גליון 1642 מתאריך 19 בפברואר 1969

המועדון החדש
של תנועת העולם הזה — כוח חדש
(בית ציוני אמריקה, רזז׳ דניאל פריש )1
ביום רביעי זה 19 ,בפברואר, ב־ 8.30 בערב

יראיין

שלום כהו
מנהיגים ערביים מהגדה
שיענו גם לשאלות הקהל.

בשבוע הבא:

ערב שאל ות ותש ובות
עם חברי הנהלת העולם הזה — כוח חדש

אורי אבנרי, שלום כהן, שמואל סגל,
אלכם מסים, פרץ עופר
רשמו לפניכם :

כל יום ד׳ -מיפגש במועדון החדש !

אן טו כ מ אי ר, בעלת המדור האחרון
שנוסף להעולם הזה, היא גברת עסוקה
מאוד לאחרונה. מכתבי־מעריצים באים אליה
בעשרות, ואין לה זמן להשיב עליהם.
מכתבי־ההערצה האישיים אינם מענייננו
שלנו. לא כן מכתבי־ההערצה־והפולמוס הפוליטיים,
המתייחסים למודעה שאן פירסמה
בהארץ. מודעה זו, כפי שבוודאי זכור לך,
נועדה לשמש חלק מן הפארודיה שלה על
הגל הסיפוחיסטי. נאמר בה:
״הלאה התבוסנים מסוגם של אורי צבי
גרינברג, הד״ר שייב, משה שמיר וחבריהם,
המדברים על ארץ־ישראל השלימה ומתכוונים
רק למדינת־ישראל זוטא משני עברי
הירדן מרחב־המחייה הטבעי של ישראל
משתרע מבקעת היאור עד למורדות
דר אררט — האזור הגיאופוליטי שבו נוסדה
תרבותנו הלאומית משחר ימי־קדם.״
על המודעה היתר, חתומה חזית המולדת
השלימה, תיבת דואר 29232ת״א.

המיכתב המעניין
ביותר לת.ד 29232 .היה זה שנכתב על נייר־מכתבים
רשמי של חוגים לאומיים. למי
שאינו יודע זאת: חוגים לאומיים הוא הגוף
שבראשו עומד הד״ר שייב.
וכך כתבו חוגים לאומיים (ת.ד ,433 .ת״א)
לחזית המולדת השלימה (,ת. ד:)29232 .
״שלום רב, עקב פירסום המודעה בהארץ
— ״הלאה התבוסנים היינו מעוניינים

אחדהכותבים לתיבת־דואר זו הוא
דורון ויסברוד מסביון, המתווכח עם מגמותיה
של חזית המולדת השלימה:
מרחב המחייה שאתם מציעים מכסה
בערך את השטחים בהש משתרעות כיום
סוריה, לבנון, עבר־הירדן, השטחים המוחזקים,
ישראל וחלקה המאוכלס של מצרים.
סך הכל של האוכלוסיה במדינות אלה —
מלבד ישראל — כ־ 40 מיליון איש. כיצד
יוכלו 2,5מיליון לפקח על מספר כה גדול,
שעה שבמדינות אחרות, כמו ארצות־הברית,
רואים אנו שאין אפשרות להשתלט אפילו
על מיעוטים גדולים.
נניח שבמלחמה קונבנציונלית יכה
צה״ל את הצבא האדום פלוס עוד צבאות
שיצטרפו אליו (צרפת?) .הרי אז עדיין
עומדת בפני רוסיה פתוחה האופציה שק
שימוש בנשק גרעיני, בפניו אין לישראל
אמצעי־התגוננות.״

כו תבאחר היה יהודה לב־ארצי מ־נהריה•
הוא ניגש ישר לעניין :״היות ואני
מעוניין להצטרף לתנועתך, אני כותב לך
מכתב זה. ברצוני לדעת איך ומה בדיוק
נעשה בתנועה זו?״
ברוח דומה כתב בועז לוי מטבעון :״הרעיון
בו את דוגלת הלם לי וקסם. החלטת״,
להצטרף לתנועת חזית המולדת השלימה.
במידה שתקבליני, אבקשך להודיעני —
ואם הדבר נהוג בתנועתך, לעשות לי כרטיס־חבר.
״אני
גם מבקש שתשלחי לי את תמונת

לברר באם כוונותיהם אירוניות הן, אי,
הקיים גוף המכנה עצמו חזית המולדת
השלימה, ומתוך המודעה צריכים היינו לעמוד
על מגמותיו. בכבוד רב, חוגים לאומיים.״

כ שי ו אין אן יודעת מה להשיב להם:
שזאת היתד, סתם סאטירה מבוזבזת עליהם?!
או אולי להשיב בכל הרצינות, שתנועתה,
אשר סימלה הוא ״עוד!״ מוכנה לנהל בירור
אידיאולוגי עם תנועת הד״ר שייב, במטרה
להגיע לידי פשרה? נאמר: גבולות שיכללו
את קבר אסתר המלכה בעיר שושן הבירה
בפרס, אבל לא את הר אררט? או את פיתום
אבל לא רעמסס?
מכתבים השתלת לככות
ניתוחי השתלת הלבבות בעולם ובארץ
מבליטים את אוזלת־ידה של הרפואה השמרנית.
ניתוחים אלה מוכיחים למעשה
שהרפואה השמרנית גיכשלה במניעד, וב־ריפוי
אמיתי ושלם
של קבוצת המחלות
מיספר אחד בחברה
המודרנית: מחלות
ד,לב וכלי־ה־דם.
ניתוחי
השתלות־הלב,
שדוברי ההשמרנית רפואה להציג
׳משתדלים
בפני
הציבור כשיא
ההישגים של הרפואה,
אינם למעשה
אלא ביטוי לכ
ישלון הרפואה
השמרנית, ולא להצלחתה.
לעומת זאת יש לציין את עבודתם החלוצית
של הרופאים החוקרים הרציניים, שהתרחקו
מן השיטות המקובלות של הרפואה
השמרנית, כמו ד״ר גולטהיינר בארץ,
ומצאו שיטות למניעה ולריפוי אמיתיים
של מחלות הלב וכלי־הדם. דווקא רופאים־
חוקרים אלה זכאים למלוא ההערכה ור<־
פירסומת, ולא קוסמי הכירורגיה המודרנית.
אפרים כר, אמירים
.העולם הזה״ ,שבועוןה חדש ו ת הישראלי
המערכת וד,מנהלה: תל־אביב, רח׳ קרליבך , 12 טלפון 5־,30134
ת.ד . 136 .מען מברקי: עולמפרס • דפוס משה שהם בע״מ,
תל־אביב, רח׳ פין • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע״מ• .
העורך הראשי: אורי אבנרי • המו״ל: העולם הזה בע*מ.

דבקות כמטרח
מה אומר לבם? כל הכבוד.
דבקותכם במטרה ראוייד. לשבח. נטפלתם
למשה דיין, ובשום אופן אינכם יורדים
ממנו. אני רק מוכרח לומר לכם שבדרך זו

הצלחתם לחבב אותו עלי במידה מפתיעה,
ויש לי הרגשה טובה שהדבר פועל גם על
כמה מידידי.
מה שמוצא חן בעיני בעיקר זה הדרך
בה הוא בז לטורדנות הקטנונית שלכם בכנסת
ומעל דפי העיתון.
נראה שהוא מומחה לא רק למינהגי י-,
אוייבים, אלא גם למינהגי ״ידידים״ מסוגכם.
ובינתיים תודו על האמת, על כל הקירקו־רים
אתם מצליחים להשיג את המטרה
ההפוכה שהצבתם לפניהם.

ג. כץ, חיפה
רשות הדיכור לתכונה !

דומני כי הצעתו של השר מנחם בגין —
לעשות למען הצלתם המיידית של יהדות
עיראק וכל השאר אחינו הנימצאים תחת
שילטון תליינים — ראוייה היא וניתנת
לביצוע ללא ספק. מקורות התרעלה כמובן
עמוקים בהרבה, כי מדובר גם בנו, באזרחי
ישראל, ואף בכל שאר עמי המיזרח התיכון.
הרי ההשתוללות הרצחנית, אורגייודהד־מים
של בגדאד, הינד, רק אחד מביטויי
טרוף ־ הדעתהלאומני בו חלד.
איזורנו — ערס תרבות האדם.
אירופה כבר שילמה מחיר גבוה: שלושים
מיליון קורבנות מלחמת־העולם השנייה
— ביניהם מחציתו של העם היהודי. כיום
השינאה הלאומית חדלה שם להוות גורם
בעל מישקל.
כנגד זה — על אף הקורבנות הרבים
!כאן, באיזורנו, יש עדיין המבקשים לפתור
בעיות של עימות היסטורי בשלילת זכויות
הקיום הממלכתי לעמים שלמים, בניסיונות-
שווא של סיפוח ללא הסכמת האוכלוסייה,
במחולות־מוות קניבאליים סביב גרדומים —
(המשך בעמוד )6

הדוח והקרה בחורף
מייב שים א ת העור ל א־ פ חו תמהשמש־ היו קד ת בקיץ

החזירי שפע ל חות ורוויה לעור־פנייך -והבטיחי א ת חידו ש ־אביב־עורך־.
לרשותך מערכ ת תכ שירי־ הלחו ת

׳0?5מס ^!ססגע!*

״רבלוך

ל טיפול בעור־הפנים ול של מו ת בטי פו ח־ היו פי.

לכל סוג־עור תמית טיפול עבורו, ואחת מהן נועדה עבורך ותעשה למענך פלאים. בתכנית־הטיפול, חמישה שלבים :
.1נקוי יוס״יומי להסרת האיפור — חוור עמוק לנקבוביות־העור ומוציא מתוכן שיירי־איפור ולכלוך, ובו בזמן מרווה אותן בלחות־מעמת :
א 0117881 מסי! א 0 00710א81א* 003*8 003ן* א*3£3 * 003א* 0 00£א015703121ו* ׳ 30?5ס א — 33000*3 100א 0 30110א51א* 11 003*11 00£א*£״01

.2רענון וייצוג רקמות־העור — להמרצת זרם הדם, הכנת תאי־העור לקליטת תכשירי ההרווייה וההזנה ולהכנת העור לאיפור:
א£ 581ע 3171א 8£מס? א 00710 סאנאסת י 80?8ם אסס^ן׳ * 38א30?3׳ ?*01*1, ?8£511£ם א*100׳

* 38א * ?833113מ8א1710 ם א1,131110 *3831 00

.3שמירת תאי׳העור — תחליביס ממריצים לשמירת הלחות הטבעית ולתוספת רוויה לעור. משמשים בסיס לאיפור־חלק נמשך היום :
*1013x083 8*0*1י0?5תס אסס 1013x083* ?33-0*1* 038 8*83 אט י 80?3פ א3100י

.4הזנת תאי־העור — קרמים נספגים ללילה, חודרים עמוק׳לרקמות העור ונבלעים בתוכן. מבטיחים הזנה׳מלאה ומאוזנת לתאים המתחדשים.:
א 331 זומם מס? 1018x085* •5?0 082**1ממ אסס 1ג* 1087 083א 0א 1א 00818א.י 80?8ס א*100 1013x083 8*33ט 31*13;-מ3ם א 0י 80?3ס א*100׳

.5חידוש פני־העיר *—י מסכות־יופי ביולוגיות
לחחיאת פני־העור, לשמירת גמישותו, עדנתו ורכותו :
?*01*3 *1*58י0?3מם אסס 0 ?*01*3א*11מ30100 0? ? 1

החדש ינתן יעוץ קוסמטי אישי חינם על־ידי יועצות היופי של ״רבלון״ בפרפומריות;
— 20.2

19 — 20.2״תמרה״ ,ירושלים, רחוב יפו 53
19 — 20.2״סברינה״ ,תל־אביב, רחוב אלנבי 64
יהודה הלוי 58
״ניקול״ ,תל״אביב,רחוב

״דפנה״ ,תל־אביב, רחוב דיזנגוף 171
20.2
״סמדר״ ,הרצליה, רחוב עבודה 9
20.2
״בון טון״ ,חיפה, רחוב טרומפלדור 54
20.2

23 —24.2״קמיע״ ,חולון, רחוב אילת 12
23 —24.2״מסקוט״ ,ראשון״לציון, בתחנת ״אגד״
23 —24.2״מרבז״ ,נתניה, רחוב הרצל 15
23 —24.2״מימוזה״ ,תל״אביב, רחוב בן־יהודה 55
״מונה״ ,גבעתיים, רחוב קצנלסון 144
23.2
״הדר״ ,רמת־גן, רחוב יהלום 40
24.2
׳-.,יזח-ו *,ז-וייי ר*ח׳יי

דדות־כוח וכי האיירה הציבורית הקיימת כיום בארץ
תאלץ את הממשלה לתת גיבוי מלא לחיים לסקיב, עד
כדי הפעלת צוזי־ר-תוק נגד הפועלים, במיקרה של שביתה
ממושכת. ההכתדרות אינה מעוניינת ביצירת הקדים
כזה.

רוטציד במפד״ל

יזין ף רוצה לדחוף
את דייו החוצה
המישמרת הוותיקה של מע״י תעשה בשבועות הקרובים
מאמץ מרוכז לחדש את ליכודה הפנימי. המגמה:
למנוע התקרבות אשכול—דיין.

מזכיר המפלגה פינחס ספיר א!? גילה למקורביו,
שהיה רואה בעין יפה את פרישתו
של -יין מן המפלגה -עוד לפני הבחירות
לכנסת. החישוב שלו: מאחר שדויד
בן־גוריון יגיש ממילא רשימה לבחירות,
תמשוך רשימה זו חלק מקולות אנשי רפ״י־לשעבר
שהצטרפו למע״י. ואילו את תשעת
מקומותיהם של נציגי רפ״י בכנסת שיריין
הסבס-האיחוד.
ספיר סכור בי התשעה ייבחרו בחלק מקולות
נאמני הגווארדיה הוותיקה ומפ״ם.
אם יחליטו להתאחד עם רשימת בן־גוריון אחרי הבחירות,
יקחו עימם מנדטים שלדעת ספיר אינם מגיעים
להם.

שמועות על
שינויים בממשלה
כמו לפני כל בחירות, יתרבו השמועות על שינויים
בצמרת השלטון. במיוחד ידובר בעתיד הקרוב בצירופה
של גולדה מאיר לממשלה, כשר בלי תיק, למרות שהיא
עצמה הידיעה מפורשות שאין בכוונתה אפילו להציג את
מועמדותה לכנסת.

שמועה ממשלתית אחרת: שר הדואר
ישראל ישעיהו חושב על פרישה מן הממשלה,
בדי להתמודד על מישרת יו״ר הכנסת
; ואילו שר החקלאות חיים גכתי חושב
על פ-ישה מטעמים אישיים ובדי לפעול
למען איחוד התנועות הקיבוציות.

ההסתדרות תימנע
מהתמודדות עם לסלווב
ייעשה כל מאמץ על־ידי ראשי ההסתדרות להרגעת
הרוחות בנמל חיפה, ולמניעת התמודדות־כוח נוספת בין
רשות הנמלים לבין פועלי הנמל.

תיקרת־הדירוג הנוספת, שהיא עילת ה־סיבסוך
הנוכחי, אינה הסיבה האמיתית ל
סיכסוך. בשורש הם יבסוף מונח האירגון•
מחדש ההדרגתי, המתבצע בשקט על-ידי
חכרת ״שינוע״ והגורם לכידודם •טל הכו•
סיב המסורתיים כנמל.
להסתדרות ברור, כי רשות הנמלים מוכנה לד,חמו־

בסיסגרת השלכת המיזוג בין המיזרחי להפועל־המיז־רתי,
הוחלט לבח־ר במזכיר־כללי למפלגה, במקום שני
התפקידים שהיו קיימים עד־כה: מרכז המפלגה הדתית־לאומית,
אותו בדלא משה קרונה, ומרכז הוזעד־הפועל
של הפועל־המיזרחי, אותו מילא אליעזר גואלמן.
מסתמן הסכם בין כל חוגי המפד״ל למועמדותו של
ח״כ מיכאל חזני כמזכיר המפלגה.
חזני אף עמד בראשה של הוועדה לרוטציה, שסיכמה
בשבוע שעבר מסקנות העשויות להביא לשינויים דרסטיים
בנציגויות חוץ ופנים של המפד״ל בכנסת, במוסדות
ממלכתיים, לאומיים, ציבוריים ומוניציפאל־ים.

על-פי מסרנות הוועדה, יוכל חכר המפלגה
להיבוזר לתפקיד כלשהו בקדנציה רבי
עית רק אם ישיג 75 אחוז מן הקולות.
בינתיים הוי כת המפד״ל לקראת ועידת המפלגה, הצריכה
להיפתר ב־ 24 בפברואר בירושלים, ללא כל מוצא
מן הסבך אליי נקלעה, בעניין פסק־הדין הרבני הקובע
כי מינויים ללא בחירה של 137 חברי הוועד־הפועל של
המפלגה כציר־ם לוועידה — אינו חוקי. נראה כי הדרך
היחידה שנותדר היא שיתופם של חברי הוזעד־הפועל
בזכות דיעה מייעצת.

איליו — איל תיירות
אפרים אילץ. שמכר את מיפעל הרכבת־המכוניות שלו,
מתכונן להיות גורם חשוב בענף התיירות. בשלב -אשון
קנה חברת־נסידות קיימת, מתכוון לפתוח חברה להשכרת
מכוניות, וביילב מאוחר יותר — להשקיע בהקמת בית-
מלון חדש.
בינתיים ימשיך להחזיק את מוסכיו הגדולים למתן
שירות לרבבות המכוניות שהורכבו במיפעלו.

לא כדאי להתיס
דירות להשכרה
אי־כדאיות כלכלית בהקמת בתי־דירות להשכרה —
זוהי מסקנת.־ של מחקר שהוזמן על־ידי אירגון הקבלנים
והבונים. על־כי מחקר זה התברר, כי ההכנסה מדירות־להשכרה
תר,יד, בין 4ל־ 6.8אחוזים נטו מסכום ההשקעה•
בגלל
ההכנסה הזעומה יעדיפו הקבלנים להשקיע את
כספם המייתר באיגרות־חוב או בתיווך־שטרוח, שם
הריוזח הצ וי הוא גדול יותר.

ממונה עליו. המשבר ביחסים הבינמשרדיים הגיע לשיאו,
כשאחת מפקידותיו של הירשברג, גבי ארליך,
דיווחה. בכתב לבירגר על המחדלים והחריגות מסמכות
שהירשברג ביצע לאחרונה בכעולות מחלקתו.

אם אומנם יוחלו* הירשברג -המכהן בתפקידו
מזה 15 שנים -יהיו מפיקים רכים
כארץ שלא יצטערו על כך.

אגרת הטלוויזיה תופחת
אגרת הטלוויזיה לא תועלה, כפי שהודיעו
בעבר, מ*׳ 57.5ל״י ל־ 100ל״י. הח״בים של
המעיד, החברים בוועדת הכספים של הכנסת
-אליה הועבר הדיון בבעייה -החליטו
על תעריף נמוך יותר 70 :ל״י כלבד.
בלשים באוניברסיטה העברית
בין הסטודנטים בירושלים שוררת התמרמרות רבה
נוכח הימצאותם של שוטרים לבושי־אזרחית בתחומי הקמפוס.

אף הכחשות האוניברסיטה, מנסים
בלשים לאתר סטודנטים המשתמשים או
סוחרים כחשיש.

קבוצת סטודנטים עומדת לערוך פטיציות להנהלת האוניברסיטה
ולמשטרה, לסלק את השוטרים מתחומי האוניברסיטה.

יתחילו בכרייה
לרכבת תחתית בת״א
כד בבד עם בניית התחנה המרכזית
החדשה ברחוב לוינסקי בתל-אכיב, יתחילו
כמקום בכריית פתח למינהרה לרכבת תחתית.
למרות
שטרם אושרה התוכנית לבניין רכבת תחתית
בתל־אביב, יכינו את פתח המינהרה אחרי שהתברר
שלא ניתן יהיה לעשות זאת, כאשר יחליטו על רכבת
תחתית, לאחר שהתחנה תהיה גמורה.

היקף עבודת הברייה לפתח המינהרה
תלוי בתקציב הפיתוח המוצע לקראת
תוכנית האב לתל-אכיב.

נגד חיסול
חיי הלילה בתל־אביב

אשר הירשברג
יוחל־? -

יושב־ראש התאחדות הסוחרים ונציג גח״ל במועצת
עיריית תל־אביב, דויד שיפמן, נטל על עצמו להילחם
נגד המגמה לחסל את חיי־ הלילה בתל־אביב.

עתידו של אשר הירשברג, הממונה על עידוד הסרט
הישראלי• ,וברע בימים אלה לכשישוב שר המסזזד וה־תעשיה
זאב שרף מנסיעתו הנוכחית.
השר מינו בקיץ שעבר את זאב בירגר למנהל מרט
הסרט היטראלי, ותוצאות המינוי פורסמו בשנת: ן הממשלתי:
דירשברג מופיע שם החמישי ברשימת בעלי
התפקידים במרכז, אחרי בירגר, סגנו, הכלכלן הראשי
של המרכז, ועוד עובד המטפל בעניינים אחרים לגמרי.
מאז המינוי הוחרפו היחסים בין הירשברג לבין ה
שיפמן
החליט להעלות בעייה זו במועצה אחר• שבוועדת
הרשיונות ניתקל בהתנגדות עיקשת להצעתו מצד
הנציג הדתי, צבי בורנשטיין, ונציגות המערך, אולר,
קזנצ׳י ולילי מנחם, הטוענות כי ״תל־אביב היא קודם
כל עיר של פועלים. הפועלים צריכים לנוח.״

שיפמן הגיש הצעה דחופה לדיון במועצת
העירייה, לפיה תאריך העירייה בחוק
את שעות ההפעלה של כתי־קפה, מועדוני־לילה
*דיסקוטקים עד לשעה 4.00 כבוקר.

מכתבים
(המשך מעמוד )2
תמרורים בדרך בטוחה לאבדון.
האין אלה דמי־ריפוי מופרזים מדיי האין
דרכים, כוחות ורצונות כדי להחיש את
הבלתי־נמנע, את שלילת השלילה?
תינתן רשות הדיבור, חובת הדיבור ל תבונה!
יוסן
ן לווינגר, קרית־מוצקי!

המחירים כמיטבה הפועליים
לפני כמה שנים העירותי, לתשומת־לב
הקהל, על זה שמיטבח־הפועלים בבית־בתר
בתל־אביב לוקח מחירים גבוהים ב־ס/״
20 יותר מהמסעדות,
הפרטיות.
מיטבח־הפועלים
נבנה מכספם של
פועלים.
את המזון הם
קונים בסיטונות —
ולכן בזול.
טבעי, איפוא, שהמחירים
במיטבחי-
פועלים יהיו זולים
יותר מהמסעדות הפרטיות.
לכן אני
מבקש את שר האוצר׳
המיטהר והתעשייה שיבדוק את העניין׳
ויברר על סמך מה המחירים כל-כך
גבוהים.
האם החליטו באיזה־שהוא מוסד ממלכתי
על עלייה זו?
ז׳ק אהרליף, תל-אביב

תחרות הצילומים
תמונה זו צילמתי בשבוע השיטפונות.

תמונת השבוע
בתמונה רואים את ההרס שנגרם לכביש
הארגמן, בכניסה הדרומית לעכו.
משה גלוטי׳ קרי־ת־מוצקין
#תמונת השבוע — ראה תצלום —
מזכה את הקורא משה גלוטי בפרס של

התקווה הגדולה
קראתי בשימחד. את גיליון העולם הזה
( ,)1638 וביחוד את המאמר ״הפשרה הגדולה,״
הדן בזה
שדיין יחליף את שנתיים אשכול,
אחרי הבחירות.
אני והרבה כמוני
מקווים 1שהשער־תכם
או נבואתכם
תתגשם.
ובבוא הזמן נאחל
למחליף הצלחה
במעשיו.

עמוס לביא,
חולון

לביא

הכנסת: בית זקנים
בשידור טלביזיה, בו רואיין, נשאל יו״י
ועדת־חוץ־וביטחון של הכנסת, ח״ב דויד
הכהן, מתי לדעתו צריך חבר־כנסת לפרוש.
כא שר...

ענה:
(הפסקה קלה, ושוב גימגום) כאש
כאשר ברור מעל לכל ספק כי הוא אינו
יעיל.
ואכן, תשובתו מעידה על ״יעילות מכסימלית.״
הצרה
היא שהוא אינו הח״ב הזקן היחיד,
שאינו מוכן לפרוש. הכנסת, כימעט
(המשך בעמוד )6

ייעוץ

לפ י

מדעי

היד

ססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססי

מבדנ 1נ ר1/1ו־בד 7ג

יו מדחמת

קו ד ש

עלום עואול
5 ^ 1 0 5X 4141

נתוח אופי —
גלוי כשרו נו ת —

4061111111

ייעוץ

לעתיד !

לקביעת ראיון לטלפן ת״א 226342

(.)6.30—4 ! 12.30—10

שיטה חדש ה
בשטח הטלוויזיה

על מנת שלא יתקבל הרושם שרק
הצבריות מחללות את קודש הקור-
שים המוסלמי בהר״הבית בירושלים,
הרי לבם כמה תצוגות ערביות מיוח דות,
הבאות להראות שגם לנקבה
ערבית יש מה לומר בשטח זה, והרבה
יותר מאשר לבחורות שלנו.

לפני. קנותך טלוויזיה, אתה מוכרח לבוא
לאולמי התצוגה ש ל ״ כליז מו * ׳ז לשמוע
ולראות את אשר יש לנו להציע ל ך

זניט, פיליפס, אדמירל

וטלוויז-
לאס יות
א חרו ת במבחר מגוון
פקה מיידית * פסנתרים גיטארות עוגבים
¥4014114

באם התמונות גסות מרי, לצורך
פירסום בעיתון, תוכלו לפחות להציגן
לראשי הוואקף הירושלמי, כדי
לרכך במיקצת את תנופת ״מלחמת
הקודש״ שלהם.
.דני רוזנפלד, חובל שני,
א.מ. הר־שגיא, אנטוורפן
• שאר התסונות הן באמת גסות
מדי. הן מראות רקדנית־בטן ערביה בשם
פוראני, הע נזקת עתה בסטריפ־טיז
באמריקה. הגבר אינו ערבי, אלא צרפתי
אלג׳ירי, המבקר עתה בארצות־הברית.

וכל כלי הזמר המעולים

כלי

זמר

תל־אביב, דיזנגוף 210
חיפה, הוזלוץ 53
טלפון .64374 :

(המשך מעמוד )5
כולה היא בית זמים החיים על חשבון
העם, בתנאים מצוי-נים.
יש לפעול נגד מצב זה!
על הצעירים להילחם בזקנים, שאינם
מוכנים לוותר על מקומם!
יוסי רהב, בת-ים

שיפורים ומדורים חדשים

13 הבתת? 6
מהע 1םרטראניה
רו א ה, הו א אינו שוכח

לאחר הפסקה ארוכה, מקבל אני שוב
את גיליונות העולם הזה, ובאמת מצאתי
שיפורים ומדורים
חדשים.
מדור הפיזמונים
הוא טוב. וגם נחוץ,
מאחר והרבה מההצעירים קוראים בשטח
מתעניינים

נסו לשלב גם
ידיעות בקשר לעולם
הלהיטים הבין־
לאומי.
בתקווה לשיפורים
ומדורים חדשים.

ליאון כלם*,
טורונטו, קנדה

מה האמת ף

״ציפדוני״

סוכנות לאינפורמציה וחקירות פרטיות
טלפונים 62( 001 ,75761 רחוב החשמל ,1תל־אביב

איתורי כתובות
חקירות מסחריות

ברשימה ״הרב שלא נסע לאיטליה״ ב־עיתונכם
מיום 29 בינואר ,1969 נאמר כי
שר־הדתות בדה, כביכול, סיפור על מיכתב
שלא היה ולא נברא. קביעה זו איננה נכונה.
האמת היא שח״ב אורי אבנרי ביטל את
השאילתה שלו לאחר שראה את תשובתו
של שר־הדתות, ולא קודם לכן.
מכיוון שפגעתם בכבודו של שר־הדתות,
כאילו המציא סיפור בדוי, נבקש לפרסם
את התיקון הנ״ל.
מ. ע .דרוק, דובר משרד־חדתות,
ירושלים
• למרבה הצער, מיכתב רישמי זה
מבוסס על שקר. השר לא שלח ולא הרא־ו
מעולם שום תשובה לח״ב אבנרי, וח״כ
אבנר־ לא ראה שום תשובה של השר.

לישראלים בחו״ל
אנחנו, הישראלים החתומים מטה, היינו
רוצים לדעת מדוע לא נותנים לישראלים
היושבים בחו״ל, כמונו, למשל, להצביע
בבחירות?
מה יש, אנחנו כבר לא בסדר אם נסענו
קצת לאירופה?
לכן אנו מבקשים מח״ב אבנרי לפעול
בכנסת, כדי שהישראלים בחו״ל יוכלו להצביע
בבחירות לכנסת, בקונסוליות או בשגרירויות
הישראליות, בארצות בהן הם
נמצאים!

פנינה פרוספר, קלוד הא־לימי,
פרלה כוזגלו, גם׳
קוהנוכסקי, יורם קריכושי,
איתן נאפוסי, דויד נקרמן,
זהבה גלעדי, רונית ויעל
אנגלנדר, פראנקפורט, גרמניה

• ח״ב אבנרי כבר הגיש הסתייגות
ברות זו, אך היא נדחתה על־ידי הכנסת.

פן משתתפים!
בגליון העולם הזה 1637 במדור ״דף
תשקיף,״ התפרסמה ידיעה בה נאמר ש־הסתדרות־העובדים־הלאומית
לא תשתתף בבחירות
לא־גוד עובדי־המדינה.
הריני לציין שה. ע .ל. תנצל את זכותה
החוקית, שנקבעה לאחר מאבק מישפטי
ממושך, והיא תשתתף בבחירות לאיגוד
עובדי־המדינה.
מ. האום, מזכיר האיגוד־המיקצועי,
ה, ע .ל ,.תל־אביב
• הידיעה, בה נאמר כי ״הסתדרות־עובדים־לאומית
תתליס, קרובלוודאי ,
שלא להשתתף בבחירות לאינוד עובד׳־
המדינה,״ התבססה על עובדות שאינן שנויות
במחלוקת. המסקנה שהסיק עורך המדור
מעובדות אלת, כפי שמסתבר בדיעבד, היתה
מוטעית,

התפלת מים
בקשר ל״תשקיף״ בדף תשקיף מה-
: 12.2.69״רוצים להחזיר את אגם החולה,״

הריני מצרף־בזה חתך מעיתון הארץ מיום
באותו
20.10.63
עניין. ראה הקטע
המסומן בתוך כתבתי
:״התפלת מים
במקום המוביל הארצי.״
בזמנו
התריתי ב־תזכירים
ל״אנשים
הקובעים,״ החושבים,
כנהוג אצל ה־לבנטינים
:״אוויל הנביא
משוגע איש־הרוח!״(הושע
9־.)7 זרחין אבל על כל הנו־שא
המדובר בכתבה,
בטוחני, יבואו ימי הפקודה, ייבואו ימי השלום,
ידעו ישראל! ובסוף תקויים ההבטחה:
״ארפא משובתם, אוהבם נדבה (שם 14־.)5
אלכסנדר זרחין, תל־אביב
• הקסע מעיתון הארץ: אותה שעח לא
ידעתי על תכנית יבוש החולה שכנראה
גרמה להמלחת הכינרת. יבוש זה ישמש
גורם ממליח גם להבא, כי רוב מי הגשמים
ההולכים אל הירדן עוברים עכשיו לא בגובה
פני החולה שלפני היבוש, אלא בגובה נמוך
בהרבה, והם מגיעים למקורות ההמלחה
של הכינרת ומנקזיס את המלחים משם.
כך נוסף גם גורם ההמלחה לשלילת תכנית
הירדן ...המלחת הכינרת תלך ו־תיגבר
כל עוד החולה תישאר במצב של
היום, כלומר כל עוד לא תשוב להיות אגם
המונע ממי הגשמים להגיע למקורות המלחים.
נוסף לכן, הרי מקורות מימיה של
הכינרת מוגבלים ורחוקים מן הצרכן, בעוד
שמי הים, שאין להם סוף, קרובים יותר.
מכל מקום, אם גס יופעל המוביל בהצלחה,
לפי התכנית, הרי נהיה זקוקים בעתיד
הקרוב למים נוספים. ואם כן, כלום לא
יפה שעה אחת קודם?

