גליון 1643 מתאריך 26 בפברואר 1969

המועדון החדש
של תנו עתה עול ם הז ה — כו ח חדש
(בית ציוני אמריקה׳ רח׳ דניאל פריש )1
ביום רביעי זה 26 ,בפברואר, ב־ 8.30 בערב

שאלות

ערב

ותשובות

עם חברי הנהלת העולם הזה — כוח חדש

אורי אבנרי, שלום כהו, שמואל
סגל, אלכם מסים, פרץ עופר

כאומנות הצילום יש מלאכה הנקראת
פוטוממטאז׳ .כלומר: הרכבת חלקי־תצלו־מים
שונים, כדי ליצור תמונה שלא צולמה
במציאות.
העולם הזה פירסם פוטומונטאז׳ים רבים.
בפעם האחרונה עשינו זאת במיסגרת הכתבה
הדמיונית שלנו, על העלול להתרחש
אם יחליטו הרוסים לפלוש לסיני, ולפתוח
בכוח את תעלת־סואץ. פירסמנו תמונה של
קהל הקורא בליון של מעריב התלוי בקיוסק
תל־אביבי — גליון שלא היה ולא נברא
במציאות, ואשר נשא את הכותרת הראשית:
״היום בו פלשו הרוסים לסיני״ .כותרת זו
(העולם הזה ) 1617 רדתה תוצאה של
פוטומונטאז׳ במעבדת־ר,צילומים שלנו.
כאשר פגשתי אחד מאנשי מעריב, כעבור
זמן, ראה בכך מחמאה.

לפני שכועות אחדים החלטנו להקדיש
מקום קבוע ליצירה סאטירית, העשוייה

בשורה הראשונה של
עסקניות נשואות ומכובדות,
הודבקה
על מושב של שדרנית
בסטודיו של הטלוויזיה,
ו.,אצל אגודת־ישראל, עם ח״ב
פרוש, מדברת נגד הרפורמים״ .כל התמונות
היו פוטומונטאז׳יות, ושום אדם סביר
לא יכול היה להאמין שהן צולמו במציאות.

כדי שתראה את הטכניקה של אמנות
זו, אנו מביאים כאן את הצילום המקורי,
שלתוכו הוכנסה אן. היא עומדת במקום
שבו עמד לוי אשכול, ובאותה פוזה•
עד כמה שאני יודע, רק אדם אחד לא
ראה את הצד ההומוריסטי בתמונה זו. חבר־הכנסת
מנהם פרוש לא רק של העריך
את הסאטירה, אלא שהוא הודיע כי נעלב
ונפגע ממנה קשות. עד כדי כך, שאיים לתבוע
את העולם הזה ואת אורי אבנרי על
סכום אגדי של 240 אלף ל״י.

בשבוע הבא, ה־ 5במרס
ירצה

נמרוד אשל
מנהל אגף הספנות והנמלים

הנושא:

מה קורה בנמלים?
רשמו לפניכם ־

כל יום ד׳ -מיפגש במועדון החדש י

את מזכירתך
דסוף שבוע ארוך
והתקן מכשיר אלקטרוני אוטומטי
שיענה על קריאות הטלפון
אליך בזמן העדרר

ח״ב פרוש ולוי אשכול בתצל*ם המקורי
**-אימן

אנו מספקים גם:

אי ך

* מגבירי טלפון
* מכשירי

הקלטה

זזג ע ת *

עד חממווז המוזמ!

מקצ־עיים

* שרות השכרה ותיקונים של
של כל סוגי מכשירי הקלטה

181ן|ן ן§

;גדימז־ז:

* שרות הקלטה על ם־טים
ותקליטים בסטודיו ובשמחות
מותאם לטייפ שלך.

״רדיו דוקטור״ /

ג?3:יז< יר׳גיז זינו?• גז•ו•>ש8$ר< ׳גג !י?8גי׳ זיו יס

׳היו*1יזמ?$־3-863,70

מ׳*--ו*5מןל 91.^ 1־0

שרות ישראלי להקלטה
ת״א רח׳ שלום עליכם 18
טלפון 244118
בפורים מצטלמים
בצבעים
על טרטי
001011ג ס 0צ

אצל פוטו

״ קר לר רית ״

רחוב אבן־גבירול ,66
טלפון ,231666 תל־אבדב

הכתכה של אן טוכמאייר * !
ברוח הזמנים המודרניים. זהו מדורה של
אן טוכמאייר, האמת העירומה.
מכיוזן שסאטירה טובה קשורה במאורע־ת
אקטואליים, הוקדש המדור האחרון של אן,
שפורסם בשבוע שעבר, לנושא הרשימה
השחורה, הקיימת בטלוויזיה הישראלית.
״אין שום צנזורה פוליטית, אין שום רשימה
שחורה!״ קבעה אן, והוכיחה לקוראיה
כי כל אחד יכול להופיע בטלוויזיה — אם
רק יידע להימצא במיסגרת הנכונה.
והמיסגרת הנכונר, היא ועידה של מועצת
הפועלות, ועידה ציונית הגונה, שימחה של
אגודת־ישראל, החתמת המונים על עצומה
למען יגאל אלון. ברגע שמישהו עוסק בדברים
האלה — לא מפלים אותו לרעה.
והראייה: אן טוכמאייר חודרת לטלוויזיה,
בסידרת פוטומונסאז׳ים מצחיקים ביותר.
היא הודבקה על רקע ״ועידה ציונית״ בחברת
גדולי האומה, הושבה באומנות רבה

ואולי היתד, זו, בכל זאת, דוגמה של
חוש ההומור של ח״ב פרוש? שכן הומור
וסאטירה היו. מאז ומתמיד מפותחים מאוד
אצל יהודים. קשה לתאר שנציג כל-כך מובהק
של היהדות לא העריך את רוח הסאטירה.

אם לא, וח״ב פרוש התכוון ברצינות,
הרשה לי להזדרז ולהודיע לו, חגיגית, כי
לא ריתה כל כוונה לפגוע בו, חם ושלום,י
וכי כל העולם הזה מבקש ממנו סליחה.

ה עו ל ס הז ה 1643

מחיו הבקדון לבקבוק רמשנהה שר
קריסטל ירד מ־ 30ל־ 10 אגורות!
מה־ 16 בפברואר הוזלנו את הפקדון על הבקבוק
למשפחה של כל משקאות ״קריסטל״ מבלי שחל כל שנוי
במחיר ובטעמם הנפלא של משקאות ״קריסטל״.
הרחבת הייצור וגידול הביקוש ל״קריסטל״ מאפשרים לנו
הוזלת הפקדון — לנוחות צרכנינו הנאמנים.
בקבוק ״קריסטל״ למשפחה מכיל 6כוסות ״קריסטל״
ומתאים במיוחד למשפחה הישראלית ונכנס בקלות למקרר.

הוזלה זו חלה על כל בקבוק הנושא
תוית עם המספר .10 כדי למנוע
הפסד לצרכן, נפדה ממנו את
הבקבוקים הישנים במחיר המקורי
של 30 אג׳ שיוחזרו עד ה 1-באפריל.

ספליט סודה׳קריס טל קולה־ליים לימון •אורנג׳דה־פונץ•בלק צ׳רי־פטל״קוקטייל״מטקה קל תפוזים • מטקה קל אטכוליות

מיספר חב ־־ם ערביים בבר פרשו מהמפלגה על רקע

יושמדו עודפי
הדרים?

תוצונן יך

צפוי ל-ץ מצד פרדסנים על המועצה
לשיווק פר* הדר, להשמיד עודפי בררה.
מזג־האוויר הקשה בתחילת החורף גרם להיווצרות
עודפים ניכ-ים של בררה. התעשייה המקומית והשוק
הישראלי אינם מסוגלים לקלוט את הפרי בקצב הדרוש,
לכן עלולה רמועצה להחליט על השמדת עודפים.

מיבצע מיוחד
למעו עיירות הפיתוח
אנשי עיידות הפיתוח מתכננים מיבצע מיוחד למשיכת
תושבי הערים הגדולות לעיירותיהם. בראש המיבצע
עומד ראש עיריית נצרת עילית, מרדכי אלון.

כשלב ־*אשון יוקמו, במרכזי הערים הג־דולות,
ל־שבות־מודיעין כהן יובלו המעונ-
יינים לרכל אינפורמציה על תנאי העבודה
והדיור כעיירות הפיתוח.

אולטימטום
של גולדה לדייו
גובר לחצם של ותיקי מפא״י על משה דיין, שיגדיר
את עמדתו סופית — בתוך או מחוץ למע״י.

כמרכז מערבה זו עומדת גולדה מאיר,
הדורשת אפילו להציג לשר הביטחון אולטימטום,
לפיו עליו להכריע בשאלה זו לא
יאוחר מה־ 1באפריל הקרוב.

בין השאר, ידרשו ממנו התחייבות שלא יופיע יותר
במיסגרות של גח״ל או של ארץ־ישראל השלימה,
ושידרוש מהמחתימים אזרחים למען הכתרתו כראש
הממשלה — שיחדלו ממסעם.
יופעל לחץ גם על מקורביו של דיין, המנהלים עתה
פעילות עניפה של חוגי־בית וקבוצות־הסברה, שיפסיקו
פעילות זו.

ח״ב לכל החיים
אחת ההצעות המשונות ביותר בתולדות הדמוקראטיה
הישראלית תופרח בקרוב, על־ידי חוגים הקרובים להנהגת
רפ״י לשעבר :

שדויד כן־גוריון יקבל מינוי לבל חייו
כחבר-בנסת, ללא צייד לעמוד ככהירות.

אחד הפירושים להצעה זו הוא, שבצורה זו יבקשו
ראשי רפ״י לשעבר להיחלץ מן המצב בו יצטרכו להכריע
פומבית אם לקרוא לאזרחים לתמוך ברשימתו
העצמאית של בן־גוריון — או להסתייג ממנה.

נגד נותני
״הדלק הרוחני״
הריב בין יונים לנצים באגף המפא״יי של מפלגת
העבודה יגלוש גם לאגף אחדות־העבודה של מפלגה זו.
היוזמים: פינחס ספיר וגולדה מאיר, הדורשים ממנהיגי
אחדות־העבודה להרים את קולם נגד יצחק טבנקין.

בשיחות פרטיות, חיוו במה מראשי
מפא״י לשעבר את הדיעה, שאסור לתת
לטכגקין ולשופרו הזוטר, להיות ״נותגי
הדלק הרוחני״ של התנועה למען ארץ־
ישראל השלימה.

משבר ברקו״ח
החלה תסיסה בקרב הערבים של רק״ח, המאיימת
להתפתח לממדי משבר במפלגה.

התסיסה באה בגלל הפילוג בעולם הערבי,
בו תומך חלק כהחלטת מועצת הביטחון
וחלק ככיבוש מזויין של ישראל, כפית-
רון לבעייה המרחבית.

חיבה יתירה
לסיירת חיב״ה
ביום א׳ השבוע נכנסו לתפקידן החיילות־ד,שוטרות
הראשונות של סיירת חיב״ה (חיילות בשירות המשטרה).
הן מסייר־ה בין היתר בתחנה המרכזית, בש־ק הכר־מל,
בשוק החשמונאים ובכניסה לבתי־הקולנוע בתל״
אביב.
הפירות שקצרה משטרת תל־אביב מעבודתן עד כה :
מעצר ערב• מהרצועה ששומט בתל־אביב ללא רשיון
מתאים, ומעצר שני צעירים שנטפלו לסיירות חיב״ה
החביבות ברמזים לא־מוסריים במיוחד.

הכל יבחרו בכל
למרות שהוחלט להקפיא את עצם הרכבת רשימת
־,מועמדים של מע״י עד לחודש אוגוסט, מתנהלים כבר
:מלוא תנובתם התימרונים לק־
:יעת דמוהה של הרשימה.

נקודת־מחלוקת עקרונית:
כיצד יובטחו לרפ״י
0ף 22 סן המועמדים ה־ייאליים,
ששוריינו לה
כעת חתימת הסכם האיחוד.
פעילי רפ״י לשעבר,
בראשות שמעון
פרם, ת־בעים לעצמם את
הזכות לקבוע כנפרד את
הנציגות הזו. ואילו פינחס
ספיר טוען, כי איתם
22<£ייבחרו אומנם מכין
חברי -פ״י לשעבר -
אולם ה־בר ייעשה בבהירות
חשאיות על-ידי
כלל נציגי המפלגה, ולא
ק נציג* רפ״י. סיסמתו :״הבל יבחרו בבל״.
בצורה זי הוא מקווה שיוכל
להכניס לרשימה, על־חשבון המקומות
המדעים לרפ״י, גם כמה
פ״יסטים שיהיו מוכנים לעבור
לצד ההנהגה הוזתיקה. עוזר לו
בכך: יוסר אלמוגי.

:ציג ערבי
:וברע באדם
נשקלת אפשרות של
צירוף חבר ערכי למיש-
לחת יש־אל כאו״ם.

יועצים לענייני הסברה הגיעו למסקנה, שצירוף כזה
עשוי להועיל לדמותה ש? ישראל בחו״ל, למרות שלא
תהיה לצירוף זה משמעות מדינית או שינוי הקו הישראלי
הנוכחי.

תוכנית החומש
של בקור
מזכיר ההסתדרות אהרן בקר יניח בקרוב בפני הוועד
הפועל תוכנית חומש יומרנית, שתציג אותו בעיני
הציבור כאחד ממעצבי הכלכלה הישראלית.

מטרת התוכנית: להבריא ולפתח את
המשק של ״חברת העובדים״ ,ולהשתדל
לחסל או לצמצם את ההפסדים ממיפעלים
תעשייתיים הסתדרותיים.

יבוטל מעמד
משקיפי התנועה?
שאלת מעמדם של ״משקיפי התנועה״,
המתנדבים לדווח על עכירות-תנועה, תועלה
כק־וב לדיון מחודש.
בהזדמנויות שונות הועלו תלונות כי מכוניות נושאות
שלם משקיף תנועה נמכרו מבלי שהשלט יוסר
מהן, והתנהגות בעליהן החדשים של כלי־הרכב איננה
הולמת משקיפי תנועה. כמו כן מתלוננים נהגים שקיבלו
מכתבים מהמועצה למניעת תאונות ובהם דו״ח על
עבירת־תנועה שעברו כביכול, שהמשקיף ניצל את מעמדו
כדי להיפרע בדרך זו מנהג שהתווכח איתו.
כמה חברות ציבוריות שנהגו להעמיד לבירור נהגים
שקיבלו דו״ח ממשקיף, חדלו מנוהג זה, לאחר שהתברר
במיספר מיקרים כי התלונה לא היתד, מבוססת.

כמינהל הבטיחות נוטים לקבל את הדי־עה
בי משקיפי התנועה לא השיגו את
מטרתם והיחס לפעולותיהם מצד הנהגים
איננו רציני.

שופט מחוזי חדש צפוי מינויו של שופט מחוזי נוסף בבית־המשפט
המחוזי בתל־אביב.

מועמד לתפקיד זה המשפטן הצעיר שלמה
לוין, המכהן עתה כרשם בית-המשפט המחוזי.

מכתבים
פעולת־תגמול מסוג חדש
ברצוני להציע דיר לתגובה ישראלית על
תקיפת המטוס בציריך.
באמצעות * מטוסי יירוט ישראליים, יש
לאלץ את המטוסים הטסים בקו קהיר, ויתר
מטוסי החברות הערביות — סוריה, לבנון
— לנחות נחיתת־אונס בים־ר,תיכון.
כדי שהנוסעים לא יטבעו, יש לפזר מסביב
למטוס חגורות הצלה.
יחד עם זאת, יש כמובן, לתת הודעה
רישמית על סגירת הים־התיכון לקווים ערביים.
מטוסי
הערבים נידונו לטביעה!

אלמוני,

#ד 111^ 1

1111111

תל-אביב

עתיד המדינה

איש חשוב בציבור הישראלי אמר שהסיבה
לכך שממשלת־ישראל אינה רוצה
בשלום, הוא הפחד מהפיכת המדינה —
למדינה לוואנטינית.
אינני יודע אם זאת הסיבה. אך זה ש־ממשלת־ישראל
אינה מעוניינת בשלום, הפך
מזמן, לדעתי, לעובדה.
ואלה
המאורעות
ההיסטוריים שהיה
בהם כדי לקרב את
השלום, אך ממי
שלת־ישראל לא ניצלה
אותם, או יותר
נכון, דחתה אותם:
(א) כמה שרים
בממשלתו של משה
שרת ז״ל חיבלו ב־מאמצו
של ראש־ה־ה
רוץ
ממשלה דאז, להגיע
להסכם סודי עם
עבד־אל־נאצר, בתיווכו של הלורד מורם
אורבך.
(ב) ישראל סיבכה את עצמה, ללא כל
סיבה מוצדקת, במלחמת־סיני (למען אותם
שליטים בצרפת, המתנכלים לנו כיום) ,בו
בזמן שחודש לפני המיבצע הכריז נאצר
כי עמדה ניטראלית של ישראל — תקרב
את השלום בצעדי־ענק. יש לציין שבן־
גוריון השיב להכרזה זו, מעל עמודי דבר,
כי ישראל תשאר מדינה ניטראלית. אך
האמת היתר, שבאותו שבוע חתם בן־גוריון
על ההסכם עם גי מולה — להתקפה על
מיצריים.
(ג) הכרזתו של נשיא תוניסיה, בורגיבה,
היו בה תיקוות רבות. אך ממשלת־ישראל
זילזלה בה, על־אף שבורגיבה הכריז את
אשר הכריז בהסכמתו של נאצר.
(ד) אחרי מלחמת ש שת־הימים יכולה
היתד, ישראל להשיג את השלום — אילו
רצתה. אך בהעמידה תנאי מגוחך (משא־ומתן
ישיר) ,ידעה שהערבים לא יקבלו
תנאי זה•
כל זה מוכיח שהממשלה הישראלית אינה
בעד שלום.
היא מדברת על שלום ומחזיקה את אותם
חברי־ממשלה שנכנסו אליה בעת המלחמה.
על כן, לא יתכן, לדעתי, שלום — עם
ממשלת מלחמה.

יוסף חרוץ,
תובע או תוכעת

§11ן§§ן ן 1

אשקלון

ל׳ יע

0 0 ^ 0

בשבוע־ שעבר הודיע ח״ב פרוש מאגודת־ישראל,
כי הוא עומד לתבוע את חעולם
הזה, על פירסום

תמונתו בצוותא עם
החזה של הגברת אן
(גיליון
טוכמאייר

וכד׳־נד*

*0י* ה *36

.)1642

לדעתי על הגב׳ לתבוע טוכמאייר
את העולם הזה לדין
על פירסום תמונתה
(עם החזה הנ״ל)
בצוותא עם הרם
פרוש.
ועליה לדרוש לא
120 אלף ל״י, כי-
אם הרבה יותר,
בשל הנזק שנגרם לה, ושעוד ייגרם בשל־

;ב-ברנד• משובח הידוע בעולם
עכשיו 4בי שראל!

ס סוו ץ ״׳ יוגדין 1 3 0־11־* הנדוד* 3ש

עליזה רוזן, באר־שבע
נגד כפייה דתית:
אני מסכים לדברי הקוראים שהגיבו על
מכתבי (נגד כפייה דתית) וטענו כי רק
הדת שמרה על יחודנו כעם משך 2000
שנות הגלות.
אך כיום אנו חיים במדינה משלנו. ואני
(,כרבים אחרים) דורש הפרדה מוחלטת
(המשך בעמוד )6

פרסום ר.ד.ר נתניה

אי לו ם: מו ט 1ן

מכתבים
(המשן מעמוד )5

בין הדת (המייצגת את הניוון, לפי אלה
שמייצגים אוחד {,לבין המדינה, ואני דורש
מדינה מתקדמת ומודרנית.
אלה הרוצים להמשיך לחיות כפי שחיו
בגטו לפני 300—200 שנה, יבנו להם גטו
ויחיו בו! *
אך אל יכפו •את על אחרים!
ואני שב ודורש: קיום תחבורה ציבורית
בשבת, תחנות־דלק הפועלות בשבת, וחשוב
מכל: אל לגורמים דתיים להתערב
בחיי החילוניים שאינם רוצים בהתערבות
כזו!

יוסף ט,.

בת־יס

זבל :
תשמעו: את התירוץ שלכם שאתם ״מדווחים
רק עובדות״ אני כבר מכיר. אבל זוהי
חוצפה גסה לדרח גועל־נפש, על־ידי הגשתו
כמו שהוא ישר לפרצוף הקורא.
כוונתי לצילומי העירום המסריחים של
ג׳ון לנון ונקבתו (העולם הזה .)1638

עצמו והצליח לפלוט המון שטויות, שכל
דמיון ביניהן ובין ״הומור״ הוא מיקרי
בלבד.
אנו מייעצות לאמן הנכבד להקשיב להקלטה
של תוכנית זו, ולעשות לאחר מכן את
חשבון־הנפש.

טל אפל, אילנה וינרב,
ליאורה שלאכטר, טבריה
הטלפון המייוחל
הנני רוצה לפנות, מעל דפי עיתונכם הנכבד,
למנהל שרותי הטלפון בתל־אביב.
אני אדם קשיש, בן ,76 ערירי, ומתגורר
בצריף בודד בשכונת הרכבת 39 בתל־אביב.
פניתי מזמן למנהל שרותי הטלפון בדואר,
וביקשתי טלפון• הצגתי תעודות רפואיות,
המסבירות את מחלתי. כן הצגתי הוכחות
שאני איש בודד, ללא משפחה וקרובים.
הובטח לי שבעייתי תוסדר בקרוב: אך
ה״קרוב״ הזה מתמשך כבר כמה שנים.
יום אחד כאו אנשי שרותי־הטלפון לקירבת
ביתי. שמתתי, כי חשבתי שבאים להרכיב
לי את הטלפון המייוחל. אך מה רבה היתד,

׳סססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססס

זוועה ביבנה !

ת מונ תהש בו ע

לפגי שמחליטים — הכרחי
לבקר בחנות ״פזגז״ :שם מוצג
המבחר הגדול ביותר של
תנורים לכל גודל מטבח, ולכל
תקציב, בנוסף למבחר עשיר
של כיריים מודרניווג

צילמתי תמונה מזעזעת זו לפני כמה חודשים.
אומנם מאוחר, אך לדעתי מסמלת התמונה את המצב בעיירה יבנה, שהיא
בחדשות כיום (לא לטובה).
אם יאן פצלאך מצ׳כוסלובקיה התאבד למען החרות, הרי צעיר זה 14״אולץ״
להתאבד מש־ם שהנוער ביבנה מחפש בריכה, ובמקדם זאת יש המון בחי־כנסת.
לכן, נכנס נער מיסכן זה למיקווה המים של מקורות, וטבע.
אולי כזעקד, לחוסר מקומות לחינוך ובידור הנוער ביבנה, הסובל בגלל דיעות
מפלגתיות והזנחה מהמועצה המקומית יבנה.
באם אזכר בפרס של 10ל״י, הרי זה עצוב לי, אך אשמח משום שהתמונה
תופץ ותוכיח ״ליושנים״ מה נגרם למיטב הנוער.
אם אזכה, אני מבקש להעביר את הכסף למוסד־צדקה, או משהו דומה.

אלכרט ואנונו,

יבנה

י • תמונת השבוע — ראה תצלום — מזכה את הקורא אלבוט ואנונו בפרס
של 10ל״י. הפרס הועבר לאיל״ן.

^ 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 6ג x x x (0 0 0 0 0 0 0 0ג x x 3 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 ^ x ^0 0 0 0 0 0כ
כל אחד יודע שמשתנה ציבורית מסריחה.
אכזבתי, כאשר אמרו לי שהם באו לעבוד
בשביל המשפחה השכנה.
אין שום צורך להגיש אותה לקורא (״היקר״)
להרחה.
אין עיני צרה בשכנים: אך הם משפחה
אני מציע לקוראים המרגישים כמוני, ושגדולה
ובריאה, ואילו אני הקשיש ור,ערירי,
לא רוצים לווהר לגמרי על השבועון,
מי יודע כמה זמן עלי להמתין עוד.
להצטייד בסכין גילוח ולחתוך את קיטעי
אינני מבין את דואר ישראל.
הזבל — כמו שעשיתי אני.

ז. ישי,

.העולם הז ד שבועוןהחדשותהישראלי
המערכת והמנהלה: תל־אביב, רח׳ קרליבך , 12 טלפון 5־,30134
ת.ד • 136 .מען מברקי: עולמפרם • דפוס משה שהם בע״מ,
תל־אביב, רח׳ פין • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע״מ• .
העורך הראשי: אורי אבנרי • המו״ל: העולם הזה בע*מ.

חולון

שטויות !
אנו מורות־חי־לות המשרתות בטבריה.
הקשבנו ביום דרביעי ,5.2.69 ,בערב, לתוכניתו
של אור* זוהר ,״איתכם בתורנות,״
ששודרה בנלי צה״ל.
אורי זוהר התעלה בתוכנית זו מעל

ליאון אפשטיין,

תל־אביב

עדייה ערבית
לעמי ערב אין טיפת הגינות כלפי אחיהם
הפלסטיניים!
מאה מיליון הערבים החיים מהאוקיינוס
ועד המיפרץ אינם עושים את הצעד היחיד*

שיביא שלום לארץ הקודש — והוא: להעלות
את ערביי פלסטין לארצותיהם.
אנו נאלץ את הערבים, שואפי הצדק,
להבין שלנו אין ארץ אחרת ולכן לא נזוז
מכאן!
לעומת זאת נמצא ברשות הערבים ׳חלק!
לא מבוטל מכדור הארץ. משום כך יש
להעלות מייד את מיליון וחצי הפלסטיניים
לארצוודערב!

ישראד בר־־דג,
המלחמה התרבותית

חולון

הפסל יגאל תומרקין מציע לקרוא לאורי
ליפשיץ — תומריאן
(העולם הזח , 1640

.)1642 אני מציע שנשנה
את שמו שע
תומרקין לתם-מר־קין.
מזה 15 שנה
הוא מפסל ומצייר
את אותם הפאטד
טים — משום ש־על־אף
כישרונו, הוא
פוחד להיות אמן
של ממש, ולהפסיד
הפופולאריות את שלו.
אז מהיום — תם־

משי

יעל 31,משי,
תיקון עובדות

ואשון־לציון

הנני להתייחם לכתבה שהופיעה בחעולם
הזה 1637 במדור דף תשקיף, תחת הכותרת
״סניף אייר פראנס בתל־אביב בפני
חיסול?״ ולהודות לכם על העניין שאתם
מגלים בחברתנו. אך, יחד עם זאת, מודה
הייתי לכם לו הואלתם לתקן מספר עובדות.
מעולם לא היה בכוונת חברתנו, ואף
עתה אין אנו מעיינים באפשרות הפסקת
טיסותינו לישראל וממנה, ואף לא בסגירת
סניפינו בתל־אביב, ירושלים וחיפה.
מספר נוסעינו לישראל וממנה המשיך
לגדול בשנת ,1968 על אף הפסקת פעולותינו׳
שנגרמה כתוצאה מהמאורעות שפקדו
את צרפת בחודשי מאי־יוני אשתקד. להלן
נתונים מספר על תנועת הנוסעים בקווי
חברתנו לישראל, בשלושת השנים האחרונות•׳
56.000
— 1966 נוסעים,
56.407 — 1967 נוסעים,
81.000 — 1968 נוסעים.
נכון כי חלק מכירותינו באמצעות סוכני
נסיעות מגיע לכ־ס/״ ,90 וזה בהתאם למדיניות
חברתנו העומדת על פיתוח יחסינו עם
סוכני הנסיעות, בהם אנו רואים מתווכים
הכרחיים ורצויים בשל השרות הרחב אותו
הם מגישים לציבור.
כ. מיקד, נציג אייר פראנם

0ה1 1 1/1
> ־׳י• 1נ די ] 101ך1
ו ק וח

בישראל, תל־אביב
• הנתונים המצויינים במכתב של חברת
אייר פראנס אינם מתייחסים לתקופה ש לאחר
הטלת האמברגו על מישלוחי־נשק
לישראל. כמו־כן, הנתונים הללו מתייחסים
למספר הנוסעים בקווים לישראל בלבד,
בעוד שבדף תשקיף דובר על קווי החברה
בכלל, כשהכוונה ליהודים ולא־יהודים רבים
שהפסיקו לטוס באייר פראנס מאז יוני 67׳.

]111111

00X4

ריוזען יג, ב חנ רי ר חנ המרבמרררב ברח בי האך־נן

מיפקד השדים
אני משביע אותכם בכל היקר לכם: תדפיסו
את הקריאה שלי:
במיקרה או שלא במיקרה, האותיות המרכיבות
את השם ״מאפיה״ זהות עם שם
מפלגה שהיתר, גדולה בעבר, ועכשיו היא
עוד יותר גדולה.
הפקדים שלה סורקים כל בית, לפי תוכנית
מבצעית מעולה.
השיטות הן לפי הסדר עתיק הימים הנהוג
בארצות בהם שולטת המאפיה.
מה הם רוצים? שתשלם את מס המפלגות
החדש, ואת המס הקודם שהיית משלם למפלגה,
גם כן.
אני פונה את הפקדים: אנא הפסיקו את
מיפקד־השדים שלכם!

אלכרט זנורי,

למד אנגלית באנגליה
תוך בדי עבודה
אנו נשיג לך או ת ה

טירת הכרמל

טעות לעולם צודקת
״גולשים מתכוננים לצאת להחליק על שלגי
החרבון.״ (כותרת לתמונה ב״הארץ״,
)23!2

יצחק שגיב,

רמת־גן

זכות קדימה במדור זה תינתן
רמכתכיהם של קוראים המצרפים
את תצלומיהם למכתבים.

מיפרז
מ ט׳ 15/68
בדבר עבודות בנייה, עפר,
כבישים, מתכת, קונסטרוקציות
חשמל, ביוב ומים.

אין דרך טובה יומר לרכוש שפה או להשתלם בה, מאשר
שהייה במקום לתקופה של שנה או שנתיים.

פרטים עלכלהמיכרזים המתפרסמים
בארץ תמצא ב״מיכרזים״ ,שרות
תלת־־ימי למשתתפי מיכרזים פומ־גיים.

אם_את
אחרי שרות צבאי ורצונך לרכוש את השפה תוך
כדי עבודה, פני אלינו: עמית רח׳ שמריהו לוין 4ת׳א
טל.240031 .

שלח דגי־ מינוי בפך 58ל״י ל״מיכ־רזים״
,ברזילי ,4ת״א טל 623830 .
ותקבל — במשך שנה — כענייים
בשבוע את לקט המיכרזים ואת
שמוה הזוכים בהם.

