ת וגונן• ף
הסטודנטים נגד
ארץ־ישראל השלימה
צפוי נסיון תקיף למניעת פירסום תוצאות מישאל
הסטודנטים, שנערך לאחרונה בכל האוניברסיטאות בארץ,
מלבד הטכניון.
כאשר הוחל בסיכום תוצאות המישאל,
בו נכללה גם שאלה ביחס לעתיד השטחים
המוחזקים, הסתבר להפתעת הבל, בי למעלה
מ־ס^ 70 מהסטודנטים שהשתתפו כ-
מישאל היו נגד סיפוח השטחים ותמכו
בניסוח, שעתיד השטחים יוכרע במיסגרת
משא־ומתן לשלום עם הערבים.
רק כ־ 1596 תמכו בעמדה המוצהרת של
תנועת החרות, התנועה למען ארץ־ישראל
השלימה וקבוצות שוליים אחרות הדוגלות
בסיפוח 3 מבין הסטודנטים היו כעד
החזרה מיידית של השטחים.
הטכניון החרים את המישאל, אך ברור כי הלך הרו־חית
בו אינו שונה מזה הקיים בשאר מוסדות ההשכלה
הגבוהה.( .המישאל אינו קובע כמה אחוזים מהסטודנטים
תומכים בפיתרון של פדרציה ישראל־פלסטין,
מכיוזן שאפשרות כזו לא נכללה במישאל).
עתה משתדלים כל שוחרי הסיפוח לפסול
את תוצאות המישאל ולמנוע את פירסומן
כטענות שונות.
הפירסום על האמבארגו
נעשה בטעות
עתה אפשר לגלות כי הפירסום על האמבארגו שהטיל
הנשיא דה־גול על מישלוחי נשק מצרפת לישראל,
נעשה בטעות, מבלי שהמוסדות המוסמכים ירצו בכך.
הידיעה הראשונה על האמבארגו שודרה בקול־ישראל
ביום שני, ה־ 6בינואר.
ח״ב מגח״ל למען
ידידות ישראל-גרמניה
משבר עלול לפרוץ כסיעת גח״ל ככנסת
באשר יתברר שאחד מחברי הסיעה עומד
להצט־ף באופן גלוי ורשמי לאגודת הידידות
ישראל-גרמניה, הנמצאת עתה כשלבי
התארגנות.
ישראלים יגורשו מדנמרק
הח״כים שמעון פרס וברוך אזניה מנהלים שיחות
בנושא זה עם ח״כ גח״ל אלימלך רימלט, ומשכנעים
אותו להצטרף לאגודה. במיקרה שרימלט יעשה זאת
צפוי חיכוך על רקע זה בין שני מרכיבי הגח״ל —
תנועת החרות והמפלגה הליברלית.
כנופייה ישראלית
מזייפת בלונדון
הסקוטלאנד־יארד והאינטרפול עומדים
לעלות על עיקבותיה של כנופיית זייפנים
ישראלית, הפועלת מזה שנתיים בלונדץ.
הישראלים היו נוהגים לקנות מתיירים המחאות תיירים,
בחצי משתיים. התיירים ד,־ו מצהירים על אבדן
פנקסי ההמחאות, לאחר שאלו ניפדו כבר בידי אנשי
הכנופייה. בדרך זו הצליחו הזייפנים הישראלים, להוציא
רבבות דולארים מבנקים שונים ברחבי אנגליה.
הסקוטלאנד-יארד עלה על עיקבותיה של
בנופייה זו, אחרי שנעצרו בלונדון במה
ישראלים החשודים במיסחר בסמים משברים.
חלק מאנשי הבנופייה הצל־יחו בבר
לצאת מגבילות בריטניה, והאינטרפול ביקש
ממשטרות העולם לסייע לו בתפיסתם.
מתור ההיסטריה
המלחמתית :
בית-משוגעים בעמאן
הידיעות שהופצו בשבוע החולף בעיתונית העולם
על ריכוזי־צבא ישראליים בגבול ירדן העומדים לפתוח
בפעולה מלחמתית, פורסמו לראשונה בארבעה עיתונים
ערביים בירדן ובלבנון.
כל הידיעות נכתבו כידי אותו עיתונאי
עצמו -עבד אל־חאפז מוחמר, כעל השבועון
הירדני ״אחבאר אל-סאבוא״ וכתבם
הירדני של מיספר עיתונים בלכנץ.
עיתוני לבנון, שפירסמו לראשונה את ה ידיעה,
לא ידעו כי היא נשלחת אליהם
מבית־חולים לחולי-נפש בעמאן, שם מאושפז
עבד אל־חאפז, אהרי שנתקף כמחלת-
למרות ששידוד ידיעה בזו בתחנת־שידור
ממלכתית נראה באילו ישראל פוצצה את
הידיעה, מסתבר כי הידיעה הגיעה מכתב
״קול־ישראל״ בפאריס, נקדימון דוגל, ושוד־רה
מבלי שאיש שם־לב לבך.
אחת הסיכות לרוגזם של הצרפתים ב־עיקכות
פשיטת צה״ל לנמל־התעופה של
ביירות, נובעת מהעובדה שהם עצמם אימנו
קצינים ישראליים לפעולה מעין זו.
קצין־צבא ישראלי השתתף בקורם־קומנדו מיוחד
הנערך לקצינים זרים בבסיס השוכן לחוף הים־התיכון
ליד העיירה פרפיניון, במרחק כ־ 10 קילומטר מהגבול
בין צרפת וספרד.
כקורס קומנדו זה, בו משתתפים גם קצינים
מארצות־הכרית, בריטניה, שווייץ,
בלגיה, פאקיסטאן ולבנון, עבר הקצין הישראלי
לימוד יסודי של פשיטה ממסוקים. לטענת
הצרפתים נעשתה הפשיטה על נמל־התעופה
בביירות במסוקים.
ממשלת דנמרק תנקוט בצעדים חריפים
בדי להגביל את שהייתם של ישראלים כתחומה.
בן נראה שמיספר ניכר של ישראלים
יגורשו בקרוב ממדינה זו.
צעדים אלה ינקטו אחרי שהוברר שישראלים רבים
בדנמרק עוסקים בפשיעה, כולל מיסחר בסמים, זיוף
ומעשי־פריצה.
פסטיבל הזמר
יבוטל השנה
קרוב לוודאי שפסטיבל־הזמר־הישראלי, הנערך מדי
שנה ביום־העצמאות, לא ייערך השנה. הסיבה: מחסור
בחומר הראוי להשמעה באירוע ממלכתי זה.
לפסטיבל, המאורגן על־ידי?!ול־ישראל, הגיעו השנה
קרוב ל־ 700 שירים שחוברו בידי משוררים ומלחינים
שונים, חובבים ומיקצועיים.
השופטים, שבדקו את החומר, לא הצליחו
למצוא אפילו עשרה שירים כרמה הר־אוייה
לתחרות, והמליצו לבטל משום כך
את הפסטיבל.
השוטרים בירושלים
יעבדו פחות
שורה שלימה של תנאים מפתים הוצעה לאנשי
המטר,־הארצי של משטרת־ישראל, כדי שיעתיקו את
מקום מגוריהם מתל־אביב לירושלים. בין ההצעות:
שבוע עבודה של חמישה ימים, התחלת
יום העבודה בשעה 8.30 בבוקר במקום
7.30 בנהוג בתל־אביב, ובן ארוחת־צהריים
חינם ככל יום עבודה. בעזרת תנאים אלה, שהוצעו
על־ידי שר־ד,משטרה, מקווה המשטרה לשכנע קצינים
רבים ככל האפשר במטר,־ר,ארצי לעבור לירושלים.
עד כה לא גרמו תנאים משופרים אלה לנטייה גוברת
של השוטרים לעבור לירושלים.
יוטל פיקוח
על ההמבורגר
צו שיקבע תקנות מפורשות בדבר תכולת קציץ־בשר,
הנמכר תחת שמות מיסחריים כמו המבורגר או וימפי,
עומד להתפרסם בקרוב. הצו, בחתימתו של שר־הברי־אות,
עומד להתפרסם אחרי התערבותם של רופאים
וטרינאריים ושל המועצה־הישראלית־לצרכנות, שהתריעו
על המצב הפרוע השורר בשיווק מוצר זה.
הטלת האמבארגו היתד, ידועה לממשלת־ישראל שבוע
קודם לכן, והיא, בדומה לצרפתים, לא היתד, מעוניינת
בפירסום הידיעה,
הצרפתים אימנו
ישראלים בפשיטות
עצבים ושכר את רהיטי משרדו על אהד
מעובדי עיתונו. ידיעה על כך הגיעה ממקור מהימן
שהגיע השבוע מירדן לגדה המערבית.
במיספר בדיקות שנערכו עד כה הסתבר
בי קציץ־הבשר הנמכר כבמה מקומות אינו
מכיל בלל בשר, עשוי כולו משיירי עצמות,
שומן ועור בתוספת עמילנים.
השוקו השחור
מרים ראש
חוגים במשרד המיסחר־והעשייה שוקלים עריכת חקירה
רצינית, כדי לגלות את האחראים לפתיחת שוק
שחור בחוטים למטוזיות. החוטים, המיוצרים על־ידי
בתי־ההרושת הגדולים בארץ, משודקים במרוכז על־ידי
חברת כללטקס, במחירים קבועים.
מזה למעלה מחודשיים נוהגים סוחרים
וויות הקטנות, או לספק להם כמות קטנה
בלבד של החוטים הדרושים להם. יחד עם
גדולים להשיב ריקם את פני כעלי המט•
זאת, מוצעת לאותם כעלי־מטוויות כל
כתוספת־מקירכמות שהם דורשים
קילוגרם חוטים רגילים, שמחירו הרשמי הוא 5.80
ל״י, נמכר בתוספת של 30 עד 50 אגורות לקילוגרם.
17 אופנה -
זה טרזירה
הי א מיו חדת ...ה ח לי פהמטר וי ר ה * הי א אופנ תי ת,
אלגנטית, מלאה ׳ שיק׳ * הי א תפורה מהא ריג בעל ה תכונו ת
ה מו פל או ת — מטרוירה עם צמר • קל לטפל בה • איננ ה
מתקמטת ולכן נראית חד שה גם לאחר שימוש ממושך.
המועדון החדש
תנועת העולם הזה — כוח חדש
החל מהשבוע יתקיים מדי יום רביעי
ערב של ויכוח חופשי על עניינים בוערים
בהשתתפות
מרצים אורחים
הקהל מוזמן להופעה הראשונה, ביום רביעי זה 22 ,בינואר,
ב־ 8.30 בערב, ב״בית ציוני אמריקה״ (רחוב דניאל פריש )1
לפני שש־עשרה שנים נכנס נער
שחרחר וצנום למערכת העולם הזה, ומסר
למזכירה רשימה מפרי־עטו. היה וה דיזזח
על ההפגנה שנערכה בתל־אביב נגד ביקורו
של ג׳ון פוסטר דאלס בישראל. היצירה
היתר, כתובה בכישרון כה טיבעי שהיא פורסמה
מעל עמודי העולם הזה (.)813
כעבור מיספר שנים נתקבל למערכת
בחור צעיר, שזה עתה סיים את שירותו
הצבאי, ככתב מתחיל. איש לא זכר שאלי
תבור הוא אותו נער שחרחר שכתב על
אותה הפגנה סוערת נגד דאלס.
השבוע נערכה במשרדי המערכת מסיבה
צנועה לכבוד מינויו של אלי תבור כראש־המערכת
החדשה של העולם הזה.
התואר של ראש־המערכת קיים בעיתון
אחד בלבד בארץ: אצלנו. הוא נוצר בשביל
שלום כהן, כאשר נטלנו לידינו, ב־— 1950
הוא כראש־המערכת ואני כעורך ראשי —
את השבועון הוזתיק העולם הזה, אחרי שסיימנו
את שרותנו הצבאי במלחמת־תש״ח.
כפי שמעיד השם, זהו חפקיד־מפתח בעבו־
ונוצרת למעשה תרבות חדשה.
את הביטוי הראשון לתרבות זו — במהדורתה
הישראלית — נתן העולם חזה לפני
שלושה חודשים, כאשר ערכנו את פסטיבל־הקצב
הישראלי הראשון. מאז אנו נוכחים
לדעת, מדי יום ביומו, כמה עמוקה השפעתה
של תרבות זו על הנוער.
זוהי תרבות שאינה מכירה בגבולות, ואנו
מקווים שישראל תתפוס את מקומה הראוי
על מפת התרבות הזאת בעולם. כוזנתנו להפוך
את פסטיבל הקצב הישראלי למאורע
בינלאומי, שייקרא פסטיבל תל־אביבי, במקביל
לפסטיבל סן־רמו האיטלקי.
יחד עם המדור החדש, המוגבל למלים
מודפסות ולתמונות, מופיעה השבוע גם
יצירה קולית מקבילה: תקליט הפסטיבל, שהוקלט
על־ידי הד ארצי ועשוי להיות חלוץ
התקליטים הישראליים מסוג זה. נם הוא
פרי הקשר ההדוק בין מערכת העולם הזה
לבין עולמו של הדור הצעיר.
לא רק במערכת יש שינויים. הכלל של
חילופי־המישמרות חל גם על האגף ד,מיג־
ד״ר משה סנה
ירצהעל*
האם
פתרון
צפוי
כפוי?
יפתח:
ח״כ אורי אבנרי
המנחה:
עו״ד שמואל סגל
ד״ר סנה ישיב לשאלות הקהל
האירוע יצולם על־ידי הטלביזיה (לא הישראלית, כמובן).
ביום רביעי הבא 29 ,בפברואר:
שלום כהן
מראיין
מנהיגים פלסטיניים מהגדה
עוס־-מדיגה.
המפלגות מתכוננות לחפוף את הבחירות לאיגוד
עובדי המדינה לזירת־התגוששות פוליטית מפלגתית.
בבוחר למנוע מגמה זו !
בפי שלחמנו בעד זכות־בחירה לכל עובדי־המדינה,
כלי הבדל של השתייכות מפלגתית והסתדרותית -
וזכינו - ,נלחם גם למען הקמת איגוד עובדי מדינה
בלתי־תלוי ועל־מפלגתי !
המינהלה: סימון וקרן
דת המערכת. לא רק אנחנו ידענו להעריך
אותו, אלא אף ממשלת־ישראל עצמה —
שלא שכחה אותו כאשר חוקקה את חוק
לשון הרע. מנסחי החוק הכניסו סעיף מיוחד
נגד ״ראש המערכת״ ,שאף זכה בכינוי
״סעיף שלום כהן״.
עתה, עם מסירת התפקיד לאלי תבור, מקבל
שלום לידיו את תפקיד עורך השבועון.
השינוי בתוארים הוא תוצאה של
השינויים המתמידים במיבנרך המערכת. ובראש
וראשונה: כניסתם לתפקידים המרכזיים
של בני הדור הצעיר של העולם הזה.
התלכד סביב רשימת הסתדרות העובדים
הלאומית !
אולי יש משמעות סימלית לעובדה, שדווקא
בשבוע זד, אנו מנהיגים חידוש נוסף
בהעולם הזה. זהו מדור חדש, בשם לוהט
ולהיט, שיופיע החל משבוע זה ויכסה את
השטח הנרחב של צלילי הדור הצעיר. כמו
בכל העולם — מזרח ומערב — מבטאים
צלילים אלה את תפיסת־עולמם של הצעירים,
הלי של העולם הזה.
באותה מסיבה נפרדנו מהמנהל היוצא של
העיתון, עזריאל קרן, שמילא את תפקידו
במשך חמש השנים האחרונות. תפקידה של
המינהלה יכול להיות פאסיבי: קבלת כסף
והוצאתו. אנו מעדיפים לתת לה תנופה
שאינה נופלת מזו של המערכת.
המינהלה היא האחראית להרחבת העיתון
ולשיפור שירותיו. היא המאפשרת הגדלת
המתכונת הקבועה, כפי שזה חל השבוע,
עם הנהגת מדור לוהט ולהיט.
את תפקיד ראש המינהלה מקבל עתה
לידיו אברהם סיטון, שבמשך חמש השנים
האחרונות כיהן כסגנו של קרן.
מכתבים
אמת כפנים
כל הכבוד!
והוא \
רק העולם הזה 1637 יכול היה לומד
לדה־גול, מה שהוא באמת: חרא!
אברהם מ. גורפינקד,
ראשון־לציון
כותרת רקריקאטורה
מה דעתכם שנקרא לקריקאטורה הזאת:
״לא נורא — גס זה עוזר לצמחיה!״
יוסי קרן, באר־שבע
מה תתן נסיג ה ץ...
אלה ממנהיגי ישראל המתנגדים לוויתור
על שטחים לטובת הערבים טוענים :״לישראל
יש נסיון מר ב,ענף הנסיגה׳ .ב־56
נסוגה ישראל מסיני, אך מה זה נתן?
״האם זה לא השאיר את מצב הלוחמת
בינינו לבין הערבים חבוי כאש בהר־געש
שפרצה כעבור 11 שנים ביתר־שאת?
״לשם מה, איפא,
על ישראל לחזור ולהשמיט
מידיה שוב שהשיגה יתרונות
גורלית? במלחמה יתרונות המגדילים
את סיכויי הניצחון
במיקוד. של מלחמה
נוספת,״
יש לציין שטענות
אלה נשמעות הג יגיות
ומשכנעות --
אך יש עבורן תשובה
אחת מוחצת: ב־
56 היתר. נסיגה ללא
פיתרון הסיכסוך המקורי הישראלי־פלסטיני,
שגרם לסיכסון־ בין ישראל למדינות־ערב!
לכן: על ישראל, אם רצונה באמת ובתמים
בשלום של קבע, במקום במצב לוחמה
ניצחי עם כל העולם הערבי הסובב אותה
— עליה לוותר על שטחים שכבשה —
לטובת הערבים; אך בניגוד ל־ ,1956 אך
ורק במיסגרת של פיתרון יסודי וסופי של
הסיבסוך הישן שבין היהודים, שהקימו את
ישראל, לבין הערבים, שהפכו ברובם ׳1פליטים
עקב הקמה זו!
פירוש הדבר למעשה הוא: על ישראל
לוותר על שטחים, לא עבור מדינות־ערב,
אלא עבור העם הערבי הפלסטיני, לשם כינון
מדינה אוטונומית משלו בשטחים אלה, ב־מיסגרת
פדרציה עם מדינות ישראל וירדן,
שאף הן תהיינה מדינות אוטונומיות, בפדרציה
שלום זמיר,
אמירים
זילזוד בחיים :
כשקראתי את הכתבה ״ספל קפה בביירות,״
על הקצין הישראלי הבכיר ששתה
כוס־קפה במסעדת
נמל־התעופה
של ביירות, באמצע
פשיטת צד,״ל שם
(העולם הזה ,)1636
נתמלאתי גאווה על
כי קצינים כאלה
נמנים על צבאנו.
אך לאחר מחשבה
שנייה נדהמתי.
הנה קם לו איש
יקר זה, מפקד בכיי
בצה״ל, ומסכן את
חייו על לא דבר.
כל זה טוב ויפי.
כשהדבר נעשה לשם מטרה נישגבת. אך
סתם כך, לסכן את החיים קלא צורך, אין
זה לא גבורה ולא אומץ־לב.
(המשן בעמוד )6
לפני שמחליטים — הכרחי
לבקר בחנות ״פזגז״ :שם מוצג
המבחר הגדול ביותר של
תנורים לכל גודל מטבח, ולכל
תקציב, בנוסף למבחר עשיר
של כיריים מודרניות.
מרכז עדשות מגע
מ£־דא 5 0 £א 1£ז ־ ס ךאסס
״גרוזוכסקי -אישון לנס״
.העולם הזד שבועוןהחדשותהישראלי
המערכת והמנהלד : ,תל־אביב, רח׳ קרליבך ,12 טלסוז }.30134-
ח.ד • 136 .מען מברקי: עולמפרס • דפוס משד, שהס בזה•־
תל־אביב, ח ד פץ • 6גלוסות: צינקוגרפיה כספי בע״נב •
מי ר ד דא־אשי: או ח אבגרי • המו״ל: העולם הזד, ב?*י
תל״אביב, רחוב שניאור ( 5פינת רח׳
פינסקר ,20 ליד מוגרבי, מול מגרש
חניה) טל 53029 .
שעות קכלח 9-17
נשמח לשלוח חוברת הסברת
למי בששח__ .
מכתבים
(המשך מעמוד *)
זה זילזול. זילזול בחיים !
רבותי, בכירי צה״ל: שימרו על חייכם.
אם לא למענכם, אז למעננו !
אברהם שמש,
השלד והאוטובוס
חולון
בגיליון העולם חזה ( )1636 סירסמתם, במדור
קולנוע, את
הכתבה. שריר השרירים׳׳
,על הבמאי
ישעיהו קולר, שרצה
להוביל שלד
של בן־אדם באוטובוס,
ושהכרטיסן לא
הסכים להסיע אותו.
עלי לציין שזה
זמן רב לא נהניתי
מקריאת כתבהכנ״ל.
דן־דויד
כמו כן כדאי ה־דבר
שחברת דן!
תיתן דעתה על רמתם
השיבלית של אחדים מאנשיה, המועסקים
ככרטיסנים.
ודיה ח־דויד,
תל־אביב
ביטזי עדין
הקורא בוריס אקרמן, עדין הביטוי, מכני•
את פעילי מע״י, המפעילים עלינו את
מיפקד החברים שלהם, בשם ״הממבות של
מע״י (העולם הזח *.063
לדעתי הם למעלה מזה. בטובם ובטיבעם
הם: כרכשת בחזקת מעיתיים.
מנחם שלומוביץ,
ח־פח
אבן־שושן:
• ,נרכשת,׳׳ לפי מלון
חלחולת, המעי הגס התחתון שדרכו מופרשת
הצואה החוצה.
הבעת תודה
בקשר לכתבה שלכם על האגודה לשומרי
משקל( ,העולם הזה 0635 זוכרת אני כמה
חרדתי לאופן סיפורכם
בנושא זה.
רציתי מאוד שיובלט
הצד הפסיכולוגי
הרציני של
בעיית אנשים אשר
החליטו לא ׳להתבייש
עוד על היותם
שמנים.
הכתבה שהתפרסמה
בעיתונכם פיזרה
את כל חששותי.
היא היתה כתובה
די ק ר
בהבנה, כישרון ורגישות.
תודתי
לכם על כך.
וכדי להקל עליו ועל כל חבריו שהשתחררו מאז מלחמת ששת הימים (או
שישתחררו השנה) ,מציעה לבם קופת חולים לאומית ביטוח בריאות
בתנאים שלא היו דוגמתם: שלושה חודשי ביטוח בריאות חינם, הנחה של
ארבעים אחוז בשאר חודשי השנה הראשונה הורי החייל יהנו מתנאי הנחה
של עשרים וחמישה אחוזים לאורך השנה.
קופת חולים לאומית היא הגדולה בקופות החולים הבלתי תלויו ת; אין
משלמים בה כל מיסים פרט לדמי ביטוח הבריאות ; בחירה חופשית של
רופאי־המשפחה הפרטיים ושירות מרפאות ; מעבדות ותרופות ; זכויות
אישפוז וביטוח דמי־מחלה המבטיחים גם לשכירים ולעצמאיים משכורתם
והכנסתם בתקופת מחלתם
פרטים
בכל הסניפים בארץ-
נן ופת חולים לעובדים לאומיים
דגיגה דיר,ר, מנהלת אגודת
#ומרי משקל, תל־אביב
חזית הרשע
בכתבה ״סוף המיווץ של גבי״ (העולם
הזה )1636 מופיעה תמונת פרצופה המהורהר
של גבי צלר, נערת־השעשועים שניסתה
להתאבד, ולידו ציור פני מיפלצת על גופה.
פרקום: א .גלבלום
מכוו פסיכולוגי
בהנהלת
ד״ר רזניק
היפנוזה וטיפול בבל
הבעיות הנפשיות.
בחיפה טלפון 69300
ובתל־אביב ז׳בוטינסקי 32
מ־ 15.00 עד . 18.00
המנוי — קיבלת חשבונך,
נא פרע
אותו בהקדם.
הצד השגי שד גבי
הנוולח הזה ***1
אין לכם ציור פחות מרושע על־פני גוף
כה חביב?
יעקוב ככר, ח-פה
• יש לנו ציור יותר עסיסי על הגוף
החביב — ראה תמונה.
לכל בעלי רכב איליו
טעות דיקדוקית
ברצוני להעיר על טעות דיקדוקית שנפלה
במאמר העורך ״בלי כנפיים״ (העולס הזה
635ו) ,הדן בפשיטת צה״ל לביירות.
העורך מזכיר את פעולת ״התגמול״ שנערכה
בביירות.
פירוש המילים ״פעולת־תגמול״ הם בדרך־
כלל לתגובה חיובית, ומטרתה להיטיב.
לכן היה העורך צריך לכתוב ״פעולת־גמול״
— זאת אומרת פעולה שמטרתה להזיק,
והיא מציינת פעולה ותגובה שלילית.
שלמה ברנט,
רמת־גן
כדק־בית במשטרה!
בכתבה ״יש שווים יותר״ (העולם הזה
0635 יש יותר מרמז לכך שקצין־משטרה
בכיר עזר לאשתו
להיפטר מדו״ ח תנועה
שקיבלה, בעוד
אזרח אחר נאלץ
לחת את הדין על
אוחו דו״ח בב׳־ת־ה־משפט.
הרשימה
״גז בעיניים״
(העולם הזה
)1636 מצביעה על
צורת ההתנהגות הברברית
של משט-
רת־ישראל כלפי אזאביטל
רחים
עוברי־חוק ב־עינייה,
ועל־פי תגובת
דובר משטרת תל־אביב נראה כי אין
רע בגרימת כוויות בעיניים לשיכור ולמשו־גע־לשעבר.
האם
זה לא מצביע על־כך שיש ל ערו ך
בדק־בית יסודי במשטרה?
זיוה אביטל,
תחרות הצילומים
מוסכי אידין
מערס לפ של
חברות א. איליו תעשיות וקפריש מודיעות בזה
לציבור לקוחותיהם כי פיטורי הפועלים במפעל
יצור הרכב בחיפה לא ישפיעו על המשך עבודתם
הסדירה של המוסכים המרכזיים בתל־אביב וחיפה.
המוסכים ימשיכו במתן השרותים המלאים לכל
סוגי רכב א. אילין תעשיות.
כן ימשיכו כל המוסכים המורשים ברחבי הארץ
במתן מלוא השרותים.
חלקי חלוף לכל סוגי הרכב מובטחים ללא הגבלה.
באר־שבע
א. איליו תעשיות בע״ס
שלישיית דובים בגן ציבורי בחולון: דובי,
בתי אביטל ואני.
חנן גולדגרט,
חולון
• תנוונת השבוע — ראה תצלום —
מזנה את הקורא גולדגרס בפרס של 10
3שנים אחריות !
אנחנו נותנים על מצלמות:
וכן על מקרני״שקופיות
פיתוח והגדלות צבעוניים ע״י
המעבדות המשוכללות ביותר
בארץ.
מבחר גדול של פלשים
מודרניים ביותר !
ר,חבו!}נזג ד
13 דהטוח 11 בב ר ח תמונת השבוע
ל״י. הקוראים מוזמנים להשתתף בתחרות
זו של תצלומי־חובבים.
ספרות פורנוגרפית
לאורי אבנרי: הינך זועם על העובדה ש־הד״ר
אלדד מצוטט לאחרונה הרבה על־ידי
העיתונות. ההיגיון מחייב שלולא העם היה
רוצה לשמוע את דעתו — מן הסתם הוא
לא היה מצוטט.
עב כל היותך חולק על דעתו, אנא הסכם
עימנו שהד״ר אלדד נחשב לאישיות המוכרת
בישראל ובעולם כהוגה־דיעות גדול.
אני נאלץ על כן להסתייג מהביטויים
המעליבים אותם הדבקת לו.
הוויכוח הרעיוני מעל גבי שבועונך הוא
טוב, יעיל ואף רצוי. וזאת בתנאי שאמו
גובל בסיגנון של ספרות פורנוגרפית.
צרתך שבנושאים רציניים סיגנונך אינו
משכנע, כי אתה מושפע, אולי בלי יודעין,
בתת־הברתך — מהסיגנון של עמודו האחרון.
כדאי
שתיתן דעתך לכך!
ין אביטל,
ניו־יורק
זכות קדימה כמדור זה תינתן
למכתכיהם שד קוראים המצרפים
את תצלומיהם למכתבים.
,הליכות הו {,ן
מ0סו2יק£
שדו
*0121011
6 1 2 5 /9 /2
להיטים חדשים
ניקול קרואזי
,,לעולם לא אעזבך״
^ -נ ו ^ דוזץ
להפגש עם כל החברה באוירה עליזה
מבחר מטעמי גריל משובחים
לז לו ל
לתנות משרות אדיב ומהיר
לכולם אין הי ה ולבוא לבקר שנית
לספר
הפרם תל־אכיב: רח׳ פדויים 27
תמרורים
נישאה השחקנית הקומית, שהצטיינה
בתפקידים של נערה תמימה ושוברת־לב
— לסלי קארון, עם הבמאי שלה,
מייקל לרגליך. היא בגיל ,37 הוא בגיל
נולדי ליהודית ויצחק רותם
* יד״וכיניב*״
— בן ראשון. האב יצחק, שהוא מתמחה
למשפטים, הוא בנו של עורן־־ הדין יהודה
רותם, ואחיו של כתב מעריב — אברהם
רותם. יהודית, האם, היא בתו, מאשתו הראשונה,
של אלוף־העולם לשעבר בהאבקות
חופשית, ובעל מכוני ההחייד— ,
רפאל הלפרין.
נולדה * לשחקנית הקולנוע קוני
סטיבנס, ולבעלה השחקן אדי פישר,
בת שנייה, לה קראו טרישיה. בתם הראשונה,
ג׳ולי, היא בת שנתיים. בהוליווד,
מקום מגוריהם של בני הזוג מהלכות, כבר
מזה זמן רב, שמועות כי הזוג קרוב לגירושין,
אך תגובתו של אדי לאחר הלידה,
הפריכה שמועות אלו :״אני מאושר מהולדת
הילדה,״ אמר אדי ,״ואני בטוח שהילד
הבא שלנו יהיה בן.״
* • ומיד 11*11*1־־
0 7 1ייונ
ץ נ 1$1 •*1י?01 11מ • ר
1׳ 111
אור
נחוג יום־הולדתו ה־ 43 של הכתב
הפרלמנטארי של מעריב — יהושע
כיצור. ביצור שעלה ארצה ב־ 1930מווינה׳
שירת בארץ כנוטר, אחר יצא ללמוד
באוניברסיטת ניו־יורק וחזר כדי להשתלם
באוניברסיטה העיברית, נתמנה כמורה ב־בית־ספר
בראשון־לציון ופעל באותה עת
ככתב מעריב בדרום. אחרי כמה שנים עבר
ביצור לירושלים, שם הפך כתב פרלמנטארי
של עיתונו.
נחוג יום־הולדתו ד,־ 51 של מי שהיה
במשך 11 שנים
מפקד מישמר הגבול
והמשמש כיום כמפקח
הכללי של
מישטרת־ישראל —
פינחס קופד. קופל
התחיל את ה־קאריירה
הביטחונית
שלו בפלוגות־השדה
של צ׳רלס אורד
ויינגט, השתתף בקורם
המ״מים הראשון
של ההגנה,
ה״סופר קינג-סייז״ הראשונה
בישראל 100 .
מ״מ אורך, פילטר ארוך
במיוחד, לכן עישונה
מעודן יותר. תערובת
אמריקאית.
קנה • נסה. ותהנה!
היה מפל(ד גדוד ב-
קופד
מלחמת־העצמאות והמפקד
הראשון של מישמר הגבול,
נחוג • בקהיר, יום־הולדתו ה־ 51 של
נשיא מצרים, נטאל עכד־אל־נאצד.
נחוג יום־הולדתו ה־ 61 של מי שהיה
ראש עיריית כפר־סבא ויושב־ראש מרכז ה־שילטון
המקומי בישראל, המשמש כחבר-
כנסת מטעם מע״י (רפ״י) ויו״ר ועדת־ הפנים
— מרדכי סורקים. סורקים, שעלה לארץ
ב־ 1932 מפולין, עבד תחילה בבניין ובאינ־סטלציה,
שירת בהגנה ובבריגאדה, פיקד על
מיבצעי בריחה ממחנות־מעצר בריטיים. היה
חבר מפא״י, פרש ממנה והיה ממקימי רפ״י,
מצטיין מאז כאלוף קריאות־הביניים הקולניות
בכנסת.
*וי מין — ע ל־ כג /ד ^
נפטרה בקריית מוצקין, יגיל ,56
בתו של מי שהיה
הרב הראשי של יהדות
תוניס, הרב
דויד כהן — הרבנית
אמונה כהן.
אמונה ליוותה את
אביה בעבודת־קודש
כבר מגיל שבע, ובכך
ספגה את כל הקשור
באמונה יהודית.
היא היתד, בין
הרבניות הבודדות
אשר מצאו תיאום
בין הדת ורוח הזמן.
בהיותם בתוניס היו
היא ואביה מבאי
ביתו של נשיא תואל־חביב
ניסיה,
בורגיבה.
עד ימיה עסקה האחרונים
אמונה בכתיבת ניבים
ובריפוי בעזרת
עשבים.
אמונה
נפטר שר־החינוך הדרום־ויאט־נאמי,
לה מין טרי, שנחשב לאיש ההגון היחידי
בממשלה ״המושחתת ביותר בעולם״,
כפי שהתבטא בזמנו כתב הניו־יורק טיימס
בסייגון, מרימון שהוטל על מכוניתו ברחו בות
הראשיים של הבירה.