המלחמה התרבותית (המשך)
מצורפת תשובתי לצייר חומריאן. אבקש
ללא קיצורים (הכל חשוב).
תשובה להספד המת על החי:
איני יודע אם השותפות של הצייר
תומריאן (אקס אורי ליפשיץ) ועמום קינן
בדיסקוטק הצהוב עזרה לכיסו. אך תחבירו
של תומריאן (אקס ליפשיץ) השתפר. התוכן
עדיין פרימיטיבי ומגומגם.
אומנם, יחד עם הצייר ג׳ורג׳ שמשי חולל
בארץ את אסכולת ״האקספרכיוניזם־המיס־חרי,״
ומכר למימסד הזעיי־בורגני (לקליאג־טורה
של גלרית גורדון כוונתי) כמה עשרות
תמונות.
בתמימותי פיסלתי עבורו ארבעה פסלים,

פוליטכניקזם

בגרו ת
ומוקדמות השבוע נפתחו קורסים חדשים
שלב אי 6 ,חודשים, כולל
מבנה המכשיר, תיקונים, אנטנות,
הרכבה וכיוון.
בעוד שבועיים יפתח
שלב ב׳ למתקדמים.

קורס
פוליטכניקום פרטים והרשמה 5—8 ,9—4 :

תל־אכיב,
ברנד , 17 מפינת אלנבי 55

חיפה,
רמת־גן, ביאליק 42

שמריהו לוין 30

הסתיים מבצע מס׳ ן
לקונות ״סקוטש ברייט״
מבצע פרסים לעקרות הבית — חסר
תקדים במימדיו שנערך ע״י החברה
הדרומית לשווק, בין קונות ברית
הפלא לניקוי והברקה ״סקוט ש
ברייט״ ,נסתיים השבוע לאחר שעורר
הדים בין עקרות הבית בישראל.
המבצע, אשר נועד לעודד את עקרות
הבית להשתמש במוצרי הניקוי וה־הברקה
המקוריים של ״סקטוש
ברייט״ נמשך חודשים מספר ובמהלכו
הגיעו למטה המבצע רבבות מכתבים
מכל רחבי הארץ.

תומרקין עם סלבדור דאלי ()1964
שמר תומריאן, אז ליפשיץ, הואיל לחתום
עליהם.
ולפעמים מוזכר הוא בנשימה אחת עם
אמנים אחרים. אך מפה לאמנות רחוקה
הדרך. ולפני שיספיד, מוטב שיקרא במלכים
ב׳ פרק יד׳ .הריני מצטט פסוק ט׳:
החוח אשר בלבנון שלח אל הארז
אשר בלבנון לאמור: תנה את בתך לבני בלבנון לאשה, ותעבורחיית־השדר, אשר
ותרמוס את החוח.״
ואש לא די לתומריאן בכך, שיקרא את
שיר השירים.
נ. ב ,.לרישומים המלווים את המיכתב,
בקושי :״מספיק־בקושי.״
תומרקין, תל-אביב
יגאל

טעות לעולם צודקת
תחת הכותרת :״מחפשים מוצא לשיתוף
המנהיגים בכנס״ — מ ת שמעון סאמט,
סופר הארץ( .הארץ .)9.2.69
נורית רז, תל-אביב

זכות קדימה כמדור זה תינתן
למכתכיהם של קוראים המצרסיס
את תצלומיחם למכתבים.
קיים הבדל אמיתי
בין משחת גלזח
811/£

ל בין כלמשחהאחרת
משחתנל 1ח 10 ) 01116
יו תרע שי רהכלנזלין
חו תנ ת כ מו ת ג דו להשל
קצףרךוע שי ר. המרכך
א ת סי בי הז קן ו מ עני ק
ונעים. קל גילוח
ל ב חי רתךמשחת גי לו ח
מקציפה. קרם (זס שווס)
ללאמברשתוקצףב מי כ ל
אי רז סז ל (< 1811161ו!111( 1וו

ו ח 0ו ! 11ו *

מיו צרבישראלע ־יבלמון בע־־ם. ה ס פי צי ם: ח ב־ נו רי תבע ־ ם

עתה, עם סיום המבצע הראשון,
נערכה הגרלת הפרסים בין רבבות
המשתתפות.

אופנה עלית במכירות סוף העונה ב״איוניר״
אופנה עלית גם במכירות סוף העונה — זוהי סי סמ ת מכירות סוף
העונה שהחלו ב־ 2בפברואר ברשת החנויות ״איוניר״.

ךןו \ 1ן ך לשחקנים
ולדוגמניות

אין צורך להיות רקדן
מקצועי כדי לרקוד גיז
הרקדן־והכוריאוגרף שמעון לוי,
בוגר אולפני־מחול בניו־יורק ובלונדון,
יקנה לך תוך חודשים ספורים
טשר־תנועדו־ומיקצב.
קורסי־בוקר וקורסי־ערג
( 2שיעורים בשבוע נפל קורס)
פרסים: סל—8.00( 25 17 13 .
10.00 לפנח״צ; 20.00—17.00 בערב).

הנהלת ״איוניר״ מוסרת, כי מבחר דגמי האופנה האחרונה נמכרים
בהנחת־אמת של ס /ס .20 לגבי מוצרים מעונות קודמות גדולה ההנחה עוד
יותר ומגיעה בדגמים בודדים עד ל־ס׳ל.50
במבחר העשיר המוצע למכירה במכירות סוף העונה, כלולות אכודות
קאשמיר שהופיעו בשוק הישראלי לפני כחודשיים בלבד והנמכרות בלעדית
בישראל בחנויות ״איוניר״.
כמו־כן בולטים במבחר מעילי עור לנשים (במחצית מחירם המקורי),
בל דגמי הג׳רסי הידועים של ״איוניר״ וז׳קטים מ״הריס טוויד״ לגברים.
לנוחיות הלקוחות ממליצה הנהלת ״איוניר״ לבקר בחנויות בשעות
המוקדמות של הבוקר ואחר־הצהריים.
מכירות סוף העונה ב״איוניר״ הפכו כבר למסורת בזכות האיכות
הגבוהה של המוצרים הנמכרים ועל־כן זהו מאורע שרבים מחכים לו.

בעולם
כדו ר הארץ
על חומות
1ד ל >ן

ה ״ סיני ״
״מיני״ השמלה —
״מקסי״ הסיגריה
באורך 100מ״מ,
״סופר קינג־סייז״
תערובת אמריקאית
20 סיגריות 1.50ל״י
קנ ה! נסה! ו ת הנ ה!

* ש880/
100

׳ *81)041

100

אם יודע אבא אבן תפילה מהי, בוודאי
התפלל בלילות ארוכים :״אלוהים בשמיים,
עשה שיפרוץ סיכסוו בין ארה״ב לבריה׳׳מ
כדי להפר את מזימת השלום הכפוי!״
השבוע היה נדמה כי תפילה זו — אם
נאמרה ואם לאו — נתקיימה.
בדיוק ברגע שממשלת ריצ׳ארד ניכסון
החלה בגישושים עם ממשלת אלכסיי קוסי-
גין, כדי להניח את היסוד לפעולה משותפת
לכפיית הסדר על ישראל והערבים —
התפוצצה פצצה.
בעיר אשר בליבה חומה. לא ירושלים —
אלא ברלין. .
הקאנצלר גיאורג קיזינגר החלים• כי השעה
כשרה כדי להפגין את השתייכות ברלין
המערבית לגרמניה המערבית.
קיזינגר לא שאל איש מן החוץ. בנוסח
בן־גוריוני טיפוסי, יצר עובדה מוגמרת. הוא
פשוט הודיע כי ממשלתו החליטה לקיים את
הבחירות לנשיאות ארצו — על־ידי גוף בוחר
של כמה מאות צירים — בברליז
האמריקאים זעמו בשקט, אך נאלצו לתמוך
בגלוי בבן־בריתם. ניכסון הודיע שיבקר
בברלין. הרוסים רתחו ואיימו בפעולות־גמול.
העולם שוב התנדנד על עברי פי
פחת של משבר. ואם כל זה יתפתח כראוי,
יתקלקלו יחסי וושינגטון־ מוסקבה במידה
שלא תאפשר הידברות על המרחב.
״הנאצי הזה הוא סוכן ישראלי!״ רטן
דיפלומט סוב־יטי באו״ם — בהתכוונו ל־קיזינגר,
שמילא תפקיד חשוב במישטר
הרייך השלישי.

ארצות־הברית

מי לא?
מי גילה את אמריקה?
מי לאי
פעם חשבו שהיה זה אחד בשם כריסטו־פר
קולומבוס. אבל זה היה מזמן.
בינתיים נמצאו היסטוריונים שהעניקו
כבוד זה לוויקינגים, לכושים ולצידונים.
עתה הודיע החוקר תור היירדאל כי הוא
מתכוון להוכיח כי המגלים האמיתיים של
אמריקה היו המצרים הקדומים.
המיבצע שלו נועד להוכיח כי המצרים
יכלו להגיע מאפריקה למכסיקו, כ־4000
שנה לפני הספירה. כמוהם, מתכוון היירדאל
להפליג בסירה העשוייה מפאפירוס.
החוקר הסקנדינבי גבה־הקומה מצביע על
הפיראמידות• שנבנו על־ידי האינדיאנים במכסיקו
ובאמריקה המרכזית, כהוכחה להשפעה
המצרית. אך הוא מצביע גם על
סימנים אחרים. באנדות האינדיאנים מימי
קדם נאמר כי מבקרים מסתוריים באו בסירות
״מעבר לים.״ היו להם זקנים, והם
לימדו את בני־הארץ דת חדשה.
אם רוצה משרד־החוץ הישראלי לקדם פני
ברית מצרית־מכסיקאית, מוטב שיחפש חוקר
שיוכיח כי אמריקה היא תרשיש, אשר
אליה שלח שלמה המלך את ספינותיו,

חרות
01.618 !..1. 41)40611

־ יייבח

מה יקרה אם תחוקק הכנסת חוק האוסר
על נהגי־אגד לגדל זקנים?
שום דבר לא. הכנסת היא ריבונית, וחוק
הוא חוק. אפילו כשהוא פוגע בזכויות
האדם.
אבל בארצות־הברית יש חוקה. ולכן,
כאשר קיבל נהג־האוטובום דונאלד אוליבר
( )35 הודעת פיטורין, הוא ידע מה לעשות.
בהודעה נאמר שהוא פוטר מפני שגידל
זקנקן, בניגוד להוראות. אוליבר פנה לאיגוד
המיקצועי, וזה אל בית־הדין לענייני
עבודה. טענתו: הודעת־הפיטורין נוגדת את
התיקון ה־ 14 של החוקה האמריקאית, האוסר
על הממשלה להגביל את חופש־הדיבור ואת
חרויות האדם, ללא הליך משפסי תקין.
חברת־האוטובוסים הנדונה היא בבעלות
ממשלתית.
החלטת בית־הדין: אוליבר, ד 2563 חבריו,
לעבודה, רשאית לגדל זקנים כאוות נפשם,
בהתאם לחוקה.

נתמנה בעזרת עבד־אל־נאצו לראש
ממשלת פלסטין בגולה־ -בעל מאמו
זה טוען נ׳ זוהי העומס רמו־ מ להסוו

0111 עס
אופתחל
עד מאמר זת
לפני כמה שבועות הכריז אלון! (מיל ).חיים הרצוג,
באסיפה פומבית בחיפה, כי הוא יכול לתאר לעצמו
שישראל תנהל בעתיד משא־ומתן עם ״אל־פתח״,
להשגת הסדר של שלום כארץ־ישראל.
בראיונו המפורסם ב״ניוזוויר,״ ,אמר לוי אשכול:
״אילו רצו אנשי,אל־פתח׳ לדבר עימנו במישרין, לא
היינו אומרים לא.״
העיתון ״פיגארו״ ,שהוא עיתון רציני ומום מף.
הודיע שמשה דיין שלח לא מבכר שליח מיוחד אד
יאסר עראפאת, בדי להודיע לו שהוא מובן להידברות
עם החבלנים.
על רקע זה, יש השיבות רכה כיותר למאמר המתפרסם
בעמודים אלה, והשופך אור על המהפכה השקטה
שחלה החודש, עם עלייתו של מנהיג ״אלפתה״
,יאסר עראפאת, לדרגת ראש ״האירגון לשיח•
רור פלסטין״ ,אשר פלסטינים רבים רואים בו את
״המדינה בדרך״ שלהם.
בעל המאמר -שאין לזהותו כשלב זה -הוא אחד
האישים הבולטים ביותר בגדה המערבית, אדם שמעטים
יבולים להשתוות לו בהכנת התהליכים ה*
פנים־ערביים. הדברים נמסרו לי אישית, והריני
מעבירם לידיעת הקורא הישראלי.

אור אגור
פני שבועיים אירע מאורע שלא זכה לתשומת־לב מספקת בישראל, ושהוא תמרור
/בדרך מאבקם של הפדאיון.

מנהיג .,אל-פתח״ ,יאמר עראפאת, המכונה אכו־עמר, נבחר בנשיא
״האירגון לשיהרור פלסטין״ .כמקומו של העסקן המתון יחיא חמודה.
הרכב הוועד־הפועל של האירגון — שמווה קצינים של אירגוני־הפדאיון, שלושה עסקנים
אזרחיים — מבטיח שלטון לאל־פתח. זוהי מעין ממשלת־מלחמה.
די*ות

אישיות פלסטינית
כתור יו״ר האירגון, עראפאת הוא עתה שווה־מעמד למלכים ולנשיאים
של מדינות־ערכ במוסדות העודם הערבי, בגון הליגה הערבית,
ועידות-הפיסגה, וכד.
המינוי בא באישורו המוקדם של גמאל עבד־אל־נאצר, שהוא הפטרון של אירגון השיחרור
הפלסטיני.

נאצר רווזס־ ב״אר־פתזז״

בות נכתב לאחרונה בעולם על עראפאת. אולם הכותבים, שאינם מצויים בעניינים
הפנים־ערביים, החטיאו לרוב את המטרה.

עראפאת אינו איש השמאל הקיצוני. מוצאו מן הקצה השני של
הכמה -המחנה הלאומני-דתי.

בראשית דרכו, היה זמן־טה חבר האחים המוסלמיים, האירגון האנטי־נאצרי של הימין
הקיצוני והדתי, אשר מנהיגיו נתלו במצריים. הוא היה הרבה יותר קרוב לסעודיה *.המיש־לא
מכבר נשאל עראפאת על־ידי כתב מצרי מדוע הוא לוקח כסף מן חמישטר הריאקציוני
בסעודיה. הוא ענה :״האם עלי לסרב לקבל כסף מסעודיה, רק מפני שהיא ימנית?
אני קונה בכסף זה נשק מסין. אין היית מגדיר פעולה זו — ימנית או שמאליתו-

114א ו: אוו הוא נראה בה בלי משקפיו הכהים, אותם הוא נוהג להרכיב דרך־קבע,
כמינהגם של ראשי־מחתרת הרוצים להסתיר את פניהם. לחיו הימנית נשענת על קנה רובה.
טר השמאלני של אל־בעת בדמשק תמך בו, לא בגלל דיעותיו, אלא כדי להפכו למכשיר
של סוריה במאבקים בתוך העולם הערבי, נגד עבד־אל־נאצר ונגד חוסיין. ואכן, בעזרת
אל־פתח הצליחו הסורים לכפות את מלחמת ששת־הימים על ישראל והעולם הערבי.

עד אותה מלחמה, עשה עבד־אל־נאצר את הכל כדי לבלום את
״אל-פתח״ בפרט, ואת אירגוני הפדאיון ככלל.
באותם הימים היה ידוע כי קיימת איבה רבה בין מצריים לבין אל־פתח. כדי לבלום את
אל־פתח, תמכה מצריים ב״צבא שיחרור פלסטין״ ,הזרוע הצבאית של ״האירגון לשיחרור
פלסטין״ ,אשר בראשו עמד אז אחמד שוקיירי. מצריים תמכה, מאותה סיבה, גם באירגון ל
הפדאיון המתחרה באל־פתח: קאומיון אל־ערב (״הלאומנים הערביים״) ,שהם חלק מן
״החזית העממית לשיחרור פלסטין״.

כף, מבין שלושת אירגוני הפדאיון העיקריים, מצריים תמכה כשניים
נגד השלישי. השלישי היה ״אל-פתח״.

בריגז 1אצר—,פתח־״
^ יטינוי המהפכני ביחסים בין מצריים ואל־פתח התחיל אחרי מלחמת ששת־הימים.
| ) עד המלחמה היו אירגוני־הפדאיון גופים קטנים ושוליים בעולם הערבי. הם לא יכלו
להילחם באופן עצמאי, מחוסר אמצעים וכוח־אדם. למעשה לא היו אלא זרועות של אגפי-
המודיעין של הצבאות הערביים הסדירים. צבא השיחרור שירת את המודיעין המצרי, אל־פתח
שירת את הצבא הסורי, וכו׳.

אולם למחרת המלחמה חל מיפנח היסטורי. הצבאות הערכיים, שנש-

כרו על־ידי צה״ל, לא יכלו עוד להטיל את מרותה על אירגוני הפדאדן
לא מבחינה פסיכולוגית, ולא מבחינה פיסית. הפדאיון הפכו לפוחבפני עצמו.
פעולת כיאמה, שהעולם הערבי ראה בה ניצחון צבאי של הפדאיון, הביאה תהליך זה אל
השיא. כל המישטריב הערביים נאלצו להכיר באירגוני־הפדאיון כגורם עצמאי ממדרכה
ראשונה.
לעבד־אל־נאצר נסתבר אז כי קרה לו בפלסטין מה שקרה לו במקומות אחרים: שהוא שב
את כספו על הסום הלא־נכון. כשם שתמך בכוח הלא־נכון באלג׳יריה ובתימן, כן תמך
באירגון הלא־נכון של הפדאיון. כי לא הקאומיון אל־ערב, ולא צבא השיחרור היוד אר.
הגורם המכריע, אלא אל־פתח.

בניוחויק גם חזר שוב על נכונותו להכיר בגבולות ״בטוחים ומוכרים׳ של ישראל, לתת
לה חופש־שייט בנתיבי־המים ד בינלאומיים, לפתור את בעיית הפליטים בדרכי־שלום, וכו).
נו ראפ אן! נזוזמנןרוזדגז
41 הו הצד של עבד־אל־נאצר. מהו הצד של עראפאת?
ן עראפאת אינו טיפש. הוא אדם פיקח מאוד, אדם מדיני יותר מאשר אדם צבאי.

כשהוא הסכים לקבל את המעמד הרם של ראש־הממשלה־כגולה של

מה שקרה כקאהיר, לפני שבועיים, מהווה הודאה של עבד־אל־נאגר
כעובדה זו. למעשה הפקיר את ה״קאומיון״ ,והעמיד את צכא־השיחר־ר
תחת פקודת ״אל־פתח״.
צביא־השיחרור מהודה עתה כמה גדודים סדירים של חיילים על אדמת מצריים. ההחלטה
הראשונה של עראפאת, אחרי מינויו, היתר, להעביר חיילים אלה לירדן. דבר זה גרם למשב־בין
מצריים לבין ירדן, ולנסיעתו הבהולה של ראש ממשלת ירדן לקאהיר. כי תיגבור ז־,
של כוח אל־פתח בירדן עלול להכריע את הכף בירדן עצמה.

צכא־השיחרור אינו מסוגל לנהל מלחמת־גרילה, כמו ותיקי ,,אלפתה״
,אכל הוא מסוגל בהחלט להשתתף כקרב על השלטון כי־דן
עצמה.

נאצר נזגז מנן רגזע)א־ן גזג\ 1
* * דו עעשה עבד־אל־נאצר את המעשה הזה? בישראל זה נתפרש כאילו שם קץ לתקודת־השלום,
וכאילו מתכודן נשיא מצריים לקבוע שמלחמת הפדאיון היא עתה הדרך היחידה
לשיחרור השטחים המוחזקים מידי ישראל.

אולם הסיבה האמיתית היא הפוכה מזו. כל המצוי בענייני העזים
הערכי יכין זאת בנקל.
אין זה סוד בעולם הערבי כי גמאל עבד־אל־נאצר זקוק באופן חיוני להסדר עם ישיאל.
מצב־המלחמה הנוכחי חותר תחת עמדתו במצריים ובעולם הערבי. הוא מחמיר את דמצב
הכלכלי החמור של מצריים, ומונע ממנה את הכנסות המטבע הזר של תעלת־סואץ. נוכחות
צה״ל בגדת התעלה מזכירה יום־יום את מפלתו הצבאית ופוגעת ביוקרתו. הוא גם חושש
כי המצב עלול להביא להתלקחות מלחמה חדשה, שבה יצם רך לבחור בין מפלה סוכית
לבין השתעבדות גמורה לצבא הסובייטי.
חוץ מזך, מאמין הנשיא, שאם יימשך המצב הנוכחי, יש סכנה חמורה שהפדאיו־ —
אנשים כמו עראפאת, למשל — ישתלטו על לב העולם הערבי, ויביאו להתמוטטות דדיש־סרים
הקיימים בו.

מכל הסיבות האלה, יש להאמין לנשיא מצריים כשאמר כראיו־ כ־
״ניוזוויק״ כי ״אנחנו זקוקים באופן נואש לשלום ״.זאת לא מל-צה
ריקה.
עבד־אל־נאצר מקווה, כנראה, שהנשיא ניכסון ישתדל באמת לכפות שלום על המי־רח
התיכון, יחד עם הסובייטים. כי גם ושינגסון וגם מוסקבה מאוחדות היום בדבר אחד: שתיהן
רוצות לקיים את המישטר של עבד־אל־נאצר, מפני ששתיהן חוששות מפני מה שצם אם
יתמוסם.
האינטרסים הסובייטיים במיזרח התיכון קשורים כולם בקיום המישטר הנאצרי. ברית־המועצות
אינה סומכת על הפדאיון, שהם יסוד בלתי־מוגדר.
ארצות־הברית מצידה אינה אוהבת, כמובן, את עבד־אל־נאצר, אבל גם היא יודעת שאם
יפול, עלולים להשתלט בעולם הערבי יסודות בלתי־אחראיים, שמאלניים, שיגרמו להתפוצצות
כללית( .עלול לבוא יום שגם ישראל תבין כי עבד־אל־נאצר הוא המנהיג חטוב
ביותר האפשרי, מבחינתה, במצריים. כל מנהיג שיבוא במקומו, אם יירצח מחר• ,נהג
בדיוק כמוהו. בכלל, טעות היא לייחס את כל מה שקורה במצריים לאיש עבד־אל־נאצר).

לכן מכשיר עבד־אל־נאצר את הכל כדי שיוכל לבוא אל שולחן המשא־והמתן
עם המעצמות הגדולות, כשבידיו הקלפים החזקים כיותר.

אין נזגיעז ברי ״אר־פתח־״

ת מינויו של עראפאת יש להבין על רקע זה. זוהי ברית בין שני הצדדים, בל צד
רוצה להפיק ממנה תועלת.

עבד־אל־נאצר יודע שאינו יבול לנהל משא־ומתן, מכלי לקבל אישור
וגיבוי מ*ד דפדאיון.
אילו ד!*,ל משא־ומתן להסדר מדיני של המיזרח התיכון בלי הפדאיון — היו מצשימים
אותו בבגידה בעניין פלסטין. במצבו הנוכחי, אין הוא יכול לעמוד במיבחן כזה.
לכן נוהעת קאהיר עכשיו בדיוק כמו האנוי במלחמת ויאט־נאם. האנוי אומרת: א טעם
במשא־ומתן בלי הוויאט־קונג, כי הוזיאט־קונג לא יקבלו את התנאים שנסכים עליגם בלי
השתתפותם; קאהיר אומרת: אין טעם למשא־ומתן בלי השתתפות הפדאיון, כי אחדת לא
יקבלו הפדאיון את ההסכם שנשיג.

לבן נתן עכד־אל־נאצר ל״אל־פתח״ מעמד בינלאומי, והעלה את

איד\וני החבדה

לנוחיות הקורא: אירמני״החבלה העיקריים הם שלושה —
(א) ״אל־פתח״ ,אשר זרועו הצבאית קרוייה ״אל-עציפה״ (הסערה אל*
פתח״ פירושו ״הכיבוש״ ,והשם מהווה גם את ראשי־התיבות של המילים
״תנועת שיחרור פלסטין״.
(ב) ״חאירגון לשיחרור פלסטין״ ,אשר זרועו הצבאית היא ״הצבא ל־שיחרור
פלסטין״ .האירגון מוכר על״ידי הליגה הערבית כנציגה הבלעדי של
פלסטין.
(ג) ״החזית העממית לשיחרור פלסטין״ ,שהיא קואליציה של איראנים
שונים, וביניהם ״קאומיון אל־ערב״ (״הלאומנים הערביים״) .לפי הידיעות
האחרונות עומדת החזית בפני פילוג, כשפלג שמאלני-מארכסיסטי, בחגיזגת
מאעין האוטמה, ייפרד מן הרוב הימני, בהנהגת ג׳ורג׳ חבש.

עבד־אל־נאצו ועואנאתגבאמצע: המודה)
פלסטין, הוא יצא סופית מן המחתרת. כמידה מסויימת הוא הפד חלק
מן ״המימסד״ הערכי -אותו מימסד שנגדו הוא נלחם כמשף שנים.
הוא עשה זאת בשותפות עם עבד־אל־נאצר, אויבו בעבר, בידעו היטב כי פניו של עבד־אל־נאצר
להסדר־שלום.
לכן יש להתעלם, לדעתי, מכמה וכמה הכרזות שלו בימים האחרונים. מובן שעליו להכריז
מה שהוא מכריז — שהוא לא יסכים לשום הסדר, שאינו מקבל החלטת מועצת־הביטחון,
וכו׳.
המילים אינן חשובות. חשובים המעשים. והמעשים מדברים בעד עצמם.

על־ידי עצם קבלת התפקיד כתנאים אלה, מקבל עראפאת את העמדה
הנאצרית. הוא מכין את עצמו למלא תפקיד של צד כמשא־ומתן להסדר
מדיני כמיזרח־התיכוי.
עבד־אל־נאצר אומר שמצריים צריכה לדאוג לעניינים של עצמה — סילוק הכיבוש הישראלי
מחצי־האי סיני, וכו׳ — וכי הפלסטינים צריכים לדאוג לעניינים שלהם. אני יודע שהישראלים
פירשו זאת כאילו הכוזנה היא שהוא רוצה להחזיר את יש־אל לגבולות ה־ 4ביוני.
ושאחרי זה ימשיכו הפדאיון להילחם בישראל. אולם פירוש זה אינו הגיוני, לאור המציאות
בעולם הערבי.
עבד־אל־נאצר התכוזן לוכר כי במשא־ומתן הגדול עם המעצמות, יהיה הוא אחראי לבעיית
הסיכסוך המצרי—ישראלי, ואילו עראפאת וחבריו יהיו אחראים לבעיית הסיכסוך הישראלי—
הפלסטיני, וינהלו את המשא־ומתן בשם הפלסטינים. זוהי בהחלט עמדה נכונה.
עבד־אל־נאצר סבור כי במשא־ומתן עם המעצמות יושג הסדר מדיני שיכריח את ישראל
לחזור לגבולותיה, תוך הסדר בעיותיה. זה לא יהיה שלום חלקי, שיסדיר בעייה אחת או
שתיים, וישאיר את שאר הבעיות פתוחות. זה לא מעשי. זה מוכרח להיות שלום כולל,
שיסדיר את כל הבעיות בין ישראל והעולם הערבי: קביעת גבולות סופיים ומוכרים,
הכרה הדדית בריבונות, מעבר בתעלה ובטיראן, יישוב הפליטים, פירוז אמורים, בעיית רמת־הגולן,
ירושלים, ועוד ועוד. ברור שהגבולות יהיו גבולות ה־ 4ביוני, עם שינויים פה ושם.

להסכם זה אין ערך כלי השתתפות הפדאיון, ולכן צריכים הפדאיון
להיות שותפים לו.

בראפאן! — רא שען נזעזטז בירדן?
ף שאלת השאלה: מה יהיה המצב בפלסטץ אחרי נסיגת צה״ל? כלומר: מה יהיה
^ מעמדם של עראפאת •אל־פתח?

הרבה ממה שקורה עכשיו, יש לראותו על רקע בעייה זו.
העברת גדודי צבא־הש״זרור ממצריים לירדן יוצרת עובדות קיימות. כי ברור שבהתמודדות
של ממש אין לוחמי־הגרילה של אל־פתח יכולים לעמוד מול הצבא הסדיר של ירדן. ואילו
גדודי צבא־וזשיזזרור מהרים למעשה צבא סדיר.
אבל אין לקבל כמובן מאליו שמוכרחה לפרוץ התמודדות בין אל־פוזח לבין המלך חוסיין.
במאירעות האחרונים בירדן, בעקבות מהומות ה־ 2בנובמבר, לא התייצב אל־פוזח נגד הצבא
הירדני. הוא העמיד את עצמו בין הצבא הירדני לבין הפדאיון הפורשים, וכמה מאנשי
אל־פתח נהרגו כשהם מנסים להפריד בין הלוחמים.
אל־פתח אינו מעוניין לחולל ברגע זה מהפכה בירדן. מפני שהוא חושש, בצדק, כי זה
יתן תירוץ לישראל לרכ-ש את עבר־הירדן, ולאמריקאים ולאנגליב להתערב באופן צבאי.
על רקע זה מובן ההסדר שהושג בין ד,פדאיון לבין המלך. הוא מעיד על השלמה הדדית
מסויימת.

אני יכול לתאר לעצמי אפשרות שהפלסטינים ישתלטו על ירדן, וכי
עראפאת יהיה ראש־הממשלה והשליט בפועל, מבלי שתסולק להלכה
המלוכה של המלך חוסיין. גם זה יבול להיות.

עראפאת לדרגת ראש־מדינה ערכי. עראפאת ישתתף עתה ככל משא*
ומתן שיהיה, בתור ראש ממשלת פלסטין כגולה.

על כל פנים, בממשלה הבאה שתקום בירדן — עראפאת הוא שימנה את השרים הפלסטיניים.

מובן
מאליו שעבד־אל־נאצר מקווה כי מעמד חדש זד, יכריח את עראפאת לסגל לעצמו
עמדה מתונה ומציאותית יותר. כלומר: ללכת בדרכו של עבד־אל־נאצר ולהכיר בלי־מה של
ישראל.
(בנאומיו האחרונים, וגם בנאומו בפני ועידת הפדאיון, שבה נתמנה עראפאת לכה: תו, חזר
עבד־אל־נאצר על כך שמצריים הכירה מזמן בישראל, וניהלה עימד, לא פעם משא־ומתן.
למשל בוועדת שביתח־הנשק המעורבת שפורקה על־ידי ישראל ערב מיבצע־סיני. בראיונו

מכל הבחינות האלה, תהיה זאת טעות חמורה אם תתעלם יש־אל מן המעמד החדש של
הפדאיון. מה שקרה לפני שבועיים בקאהיר פותח פרק חדש.

עם או בלי המלך ,״אל־פתח״ ושאר הפדאיון *היו הגורם המכריע
כירדן, והמדינה בילה הופכת עתה לפלסטין, במציאות אם לא כשם.
הפלסטינים חזרו לכמת ההיסטוריה, והם יישארו עליה.

