גליון 1651 מתאריך 22 באפריל 1969

כל כתב וצלם חולם על הזדמנות כזאת: שהוא עומד במיקרה
במקום מסויים — ולפתע מתרחש לנגד עיניו מאורע בעל משמעות.
כך קרה לא מכבר לנעים גלעדי, עורך המהדורה הערבית של העולם
הזה (הדא אל־עאלם) וכתבנו בשטחים המוחזקים. הוא עמד ברחוב
בטול כרם, שיחק במצלמה שלו, כאשר לפתע קרה משהו. ארבעה
תצלומים אלה מראים את השתלשלות המאורע.

חולצת להיט מבן־לון,
שהמונים ברחבי העולם
מעדיפים בעוגה זו.
שומרת על צורתה,
מתכבסת בקלות,
אינה צריכה גיהוץ,
תמיד חדשה,
במבחר צבעי השנה.

§ 2 3בו בו 1לי סויגה
תל־אביב: רח, נחלת בנימין ,11 אלנבי 94
חיפה: רח, הרצל > 18 בית הקרנות)
יפו: שדרות ירושלים 6
נתניה: שער הגיא1
רחובות: רח׳ הרצל > 176 פנת רח׳ יעקב)
באר שבע: רח׳ קרן קיימת 102
אשדוד: מרכז מסחרי ב׳ 35
קרית־גת:מרנז מסחרי.
חוטי בן־לון מיוצרים בישראל בלעדית ע״י

מפעלי הברלון בע״מ
להשיג רק ברשת
חנויות השיווק
הישיר של אומן.

ברשותה של חב׳ יוסף בנקרופט ובניו, ארד״,ב

ילד ( מ סו מן בחץ) עומד בצל של חנות, כשעובר ג׳יפ של מישמר־הגבול.
הילד זורק אבן( .המצלמה לא הספיקה להנציח זאת).

אנשי המישמר קופצים מן הג׳יפ. הילד בורח. בתמונה נראים
אנשי המישמר בריצתם, כשחברם קופץ מן הג׳יפ משמאל.

קטע מאותו תצלום מראה את הפרטים. ערבי יושב ומסתכל מן הצד.

6ש5014

הופיע
רג־המכר

העולמי

הקוףה עירו ם
להשיג בחנויות הספרים

הטיפול הבטוח
פצפורניים

2א£מ 10

שבורות
עם המוצר המהפכני
השויצרי

3ח 6־ז 0 6

השוטרים לא הצליחו לתפוס את הילד, חוזרים מאוכזבים לג׳יפ.
הפעם לא קרה דבר רציני. אך במיקרים רבים אחרים גורם מעשה קטן
כזה לתקרית־רבתי — כשהתושבים מתלוננים על אלימות השוטרים,
ועל פגיעה בעוברים־ושבים חפים־מפשע, ואילו כוחות־הבטחון מתלוננים
על הפגנות והתפרעויות.

מכתבים

ל ח קו ר בהגיאולם גוויתו
יכול

אינני
מן המאמנים אמונה עיוורת
נות שיטות חקירותיה של המשטרה,
סיפור הערבים על נסיבות החזרת
של קאסם אל־עקר למשפחתו אינו
להיות אמת.
האב טוען שגופת בנו הוחזרה לו עטופה
בסדינים מגואלי־דם (העולם הזה .)1648
יתכן והחוקרים אינם אצילי־נפש, אך כסילים
בוודאי שאינם. אם אומנם ימת העציר
כתוצאה משיטות חקירה מסויימות, היי
דואגים להסוות זאת.
למרות זאת אין לעבור על המיקרה בשתיקה
וטוב עשה אורי אבנרי שהעלה את
העניין בכנסת.
חקירת המיקרה לא תזיק.
מ. מ גן, תל-אב־ב

ה או ר
מ פ רי ע לי

מוקדש לזיכרו, של מרטין לותר קינה
שנה להרצחו:
האור לי חו ש ך
/ו ה חו שן יאור/ .
— בורא שחורי
צחי נפש /חוורי
פנים — שחורי לב.
אלוה מדוע
הטלת בי צל /
מדוע ראית בי זיפי?
/אינני עצל,
/אינני חסר יופי.
חיי ליקוי החמה,
/נפ שי בשלכת/ .
היכן — אמצא נח/מוטב
לי מה ללכת.
הגזע / .ליבי זוע ק

שיין

חרפת עולם —
— ארור הצבע.
האור הוא חו שך / ,והחו שך אור, משחק
הצבעים ונותרתי שתור.

אברהם שיין,

רא שון־לציון

מ קו ר ה של
״ בריתי רו ש לי ם ״

לפני כמה ימים קראתי מודעה שבה מפרט
אייבי נתן, ביומרה רבה, את ״תוכנית
השלום״ שלו. באותה תוכנית מדובר על
פדרציה, שמר נתן העניק לד, את השם
״ברית ירושלים.״
זר, הזכיר לי משהו. עילעלתי בגליונות
ישנים של העולם הזה, ומצאתי סידרה של
אורי אבנרי מלפני שנה וחצי, תחת הכותרת
״ברית ירושלים.״ השוויתי את שני
המיסמכים, וגיליתי כי ד,״תוכנית״ של מר
נתן היא העתק מילולי של דברי אבנרי.
אני תמה שלא הגבתם על פלאגיאט זה.
אהרץהרמש, רמת-גן
• הדבר אינו ח שוב, ואין העולם הזה
תובע לעצמו ז כו ת קופירייט על רעיונותיו.
הקורא חרמש צודק לגבי העובדות. התוכנית,
הנז שאת את השם ״ברי ת ירו שלים,״
והמפרסת את עק רונות הפדרציה של ארץ־
ישראל, פורסמה בד,עולם הזה 1561באוגוסט
, 1967ב או תו גי ליון שבו פורסם
גם סיפורו של אייבי נתן על טיסתו לפורט״
סעיד.

סו פרלקאנמלסינטטי
סופרלק אנמל סינטטי נמנה על משפחת טמבור
הידועה. הוא משווק בשלושים ושניים גוונים מוכנים
לשמוש. אם תרצו תוכלו לגוונו על ידי משחת הגיוון
אוניכל ותקבלו אין סוף גוונים.
סופרלק של טמבור ממש נפלא. הוא עמיד בתנאי
אקלים קשים, מפיק ברק גבוה, גמישותו יוצאת מן
הכלל, מכסה בקלות שטחי עץ, טיח, אסבסט ופלדה,
במאוזן ובמאונך ואפשר לנקותו בקלות על ידי רחיצה
במים.
בי, סוד צבעי טמבור באורך חייהם, במספר הגוונים
הרב שלהם ובאיכות ייצורם. לנוי ולהידור :

הציבור בחר גוכזבור 13

נ הו ם גו? ד מן
? ר א שו ת

הממ של ה1

עכשיו, גם מי שיודע רק מעט — כמיני
— בענייני פוליטיקה יבין, שהמדיניות
״מדיניות־שלנו,
חוץ״
של א־־בהי־התחמקויות,
רות,
הצהרות
והצהרות־נגד
וכד, הולכת מדחי
לדחי, ומי יודע
לאן נגיע.
קיים, לפי דעתי,
רק מוצא אחד: אלה
שהם אחראים, בעבר
ובהווה, ל״מדי־ניות״
זו, ובמיוחד
ראש־ד,ממשלה, הגב׳
גולדה מאיר, ושר־ שרשכס קי
החוץ, מר אבא אבן,
צריכים להתפטר, ובמקומם צריך לבוא,
(המשך

ב ע מו ד )5

טמבור נבחר גם השנה (זה 10 שנים) כ״מפעל ה מו בחר ״
במשאל דעת הקהל.

מכון פסיכולוגי
היפנוזה וטיפול
בכל הבעיות הנפשיות,
מבחני אישיות
בהנהלת

ד״ר רזגיק
בחיפה טלפון 69300
ובתל־אביב המלך ג׳ורג׳ 44
מ־ 15.00 עד .18.00

וחשועשו 0 x 7 .ש ו 6 : 1מחותותוסשוניסבחש ה ו 01

מכת בי ם

ווווש 10 שו0

(המשך מעמוד )3
כראש־הממשלד. ושר־החוץ, ד״ר נחום
גולדמן, נשיא הקונגרס היהודי העולמי,
ויפה שעה אחת קודם !
ד״ר שמעון שרשבסקי, ירושלים

4:14114114 יז 4ו ו ! 4 >;4 :14 14! 14ו>4ל ; 4וז 4ו

₪מה זה
מדיניות ליברלית?,
בעיתונים הישראליים מרבים לספר על
המדיניות הליברלית של שלטונות המימשל
הצבאי בשטחים המוחזקים, ודורשים מדי־ניות
אגרוף־הברזל כלפי התושבים שם.
אינני יודע מה
זאת מדיניות ליברלית?
האם
זה מעצרים
אדמיניסטראטי־ביים
למשך למעלה
משנה וחצי של אנשים
חפים, מפשע?
(והעובדה שלוא היו
הוכחות, למימשל היו מעמידים את
העצורים לדין, מדברת
בעד ועצמה).
האם זה פיצוץ
בתים מייד לאחר
מעצרו של חשוד, בטרם יובא לדין?
או האם יריות לעבר נשים מפגינות נחשב
למדיניות ליברלית?
אם כן, מה זד, אגרוף־ברזל?
בושו לכם, רבותי! הפסיקו לבלבל את
המוח! אין מימשל צבאי ליברלי.
כל מישטר של כיבוש, ברגע שהוא נתקל
בהתנגדות, הופך למימשל דיכוי!

*0יג ס הקולנע בעולם

אהרון בונה, חיפה

מנתברז / /ונוע יססססססססר.