רבבות הנוער הנהדר של הקיבוצים,
מגוייסים עתה רק ביום־הבוזירות —
הופכים ראש־חץ של הסתערות גדולה
הרחוב, עד ששיח הלוחמים היה מסביע
צריחת שוחרי־ד,מלחמה.
ה־היו
הקריאה
״חפאשיזם יא יקום
כאן!״ היתה זועקת מן הכבישים
ומן הקירות, ממיגדל־המים שי כי
קיבוץ שלאורך הדרך.
על כל אסיפה של ארץ־ישראל השלמח,
היינו רואים עשר אסיפות של ארץ־ישראל
השלווה.
מול כל הסגנת־זוסא של שוחרי־הסיפוח,
היינו עדים לעשר הפגנות־ענק של שוחרי־השלום.
כקיצור:
המאכק עי עתיד המדינה
היה עוכר מן המועצה הפרטית
שי 22 היהודים הטובים
המהווים את ממשית הליכוד־דד
יאומי -אי הציכור הרחב.
י * שכוע מתה מפ״ם.
< 1אין מקום לאשליות. הקמת המערך הוא
הצעד המכריע לקראת כניסת מפ״ם כולה
לתוך המע״י.
המעיד הוא פרוזדור לטרקלין
מפלגת העכודח.
כבר הוכיחה זאת אחדות־העבודה. כש־מפלגה
אינה מתייצבת עוד בבחירות, כששוב
אינה מהודה סיעה בכנסת, כשהיא נאלצת
להצביע על־פי כללי המישמעת הסיע-
הית — פשוט לא תיתכן עוד חזרה למעמד
עצמאי. זה צריך להיות ברור.
מערך זה לא היה אפשרי, לולא
היה מנוי וגמור עם ראשי מפ״ם
לצעוד, תוף זמן קצר, את הצעד
השני והסופי.
ואותו ההיגיון שהוביל אל המערך, ימריץ
איתם להחיש את הצעדים, כדי להגיע אל
הממרח במהירות מירבית.
ם אינה צועדת אל האיחוד ב־ראש
מורם, בתרועה ובצהלה, כשדגלה
מתנופף מעליה בגאווה, כשהיא חדורה רוח־קרב
וחאוזת־כיבוש.
אמנם, אץ זו כניעה ללא־תנאי. אין היא
בורחת אל מחנה מפלגת־העבודה כהמון
מוכי־חרב.
היא נסוגה לתוכו ביחידה מלוכדת,
כסדר מופתי.
אך זוהי יחידה ששוב אינה חולמת על
מיתקפות. רוחה היא רוח הגנתית מובהקת.
הסיסמה היא :״להציל מה שניתן להציל״.
המי לא אבד. אכל הוא מקופל.
* שחרכהסיכות טובות להחלטתה של
׳ מפ״ם לוזתר על קיומה העצמאי.
כמיסגרת מע״י תקכל יותר מני
דאטים בכנסת, מכפי שהיתה מק־כלת
עתה, אילו הופיעה בבחירות
לבדה. בי מאז המלחמה, דמותה
מטושטשת ושוב אין הכדל כינה
לכץ חלק ממפא״י.
המשק הכלכלי הגדול של מפ״ם ייצא נשכר
מן הישיבה במפלגה, החולשת על כל
חיי המשק בארץ, ועל כל התקציבים.
לתנועה הקיבוצית יהיה קל יותר לעמוד
מול הרוחות העוינות, הנושבות בחברה
הישראלית, אם תהיה מלוכדת תחת גג
מפלגתי אחד.
אך הסיבה העיקרית, הממריצה את ראשי
מפ״ם למהר לתוך מפלגת־העבודה, היא זו:
אץ עוד חשיבות למפ״ם העצמי
מאית. בוהה להשפיע על ההכרעות
הלאומיות הוא אפסי.
כל ההכרעות החשובות תתקבלנה מתוך
מפלגת־העבודה.
שם יוכרע מי יהיה ראש־הממש•
לה הכאה: אשכול, ספיר או דיין.
שם יוכרע אם לספח את השטחים רשמית,
או לספחם למעשה על־ידי התנחלות, או
לקיים את הסטאטוס־קחי( .בממשלה זו, אין
איש מציע לנקוט יוזמת־שלום של ממש).
אם מפ״ם תהיה כחוץ, לא ישאל
אותה איש. אם מפ״ם תהיה
בפנים, תוכל להשתתף כהכר־עות?
,יחזק אגף אחד של מפא״י
נגד יריכו.
ין ספק שיש אמת בטענה זו. ד,מצי־אות
מוכיחה זאת בכל יום.
ורצון־השלום המקובץ של אמהות ישראל,
של הנוער למוד־המלחמה, של קציני־צה״ל
(מיל ).המפוכחים, של הציבור הנורמלי -י
היה מתגבר על המבוכה של אותם ,22
שבויי שיגרת־האתמול, אובדי־העצות.
* 6פ״ם נטשה שדה־קרבזה. ליתר דיוק:
היא כלל לא הגיעה אליו.
נדמה כי מאז ששת־הימים גברה המבוכה
בצמרת מנהיגיה המסורתיים, וכי גם בלב
רבים מחניכיה נטוש המאבק בין רצון ההתנחלות
והסיפוח, לבין השאיפה לנצל אח
ההזדמנות ההיסטורית, החד־פעמית, לנקיטת
יוזמת־שלום מהפכנית.
מכיוון שמפ״ם נעדרת משדה
קרב זה, נשארה היוזמה בידי
תנועות הרבה יותר קטנות, החסרות
לחלוטין מנגנוני-פעולה, כוח*
אדם מגויים ותקציכים.
זוהי טרגדיה — והלוואי שהיסטוריון ה
שתחווה
סופר-מארקט ענקי.
כל־בו זה יכיל פאשיסטים מושבעים, כמו
אליעזר ליבנה ובני מהרשק, שותפיהם של
ד״ר ישראל אלדד־שייב ואורי־צבי גרינברג,
הדוגלים בפיזור הכנסת, בהקמת דיקטטורה
צבאית ובכינון מלכות־ישראל ממקורות הפרת
ועד שפך הנילוס.
הוא יכיל ״ניצים״ כמו יצחק טבנקין וזאב
צור, המוכנים לגזור על ישראל מלחמה לדורות,
כדי להשיג שטחים להתנחלות,
היא תכיל את משה דיין, המתכנן את
תפיסת־השלטון למחרת הבחירות בעזרת
חלק מנבחרי מערך־העבודד״
האם המפ״מניק יצכיע כנפש
שקטה כעד בל אלה?
האם לא תרעד ידו, בתא הקלפי, בהעלותו
על דעתו את האפשרות הנוראה כי קולו
— קולו שלו ממש! — יביא לבחירת טיפוס
כמו אמנון לין, למשל?
ומאידך — האם במפלגה המשותפת לא
תגדל פי כמה הסכנה שבני מפ׳׳ם יידבקו
ברוחות זרות, כמו אותו טרמפיסט שנסע
עימי לא מכבר לירושלים, ושסיפר לי בדרך
כי הוא — חייל, איש השומר הצעיר,
בן קיבוץ, חניך קיבוץ — מאמין שהגיע
הזמן להקים דיקטטורה של משה דיין, מפני
ש״פיטפוטי השלום של הזקנים שלנו
פשטו את הרגל״?
נו עדים להתחלת הסוף של מפ״ם,
איש לא ישמח על כך. איש לא יעלוז.
כל מי שיש לו חוש להיסטוריה
של ארץ־ישראל החדשה, יצטער
מעומק לב על היעלמה.
מחנה זה, שהטביע את חותמו על נוף
הארץ ממורדות החרמון עד מבואות סיני,
שהוציא מתוכו אנשים כמו לוחמי־נגבה
ואהרונצ׳יק כהן, שהיה שותף לטירוף של
הערצת־סטאלין ולחזון־הנפל של הדו־לאו־מיות,
שסבל לא פעם מסתירה בין השקפותיו
ומעשיו — בסך־הכל היו צדדיו החיו־
אנשי רפ״י מתנגדים לאיחוד כ־שצף־קצף,
מכיוון שהם רואים בו
טכסים שנועד לחסום את דרכו
של משה דיין אל השלטון העליץ.
ה״צעירים״ במע״י חוששים מפני האיחוד,
מכיוון שהם מאמינים כי זוהי התלכדות של
זקני כל מפלגות הפועלים, להגנה במשותף
על שלטונם המבוצר.
הימין במדינה שופך אש וגופרית על המערך,
מפני שהוא יחזק במע״י את המגמה
המעמדית המנוגדת לאינטרסים שלו.
ה״ניצים״ רוגזים, מפני שהם רואים ב־מפ״ם
תגבורת ל״יונים״ מסוגם של פינחס
ספיר ואבא אבן.
בל זה מוכיח כי יש כבוהה של
מפ״ם, כחתחסלה בכוח עצמאי,
לחזק במפלגת־הלווייתן את המגמות
הקרובות כיותר להשקפתה
המסורתית.
וזהו, בלי כל ספק, תפקיד חשוב מאוד.
כל אין זה התפקיד שעליו חלמו
ץ ) מייפדי מפ״ם לפני שני דורות. גם אין
זה התפקיד שמפ״ם יכלה למלא, והיתד,
חייבת למלא, בשעת־הגורל הנוכחית.
המאבק בין העסקנים הוא חשוב.
אף המאבק על לב האומה
חשוב שבעתיים.
מאבק זה אינו מתנהל במסדרות העקלקלות
של המע״י.
הוא נטוש ברחוב.
ברחוב גואה הנחשול של הסיפוחיזם.
ברחוב מהדהדות הקריאות הצורמניות של
הפאשיזם הישראלי, שיצא מחוריו האפלים
למחרת המלחמה.
ברחוב נערכת האורגיה המבחילה של המיליטריזם
הממוסחר — זה הנוגד ניגוד כה
מוחלט את רוחו ואת ערכיו של צה״ל.
אילו היתה מפ״ם מה שהיתה
פעם, לפני שנים רכות -היתה
נושאת־הדגל של המחנה הנגדי,
מרכז לבל מאות האלפים כעלי הרצון
הטוב כמדינה, שנפשם נקעה
מעיוות נורא זה של רוח המדינה.
חון גינורי.־ זזיר־עור או ח־יר־וזרוץ?׳
עתיד לא יצביע באצבע מאשימה על מחדליה
של מפ״ם בשנתיים אלה.
תחת להיות חיל־החיוץ של תנועה
המונית גדולה למען השלום,
הופכת מפ״ם חיל־עזר של אגן?
אהד מאגפי מפא״י.
זה יותר טוב מלא־כלום. אבל זה פחות,
לאין שיעור פחות, ממה שמפ״ם היתד, יכולה
וצריכה להזזת.
^לני חש כי רבים מאנשי מפ״ם, וב־ייחוד
הצעירים שבהם, נמצאים עתה במצוקה
נפשית רבה.
מצוקה שתגכר לקראת הבחירות.
כי בעד מי ייקראו אנשי מפ״ם להצביע?
כעד רשימת כל־בו של מפלגה,
ביים חשובים יותר לאין שיעור משגיאותיו.
עתה ייעלם מחנה זה ככוח עצמאי.
בוודאי,
גם בתוך המערך, ולאחר מכו
בתוך המע׳׳י, ישמור על צביון ייחודי מסו־יים.
הקיבוץ הארצי, המסורת המשותפת,
האינטרס הכלכלי, רוח־המיסדר של בוגרי
תנועת־הנוער — כל אלה יבטיחו כי מפ״ם
לא תתפרק לגמרי. גם כשתחדל מלהיות
כוח נפרד.
וככל זאת -זהו סופה של
מפ״ם בפי שהכרנוה.
זוהי אבידה חמורה למחנה־השלום.
וזה מטיל הוכה מכופלת על
כוחות־השלום ששרדו במערכה.
בעולם היקום מלחמת
השמות
לנשים: פסג׳
דיזנגוף , 101 תל־אביב
טל.233350 .
המכון המיוחד
לפאות גברים:
רחוב ע0י ,7 1תל־אביב
(מול קולנוע
הוד) ,טלפון .246924
סוופאיס חהתיס עו דת ווסתחסותההינייניות
כי • ד ר בי • מסחטת הנייר באיכות בינלאומית
מיוצרת מנייר שברי י 15 5 0 65־ <1רך ונעים!
ממתסנת דרבי• מיזעדות לשמוש חד־פעמ׳
לכן לא קימת סכנה של זיהום חוזר.
-ד ר בי ־ נמכרת בקנפסאות ובאריזות ביס
דרב*
להשיג; בסניפי השופרסל. צלבניות. בתי. המרקחת. זבפרפום רי1ת.
מיוצר ע•׳ הילוטקס בע־ם.
רח׳ יצחק שרה 34ח-א סל 30752 .
רנ > ע ב
בפניך עם הופעת פצעי-
תגרום פן הבגרות
נזק לעור פניך. הטפול
המקצועי המעולה של
הקוסמטיקאית המד־פ־למת־אקדמאית
אנילי ירחיק
כליל את הפצעים
מפניך ויקנה לך עור
חלק ובריא.
המכון; ת״א, פינסקר 4
טל 55690 .שעות קבלה;
16—21 10—13
שמור על פניך —
המפתח להצלחתך!
דרושות דוגמניות צילום
למערכת ״העולם הזה״
צעירות בנות ,25—17 בעלות נתונים לדוגמנות־צילום, יפנו
למערכת העולם הזה (רחוב קרליבך , 12 תל־אביב) בימי רביעי.
משעה 13.00 עד . 14.00
האמריקאים נשאו את עיניהם אל הירח
— אך הסובייטים הביכו לעבר כדור־הארץ.
זה נראה כמו תעלול־קירקס. שני אנשים
יצאו מחלליה סובייטית אחת, שהקיפה את
כדור־הארץ, ועברו לחללית שנייה.
אך לתעלול זה יש משמעות עצומה. ניתן
עתה לעשות דבר שיחולל מהפכה גם בתיירות
לכוכבים אחרים — וגם במלחמה
בכוכב ארץ.
הוכח כי ניתן עתה לחבר יחד כמה וכמה
חלליות, כדי שיהוו בסיס־חלל גדול וקבוע.
את הצוות של בסיס זה ניתן להחליף: ל
כמה ימים — באמצעות חלליות שיביאו
דנמארק מימי
חייכ
בכנסת ישראל שונאים מחצאיות. פקידות
הכנסת, שהופיעו לעבודה כשירכיהן חשו־פות
מתחת לשמלות מיני. לפי
צוי האופנה האחרונים — זכו
מייד בהערות רשמיות שליליות
וחמורות.
בפרלמנט של דנמארק יש נ,חצאית
קבועה. היא חושפת את
רגליה היפות של חברת־הכנסת
לנד. כריסטנסן, שהיא בת 32
בכך־הכל.
הקאריירה של לנד, אינה דומי׳
לזו של שום חברת־כנסת
ישראלית. במשך שבע שנים
תמימות עבדה כמזכירה ברדיו
ובטלוויזיה הדניים. אז התחתנה
עם במאי־קולנוע. היא ילדה לו
שתי בנות, וכשאלה הגיעו לגיל
5ו־ ,4התמסרה לנה לפוליטיקה
מקומית. משם הגיעה, לפני שנה,
לפארלמנט.
מטרתה העיקרית של לנד.
בשליחותה הציבורית היא להביא
לשינוי מוחלט של חוקי
הנשואין. לדעתה ״יש לתת ל-
בני־אדם את הזכות להתחתן
כמה פעמים, כפי שרק מתחשק
להם. בלי שום התחייבות.
ויש לשים קץ אחת ולתמיד ל-
משיכת־החבל על הילדים של
זוגות מתגרשים.״
והיא קובעת בהחלטיות מרשימה
:״החוקים הנוכחיים ש״לכבוד
ממשלת סייגון, גם אני
לנו מתאימים לתקופת־האבן.״
סכור בי יש לתת חשיבות רכה
אם נקבל את דעתה ונשווה
לסידורי־הישיבה
את מסקנותיה לחוקי־ד,אישות
הקיימים בישראל — לא נוכל
מכדור־הארץ את הצוות החדש, ושיחזירו
שלא להגיע למסקנה המצערת כי הם מתלשם
את הצוזת הקודם.
אימים לתק־פת הדינוזאורים.
כך יוכל הבסיס להתקיים במשך שנים,
להסתובב סביב העולם.
מן הבסיס יכולים פרשי־החלל לצאת למסעות
מרוחקים לכוכבים, מבלי שיצטרכו
לעבור את שלב ההינתקות מכדור־הארץ.
וחשוב יותר: אם יהיה בבסיס מלאי של
פצצות גרעניות, ניתן יהיה להפציץ ממנו
כל מקום בכדור־הארץ, על־ידי המטרת פצצה
שתגיע למטרתה תוך כמדי שניות, מבלי
שיהיה נגדה כל אמצעי־הגנה.
פירושו של דבר: מלחמת־העולם הבאה
עלולה להיפתח בנסיון של שני הצדדים
להשמיד איש את בסיסי־החלל של רעהו,
כשם שמלחמת ששת־הימים נפתחה במיבצע
להשמדת חיל־האוויד של היריב.
זיאט־נאם
לושבת,
לשבת,
לשבת!
סוף־סוף אפשר לשבת בפאריס.
אחרי שבועות ארוכים של מקודומימכר,
נמצאה צורה של שולחן שכל הצדדים ב־משא־ומתן
על השלום בוויאט־נאם יכלו להסכים
השולחן יהיה עגול — ובכך נתקבלה
דרישת הקומוניסטים, שתבעו מעמד שווה
לכל ארבעה הצדדים: ממשלת הצפון,
ממשלת הדרום, הוויאט־קונג והאמריקאים.
על השולחן לא יהיה שום סימן שיחצה
אותו לשניים — כפי שדרשה כמשלת סיי־גון,
כדי שיתקבל הרושם שהוויאם־קונג אינו
• -לואריקטורה של ביל סולדין.
צד עצמאי, אלא רק חלק מן המשלחת של
ממשלת הצפון.
אולם משני הצדדים של השולחן העגול,
במרחק של 45 סנטימטרים בדיוק, יוצבו
שני שולחנות למזכירים. שניים — ולא
ארבעה. בכך נתקבלה דרישת אנשי סייגו!,
שיש שתי משלחות — ולא ארבע.
איש לא הודיע השבוע כמדי חיילים ואזרחים
נהרגו בוויאט־נאם — בתקופה שבמש!
המשא־והמתן על סידורי״הישיבה.
ח״כית כריסטנסן
״שיתחתנו כמו שירצו!״
במדינה
הע למי רצוי
שקום כפוי 7
היה נדמה כאילו מנהל מישהו מלחמה
פסיכולוגית נגד אזרחי ישראל.
העיתונים מלאו ידיעות על השלום הכפוי
— הודעות והבחשות, יוזמות ויוזמות נגדיות.
ארצות־הבריח תומכת ומתנגדת, הסובייטים
יוזמים ומתכחשים, דה־גול בוחש
והמרחב רוגש. ואילו משרד־החוץ של אבא
אבן הרגיע את הציבור בהודעות שגילו
עצבנות קיצונית.
מה האמת בבולמוס. השלום הכפוי״?
* ארצות־הכרית לא יכלה עדיין
לגלות את עמדתה. כל מה שפורסם השבוע
נעשה על דעת ממשלת ג׳ונסון, שהתנדפה
בינתיים. הממשלה החדשה בוודאי ידעה על
איגרות ג׳ונסון, ולא התנגדת להן — אר
היוזמה העצמאית של ממשלת ניכסון התגבש
רק תוך שבועות, או חודשים.
ממילא אין שום חשיבות לכל היוזמות
האמריקאיות שפורסמו השבוע.
* צרפת ממשיכה ביוזמתה לכנס את
ארבעת הגדולים, כדי לקנות כעצמה מעמד
רשמי במרחב.
• כרית־המועצות הבטיחה לדה-גיל
שהיא דוגלת ביוזמתו לכינוס ארבעת הגדו-
לים, אך אותה שעה רמזה בוושינגטון שהיא
מעדיפה יוזמה של שני הגדולים, בלי התערבותם
של גמדים כמו בריטניה וצרפת.
#הבריטים, כדרכם, נזהרו שלא
לגלות עמדה בטרם עת.
לחצים אחדים נגדיים. האם יש
סיכוי כי תוך השבועות הקרובים תתפתח
יוזמה אמריקאית־סובייטית מכרעת לכפיית
הסדר על המרחב?
הדבר יתכן, אך אינו בטוח. כי בשני המתנות
פועלים גם לחצים נגדיים.
#כארצות־הברית יש לחץ עצום
של משרד־החוץ למען הסדר כפוי. על הפער
לה ינצח צ׳ארלס יוסט, ראש המשלחת בי
או״ם וחבר הממשלה, המטפח מזה זמן י ב
את הרעיון של כינוס ועידה של ארבעת
הגדולים, או של שני הגדולים, שאליה
יוזמנו הערבים וישראל, ושם יופעל עליהם
לחץ לקבל על עצמם הסדר, ברוח החלטת
מועצת־הביטחון. הסדר זה יביא לתיקוני-
גבול קלים בלבד, יחייב את ישראל לנסיגה.
לעומת זאת, לאור ההתנגדות של משרד־החוץ
הישראלי, יופעל על ניכסון לחץ
פנימי עצום לבלימת יוזמה זו. לחץ זה
יבוא מצד עסקני מפלגתו, שיעמדו מצידם
תחת לחץ האירגונים היהודיים.
• כרית־המועצות קרובה מאוד לגישתו
של יוסט, ואפילו לגבי הפרטים. היא
מסכימה לתיקוני־גבול קטנים, למעבר אוניות
ישראליות בתעלת־סואץ, לפירוז סיני.
אולם גם ברית־המועצות תעמוד בפני לחצים
נגדיים, בעיקר מצד הערבים. אין מוסקבה
יכולה לפעול ללא אישור מוקדם של
קאהיר, ואילו הנשיא עבד־אל־נאצר, שהיה
רוצה בהסדר, כפוף ללחצים נגדיים חזקים
של צבאו ושאר היסודות הקיצוניים ב־מישטרו.
יש ספק רב אם הוא יוכל להרשות
לעצמו להסכים להצעה האמריקאית־סובייטית,
כפי שהיא מתגבשת עתה.
כפוי? חלילה! יחד עם זה יכחישו
כל הצדדים כי פניהם ל״שלום כפוי,״ או
ל״כפיית הסדר.״ חלילה.
״שלום כפוי״ הוא הסדר המתקבל בלי
הסכמת הצדדים, ויבוצע על אפם ועל חמתם.
כל הצדדים מבינים שזה אינו אפשרי.
הן האמריקאים והן הסובייטים מתכוונים
בהחלט ל״שלום מוסכם״ — הסדר מדיני
שגם ישראל וגם הערבים יסכימו לו. אבל
שניהם מבינים כי יהיה צורך להפעיל לחץ
עצום על שני הצדדים, כדי להסכים למשהו.
ד.,כפייה״ תהיה מאחורי הקלעים, לפני
השגת ההסדר, מתוך מגמה שבסופו של
דבר יסכימו הישראלים והערבים. מרצון״
להסדר שיושג.
האם יש לכך סיכויים? הדבר תלוי בגור־מים
רבים מאוד — החל בנכונותו של ניב־טון
להפעיל על ישראל לחץ של ממש, בשיטת
הרכש והמגביות, וכלה ביכולתה של
בריה״ט לעזור לנאצר לרסן את צבאו.
כיום נמצא העניין עוד בשלבו הראשוני.
זמן ערך רב לשום איגרת — אמריקאית
או סובייטית — הנשלחת בשלב זה, כי לפי
שעה בל איגרת כזאת נועדת רק להכשרת
סרסוז ולנישושים ראשונים __
*בל הארץ-עוקבת1אחרי
המאבק ביו אשכול ודיין ־ ובינתיים מח
הסכם בין השניים על חשבון אלון וספיר
^ ק מתי מיספר יודעים על כך — אולם בימים האחרונים
1התחילה בצמרת המדינה התפתחות מהפכנית, העשוייה לשבש
את כל המוסכמות בפוליטיקה הישראלית:
התחלתה של פשרה בין לוי אשכול ומשח דיין,
שתחסל את הסיכסוך הממושך ביניהם.
היא עשוייה לחסל גם את החלומות של כמה וכמה מן האישים
המרכזיים במדינה.
אשכול הכריע
נגד אלון
ך * איבה הגדולה בין אשכול ודיין התחילה עם פרישת רפ״י,
1 1והגיעה לשיאה כאשר הכריח הלחץ הציבורי את אשכול להניח
מידיו את ענייני הביטחון — ערב מלחמת־ששת־הימים — ולמסרם
בידי דיין, בצורה שהעליבה והשפילה את אשכול.
החריפה את הסיכסוך התעמולה של חסידי דיין, המתארת את
אשכול כאיש חלש, שכימעט גרם לאסון לפני מלחמת־ששת־הימים,
זקן מיסכן שיש לסלקו כדי לפנות את הדרך לגאון הצעיר.
לוי אשכול, ובעיקר אשתו מרים, עוקבים אחרי תעמולה ארסית
זו בחריקת־שיניים.
אולם לאחרונה חלה הפוגה מוזרה, שרק מעטים
שמו לב אליה.
דיין עצמו נמנע מכל התקפה על אשכול. להיפך, הוא מדגיש
בכל הזדמנות כי הדברים מסורים לידי ראש־הממשלה, וכי רק זה
מוסמך להכריע. אשכול, רצידו, נמנע מכל עקיצה ורמז נגד ויין.
הסימן הבולט ביותר: אשכול הכריע אישית למען
קבלת הצעת דיין לביצוע הפשיטה בביירות, בניגוד
לדעת כל מי שמקובלים כמקורביו.
מלבד הסיכסוך האישי, אין למעשה ניגוד בין אשכול לדיין.
מאז המלחמה, אשכול הוא ״נץ״ מובהק. דיעותיו
ודיעות דיין בימעט מזדהות.
שניהם מאמינים כי תהיה זאת שטות להכריז על סיפוח השטחים,
דבר שיקומם את העולם נגד ישראל. שניהם מאמינים שיש לבצע
את הסיפוח למעשה, על־ידי התנחלות הדרגתית ושקטה בשטחים,
והפיכת האופי ״הזמני״ של מישטר־הכיבוש לפיקציה גרידא, לסיבור
אוזני העולם. יש הבנה אינסטינקטיבית בין דיין, בין המתנחל
מנהלל, ובין אשכול, שניצח בשנות־הזוהר שלו על מחלקת ההתיישבות
של הסוכנות.
במילים אחרות: גם אשבול וגם דיין הס בעד
סיפוח שקט ובלתי־מוכרז, בניגוד לקכוצות־השוליים
הצעקניות. שניהם מתנגדים לכל שלום, שאין בו
סיפוח רוב השטחים המוחזקים.
מבחינה זו, אין כל מקום לסיכסוך בין השניים.
המקור האמיתי של הסיכסוך הוא ביחס לכם ראש־הממשלה. מנוי
וגמור עם דיין להגיע אליו במהירות האפשרית, בעוד שמנוי וגמור
עם אשכול להמשיך בתפקידו כל זמן שיוכל.
אולם דיין חושש מפני מאבק גלוי ומכריע עם אשכול בתקופה
• ברשימת־המועמדים יעמוד דיין לפני כ?
מתחרה אפשרי, כגון פינחס ספיר, יגאל אלו;
ואבא אבן, ובכך תיקבע בכורתו.
לפניו ברשימה יעמדו רק אנשים שאיננ
באים עוד בחשבון לתפקיד ראש־הממשלה
כגון גולדה מאיר וקדיש לוז.
אשכול דם?
את אלו!
*44 צד אשכול זוהי, כמובן, בגידה במקורביו, שתמכו בו עז
*4י כה במאבק נגד דיין, מתוך ביטחון כי אשכול יעשה את הכק
כדי להוריש את השילטון להם.
נפגעים גולדה מייר ופינחס ספיר, ששניהם מומרצים על־יד
שינאה עזה ביותר לדיין.
אך הנפגע העיקרי במישחק זה הוא יגאל אלון.
לגבי אלון, חלה התפתחות קטסטרופלית ביחסיו עם אשכול.
כל עוד היה אלון שר־העבודה, התייעץ עימו אשכול תכופות בכי
העניינים — ובעיקר בענייני הביטחון. אלון יכול היה לראות עצמ
כבן־טיפוחיו ויורש־העצר המוסכם של אשכול.
המיפנה בא כא פר הכריחו גולדה מאיר ופינחס ספיר את אשכו׳
למנות את אלון כסגן ראש־הממשלה. כוזנתם היתד, לקדם את פנ
דיין, על־ידי הכנסת אלון לתפקיד שיהפכו למתחרה רציני של דיין
הובטח לאלון כי הוא יקבל לידיו לאלתר חלק נכבד מאוד מסמכו
ותפקידי ייצוג
יות אשכול בשטחים שונים, כגון
אולם אשכול, שנפגע ממה שנראה לו בנסיון לרשו
אותו עוד כחייו, נוטר מאז טינה עזה ליגאל אלו;
הדבר מצא ביטוי בכמה מישורים. בין השאר:
#סירובו של אשכול למנות את יגאל לראש־ממשלה־בפוע
בעת המסע שתיכנן ברחבי יבשת אמריקה, שהיה צריך להימש
תקופה ארוכה. אלון היה המועמד הטיבעי לכך, מאחר ששר־האוצ
הנוכחי הוא שר צוער ומיקצועי מדי, ופינחס ספיר שוב אינו ב
בחשבון מכיוזן שהוא מכהן כמזכיר המפלגה.
יש המאמינים בי אשבול דחה את ביקורו בדי לב
נוע את מסירת התפקיד לידי אלון.
• אשכול חדל לגמרי מלהתייעץ עם יגאל אלון.
י• יגאל מונה לתפקיד שר־הקליטה, שאין עימו השפעה ע
ממש, רק חודש לפני התפטרות ספיר ממשרד־האוצר. אילו נמג
תפקיד שר־האוצר לידי אלון, במקום לידי שרף, היה מעמדו ע
אלון עתה הרבה יותר חזק.
בל זה פגע קשה בסיכוייו של אלון להתחרות ע
דיין. בעוד שדיין הוא כמרכז העניינים וזוכה לפיו
סומת רצופה ועצומה, נדחק סגן ראש־הממשל
לקרן־זווית, ללא השפעה ממשית.
המיכשול האחרון
ספי
ין פירוש הדבר כי העניין כבר הוכרע סופית לטובת דיי
^ גם אשכול אינו חופשי להכריע ולהגשים לבדו.
היריב העיקרי של דיין הוא עתה פינחס ספיו
בייחוד אחרי שהעז להופיע בגלוי בבעל קו מדי
הסותר את קו־־דיין -דבר שאלון נמנע מעשותו.
הקרובה — ערב הבחירות, על רקע הרכבת רשימת־המועמדים, או
למחרת הבחירות. ואילו אשכול חושש מפני התמודדות עם הגל
הגואה של האהדה לדיין בציבור, שמקורותיו הם בלתי־רציונליים.
שני הצדדים מגששים, עתה, בזהירות את האפשרות של השגת
פשרה, עיקרה:
ספיר סומך במאבק זה על הכוח המקובץ של מנגנון המפלג
מנגנוני האירגונים הכלכליים, והכוח הכספי העומד לרשותו ל׳
ראת המיבחן. דיין, לעומת זאת, סומך על לחץ ההמונים הסטיג
אם תתגשם הפשרה בין אשכול ודיין סופית, עלול ספיר למצו
את עצמו, לפתע, ללא עורף בטוח. לכן ינסה עתה להפעיל לו
כבד על אשכול, כדי להרתיעו מגישה חדשה זו.
חד.יד.ו-ו^-דדזווזד
ריי-י^ לו ש!ימ??0ד. י ב
• אשכול יעמוד בראש הרשימה, וגם כראש
הממשלה אחרי הבחירות, לשנה־שנתיים.
• אשבול עצמו יכשיר את הקרקע להעברת
יגאל אלון, לעומת זאת, יצטרך להילחם עתה א
מלחמתו לכדו, מכלי שיובל לסמוך על אשכול; ,
חדיי -ו *ד-ויו ייייי -
תמונת השבוע: מעמד כריתת הכרית כין מפ״ם לבין מע״י. הקריין
עמיקם גורביץ׳ מחזיק את מגילת המעיד, וקורא בקול דרמאתי כאוזני
צירי שתי המפלגות את ההכרזה הרשמית :״מפלגת העבודה הישראלית
ומפלגת העכורה המאוחדת מבוננות היום, כירושלים השלימה...״
במדינה
תג 1ב 1ת
בפרסומים של מ ק לנוי גולויזיה השונים מצ יינ ים
ביו היתראתהתכונה * מותאםלתגאיהארץ ־
״דה־גול
חנטריש!״
סוף־סוף הצליח מישהו להרגיז את הישראלי
האדיש. האמבארגו שהטיל הגנרל דה־נול
על מישלוחי הנשק לישראל, הפך אותו
השבוע לאוייב העם מספר 1בישראל.
אלפי סטודנטים ישראליים ותלמידי תיבון
הפגינו השבוע במאורגן, בהפגנת הסטודנטים
הגדולה ביותר שנערכה אי־פעם בישראל
.״דה־גול חנטריש!״ הם קראו בסיסמאות
שנשאו. אבל בעל־פה, מול בניין
השגרירות הצרפתית בתל־אביב, הירשו לעצמם
יותר וצעקו :״דה־גול בן־זונה!״
פחות מאורגנות, אך יותר מרשימות, היו
ההפגנות הפרטיות שביצעו אזרחים בודדים.
הם הטילו אמבארגו נגדי על צרפת.
לא היד, בכך שום היגיון, שכן כל אחד
מבדיל בין דד,־גול לבין העם הצרפתי, אבל
זה סיפק לפחות אפשרות לנקמה.