בעולם
סטודנטים

י עג
או מוו ת

אוניברסיטת נאנטר, השוכנת לא הרחק
מפארים, ואשר בה פרצו מאורעות מאי
1968 שהסעירו את צרפת, היתד, שוב כמרקחה.
היה זה כאשר הכריזו הסטודנטים,
אליהם הצטרפו המרצים, על שביתת־רעב
נגד ״הגורילות״ — הבלשים ושוטרי־החרש
שהוחדרו אל הקאמפוס.
היום בו הכריזו על שביתת־הרעב שלהם,
היד, יום היסטורי. כי בדיוק 50 שנה קודם
לכן הכריז ראש־העיר קורק שבאירלנד, מק־טווינה,
על שביתת־הרעב שלו, שהיתר, הראשונה
בעולם.
יתכן כי הסטודנטים הצרפתיים לא ידעו
כי שובת־הרעב הראשון לא הצליח להחזיק
מעמד זמן רב. כעבור ארבעה שבועות
נפח את נישמתו.

בריאות

מחלת
ה רו פ אי ם

בשבוע־שעבר התברר כיצד הגיעה שפעת
הונג־קונג לאירופה. מומחי־הרפואה הם שהעבירו
את הנגיף.
הם לא עשו זאת במתכוון. היו אלה
משתתפי־הקונגרס השמיני של הרפואה הטרופית,
שנערך לא־מכבר בטהראן, פרם.
בקונגרס דולו 44.1אחוז — 372 רופאים
מתוך 844 המשתפים, בשפעת הונג־קונג,
ונטלו את הווירוס א 2 .איש־איש
לארצו.
הם יכלו לפחות להתנחם בעובדה כי
משפעת הונג־קונג אין מתים.

בראזיל
ל ר או ת
א ת דיו
ו ל מו ת
חמישה ימים ארוכים נמשך הקארניבל
המסורתי בריו־דה־ז׳נירו. חמישה ימי עליצות,
שימחה וחינגת־המונים. הוא נערך
בדוחק וצפיפות רבה, ואף מזג־האוויר לא
האיר פניו לחוגגים. ליתר דיוק — הוא
האיר יותר מדי: החום היה כבד מנשוא.
מלבד חמשת ימי האושר וההתעלות מטרדות
העולם הזה, הביא קארניבל ריו־דה־ז׳נירו
גם תוצאות אחרות 74 :הרוגים ו־
8000 פצועים.
הם, לפחות, מתו בשימחה.
צרפת כלב
מי שמציל

ד 1בקר 1יאל

£5־ח= <1^ 6 511£ 010/\ 6

נביחותיו של ממבו, כלבו הקטן של העיתונאי
הפריסאי המפורסם ריימון קרטייה,
עוררו בלב בעליו חשד כי הכלב הנובת
אינו נושך, אבל חושד. הוא פתח את דלת
ביתו, וראה את ממבו רץ לעבר הגן. קר־טייר,
מיהר בעיקבותיו, גילה בגן מיזוודה
גדולה, ולידה זרוקה תפונה. כשפתח את
המיזוודה, ראה שהיתר, מלאה בתמונות.
התמונות היו שייכות לשכנתו של קר־טייר״
הרוזנת דיאנה גאייר דה־לאבאלדן,
ששהתה אותו זמן בפלורידה שבארצות־הברית•
חקירת המשטרה העלתה כי הפורצים,
שנמלטו, מן־הסתם בשל נביחותיו של
ממבו החשדן, בחרו בתמונות היקרות ביותר
מתוך אוספה של הרוזנת, ששוויו נאמד
ב־ 1.5מיליון פראנק }מיליון ומאה ועשרים
וחמש אלף ל״י).
הסום היקר. כאשר חזרה הרוזנת
לביתר, בשדרות מרשאל מאנורי, כמה ימים
לאחר סיכול הגניבה, לא ידעה עליה בכלל.
כאשר סיפרו לה על ממבו הקטן שהציל
את אוספד״ קראה בהתרגשות :״ומר, עם
דאגובר? לא קרה לו שום־דבר?״
כי דאגותיה של הרוזנת דה־לאבאלדן
נתונות לבן־טים וחיד״ הסוס דאגובר, שזכה
בחמישה פרסים ראשונים בתחרויות־מירו־צים
״לונג שאם״ על־יד פאריס.
״כל הכבוד לכלב,״ אמרה ,״אבל את
הסוס אני אוהבת יותר מכל!״

^ צועת״עזה הפכה מוקד תנועת־ההתנגדות של ערביי
ן פלסטין קמדינת־ישראל.

של החבלנית מציריך. הם הפכו שם לאויבי־ישראל המושבעים
ביותר, לכוח מורד וממריד, לחיל־החלוץ של אירגוני־החבלה
— כמו החבלנית מציריך.

מן הרצועה באה החבלנית, שהשתתפה בהתקפה על המטוס
בציריך. מחאן־יונים.
ברצועה נהרגה האשה הראשונה שנפלה מכדורי צה״ל
בעת הפגנה, ברפיח.
ברצועה נפצעו למעלה ממאה תלמידות, בעת הפגנה המונית
אחת. בעיר עזה.

אחדים עכרו לגדה המערבית, וממלאים שם
תפקיד דומה.

מוקד מסוכן.

מרצועת עזה פשטה תנועת השביתות, השבתת
כתי־הספר והפגנות־הנוער דכד רחבי
הנדה המערבית.

רצועת־עזה היא מוקד מעשי המיקוש, הטלת הרימונים
ושאר מעשי־טרור יומיומיים. הם עשו פחות רעש ממכונת־התופת
במחנד,־יהודה או ממיטען חומר־הנפץ בשופרסל אך
הם מסוכנים יותר, באשר הם חלק ממערכה שיטתית, רצופה
וממושכת.

אך בסך־הכל עזבו די מעט. התמונה הדמוגראפית לא
השתנתה. ובאחד הימים סגרו הירדנים את הגשרים בפניהם
— והתנועה פסקה.

התושבים נשארו. הרעב נשאר. השינאה
נשארה. הטרור התחיל.

^ אן ישאל הקורא הנאור: מי החליט על מדיניות אווי^
ליה זו? מי הם הכסילים שקבעו קו זה?

שהרי המדיניות נראית כאילו הומצאה על
ידי יאסר עראפאת בכבודו ובעצמו -כאילו

בה יוקדת ולוהטת השינאה הגלוייה, שעדיין לא הגיעה
לרחבי הגדה המערבית.
בה מתגבשת ההתנגדות הפעילה.

^ אחרונה, באיחור של שנה וחצי, נסעו הרבה אנשים
/טובים לרצועה, וחזרו חכמים ונבונים, כשבפיהם התשובה.

המלחמה
של הנוער בעזה שוב אינה נגד
הרעב. זוהי מלחמה נגד בלייה לאומית -נגד
מדיניות המבקשת להוציא את דצועת-עזה
מתחום שטח־המחייה •טל העם הפלסטיני, ול
צרפה למדינה השנואה עליהם.

העניין הוא פשוט: בעזה רעבים ללחם.
ברצועה חיים מאות אלפי אנשים, ואין עבודה.
המצב הכלכלי הוא ירוד, ירוד הרבה יותר מאשר בגדה
המערבית.

הכל ברור, הכל מובן.

מבחינה זו, מד, שקורה בעזה הוא ביטוי להתעוררות הלאומית
של בני פלסטין. זוהי תנועה נגד הסיפוח, תנועה
למען הישארות עזה בתחום פלסטין.

ואס יפתרו את הבעייה הכלכלית, אם יספקו עבודה ולחם
— רכל יבוא על מקומו בטלום, ואהבת ישראל תשכון בעזה
בכל שדות פלשת.

ושום דבר לא יחסל תנועה זו, זולת פיתרון
הפעייה הפלסטינית עצמה, בצורה שתתקבל
על דעתם ועל ליבם -טל הפלסטינים.

צר לי שעלי להפריך אופטימיות ורודה זו.
אין לה שחר.

*8ודם כל, המצב הירוד בעזה אינו פרי המיקרה.
\ /הוא לא נפל מן השמיים.
לא במיקרה רעבים בעזה. לא במיקרה אין שם עבודה.
לא במיקרה המשכורות שם הן מתחת לרמת־ד,מחייה המינימלית.

השיבות מכרעת להבנת הדברים הקורים בעזר,
— כי מה שקורה שם ודום, עתיד לקרות מהר בגדה המערבית,
אם ננקוט שם באותו קו.

הגדה שקטה יחסית. אין המצב בשכם, ברמאללה
וכחכרון דומה למצב בעזה, בתאך״
יונים וכרפיח.

כל זה ישנו, מפני שמישהו רצה שיהיה כך.
מישהו היושב בירושלים.
מישהו קולקטיבי.

מדוע?
האם רק מפני שהמצב הכלכלי שם שפיר יותר?

מישהו שרצה ליצור מצב מסויים, כדי להשיג
תוצאות מסויימות.

רוזן! בעוה •.ר עב ודגל

מישהו שאמנם השיג תוצאות — אך תוצאות שונות מאלה
שקיווה להן.
ז פני יטנה בדיוק, לקראת הדיון על משרד־העבודה,
/שאלתי את אחד מראטי המשרד: מדוע זה משלמים
לפועלי־דחק מרצועת־עזה שכר נמוך הרבה יותר משכרם
של פועלי־הדחק מן הגדה המערבית — ששכרם שוב נמוך
בהרבה משכר פועלי־הדחק בישראל?
סיפרתי לו ששוחחתי באותו יום עם פועלי־דחק שעבדו
באחד מכבישי הדרום. עבדו שם — זה בצד זה — פועלים
מחברון ומעזה. הפועלים מעזה קיבלו שכר־רעב ממש, בעוד
שהפועלים מחברון, שעבדו באותו מקום ובאותה עבודה
ממש, קיבלו שכר סביר יותר.

הומצאה על-ידי ״אל־פתח״ ,למען מטרות ״אלפתה

הפקיד השיב לי ברורות: זוהי המדיניות.

שיסתלקו למיזרח־הירדן. או לפחות לנדה
המערבית.

לכן מראים לפועל מעזה כי הוא יכול לקבל שכר הרבה
יותר גבוה, באותה עבודה, אם יעתיק את מקום־מגוריו
לגדה המערבית, למשל — למחנה־הפליטים הריק־ברובו ביריחו.

למדיניות
זו היו הישגים מעשיים. כמה אלפי
אנשים כאמת עזבו את הרצועה.
רבים מהם עברו את הירדן מיזרחה — כמו משפחתה

וזוהי רק ההתחלה.

מעשה גורר מעשה, בהיגיון אכזרי ועיקבי.
יתר על כן: אפילו ישתפר השכר ותצטמצם האבטלה —
שום אדם ברצועה לא ישכח כי גורלו נחרץ, אי־שם, לסיפוח•

המדיניות
היא להרעיב את הרצועה. ליצור שם תנאי־מחייה
קשים יותר.
כדי שתושבי עזה, ובייחוד תושבי מחנות־הפליטים, יסתלקו
משם.

כלומר: להעביר את 200 אלף הפליטים למקום אחר, לעמאן
אי לשכם• כדי שיישארו ברצועה ד,מסופחת לכל היותר
200 אלף בני־המקום המקוריים.
מכאן השכר הירוד, עידוד ההסתלקות, השיטות של ״היד
הקשה״ — שהביאו לפתיחת מעגל־הקסמים של טרור
שינאה וגמול, הריגת חיילים והריגת מפגינה, ידוי־אבנים
מידי תלמידות ומהלומות־אלות על ראשי תלמידות.

מעגל-קסמים כזה הוא המצאת השטן. לב־שהוא
נוצר, קשה מאוד לפרוץ אותו.

מדוע?

למספחים אין בל חשק להבניס למדינת־ישראל
400 אלף ערכים. הם רוצים לרוקן את
.הרצועה, לפחות עד כדי המחצית.

* * ה ייטתנה אם תחליט עתה הממשלה להסיק לקח מן
/ 3המצב שנוצר — באשמתה שלה — ותשתדל לספק לבני
הרצועה עבודה, לשלם להם שכר סביר, ולשפר את התנאים
במקום?
קשה לדעת.

כקיצור: דווקא הרצועה, הרחוקה כיותר
מבסיסי החבלנים בירדן, בסוריה ובמצריים -
היא שהפכה לב התנועה הפלסטינית העויינת.

תיכניודאלון כוללת את סיפוח הרצועה. מפה של ד,תוכ־נית,
בד, מסומנת רצועת־עזה כחלק מישראל, הודפסה (באישור
השר) בשבועון סיי ם, והגיעה לכל העולם — וגם
אל העיר עזה עצמה.

אבל לא עראפאת החליט, ולא טובת
עיני המחליטים.

אל־פתח

זוהי אשלייה גמורה.
היתד, לנגד

ההחלטה נתקבלה בצמרת המדינה -במנד
•טלת-ישראל.
מדוע? מה היתד, הכוונה?

פיטוטה מאוד: לרוקן את הרצועה, עד כמה
שאפשר.
מדוע?

כדי להקל על סיפוח הרצועה למדינת־ישראד.

** ממשלת״ישראל נטוש ויכוח אישי חריף בין סיפו־
*2חיסטים מסוגים שונים. כל אחד מן השרים רוצה לספח
משהו — מי פחות, מי יותר, מי הכל.

אכל יש הסכמה מוחלטת כין כל שרי הממשלה,
ממנחם בגין עד פינחס ספיר, על נקודה
אחת: שיש לספח את רצועת־עזה לישראל.
מאיר יערי ״המתון״ הסתער בשבוע שעבר בשצף־קצף על
פינחס ספיר, מפני שזה שכח להזכיר, באחת מהצהרותיו,
כי אנו עומדים לא רק על סיפוח ירושלים ורמת־הגולן, אלא
גם על סיפוח רצועת־עזד״ בכל התנאים.
ומי שמחונן בזיכרון הגאוני הדרוש כדי לזכור את כל
הצהרותיו של השר משה דיין, יזכור כי זמן קצר אחרי
המלחמה עורר דיין שערורייה כאשר כבר הכריז, בטעות,
על סיפוח הרצועה.

המצב שב טוב יותר — עדיין — מפני שתושבי ה־גדר,
מאמינים שגורלם טרם נחרץ. הם תולים תקוות במעשי
עבד־אל־נאצר, או המלך חוסיין, או הנשיא ניכסון, או אר־בעת
הגדולים. הם מאמינים כי אשכול—אבן מתכוונים באמת
להחזירם לירדן. הם מייחלים להצלחת אותו חלק בדעת־הקהל
הישראלית הדוגל בהקמת מדינה פלסטינית ובפדרציה.

כל זה יוצר בגדה מצב אופטימי יותר.
בעוד שברצועה התייאשו התושבים מכל סיכוי של שלום,
מפני שהחרב כפולת־הלהב של הסיפוח והרעב מונחת על
צווארם — רחוקה הגדה עדיין מייאוש זה.

עד יין .
אך אם יתגברו בישראל הנטיות למען סיפוח הגדה, למען
״ארץ־יטראל השלמה״ ,למען ״התנחלות״ ברחבי הגדה —
כי אז תהפוך הגדה לרצועת־עזה שנייה,
ואל מרידת 400 אלף תושבי עזה תצטרף מרידת 700 אלף
תושבי הגדה וירושלים.

ואנו נעמוד כפני הברירה הנוראה: להבליג
מול טרור שיתפשט ככל רחבי הארץ, או לנקוט
פעולות גמול ודיכוי אשר אכזריותן תשחית
את נפשנו ותקומם נגדנו את העולם בודו.
עלינו להבין זאת היום — לפני שנוצר שם מעגל-
הקסמים. כי לאחר מכן יהיה זה מאוחר מדי.

מי שמתעלם מבעיית הטרור, מי שמתעלם
מן האתגר הפלסטיני -מבצע פשע מחריד
כלפי עתיד מדינת-ישראל.
זוהי האזהרה של עזה•

במדינה

דרכו של רחמים ממושב־השדס עד לפגישו

העם
ה תג מול
לא במיקרה ניצבת בעמודים אלה התמונה
של הריסות מייסלון מול התמונות של
ההתקפה על מטוס אל-על בציריך. כי שרשרת
ההתנקשויות האחרונה — שהגיעה
לשיאה בהפעלת מטוסי חיל־האוויר נגד שטת
סוריה — התחילה ביום השלישי שעבר,
על מטלול־ההמראה של ציריך.
היא נמשכה בהטמנת חומר־הנפץ בחנות
השופרסל בירושלים, שקטלה שני סטודנטים
ופצעה תשעה אזרחים אחרים.
לא היה צורך בחושים מדיניים מחודדים,
כדי לנחש שתבוא פעולת־תגמול מאסיבית.
היא באה ביום שני בבוקר.
פנייה חלושה. גם הפעם היתר, זו
פעולה אווירית. אולם שלא כמו במיקרד,
ההתקפה על נמל־התעופה ביירות, נבחרו

מרדכי רחמים

רעים. כמו האצבעות של היד: לא כולן
אותו דבר.
״כשהתחילה העלייה הגדולה מעיראק, בשנת
,1950 עברנו לבגדאד. יחד עם כל המשפחה
שלנו, חיכינו שם לתור שלנו לעלות.״
מדינת־ישראל,
שאליה הגיעו דויד ואסמר
רחמים, עם שני ילדיהם, היתד, נתונה ב־חבלי־לידה.
פניה היו מצולקות במעברות
מכוערות, שבהן נדחסו מאות אלפי עולים,
באחת מהן שוכנה משפחת רחמים.
רק במיקרה קבעו פקידי הסוכנות שמרדכי
רחמים יגדל במעברת אליכין ולא במעברה
שהוקמה בין חורבותיו של כפר
עאנה הנטוש, בה רומו רבבות עולים מי
עיראק.
משפחת רחמים, שעזבה את ביתה, רכושה
ופרנסתה בעיראק, הפכה למעשה למש־פחת־פליטים,
המתגוררת באוהל קר ורעוע.

ך* ל מאוד להפוך את פרשה ההתקפה
על מטוס אל־על בציריך לדומאן־מתח
נוסח ג׳יימם בונד או האיש שלנו בציריך.
ישנם כל הסמנים הדרושים: א־ש־ביטחון
ישראלי שחרחר, רזה ויפה; הזינוק הדרמטי
מן המטוס מול מיקלעיהם של חרדית־החבל־נים
הפלסטיניים; האקדח השלוף. שבירייה
אחת מחסל את ראש החבלנים. ואדר־כך —
השתיקה הנוקשה, נוכח החוקרים ־,קפדניים
והסתומים־כלשהו של משטרת שודיץ.
ואומנם עיתונים לא מעטים — בישראל
ובעולם — ר,ירבו לתאר את ג־יימס בונד
ממושב אליכין. אלא שמרדכי רתמים איננו
מהדורה ישראלית של דמות אנגי ,1ת דמיונית,
הוא דמות אמיתית ומקורית, ישראלית
לחלוטין.
כמו צעירים אחרים שהפכו ספל של הנוער
הישראלי, הוא מתאים למעמ־ זה לא
מפני שהוא סופרמן יוצא־דופן, אלא דווקא
מפני שהוא מגלם את התכונות יאת דרו־החיים
של הצבר הנורמאלי, השהם והאפור.

אישיות שקטה

למשפחת רחמים בת —

כל יש, בכל זאת, בפרשת המטוס ב־
\ £ציריך דראמה עילאית. לאו דווקא זו של
היריות והמתח הבלשי — אלא מפני שריכזה

ציורים אנטי־ישראליים
* * שפחתדחכור פרתה ורבתה במחנה
הפליטים. אחרי פתחיה ואמינה, נולדו
שלוש בנות ושלושה בנים• הבנים מתו בהיר

נחשול אנדטי

מרחק 500 קילומטרים משם, מצאה
^ משפחת דחבור מחסה באוהל קר ורעוע,
במחנה הפליטים בחא־־יונס. כאשר נשאלה
השבוע בתם הבכירה, פתחיה, מהיכן היא,
השיבה :״מכפר עאנה ליד יפו.״ היכן בדיוק
שוכן כפר עאנה, אינה יודעת.
היא רק זוכרת שיוב אחד, במחצית , 1948
קמה בהלה בכפר שלהם. המחנה הצבאי הגדול
שממול, מחנה תל־ליטוינסקי, נכבש
בידי היהודים• החיילים העבר״ירדניים שהיו
שם — נעלמו.
אביה סעיד אסף את פטמה אשתו ואת
שתי בנותיו — פתחיה הבכירה ואמינה הצעירה
ממנה בחמש שנים — והצטרף לנחשול
האנושי האדיר שזרם לאורך כביש
יהודיה, לעבר העיר לוד. אבל גם לוד לא
היתד, בטוחה. עוד לפני שנערכה ההתקפה
הישראלית הגדולה שגרמה לנפילת העיר,
ברחה משפחת דחבור לאורך כבישי הדרום
לעזה, ומשם לחאן־יונס,

דמויות כדורות

הזה הם ההורים. אם ההורים בסדר, הגשר
טוב.״
ההורים של מרדכי רחמים היו בסדר
גמור.

ף* אליכין נולדה
השלישית והאחרונה במשפחתם .״העיקר
לא המספר הגדול של ילדים,״ אמרה השבוע
האם ,״אלא לגדל אותם שיהיו בני־

אמינה וחבוו
תם תינוקות; האחות האחרונה נולדה לפני
שש שנים בלבד.
״מה היה לעשות במחנה פליטים?״ התנצלה
פתחיה הבכורה .״עוד ילדים ועוד ילדים.
ואללה רק יודע איך מוצאים לחם בשביל
כל הפיות האלה.״
פתחיה עצמה לא הספיקה מימיה לבקר
בבית־ספר. היא הגיעה למחנה פליטים בהיותה
בת שבע, ואיש לא חשב אז לארגן בתי־ספר.
אבל אחותה אמינה, זו שנועדה להיתפס
בציריך, נרשמה לבית־הספר היסודי במחנה,
המשיכה בלימודיה עד שסיימה את

מייסדון -אחרי ההפצצה
אין אוהדים לדמשק

־,מטרות בהקפדה יתירה: אל־חמה ומייס־לון
בסוריה, שהוגדרו כבסיסים חשובים
כמערכת האימונים והאספקה של אל־פתח.
בפעם הראשונה מאז מלחמת יוני, נסקו
מטוסי־קרב סוריים אל מול חיל־ד,אוויר הישראלי,
ושני מיגים נוספו אל רשימת הפגיעות
החמורות של פעולה זו.
אולם חשיבות הבחירה במטרה סורית
דווקא היתד, מדינית. כי מלבד תמיכה סובייטית
מסוייגת, אין לסוריה כימעט אוהדים
בעולם• היה ברור, כי אחרי שנקבע ש־תוקפי
המטוס בציריך באו מדמשק, לא
זזגיב אף מעצמה גדולה בחריפות על פעולה
נגד סוריה.
פרשן מערבי חשוב אף הביע את דעתו,
שגם לו נכנס צר,״ל לדמשק — לא תהיה
התערבות המעצמות.
אלא שגם פעולה זו לא יצרה שום אשליות׳
אפילו בלב תומכיה הלהוטים ביותר
של מדיניות התגמול המאסיבי. היה ברור,
:י פעולות החבלנים יימשכו.
על רקע זה, נראתה עגומה מאוד פנייתו
של המתווך גונאר יארינג, ערב שובו ל-
טטהו בקפריסין, בה הוא ביקש משרי־החוץ
של ישראל והערבים ״להפגין התאפקות.״
מכיוון שלאירג־נים הפלסטיניים אין משד
חוץ, ואין איש מכיר בהם כצד רשמי
;מלחמה, היתר, אפילו פנייה חלושה זו
טבוזבזת לחלוטין.
11111

את זרקורי העולם כולו על פרק מזעזע נוסף
של העימות בין ישראלים ופלכבינאים —
עימות המעסיק עתה את העולם י־תר מכל
בעייד, אחרת עלי אדמות.
אלא שלא כמו בהיתקלויות על הגבול,
פעולות־החבלה הרצחניות או המירדפים המפרכים,
לא פעלו כאן אלמונים. משני הצדדים
נחשפו דמויות ברורות.
בצד הישראלי היה ברור מי עימד במוקד
התקרית: מרדכי רחמים, שלדברי א־ות הנוסעות
של המטוס ״היה נפלא. הוא הציל את
חיי כל הנוסעים. הוא היה פנטאסטי!״
מבין החבלנים בלטה, באופן טבעי, הבחורה,
אמינה דחבור.
כדאי לראות את שניהם יותר מקרוב,

מש8חר.־75 יטים

ניהם נולדו באותה שנת: הוא ב־עיירה
קראע שליד בגדאד, וזיא בכפר
עאנה, הידוע כיום כאור־יהודה. גזמן: שנה
לפני קום מדינת־ישראל.
מספרת אסמר רחמים, אמו -שיי מרדכי:
״כשהתחתנתי עברתי לגור עם בעיי בעיירה
קראע. לא היו שם הרבה יהודים. מסביבנו
היו בעיקר ערבים. היו ביניהם טובים, והיו

אדם. שיהיו מחונכים. שיתרמו משהו לחברה
ולמדינה, ולא להיפך. לא חוכמה להביא
עשרה ילדים ואחר־כך שלמדינה יהיו צרות
מהם, ושהמדינה צריכה לטפל בהם.״
שלושת בני רחמים קיבלו חינוך מסור בבית׳
והוריהם דאגו שהשכלתם תהיה מלאה
ככל האפשר. קודם בית־הספר היסודי במקום׳
ואחר כך תיכון דקלאי בנזיקווה ישראל.
מרגע עלותם ארצה. הביטו בני המשפחה
קדימה. הם לא חשבו על החיים הנוחים שהיו
להם בעיראק, אלא על מה שעליהם לעשות
כדי להיקלט היטב בישראל. פרט מעניין:
הילדים לא דיברו ערבית, כי אם עברית׳
עם הוריהם ובינם לבין עצמם.
כאשר ניבנה, במקום המעברה, שיכון קבע
— עברה משפחת רחמים לבית מספר ,42
קיבלה חלקת־אדמה קטנה ליד הבית. להשלמת
הפרנסה, עבד האב בפרדסים ובשדות
של יישובי הסביבה.
צופי הטלביזיה הישראלית, שראו השבוע
את אמו של מרדכי רחמים על המסך הקטן,
הוקסמו כולם מן האישיות השקטה והצנועה•
מי שפגש את אסמר פנים־אל־פנים התרשם
והוקסם שבעתיים. לכן גם יכלה לומר,
בלי שמץ של התפארות :״ילדים צריכים
גשר טוב וחזק כדי לצעוד בחיים הגשר

בית־הספר התיכון חיפה לבנות הפליטים,
בתקופה שמרדכי רחמים יצא למסעות ה־גדנ״ע׳
לבשה אמינה את מדי הצופות של
בית־ספרה. בעוד שמרדכי התאמן בקליעה,
ציירה אמינה כמה מן הציורים האנטי־ישרא־ליים
הנוראים שזיעזעו כל ישראלי, שראה
אותם על קירות בית־הספר בחאן יונס,
אחרי הכיבוש.
ובעוד שמרדכי היה מסביר לבת־דודתו
מהרצליה מדוע הוא עומד להתגייס לצנחנים
(״כשהייתי בן שנתיים נפלתי מהקומה השניה,
ומאז יש לי כנפי צנחן״) ,היתד׳ אמינה
מרצה באריכות על חלומה הגדול :״לשחרר
את פלסטין!״

5חדימוות
ך • מלחמת ששת־הימים פעלה יחי-
4דתו של מרדכי רחמים בחזית הדרום.
אבל לא ברצועה, כי אם בעורף המוצבים
המצריים באום כתף. מרדכי היה אז סמל
ביחידה

מה שעבר עליו שם לא הירבה לדבר .״לא
היה כלום,״ היה עונה להוריו .״העיקר ש־יצאנו
בשלום

עם החבלנים בציריך
אמינה דחבור התבוננה בפחד־מוות בחיילים
הישראליים שכבשו את חאן־יונס, .׳הם
ירצחו את כל הערבים. הם יאנסו את הנשים!״
היתר, חוזרת ומזהירה. והיא דחקה
בלי הרף בהוריה :״בואו נברח. בואו נעבור
לירדן!״
הוריה הקשיבו לקולה; סוף־סוף היתד*
מלומדת, והחזיקה בידה תעודת בגרות. הם
הביטו סביבם, והחליטו שאין עתיד במחנה
הפליטים. מה עוד שמוחמד, בעלה של פתחיה
הבכורה, נעלם עם התחלת הקרבות.
לפי ידיעות שהגיעו אליהם, עבר עם אלפי׳
פלסטינאים אחרים את התעלה למצרים.
הם עקבו אחרי המשפחות שארזו את חפציהן,
שכרו משאית ועברו את הגשר לירדן.
יום אחד עשו גם הם כך, עקרו ממחנה
הפליטים בחאן־יונס למחנה הפליטים ליד
עמאן. התעודה שבידי אמינה היקנתה לה
מעמד: היא התקבלה כמורה בבית־הספר של
סוכנות הסעד במחנה, אבל לא בשביל זה
באה לירדן. היא שאפה למשהו פעיל יותר.

״;עשיתי שולף״

** רדכי סיים את שירותו הצבאי וחזר
למושב. אבל לא לזמן רב. עוד לפנל

{ לידתו של |
! גיבור עממי?
שתי תמונות מתוך האלבום המשפחתי
של מרדני רחמים מראות אותו בהווי
של יחידת הצנחנים. מימין: שותה מים מבאר במידבר ; משמאל :

משם לביירות, עשו אמינה ובן־זוגה במונית.
הם נראו כאילו כאילו היו בדרך לירח־הדבש
— למרות שבעצם קבעו פגישה עם
המוות.

