גליון 1644 מתאריך 6 במרץ 1969

יום הרביעי כשבוע הוא יום־המנו־

המועדון החדש
של תנועת העמום הזה — כוח חדש
(בית ציוני אמריקה, רח׳ דניאל פריש ).

ירצה
על הנושא

הה של המערכת. אחרי המאמץ של הוצאת
הגליון השוטף, הנמשך עד יום שלישי לפגות
ערב, משתתקות מכונות־ד,כתיבה, מאווררים
את מעבדת־ר,צילום, ומתרוקנים משרדיה,מערכת.

צאר רק עורך־תורן במערכת, שתפקידו
יותר להכין את תוכנית־ר,עבודה של השבוע
הבא כאשר לבצע עבודה של ממש.
והעיקר: ה ־א יודע היכן להשיג את כל
חברי־ר,מערכת ולהפעילם תוך דקות ספורות.
בשבוע שעבר התהפכו כל סידורי־הקבע.
יום־המנוחה דפך ליום של עבודה קדחתנית.

ל אז ר הי המדינה נודע על פטירת
ראש־ר,ממשלה בשעה עשר בבוקר, מפי קריין
קול ישראל. אז כבר נעו גלגלי המערכת
שלנו בהילו־ גבוה.
הידיעה דראשונה על מות לוי אשכול
הגיעה לעור־ התורן שלנו ב־ — 8.45 רבע
שעה אחרי הפטירה. באופן אוטומאטי הזעיק
את צלמי המערכת, צירף אליהם שני
כתבים, ושלה אותם לירושלים.
על צוות אחר הוטל לאסוף את חומר־הרקע
על ח־יו של לוי אשכול.
השאלה ודתה: האם ייכנס חומר זה נ־גליון
הבא שלנו — זה שאתה מחזיק עתה
בידיך, ואש־ יופיע שבעה ימים אחרי הפטירה?
או שמא יש להוציא גליון מיוחד,
מוקדש כולי ללוי אשכול, ושיהיה צמוד
יותר למאורע עצמו?
בישיבת־מע־כת שהתנהלה במקביל בירושלים
(שם שהה אורי אבנרי, בגלל ישיבת

חדשות, שלא היה
רגיל אליהן.
וכל זה — תוך
36 שעות בלבד. כי
זה הוא המועד
שקבענו לעצמנו לתיכנון הגליון למיוחד,
כתיבתו, הכנת צילומיו, והדפסתו•
חברי המערכת, הזוכרים את ימי־העבודה
הקדחתניים בהם הוצאנו את העיתון היומי
דף, בימי מלחמודששת־הימים ואחריה, לא
האמינו שאפשר לעבוד בקצב אינטנסיבי
יותר מזה שהיה אז. השבוע גילו, להפתעתם,
שהדבר אפשרי.
כעריכת הגליון המיוחד יכולנו ללכת
בדרך הקלה — בה בחרו רבים — ולהרבות
בפירסום תצלומים היסטוריים. החלטנו
לא להסתפק בכך, אלא לשים את הדגש
דווקא על החלק הכתוב של הגליון. מד, עוד
שהיה ברור, כי בעידן הטלוויזיה עלינו לספק
לקורא מה שאין צוות הטלוויזיה מסוגל
לספק לו: פרשנות כנה ואובייקטיבית.
מובן, שכמו כל יתר אמצעי־התיקשורות
— עיתונים יומיים, הראדיו והטלוויזיה —

המרצה ישיב לשאלות הקהל

פרח*י ישעיהו לייבוביץ

השער הקדמי
1דויו 4ו

מחר במיל־אים?

התקן מכשיר אלטטרוני אוטומטי
שיענה על קריאות
הטלפון אליך בזמן העדרך.
אנו מספקים גם:
* מגבירי טלפון
* מכשירי

הקלטה

מקצועיים

* שרות השכרה ותיקונים של
כל סוגי מכשיר׳ הקלטה.
+שרות הקלטה על סרטים ותקליטים
בסטוד־ו ובשמחות
מותאם לטייפ שלך.
שרות ישראלי להקלטה /
רדיו דולטור,
ת״א י חוג שלום עליכם ,18
שלנון 244118

.העולם הזה* ,שבועוןהחדשותהיש ־ אלי
המערכת והמנהלה: תל־אביב, רח׳ קרליבך , 12 טלפון 5־,30134
ת.ד • 136 .מען מברקי: עולמפרס • דפוס משה שהם בע״מ,
תל־אביב, רח׳ פין • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע*מ. י
העורך הראשי: אורי אבנרי • המו״ל: העולם הזה בע*מ.

הבאה?

השער האחורי
הכנסת) וברל־אביב, באמצעות קשר טלפוני
רצוף, הוחלט להוציא גליון מיוחד.

כנקודה זו הסתבר כי הדפום, בו מודפס
העולם סזה באופן קבוע, לא יוכל להתפנות
לביצוע העבודה המיוחדת הזאת: כל
המכונות והעובדים היו תפוסים בעבודה
שוטפת אחית, שאי־אפשר היה לדחותה.
היה צורך, על כן, לא רק לדאוג לתוכן
הגליון המיוהד, אלא גם לארגן מיסודו אתי
כל הצד המינהלי המסועף.
הדפוס שנמצא — דפוס אלכסנדר מהם —
מדפיס במכונית רוטציה אופסט. זהו תהליך
שונה לחלוטין מתהליך ההדפסה הרגיל שלנו.
פירוש הדבר: צוות הגרפיקאים, בראשותו
של הגרפיקאי הקבוע של המערכת, יוסי
שנון, היה צריך להסתגל לשיטות־עבודה

השתמשנו גם אנו בארכיון שלנו. מתוך החומר
העצום שהצטבר במשך 50 שנות עבודתו
הציבורית של לוי אשכול דלינו את
הקטעים האופייניים ביותר, שתיארו את
האיש אשכול מאחורי התואר הרם של ראש־הממשלה.

.עיקר תרומתו של גליון זה היו
שני מאמרים מדיניים: האחד מאת אורי
אבנרי (״חאנטי־גיבור״) ובו סיכום ראשון
של פועלו ומעמדו של לוי אשכול! והשני
(״מלחמת הירושה״) שהסתמך על האינפורמציה
הרחבה ביותר האפשרית, כדי לנתח
את המהלכים הצפויים בצמרת המדינה.
הגליון יצא לרחוב, בתל־אביב, ביום החמישי
בערב. ברחבי הארץ הופץ ביום שישי
בבוקר. אלה מבין הקוראים, שלא ידעו מראש
על הופעתו, יוכלו להשיגו השבוע —
ע׳ ,פי הסדר מיוחד שעשינו עם המפיצים
ומוכרי העיתונים — יחד עם גליון זה,
בכל הקיוסקים הקבועים, בארץ ובחו״ל.
מכתבים האם הגיע השלום ז
לצערנו לא !
וכמוהו לא הגיעו הביתה גם חיילינו היושבים
בגבולות !
אנחנו, תלמידי כיתה ט 3 ,באליאנס, היושבים
עדיין בבית, מרגישים שעלינו לעשות
כל מאמץ כדי שנוכל לשלוח לחיילים
לפחות משהו שיקל עליהם לעמוד בתפקידם
הקשה.
ולכן נהיה מוכנים לכל־עבודה בה נוכל
להרוויח ככף, כדי שנוכל לקנות משהו
שיביא אל העמדות שבגבול שימחה, הנאה
ובידור, והרבה אהבה מהבית החם.
עיזרו לני במיבצע זה והזמינו אותנו
לכל עבודה. רחיצת מכוניות, עזרה במשק
הבית, בייבי־סיטינג, שליחויות, גננות וכל
עבודה אחרת•

הכל

טוב יותר, מהר

אנחנו נעשה
יותר, נקי יותר.
נסו ותיווכחו. פנו לטלפון 775994 ובקשו :
לצה״ל באהבה.
תלמידי הכיתה, תל-אביב

מהשטחים, לאן טוכמאייר
היום חזרתי מחופשת־שבת בבית, אחרי
חודשיים של ישיבה בקווים. וזה לאחר שקראתי
את מאמרך בעיתון העולס הזה
( ,)1640 בו את טוענת שלא מספיק מה
שנכבש במלחמת־ששת־הימים, אלא רוצה
שיכבשו עוד שטחים. אני חושב שאת לא
נוגעת בקצה הבעייה שאת מדברת עליה.
אילו היית יושבת בשטחים שכבשנו,
והיית מאבדת את חבריך הטובים, שכל
(המשך בעמוד )5

תמרורים
ני שאו

בבלגיה,

הזמר

הבלגי

סלכטורה אדאמו וניקוד דוראנט.
ניקול בת ה־ 24 שימשה, במשך כמה שנים,

יי י

אדאמו ובה״ל
כמזכירתו הפרטית של אדאמו. הנישואין
הפתיעו את ידידיו של הזמר, אך הכרזתו
של אדאמו ביום הנישואין כי ״אני ורעייתי
נהיה כקרוב להורים,״ הסבירה להם
את פשר הנישואין החפוזים.
נחוג יום־הולדתה ה־ 52 של מנהלת
חברת משכית (מיפעל ממשלתי למסחר ב־מלאכת־בית)
— רו ת
דיין. רות, אשתו
של שר הביטחון
משה דיין ( )53ובתו
של עורך־הדין
שוזארץ מירושלים,
נולדה במרחביה, משם
עברה, אחרי ה־נישואין,
לנהלל, שם
ילדה בת אחת ושני
בנים. ב־ 1949 החלה
עוסקת בקידום מלא־כת־הבית
בישובי הספר,
ובשנים 53׳—
54׳ ניהלה את המחלקה
למלאכת־יד במשרד־העבודה. מ־1954
היא מנהלת את משכית.
זכו בפרסים מטעם איגוד מבקרי
הסרטים של ניו־יורק, עבור טירטם המשותף,
רחל, רחל, פול ניומן ורעייתו ג׳ואן
וודווארז* .פול זכה בפרס הבמאי המצטיין,
ואילו ג׳ואן קיבלה את פרס השחקנית
המצטיינת. בהוליווד מנבאים שהשניים יהיו
גם המועמדים לאוסקר, עבור סרט זה.
נפצעה בתאונת־דרכים, יומיים
לאחר ששבה למולדתה מביקור באנגליה ו־בארצות־הברית,
עת נהגה במכונית הרולס־רויס
שלה, שהתחלקה והתהפכה — שחקנית
הקולנוע נ׳ינה לולובריג׳ידה. בתאונה,
שאירעה כ־ססז קילומטר צפונית
לרומא, נחבלה ג׳ינה בכל חלקו גופה ובירכה
נשברה. בהודעה שפירסמו הרופאים
שניתחו את בירכה, מסרו כי קיים חשש
שג׳ינה ״לא היכל ללכת לעולם כרגיל, אלא
תיצלע מעט.״
נפטר משטף־דם במוח, בגיל ,47
אלטר שוחמכר, אביו של יוסל׳ה שוח־מכר,
הילד שנחטף, הוחבא והוחזר לבסוף,
על־ידי סבו שרצה שהנכד יגדל באווירה
דתית־יהודית. האב הגיע לארץ לפני 12 שנה

1x60 דד*י>*

8י # 1א ־

11י 1י ! א ן

;ב-ברנד מ שו ב ח הידו ע ב עו ל ם
עכ שיו 4בי שראל!
אדטר שוהמפר
מרוסיה, יחד עם אשתו ושני ילדיו, עבד
כגזרן. ליוסל׳ה מלאו החודש 17 שנה.
נפטר בגיל ,48 המשורר יליד
גליציה, שעלה לארץ במיסגרת עליית־הנוער
ב־ — 1937 יחיאל מר. עם עלייתו התחיל
עובד בעבודות־חקלאות במושבות השרון,
ובמקביל כתב שירים. סיפרו הראשון, הלב
והנוף, הופיע ב־ , 1951 ומאז פירסם ארבעה
ספרים נוספים, שזיכוהו בפרס מרים טלפיר.
סיפרו האחרון, פנים לכאן, הופיע לפני
חודשיים.

* 1 3־ 1 3 0 1־11־* 1 1 0־ *?1בופנולס

פרסום ר.ד.ר נתניה צילום: מו ט ח

את יכולתו ואת כשרונותיו, סבורה בי יוכל
לנצלם יותר כתפקיד מד-ני דיפלומטי,
שאינו קשור בעיסוקים המינהליים החלים
על מנכ״ל של משרד.
לעומת זאת, נראה כי מזכירו המדיני של אשכול, עדי
יפה, יישאר בתפקידו. הוא כבר עבד בעבר במחיצתה
שי גולדה, כאשר שימש כדוברה במשרד החוץ.

מעריכים, בי גולדה תביא עימה צוות
מצומצם של יועצים, ואף נולכים בשמותיהם
של אחד השגרירים המשרתים עתה
כחו״ל, ושל פרופסור למדעי— מדינה.

גולדה :
בעיסר יוזמה מדינית
לפי הערכת מקורביה של ראש-הממשלה
המיועדת, לא תעסוק גולדה מאיר כעניינים
השיגרתיים של הממשלה, תקדיש את זמנה
כעיקר ליוזמות מדיניות -אף איש אינו
יכול לנבא עדיין מה יהיה כיוון היוזמות
האלה.

מה שברור הוא, שתקיים שידרה של פגישות עם מדינאים
זרים כמו ראשי הממשלה של בריסניה, קנדה ודנמרק.
בנסיעתו הנוכחית לוושינגסון, ינסה אבא אבן גם
לקבוע לה פגישה עם הנשיא ניכסון.
פיצוי ליגאל אלוו
תחת שלטונה של גולדה, יורחבו סמכויותיו
המעשיות של סגך־ראש־הממשלה יגאל
אלון. הדכר יורגש בעיקר כתחום שהוא
חפץ בו.
הוא ישמש, נוסח לתפקידו כסגן־ראש־ה•
ממשלה, גם מעין קצין־קישור כין גולדה
לבין מערכת הביטחון.

הנהגה של שניים
צמרת השלטון המעשית תהיה מורכבת
משני אנשים: גולדה מאיר ופינחס ספיר,
אשר יקיימו ביניהם תיאום מלא לא רק
בענייני הממשלה אלא גם במהלכים המפלגתיים
הפנימיים.

התפקיד המוגדר, שפינחס ספיר ימול על עצמו: ניצוח
על מערכת הבחירות של המערך, תוך מאמץ להבטיח לו
רוב מוחלט בכנסת הבאה וסיכול אפשרות של פגיעה
ברוב זה מצד דיין — לפני או אחרי הבחירות.
המהלכים בתור המפלגה
מאמציו העיקריים של פינחס ספיר, בחודשים הקרובים,
יוקדשו לגיבוש חזית הוותיקים עם אחדות העבודה
בתוך מע״י, והכנת הקרקע לאיחוד מלא עם מפ״ם.

המטרה: לגבש גוש גדול לקראת ועידת
המפלגה, כעוד בשנה. בוועידה זו, שתהיה
ועידה נבחרת ותתכנם אחרי הבחירות ל כנסת,
מקווה ספיר לקבוע שכוחם של אנשי
רפ״י לשעבר מזכה אותם כתפקיד מישני
בלבד בהנהגת המדינה ובמנגנון המפלגה.
הצלחתו המהירה של ספיר ב״מעשה המרכבה״ האחרון
שיכנע עסקנים רבים, שפזלו לעבר מחנהו של דיין, כי
בכל זאת כדאי לשמור על יחסים טובים עם המזכיר
הכללי, לקראת המיבחן הגדול של הוועידה הנבחרת.

היועצים החדשים
של גולדה
אין לצפות לשינוי מרחיק־לכת בצמרת משרד ראש־הממשלה,
עם כניסתה של גולדה מאיר לתפקיד.

סימך השאלה הרציני היחידי הוא זה האופף
את מעמדו של המנכ״ל הנוכחי, ד״ר
יעקב הרצוג. גולדה מאיר, המעריכה מאוד

מנהיגי־דת נוצריים
תובעים שחרור
הכומר־החבלו
עם פירסום הידיעה על מעצרו שי הכומר הפרוטסטנטי
מרמאללה, איליה אל חורי, כחשוד בניהול פעילות
חבלנית עויינת לישראל במסגרת י־שת מחתרתית
של החזית לשיחרור
פלססין, צפויים לחצים
מצד מוסדות ד,כנסיה הפרוטסטנטים
ואישי, דת,
לשחרורו של הכומר.

היא בלתי־מוצדקת ונגרמה בשל הפסקת מכירת ה־דולארים
לשוק השחור על־ידי הממשלה. לדעתם, מחזיקה
הממשלה עצמה בכמות גדולה של דולארים נת״ד ולכן
היתד, מעוניינת בהעלאת שערו. סברה אחרת טוענת כי
העליה נגרמה על־ידי הבנקים המשמשים מתווכים מורשים
בבורסה, המעוניינים בהעלאת שער הדולאר נת״ד.

חוגי הכורסה טוענים בי אובחנה בבר
נטייה לחרדה מפני משבר כלכלי שיפרוץ
לאחר הבחירות ויגרום לפיחות, ובעלי־הון
רבים כבר החלו לאבטח את ערף כספם.

ישראל — מרכז למחסר
ויצוא תמרים
פיתוח מזורז של ענף התמרים, והפיכת
ישראל לאחד מיצואני התמרים הגדולים בעולם,
זו תחזיתם של מתכנני היצוא החקלאי.
כבר
עתה הפכה ישראל לאחד ממרכזי המחקר הגדולים
בענף, וידע רב נצבר במעבדות שליד גן־רחל בקבוצת
כינרת.

מאחר ובחיפושים
שנערכו בדירת הכומר
ובבנסייתו לא
נמצא חומר מרשיע.
והוא נעצר
בהסתמך• על עדויות
של חשודים
אחר־־ם, יתבעו מנהיגי
דת לשחרר
את הכומר ממעצרו.
עוד לפני פיר
סוס דבר מעצרו
של הכומר כרבים,
ככר החלו לחצים
בביוץ זה מצד מנהיגי
דת נוצריים
ירושלמיים, שאיימו
אף כהתערבות ה•
ואתיקן.

בגיו לדייו :
אל תפרוש !
מנהיג הגח״ל, השר
לי*א תיק מנחם
בגין, נפגש לאחרונה
עם שר־הבטח
ץ משה דיין
ויעץ ל• לא לפרוש
מהממשלה גם אם
תהיה הבחירה לראשות
הממשלה
בניגוד לרוחו.
עצתו של בגין לדיין ניתנה בניגוד לדעתם של כמה
מחבריו לדפ״י לשעבר, הסבורים כי מוטב ל־יין לפרוש
עתה ולהתחיל בהקמת רשימה חדשה לבחיר־ר-
לדעת ראשי הגח״ל, עלולה פרישתו של דיין, שאינה
נראית עוד כיום כריאלית, לפגוע בסיכויי כפייגתם בבחירות.

סימנים
לחרדה
מפני משבר כלכלי
חוגים כלכליים בישראל חוששים מפני גל
של הברהות-הון לחו״ל, נוכח הפער הגדול
שהסתמן לאחרונה כין מחיר הדולאר כשוק
השחור 1־ 3.70ל״י) לעומת מחירו של ה
דולאר נת״ד ( 4.17ל״י).
הדולאר נת״ד (ניירות־ערך תמורת דיבידנד) דוא המחיר
שמשלם האזרח הישראלי עבור ערך נקוב של
דולאר במניה זרה. העליה הפתאומית בשערו של דולאר
זה, עשוייה להמריץ ישראלים רבים לרכוש ד־לארים
בשוק השחו־ ולרכוש נ?ניות בדולארים בחו״ל.
אישי הבורסה טוענים כי העליה בשער הדולאר נת״ד

גז 2־ \ז בו ג גג \
לדעת מומחים, עולה הידע שבידי הישראלים על זד.
של חוקרים במרכזים ותיקים כעיראק, אלג׳יריה וארצות־הברית.
עתה מתכוננים לטעת שטחים נרחבים נוספים
של תמרים.

חלק ניכר מן המטעים החדשים יפותח
בשטחים המוחזקים.

מפרסים את מסילת
אל-עריש— סנטרה
מסילת־הכרזל כין אל-עריש לקנטרה, שנסללה
על-ידי המצרים בשנת ,1957 שנה
לאחר מיבצע סיני, מפורקת עתה, והפסים
והאדנים נעקרים ממקומם.
עד לפני זמן לא רב עדיין נסעו רכבות ישראליות
בקו זה, בעיקר כדי להוביל שלל מסיני לתוך הארץ.
עתה, כשאין עוד צויד כמסילה, המשמשת

מוקד נוח לחבלות, מנצלים את פסי-הברזל
שלה למטרות אחרות.

מכתבים
(המשך מעמוד )2
יום הולכים לעולמם אם על־ידי מיקוש,
יריות או עוד אלף צורות אחרות
ואת רוצה עוד 1
לא מספיק מה שהלכו במלחמת־ששת־הימים.

יישב בכל העולם הזה שאת רוצה?
את, יחד עם האגודה שלך?
בטח שלא !
אני כותב לך מכתב זה לאחר שחשבתי
הרבה, והגעתי למסקנה הזאת•
אילו היו לנו עוד כ־ 20 מיליון יהודים
במדינה, אז הייתי חושב שאת צודקת ב־מיקצת.
אבל
לא במאה אחוז.
ואם את חושבת שלא דנתי מספיק ב־בעייה,
אז אני מוכן לקבוע איתך פגישה
וללבן את הבעיות.
זאב צימרמן, חייל היושב על הקו

יישר כוח:
אין מה לדבר, העולם הזה הוכיח פעם
נוספת את היותו
שבועון־חדשות מעולה.
כוונתי,
כמובן, לגיליון
המיוחד שהוקדש
לראש־ר,ממשלה,
המנוח, לוי
אשכול.
הוכחתם גם טוב
טעם, בכך שהיה
זה גיליון ללא מודעות,
גיליון שהוקדש
כולו למנהיג־יריב,
ללא כל כוונות
מיסחריות.
יישר כוחכם !
יהושע כץ, בת-ים

״אחרון התמימים״

לנקרולוג הנאה על מרדכי שטיין (העולם
הזה ,)1641״אחרון התמימים״ ,הייתי רוצה
להוסיף ציון משלי, לנפש אהובה ויקרה.
לנון־קונפורמיסט בה׳ הידיעה.
מרדכי שטיין היה גדול הכופרים בדורנו,
ואחרון הנביאים. מוסר היהדות היה נר
לרגליו כל ימיו.
את עיתונו הדפים ביום שבת ומכרו בעצמו
ברחוב אלנבי בתל־אביב — ובשיחתו
תובלו תמיד פסוקי תנ״ך ומאמרי חז״ל.
בהשקפת עולמו הברורה מאוד, לא עמדו
ערבים ויהודים אלה מול אלה, אלא השבעים
לעומת המקופחים, ואת אלה קרב ול־צידם
עמד בחירוף־נפש.
היכרתי את האיש מקרוב, הלכתי עימו
כיברת־דרך.

כו לנו

מצ טייני ם בגיזרתם
וב איכו תםה מיו חדת
חולצות לפי ה קו ה אופנ תי
יזדזדש
ב מב חר צב עי ם
ודוגמאות
לנ שים ולגברים.
בנ קי ם

אריה ליבנה, רמת-נן
תחרות הצילומים

מצורפת תמונה אשר צולמה בעת מיש־

החולצה והמכנסים המלהיבים כל גבר ואשה
•יי ^101£ם״ זב!!? ז516ץ01ק זס)<1ז3וח

מיפרז
מס׳ 5/68ו
כדבר עבודות בנייה, עפר,
כבישים, מתכת, קונסטרוקציות
חשמל, ביוב ומים.
תמונת השבוע
חק כדורגל באיצטדיון המכביד, בתל־אביב.
השם שאני מציע הינו :״התחביב השבועי״.
נעם קירשנר, תל-אביב
תמונת השבוע — ראה תצלום —
מזכה את הקורא נעם קירשנר בפרס של

לאדם הקטן
שיר זה מוקדש לאדם הקטן ברחבי עולם,
(המשך בעמוד )6

פרטים על כל המיכרזים המתפרסמים
בארץ תמצא ב״מיכרזים״ ,שרות
תלת־־ומי למשתתפי מיכרזים פומביים.
שלח
דבי־פינוי בסך 58ל״י ל.מיכ־רזים״
,ברזילי , 4ת״א טל 623830 .
ותקבל — במשך שנד — ,פעמיים
בשבוע את לקט המיכרז־ם ואת
שמות ד 1,וכים בהם.

64ז691516א

פברואר 1969
בפברואר— חודש הביטוח— כמו בכל השנה :

בטח חייך ורכושך[
ב ״טהדיי

סהר

רזרו־ח דלו־יי״רז ודרווזהז־רזח ריווזריאר

מכתבים
אצלנו אתה לא ס₪
תספר

אנח נו קו פ ת ־ חו לי ם ה שני ה
בגודל הבמ דינ ה. בר שו תנו
למעלהממאהמרפ או ת ברחבי
ה מ דינ ה, מרפ או ת
מ שוכללו ת, מ כוני
וצוו ת
טי פו לי ם
של מ או ת רו פ אי ם
ו מו מ חי ם בכל שטח, אבל
היחסה אי שי והחםנ שמר
א צ לנו כ אי לו היינו הקטנה
ש ב קו פו ת ־ ה חו לי ם: כל חבר זו כ ה בת־שו
מ ת־ הלבהמלאה, אין סבל תו רי ם
ואתהי כו ללב חו ר לך אתה רו פאה רצוי

זכור כי ב שנה זו — לכבוד
יובל ה־ 35 שלנו — אתהי כול
לזכו תבהנחה של ( 25 */0זוגות
צעירי ם ו חיי לי ם
מ שו ח ר רי ם זו כי ם
ב הנ חו ת ג דו לו ת
עוד יותר).
11 כד אי שתשאלאצל חבריך
מהדעתם עלינו. כ ד אי
ש תכנ ס ל סני ףהק רו בותקבל
פ ר טי ם על ת כניו תינו. ו שרו תינו. הבטח
ב רי או תךב תנ אי ם ה טו בי ם ביו תרבש בי

קופת חולים לעובדים לאומיים

(המשך מעמוד )5
הנאלץ לצאת לקרב בבן־מינו, למרות רצונו.
אך לרצון מנהיגיו.
אנו
זועמים על
אלוהים /ואלוהים
שונא את האדם/ .
נסגרנו ולוכדנו/ ,
בכדור של דם.
אנוש מקולל עורה
/ .סלק מוח חולני•
/לא יצאת מרחם
אמך /להרבות
בדם /שדמות
עולם.
אנוש אומלל עורה
/ .התך נשק
קטלני / ,כי פיגרי אדם /ושלדי פלדה /
הם תירכובת מלחמה.
אדמת עולם / ,הניקי בניך בחלב שלום.
/אך סרבי לקבל /את דמם !

אגרהם שיין,

צה״ל

הפיכה 1
אני לא מבין את העם הזה !
איך יכול אזרח
ישראלי לשבת ולשתוק
כאשר מודיעים
לו, חדשות לבקרים,
על חיסול שיטתי
של הדמוקראטיה —
בחסות הדמוקראט־יה?
הנידבך
האחרון
— בינתיים — הוא
חוק מימון המיפל־גות,
שעל־פיו יש
לנו בכנסת 124 חב־רי־כנסת.
אין
אפשר לעבור
בשתיקה על דבר כזה, שמתכנניו אינם מסתירים
כי נועד להחליק עניינים ולמנוע
״צרות״ מיותרות?
אני קורא להפיכה !

דויד משולם, באר־שבע
״הערה לא מתייקת״

פרסום גלבלום • סטודיו ^16־1

למד

הנהלת
ח שבונות

גועל נפש
כאחד מאותם הדפוקים אשר גר בדירה
עם משכנתא, ואשר התפתה לחסל את חובו,
בעיקבות פירסום בראדיו, פניתי לבנק וביקשתי
לחסל את חובי, ולזכות בהנחה.
כשבאתי לבנק האפותיקאי בתל־אביב,
נתקלתי באדישות מוחלטת ובחוסר־רצון
מצד הפקידים.
בקיצור, קצר המצע מלפרט מה שעבר
עלי באותו יום.
תוכלו לפנות בעצמכם לפקידים היושבים
בקופה, ולראות מה הולך שם.
גועל־נפש מרוכז
א. א ,.תל־אביב

במכון

קורס בוקר מזורז סוג ,1

ושהי הונ-טדוויזיווו-טתזיסווון יס
העונות 1ת

קורס ערג סוג . 2 ,1
קורס ערב סוג .2 + 1

הפתיחה 9.3.69 :
תל־אביב, רחוב סמולנסקין ,7
מפנת בן־יהודה .90
רמת־גן, שדרת הילד ,21 על־יד
1ומיונז_>1יי*ד>ז

ברצוני להעיר דבר־מה בקשר למאמרכם
תל־אביב (העולם הזה
עלראשי עיריית
.)1640
ברצוני להתייחס להערתכם לגבי מחלת
מר חייקל רמות, סגן ראש העיר.
הנני מכירה קרובה
ביותר של ה־נ״ל,
ולכן ברצוני
לציין כי הערתכם
בקשר למחלתו לא
היתד, מדוייקת ביותר.
ציינתם בציניות
שמר חייקל רמות
חולה ״עד כדי כך
שאין הוא מסוגל
לגשת אפילו לטלפון.״
רבותי,
כפי שאמרתי,
הנני קרווישינסקי

ביותר לאדם זה,
והנני מוכנה להעיד: כי באמת אינו יכול
לגשת אף לטלפון.
לכן, הערתכם לא היתר, במקומה.
רותי וישינסקי, תל־אביב

המכון המיוחד
לפאות גברים:

רחוב גנסיו ר. תל-
אביב (מול קולנוע

המנוי
קיבלת חשבונך,
פרע נא

שידורי ״קול ציון לגולה״
בסטודנטים ישראלים השוהים באיטליה
לצורך לימודים, ואשר מנסים להאזין בקביעות
למשדרי קול ישראל, במיסגרת קול
ציון לגולה בשפה העברית, רצינו להביא
לתשומת־ליבכם עובדות עקרוניות על רמתם
ועל עוצמתם של התוכניות :
עובדת קיומה של תחנה כזו מעידה ברורות
שעל חשיבותה עמדו גם הנוגעים

בדבר. על כן לפליאה היא לנו שמצב ה־מישדרים
מוזנח בצורה כזו בתקופה שבה
הדיבורים על הסברה הם לחם־חוק של כל
עסקן.
ונפרט:
(א) עוצמת השידור: באיטליה מכל מקום
שמרחקה הגיאוגרפי מישראל אינו רב, הקליטה
ברוב המיקרים כימעט בלתי־אפש־רית.
בייחוד בשעות הערב בהן •משדרים
בעברית,
(ב) תוכן המישדרים: קול ציון מולה
משדר בשפות אחדות. הגיוני לחשוב שהשידורים
בשפה העברית מיועדים ברובם
לדוברי עברית — משמע למאזינים ישראלים•
ועל כן מגוחך לשמוע תוכניות עבריות
ברמה שבין אצבעוני ואומר.
מכל מקום, נראה לנו כי קול ציון לגולה
זהו נושא שכוח־אל. אנו כאן מקבלים את
הרושם שקיומה של התחנה עד עתה הוא
בחזקת מס־שפתיים למצוות הקליטה וההסברה.

אין מוצאים לנכון להעלות את רמתם
ועוצמתם של המישדרים, טוב יעשו אם
יחסלו את התחנה, לבריאות המאזינים ולבריאות
המאזנים.

ללא כוזונזו !

ובמחיר• מוזלי
״קגדי״ המשזכללוז במכזנזת הכביסה.
בעלת המוניטין הבינלאומי -
בולה שלך ללא חשלום במזומנים1

שיטח מכירה מהפכנית של פרידמן
לתועלתך ולנוחיוחך !

דן כספי, משה סירון, רפאל
כלטנר,

פדואח, איטליה

•> לשאילתה שהוגשה על סמך מכתב
זה, השיב השר גלילי השבוע כי קול ציון
לגולה לא נועד לישראלים.

כלב מי שלא מחזיר
נ. א 1ך \ ו

_ נ 7נ

דזון שי ס
חוד ש
111יחזיו ־

7ן ^ו

ג גי ^ פני

גיי 1] 1ה י #
ץ ויגו ד

להשיג בבתי המסחר המ1סמכים של

די־ ד בי!
הקלגה שלנו
ואם זה עוד לא משכנע לגמרי, אז פרס
של 50ל״י יינתן למי שיחזיר את הכלבה,
או ימסור על מקום הימצאה.

טלי גלבוע,

רחוב סוקולוב , 42
בת־ינז

שמגגים עקומי־מוח :
אני שונא את כל המוסיקה הזאת —
החל באלבים פרסלי וכלה בביטלס.
אבל אתם, מעריצי הביטלם (ראה גיליון
העולם הזה , 1636״דו״ח לבוחר מדוע
אינכם עורכים משפט ציבורי פומבי לשמג־גים
עקומי־המוח הללו, שאסרו את הופעתו
הלהקה בארץ?!
אני מקווה שלביטלט יהיה די כבוד־עצמי
כדי לסרב לבקר בארץ, אחרי החרם האידיוטי
שהוטל עליהם מטעם חכמי־החלם
שלנו!
חיים דרור, גבעתיים

זכות קדימה במדור זה תינתן
למכתביהם של קוראים המצרפים
את תצלומיהם למכתבים.

״בדוק את האינטליגנציה שלו,״
מאת ד״ר ג. אייסנק
בספר 8מבחני 1.)2שלמים עם
פתרונות המאפשרים למבוגרים
וצעירים לבדוק את מנת המישבל
שלהם. הספר מומלץ במיוחד
לאלה העומדים בפני
מבחנים פסיכוטכניים.
המחיר 4.40ל״י
להשיג בכל חנויות הספרים
המפיץ :
מרגליות, מלצ׳ט 38 תל־אביב.

בעיות ולבטים
בחיי המיז
מאת
הד״ר מרדכי זידמן
הוצאת רשפים.
להשיג בחנויות
הספרים הגדולות

כיצד להשיג את המראה ״המשוחרר״?
הצעד הראשון הוא הרויית עור־הפנים ואיזון גוונו באמצעות 8נ £ 0ס ג 1 0 0
11£ 8 ¥ 5 £ס ז ^1013י 1ס 1 נ1זו 1ס — ״מאזן־־גוזן״ המוצע בארבעה גרנים.
״מאזן־הגווף׳ המתאים יכין לאיפור גם עור־פנים אדמומי־לוהט, צהבהב־ירקרק וחודר־דהוי, וב־הספגו
לתוך העור — יגן עליו ויקנה לו רעננות וחיות.
הצעד השני הוא הקנית גוזן נאה וקליל לעור־הפנים וכיסוי כתמי־עור, נקודות־חן ובהרות־שמש
בעזרת 0 0 1£זו 1(£ 0 ? 5 ״ £1£ )11 £ 0 11 זו 1001 גנ ״ בגוונים £1^ 1ס
זאנ\ל 11 1ס 3 £ 1 0 £ ,או — 1( £1(11 £ 0 5 £הכל בהתאם לגוון־הטבעי של העור ול־עוצמת־האיפור
הרצויה(יום או ערב) .ה 1£ס 0 £ 0 11^ 0ג]£ס 0 ? 5ס ז^ ^1 0 0״
נמשח בקלילות ובחלוקה שווה, בעזרת תנועות ארוכות של האצבעות על הפנים והצואר. עידון

הצעד השלישי מקנה סומק ובוהק, ויוצר תוי־פנים או מוקדי־פנים (עצמות־לחיים, מצח,
סנטר) .זאת משיגים על־ידי משיחת קוים או מוקדים בעזרת 0 בגוונים
1¥מ ס? £ 3או £ 0 5 £בהתאם לגוון הטבעי של העור, ל״עוצמת האיפור״ הרצויה

מתמזג היטב בזה האחרון.
האפקט העיקרי למראה ״המשוחרר״ ניתן על־ידי איפור העיניים. העפעפיים מוארכות
בקשתות רחבות מעבר לעצם־הגבה החוצה, משוחות ב־ 0 \¥ס 1 5 £ ¥ו 811-01ס .3 £בגוונים
.5 £ ¥את קצות הקשתות החיצוניות ממזגים נ־

0 \¥כ 01-5 5 1ס 8 £בגוון ׳11( £ 0 £ 0 1 5 £על־מנת להשיג אפקט זהוב או בגוון
׳£ד £ 1ז\\ ע״מ להשיג אפקט נוסף. קצות הקשתות מוארכות החוצה כמעט עד לקו־השיער.
הגבות דקות, מוגבהות וקשתיות כלפי חוץ, אם כי אינן מוארכות החוצה בצורה מוגזמת.
ה רי סי םהע ליו ני ם מובלטים באמצעות ריסים־מורכבים 1 3 511£5
ה רי סי םהתחתונים מובלטים בעזרת 811 5 £ :שחור או חום. צריך להמנע
משמוש ב־ 1££י 11 או למושחו בקו דקיק וחלש בלבד.
קדהשפתיים טבעי (פרט לתקוני עודתים בקו־הטבעי) והם משוחים בשפתונים בגודנים עליזים
ואביביים. יש להמנע ממשיחת השפתיים בצורת לב או בשימוש בגווני חורף כהים. גווני השם-
תונים המומלצים הם מתוך סדרת ״שפתוני־הקשת״ החדישה —
ז1 013,£1££־ 5ז 1ג—1€£ :י 1 ? 51ס ־1־ 1013ג 0 ? 5ס זו ])1001״

האכל הי ה
אטיתי טקס
ההלוויה היה
חסרר\ ש
בזיווו 111X11
אחרי הארון צועדת מרים
אשכול, ואחריה בנותיו של
אשכול. נועה אשכול, הרקדנית המפורסמת (מאחורי מרים),

1אותות ההצטיינות

רגיעה מחו״ל רק כמה שעות לפני ההלווייה. ההלווייה נערכה בירושלים,
בחלקת גדולי האומה, ולא בדגנית ב׳ ,כדי לאפשר הלווייה ממלכתית.
הדבר לא היה אפשרי בדגניה, הנמצאת בטווח פעולות־הטרור.