חצקל איש־כסית הפסיק למכור בקפה
מזית סיגריות ומשקאות צרפתיים* .הלקוחות
אמנם מבקשים את זד״״ הוא אמר,
״הם שואלים למה אין. אני אומר: זהו זה
ודי. אני לא מוכן לעשות פרופגנדה ולהסביר
למה אני עושה את דה, כל זמן שהממשלה
לא החליטה על כך.״
גם בדיסקוטק לה־קוקט הפסיקו למכור
משקאות צרפתיים. מסביר איתן בכור, בעל
הדיסקוטק :״תליתי שלט, :אין משקאית
צרפתיים׳ .הסברתי לקהל שלי שאנחנו מחרימים
כל מה שקשור עם צרפת. אבל
בעלי הדיסקוטקים זה עם מיוחד. אף פעם
לא מתאחדים. מחר עוד יפרסם מישהו
שהוא מוכר רק משקאות צרפתיים. יש לי
ידיד שהזמין מכונית פז׳ו. אמרתי לו, :איך
אתה לא מתבייש.׳ הוא ביטל את ההזמנה
למרות שהפסיד אלף לירות.״
אין תשואות לחשפנית. במועדון-
הלילה כליף, הפסיקו למחוא כפיים לחשפנית.
היא אמנם לא צרפתית ,,אבל היא מוצגת
כחשפנית ״ממועדון קדייזי הורס בפאריס.״
במסעדת
קסבה בתל־אביב סרבו אורחים
לשתות יין צרפתי שהוגש להם. סיפר סבר,
גטלן, בעל המסעדה :״אלי באים בדרך כלל
תיירים והם שותים רק משקאות ישראליים.
אבל דיפלומט צרפתי שאוכל אצלי סיפר
(הנזשן בעסוד <16
אגו איננו מציינים משפס זה באופן סתמי, אצלנו זו עובדה
מוצהרת ועומדת, במבחןהמציאות .־המעגל הסגור
מתוכנן ומיוצר בתנאים מיוחדים המבסאים עמידות בפני
לחות ומ ל יח ות אקלימית הש וררת ליד חופי הים־.
לכן מקלס ־מרלי־ מבסיחקליסהס ובה יותר, ב ה יר ו ת
ויציבות התמונה, צלילים ערבים. איכות לאורד ימים,
נאמנות ושרות.
בני
ש ה 7ן ו ־ ס *1
פרטים :־טלמר׳ טלפון $ 2$כ , 62 תל־אביב
יי ןגיפדונ ״
סוכנות לאינפורמציה וחקירות פרטיות
טלפונים • 623001 ,757613ו חו ג החשמל , 8תל-אביב
איתורי כתובות
חקירות מס חריו ת
זכריה כהן, כטלית, מפגין כבריכה נגד הגנרל דה־גול
־ 9.97 בעד האמבארגו
על הצבא העידאסי ביוון הצבא היחיו הנמצא במצב לוח3נה עם ׳שואל
1י1ווי 1ו0 !1ת11ו
ך • אהספק נו להיכנס למערכה,״ חז־
רה בגדאד והכריזה, מאז מלחמת
ששת־הימים .״אבל במערכה הבאה נהיה
על קו החזית.״ כדי להבטיח זאת, הציבה
עיראק דיוויזיה בת 12 אלף איש בירדן.
בישראל הורגשה נוכחותו של צבא זה
הוא אבו־עמאר
מלן אצל העיראקים.
תמונה זו מראה
העיד לוטפי, בעל הסמכה של כתב צבאי
ליד הצבא המצרי :״החזית מלאה ודחוסה
בלוחמים. על כל שעל אדמה — חיילים.״
ך י< עיראקים כולטי -בכומתות הי
| שחורות והחאקי המיוחד שלהם, לעומת
הירדנים חובשי הכפיות האדומות ה-
מנומרות. התותחים והטאנקים מחופרים ב־עמדותז
החיילים מוגנים בתוך הבונקרים
עמוקים. אבל לפחות פעם ביום מחליפים
כל הכוחות את עמדותיהם — כדי להטעות
את התצפית האווירית של ישראל.
בכלל — התמונה שמצייר העיתונאי המצרי
היא אחת של תזוזה בלתי־פוסקת:
״ההנחה היא, שפעולות קרביות כעתיד הקרוב
תהיינה מכוונות — על־ידי האוייב
ועל־ידינו — לפגוע במספר המירבי של
חיילים ושל ציוד. אין לחשוב יותר על
לוחמה סטאטית בחזית. הלוחמה היא עכשיו
— פריצה מהירה, חדירה לעומק, מהלומה
חזקה. הצבא העיראקי מוכן לסוג זה
של לוחמה.
את מפקד ״פתח״
עם המפקד העיראקי
במטהו ליד הגבול.
רק בעקיפין: כאשר סייע לחבלני אל־פתח
בנשק, בהדרכה, בתחבורה ובציוד. לפני כחודש
נכנם לפעולה ישירה: תותחיו ארוכי־הטווח
הפגיזו את ישובי עמק הירדן —
ומייד באה מכה אווירית ישראלית כתגובה.
במשך שבועיים־שלושה ליקקו העיראקים
את פצעיהם. אחר־כך החלו מנופפים בחרבותיהם.
הם הכריזו כי אינם מקבלים את
החלטת מועצת הביטחון מה־ 22 בנובמבר.
במסיבת עיתונאים משותפת של המפקד העיראקי
ומפקד אל־פתח, יאסר ערפאת, הכריזו
השניים :״לא נקבל פיתרון מדיני. רק
מלחמה תחזיר את זכויות העם הערבי.״
השבוע ביקר שר הביטחון של עיראק,
הגנראל חרדו אל־תקריטי, בעמאן. למחרת
התפרסמה הודעה, כי הצבא העיראקי דורש
להזיז את עמדותיו מערבה, עד למוצבי
החזית מול ישראל.
מה הוא צבא זה? איך הוא נראה מקרוב?
} 1יתונאי זר פנה לא מזמן למיפקדת
> הצבא העיראקי בירדן, ביקש לראות
כמה חיילים שהצטיינו בעת ההתקפה הגדולה
של חיל־האוויר הישראלי .״אצלנו
אין חיילים בודדים מצטיינים. הצבא כולו
הוא צבא גיבורים,״ השיבו לו במיפקדה.
כך, על כל פנים, מדווח כתב אל־סוצאטר
הקאהירי, שיצא לסיור במוצבים העיראקיים,
מול הירדן .״היה קשה מאוד לקבל את
האישור,״ דיווח חמדי לוטפי לקוראיו המצריים
.״למעשה — הייתי העיתונאי הראשון
שהותר לו לסייר לאורך קטע זה.״
התיאור, המשתרע על פני שלושה עמודים
שלמים, לוהט מרוב הערצה. הוא גם
כולל תיאור מעניין של הנעשה במוצבים.
קצין אחד נתן לו מישקפת .״שם,״ אמר
לו ,״נמצאת טבריה. אתה יכול לראות *8
בי רו ר את יזרוטת
האוייב >זל הכבי ש
ך* ג ש מיו ה ר, לדברי לופפי, שמים ה*
מפקדים העיראקיים על הידוק שיתוף־
הפעולה בין הזרועות השונות: טילים, תותחים,
שיריון, קשר, חי״ר והנדסה. הם •ים
הקימו עתודה מיוחדת של אנשי־קומנדו,
שיוכנסו לפעולה רק לפי הוראות הפיקוד
העליון של החזית, והנמצאים בתנועה מתמדת
כדי שלא תשתלט עליהם ה שיגרה.״
ומה עם המוראל — האם הישיבה בקווים
קדמיים, הציפיה להתקפה שאיזה מתממשת
— אינן מורטות את עצבי החיילים!
״יש גיבורי השיבה,״ הסביר העיתונאי המצרי
.״אני מציע לקרוא לחיילי הצבא העיראקי
בגיזרה זו — גיבורי ההמתנה.״
מסקד־פלוגה עיראקי סיפר לו :״באנו
לירדן בטוחים לחלוטין שכולנו נמות כאן.
ואנו מוכנים. איזה מוות נאה יותר יכול
להיות ממות־גיבורים למען המולדת?״
הוסיף מפקד חיל המישלוח העיראקי, ה־גנראל
חסן מוצטפה אל־נקיב :״האוייב הישראלי
קבע את ה־ 5ביוני 1967 כיום ה
שדיו
מחונד
עמדות
הסנקיססים של בגדאד
מדגימים לעיני עדשת הצלם המצרי כיצד
מפעילים את הטנק הסובייטי, שכמוהו
יש פתח סאות בידי ישראל. עיקר אימונם הוא להעלות את כושר הניידות והזריזות שלהם.
התקפה שלו על סיני וירדן. כי הוא ידע,
שביום זה יגיעו היחידות העיראקיות לחזית
הירדנית. הוא הלם — לפני שיכלו כוחותי
לתפוס את המערך הקרבי שיועד להם.
״הצבא העומד היום על הגבול איננו הצבא
שספג את המהלומה של .1967 היחי
שני
טנקים סובייטיים של חיל־המיש־לוח
העיראקי בירדן סחופרים בתוך
להערים על תצפית ישראלית אפשרית. הם משנים מד
,נ״י׳ ז
דות שהיו שרויות באווירה של תבוסה וייאוש
הן עתה כוח לוחם בטוח בנצחונו,
השואף לנקום את נקמת התבוסה ולטהר
את כבודו. קרבות 1967 לימדו אותנו אין
צריך לנהל מלחמת־בזק. כאשר תפרוץ המלחמה
הבאה — נהיה מוכנים לה כראוי.״
יום את עמדותיהם .״כשהם נעים, יהד עם התותחים הכבדים,״
מדווח העיתונאי המצר ,״זה כמו אלף רכבות דוהרות.״ העיתונאי
המצרי מורא לחיילים הוויראחייח רניזרה זו -״נידורי ההמתנה״.
׳דל״הלסחד
() 127
1,000,000.000 =1111 ני
כמד, שווה ח״כ ישראלי?
יש לכך מודדים שונים. לפי המשכורת שהוא מקבל, הוא שווה 1200ל״י ברוטו לחודש.
לפי הצעודהחוק של ישראל קרגמן (שהצבענו נגדה) הוא שווה 120 אלף ל״י — הסכום
שיוקצב לו למימון בחירתו מחדש. לפי מה שהוצא על־ידי המפלגות הגדולות בבחירות
האחרונות, שודד, כל ח״ב בין מיליון ל־ 2מיליון ל״י( .לפי אותו מודד שוזר, ח״ב העולם
הזר — ,כוח חדש רק 45 אלף ל״י).
השבוע מצאנו מודד חדש. חילקנו את תקציב־המדינה בין מיספר הח״כים שנכחו באולם
בעת הדיון עליו. לפי חשבון זה, שודה ח״ב אחד כמיליארד ל״י.
בעת הדיון על תקציב המתקרב ל־ 8מיליארד ל״י, נכחו ביום ב׳ שעבר, בשעה ,8.15
מלבד הנואם (גולן) ,היו״ר (הקטין) ,שר־האוצר ואני, חמישה חברי־כנסת:
ר שי מתה נו כ חי ם: מע״י — ו מתוך ( 59 ביבי) .גח״ל — 1מתוך ( 22 רזיאל־נאור).
מפד״ל — 1מתוך ( 11 זוארץ) .ל״ע — 1מתוך ( 4אליעד) .רק״ח — ו מתוך ( 3טובי,
שחיכה לתורו לנאום) .נעדרו כליל: סיעות מפ״ם, אגו״י, המרכז החופשי, פא״י, מק״י.
למחרת היום באה הטלוויזיה לצלם את הכנסת — והאולם היה מלא מפה אל פה. דובר
על האמברגו, וראש־הממשלה מסר הודעה. אך ברגע שאשכול סיים את דבריו, התחילה
הנהירה הגדולה החוצה, אל המימון. כעבור שעה קלה שוב נכחו באולם פחות מ־20
חכ״ים. אבל אז כבר לא היתד, הטלוויזיה במקום.
בוזיכוח על האמבארגו הצרפתי שוב הגיע הבית לשפל המדרגה. לא היה כלל ויכוח —
אלא התחרות בין הנואמים מי יגנה את דד,־גול בלשון בוטה יותר. אף לא מילה אחת
על המדיניות שלנו כלפי צרפת, על אשמת הממשלה שלנו, על פעולת ביירות.
ויכוח מסוג זה מראה שוב מה הם גבולות המימסד, ומי נותר באופוזיציה. הוגשה
הצעת־החלטה משותפת של כל• סיעות הבית, מחרות ועד מק״י (היכן הימים כשנאמר. כל
הסיעות חו ץ מחרות ומק״י החלטה זו ״רשמה לפניה״ את דברי ראש־הממשלה, ופשום
אישרה את מדיניות הממשלה ללא הסתייגות.
רק שתי סיעות הגישו הצעות־החלטה משלהן: אנחנו ורק״ח. ואכן, זוהי תמונת הביוב
יש רק שתי אופוזיציות: רק״ח, שהיא תוכי של מוסקבה, והחוזרת אוטומטית על הקד,סובייטי
— וסיעת־היחיד שלנו, שהיא עתה הסיעה היחידה המציעה מדיניות אלטרנטיבית
לממשלה, ברורה ומגובשת. אגו״י ומ״ח נשארו רשמית באופוזיציה מפני שלא הכניס
אותן לממשלה — אבל אין להן קו עקרוני שונה מזה של הליכוד הלאומי.
הנאום שלנו היה הומוריסטי במיקצת. כשפתחתי בדברי השבח המופלגים לנשיא דה־גול
(ראה טיסגרת) ,הושלך הס בבית. ח״כים רבים סברו שיצאתי מדעתי. כשבא העוקץ, לא פרצו
בצחוק. שהרי אילו צחקו — מעצמם היו צוחקים. כפי טנאמר: צחוק צחוק — אבל
להלן נאומנו בוויכוח על האמבארגו הצרפתי :
כב, היושב־ראש, כנסת נכבדה.
דה־גול הוא אדם גדול. הוא עשוי לסייע לעמים חלשים,
דווקא בגלל נוחו ובגלל נטיות ליבו, יותר מאשר בגלל
אינטרס עצמי בלתי׳אמצעי דה־גול מתייחם בחיוב לישראל,
והוא אדם בעל עקרונות, המתייחס בכובד־ראש להבטחות
היוצאות מפיו.
הוא מעריץ את ישראל ואת מאבקיה, והוא נותן להערצתו
זו ביטוי מוחשי. הזא מאמין שעם אחד צריך לעזור
לרעהו — לא רק בגלל אינטרס, כי אם לפעמים נם מתוך
אמונה. עזרתו שלו לישראל הולמת בהחלט את נסיות ליבו
היותר נדיבות.
שאלה נוספת.
בבקשה!
בעלותו השבוע על הדוכן, כדי להשיב
לשאילתות שלי ושל אחרים, התעכב השר
ישראל גלילי ליד מושבי והתלוצץ :״ראש־הממשלה
אומר שתגיד לי מראש את השאלות
הנוספות שלך כעבור יום, בהרצאה
בקיבוץ אפיקים, אמר גלילי כי השאלות
הנוספות של אבנרי הפכו חלק מהווי
הכנסת.
אבל השבוע שאלתי אותו רק שאלה נוספת
אחת: האם יש רשימה שחורה בטלוזי־זיה?
התשובה :״לא.״ (אני מציע לכל צופר,
טלוויזיה לשאול את עצמו אם זו האמת).
השבוע ענו לנו השרים השונים על שאלות
ביחס לכסף שהובטח לאפרים
אילי] מעל לערך מיפעלו, תמיכת הממשלה
בחברת ״אוניקו״ (בה שותפים בני משפחת
השר משה חיים שפירא) ,הפיצויים שיש
לשלם לנפגעי תאונות פגע״וכרח ותאונות
שאין בהן רשלנות של נהג, מס־ד,נסיעות
החל על סטודנטים החוזרים
הביתה לחופשת־מולדת, פעולת המשטרה
למניעת רעש ברחובות הערים, ועוד.
בין השאר הגשנו את השאילתות הבאות-.
משנסתיימה מלחמת אלג״ריה בתבוסה גמורה של צרפת,
שוב אין אינטרס זה קיי ם...
...בקיצור: קיים חשש חמור שהסוס הצרפתי נגמר.
כב׳ היושב־ראש, איני מביא את הדברים כדי להוכיח כי
היינו חכמים. אני מביא אותם כדי להוכיח שאפשר היד.
לחזות מראש את ההתפתחות, שההגיון המדיני הקר הביא
למסקנות נכונות — בעוד שממשלות ישראל פעלו על סמך
השקפות ילדותיות והערכות רגשניות.
אולי משום כד דומה הוויכוח הזה יותר ל•
מילים אלה, כעלות האופי הנבואי המדוייק,
יצאו מפיו של אדריכל מדיניות־החוץ־והכיט־חון
לפני שבע שנים. הם נאמרו על־ידי סגן
שר־הכיטחון דאז, חכר־הכנסת שמעון פרם,
האיש שהיה אחראי על כל ענייני הרכש מטעם
ממשלת בן־גוריון, בה היו הכרים נם השרים
לוי אשבול, משה דיין וגולדה מאיר.
נשפוט את ממשלתנו
ארבע שנים לפני כן, עוד לפני שהתגבשה סופית מדיניות
הרת־אסון זו, בעיצומה של קביעת האוריאנטציה העקרונית
של ישראל, נאמרו גם דברים אחרים. בספטמבר 1959 נאמר:
דה־גול הועלה לשילטון כדי להציל את צרפת, לא כדי
להציל את ישר׳אל. תהיה תוצאת המלחמה באלג׳יריה כאשר
תהיה, למחרת היום תצטרך צרפת לתמוך בלאומיות הערבית,
ולפנות נגד ישראל.
דברים אלה פורסמו על־ידי העולם הזה ב־. 14.9.59
בתגובה ישירה לאותו נאום של חבר־הכנסת שמעון פרם,
כתבתי בהעולם הזה, ביום ,6.7.63 אר. הדברים הבאים:
צרפת עזרה לנו מתוך אינטרס אנוכי שלח — נמו כל
מדינה העוזרת למדינה אחרת.
נהיותה שקועה במלחמת אלג׳יריה, סיפקה לנו נשק, נדי
על פי הנחות כוזבות כששילמו מחיר כה עצום עבור הנשק
הצרפתי, שהשבוע ניסו הצרפתים להפכו לגרוטאות?
שהרי המחיר היה עצום. לא זה בלבד ששילמנו לצרפת
כספים עצומים, כארבעה מיליארדים לירות 6000 ,ל״י לכל
משפחה בישראל.
לא זה בלבד שלא השקענו כספים אלה בייצור מקומי
של הנשק, דבר שאולי היה כרוך בחיסכון בטווח ארוך.
אולם למען צרפת עשינו מעשים שהבאישו
את ריחנו כעולם, תמכנו כקולוניאליזם צרפתי
מזוהם ואכזרי, כרינו תהומות חדשות של
שינאה כינינו וכין העולם הערכי -שינאה
שדה־גול מנסה עתה לנצלה, כבואו למכור
אותנו לאוייבינו.
אותם האחראים לפשיטת־רגל נוראה זו של מדיניות קלוקלת
— וכימעט כל חלקי הבית הזה שותפים לפשיטת־רגל
זו, כשם שהם שותפים לפשיטה הרת־האסון לביירות —
:מנסים עתה להסיח את דעתנו ולהשכיח את אחריותם, עליי,
כך שהם פותחים בזעקת־חמס נגד דה־גול עצמו, כאילו
הוא אשם בכל, כאילו זה עניין אישי שאי־אפשר היה
לחזותו.
אחרי הקמת ממשלת אשכול אמר חבר־הכנסת שמעון
פרם, שהוסיף לכהן כמנצח בילעדי על הרכש, בנאומו המדיני
הגדול בכנסת ביולי , 1963 את הדברים הבאים:
העמדה הצרפתית החלה לנוע על פסים צרים של יחסים
ביטחוניים, ולבשה את התנועה של פנומן בינלאומי, נאשר
עם בן חמישים מיליון תושבים רוחש חיבה עסוקה לעם
נן שני מיליון, חיבה שהחלה מעזרה, חיבה המניבה עזרה.
כמילים אלה ביטא חבר-הכנסת שמעון פרס
את מדיניותה של ממשלת כן־גוריון וממשלת
אשבול גם יחד, את ההשקפה המדינית שעליה
בוססה מדיניות של ביטחון ורכש, את המדיניות
שהתמוטטה עתה בגשר של קרטון.
<• לשר החוץ: האם תאמו דברי השר
כנין, בתשובה על שאילתה בכנסת, בייחם
לאמבארגו הצרפתי, את קו משרד־החוץ?
• לשר הדואר: מה הם הסידורים למניעת
הזמנת שיחות־טלפון לחו״ל ב-
מירמה?
ס לשר־וזחוץ: האם פועל המשרד למניעת
הוצאתם להורג של נאשמים יהודיים
בעיראק? (בעניין זה הגשנו גם הצעה
דחופה לסדר־היום, שעיכבה לפי שעה).
<• לשר גלילי: האם נכון שבמשרד ראש־הממשלה
(בו פועל גם השר גלילי) אין
טלפרינטר, ולכן לא ידעה הממשלה על
ההתנקשות באתונה בעוד מועד? האם
נכ ן כי לשכת העיתונות הממשלתית אינה
פועלת מיום שישי עד מוצאי־שבת, ואינה
מסוגלת להגיב על פעולות הקורות בתקופה
• לשר החוץ: האם נכון כי מכונית
השר אינה מצייידת במכשיר־קשר, ולכן
אי־אפשר להתקשר איתו כשהוא בדרכים,
כפי שקרה אחדי ההתנקשות באתונה?
לראש הממשלה; איזה שרים התנגדו
לביצוע הפעולה בביירות?
• לראש הממשלה: מי מבין חברי הממשלה
מכהנים כמנהלים כבנקים פרטיים
ץ האם יש הוראות אתיקה, האוסרות
זאת?
• לשר גלילי: מדוע אין הטלוויזיה
מופעלת עדיין כליל שכת?
אולם אנחנו, שניכאנו כדיוה את המצב של
מדיניותו תישאר ללא שינוי מהותי. מה שייע-
דם הוא השיגיון האישי. מה שיישאר הוא האינטרס
הצרפתי, החשוף והברור.
הסוס האמריקאי — הסוס האחרון י
פרם־ ושגריר צרפגז (0956
התפרצות של זעם מצד מאהב נכזב, מאשר
לדיון מדיני.
אין ספק כי הטלת האמברגו על־ידי ממשלת־צרפת היא
מעילה באימון, מעשה מחפיר של הפרת הבטחה. זהו הצד
הצרפתי של הפרשה, ועניינו של העם הצרפתי הוא לשפוט
את ממשלתו.
אולם אנו כאן כית-נכחרים של מדינת־ישראל,
ותפקידנו הוא, כראש וראשונה, לש פוט
את הממשלות שלנו.
שילמנו מחיר עצום !
תפקידנו הוא לשאול: העם נעשה מישגה פאטאלי על־ידיממשלת־ישראל;_באשר
ביססה את ביטחוו המדיניי באו־
את המובאות בראש
שיכולתי להביא הרבה
גם של אנשים אחרים
ביציע — חבר־הכנסת
היתד, לי עוד כוזנה, כשהבאתי
נאום זה( .ואני רואה חובה להוסיף
:מובאות נוספות, לא רק שלי, אלא
.במדינה זו, שאחד מהם יושב כאן
־לשעבר, נתן ילין־מור).
אם אנחנו צדקנו אז, ואתם כולכם שגיתם — הרי זה
ילא משום כושרנו הנבואי, אלא משום הגיוננו המדיני. הגיון
זה לא השתנה, ועל פיו ברצוני להשמיע היום אזהרה:
מה שקרה ב*רפת, עלול לקרות מחר בארצות־הברית.
.אותם שיקולים, המכתיבים את המדיניות לדה־גול, עשויים
:מחר להתעורר לנגד עיני ניכסון ויורשיו.
הסוס האמריקאי הוא האחרון שנותר לנו -
:ואם הוא ייגמר, מה ייוותר ץ
התשובה אינה אוטארקיה גרעינית, שתקומם נגדנו את
:העולם, ור,עלולה להביא לביטול עצמאותנו המדינית.
התשובה היא ניצול הזמן הקרוב, בו אין על-
יונותנד הביטחונית מוטלת כספק, לשם השגתהשלום עם העם הפלסטיני, שיביא בעירבו תיו
לפני שבועיים ענה השר מנחם בגין לשאילתה
שלנו — השאילתה הראשונה שהוגשה לו מאז
היה לשר בישראל. הוא ניצל את ההזדמנות כדי
להתפלמס עימי על קיומו של עם ״פלסטיני״.
כדי לשלול כל אפשרות של שלום המכיר בז־כויות
העם הפלסטיני, טען כי עצם השם ״פלס-
טין״ הוא מסולף ופוגע.
השתמש בשם ה״סלפני׳׳.
בסיסרו מדינת היהודים אין זכר לארץ־ישראל, אף יש
פרק הנושא את הכותרת ״ארגנטינה או פלסטינה״ .ביומנו
אין זכר לארץ־ישראל, אך השם פלסטינה מופיע בו ארבעים
וחמש פעמים. בין השאר נאמר שם, בשם פלוני שהתנגד
לשם זה, כי ״לשם פלסטינה יש צליל יותר מדי יהודי.״
אלט־נויילנד של הרצל -בפלסטינה הוא
התכוון להקימה. והמצע הרשמי של הציונות,
שנתקבל בקונגרס הראשון בבאזל, תבע להקים
בית לאומי לעם היהודי כ״פלסטינה״.
השבוע, במיסגרת נאום התקציב שלו, חזר
ח״כ יוחנן באדר ותקף אותי על אותו רקע.
החלטנו להשיב לפולמוס זה — ועשינו זאת
השבוע, במיסגרת נאום־התקציב שלנו. להלן
קטן זה של דברינו :
מכאן שאין שום פסול בשם זה. במשך אלפיים שנה
נקראה ארץ זו בכל לשונות אירופה, וגם בפי היהודים,
בשם הרומאי פלסטינה. מיליונים ללא ספור _ יהידיס,
ל חג ח ס 31 יו
בוזיכוח התקציב אמר ח״כ יוחנן באדר, בפנותו אלי, את
המילים הבאות:
״לפתע פיוזאום אני שומע דיבור עי פלסטינים, זכויות
הפלסטינים, העם הפלסטיני. מניין המילה הזו? יש ערבים
ארצישראליים. אבל פלסטינים? מילה זו, שהמציא אותה
המופתי, איזו מילה היא? יש לה ערך היסטורי? יש
לה ערך ממשי? ויש כאלה שכבר מדברים על משא־ומתן
עם הפלסטינים. אני אומר: לא, לא, לא!״
אין זה עיוורון פרטי של חבר־הכנסת כאדר.
לפני שבועיים דיבר כאן מורהו ורבו, השר מנחם בגין,
בהשיבו, בשם הליכוד הלאומי, על שאילתה שלי בכנסת.
בפנותו אלי אמר:
״יואיל נא השואל הנכבד לרשום לפניו כי הריני דוחה
ללא סייג את הגירסה, ששמעתיה מפיו, הקוראת לארצנו,
לנחלת אבותינו, למולדתו של העם היהודי, בשמות השאולים,
הסלפניים: פלשתינה או פל ס טין ...אוייבי ישראל
החליטו לכנות את ארץ אבותינו כולם בשם ארץ פלישתיס.
שמה האמיתי, ההיסטורי, של ארץ זו הוא: ארץ־ישראל.״
אחר• הנצחון המזהיר
הוא הדגיש בפירוש שכוונתו לשם הארץ בכל השפות.
יואיל נא השר בגין, ויואיל הליכוד הלאומי
בולו, לרשום לפניו בי חוזה הציונות, האיש
שתמונתו נשקפת אלינו כאולם זה, לא דיבר
מעולם על ארץ־ישראל, כי אם על פלסטינה.
הוא השתמש בשם ״השאול והסלפני״ פלסטינה.
מרדכי שטרן: רק בגרמנית!
חיים מגורי־כהן :״מדינת היהודים״!
אסתר רזיאל״נאור: אתה רק קורא או גם משתדל
להבין?
או רי אבנ רי ,:נראה שלא קראתם את דברי מנהיגכם,
השר בגין, שדיבר לא רק על שמה של הארץ בעיברית,
אלא בכל השפות. אני מצטט את דבריו :״שמה של הארץ
הוא ארץ־ישראל, באנגלית 151^ £1.ז 01ם ז 1מ 7
בצרפתית 15 י ס 7 בספרדית
ובתירגום
׳15£^££ס. ברוסית 15£^ 1
מדוייק לערבית: ארד אישראיל. הרצל לא ידע זאת. הוא
שום פיתרון של שלום לא יקום בארץ זו, עד אשר יכירו׳שני העמיס
איש בקיום רעהו, ואיש בזכויות רעהו. ארץ זו -ארץ־ישראל בלשוננו,
פלסטין כלשונם, ופלשתינה כשפת רוב שאר העמים -לשני עמים
זכות עליה. או שישמידו זה את זה, בל אחד כשם זכותו שלו, או
שנגשים את זכויות שני העמים בשתי מדינות לאומיות -ישראל
ופלסטין -שתשתפנה פעולה ביניהן למען
ביטחון הארץ, שיגשוגה ופריחתה.
לקראת פשיטת-הרגל הגדולה
למעלה מ־&ל 37 מתקציב ענק זה מוקדשים לביטחון. זאת אומרת: כל
משפחה כישראל תשלם בשנה הבאה 4500ל״י לביטחון -כימעט
400 לירות למשפחה לחודש.
ואלו הן רק ההוצאות הישירות. למעשה עולה הביטחון יותר, הרבה יותר, הוא מגיע
עד כדי מחצית התקציב.
זוהי העובדה הראשונה, הבולטת, המזעזעת, לגבי תקציב זה.
לפני 19 חודשים נחל צה״ל את אחד הנצחונות הגדולים בהיסטוריה החדשה. נצחון שלא
היה כדוגמתו בתולדות עמנו. נצחון שהרס תוך שעות את כל צבאות־ערב, אשר איימו על
ביטחוננו.
והנה -כשנה השלישית אחרי נצחון מפואר זה ישלם בל אדם כישראל,
עבור הביטחון הפיסי של המדינה, כימעט פי שלושה יותר
מאשר בשנה אשר לפני נצחון זה.
אנו יושבים ב״גבולות־הביטחוך המהוללים, אשר אבירי־הסיפוח שרים את תפארתם.
צבאנו פרוס מקונייטרה עד קנטארה, מן הים עד הירדן. מטוסינו שולטים בשמיים, בשמי
המרחב כולו. פרשי־האוויר שלנו מגיעים לכל מקום, מביירות עד דרום מצריים.
ולמרות בל אלה, מצבנו הביטחוני גרוע יותר. לפי פל קני־המידה
למדידת מצב ביטחוני -קורבנות הדם ומהיר הפס הורע מצבנו
הביטחוני פי שניים, ואולי פי שלושה, לעומת המצב שלפני המלחמה.
והממשלה האחראית לכל אלה, העומדת על קבר כל התקוות והאשליות שלמחרת המלחמה,
מביאה לנו תקציב זה כאילו מצבנו הוא גזירה מידי שמיים, ולא מעשה ידי אדם — גם
מעשה ידיה שלה.
היכן החטא הקדמון?
לכן, כבוד היושב־ראש, ויכוח זה אינו כלכלי בעיקרו. הוא מדיני, הוא ביטחוני. מעולם
לא היה תקציב שהוא תוצאה כה מובהקת של פשיטת־רגל מדינית .
אם לחפש את החטא הקדמון, המונח ביסוד כישלון מונומנטאלי זה,
נמצא אותו בנאומו של דובר הליכוד הלאומי, חבר־־הפנסת יוחנן כדר,
בוויכוח זה. זוהי ההתכחשות לזכויותיו של העם הפלסטיני.
(כאן בא הקטע המכיל את תשובתי לשר מנחם בגין ולח״ב יוחצן
באדר תוך כדי קריאות־ביניים נרגזות ובלתי־מובנות של שלושת
אנשי חרות שנכחו באולם).
מדוע השתרבב ויכוח זה בדיון תקציבי? מפני שהוא נוגע במישרין לתקציב המלחמה,
להוצאות הביטחון. איבדנו לפני שמונה־עשר חודש הזדמנות היסטורית יחידה במינה, להשכין
שלום במעשה דראמתי, לתת כיוון חדש להיסטוריה הישראלית. מדוע?
מפני שממשלת הליכוד הלאומי, שהשר בגין הוא דוברה, על דעת כל
שריה ללא יוצא מן הכלל, החליטה להתכחש לקיומו, לשאיפתו, לזכותו
של העם הפלסטיני הגר בארץ הזאת, המגדיר עצמו בעם הפלסטיני.
ן ן אסתר רזיאל־נאור: חוץ ממך!
אי רי אילדרו
אין זה ויכוח על מילים ושמות. ארץ זו, מו־לדתנו,
יקרה לנו וקדושה לנו במו שהיא, עמי
קיה ונחליה -ככל שם שייקרא לה. היא יקרה
לנו פארץ־ישראל, פאדך פנען וכארץ־פלישתים
ופל האוהב אותה כמונו, כפל שפה וכבלשם, אחינו הוא. זוהי הגישה המולדתית, הלאומית,
הארצישראלית, שאין לה ולא כלום עם
גישה לאומנית, הלקוחה מקרקע-צמיחה זרה
ומאקלים זר.
עמי ערב הביאו על עצמם אסון, מכיוזן שלא היו מסוגלים להכיר בעוד מועד בקיום
האומה העיברית, ובזכותה על ארץ־ישראל. והנה אנו עלולים להביא רעה גדולה על
עצמנו, מפני שממשלתנו אינה מסוגלת להכיר בקיום האומה הפלסטינית ובזכויותיה.
