גליון 1639 מתאריך 29 בינואר 1969

המועדון החדש
של תנו עתה עול ם הז ה — כו ח חדש
(בית ציוני אמריקה, רח׳ דניאל פריש )1
ביום רביעי זה 29 ,בינואר, ב־ 8.30 בערב

שלום כהו
יראיין

שני מנהיגים פלסטיניים

הנושא:

איזה שלום אתם רוצים?
(הראיון ינוהל באנגלית והמרואיינים ישיבו גם לשאלות הקהל)
כשבוע הגא ירצה :

נתז ילידמור

״אל-פתח״ לעומת המחתרות העבריות:
שוני ודימיון
ב ק דיי ת־ מו צ קין
ייערך ביום שני ,3.2 ,בשעה 8.45 בערב, אצל משפחת קריץ,
סימטת אורן ,4קריית מוצקין,

חוג בית

על הנושא:

אנחנו וההסתדרות
פרטים לברר בטלפון ,715404 חיפה.

— ,האס טעמת כבר?...

ככמה ממערכות העיתונים היומיים
החשובים בארץ קיימת הוראת־קבע לכתבים
מסויימים: לקרוא את העולם הזה עוד ביום
שלישי בערב. ואומנם, ברגע שהגליונות
הראשונים מופיעים למכירה מוקדמת בתל־אביב,
משיגים אותם העיתונאים הללו. כי
הנסיון לימד אותם, שהשבועון המסויים
מכיל לעיתים קרובות סקופים שהעיתונות
היומית אינה יבולי, להתעלם מהם.
כמה כתבים חרוצים אף סיגלו לעצמם
נוהג ראוי־לשבח: הם לוקחים ידיעה מן
העולם הזה, מטפלים בה הלאה — בעזרת
המקורות שלהם — ומגישים אותה לקוראיהם
ביום רביעי בבוקר.
גם אנשי־ציבור רבים מקבלים את העולם
הזה ביום שלישי בערב. כמה מן החשובים
שבהם אף שולחים את נהגיהם במיוחד ל־תל־אביב,
כדי להביא להם את השבועון
בו בערב לירושלים. הם אינם יכולים להתאפק
עד יום רביעי בבוקר, כאשר המפיצים
מביאים את העולם הזה לכל חלקי הארץ.

כיום שלישי האחרון באו כל הקור־איב
המוקדמים האלה על שכר גבוה במיוחד׳
בקוראם את סיפור השער הפרשה הגדולה•
סופר בו על קילקול היחסים בין לוי
אשכול לבין יגאל אלון, ועל ההסדר המסתמן
בין ראש־ר,ממשלה לבין משה דיין.
כתבים מדיניים של העיתונות היומית
ניגשו מייד לברר מה עומד מאחורי גילוי
זה. מנהיגים פוליטיים פנו ישר לאישים
המרכזיים שהוזכרו בכתבה זו.
וכך גילו אלה ואלה, כי מאחורי כתבת-
הרקע של העולם הזה עומדת אחת הידיעות
הסנסציוניות ביותר של החיים המדיניים,
מאז החל המאבק על הירושה בין אשכול
ודיין. אחרי הופעת העולם הזה, הותרה
לפירסום גם הידיעה עצמה, שנשמרה בסוד
כמוס על־ידי אלון ואשכול. הכותרות הראשיות
של ידיעות אזזרונות ומעריב
בישרו: יגאל אלון התפטר מחברותו בוועדות
הממשלתיות.
הידיעה המסויימת הזאת לא נכללה אימנם
בכתבה של העולם הזה. אבל הרקע המלא
להתפטרות הסנסציונית, איפשרה להבין את
משמעות ההתפטרות. בתוך היריעה הרחבה
נכללו כמד סקופים מישניים לא־מבוטלים:
#לוי אשכול תמך בהצעת דיין לביצוע
הפשיטה על ביירות;
#אשכול סירב למנות את אלון כממלא-
מקומו בעת היעדרו מהארץ, וייתכן שבגלל
זה אף דחה את נסיעתו לארצות־הברית!
• ,אפילו ישראל גלילי אינו מסייע לאלון
במלחמתו על הירושה, למרות שהוא
שולט על מכשירי הרדיו והטלביזיה.

השכוע האחרון בישראל עמד בסימן
מזג־האוויר הסוער. הגשמים, אשר שיבשו
את הכבישים, ניתקו ישובים והציפו בתים,
שיבשו גם חלק מן העבודה של המערכת.

אחד מצלמי המערבת, יוש, שליווה
את להקות הקצב כיום רביעי
האחרון, כדי לכסות את הופע תן
בחיפה, חזר עם סיפור של
תלאות :

.העולם הזה״ ,שבוע ון ה חד שו ת הישראלי •
המערכת והמינך,לך;,״תל־אביב, רחוב קרליבך , 12 טלסרו 5־,30134
תא־דואר 136 מען מברקי: עולספרם • בית־דפוס משה שהם
בע״ם, תל־אביב, רח׳ פין • 6גלופות: צינקוגרפיה כסם יבע״ם •
העורך הראז4י: ומרי אבנרי. המוציא־לאור: העולם הזה בע״ם•

כאשר יצא האוטובוס המיוחד של אגד
בשעה שש מתל־אביב, הבטיח לנו הנהג שנהיה
בחיפה כעבור שעה וחצי. הגענו רק
ב־ . 10.30 עד חדרה לא היו בעיות.
מול עתלית — נעצרנו. אורות האוטובוס
האירו מחזר,־אימים: נחשול אדיר של
מים הציף את הכביש, והתקדם כמו קיר
מוצק מתוף הואדי העמוק היורד מבית
אורן. נידמה היה, שבל מימי הכרמל ניקוז
שם, ומחפשים להם מוצא אל הים.
עדות לכוח האדיר של הנחשול סיפק
לנו ביתן הביסון, המשמש תחנת־הסער, של
אגד, בצד המערבי של הכביש. הביתן נגרף
אל תוך השדות, אחרי שהגלים עקרו אותו
יתד עם יסודותיו. טנדר, שנסע מחיפה וניסה
לעבור את הקטע הזה, נסחף אף הוא
מהכביש, אל תוך השדות הסמוכים.
נהג האוטובוס החלים שאינו מובן לסכן
את חייהם של כ־ 30 נוסעיו, וניראה היה
שנצטרך ללון באוטובוס. מישהו מבין הנגנים
הוציא מצילתיים ואירגן שירה בציבור.
לא קצב ולא יד,־יה — אלא אותם שירים
ישנים של תנועות הנוער. אמרגן הנונבים
הכחולים סיפר בדיחות.
כעבור שעתיים החל הרעב מציק לכולנו.
פישפשו בתיקים ובכיסים, הוציאו גרעינים,
גומי־לעיסה, תפוח — וחילקו בין מי שניראה
קרוב לעילפון. הצמאים ניסו לאסוף
מי־גשם בתוך כובע־פרוזה.
רק מקץ שלוש שעות הצלחנו לעבור,
כשהמים מיחדפקים בכוח עצום על האוסר
בום וכימעס גורסים אותו לואדי. הגענו

לקולנוע ארמון בחיפה
ומצאנו את
האמרגן של הערב
על סף דמעות. הסתבר
שהחלק הראשון
של המופע עבר אומנם בהצלחה:
להקת הביטניקים הלהיבה את הקהל במשך
45 דקות אבל אחרי הפסקה של יותר מחצי
שעה, כאשר לא הופיעו הכוכבים החדשים,
הכוכבים הכחולים, הסגנונות וכוכבי ציון
מתל־אביב, היה חשש למהומות. לכן עלה
סמל משטרה לבמה, כדי להכריז שהמשך
המופע מתבטל והמאזינים יפוצו.
ברגע זר, ממש הופיעו הלהקות. המנחה
ראה אותנו מרחוק, וגרר את הסמל ממש
בשנייה בה פתח את פיו כרי לבקש מהקהל
להתפזר. הקהל קיבל את הלהקות במחיאות־כפיים,
ושער, שבחוץ שרר קור כלבים היתד,
האווירה בפנים חמימה ואפילו לוהטת. בסיום
הערב העניק המנחה למאות הנוכחים
צל״ש — צריך לדעת לשחות — על כי
התגברו על המים כדי לקיים מופע זה.

ידש לא היה היחידי שהתעסק עם גשמים.
הצלם הראשי, אורי כוגן, החליט לה־

צלם בוגן כמטוס
גיע אל מוקדי רשטפונות בכל מחיר. הוא
שכר מטוס של חברת יעף, הצטייד במצלמות
מיוחדות — והמריא צפונה ביום
חמישי בבוקר. הוא הגיע עד קיסריה, שם
נקלע המטוס לתוך סופת רעמים, ונאלץ
לשוב לשדה דוב.
במשך שלושה ימים עמדו אורי הצלם ואורי
הטייס במצב הכן. פעמיים נוספות
המריאו — אך חזרו בגלל מזג־האוויר הקשה.
רק בהמראה הרביעית הצליחו. את
התוצאות תוכל לראות בגיליון זה.

ראש־המערבת החדש, אלי תבור,
ואני, זכינו בשבוע האחרון בברכות רבות
מידידים וקוראים, על המינויים החדשים
במערכת. לכל אלה — תודה בשם שנינו.
אבל היה גם ידיד אחד ששאל בדאגה:
״מד, עם אורי אבנריי עשיתם מהסכת־חצרי״
אני יכול להרגיע אותו ואחרים, שדאגו
שמא מתכוון אורי לצמצם את חלקו בעבודת
המערכת: אורי אבנרי הוא העורך הראשי
של העולם הזה, ואחראי ישירות לכל העבודה
השוטפת ועיצוב השבועון. מאז נבחר
לכנסת, לא זו בלבד שחלקו בעבודת המערכת
לא הצטמצם — אלא להיפך. מעמדו
כחבר־הכנסת מאפשר לו לתרום תרומה
מיוחדת־במינה להעולם הזה, כפי שאפשר

יש דרך קצרה יותר להסדיר
את כל תשלומיך -לעיריה, לחשמל, למסים,
לקניות, ולסילוק חשבונות אחרים.
שלם בשיק ־ בשיק של בנק לאומי
־ זה יותר נוח, יותר בטוח
ועכשיו גם יותר בזול.
הסכום הפעוט שמשלמים בשביל כל שיק
אינו עומד׳ בשום יחם אל הנוחיות
והבטחון שמעניקה צורת תשלום זו
הפוטרת אותך מהצורך והסיכון
לשאת כסף במזומנים.
י־\ 7ם נ ״ ייז ־ יותר ניח. יותר זזל. יותר ג ט מז.

בגק § לאו ^ ׳
*•׳11 וד<יוש* בע־מ

הדתי להתלכד סביב חזית מאוחדת, סגורים
חוגים במפד״ל כי לא תהיה הסכמה
ליצירת החזית כל עוד לא תבוא על דעת
פאג״י ואגודת ישראל, כהשתתפות כל
השלוש.

אלוו יהיה המדווח
של אשכול
המשמעות העיקרית של ההסכם אשר
הושג השבוע כין ראש-הממשלה לוי אשכול
לבץ סגנו יגאל אלץ, היא הפקדתו של אלון
על מהימנות האינפורמציה, כולל האינשתימסר
לראש־פורמציה
הממשלה
ולשרים.
כדי שיוכל למלא את תפקידו זד״ ייפתחו בפני אלון
מקורות אינפורמציה שהיו עד כה בתחומם הבילעדי
של שרים אחרים. בכך הסתיים מישחק הברוגז של
אלון, שנבע בעיקר מהעובדה שהכרעות מסויימות נעשו
על ם מך אינפורמציה בלתי־מהימנה, דיוזחים מוסעים
לראש־הממשלה ולשרים וחוסר גישה למקורות אינפורמציה
חסויים.

באחד הדיונים המדיניים בשבוע האחרון
האשים אשכול ישירות את שר־הביטחון
משה דיין כי הוליד אותו שולל בעניין
מסויים. רק אחרי שדיין טען כי אילו היה
דתי היה נשבע שאין זה נכץ, הסכים
ראש-הממשלה להחליף את המונח כמונח
אחר בפרוטוקול.

מאה אלה בוחרים חדשים
בבחירות לכנסת השביעית
כגחירות לכנסת ולרשויות המקומיות
שייערכו בנוכסכר השנה, ישתתפו למעלה
מ־ 100 אלף גוהרים חדשים, כשיותר מ־י
609$,הם ילידי הארץ.
עובדה זו השפיע בוזדאי על מערכת הבחירות, שכן
זו הפעם הראשונה שמאחורי פרגודי הקלפיות יתייצב
מיספר כה גד-ל של צעירים שגדלו וחונכו בארץ.
בינתיים סרם הסתיימה עריכת פינקס־הבוחרים. היום
הקובע יהיה ב־ ,20.3.69 ותום ההליכים הנוהליים —
ב־ .17.6.69 התאריך בו יוצג פינקם־הבוחרים בפני הציבור
ערוך ומ־גמר הוא ה״.30.7.69

צומת דו־מיפלסי
ייבנה בבית-דגו
הצומת הדדמיפלסי הראשון בישראל
ייבנה בהצטלבות כביש אשדוד עם כביש
ירושליס-ת״א, ליד המכון המטראולוגי
בכית-דגן.
תיכנון הצומת הושלם לאחרונה על־ידי מהנדסי
מע״ץ ועם גמר בנייתו ישתרעו כבישי הטבעת המוליכים
מן המיפלס העליון לתחתון גם על חלק מאדמות
המכון המט־אולוגי. משרד העבודה הכיר בדחיפות שבהקמת
צומת זה, נוכח פקקי התנועה והשיירות הארוכות
של רבב המשתרכות שם בשעות השיא.

בניית הצומת תתחיל, כפי המתוכנן, בקיץ
הקרוב.

מסתמנת פשרה
במשבר במפד״ל
צמרת המפד״ל הציעה לחוגי-הצעירים
במפלגה להוסיף להם 26 מקומות בוועד־הפועל
של המפלגה, נוסף לעשרה שזבו
בהם בבחירות, ובכד להעמיד את ייצוגס
המיספרי על 259$,מחברי הוועד-הפועל.
תמורת זאת יוזתרו צעירי המפד״ל על התנגדותם,
הנתמכת בפסק־דין של בית־דין רבני, למינויים של 137
חברי הוועד־הפועל של המפלגה כצירים בעלי זכות־הצבעה
בוועידת המפלגה.
זהו אחד הפיתרונות המוצעים כדי לחלץ את המפד״ל
מהמשבר אליו נקלעה, ושאינה יכולה לכנס את ועידתה
כשכל הנהגתה והצמרת שלה לא תהיה מיוצגת בה.

נראה שחוגי־הצעירים יסכימו להסדר זה,
שכן הם עצמם מחפשים מוצא מהמשבר
החמור אליו הובילו את מפלגתם, במאבקם
על השילטון שהחל לפני כשנה.

המפד״ל יוזמת
כינוו מערד דתי
המפלגה הדתית־לאומית פתחה במגעים לא רשמיים
עם ראשי המפלגות הדתיות האחרות, במגמה ליזום
חזית־דתית לקראת הבחירות השנה.
למרות שאין זו הפעם הראשונה שראשי המפד״ל
מנסים ליצור חזית דתית, הרי המאמצים הנעשים הפעם
הם רבים ורציניים יותר, בעיקר לאור ההצהרות־שהוש־מעו
באחרונה, עם כינון המערך בין מפלגת העבודה
למפ״ם, על־כך שהדתיים חדלו לשמש לשון־מאזניים
בקואליציה הממשלתית. גם חופש הפעולה שניתן ל־מפ״ם
בשאלות הנוגעות לדיני אישות וחופש ההצבעה
בשאלות דת, מדרבן את המפד״ל להחיש את המערך
הדתי:.

על-אף שגם בישיבת הוועד-הפועל של
פועלי־אגודת-ישראל הוחלט לקרוא לציבור

בתי־המשפט בירושלים
למיבנים חדשים
בית־המשפט העליון יועבר בעתיד הקרוב למיבנה
חדש על ־,ר־הצופים, הנמצא עתה בשלבי תיכנון. בכך
יזכה סוף־סוף המוסד המשפטי העליון של מערכת המשפט
הישראלית לשיכון הולם, במקום הבניין הישן במיג•
רש־ד,רוסים בירושלים, שמזה זמן רב אינו עונה על
דרישות המוסד.

גם כית-המשפט השלום ובית־המשפט
המחוזי כירושלים, השוכנים כאותו בניין
יעברו, תץ* שנה אחת, לבניין כית־המש-
פט לערעורים כירושלים המזרחית, השוכן

מול משרדי הממשל־הצכאי והנמצא עתה
כשיפוצים.

״מעריב״ לא יוציא
עיתוו-בוקר
תוכניתם של ראשי מעריב להוציא עיתון־בוקר בירושלים,
שייקרא שחרית, בוטלה.

הסיבות להחלטה היו כעיקר בעיות הקשורות
בהפצה, כשל הקשיים הכרוכים בהובלה
מירושלים, החשש מפני חוסר קהל
פוטנציאלי לעיתון־כוקר נוסף, וכן מפני
פגיעה בעיתון־האב -״מעריב״.
על הביטול אמר שלום רוזנפלד, עורכו המיועד של
שחרית :״מעריב יוציא את שחרית כאשר הארץ יוציא
את נעילה

משקיעים אמריקאיים
ירכשו את ״נאות מידבר״
משקיעים מארצות־הברית מנהלים משא־ומתן על רכישת
מלון נאות מידבר בבאר־שבע, הנמצא בניהולו של
כונס הנכסים. אם יסתיים המשא־ימתן בהצלחה, נראה
שהמלון יימכר תמורת סכום של 3עד 3וחצי

מיליון ל״י. בהקמת המלון וברכישת ציודו
הושקעו בשעתו ב* 5מיליץ ל״י נוספים.
המשקיעים האמריקאיים יקבלו את המלון נקי מחובות
וכונס הנכסים ישקיע בו עוד 100 אלף ל״י לפיתוח
ושיפוצים לפני שיימסר לידיהם.

מחיר המלחמה
גסים—האפיפיור
למרות הנסיון, שנעשה מצד מרבית הגורמים הקשורים
בתקרית, להשכיח את התקפתו של הרב הראשי
יצחק נסים על האפיפיור פאולום השישי, נתקלים נציגי
ישראל בחו״ל בעיקבותיה של התקפה חמורה זו.

כין השאר, הסתבר כי מיספר הסנאטורים
של ארצות-הברית, שהסתייגו מן הגינוי
פה-אחד של מועצת הביטחון, היה קטן מן
המצופה. נציגי ישראל פנו לכמה עשרות
סנאטורים, שיצטרפו להסתייגות זו, אולם
רק 19 נענו בחיוב. היתר -שהצטיינו באוהדי
ישראל בעבר -השיבו בי אחרי
התקפת הרב נסים אין הם מובנים להיענות
לפנייה הישראלית. ואילו נמרצות
בעצם,
מעמדת

בבירות אירופיות הכחישו נציגים ישראליים
את ההאשמה, כאילו באה התקפת הרב הראשי,
ביוזמת משרד־החוץ הישראלי, שאינו מרוצה
הודאתיקאן.

מכתבים שנה טובה
לשנה החדשה
טובה.

שנת — 1969 שנה

חזית השיחרור
הלאומית של
דרום ויאט־נאם

י• סמל המשלחת,
שתתנוסס על
נרטיס־הברנח שנש לח
לעורן העולם
הזה — ראה תמונה.

נכד הכפייה
הדתית

יומן ישראלי, המראה, בתנועות איטיות,
איך נחש בולע עכבר חי, על כל שלבי
התהליך המחריד.
מי אחראי יותר לסאדיזם פאתולוגי זה
— הצלם, הבמאי, או בעלי בתי הקולנוע,
הכופים זוועה זו על צופים חסרי־מגן?
כדאי להישאר בבית ולראות טלביזיה!
אסתר פלדי, תל־אביב

חוסר קומוניקציה
אחרי שקראתי בהעולם הזח ( )1638 את
הפרוטוקול על שיחות שר־הביטחון משה
דיין עם המשוררת
הפלסטינית פדואה
טוקאן, הגעתי למסקנה
מאוד עגומה.
השיחה בין השניים
הראתה על שיא
של חוסר קומוניקציה.
שני
הצדדים דיברו
על נושא אחד,
בשני מישורים שונים
לגמרי.
נשאלת השאלה:
מה יקרה אם הקורן
ישראלים
!והערבים
יפגשו אי־פעם לשיחות ביניהם, בלי מתווך?
הרי הם כלל אינם מסוגלים להבין איש
את דברי רעהו!

הקורא ירמי שפיר
שואל במכתבו ב־סמל
הויאט-מונג העולם הזה (:)1636
.עד מתי נסבול בגלל
הדתיים?״ התשובה היא: כל זמן שלא
נפעל בצורה מאורגנת כנגד כפייה דתית,
נסבול ממנה!
וכפייה דתית פירושה לא רק שרותי־הסברה
שאינם פועלים בשבתות, אלא גם
חוסר־תחבורה, סגירת עסקים בשבת, ועוד.
מישאלי דעת־קהל הראו כי בארץ יש רק
80/0של דתיים המקיימים את כל המצוות,
/0״ 8של. צדיקים וטהורים.״
אני פונה אל 92 האחוזים הנותרים, הסובלים
בגלל ה״צדיקים״ :קומו ופעלו כנגד
הכפייה הדתית. הילחמו למען מדעה
מתקדמת, נגד הפיגור והניוון!
יוסף ט.׳ בת־יס

רמי קורן, רסת־גן
״חופש ביטוי״ כאוניכרסיטת חרא

השבוע הופיע על בד הקולנוע קטע של

ושוב פרשה — פרשת ד״ר טמרין מאוניברסיטת
תל־אביב.
(המשך בעמוד )6

סאדיזם על הכד

וסו ! 80י 1 י 11113

ין טן יויזיו!

xxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxx:

ב 7ב ו 1בוז בוע
ך * דאתי כעניין רב את כתבתכם בש-
^,ו בו ע שעבר (העולם חזה )1638 על רובה
הסער ה״רוסי״ ,זזקלאשניקוב. כפי שציינתם
במאמר עצמו, הרי הוא. פיתוח של המ״פ
43 ,4*,ו־ 44 הגרמניים•
עד כמה שאני
יכול ׳להבחין, הפיתוח
העיקרי שחל
הוא שינוי הקוטר,
מ־ 7.92מ״מ ל״7.62
מ״מ, או 0.30 אינטש.

!כי הרוסים
פיתחו במשך השנים
כלי־נשק ׳מקוריים
משלהם, הם
אף פעם לא היססי פלשקס לגנוב פטנט של
מישהו אחר. הם
עדיין משתמשים במכונת־היריה הכבדה מקסים
הגרמנית, ואקדוחם האוטומטי טוקרב
הוא העתק משופר של הבראונינג והקולט.

החבר?דעוויקוב
אפקטיבי, עם עקומה שטוחה פחות או
יותר, עד לטווח של 500 עד 600 מטר, לא
היה מנוס מכדורי־רובים בעלי עוצמה
כזאת, שחייבו רובה כבד יותר, למניעת
רתיעה בלתי־נסבלת בתנאי־קרב, ובעלי כדור
ארוך יותר, שתרמילו יהיה מסוגל להכיל
כמות מספקת של חומר הודף.
במלחמת־העולם השנייה הגיעו המומחים
למסקנה שיש צורך בנשק אישי קל יותר,
שעוצמתו תעמוד בין זאת של אקדח ותת-
מיקלע, והמשתמש בתחמושת אקדחים, ובין
עוצמת הרובה הצבאי הרגיל. הראשונים
שהכניסו נשק מסוג זה היו האמריקאים,
עם קרבין מ־ , 1קליבר 0.30 אינטש. התיב־נון
הבאליסטי של הכדור היה גרוע, והוא
הנשק האישי הבלתי־פופולארי ביותר בצבא
ארה״ב עד עצם היום הזה. אחריהם באו
הגרמנים עם ד,מ״פ .44 הם פשוט קיצרו את

מ״פ 44

פולקסשטורם נישום
אני מצרף תמונה של הנז״ם 44 הגרמני
והערכה עליו, פרי עיטו של מומחה נשק
אמריקאי, הגנראל ו. ה .ב. סמית, בהוצאת
סיפרו משנת ! 19 4 5מעניין שהגרמנים
פיתחו את הנשק הזה הלאה, ובשנה האחרונה
של המלחמה יצרו רובה עם אותו הקוטר
והכדור בשם פולקשטורם גישוס
מיוחד 7.92מ״מ. כלי זה מבוסם על עיקרון
חדש לגמרי, והוא עוד יותר קל ליצור,
ויש לו מספר מעלות שעולות על ד,מ״פ
.44 אני מצרף גם תמונה של כלי־נשק זה.

*דוע, שבכאליסטיקה אין פשרות. ה7רובה
פ״נ אינו ,.גרוע״ מהקלאשניקוב,
אלא כלי־נשק מסוג אחר לגמרי. כל עוד
עמדו מומחי הצבא על נשק בעל טווח

תרמיל כדור־הרובה שלהם בשני סנטימטרים,
ובנו סביבו נשק חדש.

* וצא, איפוא, שהשימוש המוגבר של
י כלי־נשק מסוג הקלאש ניקוב על־ידי הרוסים,
הסינים, הוויאט־קונג והערבים, נובע
ממסקנה שבלחימה מודרנית, הטווחים ארוכים
והדיוק הרב שנדרש מרובה אישי לפני
50 שנה כבר אינם מעשיים, ושרוב התפקידים
בטווחים אלה עברו לסוגי נשק אחרים.
זה שגם צבאות נאט״ו הגיעו לאותה המסקנה,
מוכח על־ידי העובדה, שכדור הרובה
הרגיל ,30/06 ,שהיה נהוג במלחמת־העולם
השנייה ברובה האמריקאי גרנד קוצר ב־12
מילימטר, לפני שנתקבל בתור כדור 7.62
של נאט״ו, הנמצא גם בצה״ל ברובה פ״נ.
מיכאל פלשקס, תל-אביב
0הקורא פלשקס היה, בעבר, המומחה
הבאליסטי של משטרת ישראל.

ג^xxxxxxxxxxxxxxxxxxxxי<0000000000000000000000000000

״ זניט ״ ,מקל ט הטלויזיה המעולה שמליוני
א מרי ק אי ם נהנים ממנו — מחירו — 1,950.ל״י לכל
מי שמייבא אותו מארה״ב.
קצת יקר, לא כן?

או תו מקלט עצמו, ה מורכב במפעל ״זניט״,
בי שראל ו מו תאםל תנ אי ה ק לי ט ה שלנו,
נמכר לצרכן בי שראל ב־ — 600ל״י פ חו ת.
ההפר ש הו אחס כון ב מי סי ם.
המסקנה...

כדאי

לקנות

״זניט״

ישראל

^ ^ 83 המקלע הנהנו ני1תושסו

מכתבים
(המשך מעמוד )5
אז מה אם יש לד״ר ג׳ורג׳ טמרין דיעה
משלו, והיא נוגדת את ד.,אתה בחרתנו?״
לכן צריו לומר. החוצה!״ מהאוניברסיטה?
וחופש הביטוי?
כן — יש ללחום בעד החופש בברית־המועצות,
בפולין, בדרום־אפריקה, בסעודיה
— למה לא? אבל לא בישראל!
בישראל מוקיעים את הז׳דאנוביזם הסובייטי,
את ה״גלייב־שאלטונג״ של העיתונות
בפולין של גומולקד — .אבל שותקים
כאשר מפטרים מרצה מאוניברסיטת תל־אביב,
כי יש לו ריעות אחרות מאשר לרב
נימים ולשר ורהפטיג. ואם אינני טועה —
גם דויד בן־גוריון השמיע, לא פעם, ריעות
הדומות לאילו של ד״ר ממרין.
צודק ד״ר טמרין שהגיש תביעה משפטית
נגד הנהלת האוניברסיטה.
במשפט פומבי יורדו המסיבות מה״חופש״
לפי הנוסחה של אוניברסיטת תל־אביב!
סטניסלב ג. טוברניצקי, חולון

דה־גול ודה־פרס
חבל שמחוסר מקום נאלצתם, כנראה,
להסתפק במיבחר מקוצר של דברי ח״ב
שמעון פרס על הנשיא הדגול דד,־גול
(העולם הזה .)1637
הנד, דבריו של ח״כ פרס בהקדמה למהדורה
העברית של ספרו של דה־גול. מאבק
לחרות״:
.אומץ־לב, העדפת האמת על פני המקובל,
ראיית הנולד והסקת מסקנות מסנה
גם כשהדבר כרוך באי־פופולריות כאדם
בעל תבונות כאלה, וגישה לא־קוניונקטור־לית,
האציל מיחסו זה על גיבוש ידידות.
צרפת לישראל ידידות שיש בכוחה
לעמוד, ואף עמדה, במיבתנים קשים, שהכריעו
במהלכים היסטוריים
על החתום. :שמעון פרס, מנכ״ל משרד־הביטחון,
תל־אביב, כ״ח חשוון תשי״ח.״
נראה כי פרס ייחס לדברים היסטוריים אלה
חשיבות כה רבה, עד כי ציין את היום יד
מדוייק בו נכתבו.
שמעון שפיר, תל־אביב

תחרות הצילומים

מצורפת תמונה לתחרות הצילומים שלכם.

הזוג הצעיר חייב להסדיר ענינים רבים ולעתים הוא שוכח א ת
העי ק ר: להבטיח א ת הבריאות, עד כמה שהדבר ביכולת האדם.
קופת חולים ל או מי ת באה לעזרת זוגות צעירים (שכבר התח תנו
או עומדים להתחתן) בתכנית מיוחדת, לפיה יזכו בשלושה
חודשים של ביטוח בריאות חינם, ובהנחה של עשרים וחמי שה
א חוזי ם ל או רן כל השנה הראשונה (וכן זכות לבטח הוריהם
ללא הגבלת גילם).

בקופת חולים ל או מי ת לרשותכם רופאים פרטיים, מרפאות;
מעבדות, תרופות, זכויות אישפוז וביטוח דמי מחלה ה מבטי ח
א ת המשכורת ו ה הכנסה גם בימי מחלה.

על הכל שאלו לפרטים בכל ה סני פי ם בארץ

קופת חולים לעובדים לאומיים

פרסום: א .ולבל1ם

מכוו פסיכולוגי
בהנהלת

ד״ר רזניק!

היפנוז ה ו טי פול בבל
הבעיות הנפ שיות.
בחיפה טלפון 69300
ובתל־אביב ז׳בוטינסקי 32
מ־ 15.00 עד .18.00

המנוי — קיבלת חיובוגך,
גא פרע
אותו בוזקדם.

ל שחקנים
י * -ולדוגמניות

אין צורך ל היו ת רקדן
מקצועי פדי ל ר קו ד גיז
הרקדן־והכוריאוגרף שמעין לוי,
בוגר אולפני־מחול בניו־יורק ובלונדון,
יקנה לך תוך חודשים ספורים
כושר־תנועה־ומיקצב.
קורסי״בוקר וקורסי״ערב
( 2שיעורים בשבוע בכל קורס)

תמונת השבוע
הכותרת שאני מציע :״דמייך לאבא אבן
מאירלב־ רון, רכסים
• תמונת השבוע — ראה תצלום —
מזכה את הקורא מאיר לב־רון בפרט של
10ל״י. הקוראים מוזמנים להשתתף בתחרות
זו של תצלומי חובבים.
ה ״ ג ט ״ שלדה -נו ל
מאמרי הראשי של אורי אבנרי. רית
זנונים (העולם הזה ,)1637 משקף את המציאות
המרה במדיניות ישראל־צרפת, מאז
ד,״ידידות״ ועד לאמבארגו:
כי מאז יציאת דה־גול מאלג׳יר /היד.
ידוע ונהיר /כי ישנה מדיניותו בכל מחיר
/ויפנה אל הציר מוסקבה־קד״יר.
במדיניות אין סנטימנטים / ,במדיניות
יש אינטרסנטים / .כי מד. שלא עשה
הגורל / :בא האמבארגו של הגנרל / ,טפח
קל ראשינו וקילקל המוראל.
כן ־ צי ץבר ־גי ל, תל-אביב

למה דווקא אבנרי?
פרטים: טל—8.00( 25 17 13 .
10.00 לפנה״צ; 20.00—17.00 בערב).