״ניברח ! יש לו אקדח !״ זוהי הכותרת*
שנתן הצייר בס לקריקטורה השבועית^
שלו בהארץ — ובזאת ביטא את ההע־.
רצה ההמונית שאפפה את מרדכי רחמים*
מן הרגע שנודע על חלקו בתקרית ציריך

שקיבל את עבודתו החדשה, היה אומר להוריי
שיום אחד יצטרכו לעזוב את המקום.
״אבל מי יקנה בית כאן?״ היתד, אמו עונה.
״׳אם לא נמצא קונה לבית — במה נקנה
בית במקום אחר?״
מה עוד, שכל חסכונותיה של המשפחה
ה־קדשו להמשך לימודיה של הבת הצעירה,
אביגל. כמו שני אחיה לפניה, סיימה גם
היא בית־ספר תיכון בעזרת מילגה של משרד
החינוך. אבל שלא כמוהם, נרשמה גם
לאוניברסיטה.
גם מרדכי חלם ללכת לאוניברסיטה. אבל
הוא עזב את הצבא ללא פרוטה בכיס, ולחיות
על חשבון הוריו לא רצה. הוא החליט
לגנוז את תוכניות הלימודים.
לאחר השיחרור הודיעו לו :״מקימים
יחידה חדשה.״ היתד, זו יחידה מיוחדת של
אנשי־ביטחון, שהוטל עליה לשמור על מטוסי
אל־על מפני התקפות של הטרוריסטים.
מרדכי אמר ״אוקיי״ ויצא לקורס מיוחד.
״נעשיתי שולף,״ אמר בחיוך ביישני לחברו
הטוב.
משפחתו ידעה על טיב עבודתו רק מהמתנות
שהיה מביא בקביעות מחו״ל. ביום
שלישי שעבר, ה־ 18 בפברואר, נטל
את כרטיס־הטיסה שלו לאמסטרדם וחזרה,
בדק את האקדח ועלה למטוס בלוד. הפעם,
קיווה, יהיה סיבוב קצר, בן יום אחד בלבד.

פגישה עס המוות

* וג צעיר עלה על המטוס בנמל־התעופה
7בביירות. את הדרך מעמאן לדמשק, ו־

אוחז עוזי במחנה היחידה. כבר אז היה ידוע כקלע מצטיין וכבעל
כושר־סבילות בלתי־רגיל. במיסגרת שירותו הצבאי הוא שירת
בהצטיינות באחת היחידות הנבחרות של צבא הגנה לישראל.

לדרך; את הפרטים תיכננו במקום, במשך
תשעת הימים שעמדו לרשותם.
הם ישבו בבניין הנוסעים של נמל־ד,תעופה,
התבוננו במטוסים הממריאים, קבעו את
הנקודה שבה יחנו את מכוניתם ויתקפו את
מטוס אל־על. לבסוף גם קבעו את המועד
המדוייק: שעת ההמראה של הבואינג, בטיסה
,432 אחרי חניית־הביניים שלו בדרכו
מאמסטרדם ללוד.
הבואינג שבו נסע מרדכי רחמים.

עבד־אל־מוחסן חסן, שחרחר ובעל שפם,
היה מפקד הפעולה. הוא כבר היה ותיק ב־אירגון
החזית העממית לשיחרור פלסטין.
אמינה נלוותה אליו כדי לא לעורר חשדות
בנמלי־התעופה. ואכן, איש לא שם לב במיוחד
אל הגבר בן ר,־ 31 ואל הצעירה היפה־פיה,
שצעדו בזרועות שלובות. בציריך נרשמו
במלון לאונק כגבר ואשה, בחדר אחד.
היה זה ביום ראשון, ד,־ 9בפברואר.

אקדח שדוף

במלון כבר חיכה הצמד השני של החבלנים:
מוחמד אבו אל־היג׳א ויוסוף חאופיק,
שהגיעו יום קודם לכן דרך פאריס ורומא.
התוכנית הכללית נקבעה עוד לפני היציאה

ך* מטוס הגדול התקדם לאורך המסלול,
( | אל הנקודה שממנה ימריא בנסיקה חדה.
הוא התקרב אל קצה השטח המגודר. מעבר
לגדר, במיגרש־החנייה, עמדה מכוניתם של

שנורה בידי רחמים, שוכב על
1 111י ! 1ד 1ה
הקרקע המושלגת של נמל חת־
| | 711111

עו 3ה בציריך. בידיעות מוקדמות נאמר כאילו ירה בו אחרי

ארבעת החבלנים. הם ישבו והמתינו.
לפתע קפצו הארבעה החוצה. אחד מהם
השליך רימוני־עשן. שני הנותרים פתחו באש
על תא הטייס. אמינה נשארה עומדת
ליד המכונית.
התקרית ארכה שלוש דקות• תוך זמן זה
נפגעו שני אנשי־צוות — אחד מהם קשה.
הקברניט הספיק לעצור את המטוס. הדיילים
פתחו את פתח־החירום, כדי לאפשר לנוסעים
להימלט.
הראשון שקפץ החוצה היה מרדכי רחמים.
הרגע שלקראתו התאמן והתכונן הגיע. בריצה
שפופה, אקדחו שלוף בידו, רץ באיגוף
לעבר קבוצת החבלנים. הוא ירה
פעם אחת — ומפקד החוליה, החבר של
אמינה, נפל מתבוסס בדמו. כדור פילח את
צווארו, והרגו במקום.

שהשליך את נשקו ; מאוחר יותר השבוע נאסר, כי איש־הביטחון
הישראלי ירה במפקד־החולייה הערבי שעה שזה ניסה להימלט
משטח נמל־התעופה לאחר שנבשל בהנחת חומר־הנפץ ליז המטוס.

זרדה לסחר־

שיא הזניניות

כשהיינו ילדים, היינו משחקים בהגדרות של ״שיא״ .למשל :
מה זה שיא הרעש (״שני שלדים מתנשקים על גג של פח״) .עכשיו
אפשר להוסיף למישחק זה ולשאול: מה זה שיא הציניות?
התשובה ניתנה השבוע על־ידי סיעת המרכז החופשי, בעת
הטיפול בחוק מימון המפלגות.
בעלי הקנונייה שהולידה את החוק — חברי־הכנסת קרגמן ובאדר
— החליטו מראש לסתום את פיה של סיעה קולנית זו על־ידי
תשלום. למרות שהסיעה נולדה לגמרי במיקרה, ולא עמדה מעולם
במיבחן של בחירות, הוקצב לה סכום של 360 אלף לירות, כאילו
נבחרה על־ידי הבוחר — ואותו סכום לא הורד מהקצבת גח״ל.
כלומר: משלם־המיסים הסבלן ישלם פעמיים עבור מנדאטים
אלה של הימין הקיצוני.
כל זה בא, כמובן, כמעשה־חסד של קרגמן. לכן התנהג המ״ח
כמו ילד טוב: הוא לא הצביע נגד החוק בקריאה הטרומית, וגם
לא בקריאה הראשונה. הוא גם לא הגיש שום הסתייגות עקרונית
נגד החוק בוועדה, אלא רק הסתייגות שולית (הוא רק דרש זכות
להוציא יותר כסף מכפי שנקבע לו בחוק).
גם בקריאה השנייה התנהג המ״ח כמו ילד לדוגמה. הוא לא הצביע
נגד אף אחד מסעיפי החוק.
כל זה נמשך עד הרגע האחרון. בהצבעה שלפני־האחרונה אושר
כחוק ההקצבה למרכז החופשי, שקפצה בינתיים ל־ 480 אלף ל״י,
שוב בחסדו של קרגמן ובאישורו של באדר, כי בינתיים הצטרף
שלמה כהן־צידון לסיעה זו, בנסיבות מפוקפקות ביותר, כדי לקבל
הקצבה שאחרת לא היה מקבל. איש לא פיקפק בכך לרגע שהצטרפות
זו באה על רקע תשלום זה, ותו לא.
ובכן, בהצבעה לפני־האחרונה אושרה הקצבת־הענק של המ״ח,
והוא היה סוף־סוף בטוח בכספו. ואז, בהצבעה האחרונה —

כל ההסתייגויות האלה נידחו פ ה אחד. לשיא החוצפה הגיע
שוב המרב־ החופשי, של א הצביע בעד הסתייגותי שהסכומים
ישולמו לפי תוצאות הבחירות הבאות (המ״ח פועל, כנראה, מתוך
ההנחה הסבירה, כי לעולם לא יקבל ארבעה מנדאטים) .ואחרי
הצבעה זו נאם ח״כ אליעזר שוסטק ממ״ח והכריז כי עמדת סיעתו
היא שיש לממן את הבחירות לפי התוצאות שיהיו! נראה כי
הסיעה הזאת מאמינה באמת שאפשר לטמטם את כל העולם, וכי
הציבור משול לאידיוט.
אגב, כפר וכמה חברי־כנסת אמרו לי, לאחר מכן, כי רצו להצביע
בעד כל הדסתייגויות שלנו, אילו היה להם חופש־ההצבעה. בשיחות
פרטיות לא טען איש כי הסתייגויותינו אינן הגיוניות.

שוחד על־ידי הסעה
לאחר מבן דחתה הכנסת שתי הסתייגויות אחרות שלנו.
האחת באה לאסור איסור מוחלט על המפלגות להסיע בוחרים
לקלפי. הצענו שהמדינה עצמה תסיע בוחרים הזקוקים לכך —
ואולי שבביל יהיו כל הנסיעות חינם ביום הבחירות.
אורי אבנרי: סעיף זה המוצע על־ידכם, יותר מכל סעיף
אחר בהצטת־החוק, מעיד על טיבה של ההצעה את הנסיעות
הארוכות, בין היישובים, שהן יקרות, שהן לא כדאיות לכם —
אותן אתם מואילים בטובכם להעביר לחשבון המדינה, שהיא תישא
בעול זה. ואילו את הנסיעות הקצרות, בתוך היישובים, כאשר
נדמה לכם שהרווח למפלגה לכל ראש הוא יותר גדול מן ההוצאה
— את זד אתם מבקשים להשאיר לעצמכם. זה לא כן ולא ישר,
והציבור יבין את זה היטב.

לאחר מכן הצענו כי מבקר־המדינה יבקר את חשבונות המפלגות
במשך שנה לפני ושנה אחרי הבחירות, כדי למנוע זיופים. לביקורת,
המוצעת, המשתרעת רק על שישה שבועות של מערכת הבחירות,
אין ערך רב.
גם הסתייגות זו נידחתה, כמובן, על־ידי המפלגות.

העיסקה שר נחן-ציחן
״משלם־המיסיס ישלם!״

התרוממו לפתע ידי המ״חנגד החוק. אותו חוק, שהם תמכו בו
ועזרו לו בכל שלביו — הם הצביעו נגדו אחרי שכספם היה
בטוח לגמרי.
למה? כוי שייאמר בעיתונות וברדיו שהצביעו נגד.
לפי אותה שיטה נהגה מק״י — שתמכה בחוק בכל שלביו,
והצביעה לפתע בהצבעה הסופית נגדו.

כצורה זו ניסו המצביעים לטשטש עובדה פשוטה,
הרשומה בדין בדכרי־הבנסת: שהסיעה היחידה
שהצביעה נגד החול, בבל שלביו, שהגישה נגדו הסתייגויות
עקרוניות, שלחמה מלחמרדיחיד נגד חיקוק
היתה סיעתנו.
כלתי־אסתטי זה

מימון -או חרוקת

שדר 1

את הסתייגויותינו העקרוניות בנינו בצורה של ארבע אפשרויות
שונות — זו אחר זו, כדי לתת לכנסת את האפשרות לבחור תחילה
באפשרות הטובה ביותר, ולאחר מכן באפשרות שנייה, פחות טובה,
אך סבירה, וכו׳.

0אפשרותראשונה 5המדינה כלל לא תממן מפלגות,
אלא רק את הבחירות עצמן. כלומר: המדינה לא
תשלם שום סכום שהוא לשום מפלגה, אלא תעמיד לרשות
וזמפלגות, על פי מפתח צודק, את כל אמצעי־הבחירות :
הרדיו, הטלוויזיה, לוחות־המודעות, פלאקאטים, מודעות
בעיתונות וכו.,
• אפשרותשנייהנ אס עיקרון זה לא יתקבל, ויוחלט
על מימון המפלגות עצמן, לא יהיה מימון זה על פי
תוצאות הבחירות האחרונות, אלא הבחירות הבאות .
נל רשימה תקבל מימון בסך 10ל״י עבור כל קול שתקבל
בבחירות, כן שהבוחר עצמו יחליט באופן דמוקראטי למי
לך כספו. רשימה חדשה, שתזכה במנדאט, תקבל את אותו
הסכום.
כדי לאפשר לרשימות לנהל מערכת־בחירות, תשולם לכל
אחת מיפרעה ב סן חצי הישגיה בבחירות הקודמות —
כלומר 5 ,ל״י לכל קול שקיבלה בבחירות האחרונות.
@ אפשרותשלישית: אס לא יתקבל עיקרון זה
;של ־זשלוס לפי התוצאות בבחירות הבאות, ויישמר המפתח
(ופי הבחירות האחרונות, יש להוריד באופן דראסטי את
הסכומים, כלהלן: כל סיעה תקבל 120 אלף ל״י, ועבור
כל ח״כ נוסף שיש לה תקבל 30 אלף ל״י בלבד. זה היה
חוסן כתשעה מיליון ל״י, ומגביל בהרבה את הביזבוז
המזווע בבחירות.
9אפשרותרביעית: אם גם זה לא יתקבל, יש
להוריד לפחות את מיספר חברי־הכנסת 120 כלומר:
לשלם את הסכומים לפי חלוקת הסיעות בכנסת ביום פתיחת
מערכתיהבחירות. זה היה מוריד, באופן מעשי 480 ,אלף
ל״י מגח״ל.

ההסתייגות האחרונה שלנו תבעה למחוק את ההקצבה הכפולה
של ארבער מנדאטים — או להוריד אותם מגח״ל, או מהמרכז
החופשי. תוך כדי כך עמדתי על הפרשה המוזרה של ח״כ שלמה
כהן־צידון — שהצטרף למרכז החופשי ביום האחרון לפני קביעת
ההקצבות הסופיות לסיעות( .לפי הצעת־החוק המקורית, לא עמד
כהן־צידון לקבל שום הקצבה בכלל, כי לא הוכר כסיעה. לכן עבר
ברגע האח יון ממש למרכז החופשי — על־פי הסכם שסרטיו לא
פורסמו יא־נם ברורים די צרכם, אך המתייחס בלי כל ספק לסכום

על כך אמרתי :
אורי אבנרי 5יש פה תופעה של סיעה של ארבעה חברי-
כנסת, סיעת המרכז החופשי. ארבעה אלה לא ירדו משום סיעה,
מכיוון נוזדסיעה שממנה פרשו נשארה לפי החוק במלוא כוחה, של
26 חברי־בנסת. צצה סיעה חדשה שלא באה משום מקום לפי החוק.
והגדילה את מספר חברי־הכנסת ל־. 124
פרשה זז מוכיחה עד כמה חוק זה מבוסס על קנוניות. אילו
היה נקמו קריטריון — הרכב הכנסת ביום הראשון שלה, הרכב
הכנסת ביום האחרון שלה, או הרכב הכנסת חיום — הייתי מבין
דאת. אך במקום לקבוע קריטריון כזה, חיברו רשימה של שמות.
יש פה דבר מוזר מבחינה ציבורית. יש סיעת המרכז החופשי.
היא לא תתייצבה מעולם לבחירות. איננו יודעים מה דעת הבוחר
עליה. ה*א נולדה כתוצאה מהשתלשלות יוסויימת בוזון סיעת
גח״ל. עבשיו היא מקבלת, לפי הצעת החוק, כחצי מיליון לירות,
אפילו אב לא תעבור את אחוז־החסימה בבחירות הבאות.
ניקח, לעומת זאת, את מק״י. מפלגה זו עמדה למיבחן הבוחר,
קיבלה כן וכן קולות. ודאי לא היה לה קל, אבל היא עברה את
אחוז־החסימה. היא מקבלת הקצבה של 120 אלף לירות. לעומת
זאת סיעה שאף אחד אינו יודע מה כוחה הציבורי האמיתי. ואם
בכלל יש לה כוח ציבורי או לא, נקבע לה באופן שרירותי סכום
של חצי מיליון לירות על־חשבון משלם המיסיס.
בכל מישאלי דעת־הקהל, בלי יוצא מן הכלל, קיבלה סיעה
זו 1.5* , 17 ופחות. לפי המישאליס, ספק אם היא תעבור את
אחוז־החנדתה.
אם כך, לפי מה נקבע הסכוס של חצי מיליון לירות? אילו
היתה סיעת גח״ל מתנדבת ואומרת: אני מוותרת על 480 אלף
לירות — זה היה דבר יפה. היא לא עשתה זאת.
עכשיו באה פרשה המעידה על אופי החוק אולי יותר מכל דבר
אחר. לפני שבועיים קם כאן חבר־הכנסת כהן־צידון והכריז בפאתוס
האופייני לו: אני הולן לבחירות, הקמתי סיעה עצמאית, אני הולן
לבחירות בסיעה עצמאית. שלושה מיס אחרי זה קראנו לפתע
בעיתונוס שחבר־הכנסת כהן־צידון הצטרף למרכז החופשי. זה קרה
במיקרה ביום האחרון לפני שנקבעה סופית רשימת ההקצבות לפי
חוק זה. סהו הקשר בין שני התאריכים? מדוע מצא חבר־הכנסת
כהן־צידין את דרכו האידיאולוגית אל סיעת המרכז החופשי דווקא
ביום שה י היום האחרון לקבלת 120 אלף ל״י מידי חברי־הכנסת
קרגמן וברעם 120 ,אלף ל״י נוספות מכספי משלס-המיסים 1זה
מעיד קצת על האסתטיקה הכללית של הצעת־חוק זו !
וי קטדד
הצעת־החוק.

ש ב ״ טוב 1זה מעיד על אסתטיקה, אבל לא של

אורי אבנרי

:הצעת־החוק גרמה לזה.
קריאה לעמי ערב
עם היוודע דבר ההתקפה על המטוס
בצירין, הגשנו מייד הצעה דחופה לסדר־היום.
מכיוון שכך נהגו גס סיעות אחרות,
מסרה הממשלה הודעה, ובעיקבותיה מסרו
דוברי הסיעות הודעות. להלן עיקר הודעתנו:

כבוד
היושב־ראש, כנסת נכבדה.
עוד לפני שנגנה את החבלנים, נעלה
על נס את אומץ הלב, כושר התושייה,
ומידת ההקרבה העצמית של האיש שהגן
על המטוס, נוסעיו וציוותו. כל עוד
יש לוחמים כאלה לישראל, נעמוד מול
כל סכנה ביטחונית.
תקרית זו מוכיחה כי עדיין מצטיינים
כוחות הביטחון בתכונתם החשובה ביותר:
אין הם מזלזלים באוייב.
מה שמחמיר את הסכנה הוא שח־אירגון
המתקרא ״החזית העממית ל-
שיחרור פלסטין״ ,שביצע פעולה זו, נמצא
עתה במצב של התמרדות כלפי ח•
מימסד הערבי הנאצרי. בעבר נהנה איר-
גון זה מתמיכתו של גמאל עבד-אל-נאצר,
שראה גו מכשיר לצימצום השפעתו של
אירגון ״אל־פ־נח״ ,שפעל אז בניגוד ל-
מגמותיו בעולם הערבי. לאחרונה כרת
נשיא מצריים ברית עם מנהיג ״אל־פתח״
,ואף מסר לידו את האירגון ל־שיחדור
פלסטין .״חזית חשיחרור״ ראתה
את עצמה מקופחת, ועתה היא הקיצונית
ביותר בין כל אירגוני החבלה...
בית זה מאוחד, בגינוי מעשה״חבלה
זה, שיכול היה להביא לאסון מחריד
ולהרג סיטוני של אזרחים. בית זה מאוחד
גם בחחלסה נחושה להגן על נתיבי־האוויר
בכל הדרכים היעילות.
יש ויכוח על השאלה מהי הדרך ה יעילה.
מתחנו ביקורת על יעילותה של
פעולת-הגמול בביירות. בעת הדיון עליה
השמענו מעל דוכן זה את האזהרה שהיא
לא פגעה בחבלנים, וממילא לא
תמנע פעולות נוספות מסוג זה. צר לנו
שניתוח זה הוכח כנכון.
המלחמה באירגוני־חחבלה אינה מלחמה
צבאית בעיקרה, וגם גבורתם האישית
של אנשי-הביטחון לא תשים לה
קץ. אני חוזר על דבריו של ראש המטה
הכללי, שהכריז לא מכבר שוב שאין
אפשרות צבאית לחסל מלחמת״טירור,
וכי רק פיתרון מדיני לבעייתם של הפלסטינים
יחסל את מוקד הטירור.
האסקלציה של מערכת השידור לא
תשרת את עניין השלום בארץ ובמרחב.
כאיש ששם את חשלום בראש מאווייו,
כאיש המאמין בשלום שיבוא תוך הסדר
בין ישראל והעם הפלסטיני, תוך סיפוק
הזכויות הלאומיות של שני העמים
בארץ, אני פונה אל ממשלות-ערב ואל
בני העם הפלסטיני, בדרישה נמרצת
למנוע אסקלציה זו.
למטבע הסירור יש שני צדדים. אל
גביא למצב שבו יהיה המרחב שלנו כולו
מנותק מנתיבי אוויר של העולם.

הושימה השחוו־ה
שר השו גליו
פרשת הצנזורה בטלוויזיה עלתה
בצורה של שתי הצעות לסדר״חיום. אחרי
שהשר גלילי הכחיש את דברי המציעים
מכל וכל, קמנו להציע את העברת
העניין לדיון בוועדה. נאומנו, שנישא
באווירה של הפרעות תכופות, שרובן לא
נרשמו בפרוטוקול, עורר את זעם השר
גלילי, והוא חזר לדוכן כדי לאמר כי
זהו ״נאום מופלג ומעוות״ ,החותר תחת
״אשיות קיומנו הדמוקראטי״.
הצעתנו נדחתה, ב 26-קולות (המערך,
ל״ע, מק״י) נגד 21 קולות (גח״ל, מ״ח,
רק״ח ואני) 5 .נמנעו (מרדכי בן-פורת,
אגו״י ומפד״ל) ובכך הכריעו את הכף,
להלן נוסח נאומנו :
אורי אכנרי: כבוד היושבת־ראש,
כנסת נכבדה, אמר כבר הנשיא לינקולן
שאפשר לרמות חלק מהאנשים כל הזמן,
אפשר לרמות את כל האנשים חלק מהזמן.״
אך חוששני שהשר גלילי אינו דוגל בהמשך
האימרה: ש״אי־אפשר לרמות את כל
האנשים כל הזמן.״

מסוכן מאוד להשתמש בכנסת בנשק האירוניה.
רמת״הדיונים בכנסת פשטנית מדי מכדי
להתאים לסימון זה, וישנה תמיד הסכנה שהשומעים
והעיתונות יקבלו את הדברים האירוניים
כלשונם. זה כבר קרה לנו כמה פעמים.
בכל זאת החלטנו לנקוט הפעם סימון זה —
כי אין דרך טובה יותר להתייחס אל השר
אבן. בדיון על תקציב משרדו הוא נאם נאום
מלחמתי בלתי-מתפשר. בתגובה על כן נשאנו
את הנאום הבא :
כבוד היושב־ראש, כנסת נכבדה.
מבול של השמצות זדוניות ועלילות מרושעות הומטר בחודשים
האחרונים על ראשו של שר חוצנו, מר אבא אבן.
באיש ישר, חובתי בוויכוח זה היא להגן עליו מפני מוציאי
הלעז ,״ולמשמיצים אל תהי תקווה״.

עזה, כתנאי ששתי מדינות ארץ־ישראל תהיינה
קשורות כיניהן מראש כאמנה מחייכת
וכת־קיימא.
( )3להכליל כאמנה זו את העקרונות של תנועה
חופשית בכל רחבי הארץ לאזרחי שתי המדינות, תיאום
כלכלי ואי־התנחלות ללא הסכמה הדדית.
( )4לשמור על אחדות ירושלים, כבירת שתי המדינות,
על־ידי מתן מעמד סביר ומכובד לעם הפלסטיני בה,

( )5להכטיח, כערוכות צכאיות ממשיות בשטח,
את הפיכת מידבר־סיני ונהר הירדן כגבולות־ביטחון
משותפים של שתי המדינות.
( )6לפתור פיתרון שלם וצודק את כעיית הפלי״
מי ם, על דעתן ועל אחריותן של שתי הממשלות.
( )7להזמין את עכר־הירדן להצטרף לפלסטין, או
להשתלב באמנה כיחידה שלישית.
)8( ,לשמור את הזיקה של מדינת־ישראל לעול 8
היהודי ואת זיקת פלסטין לעולם הערכי.

העוול הגדול לשר אבן
מעלילים עד השר אכן כאילו הוא פועל למען שלום.
זהו שקר גס, שאין מרושע ממנו. עיסוקו

אדיר-הפעלים ורכ-התושיה הוא כל-כולו כתחום
הלוחמה המדינית, השלמה נאה למטוסים
ולתותחים של שר-כיטחוננו.
ודוגמה מזהירה לכך שמענו שלשום, בנאום מזהיר שלא
היתד, בו אף מילה אחת של הבנת הצד השני, של נסיון
לקרב את העמדות.
מעלילים על השר אכן כאילו הוא מוכן לוותר על
איזה שהם שטחים למען השלום.

גם זוהי האשמה חסרת-שחר, העושה עוול
לאיש.
אמנם, מדי פעם משמיע השר אבן דברים ברוח זו, כדי
לסבר את אוזני העולם. אך הוא מקפיד תמיד, בניסוחים
המרקיעים שחקים של תחביר והצוללים לתהומות של עמקות
מחשבתית, להצמיד לדיבורים אלה תנאים, המבטיחים
מראש ששום ממשלה ערבית לא תוכל לקבל את ההצעות י הנדיבות.
כך נהנה השר אבן משני העולמות — בולט כסלע של
שלום במים העכורים של המרחב, וגם משמש אבן־נגף בדרכו
של כל המבקש להסיג את ישראל אף משעל אדמה

אחד.
אתמול אישר כאן השר דיין שהוא יתנגד לגבולות ה־4
ביוני אפילו תמורת שלום־אמת — שלום אמת וקבע
שגם ראש הממשלה וגם השר אבן מתנגדים לשלום־אמת
במחיר זה!
ילי -עד 1ו׳*ר אכן כאילו הוא מכין כניעה ל־יוזמתן
של המעצמות הגדולות, העלולות — חם וחלילה —
לכפות שלום על המרחב.
גם זוהי השמצה גסה.

השר אכן הזדרז לטרפד, במיטב יכולתו ה־לוגיסטית,
את יוזמת המעצמות, עוד לפני שזו
יצאה מנמל-הכית. הוא הכריז מראש שלא
איכפת לו מה טיכ השלום העשוי להתגכש
כיוזמת המעצמות -עצם מען היוזמים פוסל
מראש כל שלום כזה.
מעלילים על השר אכן כאילו עלול הוא לסטות
מדרכו ולעלות על נתיב השלום עם העם הפלסטיני, העם
היחידי המסוגל והמוכן לעשות שלום של ממש. גלוי ו־רישמי•

זוהי
העלילה הניתעכת מכל. השר אכן אינו

הפרשה של רב־אלוף לסקוב אינה אלא
חלק ממסכת שלימה.
במיסגרת התוכנית במחיצה אחת ותוכניות
אחרות ׳מבקשים אנשי הטלוויזיה לערוך
ראיונות עם אישים הקשורים בעניינים
המעניינים את הציבור, כאשר הם מעניינים
את הציבור, לפי שיקול עיתונאי טהור.
בא הוועד־המנהל, שהוא קבוצה קטנה
של פונקציזנרים מפלגתיים ותו־לא, שאף
אחד מהם אינו עיתונאי ואין לו מושג
בעיתונות (להוציא אחד שהיה פעם איזשהו
עורך באיזשהו עיתון של מפא״י שפשט
את הרגל) ותובע לעצמו את הסמכות לקבוע
מי ירואיין, ומי לא.
הוא דרש מן העובדים רשימה של מרואיינים.
העובדים הגישו רשימה של שלושים
שמות. לא היו אלה אנשים שהיו
צריכים להתראיין מייד, אלא אנשים שונים
הקשורים בענייני דיומא, שמתוכם התכוונו
העובדים לבחור מועמדים לראיונות לפי
המאורעות. דבר סביר ומובן מאליו.
בא הוועד־המנהל, פסל את הרשימה כולה
וביקש רשימה מצומצמת. הוגשה רשימה
של עשרה שמות. בא הוועד־המנהל ופסל
ארבע שמות מתוך העשרה.
את מי יפסל? לפי איזה קריטריון פסל?

מסוגל לגלות את קיומו של עם פלסטיני אך
כטלסקופ אסטרונומי, וחלחלה קרה תוהפת
אותו נוכח עצם האפשרות שתקום מדינה ערכית
נוספת -אפילו תהיה זאת המדינה הערכית
הראשונה שתכרות עימנו שלום של
אמת וכיטחון.

לכך היה מוקדש חלק חשוב מנאומו שילשום, כשדיבר
על האינטרסים היסודיים של ״ישראל, ירדן והציבור
הערבי הארץ־ישראלי״ — ציבור, לא אומה — ״במיסגרת
של חוזה שלום מקיף בין ש תי מדינות.״

דרוש מיניסטריון חדש !
אנו דוחים, איפוא, מכל וכל את מלל הזדון ושפע הלעז
ומטר הבלע המופנים אל השר אבן ; ואני מוכנים להוציא
לו תעודת־הכשר למהדרין כלוחם ללא־חת למען קיום המצב
של לא מלחמה ולא שלום, לא הסדר ולא נסיגה, לפי מיטב
ההסכמה של הליכוד הלאומי, מגח״ל עד מפ״ם.
מר אבן עמד ויעמוד כצוק איתן נגד שלום כפוי, נגד
שלום רצוי, ונגד שלום מצוי .

ואילו אנו, הרוצים כשלום, המאמינים כי השלום
הוא גם צויד עליון וגם אפשרות מעשית,
סכורים שיש להוציא את מכלול המשימה
הזאת מידי מר אכן ואכני-החצץ של משרדו,
ולהעכירה לידי מיניסטריון ממלכתי
חדש, אשר יהיה אמון על מלאכת השלום,
מצוייד למשימה זו וערוך לקראתה כלכ פתוח
וכנפש חפצה.

שמונה עיקרים של תוכנית-שלום
למיניסטריון כזה, אילו קם, היינו נותנים את ההנחיות,
הבאות לפעולה:
( )1לקרוא לעס הפלסטיני באשר הוא, להקים הנהגה
לאומית שתיכנס למשא־ומתן גלוי להשגת שלום
של ביטחון וללא סיפוח.

( )2למסור להנהגה זו תוכנית־שלום מגוכשת,
שעיקרה תקומתה של מדינה פלסטינית ככל
השטח המוחזק של יהודה, שומרון ורצועת

הוא פסל את הח״ב לשעבר יצחק בן־אד-,
רון, חבר סיעתו־לשעבר של השר גלילי.
מדוע? כולנו יודעים במה דוגל בן־אהרון.