להלן נאומנו על הצעת תקציב המדינה :
תקציב זה נושא את הכותרת הרישמית של ״תקציב מלחמה.-
גם במקורות שלנו, אין ארץ־ישראל שמה הבילעדי, ואף
לא המקורי, של ארץ זו. בחמשת חומשי תורה לא נזכר
השם ארץ־ישראל אפילו פעם אחת, ושם הארץ הוא כנען.
למעשה חדר השם ארץ־ישראל בתקופה מאוחרת, הרבה
דורות אחרי כובשי כנען.
־ אתהמ של ם פ שלושה 1ת ד עבוד הבטחו!1
גן עדו
טיפשים
נוצרים, מוסלמים — ביטאו שם זה, במרוצת הדורות, בחרדת
קודש.
דזרגו__ יזי לדי
כבוד היושב־ראש, כל ־׳עוד לא יקום במדינה זו מישטר
חדש, המסוגל להבין אמת פשוטה זו ולפעול על פיהל נוסיף
לשלם מחיר יקר עבור היותנו מדינה מבודדת ומוקפת
אוייבים. ממשלה זו, המיטלטלת כפקק על הגלים העכורים
של הסיפוחיזם, אין תשובה בפיה — אלא הוצאות ביטחון
שיעלו משנה לשנה.
השר שרן6 החוב מיליארד מיליארד לפיכך
תקציב־הכיטחון יגיע, כשנת ,1973 לפי קצב
הגידול הנוכחי, לפחות לשישה עד שבעה
מיליארדים.
הממלכתי יגיע אז, שוב לפי קצב הגידול הנוכחי, לחמישה־עשר עד שישה־עשר
ל״י. פירוש הדבר שבשנת ,1972 נשלם עבור ריבית והחזרת חובות קרוב לארבעה
ייראה התקציב לשנת ,1972 כלהלן:
7מיליארד ל״י להוצאות הביטחון,
4מיליארד ל״י עבור החוב,
4מיליארד ל״י לכל יתר ההוצאות, אם יהיו במו השנה בלבד.
15 מיליארד ל״י בסך הבל — בעוד שההבנטה הלאומית המתוכננת
לאותה שנה תהיה פחות מ־ 20 מיליארד ל״י.
זהו אבסורד. זוהי פשיטת־רגל כלכלית, כתוצאה מפשיטת־הרגל
המדינית.
את זאת אין איש מעז לאמר לציבור. ממשלת הליכוד הלאומי רוצה להרדים את הציבור.
ובשנה של בחירות, היא מתכוונת גם לרמות ולשחד אותו.
13 מיליון לכל ח״כ
בתקציב זה שלפנינו יש גדעון של 1.6מיליארד ל״י. כלומר 1600 :
ל״י לכל בוחר כישראל. שוחד של 13 מיליון ל״י עבור בחירת בל חבר־כנסת.
הוצאות הביטחון אי־אפשר להוריד, אלא כתוצאה של שינוי מוחלט במדיניות — וגם
זה לא בן־לילה. את המיסים אין כימעט איש מעז להציע להעלות בשנת.בחירות.
את הוצאות המימשל, על מנגנוניו המנופחים, שהם פרי־באושים של שיטת חלוקת־השלל
בין המפלגות, אין ממשלה זו מסוגלת להוריד — למרות שהשר הנוכחי, כמו קודמו,
מתריע נגדם.
מה נשאר? גן־עדן של. טיפשים — עד למחרת יום הבחירות.
לחז זיר-יזיז ייז ייח זי-- -
במדינה
>ר,משך סענווד ) 12
>י כי ביק פ חופשה ממקום העבודה שלו.
;היו לו כל מיני רעיונות והם התהפכו ב־
;עקבות האמבארגו. הוא לא יכול להשלים
יעם תפקידו ולכן נטל חופשה.״
אירגון סוחרי המכוניות המשומשות הטיל
:חרם טוטאלי על מכירת מכוניות ישנות
!מתוצרת צרפת. זה יפגע אמנם בישראלים,
׳שהם כיום בעלי מכוניות צרפתיות ויצטרכו
להפסיד כשימכרו אותן, אבל לדעת אפרים
מוהר, יו״ר סוחרי המכוניות המשומשות
״זה יפגע ביבוא המכוניות מצרכת.
אנחנו שוקלים גם פנייה לכל יבואני המכוניות
בעולם. רק בניו־יורק יש 20 אלף
סוחרי מכוניות. נבקש מכולם לא לסחור
במכוניות צרפתיות״.
יאיר מיכלין, בעל בית־מרקחת באילת,
החליט לא למכור רפואות מצרפת. ואילו
חברת אגד ביטלה הזמנת מכוניות פז׳ו
עבור מנהלי־התנועה שלה ומכוניות סימקה
שעמדה להזמין עבור פקחי־התנועה. סוכני
סיסקח בישראל כבר ביטלו הזמנת מכוניות
מחש פ שלא יוכלו למכרן.
אבל במישאל בזק שערכו תלמידי כיתה
י׳ מבית־הספר יעל בבת־ים, בין 372מתושבי
בודים, הסתבר כי 9.9אחוזים מן
הנשאלים היו בדיעה כי האמבארגו שהטיל
הגנרל דה־גול על ישראל היה מוצדק בהחלט.
מפלגות המנהיגים במיסדרון המפלגה
הדתית־הלאומית עלולה למצוא
את עצמה במצב מוזר ביותר, כאשר תערוך
את ועידתה בחודש הבא בבנייני האומה;
דווקא מנהיגיה הבולטים לא יהיו
צירים. את העניינים ינהלו עסקנים מן השורה
השנייה, ואילו המנהיגים הדגולים
יצטרכו למשוך חוטים במסדרונות.
המדובר ב־ 137 חברי הוועד הפועל
של המפלגה. בימי הפועל המזרחי — לפני
איחודו עם המזרחי — נהגו לצרף את כל
חברי הוועד הפועל כצירים בוועידה —
ללא בחירות. אולם אז היה מספרם רק .17
כאשר החליטה ועדת החוקה המפלגתית
לקיים נוהג זה גם בוועידה הבאה, ולצרף
את חברי הוועד הפועל ל־ 631 הצירים הנבחרים
— נתקלה בהתנגדותם הנמרצת של
הרפז, גאווי וספיר בכאר־שבע
״לא״ למזכיר המפלגה
צעירי המפלגה. אולי מפני שרק עשרה מבין
ה־ 137 פייכים לצעירים. הם הסתמכו על
החלטתה של הוועידה הקודמת, שקבעה כי
הפעם ייבחרו הצירים בבחירות אישיות־אזוריות
— וכך אמג נבחרו.
יאמר״דיש)
נצחון המורה הגגודדח
די יום מגיעה לבית־ספר יסודי ברמלה
)2מורה צעירה, נמוכה ולבושה בפשטות.
היא ניכנסת לכיתה ז׳ בה היא משמשת
כמחנכת, ומלמדת את הילדים גיאוגרפיה,
היסטוריה, תנ״ך ועברית. לא רבים מאלה
שרואים אותה בבואה ובצאתה יודעים, כי
לפני זמן קצר לימדה מלכה אמזלק ()27
את הציבור בישראל שיעור באומץ אזרחי:
היא העזה למרוד באירגון הכל־יכול הקרוי
הסתדרות המורים. העזה — וניצחה.
כי בשבוע שעבר זכתה מלכה בניצחון
חותך על הסתדרות המורים. בית־המישפט
העליון אסר על הסתדרות המורים להעמיד
את מלכה ועוד שתי מורות, לדין פנימי.
הסגרה חד־צדדיוז
*י* כל התחיל כשהחל המאבק על ה־
|/ /ן רפורמה במיבנה החינוך,״ סיפרה
השבוע מלכה אמזלק ,״כאשר עסקני הסתדרות
המורים יצרו בציבור רושם כאילו כל
המורים בישראל מתנגדים להנהגת הרפורמה,
וזה לז 1היה נכון. במקום שיציגו את שתי
העמדות, בעד ונגד, בפני ציבור המורים,
שהוא ציבור אינטלקטואלי וחושב, ויניחו
לו לשפוט, נעשתה ההסברה מצידם בצורה
חד-צדדית, שדיברה נגד הרפורמה בלבד.״
כל זמן שעסקני הסתדרות המורים לא
נקטו בנשק השביתה, לא ראתה מלכה סיבה
לעשות פומבי לדיעותיה. אולם כשהוחלט
על קיום שביתת אזהרה, ראתה בכך חריגה
מסמכויותיהם כאיגוד מיקצועי. היא אירגנה
את המורים בבית־סיפרה למסור גילוי־דעת,
שפורסם ביום שביתת־ד,אזהרה, בו הסתייגו
משימוש בנשק השביתה, תבעו הסברה נאו־תה,
דו־צדדית, קראו למישרד החינוך שיסביר
את עמדתו, ותבעו מישאל בקרב המורים
שיכריע בעד או נגד, הרפורמה.
אז לא חששו עדיין זיקני הסתדרות המורים
מפני גילוי ההתמרדות, היו בטוחים כי
יצליחו לדכא אותו במהירות. מורי בית־הספר
הוזמנו לישיבה עם נציגי ההסתדרות.
״לישיבה הופיעו עסקנים מקומי-־ם של
הסתדרות המורים, שטענו כי הם מזועזעים
ממעשנו,״ סיפרה מלכה .״הם גם הודיעו
לנו שהם רואים בכך שערורייה, וניסו לל־חוץ
עלינו שנחזור בנו. בהצבעה בין די־מורים
העלו חרם, למרות שכמה מורים
שקודם היו בעד גילוי־הדעת, עתה נימנעו.
״החלטתי שזהו אבסורד, שמורה לא יובל
להביע את דעתו בקול רם. שלחתי למער־כות
העיתונים מיכתבים, בהם ביקשתי מאלה
אשר אינם פוחדים לומר בגלוי את דעתם,
להתקשר איתי. וכך נוצרה קביצ־ ,שהלכה
וגדלה, עד שמנתה 50 פעילים, ומאחוריהם
כמה מאות מורים התומכים ברעיון.״
שאינה פוחדת ללחום בעקשנות לזכויותיה.
מלכה עצמה, ילידת הארץ דור שישי,
כבר הספיקה ללחום בעקשנות בימי חייה.
כילדה שגדלה בשכונת שפירא בתל־אביב,
בבית שידע מחסור לא פעם, נאבקה קשות
כדי לרכוש את השכלתה. ביום עבדה כ
פקידה, ובערבים למדה בבית־ספר תיכון
ערב, עמדה בהצלחה בבחינות הבגרות•
אחרי הבגרות המשיכה בסמינר לוינסקי,
וכשהפכה למורה שירתה בתפקיד זה גם
בצה״ל, בבית־ספר בטבריה.
מלכה, הכותבת גם תסכיתים לתוכניות
לבתי־הספר בקול־ישראל, אוהבת את מיק-
צועד״ אליו שאפה כבר בגיל .15״אמנם
בכיתה ח׳ שאל אותי המורה אם אני רוצה
להיות מורה כמוהו,״ הצטחקה ,״ובליבי חשבתי
היא מתגוררת עדיין עם אמה האלמנה,
בביתם הישן וד,מרוהט בצניעות, התקדמה
יפה בשבע שנות עבודתה כמורה, משמשת
גם כעין סגנית למנהל בית־סיפרה.
ש טי פ ת ״ מו ה
* * לכהוה מו רי ם שהתלכדו סביבה לא
חידשו את מלחמתם בהסתדרות המורים׳
כל עוד לא דובר על שביתה נוספת.
אולם משד,וכרזה השביתה השנייה, שנינד
שכה יום שלם, יצאו לפעולה. הם ערכו
מסיבת עיתונאים, טענו כי במישאל שנערך
בינתיים בקרב ציבור המורים, היו 16 אחוז
נגד קיום שביתה — ובכל זאת קויימה.
עתה נרעשו אנשי מרכז הסתדרוה ־־,סו
קגע•
כאשר
התלונן פרקליט ההסתדרות, עורך־
הדין יצחק ברמה :״ראשי מרכז הסתדרות
המורים אינם עסקנים מיקצועיים אלא מורים
בעלי ותק רב!״ השיב לו לס• :אז
שיצאו לפנסיה ונתן צו־מניעה זמני
כמבוקש.
בו־במקום הכריז דויד אלוני — האיש
מיספר שניים בהסתדרות המורים אחרי המזכיר
הכללי שלום לוין — כי ההסתדרות
תערער על ההחלטה .״אם לא נערער,״
אמר ,״יתפרש הדבר כאילו אנו מסכימים
שיהיו לנו חברים ללא חובת־מישמעת!״
בפסק־דינם של שופטי בית־המישפט העליון,
ד״ר יואל זוסמן, חיים כהן וד״ר
יצחק קיסטר, בו דחו בשבוע שעבר את
העירעור, הם קבעו :״הכל יכול היה לביא
בשלום על־פי צו־המניעה הזמני, אילולא
הנימוקים אשר ראה הנשיא התורן המלומד
לנמק את הצו, ואשר ׳1מרבית הצער לא
מצאו חן בעיני הסתדרות המורים.״
השאיפה: עקרת־-ימ
״מורה? דק זה לא!״
י* ךהפכה בתו של הברזלן יוסף אמז-
לק למנהיגה של קבוצת אנשים אמיצים,
ריב, החליטו לתבוע שלוש מתוך ארבע המורות
שהשתתפו במסיבת העיתונאים —
מלכד, אמזלק, לאה בירנבוים ולאה וולקני
— למישפט בבית־הדין הד;ימי של הסתדרות
המורים. באשמת פגיעה־לרע־־ בזדון
בהסתדרות המורים ובהשמצתה בפומבי.
למישפט, שתיצאותיו היו ברורות מראש,
לא הסכימו השלוש ללכת. באמצעות עורך
הדין אהרון פפו הגישו בקשה לצו־מניער,
לבית־המשפט המחוזי. הנשיא התורן, ד״ר
יוסף לם, לא הסתיר את אהדתו לשלוש המורות
.״אילו הייתי אני, כחבר באיג־ד
מיקצועי, רואה כיצד דמי־החבר שלי מתבזבזים,
הייתי אומר דברים גרועים יותר;״
מל כה אסזד^
העזת _ וניצח!־)
> \.תהרגשתה הסבירה השבוע מלכד,
אמזלק בפשטות :״עשינו מת שחשבנו
שעלינו לעשות. ברגע שיצאתי למאבק ידעתי
שאני עלולה להיות מועפת מהסתדרות
המורים. אבל זכרתי גם, שבחברת איגוד
מיקצועי יש לי זכויות, ולא היד, בכוונתי
לוותר׳.
מלכה אינה נהנית מהפירסומת הסובבת
אותה .״זה רע מאוד,״ אמרה ,״כי כינאד;-
אינך רגיל לזה ולפתע הזרקורים מופניל
אליך — אתה מתבלבל
תלמידיה, לעומת זאת, היו מרוצים מכי
שמורתם הפכה למפורסמת. אבל הם חוששים
להפריע בשיעוריה, כי כפי שד,גידה
בתקיפות על ניסיונה של הסתדרות המורים
לכפית מרותה עליד״ היא אינה מהססת
להגיב בתקיפות על הפרעה או אי־ציות.
יד,.ת־ו? בדעתה ללמוד בשנה הקרובה
הימר ריי: וספרות באיניברסיטה, וכ*ובן
להינשא ולהפוך לעקרת־כית סוכה.
סש״ת פי*וץ. הצעירים ניסו להכשיל
את ההחלטה במרכז המפלגה. הם נכשלו,
כאשר מרבית חברי הוועד־הפועל, החברים
גם במרכז, הצביעו נגדם. אז פנו לעזרת
בית־הדין הרבני האיזורי* במחוז תל־אביב.
בשבוע שעבר קבע בית־הדין :״ההחלטה
של מרכז המפד״ל והפועל המיזרחי, שכל
חברי הוועד־הפועל המאוחד והמשותף לשני
גורמים אלה יהיו צירים בוועידה הקרובה,
בתוקף תפקידם וללא בחירה בבחירות הכלליות
— אינה כדין ואין לה תוקף.״
ד 137 שלא העמידו את עצמם לבחירה,
רתחו :״אילו ידענו שההחלטה תהיה כזאת
— היינו משתתפים בבחירות!״
כדי לחפש מוצא מן הסבך, מינתה הנהלת
המפד״ל ועדה בת שיבער, חברים —
חברי־הכנסת יצחק רפאל, משה אונא ודניאל
לוי, מרכז המפד״ל משה קרונה, מרכז
הוועד־הפועל של הפועל המזרחי אלעזר
גואימן, עורך־הדין אברהם מלמד, ונציג
חוגי רצעירים עורך־הדין אליהו דיבון.
אם לא יימצא במהרה פיתרון לבעיית
ד,־7ב , 1החייבים לכבד את פסק־הדין הרבני,
עלול הדבר לגרום למשבר חריף, שיסכן
את קיום הוועידה במועדה.
באד־שבע המזכיר שנכחד
״אני רוצה ששמואל בראון יבחר למזכיר
המפלגה. אתה שומע אותי? שיהיה ברור!
אני לא רוצה שום הרפז ושום עניינים.
שמזכירות מפא״י תבחר בשמואל בראון.״
זו היתד, שיחה טלפונית שהתנהלה ב־12
לחודש בין פינחס ספיר לבין מזכיר מועצת
פועלי באר־שבע אורי סבאג׳.
והנה בשבוע שעבר, על אפו ועל חמו.ו
של פינחס ספיר, נבחר דויד הרפז כמזכיר
מפא״י בבאר־שבע, ובתור שכזה הוא עומד
להיות מזכיר מפלגת העבודה שם.
איך זה קרה? לא ברור. לא רק שספיר
התנגד להרפז. גם ראש־העיר אליהו נאווי
התנגד לו :״אני אצביע נגדו,״ הוא אמר.
״׳:פ!לו אם אהיה המתנגד היחידי בסיעה.
אני לא אתן לו להחזיר את שלטון העדות
לבאר-שבע.״
7ל א מו; >גי פ. לכן זה היה די
מפליא, בשב־ 15 לינואר, בשעת הבחירה,
כששאלו מי בעד דויד הרפז, הורמה ידו
של נאווי. מה גרם לו לשנות את דעתו?
עכשיו כולם לא מרוצים. לא מרוצה
ספיר, בוודאי לא מרוצה נאווי, למרות שהוא
לחץ את ידי הרמז לאחר הבחירה ואיחל
לו הצלחה, ובעיקר לא מרוצים שותפי
מפא״י במפלגת העבודה, רפ״י ואחרות־העבודה,
על שלא התייעצו איתם לפני הבחירה.
הרי זה יהיה גם מזכיר שלהם. מן
הראוי שישאלו ־׳ חוות דעתם בעניין, אם
כי אילו היו שואלים לחוות דעתם, היו
מצביעים בכמה וכמה ידיים בעד הרפז,
המתנגד לראש־ד,עירייה, ולא בעד מתחרהו,
התומך בנאווי.
—ל׳ מכיוון שלא התייעצו בהם, הרי ביציבה
המשותפת של מזכירות העבודה
בבאר־שבע שנערכה השבוע, קמו אנשי
רפ״י ואחדות־ד,עבודה לשעבר ועזבו את
הישיבה, במנעם את אישור בח׳ירתו של
הרפז כמזכיר העבודה בבאר־שבע.
(הסשן בעמוד )20
• על־פי מיצוות חמפלגח, אין פונים ל־וו
7ררז
ר רזי ־ רויווז ס רז
ר ד רז לו־ חין
י• חבר קלשניקוב עלה לישראל
ן | מברית־המועצות ביוני 67׳ .הוא עשה
זאת בדרך ארוכה ומסוכנת — דרך סוריה
ומצרים. כיום, שנה וחצי מאז הגיע לארץ,
אין לו שום סיבה להתאונן. הוא נקלט
יפה. מתייחסים אליו באהבה גדולה למרות
שהוא נתין סובייטי.
כמו כל עולה חדש גייסו גם אותו ל־צה״ל.
הוא אפילו השתתף בפשיטת צה״ל
על נמל־התעופה של ביירות׳ ,כפי שאפשר
לראות בבירור בתמונה שצולמה (למעלה
משמאל) על־ידי חיילי צה״ל בליל הפשיטה.
כי גוספודין קלשניקוב אינו אלא רובה־הסער
הרוסי (54 שהפך אחד מכלי־הנשק
האהודים ביותר על חיילי צה׳׳ל.
מרבים אומנם להזכיר אותו בהקשר עם
פעולות החבלנים הערביים, הנתפסים תמיד
בשרובי קלשניקוב בידיהם או ליד גוויותיהם.
אבל באותה מידה שהוא מקובל בקרב
ארגוני־הטרור, הוא מקובל על חיילי צה״ל.
ההיכרות הראשונה עימו היתד, במלחמת־ששת־הימים.
הקלשניקוב היה אז רובה השירות
הסטנדרטי בחילות מצרים, סוריה
ועיראק. המחסנית המקומרת שלו, משקלו
הקל (ארבעה וחצי קילו עם מחסנית מליאה)
ואורכו, שאינו עולה על אורך תת־מקלע
( 87ס״מ) ,משכו מייד את עיניהם של לוחמי
צה״ל, שרבים מהם אימצו אותו עוד במלחמה
כנשק־אישי.
0־ 1113 האיש שר השדה החדש נ/רוסיה
שגו״ס נני\ן ן לוצונו לצה״ ר והשתתף
בנשיטת ער נמר התשנה בניירות
ה21
ח ה 2ד ]* 17,7י
חטחחענ ״ עו ד אי
אחרי המלחמה היה הקלשניקוב המזכרת
המבוקשת ביותר. אנשי המילואים לקחו
אותו לבתיהם כדי להראותו לאשר, ולילדים.
רובם החזירוהו בעקבות מבצע איסוף השלל.
אך בבתים רבים בתל־אביב עדיין ניחן
לראות בסלונים מפוארים, בין כלי בדולח
וחרסינה, רובי קלשניקוב מצופים זהב וכסף,
או בצבע השמן הטבעי שלהם.
מה הפך את הקלשניקוב לאהוד ופופולרי?
צריך להאמין
ברובה
ך* נשק האישי היה מתמיד עקב אכילס
1 1הפרובלמטי של כל חייל בכל צבא.
אין לוחם שישכח את הרגע בו עמד מול
אוייבו, לחץ על ההדק וכלי־ועשק שלו
איכזב: מעצורים ותקלות בתפעול כלי־הנשק
בתנאי קרב, כשאין אפשרות לשמור על
נקיונו ולשמנו, הם מהבעיות שאפילו מדינה
טכנולוגית כמו ארצות־הברית ל* הצליחה
להתגבר עליהם.
בצד,״ל משמש כרובה,־השירות האישי ה־רובה־המיטען
פ. נ , .פטנט בלגי, המיוצר
ד 0 0קצין ישראלי משתבשד ב ׳
׳ 0 1 1 / 1 1 1 1 .1תעלת־סואץ, כשהוא מח־זי
ר־ רז־ ו
יי צו ק
ו -ו ר ־ ו ד ־ ר 7רדווד - 17-1__ -ר רד ו
ייי???,ייוי
כיום על־ידי התעשייה־הצבאית בישראל.
כל צבא שאף לספק לחייליו נשק אישי
שיהיה מבורך בסגולות הבאות: נוחות בנשיאתו,
קצב־אש מהיר, אמינות וסבילות
בתנאי אחזקה קשים. נראה שמכל כלי-
הנשק המצויים בצבאות העולם, הקלשניקוב
הוא הרובה העונה ביותר על דרישות אלד.
למעשה אין הקלשניקוב המצאה רוסית
כלל וכלל. הוא מבוסם על רובה־הסער
הגרמני 44 1והמהנדס הלנינגראדי קלשניקוב
רק פיתח אותו והביאו לדרגת השבלול
של היום.
הקלשניקוב מוזן במחסנית המכילה 30
כדורים בקליבר המקובל של 7,62מ״מ, ש־קליעיהם
הם קצרים יותר מאלה המקובלים
ברובים אחרים. הטווח היעיל שלו הוא
800 מטר וקצב־האש התיאורטי שלו היא
__אץ תקלות בכלל
ץ כו נו תיו הבולטות הן מבנה פשוט,
/ /ן 1קצב־אש גבוה, חוסר מוחלט של תקלות
בשעת ההפעלה. אפשר לירות בו ולירות
מבלי שיהיד, אף פעם מעצור. הקנה
שלו מצופה בכרום וזד, מעניק לו אורך־
חיים ארוך מהמקובל. זהו רובה דו־תכליתי:
ניתן להשתמש בו כרובד,־סער וכתת־מקלס
ללוחמה בשטח בנוי או בתעלות.
״העדר התקלות שבו נובע משיטת הייצור
של הרוסים. הייצור אינו מדוייק בכוונה
תחילה. הטולראנסים (הסיבולות) שהרוסים
נותנים לכלי הן גדולות יורי. משום כך
כאשר הכלי מתלכלך, ונכנסים בו חול, אבק
או בוץ, זה לא ישפיע עליו בכול.״
יש בקלשניקוב רק חסרון אחד. אם כ־ת־צאה
מתאונה מתקלקל אחד החללים הנעים
שבו, לא ניתן לר־ליפו -אתר. כל אחד
י־א־תו הרובה, ונושא את
מהחלקים ר
איתי מסבר רידירי של הרובה. אבל זהו
חסרון קל ערך בהשוואה •1יתרונות.
במלחמת־ששת־הימים נפלו בידי צה״ל
כמויות גדולות של רובי קלשניקוב.
1״ ד 1 ¥ 5י 0 1 1 1 0 1 1זהו פירוט טכני של רובח חקלשניקוב כן׳ שפורסם על׳ידי
| | הס־ריים (ראח כתובת בערבית בקצת חעליון הימני של
11 11 11/1 1 ,1
600 כדור ( 20 מחסניות) בדקה. באופן מעשי,
ניתן לירות בו בשעת קרב עד שלוש מחסניות
בדקה.
ד,קלשניקוב מופיע בכמה צורות: עם קת
עץ ועם קת מתקפלת. וניתן גם להצמיד לו
כידון. אבל מה שעושה אותו מיוחד במינו
הן תכונות אחרות שלו. סיפר סגן אבי
קצין חימוש בצד,״ל:
״זהו כלי נפלא. המבנה הפשוט של בלי
הופך אותו לכלי יעיל. אפשר להריק מחסנית
בלחיצת־הדק אחת. מה שחשוב יותר
— לא צריך כימעט להשקיע בו טיפול. זוהי
הסיבה שציידו בו את הצבא המצרי שהוא
בעל רמת־תחזוקה נמוכה מאוד.
ואם התאזרח קלשניקוב בישראל ונקלט
בה, זוהי תרומה נוספת של ברית־המועצות
בין מסגרי1ת, ולסוויות. ונגויוח. בגבול ינו1• ,צרת וותי הא
חשבונם. הם פתחו
25 בתי־אופנה ידווהגיזרה
שלהם הם
שזר אינו מורשה
ישראליים, לפאריס, על
בפניה את שעריהם של
עים, שחדרי התיכנון
בבחינת קודש־קודסים,
להתקרב אליהם.
״תגלית האופנה הישראלית,״ כפי שכינו
אותה הצרפתים, אינה נערת־זוהר ואינה
מנהלת גם בית־אופנה ברחוב דיזנגוף. היא
צעירה צנועה, העובדת 20 שעות ביממה,
ויוצרת את מיטב דגמי האופנה של ישראל
בבית־מלאכה קטן ברחוב אבולפיה בדרום
תל־אביב, בין מטגריות, מטוויות ונגריות.
ציידת הגחשים
¥הו אותובית בו נולדה וגדלה רותי.
1לאביה, מאיר שרר, היתד, נגריה באותו
בניין בגבעת־הרצל, שהיה בזמנו הגבול בין
תל־אביב הקטנה ובין יפו. האב היה נשק
בהגנה והבית היה אחר ממחסני הנשק הנסתרים
של ההגנה.
במלחמת העצמאות התקין האב פחי בי-
זל משוריין על החלונות, אבל את ילדיו
לא פינה מן הבית. את ילדותה זוכרת רותי
כאילו גדלה במחתרת. אחר-כך למדה בגימנסיה
הרצליה, זכתה ב־ 1952 בפרס ראשון
בתחרות בינלאומית לציורי־ילדים שנערכה׳
מטעם אונסק״ו.
ההורים רצו שילדיהם ירכשו מיקצועות
מועילים. הם פחדו מפני האפשרות שיהפכו
לאמנים. יהושע שרר, אחיה הבכור של
רותי, הלך ללמוד משפטים. רותי נטשה
את הגימנסיה כדי ללמוד בסמינד־הקיבוצים
ולהפוך למורה.
בצבא שירתה כסמלת־סעד בחיל־האוויר,
אך את מרבית זמנה בילתה בציד. תחביבה
היה לצוד שרצים כמו לטאות או נחשים,
כוי לשמר אותם אחר־כך בפורמאלין.
כשהשתחררה, היתר, רותי מורה למיק־צועות
הטבע והגיאוגרפיה בבית־ספר ע״ש
אחד־העם בתל־אביב. עד שיום בהיר אחד
הכירה תייר אוסטרלי, ג׳ון מייקל הווארד,
שהיה מבוגר ממנה ב־ 12 שנים ובעל עסק
לצרכי צילום ופנינים במלבורן.
היא נישאה לו, היגרה עימו לאוסטרליה,
ומראה השקיר
אן טוכמאייר מדגימה חולצה שקופה, מעשר־ידיר של
האופנאית רות הווארד. רותי עומדת לייצר חולצות
שקופות בכל הגוונים. בתמונה במרכז נראית אן מדגימה שמלה באורך מלא, גם היא שקופה.
ן נ שנ]1ה
ברחוב אבולעפיה גנב־עת־חרצל,
מדגימה אן
יייי^
הזחוחה
^ ופנת ״המראה השקוף״ אינה עוד
משהו דמיוני ומטורף. רות־ הרארד,
אופנאית תל־אביבית צעירה 29 עומדת
להפוך אותה למיצרך עממי השווה לכל
נפש. בבוטיק החדש שלה, אותו היא עומדת
לפתוח בימים הקרובים ברחוב אלנבי,
תוכל כל אשרי ישראלית בעלת נתונים מתאימים,
לבחור לה את המראה השקו *:ההולם
אותה: חולצות שקופות בגוונים ובגזרות
שונות, שמלות ערב שקופות, חליפות
הארחה שקופות. ואלה, שיש להן מה
להסתיר, יוכלו ללבוש את המראה דשקוף
בתוספת נוצות או רקמות כהסוואה.
״זה כבר לא משהו חדש ונועז,״ אומרת
רותי ,״זאת כבר אופנה הקיימת ומקובלת
מהחורף שעבר. אפשר למצוא אותה בכל
עיתון אופנה המכבד את עצמו.״
שמה של רותי הווארד אינו נפוץ אולי
כל־כך בישראל. אבל בפאריס, בין יצרני
האופנה הנודעים כמורים אברבנאל, מורים
אנטואנט, מכס ליברטי וז׳אן מאטיי, היא
נחשבת לכישרון הגדול ביותר שצמה אי־פעם
בישראל בתחום האופנה.
הצרפתים גילו אותה כשביקרו בישראל
לרגל שבוע־האופנה הי&ראלי האחרון. רו־תי
לא הציגה בתצוגה הרשמית. אבל דג־מיה,
שהוצגו בתצוגה מיסחרית באחד מחדרי
מלון הילטון, שבו את ליבם. כששמעו
שהיא המתכננת והמבצעת של יצירותיה,
לא האמינו למישמע אוזניהם.
היא הוזמנה על־ידי יצרני האופנה הצר־טחיית.
שיאי ליישיז למתכנני האופנה ה־
£ 9 1 1 1 €ד1 31 83311
< 3 : 1ק ו 11ו ״ י
ו ס מי
€רז |3 1 0
6 £׳י 3
סיווסק 3
| *1 ) 1 1111ך ן 1שקופח, כפי שהתפרסנזח סל שער
י י /״ י י • 1״ * י ירזזון חאופנח חגרמני פטרה, ש•
עורנו נועז, :אופנה אינח הלבשה נמו שאירוטיקח אינח פורנוגרפית.
עמיד במים ״
גם כשחיא סובלת בבריכח, כנע
ד את אופנה החברה הגבוהה
ילדה לו שם בת ואת זמנה העבירה בעיקר
בלימוד מיקצועות האופנה אצל אחת,
מאדאם לישטואן. לפני שבע שנים, כשראתה
שבעלה אינו מתכוון להגשים את הבטחתו
ולחזור להשתקע בישראל, נטלה את ילדתה,
ברחה עימד לארץ. רק אחרי שנים של
מאבקים הצליחה לקבל גט מבעלה.
כשנפטר אבי המשפחה, שכרה רותי דירה
ליד שדרות ח״ן בצפון תל־אביב, והעבירה
לשם את אמה כדי לשחררה מהדיכאון
שאפף את הבית הישן. שם, מבלי שתדע
עד היום איך קרה הדבר, הפכה ל-
אופנאית• ״יתכן שאת הקליינטית הראשונה
שלי רכשתי באיזו מסיבה,״ היא נזכרת.
״מישהי בטח ניגשה אלי ואמרה, :איזו
שמלה יפה? מה, באמת? תפרת אותה בעצמך?
אולי את מוכנה לתפור גם לי?׳״
תוך זמן קצר פשטה השמועה על יצירות
האופנה של רותי. נשות סביון וצפון
תל־אביב צבאו לפיתחה.
הביטחון העצמי חזר אל חתי.״היא חזרה
לבית אביה ברחוב אבולעפיה, ובכוחות
עצמה הפכה חלק מן הנגריה הנטושה ל־מתפרה
ולבית תצוגה ומכירה. המקום לא
הרחיק את הלקוחות. להיפך. נוף הגרוטאות
שמסביב העניק ליצירותיה מימד שאינו
קיים בקוביות הבטון של צפון תל־אביב.
