גליון 1640

המועדון תחדש
של תנו עתה עול ם הז ה — כו ח חדש
(בית ציוני אמריקה, רח׳ דניאל פריש )1
ביום רביעי זה 5 ,בפברואר, ב־ 8.30 בערב
ירצה

יש דברים, שהם כל־כן־ רציניים, שאפשר
רק לבכות מהם — או לצחוק. הפעם
נדבר על אלה המעדיפים יצחוק: כותבי הסאטירה•
במשך
שנים פירסם העולם הזה את מדורה
הסאטירי של לילי גלילי. אבל כמו כל
דבר טוב, גם הסאטירה לובשת צורה ופושטת
צורה. ויש שהיא לובשת צורה מופשטת.
כמו זו המופיעה במדור האמת ה עירומה
של אן סוכמאייר.
היצירה הראשונה במדור זה הופיעה בשבוע
שעבר. כמו כל סאטירה טובה, נגעה
לנושא רציני עד מאוד: אזלת־ידד. של די־

נתו יליו־מור
מפקד לח״י לשעבר

על הנו ש א:

״אל־פתח״ לעומת המחתרות העבריות:
שוני ודימיון
ויענה לשאלות שיוצגו על־ידי הקהל.
בשבוע הבא ירצה :

השם. זה קלאסי.״
האמת (העירומה)
היא שלא המצאנו
דבר. אן טוכמאייר
היא דוגמנית־צילים,
שכבר הספיקה להופיע בסרט ישראלי. ידידיה
מכירים אותה מאז עלתה ארצה בגיל
שלוש מרוסיה. כיום היא בת ,21 בלונדית
(״אבל לא מטומטמת!״) וחופשיה (״אבל לא

על איזה נושא היא תכתוב? ״למעשה,״
הסבירה ,״אתפשט על פני כל המישור
הציבורי שלנו. כל פעם שנושא כלשהו ירגיז
אותי ויבעיר בי את חמתי — או יצחיק
אותי עד כדי דמעות — לא אהסס לומר את
דעתי עליו. אהיה כמו אותה סיכה שנועצים
בבאלונים נפוחים.״
ואילו הצוות המערכתי העובד איתר( ,צלם,
גראפיקאי, מפיק) רואה לנגד עיניו שבועון
צרפתי מפואר: לה קנאר אנשנה.
פירוש השם הצרפתי הברווז הנבול, והכוונה
שקופה: ברווז (כינוי ליציוע; עיתוי

יעקב ריפתין

השמאל הישראלי -לאן?
רשמו לפניכם: כל יום ד׳ -מיפגש במועדון החדש

אן כטרוריסטית

ב־ אי תיר
מבחר דגמי ה או פנ ה
השנה

ב מ כי ר ת סו ף ה עונ ה
עלכ׳ל הדגמים .
ב הנ חו ת של 2070
* הנ חו ת גדולו ת על
דגמי ם בודדים.

תעמולה הישראלית, כנגד תעמולת המחתרות
הפלסטיניות.
ברור שאזלת־היד אינה תעמולתית — כי
אם מדינית. כל המחפש לתלות את קולר
האשמה בשרותי ההסברה שלנו רק מחפש
מוצא קל מן הבעייה האמיתית. כדי להדגייט
כמה זה מגוחך, הגישה אן טוכמאייר מוצא
עוד יותר בלחי־מציאותי: להקים מחתרת
סקסית ופוטוגנית, במדינה בשם אנלאנד, ש־תגנוב
את ההגצגה מאל־פתח.

לפני עשרים שנה אפשר היה לפרסם
את ההצעה הזאת כסאטירה כתובה סולידית.
אבל הזמנים השתנו. ומכיוון שאן
טוכמאייר היא דוגמנית־צילום — הוגש המדור
שלה בצורת כתבה מצולמת.
הצניעות מחייבת אותי לציין, שהרעיון להגיש
סאטירה דווקא בצורה זו לא נולד במערכת.
קיים תקדים אחד: הירחון הגרמני
פארדון, בו מרצה דוגמנית־עירום מקומית
על בעיותיה של ארצה. את הרעיון עיבדנו
בצורה שתתאים לישראל, וחיפשנו את הדמות
המרכזית שלו, שתהיה לא רק יפה
ופוטוגנית, אלא גם בעלת אותו חוש־הומור
ורמה אינטלקטואלית, שימלאו את המדור בתוכן
סאטירי מעולה.
אחרי פירסום המדור האחרון, הגיעו למערכת
תגובות רבות — כולן, ללא •וצאת
מן הכלל, חיוביות. אבל היה מספר לא־מכו־טל
של קוראים, שהביעו את החשש שהעלמה
טוכמאייר בכלל אינה קיימת. שהיא
המצאה של המערכת.
״גוף כזה, פנים כאלה, ושם כמו אן טור־מאייר
הם צירוף כה מושלם,״ כתבה נורית
לוין מחיפה ,״שזה לא יכול להיות. אם לא
המצאתם את הבחורה — בטח המצאתם את

אן כדוגמנית
נאית) אשר החברה (בצורת צנזורד. ודעות־קדומות)
רואה בו אוייב מסובן.
לה קנאר אנשנה — שהגיע לימי גדולתו
בתקופת המישטרים הימניים הרקובים של
צרפת, בין שתי מלחמות העולם, ושהופעתד
הופסקה על־ידי הכובשים הנאציים — כתוב
בולו בצורת סאטירה. אין דבר קדוש בעיני
עורכיו: החל מהאף הגדול של הנשיא דה־ג־ל
ועד לחזה של בריג׳יט בארדו.
הוא עושה בצרפתית מה שאן סוכמאייר
נשבעה לעשות בעברית :״לשחוט פרות
קדושות בסיטונות.״
מכתבים ערבים ועקרונות

דרושות דוגמניות צילום
למערכת ״העולם הזה״

צעירות בנות ,25—17 בעלות נתונים לדוגמנות־צילום, יפנו
למערכת העולם הזה (רהוב קרליבך ,12 תל־אביב) בימי רביעי,
__משעה 13.00 עד .14.00

הנני בוגר התנועה החינוכית של השומר
הצעיר, שהתחנך בקן עירוני גדול, מכיתה ה׳.
התאכזבתי גם אני מכל מסע התעמולה
שניהלו ראשי מפ״ם — החבר יערי והחבר
חזן — נגד החבר קובה ריפתין באופן
אישי, ולכל האיחוד והמערך עם המע״י.
את כל מחשבותי בקשר לכך מצאתי
רשומות, שחור על גבי לבן, בהעולם הזר.
( ,)1638 במאמר ״סופה של מפ״ם״ שכתב
אורי אבנרי, ולרגע נדמה היה לי שאת
המאמר כתב בוגר התנועה כמוני, שחונך
באור שבו התחנכו החברים הנ״ל, אך זנחו
ערכים ועקרונות.
צריכה התנועה, או לפחות בוגריה, ליטול

לידיה יוזמה, ואפילו לצאת למאבק באלה
הקובעים מלמעלה את עתידה.
הלוואי ותיקוותיו של אבנרי ותיקוותי בתנועת
הנוער, ישאו פרי, וכל מאווינו
יתגשמו.
בברכת המשך מאבק צודק, והמשכת הקו
של מה שהיה פעם מפ״ם.
את שמי ותמונתי אינני מוסר — מסיבות

מובנות
מכתבו של הקורא האלמוני הגיע
במעטפה הנושאת את הכתובת המודפסת:
הסתדרות השומר הצעיר בישראל — ההנהגה
הראשית, בליווי תוספת בכתב־יד: מיסודה
של מפ״ם ז״ל.
הטולחהדה 164.0

קאניבאליזם !
איך אתם מרשים לעצמכם לערוך הקבלה
— בהננולם הזה 1638 בין המשורר
לבין הקאניבאלית שהיתר.
נתן אלתרמן,
מוכנה לאכול כבדים של חיילים ישראליים
— פדואה סוקאן?
אין אני מחסידיו של אלתרמן, ואיני בא
אך משהו התקומם
לתבוע אתעלבונו.
בי למיקרא הפתיחה
שלכם לכתבה על
הפרוטוקול של שיחת
טוקאן עם שרך,ביטחון
משה דיין:
״מה שהיה אלתרמן
עבור היישוב היהודי
מתקופת המנדט,
מהווה כיום המשוררת
בת שכם, פדו־אה
טוקאן, לפלסטינים
בכל פזור־תם
שמש האומנם?
האם בתב אי־פעם
אלתרמן כי הוא מוכן לאכול כבדים של
בריטים או של ערבים?
האם כתב אי־מי מאיתנו היהודים, כי
הוא מוכן לאכול כבדים של אדם, ולו גם
אם הוא איש אל־פתח המטמין חומר־נפץ
במטרה להרוג, בלא אבחנה, נשים וילדים?
לא. לא באלף רבתי!
יש בינינו, כמו בכל עם אחר, משוררים
בעלי דיעות קדומות. אך לאושרנו הם
במיעוט, וכנגדם רבים הם המשוררים המתקדמים
עם שאר־רוח ונפש־אצילה.
אך אין בינינו משוררים קאניבאלים!

אברהם שמש,
הדת! ודק הדת!

חולון

אנו החתומים־מטה שאיננו ״צדיקים גמורים׳״
איננו ״צדיקים לא גמורים,״ ואיננו
מקיימים שו ם מצווה ״דתית״ (מלבד חתו-
נת־רבנות, ברית־מילה ולהבדיל הלוויה, ש־משוכנענו
בי גם חברי העולם הזה עוד לא
השתחררו מ״נודניק״ זד ,),ובוודאי איננו
שייכים ל׳״ 87״הטהורים״ שהזכיר הקורא
יוסף ט( .טיפש?) ,במכתב למערכת( ,העולם
הזה ,)1639 מתנגדים באופן גמור ומוחלט
לכל מלחמה נגד ״הכפייה״ הדתית, וחופש
הדת בישראל.
הדת! ורק הדת! היא שייחדה את עמנו
במשך 2000 שנות גלות, ומנעה התבוללות
טוטאלית והכחדת העם, עד לעצמאותנו ב־מדינת־ישראל,
אליה שבנו לאחר ערגה חזית־דם
ודמעות.
וכל עוד ישנם טיפוסים שליליים כמו
הקורא הנ״ל, המשך תמשיך הכפייה לרדוף
אתכם עד חורמה, ותגייס רבבות יהודים
לא־דתיים בפועל, אך המאמינים בכל מאודם
בד,׳ ,ובייחודו של העם היהודי על פני כל
העמים.

אכרהם לוי, דויד כן־פינחס,
עדנה שביט, נחמה יייס,
נחום מרצינסקי, יעקב כן־
אליהו, אכיגדור מימיני, ניבים
דדיו, אליהו דדון, עזרא
ארבה, עמוס לין, אורי בר*
ניצקי, ועוד רבבות רבבות מבני־ישראל,
חיפה

ניחומים הוגנים!
אני מסכים עם אלה שהתלוננו נגד האפיפיור
על שלא שלח דברי־ניחומים גם לקורבנות
הפצצה במערת
המכפלה, לקורבנות
מכונת
תופת במחנה־יהודה
ולאלמנתו של קור־בן־ר,התקפה
על המטוס
באתונה.
אבל: אם אנחנו
רוצים להיות הוגנים
ואובייקטיבים,
עלינו להזכיר לו גם
לשלות, ניחומים לפליטים
חסרי־הבית; זמיר לשעבר
לתושבים
של שלושת הכפרים
באיזור לטרון, שנימחקו על־ידי צד,״ל, אחרי
מלחמת ששת־הימים! ולאלה שנורו בלילות
על הירדן, על־ידי חיילים ישראליים, כאשר
ניסו להסתנן חזרה אל בתיהם בגדה המערבית!

שלום
זמיר,

אמירים

המקלטהמ פו אר * עם או בלי רגלים וביחידה שלמה< * בעל ת רי ס הזז ה ננעל
המקלט היחידי הנמכר בארץ
על מסך

* 6מנו רו ת
* 15ט רנזי ס טו רי ם
* 14 די או דו ת
* 2מיישרי זר ם
* קומפוננטות
מיו ח דו תלק לי ט ת
ת מונ ה נ קי ה וצליל
נהדר( .בהתאמה מיוחדת
לתנאי הארץ)
האחריות מינימלית
לתקופה של 7שנים

(ובתחיבות של ״סאבא״
לפי תעודת האחריות)

ס ^ו סיז

פנורמי ב חו ל שטוח
61 סיימ
6כפתורי לחיצה לכל ה ערוצים?
1(11?( ¥11ל קליטה
מלווין תקשורת).
* קליטה מדויקת בשחור־לבן
לשידורים צבעוניים הודות
ל־ 2דיאודות מיוחדות.
* בקרת עוצמת הקול לפי
תכנוןמיוחד עם רמ קול
•111 ? 1
* שרות דייקני מקצועי ומידי
בשימוש אך ורק בחלקים
אורגינלים.
להשיג בכל החנויות המורשות
על־ידי סוכנות ״םאבא״
סוכנות כללית לישראל
״סאבא״ תל־אביב,
ככר מלכי ישראל .11

3464

״העולם הזה״ ,שבועוןהח דש ות הישראלי •
המערכת והמינהלה: תל־אביב, רחוב קרליבך , 12 טלסוו 5־,30134
תא־דואר • 136 מען מברקי: עולמפרם • בית־דפום משד, שהם
בע*מ, תל־אביב, רח׳ סין • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע״מ •
העורך הראשי: אורי אבנרי • המוציא־לאור: העולם הזד, בע״ם.

(המשך בעמוד )5

נות החוזרות ונשנות של פרקליטי נאשמים, כי הודאותיהם
בהאשמות ניגבו על־ידי המשטרה בלחץ או בפיתויים•
אם יציע משרד־המשפטים הצעת־היקון כזאת
בחוק, ואם תתקבל על־ידי הכנסת, תצטרך המשטרה
להביא בפני שופט שלום כל נאשם המוכן להודות
באשמה.

יייגייוי ך
בו־גוריוו
לא נואש מרפ״י
למרות שהכנסת סירבה להיענות לדרישתו של דויד
בן־גוריון להכיר בו כסיעת רפ״י, נראה שביג׳י לא
חזר בו מתוכניתו לצאת ברשימה נפרדת לבחירות
לכנסת השביעית, שתישא את השם רשימת פועלי
ישראל (רפ״י).

בימים הקרובים עומד כן־גוריץ לשלוח
לבל חברי רפ״י לשעבר איגרת אישית ולבקש
מהם להודיע לו ככתב אם הם רוצים
ככד שרפ״י תופיע כרשימה נפרדת בבחירות
הכאות.

אב יקבל כמות גדולה של תשובות חיוביות, יסתמך
ביג׳י על רצונם של חברי רפ״י לשעבר כנגד התנגדותם
של חברי הכנסת של רפ״י, הטוענים כי הצטרפו למפלגה
יחד עם שם סיעתם.

הליברלים העצמאיים
רוצים סיוע
לפליטים הערביים
קבוצה של חברי הנהלת המפלגה הליברלית
העצמאית לוחצת ככיוון של גרימת
משכר קואליציוני על־ידי נציגי המפלגה
בכנסת ובממשלה, אם הממשלה לא תמצא
לנבון לעשות כזמן הקרוב צעד בכיוון של
סיוע לפליטים הערכיים.

במשך שלוש הישיבות בהן דנה הנהלת הל״ע בעג־ייני
הוץ־וביטחון, חזר כל אחד מ־ 28 הנואמים, שדיברו
עד כה, והדגיש את מחדליה של הממשלה בנושא זה.
המדובר בתוכנית ממשלתית להקמת כפר־פליטים ער־ביים
לדוגמה. התוכנית כבר עובדה לפרטיה, אך ביצועה
נידחה מפעם לפעם על־ידי שרי מע״י.

גרבריו מרצע
כיו״ר הכנסת
ח״ב העבודה עקיבא גוברין הוא המועמד
המיועד של מע״י לרשת את מקומו של
קדיש לוז, ביושכ-ראש הכנסת בכנסת השביעית.
גוברין
בן ה־ 67 הבטיח לעצמו במפלגתו את מיספר
התומכים הדרוש כדי למלא אר. מקומו של לוז, המבוגר
ממנו בשבע שנים, שהחליט סופית לא להציג את
מועמדותו לכנסת בשל גילו.
בקרב חברי מע״י יש התנגדות לא מעטה למינויו של
גובריו לתפקיד זה, אולם נראה כי בסופו של דבר לא
יהיו לו מתחרים.

הודאות נאשמים
ר? בפני שופט י
כהוגי המשפטנים כארץ מתרבים התומכים
בהצעת-חוק מהפכנית. המדובר כהצעה
לתיקון חוק הפרוצדורה הפלילית, על
פיה ייגבו להבא הודאותיהם של חשודים
בפשעים אף ורק כפני שופט־שלום.
הצעה זו, שהועלתה לראשונה וגובשה על־ידי השופם
המחוזי המנוח הד״ר עזרא יורן, באה למנוע את הטע
עלייה
במימדי
תיוור־השטרות
אם אתה בעל־עסק, וזקוק לאשראי להרחבת
עיסקך, סיכוייו טובים יותר עתה
להשיג בסף זה. אבל לא באשראי בנקאי
רגיל, אלא כשוק תיווד־השטרות.
המחזור בשיק זה נמצא עתה בסימן עלייה, אחרי
תקופה ארוכה בה נזהרו אגשים מלתת הלוואות תמורת
שטרות.
לפני סוף המיתון, בינואר , 1967 היה המחלור בתיווך־
השטרות 1040 מיליון ל״י וירד עד לשפל של 606
מיליון ל׳׳י, לפני שבועות מיספר.
כיום מוציאים חוסכים קטנים ובינוניים חלק ניכר
מחסכונותיהם ומהשקעותיהם, ונותנים אותו לתיוזך־
.שטרות בגלל הריבית הגבוהה יותר, שהם זוכים בה
בדרך זו.

מאות אלפי ל-י, אותם יצטרכו לכסות בעצמם, עומדות
מיספר חברות ביטוח להציע ללקוחותיהן ביטוח מיוחד
נגד נזקי שטפונות.

עיכובים בהשלמת
האוטוסטרדה לחיפה
נראה שהאוטוסטרדה החדשה מחדרה לחיפה, שנועדה
להיפתח לפני הבחירות לכנסת השביעית, לא תיזזנך
במועד שנקבע.

בשיטפונות האחרונים נפגעו כצורה קשה
מרבית הבסיסים של הגשרים שהוקמו כתוואי
האוטוסטרדה. בתוצאה מכך חל
שיבוש רציני כלוח הזמנים של השלמת
הכביש החדש.

ירידת המליחות
בכינרת — זמנית
ירידת מליחות מי הכינרת, בעיקבות הזרמת כמות
המים הגדולה לאגם עקב הגשמים האחרונים, היא זמנית.

הביטוח אינו מכסה
נזקי שיטפונות
מאות בעלי בלי-רכב, שמכוניותיהם נתקעו
כדרכים כימי השיטפונות, הוצפו,
ניסחפו וניזוקו כתוצאה מכד, הופתעו לגלות
כי ביטוח בלי־ריכבם אינו מכסה נזקי
*טיטפונות.
אפילו הביטוח המקיף, החל על המכוניות, מוציא
מכלל ביטוח כל נזקים הנגרמים בעיקבות שיטפונות
או פיגעי־טבע אחרים.

מאחר שנזקים למכוניות כעיקבות שיטפונות
הם נדירים בישראל, לא הובא הדבר
לתשומת-ליכם של כעלי המכוניות.
עתה, אחרי שבעלי מכוניות סבלו נזקים בשיעור של

עם גידול הזרימה לכינרת, גדלה גם שפי•
עתם של המעיינות המלוחים, שהגדול בהם
הוא ״מעיין הכרבוטים״ .הנסיונות שנעשו
ללכוד את מי המעיינות המלוחים ולהזרימם
אל מהוץ לאגם, כתעלה נפרדת, הצליחו
רק כחלקם.

המעיינות, הנובעים ממאות פתחים בקרקעית האגם,
אינם ניתנים כנראה ללכידה מלאה. עם בוא הקיץ תשוב
ותחריף בעיית מליחות המים.

פלירט זהיר
עם חסידי הסיפוח
התופעה המעניינת ביותר, הצפוייה בעתיד המיידי
על הבמה המפלגתית, תהיה: פלירט זהיר בין הנצים
מצדדי דיין, לבין לוי אשכול.
מתוך הנחה שלא כדאי לשני מחנות אלה לשרוף את
הגשרים ביניהם — בי אם להיפך — מועברת בין
תומכי דיין הערכה חדשה של ראש־הממשלה, הקובעת
כי הוא ״עוד יותר נץ מדיין״.

סימפטום של התקופה החדשה: אפילו
נתן אלתרמן, מחסידיה הקיצוניים של תנועת
הסיפוח, יימנע מלתקוף את אשכול
בפירסומיו, יתרכז על גולדה מאיר ופינחס
ספיר.

מהפכות המנהלים
נגד העסקנים
״מהפכת המנהלים״ מקבלת תנופה במשק ההסתדרותי
והממלכתי. מדובר במנהלי מיפעלים ורשויות גדולות.
ששוב אינם מוכנים להישמע לתכתיבי העסקנים המפלגתיים,
הממונים על המשק ההסתדרותי והציבורי.

כמה מן המנהלים החשובים כיותר הקימו
חוג בלתי־רשמי, בו הם נפגשים להתייעצויות
קבועות, לא רק בעניינים מיקצועיים
משקיים, אלא גם מדיניים־מפלגתיים.
אהד מראשי ההסתדרות הזהיר אותם לבל ירחיקו־לכת
בכיוזן זה :״זיכר־ שהעסקנים הם שמינו אתכם
לתפקידיכם.״
מדוע התפטר הדיקאוי
ידיעה סנסציונית, הנשמרת עדיין בסוד כמום על־ידי
הנהלת אוניברסיטת תל־אביב: מדוע התפטר פרוס׳
דניאל פיינמן, דיקאן הפקולטה למדעי הרוח.

הנימוק שיימסר רשמית הוא ״מסיכות
בריאות״ ,אולם נראה שהתפטרות זו תבה
הדים בקמפוס ומהוצה לו.

מכתבים
(המשך מעמוד )3

המראה האמיתי?
בהוקרה אני מעביר לכם צילום מרישום
של מיודענו הגדול — דה־גול.
רישום זה מצאתי תלוי בדופן מעלית,

תמונת דה־גול במעלית
בבית־מישרדים גדול בתל־אביב. הבטתי כה
וכה וכשנוכחתי שאין אדם מסביבי —
תלשתיו, צילמתיו, ואת הצילום אני ממהר
ושולח אליכם, למען קוראיכם ולמען הדורות
הבאים.

ל. לוג*הד,

תל־אביב

#הצילום של הרישום — ראה תמונה.

״הצעה לדה־גול״
קיום הפיסגה של ארבעת המעצמות הגדולות
בעניין כפיית ״הפיתרון״ על מדינות
האיזור, הוא ללא־ספק אחד הרעיונות ״הגדולים״
של הגנרל ״הגדול.״ אולם קשיים
רבים עלולים להיווצר בדיונים בין המעצמות,
ואין כל ביטחון שהתוצאות תהיינה
לרוחו של הגנרל.
אי־לכך הייתי מייעץ לדה־גול לחתור לא
לכיוון הפיסגה של ארבע הגדולות, כי אם
לפגישה של ארבעת הגדולים :״סטלין, צ׳ר־צ׳יל,
רוזבלט ודה־גול
בפורום הנ״ל יתמצא הגנרל טוב יותר,
וכן יתרום תרומה רבה לשלום העולם,
אשר סוף־סוף ישתכנע בכנות כוונותיו.
לאור העובדה שישראל תתמוך ודאי ברעיון
החדש, ולאור הסכנה הסינית המאיימת
על האנושות, על הגנרל לקיים את הפגישה
בהקדם האפשרי.

ג. שטרנברג,
מלחמה תרבותית

תל-אביב

שמפו
ויטל
עשיר בויטמינים ,
בעל ני חו ח לי מוני ם מרענן,
מעניק ל שערן בריאותוחן .
ויטל שמפו להשיג ב שפופרת ענק
מפלסטיקאובשפופרתר גי ל ה.

תוצרת ביח״ר

נקה

המפיצים: חב׳ נורית בע״מ.

אורי ליפשיץ, מרחוב הירקון ,131 תל־אביב(
,דירו של דידי מנוסי בע״מ) ,החליף
את שמו לתומריאן

מחר במילואים?
תומרקין

התקן מכשיר אלקטרוני אוטומטי
שיענה על קריאות
הטלפון אליך בזמן העדרן.
אנו מספקים גם:
* מגבירי טלפון
* מכשירי הקלטה מקצועיים

ליפשיץ

נתמזגו בו (בליפשיץ) שני כשרונות: הוא
מצייר כמו מריאן (צייר ישראלי היושב
בחו״ל^ ומפסל כמו תומרקין.
ועל כן שם הגאון: תומריאן.

יגאל תומרקין,
עיצות ל״אל־סתח״

תל-אביב

ברצוני לתת מספר עיצות לנמרי אל־פתוו,
אשר כתב פארי״מאץ׳ הצטרף לפעולת הקומנדו
עוצרת הנשימה שלהם (העולם הזח
:) 1637

לאדון החביב המחפה על חבריו

(בתמונה העליונה) :אני מציע לו לסלק את
אצבעו מן ההדק, כי ברגע שילחץ עליו
(המשך בעמוד )6

העזלס הזה 1640

ושח׳ שסוונווימ -ןותזשסוויס
1מעתות (1 0ו ו 1011ו ת

* שרות השכרה ותיקונים של
כל סוגי מכשירי הקלטד.
* שרות הקלטה על סרטים ו תקליטים
בסטודיו ובשמחות
מותאם לטייפ שלך.
שרות ישראלי להקלטה /
רדיו דוקטור,
ת״א רחוב שלום עליכם ,1$
טלפון 244118

מכתבים
(המשך מעמוד )5

אי-נעימות

יהרוג את שני ידידיו העומדים לפניו, וכך
יחסוך טירחה רבה לציונים,
לאדון הצעיר הנראה בתמונה ש(ב)
בתחתית
המאמר, כשהוא מחזיק ברובה
סער קלאשניקוב: האם לא לימדו אותו
מדריביו כי אסור להניח את כף היד על
קנה הכלי? זהו כלל יסודי של זהירות

בכתבה. שכרו של בלש״ (העולם הוי!
)1633 התפרסמו עובדות המייחסות למרשי,
מר אהרון מלח, מעשים המהווים פגיעה
חמורה בכבודו ובשמו הטוב, ואשר למעשה
גרמו להשמצתו בעיני הבריות ואי־נעימות
רבה.
העובדות שיוחסו למרשי הן משוללות כל

00000000000000000000000000000000000000000000006

22120333

־ 1־ 11כ 0נ 1ב
תו צרת פן בעםעמק היהדן
המפיצים :״רינגיי, חברה לשווק והפצה בע״ני
ת״א, רח׳ הנגב • 4טל 39438 .
להשיג בחנויות ובסופרמרקטים

״ציפדוני״

סופנות לאינפורמציה וחקירות פרטיות
טלפונים • 623001 ,757613 רחוב החשמל ,1תל־אביב

איתורי כתובות
חקירות מסחריות

חיש־קל ובהצלחה תלמדו
(ב־ 8שעורים של שעתיים)

קצרנות עברית ו /או אנגלית

ב־אולפן גרג (בר־קמא).
ת ״ א: גורדון ,5טל.236209 .
קורס חדש השבוע.

סטןדי 1לאקחתה ! !7לזו ע.

רבים ההורים, בעיקר בני הדור הצעיר, שבהגיע בנם הבכור לגיל בית־הספר,
ניצבת בפניהם בעייה חמורה שפיתרונה אינו בידם אלא בידי ההנהגה המקימית:
היכן ילמד בני? ברור שלו היתה בידם האפשרות, היו מבכרים בית־ספר מחוץ
לקרית־מלאכי, והשאלה: מדוע זה? מה הם הליקויים בחינוך בבתי־הספר הקיימים
בקריה, עד כי ההורה מוכן להשקיע זמן ולהפסיד כסף, והחמיר מכל: לטלטל את
בנו מדי יום לבית־ספר מחוץ לקריה.
אפשר לענות על־כך ולהצביע על אי־אלו עובדות מכאיבות.
(א) ההישגים. הרבה ילדים מחוננים ומוכשרים אינם מדעים אחרי כיתה ח׳
לרמה הארצית הבינונית, ולא אדבר על כאלו שגומרים בי״ס ועדיין אינם שולטים
יפה בקריאה ובארבע פעולות החשבון.
(ב) החינוך. צורת הדיבור של ילדינו, התנהגותם בבית וברחוב, מצביעים על
הפקרות גמורה. המילים ״בבקשה״ ,״סליחה״ ובו׳ אינן שגורות בפיהם.
(ג) ניצול בישרונות. הרבה ילדים בעלי כישרונות בנון שירה, ציור, ספורט
וכדומה, יכולים לתרום רבות ולגרום הנאה לתושבי קרית״מלאכי במופעים ציבוריים
באירועי־השנה השונים. אלא שאין מי שידאג לניצולם.
אלה הינם טיפה^ מים הבעיות הניצבות בפני ההורה, והשאלה: היכן ההנהגה
המקומית? מדוע אינם חושבים על הדור של מחר? מה עושים הממונים על דחינוך
בקריה?
השמעו בציבור על עריכת בוחן או סקר הניתן מטעם מחלקת החינוך המקימית?
השמעו על יום התחרות ספורטיבית בין בתי־ספר או בתי־נוער הניתמכים על־ידי
המועצה?
לאן ימשיך החינוך להתדרדר ובאיזו נקודה שפלה תתעורר ההנהגה ותידאג
להעלות את החינוך על דרך־המלו הרצוייה על־ידי ניצול הכוחות המקומיים
השגחה, הכוונה ועידוד, הינם קופאים על שמריהם.
המצויים כאן, שמחוסר
ייתכן אולי שנעשה משהו, אבל רק בבחינת ״יגעת ולא מצאת,״ ועל זה נאמר
״אל תאמין.״
אין אנו מעוניינים באישים שהאינטרס האישי שלהם קודם לצורכי הציבור,
ולשם־כך הם נוהגים בהתעלמות גמורה מהבעיות ומהאתגרים העומדים בפניהם
ובלבד שמקומם בצמרת השילטון יישמר ויכובד.

מורה ככית־ספר יסודי,

המק צו עות: בי מוי קולנו ע ו טלויזי ה *
הסרטה קולנו ע ו טלויזי ה * ת ס רי ט אי ת
קולנו ע ו טלויזי הבהדרכתתס רי ט אי ם
ובמ אי ס ר טי ם ע לי ל תיי ם.
פרטים והרשמה :״סטודיו לאמנות״ ,רח׳ יצחק שדה
טל 38 2 89 .
34ת״א

קרית־מלאכי

)(0000000000000000000000000000000000000000000000
בשימוש בנשק, הידוע לכל נער שיש לו
רובה־אוויר,
לגבי האדון שנפצע, נאמר ברשימה

כי ״ידו נכוותד, כאשר גרר את הקלא!ש ניקוב
שלו מן הקנה הלוהט״ — ממתי גוררים
נשק? איך הגיעה ידו לקנה?
לסיכום אני מציע לכל חבורת השלומיא־לים
הללו להסתלק מכל העניין המשעשע
שהם מכנים אל־פתח. בסופו של דבר הם
יהרגו איש את רעהו תוך כדי מישחקים.
ובמידה ויהיה להם מזל ולא יעשו זאת
— ידאגו להם הציונים.

מיקי אפרון,
איפה החוש האסטטיץ

תל-אביב

אומנם, מגיעה לכם טפיחה על הכתף על
שהעזתם לפרסם את ג׳ון לנון והיפאנית
שלו במערומיהם משני הכיוונים — דבר
שכל עיתון אחר בארץ נמנע מלעשותו —
אך בכל זאת רבותי — מה קרה לחוש האסתטי
שלכם?
ניחא לי עם התמונה המגלה את אחורי
״הזוג המוזר״ — שכן יוקו ידועה ״כחובבת
עכוזים״ — אך תמונת השניים מלפנים —
מועילה בכל המובנים!
ונדמה לי שאילו היה נופל העולם הזה
( )1638 לידיו של הקדוש־ברוך־הוא — היה
האחרון מודה שניכשל ביצירתו לגבי השניים:
חזה של יוקו זקוק באופן דחוף ביותר
ליתדות ולפמוכות, ואילו ג׳ון לנון מזכיר
לי משום מה גנן בשעת עבודתו.

זלמן זכדיאלי,

מודיע על פתיחת קורסים מיוחדים לערב
בתאריך 20.2.69

ח־גוך ב 3ד*ת־מדאכי

ער׳ד יוסף כן־מנשה,

תל־אביב

• העולם הזה, שדיווח על התביעה ח־משפטית
אשר התבררה בפני בית־משפט
השלום בתל־אביב, נוכח לדעת, לאחר חקירת
עובדות המיקרה, שייחסה בטעות למר
אהרון מלח את הדברים המפורטים באותה
כתבה, וזאת על אף העובדה שמר מלת לא
היה צד לאותו משפט. המערכת מביעה את
צערה על כן.

תחרות הצילומים

מצורפת תמונה שצילמתי עבור תחרות
הצילום הנערכת על־ידכם.

כפר־סבא

דיווח הוגן

אני מודה להעולס הזה ( )163$בעד
דיווחו ההוגן והמועיל על יצאניות אידלסון.
היצאניות נחשבות, ללא הגיון, לבזויות
בעיני החברה ״הטובה.״ אך למעשה הן
אינן גרועות מפל אותם אנשים החושבים
את עצמם למוסריים.
היצאנית נותנת שרות אנושי חיוני לנזקקים,
ובזה היא אינה שונה מאחות־רחמניה,
מכתבנית או ממלצרית.
לכן, רדיפת היצאניות היא איוולת ו־רישעות
מצד המשטרה, ומצד האנשים ה־
״טובים,״ הדואגים כל־כך למוסר של זולתם
— בעוד הם עצמם נושאים ״בכבוד• את
קופת השרצים שלהם.

בועז ברזילי,

יסוד, ובוודאי שניתן לכם לקבוע אחרי חקירה
ובדיקה שאכן אותן עובדות, המיוחסות
למרשי, אינן נכונות ושמרשי לא היה כלל
צד במשפט אשר בקשר אליו דווחה הכתבה
הנ״ל.

תל-אביב

תמונת השבוע
נושא התמונה: בבוקר — בין שעת הקימק
לשתיית הקפה.
ר,למן טל, ירושלים
#תמונת השבוע — ראה תצלום —
מזכה את הקורא קלמן טל בפרס של 10
ל״י. הקוראים מתבקשים לשלוח את התצלומים
להתחרות כשהם מודפסים על נייר
מבריק.

זבות קדימה במדור זה תינתן
למפתכיהם של קוראים המצרפיס
את תצלומיהם למכתבים.

תמרורים

נישאו * בטכס אזרחי צנוע, בעיירה
השווייצית מומס שליד לחאן, אחרי אירוסין
של חודש אחד, שחקנית הקולנוע האמריקאית,
ילידת בריסל, אודרי הפכורן

ו הו א!