^ 1עשרה קצינים בכירים של כל חילות צה״ל והמש־
11 טרה נשאו את הארון, אחרי שהורד מן הקומנדקאר
מאחוריו נשא חייל כרית עם אותות־ההצטיינות שקיבל
עטוף השחורים, בדרך לקבורה, מאח

אשכול ממדינות זרות. דבר זה נהוג בהלוויות ממלכתיות בחו״ל, אן נראה קצת תמוה
בהלווייס של אשכול, שטכסים מסוג זה היו רתוקים לגמרי מרוחו. גם סידורי הצילום היו
תמוהים אף אחדמעשרותהצלמינד^ו^כול^זיו^הנציו^וו^זו^^זגופו^קב^

רבבות במקום מאות אלפים ז

בלטו שתי תופעות: סידורי־הבטחון חסוי־התקדים, בצפיפות של שני חיילים לכל עשרה

חיתה זאת הלווייה של טלוויזיה.
ההמונים, שנעדרו מן המסלול, ישבו
ליד המקלטים. הם ראו לאין־שיעור יותר
מאשר גדולי המדינה, שהצטופפו
בטבס, הסתירו איש לרעהו את המעמד.
גם צלמי העתונות לא ראו כמעט דבר
— המארגנים הממלכתיים הקציבו להם
מקומות שבהם לא יכלו לעקוב אחרי הטכס•
רק הטלוויזיה הישראלית יכלה
לראות ולצלם — והיא עשתה זאת בצורה
המשעממת ביותר שהיתה אפשרית.
רוב משתתפי ההלווייה התלחשו על
מאבק השלטון המתחולל, החליפו דיעות
על סיכויים. רבים שמו לב לכן שהנשיא,
בדברי ההספד שלו ליד הכנסת,
השמיט בכלל את הפרק של אשכול שר-
הביטחון ומנהיג המלחמה. בהתייעצות
קדחתנית הוכנס קטע על כך לנאומו של
קדיש לוז.
איכשהו שררה הרגשה כי אשכול העממי,
היה ראוי להלווייה עממית יותר.

ההדר
הר וו/ובו
ריח ע/
11 1

הטכס נסתיים. רוב
מיהרו הביתה או
המשתתפים במסע־ההלמייה בידי זוגות של חי ילות. במשך כל זמן
ההלעייה 11
למשרדיהם.
עסקו המשתתפים, רובם מראשי המדינה ודיפלומטים, בחילופי־
--נבבנח-רלחש על חירוייהת של המועמדים לרעשות־הממשלה1 .

נ*ב 1ח ר

דו-חוב
עס )11•)1)11
הידיעה על מו תו של לוי א שכול שיתקה, כ מו בן, את
הכנסת. עד או תו רגע עמד שבוע־הכנסת ב סי מן הנאמת של
אבא אבן. וזו, לפחו ת חלקית, עמדה ב סי מן דו־קרב עם
סיעת־היחיד שלנו.
שבוע לפני כן, כזכור, בעת הוויכוח על תקציב משרד־החוץ
,״ הגנ תי״ על אבא אבן ב פני ״העלילה״ כאילו הוא
חותר בא מת לשלום של פשרה. דברי נו סחו ב סיגנון אירוני
— א ן נדמה כי אין שר־החוץ אוהב אירוני ה המכוונת
כלפיו. על כל פנים, כ שהגיע תורו לה שיב, דיבר ב ח ריפו ת
הטבולה בסארקאזם. הוא התעק ש לראות בדברי — שהיו
חופ שיים מכל נימה אי שית — התקפה אי שית עליו —
והוא ענה באות ה מטבע. בין השאר :

אבא אב״ :אני לא חייב שאחרים יבחרו אר דברי ואת
הגדרותי. אנ־ משתמש במושגים משפטיים ב־ן־לאומיים
ממלכתיים.
רק פעם אתת בחיי נזדמן 7י להסכים עם אחמר שוקיירי,
כאשר, בעצרת האו״ם, הוא הכריז ואמר: מדינת פלשתינה
ומדינת ישראל אינן יכולות לגור בכפיפה אחת. אני מסכים,
אבל הפתרון שלי היה שישראל תגור באותה כפיפה, והיחסים
בין ישראל ואותם הערבים משני הצדדים של הירדן
ייקבעו על־יד־ יחסי־שלום.
יש להם אפשרות, וכפי שאמרתי אין להם שום רצון,

אכא אכן חבר־הכנסת אבנרי השמיע דברים מועטים.
לדעתי, מועט המחזיק מועט, כי לא שמעתי דבר,
פרט לחזרה על הרעיון שהייתי רוצה להעמיק בניתוחו.
הוא הביא רעיון אחד, שאני כובש ומטפח מיספר א׳ .הוא
פתח על־ידי כך את הגישה הביוגראפית לדיוננו. אני מוסיף
להעדיף דיון עקרוני רעיוני על פני חיטוט בתכונותיהם של
אישים. הפיזמון הפרסונלי פלש יותר מדי לתחום חיינו
הציבוריים. על זה שאני מספח מיספר א׳ ,אני מציע
שיתייעץ עם חבר־הכנסת תמיר.

אבו יודו אד.,ו1רוגות הנושם״
השאלה הנוספת שהעלה חבר־הכנסת אבנרי, היא אם
פעולתנו מספקת למען השלום. לדעתי, טרם הגיעה השעה
לסכם את הפעולה הזאת. אנחנו עומדים בעיצומה, ומטעמים
אלה ואחרים לא הגיעה שעת הסיכום.
אולם בעיקר אני רוצה לומר מילה על ההנחה הזאת,
כאילו יש תרופת־קסם ששמה פלשתינה. כבר אמרתי דברים
אחדים על השאלה מי יהיו שותפינו. אנחנו חייבים לחתור
למיבצע־שלום מקיף ויסודי.
אינני בטוח כי דבריו של הבר־הכנסת אבנרי — ואצא
הפעם מגדר של לשון נקיה, ואומר שאני בטוח שדבריו
אינם משקפים את הלכי־הרוח בקרב אותו ציבור.
רצה הגורל ובאותו בוקר, לפני שהקשבתי לנאומו של
חבר־הכנסת אבנרי, היתר, לי הזדמנות לשמוע במישרין את
דעתם של נציגי אותו ציבור. הם אינם גורסים כגירסתו.
לאמור, הם אינם גורסים גורל נפרד לעצמם, במנותק ממה
שיהיה ויתרחש מן הצד המזרחי של הירדן.
בכל פעם ששמעתי את הנאומים על הפתרון הזה, רציתי
לדעת מה באמת התוכנית שמציע חבר־הכנסת אבנרי. אני
מחפש את התשובה זה שבועות, בדבריו בכנסת, ואין
פתרון מסתמן.
אמרו לי, שיוצא לאור בכל שבוע שבועון, ובו מופיעים
דבריו של חבר־הכנסת אבנרי בלי הגבלת הנשיאות. אמרתי:
אקח את השבועון הזה ואעיין בו. ככתוב :״ארד אל הגן
הזה, אל ערוגות הבושם״ .נכנסתי לבית־מלון וקניתי את
העולם הזה, להפתעתם הנדהמת של מוכרי העתון וקבוצת
תיירים שנזדמנה למקום.

צלאח אל־דין

אני אומר דברים אלה על דרך הביקורת, על־מנת להגיע
דווקא להגדרה חיובית. אני מסכים כי יש למנהיגי הציבור
הערבי, החי איתנו עכשיו, תפקיד אפשרי וחשוב כמנוף
לשלום.

אוריא 3גיי ; ר.אח יש ל עי רוי הזד. שח. רדוד השר?,

הזה

של אבא

אבן בנוי על

עו ב דו ת

כל הבניין
כוז בו ת :
• כאילו הצענו שהעם הפלסטיני יינתק מן העולם ה ערבי.

כאילו הצענו שיקום שלום רק בין ישראל והמדינ ה
הפלסטינית, מבלי שהדבר יהיה ק שור בהסדר עם שאר מדי-
נות־ערב, ובעיקר עם מצריים.
אבן יודע, כ מו בן, ששתי ההנחו ת כוז בו ת. מדבריו מסתבר
כי קרא ב עיון את נאו מי, שעליו הגיב. ו ב או תו כאוס

(״היונה שלא היתר,״ ,דו״ח לבוחר, העולם הזה ,)1643
נאמר בפירו ש, בין השאר :

לשמור על זיקתה של מדינת ישראל לעולם היהודי,
ואת זיקת פלסטין לעולם הערבי ...נעודד אותם (את
מנהיגי פלסטין) לקיים מגע עם נשיא מצריים, ותוך כדי כך
לתווך בינו ובין ישראל, כך שהסדר מדיני ישראלי—מצרי
יהיה צמוד לחוזה־השלום הישראלי—פלסטיני.״
זו הי דוג מ ה קלאסית של שיטת אבן — שיטתו של עורך־
דין מוכ שר, המעלים כל דבר שאינו נוח ל טי עון שלו. אלא
שעורן־דין טוב אינו, בהכרח, מדינאי טוב.
כוונתו של אבא אבן התבררה בקטע אחר של נאו מו, בו
קבע בפירו ש: משרד־החוץ פ שוט אינו רוצה שמדינה פלס־טינית
תבוא ב מ קו םהמ מלכ ה הירדנית — קו שנקבע לפני
20 שנה על־ידי משה שרת, תחת ה שפעה אנגלית ואמריקאית.
מכאן התפיסה האנטי־מהפכנית, ה שמרנית עד להד-
הים, הלקוחה מן הסאה ה־ : 19 שלממ שלה מותר לנהל
מ שא־ומתן רק עם ממ שלה. כאילו לא התחילה עדיין ה מאה
ה־ , 20 בה ניהלו מדינו ת, ב מ או ת מיקרים, מ שא־ו מ תן עם
גורמים מהפכניים — :כדי ל שנות את המציאות.

אכא אכן ז שעה שישראל תסכים כי השותף שלה
בדו־שיח על שלום אינו מדינה ריבונית — היא תימצא
מקפחת את עצם ריבונותה.
אורי אכנרי ג ראש־הממשלה אמר זאת.
אכא אכן ז הוא לא אמר. אני שמעתי את דברי ראש־הממשלה
על נושא זה*.י
ענייננו הוא עניין של דו־שיח ומשא־ומתן עם מדינות-
ערב. החלטות הכנסת מצודת עלינו לחתור לחוזי שלום עם
מדינות האיזור...
אי־אפשר למחוק גם מה שנתהווה ונרקם בעשרים השנים
האחרונות. הוקם מיבנה־יחסים מסויים בין ישראל לבין
ארבע מדינות ריבוניות: מצריים, סוריה, לבנון וירדן.
באותם הסכמים היתר. חלוקה מדוייקת של תחומי־שיפוט,
לפי המושגים הארעיים של הסכמי שביתת־הנשק.״ אולם
אחריותה של ממשלה ריבונית חלה על כל תחומי הבטחון
והאחריות לשמירתו. עצרת האומות המאוחדות, שהיא מעין
אספקלריה של הקהיליה הבינלאומית, כוללת את המדינות
הריבוניות הללו.
אותו מיבנה־יחסים התמוטט תחת כובד הלוחמה והאיבה
והתוקפנות. עכשיו יש להקים מיבנה־יחסים חדש: לא
שביתת־נשק, כי אם שלום ; לא קווי תיחום, כי אם גבולות
בטוחים ומוסכמים. אולם השותפים לדו־שיח הם אותם
השותפים, ויש אפשרות, תוך שיח ושיג עם נציגי הציבור
הערבי בארץ־ישראל, להגיע לידי חוזה־שלום שיפתור פתרון
אינטגרלי את הבעיות של ירדן וישראל ותושבי ארץ־ישראל
המערבית, הערבים תושבי תחומי המימשל. אבל בחוזה אחד
די, כפי שאמרתי, בארבעה גבולות למדינת־ישראל.

לא היתה לי שום אפ שרות לה שיב לדברים אלה בהרחב ה
מעל הדוכן. ז הו המי שטר בכנסת: השר יכול לדבר בלי כל
הגבלה, בכל עת שירצה, בכל או רן־ז מן שירצה, ואילו חבר־הכנסת
אינו חו פ שי לה שיב לו.
לכן לא יכולתי אלא להגניב כמה מ שפטים ברא שית הנאום
הבא שלי :

אורי אכנרי: על דבריו של השר אבא אבן, בתשובה
לדברי בוויכוח על משרדו, אומר רק זאת: השר עצמו
הודיע שמצא עצמו מסכים עם אחמד שוקיירי, אשר אמר
כי ישראל ופלסטין אינן יכולות לדור בכפיפה אחת.
אוי למדינה, אם שר־החוץ שלה מסכים בעניין המכריע
ביותר של קיומנו עם אחמד שוקיירי ועם אל־פתח !
ההיסטוריה, שהשר אבן אוהב להפוך עצמו לדוברה המוסמך,
תפריך את דעתם גם של אחמד שוקיירי וגם של
השר אבן.

אבל הקדים חבר־הכנסת אבנרי והציע את תוכניתו בבהירות
הרבה יותר גדולה דוזקא בנאומו בכנסת. למעשה,
הוא מציע שנחזיר את כל השטחים להנהגה פלשתינאית
ובלי שלום ; על כל פנים, בלי הבטחת שלום עם מדינות־ערב
שמסביב.
כאשר אני מעמיד הצעה זו מול ההצעה הסובייטית, אינני
יודע איזו משתיהן גרועה יותר מהבחינה הישראלית. ב־הצעה
הסובייטית אנחנו לפחות שותפים לדו־שיח ריבוני,
גם אם זה מן השפה ולחוץ. בהצעה הסובייטית אין תביעה
— לפחות מן השפה ולחוץ — לוויתור על שטחים בלי
הסדר־שלום כולל ומקיף. הליקוי הפטאלי, כמובן, הוא שהדברים
נאמרים שם רק מן השפה ולחוץ.
לא עוד, אלא שיש הצעה לחדש לגמרי את המציאות של
ה־ 4ביוני. אך אינני רואה את ההבדל בין המציאות של
ה־ 4ביוני לבין תוכנית־שלום זו.

8..שנ ענו

חזרה רמאה 19-11

נגד אבן ונגד שוקיירי

המציאות שו ח * ניונ

ווירדן״

ירצה להציע שלום ההולם את צורכי בטחוננו, מדוע לא
יתקשר איתנו י נטה את אוזננו ברצון.

ננסח ויפה דגה בחצדת אחים
בינתיים כבר נפתח הסיבוב ה שני בדו־קרב של או תו יום.
כזכור, הייתי אחד מחברי־הכנסת שהציעו, לפני שבועיים,
שמליאת הכנסת תדון במצב יהודי־ערב, ובעיקר של יהודי־עיראק.
הצעה זו נתקבלה. מיד אחרי הוויכוח על משרד״
החוץ נפתח דיון ז ה — והוא היה עגום למדי.
גס המראה ה חיצוני היה עגום. פתח תי את דברי ב מילי ם ;

הומב״ם

אורי אבנרי: תחילה אביע השתוממות עמוקה ביותר
למראה פני הכנסת בדיון זה, דיון שבא ביוזמת הכנסת
עצמה, מתוך ראיית החומרה הנוראה של הבעייה. אני מציין
שנוכחים כאן, ברגע זה, ששד, חברי־כנסת והיושבת־ראש!

לקבוע גורל נפרד ומנותק משאר חלקי העולם הערבי. על
כן אעדיף בעתיד לשמוע את הגיגי ליבם, טענותיהם והצעותיהם
במישרין.

• אבא אבן טועה, ב ר איון עם ה ש בו עון ניוזוזיק אמר לוי
אשכול :״אולם אם אל־פתח רוצה לדבר עי מנו ב מי שרין,

בעניין זה הסכים עינוי אפילו אבא אבן. הוא פתח את
דברי הת שובה שלו, בסוף זיון זה, במילים :

אבא אכן: המצוקה שאנו מדברים עליה מחייבת טיפול
מדיני נמרץ. מה שאפשר לעשות בזזיכוחים פומביים הוא
בגדר של הפגנת הזדעזעות והזדהות עם גורלם של אחינו.
דוזקא משום כך אינני יכול להסתיר את אכזבתי על ש־מיספר
יותר גדול מחברי־הכנסת לא ראה אפשרות לנכוח
בדיון זה, ולהעניק להזדעזעותנו סמליות מכובדת ומרשימה.
אורי אב;1י: נכון מאד!

*:״הסיעו! מעניו אוחו ער דעתו!״
אולם ההסכמה בין אבן וביני נגעה לנקודה זו בלבד.
כבר לפני כן אירעה בינינו ה תנג שו ת ח מור ה למדי. מקורה
היה בדברי־הפתיחה של אבן לוויכוח זה, דברים שהסתייגתי
מהם ב חריפו ת :

אורי אכנרי: הייתי אחד היוזמים של דיון זה. אך
במהלכו שאלתי את עצמי לא פעם אם לא טעיתי ביוזמה
זו. כי במקום הדיון השקול, הנוקב, האחראי, בבעייה ה־ממאירה
של מצב היהודים בחלק מארצות־ערב, באה אצל
נואמים מסויימים השתפכות מזוכיסטית, והתפרצות של
שנאה שלוחת־רסן.
פתח בכך שר־החוץ עצמו, כאשר נשא נאום שרק חלק
ממנו היה מוקדש לדיון ענייני בנושא הוויכוח, בעוד שבמרכזו
עמדה סקירה פסבדו־היסטורית, שהגיעה למסקנה
המופלגת, שמעולם לא היו יחסים טובים בין יהודים וערבים,
וכי אין שחר לדעה המקובלת, האומרת את ההיפך.

אכא אכן:

לא אסרתי דאת. זהכ מו כל חצי־

מוטים שלך !
אורי אכנרי: הסטנוגראמח של דבריך מונ ח ת
כאן לפני. אקרא מ תונ ה את הדברים מילה במילה.

שר־החוץ אמר :״יש לציין את האמת, כי הצללים היו
תמיד מרובים מן האור. אין שחר היסטורי ומדעי לדיעה
כאילו היחסים בין יהודים וערבים היו בעיקרם טובים,
עד אשר באו המאבקים בין תנועות לאומיות, במאה העשרים,
וקילקלו כביכול את שורת השילוב.״

אדוני שר־החוץ, אתה אחד מגדולי הפרקליטים
כדורנו. אך אתה לוקה כמחלה המקצועית
של הפרקליטים. הזדהות״יתר עם הטיעון של
הרגע מעכירה אותך לא פעם על דעתך.
אכא אכן: תקרא את הספר של גוי טין !
אורי אכנרי: במיקרה אני מחזיק כאן את ה־ספר

דברי

גוי טין בידי.

אני אתיי חס אליו בה מ שך

אורי אכנרי: אני מגיב על דברי שר־החוץ.
היו״ר רות הקטין: הכנסת דנה בעניין מסניים.
כאשר הכנסת דנה בעניין מסויים, אפשר לסטו ת
ב מקצת מהנו שא, אבל אי־אפשר לעלות על הבמה
ולנאום נאום ביקור תי על ספר שיצא לאור. אני
מבק שת להתייחס לנושא.
אורי אכנרי: אולי לא הק שבת, אולי לא היתה
לן הזד מנו ת להקשיב, לכל מה שאמרתי רק עכ שיו.
אני מגיב על נ או מו של שר־החוץ ב פ תי ח ת הוויכוח
הזה, שקטעים ממנו קראתי כרגע.

1117101 אוו רנות
מאז שחר ההיסטוריה היה קיים הסימביוזים הערבי—
עברי והמוסלמי—יהודי.
חיילים עבריים, בפקודת המלך אחאב, וחיילים ערביים,
בפקודת השייך גינדיבו, לחמו שכם־אל־שכם נגד עריצות
אשור, בקרב של כרכר.
מלחמת השיחרור של המכבים היתד, קשורה בברית עם
ממלכות־ערב בדרום.
וגדול החוקרים של ימינו, שלמה דוד גויטין, קובע
בספרו יהודים וערבים :

״על כן אין זה מפתיק שככל מקום, וכיחוד
בארץ־ישראד, כסוריה וכספרד, עזרו היהודים
כאופן פעיל לכוכשים המוסלמים ונחשכו על־ידם
ככעלי־כריתם.״
הספר מונח לפני. זהו ספר ששר־החוץ הזכיר אותו ב־קריאת־הביניים
שלו. אילו היה לי זמן, הייתי קורא באוזני
כבוד שר־החוץ כמה עמודים נוספים מהספר.

אכא אכן: זה לא העיקר בספר !
אורי אכנרי: יכול להיו ת וי כו ח על השאלה
מהו העיקר בספרו של מלומד. אני טו ען שהעיקר
בספר הזה הוא ש בסי מביוזיס היהודי— ערבי גבר
האור בהרבה על הצללים, שהחיוב היה בהם העיקר.
גוי טין אינו מעלים את נקודות־הצל שהיו, ואיש
אינו מכחיש אותן. אך נקודות־האור היו רבות
הרבה יותר.

מדוע דסלו את החיססוויה
השפעת הגומלין בין תרבויות היהדות והאיסלאם בימי־הביניים
היתד, עצומה. יהדות־ערב תרמה תרומה רבה ל
אכא
אכן: על ז ה כתבתי שלו שה ספרים !
אורי אכנרי: זו הת שובה.

הכוונה היא לקוראן, ספר המקודש כמעט על
חצי מיליארד כני־אדם!
היו״ר רות הקטין: חבר־הכנסת אבנרי, דו!1
מני
ש שכחת את הנושא,
אורי אכנרי: אני מגיב ב מי ש רין על נאום־
הפתיחח של שר־החוץ. אני מוחה על המינ הג ה מוז ר
של כמה יו שבות־רא ש, בז מן האחרון, להתערב בדברי
הנואמים.
היו״ר רות הקטין: לפי התקנון, חבר־כנסת
צריך לדבר לנושא.

* ה תכוננ תי מראש ל תגו בו ת השר, והייתי מו כן להן.
אגב, מ שום־מה לא נר שמו זוב חילופי־הדברים בינו וביני,
בעת הנאום, בפ רו טו קו ל הרשמי. אולי מפני שהקצרנית לא
קלטה את רוב קריאות״חביניים, שהשר קרא או תםמ מקו מו.

נגיב עם הרב הראשי״
איסלאם, ואילו הדת היהודית והלשון העברית״ של ימינו
כלל לא יתוארו בלי התרומה העצומה שקיבלו מידי תרבות
האיסלאם. די להזכיר את שמו של הרמב״ם, הפילוסוף
היהודי, ידידו של גדול מצביאי ערב, צלאח אל־דין.

ידידות זו לא היתה אלא השלמה לכרית־הדמים
של לוחמים מוסלמיים ויהודיים, שעמדו
יחד מול הכוכש הצלכני, שנטכחו יחד כחוצות
ירושלים, שהגנו יחד על חיפה, הגנה שזכתה
כתהילת דורות.
ואם באים אנחנו לסקור את המצב הקודר הנוכחי של
היחסים בין שני העמים, האם נשכח כי עוד לפני עשרים
וחמש שנים בירך ראש ממשלת מצריים, נחאס באשא, את
התזמורת הפילהרמונית שלנו, כשהופיעה תחת חסותו בקהיר
; וכי לפני 16 שנים בלבד הקפיד נשיא מצרים, הגנרל
נגיב, בראשית המהפכה, לבקר אישית בבית־הכנסת, כדי
לברך את יהודי מצריים בראש־השנה?

אם כן, מדוע לסלף את ההיסטוריה? האם
רק מפני שנוח לך, אדוני שר־החוץ, לסתור
טענה המופיעה כאיזה שהוא נאום תעמולה
ערכי? האם נשכתכ את ההיסטוריה כל כמה

ו־ווווו יווווודיה ר! ה ע דו-1ח

״מיונה מפוקפקת לנץ מובגן״
אולם לא רק על האמת ההיסטורית אני חס, כבוד השר.
יש לוויכוח זה צד מעשי ביותר.

כל מיתוס משפיע על המעשה. כל תיאור
של העכר משפיע על עיצום העתיד.
כשיוצרים מיתוס של ידידות ישראל—ערב, כמו תור״
הזהב בספרד, מיתוס המעוגן באמת, הרי משפיעים על
תודעת שני העמים ומכשירים את הקרקע הנפשית לשלום
בעתיד. כשיוצרים מיתוס של שנאה, הורסים את הנכונות
לשלום בקרב שני העמים כאחד.

כשעושה זאת השר אכא אכן, הרי זה שלכ
נוסף כמיטאמורפוזים שלו, מיונה מפוקפקת
לנץ מופגן.

הרי זה מוכיח שוב כי אין הוא ערוך לשלום, שאין
דעתו נתונה לשלום, שאין תודעתו מופנית אל השלום
של מחר — אלא רק לניהול המלחמה המדינית והפסיכולוגית
של היום, תהיה חשיבותה אשר תהיה.

אחרי נאום ז ה שלחתי לאבן את תוכנית־ה שלום המפורט ת
שלנו (כת שובה על טענ תו הקודמת כי מעולם לא ראה
אותה) .צירפ תי ל כן כמה הערות להשלמת הוויכוח על ההיסטוריה
היהודית— ערבית. בין השאר הזכרתי לו את
נאומו האחרון של חיים א רלוזורוב, בו אמר שהוא כופר
בטענה כי ״מה שטוב לארץ־ישראל רע לפלסטין, ומה שטוב
לפלסטין רע לארץ־ישראל.״ הוספ תי כמה הערות על ח שיבו ת
המיתוס לעיצוב עתיד היחסים בין שני העמים.
איני יודע אס הדברים שיכנעו את השר, אך על כל פנים
הוא סייס את הוויכוח בנימ ה שקולה הרבה יותר. בדברי־הסיכום
שלו התייחס לדברי ואמר :

אך אני יודע שקביעתך הפסקנית עומדת בניגוד מש!זע
לדעת גדולי החוקרים בעולם ובישראל, וגולשת לפובליציסטיקה
אופנתית וורלגרית, שפשתה לאחרונה בישראל. ודי
להזכיר מאמר אחד, מביש ומחריד, שהתפרסם לאחרונה
בעתון נפוץ בישראל, המתאר את הנביא מוחמד, אחת
הדמויות הגדולות של האנושות בכל הדורות, כתגרן אפילפטי,
פלגיאטור, מלווה־גמלים נבער, שגנב את סיפורי-
המיקרא והפך אותם לסיפורים דבית־רבן.

שנים, כנהוג ככרית־המועצות, או כ״מיניסטר־יון
האמת״ של הספר ״ 1984״?

״פרקי־זוהר שיש להעלותם בזכרוננו...״

אינני יודע מה היא מומחיותך בהיסטוריה של העמים
השמיים, אשר בלשונותיהם אתה בקי בצורה כה מזהירה.

הקוב על האשווים*

* הנ שיא נגיב (שמאל) בצד ראשי הדתות של מצריים בשנת
. 1953 קיצוני מימין, חצי ח תוך, הרב הרא שי של

ת^רייח __

אכא אכן אינני סבור שזהו נושא שראוי ורצוי
שנהיה מתפלמסים בו. בכל זאת אעיר הערה לגבי המניעים
שהביאו אותי לידי ציון כמה עובדות היסטוריות, או
הערכות היסטוריות.
הפגישה בין שני העמים האלה היא פרשה מסובכת מאוד,
ויש בה, על פני השטח ההיסטורי כולו, יותר דמעות מאשר
שמחה. על כך מאוחדים כל המקורות. ייתכן כי ראשיתה
של הטרגדיה היא בכך שהקוראן והספרות הקלאסית אינם
נוחים דווקא לראיה חיובית וצלולה של החוויה היהודית.
היו גם פרקי־שיתוף, פרקי־כבוד, ומהם יש לשאוב השראה
לקראת העתיד.
אולם הצורך בציון מדוייק של הרקע ההיסטורי נובע מן
הצורך להכיר כי המאבק בין שני העמים הללו, בין
מדינת־ישראל לבין העם הערבי, הוא מעיקרו מאבק פסיכולוגי,
נפשי, רוחני. אין פה התנגשות של אינטרסים. יש
בו תחום של התנכרות וחוסר־הערכה, לפעמים הדדי,
לאמור: ששורשי המתיחות הם עמוקים ביותר.
אדם יתקשה למצוא בכל הספרות הערבית ספר המתאר
את החוויה היהודית תיאור חיובי. וייתכן כי אנו שגינו
באשר לא הבטחנו שיהיה בנמצא ספר ערבי המתאר את
מניעה וחשבונה של מדינת־ישראל תיאור חיובי. עובדה
היא שהעם היהודי בישראל נהג להשתקף באספקלריה של
התודעה הערבית השתקפות שלילית, למרות פרקי־הזוהר
שבהחלט יש להעלותם על זכרוננו.
...החוויה הזאת של יהודים באותן מדינות אין לה שום
אפשרות של קיום והמשך. לא רק בגלל מה שקרה לאחרונה,
אלא בגלל עומק שורשי הבעייה בהיסטוריה הנפשית
של שני העמים. השותפות והאחוזה יכולות להתקיים רק
בין מדינות שזזת וריבוניות.
מכיוון שהסכמתי למסקנה המע שית — שהפתרון היחידי,
שנותר עתה לבעיית היהודים במצריים, עיראק וסוריה, הוא
הגירה —! הצטרפתי ל הצעתי הסיכוס שנוסחה ב רו ח זו. נדמה
לי שהיתה זאת הצעת־ההחלטה הרא שונה ב תולדות הכנסת
שבה הופיע שם סיעת העולם הזה — כוח חדש בצד סיעות
מע״י, גח״ל ובו ,,בין שמות מציעות. רק רק״ח נמנעה.
פרט מעניין: הצעת־סיכום זו, שסיגנונה המאופק והאחראי
עמד בסתירה כה בולט ת לחלק מן הוויכוח שקדם לה,
נוסחה בי די השר מנחם בגין.

ציור ש? רובנס משנת . 1616

בעולם בריטניה איזה
קירקס?

סיגי ״

,היום עזב הקירקם את עירנו והתחיל

בסיורו ברחבי העולם,״ אמר הקריין.
אחד המאזינים היה הארולו וילסון, ראש
ממשלת בריטניה. הוא נדהם. כי פרשן ה־בי־בי־סי
דויד דימבלבי, בן ה־ ,30 התכוון,
לנשיא ריצ׳ארד ניכסון ולפמלייתו, שעזבון
באותו בוקר את לונדון בדרכם לגרמניה.
אילו זה קרה בישראל, היה הפרשן עף
החוצה, בעזרתו האדיבה של ישראל גלילי,
אבל בבריטניה זה אינו אפשרי. הבי־בי־סי
הוא עצמאי, אף שהוא חי מכספי הממשלה.
לכן הסתפק הבי־בי־סי בפירסום התנצלות•
״הערות הפרשן,״ נאמר בה ,״היו
בלתי־מתאימות ובלתי מוצלחות. תיערך
חקירה בכל נסיבות העניין.״
ואילו ניכסון המשיך במסעו באירופה.
המיליונים שראוהו בטלוויזיה התרשמו כי
זהו עסק קטן, חסר ברק וזיהר. שום איש
כזה לא היה מצליח בקירקם.

י 1 1 1 1־ 1 1 * 1־ 1 1־

ןןך ^ף 8

§ 88888888$$ה ^?

1י 1 1נ

המלחמה
לא פרצה

ה״סופר קינג-סייז״
הראשונה בישראל.
100מ״מ אורך. פילטר
ארוך במיוחד, לכן
$עישונה מעודן יותר.
תערובת אמריקאית.
^ קנ ה! נסה! ותהנה!

ל 3 0ד ל ^י

״זוהי מהדורה חדשה של המיברק
מאמם,״ האשימו הפוליטיקאים בפאריס.
״הזיוף החצוף ביותר מזה 99 שנה ! ״
בשביל כל צרפתי וגרמני ,״המיברק
מאמם״ הוא מושג. הוא נתן משמעות
ריגשית עמוקה לסיכסוך שפרץ החודש בין
צרפת ובריטניה.
מלחמת .1870 אמם היא עיר־קיט בגרמניה.
לפני 99 שנה שהה שם המלך
הפרוסי. באותו זמן רגזה צרפת על נכונותו
של נסיך גרמני לשים על ראשו את
הכתר הספרדי. אמנם, הנסיך ויתר, אכל
הצרפתים לא הסתפקו בכך. הם רצו הבטחה
מפורשת מן המלך הפרוסי שמשפחתו
לא תחזור על נסיון זה.
המלך הזקן היה איש שוחר־שלום. ורצה
בפשרה. אולם השליט הצרפתי, נפוליון י ד
,3לא הירפה ממנו. השגריר הצרפתי ארב
למלך בשעת טיול־הבוקר שלו באמס, תבע
ממנו הבטחה נוספת. המלך השיב לו כי
העניין כבר סודר.
אחר־כך שלח המלך מיברק לראש־המם־
שלה שלו בברלין, אוטו פון־ביסמארק. ה־מיברק
היה ארוך ומסורבל, ובו סיפר המלך
על תוכן שיחתו עם השגריר הצרפתי.
ביסמארק רצה במלחמה. בעודו יושב ליד
שולחן האוכל, בחברת הרמטכ״ל, נטל לידו
עפרון, מחק כמה מילים במיברק של המלך,
ומסר אותו לפירסום. לא היה זה
זיוף. אולם על־ידי העריכה, קיבל המיברק
משמעות מעליבה, וכאילו אמר המלך לשגריר
שאינו מוכן לדבר עימו.
פירסום מיברק זה ברבים היה עלבון
לאומי לצרפת. המלחמה פרצה מייד. הפרוסים
ניצחו במלחמת־בזק מזהירה, ואחרי
שכבשו את פאריס, הומלך שם המלך הפרוסי
כקיסר הראשון של הרייך השני.
נפוליון ה־ .4מה שקרה בשבועיים
האחרונים דמה במקצת לפרשה זו. הנשיא
שארל דה־גול סעד בחברת השגריר
הבריטי, רמז באוזניו על כמה רעיונות
שלו לאירגון מחדש של אירופה. התוכן :
צרפת מוכנה להכניס את בריטניה לחברה
האירופית, בתנאי שיפורקו נאט״ו והשיק
האירופי. במקומם יבוא אירגון חדש, שבו
ישלטו צרפת, בריטניה, גרמניה ואיטליה.
השגריר המופתע הודיע זאתמייד לממשלתו.
הממשלה הבריטית פירסמה את
הדברים ברבים, הודיעה עליהם גם לממשלות
האירופיות הנדהמות, שראו בשיחת
זו תקיעת סכין צרפתית בגבן.
הצרפתים האשימו את הבריטים בזיוף,
טענו כי דברי דה־גול סולפו. הבריטים התנצלו
ואמרו שלא היתד, להם ברירה אלא
להודיע את הדברים לשאר הממשלות, כי
אחרת היו שומעות אותם ממקור אחר,
וחושדות שבריטניה מתכוננת לבגוד בהן
יחד עם צרפת.
הסערה שפרצה היתד, גורמת, לפני 100
שנה, למלחמה. אולם בשנת 1969 שוררת
מציאות אחרת. וילסון אינו ביסמארק, אם
כי דה גול דומד, במיקצת לנפוליון ד,־.3

ווגדרין־ שימוש ד<?!דח -
(שאיש אינו שואל אותו)

הקרב הגדול על ראשות־הממשלה מתקרב לסיומו — הזמני.
המתחרים היו אשה אחת וארבעה גברים, שנפגשו ביום השישי האחרון ליד הקבר הפתוח
של לוי אשכול.
כל החמישה שייכים עתה למפלגה אחת. מכאן שכל ההכרעות תיפולנה בתוך המפלגה
עצמה, בתהליכים שרובם יהיו נסתרים מעיני זר. לאזרח הישראלי לא תהיה שום השפעה
על התוצאה — לא כיום, וגם לא ביום־ הבחירות. כי בבחירות יצטרך האזרח להצביע בעד
כולם יחד, או נגד כולם יחד.
אולם הואש שייבחר בדרך נסתרת זו לא ישלוט על מפלגה, אלא על המדינה כולה.