העם
זוללי־שטחים
מישאל שנערך בין תלמידי האוניברסיטה
העברית בירושלים סיפק השבוע מזון רב
למחשבה על הבעיות הבוערות של המדינה.
על השאלות הרגילות התקבלו גם הפעם
התשובות הרגילות 507, :תמכו במשה דיין
כראש־ר,ממשלה, לעומת 187,שתמכו ב-
יגאל אלון 167, ,בלוי אשכול 137, ,במנחם
בגיו ו־>־ 97 באבא אבן.
במיכאל זה השתתפו 5448 סטודנטים,
שהם כמחצית הלומדים באוניברסיטה, ותשובותיהם
מויינו באורח מדעי באמצעות
המחשב של האוניברסיטה. על כן היה עניין
מיוחד דווקא בחלוקת־המישנה של השאלות.
על עתיד השטחים, למשל, סברו > 667
שיש לשמור על המצב הקיים, עד למשא-
ומתן לשלום. רק 37,תמכו בהחזרה לאלתר
וללא־תנאי של כל השטחים. מספר הדורשים
סיפוח מיידי הסתכם ב״ , 1470 לעומת /,ס10
הדוגלים בפדראציה ישראל־פלסטין.
מדינה שמרנית. התוצאות הראו, כי
אילו נערכו הבחירות כיום היה המערך
מע״י־מפ״ם מקבל ־ ,477 חזיה גח״ל־ל״ע
־ ,207 המפלגות הדתיות ״.87
אחוזים אלה היו משתנים לכאן או לכאן,
אילו הוצעו צירופים אחרים לבוחרים.
תוצאה אחת שלא השתנתה, בכל הצירופים:
־ 37 להעולם הזר,־כוח חדש, לעומת 27,
למרכז החופשי.
כיצד מתיישבות הדיעות על עתיד השטחים
עם ההשתייכות המפלגתית?
הסתבר שלא כל תומכי הנצים והלאומנים
הם זוללי־שטחים. הסיפוחיסטים המובהקים
ביותר הם הבוחרים הדתיים. מבין אלה
שהצביעו בעד מנחם בגין לראשות הממשלה
— רק ־ 337 דוגלים בסיפוח. השאר מעדיפים
את המצב הקיים. אפילו בין מצביעי
המרכז החופשי יש מיעוט בלבד הדוגל בסיפוח
:־ 207 בסך הכל.
בקצה השני, הסתבר כי מבין בוחרי
העולם ר,זה־כוח חדש 317,הם בעד פדראציה,
ו־^ 46 בעד שמירת המצב הקיים.
היתד, זו, בסך הכל, הוכחה נוספת של
העובדה היסודית בחיים המדיניים בארץ:
האזרח הישראלי הוא אחד השמרניים ביותר

בגין מביט בקהל, דיין מביט בבגין
לקום? צריכים לקום?
בעולם. הוא כימעט תמיד מעדיף את המצב
הקיים.
מפלגות הפורשים
לא פרשו
הסערה בכוס מים של הליכוד הלאומי
נסתיימה כמו שהתחילה. בעיני הציבור,
היתר, זאת קומדיה. הכל ידעו כי גח־׳ל לא
תפרוש .״בבולדוזר לא יוציאו אותם!״ אמר
נהג־מונית, שהתווכח עם אחד הנוסעים שלו.

דיין מנמם, בגין מפקח, ספיר מקשיב
מי בעד? מי נגד?

כי גח״ל חדלה מזמן מלהיות אופוזיציה
— ואם תחזור רשמית למעמד זה, לא תדע
מה לעשות.
אולם היו לפרשה כמה צדדים מאלפים,
ואף חשובים, שנעלמו מן העין במטר ההערות
הציניות.
בגין: השליט היחיד. העובדה הראשונה,
הבולטת בפרשה, היא שגח״ל, על
שני אגפיה, עדיין כפופה כל־כולה לאדם
אחד: מנחם בגין.
בישיבה המשותפת של שני המרכזים,
נהגו עשרות הצירים — אנשי־חרות וליברלים
כאחד — כמו חיה מאולפת, המחכה
לכל תנועת־יד של המאלף.

כשפרץ המשבר, היה רוב גח״ל׳ גם בסיעתה
בכנסת, למען פרישה מן הממשלה.
אך אין ספק כי מנחם בגין פסל רעיון זה.
אולם בפיקחותו הפוליטית האופיינית, שתק.
הוא נתן לגל לגאות — כוי להשכיבו ברגע
הנכון.
בישיבה עצמה ביצע כמה תרגילים משעשעים.
למשל: באמצע הוויכוח נמאס לרוב
הנוכחים המלל האינסופי. יצחק זיו־אב הליברלי
הציע לשים קץ לוויכוח ולעבור להצבעה.
נערכה הצבעה, והרוב קיבל את
ההצעה, בשמחה.
אולם מנחם בגין לא היה מעוניין בסיום
כזה. השעה לא היתד, כשרה עדיין להכרעה
שהוא רצה בה. לכן הכריז, פשוט, כי
היתד, זאת הצבעה ״נסיונית״ .הוא נאם
נאום קצר, ובו תבע להמשיך בוויכוח —
ואז נערכה הצבעה שנייה, שלפניה שאל
בגין :״נראה עכשיו מי בעד, ומי נגד?״
וכמובן: הרוב הגדול, שלפני כן החלים
לשים קץ לוויכוח, הצביע עתה בעד המשכתו,
עד הסוף המר.
הסוף היה מובן מאליו. בגין גילה את
דעתו שלטובת המדינה אסור לפרוש —
ורוב עצום קיבל את דעתו.
דיין: ראש המחנה. העובדה השנייה
נגעה למשה דיין.
רבים ראו בבקשתו להופיע בישיבת גח״ל
רק תחבולה דיינית טיפוסית לחטיפת פרסומת.
תחבולה שהצליחה, כמובן.
אך היתד, לעניין משמעות הרבה יותר
עמוקה. לדיין היד, עניין חיוני בהישארות
גח״ל בממשלה — כי גח״ל הפכה זה מכבר
לחיל־עזר של דיין, כמו שמפ״ם היא חיל-
עזר של אשכול—ספיר—אבן. נדמה כי זהו,
כיום, התפקיד האמיתי העיקרי של גח״ל.
כך הכריז דיץ, למעשה, על מעמדו כראש
הימין במדינה — מנהיגם העליון של גח״ל,
הדתיים והליברלים־ר,עצמאיים, יחד עם יוצאי
רפ״י ומזדנביו במע״י.
אנשי גח״ל מכירים בהנהגתו. כאשר נכנס
לאולם, עבר רחש בין השורות* :לקום?
צריכים לקום?״
עד כה קמו באסיפות גח״ל רק לכבוד
איש אחד: מנחם בגין. כיום מופיע דיין לא
רק כבן־בריתו של בגין. הוא הפך גם מועמד
לכתר הריבון מעליו, ואולי לירושתו.
מפ״ם: העריקה הגדולה. יש עוד
צד לפרשה, שמעטים הקדישו לה תשומת־לב.

רק הדתיים הפצירו בגח״ל להישאר
בממשלה. גם מנהיג מפ״ם, יעקוב חזן, פנה
מעל דוכן הכנסת אל גח״ל, תבע מהם להישאר
בממשלה. ואילו משה קול, מנהיג
הל״ע, שיגר אל בגין קריאה מיוחדת ונרגשת
לאותה מטרה.
כל זה כשם הליכוד הלאומי.
אך ברור כי כל הרוצה לנהל משא־ומתן
לשלום, על בסים החזרת שטחים מוחזקים,
(המשך בעמוד 05

תמונת אולם המליאה, שונה קלה אחר התקרית: באולם הריק לגמרי נראה רורנץ, בין הנייוווז הנטושים ו 1ל השולחנות

או תב קני

אם אתה אחו מאותם קוראים מושבעים הקוראים את כל העיתונים במדינה, נתגלתה לן
השבוע פרשה של ראשומזן במהדורה ישראלית. שלושה עיתונים חשובים דיווחו עיי אותו
מאורע — וכל אחד בנוסח שונה לחלוטין:
9הארץ סיפר לקוראיו, במיסגרת מובלטת, כי באשר קס שר חמיסחר וזזתעשיה
לענות לשאילתות, נותרו רק שני חברי־כנסת באולם: ח״כ שלמה לורנץ מאגו״י ואברהם
טיא״ ממ״ח. תוך תיאום הפגנתי קמו גם הם ועזבו את מושביהם. חשר ־משיך
לדבר בפני אולם ריק לגמרי. ח״כ לרונץ העיר ליו״ר הישיבה, משה סודינס, כי למען
כבוד הכנסת כדאי לנעול את הישיבה.
9ידידותאחרונות סיפר לקוראיו כי בשעת מתן תשובותיו של השר שרף נשאר
אולם המליאה. ריק לחלוטין. כשאחיון הנזכחים, ח״כ ישראל גרוס מאגז״י, עמד לעזוב
את האולם, הוא פנה לסגן יו״ר הכנסת, ח״כ משה סרדינס ,״למען לבודה של הכנסת,
תואיל לנעול את הישיבה.״
• מעריב סיפר לקוראיו, גם הוא במיסגרת מיוחדת, כי בשעה שקם השר שרף למסור
את התשובות, נותרו באולם רק שלושה חבר־־כנסת, שלושתם מסיעות האופוזיציה: שלמה
לורנץ, אברהם טיאר ואורי א מרי. טיאר הציע ללורנץ ולאבנרי לנפוש את
האולם, כדי למחות על העדר חברי־הכנסת. שלושתם יצאו. השר רצה להפסיק בקריאת
התשובות, אך היו״ר תבע ממנו להמשיך.
אם כן, מה נכון?
האמת היא זו שנכתבה במעריב, פחות או יותר. נותרו באולם שלושהח״כים —
לורנץ, טיאר ואני. באותו רגע היתר, לאמנון זכרוני, שישב בתא היועצים הפרלמנטריים,
הברקה: הוא קרא לי, והציע שאקרא גם לשני הנותרים לצאת. קראתי לטיאר לצאת, וטיאר
קרא ללורנץ. שלושתנו קמנו ועמדנו ליד פתח האולם, ומשם דרשנו בקריאות אר נעילת
הישיבה.
התיאור המוסמך ביותר רשום, כמובן, בפרוטוקול הסטנוגרפי של הישיבה (ישיב־ שע״ד,
עמודים 131ו־ )132 כלהלן:
שדמה לורנץ: לתשומת לב השר, אין אף חבר־כנסת. אני חושב שאין זת לכבודה
של הכנסת שכבוד השר משיב בשעה שאין חברי־כנסת.
אורי א מדי 1אני מציע לנעול את הישיבה. זהו עלבון לכנסת לקיים ישיבה בצורה

כזאת•
היו״ר משה פרדינס: חבר־הכנסת אבנרי, או שתשב או שתצא!
שלמה לורנץ: אני חושב שלכבוד הכנסת הוא לנעול את הישיבה.
אורי אמרי: אני לא חושב שלכבוד הכנסת ולכבוד היושב־ראש לקיים ישיבת כאשר
נמצאים פה שלושה חברי־כנסת!
השר המשיך בקריאת התשובות לשאילתות שלי• אותה שעה לקחתי מצלמה -צילמתי.
בינתיים לחץ היו״ר על הפעמון המזעיק הברי־כנסת להצבעה, וכתוצאה מכך חזרו לאולם
שלושה־ארבעה ח״כים מן המימון. הנצחתי תמונה זו.

השביתות
ן של אוו
עם פרוץ שביתות המורים, הגישה סיעתנו
הצעה דחופה לסדר־היום. מכיוון שגם סיעות
קואליציוניות הגישו הצעות כאלה, זכינו
והנשיאות הכירה בדחיפות כולן.
בנאומנו חזרנו והבענו תמיכה ללא־סייג
ברפורמה, אך האשמנו את משרד־החינוך
בכך שחסרה לו הגמישות הדרושה לביצוע
מהפכה זו. תמכנו בדרישת המורים התיכוניים
להעניק למורי חטיבת־הביניים שכר
של מורים תיכוניים. תבענו גם יחם של
הבנה למנהל מאחיהוד, כאן התפתח דו־שיח,
בו השמענו מעין ״אני מאמין״
סוציאלי:
אורי א 3נרי השכל הפשוט מחייב
לנהוג כאן בגמישות. מה גם שיש
הצדקה מסויימת לטענה שה־תה כאן הרעת
בתנאי־חעבודה. אין חולק על כך שהרעה
בתנאי־העבודח מצדיקה שביתה. אגב, זה
חל גס על הרבה סיבסוכי־עבודה אחרים,
כמו בנמלים.

זלמן ארן: מדוע יש פה חרעת בתנאי־עבודה?
אין הורדה בשכר, אלא שבמקום
שתי שעות־עבודה בניהול (נדרש המנהל
מאהיהוד לעבוד) שתי־שעות־עבודה בהוראה.
אורי אכנרי: בדיוק. המנהל ב־אחיהוד
טוען ששכרו לא נשתנה, אבל שחלק מעבודתו
עבר מתפקיד של מנהל לתפקיד
של מורה. זוהי הרעה.
זלמן ארן: ממתי הוראה זו הורדה?
ממתי. הוראה זה דבר שמביא להורדה?
אורי אכנרי: כבוד השר, אבי שמח
לקריאת־הביניים הזאת. כאן המוקד הפסיכולוגי
של השביתה. יש בטענתו הגיון
מופשט. אבל אין בה הגיון אנושי למה?
כאשר מורה עובר לתפקיד של מגדזל, זוהי
עלייה בסולם. נכון?! ממילא *כון גם
ההיפך: כשעוברים מתפקיד של מנהל לתפקיד
של מורה, זאת ירידה. כל אדם
מבין זאת. לא חשוב מה אומר ההגיון
המופשט, הפקידותי או המשרדי. בשביל
האדם הנוגע בדבר, זוהי ירידה.
הייתי רוצה כאן לומר משהו הנוגע לכל
השרים, המתחבטים מדי פעם בבעיות של
שביתות. שום אדם אינו יוצא לשביתת
לשם תענוג, כשם ששום עם א נד יוצא
למלחמה לשם תענוג. כשאנשים עזשיק
צעד זר* צעד כל־בך קשה — הי־־זי רוצת
שכל שר וכל פקיד יכשיר את ליבו להבנת

אלמוגי שינויים פרסונליים ושינויים איר־גוניים
מרחיקי־לכת, וזה תוך פרק זמן של
שלושה חודשים בלבד.
עוגת הקרס שר אלמוגי

יוצא מכאן אחת משתיים: או
שפעולותיו של השר הקודם, שכיהן
כתפקידו שבע שנים, היו
לקויות — או שהחיפזון של השר
אלמוגי להכניס שינויים מעיד על
פגמים יסודיים בגישתו לענייני
משרדו.

כמו כל דיוני־התקציב השנה, חפך גם
הדיון על תקציב משרד״העבודה לסימפוזיון
חסר־תכלית על עניינים מופשטים,
כשאיש אינו מעלה על דעתו לתקוף את
שר־הענודה, יוסף אלמוגי.
הנאום האופוזיציוני היחידי בוויכוח
זה היה של סיעתנו. פתחנו בהתקפה
ישירה :
אורי אבנרי: כבוד היושבת־ראש, כנסת
נכבדה — חמישה חברי־כנסת נכבדים.

היו״ר דבורה נצר: מה מצב היו־

שבת־ראש?

אורי אכנרי

:אמדתי כבר — כבוד

היושבת־ראש.

שר הן ןכודה אלמוגי: ושר אחד

לפתות.
אורי אגנרי: אני מוסיף למניין של
החמישה גם את שר־העבודה.
השר פינחס ספיר, בכהנו כשר־ האוצר,
התריע מפני אבטלה ססוייה הקיימת במנגנון
הממשלתי. עמיתו של השר ספיר, השר
שרף, חוזר כיום על אותה טענה. הנעשה
עתה במשרד־ד,עבודה נותן לנו המחשה על
הדרך בה נעשה הדבר.
כל שר חדש מביא איתו למשרד ״קליקה״
משלו, הדוחקת את רגלי הצמרת הקודמת,
מבלי להיפטר מצמרת זו. כך נוצרים
רבדים על גבי רבדים, כמו עוגה של
קרם, כשכל פקיד ותיק ובכיר הוא זכר
לשר מימים עברו.
שר־העכדדה אלמוגי: השאלה היא
אם הקרם הוא טוב.
אבנרי: הקרם אינו משתפר עם הזמן.
עם כניסתו למשרד־העבודה ביצע השר
הרקע הנפשי של השובתים.
מרדכי סורקים: אתה כבר יכול
להיכנס לוועדה המרכזת (של ההסתדרות).
אורי א מ רי: אני מתכוון להיכנס
לשם.
איני אומר שכל שביתת צודקת. בוודאי
שלא• אני אוסר שכל ציבור, כשהוא יוצא
לשביתה, משוכנע שהוא צודק. לכן יש
להכשיר את הלב ולהבין את המניעים שלו.
מי שאינו מוכן להבין את המניעים של
הצד השני, גוזר על עצמו לעמוד בפני
שורה אין־סופית של שביתות. זה לא
נוגע רק לשביתות, אלא לכל הסיכסוכיס!
בין בני־אדם, לכל מלחמה.
השר השיב באריכות לדברים אלה, ובין
השאר טען כי השובתים הם ״המימסדד
וכי דווקא משרד־החינ-ך הוא הגורם המהפכני
בשטח זה. ההיקש: מכיוון שסיעתנו
היא הלוחמת במימסד, עלינו לתמוך ב־משרד־ר,חינוך__

מה קרה במשרד־העבודה?
הוחלף המנכ״ל.
נתמנה מישנה חדש למנכ״ל, אחד מעסקני
רפ״י לשעבר בתל־אביב, ראובן גרוב־נר
(גבע) ,שמעולם לא נמנה על הצוות
הבכיר של משרד־העבודה.
מונה, כמובן, מנהל־לישכה חדש.
למינהלת שירות־התעסוקה: תמנה לאחרונה
עובד המשרד בשם ישראל כרמי. מינוי
זה טעון הסכר. מצבו של השר במפלגתו
מזכיר את הסיפור על איתו מוסלמי
שהתנצר בלילה. המוסלמים טענו שהתנצר,
והנוצרים לא הכירו בכך, וסירבו לקבלו
לקהלם. הוא הדין לגבי השר אלמוגי. מצד
אחד מושמץ השר אלמוגי על־ידי אנשי חבר-
הכנסת שמעון פרס, ומצד שני אין צמרת
מסא״י מוכנה לתת בו אמון מלא. לכן
עליו לחפש לעצמו בני־ברית. אחד מבני־הברית
הוא מר שרגא נצר, איש הגוש ב־תל־אביב.
על השר אלמוגי לשלם לשרגא
נצר, ומינויו של ישראל כרמי הוא בגדר
השלום זד.,
דוגמה אחרת: קיים במשרד־העבודה אדם
בשם פרץ הרבורגר, בתפקיד מנהל אגף
הנוער והחינוך המיקצועי. השר החליט
משום מה להיפטר ממנו. אין זה חשוב
אם האיש טוב או רע, אבל לפטר סתם
אי־אפשר. מה עשה השר? הוא מינה בחור
בשם דן רם — מהנדס שניהל מיפעל של
קיבוץ — לתפקיד יועצו האישי של השר
לענייני נוער וחינוך מיקצועי. כך למעשה
נטל מהרבורגר את סמכויותיו והפך אותו
למעין מובטל סמוי.
אני שומע שמאשימים עכשיו את חברו־לשעבר
למפלגתרלשעבר של השר אלמוגי,
את שר־הביטחון משה דיין, באותן שיטות
במשרד־הביטחון. השר דיין — כך כתוב
בעיתון — דחה זאת בתנועה של זילזול.
אולי בכלל אנחנו נמצאים בשלב שתנועת
הזילזול באה במקום תנועת־העבודה.
מכיוון שעמדז לרשותנו 10 דקות בלבד,
לא יכולנו להשמיע את כל החומר
שאספנו. את החלק השני של נאומנו
הקדשנו לנושא שערורייתי: הניכויים משכרם
של הפועלים מהשטחים המוחזקים,
העובדים בישראל.
קבענו כי משכרו של כל פועל כזה
מנכים 4.20ל״י ליום — ובתוך זה
״דמי אירגון״ המגיעים בסך־הכל ל50-
מיליון ל״י לשנה. את הכסף הזה מעבירה
הממשלה להסתדרות — ללא שום
תמורה, לשימוש הבוסים המפלגתיים.
השר אלמוגי הקשיב לדברים בזעם
גובר, שמצא לו ביטוי קולני. אן כשנתבקש
להגיב עליהם בדברי-הסיכום שלו,
השיב :״זה מתחת לכבודי

אין ״וזו׳אימון ב סו פרמ או ק ס של מפלגת העבודה ...זחו ויכוח פרובינציאלי ...סגן־שר בוי חיה למרכז החופשי...״

להלן נאומו של ח״כ אורי אבנרי בוויכוח על
הבעת אי־חאמון בממשלה בעיקבות הראיון של
ראש״הממשלה לוי אשכול לשבועון ״ניוזוויק״.
כבוד היושב־ראש, כנסת נכבדה.
נצביע אי־אמון בממשלה, כי בכל הצבעה אחרת היינו
עושים שקר בנפשנו.

אין לנו אימון בממשלה זו. אין לנו אימון א?,
כאחד מהפלגים המהווים ממשלה זו. אין לנו
אימון בשר בגין, אין לנו אימון בשר ברזילי,
אין לנו אימון בבל הסופר-מארקט של מפלגת־העבודה
-מאשכול עד דיין ומאלון עד אבן.

תוכנית בגין; התאבדות לאומית
כבוד היושב־ראש, אין לנו שום עניין להכניס את ראשינו
למיטה החולה של הליכוד הלאומי.
אין אנו צד במריבות המשפחתיות בין פורשי־חירות לבין
חסידי בגין, או בין גח״ל לבין שאר בני משפחת הליכוד
הלאומי. הוויכוח הפרובינציאלי הזה על כתבה עיתונאית
בוודאי אינו נוגע לנו. אותנו מעניין רק הצד המדיני של
הוויכוח, ומבחינה מדינית אין הבדל בין הצדדים.

אנו טוענים שמבחינה מדינית מעשית אין
שום הבדל של ממש כין תוכנית השר בגין,
שאנשי המרכז החופשי שותפים לה, לבין
תוכנית אלון אשר מסביבה מלוכדים, פחות או
יותר, כל שאר •טרי הממשלה.
השר בגין מציע בגלוי לספח לישראל את כל השטחים

כי ממשלת־ישראל לא תוותר כשום אופן על
סיפוח שטחים נרחבים.
בראיונו עם השבועון דר שפיגל בחודש שעבר, הגדיר
השר אבא אבן בפירוש את השטחים האלה, כלהלן: כל
רמת הגולן, כל רצועת עזה ,״עמדות מסויימות בגדה
המערבית״ (כלומר כל עמק־הירדן וחוף ינדהמלח) ,וכמובן
ירושלים.
השר אלון מסר לשבועון סייס את תוכניתו המפורטת
סגן ראש הממשלה אלון ז לא מסרתי!
אורי אבנרי: ובכן: תוכניתו של השר אלון
ל|| נמסרה בדרן מיסתורית לשבועון טיים.
היא כוללת סיפוח כל השטחים האלה, נוסף על כל צפון
סיני עם אל־עריש, כל חוף ים־סוף ושארם־א־שייך. ראש•
הממשלה והשר אבן הגדירו את עצמם כתומכי תוכנית
אלון, וגם השר דיין רוצה להכניס בה רק שינויים קלים,
לגבי תיחום שיטחי הסיפוח בשומרון.

אין זאת תוכנית שלום, כי אם תוכנית מלחמה.
בעלי התוכנית יודעים -שהרי אינם
כסילים ! -שאין אדם אחד בכל העולם הערב׳
,כולל כעם הפלסטיני, המסוגל לעשות שלום
על סמן־ תוכנית בזאת, או אף לפתוח כמשא־ומתן
על תוכנית בזאת.

ארצות־הברית -על מי נשליך את יהבנו?
על מאלאווי? על רואנדה אורונדי?

פלסטין השלימה וא״י השלימה
אצרף לזה אזהרה שנייה: גם במרחב עצמו ישנה התפתחות
הרת־אסון.
כשאמרתי בבית זה לראשונה, לפני למעלה משנה, כי
אירגוני־החבלה הפלסטיניים עומדים ליהפך למעצמה מיספר
אחד בתוך העולם הערבי, צחקו מקיר אל קיר.

עתה נכנע נשיא מצרים, כשבוע שעבר, כפני
מנהיג ״אל-פתח,״ חוסיין עומד מולו חסר-
אונים, ואפילו מר לוי אשבול מוכן להכיר בו
בצד למשא-ומתן( ,דבר שיש לו, אולי, השלכה
משפטית לגבי מעמד שבויי מלחמה).
מבחינה צבאית עומד צה״ל במשימה, בהצלחה שאין לה

הכרזותיו של מר אשכול, שהוא מוכן לסוס לקהיר,
(בעיקבות קודמו שגם הוא לא טס לקהיר) ושהוא מוכן
לנהל משא־ומתן עם יאסר עראפאת — הן אחיזת־עיניים.
הן אינן אוחזות את עיני הערבים, הן אינן אוחזות את
עיני ידידינו בעולם. הן אוחזות רק את עיני השר בגין
וחסידיו מאתמול, בעלי הצעת אי־האימון.

מכיוון שאין שום אפשרות ששום ערכי יקבל
את תוכנית אלון, ומכיוון שברור כי ישראל
לא תיסוג משום שטח ללא שלום, הרי התוצאה
של תוכנית אלון היא כדיוק כתוצאת
תוכנית בגין: הישארות-נצח בשטחים, מלח-
מת־נצח בינינו לבין העולם הערכי.
מבחינה זו בוודאי אין שום סיבה לפירוק ממשלת
הליכוד הלאומי. להיפך, הייתי מציע לצרף אליה גם את
המרכז החופשי, על כל ארבעת חבריו, פזורי גה׳יל, שגם
להם מגיע לפחות סגן־שר אחד בלי תיק. זה בח־דאי יתרום
להרגעת הרוחות, ומי כראש־הממשלה אמון על הרגעת
רוחות וחלוקת פירורים מהש־לחן הגדול?

שלום רצוי -או שלום כפוי!
ראיגן א ש כגר ב״ניגגגגיגן״
המוחזקים. תוכנית זו מובילה לקץ הדמוקראטיה בישראל;
להפיכת מדינתנו לרודזיה יהודית, בעלת מיעוט ערבי עצום
ועויין, שיהפוך במהרה לרוב בה; למלחמת־נצח בין ישראל
וכל העולם הערבי, עד כדי התאבדות אטומית הדדית.

תוכנית זו אינה מצטיינת כראיית הנולד, אך
לפחות היא מצטיינת כיושר וכגילוי־לב.

תוכנית אלון: תוכנית מלחמה
תוכניות אשכול, אלון ודיין מתיימרות להיות שונות.
הן מתיימרות להיות תוכניות שלום, תוך החזרת ״הרבה,
הרבה שטחים״ .על כך חזרו האדונים אשכול, דיין, אלון,
ואבן עד בוש, ואין כל חידוש — כל חידוש שהוא ! —
בדברים שנאמרו על־ידי ראש־הממשלה באותו ראיון בשבועון
ניוזוויק.

יחד עם זאת, הבהירו בל הדוברים האלה

אל־פתח,
מחלות מין
ות י בו ת דואר
בין השאר הגשנו השבוע את תשאיל־תות
הנ או ת:
#לשר הדואר: האם נכון הוא שהדואר
אינו מביא לנמענים מכתבים גדולים, והכין
להם מראש הודעות שאלה אינם נכנסים
לתיכותיה דו א ר שלהם, נס כשיש להם
תיבות די גדולות?
• לשר הבטחון: האס נכונה הידיעה ב־

אולם, כבוד היושב־ראש, תוכניות אלה מתגבבות בחלל
ריק. בעליהן חיים מחוץ למיסגרת הזמן והמרחב.
אשלייה גדולה היא לחשוב כי העולם יעמוד מנגד מול
התפתחות המובילה בוזדאות גמורה ימלחמה חדשה במרחב׳
ולאפשרות של עימות גרעיני בין שתי מעצמות־העל.

מי שאינו פועל למען שלום רצ ו י, מי שאינו
מוכן לשלום מצוי -סולל את הדרך בפני
שלום כפוי .

שומעים אנחנו מליצות מצלצלות ברוח ״לא ניתן!״,
״רק על גופנו יקום הדבר!״ ,וכיוצא באלה. אך גיבורי
המליצות אינם מסבירים לנו איך נילחם במלחמה הבאה —
זו שהם מבטיחים לנו — בלי הפאנטומיס של ארצות־הברית,
ואיך נקיים את הייצור המלחמתי שלנו ביי הכספים
הזורמים אלינו בעזרת מס־ההכנסה האמריקאי. אלה הם
דיבורים בעלמא.
אנו מזהירים את הבית בפני חומרת התכונה האמריקאית—
סובייטית להסדר כפוי, חומרה שעמדתי עליה בשיחות עם
בעלי יוזמה זו בוושינגטון לא מכבר.

אנו עלולים לעמוד בפני תהליך של דה•
גוליזציה של ארצות-הברית, של אובדן השו
תך האחרון שנותר לנו כעולם. אס נאבד את

פיגארו, כי שלחת שליח סודי ליאסר
עראפאת, מנהיג אל־פתח, כדי לברר את
נכונותו לפתוח במשא־ומתן עם ישראל?
#לשר האוצר: כמה אזרחים לא קיבלו
עדיין את תעודות מלווה-הקליטה וחסכון־חובה
לשנים קודמות, ומה נטשת
כדי לאתרם?
#לשר ר,בטחון: האס סיימה זעדת־החקירה
את חקירת נסיבות הריגת ה־אשה
ברפיח, ואת פציעתן של תשע
חברותיה? מה היו המסקנות?
#לשר הבטחון: האם ערכו בעבר מפלגות
כלשה! פעורות כקרב הצבא?
אם כן — אילו מפלגות, ואילו פעולות?
+לשר הבריאות: האס נכון כי חל
גידול ניכר כמחלות־המין בישראל?!
באילו פעולות נוקם המשרד למנוע זאת?
#לשר הבטחוז: האס נכינה טענת

גזגכניגז ארגן ב״ נגייס־״
תקדים. אולם ראשי צה״ל, האמונים על מחשבה צלולה,
ושלעולם אינם מזלזלים באוייב, מכריזים בפה מלא כי
אין פיתרון צבאי. הסכנה האמיתית של אירגוני החבלה
אינה ביטחונית בטיזח קצר.

הסכנה היא בגריפת העולם הערבי בולו לעמדות
הקיצוניות ביותר של פלסטין השלימה
בשעה שישראל נגרפת למערבולת ארץ•ישראל השלימה.

בשם אלוהים -לכו!
מול כל הסכנות האלה עומדת ממשלת הליכוד־הלאומי,
יחד עם האופוזיציה של הליכוד־הלאומי, אובדת־עצות וחם-
רת־אוגים. היא מתעלמת מן הבעיות ומן הסכנות, ומשתעשעת
לה בגיבוב תוכניות־סרק, הצהרות־סרק והצבעות־סרק.
בזה־אחר־זה
מתמוטטות עמדותיה המוצהרות: היא כבר
ויתרה על עיקרון המשא־ומתן הישיר; היא מוכנה להעניק
הכרה רשמית באל־פתח; היא מוכנה לפרסם מפה של
גבולות — ולמעשה כבר פירסמה אותה. הכל מתמוטט
מפני שהיה בנוי מלכתחילה על בלימה.
לממשלה זו אין בפינו אלא פסוקו של אוליבר קרומוול,
עליו נחזור שוב ושוב :
סס׳ג £00)1עת 01׳6 100 !011£ 101• 3ו״ ¥011 831 1
״! 16 01 0 0 )1— 0 0זז 3ו 1116 1מ£. 1מ )101מ 66נ6 1זו 113

״זמן רב מדי ישבתם כאן, בהשוואה לכל
תועלת שהבאתם. כשם אלוהים -לכו!״

ראשי מע״י כי בצמרת משרד-הבטחון
דוחקים אנשי רפ״י את אנשי מפא״י לשעבר?
#לשר הממונה על ההסברה: האם
נכון כי רשות השידור אסרה על עריכת
ראיונות עם חיים לסקוב, ח״כ אורי אבנרי
ויצחק בן־אהרון? אם כן, מדוע?