יש לי שאלה לאורי אבגרי, בדבר תוכנית
הטלביזיה אשר נערכה מטעם הטלביזיה הבריטית.
האם
בכלל הדבר נכון? ואם נכון, מדוע
ורווודירד הדר־ .ם4£1

דווקא בחרו באישיותו של אבנרי? ומה היה
נושא הראיון?
גדעץ יוסף, תל־אביב
• סוך שבועיים הופיע אורי אבנרי בטלביזיה
הבריטית, הפינית והגרמנית. טורן
התוכנית הבריטית בחר בחמדי כנען, אבא
אבן, מנזזם בגין ואורי אבנרי, כנציגים
ראשיים של ארבע המגמות: החזרת השטחים
לחוסיין, קיום הסטאטוס קוו, סיפוח
השטחים והקמת מדינה פלסטינית.

נמפר*

דיעה ברברית !

המישאל. מה לעשות בערבים?״ שפורסם
באיגרת העורך (העולם
הזת 637ו)
היה מרתק.
לא רק בגלל התשובות
של הנשאלים,
וההשוואה למת
שאמרו כשהיו ילדים,
אלא גם הבתמונות

השוואה
של אז ושל היום.
אבל אחת התשובות
הרגיזה אותי. זו של
אילנה ברבר, האומרת
בין השאר:
גורני
עלינו לחסל
את העניין, כדי להשיג את השטחים שלהם.״
זוהי דיעה ברברית!
לאה גורני, חיפה

לעו1־ 1ו! ךענ:1
* צוות טכנאים מעולה ואדיב
* צי רכב המגיע לביתך לכל
קצוות הארץ
* מלאי חל קי חילוף אורגינליים
לזמן בלתי מוגבל

המידות הנכונות
קראתי את המאמר אודות נערת פליבויי
(העולם הזה )1634 ואת
סנתיה מאיר
הערותיהם של שמעון יעקב (העולם הזה
)1635 ויוסי צוקרמן (.)1636
נראה שבעיית החזה
של הגב׳ מאיר
מעוררת בהם התעניינות.
אולם לא כן
מידות גופה — 153
— — 141—95 המתאימים
יותר להולכת
על ארבע.
מסתבר שמעתיקי
הכתבה חישבו את
המידות האינצ׳יות
39 / 24 / 36 לפי
3,9ס״מ לאינץ׳
אחד.
מאחר ואינץ׳ שווה
2,54ם״מ, המידות הנכונות הינם 99 חזה,
61 מתניים 91 ,ירכיים.
עכשיו גב׳ סנתיה מאיר יכולה להלך על

יהונתן גל, מושב בצת

* בטוח שנתי ל מקל ט

^ 1 1 1 1 0

ריח טיכעי
במחקר שערכתם. ,האם הישראלית נק־ייה?״
(הפולט הזה ,)1637 נאמר, בין היתר,
כי אף נישאלת אחת
לא בחרה בריח מי־שחת־שיניים
שילווה
אותר-
לדעתי, עדיף ריח
זה על ריחן הטיבעי
של הגשים (ש־49
אחוז מעוניינות בו).
בי הצרה היא שריחן
הטיבעי —
טיבעי מדי, כמו
ריחן של הפרות הרועות
באחו למשל.

ו-נז־־י ף ־ ב 1111־11־ 1ובנו

:ז ^ מקצ! ע נפלא^
ללא אבטלה

״דיאנה׳י

וי ב בי תספר
התל מי ד, ב נו ס ף
ג סיון מ ע שי רב
ב ע בו דהמע שי ת,
ל ל קו חו תהר בו ת
המבק רו תבס לון

נורית דר,
מל־אביב

כל הכבוד
אני מוכרח להביע בפניכם את התפעלותי
מתחזיתכם המדומה אודות הפיתרון הכפוי
(העולם הזת .)1636 ולשאול: האם יש ביניכם
מחבר סיפורי־מתח מקצועי?
אני חייב לציין שקראתי את הרשימה
הזו בנשימה עצורה.
לולא הייתי חושש לאיבוד האקטואליות
של הנושא החשוב הזה, הייתי מציע לכם
להפוך את הרשימה המרתקת לסיפור־מתח
בגודל של ספר־כיס, שהיה נעשה לרב־מכר,
ללא־ ספק.
לזאת אני מוכרח להוסיף את שתי המילים
המתחייבות: כל הכבוד.
גיל דגני, גבעתיים

זכות קדימה כמדור זה תינתן
למכתכיהם של קוראים המצרפים
את תצלומיהם למכתבים.
העולם חזה 1639
הקוד החדש
נפתח:
1.2.69

רוכ ש
לי דעמק צו עי
ובס חוו ע צ מי
וז אתתודות
והק בו עו ת

תמרורים

!118 $88511

!!8888888888י
1$ 11

1מו רי

11 *1
$6111

יוו חנו ד

^ו $? 88$ה£888$8נ $1ז י
*1 1 1 1

^1 1 5 ^11

11$ $888888518* 181

100:

ה״סופר קינג־סייז״
הראשונה בישראל.
100מ״מ אורך. פילטר
ארוך במיוחד, לכן
עישונה מעודן יותר.
תערובת אמריקאית.
קנ ה! נסה! ותהנה!

נבחר בבחירות חשאיות, בישיבה
מיוחדת של סנאט האוניברסיטה, כרקטור
אוניברסיטת תל־אביב — פרופסור אנדרה
ד ה ״ פ רי ס. פרוס, דה־פריס, יליד הולנד,
, 1911 קיבל את השכלתו הרפואית באוניברסיטת
אמשטרדם, עלה לארץ ב־ 1940 ובמשך
שלוש שנים עבד כחקלאי בקבוצת
גבע ובשדה נחמיה. בשנים 61—43 כיהן
בתפקידים רפואיים ובהוראה בבית־החולים
הדסה בירושלים ובבית־הספר לרפואה של
האוניברסיטה העיברית בירושלים. לאוניברסיטת
תל־אביב הצטרף דה־פרים ב־
.1961 פרופ׳ דה־פריס הוא הרקטור הרביעי
של אוניברסיטת תל־אביב.
נחוג יום־הולדתו ה־ 48 של מי שהיה
מפקד חיל־האוויר הישראלי, האלוף
(מיל ).דן טולקובפקי. רוב חייו של
טולקובסקי, שהוא
יליד הארץ ובוגר הרצליה הגימנסיה
שלמד בלונדון הנדסת
מכונות — קשורים
בטיס. הוא למד
טיסה בחיל־האוזיר
הבריטי והשתתף כ־טייס־קרבי
במלחמת־העולם
השנייה. ב־
,1947 אחרי החלטת
החלוקה של ארץ־
ישראל באו״ם, החל טולקוכסקי טולקובסקי ברכש
מטוסים עבור המדינה
שבדרך. עם קום המדינה, הצטרף ל־חיל־האודיר
ואף מונה לקצין המיבצעים של
החיל — בדרגת סגן־אלוף. ב־ 1953 הוא עלה
לדרגת אלוף, בתור מפקד חיל־האוויר הישראלי,
עד ,58 עת השתחרר מהצבא ועבר
לנהל את חברת ההשקעות של בנק דיסקונט.
נחוג יום־הולדתו ה־ 60 של הפרופסור
שלא מן המניין למשפטים באוניברסיטה
העיברית בירושלים ונשיא בית־המש־פט
המחוזי בתל־אביב מ־ — 1965 זאב
צלטנר. צלטנר, יליד אוקראינה שלמד באוניברסיטות
ברלין, לייפציג והיידלברג,
ומשפטים בפאריס, עלה ב־ 1936 לישראל. ב־
1949 נתמנה שופט בית־המשפט המחוזי,
וב־ 1952 שופט־בפועל בבית־המשפם העליון
בירושלים, ב־ 1953 קיבל את המינוי של
נשיא תורן בבית־המשפט המחוזי בתל־אביב
עד שמונה לנשיא קבוע, ב־65׳ .השופט
צלטנר גר ברחוב השופטים בתל־אביב.
נחוג * יום־הולדתו ה־ 67 של השר
בלי היק בממשלת־הליכוד־הלאומי מטעם
גח״ל — יוסף ספיר. ספיר, יליד הארץ,
דור רביעי, עסק בצעירותו
בחקלאות/
כבעל משק בפתח־תקווה,
העיר בה
הוא שימש בשנים
1940 עד 1951כראשה.
בשנים 1953
עד 1955 כיהן ספיר
כשר־תחבורה, ועם
הקמת גוש חרות—
ליברלים ב־ ,1965 הוא
נבחר ליושב־ראש
שלו. עם הצטרפות
הגוש לממשלה, במאי
, 1967 מונה
ספיר כאחד משני השרים מטעם גוש זה.
נעצרי בפאריס, שחקן הקולנוע הצרפתי
אלון דמן, לחקירה, כחשוד ברצח
חברו ושומר ראשו, סטפן מרקוביץ.
ההחלטה לעצור את דלון נתקבלה לאחר
שרופא בדק אותו, ואף הזריק לו זריקה
וקבע, כי הוא מסוגל לעמוד בחקירה. אחרי
35 שעות־חקירה — שוחרר דלון ממעצרו.
חלתה שחקנית הקולנוע שבריאותה
היתר, רופפת מאז ומתמיד, כתוצאה מנפילה
מעל גב סוס בשנות ילדותה — ליז
טיילור. ליז, שנפגעה באותה נפילה בגבה,
כבר נותחה פעמיים בשל כך. הפעם
המצב חמור למדי, ורופאיה חוששים שתצטרך
לעבור ניתוח נוסף.
ניסתהלהתאבד. באמצעות
גלולות שינה, שחקנית הקולנוע הצרפתיה
בריג׳יט בא רדו. ניסיון ההתאבדות בא
לאחר שנודע לבריג׳יט כי היא בהריון. בחוגי
האמנים בפאריס היה ידוע כי הריון
הפחיד את בריג׳יט תמיד, וגם עם בנה היחיד,
שנולד בניגוד לרצונה, אינה מקיימת
קשרים כל שהם.
הווולרד

הז ה

ינני מכין את תימרוניו האחרונים
של יגאל אלון.

הוא התפטר מוועדות-השרים,
כך נאמר, מפני שהיא מאמץ כי
החלטות ביטחוניות גורליות מת
קכלות כדרך־לא־רדך, רלא התייעצויות
מספיקות, כקלות־דעת,
כחופר־אחריות.
ולראייה: הכרעה ביטחונית חשובה, שעליה
הוחלט בחטף, ללא השתתפות השרים
המרכזיים בשרב הקובע, על סמך ידיעות
בלתי־שלימוח, ללא שקילת התוצאות ה־מחוייבות.

כן, אחת מן השתיים:
א ו שיגאל אלון כבור כי מצב זה עלול
להמיט אסון על המדינה, ועל כן אינו רוצה
להיות שותף לאחריות.
א ו שיגאל אלון סבור כי זהו עניין
מישני, שאין בו סכנה של ממש.

כמיקרה הראשון :
רק טוועדות־שרים,
מכשירי־מישנה של
מדוע לא ה

מדוע התפטר
שאינן אלא
הממשלה?
תפטר מן

מכן — עוד כמה שעות ;שעות בלבד! :בפני
הלחץ הציבורי של שיכורי־דיין.
אילו סירב דיין לקבל את תיק־הביטחון,
והיה עומד על תביעתו לקבל לידו את רא־שות־הממשלה.

כקיצור
-אילו זכה יגאל בתיק
הביטחון בסוף מאי.
כי או היה הוא היום הגיבור הלאומי,
גדול מצביאי ישראל, נער־השעשועים של
העולם המערבי, קיסר השטחים, נושא לפ־טיציות
בווסח ״אלון לראשות הממשלה״.

ואילו ההוא עם טייח על העין
מה שמו? -היה נשאר עסקן אופוזיציוני קטן ככנסת.

^ לתדוןאתרעך עד שתבוא במקו־מו.
לאיש לא קוד, מה שקרה ליגאל
אלון, ואיש אינו יכול להגיד איך היה הוא
מתנהג במקומו.
אפשר להבין א הרקע הנפשי

גאון גאוני הפירסום־העצמי ויחסי
הציבור.

ף ש עוד הבדל גדול בין דיין ואלון, כששניהם
משחקים מישחק של גם־נץ־גם־
יונה.
דיין יכול להרשות לעצמו להיראות כיו

בי איש אינו מאמין ברצינות בי
הוא יונה.
הכרזותיו היונתיות נראות בעיני כל —
בצדק — כטכסיס מחובם, לאחיזת עיני העולם,
עיני הערבים בשטחים, ועיני כמה
מן הפרופסורים הפחות־חכמים באוניברסיטה.
הכל יודעים כי דיין הוא נץ, היה.נץ ויהיה

דיין הוא מועמד המלחמה.
ואילו יגאל אלון, כשהוא מנסה לשחק
אותו מישחק, מושיב עצמו בין שני כסאות.

עצמה?
הממשלה
מדוע הוא ממשיך לשאת במלוא האחריות
למעשיה ולמחדליה על ממשלה זו, שהוא
לא רק אחד משריה, אלא אף סגן ראש־הממשלה
בהז

בעיני היא גרועה יותר, לאין
שיעור, מכל אשד הציע עד כה
משה דיין.
וכאשר אלון הופך תוכנית זי לסלע-
מחלוקת, ומשתמש באי־ביצועה כעילה להתפטרותו
— אין הוא יכול לקחת לתמיכתו
אף של שוחר־שלום אחד במדינה זו.

תוכנית זו, רק דבר אחד ממשי
בה: התביעה לסיפוח ביקעת־הירדן
לשטח ריבודת ישראל, ול־התנהלות
מיידית בה.

ובתוספת, כאילו לאחר־יד, נאמר
כי יגאל אינו משלים עם דחיית
ההתנחלות בשטחים.

שים.

להיות או לא להיות — הינד, השאלה.
כמו הנסיך הדני המניה, הוא מקיים יחסים
דו־משמעיים עם אמו, הגוורדיה הזקנה
של מפא״י. ויחסיו עם אביו החורג, לוי
אשכול, מסובנים עוד ״תר.
בחודש מאי הגורלי, כימעט הגיע אל פיס־גת
התהילה כימעט.

מאז הוא הי כעולם של אילו.
אילו חזר מלנינגואו יום־יומיים לפני
שחזר.
אי ל ו נכנע אשכול בעוד מועד בפני גולדה,
שתבעה למסור את תיק הביטחון ליגאל.
אילו החזיק אשכול מעמד — לאחר

לא תוכנית שלום, כי אם תוכנית חיסול
השלום.

יש אי־הבנות עם אשכול. ראש־הממשלה
אינו מתייעץ בו. אלון לא שותף בהכרעות
חשובות.

מאז מלחמת־ששת־הימים, הוא
משוטט על הבמה הלאומית כאחיו
הצעיר של האמדט.

אילו עשה זאת יגאל, ביום השביעי
של המלחמה, עם מלוא בשרותו
כאיש־ביטחון וכמצביא עטור
נצהון -היה המצב שונה ביום,
מצב המדינה ומצבו שלו.

תוכנית אלון היא תוכנית אסון.

גם ההנמקות הרשמיות, ערפי•
לים מוזרים אופפים אותן.

ני סכור שאין מיקרה. משהו דו־משמעי
דבק ביגאל אלין מזה 19 הוד־

פינחס ספיר, אחד האישים הבלתי־פופר
לדיים ביותר בארץ, העז ללכת בדרך זו,
אם כי בצורה בלתי־עיקבית ובלתי־ברורה.
הוא לא הפסיד דבר. הוא זכה בכבוד
מחודש.

^ אן יתפרצו חסידיו של יגאל ויקראו
^ בזעם: הרי בדיוק את זאת הוא עשה!
הוא פירסם אח תוכנית־השלום שלו חודש
אחרי המלחמה!
נכון. הוא פירסם — תוכנית.
אגיד עליה דברים ברורים ובוטים.

ו | שאינר־התפטרות, טבועה בה תכונה של
חוסר־החלטיות.

עירבוב שני התהומים אינו משרת
שום מטרה. הוא רק מכרבל
את היוצרות עוד יותר, מכביד את
הרושם בי המעשה כולו אינו מחושב
די -ורבו.

וביום, אחרי שכשלון ממשלת*
הליבוד־הלאומי ז עק למרחקים,
באשר השלום ר ודק יותר מאי־פעם,
באשר המצב הביטחוני חמור
ומחמיר, כאשר גם אנשים פשוטים
שואלים את עצמם בדאגה
עמומה לאן כל זה יוביל -ביום
היה אותו יגאל אלון נראה אחרת.

כמיקרה השני: מה כל המהומה?
לשם מה הבהיל את המדינה,
החריד את האזרחים, הפעיל
מחדש את חרושת־השמועות *

ך תפטרות־על״תנאי זו, התפטרות
ושוב
— אחת מן השתיים:
או שיגאל אלון חרד למעמדו (וזה לגיטימי
בהחלט) ומסיק מסקנה מן הפגיעה

או שיגאל לוחם על קו מדיני משלו,
ומוחה על דחייתו.

אילו הלך למידבר הפוליטי, ,־מרים שם
את קולו למען מדיניות אלטרנטיבית אמיתית?
ייתכן
שהיה מאבד את מקומו. אך הוא
היה זוכה בהערכת הציבור הרציני.

ר היו ת או ר א

ר היג ת?

של מעשיו ומחדליו. אך אין זה
פוטר אותנו מלהצביע עליהם.

הניצים חושבים אותו ליונה. היונים —
לנץ.

אלון רואה את עצמו כמועמד לירושת
ראשות־הממשלה.
בכך אין כל רע. להיפך, אדם שאינו רואה
את עצמו כואש־ממשלה פוטנציאלי, אין
מקומו במרכז הבמה הציבורית.

כמלך הניצ׳ם — אין העם זקוק לו. המקום
פשוט תפוס.

הצרה היא שאין אלון מופיע
כמועמד למען גישה מדינית מובהקת,
ברורה וייחודית.
כמו יריבו העיקרי — משד, דיין — הוא
מופיע כיונה וכנץ, כיונץ וכנציון, כמועמד
של כל דיעה ושל כל השקפה.
משום כך לא עלתה התחרות זו מעולם
לדרגה של מאבק?.דיני אמיתי, בהתנגשות
בריאה וחיובית של גישות אלטרנטי ביות,
אשר בה יכולה להתגבש דעת־ציבור
לקראת ההכרעה הרת־הגורל העומדת בפני
המדינה.

ההתחרות דומה יותר ויותר ל־התחרות־יופי,
למאבק על כתר
נער־החן (או נער־ההינהונים).
התחרות כזאת — פשוט אין בה עניין.
אין בה גם סיכוי לאלון.

בי רצה מזל-הביש, כי מולו עומד
האלון? העולמי של החינחונים,

תחת להיות מועמדם של הכל,
אין הוא מועמדו עה אך אהד.
כדיין אהד -י־יינו.

(יתכן מאוד שגם זה יותר מדי. אך אלוהים
ישמרנו מדיין שגי).
שום אדם שיציג את עצמו בפני הציבור
כדיין־מישנה, כרב־דיין או כתת־דיין, אין
לו שחר של סיכוי.

מה שדרוש -זהו אנטי-דיין.

נטי״דיין אינו סתם דיין־נגדי —
מישהו שידמה לדיין כשתי טיפות־דיו,
והעומד מילו במלחמה הרצלימים והכותרות.

אנטי-דיין -פירושו מנהיג צעיר,
נמרץ ועיקבי, שית :.בפני הציב־ר
את הקו ההפוך מי,ה שאותו מייצג
דיין.
וכאן מתעיררת שוב שאלה של ״אילו״ —
אותן השאלות הרודפות אחרי יגאל אלון.
מה היה קורה אילו הופיע אלון, למחרת
המלחמה, כמנהיג מחנה,־ד,שלום?
אילו הציג מול :3י המדינה תוכנית־שלום
מהפכנית, נועזת ובהירה?

(כל זה, כמובן, בנוסף על סיפוח רצועת־עזה,
איזור־חברון וחוף ים־הכלח, חוף ים־
סוף וומת־הגולן).
רק פתי יאמין כי אחרי ביצוע שלב זד,
זיתן יהיה להחזיר אח שאר הגדה המערבית
(כלומר: איוור שכם) למלך חוסיין או לעם
הפלסטיני.

ההתנחלות כביקעת-הירדן היא
הכרזת-מלחמה ס.,־ית על העולם
הערכי.
לא יימצא ערבי אחד — אפילו לא
קוויזלינג אחד — בפלסטין ובעולם הערבי
כולו שיסכים לאחר מכן להידבר עם ישראל,
לחת יד לישראל, לכרות שלום עם
ישראל.
לא פלא הוא שמנחם בגין תומך בשלב
זה של תוכנית אלון. כי מבחינת התוצאה
המעשית, אין שום הבדל בין תוכניח־אלון
וחוכנית־בגין. שניהם יחייבו ד,ד,זקר, ויצחית
בכל השטח ס, מלחמה ניצח׳ ת בעולם הערבי.

מלהמה שתהפוך את משה דיין
לדיקטאטור של ישראל־רכתי הנצורה.

הפאראדוכס ־,גדול של יגאל אלון.
ם אינני יודע.

ק, מה הלאה? לאן ילך יגאל אלון?

כמו רבים ששירתו תחת פיקודו בימים
ההם, אני שומר בליבי חיבה לאיש זה.
הייתי רוצה שיהיה מה שיכול היה להיות.

אילו ...

במדינה
לוחם בגבורה על זכותו לחיים ולחרות. הפשע
שבוצע בעיראק היום ילמד עם זה מר.
צפוי לו אם יניח את נשקו ויאפשר לקלגסי
שלטון־הרצח ל&דוו• לארצו המשוחררת.

העם
מו ל
הגרדום איש לא ניחש איזו סמליות נוראה תלווה
את המעמד החגיגי. עסקני עולי מצרים
קבעו, כי ביום השלישי של השבוע תיערך
בחולון עצרת־אזכרה והתייחדות עם זכרם
של ד״ר מרזוק ושמואל עזר. כי ביום זה
מלאו 14 שנה לעליית השניים לגרדום ב־קאהיר.
כאשר
התכנסו משתתפי הטכס, היו בידיהם
עיתונים שבישרו כי אותו בוקר עצמו
ניתלו בבגדאד תשעה יהודים נוספים — אף
הם באשמת ריגול למען ישראל.
אל נרות־ר,זיכרון שהוכנו לזכר השניים
ולדברו של אלי כהן ז״ל, שניתלה בדמשק,
הוספו ברגע האחרון נרות חדשים.
נקודות־האור הזעיתת הטילו צללים קוד־רים
מאוד על המציאות החשוכה הסובבת
את ישראל.
רודנות מעורערת ועלובה. ההזד־עזעות,
שהקיפה את כל אזרחי ישראל, מצאה
את ביטויה באותו ערב עצמו, כאשר בכנסת
קם היו״ר קדיש לוז והקריא את שמות תשעת
הרוגי־המלכות.
בזה אחר זה הביעו ראשי המפלגות —
מראש־הממשלה ועד אמיל חביבי מרק״ח —
את סלידתם ממעשה־התועבה.
ח״כ אורי אבנרי, שהכיר אישית כמה ממנהיגי
ההפיכות הקודמות בעיראק, הכריז:
הפשע המחריד, שבוצע הביקר, עם שחר,
בבגדאד ובבצרה, חורץ את דינו של מישטר
התליינים השולט בעיראק.
עוד לפני שבועיים, כאשר הוגשו הצעות
דחופות לסדר־היום של הכנסת, כדי להתריע
כנגד מזימה חשוכה זו,״ היה ברור כי רק
הזדעקות כללית של דעת־הקהל העולמית,
עשוייה — אולי — למנוע פשע זה של
רודנות מעורערת ועלובה, אשר רוממות הלאומיות
הערבית בפיה, ואילו מעשיה —
כורים קבר למדינה העיראקית ולכל תיקיות
הקידמה במרחב.״
מרחץ דמים. הוא הזכיר את משפטי
הזוועה של הרודנות העיראקית, שהפכו שכדבר
עוד בימי השתוללותו של השופט פאדי*
מהדאווי, בתקופת שלטונו של קאסם, כאשי־שלח
למודת, תוך גידופים וקללות, עשרות
מדינאים, קצינים ואזרחים — שלא היו מהימנים
על הרודן.
מישטרו של עארף, שמתוכו צמחה הרודנות
הנוכחית, התחיל את דרכו במרחץ־דמים
כללי, שחיטה בה נקטלו, ללא דין ומישפט,
אלפים מבני העם העיראקי, שהוגדרו על־ידי
המישטר כ״קומוניסטים־־.
כל אותה עת נמשך הנסיון של שליטי
בגדאד לבצע רצח־עם, ולשים קץ לקיומו
הלאומי של העם הכורדי בצפון־עיראק, ה*
ביניהן: הצעה של סיעת העולם הזה —
כוח חזש. לפי בקשת גורמים מדיניים, הוסכם
לעכב השמעת הצעה זו בפומבי. הנימוק
היה — הדבר עלול להזיק.

העליונות המוסרית. סיכם אבנרי:
״העם בישראל מרכין את ראשו מול פני
גופות הקורבנות, כשבליבו ארבע החלטות.

מדליקה לזי$רו
את הנר השלי־שי,
בשורת נרות הזיכרון. שני הנרות הראשונים הודלקו לזיכרם

אמו שר ארי נהו דר
״החלטה ראשונה: לא לחסוך שום מאמץ
כדי להציל אחים נירדפים.
*החלטה שנייה: לתת יד לכל דרוחות
הפועלים, ושיפעלו, להפלת המישטר הפושע
בבגדאד.
״החלטה שלישית: לא להניח לפגוע בשאיפתנו
ובמאמצינו להשיג במרחב שלום,
שיבטיח את החיים ואת הביטחון, ושישחרר
את המרחב כולו מיצורי־פלצות כמו המיש־טרים
הקיימים בבגדאד ובדמשק.
״החלטה רביעית: לשמור מכל מישמר על
עליונותה המוסרית ישל ישראל, אשר בד.
אין עונשי־מוות, אף לא למרגלים ולחבלנים
— ועל כך גאוזתנו.
״לעולם לא נרד לשפל־ד,מדרגה של הלייני
בגדאד! לעולם לא נדע תליינים במדינתנו,
שוחרת החיים והאור!
״כבוד לקורבנות. זיכרם יישמר בישראל.״

**•יירה של משאיות צבאיות, מלידת
*אמישמר כבד, יצאה משערי בית־הסוהר
המרכזי של בגדאד. הבניין בן הקומה האחת
היה מואר באור יום. ממול, ליד בניין
משרד־החוץ, עמדו שני טנקים.
השעה היתד, קרוב לארבע לפנות בוקר.
השיירה עברה את כיכר אל־מועזם השוממת,
נכנסה לרחוב ראשיד — הדיזנגוף של בגדאד
— והמשיכה לכיוון הכיכר הגדולה
של העיר, סאחת אל־תחריר (כיכר השיחרוח.
ככל שהתקרבו המכוניות לכיכר, גדל מספר
הצופים, שהצטופפו משני צידי הרחוב. בכיכר
עצמה כבר עמדו כמה אלפי גברים.
הם הוזמנו במיוחד, על־ידי שידור שלאחר־חצות,
לבוא ולחזות בסופם של ״אויבי העם״.
״שישו ושמחו בני בגדאד!״ קרא הקריין.
באוזיר המידברי הקר הקיפו פלוגות של
חיילים את הכיכר הגדולה, שבמשך דורות
נשאר, את השם באב אל־שרקי (״השער ה־

24 שעות לפני שנתלו תשעת היהודים
בכיכר השוק של בגדאד, נכנסה קבוצה של
( המשךבע מו ד ) 14

שלום סהן
מיזרחי״) .כבר היו בעבר מיקרים של תלייה
פומבית בכיכר זו, בהם חששו השלטונות
פן ינסה מישהו להפריע את מהלך הוצאתם
להורג של מנהיגים קומוניסטיים. אבל לא
הפעם. החיילים ביקשו רק לשמור על הסדר,
כמו סדרנים במופע בידורי המוני.
השיירה נעצרה במרכז הכיכר, לרגלי ע־מודי־עץ
גבוהים, שכל אחד מהם מצוייד בשלוש
זרועות. מן המשאיות הוצאו 11 גתיות•

המהפכה המנצחת
ך* תלייה הסיטונית התבצעה בשיט-
ן 1היות של שחיטת בקר, בתוך חצר הגרדום
של בית־הסוהר, אחרי שראשי ד,־11
כוסו בשקים שחורים.
כאשר עלתה השמש, ניצבו 11 הגופות על
עצי־התלייד -מכל חלקי העיר והפרברים
נהרו המונים. במשרדי הממשלה ובמיפעלים
הגדולים הוכרז על שבתון רשמי. בתי־עסק
פרטיים נסגרו. משאיות העבירו חינם רבבות
פועלים בנסיעות מאורגנות אל הכיכר.
הנשיא, הגנראל חסן אל־בכר, בא בעצמו
לחזות במחזה הנורא .״זאת הוכחד״״ הכריז
באוזני ההמון ,״כי המהפכה מנצחת!״
כאשר הורדו הגופות, לעת ערב, כבר הספיקו
לחזות בהן כחצי־מיליון איש. בבצרה,
עיר־הנמל בדרום, נערך פסטיבל דומה סביב
גופותיהם של עוד שלושה מוצאים־להורג.

הרוסים עזרו כגילוי הרשת
שובתות הרעב בכנסיית הקפד הקדוש
צעד הפגנתי

דה זו חושפת את אופייה של הפרשה כולה.
כי למרות שממשלת בגדאד דיברה על ״אויבי
העם״ ו״בוגדים במולדת״ ,היה ברור כי
מישפטם ותלייתם היו רק חלק ממסע אנטי־יהודי
מכתן.
הידיעה הראשונה על מעצר היהודים פורסמה
לפני כשלושה חודשים. דובר הכת הצבאית
הודיע, כי נתפסה רשת־ריגול שפעלה
למען ישראל והאמריקאים. בהדרגה הודלפו
ידיעות, עד שהצטיירה התמונה השלימה
ששליטי בגדאד היו מעוניינים להציג:
גילוי הרשת, לדברי העיראקים, בא הודות
לעירנותם של אנשי־ביון טובייטיים. אוניות־ריגול
רוסיות, ששטו במיפרץ הפרסי, קלטו
תשדורות מן העיר בצרה בעיראק לעיר עב־דאן
באיראן. מומחי הצופן הרוסיים פיענחו
את תוכן התשדורות, הודיעו למודיעין העיראקי
כי בדרך זו מועברת אינפורמציה
על הציוד הצבאי הרוסי שסופק לצבא ה־

__ מאח

הפגע ת
הקבר

של ד״ר סרזוק ושמואל עזר ז׳׳ל, אשר הוצאו להורג לפני 14
שנה בקהיר, בעוד הנר הרביעי הודלק לזינרם של תשעת היהודים
שניתלו ביום ההזכרה בבגדד, אחרי שהואשמו בריגול לטובת ישראל.

כין הארכע־עשר שניתלו ביום
שלישי זה היו תשעה יהודים — ועוב־

עיראקי! ועוד אינפורמציה כללית הפוגעת
בביטחונה של עיראק.
אולם אי־אפשר היה לדעת מי משדר —
ואל מי.