היא מ ח לי קהעל פני ה שלג.
הוא מ ח לי קעל פני ך
מ ב לי ש ת חו ש בו.

הפכורן ודוטי
( ,)40 והפסיכיאטר האיטלקי אנדריד
פאולו מאריו דוטי 30 אלה הם נישואיה
השניים של אודרי, שהיתר, נשואה
לשחקן מל פרר, ממנו יש לה בן אחד.
נחוג יום־הולדתו ה־ 60 של מי • 0
היה בשנים 1941 עד 1946 מורה לתלמוד
ולהיסטוריה בגימנסיה הרצליה, וחבר־כנסת
מטעם המפלגה הדתית־לאומית, מיום הקמת
המדינה, י והמשמש
כיום כשר־הסעד בממשלת
הליכוד הלאומי
-שדמה
יוסף בורג. כיליד
גרמניה, למד
בורג באוניברסיטות
ברלין ולייפציג ובביתר,מידרש
לרבנים
בברלין. אחרי
שגמר את לימודיו,
לימד בורג בבת-־־
ספר דתיים בגרמנכורג

ומשעלה לארץ,
ב־ , 1939 נבחר כחבר
הוועד־הפועל של ההסתדרות הציונית.
תפקידו כשר־הסעד אינו התפקיד הראשון
אותו הוא ממלא במיסגרת חברותו בממש־לת־ישראל
— בעבר שימש בורג כשר-
הבריאות ובתפקיד שר־הדואר.
נחוג יום־הולדתו ה־ 61 של השחקן
והבמאי, המשחק מאז שנת 1950 בתיאטרון
הקאמרי, ז ל מן לכיוש. לביוש, שהוא

יליד ליטה, למד משפטים באוניברסיטה הליטאית
בקובנה, השתתף בהצגות הסטודיו
התיאטראלית העיברית בקובנה, עלה ארצה
ב־ , 1935 ומאז שיחק למעלה מ־ 50 תפקידים
על במות שונות בארץ: בלהקת הקומדיה
הארץ־ישואלית, במטאטא ובאוהל, עד שהגיע
ב־ 1950 לקאמרי, בו הופיע במרבית
ההצגות החשובות של התיאטרון.
נפטר * משטף־דם במוח, בגיל ,43
בן־אחיו של נשיא־המדינה זלמן שזר —
ל 3רוכשוג. רובשוב, שעלה לארץ לפני
כשלוש שנים מרוסיה, יחד עם אביו ואחותו.
נימנה בנעוריו עם תלמידי הקורפוס הדיפלומטי
בלנינגרד, ולאחר שהחלו רדיפות היהודים
ואביו נאסר — התמסר ללימוד השפה
הסינית ותרבות־סין. לאחר עלותו לארץ
הצליח ללמוד עברית והיה מרצה לשפה
הסינית באוניברסיטה העברית בירושלים.
נפטר מהתקף־לב, בגיל ,61 מי
שכיהן משנת 1949 כשופט בבית־המשפט המחוזי
בתל־אביב, ד״ר עזרא יורן. .בשנת
1951 הושאל יורן מבית־המשפט, על-ידי
משרד־החוץ, כדי לייצג את ישראל כשגריר
ביוגוסלביה ואחר בהולנד. ב־ 1957 חזר לארץ,
ומאז המשיך בתפקידו כשופט מחוזי.
נפטר במרכז הרפואי בג׳ורג׳טאוד,
הסמוכה לוושינגטון, בגיל ,75 מי שהיה בין
השנים 1953ו־ 1961 ראש סוכנות האינטלי־ג׳נס
המרכזית של ארצות־הברית — א לן
דאלס. אלן דאלס, שהיה אחיו של ג׳ון
פוסטר דאלס המנוח, מי שהיה שר־החוץ
האמריקאי, הואשם ב־61׳ ,עת כיהן כראש
סוכנות הביון, כאחראי לפלישת הנפל ב־מיפרץ
החזירים בקובה, והעיתונות האמריקאית
הטיחה בו האשמות על שיזם *מיבצע
בלתי־חוקי ובלתי־מוסרי זד״״ ואילו סוכנות
הידיעות הרוסית טאס הגדירה אותו כאדם
ששנא שינאה עמוקה את בריה״ט. לאחר
התפטרותו ב־61׳ מסיכנות הביון, נתמנה
דאלס כחבר בועדת חרן, שחקרה את נסיבות
הרצחו של הנשיא קנדי, והואשם כי
חיפה בה על מחדלי הסי־איי־אי.

״אדיסון מגלרו יו ת ר
מכל כין אחר!

1 £ 5 5ו1111

ם א1ו1שא[.ו.0.ו

ע הציפוי הפולימר• ש ל

ל 13מ ד

ד ל׳ ה

()129

1ג ד מחנה ה שלל
הכנסת התאחדה מקיר אל קיר — מן המרכז החופשי ועד רק״ח. איחוד לדוגמה. מה
הביא לכך? מה יכול להכיא לכך? ר״ק דבר אחד: חלוקת־שלל.
ואכן: לדיון עמדה הצעת־החוק המשותפת של סיעות מע״י, מפ״ם, גח״ל, מפד״ל ול״ע
לחלק 14,640,000 מכספי משלם־המיסים למפלגות, באיצטלה של מימון הבחירות.
אולי מעניין את הבוחר כמה הברי־כנסת נכחו בישיבה, בה נתקבלה החלטה זו? היו
רגעים בעת הזזיכוח שבהם מניתי שמונה נוכחים, מלבד הנואם, יו״ר הישיבה ואני.
כשהגיעה העת להצביע, השתמשתי בזכותי לתבוע מניין רשמי של קולות. כך נקבע
בפרוטוקול כי 24ח״כים הצביעו בעד החוק, ואילו נגדו הצביעו :2אני ושלמה כרן־צידון,
שלא יקבל הקצבה לפי ההצעה( .מיקונים, שהודיע כי יצביע נגד, חזר לתל־אביב לפני כן).
אולי כדאי לרשום למען ההיסטוריה מ י היו הנוכחים והמצביעים. אני אישיח ספרתי
רק ,22 מלבדי, ואיני יודע איך נמנו 3ידיים נוספות:
רשימההנוכחים: המערך — 7ס־תוך ( 63 סרדינס, קרגמן, אזניה, ברטם, פישר, גבי
כהן, שם־טוב) .גח״ל — 7ס תון ( 22 באדר, אברמוב, פרלשטיין, קלינגהופר, בן־אליעזך,
סרלין, מגורי־כהן) .מ פד״י _— 2מתוך ( 11 סנהוראי, חזני) .ל״נו — 2מתוך (׳ 4גולן,
אליעד) .ט״ח — 2מתוך ( 3שוסטק, טיאר) .פא׳׳י — 1מתוך ( 2ירדיגר) 1 .כרן־צידון.
נעדרו כליל: רק״ח, אנו׳׳ ,מק״י, הסיעות הערביות ובן־גוריון.

אף שהייתי רק הנואם השמיני בוזיכוח זה, היה ברור מראש לכל רי סיעתנו היא מוקד
ההתקפה על הצעת־החוק. לכן נערכה עלי התקפה אישית מרוכזת עוד לפני שפתחתי את
הפה — התקפה שירדה לעיתים לתהומות של שיניאה ארסית. היה ברור כי בשנה הרביעית
של הימצאות סיעתנו בכנסה, עדיין היא שנואה על הבוסים המפלגתיים כמו ביומה הראשון.
אין זה מפליא] כי הצעת חוק מימון־המפלגות, באיצטלה של מימון הבחירות, מוכיחה
שוב את המצב האמיתי בכנסת: הקארטל הכל־מפלגתי מצד אחד, סיעת־היחיד שלנו מצד
שני. בוזדאי היה יותר נוח לקארטל זה אילו היה קולנו נאלם בכנסת.
ועוד דבר הוכח: שמי שרוצה לקבל כותרת שמנה בעיתון, יחד עם תמונתו — צריך
רק להשמיץ את סיעתנו. ולראייה: השמצותיו של באדר זכו לפירסומת רבתי — מבלי
שניתן מקום לצד שלנו של הזזיכוח.

מי זקוק לפסיכיאטר?
מאז יומה הראשון, עומדת הכנסת
בסימן הברית הבלתי־״דושה בין מפא״י
וגח״ל, בדמותם של חברי־הכנסת אזניה
ובאדר. ברית זו, שקדמה בהרבה לליכוד-
הלאומי, היא אגודה לשמירה הדדית ולחלוקת
השלל י ״ החל בהקצבות, וכלה
בנסיעות לחו״ל.
בשביל אזניה ושות׳ זהו מצב טבעי.
בשביל יוחנן באדר, האופוזיציונר מימי־קדם,
זהו מצב פחות רגיל, ועל כן
הוא ארסי הרבה יותר כשצריכים להגן
על שיטה זו של חלוקת״שלל כלפי העי-

ח״ב כאדר
תונות וכלפי הסיעה היחידה הלוחמת
בה בעיקביות — סיעתנו.
השבוע, בוויכוח על חוק מימון״המפ־לגות,
יצא באדר להתקפת-מחץ אישית
עלי, עוד לפני שאמרתי את המילה הראשונה
בוויכוח. הדבר הביא להתנגשויות
קיצוניות. למ של:
יוחנן כאדר אני מתפלא על חבר־הכנסת
אבנרי. הוא לקח לעצמו סמכות
ללמד את כולנו מוסר. הוא אפילו אינו
חושב על כך שהדבר בעצמו אומר דרשני.
הוא נכנס לכנסת בזכות העיתון שעל פניו,
נגיד, סילזפי־מוסר והתקפות אישיות, ועל
ג ב( 1או קצת למטה מזה) — פורנוגראפיה.
אינני יודע מה מממן את העיתון הזה,
איזה משני הצדדים. הוא יודע ואני יודע
— שנינו יחד יודעים. ואחר־כך מימון הוא
~--יייי ^י-י -״ 1-7-7לורירי ך לגז־ז־י נצר קגדזוו־י

אינני יודע) ,ומלמד אותנו מוסר.
תאוות הבשרי

רצינית וכבדה — של העיתון העולם הזה
שהוקרא, עז כמה שניתן, מעל במת הכנסת.
והיא מייד הציעה ועדה של הכנסת. חוששני
שהיא לא חשבה די לפני שהציעה הצעה
זו. אזלי מפני ההתרגשות הגדולה.
אתמול נתמנתה ועזה בראשותו של מי
שהיה נשיא בית־המשפט העליון. ואין להעלות
על הדעת, שאפילו חבר־כנסת אחו

״קודמי סיים את נאומו בענייני שמיים,

אני אדבר על בשר״ודם!״ במילים אלה
פתחתי את נאומי על תקציב משרד־המיסחר־והתעשיה.

היה זד, נאום רגיל. קראתי מילולית
את הזיו״ח הסנסציוני שהוכן על־ידי צוות־החוקרים
של העולם הזה, שעיקריו פורסמו
בגליון האחרון. הפעם ריתקו הדברים אף
את הח״כים המעטים שנכחו באולם — עד
כי יו״ר הישיבה שכח להפסיק אותי בגמר
10 הדקות שלנו, ודיברתי זמן כפול.
דייה לדברים המשך במקום. ח״כ שולמית
אלוני פתחה את נאומה כלהלן:
שולמית אלוני: אי־אפשר שלו לגעת
בבשר הקפוא לא הייתי מרחיבה את
הדיבור על כך, לאחר הודעתו של שר־המיס־חר־והתעשיה,
אילולא האינפורמציה שהובאה
עכשיו על־ידי חבר־הכנסת אבנרי. כל מת
שאני רוצה לומר בעניין זה הוא המישאלה,
שלמען ההיגיינה הציבורית יסכים השר,
שאותה ועדה שמינה — או עומד למנות
— לבדיקת העניין, אס אפשר — שתהיה
ועזה של הכנסת. ועדה של הכנסת תקבע
את המצב על כל צדדיו.

הדברים הרגיזו את השר זאב שרף, שאורי
אכנרי: העיתון לא מימן את
בדרך כלל אינו נוח להתרגז, וכאשר קם
הרשימה.
! לסכם את הוויכוח פתח בהתקפה עלי ועל

שולמית אלוני:

אריה כהיר אבל מי מבטיח את זה?
אורי אבנרי: איש לא יבטיח.
יוחנן כאדר: אל תפריע לי. ממילא לא
תצליח להפריע לי. אז שב בשקט.
אשרי זה היכול להיות תלוי רק באלה
הקונים ספרות פורנוגראפית. אל נחשוב
שדרוש כישרון רב לאסוף תמונות פורנו״
גראפיות ולהדפיס אותן, לצורכי אלך! הרוצים
לראות תמונות אלה. בכל פינו|־רחוב,
בסביבה מסויימת בפאריס, מוכרים צילומים
כאלה בלי עיתון
אכנרי דבריך היום חן שטויות פאתטיות!
יוחנן כאלו* :זה מיקצוע לחיות ה פורנוגראפיה.
זה מיקצוע מאוד דומה וקרוב,
למרות שאיננו זהה עם מיקצוע אחר
אורי אכנרי: זה כל מה שיש לך>^
להגיד להגנה על חוק זה? זה פאתטי מאוד!
על ראשו של מישהו בוער הכובע!

יוחנן באדר חבר־הכנסת אבנרי
מציע כאן להקטין את משכורת חברין הכנסת
למחצית. הוא הגיש הסתייגות להוריד מ התקציב
סכום מסויים ממשכורת חו!ך כ.
אבנרי: מי שיבוא לכנסת, יקבל משכורת.
כאדר: כל אחד יכול לחיות הפורנוגרפיה.
אכנרי: אתה זקוק כבר לפסיכיאטר. ההתעסקות
שלך בפורנוגרפיה חשודה מאוד.
יוחנןכאדר מ ש כו ר ת חברי הכני
סת היא בסים ואבן־פינה לדמוקראטיה ב־מדינה.
מי שהיום מציע להוריד אותה מ׳
250ל״י ברוטו ל־ 600ל ״ י
אוריאכנרי: מי מציע זאת?
יוחנןכאדר: יש הסתייגות כזאת
שלך. היא רשומה.
אוריאכנרי: אני מציע כי טי שלא
יבוא לעבודה בכנסת, לא יקבל משכורת
בכנסת. שחבר־הכנסת מרידור לא יקבל
משכורת. שכל הספסלים הריקים של סיעת
גח״ל לא יקבלו משכורת! (באותו רג|ע ישבי
שלושה ח״כים על 22 ספסלי גח״ל) .אינני
משלם מסים כדי שהמדינה תשלם משכורת
למקומות ריקים!

אחר־כך ניפנף באדר, שיצא מכליו, בהאש־

אלוני ואבנרי
יבוא למחרת היום ויציע, סתוך שיקול־דעת,
הצעה זאת שהציעה ח״ב אלוני.
היתר! ועדה פנימית של שלושה עו כיי
המשרד
אורי אבנרי: מה המסקנות? מה הסוד?
השר שר!? :אני מחלים מה הסוד,
כשם שאתה מחליט מה לפרסם ומה לא
לפרסם. אנחנו שווים, ולי, בעבודה שלי, יש
אותה זכות!

השר שרן חברת־הכנסת אלוני
התרגשה מקריאת המחקר של ״צוות המחקר״
— איזה שימוש במילה מחקר, זו מילה

בשלב מסויים של ויכוח זה נכחו בכנסת,
מלבד הנואם, השר, היו״ר ואני — שישה
חברי־כנסה.

שכר קצינים
נכלא צבאי

• לשר הביטחון: האם נדווח העלאת
שכר אנשי צכא הקבע, מה הוחלט?
י • לשר המשטרה: האם תבעה המשטרה
ממנהלי הבנקים לשנות את סדרי הביטחון
הקיימים בסניפיהם, אחרי מעשי השוד

בין עשרות השאילתות שהגשנו השבוע,
היו השאילתות הב או ת:
• לשר האוצר:
השומה לגביות מיוחדות

במה

יעסוק

״פקיד

כמס־ההכנסה?

הטענה כי סיעתנו התנגדה לתשלום של
הקצבות ישירות לסיעות הכנסת לשם החזקת
מזכיריהן. ואף ויתרה על ההקצבה שלה
(כ־ 150ל״י לחודש) — וחזרה בה לאחר״
מכן מן הסירוב לקבל את ההקצבה.
(התנגדנו לשיטה זו, מפני שראינו בה —
בצדק — תקדים לחלוקת כספי הציבור
למפלגות. תבענו כי הכנסת עצמה תעמיד
לרשות הסיעות מנגנון פקידותי מתאים, כדי
לאפשר להן את עבודתן התקינה. סיעתנו,
המקבלת שכר של ח׳׳ב אחד, מחזיקה בכנסת
שלושה אנשים: אותי, את היועץ הפרלמנטרי
והמשפטי אמנון זכרוני, ומזכירה).
התנגשויות רצופות, אם כי קצת פחות
חריפות, התנהלו לאורך כל הוויכוח, כשנציגי
מפא״י, מפ״ם וגח״ל מתחרים ביניהם
בהתקפות אישיות עלי. בקריאות־הביניים
שלי הפרכתי בו במקום את הטענות החסודות
של בעלי הצעת־החוק: כאילו יש בה
כדי להטיל ביקורת אמיתית על המפלגות,
כאילו היא מונעת ביזבוז בבחירות, כאילו
היא מונעת מהמפלגות לסחוט כסף מחברות
התלויות ברשיונות ממשלתיים ולגבות דמי־סחיטה
ממונופולים ציבוריים על חשבון
הצרכן.
חוששני כי בתום ויכוח זה לא הייתי
פופולרי ביותר — וכי אי־פופולריות זו
עוד תגבר כאשר יקראו עסקני־המפלגות את
ההסתייגויות שהגשנו להצעה לקראת ה־

י-י-יי^_-יי* י יד• __

האחרונים?

• לשר המשטרה: האס נכון כי ב עז במו
של השר בכור שיטרית ז״ל נמצאו מיסת־כיס
המטילים אור חדש על פרשת רצח

ארמזורוכ?

• לשר החוץ: באילו נסיבות נערכה
הפנישה הסודית בינך ובין גונאר
יארינג בשווייץ?
• י לשר הביטחון: האס נכון כי השטפון
בצפון סיכן את חייהם של מאות אסירים

בכלא צבאי?

• לשר חמיסחר והתעשיה: האם נכון
הוא שהממשלה מכריחה את בתי־הקירור
להפר את הוראות הוטרינרים ביחס לאופן
החזקת הבשר הקפוא?
• לשר החוץ: מתי נודע למשרד־החוץ
לראשונה על פסקי־דין המוות בעיראק?
האם אז הובאו הדברים לידיעת
עיתונאי החוץ?
• לשר התחבורה: האם מתכוון משרד
התחבורה לבצע ריאורגניזציה של התחבורה
כתל*אכיכ? מה הם פרטי התוכנית?
• לשר הפיתוח: מה היה מקור התקלה
שהביאה להפסקת החשמל בחלקים
נרחבים של הארץ?
• לשר הפנים: מה פעל המשרד כדי
להגיש סעד ליישובים שנפגעו כשט־

פונות?

• לשר האוצר: האם נכון כי מינהל
ההכנסות החליט להגדיל את המקדמות של
העצמאיים והחברות למס־ההבנסה?
• לשר המיסחר והתעשיה: האם נכין
שצד,״ל החזיר לפני שלושה חודשים 360
טון בשר, מפני שלא התאימו לדרישתו?
• לשר הביטחון: האם אסר השר על
אנשי צבא להשתתף כחוד. לאינפורמצ־יל?

ואום וה עד הובעת-החו דמימון מפדגות הרתיח את
הכנסת וגר להתקפת-זע כללית עד אור׳ אב 1רי:
כבוד היושב־ראש, כנסת נכבדה.
אקדים לדברי היום, כפי שהקדמתי לדברי בדיון הטרומי,
שאין אנו מתנגדים עקרונית לרעיון של מימון מפלגתי של
מערכת־הבחירות, בתנאי שהוא יתבסס על שלושה: על
הנקיון, על החיסכון ועל השוויון.

אף הצעת־חוק זו, המונחת לפנינו, פסולה
כעיני מעיקרה. אצביע נגדה היום, בפי שהצבעתי
נגדה בדיון הטרומי.
הצעת־החוק משקפת את אופי המימסד בארץ, יותר מכל
חוק שבא אי־פעם לכנסת הזאת. יאופי הדיון שהתקיים
כאן היום מוכיח זאת אף הוא יותר מכל דיון אחר.

איזו הארמוניה עילאית מקיר אל קיר!

עיניים והעמדת־פנים אחיזת

זהו מימסד המבוסס על פדראציה של עסקני־מפלגות, על
קארטל של מנגנון, של בוסים. הצעת־חוק זו באה לבצר
את הקארטל הזה של מה שכינה חבר־הכנסת באדר בשם
״מפלגות היסטוריות״.
כל זה מובא לכאן בריקמה של אחיזת־עיניים והעמדת־פנים.
כל זה מובא כאן בתכסיס של ״הקוזאק הנגזל!״!
בצעקה של ״תיפסו את הגנב! הצילו את הדמוקראטיה!״

אתם אומדים :״הדמוקראטיה זה פארלמנט,
הפארלמנט זה המפלגות, המפלגות זה אנחנו.״
נכון, דמוקראטיה זה פארלמנט. נכון כי ה־

אורי אכנרי: אין כל הגיון האומר כי המפלגה שלכם,
המערך, הכריש הזה עם 64 החברים, צריך לקבל 64
פעמים יותר ממק״י, למשל.
הרי מק״י צריכה להופיע בכל כפר, בכל עיר, היא מוכרחה
לקיים אסיפות, היא מוכרחה לפרסם מודעות. האם
אתם עושים כל זאת 64 פעמים ותר מאשר מק״י?

זהו אבסורד! זהו שקר מוסכם, שעליריהס
במתם ביניכם בדי לסכר את אוזניהם של מי
שאינו מבין, של מי שנמצא רחוק מכאן. אך
היושבים כאן יודעים שזהו שקר מוסכם.

דיין לא יקבל כלום!
יש עוד אבסורד בהצעת־חוק זו, אבסורד שאינו נוגע לי,
כי אין לי כסף. גם בבחירות הבאות לא אוציא יותר מאשר
הוצאתי בבחירות הקודמות.
ברון• אזניה: תגיד: אין לי כסף, אין לי הכנסה.
אורי אכנרי: תנועתי היתה התנועה היחידה אחרי
הבחירות האחרונות שפירסנזה פירוט של חשבונותיה, וכל
עסקן מפלגתי ממולח כמוך יכול לקחת את הדו״ח הזה
ולהיווכח מייד שהוא נכון. אי־אפשר להסתיר הוצאות־בחירות.
אני הוצאתי 45 אלף ל׳׳י. אילו היו לי יותר,
הייתי מוציא יותר, אך לא היו לי יותר.

ובכן: הצעת־החוק קובעת לא רק מפתח מעוות בין
המפלגות, בחלוקת ההקצבות. היא גם קובעת שאסור לשום

כת גח״ל — נתנו
לגה״ל, כאילו לא
פרשו ממנה אנשי
המרכז החופשי. רצו החופשי שהמרכזי
לא יתנגד — נתנו
למרכז החופשי. רצו
ליצור את ההרמוניה
הזאת של יד רוחצת
יד — ואת חבר
הכנסת דויד בן־גור־יון
השאירו בחוץ.
הוא לא נחוץ לק־נונייה
הזאת.

אם בכר עשיתם
את הדבר
הפסול של חוק
המזכיר את השמות
המפורשים
של בל מקבלי
ההקצבה,
יכולתם לרשום
גם את בן־גור־יון.
קריאה

ח״ב קרגמן

אורי אבנרי: אני קורא את הצעת־החוק!
ויקטורשפ ״ טוב: חבר־הכנסת דויד בן־גוריון רוצה
שיכירו בו כסיעה.
אורי אכנרי: לא ייתכן שלא לתת לחבר־הכנסת בן-
גוריון את התשלום בעד עשרה מנדטים, גת״ל מקבלת
הקצבה בעד 26 מנדטים, למרות שפרשו ממנה ארבעה.
אין שום הבדל בין עשרת המנדטים של רפ״י לבין 26 המנדטים
של גח״ל. או שכולם מקבלים לפי העיקרון הזה, או
שאף אחד אינו מקבל!

הגנבים ימשיכו לגנוב!

עבורה

קנווייה
פארלמנט מבוסס על מפלגות. אך לא המפלגות
האלה, ולא המימסד הזה !

אין צורך בכסף למפלגות
כבוד היושב־ראש, העיקרון של מימון הוצאות הבחירות
של המפלגות הוא עיקרון פסול.

הדרך הנאותה למדינה לממן בחירות היא
הדיר שהונהגה לגבי השידורים ברדיו. תעמיד
המדינה לרשות דשימות־המועמדים את המכשירים
הדרושים לניהול מערכת-בחירות: את
הרדיו, את הטלוויזיה, את לוחות-המודעות,
את הפלאקאטים, את האולמות -וכל זאת
על פי הכללים של שוויון סביר.
אילו הופעלה הטלוויזיה בבחירות כפי שצריכה להיות
מופעלת, אילו הועמדה הטלוויזיה לרשות דברי המפלגות
מדי ערב בערב בשבועיים האחרונים לפני יום הבחירות,
כי אז כל 15 מיליון הלירות היו מיותרים.
אז היינו רואים מערכת־בחירות אמיתית. נציגי המפלגות
היו מופיעים בטלוויזיה ומסבירים את מצעיהם, מתווכחים
ביניהם, והעם היה מכריע ביניהם. זה נקרא מימון ממלכתי
של בחירות דמוקראטיות אמיתיות.

הקפאת המימסד הקיים
לא זה כלבד שהוחלט לחלק כסף בין המפל
גות. ההצעה המוצעת כאן, משמעותה:
הקפאה מוחלטת של המימסד כפי שהוא.
ולא רק המפלגות הקיימות מוקפאות, אלא גם יחסיר,בוהות
בין המפלגות הקיימות. נקבע מראש שהמפלגה
הגדולה תקבל סכום לאין שיעור גדיל יותר מכל כוח
ציבורי חדש. רשימה חדשה לגמרי לא תקבל שום הקצבה.
רשימה כימעט חדשה, הקיימת כבר בכנסת, תקבל איזי
שהיא הקצבה. אבל מפלגות־הלוזייתן, מפלגות־הכרישים,
מקבלות לאין־שיעור יותר.

ישראל קרגמן :

מה זאת אומרת ״לאין שיעור״?

האם משקרים השרים?
שאילתה מס׳ 6137 הוגשה על־ידינו אחרי
שהשיב ראש־הממשלה, בתשובה לשאילתה
של נתן פלד, להאשמות שהעלה מיכאל
בר״זוהר נגד השר אבא אבן, כאילו מסר
דו״ח כוזב לממשלה ערב מלחמת ששת״
הימים.
בעקבות אותה תשובה של אשכול, פירסם
בר־זוהר מכתב גלוי, בו השיב לדברי ראש־הממשלה
ופירט את האשמותיו, ותוך כוי
כך הזכיר איגרת של הנשיא ג׳ונסון ללוי
יייי** י* * 1י״1״ 1־
ו -יר ד•

רשימה להוציא יותר מן ההקצבה, וסכום נוסף בגבול
שליש של ההקצבה.

פירוש הדבר שנקבע מראש שסיעה קטנה
לא תובל לנהל מלחמת-בחירות מעל למיכסה
שנקבעה לה על-ידי שתי מפלגות-ה־ענק.
ואילו תנועה חדשה שתקום, בכלל לא תוכל לקבל שום
דבר. נניח ששר־הביטחון, חבר־הכנסת משה דיין, ירצה
מחר לפרוש מהדבר הנחמד הזה שהקמתם, ולהקים רשימה
משלו — בלי ח״כים, עם פרופסורים, עם אנשי־ציבור.

הוא לא יקבל אף גרוש אחד, אפילו אם הוא
יקבל עשרים וחמישה מנדטים בכנסת הכאה !

השערורייה של החרמת בן־גוריון
וכך אנו מגיעים לנקודה המכרעת: הקפאת המימסד בצורה
הפסולה ביותר! חלוקת הכסף לפי ההרכב בכנסת היוצאת,
שמתה ביום הבחירות, במקום לפי רצון הבוחר.

הבוחר נדרש, על-ידי החוק הזה, לשלם עשר
לירות לבחירות הכאות -אף הוא לא -בול
לקבוע כיום הבחירות למי הוא רוצה לתת את
עשר הלירות הללו.
הבוחרים שלי — שאני מקווה שיהיו לי — יצטרכו
לשלם לכם את עשר הלירות. זהו דבר פסול מעיקרו, אפילו
אם מקבלים את העיקרון של מימון הוצאות־בחירות. בגרמניה
המערבית, אחת המדינות המעטות שהדבר הזה הונהג
בה, כל קול שודד, שניים וחצי מארקים. אך שניים וחצי
המארקים האלה הולכים למפלגה המקבלת את הקול.

ההקצבה מחולקת לפי תוצאות הבחירות -
ולא לפי הרכב הכנסת הקודמת.

האופי הקנונייתי של הצעת־החוק טבוע בעובדה שיש בה
122 חברי־כנסת.

איזו שערורייה מרקיעת-שחקים היא שחבר־הכנסת
דויד בן־גוריון נשאר מחוץ למיסגרת !
נקבעה מיסגרת לגמרי שרירותית, בלי שום קריטריון
בכלל, על סמך שיטה פשוטה של מקח־ומימכר. רצו בתמי
ממשלה
להתייחס לדברים אלה של בר־זוהר.

לוי אשבול: אין לי אלא לחזור על
הדברים שמסרתי בתשובתי לשאילתה של

לגבי גודל הסכום: זהו סכום מוגזם מאין כמוהו. הוא
אינו דרוש. אפשר להסתפק בהרבה פחות, אם הממשלה
תעמיד לרשות הרשימות את המכשירים שהיא צריכה להעמיד
לרשותן.
כאשר דיברתי קודם לכן על העמדת־פנים, התכוונתי קודם
כל להגבלת ההוצאות וההתרמות.
באים כאן בטענה משונה מאוד. אומרים :״גנבנו, שיקרנו,
עשינו דברים לא כשרים, רימינו את מם ההכנסה.״ לא כל
אחד קם ואמר :״גם אנחנו עשינו זאת,״ אך אלה שדיברו
התכוונו לכך.

הם אמרו, באילו :״כדי לפטור אותי מהיום
מו הצורך לגנוב, להעלים, לשקר ולרמות, תנו
לי_את הכסף הזה, ולהבא לא אעשה זאת.״
זהו נימוק משונה מאוד!
אולם הדבר עצמו אינו נכון, מפני שאין בחוק הזה כל
הגבלה על התרמות, באותן הדרכים הפסולות שעל חלק
מהן נרמז כאן( ,כמו פרשת קואופרטיב דן, כשיושב־ראש
ועדת־הכלכלה של הכנסת, איש גח״ל, לקח, בשם מפלגתו,
תרומה מדן, קואופרטיב התלוי בו).

אין באן בל איסור בזה. אילו רציתם באמת
רק להגביל את ההוצאות, ולהטיל עליהן ביקורת,
יכולתם להביא חוק להגבלת הוצאות
הבחירות בלי קשר למימון הבחירות.
הדוגמה הקלאסית להעמדת־פנים זו היא פרשת הסעת־הבוחרים.
ההוצאה העיקרית ביום הבחירות אינה קשורה
דזזקא בהסעת הבוחרים בין הערים. המפלגות רצו להיפטר
מזה, כי זה לא כדאי להן, ולכן תטילו זאת על המדינה.
זוהי דרך אלגנטית.
ההוצאה העיקרית קשורה בהסעת הבוחרים בתוך הערים
עצמן. כאן קיימת התחרות פרועה בין המפלגות הגדולות.
כל משאית וכל מונית בארץ מגוייסת כדי להביא ב1חרים
לקלפי, בתוך עיר מגוריהם.

על בך לא חל בל איסור בהצעת־ההוק הזז-
סודה הזאת!
הקיבוצים יביאו העירה את המשאיות שלהם, שנרכשו
בעזרה ממשלתית לשם הובלת תוצרת חקלאית — ראשי-
כרוב ולא ראשי־בוחרים. המפלגות ישכרו את המוניות
להמוניהן. זה יהיה מחוץ לביקורת. תימצא הדרך איך
להעביר זאת בצורה ליגאלית דרך הביקורת.

החוק הזה, במות שהוא, אינו כשר, אינו
נחוץ, אינו היגייני, אינו נקי, אינו מבטיח
שום יסוד דמוקראטי, ואני אצביע נגדו.

ח״ב נתן פלד. ברצוני להוסיף ני, כפי ש הודעתי
בהזדסנויות אחדות בעבר, אין נהוג
לפרסם חליפת־איגרות בין ראשי מדינות.

הצדה בעיראק
בשבוע שעבר הגשנו את ההצעות הדחופות הבאות לסדר־היום :
+פעולה מיידית להצלת יהודי עיראק.
• הנסיבות שבהן חזר בו סגן־ראש־הממשלה יגאל אלון מהתפטרותו
והקמת פורום פנימי בממשלה לדיון כענייני ביטחון.

אורי אכנרי: אדוני ראש־הממשלה,
זזהי רק אחת מכמה פרשות בז מן האחרון,
בהן הואשמו שרים באמירת אי־אמת —
כגון פרשת ישעיהו. האם כבוד ראש־המס־שלה
אינו סבור שכאשר עיתון מכובד, או
היסטוריון מכובד, מאשימים שר באי־אס רת
אמת, יהיה זה בריא שאותד שר יבוא לציבור
ויוכיח שאמר אמת?
לוי אשכול: מסופקני אם זוהי שאלה
נוספת. אבל ישפוט היושב־ראש.
היו״ר יוסף סרלין: על ז ח ישפוט
ראש־הממשלה, אם הוא רוצה להשיב או לא.

לוי אשכול:

זו שאלה נוספת? אני

במדינה
העם
י מי־ החרדה
החד שים
אי־אפשר היה להכיר את מערכות־החוץ
של ישראל, בשבוע האחרון. מצב המדינה,
בעיני דעת־הקהל העולמית, השתנה מן ה־קצה
אל הקצה. שוב היו המפגינים פרו־ישראליים,
שוב היתד, אהדתם ודאגתם של
כותבי המאמרים הראשיים נתונה לישראל.
״זד, מזכיר לי את ימי החרדה שלפני
מלחמת־ששת־ה־מים,״ דיודח איש משרד־החוץ,
שחזר מלונדון ורומא.
הסיבה היתיז ברורה: התליות הנפשעות
בעיראק. ימי החרדה שבאו בעיקבות תליית
הת׳טעה החיו את החרדה שקדמה למלחמה.

יחסים מרחביים
המערך המת מו ט ט

־פתע -מכות

הגבר המתעוות מכאבים, באמצע
התמווה, הוא אחיה של תלמידה
:ית־ספר תיכון בעזה. אחותו ופצעה יום קודם לכן, כאשר חיילים

ישראליים פיזרו הפג(ת תלמידות. הוא בא לבקרה בבית־החולים.
לפתע פרצה תיגרה בין כמה מבוי המקום לבין חיילים. חברו
(מימין) ושוטר מקומר גוררים אותו מהמקום, אחרי שספג מהלומות.