#לשר המשפטים: האם נכון שפרקליט
המדינה דרש להפסיק את עבודתו
של מר רענן אמיר כיועץ כלכלי ליד התע־שיה
האווירית, עוד לפני שניתן פסק־ן ין במשפטו
(משפט מנהלי בנק פויכטוונגח? האס
יש תקדים לדרישה כזאת?

צנזורהב 17 לב>ז*ה
השבוע הגשנו את ההצעות הדחופות הכאות לסדר-היום:
• ביטול ראיון הטלביזיה עם מר חיים לסקוב, והטלת צנזורה פוליטית
על שרותי הטלביזיה.
• חחחלטה שלא לשלם לחיילים בשרות סדיר, ששדותם הוארך

כשישה חודשים, את התגמול החודשי

נרע ראשון עד מישטו הניזנוו, השחיתות והמיזמו! בעיריית תויאביב

תיכנון הפארק העירוני וגן־החיות, הספיקה
לגמור כמעט לגמרי את העבודות שהוטלו
עליה, לפני שמישהו בעיריה יכול היה להרהר
הירהור שני. החשבון שהיא עומדת להגיש
בקרוב לעיריד יסתכם ב־ 107 אלף לירות
— בשביל עבודה שאיש אינו זקוק לה.
אבל יש לפחות נחמה אחת: מכיודן שההחלטה
שונתה בכל זאת לפני שתה״ל
סיימה לגמרי את כל עבודת התיכנון המיותר,
חסכה העיריה 8000ל״י מן הסכום
המקורי של 115 אלף ל״י.
יש אפילו הטוענים שהעיריה חסכה הר בה
יותר. כי יכול היה לקרות, שאחרי
תיכנון הטיית הירקון היתר, מתבצעת גם
ההטייד, עצמה. היו משקיעים מיליוני לירות
בהזזת האפיק — ורק אחרי זה היתד, הרשות
לתיכנון הפארק העירוני וגן־החיות
מחליטה שצריך בעצם לפצל את הירקון. היו
מוציאים מיכרז להחזרת הנחל לאפיקו הטבעי,
ורק אז היו מפצלים אותו לשניים.
שתי דוגמאות אלה מסמלות את שיטת המחשבה
והעבודה של עריית תל־אביב: מצד

יתאים. לתוכניות. והם ציוז: להטות את
אפיק הירקון ד,מיסכן, ליד שבע טחנות.
מייד נכנסה לפעולה ועדת המיכרזים של
העיריה. ועדה פעילה מאד — כי תמיד יש
מי שמעוניין במיכרזים ובביצוע עבודות
גדולות ויקרות. ד,תעדה העניקה את תיכנון
הטיית הירקון — לא הד,טייר, עצמה, שתבוצע
רק לאחר מכן — לחברת תה״ל,
תמורת סכום של מה־בכך 115 :אלף לירות.
אבל חכמי העיר אינם יושבים כולם יחד.
כך השתרש הנוהג המגינה שחכם א׳ מחליט
משהו, וחכם ב׳ מחליט את ההיפך. במיקרה
המסויים הזה התכנסו החכמים של הרשות
לתיכנון הפארק העירוני וגן־החיות. אלה
קבעו שבכלל אין צורך להטות את הירקון.
צריך דק לפצל אותו לשניים. ואם מפצלים
לשניים, ולא מטים — אין צורך בתיכנון
עבודות־הטייה. יש צורך, כמובן, בתיכנון
עבודוח־פיצול. כלומר: מיכרז חדש לגמרי.
ומה עם המיכרז ה־אשון? חברת תר,״ל,
שהיא זריזה הרבה יותר מחכמי הרשות ל
אחד
ביזבוז משווע של כספי הציבור על־ידי
עסקנים ופקידים מאופסים, וכלפי חוץ
— הגברת התאורה, שכל מטרתה לסנתר את
עיני האזרח, כדי שלא ישאל מה מסתתר
מאחורי החזית הנוצצת.
כתב העולם הזה, שהשתתף בהכנת החומר
לסידרה זו, הציג את עצמו כסתם
אזרח הרוצה לדבר עם מישהו אחראי בבניין
העיריה העצום.
מובן, שעם ראש־העיר נמיר לא יכול היה
להיפגש. הסבירו לו שראש־העיר משתתף
רק בישיבות ייצוגיות, ואינו מקבל קהל.
אם לא ראש־־,עיר — אולי אחד מסגניו?
אלה מימצאיו:
#משה גולדשטיין, סגן־ראש־העיר
לענייני פיקוח — ״היום כבר לא יהיה. מחר
לא יבוא בכלל. ביום רביעי הוא יוצא לסיור
מהבוקר, וכפי הנראה גם ביום חמישי.״
דברי מזכירתו של גולדשטיין.
אברהם כויאר, סגן־ראש־העיר לענייני
בניין — ״איננו. לא יהיה עוד איזה

לישכתו רחבת־הידייס של. שרגא (פייבל) :קנטור, סגן ראש העיר
לענייני י מנגנון. קנטור הוא אחד מחברי ח״סרויקה״ המפלגתית
המנהלת זיר שנים מספר את העיד, בהעדרו של ראש העיר, מרדכי נמיר; שני האחרים
המשתתפים ב״טרויקה״ הס־ יהושוע דבי־נוביץ יאנרהס עופר. ר,תמ נר, צולמה ב־סו בבוקר.

1 | 1ן 1 1 1 \ 1דר פן התמונה
1 1* 111 1111 סנן ראש העיר לענייני
בניין, הנציג הדתי אברהם גויאר. על.
קיר המשרד תלויה מפה גדולה של תל-אביב.

במשך השבוע האחרון הופעל על מערכת העולם הזח לחץ
חסר־תקדים. כל כוונתו היתר :,להניא אותנו מלפרסם כתבה על
ראש־העיר מרדכי נמיר. ראשון טילפן חבר־כנסת. אחריו התקשר
עורך עיתון יומי. שלישית היתד, אשת־ציבור העומדת בראש
מיפעל סוציאלי חשוב. טילפנו גם אשתו של שר בכיר, מנהל
חברת פירסום גדולה, ואחד מראשי המנגנון העירוני.
אומנם לא השתמשו כולם באותן מילים, אבל בקשתם היתד,
אחת :״רחמו על האיש. הוא חולד.,״ תשובתנו היתר, אחת:
״איננו מתכוזנים להיכנס לענייניהם הפרטיים של ראש־העיר או
של בני ביתו. אנו מתכוונים לפרסם דו״ח על העיריה ועל נמיר
כראש־העיר. אם לדבר על רחמנות — היא מגיעה ל־ 400 אלף
תושבי תל־אביב יותר מאשר לראש־העיר. לא ייתכן שבגלל
חשבונות מפלגתיים יעמוד בראש העיר אדם משותק־למחצה. אם
נמיר אינו רוצה שיכתבו עליו — כל שעליו לעשות הוא להתפטר.
מכיוון
שכל הפונים אלינו עשו זאת בשליחותם של ראש־העיר
ואשתו אורה, מובן שהם העבירו בחזרה את תשובת המערכת.
פנינו בכל הצינורות הרשמיים של העירייה, כד־ לאסוף
את האינפורמציה להכנת הדו״ח — וגם ממקור זה הבין ראש־

העיר שאנו מתבוזנים לפירסום נרחב ביותר. כאש־ הנציח אחד
מצלמי־המערכת את ראש־העיר בשעת סיול־החלמה (תמונת־השער
של גלי־ן זד גמלה כנראה ההחלטה הסופית בלב
נמיר.
אותו יום עצמו סילפן שנית איש־העירייה המקורב לנמיר,
שאל אם אמנב עומדים אנו בדעתנו לפרסם את הכתבה. מש־ענינו
בחיוב, הכריז :״אם כך — הוא יתפטר!״
למחרת הסיי 1נמיר פצצה בישיבת מועצת העיד. רק ממלא־מקומו
ידע מראש על אשר הוא עומד לעשות. באיטיות מכאיבה
קרא ראש־־,עיר מן הכתב הודעה קצרה על התפטרותו. כולם
היו מופתעים — פרט לאותם חברי־המערכת שלנו, שעסקו
בהכנת הדו״ח על העיריה, ואותם אנשי־ציבור שביקשו לעכב
את פירסום הדו״ח.
מכיוזן שמלכתחילה לא נועד הדו׳׳ח להיות התקפה אישית
על ראש־העיר החולה, אלא על העיריה החולה, מגיש העולם הזח
את תוצאות חקירתו, החל בגליון זה. למרדכי נמיר אנו מאחלים
אריכות ימים, ושי־הנה מן המנוחה שהוא היה זכאי לה מאז
חלד — ,ולא רק מראשית שבוע זה.

שדו כהן

העידיה ההו7ה
^ ?}יריית תל״אכיכ יש אדם חרוץ
4מאוד. הוא לוקח את עבודתו ברצינות
— ולכן הוא בוכה ומתמרמר כל הזמן.
זהו סגן ראש העיר יעקב מאיר אברמוביץ׳,
נציג אגודת־ישראל, הממונה על מחלקת הסעד
של העיר.
העיריד. העמידה לרשותו, בשנה השוטפת,
10 מיליון לירות. מדוע, אם כן, הבכי? מה
רע בסכום כזה? שום דבר — סרט לעובדה
שבכסף זה הוא צריך לקיים כ־ 11 אלף משפחות
נתמכות 83 .ל״י למשפחה לחודש.
הוא עצמו יודע שבכסף זה אי־אפשר
לחיות. הוא רואה את העוני והבכי והניוון
והיאוש. הוא יודע כי מכל אלה יצמחו הניוון
והפשע והשינאה לחברה. אבל מה
יכול הרב אברמוביץ׳ לעשות? הבוסים הגדולים,
האמיתיים, משיבים לו :״זהו זה.
זה הכסף שיש.״
יש הרבה יותר כסף. בשנה הבאה מתכוננת
העיריה להוציא כמעט 200 מיליון
לירות. אבל הכסף דרוש לדברים אחרים.

> 1 1ח ו 1 1 1 \ 1ללשכתו המפוארת
וחריקה׳סל משה

1י נולדסטיין, סנן ראש העיר לענייני תברואה
פי קחז ^ נ ^ ז ק ־ו ^ זלףותתמונו תי ק רו ו ד

דברים חשובים באמת. למשל:

• הצורך־ להגביר את התאורה
בחזית בכיין העיריה. אזרחי תל-אביב
חשבו, בתמימותם, שהבניין מואר כבר די
הצורך. לא כן הבוסים האמיתיים. דם גאים
כל־כך במיבצר האדיר שלהם, בכיכר מלכי
ישראל, שהם רוצים להוסיף לו אור והדר.
זה יעלה, לפי האומדן 150 ,אלף ליר־ת.
זה רק אומדן. אפשר להניח בשקט, שהמחיר
יהיה עוד יותר גבוה. זה רגיל בע־ריה.

• תיכנון תוכניות שאי* כהן
שום צורף. הכהינה, במיקרה צבוע זה,
למה שעומד לקרות מעבר לירקון, כאשר
תוגשם במלואה תוכנית ״ל״ המפורסמת.
ישבו חכמי העיר והחליטו להקים פארק
וגן־חיות בשטחים החדשים. מהנדסי העיריה
הסתכלו על התוכניות והחליטו שאי־אפשר
סתם להקים פארק וגן־חיות. צריכים לחולל
הפיכות בנוף־בראשית — שהרי לא ייתכן
שפארק וגן־חיות יותאמו לנוף הטבעי. החליטו,
איפוא, לשנות את הנוף — כדי ש
השני
איננו

במדינה
(המשך מעמוד ו ו)
צריך להיות מעוניין בפרישת גח׳׳ל. נ
שתומך בהישארות גח״ל בממשלה, מחב
מראש בכל אפשרות של משא־ומתן כזו
ואף של השמעת הכרזות וביצוע טכסיסי
שיקדמו את האפשרות של הידברות כזאו
לכן רמז אבא אבן, לא פעם, כי היה רוצ
בפירוק הממשלה, ובכינון קואליציה מצומז
מת יותר.
בקראם לגח״ל להישאר בממשלה, הכריז
מנהיגי מפ״ם ול׳׳ע בשפה חד־משמעית: א׳
הם מתכוונים למשא־ומתן, ואין הם חפצים בו
ההבדל בין חלקי הליכוד הלאומי נעל
והולך.

פרשת פדכ ט חג ר
תמונה זו צולמה בשעוז2.30

אחרי־הצוזרים, שעת יציאתם

של פקידי העידיה מן הבניין המפואר בכיכר מלכי ישראל. עם עוזבם
את העבודה, על הפקידים להחתים את כרטיסם האישי בשעון. פקידה
זו מחזיקה בידה, מלבד את כרטיסה־היא, שני כרטיסים נוספים,
עשרה ימים. נא לפנות לסגנו.״ דברי ראש-
לישכתו של בויאר.
#שרגא (״פייבל״) קנטור, סגן־
ראש־העיר לענייני מנגנון — ״הוא בישיבה•
לא יהיה כל היום. אפשר לקבוע פגישה
לעוד שבועיים.״ מזכירתו של קנטור.
• חייקל רמות, סגן־ראש־העיר לענייני
תנועה וכבישים — ״חולה. לא יהיה
עד מארם.״ תשובת ראש לישכתו, שטרח
להוסיף :״אבל הוא מתעניין בטלפון במהלך
העניינים ומייעץ בדברים חשובים.״ צילצול
טלפון לביתו של רמות לא זכה לתשובה.
כנראה מפאת מחלתו האנושה של האיש,

של פקידים שהסתלקו לפני״כן. את כל שלושת הכרטיסים היא החתימה
בתוך השעון בשעה 2.30 בדיוק. התופעה שצולמה במזזלקה,
עליה אחראי סגן ראש־העיר וממלא־מקומו, יהושוע רבינוביץ, בקומה
השישית של בית העיריה, חוזרת ונשנית בכל מחלקות העירייה
הגדולה ביותר בארץ. תופעה זו נפוצה בכל המחלקות.

שאינה מרשה לו אפילו להרים טלפון.
#אברהם עופר, סגן־ראש־העיר לענייני
יפו והשכונות, נוער וספורט-*-חינוך
— אין עופר, אין מזכירה ואין מנהל ליש־כה.
גם בחברת שיכון עובדים, אותה הוא
מנהל, לא היה. כנראה עסוק בענייני המיפ־קד
של מע״י, עליו הוא ממונה.
#יעקב מאיר אברמוביץ׳ ,סגן־
ראש־העיר לענייני סעד ועבודה סוציאלית,
היה הסגן היחידי שנמצא במקום שאנשים
מצפים למצוא אותו.
המדובר, אגב, בשעות־עבודה סבירות בהחלט:
בין 9ל־ 11 בבוקר. הלשכות צולמו
כולן ריקות.

^ עובדים מ, ותוים
לא רק הסגנים אינם. קשה לתפוס גם
פקידים רגילים, אליהם נזקק האזרח לסידור
ענייניו. דוגמה אופיינית הוא סיפור יסוריו
של ד״ר משה בורוכוב מרחוב פינסקר ,58
שהחליט להוריש לבנותיו את חלקו בשני
בניינים ישנים בעיר. לשם כך היה עליו

מפוטר כנץ
אריה פנץ, עובד עיריה מזה
20 שנה, פוטר בסון* ,1966לאחר
דיון בבית־חדין המישמע־תי
לעובדי העיריח. הוא נמצא

פיטרו אותי גם משם, והתחלתי לעבוד
על מונית. רוב הנהגים בעיריה עובדים,
ועבדו, בדן ועל מוניות, בנוסף על עבודתם
בעיריה. אני יכול לתת רשימות
שלמות, רק שאני לא רוצה לפגוע בפרנסה
של האנשים האלה.

לא רק הנהגים עובדים בעבודות אחרות.
הפקחים, למשל, משמשים גם סדרנים
לקווי־מוניות. גם לבוסים יש עבודות
מן הצד. קחו, למשל, את תמרי,
מנהל־מחלקה במיפעל המים. הוא סוחר
בבולים, וידוע כאחד הסוחרים הגדולים.
אפילו בבניין שבו שוכנת מערכת
העולם הזוז עובד אחד שרושם מדי־מים
ומונים במיפעל המים. אצלכם הוא מנקה
את השמשות.
אלא מה? כשאני הייתי עוזב את העבודה,
כולם ראו וידעו, מפני שעבדתי
בזמן האחרון כפקיד במודיעין של מים־
על־המים. כשהלכתי, זה היה מפני ש־

¥חד ח] 1ן1נ[ו1111111,111
אשם בהעדרויות חוזרות וניש
נות מתפקידו, ברישול, וביחס
מזלזל לעבודה ולממונים עליו.
מכיוון שאץ לו מה להפסיד
יותר, היה מוכן לפתוח את הפה
-וגם אז, כזהירות:
אני כבר עבדתי בהמון מחלקות ב־עיריה.
התחלתי במחלקת הניקיון, אבל
תואר זה לא מצא חן בעיני אמי. אז
ביקשתי העברה. נהייתי נהג, ובתור שכזה
עברתי הרבה מחלקות. בדרך־כלל,
לא הסתדרתי עם הבוסים, וכשהייתי מבקש
העברה, היו מאשרים אותה.
היות שהמשכורת לא הספיקה לי,
הייתי עובד גס בתור נהג־אוטובוס בדן.
עבדתי בקודים 12 , 11 ,4ו־ .17 בסוף

אמא שלי, שהיא חולת סכרת, התעלפה
ברחוב והובהלה לבית־חולים. או מפני
שהייתי צריך ללכת לרופא. אני סובל
מהפרעות בדרכי השתן. הבום שלי, קמ־ניצקי
— סגן מנהל מיפעל המים, למרות
שהוא פקיד חסר כל השכלה
גבוהה — גם כן היה מסתלק מן העבודה,
ועוד פמליה של 10 איש.
זה בכלל לא בעייה ללכת מהעבודה,
אפילו עם השעונים. כל היום מלא שוק
הכרמל בעובדי עיריה שעורכים קניות.
את השעון מתקתקים כשבאים לעבודה
וכשהולכים. מי שהולך באמצע העבודה
לא צריך לתקתק את הכרטיס. ואם הוא
לא חוזר, אז הוא מבקש ממישהו שיעשה
את זה בשבילו. אני בעצמי׳ שהייתי
יושב ממלא במודיעין, עשיתי
את זה בשביל כמה חברה לא פעם.

להמציא לרשם־הקרקעות אישור מטעם עיריית
תל־אביב, כי אינו חייב מיסים עליהם.
בורוכוב, שהקפיד לשלם את מיסיו בזמן,
היה סבור כי יקבל את האישור מייד.
תחת זאת עשה היכרות מקרוב עם מרבית
פקידי מחלקות הגבייה והמיסים, שהעבירו־הוא
מאיש למישנהו. לבסוף מצא את האיש
הנכון, וזה דרש ממנו לשלם אגרה של עשר
לירות. את האישור, הבטיחו לו, יקבל כעבור
חמישה ימים.
ביום הקבוע הופיע ד״ר בורוכוב במשרדי
העיריה. פקידי העיריה מתחילים לעבוד
ב־.30ד בבוקר. האזרח בורוכוב הופיע ב־
8.30 בבוקר, ומצא שהפקיד עוד לא מוכן
לקבל קהל .״רק אחרי תשע,״ נאמר לו.
אדם תמים יכול לחשוב: אין מספיק
פקידים בעיריה, לכן השירות לאזרח לקוי.
מוסב שאזרח כזה יסבול מעט — מאשר
שכל אזרחי העיר ישלמו תוספת מיסים לתשלום
משכורתם של פקידים נוספים.
הבה נתבונן במספרים: כיום עובדים בעיריית
תל־אביב 10,149 איש. לפי התקן
היו צריכים לעבוד רק 8,634 איש. כלומר:
1515 עובדים מיותרים.
אי־אפשר גם לטעון: יש עובדים ותיקים
שאי־אפשר לפטרם; בינתיים אין לוקחים
פקידים חדשים.

דוגמאות בודדות
כי האמת אומרת אחרת: משנת 1963 עד
1967 נוספו לעיריית תל־אביב 1100 עובדים
חדשים. וזאת בתקופה ששטח העיר
לא התרחב, ושמספר תושבי העיר אפילו
הצטמצם. שכן זוגות צעירים רבים בורחים
לערים השכנות — בודים, חולון ורמת־גן.
פקידים אלה אוכלים את מיסי האזרחים
בכל פה. משכורתם, בשנה הבאה, תסתתכם
ב־ 91 מיליון לירות.
קיימת ועדת־ייעול בעיריה. ממלא־מקומו
של ראש־העיר, יהושוע רבינוביץ׳ ,אפילו
גאה בהישגיה. בעת הדיון על הצעודהתק־ציב
הודיע, בשימחה, כי בעיית העובדים המיותרים
הולכת ונסתרת, ושהוא צופה ב־תיקוזה
ליציאתם של — 125 עובדים לגימ־לאות
במשך השנה הקרובה.
אם יש יותר מדי עובדים — מדוע אין
מספיק עובדים כשמחפשים אותם האזרחים?
התשובה פשוטה: מפני שלא מחפשים אותם
במקומות הנכונים. לא צריכים לחפש
אותם בבית העיריה, או במקומות־העבודה
הרשמיים שלהם. צריך לחפש אותם בשוק,
בבתי־חולים בהם מאושפזים קרוביהם, ובעיקר:
בעבודתם הצדדית שלקחו לעצמם.
כמה דוגמאות בודדות:
#מהנדס מסויים עובד במישרד מהנדסים
פרטי. כאשר צריכים אותו — מצלצלים
אליו שמה.
#מנהל מחלקה הפך יועץ במוסד מדעי.
#מנהל מחלקה אחר עובד — בשכר
נוסף — במספר עיריות שכנות.
ידוע רק מיקרה אחו, שעובד כזה פוטר
מעבודתו. כפי שאפשר להבין מסיפורו —
המתפרסם בעמוד זה — הוא היה רק אחד
ממאות. הוא עצמו אינו מסיק את המסקנה
הציבורית מכך: עיריה שאין בה ראש —
הכל הופך בה הסקר.

וההפקרות חיא דר! צעד ראשון
לקראת שחיתות, כיזכוז ומעילות,
ולקראת השתלטותם על חיי־העיר
של אנשים אשר איש לא בחר
כחס, ואיש לא חסמיד אותם. על
כף כנליון חכא ש? ״העולם חזה״.
עכבר יקר מאד

זה התחיל לפני כשנתיים, בהודעה מאוס
קת בעיתונים ובקול ישראל. נגיד בני
ישראל הודיע, כי בנק פויכסונגר נמצו
בקשיים, עקב מתן אשראי בסכומים גבו
הים לחלק מבעלי־המניות שלו; אי־לכך הח
ליט בנק ישראל לקחת לידיו את הדהוי
של בנק פויכטונגר ושל בנק אלת הנמצז
בבעלותו, והוא יהיה אחראי לכספי המפקי
דים.
למחרת הסתערו מאות מפקידים על של
הבנקים, ונפוצו סיפורים פנסססיים ע׳
עסקיהם של בעלי־המניות ומנהלי הבנק.
הכיבשה השחורה. הציבור התעניי
בפרטי־פרטיים של חיי המנהלים, איך ביל
ושתו והגישו לבנק חשבונות־הוצאות מנופ
חים. אבל את אנשי הכספים ואת חוקר
המשטרה עניינו עובדות יבשות יותר:
#גניבת ניירות־ערך שהופקדו למישמ
רת על־ידי הלקוחות, בסכום של כ־.8ו
מיליון דולאר.
י #שימוש בחלק מסקדונוח אלה כד
לרכוש את בנק אלרן.
• .הונאת בנק ברקליס ומוכרי בנן
אלרן, בכך ששילמו להם ברכוש גנוב.
!• שימוש בערבויות בנקאיות פיקטי
ביות, כדי להתחמק מתשלום קנסות לבני
ישראל.
#זיוף פרוטוקולים של בנק.
למעשה, לא היה זה דבר חדש שבני
ישראלי נכנס לקשיים, בגלל מתן אשראינ
מנופחים לבעלי־מניות או לקבוצות אינטרסנ
טיות אחרות. לפחות חמישה בנקים אחריג
נמצאו אותה עת בקשיים דומים, מה גג
ששררה בארץ תקופת המיתון.
אולם לכל הבנקים האחרים ניתנה עזרה
זו או אחרת, וקשייהם והפרשות שהתחוללו
בתוכם הושתקו והועלמו מהקהל הרחב,
בעזרתו של בנק ישראל. רק בנק פויכנוננגר
ובנק אלרן הועמדו כביבשה השחורה.
כי הנגיד טען — ובצדק — שקשיים
כספיים לחוד, ועבירות פליליות לחוד. הוא
לא היה מוכן לעזור לבנק שמנהליו חשודים
בעבירות פליליות•
ישיבה סודית של הממשלה. הנגיד
נקט עמדה זו עוד לפני שהפרשה
הגיעה לידיעת הציבור. באוקטובר , 1966
שלושה חודשים לפגי הודעתו המדהימה,
הודיעו לו מפקחי בנק ישראל, כי מנהלי
בנק פנינטננגר השתמשו בפקדונות ניירות־ערך
של חברת הוללים לצורך עיסקות פרסיות.
פירוש הדבר, למעשה, גניבת פקודו־נות
של לקוחות.
הסבירו המפקחים: פוינמונגר שיעבד ניירות
אלה אצל בנק ברקליס, כדי לקבל ממנה
הלוואה של שני מיליין דולאר למימון
עיסקות שונות. נוסף לזאת מסר לבעלי
בנק אלרן ניירות־ערך הוללים נוספים, כתמורה
לחלקם בבנק אלרן. עיסקה זו נתנה
לבעלי פויכטתגר הדחוקים־־לכסף את השליטה
על אלדן הסולידי.
במשך שלושה חודשים נערכה התרוצצות
קדחתנית בדרג הגבוה ביותר של הכלכלה.
שרים נתבקשו לחוות דיעה, והממשלה קיימה
ישיבה סודית מיוחדת על הנושא. לבסוף
הוחלט, שיש ליטול את האחריות לשני
הבנקים מידי מנהלים שעשו עבירות כאלה
— וזאת עשה הנגיד כשפירסם את הודעתו.
לא היה צורך להשתמש באמצעי־כפייה,
כי המנהלים מסרו את הבנקים מרצונם־הם.
רק אחרי שבנק ישראל נטל לידיו את
הפיקוח, נמסר העניין למשטרה. לאחר שניתנה
לחוקרים גישה חופשית לחשבונות
הבנק, הסתבר כי מנהלי פויכטוננר נם
השתמשו בערבויות פיקטיביות, וכי יד מים־-
(המשיך בעמוד *)1

וענוויי

האמת

העידומדי

על הצמווח הפוליטית

ל א צריך צחק בן־אהדון!

ל א צריך חיים ד ס קו ב!

נותניוה הציונית, נהנות גוול׳ האומה, אני נושאת את ונוי

מה הם מבלבלים אה המוח, כל
אנשים האלה המקשקשים על צנזור
פוליטית בטלביזיה ן
בחיי שהם מטומטמים!
אז מה אם הוועד המנהל פסל ראי!
עם חיים לסקוב, ואסר לראיין את ין
חק בן־אהרון ואורי אבנרין
מגיע להם !
לי, למשל, אין שום בעייה להיכנס
טלביזיה. אני יכולה להופיע מתי שא|
רוצר.
וכדי להוכיח לכם שאין שום צנזור
פוליטית, ושום רשימה שחורה, וכל
שטויות — אז הלכתי להוכיח לכם.
אז קודם כל הלכתי לוועידה של מ|
עצת הפועלות. ישבתי בשורה הראשונו[
ותיכף ומייד צילמו אותי.
אז איפה יש כאן צנזורה !
אחר״כך הלכתי לוועידה ציונית. צי1
מו אותי ! ועוד איך ! ממש רדפו אחין
עם המצלמות.
אז איפה יש כאן פוליטיקה!
אחר״כך הלכתי להשתתף בשמחה
אגודת־ישראל. אמרתי מה שאני חושב!
על אחדות העם היהודי, ושהרפורמין
מפלגים את האומה, ושבכלל צריכיו
לשמור על שאבעס. המראיינים ממן
הקיפו אותי, וצילמו אותי מכל זווית.
אז איפה יש פה השפעות מפלגתיוה!
בסוף החלטתי להחתים את ההמוני!
על עצומה :״יגאל אלון — מייד לשל
טון!״ מה להגיד לכם, ישראל גליי)
טילפן לי אישית הביתה וקבע לי ראיו]
עוד באותו ערב. הזמינו אותי לאולפן
ושם נאמתי שעה וחצי במחיצה אחת.
אז מה אתם רוצים י אם אתם ל|
מבינים איך עושים את זה, אל תבוז!
בטענות. ושתפסיקו לבלבל את המוח,

נר מראיינים אות
באולפן הטלביזיה
הכללית בירושלים

אצל אגודת ישראל, עם ח־־ב פרוש, אבי מדברת נגד הרפורמים

נטאתה זקוק ועזרה
ויעותיר הפוליטיות
לא סענינות
אותנו

אינ ך צריך ל היו ת
ב מ פלג ה או בהסת
ד רו ת עו בדי ם כל ש
הי כדי לי הנו ת א צלנו מ מ לו א
ה טי פו לוה עז ר ה. אינ ך צריך
ק שרי ם. אינ ךזקוקלפת קי
המלצה. אינ ך צריך ל ה כי ר
מי ש הו שי סד ר לך מ ש הו. א צ לנו אתה
מ של ם רק בעד בי טו ח ר פו אי ואתה
מקבלאת כל ה בי טו חהר פו אי: ב חי ר ה
ח פ שי ת של רופא פ ר טי ו /א ו שרו תי
המרפאההק רו בהלמ קו ם מגוריך,

שרותי מ ע בדו ת ו טי פולי
ם, ז כויו ת אי ש־פוז,
ד מי ־ מחלה בז מן
שאינך יכול לעבוד. ועתה —
לכבוד יובל ה־ 35 שלנו —
אתהנ הנ ה, כחבר חדש, גם
מ 25הנחהבתש לו מי ה שנ ה
הרא שונ ה. ל חיי לי ם מ שו ח ר רי ם וזוגו ת
צעירי ם — הנ חו ת גדולו ת עוד יותר.
פ ר טי ם בכל סני פי

במדינה
(המשך מטמוד )15
תורית שינתה את הפרוטוקולים של הבנה.
ומה עם יתר המנהלים? היה ברור,
כי עסקים של בנק אינם מתנהלים על־ידי
איש אחד או שניים, וכי כל המנהלים
ייקראו לתת את הדין. לבנק פו־כסונגר,
שעסקיו הגיעו יחד עם אלרן ל־ 300 מיליון
ל״י — היתר, מועצת המנהלים בת 12 חבר.
התברר, כי מייחסים את כל העבירות
לשלושה אנשים בלבד: בעל־ד,מניות העיקרי
יוסף אפשטיין, המנהל הכללי רענן אמיר,
וד,מישנה למנכי׳ל נתן דרורי.
היתר, זו הפתעה ראשונה. השנייה באה
עם פתיחת המשפט: דרורי נמחק מרשימת
הנאשמים — הפך לעד המלו־.
פרט מתמיה אחר, שנשמר עד כה בסוד
כמוס: התביעה גם הכינה גיליון־אישום
נגד שני אנשים נוספים — אך הגליון נגנז
והם לא הובאו לדין. השניים. :
י • יו״ר מועצת המנהלים ובעל־ר,מניות
השני בבנק, עורך־הדין ארנולד אפלבוים,

ק 1פת קולים לע!בדים לאום״

בנקאי אפשטיין
העבירה הצדדית —

פרסום ולבלום • סטודיו 1א8ו-ו

מכוו פסיכולוגי
היפנוזה וטיפול
בכל הבעיות הנפשיות,
מבחני אישיות
בהנהלת

ד״ר רזניק
לפני שמחליטים — הכרחי
לבקר בחנות ״פזגז״ :שם מוצג
המבחר הגדול ביותר של
תנורים לכל גודל מטבח, ולכל
תקציב, בנוסף למבחר עשיר
של כיריים מודרניות.