הכילה חשודה
ף• חוליה הראשונה^טענו^העלד־
| 1קים, נתפסה כמעט במיקרה. אנשי־ביט־חון,
שהופקדו על שמירח תחנת הרכבת של
בגדאד, עצרו את אלברט חביב תומאס, ערבי
נוצרי תושב בגדאד. חבילה ארוזה בנייר
שהיתר, בידו עוררה את חשדם. כאשר נצ־טווה
להראות את תוכן החבילה, התגלו בה
חלקים מפורקים של משדר.
האיש נעצר, סיפר שהוא פקיד המבצע
שליחויות שונות. את החבילה קיבל במשרדו
של עמיל־המכס היהודי עזרא נאג׳י זיל-
כה בבצרה, כדי למסור למשרדו של זילכה
בבגדאד. הוא כבר ביצע שליחויות רבות
מסוג זה בעבר.
שתתי הביטחון נכנסו לפעולה, פתחו במעצרים
סיטוניים. הם הציגו את המעשה כאחת
ההצלחות הגדולות שלהם, תיארו את
עשרות העצורים כרשת מאורגנת היטב,
מודרכת על־ידי ישראל ופועלת למען שרות
הביון האמריקאי. אנשי הרשת, טענו העיראקים,
אספו ידיעות צבאיות, העבירו אותן
למרכז בעבדאן. מכיוון שבין בצרה לגבול
האיראני מפריד רק נהר קטן, והמעבר אמו
יותר קשה מאשר הנסיעה בין תל־אביב ו־פתח־תקוזה,
לא היה להם כל קושי להגיע
לאותו מרכז מיסתורי, לעבור בו קורסים
למודיעין ולחבלה. את האינפורמציה השוטפת
העבירו באלחוט.

אחד העצורים, נעים כדורי , ,אף פוצץ, לדברי
התביעה, את גשר מקאם הגדול, המתנשא
מעל סידרת תעלות בעיר בצרה. הגשר
אמנם פוצץ — אבל כל איש בעיראק יודע,
כי היתד, זו פעולתה של מחתרת שמאלנית
גדולה, שאנשיה מתרכזים באזור הביצות
מסביב לבצרה, ואשר כוחות סדירים של
צבא עיראק לא הצליחו עד כה להכניעם.

מישטר הסוחר מהכיפה

^ משךש בו עו ת פירסמה העיתונות ה־
2עיראקית ידיעות על מעצרים ועל תוכניות
איומות שסוכלו. הכח־נה היתה ברורה
לחלוטין: להסיח את דעת־הקהל ממחדליה׳
של כת הקצינים, שפירסמה חוברת־הבטחות
בת 30 עמודים תחת השם היומרני נוינשר
ההפיכה — אבל לא הגשימה אפילו הבטחה
חיובית אחת מכל אלה. היהודים נוצלו
כשעיר־לעזאזל, וכל זעם ההמון הופנה כלפיהם.
מדוע,
אם כן, הושבו גם מוסלמים ונוצרים
על ספסל הנאשמים?
פחדו. הגדול של המישטר הנוכחי — כמו
כל יתר המישטרים שקדמו לו — הוא מפני
הפיכה פתאומית, שתשים קץ לא רק לשלטון
הקצינים היושבים עתה בארמונות הממשלה,
אלא גם לחייהם.
במשך השבועות הראשונים אחרי שהדיחו
את עבד־אל־רחמן עארף, רצחו קציני הכת
החדשה מאות קצינים ועסקנים מתחרים. תושבי
בגדאד התרגלו למצוא בבקרים את גופותיהם
של אישים ידועים — או סתם
סטודנטים וקצינים זוטרים — מושלכות ב־

צועק :״ואללה, איננה אשם!״
אבל נמצא מי שמוכן היה להפליל את
עצמו ולהעיד כי אמנם היתה רשת זו קיימת,
ושהיא באמת פעלה נגד בטחון המדינה. זהו
עורך־דין צעיר בשם ג׳עפר צאדק אל־חאווי,
שהעיד כי אסף ידיעות מאנשי־צבא יד,עבי-
רן לראש־הרשת היהודי.
אל־חאוזי (ששמו פירושו ״המכשף״ בערבית)
אמנם נידון אף הוא למיתה. אבל
עונשו הומר למאסר־עולם — ואפשר להניח
שבקרוב ייצא לחופשי, בשקט.
ייתכן שהוא עוד •יופיע כעד־המלך במשפטים
שייערכו בקרוב. שכן בבית־הכלא ב
בגדאד
מחכים עתה כ־ 120 יהודים נוספים
למשפט — ויחד עימם כמה מאות ערבים
ידועים פחות או ־ותר. בראשם: עבד־אל־רחמאן
אל־בזאז.
המטרה ברורה: לביים משפט גדול, בו
יימצא אל־בזאז אשם בבגידה ובריגול לטובת
ישראל — וסופו כבר ידוע: להתנדנד עם
שחר על עמוד־תלייה בניכר השיחרור.
אם לצורך זר, הוקרבו תשעה יהודים
וחמישה ערבים, ואם יוקרבו בעתיד עוד
כמה עשרות יהודים וערבים — מוכנה הכת
המתועבת השולטת בבגדאד לשלם ברצון
את מחיר־הדם.

כר ה מתרצים את הווועה:
כל פעם שמדינה ערבית עורכת משפם־
׳,אוזר, לאזרחים יהודיים, באשמת ריגול
לטובת ישראל, היא מטילה על שופרות־התעמולה
שלה שני תפקידים: להסביר לעולם
מדוע היא שולחת את היהודים האלה
לגרדום; ולאזרחיה שלה — מדוע יוצאת
ישראל מנצחת ממיבחני־הכוח עם מדינות
ערב.
כדי למלא תפקיד זה, פיתחו התועמלנים
הערביים שיטה קבועה: הם מציירים את
המודיעין של צה״ל בצבעים השחורים
ביותר. הם מתארים אותו לא כגוף מודיעיני
רגיל — אלא כמנגנון שטני, שאין בפניו
שום מעצור.
באותו שבוע בו ביצעה בגדאד את ה־

שילמו החיילים המצריים בחזית ארץ־ישר־אל:
הפגזים שנורו לעבר הקווים הישראליים
לא התפוצצו, ואילו המוקשים שהונחו על־ידי
חיילי פארוק התפוצצו בידי מניחיהם.
הסוכנים הישראליים אף הצליחו להחדיר
מספר אנשים אל תוך ציודתה של אונייה
סורית, שעסקה בהובלת נשק ותחמושת
למצרים. באחת ההפלגות נתקלה האונייה
בסירת־דייגים הפוכה בלב־ים. רב־החובל
העלה את הניצולים לסיפונו — ואז השתלטו
אלה, בעזרת הסוכנים הישראליים, על אוניי־תו
והובילו אותה לתל־אביב.

מיבצע אחר, שניכשל, מלמד — כך
הסביר אל־טנצאוור — על שיפלות המודיעין.
הוא נערך במצרים, בשנת ,1954 כאשר
יחסי מצרים—ארצות־ד,ברית עמדו בסימן
פריחה. רשת ישראלית — מורכבת מיהודים
מקומיים — הטמינה פצצות במוסדות
אמריקאיים. אחר־כך זייף המודיעין הישר

סרן דאגב פכר ,

חמוש באקדח אפילו ב!
1 ^ 11111
מת המשפט הראוותני אשר נערך לנאשמים.
רים. מיבצעם הנועז ביותר היה חיסול רשת
הקשר של המיפקדה העליונה בסיני. הם
הצליחו לחבל ברשת האלחוטית, שקישרה
את המיפקדה עם כוחות־המישנה. כך אילצו
את המיפקדה להשתמש באמצעי־חירום,
אשר קל היה לישראלים להתלבש עליהם.

מודיעין צה ל
משפט הראווה

התמונה הראשונה — והיחידה של הנאשמים שהותרה
לפירסום. נראים בה היהודים והערבים עומדים בתא
הנאשמים, מקשיבים להקראת גזר־הדין. למחרת הפירסום — כבר בוצעה התלייה הסיטננית.

רחובות, כשסימני עינויים מעידים על הצורה
בה נרצחו.
אבל יש גם מנהיגים שאי־אפשר לרצוח
בחשאי ובשקט. בולט ביניהם עבד־אל־רחמן
אל־בזאז, האזרח שכיהן כראש־ר,ממשלה לפני
שנתיים. יותר ויותר עיראקים נשמעו בחודשים
האחרונים דורשים את החזרתו לשלטון,
וביטול הדיקטוטרה הצבאית הרצחנית.
כדי
לחסל את אל־בזאז — צריך להוכיח
שהוא בוגד. הבגידה הנוראה ביותר היא
הבגידה בשרות ישראל. על כן היה צורך
להוכיח שאומנם קיימים בוגדים בעיראק,
הפועלים למען ישראל. כדי שטענה זו תיראה
סבירה, היו קציני בגדאד חייבים לתלות
את האשם במיספר רב ככל האפשר של
יהודים — ולצרף אליהם שותפים ערביים.
זה מה שעשו במשפט האחרון.
הנאשמים היהודיים כפרו כולם באשמה.
אחד מהם — ״ראש הרשת״ זילכד — ,אף
נשמע נאחד השידורים של רדיו בגדאד
* ביטדאל פורסם בתחילה טוזוא בנו
:מרב הראשי של בנדאד, ששון נדודי.
י בנו של הרב נקרא שאול ששון, והוא
חזק זיין גמיצך.

תלייה, כאשר העולם עקב עדיין אחרי מש־פט־הראווה,
פירסם אל־מוצאוור הקאהירי
מאמר גדול על המודיעין הישראלי. הוא
התכוון להשמיץ — ותחת זאת גילה את
הסיוט מפני ״הסוכנים הציוניים.״
״מנגנון הביון של ישראל,״ כתב זסל־מוצאוור
,״הוא מנגנון התקפתי מובהק.
רישתו פרושה על פני ברית־המועצות ומרבית
מדינות העולם הנייטראלי. אבל רוב
רובו מכוון נגד מדינות ערב. אין גבול
לערמומיותו, ואין קץ לאכזריותו.״ כ ד
להדגים זאת, הרים, כטענתו, את המסך
מעל כמה ממיבצעיו של המודיעץ הישראלי.
להלן תקציר הגילויים:

המיבצע הראשץ התנהל באיטליה,
בפרוץ מלחמת .1948 סוכני ישראל, מחופשים
כמשקיעים אמריקאיים וכקצינים איטלקיים,
רכשו מיפעל שייצר תחמושת מסוגים
שונים, דווקא מיפעל שסיפק במשך• שד*
פגזים ומוקשים לצנא המצרי.
הם לא שמו קץ למישלוחים. להיפך:
כאשר ביקשו ד,מצדם להגדיל את היקפם,
הסכימו הסוכנים הישראליים ואף הציעו
תנאי• נוחי יותר• את הר•,רש כמחיר

אלי מיסמכים׳ שכביכול הוכיחו לביון האמריקאי,
כי מניחי הפצצות היו מצרים.
רק במיקרה נתפס אחד מאנשי הרשת,
כאשר פצצת־תבערה התלקחה בכיסו .״מיב־צע
זה,״ סיכם אל־מוצאנור. ,עלה לישראל
בשמונה מסוכניה. אבל זה לא איכפת לבוסים
בתל־אביב. הפרשה, שזכתה לכינוי
פרשת לבון, הושתקה.״

כשנים 1957—1956 התרכזה פעילות
הסוכנים הישראליים נגד המדענים הגרמניים
כמצרים, ועד מיפעלי הסילים בחלואן. הם
הצליחו להחדיר שני סוכנים למשרדו של
חסן סייד כאמיל, הממונה על קשירת יחסים
עם מיפעלים ומדענים גרמניים. השניים
השיגו את רשימת 130 החברות הגרמניות
והשוויציות שסיפקו חלקים למאמץ המלחמתי
המצרי, וגם את שמות המדענים הגרמניים
שחתמו על חוזה־עבודה עם מצרים.
הם תיכננו לחסל את כאמיל. ברגע האחרון
ביטל את טיסתו למצרים, ורק אשתו
טסה הביתה. היא מתה כאשר התפוצץ המטוס
על נוסעיו. השדים הישראליים גם
גרמו למוחם של חמישה פועלים מצריים
חפים מפשע, ולעיוורונה של מזכירת המדען
הגרמני וולפגאנג פילץ — על־ידי
מישלהז חבילות נפץ.

כמלחמת יו ני הגיע המודיעין הישראלי
לשיאים חדשים. סוכנים דוברי־ערבית
התחפשו במדים מצריים, חדרו אל מאחורי
הקווים בסיני. הם חטפו קצינים, גנבו מיסמ־כי
ודיי, וצצו מאגרי מזון ומי יין־

הסוכנים הישראליים עלו על הערוצים
המצריים, ומכיוון שכבר פיענחו את הצופן
המצרי — זרעו תוהו ובוהו בין היחידות.
ומדוע עזבו הכוחות המצריים את שארם
אל־שייך ללא יריד, אחת? מפני שהישראלים
הבוגדנים שידרו פקודה כוזבת למפקד הכוח
שם, לסגת ללא קרב.
ההצלחה הישראלית — כך קבע אל־נזוצאוור
— נקנית באמצעים פסולים: איומים׳
שוחד, סחטנות, שחיתות־מינית. אפילו
רצח אינו פסול. השבועון המצרי אף ידע
לפענח את סוד מותו של מישל סאפרשטיין,
מתורגמן של נאט״ו שנמצא מת בדירתו
בשדרות פוש בפאריס. :הוא סירב למלא
אחרי הוראת הכנופייה הציונית — ולכן
רצחו אותו.״
גורם חשוב בביון הישראלי, לפי אל־נזוצאוור,
הם יהודים שגדלו בארצות ערב
— אם עלו לישראל, או נשארו בארצות
לידתם. בדרך כלל הם גם מוצאים שותפים
ערביים תמימים. ערבים אלה מאמינים שהם
משתפים פעולה עם הביון האמריקאי או
הגרמני. אומרים להם שהם צריכים לפעול
למען שיחדור ארצם מעול הקומוניזם.
רכלל, ראשי הביון הישראלי — אל־מוצאתר
מנה את ראובן שילוח המנוח, אבא
אבן, טדי קולק — למדו את מיקצועם אצל
האמריקאים. הם פורעים את החוב הזה,
בעזרה שהם מגישים לביון האמריקאי. כמו,
למשל, במיבצע הברחתו של המיג העיראקי
לישראל ומסירתו לידי הביון האמריקאי.
״הטייס העיראקי מוניר אל־רפא,״ קבע אל־סוצאוור.
,היה בעצמו איש ישראלי.״

ד 1״ 1ז

()128

האופוזיוגיה ה^חווגה
הנושא: מילודה הביטחון. זהו מילוזה מרצון. הוא נועד להכניס כמה מאות מיליוני לירות* .ז
בזה־אחר־זה קמו נואמים מרוב סיעות הבית כדי לתבוע כי יהיה זה מילווה־הובה, כלומר
— מס חדש. כי צורכי הביטחון, כך אמרו, הם כה חשובים, כה דחופים, עד כי אין להשאיר

זאת בגדר מ׳לווה־מרצון.
הניאמים היו יפים. הם הביעו את החרדה העמוקה של הנואמים לביטחון המדינה.
לכן מעניין בוזדאי את האזרח לדעת כמה חברי־כנסת נכבדים — ובכללם הנואמים
עצמם — נכחו באולם בעת ההצבעה על הצעת־חוק חשובה, דחופה ומכרעת זו.
כשהגיעה שעת ההצבעה, השתמשתי בזכותי ותבעתי כי מזכיר הכנסת ימנה את הקולות,
וכן נרשם בפרוטוקול הכנסת כי בהצעה על מילוזה־הביטחון הצביעו 15 חבדי־כנכת
יום אחרי רקמת סיעת מע״י־מפ״ם שיש
(כולל אני) בעד המילוזה, ווד׳ב אחד (תופיק טובי) נגד.
לה רוב מוחלט בכנסת, השיב משה ויין
לשאילתות. לשאלות רבות ענה בנוסח
בסד הכל: שישה־ עשרמ בין 120ח כ רי ־ הבנסת
״אינני יודע,״ ״אינני רוצה להשיב,״ ״אני
אולי כדאי לרשום למען ההיסטוריה את רשימת הנוכחים באותה שעה. ובכן, מלבד
מסרב להשיב,״ והתחמק בגלוי מבל דבר
היו״ר (סנהדראי) ,סגן שר־האוצר (דינשטיין) ואני נכחו:
שלא נעם לו. ואילו חברי הכנסת, שהוא
לשמהה לו ב חי ם: מערך מע״י־נזפ״ם — 3מתוך ( 68 ברעם, גבי כהן, גז) .גזז״ל —
ירק למעשה בפניהם, ישבו בהבעת־פנים
1מתוך ( 22 ידיד) .מפד״ל — ו מתוך וו (חזני) .ל״ע — 3מתוך ( 5האוזנר, גולן, אליעו).
של תענוג עילאי, מתמוגגים ומתפעלים
אנו 2מתוך ( 4לורנץ וגרום) .מ״ח — 1מתוך ( 3שוסטק) .רק״ח — ו מתוך 3
(טובי) .ו מק״׳ (מיקונים).
מפיקחותו של השר.
כך, למשל, שאלתי אותו אם בעיקבות
יום לפני כן, בעיצומו על הוויכוח על אותו נושא, בשעה 8.55 בערב, נבחו באולם
שמונה חבר־־כמזת.
האמבארגו הצרפתי מתכוון הוא לצמצם
את מישלחת־ד,קניות שלו בפאריס. התשובה:

״אינני רוצה להשיב.״
בכל פרלמנט בעולם, ההצבעה על התקציב היא הצבעה ישירה: כל האופוזיציה נגד כל
הקואליציה. כי התקציב הו £הביטוי העליון של מדיניות הממשלה בכל השטחיים. הצבעה
לשאלה אחרת, בעניין הודעת ראש עיריית
בעד תקציב היא, למעשה, הזדהות עם קו הממשלה לאורך כל החזית.
ירושלים כי נציג משרד־ר,ביטחון תמך
לכן היתה חשיבות מכרעת לעובדה שנקבעה השבוע. כאשר נערכה ההצבעה הרשמית על
בהקמת האנדרטות לחללים הערביים בעיר,
תקציב־המדינה לשנת , 1969/70 הצביעו נגד התקציב רק שלוש סיעות, המונות יחד 5
השתמט דיין בגלוי מלתת גיבוי לקולק ולחחברי־כנסת
— סיעתנו, רק״ח ומק,״י( .לגבי מק״י היתר, בעייה: ח״כ מיקוניס לא היה
זור בפומבי על עמדתו בזכות האנדרטות:
במקומו בעת ההצבעה, ורבים סברו כי נעדר בכוונה. אולם לאחר מכן הודיע כי נכנס בעת
משה דיין: נציג הצבא הביע את
ההצבעה, וכי הצביע נגד).
דעתו בעניין זה בוועדת־רוזוליו בירושלים.
כל שאר הסיעות המתיימרות להיות באופוזיציה — אגו״י ימ״ח — לא הצביעו נגד.
לא ידוע לי על שינויים שחלו בחוות־הזעת.
אמרתי על כי את הדברים הבאים, כשעליתי לנאום כעבור שעה קלה על מילוזה הביטחון:
:סימן״ההיכר הראשוני של אופוזיציה פרלמנטרית הוא — הצבעה נגד
א ור י
התקציב. לכן יש משמעות רבה מאוד להצבעה שהיתה כאן זה עתה.
למעשה, לפי הצעה זו, ניתרה סיעתנו — סיעת״היחיד שלנו — כאופוזיציה היחידה בבית
הזה, מלבד רק״ח, שהיא בוודאי פחות אופוזיציה בישראל מאשר פוזיציה של בריתיהמועצות.
העובדה שהבית נשאר למעשה ללא אופוזיציה לחלוטין, מלבד סיעת־יחיד קטנטנה אחת
— יש לה משמעות מסוכ^נ ועגומה, שאנו חייבים לעמוד עליה דווקא ביום שבו נולדה
בבית הזה סיעת לווייתן, שיש לה בפעם הראשונה בתולדות הכנסת רוב מוחלט בבית.
יו ס ף פי ש: טוב שלא אמרת כריש.
השבוע הגשנו ארבע הצעות
אורי א 2נרי: במיקרה זה ההבדל בין כריש לבין לווייתן, בין דג ובין יונק, הוא לא דחופות לסדר־היום:
כל־כך גדול. שניהם טורפים.

משה דיץ
משתמט

מוות ברפיח

והתפטרות אדון

מדו יוקר המימסד
״ חוק ה מקד מה״ בא להסמיך את הממשלה
להדפיס 600 מיליון ל״י חדשות,
עם כל הסכנה האינפלציונית הכרוכה
בכך, כדי למטן את התקציב. כל
הבית, מהמרכז החופשי ועד מ ק״י הצביע
בעד זה. אנו הצבענו וגד, והסברנו :
אורי אכנרי כשם שאיננו מקבלים
את המושכל־הראשון שלא יתכן שלום
ושזה לא תלוי
בנו, כן איננו
מקבלים את המושכל
הראשון
שאי־אפשר להק־דיו
את התקציב.
איננו
מציעים
להקטין את הוצאות
הביטחון,
את התקציב לקליטת
העלייה,
לתשלום חובות
המדינה ולשית־שרף
רותים
הסוציאליים•
אבל מלבד כל אלה, יש עוד סכומי*
גדולים בתקציב, שאפשר לחשוך בהם.

להוצאות אלה קראנו, בנאטי:ו
על התקציבים הקודמים, כשם:
״מדד יוקר המימשל7.
מר. קרה, למשל. ל״אבטלה הסמוייה?״ מה,
קרה לאותה אלפי הפקידים. ששר־האוצר
הקודם, וגם שר־האוצר הנוכחי, הכריזו בפה:
מלא שהם בלתי־נהוצים במנגנון הציבורי״
שהם מכבידים על המנגנון הממשלתי.
איזו הצדקה יש לממשלה להתעלם מעוב דה
זו דווקא השנה? לא תיתכן מתאימה
יותר לפיחרון בעייה זו! האם יבולה להיות
שור. יותר טובה ומתאימה לכך?
• המשק זועק לידיים עובדות. מערכה־הביטחון
זועקת לידיים עובדות. עבודות ז
ביטחוניות חיוניות אינן מבוצעות בגללי
מחסור במומחים ובעובדים במערכת־הביט־

• הפירסומים על התפטיותו
של סגן ראש־הממשלה -יגאל אלון,
• תעסוקת־היתר גוררת אחריה לחצים 1מוועדות שרים, וחילוקי־הדיעות
בינו וכין ראש־הממשלה.
אינפלציוניים.
•י האווירה הכללית של אופטימיזם וצמיחה
במשק מאפשרת תזוזה של עובדים,

האם כשנה בזו לא תחוסל הבפי
לות כמנננונים, האם בשנה בזו לא
יבוטלו מנננונים מיותרים, ולא
יוקטן מיפפר הפקידים, כאיזו
שנה ייעשה הדבר?
על כך לא שמענו כל רמז, אף לא בנאומו
של שר־האוצר הנוכחי, שהוא —
כמו קודמו — אמר לא פעם בפה מלא שקיימת
אבטלה סמוייה, שיש מנגנונים מנופחים
ומיותרים.
מה קרה כאן? מדוע נעלמה בעייה זו
בשנה שבה ניחן לפתור אותה?
התשובה היחידה שאני יבול לגלות נעוצה
בשיטה של חלוקת השלל בין המפלגות,
כשכל מפלגה שומרת על האחוזה הפיטית
שלה, במנגנון הממשלה, על כל הדובים
של אותה אחוזה. לא ניתן להקטין מנגנונים
במערכת היחסים המפלגתיים. ובאשר
ווצר אותו לוויתן, או כריש, הנקרא מערך־
העבודה־מפ״ם, לא זו בלבד שאיננו מתקרבים
לפיתרון הכעייה אלא מחרדקים עוד
יותר מהפיתרון.

ועד בל זה פורשים את המטריה
הגדולה של סיסמות הביטחון,
אפילו כאשר הביטחון מחייב את
ההיפך מזה. בשם הביטחון מנסים
כיום להצדיק בל דבר.
גבירתי היושבת־ראש, אני סבור שאפשר
היה לחסוך סכומים ניכרים בתקציב. אינני
רוצה לומר שניתן לחסוך מיליארדים. אני
רוצה להיות זהיר.

אכל אין לי ספק שאפשר לחמוד
מאות מיליונים כתקציב, מבדי לקצץ
כשום צויד ביטחוני, בשום
שירות סוציאלי, ואף לא בתשלום
חובות המדינה. מכיוון שהממשלה
אינה עושה אפילו את המאמץ
הקטן כיותר בכיווו זה, אצביע
נגד חור! חמסדמה.

• הצהרות השר דיין בשידור
הטלוויזיה האמריקאית, כי ישראל
לא תחזור לגבולותיה הישנים ״גם
לא כמחיר שלום־אמת״.

• שיתוף אנשי־צכא בחוגים
אינפורמטיביים של מפלגת העבודה,
ושירבוב אנשי-צכא במאבק
הפנימי כמפלגת העבודה.

• הפגיעה כנשים וכתלמידות
כעת הפגנת-הנשים ברפיח, וקביעת
הליכים למניעת הישנות פגיעות
מעין אלה כעתיד.
• שערוריית הכשר הקפוא.
מוכן שעל נושאים אלה גם הגשנו
שורה של שאילתות.

אורי אבנרי

:אם כן, מה היתה חוות־

דעתו, כבוד השר?
משה דיין: אני מניח שישיבות ועדת־רוזוליו
הן סגורות, ואינני מוסמך למסור
מהן ידיעה. בכל מקום, ועדת־רחוליו כפופת
למשטרה. אם אתה רוצה לדעת מה
התרחש בתחומי הוועדה, אני מציע לן להפנות
את השאילתה לשר המשטרה, שהוא
אחראי לוועדה זו.
אבל ההתנגשות החריפה ביותר היתר,
בעניין התקריות האחרונות ברצועת עזה.
שאלתי מה היו נסיבות המיקרד, בו
נהרגו ביריות חיילים 3תושבי עזה, ונפצעו
ארבעה אחרים, אחרי שהושלך שם רימון.
האם האנשים שנפגעו זוהו? בני כמה היו
הנפגעים? האם הוברר אם היה קיים קשר
בין משליכי הרימון, ובין התושבים שנפגעו?
מד, הוברר?
האם הוזהרו
הנפגעים בטרם
ירו לעברם? היפנה דיין
אותי
לחשובה
על שאילתה אחרת,
בד, אמר כי ירו החיילים
אחרי קויאח־אז־הרה,
על אנשים
שברחו. בין 7 היה הנפגעים
ילד בן ,6והיתר
מגיל 17 עד .50 משאלתי הקובעת —
אם ד,ובד ר שהיה קשר בין הנפגעים ובין
משליכי הרימון — הוא פשוט התעלם.
(קשה להאמין כי בן 6השליך רימון!)
אורי אכנרי: כבוד השר, בינתיים
היה מיקרה חמור נוסף ברצועת־עזה, ברפיח,
וגם שם — כמו במיקרה הקודם —
לא היו הנפגעים מעורבים במעשה־ההבלה,
כפי שאני מבין מתשובתך. האם לאור כל
זאת אין כבוד השר סבור שיש צורך
בפירוט פקודות־הקבע ברצועת־עוה?
היו״ר דבורה נצר: השאילתה שלן
היתה על עזה. זו שאלה אחרת.
אורי אכנרי: אני מדבר על רצועת־עזה.
זה אותו מפקד, אותן יחידות.
משה דיין: לא אמרתי, בתשובה לשאילתה
שלן, שהנפגעים לא היו מעורבים
בתקיפה. אתה אמרת זאת בשמי.
אורי אבנרי: אם כן, אני שואל.
משה דיין: אתה אינך שואל. אסרת
שאני אמרתי זאת, ואת זה לא צריך לעשות.
אני לא אמרתי זאת. אני טונה לשאילתה
שלן וחוזר על מה שהשבתי, ואם אתה
מצטט אותי — אני מבקש ממך לדייק, ולא
לסלף. אמרתי: הנפגעים זוהו. בין 7הנפגעים
היה ילד בן ,6והיתר — מגיל 18 ועד
.50 מה שקרה ברפיח אין לו כל קשר למה
שקרה בעזה, ותוכל להגיש שאילתה נוספת.
במילים פשוטות: השר פשוט סירב להתייחם
לשאלה אם ההרוגים היו קשורים כמעשר,־ד,חבלה
או לא. מובן שהגשתי מייד
שאילתות חדשות לבירור העניין.

הדב טזדא נסע דאיטדידז
אם רוצה סיעתנו לזכות בפירסומת כללית, היא צריכה לעשות דבר הנראה כמו שגיאה.
כי אז מובטחות לה נותרות גדולות וידיעות מודגשות ברוב עיתוני ישראל, אפילו בעמוד
הראשון.
זה קרה בשבוע שעבר. בזה־אחר־זת פירסמו רוב העיתונים, ממעריב עד ג׳רוסלם פוסט,
במיסגרות מובלטות, סיפור משעשע: שקראתי בד,צופה ידיעה על רב שביקר באטלייה של
פסל, כדי לבדוק אנדרטה שנועדה לכנסת. שאלתי את שר־הדתות מדוע נסע הרב לאיטליה,
ואחרי ששר־הדתות השיב לי במכתב והעמיד אותי על השגיאה המגוחכת, ביטלתי בבושת־פנים
את השאילתה.
סיפור משעשע. חבל רק שאינו נכון.
האמת היא שהשאילתה שלנו התבססה על ידיעה בהארץ, בה דובר על נסיעתו של הרב
לאולפן האמן באיטליה. ייתכן כי כתב הארץ אכן טעה, או הוטעה, ביחס לידיעה.
מכיוון שהעניין נראה מעניין, בדקנו אותו לגופו, אחרי הגשת השאילתה. וכך נתגלתה לנו
כי הידיעה שעליה התבססנו, ושהוזכרה גם בגוף השאילתה, היתה מוטעית. מובן שביטלנו
את השאילתה.
נראה כי שר־הדתות התאכזב שאבדה לו הזדמנות לדפוק אותנו, ועל כן המציא בעיתונו
את הסיפור רבדוי הנ״ל, כולל מכתבו שלא היה ולא נברא. שאר. העיתונים העתיקו את
הסיפור הבדוי בהנאה רבה__ .

״המדינות הנוכחית של הממשלה תביא בהכרח רהורדת רמת המחייה!״
הצבענו נגד התקציב, והצבענו נגד חוק-חמקדמה. אך
הצבענו בעת מילווה-הביטחון, כדי להפגין את תמי-
כתנו במאמץ הביטחוני. בנאום שגרר אחריו כמה ספיחים,
נימקנו זאת כך :

אם הממשלה מסרבת לעלות על הדרך הזאת, כי אז היא
חייבת להתאזר באומץ־לב ולומר לציבור: הדרך האחרת
שאנחנו עולים עליה, דרך הסיפוח וההתנחלות, היא דרך
התובעת בהכרח הורדת רמת־המחייה של העם.

אורי אבנרי: בהמשך להצבעתנו (:גד התקציב) ,נצביע
נגד חוק־המקדמה, אך לא נצביע נגד מילווה־הביטחון.
נצביע בעד מילתה הביטחון, כי הצורך במאמץ הביטחוני
קיים למעלה מכל ספק. בשעה שיש צורך לממן את הביטחון
הפיסי של המדינה, אין טעם לבוא ולשאול מה היו
הסיבות שגרמו למצב הביטחוני הנוכחי, אילו מעשים של
האוייב, ואילו מחדלים של ממשלתנו. קודם כל יש לדאוג
לכך שהביטחון עצמו יהיה מובטח.
אבל תוך כדי כך, גבירתי היושבת־ראש, חובתנו היא
להשמיע מעל דוכן זה אזהרה חמורה מאוד.
כל הנואמים בתיכוח על התקציב, שאמרו כי התקציב
הוא תקציב־מלחמה בצד ההוצאות, וחקציב־בחירות בצד
ההכנסות, צודקים בלי ספק. אילו היינו מסיקים מסבנות
אמיתיות מן המצב הביטחוני של שנה זו, כבר היינו
מגיעים להורדה של רמת־המחייה.
לפי שעה זה נמנע, לא מתוך שיקול ענייני כלשהו, אלא
מפני שאנחנו עומדים בפני בהירות, והממשלה משלמת
שוחד־ענק לבוחרים.
אבל השנה הבאה לא תהיה שנת־בחירות. בשנה הבאה,
אליבא דכל הדיעות שנשמעו בוויכוח על תקציב המדינה,
ביטחון־המדינה לא ישתפר, הוצאות־הביטחון לא ׳ירדו,
השלום לא יבוא. הוא לא יבוא לפי דעתכם ולפי מעשיכם.

