודאי אינה מספקת כדי לעמוד מול שיקולים
ממשיים. למשל: האינטרס הצרפתי החיוני לקיים
שיתוף־פעולה כלכלי עם אלג׳יריה החדשה הרצון
הצרפתי לרכוש בחזרה את המעמד המסורתי שהיה
לה בארצות־ערב.

כקיצור: קיים חשש חמור שהסוס
הצרפתי נגמר.

תשובתו של אורי אגנרי לנאומו של פרס,
__״העולם הזח״ .)1347( 6.7.63

במדינה העם הלקח האמיתי מילד, ספרדית, שמעטים ידעו את פירושה
המדוייק, שלטה השבוע על כל המאורעות,
המחשבות וההתבטאויות בישראל: א מ ־
באר ג ו *.
בהמולה הכללית נשכח פרט אחד, שמשמעותו
לטווח ארוך היה חשוב יותר
מכל מאורע חולף: מי גרם לכך.
שני טרוריסטים צעירים, חברי אירגון־
חבלה פלסטיני, שביצעו פשע בנמל־התעופר,
באתונה — ,הם שהדליקו את הגפרור.
המעשה באתונה הכריח את ממשלת־ישר־אל
לנקוט פעולת־תגמול — והשבוע היה
ברור כי מעשה זה היווה שגיאה מדינית
בעלת ממדי־ענק. כתגמול על תגמול זה,
עשה הנשיא דה־גול מה שעשה.
כמחיר אפסי. כך הצליחו שני החבלנים,
באמצעים מינימליים ובמחיר אפסי,
להנחית על ישראל מכה ביטחונית ראשונה
במעלה.
זהו הלקח האמיתי של ההשתלשלות. הוא
מלמד עד כמה מסוכן לזלזל בטרור הפלסטיני
ובהשפעותיו העקיפות — השפעות
העלולות להיות מסוכנות פי אלף מן התוצאות
הישירות של מוקשים ופגזי־בזוקה.

י ח סי ם

מרח בי׳

פגישות

יום בפרס
3ימים בפיליפינים
11 ימים ביפן
4ימים בהונג־קונג
2ימים בקמבודיה
3ימים בתאילנד
2ימים בנפאל
3ימים בהודו

תאריכי היציאה
2למרס 1969
20 ליולי 1969
28 לטפט 1969 .

המחיר החל מ־— 4.326ל״י*
חשאיות הגדה המערבית היתד, מלאה השבוע,
כרגיל, סיפורים על תוכניות־שלום וסכנות
מלחמה, על פגישות חשאיות ועל הסדרים
כפויים. במרכז כל הסיפורים עמדו הפלסטי־נאים
ויכולתם לתרום לפיתרון.
שני הסיפורים הסנסציוניים ביותר:
• תושב הגדה הגיע לעמאן, ומשם החל
מארגן לעצמו פגישות עם ראשי המחתרות
והאירגונים הפלסטיניים. פגישתו הראשונה
היתד, עם אנשי המיפקדה של אירנון ה־שיחדור
הפלסטיני, שבראשו עומד יחיא
חמודה. אחרי כן ניפגש עם אנשי החזית ל־שיחרור
פלסטין. עם מפקד אל־פתח לא זכה
להתראות. מטרת הפגישות: לגשש אצל
אנשי האירגונים הללו מה הסיכוי שיסכימו
להסדר ישיר עם ישראל, תמורת הכרתה
ביישות הפלסטינית.
חמודה, לפי אותו סיפור, עמד להסכים
עקרונית לאפשרות כזאת. אולם מתוך חשש
שמא דבר זה יסכן את מעמדו, התחמק ממתן
תשובה מחייבת. הסיבה היחידה שהסכים
בכלל לפגוש את האיש היתד, מפני שהוא
נשלח אליו על־ידי ידיד ותיק, שעמד יהד
עימו בראש נציגות הפליטים הפלסטיניים.
ידיד זה הוא עתה שופט מחוזי בישראל,
ושמו מוחמד נימר אל־הווארי.
#1ראש עיריית שכם חמדי כנעאן הגיע
לביירות, אחרי שהייה קצרה בעמאן. בבירת
ירדן מסר לעיונו של המלך הצעה לקיום
מגעים תכליתיים עם ישראל. ואילו בביירות
ביקש מד,שגריר המצרי לקבלו לראיון, על-
מנת להסדיר ביקור אצל הנשיא נאצר.
כנעאן, כך אומר הסיפור, חיכה במלונו
לשווא. השגריר המצרי לא רק שלא סידר
לו פגישה עם נאצר — אלא סירב בעצמו
לקבלו לראיון. כי בינתיים התקשר איתו
ראש ממשלת ירדן, בהג׳ת אל־תלהוני,
אוייבו־בנפש של כנעאן, ואמר לו שפגישה
כזו תיחשב לצעד בלתי־ידידותי כלפי ירדן.
הנימוק שבפי אל־תלהוני: כנעאן מציע תוכנית
של שיחות ישירות עם ישראל.

(כולל מס נסיעות ו)$ 287.00-

בדבר פרטים נוספי ם פנה אל
סוכןהנסיעות שלך, או

לקבוצות של 12
נוסעים ומעלה

רח׳ כו־יהודה ,32 טל 52233 .ת״א
רחוב יפו ,25 טל ,23341 ,ירושלים

מ ק צו ענפלא
לל א אבטל ה

ן ב בי תספר יי 1־ ׳ א 1ה ״ רוכ ש
ה תל מיד, בנו ס ף לידע מ ק צו עי
נסיון מע שי רב ובס חוו עצ מי
ב ע בו דהמע שי ת, וז אתתודות
ללקוחות הרבות והקבועות
המבק רו ת בסלון

חינז ך

פרשת טמרין
השבוע קיווה הסינאט של אוניברסיטת
תל־אביב, כי נאמרה המילה האחרונה ב־
(המשך בעמוד )15
* יש שני סוגי אמבארגו. אמבארגו
״פנימי״ פירושו — מניעת צאתן של אוניות
וסחורות של בעל־האמבארגו אל מדינה
אחרת, כדי לפגוע באותה מדינה• אמי
בארגו ״חיצוני״ פירושו: הטלת איסור״
יציאה לאוניות ולסחורות של מדינה אחרת
מנמלי מטיל־האמבארגו. בשני המיקרים זהו
אקט שעל־סף־מלחמה.
קיבלת חשבונך,
נא פרע
אותו בחקדס.

המזימות חהדשות
מסע־השוד של המפלגות הגדולות, המבקשות להוציא כמה מיליונים מקופת־ד,מדינר, כדי
לקיים את מנגנון־השליטה שלהם, מתקדם במהירות־הבזק. בהנהגת ישראל קרגמן, הפולים־
רוק הכספי של זקני מפא״י, עובר ״חוק מימון הבחירות״ את הדיון הטרומי בוועדה
במהירות על־קולית( .בוועדה פשוט לא יושב אף ח״כ היכול להרים קול נגדה).
לעומת זאת זוחלת הצעת־חוק אחרת במהירות של צב חולה־רגליים. זוהי הצעת־החוק
של סיעתנו, שהועברה לוועדה. עברו חודשיים — אבל הוועדה אף לא התחילה לדון בה.
הצעתנו קובעת כי המדינה תעמיד את הטלוויזיה לרשות כל הרשימות בבחירות — לפי
מפתח יחסי צודק. כלומר: לא יהיה צורך להוציא את המיליונים, לא יהיה צורך לשדוד
את כספי האזרח בשנה של ״תקציב מלחמה״ .כל רשימה תוכל להציג את עצמה ואת
תוכניתה באמצעות המסך. אבל בכך אין מע״י מעוניינת — כנראה מתוך הנחה כי ראשיה
לא ייראו כל־כך טוב בטלוויזיה.
השבוע פנינו אל יו״ר הכנסת בתלונה רשמית על עיכוב הטיפול בהצעתנו, בשעה שהצעת
קרגמן למימון הבחירות זכתה בטיפול נמרץ. היו״ר ענה לי במכתב בן משפט אחד :״אין

בידי כל סמכות להתערב בעבודת הוועדות, פרט לקבלת דו״חות על מצב העניינים שהועברו
אליהם על־ידי הכנסת.״

בשעה שנעשה הכל כדי לסגור את הטלוויזיה הישראלית לחלוטין בפני כל כוח שאינו
שייך למימסד (אגב, השבוע ריאיינו אותנו צוזתות הטלוויזיה הבריטית והסינית, ובכך עלה
מיספר הופעותינו בטלוויזיה הזרהל־ ,23 לעומת אפס בטלוויזיה הישראלית) —
נעשה צעד נוסף כדי לסתום את פינו בכנסת עצמה.
העובדה שזה נעשה בשנה של בחירות, תוך זילזול מוחלט בתגובת הציבור, מוכיחה לאן
מועדות פני המימסד עם הקמת מערך־הענלף של מע״יי—
מפ״ם.
עד כה הובטח לכל סיעה קטנה מינימום של 10 דקות בכל
ויכוח שהוקצבו לו ארבע שעות, ו־ 15 דקות בתיכוח הנמשך
למעלה מארבע שעות. עתה, לפתע פיתאום, החליטה
ועדת־הכנסת, בניצוחם של אזניה־מפא״י ובאדר־גח״ל, לחסל
את חמש הדקות הנוספות העומדות לרשותנו בוויכוח־ענק.
היא החליטה לצמצם את זמן־המכסימום שלנו ל־ 10 דקות,
גם אם הוויכוח נמשך, למשל 14 ,שעות.
כך זה נראה במבט ראשון. אבל בכנסת למדתי לקרוא כל
דבר פעמיים. וכך, במבט השני, נתגלתה מזימה חבוייה: לפי
הניסוח המוצע של הסעיף בתקנון, בכללאיןמובטח
עודמינימום של 10דקות בוויכוח האורך פחות
מארבע שעות — כלומר כימעט בכל הוויכוחים הסיעתיים
בכנסת. אזניה לרגע קט השליתי את עצמי כי אין זו אלא טעות. דיברתי
עם ברוך אזניה — ונסתבר שאין טעויות בצמרת
מע״י, כשהכוונה היא אלינו. אמיר, הודיע בפירוש שאין כל רצון להבטיח לנו בתקנון
מינימום כלשהו, אלא רק להמשיך ב״נוהג״ — שניתן לבטלו בכל רגע.
מזימה זו אינה מיקרית. כל הסימנים מעידים על כך כי מע״י מתכננת מיהקפה עלינו —
מיתקפה שאינה נופלת ממיבצע חוק־לשון־הרע, וממיתקפת־הנפל של אחוז־החסימה.
השבוע יזם ברוך אמיד, קנונייה חדשה. מטרתה לשלול את אחת מדרכי־ר,ביטוי העיקריות
של סיעתנו בכנסת: מתן הודעה להנמקת הימנעות מהצבעה. אמיר, יוזם שינוי בתקנון
שיחסל לחלוטין זכות זו, ובכך הוא מקווה לגזור עלינו אלם ברבים מן הדיונים המדיניים.
הוא ייוזכח שהוא טועה!

האידיוט
שד ד״ו
נדמה לי כי פעמיים השבוע הצלחנו להשיג
0:1לטובתנו נגד משה דיין במלחמת
השאלות הנוספות לשאילתות.
• בתשובה לשאילתה שלנו על ביקורו
אצל ריצ׳ארד ניכסון השיב דיין כי ״לא
נדונו בשיחה שום נושאים קונקרטיים.״

אורי אכנרי נ אם כן, כבוד השר, איך
יכולת למסור לעיתונאים, בצאתך מאותה
פגישה׳ ,כי התרשמת שאין שינוי במדיניות
ארצות־הברית נגד ישראל? טל סמך מה?
משה דיין: כאשר יצאתי מהפגישה
הזאת שאלו אותי עיתונאים האם נוכחתי
בפגישה שהולך להיות שינוי לרעה במדי ניות
של הממשלה החדשה בארצות־הברית.
אמרתי שלא נוכחתי בכל דבר כזה.

• עוד יותר דחוקה היתד, תשובת דיין
לשאלה נוספת אחרת שלי. הפעם נגעה השאילתה
לדברי דיין בטלביזיה האמריקאית,
על נכונותו לוותר על ״הרכה. הרכה
שטחים״ תמורת שלום.

משה דיין: הנני מפנה את השואל
לדברי בכנסת ביום 24 בדצמבר . 1968
היו״ר דבורה נצר: שאלה נוספת
לחבר־הכנסת אורי אבנרי.
אורי אכנרי: כבוד השר, נזדמן לי
לראות יומן קולנוע, ובו ראיון שנתת ב־נמל־התעופה
לוד בשובך מארצות־הברית.
שם נשאלת אם אמרת שאתה מוכן ״להחזיר
הרבה, הרבה תמורת שלום,״ וענית :״מ״
האידיוט שטען כן?״ אין זה מתיישב עם
הדברים שאמרת מעל דוכן הכנסת? (באותו
נאום אישר דיין שאומנם אמר את הדברים).
דיין: בשובי מארצות־הבריוז
משה

על שטחים. לא נאמר לי, שמדובר על ה רעיון
שניתן בטלביזיה, או על ויתור על
שטחים במיסגרת שלום. נאמר לי רק: אמרת
שאתה מוכן לוותר על שטחים. וק לאחרי
מכן נאמר לי, שהכוונה היתה להופעתי
בטלביזיה. אמרתי, שאם הכוונה לראיון בטלביזיה,
נכון מה שהתפרסם בעיתון עלן
הראיון בטלביזיה. אם השואל היה מזכיר
את הראיון בטלביזיה, או מעלה את השאלה
בהקשר של שלום, או מעלה איזה רמז
שהיה מכוון לשאלה, אין ספק שהייתי
אומר זאת.

תשובה זו מעוררת שאלות חמורות לגבי
כל יחסו של משר, דיין למושגים של אמת.
תשובות אחרות של דיין לשאלותינו:
• לשאלה מדוע אין צד,״ל דואג שיהיו
לפחות סככות במוקדי הטרמפ לחיילים
בעונת הגשמים, השיב דיין כי משרד־ר,ביטחון
מקים סככות ״באמצעות הוועד למען
החייל״.
אורי אכנרי: האם כבוד השר באמת
סבור כי הפעולה של הוועד למען החייל
מספקת לפיתרון הבעייה, הבוערת ממש,
של הטרמפים לחיילים?
משה דיין: אני סבור כי מה שהוועד
למען החייל עושה מספק את מה שהוועד
למען החייל יכול לעשות.

זה לא מספק אותי — אך עוד פחות
סיפקה אותי התשובה לשאילתה הבאה•
שאלתי את דיין מה החלוקה בין
שלושת ארגוני־הטרור העיקריים (פת״ח,
ג׳ת״פ, אש״פ) מבחינת מיספר המיבצעים
שלהם, מספר הרוגיהם ושברירים. דיין ענה
כי אינו יודע.
אם זוהי האמת — הרי זה מזעזע. כי
פירוש הדבר הוא כי שום איש בישראל
אינו מתעניין ביחסי־ר,כוחות המדיניים וה־מיבצעיים
בין שלושת ארגוני־הטרור, וממילא
אין איש בישראל יכול לנהל נגד כל אחד

נאד הקומדיה:

התפקיד החשוב ביותר של כל
פרלמנט בעולם הוא הטיפול כתקציב.
בישראל זוהי קומדיה.
שר־האוצר מגיש את הצעת־התקציב.
הכנסת מעבירה אותה
לוועדת־הכספים עוד לפני התחלת
הוויכוח עליה. ועדת־הכספים מורכבת
על טהרת הקואליציה, אף
ללא נציג אחד של האופוזיציה.
היא מאשרת את הכל מבלי לשנות
אף אגורה אהת מן המיליאר
דים
המוגשים לה לאישור.
ההצבעה -המעבירה את התקציב
לוועדה זו -היא אוטומאטית.
מעולם לא הצביע מישהו נגדה,
עד שהופענו בכנסת. מאז
אנחנו מרימים את ידנו בכל שנה
במחאה אילמת נגד קומדיה זו -
1טול .119
השבוע הצטרפה אלינו רק״ח.
כל שאר הסיעות נתנו את ידם
לבדיחה הפרלמנטרית.

הצבענו נגד חוק הבחירות לרשויות
המקומיות, שנתקבל השבוע ברוב גדול.
התנגדנו בחריפות לסעיף החוק המטיל
על רשימה חדשה להפקיד פיקדון בספי
עם הגשת הרשימה — פיקדון שיופקע
אם לא תקבל מנדאט בבחירות.
טעיף זה אינו חל על תנועתנו — כי
משוחררת ממנו בל רשימה הקשורה בסיעה
המיוצגת בבנסת. לא לחמנו נגדו
מבחינה אינטרסנטית, אלא מבחינה עקרונית

אורי אבנרי מה ההבדל בין
דמוקרטיה לבין בוסוקרטיה?

את מלוא מספר הקולות שהיה דרוש למנדט
אחד, בדיוק. אך קול אחד נפסל להם
על־ידי תחבולה די מזוהמת, המקובלת בארץ,
לצערי. מישהו דאג להדביק יחד שני
פתקים של הרשימה. תחת לשים פתק אחד
של הרשימה, שם בוחר מסויים שני פתקים
דבוקים־זה־לזה של אותה רשימה. הקול
הזה אבד. כתוצאה מכך לא קיבלה הרשימה
שום מנדט.
לפי הצעת־החוק המונחת לפנינו, לולא
השתייכה אוהד, קבוצה לתנועתי, ד,תה
מפסידה את כל הסכום שהפקידה. ד,תעדה
העמידה אותו במיקרה מסויים זה על 500
לירות, אבל לאותם בחורים שניהלו את
המלחמה הזאת למען ערד, גם 500 לירות
קשה מאוד לגייס. אלה אנשים פשוטים, שכאב
להם מה שקורה בערד. לכן אני חושב
שכל ההפקדה הזאת — יש לבטלה.

הדמוקרטיה מעוניינת לעודד את
מיטב האנשים להשתתף בחיי־הציבור.
הבוסוקרטיה מעוניינת
לשמור על המונופול לקבוצה של
בוסים ארציים או מקומיים.

כל מוסדותיו־,ציבור בארץ — בממשלה
ובכנסת, עבור בהסתדרות וכלה במוסדות
הרשויות המקומיות — כולם כאחד זקוקים
באופן חיוני לריענון המתכונת, לעליית
כוחות חדשים, להזרמת דם הדש לעורקיה,ם.

כל חוק המעורר זאת -הרי
הוא חוק טוב. כד חוק, כמו החוק
הזה, הבא לעשות את ההיפך,
הבא להרפות ידי אנשים מלהשת תף
בחיי-ציבו־ -הרי הוא רע.
אני לוחם כאן את מלחמתם של אזרחים
פשוטים, הרוצים לפלוש לזירה הציבורית
במישור הרשות המקומית, הרוצים לתקן
את הרשות המקומית, הרוצים לתקן את
חיי־ד,ציבור בעירם ובכפרם. מדוע להרפות
ידיהם של אזרחים כאלה?
ההכבדה הזאת אינה מבוטלת כלל וכלל,
למרות שהסכומים קטנים לכאורה. בעיר מהנסיון. לדבר יכול אני ערד התארגנה קבוצת אזרחים לתיקון פני
המקום, והגישה רשימת מועמדים( .היא
השתייכה לתנועתי, אבל קבוצה דומה יכלה
לקום ולומר: אנחנו רוצים ללחום את מלחמת
ערד בלי שום קשר לתנועה ארצית).
אותה קבוצה השיגה, במאמץ ראשון,

דדבוו ל־ 15 שנה
מיני־נאום של שלושה משפטים נשאנו
השבוע כדי לנמק את הסונייגותנו לחוק
הדרכונים. אררי שהממשלה הציעה פי
להבא ״רשאי״ השר להוציא דרכונים לחמש
שנים, הצענו שתוקפו של כ ל דרבון
יהיה לחמש שנים מהיום שניתן,
וכי השר רשאי להאריכו פעמיים, עד ל-
15 שנה.
הנימוק: יש להקל על נסיעות ישראלים
בעולם, בזכות אזרחית. הישראלים
המסיירים בעולם הם — כדברי שר-
החוץ יום לפני בן — התועמלנים הטובים
ביותר לישראל.

יש לעודד אזרחים לקום ולשנות את פני
הדברים בכל מוסדות־הציבור. אני עצמי
מייצג מגמה זו בכנסת.

לאור עיקרון זה החליטה תנועתי
לעשות הכנות להשתתפותה
בבחירות הבאות גם בהסתדרות
וגם בכל רשות מקומית שבה תימצא
קבוצת אזרחים הנראית לנו.
איל הייתי רוצה שלא רק תנועה המיוצגת
בכנסת תנהג כך, אלא גם כל קבוצת
אזרחים, מקומית או ארצית, שיש לד, מה
לומר, הרוצה לתקן את פני הדברים. על
הכנסת להעניק לה את כל העידוד לעשות
כן, ולכחות להימנע מלהפריע לה.

ספי־ הטדפוציס
האומדד
גם לשר־הדואר ישראל ישעיהו ניתנה
הזדמנות. שאלנוהו בקשר לידיעה שפורסמה
בהארץ, כי פירסום ספר־הטלפו־נים לשנת
1969 יתאחר בחצי שנר״ וכי לא
ייכללו בו מיספרים חדשים רבים.

ישראל ישעיהו: השואל, הנכבד מע מיד
אותי בנסיון לאשר או להכחיש נכונו תה
של ידיעה שנתפרסמה בעיתון מסויים,
בעוד שהוא, השואל הנכבד, כעיתונאי מנו סה׳
יודע היסב שלא פעם קורה שידיעה
שאינה מוסמכת ובדוקה יושבת כשהיא
בלולה מדברים שמקצתם אמת ומקצתם
חצאי־אמת ומקצתם פרי דמיונו היוצר של
מחבר הידיעה.
.. .מומחים שהתייעצנו איתם המליצו ש־ספר־הטלפונים
החדש יודפס על נייר ייבוא.
ההתיעצויות עם מומחים, הבדיקות, הניסו יים
והטיפול בייבוא הנייר גזלו קצת זמן,
ועכשיו* נמצא הספר בתהליך הדפסה,

בתשובה לשאלה נוספת, הבטיח השר
ישעיהו לשקול הצעה לפרסם כל כמה חודשים
תוספת נפרדת, שתכיל את כל המיסנד

ח״כ יצחק רפאל רצה כי הכנסת תדון ב״חי־זוק
ההסברה הישראלית״ — תוך ביקורת על
הסברתנו בעולם. אבא אבן גילה, בנאום תשובתי
/כי הכל בסדר גמור. נמנענו מהצבעה כדי
להביע את דעתנו בנאום קצר :

הפלסטיני בשטחים המוחזקים היו עויינות לדו־קיום של
ישראל ופלסטין בתחומי ארץ־ישראל.

,,אתה יודע שאץ זו אמת!״
ואני שואל את כבוד השר: באיזו זכות אתה
אומר זאת, כאשר אתה יודע כמוני שאץ זו
אמת, שזה ההיפן* מהאמת?

כבוד היושבת ראש, כנסת. נכבדה,

מכל הפרות הקדושות, הרועות כמידשאות
הפראזיאולוגיה הישראלית, אץ עקרה יותר
מזו הקרוייה :״הסברה״.

אתה יודע — אתה חייב לדעת! — על עשרות ההצהרות
של מנהיגים פלסטינים מרכזיים, החל בשייך אל־ג׳עברי
וכלה בשחאדה — אשר כל אחד מהם חשוב יותר מאשר
בן טיפוחיו הפרו־חוסייני של מר דיין, המרקד שם בנבלום
— בזכות מדינה פלסטינית, שתיצור מראש מתכונת של
דו־קיום וביטחון לישראל.
אולם השר אומר שיש לשקול היטב אם כדאי להכיר
בעם הפלסטיני, וכאן נעוצה הסיבה לכישלון המונומנטלי
של ההסברה הישראלית.

מכל האשליות המרחפות בחלל המיתולוגיה הלאומית, אין
אשלייה מסוכנת יותר מזו הנוגעת להסברה.