מכתב מביירות
נזדמן לי היום להתווכח עם סטודנט
ערבי כאן, שטען כי ישראל בכלל
אינה רוצה בשלום. כאסמכתא הוא
הביא לי מיכתב שפורסם אתמול ב־הראלד
טריביון, עיתון אמריקאי המתפרסם
בפאריס. זהו מכתב למערכת
של אחד נאטיר אומארי, מביירות:
״נמסר כי הגברת גולדה מאיר, מוכנה
לדבר עס חוסיין׳ .אם זה איננו טכסיס
תעמולתי, אינני יודע מהו.
״על מה נותר לגברת מאיר לדבר,
עם המלך חוסיין או עם כל ערבי אחר?
״ישראל הבהירה לגמרי שטיפחה את
ירזשלים העתיקה, בניגוד להחלטת ה״
או״ס. ברמת הגולן מתיישבים עתה
נחלנים ישראליים.
״הישראלים מקבלים כדבר מובן
מאליו ויתורים אחרים מצד הערבים,
כגון שייט חופשי בנתיבי־מים ערביים,
אן לגבי החזרת הפליטים טוענים הישראלים
שפירושה התאבדות של ישראל.
״אותה
שעה מכריזים אישים אחראיים
בישראל שהירדן ותעלת־סוא׳ן הם ה־גבולות
הנכונים, הדרושים לביטחון
ישראל - -כאילו היו אלה צבאות ערב,
ולא צה״ל, שפתחו במלחמת יוני.
״על מה נותר לגברת מאיר לדבר*?״
אני מודה שלא היתה לי תשובה סן
המוכן. אולי יש מישהו בישראל הסוכן
לספק לי תשובה?
דויד שפירא, פאריס

>00000000000000000000065׳

! 14?:411:4? :4 ? :4 ! :4 ? 1414:4 ? ;41 : 4ז * 14ן

בעול האלקטרוניקה

₪קואליציה דיין -
הכוח החדש
עלי להחמיא לכם על הפילטון של העורך
״שיחה בכפר־סבא״ (העולם הזה .)164/
זוהי עבודה מושלמת, ואפילו נכתבה כולד,
רק כדי להכליל בה את ה״פנינים״ :״והשיי־גץ
הזה, מה שמו, מהעולם הזח — יכול
לקבל שלושה, או אפילו ארבעה — דיינו!״
בכל לב הנני מאחל לכם מנדטים אלו
על חשבון מפ״ם ו״הערבים שלנו.״
(המשן בעמוד )6

2א£חס 1־ 0ט ^ ס3

מכת בי ם
(המשך מעמוד )5
נכון שספיר חותר לשבץ עצמו בראשות
הממשלה וזד .״לא טוב ליהודים.״
אני בטוח שדיין ייצא ברשימה משלו,
ואף יצליח לאסוף 25—20 מנדטים, ואז
תיווצר קואליציה בריאה של המרכז, ואני
״חושש״ שגם אתם, עם 4—2המנדטים
שלכם, תהיו טוב־טוב בפנים.
יצחק א. דגני, כינרת

ע? שיחה ם כ5ר־0ם א
ופותרי דיין
הציבור הישראלי עדיין מספיק נבון כדי
לעכל את ה״לוקש״ שהשיחה בכפר־סבא
(העולם הזה )1647 אינו מאמר מבויים, זד,
הרי ניכר מכל שורה ומשפט של העורך.
ביימתם דו־שיח כפי שאתם רציתם שיישמע׳
ולכן גם קבעתם בשם ספיר שיבואו
לכם קולות ממפ״ם מדוע חששתם
לשים בפיו דיעה מציאותית־יותר שהעולם
הזה יקבל את רוב קולותיו דווקא מהערבים
ומד,קומוניסטים? האין זה נשמע יותר
הגיוני?
בכתבה על בוחרי דיין (העולם הזה
)1647 צדתם שתי ציפורים במכה אחת.
(א) החותמים בעתיד יהססו לחתום מחשש
שאיזו תנועה מפוברקת, או מישאל
נסיוני עומדים מאחרי המיבצע,
(ב) פירסמתם כפי שרציתם (וזה היה
מאוד בולט) רק את הדמויות שהביעו שלילד.
או הסתייגות לחתום עבור דיין, ובך
הצלחתם ליצור רושם מוטעה שהדיעות
הנ״ל היו אכן ״דעת קהל,״ זו שיטה נפסדת.
קורא,
אחד שהציץ לעיתוננם (ולא
נפגע),התג־קונג

גבר מתגלח תמיד עמר שניים!
חשוב גם עליה התגלח ב ״ אדיסוך
כי ״ אדיסוך הוא סכין הגלוח המגלח למ שעי
ומקנה לך הופעה הדורה ורעננה.
״ אדיסוך הסכין המלטף את פניך
״ אדיסוך נבחר במ שאל העם לשנת 1969
כסכין הגילוח המובחר.

• חולית המחתימים מסרה דו״ח נאמן
ומאוזן של התגובות.

איש השמם שד
ארץ־ישרא? השלימה
בקשר לבתב־העת ניו אוטלוק (העולם
הזה :)1648
שמתם־לב האם לעובדה שאפילו בגיליון
האחרון שלו,
שהופיע עם הסימפוזיון,
מופיע בשער
החוברת, בין
שמות חברי המערכת,
שמו של משה
שמיר! ,מנהיג התנועה
למען וארץ־
ישראל השלימה?

״ אדיסוך מגלח יותר מכל סכין אחר.

י. גרמן,

ירושלים

גרמן

עמדתו של
האלוף (מיל ).פ 7ד

*זוגימגסיה וי א די ת
הרשמה לשנת הלימודים תש״ל לכתות בוקר ט /י /י״א, י״ג
חיכוו דוגי

גיגיו ת

הומניסטית
ריאלית

תי כון מ ק צו עי במג מו ת
דדיראלקטרוניקה טלויזיה ־ תעופה

לבורנטים כימיים
גרפיקה-שרטוט
ציור

אופנה

פקידות

כולל הכנה לבחינות הבגרות הנערכות על-ידי משרד החינוך
הוראה על־ידי מורים אקדמאיים בעלי נסיון * סטיפנדיות
סרטים,
הרשמה,
8־1 ,5־9

ת ל ־ א כי ב
ברנר 17
מפנת אלנבי

חי פ ה שמריהו לוין 30

רמת־־גן
ביאליק 42

כ ת ־י ם
רוטשילד 33
ע״י המצבה

חולון
סוקולוב 54

פתח ־ ת קו ח
ברכוכבא 1

חברון 22
מפנת מודיעין
77ר״ג

קראתי במעריב של חג הפסח, את מאמרו
של אלוף (מיל ).מתיתיהו פלד. בסופו של
המאמר מגיע פלד לעמדתכם שלכם (העולם
הזה .)1660
שאלתי היא, מה מקומו, או גאיזה מידה
מתחשבים באדם כמוהו, ביחס לעתיד השטחים?

ז רי הויטיחוכסקי קרית-אונו

1מה היא
האמת? (המשך)
צר לי מאוד על שאני נאלץ לחזור לנושא
של ״הרב שלא נסע לאיטליה,״ (העולם הזח
,)1645 , 1642 , 1639 כיוון שאתם מטעים את
הקוראים במזיד, ויותר מזר, מאשימים אותנו
באמירת שקר.
אם תבררו, תדעו כי שאילתות נשלחות
תחילה למזכירות הכנסת, ואיך החי יכול
להכחיש את החי, הלא מזכירות הכנסת חייה
וקיימת.
מ. ע .דרוק, דובר משרד
הדתות, ירושלים
• המצב העובדתי, לאחר בירור 10 פי:
מזכירות השר שזלחת את התשיבות לנזזכי־רות
הכנסת, לתיקיה שלח, אך זו אינה

מעבירת אותן לחברי הכנסת. העולם הזה
•חוזר וקובע: תשובת השר לא נמסוה ל־ח״ב
אורי אבנרי.

1די זעסוק
בהרעזת־נשמות1
כשאתה נתקל במיקרה בגיליון העולם
הזה ומהין להציץ בו, אינך יכול לא לשאול
את עצמך כמה מוזר עמנו.
דווקא לאחר שזכה עם־ישראל בחרות־לאומית
ובשיחרור ליבה של המולדת, נמצאים
בקרבנו אנשים, שהפקדת נחלת־אבותייו
המשוחררת ומסירתה לידי האוייב — עומדת
בראש מעייניהם.
תוכנית ״מדינה פלסטינית״ הינה תוכנית
שמדוכלייה לעם־ישראל, ותוכנית זו
אופיינית לחוגים הקומוניסטיים, לאייבי נתן

או שמעון צבר
מעולם לא נשמע בהיסטוריה כי עם שהצליח
לשחרר חלקימולדת, יבוא
בהצעות למוסרם לאוייב. ואדרבה, משמוגש־מת
הזכות הלאומית, הופכת השמירה עליה
להיות תנאי מהותי בהסדרי שלום עתידים,
.3גי א, סיאול, קוריאה

מו כן ל ס כו ל
א בל

אני מוכן לסבול את זיהום האוויר ואת
ריחות הביוב והמזבלות.
אני מוכן לסבול את הקואליציה ואת הכפייה
הדתית, ואפילו מוכן לסבול את
איסור בתי־הבושת והחרם על ה חי פו שיו ת
ומלחמה ניצחית עם הערבים (אם כך אומנם
נגזר עלינו).

בקר

אבל — כשאני יוצא דפוק מסרט שעבר
טיפול קוסמטי בידיו של הצנזור, אני מרגיש
שגב הגמל שלי הולך להישבר, ואני
מתחיל לחלום על הגירה.
בינתיים החלטתי שאם צנזור הסרטים
לא יפוטר מייד — אני לקלפי ביום
הבחירות — לא אלך!
נח גיהנומי, חולון
• על כך ישמח, קודם כל, הצנזור.
תחרות הצילומים
בצילום שצילמתי לפני שבוע רואים קרנף
אינטליגנטי בגן־החיות התל־אביבי, מתרומם
באחד מא״מוניו ד,יזומים, תוך שאיפה
ללמוד להלך על שתיים.
ראובן ממן, חולון
בסקנדינביה הניפלאה

תמונת השבוע
• תמונת השבוע מזכה את הקורא
ראובן ממן בפרס של 10ל״י.