היום רותי הווארד היא אחת מיצרניות
האופנה העמוסות ביותר בארץ. מירצה ו־דימיונה
אינם יודעים ליאות. היא מסוגלת
להכין 80 דגמים לקולקציה, ויצירותיה נמכרות
גם בפאריס ובדרום־אפריקה. אחת
המפורסמות שביצירותיה היא שמלת ה־מיני־מקסי
— מיני מלפנים ומקסי מאחור.
הגיזרה הקמורה בחלק הקדמי מעוטרת בהמון
כפתורים נוצצים.
״זה הצליח משום שזאת שמלה פראק־טית,״
היא אומרת בהומור ,״לא צריך להפשיט
את הבחורה. בן־זוגה יכול להגיע
אליה דרך השמלה לכל מקום, ואת הזמן
הוא יכול להעביר במישחק בכפתורים.״
בגיל ,29 עומדת הסינדרלה של האופנה
הישראלית בתחילת דרכה. עוד ישמעו
עליה. והמראה השקוף שהיא עומדת להחדיר
לישראל, הוא רק ההתחלה.
יפנח השקופה יעילת נס לנגדי*
אשח יכולה להיראות בה חדורה
רה זו שפורסמה בשבועון שטרן.
יוני שר ענק
ב־זדר התצוגה שלה, אותו בנתה
במו ידיה במקום בו עמדה פעם
האופנאית רותי חווארד את המראה
תכשינויס מושכי* תשומת־ל! כשחם
מופיעים על־גג• חולצה שקופח, במו
הענק בתמונח, בה לובשת הדוגמנית הגרמנית חולצה בצווארון מאו.
האחרון של יצירת האופנה אשר מדגימה הדוגמנית אן טוכמאייר.
החליפה, מורכבת מחצאית סיני קצרצרה, וחולצה העשוייה
מעניבת ענקית שבמרכזה בד שקוף, דרכו נראה חזה של אן,
עניו שר הוגר
לדעת חאופנאים יתרגלו הנשי* לאופנח השקופה נשק
שחן התרגלו למיני. אן טוכמאייר, בחולצה השקופה,
סבורה :״חשאלח איננה, חאס זח אפשריד אלא — ,חאס אני יכולת״לחרשות לעצמיד״
הפרוטוקול חגלא שר שיחת המשווות הפלסטינית ו1ם דייו
שיגאת יהודים י
פה פ ת או מי!
מה שחיה נתן אלתרמן סבור הישוב היחידי
מתקופת חמנדם, מהתה כיום המשוררת
בת שכם, פדואה טוקאן לפלססי־נים
בכל פזורתם. הרתקה הדצחית (,)41
פירסמח עד כה חסישח קובצי שירה, שהופצו
בכל ארצות מרב. לפני חודשים מיספר,
כאשר נפגשה בביתה מם שר-חביטזזון משה
דיין, לפי יוזסתו של דיין, חיכו הכל לש•
מוס מל תוכן הפגישה.
דיין, נאמן להבטחתו לפדואה, לא פירסם
את תוכן השיחה. גם המשוררת מצמה מילאה
פיה מיס. ראש עיריית שכם, חמדי כנמן,
שנכח בשיחה, השמיע רק רמזים על תוכנה.
לפני שבועות סיספר שהתה פדואה בקהיר
ואף נפגשה שם עם נשיא מצרים. ב־סיקבות
ביקור זח פירסם השבועון המצרי
רוז אל־יוסוף פרוטוקול מלא של השיתה
בינה לבין דיין. להלן הוא מובא כלשונו:
דיין: מדוע את שונאת יהודים?
פדואה: אני? מר, פיתאום? אני לא
שונאת יהודים, כשם שאינני שונאת כל עדה
אמרת שהיא. אבל אני שונאת כובשים.
דיין: מוטב שתהיי גלויית־לב ותווי
שאת שונאת אותנו. שירייך תורגמו לעברית.
אפשר לחוש את השינאה שבהם מכל
פרק ופרק. כל שיר יש בו כדי ליצור עשרה
סדאינים. אז מה את רוצה מכל זה?
פדואח ז אז מה מטרתי, לדעתך? אני
מגלה בכתב מה שאני חשה בליבי ומה שמשיא
בני־עמי. ראיתי את יפו שהפכה לעיי
חרבות. ראיתי גם את מעשיכם עם נשים
וטף. לוא היה הדבר הזד, קורה איתכם,
הא הייתם שוכחים?
דיין: האמיני לי שאני מעריך אותר
מאוד. אל תתפלאי לשמוע שאני מאחל שלעמי
יהיו משוררים כמוך. אבל נודע לי
שאת כותבת שירים בהם את מסיתה נגדנו.
לדעתי לוא היינו במקומכם היינו עושים
אותו דבר, אך מה יהיה הסוף מכל זה?
פדואח מנענעת בראשה ואינה פוצה פה.
דיין: מה יהיו התוצאות? האם לא
חשבת מד, יהיו תוצאות המשך ההסתה
נגדנו. שימה זו אינה מובילה לפיתתן כלשהו
ועליכם למצוא דרך אחרת.
פדואד! :אם כך, אז עליכם תחילה
לסגת מארצותינו. ייתכן שזו היא הדרך.
דיין: נסיגה, נ סיג ה ...כאילו רק המילה
הזאת לבדה נותרה בשפה הערבית. איך
בדואה טוקאן
ניסוג בו בזמן שהערבים אינם נכונים לווי-
תור כלשהו? נאצר נסע מייד אחרי המלחמה
לחרטום וכפה שם את השפעתו על מדינות
ערב כדי שיימנעו משיחות או הכרה בישראל.
הוא לא מסכים לתת חופש מעבר או
לפיתרון הבעייה תוך שיחות שלום.
פדואה: אך עבד־אל־נאצר הסכים להחלטת
מועצת־ר,ביטחון המבטיחה את הדרך
להגיע לפיתרון של שלום לבעייה. הבעייר,
היא שאתם רוצים בשלום תוך גזילת אדמתנו
בכוח והכרה בתוצאות התוקפנות.
דיין: איך אתם יודעים מה אנחנו רוצים
כל זמן שאתם מסרבים לשבת איתנו
לשולחן אחד לשיחות?
ישרא? קטגה ובטוחה
פדואה: איך אפשר להגיע לשיחות
שלום כשצד אחד ממשיך בתוקפנותו נגד
הצד השני? בני־אנוש יכולים לשוחח ולה,ת־וזכח
על נושאים השנויים במחלוקת. אך
נסיגה מאדמה גזולה הינד, זכות שאין חולקים
עליה. הצעדים לשלום מתחילים בנסיגה.
במדינה
(חסשן מעמוד ) 16
מה שחשוב יותר הוא התקדים שנקבע
בבאר־שבע: סניף העבודה שם הוא הסניף
הראשון שהעז להמרות בגלוי את פיו של
מזכיר העבודה, פינחס ספיר, ולהגיד ״לא״
בצורה כה חד־משמעותית.
בריאות המגיפה הצהובה
חיפה האדומה הפכה לחיפה הצהובה. בשבועות
האחרונים נפלו צעירים חיפאיים
רבים למישכב, לאחר שחלו בצהבת. זה
החל כשלפתע, בלי כל אזהרה מוקדמת,
החלה להכות מחלת הצהבת בממדים שזרם
נודעו קודם לכן.
העניין החל בפקולטה לארכיטקטורה של
הטכניון, הנימצאת בבניין הישן של הטכניון,
בהדר־הכרמל• בזה אחר זה חלו עשרה
מתלמידי הפקולטה, והספרנית, הגברת נצי.
בו־בזמן נפלו למישכב גם 47 מתלמיד׳־
בי״ס לטכנאים בשמת, שליד הטכניון.
הדבר עורר חשד בלב החולים ד!,ועמים,
ובלב הבריאים שחששו בי אף הם מועמדים
לצהוב. ה• •גרו כי •קור הצהבה
מצוי במנזר. של הטכניון בהדר־הכרמל.
״שמתי לב ני מרבית החולים ה תלמידי
השנים הראשונות, המרבים לאכול
במנזה,׳ אמר אחד. הצהובים״ ,רון כולצ׳ק
( ^21 תלמיד קורס נ׳ .״בתלמידי השנים
ד,גבוה,ו* מצהבת כמעט ולא פגעה.׳
דיין: העיקר, וחשוב מאוד שאת תדעי
זאת, ויידעו זאת כל הערבים, שאינני מאלה
הקוראים להתפשטות ישראל. אני מאמין
אמונה. שלימה ברעיונות בן־גוריון וחכמתו.
על כן אני מאמין כמוהו שישראל קטנה אך
בטוחה, טובה אלף מונים מישראל גדולה
אך הנמצאת בסכנת חיסול.
כנען: מה סדנתו בדיוק כשאמרת, יש־ראל
קטנה אך בטוחה?׳
דיין: על נקודה זו אנו רוצים משא־ומתן.
אנחנו מוכנים להיות גמישים הרבה
יותר ממה שאתם חושבים.
פדואה: עד איזה גבול? האם עד להחזרת
הפליטים לבתיהם?
דיין: בוודאי שלא. הרשו לי להיות
גלוי־לב ומציאותי. האם יישאר משהו ממדינתנו
אם נחזיר את הפליטים לבתיהם?
הרי שובם של הפליטים פירושו אי־קיום
ישראל. אך עם זאת אפשר להיות גמישים
גם בנושא זה, נניח שנחזיר עשרה אחוז
מהם, ובתנאי שאנחנו נבחור מי י חזו ר...
אני מבין מדוע מסרבים הערבים לשבת
איתנו היום. הם פשוט רואים את ההצעות
לפיתרון ממבט של היום בלבד. הם אינם
רואים את אפשרות המיזוג אשר ייתכן
ויבוא בעתיד בין ישראל ו בין כאן
הופרע דיין על־ידי חסדי כנען) .בעבר נוצרו
תנאים לשיתוף יהודי־ערבי. כאשר יסתיימו
מעשי־האיבה ויתחילו החיים המעורבים ייווצר
דור חדש מאוחד ודומה.
פדואד! :זה יכול היה להיות ב־.1948
זר, קרה בעת שישבו בפלסטין בניה. אך
לאחר שבניה גורשו ממנה ובאו זרים במקומם׳
מכל המינים ומכל הסוגים, אז איזה
איחוד יכול להיות?
דיין: האם את חושבת שאין סיכוי?
פדואה: תיקוות כאלה אינן יכולות
לצמוח באדמה שרוותה את דם בניה.
דיין: כך מדברים הקיצונים. האמת היא
שישנן הזדמנויות רבות בהן אפשר להגיע
אל הפיתרון המיוחל, אפילו אם נעזוב רגע
את גירסת האיחוד. יש בידנו הצעות אחרות
אשר יש בהן כדי לשכנע את הערבים. אני
מתכוון בדרך של משא־ומתן. אך הצרה היא
עמדת נאצר.
פדואד! :נאצר הסכים להחלטת מועצת-
הביטחון וזה די בו כדי להוכיח שלא יהיה
מיכשול בדרך לפיתרון. בעת שתיסוגו נתחיל
לדון בעניין הפיתרון הכולל של בעיית
פלסטין.
דיין: את מסננת את עמדת נאצר...
פדואד! :בגלל שהיא עמדת העולם הערבי
כולו. אתם משלים אר. עצמכם כשאתם
חושבים שהוא כופה את עמדתו על אחרים.
הוא עומד כך מתוך רצון העולם הערבי
כולו. הוא ישנה את עמדתו רק בעת שהעולם
הערבי ירצה זאת.
דיין: אני פאסימי מאוד( .כאן קם דיין
והשיחה הסתיימה).
״זה לא יתכן שמקור הצהבת במנזה״״
הסביר משה נוגרד, המנהל הראשי שי ה־מנזות
בטכניון ,״האוכל מובא ׳בניין נהדר
מן המיטבח שבניוה־שאנן. חוץ מזזז,
מתוך 47 החולים של בשמת, רק 13 הם
מיקרים סוציאליים, האוכלים אצלנו את
ארוחת־הצהריים.״
תמכה בטענתו של נוגרד העובדה, כי
גם בבית־הספר הריאלי, הנימצא אף הוא
בהדר, חלו בצהבת 20 איש.
אין עו ר ת אני חושב שזה
בא מפלאפל,״ סבר נוגרד, שפנה לאחות
המחלקה האפידמולוגית בלישכת הבריאות
המחוזית, בדרישה לערוך ביקורת
במנזה, במיסעדות סמוכות, ובדוכני הפלאפל.
הביקורת
לא העלתה דבר. אולם את
מוכרי הפלאפל לא. ניתן היה לבדוק .״ד,ם
יודעים מתי ההפסקות ואז הם באים,״ הסבירה
מורה בריאלי• ״אחר־כך הם נעלמים.״
הפרופסור יהודה קום, מיקרוביולוג בטכניון,
הסביר כי את וירוס הצהבת לא
הצליחו לבודד עד היום, ולכן לא ניתן
לחסן מפני מחלה זו.
״הצהבת נובעת ממקור מים,׳ הבהיר
פרופסור קוט ,״או ממגע ישיר של הפרשות
צואה או שתן בבתי־שימו ש וכדומה.
לכן לא ניראה לי כי האשמה בפלאפל או
במאכלים הנמכרי בדוכנים ברחוב. אין
לכך הוכחות ישירות.״
האפידמולוג המחוזי ביקש להרגיע את
סעדת הרוחות בקובעו כי אינו רואה בריבוי
הצהבת מגיפה .״זו מחלה די נפוצה,״
אמר .״אנחנו עורכים בדיקות שונות, ועדיין
אין לנו כל תיאוריה.״
סטודנטים
ק א מפו ט אוקמפץ גדרות הרשת המקיפות את הקאמפוס
יתוקנו ויחוזקו. ייבנו מספר שערים שיהוו
נקודות־ביקורת לנכנסים לאוניברסיטה. רכב
העובדים והסטודנטים יסומן בסימון מיוחד.
עשרות סטודנטים יועסקו בתפקיד של שומרים
ובודקים, וכל אום שירצה להיכנס
לאוניברסיטה חייב יהיה לעבור ביקורת.
אלה הם חלק מן הסדורים החדשים העומדים
להפוך את פני האוניברסיטה העברית
בירושלים למתנה־צבאי מבוצר. ייעודם הוא
מניעת מעשי־ חבלה אפשריים.
מה גרם לכך ש־* 1חודשים אחרי מלחמת־ששודד,ימים,
נזכרו לדאוג לסידורי־הביטחון
באוניברסיטה העברית? האם התקבלה אינפורמציה
שהמטרה הבאה של החבלנים היא
האוניברסיטה העברית, או שמכתבי־האיום
שקיבלו סטודנטים ערב-ים מן הגדה ומזרח־ירושלים,
גרמו להפניית תשומת הלב לביטחון
באוניברסיטה העברית?
בורות ביטחון. מבהיר דובר האוניברסיטה,
גיורא שמיס :״זה לא נכון שסידורי•
הביטחון ה כה סריים. מאז המלחמה הכנפני
כל מיני סידורי־ביסזזון, כמו רכוז כל התיקים
שסטודנטים שוכחים לפעמים ובדיקתם,
בורות־ביטחון ברחבי הקמפוס להשלכת
חומרי־נפץ לתוכם.׳
^עייח אחת שתמצא את פיתרונח בסידורים
החדשים היא בעיית חתעווקה של
הסטודנטים. עשרות סטודנטים יועסקו בתפקידי
השמירה, בשכר של 2.50ל״י לשעה.
גם חלק מבעיות הביגוד שלהם יפתרו.
הם ילבשו מדיב מיוחדים, שיירכשו על־ידי
האוניברסיטה העברית.
הסידורים החדשים התקבלו ברגשות
מעורבים על־ידי הסטודנטים וד,פרופסורים.
אמר הסטודנט לכלכלה מאיר יעיש (:)22
״אני מבין את הצורך הביטחוני בסידורים
אלה. יכול להיות שנוכל להתגבר ולהסתדר
על כל ההגבלות, אבל מה שמדאיג אותי
ועומד לנגד עיני היא האזהרה של פרופסור
לייבוביץ׳ שאם המצב ימשך כך אנו עטויים
להפוך למדינת ש. ב .היום רק כמה עשרות
סטודנטים יהפכו לשוטרים, אך מי יודע מה
יהיה מחר?׳
אירגונים
הבונים ההרוסים
בירושלים המיזדחית, בחלקה המערבי,
עמד בית קטן, שבו ישבו משך עשרות
שנים אנשים ודיברו על שלום ועל אחווה.
הוא הוקם בשנת , 1924 על־ידי הלישכה
המרכזית של הבונים החופשיים 650 .חבריו
הערבים היו מתאספים בו, ומנסים
לחקור ולהבין, בכנות וביישוב דעת, את
הבעיות הקשות של האזור ושל העולם
בכלל.
מאז מלחמת העצמאות היה מעין הסכם
בלתי כתוב, שעל הביו /הבודד, שנשאר
בשטח ההפקר, להישאר על תילו. הוא היה
מין סמל אחרון לשלום
שאיננו.
הוא עמד עשרים
שנה בשטח ההפקר,
וכל הכדורים והפגזים
שעפו בין שני
הצדדים דילגו עליו.
אבל את מלחמת
ששת־הימים הוא לא
הצליח לעבור בשלום.
הוא נהרס, על
כל מיתקניו עתיקי
הימים, על כל הכפרים
שבו והמיס־מכים
בעלי הערך
ההיסטורי שלו. זה קורה במלחמות•
דוגמה סימל ית. מ־ 650 חברי מיסדר
הבונים החופשיים שהיו בירושלים ד,ממר־חית
נשארו רק ,30 וד,־ 30 הללו רוצים
להמשיך במסורת האחווה של תנועת האחים
הבינלאומית, ולצרף גס ישראלים.
״רצינו קודם כל למצוא הסדר לת־קון
הבית, להחזיר אותו לשימושו הקודם. זה
היד, מין סמל, סמל שנחרב, וצריך לבנית
אותו מחדש,״ אומר לופתי מוגרבי, איש
הסניף .״פנינו לחברים בירושלים המערבית.
הם ביקרו אצלנו, וקבעו שד,תיקיו
יעלה כ־ 15 אלף לירות, ובזה נגמר העניין.
״החשבונות שלנו בבנקים הוקפאו, אין
באפשרותנו להשיג את הכסף הדרוש לתיקון.
קיווינו שהבית יתוקן לפחות בצורה
זמנית על־ידי שלטונות ישראל, בעזרת
חברי המיסדר הישראליים, והדבר לא יצא.
״אנחנו, הבונים החופשיים בכל העילם,
וגם. בירושלים המיזרחית, דוגלים בשלום.
בבית זד, היינו שוב יכולים להיפגש. יהודים,
מוסלמים ונוצרים, כאחים. מה שדרוש
הוא מחווה קטנה יחסית, כדי להגשים
זאת. זה עלול ויכול לתת דוגמא לכך ש־,
אנחנו מסוגלים לחיות ביחד, ללא מלחמה.״
בינתיים נשארה הדוגמא הזאת סימלית
מאוד. בבית הקטן, ההרוס בחלקו, נפתח
בר ממדרגה רביעית, ואנשי ר,מ-סדר נעלבים
מכך עד עמקי נשמתם .״זה פ-גע בכל
הערכים בהם דוגלים חברי המיסדר בעולם.״
פשעים כשלא הולך יום שחור עבר על ארבעה שודדים אלמונים
בליל־שבת השבוע. באשר פנו, לא
הצליחו לשים את ידם על שום פדיון ראוי
לשמו, אף־על־פי שרק סנטימטרים מעטים
הפרידו בינם לבין חצי מיליון לירות.
מנדל פסקל 56 השומר הממושקף של
איזור התעשייה באשדוד, הכניס את הפתק
שלו • לשעון־הבקרה של מנגנון־האזעקד, ב־מלטשת
יהלומי אשדוד בשעה 9בערב.
אחר כך המשיך בסיבובו הרגיל על אופניו.
3־ 11.30 הגיע שיב אל מלטשת יהלומי
(חניש׳ן בעמיד <24
מיליונר אמריקאי ניסה לפתח ייצוא יינות ישראלי והבסיד 400 אוו דוראו
ך* קבוק ח יין היד. מהודר ומפתה.
. 4צורתו היתד, משונה מכל המקובל בתעשיית
היינות הישראלית. התוויות הצבעו-
גיות שעליו, הכריזו כי זהו ״ 1נצרת, העשוי
ביקבי הנזירים הבנוקטינים, שבמננר טבחה.
.בבקשה, טעם מן היין האדום הזח,״
אמר בוב קימלמן, מגמלי סוחרי היינות
של ארצות־הברית, ומזג מהבקבוק אל תוך
בוסית. ד,טועם קרב את הכוסית אל פיו
ומייד הרחיק אותה כשהבעת בחילה על
פניו. .מה זה? יין?״ שאל בבהלה. מהנוזל
האדום שבתוך הכוסית נדף ריח בלתי נעים.
מי שהיה מסוגל להתגבר על הריח ולטעום
את היין, היה מבחין מייד שטעמו
מריר־זזמצמץ — משהו שאינו הולך ביחד
עם טעמו של יין שולחני אדום.
טעמו של היין היה מריר שבעתיים בחיכו
של בוב קימלמן. כי יין זה גרם לו להשחד
של כ־ 400 אלף דולאר. הנזק למדינת־ישראל
היח גדול לאין שיעור. בריחו המבחיל של
היין האדום התנדף סיכוי מבטיח להפוך
את תעשיית היינות הישראלית לאחד מענפי
הייצוא הגדולים ביותר של ישראל.
כי יסכימו לתת אח שמם ליין שייוצר ביקבים
אתיים בישראל.
את הרשות לכך היה עליו לקבל מהאב
ליאו רודולף, ראש המסדר הבנדקסיני בישראל,
האחראי גם לכנסיית הדורמיציון שב־הר־ציון.
רודולף, כומר גרמני, שבזמן הנאצים
נרדף וגורש על־ידיהס, שהה אז ב־ארצות־הברית.
אחרי שנה של משא־ומתן
הצליח קימלמן לשכנע את רודולף לתת את
שם המנזר הבנדקטיני בטבחד, ליין הישראלי.
הרכנים התנגדו
^\חרי שהיתה כידו הסכמת הבנדק־סינים,
חזר קימלמן לארץ כדי לחפש
וי 1
יין מעירו של ישו
ך* יסורו של היין המר מתחיל לפני
^ כשש שנים, כאשר בשנת 1963 הגיע
בוב קימלמן לביקורו הראשון בישראל.
בוב הוא אחת הדמויות הידועות של
החברה בוואשינגטון. בצעירותו היה שחקן
ורקדן, היה בן־זוגו של פרד אסטיר בשורה
ארוכה של מופעי ריקוד וסרטים.
לעסקי היינות נכנס בוב, יהודי וציוני,
מעסקני המגבית־היהודית־המאוחדת, עוד
לפני 30 שנה. תחילה עבד בחברת היינות
הגדולה טיגרם ולפני כעשר שנים רכש חברת
יינות לעצמו. לאחרונה הוא נמנה על בעלי
חברת זיקוק והפצת היינות פרנזונט, שהיא
בעלת מבשלות במרילנד, נמנית על הגדולות
שבחברות האמריקאיות העוסקות בשיווק
ויסקי, יינות ושמפניה מכל העולם.
כאשר הגיע בוב לראשונה לארץ הוא
התעניין כמובן בנעשה בתעשיית היינות
הישראלית, .הוא הבחין מייד כי מרבית
ייצוא היינות הישראלי מתבסס על קונים
יהודים בחו״ל, שאינם שתיינים גדולים, אך
קונים יינות כשרים מארץ־הקודש להבדלה
בשכת או לפכח.
החוש המסחרי של בוב, שהפך אותו ב־ארצות־הברית
לאחד המצליחים בסוחרי ״.־
יינות, רמז לו כי ליין הישראלי יש אפשרויות
בלתי מנוצלות, העשויות להפוך אותו
לאחד ממוצרי הייצוא העיקריים של ישראל
— שוק הצרכנים הנוצריים בארצות־הברית,
שיבכרו בוודאי לשתות את היין ששתה ישו
הנוצרי על פני כל יין אחר.
אלא שלשם כך היה יין־ד,ייצוא הישראלי
חייב לשאת זהות נוצרית מובהקת. בוב לא
ביזבז את זמנו. הוא החל בהגשמת רעיונו.
הוא גילה כי הנזירים הבנדקטינים שבמנזר
טבחה על חוף הכינרת מייצרים ביקב פרטי
יין משלהם. אלא שהכמויות שהם מיצרים
הן מבוטלות. משום כך ניסה בוב לשכנעם
כשלונו המוחלט של עסק היינות.
המכס עוקב את המכתבים
ץ* שהגיע היין לארצות־הברית ועמדו
^ להתחיל בשיווקו, הסתבר פיתאום כי
המכתבים האישיים של האב רודולף לצרכנים
בארצות־הברית לא הגיעו ליעדם. הם
עמדו לד,שלח מנצרת ודואר־ישראל אף הכין
חותמת מיוחדת לכבוד המאורע.
בוב החל לברר מד, קרה למכתבים, שכן
בלעדיהם לא יכול היד, להתחיל בשיווק היין.
אז הסתבר לו כי המכתבים, שנשלחי
בחבילות מארצות־הברית לישראל, כדי לשלחם
בדואר מנצרת חזרה לארצות־הברית,
של מיסטר בוב
כך נגרם עיכוב של חמישה חודשים
בהתחלת השיווק. אולם התקלה השנייה היתר,
חמורה הרבה יותר. בוב הזמין מישראל
שלושה סוגי יינות: לבן, רוזד. ואדום. את
היין הפיץ לסיטונאים בכל רחבי ארה״ב.
לא עבר זמן רב ולמשרדי חברתו החלו.
להגיע טלפונים. :איזה יין שלחת לנו?״
הקונים האמריקאים החלו לקנות את
יין נצרת. היין הלבן ויין הרהר, היו מצויי־נים.
ביין האדום התגלתה תופעה מוזרה.
מספר בוב. :פתחת בקבוק אחד וטעמת
אותו — הוא היה נהדר. פתחת בקבוק שני
של יין אדום והוא היה מצויין. פתחת בקבוק
שלישי והיית נרתע בבחילה.״
הסתבר כי חלק מהיין האדום שנשלח היד,
מקולקל ובלתי ראוי לשתיה. עד היום לא
נודעה הסיבה לכך. נראה שבתהליך הפיסל
טור של היין ביקבי אליפז נעשתה שגיאה
שגרמה לקילקול, מבלי שאיש הבחין בכך.
התוצאה הימה קטסטרופה מוחלטת. הלקוחות
החזירו את היינות לסיטונאים. אלה
דרשו מבוב לקחת את הסחורה חזרה. הוא
ניסה להפיצה בערים אחרות, אבל שם חזר
אותו סיפור. אי־אפשר היה לדעת איזה.
בקבוק מכיל יין מקולקל מבלי לפתחו.
בוב קימלמן ניסה לעשות מאמצים נואשים
בדי לשווק את היין. הוא שיכנע את
הקארדינל קאושינג לשלוח בקבוקי יין נוצרת
ל־ 300 כמרים ונזירים בארצות־הברית עם
מכתב המלצה אישי, בו צויין כי מכירת
היין תסייע לכנסיה. כשזה לא עזר הוריד
בוב את מחיר היין. דבר לא עזר• הקתולים
האדוקים ביותר לא היו מוכנים לשתות יין
נצרת שטעמו גרוע.
הממשלה מתכחשת
ך י פי הערכתו הפסידה חברתו עד כי,
/כ־ 400 אלף דולאר בעיסקה זו, שהושקעו
בקניית היינות, בפירסומת, בשיווק,
באריזה ובתמלוגים לכנסיה. בוב השלים עם
ההפסד. הוא אינו מתלונן על כך. הוא רואה
בו חלק מתרומתו למדינה. זה שייצוא היינות
הישראלי לארצות־הברית נכשל — •ד,
הפסדה של מדינת־ישראל.
מד, שפוגע, בו הוא יחסה של ממשלת-
ישראל אליו. בזמנו הובטחה לו סובסידיה
של 15 אלף דולאר לייצוא של 300 אלף
דולאר. עד כה ייצא בוב בשווי של 180
אלף דולאר. אבל ממשלת־ישראל אינה מוכנה
לשלם לו את הסובסידיה ביחס מתאים.
9000 הדולאר שמבקש בוב מממשלת־ישראל
לא יקלו על ההפסד של חברתו.
אבל הוא רוצה להראות לשותפיו שממשלת־ישראל
מקיימת לפחות את התחיבותה.
משרד המסחר־והתעשיה מסרב להכיר ב־התחיבותו.
״במידה
והיד, מייצא מעבר. לסכום שהוסכם
עליו,״ אמר השבוע דובר המשרד,
,היה מקבל סובסידיה יחסית. אבל לא
התחייבנו לשלם סובסידיה על ייצוא של
פחות מ־ 300 אלף דולאר. אנחנו יודעים
שהיצוא נכשל בגלל נסיבות שלא היו תלויות
בו, ואנחנו עוד בודקים מה אפשר לע־
את היין המתאים לייצוא. היפנו אותו ליקבי
אליעז בבנימינה, אשר בבעלות בנק ישראל־בריטניה.
כאן החלו הקשיים האמיתיים. הרב
של בנימינה לא היה מובן שייצרו ביקב
יין־נסך המיועד לנוצרים. גם חלק מבעלי
יקבי אליע״ שהם דתיים, התנגדו לרעיון.
היו עוד אלף ואחד מכשולים בדרך להגשמת
הרעיון. אבל בוב קימלמן התגבר על
כולם .״לא עשיתי את זה רק בשביל להגביר
את הייצוא הישראלי ולעזור לישראל,״
הוא מודה ,״זאת נראתה לי אפשרות נהדרת
להרוויח כסף״.
הוא הזמין בפורטוגל בקבוקים מיוחדים
בעלי עיצוב אמנותי, עשויים מזכוכית ירוקה,
שכמותה לא ניתן לייצר בישראל. הוא
הדפיס תויות מיוחדות. הוא הכין 3מיליון
מכתבים אישיים חתומים בידי האב רודולף,
*1**101171 פועלות יקבי אליעז בבנימינה אורזות יין בבקבוקים מתוצרת פורטוגלי
אותם עמד לשלוח ללקוחות הקתוליים הפוטנציאלים
בארצות־הברית. הוא השקיע 1 1 1 1שנועדו לייצא את יין נצרת ללקוחות נוצרים בארצות־הברית. לאחר
מה שקרה בארצות־הברית שונו עתה התוויות שעל הבקבוקים והוא משווק למקומות אחרים.
25 אלף דולאר ברכישת כתובות של נמענים
ברחבי ארצות־הברית.
שות בשבילו בהתחשב בנסיבות.״
אחרי שלוש שנים של התרוצצויות והכנה
עוכבו על־ידי שלטונות־המכם הישראליים.
ביקבי אליעז הופתעו לשמוע את סיפורו
הושלמו כל ההכנות. קימלמן הפקיד ערבות
״השתגעתם? מדוע אתם מעכבי את השל
בוב .״מה, באמת?״ אמר יהודה ברקאי,
בנקאית על סך 250 אלף דולאר עבור היין
מכתבים?״ שאל בוב את אנשי המכס.
ממנהלי הייצור במיפעל .״אני לא #בין בשהזמין
אצל אל־עז, ומשלוח ראשון של
התשובה היתר, אופיינית לביורוקרטיה האיל־חיין
האמריקאי בוב 300 אלף בקבוקי יין, המיועדים לצרכנים ישראלית .״חשבנו שהמעטפות מיועדות ל־ יינות, אבל היין ישגו עוד אצלנו ואפשר
__ קינו ל סן מחזיק גיזו בק־מישלוח
בתוך ישראל׳ ולכן הן ודיבות 3־ לטעום אותו. חוץ #זה אני -לא יודע אס
הנוצריים בארה,״ב, יצא מנמל חיפה לארה״ב.
נ״ק״ יין נצרת, תמכיל יין בסל מנוס
סר __דאז החלד שורד. של תפלות שגרמה ל -מכס,״ השיבו אנשי המכס קימלמן שילם בעד היין הזה.״
דולנ>ר
ההוכחה
קולנוע סרטים הבעל הקייס הלילה הבוגדני (אסתר. מל-אביב;
צרפת) זהו סרט חשוב מאין כמוהו. הוא
מראה לישראלים שהם לא בודדים בעולם.
שלא רק בארץ עושים סרטי־סבינה־וניני,
אלא גם בעולם, במעצמה אדירה כמו צרפת.
רק שבסרטי־ניני הצרפתים יש מה שאין
בארץ. יש מלחמה! איכשהו היא תמיד נכנסת
לשם. כי ללוש הכנים אותה לסרט שלו!
ויש ים, גם כן לפי ללוש.
ויש שם אשד, מחומצנת, עם אף מנותח
(כריסטיאן מינזולי) ,השוכבת בלילה במיטה
משותפת עם בעלה הישן, ונזכרת אי,׳ הוא
אמר לה :״ההרגשה שאני אוהב אותך נותנת
בי את התחושה שאני קיים.״ ואיך הוא
אמר לה :״כשאני פוקח את עיני, ורואה
אותך, אני מרגיש שאני קיים*.
כמו כן היא נזכרת איך הוא היה רך
אליה פעם, בהתחלה, ואיך הוא א.י*ו לא
מרגיש שהיא קיימת עכשיו. כשהיא נזכרת
בזה בפעם החמישים ושבע, אין כוח לשאת
את זה יותר. ומי שקם ויוצא באותו רגע
מהאולם לא יודע מה הסוף. יתכן שהסוף
לא דומה כלל להתחלה. מי יודע.