אוד אמד
כראש־הממשלה, תהיה לו סמכות עצומה. כי ראש־הממשלה אינו כאחד השרים, ואפילו לא
״ראשון בין שודים״ .הוא יהיה מצוי בעמדת־מפתח, בה יהיה שקול כנגד כל שאר חברי
הממשלה גם יחד — אם ירצה בכך.
תהיה לו השפעה עצומה על בעיות של מלחמה ושלום, של עיצוב פני המדינה לדורות,
של קיום המישטר הפנימי בה.
לכן חשוב לאזרח הישראלי מי יהיה ראש־ממשלתו.
להלן ייעשה נסיון תמציתי לסקור את תכונותיהם האישיות והמדיניות של חמשת
המועמדים העיקריים, במידה שיש להן חשיבות לגבי עתיד המדינה.

גורדה: אשת היודעת לשנוא
השם: גולדה מאיר (לשעבר מאירסון).
הגיל( .70 :ב״ 3במאי ימלאו לה ).71
מקום הלידה: קיוב, אוקראינה. הגיעה לארצות״חנרית בגיל .0
גיל העליה לארץ*23 :

#תכונות: גולדה מאיר היא אשר, חזקה ועקשנית. היא תהיה גם ראש־ממשלה חזק.
בעייתה העיקרית תהיה בריאותית. גולדה חולה מזה הרבה זמן, זקוקה כל כמה חודשים
לאישפוז. קבלת עומס התפקיד עלולה להשפיע על בריאותה בצורה מסוכנת.
היא מקובלת על כל חלקי המימסד, המכבדים אותה. אולם כבוד זה אינו מלוזה באהבה.
הרוב מסכימים בסתר עם הגדרתו של דויד בן־גוריון, שאמר לא מכבר כי גולדה היא
אכולת שינאה, ששינאתה מעבירה אותה לא פעם על דעתה. גולדה שונאת כל מי שאינו
מסבים עימה, ומבחינה זו היא מכניסה לחיים המדיניים תכונה נשית מובהקת.
כוחה העיקרי של גולדה טמון בכושר הנאום והפולמוס. בנאומיה היא משתמשת בהגיון
הוי־חומצה, הגיון שיטחי אך יעיל. היא בוגרת סמינר למורות, וסיגנון נאומיה מתאים
למורה או לגננת. היא חוזרת ללא סטייה כלשהי על הטיעון הציוני השיגרתי ביותר, אך
ניכר בה שהיא מאמינה לכל מילה. לכן היא משכנעת הרבה יותר מאשר אבא אבן, שאיני
משכנע אף במיקדים הנדירים כשהוא מאמין לדברים שהוא עצמו אומר אותם.

גולדה היא מסבירה מצויינת של המימסד, כלפי פנים וכלפי חוץ*.ו־,יא* מקובלת בחו״ל.
עצם העובדה, שבראש אומה לוחמת עומדת אשה, תמשוך, את העתונוח העולמית.

• ענייני פנים 5גולדה היא דמוקראטית, למרות הזילזול !,קיצונן. שהיא רוחשת
ליריביה. היא אשת־מסלגה, ותעשה את הכל לחיזוק המע״י, אך מבלי להגדיש, את הסאה.
בתוך המפלגה, תקדם את ענייני אחדות־העבודה ומפ״ם, תילחם בהשפעת אנשי רפ״י.
היא שונאת את משה דיין, ובמיוחד את שמעון פרס.

• ענייני חוץ: גולדה תמשיך ללא שום סטייה בקו הקיים. שפירושו דיבוריב על
שלום ועל נכונות לוזיתורים טריטוריאליים, תוך הצגת תנאים ששום ערבי לא יקבל אותם.
מתנגדת קיצונית ליישות הפלסטינית. שונאת מובהקת של עבד־אל־נאצר. אינה מם־גלת
ואינה מעוניינת להבין את נקודת־ההשקפה הערבית.
בימי שלטונה לא תזוז ישראל אף משעל־אדמה אחד, לא תתקרב אף במילימטר אחד
אל השלום, תנקוט פעולות־גמול בשעת הצורך, תתקרב שוב למלחמה־רבתי.
גולדה תעשה את הכל לסיכול כל אפשרות של ״שלום כפוי״ מטעם המעצמות. היא
שונאת את ברית־המועצות עוד מימי כהונתה ׳כשגרירה של ישראל במוסקבה, כאשר עודדה
את יהודי הבירה הסובייטית להפגנות־אהדה, שעוררו את הזעם של הצמרת הסובייטית.

#פיכוייה להגיע לשלטון: תלויים קודם כל בה עצמה. אם תרצה להיות ראש־הממשלה,
קרוב לוזדאי שתוכל לזכות בכהונה, וגם להמשיך בה אחרי הבחירות. מקובלת
על כל שותפי מע״י בממשלת הליכוד.
אם אינה רוצה בכך, מטעמים בריאותיים ואחרים, יהיה קשה מאוד לשכנע אותה, אם כי
ייתכן כי תיענה להפצרות, במיקרה שלא יימצא שום פתרון סביר אחר.

סביר: המועמד שו המימסד |

מוחם ס פי רבעת ההדוו״ה

השם: פינחס ספיר (לשעבר קוזלובסקי).
הגיל.60 :

מקום הלידה: פולין.
גיל העליה.20 :
#תכונות ג פינחס ספיר הוא אדם בעל כושר־עבודה בלתי־רגיל, שופע בריאות

ספיר יהיה המועמד בה״א הידיעה של המימסד. מכל המועמדים, הוא הפחות פופולרי
בקרב הציבור, והיותר פופולרי בין העסקנים.
בכל רחבי המימסד אין אף אדם אחד שאינו חב חוב פרטי או ציבורי לספיר. כל תעשיין,
כל איש־משק, כל פקיד במשק הרסתדרותי והממלכתי, כל עסקן במפלגה, קיבל אי־פעם
טובת־הנאה כלשהי כ דיו, ומוחו הוא תיקיה עצומה הזוכרת את מחירו של כל אחד. מע״י,
שהיא בראש וראשת־ אגודה מקצועית של בעלי־שררה מקצועיים, תעדיף אותו ללא השוואה
על כל מועמד אחר. תהיה זאת, איפוא, התחרות בין שיקולי האינטרס של המימסד ובין
שיקולי פופולריות.
כדי להגיע לשלטון, צריך ספיר לשכנע את המדינה כי ענייני־הכלכלה חשובים למדינה
יותן מענייני ביטח־• ימדיניות. לפיכך יש לצפות שיפעל ברוח זו מייד אחרי הבחירות,
כשממילא יבלוט שוב המצב הכלכלי הקשה.

ארון: הווו נץ סיבות הגשם
השם: יגאל אלין (לשעבר פייקוניץ׳).
הגיל.50 :
מקום הלידה: כפר תבור (משחה).

• 1תכונות: פיקח מאוד, אם כי לא מעמיק. פוליטיקאי ממדרגה ראשונה, אך לא
מדינאי. בעל גמישסת קיצונית, מסוגל להיות ״כל דבר וכל אדם״ .אינו מלהיב המונים,
אך מצטיין בקסם אישי רב מאוד, אותו הוא מסוגל להפעיל כרצונו. אדם ״ההולך בין טיפות
הגשם״.
הצעיר ביותר בין כל חברי־הממשלה. סבל מהתקף־לב לפני כמה שנים, אך החלים ממנו
כליל, מלבד תנוער עצבנית מסויימת בעינו האחת.
כמו כל המתירים, זולת אבן, בסיסו ההשכלתי צר, אך הוא הספיק להרחיבו בעת
לימודיו באוכספורד, בה סיגל לעצמו גם גינונים בריטיים רבים. יהיה נציג טגב של
המדינה כלפי העולם.
רגיל לעבודת צ־ת, סובל סביבו אנשים מוכשרים ויועצים מפוכחים. מאמין בהרבה מן
הערכים שספג בנעוריו, מפי אנשים כמו יצחק שדה. אדם השוקל בעיות מעשיות באופן
ענייני, שומע דיעות שונות וקובע עמדה. מסוגל להחליט החלטות בתפקיד ביצועי. כמפקד
חזית־הדרום היה אולי, המצביא המוכשר ביותר בתולדות צה״ל. נזהר, עם זאת, מהכרעות
מהפכניות, שפופולדיותן אינה בטוחה מראש.
חותר לראשות־הממשלה בעקשנות רבה מזה הרבה שנים, בהן ראה עליות וירידות רבות.
מתוך ראייה זו הביא לחיסול אחדות־ר,עבודה ולהקמת מפלגת־העבודה. מקובל על
הגווארדיה הזקנה של המפלגה, שהנחילה לו, שלב אחרי שלב, את מעמדו הנוכחי כראש׳
ממשלה בפועל.

• ענייני 5כיפ: אלון הוא, במהותו הנפשית, דמוקראטי יותר מרוב מתחריו. נטייתו
הטבעית היא לחיית בשלום עם כולם, ולסבר את אוזנו של כל אחד. מבחינה זו, הוא
ממשיך אמיתי של לוי אשכול.
תחת ממשלתו. לא יהיו זעזועים דרמאטיים במערכות פנים. יסתדר עם הדתיים, יחיה
בשלום עם הסקטור הפרטי ועם עסקני ההסתדרות. מוכשר ביותר ביישור הדורים.

•גאל אלון ב ח לוו״ ה
ן נויביו הבלתי־ספורים סבורים בי הוא גס־רוח מאין כמוהו, אדם שאינו בוחל בשום
אמצעי׳ ,המוכן לדרוס כל מבשול בדרכו.
אינו מעביר בנקל סמכויות לזולת. בימי כהונתו כשר־המיסחר־והתעשייה וכשר־האוצר,
שלט במו ידיו בכל ענפי המשק, נכנס לפרטים הקטנים ביותר, קיבל את כל ההחלטות
בעצמו, כשהוא נעזר בזכרון פינומנלי למיספרים ובחריצות שאינה יודעת שעות־עבודה.
ספיר מאמין כי לכל אדם ולכל דבר יש מחיר. אם הוא מעוניין במשהו או במישהו, הוא
ניגש לקנות אוחו. האדם החומרני בה״א הידיעה. .
כמו אשכול, אין ספיר יודע לנאום. מדבר במיבטא צפון־פולני מובהק. המפריע לקליטה.
אך כמו אשכול, יש לו כוח־שיבנוע משלו, בייחוד בפני קהל מצומצם.
כשמתקיפים אותו, הוא עונה בחריפות, בהסתמכו בעיקר על ידיעת העובדות. נאומי־התשובה
שלו למבקריו בכנסת דמו למלחמת־שוורים, בה דורס השור את כל רודפיו ורומס
אותם עד הפיכתם לדייסה.
מפגין זילזול גמור בפופולריות ובביקורת עתונאית, אך זילזול מופגן זה מסתיר הגישות
ניכרת. ספיר יודע לנטור איבה ולתכנן נקמה בלתי־שיגרתית. אדם מסוכן לאויביו.

#1ענייני פני ם ן ספיר הוא דמוקראט, אך פחות מן הגווארדיה דזקנה. מסוגל לנקוט
אמצעים דראסטיים כדי להשתיק ביקורת ולהשליט את מנגנון מפלגתו. אך ישמור על
המסגרות הדמוקראטיות.

• ענייני חוץ

:ספיר הוא האדם המתון ביותר בממשלה, הרבה יותר מאנשי מפ״ם

שוחרי־הסיפוח.
כראש־הממשלה, הוא יידע להעריך את מחיר העומס הבטחוני העצום. מתנגד חריף לכל
רעיון שיהפוך את ישראל לאימפריה דו־לאומית ושיכניס המוני ע־בים לשוק־העבודה

הישראלי.
ממשלה של ספיר עשוייה להתייחם בדיעה צלולה ובצורה עניינית להצעות חדשות לסיום
המשבר במרחב. היא תהיה פחות דוגמאטית ממשלת אשכול—אבן. לא יהיה בה ציחצות־חרבות
מיותר. ספיר, שהיה איש־בטחון כמנכ״ל משרד־הבטחון, אינו מתיימר להיות
מצביא, ישאיר את הצבא בידי האלופים.

#סיכוייו להניע לשלטון: סבירים, אם גולדה תסרב לקבל את התפקיד, ואם
י י 1י *וי לייחוד ^ 0הססהיד ל;>מז< <וחדות-ד;זרודד; .אלוזז או רפ״י זדיידו

#ענייני חוץ: משתדל להיות ״נץ״ ו״יונה״ בעת ובעונה אחת, אך נדחף לעמדות
ניציות קיצוניות בייחוד ביחס לשאלה המכרעת של ההתנחלות. בעולם הערבי הוא נחשב
עתה לנץ קיצוני אחרי הפירסום העולמי שניתן ל״תוכנית אלון״ ,שאף ערבי אחד אינו
יכול אף לחלום לקבלו כבסיס לוזיכוח.
אם יגיע לשלטון, לא יוכל לדחות את ביצוע ״השלב האופרטיבי״ של תוכניתו, שהוא :
התנחלות כללית ונרחבת בכל רחבי ביקעת־הירדן ואיזור חברון. דבר זה יגביר מייד את
מלחמת־הטירור, ותהיינה לו השלכות בינלאומיות חמורות.
אלון, הדובר ערבית, רואה את עצמו כאיש אידיאלי להידברות עם הערבים, אך ספק אם
הוא מסוגל עדי־ לנקוט בעמדות הדרושות לפתיחת הידברות כזאת. נטייתו הטבעית תהיה
לדחות הכרעות באלה, וממילא להמשיך בסאטוס־קוד. מה גם, שעליו יהיה להתחרות במשה
דיין, המקובל על כל אנשי הסיפוח.

0סיכוייו להגיע לשלטון: טובים, אם יצליח ללכד סביבו את כל המתנגדים
לעליית דיין.
הדבר תלוי בל כולו בעמדת הגווארדיה הוותיקה של מפא״י. אם יחליט ספיר כי אין לו
עניין בעלייתו המהירה של אלון, או שאין למסור עמדה זו לאיש אחדות־העבודה, יהיו
סיכוייו של אלדן קלושים. לעומת זאת, אם יזכה לתמיכת גולדה מאיר וספיר, יוכל להביא
להכרעה ברורה במרכז מע״י, ברוב של כ־ס /ס .60 במיקרה זד, הוא עלול לדחוף את דיין
לפרישה, ולמלבמת־בחירות מרה.

דיין: זאב בודד מלהיב המון
השם: משה דיין (לשענר קיטאיגרודסקי).
הגיל> 53 :ב״ 9נ במאי ימלאו לו .)54
מקום הלידה: דגניה.

• תכו זאב בודד, בעל הכישרון להלהיב המונים מרחוק (התכונה הידועה
בשם ״כאריזמד,״ ,דהיינו ״מתנת האלים״ ביוונית) ,אך ׳ללא הכישרון לבנות צוות, לקבל
עצות או לדה־יחס בסבלנות לבני־אדם.
מוח בלת־־שיגרתי, המסוגל לטפל בעניינים מעשיים, מיידיים, בלבד. אדם אינטליגנטי
ביותר, אך ב׳־תי־אינטלקטואלי לחלוטין. כתוצאה מכך: מספק ברוב המיקרים פתרונות נכונים
לבעיות שבטווח קצר, מבלי להיות מסוגל לספק פתרונות, או אפילו לראות, בעיות,
שבטווח או — .מכאן פעולה בלתי־שימתית, הסותרת את עצמה לעיתים קרובות, דמויית
זיג־זאג.
בעל אמביציה בלתי־מוגבלת, שאינה קשורה בשום השקפה עקרונית, ואף לא בשום צוות
אנושי קבוע. מסוגל לעורר הערצה עיוורת אצל אנשים בעלי דיעות סותרות ומנוגדות,
המוכנים ל,-המסר לו ללא־תנאי, מתוך מגמות הפוכות לגמרי.
אדם מהסוג שההמונים פונים אליו בתקופות של אי־ביטחון, יאוש ותיסכול, אך המעורר
פחדים סתורים בימים כתיקונם.

• ענייניפ ני ם: דיין הוא, בעיקרו, בלתי־דמוקרטי. הזילזול הקיצוני שבו הוא
מתייחס לבני־אדם, למוסדות ולהשקפות, שולל ממנו את המיבנה הנפשי המציין את האדם
הדמוקרטי באמת.
אף שבשיר שר־הביטחון היתד, גישתו הפורמלית לכנסת בסדר, לא הסתיר את זילזולו
הג מור בההדיביה כאיש־מזושה. הוא רואה בכנסת מיטרד, שהוא מיותר במיהרה הטוב.

אין ספק שאם יגיע לשלטון עליון, יתרוקנו המוסדות הדמוקרטיים מתוכנם, וכי הוא
ישלוט בסיגנון גוליסטי.

#עגייני חוץ: שוחרי־שלום רבים מאמינים כי דיין הוא האדם היחידי במדינה
המסוגל לבצע מדיניות של שלום, ואף לתת פקודה של נסיגה. הם רואים בכמה ממעשיו
ובהכרזותיו סימנים לכך שאכן הוא מתכוון ללכת בדרך זו, כשיהיה בשלטון, אך שהוא
מסתיר זאת לפי שעה, לפי שיטת דה־גול.
תקווה זו אין לה על מה לסמוך ל״זולת מישאלת בעליה. איש אינו יודע במה רוצה דיין,
וקרוב לוודאי שגם דיין עצמו אינו יודע זאת כיום. אין לו גישה מגובשת לשום בעייה
שבטווח ארוך. גישתו ה״ליברלית״ בשטחים היא פתרון זמני לבעייה מעשית• היא נועדה
להרגיע את הערבים ולמנוע את הצטרפותם לאירגוני־הטרור. הכרזותיו על הנכונות להחזיר
״הרבה, הרבה שטחים״ נועדה אף היא לפתור בעייה מעשית ומיידית: לרכוש אהדה
בארצות־הברית, ותמיכה אמריקאית במועמדותו.
אפילו רצה דיין לעלות על דרך של שלום, לא היה יכול לעשות זאת, מכיוון שיוכל
להגיע לשלטון רק בעזרת אנשי אר׳ן־ישראל השלמה, הדתיים וגח״ל. הוא יוכל להשתחרר
מתמיכה זו רק בדרך של דיקטטורה, כפי שעשה דה־גול, אחרי שהגיע לשלטון בעזרת
הפאשיסטים הצרפתיים.
אף שאין כל בטחון מראש מה היה עושה דיין אילו הגיע לשלטון, רבים יותר הסיכויים
כי ינקוט קו אנטי־ערבי, סיפוחיסטי ונחלני — קו התואם את אופיו ואת עברו.

• סיכוייו להגיע לשלטון: שליליים, בעתיד הנראה לעין.
העתון הארץ, שהפך את עצמו לשופר של דיין, הנחיל לו מכר, חמורה כאשר פירסם,
בשבוע שעבר, כי במישאל שנערך מטעמו זכה דיין ב־־ 457 מן הקולות, לעומת 3570 של
אלון (אליהם מתווספים עוד כ־ס/ס 10 שניתנו לכפיר, אבן וכו׳).
כדי להתגבר על ההתנגדות העקשנית של מנגנון המפלגה וכל בעלי־המאה של המימסד,
זקוק דיין לתמיכה ציבורית שתעלה על .757 כך אירע במאי .1967
סיכוייו של דיין לעלות לשלטון קשורים, איפוא, בהתהוות מצב־חירום קיצוני, אווירה
של ערב־מלחמה.

אבן: גנשיו אידיאלי לזודחו
השם: אבא אבן (לשעבר איבאן).
הגיל.54 :
מקום־הלידה: קייפטאון, דרום־אפריקה (למשפחה יוצאת־ליטא).
גיל העליה: בסביבות .30

#תכונות: אינטלקטואל מובהק, בעל השכלה העולה לאין שיעור על זו של כל
שאר המועמדים.
בגלל עלייתו המאוחרת, והעובדה שבילה גם חלק רב מזמנו מאז בחו״ל, גרמו לכך
שמעולים לא קיבל צביון ישראלי מובהק. סיגנון התבטאותו, גם בעברית, הוא אנגלי
בעיקרו, בלתי־מקובל בארץ, ועל כן מעורר לא פעם התנגדות אינסטינקטיבית.
אבן הוא שאפתני ומאוהב בעצמו לא פחות ממתחריו העיקריים. מקיף את עצמו בעושי־מלאכה,
אך לא בצוות יועצים ממדרגה ראשונה. רגיש ביותר לביקורת המושמעת עליו.

אבא אבן ב ה דוו״ ה
נואם מזהיר, בעל תוכן אינטלקטואלי ניכר, אך בלתי־מרגש ובלתי־משכנע. בעל כושר-
ניסוח צ׳רצ׳ילי, ללא העומק הנפשי של צירצ׳יל. מתקשה להכניס לנאומיו רגש, גם כשהוא
משתדל לעשות זאת. נחשב על כן לאדם קר ורחוק מן הבריות, אם כי במגע מקרוב
משתנה תדמית זו במיקצת.
אבן הוא אחד ממנסחי־המדיניות ופרקליטי־המדיניות המוכשרים ביותר בעולם, אך אינו
מדינאי היוצר מדיניות חדשה. כשרונו הבלתי־רגיל מתמצה בטיעון מבריק למען מדיניות,
המתקבלת בעיקרה על־ידי אחרים.
׳מוח סקרני, רענן, ממושמע — אך בלתי־מקורי.

#ענייני פנים: אבן הוא בוודאי אדם דמוקרטי לפי חינוכו ומיבנהו הנפשי. אם
יגיע לשלטון, יוכל להתמסר רק לצד המדיני־החיצוני, ויצטרך להשאיר את ענייני־הפנים
לזולתו. כלומר: לפינחס ספיר.

• ענייני חוץ: אף שהוא נחשב ל״יונה״ בה״א הידיעה, אבן הוא למעשה נץ
מובהק. האשלייה של מתינותו נובעת מן העובדה שכשר־חוץ חייב הוא לעטוף את
דיעותיו מוסחות שיתקבלו על דעת ידידים זרים. מבחינה זאת הוא דומה לדין ראסק, שר־החוץ
האמריקאי האחרון, שהיה נץ קיצוני, אך נחשד במולדתו במשך זמן רב ליונה ול־פשרן.
משה שרת היה נתון במצב דומה.
תהילתו של אבן באה לו מהצלחתו המזהירה להפריך טענות הערבים, להתקיפם בצורה
מוחצת ולהשיב מלחמה שערה בכל הזירות הבינלאומיות. כישרון זה הוא ההיפך מן הדרוש
להבנת נקודת־ההשקפה הערבית, ולעיצוב מדיניות־שלום הלוקחת בחשבון את רגשותיהם.
אבן כלל אינו מסוגל לכך.
יתכן כי קיצוניותו של אבן, מאז מלחמת ששת־הימים, נובעת בחלקה גם מן הצורך
להתחרות באנשי־צבא כמו דיין ואלון, ולהפריך את הרושם שהוא דיפלומט ותרן ופשרן.
אך מעבר לכל טכסיס, אבו הוא אדם בלחי־מתאים לניהול מדיניות־שלום — אלא במיקרה
שייווצר לחץ בינלאומי חמור ביותר לשלום כפוי.

#סיכוייו להגיע דשלטון: קלושים. אין לו שום קבוצת־לחץ מפלגתית משלו.
למעשה יוכל להגיע לשלטון רק במיקרה אחד: שגולדה מאיר תרד מן הבמה, ו שפינחס
ספיר ירצה להחזיק בשלטון המעשי מבלי לקבל על עצמו את תואר ראש־הממשלה. ב-
מיקרה זה יהיה אבן בעיני ספיר מועמד אידיאלי, מכיוון שיהווה מחסום בפני אלון ודיין,
מבלי להפריע לו בניהול ענייני־הפנים. מה גם שאבן לא יוכל מעולם להיות בלתי־תלוי
ממנו.
משום כך, טעות היא לפסול מראש את האפשרות כי מועמדותו של אבן תעלה במפתיע
בשעה מתאימה. למרות ההתקפות השיטתיות עליו מחוגי הימין הקיצוני, אבן נהגה מאוצ־רות
גנוזים של פופולריות בקרב ההמונים, הרואים בו התגלמות המסורת היהודית של
גדולי־העם הטוענים בפני הגויים.

סינוס: האיש שלא הוזנו
גם אם גולדה מאיר תקבל לידיה את התפקיד לפי שעה, כפתרון־ביניים עד להכרעה
בוועידה של מפא״י שתתכנס אחרי הבחירות הקרובות, תישאר מועמדותם של כל המתחרים
האחרים בעינה.

משה דייו ב ה דוו״ ה

עצם מהותה של תקופת־מעבר כזאת תחריף את כל הניגודים ביניהם, תגביר את מאבקו
של כל אחד מן המועמדים.
נוסף על החמישה עשוייה להתגבש בתודעת ההמונים מועמדותו של אדם אחד, שכמעט
ולא נזכר בימים האחרונים, אף שהוא מתאים אולי לכהונה בתקופה זו יותר מכל המועמדים
הרשמיים, כאדם שקול וכמדינאי המקובל על הכל:
השם: יצחק רביו (לשעבר רביצ׳וב).
הגיל( 47 :השבוע היה יום הולדתו).

במדינה העם מישחק המלכים
בישראל נערך השבוע הקרב הגדול על
ראשות הממשלה.
ולאזרח לא היה איכפת.
ראש־הממשלה הבא יקבע את גורלו. הוא
עשוי להוות את ההבדל בין מלחמה, בה
ייהרגו וייפצעו בני־אדם, ובין שלום.
אבל לאזרח לא היה איכפת מי יהיה.
ראש־הממשלה עשוי לשנות את סידרי־השילטון,
לבצר את הדמוקראטיה או לחתור
תחתיה באלף ואחת צורות.
אבל לאזרח לא איכפת מי יהיה.
הוא התעניין במישחק רק כצופה מן
הצו, משועשע במיקצת. הוא ערך את הטוטו
הפרטי שלו. מירוץ המועמדים בא אצלו
במקום הדרבי הגדול של מירוץ־הסוסים ב־אסקוט
הבריטית.
עניין פרטי. מה גרם לחוסר מוזר
זה של הרגשת־השייכות?
היו לכך כמה גורמים.
ראשית: האזרח ידע שלא תהיה לו ממילא
שום השפעה על הבחירה. החוש הבריא
שלו אמר לו שכל פנייה אליו לא תהיר,
אלא אתיזת־עיניים.
שנית: האזרח לא ידע מה ההבדל הממשי
בין המועמדים. ואכן, לא היד, שום
הבדל נראה לעין. שום מועמד לא הזדהה
בדיעותיו, לא הטיף לקו שונה מרעהו.
להיפך, כל אחד ביקש להדגיש כי אינו
נבדל במאומה מחבריו.
כך הפך התהליך החשוב ביותר בישראל
לעניין פרטי של כמה מאות עסקנים, המופעלים
על־ידי כמה עשרות עסקנים, המופעלים
על־ידי קומץ של חצי תריסר עסקנים•
דמוקראטיה
נוסח ישראל.

מפלנזת
ב• את שרות• הבנק
הטוב• תמצא
ב״הלואה והסבון״ ו בנק זרובבל״

המסה והסמן
הבנק לכלעת
״ ליידי

מכוו פסיכולוגי
היפנוזה וטיפול

בכל הבעיות הנפשיות,
מבחני אישיות
בהנהלת

ד״ר רזניק
בחיפה טלפון 69300
ובתל־אביב דבוטינסקי 32
מ־ 15.00 עד .18.00
ך 1ן ך לשחקנים
י י ולדוגמניות

אין צורך להיות רקדן

מקצועי כדי לרקוד גיז

הרקדן־והכוריאוגרף שמעון לוי,
בוגר אולפני־מחול בניו״יורק ובלונדון,
יקנה לך תוך חודשים ספורים
כושר־תנועה־ומיקצב.
קזרסי־בוקר וקורסי־ערב
( 2שיעורים בקבוע בכל קורס)
פרסים: סל—8.00( 25 17 13 .

101״

בימים אלה התווסף לנוף הדיזנגופי סלון פיאות מיוחד במינו העונה לשם

״ליידי 101״.

המיוחד בסלון זה הן הפיאות הנוכריות וחלקי הפיאות הניכנות בטיב מעולה
ובמחיר המתאים לתקציב כל אשה.
הסלון מהודר ועוצב כאופנתיות ע״י האדריכל המצליח אליכדורי, ומשרה
על כל היושב בו נוחיות מרגיעה.
בעלת הסלון אילנד יצחקוב מבטיחה כי מחוך 600 הפיאות שברשותה
600 הן משער טבעי, א־רופאי ואיטלקי.
מנהלת הסלון מטלה המוכרת לכל אחת מנשות תל־אביב, עם צוות מעולה
מחו״ל דואגת במחלקה מיוחדת לסידור וסירוק הפיאות הנמסרות ע״י הלקוחות.
חידוש בלעדי בסלון זה, זו המחלקה להשאלת פיאות אשר הוקמה כמחלקה
נפרדת, ואף אחת מפיאות אלד, אינה מוצעת למכירה.
כל אשה יכולה בתקציב מינימום להתהדר בפיאה ולשנות מידי פעם את
דמותה.

שיא עולמי
מכונות הכביסה ״קנדי״ מחזיקות זה כחמש שנים בשיא ע־למי של מכירות.
מפעלי ״קנדי״ המהרים כשלעצמם יחידה עירונית בגודל ובשטח כמו עיירה
בת 20 אלפים תושביב נמצאים ברובע חדש מחוץ לעיר מילאנו בואכה צפונה.
בעיר הפועלים של ״קנדי״ שרותי תחבורה, בתי ספר ושרותים מוניציפליים
מפותחים כולל אחת מקבוצות כדור הבל הטובות ביותר בעולם קבוצת ״קנדי״
מפעלי ״קנדי״ שהם המפעלים הגדולים בעולם לייצור מכונות כביסה מייצרים
)!( 4000 ארבעת אלפ ם מכונות כביסה בכל יום.
מכונות ״קנדי״ כבשו לא רק את שווקי היבשת האירופא־ת אלא גם את יבשת
ארה״ב וכן השבועון האמריקאי ״טיים״ הכתיר במדורו ״עסקים בעולם״ את
״קנדי״ כפלא הכלכלי — תעשיתי של אירופה בעידן זה.
מפעלי ״פרידמן״ י־ושלים נעשו היבואנים המפיצים הבלעדיים לישראל של
מכונות הכביסה ״קנדי״ ונודע שלאחרונה פיתחו שיטת מכירה מהפכנית.
ק ***ררררק ר״רירוסר

י״יץ רייירק ^*רוה^יריריץ

..רצרירדרלד״

״ או מי ה
של הי פי ס
על דיגלה של התנועה הדתית־לאומית
רשומה הסיסמה תורה ועבודה. אך מעט
מאוד דובר על נושאים הקשורים עם תורה
ועם עבודה בארבעת ימי הוועידה השלישית
של המפלגה, שהתקיימה בשבוע שעבר,
חמש־וחצי שנים אחרי הוועידה הקודמת.
באותה ועידה התפרעו נציגי העדות השונות,
חיל־המילואים של המפד״ל בכל
מערכת־בחירות. הבוסים של המפלגה התייחסו
אל עסקני העדות כאל קבלני־מישנה
לקולות, אבל אלה חשבו כי עליהם לבוא
לוועידה ולומר בה את דברם. אבל הם
הושתקו על־ידי שורה של החלטות־בזק.
סגן שר־הדתות, בנימין שחור, האיש החזק
מאחורי הקלעים של המפלגה, איים על
אנשי העדות בגלוי :״אתם לא תהפכו את
הוועידה שלנו לחתונה ספרדית ! ״
הפעם שתקו הצירים שבאו מיישובי העולים.
סידורים מוקדמים, שנעשו עימהם
חודשים רבים לפני הוועידה, הבטיחו את
קולותיהם להנצחת שילטון הצמרת הוותיקה.
אך לא קל היה להתפשר עם המחנה
החדש שצמח בין שתי הוועידות: חוגי הצעירים
פיתחו מערכה נרחבת, שאולי לא
נועדה לחסל כליל את השליטים הקיימים
במפלגה, אבל באה להבטיח לצעירים נתח
הגון במישרות־השילטון בכנסת ובעיריות.
כדי להשיג את מטרתם הפכו הצעירים
את הוועידה לזירה של התגוששויות, ומי שהכריז
לפני חמש שנים על הוועידה כעל
חתונה ספרדית קבע כי הוועידה הנוכחית
דומה ל״אורגיה של היפים״.
הסכנה: פיצוץ מוחלט. בפעם הראשונה
בתולדות המפד״ל קדמו לוועידה
זאת בחירות פנימיות. הפעם לא נקבעו
הצירים על־פי הסכמים פנימיים בין הסיעות,
כי־אם באמצעות קלפיות שהוצגו לפני
שלושה חודשים בכל סניפי־המסלגה,
כשהחברים בוחרים ברשימות של מועמדים.
הבחירות הנחילו אכזבה כפולה להנהגה :
<• אחוז המצביעים הגיע ל־־ 377 בלבו,
מכלל בעלי זכות־ד,בחירה 1
י• הצעירים, שכוחם הוערך עד אז ב־״87
ואשר לפי אחוז זה נקבע ייצוגם במוסדות
המפלגה, קיבלו 22170 מהקולות.
הוותיקים ניסו לתקן במיקצת את המצב

טורית על הארץ המובטחת״ ,ו״הבטחת
גבולות ביטחון המדינה״.
כאשר ננעלה הוועידה, שעה קלה לפני
מועד הלווייתו של לוי אשכול, התייצב
ח״ב יצחק רפאל מול תשואות הצירים,
והכריז בפאתוס :״השר שפירא — תנועה
גדולה עומדת מאחוריך ! ״
אישים הרעמה
שנעדרה

כיום הלוויית אשכול יוצא קודמו -

בין ראשי המדינה ומנהיגיה, אשר באו
לחלוק את הכבוד האחרון ללוי אשכול
ראש־ממשלת־ישראל, בלטה בהיעדרה רעמתו
הכסופה של דויד בן־גוריון.
אוטומאטית כימעט, תרו עיני המשתתפים
בהלווייה הממלכתית, לחפש את האיש
שהרים את אשכול אל כס ראש־הממשלה,
הפך כעבור שנה לשונאו בנפש ומקטרגו
האישי. האם סלח לו לאחר מותו?
ביג׳י שהה אותה עת במלון גלי־כינו־יר׳
בטבריה, באגף המבודד של האישים החשו
דויד בן־גוריון לטיוליו השיגרתי לאורן* ים־כינרת -
על־ידי החלטה, כי חברי המרכז היוצא יהיו
אוטומטית צירים בוועידה. במרכז זה, המונה
140 איש, רק שניים מוגדרים כאנשי הגוש־הצעיר.
אבל הצעירים השיגו החלטה מבית־הדין
הרבני, כי ציך לוועידה יכול להיות
רק מי שנבחר.
העסקנים הוותיקים, המוכנים להטיל בכל
הזדמנות את מישטר הרבנות על המדינה,
רגילים מאז ומעולם שלא לפנות אל הרבנים
ולא לקבל את הכרעתם. גם הפעם ניסו
להתחמק מפסק־הדין של הרבנים, טענו כי
היה זה לא־הוגן מצד בית־הדין להתערב בענייניה
הפנימיים של המפלגה. אבל הצעירים
לא הירפו. מייד כשהוועידה פתחה את
דיוניה המעשיים, מנעו את מהלך הוועידה
— עד שיוכרע גורלם ומעמדם של הצירים
שלא נבחרו בקלפיות.
הם עשו זאת בדרכים המקובלות כיום
בקאמפוסים של אוניברסיטאות ובחוגי ההיפים:
השתמשו ברמקולים ניידים, הפיצו
כרוזים — ובעיקר השמיעו צריחות־מחאה
מחרישות־אוזניים, מלוות בשריקות חדות.
כחצי שעה לאחר שנפתחה הישיבה המעשית
הראשונה באולמי אוהל־שם בתל־אביב,
נאלץ היו״ר הזמני להודיע על נעילת הישיבה
״לצורכי התייעצות״.
באופן רשמי נמסר כי הישיבה ננעלת לשלוש
שעות, אבל היא לא חודשה עד למחרת
בבוקר. אבל אז שוב חודשו התפרעויות
הצעירים, שתבעו הפעלת ועדת־מג־דאטים
לקביעת הצירים החוקיים. נראה
היה, כי לא יהיה מנוס מפיצוץ סופי ומוח־

נקודת״המיפנה. ראשי הסיעות התייעצו
מאחורי דלתיים סגורות, ואילו הצעירים
פתחו חזית שנייה: הם תבעו כי הוועידה
תקבל החלטה מפורשת, האוסרת על
השרים הדתיים להסכים לכל נסיגה מהגבולות
הנוכחיים, והמחייבת אותם להיאבק
בממשלה למען התנחלות נרחבת בכל השטחים
המוחזקים.
בפרוזדורי הוועידה הסתובבו עסקני תנועת
ארץ־ישראל תשלינוח. איסר הראל עצמו
כינס כ־ 250 מתוך 600 הצירים, הירצה
בפניהם על הסכנות האורבות לישראל השלימה•
שרי המפלגה בממשלה לחמו בשצף־

חדש!!