טיסות קבוצתיות *
כולל טיסה, מס נסיעות 10 ,לילות לינה

קו פנ ה גן /ל 1נ דון /צי רי ך
— 1,230ל״י (נוסף )$45.00
המראות 45( 29.6 :יום) ; 45( 6.7יום) ; 13.7
( 45 יום) ; 30( 20,7יום) ; 45( 27.7יום) ; 3.8

קו פנ ה גן /לונ דון
— 1,230.ל״י (נוסף )$45.00
המראות 29( 6,7 :יום) ; 29( 20.7.ינם) __

קו פנ הג!
—( 1,230.נוסף )$ 45.00
המראה 22( 10.8 :יום) __

שט 1ק הו ל ם /ב ר גן /צי רי ך
(נוסף )$45.00
1,325ל״י
המראה 34( 27.7 :יום)
טיסות קבוצתיות מודרכו ת יבולל
טיסה, מס נסיעות, בתי מלון, סיורים.
ארוחות וכר.

ס קנ דינ ביוז /אנג לי ה /או ס ט רי ה
29 יוס — 2,855.ל״י (כולל )$350.00
המראות 14.8 ; 31.7 ; 29.7 ; 10.7 ; 3.7 :

ס קנ דינ בי ה
22 יום — 2,495ל״י (כולל )$290.00
המראה__ 10.8 :

ס קנ דינ בי ה /ס קו ט לנד /אנ ג לי ה /הנ לנ ד
27 יוס — 3,195.ל״י (כולל )$400.00
המראה __ 6,7 :

ס קנ דינ בי ה /אנ ג לי ה /הו לנ ד
פנה לסוכן הנסיעות שלך או אל

רח׳ בן יהודה ,32 טל ,52233 .תל־אביב
רח׳ יפו ,25 מל ,23341 .ירושלים

25 יוס — 3,095ל״י (כולל )$390.00
המראות__ 7.8 ; 24.7 ; 17.7 :

ס קג דינ בי ה /אנג לי ה /שוי צ די ה
26 יום — 3,075.ל״י (כולל )$385.00
המראות__ 14.8 ; 31.7 ; 10.7 ; 3,7 :

ס קנ דיג בי ה /שוי צ רי ה
34 יוס 3,045.-ל״י (כולל )$335.00
המראה __ 27.7 :

ס קנ דינ בי ה /הו לנ ד /אנ ג לי ה
27 יום— 3,100ל׳׳י (כולל )$295.00
המראה__ 3.7 :

ס קנ דינ בי ה /אנ ג לי ה /הו לנ ד
24 יוס 2,950. -ל״י (כולל )$375.00
המראות__ 17.7 ; 10.7 :

ס קנ דינ בי ה
24 יום— 3,090ל״י (.כולל )$340.00
המראה __ 31.7 :

ספרד /ס קנ דינ בי ה
23 יום 2,750.-ל״י (כולל )$350.00
המראה 4,8 :
* מינימום 15 איש

חרטום ספינה ויקינגית מגולף מעץ אלון

משפתייך לקצה אצבעותיך
נשים אלגנטיות בעולם יודעות היטב חשיבות
התאמת צבעי השפתון לצבע הציפורנים, התאמתם
לצבע השמלה, לאופנה, לצבע השער,
לשעות היום או לערב, למצב הרוח ואפילו למזג

חאויר.
הלנה רובינשטיין מציעה לך שפתון ולכה בגוונים׳
רבים ותואמים. תוכלי עתה לקבלם יחד גם
בקופסת שי במחיר מוזל במיוחד — 10.20ל״י, .
*#ס ק! — 1שפתון מרווה ומרענן לשפתייך 5.

פחם לבינסון אילוז
• גלום פיסר הרגו1

בשורת גווני אופנה חדישים לאביב ולקיץ.
״ 311 ?3*1110א — לכת ציפורניים חדישה מיוצרת
561111119 סא 8111 סא 8113116 סא
בשורת גווני פסטל וגוונים מוכספים.
לפי נוסחה מהפכנית
שמרי על אלגנטיות זוהרת משפתייך ועד לקצה

ז אצבעותיך.

חו 316ח 1נ1ו 161603 81־1

בעולם
כדור הארץ
חמיסכנים שיש
להס פצצה

״יש רק שלוש מעצמות עולמיות,׳ ,קבע
לא מכבר פרופסור אמריקאי חשוב ,״קוריאה
הצפונית, ויאט־נאם הצפונית וישראל.
רק הן יכולות לעשות כאוות נפשן״ (העולם
הזה .)1627
הוא אמר את הדברים אחרי שקוריאה הצפונית
הנחילה לארצות־הברית מהלומה ניצחת,
בתפסה את אוניית־הביון פואבלו.
הימאים האמריקאיים הוחזקו במאסר ממושך,
תוך עינויים מתמידים, הוחזרו אחרי
שידולים רבים. האונייה, שהיתר, מלאה ציוד
אלקטרוני סודי, נשארה בידי השובים.
ארצות־הברית לא יכלה להגיב. אילו איימה
על קוריאה בנשק גרעיני, היא היתד,
עלולה לגרום לעימות גרעיני בינה ובין
ברית־המועצות. לכן בלעה את העלבון.
הפרופסור רצה להגיד: קורי וישראל)
הן חופשיות, כי אינן אחראיות. שום מעשה
שיעשו לא יביא עליהן כלייה אטומית
מידי אוייב בעל נשק גרעיני.
פה מלא מים. השבוע הוכח הדבר
שוב, בנסיבות דומות.
מטוס ביון אמריקאי, שהיה גדוש ומלא
ציוד אלקטרוני לצורכי ריגול, הופל ליח
קוריאה*.
הפעם ניספו כל יושבי המטוס — 31
במיספר. הציוד היקר טבע, יחד עם בעליו,
מטרת המטוס: לקלוט שידורי אלחוט,
ראדאר וכו׳ של היריב, כדי לעמוד על כוחו
ומעשיו. ריגול מסוג זה בא עתה במידה
רבה במקום הריגול המיושן באמצעות
סוכנים ומרגלים.
ישראל היתד, מגיבה, במיקרה כזה, בנד
עולת־גמול מוחצת. האמריקאים שתקו. הם

זכור אתה עי ק ר: ה ש רו תהמעולה של
יבטיח לך הנאהמתמדתממקלטך^ ,

* 8חלק> חילוף לזמן בלתי מוגבל

היושם־ראש
הצילו את הגוססים!

לא היו מוכנים להסתכן בשום פנים בעימות
עם ברית־המועצות.
השלוש. אך ייתכן כי הפרופסור טעה
בכל זאת. כי עתה חוששות שתי המעצמות
כל־כך מפני עימות ביניהן, שהן מוכנות
לכפות שלום גם על זולתן•
בראש וראשונה על קוריאה הצפונית,
ויאט־נאם הצפונית וישראל.

תחיית־ח מתי ם
נוסח מאו

עדיך -בשרות: ו 1בטיב !

זוגות צעירים !
מודעח זו תעניין אותכם, מבצע ירח הרגש בעיצומו

מלון פרנק בנהריה החדיש והמשוכלל על
שפת הים לשרותכם
הזמנות לפנות: ת.ד 58 .או טלפונית — טלפון 04—920278

בהתאם למחשבותיו הבלתי־מנוצחות של
היושב־ראש מאו טסה־טונג, החזירה יחידת־
(המשך בעמוד )10
• בשני המיקריס מענו האמריקאים בז
האונייה והנוסוס לא חדרו למרחב הריבונות
הקוריאית. לגבי האונייה התו האמריקאים,
לאחר מכן, כתנאי לשיחרור הינד
איס, כי האונייה אומנם חדרה למיס המרי־סוריאל״ם
של קוריאה הצפונית•
הוותיז תדר־1 .

שינוי כתובת—
מנוי המבקש לשנות את כתובתו ממבקש
להודיע על״כך שבועיים מראש, על-מנת
למנוע עיכוב במשלוח העתון למען החדש

שוייצרית
!סמט &ו

בעול ם
(המשך מעמוד )9
רפואה של חיל־ר,אוויר של צבא־השיחרור־העממים
לחיים את אחד מאנשי המישמר
האדום, אחרי שהיה מת במשך 39 דקות.
איש המישמר האדום, קונג הטי־טו, נמצא
במצב של מוות קליני, כאשר חברי הקומונה
הביאו אותו למרפאת חיל־האוויר.
הרופא הצבאי התורני בדק אותו, מצא שליבו
חדל מלפעום. אישוני עיניו גדלו.
הוא היה מת מבחינה קלינית.
בהתאם לתורתו של המנהיג הדגול, היו-
שב־ראש מאו, שאמר :״רפאו את הפצועים,
הצילו את הגוססים והפעילו את הר,ו־מאניזם
המהפכני״ ,התלכד כל צוות המרפאד,
כדי להציל את המת. הם הפרו את המוסכמות
הבורגניים ונתנו לפאציינט זריקה
של אדנאלין. לפי תורת המומחים הבורגניים,
אסור היה לתת זריקה זו במיקרים
של הלם חשמלי. אך הלב של המת חזר
והתחיל לפעול.
מ ת חי £אף כי הלב פעם והנשימה
חזרה, היד, האיש חסר־הכרה. לפי אחת הטעויות
של המומחים חבירגניים, שמצאו
ביטוי בספרות הרפואית־בביכול של העולם
הבורגני, נגרם לתאי־המוח נזק שלא־יתוקן
אם נשארו ללא אספקת־חמצן במשך שמונה
דקות. לכן, גם אחרי הצלת החולה, היה
צריך להיות בבחינת ״מת חי״.
האם יכול היה קונג לחזור לאיתנו, אחרי
שהיה ללא חמצן במשך 39 דקות — פי
חמישה יותר מכפי שקבעו האדונים הבורגניים?
זאת שאלו חברי המפלגה הקומוניסטית
את ההמונים.
כל הצוות של המרפאה התעמק בתורת
היושב־ראש מאו, שאמר כי ״על הצעירים
להעז לחשוב, להעז לדבר, להעז לפעול,
מבלי לפחד מפני בעלי־שמות ומומחים.״
כל אחד התחיל לפעול בניגוד לתורת
הרפואה הבורגנית, וכך גילו שורד, שלימה
של שיטות־טיפול חדשות. הם הצליחו. כעבור
12 יום חזרה לקונג ההכרה. כאשר
פקח את עיניו ראה את תמונתו של היושב׳
ראש מאו, הוא אמר את הפסוק ד,השום
בתולדות ימינו :״יחי היושב־ראש מאו!״
כעבור 20 דקות שוחרר מן המרפאה. שוב
הוא יכול לקרוא את דברי היושב־ראש מאו
ואת העיתונים. ושוב הוכח כי העם, המזויין
במחשבות מאו טסה־טונג, מסוגל לכל.