ולא הורדה קטנה, פי אם הורדה בשיעורים
שיגדלו וירבו.

מה נובע מזה מבחינה תקציבית? מה נובע
מזה מבחינת רמת־המחייה של הישראלי?
מדוע לטשטש את האמת כשנת־הכהירות?
ברור לחלוטין שהוצאות־הביטחון, שעלו מאז המלחמה פי
שניינדוחצי עד שלושה, ילכו ויגדלו: .טל הביטחון יגדל.
ואילו המשאבים הלאומיים לא יגדלו באותה מידה.

המסקנה היא שאנחנו עומדים כפני תופעה
שאך אחד לא רצה להזכיר אותה, אך שהיא
האמת לאמיתה: המדיניות הנוכחית תוביל
כהכרח להורדת רמת־המחייה.
האומנם אין ברירה, כפי שאתם טוענים? אנו טוענים
שיש ברירה. מדאיגה אותי התופעה השוררת בבית רזה,
המתפשטת מכאן לכל רחבי המדינה. כל מחשבה מתחילה
כאקסיומה: לנו אין מה לעשות למען השלום, זה לא תלוי
בנו כלל, זה תלוי באלוהים, זה תלוי באללה, זה תלוי
במישהו. את ההנחה הזאת אינני מקבל לחלוטין.

ממוסקבה ועו אילת
שרים אחדים ענו השבוע לשאילתות שלנו
— והדגימו מחדש כי, בעיקבות פעולת
סיעתנו מאז ראשית
הכנסת. הפכה
השאילתה המכשיר עתה
הפרלמנטרי העיקרי
לביקורת
על הממשלה
פלא הוא כי ה־קומיסארים

מע״י משתדלים
עתה בכל כוחם
לחסל מכשיר זה.
> השר כר־׳
מל טען כי אין
זה נכון שחסרים
טבשי•
כרמל
רי־ניווט חיו*
ניים בנמל־הת־עופה
לוד, כפי שטוענים בתוקף הטייסים
שתבעו מאיתנו להגיש שאילתה זו.
• השר כרמל, בתשובה לשאילתה אחרת
שלנו, דיבר על מסקנות דו״ח השריפה
כגמל־התעופה, וקבע כי לא יועמד
איש לדין.
או די אכנ רי: כבוד השר, האם זה לא
משונה שקורת דבר כל־כך חמור, מתפרסם
דו״ח של חקירה ובו האשמות כל־כך חמורות׳
ובסופו של דבר אף אחד אינו נתבע
לדין, אף אחד אינו מתפטר, הכל עובר
בשלום? הרי זה דבר שהדעת איננה סובלת.
משהכרמל: על כן אני יכול לענות
לן מה שכבר כלול בתשובה לשאילתה,
שהעניין נבדק על־ידי היועץ המשפטי ועל־ידי
נציב שירות המדינה, ושניהם לא מצאו
שיש מקום להעמיד איש מסויים זה או
אחר בפני בית־דין משמעתי.
• השר ורהפטיג אישר כי אומנם פנה
לרבנים בבקשה לקבוע הלכה לגבי שתי
לתילב. הבירורים עדיין נמשכים. בתשובה
לשאלה נוספת, הכחיש שהיו חילוקי־דיעות
בין הרבנים הראשיים ניסים ואונטרמן בתגובה
הראשונה על ההשתלה שבוצעה.
י• השר כרמל טען כי הפקק הענק שהיה

תנועות לאומניות קיצוניות בחוץ־לארץ בתקופות אחרות׳
ולא אזכיר דוגמות, שהיה להן לפחות היושר המינימאלי׳
בהטיפן למדיניות של סיפוחים ומלחמה, להצמיד
לכך את הדרישה להורדת רמת־המחייד, של ההמונים. זה
תמיד הולך יחד.
ואילו. אצלנו, בדרך של מידמה ציבורית, רוצים ליצור
את הרושם, והתקציב הנוכחי בא להגביר רושם זה, כאילו
ניתן להשיג גם תותחים וגם חמאה, ושניהם בלי הגבלה.

התותחים יהיו על חשבון החמאה. הסיפוח
יהיה על חשבון החמאה. אני סבור שהממש*
לה, במדינה דמוקראטית, חייבת להביא את
הברירה הזאת בפני הציבור ולתת לו להפריע.

שר־הביטחון, אדם שבניגוד לכמה מעמיתיו שוגה לעיתים
באמירת אמת, אמר לפני כמה ימים באסיפה גדולה מאוד
של תלמידים בחל־אביב, כי יכולנו להשיג כבר היום,
אילו היינו מוכנים לחזור לגבולות ה־ 4ביוני. אני אמרתי אח
הדברים כבר כמה פעמים מעל דוכן הכנסת, והקטע הזה
מדברי נמחק מהפרוטוקול.
ציינתי את העובדה הזאת, וכל דוברי הממשלה אמרו,
מעל דוכן זה, שאינני אומר אמת. וכאשר הבאתי את ההוכחות
לאמת הזאת, נמחק הקטע הזה מן הפרוטוקול. עכשיו
בא שר־הביטזוון ומאשר את הדבר הזה. במגעים שהיו לישראל,
הובהר שיש אפשרות סבירה להגיע לשלום בלי סיפוחים.
אריה
בהיר: גבולות ה־ 4ביוני זה בלי סיבוכים?
אורי אבנרי: גבולות ה־ 4ביוני פירושן: בלי סיפוחים.
אריה
בהיר: בוחריך לכנסת נתנו לך את המנדט
לומר זאת לחבדי־הכנסת, שניסוג לגבולות ה־ 4ביוני?
אורי אבנרי: ב־ 5ביוני בבוקר יצאנו למלחמה על
סמך הכרזה של שר־הביטחון, אותו שר־ביטחון, שאמר:
אנחנו יוצאים להגן על נפשנו, אין פנינו לכיבוש שטחים.

בעיקבות נאום זה הותקפתי קשות על-ידי אריה
בהיר (רפ״י לשעבר) וויקטור שם־טוב (מפ״ם) .שריהם
האשימו אותי בכך שאני הולך בדרכי רק״ח, לפי
מיטב שיטות מקיקארתי. על כן מ סי תי בתום הישיבה
הודעה אישית כלהלן :
אורי אכנרי: בנאומו היוס, ניסה חבר־הכנסת בהיר
להכניס לפי דבריס שלא אמרתי, ולבנות טל כך תילי־תיליס
של מסקנות, אשר הוא יודע — כמוני — שאין בהן שמץ
של אמת.
נסיונו של חבר־הכנסת בהיר לייחס לי דימות של רק״ח
— נסיגה ללא תנאי וללא שלום — משום ששתי סיעותינו
הצביעו נגד התקציב, מזכירה שיטות מסויימות.
התוכנית המדינית של סיעתי, שאותה פירטתי בהרחבה
בכנסת עשרות פעמים מאז המלחמה, מבוססת על הרצון
לכרות שלום ללא סיפוח, בהתאם לדברי ראשהממשלה
ושר־הביטחון ביום ה־ 5ביוני . 1967
אנו מקבלים את גבולות ה־ 5ביוני כגבולות ריבונות
ישראל, ומציעים לאפשר לעם הערבי הפלסטיני את הקמת
מדינתו הלאומית בשאר חלקי ארץ־־שראל — על סמך
שלום ושמי שיכלול הסדר ביטחוני, רלכלי ומדיני להבטחת
עתיד המדינה ושלומה.
בירושלים המאוחדת יש לתת, לפי תפיסה זו, מעמד לאו״׳
גם לעם הפלסטיני — תוך הפיכת העיר השלימה לסמל
האח!ות והשותפות בין שני העמים.

מ פו ח ד ממ שה דיין

בכביש לאילת, כשנעצרו מאה מכוניות
בעיקבות השטפונות, נוגע לטיפול משרד־העבודה
ומשרד־המשטרה, ולא לו. הוא
קשה להשיב תשובות לשאלות הנוגהבטיח
— בתשויה לשאלה נוספת שלנו
עות למשה דיין. למ של:
— לפעול ליתר תיאום בין המשטרה והרדיו,
כך שהנהגים לא יקבלו ברדיו הודעות
שאילתה שי ח״ב אורי אכנרי
כוזבות ובלתי־מעודכנות על המצב בכבילשד
החינוך והתרבות, מיום
שים סתומים.
: 21 . 11.68
!• השר אבן נאם נאום של חצי שעה,
בתשובה על 5שאילתות שלנו ועשר שאילבידיעה
שנתפרסמה בהארץ נמסר כי נציגי
תות של ח״כים אחדים, ביחס להצעות
אגף־העתיקות חקרו לאחרונה תלונה שהוגברית־הממן
צות להסדר מדיני במרחב 4 .שה נגד שר־הביטחון, בדבר חפירות שביצע
הוא סירב להשיב על השאלה מה אמר. השר באתר העתיקות במגדים.
סגן שר־החוץ הסובייטי לשגריר תקוע, בעוד
נמסר כי אחד מנאמני אגף־העתיקות,
שיחתם הסודית, ואם אומנם היה הבדל בין
שהגיע למקום, גורש מהמקום על־ידי שומרי
דבריו אז ובין האיגרות הרשמיות של
ראשו של מר דיין.
מוסקבה.

? .ח זון

י ט עי הו

העיתונות הודיעה כי השר ישעיהו הציע להלאים, או להטיל פיקוח ציבורי, על העיתונות
הבלתי־תלוייה. בחשובה לשאילתה, מעל דוכן הכנסת, הכחיש זאת השר ־טען כי אמר דברים
אחרים. העיתון הארץ הגיב על כך במאמר בו טען כי ישעיהו שיקר לכנסת. השר שתק.
השבוע הגשנו הצעה לסדר־היום :״דברי השר ישעיהו על חופש העיתונות.״
הכוונה היחד, לחת לשר ישעיהו את ההזדמנות להכהיש או לאשר את ההאשמה שהועלתה
נגדו, ולהסיק את המסקנות. ואכן, במגעים עם מזכירות
הכנדת נקבע כי השר ישעיהו יענה בעצמו להצעה זו.
ביים האהדון, לפתע, נסתבר כי לא השר יענה, אלא
קומיסאר מפלגתי: משה ברעם, יו״ר סיעת המפלגה והקואליציה.
הודענו מייד שביטלנו את הצעתנו, ופירסמנו
את ההודעה הבאה :
אמש נודע לי כי בניגוד למה שסוכם מראש, השר
ישראל ישעיהו לא ישיב על הצעתי לסדר־היום בנושא
״דברי השר ישעיהו על חופש העיתונות״ ,וכי במקומו
ישיב ח״ב משה ברעם, יו״ר הקואליציה.
אין לנו שום עניין להתווכח עם ח״כ ברעם על נושא
זה, ולכן מצאנו לנכון לבטל את הצעתנו.
הצעתנו מתייח סת לתשובות שהשיב השר ישעיהו,
בתור חבר־הממשלה, מעל דוכן הנכסת לשאילתות על ישעיהו דבריו, והאשמה שפורסמה בעיתון חשוב תחת הכותרת
״ישעיהו השקרן״.
הימנעותו של השר ישעיהו להשיב על הצעה בענייו זה היא פגיעה חמורה בנוהל
דמוקראטי תקין, וסירוב למסור לכנסת דו״ח על מהימנות הודעותיו בה — דבר
שהוא עניין מרכזי בפרלמנטים אחרים (כגון פרשת פרופיומו).

הנני מבקש לדעת:
( )1האם הידיעה הנ׳׳ל נכונה?
( )2האם נלמימצאים קחו כלשהם
מאתר
העתיקות במגדים
ע״י השר
דיין; אם כן —
איזה מימצאים?
( )5האס הודיע
לשר דיין
כי י חפירות ב
אתיים מהסוג
הנ״ל אסורים על
פי חדק המדינה;
ואם הודע —
מת היתח תגובת
השר?

תשובת סגן
שר החי
,:ך והתר-
גות, אהרון ידלין, ביום : 20.1.59
ידלין

לשאלה מס׳ : 1נאמן העתיקות מסר לנציגי
אגף־העתיקות טל המיקרה, ואנשי
אגף־העתיקות בדקו ונוכחו לדעת שלאי נגרם
נזק לעתיקות.
לשאלה מס׳ : 2בתשובה לשאלותינו, הודי
ע לנו השר דיין כלהלן :״לגופו של עניין
— לא חפרתי במקום, לא לקחתי כל מימצ־אים
ממנו, ולא עברתי על שום חוק.״
אורי אגנרי (שאלה נוספת) :מעניין
לשמוע שהשר דיין סבור כי לא עבר על
שוס חוק. אבל השאלה היא אם משרד
החינוך והתרבות סבור גם הוא שהשר דיין
לא עבר על שוס חוק. נאמר כאן שהשר
דיין חפר במקום שאסור לחפור בו. ברצוני
לדעת אם לדעת המשרד היתה כאן עבירה
על החוק, או לא•
אהרון ידלין: כפי שכבר השבתי בתשובה
לשאלה , 1אגף־העתיקות בזק את
העניין, ונוכח לדעת שלא נגרם כל נזק
לעתיקות.
אורי אכגרי: האס מותר או אסור
היה לחפור?
על כך לא ניתנת עוד תשובת__ .

במדינה
(המשך מעמוד )10
־ 3נשים ערביות לכנסיית הקבר הקדוש
בירושלים העתיקה. הן לא באו לתפילה.
מצויירות בשמיכות הכריזו הנשים הנוצריות
והמוסלמיות מירושלים, שכם ורמאללה,
כי הגיעו למקום לפתוח בשביתת־רעב
עד שיסוגו כוחות ישראל מן השטחים
הערביים הכבושים.
הן הפיצו במקום כרוזים שקראו לנסיגה
ישראלית והפסקת פיצוץ הבתים. כוחות
משטרה שהגיעו למקום עצרו ארבע מהן
והחרימו את יתרת הכרוזים. אולם השובתות
שנותרו בכנסיה לא הופרעו.
היה זה צעד הפגנתי מובהק שלא חסר
בי גם אספקט מגוחך. כבר אחרי שהחסירו
את ארוחת־הצהריים הראשונה שלהן, הגיע
למקום הרופא הירושלמי ד״ר אלחטיב, ש־בדרמתיות
רבה החק לבדוק את שובתות־הרעב
ולמדוד את לחץ־דמן, כאילי היתד.
בריאותן בסכנה לאחר שויתרו על ארוחה.
ההכדל הקטן. נראה היה כי מנהיגי
הגדה המערבית חשו שהנשים השובתות
בחרו במועד לא מתאים כדי לערוך הפגנת־ראווה
כזו. חמדי כנען, ראש עיריית שכם,
ראש עיריית אל־בירה והקאדי הראשי אל־שיך
סעד אלדין אלעלמי, הגיעו למקום, דפ־צירו
בשובתות להפסיק את שביתתן. רק
נשות שכם השתכנעו. השאר נזפו במנהיגים,
גערו בהם על שאינם עושים די נגד
הכיבוש.
בעת תפילת הערבית הצטרפו גם המוסלמיות
שבין השובתות לתפילת אווה מריה.
כשנשאלו מה למוסלמיות ולתפילה נוצרית
זו, השיבו :״זו תפילה למען השלום.״
אבל בלילה השני נותרו רק 12 שובתות
ללון בכנסיה. ביניהן היתד. גם פראנסין
ג׳אספר, צרפתיה, רעייתו של מנהל בית־החולים
בשייך ג׳ראח.
ההפגנה בכנסית הקבר זכתה בהתעניינות
העיתונות העולמית. אולם יותר משהפגינה
את סבלן של הנשים השובתות, היא הפנינה
את ההבדל בץ מדינת־ישראל, בה
תיתכן הפגנה כזו, לבין מדינות ערב, בהן
מדברים התליינים.

מפלגו ת
3ו ח גרנית במלחמת ששת־הימים היה אלוף־מישנה
ישראל גרנית מפקד אחד הכוחות באוגרתו
של האלוף ישראל טל.

השבוע שוב נקרא שמו של גרנית על
מיבצע שאחרים פקדו עליו. היה זה אחרי
שאנשי רפ״י לשעבר
במפלגת העבודה,
עוררו סערה כשגילו
כי גרנית, כיום
אחד מעוזריו
של מזכיר העבודה
פינחס ספיר, עומד
לארגן חוג לאינפורמציה
במיסגדת המפלגה,
המיועד לקצינים
בכירים של
צה״ל בשרות־קבע
ובמילואים .״זהו ניגרנית
סיון
להחדיר את המפלגתיות
לשורות
צד,״לד טענו אנשי רפ״י כלפי גרנית.
זעמם של אנשי רפ״י לשעבר לא נבע
כל כך בגלל אירגון החוג ללא ידיעתם. גם
בזמן ששמעון פרס ומשה דיין היו חברים
במפא״י, היה קיים שם חוג דומה בהנהלתו
של רב־סרן צבי צפריר. אז לא ראה איש
כל רע בכך. גם במפלגות אחרות קיימים
חוגים של אנשי צבא, ואף אחד מהם לא
הפך לכת צבאית המנסר. לתפוס בכוח את
השלטון. אלא שאז, כסי שטען שמעון פרס,

שהגיע מאוחר יותר. כמויות גדולות של
בשר, כמו אלה שהוצאו השבוע לשוק,
נשארות בקירור כשנה, עד שהן משתקות
לקצבים.
את הרישום והשקילה של הבשר הקפוא
המאוחסן מסרה הממשלה לחברה הכללית
להשגחה ואחריות (נסקו) .החברה מגישה
לממשלה דו׳׳חות על משקל דמישלוחים ועל
מספר הנתחים של רבע בקר הנמצאים במחסנים.
אלא שדו״חות אלה אינם מדוייקים.
פקיד נסקו רושם מה שהמחסנאי אומר לו.
אין לו אפשרות לבקר בתוך חדר הקירור
ולהבדיל בין מישלוח למישלוח. כתוצאה
מכך אין אפשרות לבקר את המלאי או את
המחסנאי, מישלוחים מתערבבים ואין לדעת
בדיוק ממתי מאוחסן הבשר הנועד לשיווק.

ך* ממשרה היא היבואן היתיד י•
ז הבלעדי של כל הבשר הקפוא המיובא
לישראל. משרד־המיסחר־והתעשיה קונה היום
בשר קפוא באירופה (רומניה, הונגריה
ויוגוסלביה) ובדרום־אמריקה (ארגנטינה,
אורגוואי וברזיל) .היבוא מארצות־הברית
נעשה במישרין על־ידי הממשלה. מארצות
דרום־אמריקה מייבאים את הבשר באמצעות
חברות מתווכות.
עד לתקופה האחרונה ייבאו שלוש חברות
מתווכות את הבשר הדרום־אמריקאי: החברות
עצמון, למיסקו וישאר. בחודשים האחרונים,
אחרי הפעלת לחץ ממושך, קיבלו
עוד שלוש חברות רשיונות לייבא בשר
קפוא.
הממשלה אינה מוציאה מכרזים בין החברות
לרכישת הבשר שהיא מייבאת. היא
רוכשת אותו תוך משא־ומתן עם החברות
המתווכות. עבור החברות זהו עסק מצויין.
הן אינן צריכות להשקיע הרבה כיוון שהממשלה
מממנת את הקניות ואין כל סיכון
לגביהן.
כבר בצורת ייבוא זו יש פגם ציבורי.
אם הממשלה מממנת את כל ייבוא הבשר
הקפוא עליה לעשות אחת מהשתיים: לייבא
את הבשר בעצמה ללא מתווכים כדי לא
ליקרו, או להוציא מכרזים על־מנת לרכוש
את הבשר הטוב והזול ביותר. הממשלה
אינה עושה אף אחת משתי אלה.

הבשר מסריח

הבשר מפשיר
בדרך

ך* בשר מגיע לישראל כשהוא מאובן
) סן באוניות קירור. הממשלה מובילה
את הבשר מנמלי חיפה או אשדוד לבתי
הקירור השונים בארץ במכוניות פתוחות.
אבל מצד שני אוסרת הממשלה על סיטונאי
הבשר להוביל את אותו הבשר עצמו,
אפילו קילומטר אחד, שלא באמצעות מכוניות
סגורות בעלות בידוד מתאים.
לא אחת קורה שמשאית יוצאת מהנמל
עם מטען בשר קפוא ועד שהיא פורקת
איתו חולפות כ־ 15 שעות. אחרי תקופה
זו מתחיל הבשר להפשיר. הקפאתו מחדש
פוגמת מייד בטיבו. לפי הדין היהודי כל
בשר קפוא שהפשיר והוקפא מחדש הוא
טרף. אבל התהליכים העוברים על הבשר
הנימכר לצרכנים כבשר כשר, אינם ידועים
להם.
משרד־המיסחר־והתעשיה, שהוא יבואן הבשר
הקפוא, הוא גם המשווק אותו בארץ.
המחיר הוא אחיד לכל סוגי הבשר, למרות
העובדה שאיכות הבשר הנקנית אצל ספקים
שונים אינה זהה בטיבה.
לכאורה יכול כל קצב לקנות את כמות
הבשר הדרושה לו ישר מבית־הקירור. אולם
בגלל קשיי ההובלה וההמתנה מעדיפים רוב
הקצבים לרכוש את הבשר אצל סיטונאים,
הקונים אותו בבתי־קירור רשמיים, מאכסנים
אותו בבתי־קירור פרטיים, ומשווקים אותו
לקצבים. כתוצאה מכך מאמיר מחירו של
הבשר ומתייקר בין 25 אגורות ועד חצי
לירה לקילו.
באופן מעשי. בגלל תנאי השיווק, מכריחה
הממשלה את הקצבים לרכוש את הבשר
הקפוא אצל הסיטונאים. בחיפה, בעיירות
הפיתוח ובערים כמו קריית־שמונה, טבריה
או צפת, שם אין לממשלה בתי־קירור,
משתק כל הבשר באמצעות הסיטונאים והקצבים
נתונים לחסדיהם.

ממחסני הבשר מגיעה אליו הסכנה -היזהר י

מן הראש

* * קו ר כל הרע הוא בכפייה הדתית.
כל הבשר הקפוא המגיע לישראל חייב
להיות כשר. משום כך מיובאים לישראל רק
שני החלקים הקדמיים של הבקר הנש זט.
החלקים האחוריים, בהם נמצא הבשר המשובח
והחייבים כניקור, אינם מניעים לארץ
בגלל התנגדות הרבנות הראשית.
הממשלה נכנעה לכפיה הדתית בתחים זה
בגלל הסברה המוטעית כי רוב הצרכנים בארץ
צורכים בשר כשר. אין טעות חמורה
מזו. סקר של האיטליזים בארץ היה מוכיח
כי רק כ־/0ס 25 מהם מוכרים בשר כשר.
סקר לדוגמא שנערך בשוק הכרמל בתל־אביב,
בו מצויים ברחוב הראשי בלבד 22
איטליזים הוכיח שרק 5מהם נמצאים בהשגחת
הרבנות־הראשית 10 .מוכרים בשר לא
כשר ו־ 7נוספים מוכרים בשר ללא השגחת
הרבנות, הנחשב כלא־כשר.
מקור הטעות בתקופת הצנע של דב יוסף.
אז יובא לארץ בשר כשר וחולק בקיצוב.
קצבים שלא הגדירו אז את עצמם כבעלי
איטליזים כשרים, פשוט לא קיבלו בשר.
כתוצאה מכך נרשמו אז רובם ככשרים. מאז
לא נערך שום רישום מחודש.
יוצא מכך שרוב האוכלוסיה, המעדיפה
בשר לא כשרי, סובלת בגלל הכפיר, ובגלל
מיעוט, מקבלת בשר באיכות גרועה ובמחירים
גבוהים. הוצאות השחיטה הכשרה מייק־

בדיוק לפני שנה חשף ״העולם הזה 1580 בחקירה מיוחדת את שערוריית
הבשר הקפוא המיובא לישראל. אחד הגילויים באותה חקירה היה כי נעשו
נסיונות לשווק לצרכנים בשר קפוא שהתקלקל והשחיר במחסני קירור, ולא
היה ראוי עוד למאכל. שום צעדים לא ננקטו בעיקבות אותם גילויים. השבוע
חזר הבשר הקפוא בעל האיכות הגרועה המשווק בישראל והסעיר את המדינה.
דו״ח זה מצביע על הנעשה בג׳ונגל של הבשר הקפוא בישראל. הוא מסביר
באשמת מי מגיע אל אזרחי ישראל בשר בטיב ירוד ובאיכות גרועה.

שנה של

הקפאה

יי* בשר שהתגלה השבוע כבשר
( 1שחור, שאינו ראוי למאכל, אינו ה־מיקרה
הראשון. כבר לפני שלושה חודשים
הסתבר כי רוב הבשר המאוכסן בבית הקירור
של טמפו בחולון משחיר. פקיד
משרד־המיסחר־והתעשיה הבטיח לבדוק באמצעות
מומחי הטכניון בחיפה מדוע מאבד
הבשר הקפוא המאוחסן בטמפו את ציבעו.
חדר הקירור בטמפו, שנחנך לפני כשנה

וחצי, יכול להכיל באופן תיאורטי כ־5000
טון בשר קפוא. הוא הראשון בארץ בו
מאכסנים בשר קפוא בטמפרטורה של מינוס
30 מעלות. עד להפעלתד נהגו לאכסן בארץ
בשר קפוא בטמפרטורה של מינוס 12 עד
18 נמלות, כפי שמקובל בחו״ל. קיימת
אפשרות שדווקא הטמפרטורה הנמוכה היא
הגורמת לבשר המאוחסן שישחיר.

בעבר נקט משרד־המיסחר־והתעשיה במדיניות
נבונה, שיווק את הבשר הקפוא
לפי הכלל: מגיע קודם — משווק קודם.
כיום בטלה אפשרות זו לחלוטין. כאשר
מיובא בשר מאונייה כלשהי הוא מאוכסן
בקצה חדר־ד,קירור. מגיעים מישלוחים נוספים
והם מאוכסנים במקום הנוח יותר
להוצאה. כתוצאה מכך משווק קודם הבשר

רות את הבשר הקפוא והן מיותרות לגבי
מרבית אזרחי ישראל, שאינם יכולים משים
כך, לרכוש את החלקים המשובחים של
בשר הפרה, שאינם מיובאים כלל לישראל.
הבשר הקפוא מסריח מהראש• רק שינוי
כללי של כל מדיניות יבוא הבשר הקפוא
לארץ עשוי להבטיח לאוכלוסיה את סיר
הבשר שהיא רוצה בו.

״נעשה הדבר בידיעת שר־הביטחון.״
מקום ככנסת. כיום יש רק לשר אחד
גישה ישירה אל מפקדי הצבא הבכירים —
שד־ד,ביטחון משה דיין. פינחס ספיר החליט
ליזום חוג של אנשי־צבא במפלגת ה
עבודה׳
כדי להוכיח שלא כל אנשי הביטחון
מחזיקים בדיעותיו של משה דיין.
התפקיד הוטל על גרנית 40 יליד עץ-
חרוד, שהתחנך בנהלל, ושהיה לאחר מלחמת
ששודר,ימים מפקד בית־הספר לקצינים

בצה״ל. ספיר הבטיח לגרנית מקום ריאלי
ברשימת המועמדים של מפלגת העבודה.
נ מי ת עזב את הצבא, עבר לעבוד בהתנדבות
כעוזרו של ספיר לעניינים מיוחדים.
״מה הרעש?״ אמד השבוע גרנית גש

בבית־הספר לקצינים היו החבר׳ה נוהגים
להתווכח במועדון־הקצינים על בעיות מפלגתיות.
האם זה אומר שבכך הפך הצבא
לפוליטי? אם מישהו חושב שזה הפריע לאימונים
— הוא טועה.״

גנט אוידי מצפו; אל! גפוץ היפה ונגד הקישון שהוצפו

שינון באגם

אזזד השיכונים בדרום עכו כפי שנראה השבוע ממבט אווירי, בתום סופת
הגשמים העזה. הסיס הגואים הציפו את פני הקרקע והבתים נראים כאילו
הם צפים במים, את תושבי הבתים היה צורך לחלץ מהמקום בסירות. לרבים מהתושבים נדמה היוז

שהנה בא המבול. כביש חיפה—עכו הוצף ועליו שחו להנאתם קרפיונים גזולים. כל זה בא
מגשם שירד במשך שבוע שלם. בתנן ונה ניתן להבחין בצלליות העצים כפי שתן משתקפוו
שהגיעו בכמה מקומות לגובה של כמטר אחד. הנזק שנגרם לתושבים נאמד במיליוני

ליד עכו שמי השטטנחז;הציפו כליל, הפכו את שביליו לאגמים עמוקים
היסטוריה הרשומה של הטימטרים בארץ־
ישראל.

נחשולים אדירים

^ מים כאו מכל הכיוונים: מהגשמים, מ!
1הנחלים שעלו על גדותיהם, מגלי־הים שהציפו
את החופים, ממורדות ההרים. הם
הציפו עשרות אלפי דונאמים, הרסו ב־שיטפם
כבישים ומיבנים, גשרים ושדות.
ישובים שלימים נותקו מכל קשר עם העולם
החיצון. משפחות נשארו תקועות במשך
שבוע בבתים שלא היתד, אפשרית כל גישה
אליהם בגלל המים שגאו סביבם. בריכות
דגים נפרצו, ודגיהם שטו במסלולים שנועדו

למעבר של כלי־רכב אי רכבות.
מפרץ חיפה ועמק זבולון, עד לנהריה,
היו הנפגעים העיקריים. נחשולים אדירים
הציפו שטחים ענקיים וממבט אווירי נראה
היה כאילו כבש הים את כל המפרץ עד
למרגלות ההרים. אמצעי הניקוז השיגרת־יים
היו כצעצועים לשפעת המים שהטביעה
אותם.
כשהתבהרו השבוע פני השמים לסירוגין,
ניתן היד, להתחיל לבדוק את מימדי ההרס
של השיטפון הגדול: נזק של עשרות מיליוני
ל״י לכבישים, בניינים ומבנים אחרים בישובים
עירוניים וחקלאיים, ונזק בלתי ניתן
לאומתה בכמויות האדמה החקלאית שנסחפה
עם זרמי המים העצומים.

גן העדן האבוד

צילום מעל הכפר הערבי פרדים נגן־עדן) ,שליד הכביש
הראשי תל־אביב—חיפה בקירבת זכרון יעקב. רחובות
הכפר והשדות מוצפים כולם במים. ארובות השמים נפתחו ואיימו להציף את הכל.

ת; צא ה במים לירות.

** כונית נוסעים כחולה היתד. תקועה
בכביש היפה — עכו. המים שהציפו את
הכביש הגיעו עד לתלונותיה. נהג המכונית
ישב על גגה, ציפה שיחלצוהו. וכשהוא
מכורבל תחת מעילו ניסה לדוג דגים בעזרת
חכה מאולתרת, העשוייה מאנטנת־הרדיו
של המכונית שלו.
״תארו.לעצמכם,״ אמר בהתפעלות ,״פית־אום
ראיתי קרפיונים, גדולים כאלה, שוחים

על הכביש הראשי. זה היה מראה משגע.״
היתר, זו תמונה גרוטסקית. היא אפיינה
את אשר אירע השבוע בצפון ישראל, כש־ארובות
השמים נפתחו, וגשמי הזעף לא
פסקו משך שבוע שלם. לרבים מתושבי
צפון הארץ נדמה היה שהנה בא המבול.
ממורדות הכרמל הדרומיים ועד לגבול הצפוני
הפכה ישראל השבוע לאגם של מים,
הוצפה בשטפון שאין לו שום תקדים ב־

יי*ויייי*ייייייייי

עמק של מים
נראה כאגס אחד ענקי.

כך נראה צפון עמק זבולון, מזרחית לכביש חיפה—עכו,
בתום סערת הגשמים השבוע. השדות מוצפים כולם, והעמק
שובים שלימים נותקו מכל קשר עם העולם החיצון.