היו״ר דכורה נצר: אתח צריך

להציע הצעה.
אורי אכנרי: גברתי, אני מנמק מדוע
הדבר חייב לבוא לדיון בוועדה של הכנסת.

חבר־הכנסת לשעבר בן־אהרון דוגל ברוטציה
בין עסקנים, בפיטוריהם של אנשי־ציבור
אחרי גיל מסויים. החליט הוועד־המנהל
שאסור לראיין אותו.
היה ברשימה חבר־כנסת אחד: אני עצמי,
גם אני נמחקתי מהרשימה.
נשארו שישה אישים הקשורים בעניינים
״אקטואליים״ ביותר — כמו פרופסור קצ׳־
לסקי, השר בורג ו עו ד...
לפני ימים אחדים שאלתי את השר גלילי
בכנסת האם יש בטלוויזיה רשימה שחורה.
הוא הכריז בצורה פסקנית: לא. ברור
שאין ״רשימה שחורה.״ יש ״רשימה לבנה״
— ומי שאינו ברשימה הלבנה הוא ברשימה
השחורה שאינה קיימת. יש מי
שמותר לראיין אותם — ומי שלא נכלל
בין אלה, אסור לראיין אותו.
לכן, לבוא ולומר כאן שאין רשימה
שחורה — הרי זה, כדברי השר גלילי

כבוד היושב ראש, משא־ומתן זה ייפתח, מן הסתם, על־ידי
הידברות בין ישראל למנהיגי העם הפלסטיני בשטחים
המוחזקים.

אולם יש להודיע מראש* כי ישראל מוכנה
ככל עת לצרף למשא-ומתן, כמעמד נאות, את
מנהיגי ״אל-פתח״ ושאר אירגוני-הלוחמה הפלסטיניים,
אם מוכנים הם להמיר את נתיכ
הטירור כנתים של הידכרות תוך ככוד הדדי.
לא אנחנו נבחר את מנהיגי העם הפלסטיני, ואין לנו עניין
בקוויזלינגים. האומה הפלסטינית תבחר את מנהיגיה, ותאשר
את ההסדר שיושג בדרך של מישאל־עם חופשי.

הסדר עם עבד-אל-נאצר
ייתכן מאוד, שמנהיגי פלסטין לא ינהלו עימנו משא־ומתן
ללא אישור גלוי או סמוי של מצריים. אדרבא —
נעודד אותם לקיים מגע עם נשיא מצריים, ותוך כדי כך
לתווך בינו לבין ישראל, כך שהסדר מדיני ישראלי—מצרי
יהיה צמוד לחוזה־השלום הישראלי—פלסטיני.

הסדר זה חייב להכטיח חופש מאיום צכאי,
להלכה ולמעשה; מעכר חופשי בתעלה וכמי־צרים
; הפסקת הלוחמה ; הכרה כריבונות ישראל
וכגכולותיה; והודעה כי השלום הפלסטיני
הכיא לידי סיום את הסיכסוך כין ישראל
והעולם הערבי.

שלום מצוי — או מלחמת-נצח
ולאלה האומרים כי הדבר אמנם רצוי אך אינו אפשרי —
אחת תשובתנו: יועמד הדבר במיבחן של ביצוע. מיבחן זה
אין מה להפסיד בו — אפשר רק לזכות בו.

זהו השלום הרצוי, זהו גם השלום ה:
מצ ו י. והברירה היחידה היא כינו וכין שלום
כפ ו י, או גרוע עוד יותר -מלחמת־נצח, עד
כדי התאבדות גרעינית הדדית.
כדי להשיג שלום זה דרושים, כדברי השר אבן ,״מעפלי
דמיון ותנופת העזה״ — וחבל שהוא ומשרדדו חסרים שתי
תכונות אלה לחלוטין.

עצמו :״עוות משווע של האמת.״
ובכן, נשארה רשימה של שישה שמות,
שלדעת ששת הפונקציונרים המפלגתיים
האלה הם כשרים לראיון, ונקבע שבמשך
ששת השבועות הקרובים לא ירואיין שום
אדם אחר — אפילו אם הוא קשור בעניין
בוער כלשהו, כמו עניין המטוס בציריך.
וזה בתוכנית הכפופה לחטיבת החדשות!
אסור לראיין שום אדם הקשור בענייני־דיומא,
אלא אם כן הוא נכלל מראש כרשימה
שאושרה על־ידי הוועד־המנהל
חבר־הבנסת
היו״ר דבורה נצר:
אבנרי, אני מבקשת לדעת נזה אתה נוציע
— ובזה. תסיים.
אורי אבנרי: גברתי היושבת־ראש,
איני יכול אלא לחזור ולאמר מה שכבר
אמרתי: א;י מציע שהנושא הזה יועבר
לוועדה. לא ייתכן, לדעתי, שהכנסת לא
תתן את דעתה עליו.

ובכן, באה הפרשה של רב־אלוף לסקוב,
והיא המוכיחה. הוא לא היה ברשימה של
השישה. בטלוויזיה לא היו נביאים שניבאו
מראש שבמשך שישה שבועות אלה עניין
הנמלים יהיה פיתאום אקטואלי, יחייב פית־אום
דיון, יעניין פיתאום את הציבור. קבעו
ראיון עם רב־אלוף לסקוב — ואז באה

אותה הידרה בעלת ששת הראשים, ואומרת:
לא: הוא לא ברשימה.
גברתי היושבת־ראש, הדבר הזה מגלה
מחלה עמוקה, שהזהרנו מפניה עוד בעת
הדיון על חוק־הטלוויזיה עצמו. הזהרתי אז
מפני הסכנה שהטלוויזיה תיהפך לכלב־בית.
היום אני קובע שהיא לא הופכת לכלב־בית,
אלא לבלב־שמירה של המימסד. מובטח
ששום• דבר השנוי במחלוקת אמיתית
לא יישמע, ששום דבר ׳שאינו נעים לממשלה
או למימסד לא יישמע. ואני סמוך
ובטוח שהשר גלילי ימצא תמיד הנמקה
פורמליסטית, כדי להוכיח שאסור לשמוע מה
שהממשלה לא רוצה שישמעו.
העובדה שאינה ניתנת לעירעור היא ש־דיעות
השנויות במחלוקת אמיתית, דיעות
נונקונפורמיסטיות באמת, אינן מושמעות,
לא ברדיו, לא בטלוויזיה. וכל --

שושנה ארבלי-אלמוזדינו

שומ עים
יותר מדי!
אורי אגנרי: אני יודע. הצנזורה ה־קיימת
לא מספיקה לכס. הייתם רוצים
ללחוץ עוד קצת, ואתם עוד תלחצו. אם
יהיה לכם, חלילה, רוב יציב בכנסת אחרי
הבחירות הבאות קל לתאר מה תהיה דמות
הטלוויזיה אז!

שליח ״לה מונר׳ אריק הלו נחלץ ממצור

כעמודים אלה מוגשים שני נושאים, שאץ ביניהם קשר -פרט
לעובדה שיש להם גיבור משותף. שם הגיבור: אריק רולו, עורך
״לה מונד״ הפאריסאי לענייני המרחב. למחרת ההתקפה הישראלית
על ביירות הגיע ללבנון, תחנתו הראשונה בם י*ר מרחבי מקיף. הוא
שהה במצרים ובירדן, והשבוע הגיע ארצה דרך קפריסין. ביום השני
לשהותו באן נילווה אל צוות ״העולם הזה״ ,שיצא לחאן־יונס לראיין
את אחותה של הטרוריסטית הפלסטינית אמינה דחבור, שהשתתפה
בהתקפה על מטוס ״אל-על״ בציריך. מה שקרה בחאן־יונם מתואר
בתמונות. ואילו החלק הבתוב בעמודים אלה הוא ראיון מיוחד שהעניק
אריק דולו ל״העולם הזה״ ,והמביל שורה של גילויים סנסציוניים.
— קחו את כל סידרת המאמרים שכתבתי
בזמן המלחמה, לא תמצאו בה מילה אחת
על פעולות צבאיות. פשוט, לא ידעתי שום
דבר עליהן. לא נתנו לי לגשת לחזית. אמרתי
למערכת בפאריס :״כל מה שאני יודע
הן הודעות המטה. קחו אותן מהרדיו, עשו
בהן מה שאתם רוצים. אתם במצב טוב יותר
משלי, להעריך אותן *.כתבתי רק על הרחוב,
על העורף.

ההסתערות מתחילה

נערים שהפגינו על גבעות החול מחוץ
למחנה הפליטים, כשהם מניפים דגל פלסטין
וצועקים ״!אצר ! נאצר !״ פתחו בהסתערות לעבר ביתה של פתחיה אל־פאדי, אליו נכנסו
דולו ואשתו רוזי, שלום כהן וצלם העולם הזה אורי כוגן. צעקתם :״לא רוצים יפידים כאן ! ״

למשל?
— הייתי הראשון שהודיע על בוא הנשק
רוסי, אחרי התבוסה. פירסמתי את

שהוא עמד לנסוע לחראטום. הוא רצה להופיע
שם כמנהיג בלתי־מעורער, והנה גיליתי
שהצבא, למעשה, התקומם נגדו. גם כאן
אמרתי להם שאני, בראש ובראשונה, עיתונאי.
איני
רוצה שיבינו אותי שלא כהלכה: אני
אוהד את הערבים. אבל זה אינו אומר שאיני
אוהד את הישראלים. מתחתי ביקורת
עליהם, כשם שמתחתי ביקורת על המדיניית
הישראלית. אני בעד מתינות, בעד הידברות.
אולי אני טועד, אבל זו דעתי. גם ישראלים
מותחים ביקורת על מדיניות ממשלתם•

באן בועסים עליך גם מפני ש
הטענה
העיקרית נגדך היא, ש•
כ 5-ביוני אמרת שמצרים מנצחת
כמלחמה. לבן בדאי להתחיל את
השיחה באותו יום גורלי. מה כאמת
קרה?
— ב־ 5ביוני צילצלתי לעיתון שלי מ־קאהיר
והודעתי שאני לוקח כמה ימים של
חופש• כי יומיים לפני כן פגשתי את צ׳ארלם
יוסט, שליח הנשיא ג׳ונסון, אחרי ששוחח
עם גמאל עבד־אל־נאצר. היתד, לנו שיחה של
שעתיים, והוא סיפר לי על מגעיו עם המנהיגים
הערביים. הניתוח שלו היה: המצב
מסוכן, אבל יש להניח שלא תפרוץ מלחמה
תוך 10—8הימים הקרובים .״יש לי הרושם
שהערבים י־ותרו,״ אמר .״נדע זאת בוודאות
כשזכרייה מוחי־אל־דין יבקר בוואשינגטון.
אם לא יהיו תוצאות ממשיות — ישראל
תתקוף. אחרת, יש להניח שייפתחו שיחות
כוללות. על כל פנים, השלום הרוויח שמונה
עד עשרה ימים.״

״לא התנבאתי
לתוצאות המלחמה״
ועל סמך שיחה זו החלטת ללכת
לנוח?
— טילפנתי לפאריס, והודעתי להם שהעניין
כבר לא בוער. בכל בוקר היו מטלפנים
אלי והייתי מכתיב להם את הכתבה
היומית. אחרי השיחה עם יוסט, נרגעתי.

ופת או ם?...
— כן, פ תאו ם ...ב־ 5ביוני, כאשר פרצה
המלחמה, הייתי במיטתי במלון שפרד׳ס.
שמעתי את קול ההפצצות. עשיתי סיבוב בעיר׳
ראיתי את ההתקפות על שדות התעופה,
ראיתי את ההמון ברחובות, וחזרתי למלון.
ביקשתי את פאריס. למולי, עוד לא הופעלה
הצנזורה על הטלפונים. הכתבתי את הכתבה
על פתיחת המלחמה.

הבתכה המפורסמת?
— כן. כתבה עובדתית, שבאה רק לתאר
מה שראיתי. לא הבעתי בה שום הערכות־מצב,
ולא התנבאתי בה לתוצאות המלחמה.
בכלל, שטות היא לנבא ביום הראשון איך
תסתיים מלחמה. על כל פנים, היה ברור לי
מראש, כשם שהיה ברור לכל בר־דעת, כי
מלחמה כזו — אם תפרוץ — תסתיים בניצחונה
של ישראל. השאלה היחידה היתה,
כמה זמן תימשך: שישה ימים או שישה
שבועות?
בשעה שהכתבתי את הכתבה, עברו מתחת
לחלוני המוני מפגינים, שצעקו סיסמות
כמו ״אנחנו איתך, יא נאצר!״ ו,,ננצח!״

התקפת האבנים

של פתדיה אל־פאדי. חלק מהילדים הספיקו ליידות את האבנים —

אמרתי למערכת :״חכו רגע,״ ניגשתי לחלון,
הקשבתי לקריאות המפגינים, וזזז־תי לטלפון
והכתבתי מה שצועקים המפגעים.

ומה עם השידור שלך ברדיו, בו
באילו הודעת בשימחד שמצרים
ניצחה במלחמה?
— תחנת אירופה מס׳ 1טילפנה אלי באותו
יום, וחזרתי בשביל הרדיד על הכתבה
שהכתבתי קודם לכן לעיתון. רק כעבור מספר
חודשים, כאשר פנו אלי ישראלים בתרעומת,
נודע לי שבידיעות אזזד־נות פורסם
כי אריק רולו ניבא ב־ 5ביוב־ את ניצחון
הערבים. מאז, כל פעם שמזכי־־ם אותי בעיתונות
הישראלית, חוזרים על ההאשמה
שאני תיארתי בהתלהבות את ניצחון הערבים
בחזית.

מה, אם פן, דיווחת על הנעשה
בחזית המצרית?

שאחת מהן פגעה באותה שנייה ברוזי. אחרים עודם מחזיקים
אבנים ומקלות בידיהם. היד משמאל היא זו של בעלת הבית, המנסה
להגן על אורחיה. האבנים הומטרו מעל לחומות הבית אל תוך החצר.

הסקופ על רכבת־האוויר. קראו לי בצנזורה,
ואיימו לבטל את כרטיס העיתונאי שלי. אמרו
שאני מגלה סודות צבאיים• כשבא המרשל
זאכארוב בחשאי לקאהיר, הייתי הראשון
שהודיע על ביקורו. יש לי ידידים רבים במצרים,
והם כעסו עלי שאני מגלה סודות.
אמרתי להם שאני עיתונאי, וממלא את
שליחותי.

״בעד מתינות,

אתה עושה זאת למרות היותך
י הודי...
— אני מסרב להגדיר את עצמי, בעבודתי
העיתונאית, כיהודי. רק דמשק מתעקשת
להוסיף, בכל פעם שמזכירים את שמי, את
התואר, יהודי׳ .אני רואה בכך גיזענות. מה
שאני מבקש מידידי הישראליים הוא, שיקבלו
אותי כפי שאני. שיבינו שאני עובד בשביל
לה נוונד, לא בשביל ידיעות אחרונות או
אל־אהראם.

בעד הידברות״
בועפים עליך רק מסיבות ביטחוניות?

עד היום יש הרבה הכועסים עלי על
שהייתי הראשון שהודיע על מעצרו של המרשל
עאמר, שבועיים לפני אל־אהראס. זר,
הרגיז את עבד־אל־נאצר, והפריע לו מפני

האם אתה כאמת מיודד עם בלבך
הרכה מנהיגים ערביים?
— אפשר לומר שיש לי קשרים עם כל
המנהיגים הערביים: הישנים, הקיימים ואלה
של העתיד. הכרתי לא מעט אנשי מחתרת
או אופוזיציה, שהם כיום בשילטון. כי שי-
טת־העבודה שלי היא להכיר את כל החוגים
בכל מקום.

בחאן יונס ־ ותשיב לשאלות הווו 05ומה

מזכיר הבעת הקודם, שירד למחתרת ושהמשטרה
חיפשה אותו. היכרתי אותו בוועידת
הפיסגה בקזבלנקה. מצאתי דרך אליו בסוריה,
ראיינתי אותו, ופירסמתי את דבריו
בהבלטה. זה שיגע את הממשלה. מאז אסרר
עלי להיכנס לסוריה.

הידידות המפורסמת ביותר שלך,
אם אינני טועה, היא זו עם עבד-
אל-נאצר. מתי פגשת אותו לראשונה?

1111111ה פתחיה אל־פאדי, שיצאה
1 1 1להגן על אורחיה, מתבן־
מת בידה הפצועה כתוצאה מידיית האבנים.

אתן לך דוגמה: ב־65׳ הוזמנתי לסוריה
על־ידי ממשלת הבעת, זמן קצר אחרי שעלתה
לשלטון. נפגשתי עם כל אנשי הממשלה,
אבל לא רק איתם. דיברתי גם עם האופוזיציה.
היה שם אחה מוניף אל־גזאז,

החוצה-בעוד

— לפני שש שנים. הוא קיבל אותנו —
את אשתי ואותי — בביתו בקאהיר; לשיחה
שנועדה להיות רישמית וקצרה. בדרך אליו,
במכונית, הסביר לנו חסנין הייכל, שזה לא
היה פשוט לסדר פגישה זו; שיהיו בוודאי
עיתונים ותחנות־שידור בעולם הערבי שית־קפו
את עבד־אל־נאצר על שהסכים לראיון

הגענו לביתו של עבד־אל־נאצר ב־ 8.30בערב׳
ונשארנו עד חצות. השיחה התנהלה
בשני שלבים: החלק האישי, שמעולם לא
גיליתי את תוכנו, והחלק הרישמי — אותו
פירסמתי• ייתכן שהעובדה שאני מדבר את
שפת הארץ עזרה ליצור את הקונטקט בינינו.
אבל אין ספק גם, שעבד־אל־נאצר הוא
איש־שיחה מקסים, היודע לשבות את בני־שיחו.
כשקמנו ללכת, הפציר בנו להישאר
עוד .״תראו, אשתי וילדי באלכסנדריה בנופש.
יש לי כאן בית גדול, ואני לבדי. תישארו
עוד קצת.״
כעבור יומיים באו התגובות הראשונות.
(המשן בעמוד ) 18

כך הסתיימה התקרית. שלום כהן יצא אל הנערים
הנסערים, קרא להם שהם מביישים את מסורת הכנסת־,
האורחים ומכתימים את שם כל הפלסטינים .״עיתונאים יש לקבל במחיאות־כפיים ולא באבנים
אמר להם — וכך אומנם קרה, כאשר יצאה כל הפמלייה בחזרה לכביש
הראשי. רולו נראה צועד בראש, אחריו (במשקפי־שמש) אשתו רוזי. משמאל — שלום כהן.

הרבי מויזניץ׳ ונכדו החתן
גם סעודה לעניים

במדינה

מ שמח נכד
עם גכגדה
אשרי עין ראתה כל אלה, ביום שנכפל
בו כי טוב, התאספו רבבות אלפי ישראל,
אנשים נשים וטף, למגודלם ועד קוטנם,
לקרתא קדישא בני־ברק, לכבוד חתונת
נצר לגזע קדושים, הבחור החכם המהולל
והמופלג הרב מנחם־מנדל, נכדו של קודש
הקודשים הרבי מויז׳ניץ.
לכבוד היום לבשו כל אנשי שלומנו
קפוטות של משי שחור ומבהיק, גריו
אנפילאות צחורות וחבשו שטרימלים של
פרווה. ויבואו כולם בקול המון חוגג, צוהלים
ושמחים, שרים ומנגנים, מרקדין י־מומרין,
לקיים מה שנאמר :״קול רינה
וישועה באהלי צדיקים.״
חברים טובים. רבי חיים־מאיר האגד
בן וד ,84 הרבי מויז׳ניץ, שחצרו שוכנת
בבני־ברק, הוא כיום לא רק זקן הסגל
האדמורי, אלד, גם הרבי החסידי העשיר
ביותר בעולם כולו. כמו כל ראש־שבט
נכבד מגדל גם האדמור הישיש עשרות
נכדים, ובהגיעם לפירקם, בגיל , 16 הוא
משדך אותם עם נכדים ובנים של אדמו־רים
מפורסמים אחרים.
בשבוע שעבר נערכה שוב חתונה גדולה
בחצרו של הרבי מויז׳ניץ. היתה זאת החתונה
הגדולה ביותר מכל מה שראתה
החצר עד היום. הסיבה: הפעם התחתנו
שני נכדים של הרבי בבת־אחת. בן־בתו
נשא את בת־בנו.
בני־הדוד גדלו שניהם בחצר. כשהיו
תינוקות היו אפילו חברים טובים. אבל
כאשר מלאו למנחם ארנסטר, בן בתו של
הרבי מויז׳ניץ, שלוש שנים, חדל לשחק
עם ילדות. הוא החל ללמוד בישיבה של
סבו, כשאת ראשו עוטר שטרימל מפרווה
יקרה. רק לפני חצי שנה חודש הקשר בין
הנער והנערה, בני־הדוד שגדלו באותה
חצר: מנחם ארנסטר התארש עם הינדה
האגר.
השבוע הוקצתה בחצר דירה מיוחדת
בשביל הזוג, שאליה הם נכנסו למחרת
ליל־החתונה.
לכבוד החתונה הגדולה נשחטו כ־5000
עופות. בכל פינות קריית ויז׳ניץ הועמדו
חביות יין בשביל הקהל הרב. אלפי נורות
ציבעוניות האירו את הקרייה החוגגת.
התרגשות רבה קמה בקרב הקהל העצום
שהצטופף מסביב לחצר הרבי, כאשר הסבא
הישיש של החתן והכלה, שהותקף בשיתוק
לפני כשנתיים, קם לפתע מכורסתו ויצא
בריקוד מול הכלה.
ניגונים וריקודים. חסידות ויז׳דץ
נוסדה לפני כ־ 130 שנה בעיירה הקטנה
וידניץ, בגבול רומניה ופולניה. מייסד השושלת,
הצדיק רבי מנחם־מנדל, שהחתן
מנחם ארנסטר נושא את שמו, היה בנו של
אחד מתלמידי יוצר תנועת החסידות רבי
ישראל בעל שם־טוב. הוא הפיץ את החסידות
בעיקר בין היהודים יושבי הכפרים
והעיירות הקטנות. יהודים אלה לא הצטיינו
בלמדנות יתרה ולכן הסביר להם רבי
מנחם־מנדל מויז׳ניץ את שיטת החסידות
באמצעות ניגונים וריקודים. מאז שומרת
שושלת ויז׳ניץ על מסורת הנגינה והריקוד.
גם הרבי הנוכחי של חסידי ויז׳גיץ,

הרב חיים־מאיר האגר, הלחין עשרות מנגי־נות־ריקוד
המושרות בעולם כולו.
לפני כ־ 25 שנה העביר הרבי את חצרו
לבני־ברק. הוא בנה כאן בשביל חסידיו
שיכון גדול ובתי־חרושת רבים. חסידי
ויז׳ניץ עובדים במיפעלי היהלומים של הרבי,
ובשבתות הם באים להתפלל בבית-
הכנסת הגדול במרכז השיכון. הרבי גם
בנה ישיבה גדולה ובה לומדים כ־500
בחורים.
ההווי של העיירה ויז׳ניץ שעל גדות ה־

תמונת השבוע

תמונה זו, שצולמה השבוע בעת פתיחת קו
אגד למורדות־השלג בחרמון, מראה פעוט
שהובא לשס על־ידי הוריו. סימן שספורט־הגלישה
הפך לעממי בישראל, ופלישות־הה־מונים
לחרמון ייהפכו לתופעת־קבע בארץ.

נהר שרמוש המהווה קו־גבול בין פולין
לרומניה, נשמר בקפדנות גם בקרייה הישראלית,
החסידים מתלבשים כמו לפני
100 שנה, מדברים אידיש ומחנכים את
ילדיהם בחדר. במרכז חייהם עומד הרבי
הפיקח, המוסיף להלהיב את חסידיו בשירים
ובריקודים הנמשכים לעיתים שש־שבע
שעות רצופות.
לנכדים ולנכדות שגדלו בחצר מתייחסים
כאל נסיכים במשפחה מלכותית.
ס עו דהמיוחדת. במשך ימי החתונה
ערך הרבי סעודה מיוחדת לעשרות קבצנים
מרופטים שנהרו לבני־ברק. נערכו
לפניהם שולחנות מפוארים, ומלצרים הגישו
להם סעודה דשנה. בראש השולחן ישבו החתן
והכלה, עם הוריהם. הקבצנים יצאו
בריקודים, ולפני שהתפזרו קיבל כל אחד
מהם מתנה מיוחדת מידיו של הרבי, מעטפה
ובה 25ל״י.

יז מ ^ תי
*מ־ ואומי
דעתה של אן
ראיתם את זה ז בחיי שזה רדגיז אותי.
אז איזושהי אגודה, שקוראת לעצמה ״האגודה למען בגד לאומי״ ,או סתם
אגב״ל, עושה לה תחרות ונותנת את הפרס הלאומי לאחד, צייר בשם משה עומר,
שהמציא בגד לאומי חדש לעם ישראל.
ועוד איזה מין בגד ! משהו שהוא חצי תימני, ורבע רומני, ושש עשיריות כורדי,
ואחד חלקי 17 רוסי, ועוד כמר שברים אלג׳יריים, בוכאריים ומשהו ממונגוליה
החיצונית. זה בגד לאומי זה ן
אז החלטתי להראות לכולם איך ממציאים בגד לאומי — בגד שכל חלקי העם
לתפוצותיו ולמעמדותיו יוכל להזדהות עימו, שלא יעלה הרבה, ושלא יביא לספיראלה
אינפלאציונית בתקופה זו של הקפאת השכר.
לקחתי אחד אחרי השני את רבגדים של כל חלקי העם, ומצאתי שלכל בגד
כזה מישהו יתנגד. למה לי צרות עם שרי גח״ל, או עם הליגה למניעה, או מן
המשמרות השחורים, או שהרב אתם־יויעים־מי יגיש נגדי תביעה על הוצאת דיבה
ולשון הרע בסך 872.000.000,000.000ל״י י
אז זהו זה. הסתכלו אם זה לא הבגד הלאומי האידיאלי. ואם מגיע לי פרס של
אגב״ל, נא לשלוח אותו לת,ד( 29232 .זוכרים אותה !).

נעו בעריה השניה
מה יגידו העולים?

נמו תימניה צנועה נמו בהוד ישיבה

אך נל החילוניים מהליגה יבואו לי על הראן

כמ ערביה

אבל א״ השלמה תצעק

כמו ביטניקית -אבל 1ה מתאים לכל אוץ
אחרת, ולא לישראל הפוריטנית שלנו

נמו חלוצה־אבל גת״ל בממשלה תתנגד אז זהו זה -זהו המבנה המשותף לבל!
112

ידידי נאצר
(המשך מעמוד ) 15

שתי תחנות רדיו ציינו את עובדת היותי
יהודי: קול ישראל בערבית (בלי פרשנות),
וקול דמשק. כעבור יום, התפרסמה התקפה
קשה גם בכמה עיתונים לבנוניים. עיתונאי
פלסטיני כתב שזוהי הוכחה לקנונייה בין
עבד־אל־נאצר לבין הציונות.
לקח זמן עד שקיבלו אותי כפי שאני, בכל
העולם הערבי• עכשיו, לא מזכירים את מוצאי
היהודי. פרט לסוריה, המתעקשת לכנות
אותי ״הסוכן הציוני הידוע״ ,או ״השליח
החשאי של הסוכנות היהודית״.

;אני מכין, שהמכר האחרון שלף
כעולם הערכי הוא יאסר עדא•

— אני מוכן לספר לו עליו, אבל לא
יותר מדי. עוד לא פירסמתי את כל החומר
בעיתוני כשהנעתי לעמאן, לפני שבועיים,
אמרתי לאנשי אל־פתח :״דעו לכם, שאני
יהודי.״ השיבו :״יודעים. כבר היו אצלנו
הרבה עיתונאים יהודיים לפניך.״ אמרתי
להם :״דעו, שמכאן אני נוסע לישראל.״ הם
ענו :״זה לא מפריע לנו.״ אמרתי להם :״אם
יש לכם סודות, ואתם חוששים שאגלה אותם
— אל תראו לי אותם.״
הם לקחו אותי לסיור במחנות־האימונים
שלהם. לקחו אותי גם לבסיסי־יציאה שלהם,
שמהם הם עוברים לישראל, וגם לראות התקפות
מהגדה המיזרחית לעבר כוחות ישראליים.
נכחתי בשעת התקפה של בזוקות וטילים.
ראיתי מקרוב מאוד את יריחו, ובמשך
הלילה שביליתי איתם בשדה — אפילו
את אורות ירושלים.
פגשתי מפקדים. ,ומרבית מייסדי האירגון.
גם את יאסר עראפאת, אותו היכרתי קודם
לכן, מפגישתנו בקונגרס האירגונים הפלסטיניים
בקאהיר. שוחחנו יותר מפעם אחת.

לגיון יהודי
בתוך ״אל-פתח״
מה הגילוי המרעיש כיותרי״ש־שמעו!
מפיו?
— הנה, אתן לך סקופ, שעוד לא פורסם
אצלי. בשעת שיחה על היחסים בין אל־פתח
לבין היהודים, אמר לי עראפאת שיש לו
תוכנית להקים לגיון יהודי בתוך אל־פתח.

איזה יהודים יילחמו לצי,דו?
— בכלל, יש לו גישה מקורית מאוד
ליהודים. הוא מבחין בכמה סוגים. יש יהו*
דים־ערביים, כפי שהוא מכנה אותם, כלומר,
עולים מארצות המיזרח, ויש יהודים־פלסטי־נאיים,
כלומר, הצברים שנולדו בארץ. על
היהודים־הערביים הוא אומר :״יש להם יותר
זכויות על פלסטין מאשר יש לי. אולי לי
יש סבתא תורכית או צ׳רקסית, בעוד שהם
נמצאים כאן מזה דורות. איתם אנחנו נקים
את המדינה הפלסטינית.״
היו לנו ויכוחים רבים. באחד הוויכוחים
על מתונים וקיצונים בישראל, אמרתי לו
שכל עיתונות העולם יודעת כיום להבחין
בין נצים לבין יונים בישראל. הוא ענה:
״אני לא תמים עד כדי כך. אני לא מאמין
אריק דולו
יהיח אורח
״המועדון החדש״
ביום רביעי זה ,26.2ב$.30-
בערב, בבית ציוני אמריקה
בתל-אביב.
הוא ירצה על

מנהיגי ערב
והשלום

וישיב
לשאלות הקהל.
הופעה זו באה במקום ההופעה
שפורסמה בעמוד 2
של גליון זה. ההודעה על
תובן הרצאתו של נמרוד
אשל אף היא מתבטלת.