־וידי

הנ״ל אינו פיליטון. זהו הנוסח המילולי
של כתבה שהופצה על־ידיסוכנות הידיעות
הרישמית של סין העממית, סין הואה.

בריטניה

שי א עו ל מי ב ס כי רתמ כונו ת כ בי ס ה1
מ כונ תהכ בי סהה סו פ ר או מז מ טי ת ••קנדי״ דגם <80
מיו צרת ונ מכרתבמספ רי שי א ב־ 5י ב שו תתבל
4000מכונותכביסהבבליום !
דג ם מצוין ש רו ת נאמו ל ה שי גבב תי המסחרה מו ס מ כי םשל

ו־יז ר ב!!

*ו עכ שיו ב מ חי רי ם מוז לי םובלא מזו כזני ם!

לשחקנים
> י ׳ ייי * -ילדוגמניות

אין צורך להיות רקדן
מקצועי כדי לרקוד גיז
הרקדן־והכוריאוגרף שמע ון לוי,
בוגר אולפני־מחול בניו־יורק ובלונדון׳
יקנה לך תוך חודשים ספורים
בושר־תנועה־ומיקצב.

המכון המיוחד לפיאות גברים
רח׳ גנסין ( 7מול קולנע הוד) ת״א טל 24 .־69־24
בהנהלתו של אמן הפיאות — אורי גרום.

קורסי׳בוקר וקורסי׳ערב
( 2שיעורים בסבוע בכל קורס)
פרסים: סל—5.00( 25 17 15 .
10.00 לפנוז״צ; 20.00—17.00 בערב).

הלורד היהודי
הודה ברצח
הסיפור שהיה בפי הלורד היהודי היה
מזעזע. הוא סיפר אותו השבוע לחברי בית־הלורדים
בקול נרגש.
זה קרר. לו לפני 40 שנה, הודה הלורד
סגל, רופא־כירורג בן ה־6ד, שקיבל את
תואר־האצולה כפרם עלשירותולרפואה.
הוא ניצח אז על
לידה. ראשו של התינוק
כבר יצא,
אבל הגוף לא בא
אחריו. התייעצות תוך
עם גינקולוג נודע,
הוחלט שיש להרוג
את התינוק, כדי להציל
את חיי האם.
כך נעשה.

אחוזות

זוו

ה. ואז קרה הדבר
הנורא. התינוק
לורד סגל
יצא — והתחיל צורח.
נסתבר כי לא מת. אך היה ברור כי
חייו לא יהיו חיים. כי חלקים גודלים של
מוחו וגופו נהרסו.
״נכחו במקום כשש אחיות. כולן היו
אחוזות זוועה. היה חשש שהאם תתעורר
בכל רגע, ותרצה לראות את בנה.
״ביקשתי מן המיילדת שתכין אמבט,
ושתמלא אותו במים חמים רבים יותר מן
הרגיל. לקחתי את התינוק, וטיבעתי אותו.
״לפי החוק, הייתי אשם ברצח. אולם האחיות
שנכחו במקום הבינו לרוחי, ושתקו.״
היכן המוסר ץ סגל סיפר את הדברים
בוויכוח על הצעת־חוק שמטרתה: לאפ׳
שר לרופאים לבצע הריגה־מתוך־רחמים —
להרוג חשוך־מרפא, כדי לקצר את ייסוריו.
לכן סברו כל הלורדים, שנכחו בוויכוח,

כי סגל יסיים את דבריו בקריאה לתמוך
בהצעת־החוק. אך קרה ההיפך.
טען סגל: אין להשאיר בידי רופאים את
ההחלטה הנוראה. לא פעם מבקש חולה
להרגו, אך למחרת היום, בראותו את אור
השמש, הוא שמח שנשאר בחיים.
״לכן,״ סיים ,״תוך היסוס רב, אני אצביע
נגד הצעת־החוק.״
ההצעה נדחתה ב־ 61 קולות נגד .40
שאל העיתון אובסרבר, למחרת היום:
״מהו המוסר האומר שיש להוציא כסף
כדי להחזיק בחיים זקן משותק בן ,80
בעוד שאב צעיר צריך למות, מפני שאין
כלייה־מלאכותית פנוייה עבורו?״

דנמארק

העלמה בו
בוא תבוא

הודעה לכל ישראלי השוהה בדנמארק:
אם אתה רוצה להתגרש בצורה נעימה,
טלפן למיספר ,42—05—89 קופנהאגן. תב־

! 1101X101 !1הנעל -למתלבש צעיר ...
1101X1011 !1הנעל -ל 5מ /\0£א££ז ...
1101X1011 11 הנעל ־ ל א בי ב ולקיץ ...
1101X1011 11 הנעל -לכל אחד ואחת

העלמה בו

1101 (11011 בשלל ד*מים וצבעים עליזים.

למיטה? בבקשה 1
קש לדבר עם העלמה מאריה בו. בקש
אותה לבוא מייד למיטה שלך.
העלמה היפה תופיע מייד. היא תיכנס
למיטה ותחכה עד שתבוא אשתך הביתה.
בפני בית־המשפט תוכלו שלושתכם להישבע
כי אשתך הפתיעה אותך במיטה עם
העלמה, וכך תקבל מייד גט.
כל אחד נואן .8שירות זה ניתן חינם
לכל. כי העלמה מאריה היא אידיאליסטית,
והיא פועלת בשם אגודה אידיאליסטית. על
כך פירסמה מודעה בעיתונות הדנית, עם
הצעת השירות.
מטרתם של מאריה וחבריה היא לסכל
את מזימתם של חברי הפרלמנט, הרוצים
לתקן את החוק.
לפי החוק הקיים, אפשר לקבל מייד גם,
אם אפשר להוכיח ניאוף. המחוקקים רוצים
לשנות זאת. הם דווקא אנשים מתקדמים.
הם אומרים: בימינו כל אחד נואף. הניאוף
שוב אינו נוגד את המוסר המקובל. לכן
יהיה זה עוול להשאיר בתוקפו חוק המאפשר
גירוש רק מפני שהבעל או האשד,
גאף/נאפה קצת.
שנה ב״פרד. מאריה אינה מתנגדת
לעצם הרעיון. להיפך, גם היא חושבת שהניאוף
אינו סיבר, טובה לגירושין.
אבל היא מתנגדת להמשך הדברים. כל
לפי הצעת־החוק החדשה, שכבר נתקבלה
בקריאה הראשונה, יוכל להתגרש בעתיד
רק זוג שחי בנפרד שנה אחת.
לזאת אין מאריה יכולה להסכים. היא
רוצה שגם להבא יוכל זוג להתגרש בכל
עת שירצה, בלי ניאוף.
לכן בא המיבצע. מטרתו: לאפשר לכל
הזוגות, הרוצים בכך, להתגרש מייד, לפני
שתתקבל הצעת־החוק החדשה סופית.

נעלי

1101x 1011

בינג-ליניאל

סטודיו לאמנות הקו לוו ע והתיאטרון
מודיע כי בבית ספרו ייפתחו
קורסים מיוחדים בשעות הערב
בתאריך 20.4.69
בהדרכת במאי קולנע ותיאטרון
ידועי שם 1

המקצועות: משחק, תיאטרון, קול
* במוי והפרטה קולנע נע וטלויזיה * כתבי ומבקרי קולנע ותיאטרון
* צלום עתונות ופרשום.
לבוגרי הקורס תינתן אפשרות להופיע בסרט או על במה
מקצועית.
תנאי תשלום: מדי חדש ללא התחייבות מראש!
סרטיםוהרשמה: סטודיו לאמנות, רחוב יצחק שדה
,34 תל־אביב, טלפון ,38 2 89 בין השעות 4עד 8בערב.

חיש־קל ובהצלחה בטוחה
(ב־ 8שעורים של שעתיים)
ילמד כל אחד — לכל מטרה —
קצרנות עברית ר/או אנגלית

ב־אולפן גרג

(בר־קמא).

ת ל׳ אכיב: גוריון ,8טל 236209 .
ירו שלי ם :״הפקיד״ ,בצלאל 18
היסח , :במעלה״ ,שמריהו לוין 30
קורסים חדשים
אחרי יום העצמאות!

ת מרורי ם
נחוג * יום־הולדתו ד.־ 43 של החקלאי
(קיבוץ חצרים) ,המורה,
ובוגר האוניברסיטה
העיברית,
המשמש מאז 1964
כסגן שר״החינוך־וה־תרבות
-אהרון

ידלין.

נחוג

יום־

ידלין

71״ בני ב ״
711

״מיני״ השמלה —
״מקסי״ הסיגריה
באורן 100מ״מ,
״סופר קינג-סייז״
תערובת אמריקאית
20 סיגריות 1.50ל״י
קנ ה! נסה! ו ת הנ ה!

*8110

100

הולדתו ה־ 46 שלמי
שהיה מדריך גדנ״ע
(לפני קום המדינה),
מנהל חברת מקורות,
ח״כ מטעם רפ״י —
רב־אלוף(מיל ).צבי
(״צ׳רה״) צור (צ׳ר־צור
טנקו
לשעבר) .משמש
היום כעוזר
מיוחד לשר־הביטחון, מכיוון שדייו לא היה
יכול למנותו לסגן־שר — אחרי שצור התפטר
מן הכנסת, וסגן־שר חייב להיות ח״ב.
נחוג יום־הולדתו ד,־ 63 של המזכיר
הראשון של ממשלת־ישראל, זאב שרף.
יליד בוקובינה, שעסק בנעוריו בצורפות,
עלה ארצה ב־ 1925 והיד, חבר קיבוץ שפיים,
מונה ב־ 1947 למזכיר ועדת־המצב של הנהלת
הסוכנות והוזעד הלאומי להכנת מנגנון
המדינה, מונה אחר־כך למזכיר מינהלת העם,
ועם הקמת המדינה — למזכיר הממשלה
הזמנית. מכהן היום כשר־האוצר־המסחר־והתעשייה.