קולנוע
במדינה בפעם הראשונה מאז נבנתה השגרירות ה־,

׳חסי־חוץ

חדשה, ננעלו שערייה על בריח. מה
שאיש? 51713 ,סרטים
לא ידע הוא, ששערים אלה עשויים מפלדה.

מ א חו רי
שעדים מ שודייגיס

מדי בוקר, בשעה ,7.30 מגיע גבר גמור־קומה
וסמוק־לחיים לבית השגרירות הישר״
אלית בפאריס. זהו וולטר איתן, המייצג
מזה שמונה שנים את ישראל בבירת צרפת
— ומחזיק, בשל כך, בשיא של כהונה דיפלומטית
בפאריס.
לפני שמתחילה עבודתה השוטפת של השגרירות,
שוקע איתן ( )59 בערימת הדואר
המונחת על שולחנו. אלה הם, לדברי עיתון
צרפתי, מכתבים המתחילים במילים ״אינני
יהודי, אבל
כי האמבארגו הפך את שגרירות ישראל
מען לכל המתנגדים למדיניות דה־גול. לעומת
אהדה זו, הטיל ארמון אליזה חרם על נציג
ישראל, והוא אינו מוזמן לקבלוה־פנים שם.
אבל כאשר עורכים הרוטשילדים, הביוטים
ושאר גדולי החברה הפאריסאית מסיבות,
הם מקפידים תמיד להזמין את שגריר ישראל.
שם מהווה איתן — עם אשתו (השנייה)
ביאטרים האמריקאית — מוקד־משיכה לבאי
המסיבה. שם גם מתקיימים המגעים העקיפים
עם נציגי הממשלה הצרפתית, שאינם
יבולים לקבלו לראיון רשמי מחמת כעסו
של דד,־גול.
כיקוד כ,,יד דשם״ .האיש המקביל
לאיתן הוא פראנסיס הורה, שגריר צי־פת
בישראל. הוא ביקש את התפקיד בעצמו, בהשפעת
אשתו היהודיה ז׳אקלין.
הורה, בנו של רופא כפרי שהצטרף לצרפת
החופשית של דה־גול במלחמת־העולם
השנייה, הספיק לכהן בתפקידים דיפלומטיים
במזרח הרחוק. על נסיונו שם חיבר
ספר הומוריסטי, שזכה בפרס קאז לספרות.
גם אשתו חיברה ספר־זיכרונות שהיכה גלים
— אבל זיכרונות מסוג אחר לגמרי: על
ימיה במחנה ההשמדה הנאצי ראוונסברוק.
המעשה הראשון שעשו בני הזוג הורה,
אחרי בואם לישראל, היה ביקור ביד ושם.
בשבוע שעבר ישב הורה בבניין השגרירות
הצרפתית בתל־אביב, שעה שאלפי סטודנטים
הפגינו נגד האמבארגו ונגד דה־גול.

מתאכד גאלי
**ץ כועדת מספר לאחר מלחמת ששת*
/הימים, הגיע לארץ העיתונאי המצרי
הראשון. היד, זה ואגי גאלי, מצרי קופטי,
בן לאחת המשפחות העשירות במצרים, שהגלה
את עצמו מרצון לאירופה.
ניספח העיתונות בשגרירות ישראל בלונדון,
מתתיהו שרון, איפשר לגאלי להגיע
לארץ בשליחות עיתונאית של שניים מחשובי
העיתונים הבריטיים: הטיינזס ודר
אובזרבר. מתתיהו שרון התאבד בלונדון

מחשבותיו של הורה ( )52 היו נתונות,
אותה שעה, לבית הקטן שלו בדרום צרפה.
כי למרות שהוא מכהן בתל־אביב פחות מארבעה
חודשים, הוא כבר חולם על הימים
השקטים שיחיה — לכשיסיים את הקאריי־רה
הדיפלומטית שלו.
סטודנטים מפא״י
נגד מפא״י
תככים ואינטריגות אינם לחם חוקם של
עסקנים מיקצועיים בלבד. גם סטודנטים, השולחים
ידם בעסקנות מיפלגתית, אינם
נקיים מכך. עובדה זו התבררה בשבוע שעבר,
כאשר נערכו הבחירות לתפקיד המזכיר
הארצי של אירגון הסטודנטים חברי
מיפלגת העבודה.
אנשי תא הסטודנטים של מפא״י ערבו
קודם לכן בחירות פנימית כדי לקבוע את
מועמדם לתפקיד זה. בבחירות אלה נבחר
הירושלמי אברהם ברקת. אולם, את הישיבה
בה נבחר, החרימו כמה נציגים תל־אביביים,
ביניהם יושב־ראש התאחדות הסטודנטים בישראל,
דב (״דובש״) ינאי, סגן יושב־ראש
אגודת הסטודנטים בתל־אביב מאיר משל,
וגיורא עיני. הם טענו כי המועמד לתפקיד
מזכיר אירגון הסטודנטים חברי מע״י צריך
להיבחר על־ידי ״העבודה״ ,ולא על־יוי
מפא״י.
בישיבה שנערכה בשבוע שעבר בח־פה,
תבע דובש להחליט כי מע״י תבחר במזכיר
ולא מפא״י, שתשלח מועמד מוכן.
למרבה ההפתעה התקבלה הצעתו. אנטי
מפא״י היו משוכנעים שיש בידם הרוב הדרוש
לבחירתו של ברקת.
אך הפתעה גדולה יותר נכונה להם כשנמסרו
תוצאות ההצבעה החשאית של הגוף
הבוחר. ברוב של 12 לעומת 11 נבחר כמזכיר
הארצי של אירגון הסטודנטים חברי
העבודה מועמדו של ינאי, גיורא עיני, בו
תמכו בעיקר אנשי רפ״י ואחדות־העבודה,
והתל־אביבי מאיר משל.
זעמם של אנשי מפא״י לא ידע גבול ם
מאיימים עתה לפנות למוסדות הביקורת ולטעון
כי ההחלטה לא היתד, חוקית. מה
שמרגיז אותם במיוחד היתה העובדה כי
גם גיורא עיני, וגם מציעו, דובש ינאי, הם
אנטי מפא״י ותיקים.

השתקע בלונדון. אחר־כך עבר להתגורר
בגרמניה המערבית, חזר ללונדון לפני שנים
מספר. הוא חיבר שני ספרים, חי בעיקר
על פירות הונה של משפחתו.
בלונדון התקרב במיוחד ליהודים. בין
חבריו הקרובים נימנו ישראלים רבים והוא
היה מבאי ביתו של הבמאי הישראלי מיכאל
אלמז, בעת שזה התגורר בלונדון. יחסו
לישראל היה אוהד ביותר, עמד בניגוד
לאיבתו לנאצר.
אולב אחרי שחזר מביקורו בישראל, הפך
לפתע גאלי לאנטי־ישראלי מובהק. סידרת
המאמרים שפירסם בלונדון היתר, רווייד,
איבה לישראל ולציונות. הדבר לא מנע
מגאלי להישאר בחברתם של ישראלים בלונדון.
אלא שעתה הוא התקרב לאנשי
מצפן השוהים בלונדון ומשמיצים משם
את ישראל.
אחת מידידותיו הקרובות היתד, משוררת
ישראלית, שהתגוררה לאחרונה בלונדון.
גאלי, שהיה בעל נפש רומאנטית ועדיו־נפש,
הוקסם מאישיותה, ולפי השמועה אף

בגללאהבתי שראלית ד
לפני כשלושה חודשים. ואגי גאלי התאבד
בלונדון השבוע.
אם היה קשר בין שתי ההתאבדויות,
הוא לא נבע מאותו ביקור שערך גאלי בישראל.
המכנה המיטותף של התאבדויות
שרון וגאלי היה אחר: נשים ישראליות.

••אלי, שהיה פציפיסט שמאלני, לא חי
^ חיי ם פוליטיים. אחרי שהיגר ממצרים,

דיבר על אפשרות של נשואין עימה.
לאחרונה נותקו הקשרים בין גאלי ואותה
משוררת ישראלית. לאוזניו הגיעה השמועה׳
שטרם התאמתה, כי אותה משוררת
נישאה.
הסיבה להתאבדותו היא בגדר תעלומה.
אבל מכריו הישראליים משוכנעים כי אהבתו
הניכזבת לאותה משוררת ישראלית
היא שהביאה אותו לצעדו הנימהר.

״הצלע השלישית״
השנייה

השעור הפרטי (קולנוע גת. תל-
אביב; צרפת) ושוב סיסור־אהבה על רקע
העיר פרים, אלא שהפעם המשולש ניצב
על קודקודו.
גיבור הסרט, סטודנט צעיר לפילוסופיה
(רנו ווארלי, שכבר הספיק להקסים את
הצופות הצעירות, והלא כל־כך צעירות,
של אולמי הקולנוע בפאריס) ,המתאהב בגערתו
של נהג־מרוצים מזדקן. במשך קרוב
לשעה היא עומדת בגבורה בפני חיזוריו
הנלהבים, עד שהיא נכנעת, לא פחות ולא
יותר, אלא בע־ר־קייט חורפית שצילומי
השלג שלה מזכירים את 13 יום בצרפת.
מכאן ואילך מבלים השניים חופשת־נאה־בים
מקסימה, הכוללת, בין השאר, ריצה

,1במאי והמפיק של תרז וא־זבל, ראדלי
מצגר, נמצא בדרך ארצה, ולפחות מיספר
אנשים יוכלו לראות אותו. אולי הצנזור
וחבריו.
ראדלי מצגר, המיליונר האמריקאי, התחיל
את הקאריירה הקולנועית שלו בסירטי־מין
פשוטים וחסרי כל בעיות אמנותיות או
אחרות. הוא עשה הרבה כסף בדרך הזאת,
ואז התחיל להתגעגע אל הכבוד והאמנות.
כתוצאה מכך הוא ביים את תרז ואיזבל,
ששם יש גם מין וגם אמנות, או, לפי דיעה
אחרת, לא זד, ולא זה.
באני אש ה, שעשה בתקופה הפרד,־אמנו־תית
שלו, הוא השקיע סכום כסף קטן,
והוציא ממנו מיליונים. יש שם סיפור פשוט
על אשר, הנאנסת על־ידי בחור, ובשעת
האונס מעלה בזכרונה, בעזרת פלאשבקים,
את כל החוויות המיניות האחרות שהיו לה.
פשוט מאוד.
השחקנית, שביצעה בהצלחה כל־כך גדולה

אכי דיין כ״מותו של יהודי״
היסטוריה? היסטריה 1
מטורפת ברחובות, וכמובן שייט על הסינה.
האהבה בין השניים יכולה היתד, לפרוח,
אלמלא הגיע נהג־המירוצים ממירוציו האינסופיים
בעולם, וכובש לו בחזרה את נערתו.
את הסרט ביים מישל בוארון, שהספיק
בעבר לביים סרטים מיקצועיים יותר ו־מיקצועיים
פחות; אלא שהפעם נראה בעליל
כי הוא רוצה להוכיח כי הוא מבין היטב
את הדור הצעיר, ואומנם הוכיח זאת.
כך, למשל, מלמד גיבור־הסרט לידידו
הטוב ביותר את עובדות־החיים באמצעות
המשרתת הסקסית (קטיה כריסטינד .),השניים
משחקים קלפים, ומתכננים את כיבושה של
האשד, בצורה מדעית, אלא שלאחר החיזורים
הראשונים, שנעשו ספק מתוך שובבות
ספק מתוך מישחק. באה האהבה ומקלקלת
את השורה.
כמו במרבית סרטי־האהבה הצרפתיים האחרונים,
המוסיקה היא של פרנסים ליי,
וכשהיא מנוגנת על רקע הנופים המושלגים,
יש לצופה הרגשה כאילו ראה כבר את
הסרט הזה פעם.
במאים אנשים, נשים וטף באים מכל קצודי הארץ,
כדי לראות את המין הנועז של חרז ואיזבל,
כשהם מחכים שלושת רבעי שעה לסצינה
קצרה ומקוצצת, ברור שהם מתאכזבים.
מה שלא מפריע להם, כמובן, לתת
הוראות מפורטות לשחקנים :״יותר למטה,
יותר למעלה. מאחורנית.״ וכר.
בדרך כלל, לאחר כמה הצגות, למדו כבר
אנשי־הקולנוע המומחים באיזה שעה בדיוק
מתחילה הסצינה, והם נכנסים בהמוניהם לאולם
הקולנוע בשעה זאת, ויוצאים מייד
לאחר מכן.
אבל אל דאגה. הפיצוי לכל הסבל הנורא
הזה נמצא כבר בדרך. סרטו האחר של

את תפקיד הנאנסת הזאת, היא השוודית
אסי פירסון. ובעקבות ההצלחה שלה קיבלה
את תפקיד תרז בתרז ואיזבל.
אז יש להניח שעוד נראה את הבחורה
הזאת, בכמה וכמה מצבים, אם לא בחיים,
כפי שמבטיח המפיץ, אז לפחות על הבד.

יומן ה חד שו ת
הי ס ט רי ה בהסרטה לסרט על היחידה , 101 לפי ספרו
של דן מרגלית, עדיין אין במאי ועדיין
אין שהקנים, ובעוד המפיק מיכאל שווי־לי
מחפש אותם, מתברר שייתכן ולא יהיה
צורך בהם כלל, משום שאשר הירש־כדג
אמנם אישר את התסריט, אבל משרדי,ביטחון
עדיין מעכב את האישור הנדרש.
* לאדים טמייוף, השחקן הארמני
המהולל, המשתתף עכשיו בארץ בסרט מותו
של יהודי, אסור לאכול. ואסור לעשן. הוא
נמצא בכמה וכמה דיאטות חמורות מאוד.
לכן הסרט שלו, כשיוקרן, יהיה מלא סצינות
איכלה• כל פעם שהוא רעב, הוא ממציא
סצינה בה הגיבור הראשי צריך לאכיל,
בדרך כלל דברים טעימים, כמו שוקולד או
מטעמים אחרים, ולעת עתה הוסרטו כבר
ארבע סצינות כאלה.
גילה אלמגור הסכימה להשתתף
בסרט זה בהופעת־אורח קצרה של מארחת
ומוכרת־סיגריות בבר. היא מופיעה בשתי
סצינות לצידו של אקים טמירוף.
* במאי הסרט, דניס דה־לה־פא־טאלייה,
מספר ללא שום פחד, שמעכשיו,
בעיקבות סרט זה, הוא נמצא בשתי
רשימות שחורות: זו של הערבים יזו דל
דה־גול.
בעייה אחרת יש לאפי דיין. ההסרטה
נראית לו שקטה מדי. קשה לו
להתרגל לכך שהבמאי מרים את קולו רק
כדי לצעוק ״אקשן״ .הוא טוען שהשקט הזד.
גורם לו היסטריה.

אנשים נמל בירו שלים
סודות מימי ילדותו, גילה השבוע חב׳־־
הכנסת דויד בן־־גודיץ :״אני לא מתפלל•
לפעמים, כשהחיילים מתפללים בשדר,
בוקר, אני הולך להתפלל. אני מאמין לפי
תפיסת הקבלה. כשהייתי בן 7הייתי פית-
אום אדוק,״ סיפר בן־גוריון וגילה גם סודות
מגיל יותר נמוך :״עוד כשהייתי בן
שלוש גמלה בליבי המחשבה לעלות לארץ,״
אמר • .גם שסייעו ראשי ההסתדרות בעבודות
ביצור בעיירת בית־שאן, לא הירפו
מהם בעיות היום־יום. תוך כדי עבודתם
הביטחונית, הגיעה למקום משלחת של פועלי
מפעל סריגי חצור, המצוי עתה במשבר כספי
חמור, ושפועליו קיבלו על עצמם להפעיל
את המיפעל. מה שהיה דריש לפועלים
לשם כך — היו רק 50 אלף ל״י. לשם כך
פנו למזכיר ההסתדרות אהרון בקר,
ולמנהל בנק הפועלים יעקב לוינסון,
אשר עבדו יחד במילוי שקי חול, במיסגרת
עבודת הביצורים, והללו הסדיח אה העניין
תוך דקות ספורות, העניקו לפועלים
את ההלוואה הדרושה • .פיתרון לפרשת
נמל אשדוד, הציע משה בן שחר, נציג
גח״ל בהסתדרות. הוא הציע להעביר את
נמל אשדוד לתל־אביב. הגיב על כך דובר
ההסתדרות, שמואל סולר :״מוטב להעביר
את הנמל לירושלים. זול יותר להפוך
את ירושלים לעיר־נמל ולבנות לה ים, מאשר
להמשיך ולהפעיל את נמל אשדוד.״ •
השבוע הגיע לישראל הסטודנט הלבנוני,
יליד יפו, הלומד הנדסת מכונות בדנמרק,
פרחת הנא. הוא בא לבקר את אחותו
המתגוררת בבית־לחם. באותה הזדמנות קפץ
לירושלים, כדי לפגוש ידיד, אותו הכיר באמריקה,
המשמש כרופא בבית־החולים הדסה
בירושלים. הרופא לקח את ידידו הערבי
לבלות במרתפי סורמאללו, שם הפך הלבנוני
למוקד ההתעניינות. וכשנודע לקהל
המבקרים שפרחת היה בביירות בזמן הפשיטה,
הם ביקשו לשמוע ממנו על הקורות
בביירות אותה עת. סיפר פרחת :״מייד אחרי
הפשיטה נתן שר־הפנים הלבנוני, שהתפטר
בינתיים, פייר ג׳ומאייל, פקודה
למשטרה להגן על הרובע היהודי בביירות.״
ועל הפגנות הסטודנטים שנערכו אחרי הפשיטה
סיפר :״הם נשאו קאריקאטורות שעליהם
מצוייר הליקופטר ומתחתיו הסיסמה:
מתי יבקר אותנו צה״ל שוב?

דגיזי ה
ל מו סקבה
את מסעו של מנכ״ל משרד-החוץ, גי ר עון
רפאל, לרומניה, אשר נערך לפני כחודש,
כיסה כתב מעריב יהדצע(״שוקה״) כהנא•
באחד הימים ביקר יהושע במועדון־קצינים
של הצבא הרומני, ושם, להפתעתו, סיפר
לו אחד הקצינים את ההלצה הבאה,, :לאחר
הפלישה הרוסית לצ׳כוסלובקיה, כשהצבא
הרומני התכונן לקראת פלישה דימה לארצו,
פנה ראש הממשלה הרומנית, ניקולאי
צ׳אושם|5ו. לשר־ד,ביטחון הישראלי,
משה דיין, בבקשה שישלח יחידת־צבא
לעזרה. כעבור ימים אחדים הגיע נדוד. טילי
פן מייד צ׳אושסקו לדיין ואמר בכעס, :מדוע
שלחת רק גדוד, זה יספיק? שלח דיביזיה,
או לפחות חטיבה!׳ השיב לו דיין, :מה אתה
חושב, שאני רוצה לכבוש את מוסקבה׳?״
* מסעו זה של כהנא לרומניה, הזכיר לו
את נסיעתו הקודמת לארץ זו, ב״. 1956
באותה נסיעה הבחין כי כל הרומנים שפגש
הם אנשים נעימים, טובי־לב וישרים. שאל
כר,נא את אחד ממארחיו הרומנים :״איך
זה שכל הרומנים שפגשתי כאן הם ללא־

בסורו השבוע

טירונים אמריקאים צועדים ננוו ט בנינג מצו״ויס במסכות נגד שנעת הו 1גן ןו 1ג

ג 1ר א !ל
ח 1י 1ף
נארצות־הברית, שם הפכה שפעת
הונג״קונג למימדים של מגיפה, חיסלה
למעלה מאלף איש, הונהגו סידורי ביט-
חון מיוחדים בצבא. בישראל, ג ה הסתיימו
השבוע אימוני״החורף של חטיבת
״גולני״ ,יכלו אפילו הקשישים שבחברי
ועדת-החוץ־והביטחון של הכנסת, שעברי
את גיל ה־ ,70 לחזות באימוני החורף.
הם התכרבלו במעילים, חבשו מצנפות
והלכו ללמוד פרק בענייני מלחמה.
התרגיל נערך בלילה. בחשיכה מוח לטת
נעו גדודי ״גולני״ לעבר יעדם. התפלא
ח״כ דויד הכהן :״איך החיילים
יודעים לאן ללכת בחושך ואילו ח״כ
עקיבא גוברין גילה בקיאות ביטחונית
גדולה יותר בסכמו את שראו עיניו :
״הקרב הזה זה כלל לא קונץ גדול. על
היעד לא היה אוייב.״
דופי, ובישראל יש להם שם כל־כך רע?״
השיב מארחו :״למי, לדעתך, הירשו לצאת
לישראל?״ #העיתונאי עמוס קינן
עומד לפרסם בהוצאת לוין אפשטיין, ספר
בישול חדש ובו מיבחר מתכונים. חלק מהמתכונים
נועדו להכנה מבשר חזיר. אולם
ההוצאה סירבה להדפיס כינוי זה. תחת זאת
נאלץ קינן להשתמש בכינוי התחליף :״פרה
לא־קדושה״ ו״דבר אחר התיאטרון
העירוני החיפאי צועד ברוח הזמן. בהצגת
תעלולי נישואין של המחבר יהודה סומו,
אשר נערכה בירושלים, הכנים השחקן הראשי
במחזה, עזריאל אשרוד, לטקסט
שלו את השאלה :״מי הטיל את האמבאר־גו?״
נושא אשר באותו יום נשא עליו ראש־הממשלה
נאום מדיני. בניגוד לתגובה בכנסת,
זכתה השאלה לרעמי צחוק בקרב הקהל
# .כוכב דרך השבוע בישראל. בערב־זיכרון
ליצירותיו של המלחין מרדכי
זעירא ז״ל, הופיעה לראשונה בתל־אביב
זמרת שכבשה תוך דקות את הקהל בקולה
הנהדר ובתרבות שירתה. היתר, זאת נערת־.
קיבוץ בשם אתי קן, מאפיקים. גילה אותה
מנחה הערב, עמיקב גורכיץ, בשעה
שביקר קרובי־משפחה באפיקים • .בקיא
בהודיות העולם היה בשבוע־שעבר קריין
קול ישראל, מנשה רז, שהכריז בתוכנית
נעימה וזמר ששודרה בגל הקל :״ועתה

* ראש־הממשלה לוי אשבול :״אמרתי כבר בעבר,
ואד חוזר ואומר, שלא נמכור את הנצחון בעד נזיד עדשים -
גם לא בעד שלום. אם הטונה לשלום שמחזיר את הסטטום־קוו־אנסה,
את הגבולות של ה־ 4ביוני -זה לא בא בחשבון.״

המזכיר הכללי של מפלגת העכורה, פינחס

ספיד :״אני מבולבל מדיעותיו של משה דיין. קשה להתווכח עם
דיין. לפעמים אין עם מי להתווכח.״
• ח״כ מפ״ס, מאיר יערי :״אנחנו לא יכולים להרשות
לעצמנו את הלונסום הזה, של הפרדת הדת מהמדינה, בימים אלה.״
#ח״כ מפלגת העכורה, שולמית אלוני :״אני מזדעזעת
שבחורי ישיבה אומרים לי, :הנאציזם היתה גזענות מסוג
שלילי והיהדות היא גזענות מסוג חיובי.״

תישמעו את השיר מה הוא עושה לה.
בעצם,״ הוסיף ,״לא קשה לנחש מה הוא
עושה לה 20 דקות לפני הצות בפינתה
של רא*מה אלדד, בתוכנית לעק־רודה,בית
בקול ישראל, הסבירה ראומה ל־מאזינות,
מה הבדל בין גיהוק לשיהוק .״זו
פעולה בה ניפלט האודר מהמעיים דרך
הפה החוצה,״ אמרה. הפסיקה אותה רכקה
מיכאלי :״תגידי פשוט להרביץ גרפס,
ודי!״ •י באותה תוכנית הבהירה ראומה
למאזינות שחשבו שיש להן שדיים זקופות,
כי טעו .״יש לומר שדיים זקופים,״ טענה.
ממוצע במצרים
על הבדיחה האחרונה המהלכת במצרים,
סיפר השבוע האלוף(מיל ).יהושפט
הרכבי, בהרצאתו בפני סטודנטים בירושלביקור
במצרים.
לים:״עיתונאי זר בא
שם הוא פגש אישיות בכירה, .מה המצב,׳
שאל העיתונאי, .ממוצע׳ השיב האיש, .איך
ממוצע?׳ תמה העיתונאי. הסביר המיצרי:
,זה ממוצע, כלומר יותר טוב מהשנה שעברה
ויותר גרוע מהשנה הבאה ועוד
הוסיף האלוף הרכבי באותה הרצאה :״יש

אלון? (מיל ).אפרים כן־ארצי :״לו היה בארץ מיפעל
שבו היו שוררים, יחסי אנוש׳ כמו אלה השוררים בין קברניטי ההסתדרות,
לא יכול היה להתקיים!״
• ח״כ גח״ל חיים לנדאו :״המערך החדש הוא שידוך
תבוסתני: פינחס ספיר — מאיר יערי. שניהם גם יחד תוקעים
בשופר הנסיגה.״
• נציג אירגון ״אל״פתח״ ,בוועידת הסולידאריות בקהיר:
״אירגוני אינו שואף כלל לנקמה או לשפיכות דמים. אנו פותחים
זרועותינו לכל אלה הרוצים לחיות בפלסטין מתקדמת, פרוגרסיבית,
דמוקראטית, מבוססת על אי־הפלייה דתית. נוצרים, מוסלמים
ויהודים יוכלו להיות בפלסטין כזאת ללא הפרעה, תוך חופש
מחשבה ובימוי.
• אלוף (מיל ).אכרהם יפה, על מצב הניקיון באתרים
היסטוריים ובשמורות טבע :״הגיע רפש עד נפש,״

נם שני ספרים חשוב־ם בהיסטוריה הישראלית:
התנ״ך והפרוטוקולים של זיקני
ציון. י• דו־קרב מילולי נערך השבוע בין
חבר־הכנסת הרב מנחם פרוש, לבין הסופר
דן (בדרן) עומר. היה זה בתיכנית
מאחורי הכותרות. דן עומר הוזמן לספר על
כתב־העת שלו ושל שמעון צכר, היוצא
בלונדון, חדשות אימפריאליות של ישראל.
לאחר הראיון ירד דן מן הבמה ואליה עלה
הרב פרוש, שרואיין בקשר לשאלה מיהו
יהודי? ״אני מסופק על דן עומר,״ פתח
פרוש .״אתה יכול לרדת ולבדוק,״ צעק עומר
שישב בקרב הקהל. על האתגר הזה
ענה פרוש :״אני מתבייש שאני אהיה יהודי,
כשיש יהודים כמו דן עומר.״ ״כנ״ל
גם אני כלפיך,״ השיב עומר בצעקה .״אוי
ואבוי לי אם אתה היית מעריך אותי,״ החזיר
פרוש .״ואני רוצה להביע את מחאתי,
על שאתם לא מתנגדים לשמוע אנשים כמו
בדיחת
דן עומר,״ סיים הרב את הדו־שיח.
השבוע שייכת, ללא ספק, למזכירת גח״ל בכנסת
לאה סברדלום. סברדלוב טענה בתוקף,
כי ״האמבארגו הצרפתי לא בוטל לחלוטין,״
והוסיפה שנמסר לה ממקורות יודעי
דבר, כי הנשים הצרפתיות מוכנות להמשיך
״לתת״ לגברים הישראלים • .בדיחה נוספת
שהתגלגלה השבוע במיסדרונות הכנסת: מה
תהיה הנקמה של מדינת־ישראל בעיראקים?
התשובה: פשיטה על אור־יהודה • .מי
שהיתר, מלכת־היופי של ישראל, רינה
יצחקוב, הגיעה לביקור בישראל. הסיבה:
אחותה של רינה, אילנה יצחל,וכ, עימדת
לפתוח בפסג׳ דיזנגוף סלון שייקרא בשם
ליידי .101 אין מקום לחשש. הכוונה אינה
ליחידת קומנדו ,101 אלא לסלון של פיאות
נוכריות + .הזמר דוב סכאטו, המרבה
להופיע בישראל, עומד להוציא באיטליה
תקליט של פיזמונים, שיכלול גס שירים
ישראליים. מפיקי התקליט הציעו לו את
הכותרת ״האומלל״ .לחיזוק הצעתם, אמרו•.
״סבאטו הוא כושי, ישראלי, יליד ירושלים,
הדובר עברית ואידיש. הוא נשוי לישראלית
מבת־ים ויש לו בת בלונדינית. אז הוא
לא אומלל?״

מ ש טר תבאר־ שבעמחפהעדפ שע מחריד -
;כעילה סי טוני תשדק טינ ה עד־יד שו טרי ם
ך* ירושדיב, הכית משפחה אומנת,
מצפה נערה כת 16 ושלושה חורשים
ללידה• היא נמצאת בחודשי הריונה האחרונים•
כאשר תביא את ולדה לא־ויר העולם
בעוד שבועות מספר, היא לא תראה אותו
לעולם. הוא ילקה משולחן־הלידה, ימסר
לטיפולן של אחיות בבית־תינוקות ומעם
ימסר לאימוץ.
הנערה הקטינה, שהרתה ללדת בטרם
מלאו לה 16 שנים, תחזור אז לביחה בבאר-
שכע. ד,יא 4תשמש אז עדות חיה לפשע
חסר־חקדים; כי אותה נערה לא נפלה קרבן
לנוכל שפיתה אותה, ניצל את גופה ויוזזר־כך
נטשה. היא לא הרתה לל,ת כתוצאה
מהרפת^ת־אהבים וקלות־דעת ילדותיר. הקטינה
-מבאר־שבע סותתה ונוצלה על־ידי
אנשים שדיפקדו על שמירת־החוק. שתכקידם
למנוע ולתהום אחרים המפתים קטינות —

מספר חודשים ומשפחתה של ז׳קלין גילתה
כי בתם הרה ללדת. האב, פועל בניין ש עלה
לפני כעשר שנים מאחת מארצות צפון־
אפריקה, היה נפער ואומלל•.
מספר אביה של ז׳קלין כשדמעות זולגות
מעיניו:
•,ביום אחד היה לי טלפון למקום שאני
עובד שם, מחוץ לבאר־שכע. אמרו לי אשתי
רוצה לדבר איתי באופן דחוף. הלכתי לטלפון
ושמעתי האשד, שלי בוכה. אמרה לי
רוצה שתיכף אבוא הביתה כי הילדה שלנו
נכנסה בהריון.
״הלכתי הביתה ומצאתי האשד, שלי עם
כל הילדים ביריב. שאלתי אותה, :לא ידעת
שהילדה במצב כזה והביאה בושה לכל המשפד״־
.מה יהיה עכשיו? מה יגידו השכנים?׳
״לקחתי
את הילדה ושאלתי אותה מי
עשה לה את זד. היא לא רצחה להגיד.
אמרתי לה עאם לא תכפר היא לא תהיה

חסוטו׳0

האבא שלה ובלי האמא שלה, בלי אף אחד.
היא סיפרה לי שהקצין אמר לה שאם היא
רוצה משפט נגד השוטר היא צריכה לחתום
ואם היא לא רוצה שיהיה משפט היא גם
כן צריכה לחתום. היא לא רצתה לעשות
משפט בגלל הבושה שלה והיא חתמה שלא
יעשו לשוטר שום דבר•

״טוב
שלא מתה״

^ ה רי כ ך באו השוטרים עוד פעם
:י׳לביתנו לשאול בת במה היא. אמרתי
להם שמתי השוטר הלך איתר. ושם אותה
בהריון היא היחד, בת 16 וחצי ובתעודת
חזהות שלה גם כן כתוב שהיא נולדה בשנת
.1852 אני לא מכיר את השוטר הזה אכל
אני יודע שהוא צעיר. הילדה סיפרה לי
שהוא בא לקחת אוחד, מהבית למיגרש־הכדורגל
ושם עשה לה. היא ילדה קטנה
וטוב שדיא לא מתה והוא לא הרג אותה.
מתי שהוא הלך איתר. הוא אמר שהוא יקנה
לה נדוניה. עכשיו הוא אומר שהיא הלבה
עם עוד עשרים.
״השוטר הזה תפס אוהד. לפני הבית של
העירייה בבאר־שכע וביקש ממנה שלא תעשה
לו משפט. הוא אמר לה שיתן לה כל
מה שהיא רוצה. הוא אמר שיש לו שלושה
ילדים ואמא חולה ושלא תעשה לו משפט.
הילדה שלי היא ילדה טובה, לא רצתה

על־ידי שוטרים לובשי־מדיס של משטרת־ישראל.
גרוע
מזאת — אותם שוטרים ממשיכים
עדיין לשרת במשטרת באר־שבע כנציגי
החוק כשמפקדיהם מחפים עליהם ומנסים
לטשטש את הפרשה האומללה, שהפכה ל־שיחודה,יום
בבירת הנגב.