זו המשחה
אותה תאהב בשפופרת החדשה
עם פס הזהב • :עי=יו־קצף
נגד קבלת החלטות בוועידה בשאלת
השטחים. שפירא הסביר, כי כל החלטה
כזאת יכולה רק להזיק מבחינה מדינית.
הצעירים האשימו אותו בפשרנות, איימו
לעזוב בהמוניהם את המפלגה אם זו לא
תתייצב בראש המערכה למען ארץ־ישראל
השלימה.
הידיעה על פטירתו של ראש־הממשלה
לוי אשכול באה כנקודת־מיפנה בלתי־צפו־ייה.
שפירא הציע לנעול מייד את הוועידה,
ולכנסה במועד מאוחר יותר. הרוב הכריע
בעד המשך הוועידה — אולם מאותו רגע
הסתמנה נכונות לפשרות :
י • הוותיקים הסכימו להכיר בהישג של
צעירי־המפלגה בבחירות האחרונות, התחייבו
שלא לנצל את הרוב שבידיהם להרכבת
מוסדות על טהרת הסיעה השלטת, אלא
הבטיחו לצעירים ייצוג יחסי במוסדות אלך.
— כולל רשימת הכנסת.
׳•> הצעירים ריככו את עמדתם בשאלת
ארץ־ישראל השלימה, הסכימו לשורה של
הצעות סתמיות, כגון ״זכותנו הדתית־היס-

בים, מסוגר בחדרו, לשם הוא מקבל גם
את ארוחותיו.
״סתם אזרח״ .בן־גוריון, שהגיע לטבריה
כדי להתרפא במרחצאותיה ממיחושי־גב
שחש לאחרונה, שמע את הידיעה על
מות אשכול מפי נשיא המדינה, זלמן שז״ר,
ששהה באותו מלון בחופשה. אולם הוא
לא הצטרף אל הנשיא שנסע להלוויית
אשכול.
״אני עכשיו סתם אזרח,״ אמר כשנשאל
על היעדרו מההלווייה ,״האם אני חייב להסביר
למישהו למה אני יושב פה?״
בשעות אחר־הצהריים, בין שלוש ושלוש־וחצי,
יצא בן־גוריון לטיול היומי, לאורך
הטיילת שעל שפת־הכינרת. בלוויית שומר-
ראשו מטעם המדינה, כשמכוניתו הפרטית
מלווה אותו כל הדרך, צעד חצי שעה עד
למרחצאות, ואת חצי הדרך חזרה.
הזקן הבודד, שנראה זועף אך מאושש,
לא שוחח עם איש. הוא השיב בשלום לתיירים
וילדים שפגשו אותו בדרכו, נכנם
למלון והסתגר בחדרו.

לגלוח חלק
מהיר כבזק 1
9 1בינג-ייגיאל•

חיש-קל ובהצלחה בטוחה
תלמדו
קצרנות עברית ל/או אנגלית

ב־אולפן גרג (בר־קמא).
בחודש מרץ נפתחים
בהנחה מיוחדת בתל־אביב

.1קורם ערב של שבועיים
( x3 )17—31.3בשבוע

.2קורם בוקר של שבוע
( — 25.3—1.4חופש פסח).
אחרי פסח שוב קורסי ערב
גם בירושלים ובחיפה.
פרטים והרשמה:
תל־אביב: גורדון ,5טל 236209 .
ירושלים :״הפקיד״ ,בצלאל 18
ד 1י 6י 1דהזזלד.״ יזו היי די לויו סג

כשליח וכאיש קשר של החזית הע מ מית ל־שיחרור
פלסטין, בגדה המערבית - .תוך
זמן קצר הוא מכר לחוקרי המשטרה את
שמות כל חברי הרשת. בשבת וביוש
ראשון שמד. המשטרה את ידה כימעט על
כל אנשי הרשת של החזית בגדה.
הסתבר כי כולם היו שייכים לפלג הימני
של ה חזי ת, זה שבראשו עומד הרופא
יליד לוד, ותושב רמאללה בעבר, הד״ר
ג׳ורג׳ חבש — אותו פלג שביצע את
שלוש ההתנקשויות במטוסי אל־על, גם ביצע
שורת מעשי חבלה בירושלים, וטען כי גם
הפיצוץ בשוק מחנה־יהודה בוצע על ידו.
היה זה אירגון מחתרת שהיה שונה מכל
המחתרות שהתגלו עד כה. רוב חבריו
היו ערבים נוצריים, כמו ג׳ורג׳ חבש
עצמו, שהתרכזו ברמאללה ובאל־בירה. הם
השתייכו בעבר לתנועת היאל־קאומיון אל־ערב
— הלאומיים הערביים.
רובם היו אנשים משכילים, בוגרי אוניברסיטאות,
שכיסו את פעילותם המחתרתית
בצורה קונספירטיבית מעולה ומחוכמת.
בין כ־ 60 העצורים היו גם שש נשים,

צעידה משותקת
עם דרכון אמריקאי

מנתח 1ה הוא איש מחתרת־:

מר, מנתח ידוע מרמאללה, הנראה ב מרכז ה ת מונ ה ב שעת ביצוע

ן * פעם לא היתד! זו מחתרת של
| ) תלמידי־גמנסיד, עלובי מראה ומעוררי
רחמים, כמו זו שנתפסה אחרי ליל־הרימו־נים
בירושלים ויום־הפצצות בתחנה,־ר,מרב־זית
בתל־אביב. לא היתד. זו גם רשת של
ומחוסרי־מיקצוע,
חבלנים חסרי־השכלה
כאלה שנתפסו חדשים לבקרים על־ידי כוחות
הביטחון הישראליים.
הפעם הצליחו כוחות הביטחון ללכוד
ברשתם דגים שמנים השבוע, כאשר השלימו
חוקרי המחלקה־לתפקידים־מיוחדים במשטרת
ירושלים את חקירת כ־ 60 אנשי המחתרת
של החזית ל שיחרור פלסטין, אשר נעצרו
בשבוע האחרון בירושלים המזרחית, ברמאללה
ובאל־בירה, הסתבר להם כי הם
לכדו את המחתרת היעילה, המשכילה והמסוכנת
ביותר שנתגלתה עד כה בשטחים.

פיסת-נייר מיסתורית
כמו בסיפורי הבלשים
**ייד לאחר ההתפוצצות הקטלנית
)2בסופרמרקט בירושלים, נכנסו כוחות
הביטחון הישראלים למבצע רב־מימדים שתכליתו
היתד, אחת: ללכוד את מבצעי החבלה
בסופרמרקט. לצורך המבצע גוייסו
בוחות נוספים של שירותי הביטחון
וצר,״ל. אך עיקר המעמסה נפל על אנשי
המחוז הדרומי של משטרת־ישראל ועל
חוקרי נפת־ירושלים.
אל אנשי המחלקה־לתפקידים־מיוחדים,
עליהם פקדו סגן־ניצב נחום בושמי, ראשך,ענף
לתפקידים־מיוחדים במשטרת המטה
הדרומי ורב־פקד דויד מרכוס, ראש לישכת־החקירות
בנפת ירושלים, צורפו עשרות
חוקרים ובלשים כשאר תחנות המחוז הדרומי,
מנתניה ועד אילת.
לחוקרים לא ר,יתר, כל נקודת אחיזה ל־גילוי
מטמיני הפצצה בסופרמרקט הירושלמי.
הם החלו בפעולת מודיעין שיגר־תית,
אפורה ומפרכת. חלקם עסקו במעקב
אחרי תאים ידועים ומוכרים של חוגים
ערביים עדינים, אחרים יצאו למשחקי שש־בש
אינסופיים בבתי־הקפה בקאסבות של
ערי הגדר, ובשווקיה.
כל המימצאים והידיעות שנאספו לוקטו
לתשבץ ענקי. אולם עד לאמצע השבוע
שעבר כימעט ולא היו סימנים להתקדמות
כלשהי בחקירה, למרות המעצרים.
ואז, באורח מיקרי, כמו בכל החקירות
השיטתיות, נתגלו קצוות החוטים שאיפשרו
את פיענות התעלומה.
היד. זד, לאחר הפיצוץ שנערך ביום ה־

ניתוח. הד״ר מועמר נעצר ה שבוע על־ידי המ שטרה באחד מאנ שי
הרשת של אי רנון החזית העממית לשיחרוד פלסטין, אשר ביצע את
מעשי־רחבלה האחרונים בירו שלים: בשופרסל וב שגרירות הבריטית.

^ ול ס שני הדגים השמנים שנתפסו היו
^ בעלי־שם: הכומר הפרוטסטנטי של
רמאללה איליה אל־חורי 47 נשוי ואב
לבן, שניהל את פעילותו בכנסית סט אנד ר־אוס
ברמאללה; והד״ר נביע מועמד, אחד
המנתחים הידועים בגדה המערבית, בוגר
אוניברסיטת אדינבורג שבסקוטלנד.
הד״ר מועמר הנוצרי למד רפואה בבית־החולים
קצר אל־עייני בקהיר, השתלם בכירורגיה
בסקוטלנד, חזר לירושלים, עבד
כמנתח בבית־ר,חולים סבים שבירושלים,
הקים לעצמו בית־חולים פרטי עם חבורת
רופאים אחרים.
לאחר מלחמת־ ששת־ד,ימים נאלץ לעבור
לעבוד כמנתח וכמנהל ביתיר,חולים המוס־
האמדנזאים שלישי בשבוע שעבר בקונסוליה הבריטית
בשייך ג׳ראח. זמן קצר לאחד הפיצוץ, הבחין
איש־ביטחון ליד הכותל־המערבי, באשה
שחומה שעשתה דרכד בצעדים מהירים
אל רחבת הנשים, העמידה פנים של
מתפללת בדבקות.
צורתה עוררה את חשדו של איש־הביט־חון.
הוא ביקש ממנה להזדהות וגילה שאין
לה תעודת־זהות ושאינה דוברת עברית,
היא נלקחה לחקירה. אחרי חקירה קצרה
הסתבר שהיתר, זו היא שהניחה את הפצצה
בקונסוליה הבריטית בירושלים, מיהרה משם
אל הכותל, בסברה ששם המקום האחרון
בו יחפשו אחר חשודים.
היא הסגירה מייד כמה ׳מחבריה. במהירות
הבזק יצאו חוקרי המשטרה לבתיהם.
רביתו של אחד החשודים מצא רב־סמל מ־המחלקה־לתפקידים־מיוחדים
של משטרת־ירושלים,
ששמו אסור עדיין בפירסום,
מחסן של נשק וחומרי־חבלה.
אולם רב־הסמל החרוץ י*א הסתפק בכר.
הוא המשיך לחפש, גילה בבית החשוד, כמו
בכל סיפורי הבלשים הקלאסיים, פיסת־נייר
עליה נרשם בערבית :״עליך להיפגש ביום
חמישי בשעה 12.00 בבית־השימוש של התחנה
המרכזית בירושלים הערבית עם אדם
הלובש חולצה כחולה ומס.סיים שחורים.״

האיש בחולצה הכחולה
ובמכנסיים השחורים
** רגע זה הוטל איפול מלא על ה־חקירה.
כל דליפה היתד, עלולה להזהיר
את חברי הרשת ולהניח להם להימלט.
ביום הפגישה שצויינה בפתק הגיעו
אנשי הבולשת הירושלמית לתחנה־המרב־זית
בירושלים המזרחית בבגדים אזרחיים.
הם גילו שם את האיש בחולצה הכחולה
ובמכנסיים השחורים. הוא התחיל, מייד
עם מעצרו ,״לשיר״ — המונח המשטרתי
למסירת אינפורמציה.
הסתבר כי האיש, תושב שכם, משמש

כומר זה הוא איש מחתות

אל חורי, מנה ג העדה הפרוט סטנטי ת הגדולה ברמאללה, אשר נחשד בניהול פעילות מחתרתית
מ תון הכנסייה שהוא עומד בראשה. לידו ב ת מונ ה זו עומדים גם אשתו ובנו.

למי אלמקציד אלחיריה בירושלים המזרחית.
מעצרם
של שניים אלה היכר. בתדהמה
את תושבי רמאללה. אולם גם חלק ניכר
מהעצורים האחרים השתייכו למשפחות
ידועות ונכבדות בעיר. שתיים מהנשים העצורות
הן בנות למשפחת עודה, המשפחה
הידועה ביותר ברמאללה. אחת מהן בת
,28 משותקת ברגלה האחת, שחזרה
לפני חצי שנה מטיפול רפואי בארצות־הברית.
אחותה הצעירה היא בת ,17 תלמידת
בית־ספר תיכון ברמאללה. שתיהן הן
בעלות נתינות אמריקאית ומחזיקות בדרכונים
אמריקאיים.
ארבעה עצורים אחרים הם עורך־הדין
בשיר חאירי ושלושת בניו, שהיו פעילים
בהשבתות הלימודים. עצורים נוספים הם מכפר
ביר אל־זית שליד רמאללה. ביניהם:
נהג מונית בן 60 ושלושת בניו, והמובטל
הקבוע של הכפר, עבד אל־כרים חוטני (.)26
מעצרם של אישים כה נכבדים כחשודים
באירגון רשת חבלנית, עורר סערד. ברמאללה
ובירושלים המזרחית. רופאים ערביים
פנו בבקשה למשטרה לשחרר את ה־ד״ר
מועמר, כדי שיוכל לבצע ניתוחים
דחופים של קטיעת איברים במספר צעירות
הממתינות לתורן.
אבל המשטרה החליטה, שבקשה זו אינה
יפה לרופא הקשור בקטיעת איברים של
אזרחים חפים מפשע באמצעות חומר־נפץ.
גם אנשי הדת נסערו נוכח מעצרו של
הכומר איליה אל־חורי* .העירו אותו משנתו
בשלוש בלילה במוצאי־שבת,״ סיפרו
בני עדתו שבאו לכנסיה ביום ראשון ולא
מצאוהו, .המשטרה אפילו ערכה חיפוש
בכנסיה,״ התמרמרו.
לעומת זאת ידעו בני העדה הפרוטסטנטית
ברמאללה לספר כי הכומר העצור הוא
קרוב משפחתו של כמאל נאצר, ממנהיגי

ה ך 1הרופא יליד לוד, ש|
הקים בעיר מגוריו

לשעבר, רמאללה, את האירגון המחתרתי הגדול
ביותר בשטחים, החזית העממית לשיח־דור
פלסטין. הוא יושב עכשיו בעמאן.
הגדה, שגורש לירדן והפך ליד־ימינו של
מנהיג אל־פתח יאסר עראפאח.

האליבי: טיול עם
בחורה בחוצות ירושלים

** 3גילוי מרבית אנשי הרשת, שרק
ע 1מעטים מהם הצליחו לחמוק לירדן,
נחשפה גם שיטת הנחת פצצת־התופת בסופרמרקט
הירושלמי, שגרמה למותם של
שני סטודנטים ולפציעתם של תשעה. לפי
כל העדויות של הנעצרים ביצע את הפעולה
אחד מהם — עליו הצביעו כולם.
,באותו יום הייתי עם בחורה,״ ר,צ־ג
זה את האליבי שלו ,״טיילנו יחד.״
הבחורה שטיילה עימו, נעצרה אף היא.
יחד עימה נעצרה גם חברתה. שתיהן התגלו
כפעילות החזית לשיחרור פלשתין בהמשך
החקירה נשברו הצעיר ושתי הצעירות
גם יחד. הסתבר כי הגבר אומנם ניפגש
עם בחורה, אבל לא עם אחת, אלא עם
שתיהן. הוא מסר להן סלים ובהם מטעני-
הנפץ, שהוטל עליהן להניחם בסופרמרקט.
השבוע חזרו שתי הנשים אל הסופרמרקט•
יחד עם חוקרי המשטרה הן שיחזרו
את פרטי הנחת מטעני־התופת בתוך פחיות
של סוכריות.
כאשר יגוללו בסוף שבוע זה חוקרי ה-
׳משמרה את כל מימצאי חקירתם המסועפת,
יסתבר כי מבצעם חיסל מחתרת רצינית
מכל המחתרות שנתפסו עד כה, שתפיסתד.
מנעה שורת מעשי־חבלה נוספים, אשר עמדו
להתבצע בימים הקרובים.
במדינה הממשלה
המטע
של ספיר
המנצח הגדול של השבוע היה פינחס
ספיר. מזכיר מפלגת העבודה קבע לא רק
את המהלכים ואת תוצאותיהם, אלא גם את
הקצב שבו התרחשו.
פחות מ־ 24 שעות אחרי פטירתו של לוי
אשכול, כבר הניע ספיר הגלגלים שהביאו
לבחירת גולדה מאיר כמועמדת המפלגה לתפקיד
ראש־הממשלה. הוא עשה זאת בשורה
של פגישות אישיות עם ראשי מפלגתי שלו
והמפלגות השותפות בקואליציה.
הנימוק שהיה בפיו: אסור לתת למצב
להידרדר. אין לחכות עד שהרחוב יתחיל
להשתולל, ויהיו הפגנות.
הוא הופיע בישיבה של ועידת המפד״ל,
ביום חמישי, הפציר באוזני המנהיגים הדתיים
:״חייבים לנהוג כמו כל מדינות העולם.
כשמת ראש־ממשלה — מכתירים מייד
חדש!״
גם נציגי גח״ל השיבו בחיוב: הם הכירו
בזכותה של המפלגה הגדולה ביותר לקבוע
את המועמד לראשות־הממשלה, הודיעו שאם
יישמרו כללי ממשלת־הליכוד — יישארו
בתוכה.
דיין מהסס. לעומת זריזותו של ספיר,
בלטו איטיותו והססנותו של משה דיין.
חבריו, שבאו לביתו ביום רביעי בערב כדי
לדון במהלכים אפשריים, הופתעו מתשובתו:
הוא ביקש מהם להמתין עד יום שני בבוקר.
עד אז ביקש לדשוב. אבל ביום שני בבוקר
היה העניין גמור — מבלי שאפילו תיערך
התמודדות בין דיין לבין יריבו־בכוח יגאל
אלון.
כי פינחס ספיר החליט לא רק למנוע
מערכה למען דיין, אלא אפילו הכרעה בין
דיין לאלון. כי במיקרה של הכרעה כזו, היה
הוא עצמו יוצא לגמרי מהתמונה. הוא שיב־נע,
על כן, את שותפיו שיש לחמוק מכל
המיכשולים האלה ולהטיל את ראשות־הממ־שלה
על גולדה מאיר.
הוא עצמו היה הראשון שביקר בביתה,
כדי למסור לה על נכונות כללית בכיוון זה.
אחריו בא יגאל אלון, שהציע לגולדה את
ראשות־הממשלה. מישלחת של מפ״ם, שהופיעה
אחרי יגאל, הוסיפה את קולה.
גולדה לא השיבה בחיוב או בשלילה. אך
ההצעה היכתה שרשר-־ם בציבור, עד כי
נראה שאיש לא יעז להתנגד אליה ברצינות.
ואז עשה ספיר את צעדו השני: הוא הודיע
לכתב ג׳רוסלם פוסט, שאינו רואה בגולדה
מועמדת־ביניים, עד לבחירות. להיפך: היא
תעמוד בראש הרשימה לכנסת, ובראש הממשלה
שתוקם לאחר הבחירות.
המועמדים לא התמרדו. ההכרעה
הפורמאלית נפלה ביום שני, שעה שהמוני
תל־אביב נהרו בתהלוכות פורימיות רועשות
בצפון העיר. בבית המפלגה התכנסה צמרת
מע״י, כדי לקבוע את המועמד אשר יוצע
לאישורו של מרכז המפלגה ביום שישי הקרוב.
לכאורה,
יכלה בכל זאת ישיבה זו להפוך
לזירת־התגוששות פתוחה. יכלו משה דיין
ויגאל אלון להתמרד נגד משיכת־החוטים של
ספיר, ולדרוש את ראשות הממשלה. גולדה
עצמה הצהירה, שהיתר, מעדיפה התמודדות
כזאת, וכי במיקרה זה היתר תומכת ביגאל
אלון.
אך שני המועמדים העיקריים היו כבולים,
כל אחד בכבלים משלו:
#משה דיין ידע שאין בכוחו להכריע
את המישמרת הוותיקה של משדי. הוא
גם חש, שאין הרחוב מוכן להפגין ולרעוש
למענו. גם הדרך לפרישה לא קסמה לו. שכן
גם אילו תיכנן לפרוש ממע״י ולהתייצב
בראש רשימה עצמאית, לא לקח בחשבון
צעד מיידי בכיוון זה. שיקול נוסף: שותפו־בכוח,
במיקרה של פרישה, יכול להיות רק
גח״ל• וגח״ל אינו מעוניין שדיין ימשוך ל־רשימתו
העצמאית קולות מן המחנה הלאומני,
המובטחים ממילא לחרות.
• יגאל אלון ידע שקברניטי מפא״י
רואים בו עדיין נטע זר למחצה, באשר הוא
איש אחדות־ד,עבודה. הוא גם ידע, שבמיקרה
שיתעקש על הצגת מועמדותו, אין כל בטחון
שצמרת מפא״י לא תכעס עליו על כפיית ה(
.המשך ב ע מו ד )22

כן שיחזרו ה שבוע אנשי משטרת שווייץ, לפי העדויות שגבו, כיצד ־רה
רחמים במתנק ש עבדל מו חסיין חסן. תחילה כיוון רחמים (משמאל) את
אקדחו לראשו של חסן, המנסה ל ה תגונן בידו, כ שילדו שוטרים שווייציים.

איש ׳המשטרה השווייצי, המייצג את רחמים, נושא שלט ״ישראלי״ .חסן
מנסח לסגת מאיום אקדחו, כשהוא נ שען על הגדר. עדותו של רחמים
סותרת שיחזור זה, שנעשה על־פי עדותו של סמל מ שטרה שווייצי.

מרדכי רחמים יורה בג בו של ח סן (איש מ שטרה שווייצי הלוב ש שלט
״ערבי המנסה להימלט. כן מסבירים השווייצים כיצד פגע מרדכי
רחמים ב שתי יריות בצד השמאלי בגבו של ח סן (ראה ת מונ ה למטח).

ת מ צי ת
הספר
ה מד עי
שחול7־
מהפכה

• מעל לכל אלה — רובד דקיק של תרבות אנושית,
פרי תקופה קצרה של אלפי שנות חיים תרבותיים. התכונות
התרבותיות אינן מעוגנות בתהליכים טבעיים, וממילא הן
שטחיות ביותר.
על סמך ההנחות האלה, בדק מורים את תכונות הקוף
העירום בשטחים השונים. מסקנותיו משכנעות ביותר בחלקן,
מפוקפקות יותר בחלקן האחר, אך תמיד הן מעוררות למחשבה.

חיי
המין של הקוף ה?3ירום

**בחינה מינית נקרע האדם בין שלוש מגמות: בין
^ 1תכונותיו של הקוף המקורי, תכונותיה של חיית־הטרף,
ותכונותיו של אדם החי בחברה תרבותית מורכבת.
הקוף המקורי, כמו רוב היונקים, בא במגע מיני כשפני
הזכר אל אחורי הנקבה. זוהי התנוחה המינית הטבעית
לחיה ההולכת על ארבע.
כשהתרומם הקוף העירום על שתי רגליו האחוריות, השתנה
כל מיבנה גופו. עיניו, אוזניו, נחיריו וכל חושיו כולנו
קדימה, בדי להגביר את כושרו כחיית־טרף. מכאן הנטייה
לשנות את התנוחה המינית, להעבירה לדפוסים של פנים־
אל־פנים.
זה חייב, כמובן, שינוי גמור במיבנה האשה. הקוף המקורי
מצא את הגירוי המיני בהסתכלו בנקבה מאחור.
עכוז הנקבה הקופית בולט בצבעו האדום. ואילו הקוף העירום
היה צריך למצוא גירוי זה מלפנים. וכך, לדעת
מורים, קרו לנר,כה האנושית שינויים רבים.
צמחו לה שדיים. לשם מה? לנקבות של היונקים יש
פטמות. אך השד הוא אבר אנושי בלבד. אין הוא משמש
שום מטרה. אין הוא עוזר אפילו להנקה, אלא להיפך, הוא
מפריע לה. ולראייה: בקבוק־ד,יניקה של התינוק עוצב בצורה
אחרת לגמרי, והרבה יותר יעילה.
אם כן, מה תפקידם של השדיים? תשובתו המפתיעה של
מורים: אין הם אלא חיקוי לאחוריים, ותפקידם היחידי הוא
לגרות את הזכר ולהעביר את תשומת ליבו המינית של
הקוף העירום מן הצד האחורי אל הצד הקידמי של הנקבה.
הוא הדין לגבי השפתיים. גם להן אין שום תפקיד
שימושי. לשום קוף אחר אין שפתיים כאלה. מסקנתו של
מורים: השפתיים הם מכשיר מיני בלבד, היוצרות גירוי —
חיקוי לגירוי המקורי שהפיק הקוף משפתי אבר־המין של
הנקבה, שפנו אחורה.
אך השינוי המיני לא היה גופני בלבד. הקוף ביער אינו
מכיר נישואין. אין זוגות בחבורת הקופים. החבורה חיה
כקיבוץ מיני חופשי, כשכל בניה נמצאים יחד כל הזמן,
מזדווגים באותה טבעיות כפי שהם אוכלים, בכל עת מצוא.

משל

מדוע אחה מסיים ארוחות נדמו! ץ ו7דוע 8שתח
גווע יש לאשת שדים ד גווע גונחת התוקפנות
מן היער ולבקש מחייה מחוצה לו. כך ההדילה דרכו של
^ כאורה, אין קשר בין שאלות אלה. אולם ספר,
הקוף האנוש־.
/המכה עתה גלים בכל העולם המערבי, ושהופיע ברוב
שפות המערב, מצא להן מכנה משותף.
מחוץ ליער לא היו פירות. הקוף הפורש
בשעתו הסעיר את העולם התרבותי ספרו של הפרופסור נאלץ לחפש מזון מסוג אחר לגמרי: טרף. קוף
האוסטרי קונרד לורנץ, בשם על התוקפנות. לורנץ הוא מומבני־האדם
זה, שהיה צימחוני בעיקר, הפד לפתע חיית
חה למדע האטולוגיה, המנסה להבין את התנהגות
על־פי התנהגות החיית. הוא טען (העולם הזה ) 1601 כי ה טרף.
היה זד, מעבר מהפכני, בעל השלכות כבירות בכל אורחות
תוקפנות היא תופעה חיובית אצל החיות, תכונה הדרושה
החיים. הקוף העירום לא היה מצוייד בשום נשק טבעי. הוא
לשם קיומם בטבע. כמו שאר החיות, מצטיין גם האדם
נאלץ להתחרות בחיות־טרף מהירות ממנו, חזקות ממנו,
בתכונה זו — אך בניגוד לשאר החיות התוקפניות, חסרים
בעלות טלפיים חדות, שיניים רצחניות, זנבו של האריה
לו המעצורים הטבעיים, המונעים בעד התוקפנות מלהפוך
ומקורו של הנשר.
לכוח הרסני.
דסמונד מורים, אנגלי בן ,40 הוא מומחה באותו ענף של
במקום נשק טבעי, סיגל לעצמו הקוף העירום נשק
מדע. ספרו, הכובש עתה את העולם, מבוסם בעיקר על חקר
מלאכותי. לשם כך היה זקוק לידיים. על כן התרומם על
הקופים. הוא הסיק ממנו מסקנות, העשויות לשנות את
רגליו האחוריות, והתחיל ללכת זקוף, בהליכר אנכית, כדי
השקפת־עולמו של כל קורא — ספר שכבר הפך לציוד
לשחרר את ידיו. השכל הפך לנשקו העייזוי, והתפתח
במהירות רבה.
חיוני לכל משכיל מערבי.

שמו :״הקוף העירום״.

צמחוני הופך לחיית-טרף
ן>* ן״האדם הוא חיה ככל החיות. אי־אפשר להבינו, אם
^ מתעלמים מעובדה פשוטה זו. טבועות בי תכונות שהתפתחו
בממלכת החיות במשך עשרות מיליוני שנים.
האדם שייך למשפחת הקופים. אין הוא אלא אחד מהם.
אולם כבר המבט הראשון מלמד כי הוא שונה מכל שאר
הקופים בתכונה בולטת אחת: הוא עירום. אין לו פרתה.
אומנם אין לו פחות שערות מאשר לקופים אחרים, אולם
שערות אלה הן קצרצרות ומדולדלות. במרבית שטחי גופו
הוא חיה עירומה.

מכאן השם
זאת בכוונה,
אדם, הרואה
החיות, תחת

שהדביק לו מורים. הוא עשה
בדי לערער את יהירותו של האת
עצמו עו&דמעל לממלכת
להבין שהוא חלק ממנה.

איך נוצר הקוף העירום? אין להבין רבות מתכונותיו,
מבלי לדעת את מוצאו.
פעם היה רוב העולם מכוסה יערות. הקופים חיו ביער,
בחבורות, ניזונו מפירות. הם קפצו מעץ לעץ, מצאו אוכל
בקלות, אכלו בכל שעות היום, עשו אהבה איש עם רעותו
ככל שהזדמן, ללא התקשרות אישית.
ואז התחילו היערות להתדלדל. לא היה עוד מקום לכל
הקופים ביער. היו שגרעו ברעב, היו שצימצמו את הילודה.
אבל סוג אחד של קופים ״החליט״ החלטה נועזת: לצאת

מדוע אין לאדם פרווה?
ץ ם למורים אין תשובה חד־משמעית לשאלה מדוע
^ איבד הקוף העירום את פרוותו. ייתכן שעשה זאת
מטעמי היגיינה, כדי שמעבירי־מחלות, כמו פ־עושים ושאר
טפילים, לא ימצאו בה מחסה. אך יש גם תיאוריה מסובכת
יותר.
היונקים העירומים היחידים בטבע, מלבד ־,אדם, הם היונקים
החיים במים, כמו הלווייתן והדולפין. מכאן המחשבה
שאולי עבר הקוף העירום שלב־מעבר, אחרי שיצא
מן היער, ולפני שהתפזר בעולם כולו. כשלא מצא עוד די
פירות למחייתו, ייתכן שיצא אל חוף הימים, שם מצוי מזון
בשפע: צדפים מכל הסוגים, דגים במים רדודים. ייתכן שהאדם
הקדמון חי סמוך לים ובילה את מרבית זמנו במים,
בצודו מזון ימי. זה היה מסביר את אובדן הפרוזה, המפריעה
לשחייה. זה היה גם מסביר את העובדה שבני־האדם
בימינו עדיין לומדים בנקל לשחות מרחקים גדולים.
מכאן תמונה חדשה לגמרי על הרכב אופיו של האדם. הוא
מורכב משלושה רבדים:
#הרובד התחתון — תכונותיו המקוריות של הקוף
הצמחוני. תכונות אלה התגבשו במשך הרבה מיליוני
שנים, בתהליך איטי של ברירה טבעית, והן החזקות ביותר.
• מעל לזה — הרובד של הקוף העירום, חיית־הטרף
האוכלת בשר. תכונות אלה נוצרו במהירות יחסית, של
כמה מאות אלפי שנים, לא הספיקו לעבור תהליך אמיתי
של ברירה טבעית, וממילא הן חלשות יות־.

המחבר דסמונד מורים וידיד
כאשר יצא הקוף העירום מן היער, השתנו חיים אלה. י
קבוצות של זכרים נאלצו לתור מרחקים גדולים אחר טרף.
על הנקבות היה להישאר ״בבית״ ,לטפל בוולדות׳ .לגבר
שיצא ״לעבודה״ ,במשך ימים רבים, היה דרוש הביטחון
כי מחכה לו אשד, בבית. כך החלה ההתקשרות הזוגית —

הנשואין.

יתר על כן, המעבר של הקוף העירום למתכונת של
חיית־טרף חייבה התפתחות שכלית הרבה יותר גדולה של
היחיד. לכן הלכה והתארכה תקופת הילדות, שבה מתפתח
השכל. הילד האנושי זקוק במשך שנים רבות לטיפול ולהגנה.
גם זה חייב התקשרות זוגית, וקיום זוגי של ההורים,
במשך תקופה ארוכה, כדי לספק לילד בית וביטחון. הקוף
הפוליגאמי הפך למונוגאמי, לאיש המשפחה.
כדי ליצור בנקבה את הנטייה להישאר מונוגמית, העניק
לה הטבע מתנה שאין לשום נקבה אחרת בעולם החיות:
האורגאזמה. הדבר עוזר לה להתקשר אל גבר אחד, להיע

אר נאמנה לו תקופה ארוכה. לאותה מטרה יש לזכר האנושי
אכר־מין השונה בעוביו מזה של הקופים, כשמטרתו
לספק הנאה מירבית לנקבה.
שינויים אלה הם פרי התפתחות מאוחרת, ועל כן הם
מושרשים פחות מאשר התכונות הקודמות של הקוף. הדבר
מסביר את נטייתם של מי־אדם כה רבים לחזור לחיים
מיניים חופשיים, מחוץ לנשואין — וגם את העובדה שבני־אדם
רבים מעדיפים את התנוחה המינית של החיה על
התנוחה המקובלת בחברה האנושית.