ויילים ומפגינות י-״

תלמידות בית־הספר
של יומיום בעזה :
עוזבות את חצר בית־הספר, בדרכן הביתה.
ילים עומדים ממול, למנדע הפגוות. הסבירה המוהלת :״הבנות ורגשות בגלל המשפט.״

הכינוי השלישי ברשימתו של אבו אל־פחם
היה זר. של ״פאטום״ — והוא הוביל
את אנשי הביטחון לביתה של פאטניה עפא־נה,
מורה בת 24 משכונת אל־זיתון בעזה.
״נכון.״ השיבה פאטמה ,״חילקתי כספים.
אבל זאת היתד, צדקה. וצדקה יש לתת בסתר.״
הצרת היתד, רק, שנימצאו אצלה
דו״חות על מארבים וסיורי צבא.
תושבי עזה התרגלו למחזה של גברים
המובלים תחת מישמר לבית האבן הקטן,
ברחובה הראשי של העיר, אשר עליו
מתנוסס שלט עברי־ערבי ״בית המשפט
הצבאי — עזה.״ אבל זו היתד, הפעם הראשונה
שהובאו לשם נערות. לכן היתה
ההתרגשות בעיר גדולה.
במיוחד סערו תלמידות בתי־הספר. כאשר
הופצה השמועה, ביום הראשון של השבוע,
בי נהלה נהרגה על־ידי היהודים, בעת עינויים
בבית הכלא, יצאו התלמידות להפגין.
ואילו נהלה עצמה ישבה אותה שעה בין
שתי שוטרות צבאיות, באולם הקטן והעלוב
של בית־המשפט — והמשיכה לחייך.

1נו 1ז! ה ס תו ת

* או רחשבא לדון בביתו של חאפיד
| אל־ביד הזקן שלא היד, אורח רגיל. חסן
ל־חטיב שירת כרב־סרן בצבא השיחרור
ל שוקיירי, והוא ירד למחתרת מייד אחרי
יבוש הרצועה בידי צה״ל. בעזרת אנשי־
־שת שאירגן, הצליח לבצע מספר פעולות־
:לה, לפני שעבר את התעלה למצרים.
אך חשוב יותר מפעולות החבלה היה
יום הבנות לשורות האירגון. הפעילה ר,־
אשונד. שהוא גייס היתר, נהלה, בתו ה־מינריסטית
בת ה־ 19 של אל־ביד הזקן.
וא השביע אותה אימונים לאירגון השיחור,
העניק לה את הכינוי המחתרתי ,,חיבות״
והמספר הסידורי .1015 לפני שנפרד
מנו הפקיד בידיה 250ל״י, אותן היה
ליה לשלם לשלושה שוטרים מקימ־ים.
מכיוון ששניים מהשוטרים היו קרוביה
!ל נהלה — דוד ובן־דוד — נראה ה־
^דור בטוח למדי. הנערה הממושקפת
הבקשה לאסוף בעצמה אינפורמציה על
וגועות צבא, מארבים ומשתפי־פעולה, לרכז
ליעות דומות מפי שלושת השוטרים —
!1ת כל זה להעביר לכתובת שנמסרה לה.
מד, שהרב־סרן לא אמר לה הוא, כי אחרי
והוא עצמו עזב את הרצועה נשאר במקום
פקד אחר של האירגון: צעיר עזתי בשם
בד־אל־קאדר אבו אל־פחם.

אל שימשו גם כסוכני מודיעין ברשת של
רב־סרן אל־חטיב. דווקא דווה של נהלה
התגלה כוברן מופלג: הוא גילה כי הכינוי
״חיכמת״ והמספר 1015 מתייחסים לאחיי־ניתו.
הוא גם עזר לחוקריו לפענח את הכינוי
״עזת״ והמספר הסידורי 132 שלצידו.
כך הגיעו לחברה השנייה של ד,חולייה הנשית:
פאטמה מורתג׳א , 17 ,בת למשפחה
ענייה, ארוסה לצעיר הנמצא בכוויית.

רק לדבר אחד התייחסה ברצינות: הידיעה
שפורסמה בידיעות אחרונות — ושתוכנה
תורגם לד — ,כאילו שכבה במיטה אחת
בין שני שוטרים, כאשר נעצרה. והלא שני
השוטרים — דודה ובן־דודה — נעצרו יים
לפניה, והודות לתפיסתם נתפסה גם היא.
פרקליטה מיחד, על הפגיעה בכבודה, והשופט
ניסה להרגיעו :״זה התפרסם רק בעברית,
לא בערבית

מ ה קו ר ה
בלבנון?
״מה יחשוב השער העליון* על ממשלתנו
החדשה? רק שהסולטן לא יתרגז וישלח
את שכיריו להעניש אותנו!״
זה מה שעורך לה מתד לענייני המרחב,
אריק רולו, שמע בשבוע שעבר במערכת
אחד היומונים הגדולים בלבנון. העיתונאים
הלבנוניים שאלו את עצמם, ספק בהומור,
מה עלולה להיות יזגובת ממשלת־ישראל
על הרכב ממשלתו החדשה של רשיד
כראמה. כי, לדברי רולו, משווים לבנונים
רבים את ישראל לקיסרות העותומנית בשיא
שליטתה על העולם הערבי; ואת משה
דיין לסולטן.
מאחורי השוואות אלה, ניצב פחדם העמוק
של תושבי לבנון מפני עוצמתה ה סוכנת 1015

פנישבועות אחדים נעצר אבו אל,פחם
בידי אנשי הביטחון. הם מצא־צלו
רשימה כתובה בכתב־סתרים: כינויים,
יספרים וסכומי כטף.
חקירה קצרה הובילה את אנשי הביטחון
ןלד,חולייה השנייה: אותם שלושה שוטרים,
<בצד תפקידם כשוטרי-עזר במשטרת ישר
בין
שוללי התליות בלטו רוב המדינות
הערביות. כי מעשה האמוק של שליטי בגדאד
בא בדיוק ברגע שהמיתקפה המדינית
הערבית״סובייטית־צרפתית הגיעה לשיא.
ההכרזות הראשונות של הנשיא ניכסון
אף נחשבו בקאהיר כמעודדות ביותר, ונראה
היה שאומנם יתכנס הפורום המיוחד
של ארבע המעצמות, אשר ידון בכפיית
הסדר על הצדדים הלוחמים במרחב.
בקאהיר עצמתי התכנסו נציגי 47 מדינות
— כמה מהם בדרג הגבוה ביותר של ארצם
— כדי להביע את תמיכתם בעולם הערבי•
ראשי המשילחות הספיקו להשמיע
את נאומי־התמיכה שלהם, ולגנות את ישראל
על מגמותיה וכיבושיה. נותר רק לנסח
את ההחלטות בישיבות המצומצמות של
ועדות־הניסוח.
ואז באו התליות בבגדאד.
המזדהים מסתייגים. לפתע חדל העולם
לדבר על נוקשותם ואכזריותם של
הישראלים, ועל אי־הצדק שבמישטר־הכיבוש
הישראלי. מיפלצת השינאה העיוורת של
הערבים צויירה בצבעים העזים ביותר שברשות
ההסברה הישראלית, שביקשה להחדיר
מסקנה אחת: עם אנשיםכאלה —
איך אפשר לדבר על שלום?
דובריו של ניכסון החלו מסתייגים לפתע
מהצורך לקבל הכרעה דחופה וחד־משמעית.
באי ועידת הסולידאריות נחלקו גם הם
לשני מחנות. מישלחות רבות — בעיקר
מהמערב — שהיו מוכנות קודם לכן לקבל
האירגונים הפלסטיניים, החלו מסתייגות מהם.
או־דטימטום מקאהיר. מול המערך
המתמוטט, נאלץ עבד־אל־נאצר להיכנס לפעולה.
הוא הירד, לנציגיו לתקוף את המעשה
בבגדאד, והוא עצמו השמיע קריאה
למען הסדר מהיר עם ישראל. הוא נשמע
מתון ופייסני במיוחד, התאמץ להעלות שוב
את עגלת המרחב לפסים של הסדר מדיני.
״אחרת,״ הזהיר ,״אצטרך להציע לעמי דרך-
פעולה אחרת.״
הארכה שהוא קבע: ארבעה חודשים בלבד.
ואז, רמז, לא יוכל אפילו הוא לעמוד
בפני תביעת הקיצוניים, המתנגדים לכל
הסדר מדיני עם ישראל.
בירושלים לא הבהיל אולטימטום זה את
ראשי המדיניות. השאלה היתד, רק: איזה
רושם יעשה בוושינגטון, המחזיקה בידיה את
ההכרעה?

שלוש בדור לכלא

נף לה אל־ביד, פטמה מורתג׳ה ופטמה עפאנה,
קמה דקות אחרי שבית־המשפט הצבאי בעזה
השיחרור הפלסטיני, ודן אותן לשנתיים־שלוש של
מצא י אותן אשמות בשייכות לאירגון הש
מאסר. הן צולמו לפני עלותן למכונית האסירים, כשמסביבן מתקהלים קרוביהן וסקרנים.

* כינוי לממשלה העותומנית, שבא לה
משער הברזל הגבוה, בכניסה לבניין הממשלה
באיסטנבול.

הנ סיוני ת

ה קו ג׳

< 1ייי111ו,.- 41

לנו ע דו וויו
רוב 111171
^ מערךש הו ק ם לפני שבוע בין מפלגת העבודה
| 1לבין מפ״ם, נתן בידי. סיעה זו בכנסת השישית רוב
מוחלט — 63ח״כים מתוך .120 בעוד כתשעה חידשים
ייערכו הבחירות לכנסת השביעית. האם יהיה לסיעת המערך
החדשה רוב מוחלט גם בכנסת הבאה?
אילו נערכו הבחירות כיום, לפני מלחמת הבחירות ולפני
שהושקעו המיליונים ברכישת קולות, היתר, התשובה שלילית•
תוצאות הקלפי הנסיונית של העולם הזה, שנערכו
השבוע בעשר רכבות *,בקרב מדגם מייצג של 1102 בוחרים,
העלו כי המערך החדש של מע״י +מפ״ם היה
מקבל כיום רק >־/לל 4מכלל הקולות. כלומר: רק 57 מנדטים
בכנסת השביעית.

ק ל פי ה נ סיו כי ת של העולם הזה נערכת בשיטה
| ) המיוחדת, שהוכיחה את עצמה בעבר. היא מבוססת על
העובדה שקהל הנוסעים המיקרי ברכבת בקו תל־אביב—
חיפה מהווה מידגם מייצג נאמן ביותר, יותר מכל ציבור
מיקרי של בוחרים, להוציא את המידגמים הנבחרים בשיטות
מדעיות־סטאטיסטיות.
תוצאות הקלפיות הנסיוניות שנערכו בעבר הוכיחו, כי
מידגם הנוסעים ברכבת זהה בדרך כלל עם כלל האוכ־

40 רכמ/ו- ,/ע* / 0נ/

מישאל דעת־קה
בעוד שמונה חודשים ייערכו הבחירות לכגסת דשביעית.
אילו נערכו הבחירות היום -כיצד חיית מצביע הכעס? הייתי מצביע הפעם

517 מערך מפלגת העבודה-מפ״ם
\12 *15ז-ל
87 המפלגה הדתית־לאומית
83 ליבראלים עצמאיים
4 4אגודת ישראל

17 המרכז החופשי
2 1פועלי אגודת-ישראל
),0העולם הזה -כוח חדש

ס סו סו ני

סיכום הקלפיות
משום כך, כדי ללמוד על התנודות בדעת־הקהל, יש להשוות
את תוצאות הקלפי הנסיונית לתוצאות קלפיות נסיו־ניות
קודמות, ולהסיק על פי ההבדלים ביניהן את נטיות
דעת־הקהל, שבמיקרה זה היא דעת קהל נוסעי הרכבת בלבד.
הקלפי הנסיונית האחרונה של העולם הזה נערכה לפני
עשרה וחצי חודשים (העולם הזה .)1594 כבר אז דובר
על אפשרות המערך בין מעי למפ״ם, ובטופס המישאל אז,
התבקשו הבוחרים לבחור ברשימה זו כשהיא מאוחדת.
אז בחרו ־ 43,58 ברשימת המערך מע״י—מפ״ם. כלומר:
כתוצאה מהסכם המערך עלה כוחו, בהשוואה למצב לפני
עשרה חודשים, ב־4ל.3,5
למרות שעלייה זו אינה נותנת עדיין למערך רוב מוחלט,
אין ספק כי מסתמנת מגמה של עליית כוחו. בכך חוזר
המערך בדיוק לאחוז קולות המצביעים שצברו מפאי, רפ״י
ומפ״ם בקלפי הנסיונית שנערכה לפני מלחמת־ששת־הימים,
ב־ . 1966 אז קיבלו רשימות אלה יחד .46,70/0

חיילת מצביעה
לוסייה. אולם לגבי מפלגות מסויימות, השואבות את כוחן
מריכוזים טריטוריאליים, כמו המפלגות הדתיות, רק״ח
ורשימות המיעוטים, יש בו סטייה גסה, הנוטה להפחית
מכוחן של מפלגות אלה.
* הנויטאלים נערכו ביום רביעי 29.1.69 ברכבת ת״א—
חיפה 17.06 וברכבת חדרה— ת״א 18.12 ביום חמישי
30.1.69 ברכבת ת״א— נתניה 6.55 ברכבת נתניה— ת״א
( ,)7.19 ברכבת ת״א— חיפה ( )8.00 וברכבת חיפה— ת״א
10.15 ביום שישי 31.1.69 ברכבת ת״א— חדרה ()9.42
וברכבת חדרה— ת״א 11.03 וביום ראשון , 2.2.69 ,ברכבת
ת״א— חיפה 15.35 וברכבת חיפה— ת״א (.)17.30

צבאית של ישראל .״רובם ככולם משוכנעים,״
מדווח רולו ,״שחייליו של הגנראל
דיין יכולים להכניע כל מדינה ערבית.״
״אנו עומדים בפני פרוסיה חדשה, שאימצה
לעצמה את השיטות ההיטלראיווז,״
הכריז מזכירו המדיני של נשיא לבנון. ואילו
אחת מנשות־החברה העשירות, שהזמינה
את דולו לסעודה חגיגית, חיוותה את
דעתה, באוזני אורחיה הנוצצים (כולם נוצרים)
:״היהודים עשירים יותר, פקחים יותר,
זריזים יותר ותרבותיים יותר מן הערבים.
הם ינצחו בכל המלחמות. מה שנעשה
— רק נהרוס את עצמנו לחינם. לכן

פתק לקלפי

ה קורה לשאר המפלגות?
• גחי׳ ל יכולה לרשום לפניה את העובדה, כי למרות
שילובה בממשלת־ד,ליכוד כימעט ולא פחת אחוז התומכים
בה. בכנסת הנוכחית, בה חל פילוג בתנועת החר־ת וארבעה
חברי־כנסת נטשו אותה, מהווה סיעת גח״ל 1984 מכל
חברי הכנסת. בקלפי הנסיונית בשנת 1966 ובזו שנערכה ב־
, 1968 זכתה גח״ל באותו אחוז קולות בדיוק — סל•23
בקלפי שנערכה השבוע קיבלה סיעת גח״ל ־•22,28
המפר״ל, שהיא אחת הסיעות המקופחות בקלפי
הנסיונית הנערכת ברכבת, הגבירה במידת־מה את הפופולאריות
שלה. לעומת ־׳ 6.28 שקיבלה רשימה זו בקלפי
שנערכה בתחילת שנת , 1968 היא קיבלה השבוע 7.884
מקולות המצביעים. אילו נערכו הבחירות היום נראה שה
עלינו
להסיק את המסקנה ההגיונית היחידה:
לעשות שלום, ולגמור עם כל העניין.״
עראפאת כא לביירות. שתי דיעות
אלה משקפות את הקרע העמוק בין שני
חלקיה העיקריים של האוכלוסיה. קרע שהעמיק
עוד יותר, אחרי פשיטת צה״ל דל
נמל־התעופה של ביירות. מצד אחד עומדים
״אנשי שיהאב״ — הנקראים כך על שם ה־גנראל
פואד שיהאב, הרמטכ״ל שהתמנה ל־נשיא
כדי להציל את לבנון ממלחמת־אזר־חים
שפרצה לפני עשר שנים. למרות שהוא
עצרו נוצרי, מורכב מחנהו ממוסלמים ומן
הגופים השמאלניים.

מפד״ל היתר. שומרת על כוחה בכנסת השישית — 11
חכ״ים.
• ה לי כ ר לי םהעצמאיי 0צוברים במפתיע, זו ד,פ־עם
השנייה ברציפות, אחוז של קולות העולה על כוחם
הממשי בכנסת. בעוד שזכו ב־ 3.70/0בבחירות לכנסת השישית,
וב־ 3.584 בקלפי הנסיונית של ,1966 הרי כבר לפני
שנה קפצו ל־ .7.384 הם שמרו על כוחם במשך שנה זו
ובקלפי שנערכה השבוע קיבלו 7.684 מהקולות. נראה
שחלק מבוחרי רפ״י לשעבר נוטים עתה להצביע בעד
הליברלים העצמאיים.
• אנו ״ יופא ״י ביחד קיבלו בקלפי הנסיונית השבוע
684 מהקולות, בדיוק כאחוז הבוחרים שהצביעו עבורם
בקלפי הנסיונית שנערכה במרס . 1968 נראה שהאחוז הבל־תי־משתנה
מבשר עלייה בכוחן של מפלגות אלה בבחירות
הבאות.
• ר ק ״ ח היא ללא ספק הסיעה המקופחת ביותר בקלפי
הנסיונית, שכן היא שואבת את עיקר כוחה בציבור הכפרי
הערבי, שאינו מיוצג כראוי בין נוסעי הרכבות. עם זאת
ניכרת ירידה קלה אפילו בייצוגה בין נוסעי הרכבות. היא
ירדה מ־ס/״ 0.9ב־ 1968ל־ס/ס.0.6
• מל!״י חזרה לכוחה בתקופה שלפני המלחמה. לעומת
״/״ 1.1שיש לה בכנסת הנוכחית ו־ 1.70/0שקיבלה בקלפי
לפני שנה, צברה מק״י הפעם רק 1.40/0מקולות המצביעים,
אחוז הדומה לזה שצברה בקלפי הנסיונית של — 1966
.1.384
טהמרכזה חו פ שי איבד הרבה מתומכיו ברכבות
לפני שנה. אז נתנו לרשימה זו 2.1מהמצביעים את קולותיהם•
בסיכום הקלפיות השבוע צבר המרכז החופשי רק
1.484 מהקולות. גם שיעור קולות זה מאפשר לרשימה זו
לעבור את אחוז החסימה ולהיות מיוצגת בכנסת הבאה.
• ה עו ל ם הז ה — כו חחדש איבד במישאל שנערך
השבוע חלק מהקולות שניתנו לו בקלפי לפני שנה. אז
צברה הרשימה 984 מקולות הבוחרים ואילו הפעם קיבלה
רק 5.584 מהקולות. בכך איבדה את מקומה כרשימה הרביעית
בגדלה בין בוחרי הרכבות וירדה למקום החמישי.
יש לציין כי הפעם לא הזדהו עורכי הקלפי הנסיונית כאנשי
העולם הזה. על פתק הבחירה צויין כי זהו סקר הנערך
על־ידי המוסד הישראלי לחקר תמורות חברתיות.
עד כמה חשובה נקודה זו אפשר להיווכח מהמישאל שנערך
במרס .1968 אז נעשה המישאל בשני טפסים נפרדים.
על האחד צויין שהוא נערך מטעם מערכת העולם הזה,
ואילו בשני נרשם כי המוסד לחקר תמורות חברתיות
עורך אותו. במישאל הראשון קיבלה סיעת העולם הזה —
כוח חדש ־ 98 מהקולות ואילו בשני רק .7.584
למרות הירידה במיספר המצביעים לרשימה זו, היא נשארה
היחידה שהגבירה את כותר, פי חמש מייצוגה בכנסת
השישית.

ן * מגמההכל לי ת המסתמנת מתוצאות הקלפי הנס(
| יונית שנערכה השבוע היא, שגם עתה אין בוחרי
ישראל רוצים בריכוז כוח בידי ענקים פוליטיים. למרות
כל האיחורים אין הם נותנים רוב מוחלט למערך הפועלי,
ולמרות המערכה החריפה הניטשת לאחרונה נגד קיומן
של סיעות קטנות בכנסת, עדיין רוצים הבוחרים בקיומן
של סיעות אלה בכנסת הבאה.
יותר מזאת: הם מתכוזנים להגביר את כוחן של ארבע
סיעות קטנות בכנסת השביעית — סיעות העולם הזה —
כוח חדש, הליברלים העצמאיים, אגו״י ופאג״י.

כנגד ניצבים אוהדי ״המשולש הנוצרי״
— שלושת המנהיגים כאמיל שמעון, פייר
ג׳ומאייל וריימונד אדה — ברובם עשירים
ואנשי־ימין שמרניים. הצהיר נשיא לבנון
לשעבר, כמיל שמעון, באוזני דולו :״אילו
הייתי בשלטון, הייתי נוקט אמצעים למניעת
הסתננות פידאין לישראל, על אף הערצת׳
את תנועת ההתגוננות הפלסטינית.״ אחרת,
לדעתו, יכבוש צד,״ל את ארצו.
בראש ״אנשי שיהאב״ עומד ראש־הממשלה
המוסלמי, רשיד כראמה. הצהרותיו בזכות
הפידאין נלהבות הרבה יותר מאלה שהשמיע
שמעון. אבל מעשיו זהירים מאוד. הוא

גמר אומר, כפי הנראה, למנוע מהפלסטינים
את השימוש בשטחי לבנון כבסים לתקוף
את ישראל.
רולו אף מגלה פרט שנשמר בסוד כמוס:
על־פי הזמנתו של כראמה, הגיע מפקד אל־פתח,
יאסר עראפאת, מעמאן לביירות, לשיחות
רשמיות.
תוצאות הפגישה איכזבו את כראמה.
עראפאת השיב כי תינו ״חסר־אונים להפסיק
את המהפכה הפלסטינית.״ אך הלבנונים
לא נואשו .״סוף־סוף,״ סיכם אחד
מהם ,״מטרת תנועת השיחרור הפלסטינית
היא להרוס את ישראל — לא את לבנון.״

במדינה
ם ז־יניזת
מלחמה?
מ ה פי ת או ם?

511£

6א* 1

השגריר יצחק רבין קיבל על עצמו
שליחות בלתי־רגילה: לשכנע את ראשי
הממשלה החדשה בארצות־הברית כי אין
צפוייה שום סכנת־מלחמה במרחב.
מה מריץ את רביו?
פסוק אחד שאמר הנשיא ריצ׳ארד ניכסון
במסיבת״העיתונאים שלו בשבוע שעבר. שהדליק
אורות אדומים בכל שלוחות משרד-
החוץ הישראלי. אמר ניכסון: המרחב דומה
לחבית אבק־שריפה,
היכול להתפוצץ בכל
רגע, ולהביא לעימות
בין המעצמות
הגרעיניות.
כג ללזזשנעד
נו ת. מדוע זה נורא
בל־כן־?
יש לכך הסבר
פשוט. כל עוד רואה
ארצות־הברית
את עצמה רק כדודה
טובה, הדואגת
למרחב לטובת אחרים
— אין לה צורך
להתאמץ ולפעול למען השלום.
אך כאשר משתכנעים מדינאי וושינגטון
כי הם פועלים לטובת עצמם, להצלת עשרות
מיליוני תושבי ארצות־הברית ממוות
גרעיני — העניץ נראה לגמרי אחרת באותן
עיניים.
ואכן, חסידי ״השלום הכפוי״ בוושינגטון,
כמו במוסקבה, מטיפים מזה חודשים לדיעד,
זו: שהמרחב אינו עניין צדדי, אלא מרכזי.
בגללו יכול לבוא ״עימות״ בין המעצמות
הגרעיניות. כלומר: מלחמת־עולם ששתי
מעצמות־העל תיגררנה לתוכה, מבלי לרצות
בכך, בגלל שגעונותיהם של הישראלים והמצרים.

שמקבל דיעה זו, מוכרח לפעול למען
שלום כפוי. כלומר: שלום שממשלת הליכוד־הלאומי
מתנגדת לו בתוקף, מכיוון שיכריח
אותם לסגת מרוב השטחים המוחזקים מאז
מלחמודששודהימיס.
שני ויתורים. לדעת האמריקאים, חלד.
לאחרונה תזוזה חשובה לקראת השלום
במרחב. לדעתם:
#ויתרה ישראל על העיקרון של
משא־ומתן ישיר פנים־אל־פנים מן הרגע
הראשון וחוזה־שלום בין הצדדים. היא
מתעקשת רק על עיקרון של ״שלום בר־קיימא״
ו״הסכם המעונן בחוזה.״
* ויתרה מצריים על העיקרון סל
״אף שעל אדמה,״ ומוכנה להסכים לשינויי־גבול
במידה שהמלך חוסיין מסכים להם.
חוסיין, מצידו, תלוי בנשיא מצריים, ולא
יפעל בלעדיו.
האמריקאים גם סבורים כי אפשר להבטיח
חופש־מעבר במיצר טיראן ללא הישארות
פיסית של ישראל בשארם־אל־שייך, וכי
ישראל תוותר על כך.
שני שדטונים. בעוד שבישראל נדמה
כי רובצת תהום בין האיגרת הסובייטית
ובין התשובה האמריקאית עליה, שוררת
דיעה הפוכה בוושינגטון. בין הדיפלומטים
המיקצועיים. היודעים לקרוא בין השורות
ולייחם חשיבות לכל אות ופסיק, נדמה בי
הפער בין שתי הגישות במרחב צומצם
מאוד.
מכאן הדיעה כי יש גישה משותפת, החותרת
להשגת הסכם ישראלי־מצרי, כשלב
ראשון להסדר כללי. ברית־המועצות מעוניי־נת
בשלומו של עבד־אל־נאצר, יותר מאשר
בשלום חוסיין וירדן, ואילו נשיא מצריים
מוכן להסדר יותר מכל גורם אחר במרחב.
ברור
כי עבד־אל־נאצר לא יוכל לכרות
שלום נפרד עם ישראל. אך אם יושג תחילה
הסדר עימו, אפשר יהיה להכליל הסדר זה
בהסדר מרחבי כולל, שיפתור גם את בעיית
ירושלים ובעיית הפליטים — שני סלעי-
המחלוקת הקשים ביותר.
סרט אופייני: גם האיגרת הסובייטית וגם
התשובה האמריקאית התעלמו כליל משני
נושאים אלה — מתוך הסכם אילם לעקוף,
לפי שעה, שני שרטונים מסוכנים אלה.

כר די זמן מאז פעולת־התגמול הגדולה בנמל־התעו־
^ פה בביירות כדי למתוח עליה ביקורת אובייקטיבית,
ללא סערת רגשות.

עצמאותה הממשית של הממלכה הירדנית,
ודחיפתה לזרועות המצרים והחכלנים.

ף* עולת כראמה לא היתד, עוד יוזמתו הבילעדית

אפילו יוזם הפעולה — משה דיין — יימז בראיון פומבי
כי אילו ידע אז את אשרהוא יודע כיום, היה נוהג אחרת.
(זה יפה מצידו, אבל זה גם מטיל ספק מסויים על טיב
שיקוליו ברגע המכריע. הוא פשוט היה צריך לדעת
מראש. זה תפקידו).
יכולנו, איפוא, לעבור על כל העניין בשתיקה, בתקווה
שמישהו הסיק מסקנה ולמד לקח.

2 2של לוי אשכול. היא היתד, פרי השותפות החדשה
של אשכול־דיין, ושר־הביטחון החדש נישא באחריות עליה
(אף כי נפגע בחפירת־עתיקות כמה שעות לפני הפעולה).

אין עוד אדם רציני שיכחיש בכנות כי פעולה
זו היתה שגיאה ממדרגה ראשונה.

אף אסור לנו להסתפק ככד•
כי בביירות לא נכשלה פעולה אחת מסויימת. בביירות
נכשלה כל מדיניות פעולות־התגמול המוחצות.

וכל עוד לא הוסק לקח זה, יש לחזור ולחשו!?
בהגיון קר את תוצאות המדיניות הזאת, החל
ובלה (לפי
ביום סמוע, עכור כיוס בראמה,
שעוז) בליל ביירות.

השגיאות של בראמה אינו נופלות בחומרתן
מן השגיאות של סמוע.
פעולת־כראמד, התבססה על ההנחה כי אירגוני־החבלה
השתלטו על שטחים נרחבים של עבר־הירדן, וכי המלך
חוסייו שוב אינו מסוגל להשתלט עליהם( .ראה לעיל).
׳לפיכך, הוחלט להנחית על ריכוז החבלנים מכר, צבאית
סדירה ומוחצת, שתשבור את עוצמתם, תשחית את יוקרתם.

מה היתה התוצאה של פעולה זו?
מזה כמה חודשים מגיעים לישראל דיווחים שוטפים,

/נפשי כה רב, גרר אחריו, עד כה, את התוצאות הבאות:
#הגינוי ש ל מועצת־הכיטחון, פה־אחד יחסר
תקדים בחריפותו — תוך איום מפורש בסנקציות. יכולים
אנחנו לזלזל במוסד זה, ולבוז לרמתו המוסרית. אך אין
לזלזל בחשיבותו של הגינוי כנשק במלחמה המדינית —
בהווה ובעתיד.
* הטלת האמכארגו הצרפתי, שיעלה לנו בהוצאה
של מאוית מיליוני לירות לסתימת הפרצות במערכת
ביטחוננו. ייתכן שדד,־גול חשב על המעשה השפל מראש
— אך אין ספק שמיבצע בירות סיפק לו אליבי מצויץ,
הקל על המעשה, ובוודאי גם.החיש אותו.
• הפלת הממשלה הלבנונית והחלפתה בממשלה
פרו־מצרית תקיפה, תוך החלשת כל היסודות במערך
המדיני הלבנוני העדין שדגלו בקו זהיר ומתון כלפי ישראל.
בטווח הארוך, התוצאה השלישית ;־,יא החמורה ביותר,
אם כי זכתה בפחות תשומת־לב משתי הקודמות.

היא עוררה, למחרת היום, ביקורת חריפה.
כי אשכול ציווה לתקוף את הכפר ראיזור חברון כתגובה
על מעשי החבלנים הפלסטיניים, אשד לפי טענתו שלו נשלחו
על־ידי הסורים.
וזה היה בימים הטובים ההם, כשהרבה אנשים נאיביים
בישראל סברו כי אירגוני־החבלה אינם אלא המצאה סורית,
ולא התגלות אותנטית חדשה של העם הפלסטיני).

השאלה שנשאלה בו במקום היתה: אם החבלנים
הם שליחי סוריה, ופועלים על פי הד
ראות ממשלת דמשק -מה היה הטעם כ*
פעולת־תגמול נגד בפר ירדני ז

והתשובה שניתנה, בשקט: לא בדאי לנו להתקיף את
סוריה, כי הדבר יתפרש כהתקפה על מישטר פרו־סובייטי,
בשליחות האימפריאליזם האמריקאי. ואילו ממשלת־אשכול
עוד קיוותה אז לשפר את יחסי ירושלים־מוסקבה.
ההגיון ששלח את צה״ל לסמוע היה, איפוא, כזה: יש
מעשי־חבלה. יש צורך לבצע פעולת־תגמול. אי־אפשר לבצעה
נגד מי שאחראי לחבלנים. לא נותר לנו אלא לבצעה נגד
ממלכת ירדן, שהיא עצמה מעוניינת לבלום את החבלנים.

מה שקרה לחוסיין בסמוע, מה שקרה ל־עבד׳אל־נאצר
ככראמה, קרה לשארל חילו
בנמל-התעופה בביירות.
מעמדו העצמאי של המישטר הקיים בלבנון התערער,
אולי ללא־תקנה. כדי לשמור על קיומו, הוא השליך את
יהבו על כוחות קיצוניים יותר.
השבוע הודיע שר־הביטחון כי מאז פעולת ביירות גברה
נוכחות החבלנים על אדמת לבנון, יהתחזקו בסיסיהם שם.

הגיון צולע במיקצת, אף אופייני.

הפעולה הנחיתה מהלומה על מישטרו.
כזכור, נהרגו בפעולה חיילים ירדניים רבים, בעת שהוחשד,
התיגבורת למקום. האוכלוסייה הפלסטינית בגדה המערבית
האשימה את המלך בהזנחה ביטחונית פושעת. היא
קבעה שאינו מסוגל להגן עליה. היא תבעה ממנו לקרוא
לעזרה מצרית.

בשבם־המלוכה שלו החל מתנדנד, בלע חד
מיין את הגלולה המרה בדי להצילו. הוא נכנע
כפני עבד-אל-נאצר, שילב את הגנת ארצו
כמעיד הצבאי המצרי.

מאז יום סמוע שוב לא יכול היה חוסלין לחלום על קיום
עצמאי, מחוץ לתחום המצרי. ההמשך בא לידי גילוי דרא־מאתי,
ומחריד, ערב מלחמת־ששת־הימים, כאשר טס חוסיין
לקאהיר, כרת ברית־הגנה עם נשיא מצריים, שיעבד את
צבאו לפיקוד מצרי והכניס את היחידית המצריות לארצו.

הפגזים הירדניים שנחתו כירושלים ביום
ה־ 5ביוני 1967 היוו תוצאה ישירה של פעולת
סמוע.
יכול מישהו לומר :״טוב מאוד. לולא הפגזים, לא היינו
תוקפים את ירדן. לולא תקפנו, לא היינו יושבים היום
בירושלים המזרחית ובגדה המערבית.״
זה_ נכון בהחלט. אבל לא זאת היתד, כוונת הפעולה
בסמוע. כזזנתה היתד, הפוכה: להכריח את המלך לחסל את
החבלנים ולהתרחק ממצריים.

היא השיגה את ההיפך הגמור: את סוף

כיום נשאלות שאלות חמורות מאוד לגבי עצם התיכנון
וההחלטה. למשל:
>• האם ידעו המחליטים למי שייכות חברות־התעופה
שעתידות היו להיפגע? האם טרחו מראש לגלות כי החברות
הן ערביות רק בשמן, וכי בעליהן האמיתיים הם אמריקאים,
צרפתים ובריטים, וכי האנגלים הם שיישאו בעול
הפכדי־הביטוח?
!• האם ידעו המחליטים כמה מטוסים נמצאים בנמל־התעופה,
וכמה מהם צריכים להיפגע?

כל הדברים האלה מוטלים כספק. לעומת
זאת אין עוד שום ספק לגבי תוצאות הפעולה.
י יליההתפוצצויות בביירות, שגרם לכולנו סיפוק

ך* עולת סמוע, בתקופה שלפני מלחמת״ששת־
^ הימים, היתד, פעולת־ד,תגמול הגדולה הראשונה של
לוי אשכול, אז ראש־הממשלה ושר־הביטחון.