היא נמסרה
לחברים

פרשה החלה לפני כשנה כשז־קלין
( 1 1שם בדוי לצורך הכתבה, כמו פיטים
ביאוגרפיים אחרים, כדי למנוע כל אפשרות
של זיהוי הקטינה) ,בת למשפחה מרובת-
ילדים המתגוררת באחת משכונות באר-
שבע, פגשה בשוטר המשרת במשטרה ה־
׳מקומית.
היא עבדה אז כפועלת־שירותים במוסד
ציבורי בו מרבים לבקר אנשי משטרה, ו-
פגישותיה המיקריות, במיסגרת עבודתה, עש
אותו שוטר, הפכו לחיזור לוהט של השיטר
אחריה.
השוטר לא ביקש את חסדיה של ז׳קלין
בחינם. לאחר שנתהדקו היחסים ביניהם,
והם החלו להיפגש כזוג נאהבים, הודיע לה
אותו שוטר כי הוא מתכוון לשאתה לאשה.
כשחאסוף מספיק כס״ יינדוניה, אמר לה,
הם יערכו חתונה ג. :ד, קימו משפחה.
לאחר כמה ד, ד ם ״לתה ז׳קלין כי
יחסיה האינטימיים עם :׳;תו שוטר גרמו
,דים את נשואי־להריונה.
היא להצר
היים כי אינו יכול
הם. אז רק גילה
לשאתה: הוא גבר י ואב לשלושה
ילדים.
אבל כדי שז׳קלין לא תרגיש את עצמה
בודדה, גילה השוטר נדיבות ורוחב־לב:
הוא הכיר לה שניים מידידיו הקרובים. גם
הם שוטרים במשטרת באר־שבע. אלה לא
נרתעו מהעובדה שז׳קלין כבר הרה, קיימו
עימד. אף הם יחסים מיניים במשך הקופה
של מספר שבועות.
בכך שקיימו יחסים עם קטינה שטרם
מלאו לה 16 שנים עברו נציגי החוק המופקדים
על שמירתו עבירה פלילית מפירשת,
ביצעו פשע של בעילת קטינה. אין זה משנה
עם הבעילה נעשתה בהסכמתה של הקטינה
או שהשוטרים יטענו כי לא ידעו
את גילה האמיתי. מעשיהם הם בגדר של
מעשה־אונס, שאזרחים רגילים נשלחים על
ביצועו לבית־הסוהר.
דמעות בעיניים
הריון יש תפונה מוזרה -לא
ניתן להסתירו במשך זמן רב. חלפו

להביא יותר פרנסה למשפחה שלי. כל השבוע
אני עובד בחוץ ורק בערב שבת מגיע
הביתה. גם כשהלכתי לעורך־דין אמרתי לו
שלא רוצה סעד מאף אחד ואני אשלם בשביל
הכל.״
להפתעתו גילה האב שעורך־הדין מסרב
לטפל בעניין .״זה יכול לקוות בכל משפחה
טובה,״ ניסה עורך־הדין להרגיעו ,״אין
טעם לעשות מזה רעש גדול. זר, רק יזיק
לשם של המשטרה.״
האב פנה לעורך־דין שיני בבאר־שבע וגם
זה דחה אותו .״מה תרוויח מכל העניין?״
שאל אותו ,״למי זה בכלל יועיל?״
״מה זה פה?״ זעק האב ,״שוטרים פיתו
את הילדה שלי ולאף אחד זר, לא איכפת?
מה יש, לקציני־משטרה אין ילדוח? לקזוט־רים
ולסמלים אין ילדות? אם לא יעשו כלום
לשוטרים הם ימשיכו לפתות ילדות אחרות.
היום זה קרה לבת שלי, מחר זה יכול
לקרות גם לבת של שוטר. שוטר אחר מפחד,
ילדה וטזעביר אוחד, משוטר לשוטר,
ואין עם מי לדבר!״
״אני לא רוצה שיחנו את הילד שלה לאימוץ,״
התייפחה אמה של ז׳קלין .״גידלתי
שנים־עשר ילדים. אני יכולה לגדל עוד ילד
אחד!״
הוסיף אביה של ז׳קלין :״כל פעם אנחנו
מדברים עם הילדה שלנו בטלפון של המשפחה
שהיא אצלה בירושלים. הילדה שלי
בובה ואומרת איך היא יבלה לעשות את
זה. לאמא שלד, אין לב לראות אותה. היא
מדברת איתר, בטלפון ושתיהן בוכות
״כל השכנים שלנו יודעים על מה שקרה.
הילדים של השכנים צועקים על הילדים שלי:
״האחות שלבם זונה! היא הלכה עם שוטר;״
עכשיו אני לא יו; ע מה לעשות. אף אחד
לא רוצה לעזור לי. אין צוק. אין משטרה,
אין עורכי־דין, אין בית־משפט!״

הילדה שלי יותר• אז היא אמרה שדאיש
שסידר אוהד, הוא שוטר. היא אמרה שהוא
כבר מחותן ויש לו שלושה ילדים איל
ידעה על זה רק אחרי שסיפרה לו שתקבל
תינוק.

קצין עם
שני כוכבים
א ל תי אותה, :אז מה עשית?׳ והיא
אמרה שלקהה כדורים וזריקות ש־ו
־־ד לא ילך, אבל זה לא עזר. לא יודע
א קיבלה את זה. לא סיפרה. רק בכתה.
,ילכתי למשטרה וסיפרתי להם מה שעשו
שוטרים לבתי. בא קצין עם שני כוכבים
(המט ח עמרם לוסקי) וסיפרתי לו הכל.
הוא 1שם כל מה שאני אמרתי על הניר.
אמר?• להביא את הילדה. אמרתי לו הילדה
לא רו.־ ,לבוא למה היא מתביישת, כי כל
ד,שוטרי !.וכולם מכירים אותה.
״הוא אמר לי לחכות ושלח מכונה של ׳
המשטרה להביא אוחד, מר,בית. כשהביאו
אותר• ד,כ: סו אותה לחדר של הקצין• לא
שמעתי מו. אמרו. אני חיכיתי בחוץ. אחרי
זה אמר הקצין שאנחנו יכולים ללכת
הביתה״.

״לחתוך את
הבטן!״

* 1ל!התי את הילדה לבית־חולים,״
ממשיך האב בסיפורו ,״ושם אמרו

לי, :תחתום בשביל נחתוך לה את הבטן
להוציא אח הילד, שאף אחד לא ידע מזה.׳
אמרתי להם: לא רוצה לחתום. למה שהיא
הילדה השביעית אצלי וילד שביעי אסור
לנגוע בו.
״השוטר שעשה לה את זה נתן לילדה 70
לירות בשביל שתעשה לא יהיה תינול. אבל
היא החזירה לו את הכסף.
״אחרי כמה ימים בא קצין יותר גדול,
עם שלושה כוכבים (פקד יצחק ברקוביץ)
אל הבית שלנו ולקחו את הילדה עוד פעם
לחקירה. עוד פעם היא היתר, לבד, בלי

בעיות והלכה למשטרה להגיד שלא יעשו
לו כלום.
״השוטר סיפר שהילדה שלי הלכה עם
עוד שוטרים. מנהל־העבודה שלי שאל את
הילדה והיא אמרה שזה נכון, שהיא הלכה
עם עוד שני שוטרים. אבל הראשון זה
שקילקל אותה. הוא דחף אותה לזה. היא
רק ילדה קטנה.
״כשבאתי למשטרה גירשו אותי. אמרו
שאני שיכור. אני לא הייתי שיכור. רציתי
לדבר עם הקצין. אמרו לי תבוא מחר. יותר
לא הלכתי. אותי לא הזמינו אף פעם לחקירה.
לא אותי ולא אח האשד, שלי, האמא
של הילדה• אנחנו בכלל לא חיים בשביל
המשטרה, כאילו היא בכלל לא הילדה
שלנו.״

אומנת בירושלים

ף* פיונ״ ה של החסירה הציגו קציני מש־
^ טרת באר־שבע, לדברי האב, תעודה החתומה
בידי ז׳קלין׳ שבה היא מוותרת מרצונה
הטוב על כל זכויותיה כולל זכותה
לתבוע לדין את האנשים האחראים למצבה.
ברור שתעודה כזו, כשהיא ניתנת עלי
י קטינה ללא נוכחות הוריה וללא הסכמתם,
ערכה כקליפת־השום. אולם לגבי אותו
פועל בניין מסכן בבאר־שבע היא נראתה
מוסמכת•
תמורת הוויתור על תביעותיה, הופנו
ז׳קלין ואביה ללשכה־הסעד בבאר־שבע. זו שתחזיקה בירושלים, אומנת מצאה
ותטפל בה עד שימלאו ימיה ללדת. לשכתו,סעד
גם היפנתה את האב לעורך־דין, כדי
שזה יטפל בהגשת תביעה נגד השוטרים
שבעלו את ז׳קלין.

״לא איכפת
לאף אחד!״

ף פעם כחיים שלי לא לקחתי
]גרוש מהסעד,״ סיפר האב ,״אני עובד
במקום רחוק מחוץ לבאר־שבע כדי

החקירה נמשכת
חודשיים

^ פקדמשמית נפת הנגב, סגן־ניצב
/חיים תבורי, האחראי למשטרת באר-
שבע, היתר, גירסה משלו על הפרשה. הסביר
סגן־ניצב תבורי לכתב העולם הזח:
״קיבלנו אח תלונת האב ב־ 9בדצמבר.
חקרנו בעניין. הנערה עצמה הצהירה שהיא
אינה רוצה להתלונן ולא מעוניינת להגיש
תלונה כנגד אדם כלשהו.
״חוץ מזה עניין הגיל של הנערה הוא
בספק. תלונת האב נמצאת בשלבי חקירה
גם היום, ואנחנו מייחסים לה חשיבות ממדרגה
ראשונה. מסרתי את הטיפול בעני-ן
לידי מפקד חחנת־המשטרה בבאר־שבע והוא
מספל אישית בחקירה בגלל חשיבותו של
העניין.״
זהו הסבר הלוקה בחסר. שכן, לפי דברי
תבורי עצמו, חלפו כבר חודשיים מאז הוגשה
התלונה על בעילת הקטינה. האנשים
המעורבים בדבר נמצאים כולם בהישג ידה
של המשטרה — כולם שוטרים המשרתים
במשטרת באר־שבע. שמותיהם ידועים לחוקרים.
למרות זאת לא הצליחו במשך חודשיים
להגיע למסקנות כלשהן.

גירסה תמוהה

* ם ההתייחסות לחתימת ז׳קללן על
^ הצהרה כאילו אינה רוצה להגיש תלונה,
נשמעת מוזרה כשהיא באד, מפיו של קצין
משטרה בכיר. שכן במיקרה כזה, הוריה
או אפוטרופפיה של הנערה, הם שצריכים
לשקול אם להגיש תלונה או לא. גם ללא
תלונה, מצביעות הנסיבות על מעשים הנוגדים
את החוק הפלילי. סעיף 1( 152ג׳)
לפקודת החוק הפלילי קובע :״הבועל שלא
כחוק ילד ה ...והיא למטה מגיל 16 שנים,
יואשם בפשע ויהיה צפוי למאסר של 14
שנים.״
עוד יותר תמוהה גירסת המשטרה כי גילה
של ז׳קלין הוא בספק. בתעודת־הזהות
שלה מצויין במפורש תאריך לידתה כשנת
.1952 הוריה של ז׳קלין, הטוענים כי בעת
שנבעלה לא מלאו לה עדיין 16 שנים, לא
נקראו כלל למסור עדות במשטרה.
זוהי צורת חלירה מוזרה מאוד. בייחוד
כשהמדובר בשוטרים שביצע־ עב־דה פלילית.

דדכי־חיים
ה ט לוויזי ה
ה מ שו קצת
אל שורת התועבות, השיקוצים והטומאות,
המאיימים על חיי יהודי כשר בארץ
הקודש, נוספה, בזמן האחרון, סכנה חדשה:
הטלוויזיה.
ישבו רבותינו שרי התורה, הגאונים הרבנים
הביד״צ שליט״א דפעיה״ק ירושלים,
ודנו שבעה ימים ושבעה לילות עד שמצאו
עצה נגד התועבה החדשה. קמו והוציאו
קול־קורא לכל מקהלות האשכנזים בעיר־הקודש
והטילו חרם המור על המכשיר המסוכן.
וכך
נאמר בפירסום החרם החמור של
נטורי־קרחא בירושלים :״ע״ד כלי־המשחית
הטמא, תועבת ד׳ .הטלביזיא המשוקצת שעשתה
שמות והרם בעולם הגדול, ואשר
כולל בתיכו השלוש עבירות, והשחית את
בני ובנות ישראל, והרס בתים שלימים מקדושתן
וטהרתן ורבים חללים הפילה רחמנא
ליצלן. וכבר צווחו והזהירו הרבנים
בתפוצות בראותם את הסכנה שהטלביזיא

הטמאה הורסת במקומותיהם
״אשר על כן הננו מכריזים חרם חמור
על כלי מתועב זה. ובל בית שבישראל שיכניס
כלי הטלביזיא הטמא לתוכו סופו
חורבן ואבדון רחמנא ליצלן.״
זפתעל זק! < וצ. רק פורסם דבר החרם
החמור על הטלביזיה, ושליחי־מיצווה
יצאו לפעול. בוקר אחד מצא סוחר מכשירי
טלביזיה במאה־שערים את חלון חניתו
מנופץ. על שרידי הזכוכית היתר, כתובת
אזהרה בשחור.
אבל לא רק לסוחרים התנכלו נטורי־קרתא.
משה דויד, תושב רחוב החומה השלישית,
הוא אב לשני ילדים. הוא רואה
את עצמו כיהודי דתי המקפיד בשמירת
מיצוות. למרות זאת רכש מכשיר טלביזיה
לביתו. רק הופיעה אנטנח־הטלביזיה על גג
ביתו וכבר נשלחה לו אזהרה חמורה: באחד
הבקרים מצא את דלת דיו תו צבועה
בצבע אפור.
מאחר שלא השמיד את הטלביזיא המסו־קצת,
קיבל משה דויד את העונש היאות:
ביום החמישי השבוע מצא את דלת ביתו
מרוחה בזפת שחורה. הלך משה דויד והגיש
תלונה במשטרה. קיבלו את תלונתו
ואמרו לו שאין בה עניין ציבורי.

זה קדה ברפיח
אזרחי ישראל בבר התרגלו לתקריות״דמים בשטחים המוחזקים. אגל מה שקרה
בשבוע שעבד ברפיח לא היה רגיל: חייל פתח באש, פצע עשר נשים והרג אחת
מהן. הדבר א׳־רע בעת שהוטל עוצר על העיר. הגברים רוכזו בחצרות בתי-הספר לשם
זיהוי וחקירה, במאמץ למצוא את מציחי־המוקש שגרם למותו של סגן המושל, סרן
שמואל פרדי. נשות העיר התעלמו מפקודות העוצר, ניסו להתפרץ אל דירוזי הגברים,
״בדי לראות מה אתם *:ושים להם!״ ברוב המ׳קרים, הטפיקו צעקות ד,חיילים, או
כמה יריות-אזהרה באוויר, כדי לפזר את הנשים. רק במיקרה אחד נפתחה אש
עליהן. שתי תמונות אלה צולמו על־ידי אזרח ישראלי, שגמצא בעיר באותו יום.

מנציחה מעמד בלת־־רגיל: נשואיו של איש אל־פתח עם
חברתו למחתרת. הייא צולמה, לדברי ההסבר הרשמי,
״בבסיס טילים של הפידאין״ ,איישם בגדה המזרחית של הירדן .״אבו סעיד״ פגש את
בחירת־ליבו הפלסטינית, סוהילה, בשובו מאחת הפעולות בגדה המערבית. הוא נפצע באותה
פעולה, נישא חזרה לבסיסו בידי חבריו. סוהילה טיפלה בו, ובאשר החלים קבעו את מועד
חתונתם .״הוא קיבל חופשה קצרה,״ נאמר בהודעה ,״חצה את הירדן מזרחה לטכס
החתווה, ואחר־כן שב למקום פעילותו ביאיזור הכיבוש״ — נאמר עוד בהודעה.

הגונה השבוע

זהו שנאמר: שליחי מיצווד, אינם ניזוקים,
אפילו אם הם מזיקים לאחרים.
טלפון שבור
כשחדל חברה של מרסל מיזרחי (,)18
יחזקאל חודדה, לצאת עימד״ לא היתד, נערה
אומלה ממנה בכל פרדס־כץ, מקום
מגוריה. היא לא יבלה לוותר על אהבתה
הגדולה, ולכן החלד, לטלפן למקום עבודתו
של חודדה, מישרד ההפצה ישיר, ודרשה
בכל תוקף להניח לה לשוחח איתו.
משלא נאות בעל המיפעל, הכלכלן גידעון
פישמן, להרשות למרסל להשתפך באוזני
אהובה, המשיכה לצלצל ללא הרף, אך ללא
תוצאות.
למחרת פתחה במיתקפה מיוחדת במינה:
במשך שבוע, יום־יום, צילצלה למיפעל ההפצה
ישיר בשעות העבודה, תפסה לסירוגין
את שני קווי הטלפון של המיפעל, ובכל
פעם חזרה על דרישתה לשוחח עם עובד
המיפעל, יחזקאל חודדה, כדי להשיב את
ליבו לאהבתה
מ הי רהאהבה. כשנואש פישמן ממתן
תוכחות למטרידה הצעירה, פנה בחלונה למשטרה,
שהעמידה את מרסל מיזרחי לדין
באשמת ״שימוש בטלגרף בכוונה להטריד
ולהרגיז״.
בבית־המישפט הודתה מרסל באשמה, אך
הכחישה את דבריו של התובע, פקד יעקב
אלגים, שטען בי נהגה לטלפן למעלה מ־30
פעם ביום.
״לא טילפנתי כל־כך הרבה פעמים,״ קראה
,״ובכל פעם שצילצלתי היו סוגרים לי
את הטלפון!״ היא גם הודתה כי את שי־חות־הטלפון
נהגה לנהל ממקום עבודתה
ועל חשבון מעבידיה, ללא ידיעתם.
״אינני סבורה שהנאשמת היתד, נוהגת כך
אילו היד, מדובר בשיחות טלפון על חשבונה,״
קבעה השופטת, הוכר, בן־עיתו ,״הטלפון
נועד לשירות הציבור, אך מטבע
בריאתו הוא ניתן לשימוש לצרכי הבריות
והטרדתם.״
לאחר שהוטל על מרסל טיזרחי לשלם

קנם בסך 75ל״י או חודש מאסר תמורתם,
ו־ 20 יום מאסר־על־תנאי, היא תצטרך לחפש
שיטות זולות יותר לשכנע את יחזקאל
חודדה לאהבה.
פלילים ליקוי בר איי ה
בין גל מעשי השוד המזמינים
לבין הפריצות למלטשות־יהלומים
ודירות פרטיות, אירעו גם עבירות
וחטאים המורים פחות. כסה מהם
העידו על חוש־ההמצאה הפעיל
של עברייני ישראל:
• ״למה לך להתאמץ בחינם,״ אמר משת
שריקי לנער חיים פוך, שרכב על אופניו
במרץ באחד מרחובות תל־אביב ,״בוא א ת־לצפון
העיר ושם תוכל להתאמן.״ חיים
הסכים, העמים את אופניו על מכוניתו של
שריקי. בצפון רחוב בן־יהודה עצר שריקי,
הוריד את הנער ממכוניתו וביקש ממנו
להמתין .״רק אמצא מקום חניה ואני בא,״
הבטיח. אפילו חיים ידע כי קשה למצוא
מקום חניה בתל־אביב. אבל כשחלפו מסבר
שעות והוא לא ראה לא את שריקי ולא
את האופניים, התלונן במשטרה. השבוע
נעצר שריקי ל־ 15 יום, לחקירה.
• אורי עיני ( )25.מקריית־שלום בתל־אביב
הועמד השבוע לוין בפני שופטה־ה־שלום
עדנה שצקי. ההאשמה: הסגת־גבול
פלילית. התביעה טענה כי עיני נכנס למלון
דן גתל־אביב, ולמרות שמו המבטיח גילה
ליקוי בראיה: הוא נכנם לחדר־הנוחיות על
הנשים במקום זה של הגברים.
חוסר עבודה. קלרר, אסתר שנייור,
מתל ־אביב, נעצרה באשמת ניהול בית־בושת
ברחוב ריינם 36 בתל־אביב בארבעת החודשים
האחרונים. היא הכחישה את האשמה:
״כל העניין זד. בגלל חוסר־עבודה,״ אמרה.
״אמא שלי ובתי גרות בבארישבע. אני
באתי לתל-אביב לחפש עבודה. שכרתי חדר
ברחוב ריינס. רק באו לבקר אותי שם, אז
מזה עושים בית־בושת?״ היא נעצרה ל־16
ימים.

האמת
ה עירו מ ה
2323232323484848484823

דעתה של אן
ני חושבת שההסברה הישראלית
נדפקת בכל העולם מפני שמי שמנהל
אותה לא מביו עניין.
תראו איך הולך לפאתחים? במה
שהם נדפקים יותר הם עושים יותר רעש.
ואם הם הפסיקו להילחם בזמן האחרון
זה מפני שהם עסוקים בצילומים בשביל
כל העיתונים בעולם. כולם עושים מהם
גיבורים גדולים. לא חשוב אם הם לא
מצליחים לעבור את הירדן, אם הם מצליחים
להגיע לכל העיתונות החשובה.
הם תפסו את הפרינציפ: מחתרת

זוהי אן טומואייר, ה,מנהיגה
הנועזת של תנו־עת־השיחרור־הענזמית
של אנלנד. היא צלפית
מצטיינת, המאמנת אישית את לוחמיה.

המנסות

דעת אנ מ ד,ל שסמנר
0 0צי |
תתרים כוחות הגרילה של לוחמי השיחרור האנלנדים,
הקימה אן טוכמאייר, מנהיגת המחתרת, את מפקדתה. לאחר
שהעיתונאים הוטסו אליה במסוקים, הציגה אן בפניהם
את קצין המיבצעים הראשי שלה, צ׳ה רבינוביץ, אך ביק־

שה שלא לגלית את זהותו .״תנועת השיחרור שלנו,״ הצ הירה
אן ,״הולכת ומתפשטת מיום ליום. לא נניח את ה נשק
מידינו עד שנקבל את מלוא סיפוקנו. משימתנו ה ראשונה
היא לזעוע את המצפון האנושי ולא לתת לו לנוח,
וכל האמצעים שאנו נוקטים בהם — כשרים לשם כך.״
אן משוכנעת ששיטותיה המוצלחות תפטורנה הרבה בעיות.

ואירגוני־טרור זה לא בשביל מלחמה. זה
בשביל יחסי־ציבור ותעמולה. פעם עשה
את זה הווייט־קונג. אבל העסק שם נגמר
ונוצר חור. למה שהקוראים בכל
העולם רוצים לקרוא על לוחמי־שיחרור
שקמים נגד השילטון הזר, והצלמים בכל
העולם רוצים לצלם את זה ועושים
טררם שלם.
אז מה עושים חכמי ההסברה שלנו
י הם רצים לכולם ומספרים להם שהי׳
פאתחים הם בכלל לא לוחמי־שיחרור
ושהם רוצחים, ושהצדק איתנו והאוייב
רוצה לכלותנו וכי מציון תצא תורה.
וכל עורכי העיתונים צוחקים מה

מחננניס נעורה

| 11ן ! 1במעבה היער של מדינת אנלנד, מתחת לחוטמם של
1 1 / 1 1 1הכובשים האכזריים, נותנת אן הוראות אחרונות ל־פעולה
קרבית למפקד חידותיה. על מפת־חול היא מסמנת להם את צירי התנועה הנסתרים.

ושותלים עוד עיתונאים לצלם א ת אבו־עמאר
וכל הגיבורים והגיבורות עם וד
קלצ׳ניקובים והבגדים המנומרים.
מה לעשות ו פשוט מאוד. אפשר לסדר
את הפתח רק בדרך א חת: להמציא
מחתרת שהיא ׳ותר פוטוגנית, יותר
מושכת, שאפשר לכתוב עליה סיפורים
יותר מרתקים כדי שכל האנשים הטובים
בעולם, שלא יכולים בלי סיפור על
לוחמי־שיחרור לארוחת־הבוקר, י הי ה
להם מה לקרוא ולכתוב.

ס׳ ע הס

בלת סיוע סוב

11ס כתבי העיתונות הבינלאומית, שביקרו במפקדתה של אן, הופ!
.תעו לראות בידה נשק סובייטי. אן סירבה להגיב אם היא מק-
או סיני .״הכל יתאים,״ היא אומרת ,״קלשניקוב, שמייסר או תומי.״

אז כדי להראות למשרד־ההסברה ול-
משרד־החוץ ולכל המומחים שלנו איך
עושים את זה, אני נותנת כאן דוגמה.
כשהעיתונאים יראו את המחתרת החדשה
שלי הם יעזבו את הפאת חי ם
צ׳יק צ׳אק ויתפרפרו כולם הנה. כל הטרוריסטים
הערביים יוכלו אז לטפס על
הקירות, ולדבר אל המנורות. זה לא יעזור
להם. מי ירצה לצלם אותם כשיש
מחתרת על באמת.
אז למה מחכים ו יאללה !

עיתונאי העוד החופשי
מ תלב ש׳ ע ד המנהיגה
במיפקדתה הרשמית בלב ה&יונגד
ענקית בפעם הרביעית תוף שנה אחת. גם
השבועון המצרי ״אל־מוצאווד״ מתפעל מ-

״טייב״ ,השבועון האמריקאי רב־ההשפעה,
הקדיש למנהיגת המחתרת אן כתכת־שער

גיבורת המחתרת האנלנדית, קורא למל׳
חמתה ״ג׳יהד״ .ו־״פארי מאטש״ הנפוץ
מגדיר את מלחמתה פ״מהפכה עולמית״.

זה הדה

כך זה התחיל
ניתם כללה ג׳אז, קצב

חברי להקת הביטניקס מתחילים את הערב בצורת נורמאלית,
להנאתם של באי מועדון הצמרת בתל־אביב. תוב;
ומנגינות ריקודים שהסעירה והלהיבה את באי המועדון.

״אס לנון ויוקומצטרמי^עוומיס גם אנחנו
יכולים!־־ אמדו ה״ביטניקיס־ ־ והתפשטו
אחו כך...

הקהל הרגיל הלך הביתה באחת או שתיים אחרי חצות. רק המשוגעים
לדבר נשארו. וכמובן: הצלם שהוזמן לכסות את המאורע.

ך* מגיפה הסקגדינאבית מתפשטת.
( ) אולי מפני שבהשוואה לאקלים השורר
עתה בכקנדינביה — החורף היטראלי הוא
ממש חמסין• או אולי מפני שבערה בהם
אש הקינאה.
חברי להקת הביטניקס, שהגיעו ארצה
לפני כחודש ימים מדניה, ראו את עטיפת־התקליט
המפורסמת של ג׳ון לנון וחברתו
יוקו, שפורסמה בגליון האחרון של העולם
הזה. הם לא הבינו אח הכתוב — אבל
האתגר היה ברור להם לגמרי.
הם רק חיכו להזדמנות הנאותה. היא
באר, באחד מלילות הטבוע האחרון, בשעות
הקטנות של הלילה. קהל המועדון, בו הם
מופיעים בקביעות, הצטמצם למספר מעריצים
קבועים. בעיקר: מעריצות. כי מאז
בואם ארצה, מוקפים הבימניקס נערות
ישראליות במצב של חצי־עילפון. הם משתגעות
מהמכונית שלהם, המצויירת כמו בית
על גלגלים, ולא חסר בה אפילו מכשיר
טלביזיה.
סיגנון חדש?

בו זה נמשו

אם הס יכולים — גם היא יכולה. היא: נערה תל־אביבית
עליזה, שלא איבדה לרגע את עשתונותיה, אלא פשוט
העניין של התפשטות פומבית במועדון, ספורט משעשע׳ועליז שכדאי לנצלו.

ם כן — באותן השעות הקטנות בז
גם שעודד,כושר שלהם. הם הזמינו מרא
צלם שינציח את המעמד, ו׳ ספק את התמ
נות שבעוד ימים אחדים יתפרסמו בעיתו
הקצב של אירופה. רק דבר אחד לא הי
מתוכנן: הצטרפותה של אחת המעריצו
לכל המישחק.
או שמא אין זה מיטחק — אלא סיגנ
חדש? כמו שנאמר פעם: הלבוש הוא :
אדם, והאדם הוא הסיגנון, והסיגנון הו
מופשט

חובבי הג ו

שרקדו בתחילת
הערב, כשהכל
היה סולידי. לא ידעו מה הפסידו כשהלכו,

הנונב המשי של ״השמנים והוזים״ אמו שהוא נוסע לירושלים-והסתלק ללונדון

ג ו 118181

0180111111] 81111
• וכרים את ווטסון ט. בראון, הכוכב
} הכושי מלהקת השמנים והרזים? זה
שהכריז בשבוע שעבר שהוא מוכן לוותר על
ההבדל הקטן כדי להתגייר ולהישאר בארץ?
טוב, אז השבוע הוא עזב אותנו במפתיע.
ביום שני הוא הודיע לחבר׳ה שהוא נוסע

לירושלים. זה היה לגיטימי. אהבת הארץ
וכל זה. בערב, כשהתאספו השמנים והרזים
במועדון המשקשקים, שם היו צריכים להופיע
— לא הגיע ווטסון. גם למועדון המסיבה,
שם הופיעו יותר מאוחר, לא בא.
אמרגן הלהקה, ז׳ראר קמינסקי, לא ידע

מה לחשוב. החשש הכבד ביותר שכירסם
בליבו היה שווטסון עבר בטעות את הגבול.
הוא מיהר לדירתו של הזמר בחולון, וגילה
את כל בגדיו בחדר. פרט לבגדים הוא גם
גילה מכתב מוזטסון, שהסביר את הבל.

ווטסון בפעולה
מת מגעגועים —
ך* תברר לו שווטסון אומנם עבר את
( | הגבול. אולם הוא עשה זאת בצורה
רגילה, דרך נמל־התעופה של לוד, באותו
יום בשעה 5אחר־הצהריים. מדוע עשה זאת?