תפיסת השועו
כך החלה המהומה במשחק בין הנוח ומכבי שטריים.
הכדור נבעט בדקה ה־ 90 לעבר שער הנוח. שוער הכוח,
מיכאל קדוש (במרכז) ניסה לזנק לעברו, אולם נעצר באופן בלתי־חוקי על־ידי עזרי לוי.
המיגרש ברמת־גן, לפני שהספיק לשרוק
לסיום המישחק, כשאחריו שועטים עשרות
צופים חמומי־מוח .״בן־זונה!״ ״נחסל
אותך!״ ״נקרע אותך לחתיכות אלה
היו רק חלק מזעקות־הקרב של ההמון.
בעקבות המתפרעים, רץ גוש אדם נוסף,
שהיה מורכב מכדורגלני הכוח ועסקני הקבוצה,
אשר ניסו בכל כוחם לעצור בעד
הפורעים. אלא שהשופט נפל בידיהם של
אוהדי הקבוצה. מאחורי אחד השערים עצרו
אותו, המטירו עליו מטר של מכות, עד ששחקני
הכוח הצליחו לחלצו, גם כשהובילו
אותו לתוך חדר־ר,הלבשה, נאלץ זוהר להישאר
כלוא שם כשלושת רבעי שעה. הוא
רעד מהיסטריה בפנים עד שמישמרות משטרה
מוגברים הצליחו לחלצו.
כבכל התפרעות, לא חסרה למשתוללים
סיבה, שלדעתם, הצדיקה את התפרצותם.
סיפר אחד המתפרעים :״זה המלוכלך הזה
שהכניס לנו את הדם לראש. המישחק ניגמר.
עברו 90 רגע והתוצאה היתד 0:1 ,לטובת
הכוח. אבל השופט הזה, במקום
לשרוק לסיום המישחק, התחשק לו פתאום
להאריך אותו בשתי דקות. פתאום היה
קרן ליד שער הכוח. קדוש, השוער של
הכוח, קפץ באוויר כדי לתפוס את הכדור.
סטודנטים כמה זה יכול להיות פשוט ויפה. אם הולכים
עם מצלמה ביד, מצלמים סטודנטים,
ע ואלים אותם שאלות כמו: מדוע בארץ לא
מורדים. במד. הם עוסקים, מה מעניין אותם?
עקיבא ברקין, בסרטו הקצר הסטודנטים,
המוצג בקולנוע אסתר, לא סמך על הסטודנטים.
הוא עצמו כתב להם את התשובות
שלהם, יחד עם התסריטאי, תשובות מתחכמות,
מרגיזות, כמו השאלות.
״מדוע אתם לא מורדים?״ שואל המראיין
בקול רדיופוני, והסטודנט משיב בקול לא
פחות מנופח :״למרוד? נגד מה?״ והמראיין
עונה לו :״לא חשוב נגד מה. העיקר למרוד.״
ואז המצלמה מצלמת פיתאום דיסקוטק,
ומישהו צועק :״עזוב עם השאלות שלך!
תן לרקוד!״ מלא משמעות. לא? עקיבא
ברקין בוודאי לא שמע כמה הרבה משמעות
יש לדברים טבעיים בלתי־מזוייפים.
עוד דוגמה: הקול הרדיופוני שואל :״מדוע
אתם לא יוצאים לרחובות, כמו בכל העולם?״
והסטודנט קורא את התשובה שניתנה
לו :״אנחנו כן יוצאים. לקולנוע. לדיסקוטק.״
מצחיק מאוד.
וכמו הדיאלוגים, ככה גם הבימוי, מלאכותי,
מתחכם, מלא הומור זול וגס. ורק
תחילת הסרט, המראה הפגנות־סטודנטים
בעולם, מעניינת. אבל זאת לא אשמת הבמאי.
כוכבי סטיות
בצמרת
״תמיד חלמתי על זד״״ אומר ריצ׳ארד
ברסון ,״כבר שנים. והנה סוף־סוף הגעתי
לזה. אז ברור שאני שמח.״
למה הוא הגיע? להיות הומו־סכסואליסט,
בסרטו של סטנלי דונן, המבוסם על מחזהו
של שארל דינר, המדרגות.
״פעם חשבתי להציע ללורנס אוליבייה
לשחק איתי בזה, אבל זה לא יצא. והנד,
לפני זמן מד, בא אלי סטנלי דונן ואמר לי:
,אתה בטח תחשוב שאני מטורף לגמרי, אבל
הייתי רוצה להציע לך לשתק את ההומו־סכסואל
במחזה.׳ הוא אומר שהוא מבין
שבשבילי, שתמיד שיחקתי את הגבר, הדון
ז׳ואן. זה יהיה קשה והוא התפלא מייד.״
אחרי כן הלך סטנלי דונן לרקם האריסון,
ושאל אותו מה דעתו להיות ההומו־סכסואל
השני. רקס האריסון הסכים .״אני מוכן,״
הוא אמר ,״אבל בתנאי שבן־הזוג שלי יהיה
מפורסם כמוני. אני לא רוצה טירונים.״
כשאמרו לו שבן הזוג הוא ברטון, הוא
הסכים מייד.
לכן, בעתיד הלא רחוק, אפשר יהיה לראות
את שני הגברים הגבריים הללו מנהלים
חיי־משפחד, כשרים, מה שיגרום בוודאי להמוני
המעריצים שלהם לרצות לחקות אותם.
,ז ה לא מדאיג אותי,״ מדדה ברטון ,״אני
-עוסק באמנות . ,לא לבעיות של מעריצים.״
הרוג את השופט!״ זו היתד, ה/
/ /סיסמה שפשטה לאחרונה במיגרשי
הכדורגל בארץ. צעקו אותה במלוא גרון
פירחחים ובני־טובים, אנשי־עסקים מיושבים
בדעתם ועסקנים, בערים הגדולות ובמושבות
נידחות. תוך חודש אחד הגיעה האלימות
במיגרשי הכדורגל בארץ לשיא שהספורט
הישראלי לא ידע כמותו.
מעט מזעיר מקציר החודש האחרון:
• במישחק בין הפועל יהוד וביר.״,ר
רמלה בליגה א׳ ,הוכה השופט יעקב פנס
ונזקק לאישפוז בבית־חולים. הוא ניצל מגורל
גרוע יותר אחרי שאחד מכדורגלני
יהוד הגן עליו כשבידו משור ענק.
י • בסיום המישחק בין הפועל מחנה־יהודה
ומכבי פתח־תקווה, התנפל צופה על
השופט אלפרד אנקורי, היכהו עד זוב דם.
ס ברמת־דויד נמלט השופט מידי קהל
משולהב יצרים, נתפס והפך קורבן של מע־שה־לינץ׳
המוני, נזקק לאישפוז בבית־חולים.
ההתפרעות ההמונית, שהוכיחה את חו־סר־ר,אונים
של ההתאחדות לכדורגל להשתלט
על מעשי הביריונות במיגרשים, הגיעה
לשיאה השבוע, במישחק הליגה הלאומית
בין הכוח רמת־גן לבין מכבי שעדיים.
השופט בוכה בשער
***ופט הכדורגל מימון זוהר נראה
^ כאחוז אמוק. הוא היה חיוור כסיד,
שיניו נקשו, ידיו׳ רעדו, וקולו נחנק בגרונו.
עיניו התרוצצו בבהלה כאילו הוא מצפה
למר,לומה נוספת שתרד על ראשו.
דקות אחדות קודם לכן ניסה זוהר להציל
את עורו• הוא פתח בריצה מבוהלת ממרכז
צהלת הנצחון
כדורגלני שערייס מקפצים משמחה לאחר שהצליחו
להשוות את תוצאת הסישחק ל־ 1:1בדיוק בדקה ה־.90
שחקני רכוח לאחר חבקעת שערם.
בתמונה נראה סס׳ שאולי כשהוא
מליט את פניו בידיו ובוכה, לידו שרוע על הארץ דני הפטל,
בניד! לשבוע
בתוך השער שוכב מנן הכוח, חיסדאי. ידיו לראשו והוא ממרר
בבכי. ניתן לראות בתמונת את אוחד־ הכוח הזועמים, מאחר
והשופט לא הגיב על העבירה וחם סתסילים לפרוא לוזוריח
הבריחה הגדולה
לפני שהספיק לשרוק לסיום הסישחק, ראה השופט
מימון זוהר את אוהדי הכוח מתפרצים לעברו, ופתח
בריצה מבוהלת, כדי לחמוק סזעמם הגואה. זוהר (משמאל, במדים שחורים) נראה נס
גנות רתוקו
התוקף (בסודר עם פסים) שהיכה את השופט (בתמונה
מימין) נתפס בידי שחקני הכוח מיכאל קדוש וצבי פרקש,
שחשו. לעזרתו של השופט המוכה, היכזהו עד זוב דם על שחבט בשופט מימון זוהר.
אבל אחד מהשחקנים של שעדיים תפס
תו בגוף, ככה חיבק אותו כמו אריה,
שקדוש לא יוכל לקפוץ. והשופט הזה,
קום לשרוק פאול, שרק לגול. אז מה
חושב, שזה יעבור לו בשקט?״
כשהוא זועק מפחד ,,כשמאחוריו מנסים שחקני הכוח ועסקני הקבוצה לעצור בעד ההמון
המשתולל. שתרע את דמו של. השופט. אחרי שהצליח להתחמק איכשהו ממכיו, הסתגר
השופט מימון זוהר בחדר ההלבשה בשול־ המיגרש — עך שחולץ משם על־ידי המשטרה.
מכות ושופט
מאחורי רשת השער תפסו בריונים את השופט סימון זוהר
והחלו לחבוט בו. בתמונה (משמאל) נראה גבו. של השופט
המתכופף כשהמהלומות ניחתות על ראשו, ואנשי הכוח מפרידים בינו לבין התוקף.
אוכדי במהוא
אמבולנס
ככל מישחק
ך 0כמינרש אחר אירעה השבת ר,ת־פרעות
חמורה. הפעם היו מעורבים בה
כדורגלנים של שתי קבוצות צמרת בליגה
א׳ .היה זה במישחק שנערך בין הפועל
מרמורק למכבי רמת־עמידר. כמו בהתפרעות
בליגה הלאומית, היו אלד, גם הפעם
קבוצות של שכונות רמת־גן ורחובות.
בדקה ה־ ,73 כשהתוצאה היתד, עדיין ,0:0
בלם יהושע לוי, בלם מרמורק, את חלוץ
עמידר ליאון קונסטנסטינובסקי שלא כחוק.
ליאון לא נשאר חייב, החזיר מהלומות ללוי
ופצע אותו. כאן התפתחה תגרה המונית,
כשנוטלים בר, חלק כדורגלני שתי הקבוצות.
היה זה אות הסתערות לאוהדים, שדילגו
מעל הגדרות, הצטרפו לתיגרה ההמונית.
שופט המישחק, מרכוס עוזיאל, שרק במצב
זה לסיום המישחק, למרות שהוא עצמו
לא היה הפעם קורבן להתנפלות.
אפילו באיצטדיון בלומפילד המגודר ובעל
סידורי־ד,בטיחות, עמד להתחולל מחזה
דומה. היה זה בסיום המישחק בין הפועל
תל־אביב והפועל כפר־סבא 1:1לאורך
כל המישחק גרם שיפוטו של השופט נפת
קי איתן, שהיה רצוף שגיאות, להתמרמרותו
של הקהל, שביטא אותה בזריקת תפוזים
ובקבוקים על השופט. כשהסתיים המישחק,
הסתער הקהל לעבר השופט, איים לעשות
בו שפטים, למזלו, הגנו עליו הסדרנים.
הטרור במיגרשי הכדורגל, המתגבר משבוע
לשבוע, היה בבחינת אות אזעקה לעסקני
ההתאחדות. אם לא ינקטו מייד ב־
;צעדי חירום נמרצים ובעונשים מרתיעים,
לא רחוק היום בו יהיו האמבולנסים ציוד
בעיסה בפרצוף
תמונה שצולמה השבת במישחק
שנערך בליגה א׳ בין הפועל
שתי הקבוצות, שגרמה להפסקת המישחק, בתמונה נראים שחקני
שתי הקבוצות, עומדים זה סול זה, כשמבטי זעם בעיניהם,
ץ 0ש >!>6י*7*10
לו לאמ זו מ ני ם !
ובמחיר -מוזנדים
״קנדי״ המשוכללת במכונות הכביסה.
בעלת המוניטין הבינלאומי ־
בולה שלך ללא תשלום במזומנים1
שיטת מכירה מהפכנית של פדידמן
לתועלתן !לנוחיותך!
ד גם מצוין ־ שרות ]אמן
להשיג בבתי המסחר המוסם כים של
תלוש זה שווה כסת 11
לפי סידור מיוחד בין חברת ״הד ארצי״ לבין מערכת
״העולם הזה״ תוכל לרכוש את התקליט הסנסציוני
החדש (ארך־נגן) שהוקלט בפסטיבל הקצב הישראלי
1968 בלירה אחת פחות ממחירו בחנויות. הגש את
התלוש הזה בכל חנות תקליטים בארץ במשך חודש
אחד, עד ,22/2/69 ותזכה בהנחה.
בחיפה ביום שני 27 בינואר, בשעה
8.30 בערב, במלון ״ישראל״ ,רחוב
מרגלית ( 4ליד קפד, פת) ,יתקיים
דיון על הנושא:
האם לרוץ להסתדרות?
בהשתתפות חבר ההנהלה
אלכם מפיס
במדינה
(חטנסן נוענזוד )20
אשדוד. אלא שהפעם לא הספיק להכניס
שום פתק. ארבעה גברים, פניהם רעולים
בצעיפים, הפריעו בעדו. מספר השומר הקשיש
בעברית עילגת, מתובלת באידיש:
״הם השכיבו אותי על האדמה. שניי*
היה להם אקדחים. ה* שמו לי על־יד הראש.
אמרו לי, :שתוק אם אתה רוצה
לחיות. קשרו לי חבל על הידיים והרגליים.
גם על העיניים שמו לי מספחת.
שכבתי על הגב ולא ראיתי כלום. הם נכנסו
למלטשה וכל פעם היו מתחלפים מי
ישמור עלי.
״שכבתי ככה איזה שעתיים וחצי והם
עובדים בפנים. דווקא לי הם לא עשו כלוט.
אחד שאל אותי אפילו אם לא קר לי ואם
אני בסדר. אני כל הזמן אמרתי להם —
פה אין שוט דבר. אין כסף. תלכו לדואר.
אבל הם לא שמעו. אחר־כך הם פתחו לי
קצת את החבל ואמרו לי, :שלא תדוז
מפה עוד שעה, אחרת תמות!׳״
כשרונות זרים. בתוך המלסשה ניסו
הארבעה לפרוץ את הקופה לאחר שניתק,־
את כל מנגנוני האזעקה בעשותם קצר ב״
שעון־הבקרה המרכזי. הם עשו זאת בעזרה
מכשירי ריתוך וחמישה מיכלי גאז, אותם
עבו ממסגריד, סמוכה למלטשה, וממסגריה
נוספת שפרצו בשכונת־התקווה בתל־אביב.
אבל לאחר שעבדו על הקופה כשעתיים
וחצי, נוכחו לדעת שלא יוכלו לה .״זו
קופה בנוייה בתוך קיר של בטון מזויין.
עובי הדלת שלד 40 ,ם״מ של פלדה מחושלת.
אנחנו מוכרחים קופה כזאת. במלט־שה
יש יום־יום ולילה־לילה יהלומים במאות
אלפי לירות,״ הסביר מרדכי לוי,
מנהל־העבודה במלטשה שנפרצה.
השודדים המתוסכלים יצאו לכלות דזמתם
בתחנח־הדלק פז הסמוכה למלטשה, וב־מסעדה
שלידה. מספר אליהו בן־אבו (,)37,
פועל ושומר בבניין אגד הסמוך:
״בערך ב־ 3בלילה שמעתי קול של פיצוץ.
יצאתי וראיתי שארבעה טיפוסים שברו
את החלון הגדול של המסעדה בתחנה.
התחגתי ישר לרוץ למשטרה והודעתי להם.״
עדותו, כפי הנראה, אינה המדוייקת ביותר,
כי ההודעה נתקבלה במשטרה בשעה
4לסנות״בוקר בלבד. לדברי החוקרים יש
להניח שבן־אבו חיכה שהשודדים יעזבו
את השטח ורק אז יצא להזעיק את המשטרה.
מספר מפקד תחנת אשדוד, מפקח
בצלאל לעד,רד, המנהל את החקירה:
.ההודעה שנתקבלה היתר, על התפרצות
למסעדה. עוד לא ידענו שום דבר על נסיון
השוד במלטשה. כך שגם לא ייחסנו לזה
את החשיבות הנכונה. אלא שכשהגיעה הניידת
למקום ונפגשה עם השומר מנדל
פסקל, ידענו שזה עסק רציני. הוריתי מיד
על הקמת מחסומים ארציים. אבל זה היה
כבר תוך איבוד זמן יקר של כ־ 45 דקות.
אחרי שעתיים שהמחסומים לא נתנו שום
תוצאה — הוריתי להסיר אותם.״
,זאת עבודה רצינית מאוד. כפי הניראה
של פושעים מנוסים מתל־אביב. לנו, באשדוד,
עוד אין, כישרונות׳ כאלה וזו הפעם
הראשונה שמנסים, להרים׳ כאן קופד..״
אחרי שנכשלו במלטשה, ניסו השודדים,
כאמור, את מזל במסעדה של תחנת הדלק.
שמואל צוקר 53 יהודי מזוקן וכבד״
סבר, שחכר את המסעדה י מבעל התחנה,
מתלונן :״הם שברו לי חלון קדמי גדול
ולקחו לי את כל הסיגריות האמריקאיות,
שלושה בקבוקי ויסקי וקצת שוקולד.״
פדיון קצת עלוב לשודדים ששמו עיניהם
על יהלומים בחצי מיליון לירות.
אץ ראיות. אבל לא רק את הקופה
הכבדה של המלטשה לא הצליחו המיקצוע־נים
מתל־אביב לפצח. אפילו על הכספת
העלובה שבמשרד תחנת־הדלק — שבה
היו רק מספר מיסמכים — לא הצליח*
להתגבר.
מי שנערך למצוד היו אנשי מדור הבילוש
המרכזי של משטרת תל־אביב. כי
היתד, זו עבודה ״חתומה״ ממש על־ידי
אנשי הכנופיות התל־אביביות הרציניות.
לעת־עתה נוטים אנשי המדור לייחס את
הביצוע ביש־המזל לכנופיית התחנה המרכזית,
ששמות חבריה אסורים לעת־עתה
בפירסום.
במעשה עצמו חזו רק שני עדים, ואיש
מהם אינו מסוגל לזהות את השודדים בודאות
(ידוע רק שאחד היה גבוה ובריא,
שני היה נמוך ובריא ולשלישי קול נשי
במיקצת) .את כלי־העבודה — מכשירי ה־ריתוך
והבלמים — השאירו הפורצים במקום
ההתפרצות. שלל אין בכלל. התוצאה
הכללית היא — אין במה להיתפס מבחינת
ראיות מוחשיות.
אנשים אשכול כקיליינט
כשרואיינה השבוע יעל דיין על־ידי האמרגן
יעקבאגמ ון בגלי־צה״ל, היא הזכירה
פעמיים את העולם הזה. פעם אחת
נשאלה לדעתה על הפירסומים השונים ב־העולם
הזה על משפחת דיין ואז השיבה:
״מתרגלים לזה.״ בפעם השנייה נשאלה כיצד
היא מגיבה להשמצות המתפרסמות מדי
פעם על משפחת דיין בעיתונים. תגובת יעל
דיין, שקוצצה מהשידור בידי מנהלי נלי
צה״ל :״העולם הזה מחסן בסיפור
משעשע נזכר השבוע מוכתר עץ־הוד אי*
צ׳ה ממכוש. בזמנו, לפני שנים מיספר,
שהה ממבוש בפאריס בחברת נועה אשכול,
בתו של ראש־ו׳,ממשלה לוי אשכול,
שהיה באותה תקופה שר־האוצר בממשלת־ישראל.
יום אחד, כשאשכול בא לביקור
בפאריס, החליטו נועד. ואיצ׳ה ללכת לבקרו
במלונו המפואר, כדי לנצל את ההזדמנות
ולעשות אמבטיה. הם הגיעו למלון, שאלו
על אשכול, נועה עלתה לחדרו ואילו איצ׳ר,
המתין בכניסה. ראד, אותו השוער וחשד
בו שהוא סרסור לדבר עבירה. קרץ השוער
לאיצ׳ה ואמר לו :״תפסתם קליינט שמן
היום, הא כל הח״כים ביקרו, בוודאי,
אי־פעם בפאריס. אבל לא כולם הסתכלו מקרוב
בבנייניה. על כל פנים, ח״ב יו ס ף
סרלין דיבר השבוע בפאתום נגד ההחלטות
שנתקבלו ב״ארמון שבשאנז אליזה״,
וחזר על כך ח״ב אכרהס טיאר. אולם
״ארמון אליזה״ ,בו שוכן הנשיא שארל
דה־גול, אינו בשדרות שאנז אליזה, אלא
במרחק כמה מאות מטרים מהן. סרלין גם
דיבר בלהט על ״שדרות אלישע״ ,כנראה
מתוך ההנחה כי המילה הצרפתית ״אליזה״
היא תרגום שם הנביא העיברי. אולם אליזד,
הוא, במיתולוגיה האירופית, גן־עדן • .ואילו
השר מנחם בגין, הבקי בכל אלר״
ההסתערות
ע ד הכנסת
נזה היה לן1רה בכנסת הישראלית, לוא יום אחד היתה עוצרת
מכונית בפתח הבניין, מתוכה היו מזנקות שלוש בחורות עירומות
למחצה, ופותחות באש סתת־מקלעים ואקדחים לעבר הבניין?
קרוב לתדאי שמרבית חברי־חכסת הישראליים היו מחמיצים את
החזיון, כיוון שהס ממעטים לבקר בבניין הכנסת, בשעת הישיבות.
מתפרצות לאולם הישיבות
לחברי הכנסת האוסטרית, שהם יותר ממושמעים מענזיתיהס
הישראלים, אין זו שאלה היפוטמית בלבד. זח באמת קרה לחם.
מכונית ספורט פתוחה דהרח אל מדרגות בניין הפארלמנס הוינאי,
מתוכה זינקו שלוש חתיכות חשופות וידו לעבר הבניין. איש לא
נפגע, כי הכדורים היו חסרי קליפים.
כמה מחברי הפארלסנט הזעיקו את המשסרח. אבד זו צחקה
להס בפנים. היא ידעה מראש שהמדובר בחסרטת סרט בשם
טריסטיאן ואיזולדה, בבימויו של הבמאי האוסטרי הצעיר
פרנץ פלנברג, שהוא קומדיית ר נול אשר עלילתה מתרחשת סביב
בניין הכנסת האוסטרית.
ניסה לשחיא לתקן את דברי חבר סיעתו,
יוחנן כאדר, כשזה התחיל לדבר על
״תקציב גרעיני״ ,בהתכוזנו ל״תקציב גו״
עוני״ .אולי סבר באדר, בתת־הכרתו, כי
הגרעין הוא הגורם לנרעון•
דיין פמתאבק
כוככנית רון
לצידו של ג׳יינוס בונד החדש
בעצרת של תלמידי שמיניות אשר נערכה
בשבוע שעבר בהיכל התרבות בתל־אביב,
הוגשו לאורח הערב, שר־הביטחון משה
דיין, שאלות בכתב. רוב השאלות היו בנושא
האמבארגו הצרפתי. תוך כדי עיון בשאלות,
אמר דיין :״אני מחיש את השאלה
הקלה ביותר ואני לא מוצא איתר.,״ אבל
לאחר עיון נואף בסידרת השאלות, בחר
לפתוח באחרונה שבהן, שנישאלה על־ידי
עדינה דיין מהגיאנאיה סוקולוב־לאור.
״אני חושב שאשתף־יעולה רק עם עדינה
דיין״ — הכריז דיין לקול צחוקם של הגינד
נזיסטים באותו ערב הודה דיין כי-אינו
מאמין שמיפלנתו תציב אותו כמועמד לרא־שות־הממשלה
.״גם לא איאבק על מקומי,״
הוסיף כשנשאל אם ייאבק יחד עם תומכיו
במיקרה והצמרת במיסלגה תנסה ליסול
מידיו את תיק הביטחון .״אינני יודע איך
נאבקים, פה פירוש להיאבק, עם מי להיאבק.״
#על הצורה שבה יכול היה דיין
ליהפך בכל זאת לראש־ממשלה, סיפר השבוע
הסופר הסרלמנטארי של דבר, דני
בלוד. היה זה בעת העצרת לציון חתימת
הסכם המערך בין מיפלגת העבודה ומס״ם,
בבנייני האומה בירושליא. בלוך שהבחין
בהיעדרו של דיין בטכס, אמר :״אם אל־פתח
היה מפוצץ עכשיו את בנייני האומה
— היה נשאר רק מועמד אחד לראשות
ממשלת־ישראל!״ +אל תוך מישרדו של
שר־הפיתוח־וד־,תיירות, משח קול, ניכנס
בשבוע שעבר אזרח, ופנה אל השר בתלונה
:״אדוני השר, אתה עושה הרבה למען
פיתוח התיירות בארץ. אתה משפץ בתי־מלון,
מקים בתי־מלון חדשים, אבל אני רוצה
שתינהג בצדק גם בשמות בתי־המלון.״
כשתמה קול לכוונת האיש, הסביר הלה:
״קיים סלון חמלן דויד, ישנו מלון בוז־שבע,
ישנו מלון שלמה המלך. מתי ייבנה
מלון שייקרא אוריה החיתי כוכבת
ישראלית חדשה עומדת להתפרסם ברחבי
העולם. היא אלמונית לגמרי ובישראל עדיין
לא שמעו את שימעה, אבל ברחבי ה
עולם
כבר מפרסמים את תמונותיה ואת
תולדותיה. זוהי הלנה רץ, ישראלית בת
,19 הלומדת בשווייץ. היא עומדת לשחק
לצידם של דייאנה דיג ו ג׳ורג׳ לנזבי
בסרט הריגול החדש בשירות החשאי של
הוד מלכותה. לנזבי הוא כידוע ממלא מקומו
של ש ץ קו נ רי כג׳יימס בונד. כאשר
הופיעה תמונתה של הלנה רון בעיתונות
האירופית, הופיעה מתחת הכותרת: פצצת-
מין ישראלית לצידו של ג׳יימס בונד.״ ל
דברי
העיתונות ״הקיבוץ יצא להלנה רון
מהאף, לכן נסעה ללמוד בשוזייץ ומייד
החלה לקצור הצלחה.״ עכשיו רק נשאר
לגלות מי היא באמת הלנה רון?
9ש1ק* השבוע
• השבועון הסאצידי הצרפתי
״לה־קאנר״ ,על האמברגו של דה־גול:
״זו ניקמת גוליית בדויד.״
• הסטיריקאן עמוס קינן :״הטרגדיה
של ישראל כיום היא שהגניוס הישראלי
האמיתי הוא תורת המלחמה.״
• הפיזמונאי חיים חפר :״יש
אפשרות לעשות שלום עם הערבים. אבל
בתנאי אחד: שצה״ל יוכל לעשות־ פעולת-
תגמול אחת בחודש.״
כשושנה ביו שושנים
האלוף טל
מלחמת־ששת־הימים, אשר הוכיחה את
בכורתו של חיל־השריון כחיל מבקיע ומכריע,
לא סיימה את קרב היוקרה הפנימי,
המתנהל בצה״ל בין חובשי הכומתות השחורות
לבין חובשי הכומתות האדומות.
למרות שהצנחניס לא הופעלו ככוח מוצנח
במלחמה, הרי חלקם בפעולות התגמול
שבוצעו לאחר המלחמה, השאיר את הילת
הכומתה האדומה בעינה. יתרתם של הצנחנים
נשאר בנך שהם חיל מתנדבים, בעוד
גייסות־השריון אינס בנויים סל התנדבות.
בכל מיגגש של שחורים ואדומים אפשר
לשמוע עקיצות הדדיות.
״מסוקי זה דבר סוב,״ אמר לא מכבר
אחד ממפקדי השריון
,״אבל אני לא מאמין בנלי שיש לו רק
מנר! אחד.״
״שריון זה חיל מצויין,״ אמר אחד ממפקדי
הצנחנים ,״אבל להיות סגור בקופסאות
זה לא רציני, בכלל לא רציני.״
״הצנחנים חם חיילים מצוייניס,״ אמר
קצין שריון בניר ,״תחלקו אותם לקבוצות
של ארבעה, תנו לכל אחד טנק, ותראו מה
הם מסוגלים לעשות.״
״זה שעושים את השריון בקרב החילות
האחרים כשושנה בין החוחים,״ אסר השבוע
האלוף טל ,״אינו עושה את השושנה יפת
יותר. האמת היא שהשריון היא השושנה
היפה בין השושנים.״
הראש של
שומר הראש
ערב אחד עמד שלמה־ מויאל בפתח
אולם בפתח־תקווה, ושמר על להקת רקדניות
של קובה זירברינג. הוא לא חשד
בשום דבר יוצא ׳מגדר הרגיל, כשפיתאו־ם
הרגיש שאבן כבדה נוחתת ישר על ראשו
השביר.
הראש של שלמה מויאל הוא עקב־אכילם
שלו. כי כל שאר חלקי, גופו חזקים ובריאים,
ומלאי שרירים, ודווקא את הראש ברא לו
אלוהים ללא אף שריר אחד, והוא עצמו לא
יודע עד היום בשביל מה לו בכלל הדבר
הזה.
בכל אופן, לאחר שהאבן הזאת נחתה על
קובה וריימונד
הראש הזה, התברר לו שהוא לא יכול
בלעדיו. האבן פתחה את הראש. הראש היה
בסכנה, והוא הובא לעזרה ראשונה, והיו
צריכים לתפור לו שלושים ושבעה תפרים,
כדי לתקן את מה שהאבן האחת עשתה.
תוא יצא מהעזרה״ראשונה בשלום. כימעס
בלי ראש, אבל עם המון תפרים, והתברר
שהוא לא יוכל לשוב למקצוע שלו, מקצוע
של. שומר־ראש. לכו הוא דרש מקובה שיתו
לו אישור לביטוח־לאומי, והביטוח ה לאומי ישלם לו פיצויים.
הצרה היא שיעקב (״קובה״) זילברינג
באופן רשמי בכלל לא קיים• ובוודאי שהוא
לא עובד. כי באופן רשמי וחוקי הוא פושט־רגל,
ובתור פושט־רגל הוא לא יכול להביא
שום רקדניות משום מקום, והוא לא יכול
להעסיק שום שומר־ראש כדי לשמור עליהן.
הוא לא יכול היה לתת אישור לביטיח
לאומי, ואת האישור נתנה, במקומו, אשתו,
ריימונד.
אבל זה לא עזר ,.בהזדמנות זאת, שוד
ביטוח־הלאומי קיבל את האישור, הוא הקדיש
את תשומת־ליבו למפעליו של קובה
וגילה, יחד עם מם־ההכנסה, שלא רק שקובה
מי תהיה גברת דייו?
רק לפני שבוע נודע על גירושיו של אודי ליין, גנו של שר-הביטחון משה ליין,
מאשתו אביגיל, ועבשיו הסתבר בי במו בבל גירושין, קיימת גם כאן אשה נוספת•
זוהי טליה הייטנר, תושבת רמת״השרון לשעבר, שנישאה ליצרן חולצות וינאי
עתיר־נכסים, ומבקרת מדי פעם בארץ, בשהיא נוהגת להתגורר ב״הילטון״ .לפני
חודשים מיספר היתה טליה מעורבת בשערורייה שפרצה במסיבה שנערבה בביתה
של כרמלה קצורין.
הרומן בינה ובין אודי נמשן בבר זמן רב. היא אפילו היתה באה אליו למשקו
בנהלל עם נעלי ״ז׳ורדן״ וחליפת ״דיור״ ,מורידה אותם ויוצאת לקטוף תפוזים
בפרדס. אחרי שנה של קטיפת תפוזים בצוותא החליטו אודי וטליה שאי־אפשר יותר
בבה. הם החליטו שהם צריבים להינשא. אך ביוון ששניהם נשואים, עליהם קודם
להתגרש.
אודי קיבל את הגט לפני חודש. טליה נסעה לקבל את הגט מבעלה בווינה. כשתחזור,
קרוב לוודאי שתהיה עוד חתונה בבית דיין.
דוווזב
׳שרדזל
המנצח ההודי המהולל זוכץ מהאטה
מסתובב בכל העולם, ובכל מקום שהוא
מגיע אליו הוא מוצא ישראליות.
כשהוא היה בניו־יורק, בסיבוב הופעות,
הוא יצא עם אילנה עדן. כשהוא חזר
לניו־יורק, הוא יצא עם הארכיטקטית רחל
רמתי, וכשהוא הגיע ללונדון הוא נפגש
עם ידידתו יעד דיין, ובעלה ד 3שיאץ.
ואם בחוץ־לארץ הוא לא מפסיק להיפגש
עם ישראליות, למה שהוא לא יעשה את
זה כשהוא מגיע לארץ?
הוא הגיע ארצה בשבוע שעבר, וכבר ביום
החמישי ראו אותו במנדי עם ידידתו הישנה
רותי נוימן, שנסעה אחריו לפני שלוש
שנים להודו, וחזרה בלעדיו אבל עם המון
בגדים הודיים.
הוא יפה. הוא גבוה. הוא מוכשר. הוא
מסתובב בעולם. הוא בעל נסיון, גרוש ואב
לשני ילדים, ואין שום סיבה שהנשים לא
תתחלנה להתעניין במוסיקה כשהוא מופיע
בסביבה.