תוצאות של פעולת סמוע ידועות כיום לכל
( { פרטיהן. הן נתגלו במלחמת־ששת־הימים, ואושרו לאחר
מכן על־ידי עדי־ראייד, שנשארו בשטחים המוחזקים.
עד פעולת סמוע הצליח המלך חוסיין לשמור על עצמאות
ניכרת — הן כלפי עבד־אל־נאצר, הן כלפי אירגוני־החבלה.
הוא היה בעל־בית בממלכתו.

שהציע את הפעולה, בצורתה זו, וכי אשכול תמך בו בלי
כל הסתייגות.

״ש־ובי אמזנו עוד עייפיגד נזגן ברת
וזוזדרבווז רגעוי ישרארי״*
בעיקר מפרי עטם של עיתונאים זרים, החוקרים את מעמדם
של אירגוני־החבלה. דעתם הכללית היא כלהלן:
!•> פעולת כראמה העלתה לאין־שיעור את פעולת האירגונים.
>• דעת־הקהל הערבית קיבלה ללא הסתייגות את הגיר־סר,
כי חיילי האירגונים הפלסטיניים (להבדיל מחיילי הצבא
הירדני הביסו את צה״ל בשדה־הקרב, ואילצו אותו לסגת
תוך אבידות קשות. אחרי התבוסה המשפילה של צבאות־ערב
במלחמת־ששת־הימים, נתקבל ״נצחון״ זה בסיפוק.
#עלייה זו של קרן אירגוני־החבלח, בעוד הצבא המצרי
סופג מהלומות, הכריחה את עבד־אל־נאצר להכיר ב־אירגוני־החבלה
כבגורם ערבי עצמאי. יעוד שעד אותו יום
פעלו סוכני מצריים נגד אל־פתח, נאלץ נשיא מצריים,
למחרת הפעולה, להעמיד תחנת־שידור עצמאית לרשות
אירגון זה. השבוע הוא פתח את ועידת החבלנים.

כמילים אחרות: פעולת בראמה היא שהפכה
את אירגוני-החכלה לבוה מדיני ונפשי ממדרגה
ראשונה במרחב, העלתה את יוקרתו
של אבו-עמאר מעל לזו של עבד־אל-נאצר.
בכראמה הונחתה מהלומה על מעמדו של
נאצר, והוא נדחף לזרועות׳אירגוני־החבלה.

ך* עולת ביירות היתר״ כמו קודמתה, פרי השתתפות
^ של אשכול ודיין.
אין זה סוד — והדבר פורסם ברבים — כי דיין הוא
• קאריקאטורח של הרבלוק בניו יורק טיימס.

כשעה שמסר הודעה זו, האם הירהר משה
דיין על חלקו שלו בהתפתחות זו, העלולה
להעמיד את ישראל בקרוב בפני ברירה ממאירה
כיותר כלפי מדינה שהיא בת-חסיתה
של ארצות־הכרית, ידידתה •טל צרפת ואחד
ממרכזי עולפ-ההון הבינלאומי?

* בול מישהו לבוא ולטעון: לא היתה ברירה. אחרי
1ששני החבלנים ביצעו את מעשם באתונה, היינו מוכרחים
להגיב איכשהו, ופשוט לא נמצאה תגובה טובה יותר.
מי שטוען זאת, אומר לנו, למעשה: לא היתד, לנו ברירה
אלא לעשות פעולה שהזיקה לנו מכל הבחינות, ושעזרד.
לאוייבינו בכל המישורים.

בלומר• :טני בחורים צעירים, שלא השקיעו
כמיבצע אלא שני ברטיפי-טיסה בקו ביירות־אתונה
(רק הלוך) ,תת-מיקלע אחד וכמה רימונים,
יבלו• להכריח אותנו לבצע מיבצע, שהיה
בניגוד לצרכינו הביטחוניים ׳,המדיניים.
אם כן, הרי זו מחמאה פנטסטית לשני הצעירים ול־שולחיהם.

אין
אני מובן לשתף עצמי במחמאה זו.

רק הנהגה חלשה, הרואה את עצמה חייבת להחניף לדעת־הקהל
ולספק רגשות בלתי־רציונליים, תפעל בצורה כזאת
נגד ׳האינטרס הלאומי.
רק הנהגה אובדת־עצות תמצא את זצמה במצב שבו יש
לה רק הברירה בין אי־מעשה ובין מעשה הפוגע בה עצמה.
פעולות סמוע, כראמה וביירות הוכיחו בעליל כי הקו
השיגרתי של פעולות־התגמול פשט את הרגל.

דרוש לנו אומץ־הלב בדי להגיד זאת בפה
מלא. בי זהו הצעד הראשון למחשבה חדשה.

״*י 1א 1ו״י־ אבו ! !

על יהוד עיראק: מדוע נשארו

קצת למעלה מאלפיים איש, נדחסה בתוך
הבניין. חיילים חמושים שומרים על שער־הברזל
המתקפל.
זהו מחנה־הריכוז של יהודי בגדאד.

חקירה במשטרה
*** ילטונות עיר אלן טוענים :״ריכזנו
אותם כדי לשמור עליהם מפני זעם
ההמון!״
היהודים עצמם — אלה מהם שמעזים לפתוח
את הפה — נאנחים :״ריכזו אותנו
כאן כדי לחסל אותנו ולשדוד מה שניתר
מרכשונו!״
ביום הראשון של השבוע נלקחו שתי
צעירות מבניין דאמרצ׳י לחקירה במשטר!־..
גופתה של אחת מהן נמצאה ברחוב, למחרת
בבוקר.

ראש הביון -לדין
א 5ל יהודי

מחנים למשפט

שלושה עצורים בבית־נלא עיראקי, המואסח־ס על־ידי
הנת־הצבאית השלטת בריגול למען ישראל, הציונות
והאימפריאליזס, ובבגידה במולדת. הם נראים לבושים פיז׳אמות, יושבים על ריצפה התא.

ץ -ל הסבל של יהודי עיראק מרוכז
^ כיום בבית עצום, בלב הרובע המיסחדי
של בגדאד. בניין דאמרצ׳י, ברחוב הבנקים,
מתרומם לגובה של חמש קומות, ויש בו
יותר מ־ 300 חדרים.
בנה אותו עבד־אל־האדי דאמרצ׳י, מיליונ־מוסלמי
שנרצח בהתנקשות מיסתורית. הוא

בגדאד יושבים בבניין

/דאמרצ׳י 125 .גברים יושבים בכלא.
רובם נעצרו מייד עם פרוץ מלחמת־ששת־הימים.
השאר הושלכו פנימה אחרי עלייתו
לשלטון של מישטר הגנראל אחמד חסן אל־בכר.
שמותיהם
פורסמו בעיתונים של בגדאד,

חדש, פורסמו גם שמותיהם של 35 הנאשמים
22 :ערבים 13 ,יהודים.
מאשימים אותם לא רק בריגול, כמו
הקבוצה הקודמת, אלא גם באחריות לאחת
הפרשיות המרגיזות ביותר את עיראק: סייע
לטייס מוניר רופא, שברח עם המיג 21
שלו לישראל.
בין ה־ 35 נמצאים שני נאשמים מפורסמים
שדווקא הצטיינו ברדיפתם את היהודים:
עבד־אל־רחמאן אל־נאיף, מי שהיה
ראש המוסד לביון של עיראק; ואחמד
עטייה, שהיה מפקד הבולשת לפני ההפיכה
האחרונה.

שעירים לעזאזל
ך* תביעה טוענת, ששיתפו־פעולה עם
ן ן היהודים וריגלו למען האימפריאליזם האמריקאי.
כוונת השופטים ברורה: לחסל
אנשי־מפתח, העלולים לעמוד מחר בראש
הפיכה חדשה, שתחסל את אל־בכר ומרעיו.
תפקידו של משפט זה להכין את הקרקע
למישפט השלישי, אשר גם בו יהיו יהודים
שעירים־לעזאזל, ואשר מטרתו הגדולה
תהייה לחסל את שני העצורים החשובים
ביותר: ראש הממשלה לשעבר עבד־אל־רחמאן
אל־בזאז, והגנראל חסן אל-עוקיילי,
האיש שיחד עם אל־בכר תיכנן וביצע את
ההפיכה הנוכחית. שבוע אחרי שעזר לו
להגיע לשלטון — השליך אותו אל־בכר ל־

נמצא הרוג בחדר־המדרגות של הבניין, לפני
כ־ 14 שנים. שלושת בניו, שירשו את הבניין,
יושבים במעצר — ומחכים *משפטם, יחד
עם עוד אוייבים של המישטר.
הבית פונה כולו, ובמקום יושבי המשרדים
והחנויות — מילאו אותו ביה־דים.
שארית הקהילה הגדולה, המונה עתה

* וחג זה, שכת צבאית אחת מחסלת
^ את קודמתה, הפך סימן־היכר של השל־

סינורו שד הבד ועד הקהילה מבגדאד שיצא באונן

חוקי מעיראק והגיע ללונדון

אליאס הופקע על־ידי הממשלה, ותמורתו
— 240 אלף דינאר — הוכנסה אף היא
לקרן הקהילה היהודית שוועד הקהילה יכול
היה להשתמש בכספיה רק באישורו של
שר המשפטים.
בית־הקברות הגדול גודר, ו־ק חלק ממנו
נשאר פתוח לקבילה.

חילי העלייה הגדולה נשארו ב־עיראק
כעשרת אלפים יהודים. אחדים
מהם לא רצו לעזוב מפני שקרוביהם תיו
כלואים. אחרים — בעיקר תושבי הכפרים
המרוחקים — לא ידעו כלל על זכותם לעלות
לישראל. אחרים — פשוט סירבו להיפרד
מהרכוש העצום שלהם. משפחת מנחם
דניאל, למשל, היתד. בעלת מאות אלפי
דונאמים של אדמה חקלאית.
היו גם שראו את עצמם שותכים לגורל
העם העיראקי, והחליטו כי הפקידם להיאבק

יהודי ב־ 50 דינאר לישראל!״ הכריז אז
נשיא עיראק, עבד־אל־סלאם אל־עארף. ומכיוון
שהוא לא רצה להיקרא בוגד —
פסק, למעשה, כליאת שארית היהודים בתוך
גבולות ע־ראק.
בחודש מארס של השנה שעברה הוציאה
הממשלה מה שנקרא חוק תיקון לחוק
המעמד ראישי של .1963 תיקון זה קבע
שאסור ליהודים למכור כל רכוש שהוא,
ואסור לאזרח לא־יהודי לשלם יותר ממאה
דינאר בבת אחד ליהודי כלשהו. אם עליו
לשלם סכום גבוה יותר — יפקיד את
היתרה בחשבון מוקפא בבנק.

ת תוצאות החוק הזה הרגשנו היטב
\ ו 1בוועד הקהילה. אפילו יהודים שלא פנו
קודם לבן לעזרתנו — היתדפקו על דלתותינו.
הם ביקשו ממש לחם לאכול. היינו
חייבים לבקש מדי חודש ממשרד המשפטים,
שישחרר לצורכי סעד כמה מאות דינארים
מן הרכוש העצום של הקהילה המוקפא
אצלו.
ידענו, כי המצב יכול רק להחמיר. ידענו
גם מאיזה כיוון תבוא הרעה. ניסינו לקלוט
כל שמועה על גורל היהודים היושבים בבית
הכלא. פחד נורא השתלט עלינו. הרגשה
של אנשים אשר חבל־התלייה כבר
כרוך מסביב לצוורם — והחבל מתהדק
והולך.
כיום אני יושב בישראל,

^ ומרים היום בישראל :״מגיע להם!
\ £למה נשארו בעיראק למה לא עלו
ארצה בזמן?״ שמעתי זאת אפילו מפי עולים
מעיראק. ותמיד בא ההמשך :״הם לא
רצו לוותר על רכושם! הם רצו לחיות שם
טוב!״
איזה רכוש? איזה טוב נשאר ליהודי
עיראק? אני מעיד קבל אלוהים — רוב
רובם חיו מזה שנים מן הקיצבה העלובה
שחילקה להם הקהילה היהודית. היו מתחננים
ובוכים, נושקים את היד, ומבקשים
דינאר־וחצי או שניים לחודש- .
היו שנים, שוועד הקהילה היהודית בבגדאד
היה גוף עשיר ורב־כוח. הווקף היהודי
— הקדשי הקהילה — כלל רחובות
שלמים, בתי־חולים, בתי־ספר, בתי־כנסיות
ואדמות יקרות. מן ההכנסות הרבות קויימו
שירותי הקהילה. גאוות יהודי בגדאד היתד,
על כך, שאין ביניהם איש רעב או עני.
כל זה השתנה אחרי העלייה ההמונית של

וכך הגיעו לידיעתם של קרוביהם באירופה
ובישראל. כאשר הודיע רדיו בגדאד, מייד
אחרי התליות האחרונות, כי נפתח משפט

הרב הראשי ששון כדורי
דים התחילו להגר לאט־לאט: מי שהצליח
לחסל את רכושו, מי שקרוביו השתחררו

מ חי רו ש ל הוד׳ 5 0 -די נאד
.1951 בתי היהודים התרוקנו כימעט לגמרי.
120 אלף יהודים השאירו את כל רכושם,
ארזו רק מזוודה אחת לאיש, ועלו למטוסים
שהובילו אותם לישראל.
בתי־כנסת נסגרו והפכו לעיי חורבות.
בתי־חולים התרוקנו. בתי־ספר נלקחו לשיכון
פליטים פלסטיניים. הכסף שהיהודים
החזיקו בחשבונות בבנק — הוקפא. אוצרות
שהחזיקו בכספות של בנקים — הוחרמו.
מדי יום שישי היו פקידי משרד האוצר
מוכרים ערימות של תכשיטי זהב וכלי
כסף במכירה פומבית. בית־החולים מאיר

ממה

על דמות המדינה הזאת. אבל אלה היו מעטים
מאוד, ובעיקר קומוניכטים. צריך גם
לקחת בחשבון, שהיו יהודים שנשארו בעיראק
מסיבות אחרות.
כל מי שעבד במשרד ממשלתי סולק מעבודתו:
מורים, מהנדסים, פקי־י האוצר,
אנשי תיפעול הנמלים ושדרת־התעופה. אני
הייתי אחד המבוטלים• היינו הולכים בבוקר
לבית־קפה, יושבים שם עד הערב — וחוזרים
הביתה. התקיימנו ממכירת החפצי־הבית,
או מהחסכונות שנוררו י נר.
אבל היה ברור שאין לנו עתיד שם. יהו־

מן הכלא. עד שלבסוף נותרנו פחות משלושת
אלפים.

**דמן לא עזבו יהודים אלה את עי־
1*1ראק? פשוט — מפני שאין להם דרכונים.
עד 1963 אפשר היה, איכשהו, לקבל
דרכון, או תעודת־מסע. אבל באותה שנה
קיבלו ראשי המדינות הערביות, בוועידת־הפיסגה
בחרטום, החלטה האוסרת על כל
ממשלה ערבית להעניק דרכון ליהודים. כי
כל יהודי שיעזיב ארץ ערבית, ברור שפניו
לישראל .״נורי אל־סעיד הבוגד מכר כל

כלא. משם, כפי הנראה, יצא רק אל כיכר
השיחדור וגרדומיה.

רצח המוגי

אני יושב בביתי כאן — אבל
ליבי שם. בבניין דאמרצ׳י הנצור, בבית״
הכנסה העזוב והמיותם, בכיכר השיחרור
המחכה לקורבנות חדשים.
קורבנות שבוודאי, יוקרבו — אם לא
יצליח העולם להציל את יהודי עיראק בעוד
מועד.

מה צפו׳ לה*
טון העיראקי. בהפיכה הצבאית הראשונה,
של יולי , 1954 הוצאו להורג המלך וכל
משפחתו, ואיתם נורי אל־סעיד וקרוביו.
יש הרואים בכך עדות, כי העיראקים הם
אומה של פראי־אום. סביר יותר לראות
בכך הוכחה לחוסר־הביטחון של השליטים
החדשים ביכולתם להמשיך ולשלוט. מכיוון
שהם עצמם עלו לשלטון בעזרת רצח קודמיהם
— אינם יכולים להשתחרר מן הפחד
שאחרים יעשו להם מחר מה שהם עשו
לשליטי האתמול. לכן הם משכימים להרוג
כל הקם — או המסוגל לקום — להרגם.
במירחצי־הדם האלה, לא מילאו היהודים
כימעט שום תפקיד עד כה. הקצינים חיסלו
איש את רעהו, ואת נאמני רעהו. היהודים
הסתגרו בבתיהם.
בימי עבד־אל־כרים קאסם, טבחו חייליו
אלפי אנשי אל־בעת. כאשר תפם עבד־אל־סלאם
אל־עארף את השלטון, ורצח את
קאסם, חיסלו פלוגות אל־בעת אלפי קומוניסטים
שתמכו בקאסם. עד היום מספרים
בבגדאד על הדחפורים שחפרו בור ענקי
במבואות העיר, ועל החיילים שטמנו בבורות
אלה ארגזי־פגזים רוסיים .״תחמושת
מקולקלת,״ הסבירו החפרים. אך הסוד
התגלה כעבור ימים אחדים בלבד: בארגזים
אלה נקברו 3500 קורבנות הרצח הסיטוני
של אל־בעת.

קא 88 והיהודים

^ צח עבד־אד־כרי 8קאסם שם קץ
1לוזקופת־ביניים, שהיתר, אחת המאושרות
בתולדות יהודי עיראק. הדיקטטור בעל
הקול הצרחני, שפיקד על היחידות העיראקיות
בגיזרת כפר־קאסם־טולכרם במלחמת
תש״ח, פרש את חסותו על שארית הקהילה

שנרצחו באותה הזדמנות נרצחו לא בשל
היותם יהודים — אלא מפני שהיו ידועים
כפעילים שמאלניים.

ההמון צוהל
שורת

בכיכר השיחרור
של בגדאד, מול
הגרדומים, בולט מיספר הנערים.

היהודית של בגדאד. הרב הראשי ששון
כדורי הגיש לו קמיע זהב, ובו קלף עתיק
שנשא תפילה בעברית נגד כל אוייב וצר.
כאשר נעצר אחד מבני משפחת זילכה
העשירה, באשמה שעזר להבריח כסף לאחד
מאוייבי המישטר, הופיע כעבור שבוע עבד־אל־כרים
קאסם בעצמו בבית העצור. הוא
ביקש מאמו חליפה נקייה, נסע לכלא, שיחרר
את היהודי, ציווה עליו להתרחץ ולהחליף
את בגדיו — והחזירו במכוניתו לביתו.
קאסם
היה האיש שביטל שני סעיפים
של החוק הפלילי: אחד שקבע דין מוות לכל
מי שהורשע בציונות, ואחד שקבע אותו
דין לקומוניסטים. בתקופתו אף הוענקו
דרכונים ליהודים שביקשו אותם — אם בי
יהודי יכול היה לעזוב את עיראק לתקופה
של שלושה חודשים בלבד. לא שב כתום
תקופה זו — פקעה אזרחותו העיראקית
לצמיתות.
ביום בו נרצח קאסם, וגופתו הוצגה בפני
צופי הטלביזיה העיראקית, נחתם גורלם של
יהודי עיראק. הם לא ידעו זאת עדיין,
הישלו את עצמם שיוכלו להמשיך בחייהם
הרגילים. הם ניחמו את עצמם, כי היהודים

המצב

נז ח מי ר

אז עלייתו של עארף לשלטון, הורע
בהתמדה מצבם של יהודי עיראק. מקו־מות־עבודה
ממשלתיים נסגרו בפניהם, ורק
חברות ובנקים זרים המשיכו להעסיקם.
במיוחד החמיר מצבם של העניים יותר,
שלא יכלו למצוא עבודה — וגם לא את
הכסף הדרוש לעזוב את עיראק.
לעשירים, לעומת זאת, לא היה רע כל
כך. היבואנים המשיכו לסחור, עמילי־מכס,
סוחרים וחרשתנים ניהלו את עסקיהם
כרגיל. אחד מאלה היה כדורי הילאלי בעל
בית־ההרושת לסיגריות מבצרה, שבנו נעים
בן ה־ 19 ניתלה בשבוע שעבר.
בעלי־הקרקעות, שאדמותיהם הורחמו 2־
מיסגרת הרפורמה האגרארית של קאסם,
היו היחידים שיצאו נשכרים מחילופי השלטון.
הרפורמה לא בוצעה, ובעלי האחוזות
— בתוכם היהודים — המשיכו לנהל את
רבבות הדונאמים שלהם.
ההפיכה של אחמד אל־בכר שמה קץ לאשליות
האחרונות. רשיונות־ייבוא לא חודשו,
הקצבות מטבע־זר לסוחרים יהודיים
הופסקו, חשבונות בבנקים הוקפאו, ההכנסות
מייבולים הועברו לחשבונות חסומים.
אחר־בך באו המעצרים.

מוות ליהודים, שנשארו לגור בעיראק.
היתד, זו פתיחתו של מסע אנטי־יהודי
מתוכנן היטב, להסחת דעת־ההמונים מכישלונותיו
של המישטר. בעבר שימשה
המלחמה נגד הכורדים דגל נוח להתעוררות
לאומנית. אבל אל־בכר אינו מעז לחדש את
המלחמה הזאת, בהיותו משוכנע שהכורדים
יביסו את צבאו וימוטטו את מישטרו.
הוא מצא שעיר־לעזאזל נוח הרבה יותר:
היהודים. משפט־הראווה הראשון השיג את
מטרתו במלואה. חצי־מיליון אזרחים משולה
בים
שכחו את אפסותו של אל־בכר מול
מראה הגרדומים.
על כן, חרף זעזועו של העולם הנאור
ולמרות הסתייגות מרבית המדינות הערביות,
לא נרתע המישטר העיראקי מלהמשיך
במישפטי־הראווה. קריין בגדאד הבטיח:
יהיו עוד תליות.
בזאת אי־אפשר להטיל ספק: עוד יהיו
תליות רבות בבגדאד: לא רק של היהודים
ושל המנהיגים הערביים הכלואים איתם.
גם אל־בכר וחבריו מועמדים לאותו גורל.

פוחד מהכורדים

ך • התקפהשל חיל־האוויר הישראלי על
| 1ריכוזי הצבא העיראקי בירדן, לפני כחודשיים,
נוצלה על־ידי אל־בכר וקציניו כדי
ללבות היסטריה מלחמתית. נערכה לווייה
המונית לכמה מן החיילים העיראקיים שנהרגו,
ורדיו בגדאד צרח בלי הרף איומי־

שצולמו הטבוע בטכס נטיעת עצים
לזכר תשעת הקורבנות, שנערך ברמת־גן.
הנשים לבושות שחורים, והקיצונית משמאל מוחה דימעה מעיניה. מאות משפחות
נוספות בישראל עוקבות בחרדה אחר המשפט החדש בבגדאד, המסכן חיי יהודים נוספים שם.

משפחות עוד׳ הגרדום

האמת

העידומדי

א ך׳וי טגאג
דעתה של אן
ך* םישגעואומי כל האנשים החשובים האלה
* 1למען ארץ־ישראל השלימה או הועד לסיפוח השטחים, שנותנים
מודעות בעיתונים ומפרסמים כל מיני הצהרות מפוצצות. מה
זה פה? מה הצניעות הזאת? פיתאום נהיו לי כולם עדינים כאלה
ומסתפקים במועט, כאילו שכחנו מה לימדו אותנו בבית־ספר,
ושיש לנו זכויות היסטוריות לא רק על חברון, שכם ויריחו.
בסדר, מה שיש לנו כבר, יש. אבל אני לא מוכנה לוותר על שאר
המקומות והאתרים, שהם קדושים לי ומפעימים את רוחי, כמו
שאומרים. למה אנחנו פיתאום צריכים לוותר לנאצר הזה על פיתום
ורעמסס? מי בכלל בנה שם את הפירמידות ואת כל המיקדשים?
שיגידו תודה שאנחנו לא מבקשים פיצויים בעד העבדות והם רך,
וכל העניינים האלה שהם עשו לנו שם. זהו, שום חוזה־שלום לא
ייחתם איתם לפני שיחזירו לנו מה שבנו אבותינו.
על העיראקים האלה אני לא מדברת בכלל. יש קבלות על זה
שפדן־ארם ונהריים היו של אברהם אבינו, ואין מקום לוזיכוח על כך.
בעיות יהיו אולי רק עם הפרסים. נכון שהם קצת חברים שלנו
ושעד עכשיו לא היתד, לנו שום מלחמה רצינית איתם, חוץ מב־מיגרש
הכדורגל. אבל יש דברים שאי־אפשר לוזתר עליהם גם
לחברים. קחו למשל את קבר אסתר בשושן הבירה. אלי באופן
אישי מדברת אסתר המלכה הרבה יותר מאשר יחל אמנו. אני מתה
להשתטח על הקבר שלה. והדוד שלה הזה, מה שמו — מרדכי.
האם הוא לא שייך להיסטוריה היהודית? ואם אנחנו כבר שם, אז
באיזו זכות ימנעו מאיתנו לטפס על הר אררט, ולחפש שם את
תיבתו של נח?
אלה לא סתם דברים שאני ממציאה מהראש. כל ילד ברחוב יודע
למי זה שייך באמת. אז אחרי זה באים וצועקים לי ״הכל!״ ומתכוונים
למה שכבר יש לנו. מה זה ״הכל״? אנחנו רוצים ״עוד!״

מהתנועה

צועקת באסיפה אני פומבית של התנועה
שלי, כשמעלי תלוי סמל התנועה. שזוהי
טענה משכנעת, נוכחתי במסע ההסברה שלי.

עוד! עוד!

ך• א נשאר לי אלא להצטער בשביל אורי צבי גרינברג והד״ר
/ישראל שייב. איזה מינימאליסטים הם? תראו, תראו איזו
מדינת־ישראל זוטא הם מתכננים בשבילנו — בסך־הכל מן הפרת
עד הנילוס. כנראה שאנשים מזדקנים, אחרת אי־אפשר להבין מה
קרה להם. הם אולי מוכנים להסתפק במיני מדינת־ישראל, אבל לא
אני. אני רוצה ארץ־ישראל גדולה גדולה, שאפשר לנסוע בה ולטייל,
בלי שצריכים באותו יום לחזור הביתה.
חיכיתי וחיכיתי וחיכיתי, וראיתי ששום דבר לא ייצא מהם. רוח
של תבוסנות אחזה בהם. או החלטתי לקחת את היוזמה בידי
ולהקים תנועה על באמת, כזאת שתענה על כל הדרישות.

בשביל תנועה כזאת צריך רק ארבעה דברים: תיבת־דואר, מפה,
סיסמא, ומודעות בעיתונים. אז יום אחד, אחרי שחזרתי מהקולנוע,
הקמתי את חזי ת המולדת השלימה. שכרתי לי תיבת־דואר, פתחתי
את האטלס וציירתי את כל הגבולות שפחות מהם לא יוכלו לספק
אותי. לקחתי קצת ממצרים, את כל ירדן ועיראק וסוריה והלבנון
וגם קצת מהפרסים. מהסעודים זה היה ממש מיצוזה לקחת איזה
חלק. אומנם אין לנו שם שום היסטוריה, אבל למה שהם היחידים
שלא יפסידו שום דבר? וחוץ־מזה, נפט זה כבר לא סחורה?
ושלא תחשבו שלא הקדשתי מחשבה לעניין הגבולות. בטח תשאלו
למה הגבול המזרחי קרוב כל־כך? זה כתם מטעמי זהירות,
שלא להתקרב כל־כך אל הסינים.
הסיסמה לתנועה נולדה מעצמה — ״עוד!״ זה נהדר לצעוק בהפגנות!
״עו־ד! עו־ד! עו־ד!״ וזה נשאר תמיד אקטואלי. עכשיו נשאר
לי רק לחכות להזדמנות המתאימה. ידעתי שזה יהיה בטח משה
דיין שיתן לי אותה. הוא רק נסע לאמריקה וכבר הצהיר שם
בטלוזיזיה שהוא מוכן לוותר על ״הרבה הרבה שטחים.״ זה היה
הרגע המתאים לעורר אם העם. תיכף ומייד נתתי מודעה גדולה
בעיתון :״דיין — אתה גרוע מאבן! העב לא י־גרר אחריך.״
אל תשאלו איזו הצלחה היתהלי. קיבלתי המון מכתבים. כל
מיני אנשי־רוח ופרופסורים, ומשוררים, הרגישו מייד כי הם מזדהים
איתי. כל יום הייתי צריכה להריק את תיבת־הדואר שלי שכמעט
התפוצצה. לא שכחתי אף אחד. רשמתי את השמות של כולם
ועשיתי לי כרטיסייה. עכשיו אני כבר לא לבד. יש תנועה מאחורי.
העם תומך בי, ואם אני לא טועה במיקוד״ הוא תומך בי קצת יותר
מדי חזק.

^ יום אני כבר בחורה חשובה. היום אני גורם פוליטי. אני
י 1מופיעה באסיפות, צועקת ״עוד! עוד.״ וכל הקהל משתגע. אני
כותבת מכתבים ושולחת תזכירים, ונותנת ראיונות, ומצטטים אותי
ברדיו ובעיתונים. אפילו בכנסת דיברו כבר על התנועה שלי.
אי־אפשר להתעלם ממני יותר. שינסו. אני תיכף אפציץ אותם
במודעות כאלה בעיתונים, עם מיסגרת שחורה עבה, שכל העם
יתקומם.
משורר אחד אפילו שלח לי הימנון עבור התנועה, ועכשיו אני
רק מחפשת מנגינה מתאימה בשבילו. וזה השיר:
אני ואת /אל פיסגת האדרת /ב שריון הדוהר /אל קבר
אסתר /נחלוף בדמשק, נחצה את הפרת /ולא נעצור עד הר אררט.
יפה היא ארצנו /מנהר ועד הר /כורעים לרגלינו /שודדי
המידבר.
חזרנו אליכם /רעמסם ופיתוס /ולא נעזבכם /מהיום ועד תום.
כה לחי — מרדני! /מנרה, בן נחור! /ממה שכבשנו /לא
ניסוג לאחורי

אז עכשיו, כשיש כבר הכל, אני רוצה לראות מי עוד מוכן
להסתפק באיזו מדינונת משני עברי הירדן!

גם1

לחזיה ד
מיני סי

א 1ש׳ הדוח מצטרפים . 71:״
שמותיהם של האנשים שנענו לקריאתי להצטרף ולתמוך ברעיונות

חזית המולדת השלימה. יש ביניהם המון אנשי־רוח, פרופסורים
וגזשורריס, ואפילו כאלה שהיו פעם במפ״ם ובאחדות־העבודה. אני
עמוסה בקשות :״גם אנחנו רוצים, עוד!׳״ הס נו תבי ם לי.

הדבר הכי חשוב כדי להקים תנועת פופ
לארית הוא למצוא לה תיבת־דואר עם מישג
חזק. כולם יודעים שתיבת־דואר זה משהו רצ
ני. אז לקחתי לי תיבת־דואר 29232 בתל־אבי
חיברתי מודעה והלכתי לפרשם אותה ב״הארץ
כמו שאתם רואים בתמונה האמצעית.
במחלקת״המודעות לא היו בהתחלה מוכני
כל״כך לקבל את המודעה ״שדיין גרוע מאבן
הם חשבו שזה עלול לפגוע במשה דייו !*.
באבא אבן. לקחו את המודעה וערכו התייעצו
במערכת ״הארץ״ עד שהגיעו למשקנה כי א
שם שום דבר פוגע, וזכותו של כל אחד להגי
מה שהוא חושב. המודעה הזאת התפרשמ
ב״הארץ״ ב־ 23 בדצמבר .1968
השבוע החלטתי לצאת נגד התבושנות ע
אנשי ״ארץ־ישראל השלימה״ ,החושבים שה
גיבורים כשהם דורשים להחזיק במה שממיל
יש לנו. שוב פעם היתה התרגשות במחלקו
המודעות של ״הארץ״ .אבל היא התפרשמה 1
שבוע, למרות שבמחלקת־המודעות התווכחו ע
חברי, למה ברצונו לשלוט בכל המזרח התיכו
כמו שנאמר במודעה ,״צו ההישטוריה ־
ישראל רבתי ומי שמשכים, יודע את הכתוב

\ 1 1 ^ 1ר ב ׳ את מפקדי צוז׳ל
ליד תעלת סואץ,

ששיחררו את השטח של ארץ־ישראל
כאשר נגיע לשילטון, האשמים יועמדו

כל יום אני מקבלת המון מכתבים וטלפונים במסה
| | 1 1 1 8 1התנועה שלי, מכל מיני אנשים הרוצים להצטרף
:לדת השלימה. אני מכינה מודעות חדשות לעיתונים, פטיציות וכל
ונות. מאחורי, במטה, כפי שאפשר לראות, תלוייה מפת המזרח־
דייו מאבן
אתה גרוע
ובבית בחוץ

— אתה מנהיג מ חנ ה
.הניצינר־
— אתה מודיע על ה חז ר ת
*הרבה הרבה שטחים.

התיכון ועליה גבולות ארץ־ישראל רבתי שאני לוחמת עליה. בתוכה אפשר
לראות, קטנה קטנה, את מדינת־ישראל של היום. הנקודות במפה הם של
האתרים שיש לשחררם: פיתום ורעמסס למטה במצרים (הלא יש לנו זכות
כליהם, כי אבותינו בנו אותם) ,שושן הבירה במזרח והר האררט י צפון.
דווקא לפני
דבתי.
לדין.

אלה הם הגבולות המצחיקים
של מלכות
ישראל, כפי שרואה אותה הז״ר ישראל
שייב. הוא מוכן לוותר על מרבית השטחים.

תבוסנות!

הלאה התבוסניס!
מסוגם של אורי צבי גרינברג, הד״ר שייב, עובד
בן־עמי, משה שמיר וחבריהם, המדברים על
״ארץ־ישראל השלימה״ ומתכוונים רגן למדינת
ישראל זוטא ממני עברי הירדן.

או שנשלוט במזרח־התיכון
כולו
או שדמנו
יהיה הפקר!
מרחב־המחיה הטבעי של ישראל משתרע
מבקעת היאור עד למורדות הר אררט -
האזור הגיאופוליטי שבו נוסדה תרבותנו
הלאומית משחר ימי־קדם.

צו הוז>7זטור>ה:
>ע\ראל רבת>!

העם לא יגרר אחריך1
חזית המולדת השלימה!
ת. ד , 29232 .ת״א

חזית המולדת השלימה
תיבת־דואר , 29232ת״א

רופאה זו

בכתה!
מהגנכו את האוטו שלי? למד.
דווקא המשטרה צריכה לגנוב לי את
האוטו?״ התייפחה הד״ר אריקה פרבר,
רופאה קשישה מרחובות, באוזני פמל המשטרה
יעקב דרויש. דרויש לא התרגש
מבכי הרופאה הקשישה. במפקד יחידת־הגרירה
של משטרת תל־אביב, התרגל כבר
לשמוע את טענותיהם והתמרמרותס של
אזרחים המחנים את רכבם במקום אסור
לחניה, ובחוזרם מגלים כי הרכב נעלם.
.אני רופאה,״ המשיכה הד״ר פרבר להתייפח•
.באתי במיוחד מרחובות כדי להביא
בהתנדבות תרומות לבני־ברית. החניתי את
האוטו שלי במרחק מספיק מתחנת־אוטובום.
השגחתי שלא להפריע לתנועה. והנה־לקחו
לי את האוטו. זו ממש גניבה!״
תחנוניה של הרופאה היו לשוא. ככל
אזרח שרכבו נגרר על־ידי המשטרה, היה
עליה לשלם ברירת־קנס בסך 20ל״י ועוד
אגרת־גרירה בסך 30ל״י. רק אז הורשתה
לקחת את מכונית הדופין שלה ולנסוע.