זוהי אשלייה׳ האומרת: לא חשוב מה אתה
ע וש ה, אלא מה אתה מסביר .
זוהי אשלייה המבוססת על ההנחה, שכל הבריות פתאים,
שאינם מסוגלים לחשוב לעצמם, אלא רק להיזון מ״הסברה״.

לעומת אשלייה זו צריף להיאמר: לא דיבורי
ישראל יקבעו, אלא מעשיה.

האומנם סכור השר אבן כי באישורו שלו,
ובאישורנו שלנו, תלוי קיומו או אי־קיומו של
העם הפלסטיני? איזה תהום של זילזול נפערת
כאן!

לא תועמלני ישראל יעצבו את דעת העולם, אלא דיווח
העיתונאים הזרים, ושטף הידיעות היומיומיות המוסדות את
העובדות.

רוח ה־ 5ביוני
ביום ה־ 5ביוני, כאשר עמדנו על נפשנו, מתגוננים מול
פני איום על קיומנו, לא היד צורך בהסברה.
כיום, כאשר בוקעים מישראל נאומי שרים — עם ובלי
תיקים — התובעים היכול זכותו הלאומית של עם שלם,
וסיפוח כל ארצו למדינתנו — שום הסברה לא תעזור.

כאשר בוקעים מישראל צלילים פאשיסטיים
של קבוצות־שוליים, שבפניהם פתוחים כל
מכשירי הרדיו והטלוויזיה הממלכתיים שלנו
שום הסברה לא תעזור.העולם מתחיל להשתכנע שאיננו פועלים למען השלים.
העולם מתחיל להשתכנע שעמדתה הנוקשה של הממשלה,
אשר השר אבן משמש לה אבן־פינה, עמדה המסרבת
להגיש תוכנית־שלום מפורטת, מדיניות התובעת התנחלות

והמתחילה לבצע התנחלות על אדמתו של עם אחר —
מפריעה לשלום בדיוק כמו עמדות שליטי ערב.

העולם משתכנע כי ישראל, שיצאה למלחמה
כמתכוננת, הפכה בעיקבות המלהמה לשתל
טנית, לשוחרת כיבושים והתפשטות.
מכאן האהדה הגוברת, המחרידה, של העולם המערבי,
ושל מיטב הנוער המשכיל שלו, לאירגוני־החבלה הקמים
לרצחנו נפש.

פנטומים, אנדרטות והמלך חוס״ן
ראש־הממשלה ענה השבוע לשורה של
שאילתות שלנו — ותוך כדי כך התעוררו
כמה ויכוחי־זוטא, שגלשו לא פעם. לאפיקי
ההומור. ניסיתי להוציא מפיו תשובות לשאלות
אקטואליות בוערות — חרף ד,פ־רעותיה
של יו״ר הישיבה, דבורה יצר.
9אחרי שענה לשאילתה ישנה שלי על
יחסי ישראל־אמריקה, ניצלתי את ההזדמנות
כדי לשאול על הפנטומים :
אורי אבנדי: אדוני ראש־המנזשלה,
האס יש איזשהו ממש בשמועות, שפורסמו
בימים האחרונים בארצות־הברית, כאילו
פעולתנו בביירות עשוייה לסכן את ההסכם
שהושג בעניין הפנטומים?
היו״ר דבורה נצר: חבר־הכנסת
אבנרי, אין, זה. שייך לנושא השאילתה.
אדוני ראש־הממשלה רשאי לא להשיב על
שאלה זו.

לוי אשכול:

להד׳׳ם.

• שאלתי את אשכול אם קבעה הממשלה
עמדה לגבי הקמת האנדרטות לחללי
הלגיון בירושלים, והוא ענה שהוחלט להשאיר
את העניין בידי העירייה. תשובתו
לשאלתי הנוספת היתד, מלאכת־מחשבת של
התחמקות:

אורי אבנרי
ווי ריי ת

:אדוני ראש־הממשלה, ראש

יריווזליח __ רזוז ־ יוו __ כ י __ כבגג 1וז ה ד ! ג י 1ג

\זפ שינוח בביירות־ — ב״פארי־נז&ץ יי, פארינז התעמולה הערבית אינה יעילה ואינה. טובה. היא כושלת
במידה שלא תיאמן. אבסורד הוא לבוא לכאן ולומר, מעל
הבמה הזאת, שלערבים יש מערכת־תעמולה נהדרת, שלהם
הרמקולים הגדולים — ולנו אין הסברה ואין רמקול.

יוזמות-שלום דראמאטיות

״אל-פתח״ בשערי העולם

בדיוק ההיפר הוא הנכון. בכל רחבי העולם מקוננים
ידידי הערבים על הכישרון הפנטאכטי של התעמולה הישראלית,
ועל המישגים הפאטאליים של התעמולה הערבית.

אן האם מצב־רוח ריגעי זה, שבא לידי ביטוי במאמרים
שכב׳ השד ציטט, שקול כנגד עשרות המאמרים שהופיעו
בעיתונים שונים, כמו בכתבת־השער בשבועון טיים, שחוק־

אם האהדה לערבים גוברת, ואם האהדה
לישראל פוחתת בקצב מהיר ומסוכן, שיש בו
סכנה של ממש לביטחון המדינה, הרי זה בגלל
כשלוננו המדיני, ולא בגלל כשלוננו התעמולתי,
הרי זה בגלל אי־יכולתה של ממשלת
ישראל לפתה יוזמות־שלום דראמאטיות, משכנעות,
מחשמלות.

דשה למפקד אל־פתח, או הרפורטז׳ות בעיתונות המצויירת
העממית בעולם, החל בעיתון לייף וכלה בעיתון שטרן,
המעלים על נס את פעולות אל־פתח, פעולות הבאות לרצוח
אותנו נפש?

השר אמר היום, כי כל ההתבטאויות של מנהיגי העם

כפי שהחליט התייעץ עם גורמי־ביטחון. אני
מניח שהכוונה היא לגורמי־ביטחון ממשל תיים.
האם ראש־הממשלה יכול לאשר זאת?<
לוי אשכול: שמעתי את הדברים מפיו.
המילה ״גורמים״ הינה מושג רחב מאוד. זה
מה שאני יכול להגיד.

אורי אבנרי
לוי אשכול

:במלים אחרות: צה״ל.

:צה״ל — זה רבבות!

9אחרי תשובה לשאילתה ישנה על יחם
הממשלה לרעיון המדינה הפלסטינית :
אורי אבנרי: אדוני ראש־הממשלה,
מאז פירסס עיתון בריטי מכובד מאוד ש המלך
חוסיין אמר שאם הפלסטינים ירצו
להקים מדינה משלהם הוא לא יתנגד ל —

קריאות

העולם
מכיר בקיום העם הפלסטיני, ובהיעדר יוזמה ישראלית
להמחשת ישותו הלאומית של העם הזה במיסגרת
התואמת את ביטחון ישראל, הרי באה ההמחשה בצורת
אירגוני־הטרור, הרוכשים את אהדת העולם, והפוגעים פגיעה
חמורה בביטחוננו.
התמונה שצייר כבוד השר היום לפנינו, מלבבת ככל
שתהיה, משקפת מצב־רוח ריגעי בלבד. יש בעולם הסתייגות
מהחלטת מועצת־הביטחון של האו״ם, מפני שהיתר,
מוגזמת באופן בולט, ובכך ההחלטה שירתה אותנו, בעצם
קיצוניותה היא שמה את עצמה לאל.

:הוא הכחיש את זהו

אורי אבנרי: אמרתי שפורסם בעיתון
אנגלי מכובד שכך הוא אמר — האם הדבר
הביא לתגובה כלשהי של ממשלת־ישראל?
לוי אשכול: נו; חברי־הממשלה כולם,
ואני בתוכם, קראו את זה, ואני בכל אופן
לא התפלאתי על הסתירה.

• בתשובה לשאילתה שלנו על הפרטיכלים
הסודיים שפירסם דיין בכנסת כדי להוכיח
כי הממשלה אישרה את מדיניות ״שילוב
תושבי השטחים״ בכלכלת ישראל, אמר אשכול
כי לא הורה לבדוק אם מותר היה
לדיין לפרסם פרטיכלים אלה. אשכול גם

האם התמונה הזו שצייר כב׳ השר, משקפת
את המציאות? האם המציאות איננה שונה
לחלוטין, האם אינה מחייבת אותנו לחשוב על
מעשינו יותר מאשר על דיבורנו?

קבע כי לא נתקבלה החלטה לגבי הצהרת
דיין.

אורי אכנרי: האס נובע מזח שלמם־
שלה אין מדיניות כוללת של שילוב ה־אוכלוסיה
הערבית בשטחים בכלכלת ישראל?
לוי אשכול: יכולתי לענות בקצרה:
לא נובעת מזה. אבל זה לא יספק את ה שואל.
אני מציע, אפוא: אולי תעשה שאילתה
מיוחדת. אבל בעצם אני יכול להגיד
שעניתי: אין עוד החלטה, אין החלטה
כוללת, אין תכנית כוללת. זה נכון. ומעניין
לעניין (בהחלטה נאמר כך, במידה שאני
זוכר) מעניין לעניין יובאו הדברים להחלטת
הממשלה, על כל מפעל, על כל עניין.

אחרי שאילתה נוספת על אותו נושא:

אורי אכנרי: האם בעניין ההתנחלות
מתקבלות החלטות הממשלה בפורום ממשלתי
כולל, או על־ידי ועדה כלשהי?
לוי אשכול: יש כאלה ויש כאלה.
אבל בדרן כלל, אם קורה שלא מובאות —
אפשר לערער. הייתי אומר שאם לא כל
מאה האחוזים, הרי /0״ 9 9של הממשלה.
אף קורה לפעמים שהממשלה יכולה להגיד:
את זה מוסרים לוועדה. ואס זה פה אחד
— הרי זה על דעת הממשלה. ואם לא פה
אחד, או אם מישהו רוצה גם לערער, גם
מישהו שאיננו חבר הוועדה — הוא יכול
לערער, למרות ההחלטה שהממשלה החליטה
שמוסרים את זה לוועדה להחלטה סופית.
כשחבר ממשלה רוצה לערער — הוא יכול.

1מ 1ל : 119הכפיההדתית
השבוע זה קרה שוב: הרמנו את ידנו הבודדה נגד הצעת״חוק של הכפייה הדתית,
מול פני הכנסת כולה.
הפעם היה זה תיקון ל״חוק הדיינים״ ,שנועד לפרוע את הבטחתו הבלתי־חוקית
של שר־הדתות, זרח ורהפטיג, לרב גורן ולרב עובדיה, ששניהם יכהנו כ״ראשי אבות
בית־דין״ — כך שלבית־משפט אחד יהיו שני נשיאים^
הסתייגותנו — שלפחות יכהנו השניים בתורנות, זה אחר זה — נדחתה.

הדומי.
ו 1שק \רונינ השבוע לסדר־היום:

הגשנו

שלוש

הצעות

דחופות

9החלטת ממשלת צרפת להטיל
כרגו על משלוחי נשק לישראל.

אטד

9סירובה של ממשלת צרפת להחזיר
לישראל כספים תמורת המטוסים וה־חלפים
שאספקתם נמנעה בגלל האמברגו,
והאמצעים שיש לנקוט בהם עקב הסירוב.
$הפירסומים אודות נשק גרעיני
המצוי כיום במרחב /והעומד כיום או ש יועמד
בקרוב, לרשות ישראל.
כן הגשנו כ~ 60 שאילתות חדשות. ביניהן:
#לשר העבודה: מי אשם בהתמוטטותן
הגשר כככיש רופין בחיפה, והאם
מישהו נתן את הדין על כן?
9לראש־הממשלה: השר בגין הכחיש
את טענת השר אבא אבן, כי ההחלטה על
פתיחת מלחמת־ששת־הימים נתקבלה על־ידי
18 שרים כלכד, לפני כינון ממשלתו
הליכוד הלאומי. מי משניהם צודק?
9לשר המשטרה: האם נכון כי המשט רה
קיבלה הודעה מראש על הברחת ה״
יהלומים של הגברת רחל גור, שנעצרה
באמריקה, וכי לא הודיעה על כך למכס?
9לראש הממשלה: מה האמת בשידור
האמריקאי לפיו גילו סוכני־ביון אמריקאיים!
שישראל מייצרת נשק גרעיני, כי תהיתי
מסוגלת בשנת 1970 לשגרו?
9לשר הממונה על ההסברה: האס נכון
כי גירסת ישראל על ההתקפה בביירות לא
שודרה על־ידי הכתבים לעיתוני העולם
מכיוון שאין טלפוניסטית כשכת
בלשכת־העיתונות הממשלתית?

לשר הממונה על ההסברה: מתי תום־

הגלגלים שוב
נעים מעל לגשר
תנועת המשאיות, מן הגדה המערבית ומעזה לעבר־הירדן,
חזרה כימעט למימדיה הקודמים, בלא רעש או
פירסום.
שר־ד,ביטחון משה דיין, שנתן את ההוראה המקורית
למנוע מעבר מכוניות — מחשש שמעבירים בהן חומר
נפץ — הוא שהפשיר את האיסור. מדי יום כימעט
ניתן רשיון למכוניות נוספות, שמותר להן לעבור את
הגשר בשני הכיוונים, מבלי לפרוק את מיטענן ולטוב
אחור.

מיספר המשאיות האלה מגיע עתה לב-
,150 בהשוואה לב־ 220 שנסעו בקו זה, לפני
הטלת האיסור.

אבו רוצה
את לישכת-העיתונות
מאבל, סמכויות עומד להתחולל בתי!־ הממשלה
בין שר־החוץ אבא אכן לכין שר-
ההסברה ישראל גלילי.

הסתדרות העובדים
הלאומית לא תשתתה
בבהירות עובדי-המדינה

אבן סבור, כפי שגילה לפני שבוע בכנסת, כי כישלונה
של מערכת ההסברה הישראלית נובע בעיקר מטיפולה
הכושל של לישכת־העיתונות־הממשלתית, הנמצאת תחת
סמכותו של גלילי, בעיתונאים הזרים בישראל. לדעת
אבן לא חשוב מה אומרים שגרירי ישראל בחו״ל אלא
מה מראים לעיתונאים הזרים המבקרים בארץ.

הסתדרות ־ העובדים • הלאומית תחליט,
קרוב לוודאי, שלא להשתתף בכחירות ל־איגוד-עובדי-המדינה,
חרף זכותה החוקית
לבך, שנקבעה לאחר מאבק משפטי ממושך
בפסק־דין של בית־המשפט המחוזי.

ביוזמת אכן נערכה לאחרונה מיתקפה
חריפה על מחדלי לישבת-העיתונות הממשלתית,
שלא רק אינה מעודדת את העיתונאים
הזרים ואינה ממציאה להם חומר
עיתונאי מתאים, אלא אף שמה מכשולים
בדרבי עבודתם.

בישיבת הוועד של עובדי־המדינה של ה.ע.ל ,.הסתבר
לצמרת ההסתדרות הנמנית על המרכז החופשי, כי
שיבעה מתוך 11 חברי הוועד תומכים בגח״ל, תובעים
ללכת לבחירות יחד עם הגח״ל. מאחר שמרביתם של
כאלף עובדי־ד,מדינה המאורגנים במיסגרת ה.ע.ל. הם
אנשי גח״ל, אין המרכז החופשי רוצה בכישלון מבזה,
ולכן תימנע הסתדרות־העובדים־הלאומית להופיע ברשימה
משלה.

אבן תובע להעביר את לישבת־העיתונות*
הממשלתית לטיפולו של משרד־החוץ. גלילי
מסרב להשלים עם בך. משום בך נמנע
באופן הפגנתי להשתתף בישיבת הכנסת
כה דובר על ההסברה הישראלית הכושלת
כחו״ל.

נארוי רוצה
בחירות אישיות

להתקפה זו הצטרף שגריר ישראל בלונדון, אהרון
רמז. בהשראת אבן פורסמה בדבר תנסבוע ביקורת
חריפה על מחדלי משרד ההסברה.

השמאל בגדה
מכין הפגנות
אפשר לצפות בוודאות בימעט מוחלטת
לחידוש הפגנות התלמידים בשכם. חוגים
שונים של השמאל בגדה המערבית -ובראשם
מורים ואינטלקטואלים — מתנגדים
לבל רגיעה במצב, לבל יתרגלו התושבים
לחיים שקטים תחת כיבוש ישראלי.
למרות שהתארגנותם אסורה, ידוע למימשל־הצבאי על
מגעים קבועים בין ראשי קבוצה זו, ומדי פעם מנסה
הוא להפריע להם על־ידי הגליית אחדים מהם.
גורם נוסף להחייאת התסיסה: הרצון לגבש חזית
שמאלית נגד נכבדים וראשי־ערים שמרניים, שפעלו לא
מזמן כדי למנוע החתמתם של המוני הגדה על עצומה
התומכת בשמאל הפלסטיני בירדן.

סניף ״אייר פראנס״ בת״א
בפני חיסול?
חברת התעופה הצרפתית אייר פראנס עומדת לשקול
את כדאיות החזקת משרדיה בתל־אביב, נוכח הירידה
התלולה במיספר הנוסעים בקווי החברה מאז יוני 67׳.
התהליך שהחל במלחמת־ששת־הימים, התגבר אחרי
הטלת האמבארגו של דה־גול. במצב זה, למרות שאין
בכוונת החברה להפסיק את טיסותיה לישראל, יהיה
כדאי לה לעבוד באמצעות סוכני הנסיעות מאשר להפעיל
משרד־עצמאי.

בקרב חוגי-התעופה תמהים אם אין כרמזים
אלה להצביע על כוונתו של דה־גול
להטיל סנקציה נוספת על ישראל, על־ידי
ביטול טיסות ״אייר פראנס״ אליה וממנה,
דבר שימנע גם ממטוסי ״אל־על״ לקחת
נוסעים מצרפת.
לעומת הירידה במיספר נוסעי אייר פראנס, זוכה
חברת התעופה הגרמנית לופטהאנזה להצלחה רבה,
עומדת להכפיל בקיץ את מיספר טיסותיה לישראל,

ראש עיריית באר־שבע, אליהו נאווי,
יציג את מועמדותו
לראשות העיר מחדש,
רק אם ייערכו
בחירות אישיות
לראשי־ערים.

עבר פלילי בשמירה. כל איש הג״א הנקרא לשירות-
מילואים עובר לאחרונה בדיקת־רישום־פלילי במטה־הארצי
של משטרודישראל, ובעלי העבר הרשום נפסלים.

משטרת־ישראל תובעת
מנגנוני-אזעקה בבנקים
בעקבות התרבות מעשי־השוד המזמינים בבנקים,
עומדת משטרת־ישראל לתבוע הוצאת תקנות שיחייבו
את כל הבנקים ואת כל המוסדות המחזיקים כספות
עם סכומי־כסף גדולים, להתקין מנגנוני־אזעקה חשמליים,
שיהיו קשורים אוטומטית עם המשטרה.

הסתבר בי לפחות כשלושה מתוך ארבעה
מעשי-השוד שאירעו לאחרונה בבנקים, לא
היה ברשות הבנקים בל מנגנון־אזעקה,
ואפילו הפרימיטיבי כיותר.

איו דשיוו
לבית ״הבימה״
שיפוצו והרחבתו של בית ״הכימה״ ב־תל-אביב
עלול להתעכב לתקופה כלתי־מוגבלת,
אחרי שוועדת בינוי הערים העליונה
שללה את רשיון הבנייה של התיאטרון.

לאחר שעיריית תל־אביב אישרה את תוכנית הבינוי
המחודש של הבניין, והעבודה כבר נמשכת מזה
מיספר חודשים, גילתה משטרת מחוז תל-אביב כי תוכנית
הבינוי עומדת לגרום תקלות לתחבורה באיזור.

הסתבר כי בשיורחב הבניין יהיה צורך
לפסול מסלול תנועה בשדרות תרס״ט וכן
לפסול 180 מקומות חנייה ברחבת ״היכל
התרבות״.
בהתערבות המשטרה שללה הוועדה העליונה לבינוי
ערים את רשיון הבנייה עד שישונו התוכניות.

נראה שנאתי הגיע למסקנה
זו בעיקבות התמיכה
הגוברת והולכת
בין חברי העבודה ב־באר־שבע,
בעיקר מבין
יוצאי רפ״י ואחדות־ה־עבודה
לשעבר, למנות
את חבר המועצה דויד
הרפז כמזכיר המפלגה
בבאר־שבע. הרפז הוא
יריבו הגדול של נאווי
בתוך מפלגתו, ונראה
שנאווי אינו מוכן לכהן
כראש־עיר כשיריבו נמ צא
בעמדת־כוח זו.

עבריינים
לא מורשים לשרת בהג״א
כין עשרה לחמי־שה-עשר
אחוז מכל
הנקראים לשרת
במיסגרת היחידות
של הג״א בשמירה
ביטחונית,
נפסלים על-ידי המשטרה
הישראלית
בגלל עברם הפלילי.
המשטרה
אינה מוכנה

^הסתכ^^להצ^^על^

א שמר רגיוננוון, תצביגו צר ב2ן בו \2הנושא את התירתו
״וזירוש התוגותנותיי ; ״נוווב אה הרמוז ההוא (יארעגג \ז\
(קריקטורה מתוך ״אל־מוסאוור״ הקאהירי).
כבר ר שהותו ״

במדינה
(המשך מעמוד ) 11

פרשת ד״ר ג׳ורג׳ ממרין, המרצה הבכיר
לפסיכולוגיה. ומילה זו היתר, אכזרית ביותר:
פיטוריו הסופיים של ממרין מעבודתו.
אך כמו אותה בובה רוסית המתרוממת
אחרי כל מכה, כך עם ממרין. הוא הבהיר
שאין זאת המילה האחרונה .״אני מרגיש
צעיר בעשרים שנה, כמו בימים שהייתי
לוחם,״ סיפר לידיד שביקר בביתו התל-
אביבי הצנוע.
הוא האמין, כי בתי־המשפט של המדינה
יאלצו את הנהלת האוניברסיטה לחזור בה
מהחלטתה. הוא גם האמין, כי דעת־הקהל
— בקמפוס ומחוצה לו — תתקומם נגד
פסילה שרירותית, שמקורה בוויכוח על חופש
אקדמי ועל הזכות למתוח ביקורת על
ערכים מקודשים.
מה דעתם על יהושע. ביסודה של
פרשת טמרין מונח מחקר, אותו ערכו תלמידיו
של המרצה יליד־יוגוסלביה בין תלמידי
בתי־ספר עבריים, שהראה כי התלמידים
סבורים שיש לעשות לערבים היום מה שעשה
יהושע לעמי כנען הכבושה.
המיסמך שהתניע את גלגלי התגובה של
הנהלת האוניברסיטה מונח בתחתית ״תיק
טמרין.״ זהו מכתב שנשלח על־ידי ראש
החוג לפסיכולוגיה דאז:
״בהתאם למה שמסר לי פרופסור סמילי-
סקי. התריעו כב׳ שר החינוך, ד״ר רינות
המנכ״ל של משרד החינוך, ופקידים בכירים
אחרים של משרד החינוך, על הצורה המרושלת
והבלתי־אחראית בה הסיק ד״ר
טמרין מסקנות לא־מושתתות ממחקר שערך
בבתי־ספר, ושפירסם אותו רק בעיתונות.
״כתוצאה מכך החליט ד״ר רינות להפעיל
תקנה שאוסרת על עריכת מחקרים בבתי־ספר
ובגני־ילדים בכל הארץ ללא קבלת
רשות מיוחדת ממשרד החינוך. האיסור הזה
עשוי לשתק חלק ניכר מהעבודות השיגר־תיות
והמחקרים של החוג לפסיכולוגיה ושל
החוג למדעי ה חינוך ...ד״ר רינות ציין
במפורש שאין לו טענה אישית נגד ד״ר
טמרין, אשר כחוקר אישי יכול להתנהג
באופן אחראי או בלתי־אחראי, אלא נגד
האוניברסיטה הנותנת גושפנקא לפעולותיו
על־ידי עבודתו בה. כמו־כן נרמז לפרופסור
סמילנסקי (על־ידי השר או על־ידי ד״ר
רינות) שאין עניין בקשרים עם החוג לפסיכולוגיה
באוניברסיטת תל־אביב, כל עוד
ד״ר ממרין עובד בו.״
מה זאת השתלבות ץ מאז התגלגלה
הפרשה. התחלפו הרקטור וראש החוג, התחלפו
הסטודנטים. וגם סעיפי־הדיון התחלפו.
לבסוף היתד, הטענה הגדולה נגד טמרין:
אין הוא משתלב בעבודת החוג. אבל
מקורביו פירשו זאת בהאשמה כוללנית,
הבאה להרחיק כל אדם שיעז לפגוע במוסכמות
של המימסד.