אבל הוא לא אוהב את זה .־אני שונא
נשים שמתחילות לדבר על מוסיקה,״ הוא
מודה ,־ובכלל, אני שונא נשים ש״מתעניי־לא
נשאר פושט־רגל, אלא שהוא גם מרוויח
מבלי לשתף בכך את הביטוח ואת מס־ההכנסה.
נראה שהראש הזד, של השומר־הראש
יגרום עוד הרבה כאבי־ראש לקובה.
אבל לקובה יש עוד צרות קשות וכבדות
מזו, והוא נושא את כולן בגבורה. הנה לפני
זמן מה בא אליו רון סייג מפרסום אלרון
ואמר לו :־תראה קובה, אני יודע שלא אזכה
לראות אף פעם את עשרות אלפי הלירות
שאתה חייב לי. אז בוא נעשה עסק.
אני נותן לך ביטוח־חיים, כל חודש אני
משלם לך את הביטוח, וכשאתה תמות הכסף
עובר אלי*.
נו, אז אתם בוודאי מתארים לכם שעכש־ו
קובה לא יכול לישון בשקט. הוא כבר רואה
את עצמו שותה רעל, נהרג בתאונה, נרצח
על־ידי רוצח אלמוני, מת בשבע מיתות
משונות. וכל זה בעד זה שאין לו כסף.
מה הוא אשם?
סכיני גילוח
הבעל, פקיד בכיר, עמד בנמל-התעופה וחיבה שאשתו, הדיילת של ״אל־על״,
תצא מבדיקת המכס. אבל בל האנשים שהיו איתח במטוס כבר יצאו והיא עדיין
התמהמהה.
כשהוא עמד כבר לוותר עליה וללכת, היא הופיעה פיתאום. הוא שמח מאוד, והוא
גם לא הצטער כששמע שחמש-עשרה חבילות סכיגי-הגילוח, שהביאה לו, לא באו
איתה. הם נשארו במכס. היא שכחה להצהיר עליהם, ונתפסה.
ח ד קישוט מוסניג
״התשמע קולי, אהובי שלי /התשמע
קולי באשר הינך?-
כך שרד, הזמרת חווה אלכרשטיין
במופע רחל, המוקדש לרחל שהיא לא פחות
מפורסמת מכותבת מדור זה — המשוררת
רחל. אבל אהובה, השחקן דודו טופז
(גולדברג) ,למרות שהוא נמצא רק במרחק
כמה סנטימטרים ממנה, מאחר שהוא מופיע
לצידה באותו ערב, אינו שומע עוד
את קולה.
השניים היו אוהבים מאוד עד שהגיעה
לישראל דולציניאה האוסטרית — הלוא היא
השחקנית הבלונדית דגמר קולר, המיועדת
לשחק לצידו של גדעון זיגגר, במחזמר
איש לאמנשה בגירסתו הוינאית. בין
חזרה עם גדעון, הספיקה דגמר היפה להתאהב
בדודו, שזנח למענה את חווה. אהבתם
באה לידי ביטוי פומבי בכל הדיסקוטקים
של חל־אביב, ועד לחוף אילת הגיעה. דודו,
בנו של הקריין אליהו גולדנברג, נפרד
השבוע לתקופה קצרה מדגמר, שנאלצה
לחזור למינה.
אבל גורלו יהיה טוב יותר מזה של דון־
קישוט• כשיסיים לשיר את כל שירי רחל,
הוא ידהר בעקבותיה לווינה, ותראו שהם
עוד ירקדו שם ואלסים, כשאת הטיפים לתזמורת
תשלם, כמובן, דגמר.
נערת האמברגו
זובין מהאטה
נות״ במוסיקה, ואני גם שונא נשים שעובדות
כמוסיקאיות. זה מיקצוע גברי. לא
לנשים׳.
לכן הוא מחפש נשים רכות, עם לב טוב,
וישר, ורחב, ולא איכפת לו המראה שלהן,
רק שתהיינה יפות•
והנשים מצידן אוהבות אותו כמו שהוא,
בלי שוט דרישות .״יש לו חוש־הומור נפלא
״,מספרת אחת שהיה לה הכבוד לבלות
איתו ערב אחד ,״ויש לו חוש אסתטי. הוא
התגרש מאשתו, אבל הוא ביחסים נורא
טובים איתר. למרות שהיא התחתנה עם
אחיו. הוא כל־כך מצחיק! הוא אוהב לחקות
כל מיני אנשים, ולספר בדיחות, והוא
מבשל אוכל הודי, חריף, נהדר.״
הוא גר עכשיו בבית־ההארחה של התיזמד
רת ברמת־אביב. אבל זהירות, הוא רגיש
מאוד לביקורים -לא־רצויים!
בבית של קטי מטמור יש ארוחת־ערב
חגיגית. האמא ־קטי מטסור לבושת ב־מיטב
הבגדים, שהיא מתכננת עבור בית־החרושת
לייצור שמלות של בעלה. האבא,
מ״קל, ענוד בעניבה ולבוש בחליפה, הילד
הקטן נבר הלך לישון, ושני הילדים ווה־בעל
הקודם עוד מסתובבים בין הגדולים,
והבעל הקודם עצמו עומד במיטבח ומכין
את האוכל.
״קטי, איפה המלח -,צועק יורם מט*
מו ר מהמיטבח אל הסלון של אשתו־לשע־בר,
ואשתו־לשעבר באה ומראה לו את המלח,
ובודקת את התבשיל וחוזרת לסלון.
אחר־נן באים האורחים, וקסי והבעל ו־הבעל־לשעבר
מקבלים אותם בכבוד גדול,
וכולם אוכלים את האוכל של יורם, ואחר־כן
יוצאים לבלות בחוצות לונדון, ורק
יורם מטמור נשאר כבייבי־סיטר כדי לשמור
האמברגו שהטיל הנשיא דה־גול על משלוחי
נשק לישראל, אינו חל כנראה על
אותם קצינים צרפתיים, המקיימים יחסי
ידידות אישיים, עם אחת הפקידות במשלחת
הקניות הישראלית בפאריס.
אבל את המחיר משלמת, נמו תמיד, ישראל.
הסתבר שאותה פקידה לא הגבילה את
קשריה לצרפתים בלבד. ואשתו של אחד הפקידים
הבכירים במשלחת, נתקפה השבוע
בהתמוטטות־עצבים, כשנודע לה על יחסי־בעלה
עם ״נערת האמברגו״ כפי שמכנים
אותה אנשי המשלחת.
סוד> סודות
אל תספרו. זה סוד מוחלט. לא
רצוי שיידעו. רפאל הלפרין. הגבר ה מושבע.
איש מבנסי המגן״דויד. גיבור
ישראל בעולם כולו, הצעיר הניצחי, עם
אשתו הצעירה ובניו הצעירים, הפך סבא,
בעזרת בתו שילדה לו נכד. הברית נערך
ביום השישי האחרון בלי נוכחות הסבא,
שאשתו לשעבר לא טרחה כלל להזמינו
למאורע.
הוא לא רוצה שיידעו את זה. הוא
פוחד שיפסיקו להאמין בו ובגבורתו.
ועל 3ן זח סוד נסור.
המפיק הישראלי״,מסרב להוציא תקליט זה בארץ ־־מה דעתו אתה:
הטעחריה טל לנון ויוקו הגיעה לישראל
להוציאו בחברת אי־ אס־איי, אבל כאשר
התברר למנהלי החברה מה יהיה התצלום
על העטיפה — סירבו להוציאו. לכן החליט
ג׳וז להוציא את התקליט בחברת תפוח,
חברת התקליטים השייכת לחיפושיות.
אלא שכאשר יצא התקליט לשוק, התעוררה
בעייה חדשה. חנויות התקליטים סירבו
להציגו בחלונותיו׳,ראווה, או על מדפי המכירה.
הסוחרים טענו כי תצלום־ד,עטיפה הוא
נועז, ואף פורנוגראפי. אלה שנאותו, בכל
זאת, להחזיקו בחנותם — הצניעו אותו
מאחירי ערימות תקליטים.
^ ני הייתי מפיץ את התקליט בשוק
הישראלי,״ הודה השבוע אבשלום
רובין ,״אילו לפחות היתד, בו מוסיקה
ראויה לשמה. אינני מוכן להפיץ את התקליט
רק בגלל תמונותיה,עירום.״
מאחר ועורך מדור לוהט ולהיט אמו סבור
שיהיה זה מן הצדק להשאיר את השיפוט
בשאלה זו בידי אדם אחד, החלטנו ליזום
מיבצע מיוחד. ביום החמישי הקרוב, ה־23
בחודש, מוגן התקליט במועדון מיד נונדיס,
ברחוב הירקון ,73 בתל־אביב, התל משעה
5אחר הצהריים עד 8בערב.
כל מי שמעוניין להאזין לתקליט, מוזמן
לבוא. הכניסה חופשית. ייערך מישאל, בעד
ונגד הוצאת התקליט בישראל.
הזוג המוזר י״ יני״י״
אונו, שהפיקו
את התקליט, במיטה בדירתם בלונדון.
^ שף שבועות אחדים היה אבשלום
1*4רובין מתוח כקפיץ. כמנהל מחלקת התקליטים
של חברה א״י מזרחית, נציגת
חברת התקליטים הבריטית אי־אם־איי, שמע
וקרא רבות על שתי בתולות, התקליט החדש
של ג׳ון לנון ויוקו אונו. תקליט שעורר
סנסאציה בעולם הקצב המערבי.
תקליט זה הוא פרי הרומן המוזר בץ
החיפושית ג׳ון, לבין היפאנית יוקו אונו.
הידידות בין השניים נקשרה כאשר ג׳ון
ביקר בתערוכתה של יוקו, שהתקיימה בגלריה
במרכז לונדון .״רק הבטתי בו, וראיתי
מייד כי אנו חושבים על אותו גל,״
סיפרה מאוחר יותר יוקו.
באותה עת כבר היתר, יוקו מפורסמת
ביותר. בעיקר הודות לסרט שצילמה, ואשר
בו מופיעים 365 עכוזים, מכל הגדלים ומכל
הצורות. ג׳ון, חציו של הצמד המפורסם
לנון־מקרטני, נפל אף הוא בשבי היפאנית
המוזרה, נפרד מאשתו סינטיה ועבר לשדר
ב״גל״ היפאני.
הוא סייע ליוקו בעריכת תערוכה מיוחדת
במינה של ״חפצים בלתי־גמורים.״ בין
השאר הוצגו בתערוכה רהיטים חסרי־רגליים
ופסלים בלתי־גמורים.
אולם היצירה המוצלחת ביותר שנולדה מן
הזיווג המוזר היתד, התקליט שתי בתולות.
*9דן ש־סדף* הגיע התקליט לידיו של אבש־לום.
הוא פתח את נייר האריזה, הציץ
במערומי הזוג על מעטפת התקליט, והסמיק
עד תנוכי־אזניו. אבל כאשר שם את התקליט
על הפטיפון, הפכו פניו בהירות מחיוורון.
אבשלום רובין ( )30 איננו טירון בשוק
התקליטים. אין לו, אומנם, הכשרה מוסיקאלית.
אבל מתוך נסיונו בן חמש השנים
בענף התקליטים פיתח לעצמו חוש בריא
לצלילי להיטים. הצלילים שבקעו מתוך התקליט
לא צילצלו כלל בצליל מצלצלים.
יחד עם זאת ידע אבשלום, מתוך קריאת
! בספרות המיקצועית, כי התקליט עורר שע-
רוריה באנגליה. בתחילה התכוונו ג׳ון ויוקו
כך אמרו רבים כאשר שמעו אוג
התקליט, שעל וצידו האחורי מו פיעים
ג׳ון ויוקו באחוריהם. התקליט מכיל צלילים בלבד.
שווה רתחת?
1״ כך הגיב ג׳ון לנון על הביקו־ו
רות שהושמעו נגד התקליט.
מעריציו נפגעו קשות, טענו שההצלם פ_פגי 1ע£_ 1נ1נב_^1י 11
העול הורג
כוכבים מתו, ומכנים נולדו
חברות התקליטים חיטראליות אין טענות. טנת 1968 חיתח שנה טובח
לתעטיית התקליטים בארץ. על כך מטכימים נציגי ארבעת יצרני־תקליטים
גדולים הפועלים בארץ, טנתבקטו לסכם את הטנה שחלפה. כדי לקבל תמונה כל א ת
ככל האפטר, הופנתה הבקטה לנציגי טתי חברות המתרכזות בעיקר בהדפסת
לחיטים זרים (״דקא׳׳ ו״אי״אם־איי״) ,ולנציגי טתי חברות הנוטלות חלק נכבד
בטוק הזמר היטראלי״עברי (״חד ארצי״ ו״סי-בי-אס״) .והרי חלק מסיכומיהם:
לו חמת הבולטת ביותר למען החדרתם
| 1של תקליטים קטנים ( )5108165 לשוק
הישראלי היא שירלי שמידט, אשתו של
מנהל חברת סי־בי־אס בישראל, המנהלת גם
את מחלקת הרפרטואר ויחסי־הציבור של
החברה.
.תקליטים קטנים, אותם אנו מוכרים בפ־חות
משלוש לירות, משמשים לנו גם מורד
לתגובת השוק. אם רואים שתקליט קטן,
המכיל שני פיזמונים, נמכר, אז כדאי להוציא
גם מאריך־נגן של אותו זמר.״
לחברת סי־בי־אס אין מה להתלונן על
.1968 היתד, זו שנה בד, נהנתה החברה
מהצלחתן של שלוש להקות בריטיות ולהקה
האמריקאית אחת, שצברו להן מעריצים
רבים בישראל — הטרמלוס, פרשת האהבה,
לא היו מעודדות ביותר. למה? ״שוק הזמר
הישראלי הוא מוגבל מאוד,״ סבור רובין.
.הוצאות הייצור של תקליס ישראלי גבוהות׳
וקשה מאוד לכסותן במכירה. היה כדאי לנו
להשקיע בתקליט עברי רק אם היה סיכוי
למכור אותו בחוץ לארץ. אבל לצערינו היש־גד
ברכוז, נציג
״דקא״ האנגלית
כאן, ובעל חברת התקליטים
״פאקט״.
1אבשלום רובין, ש*
י חברתו מייצגת את
החברות ״א״אס־איי״
,ו״קאפיטול״.
זאב לוין, מנהל
״הד ארצי״ ,המפיקה
העיקרית של
תקליטים עבריים.
שירלי שמידט, מנהלת
הרפרטואר של
חברת ״סי-בי-אס״
ישראל.
במדינת
חמארמלייד והיוניון גא.3
שירלי אינה סבורה שיש הצדקה להשקיע
בלהקות־קצב מקומיות .״בדרום־אמריקה, למשל•״
הביאה כדוגמה ,״יש תעשיית תקליטים
עצומה, ואף להקה מקומית לא חושכת
להקליט ביט בספרדית או בפורטוגזית. ב־פיזמוני־קצב
אין תחליף לאנגלית.״
בשלום רובין, מנהל מחלקת התקליט
טים של חברה א״י מזרחית. :העליות
והירידות הבולטות של השנה היו בתחום
ההערצה האישית שחובבי־הפיזמון בישראל
רוחשים לזמרים בריטיים. פשוט מאוד: מתו
להיטים ישראליים בקצב ריקודים, בבי צוע
מרטין מוסקוביץ ותזמורתו. התקליט
האידיאלי למסיבה. תקליט ארן־נגן.
״עלי־זהב״ ושלושה
פזמונים חדשים בביצוע
גדעון גרייף.
תקליט ״ך.
כוכבים — וכוכבים חדשים נולדו במקומם.
קליף ריצ׳ארד, למשל, איבד הרבה מעריצים.
לעומת זאת רבו מאוד מעריציה של לולו,
במיוחד מאז פיזמונה לאדוני באהבה. ההצלחה
הגדולה ביותר של 1968 באה ממש בשבועות
האחרונים, כאשר מרי הופקין הקליטה
את כאלה היו הימים. פיזמון זה נמכר
עד היום בקצב מ שג ע...״
בתחילת 1968 ניסתה חברה א״י המזרחית
— המייצגת חברות רבות מחו״ל — לחדור
גם לשוק הזמר הישראלי, אך התוצאות
להיטים ונעימות של קוינסי ג׳ונס מתוך
הסרט ״איווי אהובתי״.
״תפילה קטנה״ ,״יה,
מה יהיה״ בביצוע
ל הק ת הקצב ״ה שמנים
והרזים״.
פה העברית אינה כה פופולארית.״
•י• ע ה שו נ ה על הזמר הישראלי יש ל*
( זאב לוין, מנהלה הכללי של חברת
התקליטים הד ארצי, המתרכזת כיום בעיקר
בזמר ישראלי. .המלחמה, והפיזמונים העבריים
שבאו אחריה, סובבו את עולם הזמר
הפופולארי הישראלי בתפנית חדה,״
גילה. .הדברים הגיעו כיום עד כדי כך,
שנוער אשר בעבר היה דבק למבצעים זרים,
וסולד מכל מוסיקה או פיזמון ישראליים —
״לעולם לא אעזבך״ ושאר להיטי הסרט
״הזאבים הצעירים״ בתקליט ארך־נגי
ובתקליט סימל.
נעימות הסרט ״ה׳
זרה״ בפס־קול ה סרט.
טקליט ״.7
שירים חדשים בבי צוע
רמי־ניר בתקליט
סינגל.
מקשיב היום ונהנה גם מפיזמונים עבריים
לדעתו יש להשקיע יותר בתחום להקות־הקצב
הישראליות. בתחילת השנה הקליטה
חברת הד ארצי את להקת השמנים וזזרזים
על תקליט קטן בן ארבעה פיזמונים, ולפני
זמן קצר הוציאה לשוק תקליט נוסף של
אותה להקה, המכיל שני פיזמונים: תפילה
קטנה (באנגלית) ויה־יה מה יהיה (בעברית).
בימים אלה אף הוציאה הד ארצי לשוק את
התקליט מאריך־הנגן שהוקלט בפסטיבל הקצב
הישראלי.
.להקות־הקצב הישראליות סובלות מקיפוח
מתמיד, בכל מה שנוגע לפירסומת
במדורי הפיזמונים בעיתונות,״ אמר לוין.
.לדעתי יש לתת להם כיסוי הרבה יותר
רחב. זר, גם יעניין את הנוער הרבה יותר
מרכילות על להקות־קצב בריטיות או אמריקאיות,
שאין לו מגע בלתי־אמצעי
תקליט הפסטיבל — סיכם לוין — יהווה
מודד לגבי היקף השקעותיה העתידות של
חברתו בתחום להקות־הקצב המקומיות.
* מר השנה, תום ג׳ונס, מקליט אצל
( חברת דקא הבריטית, שסוכנה בישראל
הוא גד כרכח, בעל חברת התקליטים
פאקס. .כל זמן שיש לי תום ג׳ונם — אין
לי מה להתלונן,״ סיפר. חוץ מזה הוא גם
מפיץ את תקליטיהם של אנגלברט הומרדינק,
האבנים המתגלגלות, הצבים, הזזנזעה, פרו־קול
הארזם, ג׳ו קוקר, הקלילים ועוד.
.הפיזמון דלילה של תום ג׳ונס נמכר ב
אלף עותקים של תקליטים קטנים ואלפיים
מאריכי־נגן. הוא עדיין מוסיף להימכר.
השימוש הנפוץ לאחרונה בפטיפונים סטרי־אופוניים
הגדיל את המכירה.״
השאלה הגדולה עכשיו היא: מה תהיר.
השפעת הטלוויזיה על שוק התקליטים? על
שאלה זו ישיבו היצרנים הישראליים ב־
. 1970 בתיקווה מבוססת שהתשובה תהיה:
הטלוויזיה לא הפריעה — אלא להיפך, עזרה
להגביר את הביקוש למוסיקה בבית.
להיטים עולמיים בקצב ריקודים בביצוע
אומברטו קאנונה ותזמורתו. תקליט
ארך־נגן.
״אלה היו הימים״
ו״חורשת האקליפטוס״
מפי שולי נתן
בתקליט סינגל.
*!;י טי ס
תקליטי׳ 0(7נ ^ .
4ג׳ 1
שתי הלהקות דומות, אולי, בסימון המוסיקאלי. אבל למרות
שהן נראות דומות גם בהופעתן, הן נבדלות, למעשה, זו מזו
לפחות בתריסר פרטים. את רשימת ההבדלים יש לשלוח אך
ורק על גבי גלויות, לפי הכתובת: חידון מוסיקלי ,״העולם
הזה״ ,תיבת-דואר 136 תל-אביב. המועד האחרון למשלוח התשובות:
יום א׳ 26 ,ביגואר. מכתבים במעטפות לא ייפתחו.
ותשתתף
בהגרלת
תקליטים
ה מקסי מי ם:
הזיקיות:
שנתי היא היום ; היא ואני
תשואות ; הומבורג
סימון וגרפונקל: ק!
רובינסון ; ידידים ותיקי(
801
08-14-01 • 0 8 -1 4 -0 4
ההבדל הקטן!שר ווטסון
סמי דיוזיס הבן היה היהודי הכושי הראשון
בעולם הפיזמונים. היהודי הכושי
השני יהיה ווטסון טי׳ בדאון. ואם עוד
לא שמעתם עליו, סימן שלא יכירכם מקומכם
בעולם הקצב הישראלי.
ווטסון טי׳ בראון, שחום־העור וארוך-
השיער, הוא הרכישה האחרונה של ג׳ ר ר
ק מי נ ס קי, אמרגן להקת השמנים והרזים.
״לאמן זר יש כאן בעייה לא קטנה,״ אומר
ודטסון .״אין לו קשר חופשי עם הקהל. באנגליה
אני נוהג לדבר אל הקהל מעל הבמה,
וכך אני יוצר עימו קשר הדוק יותר. כאן
קיים מיכשול־השפה, ולכן אינני מדבר אל
הולך ללולו...
ובגן — הולך לה, ללולו ! בעוד חודשיים
היא תעלה על במת התיאטרון המלכותי
במאדריד, כדי להשמיע את השיר
שייצג את בריטניה בתחרות השנתית
של ״אירו- מיליוני ויזיון״. יקשיבו מאזינים
לשירתה בתיקווה
שלולו תזכה במ,י>
קום
הראשון.
אבל זה לא ה מאורע
המשמח ה יחידי
הקשור לכוכבת
הג׳ינג׳ית,
שלבשה את העולם
עם שירה ״לאדוני
באהבה״ .יש משלולו
ומורים
הו יותר חשוב. הרומאן
עם מוריס.
למי שאינו יודע: מורים הוא אחד
משלושת האחים גיב מלהקת ה״ביג׳יס״,
והרומאן עם לולו נמשך שנה בהפסקות.
עכשיו זה סופי. כך הם מבטיחים. כן,
כן, הם יתחתנו. וכדי שיהיה להם זמן
לחיות אדון וגברת, היא תמעט בהופעותיה
הפומביות, תתרכז בהקלטת תקליטים.
את הזמן הפנוי תקדיש לבישול ־־
ולגידול דור חדש של זמרים וזמרות.
המאזינים. למדתי רק מישפט אחד, עליו אני
חוזר תמיד: טוב להיות פה
וזטסון, יליד טרינידד, מוכן להישבע שכאשר
הוא אומר שלוש
מילים אלה, הוא
מתכוון ברצינות גמורה
לתוכנן .״אני
אוהב את הישראלים
הרבה יותר מאשר
את האנגלים,״ הוא
מתוודה .״הם יותר
חברותיים וקל יותר
ליצור איתם מגע
חברתי.״
לאחר היסום קל
הוא אומר בשיא הרצינות
:״החלטתי ווטסון להישאר בישראל,
להתגייר ולהתיישב כאן עם בני משפחתי.
בשביל זה אני מוכן אפילו לוותר על ההבדל
הקטן, המבדיל בין נוצרי ליהודי.״
הנשי נשארו במידבר
מה מחייב יותר: חוזה נשואין או חוזה
עבודהז שאלה זו המרידה בשבוע שעבר
את חברי להקת הכוכבים הכחולים, אחרי
שהופיעו בפני החיילים באחד הבסיסים.
חברי הלהקה, שזכתה בפרס תופי הזהב
של העולם הזה, הופיעו בערב משגע בפני
החיילים. אלא שכל הדברים הטובים באים
לסיום, וחברי הלהקה היו מוכרחים לעזוב
את הבסיס במטוס, כדי להספיק להגיע למועדון
התל־אביבי, בו הם מופיעים מדי
ערב. ואז התגלתה תקלה בלתי־צפוייה. מפקד
הבסיס הודיע להם שאין די מקומות
במטוס, והם ייאלצו להשאיר את בנות־זוגם
מאחור, כדי שיטוסו לתל־אביב רק למחרת.
הכוכבים הכחולים עשו חישוב מהיר,
והגיעו למסקנה כי את בנות־זוגם לא יפסידו,
בעוד שמקום־עבודתם עלול להתקפח.
לכן עלו על המטוס וחזרו לתל־אביב.
ועכשיו כולם שואלים: אולי החיילים
אירגנו את לוח־הטיסות כך, שהיפהפיות
מתל־אביב ימשיכו להשרות את הזוהר שלהן
על הבסיס עוד יום אחד?
הטרמלוס :
המרמלדה :
הטרמלוס :
לפתע את אוהבת אותי ;
כפי שהינך
או בלה די — או בלה דה;
כבלים
גבירתי הקטנה ;
כל העולם עבורי
הטרמלוס :
המרמלדה :
פרשת האהבה :
הלולה הלולה ;
נערה משום מקום
חכי לי מרי אן ;
להסתובב
עמק הקשתות ;
מי שהוא כמוני
השראת קופידון:
היוניון גפ:
לרוי הומלס :
האתמול חלף;
חלום
גב׳ כח רצון;
נכרי עם שחר
הטוב הרע והמכוער ;
חופן של דולרים
...פלגמאטי. אבל ל 1ה ט
עצה לכל מי שרוכש את תקליטם הכפול החדש של החיפושיות: שמור על דף
התמונות ומילות הפיזמונים המצורף. על־פי המיספר הסידורי שעל הדף, יוגרל בין רוכשי
התקליט בעולם תקליט קטן חינם, שהוכן במיוחד על־ידי החיפושיות למעריציהם, לכבוד
השנה האזרחית החדשה • .נועם זייד — אחיה של העופרית אסתר רייכשטט,
שהחליט אף הוא להיות זמר — הוא תופעה מיוחדת במינה. הוא נראה כתערובת של
ליאור ייני ו 3וכ דילן, וקשה לדעת אם צורת הופעתו היא תוצאה של מישחק מכוון,
או התנהגות טיבעית. נועם זכה למחיאות־כפיים סוערות, כאשר הופיע בהופעת־הבכורה
שלו, במיסגרת ערב הפיזמונים של נורית הירש ואהוד מנור, שהתקיים בשבוע
שעבר במועדון צוותא בתל־אביב. הוא שר שני פיזמונים של הצמד, טלי בוכה בלילה
וילדותי, בקול רך, תוך העוויות פלגמאטיות משעשעות, ששבו את לב הקהל.
המרמלדה :
הטרמלוס :
פרשת האהבה:
דברי אהבה
הי ג׳ו
אני אנסה ;
אראה אותך שם
יום ללא אהבה;
אני מאושר
להש יג בחנויות
התקליטים
תקליטי
£א 80ק/\810 ין
1>13ש![
יזזלרן
1 .1 1 1 1 1 1
£1\11 תבות התקליטים הגדולה בעולם
מ טג מ ת
ש 1ת
968ן
כראשונה > 0
בישראי!
ראשונים בקול ישראל
תקליטי 1.נוגנו בקול־ישראל ב־ 4השנים האחרונות כ־/0״ 22 בממוצע מזמן השדור של
תקליטים ( 50/0יותר מתקליטי החברה השניה בדירוג) ,שהם למעלה מ־ 350/£מהשדור הכולל של
המוסיקה הלועזית( .לפי נתוח הסניף הישראלי של הפדרציה הבינלאומית של יצרני התקליטים
המסתמך על דו״ח ״קול ישראל״).
$01ת ^
במשאל שנערך על ידי העתון ״ניו מיוסיקל אכספרס״ בעל התפוצה הגדולה
ביותר בעולם השיגו אמני 1.1.מקומות
בין עשרת הראשונים בכל הענפים:
זמרים : 1968
00£091
קליף ריצ׳ארד, פול מקארטני, ג׳ון לנון.
זמרות : 1968
לולו, מרי הופקיו, טילה בלק, שירלי בייסי, פ.פ. ארנולד, ג׳יני סי. ריילי, מאמא קאס.
תזמורות : 1968
ל הקו ת זמר׳: 1968
החיפושיות, נערי החוף, ההוליס,
הצלליות, האמהות והאבות, הפנים !! 4 1 9
הקטנות, חמישיית דייב קלארק,
השווים.
.הצלליות, הנחמדים, צלילים בע״מ,
ג׳ו לוט, החיפושיות.
£צ 0אק ! 10 וומ
הפזמונים הנבחרים : 1968
היי ג׳וד
כאלה היו הימים
איחולים
מק־ארתור פרק
החיפושיות מרי הופקין
קליף ריצ׳ארד
ריצ׳ארד האריס.
זזלל 3ו
במשאל הישראלי 1968 שנערך ע״י גלי צה״ל השיגה 1.1.
450/00 מהדרוגים.
£א 0איז * 810ז
אסשסס
מבצעים :
לולו, מרי הופקין, החיפושיות, קליף ריצ׳ארד, הצלליות.
פזמונים 7 :מתון 20 מקומות:
מרי הופקין
״באלה היו הימים
החיפושיות
היי ג׳וד
השווים
ילדתי חזרי
שרשי העשב
הבה נחיה למען ההווה —
לולו
לאדוני באהבה
החיפושיות
ליידי מדונה
קליף ריצ׳ארד
איחולים
חברת התקליטים הגדולה בעולם פועלת באמצעות החברות:
<} 61,ת, £ת 6 , £6931 , 8131681)16, ? 31116, 0 )160מ 110ק 1101, ? 3110ק 301111111313, <33ע 4.א. מ
16, 711811163, £16011013ק ק ^
1.פו תחתב תנופה א ת שנת 1969ב ת קלי ט השנה — ה אלבו ם
הכפול של ה חיפו שיו ת רב המכר מספר ן בכל העולם.
נציגיםבלעדייםבישראל: חברה א״י מזרחית בע״מ, הפצה בלעדית: ישראדיסק בע״מ,
תל־אביב הרצל 4ת. ד , 230 .טלפונים .50440 ,57557
£א 8 0ק /^810ק
ם 2פ
£01ת\7
ה עו ל ם הזה
טסשטעפוש תקליטים
מה הס או מריס?
ימיט ספורים לאחר שתקליט פסטיבאל־הקצב*
,ונערו מטעם העולם הזה ובחסות
טרופי״קולה, יצא לשוק, ערכו מישאל־בזק
בין אנויי• המעורים בעולם הפיזמונים
בארץ, נדי לשמוע את דעתם עליו:
י• דויד ברק (עורך מיצעד הפיזמונים
העברי בגלי צה״ל) :שמעתי רק את הפיזמו-
נים העבריים, ולדעתי הם על רמה גבוהה.
מצא חן בעיני במיוחד. מה לך ילדה,״ של
הסגנונות, ואני מתכוון להציגו במיצעד.
• אהוד מנור (עורך תכניות קלות
בקול ישראל) :מה שחשוב בתקליט זה, הוא
שהוא מראה שיש לנו בארץ להקות־קצב
על רמה. כל מה שדרוש מהן הוא רק להקפיד
יותר על רמת מילות הפיזמונים.
• אורי אלוני (עורך מדורי פיזמו־נים)
:התקליט מוכיח שוב את הבחירה המוצלחת
של שופטי הפסטיבל. להקת הכוכבים
החדשים, שזכתה בפרס הראשון, מבצעת
שני פיזמונים מקוריים, בצורה מושלמת.
שאר הלהקות עומדות על רמה.
מה נשמע 7
זהו יבול התקליטים החדשים,
לאחרונה בישראל:
הסקאפולד. לילי הוורודה ועוד שלושה
שיצאו
פיזמונים של הלהקה המשעשעת, שהתחבבה
על מאזינים בארץ ובאנגליה.
לולו. אני נמרה ועוד שלושה פיזמונים.
פסל האהבה. השלישייה הבריטית, ש־נעימתה
מחול החרבות מצליחה במיצעדים.
פטי פראכו 12 .להיטים של הזמרת
האיטלקיה המצליחה. ביניהם גם הבובה.
פיליסיאנו. גרסותיו הנפלאות של הזמר
הפורטוריקאי העיוור לקליפורניה חולמת,
הציתי את שלהבתי, סאני ועוד.
מסלול המרוצים. הפס־קול מתוך סרטו
של אלביס פרסלי, לכל מעריציו.
כתר הבריאה. תקליט מאריך־נגן של
להקת מטוס ג׳פרסון, אחת הבולטות שבלה־קות
החוף המערבי של ארצות־הברית.
ג׳וקוקר. הזמר הבריטי שכבש את מיצי
עדי העולם. בשיר־הנשמה המצויין שלו, עם
מעט עזרה מידידי, ועוד שני פיזמונים.
תום ג׳ונס. שני להיטים בתקליט אחד:
שרתי את עצמן ודקה מזמנו, יחד עם עוד
שני פיזמונים אחרים.
הקלילים. מי שעדיין להוט אחר להיטם
ג׳זמין יוכל להנות מעוד שלושה פיזמונים.
אנגלברט הומפרדינק. בלהיטו אופני
בלסייד, וכן גירסה משלו לפיזמונו של
הרמן, יש סוג של דממה.
הצבים. לאחר הפסקה ארוכה הם חוזרים
בלהיטם הגדול אלינור.