ץ די יום מגלים לפחות 30 מנהגי תל•
/אביב כי רכבם נעלם אחרי שהחנו
אותו. כי משטרת תל־אביב, שמזה שנים
מתעלמת ממצוקת החניה ברחובות העיר,
מצאה שיטה חדשה להעניש את עברייני
החנייה — גרירת ריכבם.
עד לפני כשנה נהגה משטרת תל־אביב
לגרור רכב בכוחות עצמה, באמצעות ג׳יפ
גרר משטרתי, שהופעל בעיקר במיקרים
בהם החנו בעלי־רכב את מכוניותיהם בצורה
שהפריעה לתנועה.
לפני כשנה החליטה משטרת הנפה הצפונית
של מחוז תל־אביב לפתוח במיתקפה
רבתי על החונים במקומות אסורים. לשם
בך פורסם מיכרז שבו זכתה חברת הגרירה
גרר־און. הסיבה להעברת הגרירה לידי קבלן
פרטי, לדברי אנשי המשטרה, היתה היעילות.
השוטרים־הגררים ביצעו מלאכה שיגר־תית,
בעוד שהקבלן הפרטי, המקבל תשלום
לפי מספר המכוניות שהוא גורר ביום,
יתאמץ לגרור מספר רב יותר של מכוניות.
כתוצאה מכך הפכה גרירת מכוניות אזרחי

הטדקטודיסט
במדינה דיעזת

תל־אביב למלאכת חדוזה ממש לשוטדים ול־גוררים.
בעוד שבתקופת הגרירה המשטרתית
היה בעל הרכב הנגרר מתחייב בתשלום
קנם בלבד, הוא חייב עתה לשלב בנוסף
30ל״י כאגרת־גרירה 30 .ל״י אלה
מתחלקות, לדברי בעלי גרר־און לשלושה:
18ל״י מקבלת החברה הגוררת 2 ,ל״י
מקבל החניון ברחוב יצחק שדה ,34 שם
מחנים את הרכב הנגרר, ו־ 10ל״י הולכות
לקופת־המשטרה.
בסופו של דבר, מרוויחה חברת הג־ירה
כ־ 25 אלף ל״י לחודש בהפעלת ארבעה
ג׳יפים כדי לסחוב באופן חוקי את מכוניותיהם
של תושבי תל־אביב.

* לידת הרכם מתבצעת החל מהשעה
^ 7בבוקר, ועד לשעה 10 בלילה. בכבישי
תל־אביב נעים ארבעה ג׳יפים בשעות הבוקר,
ושלושה בשעות אחר־הצהרים והערב,
כשבכל אחד מהם נמצא מלבד הנהג,
המבצע את פעולת הרתימה והגרירה, גם
שוטר, שבלעדיו אסור לנהג הגרר לגעת
במכונית זרה.
מהחניון שברחוב יצחק שדה ,34 ניתן
לשחרר את הרכב הגרור ׳ 24 שעות ביממה.
לג׳יפים המשוטטים ברחובות ישנם צירים
קבועים אותם הם סובבים, והכוללים מקומות
חנייה מיוחסים — שגריריות וקונסוליות,
מקומות המועדים לפורענות, כמו
תחנות אוטובוסים או מוניות, אשר בקשר
אליהן נתקבלו תלונות רבות על חנייה
אסורה המפריעה למי שלו מיועד המקים.

ך* עולת הגרירה עצמה נעשית במר,י־
22 רות הבזק. ברגע שמחליט השוטר כי
אפשר לגרור מכונית מסויימת, היא נרתמת
תוך דקות ספורות לג׳ים הגרר, באמצ־

מהנדס ישעיהו בינור 38״אבל בשביל
מה צריך לגרור?״ הטרקטוריסט משה לביא
( )30 היה נרגש כשגילה שמכוניתו נעלמה.
״גנבים!״ הוא קרא ,״בחיי שהם גנבים.
הלכתי לסדר משהו דחוף וכשחזרתי, לא
מצאתי את המכונה. אני יודע מה גנבו לי
מהאוטו? הייתי בטוח שגנבו לי את המכונית.
טילפנתי למשטרה ושם לא ידעו שום
דבר. רק מישהו מהסביבה אמר לנו אחר-
כך שגררו אותה.״
לאחרונה לובשת גרירת המכוניות בתל-

עות משולש ברזל המוכנס מתחת לשילדה,
בצורה המונעת כל נזק למכונית בשעת
הגרירה. השוטר פורץ את המכונית, משחרר
את בלם־היד שבה או פותח את מנעול
ההגה, אם יש בזה.
במיקרה ובעל המכונית מגיע בטרם הספיק
הרכב הגורר לנוע הוא משלם את
דו״ח עבירת־החניה שלו והוא פטור מהוצאות
הגרירה. מרבית הנהגים המגיע־ם לחניון
בדי לקבל את מכוניותיהם נכנסים
מייד בויכוחים נרגשים עם אנשי צוות הגרירה.
הם מוכנים להשלים עם תשלום
הקנס אבל אינם מוכנים לסלוח למשטרה
על החרדה שנגרמה להם כאשר חשבו כי
מכוניתם נגנבה .״רפורט מגיע,׳׳ אמר ה
אביב
מימדים של שערורייה. היא הפכה חלק
ממדיניות המשטרה, שבמקום למנוע הפרת
חוק נלחמת באזרחים העוברים על חוקים
של מה בכך. ניתן להבין ולהסביר גרירת
מכונית המפריעה לתנועה. אולם מה שעושה
משטרת תל־אביב הוא הרבה יותר חמור.
היא כאילו מחפשת אחר עבריינים שניתן
לפטור אותם בדו״ח של ברירת־קנם, כדי
לגרום להם חרדה והוצאות מיותרות.
בסדרי החניה הקטסטרופליים של תל־אביב
זהו לעג לרש. קשה להבין כיצד
משטרת־ישראל, המזילה דמעות תנין על
מחסור בכוח־אדם, יבולה להקציב מדי יום
שבעה שוטרים רק כדי להציק לתושבי העיר,
אפילו אם זה נעשה במיסגרת החוק.

הפרופ סור מתריע חיים גורי, איש למרחב, קרא משהו בעל
המישמר, שהרגיזו. היה זה קטע מתוך

דיווח על אסיפה שנערכה בתל־אביב, מטעם
התנועה למען שלום וביטחון.

קי ל ל!

הקטע התייחס להרצאתו של פרופסור יהושע
אריאלי, מהאוניברסיטה העברית בירושלים,
על הנושא: הסכנות המאיימות על הדמוקרטיה
ועל המיבנה החברתי של ישראל
מאימוץ תוכנית ארץ־ישראל השלמה.
התרתח גורי :״פרופסור אריאלי, כאיש־רוח,
היסטוריון ומחנך, מצייר לעינינו תמונה
מחרידה, שתווצר אם יימשך המצב הנוכחי:
מדינת ש״ב, רודנות, דיכוי הזולת,
חורבן מוכרי, צבא צייתן ועיוור, הרם הדמוקרטיה.
עד שהוא מגיע למסקנה שיהיו בינינו
אשר יאמרו כי, בעד מדינה כזאת לא
כדאי להקריב את הבנים.׳ (כאילו מוקר־בים
בנינו משום שכדאי ).אתה אמרת זאת,
פרופסור אריאלי!״
מה הסכנה? אריאלי, שעד לשנת 1964
היה חבר מפא״י, ראה בכך סילוף של דבריו•
״התמונה המחרידה שציירתי, לדעתו
של חיים גורי, על עתידה של הדמוקרטיה
הישראלית,״ כתב במיכתב למערכת למרחב,
״לא התייחסה להמשך המצב הנוכחי, בו אנו
נתונים בעל כורחנו, אלא לתוצאות שתצ־מחנה
אם המדינה תבחר מרצונה ללכת בדרכה
של תנועת ארץ־ישראל השלמה, ותאמץ
את מדיניותה.״
מה, אם כן, אמר? ומה הסכנות לדמוקרטיה?
פירט הפרופסור, בין השאר:
סיפוח פורמלי של השטחים כחלק
של מדינת־ישראל יביא לבידודה של ישראל
בעולם, לביטול התמיכה של ארצות־הברית
ולהגברת הסכנה של התמודדות מבודדת עם
הערבים הנתמכים על־ידי ברית־המועצות
״במצב זה היתד, מדינת־ישראל הופכת למדינה
במצור המגוייסת בכל משאביה רק
לצורכי מלחמה, חיה באווירת־חירום מתמדת
וחייבת לשנות את כל גישותיה כדי לעמוד
במצב של בידוד וסיכון טוטאליים
״הכללת מיעוט ערבי גדל והולך, העויין
למדינה ואינו רוצה אזרחות בה, היתד, מפוררת
את המיבנה של החברה ואת אופייה היהודי.
היתר, נוצרת תנועת אירידנטה לאומית
ערבית בתוכה, המאלצת את השלטון לאחוז
בצורות־דיכוי מחמירות והולכות.
״מדינת־ישראל, כמדינה לאומית מיוחדת
ויחידה במינה, אינה מסוגלת לקלוט מיעוטים
לא יהודיים גדולים ובוודאי לא מיעוט שבמשך
עש־ים שנה התחנך על שינאר, קיצונית
כלפי ישראל. הצורך לשלוט במיעוט ־ד,
היה מאלץ את המדינה לאחוז בצעדים של
דיכוי והפלייה, ומציאות זו היתד, הופכת
אותה בעל כורחה למדינת־משטרה על כל הכרוך
במושג זה.
כבר אמר הפילוסוף האמריקאי־אי־מלקי,
סאנטאיאנה, :מי שאינו מסוגל ללמוד
מן ההיסטוריה, חייב לחזור עליה.׳ ואכן,
לא היתד, תנועה כמו התנועה הציונית שהשכילה
ללמוד מן ההיסטוריה וידעה ליישם
את ליקחה כלפי העתיד. אולם רבים הסימנים
שגישה זאת, פקוחה כלפי המציאות,
שקולה כלפי ההווה וצלולה כלפי העתיד,
הולכת ונמוגה. את מקומה תופסת מנטאליות
,הירואית׳ ,פאטאליסטית ימיתולוגית, המסתגרת
בפני העולם, מזלזלת במסורת האידיאליסטית
שלנו כ,מחלת ילדים׳ ומטפחת
בנו רוח של גאווה שבטית.
״מאחר ואני משוכנע שמנטאליות זו
עשוייה להמיט עלינו שואה, מוצא אני לעצמי
חובה להתריע בפני התפשטותה המתרחשת
לעינינו בחוגים רבים ובתוכם, לצערי,
בין משוררי וסופרי ישראל. לא התייחסתי
כאן לשאלתו של חיים גורי, מה יקרר, לנו
אם המצב הנוכחי יימשך שנים רבות. מוטב
שכולנו נהרהר בשאלה זו למען נתעורר לרצון
נחרץ לחפש דרכים לשלום וליזום
צעדים לשלום, ולא לחכות שיגישוהו לנו
על מגש של כסף.״

אורחים
ה דו סי ם ב אי ם!
ה די סי ם ב אי ם!

הגווו והשרל

ג׳יפ של חברת גרר־און, גורר
מכונית של אזרח אל מוך הזזנ
ג ע הפרס^ ברחוב יצחק שדה, שם מרכזת המשטרה את ה׳מכו־

ניות שגררה, אחרי שחנו במקומות אסורים. אפילו אם חנתה שם
המכונית שעה בלבד, נאלץ בטל המכונית לשלם לחניון 2ל״׳ כדמי
חנייה — זהו אחד העונשים שמטילה המשטרה על בעלי־הרכב.

השניים נראו ככוכבי קולנוע הוליבודיים.
לבושים בהידור, מסורקים בקפדנות ו שופעי
חיובים רשמיים, הם נכנסו לאולם קולנוע
הרדדלח __ הזה

רו /1

^ ^ 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0מ XXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXX^0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

בוי סום ת גואשבור...
ך* ין דברי הדואר שהונחו על שול•
6חנו של ניכטון בלטה מעטפה חומד,
ועליה חותמת: דואר ישראל — חבל על כל
טיפה. ניכסון שלף את המעטפה והירהר לו
בנחת :״נו, לוי מקיים מה שהוא מבטיח!׳׳
הוא פתח את המעטפה והוציא מתוכה את

היו עמוסים מאוד• אחרי ארוחת־הבוקר היה
כל אחד פורש לעיסוקיו. ניכסון קרא את
א. ד .גורדון, הרצל, דו׳׳חות מוועידת קטוביץ׳
ואת הצפירה. פאט התעמקה בדבר הפועלת,
וג׳ולי וטרישיה כתבו חיבורים על
״חיקוי והתבוללות״ ו״כהן ונביא״ .דיייויד

(אשכול: אני מצפה לטובות מניכסוז)

כמליץ לנשיא ארה״ב לקרוא כמה ספרי יסור סל הציונות ושירת !יון

מר אשכול הביע דעתו, כי
על מר גיכסון לשכנע את הערבים
וללמדם את רוח התנו עה
הציונית ולהסביר להם, כי
היהודים אינם נמצאים ביש ראל
במקרה. כן עליו להסביר
,להם את דרך המחשבה של
:אגשים ששבו למולדתם אחרי
־אל סיים שנה.
קטע־עיתון־״מעריב״
הפועל הצעיר. ראשית הסתכל בתמונות ו־אהר־כך
התחיל לקרוא ברצינות. הבעת ר־ריכוז
שעל פניו החמירה. הטלפון האדים
שעל שולחנו צילצל וצילצל. המזכירה הפנתה
בעדינות את תשומת־ליבו לצילצול, אך
ניכסון אותת לה בחוסר־טבלנות לענות, והמשיך
לקרוא.
״אדוני הנשיא, ממוסקבה מודיעים שהסינים
התערבו בויאט־נאם —״
״את לא רואה שאני עסוק? לכי לאגדו!״
למחרת בבוקר לקח ניכסון את פאט,
טרי שיה, ג׳ולי ודייוויד אייזנהואר, ונסע להתבודד
בחווילתו הכפרית. הימים הראשונים

הכין פלאקאטים על הנושאים, העבודה היא
חיינו״׳ ו״לא זו הדרך״.

וצח אודוזוהב
^ ום יום, אחרי ארוחת־הצהרים, היתה כל
המשפחה מתכנסת בחדר הכחול־לבן למנוחה
קלה ולשיחת־רעים. ג׳ולי, שקראה את
אשמת שומרון, סיפרה למשפחה על הילד
הקטן שחלם על ירושלים. טרישיה, שקראה
את סמולנסקין, סיפרה על עוד ילד קטן, שחלם
על ירושלים. דייוויד קרא את צור וירושלים׳
אך על זה לא היה מוכן ע שוחח ב-
נוחכות הגבירות.
רק פאט לא חשה צורך להתחלק בחווייו־תיה
עם איש. היא ישבה בפינה, אפופה סודיות׳
וידה ליטפה את דבר הפועלת הטמון
בכיסה. אחר־כך היה דייויד ניגש לפסנתר,
וכולם שרו בשני קולות את נסדר אותה —
את הממשלה הבריטית, ותחזקנה.

את שארית היום בילה ניכסון בחברת
סוכנים מיוחדים של הסי. איי. אי ,.אשר
דיווחו לו על הגילויים האחרונים בפרשת
רצח ארלוזורוב.
פרשת הרצח זיעזעה את ניכסון קש׳ית.

בלילה שמעה אותו פאט ממלמל מתוך שיי.ה
טרופה :״סטאבקי! איפה הדרות של שטרית?
האם בגין יודע?״
״דיק המסכן!״ חשבה פאט, ובו ברגע
החליטה כי את אירגון יום־העיון לשגרירים
תיקח היא לידיה — ויהי מה!

התרגשות כריית
ך ום העיון היה הצלחה מסחררת. דמעות
עמדו בעיני שגריר סעודיה בשומעו
את הבלדה על ג׳מאל פשה האכזר, המתנכל
לישוב העברי; שגריר סוריה צעק ספונטאנית
:״סופך בא, האימפריה העותומנית!״
מסכת התקומה עוררה התרגשות כללית,
ואחר־כך התפתח ויכוח עירני מדוע פירקו
את הפלמ״ח.
״באמת ! 8ע 0נ 106 1מ ר 01ט ,״ 8אמר ניב־סון
בכאב.
בשלב זה לא יכול. היה שגריר מצרים
לשלוט בריגשותיי, ופרץ בבכי קורע לב,
עד שנאלצו להוציאו מן האולם על כפיים.
כאשר חזר, היה כבר ניכסון באמצע נאום־
הסיום שלו.
עליכם ללמוד את רוח התנועה הציונית!
תבינו, היהודים אינם נמצאים בישראל
במיקרה! ובכלל, מה אתם יודעים על
דרך־המשחבה של אנשים ששבו למולדתם
אחרי אלפיים שנה!״

דית, וניכסון הסתודד איתו שעות ארוכות.
בערב הודיע לפאט :״אורזים!״
עם זר כלניות בידו עמד אשכול בשדה־התעופה
לוד וציפה למטוס העומד לנחות
כל רגע. הוא נפל בהתרגשות על צווארו של
ניכסון, ובקושי רב הצליח לפלוט את הנאום,
שבמיקרה זה הכין מראש. הסיום פרץ ספונטאנית
מעמקי ליבו ״רובקה, רק עוד טובה
אחה אני רוצה ממך, ויותר לא אבקש כלום
כל החיים: זיין א מענטש! קח את תיק הביטחון!״
״אני?
אבל מעולם לא הייתי שר ביטחון!
אני באמת לא מסוגל --״
״מאיפה אתה יודע? כבר ניסית?״

רק בלשים!

זר כלניות
ך • ק אינצידנט בלתי־נעים אחד איים
1להעכיר את ההצלחה המזהירה של היום•
היה זה כאשר פרצה בתו הקטנה של
הטבח לאולם והחלה לשיר: וטו־טו־טוטו —
שהערבים ימותו! אבל ג׳ולי השתלטה מייד
על המצב, והיא השתיקה את הקטנה הסוררת.
פאט
עברה בין הנוכחים ובידה הקופסה
הכחולה. אכן, כולם גילו רוחב־יד.
למחרת הגיע לבית שליח הסוכנות היהו

נדבת ארצות־הברית על עליית ניכסון
1ולישראל היתד, חריפה מאוד: הם סירבו
לספק פאנטומים! אשכול לרא לניכסון לבוא
אליו בדחיפות. כשניכסון הגיע, מצא את
אשכול אורז בקדחתנות את הגליונות האחרונים
של הצפירה, כרך שלם של דבר
הפועלת וטופס מן המהדורה המהודרת של
ארבעים שנה להסתדרות.

״אין כעם לשלוח,״ אמר ניכסון בעצב.
״אבל מדוע?״ התרומם אשכול מעל החבילה.
״אוי,
לוי, אתה לא יודע?״ השיב ניכסון,
״אגניו קורא רק בלשים!״

!ג ^xxxxxxxxxxxx0000000000000000000000000ס סס סס סס סס סס ס סס סס סס סס סס סס ססססססססססס 0ססג^xxxxסססג ^xxxxxxxxxססס״
אילת ביפו, וגרמו להתעוררות משיחית בקרב
500 הנוכחים שם. הקהל קם על רגליו.
התזמורת הריעה בחצוצרות ובתופים. מחיאות
כפיים סוערות לא פסקו במשך כעשר
דקות. אקסטזה אחזה באולם .״י—די—דות
— יש—ר—אל! ברית־ה—מו—ע—צות!״ שאגו
כל הנוכחים באולם בגרון ניחר שעה
ארוכה.
השניים עלו על הבמה, מחאו כף, התנשקו
עם היושבים על הבמה, וכשבקעו מפיותיהם
כמה משפטים ברוסית, נשמעו מתוך האולם
אנחות התמוגגות.
השניים, ואסילי פלימנובויץ׳ שאורוב, חבר
הסובייט העליון, ו־ואדים רומיאנצוב, פקיד
בוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית
— שני הנציגים הרשמיים ששלחה
רוסיה לוועידת רק״ח בתל־אביב, היוו את
שיאה של ועידה משעממת ואפורה שלא חידשה
דבר.
יותר משעוררו סקרנות בישראל, הם עוררו
רעש בעולם. כתבי העיתונות העולמית
במוסקבה דיווחו לעיתוניהם כי יש לראות
בשיגור מישלחת זו לישראל, משום נסיון
רוסי להפטרת הקרח בין שתי המדינות. ז.־
לה־מונד הפאריסאי אפילו ציין כי השניים
יצטרכו לדווח בשובם אל ראשי הקרמל על
מאזן הכוחות הפוליטיים בישראל. אם יעשו
זאת לפי מה שראו בוועידת רק״ח, אין ספק
כי התרשמותם מן המצב באיזור תהיה חיובית
ביותר.
קשישים חובשי קסקטים, שנראו כאילו
יצאו זה עתה מקרבות ,1917 וצעירים מגו־דלי־שיער
ששאגו כמו בהופעה של הביטלס,
כירכרו מסביב לנציגים הרוסיים, נגעו בידיהם,
שלחו לעברם ברכות ברוסית, ודאגו
לפנקם, למלא את כל בקשותיהם, כדי שלא
יחסר להם דבר.
״שוב פעם הוכיחה ברית־המועצות כי ר,־א
ידידת־אמת לעם ישראל!״ אמר אחד מעסקני
רק״ח במלוא הרצינות ,״המישלחת הזאת
שבאה אלינו מברית־המועצות היא סמל
חי ני רוסיה רוצה בטובתנו!״

עסקים
מתחכ מי ם
ל חר ם

קומוניסטים שאורוב, וילנר ורומיאנצוב
סוף־סוף, יש הוכחה

ב רי או ת
פו לי טי ת

הפגנות

״רק על גופותינו יסגרו את המרפאה!״
״בריאות בלי מדיניות!״ זעקו הסיסמות, שהניפו
השבוע מפגינים נסערים, מול משרדי
קופת־חולים לעובדים לאומיים בתל־אביב.
היו אלה אנשי השכונה החדרתית בית־אלי־עזר,
שלולא הופעת המשטרה, איימו לנפץ
את זגוגיות החלונות בבניין.
הסיבה להתפרצות היתד, סגירתו של סניף
קופת״חולים לעובדים לאומיים בשכונה.
״אנחנו 90 משפחות החברות בסניף הזה,״
סיפר מתתיהו שמע, מתושבי השכונה .״אנחנו
נמצאים במרחק 9ק״מ מחדרה ואין לנו
אפשרות לקבל טיפול במרחק כזה. כל חודש
אנחנו משלמים להם 1500ל״י מסים
ועוד אלף ל״י מס־מקביל. את הסניף עצמו
קנינו בכספנו.״
״כשבאו אנשי קופת־חולים לעובדים לאומיים
להקים אצלנו את הסניף,״ סיפר ישש

ג׳רפי 45 אב ל־ 5ילדים ,״הם הוציאו
אותנו מקופת־חולים של ההסתדרות. עכשיו,
כשסגרו את הסניף, איך נחזור להסתדרות?
הלא הפסדנו את כל הזכויות כשיצאנו!״
נקמה. לדויד מלמדוביץ׳ ,המזכיר הכללי
של קופת־חולים לאומית היתד. גירסה משלו
על סגירת הסניף בבית־אליעזר .״הסניף אינו
רנטאבילי,״ אמר .״יש לנו שם גדעון של
20 אלף ל״י בשנה. זה לא הסניף היחיד
שאנו סוגרים. אפילו את הסניף המיוחס בשיכון
הוותיקים ברמת־גן, בו יש לנו חברים
חשובים ובעלי־השפעה, סגרנו בגלל
חוסר רנטאביליות.״
את תושבי בית־אליעזר לא עניינו חשבונות
הקופה. הם סברו שקופת־חולים אינה
עסק מסחרי הצריך להכניס רווחים. אבל היו
להם הסברים אחרים, שלדעתם גרמו לסגירת
סניף הקופה, כעונש לתושבי השכונה.
״בבחירות למרכז הוועד־הפועל של הקופה,
שנערכו בחדרה,״ טען מתתיהו שמע ,״נכנס
רק חבר אחד מן המרכז החופשי לעומת 20
נציגים של גח״ל. עכשיו נוקמים בנו על־כך,
כי מלמדוביץ׳ הוא חבר המרכז החופשי.״

כאשר השתרבב שמה של החברה הכללית
להשגחה (ישראל) בע״נו לכתבות על הבשר
הקפוא, הרימו כמה אנשים גבות בתמיהה.
כי באופן רשמי, חברת ג׳נרל סופר אינ־טנדנטס
קומפני לימיטד (גסק״ו בראשי תיבות)
,שמרכזה בג׳נבה שבשווייץ, איננה
קיימת בישראל. החברה, שבין בעלי מניותיה
מספר יהודים, שהמפורסם שבהם הוא המיליונר
הג׳נבאי היהודי זלמנוביץ׳ ,המקורב
לחוגי המפד״ל בישראל ואף תורם לקרנות
דתיות — נכנעה רשמית לפני כמה שנים
לחרם הערבי וסגרה את סניפה בישראל.
נשאלת השאלה, כיצד הצליחה החברה השווייצית
לסגור את סניפה ובכל זאת להישאר
בעלת מניותיה של חברת־הבת הישראלית
שלה, אשר קיבלה מזה מספר שנים
מונופול על עבודת ההשגחה של משרד המסחר
והתעשייה.
הפיתרון נעוץ בהתחכמות שמספר רב של
חברות זרות נוקט בה, כאשר ברצונן להמשיך
לנהל עסקים בישראל, מבלי להסתכסך
עם משרד החרם הערבי.
כאשר פנה משרד החרם לג׳נרל סופואינ־טנדנטס
קומפני בג׳נבה ודרש ממנה לסגור
את משרדה בתל־אביב, נענה בחיוב• החברה
הודיעה כי אין לה יותר סניף בישראל,
שמה של ישראל נמחק מפירסומי החכרה
ומרשימת משרדיה בעולם. אולם יימעשה
הקימה החברה השווייצית חברת־בת קטנה,
מכרה לה את מניות החברה הישראלית והמשיכה
לנהל את העסקים עם ישראל.
חברת הבת הישראלית, חברה נללית להש־גחח
(ישראל) בע״נז, קיבלה מונופול ממשלתי
לעבודות ההשגחה על אחסנת וחלוקת
הבשר, הסוכר, ושאר סוגי המזון שהממש־לה
מייבאת ישירות, וזאת למרות הפגם ה־אסטטי
של הכניעה הפיקטיבית לחרם הערבי.

מעגן נוציו

הדייגים בחוף טבריה לא היו צריכים
השבוע לרדת ולעלות אל סירותיהם.
הם יכלו להמשיך לשוט על־פני הטיילת, כמו הדייגים בתמונה

שהעלו בקלות את חרטומה של סירתם אל רציף הטיילת. פני
הכינרת עלו תוך תקופה קצרה במטר שלושים וחמש. כתוצאה מכך
נגרמו נזקים כבדים בעיקר למפעלי הנופש הנמצאים על חוף הכינרת.

מזה 50 שנה לא אירע כדבר הזה. הכינרת, שגזלו ממנה את מיטב מקורותיה,
שהעבירו את מימיה דרך המוביל הארצי אל הדרום הצחיח, גאתה. תוך שבוע אחד
עלו פני המים שלה ב״ 1.35 מטר, התפשטו על שטחים בחופיה וגרמו נזקים ליישובים
שמטביבה. ממרומי ההרים נראה היה שהכינרת שינתה את צורתה עד שלא ניתן
עוד לשיר ״יש לי כינרת.״ לקראת סוף השבוע ירדו פני המים בטנטימטרים ספורים,
אך בכביש היורד אל הכינרת בטבריה עדיין ניצב השלט :״זהירות, מים עמוקים ! ״

ימת הדקלים

כך נראתה השבוע חור שת הדקלים שבקיבוץ עין־גב, בחוף
המזרחי של הכינרת. מי הכינרת הגואים הציפו את השטח
רגיל, בו ניתן היה לכל דיכפין לשוט בסירות בין דקלים מצילים.

במועדון מינוס 206 בטבריה, העלו המים את המקום ל־
״מינוס 205״ .המים הציפו את כל המעגן ורחבת המועדון,
ובעלי המקום היו נאלצים לחתור בסירות משוטים כדי להגיע למיבנים שהוצפו במקום.

מינוס נמה?

במדינה
רפואה
ס עד ה
ב הי כל
כימעט חודשיים לאחר שבניתוח היסטורי
הושתל ליבו של אברהם סאדגת, פועל־הבניין
שלקה בשטף־דם במוח׳ בחזהו של
יצחק סולם, וכחודש לאחר שהנהלת בית־החולים
ביילינסון הודתה רשמית כי הלב
שהושתל, אכן נילקח מגופו של סאדגת, הובא
לבית־החולים ביילינסון חולה־לב נוסף: שר־הבריאות,
ישראל ברזילי.
היה זד, המשך עגום לפרשת הלב־השתול,
אותה ממשיכה לחולל משפחתו של אברהם
סאדגת. השר ברזילי לקה בהתקף־לב על
בימת היכל־התרבות בתל־אביב, לעיני שלו־שת
אלפים צופים, בתוכנית קליידוסקופ, עת
רואיין על־ידי עורכת המישנה של דבר, חנה
זמר, על בעיות השתלות־לב, יחד עם פרופסור
מורים לוי, מנהל מחלקת ניתוחי־חזה
בביילינסון, והד״ר פינחס קורן, מנהל בית-
החולים.
באמצע הראיון, פרץ אחיו של אברהם
סאדגת, יעקב, בצעקות כי במקום נמצאת
המשפחה של תורם־הלב, התובעת משפט-
צדק על רצח בך משפחתם. המנחה פנתה
אל האח הנירגש, ושאלה אותו לרצונו.
״אנחנו תובעים משפט־צדק,״ הכריז ,״וברצוננו
להגיד זאת לקהל!״
״ האח נרצח!״ האלמנה עופרה והאח
יעקב הוזמנו לעלות על הבמה. תחילה
נראה היה כי יסתפקו בהאזנה להרצאתו
המפורטת של שר־הבריאות ולהסבריו. אך
לפתע קטע אותו יעקב :״הלב נלקח כשעוד
היה בחיים!״ זעק .״אתם אמרתם לנו
שאתם רוצים לרפא את בעלי, אבל הוצאתם
את ליבו!״ הוסיפה האלמנה ביבבה.
משקיבל רשות, ניגש יעקב סאדגת למיקרופון,
והודיע נרגשות :״אני מודיע
שהאח שלנו נרצח,״ אמר .״הוא לא תרם
את ליבו אלא הוא נלקח ממנו כשעוד היה
חי!״ כדי להמחיש את עוצמת המהלומה,
שלף מכיסו חופן כדורי־רפואה ואמר כי
מאז מות האח הוא חי רק בעזרת כדורים
אלה.
בני משפחת סאדגת תיכננו היטב את
המבצע. לפני המופע חילקו כרוזים, תחת
הכותרת ״אנו מאשימים.״ בכרוזים טענו
כי מנהלי ורופאי ביילינסון ״האחראים לכריתת
לב משפחתנו אברהם סאדגת הי״ד•
בעודנו חי, ביצעו כגנבים בלילה את זממם
הנפשע בחדרי־חדרים, למען התהילה והתפארת.
תוך התעללות מחפירה ברגשי אנוש
ובחסות חלוק רופאים צחור,.
״אנו מאשימים,״ ממשיך הכרוז ,״את
הרופאים, כי תוך סחטנות אילצו את בניד,משפחה
לחתום על ויתורים על כל תביעה
נגדם, ואך בתנאי זה נאותו ״ברוב חסדם״
להודות כי אומנם בן משפחתנו הוא ה־קרבן.״
בני המשפחה הודיעו כי לא ישקטו
עד שתוקם ועזת־חקירה שתחקור איך נעקר
ליבו של אברהם.
׳ 24 שעות לאחר הדרמה בהיכל־התרבות,
התכנסה משפחת סאדגת בבית־האלמנה. ברחוב
לה־גרדיה ביד־אליהו. בני־המשפחה
היו עדיין נרגשים מאוד, וקיימו אזכרה ליקירם
.״לא היתד, שום התפרצות, כמו שכתבו
בעיתונים,״ אמרר במרירות ,״לא היה^
שם שום דבר.״
״כתבנו לב״לינסון כל־כך הרבה מכתבים
והם לא ענו לנו,״ אמרה האלמנה עופרה,
״ואם שר־הבריאות קיבל התקפה — כניראה
שזה מגיע לו.״

דרכי־חיים
א שת השכן אחמד אסעד מאסרווה ומוסטפא אחמד
חמדאן ג׳בארה הם שני שכנים בכפר טייבה.
במשך שנים שררו ביניהם יחסי ידידות וריעות.
ג׳בארה אף בנה את ביתו כשהוא
סמוך לחלקת שכנו.
הצרות התחילו כאשר רצה ג׳בארה להקים
קומה שנייה לביתו, ובה מרפסת הפונה
לחצר שכנו. לכך לא היה מאסרווה מוכן
להסכים .״לא איכפת לי שתקים קומה שנייה
לביתך, אך אל תקים את המירפסת הפונה
* השם יקום דמו, תוספת לשמו של מי
שמת במערכה או בידי אוייב.

היא טוענת :״הפקיד הציע לי ־ תשכבי איתי ותקבלי ויוה!
ף*י סערות אינן פוסקות בעיר העוז
1לים אשדוד. טרם הספיקו הרוחות
להירגע מהשביתה בנמל ומסופת הגשמים
המשתוללת, ובבר נמצא לתושבי אשדוד
עניין אחר לגעוש סביבו.
מפה לפה עברה השבוע השמועה בעיר־הנמל
הדרומית :״במשרד־השיכון מחלקים
דירות תמורת נשים. מי שנותנת, מקבלת
דירה!״ קשה היה לשמועה דמיונית מעין
זו להיקלט, לולא יכלו מפיציה להצביע
על דמות מוכרת ולטעון :״לה זה קרה!״
היתד, זו נינה (נינט) מורלי, יפהפיה
מליאת־גוף בת ,20 שחמודותיה צודדו עיני
הרבה גברים באשדוד. מאז עלתה לפני
מספר שנים עם הוריה ממרוקו, עבדה נינה
בבית־אריזה מקומי, סייעה להוריה לפרנס
את 11 אחיה ואחיותיה. כשבגרה והפכה
לנערה, הלך שם יופיה לפניה ורבים היו
אלה שרקמו חלומות אודותיה.
זכה בה יהודה אשרף, מזלגן בנמל־אשדוד,
המשמש גם כזמר לעת־מצוא, ששיריו ו־פיזמוניו
בוקעים מהפינה המזרחית של קול־ישראל.
היחסים בין נינה ואשרף היו הדוקים
מאוד ונמשכו זמן רב. אבל כשהועלתה
בעיית הנשואין על הפרק הסתבר כי אשרף
נשוי ואב לילדים ואינו יכול לקבל גט.
אחרי שעובדה זו התבררה גם למשפחתה
של נינה, גירשו אותה הוריה מהבית. אשרף
תרם לקיומה בעזרת 150ל״י לחודש
ששילם לה כדמי־מזונות, ואף שכר עבורה
דירה קטנה. אבל נינה החליטה לעמוד על
זכויותיה. כעצמאית רצתה שיכון לעצמה.
היא הצטיידה באישור מתאים מלשכת־הסעד

שלא הציע לנינה לשכב איתו, אלא שאפילו
לא הראה לד, דירה. חוץ מזה אין לו שום
סמכות לחלק דירות. הוא בסך הכל פקיד
קטן הממלא טפסים וזה הכל״.
אבל מול הכחשתו של כחלון עמדה עדותה
של נינה, שהמשיכה וטענה כי כחלון
הציע לה לבוא עימו ביחסים והבטיח לה
דירה של משרדיו,שיכון בתמורה.