מפלגות

הבאזוקה מוכנה ־
המנקד וואלג׳ירי
נתן את הנקודה

(המשיך בעמוד ) 18

ך * שעה היא ארבע לפנות בוקר, ואנו
צועדים בשורה עורפית. יעדנו: נהר
הירדן.״
כך פותחים שני שליחיו המיוחדים של
פארי מאמש, גדול שבועוני צרפת, את
הכתבה שלהם.
״מן הצד השני של הנהר, בצל חורשה
קטנה, חונים מזה ימים מספר שני זחלמים
ישראליים. הפידאין, המטרידים ללא־הרף
את הקיבוצים בגיזרה זו בפצצות מרגמה,

וש אנפמזו3(11191
חוששים מפני התקפודנגד• הם החליטו
ליטול את היוזמה לידיהם ולפוצץ את שני
המשוריינים. זאת משימת הלילה.״
כמו כל עיתונאי המלווה לוחמים בפעולתם,
נוטים גם שני הצרפתים להזדהות עם
אנשי החולייה. כך הם מתארים אותם, בשעה
שהם עוברים על גבי צינור, על פני
מימיה של תעלת הגור, ממזרח לנהר :״הם
מתקדמים כשהם נושאים את נשקם כמי
שקלות לשמירת שיווי־מישקל. הם צועדים
כמו חתולים, בצעדיהם הקפיציים של כל
לוחמי־ד,גרילה בעולם. כמה רחוקים הם
מחייליו השמנים של נאצר, מהנוקשות השוויצרית
של הצבא הסורי ומהמוקיונות
האנגלית של הבדואים של חוסיין! ואיזה
הבדל בינם לבין האספסוף כפוף־הגו הממלא
מזה עשרים שנה את מחנות הפליטים הפלסטינים,
אבותיהם של לוחמים אלה• אותו
הבדל הקיים בין בניה של ישראל החדשה,
אותם צברים גאים ונוקשים, לבין אבותיהם
שפעם צעדו בשקט למות במחנות־ד,השמדה
של אירופה!״

מפקד החולייה
אלג׳ירי
ת מפקד החולייה מכנים הכתבים
הצרפתיים בשם ״סגן בסאם,״ אלג׳ירי
בעל ותק של עשר שנות מלחמה נגד הצרפתים
במולדתו. הוא פועל בגיזרה זו למעלה
משנה, והספיק לצלוח שישים פעם את ה־

בלי ק מח -
אין פרישה
בכינוס הראשון של שוללי המערך עם
מפלגת העבודה במפ״ם, שנערך ב־ 26בדצמבר,
נכחו כ־ 100 איש. אך מששבו והתכנסו
ביום שני השבוע, בבית בני־ברית
בתל־אביב, נותרו מהם פחות מ־•50
במיוחד בלט בהעדרו אלעזר גרנות, שהיה
מראשי השוללים, פרש מהם בשבוע
שעבר לאחר שהצהיר בראיון במעריב כי
בכינוס הראשון, העלה במתכוון הצעה במטרה
לפוצץ את הכנס.
דבריו אלה זכו לתגובה נזעמת מפי אהד
השוללים הנותרים, אליעזר פרי, אשר האשימו
במעילה באמון .״לפני הכינוס הראשון,״
טען ,״הציע גרנות הצעה כה קיצונית
ומרחיקת־לכת, עד כי בקושי רב הצלחתי
לרסנו!״
בהצבעה שנערכה בתום הכנס, התקבלת
הצעת־החלטה של גרשון רבינונניץ׳ מרוח־מה
,״להקים חוג רעיוני ארצי להגנה על
ייחודו של השמאל הציוני הסוציאליסטי בישראל,״
והוחלט לקרוא להקמת חוגיה
איזוריים למטרה זו.
נבחרה הנהלה בת 16 חברים, בהם מנהיגה
המודח של מפ״ם ,״קובה״ ריפתין, אשר
דיעותיו השמאלניות־קיצוניות זכו להסתייגות
בולטת של מרבית שוללי־המערך; הבר
מועצת עיריית חולון יצחק זמלר; סופר
הארץ יגאל לביב וגרשון רבינוביץ׳.
אבל שוללי המערך עם העבודה לא דנו

1כתב וצלם מצרפת ן
1נלווים להוויית |
| חנונים התוספת |
| זחלמים ישראליים |

ירדן. בתוך מערת־ד,פיקוד שיו מצוייר, מפה,
ועליה מסומנים כל המוצבים הישראליים.
פלחים מביאים לו מדי לילה אינפורמציה
טרייה, המאפשרת לו לעדכן את המפה.
החולייה מתחלקת לשלוש קבוצות: אחת
תירה פצצות בזוקה על הזחלמים, מן הצד
המזרחי של הנהר. השנייה תחצה את הנהר
כדי לתקוף את עורף המוצב הישראלי, שבוודאי
יפתח באש ברגע שייפגעו המשוריינים•
הקבוצה השלישית תתן חיפוי לנסו-
גים, במיקרה של מירדף ישראלי. אל קבוצה
זו הוצמדו הצרפתים.
״המסוכן ביותר אינו ההתקפה,״ הסביר
להם בסאם ,״אלא הנסיגה לרוחב העמק.
אז כל אחד דואג לעצמו, ואתם אינכם
מכירים את השטח די הצורך כדי להסתדר.״
תופעה שהרשימה מאוד את הצרפתים,
לדבריהם, היה הדיקדוק בו תוכננה הפעולה.
״פעולה שבה צפויות מראש עשרה אחוזים
אבידות,״ הסביר באסם לפני היציאה ,״לא
אבצע.״
על כך מוסיפים הצרפתים :״כמה רחוקה
המציאות מהתעמולה! זו שמשדרים הערבים
והמהללת את נכונות־ר,הקרבה העילאית
של הפידאין, הכמהים למות־קדושים;
וזו של לישכת־העיתונות הישראלית, המבטיחה
כי הטרוריסטים משאירים בכל פעם
שלושת־רבעי אנשיהם בשדה. מה שמתנהל
כאן זו מלחמה חדשה, מלחמה אמיתית,
עם כל האומץ הרגוע, הבהירות, החיסכון
של חיילים אמיתיים.״

שתי יריות
באזוקה

ך 1ך | 1אחדמאנשיהחולייהמח־

זיק ברובה־סער קלצי-

ניקוב. רוב ציודם של אנשי אל־פתח בא

** מול הצטיירו צמרות של עצים.
מאחריהם — הירדן. קבוצת האבטחה
התפרשה בתוך ואדי, הניחה את נשקה על
שפת הואדי, והמתינה• מצפון, תפסה עמדה
קבוצת הבאזוקות. שני היורים — ״פלאח-
אל־דין״ ו״גיווארר״״ בני 17ו־ 18 כיוונו או;
כליהם לעבר הצלליות של הדחלמים.
בסאם, ששכב על בטנו לידם, הרים את
ידו. זה האות. שתי להבות־ענק נפלטו כינד
עט ביחד, התפוצצות כפולה. צעקות: החיילים
הישראליים הניצולים קפצו מתוך
הזחלמים, בהם ישנו עד לפני שנייה.
התגובה הישראלית, דיווחו הצרפתים, היתד,
מיידית: שני מיקלעים פתחיו באש, וד,קליעים
הנותבים קצרו את האוויר, מעל לאדמה

קבוצת הבאזוקות דרך השדות. אבל צרורות
האש שינו את כיוונם: קבוצת ההטעיה,
שחצתה את הירדן, פתחה באש מרובי-
הסער לעבר העמדה הישראלית, שחשבה
את עצמה מוקפת מכל עבר ופיזרה את
הירי שלה.
צופרי הקיבוצים השמיעו אזעקה• אור
הבוקר התגבר על המחשך. חוק הגרילה
אומר: עם שחר עובר היתרון למחנה שכנגד•
חילופי־האש פסקו. התותחים החלו
רועמים מן הצד הישראלי, מחפשים עיוורת
את הפידאין בעמק. עוד מעט יופיעו האווירונים,
ואולי ד,הליקופטרים שינחיתו יחידות-
מחץ כדי לחסום את דרך־הנסיגה.
הגיע הזמן לסגת. חצי שעה של צעידה
מהירה דרך הפרדסים הנטושים הביאה אח!
ד,חולייה למרגלות ההרים. הם תפסו מחסה
בין בתיו ההרוסים של כפר־גבול, שספג
עשר הפצצות בשנה האחרונה.
המטוס הראשון הגיע כל־כך מהר, שבקושי
הקדים אותו קולו: ווטור דו־מנועי
שזינק כמו פגז מן הגבעות הישראליות.
הוא חלף מעל ראשי החולייה, ביצע תפנית
חדה, והתרומם. להבה עצומה הציתה לרגע
את העמק, ואחריה היתמר ענן עשן
סמיך: הנפאלם. שישה ווטזרים התחלפו,
בצורה זו, במשך כשעה.
״כל פעם שחלפו לאורך העמק, היפנו
אלינו המטוסים את ביטנם. וכל פעם נשמע
טירטורו של מיקלע כבד של הצבא הירדני,
המחופר מעל לכפר העזוב. בלי חשק רב,
כנראה. על־כל־פנים — בלי תוצאה. הווטו־ריס
עושים את שלהם באין מפריע.״
בחסות הצבא הסדיר
** מדת הצבא הירדני קרובה היתד,
/ע מדי, סברו הצרפתים, כדי שהישראלים
יפעילו את ההליקופטרים והשריון של ה-
מירדף הצמוד .״זוהי האסטרטגיה הקבועה
של הפידאין: תמיד לחפש מיסתור סמוך
לעמדה של הצבא הירדני. ואז — או שהישראלים
מחליטים להבליג, והפידאין מצליחים
להסתלק? או שהישראלים מתערבים,
ואז עליהם לנהל קרב סדיר עם הצבא ה!1
ירדני•
״המטוסים
נעלמים, העמק שוקע בדממה.
סגן בסאם חוקר את אנשיו, רושם את הדיווח
שבפיהם. עוד מעט יטלפן ממערת־הפיקוד
שלו למטר, חזית הצפון באירביד,
ורצים יעבירו את ההודעה שתשודר בקרוה
מקול ערב, המהללת בדברי־שירה את גבורתם
של אחרים״.
רק אחרי השעה עשר הופיע אחרון ה־1
פידאין. הוא צלע — הפצוע היחידי בצד
הערבי. מחצית מכנסו נשארה תלוייד, על
גדר־תייל ישראלית. ידו נכוותה, כאשר גרר
את הקלאצתיקוב שלו מן הקנה הלוהט.
אבל הוא צחק בכל פה. על האדמה, ליד
התה המהביל, שידר טרנזיסטור קטן את
,ו עי ע ת קו ^ ש ^ ז רבע ^ ה ת ^ סז ^ אלה

ה הוא פלאסטי
תעוונת ציורים !של
פרצות של הצבעוניות, שהיא בבחינת התגלות
חדשה.
נושאי הציורים משופעים בסמלים מיניים
התואמים היטב את הפסיכואנליזה של זיג־מונד
פרויד, ומשולבים בהם המון סמלים
מיסטיים מזרחיים ויהודיים. כך, למשל, ניתן
למצוא בציורים מילים עבריות כמו מלאן,
כרוב, חווה ואחרות.
העובדה שמרבית מאנשי האסכולה הוינאית
הזו הם יהודים למחצה, קשורים בצירה
זו או אחרת עם היהדות, היא הגורמת לכך.

ח1״ו 0ד10 אורו

:פוח מזדווג

אחד מציוריו של וולפגאנג הוטר, שהוא שילוב של פרח עם גוף
אשה, באמצעותו מבטא הוטר את השקפתו כי גם לפרחים יש
חיי אהבה. התמונה משמאל במרכז היא אוטופורטרט של הצייר אנטון למדן, שלא בא לארץ.

פני 7 0שנה, כשהגיע יהודי אוס־
/טרי בשם בנימין זאב הרצל לביקור
בארץ־ישראל, היה העגלון התימני יחיה
דהבני, האיש שהוביל אותו בעת סיורו
בירושלים. השבוע, ערכה בתו של עגלונו
של הרצל, ביקור בישראל עם יהודי אוסטרי
אחר — אריק בראואר.
אריק, יליד וינה, היה כבר בארץ לפני
12.שנים• הוא היה אז מעין ביטניק. כרקדן
במיקצועו התפרנס מריקודים אקרובטיים
במועדוני־לילה, הופיע גם כזמר, רעב לרוב
ללחם. אבל כשבא בראואר השבוע לארץ
עם אשתו נעמי הוא הגיע כצייר מפורסם,
שבעד כל אחד מציוריו משלמים סכומים
העולים על 10 אלפים דולאר.
הוא היה אחד מחמשת הציירים האוסטרים,
בני האסכולה הוינאית של הריאליזם
הפאנטסטי, שתערוכתם, אשר נפתחה השבוע
במוזיאון תל־אביב, היא אחת התערו כות
המדהימות, המלהיבות והמעולות ביותר
שהוצגו בארץ.

מיסטיקה יהודית

! סחדסוות

£הוותיק מבין הווינאים. שם הציור :״אדם
9בעמדה מוגבהת וראשו לא סחרחר עליו״.

1 81

זש נישואין

ף* תום מלהמת־העולם השניה, כש-
נדמה היה שאוסטריה הכבושה בידי
מעצמות־הברית תישאר מדינה הרוסה וקטנטונת,
התחולל במדינה זו רנסאנס בתחום
הציור. ציירים צעירים, שרובם ככולם החלו
לצייר אחרי המלחמה, קבעו סגנון חדש,
ועם כי כולם רעבו במשך שנים ללחם, הם
חוללו פריחה אסתטית מחודשת בארצם, היו
מורי־דרך לאסכולה שלימה שצמחה בוינה.
יצירותיהם של אנשי החוג הפנימי שהקים
את האסכולה, שהיא זרם בעל ייחוד בסגנון
הציור הסוריאליסטי, הן המוצגות כיום
במוזיאון תל־אביב. זהו ציור הבורח מהמציאות
אל הדמיון, שהדבר המהמם בו
ביותר, בנפרד מנושאי הציורים, היא ההת־

הד״ר פאול לייפר, המזכיר הראשון של השגרירות האוסט רית
בישראל, שיזם את תערוכת הציירים האוסטרים, עם

ה ח ך ! ח צ ׳ ווו הפנטאסטי של חלפגאנג הוסר, שצבעיו מקסימים ב־יופיים.
האווירה השלטת בציוריו של הומר היא אווירת עלי־
#111

צורת אהבה מיוחדוז
חים עשויים להזדווו

וון ל רו ת

ייי ^י -רי

רזי-ייי-יזי

י די מ ח

רזיי ד ליז

רזוווזי מ ה

ר עיו ר־ו

.ויאויזם 00x013״
אבל אם הציירים !הוינאים הם יהודים
למחצה הרי בציוריהם הם גאונים שלימים.
תמונותיהן, המופיעות בעמודים אלה, אין
בהן בדי להמחיש את עושר הצבעים, הדמיון
הפורה והטכניקה המיוחדת במינה המאפיינת
ציורים אלה.

מתגת גשואין

•י צורה סמלית מהווה התערוכה מעין
*£מתנת נשואים של המזכיר הדאשון ב־

וטלנוס

גאה ענו!

אחז מציוריו של ארנסט פוקס המוצגים ב תערוכת
הריאליזם הפנטאנזטי שנפתחה ה שבוע
בביתן הלנה רובינשטיין של מוזיאון תל־אביב. פוקס מרבה

לצייר עכוזי נשים, כשהוא טוען לשם הסברה :״העכוז הוא החלק
היפה ביותר בגופה של האשה.״ הוא מרבה לצייר גס מלאכים:
״המלאכים קיימים והם נראים לעין מפני שהם יצורים בדיוק כסגנו.״

שגרירות האוסטרית בישראל, הד״ר פאול
לייפר, לאשתו החדשה ברברה טאופר, עימה
התחתן בקפריסין לפני שבועיים.
ברברה, הוינאית הנוצריה שלי־פר הכירה
רק זמן קצר במידבר סיני, היא ידידתם
מזה שנים של כל האמנים המציגים בתערו כה•
היא צעידה שלקחה לליבה את חלקו
של העם האוסטרי בשואה וכל חייה נמש כה
לישראל וליהודים.
היה זה סמי מולכו, שהופיע זמן רב ב וינה,
שקירב את ברברה לישראל והביאה
לכאן. כשחזרה ברברה היפהפיה, המזכירה
את רומי שניידר, לוינה, הפכה שם לעיתונאית
סנסציונית מצליחה. מוינה עברה להמבורג,
מבצר העיתונות הגרמנית, שם
הבירה אישית את אקסל שפרינגר, איל ה עיתונות
הגרמנית, סייעה לקרבו לישראל
בה השקיע מאז מיליוני מארקים.
לאחרונה חזרה ברברה לארץ, הלכה לגור
בהיאחזות־נח״ל גרופית בערבה, ובטיול ב סיני
הכירה את לייפר, אשר עסק מזה
זמן רב בתכנון תערוכת האסכולה הוינאית,
כדי להציג בפני הישראלים את האמנות
האותנטית החדשה והשרשית המתפתחת ב אוסטריה,
והעולה מן הסתם על האסכולות
הפורחות כיום בלונדון או פאריס.
המסיבה שתיערך השבוע בשגרירות ה אוסטרית
לרגל פתיחת התערוכה, תהיה גם
חגיגת נשואיהם של ברברה ופאול.

במינה. אין היא נחלת האדם בלבד. אף האבנים והפר־וליצור
דברים נפלאים.״ ואכן, כל המסתכל הסתכלות
דדואחווייוו של הותר. חקרל חייד את כוונתו של האמו.

נואואו

אריק בראואר, רקדן, מנגן גיטרה, זמר וצייר, בחברת אשתו נעמי, בתו
של עגלונו של תיאודור הרצל. בראואר מחזיק בדירה בכפר האמנים
עין־הוד בדרן לחיפה, ומחלק את זמנו בין וינה ועין־הוד, יוצר את ציוריו בשני המקומות.

וולפגאנג הוטר 40 אחד מחמשת הציירים האוסטרים, אנשי
ן* 1זן ן ך
״אסכולת וינה״ של הריאליזם הפנטאסטי, עם אשתו. בציוריו 10318 הוא מצייר גני־עדן מלאכותיים המשקפים את הכמיהה לנוחות, פאר והדר.

חן ךך ן

ארנסט פוקס ( )38 המזוקן, החי בווינה ובפא־ $
0 1 / 1 1 1ריס, ביקר כמה פעמים בישראל, משתמש ב
מוטיב האדם המתייסר בעינויי בשרים ותיאורי אירוטיקה{ .

במדינה
(המשך מעמוד ) 15

בכנס כלל בכל הצעה בדבר פרישה ממפ״ם
או הקמת סיעה נפרדת בתוכה.
כי מרביתם של חברי הקיבוץ־הארצי, יודעים
שקרוב לוודאי, שברגע שיעשו צעד
מעין זה, יגורשו בחרפה על משפחותיהם
מקיבוציהם.

המועדון החדש
של תנועה העולם הזה
— כוח חדש

עסקים

החל מהשבוע הבא יתקיים מדי

לאו

יום רביעי
הלכו המיליונים

ערב של ויכוח חופשי
על עניינים גוערים
בהשתתפות

מרצים אורחים
הקהל מוזמן להופעה הראשונה,
ביום רביעי 22 בינואר, ב־8.30
בערב, ב״בית ציוני אמריקה״
(רחוב דניאל פריש )1

ד״ר משה סנה

ירצד, ע ל :

פתרון

כפוי?

תורמים היהודיים וממשלת־ישראל מועברים
אליהם ישר? •
זה בדיוק מה שראשי המפלגה הליבראלית
אינם רוצים לגלות.

בדואים
לא רוצים אורוות בחופש הגדול לא בא בנו של השייך
מוסלמן אל־הוזייל לבקר את אביו. הוא רק
שלח לו מכתב מבית־הספר לרפואה באוני-

יש שני סוגים של חברות מיסחריות:
חברה פרטית וחברה ציבורית. החברה הפרטית,
שמספר בעליה מוגבל, אינה חייבם
לפרסם את מאזניה. החברה הציבורית חייבת
להגיש לרשם החברות הממשלתי, מדי שנה
בשנה, דו״ח ממצבה על עסקיה.
כל החברות מקיימות את הכלל הזה. אחת
שלא עשתה זאת היא חברת אפק בע׳׳נו,
ששמה מורכב מראשי־התיב־ת של אוצר
פעולות קונסטרוקטיביות. במשך שמונה שנים
— מ־ 1959 עד — 1967 לא הגישה מאזנים.
וזאת למרות העובדה שדרך קופתה עברו
סכומים של מיליוני לירות.
כל חברה רגילה היתד, נאלצת, בשל כך,
לשלם כנסות כבדים. לא כי אפק. מנהליה
לא זו בלבד שלא נקנסו, אלא אף פנו רשמית
לרשם החברות שלא יהין לדרוש
מאזנים.
ישר כמוסדות המוזאימים. מנהלי
חברת אפק אינם סתם אנשי־עסקים. הם
ח״כים דגולים, מנהיגי המפלגה הליבראלית.
כתב ת״ב צבי צימרמן לרשם החברות:
״הפנייה מוסברת בכך שהחברה ד,יחי,
למעשה כתובת להעברת הקצבות של הסוכנות
היהודית, ואין ולא היו לחברה
אקטיבים ופסיכים, וכמובן גם לא כל יתרות,
למעשה אין כל פעולות בחברה, וה־שיקים
המגיעים מהסוכנות מועברים ישר
למוסדות המתאימים.״
מי הם המוסדות המתאימים, שכספי ה
האב
כבר יודע שבתום תקופת הלימודים
לא יחזור בנו לארץ .״הרי הוא לא רוצה
לעבוד בתל־אביב. הוא רוצה להיות רופא
בשבטו. הוא לומד רפואה בכדי לטפל בבדואי,
לעזור בהעלאת רמת הבריאות וההיגיינה
בשבטי הבדואים בנגב. אבל הוא
לא יכול לחיות באורוות בהן אנו גרים.״
סאלם מוסלמן אל־הוזייל עזר לא מעט
למתיישבים היהודים בנגב, כששירת כסמל
במשטרת המנדט• בשנת 1948 הוא עונד,
על־ידי הערבים בגלל העזרה שהגיש, עם
אביו, ליהודים.
שלטונות ישראל הצהירו לא פעם בפומבי,
וציינו את נאמנותם של בני השבט
הבדואי אל־הוזייל, וככל שמצב השבט הולך
וקשה, כך הפער בין ההבטחות שקיבלו
בניו לבין המציאות הולך וגדל.