ה חילי ה ה חו ל ה

בכל הסיפורים האלה. הישראלים כוים דוד־שי־סיפוח.
הדיעות חלוקות ביניהם רק על
הדרך לביצוע הטיפוח הזה.״
ואז סיפר לי, שהוא עצמו שהה ארבעה
חודשים בשטח הכבוש, אחרי המלחמה. בין
היתר, שהה גם בתל־אביב.

אתה מאמץ לו?
— על פני ניכרה הבעת־פיקפוב ..

— הוא החליט לשכנע אותי, ורדטיף לדבר
על ״הערב הנפלא אצל אותו •הודי־ערבי
בתל־אביב.״

הסיפור הזה שיפגע אות?-
— אני חייב לומר שהייתי מופתע מאוד.
אני יודע שהש״ב הישראלי יעיל מאדד, ולא
קל להתחמק מפניו. לכן הביא לי ־איות
אחרות. אמר לי שיש להם הקלטור שעשו
בירושלים. הקלטות שהוא עצמו עשה אותן.
פיתרון פדליטי
מה שומעים בהקלטות הלזו?
— שומעים חיילים ישראליים שי־ים בערבית
מוחמד מאת — חלף בנאת ימוחמד
מת — הותיר בנות).

כאמת יש שיר כזה, ואגי זופר
אותו מילדות. אפילו רוקדים הורה
על פיו. כל המילים ערביות, ואם
איני טועה -הוא עבר לישראלים
מן הערבים*
— ובכן, דע לך שעראפאת התייחס לזה
ברצינות נוראית. הוא רתח מכעס. זו הפעם
היחידה שראיתי את פניו חיוורים כסיד. הוא
גימגם .״מוחמד מת והותיר בנות?:״ הוא
חזר והתרתח .״אנחנו בנות, אנחנו? דם לא
רק רומסים אותנו, הם יורקים בפנינו. הם
מקללים את הנביא, הם פוגעים בכל ד קדוש
לנו. את זאת 7א נשכח!״

אתה יודע, אריק, אני חושב שזה
הדבר המדהים ביותר ששמעתי
מפי ד היום. חוסר-הבנד בה
תהומי! נעבור לאנשים המת״נים.
היש באלה בעולם הערכי?
— אין ספק. הם קיימים.

האם הם יודעים שבישראל קיים
מחנה הדוגל כשלום?

¥ואש-העיו התחלס באמבסיה ונפגע
י * ׳ווש״העצו שוו רקה בשיסוס
עסקו מורג ב׳ הגיע דשלסוו

ץ י לא ראה סרט על הנערה הכיש!
רונית, שהיתר, צריכה להסתפק בתפקיד
הכפילה של הכוכבת הגדולה — עד שלפתע
חלתה הכוכבת, וברגע האחרון נקראה
הכפילה להציל את המצב? היא מצילה אותו,
כמובן, ומוכיחה שהיא כוכבת בזכות עצמה.
זה לא קרה בעיריית תל־אביב.
ראש־העיר, מרדכי נמיר, נחשב לאיש חזק.
במסדרונות העיריה מספרים עד היום איך
עברו הפקחים העירומים ברחובות, והאיצו
בפועלים לסלק מהר את החביות שהונחו ביום
הקודם לגידור מסלול העדלאידע .״הזקן
יתלה אותנו אם לא מסלקים את הכל היום!״
אמרו.
״הזקן״ היה מרדכי נמיר. אבל בשנתיים
האחרונות אפשר היה לראות את החביות
מתגלגלות ברחובות גם יומיים ושלושה אחרי
האירוע הציבורי. לא היה ״זקן״ שיתלה
את האחראים על התרשלותם.
מחלתו של ראש־העיר באה במפתיע, לפני
כשנתיים. הוא התחלק באמבטיה של דייתו,
נחבל קשה ורופאיו עמלו להציל את חייו.
הוא הוטס לטיפול בארצות־הברית, אולם מאותו
יום לא חזר לאיחנו. הוא נשאר משותק
חלקית, לא היה מסוגל לשוב לעבודתו
התקינה.
אבל גם לא התפטר. היו לכך סיבות רבות
— בחלקן משפחתיות, בחלקן מפלגתיות.
ואז הסתבר שמצבה של העיריה הגדולה
ביותר בארץ עגום באמת. לא רק ראש־העיר
משותק — אלא גם האיש שנועד לתפוס און
מקומו במיקרה של משבר כזה. כי גם סגנו
ויורש־העצר שלו, אליעזר שכטר, לקה במחלה
קשה, וגם הוא משותק־למחצה.
כמו במיקרהו של ראש־העיר, כן גם במיקרו,
של יורש־העצר: הוחלט שאי־אפשר
״לשפוך את דמו״ ,ולכן ניסו כל העסקנים
לטשטש את העובדה העגומה הזאת. שכטר
המשיך לכהן כחבר מועצת העיריה, ואף

מנדט להנהגה חדשה. במקום ההנהלה שחל£

נטלו את השטלון עסקנים מדרג ב׳.
כך דרך כוכבו של יהושע רבינוביץ׳.
מי הוא יהושע רבינוביץ׳? מי הוא האיש,
שבמשך שנתיים תמימות היה אחראי לענייניהם
היומיומיים של 400 אלף אזרחים?
עם היכנסו לתפקיד, פירסמה העירייה
ביאוגרפיה רשמית שלו. נאמר בה שהוא בן
,58 יליד וישנבה שבפולין, עלה ארצה ב־
,1934 כעבור שנה נכנס לעבודה במחלקה
לתעשיה של הסשביר המרכזי בתל־אביב.
הוא נבחר ל־אשונה למועצת עיריית תל־אביב־יפו
ב־ ,1956 כאשר השלטון היה בידי
הציונים הכלליים, ומפא״י היתר, באופוזיציה.
כעסקן של בית ברנר, נחשב לאיש של
שרגא נצר — אז מושך־החוטים של מפא״ל
בתל־אביב.
השינוי הגדול במעמדו בא ב־ .1959 הימין
איבד את השלטון בעירייה, ומפא״י הכתירה
את מרדכי נמיר כראש־העיר. בין ד,מישרות
הרבות שנפלו שלל, היו מספר מישרות של
סגן ראש־העיר. אחת מהן הוענקה לרביני־ביץ׳
.הוא המשיך לטפל בענייני כספים,
ריכז את פעולות החברות העירוניות המש תפות
לעירייה ולממשלה.

* יו במפלגת העבודה אנשים שן
) דרשו את דכתרתו של רבינוביץ׳ כראש־העיר
הרשמי. אבל קמו לו מתנגדים חזקים,
שטענו כי לא ייתכן להפקיד תפקיד כה
גדול בידי אדם בלתי־ידוע, שאפילו אינו
נימנה עם עסקני המפלגה הבכירים.
התקבלה החלטה לחכות ולראות, עד לבחירות
הבאות. רק אז תחליט המפלגה אם
יש מקום להעמיד אישיות חזקה בראש ה־

— כן, בוודאי. הם יודעים טוב מאו־ מה
זה העולם הזה ומה דיעותיו• שמעתי !*תם
מצטטים מאמרים שלמים של אורי אבנר־.

באילו ארצות בעיקר?
— אני חייב לומר שאתם פופולאריים
יותר במצרים מאשר בירדן. גם בירדן מכירים
אתכם, ויודעים מה דיעותיכם, אבי אתם
לא פופולאריים שם. בקאהיר, לעומת זאת,
יש הרבה הרואים בכם בני־שיח אפשי־יים.
אבל, כמובן, כל זה מדובר בעילית האינטלקטואלית.
בקרב ההמון יש חוטר־ידיעה
מוחלט בכל מה שנוגע לישראל — בדיוק
כפי שכאן, אצלכם, יש חוסר־ידיעה בכי מה
שנוגע לארצות ערב. אתן לך דוגמה
הזמינו אותי לראיון בטלוויזיה המצרית.
שאלו אותי מדוע היתה דעת־הקהל הצרפתית
נגד הערבים ב־ 5ביוני? האם כולם שב ציונים?
עניתי :״הסיבה העיקרית היתה — ההצהרות
שהשמיעו האחראים והבלתסחזר־אים
מבין המנהיגים הערביים. דיברו על מלחמה,
השמיעו איומי־השמדה.
חשבתי שהראיון לא ישודר, אבל הם שידרו
אותו במלואו. הגיעו אלפי מיכתביס, והנהלת
הטלוויזיה שידרה אותו בשידורחוזר.
התגובה הכללית היתה :״איש לא אמד לנו
זאת מקודם. לא ידענו את האמיתות דללו.
לא על עצמנו, לא על מנהיגינו, ולא על היהודים.״
שידור
זה לא היה אפשרי, לולא רצתה בו
ממשלת מצרים. אין לי ספק, שהדבר מעיד
על רצונה של ממשלת מצרים להכשיר את
דעת־הקהל שלה לפיתרון פוליטי. בכלל. לא
מדברים כיום בשידורים המצריים על •,שחרור
פלסטין״ .מדברים על מדיניות ההחרח־בות
של ישראל. אתה מבין? מדיניות יא־נכונה
— לא מדינה שאין לה זכות־קיום.
זוהי הכנה פסיכולוגית לפיתרון פוליטי׳
* הוא נשמע בן :״מוחמד מאת — אה־יו־יה,
חלף בנאת — א־יו־יה, בנאתו סוז —
אה־יו־יה, זאי אל־יהוד — א־יו־יה,״ ונו׳
(מוחמר מת, הותיר בנות, בנותיו שחח־ווז,
כיהודיס).

וה נקרא ]0׳

מכונית הזבל חלפה. פועלי־הנקיון רוקנו את הפחים חרקו
אותם על המידרכה —ז שנשארה מלוכלכת. לאיש לא איכפת,
כי אין פיקוח יעיל, הבוסים הגדולים אינם יוצאים לרחוב, ורקטנים עובדים בעבודות נוספות.

זכה בתפקיד חשוב: יו״ר איגוד ערי דן לענייני
ביוב.
נותר חלל ריק, ושני האנשים המרכזיים
של העיר הפכו לצללים.

^ ידו נכחד ראש־העיר בבחירה אישית
י ישירה, היו נערכות בחירות חדשות. תושבי
העיר היו נפרדים מראש־העיר שהגורל
פגע בו, מאחלים לו אריכות ימים ושקט —
ובוחרים בראש־עיר חדש.
אבל מכיוון שהמפלגה היא הבוחרת את
ראש־העיר, ומכיוון שהשלטון מובטח על־ידי
קואליציה בין העסקנים, לא מצא איש לנכון
לתת דין־וחשבון לאזרחי תל־אביב ולבקש

עיר, או להשאיר את רבינוביץ׳ במקומו. אחד
השיקולים: תלוי מי יעמוד בראש רשימת
גח״ל. אם אומנם יתאמתו השמועות, שקצין
בכיר ודינמי יהיה מועמד גח״ל, תצטרך מע״י
להציב כנגדו מתחרה רציני. דובר אפילו
על שמעון פרס. אבל הסכנה הזאת חלפה,
ויהושע רבינוביץ׳ התחזק על כיסאו•
אך הכיסא היה גדול מדי בשבילו. הוא
לא מילא אותו — והדבר הורגש בכל מדורי
העירייה.
המנגנון העירוני, אשר מזה דור ויותר לא
הצטיין בחריצות או ביעילות יתירות, ניצל
את הריפיון בהנהגה• המישטר ששרר היה,
לדברי איש האופוזיציה ,״התפרקות מאורגנת.״
סימן
ההיכר העיקרי של מישטר זה היא

ההתפרקות מהרבה ערכים מוסריים —
שבלעדיהם לא ייתכנו חיים ציבוריים תקינים.
הדבר מתבטא באלפי צורות — החל
במאות רבות של עובדים המקבלים את שכרם
מבלי לתת את תמורתו, וכלה במעשי
שחיתות והפקת הנאה־עצמית. למשל:
•; למרות שקיימת ועדת מיכרזים, המחליטה
על הענקת עבודות לקבלנים, השתרש
נוהג של מסירת אישור לביצוע העבודה עוד
לפני שוועדת המיכרזים דנה בעניין. במיקרה
מסויים נמסרה עבודה גדולה לקבלן, שהצעתו
היתר, יקרה ב־/0״ 8מהצעה אחרת.
רק כאשר הגיעו הרינונים למימדים בלתי־נסבלים,
ותשומת ליבו של מבקר המדינה
הוסבה לפרשה, הוקפאה העבודה. ואז הסתבר
כי הקבלן הוא ידידו של מנהל־המחלקר,
שמסר לו את האישור לביצוע העבודה.
#בשלושה מיקרים, בהם היתד, העירייה
צריכה לקנות רהיטים, התברר ששולם דווקא
המחיר הגבוה יותר: פעם שולמו 15 אלף
ל״י יותר מדי, פעם 4000ל״י, ופעם אלף
ל״י. במיקרה אחד הוסיף פקיד הקניות, על
דעת עצמו, את הפרשי־המדד, שעלה מעת
קניית הסחורה ועד לאספקתה — למרות
שלא היתר, שום התחייבות עירונית לכך.
המחיר, בסופו של דבר, הסתכם ביס/ס30
יותר ממה שהיה צריך להיות.
#משנת 1966 עלו חשבונות המים של
תושבי תל-אביב ב־ 50 עד 150 אחוזים. לא
מפני שהתושבים השתמשו בכמות גדולה
יותר של מים, אלא מפני שנבעו בקיעים בצינורות.
ההסבר שנתנה העירייה: מי המוביל
הארצי אוכלים בצנרת שהתיישנה.
אבל הסתבר, כי לא הצינורות הישנים הם

העיר, הגיע

לא חלמו שיישב על כיסא ראש־וזעיר. הגורל העיוור — ודביקות
העסקנים החולים לתואריהם — הפכו אותו במשך שנתיים תמימות
לשליט על ענייניהם היומיומיים של 400 אלף אזרחיה של׳ העיר.

יהושע רבינוביץ, מ־
1 ^ 11111
11 111 1מלא מקום ראש־למועצת
העיר כאיש של שרגא נצר. אפילו פטרוניו

את?¥׳111*11

המתפוצצים — אלא דווקא החדשים שהונחו
בצפון העיר. ס/ס 80 מן הנזילות הן
בצינורות שהונחו בשנים האחרונות, ואשר
נרכשו ממיפעל הסתדרותי מסויים, שתוצרתו
אייה עונה לדרישות.
• קיימת ועדת תנועה עירונית, אשר
כראשה עומד סגן ראש העיר מטעם מפ״ם
חייקל רמות. אחד מתפקידי ועדה זו הוא
לדאוג שיהיו מספיק מיגרשי־חניה בעיר.
על כן אין מאשרים הקמת בניין־מישרדים,
מועדון־לילה או בית־עסק גדול אם אינו מקצה
שטח לחנייה. או, אם אינו משלם ״כופר
חנייה.״ כספי הכופר צריכים, לכאורה, לממן
הקמת שטחי־חנייה בעיר. אבל למרות שנקבעו
קני־מידה, נקבע למעשה גובה הכופר
על־ידי יו״ר הוועדה. קבלנים יודעים, שאט
תורמים סכום למפלגה זו או אחרת, המיוצגת
בוועדה, אפשר להוריד את הכופר מ־20
או 30 אלף — לפחות ממחצית הסכום. הכסף
ממילא נכנס לקופה הצמאה של העירייה,
ומצב החנייה מחמיר בלי הרף.
• אין כימעט קבלן שאינו מחפש להגדיל
את אחוזי־ד,בנייה המותרים על מיגרשו•
אלה המכירים את הדרך לאנשים הקובעים
— ובעיקר: למפלגות המקבלות ״תרומות״
— זוכים בהגדלת האחוזים. כך אפשר לראות
שורת בתים ברחוב אחד, שכולם בני
שלוש קומות — אבל אחד מהם הוא ין
ארבע קומות.
•.גס אחרי מלחמת ששת־הימים, כאשר
החוק מחייב בניית מיקלט בכל בית חדש,
ניתנו רשיונות לבתים גדולים ללא מיקלטים.
לפחות במיקרה אחד, כאשר ניבנה בית-
מישרדים גדול ליד שוק הירקות הסיטוני
בתל־אביב, והוכן בו מרתף לצורכי מיקלט
— הרשתה העירייה להשתמש במרתף לצרכים
אחרים, במקום מיקלט. הדבר נעשה
בהתערבותם של עסקני מע״י.
תקציב העירייה לשנה הבאה יגיע
ל־ 182 מיליון ל״י 90 .מיליון ל״י מסכום
זה ישולמו לכ־ 10 אלפים עובדי העירייה.
מבין עובדים אלה 1515 ,הם מיותרים.
• מצבה הכספי של עיריית תל־אביב

הוא אחד הגרועים ביותר בארץ, למרות ש־ממלא־מקום
ראש־העיר יהושע רבינוביץ׳
מתגאה דווקא על יכולתו המשקית. היא

משלמת לנושיה ב״תעודת־זיכוי,״ אותן ניתן
לפרוע בבנקים תמורת ריבית של — 120/0
דבר המייקר אוטומטית את הסחורות וה
שירותים
שמקבלת העירייה. זאת, נוסף לריבית
שהיא צריכה לשלם ישירות על חובותיה,
המסתכמים ב־ 200 מיליון ל״י. ריביון
ותשלומים על חשבון חובות יגיעו בשנה
הבאה ל־ 40 מיליון ל״י•
#יש בעירייה מבקר פנימי, שלרשותו
עומד מנגנון גדול. הוא בודק באופן רצוף
את גילויי הביזבוז, השחיתות ואי־הסדרים.
אבל בעוד שמבקר המדינה מפרסם את
מימצאיו, על־מנת שמשלם־המסים ידע מה
עושים הפקידים בכספו — נשמרים מימצאיו
של מבקר העירייה בסוד כמום. הוא מוסד
את הדו״ח שלו ישר לראש־העיר, ושם פחות
או יותר נקבר העניין.
אילו היה ראש־העיר תלוי בבחירתם הישירה
של משלמי־המסים, היה רואה את
עצמו חייב להם דין־וחשבון ותשובה על כל
ההאשמות. אבל מכיוון שלא האזרחים בוחרים
בו, כי אם מזכירי המפלגה — הרי שנאמנותו
היא אליהם. הוא דואג לאינטרסים
של המפלגה — אותם אינטרסים המונחים
ביסודם של מיקרים כה רבים של ביזבוז,
ניפוח, חיפוי על שחיתות וחלוקת־שלל מכספי
האזרח.

״דרשו ממני שוחד בעירייה!״
כ ת אי ד ץ־ א ל הוא אדם בש:ות ה־ל
ארב עי ם המתקדמות. בין יתר נכסיו
נמצא מועדון ברחוב יורדי הסירה שליד
נמל תל־אביב, ששימש עד לפני ן מן־מה
את ה ח בל חי מי לי שר אל.
מועדון זה ביקש רון־אל להפעיל, ועל־כן

ביקש בשנת 1967 רשיון מעיריית תל־אביב.
הבקשה הועברה לאישור למינהל ההנדסה
של העירייה. סיפר השבוע רון־אל :
״ידעתי שהמקום שלי שימש כמועדון
מאושר קודם־לכן, כך שמאוד התפלאתי כשלא
קיבלתי תשובה תוך שבועיים־שלושה.
ניגשתי למינהל ההנדסה. פניתי לארכיון
התיקים, ופקיד בשם יהושע, עם זקן, מצא
לאחר גילגולים רבים את התיק.
״ראיתי שכתוב בפירוש שהבקשה אושרה
בתאריך . 1.10.1967 לא הבנתי מדוע מתעכב
התיק, ושלחתי לשם למחרת את השותף
שלי, יוסף שמילוביץ.״

פקיד חזני

ך * יפר שמילוביץ :״באתי לאותו
^ פקיד, יהושע חזני, ושאלתי מה העניינים.
הוא לקח אותי בצד והסביר לי, :אתם צריכים
תוכנית סניטארית למועדון. יש לי
בשבילכם מהנדס שיעשה את זה. רק שלא
תעמוד איתו על המקח. כמה שיבקש תתן
לו, אחרת אין תוכנית, אין אישור ורישיון׳.
״אמרתי בסדר, כמה זה כבר יכול לעלות?
עוד 30—20 לירות זה שום דבר.
״יהושע הלך איתי עם התיק עד סוף
המיסדרון. יצאנו לחצר, ירדנו שתי מדרגות
ונכנסנו לאיזה חדר. היה שם אדם מבוגר,
ויהושע אמר לי שזהו המהנדס רטנר, והוא
יסדר לי את העניין. הוא חזר ואמר לי, :אל
תתמקח איתו! תן לו כמה שיבקש !׳
״התיישבתי מול המהנדס והסברתי לו שאני
צריך שיכין לי תוכנית סניטארית למועדון,
ויגיש אותה לאישור בתיק. רטנר
דיפדף קצת בתיק ואמר לי, :תראה, זה לא
המקום לדבר. תבוא אלי הביתה ונסדיר את

מתלונן שמידוביץ
העניין. הנה, קח את כרטים־הביקור שלי.
בוא אלי בהקדם האפשרי,.
״ביקשתי ממנו רק שירשום בכתב־ידו
את מיספר התיק מאחורי כרטיס־הביקור
שלו, והוא רשם. אחר־כך חזרנו לתיקייה,
ורטנר נתן ליהושע את התיק ואמר לו :
,תשים אותו בצד. אני כבר אטפל בזה׳.״
על סמך עדות זו, נפתח תיק פלילי במדור
הרמאויות של משטרת תל־אביב. השבוע
הועבר התיק לפרקליטות המדינה.

במדינה

מו סקבה,
לי אהבה

בלישכת הרב יהודה לייב לוין במוסקבה
•מת רשימה, המכילה את כתובותיהם של
) 30 יהודים ברחבי העולם. היא הורכבה
;שף 12 שנות כהונתו של הרב, וכל מי
!ולח פעם ברכת שנה טובה, מיכתב איחו־
,1מתנה קטנה או השאיר את כרטיס־יקור
שלו אצל הרב הוכלל ברשימה.
בפרוס כל חג נוהג שמשו של הרב, שא
עובד־מדינד, סובייטי, להדפיס במכונת־יבה
׳מיושנת עשרות מיכתבי־ברכה ברית
אל כל המופיעים ברשימה. לפני
שלוח, חותם הרב לוין על המיכתבים.
?:קבלי המיכתבים אינם מוכנים להתייחס
האיגרת היקרה כאל דבר שבשיגרה:
מעדיפים לראות בכל מיכתב כזה מע־
,שבא על־פי אישור מיוחד מהקרמלין,
גלמד על יחסה של הצמרת הסובייטית
1היהודית בכלל ולמדינת־ישראל בפרט.
עינוי היחס? לפני ארבע שבועות
!ץ מחזור חדש של איגרות מהרב לוין.
עם היה זה חג שאינו רשום בסדר הח־היהודיים.
שלא כ-גיל חתם הפעם על
יכתב השמש משה מיכאלוביץ, שהתכבד
דיע למכותביו כי ביום ה׳ באדר, בשעה
ש אחרי־הצהריים תיערך בבית־הכנסת
ול במוסקבה, מסיבה נהדרה״ לכבוד
לו ד.־ 5.ד של הרב יהודה לייב בהרא״ש
הרב אברהם שמואל ז״ל) לוין.
:מו תמיד עורר המיבתב ממוסקבה התזות
בקרב מקבליו. הם מיהרו לסנן
3ה לעיתונות, ש״הוזמנו לביקור ביה.״
ותר
מכולם הירטז בדליפות ובפרשנות
ען ירושלמי חשוב: הרב הראשי לישר־יצחק
רחמים ניסים. הוא נתן להבין,
יומנה זו מרמזת על אפשרות של שינוי
ם של שליטי ברית־המועצות לישראל.
|חוגי הרבנות הראשית, שהתייעצו עם

כתבה שלישית ואחרונה
מאת: נ תן והבי
שאלה הראשונה שכל אדם שואל,
ן | כאשר מדברים על חשיש, היא האם
הוא מסוכן? ואם כן — האם הוא מזיק
לגוף או לנפש, או לשניהם גם יחד?
בדו״ח של אירגון הבריאות העולמי, שפורסם
לפני כחודש, נאמר בין דשאר :
״השימוש בקנביס (הצמח ממנו מופק החשיש)
מהווה בעייה בריאותית וחברתית,
והפיקוח עליו מטעם החוק חייב להימשך.״
אבל באותו דו״ח עצמו צויין, כי המומחים
של אירגון זה חלוקים בדעתם, ומביעים
לערוך מחקרים נוספים על השפעת החשיש
על האדם והחברה.
לרוב חוקרי אירגון הבריאות אין ספק
שהחשיש מזיק, ואסור להתיר את ועצתו.
ד״ר דאל קאמרון, פסיכיאטר אמריקאי ה

תמכ רו ת

פ סי כו לו גי ת,
ל א פיזי ת
משמש חוקר רפואי ראשי באירגון לבעיות
הסמים המשכריב, טוען שהחשיש יוצר התמכרות
פסיכולוגית על אף שאינו ייצר
התמכרות פיזית. התמכרות פסיכהורגית
לחשיש, לדעתו, יש בה כדי לעוות את
חוש הזמן של האדם. הוא עלול להפוך
פסיכוטי, להיתפס לחרדה ולהיות שרוי
בקשיי הזעה.
״אם לוקחים כמות גדולה מחומר ז־״״
קובע דאל קאמרון ,״עלול הדבר •1פגוע

האס נחיה

בחוש־השיפוט ולתת למעשן תחושה של
הישגים, בשעה שהוא לא עשה דבר שמצדיק
תחושה זו. זה גם יכול להרוס את
כוח־היצירה של האדם. יותר, להביא יפני
צעירים עובדות אלה על חשיש, כאשר
להטיף נגד שימוש בסמים מטעמי מוכר.״

הרס ניסים
נסים, אבל לא נפלאות

יד החוץ, החל ויכוח אם להיענות
?נד, בחיוב. היו שתי דיעות:
1מוסקבה מנצלת את חגיגות הרב
לשפר את תדמיתה בעולם, ולטשטש
רושם הרדיפות של יהדות ברית־המוע־כל
היענות להזמנה רק תסייע לה.
1אסור להחמיץ שום אפשרות של
ת קשר עם יהודי ברית־המועצות, ואין
נוכחותו של הרב הראשי מירושלים
יל להשפיע על התודעה היהודית-
וית של יהדות זו.
יגיל היו גם בשאלה זו חלוקים שני
;ים הראשיים: ניסים אמר שצריך לנסוע,
כן אמר עמיתו האשכנזי, יהודה איפר
רמן — אוטומטית — שלא צריך לנסוע.
•ק לשלוח איגרת־ברכה. בעול ישראל.
:ים בלי נפלאות. החלטתו של הדסים
היתד, מלווה במסע תעמולתי רכז•
לכתבי הצהרונים בירושלים סוננו
ת סודיות מלישכתו של הרב הראשי
פנייתו לשגרירות פינלד, המייצגת ביל
את ענייני ברית־המועצות מאז ני•
היחסים. אנשי לישכתו של ניסים גם
רו, שבכל מיקרה תצמח תועלת רבה:
(המשך בעמוד ו)2

1עומת די?{־ זו אפשר להביא דוגי?־ת
/רבות של רופאים מכל ארצות העולם,
הטוענים ההיפך• וכך נוצר מעגל שבו ריפא
אחד טוען מזיק, אחר לא מזיק.
אותם חילוקי־דיעות קיימים גם בישראל.
אהד הרופאים החושבים שהחשיש אינו
מזיק הוא ד״ר ד־יד רודי, פסיכולוג ומנהל
המכון לפסיכותארפיה, שהיה ראש הגדיר
לטיפול באסירים ולמיונם בשירות בדזי־הסוהר
.״המשתמשים בחשיש,״ סבור ו די,
*יכולים להאריך ימים בלי נזק למבב
בריאותם. השימוש בחשיש יכול יוכל היותר
להתפתח להרגשת הכרח, כמו פעולות!

״אינו מדק

מהמכון למחקר שליד המכון הפאתלוגי
באבו־כביר. פרופסור פישר, שאינו נוהג
להעניק ראיונות עיתונאיים, חיווה את
דעתו במשפט ציבורי :״עישון החשיש אינו
מזיק יותר מאשר עישון סיגריה רגילה*.׳
באנגליה פורסם החודש דין־וחשבון של
ועדה ציבורית על השימוש בסמים בקרב
בני־הנוער האנגלי. בראש הוועדה עמדה
הבארונית ווטון מאבינגאר, רבדברי־ההסבר
לדו״ח ציינה :״סמי־עישון עשויים להתגלות
כבלתי־מזיקים באופן יחסי, ומסתבר
שאינם גרועים מאלכוהול. הדו״ח שלנו
מכוון בעיקר לרשות השיפוטית, וכוונתו
להדגיש שעונש מאסר אינו בא כלל בחשבון
לנתפסים בהחזקת או עישון הסם.״

** רכנו השתאות בין סמי־עישון ובין
2 1 / /אלכוהול, משום שעישון הסם גורם
שינוי מצב־רוח כשם ששתיית האלכוהול
עושה זאת, ומשום שהסתבר — במידה
ועלה בידינו לברר — שהדבר אינו גורם

יותר מעישון
סיג רי ה!׳׳
הכרחיות אחרות אותן מסגל האדם לעממו
תוך הסתגלות לסביבתו: נקיון מוגזם,
פאדנטיות, משחק קלפים, ארטומניה ו־

לדעתו, יחדל עישון החשיש להיחשב
כמעשה בלתי־חוקי — יחדלו ממנו רבים
המתמכרים לו.
כהשלמה לדיעותיו של ד״ר רודי, אפשר
לצרף את דיעותיו של פרופסור ארווין פישר

נזק פסיכולוגי או פיזיולוגי אם משתמשים
בו במתינות, ועשוי להזיק רק אם מעשנים
כמויות גדולות. אנו חושבים שהדבר אינו
מזיק יותר מאלכוהול, וכנראה פחות ממנו.״
צוות אחר של מדענים ממכללת הרווארד
בארצית־הברית, בראשותו של פרופסור נור־מן
זינברג, מרצה לפסיכיאטריר. קלינית,
קבע את המימצאים הבאים:
השינויים הפיזיולוגיים אצל המעשנים
־,יו בינוניים: אצל מעשנים טירונים
גדל קצב פעימת הלב ב־ 16 פעימות לדקה,
ואצל מעשנים ותיקים הגידול היה אף קטן
מזה. לא היה שום שינוי בעל־משמעות בק־

סו צי א לי ת,
לאב רי או תי ת ״
צב הנשימה. הבדיקות הוכיחו נכונות הדיעה
המקובלת, כי עיניו של המעשן מאדימות
בגלל הרחבת כלי־הדם הדקים. ככל שגדל
המינון, כן היו העיניים אדומות יותר.
לא אושרה טענת המשטרה, כי ניתן
להבחין במעשנים לפי אישוני עיניהם הרחבים.
אם דבר זה אכן קורה, סיבתו —
עישון בחדרים אפלים ולא עצם העישון.
>• בניגוד לדיעות מקובלות אין העישון
מגביר את התיאבון.