פגן י ר

נינה מורל•
באוטו שלו, אדום כזה עם גג לבן, ונסענו
לאיזור ו׳ .בדרך התחיל דוחף לי ידיים.
דחפתי אותו בחזרה ואמרתי לו, :מד, אתה
חושב? מד. באתי איתך לכאן? תראה לי
דירה ולא את הידיים שלך!,
״בסוף הגענו לבית מספר .1526 יש שם
שתי דירות ריקות. הוא הוציא מהכיס שלו
מפתחות ונכנסו לדירה מספר .9איזה יופי
של דירה! שלושה חדרים עם הכל. פתאום

\ 2בו\

ך* מצב כזה קשה היה לחוקרים להחליט
למי להאמין, מה עוד שהסיפור עשה לו
כנפיים בעיר ורבים היו מוכנים בבר להישבע׳
כי זר, הנוהג המקובל באשדוד לקבל
שיכון מאז ומתמיד.
״החלטנו ללכת לבדוק את הדירה שם
התרחש המעשה לדברי המתלוננת,״ סיפר
המפקח לינהרד .״התברר שהדירה, שלפי
דבריה של נינה הוצעה לה שם ההצעה
המגונה, שייכת לאחד בשם אוחיון, ויש
שם מנעול נבוב. זה לא מנעול סטנדרטי
ואין לשער שלכחלון יש מפתח לדירה זו.
לא רצינו לפרוץ את הדלת, ללא צו מביתר,משפט,
וטיפסנו על המרפסת כדי להציץ
פנימה. ראינו שהבית מזוהם מאוד ושליד
דלת הכניסה יש קורי עכביש על המשקוף
העליון וערימות של זבל למטה. היה ברור
שאיש לא פתח את הדלת של דירה זו
במשך חודשים רבים.״
כאלטרנטיבה הצביעה נינה על שתי דירות

ופנתה אל משרד־השיכון כדי לקבל את
אחת הדירות הנימות עבור עולים חדשים.
שם פגשה נינה את אפרים כחלון (,)44
נשוי ואב לחמישה ילדים, נציג משרד־השי־בון
באשדוד. כאן החלד, הפרשה להסתבך.

הוא תפס לי ביד ואמר לי, :תשכבי איתי
והדירה הזאת שלך. תיכף אני נותן לך את
המפתחות ,.דחפתי אותו ממני וצעקתי לו:
,מה אתה חושב, שאני זונה?,״
נינה לא הסתפקה בהפצת הסיפור, אלא
מיהרה לתחנת־המשטרה המקומית, הגישה
תלונה על הצעות בלתי־מוסריות שהוצעו לה
על־ידי נציג משרד־ד,שיכון תמורת שיכון.

י* 1אהתחיל לסחוב אותי,״ סיפרה
נינה מורלי .״אמר לי: תבואי מחר.
באתי מחר, אמר לי תבואי בעוד שבוע.
אחר־כך היה אומר לי, :תראי זה לא כל
כך פשוט. העניין שלך לא כל כך מסתדר.
אבל אם תסכימי ללכת איתי, יהיה בסדר.״
אחרי תקופת מה הוצעה לנינה דירה בת
48מ״ר ובמקום רחוק ממקום מגורי משפח־תה.
היא מבעה דירה של 52מ״ר ובאיזור
ר, ליד קרוביה.
סיפרה נינה על־מה שקרה אז :״באתי
למשרד של אפרים והוא אמר לי שאם אני
רוצה דירה כזאת אז אני צריכה לבוא
איתו ולראות דירה מתאימה. לקח אותי

נוספות, שיתכן ולשם לקח אותה בחלון.
אבל כשבדקו השוטרים דירות אלה הסתבר
כי מתגוררים בהם דיירים. אלא שממצאיה
של המשטרה לא שיכנעו את ידידיה של
נינה. אמר אחד מעובדי הנמל, חברו של
יהודה אשרף :״ככה זה חביבי באשדוד.
אם יש לך אשר, או חברה יפה, כל המנהלים
רצים אחריך. תראה את פורטונה מ־השיכון
שלנו. איך היא קיבלה שיכון לפני
כולם. איך אתה חושב היא עשתה את זה?״
אמר אפרים כחלון עצמו :״כל מה שהיה
לומר אמרתי במשטרה. נינה יכולה לקבל
דירה, אבל היא דורשת דברים לא רגילים.״
הסתבר כי בינתיים אושרה לנינה מורלי
דירה של 48מ״ר על־ידי חברת ענזידר.
אבל ספק אם היא תובל להשתמש בה בזמן
הקרוב: המשטרה שוקלת עתה אם להעמידה
לדין באשמת מסירת עדות כוזבת.
כשקראו לד. למשטרה והצביעו בפניה על
חוסר היסוד בטענתה על ביקורה באותה
דירה, אמרה נינה :״אז אין דבר, תמחקו
את העניין הזה עם הדירה.״

בפסק־דינו המנומק הגיע השופט אלוף למסקנה,
כי הסיכוי שמיקרה דויד ובת־שבע
יחזור על עצמו דווקא מעל מירפסתו של
ג׳בארה הוא קלוש .״אין כל הכרח שאשת
התובע תצא לחצר בתלבושת קלה,״ קבע
השופט.

קשה היה לשמור את נוסחתו של ד,תרכיב
החדש בסוד. בדרך חשאית הועברה הנוסחה
לארצרת־הברית, שם הפך הסם המעבדתי
למילה האחרונה בין מעשני הסמים. הסם,
המכונה בשם ט. ה .סי ,.מיוצר עתה בעשרות
מעבדות בלתי חוקיות בארצות־הברית,
ומשווק במחירים אסטרונומיים בהשוואה
לסמים אחרים.
הסיבה לכך היא שתהליך ייצורו וזיקוקו
במעבדות הוא תהליך ארוך ומסובך. מנד,
בעלת השפעה של סם זה עולה כ־ 10 דולאר,
מחיר המונע מהסם המעבדתי להפוך למצרך
המוני. כתוצאה מכך מוכרים הרמאים חומרים
כימיים אחרים, אותם הם מגדירים כט.
ה. סי ,.המכילים רק כמות קטנה של הסם
המקורי.
תכונותיו של הם. ה .סי. דומות לאלה של
הל. ם .ד. אם יגיע היום ובארצות־הברית
יתירו את השימוש בחומר מעבדתי זה,
שאינו גורם להתמכרות, עשוייה ישראל
להרוויח מכך. כבעלת הפאטנט על הנוסחה
של הסם המעבדתי, היא תדאג ודאי להבטיח
את זכויותיה לתמלוגים מכל נוטלי הסמים
האמריקאים.

ריר\ז,
רא ידיים \

לחצרי,״ דרש מאסרווה. הנימוק שבפיו: מן
המרפסת יוכל ג׳בארה להציץ אל המטבח
וחדרי־ד,שימוש שלו, ועלול, חס־וחלילה, לפגוע
במבט־עין בצניעות אשתו.
ג׳בארה לא התרשם מן הנימוק, עשה
הכנות לבניה• כאן פקעה סבלנות שכנו,
והוא פנה לבית־המשפט והוציא צו־מניעה
זמני בנימוק שמעשי מאסחזה יגרמי לו
״נזקים חמורים שאין לפצותם בממון, בזאת
שיגרמו להיזק ראיה וימנעו ממנו הנאד,
מתקבלת על הדעת מרכושו.״
דויד ובת־שבע. כאשר החל המשפט
מתברר בפני השופט ציון אלוף בנתניה,
העלה פרקליטו של מאסרווה, עורך־הדין דויד
רינת, את רעייתו לדוכן העדים, להוכיח כי
בביתה היא מסתובבת ללא מטפחת־ראש ובלבוש
קל, ועיני השכן עלולות לשזוף חלקים
מגופה.
לעומתו טען ג׳בארה, כי המירפסת נבנית
לפי רשיון ובהתאם לתוכנית־בניין־ערים, וחוץ
מזה אין הוא מתעניין בנעשה בבית־השימוש
של שכנו וכל רצונו במירפסת
שבה יוכל לשאוף מעט אתיר צח.

עכביש

* * לאשלחוקלי משטרת אשדוד נראה
411 היה שקצת מופרז לשלם בדירה עבור
חסדיה של אשה, אפילו אם היא יפר,פיה
כנינה מורלי. סיפר המפקח בצלאל לינהרד,
מפקד תחנת אשדוד:
״אחרי שנינה הגישה את תלונתה קראנו
מייד את אפרים כחלון לחקירה. הודענו גם
על המיקרה לנציבות שירות־המדינה, מכיוון
שהוא עובד מדינה. אבל בחלון הכחיש
הכל. לדבריו לא דובים ולא יער. לא רק

סמים
ת מ לוגי ס
מ שכריס
לפני כשנתיים הצליחו חוקרים, במעבדות
האוניברסיטה העברית בירושלים, ליצור
במעבדה סם משכר הדומה בתכונותיו ל־חשיש.
אחרי שהצליחו למצוא את המפעיל
הכימי העיקרי שבחשיש( ,טטרההידרוקנבי־נול)
הרכיבו אותו בצורה כימית. חוקרי
האוניברסיטה ביקשו אז לשמור את המצאתם
בסוד, כדי שלא ישתמשו בה כתחליף
לחשיש.
אבל באוניברסיטה בה נמצאים, לפי עדות
הסטודנטים עצמם, כאלף מעשני חשיש,

נשיסת־אס
רגיווא שביגל,
נו ע מנב׳ ת״ א,
הסבוצה שעשתה
את הברתי״יאומו:
זנתה נאויטת
אסיה בנחוגר,
והביאה עי3ה
לישראל אח

שלא כילתה השריפה, שהרסה את
אולם הנוסעים בנמל־התעופה לוד, איימו
לסיים מאות האוהדים הנלהבים של קבוצת
הכדורגל של מכבי תל־אביב, שערכו לה השבוע
את קבלת הפנים הסוערת והנלהבת
ביותר שראה נמל־תעופה זה אי־פעם.
המכבים, שנטלו בסיום טורניר כדורגל
מפרך ומתיש את גביע אסיה לקבוצות אלופות׳
סברו כי האיצטדיון בבאנגקוק, בו
שיחקו, הוא הגיהינום הנורא ביותר שידעו
בחייהם• אבל זה היה לפני שנפלו לזרועות
אוהדיהם. אלה, שהמתינו להם מצויידים בסיסמות,
דגלים וים של פרחים, כמעט לרעו
לגזרים את אליליהם מרוב הערצה ואהבה.
הם הטילו מצור על אולם הנוסעים. כאשר
הופיע שחקן בפתח, נשלחו מאות
זרועות לטפוח על שכמו, לצבוט בלחיו או
לקרוע את בגדיו. השוטרים ניסו לחלץ את
הכדורגלנים דרך יציאה אהרת, אולם הצרים
המתינו גם שם. כדורגלני מכבי השאירו בפנים
את חבילותיהם ובגדיהם וזינקו החוצה
בבחינת ״מה שיהיה יהיה!״

חגא טזרנגי״
ך• רימו אותם על כפיים, נשאו אותם
| 1על כתפיים. ענדו להם מחרוזות פרחים.
״הנה הנה הם באים — השדים הצהובים!״
הריעו האוהדים בקצב והמשיכו בשירה :״הגביע
הוא שלנו.״
גביע הזהב של אלופת אסיה, נישא בידי
משה עסיס, שהורם על כתפיים ונסחף בים
של מעריצים. כולם רצו לחטוף את הגביע.
לבסוף הוא נשמט מידיו של עסיס ונשבר
לשניים — הכן לחוד והגביע לחוד. אבל השמחה
נשארה שלמה. היא נבעה מכך שבפעם
הראשונה זכתה קבוצת כדורגל ישראלית
להישג של ממש, לא במזל ולא בחסד,
אלא הודות לזיעה, לדם ולדמעות, שהשקיעו
כל שחקני הקבוצה על מנת לזכות בגביע.

אנשי מחלקת הביון של משטרת ס־אול. כי
כאן היתד, מכבי תל־אביב צריכה להכריע
קבוצה, שלדעת כל השחקנים וכל המומרים,
היתד, טובה ממנה.
במישחק־הצוות שלהם, במהירותם, בבשרם
הגופני ובנוקשותם, היו הדרום־קוריאנים
טובים פי כמה ממה שמסוגלת קבוצה כמכבי
תל־אביב להפגין .״אם היו משחקים אצלנו
בליגה, הם היו לוקחים את האליפות כמו
כלום,״ אמר גיורא שפיגל, כוכב מכבי.
״אני לא מאמין שאיזה קבוצת כדורגל ישראלית
תצליח עוד פעם לנצח אותם,״ אמר
יוסלה מרימוביץ׳ ,מאמן מכבי.

חגזזח־יב
שר דיין
^ כל דווקא במישחק זה, כשבשלבים
\ £המוקדמים הפגינה מכבי רמה בינונית
ביותר, היא התעלתה לפתע לדמה ,׳שאפילו
עסקניה המושבעים והשרופים ביותר
לא האמינו שהיא מסוגלת להציג כמותה.
״ראיתי הרבה מישחקים של קבוצות ישראליות
ושל נבחרות ישראל,״ אמר יוסלה
מרימוביץ׳ ,שייצג בעצמו את נבחרת ישראל
בעשרות מיפגשים בינלאומיים ,״אבל מעולם

לא ראיתי קבוצה ישראלית משחקת בצורר,
כזו.״
זה היה המישחק שיחרת כאחד ממישחקי
השיא ב־יטטוריה של הכדורגל הישראלי.
אחרי 90 דקות של קרב איתנים, כשהתוצאה
היתר, תיקו ,0:0נותרה עוד הארכה של
30 דקות. כל כדורגלני מכבי היו באפיסת
כוחות גמורה. כמה מהם, כמו המגן נ?יקו
בלו והרץ מאיר נמני, היו פצועים בצורה
רצינית. הם היו סחוקים וגמורים וקשה היה
להאמין כי יוכלו להגיע ברגל עד לאוטובוס.
אבל כששרק השופט להמשך המישחק, ניעורו
בהם כוחות בלתי רגילים, שאיפשרו להם
להבקיע את שער הניצחון מרגליו של דרור
בר־נור בדקה ר,־ 112 של המישחק, ולשמור
על התוצאה עד לשריקת הסיום.
״היום זה נראה כמו סיוט, אני 7א יודע
איך עשינו את זד״״ אמר השוער חיים לוין.
ואילו לגיורא שפיגל היד, רק הסבר אחד:
״המוח היהודי הוא שעשר, את זה. זה נשמע
כמו מליצה אבל זאת האמת — הרוח
של מכבי בתוך החולצה הצהובה היא שהביאה
לנו את הניצחון.״
לתאילנדים, מארחי טורניר גביע אסיה,
היה ברור כיצד עשו כדורגלני מכבי את ה־בלתי־ייאמן,
ניצחו את נבחרת השדים של
קוריאה הדרומית. השקפתם התבטאה בכותרת
של אחד מעיתוני באנגקוק :״הבחורים
של דיין זכו בגביע אסיה!״

גבדיב
\ 2ש חז־י ב
וזיי״״י

...י, ויי1־״ 1)11#׳ ט׳ 11 זז ווי י• ין.

^ די להכיא את גביע אסיה לישראל,
היתה מכבי תל־אביב צריכה להתמודד
תוך שבועיים עם חמש קבוצות, בתנאי אקלים
בלתי רגילים, בחום לוהט ואדים מהבילים,
כשמולה ניצבת איבת הקהל, ובמיק־רים
מספר גם חד־צדדיות השופטים.
אולם כל אלה היו כאין וכאפס לעומת
מישחק הגמר נגד קבוצת יאנג־זי של דרום־
קוריאה, המורכבת מ־ 11 גברים השוחים,

סברת האדונים

ה ק בו צ ה,

גביע אסיה לקבוצות אלופות בכדורגל נישא בידי
כדורגלן מכבי ת״א, משה עסיס, בנמל־התעופה בלוד,
ש ב או

לקבל

את 11113ברתלח בו ת __ ח סו תתק די ב.

אנשים
י ח סי ם לבביים בישיבת סיעת המערך בכנסת, שנערכה

בשבוע שעבר, העלה חבר־הכנסת מרדכי
כיבי את שאלת הילודה, ושאל מה יכולה
הממשלה לעשות יותר מכפי שנעשה עתה,
בכיוון עידוד הילודה? השיב לו ראש־ד,ממשלה׳
לוי אשכול :״אני יכול להבטיח
רק, שכל 22 חברי הממשלה יעשו את כל
מה שהם יכולים לעשות בגילם. אולם, אם
כוונתו לדיון רציני, הרי יש לקיים דיון כזה
בניפרד.״ י • לאלה שחשבו כי מלחמה
ושלום זה דבר דומה, נכונה בשבוע שעבר
אכזבה, כששמעו את תשובתו של שר־החוץ
אבא אבי לשאילתה של חבר־הכנסת
שמואל תמיר :״המלחמה ממוטטת את
השלום,״ אמר השר .״לשון אחרת: מלחמה
וחוסר מלחמה הם שני דברים שונים ח״ב
מע״י החדש דויד גולומב לא התרגל
עדיין לקריאות־ביניים הומוריסטיות. כך נסתבר
השבוע. הוא נאם נאום בו הישוזה את
התעשייה לנערה, שהוריה הגנו עליה מכל
פגע, ובינתיים הגיעה לגיל .24״ועכשיו
אתה בעד חשיפה?״ קרא ח״כ אורי אבנרי.
גולומב הגיב על־כך ברצינות גמורה, הצדיק
את תמיכתו בקו של חשיפת התעשייה לתחרות
תוצרת־חוץ מי שהיה שגריר
ישראל בפאריס, יעקב צור, סיפר בראיון
עיתונאי אילו יחסים לבביים שררו בין ישראל
ומצריים בראשית שילטונו של גמאל
עבד־אל״נאצר. למשל, כשהיה משתרר
מצב מתוח בגבול, היה עובד השגרירות
הישראלית בפאריס יוצא לרחוב ומטלפן מטלפון
ציבורי לשגרירות המיצרית, כדי להרגיע
את ממשלת־קאהיר. פעם, כשהיה
העניין דחוף במיוחד, אף טילפן צור עצמו
ממשרדי השגרירות, אל השגריר ר,מיצרי,
הודיע לו שאין מקום לחששות. ידיד צרפתי
העיר לו לאחר מכן שיש כנראה מרגל
מיצרי בשגרירות הישראלית — ומכך למד
צור כי הצרפתים מאזינים לקו השגרירות.
יחסים לבביים אלה הופסקו כאשר ערך
דויד כן־גוריון, ימים מעטים אחרי שובו
משדד,־בוקר, את התקפת ר,״תגמול״ המוחצת
על רצועת־עזה, בה נהרגו עשרות
חיילים מצריים, בסוף פברואר # .1955
איזה עתיד צפוי לעם היהודי? על־כך השיב
חבר־הכנסת שמעון פרם, בהרצאה שנשא
בפני נשות החוג לתודעה פוליטית של
ויצו; ״אני נגד בניית בתי־מלון בישראל,״
הכריז .״אני לא רוצה שניר,פך לעם של
מלצרים! עתידנו טמון בהתפתחות האינטלקט
היהודי, ולזאת נגיע על־ידי בניית אוניברסיטאות,״
אמר פרס, לקול תשואות
קהל הנשים • .כשניסה השבוע צלם־עיתונות
לצלם את אולם הכנסת, כדי להמחיש, בתמונות,
את מיעוט המשתתפים בדיוני המליאה,
אסר עליו קצין הכנסת, סגן־אלוף
יצחק כן־גל, לצלם .״אני ארשה לך לצלם
במליאה, רק כאשר יהיו נוכחים בה
60 אחוז מחברי הכנסת,״ הסביר. השיב
הצלם :״אם כך, אין לי הרבה סיכויים לצלם,
אי־פעם, בתוך המליאה.״

״פ א שיס ט
מו שתן ! ״
מהו ההבדל בין המערך לבין הליברים
העצמאיים? על כך השיב השבוע יצחק
ארצי, יושב־ראש מזכירות הל״ע :״המערך,״
אמר ,״היא מפלגה גדולה עם אוהדים
מעטים, ואילו הל״ע היא מפלגה קטנה עם
אוהדים רבים.״ #על הביזבוז וחוסר־היעילות
הקיימים בהסתדרות קבל השבוע
גידעץ פורמן, דובר תנועת החרות :
״הילל זיידל, הנציג היחיד של האופוזיציה
בוועדה המרכזת, גורם הפסדים להסתדרות
וסבל לחברי מע״י ומפ״ם. הוא מאלץ
אותם לשתות תה פעמיים, במקום פעם
אחת.״ איך עושה זאת זיידל? ״בזה שהוא
מכריח אותם לעשות דיון חוזר על אותו
נושא. האחד איתו, והשני בלעדיו, זמן מה
קודם לכן.״ משום כך הביע פורמן חשש
כי ״בכך תיגדל לאין שיעור כמות כוסות
התה הנצרכת בהסתדרות מדי שנה.״ י•
לעיתונאית סילכי קשת אין מזל עם
שמה. כאשר ריאיינה לפני חודשים אחדים
את חבר־הכנסת דויד הכהן קרא לה המרואיין
סילביה קשת. ואילו בראיון
שקיימה בשבוע שעבר עם חבר־הכנסת דויד
בן־גוריון, התעקש ביג׳ילקרוא לה סילבה.
משנפגשו סילבי ובן־גוריון לצורך הראיון,
לא האמין האחרון כי זו היא, והודה באוזניה
כי חשב שהיא ״מפחידה״ יותר • .עיתונאית
אחרת, מישל ריי, זו שנשבתה

לפני למעלה משנר. על־ידי הויאט־קונג,
וידידתו האישית של מפקד אל־פתח א בו
עמאר, לא תגיע א־צה לסיור של חודש,
אותו תיכננה מזה זמן רב. קשיי לידה
מרתקים אותה למיטה, למרות שהיא רק
בחודש השלישי להריונה. בעלה, הבמאי
קוסמה באבראס, אינו זז מצידה, למרות
שדיעותיו הציוניות ידועות בכל חוגי
השמאל בפאריס. ריי תנצל את הריתוק
למיתה לכתיבת ספר על הציונות — מראשיתה
ועד מלחמת־ששת־הימים • .הפסקת
החשמל שאירעה בשבועשעבר פגעה ב־פארלמנט
הסטודנטים של האוניברסיטה ה־עיברית
בירושלים, שנערך לראשונה אחרי
האורות באולם,
הפסקה ארוכה. בשכבו
עלה אחד מעסקניה של הסתדרות הסטודנטים
על הבמה והודיע לנוכחים :״היות
ואין חשמל והנהלת דמשק לא מרשה לנו
להשתמש במצברי החי־ום, נבטל את הערב
ונקיים אותו בשבוע הבא.״ ההצעה התקבלה
בקריאות בוז. אל הבמה עלה אדיה
סו כ ר, חבר מצפן והכריז :״שום פונקציונר
קטן ושום פאשיסט מושתן לא ימנעו מאי־תנו
לערוך פארלמנט.״ בסוף הדיון, שנסב
על שאלות ההתנחלות והסיפוחים, זכתה
הצעתו של בובר, לנסיגה מיידית, לרוב.
וזאת בגלל שתומכי בובר, ממצפן, היוו כמעט
כמחצית הקהל המועט־יחסית, שנרתע
כנראה באותו ערב מסיפת השלג.
שילוב מיזר חי
להפתעה בלתי־רגילה וכתה השבוע ור*
ד ה דן, אשתו של כתב מעריב בפאריס,
אורי דן. לורדה, שהיא דוגמנית צמרת
אצל האופנאי הפאריסאי איב פאן־לור*
אן, יש זכות לקנות, במחיר מוזל, אחת
החליפות אותן היא מציגה. בתצוגת השבוע
היתד, נוכחת השחקנית מוניקה וימי,
שביקשה לרכוש את החליפה אותה הדגימה
ורדה. אך האחרונה רצתה את החליפה
לעצמה, סירבה לוותר לטובת אשתו של
הבמאי מיבלאנג׳לו אנטוניוני. זו עמי

במקל: כאשר חזרו בשבוע שעבר שחקני
התיאטרון מהצגת תעלולי נישואין בנצרת,
התעלל בהם מזגיהאוויר הגרוע: טנדר צבאי
התחלק והתנגש במונית שלהם. השחקנים
נילקחו לבית־החולים התורני, נישלחו, לאחר
בדיקה, לבתיהם, כשהם סובלים מסחרחו־רות
— מלבד רונאי הצולע מאוד. שני
שחקנים אחרים באותה הצגה, י ע קו ב כד
דו ו עז רי אלאשרדב, הגיעו בשלום.
הם נסעו במכוניתו של בודו הדיסקוטק
לילות עוספיה, בכניסה לכפר הדרוזי עוס־פיה
שבכרמל, אשר נפתח בערב ראש־השנה
האזרחית על־ידי שחקנית הקולנוע חנה
עדן, בשיתוף עם בעלי־המקום הדרוזיים
— ניסגר. בהסכם נאמר, כי המקום ישא
אופי מזרחי, בשילוב מוסיקה מערבית.
כאשר ערכו הנכבדים המקומיים ביקור בדיסקוטק,
הסתבר להם כי נערות גוגו מקפצות
שב, המוסיקה מרעישה, ואין כל זכר
לתוכנית מזרחית. לאחר דין ודברים התפרק
ניסיון השילוב המיזרחי והמערבי בשטח
הבידור החיפאי • .הצייר הישראלי עו ד ד
פיי נגרש מתכנן תערוכה שתימשך שלוש
שעות — ותעלם. הציורים יהיו בנויים מחומרים
וחומצות המעבלים זה את זה עד
שנעלמים, והמטרה, לדברי פיינגרש :״לתת
לציור את המימד האנושי של לידה ומוות.״
שם התערוכה: שתו פז־גז! • הקהל שנכח
השבוע בנמל־התעופה לוד, הופתע כאשר
ירד ממטוס אייר פ ר אנ ס שהגיע מפארים
גבר מזוקן, לבוש בהידור, שכרע־ברך
ונישק את המסלול. אחר קם, הרים ידיו
כלפי מעלה וצעק :״ושבו בנים לג ולם!״
משגמר לצעוק, קרב המזוקן למירפסת נמלי
התעופה וקרא :״הגעתי ארצה לשבועיים.
כל אלה שחייבים לי כסף, נא להתקשר או
לבוא.״ לאלה שהתעניינו ״מי המצדיק ,:־
זה?״ מיהרו מקבלי פניו להסביר :״מה?
אתם לא יודעים? הרי זה כניכהן ! ״
ולאלה שלא יודעים מי זה בני כהן: כני
הוא עיתונאי ובמאי סרטים מתל־אביב, שהשתתף
כעוזר במאי ברוב הסרטים שהופקו
בארץ, ומביים עתה סרטים בצרפת.

״נש!ז הבריונים״ :הסצינה שנאסרה על־ידי הצנזורה
אהבה? רק לחצאי גופות !
קולנוע ישראל
מ ה שמותר
ל אפיפיור

״עד לפני שנד״״ מספר המפיץ שלום
וולף ,״לא נגעתי בסרטים העוסקים במין.
השנה הבנתי שאו שאני אסגור את העסק,
• דוי ד כן ־ גו ריון, ב ר איון ע ם
או שאני אפיץ גם סרטים כאלה.״
סי ל בי קימת :״דיסקוטק? מה זה? אף
הסרט האחרון שלו, נשף הבריונים, שפעם
לא שמעתי על זה. מה עושים שם?״
יוצג בקרוב בתל־אביב, הוא מוצר טיפוסי

• הנ ״ לעל נו לדהמאיר :
של הזמן המודרני. בעצם זד, סיפור על
לה תכונה אחת שלילית: השינאה. והשינאה
מנהל־בנק המסתבך בשוד, אבל בתוך זה,
מעבירה אותה על דעתה. זה הולך ומתגבר.״
לשם הטעם הטוב, יש הרבה מאוד סצינות
בהן אותו פקיד־בנק מבלה בילויים אינטימ•
הנ ״ ל על השר פי נחסס פי ר :
״הוא יכול להיות שר מצויין. ראש־ממשלה, יים עם ידידתו.
מה שמוזר הוא שלפני שנה שום סצינות־הוא
יכול להיות כפי שאני סנדלר.״
מיטה, בשום סרט, החל בברגמן וכלה ב•
הנ ״ ל על השרישראליש עי ־
ריגול, לא היו עוברות את הצנזורה הישראיססססססססססססססססססססס
* 0 0 0לית. בסרט הנוכחי פסלה הצנזורה סצינה
של אהבה, המראה את כל שני הגופות, ומה
זר, לפני שנתיים, כאשר שמעה אהובה את
שהם עושים, אבל התירה סצינה שנייה.
קולו של בליץ בסתכית רדיו שנערך על
המראה מה עושים חצאי הגופות שלהם.
חייו. כעבור זמן מה ראתה את תמונתו של
״הם פשוט הבינו,״ מסביר המפיץ ,״שאי-
בליץ בעיתון, לא האמינה כי זו התמונה
אפשר היום לאסור את הדברים הללו. כמה
של האיש שקולו שבה את ליבה
מאנשי הצנזורה היו בחוץ־לארץ, ראו איזה
עוד באותו יום נסעה לכלא רמלה לפגוש
סרטים עושים היום, ראו שאין שום דבר
את טומי. מאז נערכו הפגישות ביניהם אחת
אתר, והם מוכרחים ללכת עם הזמן. אפילו
לשבועיים, כשבמרץ ,1968 נפגשו לראשונה
בספרד ואיטליה, ארץ האפיפיור, כבר מתימחוץ
לכתלי בית־הסוהר, בחגיגת האירושין
רים את זה. אז מדוע בארץ לא?״
שנערכה בבית משפחת ידידים ברמתיים.
אז לא נכחו הוריד, של אהובה בטקס.
הם טרזן הי הודי
התנגדו לנשואי בתם עם אסיר העולם, שנשיא
המדינה חנן אותו, העמיד את עונשו
^ סי ר ה עו ל ם טומי בליץ, אשר נידון
עמום עוז מספר :״בסרטי טרזן ידענו,
על 24 שנות מאסר. אהובה ניסתה אז לש^
לפני 15 שנה על רצד המהנדס פיאטלי
שפלש גורדון ייחלץ מן המלכודת, ושלא
מור את אירושיר, לבליץ בסוד, כדי שהדבר
בקולנוע צפון בתל-אביב, יצא השבוע את
יתכן שהעולם יאיר פגים לשפלים ולרעים.
כי אם זה יתכן, הרי הערבים ינצחו אותנו.
״ועוד דבר: המוות כסרטים שראינו היה
מוות אסתטי. כשלימדו אותנו בבית ספר
לדקלם בי״א באדר, טוב למות בעד ארצנו,׳
שום דבר לא התקומם בי, ושום דבר לא
לא ייוודע להוריה. אולם נראה שההורים השליגלג.
ידעתי מהסרטים שטוב למות בעד.
כלא רמלה לחופשה בת 48 שעות —
לימו עם נשואי בתם לבליץ, המהווה את
אלה שמתים בעד משהו (תומכיו של גיבור
48 שעות של ירח־דבש בחופש, שלאחריהדוגמא
המוחשית ביותר בשירות בתי־ה־הם
יחזור וייכלא בכלא רמלה.
המערבון, חברו של פלש) מותם הוא חזיון
סוהר, של אסיר שחזר למוטב והוכשר להוא
זכה בחופשה זו בזכות טקס קצרצר
מרהיב ומעורר את גלי האהבה של בניחיים
אזרחיים תקינים.
שנערך השבוע במשרדי הרבנות ברמלה, שם
ד,אור הנשארים בחיים, וגם שלנו, הצופים.
נשא לאשר, את אהובה מ־גולין 24 בת,
לבליץ נותרו עוד כשלוש שנות ישיבה
״ההורים שלנו היו גאים מאוד על זה
מושב בן־עמי שבגליל המערבי, סטודנטית
במאסר. אולם כאסיר בעל התנהגות טובה
שג׳וני ויסמילר, ד,טרזן הקלאסי, הוא יהודי.
לאמנות ר,מתרח הרחוק והשפה היפאנית. הנראה
שיקבל חופשות קצובות כדי לטעום,
זה השתלב אצלם עם הכיסופים ליהדות־רומן
בין שניהם החל באמצעות הרדיו. היה
לראשונה בחייו, מחיי משפחה וחופש.
שרירים, לדור החשמונאים, יהדות שהם

9סוק השבוע

הבלח שד טרפוי בדיד

0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 £מ ן 0מאא ) 0 0מאא ) 5 6 0 0 0 0התגעגעו אליה. מילת־החיבה שלהם כלפינו
היתה: שקצים. בשבילנו היד, זה מובן
מאליו שטרזן צריך להיות יהודי. אי־אפשר
דה על שלה, ולבסוף ויתרה אשתו של דן.
הו :״איני רוצה לדבר על איש זה. הוא
למחרת התצוגה הביא נהגה האישי של ויטי
שלא יהיה יהודי. מפני שהוא המעטים1 ,־
מיסכן
שני ארגזים עם 24 בקבורי שמפאניה, לאוייביו
הרבים — והוא חכם התחבולות,
• ח״כ רק״ח מאיר וילנר:
דירתם של דן. לארגזים היתר, מצורפת
והס הפראים. הוא המנצח והם המפסידים.״
״בחורינו שפכו דמם ביוני 1967 כדי להגן
פיתקה, ועליה שתי מלים ״תודה, מתיקה.״
מה אין בחוברת קטת האחרונה, שנושאה
על אוצרות הנפט של המעצמות האימפריא9סוף־סוף
התברר מדוע צולע שחקן
הוא הקולנוע? כל מה שאדם, המתעניין
ליסטיות בעולם הערבי, בפני, סכנת ההתיאטרון
החיפאי אברהםמנאי, ונעזר
רוסים
בנושא, יכול לחפש. חוץ מאשר מה אומרים

כל מיני ישראלים על קולנוע, אפשר לקרוא
שם מה אומרים גדולי הבמאים בעולם על
קולנוע, מה אומרים עליו סופרים גדולים,
מבקרים גדולים. אפשר לקרוא בו ראיונות
מרתקים, ותסריטים של תסריטאים גדולים.
סרטים פני גאון
איש נובל היה

(אסתר,

תל-אביב;

אנגליה) הרעיון הוא גאוני. נוכל בעל מוח
מפותח הופך בעזרת ישת של שקרים והמצאות
לאיש חשוב בחברת מחשבים. הוא
מצליח לרמות את המחשב. מייסד כל מיני
חברות שאינן קיימות, וסוחר איתן, ומספק
להן כספים, המגיעים כמובן לכיסו, באישור
המחשב, שאינו חושד בשום דבר.
רעיון יפה. אבל כמה זמן הוא יכול לקחת?
עשר דקות עד שהאדם מתגבר על
המכונה, עוד חמש דקות כוי להראות איך
הוא מארגן את החברות הלא קיימות, ומה
יכול לקרות בכל שאר הזמן?
בכל שאר הזמן קורה פיטר יוסטינוב.
הוא לא זקוק להרבה עלילה ותירוצים כדי
למתוח, להצחיק, לרתק, לזעזע. עם הפרצוף
הגדול שלו הוא יכול לעשות הכל.
את השלמות והרציפות של הסרט, שהעלילה
כאמור אינה ממלאת אותו די, נותנים
על כן פיטר יוסטינוב, מגי סמית,
המשחקת לצידו, והרבה בדיחות משעשעות
הכתובות בתסריט מבריק. וזה ממלא בהחלט
ערב מעניין ומשעשע.
שיא הסרט
לבל כדזר כתובת (תמר, תל-אביב;
ארצות־הברית) מה זה הרתפקות! הרפתקות
זה לא מילה. עוד לפגי שהסרט מתחיל, כבר
מתפוצצים כמה טילים. מייד לאחר ההתחלה
מתפוצץ מטוס גרעיני. משמידי־העולם
מהפנטים טייסים ושומרים. הסוכן האמיץ
מחבק בידו האחת כל מיני נשים, ובידו
השנייה רודף אחרי המשמידים, המנסים
להשיג את החומר הגרעיני הסודי.
רודפים בתעלות. רודפים באוויר. מטוסים
מתפוצצים. אנשים מתפוצצים. פצצות מתפוצצות.
אבל כל ההתלהבות הזאת היא כאין
וכאפס לעומת ההתלהבות כאשר מופיעה
על המסך המילה הנהדרת סוף.

