גליון 1647 מתאריך 26 במרץ 1969

המועדון החדש
של תנועת העולם הזה — כיח חדש

״ ה ע *לםהזה ״ נמצא בחודשים אלה בעיצומה של מהפכה. היא
אינה נוגעת לצד הרציני, וגם לא לאותם מדו־ים קבועים שהתרגלה
אליהם במשך שנים ארוכות. המהפכה נוגעת למתכונתו הכללית של
השביעו־ :אין יעדה להחליף חלקים של העולם הזה בחלקים
חדשים, כי אם להוסיף מדורים חדשים לקיימים. מבחינה כמותית,
מתבטאת מהפכה זו בהגדלה ניכרת של מספר העמודים — מ־32
עמודים ל־ 40 עמודים.
וזה אינו סוף־פסוק.
מבחינה איכותית מתבטאת הרחבה זו בהגשת חומר מסוג חדש,
הבא להשלים את התוכן הקבוע של העיתון, כדי להפוך את העולם
הזה לשבועון של כל המשפחה. שלוש תוספות בולטות, בכיוון זה,
הם המדורים תדרין, לוהט ולהיט, ועולם הז״שה.
למעשה הוקמה מערכת נוספת — מאוי־שת בעיתונאים, צלמים
וגראפיקאים חדשים, הפועלים בצד המערכת הקבועה — אשר תפקידה
לבצע מה שאנו מכנים ״תוכנית הפיתוח״ של העולם הזה. התגובות
המגיעות למערכת על חידושים אלה הן מעודדות. יש בהן לא רק
שבחים כי אם גם ביקורת עניינית, הצעות מעשיות ועצות. הן זוכות
בתש מת־הלב המירבית, ועוזרות למערכת לגבש את המדורים הנוספים
החדשים.

(בית ציוני אמריקה, רח׳ דניאל פריש )1
ביום רביעי זה ,26.3.69 ,בשעה 8.30 בערב

יראיין אתכ ה ן
שלום

שמואל שי

סילבי קשת

סודותיו של
מראיין מיקבועי

מחברת
,חץ מסילבי קשת׳

אמנון זכרוני

^ זוקוו ער צורו

מ אח רי הקלעי ם
של הכנ ס ת

ירדנה הדר
תוכנית זימ ר ה

בגלל החגים יתקיים המיפגש הבא של המועדון ב־.16.4.69

חדש ! !

1 1 ^ 1

1לגלוח חלק
1מהיר כבזק !

זו המשהה
אומת תאהב בשפופרת החדשה

עם פס הזהב 3״קנדבץ ן**•

• יי # 0ביגג־ליני*>#

מ דו רחדש שאנו עומדים להנהיג, החל משבוע זה, נוגע דודקא
לצד הרציני. אולי הרציני ביותר בחיי המדינה כיום: צה״ל. ברור
שכל מה שקשור בצה״ל זוכה לכיסוי שוטף ובולם — שכן הפעולות
הצבאיות תופסות חלק גדול בחיינו. גם
להבא נמשיך בדיווח שוטף על המאורעות
הגדולים, אשר עדיהם משאיר צה״ל
את חותמו.
אבל צה״ל אינו עוסק רק בפעולות
הדראמאטיות, המגיעות באופן אוטומטי
לכותרות. הגוף הדינאמי והתוסס מפתח
גם פעילות שקטה, רצופה חידושים המשפיעים
באופן ישיר על תנאי־החיים ־
ותנאי־הלחימה של כל חייל בצה״ל. על
פעולות אלה — ועל האנשים העומדים
מאחוריהן — ידווח לך בקביעות המדור
זרקור על צה״ל, בעריכתו של ראש
המערכת אלי תבור, שהוא גם הכתב
הצבאי של העולם הזה.
לא במיקרה בחרנו, לפתיחת המדור,
דווקא בחיל אפור ־צנוע: חיל־ההספקה
של צה״ל. תפקידו לרכוש, לייצר ולהביא
לחייל בחזית כל מה שדרוש לו
שם — עד לפריט האחרון בלבושו וב־מזונו.
הדו״ח על וויל זה דן בחידושים
שהוכנסו — ואלד הנמצאים עדיין בשלבי
תיכנון — ואשר יש בהם כדי
לשנות באופן קיצוני את רמת־החיים
של החייל.

בשביעות הקרובים יאיר זרקור
על צה״ל פינות אחרות של הישגיו ובעיותיו של הצבא — כדי שתקבל
מושג מוסמך ועדכני על המהפכה שהתחוללה, ועדיין מתחוללת, בצה״ל
מאז מלחמת־ששת־הימים.

^ ״אצלם בוודאי תמצא!״
ה ש כו עפנהלמערכת רופא תל־אביבי, ובפיו בקשה בלתי
רפואית. הוא הציג את עצמו כיליד יוגוסלביה, שקיבל פנייה מפתיעה
מהפרופסור שלו בעיר סקופליה .״הפרופסור כתב לי, שבעיקבות
רעש־האדמה הכבד שפקד את העיר סקופליה, אבדו גם הארכיונים
של נבחרת הכדורגל. מביתן שהנבחרת שיחקה גם בישראל, הוא
ביקש ממנו להשיג תמונות שלד, מאז, כדי לעזור להרכיב מחדש את
הארכיון שאבד.״
הדוקטור התל־אביבי פנה, באופן טיבעי, להתאחדות הכדורגל
בישראל. שם הצטערו שאין ביכולתם לעזור לו, אבל אמרו לו :״יש
רק מקום אחד להשיג את הדבריב האלה. פנה להעולם הזה. יש להם
ארכיון תמונות גדול ומסודר. אצלם בתדאי תמצא את התמונות שאתה
צריך.״
אני שמח שבמיקרה זה היתד המחמאה מוצדקת, ויכולנו לספק
לפרופסור בסקופליה תמונות שצולמו לפני 15 שנה בדיוק, באיצטדיון
רמת־גן. כי בארכיון הצילומים של העולם הזה מוחזקים למעלה
מ־ 500 אלף תצלומים, בצורה המאפשרת לנו למצוא תוך דקות כל
תמונה ותמונה אשר צולמה על־ידי צלמי המערכת, במשך וגשרים ה־

התכשיר החדש אשר חולל מהפכה־רבתי באירופה ובארצרת־הברית!
לאשה ״למודת־הצביעה״ ולטירונית החוששת מפני ״הפתעות״,
״לספרית של עצמה״ ולמביאה תכשיריה למספרה, לכולן ...

צבעי־השמפו החדישים ־ 8 1 1 ^1£מ ( 0 0 1 /של
אין הפת עו ת
הצבע פרמננטי
תכשיר מיוחד
נוסחה מוכנ ה

ניתן לקבוע בודאות את הצבע מראש טבעי ואחיד בגוונים מרהיבים שמפו, הזנה (הלבנה) וצביעה -בא־־זד -לשמוש ביתי, מהיר, קל, נקי וחסכוני

היום, כבר אין הכרח לקבל את תכתיבי־הטבע
בכל הנוגע לצבע־השערות. לבחירתך
— תוכלי להיות שחורת־שיער או
בלונדינית, כסופת־שיער או ברונטית, בעלת
שיער זהוב או חום מבלי להתחשב בצבע־שערך
הטבעי. לרשותך שלל גווני־שיער
מרהיבים ובנקל תוכלי ״לרכוש״ אחד
.מהם, ולהיות בטוחה כי הצבע שבחרת,
אכן יהיה צבע שערך.
ה־;01011510נ) הוא צבע פרמננטי שאינו
יורד בשטיפה ובחפיפה, אינו מקלקל את
׳׳הסלסול התמידי או את יישור השערות
ומחזיק מעמד לזמן ארוך, ה־00£0£$1££
מכיל מרכיבי׳ הזנה־פרוטאיניים ואינו
גורם נזק לשערות דוגמת צבעי־ השיער
המתכתיים והמהחזרים המקובלים במס־פרות
״המערבבות״ צבעים. גם השמפו
נמצא בתוך התכשיר ואין צורך בשמפו
מוקדם לפני הצביעה. לאחר הצביעה
ב־ 11$1££ס 1.ס 0אין צורך במייצבים כמו
££א 0דד 1ס א 0נ) * 5£א ש הנמצאים כבר
בתוך התכשיר.
אין צורך בשקילה, בערבוב, בהפרדה
וכד׳ — כמויות המרכיבים מדודות מראש.
׳אין צורך בקיצוב זמן להשארת התכשיר
על השיער. הרכב התכשיר קוצב אותו
אוטומטית, ובגמר הפעולה היא נפסקת
מעצמה. קל מאד לצבוע את השיער
בעצמך ב־0£0£51£1<.ב< .אין צורך לסדר
שבילים בשיער, אלא פשוט לחפוף את להשהותו השערות ב־<.ז 0£0£51£ס,
30—15 דקות והשיער זוהר בצבעו־החדש.
וכל זאת בביתך, בניחותא, מבלי ללכלך
את הבגדים, מבלי להזמין תור במספרה
ולבזבז בה שעות ארוכות.
צבעי ה־ 00£0£51£1<.בטוחים יותר,
נוחים יותר, זולים יותר ואפשר לעשות
בהם שימוש עצמי בבית או להביאם
למספרה, כדי שהספר יוכל מיד לאחר
הצביעה ב־ ,00£0£51££לסדר את
התסרוקת.
האריזה של 00£0£51££שלמה ומכילה
צבע, מפתח־צבע, כפפות ובקבוק יציקה —
זה כל הדרוש כדי
לצבוע את השיער
ו״להתאימו״ לגיל,
לאורח־למעמד,
החיים,
לעונת השנה
ולמצב־הרוח...
< 00£0£51£1מוצע
בישראל ב־ 15 גוונים
מרהיבים — שחורים,
אפורים, חומים שטניים זהובים,
ובלונדינים.

י <:0 1 0 8 8 1 1 ,£י
1 1:00£ 11311: 00101 :ג 11$£ג 7110

שות־העיריה דבאה, בהתאם להסבם הכין־
ארצי של המעיד הקובע בי לפחות כשתי
ערים גדולות יציג המעיד מועמדים שד
מפ״ם לראשות העיר.

המפלגה בבחירות לכנסת השביעית.

ראש־עיריית באר־שבע הנוכחי, אליהו נאווי, יתמנד.
כנראה לשגריר באמת ממדינות אפריקה, אם לא יקבל
בממשלה הבאה תיל של שר לענייני ערבים, אליו נשר
אות עיניו.

מזוו מבושל קופוא
ישווק בישראל

תובעים העלאת שיעורי
מס־הכנסה עוד לפני הבחירות התפטרותה שיו אישיות ככירה מתפקידה
הממלכתי, ששימשה כשבועות האחרונים
נושא לסערה, התקבלה על־ידי הממונים
עליה, אחרי שנכשלו כל הנסיונות לשכנע

ראשי משרד־האוצר ומינהל הכנסות־המדינה שוקלים
באחרונה העלאת שיעורי מם־ההכנסה עוד לפני הבחירות
לכנסת, שיתקיימו בסוף שנה זו. לדברי יוזמי ההצעה,
ההעלאה היא הכרחית עקב הגידול בהוצאות, ובהוצאות
הביטחון בפרט ,־בר אשר ימנע, במיסגרת שיעורי המם
הקיימים, למלא את דרישות התקציב לשנת־המס הבאה
— . 1970—71 טענה נוספת המושמעת על־ידי מצדדי
ההעלאה היא שבך ניתן יהיה לספוג את עודפי דכסף

במקומו ייצג את הקיבוץ הדתי שמחה
פרידמן, איש טירת־צבי.

לפחות חמש הכרות גדולות עורכות עתה
מחקר תעשייתי ומחקר שווקים מתוך מטרה
להקים בישראל מפעלים לייצור מזון•
מבושל־קפוא.

הכוונה היא לארוחות מבושלות שלימות, הכוללות
בשר, דגנים, ירקות ופירות, שכדי להגישם לאכילה יש
רק לחממם במים חמים. חלק מהחברות עומדות להשתמש
ביידע שווייצי ואילו אחרות ביידע אמריקאי.

הצורך בפיתוח ענף זה נובע בעיקר מדרישותיהם
של הכרות התעופה והספנות.
ארוחות מבושלות מוקפאות עשויות להוזיל
במידה ניכרת את הוצאות חברות אלה. אולם
הייצור יהיה בדאי רק להכרה שתבטיח
לעצמה אספקת מזון מבושל קפוא גם ל
צה״ל ולשוק האזרחי.
בין החברות המתעניינות בנושא נמצא גם השק״ם, העורך
ניסויים במזון מבושל קפוא המיובא משודייץ.
צפוייה אבטלה אקדמאית
בתוצאה מהצימצום במימון האמריקאי
למענקי־מחקר, עבור ממשלת ארצות־הברית
או רק בעידודה, יהפכו כ־ 1400 בעלי תו־ארים
אקדמאיים העוסקים כיום במחקרים
במימון אמריקאי, למובטלים. הצימצום הוא
במיסגרת המגמה להקטין את הוצאות אר
צות-הכרית בחו״ל.
גורמים ממשלתיים מתכננים עתה דרך בה ידאגו ל־מישרות
עבור אותם מובטלים פוטנציאליים. מסירת התעסוקה
להם תהיה במיבצע מיוחד, ולא באמצעות ה־מיסגרת
הרישמית של לשכות־העבודה. נראה שחלק
מהמובטלים־העתידים יועסקו במעבדות־מחקר של מט־שלת־ישראל.

הקידוח
התת-ימי הראשוו
-בסוד יולי

שנה ועשרה חודשים אחרי שהפך לדמות בינלאומית, שוב עמד הקצין הישראלי הצעיר,
סרן יוסי, במרכז ההתעניינות של כתבי העתונות הזרה. ביוני 67׳ זכה סרן יוסי ייפירסום
בינלאומי, כאשר פורסמה תמונתו, כשהוא טובל במימי תעלת־סואץ ומניף רובה ״קלצ׳ניקוב״,
בשער ה״לייף״ .השבוע, כשערכו כתבי העתונות הזרה בישראל סיור לאורך תעלת-סואץ,
הם עדיין מצאו את יוסי שם. הפעם הוא לא היה במים ולא החזיק ״קלצ׳ניקוב אבל אם
אני באן, סימן שזה כסדר,״ אמר סרן יוסי לעיתונאי־החוץ, אשר צילמוהו מכל צד.
את האיש להמשיך בתפקידו הנוכחי.
בימים הקרובים עומדת האישיות להודיע על פרישתה
מכל שירות ממלכתי.

שינויים בנציגות
הנגב במע״י
שינויים פרסונאליים רבים עומדים להתחולל לקראת
הבחירות הקרובות בין נציגי הדרום והנגב של מפלגת
העבודה. במעט ברור שאהרון אוזן, סגן שר

החקלאות, לא יוצג עוד כמועמד מושבי הנגב
לכנסת.
נראה שאת מקומו ימלא אורי מבאג, מזכיר
מועצת פועלי כאר־שבע. סבאג כבר השיג
את תמיכתו של דוד הרמז, מזכיר העבודה בבאר־שבע,
תמורת הבטחתו לתמוך במועמדותו של הרפז לסגן
ראש־עיריית באר־שבע בפועל בקדנציה הבאה.

שניהם יחד יתמכו במועמדותו של זאב
זריזי, סגן ראש העיר מטעם מפ״ם, לרא

המסתובבים בשוק, והמהווים גורם אינפלציוני.

דווקא אנשי מס־הבנסה הם המתנגדים להעלאת
שיעורי המם. לדבריהם, ההעלאה
תיגרום להגברת קשיי הגבייה. אולם לעומתם
טוענים אנשי־האוצר, כי אפילו חוגים כלכליים שונים
השמיעו לא־פעם את הטענה כי העלאת־מכ עדיפה על
מילוות ברצון או מחובה, אשר גבייתם והחזרתם כרוכה
בהוצאות ובטירדה רבה.

אם *יוהלט, כסופו של דבר, להעלות ככל
זאת את המיסים לפני הבחירות, יש להניח
בי האוצר יסתייע כטענה זו, ובן בהסברת
צרכי הביטחון הגדלים והולכים.

ח״כ משה ארנא
יפרוש מהכנסת
שינויים צפויים גם ברשימת המפד״ל בבחירות ה־באות.
כבר עתה ברור שח״כ משה אונא, נציג הקיבוץ
הדתי ברשימת המפד״ל, לא יופיע עוד ב־שימת מועמדי

בסוף חודש יולי הקרוב תתחיל חכרת
״בלקו״ -בעלת הרישיון לחיפושי נפט ככל
מדף היבשת של ישראל -בקידוודה-
תת־ימי הראשון של באר נפט, מול חוף
אשדוד או אשקלון. נקודת הקידוח תהיה כמים
רדודים, בעומק עד 120 רגל.
לשם־כך תגיע לארץ ספינת הקידוח טייפון, שבבעלות
חברת סטורסדרילעג, יחד עם צוזת ימאים וקודחים
אמריקאיים. בשלב מאוחר יותר יש בדעת החברה
הקודחת להחליף את צודת הספינה בצודת ישראלי.
חברת בלק ו, אשר חברת שירותי נפט הממשלתית
מחזיקה ב־ 40 אחוז ממניותיה, עומדת בשלב שני לקדוח
בארות נוספות, במים עמוקים יותר, מחירו של קידוח
כזה הוא מיליון דולאר ומעלה.

בגו ליון ז ה
* גיבור ציריך
מרדכי גזר על עצמו שתיקה, עד לבירור משפטו
בשווייץ. אבל הו א בכל זאת קיבל א ת כתב
״העולם הז ה ״ ל שיחה כנה, בה תוכל למצוא
א ת הת שובה ל שאלה: מי אתה, מרדכי רח מי
ם ז (עמוד .)15

השודד הערבי הנוראי

מהאתה יודע על אבו־ג׳ילדה ז בוודאי פחות
ממה שתוכל לקרוא בעמוד . 18

הפיצוץ האווילי

על פיצוץ אחד לא קראת בשום עיתון בישראל :
פיצוץ ב תי ם של אז ר חי ם י שראליים בנגב, דווק
א בידי שוטרים י שראליים. ה ס קו פ על ״ אי ך
להפוך ידידי ם ל שונאים״ (עמוד ) 11 לא ישאיר
אותך אדיש.

א ק 1הולנה ־ המתנההמתאימהלגבר
3111

דד שתמשב £ 1 7 4 ¥ #י 4ט £ 4 0ט 1 0 £ 8 1
לאחר הגילוח. התז מעט אקוה ולוה. והבטח לעצמך התחלה
מוצלחת ליום מהנה. אקוה ולוה קריר, מרענן ו...גבר>!
היא תאהב זאת ...ואתה תהנה מהרגשה מצוינת.

*4)211

מוצר של * 1 1 1 1 ^ 8

0י1צר בישראל ע״ בלמו! נעים * המפיצים -זזב׳ נורית גע״נז.

מכתבים
י חמשת הנתלים
כמקום ארבעה
לאור ההתרחשויות האחרונות בתבל, נוצר
מצבשהמציאות הצדיקה את העמדה
הרישמית של המימסד הישראלי, לגבי
בעיות האיזור. עמדה
׳שבוטאה על־ידי
אבא אבן, לאמור:
אין ישראל רואה
אפשרות להסדר באמצעות
הסכם בין
״ארבעת הגדולים״. בעינה העובדת
עומדת: אין טעם
ב״הסכם הארבעה״.
ערכו ממילא לא
היה עובר מרחק
של יותר מעשר
שנים. לא כל־כך

בגלל הימצאות צרפת
ובריטניהבין החותמות, דבר שלא היה
אומנם מוסיף, אך קרוב לוודאי גם לא היה
גורע במיוחד. אך בשנות השמונים ממילא
לא יהיה ערך להסכם עליו הסינים אינם
חתומים.

משה פ. כרמי,

ראשון־לציון
אותר האיש
לפי דעתי, הייתם צריכים להבליט יותר
את הגילוי הסנס,שאיברהים ציוני תאופיק
יוסף (העולם
הזה ) 1646 הוא
למעשה האיש שבחטיפת השתתף מטוס
אל־על ל־אלג׳יריה
ובהתנק־שות
במטוס אל־על
בנמל התעופה של
ציריך.
זהו אחד הגילויים
המעניינים ביותר
שלכם בזמן האחרון.

אבנר
חזקיהו * אריק לביא * אריה אלי אס * ביבה נאמן * אברהם רונאי * יוסף
שילוח * טובה פרדו * אושיק לוי +ליה דוליצקיה * יעקב בנאי * תרצד ארבל *
עירית שילה ...ויעקב בודו
מו סי ק ה: דב זלצר * שירי ם: אוריאל אופק * זמרה: יהורם גאון
הפ ק ה: יורם גלובוס

עריכה: דב הניג

צילום: יעקב קלח

שבוע הבכורה החל ממוצ״ש 29.3הוענק לערי הגבול
קרית שמונה
בית שאן
אילת

בחסות ראש המועצה
מר דוד מורה

בחסות ראש העיי
מר אשר אזר

טוכיה צפריר,

י המצב
כקדייודמיאכי

בחסות ראש רמועצה
מר מחרוף יעקב

הצגת גאלה בירו שלים
בקולנוע ״ציון״ ,יום ה ,3.4 /ב־3.45
בחסותו האדיבה של שר האוצר המסחר והתעשיה
מ ר זאב שרף

ובהשתתפות שחקני ויוגרי הסרט

בל ההכנסות קודש למוסדות א.א.ע.
תמר מזו ג תפמ ח־ — במתובמתתאמת

תל־אביב

ירושלים

חיפה

החל ממוצאי־החג

החל ממוצאי־החג

החל ממוצ״ש

״מוגרבי״

״ציון״

החל ממוצאי־החג

התל ממוצ״ש

הכינו כרטיסים מראש -הנדות והזמנות בטלות

לידיעת מנהלי המשרדים,
פקידות, כתכניות ועורכי־דין!
חסוך
בזמן וכסף והשתמש במוחקי
הפלא למכונות כתיבה. תוך שניה
ביכולתך למחוק כל אות יחד עם
ההעתק.
הזמן סט ענק וחסוך ״ 350/באופן
*משי. סונננו ישמח לבקרך להדגמה
בלי שום התחיבות.
לובקס — טל 441692 .תל־אגיג
ת.ד , 6031 .תל־אביב

״ארמון״

באר־שבע

נתניה

לשחקנים
י י י * -ולדוגמניות

אין צורך להיות רקדן
מקצועי כדי לרקוד גיז
הרקדן־והכוריאוגרף שמע ון לוי,
בוגר אולפני־מחול בניי־יורק ובלונדון,
יקנה לך תוך חודשים ם סורים
כושר־תנועה־ומיקצב.
קורסי־גוקר וקורסי־ערב
( 2שיעורים בשבוע בכל קורס)

פרטים: סל—8.00( 26 17 13 .
10.00 לפנח״צ; 20.00—17.00 בערב).

רעננה

׳ שרון״

רב־המכר העולמי
בעברית

ה קו ף העירום
יופיע בראשית אפריל

קראתי בעיתונכם מיכתב של מורה מ־בית־הספר
יסודי בקריית־מלאכי, שבו הוא
מתאונן וכימעט משמיץ את ההנהגה המקומית
של קריית־מלאכי (העולם הזה .)1640
יש לי מיספר
שאלות לאותו מורה:

)1מה עשית, ומה
הינך מתכונן
להשתרלעשות,
שות
צעירי העולים
החדשים, המחפשים
גשר וקשר לצעירים
ותיקי הישוב?
( )2ההלכת למו־עדוני־הנוער
ובתיו,נוער,
לחדר־הדר־כה
ולמועדון לקאכיצוק
שישים,
לראות הפעולההעניפה
והמבורכת הנעשית שם
ערב־ערב
עצתי לך: הפשל שרוולים, והטה שכם
למשוך את העגלה יחד עם כולם. אל
תשים יתדות לעושים במלאכה, למרות וחרף
שגיאותיהם!
מביקורת בלבד לא גיוושע!

יעל!כ אכיצוק, קר״ודנזלאני
פלסטי ן:
חלום או מציאות?

המנוי
קיבלת חשבונך,
פרע נא
אותו בהקדם.

לפני הרבה שנים, כשעוד לא היו פליטים׳
וכשביפו גרו כל הערבים, והרכבת
היתד, חוצה את רחוב הרצל — הוטל בבוקר
אחד רימון מתוך חלון הרכבת שנטעה מ־תל־אביב
ליפו, על הקהל שעמד בצירי המסילה.
התוצאה
היתד, טראגית.
וזהו רק מיקרה אחד מרבים מאוד.
האו״ם החליט לבסוף לחלק את ארץ-
ישראל בין היהודים והערבים. היהודים

הסכימו, אבל הערבים רצו את כל הארץ
בשביל עצמם בלבד. לכן פרצה מלחמת־העצמאות.
מלחמה
זו תימשך כל עוד יחיו ערבים
ויהודים בשכנות. כך הוכיח הנסיון.
והמסקנה היא שרעיון הקמת מדינה פלסטינית
בשטחים המשוחררים הוא חלום
מתוק, שאין לו שום אחיזה במציאות —
לכן לעולם לא יוכל להתגשם.

אריה גזע,

חולון

מה פ״תאום
מדור?אשה?
תרשו לי להשמיץ את המדור החדש שלכם,
מולם האשת.
מה פתאום הכנסתם
מדור כזה ל־העולם
הזה?

אני אשה, כבר
22 שנה, וקוראת
את העיתון מזה
חמש שנים, ואינני שצריכים חושבת
את המדור, למרות הוא שלכשעצמו
בסדר גמור.
היה בדאי לנצל
גרץ
את העמודים האלו
לדברים יותר תוקפניים.

זיווה גרץ, חיפה

כגון?

תמונת השבוע 8החרות הצילומים
הקרפד בתמונה הוא מיקרה־עין קשר,
פאציינט רציני אצל רופא אף־אוזן־גרון.
אחרת קשה להבין מה לקרפד ולסלמנדרה.
ולא סתם סלמנדרה, אלא סלמנדרה בקאלי־בר
רציני.
הפיקאנטי שבעניין הוא שברגע שרגליי
הקדמיות של הזכר נסגרות סביב הנקבה
(בעזרת כעין יבלות) ,אין הוא יכול להשתחרר
באופן רצוני, עד להזרעה (זוהי

תגובה רפלקסיבית) ,ובמיקרה הנדון עתיד
היה הזוג להסתובב עד ליומם האחרון.

מאיר דרום,

קב׳ אילון

• תמונת השבוע — ראה תצלום —
מזכה את הקורא מאיר דרום בפרס של

סי ל״י.

כעד עונש־מוות1
מחריד ומזעזע היה לקרוא פה שמנתח
ערבי בבית־חולים בישראל, אשר בידו מופ
קדים
יום־יום חיי־אום, וכן על הכומר המטיף
לאהבה ומוסר — ניצלו לרעה את
עמדתם ופעלו בשורות החבלנים, במטרה
לזרוע הרם והרג בציבור היהודי, בלי
להבחין בין זקנים, נשים וילדים.
האולי
עתה יתעוררוסוף־סוף חוגי
משפט ונציגנו בכנסת (לרבות אורי אבנרי,
שבנקודה זו דיעותנו חלוקות) להרהר בכינון
חוק־מוות לחבלנים.
כי כבר הוכח מעל לכל ספק ש״הקייט־נד,״
בבית־סוהר ישראלי, לא רק שאינה
(המשך בעמוד )8

לא תאמי!
עד שתתקלח

מכתבים

י יי
(המשך מעמוד )7

מרתיעה, אלא אף מעודדה. ולדעתנו איש־דת
ורופא, המוכנים לסייע ברצח נפשות
חפות מפשע, אחת דתם — עמוד החלייז!

ליאון בלבן,

תונג־קתג

• זוהי הדרך הבטוחה ביותר להבטיח
שגם שאר הרופאים והכמרים בשטחים המוחזקים
יצטרפו למחתרות.

₪פפגזיבל זמר
יותר מעניין!
בחיי שצדקתם מאף אחוז בביקורת שלכם
על פסטיבאל סך רמו, במדור לוהט
ולהיט (העולם הזה .)1646 אם מרי הופק׳ ו

מברנב רז/״־.נוע )30000000000

הבושם

זה עידוד•
ילודה; זה?
המעולה הבושם הצרפחי
המשווה לך עידון אצילי
תוצרת ״א 81 סע״ פריז
להשיג בכל הפרפומריות
המובחרות

המפיצים !,פזטסז! \לא1
רמת גן, טלפון 725594

הידעת בי בת אור!
הוא •סבון ללא סבון•
המסנן, מנקה
ומרחיק זעה_ו
ריח האורנים העביר והקצף השופע
של גת אוח, יפיגו סמך את התום
ויעניקו לו הוגשה עונה

הביא• את היופי אל רגלייך
דפילסור •לון־ ססיר את שערות ה רנ ל״ ם
במהירות וביעילות. והודות להשפעתו על
שר שי ה שערות נחל שת ה צ מי ח ה לאחר
שימושים תחרים. לרפילטור •לון־ ריח נעים.
והוא מתאים לשימוש נם על חלקי טף אחרים.

שמעתי השבוע בקול־ישראל אח וברי
! הגברת זיוה חרמן, מהמרכז לדמוגרפיה,
שסיפרה בהתלהבות איך ה׳־א מתכנות את
עיוור הילודה אצל הישוב היהודי בישראל.
לא היה גבול לדתפעלוחי כאשר שמעתי
מפיה שהפדיון במשפחת
ה ה־די־ח בישראל
יעדר אחרי
שד-א הצא למערכת
הסברה, כמד, ילדים
:ספים מוסיפים אושר
למשפחה.
חרשי לי להגיד
לך משהו, הגברת
הרמן. אינני יודעת
מתי ׳לדת בפעם ה־אהרונה.
אבל דברי-
ההסברה שלך על האושר
שמביאים ילבדדה
דים
נוספים לא יביאו
לעמני ילד אחד נוסף. אף אחד גם לא
רוצה לקבל ממך בסף בע־ זד שיש לו
אם אה רוצה באמח
יוחר ילדים. אבל
לעודד אח הילודה בארץ, תשכנעי אח מט־שלת־ישראל
שתפסיק לרמות אח האזרחים,
ובעיקר את היולדות.
את ודאי יודעת שבל יולדת צריכה לקבל
מהביטוח הלאומי 280ל״י להוצאות ראשונות
לילד. אבל זאת רק אחיזת־עיניים. כי
אפילו אם יולדים בנית־חולים ממשלתי,
לוקח בית־ד,חולים 200ל״י בעד הלידה.
לקנות
ב־ 80 הל״י שנשארות אי־אפשר
אפילו חיתולים לתינוק.
אנחנו נבר נדאג לפרנס ולגדל את ילוי־נו
ולהסב,להם אושר, הגברת ד,דמן. אבל
אם הממשלה רוצה יותר ילדים, אז לפחות
שתחוקק חוק שכמו שיש חימר הינם —
כנה תהיה גם לידה חינם, ובתי־ה,חולים
העירוניים והממשלתיים לא יגזלו מהיולדות
אח כל מה שמעניק להן הביטוח הלאומי.

ח. פרדה,

חולו!

ססססס סססססס סססססס סססססס ס ט
לא היחד, מופיעה שם — וה היה בכלל
קטסטרופה אחת גדולה. היא היחידה שיש
לה קול.
אני רק מקווה שעורכי פסטיבאל־הזמר
שלנו, שייערך ביום־ה,עצמאות, ישכילו לעשות
משהו יותר מעניין מאשר הפסטיבאל
האיטלקי.

א 1י י אבי׳גיל,

תל־אניב

• כתבה טל פסטיבאל הזמר הישראלי,
ועל ההכנות מאחורי הקלעים, ראה במדור
לוהט ולהיט בגיליון זה.

שינוי כתובת —
מנוי המבק ש לשנות ;:ת כתובתו מתבק ש
למודיע על־כך שבועיים מראש, על-מנת
למנוע עיכוב במשלוח העתון למער החדש

מוראים השולחים מכתבים,
מתבקשים לנפה אותם בק•
צדה. עדיפות תינתן ל־מכתבים
קצרים.
זכות קדימה תינתן למב•
תפיהם של קוראים המצר־פי
ם תצממיהם למבתבים.

יש גברים שנולדו לשלוט
על אוצרות, על אומות, על ארצות
ועל נשים.
הם פועלים בהחלטיות נמרצת— כמעט אכזרית. הם תאבים
לסכנה. הם תובעים סיפוק ומקבלים אותו מלא חופנים.
עבורם 5 01111( :׳ת 16ג — ניחוח גאה, פראי והחלטי, בשורת
תכשירים לטיפוח גבר מודרני:

שלוט גם אתה! אסוף אוצרות. בנה ממלכות. כבוש נשים.
הצטרף למועדון הגברים.

8 1 1 3 7 6 £0111181011 ,־ 12311 {16 0 0 1 0 £ 1 1 6 4161 • 8 1 1 3 7 6 1.011011 , .4 4 4 6 1

כ 1ג 5 0 4׳ ו 161

841611 .

0 6 0 ^ 013111

? 01116,

ז031

811376,

16־ 6 -6 1 6 0 1 1ז?

חלקם גם באריזת מתנה או באריזה פלסטית לגבר הנוסע.

מ51:61ת 1נ 1ס 1^ 16113 11 ץ כ1
0 X 1 8 8יאמוי\ 1
•*• 00(00 גי

* #1*80*40 ימז*א**1

תמרורים

״ ימיב

* יו נז נו 1111*1

18188818? 11 8$

.אורו

11 11

ויי

נחוג. יום־ד,ולדתו ר,־ 52 של מי
שהיה, בין השנים 49׳—52׳ ,ראש המטה הכללי
של צר,״ל — רב־אלוף (מיל ).יי גאל
י דין. יליד ירושלים, בוגר הגימנסיה העברית
רחביה, שהמשיך ולמד באוניברסיטה ה־עיברית
ארכיאולוגיה וספרות ערבית, הפסיק
ייגאל סוקניק ב־ 1936 לזמן קצר את לימודיו
ויצא לשרות בהגנה, חזר לספסל הלימודים,
סיים אותם, והתגייס לפלוגות־השדה של
וינגייט. ב־ 1938 עבר קורס למדריכי־נשק,
כשהוא ממשיך, במקביל לשרותו הביטחוני,
בלימודים ובמחקר ארכיאולוגי. עם קום המדינה,
מונה, בדרגת אלוף, לקצין־המיבצעים
הראשי במטה הכללי, מילא למעשה את
מקום הרמטכ״ל החולה בימי המלחמה, ושנה
אחרי זה הפך עצמו לרמטכ״ל. מאז שיחתרו
מהצבא, ב־ ,1952 עוסק ידין במחקר ארכיאולוגי,
משמש כפרופסור לארכיאולוגיה
באוניברסיטה העברית.
נישאו בטכס נישואין אזרחי, שנערך
בעיריית לונדון, הרווק האחרון מבין
החיפושיות, פו למק או ־ ת ני 26 וארוסתו
מזה חודשיים, לי נדהאיסטמן (.)27
בני־הזוג ניסו לשמור בסוד את מקום ומועד

מקארתניו לי כדה
חתונתם, אך הידיעה דלפה, ובמקום התקבצו
מאות מעריצים, שבכו וצווחו באכסטזה,
וכמעט ולא איפשרו לנהל את הטכס.
נישאו בגיברלטר, בטכס אזרחי,
הזמר חבר החיפושיות, ג׳ץ לנץ וחברתו
היפאנית יוקו אונו. רעייתו הקודמת של
לנון קיבלה ממנו גט לפני כמה חודשים,
לאחר שבית־הדין החיש את הדין, משום
שידידתו היפאנית היתד, בהריון, אולם בינתיים
הפילה את ולדה.
נפרדו אחרי 20 שנות נישואין,
השחקנית האיטלקיה, שהתפרסמה לראשונה
לפני 20 שנה, כשהופיעה בסרט האורז המר,
סילכנה מנגאנו, מבעלה, מפיק הסרטים
האיסלקי דינו דה־לורגטים. הזוג, שלו
ארבעה ילדים, ניהל חיי־משפחה למופת, כש־סילבנה
מקדישה את רוב זמנה למשפחתה.
משום כך נדהמו ידידיהם לשמע הפירוד.
מאחר ובאיטליה אין הכנסיה מתירה גירושין,
ספק אם לאחר הפרידה יתגרשו כחוק.

ה״סופר קינג־סייז״
הראשונה בישראל.
100מ״מ אורך. פילטר
איי ד במיוחד, לכן
עישונה מעודן יותר.
תערובת אמריקאית.
קנה! נסה! ותהנה!

ח לתה השחקנית האמריקאית ליל
טיילור. לפי ידיעות שהתפרסמו בעיתונות
האמריקאית, סובלת ליו — המאושפזת עתה
בבית־החולים ארזי הלבנון בהוליבוד — מ־

?8011018

טיי לו רוכרטץ

100
20 סיג. בחפיסת וחב 1.50ל״י

121__1

3 1 **4

סרטן-עמוד־השדרה. עיתון אחד אפילו ציין
כי קיבל על־כך אישור רשמי מאחד מרופאי
בית־החולים, שהודיע שמצבה של ליז ״מדאיג
מאוד״ .ידיעה אחרת, בעיתון איטלקי,
מספרת כי ליז כבר הכינה את צוואתה, בה
היא משאירה את רכושה, הנאמד בעשרים
מיליון דולאר, לבעלה ריצ׳ארד ברטון, ולארבעת
ילדיהם (כולל הבת המאומצת מריה).
נפטר בתל־אביב, בגיל ,88 מי שהיה
ותיק הצועדים בצעדת המכביה האחרונה,
אכרחם צי פ ד. ציפר, שהיד, ממייסדי
מכבי בקושטא, עלה לארץ ב־ ,1950 שימש,
בגיל ,75 מדריך ספורט בברית־מכבים־עתיד,
טיפל בהכנות למכביר, של , 1953 התמסר בשנותיו
האחרונות לפיתוח תורת ההתעמלות
לקשישים.