התינוק המחייך ומוסיקת הקצב
ך* ל החיות יודעות לבכות. אך רק הקוף העירום יודע
^ לצחוק ולחייך. גם זה קשור בהתפתחותו.
ילדי הקופים האחרים נצמדים לגוף אמהותיהם. הקוף הקטן
נאחז בפרוות אמו, נשאר עימד, במשך כל תקופת ילדותו.
לילד האנושי אין כוח כזה, ולאמו אין פרודה. הוא ״נצמד״
אליה באמצעות העוויות וקולות. הוא בוכה כדי למשוך את
תשומת־לב אמו. הוא מתייך כדי להחזיק בתשומת־לב זו.
הצחוק, הדומה מאד לבכי, בא לומר :״יש משהו מפחיד,
אבל אני לא פוחד, מפני שאמא כאן.״ הבכי והצחוק
דומים זה לזה, מלווים באותן תופעות גופניות (דמעות,
הסמקה, פתיחת הפה, נשימה מואצת) .מקורו של הצחוק
בבכי.
הילד האנושי חייב ללמוד הרבה. לשורה ארוכה של סימנים
וקולות המשמשים לתקשורת, והמשותפים לאדם ולשאר
החיות, נוסף הדיבור. הקופים האחרים מצויירים בכל
אברי־הדיבור שיש לאדם, אבל חסר להם הכוח השכלי לפיתוח
דיבור של ממש.
עיקר הלימוד נעשה בדרך של חיקוי. האדם מחונן ב־כושר־חיקוי
רב, ומכאן שמרנותו הטבעית. זה יכול היה
לעצור כל התפתחות, לולא היה האדם מצוייד גם בסקרנות
קיצונית, המחפשת דברים חדשים. האיזון הנכון בין החיקוי
(״המסורת״) לבין הסקרנות (״החידוש״) יוצר חברה
אנושית בריאה. כשאחת משתי התכונות מתגברת על
השנייה, נדונה החברה לכלייה. כשפוחד האדם בפני הלא־נודע,
הוא נסוג לתוך חזרה שיגרתית על הנודע, חזרה
מסורתית המנוונת אותו.
החזרה הקצובה המסמנת רבות מפעילויות האדם — כגון
המוסיקה והריקוד — מקורה בהאזנת התינוק לקצב
פעימות־הלב של האם, בשעה שהוא׳ יונק י׳ 80 מכל האמהות
— גם מכל האמהות השמאליות — מיניקות את
התינוק בצד שמאל, ליד הלב. מבין 466 ציורים של מרים
הקדושה, שצוירו במשך מאות בשנים, מחזיקה מרים את

וי בטי אלוהי?
והאלימות בנון?
ישו התינוק בצד השמאלי ב־ 373 ציורים. ואילו סקר של
נשים הנושאות חבילות הוכיח כי מחצית הנשים נשאו את
החבילה ביד ימין, והמחצית השנייה ביד שמאל.
מדוע מניקים בצד שמאל? מפני שפעימות הלב של האם
מרגיעות את התינוק. קצב החוזר על עצמו 72 פעם בדקי•
— כמו פעימות הלב — הוא הקצב המרגיע ביותר
את האדם, והוא חוזר בפעולות אנושיות רבות ומגוונות.

הקוף העירום הוא תוקפן
ממלכת החיות, יש רק שתי סיבות ללחימה: או
• 4קביעת ההירארכיה בתוך החבורה, או הגנה על שטח ה-
שייר לחבורה. אצל בני־האדם קיימות שתי הסיבות גם יחד.
אצל הקופים, אין הגנת־השטח חשובה כל כך, כי החבורה
נודדת כל הזמן. אבל קביעת ההירארכיה היא דבר חיוני.
לכל חבורת קופים יש מנהיג רודן, שהוא תמיד הגבר
המטופח, המסורק והמיני ביותר בחבורה. כשהרודן מזדקן,
מוסל שלטונו על־ידי גבר צעיר וחזק יותר.
כאשר הפך הקוף העירום לחיית־טרף, הלו שינויים בהתנהגות
זו. מצד אחד, נוצר הצורך בהגנה מרחבית —
לכל חבורה אנושית היה שטח משלה, שעליו היתר, צריכה
להגן. מצד שני, אי־אפשר היה להחזיק ברודנות קיצונית,
כי במסעי־הציד היה צורך בשיתוף־פעולה גם עם הזכרים
היותר חלשים. המנהיג חדל מלהיות רודן מוחלט, הפך מנהיג
ליברלי־יחסית, המתחשב בריעות שאר הגברים בחבורה.
יתר על כן, ההתקשרות הזוגית, והצורך לגדל ילדים במשך
תקופה ארוכה, יצרו את הצורך בבית. לכן מגן כל
זכר בחברת הקופים העירומים גם על שטח מסויים — בית
משפחתו — בתוך השטח הכללי של החבורה. לכן יש לבני•
אדם שלוש סיבות נפרדות לתוקפנות: קביעת מנהיג,

הגנת הארץ והגנת הבית.

כאשר חיה נמצאת בסכנה, או כשגוברת בה התוקפנות,
משתנים בה התהליכים הגופניים. כל המנגנון מתכונן לקרב.
הלב מחיש את פעולתו, מזרים דם למוח ולשרירים. לחץ־
הדם גובר. תהליכי העיכול נפסקים. המעיים והשלפוחית
אינם מתרוקנים, הכבד מציף את הדם בסוכר. הנשימה נעשית
עמוקה ותכופה יותר, כדי לספק יותר חמצן. השערות
מסתמרות, וההזעה גוברת, כדי לאפשר קירור הגוף המחומם.
מנגנון ההקדשה של הדם מופעל מראש, לקראת פציעה
אפשרית. העייפות נעלמת.
כאשר נעשות כל ההכנות האלה לקרב, מבלי שמתפתח
קרב של ממש, יש צורך למצוא פעולת־תחליף לפריקת
המתח הגופני. אצל חיות רבות יש פעולות מסוגננות, קבועות,
כתחליף למלחמה.

השד״ס הס אברים מיותרים -ד<0
תוצאה של התנתהות הקור העירום
חיות־הסרף החזקות, שיש להן טכניקה מפותחת להריגת
טרף, אינן משתמשות בה לעולם במלחמה עם בני־מינן. מל*
חמת־אחים בממלכת החיות אינה מסתיימת כמעט לעולם
בהריגת המנוצח. כדי לפייס את המנצח, משתמשת החיה
המנוצחת בשורה של סימנים, שפירושם כניעה. המנוצח
עובר לתנוחה של אי־פעילות גמורה. בעוד שהחיה התוקפת
משתדלת להגדיל את עצמה, באמצעות הזדקפות וסימור
שערות, משתדלת החיה המנוצחת להקטין את עצמה, להרכין
ראש, לכרוע, לחשוף את עצמה, להושיט למנצח את
האבר הפגיע ביותר, כגון היד או הצוואר. סימנים אלה
משככים את התוקפנות של המנצח, מכריחות אותו לחדול
מתוקפנותו.
כל זה קורה גם אצל הקוף העירום. במצב־רוח של
תוקפנות הוא מזדקף, חושף את שיניו, י מסמיק, נושם
בכבדות, מנפנף באגרופיו או הולם בשולחן, רוקע ברגל,
עושה העוויות בפנים, בדיוק כמו שאר הקופים במצב דומה
כשהוא רוצה לפייס את התוקפן, מנמיך האדם את עצמו,
מרכין את ראשו, משתחווה, כורע, מסיר את כובעו (ההצדעה
הצבאית היא צורה מסוגננת של הסרת הכובע, במחווה
של הכנעה).
המבט הישיר הוא סימן של איום, ואילו השפלת המבט
(המשן בעמוד )37

במדינה
(המשך מעמוד )19
5גוונים אופנתיים:
טוה,ויב, וה,
נוץ,פלמה ומלון־
לגובי התכנס
יגיולי״ו״פנטי־הון״
!*טל סנוינה

התמודדות והקרע בתוך המפלגה. היה גם
גורם נוסף: מכל מיני כיוונים נתנו להבין,
כי גולדה — גם אם לא יוצהר על כך —
היא רק פתרון־ביניים. על־ידי תמיכתו בה
יחוק את מעמדו כיורש, ולא בעתיד הרחוק.
היו אפילו שרמזו, שאין לו מה לחשוש מפינחס
ספיר! שזה ממילא אינו מעוניין לה־יות
ראש־הממשלה ויעדיף להישאר מזכיר
מפלגת העבודה או שר עליון לעניינים כלכליים.

ננ סו ש ת וגוב ושת

מננ סושת וגו ב קריסטל

כדי ללחום מחר נאומו של דיין
היה כשל נאומו של ילד המשחק ברוגז.
הוא הכריז שאין לו הרגשה טובה במפלגה,
התמרמר על חבריו־לצמרת הרואים בו ״נציג
הרחוב, נציג הפוטש ונשי וינדזור העליז י ת.״
הוא נמנע מהצבעה, מתוך שיקול המוכר
לכל אסטראטג: לסגת היום ולשמור על הכוחות
בשביל ללחום מחר. יחד עימו נמנעו
עוד שישה — כנגד 42 ידיים שהורמו למען
גולדה מאיר.
בין הנמנעים היתד, גולדה עצמה. אבל למרות
שדחתה את תשובתה ליומיים, ונתנה
להבין שאינה ששה לתפקיד, היה ברור שגם
הפעם ״תקבל את הכרעת החברים״ ,וכי תוך
שבועיים־שלושה תהיה ישראל המדינה השנייה
בעולם — אחרי הודו — בה תשלוט
אשה כראש־הממשלה.
סטודנטים הראשיס שגערפו בכל העולם הפכו מוסדות הסטודנטים
מטות כלליים לצבאות הקידמה המנתצים
את המימסד. בישראל מוסדות הסטודנטים
הם חיקוי נלעג של המימסד הישראלי. מדי
שבוע בשבוע נדהמים אותם סטודנטים ה־מטריחים
עצמם בקריאת עיתוני ומוספי הסטודנטים
עד היכן הגיעו ראשיהם במשחק
החיקוי הנלעג שלהם, בכל השחיתויות ומעשי
המירמה הקטנים.
בירושלים הגיעה בשבועות האחרונים צמרת
הסתדרות הסטודנטים במעשיה לגוזמה
שכזו שאפילו אותם סטודנטים אדישים, שמעולם
אינם מרימים ראשם מערימות הספרים׳
פקחו עיניים בתמיהה.
ביום שני האחרון נשא גל התעוררות זה
פירות. בישיבת מועצת הסתדרות־הסטודנטים
— הודחה צמרת הסתדרות־הסטודנטים.
נבחרי מועצת־הסטודנטים נענו יונבחריהם,
ביקשו מהיו״ר עמי שפירא ומסגנו מוריאל
מטלון לתת הסבר למעשיהם.
מטלון לא הופיע לישיבה שדנה בפירסום
מאמר מערכת ב״פי־האתון״ בו תקפו עורכי
העיתון, צבי אייל וברוך לשם את היו״ר
וסגנו על הדלפת תוצאות מישאל הסטודנטים
השנתי של הכתבים לענייני סטודנטים ב־
״אופן בלעדי״ (ולכל אחד לחוד) ,תמורת
פירסום תמונותיהם. בעוד שהזכות המקורית
שמורה לשופר הרשמי של התאחדות
הסטודנטים, פי־וזאתון.
ראשי הסתדרות־הסטודנטים הכחישו באופן
פרטי את העיסקה האמורה, אך בדיון במועצה
לא הופיע הסגן והודח ברוב של 9
קולות ושני נמנעים.
חקירות בשביל היושב־ראש. ה-
יו״ר עמי שפירא התכחש להאשמות והגדיר
את ועד הסטודנטים ״ועד גרוע ומושחת.״
לדבריו החליט לפרוש מפעילות ולהתמסר
ללימודים. הסיבה האמיתית להתפטרותו של
היו״ר, שלא הועלתה בישיבה, היתה גילויו
של מיכתב בו העניק עמי שפירא לעמוס
ברון מענק של — 200.ל״י, על אף שהבטיח
קודם לכן, בעקבות דיוני ועדת־הביקורת של
הסטודנטים, כי עמוס ברון הוא עובד
מתנדב.
בירור השאלה עבור מה קיבל ״המתנדב״
את הכסף — העלה את התשובה המפתיעה
כי עמוס קיבל שכר עבור חקירות שביצע
בשביל היו״ר.
תדהמת הסטודנטים—החוקרים על התפקיד
החדש שלא מופיע בתקן נסתרה כאשר נודע
כי עמוס ברון הוא מפעילי איסת״א (אירגון
נסיעות של הסטודנטים לחוץ לארץ) ,ובשעת
הסיכסוך עם אירגון זה קיבל — 200ל״י
כדי להעביר אינפורמציה חסוייה של איסת״א .
לידיו של היו״ר.
העולם ווזה __ 1644י

הוא ובאו
הוא ב א!
הוא בא ! הוא בא ! מי בא? הוא בא !
האחיות נתקלו ברופאים, הרופאים נתקלו
במיטות, והמיטות והאחיות והרופאים, כולם
רצו הלאה, להודיע שהוא בא ! הוא בא !
החולים התעוררו. אומרים ששני משותקים
התחילו ללכת. כל מי שהיו לו שתי
רגליים בריאות, ומה להניח עליהן, קם והלן
לראות. ואלה שלא יכלו לקום, התחננו
שימסרו להם דיוזח מלא עליו.
״איך הוא נראה?״ שאל שוכב אחד את
חברו המאושר, שיצא מהחדר וראה אותו.
״אוי, הוא נראה כל־כך יפה. כל־כך בריא ! ״
תיאר לו חברו .״הרטייה שלו על העין

חלקת הקבר
בדמיה, בין העצים, ליד הכינרת, נמצאת חלקת־חקנר של אלישבע אשכול
אשתו השניה, האהובה, של לוי אשכול ז״ל.

בזמנים ההומים והקשים ביותר, כשעסקי המדינה העבידו אותו עד מעל לראש,
לא ויתר אשכול אף פעם על ביקור באותו מקום. פעם בחודש, בעם בחודשיים, הוא
היה בא לשם. יורד לבדו אל הקבר. עם פרחים או בלי פרחים, ומתייחד במשן זמן
ארוך עם אשתו המתה.
פעם, כשהוא חזר משם, הוא אמר בחצי חיוך רציני :״כשאני אמות, חייתי רוצה
להיקבר על־ידה. אם אין לי השלווה הזאת בחיים, שיהיה לפחות אחר״כך״.
אבל הוא לא זכה. המדינה שהיתרו זקוקה לו בחייו קבעה היכן ייקבר
מטעמים ממלכתיים.

כדור לכל דבר
עידו בך גוריץ, בעלד-,לשעבר של מלכת
הדוגמניות דוריאן ליי בפאריס, ו־ויולט,
הספרית, נכנסים לדיזנגוף. מתיישבים
בבית־קפה.
הוא אומר משהו. לעצמו. היא מחייכת.
הם שותקים.
אחר־כך היא אומרת משהו. לעצמה. הוא
מביט בה ישותק. היא משתתקת כשהוא
מתחיל לדבר.
הם לא מזמינים שום דבר בבתי־הקפה.

של זהב
קפה לילית, בשפה ארבע אחרי־הצהריים,
היה מלא במאתיים איש, מהם מאה תשעים
דודים ודודות, וחותנים וחותנות, ובני־דוד
קטנים בין הרגליים, ונכדים, וסבים וסבתות.
נל זה לכבוד החתונה של נעמי שמר
ועורך־הדין חיים הורוביץ. מלבד דודים

במקום קפה הם אוכלים כדורים. יש להם
כדורים במקום כל דבר. במקום ארוחות־צהריים.
במקום עוגות. כשהם מתרגזים, הם
אוכלים כדורים. וכשהם עצובים, הם אוכלים
כדורים.
אומרים שהם זוג מן השמיים. הם שוקעים
איש בתורו במרה שחורה, והם מבינים איש
את רעותו כמו שאיש לא יכול להבין אותם.

״הוא הגיע ! הוא הגיע התפרצה אחות,
סילבי שחורה ומבריקה, והשיניים שלו כל־כך לבנות
וחזקות, והוא מחייך אל כולם חיוך
כל־כך יפה. אוי, כמה שהוא נהדר ! כמה
שהוא בריא ! ״
מה גרם לו לדיין להפוך את בית־החולים
אסותא לתהלוכת־המונים נלהבת? החולים
לא ידעו. רק רחש קל שעבר הודיע שהוא
צועד עם כל הפמלייה הגדולה שלו לעבר
חולת האולקוס.

סמוקה מהתרנשות, אל חדרה של סילכי
קשת, העוברת מחלת אולקוס קשה בבית־החולים
.״הוא מתקרב הנה.״
״מה זאת אומרת?״ שאלה סילבי ,״אולי
אני לא רוצה לקבל אותו?״
בכל אופן הוא הגיע, והיא קיבלה אותו.
הם ישבו יחד בחדר במשך עשרים דקות,
ואז הוא אסף שוב את הפמלייה שלו, ועבר
שוב, בדרך חזרה, את תהלוכת־הניצחון שלו,
בבית־החולים. וכך הוא הוכיח שלא היה
איכפת לו, בכלל לא היה איכפת לו, מה
היא כתבה עליו בשעתו. כזד, הוא.
נעמי ודודות היו שם רק מיספר מצומצם של
ידידים, שלא קילקלו את האווירה המשפחתית.
אפילו הכלה, בשימלת הבז׳ שלה,
נראתה נמו הקרובה של עצמה.
מיד לאחר החתונה נסע הזוג הצעיר ל־ירח־דבש
בטבריה, וכזי לא לקלקל את הנוף
הם יחזרו משם ישר ליפו, לבית־אבן חדש,
מול הים.
אחרי החתונה תמשין נעמי שמר לכתוב
שירים, וחוץ מזה תתעסק קצת בפסקי בעלה.
היא תעזור לו להוציא ספר, הנמצא
אצלו זמן רב, ושלא הצליח עד נה לסיימו.

הידידה החדשה
בעוד חוד ש עו מדת להגיע ארצה י שראלית
צעירה, יפה, ח מוד ה, נערה ערה, מלאת-
חיים, ויאשת־שיחה נלהבת ונרגשת.
כאן, בארץ, עוד לא יודעים מי היא, אם
ני בקרוב יידעו. אבל בחוץ־לארץ יש לה
הרבה חברים, וכולם יודעים למה היא נוספ ת
לארץ־ישראל.
אמרו לה שלא כדאי לה. שבשביל שיי
קה לוי, הגשש החיוזר, היא היתה סתם
הרפתקה. שהוא מסתובב עם כל מיני נשים,
שלא תיקח או תו ברצינות.
אבל היא, מהרגע הרא שון ידעה שזה
רציני. הוא אמר לה. אמרו לה שהוא נ שוי,
שהוא לא יתגרש מאשתו. אבל היא ידעה
שהוא כן יתגרש ממנה. אין היא ידעה?
הוא אמר לה. והיא האמינה לו.
ואכן, הוא חזר ארצה, הוא התגרש מא
שתו, ובחוד ש הבא עו מדת להגיע ארצה
ידידתו החדשה.

ויולט

דווקא כן ב שבת

שייקח

מה רוצים לראות כל התיירים, הבאים לארץ! רוצים לראות את החרמון, ואת
הגדה, ואת המקומות הקדושים, ואת דיין.
פל התיירים רוצים, אבל תיירות חשובות גם מגיעות לזה.
עובדה. מלינה מרקורי ג אה ארצה. ראתה מה שיש לראות באן, ואחר־כך
התחילה לחפש את ידידתה מימי היותה אזרחית יוונית, את יעד דיין.
אבל יעל לא בארץ, ולפן הסתפקה מלינה באביה.
ביום השבת היא הוזמנה לווילה שלו בצהלה, ראתה את כל העתיקות שלו,
נפגשה עם אשתו, בילתה שם חצי יום, יחד עם בעלה, ויצאה משם שמחה ומאושרת.
ואומרים שיותר שמח ויותר מאושר ממנה היה דיין עצמו.׳

^יזו ה ת פר קו ת!
לא יודעת למה לא מרגישים את זה כל ימות השנה, אבל מסתבר
שבמדינה הזאת יש המון אנשים שיש להם עודף מרץ, והם לא
יודעים מה לעשות איתו. אלה הם דווקא בני המעמדות המדוכאים
במדינה — הארכיטקטים, עורכי־הדין והרופאים.
הם מתאפקים כל השנה עד שמגיע פורים, ואז הם לא יכולים
יותר. הם מוכרחים להתפרק. הם עושים את זה בנשף שהפך כבר
למסורת, נשף עודף מרץ.
לנשף עצמו רק מעטים מאוד מגיעים עם עודף מרץ, מפני שאת
כל המרץ שלהם הם מבזבזים בלהשיג כרטיסים לנשף.
האשה המארגנת את הריפוי־בעיסוק הזה היא אשת־החברה אלה
שאג. לפי המסורת של השנים האחרונות נערך הנשף במלון רמת־אביב.
אבל השנה הסתבר שיש עודפים גדולים של אנשים עם עודף

מרץ, ולכן היו צריכים להעביר את הנשף למלון הילטון.
כדי שאף אחד בלתי־מוכר לא יסתנן לנשף, ניצבה אלה שאג
עצמה ליד פתח האולם, וזיהתה את כל המוזמנים לפי התחפושות
המוכרות שלהם. התחפושת המוצלחת ביותר היתה של אדם שהופיע
בתור מוטה גור, משחרר ירושלים ומושל רצועת־עזה. אבל
האיש לא קיבל את הפרס. הסתבר כי היה זה מוטה גור עצמו,
היחידי שבא לנשף בלתי מחופש.
במקום זה חילקו פרס לזוג הרקדנים המוצלח ביותר. אבל המוזמנים
טענו, שנתנו להם את הפרס לא רק בשביל הריקוד אלא בגלל
הייחוס. היו אלה שאול חומסקי, זה שנשיא המדינה זלמן
שז״ר הוא דוד אמיתי שלו, והאופנאית רחל ברזיל, זו שהדוד
האמיתי שלה הוא מזכיר ההסתדרות ראובן ברקת.

האיש בתחתונים
הגבר היפהפה המופיע לאחרונה במודעות
הפירסומת בעיתונים, כשהוא לובש תחתונים
בלבד לגופו, גורס דפיקות־לב מוגברות
לצעירות רבות בישראל. הם רואות אותו
נוסע ברחובות תל־אביב במכונית ספורט
שחורה עם מספר אנגלי ומזהות אותו עס
האיש בתחתונים במודעות.
אלה שהצליחו לגלות את זהותו מצאו
שזהו טוני שולטי 26 שהיה שחקן טלביזיה
בריטי ואחד מהצעירים המבוקשים
בשוק החתיכות האנגלי. לאחרונה, אחרי
רומן סוער עם דוגמנית בריטית, העתיק
טוני את תחום פעילותו לישראל. נערות
הדיסקוטקיס, המתות לפנים חדשות, כבר
החלו במאמצים למשוך את תשומת־ליבו.
מה שאף אחת מהן טרם הצליחה לגלות:
האס הוא רווק, נשוי או גרוש?

קולנוע
סרס ,

מתת יקח אותם שם. בחיק הטבע• בתוך
היער הקדום. הנוף האגדתי.
זוהי אגדה פיוטית ויפה, עם מוסר־השכל
האומר שאין בחיים אגדות פי־טיות ויפות,
עם שחקן מצויין (סומי ברגרן) ושחקנית
יפהפיה, וצבעים נפלאים.

אין אגשים מאושרים אלווירה מדינן (בקרוב: פאר, תל־ואביב;
שוודיה) — החיים אפורים. קשים.
מלאי התחייבויות. עבודה באיזה משרד
אפור ביום. פגישות עם ידידים בדירה
מכוערת בערב. האשד, עם הצרות שלה
בלילה, ואין פלא שרוצים לברוח. ואיפה
בורחים, אם לא בקולנוע? ולאן בורחים,
אם לא לאיזה מקום שאין בו כל מה שיש
כאן?
אין בתים. אין משרדים. רק נוף. טבע.
למה חוגקזם?
החונק מבוסטון(תל־אביב, תל־אביב ;
ארצות־הברית) השגיאה היא קודם כל לחשוב
שסיפור על חונק, שרצח שלוש־עשרה
נשים, ראוי לסרט דוקומנטארי.
בשביל מה? מלחמות, מאו־עות היסטוריים
בעלי־חשיבות, חיי אנשים במקומות
במדינה ותמונה נופלת מהקיר. וזה נורא מצחיק.
איזו בדיחה נהדרת. המים יורדים בביתר,שימוש.
חה. חה. חה• חה.
לא הכל אורך חצי שעה. יש דברים שאורכים
דקה. אבל אפשר לראות חצי שעד,
לפני זה שהם עומ-ים לבוא. למשל, כשפיטר
סלרם, ההודי השלומיאל, מתיישב במסיבה
המהודרת ליד הדלת, וברור שבעוד כמה
דקות הדלת תיפתח והוא יפול. אז הדלת
נפתחת באמת. ודוא, מצחיק נורא, נופל.
לא כל דבר רואים חצי שעה לפני זד,
שהוא עומד לבוא -יש דברים שכבר במשך
עשרים שנה יודעים שהם יבואו. כי הם
ישנם בכל קומדיה. למשל, המלצר המגיש
משקאות ושותה בסתר, כל פעם שאיש לא
רואה. או האבן שנופלת מהתיקרה של הקימה
השנייה, על מישהו בקומה הראשונה.
המסיבה זהו אוסף של כל הסלפטטיקים
שנעשו בתולדות הקומדיה. המיוחד שבהם
כאן הוא, שהם עשויים בצורה גרועה. מופיע
בו האידיוט רקלאסי של הקומדיה. רק
שהמיוחד לה כאן, זה שהוא באמת אידיוט.
אידיוט אמיתי. בלי הומור. בלי טעם. בלי

ריח.

שוד מרת ק
חגורת המקשועניס של מקריין

פיה דגמארק כ״אלווירה מדינן״
בעיקר שלא רואים את החברה
ירק. ועם מי בורחים, אם לא עם הפילגש,
שהיא סמל האהבה היפה, החופשיה חסרת
ההתחייבויות, שאינה באה על מימושה אף
פעם, ובגלל זה נשארת כל־כך יפה י
אלווירה נזדיגן אינו דומה לכל סירטי
האושר, הממלאים עכשיו את ליבות הקהל.
הוא לא נותן הרפתקה יפה, המעלה געגועים,
למרות שיודעים מה יהיה סופה.
זו אגדה, המתרחשת במקום אחר. בזמן
אחר, ובתור אגדה מותר לה להביא את
הדברים עד סופם, וזוהי גדולתו של הסרט,
מלבד מעלותיו האחרות.
האהבה של אלווירה, רקדנית התבל, והקצין
הצעיר סיקסטן, אינה מתרדשת בפארק
הלאומי, בין השעות שלוש לחמש,
כשהאשה ישנה. זוהי אהבה מוחלטת. היא
מתרחשת ביער נידח, בין כפרים רחוקים,
אליהם ברח הזוג, שהחליט לעזוב הכל. את
הארץ, את העבודה, את כל ההתחייבויות,
את הכל.
ביער, כשסיקססן קורע את המדים שלו,
הדבורים מזמזמות, הציפורים מפצפית,
ויער קסום, בצבעים קורעי לב, ומוצארט,
מאי שם, והשיער הבלונדי הארוך של אל־ווירה
(פיה דגמארק) ,שם ביער אין שום
דבר מלבד האושר של השניים. ההיים מא־חורנית.
החברה מאחורנית. הצבא. העבודה•
הכל נעלם. האושר והאהבה שלמים
ומוחלטים.
עכשיו מה קורה י בני־אדם הר־ צריכים
להתקיים ממשהו. צריכים לעבוד. החברה
שברחו ממנה הרי קיימת. וכך האושר,
שהיה כל־כך מוחלט ואינסופי, הופך לספירת
מטבעות שנותרו, והזכרונות על האשד״ אישם,
והילדים שנותרו ללא אבא, חודרים בכוח
לתוך הנוף הנפלא והשקט.
ובסוף, היער, שהיה הסמל •המיסגרת
של האושר האינסופי, משמש כמקום למצוא
בו תותי בר, כדי לאכול אותם ולא
לגווע ברעב, היער כאילו מתנקם באוהבים
ונותן להם את מה שלא ביקשו. הם ביקשו
פרפרים, ועלי שלכת. והוא נותן להם
אוכל, שאי־אפשר לחיות בלעדיו.
כיוון שזו אגדה (אומנם היא מבוססת
על מעשה שקרה לפני הרבה,־הרבה שנים)
לא קשה לפתור אותה. הגיבורים אינם חייבים
לשוב למקום ממנו ברחו. הם יכולים
להישאר ביער, לרדוף אחרי פרפרים, וה
נידחים,
הקמת מדינה, כל זד, ראוי להיראות
שוב ושוב, בדיוק כפי שקרה, אבל
מר. החשיבות כשיחזור מדוייק של שלוש־עשרה
מיקרי־רצח ז
הסרט, שנעשה על פי ספר על אותו נושא,
עושה באמת רושם: אמן ואותנטי.
פעולות המשטרה, המחפשת לשווא את החונק,
מתוארות במין דייקנות היוצרת
אמון. ויש תיאור מעניין של הרדיפות אחרי
כל מיני סוטי־מין, עלייה על עקבות לא־נכונים,
חיפושים חסרי־תוחלה בעיר ענקית,
מלאה מטורפים, המסוגלים לרצוח. ונשים
בודדות, הזקוקות לכל מיני שירותים דחו־:
פים, כמו תיקון אמבטיה או גז, ומוכנה
לשם כך להירצח.
מה שפחות משכנע ופחות דוקומנטארי
הוא תיאור הרוצח, המתגלד לקראת הסוף
כדמותו של טוני קורטיס •סובל מסכיזו־פרנייה
ומווידוי ארוך ומגוחך.
יש סרטים טובים על רוצחים, כמו העיר
מחפשת רוצח. החונק מבוסטון לא שייך
לא לאלה ולא לאלה, למרוח שהוא מותח
ומעניין.

(אסתר, תל־אביב; ארצות־הברית) הכושי
(ג׳ים בראו!) נכנם למכון איגרוף. מכה את
המומחה לאיגרו־י יורה במומחה לאקדחים•
שובר מכוג־ת של מומחה מכוניות.
סוגר בתא־אטום מומחה לפתיחת תאים
אטומים, וכך הוא יוצר לעצמו צוות מושלם
לביצוע שוד מושלם.
השוד נערך באיצטדיון, בעיצומה של
תחרות רוגבי, כשהכסף זורם לקופות יחד
עם הקהל. והבעיות מתחילות כמובן רק
אחר־כך, כשהצנדרה מכריחה את הפושעים
לבוא על עונשב, והקהל דווקא רוצה את
ההיפר.
זה סרט מרתק. על שוד מרתק. לקראת
הסוף יש בו כמד. פגמים הגיוניים, אבל
המתח מחזיק מעמד כל הזמן.

.ישראל

פודיס ישן

הקולנוע הולך וחודר לחיי־הבידור ולחיים
בכלל, ואב פעם הקהל, המחפש לחם
ושעשועים, היה מסתפק בערבי־בידור עם
אומנים פופולאריס ושירים משמחי־לב, היום
הוא רוצה לראות בכל מופע ציבורי
גם קולנוע.

דרכי חיים בודד ברחוב העשירים בית־הקפה של שלמה רוזול־ו, ואדי סא־ליב,
חיפה• השעה עשר בלילה. ביום ה־8
ביולי . 1959
מתוך ניידת משטרה שנעצרה בחריקת־בלמים
מול פתח בית־הקפה קרא סמל־ראשון
אשר גולדברג :״עקיבא, תעלה על
הניידת !״ יעקב עקיבא אלקריף, סבל בנמל.
חיפה, היה במצב־רוח מלחמתי. הוא גס
היה שיבור. שני בקבוקי קוניאק שהסיח
בניידת היו תשובתו. השומרים פתחו עליו
באש — והציתו את המרד בשכונת המרוקאים,
הפנו את אלקריף למשותק בחצי גופו
התחתון לכל ימי חייו.
לאחר שנים אחדות בבתי־חולים, בהם
בית־החולים לחולי־נפש בבאר־שבע, אליו
הוכנס כתגובה למאבקו על תביעותיו לפיצויים,
שוחרר אלקריף וחזר לוואדי טאליב.
אך לא לזמן רב. אחד הדברים שהצליח
בכל זאת להשיג היה דיור, אנושי יותר
מד,כוך שבו חי עד אז. הוא קיבל דירה
בהדר־הכרמל, ברחוב גאולה ,48 עם כניסה
ניפרדת בחצר האחורית.
סכיכה שד אינטליגנטים. החודש
חזר עקיבא אלקריף לחדשות. היה זה כאשר
ניסה להשליך את עצמו מתחת לגלגלי
אוטובוס, אשר עבר סמוך לדירתו ברחוב
גאולה.
״נמאס לי מהכל !״ התייפח השבוע, בשבתו
על כיטא־הנכים בדירתו ,״אין לי
חשמל, אין לי מים, אין לי עזרה סוציאלית,
ואת התמיכה שלי 260 ,ל״י לחודש,
לא שולחים לי בכלל כבר ארבעה חודשים.״
אלקריף ( )50 רוצה לחיות, אבל לא ברחוב
גאולה :״פה זה סביבה של אינטליגנטים
— רופאים, עורכי־דינים, שופטים,
עשירים. אני רוצה בית קטן ליד הספרדים
שלי. הספרדים שלי עוזרים לי. אפילו אני
אמות — אמות לידם.״
דירתו של אלקריף כוללת שני חדרים,
מיטבח קטן ושירותים. אבל הוא עושה את
צרכיו בבקבוקים הניצבים מתחת למיטתו.
הבית מזוהם, קורי־עכביש בפינות החדר.
חשמל — אין .״אין לי כסף לשלם עבור
החשמל,״ סיפר בזעם ,״אמרתי לחברת החשמל:
תיקחו מהקופה של המדינה כסף.
אל תיקחו מבן־אדם רזה, תיקחו מבן־אדם
האידיוט המסיבה המשגעת (סינרמה, תל־אביב
; ארצות־הברית) פיטר סלרס צריך;
פיפי. לא נורא. זה לא ב־שה. אבל הוא
באמת לא מתבייש, ובמשך עשרים רגע
רצופים הוא מראה לקהל איך זה קורה
לו. הוא מניח רגל ימין על רגל שמאל,
ואחר־כך רגל שמאל על רגל ימין, הוא
עושה פרצוף של תרנגולת שחוטה והוא
לא צריך להתאמץ לשם כך זד, נראה אצלו
די טיבעי, הוא מניח שוב את רגל ימין על
שמאל. הוא מסתובב עם חגב לקהל. הוא
מניח עוד פעם רגל על רגל. ולזה קוראים
בארצות־הברית סאטירה חב־תית חריפה.
חוץ מהקטע המצחיק הזד, של הסאטירה
החברתית החריפה על פיטר סלרס המשתוקק
לעשות את צרכיו, יש בסרט קטעים
פחות מצחיקים.
למשל, כשבמשך חצי שעה הוא מתעסק
בבית השימוש, לאחר שהוא כבר הגיע לשם,
סוף־סוף, ואפשר היה לחשוב שהעניין יסתיים
בזה. לא. הוא מוריד את המים. והם
לא יורדים. הוא פותח את המכשיר. ובודק.
אז יורדים יותר מדי מים. הוא לוקח נייר-
טואלט, והניידטואלט מתגלגל על ר,ריצפה.

נכה אלקריץ* בכיתו
לפחות לא רואים את הליכלוך
וכך, לקראת פורים, מוציאים מהארכיונים
את כל הפרטים על הנושא, ובערב גדול
שעורך דני דגן בהיכל התרבות הם יוקרנו,
לצידם של רבקה מיכאלי וכל מיני אטרקציות
אחרות.
מה יש בס־טים הישנים הללו? יש שם
פורים, כפי שד,סבים והסבתות מספרים
עליו, עם עדלא־דעות, ושתייה כדת, ומלכות
אסתר, חגים שמחים עם סוסים, וכובעי
נשים מצחיקיב, וכל מיני דברים שהיו
מודמים אז, והם מצחיקים היום.