גיבור
או שודד
פנצ׳ו וילה (אלנבי, תל־אביב ארצות־הברית)
העולם עוד לא החליט אם הוא היה
שודד או גיבור לאומי.
הוא התחיל את הקריירה שלו כרוצח.
הוא הרג את הגבר שפיתה את אחותו,
וברח מהשלטונות אל ההרים.
שם, בהרים, בצפון מכסיקו, בין הכפריים
העניים, הוא אירגן כנופיות של שודדי
(המשך בעמוד 124

קולנוע
(המ שן נזע־זוד )23

גוונים אופנתיים

בקר, שהצליחו במשך שניט להתחמק מהחוק.
מת קרר. לו בשנת ,1910 כשהצטרף לתנועת
המהפיכר, נגד שלטונו העריץ של
הרודן פורפיריו? האם נמאס לו להרוג למען
הכסף, והוא ניטה להחליף אותו באידיאלים?
האם הוא באמת אהב את מכסיקו, את הכפריים
העניים, ורצה לתת להם חיים טובים
יותר? לא ברור.
מרד במרד כמרד. הוא נילחם תחת
פיקודו של מדירה, שהפך נשיא, וכשהמרל
חוארטה מרד במדירה, הוא הצטרף אל
קאראגסה, שמרד בחוארטה, אבל הוא הסתכסך
גם עם קאראנסה, וגורש להרי הצפון,
שם המשיך בפעולות שוד ורצח.
השלטונות קראו לו שודד, וניסו לתפוס
אותו, אבל מוזר — האיכרים אהבו אותו,
וראו בו לוחם נגד בעלי־האחוזות. המהפיבה
המכסיקאית הארוכה לא שיפרה את מצבם,
והם היו זקוקים לגיבור נערץ, שיציל אותם.
כשממשלת ארצות־הברית הכירה בממשלתו
המנסיקאית של קאראנסה, ערך פנצ׳ו
וילה פשיטה על העיר קולומבוס בארצות־הברית,
בראש ארבע מאות איש, ושדד
אותה. וילסון שלח צבא למכסיקו כדי לתפוס
אותו. מכסיקו ראתה בכך פגיעה בריבונותה,
וב־ ,1917 כשהצבא האמריקאי
פינה את האיזור, הפך וילה גיבור לאומי.
אולם הוסיף והחזיק בצבאו הפרטי עד שהממשלה
התפייסה עימו והעניקה לו אחוזה,
בה נרצח על־ידי אלמונים בשנת .1920
קרח עם שפם. אל דאגה. את כל זה
לא רואים בסרט. המומיה הקרחת (יול
ברינר) ,שחבש כאן פיאה ושפם, לא מצליחה
להיות דומה לא לשודד ולא לגיבור.
והבמאי גם לא טרח לחפש את הדמיון.
אין שום נסיון לתאר את הדמות המרתקת
של אותו מהפכן. זה בסך הכל סרט הרפתקות
המבוצע היטב מבחינה טכנית. ואין לו
שוב מטרה אחרת מלבד לגרום לקהל מתח
והתרגשות. לכן מופיע תמיד פנצ׳ו וילה
ברגע האחרון, ומציל את המעונים.
לכן הטייס ההרפתקן (רוברט מיצ׳ם) ,שמכר
בהתחלה נשק אמריקאי לשלטונות,
מצטרף לווילה וגם מתאהב בנערה מכסיק־

(טרה, ריבירה, נר?.
יסמין, ומלון )

לגובי המכנס

ו״פנטי־ו שר סבוינה
•המוצר הנב חרבמש אל העס של
•יד״נות אחרונות־ ל שנ ת 1968

״פנצו וילה״
הנזונזייה לבשה פיאה

אית. לכן יש המון פעולות ראווה, וקרבות
והרוגים, ואם פה ושם אומרת המומיה
הקרחת שהיא אוהבת את מכסיקו, ואם לפני
סוף הסרט חל בה פתאום שינוי לא ברור,
והיא מדברת על זכויות האדם וכר, הקהל
לא צריך לשים לזה יותר מדי לב.
בכל מהפיכה יש גיבורים הרפתקנים.
במהפיכה המכסיקאית, שהיתר, ארוכה מכל
המהפיבות, היו הרבה באלה, והספרות והקולנוע
עוד לא גמרו לנתח אותם, ולחפש
מד, הניע אותם, ומה הם היו באמת. מי
שרוצה לדעת מי באמת היה פרנצ׳סקו
פנצ׳ו וילד, יכול לחפש באינציקלופדיות,
או בכרט ישן שנעשה בשנת 1934 על־ידי
גב׳ קונווי ובו גילם אותו ואלאס בירי. הוא
לא ימצא אותו כאן.
נ. ב .אם כדאי לא להחמיץ את הסרט,
הרי זד, בגלל מישחקו של צ׳ארלס (שלום
לידיד) ברונסון.

אילו היה הטלפון מסוגל להתאים את
צילצוליו למצב רוחו של המחייג מעברו
השני של הקו — היה המכשיר העומד על
שולחנו של אבשלום רובין מתפוצץ.
אבשלום, מנהל החברה הישראלית המפיצה
תקליטי חברות בריטיות ואמריקאיות
רבות בישראל, הרים את השפופרת. הוא
הספיק בקושי להציג את עצמו, כאשר
המדבר, מעברו השני של הקו, פתח בגל

של איומים :״אתה תגמור על קביים? אתה
רוצה שישברו לך את הרגליים? למה לך
להתחיל איתי בשביל כמה לירית עלובות?

יהיה כדאי לך
מי היה אותו צעיר זועם, ואיזה תקליט
עורר את חמתו?

העניין כולו התפוצץ שעה קלה לפני
אותה שיחה טלפונית. רפי שאולי, בעלה
של מנדי־ריים־דייוויס־שאולי, היה במועדון
מיני מנדיס, כאשר מישהו הציג בפניו תקליט
שלרגע היכר, אותו בהלם! היה זה תקליט
קטן, שכלל ארבעה פיזמונים, אותם
שרה לא אחרת מאשר אשתו מנדי. התקליט

אני אשלח לך אנשים שילכו אחריך כמי צל:
זה יעלה לך יותר ביוקר ממה שתחזית
עבור התקליט ...אני מזהיר אותך! זה לא

כארץ,

ושיור
א ת מנדי!
הודפס על-ידי חברת אי־אם־איי
ועמד לצאת בסוף השבוע לשוק.
לרפי היתד, זו הפתעה כפולה. ראשית —

העירו המוסיקלי; שר לנון וישו רא שיננע אח הישואריס
שהרגיזה המעטפה
זאת המעטפה אותה החליט בעלה של מנדי
לשרוף, כדי לא לקלקל את תדמיתה החדשה.

״טוב לאורגייח...״
״זה טוב במקום סם משלשל,״ אמרו אחדים
.״זאת מוסיקה של ג׳ונגלד סברו אחדים
.״יצירה של בית־משוגעים,״ קבעו
מאזינים לא מעטים.
אלר, כמה מהתשובות, ההערות וחוות-
הדעת שהושמעו על־ידי עשרות קוראי
העולם הזה, שנענו להזמנה לבוא ולהביע
דעתם על שתי בתולות, תקליטם יוצא־הדופן
של ג׳ון לנון ויוקו אונו.
למרות מזג־האוויר הסוער הגיעו סקרנים
רבים למועדון מיני מנדים, שם השמענו,
משך שלוש שעות רצופות, את התקליט.
רוב המאזינים העדיפו לכתוב את דיעותי־הם
בעילום שם. נתבו, למשל, שתי גערות
שבאו יחד :״יש לציין את ייחודו של התקליט.
ככל תקליט מצטיין גם זה בקטעים
מצויינים ובקטעים לא מעוניינים ומיותרים.
אך בסך הכל הוא מרשים, ולדעתנו הוא
ראוי להפצה למעוניינים במשהו מיוחד
רבים לא הסתירו את אכזבתם מן התקליט.
פקידת בנק אוצר הקבלנים, לאה, כתבה:
״לאנשים שאוהבים את סגנון להקת החיפושיות
ומכירים את סגנונם לאורך כל דרכם
— נוצר מישקע של אכזבה.״

רבים דיברו על האווירה המוזרה לתוכה
מכנים התקליט. ענת ואביבה כתבו :״תקליט
מוזר, מכנים לאווירה כימעט מיסטית. לדעתנו,
בהחלט מתאים לאורגיות. ובשביל זה
גם היינו קונות או תו...״
מי שחתם בשם אבי, בתוספת ״חניך

״רעש מ טו מטם...
השומר הצעיר,״ הביע דעתו כי ״התמונה
בצירוף המוסיקה הם הוכחה לתורתו של
דארווין על מוצא האדם מן הקוף.״
למועדון הזדמן גם נער בן 15 וחצי, ניל
האמבורגר, עולה חדש מאנגליה שהגיע ארצה,
יחד עם הוריו. לפני כחודשיים. כמי
שחונך על תרבות החיפושיות, הביע ניל
את דעתו בקיצור :״לדעתי החיפושיות כבר
נמאסו על עצמם

משום שלא ידע כלל שאשתו הקליטה אי־פעם
תקליט זה. שנית — המעטפה כללה
תצלומים של מנדי מהתקופה אותה היו
היא ורפי מעוניינים מזמן לשכוח.
§ לאחר התדהמה הראשונה החל מוחו של
הגדיל לעשות אחד המאזינים, אף הוא ׳ רפי עובד בקדחתנות. ראשית מיהר לטלפון,
צילצל למנהל החברה שעמדה להפיץ
בעילום שם, שנתן דרור לדמיונו, ובהשמעת
את התקליט, איים עליו במעשי־אלימות אם
התקליט כתב את היצירה הבאה :״צורות
יעז להוציא את התקליט לשוק. התברר כי
גיאומטריות מתקרבות מתרחקות. אדמה
התקליט, שהוקלט במקורו על־ידי חברת
חמה מנתרת ממקומה, נשפכת אל תוך האמבר
הבריטית, הופץ באנגליה לפני כארנהרות
המובילים אל הים. לעיתים אתה
בע שנים, במעטפה אחרת, סולידית יותר.
מרחם על עצמך כאדם בתוך קופסת־פח
אולם סוכן החברה בישראל החלים להחפקוקה,
במים עומדים
ליפה במעטפה מושכת יותר.
על השאלה אם ה ם היו ו וכשים את
הסביר רפי מאוחר יותר :״לא היה כלהתקליט,
השיבו 90 אחוז מהנישאלים —
בך איכפת לי שיוציאו את התקליט. בעיני
בשלילה. על כן לא יופק התקליט בישראל,
הוא בכלל לא טוב. מנדי אומנם באה בתוהעותק
היחידי הקיים ייגנז בארכיון ה־חילה
לישראל כזמרת, אבל אני שומע אותר,
שגעונות של לוהט ולהיט.
שרה באמבטיה — ולדעתי היא שרה גרוע.
בסיכום: לנון +יוקו = 2בתולות = .0
אבל מה שהרגיז אותי היו צילומי העטיפה.
״מאז שמנדי הגיעה ארצה, עשינו מאמצים
בלתי־פוסקים לשנות את התדמית
(אימז׳) שלה, ונדמה לי שהצלחנו. היום
כולם מכירים אותה לא בשל השערורייה בה
היתר, מעורבת, לפני שנים, באנגליה, אלא
בשל היותה בחורה שקטה, ואם מסורה.״
היה בנימוק זה תרבה מן האמת הסובייקטיבית
של רפי. מה שהרגיז עוד את
אשתו, כדבריה, היא העובדה שעד היום
לא שילמה לה חברת אמבר אפילו מאני
אחד תמלוגים עבור התקליט.
לאחר אותה שיחה טלפונית זועמת, קבעו
רפי ואבשלום פגישה למועד אחר, למצוא
פיתרון וכדי שלא יהיה צורך להגיע לצעדים
משפטיים. כאשר התקיימה הפגישה,
היד, כבר רפי הרבה יותר רגוע.
לאחר משא־ומתן קצר הסכים לפיתרון
שהוצע לו: הוא ירכוש את כל המעטפות
במחיר שעלה ייצורן, ואילו החברה תכין
מעטפות חדשות — הפעם ללא שום רמז
העלול לפגוע בחייה החדשים של מנדי.
״זה כדאי לי,״ אמר השבוע רפי., .תמורת
300 לירות רכשתי את כל המעטפות.
יותר טוב לשרוף את דתמונות של מנדי,
מאשר לשרוף את הדמות שבנינו לה בד־
11 אכזבה, אכזבה.
עת־דיקהל, במאמץ כה ר ב...״

העובס הוה

פזמונימ ותקליטי ריקודי
על תקליטי ״הד ארצי״
להיטי המצעד

״אלו איז״ — ב א רי ריין —
״לעולם לא א עזבן״ — ני קו ל ק רו אזי —
״פונדק האהבה א פי ויי ס —
״עלי זהב״ — גדעון גרייף —
״רק בי שראל״ — להקת חי ל ־ הי ם — תקלי ט ארך־נגו
3ל״י
״צמד חמד — רפי גינ ת —

פעם, הדבר הנורא ביותר שהיה יכול
לקרות לזמר פופ — זה להתחתן. חתונה
היה פירושה אבדן לפחות 50 אחוז מהמעריצות.
לכן היו כל החתונות של עולם
הפופ נערכות בצניעות ובסודיות, כדי שחם
וחלילה לא יוודע הדבר.
היום נשתנו הזמנים. לא רק שזמרים ו־חברי־להקות
אינס מסתירים את נשואיהם,
אלא להיפן, הם מחפשים תעלולי־פרסומח,
כדי שהחתונה תזכה למה שיותר תצלומים.
החתונה של השבוע היתה זו של טוני
גומז (לא קרוב של גמזו) מלהקת היסודות,
עם איבון שאו. השניים הכירו זה את זו
לפני ב־ 5ו חודש, ובמשך שלושת החודשים
האחרונים חיפשו תאריך מתאים לנשואין.
רעיונם המקורי היה להינשא ב־ 28 בפברואר,
יזם הולדתה ה־ 20 של איבון. אולם לצערם
הצליחו למצוא רק בשבוע שעבר יום אחד
פנוי, בו לא היו ללהקה הופעות.
אורח הכבוד בחתונתם של סוני ואיבין
היה ג׳ וליום, נחש הפתן של טוני .״זה
כדי להשלים את רמשזלש הניצחי — אדס,
חווה והנחש,״ הסביר טוני.

חתונת ״היסודות״

תקליטי ריקודים

השימלוז בראש

מרטין מוסקוביץ ותזמורתו
תקלי ט ארך נגן של ל הי טי ם ישראליים
בביצוע מרטין מוסקוביץ.

לאחר חמישה שבועות בצמרת המיצעד הבריטי,
הצליחה להקת ״המארמלאדה״ להפיל את
שלושת חברי להקת ״הסקאפולד״ ממרומי ה פיגום.
עם מעט עזרה מידידיהם ,״החיפושיות״,
כבשו ארבעת הסקוטים, וידידם האנגלי, את
ראש המיצעד בפיזמון ״אוב-לה-די אוב-לה-דח״,
מתוך תקליטם ארך־הנגן של ״החיפושיות״.
״אני לא יודע איך נפלנו בדיוק על הפיזמון
הזה״ ,סיפר ג׳וניור קמבל (מימין) ,במיבטא
סקוטי .״בתקליט יש עוד במה וכמה פיזמונים,
שהיו יכולים להיות להיטים. כמו, בונגלו ביל׳,
למשל. כשהקלטנו את הפיזמון, היה האמרגן
שלנו בארצות״הכרית, ו ה הקלטה נערכה ללא
ידיעתו. כאשר גילה את הדבר, כבר חית הפיז-
מון במיצעד. הוא שלח מייד מיברק :״אני עדיין
עבור שלא הייתם צריכים להקליט אותו״.

אומברטו?אנונה ותזמורתו
תקליט ארך נגן של פיזמונים ולהי טים עולמיים
בביצוע אומברטו ק אנונ ה ותזמורתו.

גלה את הסוער של הקצב
הישראלי

הופיע תקליט
פסטיבל הקצב הישראלי
וזה מה שאומרים עליו:

דויד בלק (עורך מיצעד הפיזמונים העברי בגל־ צה״ל):
שמעתי רק את הפיזמונים העבריים, ולדעתי הם על רמה
גבוהה. מצא חן בעיני במיוחד ״מה לך ילדה״ של הסגנונות,
ואני מתכוון להציגו במיצעד.
אהוד מנור (עורך תוכניות קלות בקול ישראל) :מה
שחשוב בתקליט זה, הוא שהוא מראה שיש לנו בארץ
להקות־קצב על רמה.
אולי אלוני (עורך מדורי פיזמונים) :התקליט מוכיח
שוב את הבחירה המוצלחת של שופטי הפסטיבל.

ת לו ש 1ה שווה בסך!!
לפי סידור מיוחד בין חברת ״הד ארצי״ לבין מערכת ״העולם הזה״ תוכל
לרכוש את התקליט הסנסצ־וני החדש (ארך־נגן) שהוקלט בפסטיבל הקצב
הישראלי 1968 בלירה אחת פחות ממחירו בחנויות. הגש את התלוש הזה
בכל חנות תקליטים בארץ עד ,22/2/69 ותזכה בהנחה.

המיצעד שלי

המיצעד הפעם הוא של צבי כגן 23 התקליטן של דיסקוטק ״עיני
בר״ ,ברחוב אבן גכירול כתל־אביס .״אני הובס מושבע של מוסיקת*
נשמה,״ הוא מעיד על עצמו. דבר שמשתקף היטב גמיצעד הפרטי שלו.

אין לי כלום, יש לי חיים — נינה
סימון.
עס מעט עזרה מידידי — ג׳ו קרקר
רק אש ה אחת — המארבלם
אני כה מתרגש — השתים
גבירתי — סליי ומשפחת סטון

ריקוד לצלילי המוסיקה — סליי ומשפחת
סטון
אינך

יודעת

פירושך

עבורי —

סם ידייב
עודדיני נורית — היסודות
שבירת כותלי כאב הלב — האחים
איזלי.

היהודיה

מחיפה והרמו המתבודד

הסקופ האחרון של האמרגן דני בף אב,
שחזר השבוע מלונדון: מירי שטרסר,
אשתו היהודיה של הרמן, התגוררה. בחיפה
משך שלוש שניב. מירי היא בת
למשפחה עשירה, המתגוררת בצרפת, ונישאה
לכוכב של מתבודדי הרני 1ס אם
להמשיך להאמין לדני בן־אב, הרי הוא מבטיח
לנו את הרמן להופעות בארץ ב־12
ביוני, את להקת ״בארי לי״ (שליוותה
את אנגלברט הומפרדינק בסיבובו
האחרון בדרום־אפריקר ).המגיעה השביע, את
החברים (לשעבר אנשי העציצים) ,את הבלו
ג׳ינס ליום־העצמאות ואת (לא פחות ולא
הרמן ומירי
יותר דייב די, דוזי, ביקי, מיק וטיץ׳
ל־ 3במרס • .רמי ניר, שהוציא בימים
אלה את תקליטו הראשוו, רסביר מדוע בחר בשירו של ׳טאול טשרניחובבקי ויהי
בישורון מלן :״טשרניחובסקי הוא המשורר היחידי ששירי־האהבה שלי משלבים עדינות
ועוצמה חברת־התקליט:ם האמריקאית קאפיטול רכשד את זכויות ההפצה של תקליטו
מאריך־הנגן של אבי טולידאנו בארצות־הברית. בחוזר, יש התחייבות לשלם מראש
עבור 10 אלפי עותק-ם $ .חבל שימיצעד־הפיזמוניב של גלי צה״ל אין מקדישים תשומת-
לב מספקת לפיזמונים מקוריים של להקות־קצב ישראליות. תקליט שראוי לו להיכנס
למיצעד הוא תקליטם החדש של הסגנונות, המכיל שני פיזמונים: כי את חלום וילדתי שלי.

במדינה
מפל ט ת
ת מו ר ה שפזאת אילו היתר, הכנסת מכירה בתביעתו של
ח״כ דויד בן־גוריון, ומכירה בו כיום כסיעת
רפ״י בכנסת, היה דויד בן־גוריון צריך
לשלם 2481ל״י לפקידה מלכה יונדם ()22
מירושלים.
מלכה עבדה במטה הבחירות של רפ״י בירושלים
בבחירות לכנסת השישית, אחרי שהתקבלה
לעבודה כטלפונאית על־ידי ח״כ
יצחק נבון, מי שהיה מזכירו של ביג׳י.
רפ״י הבטיחה להיות מפלגת־פועלים נאמנה
ולחולל תמורה, אבל את משכורתה של מלכה
יונדם לא שילמה.
כשחלפו שלוש שנים, ומלכה קיבלה רק
400ל״י על חשבון המגיע לה, תבעה לדין
אה רפ״י, מפלגת העבודה, את יצחק נבון
ואת שמעון פרס, ביקשה שיחייבו אותם
לשלם את המגיע לה. מפלגת־העבודה הגישה
כתב־הגנה, טענה כי מעולם לא קיבלה על
עצמה התחייבות שנעשתה בעבר על־ידי
רפ״י.
למרות הצעתו של השופט מורנו לוי להתפשר
,״באשר אין זה נאה לגוף כמפלגה
לנער חוצנו מתשלום שכר־עבודה,״ סירבה
מפלגת־העבודה להתפשר. העבודה אמנם משלמת
חובות אחרים של רפ״י, אבל לדברי
מקורביה של מלכה, כאשר הגיעה בקשתה

שר גילה שופט התעבורה התל־אביבי חיים
אנטין את שמו של שר־התחבורה לשעבר ב־ממשלת־ישראל,
יצחק בן־אהרון, בגליונות־האישום
שהוגשו לו למשפט, החלים להקדיש
לו טיפול מיוחד.
לפי כתב־האישום הסתבר, כי ב־ 18 בדצמבר
1968 חצה יצחק בן־אהרון את מעבר־החצייה
ברחוב פרישמן בתל־אביב, כשברמ־זור
דלק אור אדום. שוטרת, שניצבה ב־קירבת
מקום, רשמה לו מייד דו״ח על עבי־רת־חנועה.
בן־אהרון
לא טרח להתייצב בביח־המשפט,
אבל בשובל המצורף לכל כתב־אישום, דו
מפנים את תשומת־ליבו כי אינו חייב להתייצב
למשפט אם הוא מודה בעובדות, רשם
בבתב־ידו, על השוליים :״תבוא ברכה על השוטרת!״

ודה, לאעונש .״ההערה משכה את
תשומת־ליבי,״ סיפר השבוע השופט אנט ן
לכתב העולם הזה .״הסתכלתי על השם ולפי
הכתובת, קיבוץ רמת־הכובש׳ ,ידעתי שהמדובר
בשר־התחבורה לשעבר, אותו אני
מכיר, אם כי לא אישית.״
כאן סטה השופט מן הנוהג המקובל להעניש
אוטומטית כל עבריין־תנועה המודה באשמתו.
הוא שקל מה יכול לדחוף שר־לשע-
בר בממשלת־ישראל לחצות כביש באור
אדום, והגיע למסקנה :״בן־אהרון ודאי
שקוע במחשבות, שעה שירד מן המדרכה.
את הפושטים המזלזלים בחוקי התנועה
צריך לרסן, אבל לא אנשים זקנים, שאינם
שמים לב לרמזור. תפקיד השוטרת אינו דק
לרשום דו״ח, אלא גם להדריך ולכוון. יש
בידה הסמכות כמו לנשיא־המדינה: למחול
על עבירות.״
אי לזאת קבע השופט אנטין בהחלטתו:
״מאחר שהמדובר בחבר־כנסת שאין להביאו
בפלילים, אלא ברשות הכנסת, ובוודאי שאין
זה המיקרה להפעיל את כל הפרוצדורה הכבדה
הזו, נראה לי כי טוב תעשה המשטרה
אם לא תמשיך במשפט זה, ותסתפק בשליחת
מכתב לחבר־הכנסת בן־אהרון — ולאו דוו־קא
מכתב אזהרה — ותודה לו על הברכה
לשוטרת.״
המשטרה שמעה בעצת השופט, ביטלה את
האשמה נגד יצחק בן־אהרון, בזכות חברותו
בכנסת.
מה שהמשטרה וגם השופט לא ידעו הוא,
כי מזה שלוש שנים אין יצחק בן־אהרון
מכהן עוד כחבר־כנסת.

יו ם־ הי לדת
לגא שס ברצח

נאשם כן־יאהרון
ברנה, לשוטרת

לידיו של מזכיר העבודה, פינחס ספיר, פסק:
״את זה לא לשלם!״
לעקל את המשכורת! לאור זאת
לא נותרה בידי השופט ברירה. מאחר ש־רפ״י
אינה קיימת עוד כגוף משפטי, הוציא
פסק־דין איטי נגד שמעון פרם ויצחק נבון,
שניהם ביחד וכל אחד מהם לחוד, חייב
אותם לשלם למלכה את שכר־עבודתה עבור
רפ״י.
פרקליטה של מלכה, עורך־הדין מתתיהו
עצטון, לא הסתפק בכך. הוא התחייב להוכיח,
כי למרות שאין הדבר מצויין בהסכם־
האיחוד בין המערך לרפ״י, קיבלה עליה העבודה
לשלם את חובותיה של רפ״י. אם
שמעון פרס ונבון לא ישלמו למלכה יונדם
את שכרה, יזמין אותם אישית להעיד על

פרס ונבון לא שילמו עדיין את החוב,
למרות פסק־הדין .״לא תהיה לי ברירה,״ אמר
עצמון השבוע ,״אצטרך להפעיל נגדם את
ההוצאה־לפועל ולעקל את משכורתם בכנסת.״

משפט

סיגו ת
לנ צ ח

לא בכל יום מוגש בישראל לבית־המשפני
כתב־אישום נגד שר־לשעבר. משום כך, כאהעולם
הזח 1640

אחד המשפטים המזעזעים ביותר שנערכו
עד כה בישראל, מתנהל עתה בבית־המשפט
המחוזי בתל־אביב, בשבתו כבית־משפט לנוער,
בפני הנשיא־התורן מקם קנת, והשופטים
ד״ר יצחק דולב ואליהו מני, בו נאשמים
שני נערים ברצח מנהלת בית־הספר
לילדים מפגרים שלווה, הנמצא ביפו, כלה
קירשנבוים.
כאשר התיישבו שני הנערים לראשונה על
ספסל הנאשמים, ניראו כאלכי צעירים אחרים
שטרם מלאו להם 16 שנה: חולצת גימנסיה
תכולה, ארשת תמימה וחיוך נבוך. רק שני
השוטרים, שישבו משני עבריו של ספסל־הנאשמים,
הזכירו כי השניים עלולים להיות
מורשעים באחת העבירות החמורות ביותר:
רצח בכוונה־תחילה.
בינתיים התברר כי במהלך המשפט ייווצר
מצב מוזר, שיצריך מתן החלטה עקרונית
של בית־המשפט. לאחד הנערים, זה אשר המנהלת
הנרצחת הורישה לו את כל רכושה,
ואשר ניסה להתאבד בבית־הכלא, מלאו בשבוע
שעבר, ב־ 28 בינואי 16 ,שנה. מאחר
וישיבתו הבאה של בית־המשפט תיערך רק
ב־ 6בפברואר, יהפוך נאשם זה לבגיר־רך,
אשר יכול להישפט בבית־משפט רגיל. לגביו
אינה קיימת זכותו של בית־המשפט לשקול
את מידת העונש במיקרה של הרשעה ברצח
בכוונה־תחילה (כזכותו של הנאשם השני, שטרם
מלאו לו .)16 בית־המשפט חייב להטיל
על בגיר־רך המורשע ברצח את העונש היחיד
הקבוע בחוק במדינת ישראל: מאסר
עולם.
בית־המשפט ייאלץ, איפוא, לקבוע אם
ימצא את הנער אשם, באם, לצורך מידת־העונש,
יתחשב בגילו בעת ביצוע המעשה
ובעת התייצבו לראשונה בבית־הדין, או בגילו
בעת מתן גזר־הדין.

ח ^ ייןר ון/ 1י ד

13.12.61

דח וף !
למסעדה המוכנה להפתח

דרוש מנהל־מפעיל
תמורת ס /ס 50 מהרווחים גטו. רצוי בעל לקוחות. עדיף
זוג נשוי. בהצעות נא לפנות: ל־ת.ד 1208 .תל־אביב.

• ינויכ תו ב ת מטי
המבקש כשנות את כתובתו ממבקש
להודיע על״כך שבועיים מראש, על־מנת
למטע עיכוב במשלוח העתון למען ההדש

ו&ססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססס?

פוליטכגיקום
בגרות ומוק דמות
השבוע נפתחו קו ר סי ם חדשים שלב א׳ 6 ,חודשים כולל
מבנה המכשיר, תיקונים, אנטנות, הרכבה וכיוון.
בעוד שבועיים יפתח קו ר ס שלב ב׳ ל מ תקד מים.

פו לי ט כני קו ם
פרטים והרשמה :
5—8 ,9—4

תל־אכיב

חיפה

רמודגן

בתר 17
מם׳ אלנבי 55

שמריהו לוין 30

ביאליק 42

. 1.3.69

ד־יאנה
ד * 1נגירר ״נ ם 1ת״ א

פוגת

ל2 2 5 0 5 5 .

מכון פסיכולוגי
היפנוזה וטיפול
בכל הבעיות הנפשיות,
מבחני אישיות
בהנהלת

הוצאת רשמים.

ד״ר רזניק

להשיג בחנויווו
הספרים הגדולות

בחיפה טלפון 69300
ובתל־אביב ז׳בוטינסקי 32
מ־ 15.00 עד .18.00

2 0¥א01180£

ציסרואן 2שבו
למרות הכל...
אנחנו נוחים יו ת ר ...זולים יותר
לחלקי חלוף מקוריים!
מ. רביד, תל־אביב, רחוב השרון .12 טלפון3 5893 :

תולה שפעילות חברתית
תעמוו במרכז התעניינותך
בימים הקרובים.
יהיז לך הזדמנויות לפגוש
אנשים בעלי קסם
אישי ו ב, שבמרוצת הזמן
יהפכו לידיו־ן
עליך הל 11111ח!(1
קרובים. יהיה
הישאר השבוע יציב ולהימנע
מזעזועים בחברתן
או במקום עבוד תן כדי לשמור על
ההישגים שרכשת לאחרונה, לבשי חום.

מידה רבה, יותר מה רגיל,
של רצון־טוב,
תסייע לן, החל מהשבוע,
לשפר את מעמדן
הכללי. בעניין
חשוב לן מאוד, העומד
בפני הכרעה, יה יה
עלין לנקוט מידה
21 ביוני -
20 ביולי
רבה של גמישות בס-
קום תקיפות. הימנע

מלנקוט עמדה קיצונית. במישור הרומנטי
תופרע כתוצאה מהתערבות זרים.

סוס1

ה קו ד ם׳
ה חד ש
נפתח:

הד״ר מרדכי זידמן

החיים הפנימיים שלן
עשויים להתעשר בתוצאה
ממאורעות או
יוזמות שיתרחשו בשבוע
זה. תגלה נטייה
להימצא בהשפעה של
אנשים שמסכו בך
ביטחון. שינויים פית-
: 1 21 אפרי ל -
!0גבמ אי
אומיים עלולים לחול
במקום עבודתן, דבר
שיגרור בעיקבותיו עירעור הביטחון העצמי
שלך, אלא אם תעמוד על המישמר.

ב בי תספר יי די א 1ה״ רוכ ש
התל מי ד. ב נו ס ף לי דעמק צו עי.
נ סיון מ ע שי רב ובט חון ע צ מי
ב ע בו דהמע שי ת, וז אתתודות
ל ל קו חו תהר בו תוהק בו עו ת
המבק רו תבס לון
בי ת ־ הספרוהנה נו ת
מ ש רו ת מ עו ל ה
הני תן ב מ חי רים
נ מו כי ם ביו ת ר.
ל מ סיי מי ה קו ר ס
נית נו תתעו דו ת
סיוםו סיו ע
לקליטתםבע בו ד ה.

בעיות ולבטים
בחיי המין

שוו

מ ק צו ענפלא
ללא אבטלה

1 3 3

כוכב ונוס נכנס השבוע שלך השמש לסימן ויישאר שם עד ה־5
ביוני. תחת השפעה זו
צפויה, ביחוד לבנות־מזל
טלה, משיכת סינית
וקסם אישי מוגבר.
הסיכויים שלך להיות
פופולארי, למצוא ידיגובוקרובים, דים רים
אף הם. בעבודה אתה עלול להיתקל
בעקשנותם ובסרבנותם של אנשים אחרים.