שיהח בננו סנא
^ וז מו ל צי לצל הטלפון בביתי. הרמתי את השפופרת
ץ ) ואמרתי ״האלו ! ״
״האם זה חבר־הכנסת אבנרי?״ הקול היד. עמום, כאילו
דיבר האיש דרך מיטפחת כדי שלא יזהו את קולו. אחד
הפוחד ממכשירי־האזנה.
״כן,״ אמרתי.

״האם אתה מעוניין כסקופ עולמי?״
״בטח,״ אמרתי.

״אז תרד למטה. בתיבת־המכתכים שלף
תמצא מעטפה. זה יעניין אותך, תאמין לי.״
קליק.

* ירדתילמטה, ומצאתי מעטפה לבנה, בלי כתובתו
7של השולח. כתב־היד על המעטפה היה עקום, כמו של
אחד הכותב ביד שמאל, כדי שלא יזהו את כתב־ידו. אחד
שפוחד מהשיו־בית.
אגיד את האמת: הייתי מסוקרן. וכאשר התחלתי לקרוא
את המיסמך שהיה במעטפה, גברה סקרנותי עוד יותר.

המיסמך נראה פמו פרוטוקול סטנוגראפי
של שיחה שהתקיימה כיום א׳ זה -יום לפני

דיין: אז מה י אתה דואג לבידור?
ס פי ר ( :צחוק) .זה טוב, חה־חה. אבל ברצינות —
אני דואג לדמוקראטיה. זד, לא בריא כשיש בחירות בלי
מתחרים אמיתיים. זה כימעט כמו ברוסיה.
דיין: אתה דואג לדמוקראטיה? שמע, פינייה, אל
תצחיק אותי. מה באמת אוכל אותך?

ספיר: נו טוב, אגיד לך. המצב הוא לא הכי טוב.
לא אוהבים מפלגה ענקית אחת. אנחנו נאבד קולות בכל
הצדדים.
דיין: נאבד? למי?
ס פי ר: לכולם. לא הרבה, אבל קצת. חרות, למשל,
יכולה להרוויח מאיתנו שניים־שלושה מנדאטים. אתה יודע,
ארץ־ישראל השלימה, נחלת אבות, כל מיני שטויות כאלה.
יש כאלה שאוכלים את זה, בייחוד בעיירות הפיתוח.
דיין: אז מה? מי עוד?
ס פי ר: הדתיים יחזיקו מה שיש להם, ואולי אפילו
יקבלו עוד מנדאט. והשייגץ הזה, מה שמו, מהעולם הזח
— יכול לקבל שלושה, או אפילו ארבעה.
דיין: מה פיתאום? ממי?
ס פי ר: מהעיזבון של מפ״ם. יש שם חבר;ה שמקבלים
את הדיבורים על השלום ברצינות. וגם ממה ׳שהיה רפ״י.
אתה יודע, אלה שחשבו ברצינות על תמורה, ושינוי,
וכולי. וגם סנה יכול לקבל עוד מנדאט.
דיין: מגיע לו. בזמן האחרון הוא כל־כך לאומי שהוא
שם אותי בכים. אני מפחד להופיע איתו על במה. עוד
מעט הוא יתחיל לדבר על אף־שעל־אדמה.

גדול, אבל בפוליטיקה אתה עוד ילד. עוד יש לך הרבה
ללמוד מן השועלים הזקנים, כמו בן־גוריון ואשכול. הם
סידרו את זה יופי !
דיין: הם סידרו? מה זאת אומרת?
ס פי ר: אני רואה שנפלת בפח, כמו כולם. יש לך
כאריזמה־שמאריזמה, אבל עוד יש לך הרבה מה ללמוד.
אז תשמע: כשראינו שלא יהיה טוב בבחירות, סידרנו
פילוג. בן־גוריון הקים את רפ״י. חצי העם תמך בבן-
גוריון, כדי לסלק את זקני מפא״י, וחצי העם תמך במפלגה,
כדי להציל את הדמוקראטיה מבן־גוריון. שכחו את
כל שאר המפלגות. זה היה פנטאסטי.
דיין: אתה רוצה לומר שזה היה מפוברק? ששמעון
המיסכן סתם רץ, כמו משוגע, ונאם על תמורה ושינוי,
ואוטומציה וטכנולוגיה, וכל הזמן אתם ישבתם וצחקתם?
ס פי ר ( :צחוק).
דיין: שמע־נא, זה באמת השיא! ואפילו אני האמנתי
לזה!
ס פי ר: זה מה שאמרתי. יש לך עוד הרבה מה ללמוד,
חה־חה. קיבלתם עשרה מנדאטים, ואחרי כמה זמן חזרתם
למפא״י, כמו ילדים טובים. אז היום יש לנו רוב מוחלט

ס פי ר: שמע, זה לא מצחיק. אני מודאג. אנחנו יכולים
לאבד בסך־הכל איזה חמישה־שישה מנדאטים. נהיה פחות
נד ,60 בלי הערבים שלנו.
דיין: נו, באמת, מה זה חשוב? חמישה פדות, חמישה
יותר. אנחנו נשלוט ממילא. אין בעייה לקבל את התמיכה
של המפד״ל ול״ע. אתה יודע מה המחיר.
ס פי ר: לך קל לדבר. אבל אני אחראי, יאשימו אותי.
זה יהרוס אותי. יגידו: ספיר כבר זקן, לא יודע לעשות
בחירות.
דיין: זה באמת נורא. עוד מעט אזיל דמעות. תגיד,
פיניה, מה אתה באמת רוצה ממני?

ס 9י ר
שיהת־הטלפון המיסתורית -ככיתו של פינ־חם
ספיר כבפר־סכא. ואולי -מי יורע -לא
היה זה דו״ח סטנוגראפי, אלא תרשים של
דכרים שנקלטו כמכשיד־האזנה.
תמהתי אם לפרסם מיסמך זה. אחרי ככלות הכל, אין
לי כל הוכחה לכך שהוא אמיתי. אולי זה סתם פיברוק.
אולי זאת אפילו מתיחה.
החלטתי בכל זאת לפרסם. כי הדברים מעניינים בפני
עצמם.

אני רק מכקש מן הקורא לזפור פי אני מם*
רכ כהחלט לקכל אחריות לאמיתות מיסמד
זה. אם יתכעו אותי לדין לפי חוק לשון־הרע,
אני אכחיש. כהחלט אכחיש.

ספיר: אה, טוב שבאת, משה. זה יפה מצידך. תאכל?
תשתה?
דיין: תודה, אני לא שותה. כבר אכלתי.
ספיר: אתה חושב שזה מורעל? (קולות צחוק) .אז
ניגש ישר לעניין. כמו שאתם הצברים אומרים: דוגרי.
דיין: בערבית אין גימ״ל. אומרים דו׳רי.
ספיר: בסדר, דוגרי. אז שמע, משה. התחלתי לחשוב
על מערכת־ו־,בחירות הבאה עלינו לטובה.
דיין: מה זה נוגע לי? אני שר־ביטחון.
ספיר: בוודאי, בוזדאי. זה לא נוגע לך. אבל חשבתי
שאולי כדאי לעניין אותך קצת בבעיות. אני קצת מודאג.
דיין: מודאג? למה? הרי אין לנו בכלל מתחרה.
ספיר: זה בדיוק. אתה גאון. תיכף תפסת. זהו בדיוק
העניין: אין מתחרה. מערכת־הבחירות תהיה משעממת.

ס פי ר: תראה, משה, אדבר איתך גלויות. אני יודע
שאתה חושב שאגי שונא אותך. אז דע לך שזה לא נכון.
אני דווקא רוצה שתגיע לשילטון, כשתהיה מוכן לכך.
בזמן הנכון. אני דואג לך. אבל בעיקר אני דיאג למפלגה.
לכן אני רוצה להציע לך הצעה.
דיין: הצעה?
ס פי ר: אהה, אני רואה שאתה מתעורר. אז שמע :
יש לי בשבילך דבר גדול. אני רוצה שתעמוד בראש
רשימה.
דיין: בראש הרשימה?
ספיר: כן, כן, בראש רשימה. אני רואה שאתה באמת
מופתע.
דיין: מופתע? אני המום. אתה מציע לי לעמוד בראש
הרשימה?
ס פי ר: רשימה, רשימה. אתה לא כל־כך מבין אותי.
אני רוצה שתעמוד בראש רשימה חדשה.
דיין: חדשה? לא של המערך? לא של מפלגת העבודה?
ס פי ר: אתה מתחיל להבין. רשימה חדשה. רשימה
שכולה שלך. רשימה של דיין. איך אני בשבילך?
דיין: חכה רגע. אתה רוצה שאפרוש? שאקים רשימה
לחוד, כמו שרוצים המטורפים האלה שעושים לי החתמות
ברחוב?
ס פי ר: בדיוק. נשי וינדזור העליזות, חה־חה־חה. כן,
כן. זה בדיוק.

דיין: אני חושש שאני לא מבין. אתה רוצה לסלק
אותי? דבי ברורות.
ס פי ר: לסלק אותך? חלילה. אני צריך אותך. לא
מאהבת המן אלא משינאת לא, זה לא ככה. התבלבלתי.
לא חשוב. אני רואה שצריכים להסביר לך. אז תראה,
אתה זוכר מה שקרה ב־ ?1965 כשבן־גוריון פרש, והקים
את ר פ ״י...
דיין: כן, זה היה שגעון. הזקן לא ידע מה שהוא
עושה. אתה יודע שלא רציתי להצטרף עד הרגע האחרון.
ידעתי שזה טירוף.
ס פי ר: טירוף? דווקא לא. שמע, משה, אתה גנרל
דייו בכנסת, יחד עם המנדאטים שנתנו לכם. ועכשיו אנחנו צריכים
לדאוג שיהיה לנו רוב גם בכנסת הבאה.

דיין: ואתה מציע שנעשה שוב את אותו הדבר?
ס פי ר: מה יש להגיד, תפיסה יש לך. כמו גאליצאי.
זה בדיוק. אתה תקום בעוד חודש — אגיד לך בדיוק מתי
— ותכריז: אני לא יכול יותר, אני זר במפלגה, אני פורש.
מי לאלוהים אלי. למען ההתנחלות, ובו׳ וכד.
דיין: אבל מי יאמין לזה? הרי אין כל הבדל בין מה
שאני אומר ומה שאומר יגאל אלון, ואבא אבן, וגולדה
מאיר, ובכלל.
ס פי ר: לא יאמינו? ועוד איך יאמינו ! אצלנו מאמינים
לכל לוקש!
דיין: אבל מה אני אגיד?
ס פי ר: ד,ממ, ובכן, אמרתי לבחורים שלי להכין כמה
טיוטות של מודעות־בחירות בשבילך ובשבילנו. ככה,
באופן נסיוני, כמובן. אם תסכים. רק כחי שתראה. אז
הנה מודעה בשבילך.
דיין: נראה .״הגיע הזמן לקבוע עובדות ב שטחים...
שילוב תושבי השטחים הוא צו השעה העסקנים הזקנים,
שחיסלו את הדמוקראטיה במפלגה, אינם מסוגלים
בשעה היסטורית זו דרושה לנו אישיות צעירה ודינאמית
ליד הגה ה שילטון ...למען משה לא נח ש ה זה בסדר.
אבל תן לי גם לראות מה שאתם תגידו.
ס פי ר: טוב, אבל שלא תיעלב. אתה מבין, צריכים
לדבר קצת בסון חריף. בשביל הרושם. אז הנה, למשל :
״הדמוקראטיה בסכנה ...שילטון הרחוב מאיים על אשיות
חברתנו נגד דיקטאטורה של גנרלים דיין פירושו :

(המשך בעמוד )12

גי א ״

ן ! 2ך י

א ב 11י

חידון אמנותי
נושא פרסים

שי אהשלמות
ה ט מיזי ה

מקלטי

שאוב־לוהץ

טיינים

• בטכניקה מעולה
* בקליטה חדה
#בעצוב מודרני
מקלט הטביויזיה
הטוב בעולם י

2א £מ 10־ 6עמא 8 0
(הברת ״שאוב־לורנץ״ מכריזה על חידון אמנות׳ נושא פרמיס. מודעה זו היא אחת מתוך 6מודעות, שתופענה
בעחון זה ואשר בהן תוצגנה יצירות אמנותיוח של פסלים מפורסמים. על המשתתפים לזהות את שם היצירות
ויוצריהן, לגזור את המודעה ולשלוח עם הפתרון לת.ד 2306 .תל־אביב, עבור :״שאוב־לורנץ״ — שיא רשלמוח.
הפותרים נכונה ישתתפו בהגדלת פרסים: פרס ראשון — נסיעה לחו״ל, פרס שני — רדיו־סרנזיסט־ר ביתי
.שאוב־לורנץ״ ,סרס שלישי: טרנזיסטור ״שאוב־לורנץ״ ועוד 10 פרסים של ספרי אמנות.

חיש־קל ובהצלחה בטוחה
תלמדו

ק צ רנו ת
עברית ו/או אנגלית

במחירים גבוהים

מלוה קליטה

ב־אולפן גרג (בר־קמא).

גם *196

ב־( 25.3עד )1.4מתקיים בתל־אביב
בהנחה מיוחדת
מו ס בוקר של שבוע אחד.

מלוה בט חון

אחרי פסח שוב קורסי ערב
נם בי ת ס לי ס ובחיפה.

פרטים והרשמה:
תלי״אביב: גורדון ,5טל 236209 .
ירושלים :״השקיד״ ,בצלאל 18
חיפה , :במעלה״ ,שמריהו לוין 30

0קוני ם | 0

גם 1968
״ נ 1ה ״ שד׳ רוטשילד 15
תל־אביב, ט ל פון. 54931 :
8.30 בבוקר עד 6בערב.

(המשך מעמוד )11
מל חמה ...מסכן את האופי היהודי של
המדינה אוייב מחנה הפועלים מועמד
הריאקציה והרבנים זה כרוז של
אר״ג, אזרחים־רוצים־בגולדה. פרופסורים,
וכאלה מין. בשבילך נקים אח״ד, אזרחים־
חומכי־דיין. כמו האתר הזה במשל של
העצים בתנ״ך, חה־חה־חה.
דיין: נדמה לי שזה אטד, בטי״ת.
ס פי ר: טוב, אז אזרחים־מומכי־דיין.
מה זה חשוב. העיקר שנדפוק את כולם.
דיין: איך?

ספיר: מה זאת אומרת, איך? הרשי מה
שלך תוריד איזה חמישה נ׳נדאטים
מגח״ל, ולפחות שניים מהמפד״ל. אומרים
לי שהצעירים הדתיים האלה משתגעים
ממך. ואח המרכז החופשי בכלל נקבור.
לא יסבלו אפילו אלף קולות. שמע, זאת
תהיה שחיטה ! לשנינו דוב מוחלט בטוח.
דיין: ולא חלים קואליציה?
ס פי ר: למה לא? אבל חינם, חביבי.
הדתיים יבואו על ארבע. אין מד, לדבר
על רשיונות לבנקים. אולי חוק־שבת אחד
או שניים, וזהו זה. וגח״ל — בלי תיקים,
כמו קודם.
דיין: הם כבר רוצים תיקים?
ס פי ר: בגין לא. הוא תמים. אבל
היוסף ספיר הזה — יש לו כבר רשימה
שלימה. מ׳־סחר ותעשייה, ורשיונות, וכסף.
שישמח אם יקהו אותו בלי תיק!

דיין: ומה ייצא לי מזה? עם עשרה
או חמישה־עשר מזדאטים אני אהיה סחם
דפוק.
כפ*ר: דפוק? אחה תדע שעזרת למפלגה.
תהיה טערכח־בח׳ר־ח שנסאסטיח.
איש לא יזכור שיש מפלגות אחרות. מה
זה, אנשים ירצחו אחד את השני למען
דיין ולמען גולדה !
ייין_ :כן, איל מה ייצא לי?
ס פי ר: הממי, כן, ייצא לך, ועוד איך
ייצא לך! למחרת הבחירות הרשימה שלך
תתאחד עם מפלגת העבודה, ותקבל את
תיק הביטחון.
ד י ין: זה יש לי כבר.
ספיר: בוזדאי, בוזדאי. אבל אחר־כך:
אתה תהיה יורש־העצר.
דיין: מתי?
ס פי ר: מתי? מה זאת אומרת, מייד
אחדי. קודם גולדה, איזה שנה־שנחיים.
אחר־כך אני, רק לזמן קצר. כדי להרגיש
מה זה. ואחר־כך — אתה. אני מבטח? לך
בהן צדק.
דיין: ויגאל?
ס פי ר: יגאל? עזוב, הוא יהיה סגן.
איכפת לך שיהיה סגן שלך?
דיין ( :צחוק) ודאלה, אתה עארם! אתה
מבטיח שחעבירו לי את השילטון ב־?1373
בלי חוכמות?
ס פי ר: בלי חוכמות. לא איכפת לי
שתהיה ראש־ממשלה, באמת לא. תשאיר
לי אח המנגנון ואת הכלכלה, ותוכל להצטלם
כמה שאתה רוצה. מסכים?
דיין: מסכים.

ס פי ר: אולי תשתה בכל זאת משהו?
זד, קוניאק לא רע.
דיין: טוב, אבל רק קצת. טיפ־טיפה.
ס פי ר: לחיים, דיקטאטור שכמוך! או־ייב
הדמוקראטיה!
דיין: לחיים, חבוסן עלוב, נציג המנגנון
הרקוב!
ס פי ר: נציג הרחוב, נשי וינדזור העליזות,
האספסוף!
דיין: אוייב הדור הצעיר, מחזיר שטחים,
בוגד!
ס פי ר: מחרחר מלחמה! הרפתקן!
דיין: איש הגטו! מבזבז פירות הניצחון!

פי ר: למען שלום ובטחון!
דיין: למען בטחון והתנחלות!
(צחוק).

ך * סו ק ר צי לצלאצ לי הטלפון שוב.
ן ן אוחו קול עמום דיבר אלי מבעד ל-
מיטפחח.
״קיבלת אח זה?״
״כן,״ אמרתי ,״אבל חכה רגע. הקול
שלך נשמע לי קצת מוכר. אולי אתה אחד
מאנשי יגאל?״
קליל.,

השסעכראדםב מדינ ת עודאד :
** ה הו ל ך 2א ן • מי השתגע — האמריקאים, אבא אבן׳ העיתונות או אני? —
ן שאלה זו יכלה לעלות השבוע בליבו של קורא־עיתונים ישראלי, שעקב במתיחות
אחרי הכותרות הראשיות.

יום אחד נראה כאילו ישראל מאפרת את כעלת־כריתה האחרונה
כעולם.
למחרת היום באה הודעה מרגיעה הקובעת שלא קרה שום דבר, שהאמריקאים לא
שינו אח עמדתם בכלל.
כעבור יום באה שוב ידיעה שהאמריקאים בוגדים בנו, כמו הצרפתים.
ובמערבולת זו של ידיעות סותרות, שרזפו זו את זו, התבלבל הכל. רק דבר אחד
נשאר בטוח: משהו אינו בסדר. משהו מאוד־מאוד אינו בסדר. האזרח הבחין בכך —
אם כי לא יכול היה לדעת מה קרה. הוא הבחין בכך באופן ריגשי, על פי נוסח הדברים
שנתפרסמו.

הפער היה קיים תמיד
ולם הדכרים שקרו השבוע, בעת ביקורו של אבא אבן, היו הגיוניים בתכלית.
לא היה בהם שום בילבול. העמדה האמריקאית היתר, ברורה ועיקבית.
הבילבול שנוצר נבע מתופעה שאינה קשורה בכלל כאמריקאים. מזה שנתיים מפעיל

האם

״בוגדת׳
ארצות
ה ברי ת?

אנא אנן עס ו־ליאם ווגידס

:לווו מונח
0״חוזה שלום כין הצדדים״ 5הדרישה של ממשלת־ישואל. חוזה שעליו
יחתמו ישראל וממשלות ערב, בעיקבות משא־ונזתן ישיר ביניהן.
0״הסכם חוזי״ :הנוסח של ניכסון. הסדר אשר הצדדים יסכימו לו
במיסמנים חתומים, אך לארדווקא בחוזה ישיר ביניהם. למשל: הסדר שיתקבל
בנתב בנפרד, .
• ״שלום כפוי״ :הסדר־שלום שהגדולים יחליטו עליו בלי הסכמת הצי*
דדים, ויכפו אותו על הצדדים בכוח.

0״שלום מוסכם׳׳

אותו הדבר, אחרי שהגדולים ישכנעו או יכריחו• א תי

הצדדים להסכים לו בפירוש.

משרד־החוץ, באמצעות כתבי־העיתונות באמריקה ובישראל, שיטות של שטיפת־מוח.
שיטות אלה היו מכוונות בעיקר כלפי העולם, אך הם השפיעו רק על ישראל.

1חיפ ומוכרים״ נ נוסח שנלקח מהחלטת מועצת הביטוזון
0״גכולות כט
מן ה־ 22 בנובמבר , 1967 האומרת שלכל מדינה במרחב יש זכות ״לחיות בשלום
בתוך גבולות בטוחים ומוכרים, כשהיא חופשית מאיומים ומפעולות־אלימות.״
מנוסח ההחלטה ברור כי הכוונה היא, פחות או־יו ת ר, לגבולות ה־ 4ביוני, שהערבים
יכירו בהם רשמית ושהאו״ם או המעצמות יתנו להם ערובות ביטחוניות.

כתוצאה מכך קיפלו האזרחים הישראליים (וככלל זה השרים וחכרי־הכנסת,
שקיכלו את אותה האינפורמציה) תמונה מסולפת ממרי של

המצב•

0״גכולות כיטחון״ :ההיפך מן הנ״ל, נוסח של חסידי־הסיפוח בישראל.
הכוונה היא לומר כי אופיים הביטחוני של הגבולות אינו נובע משלוח או מערו־בות,
אלא ממיקומם הגיאוגראפי.

לכן, בעוד שבוושינגטון התגבשה דיעה אחת, היה נדמה בישראל כאילו שוררת׳׳שם
דיעה אחרת לגמרי — הדיעה של אבא אבן וחבריו, אנשי הליכוד הלאומי.
הדבר בולט, למשל, לגבי בעיית הגבולות :
בישראל נתקבל זה מכבר הרושם כי האמריקאים השלימו עם עמדת הליכוד־הלאומי,
שישראל צריכה לספח שטחים נרחבים כדי להגיע לידי ״גבולות מוסכמים, בטוחים
ומוכרים״ .כלומר, לפי הגירסה הישראלית, לגבילות שהם באמצע, בין קודי ה־ 4ביוני
ובין קווי ה־ 11 ביוני. למשל: תוכנית אלון, הכוללת סיפוח שטחים גדולים מאוד.

רושם זה מוטעה מיסודו. אפילו כשיא הידידות הישראדית-אמרי־קאית,
כימי הנשיא ג׳ונסון, שמפלגתו היתד. תלוייה כקולות היהודים,
לא הסכימה אמריקה מעולם לשום סיפוח שטחים. היא לא הכירה
אפילו כסיפוח ירושלים המזדהית. הדיעה האמריקאית היתה ונשארה
שכאים כחשבון רק תיקוני־גכול קלי־ערך.
כדוגמה אחרת יכולה לשמש בעיית המשא־והמתן הישיר :
בישראל נתקבל הרושם כאילו האמריקאים תומכים בהחלט בדיעה ד,ישראלית, שאי־אפשר
להסכים לשום הסדר אלא אם הושג במשא־ומתן ישיר בין ישראל וממשלות־ערב,
שיסתיים בחוזה־שלום רשמי וישיר.

אולם האמריקאים לא קיפלו נוסה זה מעולם. להיפך: בעיניהם זוהי
התעקשות ילדותית של ישראל על שיטה של משא־ומתן, כעוד
שהדכר החשוב היחידי הוא תוצאת המשא־והמתן.
כלומר: חשוב לקבוע מד. דורשת ישראל, מבחינת הגבולות ושאר הבעיות. ולא באיזו
טכניקה של משא־ומתן תשיג את דרישותיה.
כך היה קיים סער עצום בין עמדות ירושלים וושינגטון בכל 23 החודשים מאז
המלחמה. אולם פער זה לא בא לידי ביטוי ממשי. וזאת משלוש סיבות:
• ממשלת ג׳ונסץ לא התכוננה לנקוט שום יוזמה מצידה, מפני שהיתר, עסוקה
בוויאט־נאם וגם מפני שהיתר, תלוייה בקולות היהודים. דובריה השמיעו הודעות פרו־ישראליות
לשם רכישת קולות, אך מבלי לשנות את העמדה העקרונית של הממשלה.
0 .ממשלת־ישראד היתד, מעוניינת להעלים את הפער, מטעמים פנימיים וחיצוניים.
#הערכים והרוסים לא נקטו בשום יוזמה חיובית שיכלה להבליט את הניגודים.

מה מריץ את ניכסון?
**צב זה השתנה עם כניסת ממשלת־ניכסון לתפקידה. היא הכניסה לעמדות־מפתח
/ 3סוג חדש של אישים, בעלי גישה רעננה ונכונות ליטול יוזמה לפיתרון בעיות. ביניהם :
יועצו המדיני של ניכסון, ד,נרי קיסינג׳ר, שהוא שר־החוץ האמיתי ; צ׳ארלם יוסט, שר

0״גבולות מוסכמים, כטוחים ומוכרים״ :הנוסח של ממשלת־ישראל.
המילה ״מוסכמים״ נוספת כאן לנוסח של החלטת מועצת־הביטחון, כדי להתנות
את קביעת הגבול בחתימת חוזה־שלום עם הערבים.
0״תפקיד כירושלים״ :משהו שאפשר לתת לערבים כרי לתת להם
את ההרגשה שלא ויתרו על ירושלים, בעוד שהעיר תישאר מאוחדת בידי
ישראל. למשל: ריבונות על המקומות הקדושים לאיסלאם.

בממשלה וראש המשלחת באו״ם, שהוא. מומחה ותיק לענייני המרחב ; ויליאם רוג׳רם,
שהוא שר־החוץ הרשמי.
לאנשים אלה ניתן גיבוי חזק מצד ניכסון, מפני שמנוי וגמור עימו להיכנס להיסטוריה
כנשיא מוצלח ונמרץ, הפותר בעיות.

כגיגוד לג׳ונסון, אין ניבסון תלוי כקולות היהודים, שלא כחדו כו
ממילא. לעומת זאת יש בממשלתו השפעה ניכרת לחכרות־הנפט, שיש
להן עניין מיוחד כמרחכ, התומכות תמיד כמפלגה הרפוכליקאית.
המניעים הדוחפים את גיכסון ואנשיו להשיג בכל האמצעים הסדר במרחב הם, לפי
סדר־החשיבות:
0מניעת מלחמתיעולם. וושינגטון משוכנעת כי במצב הנוכחי עלולה לפרוץ
בכל עת מלחמה בין ישראל וארצות־ערב. מלחמה כזו עלולה לאלץ את ברית־ד,מועצות
לשגר לעזרת הערבים כוחות יבשה, אוויר וים, ואפילו טילים, דבר שיכריח את ארצות־הברית
להתערב אף היא. כך יכול להיגרם עימות גרעיני, שיפיל מאות מיליוני חללים.
מחשבה זו מטביעה את חותמה על כל מעשי וושינגטון, והאמריקאים משוכנעים כי היא
קיימת באותה מיידה גם במוסקבה. הישראלים, החיים בעולם משלהם, אינם מסוגלים
לתפוס את מלוא משמעותה של דאגה זו.
0 ,מניעת חדירתה של סין. מול האיום הסיני העולמי, שהוא מהפכני, קיים
אינטרס משותף של המימסד הסובייטי והמימסד האמריקאי להגן על הסטאטוס־קוז. הדבר
בולט במיוחד במרחב. יש מימסד פרו־אמריקאי (ישראל, ירדן, לבנון, סעודיה, כוויית,
ובו׳) ויש מימסד פרו־סובייטי (מצריים ובעלות־בריתה).
על המימסד הכפול הזר, מאיימת עתה התנועה המהפכנית הפלסטינית, המערערת את
כל המישטרים במרחב. בעוד שישראל מנסה להתעלם מקיומה, בזילזול שמקורו בבורות,
מתייחסים האמריקאים, ועוד יותר הסובייטים, בדאגה חמורה ביותר לתנועה זו. קיים
אצלם החשש כי התנועה הפלסטינית תתקשר בקרוב עם סין, כפי שכבר עשה אחד

000

תנא ה ש לו ם עוני המעצ מו ת
תנאי השלום, כפי שיתגבשו תחילח בין שתי מעצנוות־העל,
ולאחר מכן בוועידה של ארבעת הגדולים, יהיו
כלהלן. אפשר להגדירם כיוס על פי העמדות של ברית־המועצות
וארצות־הברית, שבאו לידי ביטוי במגעים דיפלומטיים,
באיגרות סודיות, בהודעות פומביות ובהכרזות
בעלות־בריתן בעולם הערבי:
#גבולות .״הגבולות הבטוחים והמוכרים״ יהיו
גבולות ה־ 4ביוני . 1967 יוצאים מכלל זה: שינויים
מסויימים לאורן הקו הירוק (לטרון, אזור קלקיליה, גוש
עציון וכד).
• ירושלים. ירושלים תישאר בידי ישראל, אולם
לירדן יינתן ״תפקיד״ בה. התפקיד: ריבונות על המקומות
הקדושים, בצורה של מובלעת או פרוזדור, כפי
שהוצע על־ידי משה דיין אחרי המלחמה.

• רצועתעזה. תעבור לידי ירדן, עם סידורים
למעבר אכסטריטור-אלי בינה ובין הגדה המערבית.
• רמתהגולן. כל עוד אין סוריה מגלה נכונות
להשתתף בהסדר, ניתן לדחות בעייה זו. היא לא תיכלל
בהסדר, כן שיישמר רבאטוס קוו•
• חצי ״ האיסיני. יחזור כולו למצריים, תון
התחייבות שצבא מצרי לא יחזור אליו. לגבי שארם אל־שיין
ישדלו למצוא א־מסהו פיתרון שיספק אול ישראל,
כגון נוכחות צבאית זרה.
• נתיבימים. אוניות ישראל יעברו במיצר טיראן
ובתעלת־סואץ.
• סידוריביטחון. הגדה המערבית, רצועת עזה
וחצי־האי סיני יפורזו

• הפסקת הלוהמה. כל הצדדים יכירו בגבולות
החדשים ויצהירו על הפסקת הלוחמה. פירוש הדבר
הכרת מדינות ערב בקיומה הריבוני של ישראל.
• בעיית הפליטים. בעיית הפליטים תיפתר
על־ידי החזרת מיספר מסויים לישראל, ויישוב האחרים
בארצות־ערב. הדבר ינוסח כן שיתקבל כהגשמת החלמת
האו״ם, הקובעת כי לפליטים הזכות לבחור בין
שיבה לישראל ובין קבלת פיצויים.
• ערוכות. המעצמות הגדולות יתנו ערובות לקיום
הסדר דה, אם במישרין ואס באמצעות האו״ם.
ערובות אלה יכולות ללבוש צורה של קיום צבא מטעם
המעצמות או מטעם האו״ם, שיתפוס את קווי־הגבול.
בניגוד לכות החירום של האו״ס לפני מלחמת ששת־הימים,
לא יהיה כוח זה ״אורח״ של מדינות המרחב,
שיוכלו לסלקו בכל עת, אלא יהיה כפוף במישרין לפיקוד
המעצמות או האו״ם, כ ן שלא יוכל לנטוש את
הקווים אלא בהסכמת כל ארבע המעצמות.

(המשן מעמוד )13

מפלגיה הפורשים. משום כך יש עניין משותף לאמריקאים ולסובייטיים להגיע לדכח־ר
שיבצר את המימסד הערבי והישראלי, ושיאפשר את חיסול התנועה הפלסטינית.
• הגנה על עמדות אמריקה במרחב. לאמריקה יש אינטרסים חזקים במדי־נות־הנפט
הערביות, מצד אחד, ובישראל, מצד שני. היא רוצה להגן על אינטרסים אלה.
במלחמת־ששת־הימים התחזקו העמדות האמריקאיות, מכיוון שמצריים תלוייה עתה בכסף
הסעודי והסדייתי, והשפעתה בתימן ובדרום־תימן חוסלה. אמריקה חוששת שאם תפו־וץ
עוד מלחמה, עלולים התהליכים המהפכניים לחסל את המישטרים הפרו־אמריקאיים.
מכל הסיבות האלה, ורבות אחרות, עז רצונם של מדינאי וושינגטון להגיע לידי הסדר
אמריקאי—סובייטי במרחב.

כל פעולת־חבלה המוכיחה את עליית האירגונים הפלסטיניים, וכל
פעולחרקרב המוכיחה שהמצב במרחב עלול להתפוצץ, מגביר דחיפה זו.
זוהי אחת הסיבות הממריצות את המצרים לחמם את גיזרת תעלת־סואץ, אפילו במחיר
אבידות יקרות. ואילו ה״ניצים״ בישראל עוזרים במישרין להכשרת הקרקע ליחמת
המעצמות.

עמדת ״אל־פתח״ עלולה להכריע
• 4צב זה מבליט, לפתע, את כל הניגודים בין העמדה האמריקאית ובין העמדה
^/הי שראלי ת — ניגודים שהיו קיימים מאז יוני ,1967 אך שטושטשו בהסכמה הדדית.

ניגודים אלה נוגעים הן לשיטה, הן לתוכן ההסדר.
לגבי השיטה דוגלת ישראל, בעקשנות עילאית, במשא־ומתן ישיר, כדרך יחידה ובילעדית
להסדר. עם עליית גולדה מאיר, התבצרה עקשנות זו עוד יותר. האמריקאים סבור־ם כי
זוהי עקשנות ילדותית. אין האמריקאים מבינים שזוהי דווקא עקשנות מחוכמת מאוד:
מכיוון שממשלת־ישראל יודעת ששום ממשלה ערבית אינה יכולה להסכים למשא־־מתן
ישיר, פוטרת אותה עקשנות זו מלהחליט על נסיגה משטחים.

הגישה הישראלית לא נועדה, איפוא, להגיע להסדר, אלא להיפך:
לקיים את הסטאטוס־קוו, המאפשר החזקת כל השטחים הכבושים.

1967

האמריקאים, לעומת זאת, רוצים להגיע להסדר בכל האמצעים. לשם כך פיתחו ת־כנית
מפורטת, מחוכמת יותר, להשגת הסדר כזה. היא פותחה לראשונה על־ידי צ׳ארלם יוסט,
ערב התמנותו לתפקידו (בין השאר בשיחה עם אורי אבנרי, העולם הזח ) 1627 ומאז
פורטה על־ידי הנשיא ניכסון (ראה נזיסגרת).
לגבי התוכן, קיים פער עצום בין הצדדים. עיקרו: בעוד שהאמריקאים סבורים שיש
לקיים, פחות או יותר, את הגבול הקודם של ישראל, תוך שינוי המצב במרחב —
רוצה ממשלת הליכוד־הלאומי בשינוי גמור של הגבולות, אפילו אם כתוצאה מכך ־ישאר
המצב הקיים בין ישראל והערבים על כנו.

האמריקאים רוצים כשלום בלי סיפוח, ממשלת־ישראל מעדיפד על
כך סיפוחים בלי שלום.
מכיוון שאין לממשלת־ישראל שום אשלייה לגבי טיב תנאי־השלום שיתגבשו בשיחות
שני הגדולים, או בוועידת ארבעת הגדולים (ראה מיסגרת) ,מנוי וגמור עימד, לחבל
ביוזמת ניכסון עוד בשלביה הראשונים. היא תולה את תקוותיה בכמה גורמים:

• גיוס דעת־הקהל היהודית, שיש לה השפעה עצומה על אמצעי
התיקשורת בארצות־הברית.
!• הקשיים העומדים בפני כל הסכמה אמריקאית—סובייטית. למשל, אם לא יימצא
הסדר בוזיאט־נאם.

• עמדת אירגוני־החבלה הפלסטיניים. אם אלה יתנגדו לרעיון
ההסדר, הם יכולים ללחוץ על ממשלות ערב, כדי למנוע מהן להגיע
להסדר.

עול תוכני ת ]•פסון
הטכניקה של הנשיא ניכסון להשגת השלום במרחב, שהוכנה על־ידי קיסינג׳ר
ויוסט, כוללת את ארבעת השלבים הבאים :
• שדבראשון: השגת הסכמה אמריקאית— סובייטית על עיקרי ההסדר
שירות בין
המבוקש, תון התייעצות עם ישראל והערבים, ו תון שיחות
מדינאים אמריקאיים וסובייטיים.
שלב זה נמצא עתה בעיצומו. לצורן זה הוזמן אבא אבן על־ין י אנשי
ניכסון לוושינגטון.
• שלבשני: עם השגת ההסכמה האמריקאית— הסובייטית, תכונס ועידה
של ארבעת הגדולים. לשלב זה אין ח שיבות רבה. הוא נועד רק לתת לבריטים
בהכרעות. צרפת
ולצרפתים את ההרגשה שמתחשבים בהם, ושמשתפים אותם
קרובה ממילא לעמדה הסובייטית, ובריטניה לעמדה האמריקאית.
• שלבשלישי: הזמנת ישראל וממשלות ערב להשתתף בוועידת זו.
הדבר בא כדי לאפשר לממשלת־ישראל לטעון כי זהו משא־ומתן ישיר, פנים׳
אל־פנים, בעוד שהערבים יוכלו לטעון כי אין זה משא־ומתן ישיר, אלא מוסד
בינלאומי, כמו עצרת או״ם, שגס בה משתתפים הערבים בצד ישראל. נך
יוכלו שני הצדדים להחזיק בעמדותיהם המוצהרות.
(גישה זו מבוססת על ההנחה כי שני הצדדים במרחב מטורפיה במיקצת. וגס
ילדותיים במיקצת, וכי הגדולים המבוגרים צריכים לאפשר להם לשמור על
עמדותיהם המטופשות).
מוסכם על כל הצדדים. הסדר זה ילבש
• שלברביעי: קביעת הסדר
צורח של החלטת הוועידה, כמו החלטות יאלטה ופוטסדאם שקבעו את הסדרי־השלום
באירופה, או הצהרה של האו״ס. שני הצדדים יקבלו על עצמם בכתב
התחייבות לשמור על הסדר זה. זהו, בלשון הדיפלונדאטים .״הסכם חוזי״,
להבדיל מ״חוזה שלום״.