בחיפה טלפון 69300
ובתל־אביב ז׳בוטינסקי 32
מ־ 15.00 עד .18.00
ל< 0ס 0

הנהלת חשבונות בירושלים
^ פקידות כללית — 4חדשים !

^- 1^ 7101

חודש!
-¥כתיבה במכונה — קצרנות —
חודש !
יייז״יז

י? 9 6ז י זי>>__י __סיי־ייי

בנקאי אמיר
— עלתה בידקר
מרצה למשפטים באוניברסיטת תל־אביב.
י• נציגו של בעל־מניות אחר בבנק,
עורך־הדין יחזקאל ורד•
איש לא השיב עד היום, האם היתה כאן
התערבות של ידידים חשובים, ואיך ייתכן
שיתר חברי מועצת המנהלים, כולם אנשי־עסקים
ועורכי־דין ידועים, לא הרגישו ב־עסקי־הענק
המתגלגלים במוסד שניהלו?
הצעת־עיסקה לפרקליטות. גליון־
האישום הוגש רק כשנה אחרי התפוצצות
הפרשה. המשפט עצמו, שהחל במאי ,1968
נמשך עד השבוע, כאשר נתן השופט המחוזי
ד״ר מאיר רובין את פסק־דינו.
מן הרגע הראשון היה ברור, שמשפט
מסוג זה יהיה ממיבך, ארוך ויקר. הנאשמים,
שטענו לחפותם במרבית האשמות,
הציעו לפרקליטות עיסקה מן הסוג הנהוג
בכל משפט: הם יודו בשני סעיפי אישום
בלבד מתוך השבעה המיוחסות להם, והתביעה
תבטל את יתר הסעיפים, הסעיפים
בהם היו מוכנים להודות, ושהיו הקלים
ביותר מבחינת העונש, אמרו כי מנהלי .

פוינטוננר השתמשו במכתבי־ערבות פיקסי־ביים
של הכנק קושלנד את הפגר, כדי להערים
על כללי הנזילות של בנק ישראל.
אפשטיין ואמיר ראו את עצמם אשמים
אך ורק באשמה זו, אם כי טענו שהימם
לה היה דרורי, שעקב נסיונו בבנק הסביר
להם שזו ורך מקובלת בבנקים בארץ.
אילו התקבלה הצעת־העיסקה, היה המשפט
נמשך שעה אחת בלבו. אך התביעה,
אשר ידעה כי מקור הפרשה הוא עניין
גניבת ניירות־ערך של לקוחות, דחתה את
ההצעה.
כמו פרשת מלחי. השבוע הסתבר
שהערכה זו היתד, מוטעית. השופט רובץ
זיכה את אפשטיין ואמיר מכל האשמות —
פרם לזו המתייחסת לערבויות הפיקטיביות,
בה הודה אמיר בעדותו בבית־המשפט.
מבחינה משפטית, הוליד ההר עכברי דד
סעיפים הכבדים נפלו — ורק בסעיף שבו
היתר. הודאה — ניתנה ההרשעה.
ואומנם, בשלב של מתן פטק־הדין, ולפני
גזר־הדין, היו פרקליטי המדינה חפויי ראש.
היד, מי שהמשיל את פסק־הדין לתבוסת
התביעה בפרשת מלחי. השאלה היחה: כמד,
יגזור השופט על העבירה ״הצדדית.״
וכאן באה ההפתעה האחרונה והגדולה
ביותר של פרשה זו. השופט כאילו איזן
אח הזיכוי בהאשמות החמורות, על־ידי

הטלת עונש כבד ביותר על העבירה בד.
נמצאו חייבים. העונש המכסימלי, אותו
ביקשה התביעה, הוא חמש שנים. השופט
גזר: ארבע.
ההר הוליד אומנם עכבר — אבל מחיר
העכבר היה יקר מאוד. גזר־הדין הכבד
טישטש את העובדה, כ׳ למעשה נחלו הנאשמים
ניצחון במרבית ההאשמות החמורות,
שבגללן התחילה פרשת פוינסוזנגר.
שאלות הדורשות תשובות. המשפט
השאיר ספיחים ותמיהות רבות. במרכזן
עמד נתן דרורי, שמאז התפוצצה הפרשה
מועסק כמנהל אדמיניסטרטיבי בחברת קשת.
איש זד, היה אולי הדמות המרכזית בפרשת
פוינסונגר. גם השופט קבע עובדה זו,
ברומזו שלולא עדותו המפורטת ייתכן שלא
היה מתקיים המשפט.
באילו תנאים קיבל חסינות? האם התערבו
לטובתו קרובים בצמרת המפד״י?1
דמות אחרת המעוררת התמיהה היא זו
של בן שנדר, אשר כיהן בעת הפרשה
כסגן מנהל מחלקת הכספים של הסוכנות,
ואחראי לעניין הוללים. כיום הוא נציג
בנק לאומי בשווייץ.
שנדר טען, בעדותו, כי ידו לא היתד,
בכל פרשת הוללים, וכי הסוכנות לא ידעה
כלל על פרטי העיסקה שעשה בנק פויכטת־גר
עם ברקליים. ואילו השופט קבע, כי

פנינה ומוקי עם הפלקט ״משה דיין לראשות הממשלה״
אלון לא בסדר? ובגין? ואשכול?
היה זר, שנדר שהציע שהשניים ימסרו לביטחון
את תעודות הוללים לבנק ברקלייס,
כי שנדר ידע יפה את מצב ניירות״הערו,
וכי העניין כולו היה פרי יוזמתו. נשאלת
השאלה: מדוע לא נקטה המשטרה שום
פעולה בכיוון זה?
שאלה נוספת המתעוררת בעקבות פסק־

הדין, היא עדותה של המזכירה הראשית
בבנק, מרים קליגסברג. היא העידה, שרענן
אמיר סייע בזיוף פרוטוקולים של
הבנק. השופט — שזיכה את אמיר מעבירה
זו — ראה בה עצמה מסייעת לדבר־עבירה,
מצא סתירות ופגמים בעדותה ואף
קבע כי דברים מסויימים ״המציאה,״ לדבריו.

מסעות

מיסמו משנם״בש!מתאו נשע מחוידועו חוו ימה שד שניה
שתי האחיות -אליזכת כת ה*
18 ונורה פת ה־ - 21 הגיעו לפני
חצי שנה מארצות־הברית לביקור
כישראל. הצעירה באה כמתנדבת

סלעים, ושם אנס אותה לאחר שהוריד את
תחתוניה. אחריו בא פלוני מס׳ , 1ואף
הוא בעל אותה. היא מספרת כי בזמן שפלוני
מם׳ 2נטפל אליה, הוא איים עליה
שיד,רגנה. היא בכתה וביקשה ממנו שיעזב־

ועבדה כקיבוץ דתי, השנייה באה
בתיירת. מה שקדה להן כליל־ירח
על חוף נתניה שימש נושא ל משפט
מסוכר, שהסתיים השבוע
בכית־המשפט המחוזי כתל־אכיב.
״העולם הזה״ מביא את תוכן פסק
הדין כלשונו, מיד השמטת הקט:
עיס האינטימיים־מדי. שמות הבחורות
שונו, כדי למנוע זהויין.

^ ליד המיקרה נזדמנו השתיים ל

ואף אמרה לו שתתן לו כסף, אך הוא
לא הרפה ממנה• כששמעה את אחותה צועקת׳
אמרה לה שמוטב שלא תצעק פן
תיהרג. שתיהן התחננו ואמרו שהן בתולות.

ך * שאלה שנשארה להכרעה היא באם
| | הוכחה זהותו של כל אחד מהנאשמים
עם כל אחד משלושת האנשים שהשתתפו
במעשה.
לא יכול להיות ספק כלשהו לגבי נאשם
מס׳ ,1מאחר שבהודעתו במשטרה וגם
בעדותו לפנינו, הודה בפה מלא, כי הוא
היה נוכח בכל שלבי ר,מיקרה שקרה באותו
לילה, ושמר על שני הדנים. לבסוף הוא
גם מודד, כי לאחר שחברו פלוני מס׳ 2
סיים את מעשהו, ניגש הוא אל אליזבת,
שכב עליה ו אלא מששמע אותה צועקת
״דם! דם!״ נקעה
נפשו ממנה והוא
קם מעליה.
אנו דוחים ב־שאט־נפש
את סיפורו,
שכאילו אלי־זבת
קראה לו לבוא
אליה והיה
לו איפוא יסוד לחשוב
שהיא חפצה
שגם היא יבעל
אותה.

״ נתניה. לאחר ששכרו חדר ללינת לילד,
יצאו לטייל, ובדרכן התוודעו לשני בחורים,
אף הם תיירים מדניה. לאחר ההיכרות
המשיכו הארבעה לטייל, עד הגיעם לטיילת
שלאורך חוף הים. שם נפגשו בסביבות
חצות עם שני צעירים, שלשם הנוחיות
נקרא להם לפי שער, פלוני מס׳ 1ופלוני
מם׳ .2
המתלוננת נורה מספרת, כי השניים הציעו
לאחיות שתעזובנה את חבריהן הדנים ו־תלווינה
אליהם. פלוני מס׳ 1אף הציע להן
חשיש ול.0.ד. שתי המתלוננות מספרות
כי כל אחד מהשניים שלח אליהן ידיים,
והם נתבקשו להסתלק. בסוף הסתלקו מהחברה,
ואז ירדו המתלוננות עם שני מלוויהן
הדניים מן הטיילת אל שפת הים•
שם ישבו כולם על החול, זה בצד זה,
כשהסלעים נמצאים לא הרחק מאחוריהם.
לא עברו דקות מרובות עד שהופיעו
שנית — לפי עדות המתלוננות והדני האחד
— פלוני מס׳ 1ופלוני מס׳ ,2ועוד אדם
שלישי שנכנה,ו כפלוני מס׳ .3
כאשר באו שלושת האנשים האלה אל
החולות, מקום שישבו השתיים עם הדנים,
הוציא מכיסו פלוני מס׳ 3משהו מבריק
שנראה כסכץ, ואיים כי הוא יהרוג אס
מישהו מן החבורה לא ישתוק. נורה מספרת
שהוא התחיל ״לשים עליה ידיים״ ,והמתלוננת
הרחיקה אותו מגופה וצעקה.
אחר־כך סחבה הצידה, זרק אותה על
החול, ושנית שם ידיו על גופה.
היא ניסתה להתגונן ולכסות את גופה
בידיה, עד שלבסוף היכה אותה פלוני מס׳
3באגרוף בעין, ולאחר מאבק הוריד את
תחתוניה ונעל אותה.
המתלוננת אליזבת מספרת כעדותה, כי
היה זד, פלוני מס׳ 2שמשך אותה אל ה

שר לנאשם

צבי זיגסריד
מס׳ ,2נאשס
זה, כנאשם מס׳
— 1הוא זוהה על־ידי כל אחת מן
המתלוננות במיסדר־זיהוי שנערך על־ידי
המשטרה. זולת זאת, בהודעתו הראשונה
במשטרה התכחש לכל מה שיכל להיות
קשור עם הקורות על שפת הים בנתניה,
בסביבות חצות בליל ד,־ .5.8.68 הוא מספר
שנשאר בעיר זו ולן בה במשך כל אוחו
הלילה כדי לראות את ״יום הצנחן״ שנועה
ליום המחרת. נראה שבזמן שמסר הודעתו
זו טרם ידע על הראיות וההוכחות שנאספו
או שיאספו נגדו על־ידי המשטרה. מכל
מקום, דבר אחד ברור מסיפורו, והוא העובדה
שלפחות אח חלקו השני של ליל רד
מיקרה הוא בילה במלון בתל־אביב. דבריו
על כוונתו לחזות ב״יום הצנחן״ נשמעים

כנסיון לחפות על בריחה לאחר מעשה הפשע,
וליצירת אליבי לגביו.
נראה שבין תאריך הודעתו הראשונה
ותאריך הודעתו השנייה חל משהו שהמריצו
לספר ״את כל האמת״ כדבריו לחוקריו,
והוא מסביר את אי־נכונות דבריו
בהודעתו הקודמת בכך שבאותו יום הוא
פחד ולא ידע אח הנעשה איתו, ועל כן
ביקש מחוקריו לראותה כמבוטלת. גם בהודעתו
השנייה ניכרים היטב חוטיו הגסים
של סיפור שהומצא, ואשר בו מציאות ודמיון
משמשים בערבוביה. הפעם הוא מכין
לו אליבי חדש נראה שבהודעה זו לא
ראה הנאשם מנוס מהזכרת הפגישה עם
המתלוננות ועם מלוויהן, לאחר כרכורים
מכרכורים שונים.
המעניין הוא, שבעדות לפנינו הרחיב
את סיפורו, והוסיף שלב חדש. והוא, כי׳
עוד לפני הפגישה
עם המתלוננת, הספיק
לעלות עם ארוסתו
לחדרה ולשכב
איחה פעמיים.
כיצד יכל
היד, איפוא לבצע
אונס אחרי כל הדברים
האלה?
ברור לנו שהנאשם
שיקר ללא
בושה, ואף לא
חס על ארוסתו
התמימה, שנחלצה
לעזרתו — ותמכה
בסיפור־הבדים
כ ל פי ח ס אן
שהעלה בפנינו.
בסיכומו של דבר, משיכנעים אנו ללא
ספק שפלוני מס׳ 2לא היה אלא נאשם מם׳ .2

ש ר לג אי ט ם מס׳ ,3האמת ניתנה
^ להיאמר בשאלה אם אין להרשיע גם
אותו, שכן תיאורו על־ידי המתלוננת וזיר,ויו
במיסדר־זיהוי על־ידי העד הדני מה־וזים
עדות רצינית וכבדה נגדו. אלא שאין
מהעובדה,ששעה
אנו יכולים להתעלם
ששתי המתלוננות זיהו את יתר שני הנאשמים,
לא יכלו לזהות את הנאשם השלישי.
אולי משום שהנתונים לכך לא
הספיקו, שכן את שני האחרים ראו המתלוננות
גם לאור הפנסים בטיילת ואילו
את פלוני מס׳ 3ראו רק לאור הירח על
החולות.
לא נוכל איסוא למצוא בזיהוי זה עמו*
מספקת כדי להרשיע את הנאשם השלישי
בודאות הדרושה, ועל־כן נאשם זה ייהנה
מן הספק.

ובך, בשעה שחייב וטורי חזר
אל עסקיו בקבלן טיח בנתניה,
עלו צבי זיגפריד ( )23 וכלפי
חסאן ( )21 לניידת, שהובילה אותם
לכלא בו ירצו את שבע שנות׳
המאסר שהוטל עליהם.

אוספי ם חתימות התנועה למען משה דיין לראשות-
הממשלה שמה לה למטרה לאסוף את חתימותיהם
של 200 אלף אזרחים על פטיציה
התומכת במועמדותו לתפקיד הרם.
המיבצע הפומבי הראשון של התנועה
נערך בשבת האחרונה. המארגנים הודיעו
על צאת שיירה גדולה מכיכר מלכי ישראל
בתל־אביב, לדימונה.

מספרת העיתונאית אלה זוהר,
שנלוותה אל השיירה:

היו משמיצים שטענו, כי רק 200 מכוניות
יצאו לדרך. ארבע המכוניות, שהגיעו בסופו
של דבר לדימונה, היו מלאות עד אפם
מקום באידיאליסטים אמיתיים: רמי כספי,
בנו של עורך־הדין מיכה כספי, והמארגן
של המיבצע; ד״ד זאב נוימן, מרצה למינה,ל
עסקים והאסיסטנטית שלו: המתמחה למשפטים
מוקי בן־יאיר, ואשתו ניבה: והיפר,פיה
פנינה ליפשיץ ועוד כמה וכמה מאותו
הסוג. אידיאליסטים אחד אחד.
כל האנשים האלה התארגנו כדי להחתים
את האומה למען האידיאליסט הגדול מכולם
— משה דיין. אולי ישמע את קריאת ההמונים
הנושאים עיניהם אליו, ויואיל
להסכים להיות ראש־ממשלה.
למה דיין ץ ההתחלה היתד, אידיאלית.
קבלתי שתי הצעות נישואים.
השמועה על בואנו עברה כבזק ברחבי
דימונה. כולם באו: זקנים, נערים, נשים
וטף. הטף של דימונה הוא טף מיוחד במינה
7 1011^ 11־ .¥61 לקח להם רק עשר דקות
להפוך במשיכות את המיני שלי למקסי.
בינתיים אספו ד,מחתימים חתימות. ערכתי
מיטאל־בזק מדוע הם חותמים, ולמה דווקא
לדיין. התוצאות:
• חיים מלול : 22 ,״למה לא?״
יוסף בן־סימן : 24 ,״מפני שהוא
פופולרי וזה מראה משד,ו.״
• ניסים חלימי : 24 ,״כי אני אוהב את
דיין. גם אוהב את בן־גוריון.״
• אלמליח יוסף : 44 ,״אוהב אותו• בן
אדם טוב.״
אליהו תורג׳מן :״כי הוא מומחה.״
• ניסים שרעבי :״מר, יש, אסור כבר
לחתום? זה לא מפריע לי לחתום. אני מוכן
לחתום על כל דבר.״
• עמיאל שמעון :״לא יודע למה. ככה
זה בפוליטיקה. כולם חותמים ולא יודעים
למה.״
אחד החתנים :״בשבילך — ה כל
והאחרים
רעים ץ אין ספק, כי משה
דיין ישמח לשמוע למה אלי אסולין ורבים
מחבריו מתנגדים שיהיה ראש־ממשלה :״חבל
עליו — קשה להיות ראש־ממשלה ושרר,ביטחון
בבת אחת. הרבה עבודה!״
בידי ר,מחתימים היו כבר כ־ 1800 חתימות
(מתוך 19 אלף בעלי זכות־בחירה בדימונה)
והם החלו לארוז.
רק אז, ברגע האחרון, למדתי את טיבם
האמיתי של אנשי דימונה, שהם טובים, חביבים
ונדיבי־לב. הם לא יחתמו ר ק בעד דיין.
לא ולא. לא הם. אלון לא בסדר? ובגין?
ואשכול? מה יש, כולנו יהודים.

תמרורים
נישאו בלינדון, בסוף החודש שעבר,
הזמרת היהודיה ג׳ודי גרלנד ובעל־הדיסקוטקים
הקתולי, שהוא ידידה־מזה־שנה,
מיל,י דינם, הצעיר ממנה ב־ 13 שנה (היא
בת ,48 הוא בן .)35 אף־על־פי שהנישואין
לא כל־כך חוקיים, מפני שג׳ולי לא גמרה
את הליכי גירושיה מבעלה הקודם, הודיעה
הזמרת כי הנישואין נערכו בכנסיה, באמצעותו
של כומר ו״אנו נשואים בעיני אלוהים
— אם גם לא בעיני החוק.״
נותח לאחר שנתגלה סרטן בריאתו
הימנית, ספנגלר ארלינגטון בראו 59הידוע
יותר בשמו הבימתי — רו ברט טיי
מ ר. ההודעה הרישמית על מצבו של השחקן
באה מפי אשתו,
אורסולה תיס,
שהודיעה כי ״הגידול
הממאיר נתגלה
בבירור באוקטובר
האחרון, כאשר התפשט
בריאה הימנית
של דוברט.״ טיילור
כבר נותח לפני שנה,
ונשאר מאושפז
כמה חודשים בבית־החולים
— אלא שאז
נמסר כאילו נותח
בשל ״זיהום טיילור בריאה״ .עתה מסתבר
כי הרופאים ידעו כבר אז מהי מחלתו.
הם קטעו אז חלק מן הריאה, על־מנת
לעצור את התפשטות הגידול, אך התברר
שהניתוח לא הצליח.
נחוג יום־הולדתו ד,־ 58 של זלמן
סהאייב. סוזאייב, שנולד בלטביה ולמד
באוניברסיטת ריגה, עלה לארץ ב־ , 1935ונבחר
ב־ 1949 כנשיא הייבואנים והסיטונאים,
היה חבר הכנסת השנייה והשלישית, וסגן
שר המסחר והתעשייה, מכהן היום כנשיא
התאחדות בעלי התעשייה.
תבעה פיצויים על הוצאת־דיבה, משני
שבועוני קולנוע באמריקה, השחקנית
ג׳ולי אנדריום. את אחד השבועונים תבעה
ג׳ולי על כי כתב כאילו היא מנהלת
רומאן עם השחקן הכושי סידני פואטייה,
ואילו את השני, על כי כתב שבתה הקטנה
של ג׳ולי, אמה קיים, חלתה קשות כיוון שאינה
יכולה לסבול את ארוסה של אמה —
בלייק אחזרדס.
זכתה בפרס במבי הזהב, שהוא האוסקר
הגרמני, בפעם השמינית ברציפות,
השחקנית האיטלקיה סופיה לירן. הפרם
ניתן לה בביודמלון גדול בג׳נבה, בנוכחות

סופיה לורן
קהל רב, והיתד, זו הופעתה הפומבית הראשונה
של סופיה, לאחר הולדת בנה. טקס
חלוקת הפרם ק־צר במחצית השעה, כי
סופיה היתד, צריכה לחזור לבית־החולים כדי
להניק את בנה קרלו ג׳וניור.
נפטר בפתח־תקווה, בגיל ,84 אחד
ממייסדי בית־הספר הגבוה למשפט וכלכלה
בתל־אביב, וחתן פרס ישראל למשפט —
פרופסור פלטיאל דייקן. דייקן, שהיה גם
ממייסדי בית־משפט השלום הראשון בתל־אביב,
לפני 45 שנה, נולד ברוסיה ולמד
משפטים באוניברסיטת אודיסה, עלה ארצה
ב־ , 1921 עמד במיבחנים שנערכו אז לעורכי-
דין מחוץ־לארץ, והתחיל לעבוד במיקצועו.
הוא פירסם בארץ חיבורים רבים בשטח החוק,
שהמפורסמים בהם הם שישה כרכים על
״דיני עונשין״ .ב־ 1947 נתמנה דייקן על־ידי
המוסדות הלאומיים העליונים לחבר המועצה
המשפטית שקדמה להקמת המדינה, ועם הקמתה,
הפך לדיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת
תל־אביב.

כתבהשניהב סי דרה

מאת: נתן !ו־זבי
חייבים לחפש סיבה אחרת — עמוקה יותר.
שני חוקרים אמריקאיים, קיפר ומוריץ,
שחיברו מחקר על הסמים הם סיכודליים,
קבעו שעישון הסמים בא כדי:
• לברוח מלחץ המציאות,
• למנוע הרגשות בלתי־נעימות,
• לשנות מצב פנימי של שיעמום,
• להתקבל לקבוצה ולהרגיש השתייכות,
• למרוד נגד סמכויות,
• לרכוש בירחון עצמי,
• להיות יותר יצרני,
• לחפש חוזיה דתית או אסתטית,
• לספק יצר סקרנות.
ד״ר יצחק בררן, עולה חדש מאמריקה,
שערך מטעם משרד הסעד מחקר על עישון
חשיש בין הנוער הישראלי, סבור :״לכל אדם
יש מטרה בחיים. החברה מגדירה את המטרות
הללו והאדם שואף להגיע אליהן. אם
המטרות מושכות את היחיד אך אין הוא
יכול להגיע אלידן בדרך הלגיטימית, הוא
יחפש לו דרך אחרת להשיגן. כלומר: הוא
יפרוש מהחברה שקבעה את המטרות.
״המשתמש בסמים פורש מהחברה. בזמן
היותו מושפע מהמס הנורמות והמינהגים
שלה אינם הלים עליו. הוא מרוצה במצבו,
כי שוב אין קיימות בשבילו בעיות של
השגת המטרות. ואז, כאשר הוא נמצא במצבים
קשים, חברתיים או אישיים, והוא
אינו רוצה או אינו יכול להתמודד עימהם
או לפתור את בעיותיו, הוא עלול לפנות
לסמים המביאים לכאורה להיעלמות הבעיות.
שימוש בסמים בתנאים אלה מוגדר כבריחה
או נסיגה.״

^ י ף להסביר, אם כן, את הגל הגואה
של שימוש בסמים? האם 100 אלף ה־
4 1הכרם בירושלים, הלבין מפחד. מי הלשין
עליו? מי אמר למשטרה שה 5מחזיק
חשיש בביתו? וגרוע מזה: איך יסביר להוריו?
מה יאמר אביו — הפקיד ־,בכיר?
סמל־המשטרה לבוש־האזרחית שאל את
הבחור :״צריך לחפש בכל הביר — .או
שאתה נותן את החומר?״
הבחור הביט באמו הנדהמת, ניגש למגירה
של מיכתבתו, והוציא משם חבילה קטנה
של חשיש.
רק כאשר הובא לפני שופט, לשיחרור
בערבות, גילה מי הלשין עליו. הסתבר, כי
החיפוש בדירתו נעשה על־פי בקשתה של
מדינה זרה, בה יושב אחד מחבריו של השמיניסט
הירושלמי. הבחור הישראלי שלח
לחברו כמה פירורים של חשיש בתוך מיכ־תב;
המיכתב נפתח על־ידי המכס של אותה
מדינה — וזו פנתה למשטרת־ישראל.

ך * ופעה זו אינה יוצאת־דופן ביש־אל
( — 4לא מבחינת ההברחה לחו״ל, ולא
מבחינת עישון על־ידי תלמיד תיכי־.
ההברחה הקימעונאית של חשיש מישראל
לאירופה או לאמריקה נעשית בידי חובבים.
הסוחרים הבינלאומיים הגדולים עושים זאת
ישר מלבנון או סוריה. ואילו מישראל
מבריחים את החשיש, לרוב, צעירים אמריקאיים
או אירופיים, שהגיעו ארצה במתנדבים
או תיירים — והחליטו להישאר בה.
אותם צעירים — שבאו ברובם אחרי
מלחמת ששת־הימים — הם אשר החדירו
את עישון החשיש לקיבוצים. לשה היום
למצוא קבוצת־נוער בקיבוץ, שאחד או יותר
מחבריה לא ניסה את הסם — או אינו ממשיך
לעשן אותו גם אחרי שהמת;דבים הזרים
הסתלקו.
המתנדבים והביטניקים למינירב, שהתאהבו
בשמש הישראלית, חיפשו כסף קל,
שיספק להם חשיש ויפטור אותם מעבודה
גופנית. לא־מעטים מהם מצאו אר. הניקור
בהברחת חשיש לחברים בחו״ל .־ש השולחים
אותו בגלילים דקים בתוך נרות־קידש
גדולות: יש הטומנים אותו בתוך מיסגרות־עץ
עבות של ציורי רבנים מכוב־ים, ויש
המהדירים אותו לתוך קופסות־שימורים
ישראליות.
ואילו אל בני־גילם הישראליים דם העבירו
את הרגלי־העישון.
מזה שנים עישנו נערים חשיש בישראל.
אבל היו אלה נערים מסוג מסוייס מאוד:
לרוב עבריינים צעירים, שההיכרות הראשונה
שלהם עם הסם נעשתה במוסדות לעבריינים,
או בחוגי העולם התחתון השכונתיים.
מאז מלחמת ששת־הימיס השתנתה
תמונה זו: הנוער ״הטוב״ — תלמידי
גימנסיה וסטודנטים — הצטרף למעשדם.

ח 11ו > ו 1י 0
סקר בלתי־רשמי בין הסטודנטים גילה,
כי כיום מגיע מספר המעשנים בקאמפוס
הירושלמי בלבד ל־סססז.

* * ה דו ח ף אותם לעשן? אין כימעט
אחד מהם שלא ישיב :״בהתחלה —
הסקרנות.״ אבל כאשר הוא ממשיך לעשן,

מעשנים בישראל מחפשים בריחה או נסיגה?
כדאי להתבונן בכמה מהם מקרוב יותר:
• באחת הזדילות הכין לפני שבוע בעל
אימפריה תעשייתית הפתעה לאורחיו: הוא
חילק להם סיגריות עם חשיש.
#אדריכל מפורסם, שזכה בפרסים רבים
והנחשב לאחד המוכשרים בענף זה, מעשן

וידויו ש ל עיתונאי ישראלי:
ן ךיתחלתי לעשן כגיל - 17גו
1תוצאה ישירה מהסיפורים הרכים
שקראתי על השפעות הסם.
רציתי פשוט לנכות, ולו רק פעם
אחת. וכשנפלה ל׳ידי ההזדמנות -
עישנתי.
היה זה במועדו* עומר כייאם ב־יפו.
ישבתי עם אדם, שהכרתיו
לראשונה בשעת ביקור בכית־ה•
סוהר ברמלה. מכיוון שהיה בינינו
אימון, אמר לי שהוא יוצא עם
במה חברה לעשן חשיש. ביקשתי
להצטרף.
העישון נעשה בץ חורבות של
בתים הרוסים. אחד הנוכחים שבר
בקבוק גולדסטאר, ולתוך צואר הבקבוק
הבנים אדם אחר טבק של
סיגריות דובק .10 אדם שלישי
עירבב את הטבק עם פירורי
חשיש, ורביעי דכין פיה מקרטון
של קופסת סיגריות. את הפיה
הכניסו לצואר הבקבוק, והחל סי•
כוב של ״סחיבות״ מתוך צואר-

הבקבוק שהוחזק בצורה מיוחדת
על-ידי אחד הנוכחים. התרגשתי.
כולם השתעלו לאחר ה״סחיכה״.
כשהגיע ת־רי סחבתי בזהירות
את העשן. הרגשת־חנק אחזה כי.
אמרו לי להחזיק את העשן בקרבי
זמן רב בבל יכולתי. החזקתי עד
שהרגשתי שאיני יבול יותר.
סיבוב הסחיבות נמשך. לקחתי
עוד סחיבה אחת. אנשי החבורה
החלו לדבר ביתר חופשיות, ואני
כמוהם. צחקנו מדברים שבאופן
רגיל אינם מצחיקים במיוחד. אני
השתוללתי מצחוק. הרגשתי סחרחורת
קלה, שגרמה לי עירפול
חושים.
חזרנו למועדון. הזמרת מצאה חן
בעיני יותר ממקודם. ככלל, הדברים
נראו לי יותר מעניינים. זו
היתה ההתחלה.
חזרתי על חוויה זו -כדי לראות
את העולם נחמד יותר. כשהפסקתי
לבקר במועדון, המשכתי
לעשד בהברות אחרות. להפתטתי __

1 0 0 . 0 0 0מעשני חשיש
מזה ארבע שנים — ״כל פעם שאני צריך
ליצור פרוייקט,״ לדבריו.
זמר עילית מעשן לפחות שלוש פעמים
ביום. אינו מסוגל כימעט לש־ר ולהופיע
— ללא חשיש.
• עיתונאי־סופר מפורסם מארגן כביתו
בתל״אביב מסיבות חשיש קבועות בהן משתתפים
עיתונאים, אמנים ואפילו כמה עס־קני־מפלגות.