זהו שבוע סצויין להתמסרות
ללימודים, בכל
שטח שהוא. אט א תה
סטודנט תיווכח שמאם־ נושאים השבוע ציך פירות ואתה מסוגל ל הגיע
להישגים בלתי־רגילים
לגביך. קשרים
שאת קושרת לאחרונה
עם אושים הנמצאים ב״
מרחק ממך עשויים להפוך השבוע למקור
של סיפוק ואושר. בטח ;!ת רכו שן בהקדם.
הראוותניות הנטיות
שלן יהיו קשורות השבוע
בהוצאות בטפ-
יות שאין בהם מועלת.
כדאי שתקפיד בנקודה
זו — החיסכון
מתאים לך יותר מ21
באוגוס ט -אשר הפזרנות. הבי22ב
ספטמבר
קורתיות שלן כלפי
יי אלה הנמצאים במחיצתן
גורמת להם, לעיתים שלא בצדק,
הרגשה לא נעימה. השתדל להימנע מכן.

גתונה

חוטר-מנוחה עלול לאפיין את עבודתן
בשבוע זה. מעסי קין, או חברין לעבודה,
ייראו לן כמרגיזים ללא
סיבה. י היה עליך
להעמיק את הקשרים
שקשרת לאחרונה עם
ידיד חדש, כדי לזכות
ממנו ליחס שאת מצפה
ממנו. מיכשולים
בלתי צפויים יופיעו
באחת התוכניות שעמדו
כבר בפני התגשמותן.
התאפקות וסב-
לנות הן התבונות שיסייעו לן להתגבר
עליהם. עתה הזמן לפתח את אישיותן.

(1ון ו1

מוחך נמצא בפעילות בלתי פוסקת ואתה
ער לאפשרויות החברתיות והכלכליות הניק־רות
על דרכך. כתוצאה

מכך אתה נוטה להזניח
את הדברים הנראים לן
כנמצאים כבר בבעלותך.
אחד המאורעות שיתרחש
בשבוע זה יפנה את
לנקודת־תשומת־ליבך
תורפה
בחיי המשפחה
שלן. תצטרך להבליג
23 בנו במבר -
20בדצמבר
על רגשות כדי למנוע
קרע עסוק. מעשה עוול
ואייצזק, שאינו קשור ישירות בן או ב־במ
שפחתן, עלול לגרום לך עוגמת־נפש.

1 11

יץ וא

מחלוקת עם אחד האנשים היקרים לן
תשפיע על פעילותן. כדאי שתבדוק אם
אין הדבר נובע משמ-
ומאי־נכונותן רנותן לקבל דיעות חדשות.
את ניכנסת לתקופה
שבה יהיה מישקל רב
ליחסים המשפחתיים
ולפעילות הקשורה באחזקת
ביתן. מצב
בריאותו של אחד מב21ב
דצמבר -
19 בינו א ר
ני משפחתן יגרום לן

השבוע דאגה רבה,
אולם אין מקום לחשש. בן מזל ״דגים״
שתפגשי השבוע עשוי להיות לן לבן־זוג.

הזיכאון שירד עליך בימים האחרונים עשוי
להיעלם לקראת אמצע השבוע, כשאחת התוכניות
שאתה מצפה
זמן רב להגשמתן, תתמלא
בצורה משביעת־רצון.
קשרים חברתיים משפחתיים וביקורים
יעמדו במרכז הפעילות
שלך. נטיי תן לחלום בהקיץ
ולהרבות בדיבורים
עלולה לגרום לך
20 בינו א ר -
8ובפב רו א ר
__ אכזבה בעניין המחייב
יותר מעשיות. השתדל

לקיים הבטחה שנתת בעבר ושעד כה התחמקת
מהגשמתת. רצוי שתנוח בסוף השבוע.

בעיות של בריאות

ומחלות יטרידו או תן
ואת בני מ שפחתן ה בררנותך
לגבי האנשים
שבוע. אבל הרחמנות
המחפשים את קירבתך
העצמית שלן מסבכת
עלולה למנוע ממך הראת
העניינים יותר מפתקה
שאת זקוקח לה.
אשר הם באמת. טוב-
אם תגלי יותר סבלנות
ליבן ו ת מי מו תן הם
ויותר אורך־רוח תופמהתכונות
המסייעות
תעי לגלות באחד האנ•<

לאחד האנשים שבמ-
שים בסביב תן תכונות
חיצתך לחולין או תן שולל. כראי שתפ23ב
ספטמבר -
שיש בחן כדי לסייע ל:22ב
או ק טו ב ר
קח עין אם אין הוא מנצל את המצב,
מצבן הנפשי. התקשרות
בו אתה שרוי לאחרונה, בדי לפגוע בן.
חוזית, שאתה עומד בפניה, טומנת מיספר הורים או ידידים קשישים יסייעו לן ב-
סכנות לטווח ארוך. התייעץ עם מומחים. קרוב לצאת מהמצוקה בה אתה שרוי.
0 0 0 0נ 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0ג

11 אזניי[1

ח תוג ה

3עזי ואלופי
העלסה
כשענ״ם מתחתנים הם שוכרים אולם
גדול עם תיזמורת ומלצרים. אבל העשירים
ניעדיפים להתחתן בחוג המשפחה, בדירה
פרסית, עם נואנלים ביתיים נ מו צ׳ולנט
וקישקע.
אז ברור שכשהגיע זמנו של צבי ליפו*
ביץ /בנו של אחד העשירים בקבלני תל־אביב
ולא־עני גם בזכות עצמו, להתחתן —
הוא עשה זאת בפנטהאוז הצנוע של אביו,
בקומה השישית בביתו שברמת־אביב.
זו היתה חתונה נורא חשובה. אפשר היה
לראות את זה לפי המכוניות שחנו בטאו־תיהן
ליד הבית. כל משפחה שהוזמנה באה
לפחות בשתג מכוניות. בבית עצמו היה
שמח. אבי החתן הזיל דמעות. אחיה של
הכלה שרץ סטאטפן קיבל את כל הברכות
והודה לאלה שאמרו לו :״בקרוב
אצלן.״ רבקה מיכאלי הצחיקה את ה־אורחים
ומפקד חיל־האוויר מוטי הוד משך
את כל תשומת־הלב.
עד שלפתע כבה האור. כן, זה היה בליל־העלטה
המפורסם שירד על תל־אביב, ביום
השלישי בשבוע שעבר. אז התחילו הצרות.
חלק מהאורחים נשאר תקוע במעליות. אלה
שעוד לא הגיעו למעלה לא מצאו את הדרן.
ואלה שכבר התחילו לשמוח לא מצאו
את הוויסקי. הטשולנט התערבב עם התות־שדה
וסלט המיונז עם הדג מלוח. רק אז
תפסו כל האורחים החשובים איזו המצאה
חשובה זה החשמל, המבדיל בין אוכל לאוכל.
אבל
גם משפחת הקבלן ליפוביץ, שה־שיאה
את אחותו של החתן לאפריס קי־שץ,
השתכנעה כמה חשוב שמאיר־ם מסיבת
חתונה בחשמל ולא בנרות. למרות שכל
האורחים במסיבה היו משמנה וסלתה של
החברה הישראלית, הס לא עמדו בפיתוי
החושן. כמה כפיות ומזלגות נלקחו למזכרת,
בכל זאת.

ביום חמישי הגיע מיברק מבנו של שר־הביטחון
אודי דיין. :מזל טוב,״ הוא
כתב .״אם תרצו להתגרש יש לי קשרים לא
נורמאליים במוסדות המתאימים. מצטער
שלא יכול לבוא לחתונה מנהלל.״
זה היה מסמר החתונה. המיברק הזה.
אפילו נוכחותו של האבא, שר־הביטחון
בכבודו ובעצמו, והנשיקות שהתנשק עם
החתן, לא גנבו ממנו את ההצגה.
לפני שנה, במסיבה שערך אייכי נתן
במלון אכדיה, הוא הודיע קבל עם ועדה
שיש לו כבר כלה, והוא עומד להתחתן
איתה תוך שנה מאותו יום.
הוא התמד ן לליאורה כהאן. היא עבדה
בזמנו אצל דובר צה״ל, והיום, בהגיעה
לגיל עשרים ושלוש, היא עוסקת בלימוד
ארכיטקטורה, בחיפה.
לכאורה היה זה אייבי נתן שצריך היה
להתחבק עם משה דיין, לקבל ממנו במתנה
מראה עתיקה, להתנשק עם משה
פנה, ללחוץ ידיים עם איפר הראל
ואריק שרץ, ולהיות במרכז כל השימחה
החשובה הזאת.

אבל לאייבי אין מזל, ובמקומו עשה את
כל הדברים היפים הללו יופי ינאי.
יוסי הכיר את ליאורה בחיפה, לאחר שעבר
להתיישב שם, ופתח שם משרד יחסי־ציבור.
אביה של ליאוריה יושב בווינה ועוסק
בעסקים, ואמה, שהתגרשה ממנו, יושבת
בארץ, וליאורה עצמה עברה לחיפה כדי
ללמוד בטכניון, ושם הכירה את מחליפו
של אייבי נתן.
החתונה גרמה אושר גדול לכל מי שמכיר
את יוסי ינאי, ובעיקר לאביו, אלוף־מישנה
(מ ).יעקב ינאי, שכבר נואש מהבן הזה.
כי יוסי כבר הכיר המון בחורות. הוא
הכיר את רונית רינת, ואת תמר גר־בוב,
ואת תרמה מכנם, ואת כל יפהפיות
העיר. את כולן הוא שאל אם הן
רוצות להתחתן איתו, וכשהן היו רוצות
הוא היה לוקח אותן לטיול במכונית של
האבא שלו ומסתפק לעת־עתה בזה.
במשך המון זמן הוא היה ידידה של
תלמה מכנס, וכשהידידות ביניהם נגמרה
הוא החל מחליף נשים מדי יום ביומו.

הי א

תמי יוסיפוף, המכונה תמי שווסטר,
על שם תאומתה, והקוראת לעצמה תמי
מור, התחתנה.
זה קרה ביום הרביעי, ברבנות, בטכס
שקט, עם החתן צבי שמילוביץ, שהיה
מציל במלון נאות־מדבר, והפך אחר־כך
בעל דיסקוטק מנדים בבאר־שבע.
כל מי שמכיר את תמי יוסיפוף מכיר גם
את אחותה רינה יוסיפדף, ומי שמכיר
את שתיהן לא יודע אף פעם מי היא מי.
לא רק בגלל הדמיון ביניהן, אלא גם בגלל
תרגילי ההטעייה שהן עושות.
כשתמי היתד, בלונדית כמו זהב, ורינה
היתה שחורת שיער, קל היה להבדיל. אבל
אז צבעה גם רינה את שערה לבלונד, ושוב

וכשהוא מצא את ליאורה והחליט להתחתן
איתר״ הבינו הוריו שבנם טוף־סוף התיישב
בדעתו והפך רציני, ואפילו הרב
איפר פרנקל, שערך את החתונה, אמר:

לא ידעו מי היא מי, אלא אם הסתכלו
עליהן מקרוב־קר־ב וראו שלתמי יש אף
קטן וסולד ולרינה יש אף קצת יותר ארוך
ופחות סולד.
ואז צבעה תמי את שערה לשחור וכל
מי שלא עקב אחרי תהפוכות השיער שלהן
חשב שרינה היא תמי ותמי היא רינה. כשרינה
הלכה בעיקבות תמי וצבעה גם היא

ליאורה
״לא האמנתי שאפשר לעשות מהבחור הזה
משהו רציני. אבל אם הוא עומד מתחת
לחופה, זה כנראה רציני.״
את החתונה קישטו כמה מיפהפיות העבר
של יוסי: נעמי פהרוכ, ודליה גדר,
וכל מיני אחרות, וזו היתד. השלמה יפה
מאוד לכל האלופים והרמטכ״לים למיניהם.

אהבת 1שי
ג׳וס

כשעמדו להקליט את שירו של אריק
איינשטיין אובלדי אובלדה הוחלט להכניס
להקלטה קולות של צחוקים של אנשים.

שם. אריק איינשטיין
קת פיאמנטה, שלום
שיסל מבדרן לסואץ,
כדי שכל האנשים

בכבודו ובעצמו, להחנוך
המלחין, צבי
ואריק לביא.
הללו יצחקו לצורכי

הקלטה הובא גם מי שנקרא האדם המצחיק

ביותר בארץ — אורי זוהר.
ואז התחילה העבודה. זוהר נעמד לפני
הקהל והתחיל להצחיק אותו .״חרדל,״ הוא
אמר להם ,״חרדל צהוב כזה, שנמרח על
המכנסיים.״ דומייה של בית־קברות שררה
בחדר.
״חרדל עם סחוג,״ הוא אמר ,״סחוג מסריח.״
החבורה נשארה רצינית כמו אחרי
אסון. הוא אמר להם מילים מצחיקות. הוא
אמר להם מילים גסות. הוא עשה להם פרצופים.
שום דבר. איש לא צחק.
לא היתד, ברירה, והוא נאלץ להשתמש
בנשק האחרון. הוא התקרב אל החבורה,
פתח את חגורת מכנסיו והוריד אותם. הצחוק
שפרץ למראה אורי בלי המכנסיים
הוקלט ויישמע במאות תקליטים.

תמי
את שערה לשחור, ידעו כבר שתמי היא
תמי וגם רינה היא תמי.
ואז, כשעשתה רינה ניתוח פלסטי באף
וצבעה את שערה לבלונד, הצבע בו החזיקה
אחותה כבר מזה כמה חודשים, שוב לא
היה שום סיכוי להבדיל בין השתיים.
עכשיו הכל יהיה פשוט יותר: אם יראו
את רינה או את תמי עם צבי שמילוביץ
ידעו שזו תמי ולא רינה וזה יהיה קל.

הבו והסמים אריק כשנתקבלה ההחלטה הזאת, עוד לא ידעו
המחליטים כמה זה קשה היום להוציא צחוק
מאנשים.
התאספו במקום־ההקלטד. כל מיני אנשי־

הנגע של שימוש בסמים משכרים הגיע עד לצמרת. לאחרונה נתפס על״ידי המיל־טרה
צעיר, בנו של אחד האנשים הידועים בחיי החברה של תל־אביב, כשברשותו
כמות גדולה של סמים משכרים.
הבן של האיש החשוב ישב במעצר יומיים, אבל המסע להשתקת כל הפרשה
נמשך הקבה יותר מזה. בעזרת קשריו ההדוקים עם ראשי המדינה והמשטרה, הצליח
האב החשוב להשתיק את העניין.

בפעם האחרונה שהזמרת הצרפתיה
לי* ג׳ וסייה היתה בארץ כל הנשים כאן
אהבו רק גברים, והיא היתר. ידידתה הסובר.
של רוזי נתן, שהיתה היחידה שהתעניינה
גם בנשים.
בביקור האחרון שלה, שהתקיים השבוע,
כבר היתה הארץ מלאה נשים האוהבות
נשים, והיא עצמה לא אהבה כאן אף אחת.
היא באה עם מזכירתה היפהפיה ולא עזבה
אותה לרגע, ואילו רוזי נתן היתוז כל
הזמן בחברת ידידתה כהת העור מרי
כריסטין, ולא נטתה כלל להיפגש עם
ג׳וסלין.
הן לא נפגשו בעיקר בגלל ריב שפרץ
ביניהן, בעטיים של עשרים אלף דולאר
שהשקיעה ג׳וסלין במועדון של רוזי בפאריז,
ושהלכו לאיבוד.

סינורי המגילה
רק כשהגיע מייק בורשטיין לברוחזיי
ככוכב ישראלי, בהצגת המגילה באידיש,
גילו האמריקאים על איזה כישרון גדול הם
ויתרו לטובת ישראל.
אבל בין הצגה לביקורת סובה הספיק
מייק בורשטיין גם להתחתן. זה קרה לפני
חמישה חודשים, והכלה המאושרת היתה
עידית קרן, שלמרות התנגדות הוריו של
מייק, נישאה לו במזל־טוב.
חמישה חודשים אחרי החתונה כבר אפשר
היה לראות את עידית נפוחה כשהיא
מתלוננת :״אני כבר בחודש העשירי להריון
והילד עדיין לא יוצא.״
לפני שבועיים הוא יצא סוף־סוף בצורת
בן זכר, ששמו בישראל ייקרא דניאל
פיטר בורשטיין. ואם הוא יזדרז, הוא
עוד יספיק להופיע עם האבא והסבא והסבתא
שלו באותה הצגה.

— האטעמתפגה

שסוס!

אפשר לראות

רצוי לראות

חוכחלראות
לא בדאי לראות

ס ר טי ם חד שים
פלוגת המחץ (ירון, תל-אביב) ג׳יימס
גרגר, כקצין, ופיקודיו הגיבורים, נלחנדם
במלחמת־העולם השנייה, מלחמה שראינו
אותה כבר כל־כך הרבה פעמים, והפעם
הזאת לא מחדשת שום דבר. הסרט הוצג
בארץ כבר לפני עשר שנים• ולא ברור במה
זכה לחזור אל הבד.

הגבה את הגשר

(אופיר, תל־אביב)

במקור נקרא הסרט דווקא הנמך את הנהר,
אבל לא חשוב. זוהי קומדיה חדשה של
ג׳רי לואיס, שבה במאי חדש (ג׳רי פאריס)
מנסה לשוות לו מראה חדש, עם פחות
פרצופים ויותר רצינות. לצידו משתתף הקומיקאי
הידוע טרי תומאם.

ס ר טי םאח רי ם

הקליטה בסוכנות; מנכ״ל משרד הקליטה,
יוסף גבע; כלנלן, עולה חדש מרומניה,
מהנדס תעשייתי; עולה חדש מדרום אמריקה
וסטודנטית; אף היא עולה חדשה. כל האנשים
הנחמדים הללו יתווכחו על קליטת
עליה. אגב, מי שבאמת מעוניין ללמוד
משהו, יעלה על גל הטלוויזיה הלימודית
(אותו יום בשעה ,)16.30 שתשדר תוכנית
על גילוי פעילות הגרעין ובשעה 17.03
תערוך סיור מטולווז כתערזכת רודאן.

#פ ש &נס
^ בתערוכתו בגלריה הקיבוץ־לים בתל־אביב,
מציג אליהו גת ציורי נוף ליריים
מאופקים, שהמאפיין אותם היא בעיקר
צבעוניות אכספרטיבית מירקמית. על דינאמיות
מעידות מריחות המיכחול ועל הנטיה
להפשטה, הנקודות החריפות, חסרות־הרקע.
הבדים מכוסים בכוונה בצבעים כבדים, שאינם
מצליחים להסתיר ערכים ציוריים י־עצמיות.

קירות בית דיזנגוף בתל־אביב,
ניתן לראות כרזות והדפסים של
65 אמנים אמריקאיים, ביניהם בן־שאן ואנדי
וארהול, המוכר יותר כבמאי סרנזי־מחתרת.

איש נוכל היה (אסתר, תל-
אביב) יש מעין סיפור־מעילה מחוכם, אבל
זה לא העיקר. העיקר הוא פיטר יוסטינוב,
הקומיקאי המצויין, והרבה בדיחות העוזרות
לו להצחיק ולשעשע.

בינג ליניאל

* שיעור באהבה

מ ט רד זזעבזדה

אוו ט *#וראי

המנון להשתדבוות
מלזצועית משולבת
הקורסים הבאים יפתחו
בחודש פברואר:

בתל־אכיכ
תורת החשמל
אלקטרוניקה שנה א׳
חשמלאים מוטמכים שרטוט שנה א׳
קרור ומיזוג אויר
מפינה פללית
טלויזיה עיונית
בטיחות אש
לבורנטים תעשייתיים
חומרים פלסטיים — בחיפה
בטיחות אש — בבאר־שבע
פרטים והרשמה במשרדי המכון ת״א,
שד׳ דוד המלך ,39 טלפון .248162

(גת, תל-אביב)

עוד אהבה משולשת, דומה כל־כך לכל האחרות.
עם נופים נוגים, מוסיקה נוגה,
וסוף נוגד -המשתתפים הפעם הם נטאלי
דלון, הגבר שלה, רוברט חוסיין, ואהובה,
רנו ווארליי. הבמאי — מישל בוארון.

מארה־־פאד

(פריס, תל־אביב)

צריך לראות את זה, כדי להבין מה זאת
אמנות גדולה של ימינו. איך אידיאולוגיות
הופכות חיות, בתוך דמויות אמיתיות. איך
הצגה מלאה רעיונות הופכת סרט כביר,
בבימוי נפלא, ומישחק־ענק. לא להחמיץ
בשום פנים ואופן!

פנצ׳י וילה

(אלנבי, תל־אביב)

סיפורו של המהפכן המכסיקאי הידוע מוכא
שוב על המסו, בצבעים וסינמסקופ, עם
שחקנים מצויינים. אומנם פנצ׳ו וילה הוא
רק יול ברינר, אבל לצידו משתתפים —
רוברט מיצ׳ם וצ׳ארלם ברונסון.

1 0ם סם ם
סוף־סוף הורידו משמה את המילה, נסיו־נית,״
דבר המסמל לפחות בעיני מולידיה
של הטלוויזיה הישראלית תקופה חדשה,
המותירה שאלות ללא מענה: מה ההבדל
בין הטלוויזיה הכללית לבין הלימודית, אם
שתיהן משדרות תיכניות המתאימות לבתי־ספר,
מה גם שמישדרי האחרונה עומדים
על רמה מיקצועית גבוהה יותר משל הראשונה?
ולמה לא לאחד את שתי התחנות,
אם לטלוויזיה הלימודית יש צוות מאומן,
ציוד משוכלל ואולפן נאות העומד תדיר
ריק, שלטלוויזיה הכללית אין?
שהגברת לא החליפה כל אדרת, ניתן
יהיה לראות ביום חמישי .6.2.69 ,החל
משעה ,19.00 מועד שידור החדשות
כערבית. לאחר מכן, עד לשעה 20.00
חידון סימפאטי, אף הוא בערבית.
מי שמעוניין לברר לעצמו כיצד ״רואה״
הדולפין מתחת למים, בלי שימוש בעיניו,
יברר זאת בשעה 20.00 בתכנית הישגי
אנוש. לאלה שיהיו עסוקים עד שעה
20.30 בהאזנה לרדיו, נגלה כי הדולפין
מצוייד במערכת־רדאר, בעזרתה הוא מוצא
דרכו.
כשיחדור פאריז במלחמת־העולם השניה,
ניתן יהיה להיזכר מחצית השעה עד
ל־ ,21.00 מועד שידור החדשות וב־,21.30
יופיע תיאודור כיקר, בזמנו ממייסדי
התיאטרון הקאמרי: כיום כוכב־לכת בסרטים
הוליוודיים וזמר שירי־עם, בהופעה שהתקיימה
בירושלים, לא מכבר, בעת שביקל
ביקר את הוריו הגרים בתל־אביב.
את הבומרנג יטיל בשעה 22.10 העורך
והמנחה אמנון רובינשטיין אל עבר אלוף
(מיל ).עוזי נרקיס, כיום ראש מחלקת־

ברינר כתור פנצ׳ו וילה
זוהי תערוכה המוכיחה, חוץ מידע, מה
עצומות האפשריות של הגרפיקאי האמריקאי.
יש כאן טכניקות שונות של ביצוע.
הדפסות מחיתוכי־עץ, הדפסי־משי זוהרים,
ופלקאטים פסיכודליים. מיועד לאותם המתם־
שים ולא מוצאים פלקאטים יפים על לוחות
המודעות שברחוב.
בביתן הלנה רובינשטיין בתל-
אביב, התמקמו חמישה נציגים בולטים של
הציור האוסטרי בן־ימינו. הם מציגים תערוכה
קודרת, העשוייה בצורה מיסטית. זוהי
דוגמה מאלפת, המייצגת נאמנה את קבוצת
הציירים בת האסכולה הווינאית, המכונה
הריאליזם הפנטסטי, שהתגבש כתגובה
למופשט הצרפתי.

עפ״י תכניתם רכותי פצצה,
מורגש שחנן, פופיק ואושיק, המהווים את
שלישיית התאומים, הם מיוצאי חלציה של
להקה צבאית. את טכניקת הבידור המשוכללת
שרכשו השלושה, לא רק בלהקה הצבאית,
בלהקת התרנגולים, או על בימות
בידור אחרות, הם מנצלים כאן בצורה
מיקצועית חביבה. מי שמעוניין לצחוק
מקטעים שנכתבו בידי יוסי בנאי, שאף ביים
את התכנית, ימצא כאן את מבוקשו, אף
כי רמת הקטעים ובמיוחד הפיזמונים, איננה
אחידה ואינה מצדיקה ערב שלם.
שירים נאים לקריאה של המשוררת
רחל, הופכים על בימת תיאטרון הנקרא
יובל לבלתי־סבילים, בשל־נעימות, בלתי-
מתנגנות, שהולחנו להם, ובשל העדרו של

שסססס

מנהל מוסיקאלי לתוכנית, דבר המורגש
אף ע׳־י חובב, לא רק משום שמטעם זה
הופך המתופף זוהר לוי לכוכב, המותיר בצל
את המשתתפים האחרים, אלא אף בשל
עריכה יומרנית של בן־אחותה של המשוררת
המנוחה, אורי מילשטיין ובימוי המזכיר
מסכתות בסיום בית־ספר עממי, פרי עבודתה
של הגב׳ עדנה שביט.
לאחר מסע בחו״ל, שבה שלישיית
הגשש החיוור אל הקהל הישראלי בתוכנית
גידור פסטיבלית, כלומר
לקט של קטעים מובחרים מכל התוכניות.
בשל סלקציה זו, הן בחומר המבוצע הן
בבימוי, הופכת התוכנית למיקצועית ביותר
שניתן למצוא כיום בארץ.
* * לאריק איינשטיין יש קול
והופעה נחמדים. לכן הוא מופיע בתכניתו
כ מז ל ג די בלוויית ברנשיו של פיאמנטה,
שהיא חבורת־נגנים מעולה בזכות עצמה.
המנגינות הנעימות שהלחין במיוחד עבור
אריק, שלום חנוך, מלחין צעיר מיוצאי
להקת הנח״ל, מצטיינות יותר ממילות השירים,
שחלק מהן נתחברו בידי אריק עצמו.
גדעון שמר ממשיך להופיע עם
מאל קאלר ונגניו באהכה וכ׳ז, לקט של
פסוקים וקטעים מתקופות שונות, שמכנס
המשותף: אהבה. האולמות הקטנים, כדוגמת
צוותא, בהם מופיע שמר, מאפשרים לקהל
לעמוד על הדיקציה והג׳סטיקולציה המיקצו־עיים
שלו.
^ בימויו של שייקר. אופיר ומישחקם
השובבני של בומבה צור, ז׳רמן אוניקובסקי,
אב ברלינסקי וחתיכה כמו אביבה פז, אינם
מצליחים להפוך שני קטעים שנתחברו על־ידי
ז׳ורז׳ פידו ליותר ממה שהם: בדיחות חביבות
ומשעשעות, אשר על אף התמשכותן
אינן ממלאות ערב. היה כדאי לקצר את שני
הקטעים, להוסיף שלישי ואולי אף פיזמונים
מרוח פ רי סהקטנה (מישהו זוכר, שעיר
האורות היתד, אי־פעם קטנה?) דבר שלא
היה הופך את המופע להצגת תיאטרון, אף
אם הוא מוצג במיסגרת מה שנקרא התיאטרון
הקטן, אך אולי ממריץ צופ-ים
מסויימים לפשוט את הפידמה ולהינתק
ממכשיר הטלוויזיה שבביתם.

ו^^ואל^ ! 11
דודה ליזה מאת נסים אלוני,
בתיאטרון הבימה מעלה את השאלה אם
צופה־התיאטרון, החפץ ליהנות מהצגה (העולה
לו, כולל נסיעות והוצאות נוספות,
הכרוכות בהליכה להצגת תיאטרון בארץ,
כשכר שהוא משתכר ביום־עבודה) חייב
לקרוא, לפני או אחרי כן, את המחזה, או
שעליו לבקר בהצגה מיספר פעמים, מה
שעדיין לא מבטיח לו שכל השאלות שיציג
לעצמו, עם ראיית מחזהו החדש של
אלוני, יבואו על פיתרונן. אם נכונה הידיעה
שאלוני חיבר את המחזה במיוחד עבור

חריפאי ואלפי כ,,שידוכין״
הגברת חנה רובינא, הרי שהדבר איננו
מורגש. זהו מחזה לאנסמבל. לשחקנים ול־בובות.
בעצם אפשר לומר שבבימויו של
נסים אלוני, ניכרת השפעתו של תיאטרון
הבובות, בו שולט מפעיל הבובות, המושך
בחוטים, מפעיל ועושר, בבובות על הבמה
כרצונו. אם כי המחזה מוגדר כמלודרמה
ישראלית, ניתן לגלות בו השפעות, שנסים
אלוני אולי לא יודה בהן, של דירנמאט
ואפילו של אשף־המתח אלפרד היצ׳קוק.
סיפור על גברת זקנה ושלושה גננים סריסים,
ארוסה האגרונום, בני משפחתה, החיים
והמתים, שאינו חסר סממכים בלשיים,
וכמובן — רצח הופך להצגה מסנוורת.
העזלס הזה 1640

אוהבי תיאטרון, המוכנים להתבשם בשפתו
המיוחדת, רבת הדימויים, של: סיס
אלוני, המוכנים להפקיד בידיו את הגה הקפטן
ולהצטרף אליו אל כל מסע שהוא, ימצאו
כאן את מבוקשם. לאלה לא ישנה אם ההצגה
תמשך במקום 3שעות ,4או • ,5לכן
כדאי שיזדרזו לפני שתקוצץ, כדי שלתיאט־רון
יקל להעלותה פעמיים בכל ערב.
תיאטרון בימת השחקנים הצטרף
אל התיאטרון הקאמרי, לא כדי שיוכל
להעלות ללא דאגות פרנסה את מלקולס
הקטן ומלחמתו בסריסיס,
סיפור אוריה, או השלום,

טלמכוס קליי,

אלא את שידו־

כין של ניקולאי גוגול. לפי הצגתם החדשה,
נשאלת השאלה אם התיאטרון הקאמר
עצמו לא היה מצליח יותר בהעלאת מחזהו
של גוגול, שנכתב בשנת . 1842 ההצגה

רופינא כ״ליזה״
בויימר, על־ידי מייקל אלפרם, שהוא מורה
למישחק בלונדון, ויתכן שזה מה שהוא
צריך לעשות: ללמד מישחק. הבימוי שלו,
כפי שהוא משתקף בשידוכין, לא הצדיק
את הבאתו לארץ, מה גם שעודד קוטלר,
המשחק כאן בתפקיד ראשי, היה מצליח
בכך יותר, דבר שלא היה מפריע לו גם
לגלם באותה קלות שדונית את קוצ׳קאריוב,
המנסה לשדך אשד, לידידו פודקוליוסין.
אומנם משתתפים כאן שחקנים מצויינים כמו
עדנה פלידל (הבולטת הפעם בעיקר בזכות
תלבושתה ואיפורה המוגזם) מיכאל כפיר
(הפתעה לכל מי שראה אותו (כעבר, וכימעט
ולא יגלה מתחת למעטה האיחור והמישחק
המסוגנן בדמותו האנושית של ז׳בקין, את
כפיר גבה־הקומה ועב־הקול) לאורה ריכלין
(בדמותה של ארינה פנטלימונובנה, דודתה
של אגאפיה סיכונובנה — זהרירה חריפאי!)
יוסי אלפי, וכמובן עודד קוטלר.
אילי גורליצקי הוא שחקן בלתי־רגיל,
המתאים לשחק הן בקומדיה והן בטרגדיה.
הוא יכול, למשל, להיות מגלם אידיאלי לדמותו
של המאהב הטראגי סיראנו דה־ברז׳ראק,
אבל תיאטרון השחר, הפקה מסחרית
טהורה, סבור אחרת, לכן מסר לו
תפקיד טופז במחזהו של מארסל פניול.
אילי עושה את המוטל עליו בווירטואוזיות.
עוזרים לו, לא־במעט, אברהם חלפי וראובן
שפר, אך לא מישחקם ולא בימויו המיקצועי
של יואל זילברג מצליחים להציל את מחזהו
המיושן של פאניול משיני הזמן.
).,ג תיאטרון דורות מעלה מחזה קלוש
של אחד פרנק מרקוס, על לסבית בוגרת
וידידתה הצעירה. כשרואים את ההצגה עם
חינה רוזובסקה, במנקה זלצמן, ג׳טה לוקה
ועדה לי־יאן, בעלת היופי המיוחד, נשאלת
השאלה מה היה תפקידו של אברהם ניניו
בכל הסמרטוטרון הזה הקרוי רצח הא חות
ג׳ורג׳ אך אל דאגה, ניניו הוא לא
הרוצח, המחבר עשה זאת לפניו. ניניו הוא
הבמאי.
* מרים זוהר ויצחק שילה הם שנים
מבחירי השחקנים שלנו. נועם שריף הוא
אחד המלחינים הבלתי־רגילים שאפשר למצוא.
שלושתם, יחד עם הבמאי ארנון תמיר,
יצרו (בעזרת יעוצו הספרותי של אריה
סתיו) ערב בשם איפה הפרחים כולם
המועלה בצוותא. בחירת החומר ועריכתו
צולעים במקצת, אך בזכות הביצוע ובמיוחד
המוסיקה, מוצדק הערב כולו, ושרק יפסיקו
לשיר לנו בסוף את איפה הפרחים כולם.
הם לא זמרים.

תל־אכיכ, בית־המורה, ום ה׳ ,6/2ב־8.30
יום ד , 12/2 ,ב־8.30
,8/2ב״8.30
אוהל־שם, שבת,
כרטיסים ב״רוקוקו״ ובכל המשרדים.
לקבוצות מאורגנות: טלפון 248824
יום ו׳ ,7/2 ,ב־8.45
לוד, נוה־זית,
כפר ורכורג, בית פסמן, יום א׳ ,9/2ב־9.00

ירושלים,

אולם מיטשל, יום׳ ג׳ , 11/2 ,ב־8.30
כרטיסים במשרדים.

מגיל 16 ומעלה.

$₪י ! —68 1618 93 יי5
גנון טכנולוגי לישראלמודיע על

רישום מועמדים לשנת הלימודים תש״ל ,1969/70
שיתחיל ביום א׳ — כ״ח שבט תשכ״ט — ,16.2.1969
ויסתיים ביום ו׳ י״ג בסיון תשכ״ט .30.5.69
בחינות המיון למועמדים ייערכו בתאריכים הבאים:
מתמטיקה ביום ג׳ — י״ט באלול תשכ״ט — 2.9.69
פיסיקה ביום ד׳ — כ׳ באלול תשכ״ט — 3.9.69
ציור (למועמדים לפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים) ביום
ה׳ כ״א באלול תשכ״ט — .4.9.69
פרטים נוספים וטופסי הרשמה אפשר לקבל בין השעות 08.30—13.00
במשרדי הרישום :
פחיפה — קרית הסכניון, בנין הסנט חדר מספר . 103
פתל־אפיכ — משרדי הטכניון, רח׳ לסין .14
כפאר״שפע — המוסד להשכלה גבוהה בנגב, בית היאס.

מפפר 1640

5.2.1969

המחיר 130 אג׳

הם הביאו
את הגביע

זוהי הנדה
של בליץ

חזרה לתחילת העמוד