מכל התקוות האלה, השלישית היא החזקה ביותר. עבד־אל־נאצר משתדל לחסלה, על־ידי
כריתת ברית עם אל־פתח ושיתוף יאסיר עראפאת בכל הדיונים. ייתכן כי נשיא מצריים
יעמוד על הזמנת אירגוני־החבלה כצד לוועידת ארבעת־הגדולים, יחד עם שאר המשלחות
הערביות, כשם שהוזנד הוויאט־קונג לודעידת־פאריס. אך ספק אם אירגוני־החבלה בשלים
לכך.

לקראת משבר רבתי
^ ליחותו של אכא אבן לארצות־הברית היתה, איפוא, דו־משמעית במהותה:
<• האמריקאים הזמינו אותו כדי ״להתייעץ״ עימו, כחלק מן השלב הראשון של
תוכנית ניכסון (ראה מיסגרת) .כלומר: הם רצו לשמוע מפיו מה הם תנאי־השלום
הישראליים.
• ממשלת״ישראל אסרה מראש על אבא אבן אף להיכנס לדיון כזה. היא הטילה
עליו לחבל בתוכנית ניכסון בכל האמצעים, ובעיקר על־ידי גיוס דעת־הקהל היהודית
והלא־יהודית בארצות,-ברית.

על רקע זה יש להסביר את ההודעות הסותרות של עיתונאי ישראל
בירושלים ובוושינגטון. הם התנדנדו בין הודעות שטיפת־המוח של
משרד־החוץ הישראלי ובין ההודעות ההפוכות של משרד־החוץ
האמריקאי.
לעומת זאת השתדי 1אבן, כמיטב יכולתו, להשפיע על זעת־הקהל באמצעות העיתונות,
הרדיו והטלוויזיה.
מאבק זה נמצא עדיין בראשיתו. ניתן לדחותו לכמה חודשים, אולי בתירוץ ששום
ממשלה ישראלית אינה יכולה להסכים להסדר של נסיגה עד אחרי הבחירות.

אך אין ספק שאם לא יחול שינוי מכריע במצב, הולכת ישראל
לקראת משבר המור ביותר עם ארצות־הברית -משבר העלול לבודד
אותה כליל, לנתק אותה ממקורות הרכש הצבאי והמימון הכספי
גם יחד.

במדינה העם דוד הילד
דור המנהיגים של העלייה השנייה הוא
חזק ועיקש. הוא מסרב להרפות ממושכות
השלטון, מתעקש למלא עד נשימתו האחרונה
מה שהוא רואה כשליחות שאינה מותירה
מקום לחיים או לשיקולים פרטיים.
שאיפתם של בני הדור הצעיר (יחסית)
לקבל לידיהם את עמדות־ההכרעה, נראית
לזקנים כהתפרצות של חוסר־סבלנות מגונה.
באחד הקטעים של הראיון הגנוז, אשר
פורסמו השבוע על־ידי ביטאון המישמרת
הצעירה של מע״י, רמזור, דיבר לוי אשכול
על ליובה אליאב, ששימש במשך שנים ב

ס בו ער עצמו
״ג׳יימם כונד הישראלי״ ,כפי
שכינתה אותו העתונות העולמית,
חזר למולדת.
קיבלו אותו ככבוד מלכים. מאות
ידידים נשאוהו על כפיים. ראש־ה-
ממשלה אירחה אותו בראיון אישי.
זרי־הפרחים מכל קצות הארץ
הציפו את ביתו, כמושב אליבין
שליד חדרה. אכל הצעיר התמיר
ויפה־התואר, כעל החיוך הנבוד,
שהפך כן־לילה לניכור לאומי, נשאר
אפון? מיסתורין.
תפקידו, והעובדה שהוא נמצא
בעיצומם של הליכים משפטיים,
מנעו ממנו לספר את גירסתו על
מה שאירע בציריך ועל תפקידיו
הכטחונייט.
השבוע, בבית משפחתו הצנוע
באליבין, היה מוכן להשיב על שאלה
אחת: מי אתה, מרדכי רחמים?
ני כחור רגיל, בלי סיפור מיוחד. נו־
\ 1לדתי בעיר אקרה במחוז כורדיסטן, שבצפון
עיראק. אבי היה שם סוחר ואמא
היתד, עקרת־בית. היינו חמישה בנים במשפחה.
שניים מהם, בן ובת, נפטרו
כשהיו ילדים. לא היברתי אותם ואינני

חושי (כאזכרה לאשכול)
האיש החזק

עוזרו הקרוב. הוא התרעם על כי אצה הדרך
לאליאב להיות שר בממשלה — והוא
בסך־הכל בן !47
הוא שכח, כי בגיל 47 היה הוא עצמו
מאנשי־העשייה המרכזיים בתנועה הציונית.
אבל מה שאין ישישים עקשנים מוכנים
לעשות מרצון, עושה הזמן. כך קרה עם לוי
אשכול לפני חודש; וכך זה קרה השבוע עם
בן־דורו אבא חושי.

אישים
מר חי פ ה
כאשר התפרסם באחד העיתונים, לפני כשנה,
כי מלאו 70 שנה לאבא חושי — רגז
ראש עיריית חיפה. הוא לא רצה לקלקל את
תדמיתו כאיש צעיר,
הוא היה בן דורם של אנשים השואלים
בתמיהה ״מה זה דיסקוטק?״ אבל אחת מהופעותיו
הפומביות האחרונות היתד, בחתונתה
של מלכת היופי מירי זמיר•
למרות שמזה שנים כבר לא עמד לו כוחו
לערוך את סיורי־השחר שלו במורדות העיר
ובמעלותיה, כדי לפקח על עבודות־הנקיון,
נשתמרה דמותו בעיני תושבי חיפה דווקא
כפי שהצטיירה באותן שנים פעלתניות.
יוצר חיפה האדומה. בתחילת 1951
נבחר אבא חושי, ראש רשימת מפא״י, לראשונה
כראש עיריית חיפה. מאז ועד מותו
משבץ־לב השבוע, היה ״מר חיפה״ .אבל
לפני כן היה ״החבר חיפה״ — האיש החזק
של ההסתדרות בעיר הפועלים. הוא קבע את
הדפוסים שהעניקו לעיר את השם ״חיפה
האדומה״ .המכשיר שלו היו פלוגות הפועל,
והמוני הפועלים של נמל חיפה.
כאשר עלה ארצה מפולין, כצעיר בן ,22
היד, איש־פרולטריון מתוך הכרה; הצטרף ל־בית־אלפא,
הקיבוץ הראשון של השומר־הצעיר,
סלל כבישים, ייבש ביצות, למד ערבית
— וכעבור שבע שנים עבר לחיפה.
מיומו הראשון הגיע אל השטח שנועד
להיות מעוז־שלטונו: הנמל. הוא אירגן את
הפועלים הערביים והיהודיים נגד הקבלנים,
יזם העלאתם ארצה של 500 סווארים יהודיים
מסלוניקי, עלה משם לכהונת מזכיר
לישכת־העבודה ומזכיר מועצת הפועלים.
תוך כדי כך נהיה חבר חשוב במפא״י.
הקרן הסודית. מאחורי ההופעה הנאה
והחסודה, היה אבא חושי איש היד החזקה.
הוא ניהל את ענייני הפועלים — ומאוחר
(המשך בעמוד ) 19
אני ביישן

נשיקה מאמא

מרדני רחמים יימס בונד הישראלי״ נפי שכינתה אותו
העיתונות העולמית, גיבור פרשת אל־על בציריך, שב לביתו
במושב אלינין ; זונ ה לנשיקה מאמו. לשמאלו ניצב אביו, פועל חקלאי במשקי הסביבה.

קים בחורשות כמו טרזן ביערות. פעם
נפלתי מעץ גבוה מאוד. הענף נשבר והנשימה
נתפסה לי. כימעט שברתי רגל אז.
הלכתי למקווה בגלל הפנימייה שיש
שם. בבית היה המצב קשה והתנאים בפנימייה
היו טובים יותר. הלימודים במקווה
הכניסו שינוי קיצוני בחיי. בפעם
הראשונה בחיים היתד, לי מיסגרת קבועה,
סדר־יום קבוע ומשמעת. היו לי חובות
וזכויות מוגדרים. בפעם הראשונה
גם לא הרגשתי את עצמי כעולה חדש,
אלא כאחד מבני הארץ הזאת.
כל המאורעות הטובים בחיים קרו לי שם•
כל יום היה חווייה.
אני חושב שבית־הספר הזה עיצב את
הדמות שלי. שם קיבלתי את החינוך לאזרחות
טובה ולאהבת מולדת. המחנכים

גדול!

יודע ממה מתו. אני הייתי הבן לפני האחרון.
יש לי עוד אחות צעירה ממני.
כשהייתי בן ,4בתחילת שנת , 1951
עלינו לארץ. אינני זוכר כלום ממד, שהיד,
בעיראק. אני זוכר שכשבאנו לשדה־התעופה
בעיראק עברנו ביקורת של פקי־די־מכס.
אחד מהם תפס אותי והרים
אותי למעלה.
אני לא יודע למה, אבל אני זוכר יפה
שהייתי בבית-ד,שימוש במטוס שהביא אותנו
לארץ. אני משתגע איך אני יכול
לזכור דבר כזה מגיל .4אני משתגע על
עצמי איך התמונה לא יוצאת לי מהראש.
הזיכרון הראשון שלי מהארץ הוא מהמעברה.
גרנו במעברה איזורית של עמק
חפר. היו שם עולים מכל הארצות. גרנו
בבדון ואני זוכר את כל הימים הקשים
של סופות הגשם והרוחות שעברו עלי
שם. באותה תקופה לקחו את אבי לבית־חולים.
אני זוכר כשהייתי ילד לקחו אותי
לבקר אותו בבית־חולים.

שלנו היו כל אחד סופרמן במיקצוע ־ לו.
וכל הסיפורים על כל האנשים הנפלאים שיצאו
ממקווה, נתנו הרגשה מחייבת.

״לא שונא ערכים!״
ני זוכר שעשיתי במקווה מעשה

שובבות אחד. פעם, בשעת הכנת־השיעורים
המוקדמת, הביא מישהו חזיז
לחד -הכיתות הבוגרות. החליטו לעשות
רעש ולזרוק את ד,חזיז לכיתות הנמוכות׳
שלמדו למטה. החברה שאלו: מי
מוכן לעשות את זה? אף אחד לא התנדב.
אמרתי שאני מוכן.
תפשתי את ד,חזיז וזרקתי אותו למטה.
הוא התפוצץ ועשה רעש עצום. בא
המדריך ושאל מי עשה את זה. לא אמרנו
לו, גם כשבא למחרת המנהל ודרש
לגלות מי זרק את ד,חזיז לא אמרו לו.

במו טרזן ביערות
חרי שגמרתי את כיתה א׳ במעברה,
עברנו לאליכין. זה היה צריך להיות
מושב. הבטיחו לתת לנו קרקע. אבל קרקע
לא נתנו והמקום נהפך בעצם לשיכון.
אבא התחיל לעבוד, ועובד עד היום,
כפועל חקלאי. אני למדתי בבית־הספר העממי
הדתי במקום. לא הייתי תלמיד
מצטיין אבל גם לא גרוע. הייתי גבוה
משאר חברי לכיתה. זה משהו תורשתי
אצלנו. אבא הוא אדם גבוה וגם אחותי. אני
עצמי מגיע לגובה של 1.82 מטר.
אני זוכר את עצמי בתקופת בית־הספר
היסודי כילד שתמיד אהב לקרוא עיתונים.
תמיד עניין אותי לדעת מה הולך
בעולם, להכיר את הבירות של כל המדינות,
לדעת שמות ראשי הממשלות שלהם
ושרי־החוץ.
עד לסיום בית־הספר העממי הלכתי
חבוש כיפה. אחר־כך זכיתי במיבחן הסקר
בסטיפנדיה. בחרתי ללמוד בבית־הטפר החקלאי
במיקווה ישראל, והורדתי את הכיפה.
אבל הלוואי והייתי יכול לחזור לתקופה
הזאת של הילדות בכפר. היינו מסתובבים,
מפלחים אבטיחים ממיסשאות, משח-

שונו שד גיבור

חבריו של
מרדכי רח־מים
נושאים אותו ע? כפיים בננזליהתגנופיו.

אבל כשאיים להעיף את התלמיד האחראי
עלינו מבית־הספר, קמתי ואמרתי
שזה אני. שלחו אותי הביתה, אבל החברה
הקימו רעש ובסופו של דבר החזייו
אותי. באותה תקופה הייתי אחד ממועצת
התלמידים, והמנהל שאל אותי איך אני,
בתור חבר ועדת הסקטור, לא מתבייש.
״כן, אבל אני גם ילד,״ אמרתי לו.
״וילדים עושים לפעמים מעשי שובבות.״
היו לנו במקווה הרבה תלמידים ערביים.
לי עצמי היו המון חברים ערבים.
חייתי איתם ואני יכול להעיד על עצמי
שאינני שונא ערבים. אני לא מתייחם
אליהם כלל. אפילו אחרי המלחמה האחרונה
אני לא מוציא מסקנות לגבי כל העם הערבי.
אני יודע שכל מה שקורה זה בגלל
המנהיגות המושחתת שלהם.
לכל אדם יש חולשות, ואני חושב שהחולשה
הגדולה ביותר שלי היא זו שאני
ביישן. ביישן גדול מאוד. אחד כזה
שנשאר מהצד בוויכוחים עם החברה ; עד
שלא הייתי חי ממש עם החברה, במקווה
או בצבא, לא הייתי אומר מילה ולא
מתווכח.
אני פשוט מתבייש להשמיע את הקול
שלי. הדבר שאני הכי מפחד ממנו זה
לדבר בפני קהל. פשוט אני לא יכול לעשות
את זה. פעם קמתי לדבר בוועדת
הסקטור במקווה. מרוב התרגשות פלטתי
שטות וד,עלבתי מורד, שלא היה מגיע לו.

לא לוקח שאנסים

^ ם אני יכול לשפוט על תכונות חיו־ביות
של עצמי, אני חושב שהתכונה
החשובה שלי זה כוח רצון. מה שאני
מרגיש שאני יכול להשיג אני משיג. במקווה
החלטתי שאני מוכרח להשיג בגרות.
זה היד. די קשה. היינו עובדים
ארבע שעות ובמסגרייה היו לי חניכים.
היתד, לי עבודה אחראית. אך למרות הלחץ
השתדלתי תמיד לעבוד טוב. יחד
עם זה אף פעם לא השתמטתי מבילויים
עם החברה, כמו לאסוף פיטריות, לסחוב
ענבים בכרם או דברים אחרים. וכשכולם
היו כבר עייפים והולכים לישון אני הלכתי
ללמוד.
במקווה הייתי במיסגרת גרעין של
המחנות העולים. היה מדובר שאנחנו נלך
לקיבוץ צובא בהרי ירושלים. החיים בקיבוץ
דווקא משכו אותי, אבל ידעתי
שאני מוכרח לעזור בבית. ההורים סמכו
עלי, לכן העדפתי ללכת לצנחנים.
המלחמה עצמה, אני חושב, לא שינתה
אותי, חוץ מזה שהתחלתי לעשן בתקופת
המתח של הכוננות, ומאז אני מעשן קבוע.
אני לא אחד כזד, שמתפרק. כשאני נוהג
אני לא עושה פלאברות. אף פעם לא לוקח
שאנסים, ונוהג נהיגה זהירה.
אחרי הצבא רציתי ללמוד מזרחנות באוניברסיטה
בירושלים. התחלתי ללמוד
לשם כך אנגלית. זה היה דרוש לבחינות
הכניסה, מפני שאני חלש באנגלית. כשהייתי
שם הציעו לי את העבודה הביטחונית
ועזבתי.
עכשיו אני חוזר ללמוד. אני לא ממהר,
בשום דבר. השאיפה הנעלה ביותר שיש
לכל אדם היא כמובן להקים משפחה. אבל
ללכת לזה במהירות, זה לא רצוי.
ראיתי את הצער של אחי שהתחתן בלי
שתהיה לו דירה ובלי כסף, ונוכחתי ש־לרוץ
לזד, בעיניים עצומות זה לא עסק
אני חושב קודם ללמוד, להתבסם, לעזור
למשפחתי ואחר־כד נראה מד, יהיר, איתי

היתה קריאה ראשונה. נשמעה מקהלה רחבה ומגוונת נגד הצעת־החוק ; נמתחה ביקורת
מכל הצדדים, וגם מספסלי מפלגת־העבודה. אפשר היה להניח שכאשר יגיע נוסח הצעת־החוק
לקריאה שנייה, תהיינה מצורפות אליה הסתייגויות מסיעות רבות. נהנה — 1אין
אלא הסתייגות אחת שלי.
הפער בין הדיבורים בקריאה ראשונה, הנועדים לסבר את אוזני הציבור הרחב, התמים
לדעת. הנואמים, לבין המצב בקריאה השנייה והשלישית, כאשר מורמות הידיים, הוא
בולט, ויש להפנות אליו את דעת הציבור.

במילים אלה פתחנו את נאומנו להנמקת ההסתייגות שלנו לחוק ״מועצת הרבנות
הראשית״ — חוק שבא להאריך את כהונת הרבנות לשנתיים, ללא בחירות.
בקריאה הראשונה של החוק אומנם נאמנו את הנאום החריף ביותר — אך גם דובריהן
של סיעות אחרות דיברו נגדו. הצטיינו בחריפותם, בדיבורים נגד החוק, שולמית אלוני
(מע״י) ,שלמה זלמן אברמוב ויוסף שופמן (גח״ל) ,שלמה כהן־צידון (המ״ח) ,שלמה
לורנץ (אגו״י) ,אמה תלמי (מפ״ם) ועוד ועוד. אפשר היה לחשוב כי בתום הדיבורים
יהיה רוב מכריע נגד הצעת־החוק, והיא תוסר מסדר־היום בבושת־פנים.
אך שר־הדתות המפד״לי לא נבהל. ובצדק.
כאשר הורמו הידיים, הורמה רק יד אחת נגד החוק — היד שלי. שולמית אלוני,
אנשי המרכז החופשי, אנשי ל״ע, אנשי מפ״ם — כולם פשוט נעלמו מן האולם. גח״ל
הצביעה בעד החוק, יחד עם כל המערך והדתיים.
אותו הדבר קרה גם בקריאה הסופית — הייתי היחידי שהצביע נגד החוק.
דבר דומה קרה כאשר עלתה הצעה לסדר־היום נגד הקפאת השכר במדינה. מפ״ם
דוגלת, כידוע, בהעלאת השכר. אבל כשהורמו הידיים — מפ״ם נמנעה.
אותו הדבר קרה כאשר נדון החוק להקמת בתי־דין לעבודה. שופטי ישראל מתנגדים
בחריפות לחוק זה, המערער את מערכת־השיפוט. נואמים רבים, ובראשם נואמי גח״ל,
נאמו בשצף־קצף נגד החוק. אבל כאשר הורמו הידיים — גח״ל לא הצביעה נגדו. היתד,
לנו הסתייגות כימעט לכל סעיף מסעיפי החוק — וברוב ההצבעות הורמה ידי לבדה נגד
הסעיפים שנועדו לבטל את סמכות ביח־המשפט הכללי לענייני עבודה. בחלק מן הסעיפים
הצטרפה אלי ידו של כהן־צידון.
(אחד הפקידים שנכח בוויכוח אמר אחר־כך :״מהצד זה נראה כמו סרט של צ׳רלי
צ׳פלין. היד שלך הורמה ]נגד סעיף[ ,ואחר־כך כל שאר הידיים ]בעדו[ ,היד שלך, כל שאר
הידיים — וכך הלאה וכך הלאה, כחמישים פעמים. כמו תוגיל־התעמלות, או סרט סלאפסטיק
אמריקאי.״)
זה היה באמת מצחיק. אבל לא בגלל המראה החיצוני — אלא בגלל הצביעות של הסיעות,
המדברות נגד החוק ומצביעות אחר־כך בעדו, כתוצאה ממקח־ומימכר מפלגתי,
המציאות בכנסת לא השתנתה. היא עדיין 1 :נגד . 119

הזה, במדור ״הנדון״ .אחד משני הנאומים
היחידיים שגולדה הגיבה עליהם.
• חוק מועצת הרבנות. נאום
חריף ביותר נגד הכוונה להאריך את תקופת
כהונתה של הרבנות הראשית ללא בחירות.
• חוק המקדמה. נאמנו נגד, ואחרכך
הצבענו נגד, הכוונה להגדיל את המקדמה
של בנק ישראל לממשלה. הייתי אחד
משני הנואמים על נושא זה.

נדמה לי שכשבוע שעבר הישגנו שיא
ארבי ועולמי חדש בעבודה פרלמנטא*
רית. בארבעת י מי הכנ ס ת דיברנו —
מן הדוכן — 12 פעמים.
אם לו ק חי ם בחשבו• שכל נאום הצריך
הכנה מדו קד ק ת, בדיק ת מ שפטית
קפדנית של הצעות״ו׳וק (מצד א מנון
זכרוני) ,איסוף עובדות וחוות־דעת מיק-
צועיות (מצד היועצים שלנו ב שטחים
השונים, שפימעט כולם אלמונים) ומח שבה
על מג מ ת הנ או ם — ברור כי
העבודה הי ת ה רבה. יש עשרות חברי-
פעמים בכל
כנס ת שלא דיברו 12
שלוש וחצי שנות כרמתה של הכנ ס ת
הנוכחית.
פירוט הנ או מי ם ילמד על מיגוון ה נושאים

• הרכבת ממעדת מאיר. זהו
הנאום שפורסם בגליון האחרון של העולם

ה ד תי קן אינו ו תי קו
הנושא: חו ק להארכת כהונ ת הרב נות
הראשית. ה סיב ה המוצהר ת: אין
אפשרות ל קיי ם בה בחירות חדשות,
מפני שמ שרד-הדתות לא ה ס פי ק לה כין
חו קמת אי ם. מגיש הצעת ה חו ק :
שר-הדתות, זרח ורהפטיג.

כיקש סמכויות מהפרלמנט האיטלקי,
או אילו היה מכקש תק*
צים ממדינת איטליה?

מצב שהיה קיים בוותיקן, באשר
נכחד האפיפיור המנוח יוחנן
ה־.23

זוהי סיבה אחת לדחיית הבחירות לרבנות.
כדי לקיים בחירות דרוש חוק — ואת ה־

יש רב ראשי אשכנזי, שהוא זקן מופלג,
עד ; 120 הוא כל כך זקן שאינו יכול אפילו
להיות דיין. הוא איננו מוחלף בבחירות, כי
אין הכרעה בין המועמדים לירושתו. זה
דומה במיקצת למעמד של ראש הממשלה,
הגברת גולדה מאיר — אלא שכאן אין עניין
עם דיין, אלון, ספיר ואבן, אלא עם הרב
שלמה גורן, הרב שאול ישראלי, הרב בצלאל
זולטי, הרב פרנקל ועוד. אין הכרעה בי־גירים,
לא מוסכם מי יהיה היורש, לכן מאריכים
את כהונתו של הרב הזקן הנוכחי.
אילו היו באים היום ומציעים לנו לדחות
את הבחירות לכנסת כדי לתת שהות לוועדה
איזושהי לסיים את עבודתה — היתה קמה
צעקה גדולה. הוא הו־ן לגבי כל מוסד ציבורי
אחר, כמו העיריות.
האם מעלה מישהו על הדעת שיבואו
אלינו בהצעה לדחות את הבחירות לכנסת,
מפני שהמשרדים הנונעים בדבר לא סיימו
את מלאכת הכנת החדקף

אורי אבנרי: בתלמוד יש חיה הקרויה
כוי, ורש״י מפרש: ספק חיה, ספק בהמה.
מעמדה המשפטי של הרבנות הראשית בארץ
גם היא מעין חיה משונה: תערובת של רב
קטן בקהילה גלותית, הוועד הלאומי בימי
המנדאט, סוכנות מפלגתית, ופקיד ממלכתי
במדינה מודרנית.
הרבנות הראשית פועלת ללא חוק, כמעט
מחוץ לחוק. יש איזה שהוא חוק מנדטורי
משנת ,1928 על־פי ״דבר המלך במועצתו״
— (וזה היה לפני שהיתר, מלכה בישראל)
— וזהו הבסיס החוקי היחידי של המוסד
הזה.
אחרי שקמה המדינה, הפכו הרבנים פקידי
המדינה. דגל המדינה מתנוסס מעל משרדיהם,
וסמל המדינה — על נייר המכתבים
שלהם•

האם עולה על הדעת שלא ייבחר
אפיפיור לכנסייה הקאתולית,
מפני שמשרד־הדתות האיטלקי
לא סיים את מעשה החקיקה?

אך באותה שעה עצמה אין הרבנים רוצים
לקבל על עצמם מיסגרת של חוק ממלכתי,
והם מחבלים בקבלתו מזה כמעט 20 שנה.

הרבנות רוצה ליהנור! למעשה
משני עולמות: לקחת מאלוהים
את אשר לאלוהים, ומהקיסר את
אשר לקיסר. היא רוצה לקכל את
בל ההנאות שאפשר לקפל מהמדינה,
אך להישאר בלתי תלוייה
במדינה.

הרבנות הראשית רוצה להיות מעין ותיקן
יהודי, ותיקן יהודי — והרב ניסים אף מתוכה
עם הוותיקן הקאתולי ומדמה לעצמו
שהוא שווה מול שווה.

איך היה נראה הוותיקן אילו
ורהפטיג חוק לא רוצים לחוקק. ואם שר־הדתות מבטיח
לנו לחוקק חוק תוך שנה וחצי, אני
יכול רק לומר: אשרי המאמין, תרתי משמע•
אני מעז להינבא — אם כי נאמר שאין
עוד נביאים בישראל — כי בעוד שנה וחצי
יביאו עוד פעם חוק מסוג זה, ישוב תהיה
דחית, וחוק לא יהיה.

יש עוד סיבה לדחיית הסחירות.
כדתיקן יש מצם דומה ל

העניין הזה מראה איזה מעמד מגוחך
שאתם מקנים למוסד הזה, שאתם כל־כך
מפליגים לדבר ביקרו!
אפשר לשאול: מה זה נוגע לנו, החילוניים׳
הדוגלים בהפרדת הדת מהמדינה? זה
נוגע לנו מפני שמוטלים על הרבנות תפקידים
ממלכתיים מובהקים, בניגוד לדעתנו ו״
נגד רצוננו; מפני שלא קיימת הפרדה בין
הדת והמדינה, והרבנים ממלאים פונקציות
ממלכתיות. כל אדם נאלץ להיזקק להן מ־אונס,
גם כשאיננו רוצה בהן, ואפילו מתנגד
להן.

• חוק מלווה קצר־מועד. נאמנו
נגד — ואחד כך הצבענו נגד — הכוונה
לקחת מלווה חדש מהציבור. הייתי הנואם
היחידי בוויכוח.

• חוק מם רכוש וקרן פיצויים.
תמכנו בחוק המשפר את מצב הזכאים לפיצויים.
תוך כדי כך העלינו כמה שאלות
משפטיות מעשיות.

• חוק בתי־הדץ לעבודה. נאמנו
נאום משפטי מנומק נגד הקמת בתי־הדין,
הבאים לצמצם את סמכויות בתי־המשפט
הרגילים ולתת למע״י השפעה מכרעת על
מערכת־שיפוט חדשה ומיוחדת.
• משכר הטלוויזיה. נאום קצר וחריף
טל התפרקות הטלוויזיה, תוך הנמקת
הצעתנו להעביר את הנושא לדיון בוועדה.
• שכרהעכורה. נאום להנמקת הצעתנו
להעביר לוועדה את הדיון בדברי שר־האוצר
נגד העלאת־שכר.

• חוק הרשויות המקומיות. תוך
כדי תמיכה בהצעה להעלות את הגימלאות
לראשי־ערים לשעבר, מתחנו ביקורת חריפה
ביותר על שלטון העסקנים המפלגתיים בעיריות
וברשויות המקומיות.
• שביתת פועלי הנמלים. נימקנו
את הימנעותנו בהצבעה על הצעת גח״ל לגנות
את הפועלים, תוך הטחת דברים קשים
נגד השימוש בנימוקי־ביטחון לקיפוח פועלים.

חוק מועצת הרבנות. נימקנו
את הסתייגותנו מהצעת־חוק זו, כשחזרה
בקריאה סופית.
• תקציב המדינה. נימקנו תוך ; 0
דקות את 174 ההסתייגויות שלנו ל־ז׳ו
משרדי ממשלה.

חבחים וצנזווים
בשבוע שעבר ענה משה דיין לשורה של
שאילתות שלנו, ותוך כדי כך התפתחו שוב
כמה ויבוחי־זוטא. בין השאר:
• רמת החכלנים. ביקשתיו לפרט
אילו שינויים חלו ברמת כוח־האדם של
אירגוני״החבלה מאז מלחמת ששת־הימים.
משה דיין: בעבר היו רוב החבלנים
אלמנטים של שכירי־חרב, מבריחים מיקצו־עיים,
טיפוסים פליליים וכר. לא כן עכשיו.
רוב המתגייסים לאירגוני־הטרור הינם מ־ייטיפים
הערבי הממוצע הנמצא במחנות־הפליטים,
ובציבור הפלשתינאי.
אורי אבנרי: האם יש לכבוד השר
הערכה לגבי מספר אנשי האינטליגנציה,
סטודנטים ובו׳ ,בין המתגייסים האלה?
משה דיין: אולי אני יכול לבקש ולקב,
רשימה של חלוקת העצורים לפי ההשב־לה,
אולם הערכה כללית אין לי. אני מנית
שאם תפנה בעניין זה בכתב, אקבל את
הפרטים מאנשי השירותים העוסקים בכך.

• צנזורה צכאית. שאלתי את משה
דיין בייחס לטענת העיתונאים, כי קול ישר-
אל משדר לא פעם ידיעות אשר הצנזור
פוסל את פירסומן בעיתונות. השר אישר
שהיו ידיעות שפורסמו ברדיו, מבלי שהוגשו
לאישור הצנזורה.
אורי אכנרי: כבוד השר,
מפר את הוראות הצנזורה, הוא
מיני עונשים. מה דינו של גוף
כמו קול ישראל, כשהוא מפר את
משה דיין: אינני יודע.
כשעיתון צפוי לכל
ממלכתי,
ההוראות?

סטריפטיז במקו ריקן די־בטן
החגורה למישהו אחר

וגדיקים ל ת תלכלך בפוליטיקה *נ

מכיוון שאין כל אפשרות לפרסם במלו אםאת בל
12 הנ או מי ם שנאמנו בשבוע שעבר — זח הי ה תופס
א ת בל הגליון הז ה — הנה כמה ק טעי ם על הנאו מי
ם השונים :

> על השר גלילי :
נדמה לי שאין שר כמו השר גלילי, שהוא תמיד צודק
בעניינים פורמאליים, ולעולם אינו צודק לגופו של עניין.
אבל רצה מזלו הרע של השר גלילי, שהוא עוסק במכשיר
שכל המדינה רואה אותו במו עיניה ויודעת מה קורה
בו. די ללחוץ על הכפתור, כדי לדעת שהטלוויזיה אינה
מתקרבת להתפוצצות, אלא להתפרקות.

* על תוכו הטלוויזיה :
לפני שנה קבע השר גלילי מעל
הישראלית לא תהיינה הופעות של
שבמקומן עדים אנחנו להופעה של
טיז של כוונות הממשלה, הנחשפות
כבר חשופות לגמרי.

עסקני הופק׳ אנש׳־־רוח

דוכן זה, שבטלוויזיה
ריקודי־בטן. נדמה לי
סטריפטיז — סטריפבמהירות,
שחן כיום

• על השולטים בטלוויזיה :
מנוי וגמור עם הממ שלה לחנוק כל נסיון לקיי ם
עצמאות כלשהי בטלוויזיה — עצמאות פוליטית,
אינ טל ק טו אלי ת, עיתונאית, בידורית — בל עצמאות
שהיא.
די לה ס תכל בד מויו ת האנ שים המעורבים בוויכוח :
מצד אחד אד ם כ מו 0רופ׳ אלי הו א כץ, שאתה
(השר גלילי) עצמך הבא ת אותו, אדם לא־פוליטי, אדם
הנ אמן על בולם מבחינת היושר ה אינ טלק טו א לי שלו,
מבחינת היו תו אדם ששום דבר אינו עומד לנגד עיניו
זולת טובת ה טלוויזי ה, ואיש בבית הז ה לא יכחי ש

ס על חסידי הסיפוח :
הערה אחת לנואם שקדם לי (אליעזר שוסטק) .הוא
אמר שעד מלחמת־ששת־הימים סבלנו נזקים בעיקר מהפגזות
מעבר לגבול. עכשיו נוצר מצב שכל הארץ חזית.
אם שאל הנואם את עצמו איך זה קרה, שאחרי נצחון
פאנטאסטי כזה שהשגנו במלחמה האחרונה הרי המצב
הביטחוני הוא כפי שהוא מתאר אותו, לאין שיעור יותר
גרוע מכפי שהיה קודם לכן? האם זר, לא צריך לעורר
אותו למחשבה על הקו של סיעתו, הדוגלת בסיפוח
השטחים?

• על בתי-הדיו הצבאיים :
לאחרונה התפתחה אצלנו מערכת שיפוט צבאית
מיוחד ת, המורכבת מ שופטים צבאיים, שאינה נוהגת
על־פי ה חו ק הכללי ה קיי ם במדינה. כוונתי לבתי-
הדין ב שטחים ה מו חז קי ם. גם בקרב משפטני ה מי מסד
יש רבים המברכים על כך, משום שבתי־דין אלה
עושים דברים שבתי־המשפט הסדירים של ה מדינה
היו מהס סי ם, ואף נרתעים, מלעשותם. ההפרדה מונעת
לפחות פגיעה במערכת השיפוט הכללית במדינה.
ודי ל חכי מ א ברמיזא.

8על זמן הדיבור :
יש לי לחוק הזה (בתי־זין לעבודה) 27 הסתייגויות,
ולפי התקנון הייתי צריך לנאוס עכשיו שעתיים־ורבע.
אסתפק בעשר דקות — אלא אם כן יבקשו אותי, לדבר
יותר (צחוק באולם).

* על איסור השביתות :
לפי חו ק זה אפשר י הי ה להוציא צו־מניעה למניעת
שביתה או השבתה. רוצים ל הכני ס דרך הדלת הא-

איך מהדקי את

חוסר דמוסדאטיה בהסתדרות
מניפולציות המפוקפקות שלה, הזיקו לביטחון־המדינה יותר
מאשר תביעות פועלי נמל חיפה•.
יצחק קלינגהופר נ מדוע אתה מכניס נימה אישית
לזזיכוח כזה? האם זה הוגן, לדעתך?
אורי אבנרי: חבר־הכנסת קלינגהופר, כאשר אתם
מאשימים 2,600 עובדי נמלים, באופן אישי, בכך שהם
תוקעים סכין בגב החיילים בחזית — זוהי פגיעה אישית !

• על ביטחוו ורווחים :
כאשר לבנקים יש רווחים שנתיים בשיעור — 2070
ז ה טוב למדינה, טוב לחיילים וטוב לביטחון. אבל
באשר עובדי בנקי ם מבק שים תוספת של אגורה אחת
למשכורתם — זאת תקיעת סכין בגב המדינ ה, והם
עוכרי ישראל. ז הו הגיון משונה מאוד.

• על ההסתדרות :
כל־כך

מרכזי

לגבי

המשק,

מדיניות־השכר היא דבר
לגבי המדיניות הסוציאלית,
לגבי כל המערכות הלאומיות,
שלא ייתכן כי הכנסת
תתפטר מדיון נוקב בעניין

משה כרעם: זה תפקידה
של ההסתדרות.
אורי אבנרי: זהו ב דיוק
הדבר שאני מערער עליו.
אני סבור, שאין זה עניינה
של ההסתדרות בלבד.
לכם נוח להוציא נושא זה
מידי המדינה, ולהעבירו לפורום
שאתם שולטים בו,
ושאין עליו ביקורת.
משהכרעם 1האם משוס שאתה אינך חבר בוועד
הפועל, אין שם ביקורת? האם רק אתה חסר שם?

את 1את אמרנו

חורית מ ה שלא הו סכ ם ל הכני ס דרך הדל ת ה קי ד מי ת.
זאת. ומצד שני: קבוצה של עסקני-מפלגה מדרג די
נמוך, שהשר גלילי מכתיר או ת ם בנ או מו בכתר של § $הנ סיון בבל העולם הוכיח ששום חו ק ה אוסר
שביתות באמצעות בתי-משפט, משטרה ובית״סוהר,
״אנשי רוח״ .ד״ר י חיל אינו איש רוח, מר לנקין
אינו אי ש-רוח. מי ה ם אג־אינו
מצליח במציאות. ההיפך נכון: בבל ה מדינו ת
שבהן קיי מי ם חו קי ם באלה, הם הביאו רק להחרפת
שי־הרוח ה אל ה י אנ חנו
יודעים מי בחר בהם, כי ה
מ אב ק המיקצועי. א ם הכנ ס ת תקבל אתה חו ק הזה
בצורה ה מונ ח ת לפנינו, אנחנו פו תחי ם ב שטח של
צד נבחרו.
יחסי״עבודה תיבת פאנדורה חדשה.
היו״ר קדיש

לוז: לא מזכירים
שמות אנשים שאינם
יכולים להשיב.
או רי אכנרי :
אינני מאשים אותם
בשום דבר.
ק די ש
היו״ ר
לוז ז אתה לא מאשים
אותם, אבל איחיל

קוכע את אופיים.
אוריאכנרי: אלה הם אנשים הנושאים ב־מישרות
ציבורידת, וממילא הם עומדים לביקורת
הציבור, וכל ז מן שאיני אומר דבר הפוגע באופיים,
מותר לי לדבר טל כושרם למלא את התפקיד הזה.
עם כל הכבוד, אני מרשה לעצמי לומר שרוב
האנשים האלה פארם אולי רב בשטחים אחרים,
אבל הם אינם ״אנשי רוח״.