צעיר, שהתחיל בעישון חשיש מתוך

האוכלוסין־ :,הם אינם צריכים לעבוד עבודה
מפרכת כדי להתקיים. הם יכולים להרשות
לעצמם לישון עד שעה מאוחרת, אינם כפופים
למישמעת־ברזל, הם ״אינטליגנטים.״
לעומתם אפשר להביא סיפורו של בן
מעמד אחר: בעל דוכן פלאפל, שהצמיד לעצמו
שם מצלצל והיה בדרכו לאושר ולעושר.
הקהל
נהר לדוכנו, הפלאפל היה טעים,
והאיש היה אדיב. ואז החל מעשן חשיש.
מחיר הסם לא פגע בו: כמה עשרות לירות

סקרנות והפך לקוח קבוע של הדיסקוטקים,
ממשיך לא רק לעשן אלא למכור חשיש,
כדי לממן את בילוייו.
• בעלת־מועדון מפורסמת, שהרומאנים
שלה ממלאים בקביעות את טורי־הרכילות,
משתתפת כימעט מדי לילה במסיבות חשיש,
בחברת כמה מבעלי השמות הנוצצים ביותר
של החברה התל־אביבית.
אלה אינם מעשנים מיקריים, שהסקרנות
דחפה אותם לנסות את הסם פעם או פעמיים•
כולם הצהירו באוזני, כי העישון אינו
מפריע להם כלל. הוא לא פגע ביכולת־!י ׳
היצירה שלהם. להיפך: אלה מהם הזקוקים*.י׳

מדי פעם. אבל אחרי לילה של עישון לא
היה מסוגל לצאת בבוקר לשוק כדי לקנות
את הסחורה הדרושה לו.
הסוחרים ניצלו את מצבו, החלו עושקים
אותו. פועליו רימו אותו, עשו קנונייה עם
הספקים.
כאשר היה מצבו הביש מציק לו — מיהר
לקחת עוד מנה של חשיש, כדי לשכוח אח
צרותיו. היום הוא חייב רבבות ל״י, ועיסקו
מוזנח, עזוב ומלוכלך.

להשראה אמנותית בעבודתם — מצאו בחשיש
מקור להשראה זו.
הם נשבעים שהעישון לא הזיק לבריאותם
— ואומנם מאשרת הרפואה, שלחשיש אין
השפעות שליליות על הבריאות. כשם ש־החשיש
אינו יוצר השתעבדות.
אבל לכל האנשים האלה — פרט לצעיר
— יש מכנה •#שותף, המוציא אותם מכלל

י שראל ארץ האפשרויות
ככה זה עם הישראלי הנודד. הבמאי הצעיר
( )27 דן וולמן, שהיה צנחן, וגם נולד
בירושלים, ישב לו בניו־יורק ולמד בימוי.
צעיר אחר, עמי ארצי ( )25 ישב באותו
מקום, באותו בית־הספר ולמד הפקה.
באופן טבעי הם נפגשו. ומהפגישה הזאת
יצאו שנים־עשר סרטים קצוים, שצולמו
ברחבי ארצות־הברית.
מיליונרית אמריקאית, לא צעירה ולא
ישראלית, ראתה את הסרטים שלהם והחליטה
לעשות להם פסטיבל. היא מילאה את
ביתה בקוקטיילים, ובאנשי־כסף ומשקיעים,
ואנשי־סרטים ושחקנים, וכוי, והציגה לפני
כל אלה את שנים־עשר הסרטים של שני
הישראלים.
בקוקטיילים הללו פגשו שני הישראלים
הרבה כסף, ואת טוביה טבי, שחקן ישראלי
שלמד מישחק בארצות־הברית, ואת יואב
תלמי, מוסיקאי ישראלי שניצח על תזמורות
בקנטקי.
ובכן, הכל היה מוכן, והוחלט לעשות
סרט, ואיפה אם לא במולדת הרחוקה?
הם עלו ארצה, ערכו מיבחני בד ומצאו

ולשרוף את אנשיה חיים, לפי הוראה מגבוה,
זה נעשה קצת יותר מעניין.
המאורעות מתקשרים, כשחבר מהצי משכנע
את הקצין המבריח לנסוע לחפש יהלומים׳
באותו מקום בו היתר, אותה צוללת,
משום שרק הוא יודע איך להגיע לשם.
יש עבר. יש הווה. ומה בעניין העתיד?
הם נוסעים. מופיעה הבחורה. כבר מחכים
לזה שהם ימצאו או לא ימצאו את היהלומים•
יהרגו או לא יהרגו האחד את השני,
יתאהבו או לא יתאהבו בבחורה, ונדמה
שאפשר ללכת הביתה.
אבל אז הכל משתנה• קודם כל מתברר
שאותו פלש־בק היה הרבה יותר מעניין,
בעזרת כמה פלש־בקים נוספים, שעכשיו
הם כבר יותר מעניינים, משום שהצופה
מכיר את המשתתפים, מתברר שגיבורו ההולך
ונעשה יקר ואהוב, נאלץ לבצע את
אותה פעולה נוראה של שריפת אנשים חיים
לבדו. ללא ידיעת איש מהצתת שלו. קודם
כל זה מעניין. משום שיש כבר משהו
שאנחנו, הצופים, יודעים ושאר משתתפי
הסרט אינם יודעים. שנית זה מעניין משום
שאיכשהו מאמינים לו שזו היתד, חוזייה
חזקה, והוא סובל ממנה עד היום.
אחר כך, כשמתברר שלעוד אדם אחד
בצוות גונבי היהלומים היד, קשר אל אותו
פלש־בק, הסרט הופך ממעניין למרתק.
מחכים שהדברים יתגלו. שתהייה התפוצ־

ם כן, איך להתייחס אל עישון ה־חשיש?
כאל עיסוק חברתי שאינו יותר

מסוכן מעישון סיגריה, או שתיית כוסית —
או כאל נגע ממאיר, המסוגל להרוס את
כוח־העבודה של המעשן?

על שאלה זו חלוקות הריעות
כין גדולי המדענים כעולם -שיביעו
את דעותיהם כפרק הכא
של סידרה זו.

הדרן־ לח שי ש ־ ובחזרה

גיליתי, שהוכה מאוד אגשים שלא
חייתי מאמין שהם משתמשים כחשיש
-הינם מעשנים קבועים.

קולנוע

עישנתי בדירותיהם של אמכים ורופאים
ועורכי־דין.
מכיוון שהיו לי חיי־לילה ענפים,
הייתי מעשן כמה פעמים כשבוע.
ואז -קרוב לשלוש שנים אחרי
העישון הראשון -התחלתי להרגיש
עייפות כללית. הפסקתי לעבוד
באותו קצב שעבדתי קודם.
איחרתי לפגישות שקבעתי -או
בכלל שכחתי אותן. חומר שלי
הגיע באיחור וברישול לשולחן הלא
עורר.
אבל להפסיק לעשן
רציתי.
פעם אחרי שעישנתי מיספר פעמים
במשף היום, הרגשתי שהעסק
הזה מפריע לי. אמרתי לעצמי
:״חביבי, גמרת עם זה מיום
המחרת לא נגעתי יותר כחשיש.
שנתיים לאחר שהפסקתי לקחתי
בכמה הזדמנויות חשיש. הרגשתי
כמו כימים הראשונים, אך העישון
לא משך אותי יותר וכיום אינני
מעשן.

ריכלין וטכי ב״התמהוני״
לא צעירה, אבל מיליונרית
גם שחקנית לסרט, אח ליאורה ריבלין, וכך
צולם כאן בחשאי, ללא ועש וללא עיתונים,
סרט צנוע על צעיר תמהוני, העובד
במושב־זקנים, והיוצר יחסים מוזרים עם
זקנים וזקנות, עד שהוא פוגש שם אתן
נכדתו של אחד מהם.
הסרט נגמר• כל הישראלים חזרו לניד
יורק, כדי לערוך אותו ובקרוב הוא יוצג
בעת ובעונה אחת בניו־יורק ובתל־אביב.
ומי יאמר אחרי זה שישראל היא לא ארץ
האפשרויות הבלתי־מוגבלות?

סרטים
מה זת
מתח 7
יהלומים מזוהמים (ירון, תל-אביב;
ארצות־הברית) פניו של ריצ׳ארד ג׳ונסון
מזרות אימה. הספינה שלו קורעת את המים.
שתי ספינות אחרות עושות סביבו שמיניות,
והוא דואג שהן לא תקרבנה אליו. זה לא
מתח. לא יודעים מי האנשים. מה כואב
להם. ולא מעניין בכלל אם שתי הספינות!
תתפוסנה את הגיבור הכואב או לא. רק
כשהמשטרה עולה לספינה ומנסה למצוא
נשק מוברח, מתברר מה זה היה.
ואז מגיע הפלש־בק. עוד לא יודעים מי
הוא הגיבור בהווה, וגם לא מתעניינים בזה
במיוחד, וכבר נאלצים לראות מי הוא בעבר.
כשמתברר שבעבר, כשהיה קצין ימי
שחום ויפה, נאלץ להטביע צוללת גרמנית

צות, וכבר כל מה שקורה מעורר עניין:
מסע מרתק בין צוקים. חיפוש אחר היהלומים.
וביחוד הסוף. כשהדמויות נחשפות.
הקשרים משתנים, וכל מה שקרה לפני כן
מקבל משמעות אחרת•

הצד הש>3
האלימות

יי—**יי
פני מלאך (תל־אביב, תל־אביב; ארצות
הברית) בבוני וקלייד הפכה האלימות לשירה,
לפיוט, לחלום רחוק של האמריקאי
הממוצע. כאן נראית אותה אלימות כמו
מחלת־נפש עלובה, של אנשים שיוצרים את
חלומותיהם במתכונת של סרטי הריגול,
בטלוויזיה ובקולנוע.
כמו בבוני וקלייד, הוא (,אנטוני פרקינס)
פוגש בה (טיוסדי וולד) .מתפאר בפניה
במעשיו. רק כאן הוא לא עושה כלום. הוא
רק מספר, וכאן הוא אסיר משוחרר, ולא
סתם בחור צעיר והרפתקן.
כאן הם לא אנושיים ונחמדים כמו שם.
היא מתגלת כמפלצת אמיתית, והוא מיסכן
וממורטט מרוב פחד. וסצינת־האהבה שלהם,
הקורה, כמו שם, לאחר המיבצע הראשון,
נראית מפלצתית כמוהם, בייחוד כשהיא
מלווה במשטרה, ובאמא מרשעת.
זה יכול היה להיות סרט מעניין, המגלה
את הצד השני של מיתוס הזוהר, אילו
נעשה באותו כישרון בו נעשה מתחרהו,
בוני וקלייד, אילו היו הגיבורים יותר אמיתיים,
והסרט פחות סנסציוני.

אנשים
האיש החדש של דליה לביא
זה סודי — זה סודי — זה סודי,
אבל הסוד סוף־סוף התגלה. הוא נוגע
לדליה לביא שלנו. במשך שהותה הארוכה
בקיץ האחרון כאן הצליחה להעלים
בכישרון את העובדה, שמשהו לא
תקין בחיי-הנשואין שלה עם המפיק

נראתה בדיסקוטקים של למדון *ט ה חגר
החדש שלה: השחקן רוד טייליר.

מי שרוצה לראות אותם יחד בארץ, יכול
ללכת לקולנוע ״אוריון״ בתל-אביב. חם
משחקים בסרט ״איש אינו רץ לנצח״.
אמה של דליה הוזעקה ללונדון —
אולי תצליח לחציל את נשואיה השניים
של בתה.

ג׳ון סאליבאן.

השבוע נפרדה ממנו לתקופת״נסיון, ו
דליה
ורוד

ה אפ שרו ת ה שלי שית
בגלוייה שהגיעה מאתונה, כותבר לי עליזה עזיקרי :״אני נמצאת כאן עם ששון
רג׳ואן. את לא יכולה לתאר לך כמה שאנחנו אוהבים אחד את השני.אני חושבת ש
רוד
כפעודה

כנינים ואומה
בחוץ־לארץ, בווינה, מקום מגוריה של
טליה הייטנר, קשה היה לאנשים להכיר
אותה. היא: באה להיפרד מהם, מכל חבריה,
והיא באה להיפרד גם מבעלה. אלא שכדי
להיפרד מבעלה, היא צר כה היתה לסדר
גם איזה גט קנון.
בזמן שהגט חיה בסידורים, סיפרה טליה
לכל חבריה על חייה החדשים .״אני מוותרוז
על הכל,״ סיפרה להם ,״ויק עכשיו גיליתי
את החיים האמיתיים ואני לא אחליף אותם
בעד שום הון שבעולם. החיים האמיתיים
הם חיי האדמה. רק שם האדם חוזר אל
עצמו, רק שם הוא מגלה למה הוא חן ולשם
מה הוא מת.
החברים שלה מאוד התפלאו לשמוע את
הדברים הללו, משום שעד אז היא לא
נהגה לדבר על ערכם של דברים כמו אדמה
או חיים. לכל היותר היתה מדברת על
ערכה של איזו שימלה, או נעליים, ובדרן
כלל על ערכם של דברים חשובים יותר כמו
יהלומים, פנינים, צמידי כסף וזהב.
אבל אין מה להתפלא• האהבה מכניסה
לראש של הבן־אדם דברים גרועים יותר
מזה, ולכן אין פלא שכשמליה הייטנר
היתה אשתו הרביעית של איש הכספים
דויד הייטנר היא דיברה על יהלומים.
עכשיו כשהיא מאוהבת באודי דיין, בנו

גילינו סוף־סוף מה זאת האהבה האמיתית. אנחנו כל הזמן יחד. מבלים, מטיילים, נהנים
ובעיקר אוהבים, אוהבים, אוהבים׳.
בדרך־כלל, כידוע, לעליזה עזיקרי יש בעיות מתמידות עם האהבה: או שהיא לא יודעת
את מי היא אוהבת: או כאשר היא יודעת — אז זה שהיא אוהבת אוחו לא יודע את מ״
הוא אוהב. וכששניהם יודעים, אז יש מישהו שלישי כמו המאהבות של האהוב, או הנשים
של האהוב שמפריעות. וכך היא נשא־ת תמיד עם הרבה אהבה ובלי מישהו שיקבל אותה.
לאחר לידת בתה, שני אנשים באו בחשבון לאהבה. האחד היה אבי בתה, ארים סאן,
והשני, היה בעלה לשעבר, שסבל אה כל שגעונותיה וטיפל בה בנאמנות בשעותיה הקשות.
אבל אחרי שהיא חזרה לביתה ,׳מטפלות החלו לטפל בילדה, והיא התפנתה קצת לברר
את העניינים, התברר לה שארים סאן נסע ללונדון, השאיר לה אומנם קיצבה חודשית,
אבל לא את עצמו. ואילו בעלה־לשעב־ נסים עזיקרי, שקופץ בימים האחרונים מהצלחה,
להצלחה, ממחכים לגודו לתעלת בלא מילן והלאה, התאהב בזמן האחרון בקצינה מצת״ל.
וכך נשארה עליזה ללא שתי האפשרויות, ובחרה בברירה השלישית, באמרגן ששון רג׳ואן.
של שר הביטחון, היא מדברת על אדמה.
אחרי הגט היא חזרה ארצה, הגיעה לנהלל
והתיישבה שם, ובהתאם לבקשה המיוחדת
של האב הם הפסיקו לגנוב לו
את הכותרות. והם יושבים בשקט במושב
שלהם, ומעבדים את האדמה, ולא מקבלים
שוס עיתונאים ועיתונאיות, וזו גם הסיבה
שהחתונה שלהם נדחית. עד שהעניינים
ירגעו קצת.
טוביה ממשיך לחלוב
אודי

איפה החתתה?
זה שבנו של המיליונר המדומה, יהודה זים,

עומד להתחתן, כולם ידעו. אבל איש

לא ידע איפה.
בהתחלה אמרה השמועה שהחתונה תיערך באולמי גיל. כל נשות החברה, והדודים והדודות
שלהן, הכינו את עצמם למאורע. אז התברר שהחתונה לא נערכת באולמי גיל אלא
באולמי רון.
כשכל הגבירות והגבירים כבר גמרו לקנות להם בגדים לחתונה, הודיעו להב בהודעה
מיוחדת שהחתונה לא תיערך באולמי רון אלא באולמי חן.
כשהם כבר לבשו את הבגדים שקנו, ועמדו לענוב את העניבות ואת היהלומים ד,סינתטיים,
בא אליהם שליח מיוחד והודיע שהמקום הועבר מאולמי חן לאולמי דן.
כשהם הגיעו לאולמי דן עמד שם איש מיוחד, והפנה אותם לאולם אחר ששמו שמור
בסוד עד היום הזה.
החתונה בסוף נערכה באיזה שהוא אולם, אבל רוב האנשים המוזמנים לא ידעו איפה.
הצרה עם יהודה זים היא, שעד שהוא התגלה כמיליונר מדומה, הוא היה מיליונר אמיתי,
ובתור מיליונר אמיתי היו לו הרבה חובות והתחייבויות. אחר־כך, כשהוא התגלה במלוא
הדרו ובכל יפי מעשיו ועלילותיו, כל הכסף שלו התבטל, אבל עימו לא התבטלו החובות.
וכך הוא נשאר עם סוללה של בעלי־חוב, העוקבים אחרי כל צעדיו ומעשיו. ומחכים
להזדמנות להוציא ממנו את המגיע להם.
כשנודע להם שהוא עומד להשיאן את בנו, הם חשבו שזך הזדמנות נאותה להפגין את
נוכחותם, והם הודיעו לו שיפריעו לחתונה. וכך, בתרגילי־הטעייה מחוכמים -מסובכים,
הוא הצליח למנוע את בואם לחתונה.

כששלום ע 5יבם כתב את ״טוביה
החולב״ ,הוא לא ידע איזה מזל הוא
יביא לאנשים. הוא עצמו לא נהנה ממנו
באופן מיוחד. העם אמנם קרא אותו,
אבל כסף זה לא הכניס לו. הזכויות לספרים
לא היו בידיו, וכמה כבר יכולים
להכניס ספרים, כשעוד לא היה דבר
כל-כך נפלא כמו מיוזיקל ו
עכשיו גדל ״טוביה החולב״ והיום הוא
יוצר אגדות. הוא עשה מחיים טיפול
כוכב. הוא עשה מו־ודנסקי אחד האנשים
המפורסמים בגרמניה. הוא גרם
לקהל וינאי לצאת מכליו בהופעת-הבכו-
רה של יוסי ידין וליאה דוליצקייח
— ועוד ידו נטוייה.
בימים אלה הוא הוסיף לחיים טופול
יותר מרבע מיליון דולאר במכה אחת :
כשהחליטו להפוך את המחזמר לסרט,
עמדו על הפרק כמה טוביאים: האחד
היה רוד שטייגר, השני היה זירו
מוסטל והשלישי חיים טופול. המפיקים
היו אמנם מעוניינים בטופול, אבל
הוא דרש סכום כל-כך גדול, שהביא אותם
במבוכה.
המאבק היה קשה. החששות היו מרובים,
והנה ביום החמישי נחתם החוזה,
והישראלים המיסכנים, שלא היתה לחם
הזדמנות לראות את טופול שלחם בגדול
תפקידיו, יוכלו לפצות את עצמם
על ההפסד התיאטרלי בריווח קולנועי.

הכטף של סרדינס
לחברי סיעת העבודה בכנסת יש קופה
משותפת. כל חודש מנכה החשב הכללי של
המדינה לשרים ולחברי הכנסת של סיעה
זו חלק ממשכורתם, מעביר אותו לקופה המשותפת.
משך שנים היה הכסף הזה מופקד
בבוק הפועלים לפני כשנה הודיעו לחשב
הכללי להעביר את הכסף לבנק עין חי. מי
נתן את ההוראה? ח״כ משה סרדינס,
שהוא גיזבר הסיעה. כזכור׳ לחיה סרדינס
סכומי כסף גדולים, לצורכיו הפרטיים — מבנק
טין חי ש 7תנועת המושבים • .לא רק
חברי מפלגת העבודה מתעסקים בכספים. גם
חברי אגודת־ישראל. ח׳׳ב מנחם פרוש,
למשל. הוא מתעסק בכספים _ לא רק ב-
ארץ. גם בחו״ל, שם הוא אוסף תרומות
למימון מיפעלי־צדקה של מפלגתו. הוא אפי-
לו הגיע לעיר ההימורים לאם וגאס. כדי
לברך את המהמרים היהודים, התורמים כסף
למטרות צדקה• אחד התורמים האחרונים ש־נהנה
משרותו זד, של פרוש היה שחקן הקולנוע
הלא־ירודי פרנק סינטרה. עבור
הברכה הוא תרם 25 אלף דולאר • .איו
התחיל המשבר בפרשת ראיון ראש־ד,ממשלה
לוי אשכול לשבועון ניחוויק? עוד לפני
פירסום הכתבה קיבל כתב קול ישראל ב־ארצותיה,ברית,
יעקוב רעואל, העתק ממני״
הוא העביר העתק בטלקס לכתב המדיני
של קוד ישראל בארץ, חיים גיל.
זה הראה את החומר למזכיר סיעת המפד״ל
בכנסת, עורך־הדין אריה חאן, שמיהר
למסור אח תוכן הכתבה לשרי המפד״ל ולשי
מנחם כגין, שהקימו מהומה # .על
הראיון בניהו, יק היה גם למנהיג הפלג ה-
שמאלי־קיצוני של מפ״ם יעקב ו״קובה׳׳)
ריפתין, מה לומר. הוא אמר זאת במועדון
החדש של תנועת העולם הזה _ נוח
חדש :״בימים אלה התפרסמה הודעה של
ראש־הממשלד״ בשביל לעורר ויכוח בץ
יהודים — היא מספיקה. אבל בשביל לעשות
שלום — לא:״ י • מתי יסכים חבר־הכנסת
שמואל מיקוניס להודות בכך, שהדת
היהודית דוגלת בשוזיון־זכויות לאשר?,רק
כאשר סגנית יושב־ראש הכנסת מטעם ה־מפד״ל,
טובח סנהדראי, תסכים ״להשמיט
מספר התפילות את הפסוק: ברון שלא
עשני, אשח.״ או לפחות ש״תכין ספר תפילות
מיוחד לנשים, אשר יכלול את הפסוק:
ברוך שלא עשני גבר.״

הצמא של עראפאת
לסידרת ני־זושים גרם השבוע חבר־הכנסת
יוסף סרלץ, כאשר הסביר בעיתון העיתונאים
בתל־אביב את הצעתו לאסור בכנסת
קריאת נאומים מן הכתב .״מתכלאים
שאולם הכנסת ריק,״ אמר• ,יש נואמים כל־כך
משעממים! בזמנו היה אחד, שכשעלה
לדוכן, היו חברי־הכנסת אומרים אחד לשני:
,אפשר לצאת — הפרודורמל* מדבר
עכשיו מנסים אורחי העיתון לברר למי
התכוון סרלין # .באותה הזדמנות חיווה
סרלין, המכהן גם כסגן יושב־ראש הכנסת,
את דעתו על מס העיזבון, טען כי זהו חוק
סוציאלי. קרה לעברו חבר־הכנסת יעקב
חזן, שהשתתף אף הוא באותו ערב :״מאז
שחוקקו את החוק — הפסיקו למות!״ ״כן,״
השיב סרלין ,״עשירים הפסיקו ל מו ת...״
• באותו ערב גילה יעקב חזן כנוח רבה.
אם לוי אשכול או משה דיין יתייעצו איתי
אם לעבור למפ״ם כדי להיות מועמדים ל־ראשות־הממשלה
— לא אייעץ להם לעשות
זאת. במפ״ם אין להם סיכוי.״ #על השאלה
מי תהיה חברת הכנסת הבאה מטעם המערך,
שולמית אלוני או חנה זמר,
כבר הספיקו לחבר במסדרונות הכנסת בדיחה
:״יטילו על גולדה מאיר לבחור באחת
מן השתיים, והיא מצידה תבחר ב־זינה
חרמן ״.הרמן היא יועצת ראש־הממשלה
לעידוד הילודה # .רואה־שחורות
היה השבוע יצחק ארצי, יושב־ראש מזי
שם מיסחרי של נדורי־שינה.

י שראל
והאופנה האכזונוית
״מחודו לאתיופיה ולישראל — אופנה
שתוציא אתכם מן העולם חזה״ .כך
מבטיח הירחון ״ווג״ על שער גליונו האחרון.
בפנים הגליון הוא מקדיש 27
עמודים לאופנה של שלוש ארצות אכזוטיות
אלה. לישראל הוא מקדיש שישה
עמודים, הכוללים תיאור אוהד של אפשרויות
התיירות בה — ושיבעה תצלומים
של יצירות אופנה ,״מצולמות על
הרקע הטבעי שלהן ושאפשר להשיגן
כאן״ ,כלומר, באנגליה. לכל מקום לקחו
צלמי ״ווג״ דוגמנית מאנגליה — אבל
הקפידו שהיא תיראה מקומית ככל ה אפשר.
רק באתיופיה היתה בעייה של
צבע, וגם אותה פתרו בצילום אחד לפחות,
בו נראית היפהפיה האנגליה בתוך
קבוצה של יפהפיות שחורות עירומות:
הלבישו אותה חליפת״מכנסיים ה דוקה,
עשוייה מעור שחור.

צולמה הדוגמנית מנירה סוואן
עם אנשי אל־על, על רקע מטוס
הבואינג שהביא אותה מלונדון. הדגש הושם
על פשטות מירבית — האופיינית לישראל.

בומת־גן

נראית דוגמנית תג על רקע
הבית המפורסם שניבנה עליך׳
משרד הארכיטקטים נוימן, הקר ושרון.
בגז הים הוא בצבע כחול כהה, תוצרת גוטקס.

בבית רחם

ברקע נראה עדר
כבשים, ועל גופה
לובשת הדוגמנית מעיל עשוי עור־כבשים,
תוצרתו של המיפעל בגד עור.

ןןךו * כפי שצולמה בהרי אתיופיה;
1 1 .1 ) 11 לבושה עור נמר ומחזיקה שני
מקבל את פניה הארכיבישוף שך גונדאר,

בירות הליברלים העצמאיים :״אם אלוף־מיש־נד(
,מיל ).ישראל גרנית יצליח בהקמת
החוג לאינפורמציה שלו, הרי תהיה זו
מצבת־גרניט, אשר תחתה עלולה להיקבר
ד,דד,־פוליטיזציה של צה״ל.״ #בישיבת מרכזי
גח״ל, אשר נערכה בשבוע שעבר בבית
בני־ברית, השמיע אחד הנואמים, פינחס
גולשטיין, קריאה נירגשת :״ראו
איפה אנחנו עומדים!׳׳ השיב לו מישהו מן
הקהל :״על גדות הירדן.״ גולדשטיין גם
הזכיר את הצעתו של השר משה דיין להזמין
את מנהיג אל־פתח, יאסר עראפאת,
לכוס תה .״הוא כנראה לא צמא,״ אמר
גולדשטיין בליגלוג .״לא, הוא אוהב רק
קפה,״ קרא אחד מיושבי השורות האחרונות
# .הישיבה הממושכת של המרכזים
הביאה להשמעת הצעות מקוריות ומוזרות.
חברת־חרות הוותיקה, צילה עמי־דרור,
הציעה ששרי גח״ל לא יפרשו מן הממשלה,
אלא ישארו בה ויפתחו במסע־הצהרות
פרטי משלהם. ואילו מנחם בגין היה עוד
יותר מקורי :״אני מציע לכל החברים,״
אמר בפתח דברי־הסיכום שלו ,״לקרוא חוברת
שנכתבה על־ידי רוברט קנדי המנוח,
לאחר הרצחו.״ איש לא העז לשאול
את המנהיג איך יכול היה קנדי לכתוב
משהו אחרי מותו • .עורך־הדין סעד
מלכי רואיין השבוע על־ידי טוכיה סער.
תוך כדי הראיון סיפר מלכי על שליט מצרים
גמאל עבד־אל־־נאצר, איתו הוא
למד בכיתה אחת בבית־ספר תיכון במצרים.

* ךיןיןמ לבושה בבגד המסורתי של שוכני הסירות
• ל ן 11 מסריכאגאר. הטורבן שעל ראשה עשוי
משלושה מטרים בד־משי ציבעוני, שעיבדוהו לצעיפים.

העיר המראיין :״עכשיו ברור מדוע נאצר
שונא יהודים

המזל של אייגשטיין
להקלטת תוכנית הראדיו ירושלים של
מטה, שהוקלטה במועדון־הלילה מרתפי טור־מללו
בירושלים, הזמינו המראיינים את האנשים
המאפיינים, לדעתם, את הבירה. היו
שם ראש־העיר תדי קולק, תלמיד ישיבה,
חבר־הכנסת יצחק נ3ון, סטודנט אמריקאי
שייצג את ההיפים, תוקע בשופר, הסופר
יהודה׳האזרחי והמשורר דן עומר.
את הערב הינחה ירון לונדון בעזרתו של
אברהם (סורמללו) ג׳אנה. לשאלה, כמה
כסף אסף לטובת העיר, ענה קולק :״כ־20
מיליון לירות.״ ״איך עשית אה זה?״ שאל
המנחה. לפני שקולק הספיק לענות, קפץ
סורמללו וצעק :״צריך לדעת לבכות
ואילו דן עומר סיפר, כי את ספריו הוא
כותב תחת השפעת חשיש. כשנשאל, מייד
לאחר מכן, יהודה האזרחי מה דעתו על
כתיבה תחת השפעת סם, ענה :״אני עוד
לא יודע. אבל אני מתכונן לבקש מדן שיזמין
אותי לעשן, ואחר כך אוכל להשיב.״
<• בעיקבות הצגת המערכון בן או בת,

נך קורא כתב־העת לענייני אופנה, תג, ליצירה זר
למרות שהמכנסיים שלובשת הדוגמנית הם מכנסי־באתיופיה.
הנמרים שייכים לקיסר היילה סלאסי.