מעשני־חש־ש בעת שנתפסו עג־יד׳ המשטרה.

י• מיבחנים פסיכוטכניים שנערכו הראו
תוצאות מוזרות, שאינן יכולות להיחשב
סופיות. למשל: במיבחן שבו סימנים אריטמ־טיים
ממוספרים צריכים להיות מסווגים על־ידי
הנבדקים לתוך חללים ממוספרים, לא
הצליחו לעשות זאת מעשנים טירוניים —
אף שעה־וחצי אחרי העישון. מעשנים ותיקים
שיפרו את ביצועיהם במיסגרת מיבחן

1 0 0 . 0 0 0מע שני חשיש
זה, כאשר היו תחת השפעת סם.
#מושג הזמן מתמשך בעיני מעשני
סריחואנה, והם אינם מדייקים בהערכת
תקופות־זמן שחלפו.
בראיון שנתן השבוע פרופסור זינברג
בלונדון, אמר :״סמי־ד,עישון אינם בעייה
בריאותית — כי אם בעייה סוציאלית.״
מנהל בית־החולים הממשלתי בבת־ים, ד״ר
זאב ירמולוביץ, בשיחה עם העולט הזח:

אפשר לומר, כי על שתי עובדות יסודיות
לפחות מסכימים בכל זאת אנשי המרע למיניהם:
החשיש
אינו פוגע בכושרו הפיזי
של האדם!
הוא פותח לו פתח לבריחה מהמציאות.
תוך כדי כך נפגעים כמה מחושיו:
חוש הזמן, חוש המציאות, חוש ההתחרות
התקיפה.
האם עישון ממושך ונרחב עלול לשנות

״לבית־החולים שלנו כימעט ולא הגיעו אנשים
לטיפול בגלל חשיש. באו אנשים בגלל
אופיום, פודרומול וחשיש, אך החשיש תמיד
היה האחרון בשלישיה זו.
״בעוד שהאופיום והפודרומול היו מקשים
עליהם מבחינה רפואית וכלכלית, והם
נזקקו לטיפול, הרי שלא היה אף אדם שנזקק
לטיפול רפואי בגלל שימוש בחשיש.
על המשתמשים בסמים כמו הרואין,
אופיום ופודרונזול יש השפעות ניכרות
מבחינה בריאותית: נזלות, שילשולים, ד,ת־עלפויות
ועוד. בחשיש אין תופעות כאלה.
אפשר להפסיק לעשן חשיש — אם יש
כוח נפשי לכך, ואם רוצים בכך — כמו
סיגריה.
אבל לחשיש, יש השפעות שונות —
תלוי בכמות הסם ובאיכותו. לגבי השאלה
הנשאלת באופן קבוע, כשמדובר בחשיש,
האם הוא הופך את האדם לתוקפן — הרי

״העישון קרב
הנו ע ר הי שרא לי
לך וי תרחב ״
אופייה של חברה שלימה? על כך יעידו שני
ניסיונות שונים:
>• לפני כ־ 800 שנה נוצרה בהרי פרם
כת מוסלמית קנאית, שנקראה חששין,
כלומר מעשני־חשיש. לשפות המערביות
חדר שמם כ 883881115 כלומר: רוצחים.
כת זו, שבראשה עמד חסן בן־סבאח, או
שייך אל־ג׳בל (״הזקן מההר״) ,השתמשה
ברצח כנשק פוליטי ודתי. הגברים הולעטו
בחשיש, והובטחו להם חיי־עד בגן־ערן

מקציני השירות ע /כך, השיב :״זה הופך
אותם לעדר ממושמע. שיעשנו וישבו בשקט!״

* אםע לו ל החשיש לעשות לחברה הן
| ישראלית בכללה — או לחלק גדול ממנה
— מה שהוא עושה ליושבי בתי־הסוהר?
האם אפשר ללמוד את החשובה ממצרים
השכנה, בה מעריכים את מספר המעשנים
ביותר מעשרה מיליון איש?
השיב ד״ר ראובן מאיר, מנהל בית־החולים
הממשלתי בבאר־יעקב :״קיימת בהחלט אפשרות
של ניוון העם. אם כי יש לזכור שתגובות
מעשני־החשיש שונות זו מזו. במצרים
גורם העישון להידרדרות ההמונים!
בהודו נעשים המעשנים תוקפניים אם
יימשך ויתרחב השימוש בחשיש אצלנו,
קיימת סכנה שתוך תקופת־זמן ישותק כוח־היצירה
ויוגבל כושר־המחשבה. זה תהליך
הנמשך שנים.״
הוסיף ד״ר מנחם אמיר, קרימינולוג, יועץ
במשרד הסעד :״מחקרים בכל העולם הוכיחו,
שכאשר מעשנים חשיש באופן כרוני —1
קיימת סכנה של ניוון חברתי• סמים כמו
חשיש מוציאים את האדם מפעילות חברתית
— כפי שזה קורה לאותם ״ 307 מהאוכלו־

במדינה
(המשך טעמוד )20

אם תוענק לו אשרת״כניסה, יתהדקו היח־ 1
סיס עם יהדות ברית־ד,מועצות. לא תוענק
האשרה — יוכח שוב לעולם שברית-
המועצות מנתקת את יהודיה מהעם היהודי. ן
בינתיים הזמין הרב הראשי כרטיסי־טיסה
בניהו, למתרגם
לעצמו, לבנו ד״ר מאיר
ששמו לא פורש, ולרופאו פרום׳ ארנפלד. הסבירו בשגרירות פינלנד בתל־אביב
באדיבות, כי אין הם רשאים להעניק אש־רות
על דעת עצמם. הם יכולים רק לשמש
דואר ולהעביר את הבקשה למוסקבה.
ואומנם הגיעה הבקשה למשרד החוץ במוסקבה.
רק אז התחילו פקידי מחלקת
הוויזות להתעניין מיהו זה משה מיכאלו־ביץ
שהזמין את הרב מישראל.
וכך, למרות שיכולים לקרות נסים ב־ברית־ר,מועצות,
אין שם נפלאות: ההזמנה
אומנם נשלחה — אבל לא אשרת־הכניסה.

עבודה
פ רו ט ק צי ה
של הגיס
היום בו פוטר סיבוני מיימון מעבודתו
היה יום שחור בשבילו. הפועל בן ה־,54
שכבר עבד שנתיים־וחצי באותו מיפעל
ממלכתי בדימונה, והאמין כי עתידו מובטח
שם, עירער על פיטוריו. גם ועד־העובדים
עירער, אך התשובה היווה: צימצומים.
במאמץ נואש אחרון פנה — בתמיכת
ועד־העובדים — אל אבי צפרירי, מזכיר
האיגוד המיקצועי במועצת פועלי באר-
שבע. הוא ידע, שמזכיר האיגוד המיקצועי
יילחם את מלחמתו בדרגים הגבוהים ביותר.
הפו?ן ל החדש. היום בו פוטר מיימון
מעבודתו היה ה־ 31 בחודש ינואר האחרון.
למחרת בבוקר, ה־ 1בפברואר זה, התקבל
פועל חדש במיפעל באותו תפקיד.
אברהם מויאל היה גאה מאוד בעבודתו
החדשה. הוא סיפר ליתר הפועלים, כי הנד
תין חודש שלם עד שתתפנתה ד,מישרה,
וכי לולא ד,פרוטקציה של גיסו ספק אס
היה זוכה בעבודה הקבועה והבטוחה.
הגיס אינו, כמובן אחר מאשר מזכיר ה־איגוד
המיקצועי, החבר אבי צפרירי.

דרכי אדם

או גנב

היטלו ועבד־ארנאצד

שתי שקיות של
חשיש או ״סול__

. .יות״ ,שנתפסו בעת שהוברחו מהנגב לאזור תל־אביב. השקית

מימין נושאת את ציורו של הפיהרר הנאצי, בתוספת הכתובת
הערבית ״אל־הר היטלר* .השקית השנייה נושאת את דיוקנו של
״המפקד גמאל עבד־אל־נאצר״ ,בציון העובדה שזהו ״משקה האושר״.

ונחו הנזצוי
שלא. אדם בעל תכונות אלימות עלול
להיעזר בחשיש או קוניאק כדי לקבל ביט־חון־עצמי
לביצוע האלימות, אך לומר שה־חשיש
הופך אדם שקט לאלים — לא.

ך* כ ץ, אין שינויים אורגאניים באדם לאחר
]״עישון חשיש. אבל כל סם המשנה באופן
מלאכותי את מצבו הנפשי של האדם, ויוצר
תלות נפשית — הוא שלילי.

מאוכלס ביפהפיות. אבל כדי להגיע לגן־
העדן, עליהם להקריב את חייהם תוך ביצוע
הוראתו של שייך אל-ג׳בל. הם רצחו כמה
מגדולי המרחב — אך בסופו של דבר
דעכה הכת•
• בימים אלה נעשה נסיון מסוג אחר
לגמרי — לא רשמי ולא מוגדר. המקום:
בתי־הסוהר בישראל. לכאורה, אין קל יותר
מאשר למנוע שימוש בחשיש בבתי־הסוהר,
ובמשך שנים רבות אומנם ניהלו מפקדיהם
מלחמת־חורמה בחשיש. מלחמה זו כימעט
ונשכחה לאחרונה, ועישון חשיש הפך נוהג
כימעט־גלוי בבתי־הסוהר. כאשר נשאל אחד

סיר, המצרית, שלפי הסטטיסטיקה מעשנים
חשיש בקביעות. הוגה־דיעות ששהה לאחרונה
במצרים וחקר את בעיית הסמים קבע:
כל עוד יאוננו המצרים ויעשנו חשיש,
מבחינה טכנולוגית לא יגיעו למצב של
חברה מודרנית.
״אני בטוח שהעישון בקרב הנוער הישראלי
ילך ויתרחב, מבלי שתהיה לאיש
שליטה על תופעה זו. כי היום העישון
הוא סמל ההתמרדות נגד המימסד, המבוגרים
ומוסכמות החברה. אפשר רק להסביר
להם מה הנזק הצפוי לחברה — ולקוות׳
שיבינו!״

שלושת בניו של אליהו דונל לא האמינו
לטענות אביהם, כי אין לו כל רכוש או
כסף .״הוא מיליונר,״ קבעו ,״הוא רק
מעמיד פנים של עני, ומסתובב תמיד עם
מעיל תחת בית־שחיו המיועד כביכול למכיריי׳
וכל זאת כדי להתחמק מההבטחה שיבטיח
לנו כי בהגיענו לגיל מסויים יתן
לנו סכום כסף גדול.״
אחד הבנים, יוסף דאואל 34 אפילו
הגיש נגד האב תביעה על־סך 30 אלף ל״י.
על־סמך ההבטחה שקיבל, לדבריו, מאביו.
בעוד התביעה מתבררת, קיבלה פרשת׳-
היחסים שבין האב לבניו גם גוון פלילי.
״בתאריך ,1.10.68 בשעה 10,00 בבוקר,
ניגשתי לבקר את אמי בביתה בקרית־שרת
בחולון,״ סיפר דאואל בכתב־אישום שהגיש
נגד אביו ,״הנאשם, אשר תמיד מתנהג עם
אמי בקשיחות עד להתמוטטות־עצבים כדי
לקבל ממנה גט, התחיל לצעוק לעברי באוזני
עוברים־ושבים, גנב׳.
״לאחר התקרית הנ״ל, פגש אותי הנאשם
ברחוב יום־יום, והיה צועק עלי, ,גנב׳.
״אני, כאיש־ציבור מוכר בחוג רחב, אינני
מעז לכת בחופשיות ברחובות, כאשר הוא
מחכה לצעדי על־מנת לגרום לי בושות.״
געיקכות הסולחה -זיכוי. בביתר,משפט,
כפר האב באשמה. לאחר שהשום־
טת׳ הדסה בן־עיתו, הסבירה לבן־התובע,
אשר הופיע ללא עורך־דין, כי לא יוכל לתת
עדות נגד אביו, משום שאין מדובר בעבירה
שיש בה אלימות, ביקש לדחות את המשך
המשפט כדי שיוכל להביא עד שוטר.
אך בישיבה הבאה לא הופיע איש מהצדדים
— לא התובע, לא הנתבע, ואף לא
פרקליטו, עורך־הדין התל־אביבי ידידיה קמנ־צקי.
לשופטת לא נותר אלא לזכות את האב
מאשמת הוצאת שם־רע שיוחסה לו.
אך הזיכוי לא צער אה הבן־התובע, או
את אחיו. בעיקבות סולחה שעשו עם אביהם,
הסכימו לבטל נגדו אף את התביעה האזרחית.
האב מצידו הבטיח שיעמוד בדיבורו,
ויתן לכל־אחד מהם את הכסף המובטח.

אנשים
קולנוע סרטים
טי ט
שאסור
להח מי ץ
יומנה של חדרנית

(גדרזון,

אביב; צרפת) גשנדמה למבקר הקולנוע שמשהו
לא בסדר אצלו. שהוא מתחיל להשתעמם
בקולנוע. הוא כבר לא נהנה מד,שוד
המושלם ביותר, והאהבה על שפת־הים
האפרפר גורמת לו רצון עז לעזוב את האולם.
כשנדמה לו שהמיקצוע שלו כבר
מעייף אותו, הוא נפגש פיתאום בסרט כמו
יונזנרז של חדרנית ומתברר לו שהכל היה
כדאי. תנו לו סרט אחד כזה בשנה. לא

ששם היא עושה לעצמה שטיפות, בחשאי.
וישנו גם נציג הכנסיה. המתעניין בתאווה
מיוחדת לדעת כמה פעמים נתנה האשד.
לבעלה לנהוג בה שלא כדרך דטבע, ואיך
בדיוק, ודורש ממנה כתמורה לא ליהנות
מהדברים הללו, ולבנות גג חדש לכנסיה.
וישנו גם נציג הפועלים. א־ש העתיד.
המשרת המהפכן, הנהנה ממעשי סטיות
סאדיסטים איומים, אבל חולם על חיים
מסודרים, עם אשד, נאה, בבית־קפה קטן
שישגשג בעזרת כספי המהפיכד.
וישנו גם נציג הצבא. כל החברה כולה.
ורק ילדה אחת קטנה ויפה הולכת לה כל
בוקר ליער, וקוטפת גרעיני פטל, ואוספת
שבלולים, ובסוף נרצחת ונאנסת באכזריות,
וד,שבלולים שהיו בתוך סלה מטיילים על
רגליה הקטנות והחשופות. סצינד טיפוסית
של בונואל.
ז׳אן מורו, שהיא כאן צעירה ומקסימה,
מהווה ברוב חלקו של הסרט מעין צופה
מהצד, המקבלת בשקט את כל הפרוורסיות
המשונות של הסביבה.
היא יותר טובה וטהורה מכל השאר,
אבל המעשה הטוב שהיא עושה כשהיא
נוקמת את מות הילדה, מעורב גם הוא
בהרבה פרוורסיה, ובסוף הסרט היא גם
נכנסת דרך המוסד המכובד ש׳־ הנשואין,
אל החברה הזאת שהיא רצתה לברוח
ממנה.
קשה להעביר אל ביקורת, על דף נייר,
את כל הגדולה של הסרט הזה. אבל כדאי
לכם להאמין שכל תמונה כאן גאונית. נל
דמות. כל משפט. כל אות. ויותר מזה
כדאי לכם ללכת ולהיווכח בזה

לקהל
הר חב

אן ויזיאמכסקי כ״הסינית״
מחשבות היושב־ראש

יותר. כל העולם נראה אחרת אחרי זה.
ולחשוב שהסרט הזה שכב במחסני המפיצים
ארבע שנים ואיש לא רצה להקרין
אותו. איזה עולם.
זה סרט גאוני. בלי שום חכמות. הוא
נותן תמונה של חברה בורגנית, שבה שולט
ביד רמה המוסר של המדינה. הכנסיה
והצבא, והוא מראה בגאוניות של גאין
כמה המוסר הזד, הוא אנטי מוסרי.
הוא חושף באכזריות נוראה, ויחד עם זה
,בעדינות, בהומור נפלא, וברוך רב, את
כל הפרוורסיות, הצביעות והליכלוך שמתחת
לחיצוניות הנאד, והמסודרת.
כל דמות המופיעה בסרט היא מעשה
אמנות גדול ומושלם. ישנם קודם־כל נציגי
הבורגנות: האבא הזקן המכובד והנקי,
היושב בחדר הספרים שלו, ומעיין באלבומים
ישנים, ומתעקש לקרוא למשרתת מרי,
משום שכך הוא רגיל לקרוא לכל המשרתות,
ודורש ממנה לנעול נעלי אשי, הנמצאות
בארון שלו, והנעליים הללו גורמות
לו התרוממות מינית ורוחנית1 ,ה־פרוורסיה
הזאת, שיש בה גם איזה עירבוב
של זכרונות (הנעליים מזכירות לו משהו)
וגם משהו עדין ותמים, היא יותר נוראה
מכל פרוורסיה מינית פשוטה.
ישנו הבעל. שאשתו חולנית ואינה נותנת
לו לספק בעזרתה את צרכיו המיניים,
והוא נאלץ לדבר על אהבה מטורפת עם
המשרתות, והסצינה העצובה ביותר בסרט
היא זו שבה לאחר שנואש מהחדרנית היפה
(ז׳אן מורו) הוא מגיע אל אחת המשרתות
המזדקנות, שכל חייה רק עבדה, מהבוקר
עד הערב, והיא לא יודעת שום
דבר חוץ מזה, והוא מדבר איתה על
אהבה. והיא נרגשת בל כך. ובוכה. אפשר
למכור את כל סרטי האושר והאהבה של
ללוש וכל הבאים אחריו תמורת סצינה
אחת כזאת.
ישנה האשת, השומרת בקנאות על כל
כלי החרסינה היקרים בבית, ועל הנקיון
המופתי, ויש לה מעבדה שלימה, באמבטיה,

ה סינית (פאריז, תל־אביב; ברפת) בראיון
שנתן דני האדום לז׳אן־פול סרטר
בעיצומה של מהפיכת מאי בפאריז הוא
אמר :״אנחנו רוצים קודם כל לדרוס את
הקיים. מה לבנות אחר־כך כבר נראה. לפי
התנאים שיווצרו.״
זה מה שאומרים גם ארבעת המהפכנים
של גודאר, החיים בתוך דירה שאולה של
חברה, ובימי החופשה הקצ-יש שלהם
מתכננים איך לשנות את העולם
יש בהם משהו עלוב ומגוחך ויחד עם
זה חביב. הם חיים בתוך גל של ספרי
מחשבות היושב־ראש, עורכים התעמלות
בוקר לפי הדוגמה של המשמרות האדומים
בסין. מצטטים את הספר האדום בכל הזדמנות,
לכל צורך, ועורכים ביניהם הרצאות
עיוניות וויכוחים אידיאולוגיים.
הם צעירים ותמימים. בחורה אחת מאמינה
שמרכס הכניס אור לחייה, משום שלפני
כן היא עבדה כעוזרת־ב־ת בדירות
חשוכות, ולא ראתה איך לטאסא את ה־ריצפה.
בחורה אחרת מאמינה בחשיבות
העבודה הגופנית, משום שפעם, לפני הבחינות,
היא התארחה אצל חברה וקטפה
אפרסקים, ואחרי זה הצליחה בבחינות.
הם מגוחכים משום שהם ר־־צים לפזר
את האוניברסיטאות לשנות את תרבות
הצריכה המערבית. הם מאמינים בדרך של
טירור והם רק ארבעה. בסך הכל. ורוצים
לעשות מהפיכה לעם שלם שאינו רוצה בה.
הם מגוחכים גם משום התמידית הילדותית
והקלילות שבה הם לוקחים הכל. הבחורה
(אן ויזיאמבסקי) הלם־ להרוג
מישהו, והרגה בטעות מישהו אחי, משום
שטעתה במספר החדר, והיא לא מתרגשת
מזה, היא חוזרת והורגת את האדם האמיתי.
הם מגוחכים גם משום שדם מנסים
להלביש על ארץ תרבותית ומתלזדמת את
דרך החיים שנתן מאו לארץ של עוני ו־אנאלפבתיות.
גודאר
תופס את אווירת החיים שלהם
בכנות רבה. יש תמונות יפות. יש בדיחות
מצחיקות, מטורפות. יש צבעי ים־ד מוזרים,
אבל בסך הכל זהו אחד הסרט ם ד,הרמ-
טים ביותר, הסטאטים ביותר שי גודאר.
הוא מורכב כולו מהרצאות ארוב ת, המצלמה
זזה מעט מאוד, כדי להדג־ם את הדברים,
והקהל הרחב, שאינו אוהב את
גודאר באופן מיוחד, ואינו מתעני־ן בזרמי
השמאל של הקומוניזם, שנחשב דיום בבר
לימני וריאקציוני, ישתעמם.
הציץ נפגע
השבוע התברר איזה גיבור הוא מנכ״ל
משרד החוץ, ג ד עון רפאל. היה זה בעת
ההתקפה על מטוס אל־על בציריך. הכדורים
שרקו, ואחד מאנשי הצוות הורה לנוסעים
לשכב על קרקעית המטוס. רפאל
נשאר לשבת על כיסאו ולהציץ דרך החלון
החוצה .״תוריד את הראש!״ שאג לעברו
איש הצוות .״אתה לא צריך לתת לי הוראות.
צוציק! אני הייתי קצין בצה״ל,״ ענה
רפאל. על אף גבורתו החליט לבסוף רפאל
להיות ממושמע, כיאה לקצין בצה״ל, והשתטח
על ריצפת המטוס. שניה לאחר
מכן עבר כדור בדיוק במקום בו נמצא
מקודם ראשו של המציץ תרגיל בדמוקרטיה
ביצע השבוע דן כן ־ א מו ץ ב־ערב־הראיונות
שלו, במלון הילטון בתל־אביב.
היה זה כאשר הזמין לבמה את
אברהםלכנבר אזן, איש רק״ח, שייצג
את מפלגתו בוועידת הקומוניסטים האיטלקיים
שנערכה החודש בבולוניה. רבים מהקהל
התפרצו בצעקות :״לא רוצים בוגדים!״
״תתבייש לך להעלות איש כזה על
הבמה!״ ״אל־פתח!״ ועוד. בן־אמוץ העליב
את המתפרצים, הורה להדליק את האור
וערך הצבעה. רוב הקהל תמך בו, הסכים
שיראיין את הקומוניסט. בעת הראיון, כש־נתקף
אחד מהקהל בהיסטריה וקרא ״הערבים
רוצים להרוג את כל היהודים!״ התפרץ
צעיר מהקהל, ציטט במלואה את הצהרת
אל־פתח, כי האירגון החבלני אינו רוצה
להרוג יהודים אלא להקים מדינה משותפת
ליהודים ולערבים. שתהיה לא־דתית
ודמוקרטית. הוא שוסע בקריאות :״לתלות
אותו!״ ״איפה החבל?״ ״להוציא אותו!״
#בהרצאה שנשא כשבוע שעבר ג ד עון
ה אוז נ ר, הוא נזכר בהלצה ששמע בווארשה,
בעת ביקורו שם לפני שנים, מפי מארחיו
הפולנים :״במיסעדה מפוארת בוורשה
ביקר אמריקאי שרצה לבחון האם
באמת יש לפולנים הכל, והשפע אצלם רב
מאשר בעולם־ד,מערבי, .מה יש לכם להציע?׳
שאל את המלצר, .הכל!׳ השיב הלה
מייד, .אם כך, אני רוצה זנב־גמל מטוגן
בבצל.׳ המלצר, ואיתו מנהל המסעדה, נבוכו.
מניין יקחו גמל? אולם כעבור רבע
שעה הבחין האמריקאי, שהספיק כבר לשמוח
בליבו, בגמל המובל למטבח המסעדה.
הוא התכונן להתנצל על הפקפוקים שהיו
לו בקשר לאמיתות הצהרות השפע הפולניות,
כשניגש אליו מנהל המסעדה, אכל
וחפוי ראש: אדוני, לצערי לא נוכל לתת
לך את זנב־הגמל מטוגן בבצל כפי שהזמנת.׳
,אבל מדוע?׳ תמה האמריקאי, ,הרי
במו עיני ראיתי גמל מוכנס למסעדה!׳ ,כן,׳
השיב המנהל, ,גמל יש לנו, אבל בצל
אין ועוד על מסעדות, הפעם ב
ארץ.
מי שרוצה לסעוד כתף אל כתף עם
שרי־ממשלה, אלופים ועוד אנשים חשובים,
יכול לעשות זאת בשלדג, בקצה רחוב בן־
יהודה בתל־אביב. בעל המסעדה י הו ש ע
(שוקד ),רומנו, שהוא דייג בן דייג, זוכה
לאחרונה לתשבוחות מפי פינחס ספיר,
גולדה מאיר, אלוף אריק שרון ואלוף
(מיל ).עוזי נרקיס, המרבים לאכול
אצלו מאכלי דגים • .כאורחת ועידת
המפד״ל שנפתחה השבוע בירושלים הוזמנה
גם חברת־הכנסת שולמית אלוני.
כחצי שעה לפני תחילת הוועידה שהתה
אלוני בכנסת. שם סיפרה לידיד שפגשה:
״לבשתי את השימלה הארוכה ואת הבגדים
הצנועים ביותר שיש לי, ואני הולכת לועידת
המפד״ל. אני רוצה לראות מה זה
בכלל.״
חיפש ולא
מצא
לא רק הערבים מבלבלים את הדיפלומטים
הישראלים באו״ם. גם יהודים. ואפילו
ישראלים. החקיין מוטי גלעדי, למשל.
כאשר ביקר מוטי בניו־יורק, הלך לבניין
האו״ם. כשעבר במיסדרון ליד קבוצה של
דיפלומטים ישראליים, הוא חיקה בדייקנות
את קולותיהם של שר־החוץ אבא אכן
ושל השגריר יצחק דכין. הדיפלומטים
שהופתעו מביקור הממונים עליהם, החלו
מחפשים אותם. לשווא, כמובן # .ההצגה
החדשה שמעלה תיאטרון השדירה, הצביעו
בעד בודו, היא סאטירה פוליטית־מוסיקא־לית.
דוגמה לכך שההצגה היא פארודיה
על הבחירות המתקרבות, אפשר למצוא ב־פיזמון
שחובר על־ידי דן אלמגור והמושר
בפיו של השחקן הראשי בהצגה,
יעקובבודונ למה זה בכל קאריקאטו־רה
/מציירים אותי כמו עכבר /מה,
אסור לחלום על דיקטטורה? /הדיקטטור
הגדול בודייהו קיטר /מי בכלל צריך פה
את הכנסת /למה לא נכריז מישטר צבאי?
/ולכבוד המאורע נדפיס את /תמונתי על
בול בגודל הטיבעי /את העולם הזה נסגו־רה
/נסתום לאורי את ה לוע /וכל
אזרח ליד הדלת /ימצא כל בוקר את

דבר הפועלת • .יעקוב בודו גרם אכזבה
לאחד הצופים בהצגה מחכים לגודו בתיאטרון
הבימה, שנערכה בסוף השביע
שעבר. אותו צופה קם אחרי ההצגה ושאל
בהתמרמרות את שכנו לשורה :״חיקינו כל
הערב לבודו. איפה הוא? למה הוא לא
בא? רצינו לצחוק, למה הוא לא בא?״ •
אכזבה נגרמה גם לשגריר החדש של ארגנטינה
בישראל, אדוארדו ביצארו ג׳ו־נס.
הוא ערך בווילה שלו. בהרצליה פיתוח,
מסיבה לכבוד קארלוס מוט* ,סגן
העורך של השבועון הנפוץ ביותר בארגנ־
המומחה לעני], הנהרה כאשר ביקשו הסטודנטים
של קמבריג׳ לבחור במלכת־היופי
שלהם, התייצבו 16
מועמדות במיני, ולכן היתח
הבחירה קשה. לא כן לגבי
בחירת השופט והמכתיר,
שכן אחד הסטודנטים הוא
יורש־העצר של בריטניה,
הנסיך צ׳ארלס. הוא בחר
בסוזן פראנסיס, בלונדית
בת 20 ובעלת זוג רגליים
מלכותוות .״אני מאחל לן
מיס
גם בכתר שתזכי עולם,״ אמר הנסיך צ׳ארלם.

אלגנטי

הגברת הירשטל, מתכננת האופנח של בית־החרושת ויוה,
יצרה את השלישייה הזו: מימין מדגימה דניאלה טולדו,
במרכז הלית קטמור בבגד־ים בעל שני חלקים, ומשמאל נעמי בן־יוסף בבגדים,
אשר אם תרצו, בתוספת חצאית או מכנסיים תואמים, ייהפך לבגד־ערב.

.נעות שעשועים

כן נקרא בגד־הים
תוצרת בית

החרושת גוטקס, אותו מדגימה הלית קטמור. בגד־היס נועז
מאוד, עם מחשוף מלפנים ומאחור, מקושט בסיכה מלפנים.

מה שהכינו לך לקייץ
1הןרן זהו שס דגם בגד
הים. תוצרת בית-

חרושת אלסטקס, אותו מציגה אנט הומונאי.