שמן !״ לכן מואר ביתו באורם הקלוש של
נרות .״לפחות ככה אני לא רואה את ה־ליכלוך.
תראה את הבית — הכל זבל, מלוכלך,
ואני בעצמי לא התרחצתי כבר שלו יסד.
חודשים.״
150ל ״י למוניות. את ביתו עוזב
אלקריף פעמיים ביום, בבוקר ובערב .״אני
הולך בשביל לדבר עם המרוקאים שלי, כדי
לשכוח את המחלה שלי. אני חצי עוף !״
לדבריו, הוא מוציא 150ל״י בחודש רק על
(חמשד ב ע מו ד )28

טחון. להרגיש שהוא רצוי, ונדרש.
אבל מכל הנשים, מי שהיתר, חשובה לו
ביותר, היתד, אסתר. אם הוא רצה להצליח
אצל כל הנשים בעולם, אצלה הוא רצה
להצליח יותר מאצל כולן. אם הוא רצה
שכולן תאהבנה אותו, הוא רצה שהיא תאהב
אותו יותר מכולן. הוא רצה אותה בגלל
שהוא אהב אותה, והוא רצה אותה בגלל
שהיא הביאה לו את ההצלחה, ויחד איתר,
הוא הסתובב בכל העולם, וכל העולם התפעל
משניהם ביחד, בתור זוג.
זה בא פתאום. מספר פעמים היא איימה
להתגרש ממנו, ולא עשתה את זה. היא לא
יכלה לסבול את הבגידות שלו, למרות שהוא
הסביר לה כמה שהן בלתי־חשובות,
וככל שהקהל אהב אותה יותר, כך חברתו
נעשתה קשה לה יותר.
חברות תקליטים היו מוכנות להפיץ את
תקליטיה בכל העולם, אבל הן לא רצו
אותו. בעלי אולמות ואמרגנים היו מוכנים
לעשות לה מסעות בכל הערים הגדולות,

* היא התאהבה בישראלי בשווייץ
1מאסו דה בגידותיו שוו בעדה
* 1זבות ההסוסה תבעה.. :וק או 11־
הם• עד כר, הם מכרו בעולם כעשרה מיליון
תקליטים של שיריהם.
כל שמועה על פרידה ביניהם היתד, עלולה
להוות מכת־מוות לעסקי־הזהב שלהם.
על כן מיהרו להכחיש בזעף ובזעם כל
אפשרות שהם ייפרדו ביום מן הימים. רק
לפני ימים מספר, בעת סיורם בגרמניה,
הם עוד הוסיפו להלעיט את העתונות הגרמנית
בהמון סיפורים מצולמים איך שהם

לעסקי קלפים וקלפנות, שקע במרה שחורה,
ויום אחד מצאו אותו תלוי, בחדרו.
עכשיו הוא איים עליה שיעשה אותו הדבר,
והיא נבהלה, ודחתה את הפרידה.
עוד לפני מספר שבועות היא נסעה להוליווד,
כדי לחתום על חוזה לסרט והוא
נסע איתר״ שמא יימצא גם לו תפקיד לצידה.
לא נמצא לו שום תפקיד, והפעם
היא לא רצתה להחנות את השתתפותה ב־

79107 070)00
׳0 1 7 1 9

סתר עופרים, החלק המפורסם מ־תוך
צמד העופרים, התאהבה בסטודנט
ישראלי הלומד בשווייץ.
בהתחלה זו לא היתד, אהבה. זה היה מין
רומן חביב. היא באה בערבים, כשלא עבדה,
לדירתו הקטנה. הם יצאו לאכול יחד במסעדות.
טיילו אחרי־הצהריים על שפת האגמים.
הכל היה נחמד ויפה, כמו גבינה
שוויצרית.
אבל עבר זמן, וככל שהאהבה נעשתה
חזקה יותר, היא נעשתה גם אומללה יותר.
הסטודנט רצה שאסתר תישאר איתו יותר
ויותר. הוא וצד, שהיא תישאר איתו גם
בלילות, גם בימים. הוא רצה אותה בשבילו.
בלי לחלק אותה עם אחרים.
אסתר התלבטה הרבה. היא אהבה את הסטודנט,
אבל היא היתד, גם קשורה אל
בעלה, והיא לא יכלה להחליט את מי לעזוב
למען השני. וכשהיא החליטה, ובאה אל
הסטודנט ואמרה לו :״החלטתי לעזוב אותך.
אני חוזרת אל בעלי,״ הוא אמר לה שהוא
יתאבד. הוא לא יוכל לשאת את זה, הסביר
כשדמעות בעיניו.
ואז היא באה אל אבי, סיפרה לו את כל
הסיפור, ואמרה לו שהיא חושבת שהסטודנט
זקוק לה יותר ממנו. היא פוחדת שהוא
יתאבד. אבי אמר לה תיכף ומיד :״אם
תעזבי אותי אני אתאבד. אני לא אוכל
לשאת את זה.״
משתי אפשרויות ההתאבדויות הללו הוא
החליטה לבחור את זו של הסטודנט. היא
עזבה אותו, חזרה אל בעלה. לאחר משבר
קשה התגבר הסטודנט והמשיך בלימודיו.

מלך החתיכות

* ה היה לפני זמן מה. היום החליטה
( אסתר שוב לעזוב את בעלה, והפעם באופן
מוחלט וסופי, וכל איומי ההתאבדות
שלו אינם מרככים את ליבה. הגירושין יתקיימו
בימים הקרובים.
אבי עופרים היה תמיד מלך החתיכות
של אירופה. עם השיער הארוך שלו, עם
חולצות הדנטלים שלו, עם המראה שלו,
שהלך ונעשה יותר ויותר גברי, הוא שיגע
את המין הנשי, והפיל חללות חללות בכל
מסעותיו.
הוא עצמו אף פעם לא התרגש מזה באופן
מיוחד. הוא היה זקוק לנשים, אבל
בעיקר הוא היה זקוק לספר אודותן אחר-
כך. הוא היה זקוק להן כדי להתמלא בי-

.בלסוב מהעובד׳

יי פריסת־השלום האחרונה
המאוחדים
מר,עופרים
הגיעה לידידיהם בישראל רק לפני שבועות מספר, בצורת גלויה
אבל בלעדיו. וככל שרצו אותה יותר, כך
היא רצתה אותו פחות. הוא נהנה מההצלחה
שלה, ועשה את זה ערבים שלמים במקומות
אחרים, בחברת נשים אחרות.
השמועות על החתול השחור העובר מפעם
לפעם בין שני בני־הזוג לא נשארו
בחדר־ר,מיטות שלהם. מדי פעם הן דלפו
החוצה. עתוני רכילות גרמניים ניפחו כל
תקרית בין השניים ובכותרות־ענק שאלו
״האם ייפרדו העופרים?״ כאילו הם היו
השאח הפרסי או מלכת בלגיה. אבל מיליוני
אנשים באירופה התעניינו בהם באותה מידה
כמו בזוגות המלכותיים, המספקים את הכותרות
הקבועות לעתוני הרכילות.
שום צמד זמר לא הצליח באירופה כשם
שהצליחו הם. שום זמר לא גרף באירופה
כל־כך הרבה כסף ותקליטי־זהב כמו שעשו

צבעונית יפהפיה, בה 1ראו אסתר ואבי עופרים מצולמים בצילום
צבעוני מאחורי זכוכית בדולח, עליה נרשם בעברית :״כל טוב
מהעופרים.״ השבוע אושרו סופית השמועות על גירושיהם הקרובים.

מאושרים ואיך שהם לא יכולים האחד בלי
השניה, ואיך שהם אף פעם לא יבגדו זה
בזו.

״אעשה מה
שעשה אבא!״
1פני זמן דא רב היא החליטה ל/היפרד
ממנו. אבל כמו בתקופת הסטודנט,
הוא איים שוב בהתאבדות, וכשהיא
לא האמינה לו הוא אמר לה :״אני אעשה
מה שאבא שלי עשה. אני לא רוצה לחיות.
נמאס לי.״
וזה הפחיד אותה. משום שלפני הרבה
שנים, כשהוא חי בחיפה העילית והיא חיה
בחיפה העילית, נכנס אביו לחובות, נכנם

השתתפותו. הם משכו את הפרידה עו
ימים ושבועות, והשבוע באופן פתאומי הח
ליטר, אסתר שהיא לא יכולה יותר.
כשהיא הודיעה לו על החלטתה, הר
התחיל לבכות. הוא השתכר. הוא אמר לה
״את הורגת אותי. אני לא רוצה לחיוו
יותר. הסוף שלי יהיה כמו הסוף של אבי
נמאס לי.״
אבל הפעם זה לא עזר. השבוע הוריו
האמרגן של הזוג, וולגנג היינהוזר, שהו
פעתם בשבת, בבון, היא ההופעה האתרוג!
שלהם. סידרת קונצרטים שהם עמדו לערון
באנגליה התבטלה. מיד לאחר הגירושין הי!
תיסע להוליזזד, והוא יסע ללונדון להפיי
סידרת תוכניות בידור.
״הוא יתגבר,״ היא אומרת ,״הוא יותו
מדי מפורסם בשביל להגשים את איומיו.׳

*סססס סססססססססססססססססססססססםסססססססססססססססססססס?
שוב החמצת את ההזדמנות הגדולה שאם
יש לן בעיות, נסה לחסל אותך, בזו
התגלגלה לידך כפרי בשל, ואשר דחית
אחר זו, באמצע השבוע או בתחילת השבוע
אותה בלי לשקול פע״
הבא.
אל תתייאש, נם
מיים. אתה בסך־הכל
אם תיתקל בצרות רציבשר-ודם,ולכן
אל תגניות,
כי זהו שבוע בו
זים בערן כוחותיך.
יסתדר הכל לטובה, אם
קח את עצמך בידיים,
תתחשב בידידין הקרוהקפד
על תיכנון לבים
ואלה אשר איתס
טווח בינוני וארון,
אתה בא במגע. רסך את
היזהר מאמירת והתלהבותן
ההולכת וגו22ב
אוגיסט -
עשיית שטויות, ואל
ברת. השתדל להישאר
: 1 21מרס -
22בספטמבר
: 1 20אפריל
תזניח את חברין —
מאופק. בת טלה: הי־הם

סומכים עלין. בת
שבוע תזכי בסכום כסף
בתולה: אל תידחי בילוי עם גבר מסויים.
לא גדול, אשר יגיע אליין ממקור בלתי־צפוי.

נתווה

11 ונ!ן!

הגעגועים למצב בפי שהיה בעבר — גוברים.
מוטב, אם־כן, שתדאג להרבה זמן
פנוי, תבלה הרבה, ותנצל
את בל האפשרויות
הגלומות במצב
החדש. אל תחשוב על
נסיגה, כי אחורה לא
תוכל ללכת. הידידות
האפלטונית עם הגבר
המבוגר שתפגשי, עשו-
ז : 1 2אפריל | -ייה לשנות הרבה ב-
סן: במאי
מעיד חייך. לכן זיכרי
להיזהר מגלישה לפסים
רומנטיים. ליבשי בגדים ססגוניים.

שווו

מריבה משפחתית, שהחלה לפני זמן רב,
תפרוץ השבוע שוב, לאחר תקופת רגיעה
ארוכה. הפעל את כל כישרונותין כדי להשקיטה,
כי היא עלולה להביא לתוצאות מבחינת הרות ־ אסון
חומרית ומבחינה ריג־שית.
גם בשטח העסקים
תיזדקק השבוע למלוא
כוחן. שקול עשר פע-
מיס לפני שתעשה את
הצעד המכריע. אל תהסס
להתייעץ עם אדם
מבוגר ממן ; זה לא
21נ מ <>י ־
20 ביו וני
יוריד מכבודו, כי־אם
להיפן. הקפידי לא ל־צאת
מהבית ביום שישי בלילה ומוצאי־שבת.

!1אומין[

ן!אזנ״ן ן

השפעתו של אדם מוכר — אם־כי לאו•
דווקא ידיד קרוב או דמות נע-צת —
תיגבר בשבועיים הקרובים, ותביא להש4

פעה •ברוכה על חיין.
אם אתה רוצה בכן
באמת, מוכן ומסוגל
לשאת זעזועים ניכרים,
זה יביא אותן לפית-
חה של תקופח חדשה,
פוריה יותר ונבונה יותר•
במישור חיי-ה-
אהבה, הגיעה השעה 22באוייטונר .
22ב פו בלי נ ר
לצאת מסבן הדימיו-
נות בחם אתה שוגה.
הייה מציאותי, ואל תחלום על דברים
שמעל לכוחן ושאינן יכול להשיגם.

ען ןו1

( 2בנובמבר -

במאמץ קטן תוכלי לצאת מהסבן ה כספי
אליו נקלעת, סרטנית. שבי בסבלנות
ותכנני את תקציבן
למשן חצי״השנה
הקרובה. אם לא תעשי
זאת, או תעשי
זאת כלאחר-יד, את
עלולה לעמוד בפני
מצב מבין כבר ביום
שני הקרוב. השבוע
עלין להיוועץ עם מי21
ביו ני -
20 ביו לי
שהו, לפני כל החלטה
שתקבל. השבוע יהיה
שבוע מצויין לקשירת יחסים רומנטיים.

חשבת שכן יהיה וכרגיל
צדקת: תקבל את
ההסכמה או את המינוי
לו ציפית. יחד עם זאת,
הצרות בעבודתן מגיעות
לשיא, ואתה אינן
יודע כיצד להתחמק מאחריות.
אל תתחמק,
מוטב לקבל את הצרות
כמו שהן מלהסתבן.

אתה מבולבל יותר מ־כרגיל,
בזמן האחרון.
מה קורה איתן ן לו
רק השקעת מעט תשו-
מת-לב בענייגין, במקום
אינטריגות וחצ-
אי״אמת, היית נחלץ
בכבוד. השקט המדומה
האופף אותן, גורם
לן לחשוב כי הלה, חלפה סערה

סוס

צו־קריאה למילואים לא ישבש את תוכ־
:יותין ; אם התכוננת לקראתו, בקפדנות
!רגילה שלך. נסה לנצל
!ת תקופת היציאה מה־כמה
פיגרה
לטובת
ושאים אשר בדרן־כלל
ותה נוהג להזניח. מרי־
:ת קלה עלולה לקלקל
וכל. ולמוטט בבת־אחת
21 ביו לי ־
:ניין עצום שהקדשת
21באוגוסט
ו המון ממירצן. לכן
וייר, זהיר, סלחן וותרן.
ביאה: שיפור ניכר ב־
•צבן יחול ביום חמישי. ליבשי ירוק־בהיר.

הדמיון והמקוריות הם שהביאו לן את הצלחתן
המקורית, והם חייבים לשמש נר
לרגלין. אם תדע להשתמש
בזית, הרבה יותר
מן הזהירות התיכנון
הקפדני, אתה עתיד
לזכות בהצלחות רבות
נוספות• רכישות ציוד
וחומרים הדרושים לך
לצורכי עבודתן או תח־
23בספטמבר ־ ביבן כדאיות מאוד בתחילת
השבוע הבא אן
;2 1באוקטובר
היזהר מלהיסחף בקדי
חת־קניות וקנה רק את ההכרחי עבורן.

20ביגואר ־
8ובפב רו א ר

ז 2בדצמבר -
סו בינואר

אל תהסס לעשות את
הצעד המכריע. בייש־נותן
היא בסוברין. לכן
השתדל להתגבר על חוסי
־ הביטח־ן ־ העצמי
שלך, והייה נועז. כל
פעולה בכיוין זח רק
תביא לן הצלחה, ואפ־שרויות־פז
לנצל את
כישרונותין הרדומים.

אין זה השבוע הנוח להתקשרויות ביותר

עיסקיות לטווח רחוק,
או לצעדים
פינאנסיים בו?( האדם נועזים.
בטחת לאחרונה יאכזב
אותן. זה ילמד
אותן לא לסמון על
חוש השיפוט שלן יו 10 1בפב רו א ר ־
־ ,ב-ירס
תר מדי, ולהעדיף

עיצת נבונים ממך, או
כאלה המכירים את המצב טוב יותר.

וניס

הצהרות פוליטיות

אנשים

הקצוצה והזהירם :״אם תמצצו
תהיה לכם אצבע כמו שלי.״

מת קרה

דגל אדום

בהלווייה ד

לקלמק קי!

אחד האישים עמ שן תשומת־לב מיוחדת

בהלוויית לוי אשכול היד, משה דיין.
הוא הגיע יחד עם השרים האחרים לרחבת
הכנסת, בלוויית אשתו רות. ברגע שהחל
הנשיא זלמן ש־ ״ד נואם את נאום־ההס־פד,
זז דיין ממקומו, ניגש למעקה נמוך
וניסה להישען על־ו. כשמצא שזה אינו
אפשרי, ניגש אי תורן הדגל, הפנה את
גבו לשמש (ולנשיא) ונישען על התורן עד
צאת מסע־ההלווייד, בבית־הקברות לא עמו
בין שאר השרי* אלא במרחק־מה מן הקבר
* .חדי־מבט שמו־לב לתכונה מסויי־מת
בעת התלוויירה במקום צדדי הותקן
טלפון־שדה. באמצע הטכס נקרא אלוף
פיקוד־המרכז רהכעם (״גנדי״) זאכי,
אל הטלפון והקש ב להודעה. הוא שיסע
את המותח ואמר לו :״תקצר!״ אחר־פך
נקרא לאותו טלש־ שלישו של הרמטכ״ל
חיים בר*לכ, ואחר־כן־ שלישו של שר־הביטחון
# .ב־־ד אל בית־הקברות נסע
אבא אכן באוטובוס, כמו שאר המשתתפים.
הוא ניצל את הזמן כדי להסביר
את המצב בארץ לאחד האורחים — בספרבמצב
לא נעים מצאו
דית שוטפת.
את עצמם עורכי תצהרון ידיעות אחרונות
ביום מותו של אשכול. באחד מעמודיו
הפנימיים של הגליון בו התפרסמה הידיעה
על פטירת אשכיל התפרסמה רשימה של
עורך־הדין שלמה בכורי, התומכת בהנהגה
הוותיקה- ,חת הכותרת ״למה להחליף
את אשכולי״ ובעמוד אחר הופיע
תיאור ראיונו של סגן־ראש־הממשלה יגאל
אלץ בבי. בי. לי ,.בו השיב אלון לאחת
השאלות :״אל תתייחסו ברצינות למחלתו
של אשכול. הוא ־חזור לעבודה בעוד כמה
ימים ערב ההלווייה ביקר הכתב הגלילי
של ידיעו־נ אחרונות, יחזקאל הכד
אירי, אצל רדד בן־גוריון במלון גלי־כינרת
בטבריה כדי לברר אם בכוונתו
להשתתף בהלוו־ית אשכול. הוא מצא את
ביג׳י שקוע בק־יאת גליון העולם הזה
האחרון. המאירי ביקש מבן־גוריון לדעת
מה האמת בידיעה שהתפרסמה בדף תשקיף
של אותו גיל־יז, בה נאמר כי עומדים
להציעו כח״ב לבל ימי חייו. הגיב על־כך
בן־גוריון :״הב־זדד הזה (אורי אבנרי) הוא
בחור טוב, אביב לידיעה הזאת אין כל
שחר.״ #עם כרתו של לוי אשכול נזכרו
ותיקי דגניה ב׳ באחד הסיפורים הקשורים
בימי בואו של אשכול לקבוצתם, שעל
חוף הכינרת: נדלדותו, שיחק אשכול ב־מכונת־הדיש
של אביו, בחווה חקלאית שהיתר,
לו באוקראינה. אירעה תאונה ואשכול
איבד אז אחת מאצבעות ידו הימנית.
כשבא לדמיה וראה את ילדי הגן מוצצים
אצבע, הציג בפניהם אשכול את אצבעו

אצבע,

מרוגזת ביותר היתד, השבוע רבקה
מיכאלי. במישאל שנערך יא מכבר בין
הנשים, נקבע בי רבקה היא אשר, הפופולארית
ביותר בארץ, ואילו גולדה מאיר
הגיעה רק למקום השני. התמרמרה רבקה:
״אז מדוע פנו מייד אל גולדה שתהיה
ראש־ממשלה, ולא פנו קודם אלי?״ כנקמה
מתכוננת רבקה לשדר בתוכניתה בראדיו
פיזמון היתולי ישן, הפותח במילים :״גולדה׳
הגידי לנו כן בנו של מועמד
אחר לראשות־הממשלה למד לאחרונה שלא
קל להיות בן. אבי דיין הוקף, בעת
הסרטת סרט׳ על־ידי מעריצים שביקשו
את חתימת ידו /ביניהם היה זקן שתבע:
״תחתום לי על פתק, כדי שאני אקבל
קיוסק!״ #פרטים על זהותו של אחד
מהחבלנים הערביים שתקפו את מטום אל־על
בציריך, נודעו השבוע. המדובר הוא
באיכרהים תאופיק, העצור בידי ה-
שוזייצים. לפי ההודעה הרשמית של, החזית
לשיחרור פלסטין, תאופיק הוא פליט מחיפה.
השבוע הסתבר כי תאופיק הוא
יליד הכפר ג׳פנה ליד ירושלים, ומעולם
לא היה בחיפה. אביו של תאופיק נהרג
בזמנו בעת שהאצ״ל הטמין פצצה שפוצצה
אגף במלון המלך דויד בירושלים בתקופת
המנדט. גופתו לא נמצאה במשך 13 יום.
רק כשפונו ההריסות גילו אותה. לדברי
קרוביו של איברהים תאופיק, נשבע אז
הילד, שהיה בן ,8״לנקום את נקמתו ביהודים.״
#ד״ר ג׳ורג׳ ממרין הוא
מרצה בכיר לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל־אביב.
חוץ מזה הוא גם עושה־צרות קבוע
לשילטונות האוניברסיטה. השבוע נסע ממרין,
יהד עם קבוצת מדענים מהאוניברסיטה,
לאפריקה המיזרחית. לפני שעלה למטוס
הספיק להשמיע הצהרה שתרגיז
בוודאי רבים :״אני נוסע ללמוד את האידיאולוגיה
והריעות הקדומות־הקדומות בארצות
המתפתחות. אני מתכונן לערוך מחקר
השוואתי על מוסר הג׳ונגל האפריקאי
לעומת זה של המימסד הישראלי הוא
הלך על קצות האצבעות. הוא הביט ימינה
ושמאלה• הוא הסתיר את פניו כשעבר ליד
חלון מואר. הוא: ראש מערכת תל־אביב
של הטלביזיה הישראלית, מוכיח סער.
המקום: חצרות הבתים בסביבת קפה כסית
ברחוב. דיזנגוף בתל־אביב. הסיבה: טוביה
נכנס לחדר־הנוחיות הבלתי־מואר של-נסית
— ישר לתוך שלולית־מים. התוצאה: מכנסים
רטובות לגמרי. ההסבר שנתן לאחת
השכנות ששאלה אותו למעשיו בחצרה:
״אני רוצה להגיע למכונית שלי, החונה
ברחוב הסמוך, בלי שיראו אותי. אם יראו
אותי, מה יחשבו עלי? בערב יבש כזה,
ואני כולי רטוב. לא יפה, נכון סוף־
סוף, גבירותי, יש מי שתציל אתכן. איך?

מרקורי מנשקת לחנה מרון
ממה? מהפיגור! מרלין, האופנאית האנגליה
שהגיעה כעולה חדשה לארץ, נמצאת עכשיו
בסיור בבתי האופנה של לונדון, משם
תביא את הדגמים הנועזים והחדשים לאביב
ולקיץ של .1969 ולאן היא תביא אותם?
לרחוב ירמיהו, כמובן. הרחוב העומד ליה־פך
ל״קרנבי סטריט״ התל־אביבי, ואשר בו

טופול מארח את מרקורי ודאסין
מה זה ״חונטה׳׳?

פסחה מלינה גם על האיזור היווני של ישראל
— קפה אריאנה ביפו. התיזמורת במקום
פצחה לכבודה בנגינת שירה המפורסם מתוך
הסרט ״רק לא ביום א׳״ ומלינה לא יבלה
להבליג על התרגשותה. היא עלתה על. הבמה,
שרה את השיר, והצטרפה לריקוד
הסירטאקי של האורחים הישראלים ביום

לום,״ טען איצ׳ה באותה הזדמנות. אבל
דברי הפייסנות לא שיכנעו את עמיקם• גם
אחרי שאורי זוהר נשק את אחוריו ואת
כפות נעליו, סירב עמיקם למחול לו, טען
כי הוא מנסה לגנוב את ההצגה מאייבי•< .
למרות שחג הפורים ניכר השנה ברחובות
פחות מאשר, בשנים הקודמות, הרי בנשפים
ובמסיבות חגגו אותו עד אור הבוהר. ערב
פורים היתד, התנועה ברחובות תל־אביב סואנת
עד עלות השחר. מרבית הנשפים נערכו
בדיסקוטקים נבמועדוני־הלילה. הגדילה לעשות
מכולם מאגדי שאודי, שהביאה ל־נשפיה
שנערכה בדיסקוטק שלה תזמורת ערבית
מירושלים המזרחית ורקדנית בטן מיק־צועית.
בעקבותיה.של הרקדנית גילו גם נע־רות־זוהר
תל־אביביות יוזמה והפגינו את
יכולתן בריקודי־בטן.

ראשון היתד, מלינה אורחת הכבוד,במסיבה
שערך אייבי נתן לרגל שיפוצה של
מסעדתו, קליפורניה. כל המי ומה בעולם
התיאטרון הישראלי עברו על פניה, לחצו,
על ידה, כשחיים טופול מארחה באותו
ערב, עורך לה היכרות עם כל אחד ואחד.
#בין אלה ששקעו באותה הזדמנות בשיחה
ארוכה עם מלינה היד, מפקד חיל־ו־,אווירי,
האלוף מוטי הוד, שהגיע למקום במדים
אזרחיים • .היחידי שנכנס עם מלינה לוויכוח
פוליטי היה הבמאי אורי זוהר,
שטרח להסביר לה את מהות אישיותו של
לוי אשכול. המנוח. בסערת הוויכוח, שנסב
גם על המישטר ביוון, היתד, בין השניים
רק אי־הבנה אחת, בקשר למילה ״חונטה.״
הגברת מרקורי התכוונה במילה זו למונח
המקובל לכת צבאית שלטת, ואילו אורי
זוהר נתן לה את פירושה ר,אידי: נפקנ-ת.
• אותו ערב הפך לדדקרב מילולי חריף,
בין אורי זוהר ואיצ׳ ה ממכוש, מוכתר
• שר־הכטחון משה דיין, במים־
עין־הוד, מצד אחד! לבין המו״ל עמיקם
גרת השיחות לקביעת ראש־ד,ממשלה:
גורכיץ׳ מצד שני. עמיקם אינו מדבר
רק אני, לדבריהם (שאר נציגי המפלגה
עם השניים בגלל יחסם הליצני אל אייבי
בממשלה) ׳,נציג הרחוב, נציג הפוטש ונציג
נתן. אבל בערב שנועד לציין את מלאת
נשי וינדזור העליזות
שלוש שנים לטיסתו של אייבי למצריים,
• ה ג ״ ל :״לא אהיה דון קישוט,״
ניסו השניים לרכך את ליבו. בעוד שזוהר
• הפיזמונאי חיים חפר :״עם
היה שתוי לחלוטין הבריק איצ׳ה ממבוש
חזק אינו זקוק ל״מנהיגים חזקים.״
באימרות השפר שלו. טען ממבוש כלפי
עמיקם :״איך אתה רוצה לעשות שלום
• נשיא מצרים, גמאד עבד־אל־עם
מאה מיליון ערבים שאתה לא מכיר,
; אצר :״היהודים הם בני־דודנו.״ ז
אם אתה לא מוכן לעשות שלום עם יהודי
• מנכ״ל משרד־החזץ, גדעון
אחד שאתה כן מכיר אין הזדמנות
רפאל :״נאצר הוא מיקרה מעניין מסובה
יותר לריב מערב הנערך לכבוד השבחינה
פסיכואנליסטית.״

סוק• השבוע

מלינה מרקורי רוקדת פירטאקי ב״אריאנה״
נמו במולדת
מתכוונת מרלין לפתוח את הבוטיק הראשון.
ריב בערב
שלום
הישראלים, שנדמה היה ששכחו להתלהב
בזמן האחרון, נעורו פיתאום לחיים. עשתה
להם זאת השחקנית היוונית מלינה (״רק
לא ביום ראשון״) מרקורי, שהגיעה לארץ
לביקור בן שבוע עם בעלה, במאי הקולנוע
ז׳ול דאסין, המתכוון להסריט
בישראל את סיפרו הנודע של יצחק
בשביס״זינגר העבד. מלינה הסוערת,
שאזרחותה היוונית נשללה ממנה על־ידי
הכת הצבאית השלטת ביוון, הגיעה לארץ
באופן הפגנתי במטוס אל־על, אחרי שביטלה
את כרטיסה בחברת־תעופה אחרת.
למרות שלא פסקה מהצהרות פוליטיות בגנות
המישטר הפאשיסטי במולדתה, היא הפכה
למרכז ההתעניינות דווקא בחברה הבוהמית
הישראלית. במוצאי־שבת האחרון
באה מלינה לבקר בהצגת המחזמר הלו דולי.
לכבודה הפסיקה כוכבת המחזמר, חנה
מרון את ההצגה, וכל הקהל הריע ל־מלינה
# .בתום ההצגה עלתה מלינה אל
מאחורי הקלעים, נשקה לחנה מרון, הביעה
את התפעלותה מהופעתה וניהלה עימד,
שיחה ממושכת על החוויה שבהופעה במחזמר
לשחקנית דרמתית • .אותו לילה לא

ריקודי״כטן גמסיגות־פורי
החובבות בעיקבות המיקצועית

במדינה
(המשך
אותד לקנות
טלוקיה ,
זו או אחרת?
קנה את
2א£מ.0ו־6שואס8

מענוודד )24

מוניות :״בשביל לראות את העולם —
בבית אני אשתגע 1״
גם היום, ברחוב גאולה המהודר, יש בפיו
טענות חמורות נגד המשטרה והמוסדות
.״אני בן־אדם טוב, אבל המשטרה
מחפשת סתם לקבור אותי, למה שלא רוצים
שיראו אותי ככה נכה בעיר, בגלל שהם
עשו אותי ככה, ובגלל שסתם הכניסו אותי
לבית־הסוהר כמה פעמים. למה עושים לי
סתם תיקים?״ התיקים של עקיבא אלקריף
רובם ככולם על הפרעות־סדר ותקיפת שוטרים.
אבל הוא אינו מודה בהם .״אם יש
הוכחות בתיקים — אני מסכים לתלייה !
המשטרה סתם מוצאת הזדמנות להראות
שאני בן־אדם רע.
״הבטיחו שיתנו לי עזרה, רישיון לרוכלות
או ביזנס ליד הנמל. לא נתנו כלום.
אני בן־אדם לבד, ואף אחד לא יודע מה
איתי ברחוב גאולה. אין לי עזרה סוציאלית,
וכשאני הולך אליהם אומרים לי, לך למשטרה•׳
כשלפעמים הולכים אליהם בשבילי
השכנים, הם אומרים להם, הבן־אדם שייך
למשטרה׳.״
המתאכד׳ הפריע ^ ב ע ^ תיו ^ ל׳ א ל -
קריף לא עניינו את המשטרה: היא עצרה
אותו לאחר ניסיון־ההתאבדות שלו, הביאה
אותו לפני שופט־השלום יעקב זיגלמן .״החשוד
התנהג בצורה פרועה והשתולל באמצע
הכביש,״ טען בא־כוח המשטרה. אל-
קריף הסביר את גורמי־יאושו, שדחפו אותו
לנסות לשים קץ לחייו, ושוחרר על־ידי
השופט בערבות עצמית של 100 לירות ישראליות.
״לפעמים
אני שוכב ובוכה כל הלילה,״
קרא אחר־כך ,״כל מה שאני מבקש זה
צדק. אני רוצה משפט צדק !״

רפואה

ה ט לו ^ ה

ה טו בהב עו ל ם !

מדוע מעדיפים את
״סלון מרכזי״?
העובדה המדברת בדו עצמה היא ש־
״סלון מרכזי״ כשמו כ־ הוא, סלון זה
הפך למרכז הקניות של מרבית הלקוחות
הבאים מתל־אביב רבתי וסביבתה
ואף ממקומות רחוקים.
כמה סבות כיצד הופך בית מסחר למרכז
בו רכשו רבב־ת את מכונות
הכביסה שלהם או מקלטי הטלויזיה, נמנה
כמה מהן, ב״סלון מרכזי״ הנמצא
בבנין ״אל־על״ בתל־אביב מצוי כל המבחר
המגוון של סוגי ודגמי מכונות
הכביסה ומקלטי הטל־יזיה הן מתוצרת
מקומית והן מי היבוא.
קונה הבא לסלון לא יתקל בתשובה
שדגם זה או אחר אמנם אינו בנמצא
כשם שיוכל לבחון במי עיניו את המכשיר
בפעולה.
צוזת העובדים ב״כלון מרכזי״ הינם
אנשי מקצוע שפרט יהתמחותם המקצועית
עברו השהלמוי־ת עניניות ובידם
התשובה המקצועית לכל בעיה המתעוררת.
האחריות
לקונה ב״ם לון מרכזי״ היא
כפולה הן של היבואן או היצרן והן
של הסלון עצמו.

כנס ערבי—יהודי לזכרו של עו״ד מרדכי שטיין
ביום רביעי 12 ,למארס, בשעה 6בערב, יתקיים ב.,ביתי
סוקולוב״ ,רחוב קפלן 4בתל־אביב, כנס לזכרו של עורך
הדין מרדכי שטיץ, ביוזמת ידידיו וחבריו למאבק

הוועדה היוזמת

הבאים ל״סלון מרכזי״ נהנים מחניה
חנם בחניון של בית ״אל־על״ ולאור
זאת לא בכדי נחשב ״סלון מרכזי״ לסלון
הגדול ביותר במדינה בהיקפו ובתנועת
עסקיו.
ואכן מחזורו מאפשר גם מחירים ללא
התמודדות וגם שרות מסור ויעוץ
מרייזד --

ה תרסיס המסוכן שנה אחרי ששוחררה משירותה בצה״ל,
הגיעה הצעירה החיפאית בת ה־ 21 לבית־החולים
רמב״ם בחיפה כשהיא סובלת ממחלת
הנשמת — שהתבטאה בקשיי נשימה
אחרי הליכה של 50 מטר בשטח מישורי
או עלייה של עשר מדרגות.
סימני המחלה, שהופיעו אצל הצעירה
כחודשיים לפני שהובאה לבית־החולים, היו
שיעול יבש מלווה בכאבים חזקים באיזור
החזה.
הרופאים שבדקו את החולה גילו כי היא
אשה מטופחת הנמצאת במצב כללי טוב.
לא היו שום הפרעות בלחץ דמה, בדופק
שלה או בפעולת ריאותיה.
רק אחרי שנערכו לה שיקופי ריאה גילו
הרופאים אצל החולה שינויים בריקמת הריאות
שלה שלא יכלו לדעת את סיבתם.
כל מאמציהם לגלות את גורם השינויים עלו
בתוהו.
הפיתרון כתיסרוקת. יום אחד הבחינו
הרופאים שטיפלו בה כי שערה של
האטה נראה תמיד מסודר כרעמה נוקשה
על ראשה. אז גילתה להם החולה כי מזה
7חודשים היא משתמשת בתרסיסי־שיער
(ספריי) .לאחר שתרופות החזירו את תים־
קודי הריאה למצבם הקודם, הורו לה הרופאים
לחדול משימוש בתרסים־השיער.
מאז הבריאה אותה אשה.
במחקרם, שפורסם השבוע בה רפואה,
עיתון ההסתדרות הרפואית בישראל, קבעו
הרופאים כי הגורם למחלה מצוי בתרסיסי־שיער
על מרכיביהם החודרים לבועיות הריאה.
אולם לא תמיד ניתן לזהות מרכיבים
אלו, כיוון שהם נשמרים כסוד מים-
חרי על־ידי החברות המייצרות והמשווקות
אותן.
הרופאים החיפאים אומנם הסתייגו מאבחנה
ברורה, קבעו כי ״מאחר ולא נמצאה
עד כה הוכחה ממשית על הקשר שבין שיי
אוף תרסיסי־שיער והמחלה, קיימת עדיין
הסתייגות מובנת לגבי אבחנה זו כמחלה
בפני עצמה.״
אולם מחקרם היה סימן אזהרה לרבבות
נשים המשתמשות בתרסיסי־שיער, הדליק
אור אדום עבור משרד־הבריאות כדי להתחיל
ולחקור את טיב המרכיבים מהם מיוצרים
תכשירי־שיער אלה.