• על אחריות השר גלילי :
לשר גלילי היתר, קודם פליטת־פה. הוא הזהיר אותנו
בפני ״דיג במים עכורים״ .המים העכורים שהוא מתכוון
אליהם הם המצב בטלזזיזיה. אבל המצב בטלוזיזיה הוא
כל כולו על אחריותו של השר גלילי. הוא יצר את הטלוויזיה
הזאת. הוא מינה את האנשים האלה. הוא אחרא
למערכת־היחסים שנוצרה בטלוויזיה.

• על המיתון הבא : הולכים הבחירות
בחירות,
ו אב טל ה

אני רוצה לה שמיע א ת החשש, שאנחנו
שוב לקראת או תו המצב שהיה קיי ם בשנת
הקודמ ת. מעגל הקס מי ם של ביזבוז לפגי
קו ס מ טי ק ה כלכלית ערב בחירות — ו מי תון
אחרי הבחירות.
יש רק הבדל אחד: בפעם שעברה נפלטו ממעגל
העבודה עובדים שבין אזרחי ישראל. בפעם הבאה
י חיו הקורבנות הראשונים העובדים מהשט חי ם ה מוחז
קי ם. ל מי תון העלול להתרגש עלינו, אחרי הבחי רות,
תחיינ ה השלכות ל או מיו ת מרחיקות-לכת.

• על הסיכסור בנמלים :
היו־״ר אמה תדמי: חברי הכנסת, ניגש להצבעה.
לפנינו שתי הצעות. האחת: לקיים דיון במליאה. שנייה :
להסיר את ההצעה מסדר היום.
אורי אכנרי: אבקש למנות את הקולות.
הצבעה: בעד ההצעה 12 נגד ההצעה — ,3נמנ־עי

רשות

הדיבור

לחבר־הכנסת

היו ״ ראמהתלמי:
אבנר׳ ,להנמקת הימנעותו.
אורי אכנרי: כאשר הכנסת בנוכחות של 16 חב־רים
— ברוב של 12 נגד — 3מגנה פועלי־נמל על
היעדרות מהעבודה או האטת־העבודת, זה גובל בגיחוך,
אם לא להתבטא במילה חריפה יותר. מי שמטיף מוסר־עבודה
לאחרים, מוטב שישמש דוגמה לאחייס.

• על ספסרי הביטחון :
צרמו את אוזני דבריו של חבר־הכנסת מ־דכי שטרן
על ענייני הביטחון (בנאום נגד פועלי הנמל) .אני רוצה
להרים את קולי נגד הסיג־נון
הנלוז הזה שפשט בזמן
האחרון, נגד השימוש בסיסמת
הביטחון כשמדובר בכסף.
כולי מלא כבוד לאדם הקם
ואומר: למען ביטחון-
המדינה אני מהדק את החגורה
שלי. אין לי שום
כבוד לאדם האומר: למען
ביטחון־המדינה אני מציע למישהו
אחר להדק את חגורתו.
חבר־הכנסת שטרן מייצג שטרן מפלגה (גח״ל) המתנגדת להעלאת
שכר העבודה, וזו
זכותה. אבל להכניס את עניין הביטחון בכל פעם שמישהו
דורש אגורה אחת יותר שכר — זה מזכיר לנו סיגנונות
של תנועות מסויימות. השערורייה של חברת רסקו, וה
אור,
א33 רי :

נכון שאני חסר שם, ואני גם רוצה

לבוא לשם.
כאשר הלכה תנועתי לברר נושא זה, היא קיבלה חוות־דעת
של היועצים המשפטיים שלנו על מצב הדמוקראטיה
בהסתדרות. כשראיתי חוות־דעת זו, חשכו עיני. לא הייתי
מאמין שאפשר לקיים מישטר כזה של חוסר דמוקראטיח.
לבוחרים בהסתדרות אין כל השפעה.
כשניסינו לקבל את תקנון ההסתדרות, נוכחנו לדעת
שאי־אפשר להשיגו. זהו תקנון סודי. מצאנו העתק בתיק
של עורך־דין מסויים, שניהל משפט מסויים, וכאשר הצג־נוהו
בבניין הוועד הפועל, התקבצו סביבנו עסקני הוועד
הפועל, ונסתבר שמימיהם לא ראו את המיסמך הזה.
במיסמך זה כתוב כי הבוחרים בוחרים בוועידת ההסתדרות,
הוועידה בוחרת במוסד השני — במועצה. המועצה בוחרת
במוסד השלישי — הוועד הפועל. הוועד הפועל, שגם
לו אין שום השפעה, בוחר במוסד הרביעי — הוועדה
המרכזת, ורק בה מתחילה לחיות השפעה. השיטה הזאת
מבטיחה, שלפועלים לא תהיה שום השפעה על ניהול
ההסתדרות.

• על המצב בעיריות :
דיברתי לפני זמן קצר עם קצין בכיר בצר,״ל, שהציעו
לו להיות מועמד של מפלגה רצינית מאוד לראשות
עיריית רצינית מאוד. הוא הסביר לי מדוע הוא סירב
לקבל את ההצעה. הוא אמר: אני אבוא לשם, אעמוד מול
ביורוקרטיה עצומה, ישנה, זקנה, מושרשת, ולא תהיה
לי שום אפשרות להזיז משהו בעירייה כזו.
זוהי התגובה האינסטינקטיבית המוצדקת של כל אדם
צעיר דינאמי, עצמאי, בעל אמביציה, שיציעו לו לקבל
תפקיד בעירייה או במועצה מקומית.
לכן דרושה שיטה של בחירות אישיות של ראשי ערים
ורשויות מקומיות. הכנסת, אחרי דיון נוקב והכרעה
קשה, העבירה הצעה כזאת לוועדה. היא נקברה שם, ויחד
עימד, נקברו כל התקוזת לרפורמה בעיריות המקומיות.

> על הצעירים בפוליטיקוה:
בכל מישורי החיים הציבוריים בארץ בולט היעדרם
של צעירים. הצעירים בורחים מהפוליטיקה. ההרגשה הכללית
בקרב הנוער היא שהפוליטיקה היא מלוכלכת
ומלכלכת, ושומר נפשו ירחק ממנה. מצב זה הוא סכנה
לקיום מישטר דסוקראטי במדינה.
יצרנו את תנועתנו, לפני שלוש שנים, כדי להילחם
במגמה הזאת. אנו אומרים לצעירים: אם אתם חושבים
שהאנשים הלא־נכונים שולטים בפוליטיקה, היכנסו אתם
לפוליטיקה, הרחיקו אותם ובואו במקומם ! אם אתם
אומרים שהפוליטיקה היא ביצה — היכנסו לביצה, אפילו
אם זה סלכלך ^,ועזרו לייבש את הביצה ו
• מרדכי שטרן חיח מנחל חברת רסקו, עד שנתגלתח
בה השערורייה.

על והתימדונים בצמרת מעי״ שמטרתם לדהוו את דיין החוצה

ל עזו ב או דאל עזו ב
אידוה ״ ת ז ״ן

** וד לפגי שנפטר לוי אשכול, כאשר
> .החישובים המפלגתיים של מע״י לקראת
הבחירות היו שונים מכפי שהם היום, הבהיר
פינחס ספיר למקורביו מה הוא מתכוון
לעשות עם משה דיין: לדחוף אותו מחוץ
למפלגה — לפני הבחירות.
החשבון היה פשוט: מכיוון שאין המיש־מרת
הוותיקה מתכוונת למסור לידי דיין את
השלטון מרצון: ומכיוון שהוא לא יקבל את
תכתיב הוותיקים — יש להניח שהוא ״יארגן
איזה פוטש קטן״ .האפשרות הסבירה ביותר:
דיין יסכים להיות מוצב באחד המקומות ה־
׳ראשונים ברשימת המערך, יבטיח לעצמו
מספר רב ככל האפשר של תומכים בין המועמדים
למקומות הריאליים באותה רשימה.
אחרי הבחירות יציג את דרישתו להיות
ראש־הממשלה — אחרת יפרוש עם מספר
גדול של ח״כים של המערך. יחד עם הימין
והדתיים, יוכל אז להקים ממשלה.
על כן, החליט ספיר, יש להקדים רפואה
למכה. יש להביא את דיין לידי פרישה —
לפני הבחירות. ואילו כמה מידידו המובהקים
של דיין הצהירו :״הוא לא טיפש. מספיק
היה לו הפילוג הראשון של רפ״י. הוא
יישאר בפנים.״

ך * מ צ 3השתנה באופן דראמטי ברגע
| ן שמת לוי אשכול. לא היה זה שינוי
מהותי של הנתונים היסודיים: הם פשוט
קיבלו דחיפות מירבית. ואז הסתבר, כי
ספיר זריז הרבה יותר מדיין. הסתבר דבר
נוסף, שפגע עוד יותר במעמדו הציבורי

משה דיין אינו אד םהמח לי ט מהר. בניגוד לדיעה ה מ קו בלת, הוא מתלבט הרבה. ו א מנ ם — יש לו במה להתלבט
הפעם, שכן לא קל להח לי טאם לעזוב א ת מע״י לפני הבחירות או להישאר בשורותיה. נסה להעמיד א ת עצמך
ב מקומו, ושקול א ת הני מו קי ם בעד ונגד. אחרי שתגיע אתה לידי החלטה — נסה לנחש מהת הי ההחלט תו של דיין.

ב עד עזיבה מ ״ ד

נגד עזיבה מייד

אחדי גולדדו: ספיר

לקח הפילו; הקודם

הדרך לראשות הממשלה חסומה. עכשיו על־ידי גולדה; אחרי
הבחירות על-ידי פינחס מפיר. אין טעם לחכות. האיחוד עם
מפ״ס יגביר עוד יותר את מחט של שוללי דיין.

הפילוג הקודם של רפ״י היה שיעור יקר, ואין בטחון
שפילוג 1וסף לא יסתיים אף הוא בכישלון בקלפי.

מתלהבים ואינם מצביעים

וגמיבת ההמונים
כוח־הסשיכה שלו חזק יותר אצל ההמונים ברחוב. ,מאשר
במנגנון המפלגה. רק בבהירות יכולים ההמונים להכריע
ישירות.

הבוחר הישראלי הוא חיה שמרנית מאוד. ההמונים המתלהבים
ממשה דיין יצביעו, ברובם, כפי שהצביעו בפעמים
קודמות. רק חלק מהם ישבור את הרגלו ויצביע בעדו.

המשך הבהונה

המדד נגד הז?!ניפ
פרישה מיידית תחזק את תדת תו כסמל המרד של הדור
הצעיר נגד זקני המפיגח.

מגננון ובם!?

בוחרים רבים מצביעים יותר ״נגד״ מאשר ״בעד״ .אם
יתייצב דיין בראש רשימה משלו, ימשוך את הצבעת־המחאה
הזאת, הוא גם ימשוך קולות שהיו ניתנים, בדרך הטבע,
לנח״ל ולדתיים. הכנסת הבאר תהיה מחולקת לשלושה גושים
גדולים, ושום גוש לא יוכל להרכיב ממשלה בלי תמיכתו.
אז יובל לדרוש לעצמו את ראשות־הממשלה.

התלהבות המונית לבדה אינה מספיקה כדי להבטיח נצחון
גדול בבחירות. דרושים מנגנון, כסף, עורף אירגוני.

העודף בהתיישבות

הבעייה הכספית ניתנת לפית־ין. אפשר לגייס כסף בחו״ל,
ויש גם הבטחות לתרומות מבעלי־הון בארץ.

אין להניח שפרישה מהמפלגה תשנה את מעמדו כשר־הבטחון.
אם תרצה גולדה. להחליפו, עקב הפרישה, יגרום
הדבר, כמעט בוודאות, לפירול ממשלת הליכוד הלאומי.

גו״ג׳ילדה, בתיהגום עברי, פירו^
שו ״אבי רצועת־העור״ .הכוונה היא
לשוט, בו היה מלקה את מבעירי־חמתו.
היחיד שניסה להדביק לאבו־ג׳ילדה גם
שם־משפחה היה עורך העיתון הערבי אל־קודס,
מחמוד אבו־זלף :״שמו היד, אבו־ג׳ילדה
אל־ערמית. הוא היה תושב: בלום.
בין השנים 1933—1935 הרג המון שוטרים
וחיילים. הוא היד, איש מאוד עממי,
ונהג לחגור שתי חגורות־כדורים צולבות
על חזהו. ב־ 1935 הוצא להורג על־ידי הבריטים
בירושלים.״
דויד תדהר, החוקר הנודע, ידע להוסיף
כי השודד הנוראי נולד בכפר טמון שב-
ביקעת הירדן. הוא עסק בשוד וברצח של
ערבים ויהודים כאחד, הטיל את חתיתו
על איזור ג׳נין־שכם וישובי השומרון.
את היריעה הרחיב אברהם דרויאן ה־כפר־סבאי,
לשעבר מזכיר אירגון העו מ ר:
״הוא היה שודד ורוצח. בשביל כמד, גרו

להיאבק
מבפנים

את ראשי־הממשלה תמנה, בעתיד הנראה לעין, מפלגת העבודה.
מי שרוצה לזכות בתואר, חייב להיאבק עליו בפנים.

יישאר שד-בטהון

שים היה מוכן להרוג בן־אדב. אחרי איזה
שנתיים של פעילות גויים כמודיע,
מסית ומרגל עבור משטרת ־,מנדט. לעיס־קה
הזאת הוא נכנם על מבת להציל את
אחיו הצעיר מאיזה תיק שהיה לו במשטרה.
אבל לבסוף הוא הגדיש את הסאה.
הוא חטף קצין־משטרה יהודי בשם משה
לזרוביץ׳ מעתלית, יחד עב אשתו ושני
ילדיו. את הקצין ואת אשרו הוא רצח,
ואילו את הילדים הוא החזיר תמורת
כופר. אנשי משטרת המנדט ארבו לו לילד,
אחד בקירבת ג׳נין, לכדו אותו, הביאוהו
למשפט בירושלים והוציאוהו להורג.
מסיפור זה הסתייג חוקר הפרשיות הנעלמות
שלמה בן־אלקנה. לדבריו, רצח
הקצין לזרוביץ׳ בוצע על-י־י שודד מפורסם
אחר — אבו־דורה.

* * ןהאגדות עולה וצפה דמות של
רובין הוד ערבי, שכעל בין השנים
1935—1933 וביצע כל פשע אפשרי, מגניבה
ועד רצח. מנהיג כנופייה אלים ואכזר,
שהפיל חתיתו על הישוב בכלל ועל
המשטרה בפרט. האגדות כד. שונות, משונות
ומוגזמות -עד כי: משכו גם הר

פילוג
מע״י עלול לקומם נגדו את תנועת ההתיישבות, שהיא
העורף הטבעי שלו.

\ /הססן)

א ב1

אין ביטחון שגולדה וספיר ישאירו אותו במשרד הבטחון,
אם ייאלץ להתפטר, יאבד את מרכז־הכוח העצום המופקד
עתה בידו, ושבעזרתו הוא נמצא במוקד ההתעניינות.

^/ץ לשורהמאזניים

של דיין: שהוא, בעצם, זהיר כאוד והססן.
הוא לא התייצב מול האתג־ הפיתאומי,
והכריז :״אני מועמד לראשות הממשלה!״
פרט מאלף: גם מתחרהו, יגאי׳ אלון, לא

דק אהדי הבהירות
אם לפרוש — אזי בתנאים נוחים יותר אחרי הבחירות.

עשה זאת. שניהם קיבלו בחריקת־שיניים את
תוצאות התימרון המהיר של פינחס ספיר,
שהכתיר את גולדה מאיר במיבצע־בזק.
ייתכן שאילו התייצבו השניים להתמודדות,

גילדה
בה אחרי אותם ימי־מאורעות של שנות
השלושים.
בשנות ד,־ ,50 למשל, נהג ערבי יליד
תל־חנן ותושב ג׳נין להסתנן לחיפה, לס־שיטות־פריצה
בדירות־מגורים על הכרמל.
בחוזרו לג׳נין היה רוכב על אופנועו ינד
פזר את שלל הפריצות ברחובות העיר,
לקול מיצהלותיו של השבאב המקומי.
״זה מחיפה ! זה שלל יהודים!״ היה קורא.
מפקד מדור הבילוש החיפאי באותם
ימים — רב־פקד קרל זינגר — ערך לו
מארב על הגבול ולכד אותו. המסתנן ניסה
לברוח, והבלש האגדי ירה בו והרגו. איך
קראו לאותו ערביי גם כן אבו־ג׳ילדה.
כי עם הזמן, הפך השם אבו־ג׳ילדה
כינוי לכל שוד-דרכים נועז, סמל מנהיגי
הכנופיות ההרריות הערביות.
לשפה העברית חדר אבו־ג׳ילדה כדמות
אגדית, אשר רק מעט ידעו כי אומנם
היתד, קיימת במציאות. ילדי־הגן שרים לו
חרוזים כמו: אבו־ג׳ילדה השודד /משוטרים
לא מפחד; או אבו־נ׳ילדה מלך
השדים /אוכל הרבה
אוכל אותם בבוקר /
ביוקר.

שקדים / .הוא
והס עולים לו

היו שניהם נוחלים תבוסה. אבל אז לפחות
היו מעריציהם ממשיכים לראות בהם פייט־רים.
תחת זאת היתד, התגובה הניכזבת :״הם
גיבורים גדולים — עד הקרב המכריע. ילדי
תנובה בסך הכל. רגילים שיגישו להם הכל
על מגש.״
דובריו של דיין — העושים את מלאכתם
גם מבלי שהוא עצמו יבקש זאת מהם —
החלו מחדירים לעיתונות ולרחוב את המושג
״התבוסה של דיין״ .אבל דעת־הקהל
לא קיבלה את הבלוף. היא ידעה שדיין נכנע
ללא קרב: הוא לא הובס בקרב.
יוקרתו של שר הביטחון — שמאז מאי
1967 היתה בקרעלייה שאינו תלוי בשיקולים
הגיוניים — ספגה מהלומה קשה. עד
כדי כך, שדיין עצמו היה צריך להצטדק :
״לא הצגתי את מועמדותי מכיוון שלא היו
שום סיכויים פוליטיקה זה לא תחרות
ספורט
כל אלה הם נימוקים נכונים• אבל נימוקים
של עסקנצ׳יק מפלגתי, לא של מנהיג
לוחם כריזמטי.
מי שהכיר את דיין היטב ידע, שהוא יהיה
מוכרח להגיב כדי להשיב לדמותו את הברק
שאבד.
ומי שמגיב מתוך כעם — כמעט תמיד
עושה שגיאה.

^ ת השגיאה השנייה — אחרי הכני-
>£עה ללא קרב — עשה משה דיין בחיפה.
חסידיו אומרים שזו היתר ,״תאונה״.
היא עשה זאת בחיפה, בפני כ־ 1800 איש
שמילאו את אולם ארטון, בערב שאורגן על־ידי
התאחדות המטודנטים. נאשר שאל אותו
אחד הנוכחים מה דעתו על מלע ההחתמות
למענו כראש־ממשלה, השיב :״אינני רואה
כל פסול דמוקראטי בהחתמות.״

במדינה
(המשך מעמוד )15
יותר את ענייני העיר — כדיקטטור לכל
דבר. פלוגות־האגרוף של הפועל לא דק
הגנו על אסיפות מפא״י מפני מפריעים, אלא
גם השליטו את רצונו של הבוס על עסקנים
מרדניים בנמל, ואפילו על בעלי־מלאכר, ו־קיוסקאים
בעיר.
אבל אם איים ביד ימין, ידע ללטף ביד
שמאל. הוא הקים קרן סודית ובלתי־חוקית,
אליה נכנסו תרומות של קבלנים אשר ביקשו
להערים על מיגבלות חוקי־הבנייה. בכסף
זה ניהל מיבצעי־ראווה, או עזר לאנשיו.
מעל לכל החליט להפוך את חיפה
לעיר נקייה, מאווררת, ברוכת ירק.
תוך כדי כך ״טיהר״ אותה גם מרוב הסממנים
של עיר גדולה: חיי־לילה, מיסחר
תוסס, אפילו מכירת עיתונים ברחובות.
כאשר נבחר לראש־העיר, התפטר מהכנסת.
הוא רצה להוכיח את יכולתו בחיפה — מתוך
תיקווה כי יקבל כפרם תפקיד מרכזי
בהנהגת המדינה. אולם בדרכו אל השלטון
רכש לעצמו אויבים רבים מדי, השתמש בכוח
גם מדי, והשאיר פרשיות אפלות רבות
מדי. כל אלה התפוצצו ב־ ,1955 בסידרת גילויים
של העולם חזה על מישטר חושיסטאן.
חושי אמנם התגבר על גילויים אלה. המפלגה
התייצבה לצידו והבטיחה את בחירתו
מחדש כראש־העיר. אבל הדרך לצמרת
הלאומית נחסמה.
משטרה לולא חש צורך להחזיר לעצמו את יוקרתו
כמורד במימסד המפלגתי, היה מסתפק בתשובה
זו. אבל הוא המשיך .״אשר לעתידי
האישי, אני רואה שתי אפשרויות: בתוך
המפלגה או מחוץ למפלגה.״
הרמת נס־המרידה מחדש התקבלה ב־מחיאות־כפיים
סוערות, ודיין הוסיף :״אני
איש תנועת־העבודה, למרות שאני מרגיש
בה כיום כנטע זר אני בהרגשה רעה.״
אם יחליט לפרוש, הבטיח למאזיניו, יעשה
זאת זמן ניכר לפני הבחירות.
באווירה הנלהבת של אסיפת־ד,המונים שמו
רק מעטים את ליבם לכך, שבמקום להציג׳
את עצמו כנושא נס־המרד נגד זקני מע״י,
ניראה דיין כהאמלט מפלגתי, המתלבט ומתייסר
בשאלה: לפרוש או לא לפרוש״
והוא עוד הבטיח, שלבטיו יימשכו מספר
שבועות לפחות. דבר שדחף את כתבת הארץ
סילבי קשת לשלח בו אחד מחיציה,
הטבולים ברעל האמת הקטלנית :״או — או,.
שיחליט. למה רק על אשכול המיסכן אומרים
שהיה הססן מה הוא רוצה, להפחיד
את הברווזים?״

ך* ב רווזי ם לא נבהלו. אחד מהם, לפו
| חות, שמח מאד• המזכיר הכללי של
מע״י שם מייד את האצבע על הנקודה המכרעת
בהצהרת דיין, קבע :״לא ייתכן שיהיה
בפנים ויאיים בפילוג.״
הוא דרש הכרעה — ולא בזמן שיהיה
נוח לדיין, אלא מייד. הוקמה ועדה של
ראשי המפלגה, וזו קראה לדיין לבירור.
אפילו נקבע מועד: שבת, ב־ 9.30 בבוקר,
בביתה של גולדה מאיר ברמת־אביב. אבל
דיין לא בא. הוא גם הודיע, שאינו מתכוון
להופיע לשום בירור. הוא מוכן להתייצב
רק ל״שיחת חברים״.
לספיר לא היה איכפת איך קוראים לזה.
העיקר לדחוק את הקץ, ללחוץ על דיין,
להביא אותו לידי הכרעה מהירה — שבשני
המיקרים תשרת את מטרותיו של ספיר:
#לפרוש מייד, ולהשאיר את השדה
פתוח לתימרוניו של ספיר בתוך המפלגה;
• לוותר על פרישה, ולקבל את תכתיבו
של ספיר בייחס לרא שות־הממשלה.
כדי לשרוף את הגשרים — אם עוד נשארו
כאלה — הטיל אחד מאנשי ספיר פצצה
עיתונאית. עורך ביטאון המישמרת הצעירה
של מע״י פירסם קטעים גנוזים מתוך
ראיון עם לוי אשכול המנוח, אשר גולת־הכותרת
היתר, ציטטה מפי אשכול :״דיין
הוא לפעמים אדם ולפעמים אבו־ג׳ילדה!״
השאלה שוב לא היתד, אם דיין יעזוב, אלא
אם עזיבתו תגרור פירוק הליכוד הלאומי.
ההערכה הסבירה: רק אם גולדה תדרוש
ממנו להתפטר מכהונת שר הביטחון. אז,
יש להניח, יסרב גח״ל להישאר בממשלה.
אולם דווקא ספיר היה האיש שקבע :״לא
איכפת לי שיצא מהמפלגה ויישאר במשרד
הביטחון. אדרבא — ילך לבחירות כשר הביטחון!
ילך לבחירות כשהוא: הנה מכל
הכוח האפשרי!״
מתוך הנחה, שכוח זר, יוכח, במיבחן הקלפי,
ככוח קטן לשבור את שלטון מע״י.
הבוס החדש
בשבוע הבא תקבל משטרת תל־אביב בום
חדש: במקומו של ניצב יעקב קנר ייכנס
לתפקיד ניצב יהודה פראג.
שניהם החלו את הקאריירה המשטרתית
שלהם באותה תחנה — תל־אביב צפון —
בימי המנדט; אך דרכם אל הצמרת היתד,
שונה לחלוטין. קנר עסק כל ימיו בעבודה
מיבצעית ,״נשם ואכל את הרחוב״ ,רכש
את נסיונו וידיעותיו בעבודה שחורה.
פראג 54 שנולד למשפחה ורשאית אמידה,
סיים את בית־הספר התיכון ושנה אחת
בפקולטה למשפטים לפני שעלה ארצה כסטודנט,
ב־ .1935 ההגנה היא אשר שלחה
אותו להתגייס למשטרת המנדט. הוא החל
אח הקאריירה שלו מאה מטרים ממטה מחוז
תל־אביב הנוכחי, בו הוא עומד להיות האיש
מס׳ .1״הבית עומד במקומו ושום
דבר בו לא השתנה,״ סיפר פראג השבוע.
כאשר התברר למפקדים הבריטיים, כי ה־מגויים
הצעיר יודע גם לקרוא ולכתוב אנגלית,
העבירוהו למטה הנפה ברחוב השחר.
שם היה משמש כקצין תורן, על אף שדרגתו
היתד, זו של שוטר מן השורה. אך הסטודנט
הצעיר מאס עד מהרה במישטד השחיתות
והשוחד ששררו במשטרת ד,מנדט, וב־
1944 פרש מן השירות.
משתמט כלישכת המפקד. ב״1948
חזר פראג לשירות :״הייתי מפקד כיתה בהגנה.
זה היה ב־ 14 במאי. ישבתי על הדשא
של הבית האדום בתל־אביב והמתנתי עם
אנשי להישלח לחזית הדרום. לפתע נקראתי,
וניתן לי צו־תנועה למטה הארצי של המשטרה
בקרייה. היה עלי להתייצב בפני ה־מפכ״ל
הראשון — יחזקאל סחרוב.״
על מידת האירגון בימים ההם תעיד העובדה
שב־ ,1951 בהיות פראג סגן מפקד
מחוז תל־אביב, בא ללישכתו קצין בכיר של
המשטרה הצבאית. הוא בא להודיע לו, שעל
פי המידע שבידי המשטרה הצבאית מסתתרים
בשורות המשטרה עריקים מצה״ל. ביניהם
אחד בשם יהודה פראג.
פראג הצטרף למשטרת ישראל בדרגת מפקח,
שירת כקצין־ניהול של אגף החקירות.
בין 1949ל־ 1951 היה ראש הענף הפלילי
במשטרת תל־אביב, בדרגת פקד. בתור שכזה
עמד בראש הצוות שחקר את רציחתו של
דן פקטורי בגן מאיר בתל־אביב. היה זה
רצח בעבורו נשפט ונדון למאסר־עולם אדם
בשם דויד יעקובוביץ .״רוב הקוראים שלכם
היום לא יידעו אפילו על מה אתם מדברים,״
פסק פראג בנימה נוסטאלגית .״באשמתו של
יעקובוביץ לא היה לי, ואין לי אף כיום,
שום ספק. הוא היה מה שקוראים, אשם
מאד׳ ,וזה הוכח בשלוש אינסטנציות של
בית־המשפט. דרך אגב, בחקירת אותו רצח
עבד סמל־חקירות צעיר בשם יהושע וולפסון.
כיום הוא עורך־דין, סגן־ניצב, ועומד בראש
ענף התביעות של משטרת תל־אביב.
על חיי הלילה. גם פראג התקדם לאחר
חקירה זו. הוא מילא שורה של תפ
ניצב
פראג בביתו
אתגר עצום למתאגרף־לשעבר

קידים פיקודיים, למד משפטים באוניברסיטה
העברית, הקים את בית־הספר לקצינים בכירים,
ובמשך שנתיים עזר לארגן את משטרת
חבש.
לכתב העולם הזה, שריאיין אותו בביתו
בהרצליד,־פיתוח, הסביר כיצד הוא רואה את
דרכה של משטרת תל־אביב בעתיד:
״איני מאמין שיבוא יום בו נגיע למצב
של רווייה בכוח־אדם• גם לא נתקרב לזה.
כי אנחנו לא יכולים לשלם כמו השוק החופשי׳
ואף פעם לא נוכל. אנו גם נהיה
תמיד בררנים. כיום אנחנו מנפים ס/ס 50 מן

המועמדים לגיוס, ועוד כ־),ל 20 יורדים ב
קורם הטירונים בשפרעם. אם היה תלוי בי
הייתי מנפה עוד יותר, כי אני גורס שמוטג
לעבוד עם מעט מאד אנשים — אפילו ב
חוסר כוח־אדם משווע — מאשר לנפח או
השורות באנשים שאינם מתאימים.
״אל תבין אותי לא נכון: איני מחפל
גאונים. אנחנו לא חיל־ד,אוויר, ואיני חושו
שחומר אנושי המתקבל לחיל־האוויר טו1
למשטרה. אני מחפש איש יציב, ישר ובע
אינטליגנציה ממוצעת. והעיקר, שירגיש שן
(המשך בעמוד 23

זני

התכנסו

די 11111ר 1־ של התנועה למען דייך לראשות־
הממשלה מנחה את המחתימים ש־השבת
ברחבת היכל התרבות כדי להשתתף במיבצע.

גשם שוטף וטמפרטורה של
17 - 1מעלות, נזעקו השבת כמאה
אזרחים תל־אביביים בדי
לקדם את שר־הביטחון משה דיין
בצעד נוסף לקראת ראשות־הממ־שלה.
הם התייצבו ברחבת ״הי
כל־התרבות״ ,שם חולקו להם כרזות,
נייר־דכק, טפסי החתמה
והוראות, ויצאו לפשוט על הרחובות
כדי לוודא מי רוצה במשה
דיין בראש־ממשלה?
כיגיהם היו גם כתבי ״העולם
הזה״ ,נורית יהודאי ודן חולון,
שהצטרפו למיכצע בדי לקבל
תשובות על שאלה נוספת: למה
רוצים החותמים במשה דיין כ-
ראש-ממשלה?
מדווח צוות ״העולם הזה״:

במרכז נראת עורך־הדין רם כספי (ממשוקף) ,בנו של איש רפ״
לשעבר, עו״־ מיכה כספי, המחלק את ספסי ׳ההחתמה למחתימים.
רובם של המתנדבים להחתמה היו מצפון תל־אביב ורמת־גן.

!1111 ¥911ך יצחק
1 1 1 1 1 1 / 1 1 1צעק
״אני

בעד

דיין

אבל

אסקיו ( )33ש־

נגר ר
נגד
מחתימים ההזזתסות!״

צירפו אלינו שני מתנדבים, את הארי ליי״
בוביץ׳ מתל־אביב ואת שמואל רבין מחולון,
אמרו לנו שאנחנו חולייה מספר ,5ושלחו
אותנו לכיכר־דיזנגוף, פינת רחוב זמנהוף,
ליד קולנוע אסתר, לאסוף את החתימות
בשביל משה דיין.
הגענו ליעד ב־ 5.00 אחר־הצהריים. בהתחלה
לא היתד, תנועה גדולה ברחוב. אלה
שכבר הגיעו אלינו אמרו שחתמו אצל ה־חולייה
בפינה השנייה זאת היתד, חולייה
מורכבת משתי חתיכות: ליאורה אבולעפיה
ודליה האוזנר, שתיהן בנות ,18 שתיהן תלמידות
הכיתה השמינית בבית־ספר אורט ב־רמת־גן.
שאלנו
אותן למה תן בעד דיין כראש־ממשלה
.״תן לחשוב רגע,״ אמרה ליאורה,
״אני רוצה לנסח את זה טוב. אז ככה:
מאחר ודמוקראטיה •ד, המישטר במדינה,
והשלטון נבחר מתוך הרחוב, לאור המצב,
זו הדרך היחידה לבטא את רצון הרחוב.

נשות וינדזוו העליזות ,
החיילים!

| ^ שני חיילים בחופשה, אברהם יובל מ־
1לנ תני ה וצבי מתל־אביב, עצרו את מכו־ניתם,
הזמינו אליהם את מחתימת העולם הזח כדי לחתום.

^ 1 1ןרן מנ׳דל לאוי 18 מבקעה אל־נרביח, חותם לדליה האוזנר
בעד דיין לראשות מממשלה. הסביר את מניעי ח תי מ תו:
. 1 11111
״דיין בחור טוב. גולדה מאיר גס כן סובה, אבל משה דיין הוא יותר פיקחו״

אני מוצאת שמשה דיין הוא המועמד המתאים
ביותר לראש־הממ&לה, מפני שהוא
מגלם בתוכו תכונות מתאימות: הוא איש-
צבא תקיף, יודע להחליט מהר ונכון.״
״יש לו את כל התכונות הדרושות לראש-
ממשלה,״ הוסיפה דליה האוזנר ,״הוא מהיר-
מחשבה ופועל ישר אל המטרה. בהתחשב

במיעמד׳ האיש משה די
הוא .״נ
ערבי.״
נעים שי
י׳ייד•.

ן החנדבה להחתים אזרחים למען דייו
ום של התוחמים ולשאול אותם שאלות

ד \ 1 1ד ^ סגן צנחנים שסירב להזדהות עבר בין הנזחתימים, נכנס איתם

בוויכוחים, הטיח בפניהם :״אתם תמימס!״ לחולייה אחרת צעק:

״אני רוצה לדעת קודם כל מי הם שאר האנשים שהולכים איתו, לפני שאחתום כאן!״

11111( 11 71

ההוראה היתד, לא להיכנס לוויכוחים. מי
שרוצה, שיחתום. היו כאלה שידעו מייד
במה המדובר, ניגשו וחתמו. אחרים הסתייגו
במנוד־ראש והמשיכו ללכת. אך היו כאלה
שמצאו לנכון לנמק את התנגדותם לחתימה.

״שתהיה עוד מלחמה?״
^ גי כעד דיין כשר־ביטחון,״• הצהיר
יהודי קשיש כבן ,60 ממוצא ייקי,
״האיש המתאים במקום המתאים. ראשות־הממשלה
זה לא בשבילו.״
״מה אתם רוצים ממני?״ שאל אחר ,״אני
רוצה את פנחס ספיר בתור ראש־ממשלה!״

נעות־זוהו חותמת לנתב

״אני אחתום בשבילו,״ טען גבר בשנות
העמידה, שיצא לבילוי שבת עם אשתו עטו־פת
הפרווה ,״אבל בצורה יותר מכובדת,
לא ברחוב!״
״בשביל מה אני צריך לחתום?״ שאל אחר,
״כשיהיו בחירות, אני אצביע!״ ואילו אשה
קשישה, שנראתה כוותיקה בארץ, פלטה:
״מה אני צריכה את זה? שתהיה עוד מלחמה?״
עשינו
סקר קטן במקום. מכל אלה שעברו
על פנינו במשך השעות שניצבנו בעמדת החתימה,
היו רק שלושה שניגשו מרצונם הטוב
לחתום מבלי שיפנו אליהם• מכל עשרה
(תמשך בעמוד )22

הוש 09 הו ה

מייד ובביטחון :״למד, שהוא בחור טוב.
ם האחרים כיום — הוא בטח הכי טוב מכולם.״
הוא יודע את כל כל אני לא יודע
הראשון שנענה מייד לפנייתן של השתיים וחתם בעד
מה• נכון, גולדה מאיר גם כן טובה, אבל
ן הצהיר ששמו מגדל לוי, בן .18 שאלנו אותו מאיפה
הוא יותר פיקח ממנה.״
בקעה אל־גרבייה,״ היתד, התשובה .״אתה יהודי?״ ״לא,
ועקנין באיה
התחלנו לבקש מאת העוברים והשבים לח,אז
למה שמך לוי?״ ״כי אני עובד בתל־אביב, ולא
( )52 מיפו,
עו שאני ערבי.״
תום על הטפסים שהיו בידינו .״אתם רוצים
וייז_צריר להיות ראש־ממשלה?״ שאלנוהו. הוא השיב
לחתום בשביל משה דיין?״ שאלנו.
״לא ידעתי נוח זה? אולי קומוניסטים ל״

קומוניסטים?!