חוג • בשווייץ, במסיבה משפחתית

צנועה, יום־הולדתו ה־ 80 של צ׳ארדי
צ׳אפלין, הממשיך לעבוד, על־אף גילו,
ומכין עתה סרט חדש.
נולדה אחרי שמונה שנות נישואין

לזמר־שחקן טומי סטיל ולרעייתו א*
בתם הבכורה. במשך שמונה השנים לא הצ־

אן, טומי ואמה
ליחה אן להיכנס להריון, ומשנכנסה, שכבה

בשמירת הריון. שם הבת: אמה־אליזבט.

•רמוס ד*ר >* 939י1

נפצעו קל, בשני מקומות שונים
לאורך תעלת־סואץ, כתב הטלוויזיה הישראלית
רן אדליסט, בירכו מיריית צלף
מצרי, באיזור פורט תאופיק, והצלם האמריקאי
דרלן הלסטד, עובד סוכנות הידיעות
האמריקאית יונייטד פרס, מנתז של
פגז, באיזור קנטרה, עת היה בסיור עם
כ־ 30 עיתונאים וצלמים זרים.
אושפז בלונדון, ראש־ממשלת בריטניה
לשעבר הרולד מק־מילן, לאחר
שסבל במשך שבועיים בביתו. הרופאים
איבחנו: מיקרה קשה של צהבת.
נפטר בבומביי, בגיל ,73 בנו ה
אחרון
של מהאטמה גנרי, ראמדאם מו*
הנדאס גנרי. יליד דרום־אפריקה (כמו
אביו) ,שהגיע להודו בהיותו בן 24 כדי
לבקר את הוריו ונשאר שם כדי לעזור במאבק
המדיני שהתחולל בהודו, נכלא לתקו־פות־מאסר
שונות בגלל השתתפותו בהפגנות.
נפטרה בלוזאן, שווייץ, בגיל ,81

ל^-?3 /ל^ ד ־ דבין -־ע־ד־לכ/ד/י

מי שהיתר, מלכת ספרד, ויקטוריה אז׳ני.
ויקטוריה, שהיתר, נכדתה של ויקטוריה מלכת
בריטניה, נמלטה לפני 38 שנה מספרד, יחד
עם בעלה אלפונסו ד 13 בגלל מרי אנטי״
מלוכני.

^ ימי ילדותי

סיפרו לי בתנועת־הנוער את הבדיחה

החידה הבאה:

מהו ההכדל כין דיפלומט וכין ליידי?

הדיפלומאט — כשהוא אומר ״כן״ ,הוא מתכוון
ל״אולי״ .כשהוא אומר ״אולי״ ,הוא מתכוון ל״לא״ .אש
היא אומר ״לא״ — הרי אינו דיפלומט.
הליידי — כשהיא אומרת ״לא״ ,היא מתכוונת
ל״אולי״ .כשהיא אומרת ״אולי״ ,היא מתכוזנת ל״כן״.
אם היא אומרת ״כן״ — הרי אינה ליידי.

לפי כלל זה -איך להגדיר את הצמרת המדינית
של ישראל, לאור עמדתה כלפי יוזמת
ארכע־המעצמות ותוככית־השלום של המלך
חוסיין?

ץ ג* וכן מאליו שאין דיפלומטים בקרב צמרת זו. לעו־מת
זאת, יש לנו שפע של ליידיס.

לא רק הליידי הראשונה, שהיא ראש־המנד
שלה, אלא גם שאר 21 הליידים הככודות
המהוות את ממשלת־הליכוד־הלאומי.

כאשר מושמעת הצעת־שלום כלשהי — אמיתית או
כוזבת, כנה או טכסיסית, רצינית או קלת־דעת, מחוץ או
מבית, מפי ידידים או מפי אוייבים — התשובה היא מיידית,
אוטומאטית ומוחלטת:

מובן שיש לנו קואליציה רחבה מאוד, ומיוצגים בה כל
גוני הקשת. לכן יש הבדלים ניכרים בין עמדות שרי
הממשלה, איש־איש לפי השקפתו.
״לא!״ אומרת ראש־הממשלה, בפשטותה המלבבת.
״לא ולא!״ מהדהד יגאל אלון, כנאה לסגן נאמן.
״בהחלט לא!״ מבריק משה דיין, מקורי כמו תמיד.
״תשובתנו שלילית בתכלית השלילה,״ מדקלם אבא אבן,
״לא לנצח, בעזרת השם!״ מתפללים השרים שפירא,
בורג וורהפטיג.
״לעולם לא!״ קובעים בתוקף חלוצי השרים גלילי וכרמל.
״בוודאי לא!״ מחווים את דעתם השרים ישעיהו, שפירא,
ששון, ארן, שרף, ספיר וגבתי.
״לא באל״ף רבתי!״ רועם השר בגין, ואחריו, בהימהום
קל, השר יוסף ספיר.
״מובן שלא!״ נחפזים לקרוא השרים ברזילי ובנטוב.
״זאת אומרת, לא!״ מסכם הקול של השר קול.

ליידי לא

לכן אין משרד־החוץ עוסק כדיפלומטיה,
אלא כספורט.

שאיפתו הגדולה היא לצמצם, ואולי אף לבטל, ממש,
את פער־הזמן בין השמעת תוכנית־שלום זרה כלשהי ובין
השמעת ר,״לא״ הישראלי.
מבחינה זו הוא השיג הישגים מרשימים. פעם עברו
ימים שלמים בין המילה ״שלים״ ובין המילה ״לא״ .עתה
צומצם הפער לשעות, ואף לדקות.

ואם ימשיך משרד־החוץ כמאמץ מכורן* זה,
ישיג כקרוכ שיא עולמי: ה״לא״ הישראלי
יישמע יחד עם כל הצעת־שלום שד הגויים,
ואולי -מי יודע? -אף יקדים אותה.

ץ^ה היינו עושים אילו עמד בראש ממשלת־ישראל
דיפלומט, ולא ליידי?

איך היינו נוהגים אילו פעלה צמרת המדינה
על פי הגיון מדיני, ולא נשי?
הנה מתכנסים נציגי ארבעת הגדולים. מטרתם המוצהרת

היא היתד, אומרת :״יש התקדמות רבה בעמדת המלך,
שתקף את ישראל לפני שנתיים. ישראל שמחה על התקדמות
זו, ומוכנה לתרום את חלקה לגיבוש עמדות משותפות.
״למרבה הצער, אין ישראל יכולה לקבל את המלך
חוסיין כנציג העם הפלסטיני, המנהל עתה את עיקר המלחמה
בנו, ושאינו מקבל את אפוטרופסותו. אך ישראל
מוכנה לנהל משא־ומתן רשמי וסדיר עם הנהגת העם הפלסטיני.
אם רוצים הפלסטינים עצמם לשתף את המלך חוסי־ן
במשא־ומתן זוז, בוודאי לא תתנגד לכך ישראל.
״נדי להקל על המשא־ומתן, מוכנה ישראל לגלות את
עיקרי תנאי־השלום שלה, נדי להוכיח שאין פניה לכיבושים,
אלא רק להבטחת ביטחונה וליצירת מיסגרת־שלום
בעלת־משמעות.״
אילו נהגנו כך, היתד, ישראל מחזירה לעצמה את תדמית
שוחרת־השלום.

ליידי לא.

אשר, ששרידי מיבטאה הרוסי, שנותרו מתחת למיבטא
האמריקאי, ממש משתוקקים למצוא להם ביטוי במילה
הרוסית, העולה לאין־שיעור על אחותה העברית:

״ניאט ! ״

אשד, שלעומתה מחווירים כל המדינאים הסובייטיים
שחזרו בדורנו, מיליוני פעמים, על שתי המילים הקלאסיות
:״ניא סוגלאסין לא מסכים!

ץ ץוכן שכל זה
דיפלומטיה?

כוודאי לא שר־החוץ המזהיר שלנו.

לא כדאי לו לחשוב על דיפלומטיה. כי הממשלה אסרה
עליו בפירוש לנהל דיפלומטיה כלשהי. הממשלה החליטה
כי מותר לו להשתמש, באופן חופשי וללא הגבלה, רק
במילה אחת — ״לא״ .לכל מילה נוספת הוא חייב לקבל
אישור מיוחד ופד,־אחד מראש.

אכל זה לא חשוכ. כי לשר־חוצנו אין זמן
לחשוכ על דיפלומטיה. הוא עסוק כל ימיו
כשיפור תדמיתו כעיני החוגים הנוקשים כישראל,
למען לא יעלה על דעת איש -חלילה
-פי הוא פחות קשוח מהליידי ראש־הממשלה
או משר־הכיטחון, שלא לדכר על
שר־הדואר והשר לענייני תיירות.
תפקידה של הדיפלומטיה הוא לרכוש ידידים ולהצליח
בחברה הבינלאומית. תפקידו של משרד־החוץ שלנו הוא
לאבד ידידים ולבודד את ישראל.
תפקידה של הדיפלומטיה הוא לקדם בעולם את יעדי
המדיניות הלאומית. אבל לממשלת־ישראל אין מדיניות
בעלת יעדים ברורים, וממילא אין מה לקדם.

אבל דיפלומטיה נבונה היתה מכריזה :״אנו שמחים
שיש בדברי נשיא מצריים התקדמות ניכרת, לעומת העמדה
הקשוחה שהשמיע בנאומים אחרים. כדי להקל עליו את
דרכו, אנו מוכנים לזוז גם מהעמדה הקשוחה שלנו, לקבוע
תנאי־שלום חדשים.
״ונדי לגלגל את הנדור, אנו מציעים לנשיא מצריים
לפתוח מייד במגעים עימנו, בדרנים מתאימות, לבירור
נוסף של העמדות.״

איך היתה מגיכה הדיפלומטיה הישראלית
-אילו היתה קיימת?

לא היה על ממשלת-ישראל לקכל תנאים
אלה ולנשק את רגלי הראיס.