אל־הוזייל
הבן לא יבוא

ברסיטת לוס־אנג׳לם בארצות־הברית :״רציתי
לבוא עם חברים, אלה שהזמינו אותי
אליהם בשנה שעברה, אבל לאן אני אביא
אותם? לאוהל? איפה ישנו? על הריצפה?״

הר,ידמה -לא בשבילם. עם בוא
הקידמה, עזבו בני השבט, השוכן ליד קיבוץ
שובל, על הכביש תל־אביב—באר־שבע,
את רעיית הצאן ויצאו לעבוד בטרקטורים,
בבניין, בחקלאות ובתובלה. ואז, באופן
טבעי, הם ניסו להפוך את האוהלים בהם
חיו אבותיהם לבנייני־מגורים המתאימים ׳לאדם
המודרני.
הם לא ידעו שהחוק הישראלי אינו מכיר
בבעלותם על האדמה בה הם חיים מדורי-
דורות. וכיוון שאין הוא מכיר בבעלות,
אין הוא מתיר להם לבנות על אדמתם
בתים, ולגור בהם.
צווי־ההריטה המוצאים נגד כל צריף ש נבנה
בשטח, והקנסות הכספיים הגבוהים
מבהירים להם, לאט לאט, שהם צריכים
להמשיך להיות בדואים נודדים, ואין להם
זכות להתיישב על הקרקע שלהם, כמו כל
אדם אחר.
״והרי אני בעצמי בחרתי להיות אזרח
במדינת־ישראל.״ אומר סאלם מוסלמן אל-
הוזייל ,״ובני הם אזרחים ישראליים. הרי
אנחנו לא יכולים לחיות ולהסתפק בהבטחות
שמבטיחים לנו קיבוצי הסביבה וחברי
מפ״ם בתקופת־הבחירות. אנחנו רוצים לחיות
בתנאים הגונים של המאה־ר,עשרים.״
ולמי זה באמת מפריע אם הם יתיישבו

המנחה:

עו״ד שמואל סגל

מעשי 11x91׳ -ב שר שר ת

ד״ר סנה ישיב

״זזפזתזגרפיה היא שארג! גיאזגרפיזז ״,אז־נזר
היפאני נז\2יני. בנזזזזזז ״בית־הגזה שר
ההז אזגזנזבז״ .ננברייהת־הנזין, רננהזה ואה,
אינה 2ן שזרזז בגיאוגרפיה. כך זזנזזזבז־ זז ש־

לשאלות הקהל

אורגיה של קמינות

#בבאר־־שבע
חברי התנועה ואוהדיה מוזמנים
לפגישה, שתתקיים ביום א׳ 17
בינואר בשעה 8.30 בערב, בבית
דני לחמן׳ ,רח׳ האבות 80ב־באר־שבע,
בהשתתפות חבר
ההנהלה

אלפס מ טיס
לדיון

בשאלה

האם להשתתף
בבחירות להסתדרות?

#גקריית־טבעון
תושבי קרית־טבעון והסביבה,
המעוניינים לפגוש חברים לשי־חת־רעים
(במיסגרת פרטית ובדירות)
יודיעו את כתובותיהם
לת.ד , 186 .קריית־מוצקין. לאור
פנייתם יתקשרו אליהם חברים
מטבעון לתיאום הפגישה.

ילדה בת שש וחצי, מעיירת הפיתוח ירוחם
התלוננה על כאבי בטן. לקחו אותה
לרופא, הוא בדק אותה וגילה שהיא סובלת
ממחלת מין.
האמא פרצה בזעק־ת, האבא לא יכול היה
להוציא הגה מהפה, הרופא של קופת־חולים
בירוחם ניסה להוצ־א מהילדה את סיפור
המעשה.
״איך זה קרה?״ הוא ניסה לשאול אותה.
״אני רק שיחקתי בחול, עם דפנה,״ היא
סיפרה לו .״ופיתאום זה כאב לי.״
היא לא קישרה בין מה שקרה לה לפני
כמה חודשים לבין הכאבים, וכשסוף־סוף היא
הבינה מה רוצים ממנה וסיפרה מה קרה
לה, התעלפה אמה בחדר הרופא.
״הלכנו אל יעקב הביתה,״ היא סיפרה,
״כי הוא אמר לנו שהוא יתן לנו המון צבעים,
ונשחק בהם.״
יעקב בן מסעד מון 40 היה שכן טוב
ומוכר, ואת הטיפול האבהי והמסור שנתן
לילדי הסביבה ואה שיעורי הציור שהעניק
להם לא פירש א־ש כדבר מסוכן. באותו
יום הוא הזמין אליו שלוש ילדות בגילים
שלוש עד שמונה שנים, ושני ילדים אחד
בן שלוש ואחד בן שש.
״אז כשבאנו אליו הוא אמר שעכשיו
אנחנו צריכים להתרחץ, כמו אצל אמא,״
סיפרה הילדה ,״אז הוא הוריד לנו את הבגדים
ואמר לנו ש־ש לו מישחק נורא יפה,
שכולם משחקים ביחד, כמו אצל הגננת,
וגם הוא התפשט.׳
וכך הוא ערך לו אורגייה פרטית עם
שלוש ילדות ושני ילדים, והילדים לא חשדו
כלל שהמישחק דחדש הזר, הוא מישחק לא

בוע, כשנזכר וזר\2י הארץ הגיעו יריענה ער
ההגברוה פיהאונוית שר פישעי־נזין. כנזה
נזפישעי־נזין ארה היו יוצאי־דופן. כו הב
כ הב ״העורב זזזזזיי באיוור הנגב ובררונז.־
המשפט, ושם, הוציאו 200ל״י, שילמו
עבורו את הקנס.

רגיל, והדבר לא היה מתגלה לולא מחלתי,מין
אצל הילדה.
בבית־המשפט בבאר־שבע נידון דנון ל־30
חודשי מאסר, מהם 12 על־תנאי.

השעון רא צילצל

הבת !נגעה

מתל-אביב הגיעו הם יפורים הבאים

ההווים שידמו

חיים סימון נעצר השבוע על־ידי המשטרה,
כשהוא חשוד באשמה מוזרה: גניבת
שעון מעורר מביתו של רוברט הכט ()66
ברחוב הירקון בתל־אביב, מסירתו לחברו
שמכר אותו בשוק הפולני ליד דואר אלנבי.
כשביקש נציג המשטרה, סמל־ראשון נחום
יחזקאל, להוציא פקודת־מעצר נגד סימון,
הוא אמר :״העבירה הזו היא כל־כך שפלה,
שאין אנו רוצים לשחררו בערבות.״
מה כל־כך שפל בגניבת שעון מעורר?
הנסיבות, כך הסתבר.
סימון פנה אל הכט הקשיש, הציע לו את
עצמו כאובייקט לאהבת־גבוים. הכט הכניסו
לדירתו. השניים בילו בנעימים, והכט אף
הניח לסימון להישאר ללון בביתו.
מה שהרגיז את הכט לא היתד, כל־כך
גניבת השעון על־ידי מאהבו הצעיר, כמו
העובדה שלא התעורר בזמן באותו בוקר.
השעון לא צילצל כמו כל בוקר, וכשקמתי
ראיתי שהוא נעלם.״

מדווח כתב ״,העולם הזה״ בירושלים

הצעיר הערבי ממזרח ירושלים הובא ל-
בית־המשפט באשמה שאינה נדירה ביותר:
ביצוע מעשר,־מגונה בגופה של קטינה, או
ליתר הדיוק בגופה של ילדה בת שמונה
שנים. כל זה לא היה חורג מן המיסגרת
הרגילה של עבירות מין, אילמלא היתה
הילדה לא בת אחותו של הנאשם.
באחד הבקרים הקרירים של החורף הלך
הנאשם לעשות את צרכיו בבית־ד,שימוש
של הדירה בה מתגוררים אביו הזקן חולד,
הלב, אחותו, בעלה וילדיהם. הוא נכנס לביתר,שימוש,
ראה שם את בת אחותו עושה
את צרכיה. סיפר הצעיר :״באותו הרגע לא
יודע מה קרה לי ואני לא יודע למה עשיתי
את זה.״ אותו הזמן עברה אחת השכנות
במקום, ראתה את המתרחש, פרצה בצעקות.
הילדה ניצלה את ההזדמנות ונמלטה. חמת
הורי הילדה בערה להשחית והם פנו אל
המשטרה, הצעיר נעצר והושם במעצר עד
למשפט. כשהועמד הצעיר לדין השבוע, הופתע
השופט כאשר קמו הורי הילדה והודיעו
:״אנחנו סולחים לו ומבקשים בשבילו
את רחמי בית־המשפט.״ השופט התחשב בבקשתם,
קנס את הצעיר ב־ 200ל״י. הורי
הילדה ליוד את הנאשם עד לסופת בית-

משטרת תל־אביב עסוקה בשבועות האחרונים
בהכנת מארבים ברחובות חשוכים
ובגנים ציבוריים לעבריין־מין בעל המצאה
מקורית. המארבים הוצבו אחרי שבמשטרה
התקבלו תלונות מצד אמהות רבות. שיטתו
של העבריין: הוא זורק מטבעות לתוך
שמלותיהן של ילדות, החוזרות מבית־הספר
או משחקות בגנים. אחר־כך הן אינן יכולות
למנוע ממנו עריכת חיפוש מדוקדק על גופן
לשם מציאת המטבע __

על אדמתם? הרי המקום גדול ורחב, ול־קיבוצי
הסביבה יש אדמה די והותר.

דרכי־אדם
לינץ,
בבאר־־שגע
ביום הראשון לאחר נסיעתו של מורים
חנוני עוד התנהל הכל כשורה. ביום השני
הרביצו הילדים בכיתה לבנו הצעיר :״חכה,
כשאביך יחזור נתלה את שניכם ביחד על
חבל! תלך מכאן, אבא שלך מרגל!״ אמרו•

את בנו השני תפסו נערים בפינת רחוב
והיכוהו מכות־רצח. וכשדודתו ראתה אותו
פרצה בצעקות ורצה החוצה לחפש את המכים,
אמרו לה עוברי־אורח :״בוגדת, מוטב
שתשבי בשקט בבית. אחרת יעשו לך אותו
הדבר!״
לאחר שזרקו אבנים על הילד השלישי
ופצעו את ראשו, לאחר שאנשים מבוגרים
ברחוב ירקו עליו כשחזר הביתה, סירבו
הילדים ללכת לבית־הספר.
״זה נכון שאבא מרגל?״ שאל הקטן בילדים
את דודתו. האשד, הסבירה לו שזה
לא נכון, שזוהי השמצה שהמציאו השונאים
של אביו. אבל כשהילד יצא לרחוב
ואמר בגאווה לחבריו :״אבא שלי לא מרגל,״
הוא חטף שוב מכות .״תלכו לרבת־עמון,״
אמרו לו חבריו ,״מי צריך אתכם בכלל
כאן? חכה שאבא שלך יחזור. נחתוך לו
את הגרון מול העיניים שלך.״
ראש־העיר: תן סמל. קפה מורים,
בבאר־שבע, הוא שם־דבר לחיילים, כמו קפה
כסית — לאמנים. כולם מכירים את מורים,
מכבדים אותו, והקפה משגשג. מוריס,
שעלה ארצה ב־ , 1948 והיום בן ארבעים,
עושה חיל, גר עם אשתו בדירה מרווחת,
וילדיו לומדים בבית־הספר היסודי המקומי
ומשביעים את רצון הוריהם.

יום אחד החליט מורים חנוני לקחת את
אשתו לטיול גדול בחוץ־לארץ, באירופה
חנוני הבנים קיבלו מכות

ובאמריקה, ולבקר את בני־משפחתו בפנמה.
לאחר שנסע, החלה העיר להתעלל באכזריות
בילדיו. אליהו נאווי, ראש העיר, לקח אומנם
את הילדים, ניחם אותם, נתן להם סיכה
עם סמל־העיר עליה, הלך עימם לבית־הספר,
וביקש את המנהל ואת המורים שישמרו
עליהם עד שאביהם יחזור.
אבל הילדים בבית־הספר אמרו שהאבא
של משפחת מורים מרגל, וברח מהארץ, וצריך
להכות את הילדים שלו, שנשארו כאן,
והילדים לא יודעים קונצים. ההורים אומרים
— והם עושים.
כשמורים סיים את הביקור שלו בחו״ל
וחזר ארצה, נודע לו על השמועות המהלכות
בבאר־שבע .״אמרו שברחתי מהארץ בגלל
שהמשטרה חוקרת אותי כאילו שאני סוכן
מודיעין סורי,״ הוא מספר ,״אמרו שנתפסתי
בפאריס ועומדים להחזיר אותי דרך האינטרפול
לארץ.״
״אני לא לוקח דבר כזה ללב,״ אומר
מורים, אבל אני לא מבין, אפילו אם מישהו
רצה להתנקם בי, איך הוא יכול להמציא
דבר כזה שפוגע לא בי, אלא בילדי! הרי

שרכת א\1השגרדים
תפ\\2ז 1\2פר תתן ר את פגזירי ״דיגזגן ונבויי —-
כבר בוצגו שור טוני ב״בתץ הפונוריבויי וווריפ גרוווברג וובופת צרור
** ה שאירע השבוע בתל־אביב היה
שוד השני. הפעם — לא־כל־כך נקי. לסניף
נראה מוגזם אפילו בסרט גנגסטרים בנק הפועלים ברחוב לה־גרדיה ביד־אליהו
הוליבודי. תוך פחות מ־ 24 שעות, לאור היום׳,
נכנסו שלושה גברים בתלבושת השודדים
רוצעו שני מעשי־שוד נועזים בבנקים בתל-
המסורתית — מכנסי ג׳ינס כהים, בטל־דר־אביב.
שודדים מזויינים בתת־מקלעים התרוסים
וכובעי־גרב בעלי חריץ־עיניים. בידיהם
צצו במכוניות ברחובות סואנים, לא הוטרדו
של שנים מהם היו תת־מקלעים. האחד מהם
אפילו מנוכחותם של שוטרים.
הפליט את האזהרה המוכרת :״לא לזוז! זהו
ביום הראשון השבוע, בשעה 17.23 בדיוק,
שוד!״ ובעוד אחד שומר על הפתח ושני
נעצרה מכונית קונטסח 1300.בצבע בז׳ על
מסתובב באולם לשם שמידה על הקהל, ניגש
המידרכה, בחסמה את הכניסה׳לבנק דיסקונט
השלישי אל הקופה — שהיתר, פתוחה בעת
אשר בפינת הרחובות קפלן ואבן־גבירול.
השירות לקהל, והחל לרוקן את כל המזוממתוך
המכונית פרצו שלושה אלמונים
נים אל תוק שק שהיד, בידו.
לבושי מכנסי ג׳ינם כהים ובטלדרסים, ועל
אלא שכאן חלו שני שיבושים רציניים.
ראשיהם כובעי־גרב המסתירים את פניהם.
אחת משקיות הכסף הקטן שחטף השודד
בידי שניים מהם היו תת־מקלעים מסוג
מן הקופה נפרמה — וכל הכסף התפזר על
עוזי, ובידי השלישי — אקדח. הם נכנסו
ד,ריצפה .״אסוף את הכל בספיד ובוא נסת־לתוך
הבנק, בו היו אותה שעה ארבעה
לק!״ צעק השודד שבפתח לעבר חברו הלקוחות
בלבד, ואחד מהם הודיע כדי למניע
שלומיאל. אבל באותו רגע אירעה תקלה
אי־הבנות :״זהו שוד מזויין! לא לזוז מ שניה. סמל משטרה שנמצא במשרדו של
המקום!״ השודד המזויין באקדח קפץ מעל מנהל הסניף, חשב שהשודדים כבר מסתלקרי
הנפה הדרומית ואנשי המדור המרכז
הדלפק ונכנס אל תא הקופאי .״פתח את קים, הרים את שפופרת הטלפון על־מנת
לבילוש — יביא תוצאות טובות יותר.
הקופה! מהר! פתח ולא יקרה לו שום דבר!״
להזעיק את המשטרה.
אמר לקופאי, יוסף הופמן בן ד,־.58
בנעשה, שהבחינו החמושים השודדים שני
ך* יה אחד שיכול היה לפתור את כל
שני חבריו נעמדו ליד הכניסה, כשהם השלושה שלהם.
מתת־המקלעים באש פתחו
1 1בעיות החקירה ואולי למנוע את השוד
מאיימים בתת־המיקלעים שבידיהם על יתר
נעלמו עם — 4,800.ל״י שבתוך השק, בביד
אליהו. ברגע בו נערך השוד הראוותי
הנוכחים. רק את מנהל הסניף, מוריס נחמי־מכונית
פרטית בצבע לבן, שבה המתין להם
בסניף הבנק, ברח׳ קפלן בת״א, נעצר ליד
אם בן ד,־ ,43 הם הטרידו :״קום ועמוד ליד
הבנק. פתח ליד הרביעי חברם
הרמזורים אוטובוס קו 12 שהיה בדרכו
הקופה שלך,״ פקדו עליו, כניראה מתוך
המכונית נמצאה שלושת־רבעי שעה לאחר
מבכר המושבות אל תחנת־הרכבת בצפון
חשש שנחמיאס ילחץ על פעמון־אזעקה
תל־אביב. של דרומית בשכונה נטושה
מכן
תל־אביב. נהג האוטובוס, יעקב כהן (,)22
כלשהו הסמוך לקורבנות
השוד השלומיאלי הם שלושה:
שמע את נוסעיו צועקים :״שוד! קורה כאן
שולחנו. השודד שנסים
מועלם ( )41,מכפר־שלם, אב לאחד־שוד!״
ליד
הקופה הריק
עשר ילדים ופועל בחברת־החשמל, נפצע
״בתחילה חשבתי שזה קרה באוטובוס,״ תוכנה בינתיים את
ברגלו. מייד לאחר הניתוח שעבר בבית־סיפר
כהן ,״אחר־כך ראיתי מד, שקורה
לתוך שק שהיה בהחולים
איכילוב סיפר :״באתי לקבל הלוואה
בתוך הבנק. הנוסעים צעקו לי :״זה הלארק!
ידו. הפדיון, לאחר
של 500ל״י שאישרו לי. המנהל שלח אותי
סגור אותו!״ בפינה עמד באמת לארק
עריכת מאזן־הקופה,
להביא שטר של 2,5ל״י. רק חזרתי עם
שחנתה בצורה מוזרה. גם אני חשבתי
היה בדיוק—,50,000. זהו תזוזו!

שומע: אני לפקיד השטר שזאת המכונית של השודדים. לקחתי ימינה
עם תום המיבצע,
שוד!״ לאחר תיאור השוד מוסיף נסים:
וסגרתי את הליארק. רק נעמדתי, ראיתי
שנמשך 4דקות,
״ראיתי איך הכסף הקטן התפזר לו על
פיתאום איך הקונטסה שלהם עוברת אותי
יצאו השודדים מן
הריצפד, ופיתאום שמעתי צרורות, ראיתי
מאחורי ונוסעת להצטלבות קפלן — המאסהבנק,
נכנסו אל תוך
על־ידי אשד, שנפצעה בשתי הרגליים. אני
פים. רציתי לרדוף אחריהם אבל הנוסעים
הקתטסוז ונעלמו לבהתחלה
לא הרגשתי כלום, אבל כשניגשתי צעקו לי :״היזהר! מכוונים עלינו!״ ויתרתי המנהל כיוון דרך פתח־לעזור
לה הרגשתי שכואב לי ברגל ונפלתי.
על הרעיון ורק רשמנו את מספר הקונטסה שנשדד תקווה. השוד עבר
אחר־כך אני יודע שלקחו אותנו עם טקסי — 022־.233״
ללא תקריות מיוחיעקב
כהן המשיך לאחר־מכן בנסיעה בקו
לבית־ חולים.״
דות, וכמעט ללא שימוש באלימות. כימעט,
כרגיל .״רק שהתחלתי עם אוטו מלא ואחר1-
האשד, שנפצעה בשתי רגליה, היא מרים
כיוון ששוטרת שנמצאה בין ארבעת לקוכך
נישארו לי רק חצי מן הנוסעים.״
גרוזנברג בת .65 הפצועה השלישית היא
חות הבנק שנלכדו בזירת השוד, ניסתה
אילו חסם יעקב כהן את הקונטסה שעל
פעוטה בת שנתיים וחצי, טלי פנחס, שלחמוק
החוצה לשם הזעקת עזרה. היא
המידרכה ולא את הלארק שחנה ״על הנישאה
במסדרונות בית־החולים בידי אמה,
נעצרה על־ידי השודד שבכניסה.
עוקם,״ ייתכן והיו השודדים נלכדים. אבל
שרה פנחס, בת ה־ .26 שרה, אף היא נשרטה

באותה מידה ייתכן שהיו פותחים באש, וה־ו
קלות ברגלה מכדור שנורה בידי השודדים.
שעות לאחר השוד הנקי והחלק
גורמים בכך לקורבנות־בנפש.
האם היו אלה מעשי־שוד, המבוצעים בברחוב
קפלן בתל־אביב — אירע ה־זד
שיטה
דומה על־ידי אותה כנופייה? ברגע זה
קשה לקבוע זאת. השיטה היתד״ אומנם,
מאוד דומה בשני
ר,מיקרים, אבל קשה
להתעלם מן ההתנההשלומיאלית
גות

השודדים ביד-
אליהו לעומת קור־רוחם
ודייקנותם של
שודדי הבנק ברחוב
קפלן.
משטרת תל־אביב, בתוכנית שנערכה היקפית מחסומים
מייד עם היוודע דבר
השוד, לא הצליחה שרדף לתפוס את השודדים
בעודם נוהגים ברכב הגנוב. אולם, יש

הוא הרס להם את החיים. איך הם יוכלו
עכשיו לשתק עם החברים שרק אתמול היכו
אותם וירקו עליהם? איך אני אוכל להסביר
להם את זה?״

לכן הוא חושב לחסל את עסקיו המשגש־גים
ולעזוב את העיר :״משפחתי וילדי,״
הוא אומר ,״זוכרים׳ ומתביישים עד היום
בשמועות שהיו סביבי. הם זוכרים היטב

את סיפורי הזוועה על מה שיעשו לי כשאחזור
ארצה. ואין לי מד, לעשות. אין לי
את מי לתבוע או את מי להאשים, לך תחקור
80 אלף תושבים?״

קולנוע
ישראל

של עצמו. ועד הסוף לא ברור מי־הוא־מי.
חוץ מזה — הכל מקצועי, הצילומים, ה־מישחק,
הבימוי.
ביטוח מקיף
ניזקי הפשיטה בלבנון עוד לא ננמרו.
כל פעם מתגלות תוצאות חדשות: ביטחוניות,
כלכליות, וחברתיות. ועכשיו פגעה
פשיטה זו גם בממלכת הסרטים.
הסרט גדול־התקציב עת להישאר — עת
ללכת, שצילומיו צריכים היו להתחיל בחודש
הקרוב, נידחה לזמן בלחי-ידוע.
זה צריך היה להיות הסרט היקר ביותר
שנעשה בארץ עד כה, קו־פרודוקציה אמריק־אית־ישראלית,
על אהבה בין ישראלית לאמריקאי,
עם כוכבים גדולים, מפיקים גדו,־
לים, וכסף גדול.
לאחר הפשיטה בלבנון הודיע הצד האמריקאי
שהוא לא ישלח את כל הדברים

נהדר
עד איוס
הגנבים באים, הגנכים באים
(אסתר, תל־אביב; איטליה) למפיקי־סרטים
יש דמיון כמו של האיש שהמציא לפתוח
את הקיוסק מול הקיוסק הקיים. הם ראו
את יהלומים קורצים בריו, והחליטו לתת
ליהלומים הזדמנות לקרוץ שוב.
ליתר ביטחון, לקחו את אדוארד ג׳י רובינ־סון,
למלא תפקיד של פרופיסור המומחה
לתיכנון מעשי־פשע, הואיל ובריו כבר עשה
זאת בהצלחה.
את הסרט מחזיק ויטוריו דה־סיקה, המגלם
דמות נהדרת של נסיך־פשע ותיק, הרוצה
להוכיח לצעירים שעדיין כוחו במתניו.
לא נספר את העלילה, ולא נספר שרוברט
ואגנר חוטף את דה״סיקה תמורת כופר, וכאשר
מתברר שלגנגסטר הקשיש אין פרוטה
בכיסו, הוא מתכנן שוד כדי לשלם את
סכום הכופר.
יש בסרט דיאולוג נחמד ומצחיק, ויש
מצבים נחמדים מאוד של פושעים שלומיאלים.
אבל מה שנורא שם זה רחל ולטש,
ומה שאיום זה ׳רוברט ואגנר. אם מתעלמים
מהם כדאי בהחלט לראות את הסרט.