היה ברור שישראל לא תפגר בשטח
בגדי־הים. והנה ההובחה.
השנה יוצפו חופי־הרחצה הישרא ליים
בבנדי-ים מתוצרת מקומית, שלא
יביישו כל בית-אופנה פריסאי.
בגדי-ים נועזים ובגדי-ים סגורים.
את הטון בשטח זה נותנים בתי־החרושת
״מטקס״ ,דיוה״ ו״אלס-
טקס״.
הקו המשותף לכל מתכננות האופנה
בישראל הוא ההשראה אותה הן
מקבלות מהדוגמות האחרונות של
השמלות ״ההולכות בשוק״ .כך ניתן
לראות פתח צוואר זהה לשימלה
ולבגד-ים, גיזרת חולצה תואמת של
בגד-ים וחלק עליון של שימלה.
הגברת הירשטל, מתכננת־האופנה
של בית-חרושת ״דיוה׳ /נוקטת בשיטה
של דגמים קלאסיים שיהיו
שווים לכל-נפש. ואילו הגברת לאה
גוטליב, מתכננת-האופנה של בית-
חרושת ,,מטקס״ ,יוצרת דגמים נועזים
מאוד (בניגוד להופעתה השמרנית).
עתה
מתר רק לחכות לדגמי שמלות
שיועתקו מאופנת בגדי״הים.
טינה, קונפירמדו. המסיבה החלד, וראורח
איננו. עברה שעה, עברו שעתיים והוא לא
הגיע. יצא המארח המודאג מביתו והחל
לחפש באיזור. לבסוף מצא את העיתונאי
מתדפק על דלתות הבתים בהרצליה ומחפש
את כתובתו של השגריר • .בערב
אמנים שהתקיים בהיכל התרבות ושהכנסו־תיו
הוקדשו לאנ״ת (אירגון נפגעי תאונות״
דרכים) ,הופיע גם הזמר יגאל כשן,
אשר סיפר לקהל כי באותו יום ניסה לעבור
את מיבחן הנהיגה. לשאלת המנחה
מני כאואר אם עבר, השיב :״אין לי
מושג עדיין, הבוחן עוד לא שב להכרתו
הוא נהיה מודיע של המשטרה!
כל היום המכונית שלו חונה ליד מטה

מחשוף

עמוק מלפנים, המגיע עד לטבור, בבגד־ים תוצרת
גוטקם. מדגימה הלית קטמור. לפי תחזית מתכנני
אופנת בגדי־הים, זהו המראה הצפוי בחופי הארץ בחודשי הקיץ השנה.

המשטרה!״ כך נלחש מפה לאוזן בק בעלי
הדיסקוטקים בתל־אביב. המושמץ היה וי לי
שינד!כ (שיינהרט) ,שותפנדלשעבר של
פלדריקה ו 1כ סגל בהדיסקוטק וכיום
בעליו היחיד של המקום. למה השמיצו
את ויליי כי האומפלה שלו חונה
באמת, ברוב שעות היום, ליד הנפה הצפונית
של מטה המשטרה ברחוב דיזנגוף.
והדיסקוטק שלו הוא היחיד שקיבל רישיון,
על־אף המסע האנטי״דיסקוטקי שעורך מפקד
הנפה הצפונית סגן־ניצב אריה איב•
צן. סיפרה נחמה, אשתו של וילי :״בטח
שהמכונית של וילי חונה כל הזמן ליד
המשטרה. אנחנו גרים בדיוק ממול לתחנת־המשטרה.

״א־לה-קוה
להבחין

באימרה

יי מדגימה מירי זמיר. בגד־הים,
אשר בקווי־השוליים שלו ניתן
גלית, תוכנן לפי שימלה של קורז׳.

— פ7זוק> השבוע --
#ח ״ כמע ״ יעקיכא גו ב רין, בעת דיון בכנסת על משרד־החוץ :״והיות ואין
הנחתום מעיד על עיסתו — הלכתי אני הנחתום ושאלתי את עיסתי, לאחר שהראתי לה
התזיסים: האם אני עומד לחדש משהו? והיא אמרה לי: לא.״
#ח ״ כגח ״ לאריהבךאליעזר :״ההבדל בין השר דיין לבין השר אבן הוא בזה,
שהשר אבא אבן חושב זאת ברצינות (ההצהרות על הנכונות לוויתורים) ואני מטיל ספק
אם השר דיין חושב זאת ברצינות.״
#הנ״ל 5דיין מביא נזק רב, כי העולם על כל פנים לוקח את דבריו ברצינות.״
• 1ה ש חלן ן־־כ מ אי־סופר פיטריוסטינוב על שתי המעצמות :״אין הן מסוגלות
מבחינת ציודן המוסרי להוביל לשום מקום — אלא לחלל החיצון או למלחמה הדדית.״

תמרורים
התארסו החבר הרווק היחיד שנשאר
מלהקת החיפושיות, פול מקארוד
ני, והאמריקאית לינדה איסטמן. לינדה
היא גרושה, אם לילדה בת שש, ונצר למש־

לינדה ופול
פחות איסטמן—קודאק, בעלי המיפעלים לייצור
צורכי צילום הגדולים בעולם.

נפרדו שחקנית הקולנוע לנה
טרנר ובעלה השישי סוב אימון. משך
שנות נשואיהם הספיקו בני־הזוג להיפרד
ולהתפייס כהצי־תריסר פעמים, אך הפעם הודיעה
לנה כי ״הפירוד הוא סופי והחלטי.״
התגרשו

הקומיקאי האמריקאי־

יהודי גרושו מרקם ,73 ,מרעייתו עדנה
מרם בת ר,־ .38 הגט ניתן על סמך ״התאכזרות
רוחנית״ ,ובית־המשפט בלוס־אנג׳לס
פסק לגרופה של גרושו מזונות בסך של
3000 דולאר לחודש.

תזוון קפיציסחפי לשינה1ויאה
לצנוח על הבר הרך, להתפרקד על המזרון הטוב, לעצום את
העיניים ולשקוע אל עולם השינה לישון ליעיון !/3 מחייך
הנך ישן. מחקרים רפואיים הוכיחו כי איכות השינה עשויה
לחפות על הכמות. איכות שינה טובה תלוייה כמזרון עליו
אתם ישנים. נסו את מזרון הקפיצים של ״מפי״ ,המזרון
החדש ״הנושם״ ,שאינו ׳מזיע״ .הקפידו לראות את סמל
״ מפי ״ על מזרון הקפיצים. סמל ״מפי״ סמל איכות.

הידעת כי 89 אחוז
מאוכלוסית אירופה
וארצות הברית ישנה
על מזרוני קפיצים,

מזרון קפיצים של
מפי אין צורך
לנקות, הוא מאוורר
באופן תמידי.

איזו גמישות נפלאה,
מזרון קפיצים נז פ י
הינו עמיד בכל׳מצב,
חוזר לצורתו ונראה
תמיד כחדש,

מזיון קפיצים מ 9י
קל במשקל
קל לטלטול
קל לטיפול

נפטר * מהתקף־לב, בגיל ,67 דויד
•טאלתיאל, שבמלחמת תש״ח היה מפקד
כוחות צר,״ל בירושלים ואשר עד לימיו האחרונים
נחשב על־ידי רבים כאיש, אשר בעטיו
לא נכבשה ירושלים העתיקה במלחמת
העצמאות, בסרבו להקציב כוחות נוספים
לאלה שנועדו לפרוץ את חומת העיר. הוא
היה בוגר ליגיון הזרים הצרפתי, ייצג את
מדינת ישראל כציר במיספר שגרירויות,
פרש לגימלאות לפני כשנתיים, שקע בכתיבת
זיכרונותיו.
נפטר בגיל ,67 המשורר יליד־רו־מניה
איציקמאנגר, שכתב את שיריו
באידיש. שיריו הראשונים ראו אור ברומניה,
אחר־כך עבד לגור בווארשה, משם עבר לפאריס
ובמלחמת־העולם השנייה נמלט ללונדון,
עבר משם לניו־יורק. כל אותה ערק
המשיך בכתיבת שירים על נושאים יהודיים
שונים, בעיקר על יהדות מיזרח אירופה,
בהשתמשו גם בגיבורי התנ״ך, אותם תיאר
כגיבורי העיירה היהודית. לפני שנים
אחדות עלה לישראל, בה היה מרותק עד
יום מותו למיטתו, בשל מחלה קשה.

גיהח״ר ואולם תצוגות למזרונים ורהיטים: נתניה, אזור התעשיה טל 053—2915 .
דחף

״ ציפר וני״
סוכנות לאינפורמציה וחקירות פרטיות
טלפונים • 623001 ,757613 רחוב החשמל , 8תל־אביב

מכוו פסיכולוגי
היפנוזה וטיפול
בכל הבעיות הנפשיות,
מבחני אישיות
בהנהלת

אי תו רי כ תו בו ת
ח קי רו תמסח ריו ת

נחוג יום־הולדתו ה־ 63 של מי שמכהן
כחבר־כנסת מאז קום המדינה, ושר,ספיק
להיות סגן־
יו פב־ראש הכנסת החמישית
ושר־הברי־אות
בממשלת יש־ראל
-יוכף סר־לין.
סרלין. שנולד
בביאליסטוק, פולין,
למד משפטים ומד־עי־המדינה
בוורשה,
עלה לארץ ב־, 1933
התעסק במיקצועו ובפעילות
ציבורית עד
שנבחר לכנסת הראשונה
מסעם הסרדין
ציונים
הכלליים, עבר
איתם את כל הגילגולים עד גח״ל של
היום.

ד״ר רזניק
בחיפה טלפון 69300
ובתל־אביב ז׳בוטינסקי 32
יז־ססהו טד __ 18.00

נפטר מהתקף־לב, בגיל ,67 בבית-
מלון מפואר ליד אחונה, מי שהיה שליטה
של ערב הסעודית — המק־ מעוד. מאז
הדחתו על־ידי אחיו החורג, המלך הסעודי
הנוכחי פייסל, ב־ ,1964 בילה סעוד את זמנו
בבתי החלמה שונים בעולם. לפני שנתיים
הודיע על החלטתו להשתקע, עם חלק מבניי
ועשרות נשותיו, בקאהיר. אך מצב
בריאותו לא איפשר לו זאת והוא נשאר
באתונה.

נפטרה בגיל ,70 זיניס אד־זו
ע בי, אמו של ח״ב מפ״ם עבד־אל־עזיז
אל־זועבי, תושבת נצרת ובת לאחת המשפחות
הגדולות של הגליל. מלבד בנה, מכהנים
בני־משפחה רבים במישרות מדיניות
חשובות בישראל, בירדן ובסוריה. שבועיים
לפני שנפטרה ביקשה מבנה לבל יסע בשליחות
מפלגתו לחו״ל, בהסבירה שסופה
קרוב.

מי ועב ללהם, מי? שתי להקות-קצב שואלות חזה עטוו׳ תהילה!,וממון!
סחבו חתיכות מהסורים שמעתם? — סיפרו מפה לאוזן — האריות
רעבים ללחם באנגליה. הם מתקיימים
על מנה פלפל ליום, במיסעדה ישראלית.
אין להם עבודה והם לא יודעים איך יאספו
כסף ל חזו ר...
והצ׳רצ׳ילים? מיסכנים. נתקעו בדנמרק.
בלי רשיון־עבודה. חאנטרישים כאלה. בארץ
הם היו פירמה — אז חשבו שיוכלו לכבוש
את הבלונדיות של סקאנדינאביה. אתם תראי
עוד איך שהם יחזרו ויתחננו שיתנו
להם להופיע כ אן...
בשבוע שעבר חזרו הצ׳רצ׳ילים ל־שראל,
ובחודש הבא עומדים לחזור גם האריות.
מזי־רעב? סובלים מתת־תזונה? ההיפך.
הצ׳רצ׳ילים חזרו מיקצועיים פי שבע, מנגנים
ברמה של להקות אמריקאיות מפורס־

״הצ׳רצ׳ילים״ מגיעיס לחיפה

,,האריות״ כמו לורדים כלוגדון
חוזה הקלטה שמן

מות. האריות חוזרים כשבכיסם חוזה־דקלטה
שמן עם חברת פיליפס, ופיזמון של צמד
המלחינים הווארד ובלייקלי, שהוקלט בשבוע
שעבר.
שם הפיזמון אהבתנו נדלה יצומחת, ומי
ששמע על הווארד ובלייקלי, מחברי שרשרת
להיטיהם של דייב די ולהקתו, לא צריך
הרבה דמיון כדי לראות לאן עשוי הפיזמון
להגיע.
״אני לא מפחד לספר,״ אמר אריה סבאן,
אמרגן האריות, שחזר השבוע ארצה מלונ
דון
.״קיבלנו מפיליפס 2500 לירות סטרלינג
כדמי־קדימה עבור החזחים בתקליט.
זהו סכום שלא הרבה להקות אלמוניות
זוכות לקבל אותו בחוזה רא שון...״
אבל עד שהגיעו אל החוזה הנכסף, היה
סבאן חייב לצעוד בנתיב־הייסורים הרגיל
של ג׳ונגל־הפופ הלונדוני. מאמרגן אחד
לשני, מחברה אחת לשנייה. כל אותו זמן
עבדו האריות כימעט ללא הפסקה, במועדונים
שונים ברחבי אנגליה.
״ערב אחד,״ מספר סבאן ,״אחרי העבד

האם בעלך מקנא?
רות לקראת חופעתח בטלביזיה.
התמימים ביניכם, שראו בשבוע שעבר את
שולה בהופעתה המצויינת בתוכנית אולפן
עגול, חשבו, בוודאי, כי היא באמת שרה למיקרופון
בהופעה חיה. ובכן, האמת היא כי
ברקע התנגן התקליט, ואילו שולה רק ליוותה
אותו בתנועות השפתיים המתאימות.
שולה נשואה לאבינועם קורן, מי שהיה
מפקדה בלהקת הנח״ל. אבי הוא כיום פיז־מונאי
מבוקש, מחבר מילותיהם של להיטים
עבוייס רבים .״אבל אנחנו מקפידים לשמור
על קאויירות נפרדות,״ אומרת שולה .״אני

שולה חן,
תגלית הטלביזיה הישראלית
השכנים בבית הרב־קומתי ברמת־אביב, בו
מתגוררת שולה חן, חשבו בוקר אחר שת־מיסכנה
לקתה בשיגעון־גדלות. מתוך דיר־תה
בקעו ללא הרף צלילי אחד מפיזמוניה.
כשנגטר הפיזמון, מיד הושבה מחט הפטיפון
לתחילתו, וחוזר חלילה.
אילו הציצו לתוך הזירה, היו משתכנעים
ששולה באמת השתגעה. היא עמדה ליד הפטיפון,
ובתנועות־שפתיים ללא קול שרה
יחד עם קולה העולה מן התקליט. אבל מי
שמתמצא קצת באמצעי התקשורת ההמונית
המודרנית, היה מבין מייד: שולה עושה חז־

משתדלת שלא לשיר פיזסונים שלו. הוא גם
לא רוצה לכותב לי, מפני שהוא תמיד חושש
שהם לא יהיו ברמה מספיקה ויקלקלו לי.״
במשך השנתיים מאז השתחררה מן הצבא,
הספיקה שולה להשתתף במחזמר איי לייק
מייק, וכיום בהצגה הכפיל. כיצד כל הדברים
הללו מתפשרים עם חיי־המשפחה של
הזוג הצעיר : 7״בעלי איננו מקנא,״ היא
אומרת .״יש לי מזל שאני לא נשואה לפקיד
בנק. בעלי נמצא באותו שטח, והוא מבין
שחיים כאלה הס חיידק, שאי־אפשר להיפטר

דה, יצאנו לדיסקוטק, והחברה הכירו שם
שתי בנות אנגליות. העיקר, מכאן לשם,
התחילו לרקוד איתן. בהתחלה שייק —
אחר־כך צמוד. אבל מה — הם לא שמו לב
ששתי הבנות באו עם שני צעירים ערבים
מסוריה
״כשראו הסורים שהבנות עברו לשבת
איתנו, ניגשו אלינו ובאצבע מול הפרצוף
אמר אחד, :באיזו רשות אתם לוקחים את
החברות שלנו?׳ אני כבר ראיתי מכות,
ועניתי לו בערבית, :יה חביבי, תלך מפה
מהר!׳
״בהתחלה הוא לא הבין מה קורה ושאל
אם אני ערבי. אמרתי לו, :לא, יה חביבי,
אני ישראלי.׳
״רק שמעו את זה, קיפלו את הזנב
והלכו וישבו ב צד...״
תוך הזמן הקצר מאז הגיע ארצה, הצליח
סבאן להשיג לאריות חוזי הופעה לשלושה
חודשים רצופים. הוא משוכנע שהסיגנון
שרכשו להם בחו״ל — יכבוש את לב כל
חובבי הקצב בארץ.
שונה לחלוטין הוא מצבם של הצ׳רצ׳י־לים.
מהיום בו ירדו מכבש האונייה בנמל
חיפה — אין הם מוצאים את מקומם בעולם
הקצב הישראלי. כשהופיעו בדנמרק זכו
להצלחה עצומה בהיותם להקה בסיגנון
״להקות המחתרת״ האמריקאיות, המנגנות
מוסיקה פסיכודילית ובלוז.
״כאן בארץ לא מבינים את זד״״ קובל
זמר הלהקה, סטאן סולומון .״אופנת הקצב
בארץ מפגרת בשלוש שנים לפחות. לפני
שנתיים לא רצו לשמוע כאן מוסיקת־נשמה,
כשזו היתר, האופנה בכל העולם. עכשיו,
כשגילו כאן את מוסיקת־הנשמה — המיקצב
הפסיכודילי ומיקצב הבלוז שליטים בעולם.
״אני מסתכל על הפרצופים של החברה
שבאים למועדונים. הם עומדים ליד הבמה
ומסתכלים עלינו בעיניים ריקות ומטומטמות,
שלפעמים יש לי חשק לתת לכל
אחד בעיטה בפרצוף. אנחנו לא מוכנים בשום
אופן לחזור לפיזמונים המיסחריים ולהעתיק
להיטים. או שנצליח לחנך את הקהל
למוסיקה טובה — או שניאלץ לצאת
שוב לחו״ל
אז אם אתה לא רוצים לאבד להקה מצו־יינת
כמו הצ׳רצ׳ילים, תחליפו מהר את הפרצופים!

חתונת הטס של אואגו
בל הרכילויות שקשרו את שמו
של סלבאטורה אדאמו ברומנים
ובתוכניות נשואין עם נסיכות
ונערות־זוהר — התנפצו כבועת-
סבון. לפני זמן קצר נודע כי
סלבאטורה נישא בנשואי״סתר לידידתו
מזה 11 שנה, ניקול די-
ראן.
אדאמו הכיר את ניקול באשר
היתה בת .10 אביו, עבד בחנות
הרהיטים של אביה.

עשרת הלוהטים
ההפתעה הגדולה של השכועיים האחרונים כשוק התקליטים הישראלי,
היא זינוקו של אריס סאן למקום השני, כפיזמון שהושר על ידו
כתוכנית הטלוויזיה ״הים שלי״ .וזהו הדירוג :
ז. אוב־לה־די אוב־יה־דה — המארומשפחת
סטון (סי.בי.אס.).
מלאדה (סי.בי.אס.).
.7לעולם לא אעזבן־ -ניקול קרואזי
.2כומפאם — אריס סאן (א.ז.ר.).
(הד־ארצי).
.3תפילה קטנה — אריתה פרנקלין
.8ריי קינג וחכורתו (מאריך־נגן)
(אטלנטיק).

צ׳ואי צ׳ואי

אוהיו

אקספרס

(בודהה).

שנתי היא יום

המקסימים

.5רחמים — לואיג׳י (התקליט).
.6ריקוד לצלילי המוסיקה -סליי .10 היי גזוד — החיפושיות (אי.אם.איי.).

נרתק רי ט ־ ת ק לי ם חינ ם

י פורים, תקליט חינם, מעניקה חג׳ ״הד ארצי״ לכל הקונה
קליט ארך־נגן של ״הד-ארצי״.
*וגמא: כל הקונה את התקליט החדש ,.נגונים חסידיים ושירי
נת״ מפי שלמה ניצן ונירה רבינוכיץ — יקבל חינם תקליט
רים לילדים הכולל ארבעה שירים עליזים.

נויות התקליטים תמצאו מבחר מגוון של תקליטי ״הד־ארצי״ .לאחרונה הופיעו
נקליטים ״שירי ברסאנס״ מפי יוסי בנאי .״ ה תאו מי ם״ בקטעים נבחרים
;בניתם החדשה .״רבקה מיכאלי בירושלים העתיקה״ ,״מסיבת ריקודים״ בבצוע
טין מוסקוביץ ותזמורתו. מו סיקה לרקודים — ״אומברטו קאנונה ותזמורתו״
י שירי עמים, להיטים ותקליטי ג׳ז.

קליטי

״הד־ארצי׳/

אמא של כוככ
״ רציתי

שיהיה

אסור לשמוע בקול אמא. עובדה: אם עוזי
פוקס, היה שומע בקול אמא שלו, היה לנו
היום עוד טכנאי שיניים אחד. אבל זה יש
לנו כבר מספיק, ומה שאנחנו צריכים זה
זמרי־קצב טובים.
רוזה, אמא של עוזי נ ,)22 לא מכירה זט־ריס
מפווסמים .״אני אוהבת מוסיקה קלח.

טכנאי ־ שינ ״ ם ! ״
כשעוזי מתרגם לעברית. .פעם רציתי שהוא
יהיה טכנאי שיניים, מפני שאביו המנוח היה
רופא שיניים ורצינו שעוזי ייכנס למיקצוע.״

תקליט — להיט

״אני אצבע אתה שלכת
כירוק״

״שיר ל אל מוני ת״

מ פי

מ פי

יורם ארבל

עוזי פוקס

בצמרת מצעד הפזמונים

גבי ברלין

3ל״י

3ל״י

תקליט הד־ארצי

תקליט הד־ארצי

לא קלאסית. אבל זמרים לא. מכירה. רק
אלביס פרסלי. אני שומעת נוהתקליטים של
הבן שלי. כשבאנו ארצח מרומניה, הוא היה
בן שנתיים. בהתחלה חשבנו שהוא יהיה רקדן.
ני בגיל 6היינו בזזוזמה והוא רקד. היה
שם אמרגן גדול אחד, שאמר שהוא יהיה
נישרון גדול בריקוד.״
כן מספרת אמא של עוזי בשפת אמה,

עוזי ואמא ()1949

...חשבו שזה תורכית
״הכוכבים
החדשים״
בתקליט

פסטיבל הקצב
של הד־ארצי
תקליט ארך־נגן

כאשר הציעה חברת תקליטים הולנדית לדוד (״זמר הים האדום״) כהן להקליט פיזמון
מיסחרי, ישב אמרגנו רפי (״נלסון״) אילץ וכתב, תוך כמה דקות, מילים אנגליות
לפיזמון הטורקי המפורסם איסטמה באבאצ׳ים. כדי לשמור על האופי המזרחי של הפיזמון,
הצליחו רפי ודודו להוסיף במה קריאות בטורקית. אבל מה לעשות כשלא יודעים אף
מילה בטורקית? במקום זאת אפשר לשמוע את דודו צועק באמצע הפיזמון בעברית:
״חצק׳ל, תקום כבר. חברה, מה נשמע באילת?״ טכנאי ההקלטה
ההולנדים היו משוכנעים שאלה קריאות בטורקית והשאירו אותן
על התקליט • .סוף־סוף יש גם לנו תיזמורת־ליוזי ראוייה לשמה,
לצורך הקלטות .״הכרנשים של פיאמנטה״ ,שעברו מהג׳ז
אל הפופ כתיזמורת ליווי של אריק איינשטיין — מוצפים
עתה הזמנות לספק רקע מוסיקאלי להקלטות של ישראל גדריון,
אריק לכיא ועוד • .ללהקת התנועה יש מחליף — ריק
פריים. הוא כבר נכנס להרכב במקום טראכור כארטון.
<• להקת הביטניקים החליטה להישאר בארץ שבועיים ניספים,
לאור הצלחתה הרבה. מישראל נוסעת הלהקה ללונדון, כדי להקליט
פיזמון תחת פיקוחו של המפיק המוכשר ביותר באנגליה כיום —
נ׳ימי מילר. הוא הפיק, בין השאר, את מאריך־הנגן האחרון של
האבנים המתגלגלות ואת להיטה הגדול של התנועה — דרן

מילר

בלאקברי.

במדינה עסקים ערפו של

גייי־עיד

הי *ו

״שלום, אני נציג בנק ישראל, ובאתי
להחתים את כבודו על רכישת ניירות־ערך.
כבודו בוודאי יודע כי זו השקעה בטוחה
ומבטיחה לכספו.׳׳
״שלום, אני מייצג את הממשלה, ובאתי
להציע לכבודו דרך בטוחה ומבטיחה להשקיע
את כספו — רכישת ניירות־ערך.״
אלה הן רק שתיים מהצורות בהן השתמשו,
לטענת המשטרה, האדונים אברהם
קאופמן ומשה שומר, סוכני חברת שליט
חיסכון בע״נז מירו&לים, כדי להחתים אנשים
על ניירות־ערך במחיר גבוה מערכם.
תנודות כשערי המניות. לדברי
נציג המשטרה, נתגלתה המירמה כאשר
התחרטו לקוחות מייד לאחר הרכישה, באו
לחברה וביקשו את כספם. אז התברר להם
שהחברה מוכנה לשלם רק את מחצית הסכום•
״יש תנודות בשערי המניות וניירות־הערך
השונים,״ הוסבר להם ,״לכן ירד ערך
הניירות שרכשתם.״
בסוף השבוע שעבר הובאו שני הסוכנים
נשואי־הפנים אל בית־המשפט, שם טען בא־כוח
המשטרה כי הפרשה תצריך חקירת
כ־ 100 עדים. אך השופט, אברהם מובשוביץ,
החליט לשחרר את השניים תמורת חתימה
שלהם על נייר־ערך — כתב־ערבות על־סך

1000ל״י כל־אחד.

התנחלות
תי בו ת־ הדו אר
— התאח דו!
לידי הסטודנט התל־אביבי משה רז הגיע
החודש מיכתב מוזר, שנשלח על־ידי תנועתו
צעירים לעלייה והתנחלות בארץ־ישראל• הו
דיע
לו אברהם גרוברט, ממזכירות התנועה:
״מאחר וגילית עניין בתוכניות התנועה,
הננו להודיעך את ההתפתחויות האחרונות.״
בטרם ביקש רז ( )21 לדעת את ההתפתחויות
האחרונות, רצה לדעת כיצד הגיעו
אליו. בשום אופן לא יכול היה להיזכר
שכתב אי־פעם לתנועה הזאת, או לכל גוף
אחר המסתר מאחרי תבית־דואר ,28032ת״א.
תמיכה מילולית נרחבת. מאחר ו־למיכתב
צורף מיספר טלפון, חייג רז הסקרן
את המיספר .״דפוס ברנה — שלום,״ שמע,
כשהורמה השפופרת בצידו השני של הקו.
בעל הדפום, אלי ברכה, הוא חבר התנועה,
כך התברר לו. הלה היפנה אותו לצעיר
רמת־גני, אסא זליקוביץ׳ ,הנימנה על ראשי
התנועה .״הכוונה היתד, להקים התיישבות
בסביבות ירושלים,״ סיפר אסא ,״בשטחים
המשוחררים, כמובן. היינו גרעין של 40
חברה פה, ועוד מיספר דומה של חברים
בקבוצה בחוץ־לארץ. אבל מאחר שמה שקשור
לעלייה דורש תקציב גדול, היינו
זקוקים לתמיכת השילטונות. לשם־כך פעלנו
שנה להשגת אישורים שונים. נפגשנו עם
יגאל אלון, עם אלוף־מישנה שלמה גזית,
כנציגו של שר־הביטחון, ואפילו מלישכת
ראש־הממשלה הבטיחו לנו פגישה, אבל
מעולם לא נקבע לד, תאריך.
״למרות שבמשך שנה של פעילות הישגנו
תמיכה מילולית נרחבת, משרים ומוסדות,
הגענו למבוי סתום •,ואיננו רואים אפשרות
להמשיך בפעולה• כך שלמעשה תנועת
צעירים לעלייה והתנחלות בארץ־ישראל שבקה
חיים, ואיננה עוד.״
ציפייה למיכתב הכא. הנאום הארוך
לא פתר את התעלומה כיצד ידעו
לשלות מיכתב דווקא לרז. רק אחרי שאלות
גילה אסא, כי את השם והכתובת קיבלה
תנועתו מהתנועה למען ארץ־ישראל השלימה.
וכיצד הגיעו שמו ומענו של רז לתנועת
למען אר׳ן־ישראל השלימה? מהתנועה ל
סיפוח
שטחים משוחררים, שביקשה מצעי.רים
הרוצים להתיישב בהיאחזות בביקעת־הירדן
לכתוב אליה, אל ת.ד ,6484 .תל־אביב.
רז כתב לת. ד 6484 .בעת פירסום המודעה
לפני כארבעה חודשים, וכתוצאה ם־
מיכתבו הוזמן להצטרף לקיבוץ גולן, אליו
העבירה התנועה למען ארץ־ישראל השלימה
את מיכתבו, שהגיע אליה מהתנועה לסיפוח.
עתה מצפה רז למיכתב הבא, שיבהיר לו
שעוד קבוצה קיבלה את כתובתו מהאיגוד
הסמוי של תנועות־לסיפוח־והתנחלות, שמספרן
כפי הנראה כמספר תיבות־הדואר.

הי ^ו

קשה להסביר זאת למי שלא
הריח את ניחוח הטבק שלה
ולא שאף את הארומה
העשירה של התערובת המיוחדת
של ״כנסת פילטר״.
אם גם אתה סקרן לנסות אותה,
שאל עליה בקיוסק הקרוב.

20 סגויות ו 1.די

מחשבים אלקטרוניים

מודיע על המשך ההרשמה לקורס ערב

״בדוק את האינטליגנציה שלה״
־א־ ד״ר ב אייסגק

לתכנות למחשבים
אלקטרוניים

בספר 8מבחני 1.)3שלמים עם
פתרונות המאפשרים למבוגרים
וצעירים לבדוק את מנת המישבל
שלהם. הספר מומלץ במיוחד
לאלה העומדים בפני
מבחנים פסיכוטכניים.

בחודש מרץ

המחיר 4.40ל״י
להשיג בנל חנויות הספרים
המפיץ :

מסגרת הקורס כוללת כ־ 250 שעות הדרכה בנושאים: תכנות,
תכנון ובחינת שיטות לעיבוד נתונים אוטומטי על מחשבים
אלקטרוניים מטיפוס .1.8 360 ההרצאות יתבססו על לימוד
בסיסי של 3שפות תכנות
8 1 ,8 8 , 0 0 8 0 1 ,, 8 .8 .0 .מ88£1ול

מרגליות, מלצ׳ט 38 תל־אביב.

מספר המקומות ככיתות -מוגכל
לפרטים נוספים והרשמה פנה למשרד החברה, בנין אל־על, רח׳
בן־יהודה ,32 תל־אביב, חדר ,616 טלפון .58537
לקבלת פרוספקט (חינם) כתוב אל: ת.ד ,26068 .תל־אביב.