שיחה גלו״ה
עם הויקסטוו שרהניזמונים אבנר רוזנבלום כממלכתו כ,,גלי צה״ל׳
״מיצעד הפיזמונים של גלי צה״ל אינו
משקף את הפופולאריות האמיתית של זמרים
ולהקות!״ טוענים חובבי־פיזמונים רבים,
״המיצעד אינו משפיע ואינו משקף את
מימדי המכירה של תקליטי פיזמונים,״ אומרים
בעלי חברות התקליטים בישראל.
אבל העובדה היא — שלמרות טענות אלה
מנסים כולם להשפיע על המיצעד. מעריציו
של זמר מסויים מנסים לזייף גלויות המדרגות
את אלילם בראש המיצעד. אחרים
פשוט מאיימים על עורך המיצעד, שאם
להקה מסויימת לא תהיה בראש — ישברו
לו עצמו את הראש.
הגדיל לעשות מכולם סוכן תקליטים ישראלי,
שלא חסו כספים והדפים גלויות
מיוחדות, עם הצעותיו לדירוג המיצעד.
בראש, כמובן, התקליטים שהוא מפיץ. את
הגלויות הוא מחלק באמצעות חנויות התקליטים,
ומקבליהם מתבקשים לדרג את
הפיזמונים ולשלוח אותם לגלי צה״ל.
מיצעד הפיזמונים של גלי צה״ל מבוסם
על דירוגי־פופולאריות הנשלחים על־ידי מאזינים,
בניגוד למיצעדים המקובלים בעולם,
המבוססים על נתוני־מכירה הנאספים מן
החנויות. שיטה ישראלית זו פותחת פירצה
די רחבה לזיופים. או, לפחות לנסיונות
זיוף. האם מצליח עורך המיצעד לגלות
נסיונות אלה? או שמא הוא נכנע לתחבולות,
והמיצעד הוא מזוייף?

למאזיני גלי צה׳׳ל מוכר אבנר רוזנבלום
( ,)24.עורך המיצעד, מזה זמן קצר יחסית.
הוא הספיק לערוך, בסך הכל, שלושה מיצי
עדים שנתיים, אחרי שהחליף את עמיתו
חיים קינן. אולם עורכי התוכניות למוסיקה

קלה בגלי צה״ל ובקול ישראל מכירים
אותו זה שבע שנים.
״מאז ומתמיד הייתי משוגע למוסיקה
קלה,׳׳ סיפר לכתב לוהט ולהיס ,״אני מת־

אוהבים לשמוע. על כך אומר אבנר :״מובן
שדירוג באמצעות גלויות פותח פירצה ל־נסיונות
זיוף. אבל כל הנסיונות שנעשו
עד כה היו כה שקופים, שאי־אפשר היה ,
שלא להבחין בהם. המזייפים שולחים תמיד[
מיספר רב של גלויות, כתובות באותו כתב־ [
יד ונושאות חותמת של אותו יום ואותו1

האס אפטר לזייף
את המיצעז?
עניין גם במוסיקה קלאסית. כמה זמן ניגנתי
על אקורדיון. אבל המוסיקה הקלה היא
שטח־ההתעניינות העיקרי שלי. אף פעם לא
הייתי מאזין פאסיבי. תמיד כתבתי לעורכי
התוכניות למוסיקה קלה, ניפגשתי עימם,
הגשתי הצעות לחידונים שהתקבלו
רבקל׳ה מיכאלי קראה לו ״איש המוסיקה״
,ואין איש המערער על רוחב ידיעתו
ובקיאותו בעולם הפיזמונים.
״באנגליה ובאמריקה קובעים את הדירוג
במיצעד — לפי המכירות. אילו היו יוצאים
בארץ 50 תקליטים בשבוע, אפשר היה לבנות
מיצעד על מכירה. אבל זה לא ניתן. לכן
המיצעד שלנו בנוי על דירוגי המאזינים.״
הם שולחים גלויות המציינות מה הם

מקום יישוב. דירוג מזוייף בולט בשוני המוחלט
שלו מכל הדירוגים האוטנטיים.״
ואחרי הירהור, בתקיפותרבה :״לא,אדוני[.
את המיצעד שלי — איש אינו יכול לזייף!״ י
למיצעד השנתי הגיעו קרוב ל״ 9000 גלו־ [
יות, ואילו הממוצע השבועי הוא . 1000 מדי י
שבוע מתבקשים המאזינים לדרג 10 פיזמו־1
נים מבין 20 פיזמתי המיצעד, ו־ 6פיזמוני |
פינת הפיזמון החדש. על־פי שיטה של |
הענקת 10 נקודות לכל פיזמון שדורג ל־1
מקום ראשון 9 ,למקום שני וכו׳ עד נקודה י
אחת — קובע אבנר את הדירוג השבועי| .
הוא גם מוכן לגלות כמה נקודות דרושות !
לפיזמון כדי לזכות במקום הראשון — בערך |
8000 נקודות. אז לך חזייף 8000 נקודות!

מסתבר כי ודטסון התגעגע מאוד לאשתו
וילדיו שנשארו בלונדון והוא ניסה להפיג
את געגועיו בחיקן של נערות ישראל. אולם
הוא לא מצא אף ישראלית כלבבו.
ההצלה באה בדמות להקת השרונס.
חיטסון התאהב באחת מחברות הלהקה הכושית,
קלודט, והיה נדמה כי בכך בא הקץ
לייסוריו. אולם הגיע היום והשרונס עזבו
את הארץ, בתום סיבוב הופעותיהן, ושוב
נותר ווטסון בודד ואכול געגועים.
כתב הזמר הכושי במכתב הפרידה שלו
לז׳ראר :״עלי לעשות דבר מה ולא אוכל
להמשיך את חיי כשורה אחרת אשתי
נעלמה עם ילדי לאחר שנודע לה על היחסים
שהיו ביני לבין קלודט. עשיתי כמה
טעויות בחיי ועתה עלי לשלם עבורם...״
לסיום מבקש ווטסון את סליחתו של
ז׳ראר, ומבטיח להתקשר עימו שנית.

; ך* ך עזם ווטסון את חבריו ומעריציו. בלי
^ מסיבת פרידה, בלי מילים מיותרות. הוא
לא רצה לשבור את לב החברה. רק דבר
אחד השאיר מאחוריו: את חולצותיו, הנושאות
ראשי תיבות של שמו — 1ז.ט.ב.
חברי הלהקה, המתהדרים כיום בחולצות
שהשאיר ווטסון, מסבירים את ראשי התיבות
שעליהן, כ״ווטסון ט. ברח״.

שלישיית ״השרונם״״
— עד שבאו הכושיות

קלודט — ראשונה מימין.

להיט המצעד
על תקליטי ״הד־הרצי״
3ל״י
א לו איז — ב ארי ריין
3ל״י
לעול ם לא א עז בן — ני קו ל ק רו אזי
3ל״י
שיר לאל מוני ת — גבי ברלין
רק בי שראל — להקת חיל הי ם ( ת ק לי ט ארך־נגן)
3ל״י
עלי זהב — גדעון רייף

תקליטי ריקודים
א 1םברם 1קאנזנה 1ת 1ם 1ר ת1
תקליט ארך־נגן של להיטים עולמיים המעובדים במיקצבי
ריקודים, בבצוע אומברטו קאנונה ותזמורתו.

מסיבת ריקודים
תקליט ארך־נגן של פזמונים ולהיטים עבריים בבצוע מרטין
מוסקוביץ ותזמורתו, התקליט האידיאלי לכל מסיבה.

2 0¥א 0 £מ 011
ציטהאן 2שבו
למרות הכל...
אנחנו נוחים יו ת ר ...זולים יותר
לחלקי חלוף מקוריים:
מ. רביד, תל־אביב, רחוב השרון .12 טלפון 3 58 93 :
האם כנו
שמעתם

להיטי הפסטיבל?
נציג ״הד ארצי״ מוסר את התקליט
הראשון ללהקות
#דויד ברק (עורך מיצעד הפיזמונים העברי בגלי צה״ל):
שמעתי רק את הפיזמונים העבריים, ולדעתי הם על רמה
גבוהה. מצא חן בעיני במיוחד ״מה לך ילדה״ של הסגנונות,
ואני מתכוון להציגו במיצעד.
אהוד שנור (עורך תוכניות קלות בקול ישראל) :מה
שחשוב בתקליט זה, הוא שהוא מראה שיש לנו בארץ
להקוודקצב על רמה.

אורי אלוני (עורך מדורי פיזמונים) :התקליט מוכיח
שוב את הבחירה המוצלחת של שופטי הפסטיבל.

תדוש זה ש ו וה כסך!!
לפי סידור מיוחד בין חברת ״הד ארצי״ לבין מערכת ״העולם הזה״ ת*כל
לרכוש את התקליט הסנסציוני החדש (ארך־נגן) שהוקלט בפסטיבל הקצב
הישראלי 1968 בלירה אחת פחות ממחירו בחנויות. הגש את התלוש הזד.
בכל חנות תקליטים בארץ עד ,22/2/69 ותזכה בהנחה.

הידיעה היכתה בהלם את סולם להקות־הקצב
הישראלי, ועברה במהירות בין כל
הדיסקוטקים: אילן דוידמן, הגיטר־סט
של להקת השמנים והרזים, נעצר כחשוד
בפרשת רצח המנהלת בילהה קירשנבוים.
התברר שבערב בו נרצחה המנהלת יצא
אילן מדיסקוסק המסיבה,
על מנת לנסוע
לדיסקוטק אחר.
הוא הניח לרגע את
תיקו הקטן על המכונית,
וכאשר נכנס
פנימה, שנח לקחת
אותו.
רק לאחר כמה דקות
נזכר כי השאיר
את התיק על
גג המכונית, אבל
למרות שחזר על
עקבותיו, לא הצליח
לגלות את התיק.
מי שגילה אותו,
לבסוף, היו חוקרי
המשטרה. חם מצאו
אותו ליד דירתה
של המנהלת שנרצחה,
ומייד עצרו
את אילן לחקירה. אידן מובן שאילן תוופירט
את המקומות
כיח אליבי מושלם,
בהם היה משך כל אותו לילה• גם את מקור
הצלקת שליד עינו — אשר עוררה את חש־

זס של החוקרים — הסביר: זוהי כווייה
ממכשיר ליישור שיער, בו הוא משתמש.
אתרי חקירת קצרה שוחרר ללא ערבות,
ותיקו האבוד הוחזר לז.
אולם בתיק היו חסרים כמת מיסמכים.
השבוע — אחרי שסשפטם של שני החשודים
ברצח נבר ניכנס להילוך גבוה — קי״
בל אילן מעטפה שלא נשאה את כתובת
השולח. בתוך המעמפח היו המיסמכים שמסרו
בתיק.

שהווה ביבשת השחורה

הסצעד שלי
במדור זה נביא נודי שבוע את
דירוג הפופולאריות של דיסקוטק
אחד, כפי שנקבע על־ידי התקליטן
במקום. הפעם אומר לנו מוטה לוי,
שדרן הפיזמונים אדום־השיער של
דיסקוטק סאגי בתל־אביב, מהו ה־מיצעד
הפרטי שלו:

הנה בא השופט — שורטי לונג
תסבוכת מבולבלת — בוב דילון
קליפורניה חולמת — חוזה פיליסיאנו
אברהם, מרטין וג׳ון — דיון
אין לי כלום — יש לי חיים — נינה סימון יום אחר יום — תום ג׳ונס
ילד אהבה יאנה רום והסופרימס
רעידת האדמה של קליפורניה
״אמא״ קאס
עם מעם עזרת מידידי — ג׳ו קוקר
נדנדה — אריתה פרנקלין

אכי עופרים וכלונדית־שחורה
סינדרלה ורוקפלה שיב חזרו לפעילות
נפרדת, לאחר הצלחתם העולמית המשותפת.
אבי (ריכשטט) עופרים החל השבוע בצילומי
סרט נוטף, בטלביזיה הגרמנית.
בת זוגו לצילומים היא ונדה קראוזה,
אשר חלקה האחורי נראה בתמונה שלפניכם.
חלקה הקידמי — כך מעידים עדי־ראייה —
היה חשוף עוד יותר, כשהסבור משמש בו
קולר לתליית חלקי,-לבוש הדלים.
אבי ידוע כשונא מושבע של נערות בלוג־דיות,
והוא מסרב להופיע בסרטים לצידן
של כוכבניות בהירות שיער. כאשר נשאל
כיצד הסכים הפעם להופיע לצידה של כוכבת
בעלת שיער שופע בלונדי, השיב:
״זה לא צבע שערה הטיבעי. ראיתי אותר.
מסריטה סרט אחר באטיופיה שבאפריקה,
שם היה צבע שערה שהור

...מסח רי ולא

מ מו סחר

ההסתערות על פיזמוני החיפושיות החלה לובשת ממדים של מגיפה. תחילה היה זה ג׳ו
ק 1ק ר שהקליט את עם מעט עזרה מידידי. לאחר שהמארמלאדה הקליטו את אוב־לה־די
אוב־לה־דה, נודע על שתי גירטות נוטפות לאותו פיזמון: של להקת הבאדרוקס ושל
ארתור קונלי. השבוע נכנסה למיצעד הבריטי גירסה חדשה של הפיזמון הי ג׳וד, של הזמר
אפי ודיס, שפיזמונו פונדק האהבה הוא אחד המצליחים בימים
ווילפון פיקט.
אלה במיצעד העברי, עומד להוציא תקליט ובו 4פיזמונים של אפי נצר. התקליט ייקרא
״אפי זזים שר את אפי נצר״ .י • אם המיצעד העברי הוא קנה־מידה לפוריותו של מלחין,
הרי שנוריד! הי ר ש נמצאת בראש. מתוך 10 פיזמוני המיצעד העברי, הלחינה היא 3
י • זמר הפירסומת מם׳ 1של הגל הקל, יורם ארבל, גילה כי הנטייה לשירה קדמה אצלו
לנטייה לקריינות. עוד בימי בית־הספר התיכון הקים שלישיית זמר יחד עם דויד מצה
(כיום קצין קבע) ואילן אוברהארד (כיום אילן נחשון, כתב ידיעות אחרונות) .בניגוד
לשני עמיתיו לשעבר, שפרשו מעולם הזמר, מוציא השבוע יורם לשוק תקליט בלתי־ממום־
חר, תוך תקווה שיהיה מסחרי # .לפעמים מזעזע לחשוב מה עצום המתח הנפשי של אמן,
החייב לשעשע קהל, בעוד שהוא עצמו נתון במצוקת־הגורל. אלה שרקדו בשבועות האחרונים
לצלילי להקת הכוכבים הכחולים במועדון המסיבה, לא הבחינו במסיכה שנאלץ האורג־ניסט
רולי להעטות על פניו. בתו הקטנה, שנולדה לפני שבועות אחדים, חלתה בדלקת
ריאות והוכנסה במצב חמור לבית־החולים. כמו כן גילו אצלה הרופאים פגם בלב, אשר,
לדבריהם, יש סיכויים טובים כי ירפא מעצמו. למרות הדאגה הנוראית לבריאות בתו, המשיך
האריות חוזרים. לאחר חודשים
רולי להופיע ולשיר, מבלי שפניו יסגירו את אשר בליבו.
אחדים בהם שיחרו־לטרף בג׳ונגל של לונדון, הם החליטו כי אין עוד שטח מיחייה טוב
יותר מאשר ישראל. הם ישובו בעוד כשבועיים.

דיי. .י

1ההאתעצ מך

וטוס חינם דאידת
תמונה זו צולמה ביום שישי האחרון, בשעה 11 בלילה, באחד
המיפגשים ה אהובים ביותר על הנוער של תל-אביב: מועדון ״החיפושיות״
.הקורא שיזהה א ת עצמו בתמונה זו, ויגיע ראשון ביום רביעי
בבוקר למשרדי המערכת, ברחוב קרליגך ,12 יקבל פרס: טיס ה חינם
לאילת ובחזרה, ב מ טוס ״הראלד״ של חברת-התעופה ״ארקיע״.

טסשטוסם שסש
שואל

כוכבי הזמר בי שר אל:

האם גםאתה היית מסכים
להתפשס כמו ״החיפושיות״ ?
* א*לן ואילנית:
לא היינו מוכנים לכך. ראינו את התמונות
של ג׳ון ויוקו. מאחור זה עוד איכשהו, אבל
מלפנים זה ממש מגעיל. לו היו להם לפחות
דברים יפים להראות. אנחנו היינו מסכימים
לכל היותר להצטלם כשאנו
עומדים על הראש, כי כך
אפשר להפוך את התקליט
ולראות אותנו במצב נורמאלי.
אבל ערומים — לא.

* עוולה חן:
אני לא חושבת שהעירום שלי היה בכלל
מעניין מישהו. זה גם לא יתרום, לדעתי,
להגדלת המכירה של התקליט. לכל היותר
היו האנשים מסתכלים על התמונה המוצגת
בחלון־הראוזה — והיו צוחקים
ממני. אפשר לעשות
פוזות בשביל הפירסומת; אני
הייתי מוכנה לכל היותר
להצטלם בביקיני.

* גאולה גיל:

* אבי טולדנו:

לא בא בחשבון כלל. אני
לא הייתי עושה את זה. אני
פשוט לא זקוקה לסוג זה
של פרסומת. נכון שפעם
הצטלמתי על עטיפת תקליט
עם הקורקבן בחוץ — אבל
זה המאכסימום החשפני בו
הייתי מסכימה להצטלם.

אני לא מבין בכלל בשביל
מד. זה טוב. מה שייך עירום
לשירה י אני אף פעם לא
הייתי עושה דבר כזה, מפני
שאני לא רואה שום קשר
בין השנים. פרסומת? אני
לא צריך פרסומת כזאת.

אני חושבת דווקא שהייתי
מוכנה להצטלם ערומה
על עטיפה של תקליט שלי,
אבל לא בארץ. בארץ לא
יבינו את זה, ומסתכלים על
זה בצורה לא מקובלת.
ראיתי לא מזמן גם תמונה
של ״אמא״ קאם על תקליט,
שם היא שוכבת ערומה בין
פרחים. זה נורא נחמד ואם
היא, עם הגוף שלה, יכולה
להרשות לעצמה להצטלם
— אז למה אני לא?
הנוולוז הז ה 639ו

* עו פי ה פו ק ס
אפילו אם היו משלמים לי
לא הייתי עושה את זה. אין
לזה שום הצדקה. זה מגעיל
אותי. לו לפחות היו
להם גופות יפים.

* >גאל בע\ן:
מקווה שלעולם לא אגיע למצב
בו אזדקק לפרסומת
מעין זו כדי למכור את
תקליטי. אני חושב שהחיפוש
יות כבר יצאו מדעתם ואין
להם דברים חדשים כדי למשוך
את קוני התקליטים.

לבני חורף דונוקס מאקרילו ח מי ם וקלי ם להפליא;
אינ םמאב די ם צורתם. קלי ם לכביקה. מ תיב שי ם
מהד ו אינ ם ז קו קי ם לגיהוץ.

^קוו־י־׳לו
חטחנזתמידק רו ב א לי ך
מבחר

דוג מ או ת

וג ד לי ם

לבני

לג ב רו ת

חורףרוט לן ס מ <פ > 1 7ה י * 7ו

* ס ד־חיש־קל
ובהצלחה תלמדו
(ב־ 8שעורים של שעתיים)
קצרנות עברית ר/או אנגלית

ב־אולפן גרג (בר־קמא).
ת ״ א: גורדון ,5טל.236209 .
קורס חדש ב״2.2.69

חושה של חוסר ודווי
מצפה לן עד ל-
נ בחודש פברואר, גשר
למטרות ארוכות-
טווח שלך. תבחין
:ד שידידין משנים
ת דעתם מיום ליום.
!111111
ולם המצב עשוי ל-
ז : 1 2מרס -
תבהר תוך זמן קצר.
: 1 20א פ רי ל
תה עשוי לפגוש ב-- -
:שים נדיבים. אל תקבע דברים בהחל-
ות, השאירם במצב של חוסר הכרעה.

אנשים נוטים לחוש בנוחיות
בקירבתך משום
שאתה משרה עליהם
אווירה של שקט וביטחון.
תצטרך לעוץ עצה
רבת־חשיבות לאחד מהם,
ולהפעיל את כל סמ-
כותך כדי לשכנעו לקבל
את דעתך. מצפה לך
אכזבה ביחסים חברתיים
י רומנטיים. לעומת זאת, לא תהיה לך
ום תקלה בתפקידים היומיומיים שלך.

ת מפזרת את מא-
ליד ליותר מדי שטים
במקום להתרכז
ושאים החשובים לד
זמת. א ם ברצונן ל-
ניע להישגים בתחום
יוחד, י הי ה עליך ל-
יניח, לפחות באופן
וני, עיסוקים אח ים.
צפויות לד חוצות
כספיות במשהו הקשור באירועים
בדתיים. נהג כך שתספק את כולם.

אינך מתייחס ברצינות הדרושה למשימות
המוטלות עליך. הכרת חשיבותך העצמית 1 היא מופרזת בהתחשב
בביצועים שלך האחרונים.
חביבותך, המקרבת
אליך לבבות, מהווה
מיכשול לך עצמך, שכן
אתה נוטה לחפות בעזרתה
על מחדליך. לקראת
סוף השבוע תהיה
לך **תמה מחודשת ב 22 באוקטובר
פעולה המכוונת להיטיב
22 בנובמבר

את מצבך הכספי. יהיה
עליך להיגמל מהנוהג לרטון כנגד הדברים
הנאמרים בחברתן ושלא תואמים את דיעותיך.

4#41

עקת

מלכה פרטית

י הי ה עליד לוותר על בילויים קוס מי ם
וגירויים פיזיים, כדי לשפר את מצב
בריאותן. כדאי שתרבה
לעסוק בספורט
ולטייל באוויר החופשי,
כדי להחזיר לעצמן
את הרגשתן הטובה.
אתה זקוק למנוחה
הרבה יותר
ממה שאתה סבור,
וממה שאתה נוטל ל23
בנובמבר -
20 בדצמבר
עצמך לאחרונה. עד
לסוף החודש י הי ה
עלין לעסוק בתפקידים שנטלת לעצניך
מזמן. אתה תוותר לאחד מבני ביתן.

1ן שו1

!!אומים

יבוהד ויושרך יזכו
שבוע להערכה מת
ימה. תכונת המנהי-
ת שלד תבוא אף
יא לידי ביטוי הולם
הזדמנות שתיתכן לד
שבוע. נסי שלא לה-
ת פיוטית יתר על
מידה בי ח סין הרו* 3 3 3 2 3 8 -
נטיים. היופי הדר-
טי מסנוור או תן ומעלים ממד נטיות
חרות העלולות להיות לא לרוחד

מרקורי, כוכב המהירות,
משפיע עליך בכיוון של
מחשבה מהירה ועין בוחנת
לגבי כל פעילויו־תיך.
אבל יהיה עליך
השבוע להקדיש מזמנך
כדי לבחון דרכים להגברת
יעילותך בשטחים
? 1 ? 17171 מסויימים. קרוב לוודאי
שהדבר יהיה כרוך ב־
־יקת חשבונות. האנשים שבסביבתך יהיו
מים השבוע לרגישות, אל תפגע בהם.

נתונה

גלי חוסר ביטחון
שבוע בכל הנוגע לשרים
חברתיים או
מנטיים. מישהו שת
רוחשת לו רגשות
*וקים עלול לגלות
!פי י ך רגש של
זרות0״111111 .
פקיד שיוטל עליך
23בספסמבר ־
ראה לד כמסוכן
22ב או ק טו ב ר
די לביצוע, אולם תי-
לץ לבצעו למרות התנגדותן הפנימית.
ונם נוטים לזלזל בעלייה במשקלכם,

טוב, אז הבחורה עם זנב־הסוס, המופיעה
בתמונה, היא
אלמונית לגבי.
מישהו בינכם מכיר
אותה?
מי ששלח את
תמונתה אלי, סבור
היה כי ״הנערונת
הזו עם קצת איפור
(ואפילו בלי) יכולה
בהחלט לשמש מלכה
פרטית היי־תי
לוקחה לעצמי,
אלא שלי כבר יש

אם את סבורה
שהוא צודק, אולי תגידי לנו מי את 39/1

זרת חייו
מרן

יכולת השיפוט שלך לגבי
בעיות פינאנסיות
היא מעורערת בשבוע
זה, לכן נהג בזהירות
ובכובד־ראש בכל העניינים
הכספיים שלן. זהו
בהחלט הזמן הבלתי־סוו

מתאים לחתום על מיס־
־זז; ביוני -
כ< 2ביו לי
מכים, או להגיע להסכמים,
שיחייבו אותן ל־זופת
ארוכה. תגלה נטייה להדק יחסים
1ילדים ולהתמסר לפעילות יוצרת.

מוכרחה לספר לכם שהיום יש משהו
שונה במדור..
כן, דמותם של כל הכותבים מלווה
את מכתביהם.
נכון שזה חביב!
אז דעו לכם שזכות קדימה בפירסום
מכתבים תינתן לשולחים תמונות

אתה מעשי מדי מכדי להבחין שהפעילות
הרומנטית, אשר אתה נוטה להזניחה, חשובה

לאישיותך באותה מידה
כמו התעסקויותין האחרות.
צפוי לן משבר
בחיי הנשואין, אס אתה
נשוי מעל לארבע שנים.
תוכניות ליתר עצמאות הכלכלית בפעילותך
עשויות לעניין אותך
השבוע. ביקור מפתיע
ו 2בדצמבר ־
19 בינו א ר
של קרוב משפחה יתרום
לדיון גלוי בנושא
המטריד אותך. יש להניח כי תיתקל בעבו־דתך
ברעיון שיתן לך השראה וילהיבן.

תל אני דוובלילות.
שנתו
של ( )39/2נודדת למ
מאז ש&צא את ת־קא
מבינה אותו.
מונת נערת חייו,
באחד מרחובות חל־אביב,
הוא ממש
משתולל כדי לדעת
מי היא.
הוא גם רוצה שאמצא
לו אותה.
אז עשי לנו טובה
וכתבי לי מי

פשוט רחמנות.

הנאהבים אינם נלאים
לעולם זה מזה, מפני שהם נושיחינן
כל העת על עצמם.

ד״ש חמה

כימעט ברור לי שבל המכתבים של השבוע
הבא יהיו מיועדים ל( ,)39/3ולא
בלי סיבה.
אחותו של 39/3,הנמצאת בארצות-
הברית, שלחה את תמונתו.
כן, הוא בחור חמד לכל הדיעות.
ועל גב התמונה היה כתוב :״חיים, ב־

אם ימצא * 3עליייד כלי״רכב, צפויות
לן תקלות וטירדות רבות בקשר אליו.
י ח סין עם אנשים בע-
מושפעים
לי־סמכות
במידה רבה מהזיות
וניחושים ואינם מבוססים
על עובדות מציאותיות.
תצטרך לנקוט
בצעדים של קיצוצים
וקימוצים בכספים העוברים
דרן ידין, .כ-
20 בינו א ר -
__בפברואר 18 עבודתן תהיי נתונה
השבוע במתח עצבים,
במיוחד כאשר תימצאי תחת לחץ. היום
המאושר עבורן השבוע י הי ה יום השבת.

התעסקות בצילום או בתמונות
תגזול השבוע
הרבה מזמנך. סיפורי־מיסתורין
ומתח, שתקרא
או תראה בקולנוע,
ישפיעו בצורה מסויימת
על מצב רוחן. תגלה
השבוע נטייה מוגברת
19בפב רו א ר
י״~ 7נרזרס
לביקורת, אך השתדל
שלא לעבור את הגבול
בהתרגזותן. תופעות של שיכחה עלולות להופיע
אצל בנות מזל דגים. קשיים בענייניי!
של תקשורת חברתית יופיעו באחד הימיט
בסוף השבוע ויגרמו לך להתמרמרות רבר.
השתדל לנוח השבוע הרבה ככל שתוכל.

39/3
ביקור־חטף בבית, עם בגדי־קרב וציוד מלא.״
והיא כל כך מתגעגעת אליו, שהיא כותבת

״תמונה שאני מצרפת למכתבי היא תמונת
אחי אשר נמצא בארץ. וזה יהיה אולי
ד״ש חמה ממני אליו.״
אין לי צורך לומר לך, ש( )39/3יקבל
המון מכתבים. מה גם שהוא צנחן בן 20

וחצי, האוהב בילויים רציניים, פוליטיקה
וגם דיסקוטקים עם בת־זוג נחמדה.

אם אתה מאוהב, אין זו עדיין סיבה מספקת
לכן שיאהבון!

התחביב: כנים וכנות

הוא בן 17 וחצי, תלמיד שביעית, ורוצה
להתכתב עם בנות 18 וחצי.
יש מועמדות?
גם בנים יכולים
לכתוב לו, אם הם
בני 16 וחצי.
אל תחשבו שזה
סתם )39/4( .מחבב
קולנוע, רכיבה על
אופנוע, בנים ובנות,

אין
ידידות — יש
רגעים ידידותיים.

מכתב השבוע

אתם בשקט יכולים
לכנותני שקרנית
אם ( )39/5לא תקבל המון מכתבים.
אפילו יותר מאלה הקודמים.
היא כותבת:
״לפני שאני מתחילה בעניין, אני מזהירה
אותך — צפוי לך עסק עם נפש מתוסבכת,״
לא עלינו ,״ובכן, אני בת , 17 אני לא יפה,
אבל חתיכה בימי שישי—שבת. אני לומדת
(כלומר, הייתי רוצה, מפני שכל השיעורים
אני ישנה, ורק ההפסקה מצילה אותי, ואז
אני רק אוכלת) — בבית־ספר לפקידות,
ומתרוממת לגובה של 1.75מ׳ ,ובגלל זה
קשה לי תמיד למצוא את החברים שלי.
״אני מציירת לפעמים, ואוהבת לטייל למקומות
שקטים ויפים, בקיצור — אוהבת
טבע (לא ביולוגיה) .אני גם אוהבת להתבודד,
אבל לפעמים אני מתחילה לצחוק ולא
גומרת עד שאחת מהשיניים שלי נופלת.
״היה לי כבר מספר לא מבוטל של חברים,
וגם לא מעט אכזבות. לכן אני מבק
ש ת ממך למצוא לי גבר (אפשר גם
בחור) ,עד גיל ,22 יצוי אותן תכונות כמו
שלי, ושיהיה קצון
בדרן (,לאו דווקא
שייקר, אופיר) .שיהיה
סבלני כלפי
אחת הפכפכנית כמוני,
ו שיהיה
צנחן או סייר, או
בקומנדו. בכל זאת
מטהו סוער וקרבי.
הוא לא מוכרח להיות
שיא היופי,
אבל שלא יהיה ש־חיף,
רק לא זה!״
אוף!
אבל זה עוד לא
הכל:
״אני אוהבת את
שירי הנשמה של
אריתה פרנקלץ, ובכלל
מעריצה את
זה שהמציא את הטרנזיסטור,
ופתר לי
את בעיית שמיעת אהובים פיזמונים

באמצע השיעורים
בבית־הספר. אני אוהבת
גם דיסקוטקים ואווירה כמו זו שלהם.
״ו אני פעם אהיה צנחנית, אל תצחקי,
אחרת אני אתקע לך אגרוף בין השיניים,
אני גם חושבת שאני קצת מחבבת
אותך, בגלל אופן הכתיבה שלך, ואל תחשבי
שאלו דברי־חנופה הבאים לוודא י הבקשה
הפרובלמטית שלי תמצא מקום בי
מדורך.״
תגידו לי — מה היא חושבת את עצמה?
ואם אתם סבורים שבא הסוף לאותה
״פרובלמה״ שלה, אז אתם טועים. היא עוד
מוסיפה ציור משלה, וכתבה:
״אני פשוט מצרפת עדות.
״מוצא חן בעינייך?

״זרקי לפח, יש לי העתקים!״

ימס׳ ׳שואי־עוג

הו1וים

יתכן שהשיפוד ביחסי ישראל—ערב יברא
דווקא מבחוץ ולא מבפנים. אם נשואיו של
עו מריט רי ף לישראלית לא ישכנעו את
עבד־אל־נאצר ואת דיין שאפשר לקיים •חסים
בין שני העמים — אולי תשכנע א#תם

דליה להט.