** ד שכא המלך חוסיין, וערך את מסע־הנצחון שלו
> ,בארצות־הברית. הוא קרא לשלום, חזר במפורש ובאופן
חיובי על תנאי־השלום שכבר זכו לאישור מועצת־הביטחון,
ואף שיפר אותם, לטובת ישראל, בנקודה חשובה
אחת (תעלת סואץ).

אפ אין זה מיקרה היסטורי, התגלות של אצבע
] ן | אלוהים ממש, שבשעה זו עומדת בראש ממשלתנו
דווקא אשה?
ולא סתם אשה, אלא אשה שנולדה להגיד ״לא!״ ,אשה
שהמילה ״לא״ היא מילת־יסוד של אוצר־לשונה המוגבל.

אינו נוגע לדיפלומטיה. אבל מי צריך

^ פני חודש הכריז גמאל עבד־אל־נאצר כי הוא מוכן
/ל״הסדר מדיני״ עם ישראל, שעל פיו תיסוג ישראל
מן השטחים תמורת הפסקת הלוחמה, הכרה בגבולותיה,
פתיחת נתיבי־המים וסידורי־ביטחון. הוא הוסיף כי ״הסדר
מדיני״ זה יהפוך לשלום, אם ישראל תפתור גם את בעיית־הפליטים.

ועיתונים
ידידותיים בעולם התחילו להביע, בעדינות רבה,
פיקפוקים ראשונים לגבי שפיות דעתנו.

עד שמצייצות זאת הציפורים, ומייללים זאת החתולים,
וחושבים זאת בני־האדם, מקאנטרה ועד קונייטרה, מקהלה
גדולה ואדירה של ״לא — לא — לא!״

את כל זאת עשו הערכים. אנחנו אמרנו
״ניאט ! ״

תחת זאת הצהיר אכא אכן, תוך פחות
משלוש שעות, כי הכרזתו של עכד־אל־נאצר
היא ״קריאה גלוייה להשמדת ישראל.״

וכהארמוניה מופלאה חוזרים על כף, כתיז-
מור עילאי, כל העיתונים, הרדיו, הטלוויזיה,
הנאומים, הספרים והאלכומים.

ובעיקר: לשכנע את דעת־הקהל העולמית, שהשפעתה היא
סמוייה אך גורלית בטודח הארוך, שאנו באמת רוצים בשלום.

גורדה, שרף והרגזבוכייר בנזיני
היא לעבד קודים להסדר־שלום, אשר ישראל והערבים
יוכלו להסכים לו. האמריקאים הודיעו בפירוש כי כוונתם
היא להפגיש את הצדדים, בהמשך הדרך, אחרי שיסכימו
לעיקרי ההסדר.

מה היתה צריכה להיות תגוכת ישראל?

ישראל היתד, צריכה להכריז :״אנו שואפים לשלום,
לכן אנו תומכים בכל יוזמת שלום, יהיו בעליה אשר יהיו.
אנו מקדמים בברכה את כינוס הארבעה, ומקווים כי הוא
מעיד על כך ששתי המדינות, שגילו עד נה סימני־עויינות
כלפינו, שינו את עמדתן.״
ישראל היתד, צריכה להכריז :״אנו מוכנים לקיים התייעצויות
מתמידות עם כל אחד מארבעת הגדולים, כדי
למסור לו את תגובותינו השוטפות על רעיונותיו. לשם
כך אנו מזמינים את ברית־המועצות לשגר מייד את
שגרירה לירושלים, ולקבל את שגרירנו במוסקבה.״

הדכר היה מעמיד את כרית־המועצות כפני
כדירה עדינה. הוא היה מחזיר לישראל את
כושר־התימרון.

הוא היה מאפשר לנו לפתח גישה גמישה, להגיב
במהירות על כל שינוי, להשפיע על ידידינו ועל אוייבינו.

הצד השני היה עומד כפני הכרירה המפורשת
והגלוייה כין היענות לקו־המחשכה של
ישראל או שיכה לעמדה נוקשה נוסח חרטום.
תחת זאת השיבה הליידי הקשישה ב״לא״ רבתי, וכל
הצעירים התוססים והמקוריים והנוצצים והגבריים ענו
אחריה ״אמן״.

* 4ה יקרה אם תמשיך ישראל בדרך זו? קל מאוד לנחש.
דרך זו נוטלת מישראל כל אפשרות להשפיע על המאורעות,
ודנה אותה לפאסיביות מוחלטת, בעוד העולם סביבה
משתנה במהירות — לרעתה.

עד יום־העצמאות הכא, תישאר ישראל מכד
דדת לחלוטין כעולם.
דעת המעצמות תתגבש בתוכנית־שלום, שתזכה לתמיכה
נלהבת של דעת־הקהל העולמית ולה,סכמת הערבים, ושישראל
תידחה אותה בלאו מוחלט.
הערבים יהפכו חביבי העולם, ואירגוני־החבלה הפלסטיניים
יוכרו על־ידי הנוער העולמי כתנועות־שיחרור
לגיטימיות.
לא נקבל כסף אמריקאי ופאנטומים, ונצטרך לסמוך על
כלי־נשק שיעמידו בסימן־שאלה את עצם קיום מדינות
המרחב.

אכל ״ליידי לא״ תהיה האשה הפופולארית
כיותר כקרכ הנכערים שכאזרחי ישראל.

א 1די אבנדי

ד״ן •חבק
ך* יופ״העצמאות של , 1990 התקיימו
כמו בכל שנה, קבלות־פנים חגיגיות בשגרירויות
ישראל בקאהיר, בביירות ובבגדאד.
אך התצלום המרגש ביותר צולם דווקא בירושלים.
הוא הראה את נשיא ישראל הקשיש,
משה דיין בן ה־ ,75 מחבק־ את נשיא
פלסטין, יאסיר עראפאת.
המאורעות שהובילו לכך החלו זמן קצר
אחרי יום־העצמאות .2171 שורה של התפתחויות
שיכנעו את הציבור הישראלי שיש
צורך לשנות את הקו מן הקצה אל הקצה.
תהילה באו הבחירות לכנסת השביעית, שהראו
עלייה מפתיעה למחנה השלום. באותו
זמן שיכנע הסכם ארבע־המעצמות את הציבור
כי ישראל עלולה למצוא את עצמה בקרוב
מבודדת לחלוטין, ללא נשק וללא כספים
מן החוץ. יהודי אמריקה, צרפת ובריטניה
שלחו לירושלים הודעות אס־או־אס, ולבסוף
פנו במישרין אל הציבור הישראלי בבקשה
לנקוט׳ קו חיובי יותר.
כך פורקה ממשלת הליכוד הלאומי בשנת
.1970 לתוך הממשלה החדשה הוכנסו בפעם
הראשונה אנשים שהיו ידועים בעולם הערבי
במחייבי פיתרון מוסכם. אחד מהם הועמד
בראש המיניסטריון החדש לענייני השלום.
באותו זמן חלו התפתחויות דומות, אם כי
פחות בולטות, בעולם הערבי. יאסיר ערא־פאת
תיכנן הפיכה בירדן. ערב ביצועה שלח
שליח סודי, עסקן מרמאללה הכבושה, אל
ממשלת־ישראל. תמורת אי־התערבות צה״ל,
הסכים לחתום על חהה־ש׳וום רשמי עם
ישראל, למחרת ההפיכה. הסכם זה נחתם
בסוף , 1970 בין מדינת־ישראל לבין מדינת-
פלסטין, שכללה את שני עברי הירדן ורצו־עת־עזה.
ירושלים נשארה מאוחדת, ולפלס-
טין ניתן מעמד רשמי בחלק הערבי שלה.
בעזרת ישראל, הפכה פלסטין במהירות
לגורם מרכזי בעולם הערבי. יישוב הפליטים,
שבוצע במשותף על־ידי שתי המדינות,
בעזרת הון בינלאומי כביר, הביא למדינה
החדשה שיגשוג רב. תוך כדי כך התרגלו
הערבים לראות מהנדסים ומומחים אחרים
מישראל, תחילה בעבר־הירדן ולאחר מכן
בארצות ערביות אחרות.
״ההסדר המדיני״ בין ישראל ומצרים הושג
בתיווך הממשלה הפלסטינית, בראשית
.1971 כאשר עברה האונייה הישראלית הראשונה
דרך התעלה, באמצע אותה שנה,
כשעל סיפונה נווט מצרי, מלאה עיתונות
העולם כתבות נרגשות על המאורע. לפי
כתב לה בלונד החליפו ביניהם רב־החובל
הישראלי והנווט המצרי, בעת הנסיעה, רשמים
על מלחמת ששת־הימים — כאשר
שירתו זה מול זה.
כמה אירגוני־חבלה ניסו להמשיך במלחמה
ולהפריע לשלום, אך הם חוסלו, בפעולה
סבלנית וממושכת, על־ידי הכוחות המשולבים
של ישראל ופלסטין.
מאז שנת 1972 שרר השלום במרחב.
מצרים התרכזה יותר ויותר בפיתרון בעיותיה
הפנימיות, בעזרת מאות מיליוני ה־דולארים
שהכניסו לה שדות־הנפט החדשים
שלה. השוק המרחבי המשותף, שהוקם בשנת
, 1975 הגן על התעשייה המתפתחת
בארצות השוס. וביטל את מחיצות־המבם
עראפאת ביניהן. כעבור שנה הוכנסה ישראל לליגה
הערבית, ששמה החדש היד ,״חבר העמים
השמיים״ .בליגה נוצר ציר של מדינות מתקדמות
— מצרים, ישראל, סוריה וכורדיסטאן
החדשה — נגד המדינות הריאקציוניות,
שהתרכזו סביב סעודיה.
בשנת , 1984 כאשר תבעו הסובייטים להוציא
את מוסדות האו״ם מניו־יורק, נוצרה
התחרות בין ג׳נבה וירושלים. ירושלים,
שהפכה סמל של דו־קיום לשני עמים שהיו
אויבים־בנפש אך אתמול, זכתה במירוץ.
אך בפרוס יום־ד,עצמאות 4271 של המדינה,
עמדה במרכז התעניינותה שוב בעיית
העלייה. המוני היהודים, שלא באו למדינה
בשעה שהיתר, נתונה במצור, החלו
נוהרים אליה במיספרים גוברים והולכים
אחרי שהשלום הפך עובדה קיימת• תחילה
בא ההון היהודי, שהשוק־המרחבי־המשותף
פתח בפניו אפשרויות בלתי־מוגבלות. אחריו
באו המוני המעמד הבינוני והאינטליגנציה
מארצות־הברית ומברית־ר,מועצות.
אחד מאירועי יום־העצמאות 1990 היה
קבלת פניו של העולה לייב לייזרוביץ׳ ,שעם
בואו הגיעה אוכלוסיית ישראל לחמישה
מיליון. האיש בן ,4571 מהנדס ממוסקבה,
שבא עם אשתו הנוצריה וילדיו, אמר :״החלטתי
לבוא אחרי שממשלת ברית־ר,מועצות
ביטלה את ההגבלות על ההגירה, עם בוא
השלום, ואחרי שבישראל הופרדה הדת מן
המדינה. למה באתי? פשוט• נמאס לי לחיות
במדינת־ענק ובעיר־ענק. אני חושב שהחיים
במדינה קטנה, החיה בשלום והשייכת לכלכלה
מרחבית, הם יותר תרבותיים ונוחים.״