^ ה1אמ1ות השונה ווהנס־ו! דגנר הישואו
חאשה הישראלית נ1ן יה ׳ותו נשמתזויס אחויה ^
^ 19 אחו! מהנשים וזאמינות: הוקיון עוזר למין
ף• תבונה החשובה ביותר שמחפש
ן 1הגבר הישראלי אצל אשתו היא הנאמנות•
זוהי גם דעתן של מרבית׳הנשים בישראל.
הן סבורות כי התכונה החשובה
ביותר באשה האידיאלית היא הנאמנות.
התכונה החשובה השנייה, לדעת הנשים
והגברים גם יחד, היא יכולתה של האשד,
הישראלית להיות אם טובה. רק לאחר
תכונה זו צועדת במקום השלישי בחשיבותה
החכמה — שהנשים והגברים בישראל
כאחד דרנו אותה המקום השלישי.
לעומת זאת נחלקים הגברים והנשים
באשר לחשיבותה של התכונה הרביעית.
נשות ישראל סבורות כי נקיון האשד, היא
התכונה הרצוייה הרביעית שלה. הגברים
כוכבים מפקיד חייה במשך שנים הופיעה ברכה נאמן על במות
הארץ עם קומבינזון לעורה, עם מחשופים
גדולים למעלה ולמטה, ואחר־כך, כשהיא
ירדה מן הבמה לרחוב, כולם הסתכלו יותר
אל המחשופים שלה מאשר אל הלב שמאחוריהם.
״הייתי
אומללה,״ היא מספרת ,״אנשים
התייחסו אלי כמו ששיחקתי. ברחתי לחוץ-
לארץ לשנה. הייתי מקבלת מיגרנות נוראיות.
לתקופות ארוכות. היו לי מחלות
פסיכולוגיות. לא אהבתי מה שאני עושה.
הייתי אומרת לפעמים :״ראו, אני לא כמו
בסרטים שלי, תסתכלו עלי כמו בחיים.״
אבל זה לא עזר. אנשים התרגלו לחפש
אצלה את הקומבינזון ולא את השכל, וכש־ליטפו
את ראשה, והביטו על עיניה, זה
לא היה כדי למצוא מה נמצא מתחתם.

רחל ולטש ב״הגנכים״
איומה אמיתית

־.יקרים הללו ארצה, עד שלא יובטח להם
ביטוח מלא נגד ניזקי־מלחמה.
אבל בארץ אין חברת־ביטוח ממשלתית,
וחברות־הביטזח הפרטיות מסרבות לסכן את
עצמן בסכומים כל־כך גבוהים.
המפיקים לוחצים עתה על הממשלה ש־תשתתף
באופן חלקי בביטוח הסרט.
סרטים טובן כפול
של עצמו
הנשרים פשטו עם שחר

(צפון,

תל־אביב; אנגליה) .עד חצי הסרט אין
מבינים מה שקורה בו. יודעים שהגנרל נפל
מהמטוס שלו לפני הפלישה לנורמנדיה, ב־מלחמת־העולם
השנייה. אבל לא יודעים
:דיוק אם הוא גנרל, או שהוא שחקן הממלא
זפקיד של גנרל.
יודעים שריצ׳ארד בארטון מארגן חבורה
צל חיילים, להציל את אותו גנרל־שלא-
:רור־אם־הוא־גנרל־או־לא. אבל לא ברור
:ם אם ריצ׳ארד בארטון הוא אמיתי, או
מהוא רק ם וכן־כפול. ולא ברור בכלל איך
:כנסת מרי יור לכל העסק.
כל אחד הוא גם הוא וגם הסוכן־הכפול

הניטים הרעות. עד שהיא קיבלה את
תפקיד אשתו של הנרי בהצגה בקט. ואז
התברר שהיא שחקנית מוכשרת מאוד, ושהיא
יכולה להיות גם אשד, נשואה, רעת־לב,
ובלתי־סימפטית.
ואז הגיעה סידרת תפקידים של נשים
רעות. היא שיחקה באופן מעולה תפקיד
של גרושה באיריס, והיא משחקת עכשיו
תפקיד של אשה רעה במרגו שלי, סרטי
של מנחם גולן, המוסרט בימים אלה.
עכשיו העולם מסתכל עליה בעיניים אח רות.
מגלים שלא הקומבינזון זה מה שחשוב
אצלה, אלא האישיות הדוחה.
״הבעייה שלי היא — שאני יותר מדי
פרובוקטיבית, אני כל רגע משתנה. אני
שונה מהם בעצם מהותי. לא כל־כף הרבה
אנשים אוהבים את זה.״
כשהכירו אותה מצד הקומבינזון שלה, לא
הבינו אותה .״היו מסתכלים עלי ככה,
הייתי אומרת למישהו דבר שהוא לא מבין,
והיה מסתכל עלי כמו על מטומטמת.״
עכשיו, כשמכירים אותה מצד האופי, שוב
לא מבינים אותה :״הם לא תופסים שאנשים
מתפתחים. אנשים הולכים הלאה• הם לא
מסתכלים. הם לא רואים. ואני שואלת:
למה הם לא רואים?״
לא נותנים לחיות. היא, בכל-אופן,
מצידה, משתדלת להראות :״היום, כשאני
רצינית, אני צריכה חמש פעמים לחשוב
איך אני מתנהגת בציבור. אף־על־פי שזה
בין חברים. מה אני אומרת. איך אני מתלב שת.
עם מי אני מדברת. לאן אני הולכת.״
אבל זה לא עוזר. כל אחד עסוק יותר מדי
במה שהשני עושה .״לא נותנים לאחרים
לחיות איך שהם רוצים.״
אילו היו נותנים לה פעם תפקיד כמו
פטוליה, אשה יפה, מעניינת, שעושה מה
שהיא רוצה, היא היתר, יכולה לחיות אותו
ללא פחד. ומי שראה אותה על הבמה ועל
הבד, יודע שהיא גם תשחק אותו טוב•

ילין

עשירי

מעדיפים שהישראלית תהיה קודם כל חרוצה
ורק אחר־כך נקיה.
אלה הן חלק מהמסקנות הבולטות ממחקר
שנערך בשבוע האחרון בישראל, שנועד
לעקוב אחרי הרגלי הנקיון של האשד, הישראלית.

הישראלים

הנקיים ביותר
ך*אשה הישראלית, ובמיקוד, זה
| 1מדובר אך ורק באשה העירונית, מוציאה
חלק ניכר למדי מתקציבה להופעתה
החיצונית. היא מבלה שעות במספרות וב־מכוני־יופי,
דואגת להתלבש לפי צוי־ד,אופנה
האחרונים.
אך האם היא ממלאת אחרי התנאי הראשוני
של היופי, הנקיון?
כדי להשיב על שאלה זו נערך מחקר
סטאטיסטי ביזמת מערכת העולם הזה. השתתפו
בו עשרות גברים ונשים בתל־אביב.
כל אחד מהם נדרש להשיב על 20 שאלות
בכתב, כשלגברים נוסחו. שאלות אחרות
מאשר לנשים.
באמצעות מחקר זה אי־אפשר אומנם לעמוד
בוודאות על הרגלי הנקיון של האשד,
הישראלית, אולם אפשר ללמוד ממנו לפ־חות
דבר אחד: מרבית המשתתפים במחקר
ידעו את הכללים והנוהגים של ההיגיינה
המודרנית. אם אומנם הם מבצעים אותם —
זו שאלה אחרת.
העיר בה מתגוררים האזרחים שהשתתפו
במחקר, תל־אביב, נחשבת לעיר מלוכלכת.
אבל עובדה זו לא הפריעה למרבית הנשא־

הנשים הישראליות סבורות לעומת זאת
כי הגרמניות הן הנקיות ביותר, כשאחריהן
צועדות לפי הסדר בנות האומות הבאות:
הישראליות, האמריקאיות, האנגליות, הצרפתיות
והערכיות.
ניכר שבבחירה זו הושפעו המשתתפים
במחקר גם מדיעות פוליטיות. אחרת אין
להסביר את אחידות הדיעות של הגברים
והנשים גם יחד שהצרפתים והערבים הם
פחות נקיים. אין ספק שמרבית המשיבים,
למשל, לא ראו אף פעם ערביה עירונית
מקרוב כדי לשפוט על מידת נקיונה.

ך* אם יש כיסוי לביטחונם העצמי של
ן \ הישראלים כי הם נקיים מבני עמים
אחרים?
ניתן לבדוק זאת בהשוואה למישאל דומה
שנערך לא מכבר על־ידי מערכת השבועון
הגרמני הנפוץ שטרן.
הגרמנים היו גם הם משוכנעים כי הם
נקיים יותר, לפי הסדר, מההולנדים, האנגלים,
הסקנדינביים, השוייצרים, הצרפתים,
האיטלקים ועמי המזרח (כולל ישראל).
אבל ־ 557 מהמשתתפים במישאל הגרמני
טענו כי די לעשות אמבטיה רק פעם אחת
בשבוע. דעתם של הישראלים בנושא זה:
• 557,מהנשים הישראליות סבורות
כי אשד, ישראלית צריכה לרחוץ באמבטיה מאמינות מהנשים
פעם ביום .״27/
כי צריך לעשות אמבטיה רק פעם בשבוע.
177,נוספות הן בעד אמבטיה פעם ביומיים.
רק 17 ,מהנשים טען כי בקיץ יש
לעשות אמבטיה בכל יום ואילו בחורף די
באמבטיה פעמיים בשבוע.
337 מהגברים הישראלים מחזיקים

בדיעה כי יש לעשות אמבטיה בכל יום, בקיץ
ובחורף 28 7 .הם בעד אמבטיה כל
יום בקיץ, אבל בחורף הם מוכנים להסתפק

פלונסקי

לניאדו

באמבטיה פעמיים בשבוע 317 .סבורים כי
די באמבטיה אחת לשבוע 87 מסתפקים
באמבטיה אחת לשבועיים.
המצב הוא הרבה יותר טוב כשמדובר
במקלחות.
817 מהגברים הישראליים הם בעד מקלחת
אחת ליום 87 , .בעד מקלחת אחת ל>
117 בעד מקלחת פעם ביומיים.
שבוע, ר
לעומת זאת מאמינות 9 2 7מהנשים הישראליות
כי רצוי לעשות מקלחת אחת ליום.
דעתם של מומחי ההיגיינה בנושא זה:
יש לעשות מקלחת אחת ליום ואמבטיה
אחת לשלושה ימים.

רכין

רותי

לים לראות בישראלים את אחד העמים הנקיים
ביותר שהם מכירים. כל הנשאלים
התבקשו לדרג, לפי סדר העדיפות בנקיון,
את בני העמים הבאים: ישראלים, גרמנים,
אמריקאים, צרפתים, אנגלים וערבים. וכך
הם דרגו אותם:
הגברים הישראלים סבורים כי הישראלים
הם הנקיים ביותר ואילו אחריהם צועדים
לפי סדר זה: הגרמנים, האנגלים, האמריק־אים
הצרפתים והערבים__ .
במה פעמים
אמבטיל?

מתי
?החליף
הזיה?
ך* עניינים מסתבכים יותר כשמגי!
! עים לענייני נקיון שאינם קשורים דווקא
לרחיצה.
347 מהנשים שהשתתפו במישאל היו
בדיעה שנעליים צריך להחליף רק כשהן
מתקלקלות, ורק 277 היו בעד החלפת זוג
נעליים בכל יום.
־ 167 מהנשים הישראליות טענו כי הם
סבורות שניתן להסתיר בעזרת איפור פגמים
בנקיון ו־> 317 היו בדיעד. שניתן לע־שוה
זאת רד, להדמירו. שאר /-־זי י יטו 3י

לעולם אין להסתיר פגמים בנקיון בעזרת
איפור.
2170 מהנשים עדיין מאמינות שהן צריכות
להחליף הזיה רק כשהיא מתלכלכת׳ 477 .
טענו כי הן מחליפות חזיה אחת ליומיים,
ורק 3270 כתבו כי הן מחליפות חזיר, בכל
יום.
177 מתייחסות בצורה דומה ללבנים —
טוענות כי יש להחליפן רק כשהן מתלכלכים0
.ץ 19 היו בעד החלפת לכנים אחת
ליומיים, ו־ 6470 כתבו כי האשד, הישראלית
צריכה להחליף לבנים בכל יום.
927 ,מהנשים הישראליות סיפרו כי הן
עושות נקיון יסודי בבית אחת לשבוע, ו־
3 7סברו כי יש לעשות נקיון כזה רק
אחת לחודש. אגב, במיסגרת שאלה זו היתד,
אחת התשובות האפשריות, מבין אלה שניתנו
לבחירה, כי יש לנקות את הבית כל
פעם כשהוא מלוכלך. רק 170 בחר בתשובה
זו כתשובה המתאימה.

ריח טבעי
ע די ף
^ כל למרות עובדות אלה יש לאשת
הישראלית דיעה טובה על עצמה 177 .
מהנשים הנשאלות סברו כי האשד, הישראלית
הממוצעת נקיה יותר מאשר הגבר הישראלי
הממוצע• 7470 חושבות כי הם נקיים
באותה מידה. רק 90/0מאמינות כי הגבר
והאשה הישראלית הם לא־נקיים באותה
מידה.
מבין הגברים הישראלים חושבים רק.
־ 567 שהאשה הישראלית הממוצעת נקיה
יותר מהגבר הישראלי. יתרם בטוחים שהגבר
נקי יותר.
הנשים שהשתתפו במחקר התבקשו לדרג
את מידת הנקיון האישי והנקיון בלבוש
של חברותיהן. הציונים האפשריים היו:
נקיון טוב מאוד, טוב, מניח את הדעת, רע
ורע מאוד.
187,מהנשים דרגו את הנקיון האישי
של חברותיהן כטוב מאוד 687 ,כטוב ורק
1470 כמניח את הדעת. לעומת זאת היו
947 מהנשים בדיעה שנקיון הלבוש של
חברותיהן הוא טוב ו־ 6 7הגדירוהו כרע.
לגבר הישראלי יש דיער, שונה במקצת
בנושא זה 6770 .מהגברים סבורים כי ה־נקיון
האישי של הנשים אותן הם מכירים

הוא מניח את הדעת 470 ,הגדירוהו כרע
מאוד ו״ 2970 כטוב מאוד.
באשר לנקיון הלבוש של האשד, הישראלית
סבורים 7 7 7מהגברים הישראלים כי
הוא מניח את הדעת 1470 ,מגדירים אותו
כטוב מאוד ו־ 970 כרע מאוד.
יתכן והשוני הזה בדיעותיהם של הגברים
והנשים בישראל נובע, בין השאר, גם ממה
שחושבת האשה הישראלית על הריח שרצוי
שילווה אותה• 4970 מהנשים סבורות כיו
הן יכולות להתפאר בריחן הטבעי3 7 7 .
היו רוצות שיריחו בהן את ריח הסבון שהן

מתרחצות בו ורק 147 מעדיפות להתבשם.
אך לא אחת מהנשאלות בחרה בריח משחת
השיניים שילווה אותה.

מתי הישראלית
נקיהדתרז
4 0 0/מהנשים הישראליות מא-
מינות כי יש לשמור על הנקיון

משום שהוא מסייע להצלחה ביחסים עם
בני־המין השני. מבין הגברים הישראלים

מאמינים 23 7כי זו הסיבה החיונית לשמירה
על הנקיון.
477 מהנשים ו־ 5 1 7מהגברים שומרים
על הנקיון מפני שהוא נותן הרגשה יותר
טובה• ואילו 3 4 7מהנשים הישראליות ו־
267 מהגברים הישראלים שומרים על ה־נקיון
כדי לשמור באמצעותו על בריאותם.
מה היא התקופה בה האשד, הישראלית
היא הנקיה ביותר?
397 מהנשים חושבות כי הישראלית
נקיה ביותר בהיותה בגיל ההתבגרות2 0 7 ,
סבורות שהיא נקיה ביותר כשמחזרים אחריה,
2 4 7חושבות כי האשד, הישראלית נעשית
נקיה יותר אחרי נשואיה ורק 117 ציינו
כי תקופת הילדות היא הנקיה ביותר.
לעומת זאת יודעים 6 3 7מהגברים הישראלים
לציין כי האשד, הישראלית נקיה
ביותר כשמחזרים אחריה 217 .ציינו כי
בגיל ההתבגרות היא נקיה ביותר, ו־ 167
נזכרו בימים הטובים של ילדותם, ציינו כי
הישראלית נקיה ביותר כשהיא ילדה, עד

גיל ההתבגרות.
4 4 7מהגברים שהשתתפו במחקר הם
נשואים. אף אחד מהנישאלים לא בחר בתשובה
לפיה הישראלית היא נקיה יותר
אחרי נשואיה.
כמה מהמשתתפים במחקר הסכימו לציין
את שמותיהם על גבי השאלונים שמילאו.
הנהג הרווק, אריה ילין 30 היה רוצה
למצוא באשה האידיאלית שלו את תכונח
החכמה במקום הראשון ואת הנקיון דק
במקום השלישי. סמל צד,״ל, אברהם רבין
( ,)20 חושב כי החכמה היא התכונה האחרונה
החשובה לאשר, ואילו הנקיון היא התכונה
השלישית בחשיבותה, אחרי היות האשד,
אם טובה ואשד, נאמנה. הסוחר שוקי פלוד
סקי ( )26 מדרג את תכונת הנקיון במקום
השני, אחרי הנאמנות. רבי ן וילין
מאמינים כי האשד, הישראלית היא נקיה
ביותר כשמחזרים אחריה. פלונסקי רואה
אותה נקיה בגיל ההתבגרות.
שושנה עשירי פקידה בת ,28 חושבת
שתכונת הנקיון היא התכונה השישית בחשיבותה
לאשה. רחל לניאדו פקידה בת
23 ורווקה דרגה את הנקיון כתכונה השנייה
בחשיבותה לאשה כשלפניה חשובה יותר
רק החריצות. ואילו רותי 16.ספרית
צעירה, היא מהנשים הבודדות שציינו כי
הנקיון הוא התכונה החשובה ביותר לאשה.
רחל ושושנה סבורות כי האשד. הישראלית
נקיה ביותר בתקופת ההתבגרות שלה ורותי
חושבת שתהיה נקיה יותר אחרי נשואיה.

נעו השעשועים איש

גברת עומר שריף?
אם לא יהיה זה משה דיי* ,אז עומר
שריף! הוא שיגרום לג׳מאל עכד־אל־נאצר
התקף־לב. השחקן המצרי הזה מר־

דותה לנגן בחצוצרה, שירתה בלהקת הנח״ל
כמחצצרת. כשהשתחררה מהצבא, גילתה או־תה
נעמי שמר, צירפה אותה לרביעיית

שה לעצמו באמת יותר מדי. קודם הוא מנ

את היהודיה כרכרה פטרייסנדי*

לעיני המצלמות, אחר־כך הוא משחק ברידגין||
עם הנבחרת הישראלית. אחרי זה הוא מצ־ ׳1
טלם כיהודי עם כל מיני בחורות ערומות*,
ועכשיו הוא רוצה לא פחות ולא יותר
מאשר לשאת צעירה ישראלית לאשר,ז
עובדה: בידיעה שהגיעה השבוע מהולי־בוד,
נמסר כי עומר שריף, כוכב הקולנוע
המצרי, הצהיר בפומבי את ההצהרה הבאה:
״אני מאוהב בנערה ישראלית. שמה רות
אני אוהב
כיל!ל והיא זמרת ישראלית.
אותה ומקווה לשכנע אותה שתתחתן איתי.
היא תהיה לי אשר, נהדרת.״
אין זו הפעם הראשונה שעומר שריף
יוצא עם נערות ישראליות. רק בקיץ לפני
שנה, זמן קצר אחרי המלחמה, הוא הופיע
בפאריס בפומבי בחברת דיילת אל־על הותיקה
ג ׳ודי אמיר, שהפכה לידידתו האישית.
נראה שכל דברי התעמולה המצריים,
שהבטיחו לחיילים המצרים את נשות
תל־אביב, שיכנעו מצרי אחד סוף־סוף. הוא
־וצד, ישראלית.
המיועדת להיות אשתו של שריף היא
ותי ביקל 23 שגדלה בעין־התכלת, פר־
:ר של נתניה. רותי הג׳ינג׳ית למדה מיל איפה דותי

הפלסטינאי
של יעל אביב
יעל

בימים האחרונים התחילה
*ביב להבין בפוליטיקה, במרכסיזם,
;קומוניזם, ובבעיות יחסי ישראל-ערב.
הבנות ריכה ימים.
שם התגלתה רותי כבעלת קול אלט נעים.
היא ניסתה את מזלה כזמרת בתיאטרון
גיורא גודיק. הופיעה תקופה מסויימת כמחליפה
במחזמר קזבלן. לפני כשנה יצאה
את הארץ יחד עם ד,רביו הישראלי של
יונתן כרמון, לאחרונה שהתה רותי בלונדון,
שם רצתה להשתלם במישחק.
ידידותיה של רותי זוכרות אותה כנערה
צנועה וביישנית, שלא היו לה מחזרים
רבים, היא היתד, מסמיקה כל פעם שסיפרו
בחברה בדיחות גסות ולא היתד, מרבה בדברים.
רותי
פגשה את עומר שריף בלונדון,
מקום מגוריו, ונראה שהחצוצרה שלה הפילה
את חומת־יריחו של לבבו.
ואתם עוד תראו שהם יהפכו לדוגמה החיה
של אפשרות הדו־קיום בשלום של הישראלים
והמצרים.
האחיות

שמר

שהקימה ושלא הא
הוא
אחד מאנשי ״מצפן״ .הוא נלחם
נגד שילטון הביבוש בערי הגדה, ולפני
חודשיים, כשערך את המלחמה הזאת
על קירות של בתים בירושלים, נשפט
בבית משפט השלום, וקיבל קנס כספי.
מאז, הוא כותב את סיסמותיו על
עצמו, ולא מזמן הופיע בתל״אביב כשעל
חולצתו הכתובת :״כולנו ערבים פלס-
טמאים.״
מזה שלושה חודשים הוא לא נראה
בלי יעל אביב, ייעל אביב לא נראית
בלעדיו. אומרים שזוהי אהבה רצינית,
עם הרבה אידיאולוגיה.

רינה גנור נעלמה. בעלה היה בחוץ־
לארץ. הבית היה סגור. ההצגה מר מרי
צריכה היתד, להתחיל, ורינה גנור איננה.
פשוט איננה.
חיפשו אותה בכל העיר, אצל חברים, אצל
חברות, חיפשו אותר, אפילו מחוץ לעיר.
עד ירושלים וחיפה הגיעו, אבל רינה היתר,
עוד יותר רחוקה. היא היתר, ברומא.
בשעה שמונה בערב, כל השחקנים כבר
היו מתוחים ועצבנים מרוב ציפייה. הגיעה
לפתע טלגרמה מאיטליה :״אני אאחר קצת,״
היא כתבה לחיזקי כהן, המשחק לצידה,
וזה הכל.
בשעה שמונה וחצי, כשראו מנהלי הקא מרי
שהיא עדיין באיטליה, ואין שום סימן
שהיא עומדת להגיע, ביטלו את ההצגה והחליטו
לקנוס אותה בשמונה מאות לירות.
למחרת היא חזרה, רעננה ויפה כתמיד,
עליזה, ולא מבינה מה הרעש שעושים
סביבה .״קפצתי ללילה ויום לאיטליה, אז
מה יש? הנה אני כאן חזרה,״ היא אמרה.
הסיפור האמיתי מאחורי נסיעה זו הוא
שונה לגמרי ממה שחושב כל מי ששומע
אותו. אין לה שום ידיד חשאי באיטליה.

הוא התאקלם...

היא לא קראה על זה בספרים, היא
למדה על זה באוניברסיטה ; יש לה
דה יותר טוב מכל הספרים ומכל ה־
:יברסיטות.
מזה שמונה שנים מתחיל אריה
נר את השנה הראשונה של הב״א
1באוניברסיטה העברית, אבל ההש־ז
הרחבה שלו לא באה משם, אלא
!מוד עצמי.

כוכר

בקרוב נתבשר על נישואים אמגותיים
חדשים. במאי התיאטרון והסרטים ה איטלקי,
ג׳ילברטו טופאנו, שלא מזמן
נקלט בעולם־הבוהימה הישראלי וביים
את ההצגה ״גיבעת ספון ריבר״ ואת
הסרט ״מצור״ ,מצא כאן את בחירת-
ליבו.
טופאנו, בן ה״ 30 פלוס, הוא גבר נאה
מאוד ומרשים. אבל למרות מוצאו האיטלקי,
איננו טיפוס של קזאנובה, ואין
לו הגינונים המקובלים באיטלקיים. הוא
התאקלם היטב בנוף הישראלי, ואפילו
מדבר עברית על-בורייה.
את אהבתו מצא טופאנו בחוג לתיאטרון
באוניברסיטת תל-אביב, והנושא
הוא — סטודנטית נאה, שחרחורת ותמירה,
העונה לשם בינה.