כשדליה להב הגיעה לרומא, היא מייד
זגתה בתואר ״נערת האהבה״ .הפעם הראשונה
שהיא הופיעה בחברה, זה היה במסיבה
של כל המי־ומה של רומא. שם, בבגדים
קטנים ותסרוקת גדולה, היא סיפרה
שישראל היא ארץ האהבה, שהיא עצמה,
כבת לעם הישראלי, דוגלת באהבה חופשית,
ושבעצם זה הדבר החשוב ביותר בחיים,
אין דבר יותר יפה מזה.
האיטלקים, שעד עכשיו לא ידעו מזה
כלום, קיבלו את הבשורה בשמחה גדולה.
אומרים שאפילו השתכנעו והתחילו לנהוג
לפי זה. אבל יותר מכל השפיעו הדברים
על אמרגן ערכי ידוע ומצליח, והוא הה־ליט
להציע לדליה את שירותיו.
היא קיבלה אותם, ומאז מתנהלים ביניהם
יחסי ישראל—ערב תקינים ומתוקנים,
והם אפילו הצליחו להוכיח שזה משתלם
מבחינה כספית. האמרגן מוצא לדליה תפקידים,
והוא מרוויח מזה והיא מרוויחה
מזרי.
לפני שבוע הגיעה לרומא לטיול ישראלית
ידועה, וכשהיא חזרה ארצה, היא

ביום השלישי שעבר חזר איש יחסי־הצי־בור
מייל( ,״ג׳וחד.״) סטולוכיצקי מישיבה
במשרד התיירות, והחליט להיכנס
בדרכו הביתה לדיסקוטק מנדים כדי לשתות
כוסית.
הוא שתה כוסית, ושתה עוד כוסית, ובסוף,
כשהשעה היתד, כבר שתיים־וחצי בלילה,
הוא קם, נכנס למכונית שלו ונסע
לביתו.
הבית היה חשוך. הכל היה שקט, ועל
הדלת היו מודבקים, זה ליד זה, כל מיני
פתקים, בהם כתוב בכל השפות :״נא לא
להפריע״.
המקום הרגיל של הפתקים הללו זה הדר
השינה שלו. הוא אוסף אותם בתור תחביב
ומדביק אותם שם, לכן הוא לא הבין איך
הם עברו לפתח הדירה.
הוא עוד פחות הבין מדוע הדלת אינה
נפתחת, מי סגר אותה, ומי מעוניין שהוא
לא יפריע לו.
בדרך כלל זה יכול היה להיות ברור
לגמרי. אשתו נמצאת עם המאהב שלה בחדר
המיטות שלו, והיא רומזת לו רמז
עדין שיבלה את הלילה במקום אחר.

הצרה היא שלמייק אין אשה, ושום הסבר
כזה לא יכול היה להתקבל על דעתו
של מייק.
הוא ניסה להיזכר בכל הידידות והמחז־רות
שלו, מי מהן יכולה לעולל לו תעלול
כזה. אבל השעה היתד, מאוחרת כבר, וראשו
היה מסוחרר, והוא לא הצליח להיזכר
בכולן. ביחוד שכל הזמן הזה הוא נאלץ
להמשיך לדפוק ולצלצל בפעמון, ולנסות
לעורר את רחמי זה שנמצא בתוך
דירתו.
״היא בוודאי נכנסה הביתה,״ הוא חשב
לעצמו ,״הלכה לישון ועכשיו היא לא מתעוררת.״
לאור
הנתונים הללו הוא החליט לפרוץ
את הדלת. לאחר מאבק קשה ומלחמות נואשות
היא נפרצה, והוא היה בתוך הבית.
ישר, בריצה, לחדר השינה. איש לא היד.
שם. שום בחורה ערומה, שום יצור רך
ונושם, לא כלום. ולא די שאיש לא חימם
לו את המיטה לאחר לילה כל כך קשה,
אלא שבמבט חטוף על פני הבית הוא
גילה שכל מה שהיה בו — נעלם.
מתברר שקבוצה של גנבים נכנסה לתוך

ביו זרועות וזדוגמנית
דליה היתד, כולה משולהבת, ובקושי הצליח גופה
העבה להחזיק את עוצם סיפורי הרכילות
שהכיל בתוכו.
״אתם יודעים עם מי דליה מסתובבת? לא
תאמינו, עם ערבי,״ היא סיפרה ,״ערבי
ממש, שחור.״ פניה זרחו ממש מרוב אושר.
ושומן של הנאה נטף לה מן השפתיים.
״היא רצתה לקחת אותי לפגישה איתו
אז אמרתי לה, :תשמעי, אני לא נוסעת עם
ערביס באוטו, ואני בכלל לא מסתובבת עם
ערבים,׳ זה מד, שאמרתי לה.״
אתרי שהיא אמרה את זה, היא הלכה
עם דליה לראות את האמרגן שלה, בקפה
בוויה ונטו.
״מה אני אגיד לכם,״ היא מספרת בהתרגשות
גוברת והולכת ,״זה ערבי. ערבי
ממש. הוא הביא לה לפגישה מפיק. אחד
שנראה ערבי כמוהו, אבל היה לו שם
צרפתי, משום מה. בטח התחפש או משהו.
אז המפיק ביקש שהיא תראה לו אם היא
יודעת לרקוד, ולא תאמינו, באמצע היום,
בבית הקפה, היא התחילה לרקוד שם לפני
כולם. כל כך התביישתי. חשבתי שאני
מתה.״
היא החזיקה מעמד ולא מתה מזה, רי
היא ידעה שהיא מוכרחה לחזור הביתה
ולספר לחבר׳ה.

היו זמנים בהם היה עורך־הדין
אלימלך דוידסקו מלך חיי־הזזברה של
חיפה. היה לו המשרד הפורח ביותר
בעיר, הדירה הכי יפה, האשה הכי
יפה והמכונית הכי גדולה,
עד שיום אחד הוא הסתבך בפלי לים
והפך לאיש הכי אונולל. גם אח
אשתו, רינה דוידסקו, הוא הפסיד, ו
בארבעה
עשר לינואר הרימה יעל
שרז את שפופרת הטלפון שלה, והשפופרת
לא השמיעה שום קול. הטלפון
היה מנותק. היא צילצלה למחלקת התיקונים,
ואמרו לה שאין שום קילקול.
אבל בכל זאת הטלפון לא עבד.
היא עברה ממחלקה למחלקה, ממחלקת
התיקונים למחלקת הקילקולים
ולמחלקת התשלומים, ובשוף גילה לה
מישהו שבעליו של הטלפון לא צריך
אותו כבר, והוא ביקש להעביר אותו
למקום אחר.
כיוון שהטלפון היה שייך לה, והיא
בהחלט היתה צריכה אותו, היא לא
הבינה במה בדיוק המדובר. עד שהיא
נזכרה שיש לח בעל, דבר שבדרך־כלל
דווקא די קשה לה לשכוח.
לאחר עוד בירור נוסף, בכמה מחלקות,
התברר שלבעלה יש אומנם במשרדו
שני טלפונים, ושניהם מנותקים בגלל
אי־תשלום, אבל הוא החליט בכל זאת
להוסיף לשם עוד אחד, את הטלפון
שלה, שהיה רשום על שמו.
כ שי צחק ויעל שרז היו זוג בוהמי,
כשהיא שרה במועדון ״השעות הקטנות״
בצפת והוא ניהל שם את חיי הלילה,
הכל התנהל כשורה ביניהם, וההרמוניה
היתה מושלמת.
אבל אחר-כך הוא התחיל לחמוד כל
מיני נערות צעירות, שלא היו שייכות
למשפחה שלו, וההרמוניה התקלקלה.
הזוג עבר לתל-אביב, כל אחד בנפרד :
יעל שרז לעבוד בניהול הגלריה של רחל
ו א לי גרא, ויצחק שרז קיבל מישרה
בתור איש יחסי״הציבור של ״המרכז החופשי״.
הוא
התחיל לא לשלם בזמן את דמי-

המזונות. כשהיה לו הוא לא תמיד שילם,
וכשלא היה לו הוא אף פעם לא
שילם.
לפני שבוע הוציאה יעל שרז צו״מעצר
נגד בעלה על אי-תשלום מזונות. כתגובה
על כן לקח ממנה את הטלפון.
בינתיים היא מבלה עכשיו א ת רוב
זמנה בבית-הדין הרבני, כדי לזרז את
הגט ולהחזיר לעצמה את הטלפון שלה,
והוא מבלה א ת רוב זמנו בזרועות נערותיו
לשעבר, ובמיוחד בזרועות של הדוגמנית
תרצה ארבל, שהיא חברתו האחרונה,
בתקווה שהמשטרה, עם צו-
המעצר, לא תגיע עד שם.

מאז אפשר לראות אותה כעובדת ״אל־על״
.במקומה נשא אלימלך, עוד כש־ריצה
עונש מאסר בבית־הכלא ״מע שיהן״
,את אלה פרנקל, מי שהיחה
קודם אשתו של הרברט פרנקל, בעל
חנות הבדים ״האס״ ברחוב דיזנגוף
בתל־אביב.
זאת היתה אז־ובה גדולה. אלה היתה

מוכנה לחכות לאלימלך שנה שלמה
לאחר שנישאו, עד שישלים את ריצוי
מאסרו. כשהשתחרר, היא סייעה לו
לעמוד על הרגליים, כשהיא עובדת
בחנות ״משכית״.
וכשהוא עמד על הרגליים, איבדה
אלה את העניין בו. היא החליטה לע זור
למישהו אחר — דורי וכטל (,)47
גרוש פעמיים — למרות שהוא כהן.
הרומן ביניהם נמשך זמן רב.
השבוע התגרש אלימלך דויוסקו
מאלה רשמית.

תרצה

מייל, וידידה
ביתו, בהיותו בירושלים, עשתה חיפוש
יסודי ומאורגן בכל הליו, הוציאה את כל
חפצי הערך, ולקחה לעצמה גם כמה מכתבים
מעניינים, בשביל התרבות — מכתבי-
אהבה ומכתבי־פוליטיקה.
המשטרה לא הצליחה לגלות שום עקבות,
כי מסתבר שהגניבה נעשתה בשקט ובניחו־תה.
השלם ״נא לא להפריע״ הבטיח לגנבים
שאיש לא יפריע להם. הם סמכו על זה ש־מייק
עצמו וגם כל אורחיו האפשריים יודעים
לקרוא, והם היו פנויים לעסוק בשקט
במלאכתם.
איך שלא יהיה, מייק לא הפסיד הרבה.
רפי שאולי, שראה עצמו אחראי לכך
שמייק לא חזר בזמן לביתו, ערך לכבודו
מסיבת ניחומין גדולה במנדיס, שעלתה
הרבה הרבה יותר מערך הגניבה בביתו של
מייק.

גי רו שיו
לא תמיד גירושין קשורים במריבות, בניתוק
טלפונים ובמלחמות על דמי־מזונות.
אנשים תרבותיים יכולים להתגרש בצורר.
תרבותית, ועובדה שיש בינינו אנשים
כאלה.
המדען הישראלי־רוסי הידוע, הנושא את
השם הבלתי־רוסי ד״ר סעדיה עמיאל,
היה נשוי זמן רב לאקורדיוניסטית אסתר,
שעבדה בתור מנגנת בגני־ילדים ובגנו״
נים.
עברו כמה שנות־נשואים, וכשהתברר שחיי
הנשואין אינם מצליחים כראוי, החליטו
השניים להיפרד.
האשד, המשיכה לגור בדירת הזוג, והבעל
עבר לחיות עם אשתו לשעבר של
סופר הארץ, העיתונאי יהודה קסמן.
מאז הגירושין החלה שוררת אידיליה
גמורה בין בני הזוג הגרושים. בוקר־בוקר
עובר סעדיה בבית אשתו ולוקח את ילדיו
לגן. בערב הוא נוסע להביא לה את ה־אקורדיאון
למקומות עבודתה, כדי שלא
תצטרך לסחוב אותו, ובשנה שעברה, כשהיה
צריך לנסוע לחוץ־לארץ, לקח אותה

איתו.
את אותם היחסים התקינים והידידותיים
מנהלת גם ידידתו העכשווית עם בעלה ל•

שעבר.

אפשר לראות |

רצוי ל ר או ת |

חוכר לראות !
לא כדאי לראות 1

ב־מ< 21.חדשות וב־ 21.30 סירטון על מיק־צניעות
האודירייד״ שכבר נמאס לראותו ב־בתי;הקולנוע,
בשם כקצב מסחרר.
גזי שמעוניין להכיר קצת את הארץ, ימצא
סיסיק בתוכנית משעולים, שהיא חידון
גיאוגראפי. העורך הוא אורי דביר, המוכר
היטב מתוכניות לאשר, של י קול ישראל,
והמנחה עפרה סמואל, בעלת ההופעה הנאה
אך הבלתי־ספונטאנית.

ט ר טי ס חדש י ם
השיעור הפרטי נגת, תל-אביב) נטאלי
דלון, אשתו לשעבר של אלן דלון, היא
כאן, בסרט, אהובתו של רוברט חוסיין, המנהלת
יחסי־אהבה חסרי־תקודה עם צעיר
מעודן, ששמו בחיים האמיתיים רנו ודארלי.
קולנוע גת ממשיך להתמחות במשולשים
רומנטיים, עם הרבה אהבה רכה ועדינה.
סימפוניית הפשע (תל-אביב, תל-
אביב) הבמאי המצויין גריאן (מלך עכברוש)
פוזרבס, והשחקן המצויין מייקל קיין, יצרו
יחד סרט־פשע מסוגנן ומיקצועי, ומותח.
פאנצ׳ו ווילה (אלנבי, תל־אביב) קשה
לסבול את יול ברינר כמו שהוא, מגולח
וקרח, ובטח שיהיה קשה לסבול אותו בתוספת
פיאה ושפם, בתור המהפכן המב־סיקאי
הידוע. למרבית המזל יחפו עליו שני
שחקנים מצויינים, רוברט מיצ׳ם, בתור הרפתקן
אמריקאי, וצ׳ארלס ברונסון, בתור
נציג השילטון. בניגוד לגירסות האחרות
על עלילותיו של פאנצ׳ו וזילה, זו האחרונה
היא ססגונית וסינמסקופית.
איש נוכל היה (אסתר, תל־אביב)
קומדיה בריטית עם שחקנים מצויינים (פיטר
יוסטינוב, קארל מלדן ורוברט מורלי) על
מועל ועל מחשב אלקטרוני, המשתפים ביניהם
פעולה, כדי להרוויח מיליונים.

על גל סירטי הלסביות למיניהן,
¥עלה תיאטרון דורות של חינה רוזובסקה
ויוסף לוי, הזכורים היטב למעריצי המטאטא׳
התיאטרין הסאטירי שהציג בבית־העם
מנוחתו עדן. הם מציגים עכשיו את רצח
האחות ג׳ירג׳ ,מחזה חסר חשיבות כלשהי׳
של פרנק מרכוס, עלפי התוכניד, נשוי
ואב ל־ 3ילדים, ומתפרנס מניהול חנות ל-
כלי־כסף עתיקים. שחקנית בשם ג׳ון באק־ריג׳
מגלמת בסידרת תסכיתי־ראדיו בבי־בי-
סי את האחות ג׳ויג׳ ,אחות כפרית הנערצת
על הכל, סמל הצדקה והישע. אלא שבחייה
הפרטיים רחוקה השחקנית מהדמות אותה

ס ר טי םאח רי ם

הנאשם (פאר, תל־אביב) כל מיני
עלילות, על כושי חף־מפשע, הבורח מהחוק
כדי להוכיח את צידקתו, על לבן מנוול
המנסה להכריח אותו לרצוח את אשתו,
ועוד ועוד. כל מיני משפטים מטופשים וריקים.
כל מיני מוסרי־־שכל אקטואליים על
הצדק והשיוויון, חברו יחד כדי ליצור סרט
בנאלי, מטופש ומרגיז, על בעיית הגזעים
בארצות־הברית.
* טרז ואיזאכל (אוריון, תל-אביב)
פירסומת רעשנית ומגעילה הביאה לאולם
הקולנוע קהל המחפש בו סצינות־מין, סטיות
ותמונות מגרות. הוא לא מוצא את זד,
שם, ודורש את הכסף בחזרה. הסרט עצמו
הוא למעשה די מאופק ומנסה לתאר יחסי
אהבה אמיתיים בין שתי נערות הלומדות
בפנימייה. אלא שיש יותר מדי רגעים זולים,
טיפשיים, דיאלוגים הסרי־טעם, וקטעים
מלאכותיים מרגיזים. מצד אחד נסיונות לעורר
סנסאציה, ומצד שני בימוי ארוך ומשעמם,
המוציא כל י?.תח וכל עניין בנעשה
על הבד, מקלקלים את הכוונה הטובה. הנוף
נפלא. השחקניות יפות להפליא.

ראשון על החר מון
הפולקסווגן הגיע גם לחרמון: חיפושית שהובילה חובבי סקי טפסה השבוע
על החרמון. היא צוידה בשרשראות מיוחדות לנסיעה בשלג ועברה ללא
קושי בשלג העמוק להנאת נוסעיה.

השבוע נפתחו קו ר סי ם חדשים שלב א׳ 6 ,חודשים כולל
מבנה המכשיר, תיקונים, אנטנות, הרכבה וכיוון.
בעוד שבועיים יפתח קו ר ס שלב ב׳ ל מ תקד מים.
פוליטכניקום סרטים והרשמה :
5—8 ,9—4

תל־אביג

חיפה

רמת־גן

בתר 17
מפ׳ אלנבי 55

שמריהו לוין 30

ביאליק 42

מאר״סאד

( פ א ריז,

תל -אביב)

לא להחמיץ בשום פנים ואופן.
* קי ב אל עלמיין (בן־יהודה, תל-
אביב) אותו הקרב המוכר והידוע, רק שכאן,
לשם שינוי, הגרמנים והאיטלקים הם
הטובים, והאנגלים ובני־בריתם הם הרעים.
סרט מלחמה בינוני, לאוהבי סירטי־המלח־מה,
ובו רבע השעה האחרונה יכולה להיות
מיועדת גם לשאינם חובבי סירסי־מלחמה —
קרב מרתק בין טנקים לבני־אדם. רוברט
חוסיין, בתור רומל, ואירה פון־פירסטנ־ברג,
בתור אחות המספקת לסרט את הצד
הנשי שלו.
חיוכי ליל קיץ (בית לסין,
יוס חמישי שעה )8.00 קומדיית״מינהגים
עוקצנית של אינגמר ברגמן, עם גונארד
יורנשראוד והריים אנדרסון.

ביום החמישי 60 ,30.1.69 דקות של
שידור בערבית. ב־ 19.00חדשות וב־19.30
שירה ומוסיקה. המלל בעברית יחל ב־20.00
עם התוכנית הישגי א;וש, בה ילמדו איך
אפשר להחזיר שמיעה לאנשים שלקו בחר־שות
ממחלת־אוזניים( .מה שברור הוא שבתוכנית
הנ״ל לא יצליחו לרפא את אוזנינו,
ובמיוחד עינינו, מן המחלות הנגרמות לנו
בעטייה של הטלוויזיה הנסיונית).
חצי שעה לאחר מכן ינסו להחזיר אותנו
לשנת ,1943 כדי להראות לני את הנסיונות
הראשונים שנעשו כדי לוזדא את יעילות
הפניצילין ב־ 209 סצועי־מלחמה בארה׳׳ב.

לי־אן ורוזוכסקה ב״רצח האחות״
היא מגלמת ברדיו. היא שותה לשכרה, ונוסף
לכך, אויה לאוזניים, לסבית המתעללת
בידידתה, המתגוררת עימד, באותה דירה
מיספר שנים. כמובן שהבי־בי־סי לא יכול
להסכים לכך, ומחלים שג׳ורג׳ תיהרג בתאונת
דרכים, וזאת על־מנת לסיים את סידרת
התסכיתים אודותיה. לשחקנית הם מציעים
לגלם פרה בתסכיתים לילדים. אין כאן
כל נסיון רציני לחדור אל עולמן של הלסביות.
זהו מחזה אנגלי שיטחי, המתאים
למי שלא שמע על ג׳ון אוסבורן, והבט
אחורה בזעם שלו. הרווח היחידי מהעלאת
ההצגה הוא הופעתה של השחקנית הצעירה
עדה לי־יאן, בעלת היופי המיוחד, המתאים
לבת לאב רוסי ואם סינית. חבל רק
שהבמאי, אברהם ניניו, לא שם לב שעם
מכנסי־הטייץ שבהם היא מופיעה, בחלק
גדול מההצגה, לא מאמין איש שהיא בת
,34 ושיש לה ילד שעבר את גיל . 10
^ היום כימעס ולא כותבים מחזות
שהמוטו שלהם הוא הצלפה בבורגנות. על-
כל־פנים, היום כותבים אחרת מאשר לפני
דור או שניים. זוהי הסיבה ש טו פז של
מארסל פאניול נראה כיום מיושן, ואם פעם
היודה חידוש נועז, שהציג לראווה את ריקבון
המימסד, והצרפתי במיוחד, הרי כיום
מה שנותר היא בעיקר הסיטואציה הדראמא־סית.
אי־אפשר לומר שיואל זילברג לא ניצל
סיטואציה זו במיקצועיות. אי־אפשר
לומר שאילי גורליצקי איננו שחקן מצויץ.
הוא מתגלה כאן כקומדיאנס בלתי־רגיל, העושה
בבמה כבתוך שלו. הוא מגלם בחן
רב ובווירטואוזיות את המורה הקטן, המלמד
מוסר לתלמידיו והופך עקב הנסיבות לרב־נוכל,
המנצל לעסקיו מימטום וחולשה של
נוכלים קטנים ממנו. לצידו של אילי כדאי
לציין את אברהם חלפי, כמורה אחר, ההולך
בעיקבות טופז, ובמיוחד את ראובן שסר,
לשעבר מרביעיית מועדון התיאטרון, כמנהל
בית־הספר בו לימד טופז. כרמלה גיא
מפגינה מישחק חיצוני מחונחן בעזרת בגדים
נאים. אין ספק שפרודוקציה פרטית
זו של אמרגן הנקרא תיאטרון השחר היתה
נישכרת אילו במקום מחזהו המאובק של
מחבר סאריוס, היה מגיש לנו את אילי
גורליצקי במחזה אחר, ואם כבר כמורה,
אז ב ה שי עו ר של יונסקו.
* 1השחקנים מרים זוהר ויצחק שילה,

שסססס

ובמיוחד העורך והבמאי ארנון תמיר ויועצו
הספרותי אריה סודו, חושבים שלא די
לקרוא לערב, שהם מעלים בצוותא, ב&ז
איפה הפרחים בולם. לכן הם מציינים
שמדובר ב״גורל האדם בעיתות מלחמה ושלום,
לבטיו, סיבלותיו, אהבותיו, וכמיהתו
לשלום״ .זהו אוסף סל קטעים מכל ה0ו-
גים ומכל התקופות, שלוקט ובויים בצורה
המזכירה את אהבה וג׳ז של גדעון שמר.
מה גם שיש לנו עסק עם אותו במאי ויועץ
ספרותי, וכן בשני שחקנים, שמר ושילה,
שלחלק גדול מהקהל נראים כאחים לא־תאו־מים.
מרים זוהר היא שחקנית יוצאת מהכלל.
דבר זה חוזר ומוכח במיוחד בקטעים
מתוך האם של קארל צ׳אפק, ומשפט
לוקולוס של ברטולד ברכט. מה שברור
הוא שלא היא, ובוודאי לא יצחק שילה,
אינם יודעים לשיר. זהו ערב תרבותי שאפילו
אם יוצג בכספת־דנק בבנק, ניתן יהיה
לקבוע שיצא ממיטבחה של צוותא. מה שמתעלה
באמת לדרגה של אמנות היא המוסיקה
של נועם שריף, המבוצעת על־ידו
באמצעות עוגב חשמלי, הנשמע כמו תזמורת
שלימה. האילוסטרציה של שריף לאשירה
לה׳ — שמות ט״ו, מצדיקה את הערב כולו.
נסים עזיקרי, שמעון לב־ארי
ואילן תורן, בבימויו של יוסף יזרעאלי,
מזהירים בביצוע חדשני של מחכים לגודי
של סמואל בקט. צמד הקלושארים, הממתינים
עד בוש לגודו, הם הפעם קירקסאים
הנעזרים לא מעט בזכות הרקע המיוחד
שהעניק להם יגאל תומרקין, ובימויו החדשני
של יזרעאלי על בימת האולם הקטן של
הבימה.
מרים ברנשטיין־כהן לא היתד, זוכה
לקבל בקאמרי תפקיד שהיא מבצעת
על בימת צוותא, במחזהו המקורי של אברהם
רז לא כיום ולא כלילה. מאמינים
לה שהיא מורה קשישה הנזקקת לטיפול בעיניה
בבית־חולים. מאמינים לה כשהיא טועה,
ומדמה שהחייל הצעיר בו פגשה בבית״
החולים (אלי כהן) הוא אהוב־נעורים שלא
ראתה עשרות שנים. מאמינים לה כאשר
חוזרת ראייתה, וכאשר היא מאבדת את
אשלייתה. זוהי הצגה שכאילו נכתבה במיוחד
עבור מרים ברנשטיין־כהן. זה הערב
שלה.
מיקו אלמז מעלה במועדון תיאטרון
מרתף שלו, בקצה רח׳ בן־יהודה, ערב

רגה ראשונה, שבזכותה הופכת הצגת חד*
די ם לחודיה דראמאטית בלתי־רגילה.

מי שרוצה לצחוק, ילך לראות את
שלישיית התאומים ברכותי פצצה, ערב
שבויים על־ידי יוסי בנאי, שאף חיבר חלק
גדול מהחומר המבוצע על־ידי השלישייה
בחן סימפאטי. הנהלתו המוסיקאלית של
יאיר רוזנבלום לא הצליחה להפוך את התאומים
לנשר הירקון -מה שלא יפריע לקהל
לפזם חלק מהפיזמונים שירקיעו אל פיסגת
מיצעד הפיזמונים.
-¥כדאי מאוד לקרוא את שיריה של
המשוררת רחל, אם מזדמן רגע פנאי.
פחות כדאי לראות את הערב המוקדש למשוררת
ולשירתה, משים עריכתו של אורי
מילשטיין ובימויה של עדנה שביט, על-אף
שמשתתפים בו הזמרת חווה אלברשטיין ומתופף
אשף בשם זוהר לוי, וזאת בשל לחנים
קלושים ודישה שלא לצורך בחומר
שראוי יותר לקוראו! ואין זה אומר שאם
לא לכל אחד יש זמן להתעמק בשירתה של
רחל, צריך להקדיש לכך ערב שלם, רק
משום שאורי מילשטיין הוא בן אחותה של
מחברת ואולי, המנוחה.
אריק איינשטיין שר נחמד מנגינות
חביבות של שלום חנוך, בערב שהתיאטרון
של האמרגן דני דגן קורא לו כמזל גדי.
התיזמורת המלווה את אריק — פיאמנטה
וברנשיו, עוזרת לאריק לכבוש את הקהל,
ובמיוחד את לב הצעירות שבו.
גדעון שמר ממשיך בצוותא להגיש
לקהל אהבה וג׳ז, בעזרתו של המלחין
והנגן מאל קאלר. זהו אוסף של פסוקים
וקטעים מתקופות שונות, שהמכנה המשותף
לכולם: אהבה. הדיקציה והתנועה של
שמר משרתים אותו יאת הקהל כהלכה,
ועוזרים להתגבר על מיגבלותיה הידועות
של הצגת־יחיד.
השלישייה המיקצועית ביותר בארץ
היא ללא ספק הגשש החיוור, וזאת
בשל הדרך הארוכה בה הם צועדים יחדיו.
החל מהלהקה הצבאית, התרנגולים, של נעמי
פולני, וידו של אמרגן מוסמך. הם מגישים
עתה, לאחר מסע בחו״ל, תוכנית שהיא
לקט פסטיבלי של קטעים מובחרים מכל
תוכניותיהם. אין תימה, איפוא, שתוכנית
זו היא בלתי־רגילה, וזאת בשל הניפוי בחומר
ובבימוי של שייקר, אופיר ונסים
אלוני.
התיאטרון הקטן מציג את פריז ה*
קטנה לפי ז׳ורז׳פידו. שייקר, אופיר ביים
כאן את בומבה צור, ז׳רמן אוניקובסקי
וזאב ברלינסקי, העושים באמונה את מלאכתם
— להצחיק את הקהל. הצרה היא שמה
שנראה כמו שתי בדיחות, אינו מהודה
תיאטרון, אף אם הוצג בזמנו על־ידי ה־קומדי־פרנסז.

חרי ה צל חו ת גדולות
ילדים רכים וכני נוער מכירים לנו תודה

ל מד טי בי לי ל ה
(רק ילדים בריאים מגיל )5
הפתרון לבעימבם נמצא ע״י שימוש בביתכם
בשיטה אנגלית חדישה ויעילה ביותר
תל־אביב: ר .מוגילניצקי, רחוב בר־כוכבא ,67ע״י כיכר
דיונגוף, טלפון .228996מ־.6.30—4.30 , 11.30—9.30
ירושלים: טל 5—2 ,31418 .אחה״צ ״נודור״ ת.ד.257 .
חיפה: ע .דרוקמן, רחוב הגפן ,7טלפון ,525864 בין 8—5
בערב.

$ן 5רזתצזצ 3ו

גורליצקי וגיא כ״טופז״
המורכב משני מערכונים. האחד הז קן, אמריקאי,
והשני פרידה קיצונית, מאת יוסף
מונדי ובבימויו. שלושת השחקנים הצעירים,
המשתתפים בשני המערכונים, נעמי
שרון, מירי פביאן ודויד מוכתר, מבצעים
את תפקידיהם כמשתתפים בפולחן. מיבצע
תיאטראלי בלתי־רגיל ונועז של אלמז, לא
רק משום ששום צנזורה בישראל לא היתד,
מאשרת.
הארולד סינטר, עודד קוטלר
ועדנה פלידל מגישים על בימת השחקנים
שני מערכונים של הראשון, שעיסוקם פחדים
בלתי־מוגדרים .־פינטר מצא • בקוסלדי•
פרשן מצויין ופלידל מצאה במאי שהעלה
אותה מדרגה של כוכבת קומדאיה סוג א׳
בעליזה מזרחי, לשחקנית דראמאסית ממדהעולם
הזד 639 ,ו

בבית דיזנגוף בתל־אביב מוצגת
תערוכת הדפסים *כרזות מארד,״ב, שכל
מי שאוהב להביט על פלאקאטים יפים על
לוחות המודעות ברחוב חייב לראותה. יש
כאן טכניקות שונות של ביצוע. הדפסות
מחיתוכי־עץ, הדפסי משי זוהרים ופלאקא־מים
פסיכודליים, המוצגים בתאורה אולטרא־סגולית.
תערוכת האפשרויות העצומות של
הגרפיקאי האמריקאי. אפשר למצוא פה עבודות
של הצייר הנודע כן־שאן ושל אגדי
וארהול, המוכר יותר כבמאי סרטי־מחתרת.
בגלריה יפו העתיקה מציג ה־צייר
עודד פיינגרש צרור ציורים, תחת
הכותרת האומרת הכל על אודותיה: תמונות
סנטימנטליות עם פצצות אטום. פיינגרש
נולד הרבה אחרי שואת הירושימה. אך על
פי תמונותיו אפשר לחשוב שהיה שם בעת
שהוטלה הפצצה. הוא נגד אמונות דתיות
מיושנות, ונגד מה שהוא מכנה תרבות של
סכארין. לכן אפשר למצוא בתערוכה שלו
תמונות כמו תוכנית לעיר עתיד עם שמש
מלאכותית, אבק רדיואקטיבי או 86 פאנטומים
עם כמה סוגים ציבעוניים של שמיים.
זוהי תערוכת היחיד השביעית שלו, וכדאי
לראותה לפני שתינעל ב־.4.2.69
חמישה ציירים אוסטריים מציגים
בביתן הלנה רובינשטיין בתל־אביב תערוכה
פסימייסטית קודרת של ציורים חסרי־הומור,
הדיי ברוטאליות -מינית, העשויים בטכניקה
נוקשו־,ד התערוכה, בשם ריאליזם פנטסטי,
תיהיה מידרשה טובה לכל המעוניינים
לקבל תמונה על אסכולת הציור הווינאי,
שהתגבשה כתגובה למופשט הצרפתי.

״ צי פ דוני׳י

סוכנות לאינפורמציה וחקירות •רטיות
טלפונים • 621091,717612 יחוג החשמל ,0תל־אניב

איתורי כתובות
חקירות מסחריות

דה1פתיע גס א1תך.י

נגד אל־פתח