ך ן • ךיך ! י קבוצת צעירים מצטופ
| | 1 .1 1 1 1־ פת סביב נורית יהודאי,
!תימת העולם הזה, שיכנעו אחרים לחתום

1מ׳ רוצה את משהי ^ 1
(המשך מעמוד )21

אנשים נוספים שפנינו אליהם, חתמו רק
שניים. שני אחרים, בממוצע, טענו כי חתמו
כבר. האחרים התחמקו או ענו בשלילה, בתקיפות.
ביקשנו
מהחותמים להסביר לנו מדוע הם
חותמים ואם הם יודעים לאיזו מטרה מיועדת
חתימתם. לפחות מחצית החותמים היו
משוכנעים כי זוהי צורת בחירות חדשה,
מעין מישאל־עם, ואחרי שיאספו מספיק חתימות,
ימונה משה דיין לראשות־הממשלה.
הסביר דויד עקב 19 מרחוב 220 מם׳
14 ביפו, פועל־דפוס במיקצועו :״זה שחתמתי
אומר שאני מוכן שמשה דיין יהיה
ראש־ממשלה. אם יהיו הרבה חתימות הוא
יהיה ראש־ממשלה. אני חושב שמגיע לו
להיות, מפני שהוא בן־אדם הכי טוב. חוץ
מזה הוא לא ימות מהר כמו הזקנים.״
לעומתו ידע יוסף עמרמי 27 מרחוב המכבים
42 בבני־ברק, ביתר דיוק למה הוא
חותם :״אני נגד זה שגולדה תהיה ראש־ממשלה.
אני יודע שזה לא בחירות. אבל
אנחנו רוצים להביא לידיעת המפלגה שאנחנו
מייפים את כוחו של משה דיין לפעול
בתוך המפלגה• אני אפילו לא חושב שדיין
צריך להיות ראש־הממשלה. אבל חתמתי כדי
שזה יעזור שהוא לא ייצא מהמפלגה ויתן
לו כוח לחשוף בה את הריקבון הפנימי.״

״מגיע 7ו, אכל 7א עכשיו!״
דני כלץ מחיפה, היה הסבר משלו

מדוע חתם על העצומה :״לפי דעתי,
מגיע לדיין להיות ראש־ממשלה. בטח שהחתימות
האלה לא יעזרו. אבל חתמתי. מה
זה יכול להזיק?״
ואילו שלמה צוקר 63 משדרות בן־ציון
55 בתל־אביב, הסביר את חתימתו על העצומה
במילים הבאות :״משה דיין גם כן
יהודי, לא? אז מגיע גם לו להיות פעם
ראש־ממשלה. בטח שלא עכשיו. עכשיו
תהיה גולדה ראש־ממשלה. היא בסדר. אבל
אחר־כך הוא יהיה. יש זמן. בשביל זה
חתמתי, שאחרי גולדה ימנו את דיין.״
הסביר אברהם נרקיס 32 מרחוב רוני
30 בתל־אביב :״דיין הכי פופולארי. צריך
שראש־הממשלה יהיה אדם פופולארי.״
אמר דויד פלינקר 70 מרחוב פרישמן
73 בתל־אביב :״אני מכיר אותו, אני סומך
עליו שהוא יהיה בסדר.״
״יש לו יד קשה,״ נימק מרדכי אביעד
( )19 מהוד השרון .״אני פשוט מעריצה
אותו,״ הסבירה בתיה סגל ( )17 מראשון־
לציון .״הוא מעניק לי הרגשת־ביטחון,״
אמר שלמה אלבז ( )21 מגבעתיים. ואילו
דויד מורגנשטרן, מרחוב בני־משה 8בתל־אביב,
היה גלוי־לב יותר ואמר :״חתמתי,
אבל באמת איני יכול למצוא סיבה למה
חתמתי.״

״אולי הקומוניסטים?״
ך • ין אחרוני החותמים בחולייתנו היה
^ ועקנין באיה 52 מרחוב 250 מס׳ 89
ביפו.
״על מה חתמת?״ שאלנו אותו.
״על משה דיין,״ השיב.
״למה חתמת?״
״אמרו לי תחתום, למה שדיין יהיה גדול
על כולם.״
״אתה חושב שהוא צריך לבוא במקום
גולדה מאיר?״
״לא, מה פתאום? ירחם השם. למה יקח
המקום של גולדה?״
״אבל אתה חתמת על זה!״
״לא באמת, באמת התורה לא ידעתי, לא
אמרו לי.״
מהורהר בחתימתו הלך ועקנין כמה צעדים
וחזר. הוא קרב אלינו ולחש לנו באוזן
:״זה לא בסדר. אולי הקומוניסטים
עושים את זה?״

מכנסי לן רנקס
לצעירים ולצעירים ברוחם
להשיג בחנויות האופנה
המובחרות

* 1ו א 0ו ז ^ ז מ £זזאו

ז&א קאופמן־טובולסקי -יצרני אריגי־צמר
ק1פר-יזרנזזן

כוחה של אמונה

בהט /נן־לם

סופו ׳טל הערב היו בידינו 32 חתימות
16 ,חתימות למחתים. ההוראות
היו למסור את החתימות בסיום המיבצע
למטה הפעולה במלון דן. לא הלכנו לשם
ושלחנו את החתימות למען דיין בדואר,
ל״תנועה למען דיין לראשות־הממשלה״.
אבל אין ספק ששאר המחתימים היו הרבה
יותר מוכשרים ומצליחים מאיתנו. למחרת
פורסם בעתונות כי נאספו באותו ערב
17 אלף חתימות עבור משה דיין. כל אחד
משאר 98 המחתימים אסף בממוצע 173
חתימות. פי עשר מאשר כל אחד מאיתנו.
אולי בגלל זה שהם האמינו במה שהם
עושים.

_ העולת הזר__ 1*47 .

במדינה
(המשך מעמוד ) 19

עבודתו היא שליחות. בעל • 1.)2גבוה לא
יוכל להחזיק מעמד בעבודה האסורה של
המשטרה. ואנחנו לא צריכים גנראלים• אנו
צריכים אנשים לעבודה האפורה.״
ומה בקשר לחיי־הלילה של תל־אביב?
״אני מבקש שבעניין זה תצטט אותי ב־מדוייק.
המשטרה אינה נגד חיי־לילה, כפי
שאינה נגד חיי־יום. אבל יש שלושה דברים
שנבדקים בעת מתן רשיון לעסקי־ד־,בידורי,
וביניהם מועדוני־לילה ודיסקוטקים: בטיחות
האנשים המבלים במקום, תנועה וחנייה לרכב
במקום, והבטחת מנוחה סבירה לתושבי
הסביבה.
״דברים אלה ייבדקו גם בעתיד. אבל
ייבדקו בשכל. בשביל כל חוק צריך להיות
גם קצת שכל. אי־אפשר להיות יבשים לגמרי.
אני מקווה להגיע לאיזושהי דרך־פשרה
שתבטיח גם את הבילוי הלילי בעיר, וגם
את מנוחת התושבים.״
כלי־עכודד! מום. יהודה פראג מתגורר
בקוטג׳ נאה עם משפחתו, וחדר־האורחים
שלו מלא ספרים שניכר בהם כי קראו
בהם .״נהניתי מכל רגע של שירותי במשטרת
ישראל, ולא הייתי בוחר כיום בשום דרך
אחרת. אני חושב שחיי היו מלאים מאד עד
עתה, ואני מרגיש שאני ממלא שליחות
לאומית, אפילו אם המושג הוא נדוש.״
המתאגרף־לשעבר של מכבי ורשה הביט
קדימה אל התפקיד הבא :״ברור שאנהיג
שינויים מסויימים. שום מפקד אינו מנהל
את העניינים בדיוק כמו המפקד הקודם. אבל
זה לא בגלל שהמחוז לא טוב. להיפך, זה
מחוז מצויץ. אני לא סתם אומר זאת. ביקרתי
ביחידות ולמדתי להכין אותן ואת
האנשים מובן ששאפתי לפקד על מחוז.
כל אחד שואף לזה, ואני חושב שקיבלתי
אתגר עצום וכלי־עבודה טוב.״

לשות בצה״ל מותו
לגוד בבית אסוו?

ך יום החמישי האחרון, בשעות הבוקר
המוקדמות, הקיף כוח משטרתי
גדול את שיטחי השבט הבדואי אל־הוזייל,
מול קיבוץ שובל, ליד הכביש הראשי תל־אביב—באר־שבע.
כל השבילים למקום נחסמו׳
ושיירה גדולה שכללה שריוניות, אוטובוסים
ומשאיות פלשה אל שיטחי השבט.
יום
חמישי הוא יום השוק בכל שבטי
הבדואים בנגב. מרבית הגברים של שבט
אל־הוזייל יצאו בבוקר אותו יום לבאר-
שבע. כשחזרו בערב לשבטם, מצאו כי
המשטרה הרסה ארבעה מתוך 11 בנייני
האבן שהקימו בתוך השטחים שהם מעבדים
והשייכים להם מדורות.
בבתים אלה לא ניתן מחסה לאנשי אל־פתח.
גם לא התגלו בהם מצבורי־ נש ק

הש״ו ובנן

שיין סולימאן אל הוזייל ובנו טאלב, המשרת בצה״ל .״להחזיק
בנשק מותר לנו, אבל לגור בבתים כמו בני-אדם אסור לנו,״
אמ־ו השניים במרירות רבה אחרי שכוחות המשטרה הרסו את בתיהם בפעולת־פתע יזומה.

איו להפוך ידידים לשונאים

אנשי־מופת גיבויה בלהבות
״אנשים! הצילו! אנחנו נשרפים! רחמנ
ות יש לי אשה וילדים! הצילו!״
הזעקות בקעו דרך הסורגים בקומה השנייה
של הבית ברחוב יפת 12 ביפו. שני
אנשים, שנראו כלפידים חיים, נאחזו בשארית
כוחותיהם בסורגים, זעקו לעזרה לעבר
ההמונים שהצטופפו למטה ברחוב. אבל איש
לא יכול היה להושיעם. בית־המלאכה לייצור
נעליים, שבגלריה שלו נלכדו השניים, היה
אחוז להבות ועשן, רווי גזים שמנעו כל
אפשרות כניסה.
שני הגברים הבוערים נבלעו בעשן. רק

נכדי השייו ביו ההויסות

• 11 לדיס שנשארו ללא קורת־גג :
בני אחת המשפחות של השבט אל־החייל
ניצבים על הריסות ביתם, שנהרס ע״י המשטרה שניצלה את היעדרות הגברים מהמקום.

בלתי־חוקיים. המשטרה הרסה אותם והפקירה
משפחות מרובות־ילדים לגשם ולרוח,
מפני שהמיבנים נבנו ללא אישורה
של הוועדה־לבניין־ערים.

״נפנה לנשיא ניפסון;״
** ך, כמחי יד אחת, הרסה ישראל
^ את נאמנותו של השבט הבדואי הנאמן
והמפורסם ביותר שלה, ששימש במשך

אשת־מופת כן־נעים
״הצילו!״

מאוחר יותר הוציאו הכבאים את גוויותיהם
המפוחמות מתוך ההריסות. ליד מדרגות החירום
של החנות מצאו הכבאים גופה חרוכה
נוספת, גופתה של אסתר בן־נעים (,)17
ששערותיה ופניה היו חרוכות ובידיה החזיקה
סמרטוטים לחים.
כשהעבירו אותה באמבולנס לבית־החולים,
התברר כי היא עדיין חיה• היא סבלה מ־
״ 450/כוויות, והרופאים עשו מאמצים נואשים
לחציל את חייה של הנערה, שניסתה

יחידה להילחם באש שאחזה בבית־המלאכה.
היא צעקה :״אחרי האסון החל
כתוצאה מסיגריה בוערת שהושלכה לתוך
מיכל דבק סנדלרים, חומר דליק המורכב מ־בנזין
וגומי. אותה שעה ישבה אסתר בקומה
התחתונה של בית־המלאכה, בו עבדו
עשרות פועלים, ועסקה בהדבקת סוליות.
מאז סיימה את בית־הספר העממי, עבדה
אסתר במיפעלו של גיסה, שלמה בן־יאיר.
כאשר נשמעו הצעקות מהקומה העליונה:
״אש! אש!״ מיהרו רבים מן הפועלים למלט
את נפשם וברחו החוצה. אסתר לא התבלבלה.
היא תפסה שני סמרטוטים, הרטיבה
אותם במים מתחת לברז, עלתה במדרגות
הצרות כדי לכבות את האש.
כשהגיעה למעלה, היה המקום אפוף להבות.
הדבר היחיד שיכלה לעשות היה להאיץ
בחבריה להימלט. היא הבחינה בקרוב־משפחתה,
דניאל אוחנה, ובפועל חדש, אמיל
מבאג, שהיה זה יום־עבודתו הראשון במקום,
שניצבו ליד הסורגים כשהם צורחים•
״אחרי!״ צעקה לעברם ,״בואו אחרי!״
אבל בגלל המהומה והעשן לא יכלו השניים
כנראה לשמוע אותה• האש אכלה אותם. אסתר
התחילה לדחוף פועלים אחרים לעבר
פתח היציאה־לשעת־חירום, שרק היא ידעה
על קיומו. בצורה זו הצליחה להציל פועל,
ואחר קפצה עצמה למטה ואיבדה הכרתה,

20 שנה מקור גאווה ליחסים היכולים להירקם
בין יהודים וערבים.
הכוח הגדול של המשטרה, מלווה במספר
שיריוניות, הגיע למקום תוך ציפייה
להתנגדות בכוח לפעולות ההריסה. למטרה
זו הובאו גם האוטובוסים, כדי להוביל
את המתנגדים למעצר. אבל מול השוטרים
ניצבו רק ילדי השבט ונשותיו.
הם הוצאו בכוח מהבתים שנועדו להריסה•
מאחר שלבדואי שבנה בית אין אוהל,

סיפר גיסה, שלמה בן־יאיר :״היא היתד,
תמיד כזאת. אף פעם לא חשבה על עצמה,
אלא רק על אחרים. פעם נכנס לבית עקרב
צהוב. כל הגברים ברחו. אסתר הורידה אוחו
מעל הווילון בידיים והוציאה אותו.״
בבית־החולים דונולו ביפו הביע הד״ר
חיים איזק, מנהל המחלקה הכירורגית, את
דאגת הרופאים לחייה של אסתר.
״טרם ניתן לומר מה יהיה איתר״״ אמר.
״אחרי כוויות מדרגה ראשונה כמו שהיא
נכוותה, קשה לדעת. היא נמצאת בהכרה
ומדברת, אבל המשבר יבוא ביום החמישי
אחרי הכיוייה• רק אחרי זה נדע אם תחיה.״

עסקים
ב מקום יצוא
— יבוא
35 שנד, מייצרים מרדכי לובניצקי ובנו
וילי פינות שקופות לאלבומי־תמונות.
מיפעלם, הקרוי תענוג והנמצא ברחוב ירמיהו
בתל־אביב, לא התיימר מעולם להפוך
לתעשיית ענק ; כי היה זה מוצר
שכל מחזורו השנתי הגיע ל־ 20 אלף ל״י.
זאת, למ־ות שעד לפני כ־ 15—10 שנה, היה
ועזיפעל, שמבונותיו האוטומאטיות ניבנו

הם נותרו מופקרים לרוח הנגב, במזג-
אוויר חורפי.
״אתם לא רוצים בקידומנו,״ אמרו השבוע
צעירי השבט, הדוברים עברית רהוטה
ושכמה מהם שירתו בצה״ל .״אתם
מעוניינים בנו רק כאטרקציה לתיירים.
אתם רוצים להראות לאמריקאים שיש לכם
עוד כאלה החיים כפי שחיו לפני אלפי
שנים. אתם רוצים שנישן על הריצפה
ונבשל במדורות.״
״מה אנחנו?״ שאלו בדואים נרגזים
אחרים ,״אנשי עזה או חברון ששונאים
את היהודים ובשביל זה הורסים להם|
את הבתים? איפה ההומאניות שלכם שאתם
מתפארים בה כל הזמן? בחברון,
אחרי שהורסים בית של חבלן, נותן הצבא
אוהל למשפחה המפונד״ וכאן השאירו
את ילדינו בחוץ, ללא קורת־גג.״
אנשי שיבטו של המפורסם בשייכים
הבדואים בישראל, סולימאן אל־הוזייל,
החליטו להרעיש את העולם בגלל ההרי־ן
סה .״אנחנו לא נפנה לשר־הביטחון,״ אמ־|
רו ,״נשלח מברקים לכל השגרירויות ול[
או״ם, והשייך יפנה אל הנשיא ניכסון)
כדי שיגן עלינו מפני ממשלת־ישראל.
״זאת התודה שמשלמת מדינת־ישראל!
לערבים הנאמנים לה. רוצים לגזול לנו1
את האדמות. בבקשה, שהממשלה תגין
שהיא רוצה לגרש אותנו — נהגר כולנ1
לאמריקה הלאטיניח.״
שלושה ימים אחרי שהמשטרה הרסו)
בשבט אל־הוזייל רכוש בשווי של ,00
אלף ל״י, היא הגישה לבני השבט חשבו|
נוסף לפרעון 8000 :ל״י, תשלום בעז
העבודה שעשו השוטרים בהריסת בת
הבדואים.

על־פי רעיונו של לובניצקי, אחד מחמשת
בתי־החרושת בעולם המייצרים מוצר זה.
החודש — בשיא פרשת־ר,ייסורים שלו
— פנה מרדכי לובניצקי במיברק אל שר־המיסחר־והעשייה
זאב שרף. מה שהיד, לו
לספר נגע אומנם למיפעלו הפרסי, אבל
הוא היה אופייני למצבם של מאות מיפי
עלים קטנים בארץ.
כי בעוד שלובניצקי סיפק את כל ה־תיצרוכת
המקומית, ואף ייצא לארצות
זרות — ביניהן פינלנד, דנמרק, יוון, פרס,
ניגריה, ולפני קום המדינה לכל ארצות
ערב — התיר משרד־המיסחר־וד,תעשייה
ליבואן מקומי לייבא לישראל כמויות עצומות
של פינות שקופות.
כאשד פנה וילי לובניצקי אל. משרד־המיסחר־והעשייה
בטענות על התרת וד
יבוא, ענו לו בתמימות :״לא ידענו שפר
ייצרים פינות לאלבומים בארץ.״ לאחר
בירור נוסף, השיבו לו בנחת :״הרשיו״
גדת אושרו לסוג שאינו קיים בארץ.״
״זהר שקר!״ קרא וילי ,״אלה היו פי־נות
בדיוק כמו שלנו, ולא כאלה הגד״
בקות מעצמן, כפי שהם הסבירי לי!״
אין מקום לפיצויים. שנתיים לא־חר
היבוא הראשון, נודע ללובניצקי על
(המשך בעמוד )26

על מי מחרבן

בנימין

מזציאיספיל איך גלאי? *

ממטפחת?

* זיזה ר 1דן באשה

נשואה * איזה מסיבות החמצה?
היה שם אפילו ויכוח על אמנות. עמענו
את אברמסון מתווכח עם הצייר אורי ליפשיץ.
ליפשיץ טען שאמנות אינה צריכה
דווקא לגרום להנאה אצל הציבור. לא חשוב
מה היא מעוררת, העיקר שתעורר משהו.
אברמסון אמר שהציבור זכאי לקבל גם קצת
הנאה מאמנות.

^ הריהרכה שנות העדרות מהמף וה־כותרות,
חזרה זיוה רודן למולדת. הפעם
היא באה בתור זיוה קריץ׳ ,רעייתו
של שחקן טלביזיה וקולנוע אמריקאי לא כל
כן מפורסם. אם זיוה השתנתה לטובה נעש תה
יותר רגועה וסולידית, אין ספק שהוא
עשה לה את זה. הבחור הזה בכלל לא מת

מ סיב ה העליזה ביותר נערכה השבוע בביתו של האמרגן מרקו תורג׳מן. בין האור חי
םהמתפ תלי ם מצ חו ק אפשר לראות א ת הספר דייב וחברתו וולי ואת במאי
ה ט לוויזי ה ראלף עינבר (על הארץ) עם ידיד תו דידי. האי ש שהצליח להצ חי ק ם
היה עמו ס צרפתי, עושה ל ה טי ם צעיר, שהדגים אתלה טו טיו ה מענייני ם בפניהם.
נהג כמו כוכב קולנוע, כיוון שעדיין איננו
כזה. נושא השיחה שהוא הכי נלהב אליו
הוא החקלאות, .יש לו חווה בצפון קרוליינה,
או משהו כזה. זיוה בטוחה שאחרי שהוא
יראה את הארץ, הוא ימות להגר לכאן.

ף היתד! כמוכן המסיבה של האמרגן
| מרקו תורנ׳מן. הוא הזמין את כל החברות
שלו לשעבר, עם ידידיהן ובעליהן הנוכחיים,
ועוד כאלה שלא הצליח להיות החבר
שלהן ראינו את מלכת הגוגו סימה
שובל, שלקראת הקיץ הקרב הורידה כמה
קילו ממשקלה, כשהיא אינה מתחשבת באף
אחד מן הנוכחים, ורוקדת כל הזמן לעצמת.
פתאום היא נעלמה. היפנו את תשומת-
ליבו של מרקו לכך. הוא לא שאל ״מתי?״
או ״לאן?״ אלא רק ״עם מי?״
זה היה יכול להיות ערב כמו בכל דיסקוטק
לולא התחיל פתאום הקוסם הצעיר

למדות שכל אחדמהם מבי ט באוביי
ק ט אחר, מ חזי ק ה זיו ה רודן ב חוז ק ה
בזרוע בעלה, ה שחקן האמ רי ק אי ג׳ימ ס
קריץ׳ ,כ שהיא מבלה עימו ב״ מ אנדי ס״.

^ 4ולי בגלל הגשם ואולי מפני שפחד
היה לצאת השבוע לרחוב עם כל המח־תימים
האלה בשביל משה דיין, הסתגרו הרבה
תל־אביבים בבתים ועשו מסיבות.
כל עורכי־הדין החדשים שקיבלו את הסמכתם
בשבועות האחרונים, נכנסו למעגל חיי
החברה במסיבה עליזה שנערכה בביתו של
שמואל שפירא, בעצמו עורך־דין צעיר.
ואילו עורך־הדין צבי לדיסקי, שקיבל את
הסמכתו כבר מזמן, ערך מסיבח־חערוכה,
כשהוא מעמיד אח הווילה שלו ברמת־חן לרשותו
של הפסל מתניה אברמסון. שיתוף
הפעולה בין החוק לאמנות היה מלא: לי־דסקי
הגיש ויסקי ולחיצות־ידיים ואברמסון
הגיש פסלים ורישומים.
ראינו שם

מתעניין היום

באמנות:

שופטים, עורכי־דין, פסיכיאטרים, אמנים ו־קציני־צבא
מדרגת סגן־אלוף ומעלה.

מישהו כבר כתב מוסיקה לביקורת של ה־ד״ר
חיים גמזו? או האם מישהו כתב כבר
אופרה מביקורת של בועז עברון י ישבתי
היום באולם וראיתי אתכם. הייתם נחמדים.
ראיתי גם את הקהל באולם. ואני רוצה
להגיד לכם שאני מחרבן עליהם, על כל
קהל הפרמיירית. ואני מחרבן גם על גמזו!״

כמה שעות אחרי חצות אפשר חי ה לראות השבוע א ת איש יחסי־הציבור מיי ק
סטולביצקי מתאושש במיסעד ת 24 השעות של מלון ״ שרתון״ בחברת יפהפיח חדשה
במחזור. אבל בניגוד לאינפורמציר שדואג מיי ק לספק תמיד על חברותיו, לא רצה
למסור מיל ה על ידיד תו החד שה :״יותר טוב שלא יכירוח, לא רוצה ה תח רו ת,״ אמר.
היא הביאה אותו לתל־אביב והוא ודאי
התפלא כשראה שכל הנוכחים במאנדי׳ם הם
החברים שלח. חבת־דודר שלח, תמי ישר,
אשתו של האדריכל יצחק ישר, ערכה לכבודם
מסיבה בדירתה בצפון תל־אביב והזמינה
אליה 30 אורחים נבחרים
אבל היו לפחות עוד עשר מסיבות בעיר,
שזיוה רודן היתה מיועדת להופיע בהן. כשעלינו
לאחת המסיבות האלה, שמענו במעלית
את השיחה הבאה:
״מה הולך כאן? מי יהיה במסיבה הזאת
בכלל?״
״אומרים שזיוה רודן תבוא.״
״אז בטח יחיה גם יגאל ידין
״מה פתאום?״
״הוא מתעניין בארכיאולוגיה, לא?״

״ ה או רדו ם הצהוב״ ,מועדונם של ע מו ס קינן, י הוד ה בן־יהודה, אורי ליפשיץ
וגאזי, כי מעט הלך השבוע בדרך כל ה די ס קו ט קי ם. המ שטרה סגרה או תו לערב אחד.
אבל הו א נפתח מחד ש עם כל ה סי ס מ או תוהח תי כו ת הישנות, כאילו כדי להצדי ק
אתה סי סמההמ תנו ססת על הקיר :״ אדםל אד ם — זאב ! אד ם ל חוו ה — שפן } ״

** לפעם שהוא בא לתל־אביב, מקבל
^ בנימין גלאי דם, ומדו לומר דברים שאין
לו אומץ להגיד אותם בחיפה. קרוב לחצות,
במסיבה שנערכה בכסית לשחקני התיאטרון
הקאמרי, אחרי הצגת־הבכורה של
מחזהו הבתולה מרומא, ראינו את גלאי קם
מתנדנד על רגליו, אחרי כמה כוסיות ויסקי,
ושמענו אותו נושא את המונולוג הבא:
״מהיום לא אכתוב יותר מחזות. אני כותב
ביקורת. אבל אני רוצה יישאול אתכם: האם

הצייר אורי ליפשיץ טופח על גי טנו של
הפטל מ תני ה אברמסון, בקוטג׳ של
עורך-חדיו צבי ליד ט קי, בו נערכה חשבת
תערוכת פסליו של הפסל מ תני ה.

קולנוע סרטים חוסר תכלית שעת

הקוסם עמוס (״הודיני״) צרפתי פולט
מפיו שרשרת של כדורי פמג-פונג, כשמסתכלים
בו בהתפעלות גברי בנאי ורעייתו
שהיא בחודשי הריונה האחרונים.
עמוס (״הוריני״) צרפתי, להדגים את להטוטיו.
הוא הפריח יונים ממטה קסמים, שרף
שטר של 50ל״י והחזיר אותו שלם, הצליח
לגנוב ארנק כסף ממשה ינוקא, מבלי שירגיש,
והכריח את מרדכי (״פופיק״) ארנון,
מהתאומים, להטיל את מימיו דרך משפך.
אפילו משה ינוקא, העוסק עתה בכתיבת
ספר חדש על הבוהמה התל־אביבית, הש תכנע
שעמוס הוא מכשף אמיתי. עמוס הכניס
את ידו לתוך מיטפחת ושאל :״מה אני
אוציא מכאן פיל!״ צעק ינוקא נלהב.

^ תנסיעתו של שחקן הבימה ניסים
עזיקרי לאירופה, חגגנו השבוע בכסית
על חשבונו של חצקל, שהכין לכבוד המאורע
תפריט של מאכלים בולגריים, כיאה למוצאו
הבולגרי של ניסים,
נימים הרגיש בנקיפות מצפון, על שעורכים
לכבודו מסיבה כל כך מפוארת, עם כל
כך הרבה אורחים, בגלל נסיעה של שמונה
ימים בלבד .״אני מקווה שאל־פתח יחטוף
את המטוס שלי,״ אמר עזיקרי באופטימיות
הטבעית שלו ,״אז תהיה לפחות הצדקה למסיבת
פרידה גדולה כל־כן.״

* איפהיכולים בוגרי מחזור י״ב של
ן בית־הספר לקצינים של משטרת־ישראל לערוך
את המיפגש השנתי שלהם? במועדון־
הלילה כליף, כמובן.
הרוח החיה של רעיון המיפגש הקבוע
הוא רב־פקד מאיר חובב, ראש המדור ל־עבריינות־נוער
במטה הארצי של המשטרה,
הסתבר שיש בכל זאת תועלת במלחמתה
של המשטרה בדיסקוטקים. הקצינים למדו
מזה משהו, ראינו אותם מתנועעים לצלילי
השייק והווטוסי, ושני קצינים אפילו הדגימו
את ריקוד ההאלי־גאלי המסובך. אם ימשיכו
לרדת לדיסקוטקים לרשום רפורטים, הם עוד
ילמדו לרקוד טנגו וסלאו.

^ שמל או ה ^ כוע עשר שנים למועדון
^ עומר־כיאם היפואי, והמאורע נחוג ברוב
עם בהיכל־התרבות, הלכנו לראות כיצד
נראה כיום המועדון עצמו. הטתבר שעומאר־כיאם
הוא שמורת־הטבע האחרונה של ההווי
הישראלי המקורי, כפי שתיירים אמריקאיים
רוצים לראות אותו.
מנהלי המועדון הנוכחיים, דודו לווייתן
ודני רומן, מגישים לקהל, המורכב רובו ככולו
מתיירים, את אלישבע ברזילי, זמרת
מתחילה אך חתיכה עולמית במושגים של
המגבית היהודית; להקת ריקודי־עם עם רבי
הרוקד ריקודי קוזצ׳וק! ואת הזמרת שולמית
ליבנת, שממנה מתלהבים האורחים
פחות, מפני שהיא ישראלית ומקורית באמת.
מי שרוצה לדעת איך אוהבים האמריקאים
לראות אותנו, שילך לעומאר־כיאם.

הזאבים

(פריס,

תל-אביב;

יש לסרט התחלה וסוף יפים :
שוודיה)
בהתחלה, כשהכותרות הברגמניות הרגילות
מופיעות על הבד, נשמעים ברקע קולות
טיפוסיים של בימת־הסרטה, דפיקות, צעקות
הטכנאים, וכשקולו של הבמאי המשת־פר
קורא :״אקשן!״ מתחיל הסרט לרוץ.
והוא מסתיים כשליוו אולמן, יושבת ומסיימת
לספר למישהו את אשר אירע, ולפתע
מתרחקת המצלמה, ומתגלה לצופה כי הוא
נוכח בצילום אותה סצינה, בין אנשי הצוות.
אינגמר ברגמן עצמו צועק :״קאט!״ והאנשים
מתפזרים, נשארת המצלמה לבדה.
תעלול נוסח גודאר, במאי שברגמן, אגב,
טען שאינו מבין אותו. אלא שגודאר הוא
קולנוען אפילו בשנתו, וברגמן — וזה ברור
ביותר בסרט זה — הוא אנטי־קולנוען, איש־תיאטרון
שהמנטאליות שלו היא מנטאליות
של איש־תיאטרון, גם כשהוא מביים סרט.
עלילת הסרט, בפשטות: צייר ידוע (מקם
פון־סידוב) מתבודד עם אשתו (או אהובתו)
בביקתה ליד הים, כדי להתרחק מאנשים,
מזכרונות־העבר שלו, שכללו אהבה אסורה
לאשת־איש. אלא שהעבר חוזר אליו בצורה
של הזיות וחלומות־סיוטים, המתגברים מ־שעה
לשעה, וסוחפים איתם גם את אשתו
(ליוו אולמן) ,המנסה לסייע לו.
זהו שלד העלילה, ואף הוא ברגמני כלכולי׳
אלא שברגמן מכסה גם שלד מורכב
זה בעטיפות כבדות, שמשמעויותיהן סתו־מות
ואישיות. יש כאן משהו מהאוטוביו־גרפיה
שלו־עצמו, מסיפורי הילדות הקוד־ריס
שלו, שכבר זכו לפירסום, וגם ישנן
הדמויות הברגמניות חסרות־הפשר.
יוצר גדול, שהסתבך בקורי עצמו, ללא
מוצא — ממש כגיבורי סרטיו,

סצינת האונס ג״שוודיה -גן־עדן או גיהינום״
סאזיזם +מוסר = ליכלוך

ספגטי
עם בשר
הסכינאי (חן, תל־אביב; איטליה) קשה
להבין איזה פרצוף היה לארצות־הברית
בלי האיטלקים. עד שלא הגיעו האיטלקים,
לא ידעו מה זה גאנגסטר, לא ידעו מה זה
מאפיא, לא ידעו בכלל מה זה ״אקשן״.
האיטלקים תרמו לאמריקה את האלימות.
רק המערבון נשאר צמחוני, עם קאובויים
מתקתקים, נשים בשמלות רחבות וחיוכים
מטופשים, סצינות־אהבה פוריטניות בין
.גיבור שלא רוצה ואשה שאסור לה. אבל
עכשיו החליטה איטליה לגאול גם את המערבון.
הטוב,
הרע והמכוער ייזכר במערבון
קלאסי. הסכינאי כימעט עולה עליו. יש
כאן הומור אכזרי, רצחני. הדיאלוגים מזהירים׳
העלילה אינה פשטנית כמו במערבון
אמריקאי, זהו סרט קשוח של גברים ללא
נשים וללא אהבה, אף על פי שיש בו
סצינה נפלאה על אלמנה, המקיפה עצמה,
באחוזה נידחת, בכנופיית בעלי־זרוע שריריים׳
מסכסכת ביניהם, מולכת בהם כימעט
כמו בסטאלאג, ממרומי המיטה שלה.
יש כאן רודף, ויש כאן נרדף. שתי הדמויות
משורטטות ביד אמן, ויכולות להשתוות
למיטב הקלאסיקה הקולנועית בנושא
נצחי זה. לרודף יש הכרת צדק, הכרת
כוח ותושייה. לנרדף יש עורמה, תושייה
של חלשים, והוא מנצח בסופו של דבר
— כי הוא היד, הצודק.
יש בסרט הזה יותר ערכים תרבותיים
מאשר סרטים בעלי יומרות, וכאן חוזר
הקולנוע אל מיטב המסורת שלו, כאשר עלילה
נמרצת ׳פעולה ללא הרף לא הפריעו
לאמנות, אלא להיפך. לא להחמיץ!

סרט
של שחקן
צייד כודד הוא הלג

(סטודיו, תל-

אביב; ארצות־הברית) הוא קודם כל סרט
של שחקן. השחקן הוא אלן ארקין.
הוא מופיע בדמותו של ג׳ון זינגר, צורף
חרש־אילם, טוב לב, ובודד מאוד, שסיפורו
האישי מצטלב בסיפוריהם של כמה דמויות
נוספות, רגישות ובודדות כמוהו, בעיירה
דרומית קטנה בארצות־הברית: נערה חו־בבת־מוסיקה,
שיכור המנסה לתקן את העולם,
רופא כושי גאה, ואחרים.

סצינת השיזוף ב״שוודיה -גן־עדן או גיהינוס
שוטרת +עירום = סטאלג

המתכון הוא בעצם מתכון של סרט
שמאלצי ׳רגיל, מן הנוסח ההוליבודי של
שנות ה־ 30 וה־ ,40 אך מישחקו המופנם
מאוד של ארקין, מישחק קולנועי בלתי
רגיל, הופך אותו ליותר מזה.
ארקין עוצר כאילו את השמאלץ, ושאר
השחקנים, וגם הבימוי והצילום, פשוטים
להפליא ומרוטנים, והם עוזרים לו בכך.

סתם ליסליך
שוודיה

-גן־עדן או גיהינום

(אוריון, תל־אביב; שחדיה) יש הרבה סרטים
פורנוגרפיים. יש המון סרטי־מין וסרטי
עירום, אבל סרטי חלאה וליכלוך יש מעט
מאוד, והסיט שוודיה — גן־עדן או גיהינום
הוא אחד מהם.
מה גורם לסרט תמים, שהתכוון בסך־הכל
להראות קצת מין, להפוך לליכלוך כזה?
כמה דברים: הצביעות, כשהיא מעורבת ב־יומרנות,
וחוסר־כישרון.
רוצים להראות אונס. למה לא? סתם מין
היום כבר לא מעניין. מה עושים? אומרים:
״שוודיה זאת ארץ האונס. קבוצות של
נערים (מראים קבוצות של נערים) מתנפלים
על נעוות תמימות ועושים בהן כאוות נפשם,
רואים בחורה תמימה. מלובשת יפה.
מאופרת יפה. מסתכלת על המצלמה כדי
לראות אם רואים אותה, ואחר כך שמה
נפשה בכפה והולכת להיאנס, למען שוודיה.
רואים את האונס• הקריין מספר בקול
בכייני :״הם תופסים אותה באכזריות, הם
מבצעים בה את זממם אהד־אחד, הם לא
עוזבים אותה, עד שגמרו למלא את תאוותם.״
אין לו בעצם צורך להגיד את זה, כי
רואים הכל בפירוט רב מאוד: איך מורידים
לה את החצאית, איך פותחים לה את הרגליים,
מה עושים לה שם, הכל. וכדי ש
ההנאה
של הצופה תהיה שלמה, כלומר לא
רק הנאה ממין ומסאדיזם, אלא גם הנאה
מוסרית, צודקת, מסתיים הקטע הזה בקלוז־אפ
אל עיניה המאופרות של הבחורה שהאונס
לא קילקל בהן אף קו אחד, והקריין
מסביר :״עיניים אלה לעולם לא יידעו מה
זאת שלווה ומה זה אושר.״
זה הסרט. כל סצינה שבו היא מין שלמות
כזאת של חוסר־כישרון מושלם. עם
בימוי מלאכותי מושלם, ומישחק כל־כך רע,
עד כאב. עוד דוגמה: רוצים קצת סטאלג.
לא? כיצד לא לשים בסרט כזה סטאלג?
אז מראים שוטרת, עם מדים. רושמת
רפורטים. ואחרי שהיא מחייכת יפה אל
המצלמה שואל הקריין :״האם היא באמת
כל־כך קרה ונוקשה כמו שהיא נראית? והחשובה
היא :״לא. השוטרת השוודית היא
לא כזאת.״ היא חוזרת הביתה. מורידה את
המדים, ונשארת עירומה, כדי שאפשר יהיה
לצלם אותה. והקריין, המזועזע מעונג ומכעס,
שואל :״איך המשטרה יכולה לטפל
בחטא, כשהיא בעצמה מתנהגת ככה?״
זה לא סתם ליכלוך, הסרט הזה. זוהי
חוצפה שאין כדוגמתה. אם מישהו רוצה
להראות מין, אלימות וכל השאר — שיראה
אותם. בבקשה. ברוב העולם אין
צנזורה כבר. אבל להסוות את זה במסווה
של ביקורת חברתית, זה דבר מגעיל.
אין מילים
והסוף, הסוף של הסרט.
לתאר אותו. כשהקריין אומר :״עוד יום
יבוא, ושמש חדשה תזרח על שוודיה,״
ורואים שמש, והמון בחורות ערומות מסתובבות
למרגלותיה, והקריין מדבר ומדבר,
על עולם חדש ואמיץ, וטוב יותר, ועל
חיסולו של העולם הישן, והוא לא מבין
שאם רוצים לחסל את העולם הישן צריך
להתחיל קודם כל בו, בסרט שלו.