מוכני ומוכנות -ניפרד
1אינפלציה בשוק. הוא התמלא בבת אחת בבחורים ובחורות,
ים וצעירות, מוכשרים ומוכשרות, שהתגרשו זה עתה, והם
ים ומוכנים ומוכנות לשימוש.
•אשונים שהגיעו לשוק היו הזוג קופרשטיין, הוא כלכלן
־ במשרד המסחר והתעשיה, ודובר מועצת פועלי תל־אביב.
עדנה פאר, בחורה נאה, צעירה ומושכת.
עכשיו השקיעו את מעלותיהם איש ברעותו. עכשיו הם

צכי ליפוכיץ היה אחד נזעמודי־וזתווך
של הפליי־בויס בישראל. אומרים שהוא הח זיק
את המוסד הזח. אביו בונח שזזת־תעופה
וכבישים, והוא נהג להוציא בער בים
מה שכל אלה הכניסו — במסעדות
יקרות, במלונות מפוארים, בדיסקוטקינו,
בחברת מיטב הנשים בארץ.
ביום הראשון הוא נרשם לנישואים, ועד
שלא יימצא לו מחליף, חיי־השעשועים ב־תל־אביב
לא יהיהו מת שהיו.
כששרון סטטסון, דיילת אל-על, בתו
של הארולד סטטסון, חזרה מטיסה,
היא לא ידעה שהיא עומדת להתחתן.
צבי ליפוביץ, שפגש אותה בשדה, אמר
לח :״שרון, מזל טוב. את מתחתנת.״
״עם מיז״ היא שאלה, והוא ענה לה:
״איתי.״ היא לא התנגדה.
יום לאחר מכן הוא טייל ברחוב עם קבו־צח
של חברים, ועם ידידתו לידיה שו־מ
כ ר, ובמשך כל הטיול הוא חזר ואמר:
״אני מקווה שלא אתחרט. אני מקווה שלא
אתחרט.״
הוא לא התחרט• ביום הראשון הוא הלן
כמו ילד טוב, עם שני עדים — שי או*
פיר ויורם לייכוכיץ — להירשם לני שואין.
שרון
מקווה שהחתונה לא חתאחר, וה שנתיים
הארוכות של חברות רצופת-הפם־
קות, תסתיים בסוף טוב.

יכולים לפזר אותן בין כל מכריהם הרבים.
החיים עוד לא נרגעו מזעזוע הזה, וכבר קיבלו זעזוע חדש.
חיים תדמון, קריין החדשות הגבוה, היפה, בעל הקול העמוק,
יהיה מעכשיו שוב רווק מבוקש, וכן גם אשתו־לשעבר, רחד
חלפי, המושכת מזה שנים תשומת״לב של מעריצים־בפוטנציה,
משום שהיא יפה, קריינית מוכשרת, ומרצד, בעלת שם טוב באוניברסיטה.

רינה?
והיא
גם לא נסעה לשם לפגישת עסקים.
לפני שלוש שנים הרגישה רינה גנור, בפעם
הראשונה, בכאבים מוזרים בגבה. באותו
זמן היתד, עסוקה בעניינים אחרים לגמרי
מאשר צרות בגוף. היא לא שמה לב
לכאבים הללו, ניסתה להתעלם מהם וחשבה
שהם יעברו.
אבל הם לא עברו. להיפך, עם הזמן הם
הלכו וגברו, ובסופו של דבר לא היתד, לה
ברירה והיא הלכה להתייעץ עם דוקטור
גורליד, מתל־השונזר.
ד״ר גורליך בדק אותה וגילה שהיא נפגעה
בכליות. הוא טיפל בה, ניסה לרפא
אותה. והנה התברר לא מזמן שלא רק שהמחלה
לא עברה, אלא יתכן אולי שיצטרכו
להוציא מגופה כלייה. הוא שלח אותה להתייעצות
עם רופא בעל שם באיטליה.
היא המשיבה להופיע על הבמה, כי ההצגה
חייבת להימשך. היא המשיכה להיראות
יפה ועליזה כלפי חוץ, אבל המחלה
שאכלה אותה מבפנים שינתה אותה ואת
חייה.
בגיל כל־כך צעיר, במקום לחשוב על
דברים שמעסיקים בחורה בגילה, היא התחילה
לחושב על הבריאות.
ועם הסבל שלה סובלת גם ההצגה מרי
מרי. רינה יוצאת עכשיו לחופשה, וההופעות
תיפסקנה לשבוע ימים. בימים אלה
נפטר אביה של השחקנית השנייה באותה
הצגה, מרים נבריאלי, וגם היא לא
תוכל להופיע.
לאחר שבוע תימשך ההצגה, ומה שקורה
לשחקניות שלד — ,ייעלם מאחורי ה־מסד__

אנשים דיין ועין־הדע

אל משרד־הדתות ואל משרד־הפנים!״ השיב
לו מזכיר ההסתדרות,
מקווה שגם פה וגם שם יושבים יהודים י
8סגן השר לענייני קליטה, דיוכה
אליאם, הסביר השבוע את דרכי הפעולה
של משרדו. בין היתר הדגיש אליאב את |
ק טיי־השפה של העובדים בקליטת עולים! .
אליאב סיפר, כי לעיתים קורה שבערב אחד
נוחתים מספר מטוסים בנמל־התעופה לוד[,
ובאים עולים מארצות שונות, דוברי שפות (
שונות .״אילו שר־החוץ אכא אכן היד,
פנוי, ויכול היה לעבוד אצלנו, היינו מצי
בים אותו בלוד, והוא יכול היד, לפתור
בעיות רבות בתחום ריבוי הלשונות. הוא |
היה יכול להיות עובד־קליטה יוצא מן ה
כלל, אלא שכידוע אין הוא פנוי״ — סיים |
ליובה אליאב רבים האנשים באיזור
המיזרח־התיכון, המאוכזבים משליחותו ש;
גונאר יארינג, שגרירו של מזכיר ה־או״ם.
אך בכל זאת יש לזקוף לזכותו של [
המתווך, הצלחה אחת, למרות שאינה קשו רה
ביחסים שבינינו לבין הערבים: יארינ.,
תיווך בין המיפעל השוודי לייצור מכונות !
דפוס אופסט, סומה, לבין אכרהם מזנ״ ן
זון, בעל דפוס ממאד,־שערים בירושלים !
לאחר שהאחרון פנה אליו וביקש את התערבותו
להחשת קבלת המכונות שהזמק
בשבדיה. התיווך היה מוצלח עד כדי כך
שהמכונות הגיעו לירושלים ימים ספוריג
אחרי הבקשה השגריר הבריטי מייק?
האת המדבר עברית שוטפת, הביע את !
דעתו שיש להקים תנועה בשם ״עליית |
ערלים״ ,להגברת עליית לאזיהודים. השגריר
מתנגד למילה ״גויים״ ,שיש לה צליל ן
שלילי, והופתע שהקהל הישראלי, שבפניו |
הביע את רעיונותיו, אינו מוכן לקבל את1
המושג ״ערלים״.

אהרון כקר :״אנין

כשנשאל השבוע גירעון נאור, המזכיר
הפרלמנטארי של הליברלים העצמאיים ודובר
המיפלגה, מה דעתו על מדיניותו של
נשיא צרפת, שארד דה־גול, כלפי ישראל׳
השיב :״ממש מדהים שגנראל בעל אף
׳יהודי, יתחוב את אפו לתוך עניינים יהו דיים
בצורה כה אנטי־יהודית.״ ס הרמטכ״ל
חיים כר־לם הצטרף לאגודת מחיי השפה
העברית בצה״ל. הביטוי האחרון שהמציא ה־רמטכ״ל,
ושחדר כבר לשימוש בצה״ל, הוא:
ילצ״ם. פירושו: יש לי צרות משלי• .
למסיבה שערכה השבוע יחידה של צה״ל,
בהשתתפות הרמטכ״ל ומיספר אלופים, גייס
האמרגן מרקו תורג׳מן את אורי זוהר
ושייקח אופיר׳ להופעה בהתנדבות.
ניצל אורי זוהר את נוכחותם של בר־לב ותורג מן תחת קורת־גג אחת וסיפר מעשה
שהיה לפני שנים, כשבר־לב היה מפקד
גייסות השריון ומרקו הרס״ר של הגייסות.
וזה היה המעשה: יום אחד כינס בר־לב אק
כל קציני המטה שלו להתייעצות בעניין
מיבצעי חשוב. כל אחד מן הקצינים חיווה
את דעתו. כשסיימו, פנה לפתע בר־לב, להפתעת
הכל, אל הרס״ר וביקש לשמוע גם
את דעתו. בתום הישיבה פנו הקצינים אל
מפקדם ושאלו אותו :״מה פתאום אתה מתייעץ
גם במרקו תורג׳מן?״ השיב להם בר־לב
:״אני רוצה לדעת גם מה היא דעתם
של הערבים נראה כי גם שר־הביטחון
משה דיין מאמין באמונות תכלות. השבוע,
כשענה על שאילתה בכנסת בעניין
אבידות הצבא העיראקי בירדן, הודיע כי
היו לצבא העיראקי ״שבעה הרוגים ו־14
פצועים.״ שאלה נוספת באותו נושא היתה:
״האם אחרי פעולה זו, גדלה או קטנה הנוכחות
העיראקית בירדן?״ ענה דיין :״אינני
סבור שחל בה שינוי, אבל יש ארגעה,
כלומר, חוסר־פעילות של הכוחות העיראקיים
הנמצאים בירדן — עד עכשיו.״ כאן
הקיש דיין על העץ של הדוכן — כסגולה
נגד עין רעה • .אם היה נערך מישאל-
עם בעד או נגד משה דיין כשר־הביטחון,
היה נשיא הליברלים העצמאיים, פינחס
שותלים מוח
״פעם הייתי דתי,״ הכריז ביום שישי האחרון
משה דיין ,״אבל היום איני יכול
להסביר את ההבדל בין ספר־תפילה לספר־תורה.״
את ההכרזה המפתיעה הזאת הש מיע
משה דיין 21 באוזני שופט השלום

מתאגרף פרקש חוזר לזירה
לא רוצה לנוח

רוזן, מצביע בעדו .״אינני אומר שלדעתי!
משה דיין צריך להיות ראש־ממשלה,״ אמר
רוזן ,״אבל אני בהחלט סבור שהוא שר־ביטחון
טוב.״ כן כינה רוזן את דיין כ־
״אישיות בלתי רגילה,״ וטען :״הופתעתי
מגילוי מסנוור ממש, כאשר איש כדיין,
יליד וחניך הארץ, מתגלה בהצהרותיו על
הבעייה הערבית כאחד שהעמיק להבינה.״

ערלים,
לא גויים
בישיבת הוועד הפועל של ההסתדרות,
אשר נערכה השבוע, ניסה איש המחלקה
לסיפוק צרכי־דת, סעדיה לוי, לשכנע
את הנוכחים בחיוניות טיפוח הדת בקרב
חברי ההסתדרות :״הכשרת מיטבחי־ר,הסתדרות
אינה שאלד, של כשרות אלא של כושר!״
אמר .״וכשמקיבוץ עין־חרוד פנו אלינו
בבקשת עזרה להקמת בית־כנסת שם,
לא יכולנו לסייע בידם, והם נאלצו לפנורג

מנחם אילן, עת הובא בפניו לשם הוצאת
פקודת־מעצר נגדו, כחשוד בהחזקת
כלי־פריצה ובהתפרצות לבית־ספר דתי, ממנו
גנב סידורי-תפילה. אילן לא התרשם
מהכחשתו של כפילו של שר־הביטחון, ציווה
לעצור אותו ל־ 15 יום • .אלוף פיקוד הצפון,
האלוף דויד (״דדו״) אלעזר, בא
השבוע לתל-אביב ולא הצליח למצוא את
ידידיו בקפה ששימש להם מקום מיפגש
קבוע. שמע דדו כי המרכז החדש הוא מסעדת
ג׳קי, בה יושבת כיום ד,בור,ימה התל־אביבית.
הסתובב דדו במכוניתו כשעה בחוצות
העיר עד שאיתר את המקום. כשנכנס
לשם, העמיד בעל המסעדה, ג׳לן י
רונן, בקבוק ויסקי לכבוד החבר החדש
המצטרף למועדון, וקציני צה״ל ואנשי הבור,ימה
אשר נכחו במקום, חגגו את המאורע
השחקן הוותיק זיגמונד טור*
קוב, שחזר מאמריקה הדרומית כדי להקים
מחדש את תיאטרונו המוקדש למחזות
מקוריים, מצא סוף־סוף מחזה ישראלי הראוי
להצגה. הוא בחר להציג את מחזהו

בבווית אסור
להראות
א ת הבקון
ך ג׳ואה פואד, רקדנית־הנטן מס׳
*• 1של לגנון, הרימה את הטלפון
בחדרה בלונדון. דיבר בעלה״לשעבר, איש-
עסקים כווייתי עשיר .״שמעתי שאת
עומדת לנסוע לכוויית,״ פתח*
״כן. בשבוע הבא.״
״אם כן, אבקשך לא להזכיר שם שיזיינו
נשואים. זה עלול לפגוע במעמדי.
אני אדם חשוב שם, את יודעת. אגב —
מה את נוסעת לעשות שם \ ״
״לרקוד,״ השיבה הרקדנית.
אבל היא טעתה. כמה דקות לפני ש עלה
המסך על הופעת הרביו המגוונת,
באולם ״אנדלוסיה״ בכוויית, בו הצטו-
פפו 3000 צופים נלהבים, התבשר האמרגן
הלבנוני :״אסור לנג׳ואה פואד לרקוד
1״ מדוע 1מפני שבכוויית אסורים
ריקודי-בטן. השילטונות חשבו שנג׳ואה
תרקוד ריקודים פולקלוריים.
מחאות הקהל לא הועילו. נג׳ואה לבשה
שימלה ארוכה, ושימשה מנחה של
הערב. אבל כעבור שבוע הופיעה בפני
אולם מלא מעריצים בביירות. מעריצים
שהגיעו אותו יום עצמו מכוויית, במטוסים
חכורים.
החדש של יגאל לס, העוסק בבעייה של
השתלת־מוח. טורקוב ישחק במחזה את תפקיד
הפרופסור־המדען, העורך שתילת־מוח
ראשונה בראשה של אשד, ישראלית. המחזה
נועד לברר בעיות מוסריות וחברתיות,
ובעיקר את השאלה: באיזו מידה פועלים
כיום אנשי־המדע כשהם מנותקים מן ד,חברך,
הסובבת אותם? • הפירסומאי צכי
קדמון בחר בשיטר, חדשה כדי לפרסם
את המוצרים שהוא מטפל בהם: לאחרונה
קיבל כל זוג שנישא בגוש דן, חבילת־שי
ובה גרביים לגבר וגרבי ניילון לאשר, מתוצרת
סברינה, בצירוף פתק :״אמנם לא
הוזמנו, אבל בכל זאת אנחנו שולחים
מתנה.״ הוא לא הסתפק בכך ושלח חבילות־שי
של גרבי סברינה גם לחיילות צה״ל
המשרתות ברמת־הגולן ובגליל העליון. כל
חבילה הכילה גרבי־מיכנס חמים, שהותאמו
במיוחד לאקלים השורר בחורף בצפון
הארץ איזה עולם מצחיק. אחרי שהעולם
הזח פירסם את המתיחה שעשו עובדי
משרד הפירסום של דויד כורנשטיין,
בשלחם הזמנות חתונה פיקטיביות לחבריו,
מתברר שהפירסומאי החליט להתחתן על
באמת עם ידידתו, המשרתת כרס״רית של
בית־הספר התיכון של צד,״ל — יפה כיג־שטוק.
ההזמנות שנעשו על־ידי עובדיו
— שייכות לעבר. ואילו כעת נשלחו ה הזמנות
האמיתיות. לכן, מתבקשים המוז מנים
לבוא בזמן ובמקום שנכתבו בהזמנה
השנייה.

נג׳ואה פואד

תערוכת הציורים שלו הנושאת את השם המשונה:
תמונות סנטימנטליות עם
אטום. בפתיחת התערוכה קיבל פיינגרש,
מתנות רבות• אחת מהן משכה במיוחד את
תשומת־ליבו: היא היתר, עטופה בנייר צבעוני
וקשורה בסרט זהב. כאטר פתח פייג־גרש
את החבילה, הוא מצא בתוכה — חצי
כיכר לחם בצירוף פתק :״מציור אי־אפשר
לחיות!״ על הפתק היה חתום ידידו של
עודד — הפירסומאי מנחם חליף• .
באחד הקטעים בתוכנית החדשה רבותי,
פצצה של שלישיית התאומים, צועק חבר
השלישייה חנן גולדכלט, את המילה
״פצצה!״ .השבוע, כאשר הלהקה הופיעה
ברמת־השרון והגיע הרגע של חנן לצעוק,
כבה האור באולם. כשהודלק האור נמצא
רובו של הקהל במנוסה, כשאנשי הג״א במקום
מנסים להרגיע אותו ולהחזירו ל־מקומותיו
שבועיים אחרי ששוחרר מן
הכלא, כבר הופיע נחמן פרקש כמתאגרף
בתחרות פומבית, כשהוא מתמודד בזירה
עם אלוף ישראל חיים שפיר. פר־קש,
שהיה בעבר בעצמו אלוף, הדהים את
כל הצופים, בהפסקות שבין סיבוב לסיבוב,
כשיריבו נח על הספסל ומאמנו משיב את
רוחו בניפנוף מגבת, המשיך פרקש לקפץ
על הזירה, סירב לנוח.
פצצות

פסוק* ה ע\בוע
• מזכיר־המישנה שד מפלגת
העבודה, שמעון פרס :״החלטנו ש
אטום

סנטימנטים

על חיינו יגן רפול (קצין צנחנים ראשי
רפאל איתן) ולא דה״גול. אנו גם יודעים
שרפול מסוגל להגן עלינו טוב יותר מדה־גול.״

ח״ב גח״ל יוסף סרדין, על ההבדל
בין ירושלים ותל־אביב :״ירושלים
שלימה. תל־אביב: חתיכות, ח תי כו ת
• ס גן יו ״ רהכנסתמטעםגח ״ ל,
ח ״ באריהבן ־ אדיעזר, בהגיבו על
עזרת פינחס לבון לפינחס ספיר :״פינחס
לבון ופינחס ספיר יוצרים במדינה אידיאו לוגיה,
חלוקתית׳ .בקרוב יקימו מידרשה
מיוחדת לצורך כך, ובוודאי יקראו לה:

התכשיטאית רחל גרא יצאה לארצות־הברית
כדי לערוך שם תערוכה של תכשיטיה.
רצה הגורל ועם בואה לשם התפרסמה
בעיתונות הידיעה על מעצרה של הישראלית
רחל גור, אחרי שנתפסה בהברחת
יהלומים לארצות־הברית בסכום של
רצי מיליון דולאר. עכשיו צריכה רחל גרא
ללכת ולהכחיש בפני כולם כי היא אינה
רחל גור, למרות שגם היא עוסקת בתכ שיטים
# .במאי הקולנוע אורי זוהר נמצא
במלוא כושרו. חודשים ספורים בלבד אחרי
שאשתו איליה ילדה לו את בתו;
אחי־נעמי, אחות לפישל בכורו, היא
נמצאת שוב בהריון שותפו של זוהר,
האמרגן אכרהם (״פשנל״) דשא אינו׳
מפגר אחריו. גם אשתו, שילדה לו לפני
פחות משנה בת, נמצאת שוב בהריון
הצייר עודד פיינגרש פתח השבוע את

מידדשת פינחסיים.״

• ה פיז מונ אי די די מנו סי כ־
״ ידיעותאחרונות מישהו הוכיח
בקיאות ספרותית /כשציטט את מאפו לפני
שבוע /עת כינה את העיתונות הבלתי־מפלגתית
/בשם, עיט צבוע אז מדוע
שאנחנו נהיה מפגרים /ולא נצטט לו
לאמור / :שגם פרץ סמולנסקין כתב ספרים
/וביניהם את ״קבורת חמור׳.״

| אחרי החתונות, הלידות ובוית־המילה -
מית שלו בימי נעוריו. בילדותו היה אודי
שוחר הרפתקות. זכורים עוד המי קרים נש־סיכן
את חייו במעשים אלה. פעם, למשל,
קיבל אודי מנוע של סירת־מנוע בעוצמה
של חמישה וחצי כוחות סוס. אודי סחב
חסקה, הרכיב עליה את המנוע ויצא לים.
בהיותו בלב־ים שטף גל את הסירה והפכה.
אודי חתר אל החוף והצליח בקושי רב
להציל את חייו. מטוסי חיל־האוויר עסקו
אותה שעה בחיפושים אחרי סירתו שנעלמה
בין הגלים.
בפעם אחרת יצא עם ידידו, אריאל, בנה
של הזמרת ברכה צפירה, לשדות. השניים
מצאו פגז ישן, שיחקו בו. כשהתפוצץ הפגז
נפגע בנה של ברכה צפירה ברגלו ואילו
אודי נפצע בכף ידו.

סמד טראגי
תקופה בה נפרצה רגיפת בני־הטובים
בצהלה ובאפקה, היה אודי אחד
מראשי ההברה, ולא פעם היו ניידות משטרה
צריכות לערוך מירדפים אחרי המכוניות
שסחבו הוא וחבריו.
גם כשהתגייס אודי לצה״ל היה חייל
בלתי ממושמע ובעייתי. תחילה רצה להיות
טייס, אולם הוא לא יכול היה להסתגל
למשמעת הקפדנית שהיתר, מקובלת בקורם
הטייס. לא אחת ישב בכלא הגדודי בגלל
עבירות משמעת. פעם התחצף למדריכו ו־הועף
מהקורס. הוא התנדב לצנחנים. אבל
כשעת אחד המסעות נמאס לו הכל, הוא
השאיר את ציודו הצבאי אצל חבר ובעצמו

ממשיך המסורת

הננו הראשון

משה דיין בסבא — מרכיב על ברכיו ומשחק עם נכדו
הראשון, בנו של אודי דיין, כשהסבתא רות דיין
צולמה כשהגירושין בין אודי ואשתו היו על הסף.

גירושין 11 תדיין
מתבוננת בהם בשמחה.

התמונה

מצויינים. למרות הגירושין נשארנו עם
אביגייל בידידות רבה.״
היה זה סמל טראגי, שדווקא הבן היחיד
שנועד להמשיך את מסורת עבודת־האדמה
של משפחת דיין, הרס את חיי משפחתו על
רקע דה.

בתמונה משפחתית רשמית, שנועדה להציג
את אודי כממשיך המסורת של בית דיין.

**שפחת דיין מסרכת לרדת מעמודי
החדשות. אם אין מלחמה אז עושים
חתונות ומריצים את כל המדינה לחפש
מתנות ליעל ולאסי. אם אין תאונה ארכיאולוגית
אז חוגגים את הולדת בנה של יעל
ומזמינים את בן־גוריון להיות הסנדק בברית.
ועכשיו,
עברו כבר שבועיים מאז פעולת־התגמול
בנמל־התעופה של ביירות, ובמשס־חת
דיין לא קרה שום דבר. זה רק נדמה
לכם. הרי לא יתכן שהמשפחה התוססת
הזאת תקפא על שמריה ופסטיבאל דיין
יסתיים סתם כך. במשפחת דיין קרה גם
קרה משהו, אלא שאין זה מסוג הדברים
שעושים לכבודם חגיגות.
אחרי החתונות, והלידה, והברית הגיע
גם תור הגירושין. ואחרי משה ורות ויעל
ואסי הגיע גם תורו של הבן הנחבא אל
הכלים במשפחת דיין להגיע אל אור הזרקורים:
אהוד (אודי) דיין, בנו האמצעי של
שר־ה,ביטחון התגרש מאשתו אביגייל.