צלומי פורי ם בצבעים
על ס ר טי

400108ס £ 0
בפו טו

״קו ורית

רחוב אבן־גבירול ,66
טלפון ,231666 תל־אביב

ישסססס

לראות | אפשר לראות1
רצוי
חובהלראות!
לא בדאי לראות 1

סרטים חדשיס
הסינית (פריס, תל־אביב) סרט שביים
ז׳אן־לוק גודאר לפני מיספר שנים, והוא
עוסק בנוער של מהפכת מאי (עוד לפני מהפכת
מאי) ,החי ויונק מסיסמאות מאו־מרקס־מרקוזה.
הביקורת העוימית מסתייגת ממנו
בדרך כלל, וכדאי לקוות שההצלחה או הכישלון
שלו לא ימנעו מבעלי קולנוע פריס
להמשיך ולהציג את גודאר. שתיים מהיצי רות
המיסחריות ביותר והטובות ביותר שלו
(פיירו המשוגע וסוף השבוע) יזכו כאן בודאי
להצלחה גדולה.

יומנה שד חדרנית

מכירת ענק
צמר לסריגת יד
מ־ 0.95ל״י לכדור של 40 גרם.
אצל ״צמר אבי״
תל אביב: הגליל ,9מול קו ,4תחנה מרכזית, ונחלת בנימין .8
אשדוד: מרכז מסחרי א׳ ,בפסג׳.

ומרכזי סריג האמ פי ס ל
תל אביב: אלנבי • 98 המלך ג׳ורג׳ .62
חיפה: הרצל # 17 הנמל • 40 ארלוזורוב .8
ירושלים: המלך ג׳ורג׳ .21

ביום החמישי ,27.2.69 ,החל מהשעה .19.30
וב־ 20.00 ניתן יהיה לראות ולשמוע זמרות
כמו ריטה פאבונה, מילבה, מרי הופקינס ואחרות,
כפי שנראו שעה שהופיעו בפסטיבל
הזמר הידוע בסן־רמו. כמובן ששם השידור
היה חי, וכל אירופה ראתה את המופע. אצלנו,
כמובן, ישודרו קטעים מצולמים וערו־כים,
ב־ 21.00 מבס לחדשות וב־ 21.30 יוכיח
יגאל אפרתי, מנהל רשות־הסרטים של שירותי
ההסברה, כי הצליח לחדור גם לטלוויזיה
עם ביעור הבערות של יצחק ישורון, שלא
עשה עלינו כל רושם שעה שנאלצנו לראותו
בבתי־הקולנוע. ב־ 21.45 ישוחחו חברי משלים
על חידושים אחרונים בחיי החברה והעבודה
בהתיישבות המישקית. אין ספק ש
(;ורדון,
תל־אביב)

סרטו של גאון־הקולנוע לואי בונואל, סאט׳י-
רה חברתית המספרת על משרתת (ז׳אן מורי)
בבית בורגני פשוט, הגיע למסך ללא
שום הכנה מוקדמת, מבלי שמבקרי־הקולנוע
יסבירו לקהל מה הוא עומד לראות. חבל
מאוד. משום שהיום כל אדם מודרני, היודע
מי הוא פינטר או בקט, צריך לדעת מי הוא
בונואל, וכשם שמכינים את הקהל לקראת
הצגה של בקט, כך צריך להכין אותו לקראת
סרט של בונואל, ומכיץ ובעל בית־קולנוע
שלא דאגו להכנה כזאת, נושאים באחריות
הרבה יותר כבדה ממד, שהם חושבים.
היצר, הטבע והאשה (בן־יהודה, תל-
אביב) סרט נוסף בם־דרת סרטי המין, העטופים
במסווה של הסברה מינית. הפעם עם
עלילה מתקתלה וצבעים מתקתקים.
גברת ליום אהד (ירון, תל-אביב)
אווירת העולם התחתון של דמון רניון נשארה
אותנטית ומשעשעת, בסרטו של פראנק
קפרה, החוזר לישראל, לאחר שהיה כאן
כבר פעם אחת. בטי דייוויס מוכרת־התפוחים
נהפכת בסרט לליידי, כדי לא לביי ס את בתה
(אן מרגרט) ,שנישאר, לאיש ממעמד עליון.
דיאבוליק (אלנב, תל־אביב) הפושע ה־מושלם
והמקסים היד גיבור של סידרת קומיקס,
וההצלחה שלד הפכה אותו לגיבור
סרט, המבויים בידי הבמאי האיטלקי מריו
באווה, ומשוחק על־י־י פילים (ברברלה) לו
ומאריסה מל.

החונק מבוסטון

(תל־אביב, תל-אביב)

הטיל אימה על כל העיר. הוא הפיל קורבנות
בעשרות, ועכשיו הוא עושה זאת שוב, בקולנוע.
הוא מבוצע על־ידי טוני קרטים ו־מבויים
על־ידי ריצ׳אדד פליישר.

חבורת המיקצוענים של מקליין
(אסתר, תל־אביב) הנה דבר חדש בעולם השוד.
השודד הראשי הוא כוסי• הוא מבצע
שוד לא פחות מושלם מזה שביצעו הלבנים
לפניו, והוא נעזר בשחקן כארנסט בורגנין.

כשאפשר -
דגה לא תחסב

סרטים אחמם
* * השוד המושלם

אביב; ארצות־הברית) אם זה שוד, מדוע
הוא כל כך מצועצע, מדוע המסך מתחלק
כל כך הרבה פעמים לכל כך הרבה חלקים,
לפעמים עם סיבה ולפעמים בלי סיבה? אם
זאת אהבה בין הקורבן השודד לבין תליינו
— סוכנת הביטוח המנסה להביאו למעצר —
מדוע אין בה כל מד. שצריך להיות בה? כל
האפשרויות של מאבק קשה, ההופך לאט־לאט
למשהו אחר. כל השאלות הללו יכולות
להישאל ולא להישאל, משום שהסרט משעשע
ונעים, איתן ובלעדיהן. קודם כל משום
שמשתתף בו שחק־ מעולה ומקסים כסטיב
מקיודן, כי עוזרת לו פיי דונאווי הנחמדה,
ונוסף לזה משום שנורמן גואיסון ביים אותו
בצורה קלילה, חביבה ומותחת, וכל רגע
שבו מהנה ונעים.
* * צ׳ א ר לי (חוד, תל־אביב).

גרבי־נזכנס ־שיק•
]־הלילה־ הם מסוג
ב ת־ .כחמר. הם
יפים וטובים כמ 1סוג
א אך יש בהם
תיקונים קלים.שאינם
נראים חחח המגפיים
או בבית. לכן הם
עולים הרבה פתוח.
חפשי אותם וחסכי
כסף טוב.

]גרבימכגס גרבי מכנס

1שיק
3.50

ל ״יבלבד

(אופיר, תל-

ד לי ל ה

2.50

ל״ייבלבד

פן נ* אוליכר (חן, תל־אביב).
רככות נשמרות היטב
(אורגיל, ירושלים).
0011139 מתוך מופע פומבי, בו השתתפו בירושלים
אמנים ערביים ויהודיים, ישודרו 30 דקות

השוד המושלם**
חברי הקיבוצ־ם ירותקו אותה שעה אל מקלט
הטלוויזיה שבחדר־האוכל שלהם. מי שלא
נמאסה עליו התוכנית אולפן עגול, ועוד בשידור
חוזר, ואין לו משהו אחר לעשות,
יוכל ב־ 22.15 לצפות בהגשה מנופחת של
תוכנית־בידור שלא כל משתתפיה מליגה א׳.

בני־אדם, בעיקר ילדים, מעניינים

בריק. ניתן להיווכח בכך בביתן ד־זנגיף
של מוזיאון תל־אביב, שם היא מציגה כ־
150 צילומים המהווים זכרונות ממסע מסביב
לע 71ם — בעין המצלמה. זוהי תערוכה
אופטימית של צילומים פשוטים, מלאי-
הבעה, שאינם נזקקים לטכניקת־צילום חדישה
או לפעלולי מעבדה.
פרנק סינטרר, לא הלם על כך, אך
הצייר עודד פייננרש הקדיש לו את
ציוריו המוצגים בגלריה מבט במקביל לתערוכת
רישומים קלים בעלי השלכות פוליטיות,
שהוא מציג בגלריה דוגית. פיינגרש,
שנעל לא מכבר תערוכה ביפו, החליט
כנראה להשתלט על כל הגלריות וליחות־

הצלמת השוודית אנה ריבלין־

ז׳אן מורו עם לואי בונואל.
** פיי דונאווי עם סטיב מקעין.

המודעות. או אולי הוא עושה זאת, משום
שכל הגלריות ביחד צרות מהביל את יצירותיו
האחרונות, שנוצרו ברובן משום שר,אמן
משייך עצמו לאסכולת הציור העירוני,
למרות שאיננה קיימת במציאות, ומנסה
לבטא באמצעים מוחשיים את פחדיו המופשטים.

רוחות בהביסה
* הילולת
הינד, קומדיה מיושנת וקלושה מאת נואל
קוארד, שרק בימוי וביצוע מזהירים עשויים
להצילה, בחלקה הגדול, משיממון. יבואם
של במאי וצייר בריטיים לפרודוקציה כזו,
אינם מוצדקים בשום פנים על־ידי תיאטרון
לאומי השואף לתואר ממלכתי. לא מדובר
כאן במחזה קלאסי של שקספיר, למשל,
שבמאים ישראליים עשויים ללמוד מבמאי
זר, ואנגלי במיוחד, כיצד לביים ב־.1969
שלמה בר־שכיט עושה מאמצים כנים
לשאת בנטל התפקיד הראשי. תמר רו*
כינ ס, כטפיריטואליסטית מיקצועית, מעוררת
גיחוך. כנ״ל מישחקם של ארי קו*
צאי ומרים פרח. היחידה המביאה עימה
אל הבמה משב־רוח של תיאטרון מיקצועי,
היא מרים זוהר שכישרונה מבוזבז כאן.
ש ש הוא מחזה קצר של יו ס ף
מונדי, המועלה בבימויו בהדיסקוטק או
בבר־ברים. זוהי אלגוריה מאקברית על
אשה קוביוסטוסית, המסמלת מלחמות, המטילה
על צעיר לרצוח למענה, כדי שהיא
מצידה תשיג לו כלה. בסוף היא תיקעת
סכין בגבו. אין צורך לציין כי מונדי סולד
ממלחמות, יכי די בשם מחזהו כדי להזכיר
שישה ימי מלחמה שעברו על הארץ הזו
בימים לא־רחוקים. רחל שור כאשה, היא
צעירה מוכשרת בעלת הופעה נאה, אך

ה צגו תהש בו ע
* בפרחהסכין וה ב
ושם (צוותא) משתתפים דליה
פרידלנד ימישא אשרוב. זהו לקט
מיצירותיו של המשורר הספרדי הגדול
פרדריקו גרסיא לורקא, שנערך ותורגם
על־ידי רפאל אליעז. קשה במיסגרת
תוכנית בת כ־ 90 דקות להציג בפני צו פה
ממוצע חתן מיצירתו של לורקח.
יצירותיו הנפלאות רבות. מחזותיו, בש עה
שהם מועלים על קרשי התיאטרון
כהצגות, רק מחזקים את הכאב על הי״
רצחו של מחזאי ומשורר בלתי רגיל זח.
לכן קשה שלא להיתפס למחשבה כי
בערב שלהם עשה צמד השחקנים עוול
מסויים ׳׳לורקה, בנטלו ע? קצה המזלג
רסיסים ממחזותיו הנראים כתלושים,
בשעה שאינם מוגשים במיסגרת — כהצגה
מלאה. קטעי הקישור מצועצעים

במיקרה זה צעירה מדי לגלם דמות
סימלית וכה מורכבת. גד קינר כצעיר,
הינו בעל פנים רבי־מבע אך דילציה פגומה.

* * לאכיוםו לא כלילה ,
מחזה פיוטי של הישראלי אכרהם רז,

מועלה בצוותא ובאולמות קטנים אחרים
פה ושם. מרים ברנשטיין־כהן מבצעת
כאן דמות נוגעת ללב של מורה זקנה מהישוב
הוותיק הנזקקת לטיפול בעיניה. אלי
כ הן כחייל הפגוע בעיניו סימפטי למדי.
אופליה לירן — כנ״ל. מערכון משוך על
שתי מערכות, השוזר, ראייה בזכות מישחקה
של ברנשטיין־כהן.

* * הכפיל של תיאטרון גוג ומגוג
הוא השחקן אלכרט כהן, הוא עושה את
תפקידו בצורה משעשעת למדי. דבורה
קירר כחמתו, היא קומיקאית שכימעט לא
שמו אליה לב עד כה. שולה חן כבתה
היא זמרת ׳?.וכשרת. הצרה היא שבהצגה
זו ביקשו ממנה לשחק. שגי השחקנים ה־משופשפים
השוחים כאן כדגים במים, הם

אכנר חזקיהו ואיצקו רחמימוב.

פושר אך משעשע.

* * הגשש

החיור

בפסטיבל

שלהם, מוכיחים פעם נוספת כי בימוי
מיקצועי וחומר סלקטיבי הם ערובה להצלחה
אף בתחום הבמה הקלה.
* * אי־אפשר לומר על רכותי
פצצה של חנן, אושיק ופופיק
(שלישיית תתאומיס) שזו תוכנית פצצה.
אפשר לומר שזו תוכנית משעשעת למדי,
שבויימה על־ידי יוסי בנאי ונכתבה בחלקה
על ידו. החומר רדוד למדי. הפיזמונים
קלילים. החבריא עליזה והשימחה רבה.

* בלחיות (צוזתא) עומדת וו־שחקנית
אורנה פורת כ־ 90 דקות
על הבמה וקוראת מיצירותיהם של למעלה
מ־ 20 משוררים. לא רק שחלק
מהיוצרים ששמותיהם מופיעים בתוכנייה
הבלתי מעודכנת אינם משותפים
בתוכנית אלא, כמובן, שליוצרים בולטים
ביותר שבשירה העברית, אין כל זכר

ל מד
במופע זה המהווה יותר ״יזכור״ ואכ-רה
לנופלים, מאשר אזעקה וזעקה מפני
מלחמות חדשות.

ומליציים, אינם מוצגים בצורה פשוטה,
אלא מדוקלמת ובלתי כנה.
אין ספק שמישה אשרוב ודליה פריד־לנד
הם שחקנים המסוגלים להתמודד עם
יצירתו של לורקה, אך מספר קטעים
שנטלו על עצמם בערב זה, פשוט אינם
מתאימים להם מבחינה פידית. כדאי היה,
ואפשר לשנות ולהחליף מספר קטעים,
לפשט את דברי הביניים, וצורת הגשתם,
לוותר על קטע תיאטרון־הבובות,
שאיננו שיין לעניין, במיקרה זה, אז
יתעלה המופע לדרגת פיוט.
הליווי בגיטרה של יו ס ף (פפה)
פלטה, בלתי רגיל, רק חבל שנס לו
לא דאגה פינקוס־גני לתלבושת הולמת.
דליה פרידלנד ומישה אשרוב.

התינוח
הנהלת חשבונות

כמובן שהגב׳ פורת, איננה משוררת ן
ולא חיברה אף שיר הכלול בתוכניתה,
לכן קצת קשה לה, וזה די ברור ומוצ־ |
דק, להזדהות עם דבריהם של משוררים
כה רבים שכל אחד מהווה עולם בפניו
עצמו, לא רק בשל רמות הכתיבה המוצגות
נאו. היא פשוט אינה יבטושנקו.

בערב רמופיע תחת הכותרת להיות,
היה אפשר לגייס יצירות נפלאות מ״!
מיבחר יוצרי העולם. לכן תמוה כי המעצבים
שהקפידו לכלול בתוכנית מיצירות
משוררים ישראליים, כללו רק
מיצירותיהם של שני משוררים ערבים,
ולאו־דווקא מהבולטים, מאלה שיש להם
הרבה יותר לומר על נושא חשוב כמו
לחיות. את ההגשה התרבותית של הגברת
פורת, מלווה נבלנית התיזמו־ת
הפילהרמונית, יהודית ליכד. פריט־תה
המרתקת, מצדיקה הוספה של קיטעי
מוסיקה הספים טל חשבון קיטעי שירה
מיותרים, החוזרים על עצמם בווריאציות
ורמות שונות ובלתי אחידות.

גממוו
בפורים הפתעות ומתנות לכל ילד המצטלם בצבעים
על סרטי
0 0 1 0 8ג ס 0צ

געזרת ספרי

ב״ קולו רית״
רחוב אבן־גבירול ,66
טלפון ,231666 תל־אביב

רז לזז לז

קורס בוקר מזורז סוג ,1

קורס ערב סוג .2 ,1
קורס ערב סוג .2 + 1

[ תל־אביב, רחוב סמולנסקיו .7
מפנת בן־יהודד.90 ,
1רמת־גן, שדרת הילד ,21 על־יד
קולנוע. אירדע*.

הנהלת חשבונות בירושלים
* פקידות כללית — 4חדשים !

* ,1.8.114.

חודש !
* בתיבה במכונה — קצרנות — חודש1 ביה״ס ״הפקיד ״ ,י. פורמן,
בצלאל ,18 ירושלים

במדינה
נזער

גדולים באמת

אצלנו קו ר אי ם לך ״אדוני״ כי באמת
אתה האדון. איש לא הכרי ח או ת ך
לבוא ואיש ל א יכריח או ת ך להישאר.
אנ חנו יודעים הי ט ב כי ל א אנ חנו
קו ב עי םאלאאתה.
אתהה קו בעמ תי להתקשר עם רופא
פרטי ורופ א מ שפ ח ה ומי י הי ה הרופ א
הז ה, ו מ תי תעדיף דוו ק א טי פול במר פאה.

תההמח לי ט איז ה ס כו ם רצוי לך

לקבלכד מי־ מ חל הבת קו פו ת שלא תוכל
לעבוד ולא חשוב אםאתה שוכב בבית־חו
לי ם או בבית.
אנ חנו גדולים די הצורך כדי לתת לך
א ת מלו א ה שירותים, אבל איננו גדולים
די הצורך כדי לשכוח אתה חבר הבודד.
לכן אנ חנו קו ר אי ם לך ״אדוני״ ועושים
הכל כדי שתרגיש שאתה חבר.

קופת חולים לעובדים לאומיים
פרסו ולבלו ם • סטודיו 1לו8ו-ן
בפורים הפתעות ומתנות לכל ילד המצטלם בצבעים
על סרטי

400108ס £0

ב״ קולורית״
רחוב אבן־גבירול ,66
טלפון ,231666 תל־אביב

קונים במזומן
מילווה קליטה ובטחון
(כולל החדש)
וג ם

מניות ״בנק הפועלים״

בורסה״
סוכנינ ל י

תל־אביב
רח׳ הרצל 7

111

״שאלות גדולות לילדים גדולים,״ זאת
הכותרת שנתנו עורכי הביטאון השבוע
בקיבוץ הארצי, לשיח המתפרסם בגיליון
אחדות מהשאלות היו
חודם פברואר.
באמת גדולות. הן נוגעות ליחסים בין המדינות
השכנות במרחב.
״האם פעולת ישראל בלבנון השיגה את
מטרתה?״ שאלו המראיינים את מיכל, מאיר
ויוחנן, בני ה־, 17
שהם חניכי המוסד
החינוכי בקיבוץ גן־
שמואל•
אני
״עקרונית
מתנגד לצורה השיטתית
של פעו־יתכן
לות־הגמול.
והן
מרתיעות לזמן
מה, אך אין בהן
פיתרון, ולהיפך, יש
בהן משום הזרמת
חמצן למדורה.״ עמאיר
ניי
יוחנן, בעל ה־בלורית
הנופלת על
מיצחו. ומשום כך חושב יוחנן, שחברי אל־פתח
״מעוניינים בפעולות־הגמול של צה״ל,
ולכן אסור להיכנס לרשת ולתת להם את
ההזדמנות להרחיב את השינאה בין העמים,
הם ר־צים בפתיחתה של מלחמה חדשה.״
תנון ןת*שיחרור. ואילו לנערה שבצוות
המשיבים, מיכל, אין תשובה על פעולת
צה״ל. אך דעתה על אל־פתח מעניינת :״אני
חושבת שאל־פתח היא תנועת־שיחרור, ומטבע
הדברים היא היתר. חייבת לצמוח בארץ
בבושה. כצד בסיבסור, איני מחייבת
את אל־פת־ז, אך אני יכולה.להבין אותם.״
סמיהה לשלום. גם על השאלה מתי
ייגמר ההרג במיזרח התיכון, יש למשיבים
דיעות חורגות.
אולי בגלל החינוך שקיבלו בתנועת השומר
הצעיר? אולי קראו את שיח לוחמים,
בו מביעים בני־קיבוצים, שהשתתפו במלחמת
ששת־הימים, את
כמיהתם לשלום?
״איני יודעת מי
נטל על עצמו את
האחריות על העמדה
הקשיחה של ישראל.
על כל פנים,
מי שמנהיג אותנו,
תוך הליכה בצעדים
המרחיקים את השלום,
לוקה על עצמו
אחריות כבדה
מאוד.״ דברי מיכל
מגן־שמואל.
מי כ ל
ויוחנן? יוחנן תו

את ״החוגים השובינסטים״ בארץ, אשר
מיטפרם הולך ומתרבה, לדעתו, וטוען שצריך
להזכיר להם ש״אנו יושבים על חבית אבק־שריפה!״
אדיכי
לאימפוטנטים. שאלות גדולות
יש גם בתחום המדיני־פנימי של ישראל,
גם עליו לא פסחו השואלים.
הם הציעו לצוות ארבעה שמות — אשכול,
דיין, אלון ויעדי — כדי שיבחרו מתוכם
מועמד לראשות הממשלה.
מיכל חושבת שהבחירה צריכה להיות בין
דרכים, לא בין אישים :״מה שמעניין במלחמה
על ההנהגה הוא, שהמוגדרים כ״ניצים׳,
יכולים להרשות לעצמם להצהיר הצהרות־שלום,
בעוד שעל ר״יונים׳ להוכיח ללא־הרף
את דבקותם ב׳יד־קשוד, שמא תתגלה ברבים
האימפוטנטיות שלהם.״
הקלף החזק כיותר. ושוב אל־פתח.
כנראה שהאירגון הופך בהדרגה לדבר די
קובע,, .כמה אנשי אל־פתח צריכה ישראל
להוציא להורג תמורת
כל יהודי תלוי
בעיראק?״
כאן גילו הנשאלים
כי הם באמת
כבר גדולים. או לפחות
בעלי מחשבה
בוגרת.
לדוגמה — מאיר:
״זה בדיוק מה שחסר
לנו — התדרדרות
לברבריזם. ה־יתרוננו
היחידי הוא
ההומאניות, ואילו
פעלה המדינה בהתאם
לקולות שנשמעו פה ושם ברחוב, והגיבה
באיתו מטבע, היינו מאבדים את הקלף
החזק ביותר שלנו.״

^ ^ סססססססססססס ססססס סססס ססססססססססססססס?
שתיים מתוך שלוש הבעיות
שהעסיקו אותך
בשבוע־שעבר, והעבירו
את רוחך, יבואו השבוע
על פיתרונן לצביעות
רצונן, חוליים סדועים,
מועקות נפשיות ואוז־לת־יד
ייעלמו לקראת
: 1 21מרס -
יום א׳ או ו׳ עם שיחת
1 20כ אפ ריל
טלפון מיסתורית שתת־קבל.
אין וה השבוע המתאים לקניות —
לכן הרבי בפעילתו ביתית או משפחתית.

1ל1

אם תפגוש השבוע בת
גדי, קח אותה בשתי
ידיים. היא תהיה בת
זוג משמיים. האסון
ממנו חרדת יבוא —
או יחלוף — באמצע
השבוע. שבת תביא
עימה בשורות חדשות,
בעיקר אם עברת את
המשבר בשלום. השביע
הוא הזמן המתאים לנסיעות ארוכות
או לטיולים. אך אל תיסע לבד.

השבוע תנחל תבוסה
רצינית, אך היא תביא
לך גם תועלת מרובה;
הלקח שתלמד ממנה יעזור
לך שנים רבות, ויחנך
אותך לסמוך על
עצת מנוסים חמך. דאג,
איפוא, לצעדיו הבאים.
ו 2במאי -
התרכז בעיקר בתיכנון
20 ביו ני
וביצירה. אם את רוצה
אותו, גירמי לו להציע לן נישואין. את
יודעת באיזו זרך, וזה השבוע המתאים לכך.

מפעל בו התחלת לפני זמן רב, יביא
אותך על־סף של תקופה חדשה. היא 1 תביא לך לא רק בר-
בה ישירה, הצלחה
וכסף, אלא היכרויות
חדשות. אך זכור :
זהירות תמנע תאונה,
ואולי אף אסון. על-
כן, אל תמהר לנקוט
בדרך כלשהי. תוכל
לנוח בשקט על זרי 22באוקטובר -
22בנובמבר

הדפנה שלן. פגישה

עם האיש השליט ב־ *
חייך, תביא להחלטות גורליות. זכור רק
להתייחס בהבנה לשגיאותיו הפעוטים.

ע1ן ו.נ

1!110

הזילזול שאתה מגלה לגבי
מנעולים ואמצעי־ביטחון
למיניהם, עלול
לעלות לן ביוקר, היזהר,
כי קיים סיכוי שביום
ה׳ או שבת תהיה
קורבן לגניבה־רבתי. כוח
ההרס שלן מתגלה במריבה
משפחתית מיותרת
ובלתי נעימה. בת אר יה:
הפגישה הרומנטית, לה התכוננת זמן
כה רב, הוכיחה את עצמה כאזעקת־שווא.

אם רבת עם בת-זוגך,
בן בתולה, אל תיתן
אותך. לדכא לזה
שמור על קשר מסו-
ייג, אל תריב שוב,
והנח למצב להתבהר.

זה יקרה תוך שבועיים
22ב א 1ג 1ס ס -עד שלושה שבועות. מיקצועית 22בספטמבר מבחינה
אתה הולך בדרך הנכונה,
והעלייה בסולם הדרגות — מובטחת•
סימן על־כך תקבל בראשית השבוע,

1110

כוח המשיכה הטיבעי
שלך הולך וגובר, מיום
רביעי ואילך. עד ליום
הראשון הבא יגיע לשיאו,
וקשה יהיה להם
לעמוד בפני קסמיך. גם
אם אותה עיסקה מסו-
יימת תתחסל — אל
} 2בספטמבר -
יאוש! זכור כי קיימים
:12באוקטובר
מצבים בהם מוטב ל-
התחיל הכל מחדש. מיסמן בלתי־צפוי ירע־נן
אותן. במישור הרומנטי אין חדש.

1זאזניי!1

בטח חייך ורכושך
ב ״סהר״

תזדקק להכנסה קטנה מהצד; הוצאות הש בוע
החולף היו גדולות יותר ממה שתיכ־ננת.
כוח הרצון שלך

גובר על רצונם של המתווכחים
איתן. עסקיך
פורחים. סכום כסף בן
שלוש ספרות יבוא ממקור
ששכחת ממנו.
פגישה אינטימית בלתי־מתוכננת
מראש תוכיח
לך שהמצב איתה הוא
( 2בנו במבר -
20בדצמבר
הרבה יותר טוב ממה
שהעזת לקוות. היזהרי
מחברות שמבקשות הלוואה. סרבי להן בעדינות
יאן בתקיפות. הימנע מלשחק בקלפים.

סהר

חברת הביט 1ח המחקדסח בישראל

המנון להשתלמות
מקצועית משולבת
תל־אביב, בית אורט,
שדרות דוד היולד .39 טל 24* 1* 2 .

ה קו רסיםהבאיםיפת חו
ב חו דשפב רו א ר:

כוח הרצון שלך יגבר,
בתנאי שתצעד בעיק-
ביות, עקב בצד אגודל,
ומבלי לתת למרה
השחורה לגבור עליך
שוב. הכספים שהמז-
לות הבטיחו לך מתחילים
להתממש: עכ;21
ביוגי -
כ! 2ביולי
שיו העיקר הוא לבצר
את העסקים שלך,
ולא לתת למצב להתפורר, כמו בפעם
הקודמת. מכתב עשוי לשנות את עתידך.

בפברואר— חודש הביטוח— כמו בבל השנה :

ן1ווותי0

םבר:ואו־ 4 9 6 9

הקצב המהיר בחייך העיסקיים מתגבר
והולך. לא תקבל את זה ברוח טובה,

כי אינך אוהב לחץ,
אך אם תתייחס אל
זה כאל שלב ריגעי, או
תקופה חולפת, תצא
מהעניין בהישגים גדולים
שהכנסות נכבדות
בצידם. היזהר! מישהו
האוהב לקלקל ולסכ-
סך, עלול לסבך אותך
ו 2בדצמבר ־
סו בינו אר
בהרפתקאה מיותרת,
שתעלה לך בהרבה
טירדות וכאבי-ראש, אם כי אתה, כרגיל,
תימצא בה אף קורטוב של הנאה.

השבוע הקרוב לא יהיה שבוע אידאלי במיוחד•
סכנה גזולה אורבת לנוסעים למרחקים
קצרים או ארוכים,
לכן, בני דלי, הישארו
בבתיכם השבוע. פטירתו
של אדם קרוב, או של
ידידן המבוגר, תעיב על
כל החודש. נסה לשקוע
בעסקים או בעבודה,
כדי לצאת מן המרה ה שחורה
האופפת אותן.
20 בי נו א ר -
18בפב רו א ר
__ אל תהססי להגיש לו
לו סעד, הוא זקוק לזה,
ויגמול לך על כך. חששך מפני מחלות הוא
חשש שווא. אתה בריא כמו שור, בן דלי,

שבוע נפלא מצפה לך !
מזמן לא פעלת ביעילות
כה רבה, ובתיאום
כה מושלם עם
הממונים עליך ועם הכפופים
לך. ביום ג׳
ייפתרו כמה בעיות
סי בפברואר ־
עסקים שהטרידו את
מנוחתך בשבועיים ה אחרונים.
לקראת ה קיץ
המתקרב, הגיעה השעה לצאת ולערוך
קניות, בעיקר של בגדים. אך שים
לב, והיזהר מביזבוז יתר. פרשת אהבים
ישנה מתחדשת. אל תיתן לכך לסנוור
את עיניך. ליבשי סגול כהה או אדום,

ן נין1

עצוב פני ם ודקור צי ה של
ח לונו ת ר או ה
עיצוב פני ם וד קור צי ה של
דירו ת
שזירת פ ר חי ם
שרטוט טכני
שרטוט בנין
אנגלי ת
פרטים והרשמה במשרדי המכון.

*יי* ה בנ ק ח-.

חודררג
ת ע לו לי ה

׳*ל*211

וכמא״ ד