במדינה

הזוכה המאושר מצא

״ סכין-ה מזל״

״פדמה־ שרפיי

וזכה כמכונית
״ויוה -ווקם הול״

אלי הו ר אובני. מרחוב רזיאל 36 ברמת־חן. קנה חפיסת סכיני־גילוח
״פרמה־שרפ״ ומצא ביניהם את ״סכין המזל״ .אשר זיכה אותו במכונית.

רבים אחרים זכו במבצע ״סכין־המזל״

מיקסר * שעוני
במכונת כביסה * תנור אפיה * שואבי אבק
יד ״ם יי קו״ * מצלמות ״אגפא־פק״ * אופניים * ופרסים רבים אחרים

ם שטרם ומצאה

0 קטנוע ״וספה״

ט לוויזי ה ״זני ט״

מקרר ח שמלי
״ א מ קו ר׳

מצלמות ״ אגפ א-פק״ * שעוני-יד ״ סיי קו מי קסר * מכונה סריגה * טפולי יופי בסלון ״ אנ ט ה ״ ¥
מסחטה פרי הדר ״ מי צו מ טי ק צידניות * שקי שינה * בדוי סוף־שבוע לזוג * אלפי פרסי תנחומי ם

חפש את ״סכץ־המזל״ של״פרמה־שרפ״ו!!
זכייתך רשומה על גבי ״סכין המזל״ ,באם תמצא אותו בין סכיני ה:ילוח, שלח אותו בדאר רשום בציץ שמך
וכתובתך אל :״פרמה שרם״ ,שד׳ רוטשילד , 134ת״א. הפרם יישלח לביתך. תוכל גם לקבלו אישית בכתובת
הנ״ל. פרסי התנחומים יימסרו לך על ידי המוכר במקום הקנייה.

ההופעות כמועדון הלאומי
ע״עי קלאוזנר
רח׳ שלמה המלך 95

שש -טר אנס
מאת לוס*

ממדי ובבדויו

בהשתתפות:
רחל שור, גד קינר, שבתאי קונורטי

ת״א: נ רנו 7ו, חיפה: שמריהו

יום ו׳

— 28.3

— 29.3 שבת יום א׳ — 30,3
יום ד׳ — 2.4

שתי הצגות ב־900
— ב־10.45
הצגה אחת ב־7.00
הצנה אחת ב־9.30
הצגה אחת ב־9.30

(המשך מעמוד )23

כמות עצומה נוספת של פינות העומדת
להיות מיובאת. הם שלחו מייד מיברק
דחוף לשר־המיסחר־והתעשייה דאז, חיים
צדוק, דרשו לעכב את המישלוח עד לבירור
העניין בוועדה להגנה על תוצרת
הארץ, לשם הטלת מכס־מגן.
כעבור יום הגיעה תשובתו של צדוק,
בה הרגיעם :״הועברו הוראות מתאימות
לתחנוודהמכס, שלא לשחרר פינות.״
שבוע לאחר־מכן שוחרר מהמכם מיש-
לוח, שיכול היה להספיק לכל ישראל ל־משך
שנתיים .״מאז נשברתי לגמרי,״ סיפר
וילי לובניצקי ,״העניין הובא בפני
הוועדה לחגנה על תוצרת הארץ. על מח־איתי
השיבו שהעניין בטיפול, אבל זה
כבר לא היה יכול לעזור לי.״
הוא נאלץ למכור את המוצר מתחת
למחיר הקרן. האב ובנו עברו לייצור
אלבומים, מכספי השילומים שקיבלו מגרמניה.
אבל אחרי שייבאו ציוד וחומרי-
גלם, התברר להם שישראל מוצפת באלבומים
יפאניים, בהם התמונות נצמדות
לדפים ללא פינות. האלבומים היפאניים
כבשו את השוק ותענוג נאלץ למכור את
כל מלאי האלבומים שייצר בתנאי קונ־סיגנציה
לכל־בו שלום במחיר 2.50ל״י
האלבום, באשר רק חומר־הגלם עלה להם
3.40ל״י.
זכות קיום. מרדכי ווילי לובניצקי
ביקשו להקים מיפעל לייצור אלבום דוגמת
זה היפאני. לשם־כך בחרו באיזור־פיתוח,
נצרת־עילית, אך נתקלו ביחס אדיש
ליוזמתם, וחוסר כל רצון לסייע.
״אני בן ,72״ כתב השבוע מרדכי לוב־ניצקי
לשר .״שיכלתי בן באונייה הר־ציון,
שטובעה על־ידי טורפדו גרמני. בית־החרושת
הקטן שלנו נהרס על־ידי פצצה
במלחמת העצמאות. אני מאמין שיש לנו
זכות קיום.
״אני מבקש לפצות אותנו על הנזק שנגרם
לנו, לבטל את יבוא הפינות או
לשים היטל של 50 אגורות לקופסה בת
100 פינות. הפינות שלנו טובות יותר
מתוצרודחוץ, כי הן דקות יותר, דבר
המונע את ניפוח האלבום, ושומר עליו״.
אך על מיפעל חייהם הקטן לא היה מי
שישמור במשרד־המיסחר־והתעשייה החותר
רק לגדולות.
פשעים מלחמת גדילה
בבת־־ים
בבת־ים לא פועל אל־פתח. בבת־ים פועלות
כנופיות. אך התוצאה זהה: השינאד,
הולכת וגוברת, חומר־נפץ מתפוצץ.
כאחד מהמוקדים של המלחמה החמה
התגלה השבוע בית־קפה רומא. המתנקשים
השתמשו ברימון חי, ורק במיקרה לא
קרה אסון.
כנופייה כלי מטה. המלחמה בין
כנופיית המצבה הבת־ימית לבין בעל בית־הקפה
ציון עגיב ( )30 נמשכת כבר זמן
רב. הסיבה: ציון הפריע בעקשנות לחברי
הכנופייה לקבוע לעצמם מטה בקפה שלו.
לפני מיספר שבועות ביקש אחד מאנשי
החברה — המוכר בשם ״גלם״ — לקנות
שלגון בקפה, נתקל בסירוב מוחלט. הוא
לקח את השילגון בכוח, בעל בית־הקפה
התלונן במשטרה — והלקוח העקשן נעצר.
רימון הגנה. המלחמה הגיעה למימדים
מסוכנים כאשר נסגר בית־קפה אחר, בו
ישבו בדרך־כלל אנשי הכנופיה. החבורה
נשארה בלי נקודת־ריכוז, ואילו ציון עגיב
עמד בתוקף בסירובו.
ביום הרביעי האחרון, זמן קצר לפני סגירת
העסק, הופיעו ליד קפה רומא שישה מבין
חברי הכנופיה. לפי גירסתו של בעל
העסק, באו לבדוק את השטח.
כשעת האפס לפעולת־הנקם נבחרה השעה
2.00 בלילה. קפה רומא היד. כבר סגור. בחדר
האחורי ישן אלפונסו, אחיו של בעל
המקום, יחד עם אשתו ושלושת ילדיו.
פתאום התעוררה המשפחה לקול נפץ. אל-
פונסו המבוהל הזמין את המשטרה, החוקרים
גילו שאלמוני שבר את החלון, השליך
פנימה רימון־הגנה חי — מהסוג המקובל
בצה״ל. בנס — התפוצץ רק מנפץ, ולא הרימון
כולו, וכך נמנע אסון.
למחרת עצרה המשטרה שלושה מבין חברי
כנופית המצבה.

אנשים
ה אס מכ תו ת של משה סגה
דבר מצחיק קרה לפינחס ספיר בדרך
לכפר־סבא. הוא ישב במכוניתו ונימנם לצד
הנהג. לפתע התנגשה המכונית במכונית אחרת,
וספיר נזרק קדימה. הוא התעורר מתדהמתו,
ערך חשבון מהיר: רק מכות יבשות
בחלקי גופו, בלי פצעים פתוחים• .
שר־החוץ אבא אכן ידוע כאדם קר־מזג.
השבוע התגלה שגם הוא נזקק לכדורי־הר־געה.
מתי? סיפר שד החינוך והתרבות זל״
מן ארן, כי באחת מישיבות הממשלה, בה
דנו על מאבקי המורים והשביתות, שלח
אליו אבא אבן, שהיה שר החינוך לפניו,
פתק ובו כתב :״לפני כל משא־ומתן עם
המורים, נהגתי לקחת כדורי־הרגעה.״ #
בכל זאת כדאי להיות שר בישראל. השבוע
הוכיח זאת שר־התחבורה משה כרמל.
הוא נסע במכוניתו, יחד עם אשתו ובתו.
ליד קיסריה החליטה משפחת השר שהיא
רעבה, נכנסה למלון סמדר הסמוך. כשגמרו
לאכול, הגיש המלצר את החשבון .״שלח לי
את החשבון למשרד,״ הורה השר למלצר.
״יש לי ברירה?״ אמר המלצר אחרי שהשר
יצא .״הוא עוד יכול להעביר את הכביש
למקום אחר, ואז אף אחד לא יוכל להגיע
למלון.״ #אחד הנאומים המרתקים שנשמעו
מזה זמן רב בכנסת היה נאומו של
סגן שר הקליטה, ליובה אליאב. למרות
השעה המאוחרת, ביקשו הח״כים שנכחו באולם
מסגן השר שימשיך ויספר להם על
בעיות הקליטה של העולים החדשים. בין
השאר סיפר ליובה על רב מסויים, המנסה
להחזיר בתשובה את ההיפים המגיעים לארץ
# .אחרי הנאום החל הוויכוח. חבר־הכנסת
מטעם פא״י, אברהם ורדיגר,
דיבר על ערב־רב של עולים, בהתכווגו ללא־דתיים
שביניהם. העיר על כך סגן ראש
הממשלה ושר הקליטה יגאל אלון נ ״אתה
מתכוון לדבר בוודאי על רב בשעות הערב.״
• חבר־הכנסת אשד חסין ממע״י בא בטענה,
כי עובדי משרד הקליטה ״מאולפים״
לבוסים שלהם. השיב אליאב במרירות :״יש
בינינו אלופים וסגני-אלופים, אבל לא מאולפים!״
•:גם מנהיג מק״י משה סנה
מביא אסמכתות מן ההלכה. אחרי׳ שהירצה
בשבוע שעבר בכפר־עציון על נושאי חוץ
וביטחון, פנה אליו אחד המתנחלים :״לא
יכול להיות ויכוח בינינו, משום שהוא נשען
על יסוד ההלכה, ולפי ההלכה — כל
הארץ שלנו.״ השיב סנה :״היתה שיבת־

ציון בימי עזרה ונחמיה. הם נטלו חלק קטן
מאוד של ארץ־ישראל, והמסורת מרימה אותם
על נס מכך יוצא, שהנאמנות לארץ
ולעם עולה בחשיבותה על שלמות הארץ.״
<• בהצגת המחזה הסטירי קאטשופ נכחו
שניים מראשי רק״ח, ג׳ורג׳ טובי ויורם
גוז׳נסקי. כל עוד דן המחזה כאמריקאים,
כאפיפיור ובדה־גול, צחקו השניים. אך
משהוצג קטע סאטירי על מנהיג ברית־המוע־צות
ליאוניד כרז׳נייב, פסק צחוקם,
והם ישבו רציניים עד סוף ההצגה • .כש־הירצה
פרופסור ישעיהו לייבוכיץ׳ על
מיבנה המוח והקשר בין פיזיולוגיה ופסיכולוגיה׳
צייר סכימה של מיבנה קשר עצבי
על הלוח .״זוהי דוגמה של מערך עצבים
כללי,״ הסביר, אך מייד חזר בו :״סילחו
לי על שהשתמשתי במילה כה גסה כמו
מערך; אולי נקרא לזה מערכת?״

התפילין של תאומי
הבדיחה האחרונה של טייסי חיל־האוויר
היא שלאחר הפגזת שני בסיסי אל־פתח בירדן׳
בשבוע שעבר, צילצל ראש־ממשלת
ירדן לשעבר, בהג׳את אל־תלהוני, ל־מלך
חוסיין, ואמר :״הישראלים מפנים
את חיציהם אלינו. מה לעשות?״ השיב המלך
:״עכשיו אנחנו יכולים לנסוע לקאהיר
כדי לשוחח עם עכר אל״נאצר. נדבר
אליו כשווה אל שווה.״ השיב תלהוני :״ועוד

רומי שניידר. היא הגיעה לארץ יחד עם
בעלה, השחקן־הבמאי הארי מאיין, להשתתף
בטכס חנוכת הספריה והאודיטוריום
במוזיאון ישראל, אשר נבנו בתרומתו של
איל־העיתונות המערב גרמני אכסל
שפרינגר. כשהגיעה הפמליה לטכס במוזיאון,
חיכתה להם הפתעה לא־נעימה.
כמה ישראלים, יחד עם גרמנים השוהים בארץ׳
הפגינו נגד איל־העיתונות. רומי קצת
נעלבה. שפרינגר לא. הוא כבר התרגל להפגנות.
כדי להוכיח כי הוא לא כועס, הורה
שפרינגר למלצרים שכיבדו את אורחיו, לתת
שמפניה למפגינים ולשוטרים ששמרו עליהם•
השוטרים שתו, ואילו המפגינים שפכו
את המשקר״ #אורח נוסף שבא למוזיאון
היה שגריר ישראל בגרמניה, ארתור כן־
נתן. כשראה את המפגינים, ניגש ושאל:
״למי אתם שייכים?״ ״לאנושות,״ השיב אחד
מהם .״לא שמעתי על דבר כזה,״ החזיר
ארתור .״אתה לא שייך לזה ואתה מחוץ
לזה,״ פסק המפגין • .לא רק מחיאות־כפיים
קיבלו את פניהם של שחקני תיאטרון הבימה
בהופעותיהם בווינה. חלק מהם קיבלו
גם מיכתבים. חנה רוכינא וישראל
בקר, למשל. המכתבים היו כתובים בגרמנית•
היה כתוב בהם :״חיזרו לארצכם,
יהודים מלוכלכים!״ בלוויית צלבי־קרם, כמובן
באותו מסע ערכו סטודנטים יהודיים
נשף לשחקנים. בסוף הערב נערכה הגרלה.
הפרס הראשון היה טיסה מווינה לישראל•
משנפתחו פתקי־ההגרלה, התברר ששחקן
התיאטרון שדמה בר־שכיט זכה
בפרס הראשון. מאחר ושלמה חוזר בין כה

רומי שניידר בלוד
הפתעה לא־נעימה

עודד תאומי ליד הכותל
בלית־ברידוז

אומרים שהישראלים לא עוזרים לנו

מאז שהגיע איש הביטחון מרדכי רחמים
לארץ, לפני שבוע, לא היתד, מהומה

כזאת בנמל־התעופה לוד. המהומה הפעם
היתר, לכבודה של השחקנית האוסטרית
הפנסיה ממשיכה אשד, עובדת לקבל,
לאחר מות בעלה, את הפנסיה רק אם
היא עברה את גיל .45 מתחת לגיל זה
מתבטל חלק גדול מהפנסיה ׳.מרים היא
כיום בת .41
לאשר, בעלת מרץ רב כמו מרים אשכול,
קשה שלא לעבוד. לכן, לעת־עתה,
תתעסק מרים בוועד להנצחת שמו של

התר בו ת

״יש לה פנסיה בטוחה.״
״יש לה דירה, והיא לוקחת שיעורי
נהיגה במכונית.״
״לא חסר לה שום דבר.״
כך ריננו מכריה של מרים אשכול.
אך האמת שונה במיקצת. לוי אשכול
הוריש לרעייתו אלפי לירות חובות•
את הדירה שברחוב רשב״א בירושלים,
עליה סיפרו כי השאיר לה, קנחה
מרים בחסכונותיה, מעבודתה כספרנית
בכנסת. הדירה מושכרת ורובצים עליה
עדיין חובות.
מרים, שהמשיכה לעבוד עד לפני מות
בעלה, נמצאת במצב לא־נוח. לפ י חוקי

מ ריוכו
ראש־ד,ממשלה. ללא תמורה, ותקבל את
הפנסיה.
בחייו הציבוריים היה לוי אשכול, כשר
האוצר וכראש־ד,ממשלה, אחראי ל־תיכנונים
שעסקו בהרבה מיליארדים של
לירות. בחייו הפרטיים הוא לא התעניין
כלל בכסף. כשהיה לו — היה מוציא;
וכשלא היה לו — היה לווה• מעולם לא
חישב חשבונות ולא ידע כמה יש לו וכמה
אין לו. הוא היה עסוק בדברים
אחרים. קשה להאשים אותו.

על חשבון הבימה, הוא החזיר את הזכייה.
בהגרלה חוזרת על הפרס — זכה סטודנט
ישראלי הלומד בווינה. י• במאי הסרט מרגו
שלי, מנחם גולן, רצה לצלם את השחקן
הראשי בסרט, עודד תאומי, ליד הכותל
המערבי. אך הדתיים השומרים על הכותל
לא הסכימו. החל ויכוח. לבסוף הסכימו השומרים
— בתנאי: שעודד תאומי יניח תפילין.
בלית־ברירה הסכים תאומי. ולא רק זה.
הדבר מצא חן בעיניו, ולפני ההסרטה הוא
ניגש לכותל והתפלל.

הספר של סילגי
מה עשה השחקן יוסי גנאי כשהיה
נער? השבוע, בערב־ראיונות של דן כן־
אמוץ, הוא גילה :״הייתי פועל־דפוס.
הייתי מכין בעיקר מודעות־אבל.״ #צילומי
אולפן עגול של הטלביזיה הישראלית
כמעט וד,תבטלו, כאשר התברר שבמקום 50
המוזמנים שהוזמנו להשתתף בהסרטת התוכנית
הגיעו למקום כ־ 400 איש, שנדחסו באולפן
ומנעו כל אפשרות של הסרטה. גם
אחרי שהוזמנה משטרה, אי־אפשר היה להתחיל
בצילומים. ברגע האחרון, לפני שמפיקי
התוכנית כבר עמדו להחליט על ביטולה,
נטל את היוזמה במאי התוכנית ראלף
עינבר. הוא עזב את עמדת־ד,פיקוד שלו
בקרון המיוחד מחוץ לאולפן, פנה בקור־רוח
לקהל, תוך ניסיון לשכנעו לעזוב את
המקום. דיבורו השקט השפיע ובאיחור של
שעתיים ניתן היה להתחיל בד,סרטה 9 .מם-

עדתו של ג׳קי רונן, מול עיריית תל־אביב,
נראתה ביום השישי האחרון כחנות ספרים.
היה זה כשג׳קי, שהוא גם מפיץ ספרים,
נוסף על היותו בעל מסעדה, הודיע שהעיתו־נאית
פילכי קשת תחתום במקום על
ספרה החדש שיצא לאור. עשרות אנשים
הצטופפו במקום כדי לקבל את חתימתה האישית
של סילבי אחד החיצים אותו
שלחה סילבי בהארץ היה מכוון לעיתונאי
אריה אבנרי, שכונה לצורך הכתבה אורי
מירון. בין השאר כתבה סילבי שאת ספרו
הראשון, מכות מתחת לחגורה, מכר אבנרי
בקפה סקאלה בתל־אביב, וששם יש לו שולחן
קבוע עם טלפון לבן. כשהתיישב השבוע
אבנרי בסקאלה, ניגש אליו המלצר והציע
לו לקנות ספר חדש. היה זה ספרה
של סילבי, ובו גם הכתבה על אבנרי•! .
כשחזר השבוע הזמר הכושי־יהודי־ישראלי
דוב סאבטד לארץ, לא הכיר אותו אפילו
אמרגנו, שבא לקבל את פניו בנמק־ד,תעופה.
סאבטו ירד מהמטוס כשעל ראשו פיאה
בלונדית ארוכה, ולגופו גלימה צבעונית. האמרגן,
מיכאל פלד, שחיפש אותו בנמל־התעופה
ונואש — ניגש אליו לאחר היסום
ושאל באנגלית :״אולי את מכירה במיקרה
זמר כושי אחד דוב סאבטו לא,
אני לא מכירה. תשאל את מיקי פלד, הוא
בטח יודע,״ ענה סאבטו והסיר את הפיאה.

פסוקי ה שבו ע
• שר החינוך והתרבות זלמן
ארן נ ״המורים הכירו במדינה ובמוסרו־תיה,
פרט למשרד החינוך!״

• איש הביטחון מרדכי רחמים,
על ראש־הממשלה גולדה מאיר:
״אשד, חביבה מאד.״

• דובר ממשלת סין הקומוניסטית,
בעיקבות תקרית־הדמים בשבוע שעבר
בין כוחות סיניים וסובייטיים, בסביבות
האי דאמאנסקי :״נקרע לגזרים כל רוסי
שיעז לפלוש לאדמתנו.״

• העיתון הסובייטי ״פראבדה״:
״גבולות ברית־ר,מועצות קדושים, ואין להפר
אותם.״

תססססססססססססססססססססק

אפשר לריאות
רצוי לראות
חובה לראות
לא כדאי לראות

חד ע\ ב תי א ט רון
שמשון ( בתיאטרון הבימה)

של יגאל מוסי־

יהזההד^
סרטים חד 0י ם

כזו ־ ו ־ זיו ־ ,

ב סי ף

במסגרת י1בלה 75-ל: פינקו
יקבל נל ק1נה 1י 11ב ד *נ1
מכונת כביסה א 1סלויזיה
ממוצרי ״פינק!׳ /תלוש
המזכה את בעליו
בהשתתפות בהגרלה בה
,והזו סנוס הקניה 01נ ₪
<! לחמשה זוכים

לון #מדבי׳

שעת הזאכיב (פריס, תל־אביב) אינ־גמר
ברגמן חוזר אלינו שוב, הפעם עם
הזיות חזיונות ופחדים של אמן צעיר, בנוף
חשוף ומבודד, עם שחקנים ידועים כמקם
פון־סידוב, אינגריד טולין, ליב אולמן.

הקולונל האנויץ

(תל-אביב, תל־אביב)

על מלחמותיו של הגנרל קסטר ותרומתו
לחיסול חלק גדול מהאינדיאנים של אמריקה,
וחלק גדול מהצבא של אמריקה, נעשה כבר
מיספר לא מבוטל של סרטים. זהו רק אחד
מהם, ולא הטוב שבהם. הבמאי: סם ונאמיי־קר.
השחקנים: סיים פיקנס ויין מאננדר,
ועוד שמות לא ידועים מהסוג הזה.

הקפיצה מעל חומת ברלין

(מוגרבי,

תל־אביב) אלקה ז־מר כבר הראתה את הפרצוף
חסר ההבעה שלה. בקומדיה הנוכחית
על הרפתקנית מזרח ברלינית, המנסה לעבור
למערב, היא מראה דברים אחרים, שעל
מידת ההבעה שבחם אפשר להתווכח.

סרטים אחרים
הם כ*נאי (חן, תל־אביב) קוראים
לו מערבון ספגטי, על שם ארץ מוצאו,
אבל הוא בכלל לא צמחוני. זהו מערבון
קלאסי, קשוח, עב טובים ורעים, עם צדק
מנצח, עם עלילה מלאת פעילות. לא נופל
מהטוב הרע והמכוער.

תינוקה של

רוזמרי ( א לנ בי,

תל־אביב) אווירת מתח ובלהות בסרט על
נערה (מיה פאר־) העומדת ללדת תינוק
לשטן. סרט התופס את האדם בגרון, ומערבב
עליו את מושגי־המציאות והעל-
מציאות שלו.

הראני רח־ בן־יהודה 32 בנין אל ע ל

סל6ון — ,58512 חכיח ללא תשלום בחניון אל על

חדש בבידוד
להקת המחול ג׳אז פלוס, הסתחררה
מהצלחתה היחסית במיסגרת הטלוויזיה הישראלית,
ועתה, לאחר ההילה הטלוויזיונית

הוא מחוהו החדש
נזוז, המומחה מספר 1של ישראל
לכתיבה על נושאים אקטואליים. הפעם
הוא חיבר מסכת על אחד שמשון,
שהתעוור במלחמת ששת־ה־ימים,
לא לפני שאחיו דויד ויונתן,
נהרגו, הראשון במלחמת 48׳ ,והשני
במלחמת 56׳.
הבמאי. ,דויד לוין, התייחס בשיא
הרצינות לחומר שהגיש לו
מוסינזון, וניסה לעשות ממנו תיאטרון,
הוא בנה את ההצגה בסיגנון
שמזמן אבד עליו הכלח. הבמה
ריקה מכל תפאורה, הזרקורים, התזמורת
והלחשנית גלויים לקהל.
השחקנים נכנסים, מתיישבים
על כסאות, וכל אחד קם ומנסה לשחק
כשמגיע תורו, לפני ואחרי
כן, הוא יושב בצד, נהנה מעישון
מקטרת פרטית, וחיוכים ענקיים שוטפים
את פניו המתמוגגות למראה
חבריו המשחקים לפניו. אילו ה־בימוי
היה פחות בומבסטי, יתכן
שרגעי המשחק המשכנעים של

אברהם בן־יוסן ן וליאור ייני

היו נוגעים יותר לצופים.
דיבורים על אלוהים באמבוש, ועל
לטאה באמצע קרב, אינם תחליף
לפיוט, ועברית עילגת בפיו של
קומיקאי מוכשר כנכי עמרני, לא
היו מצחיקים, אפילו בקומדיה כמו

עליזה מזרחי.
^XXXXXXXXXXXXXXXXXX5ט 0 0
לא על־ידי ברסאנם אלא ע־־ידי אחרים, כמו
אראגון או פול פור. יוסי בנאי אסף
כ־ 20 יצירות קטנות של הטרובאדור המשופם,
החליף את הגיטרות בתזמורת, הוסיף
קיטעי קישור משעשעים, תאורה בימתית
ומיקרופונים מכוונים היטב ! ולפניני
ערב מבדר של שחקן־פיזמונאי מלוטש
ופיקח.

הל ו, רולי

(תיאטרון גודיק)

הוא מחזמר בינוני, שמלבד מנגינה אחת או
שתיים, כימעט ואי־אפשר לזכור ממנו דבר.
מה שאפשר לזכור כן היא מקצועיות ההפקה
(חילופי התפאורה הענקית, התזמורת
המש־בחת) ובמיוחד הופעתה של חנה
מרון. בשביל שחקנית מהתיאטרון הקאמרי,
מגיע לה בפירוש פרס, על ההשתוללות
ד,מסוגננת שלה, שוודאי תרכוש לה מערי-

ג׳אז פלוס
האופפת אותה, החלה להופיע על במות
שונות ברחבי הארץ. מאחר ותכנית הלהקה
(בכוריאוגרפיה הבלעדית של שמעון בראון)
אינה ממלאת ערב שלם, מופיע בחלק הראשון
צמד זמרים המכונים דרום. גליה

גת, רות לרמן, שרון לין, דני בינם*
טד ושמעון כדאון עצמו, הם רקדנים

בי מי םרא שון 1וזנ 7י ע 1י
מ שד ה דב

הרבה יותר ט־בים מהכוריאוגרפיה החוזרת
על עצמה ברוב הקטעים, לפיה הם מרקדים.
מה שברור, שהגברים בלהקה זו עולים על
הנשים, הן מבחינת רינת הביצוע, והן מבחינת
המבנה וההתאמה לסיגנון. הריקודים
נחמדים, מלאי הומור, המוסיקה המוקלטת
מפוסטרת מדי, וצורמת את האוזן. למופע
כנ״ל היחד מתאימה תיזמורת חיה, בלעדיה
נוצר חיץ של זכוכית בין הבמה לאולם.
אי־אפשד לומר שזה ג׳אז, ואף לא
ג׳אז פלוס, זוהי הופעה נחמדה וממינה
שהתואר ג׳אס מינוס לא יזיק לה.

בידוד אחר
פרטים -ארקיע
ואצל כל סוכני הנסיעות בארץ

* * אי ןאהבותשמחות
(בבימות) הוא ערב שאנסונים מאת ג׳ורג׳
כרסאנס, אף אם חלק מהמילים חוברו

צים חדשים, העשויים לשוב ולראותה במחזה
קצת יותר רציני.

#נבספם
בגלריה נובט בתל־אביב מציג
יגאל תומרקין את תערוכתו החדשה.
אפשר להשיג כאן הכל: לבבות שתולים,
רופאים משתילים, מארלין מונרו, דברים
נוצצים שאינם זהב, אלא ברונזה, וסתם חפצים
לא נוצצים מפלאסטיק, או ברזל יצוק
בצורות שונות ומשונות, מאניקנים לחלונות
ראווה, ובתוכם ברגים, מסמרים ואפילו
צבת להוצאתם. חוץ מכמה מזלגות ובשר
עגל יצוק מברונזה אין כל חדש באיטליזו
של תומרקין, אשר לא לחינם קורא ל*
תערוכתו :״פורטריט של אמן כקצב צעיר,״
בגלריה לים־הקיבוץ מציג
הפסל הוותיק אהרון פריס״ פסלים
אנטומיים רבי קומפוזיציות, שהם בחלקם
אבסטראקט אימפרסיוניסטי מסוגנן, המצטיין
פחות ביופיו מפסליו האנטומיים.
הו ררלרד

רז ש רז

דיג *

במדינה לשון לכת כאורדוס הסרנו, פרצוף נסלל ובלטה, הלך עם צד
טוריונית כשהבראסו הרים אותם.
משפט זה פירושו בעברית פשוטה: הגנב,
שהחברה לא אוהבים אותו, היד, בחברת
בחורה מכוערת כאשר נתפס על־ידי השוטר הצבאי אבל הביטויים הכלולים במשפט זה הם
מהמקובלים כיום בסלנג של חיילי צה״ל,
סטודנטים ונוער ישראלי בערים ובקיבוצים.
אלי גל 21 שעבד במשך שלוש שנים בגלי
צה״ל ונבמחנה, ניצל אח מגעיו עם החיילים
והכין לכסיקון שלם של הסלנג הישראלי
׳המצוי ב־.1969
״כשאתה נמצא בצה״ל,״ מספר אלי, כיום
כתב קול־ינסראל ,״אז כבר במיפגש הראשון
עם יחידת גולני, אחה יכול להבחין בסיגנון
דיבור שאיני מוכר ואינו מובן מחוץ ליחידה׳
החל כ׳טירטור׳ (נאום ארוך) וכלד, ב־
,מב״ס׳ (מטומטם בסיסי).״
לבל יחידה בצה״ל יש כמעט הסלנג האופייני
שלה, השאוב מההווי המיוחד שלה.
אם בחיל־השריון מכנים בחורה מכוערת
בשם ״צנטוריונית״ ,הרי בחיל״הים מדביקים
לה את הכינוי ״מדוזה״.
אבל חיילי צה״ל משתחררים והם מביאים
עימם אל הרחוב האזרחי את הסלנג שלהם.
לפעמים הוא מאבד את משמעותו הראשונית,
אבל סלנג טוב נקלט תמיד.
הביטוי ״לכת באורדום״ נפוץ כיום במובן
״לעשן חשיש״ .בתל־אביב אפילו קיים כבר
מועדון־לילה המכונה בשם ״האורדום הצהוב״
.אבל מקורו של הביטוי הוא בשם
הערבי של נהר הירדן — אורדון. חיילי
צה״ל בביקעת הירדן המציאו ביטוי ״לכת
באורדון״ ,שפירושו ״ללכת לחצות את ה־

רתחן; ״ציון״ _ פטפטו .״מה פירוש הסלנג
הזה?״ שאל גל.
״אין פירוש,״ השיב לו הסטודנט ,״אלה
שמות המרצים שלנו.״
עסקים בונים והורסים לפני שנה נפתח בתל־אביב מרכז הכדורת
הראשון, אורן באולינג, שמייד עם פתיחתו
הפך למרכז ספורט בידורי וחברתי. מדי
ערב מצטופפים במקום עשרות צעירים ה־מגלגלים
כדורים לעבר שורות חיילי עץ.
לאחרונה הצטרפו גם שלטונות האוצר אל
משחקי הבאולינג. אלא שבכדוריד,ם ד,ם
איימו להפיל לא את חיילי העץ כי אם את
בעלי המפעל.
כאשר ניסה איש העסקים הישראלי יצחק
עוז־סיני לשכנע את חברת טון באולינג
הבינלאומית להקים סניף בישראל, היה
עליו להוכיח לה שדקמת העסק בישראל
היא כדאית. משרד עורך־הדין יעקב סלומון
ערך עבורו בשנת 1966 סקר שהוכיח כי
אומנם תשתלם הקמת מרכז באול־נג בתל

פרס ר א שון:

ירדן״ .ברחוב קיבל הביטוי משמעות אחרת
לגמרי.
״בקשתך נדחתה סלנג נוצר בדרך
כלל בחברה צעירה,״ מצטט אלי את הפרופסור
לבלשנות חיים רבין מהאוניברסיטה
העברית בירושלים ,״בעיקר בתנאים של
מתח ולחץ, בהם נמצאים בעיקר סטודנטים
וחיילים.״ כל מלחמה הולידה את הסלנג
שלה. מלחמת ששת־הימים והמלחמה בטרור
המציאו סלנג משלהם.
״אידישיסטים״ הם ערבים המשתפים פעולה
עם המימשל הצבאי .״שיפוד״ נקרא הצרור
הראשון שתוקעים במארב לחוליית
חבלנים .״מעופפים״ הוא הכינוי לאנשי הסיירות
בצה״ל ,׳העולים על מוקשים.
״נביא״ זה אחד שהולך לכוחל־המערבי,
מוציא פתקים עם בקשות שהוכנסו אל בין
האבנים ורושם עליהם :״בקשתך נדחתה״.
״שמפו״ זה אחד שמעלה הצף מרוב ביצוע
למופת של פקודות, ואילו ״מסתבן״ הוא
משתמט.
״פרפר״ נקרא חייל הבורח לחופשות בלתי
חוקיות. וזה שאינו מעז להגיע לדרגת פרפר
נשאר ״גולם״.
לסטודנטים באוניברסיטה יש סלנג משלהם
.״שינקין״ הוא כינוי למי שחסרות שיניים
בפיו — שן כן ושן לא; ״סבאבה״
הוא המונח האוניברסיטאי לתענוג ו״לקפטר״
פירושו לבלות בקפטריה.
באחת הפקולטות שמע אלי גל מפי סטודנט
סלנג מקורי ביותר .״שמולביץ׳״ —
אחד שמפטפט הרבה; ״רחמולוביץ׳״ —

פרס שני:

6פרסי טיסהל שוייץ
בסילוני א ל -ע ל

פי ס שלי שי:

סו פרסי שעון טיסו
פרטים בחנויות המובחרות

20116

ה דג מי ם
מנהל עוז־סיני

סלגגאי גל

מכונית פיאט 124
( כ\ מלג מי סי ס)

האוצר משתתף בנזישחק

הבראסו הרים צנטוריונית

מבצע פרסים ענק
״טוס עם טיסן לשוייץ״ מס7 .

אביב. אולם כאשר נערך הסקר עדיין לא
היה קיים בישראל מס שירותים.
המשקיעים הזרים השקיעו מכספם בעסק
ועוז־סיני עצמו המנהל את אורן באולינג
רכש ס/״ 20 מהמניות .־:בל זמן קצר אחרי
שפתח את העסק שובשו כל תחשיביו.
הוטל עליו לשלם ס/״ 10 מפדיון קופת הבאולינג
כמם שירותים.
ספורט או גידור? ״באף מקום ב־עולם
לא משלמים מס בזר״״ נרגז ע-ז-סיני.
״באולינג זה ספורט ולא בידור. שום ענף
ספורט בארץ לא משלם מם שירותים. יש
לנו אישור מרשוח־הספורט הממשלתית המכירה
בכדורת כספורט, כמו כל ספורט
אחר. עיריית תל־אביב גם כן רצחה לגבות
מאיתנו מס בשיעור ס/״ ,10 אבל ביטלה אותו
אחרי שהוכחנו לה שיאולינג זה ספורט.״
״עשינו מאזן שנתי,״ מספר עוז־סיני,
״והתברר לנו שאם החברה תיאלץ לשלם
מס־שירוחים היא תצא בהפסד. משקיעי־החוץ
כבר החליטו שאם יצטרכו לשלם את
המם ד,ם יסגרו את העסק ויעבירו אותו
לארץ אחרת״.
המעניין הוא שאורן באולינג הוכר כ
מפעל מאושר. הממשלה עודדה את מש־קיעי־החוץ
להשקיע מכספם בארץ ולהקים
את המרכז החל-אביבי. אותה ממשלי׳ ע י
שה עתה כדי לחסל את המפעל.

בלש> 0
מדלת ודוממתי
כאשר פרש עמוס בן־גוויון משירותו במשטרת
ישראל, ראו עצמם מספר קצינים
כחייבי פרישה אף הם. היתד, זו צמרת מדור
הבילוש המרכזי במטה מחוז תל-אביב, ובראשן;
— סגן־ניצב שלום ירקוני, מפקד המ
וך, הם הקימו משרד־חקירות פרטי בשם
מודיעין אזרחי•
בזכות עבודה מאומצת, ובעיקר בזכות הקשרים
המצויינים שיצר עבורם עמוס בן•
גוריון, הצליחו הקצינים המשוחררים להפוך
(חמשו בעמוד )30
שונים האינות

באיכות,בשרות,
בקליטה ובקול
טלוויזיה
מעל הפל !!!
הסוכן והיבואן בישראל :״ דלפו ״
(ישראל) בע״מ. המכי רה ב סיטונו ת . :
רח׳ אבן גבירול 49ת״א, ט ל 227365 :
מפיץ לאזור הצפון: זאבכהנא
בע״מ, רח׳ סירקין 10 חיפה טל 67067 .

ורי-
;*ר,דץ>דמן

0X1״4X0* 62*#4

בתבנית מלהיבה ו מר תק ת
* האבקות סומו
* אמני קאראטה
* בלט יפני
ל ה טו טני ם, מוקיוני ם, סו סי ם, פילים,
אריות, תוכים ,״יוני ם וניצים״ ועוד...