אחוזת דיין
* ה שאודי דיין לא זכה עד כה באותה
( מידת פרסומת, לה זכו שאר בני שושלת
דיין, אינו אומר שהוא אינו מוכשר
כמוהם. אם יעל הבכורה נחונה בכישרון
כתיבה, אם אסי הצעיר בורך בכישרון משחק,
הרי כישרונו של אודי מתבטא בשטח
הציור. הוא צייר מעולה, ובזמנו כשהחמכר
לציור קאריקטורות, היה אף הקאריקטוריסט
הראשי של ביטאון חיל־האוויר.
אלא שלאודי נועדה במשפחת דיין משימה
אחרת מאשר פיתוח כישרונותיו ה־אמנותיים.
הוא היה צריך להמשיך את
מסורת עבודת־האדמה של סבו שמואל ואביו.
לשם כך קיבל אודי עם נשואיו, לפני שש
שנים, את אחוזת דיין בנהלל, הפך לעובד-
אדמה, שהקדיש את כל מרצו לפיתוח המשק
כשהוא מסרב לד,עזר בפועלים שכירים.
מרגע שנישא, נאחז באדמה, הקים משפחה
והוליד ילדים, השתחרר אודי לגמרי מהתד־

הדווה מתפעלת

יעל דיין ואביגייל
משחקות עם הנכדה
על הספה בבית דיין, זמן קצר אחרי שיעל עצמה ילדה
לחגיגת הברית של בן אחותו יעל, שנערכה אותו יום,

חזר לבית הוריו שבצהלה ליד תל־אביב,
את שירותו הצבאי סיים בחיל־הים ביחידת
הקומנדו הימי. כשהשתחרר מהשי*
רות נשא צעירה בשם אביגייל לאשר״ בנשואים
שהוריו התנגדו להם תהילה, אך
השלימו עימם כעבור זמן.
את אביגייל הכיר אודי במוסד החינוכי
הדסים, של למד בבית־הספר התיכון. ידידותם
היתד, חזקה כל כך שאביגייל נשארה
בכוונה תחילה שנתיים באותה כיתה, כדי.
שתוכל ללמוד יחד עם אודי, שלמד בכיתה
מתחתיה. חברותם נקטעה לתקופה מסויימת,
כשיצא אודי עם מיכל בודנקין, בתו של
מנהל־בנק ירושלמי, שהיתר, צעירה ממנו
בשנה. אולם לבסוף נשא אודי לאשר, את
אהבתו הראשונה, את אביגייל.
אביגייל היתר, מורה במיקצועה ואילו
אודי התמסר לעבודות המשק. הוא, בחור
שאינו יודע פחד מהו, צלף מצויין וצייד

דיין, אשתו לשעבר של אודי,
הקטנה, בתם של אודי ואביגייל,
את תינוקה. אודי איחר להגיע
כיוון שמכוניתו נתקעה בדרן.

חובב, התרחק מהחיים הציבוריים שהפכו
נחלת משפחתו. בניגוד לשאר בני דיין שונא
אודי בן ד,־ 27 פירסומת•
במלחמת ששת־הימים נעלב עמוקות על
שלא קראו אותו לשירות מילואים. הוא נטל
ג׳יפ ויצא להילחם לבדו ברמת־הגולן. אלוף
פיקוד־הצפון, דויד (דדו) אלעזר, ראה אותו
והחזירו אחורנית מהחזית. לאחר המלחמה
טייל אודי באירופה.
אבל הבן שהביא למשה דיין את שני
נכדיו הראשונים, בן ובת, לא ראה אושר
בנשואיו. נראה שרעייתו, בת העיר, לא
יכלה להשלים עם החיים במושב כמו נהלל.
לפני חודש, בדיוק כשבבית דיין חגגו
את ברית־המילה של בנה של יעל דיין־
שיאון, התגרשו אודי ואביגייל, אחרי שש
שנות נשואים. אביגייל עברה לגור בחיפה
ונטלה עימה את שני הילדים. אמרה השבוע
רות דייו :״אבי היחסים בינינו_נשארו

הנפרדים

חון, ואשתו אביגייל
)11ה ו ווז ל רז ו

ל תוי

אודי דיין, בנו
צעי של שר ו
כשהגירושין ביו

דזדדזזז __ ו׳י

101106

ס 711110165 106 81116

תכשיר חד ש לשער
ע שיר בוי ש מיני ם
ומזין דרךה שר שיגו.

$תו! 11!9ש
חס!• 1_04 וו 3א 106 81116
מבריא ומעשיר את כל
סוגי השער בשלוש דרכים.
.1מכיל 01.א£אזא*ק העשיר בוי ט מיף
והחיוני לצמיחת השער ובריאותו .
.2מכיל יסוד מיוחד נגד
ק שק שים ולכלוך העור.
.3שומר על המראה החיצוני
של השער בטבע׳-ות
אינו דביק או שמנוני.
הסתרק מידי בוקר
עם $וו<13ו : 1ש
)-0110)1ז 31א 106 8106
והענק לשערך
גמישות, שפע ובריאות
ואת הניחוח המיוחד
של מוצרי !06 8106
להשיג בשני סוגים:

לשער יב ש או רגיל.

מיוצר ע״י בלמון בע׳־מ תל־אביב. ה מפיצים חב׳ נורית בע״מ

גבר!
האם אתה טבעי באופין ודוגל
באהבה החופשית חסרת הצביעות?
אם בך ואם רצונן להכיר בחורה הדוגלת
באותו אידיאל, הצטרף למכון סקנדינה.
לשם קבלת פרטים לפנות בצרוף בול לת.ד ,15037 .ת״א

״טקנדינה״

יי צי פ דונ ״

סוכנות לאינפורמציה וחקירות פרטיות
טלפונים • 623001 ,757613 רחוב חחשמל , 8תל״אביב

איתורי כתובות
חקירות מסחריו ת

תמרורים

מאורע השנה בירושלים

לילה־זהב

נישאו בתל־אביב, בתו של הצבר,
חניך בית־היתומים דיסקין בירושלים, הכלכלן,
מי שהיה במלחמודהשיחרור ראש
מחלקת הגיוס לאירגונים צבאיים מטעם הסוכנות,
כיום ח״כ ויו״ר ועדת הכלכלה של
הכנסת, בנימין אבניאל — בלהה אכני־אל
23 שהיא מורה במיקצועה, והסטודנט
לכלכלה ומדעי־המדינה בן ה־— 25

מוצג על־ידי בית־הספר הגבוה לאופנה בתל־אביב

בניני האומה

בגימין אברהמי.

במוצאי שבת, ה־ ,18.1.69 בשעה 9בערב

תצוגת

אופנה

חורף , 1969 מוצגים על־ידי אופנאי העילית

ט קס בחיר ת

מלכת היופי
של ירושלים וסגניותיה, בחירת

נערת החן
מצעד כוכבי הבידור
בהשתתפות אמנים אהובי הקהל
צדוק סביר בהופעתו האחרונה בארץ
המנחה: מני באואר
כרטיסים: בכל משרדי הכרטיסים בעיר

ייעוץ
לפי

מדעי

היד

שלום שאול

יי 408^ 0 1

נתוחאופי —
גלוי כשרונות —

ייעוץ

לעתיד!

לקביעת ראיון לטלפן ת״א 226342
(.)6.30—4 ; 12.30—10

לפני שמחליטים — הכרחי
לבקר בחנות ״פזגז״ :שם מוצג
המבחר חגדול ביותר של
תנורים לכל גודל מטבח, ולכל
תקציב, בנוסף למבחר עשיר
של כיריים מודרגיות.

לממ /ל

התארסו באנגליה, אחרי רומאן
שנמשך — בהפסקות — שנה, הזמרת לולו,
הג׳ינג׳ית שהופיעה בסרט לאדוני באהבה,
ומורים כים, אחד האחים גיב מלהקת
הבי־ג׳יס. את ההודעה על אירוסיהם בחרו
מורים ולולו למסור בעת תוכנית הטלוויזיה
הראשונה בסידרת התוכניות של לולו.
התארסו בשווייץ, השחקנית האמריקאית
ילידת בריסל ואזרחית בריטניה,
אודרי הפכורן 40 והאזרח -איטלקי
יליד נאפולי, שהוא פסיכיאטר במיקצועו,
אנדריה פאולו מאריו דותי (.)30
נחוג יום־הולדתו ה־ 39 של המלחין
נו עםש רי ף. שרי* ,יליד הארץ, בוגר
הגימנסיה הרצליה
והאוניברסיטה
העיברית בירושלים,
רכש את השכלתו
המיקצועית בארץ ובגרמניה.
שתי יצירותיו
התיזמורתיות
של שריף, אקדמות
למועד ושירי המעלות,
זכו בפרסים
ראשונים של התיז־מורת
הפילהרמונית
הישראלית ובוצעו
שריף
על־ידה, לראשונה —
בטכס חנוכת היכל
התרבות בתל־אביב בשנת ,1957 והשנייה
— בעת מסעה של התיזמורת בארצות־הב־רית
והמזרח הרחוק ב־.1960
נחוג יום־הולדתו ה־ 45 של מי שהיה
מפקד חיל־הים אלוף (מיל ).מרדכי
לימון. לימון, אשר מגיל צעיר נמשך לפעולות
הקשורות ביב, הוא בוגר בית־ספר
ימי, שהצטרף ב־ 1940 כמדריך לפלי״ם, היחידה
הימית של הפלמ״ח, ובמלחמת־העולם
השנייה שירת בצי־הסוחר הבריטי, האמריקאי
והנורבגי. בשנים 1946 עד 1948 פקד לימון
על אוניות שהביאו מעפילים לארץ, וב־מלחמת־העצמאדת
הצטרף לחיל־הים, בו עלה,
בשלבי הפיקוד, עד הגיעו לדרגת מפקד
החיל. בשנים האחרונות הוא שימש כראש
מחלקת קניות הנשק בצרפת, גר בפאריס
ברח׳ האוניברסיטה, ידוע לשכניו בתואר
האדמיראל הישראלי. כמתנת יום־הולדת קיבל
מאת נשיא צרפר. את האמברגו הצרפתי
על נשק המיועד לישראל.
נחוג יום־ד,ולדתו ה־ 74 של חבר
קיבוץ דגניה ב׳ י קדיש
לוז. לוז,
יליד רוסיה, ששירת
כקצין בצבא הרוסי
במלחמת העולם הראשונה,
עלה ארצה
ב־ .1920 בארץ הוא
יסד, יחר עם יוסף
טרומפלדוהאת ברית
החייל היהודי. פעל
רבות במושבות הארץ
ובהכשרת הקרקע,
היה חבר ועדת
הביקורת של
הסתדרות רעובד־ם
הכללית, שימש כשר־החקלאות. מכהן עתה
כיושב־ראש הכנסת.
נפטר בתל־אביב ׳,בגיל ,68 מהתקפת־לב
בה לקה באולם בית־המשפט, בשעת
בירור תביעה כספית נגדו, מי שמילא
תפקידים מרכזיים בחברת־הבנייה ההסתדרותית
סולל בונה, מיום הקמתה ב־ 1924 ועד
שפרש ב־ 1961 מתפקיד מנהל החברה —
הלל דן. יליד ליטא, שעלה ארצה ב־
, 1920 הצטרף לקיבוץ עין־חרוד והשתתף
בסלילת הכביש עפולה—נצרת. באותו זמן
עבד גם במשרד לעבודות ציבוריות, שקדם
לסולל בונה. אררי כמה שנים עזב את הקיבוץ,
התמסר לעבודה בסולל בונה, אותה
הרחיב גם לפעולה בשטחים אחרים כבניית־נמלים,
עבודות־חוץ ותעשייה. אחרי שעזב
ב־61׳ את החברה, בעיקבות פיצולה על־ידי
מזכיר ההסתדרות דאז, פנחס לבון, עבר
לנהל את חברת כיכר הרצל שהיתר, אחראית
לבניית מנדל שלום, הריזיח שם הון
של חצי מיליון ל״י תוך תקופה קצרה.

סמל של משטרת תל־אביב
נושא ארגז של
בקבוקי ויסקי קנדי, אותו החרים בעת מצוד
פתע באחד הדיסקוטקים של תל־אביב השבוע.

ההחומה

מסיגה היתה בעיצומה. התייר
( ) האמריקאי, איש־עסקים ידוע ופעיל ה־מגבית־היהודית־המאוחדת,
הזמין את כל
ידידיו הישראלים לשתות עימו, במקום היחיד
בו ניתן לשתות משקאות אלכוהוליים
ולשמוח ללא הפרעה בתל־אביב — אחד
הדיסקוטקים בצפון העיר.
לפתע נשמע צילצול אזעקה. בהלה אחזה
את עובדי המקום. הבארמן אסף במהירות
את בקבוקי המשקה שעל הדוכן. המלצריות
מיהרו להסתיר במקומות־סתר בקבוקי
משקאות חריפים נוספים. תוך כדי כך
ירדה במרוצה למקום חוליית שוטרים של
משטרת תל־אביב. הם ערכו חיפוש בבאר,
מתחת לשולחנות, במטבח ובמקרר.
הם הצליחו למצוא כשני תריסרי בקבוקי
משקה. הסמל ערך רשימת החרמה ונטל את
בקבוקי המשקה. רק כשהסתלקו השוטרים
וניתן אות הארגעה, צצו והופיעו בקבוקי
המשקה ממקומות הסתר שלהם.
״מה זה, פה שיקאגו?״ נדהם התייר בעל־המסיבה.
הוא לא היה מסוגל להבין כי
הפשיטה המשטרתית היתד, חלק ממלחמתה
של משטרת תל־אביב לשיתוקם הגמור של
חיי הלילה בעיר.

מוות

ץ נ*די לילה חוזרת התמונה ונשנית
במרבית הדיסקוטקים של תל־אביב, בהם
מבלה החברה התל־אביבית. משמרות
משקרה מתפרצים כדי לחפש ולהחרים משקאות
חריפים. ההווי הלילי של מקומות
אלה הפך להוזי של מלחמה במשטרה: מית־קני־אזעקה
המתריעים על בואם של השוטרים;
מדפי משקאות חשופים וריקים בבארים;
בקבוקי־הטעייה הממולאים במים ניצבים
על הדוכנים.
שיטת האזעקה היא פשוטה. בעלי הדיסקוטקים
שכרו שומרים מיוחדים המסתובבים
בפיהחי מועדוניהם. ברגע ששומר בזה מבחין
בניידת משטרה מתקרבת הוא מעביר
את הידיעה לשומר־הסף. לשומר־הסף בדיסקוטק
יש פעמון חשמלי מיוחד, שבלחיצה
עליו הוא מזהיר את עובדי הבאר, הממהרים
להעלים את המשקאות המוצאים למכירה.
במקומות אחרים פיתחו השומרים סיסמאות.

)>0000000000000000000000000000000000000000000000000000

נעם ״בשו את החולה -הי 01 מייבשים את תל־אביב

בו1ל-אבי1
באות!״ כדי להעלים את כל מלאי המשקאות
בדיסקוטק לסליקים מוכנים מראש, כמו
בתקופת המחתרות כאשר החביאו את הנשק.

זוהי תמונה המזכירה את תקופת היובש
בארצות־הברית, בעת ששרר שם חוק־איסור־מכירת־המשקאות־האלכוהוליים
בין השנים

.1919—1933 זו היתד, התקופה בה הגיעה
הפשיעה בארצות־הברית לשיאה, כשכנופיות
הגאנגסטרים התפרנסו ממכירת המשקאות
החריפים — התקופה בה רכשה לעצמה
שיקאגו את שמה הידוע לשימצה.

כתי•
מרזח מוסתרים
ף* ארצות״הכרית התקבל החוק, כסעיף
1מיספר 18 בחוקה האמריקאית, בעיקבות
לחצם של אירגונים אנטי־אלכוהוליסטיים צד-

יים, אין רשיונות למכירת משקאות חריפים,
כמו שלא היו רשיונות כאלה לדיסקוטקים
של ינוקא ושל רוזי נתן, שנסגרו.
זהו אחד האבסורדים במדינה המתיימרת
׳להיות מדינת תיירות. הוא נובע ממעגל
אינסופי המאיים להמית כליל את חיי־הלילה
של תל־אביב.
משטרת תל־אביב, בראשותו של סגן־ניצב
אריה איבצן, מפקד הנפה הצפונית, מסרבת
לתת אישור לפעילותם של הדיסקוטקים בצפון
תל־אביב. כתוצאה מכך אין העירייה
יכולה להעניק לדיסקוטקים אלה רשיונות.
ללא רשיון אין בעלי הדיסקוטקים יכולים
לקבל גם רשיונות למכירת משקאות חרי־

אנשי הקונגרס של האגודות האנטי־אלכוהוליות בארצות׳

הברית מפגינים על מדרגות של הקאפיטול בתביעה לא
# 1 1 1 1 .1 # 1 1 1 1 1111 סור מכירת משקאות חריפים. כתוצאה מלחצם התקבל ״חוק היובש״ שפעל מ־ 1919 עד ,1933

1011
*111

השוטוים

שני בלשים, מחופ שים
כשיכורים ב מסבאה
אמריקאית, שם הם התחקו אחרי
מוכרי המשקאות החריפים בשנות ה־.20

גויסה המלאי

שוטר עורך חיפוש בדיסקוטק מאנדי׳ם, סופר את בק בוקי
המשקאות האלכוהוליים שהצליח לתפוס, כשלידו
שאולי. חיפושים ומצודים מעין זה נערכים מדי לילה.

קניים, שהתעוררו לפעילות בתום מלחמת־העולם
הראשונה. באותה תקופה נאסרה
מכירת משקאות חריפים וייצורם בכל רחבי
ארצות־הברית. אולם ברור היה שזאת
גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה. בתי־זיקוק
סודיים, בתי־מרזח מוסתרים, צצו לאלפים.
המשטרה הקדישה את עיקר כוח־האדם
שלה למלחמה בהם ומבריחי המשקאות
התעשרו באותה תקופה ביו־לילה.
עתה חוזרת ההיסטוריה על עצמה בתל־אביב,
כשמשטרת תל־אביב לוחמת בכל כוחה׳
כדי למנוע מבאי הדיסקוטקים שתיית
משקאות אלכוהוליים.
שוטר לשמירת השקט
והתוצאה השוטרים.

כמוה

הפרו

מארחת במועדון־לילה אמריקאי חוגרת ״חגורת שיכרות״ ,בה היא
רבבות אמריקאיים את חוק היובש ב־ 14 השנים בהם היה בתוקף

ך* מדינת״ישראל טרם התקבל חוק ה־
^ אוסר מכירת משקאות חריפים. משטרת
נל־אביב מחרימה משקאות בבצעה את החוק
האוסר מכירת משקאות כאלה ללא רשיון.
למרבית הדיסקוטקים בעיר, ממאנדי׳ס הוותיק
ועד לצוללת הצהובה, מועדונם של
הצייר אורי ליפשיץ, הפסל יהודה בן־יהודה
והעיתונאי עמוס קינן, שנפתח לפני שבוע־

פים. המשטרה אינה יכולה לסגור את הדיסקוטקים
הפועלים ללא רשיון, ולכן היא
עושה מה שיש בידה לעשות: להחרים מדי
לילה את המשקאות החריפים הנמכרים בהם
ללא רשיון.
מלחמתה של המשטרה בדיסקוטקים שצצו
ברובעי־מגורים, היא מוצדקת לכאורה. שכן
ההמולה מסביב לאותם מקומות־בילוי מפריעה
את מנוחתם של הדיירים. אולם מש־טרת־ישראל
יכלה להיות גמישה יותר בהתנגשות
זו. אילו היו מציבים שוטר לשמירת־השקט
והסדר ליד הדיסקוטקים, או מענישים
בעונשים מרתיעים עבריינים המפריעים
את השקט, אפשר היה לפתור את בעיית
הרעש, ועם זאת לא לחסל את חיי־הלילה
של תל־אביב.
פעם ייבשו בארץ ביצות. היום מפעילה
משטרת תל־אביב את חוק היובש שלה .,שבמשך
שנים, התעלמה ממנו. המדינה זקוקה
לתיירים. הנוער זקוק למקומות בילוי ליליים.
עיר כתל־אביב אינה יכולה ללא חיי־לילה.
אבל כל זה אינו מעניין את המשטרה
— תל־אביב תהיה יבשה ממשקאות בלילה,
החליטו מפקדיה.
ואחר־כך יקימו ועדות־חקירה כדי לברר
מדוע עולה אחוז הפשיעה בעיר, כמו בימי
שיקאגו העליזים

^כ ^ 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

פיצד שומרים
על בגד הים 7

בגדי הים והחוף נוטים להתקשות
ולדהות כתוצאה מהשפעתם
המזיקה של מי־ים, שמש,
והמרי החיטוי שבבריכות. כביסה
קלה במים קרים ו״טקסטיל
שמפו״ תשמור על גמישותם
וצבעיהם של בגדי הים והחוף.
״טקסטיל שמפו״ מוציא את
שיירי המלח והמרי החיטוי,
ומאריך את חיי בגד הים.

11 נו!
יותר להקדינס עליך לבת־זוגך.
תשומת־לב לבית מחוץ עיסוקיך עלולים לפגוע בהרמוניה
השוררת ביניכם. גלה

יתר סובלנות כלפי ה אנשים
שאתה וגלוי ב:1
21 אפריל -
הם והימנע מלהטריד
סן: במאי
אותם בדיבורים מייג עים•
צפוייה לך הנאה
גסטרונומית, אך מוטב שתשתף בה מיספר
גדול של ידידים. הקפידי על הופעתך.

שוו

מוצוס ביזז*ר נקה בע״נו

עניינים הקשורים ב־עיסקי־שעשועים
יעסיקו
אותך השבוע עד
מעל לראש. ייתכן ותהיה
חייב לערוך ביקור
אצל הרופא כדי
לברר דאגה האוכלת
אותך לאחרונה. בת
: 1 21 מרס ־
[ 20 כאפריל
מזל ״טלה עזרתו
של ידיד מבוגר, הקשור
באמנות, תסייע לך להגשים את
השאיפות אליהם את חותרת וחולמת,

טקסטיל8

הנסיונות אותם אתה
עושה כדי להפתיע
אנשים הקרובים לך,
לא יביאו כנראה לתוצאות
להם אתה
מצפה. השתדל להיות
השבוע סולידי במידת
האפשר וליישב את כל
חילוקי הדיעות הקיימים
בינך לבין ידידיך.
בנות מזל ״תאומים״ חייבות להישמר
בעת יציאתן מהבית. לבשי סגול.

^ג ^ x x x x x 0ג x x x 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0
כדאי לך לשקול אם הסודיות האופפת ענ יינים
מסויימים שאתה קשור בהם אינה

מוגזמת. נסיונותיך לח־פות
על מעשיהם של
אחרים לא יביאו י ן כל
להיפך, אלא תועלת,
עלולים לגרוס לך רק
נזק. את עשוייה לגלות
שתהיה לך השבוע אינ טואיציה
מועילה שתו־בילך
לפיתרון בעייה ש נראתה
לך עד כה מסו בכת.
כדאי לך להימנע
מאכילת מאכלים חריפים וחמוצים. טקס דתי
כלשהו ישפיע על אחת מהתוכניות שלך.

הקפדתן המיוחדת על עניינים שבנקיון,
סדר או משמעת, עלולה להובילן להתנגשות
עם אחד מבני
ביתן. צפויים לן גם
חיכוכים במקום עבודתן,
בעיקר נוכח סירובם
של כמה מחבריך
לעבודה לקבל רעיון
מסויים שנולד בן.
יהיו לן קשיים בפי-
23 בנוברובר -
תרוו בעיווזין הכספ20
בדצמבר
יות, אולם הם ייעלמו
לקראש סוף החודש.
כנראה תצטרן להוציא סכום גדול מאשר
תיכננת עבור מתנה לאחד ממכרין.

תאוחיס

ל & ב בי עתב די ם־
צבעיב טי ק

מעשה הנדיבות שגילית
לאחרונה, למרות שלא
עשית אותו בלב שלם,
עטוי לקרב אותן לחו גים
חברתיים, שהסתייגו
ממן קודם לבן. אם יש
לן שותף, בדאי שתע מוד
על זכויותיך, הוא
;21 ביוני ־
__ ביולי

__ מנסח להיבנות על חש בונך.
אס את נשואה,
גלי נטייה לפשרנות. עקשנותך עלולה לגרום
לעוגמת־נפש. השעמום הוא הסכנה עבורך.

סוסו

יום חמישי הוא היום
המתאים לפעילות רומנטית.
תיווכח שביום
זה תוכל להתגבר בקלות
על מעצורים שגרמו
לן בעבר להיסוסים.
בעיות בריאות
הקשורות במישהו מבני
משפחתן יגרמו לן
השבוע לדאגה וכנראה
גם להתרוצצות. כדאי שתשים לב לתביעות
הרשמיות המגיעות אלין בדואר.