* עולם

האשה 11

כרע דיו להיראות ה

בין אם זה מוצא חן בעיניך או לא — כך עליך להיראות הקיץ, אם את רוצה
להיות מודרנית.
הפנים — צחים וזוהרים: לחיים סמוקות, שפתיים בצבעים טבעיים ובוהקים,
והאיפור הכללי ניסתר יותר מאשר בעבר.
העיניים — פקוחות לרווחה ונוצצות: שטפי במים, היעזרי בתכשירי 6 §1055ץ£
והוסיפי צללית רכה כרקע, מסביב לריסים. והריסים המלאכותיים עדינים יותר

וארוכים יותר. גבות העיניים: מוברשות כלפי מעלה, בקלילות.
על כל אלה — תסרוקת צמודה לגולגולת, כדי לחזק את תדמית צוואר־הברבור
הארוך והענוג. לערב תוכלי להיעזר בפיאה, שתגלוש על כתפייך,
שזורה בסרטים וחרוזים.
התסרוקת הזאת, כמובן, היא יצירתו של רוז׳ה, מהסאלון של וידאל ששון
בלונדון.

רוצה
דהיות י 3ה*
* *2הי ההנאה הגדולה ביותר של אשה,
שעוסקת כל היום ביופי, יופי, יופי י
״כשהבן שלי אומר לי בבוקר, ,אמא,
איזו חתיכה את׳ — זוהי המחמאה הגדולה
ביותר בשבילי,״ השיבה שרה לבל, מדרי-
כת־היופי של חברת הלנה רובינ שטיין.
מה עושה, בעצם, מדריכת־יופי 1״תפקידי,״
הסבירה שרה ,״הוא לגרום לכך שכל
אשה תרגיש שהיא יכולה לקבל אצלי

שרה כשחקנית ב״אוהל״

שרה כמומחית דיוני
ייעוץ והדרכה בשאלות יופי וקוסמטיקה —
ללא שום קשר לאספקט המיסחרי.״

״המרק הקל״ החדש של תלמה.
מאפשר לי להיות חטובה ־־
מבלי להיות רעבה
אמרה דוגמנית הצמרת הנודעת.
כי המרק הקל של תלמה ־
עשיר בטעם. עשיר בתוכן
אך דל בקלוריות.
25 קלוריות לצלחת.

לבחירתך .

מרק קל ירקות
מרק קל פטריות ־
מרק קל אוקסטייל ־

מרק קל בצל

צלחת 25
צלחת 25
צ רח ת 27
צלחת 25
קלוריות קלוריות קלוריות קלוריו ת

**שרה ניסחפה לעולם הקוסמטיקה לפ־
^ \ נ י 12 שנה. מיקצועה הקודם היה —
שחקנית. היא שיחקה באהל במשך שבע
שנים, החל מגיל .16
סיפרה שרה :״כשנולד יורם, בני הבכור,
החליט בעלי שהוא רוצה בבית אם לילדיו,
לא שחקנית, .או אני או הקרשים !׳ הודיע
לי, .אתה, אתה,׳ הרגעתי אותו.״
כשגדלו הילדים, החליטה שרה על מיק-
צוער, החדש — הקוסמטיקה. במשך שנה
שלימה למדה ועבדה אצל קוסמטיקאית,
בלי להשתכר לירה. אחרי זה נסעה לשלושה
וחצי חודשי־השתלמות בצרפת ובש־ווייץ.
רק אז נכנסה לעבוד בארץ כדיילת־יופי
בחברת הלנה רובינ שטיין, הגיעה לדרגת
המדריכה הראשית.
בענייני יופי — אין מומחית־היופי יודעת
פשרות :״אשד, חייבת להיות יפה בבוקר,
בצהריים ובערב. סיימה נביאת־היופי:
״אומרים שהאשה היא צימוק בחיים• סיסמתי
היא: הבה נצדיק זאת.״

אדרבא -הכה: שלחי את שאלותיך
למערכת ״עולם האשה״,
ת.ד 136 .תל־אביב. שרה לכל
תשמח לענות לך כאופן פרטי או
מעל דפי העיתוו, כרצונך.

* תארי לעצמך: את יוצאת עם גבר יפה ועשיר.
הוא מודרני, מודרני, מודרני. אותו לא ידהים שום דבר.
ל מרו ת שאת נהנית בחב ר תו, את שרוייה תמיד במתח —
מתחרה אי תו בסופיסטיקציה שלך, נוהרת שלא להיח שב
לידו ל מיו שנ ת בדיעותיך. הוא לוקח אותך ערב אחד לספק-
הצגה ספק־הפנינג, באיזה מרתף ליד הדואר־המרכזי בתל-
אביב. הד מו ת הרא שית היא מורה לסבית, ה מ שתמ שת ב

יום, תודות לד״ר אקהרד הס, פסי!
) כולוג מאוניברסיטת שיקאגו, יש לך
אמצעי בדוק לדעת משהו על הגברים האלה:
הסתכלי בעיניהם. נכון יותר — באי-
שמיהם.
ד״ר הם גילה — ופיתח את תגליתו לענף
מדעי שלם — שאישון־העין מתרחב ומתכווץ
בהתאם לרגשות האמיתיים — ולמתח
פעילות המוח. לאדם אין כל אפשרות פיהוח
על פעולה זו של האישון: הוא יכול לשלוט
בכל אבריו החיצוניים — מלבד באישון,
שפעולתו עצמאית.
העיקרון של תורת האישונים פשוט מאוד:
כל חווייה ריגשית או אינטלקטואלית —
מהנה, מעניינת, רצוייה — מרחיבה את האישון•
כל דבר שלילי — מפחיד, מרגיז,
מביך — מצמצם אותו.
הצרה היא רק, שהעיקרון הוא אומנם
פשוט — אך תרגומו לשפת המעשה מסובך.
האישון, לדאבונך, איננו רמזור: ירוק —

המינדצות טלי

מסתובב מצוברח. תשאלי למה
מצוברח — אני יודעת ז לאריק מל:

מילים הגסות ביו תר שניתן להעלות על הדעת. בע שר הדקות
הרא שונות את נדהמת ו מזועזע ת ל חלוטין — ל מרו ת
כל הסופיסטיקציה שלך. ב שלו ש ה שעות הבאו ת — את
מתה מ שיעמום. כ שהעסק נגמר, הוא מלא כולו ה תל הבו ת :
כמה שזה היה מרתק, נועז, מעניין. את די מסופקת. יש
לך רו שם שהוא רק מעמיד פנים. וזה מפריע לך מאוד: כאם
באמ ת נהנה מהעסק — ז ה מוכי ח שאת לא בעניינים.

אמת, אדום — שקר, צהוב — אדיש. כדי
ללמוד את תגובות האישון של הגבר שלך,
עלייך להכיר אותו — את הגבר — מקרוב,
ללמוד להכיר את תגובותיהם של האישונים
שלו על מצבים ברורים — בדיחה טובה,
זעם גלוי, הנאה מינית. רק אז תדעי לקרוא
בעיניו את מה שהוא מנסה להסתיר.

הגברים מתגרים

^ ״ר הס עלר, על תגליתו במיקרה,
1לפני שמונה שנים. הוא ואשתו שכבו
במיטה וקראו. היא נפנתה לעברו לשאול
משהו — והבחינה שאישוניו מורחבים בצורה
לא רגילה. הוא עיין אותו רגע בצילום
נהדר של עופר־איילים. היא העירה לו על־כך.
הס הופתע: הוא ידע שהאישון מתרחב
כאשר האור אינו מספיק, מצטמצם כאשר
האור חזק מדי. הוא ידע גם על תגליתו של
צ׳ארלס דארווין, שרגשות חזקים באדם וב

הוא מבלף — אז את על הסוס. איך תגלי את האמת?
-¥א ו: הכינות איזה מאכל חדש ל שבת בצהרייס .״אמא
— את מנסה להרעיל או תנו או מ שהו?״ מגידים הילד־ם.
רק בעלך ממ שיך לאכול — ואפילו טו ען שהוא נהנה מזה.
ר ק שאצלו את כבר יודעת, אחרי שבע שנות ני שואין —
שמעולם אינן יכולה לדעת אצלו כלום: יי תכן שהוא באמ ת
נהנה, יי תכן שהוא רוצה רק לפגוע בן.

חיה גורמים לשינויים בממדי האישון. אלא
הבאות ערך מיליוני מדידות ומיבדקים, פיתח
את תגליתו למדע מדוייק.
שאצלו לא היה הפעם שום עניין של רגשות
כלשהם, או אור: האור היה רגיל
אחד מנסיונותיו הדראמטיים: הוא הציג
ומספיק, ואילו הצילום — רק עניין אותו. תמונות־עירום של נשים בפני שתי קבוצות
ותו לא. הם, פסיכולוג ותיק, הבין שהוא
גברים, צילם את תגובות האישונים. בקבועלה
על תופעה חדשה.
צה הראשונה היו גברים בעלי נטיות מילמחרת
בבוקר, במעבדה שלו באוניברניות
נורמליות. בשנייה — הומוסקסואלים.
סיטה, היד, כבר בטוח בכך: הוא אסף שמואישוניהם
של הגברים הנורמליים התרחבו
נה צילומים — שבעה צילומי־נוף משעממים,
בצורה ברורה, של אנשי הקבוצה השנייה —
והשמיני — נערה עירומה. הוא הושיב
מעט מאוד, או בכלל לא. תגובותיהם של
מולו את עוזרו, ביקש ממנו לעבור על השתי
הקבוצות היו הפוכות — כאשר הוצגו
צילומים אחד אחד• הם עצמו לא ראה את
בפניהם צילומים של גברים עירומים.
הצילומים, רק את צידם האחורי. הוא עקב
כתוצאה מניסוי זה, משתמשים היום הבקפדנות
אחרי אישוניו של העוזר. בתמונה
מדענים בתורת האישונים כדי לגלות סטהחמישית,
התרחבו האישונים לפתע בצורה
יות מיניות סמויות — שאף בעליהן אינם
ברורה. היתר, זאת תמונת־העירום.
יודעים עליהן לעיתים.
ההמשך היה פשוט: הס תיכנן ובנה מצ־פרט
פיקנטי שגילו החוקרים: מבחינה
למת־אישונים מיוחדת, שצילמה תוך הגדלה
מינית, רגישים הגברים לגירוי ויזואלי יותר
את תגובת האישון על אינסוף גירויים של
מנשים• כשהם רואים משהו בעל משמעות
כל חמשת החושים. במשך שמונה השנים
מינית, הם מתגרים ממנו יותר מהאשה.
זוהי הסיבה האמיתית לכך, שצילומי־עירום
של נשים נפוצים הרבה יותר מאלו של
גברים — ולא גורמים מוסריים מדומים.
זוהי גם הסיבה שוואיאריזם — תסביך ההצצה
— היא מחלה גברית טהורה.

הו1׳ אבא אבא, ב ש בי ד
מוה המציאו אוו ! ד : 33ל ל *

וועתי הזה י ניסיתי לתפוס אותו כמה
פעמים לבד :״אריק, למה אתה מסתובב
עצוב בזמן האחרון ז״ ״אמא, בחייך,
מי עצוב ז״ ״אריק, אני אימך — אתה
חושב שאני לא רואה שאתה מצוברח
כל הימים ז״ ״א מא׳ אולי תרדי ממני.״
ראיתי שכך — החלטתי שצריכים פה
עזרת גבר. אחרי הכל, יש לילד גם אבא,
לא ז שיעשה גם הוא משהו .״עוזי,״
תפסתי א ת בעלי בשעת־רצון ,״אולי תח־טוף
כמה מילים עם היורש שלך ך״
״ האי״ נרתע בעלי כסוס מבוהל מעם
עיתון־הערב הניצחי .״קרה משהו ! ״

אים. בעדינות ובפסיכולוגיה.״
״נו בטח,״ נעלב עוזי .״ מ ה את חושבת,
שאני לא מבין בעצמי ז״

הוא נכנס לחדרו של אריק — ושמעתי
עד הסלון את הטפיחה האדירה
שהוא טפח על כתפו של הבוור :
״הי אריק חבוב — מה אתה מסתובב
לנו מצוברח כל הימים, הא ז״
״עזוב, אבא — מי מצוברח, מי 1״
שמעתי את קולו המצוברח של הבן.
״מה ז׳תיאומרת מי — אתה רוצה
להגיד שאתה לא הולך במצב־רוח רע ז״
״בטח לא. מה פיתאום ז״
״ א ה נו, אם ככה אז הכל בסדר.
אז מה אמא רוצה ממך ז״
״אני יוד ען״
עוזי חזר לסלון, צנח לכורסתו, ותקע
בי מבט תמה לפני שחזר לעיתון :
,,בחייך, ניצה, הוא לא עצוב בכלל —
מה את רוצה מהילד 1״

החלטתי להיות גיבורה — ולא לאבד
את השליטה על עצבי :״עוזי —
אריק מסתובב עצוב ושומם כבר חודש
ימים,״ אמדתי בטון שקט־פחות־או־יותר
.״אני לא מצליחה לדובב אותו.
אולי תנסה אתה 1ככה גבר עם גבר.״
״כן, בטח, מייד,״ ניעור בעלי לפעולה.
״אבל עוזי,״ עצרתי בעדו .״בטאקט,
כן ז זה לא גדוד הטנקים שלך במילויעאזייה

הבעייה
האמיתית
ל כן זכרי: כאשר את רוצה לדעת
את האמת האמיתית — הסתכלי באישונים.
הם יגלו את הסוד. אם מערבת היחסים
ביניכם היא נורמאלית, תזכי לראות
אישונים אלה, פעמים רבות. גם כשהם מתרחבים
— וגם כשהם מצטמצמים.
הבעייה האמיתית שלך תתחיל, כשאישוניו
לא יתרחבו — ולא יצטמצמו. תהיה זו
ההוכחה החותכת שלא איכפת לו ממך כקליפת
השום.
אם לשוב עכשיו לשלושת המיקרים שהובאו
בפתיחה :
* כמיקרה הראשון, אם באמת עברה
עליו חווייה, כפי שטען, היו אישוניו
צריכים להתרחב ולהצטמצם בהתאם לתגובותיו.
אם לא הבחנת בהם כל שינוי במשך
שלוש השעות הארוכות — דעי שהוא מנסה
להשלות מישהו: אותך אולי, או, מה
שגרוע יותר — את עצמו.
השני: אכן, יש
* במיקרה
לך באמת בעייה. חוש־הטעם הוא היחידי שגורם
להתרחבות האישונים, לעיתים גם כשהטעם
טעים וגם כשהוא גרוע. כך שהברירה
היחידה שלך: להאמין לדבריו.
בינינו לבין עצמנו: אפילו אם הוא שיקר
— זה עדיין יפה מצידו.

נא להכיר: הדוגמנית הישראלית שזינקה לצמרת בשבוע־האופנה הישראלי

העגוע ההשו1ו1

מאות הגברים והנשים שסקרו או/תה
— היא נראתה חתיכית ומקסימה,
כשהיא מרחפת בקלילות על רגליה הנהדרות,
לאורך המסלול בשבוע האופנח
הישראלי.
ולא היתד, אשד, בקהל שלא יכלה להימנע
משמץ קינאה בה: לא כל־כך על הגוף הנהדר
— כמו שעל ההופעה הקרירה והאלגנטית
:״איך היא עושה את זה?״ תהתה
כל אחת — בסתר־ליבה כמובן.
אילו ידעו את האמת — היו הצופות
נישמות לרווחה: רחל גלפרב רק נראתה
קרירה. מאחרי הקלעים היא היתה כל־כך
נרגשת — שספל הקפה רעד בידיה.
שכן, שבוע האופנה השפיע אף עליה :
ולא רק בגלל שיומה התחיל, בשבוע המשוגע
הזה, בשש וחצי בבוקר, ונגמר יותר
סוב שלא תשאלי מתי. ההתרגשות נבעה
יותר מעצם המעמד: להופיע כדוגמנית בפני
קניינים מכל רחבי תבל — זה לא הולך
ברגל.

״כימעט התעלפתי״

מעיל פרווה דו־צדדי, בקונגרס פרוונים ב־הילטון.
היה עלי לפשוט את המעיל, להפוך
אותו, וללבוש אותו מחדש — הכל תוך
כדי הליכה על המסלול.
משך חודש ימים לפני התצוגה חייתי
בסיוט. לא ישנתי כל החודש. כל הזמן
עשיתי חזרות• אחרי ההופעה, כשירדתי אל
מאחורי הקלעים — היו לי דמעות בעיניים,
כימעט התעלפתי — .אבל ההצלחה היתד,
גדולה.
רק אז סיפרתי לאותו פרוון שאני חדשה
במיקצוע. הוא כמובן לא האמין לי.
האמת היא שרכשתי את התורה רק מתוך
התבוננות בדוגמניות, בתצוגות־אופנה שונות.
הרביתי לבקר בתצוגות. עקבתי אחרי
כל תנועה של הדוגמנית, ובבית עשיתי
חזרות.

_ פגישה ע? שפודהים

11416# .י

ף זה, למרות שרחל ממש נולדה כדי
| ללכת ברגל — על המסלול. היפהפייה
בת ד,־ 25 היא דוגמנית מלידה. סיפרה היא
לכתבת העולם הזה :
יום אחד, בדיוק בפורים לפני שנה, הציגה
אותי חברה בפני יצרן פרוות, שמצאתי
חן בעיניו. הוא חשב שאני דוגמנית מיק־צועית.
לא טרחתי להעמיד אותו על טעותו
— ולספר לו שמעולם לא למדתי דוגמנות.
סיפרתי לו שיש לי המון נסיון, ושינסה
אותי.
הוא תפר לפי מידתי מעילי־פרווה שונים
— והפכתי להיות הדוגמנית שלו.
בתצוגה הראשונה הייתי צריכה להציג

חאת הא!פ 1ההמש תו ללתעתהברח בי א־דופה:

ך* ששת החודשים הבאים נאלצה
^ רחל לרדת מהמסלול, להסתפק בטיפול בבנה
בן השלוש וחצי ובעבודות הבית. עד
שהגורל חזר וחייך אליה.
על שפת־ימה של תל־אביב היא פגשה
בחניתה צנטנר, דוגמנית בבית־חרושת אלד.
רחל סיפרה לה על שאיפתה להיות דוגמנית.
זו הציעה לה לבוא לעבוד באלד.
מספר אבנר צנטנר, בעלה של חניתה,
ומבעלי אלד :
״הלבשנו לה כמה דגמים. הדגמים אומנם
התאימו לה — אבל ההליכה ! היא היתד,
הרוסה לגמרי — בדיוק כמו שאר הדוגמניות
היוצאות מר,מכונים השונים.
אז לימדנו אותה כמה טריקים קטנים.
היא תפשה מהר מאוד — ומאז היא מדג־

מנת את כל התצוגות וד,קולקציות שלנו.
והיא עושה זאת טוב מאוד.״ כך הגיעה
רחל לדגמן את מוצרי אלד ב שבוע־האופנה.

אמא יפה, אמא יפה
ך* עובדה שרחל היא אם לילד קטן —
| ! לא הרתיעה אותה מלבחור במיקצוע
הזוהר. להיפך, הבן, ירון, הוא אחד ממע-
ריציה הנלהבים, מוכן לספר לכל מי שמוכן
לשמוע :״אמא יפה. אמא יפה.״
גם הבעל, משה, נהג דן וסטודנט לכלכלה
ולמתמטיקה, הינו ליבראלי מאוד :״כל זמן
שהמיקצוע שלי הוא בגדר הטעם הטוב, הוא
מרשה לי לעשות כאוות נפשי,״ מספרת
רחל .״ואני שומרת שזה יהיה באמת בגבולות
הטעם הטוב: בלי יציאות מהבית
ליום שלם, בלי התערטלות — והקפדה על
ניהול משק הבית על הצד הטוב ביותר.״

תחביב שהוא מיקצוע
—•1 111(111״1——11 ^0111^11
ך( חביבה של רחל הוא — התיאס־
] 1רון :״אין הצגה שלא ביקרתי בה,״
היא מגלה• ״בכל ההצגות שהולכות בתל־אביב
כבר הייתי. זה התחיל אצלי עוד
מגיל ,15 כששיחקתי בתיאטרון הילדים
בימתנו. גם אבי, שעובד בעיריית תל־אביב,
היה תמיד מביא לי כרסיסים להופעות.״
אלא שהתיאטרון איננו התחביב היחידי
של רחל. לדבריה, גם הדוגמנות היא כזו.
מבחינה כספית, מסתבר, קשה לקרוא לזה
ברצינות מיקצוע :
״אני נורא נהנית מהעבודה,״ היא מתחייבת
,״אבל בכל הכסף שאני מרוויחה, אני
קונה — בגדים.
ועל זה כבר אמרו חז״ל :״כי מבגדים
אתה, ואל בגדים תשוב.״

המראההרוסי: מעיל עור מעוטר פרווה, עם כובע, אח הוא מ־פרווה,
ומגפי עור. מוצרים אלה הם מתוצרת ״כגד־עור״ ממגדל העמק.

דגםכשלושהאוארבעהחלקים: מכנסיים או חצאית, ז׳אקט
דו־צדדי וחולצה תואמת, עשויים צמר. תוצרת סריגי מפעל בית־שמש.

ארבעהדגמימשבוע הא ו 3ו1

החליפההשקופה: חלית קטמור מדגימה כאן חליפה דו־חלקית,
בעלת ״חלונות״ שקופים בחולצה, עשויים מתול, ומכנסיים מתרחבות.

שלושהחלקים: חליפת־מכנסיים, עם טוניק ומעיל מכד ג׳רסי,
מוצגת כאן על־ידי דוגמנית איטלקיה. תוצרת סריגי מפעל בית־־שמש.

במדינה

דרכי אדם
מיצער הפרוטות

במקרר ״קור עוד
מינוס שמתה עשרה מעלות צלסיוס
זה קור א שר יכול להחזיק ב שר.
ולשבוררטרי^למעלרי מ־ 3חד שים.
1800

— זוהי דרגת הקור במקררים המשוכללים:

קורעוז 14 סופר אוטומטי
וקורעוז 11 סופר אוטומטי. יתרונות נוספים:

דלתות מגנטיות

(דלת נפרדת לפריזר).

* הפשרה אוטומטית מלאה.
* עיצוב ותכנון פנים אולטרה מודרני.
* שרות קורעת המהיר והיעיל.
להשיג בכל סוכנויות ״מפיצים״
וחנויות חשמל מובחרות.

קורעו!
משוכלל ותר
־ר־דזך /יהם

הני צ ב

ביב שכונת התיקווה בתל־אביב, הגיע אחד
מצעירי השכונה, גבריאל יפת 18 נש
בידו כובע מלא במטבעות בנות אגורה אחת.
״אולי אתה מוכן להחליף את המטבעות
לשטרות?״ ביקש יפת, ומשראה כי ברזי-
לאי אינו נלהב לעשות זאת, הציע לו שכר־טירחה
:״תקבל עשר אגורות על כל לירה
שתחליף!״
ברזילאי לא עמד בפני הפיתוי .״סדר לי
את המטבעות בערימות,״ רק דרש. יפת
מיהר לסדר את המטבעות בערימות שוות.
״בכל ערימה יש 50 אגורות,״ אמר ,״ו־ביחד
זה יוצא 17 לירות.״ ברזילאי ניכה
את עמלתו, מסר ליפת ! 5ל״י.
גרושים ער המידרכה. שימחתו לא
ארכה. כשהחל לארוז את הערימות, התברר
לו כי כל ערימר, הכילה לא 50 אגורות,
אלא רק .25 למזלו גילה כי יפת שכח
אצלו את כובעו — ובו רשומה כתובתו
של הצעיר .״אמו אמרר, שהוא איננו ,״ סי פ ר
א חר־ כך ,״והיא ה ב טי חהשב רג ע שי בו א,
היא תשלח אותו אלי.״
בדרכו חזרה לקיוסק, עבר ברזילאי ליד
קבוצת ילדים. אחד מהם שם לו רגל, ודד
קיוסקאי הזקן נפל ארצה• אוצר הפרוטות
התפזר על פני המידרכה.
אומלל וחיוור הגיע לבסוף לקיוסק, לאחר
שליקט׳ עד כמה שהספיק את כספו המפוזר.
משלא בא יפת באותו יום. ובבוקר למחרת,
הלך הקיוסקאי להתלונן במשטרה, וזו העמידה
את גבריאל יפת לדין באשמת גניבה.
אך בבית־המשפט הכחיש יפת בתוקף את
האשמה .״סידרתי ערימות של 25 אגורות,״
אמר לשופטת־השלום הדסה בן־עיתו, כששאלה
אותו אם הוא מודד, או כופר באשמה.
״הקיוסקאי טעה וחשב שכל ערימד. היא
בת 50 אגורות, ונתן לי 15ל״י. חבר שלי,
שהיה איתי, הסב את תשומת־ליבי שקיבלתי
יותר מדי, אז השארתי אצלי 8ל״י, והחזרתי
את העודף.״
השופטת לא האמינה לא, פסקה לו שני
חודשי מאסר בפועל.
למשמע העונש השתפך חיוך רחב על פני
גבריאל: כי שני חודשי־המאסר יהיו חופפים
לשנתיים־וחצי מאסר, אותן הוא מרצד,
בשל התפרצות.
ואילו הקיוסקאי ברזילאי נשבע לא לקבל
לעולם יותר מעשר אגורות בבת אחת.

עניין

של כבוד

מתלם אלק טרוניק ה
ב ע׳ מ
רחוב המסגר ,68—70 טל ,30594 .ת״א
מפיצים בלעדיים בישראל טל חגרת

״אקאיי׳

תודות להפחתת אחוזי המס על
מוצרינו מטעם הנהלת המכס ירושלים
— אנו גאים להודיע לצבור לקוחותינו
על המחירים החדשים כדלקמן : המחיר המחיר
רשמ יקול החדש 4ערוצים מדגמים הקודם
(מונו) — 890.ל״י — 680ל״י
9105
1710 סטריו 995 1310.
—// 1320.— 19 1745.

1700.— 99 2010

—// 1620.— 99 2000.
1/ 180050
—// 1350.— 99 1750.

1800
2700.— 99 3570

X 360
ט150 1090.— 99 1880.— 06): x
< 6 0 1ם 810.— 99 1070
3000

יש עניינים של כבוד, שבגללם אפילו
חברים ותיקים מוכנים ללכת ולהתדיין ב־בית־המשפט.

מר, שקרה לברוך צאיג, תושב הר־צליח,
שבחג הפסח האחרון בירך את חברו
משד, בקל בברכת ״חג שמח״ וזה לא החזיר
לו ברכה.
״ישבנו על הספסל ליד בית־הכנסת הגדול
בהרצליה,״ סיפר משה בקל שהגיש
לבית־המשפט קובלנה פלילית על תקיפה
נגד חברו ברוך צאיג .״בא ברוך צאיג, הושיט
יד לכל אלד, שישבו על הספסל וגם
לי. אני לא החזרתי לו יד. בגלל זה הוא
נעשה ברוגז. הוא הרביץ לי מכות מתחת
לסנטר, גרם לכך שהשיניים שלי ייכנסו
לתוך חניכי, עשה לי פצעים ונזקקתי לריפוי.
הוא גם חיפש מקל להכות אותי, אבל
לא מצא.״
בגלל חציל. לנאשם, ברוך צאיג, היה
סיפור משלו על מד, שגרם לתקרית .״קניתי
מבקל חציל ב־ 15 אגורות,״ סיפר .״למחרת
בא אלי וביקש עוד חצי לירה בשביל החציל.
אמרתי לו ששילמתי כבר. אחר־בך
כשפגשתי אותו על הספסל לא החזיר לי
ברכת, חג שמח׳ והחל לקלל אותי.״
״חוץ מזה,״ נזכר צאיג ,״מה הוא נזכר
פיתאום להתלונן עלי אחרי חצי שנה?״
על טענה זו הסתמך השופט, ישראל כרמל,
כאשר זיכה את צאיג מחמת הספק.
״מאחר ועברו שישה חודשים מאז המיקרו״
קבע ,״ייתכן והדברים אינם זכורים
היטב לשני הצדדים. יש גם להתחשב בגילם
של הצדדים.״
הנאשם ברוך צאיג הוא בן .73 המתלונן,
משד, בקל, הוא בן •70

חיים בתוכנו שני ממציאים, שאיש לא
שם אליהם עדיין לב. הם גילו דרך להרוויח
הרבה — תמורת כימעט לא־כלום.
הם עשו זאת בדרך פשוטה: בעזרת
מבונת־שיכפול הכפילו כמה מאות חוזרים,
שנשאו את תמונתם של ארבעת החיפושיות׳
ואשר בהם נאמר :
״ביטלס פאן קלוב. פאן נכבד: פאן פירושו
מניפה *,וזהו גם הכינוי הניתן לכל

החיסעדות

שעחויה

נא להכיר: אלי ( )21 ומנחם ( )22 גולד־פארב•
שני אחים שהחליטו לצבור הון, על-
חשבון הערצתם התמימה של אוהדי להקת
החיפושיות .״לפני שלוש שנים החלטנו
להקים את מועדון מעריצי הביטלם בארץ,״

תמונה זו נשלחה על־ידי להקת החיפושיות לחברי מוערון
המעריצים;שלהם: בישראל ושני צעירים אלה עשו; ממנה עסק

1׳ 1מזכירי המועדון הישראלי אל• ומנחם גולדפארב
חבר המצטרף לביטלס פאן קלוב, מועדון
מעריצי החיפושיות. הננו שמחים להודיע על
פתיחת מועדון החיפושיות בישראל, לאחר
שנתקבל האישור המתאים מהביטלם
בהמשך החוזר נאמר, כי כל החפץ להתקבל
למועדון חייב לשלוח סך של עשר
לירות (״ 5לירות דמי־הרשמה ו־ 5לירות
לכיסוי הוצאות״) ,ותמורת סכום זה יקבל
את ההטבות הבאות :״תמונה חדישה ביותר
של החיפושיות עם אפשרות להשלים
את הסידרה. חברי המועדון יוכלו לקבל
את ביטלס מונטלי, ירחון המופץ רק
לחברי המועדונים ועוד
כל מקבלי החוזר התבקשו לשלוח את
דמי־ההרשמר, לתיבת־דואר 29430 תל־אביב,
ולחכות לתשובה.

סיפר אלי, העובד, יחד עם אחיו, במחלקת
הנהלת־החשבונות של בית־החרושת גסיד
בנתניה, .׳כתבנו למועדון באנגליה וקיבלנו
את אישורו של טוני בארו — המפקח על
מועדוני המעריצים של הביטלס בעולם —
להקים מועדון בארץ.
״התחלנו לפעול ממש בתחילת .1967
קיבלנו חומר שמחלקים לחברי המועדון
באנגליה, ותירגמנו אותו לעברית ושלחנו
לחברי המועדון. אנחנו שולחים להם בערך
ארבע עד חמש איגרות בשנה. אנחנו בעצמנו
מתרגמים את החומר.
״איך אספנו את חברי המועדון? שלחו
לנו מאנגליה חזרה את כל המכתבים שמע-

״סכומים
מאטריאליסטיים.

ריצים מהארץ שלחו למועדון שם. שלחני
לכל אלה את החוזר, ומי ששילם 10 לירות
התקבל למועדון. אני לא חושב ש־ 10 לירות
זה סכום גדול. זה משתווה עם הסכום
שלוקחים במועדון באנגליה. אנחנו גם לא
עושים פירסומת בארץ, כי זה עולה הרבה
כסף ואנחנו לא עובדים בסכומים מאטריא־ליסטיים
אלא בסכומים קטנים...״
מנחם גולדפארב הוסיף כי לאחרונה הוא
קיבל מהחיפושיות סידרה מיוחדת של תמונות
,״התמונות האלה צולמו במיוחד עבור
מועדוני המעריצים. מפני שהביטלס ערכו,
לפני זמן קצר, סיבוב במועדוניהם בעולם,
וראו שהם פועלים יפה, אז לכן החליטו
לשלוח להם תמונות חד שו ת...״

אי-דיוקים
גסים

כל זה היה טוב ויפה, אילמלא היה סיפורם
של האחים גולדפארב רצוף אי־דיוקיש
גסים. האמת הבלתי־מעורערת היחידה בסיפורם,
היא שאומנם קיבלו בשעתו אישור
ממועדון החיפושיות באנגליה לנהל את הסניף
הישראלי.
שני האחים טוענים, כי את האישור קיב־

מי הם האנשים שהסתתרו מאחורי אותה
תיבת־דואר, ואשר ניסהו את החוזר בצורה
ילדותית ומלאה שגיאות־תירגום?
פירו שו, אומנם, מניפה. אולם
כל מסיים בית־ספר עממי יודע שבמיקרה
זה הפירו ש הוא — מעריץ, אוהד, חובב.

ורם איבד, סו ד

עובד שם כ שבע שנים. כ שהתחילו שידורי
הפירסומת, החל יורם מל חין ו מז מר סיסמאות
.״ ת מיד רציתי להקליט פיז מון מיסחרי,
ולאו דווקא ממוסחר,״ אומר יורם .״אבל
איכ שהו, זה תמיד נידחה
לפני שבועות אחדים לקח יורם את עצמו
בידיים, הקליט את ה פיז מון הרא שון שלו —

הלהיט הלוהט:
יש אנ שים שעו שים מזה הון. קחו למשל
את מנפרד מאן. פרט להקלטת להיטים,
אינו עוסק כימעט ב שי טחי מוסיקת־הקצב
האחרים• את כל ז מנו וכי ש רונו הוא מקדיש
לתעסוק ה אחת ויחידה — הלחנת
פיז מוני־פי ר סו מ ת מיטחדיים לראדיו ולטל וויזיה.
אבל
בעוד שמנפרד הגיע להלחנת פין-
מוני־פירסו מ ת לאחר שזכה לפופולאריו ת
כזמר, היו כאלה שעשו את הררך בכיוון
הפוד. סליי (ומשפחת סטון) למשל, היה
קודם קריין סיס מאו ת פירסומת, ורק א חר׳
כך ז מר להיטים מצליח.
לנו יש מי ש הו המ שלב א ת שלו שת הדברים
גס יחד. הו א גם קריין פי רסומ ת, גם
מלחין פיז מוני־פי ר סו מ ת, וגס זמר להיטים.
שמו — יורם ארבל. אס לא הוא, לא היינו
יודעים למשל ש״על כל ל שון ש־
״טעים תמיד, מתאים תמיד ועוד כמה

החיפושיות בפוזה מיוחדת למועדוני המעריצים

.אצבע את הטלנת 1נ0ף!
חרוזים מוסיקאליים שהלחין ו שהפכו מז מן
לנכס באוצר פיז מ תי ההווי של עם ישראל.
את הקאריירה ה מוסיקאלי ת שלו החל יורם
בלהקת הנח״ל, משם נזרק כעבור תקופה
קצרה יחסית .״אחרי שלקחו או תי בתור
זמר, גילו שאני לא יודע לשחק,״ הוא
מסביר. הוא הלך לבחינות קריינו ת בגלי-
צה״ל, אבל שם אמרו לו שהוא לא יהיה
אף פעם קריין.
זה שיכנע או תו שיש לו קול מצויין, ובאמת
בקול ישראל קיבלו אותו. הוא כבר

אני אצבע את השלכת בירוק, ש מילו תיו
נכתבו על־ידי ז מיר ה חן. הצלחת ה פיז מון
נתנה ליורם רחיפה להמ שיך, ובקרוב ייצא
תקליט חדש שלו.
״אני מתפלל ש הפיז מון לא יגיע למקום
הרא שון במיצעד ב מ הי רו ת כזאת• זה יגרום
לי סחרחורת. פרט לזה אני גט סובל מפחד־ג
בהים הוא טוען.
אבל אין לו כל פחד מפני הכסף המצטבר
בח שבון הבנק שלו, הודו ת ל פיז מון הלוהט
ביותר שחובר לאחרונה בארץ.