ד״ן יקרא לסיבוב השיש•
ך יו־ פ־ העצמ אווז של 1990 נערכה, כר!
גיל, הפגנת־כוח צבאית אדירה בירושלים.
שורה של מעשי־טרור מצד הערבים, שביקשו
להפריע למיצעד, לא עוררו תשומת-
לב. מיספר הקורבנות לא עלה על .50
משד, דיין, ראש־ד,ממשלה בן ד ,757שהגיע
לשלטון שנתיים לפני כן, הכריז לרגל
החג שחיילי צה״ל בקו הפסקת־האש, מצפון
לבנון ועד מרכז מצריים, דרוכים
לקראת הבאות, כשהם מוכנים להביס כל
התקפה של האוייב הזומם להשמידנו. הוא
הוסיף שכל התקוממות של האוכלוסייה בשטחים
המוחזקים תדוכא ביד־ברזל.
השאלה שריחפה על פני המדינה באותו
יום היתד :.האם יפרוץ הסיבוב השישי באותו
קייץ, אם לאו?
המאורעות שהובילו את ישראל מחיל אל
חיל, מול פני העולם בולו, החלו עוד
למחרת מלחמת ששודד,ימים. ישראל סירבה
לפנות את השטחים המוחזקים, וכאשר גבר
הלחץ על קווי הפסקת־האש, הוקמה התיישבות
צפופה לאורך הירדן. התיישבות זו
לא הביאה לשקט המקווה, והפכה מטרה
להתקפות מתמידות. כתוצאה מכך פרץ ב־
1972 הסיבוב הרביעי, שבו נכבשו עבר־הירדן,
הגדה המערבית של תעלת־סואץ
ומרבית לבנון הדרומית.
להבטחת קווי הפסקת־האש החדשים, הוקמה
התיישבות צפופה לאורכם. מחוסר
מתנחלים, בוצעה ההתיישבות באמצעות
חיילי־חובה ובני קיבוצים מפנים הארץ.
(קריאה לנוער היהודי העולמי להתגייס
למשימה זו נשארה ללא תוצאות ניכרות,

תות ח או מערבלי >103ע מל חמה או
ב 1״ה 7זה וחדנו בחד שים הקרובים

בגלל התגברות השמאל החדש בדור היהודי
הצעיר בעולם ).עם גבור הלחץ על
ההתיישבות החדשה, פרץ הסיבוב החמישי.
שהביא לכיבוש השטחים שמעבר לקו.
בשנת 1970 החליטו ארבע המעצמות שעל
ישראל לסגת מכל השטחים, ובשנת
1971 הטיל הנשיא ניכסון סאנקציות על
ישראל. עיסקת הפאנטומים בוטלה, ומס־ההכנסה
האמריקאי קבע שהתרומות למגבית
היהודית המאוחדת אינן משוחררות
עוד ממם. יהודי אמריקה לא התקוממו נגד
גזרות אלה, מכיוון שבאותה שעה פנתה
דעת־הקהל האמריקאית נגד ישראל, שהואשמה
כמיטרד לשלום הבינלאומי.
בעיית ביטחון־הפנים הלכה והחריפה, עם
איחוד תנועות־ד,מחתרת, בפקודת ממשלת-
פלסטין־בגולה. יאסיר עראפאת הודח, ובמקומו
בא אבו־עלי הקיצוני, שנטל לעצמו
את השם ״צלאח־אל־דין.״ מעשי הטרור
המסוכנים הביאו לחידוש עונש־המוות בישראל
בשנת , 1973 והחל משנת 1974 התעורר
הצורך בגירוש־אוכלוסין בממדים
נרחבים מחלק ניכר של השטחים המוחזקים.
הדבר לא בוצע באופן שיטתי, מאחר שהמחסור
בידיים עובדות ועליית רמת־המחיה
בישראל גרם לכך שכימעט כל העבודות
הגופניות בישראל היו בידי הערבים, שגרו
מטעמי ביטחון במחנות ליד הערים.
נשארה בידי ישראל עליונות צבאית מוחלטת
על העולם הערבי, שהתאחד בשנת
1979 במדינה אחת, כדי לעמוד מול הסכנה
הישראלית. הדבר לא מנע את תבוסת
הערבים בסיבוב של , 1982 בו נכבשו
שטחים נרחבים של מצריים, סוריה ולבנון.
באותה שנד, הגיעה אוכלוסיית המדינה היהודית
ל־ 7.5מיליון ערבים; ,לעומת קרוב
ל־ 3מיליון יהודים. רוב המנא־נסים היהודיים
היו מועסקים באנשי־צבא, אנשי מיג־הל
ובמקצועות החופשיים.
הבעייה הדמוגראפית החריפה עם ירידת
העלייה לממדים קטסטרופליים. בין השאר
גרם לכך הפילוג שחל ביהדות העולמית,
עם הקמת התנועה היהודית האנטי־ישראלית
הגדולה הראשונה בשנת .1984 התנועה, שגדלה
במהירות, הגדירה את ישראל כ־
״מדינה פאשיסטית״ וכ״בן הבלתי־חוקי של
היהדות,״ וניערה את חוצנד, ממנה.
בשנת 1986 גורשה ישראל מן האו״ם,
בעיקבות דרום־אפריקה ופורטוגל. הרגשת
הבידוד, יחד עם המתיחות הביטחונית המתמדת
בקווי הפסקת־האש והטרור הפנימי
בכל השטחים החדשים, יצרה, לקראת יופר,עצמאות
ד,־ ,42 תביעה לחידוש המלחמה.
״עלינו ללמד הערבים לקח,״ אמר משה
דיין בראיון שהעניק לטלוויזיה ,״אני משוכנע
שאם תנצח ישראל בעוד מלחמה אחת,
ישתכנעו הערבים כי עליהם לבוא לשולחן
הדיונים, ולהביא עימם תוכניות־שלום.״ לשאלת
המראיין הוסיף :״מובן שלא נסכים
לשום שלום שלא יכלול ׳גבולות־ביטחון
מוכרים. יהיה זד, אבסורד לתבוע מאיתנו
להחזיר לערבים את בארות (ביירות) ,רבת־עמון
איזור־אדם וחבל־גושן, שהם חלק
רלחל־ותן־ד_(*ייסגרו_?>ר*יי>ייי

היה ברור לכל שאילו נערך מיצעד צבאי
פומבי, היה הדבר עלול לגרום לפריצת
מלחמה חדשה בין ישראל וארצות־ערב.
לפחות שני מיליון מאזרחי ישראל היו נוהרים
לחזות בו• ריכוז כזה של אוכלוסיה
לאורך מסלול כה קטן, היה מפתה ללא
ספק את אחד מעשרות אירגוני הטירור הפלסטינים,
ליזום פרובוקציה ולנסות לחבל
במיצעד באמצעות פצצה אטומית.
כי הפצצה האטומית,

ך * עו לםב* תחגוג ישראל את יום־
( )עצמאותה ה־ 42 יהיה שונה מאוד מזה
של יום־העצמאות ה־ ,21 אם כי סימניו
הראשונים כבר נראים כיום.
במרכזו של עולם זה תעמוד הברית ה־אמריקאית־סובייטית,
שתגיע לידי שיתוף־
פעולה מוחלט בכל השטחים. ההתייעצויית
של נציגי ארבע המעצמות, שהתחילו בראשית
1969 ליישוב בעיית ישראל־ערב, יהפכו
למוסד של קבע, ויקבלו צביון של מעין
ממשלה עולמית.
תגרום לכך עלייתה המסחררת של סין,
שתהפוך באמצע שנות ה־ 70 למעצמה גרעינית
אדירה. המעצמות הלבנות יתחילו להבין
כי כל התקפה צבאית על סין תביא
אוטומטית להחרבת מרכזי האוכלוסיה של
התרבות הלבנה, וכך תרד האפשרות של
מלחמת־עולם חדשה מן הפרק.
המאמץ המרכזי של סין יתרכז באירגון
חזית עולמית של העמים הצבעוניים, באסיה,
אפריקה ואמריקה הלטינית, נגד המדינית
הלבנות העשירות. מאמץ זה יביא להתפלגות
האו״ם, שיישאר איגוד של העמים הלבנים
וגרוריהם בלבד, בעוד שבפקינג יקום
״איחוד העמים המהפכניים״ שיאגד את העמיס
המנוצלים. אלה יהוו כשלוש חמישיות
של האוכלוסיה העולמית, שתגיע עד אז
לחמישה מיליארד. הפער בין עמים עשירים
ועניים יגדל.
סין לא תצליח לחולל מהפכות בקרב העמים
הלבנים, אך היא תשיג הישגים גדולים
בליכוד העמים הצבעוניים תחת הנהגתה.
מאבק זה יטביע את חותמו על כל
המאורעות בעולם, וגם במיזרח התיכון. כך,
למשל, יכפו ארבע המעצמות את השלום
על ישראל והערבים כדי למנוע חדירת סין
למרחב. מעשי־כפייה כאלה יהפכו לשיגרה
בכל חלקי העולם, בהם יופעל הכוח הכלכלי
והצבאי המקובץ של ארבע המעצמות
הלבנות לביצור מעמדן.
גם מיבצעי־החלל הסנסציוניים יהיו בבעלות
משותפת של ארבע המעצמות. בשנת
1990 כבר יתקיים בסים אנושי קבוע על
הירח, ותגענה משלחות לכוכבי־לכת רחוקים.