ב״בכבר המדינה״ ת״א
ממוצ״ ש 1 29.3־ 6.54 וב־9.15
ויום יו ם 1־ 4.30 וכ״8.30

לוח ההופעוה לשבוע פסח:

(המשך מעמוד )29

את המשרד למצליח ביותר בארץ, הם סיפקו
קציני ביטחון לכל המפעל־ם הגדולים בארץ,
מאתא ועד תנובה, ערכו את כל החקירות
הפרטיות הדרושות לאותם מפעלים, למן
חקירת מצבו הכספי של יקוח ועד לחקירות
על יושרם של מועמדים לקבלת מישרות.
הכספים זרמו בקצב כ־־ קדחתני, עד כי
לפני כחודש רכשו בעלי מודיעין אזרחי קו־מת־משרדים
בבניין הדר־־פנה בתל־אביב.
מול,ד כרחוב סמיד. אלא שעם העברת׳המשרד
למישכנו המפואר, הועמדו בעלי
מודיעין אזרחי בפני עובדה לא נעימה. שלושה
מנהלי מחלקות של המשרד המצליח,
אנשים שחלשו כמעט על כל העבוח? המיב־צעית
של מודיעין אזרח — פרשו.
לא רק פרשו, אלא פתחו בעצמם משרד
חקירות פרטי בשם מוקד, ברחוב סוטין הסמור•
אל משרדם החדש משכו עימם לקוחות
גדולים וותיקים של מודיעין אזרחי,
כהמשביר המרכזי ואף חלק נכבד מתנובת.
היו אלה אריה רון, ראש מחלקת דחקירות
במודיעין אזרחי; עורך־הדין דני שפירא, מבכירי
חוקרי המשרד; יוסי קון, קצין הביטחון
של המשביר המרכזי.
מפני פעילות עויינת עתידה כזי, מנסים
עתה האדונים ירקוני, פרנקל ושרביט, בעליו
של מודיעין אזרחי, להתגונן בהחתימם את
כל עובדיהם על הצהרה סודית והתחייבות
שלא לעסוק בחקירות פרמיית משך שלוש
שנים מיום פרישתם מרשרד־האם. אולם את
הנעשה אין להשיב, וכפי שהתבטא אחד מ־עורכי־הדין
הקשורים עם שני המשרדים גם
יחד :״ההצהרות הללו לא שוות את הנייר
עליו הודפסו.״

על ירושלים, בהבנה לפתחו של בור (מאת לוי
הירושלמי, חוצאת אור 152 ,עמודים).

יצחק

לוי יצחק הירושלמי ( )42 הוא יליד
שכונת מאה שערים, בן למשפחת רבנים
מפורסמים, ודור שביעי בירושלים. על כן
הוא מיטיב לכתוב באהבה על הווי נעוריו.
אבל השנים בהן גדל מחוץ לשכונה הסגורה
מאפשרות לו גם לראות את נקודות
החושך בחיי החברה הזאת.
כפי שהוא מיטיב לעשות בסיפור בפתחו
של בור, ששמו מתנוסס על הספר כולו:
מעבר לשער היתה רפת. מעבר לרפת
— בור. סמוכים חיו דה לזה, כימעט צמודים.
אך כל אחד מהם היח עולם בפני
עצמו. בתוך השער פנימה התגוררו בנאדם.
ברפת מצאו מחסה פרות — וערבים.

לערבי קראו עבד, והוא היה הגוי של
שבת של השכונה החרדית. הוא חי עם

דרכי־אדם

יום ה׳ ,מוצאי־חג1 ,3.4 ,־9.15—5.45
יום ו׳1 ,4.4 ,־2.45—11.00
מוצ״ש1 ,5.4 ,־9.15—6.45
יום א׳1 ,6.4 ,־8.30—4.30—11.00
יום 1 ,7.4 ,׳1־8.30—4.30—11.00
יום ג׳1 ,8.4 ,־ 11.00 לפנהי׳צ,
2.45 אחה״צ
יום ד, מוצאי־חג1 ,9.4 ,־9.15—6.45

חשד
של שוחד

כרטיסי ם :״בנף״ ,״שרותרון״ 1 ,בל
המ שרדים בעיר ו 1קו פו תהקרקסמ־
10 בבקר * .משרדי הקרקס: תל-
אביב, פינסקר , 19 טל 59376,59955 .

פרסום בלקין

ויצו ירושלים
נשארו מספר מקומות פנויים בקורם למטפלות מוסמכות
שנפתח זה עתה בבית התינוקות ומרכז לילד של ויצ״ו
בירושלים.
מתקבלות מועמדות מגיל 16 ומעלה. ההשכלה הנדרש־־.
10 כתות.
התלמידות מקבלות בתקופת למודיהן דיור, כלכלה, בגדי
עבודה ודמי כים.
ההרשמה במשרד בית הספר בבית־הכרם ירושלים.

!ושח 1חווקונן ןיזיותסונדסשויס
1מעונות ססשטגיות

במדינה

ספרים

״לא יכול להיות, אתה בטח לא מדדת
טוב!״ אמדו פקידי מחלקת־ההנדסה של
עיריית חולון להנדסאי ישראל שוץ (.)70
שוץ, שעלה לארץ לפני כ־ 50 שנה ופרש
לפנסיה ממחלקת־הבניה של הקיבוץ־הארצי,
הגיש להם לאישור תכנית מתאימה למציאות
של מבנה־תעשיה שנבנה כמה שנים
קודם לכן. הוא כתב כי גובה המבנה הוא
4,5מטר. אבל במחלקת ההנדסה היה
רשום שגובה המבנה הוא 3,5מטר בלבד.
רק אחרי בירוריב ולחצים הסתבר כי
מדידותיו של שוץ היו נכונות. מחלקת־ההנדסה
נאלצה לאשר את תכניתו. כעבור
זמן קצר סירבה אותה מחלקה להכיר בתכניות
בניה שהוגשו לה על־ידי שוץ,
תבעה שמהנדס מוסמר יגיש אותן.
ישב שוץ וכתב מנתב לראש־העיר חולון,
פנחס איילון, ובו כתב בין השאר :״נראה
לי שבמחלקת ההנדסה החליטו להתנקם בי
על שלא הייתי מוכן לשתף פעולה לטשטוש
העסק הביש הזה. אינני יכול להשתחרר
מההרגשה שיש מקום לעורר חשד של
קבלת שוחד.״
מרמים את המבקר. ראש העיר
חולון לא טרח להשיב למכתבו של שוץ.
רק אחרי ששוץ: פגש ללא תוצאות עם
מהנדס העיר, כתב לו ראש־העיר מכתב:
״אני יכול רק להצטער על כי רצון טוב
לעזור לאזרח הוא בחזקת טשטוש וקבלת
שוחד. אני שוקל אפשרות ושומר לנו זכות
הגשת תביעה נגדך על הוצאת־דיבה נגד
עובדי מחלקת־ההנדשה.״
שוץ לא התעצי, למרות 70 שנותיו,
כתב על הפרשה למבקר־המדינה. כשנכנס
מבקר־ד,מדינה לחקי־ת הפרשה היו לעיריית
חולון הסברים אהרים כיצד הוציאה מח־לקת־ההנדסה
שלה תעודת־גמר למבנה שמידותיו
לא תאמו את התכנית שאושרה.
״מפקח הבניה מטעם העירייה, שהפסיק
לעבוד בינתיים,״ כתב מבקר־המדינה לשוץ,
״לא מסר דו״ח על הסטייה לגובה. סטיה
זו הובאה לידיעת העירייה רק כאשר המצאת
לה תכנית של המבנה.״
אבל שוץ לא ניגע .״עיריית חולון רימתה
גם את מבקר־המדינה,״ טען. להוכחה
הציג רשיון שמסנד־ו ,330584 שהוצא בשנת
1967 לאותו מבנה־תעשיה, לפיו מסתבר
שלמחלקת־ההנדסה של חולון היה ידוע
על הסטיה לגובה במבנה.
הוא עצמו לא יכול היה להינות מההכרה
בצדקתו. כי בינתיים יצא חוק לפיו
אין העיריות יכולות לקבל יותר תכניות
של הנדסאים שא־נם מהנדסים.

סופד הירושלמי
-מדברים בערבית לערבים דוברי־אידיש

אשתו וילדיו ברפת, ולא היה איש שלא
הכירו. יום אחד הידהדו שלוש יריות בכניסה
לשכונה. עבד נמצא הרוג — קורבן
מיקרי של יהודים, שביקשו לנקום דם יהודים,
שנרצחו בידי טרוריסטים ערביים.
״זו דרכה על מלחמה. כדורים תועים־
טועים — בכל צד. טובים וישרים נופלים
— מכל צד. זו דרכה של נקמה. היא מחטיאה
את המטרה.״
במשפט זה מקופלת השקפת־עולמו של
הירושלמי, בפי שינק אותה מן החברה
של היישוב הוותיק — זה שחי, התקוטט
וסחר בצד ערבים; ואשר דיבר עברית עם
ערבים שהתעקשו להשיב לו דווקא באידיש.
בתהמרתף. רחל, גיבורת החרפה, נולדה
להורים עניים מרודים, אשר גרו במרתף.
תושבי השרונה בזו להם — על עוניים.
רק בשעות הערב היתד, רחל הפעוטה יוצאת
עם אמה, לקנות שיירים בשוק. מש־התבגרה,
נידו אותו הילדים מחברתם. הם
לא רצו לשחק עם הבת מהמרתף. למזלה
מצאה עבודה בשוטפת־כלים בבית־קפה.
מעבידיה התייחסו אליה כאל אדם, עזרו
לה להירשם לשיעורי-ערב; אך בשכונה
הצביעו עליה כעל ״המשרתת ן בבית־הקפה
של האנגלים.״
לילה אחד, שעה שהאם חיכתה לשוב
בתה מהעבודה״ הגיעו אליה צעקות של
״פרוצה! פרוצה!״ ומייד הופיעה רחל
בריצה מבוהלת, כששני אברכים רודפ־ם
אחריה. כל חטאה היה, שבחור מחוץ לשכונה
ליווה אותה הביתה. במשך כל ה־לילה
בכתה, וכאשר יצאה בבוקר לעבודה
המתינו לה נציגי השכונה הנזעמים —
נשים, גברים וטף — שצעקו אחריה במקהלה
:״פרוצה! אין לך מקום בתוכנו!׳,
היא יצאה ולא חזרה. עקבותיה נעלמו,
עד שיום אחד הגיעה אל המרתף הודעה
מעיר אחרת, שקראה להורים לבוא לראות
את בתם. בהגיעם לכתובת שצויינה הובילו
אותם שני גברים לחדר. מרים היתד, מונחת
על הרצפה, מכוסה בסדין׳ לבן.

ברגע האחהן מנסים מארגני פסטיבל הזמו השביעי להציל אותו מכישלון חרוץ !
** ארגני פסטיבאל־הזמר השביעי היו
אובדי־עצות. מתוך כ־ססד פיזמונים שנשלחו
לתחרות, לא מצא חבר השופטים
אפילו חצי תריסר שיהיו ראויים להשמעה

טווים!
ביום־העצמאות הקרוב. המעמד החגיגי כולו
היה קרוב לפשיטת־רגל.
ואז הגה מישהו את הרעיון הגדול: מדוע
שלא נערוך פסטיבאל־זמר באותה מתכונת
בה הוא נערך במקומות אחרים בעולם?
במקום לפנות לחובבים, ולסמוך על הנס
— הבה נזמין פיזמונים אצל כותבים ומלחינים
מיקצועיים.
כך נולד, זו הפעם הראשונה בתולדות
פסטיבאלי־הזמר הישראליים — פסטיבאל
מיקצועי, אשר פרט לרמתו המובטחת, יש

תמי ג׳ונם
קוראים לה תמי ג׳ונס, ולמי ששם זה,
במין זכר, מוכר מאיזשהו מקום, נוסיף
שזח איננו המכנה המשותף היחידי בין תמי
ג׳ונס לבין תום ג׳ונכו.
כמו תוס, כן גם תמי היא ילידת וולס
שבבריטניה. היא תגיע אלינו בעוד שבו עות
אחדים כדי לקיים כאן הופעות. פיזמו־ניה
כבר מציתים באנגליה זנבות המיצעדים.
עד לפני שנה היתח תמי ( )21 מרכזניוו

הפסטיכל שבו נולד השיר ״ירושלים של זהב״
בו משום התגשמות משאלותיהם של לא
מעט מלחינים ופיזמונאים ישראליים. אלה
סברו, ובצדק, כי במתכונת הקודמת קופח
חלקם של העושים במלאכה משך כל ימות
השנה.
אחת הלוחמות הבולטות ביותר למען
עריכת פסטיבאל־זמר מיקצועי, היתד, נעמי
שמר .״זה מגוחך,״ אמרה ,״שדווקא בערב
חגיגי זה של הזמר הישראלי, לא יהיה
חלק לפיזמונאים המיקצועיים.״ ההוכחה

מה — או פאני לפאני — כדי
דון הגדולה ולבקש מבחני־קול אצל אמרגנים
שונים,
עד שלבסוף הסכים אחד האמרגנים לקחת
אותה תחת חסזתו. קודם־כל דאג שתצטלם
בתמונת פירסומת יחד עם תום ג׳ונם. זה
עוזר לפופולאריות. אחר־כך דאג שתקליט
פיזמון הנקרא שלום, והמספר על יהודים
וערבים. אין ספק שליוזמת השלום של
תמי מובטחים אצלנו הרבה יותר אוהדים
מאשר לכל יוזמת־שלוס אחרת.

ייי מ ה

שוקת שבורה
ומירוץ כפול

ל כן, כאשר גילו מארגני הפסטיבאל,
> כי נותרו לפני שוקת שבורה, מיהרו לפנות
אל המלחינים והפיזמונאים המיקצועיים.
תנאיהם היו כאלה: כל מלחין יכול להגיש
מנגינה אחת. כל כותב מילים יכול לכתוב
שני פיזמונים. המלחין הוא הבוחר לו את
הפיזמונאי ושניהם בוחרים את האמן שיבצע
את הפיזמון.
מובן שברגע בו ניתן האות החל מרוץ
כפול: כל מלחין ביקש להשיג את כותב
המילים הטוב ביותר׳ לדעתו, ושניהם יחד
המשיכו במרוץ להשגת הזמר או הזמרת
הטובים ביותר, לדעתם.
כדי לתת לפסטיבאל אופי של תחרות
הוגנת, החליטו מארגניו שלא לפרסם את
שמות הפיזמונים, ואת שמות מחבריהם, אומר
חנוך חסון, מפיק הפסטיבאל השנה :״אנו
רוצים לתת סיכוי ש1זה לכל מלחין ולכל
פיזמונאי. לכן החתמנו כל זמר וכל מחבר
על הצהרת ם־דיות, לפיה אסור להם לגלות
לאיש את שמות הפיזמונים ושמות מחבריהם

למרות שאין גישה זו נהוגה או מקובלת
באף פסטיבאל־זמר בעולם, סבור עורך מדור
לוהט ולוזיט כי יש הגיון בהחלטה. לפחות
במה שנוגע לחיסוי שמות מחברי הפיזמונים.
כי בדרך זו לא יושפע הקהל משמו של
מלחין פופולארי, ויבטל, בתת הכרתו, פיז־מון
טוב של מלחין שקרנו ירדה.
אולם יחד עם זאת אנו סבורים שאין כל
טעם להסתיר את שמות הפיזמונים ואת
שמות האמנים שיבצעו אותם. על כן הח־

לממילירה

הנאמנה ביותר לטענתה באה לפני שנתיים,
כאשר ירושלים של זהב, שהושר מחוץ
לתחרות, הפך ללהיט הגדול ביותר מאז
קום המדינה.

לטנו להביא בפני קוראי המדור את הרשימה
האכסקלוסיבית של הלהיטים שיושמעו
בפסטיבאל, ואשר יתפרסמו רשמית
רק בערב התחרות:

הרשימה הסודית
של להיטי המחר
יהורם גאון — בלאדה (על חובש
ופצוע) ; עץ האלון; ירח מלא. ארי *
אינשטיין -פראג. אכי טולי־ד
אגו — בדרך חזרה; את הרוח. ר ם ״
קה זוהר -על טפיו יבייא. אלב־סנדרה
— שיר ערש , 1969 אילנית
— שיר בארבעה בתים. עדנה גורן
וקובי דבט — מכתבי אהבה. ה־פרברים
— בהר הגלבוע. יגאל
כשן — על גל האבן הלבנה.

רשימה זו אינה ערוכה באותו סדר בה
יושמעו הפיזמונים בערב החגיגי. לפני
תחילת הפסטיבאל תערך הגרלה, ובה ייקבע
סדר השמעת הפיזמונים. הפרסים שנקבעו
הם 1500 לירות לפיזמון שיזכה במקום
הראשון 1000 ,לירות למקום השני ו־500
לירות למקום השלישי. הפרם מתחלק בין
כותבי המילים והמנגינה.
חידוש נוסף שיוכנס לפסטיבאל הנוכחי,
הוא פתיחת מקומות הצבעה נוספים. פרט
ל־ 3000 האנשים שימלאו את אולם בנייני
האומח, יועבר השידור לחמישה מקומות
ישוב בארץ: לכפר מסריק, לקיבוץ מי־עמי,
למושב העולים ישעי, לאולפן עקיבא בנתניה
ולכפר הנוער בן שמן. גם במקומות
אלה יצביעו מאזינים, ותוצאות הצבעתם
יצטרפו למניין הקולות הכללי.
פסטיבאל־הזמר של השנה הוא, על־כד,
רב חשיבות לא רק בשל מעמדו הלאומי,
אלא גם משום שהוא ישמש קריטריון
לעצם המתכונת בה יערכו פסטיבאלי־הזמר
בעתיד.

1111

,...השוו,״ 1 0 3־1־ ועוד

שמואל צמח מציג:

אליל; הנוער העולמי

תוכנית שלימה של טיזמונים מכין בימים אלה אבי טולידנו. התוכנית תכלול, פרט
לפיזמונים מתוך תקליסיו, גם שורת חיקויים של זמרים צרפתיים • .אפי נצר מקבל
בזמן האחרון מכתבים רבים ממעריצוח. בין השאר יש כאלה הכותבות שהו מעריצות
את הקול שלו, בלהיטיו האחרונים. אפי — שאיננו מקליט פיזמוני־סולו — מוטרד בשל
כך מאוד .״אני משחוע לדעת עם מי הן מחליפות אותי,״ הוא אומר • .אם תשמעו
בקרוב על להקת־קצב ישראלית במתכונת חדשה לגמרי, הנקראת זוהר השביטי, חיזכרו
שקראתם עליה לראשונה כאן. את הלהקה הקים המתופף זוהר לוי, עם הסולן דויד
יפרח, לשעבר חבר להקת האריות • .אם תראו ל׳ מלחינה יותר מוכשרת ויותר
תמימה מנורית הירש — אני בולע שלושה תקליטים • .חברי להקת השווים גורמים
לא מעט כאב־ראש לבעל־ מלון בזל, בו הם שוהים. אומר פקיד הקבלה :״בדרך כלל אני
לא יודע באיזו שעה בבוקר הם מתעוררים. אבל כשאני מקבל צילצול ואחד מהם מודיע
לי לבוא לחלץ אותו רשום שהחברים שלו ועלו אוחו בחדר — אני יודע שהם קמו
מהשינה עד סוף השבוע שעבר לא היה ברור אם יהורם גאון יוכל להשתתף
בפסטיבאל הזמר, משום שהיד צריך להיות נוכח באותו יום בהקרנת הבכורה של כל ממזר
סלד בניו־יורק. ברגע האחרון הצליח יהורם לדחות אח נסיעתו למחרת יום־העצמאות
והוא ישתתף בפסטיבאל 0 .חווה אלכרשטיין דחתה הצעה להופיע בפסטיבאל-הזמר
משום שלדבריה אענה מסוגלת לעמוד במתח הנפשי של המעמד • .אם לא שמעתם זמן
רב על צחי וי?^ד, יש סיכוי שלא תשמעו עליהם עוד 53 יום. הם יוצאים לסיבוב
הופעות באמריקה הדרומית.

בשיניים !בציפורני
־־יק 1 0ימי בישראל
עתומורתו
מכירת הכרטיסים החלה

תל־אביב 7 ,באפריל, היכל התרבות
חיפה — 20 באפריל — הופעה יחידה לכל הסביבה בבית יד
למגינים ביגור, ירושלים — 12 באפריל — בניני האומה 1
נתניה — 10 באפריל — אולם שרון ; באר־־שבע — 11
באפריל — אולם קרן ; רחובות — 12 באפריל — בית העם 1
חולץ — 15 באפריל — קולנוע רינה ; גבעתיים — 13
באפריל — קולנוע נוגה ; קרי״דגת 9 -באפריל _ אולם
העשור 1דימונה — 15 באפריל — קולנוע אילת ; קרית־ביאליל!
— 19 באפריל — סביון.

מלחמת ההצלחה בס לס הפיזמונים היא
מלחמה בשיניים 1בצ פורניים. החיפושים
אחר להיסים טובים נמשכים יום ולילה,
וכל מי שהצליח לתפוס אחד כזה —
אינו מניח לו?חמוק מכין אצבעותיו.
הנה לזוו מ א אלן פריים. לפני כשנה
פרש אלן מלהקת הימי שלו ומינה במ קומו
את פול ויל־יאמס
לטמוד בראשה.
אולם בכך לא
סיים את תפקידו.
מהיום בו קיבל פול
את ראשות הלהקה,
השתדל אלן לסייע
לו ככל אשר היה
ביכולתו.
לפני פחות מחצי
שנה כתב אלן לפול
פיזמון אשר נקרא
סדי הערמומית. אואדן
פריים
לם הפיזמון הזה

היה כישלון.
לפול, ושמו
בטרם ניגש
אלן והודיע
משום שהוא
בעצמו.
״החלטתי שפיזמון זה מוכרח להיות
לה־ט, ולכן אני לא מוכן לתת אותו לאף
אחד אחו. אני בעצמי רוצה לעשות ממנו
כסף,״ אמר אלן .״חוץ מזה, הגיע הזמן
שפול יהיה עצמאי, ויחבר לבד את החומר
שלו. אני לא מוכן לתת לו פיזמונים
טובים, ומאידך גם אינני רוצה להשתמש
בו כפח־זבל.
״נכון שאני מיניתי אותו לראש הלהקה,
ואף פרשתי את חסותי עליו. אבל לכל
דבר יש גבול ואני חושש שפול ייאלץ
ללמוד את הכל בדרך הקשה, ממש כמו
שעשו רבים אחרים לפניו
עכשיו נחשו מי מתפלל בכל ליבו לכישלון
הפיזמון?
עתה כתב אלן פיזמון חדש
השלום האחרון. והנה, עוד
פול להקלימו, התקשר עימו
כי הוא מבטל את הסכמתו,
מעוניין להקליט את הפיזמון

כרטיסים;

בתל־אביב — משרדי רוקוקו, לאן ; חיפה (יגור) — מכבי, גרבר;
ירושלים — לאן הערב, כהנא; לשאר המקומות — במשרדים
המקומיים.

עשרת

הלוהטים

זהו דרוג עשרת הלהיטים הנמכרים ביותר
השבוע:

צ׳ואי צ׳ואי

החשבון שלנו
פשוט!
אנחנו, כלומר — ״סלון מרכזי״
בבית ״אל־על• בתל־אביב, יכולים
להרשות לעצמנו מה שאחרים אינם
יכולים לעשות כך. אנו יכולים להתמודד
במחירים כיון שהמחזור שלנו
הוא בה גדול, שמותיר לנו אפשרות
להסתפק במעם.
לא בכדי הגענו למצב שאנחנו ה־סלון
הגדול ביותר בארץ למכונות
כביסה, מקלטי טלויזיה וכלי בית.
הגענו לכך עקב העובדה שצחית העובדים
שלנו הינו מקצועי ואף
השתלם בידע חשמלי האלקטרוני!

עצותיו עניניות, שרותיו אדיבים ומהימנים.
ב״סלון
מרכזי* בבית ״אל-עלי
מצויים כל הדגמים והסוגים של
מכונות כביסה וטלויזיה מתוצרת
מקומית ומחוצות חוץ, כך שבבואך
אלינו אחה מוצא כל אשר תחפש,
ותזכה אפילו להדגמה מעשית.
בקרו ב״כלון מרכזי״ בבית ״אל־על״
בתל־אביב, חהנו מחניה הינם בחניון
בנין ״אל־על״ ,חהנו מקניה סובה
וכדאית ותצטרפו אל רבבות לקוחותינו
השומרים לנו אמונים ושאנו

עומדים לשרותם.

(בודהה)
0 1 3כאם — אריס סאן (א. ז .ר).

.3רקוד לצלילי המוסיקה -סליי
ומשפחת סטון (סי. בי. אס).

.4עודדיני

אוהיו

אקספרס

נורית — היסודות(התקליט)

רחמים — לואיג׳י (התקליט)

גברתי

הקטנה

המרמלאדה

(סי. בי. אס).

דרך בלקברי — החזועה (טרנמולה)
שני ותילתן — טומי ג׳יימס והשוג־דלם
(רולט)
.9ברכות, ברכות —השווים (פרזידנט)
.10 לעולם לא אעזבך -ניקול קוראזי
(הד ארצי)

חידון

ייתכן ולא תצליחו לזהות את הלהקה המופיעה לפניכם, אולם אם
תתאמצו תוכלו לזהות לפחות 6הבדלים בין הציורים. כין המזהים
נכונה יוגרלו שלושה תקליטים מאריכי־נגן, מתנת חברת ״פאקט״,
פתרונות יש לשלוה ל״לוהט ולחים״ ,ת.ד 136 .תל־אביב עד ל*.2.4.69

כסד־הכל שתי מטפחות פירחו־ניות
והרכה קשרים ושרשרות,

זה כשכיל הים -אכל רק לי
שיזוף. יש להסיר לפני הרחצה,

— מוכיחה האופנה האחרונה של אירופה, שטעית: ד,ש
תצלום — אם אפשר לקרוא לה כך — איננה יצירה
שטוף ל.ם.ד : .היא מוצעת ליפיפיות היבשת בכל הרצינות.
הדגש הוא על השרשרות, לא האריג. השנה יהיה הכל
מכוסה שרשרות ומחרוזות: הצוואר, המותניים, הקרסו ליים
— אפילו הביקיני. האף, בינתיים, יישאר ללא
טבעת.
השרשרות תשמשנה לא רק ללבוש, אלא גם בתכשי טים:
בנות חוגי־הסילון הנוצצים כבר החזירו את ענקי־היהלומים
שלא יסולאו בפז. במקומם ישתלטו תכשיטי־השרשרת
של קנט ג .,ליין הניו־יורקי, שהגל החדש שלו
מועתק עתה על־ידי כל יצרן תכשיטים ברחבי ארצות־הברית
ואירופה.
אם תרצי גם את לנסות על עצמך וריאציה בי
נושא המטפחות והשרשרת, אנא — השתדלי
לצעוד בעדינות. העסק הזה תלוי, ב סופו
של דבר, על הרבה רצון
הדגש מהמותניים ומטה. האכיזרים :
טוב והזדהות עם המר מכל
הכא ליד ככית. החגורה: כל שראה
החדש שהלבוש ה
שרת עשויה מתכת. הוסיפי מחרוזת, או אך חדש מעניק לך —
מדליון עתיק, ואפילו חכל־משיכה של הווילון.
בשום פנים לא יותר מזה.

33י1

עול האשה
דו ע ה זוגות
אינו ח״ב

לתת גט
ך* נד! ואפרים* ניהלו מאז ומתמיד
{ } חיי־אהבה סוערים. לפי הודאתה של
חנה עצמה, היה אפרים המאהב שלה, כאשר
היתד, נשואה עדיין לבעלה הראשון.
ברבות הימים, הפך המאהב לבעל.
אולם אפרים־הבעל, לא היה אפרים־המ־אהב:
לדברי חנה, החל בעלה להתעלל בה
מייד לאחר נישואיהם, התנהג בפראות,
אילץ אותה לקיים יחסי־מין סוטים, ונהג
להשתכר. כשלא יכלה לשאת זאת יותר,
התגרשה ממנו — על־אף שבינתיים נולד
להם ילד.
מייד לאחר הגירושין, התחרט אפרים,
החל מפציר בחנה שתחזור אליו. לאחי
הפצרות ממושכות, נעתרה חנה — ״ברגע
של חולשה,״ לדבריה הם נישאו מחדש.
הפעם היתד, זו חנה שהתחרטה. מייד
אחרי הנישואין היא קמה ועזבה את בעלה
— שנעשה בינתיים רועה־זונות. אפרים
סירב לתת לה גט, והיא הגישה תביעת־גירושין
לבית־הדין הרבני בתל־אביב.

פדים הופיע כפני בית־הדין שליו
וקר־רוח: הוא לא הכחיש כלל את
עובדת היותו רועה־זונות — הוא פשוט
ראה בזה פרטקטן, שלא שייך לעניין.
מאידך, הוא הכחיש שהיה מאהבה של
אשתו בעת היותה נשואה לבעלה הקודם,
הכחיש שאילץ אותה לקיים עימו יחסי־מין טען סוטים, והכחיש שהיהמשתכר. הוא
שחנה עזבה אותו סתם, בלי סיבה, רק
תי7ן איטי
:רבנו!*1

החולצה טיט גה •ותו ממואה אופנתי
הדורה ונוחה
שומרת על צורתה

מ תבבס ת בקלות
אינה דורשת גהוע

בהשפעת הוריה׳ ואילו הוא עדיין אוהב
אותה ורוצה לחיות איתר, בשלום.
קבעו, שאומנם מחייבים בורך הדיינים כלל רועה־זונות לתת גט, מתוך הנחה שהוא
אינו מספק לה את עונתה, ובגלל החשש
שיוציא אותה לתרבות רעה. אלא ש־במיקרו־
.זה, פסקו, אין לטענה זו תוקף:
הלא חנה ממילא עזבה אותו — אי־לכך
אין לצפות ממנו שיספק לה את עונתה.
אין גם חשש, בנסיבות אלו, שיוציא אותה
לחרבות־רעה.

ףמהכדכר הטענות האחרות שהעלתה
| האשד, נגד בעלה — השיכרות, הפראות,
הסטיות המיניות?
תשובת הדיינים: אין להתחשב בהן. הלא
חנה הלכה והתחתנה עם אפרים פעם שנייד,
— למרות שידעה כבר על כל הדברים
האלה. הווה אומר, לא זו הסיבה האמיתית
שבגללה היא רוצה להתגרש עכשיו. מלבד
זה, הבעל בין־בה הכחיש הכל — ועל
עדותה של האשד, בלבד אין לסמוך.
מסקנתם: חנה לא תקבל את הגט המבוקש
— ואף לא מזונות.
ולמה גם מזונות לא? הסבירו הדיינים:
מפני שקיימה, לסי עדותה היא, יחסי־מין
עם אפרים בעודה נשואה לבעלה הקודם
— אסור היה לה להינשא לו. ומאחר
שנישואיה היו באיסור — לא מגיעים לה
מזונות.

עול האשה
התעלסות ומהמגע המיני שבא אחריה.
לא רק שלאורגאזם את אינך זוכה —
גם בהנאה המינית הטרום־אורגאסטית את
פוגמת.
וזה אסון, פשוטו כמשמעו, אסון האחראי
להרבה מהעצבנות וחוסר־השלווה של האשד,
המודרנית. כי אצל רוב הנשים, ה־אורגאזם
איננו דבר יומיומי. זהו למעשה
המצב הנורמאלי — בדיוק כמו שר,נורמאלי
אצל גבר זה להגיע לאורגאזם מדי כל מגע
מיני. לרוב, זוהי הנקודה שהאשד — ,וגם
הגבר — שוכחים: המאה ד,־ 20 החליטה אמנם
שקיים שוויון־זכויות בין המינים — אך
שוויון זר, הרי עוד לא הופך אותם לזד,ים!
נותרו עדיין, ברוך השם, כמה הבדלים פיזיולוגיים
בין הגבר לאשר — ,על אף ה־

צחנה אותו בנלל?
ליל חדש

בא לשכונה: האורגאזם ה

* מיני.
וכמו כל אליל המכבד את עצמו — גם
אל חדש זה הוא אל איום, קנאי ונורא:
אם אינך מגיעה לאורגאזם ביחסי־המין
שלך — אינך אשה.
התוצאה: כאילו לא היו לאשר, המודרנית
מספיק בעיות, פחדים וניאורוזיות בלי זה —
נוספה להן גם דאגה נוספת זו, העמוקה מכולן.
התיאוריה
פשוטה: האורגאזם, שהוא שיא
החווייה המינית — הוא ההוכחה להצלחת
המיפגש המיני.
אה, כן, וכמובן: לא סתם אורגאזם. זה
חייב להיות אורגאזם סימולטאני עם זה של
הגבר. אם את זוכה לאורגאזם בנפרד ממנו
— את עוד די בסדר, אבל זה בכל זאת לא
סוג א.,
כמו הקאדילאק בכבישים, הפך האורגאזם,
בדורנו, לסמל ההצלחה במיטה.
ואם אינך מצליחה להשיג את השיא הזה
— משהו לא בסדר איתך: את צריכה
לראות פסיכולוג, סקסולוג, יועץ לענייני-
נישואין — או סתם לקפוץ מגג חגדליעולוס.
אורגאזם נוו־סטום״
גי רו צ ה לקבוע בזאת מפורשות:
^ אליל האורגאזם הוא אליל־שווא. נפצי
אותו לכל הרוחות והשדים.
זה לא קל ודאי. הבעייה מושרשת עמוק
מדי בתת־הכרתה של כל אשה, מכדי לפתור
אותה בקלות. והבעייה, כמובן, היא של האשד,
בלבד: שכן הגבר זוכה תמיד לאור־גאזם
שלו.
זוהי בעייה חמורה למדי: אשד, שאינה
מצליחה להגיע לאורגאזם, מפתהת רגשי־נחיתות
וחוסר־ביטחון חזקים ביותר. רגשות
אלו מערערים את ד,מיבנה ,-פסיכי שלה:
היא יכולה להיות מוכשרת ומבריקה בהמון
שטחים אחרים — ההיסוס בקשר לבגרותה
ד,נשיית תינו קטלני, אינו ניתן לפיצוי על־ידי
תחליף, גורם לסבל מיותר.

אינני טוענת כמובן שהאורגאזם הוא המיותר.
חס וחלילה: הוא רצוי, נפלא, גדול,
נהדר, מקסים, חלומי, מרעיד, מעלף. כל מה
שאת רוצה.
כל מד, שאני טוענת, הוא: את עשוייה
להיות שלמה ובוגרת, מבחינה פיזית ופסיכולוגית
כאחד — אף מבלי להגיע לאור־גאזם•
בדיוק
כמו שאשר, יכולה להיות ניאורו־טית
ופסיכופאטית — גם כשהיא מסוגלת

שוויון. תדירות האורגאזם הוא אחד מהם.
ואם את חושבת שאני מגזימה —
הייתי מציעה לך לערוך ניסוי קטן :
העלי את הנושא בחברה מעורבת של גברים
ונשים, והשגיחי בתגובות, ברגע שרק
תזכירי את המילה אורגאזם. התגובות
יוכיחו, קודם כל, עד כמה טעונה
מילה זו חומר־נפץ: גבות יתרוממו בהפתעה,
נשים יצחקקו במבוכה, כאילו חשפת
נקודת־תורפה שלהן. על פני הגברים יעלו

מאת

כך, בפ שטות קלא סי ת, תיאר א רנ ס ט המינגוויי, ב״ל מי

לקבל סידרת אורגאזמים
מיפגש מיני.
הכושר להגיע לאורגאזס מוכיח רק דבר
אחד: שיש לך כושר להגיע לאורגאזם. כל
קשר בין פרט טכני מיני זה, לבין עובדת
היותך אשר, שלמה, במלוא מובן המילה —
הוא מיקרי בהחלט.

בלי הנאה
מיחסי-מיו
שליית האורגאזם היא מעגל־קסמים.
ברגע שהשתכנעת שמשהו לא בסדר
איתך — את מרחיקה עוד יותר את סיכוייך
להגיע לזה. את נכנסת כבר למיטה כשאת
מתוחה ומודאגת — אף אם מתח ודאגה אלו
הם תת־הכרתיים. התוצאה: אינך נינוחה,
אינך רגועה — ואינך מסוגלת ליהנות מה־

לפעמים מאמין,
לפעמים לא
ן• כף היא מתחילה להעמיד פנים.
| לעיתים, היא אינה עורכת הצגה פיזית.
אבל בפעם הבאה כשהוא שואל, היא כבר
עונה :״אתה עוד שואל? לא הרגשת?״
לא, הוא לא הרגיש. ואז, לפעמים הוא
מאמין, לפעמים לא. כשהוא מאמין, רק היא
מרגישה עצמה מתוסכלת. כאשר לא — גם
הוא. ואם הוא מספיק טמבל, הוא גם מסוגל
לשאול :״למה את משקרת?״ והיא תענה
,״אני לא משקרת וכבר היחסים
ביניהם הרוסים, לפחות לאותו לילה.
ככל שהיא תמשיך בנוהג פסול זה, תיווצר
בין השניים חותמת־התנכרות. בתגובה
על־כך שהגבר מאלץ אותה, כביכול, להשפיל
את עצמה, אף עלולה האשד, לפתח
כלפיו רגשי־בוז, משהו בנוסח ,״איזה טיפש,
איך שאני מצליחה לסדר אותו,״ —
וזה סוף היחסים ביניהם.