העוסק בבעיית האבות בחדר־ההמתנה שליד
חדר־היולדות, המוצג על־ידי שלישיית התאומים
במיסגרת תוכניתם רבותי פצצה,
נולד רעיון: חברי השלישייה חנן גולד־כלט,
אושיק לוי ומרדכי (פופיק)
ארנון יערכו בשבוע הבא הופעה בחדר־

היולדות של בית־החולים תל־השומר.
רעיון נוסף שנולד וכבר מתחיל להראות
סימני־חיים הוא הפסטיבל הדראמטי לחיות.
הוא נולד בהיכל התרבות, בסיום השנה
האזרחית. שם שמע המפיק עמוס מרה
את המשורר י בי קורא משיריו. לאור תגובת
הקהל, הציע מרוז ליבי לערוך במשותף
את לחיות — שיהיה רסיטל עברי־ערבי המבטא
את כמיהת עמי המרחב לשלום• .
הצייר עודד פיינגרש ממשיך לפתוח
תערוכות בקצב רצחני. יום לאחר שסגר
תערוכה ביפו, פתח שתיים חדשות בתל־אביב
והקדיש אחת מהן לשחקן־זמר פרנק
סינטרה. הסביר פיינגרש :״האידיאל שלי
היה תמיד המלך פארוק ז״ל, שהסתובב
עם משקפי־שמש שחורים, כסף מזומן, אקדח
ושני שומרי־ראש. מזמן שפארוק מת,
נשאר פרנק סינטרה הג׳יימס בונד האמיתי
והציני של המאה העשרים, והאידיאל שלי

ושל כל הפקידים השכירים בעולם.״
מסתבר שמזל גדי הוא מזל לא רע. הזמר
אריק איינשטיין, שתוכנית־היחיד שלו
נקראת בשם זה, הוחתם לשלוש הופעות
באולם?!ארנגי־הול בניו־יורק. החוזה נערך
ביוזמתו של רמי שוורץ, האמרגן היש
ראלי
המייצג אומנים ישראליים בארצות־הברית
+ .כששאל פקיד בנק לאומי את
אורי אלוני, אשר פנה אליו בשאלה בנקאית,
למיקצועו, השיב אלוני בגאווה :״עיתונאי.״
״כן?״ התפעל הפקיד ,״איפה אתה
עובד?״ ״בעתי״ם,״ השיב אלוני .״אה,
עתי״ס,״ מילמל הפקיד ,״עיתון טוב מאוד.
אני אפילו מקבל אותו לפעמים.״

פסוק השבוע
• חכרת־הכנסת גולדה מאיר:
״בדיבורים שלנו על עתיד השטחים אנו
עלולים להוסיף לכל הצרות שלנו את הסכנה
שנצטרך להגן על גבולות .1949״
• הנ״ל :״אין מפלגת העבודה מפלגה
קטנטונת, הקיימת למען שמיעת דעתו של
כל אחד בה.״

• מזכיר ההסתדרות
כקר, על מס המפלגות:

אהרון
״זהו מס

רשות ולא מס חובה.״
• ח״כ מע״י משה ארם :״השאיפה
למדינה פלשתינאית היא הציונות של
ערביי ארץ־ישראל.״
• ח״כ חרות יוחנן באדר :״הכל
תלוי בשר אחד בממשלה שלנו: השר עבד־אל־נאצר.״

החשוב ביותר בעיבלין — הלא הוא ענף
גידול החזירים. אחד מבין 15 משקי החזירים
במקום שייך לו.
הוא מאמין באמונה שלימה שמקומו בשורות
המפלגה הדתית הלאומית, שבן הוא
עצמו דתי. במיקרה זה דת וביזנס הולכים
יד ביד .״מרבית הכנסות הכפר,״ הסביר,
״באות מגידול החזיר. תקציב המועצה המקומית
הוא בערך 450 אלף לירות, ומחצית
הסכום באה מהיטל שחיטה. שמונה לירות
לראש חזיר.״
המועצה הקימה בית־מטבחיים גדול, מיוחד
לחזירים, שדרכו עוברים כ־ 2600 ראשי־חזיר
לחודש. מכיוזן שאוכלוסיית הכפר
קטנה מדי בשביל לצרוך את הכמות העצומה
הזו, הרי מדובר בתעשיית־ייצוא עניפה.
לא לחו״ל, ולא ליישובים נוצריים אחרים
כמו נצרת, כי אם למרכזי האוכלוסייה היהודית
— ובעיקר תל־אביב.
יש סיכוי כלשהו, שדווקא נציג המפד״ל
יזכה בראשות המועצה בעיבלין. מפלגתו,
על כל פנים, שואפת להשיג לו כבוד זה.
אם ייבחר — יעמוד מאחוריו משרד הפנים
הכל־יכול. גם אם לא ייבחר לראשות המועצה,
יצפו ממני יתר חברי המועצה שיפעיל
את השפעתו המפלגתית לטובת ענייני הכפר
ופיתוחו. וענייני הכפר ופיתוחו ב־עיבלין,
פירושם אחד: הרחבת גידול החזירים
ושיווקם.
שר הפנים, בעל ההשפעה המכרעת על
הענקת תקציבים והלוזאות למועצות המקומיות,
ייענה בוודאי לפניותיו של חברו-
למפד״ל — ויעודד ישירות את הגברת
ייצוא הבשר ״המשוקץ״ למיסעדות, הסט־קיות
והמיטבחים היהודיים.

״אבי-
אביהם!״
** ה אומרת המפד״ל על כך? השיב
דובר המפלגה פנחס פרבר :״מה אתם
רוצים שנדרוש ממנו — שיניח ציצית ותפילין?
הוא נוצרי ודתו מרשה לו לגדל
חזירים.״
אולי תנצל המפד״ל, גיבורת המלחמה

אומר בעריו שר חדר זה -שנבחר בשס
ך* מפלגה הדתית הלא,ימית לא
| | שקטה ולא נחה, עד שאילצר את ממשלת
ישראל לחוקק חוק מיוחד מד החזיר.
עד 1962 היו קיימים כל מיני תקנות וחוקי־עזר
מקומיים, שאסרו גידול ומכירת חזיר.
אבל חוק כלל־ארצי, מקיף — לא היה.
כאשר חוקק חוק זה, הרימו עסקני ה־מפד״ל
את קולם בתרועת־ניצחון. כל המאמינים
נוכחו לדעת, שאין כמ־ המפד״ל
הלוחמת בחיה המסמלת בעיניה של היהדות
את כל הטמא והאסור. וכך קובע הסעיף
הראשון של החוק :״לא יגדל אדש חזירים,
לא יחזיקם ולא ינחרם.״
העובר על סעיף זה — דינו קנס 10
אלפים לירות. ואם מישהו משכיר מקום
למי שמגדל את החזירים — דינו קנס
5000ל״י.
כל זה — כדי שהבשר המשוקי־ לא יגיע
אל שולחנותיהם של יהודים בישראל.
אבל כשמדובר ברוזחים מיפלגוזיים, מוכנה
המפד״ל להתעלם מכל המלחמות הקדושות
נגד החזיר.

החזירים
ך* כפר עיכלין בצפון נערב־ בשבוע
1שעבר בחירות למועצה המקומית. אחרי
שהקואליציה הקודמת התפוררה, התבקשו
3800 תושבי הכפר לבחור 11 נצירם חדשים
למועצה.
את מועד הבחירות קבע שר הפנים
בכבודו ובעצמו — השר הממונה על ביצוע
חוק איסור גידול חזיר תשכ׳׳נש טוענים
עסקנים מנוסים בעיבלין :״שר הפנים קבע
את המועד רק אחרי שהחברים שלו מצאו
מועמד טוב לרשימת המפד״ל.״
המועמד הטוב הוא רודא ג׳ר־ס עוואד,
המלך הבלתי־מוכתר של סחר הדזירים בישראל.
עוואד
,51 ,היה בעבר חבר־המועצה מטעם
מפא״י. אבל סיכסוך עם חבר אחר באותה
מפלגה דחף אותו להחזיר את המנדט שלו.
המפד״ל שחיפשה מועמד פופולר־ ,שימשוך

את קולות הבוחרים, קפצה עליו כעל מציאה.

שר־הפנים
יעודד

כפר הגלילי, ש־/0״ 55 מתושביו הם
^ נוצרים והיתר מוסלמים, נחשב רודא
ג׳ריס עודאד הנוצרי לבעל בעמיו. הוא אב
ל־ 11 ילדים, ששניים מהם נשואים, והוא
גם אחד מעמודי־החזך של הענף המשקי

נגד החזיר, את השפעתה על חברה המסור
רודא ג׳ריס עוואד כדי להתחכם לחזיר
במקום־גידולו? אולי תבקש מעתאד לפחות
להפסיק את עיסוקו בחזיר?
השיב הדובר :״פנו לחבר משה לוי. הוא
מתעסק בענייני המיעוטים.״
וחבר־המועצה המפד״לי עצמו — האם
היה מוותר על החזירים, אילו דרשה זאת
ממנו המפלגה?
״אוותר על אבי אביהם ולא על החזיר!״
השיב.

במועדוני־הקצב׳ אין ק ט טו ת -אין ו 1ו ת - 1אין חשיש -ז א תן קו בעת המ שטרה

הרג

החרקות
עד לפני שנים מעטות היה זה נוף קבוע
בתל־אביב. נערים ונערות בגיל העשרה היו
מתגודדים בפינות רחובות, ליד בתי־קפה
חצי־מרכזיים, או על מעקות הברזל שבצנד

תות. אלה היו החברות הסאלוניות. רובן
נקראו על שם המקום בו נהגו להיפגש בלילות
סוף השבוע — ומשם למסיבה.
תושבי הפרברים היו עכוקים בשעשוע

תרבות חדשה

במקום להתגודד בקרנות רחוב, או להשתולל במכוניות גנובות,
מעדיפים אלפי בני־נוער לבלות במועדוני־הקצב. ה־צעירים
במועדונים שבהם מופיעות להקות־קצב, והמבוגרים בדיסקוטים המשמיעים תקליטים.
אחר. החארקות. בשעה מסויימת היו מופיעים
במכוניות גנובות, חורצים את הכבישים
בצריחות־צמיגים.

כיום נעלמו ריכוזי החברות הסאליניוח.
החארקות פסקו. היכן הם נמצאים כיום —
כל אותם בני־נוער־מבקשי־פורקן של סופי
השבוע? התשובה: במועדוני־הקצב.
המועדונים מתחלקים, בדרך כלל, לשני

מחאן

מראן אוהאגן ננעודה

מהו קנה״המידה למדינה מודרנית ן
יש המונים את מספר האוניברסיטאות
שלה ; יש המסתכלים על רוחב הכבישים.
לנערת־הגוגו האנגליה מאריאן אוהאגן
יש קנה״מידה אחד: מדינה מודרנית
היא זו שיש בה מסעדות ״וימפי״.
״כמעט התעלפתי כשהגעתי לתל״אביב
וראיתי, וימפי׳,״ היא נאנחת .״תמיד
חשבתי שישראל זה מידבר.״
מאריאן, בת למשפחה ממוצא אירי,
(״ביוני ימלאו לי 19״) ,הגיעה לישראל
יחד עם להקת״הקצב ״סאנדי טיימס״,
כדי להדגים בפני הנוער של ארץ־המדבר
את אמנות ריקודי״הגוגו.
היא טוענת כי את אמנות ריקוד-
הגוגו אפשר ללמוד שנים. עובדה: היא
עצמה כבר רוקדת ארבע שנים ועדייו יש
לה מה ללמוד. היא גם מובנה לגלות
באיזה חלק של הגוף טמונה אמנוול־הגוגו
— במותניים. לכן, מי שמעוניין/ת
ללמוד כיצד לרקוד את ריקוד״הגוגו —
יעקוב אחר מותניה של מאריאו• הן נמצאות
כמעט באותו מקום בו מסתיימת
חצאית המיני שלה.
תקבני בהם
נוער

סוגים
עיקריים. אלה שבהם מושמעים
ליטים, ואשר אליהם נוהרים בעיקר
גילאי 18 ומעלה — ומועדוני־הקצב,
מופיעות להקות, והמושכים בעיקר בני
בגילים .18—14
האזרח הפשוט, הנקלע לתוך אחד מ־מועדוני־קצב
אלה, עשוי לצאת ברושם קשה.
רוב המועדונים דחוסים בימים של סוף השבוע
עד אפס מקום. האורות עמומים.
נערות בחצאיות מיני, ונערים מגודלי שיער
במיכנסי־צינור, נעים לקצב המוסיקה שמשמיעה
הלהקה האהובה עליהם.
כיצד משתבצים מועדוני הקצב והדיסקו־טקים
במפת הפעילות המשטרתית? רב־פקד
בנימין ברלאי, ראש מיפלג הנוער, מיטיב
להכיר את הבעייה. היא נמצאת בשטח טיפולו
האישי היומיומי. הוא אומר בהחלטיות:
״עד היום לא נתקלנו בשום מיקרי־פשע באזורי
הדיסקוטקים ומועדוני־הקצב. לא היו
מיקרי תקיפה של נערות, או מיקרים של
עישון חשיש — אשר לכאורה ניתן היה
לצפות שמועדונים כאלה ישמשו להם חממה

פיקוח מיפלג הנוער במועדונים נעשה באמצעות
פקחים, הלבושים בבגדים אזרחיים.
״אנשינו מתערבים בין קהל באי־המועדונים,
ומשתדלים לגלות אלמנטים המסוגלים לגרור
נערות אל הפשע, רבעיקר אל הזנות,״
הוא אומר .״עד היום לא היו לנו מיקרים
שפרוצות השתלטו על דיסקוטקים, פשוט
משום שאין זה שטח מחייה משתלם להן.״
מפקח ראובן וינשטיין, ראש מיחלק הפיקוח,
סבור כי בסופו של דבר הקלו ה־מעודונים
על עבודת הפיקוח של מיפלג
הנוער. אין צורך עוד לתור אחר ריכוזי
הנוער בקרנות־רחוב או בגנים ציבוריים,
כדי לבדוק את מעשיהם .״נכון שיש קושי
מסויים,״ הוא מודה, י ״ברחוב קל יותר
לקרוא לנערה הצידה, ולשוחח עימד, בשקט,
ללא אוזניים מקשיבות מכל עבר. אולם כל
מיסגרת עדיפה על חוסר מיסגרת
הצרה של מועדוני־הקצב היא אחרת: אין
להם רשיונות עירוניים. וכך קורה שמדי־לילה
יוצאים שוטרי זרוע אחת של משטרת
תל־אביב, לרשום דו״חות למועדוני־נוער,
שזרוע אחרת של המשטרה סבורה כי יש
1בהם הרבה מן החיוב.

סוד לוהט:

נולחננה
בע״מ
ץ^שך חודשים היו האחים חיים ואריה
סבאן אמרגניה של להקת הכוכבים
הכחולים, שהיתר! מורכבת אז מן האחים מי
ורולי אנגיל, צבי, גבי וסאמי. באחד הלילות
החליט סבאן להפוך את הלקה ל־מיקצועית.
הוא דרש מהאחים אנג׳ל להפסיק
לעבוד בבוקר, כדי להתמסר לחזרות.
האחים סירבו, ואז הודיע להם סבאן :״או
שתיפרדו מן ההרכב, ותצטרפו להרכב אחר

רבו ש

ר ש מנ״ול נייד פי לי פ ם
ע כ שיו ב מ חי ר

נו0 ]5ז ₪ 3ס ] ד

3 1 5לי ״ ב מ קו ם

0ש 1חד 35 סף 8שרם ששעששן זם ןענ
ל בי דו ד, ל מ סי בו ת, ב בי ת
ב נ סי עו ת, ברכבול פי קני ק
שרל ק טר אבע ״נז
סו כני
סי לי פ ס בי שראל.

״כי א מ חלום״
״ילדתי שלי״

,,הכוכבים
הכחולים״

בבצוע

להקת הסגנונות
3ל״י
תקליט ״הד־ארצי״

בתקליט

פסטיבל הקצב
תקליט ארך־נגן
של הד־ארצי

״בן ציון המשוגע״
״ אני אוהב אותן״
״המציאה״ ועוד
מפי

התאומים

בתקליט אר־נגן של ״הד־ארצי״

אחים רולי ודני אנג׳ל
שאארגן בשבילכם — או שתפרשו לגמרי!׳׳
דני ורולי בחרו באפשרות השנייה.
עד כאן היק הכל טוב, יפה וחברותי.
אבל לפתע הודיעו שני האחים לאמרגניהם
לשעבר, כי הם מתכוונים לקחת עימם גם
את שם הלהקה, הכוכנים הכחולים, ולהשתמש
בו ללהקה שהם עומדים להקים.
לזאת לא הסכימו האחים סבאן. הם טענו
כי המוניטין שיצא לשם הלהקה בא, לא
מעט, בזכותם הם, ולכן אינם מוכנים לוותר
עליו. כששמעו זאת שני הפורשים, מיהרו
לרשם החברות הממשלתי, רשמו על שמם
הברד — ,הכוכבים הכחולים בערבו! מוגבל.
לאחר מכן התקשרו עם ויקטור קלומק,
נגן גיטארה־באם לשעבר, והקימו להקה ש־ויקטור
הפך לאמרגנה. טען ויקטור השבוע:
״מאז שהתחלנו לעבוד, ניסו שני האחים
סבאן לסגור לנו את הדלתות. הם היו
באים לדיסקוטקים ומאיימים בכל מיני צורות
על בעלי־המקום, כדי שלא יתנו לנו
עבודה. גם שלחו לנו ביריונים מרמלה...״
*ויה רצו, בעצם, האחים סבאן? הסביר
בגילוי־לב אריה :״אחרי שהם החליטו
להשתמש בשש, דרשנו 10 אחוז מהכנסות
הלהקה. זד. לא בשביל הכסף — אלא בשביל
שתהיה לנו מילה בלהקה. זה לא נכון
שאיימנו עליהם או שלחנו ביריונים!״
בינתיים נערכו נסיונות פשרה אחדים —
ללא תוצאה. עוד מעט עומד חיים סבאן
לחזור מאנגליה עם להקת האריות, ואז יתחדש
המאבק על קידוש השם .״אם לא
נגיע לפשרה,״ אמר אריה סבאן השבוע,
״נגיש צו־מניעה, ובית־המשפט י חלי ט...״
מייייייי1י!י?י!!*י

אלזפי סאן רמז

ו הו א!

היא מחליקה על פני השלג.
הוא מחליק על פניך
מבל• שתחוש בו.

פסטיבל סאן רמו,
הקרב השנתי המרתק
מיליוני צופי־טלביזיה
באירופה,
הגיע לסיומו. המנצחים:
בובי סולו ואימה
זניקי האיטלקיים,
עס הפיזמון
צועניה.
גס השנה הגיעו
אל הפסטיבל האיטלקי
כוכבים מכל

העולם: מרי הופ־גובי
סולו
קין, סטיבי וונדר,
טראנס גאל, מילווה, ווילסון פיקט ועוד.
על פי תקנון הפסטיבל, מגיעים אל השלב
הסופי 24 פיזמונים, וכל אחד מהם
מושמע בשני ביצועים. הפיזמון שזכה במקום
הראשון צבר 237 נקודות. מייד לאח-
ריו, בהפרש של 9נקודות בלבד, נבחר
הפיזמון הרחק מטווח הראייה, שהושר על־ידי
הבריטית מרי הופקין והאיטלקי סרג׳יו
אנדריגו. במקום השלישי זכה הפיזמון חיוך.
זו היתה חוותידעתס של השופטים. אבל
כפי שנוכחנו בשנים עברו, לא תמיד מזדהה
טעם הקהל עם טעם השופטים.
מה יקרה הפעם? זאת נוכל לדעת תוך השבועות
הקרובים.

חידון שמות
מתוך התשובות שקיבלנו לחידון הקודם
(״לוהט ולהיט״ )1638 העלינו בהגרלה
את גלויותיהם של אלקה גו-
לומב (מיבצע קדש ,3בני-ברק); אדי
לסניק (שכון אחדות חדש , 3/4פתח־תקווה)
; ועוזי ברושי (קיבוץ שמיר) .הם
קיבלו, כל אחד, תקליט מארין־נגן.
בחידון החדש שלפנינו מופיעים שמותיהם
של זמרים, זמרות ולהקות. לכל
אחד מאלה היה להיט, שבשמו נזכרו
שם של נער או נערה >.יש גם כאלה ש-
זימרו על כמה נערים או נערות, אך ב־תשובותיכם
ציינו של אחד לכל זמר.
את התשובות שילחו — על גבי גלויות
בלבד! — עד תאריך , 20.2.69ל־
״העולם הזה״ ,ת״ד , 136 תל-אביב.
ואלה שמות הזמרים: החיפושיות, ה-
הוליס, מנפרד מאן, ניל סדאקח, המשחרים,
מתבודדי הרמן, ההאניבאט,
האבנים המתגלגלות, מסטיק הפירות
,1910 או. סי. סמית, אלן פרייס, דייוויד
מקוויליאמס, ריצ׳י ואלנס, נערי החוף,
בובי ג׳נטרי, הקלילים, בארי ראיין, ג׳ק
סמית השרקן, ג׳ורג׳י פיים, פיטר ו־גורדון,
ג׳ון רולס וסיימון וגארפונקל.

אדיס1ך,״ל״ יותר
מכל

אחד!

3 0ין

א 11§ 0ט 1ס ו 6

111111£58ז 5
ע ה צי פוי ה פו ליחר • עו ל

מבזקים אלקטרוניים

קבלנו משלוח של מבזקים אלקטרוניים
חדישים, מבית־החרושת הידוע המבזקים חזקים מאד, נטענים
מהזרם ואפשר לצלם גם ישר מהזרם.
המחיר
ללא תקדים
מחיר בלעדי שלנו

מי שרוצה ללמוד איך לצוד שפנפנות —
ילך לשאול את דייב מאנדן. כי השבוע
הרים אחרון רווקי הטרמלוס את מקלות התיפוף
שלו — ונכנע.
רק לפני חודשים ספורים פרש דייב ()25
את רשתו בפתח הסניף הלונדוני של מועדון
פלייבוי — וראו
מי נפל לתוכו,
אם לא אנדרי ויטנ־ברג,
שפנפנה בלונדית
בת .23
למרות שמה היהודי
— אנדרי היא
דווקא ממוצא הולנדי,
ומתגוררת כיום
במרכז לונדון. תאריך
הנש ואין טרם
נקבע — אבל אנד־רי
כבר מתהדרת בטבעת
ארוסין.
מעמדם האישי של
שאר חברי הטרמלוס, הוא כיוס כזה: ריקי
ווסט — נשוי ואב לשני ילדים. אלן בלייק־לי
— מאורס לספרית לים סטיבנם; ולן
הוקס — מאורס לנערת־הטלביזיה הבריטית
קרול שילוורט.

פ 1נ 1ובדנר
ח רר,.רחוב ר, חלוגן .>1

מחר במילואים ו
התקן מכשיר אלקטרוני אוטו
מ טי

שיענה

ק רי או ת

הטלפון אליך בזמן העדרך.
אנו מספקים גם:
* מגבירי טלפון
* מכשירי

הקלטה

מקצועיים

ושת1 ,ן ונ-טווו,1,וח־ 11 תזי 0טווומ
! 1דז ח ד 8
המנוי
קיבלת חשבונן,
פרע נא
אותו בהקדם.

ה לי כותהריון

* שרות השכרה ותיקונים של
כל סוגי מכשירי הקלטה.
* שרות הקלטה על סרטים ותקליטים
בסטודיו ובשמחות
מותאם לטייפ שלך.
שרות ישראלי להקלטה /
רדיו דוקטור,
ת״א רחוב שלום עליכם • 4
טלפון 244118

ורד

^)1300000000000000000000000000000000000000000000000

אתה מלא יוזמה, ומונן
להתמודד עם כל
מיכשול, אך חששן מפגיעה
באדם קשיש• ,אגב
כך, מעכב בעדך מלבצע
את תוכניותיך. הצעה
מסויימת שתקבל,
עשוייה לשנות את חייך
21 במרס ־
מהקצה אל הקצה. ש20
באפריל
קול היטב, בטרם תשיב
לחיוב או לשלילה. בעיות הקשורות ב׳ביגוד
תהפוכנה אותך לעצבנית וממורמרת מאד.

11110

זה הזמן לרבוש ידידים
חדשים. אך נהג
בזהי-ות ואל תהיה
פזיז. אל תבוז לעצות
הכפופים אליך. מאו
רעות,
שאין לך שליטה
עליהם, עלולים ל21
באפריל -
שנות את תוכניותיך
20 במאי
או החלטותיך. שמרי
על האינטרסים הרכושניים
שלך. אל תלווי כספים. הימנעות
מנסיעות או טיולים הועיל לך השבוע.

0ווו

הפירסומת תביא לך תועלת,
ולכן עליך להסתגל
לאור הזרקורים המכוון
אליך. דאג לכך
שתאמר ותעשה את הדברים
הנכונים בפומבי.
את השקפותיק הפרטיות
מוטב ותשמור ל21
במאי -
עצמך. זה השבוע המת20
ביוני
אים לגילוי תוכניותיהם
של שותפיך, או חבריך לעבודה. אם תנהג
בטאקט ובמחשבה, תזכה לתוצאות חיוביות.

אינפורמציה חשאית שתגיע אילך באמצע
השבוע תסייע לך לצאת מן הסבך
ולשמור על מצב־רוח
מרומם. פגישה מסו־יימת
אותה תיכננת
זמן רב תאכזב אותך
קשות. גם בילוי סוף-
השבוע יהיה מאכזב,
מפני שהאדם החביב
עליך ייעדר ממנו.
הרגלך להעמיד פנים 22 באוקטובר -
22 בנובמבר
קרירות וציניות מעו•

שה, תקנה לך אויבים
רבים. חייכי קצת ! מצב בריאותו של
אחד מבני-משפחתך עלול להדאיג אותך.

111 קונ

אל תיתן להישגן האחרון לעלות על הראש:
זכור שיש הרבה מאד אנשים המוכנים ל־דכא
אותן אס תרים יותר
מדי ראש. אם אינך
יודע מה להגיד — ש׳41
תוק,
לפחות השבוע.
למרות העובדה שאסור
לן לסמוך על הצעות
מפתות, השבוע תעזור
לך הצעה כזו להחלץ
ממשבר כספי אליו נק23
בנובמבר ־
20 בדצמבר
בשטח האהבה,
לעת.
מוצאי־שבת הוא היום
המתאים. בת קשת: דבריו בשיחת־הטלפון
יכעיסו אותך, אן הכעס הוא אבי העיוורים.

קשת

תאומיח

התפתחות חדשה תעורר
בך את המחשבה
כי הגשמת תוכניתך
הנוכחית בזמן
הקרוב לא תיתכן. אתה
עלול להסתכסך
עם אדם המעוניין בתוכנית
אחרת שהינך
21 ביוני -
20 ביולי
עומד לבצע. ידיד ק-
רוב סבני מזל בתולה

ישיא לך עצה טובה. רשבוע יתאים לעריכת
קניות מכל סוג. היזהרו מזרים.

סוו!1

התחל לחשוב על הקיץ
המתקרב! מידותיך המגושמות
גורמות לך לאבד
את ידידותם וחיבתם
של יותר ויותר אנשים,
שהינך רוצה ב־קירבתם.
דיאטה לא תזיק,
אן הקפד לעסוק
בפעילות גופנית. פגישה
בלתי צפוייה ביום
ב׳ או ו׳ תהפוך אותך לפזרנית. המכתב לו
ציפית במשך הזמן, יגיע, אך יביא אכזבה.

הזנחה ממושכת של
בעיות כלכליות שונות
תביא אותך לידי הרגשת
•איש ובדידות.
קח את עצמך בידיים!
אל תיתן לעניינים פעוטים
לצמוח לממדי-
22 באוגוסט -ענק. שיחה ממושכת
22 בספטמבר
עם ירייה מסורה תגרום
לך לחזור בך מ-

כוונתך לבצע מעשה נחפז. שיחת״טלפון
משונה תהפוך אותך לסהורהרת מאוד.

בתונוו!

לבג* חורף רוטקס מאקוילו חמים וקלים להפליא ,
אינם מאבדים צורתם, קלים לכניסה, מתיבשים
מהר ואינם זקוקים לגיהוץ.

א/׳לזדי׳לו
ר־ונו דן ס רנכז־יד* דן ו־־וב *ודייך
לרשותך -דוגמאות עם חצי שרוול וללא שרוול
מבחר דוג מ או ת וגדלי םגם לבעלך ו לי ל דיו

דגל/׳ דדב ^׳

לבנ>

חורף

ווטקס ״א/׳לזהי^ר

השתדל לסיים עוד השבוע
את העבודות או
ההתחייבויות שנטלת על
עצמן. אם סרים לפקודתך
אנשים — הסבר
להם את כוונותיך, כדי
שלא יפרשו את מעשיך
כמעשי איבה. סיכסון 23 בספטמבר -
ישן עם בת מזל שור 22 באוקטובר
עומד להתחסל. היזהר
מביזבוז יתר. קרובים וידידים ישמחו לקבל
ממן מתנות. בריאותך היא נכס יקר. היזהרו

חסזנ״ס

בדאי לך לשקוע בבעיות עיוניות, ולא
לעסוק כל-כך הרבה בעסקים. כוח״הרצון

שלך יהיה השבוע ח•
לש מתמיד. המבוכה
האיומה בה אתה שרוי
כרגע, תבוא על
פיתרונה הסופי ביום
ו׳ בשעות הערב. זו
תהיה גם השעה לצאת
לבילוי עם זו ש-
תיכננת זמן כה רב
21 בדצמבר ־
10 בינואר
לצאת עימה, ולא ה׳

עזת.
בת גדיים: הת-
חייבויות פינאנסיות שנטלת על עצמך
בקלות־ראש, עלולות לעלות לך ביוקר.

החלטת ללכת בדרן חדשה? לן בה לא רק
להלכה, אלא גם למעשה. כסף רב יעזור לן
לצאת מן הסבך, אם לא
תשקיעו בעסקות מפוקפקות.
עליך להחליט בעצמן.
ביקור בלתי־צפוי
עלול לשבש את התוכניות
שרקמת לקראת
סוף־השבוע. שמי חייך
הריגשיים יהיו בה-ירים
השבוע, אן היזהר מ־
20 בינואר -
8ו בפברואר
__ הוללות־יתר. הקדישי ת־שומת־לב
רבה למצב־בריאותך.
טיפול מוקדם במיחושים המציקים
לן מפעם לפעם, ישתלם במועד מאוחר יותר.

השבוע צפוי לך שיפור
נוסף במעמדך בעבודה
או בלימודים, אך אל
לך להוציא כספים רבים
מדי בהסתמך על
הבטחות אלה. תשוקתך
העזה לגרום נחת
לאדם בפוי-טיבה
תגרום לך צער. שיקלי

היטב בל צעד מעין
זה, בטרם תבצעי אותו. בטיול ארוך, ש-
תערכי, עשוי ידיד מסור ונאמן לגלות
בפנייך את רגשותיו. מכתב מוזר שתקבל
בראשית השבוע, יגרום לך לעשות חש-
בון-נפש. התעודד ! החולשה היא סבנה !

אפשר לראות
רצוי לראות
חובה לראות
לא כדאי לראות
זו דזזזיי ^

* איש אינו רץ לעולם (אוריון,
תל־אב־ב) מתוך כל הבילבול והעירבוביה,
והאנשים עם הפרצופים הסיניים וההודיים
והכושיים, המנסים להרוג לא ברור את מי,
ולא ברור לשם מה, מתבררים לאט־לאס
כמה דברים: שהעיניים הכחולות והדומעות
של כריסטופר פלאמר נמצאות בסכנה,
שרוד טיילור יציל אותו, ו שדלי ה
לביא לעולם לא תלמד לשחק. כריסטופר
פלאמר, שמלבד עיניים דומעות יש לו גם
לב דומע, והוא מתכונן להציל את העולם
מסכנת עוני ורעב, נאשם ברצח אשתו, ובו
בזמן כל מיני אנשים מנסים לרצוח אותו

,,איש אלנו רץ לעולם״
בעצמו. אין שום היגיון ושום טעם בכל
מה שקירה בין זה לזה, אבל קורים המון
דברים. לפחות זה.
* * איש נובל היה (אסתר, תל־אביב)
הכישרון של פיטר יוסטינוב,
ההומור של התסריט, המישחק של מגי
פמיט, ממלאים סרט משעשע, על מועל
ומחשב המשתפים ביניהם פעולה.
* * השיעור הפרטי נגת, תל-
אביב) כנ״ל. רק חדש יותר.
פני מלאך (תל־אביב, תל־אביב)
הצד השני של בוני וקלייד. האלימות לא
כדבר יפה ומלא־זוהר, אלא כמחלת־נפש
של אנשים עלובים, בסיפור על אסיר משוחרר
בעל הזיות, ובחורה יפהפיה המבצעת
אותן למענו.
מארה״סאד (מריס, תל־אביב)
אידיאולוגיות מולבשות על דמויות חיות,
במיסגרת אמנותית טהורה, מלאת אמצאות,
עם מישחק כביר, בימוי כביר, של תיאטרון
כביר, שהפן סרט כביר.

אלוני. שחקנים כמו חנה רוכינא,
רפאל קלצ׳קין, הצעיר יוסף פולק,
ואפילו שי דג ץ, מבצעים כאן תפקידים

מציג בצירה מרתקת סאטירה, העוסקת במוראות
החברה המודרנית. כדאי לשים לב
לשחקנית צעירה ומוכשרת: רחל דוכסון.

מעוררי הערכה, וזאת בשפתו המיוחדת,
רבת הדימויים, של אלוני, אשר ידו הקפדנית
מורגשת בכל שניה, ואולי מטעם זה
גולש לרגעים מישחקו של ישראל כקד,
המגלם את ד״ר אטלס (ארוסה של דודה
ליזד ,),ומזכיר את מישחקו של יוסי בנאי.