הטרמלוס. למרות חוסר ההצלחה באנגליה
עם פיזמונם אני אצא לחופשי, יש
להם כל הסיכויים להצליח כאן.
בוצי ג׳נטרי. המזמרת מזמור לבילי
ג׳ו, וגירסתה המיוחדת לשוטה על הגבעה,
על תקליט בן 4פיזמונים.
שו קעל ירך
אמני תיאטרון סולדים מביקורת, ומוכנים
להכותה שוק על ירך. נערות
הדיסקוטקים, מסתבר, מוכנות לקבל את
חותמת הביקורת על שוק וגם על ירך.
הכל החל כאשר בעלי הדיסקוטקים
גילו, לילה אחד, כי מייד לאחר ההפסקה
לחילופי תזמורת־הקצב, מתחלפים גם
הפרצופים של באי המקום. הם לא
הצליחו להבין איך קורה הדבר.
עד שהתגלה הסוד: התברר כי בעת
ההפסקה נטלו היוצאים את תלוש־הביקי־רת
שנמסר להם, ומכרו אותו בחוץ
במחצית המחיר של כרטיס־כניסה, או
תמורת ביקורת־כניסד, לדיסקוטק אחר.
כדי להדביר את הנגע המגונה הזה,
המציאו בעלי הדיסקוטקים פיתרון פשוט.
הם החלו מטביעים חותמת־ביקורת על
גב ידיהם של היוצאים. הרעיון, בעצם,
איננו מקורי: באנגליה נוהגים להטביע
חותמת פלואורסצנטית, שאינה נראית
בעין רגילה, אלא תחת פנס מיוחד.
ד,גדלו לעשות בעלי דיסקוטק הנדסיכה
בתל־אביב. הם מטביעים מספרים סידוריים
על רגליהן של הנערות, מתחת
לחצאית המיני. שיטה זו נותנת שלושה
יתרונות: הראשון — ביקורת של מספר
חותמת הביקורת והמיני
ההנאה הפרטית של השוער
הנכנסים למועדון! השני — החותמת
אינה ניראת מתחת לחצאית! השלישי
— הוא היתרון הפרטי של השוער, כמו
זד, הנראה בתמונה.
מל*133י
בעולם
וגחלזדיטים חסון־ ־ 76.ד י
במנה אחת!
כדי לרכוש את 14 הלהיטים האהובים עליך, היית צריך
לקנות עד כה 14 תקליטים במחיר כולל של — 84.לירות.
עתה מרוכזים כל 14 הלהיטים המבוקשים ביותר
על גבי תקליט אחד 12 סטראו מונו, במחיר
ללא תקדים 7.99 :ל״י בלבד!
מבחר תקליטים בני 14 שירים כל־אחד:
כוכבי : 68
יאמי, יאמי ; גברת רובינסון ; מוני, מוני? ועוד
נערתי חזרי ! אדם ללא אהבה ; ועוד
דלילה ! אגדת קסאנאדו ! ועוד 12 להיטים.
גודי בתחפושת ; בלדת בוני וקלייד ; ועוד
כל אהבתי ז לאדוני באהבה ! ועוד
הוואלס האחרון ! המכתב ; ועוד
סן־פרנציסקו: הבה נעמיד פנים ! ועוד
•היסודות״! ה״סטאטוס־קוד״ :״בובות הנייר•! ״הקינקס״.
להשיג בחנוי ות התקליטים
הפצה בלעדית :״התקליט״ חיפה, רה׳ הרצל ( 11 קומה א׳)
אם ברצונך לקבל את התקליטים ישירות אל ביתך ־־־
מלא נא את התלוש דלהלן.
גזול ושלח עוד
אל :״התקליט״
רחוב הרצל ,11 חיפה
נא להמציא לי את התקליט/ים הבא/ים במחיר ללא תקדים
של 7.99ל״י לכל תקליט (כולל משלוח
ולצרף לכל 3תקליטים — תקליט? £חינם.
מצ״ב סך של ל״י בשיק/המחאת דואר /נא
לשלוח בגוביינה /תמורת ...ת ק לי טי ם.
נא להמציא לי, ללא שום התחייבות מצדי, פרוספקט מפורט
של כל תקליטי הלהיטים.
כל הרוכש 3תקליטים — זוכה בפרס נוטף:
תקליט
חינם
הה1.
קומדיה מאת מרסל פניול
עברית: עדה בן נחום • בימוי: יואל זילברג
תפאורה: לידיה פינקוס־גני
בהשתתפות: אביבה מרקט, נתן כונן, ראובן
שפר, אברהם חלפי, כרמלה גיא, מרים
אורית, נטע פלד,
בכו רה
הצגות
יום ד׳ 22.1ב־9.00
פתח-תקוה ״שלום״
קוניטרה יום ה׳ • 23.1באר־שבע ״גילת״ 24.1
קריית־חיים ״בית נגלר״ מוצ״ש 7.00 25.1־9.15
תל־אביב בית החייל יום א׳ 26.1ב־8.30
יום ב׳ 27.1ב־8.30
חדרה ״חוף״
משרד התיאטרון: ת״א, חובבי ציון ,61
טלפונים.224147 ,245337 :
חופשית
פוליטית
במה
בישראל
היחידה
הופיע גליון מס3 .
1 1 *1 4
ילדי ישראל מתארים: איו נראה אלוהים? מה הוא אוכל ושותה? נמה ילדים
״אין לו גוף ולא דמווי הגוף״ — זה מה שמגשים ללמד אוי ילדי ישראל
בבתי־הספר, כשמדובר במושג האלוהים. אבל ילדים הם ילדים בכל מקום. כשאינם
מחוננים עדיין בכושר ההפשטה, הם מדמים את אלוהים בדמויות המוכרות להם,
בוואריאציות שונות, כפי שתואר בפניהם.
הציורים בעמודים אלה הם מעשה ידיהם של 18 ילדים, מגיל הגן עד כיתה ח׳.
כך הם רואים את אלוהים וכך הוא מצטייר בפניהם. כל אחד מהם גם התבקש
להסביר את ציורו וההסברים מופיעים ליד התמונות.
חמישה ילדים נוספים, כולם תלמידי כיתה ו׳ בבית־הספר הדתי ״ביל״ו״ בתל־אביב,
התבקשו גם הם לצייר את אלוהים. כולם סירבו. אבל גם להם היו דיעות
מגובשות אודותיו .״השם הוא אש, אסור לצייר את אש האלוהים,״ אמר יוסף סקב.
דעתו של חברו אהרון אהרוני היתה :״אלוהים זה גוף עליון, שאף אחד לא יכול
לדעת איך הוא נראה ואף אחד לא יבול לדעת מה הוא עושה ואיך הוא עושה.״
״איו לו דמות ולבן אי״אפשר לצייר אותו,״ אמר אבנר יוסיפוף, ואילו בן כיתתו,
אברהם אלקיים, הצהיר: אף פעם לא חשבתי מה הדמות של אלוהים.״ הוסיף מתי
בדיחי, בן אותה ביתה :״אלוהים הוא אדון עולם, ניסתר ואינו גלוי. הוא מתחלף
בבל הדמויות״.
התיאוריה המדעית היחידה אצל בל הילדים שהתבקשו לצייר את אלוהים, היתה
דווקא בפיו של תלמיד דתי, מיכאל גולדשטיין, בן , 10 תלמיד כיתה ה׳ בבית־הספר
הדתי ״ביל״ו״ :״אלוהים זה אטומים חיים. הוא גוף המקרין קרינה של רדיו־אקטיביות
שיש להם השפעה על בל העולם.״ מיכאל היה גם התלמיד הדתי היחיד
שהסכים לצייר את אלוהים — הוא מילא את דף הציור שלו בנקודות זעירות.
*ץ למוג פרפר, בת ארבע, מבקית בגו־
\ * ילדים :״אלוהים זה שבשמיים. הוא
מאחורי השמיים. הוא לא בא לבקר אותנו.
אני לא יודעת מה הוא אוכל ויש לו רגליים
וידיים ובטן כמו לכולם. אף פעם לא ראיתי
אותו באף מקום. אין לו חברים. הוא לבד.״
**יכל עובדיה, בת ארבע וחצי, מב־
(*[ קרת בגן־ילדים :״אלוהים חותך את הלשון
אם משקרים. כשגונבים הוא חותך היד.״
היחידה שלא האמינה כקיומו של אלוהים היתה נירה כהן, כת ה־,13
תלמידת בית־ספר ״עתיד״ כרמת־גן .״אני לא מאמינה כקיומו של
אלוה 2פ^_אכ^ה_ט^ה ,״אין ככלל אלוהים. אכל אם היה אלוהים ב־
ך* יגלית חרותי, בת חמש וחצי :״לא־
^ לוהים יש פרצוף. אין לו ידיים, אבל
יש לו כנפיים. הוא לא לובש כובע ואין לו
חולצה ומכנסיים. אלוהים לא אוכל כלום,
ך * יי סהכט בן ,6תלמיד כיתה א:
אלוהים הוא המלך של כל הארצות.
יש לו כתר גדול ומבריק והוא גר בשמיים.
יש לו ידיים ורגליים, והולך כמו בן־אדם.״
1וסי לוי, בן שש, תלמיד כיתה א׳:
7״לאלוהים יש רגליים וכנפיים. היא הולך
על העננים. הוא אוכל כמו כל האנשים.
אני חושב שהוא מבשל בעצמו. הכי הרבה
הוא אוהב גלידה, שוקולד וסוכריות. אין
לו אשה. הוא לבד בעצמו כל היום.״
יש לו? ומי עוזר לו?
** ינתעמית, בת שש, תלמידת כיתה
^ א׳ :״אלוהים הוא מלאך. הוא הולך על
העננים. יש לו רגליים וידיים וכתר. הוא
לובש בגדים של מלאך — לבנים כאלה.״
ך יל ויצמן, בן : 11״אלוהים ברא את
^ העולם. הוא יצור כמו רוח. כשיש מיבחן
אני מתפלל אליו שאצליח.״
בדמות של כמו עננים. אני לא יודעת אם
יש לו ידיים או רגליים. הוא קשור לעניים.
הוא חי במקום שיש בו כל הזמן אור.״
* וסי
׳ ספר
והוא גר
לא יודע
דים יש.
גידנסקי, תלמיד כיתה ג׳ ביתרמז
:״לאלוהים יש ידיים וגוף
בבית בשמיים. יש לו ילדים. אני
כמה. ויש לו גם כנפיים וגט לילאני
לא יודע אם יש לו אשה.״
ורנה כהן, בת , 10 תלמידת כיתה
^ ד׳ ,בבית־ספר עתיד, ברמת־גן :״אלוהים
זה גוף אפוף אש. כל המלחמות שבעולם
זה לא הוא עושה אלא העמים הנלחמים.״
ירים וטורי בת ,11 תלמידת כיתה
ה׳ :״אלוהים הוא דמות מרחפת. הוא
י< רון אי זנד, בן , 10 תלמיד כיתה ה׳:
״אלוהים זה ענן עם כנפיים. הוא אחד
העננים שבשמיים, ואף פעם אי־אפשר לדעת
איזה מהם. אין לו דמות של אדם. הוא אוכל
ושותה, כך אני חושב.״
ו רנ האד רי, בת תשע וחצי :״אלוהים
הוא לפיד אש וגם מלאך בתוך האש.״
לא חי לבד. הוא חי עם עוד הרבה מלאכים.
אין לו משפחה. הוא נמצא מעל לשמיית
ולכוכבים, בכלל בעולם אחר.״
^ ורון דיכטר, בן , 10 תלמיד כיתה
1ה׳ :״אלוהים הוא יצור. הוא פעם ברא
את העולם. היום לא יודעים עליו כלום.
אך אם היו עושים קו טלפוני אליו היינו
יודעים מה הוא עושה היום.״
ריה חאן
ליאס נפתלי, כיתה ר, בי״ם
ביל״ו:
״אלוהים הוא כמו מלאך.״
בן , 10 תלמיד כיתה ה׳
ץ | מבני־ברק :״לאלוהים ראש גדול ועיניים
נמוכות ליד האף. כי הוא צריך לחשוב
הרבה. על כל האנשים הוא חושב מה לעשות
איתם. אני חושב שהוא אוכל שלושה
פרים גדולים ביום ושותה הרבה מים. כשיורד
גשם הוא מזיז את העננים שלידו. הוא
שומר על האנשים הטובים מהאנשים הרעים.״
ך• ילה כהן, בת עשר וחצי, תלמידת
בית־ספר רמז :״לאלוהים יש דמות,
אבל אין לי מושג ממה הוא עשוי. הוא
^ ורנה ליכטר, בת ,8תלמידת כיתה
ג׳ :״אלוהים זה אוויר. הוא נראה כמו
רוח חזקה וזה היה מיקרה שהוא היה
בתוך הסנה. אין לו ידיים ורגליים. הוא
דמות שאי־אפשר לדעת איך הוא נראה. הוא
לא אוכל ולא שותה, הוא כל היום כותב
מי שעשה מעשה רע ומי טוב.״
אפשר רצוי
ה וכ ה
לראות לראות
לראות
טרטים חדשים
כל מה שקשור בסטיות הולך היום בעו
הגדול ובישראל, ואם סטיות, אז טרז
ואיזכל (אוריון, תל־אביב) מכילות אותן
למכביר, ובאמת הסרט, המספר על אהבתן
של שתי תלמידות״פנימיה, מילא קופות בכל
העולם. אולי גם בגלל שתי השחקניות היפות,
המשתתפות בו: אסי פירסון ואנה
גאל.
הנאשם (פאר, תל־אביב) צעיר כושי
(ריימונד סאן ז׳אק) נאשם בפשע, בסרם
שבויים על־ידי צ׳ארלם מרטין.
כמורד הצמרת
(אלנבי,
תל־אביב)
מז לטוכ (גורדון תל־אביב).
הבוגר (הוד, תל־אביב).
חנן, אושיק ופופיק הם שלישיית
התאומים,
המופיעים
בתוכניתם
החדשה,
בחורה עשירה ותרבותית (סוזי קאנדל) יורדת
אל העם ומנסה להתערב בו, בסרטו של
פיטר (פנטהאוז) קולינסון.
קרכאלולמיין (בן־יהודה, תל־אביב)
הקרב הזד, זכה כבר לכל־כך הרבה סרטיב,
שבוודאי לא יזיק לו עוד אחד, מה שלא
ברור בקשר לקהל הבא לראות אותו. ב־גירסה
הזאת מייקל רניי הוא מונטגומרי,
ורוברט חוסיין הוא רומל.
כארץ אוייכ (נזוגרבי, תל־אביב) המרגלת
היפה (אנגנט קומר) נשתלת בגרמניה
על־מנת לרגל אותה, וכל הקורות אותה ואת
שולחה (טוני פרנציוזר ,),הלא הם מסופרים
בסרט־ריגול רגיל ומקובל.
סרטים אחרים
מספר אידיאולוגיות נאבקות וו
בזו בהצגה מארה ״ פאד (פאריס, תל־אביב),
שהיתר. הצגה אמנותית בלתי־רגילה, בביצוע
התיאטרון השקספירי, והפכה סרט בלתי־רגיל
עם אותו צוות ואותו במאי — פיטר
ברוק.
13 יום כצרפת
״טרז ואיזכר״
(מקסים, תל־
אביב) חג־השלג באולימפיאדה בגרנובל, כפי
שהוא נראה בעיניהם המיוחדות של הבמאים
קלוד ללוש ופרנסואה רייכנבך. סרט
נהדר, הנמשך שעה אחת יותר מדי.
אוליכר (חן, תל־אביב) שירים
וריקודים ומישחק שלא יישכח, בגירסה
מוסיקאלית לספרו הקלאסי של דיקנם.
״שלישיית התאומים״
רכותי פצצה, שלולא צויין במפורש, לא
היה איש מתאר לעצמו שבויימה על־ידי יוסי
בנאי. זהו ערב המורכב מצרור של פזמונים,
מערכונים, סקצ׳ים ועיבודים מוסיקאליים של
גאון־הזמר התורן, יאיר רוזנבלום. התאומים
אינם מצטיינים בשירה דווקא. השלישייה
אינה שלישיית גשר הירקון, ואפילו לא
הגשש החיוור; אבל מי שמוכן לצחוק בכל
מחיר עלול למצוא כאן את מבוקשו, למרות
שהחומר והביצוע אינם עומדים על רמה
אחת.
התיאטרון הקטן מעלה את פרים
הקטנה, שתי בדיחות של ז׳ורז׳ פידו,
בהשתתפותם של תותחים כמו בומבה צור,
ז׳רמן אוניקובסקי, זאב ברלינסקי, חתיכה
כמו אביבה פז ובמאי כשייקה *פיר, שלוא
אף היה משתתף כאן כשחקן בפועל, לא
היה מצליח להציל את הסקץ׳ בו מציע סוחר
לשלטונות הביטחון הצרפתיים כלי נשק
אישי לחייל הצרפתי בחזית — סיר־לילה,
והשני בו מודיעים, בטעות כמובן, לז׳רמן
אוניקגסקי החמודה שאמה מתה. מהומה
משעשעת על לא מאומה.
בשארמנטיות, בחן ובדיקציה מעולה,
מגיש גדעון שמר כבר למעלה מ־200
פעם את אהכה יוג׳ ז שלו! שירי ופסוקי
אהבה מתקופות שונות, שלוקטו באנינות
על־ידי אריה סתיו.
אריק איינשטיין ממשיך להופיע
בהצלחה לא רק כמזל גדי, אלא גם במזל
ברנשיו של פיאמנטה. זוהי חבורת נגנים
מעולה שלא היתד, מביישת את הפירמה,
לוא אף ליוותה זמרים בינלאומיים קצת
יותר מאריק איינשטיין.
-¥לפיטפוטופאתוס יומרני הנקרא רחל
המשוררת ושירתה אחראיים באופן אישי עדנה שביט ובמיוחד אורי מילשטיין,
שאינו פוסק להלעיט את המדינה בנוסטאל־גיר,
שובניסטית, זמר ושחקן ללא קול, דק־למנית
שהיתר, מעוררת בודאי אם גאוות
מוריה, וזמרת מעוררת אהדה כחווה אלבר-
מקצוע נפלא
ללא אבטלה
ספר ״!־יאנה״ רוכש
ב בי ת ן התלמיד. ב נו סף
׳ נסיח מע שי רב
ב ע בו דה מעשית
ללקוחות הרבות
המבקרות בסלוו
לידע מ קצ ו עי
וב טחוו עצמי
וזאת תודות
והקבועות
הקורס החד ש
נפתח;
1.2.69
ס י נו י כתובת—
מנוי חמבקש לשנות את בתיבתו מתבקש
להודיע על״כך שבועיים מראש, על״מגת
למנוע עיכוב במשלוח העתון למען החדש
שטיין, חוזרים ודשים בכל הצורות והדרכים
בעיזבונו־ ,של רחל, עם מנגינות חדשות
דלות, ברובן.
65311139
_ אלה שלא מבינים ערבית מדוברת, ייהנו
לפחות מהקריינים הפוטוגניים, שיגישו ביום
חמישי ,23.1.69 ,בשעה ,19.00 את החדשות,
וחצי שעה ל*חר מכן חידון. מי שרוצה
להיווכח שמלבד דרכי עקיפת האמבארגו הצרפתי
קיימים עוד הישגי אנוש, מוזמן
לסובב את הכפתור בשעה 20.00 ולצפות
בתכנית שתיקרא סולם החיים, על דאר־ווין
ותורת האבולוציה שלו.
כדי שלא נחשוב שרק היום טובעים מיפע־לים,
ובמיוחד אוניות, יראו לנו שוב, חצי
שעה לאחר מכן, כיצד טבעה אוניית־הענק
טיטאניק, וזאת בתוכנית מסע אד ה עם ד,
הרומזת לתופעות מהוויתנו, למדיניות של
ביטחון מופרז, לאנשים הבוטחים שאונייתם
לא תטבע לעולם. מ־ 21.00 עד 21.30 אפשר
להעיף, מכטלחד שו ת, שעה בה אפשר
להציץ בפרצופיהם של נינט דינר, ישראל
בידרמן, הקריקטוריסטן שמואל כ״ץ והמנחה
יצחק שמעוני שיגישו מישחק־טלוויזיה שיעסוק
בזיהוי פרצופים. שם התוכנית —
פרצוף שכמוך.
בשעה 22.00 תוקרן התכנית הדרים,
שתמלא על נקלה את מקום גלולוח־השינה
לאלה ששנתם נודדת. שר־החקלאות, חיים
גבתי, יו״ר המועצה לשיווק פרי הדר,
רמטכ״ל (מיל ).מרדכי מקלף, מרדכי גלר,
המנהל הכללי של תנובה אקספורט והפרדסן
ראובן נירשברג ידושו בענף־ההדרים, שהוא
הענף מיספר אחד בייצוא הישראלי. תוכנית
״פאנטומים״ של פיינגרש
ממשלתית, שבטלוויזיות אחרות בעולם
היתד. מוקרנת ללא ספק במיסגרת טלוויזיה
מיסחרית, בשידורי הפירסומת.
ייצורו של סרטון קצר בהרבה, על אותו
נושא, והקרנתו בטלוויזיה הבריטית, עלתה
למועצה לשיווק פרי הדר מאות אלפי דולא־רים.
בטלוויזיה שלנו משלם האזרח כדי
לראות את זה.
עודד פיינגרש לא היה בהירושימה,
שעה שהטילו עליה את הפצצה
האטומית. הוא נולד מאוחר יותר בירושלים.
עכשיו כצייר המשייך עצמו לאסכולת הציור
העירוני, למרות שאינה קיימת במציאות,
הוא מציג בגלריה יפו העתיקה, תחת הכותרת
תמונות פנטימנטדיות עם פצצות
אטום, ציורים שנקראים אכל!
רדיואהטיכי, תוכנית דעיר עתיד
עם שמש מדאכותית 86 ,פאנטומים
עם כמה סוגים צבעוניים שד
שמים, או טרור פודיטי בצבעים
מתולן ים. מורגש שמעסיקות אותו בעיות
כמו הטרור ברוב ארצות העולם, ביו הקומוניסטי
ובין הקאפיטליסטי, וחוסר־ה־שורשיות
של הפרולטריון החדש של החברה
התעשייתית. ציוריו הם רגשות אנושיים, באסתטיקה
של מכונות אלקטרוניות, או פשוט
תמונות סנטימנטליות עם פצצות אטום.
באינטרפרטציה חדשנית ובלתי-
מקובלת עד כה, מעלה תיאטרון הבימה, ב
בימויו
של יוסף יזרעאלי, את מחכים
דג 1ד ו של אבי תיאטרון האבסורד, כמואל
בקט. הבמה הקלאסית הריקה מלאה הפעם
בתפאורה אופיינית של יגאל תומרקין. צמר
הקלוש-זרים, הנוודים הממתינים עד בוש ל־גודו,
הם הפעם ליצני קירקס. נסים עזיקרי,
שמעון לב־ארי ואילן תורן מוכיחים שכל
העולם קירקס, ושגם לתיאטרון הבימה יש
במת שחקנים.
+שקספיר־לעניים מעלה התיאטרון הקאמרי.
בשיתוף עם תיאטרונו של אבא
חושי, בהצגתם המבוססת על הנרי ה רביעי.
שמואל בונים, שביים בעבר בד,צל־
אתה גורם לעצמך ולסובבים אותך לתגי;
אם יש לך השבוע
למצב של אפיסת־כוחות. כתוצאה מכך עותופנית
שיש בה הת4
ברת
עליך תקופה של
קשרות, כמו נשואין
מתח ואי־נוחות, הגורמת
או חתימת חוזה, מולביזבוז
האנרגיה והטב
שתדחה אותה ליכולת
הטמונים בך. למועד
אחר. כדאי לך
אלה מביניכם שנולדו
להרהר שוב בשקט
בין ה־ 2ו וה־ 20 בנובמבתוכניות
ובעמקות
מצפה תקופת פעי21
במרס -
אלה, לפני שתחליט
לות יוצרת שתביא הצ20
באפריל
החלטה פזיזה, שתצ־לחה
ופירסום. היחס ה 22 באוקטובר
טער עליה. מיחושים ריאומטיים צפויים
חם והלבבי שאת חסרו22
בנובמבר
לכם בעונה זו, נוסף לסימני עייפות.
נו ביכית בזמן האחרון- ,
צפוי. כמתמכס
יופיע השבוע ממקור בלתי
עשויים להתבקש להתנדב למשימה מסוכנת.
חוננת בכושר להשתמש
במילים, הן בכתב והן
בעל־פה. תצטרך לנצל
הינך מפריז באכילה ובישיבה וכתוצאד
כושר זה השבוע כד
לפתור כמה בעיות ה מכך הינך נראה בצורה המדאיגה הגורמה
לך עוגמת״נפש. יצר ה
מטרידות אותך לאחרוהתבלטות
שלך אינ
נה• הנטיה הרכושנית של
מקרב אליך איש. הש
בני מזל שור, הגורמת
ו:1 2אפריל ־
תדל להיות רגוע באי
סן ג במאי
לך לרצות ולהוכיח שרועים
חברתיים ול<
כל מה ששייך לך הוא
להתבלט. יש לך המו
שלך בלבד, עלולה להעמיד אותך השבוע ביוזמה
והחלטיות, ויל
מצב מביך. התעסקות ספורטיבית רצוייה.
עקת
0וווו
שוו
ברנשטיין־כהן ב״דא ביום״
חה בבצל ירוק ז״ל, נטל את שני חלקי
מחזהו עצום־המימדים של ויליאם הגדול,
שכל אחו מהם מאכלם למעלה מערב, ודחם
אותם, כמובן בבימוי עצמי, אל תוך מיטת־סדום
של הצגה בערב אחד. לא עוזר להפיג
את השיעמום וחוסר הבהירות מישחקו העסיסי
של אברהם מור, הנוגס כאן בתיאבון
בדמותו עבת־הכרס של האביר ג׳ון פאלם־
טאף.
בעיבודו ובבימויו של יוסף
מילוא, מעלה התיאטרון העירוני חיפה את
אחת ההצגות היפות המועלות כיום ברחבי
הארץ -תעמדי נשואין, עפ״י מה שנחשבת
לקומדיה העברית הראשונה, שנכתבה
במחצית המאה ד,־ 16 במנטובה ע״י יהודה
סומו. זוהי קומדיה המוגדרת ע״י מילוא,
בצדק, כמהתלד, בשני חלקים, בה שולט על
הבמה הקומיקאי יעקב בודו, העושה בה
כבתוך שלו, בחן ובקלילות שהם ההיפן
הגמור מהופעתו הוולגארית המפורסמת כ־מויישח
ונטילטור. התפאורה והתלבושות
של אריה נבון הן אמנות בזכות עצמן,
ומחזירות אותנו אל העולם המופלא של
הקומדיה דלארטה.
בהצגת חדרים, שני מערכונים
משל הארולד פינטר, בביצוע בימת
השחקנים, מוכיח עודד קוטלר שוב כי
בימוי נבון עשוי להפוך כוכבת של קומדיה
עממית מסוג ד׳ (עדנה פלידל) כמו עליזה
מזרחי, לשחקנית ממדרגה ראשונה, המשמשת
פרשנית מעולה לדמויות מורכבות שרק
יוצר חביתת היה מסוגל לברוא.
על שטיח, ב תי א ט רון נזרתף בצפון
ת״א, המאכלס בקושי 40 צופים. מעיה
מיקו אלמז שני מערכונים נועזים, ששום
צנזורה ישראלית לא היתד, מאשרת. באחד,
פרידה קיצונית, של יוסף מונדי ובבימויו,
מוצגת אנליזה של ידידות־נשים־
מסובכת המגיעה לקיצה: ובשני, הזקן, של
האמריקאי מייקל מאקליור, נפגשים בבימויו
של אלמז, שני ניגודים כבילי דה קיד, הגנגסטר
הנודע מהמערב הפרוע, וג׳ין הארלו,
פצצת המין ההוליוודית משנות השלושים.
הם עושים בדיוק מה שגבר ואשד, בריאים
עושים בחדר־המיטות שלהם, אך לא לפני
שהם מבהירים לקהל שצביעות מתחסדת,
לא תרתיע את אלה הרואים במין דת. השחקנים
נעמי שרון, מירי פביאן ודויד
מוכתר מזדהים עם תפקידיהם כמשתתפים
בפולחן טלפטי.
¥ ¥בצוותא בת״א ובאולמות קטנים
אחרים בארץ, מועלה מחזה פיוטי קטן של
אברהם רז, לא ביום ולא כלילה. חייל
צעיר ומורה זקנה נפגשים במחלקת־עיניים
של בית־חולים. חוויה היא לראות את מרים
ברנשטיין־כהן, המגלמת כאן בדקות מפליאה
וחמימה את המורה הקשישה מן הדור
הקודם, המאמינה באשלייתה כי החייל הצעיר
הינו אהוב־נעוריה, עד לרגע בו הטיפול
בעיניה מסתיים בהצלחה. אלי כהן, כחייל
היייידר, משחק בביטחון מופרז, המעורר
אמדת וחביבות בעיקר בקרב הצופות.
ון שח
בעיות פינאנסיות יהיו
השבוע המטרידות וה-
מעיקות ביותר, למרות
שתנסה לברוח מהם
לעיסוקים אחרים. חדלי
להתנהג כבת-יענה,
מוטב שתתמודדי עם
המציאות. גלי נדיבות
ו 2במאי -
לקרוביך הזקוקים ל20
ביוני
עזרתך. המזל עשוי להאיר
לך פנים במישחקי-גורל. התשוקה
לאושר אישי תבוא לידי ביטוי השבוע.
בידך לכפות על עצמן
להיות אובייקטיבי ב23
בנובמבר -
20 בדצמבר
יחס לאותן בעיות ש
יוצבו בפניך השבוע
כוכב אורנוס מכוון את יכולתך היוצרר
לאפיקים של יתר מחשבה והגיון
חאומיס
תגלה הרבה פעילות השבוע
מסביבן. אם תדע
לנצל בה הזדמנות נכונה,
צפוייה לן הרפתקה
מעניינת במרוצת השנה.
המחשבה על החלפת מקום
עבודתן מטרידה 11110 אותן. אתה סבור שאתה
ו;2־ ביוני ־
_ כ 21 ביולי
__ ראוי לגמול רציני יותר
עבור העבודה אשר אתה
עושה. מוטב שלא תנקוט בצעדיע נמהרים
ובחולים ותניח לדברים להתפתח מעצמם.
שנה את יחסך לבני-
ביתך. השתדל לגלות
יתר תשומת־לב לקרובים
אליך, אותם אתה
נוהג להזניח מעת לעת,
בגלל התמסרותך
היתירה לעבודה. נט ייתך
לחפש את השליטות
בכל דבר, תביא
השבוע להתקדרות ה יחסים
בינך לבין אדם העובד במחיצתך.
סיבוכים צפויים לך במישור הרומאנטי.
תזכה השבוע בהערצה
בגלל הקסם המגנטי הטמון
בך, אבל אין כל
סכנה שנטיית ליבך תא^
פיל על שיקולי מוחך,
כושרך לשקול כל דבר
עד לפרטי פרטים, יועיל
לך השבוע רבות בבדי 22
באוגוסט -
22 בספטמבר
קת בעייה מסובכת ש תוצב
לפניך. לקראת סוף
יהשבוע
יתברר לך שאחד המיכשולים שעמדו
בפניך, נעלם. היזהר מהעלאת־יתר במישקל.
]תוגה
קשיים מסחריים יט-
לו ממן את הזמן,
אותו עמדת להקדיש
לאחד מתחביבין. בת
״מאזניים״ המצפה ללידה,
עשוייה לגלות
כי ולדה מתעכב, ו יהיה
עליה לחכות ל 23 בספטמבר ־
לידה עד לראשית ה;
באוקטובר
חודש הבא. השבוע
תגלה שחודש זה הוא אחד המעודדים
1שנייו[
מצב חוסר־האיזון בו אתה שרוי לאחרונו
נגרם בוודאי בגלל חוסר יחס של׳אהבה א
הערכה, שאתה מצפה לה.
יוקרת אישית חשובה
לך במידה מופרזת. נראה
כי שכחת שההצלחה
נובעת בעיקר מעבודת
צוות. ער כמה שתהיה
מו-כשר, אינן יכול
להרשות לעצמך לשאת
בעול לבד. כראי שתקו
2בדצמבר -
9ז בינואר
פיד יותר בעניינים ה־
נוגעים ליושר ולכנות,
למרות ששבוע זה לא יהיה ורוד כל-כן ל
גדיים, רובם עלולים לזכות במישחקי־מזל
חלקו השני של החודש יהיה הרבו
יותר מוצלח מאשר ראשיתו. אם עלי[
להכריע בעניין חשו!
עשה זאת עכשיו. כש
הדברים אינם באיו
לך בקלות אתה נוט!
להתיאש ולהחליש א
מאמציך. כדאי לן ל
התגבר על תכונה זו
עליך לעשות מאט
אמיתי כדי להשיג או
20 בינואר -
8ו בפברואר
שאיפתך. תוכל השבו
להגביר את ביטחוו
העצמי של אדם הקרוב אלין, הזקו׳
לכך מאוד ובלא עזרתן הוא אומלי
זני
נסיעה לחו״ל נראית באופק.
יהיה עליך להסתכן
ולנסות את מזלך
השבוע בדבר שתוצאותיו
אינן בטוחות לחלוטין.
בעיות משמעת עם
הממונים עליך יגרמו לן
אי־נעימות, במיוחד אס
אתה משרת בצבא. זהו
שבוע טוב להכנסה כס־ ׳
פית מוגברת. לקראת סוף החודש תיווכח
עליך לנתק מגע בעניין שהיה חיוני לן
לפני מספר שבועות. התקרית הרומנטית
תיפול בחלקך השבוע, אם בכלל, עשו
ד,מאיי
י&כס
*638
ר/׳עכ״ט
22 1>1968
130