לו בסוף .1966 אבל בידי עורך
מצוי מכתב שנשלח עוד באפריל 1967לצעיר
ישראלי, בו שואלת המזכירה הכללית
של מועדון החיפושיות באנגליה אם יהיה
מוכן ליטול על עצמו ניהול מועדון ישראלי
מקביל, מאחר ו״אנו זקוקים באופן דחוף
למישהו שינהל מועדון כזה״.
באותו מכתב ציינה המזכירה, כי דמי״
החברות במועדון לא צריכים לעלות על
סכום השווה ל־ 5שילינג. זאת אומרת: לא
יותר משתי לירות ישראליות. בחוזר שנשלח
על־ידי האחים גולדפארב למבקשים להצטרף
למועדון, נאמר עוד כי ירחון החיפושיות
הוא פירסום פנימי, המחולק לחברי
מועדוני־המעריצים בלבד. האמת היא, שאפשר
לרכוש את הירחון בכל דוכן למינד
כר עיתונים.
אפילו הפרטים הקטנים שבסיפורם של
אלי ומנחם אינם מתיישבים עם המציאות,
לדבריהם סיירו החיפושיות לאחרונה במו־עדוני־המעריצים
שלהם בעולם, ובעיקבות
סיור זה החליטו לשלוח לחברי המועדונים
סידרה חדשה של תצלומים. כל מי שעוקב
אחרי פעילותם של ג׳ורג׳ ,ג׳ון, פול ורינגו
יודע כי מזה שלוש שנים לא עזבו בצוותא
את אנגליה, פרט לנסיעתם האחרונה למה־רישי
בהודו.
לוהט ולהיט

הכנסה ללא מס

ייתכן ששני האחים גולדפארב — שאינם
טיפשים בכלל — היו ממשיכים לצבור כסף
בדרך זו. אילמלא החליט יום אחד מנהל
חברת אי.אם.אי. בישראל, המייצגת את חברת
התקליטים של החיפושיות — לפתוח
בארץ מועדון מעריצים.
רק פירסם בעיתונות את דבר פתיחת המועדון,
התקשרו אליו שני האחים והודיעו
לו כי בידיהם נמצא האישור לנהל את מועדון
החיפושיות הרשמי היחידי בישראל.
הם סירבו לקבל את הצעתו של מנהל החברה,
אבשלום רובין, לנהל את המועדון
במשותף, תמורת דמי־חבר מינימאליים —
או לגמרי בחינם.
חישובו של רובין היה פשוט. מאחר והוא
בין כה וכה מפרסם מודעות, לא יהיה בכך
משום הוצאה נוספת לפירסום המועדון. אבל
לגבי האחים גולדפארב היה בכך משום סתימת
הגולל על הכנסה שמנה•
עכשיו שני הצדדים מחכים שהמועדון הראשי
באנגליה יחליט מי יעמוד בראש הסניף
הישראלי.

11111

חידון פרסים

סול סוג לולו ופורס!

פר צוף שכזה!
אם תדע להרכיב את החתיכות האלה לפרצוף שלם תשתתף בהגריח
שלושה תקליטים ארוכי־נגן של אותו זמר (או אולי זמרת?[

כאשר הודיעו על אירושיהם, זה הפתיע
את מעריציהם. כולם ידעו על הרומן הממושך
שהתנהל בין לולד לבין מורים גיג,
אבל איש לא חשב שהשניים מתכוונים
לדברים רציניים.
ואם הם כן בתכוונים — אז לא כל־כך
מהר.
אבל דווקא כן. השבוע, זמן קצר בלבד
אחרי הודעת האירושין — נישאו לולו ומורים
בכנסיית ג׳יימם הקדוש שבבאקינג־האמשיר,
מרחק שעות אחדות נסיעה מלונדון.

היתד, להם כוונה לשמור את מועד
הנשואין בסוד, כדי להינצל מהסתערות של
מעריצים, לא הצליחו במיוחד. כי כאשר
הגיעו לכנסייה נילו במקום שישה שוטרים
מיסכנים, שניסו להדוף אל מחוץ לחצר הכנסייה
קהל של למעלה מ־ 300 מעריצים
נלהבים — שהמתינו לבני הזוג,

דולו ומורים

רעגו ב סר ט פורנוגרפי
מה יכול לרצות גנן מקסיקאי מ שופם
מ שבדית בלונדית, על שול חן ביליארד
ירוק? מ שהו טגאסור לבני 16 ומט ה לראותי•
ואת זאת בדיוק עו ש ת ידידנו ריגגו

את הפרצוף המושלם שלח על גבי גלויה בלבד, לת.ד , 136 .ת״א,
חידון ״לוהט ולהיט״ .הזוכים יקבלו תקליטים מתנת £>1.1.

כדאי משום שב״סלון מרכזי״ תמ-
צאי את כל סוגי ודגמי מכו•
נות הכביסה והטלוויזיות מן

המצוי בשוק.

כדאי משום שב״סלון מרכזי־׳ האחריות
היא כפולה, הן
של היבואן או היצרן, והן
של הסלון.

הסלון הנותן את הטון
״סלוו מרכזי״

לון #נ 1דם1
תל־אביב, רח׳
חוי ר.

בך יד 1.ד ה 32 בני| אלי

חווזלוח

רחויוז

ויל

הוצג ה שבוע ב לונ דון.
עלילת הסרט מתב ססת על הספר המפור סם
ב או תו שם, שבכמה א ר צו ת נאסרה מכירתו
בני מו ק שהוא פורנוגראפי. כל זה לא
הפריע למפיקים ההוליבודיי ם לגייס שחקנים

כמו ריצ׳ארד כרטון, מרלון בראג־דו
תייימס קוכורן לתפקידים זכריים.

קונים היכן שכדאי לקנות -
כדאי לקנות ב״סלון מרכזי״!!!

כדאי משום שב״סלון מרכזי׳ השרות
הוא מקצועי; ההדגמה
היא בפעולה ממש
והיעוץ הוא מהימן.

סטאר

מהחיפושיות — בסרט קאנדי,
ש רינגו
כפעולה

קאנדי, ה מ שו חקת בסרט על־ידי ה שבדית
אוה אולין, היא לוליטה ת מימה (ו אולי
לא כל־כך) ,שגברים רבים מנסים ל ת הו ת
על קנקנה (ואולי על מ שהו אחר) .מרלון
בראנדו מנסה להטיל עליה את קס מיו כ־כוהן־דת
מיטתורי. ג׳יימם קובו רן, ה מנתח
הצעיר והמצליח, מפ שיט אות ה לאו־דווקא
ל צו רן בדיקה רפואית. ואילו ריצ׳ארד בר־טון
מנסה לרכוש את ליבה ב פו א מו ת נו סח
דילן תומאס.
היחידי שאינו מנסה להסתיר את כוונותיו
הוא רינגו, המש חק בסרט תפקיד של
גנן מקסיקאי. הוא מנסה לאנוס את קאנדי
על שול חן ביליארד. אלא שברגע בו הוא
עומד לה שיג את מטרתו — נכנס אביה
של קאנדי.
את סוף הסרט לא נוכל לספר לכם. יי ת כן
שעד שיגיע אלינו כבר תהיו מבוגרים ותוכלו
לראותו בעצמכם. ואז תדעו גס מה עשה
האבא של קאנדי לקאנדי בסערת־ג שמים
ב סינזר בודהיס טי.

להיטים בשביל הממשלה
עליזה. עזיקרי, הנמצאת בימים אלה ביוון (בלי ארים סאן) סירבה להצעה של
אמרגן גרמני לערוך סיבוב הופעות בגרמניה # .למרות שחווה אלכרשטיץ מושמעת
זד, שנים מעל גלי האתר, ולפעמים פעמיים ביום, בוא לטבריה הוא
הפיזמון הראשון שלה שנכנס למיצעד של גלי־צה״ל 0 .ב־ 13לחודש
זה יוצא אריק איינשטיין לארצות־הברית, כדי לתת
שלוש הופעות בטאון־הול של ניו־יורק. יחד עימו יוצא אלכרט
פיאמנטה • .אם להסתמך על האינפורמציה במדור הפיזמונים
של רמי ד״ומי בידיעו ת אחרונות, הרי שלולו התחתנה עם
מישהו ששמו טרי גיכס כבר מדברים על נישואיהם הקרובים
של פול מקרטני וידידתו החדשה לינדה איסטמן.
הפור נפל: הטרמלום לא יקליטו את הפיזמון הישראלי, אלא
פיזמון שהם עצמם כתבו והלחינו, והנקרא שלום, שלוס מכירת
פיזמונם האררון של היסודות — עודדיני נורית — עברה את
מייקל מוסט
שלושה מילי־־ העותקים. הלהקה כבר מכינה את לד,יטה החדש,
אשר ייקרא הימים הרעים שחלפו מפיק התקליטים הבריטי המפורסם, מייקל
מוסט, הגדיר השבוע את השתתפות שלטונות מם ההכנסה במותיו, באומרו :״אני
מפיק חמישה להיטים בשביל הממשלה, ואחד בשבילי.״

(המשך מעמוד )21
הוא סימן של כניעה ופיוס. בעת שיחה, אין בני־אדם
רגילים להסתכל זה בעינו של זה באופן רצוף. מבסס
נודד. כמו הקופים, מושיט האדם את ידו לרעהו, כסימן של
כניעה, בקשה ותחנונים. מכאן באה לחיצת־היד.
כשמתכנסים בני־אדם, וגובר בהם יצר התוקפנות, יש
צורך בשורה של פעולות״תחליף כדי לפרוק את הרגשות
המצטברים. במצב זה מסדר האדם את בגדיו (שאינם
זקוקים לזה) ,מנקה את משקפיו, מדליק לעצמו סיגריה,
מסתכל בשעונו, נוגס במאכל כלשהו או שותה, אף שאינו
רעב וצמא כלל — התנהגות רגילה בכל מסיבה.
היצר התוקפני הקיים באדם, כמו בשאר החיות, הפך מסוכן
הרבה יותר, מכיודן שהאדם המציא כלי״נשק ששוב
אינם תלויים במגע ישיר ומגביל. האדם הורג ממרחק רב,
כך שאין עוד ערך ממשי לפעולות־הפיוס המוסכמות. מכאן
הסכנה שהמין האנושי ישמיד את עצמו תוך שנים מעטות,
אחרי קאריירה קצרה מאוד, יחסית.
לדעת מורים, אי־אפשר לחסל את הייצר התוקפני באדם.
להיפר, הוא ילך ויגבר ככל שתגבר הצפיפות בכדור-
הארץ. כי יצר־ההגנה־המרחבית דורש שיהיה די מקום לכל
אדם ולכל חבורה. כשהאנשים נאלצים להצטופף, גוברת
התוקפנות. התפוצצות האוכלוסיה הצפוייד, בדורות
הבאים תביא אסון נורא על העולם.
אין גם אפשרות לחסל את הפטריוטיזם, הגורם למלחמות.
זהו יצר אנושי עמוק, זכר מימי מיסגרת־החיים
של חבורת הקופים ביער. האדם מוכרח להשתייך לחבורה.
במלחמה המודרנית הוא לוחם לא כל־כך מפני שהוא שונא
את החבורה היריבה, אלא מפני שהוא חש נאמנות לחבורה
שלו.

הקוף העירום הוא דתי
** ה זאת דת? בעיקרו של דבר, זוהי התכנסות של הר־בה
קופים עירומים העושים בצוזתא תנועות של הכנעה
עצמית, לפיוס יצור עליון.
בכל תרבות, יש לייצור העליון תכונות אחרות, אך תמיד
יש לו כוח עצום. לפעמים זוהי חיה ממין אחר, לפעמים

דמות דמיונית של זקן חכם, לפעמים זהו משהו מופשט,
כמו המדינה״ או ״הצבא״ .בדרך כלל קוראים לייצור העליון
בשם ״אלוהים״.
תנועות־ההכנעה כוללות עצימת העיניים, הרכנת הראש,
כריעה והשתחודת, השתטחות, שילוב הידיים בתנועת בקשה,
נשיקת הארץ, תוך השמעת קולות יללה או תחנונים.
מכיוון שאף אחד מהאלים האלה אינו קיים בצורה הנראית
לעין, מדוע הומצאו? מפני שבחברת הקופים, יש תמיד
מנהיג כל־יכול של החבורה. הקוף המנהיג, שהוא תמיד ממין
זכר, מגן על החבורה כלפי חוץ, מיישב סיכסוכים בתוך
החבורה, וכל חייהם של חברי החבורה מסתובבים סביב
המנהיג. עם הפיכת הקוף העירום לחיית־צייד, נוצרה מתכונת
של שיתוף־פעולד, בין בני החבורה, שחייבה מידה של
דמוקראטיה, ובתרבות האנושית התגברה תכונה זו. המנהיג
האנושי שוב אינו אלוהים. אך הצורך הנפשי במנהיג עליון
כל־יכול נשאר — ולכן הומצא אלוהים, למלא את החסר.
מכאן כוחה העצום של הדת. אי־אפשר לחסלה, כי היא
צורך ביולוגי, הטבוע בנפש האדם מזה מיליוני שנים. מכאן
גם האמונה המוזרה בחיים־שלאחר־המוזת, בעולם אחר שבו
יפגוש האדם את המנהיג הכל־יכול פנים אל פנים.
כשדת אחת מתה, צצה במקומה מייד דת אחרת, בלבוש
אחר — כמו הקומוניזם או הלאומנות. האדם פשוט צריך
״להאמין במשהו״.

הקוף העירום זקוק לבית
ך 3המשפחה האנושית החזיקה מעמד בצורה מם•
^ ליאה, ולכל משפחה יש גי ת. לכאורה, אין בכך
היגיון. בעיר מודרנית אפשר לחיות חיים הרבה יותר יעילים
במיסגרת קיבוצית — כשאוכלים במיסעדות, בשלנים
בבתי־מלון ענקיים. אך גם בכרך העצום של ימינו דואגת
כל משפחה לדירה משלה, עם חדר־אוכל וחדר־מיטות. זהו
זכר מימי חייו של הקוף העירום ביער, כשחי במשפחות
ובחבורות קטנות.
המשרד והמכונית הם סניפים של הבית, שטח ביתי
שיש להגן עליו. המנהל העובר למשרד חדש מקשט אותו
מייד באביזרים אישיים, כמו תמונות משפחתיות. נהגים
רבים תולים במכוניות שלהם אביזרים אישיים כלשהם. והתוקפנות
הנוראה של בני־האדם בשעת הנהיגה בכבישים
היא ביטוי אופייני ל״הגנה מרחבית״ ,כשכל נהג מרגיש
שעליו להגן על ביתו־מכוניתו, ותוקף את זולתו.
הקוף העירום בימינו שוב אינו יוצא למסעות־ציד, ותחת
זאת הוא הולך ל״עכידה״ .העבודה באה במקום הציד,
וירשד, הרבה מינהגים ותכונות מימי הציד.

הקוף העירום אוכל ממתקים
ך** קופים כיער אוכלים כל זמן, בכל שעות היום, מנות
1 1קטנות של פירות, המצויים בשפע. חיית־הציד, לעומת

זאת, אוכלת ארוחות גדולות, ועובר זמן רב בץ ארוחה
לארוחה, בגלל הקושי במציאת טרף. האדם המודרני אוכל
כמו בימי היותו חיית־טרף, אף שיכול היה, מבחינת איר־גונו
החברתי, לחיות כמו הקוף — לאכול מעט כל הזמן.
שהרי החברה האנושית יכלה בנקל לארגן את חייה כך,
שהאדם יאכל מנות־אוכל קטנות, משומרות, בכל שעה משעות
יומו. מינהני האוכל שרדו מתקופת הציד.
מדוע מחמם האדם את המזון? כדי להביאו לאותה מידת-
חום כמו בימי היותו חיית־טרף, כשאכל אח הבשר החי של
חיות אחרות,
מצד שגי, אוהב האדם גיוון רב של טעמים. מבחינה
זאת אינו דומה לחיות־הטרף, האוכלות אח הטרף שטעמו
אחיד, אלא דווקא לקופים, הרגילים לגיוון רב מאוד של
טעמים, והנהנים מגיוון זה.
האדם מבחין רק בארבעה טעמים: חמוץ, מלוח, מר ומתוק.
טעמים אלה נבדקים על־ידי הלשון — המתוק והמלוח
בקצה הלשון, החמוץ בצדי הלשון, המר בגב הלשון.
את כל שאר ה״טעמים״ העדינים יותר אין האדם טועם כלל,
אלא מריח. הריח מגיע אל חלל האף, וממויין שם.
אחד הסימנים הבולטים ביותר לקוף העירום הוא אהבתו
לדברים מתוקים. שום חיית־טרף אינה אוהבת ממתקים.
אך האדם אוהב אותם יותר מכל אוכל אחר — כמו הקוף,
שעיקר מזונו הוא פרי מתוק. לכן יש לאדם חנויות מיוחדות
לממתקים, אך לא לחמוצים, למרים ולמלוחים. וכל
ארוחה אנושית מסתיימת בליפתן או כפירות — כדי
שהטעם המתוק האהוב יישאר בפה, אחרי גמר הארוחה.

הקוף העירום זקוק לידידות
^ כל חיה שיש לה פרווה, ניקוי הפרווה הוא
/לבריאות, לנוחיות, ולעיתים אף לביטחון. הקוף
מאוד בניקוי פרוותו, אך יש מקומות בגופו שהוא
אליהם רק בקושי (למשל בגב) או שאינו רואה אותם
(כמו בראש) .לכן עוזרים הקופים זה לזה.
פעולת הניקוי ההדדי הוא סימן של ידידות, וההיפך
מתוקפנות. מי שרוצה לפייס תוקפן, מנקה את סחדתו. בעת
הניקוי, לוקח הקוף את הגוף הזר — שהוא מוצא בפרווה
— כגון פרעושים — לפיו ומוצץ אותו. לכן קול המציצה
של השפתיים הפך אף הוא סמל לידידות.
אצל הקוף העירום, אין צורך בניקוי כזה. אבל שרידי
מינהג זה נשארו אצלו. כששניים נפגשים, ללא כוזנה תוקפנית,
הם מחייכים בשפתיים, במקום למצוץ. הם מחליפים
דיכורי*ם רק, בקול מתאים, במקום תנועות הניקוי. כל
פגשה בין בני־אדם מתחילה ומסתיימת בדיבורי־סרק כאלה,
כדי להתגבר על התוקפנות ההדדית. בכל זאת ממלאה סריקת
שער האום — ובעיקר הנקבה — תפקיד חשוב.
הרפואה ממלאה גם היא תפקיד של ניקוי הפרווה —
ואנשים רבים נוטים לחלות מתוך כמיהה בלתי־מודעת לטיפול,
בדומה לקוף, המתגעגע לטיפול מידי בני חבורתו. חיוני זריז מגיע היטב

1 1 1י?

0 *1 3 0 1
ע ס מעדני
לארוחת הבוקר, ל ארו חת הערב
(וגם ביו הארוחות!
ל הנ אתכם מב חר מ עדני ם וריבות ע סיס,
כל אחדו טעמו העדין והנפלא.
כל אחד הוכן בתהליך ה מיו חד של ע סי ס
על ט הר ת הפרי והסוכר.

1 3 ׳0םיס
1111111111 בפ_*_צ2בת 1י1ח • א 11ח • דורדרויח חחועיח וויוזוויתז. רחיח. חחרח

ח חיי ח 1111־ 11 1ו 1ד ד ־ י ח 1תור 1 * 1-ו ו 1יתיח > חרווזיוז

ת ו־ ו רז

שססס!

שהוא, כפי שמגלה השם, סיני. צרור של

אפש* לראות1

לראות|
* * רציי
חובהלראות|
ל א כדאי לראות |

! 2שירי אהבה סיניים כלול בקופסת
אהבה (הוצאת הדס) ,שהוא ספר מיוחד
במינו, בזכות העיצוב המיוחד, הכורך את
הדפים זד. לזה כקונצרטינה, שקצותיה מחוברים
לשני חצאי קופסת־קרטון, המכילה
מלבד שירי־האהבה, אף את מכתבי האהבה
שכתבה קווי־לי (מתלמידותיו של המשורר
לינג־ווינג־פו) ,אל בעלה שהיה מושל ב־

סרטים חדשים
בצל האמת

(מ־גרבי, תל־אביב ; אר־

צות־הברית) החברה האמריקאית נראית כאן
דרך בריכות־שחייה, בעיניהם המבקרות של
פרנק ואלנור פרי (שביימו ותיסרטו
את דויד וליזה) בעזרת גופו וכשרונו של
השחקן ברט לגד סט ר, שהתערב עם
חבריו שיוכל לעבור בכל בריכות־השחייד,
של החברה הגבוהה בעיר.

ארבעת

המפיצים :״רינגיי, חברה לשווק והפצה בע״מ
ת״א, רח׳ הנגב • 4טל 39438 .
להשיג בחנויות ובסופרמרקטים

הקשוחים

(אלנבי,

אביב) פעם הם קש־חים. פעם הם מקצוענים.
פעם הם שבעה, ופעם הם שנים־
עשר, ופעם הם ארבעה. אבל תמיד הם
מבצעים שוד מושים. הפעם זה קורה באיטליה,
עם השחקן תומאם מילד.

המסיבה המשגעת

(סינרנזה,

אביב) פיטר סלרם משתולל שוב, בפארודיד.
חדשה של במאי הפנתר הוורוד

בלייק אדוארדם.

סרטים אחרים
יומנה של חדרנית (גור-

פ 1ליטכניק 1ם

דון, תל-אביב) זהו סרט המתאר חברה כפרית׳
בשנות העשרים, והוא יהיה אקטואלי
לכל חברה, ובכל שנד״ כל זמן שיתקיימו
הבורגנות, הצבא, תרת, וכללי המוסר ה־
בגרות פוליטכניקום
פרטים והרשמה:
5—8 ,9—4

תל־אכיב

חיפה

ברנר 17
מפ׳ אלנבי 55

שמריהו לוין 30

״החדרנית׳־

״ציפו־וני״
סוכנות לאינפורמציה וחקירות פרסיות
טלפונים • 623001 ,737613 רחוב החשמל ,8מל׳אביג

איתורי כתיבות
חקירות מס חריו ת

״השוד המושלם״

בלתי־מוסריים שלהם. בגאונות ובהומור
אוסף כונואל נציגים שונים של החברה
ומראה אותם כפי שהם נראים כלפי חוץ,
יפים ומסודרים ־שומרי חוק, וכפי שהם
נראים כלפי פנים מסולפים ואכולי סטיות,
חוסים בצל החיק והמוסר, הנותנים להם
הגנה ושקט נפשי ומצפון נקי. זהו סרט
מצויין, מפני שנציגי החברה שבו לא חדלים
להיות גם נציגי המין האנושי, מפני
שבונואל מטפל בהם ברכות אנושית ובאכזריות
של כבקר גדול, ומפני שז׳אן
מו רו נפלאה ,־גת תפקידה, כצופה וכמש־תתפת
בחברה הזאת, מרתק. הסרט מבוסם
על ספר של א־קטב מירבו. אך מי שקרא
את הספר ייווכח שהקשר ביניהם די מועם.

השוד המושלם
מרכז עדשות מגע

118א1נ< 5זא 1£ז־ס&דאסס
״גרוזובסקי -אישו־ לנס״
תל־אביב, רהוב שניאור ( 5שינת רח׳
פינסקר ,20 ליד מוגרבי, מדל מגרש
חניד ).מל 55029 .

(אופיר,

אביב) השוד ודעלילר, שלו לא כל־כך מושלמים
כמו המשחק המצויין של סטים
מקוויץ, החן של פיי דונאווי, והיחסים
המשעשעים בינו, השודד המיליונר ששדד
לשם שעשוע, ובינה, הציידת שלו, שהתכוונה
לתפוס אותו למען חברת־הביטוח
שלה, והיא הופכת לאט־לאט לקורבן הקסם
הגברי של־.

שעור. קבלה 9-17
נטפח לשלוח חוגרת וישברו!
לפי בטשח.

מתנה לבתולות.
שתיית במות גדולה של אלכוהול
נוטלת מהגבר הן את יכולת הזיקפה והן
את הכושר להגיע לאורגזמה (כל עוד הינו
נתון להשפעת האלכוהול, כמובן) .כ־
100,000 גברים בשנה עוברים בארד,״ב,
מרצונם הטוב, ניתוח עיקור הגורם לאובדן
תאי־זרע, אך לא להפסד כוח־גברא או התשוקה
המינית, לפני תקופה לא ארוכה
האמינו כי ניתן למנוע התעברות, אם מיד
לאחר פליטת הזרע על־ידי הגבר תדלג
האשד, שבעה דילוגים לאחור, תוך התעטשות
במשך כל אותו הזמן. פרטים מאלפים
אלד, ורבים רבים אחרים, ניתן למצוא

מרצה לזואולוגיה מאוכספורד. מעניין לגברים
ונשים במידה שווה, בשל דרך החשיפה
הגלוייה של תכונות, מעלות וליקויי
הגוף והנפש.

השבוע נפתחו קורסים חדשים שלב א׳ 6 ,חודשים בולל
מבנה המכשיר, תיקונים, אנטנות, הרבבה וביוון.
בעוד שבועיים יפתח קורס שלב ב׳ למתקדמים.
ביאליק 42

על־פי

מקור

הודי.

אסתטי

ואידיאלי
כ בהאדם
-מערכות הגוף והנפש
(הוצאת אחיאסף) שחיבר אנטוני סמית,

ומוקדמות 1* 1
רמת־גן

קיאנג־פו, וכן חידת האהבה שהינה אגדה

״זוכר אני, בהיפרדי ממנה, פרחו
עצי האפרסק, וערבות נופפו תלתליהן הדקים...״
לפי ציטוט קצר זה ניתן להרגיש
כי אין כאן עסק עם משורר ישראלי
מצוי. מדובר בקטע של נאלן סין־טה,

מישדרי יום חמישי ,6.3.69 ,יתחילו, בשעה
, 19.00 עם 30 דקות חדשות ו־30
דקות נוספות בערבית, שתהיינה לקט ממופע
שהתקיים בירושלים, ושבו השתתפו
אמנים יהודים וערבים.
שעה של מישדרים באנגלית, עם תרגום
עברי מרצד בגוף הסרט, תחל ב־ 20.00 עם
התוכנית הישגי אנוש, בד, ינסו לשכנע
כי מה שחשוב לנו לדעת הוא, כי מומחים
לאווירודינמיקה מנסים לפתח מטוס
שיוכל לטוס במהירות העולה על מהירות
הקול, להמריא ולנחות ממסלול קצר. זאת
30 דקות,
אחר־כך, מסע שיימשך 30 דקות א ל
העבר, והפעם משהו על פלישת בנות־הברית
לנורמנדיה, במלחמת־העולם השניה.
סוף סוף, אחרי שעתיים, אפשר יהיה
להרגיע את הנפש ולהאזין לצלילי השפה
העברית במבט לחדשות (ב־ ,)21.00 וב־
,21.30 אנשים הקשורים בצורה זו או
אחרת לביקורת יביעו דעתם עליה בכו״
מרנג. כמעט ברור מה יגידו דן בן־אמוץ,
בועז עברון, יורם קניוק וחנה מרון, במיוחד
כשלאביטל מוסינזון קשור תואר של
מפיק־במאי.

דודה ליזה בתיאטרון הבימה
היא הצגה המעוררת שאלות רבות. מה
שברור מראייתה כי נסים אלוני הוא
מבחירי המחזאים שלנו, וכשהוא עצמו
מביים את פרי עטו, מזומנת לחובב התיאטרון
האמיתי חוויית התפוגגות, לא רק
בשל שפתו המיוחדת ; אלא בשל המיוחדות
שבהצגת הדברים. רוכינא, קלצ׳קין ו שחקן
צעיר בשם יוסף פולק, משמשים
כפרשנים מהופנטים־מהפנטים ליצירתו של
אלוני, שאפשר למצוא בה השפעות לא יק
מדירנמאט אלא אף מהיצ׳קוק.

שסנוסס

* * שידוכין של גיקולאי וא־סילייביץ,
גוג1ל בפטרבורג, בשנת

, 1842 היד, בשלון חרוץ. על בנזת השחקנים
של התיאטרון הקאנזרי היא אינה
הצלחה. מאמציהם של עודד קוטלר,

זהרירה חריפאי, עדנה פלידל,
מיכאל כפיר, לאורה ריכלין ויהודה
אפרוני מזכירים כתישת־מים. הבימוי
היבש של מייקל אלפרדס והתרגום
המיושן של אברהם שלונפקי,

הפכו את המהתלה הרדודה של יוצר רבי־זור
להצגת חוג דרמאטי בגימנסיה׳ ,המשעשעת
ילדים.
* משהו לא נורמלי (תיאטרון
אהל) היא הצגה מפוספסת, בשל בימוי
כושל של מירי מגנום, שניסתה בכל
כוחה לדחוס אלף ואחד רעיונות ופטנטים,
ולא הסתפקה בהגשה פשוטה וממצה יותר
של החומר הסאטירי הרענן שהגיש לה
עמוס קינן. המוסיקה לא רעה (יוחנן
זראי ורפי כן־משה) ,הביצוע המוסי־קאלי:
פחות מזה. התפאורה והתלבושות
— נחמד מאד. הסטריפטיז שמבצע כאן
הגיבור, לא יבול שלא להזכיר סטריפטיז

שש מאת יוסף מונדי ובבימויו
(במועדון בר־ברים ובמועדון הלאומי
ברח׳ שלמה המלך) הינו מערכון עז־ביטוי,
בו רותם מונדי עצמו לסמליות
שקופה, כדי להביע את דעתו על מלחמות.
רחל שור וג ד קינר הס שני מבצעים
צעירים, המאמינים במה שמונדי שם בפיהם.

איפה הפרחים בולם הוא ערב
(בצוותא) המעלה בצורה תרבותית ״סבלות,
אהבות וכמיהות לשלום של האדם בעתות
מלחמה ושלום״ .הביצוע: מרים זוהר
וי צחק שילה, הבמאי ארנון תמיר,
העורך אריה סתיו והמלחין נועם
שריף. פאתטי ומתאים לאוהדי צוותא.
המוסיקה והליווי באורגן החשמלי של
שריף יהנו גם את היתר.
* פרח הסכין והבושם היא
יצירה משפחתית של דליה פרידלנד
ובעלה !3ישא אשרוב המעלים בצוותא
ערב המורכב. מקטעי יצירות של המשורר
הספרדי הגדול פרדריקו גרסיא. יוסף
(״פפה״) פלטה מלווה אותם בגיטרה הספרדית
שלו. כמו נגן פלאמנקו מבטן
ומלידה. התרגומים של רפאל אליעל
הם מעשה־אמנות בפני עצמם, מה שאין
לומר על עריכת התוכנית, המבוצעת בכשרון
על־ידי דליה ובמקצועיות שטחית
על־ידי מישא.
לחיות הוא עוד ערב המורכב
מפירורי יצירתם של למעלה מ־ 20 יוצרים,
הכמהים לשלום. עיצוב המופע של השחקנית
אורנה פורת והנבלנית יהודית
לי כרע״י ע מו סמרה, שהינו מנהל ההצגות
של התיאטרון הקאמרי, יצר אמנם
ערב תרבותי מכובד, אך חסר התפתחויות,
מאחר והשירים שונים במהותם וררמתם,
כשוני בין משורר למשורר ממחותני המופע
המועלה כמובן בצוותא בת״א.

* * גורלו של אדם הוא לא רק
שם סרט מפורסם. כך גם קורא אנדרה
וורלון לתערוכת ציורי השמן והקואלז׳,

משהו לא־נורמלי*

| גברי אחר, אצל קינן, המבוצע בצולה מרשימה
הרבה יותר כ־ססז מטר מאולם תי1
אטרון
הפועלים לשעבר, בבוסתן.

הרכבת האחרונה בתיאטרון
הפתוח של הלל נאמן היא אחת
ההצגות התוססות והדינאמיות (מדי) שניתן
לראות כיום בארץ. מערכון בשם
יום ששי השעה עשר כלילה של
רבקה כהן, המוצג לפני יצירתו החב־

אותה הוא מציג במוזיאון לאמנות חדישה
.בחיפה. האמן, שהתגורר באוסטריה ובצרפת,
מציג יצירות צבעוניות עזות־ביטוי,
המרכיבות בתוכן גם קולאז׳ וטכניקות
בנות־זמננו של מריחת צבע ממושמעת.
ציורים בסימפוניית השלום, הוקרה לגלי־לאו
; דו־קיוס, המנהיגים או תפילה לשלום,
מעידים כי זהו אמן שהציור מהווה
אצלו אמצעי לחימה באלימות הפוליטית
ובאכזריות החברתית.
אוסף הצילומים של אנה
-ריכלץ־בריק, התלוי עדיין על כתלי

את הספר הגדול ביותר של השנה
אי אפשר לקרא
שמו ״הסוד של סנטה ויטוריה״ — והוא איננו קיים בעברית.
״ניו־יורק טיימס״ כתב עליו :״את הופעתו יש לחגוג בתרועות
שמחה, בהנפת דגלים, בחגיגות־המון ברחובות. לא תוכל לעמוד
בפני ספר זה. הוא שוקק עליצות וחכמה, קולח צחוק, פועם
בחדוות־חיים אמיתית״ .״טיימס״ תיאר אותו כ״מקור תענוג
עצום״ ,ואילו ״סאנדי אקספרס״ כ״רומאן־ענק חשקני, עליז ועצוב
כאחד״.
אך ״הסוד של סנטה ויטוריה״ ,כאמור, לא הופיע כלל בעברית !
למרבה המזל, הרומאן הגדול ביותר של השנה כבר תורגם וייצא
בקרוב לאור בהוצאת ״לדורי״.
קצת סבלנות׳ רבותי. הסוד של סנטה ויטוריה יוודע גם לכם.

נ שאנ שו ־
דגה לא תחסנ

עודד פיינגרש
רתית של קינן, אינו מפריע בשל הבימוי
והביצוע המקצועיים. ישראל גוריון,
שהשתתף אף בבימוי. מדגים בערב זה
כיצד יש להתנועע על במה.
!• יש להיזהר מהצגת חופרי הזהב
או אוצרו של נפוליאץ המועלית
עדיין בתיאטרון אהל (וזאת ודאי בזכות
אמנות לעם שקנתה מיספר לא מבוטל של
הצגות) .איש לא יאמין כי השחקן הראשי
קיבל בעבר פרס עבור פועלו הבימתי.
* ג׳רמן אוניקובסקי ויעקוב בן־סירא.

ביתן דיזנגוף של מוזיאון תל־אביב. מזמין
אליו אלה המעוניינים להשתתף במסע מסביב
לעולם — בעין המצלמה האופטימית
של הצלמת השוודית הנודעת, שאיננה נזקקת
לטכניקת צילום חדישה, או לפעלולי
מעבדה, כדי לנחם את הנפש.
¥-¥בגלריות מבט ודוגית מציג עו־דד פיינגרש ציורים ורישומים בעלי
השלכות פוליטיות ברורות. הצבעים העזים
מבטאים מוחשית פחדים מופשטים של
צייר צעיר, שלא היה בהירושימה, אך
שמע על פצצת האטום.

גרבי־מכוס ישיק־דדלילה•
הם מסוג
ב׳ ת־ ,כלומר. הם
יפים וטובים כמו סוג
אי. אך יש בהם
.תיקונים קלים.שאינם
נראים תחח המגפיים
או בבית. לכן הם
שלים הרבה פחות.
חפשי אותם ומסכי

[גרבינזכנסן גרבי מכנס|

1שיק
|3 .50

דלילה!

לייבלבד !2.50

ל: יבלבד>3

¥הוא איים בהתאבדוור ו
¥היא התאהבה בסטודש ׳שואל׳