עודד קוטל ר, ליאורה ריב
לין, עדנה פלידל, זהרירה חריפאי,
מיסאל ספיר ויהודה אפרוני. מעוררים
אהדה בהצגת שידובין של בימת

יוסף מונדי מפתיע שוב. מי
שנמנה על מייסדי הקפה־תיאטר-ן, ותיאטרון
המרתף (המעלה מחזות שהצנזורה לא אישרה)
,יסד לאחרונה דיסקותיאטרון בהדיסקו־טק
(לשעבר פרדריקה) ,שם הוא מעלה את

הצגות השסע
הבמאי ג׳ארלד הרפר והצייר
אדריאן ווקס, שני בריטים, מעלים
בהבימה הצגה על פי מחזה של בריטי
שלישי: גואל קוארד, המספר בה
ילולתהרוחות, שלו על
סופר בשם צ׳ארלם קונתמין, המזמין
לביתו ספיריטואליסטית מיקצועית,
לערוך סיאנס, וזאת לצורך עבודתו ה־ספרותית.
הסיטואציות חקומיות בקו־נודית־רוחות
זאת אינן מן המעולות. הן
חוזרות על עצמן על פני שתי מערכות,
הנקטעות מדי פעס. על־ידי מסן, שהבמאי
לא השכיל לבטל. העימות התיאטרלי,
בין הסופר החי לבין רוח אשתו
המנוחה, משעשע למדי, אן שוב: הסיטואציה
צפוייה מראש, מתמשכת ומייגעת.
הבימוי איטי וחסר כל השראה,
ממש כמו התפאורה הסטרילית. חולפות
דקות ארוכות, עד שלבמה: כנסת מרים
זו ה ר, המביאה עימה משב־רוח של
תיאטרון טוב, שרק שדקנית מעולה
מסוגלת להתמודד עימו. לצדה מעורה
אהדה מישחקו השוטף של שלמה סר
שביט, דבר שלא ניתן לקבוע לגבי
שאר המשתתפים, הנראים בבובות־שעווה
מהמוזיאון של מאדם טוסו. על מישח־קה
של תמר רוכינס, כמאדם ארק־אטי,
הספיריטואליסטית הסיקצועית, ניתן
לומר שאיש איננו מאמין לדבריה,
לפיהם הגיעה לבית־הסופר רכובה על
גבי אופניים. אשר לצד הפארא־פסיכו״
לוגי, המונחה בהצגה על־ידי רובינס,
ספק אם מארגוט קלאוזנר תשבע נחת.
משהו לא נורמלי בתיאטרון

י £זםסםם
ביום חמישי ,20.2,69 כרגיל מ־19.00
20.00 מישדרים בערבית. חצי שעה ח ד שו
ת וחצי שעה חידון. תענוג להביט
בפניה של המגישה הערביה גלוריה סט
יוארט, כדוגמתה אין למצוא במישדרים
בעברית, המתחילים ב־ 20.00 עם התוכנית
הבומבסטית, הישגי אנוש העוסקת הפעם
בסיקור חקר תת־ימי. על ההסכם בין צ׳מבר־לין
להיטלר יפטפטו מ־( 20.30 מסע אל
העבד) עד ,21.00 מועד מבט לחד״
שות, וב־ 21.30 שעטנז ששמו צירופים,
בו ירקדו ישחקו וירצחו את אמא קוראד
של ברטולד ברכט. דוגמה נפלאה כיצד לא
לבצע יצירה משל יוצר תיאטרון הניכור.

,הילולת רוחות״*
שש. אליגוריה מאקברית, פרי עסו ו־בימויו.
קוביוסטוסית (רחל שור) ,המסמלת
את המלחמות, מאלצת צעיר (גד קי״
נר) לעשות למענה דברים בלתי־מקובלים,
וביניהם לבצע מספר רציחות. לאח -כל
הכיבושים הגדולים שהוא עורך למענה, היא
תוקעת סכין בגבו. בין כתלי הדיסקוטק
(אחרי ולפני השמעת המוסיקה הרעשנית,
המקובלת במוסדות מעין אלה) מקבל מער־כונו
של מונדי מימד תיאטרלי נוסף.
התיאטרון הפתוח של הלל נאמן
מעלה בבימוי תוסס ובלתי־מקובל שני
מערכונים. האחד (יום שישי הש

עהעשרבלילהשל רבקה כהן)

הצגה תיאטרלית מעניינת, ששוחרי
התיאטרון לא יחמיצו, היא דודה
ליזה (בהבינוה) מאת ובבימוי של נסים

השחקנים. הם היו מצליחים יותר מכן, אילו
בחרו בבמאי אחר (במקום מייקל אלפד־ד
0האנגלי) ,לא כזה המגלה בתוכניה כי
הורה לשחקניו להתייחס אל העברית של
אברהם שלונסקי בטבעיות. דבר זה
הוציא את הרוח ממיפרשי הקלאסיות של
המחזה; וישנה הרגשה שלפנינו אותו תיר־

מימי, אך מבוצע היטב, והשני ( הרכב
תהאחרונה מאת עמוס קינן)
• טובה פרדו ושלמה בר־שביט.

לדרגת שחקנית ראשוני,־במעלה, המשמשת
פרשנית לדמויות שרק יוצר הביתה מסוגל
לברוא.
השחקן נסים עזיקרי, הבמאי
יוסף יזראלי, הצייר יגאל תומרקין
והמחבר סמואל בקט מציגים בהבימה,
את מחכיםלגודו. האינטרפרטציה
החדשנית למחזה הכימעט־קלאסי, הופכת את
ההצגה לחווייה תיאטרלית חד־פעמית.

בי דו ד
בה כפיל (תיאטרון גוג ומגוג)
מצליח אבנד חזקיהו לבדר. אלכרט
כ הן כיוליוס, אינו מתחרד, בעצמו בדמותו
של הנרי. דבורה קידר היא קומיקאית,
המרגישה כאן כדג במים. איצקו רחמי־מו
,3גונב את ההצגה בתפקיד אפיזודי
המבוצע באנושיות ובחן, ואילו שולה חן
ניראית כדג ביבשה. לקחו זמרת צעירה
(לשעבר כוכבת להקת הנח״ל ואיי לייק
מייק) וזרקו אותה אל זירת המישחק בלי
כל הודעה מוקדמת.

פסטיבל הגשש ה ח
יוור הוא לקט נבחר מתוכניותיהם של
שייקה, גברי פולי ואמרגנם פשנל.
הבימוי והחומר הסלקטיביים הופכים את
המופע לבידוריאדה מלוטשת ומשעשעת.
* זמרת כמו חווה אלכרשטיין,
במאית כמו עדנה שביט, עורך כמו
אורי מילשטיין ומנהל מוסיקאלי שלא
מונה ולא היה (ע״י תיאטרון -ובל) מציעים
תוכנית יבשה של שירי רחלהמ
שוררת. לא לחינם בולט המתופף
זוהר לוי, היחידי המנגן לפי תווים שלו.
אהל יכלה להיות הצגה לא־נורמלית.
יסודותיה מעולים. חומר סאטירי, בלתי-
שיגרתי, לגבי המוצג אצלנו, מאת!
ע מו ס קינן, שאף חיבר את הפיזמו־נים
מלאי־העוקץ. המוסיקה של יוחנן
זראי ורפי בן-משה אומנם אינח
משגעת, אן בחלקה נקלטת על נקלה.
מה שניתן לקבוע בשלב זה הוא כי
הצד החלש ביותר בכל העסק הוא הבימוי
היומרני״מנופח של מירי מגנו
ם. מורגש שהיא ניסתה לדחוס בכל
מחיר אלף ואחד רעיונות ופאטנטים,
כדי שהקהל לא יישאר אדיש במקומו.
אן שום דבר לא עזר לה. מלבד הבימוי
אחראית מגנום אף על התעוגה. וזוהי׳
השואה האמיתית. אפילו בלהקות הצבאיות
אין רואים כבר כיום העמדתי
פיזמונים מן הסוג שנשמע כאן. אפרופו
להקות צבאיות: כימעט רוב המשתתפים
הצעירים חייבים ללמוד משהו
בשטח הזימרה מחברי הלהקות הצבאיות
,.התפאורה והתלבושות של לידיה
פינקוס־גני צבעונית למדי, ואפשר
לומר שמלבד החומר של קינן
הן מהוות קרן־אור כימעט יחידה, במה
שמכונה כ״רביו מוסיקלי.״ מבין המשתתפים
בולטת באי־התבלטות דרסן
או ני קו כ ס קי (וזאת בעיקר בשל שיבוץ
בלתי־מתאים, וחוסר ניצול כישרו־נה
בצורה יותר הולמת) וכשהיא שרה
בטנן א־לה־דיטרין ״אני פצצת־מין,״
כימעט נלא מאמינים לה. אין ספק שעל־ידי
ניפוי, שינוי, שיבוץ שונה, החלפות
וקיצורים (נברבינ הדבר לא לגמר
בלתי־אפשרי) עשני הסינוג להשתנות.

* * חנן, פופיק ואושיק הם
שלישיית התאומים (בתיאטרון דגן).
את תוכניתם רכותיפצצה ביים
יוסי בנאי, וניהולה המוסיקאלי בידי
יאיר רוזנכלום. התוצאה היא די מבדרת,
אך לוקה בחסר, בשל חומר שא־נו
עומד על רמה אחידה, אריכות וחוסר־חידו־שים•
המעוניין לצחוק ימצא פה אח מבוקשו.

ו אחת ההצגות המלוטשות ביותר
על בימה ישראלית, היא זו של להקת המחול
3ת* ש 3ע. התמיכה הכספית של
הברונית מוכיחה שכאשר אין בעיות כספיות,
אפשר לחשוב רק על אמנות. משום
כך אפשר למצוא כאן רקדנים העומדים על
רמה בינלאומית, כמו רינה שיינפלד,
משה אפרתי, אהוד בן־דויד ודה-
מים רון. השניים האחרונים נתגלו בשיאם

גום, שהוצג בתיאטרון הבימה לפני עשרות
שנים, עם שינויים מסויימים, שהוכנסו
מחמת התחדשות השפה העברית.
* קרוב לוודאי שההצגה הגרועה שביים
אברהם ניניו בקאריירה שלו היא
רצחהאחותג׳ ורג׳ (תיאטרון
דורות) ,אך מי שסבור שניניו איננו יודע
לביים, הייב להירגע. גם במאי מעולה מ׳
ניניו לא היה מצליח ליצור הצגה ממה
שחיבר פרנק מרכוס, הנושא כותרת
מישנה: חייה של שחקנית לסבית•

בה דרים להרולד פינטר,
הצגה אחרת של בימת השחקנים, מתעלית

עדנה פלידד, בבימויו של עודד קוט•
לר, משחקנית בקומדיה עממית סוג ד׳,
ג׳רמן אוניקובסקי, צבי ירון, הוגו ירדן.

להקת גת-שבע*
במחול איקארוט, השואב השראתו מן המיתולוגיה
ומן הקירקס.
תיאטרון־המחול ענבל מציג הצגה
מלוטשת, היונקת את השראתה מהווי
ארץ־ישראל. הכוריאוגרפיה של המייסדת,
שרה לוי־תנאי, לקטעים כמו רות
בשדה, ודד בר, כן או אדמתי, נעזרת כתפאורות
מרהיבות של דני קרוון ונפתלי
כזם, והינה אכזוטית למדי, לא
רק לתיירים אלא אף לתושבי הארץ.
* רחמים רון ואהוד בן־דויד.

במדינה
פ ב רו א ר 1969
בפברואר— חודש הביטוח — כמו בכל השנה :

בטח חייך ורכו שך

סהר

חבר ת הכיט 1ח המתקדמת בישראל

רו ־יז

אין כתב בעירו התוכנית הטובה ביותר כיום בקול-
ישראל היא לכל הדיעות מגזיו החדשות
היום הזח. חבל רק שאינו מספר גם על
המאורעות המרתקים הקורים בתוכו —
כמו לפני שבועות, כאשר אחד מאנשי
מערכת תל־אביב, ערן שורר, התפטר מתפקידו
ככתב־צבאי.
ערן 39 בנו של עורך דבר לשעבר
חיים שורר, עובד שמונה שנים בקול־ישראל,
מזה שנה אחת בשבועון־הרדיו, והיתר ב־יומן־החדשות
ובמגזין. ככתב־צבאי, תפקיד
בו הוא משמש מאז ,1964 זכה להצלחה
רבה, ששיאה היה במלחמת ששת־הימים,
עת היה עם חטיבת השיריון של אלוף-
מישנה איסקה, והיה ידוע כעיתונאי שהשתתף
כימעט בבל פעולות־הגמול של
צה״ל.
אחרי מלחמת ששודר,ימים, כשהארץ
התרחבה, לא היה באפשרותו של אדם אחד
לכסות לבדו את הנושא הצבאי. לכן הוחלט
בצמרת חטיבת החדשות בירושלים למנות
כתב־צבאי מישני, ולתפקיד זה ניבחר ה־צנחן־לשעבר
רון בן־ישי. אך איש לא טרח
להודיע על־כך לערן ,״הכתב הצבאי הראשי,״
כפי שהיה פונה אליו במכתביו
עמום גורדון, מנהל חטיבת החדשות, שלכאורה
צריך היה להיות ממונה על רון
בן־ישי, להדריך אותו ולתאם איתו נושאים.
הקשששכר. המצב החמיר כאשר
היה רון נישלח לסקר נושאים שמטבע
הדברים צריך היה ערן לטפל בהם, וזאת
ללא ידיעת ערן> בלי התייעצות איתו או
שמיעת דעתו.
הקש ששבר את גבו של ערן היה כעת
תקרית הסואץ הגדולה. לאחר שבמשך לילה
שלם העביר ידיעות מדובר צה״ל למהדורות
החדשות של הבוקר, התברר לו כי
בסיור־העיתונאים לאיזור התעלה, שיצא מ־תל־אביב,
נישלח רון בן־ישי, איש מערכת
ירושלים. הוא ניסח כתב התפטרות מתפקידו
ככתב־צבאי בו־במקום, ולאחר שלא נענה
במשך שבועיים, שיגר שנית מכתב התפטרות,
עם העתק לדובר צה״ל.
כאשר נשאל חגי פינסקר, מנהל התוכנית,
על תגובתו לפרשה, השיב כי אינו צד
בעניין .״אינני יודע מדוע התפטר ערן
שורר,״ אמר ,״ערן משמש כתב־צבאי מזה
זמן רב, וייתכן שפשוט נמאס לו.״
אך משנתבקש טלפונית לאשר או להכחיש
את הטענות שהושמעו, בחר בתשובה
מסוג אחר: הוא פרק את שפופרת הטלפון.
עתה נוחר בקוליישראל כתב־צבאי אחד,
היושב בירושלים, ואילו ממערכת תל־אביב
נילקחה עוד פונקציה חשובה

מ שפט
הם ת ק עו שבין בגב ה אוי ב -מבלי לדעת מה ע מנו להם,

״המשחק הכפול״ בסינרמה בתל־אביב
נשלל הסרטים המלחמתיים המתארים את המאבק בין ״המחנה השמיני׳ של מונס־
:ומרי לבין ״הקורפוס האפריקני״ של רומל במדבר המערבי במלחמת העולם השניר,
אתבלט בייחודו סרטו החדש של הרי זלצמן ,״המשחק הכפול״.
בניגוד למרבית הסרטים על נושא זה, מתאר ״המשחק הכפול״ את הצד האנושי
המואר באור פסיכולוגי חריף. אנו עוקבים בנשימה עצורה אחר מסעה המפרך
׳לחימתה הנועזת של יחידת קומנדו המורכבת מ־ 7פושעים מועדים ומפקדם נץ
זצבא הסדיר (מייהל קיין) ,המשליכים נפש מנגד כדי לזכות בחירותם.
אנשי יחידת מתנדבים זו אינם יודעים כלל שהם נשלחים לקראת המוות הבטוו/
נל־ידי מפקד החטיבה הבריטית המקווה לקצור את פירות גבורתם והעזתם. מס?
־גבורה 600ק״מ בעורף האויב בלב המדבר, המזכיר לנו מאוד מאוד את מרחב*
זיני — במטרה לפוצץ את מתקני הדלק הגרמנים, מלווה מתיחות עזה בין אנשי
זיחידה לבין מפקדם הסדיר מצד אחד ומאידך מתח מתמיד בין היחידה לביו
ורלה המעיק והמסעיר.
הסרט רצוף הרגשת העוול שנעשה לקבוצת המתנדבים, דבר הגורם לנו להזדהות
זתם, ומצד שני דבק המשחק המלוכלך בגיבורים עצמם.
הקו המנחה העובר כחוט השני, משמע :״כדי לחיות בכל מחיר כל האמצעים
כשרים״ .הסרט לא נעדר גם הומור חריף, בפרט בתמונת אונס האחות הגרנהיה.
מי שניחן בעצבים חזקים יבוא על סיפוקו המלא ביצירה קולנועית מעולה זו.

שישה מיליון

ועוד אחד
הגבר נמוך־הקומה והג׳ינג׳י, שכשל החוצה
מתוך בית־הקפה הדיזנגופי כסית,
נתקף רוגז, בראותו גבר זר נישען על
הפולקסוואגן ־ שלו. ללא אזהרה ניגש ה־ג׳ינג׳י
אל הנישען, היכר. אותו בגב ידו
על צווארו. הגבר, מישה רוזנברג 25 נפל
כמו בול־עץ, וראשו נחבט בזווית המידרכה.
כעבור כמה רגעי תדר,מה הבחינו העוב־רים־ושבים
כי מראשו של רוזנברג זב דם
רב, והוא מחוסר־הכרה .״שוטר! שוטר!״
קראו אחדים. למרות השעה המאוחרת —
12.30 אחר־חצות — הופיע במהרה שוטר,
שהחל מכוון את פקק־התנועה שנוצר כתוצאה
מההתקהלות. בינתיים העבירו כמר.
אזרחים את רוזנברג המעילף לבית־החולים
איכילוב, שם נקבע שהוא סובל משבר בבסיס
הגולגולת.
התוקף הג׳ינג׳י לא השתתף בכל ההמולה.
הוא מיהר להתיישב בתוך המכונית,
שאל צעיר שעמד בקירבת מקום :״מה בכלל
קרה?״
הצעיר, יונתן קאי 22 השיב לו באירוניה
:״שום דבר, רק הרגת אדם.״
על־כך ענה לו בביטול :״אין דבר, מתו
שישה מיליונים, ימות עוד אחד.״
שיחדור כמקום מעצר. רק כעבור
דקות ארוכות התפנה השוטר לטפל ב־מתקיף.
היה זר, אליהו גולדברג, שלפני
כעשר שנים נידון למאסר־עולם על השתת
פות
ברצח• דוא נחון, עונשו הועמד על
עשר שנים, והוא שוחרר כעבור ריצוי שני־שליש
מתקופת מעצרו.
נציג המשטרה, שהביא למחרת את גולדברג
לבית־המשפט, ביקש לעצרו לעשרה
ימים, הסביר כי מצבו של הפצוע אנוש.
אך השופט, ד״ר ברונו נחמן יעקובי, דחה
את הבקשה.
ימים אחדים לפני־כן הוציא אותו שופט
פקודות־מעצר נגד ספסרי־כרטיסים. את
גולדברג שיחרר בערבות של 5000ל״י.

מ שטרה
האיש שלא היה

אלברט חביבי היה גאה מאוד במדיו ובתפקידו.
היה זה, בסך הכל, היום השביעי
לשירותו במשטרה. הוא צעד בעליזות ברחוב
אבן־גבירול בתל־אביב, בדרכו הביתה.
כשהתקרב לפינת יהודה־הלוי נדלק לפתע
בקירבו החוש הבלשי, שזה עתה החל
לטפח אצלו: בתוך בית־הקפה הדלי הבחין
בדמות אדם ניצבת ליד הקופד,־הרושמת,
ומחטטת בה.
למרות שהשעה היתר, כבר 1.45 אחרי
חצות, וחביבי סיים כבר את מישמרתו, ידע
שאינו יכול להתעלם מביצוע פשע -הוא
הצמיד את פניו לזגוגית הדלת. הגבר שליד
הקופה הבחין בו, הרים בבהלה ידיים הנתונות
בכפפות בהירות, והחל מתרוצץ
בתוך בית־הקפה כעכבר במלכודת.
הוא טיפס לקומה השנייה של בית־הקפה,
התחמק מבעד לחלון קטן. חביבי דלק

כתכ-צכאי שורר
אולי נמאס?
אחריו בכל כוחותיו, כשהוא שורק במרץ
במשרוקיתו. הוא השיג את הפורץ, ולאחר
מאבק ממושך ואלים התגבר עליו. כעבור
עשר דקות הגיעה ניידת־משטרה, שלקחה
את הפורץ ולוכדו למטה הנפה הצפונית.
כריחה דר* הסורגים. בחיפוש שנערך
על גוף הפורץ לא נמצאו כל תעודות,
והוא לא נאות למסור פרטים על עצמו.
״שמי יוסף נקש זה כל מה שהצליחו
החוקרים להוציא ממנו. הם גם הוציאו
מכיסיו 61.60ל״י, בשטרות ובמצלצלים.
לאחר שנוכחו כי לא יצליחו לשבור את
עקשנותו של האיש, הכניסו את נקש לתאר,מעצר.
השוטר נינו גואטה סגר אחריו את
דלת־הסורגים על בריח ומנעול, עלה לסדר
את הניירת הקשורה במעצרו של נקש.
כעבור חמישים דקות חזר נינו לתאר,מעצר
-דלת התא היתר, סגורה, אך לתדהמתו
גילה כי נקש לא היה בתא .״הוא ברח
דרך הסורגים,״ היתד, מסקנת השוטרים, למרות
שהדבר נראה להם בלתי־אפשרי.
זיהוי כמיזנון. כעבור שלושה שבועות
היה שוב נינו גואטה במישמרת־לילה, כאשר
התקבלה הודעה על קטטה בדיסקוטק פרד-
ריקה. נינו יצא לשם, העלה לניידת או(
שני המתקוטטים, אמנון מגורי־כהן ואמנון
פלשפן. לפתע התבונן בפלשפן במבט מוזר•
״זה אתה שברחת לי!״ קרא לעברו,
והובילו כשימחה לנפה .״עכשיו תשלם
ביוקר,״ הוסיף, בזוכרו כי לו עצמו עלה
המיקרה בבירור מישמעתי, אם כי יצא בו
זכאי.
אך במשטרה טען פלשפן בתוקף. :יש לכם
__הפולט הזה 1642

טעות! אתם מחליפים אותי במישהו אחר!״
אולם למרות דבריו הבוטחים, סירב שייערך
לו מיסדר זיהוי רשמי. לכן הושב
במיזנון הנפה הצפונית, בין 11 שוטרים
לבושי־אזרחית, ולמקום הובא השוטר אל־ברט
חביבי, זה אשר תפס את הפורץ יוסף
נקש. ללא היסום זיהה את פלשפן כנקש.
גם יתר השוטרים שהיו מעורבים בפרשת
נקש זיהו ללא ספיקות את פלשפן.
כך הובא פלשפן 26 בפני השופטת!
המחוזית חנה אבנור, כנאשם בהתפרצות
ובבריחה ממעצר חוקי.
באמצעות פרקליטו, עורך־הדין אליהו
קדר, כפר פלשפן באשמה. על דוכן־העדים
עלו בזה אחר זה השוטרים מ״ליל נקש,״
שטענו כי נקש ופלשפן — חד הם.
אולם לשאלות הסניגור — בעצמו קצין־
משטרה לשעבר — הודה לוכדו של נקש,

שר או חבר־כנסת, נשבעו :״אני מתחייב
לשמור אמונים למדינת־ישראל ולחוקיה,
ולמלא ביושר ובאמונה כל חובה המוטלת
עלי כעובד־מדינה.״
״אני מצהיר חזרו, כל אחד בתורו,
ואז התבקשו גם לחתום על נוסח ההצהרה.
77 עיניים בולשות. לאחר שסיימו
כל המחנכים האדישים להצהיר, כי ימלאו
את תפקידם באמונה, הסביר להם המפקח
המחוזי יעקב ניב, מה יקרה למי שלא יעמוד
בהתחייבותו .״אם מישהו יפר את הנאמנות
— הפירות לא יאחרו לבוא,״ טען בקול
מתנגן ,״ואז גם אם ירצה לחזור אחר־כך
ולהצהיר שוב אמונים — זה לא יעזור כבר.
77 עיניים בולשות אחרינו, המורים. עיניהם
של הורים, של הממונים ושל הילדים.
זיכרו,״ הוסיף ניב בן ה־ 64 בהתרגשות,

מורות בטכס ההשבעה
מי בולש?
אלברט חביבי, כי האיש שתפס נראה בעיניו
בן עדות־המיזרח, ודיבר בטון מיזרחי. גם
רב־סמל אברהם ורון, מפקד המישמרת בליל
הפריצה, פיקפק בעדותו הראשונה ר
הסביר כי ״ברגע זה קש־ ,לי לומר מבחינת
הדימיון שעלו? להיות בין הנאשם לבין
האיש של ההתפרצות.״ רק נינו גואטה היד.
משוכנע לגמרי בזיהוי.
*,,רקליט הציל. בכפילו
סיכומי
הצדדים טען הסניגור כי שולחו
אינו בן עדות־המזרח, דבר שניראה לעין,
אינו מדבר בטון מיזרחי, דבר הנישמע
לאוזן, ואינו בעל ממדי־גיף כאלה המאפשרים
לו לחמוק מבעד לסורגים צפופים.
לעומתו טען התובע, עורך־הדין שימחה
תקוע, כי אין מוטל על בית־המישפט הצורך
לפתור את שאלת הבריחה. הוא ביקש
להרשיע את הנאשם בעבירות שיוחסו לו.
אולם בטרם הכרעת־דין, הוסיף הסניגור
קדר וימוק משכנע .״גבירתי,״ פנה אל
השופטת ,״את מכירה בוודאי את עורך־
הדין גידעון אמיר. אומרים שהוא דומה ליו
כשתי טיפות. לא ייתכן שנפלה גם כאן
טעות דומה בזיהויז״
השופטת חייכה, ובפסק־דינה קבעה :״הנאשם
לא דיבר בטון מיזרחי• העד היחיד,
שטען כי זיהה ללא ספק את פלשפן כנקש,
היה נינו גואטה. למאסה היה חשוב מאוד
לתפוש את האיש שברח לו, ומשום־כך
ייתכן כי טעה בזיהוי באופן אובייקטיבי.
לכן, מחמת הספיקות, החלטתי לזכות את
הנאשם.״
אמנון פלשפן יצא לחופשי, ובמטה הנפה
הצפונית הוסיפו סורגים גם לרוחב דלת
תא־המעצר.
חינוך שבועה
במקום שביתה
חידוש משעשע, או מסוכן, הנהיג בשבוע־שעבר
מ שרד־החינוך, כאשר כ־ 50 מורות
גננות, וארבעה מורים, התכנסו באולם־
ישיבות צר, בקומתו ה־ 11 של בית הדר־דפנה
בתל־אביב, בו שוכן משרד־החינוך.
מרבית הנוכחים רק השתעממו, והיו
מוותרים ברצון על כל הטירחה. כי המעמד
שלשמו התכנסו היה בסך־הכל הענקת קביעות
למשתתפים בו. נוהג הדש, שבא
להחליף את שהיה נהוג עד אז: מורה שעבד
במשך שנתיים, ובמיקרים מסויימים שלוש,
ולא פוטר — הפך לקבוע.
בזד, אחר זה נקראו המורים אל שולחן
הנשיאות. לידו ישבו המפקח המחוזי של
משרד־החינוך, העוזרת הראשית של המפקח,
והמפקחים האיזוריים. הם קיבלו לידם כתב־מינוי
לעובד־הוראה, ואז, כמו בעת מינוי

״ערכו של מחנך בישראל עולה על ערכו
של כל ממלא־תפקיד אחר במדינה!
הטקס המוזר בא כנראה כדי לעצור את
הגל הגואה של שביתות־המורים בארץ.
״אולי שבועה תרתיע אותם מלשבות כלבך
הרבה,״ חשבו בליבב אנשי משרד״
החינוך. לכן זומנה הקבוצה הראשונה של
המצהירים, שבעיקבותיה יאלצי לעבור כל
20 אלף הגננות והמורים בבתי־הספר היסודיים
את חובת הצהרת־האמונים. בתום
המיבצע, ישבע כל מורה שהוחלט להעניק
לו קביעות בפני מנהל בית־ספרו.
יין וקיסמים. את חופר החגיגיות, ואת
העדרם של כמה מוזמנים, ניסו המארגנים
להסתיר במשפטים ארוכים על יעוד ושליחות.
לאחר שהריקו המ-רים־הקבועים
כוסית יין אל קירבם, ואכלו קיסמי־ביגל
מלוחים, הסתיים הטקס.
״חיכיתי לזה 20 שנד״״ אמרה באושר
גננת קשישה, וניגבה במחי־מיטפחת דימעה
שנצצה בזווית עינה. אך לעומתה שאל
בכעס מורה משופם וחבוש קסקט :״בשביל
מה קראו לנו? לא יכלו לשלוח את זה
בדואר?״

דרכי־אדם
ה צי ל צו ל
הבא דרך מקורית לנקום בשכנו, איתו הוא
מסוכסך תקופה ממושכת, מצא החודש הד״ר
(לכימיה) אורי פלדמן 38 מודעה שיגרתית
שפירסם בהארץ, ובה הוצעה למכירה דירה
מרווחת על הר־הכרמל, הביאה לעשרות
צילצולים אל מיספר הטלפון שצויין במודעה.
בעל־הדירה
הנבוך, יוסף מרגלית (,)41
נאלץ להשיב לפונים הרבים כי אין בדעתו
כלל לעקור מדירתו. אולם היה ברור לו
מייד ידו של מי בתעלול.
זבות חתימה. באוזני שופט־השלום
הראשי בחיפה, ד״ר יעקב הנם לוין, גולל
נציג המשטרה את מימצאי החקירה הקצרה,
שנערכה בעיקבות תלונתו של מרגלית.
הסתבר כי פלדמן עמד לפרסם מודעה
נוספת, הפעם במעריב, אך הזמנה זו בוטלה
בהתערבות המשטרה .״הוא התם על טופסי־ההזמנה
למודעות בשמו של השכן,״ הוסיף
וטען נציג המשטרה, שגילה כי עוד קודם
למודעה סבל מרגלית מהטרדות טלפוניות,
אשר בביצוען הוא חושד בד״ר פלדמן.
השופט שיחרר את פלדמן בערבות של
250ל״י עד לצילצול הבא — שלא יהיה
צילצול טלפון, אלא צילצול פתיחתו של
משפט.
כשאפשר למה לא תחסב
גרבי־מכנס ־שיק•
ו־דלילה־ הם מסוג
ב ז־^ .כלומר. הם
יפים וטובים כמו סוג
א אך יש בהם
תיקונים קלים.שאינם
נראים תחת המנפיים
א 1בבית. לכן הם
עולים הרבה פחות.
חפשי אותם וחסכי
כסף טוב.

;!גרבי מכנס| גרבינזכנס[
ידל 1
111ג\

דל רה
| 3.50ל יבלבד| 2.50ל־־יבלבד|

דרושות דוגמניות צילום
למערכת ״העולם הזה״

צעירות בנות ,25—17 בעלות נתונים לדוגמנות־צילום, יפנו
למערכת העולם הזה (רחוב קרליבך ,12 תל־אביב) בימי רביעי,
משעה 13.00 עד .14.00

שינוי כתובת —
מנוי המבקש לשנות את כתובתו מתבקש
להודיע על־כך שבועיים מראש, על״מנת
למנוע עיכוב במשלוח העתון למען החדש

מספד 1642

19.2.1

שנה 33

הדחיר 1 3 0א:

מליון

סוחר החזירים הגדול ביותר בארץ

הוא נציג המפלגה הדתית!
מעשנים חאשיש

75*7