חופשה שנטלת לאחר־רונה
מאחד מעיסוקיך
העיקריים, עומדת להס תיים
ויהיה עליך לחזור
ולשאת בעול הכרוך ב כך.
כדאי ש תצטרפו ל בילויים
של בני־הזוג ש לכם.
אל תניחו להם ל־
22 בא 1ג 1ס ס -
.22 בספ ט מבר
לבד, שכן כרוך
צאת

סיכון ליחסים ביבכך
י־ניכם.

חלק ניכר מפעילותכם השבוע יהיה
קשור בבעלי־חיים. אל תרבי בוותרנות.

נו 1111ו!

ייתכן ויגרמו לן קשיים
בהגשמת אחת ה תוכניות
שהצבת לעצמן
השבוע. אם אין
העניינים דוחקים, מוטב
שתדחה את אותה
תוכנית לשבוע הבא,
מכתב שתקבל יפתיע
23 בספטמבר -
אותך בתוכנו. יהיה
:22 באוקטובר
עליך להתמסר לפעילות
הקשורה בכתיבה. לבת ״מאזניים״
מצפה שבוע של מצב־רוח עליז ומרומם.

1ן אזנ״ו1

תצטרך להתגבר על נטייתך להתעלם מהתו פעות
המציקות לך. בעייה ישנה, שכימעט תשוב ממך, ונשכחה ותשמש לך אתגר. יהיה
זה שבוע טוב לסיום
עיסקות. כמה מהסובבים
אותך יגלו כלפיך הבנה
ויחס חמים, שלא היית
רגיל להם בעבר, .כדאי
שתיזהר בשבוע זח מ־כלי־רכב.
אם את נמצאת
באמצעו של רומן חדש,
כדאי שתהרהרי מחדש
בכוונותיו האמיתיות של האיש שהצליח
לרכוש את אמונם. הדבר עשוי להועיל לן.

הבטחה שניתנה והופרה תגרום לן צער
רב. מיחושים גופניים שונים עלולים ל.הופיע
לפתע, אן אין
בהם כל סכנה ממשית
לבריאותן. בני משפח תן
יגלו כלפייך השביע
חמימות והערכה
,וייתכן גם שתזכי ל־מיספר
מתנות מפתיעות.
יהיה עלין להגיע
20 בינואר -להחלטה סופית בנו-
בפברואר

שא בו אתה מתלבט

לאחרונה. מוטב שתכוון
את פעילותן למיסגרת ביתית. ידיד
שרכשת לאחרונה יגרום לן סיפוק ותענוג.

יהיה עליך להקדיש יו תר
תשומת־לב לילדיך.
התעסקותן בעצמך בש בועות
האחרונים מנעה
מהם כמה דברים חיוניים
החסרים להם. מוטב
שתחדל מלהרבות
באכילה מחוץ לבית. ה עצלנות
הטיבעית שלן, המחשבתית והרשלנות
המאפיינת את עבודתן לאחרונה, עלולים
לגרום השבוע לביקורת מעליבה מצד הס מונים
עליך בת מזל דגים נתונה השבוע
בסכנה של בגידה מצד בן זוגה. עיקבי
אחריו, במיוחד בימים הראשונים של השבוע.

אפשר רצוי חוב ה

לראות |
לראות |
לראות 1

5ש ם $
סרטים חדשים
הבידוי המתוק

(תל־אביב, תל־אביב)

בגופיית צעירים משתוללת ומבלה, אוהבת
ונאהבת על שפת־הים בחוף ארוך ושומם,
בו נוהגות כנופיות אלד, של ארצות־הברית
להעביר את ימיהן ולילותיהן. המשתתפים
הם בעיקר יפים: סוני פרנציוזה, מייבל
פאראזין וז׳אקלין ריזה.

הגנבים באים, הגנבים באים
(אסתר, תל־אביב) כרגיל הם גאונים, ויש
להם רעיון לא פחות גאוני מהם, איך לבצע
את שוד המאה, ושוד המאה הזה שלהם
דומה לכל שדידות־המאה בשפע הסרטים
שמוציאות ארצות־הברית ואיטליה מאז ש־ג׳יימם
בונד פשט את הרגל, והשוד חזר
לאופנה. יחד עם השוד, רואים שם גם אח
אדוארד ג׳י רובינסון, רוברם ומר וויטוריו
דה־סיקה, ואי־אפשר יהיה להימלט כנראה
גם מפצצת הגוף — רחל ולטש.
קצר הוא הקיץ (גת, תל אביב) אהבה
נוסח סקנדינביה, עם שחקני ברגמן הזכורים
לטוב: ביבי אנדרסון ויארל קולה.

סרטים אחרים
מארהיפאד

(פאריס, תל־אביב)

אידיאולוגיות מהפכניות קורמות עור ו־

המומלצת במיוחד לאלה העלולים להתקע
ביום מן הימים בעומק רב מתחת לפני
המים. ניתן יהיה ללמוד באיזה אמצעים טכניים
לנקוט במיקרים כאלה, וכן מה לעשות
כשנקלעים לגבהים דלילי־אוויר.
ב־ 20.30״מסע אל העבר.״ פייר ומארי
קירי, מגלי הרדיוס, יהיו גיבורי התוכנית
שתמשך עד שעה ,21.00 בה יוגש
״מבט לחדשות״ (,ועל זה אפשר לומר
מה שיהיה יהיה, דבר אחד ברור: הצילומים
מחו״ל יהיו בהירים וחדים, דבר שלא ניתן
עדיין לקבוע לגבי סיב תוצרת מצלמותיהם
של צלמינו הישראליים־חביבים^
באותו ערב בשעה 21.30 יוקרנו קטעים
ארכיוניים על תיאטרון הבימה, וכן קטעים
מ״בית בערבה״ סרטו של בן עויזרמן
המנוח (נהרג במלחמת־ששת־הימים בעזה),
ובהקשר לכך שיחה על ההתיישבות בעבר
ובהווה בצפון ים־המלח. משתתפים בתכנית
הנקראת ״לאורך כל הדרך״ כל הגאונים
התורניים של הטלוויזיה הנסיונית, אהרון
אקסלרוד; במאי, אורנה ספקטור; תסריט,
יצחק שמעוני; מגיש ועזריה רפפורט כמפיק
דבר שהוא עושה 35 דקות לאחר מכן
בשעה 22.05 בתכניתו ״קלעים,״ בה יארח
את מאיר מרגלית מתיאטרון ״אהל,״ השחקנית
זהרירה חריפאי (בתקווה שהעדשות
בהן תצולם, לא תהיינה רחבות מדי) וזמרת
אורחת בשם ננסי הולוואי. הלוואי שיהיה
טוב. דבר אחד ברור: אפשר יהיה לראות
את עזריה נכנם לדברי מרואייניו, ועונה
במקומם בהופעה חנחנית. רק דבר אחד
אחר לא ברור: למה מה שעושה האדון
אילון גוייטן נקרא בימוי. אם הוא הבמאי,
למה הוא לא מרסן את עזריה, ומסביר לו
שחוץ מאשתו וילדיו, צופים בו עוד כמה
אנשים, הנדרשים לשלם מסים גבוהים על
מכשיר הטלוויזיה שרכשו בתשלומים.

בלא

קורדיי ב״מארה־סאד״
גידים במחזהו הכביר של פיטר וייס, בו
מעלים חולי־רוח את מחזהו של המרקיז דה־סאד
על רצח ג׳אן מארה. לא להחמיץ בשום
אופן!

רכבות נשמרות היטם
(פאר, תל־אב־ב):

כנ״ל.

אוליבר (חן, תל־אביב) שירה,
ריקודים, שחקנים מצויינים, ילדים מלאי־חן
— כך מועלה שוב ספרו של צ׳ארלם דיקנס
אזליבר סוויסנז על הבד, בדרך חדשה ו־מעניינת.

צ׳ארלי

(ארסוך
דו־ד,

תל־אב־ב)

ביצוע בינוני של רעיון מרשים, על מפגר
בשכלו שהפך גאון.

הבוגר
^ מזל טוב (גורדון,

(הוד, תל-אביבז,

תל־אביב) דמויות
אנושיות של יהודים מתבוללים, בסרט חם
על אהבה וחתונה יהודית.

@ 9ם 6ם 0
ביום חמישי 16.1.69 ,יהנו בוודאי שומעי
הערבית מהגשת החדשות בשעה ,19.00
וכן מן התוכנית המוסיקאלית שתוגש אף
היא בערבית, בשעה .19.30 המלל העברי
מתחיל בשעה ,20.00 בה תגיש לנו הטלוויזיה
הישראלית, המוגדרת עדיין כנטיונית (ומשום
כך, כשפני־נטיון, נא לא להתרגש)
תוכנית בשם המפוצץ ״הישגי אנוש״

ביזם ודא

בדילה,

מחזהו של אברהם רז (צוותא) ,נפגשים —.
חייל צעיר ומורה זקנה במחלקת־העיניים
של בית־החולים. החייל — סמל הצבר של
ימינו, מדוכדך. הוא מעמיד פנים שהינו
אהוב נעוריה של המורה הזקנה, וזאת כדי
לנקום נקמה פרטית קטנה, בחברה הסובבת
אותו. זהו מחזה קטן שאפשר לגלות בו
רסיסים מיצירותיהם של המחזאי יוג׳ין
יונסקו הרומני־צרפחי וא. ב .יה־שע הישראלי
(שלושה ימים וילד) .אלי
כהן מגלם את דמותו של החייל העיוור
בחביבות של להקה צבאית, ובריש גרונית
מתגלגלת. אופליה לירן כאחות הינד, שחקנית
נאה, שכמותה חסרות כה על במות
הארץ, אך תפקידה מצומצם ביותר והיא
משמשת בעיקר כמקשרת בין שתי הדמויות
המרכזיות, כי לפנינו בעצם מחזה ארוך,
שהוא בעיקרו מערכון לשניים, או יותר
נכון מונולוג של שחקנית. זוהי הצגת יחיד
של הגב׳ מרים בתשטיין־כהן המגלמת כאן
בדקות מפליאה וחמימה את המורה הקשישה
מן הדור הקודם, המאבדת את
אשלייתה ברגע שהטיפול בעיניה מסתיים
בהצלחה. בימויו של ארנון תמיר קורקטי
ובלחי מתחכם, דבר שאי־אפשר לומר על
התפאורה שתיכנן.
בהופעה פומבית של מהפנט,
נדרשים כל אלה שאינם מדיומים טובים
לא להשתתף. אלה שלא מרמים — מהופנטים.
האחרים מתבקשים לשבת בצד בשקט,
ולא להפריע. זה בדיוק מד, שנדרש ממי
•טילו לראות בת־אמרון המרתף של מיקו
אלמז את שני המערכונים הזקן של מייקל
מאקליור, מערכון המוגדר בקומדיה, ר
פרידה קיצונית של יוסף מונדי. לא
שהקהל יישב מהופנט. קצת יפריעו לו
שרפרפי־הקש וחוסר־התנאים באולם הקטן,
המאכלס בקושי 40 צופים, אם ישנם באלה.
אך לקהל הבוגר מובטחת חוויה פולחנית.
מופיעים על שטיח בצד החדר שלושה
שחקנים בסך הכל. המערכון של מונדי שאף
בויים על ידו, מאפשר לקהל, בשל חוסר
הבמה ומרחק הושטת היד אל השחקניות,
להבין כל מילה היוצאת מפיהן. זוהי אנליזה
פשוטה של ידידות־נשים־מסובכת, המגיעה
לקיצה. נעמי שרון כימעם ולא נעה
בכסאה, אך קולה אומר הרבה. מירי פביאן
הרבה יותר אימפולסיבית. ואומנם היא
(המשך בעמוד )30

הופיע!

התקליט שהוקלט בפסטיבל הקצב הישראלי בביצועם המקורי של

הפוכבים החדשים

השמנים והדזיס

מל־אב*באקספרס

הפיפבים הפחולים

הסיגגמות __
8 6 11050011085ז

הופק על־ידי ״הד־ארצי״
להשיג בכל חנויות התקליטים בארץ.

שסססס-
(המשך נזעמוד )29

שנפרדת ועוזבת את חברתה. במערכון הזקן
(בגלל הנושא הנועז והמלים הגסות שבו,
הוא מוצג במיסגרת של מועדון, מאחר ואין
ספק שאילו הוגש
לעיונה של הצנזורה,
לא היה מאושר
להצגה בישראל) נפגשים
בנצח בלי
דה־קיה הגנגסטר הנודע
מהמערב הפרוע,
ופצצת המין
של שנות השלושים,
כוכבת הקולנוע ג׳ין
הארלו. בילי מציע
לג׳ין קיים עימו יחסים
מיניים, ועל־ידי
מונדי
כך להתעלות לאלוהות.
כמובן שבסופו
של דבר היא מסכימה. מירי פביאן ודויד
מוכתר כה מזדהים עם תפקידיהם, כמשתתפים
בסיאנם טלפאטי; שאילו היו מקיימים על
השטיח־במה מישגל של ממש, לא היה הדבר
מפתיע איש. מלים כמו: קקה, זין
וכוס כבר לא עושות היום רושם על איש,
מלבד על צבועים מתחסדים. מחזות כמו
הזקן ד,ם הרבה יותר בריאים משברו אוז
הכלים של יגאל מוסינזון. למיקו אלמז מגיע
פרס־הבריאות של השנה.

בומבה צור, ז׳רמן אוניקובסקי, זאב
ברליגסקי ואפילו יונה אטלס ואביבה פז
כמבצעים, שייקר, אופיר כבמאי, קולי טנדר
כצייר והתיאטרון הקטן של המפיק יצחק
בן־ניסים, היו מצליחים יותר לולא בחרו
להצגה בשתי בדיחות של ז׳ורז׳ פירו,
שחיבר בין היתר את הקומדיה הבולוזרדית
יתוש בראש, בדיחה אחת מספרת על
סוחר, המציע לשלטונות־הביטחון הצרפתיים
כלי־נשק אישי חדיש לחייל הצרפתי בחזית
— סיר־לילה אישי, ואילו בשנייה מודיעים
בטעות לז׳רמן אוניקובסקי שאמד, מתה.
למרות התירגום הקליל של רפאל אליעז,
ועל אף האקטואליזציה הברורה וד,קולעת
שנסך במערכון הראשון, ניתן לקבוע בצער
שר,תותחים הגדולים שגוייסו כאן על־ידי

הזוג הצעיר חייב להסדיר ענינים רבים ולעתים הוא שוכח את
העיקר: להבטיח את הבריאות, עד כמה שהדבר ביכולת האדם.
קופת חולים לאומית באה לעזרת זוגות צעירים (שכבר התחתנו
או עומדים להתחתן) בתכנית מיוחדת, לפיה יזכו בשלושה
חודשים של ביטוח בריאות חינם, ובהנחה של עשרים וחמישה
אחוזים לאורך כל השנה הראשונה (וכן זכות לבטח הוריהם
ללא הגבלת גילם).
בקופת חולים לאומית לרשותכם רופאים פרטיים, מרפאות;
מעבדות, תרופות, זכויות אישפוז וביטוח דמי מחלה המבטיח
את המשכורת וההכנסה גם בימי מחלה.

על הכל שאלו לפרטים בכל הסניפים בארץ

קופת חולים לעובדים לאומיים

פרס
1ם: א .נלבלזם

׳ 7ה י 17יםחדשים

השמנים והרזים
,,תפילה קטנה״
ו״יה יה מה יהיה׳
3ל״י

חיש־קל ובהצלחה בטוחה
תלמדו
(ב־ 8פגישות של שעתיים)
קצרנות עברית ו/אר אנגלית

ב״אולפן גרג״
בהנהלת מר חיים בר־קמא.
תל־אכים: גורדון ,5טל 236209 .
ירושלים :״הפקיד״ ,בצלאל 18
חיפה :״במעלה״ ,שמריהו לוין 30

* 11־ 11־ 1־1

חופשית
פוליטית
במה
בישראל
היחידה
הופיע גליון מס3 .
— 1.ל״י ^ להשיג: ת״ד 26116ת״א

מבון פסיכולוגי
בהנהלת

ד״ר רזניק

היפנוזה וטיפול בכל
הבעיות הנפשיות.
בחיפה טלפון 69300
ובתל־אביב ז׳בוטינסקי 32
0־ 15.00 עד .18.00

פאריס הקטנה*
המפיק, כדי להסתער על הקהל, יורים אליו
בתחמושת קלה מדי. להצגה הקצרה מהרגיל
ר,ם קוראים פריס הקטנה.
^ לכל המתגעגעים אל הגרמנית המדוברת,
נוסח סרטי סיסי למיניהם, מביא
צורי תיזזטרון ברנרד מציריך, המעלה כאן
את מייטחק כארמון של פרנץ מולנאר,
המוכר יותר כמחבר ספר־ו־,ילדים הנודע
מחניים. זהו מחזה מיושן, של מחזאי-
מצליח־בזמנו, שעל אף פגעי הזמן נשתמרו
בדיחותיו. יוהן קילרט, במאי ההצגה, מגלם
את תפקידו בצורה המרשימה ביותר ואילו
השחקנית הצעירה דאגמאר קולר מושכת
תשומת־לב מידית, וזאת במיוחד בשל הופעתה
הנשית. מומלץ לחובבי רומי שניידר.

אטלס.

אוניקובסקי,

בומבה

צור,

ברלינסקי,

השבוע ירדו המין גשמי זעף, הציפו
כבישים, הרסו גשרים. הדואר לא פעל
כיאות, צ׳קים חזרו מבנקים, המון אנשים
נותרו מיואשים. וכנראה שכל ה סיבות
הללו חברו יחדיו כך שכולם, כל

עוד ת מונ ה
איך הן מגיעות אלי, התמונות הללו!
אני לא יודעת איך קוראים לה, למצולמת,
אבל מה שבטוח — היא מעריצה את הרצל

בגיל 19 עד ,21 הדוגלות באהבה חופשית
וגרות בסביבות חיפה. כך שבחופשותי המעטות
אוכל להיפגש עם המובחרת והיפה
ביניהן.״
אל תסקנה עדיין מסקנות. הוא מבטיח
לשאר הנערות שתכתובנה :״למצוא בני־זוג
נחמדים ורציניים, אך גם דוגלים באהבה
חופשית.״
טוב, אז גילו 21 שנה, גובהו , 180 ולו
שיער שטיני ועיניים כחולות. אם לא די
לכן בכל אלו, בא, בתוספת, אופי סימפטי
בגוף אתלטי, הנמצא איישם בחולות סיני.
אני מקווה שהצלחתו לקבל קצת מושג.

לוי, מתופף־הזריס בן ה־ , 18 כי זה השם
שהיה רשום, על גב התמונה.
אז אם זיהית את עצמך, פני אלי וקבלי
את תמונתך!

המיואשים של החורף שעבר, החליטו
להתחונן.
לא. אינני מכירה את כל האנשים שמתחתנים,
אבל קיבלתי המון הזמנות
לחתונות. גם אחד, שפעם איים עלי ב-
מכתב־התאבדות אם לא אמצא לו מישהי
ובמהירות, הודיע לי במכתב־תרועה
כי אני אורחת־הכבוד בחתונתו.
אז מה אתם אומרים שחורף אינו
מקרב לבבות !

מי מאמץ ץ

מוקדש לאלה האוהבים סטודנטיות:
,37/5בת ה־ ,21 כותבת לי:
״אני שייכת לסוג מסויים, קבוע למדי
בין לקוחותיך — אלה שהיו פעם שניים
כאחד שלם, ופתאום נשאר להם החצי האחד
— הם עצמם• וזה קצת קשה
״אני חצי, אבל חצי שלם ומלא. אני
זוכרת תמיד ש,תמיד תשאר עם עצמך, לכן
דאג לכך שתהיה זו חברה משובחת( .,נדמה
לי של אנאטול פראנס, אינני זוכרת
בדיוק, לכל הרוחות אמרו לי שבש־משהו
נגמר, משהו תמיד מתחיל. את יכולה
לעזור לי.״
אז אני מבקשת ממך לעזור. אתה, שהינך
בגיל שבין 26־ ,23 ושהינך אוהב מוסיקה
קלסית, כי זה חשוב לה.
אינך יכולה לערוב. אני שונאת טפשים, ואם
הם יהיו טפשים, ואני אומנם אחשוב שהם
כאלה, אז הם יידעו זאת היטב!״
והיא בטוחה שלא תאמינו לה שרצונה
בהתכתבות לשם התכתבות.
גם אני לא.

נער ה שבוע

יש לו פרצוף של שחקן, נכון? בכל אופן
גולם נשואים
הוא רוצה להיות כזה.
עבר בימתי?
אני שמחה להודיע ש־ 37/1סבורה ש־כן,
יש לו. הוא שיחק בהצגת משפט הסופי
המדור שלי מצטיין בטקט ובחוש־הומור
דק ונחמד. יופי. זה דווקא מוצא חן בעיני 1 ,ירים, שהועלתה על־ידי החוג לתיאטרון של
האוניברסיטה העיברית בירושלים. שם הוא
ואני מקווה שגם אתה תמצא חן בעיניה.
לומד גיאולוגיה, שנה שלישית.
אבל אני מזהירה אותך! שתהיה ״נחמד׳
משכיל, גבוה, ולא משעמם.״
ועד לתחילת הקריירה שלו כשחקן, הוא
היא בת ,22 ונחמדה. ואל תחשוב שהיא
פנתה אלי סתם כך!
היא כותבת :״השתחררתי מהצבא לפני
כשנה, ולפתע נוכחתי לראות שכל הבחורים
הנחמדים כבר נשואים.״
כתבו לי אם זה נכון.

הנחמדות -לצועדים1
הודם כל, שתדעו לכם ש־ 37/2הם שני
צוערים נחמדים. והם מעוניינים בשתי בנות־חמד
משכילות. נדמה לכן שאתן עונות
לדרישות? אז — קדימה! שכחתי: לפי
דרישתם עליכן להיות בגיל שבין 17 וחצי
ל־ 19 וחצי שנה.

נסיין חכרתי

אני מוכרחה להזהיר אותך מראש: ל־
37/3אין תעודת־בגרות, הוא אינו עשיר,
וגם יפהפה איננו. אבל הוא מבקש לערוך
ניסיון חברתי, כך שעליך להיות דקה, נאה
מאוד ומשכילה.
נסי, מה איכפת לך? חוץ מזה הוא באמת
נשמע חבוב•

אימרו לי על מי נאמרו הדברים:
״הוא לעולם לא יאמר דבר־שקר, כשהאמת
תגרום לנזק גדול יותר.״
״יש לו זיכרון טוב, ולשון התלוייה באמצע
הזברון.״
״היזהר כשאתה מדבר עליו — אתה מדבר
טל האדם שהוא אוהב!״

אחכה חופשית כסיני

סוף־סוף מודעה מסעירה באמת:
כותב :37/4ברצוני להתכתב עם נערות

מחכה לגמר לימודי הגיאולוגיה. זה יהיה
בדיוק בסוף השנה הזאת.
בינתיים, כגיאולוג, הוא כל־כך נאמן ל־מיקצוע,
כך שהמלווה הצמוד שלו הוא
פטיש גיאולוגים אדום, המשמש לו כקנה־מידה
בשטח הניסקר על ידיו.
משהו אחר, הצמוד אליו תמיד — מכוניתו
החדשה.
מוכרחה לספר לכם שהוא נורא נחמד.
ותמיד לוקח חיילים טרמפיסטים בקו ירד
שלים־תל־אביב.
בטח שהוא תל־אביבי. וקוראים לו משה
שוורץ.

• ינויכ תו ב ת —
מנוי המבקש 7שגות את כתובתו מתבקש
להודיע על-כך שבועיים מראש, על-מנת
למנוע עיכוב במשלוח העתון למען החדש