מירוץ סוסים
דרך הפשוטה לצאת מסבך זה היא :
( ן לנסות להגיע לאורגאזם אמיתי, במקום
המזוייף• זה קל בהרבה מיקרים, יותר מש־נשים
רבות מאמינות. נכון שאורגאזם תלוי
גם בסיבות פסיכולוגיות. אך בעיקרו זוהי
פעולה פיזית. מחקרים שנערכו בשנים האחרונות
בארצות־הברית, הוכיחו, שקבלת

דורה לב

״ האדמה רעדה,״ אמרה מריה, משפילה א ת עיניה.
״באמת, ז ה הי ה מ שהו שאינני יכולה לספר לך.״
״למה, ילדה?״ ה שיג ה פילאר ,״כ שאני היי תי צעירה,
ה אד מ ה רעדה עד כדי כך, שהיה נד מ ה לי שהיא תי שמט
מ תח תי. ז ה חזר וקרה לי כל ליל ה.״
״ אתמ שקרת,״ אמר ה מריה.
״כן,״ הוד תה פילאר .״ אני משקרת. ה אד מ ה רועדת כך
רק פעמיים או שלוש בכל י מי חייך.״

נונ־סטופ בכל

במידה רבה אשם גם הגבר באורגאזם ה־מזוייף.
משיחות־המיטה לומדת האשד, עד
כמד, חשוב לו הדבר. בתחילת הקאריירה
שלה היא עשוייה עדיין להיות ישרת־לב:
הוא: הצלחתי
היא: לא חשוב, זה בסדר.
הוא: לא, זה לא בסדר, זה לא הוגן שרק
אני אהנה.
היא: לא, זד, באמת בסדר.
זד, מה שהם אומרים. בליבם הם חושבים:
הוא: עכשיו היא תסתובב לי מצוברחת
כל היום.
היא: הייתי צריכה להעמיד פנים. עכשיו
הוא יהיד, מאוכזב.

צילצלו הפעמונים״ ,אחד הפחדי םהכ מו סי ם ביותר של
אשה באשר הי א אשה: הפחד שמא אין הי א א שה של
ממש, שמשהו לקוי בה — א ם אינ ה מגיעה לידי אורגאזם
בעת המגע־המיני. ובעיקבות הפחד, נולד הצורך להס תי ר
סוד נורא זה, להעמיד פנים לפני כל העולם. לשקר, לשקר
ולשקר.
דורה לב, פסיכולוגית־מחקר ירושלמית, מנ תחת בעייה
מביכה זו, המוכרת יפה כל־כך לכל אשה, ו מ חוו ה דע תה
בצורה חד״משמעית. בז א ת הי א פו תחת א ת מדורה הקבוע,
שיטפל בבעיות נפשיות או חברתיות ה מט רידו ת כל א שה.

אלף ואחת הבעות — ואף אחת מהן לא
תהיה אדישות.

הצגה —
למעוהגבר
ך * ט ^יי ה קי׳ ״ ת — וקיימת עמוק. והן
| הוכחה הטובה ביותר לזה היא האור־גאזם
המזוייף: האשד, מתביישת להודות בפני
בן־זוגה שהיא לא הגיעה לאורגאזם: היא
חוששת שהוא יבוז לה, ייעלב מאדישותה־כביכול,
ואולי אף יזנח אותה. התוצאה:
היא מבצעת אורגאזם מזוייף, עורכת למענו
הצגה כאילו אכן הגיעה לשיא.
בחלק מן ד,מיקרים — בהתחשב בכך ש־פיקחותו
של הגבר, ביחוד במיטה, איננה
משהו מיוחד — היא מצליחה, שומרת על
כבודד, בעיניו, פוגעת, יחד עם זאת, פגיעה
נוספת בכבודה העצמי.

אורגאזם או אי־קבלתו תלויים במידה רבה
בתנוחת־המישגל. שינוי תנוחה עשוי להביא
את הגאולה ).אולם גם אם לא, העצה הטובה
ביותר עדיין היא — הפסיקי לזייף. יחסי-
מיטה אינם מירוץ־סוסים שיש לנצח בו. ה־אורגאזם
אינו מטרה. לכל היותר, הוא תו-
ספת־חינם. אם הוא בא, טוב. אם לא — גם
טוב, וככל שתחשבי עליו פחות יש יותר
סיכויים שיבוא.

פריג׳ידית ואימפוטנט 1שים רגות מוסיפות למאמצי השיכנוע
^ ש ל הן גם הצגה פיזית• האשד, אז נאנחת
ונאנקת, ככתוב בספרים, ולובשת על פניה
הבעת אקסטאזה, שבחושך עשוייה לשכנע.
>המשך בעמוד הבא)

(המשך מהעמוד הקודם)

המהדרות מגייסות למאמץ המלחמתי לא
רק את הפרצוף ומיחרי־הקול: הן מפעילית
את שרידיהן בצורה הניתנת אפקט של
אורגאזם. למרות שקיימות ואריאציות על
הנושא, התרגיל היסודי הוא פשוט: נושמים
עמוק, מכנסים את החלק התחתון של הגוף
פנימה וכלפי מעלה — המדובר במצב שכיבה
על הגב — מרפים, וחוזר חלילה. לאחר
אימון מסויים גורם תרגיל זה. אם הוא
מבוצע בעקביות, לסחרחורת נעימה. הרגשת
גירוי, כמו לפני התעטשות בזמן ובנסיבות
המתאימים — אפילו לאורגאזם אמיתי.
האשד,
המבצעת הצגר פלאסטית כזו. ע־שוייה
לנסות ולעקוב גם אחרי הרגע ה־מדוייק
בו מגיע הגבר לאורגאזם שלו —
ולבצע אז אווגאזם־מזוייף־סימולטאני. אם
כבר, אז כבר. אלא שגם אז אין הצלחתה
מובטחת, וכל ההצגה הזו עשוייה שלא
להתקבל באמונה על־ידי הצד שכנגד, לגרום
לתוצאות עגומות.
כי כאשר הגבר חש באורגאזם מזוייף, זה
משפיע עליו לרעה, משכנע אותו שהוא לא
עמד במשימה.
פסיכיאטור אמריקאי גילה, במאמר שפי
רסס לפני זמן מה, שעד שנות החמישים
היו רוב לקוחותיו נשים שהתלוננו
על פריד׳ דיות. אך עם תחילת המהפכה
המינית, השתנתה התמונה: רוב הפונים
היו גברים שהתלוננו על אימפוטנטיות. בחלק
גדול מהמיקרים, היא נבעה מאכזבתם
מכך שאינם מם־גלים להעניק לאשר, אח
האורגאזם המיוחל. האורגאזם, שהיה בעבר
חבוי ודחוק, גרם לפריג׳ידיות באשה,
פרץ בבת־אחת לקיצוניות השנייה, הפך
למטרה עליונה ביחסי־המין.
נטיות לסביות
פעמים אין האשה מסתפקת בבן־זוגה
למיטה. חשה דחף בלחי־ניחן־לשליטר,
לשכנע גם את חברותיה — ולעיתים אפילו
אח חבריה — בכושרה המיני הדמיוני.
להופעה זו יכולה להיות גם סיבה נוספת:
שיהרור דחפים לסביים. בכל אשר, יש
נטיות לסביות, כפי שבכל גבר יש נטיות
הומוסכסואליות. ההתפארות המילולית בפני
אשה אחרת על כושרה המיני המפותח נועד,
בצורה חת־הכרתית, למשוך אליה את בת־שיחתה.
בין לסביות גלויות, מתבטאת תופעה
זו בטענה הידועה שרק אשד, מסוגלת להכיר
כמו שצריך אח גופר, של אשה שנייה. טענה
זו, כמובן, היא סתם רציונליזציה: כל
אשה המכירה את גופה שלה, מסוגלת לערוך
היכרות יעילה ביותר בינו לבין הגבר שלה
— במידה שאותו גבר׳ אכן זקוק להדרכה
כזו.

$7ס נ * ן ן
הנשים בוחרות בעלים

)011)1 111

המכון המיוהד לפיאות גברים
רח׳ גנסין ( 7מול קולנע הוד) ת״א טל 24 .־69־24
בהנהלתו של אמן הפיאות — אורי גרוס.

הנשים המאושרות ביותר בעולם
הן נשי שבט קאלאביט בבורנאו :
מנהגי השבט מתירים אך ורק ל־אשה
להציע נישואין ולעומת זאת
הם אוסרים על הגבר לסרב. כל
עוד לא שוררים מנהגי שבט זה
בישראל, כדאי לך להיראות תמיד
במיטב חינך, כלומר להקפיד על
לבישת גרבי. מרסי״ ,הגרביים המשלבים
איכות אירופית ומחיר נוח.
גרבי. מרסי״ נמכרים ששה בארנק
אחד 6ל״י לגרבי קריסטל ו־
— 7.ל״י לגרבי רשת) ועליהם מסומנת
גם מידת הא־רך, להתאמה
מושלמת לגופך.

נו*1יממא מינו ת בגרבי
צווחות באישון לילה
ך* כל צורה שהיא, האורגאזם המזו־ייף
הוא פסול, מיותר, מזיק ומחבל.
חדלי ממנו. המקום שבו את עומדת, או,
ליתר דיוק, שוכבת, חשוב מכדי להרוס
אותו בגלל אמונות טפלות כאלו. בכל
נסיוני הממושך, הכרתי רק אורגאזם מזוייף
אחד שגרם יותר טובה מאשר נזק. היה זה
אצל בחורה שהיחד, יוצאח־דופן בכך, שהצליחה
להגיע לאורגאזם כמעט בכל מגע
מיני. היה זה אצלה אירוע פנימי, בלי
סימני התרגשות חיצוניים. אולם בעלה נהנה
רק אם היתד, נאנקת וצווחת בקולי־קולות.
מה היתד, עושה? כל פעם, ברגע שסיימה
את האורגאזם האמיתי שלה ונרגעה, היתר,
מתחילה לצווח באקסטאזה. רק אז היה הבעל
— שלא הבחין מעולם באווגאזם האמיתי
— מתפרקד בנחת על גבו.
אלא שאפילו אורגאזם מזוייף זה גרם
בסופו של דבר צרות: לשכנים נמאסו הצריחות
האלו בלילות — והם סילקו את
השניים מדירתם.

עול האשה
מ 1י ו? 91נ 0ן 3ר
ש! •שווו

לאמבט

התינ 1ו

זו הי נעמי אלוני, מרחוב אלישיב , 28 תל־אביב. הי א בת שלוש, ופו תח ת בז את א ת
תחרות הנסיך ו הנ סיכ ה של ישראל.
גם לך יש בבית צבר או צברית — לא פחות מ ק סי מי ם. שילחי אתת מונו תי ה ם
בציון השם, הכתובת והגיל, אל מערכת ״העולם הז ה״ (ת.ד , 136 .ת״א) .מדי שבוע
יפורסם מיבחר תצלומים. ה תחרות פ תוחה לכל ילד וילדה מגיל שלוש, עד שש
בלבד. הנסיך ו הנ סי כ ה יוכתרו, בסוף המיבצע בנשף חגיגי.

המיפלצות טלי
זה שנים כבר שאני מ תנ חמת במח שבה אחת: לא חשוב כמה שהן משגעות אותי,
המיפלצות שלי — יום א חד גם ז ה ייגמר. הלא הםמוכרחים לגדול פעם.
מסתבר שלא. תרשו לי להביא לכן שיחת״טלפון ששמעה ידעדה שלי לא מכבר :

ואחת בזאת הולכת להתחתן!
הלו, ורדה מדברת. מי אני לא שומ
ע ת ...סבתה! סבתה׳לה מותק, כל־כך
יפה שצילצלת. מה נשמע אצלכם במטולה?
אני מקווה שאת לא שוכחת שאני מתחתנת
ביום שלישי מה? כן, פעמיים
כי־טוב, הרבה פעמים אה, בגלל זה
צילצלת? את שמחה שמה? שאנחנו מתחתנים
עם רב? אה, היית מודאגת מזה
שרצינו להתחתן בקפריסין בנישואין אזרחיים.
שטויות, שכחנו מזה כבר מזמן.
באמת סבתה׳לה, אתם שם אצלכם קצת
לא מעודכנים כן, נכון שרצינו, אבל
תראי בחתונה איזו שימלח חלומית
יש לי — אז מה, עם שימלה כזו אני
אלך להתייצב לפני איזה פקיד בקפריסין?
את מקווה שזאת לא הסיבה העיקרית
שבגללה החלטנו לערוך חופה וקידושין?...
לא, סבתה׳לה, אם את רוצה לדעת את האמת,
אז לפני שלושה תודשיטו בחתונה
של מוטק׳ה. ובלומה, שמעתי שם את הרב,
שעשה להם את הטקס, מזמר —! והש תגעתי.
נז ה קול עוד לא שמעתי בזזוי.
אסרתי אז לדני על המקום — הרב הזה
ישיר אצלי בחופה. אז הוא ענה לי, אבל
לא אצלי. טוב, הוא עוד לא יז ע אז שהוזל
בטוחה.
הולך להתחתן איתי
כן, כן* בטח הקדשתי -תשומת־לב מספקת
למה שבא מייד אחרי החופה. תהיה
מסיבה כזאת! את אל תדאגי — רק תבוא ותיהני. הכל כבר מסודר, זה יהיה
עולמי. ואחרי המסיבה אנחנו נוסעים מייד
לשבוע ירח־דבש״ ואנחנו. מתכוננים להש תכר
לגמרי. החלטנו שאנחנו רוצים ל ד

סות פעם איך זה להיות שיכורים, ככח
ב ר צינו ת ...את חושבת שמהן שזה
לא רצוי בפעם הראשונה להשתכר? מה
פעם ר א שונ ה ז ח סבתה׳לה איפה
את חיה, בחייך!
על ילדים? בטח חשבתי על ילדים —
בשביל זה יש הגלולה, לא?

תוצרתביח ״ ר

נקה

מכוו פסיכולוגי
היפנוזה וטיפול

בכל הבעיות הנפשיות,
מבחני אישיות
בהנהלת

ד״ר רזניק
בחיפה טלפון 69300
ובתל־אביב ז׳בוטינסקי 32
מ־ 15.00 עד .18.00

הו פי ע
בהוצא ה עממית, ספרו של

סאלבדור דאלי
״יומנו של גאון׳י
להשיג בכל חנויו ת הספרים
המחיר 4.30ל״י

המפיצים — חב ׳

נוריתבע ״

ספר קריקטורו ת

מ שה דיין
לק ראת חג הפסח יופיע
קטורות נדיר וי חידי
נושא זה.

ספר קריבמינו
ב זהו
או סףק רי קטו רו ת מכל העולם
על משה דיין מ אז מלחמת ששת
הי מי ם 1עד עתה.
בספר קובצו ק רי ק טו רו ת מישראל,
מארצות ערב, מארה״ב, מברה״מ,
מפולין, מ אפ ריקה, מ או ס ט רלי ה, מצרפת,
מאנגליה וכוי. א ת הספר ערך
ה ק רי ק טו רי ס טן של ״ה א רץ״ — יוסף
בס, דברי פ תיחה מאת דוד בן־גוריון
והקדמהמע מי ק ה כתב גבריאל צפי
רוני. ה מו״ ל לוין־אפ שטיין דאג להוצאה
מהודרת.

.־^ 000000נ^xxxנXxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxx00000000
ה ת חז קי, ג ת טל ה —
ג־ל*נין
שבוע
מיו חד. אל תנסי למ
ה א תג רי * התחמק שיהיה עליך לה תגנ ר
עליהם. מעט שכל-
ישר, הרבה אומץ־לג
1 111ה
ועוז־רוח, י עזיי לך ל21
במרס -
20 באפריל
דלג על פני המ שוכות,
ויגרמו לן, בסופו של
דבר, ה מון נחת־רוח על הי שגין, שלא
י חיו מבוטלים כלל. אל תהא ותרן !

אס א ץ אני לי — מי
ליד שאל בזמנו חכס עדיץ ודבריו
עתיק,
יפיס מתמיד, במיוחד
בכל הנוגע לן. אתה
באמת מאמין שמישהו
יעשה את עבודתך למענן?
רק יוזמה מצידן,
בצירוף מאמץ לא־קטן,
אן כדאי, יביאו את
הפרשה המתמשכת, בגללן, לידי גמר. עבור^
— בת שור — זהו השבוע באדום.

משונות ש דיעות
שמעת
בזמן האחרון,
גרמו אצלך מהטבת-
ערכים, ורצון ל היו ת
שונה, אקסצנטרי, ב ״

מרכז הענייני. אל
תיתן ל או תו אד שסובב
אי* ראשך עד
ו 2ב מ אי -
כה בדברי ההבלי ש 20
ביוני
הו א נוהג לה שמיע
לך, להמ שיך ולעשות זא ת. כל מהש-
עליך לעשות הו א ל היו ת ישר עם עצ מן.

ו₪ו!י0

כסף ז ה דבר רציני,
ואתזה אפילו א ת
מה ז
יודעת. אל א
אינן יודעת ליישם
את המ שפט הז ה בחייך.
מגיפת הביזבוז
שפקדה או תך באח רונה,
תביא, בסופו־ז
:2ביוני -
כ 2:ביול•
של־דבר, ל תוצאו ת ה-

רות־אסון עבורן. לכן
,הימנעי השבוע מ קניו ת מיותרות, ושיק !
לי פעמיים כל דבר לפני פו ת חן ארנקך.

סת 11

עבודתך הנוכחית הינה
קשה וחסרת תוצאות
כאחד. דבר זה מחייב
שינוי הגישה מחד, ויתר
רצינות מצידן לנושא
בכללו מאידך. גם שינוי
כללי של סידרי חייך
יביא לכך שמצבן יש תפר.
בשטח הרומאנטי,
עוד לא היה שבוע
מוצלח יותר עבורך, אריה. מעם יוזמה
והכיבושים יקנו לך שם של זאב נוראי.

היזהר מפיטפוט יתר ; שמור בסודי״כודות
את פירטי המיבצע עליו אתה עובד כרגע.
כדאי שתיזהר דווקא מזה
שאתה חושב שהוא
ידידן הטוב — הוא ולא
אחר אורב לכל רמז ש ייצא
מפיך, לכל טעות
מיקרית, או לכל מיש נה
שתעשה. אתה בודד,
לכן, ויהיה עליך לעמוד
באתגר הזח לבדך, ללא
גיבוי של איש. אם תצליח
— זרי הדפנה ש יעטרו
את קודקודך יהיו רק מעט־מזעיר
ממה שיבוא אחר־כן. אל תימנעי מבילויים.

ח) 1ז1״3

הוצאו ת כספיו ת בלתי-צפויות עימדו ת
לגרום לן לעמוד בפני מצב מ בין. אל
דאגה: או מנ ם המצב
קשה, אןאתה תיח לץ
מ מנו בכבוד. בעתיד
היותר רחוק צפו-
יי ה לך צעידה ניכרת
קדי מ ה במישור הכלכלי.
י חד עם ה ה תפ
תחו ת הז א ת, תבוא
התפת חו ת ניכרת בכל
22ב אוק טוב ר ־
22 בנובמבר
הקשור להצלחתך בקרב
בנות ה מין ה יפה.
המכתב שקיבלת — מפ ת ה ומר גיז.
עני לו בקרירות, ו תר אי שזה יעזור.

עקת

המצב מעורפל ביותר; אל תמשיך לגשש
באפלה — אלא דרוש הסברים, ותבע בי״. שיעזרו צוע
החלטות
לך ולסובבים אותך לצאת
מן הסבך. אם אתה
ממונה על אחרים —
מוטב שהשבוע תהיה ויותר קשוח, פחות נוח, גם צעד מסוג זה
יגרום לתזוזה מועילה
לעניינך. בת קשת 2בנובמבר ־
20ב^צמב?־?
הזנחת לאחרונה את נושא
הופעתן. את ודאי
אינך יודעת, שהופעתך החיצונית היא כר־טים־הביקור
שלן. אם את יפת — נצלי זאת!

קשת

הביקורת שמתחו עלין שונאיך, הי ת ה,
למרבה הצער, מוצדק ת ב חלק ה. השבוע
י הי ה עלין ל תקן א ת
המעוות. עשה זא ת,
בקפדנות וביע־לות, ו-
המי קצו עי ת יוקרתך והאי שי ת תרקיע שח קים.
ב חיי האהבה
שלן אין שינוי —
א תה פאסיבי בזמן ה אחרון,
ו אין סיכוי ש
תשתנה דווק א השבוע,
הצלחה חל קי ת עשו
יי ה ליפול, בחלקך אם הי א תי טול א ת
היוז מ ה לידיה. רע רק לא לררריע לה.

שמע לעצת זקנים וחכמים ממך. בדרך זו
תצליח להתגבר על קשיים רבים• ולהימנע
מעשיית טעויות. זכור
כי הטיפש לומד משגי־אותיו־הוא,
ואילו חכם
משגיאותיהם של האחרים•
אמת־חיים זו נכונה
גם לגבי חיין הרז־מאנטייס.
וגם אם נראה
לן שספגת אצלה מפלה
— אל תתייאש,
נסה שוב. כוכביך מורים
כי דווקא בסוף־
השבוע קיימים כל הסיכויים יזזכה להצ־לחה
סוף־סוף. הקפידי על בקיון וסדר.

ישן וגדול, אשר

•ב העי ק עליך,
ייעלם השבוע. אותר
במישור חיי האהבה
נושה, שבעבר ידע לה שלן,
בתולה, לא י חו יו
ת כה מיקפני, יוו לו
שינויים מרעישים.
תר לן עליו במפתיע.
אל תידחי בגסות א ת
דבר זה יי תן לן מיש מ
חז רן הנלהב• ,למרות
19בפב רו א ר
נה מרץ, וי סייע לן
י״? ברזרס
ש אינן חשה כלפיו כל
להגשים אתש איפ תן 1111111 משיכה, תני לזמן לעהעיקרית
בעתיד הק־
11ב אוגו ס ט -

שלו
ת א שות
ביותר.
רוב

עם זאת, גם חיי הא-
1 22 ספטריבר
שהרגשתך תשתנה בהבה
שלן, עם בת-זוגן הקבועה, יפ-
שהוא או זאת, כל רחו ויגיעו לשיאים חדשים. מ שימות
י תייא ש מ מן. בן בתולה, למרות או פיין
שיוטלו ע לין במיסגרת חוג חברי, או
— אתה נו ט ה
הנוח,
פרועות 1^1
להתפרצויות י
במיטגרת מילו אי ם יעיקו אליך במקצת.
000000000000000000000800):3 8 008
בעועו היקום

20 תיבות משוחררות ממס לשנה. שאר
עובדי השגרירות יקבלו רק 48 בקבוקים
משוחררי־מם בשנה לנפש.
לישראלים, שאינם יודעים לשתות, בקבוק
אחד בשבוע יכול להספיק. אך מה יעשו
דיפלומטים מארצות כמו שבדיה, גרמניה ו־ברית־המועצות?

האותות
שהגיעו מהדלל היוו אתגר למדענים.
השבוע פירסם ד״ר קאמרון, מדען אוני־ברסיטת־ישיבה
היהודית בניו־יורק, את ה־פיתרון
שלו: זה עתה נולדה בחלל מערכת־כוכבים
שלמה חדשה עם שמש מרכזית,
כוכבי־לכת וירחים.
כבר במאה ר,־ 17 טען הפילוסוף הצרפתי
רנה דקארט כי מערכת־השמש מקורר, בענן־
אבק אדיר. כיום מסכימים הכל כי העניין
התחיל בענן של גאזים ואבק, שהצטופף
בגלל כוח־המשיכה של עצמו. ככל שהצפיפות
בתוכו גברה, כן גברה מהירות סיבוביי,
עד שהוא הפך לדיסקית שטוחה. מרכז ה־דיסקית
הצטופף עוד יותר, הפך שמש. החלקים
החיצוניים נפרדו, הפכו כוכבי־לכת
וירחים. אחד מהם ד״־א כדור־הארץ•
אנושות חדשה. עתה, כך טוענים המדענים,
קרה באיזשהו מקום בחלל דבר
דומה, זהו תהליך מהיר, של כמה עשרות
שנים בלבד. בינתיים מתקבלים אותות חזקים
שמקורם — כך סבירים — בכוכבים חדשים.
כולם משדרים גלי רדיו.
יתכן שעד שיושבי כדור־הארץ יצליחו להשמיד
את כוכבם במלחמה גרעינית, כבר
יתחיל כל העניין כחדש בכדור־ארץ אחר,
אי־שם בחלל החיצון

אנגילה

ה א לו,
כוכב חדש

בריטניה

הצנחנים הולכים,
הצנחנים הולכים!
הקלגסים הזרים חדרו לארץ.
התושבים הביטו בהם בזעם עצור. ממשלתם
ביקשה מהם מראש שלא להתנגד
בכוח לפולש הזר, כדי למנוע שפיכות־דמים
חסרת־תוהלת.
החיילים הפולשים מסרו לתושבים המדוכאים
כרוזים, בהם הודיעו להם שבאו רק
כדי לשחררם מעול העריצים ולמנוע את
השתלטותם של הפושעים.
התושבים זרקו את הכרוזים החסודים בבוז.
בלכים
שחורים וקמוטים. זה לא
קרה בצ׳כוסלובקיה בשנה שעברה, והפולשים
לא היו סובייטים.
זה קרר, השבוע באי זעיר בים הקאריבי,
והפולשים היו בריטיים.
״לא נהיה צ׳כוסלובקיה שנייה!״ קרא
נשיא האי, מנהיגם הנערץ של 6000התושבים.

חושבים שאנחנו 6000 כלבים שחורים
או שוטים!״ הוסיף. כי כמו רונאלד

ג סי ך
בשד ודם
באחד ביולי יהפוך צ׳ארלס לנסיך של וולס.
הבעייה היא שהדבר אנשיב בוולס אינם מתלהבים
מן הנסיך החדש שלהם.
התואר מוענק באיפן מסורתי ליורש־העצר
הבריטי, מאז העניק אדוארד ה־ 1את התואר
לבנו, אדואר ה־ ,2בשנת . 1301 הדבר בא
כדי להפגין את אחדות הממלכה המאוחדת,
בה שוכנים עתר, יקד, באחווה מופתית, אנגלים,
סקוטים וולשים. אולם לאחרונה יש
תנועה לאומית הדורשת שילטון עצמי לסקוטלנד,
ואילו בני תלם, שוחרי השירה,
חולמים על שלטון עצמי משלהם.
לכן הופיעו ברחבי המחוז המרדני פלאקא־טים,
המראים קאריקטורה של הנסיך הלש־הסנטר,
ומעליו, בשפה התלשים הגוועת•,
המילים :״גיבור, קדוש.״
הפגנה כלי מבוכה. ציארלס דווקא
משתדל. ב־ 21 באפריל הוא יגיע לעיירה
ולשית, לקורס של תשעה שבועות במיכללה.
הוא ילמד את הצפה של נסיכותו ואת
תולדותיה.
לא כל הוולשים הם לאומנים, כמובן.
רובם הם סתם אזרחים טובים, הרוצים להרוויח
קצת כסף. דם מקווים כי נוכחותו של
הנסיך ציארלס תביא הרבה תיירים לעיירה
שלהם.
אבל מה יגידו הסטודנטים באוניברסיטה
בה ילמד הנסיך? יש רק 60 לאומנים ביניהם.
״יש להם הזכות להפגין, כמובן,״ אמר הרקטור,
ד״ר תומם פרי ,״אך בתנאי שלא
יפגעו גופנית בנשיו, שלא יביאו אותו במבוכה,
ולא יפריעו לעבודת המיכללה.״
הוויסקי החמוץ
מעמים המקומית בעולם שבהם הוויסקי הסקוטי
עולה כל כך ביוקר כמו בסקוטלנד,
וגם באנגליה גשכנה. כי הממשלה רוצה
לייצא את הנוזל היקר, ועל כן היא מרתיעה
את האזרחים מללגום אותו.
עד כה היה סוג אחד של תושבים משוחרר
מן המס המרתיע: הדיפלומטים. אך השבוע
הלם הבקבוק גם בראשם. פקיד של
משרד־החוץ טילפן אישית ל־ 114 השגרירויות
בלונדון, וביניהן השגרירות של ישראל.
תוכן הודעתו: מעתה יקבל כל שגריר רק
• רק 370 מתושבי וולס עוד מדברים
שפה זו, שמקורה קלטי.

הפלאקאט נגד הנסיך צ׳ארלם
גיבור! קדוש!

ובמטר עצמו, רוב תושבי האי הם בני־תערובת,
צאצאיהם של עבדים כושיים, ימאים
שספינותיהם נטרפו בסערות־ים והרפתקנים.
מוות
לפודשים. הממדים הזעירים של
המיבצע העניקו לו חזות של בדיחה. אך
בשביל בני אנגילה, אי־האלמוגים שאורכו
22ק״מ ורוחבו . 4ק״מ (בערך כמו האי מני
האטן בניו־יורק) ,לא היתר, זאת בדיחה כלל
וכלל.
האי, שאין בו מים זורמים, אין חשמל
ואין ע־ר, מצטיין בשאיפת־החרות הקיצונית
שלו. כבר במאה ה־ 17 גירשו התושבים
פעמיים פולשים צרפתיים, בקרבות אכזריים.
לכן החליטו הבריטים מראש להשתמש בכוח
כביר, כדי להחניק באיבה כל מחשבה
של התנגדות. הכוח שהופעל 220 :צנחנים,
נחתים ובלשי סקוטלנד־יארד, שנחתו בסירות
מפריגאטה. הציוד הוצנח ממטוסי חיל־האוויר.
היכן
הגאנגסטרים? אך אם ממדי
הפלישה נפלו מזו של הסובייטים לצ׳כיה,
היול 8תזה !647

י נטווב צירם תמונה זו שד הסינים המסתעויס באי זאמאנסק׳

מוות

מר ידהת מונ ה:

לא היתד, זאת ועידה טובה לליאוניד בר־ז׳נייב.
כלל וכלל לא.
״פניו היו סמוקות, והוא לא נראה טוב.
הוא היה עצבני וחסר־סבלנות. הוא התרגז
בקלות והלם באגרופיו על השולחן. הוא לא
חשב על שום דבר, חוץ מאשר על דבר אחד
— סין!״
כך תיאר את ברז׳נייב אחד המשתתפים
האחרים בוועידת מדינות ברית־ורשה, שנערכה
בשבוע שעבר בבודפשט.
היה לו לברז׳נייב על מה להתרגז• הוא בא
לבודפשט כדי לתבוע מבעלי־בריתו הנאמנים
להתלכד סביבו בפרוס העימות הגדול בין
ברית־ר,מועצות וסין.
אבל בעלי־הברית רק חייכו באדיבות. הרומני
אפילו הסביר לו כי ברית־ורשה קבעה
רק שיתוף־פעולה להגנת אירופה. הגנת
ברית־המועצות באסיה הרחוקה, כך רמז, היא
עניינה הפרטי לגמרי.
כדי להגן על גבולה הארוך עם סין, בן
6000 הקילומטרים (כמרחק שבין תל־אביב
ליוהנסבורג) ,זקוקה ברית־ד,מועצות לחיילים.
היא רוצה שמדינות ברית־ורשה יגבירו את
צבאותיהן, כדי לשחרר — בעת הצורך —
את חצי מיליון החיילים שמחזיקה ברית־המועצות
בגרמניה המיזרחית, בפולין, בהונגריה
ובציכוסלובקיה.
אולם מדינות ברית־ורשה לא מגלות שום
נכונות להיענות לבקשה זו — אף שהן
תהיינה מאושרות מאוד אם מוסקבה תיאלץ
להוציא מהן את חייליה. הן אפילו שמחוול
לקראת העימות הסובייטי—סיני — הגורם

הרי הצביעות שנדפה ממנה היתר, דומה.
טענת הבריטים: הם באו להגן על האי
מפני מזימתם של אנשי העולם התחתון האמריקאי,
המאפיא, הזוממים להשתלט על
האי כדי להפכו לקאזינו ולמרכז בינלאומי
של הברחות. האנגלים הפיצו שמועות על
מצבורים נוראים של נשק. אך כשפלשו הצנחנים,
לא נמצא אף גאנגסטר אחד, ומצמרר,נשק
של האי היה מורכב מכמה רובים
חלודים.
גם האמריקאים, שתמכו בפלישה, דיברו
על גאנגסמרים — אך גם על החשש שמא
ישמש האי קרש־קפיצה לסוכנים של קובר,
וברית־ר,מועצות.
יריות מעל הראש. הסיבה האמיתית:
לפני שנתיים הכריז האי על עצמאותו, ושיחרר
את עצמו משלטון האי השכן סינט־קיטס,
הגדול ממנו, והשנוא על בני אנגילה.
במשך הזמן שעבר מאז, ניסו הבריטים
להחזיר את השלטון הקודם. אולם השליח
הבריטי האחרון הרגיז את בני המקום, והם
הביעו את מורת־רוחם בכמה כדורים שנורו
מעל לראשו. הוא הסתלק — ובמקומו באו
הצנחנים.
אולם שנת 1969 אינה שנת .1869 מדיניות
התותחים אינה משתלמת — אפילו נגד אי
זעיר .״לא הפסדנו את הקרב. ניצחנו בו!״
הכריז ובסטר, בהתכוונו לניצחון מוסרי.
ואכן — כבר למחרת הפלישה הודו ה
התמונה
האחרונה
הסוכנות הסובייטית נובוסטי.

לדבריה,

שתי תמונות אלה פורעל־ידי השבוע סמו

צולמו על־ידי חייל

סובייטי בשם פטרוב, שהשתתף בהתנגשות עם החיילים הסיניים
באי דאמאנסקי. כאשר צילם את התמונה הזאת, המראה את החיילים
הסיניים המתייצבים מול יחידתו, פתחו הסינים באש והרגוהו,

היחידי בעולם העשוי לשחרר אותן מן הנוכחות
הידידותית של הצבא הסובייטי.

ברית־ד,מועצות. אך אם יושמד הנשק הגרעיני
הסיני — לא תיפסק בכך המלחמה.
יישארו 700 מיליון סינים, ועלולה לד,תפתח
מלחמה יבשתית נוראה.
אך מהי הברירה? מוסקבה, כמו ודשיגטון,
צופה בחרדה גוברת לקראת היום שבו יהיה
בידי סין מלאי מספיק של פצצות־מימן ו־טילי־שילוח.
כי החל מאותו יום לא יוכל

אף אדם סובייטי אחד לישון בשקט בלילות
— ולהיות בטוח שיתעורר בבוקר. מכאן השאלה:
שמא כדאי לברית־ר,מועצות לחסל
את האיום מייד?
בינתיים התחדשו השבוע הקריות באי
דאמאנסקי, בנהר אוסורי — וברז׳נייב נטש
את בודפשט — סמוק, נרגז ועצבני יותר
מכפי שהיה בבואו.

בריטים בכך שלא יוכלו לכפות על האי
״פיתרון כפוי״ .החלום להטיל על אנגילה
שלטון של סינט־קיטס נגוז בשקט. לא היד,
ספק כי תוך זמן קצר יצטרכו להחזיר לאי
הקטן והאמיץ את חרותו.

ז מן

לנטייה מינית לאובייקט האסור על פי
כללי החברה.
לגמן אינו מתנגד לבדיחות מלוכלכות.
להיפך, הוא סבור שיש בהן גורם מרפא.
כי הן מאפשרות לאדם לשמור על שיווי־מישקלו
הנפשי, לדבר על בעיותיו ופחדיו
— עם הבעת־פנים צוחקת.

בעת הוועידה רמז ברז׳נייב על האפשרות
של שימוש בנשק גרעיני נגד סין. אך גם
הוא לא העלים שאין בכך פיתרון. ברית־המועצות
יכולה להפציץ את מיתקני הנשק
הגרעיני הסיני בסינקיאנג, מחוז הגובל עם

ארצות־הברית צחוק צחיק,

המורה, שהיא בתולה זקנה, נתפתתה
להיענות לשידולי מנהלה. לאחר מכן היא
פורצת בבכי :״איך אני יכולה להתייצב
לפני תלמידי. אחרי שחטאתי כל־כך הרבה?״
המנהל :״מה פיתאום הרבה? הרי זאת
היתה הפעם הראשונה!״
המורה,. :כן, אבל אנחנו נמשיך בזה,

״שמעת מה קרה לגברת כהן? היא ילדה
רביעיה!״
״באומת? אוסרים שזה קורה רק פעם
ב־ 60 אלף פעמים!״

״ריבונו של עולם! מתי
לנהל את משק־הבית שלה?״

שתי בדיחות אלה מופיעות, יחד עם
5998 אחרות, בספר חדש של הומור מיוחד:
בדיחות־מין המכונות ״מלוכלכות.״
האיש שאסף אותן אינו פורנוגרף. גרשון
לגמן 49 יהודי אמריקאי החי בדרום
צרפת, אסף אותן בעמל של שנים רבות.
עתה פירסם אותן בספר פסיכולוגי מדעי,
תחת השם ״ההגיון של הבדיחה המלוכלכת.״
שריקה
בחשיבה. ללגמן יש, כמובן,
תיאוריה. הוא טען כי אפשר ללמוד הרבה
על אופיו ועל בעיותיו של אדם, על פי
טיב הבדיחות שהוא מספר. כי הבדיחה
הוא שיטה לפורקן נפשי, הדרך בה מרגיע
האדם את פחדיו וחששותיו, כמו ילד קטן
השורק בחושך.
כך, למשל, מבטאת הבדיחה עם המורה
את פחדיו של גבר, החושש כי אינו מסוגל
לספק את דרישות הנשים. אותו חשש
מפני אינפוטנטיות מתבטא גם בבדיחה על
הרביעייה.
כל הבדיחות על ניאופיהם של אנשים
נשואים מבטאות, לדעת לגמן, פחד נדחק
מפני נטיות הומוסכסואליות. והבדיחה הטיפוסית
על החותנת היא, לפי לגמן, ביטוי
ירבו בארצות־הברית אין יועצת דמוגראפית לממשלה.
בכל זאת יורדת שם הילודה אף
יותר מאשר בישראל.
הריבוי הטבעי בשנת 1968 הגיע בארצות־הברית
רק לאחוז אחד — קצת למעלה ממחצית
הריבוי הטבעי בישראל.
אך המיספר הכולל של האמריקאים עדיין
עולה על מיספר הישראלים. ליתר דיוק:
202.3מיליון באחד בינואר.
במשך השנה נולדו 3.5מיליון אמריקאים
טריים 1.9 ,מיליון מתו, ו־ 444 אלף עולים
חדשים הגיעו לחופי ארצות־הברית — הרבה
יותר מכפי שהגיעו לישראל, למרות שאין
לאמריקאים המיסכנים הסתדרות ציונית וקונגרסים.
שיעור
הילודה 17.4 :לאלף, לעומת 17.9
לאלף בשנה הקודמת.