הפכה
למוצר שגם
גופים פרטיים קטנים יכולים לרכשו בשוק
החופשי.
מקורות מודיעין גילו כי מיספר טילים
נושאי ראש־חץ גרעיני נמצאים גם בידי
אירגוני הטירור. אלה ממתינים עתה להזדמנות
מתאימה כדי לגרוך את ישראל ומדי־נות־ערב
להתלקחות חדשה. כל סידורי הביטחון
ננקטו כדי למנוע במיקרה כזה,
אסון המוני.

ת מיצעד צה״ל פתח מטם של
מטוסים וחלליות מאויישות של חיל־האוויר
הישראלי. לעיני הצופים על הקרקע
לא נראה חלקו העיקרי של המטס. כי
מטוסי הסילון החדישים של חיל־האוויר,
שמהירותם היא 15 מאך, טסו בגובה רב,
בלתי נראים לעין. אילו היו טסים נמוך
יותר, היה הבום שלהם בלבד, כלומר, גל
הזעזוע האקוסטי שיצרו, מסוגל להרוס את
כל הנמצא על הקרקע.
משום כך צולמו מטסי החלליות והסילו־נים
בגובה רב על־ידי מצלמות משוכללות,
הצילומים הועברו באמצעות לוויני תקשורת
של חיל־הקשר אל הקרקע, ושם הוקרנו
על מסך פנורמי ענקי.
הצועדים על הקרקע יכלו להבחין רק ב־מטסים
של המטוסים הישנים שעדיין נותרו
ברשות החיל, והמשמשים עתה את צה״ל
למטרות מוגבלות בלבד: מטוסי הפאנטום
העתיקים, מטוסי המיראז׳ ,5שהגיעו לישראל
אחרי 20 שנות אמבארגו,
בסיום המטס של חיל־האוויר הופיעו החידושים
האחרונים של החיל: יחידות המרחפים.
בזה
אחר זה עברו על פני בימת ההצעדה
יחידות המרחפים, חיל המחץ העיקרי של
צה״ל, לובשי הכומתות האדומות, יורשיהם
של הצנחנים שפעלו עד סוף שנות ר,־70׳.
תחילה ריחפו על פני הבמה לוחמי חטיבת
״מרחפי הסילון״ .אל גבו של כל אחד
מהם היה מחובר מכשיר סילוני קטן ניתן
להכוונה, שבאמצעותו יכולים המרחפים לווסת
את גובה ומהירות הרחפה שלהם באוויר.
גדוד
״מרחפי הסילון״ נחת ליד במת
ההצדעה. שם קיבל את דגל צה״ל מידי
,שהחזיקה בו בשנת
חטיבת
.1989 כשדגל צה״ל בראשם התרוממו המרחפים,
בשורות מאורגנות, ונעלמו כשי
0,טסים בגובה של כעשרים מטרים מעל
הניצבים על פני בימת ההצדעה.
אולם ההפתעה העיקרית במטס חיל־האוזיר
היתר, כמובן יחידת ה״רחף־אלמשך״ .כל
אחד מחיילי היחידה היה מצוייר במיתקן
דמוי גלגל הצלה, אותו חבש על גופו. במיתקן
זה נמצא מנגנון עוין ומסובך, באמצעותו
ניתן להתגבר על כוח המשיכה
של האדמה. כתוצאה מכך יכלו חיילי יחידה
זו לשחות באוויר כרצונם, לערוך תרגילי
אירובטיקה מרהיבי עין, כאילו הם נמצא־ם
בחלל החיצון, שם אין חלים עליהם חוקי
המשיכה של כדור הארץ.

ץ* יצעד צ״!1ל ביום־העצמאות ה־ 41 של
מדינת־ישראל נערך אתמול לאורך מסלול
באורך של 10 קילומטרים איישם בנגב,
במקום שמטעמי־ביטחון לא ניתן לגלותו
לציבור.
על בימת ההצדעה ניצבו נשיא המדינה,
ראש־הממשלה, שר־הביטחון והרמסכ״ל, שקיבלו
את המיצעד, בתשואות־חן. מלבדם
ניצבו לאורך המסלול רק חוליות צלמי־הטלביזיה
הישראלית ומשמרות הביטחון.
מטעמי ביטחון יכלו אזרחי ישראל לחזות
במיצעד צה״ל רה מעל מסו הטלביזיה

** ייד אחרי שהסתיים חלקו האווירי של
מיצעד צה״ל, החל לנוע הטור המשוריין
על פני בימת הכבוד. בראש הטור התגלגלו
הטיטאנים — הטאנקים החדישים ביותר
של גייסות השריון של צה״ל. כל
טאנק כזה, שמשקלו כ־ 50 טון, מסוגל לעבור
כל מיכשול שהוא בכל מזג־אוויר ותנאי
קרקע.
כאשר נתקל הטנק במיכשול שאין שר־שרותיו
מסוגלות לדלג עליו, ניתן להפעילו
כמרחפת, ואז, על שיכבת אוויר דחוס, מרחף
הטנק עד לטווח של 10 קילומטר. הוא
מסוגל לנסוע ולירות לכל הכיוונים, כשהוא
מצוייד בכוורות של טילים מסוגים שונים,
שהחליפו את מקום התותחים.
טנק מסוג זה מצוייד בשתי מערכות־לייזר
חדישות. האחת היא מערכת של קרני
לייזר, באמצעותה יכול צוות הטנל! לאתר

מטוס גוו טאנר; :שדה-הקרב שר 1990
מטרות בטווחים רחוקים, לעקוב אחריהן,
להשמידן או לפגוע בהן אפילו כשהן נמצאות
מאחורי מיסתור.
המערבת השנייה היא תותח־לייזר: מיתקן
מיוחד באמצעותו ניתן לירות את קרני האור
האדירות שאין שריון בעולם המסוגל
לעמוד בפניהן.
קשה היה להבחין בצלליות הטיטאנים
כשחלפו, ללא השמעת קול כמעט, על פני
במת המיצעד. הם היו זוהרים וממורקים,
כמו מראות נוצצות — תנאי הכרחי להרחקת
קרני הלייזר של תותחי האוייב.
בעיקבות הטיטינים התגלגלו ה
— אותם טנקים מיושנים שנרכשו על־ידי
צה״ל באמצע שנות ה־70׳ ,ושחיל־החימוש
של צד,״ל הצליח לחדשם ולהתאימם לתנאי
מלחמה מודרנית.
אחריהם הופיעו המרפשים — אותם כלי־רכב
קרביים, המסוגרים לפלס להם דרך בבוץ
עמוק ולהותיר בעקבותיהם נתיבי תנועה
מהודקים ומוקשים. אלה הם הטנקים
הסוללים את הכבישים שהם עצמם נוסעים
עליהם.
כמפלצות אימתניות נראו החפרפרות ש־נסעו
בטור בזו אחר זו. כל חפרפרת כזו
היא כלי־רכב משוריין, שבחזיתו מותקנים
מקדחים ענקיים בעלי עוצמה המסוגלים לפורר
כל סלע. החפרפרת היא הטנק המסוגל
להגן על עצמו גם מפני קרינה רדיואקטיבית
או לוחמת גזים. בשעת הצורך הוא
חופר לעצמו מינהרה בתוך האדמה, ממשיך
להתקדם מתחת לפני הקרקע, בתוך המינה־רה
שמקדחיו מייצרים, ויוצא חזרה אל פני
הקרקע במקום שנבחר מראש.
את הטור המשוריין נעלה שורת כלי־רכב
משונים אחרים, שתיפקודיהם של כמה מהם
עדיין שמורים בסוד. בתוך אלה ניתן היה
להבחין ברכב מדלג, רכב להסתערות תת־מימית
כדי לעבור באמצעותו מיכשולי מים
עמוקים, רכב לגישור על פני תהומות ו־זחל״מים
משוריינים המונעים בכוח חשמלי,
מבלי שיהיו נזקקים למקורות של דלק.

עוד אחרוני כלי הרכב של הטור
המשוריין עוברים על פני בימת הד,צ-

דעה, נראה כבר החלוץ של הטור הממונע
שבא אחריו. היו אלה חטיבות הטילים
הממונעים של צה״ל: חטיבת הטילים
המונחים נגד טנקים; חטיבת הטלים נגד
במטוסים;

המיוחד בחטיבות הטילים הממונעות היה
מיעוט החיילים שבהן. על כל מערכת טילים
כזו, הנעזרת במערכת מחשבים משוכללת,
היו מופקדות חוליות קטנות של חיילים,
המסוגלים להפעילם במהירות מירבית בשעת
הצורך.

!^ 4ת ה טו ר הממונע נעלה יחידה של
חיל־ד,רפואה. היא היתד, מורכבת משיירה
של אמבולנסי־קירור ענקיים. אלה
הם האמבולנסים החדישים, בהם ניתן להקפיא
תוך דקות ספורות את הפצועים המוכנסים
אליהם, להובילם קפואים עד לבית־החולים,
שם מפשירים אותם לצורך ריפוי
וטיפול.
בהפסקה שבין מיצעד הטור הממונע ל־מיצעד
הטור הרגלי, נערך מיצעד המפקדים
של צה״ל. כל מפקד ישב בתוך מכונית
חשמלית, מצויירת ביער של אנטנות ועמוסה
במערכות אוטומטיות של מחשבים מסוגים
שונים. יהיו אלה מפקדים השונים תכלית
שינוי ממפקדי צה״ל מהקמת המדינה עד
לשנות ד,־80׳.
הם לא היו גיבורי מלחמה אלא מדענים,
המסוגלים לשלוט על מערכות פיקוד ובקרה
אוטומטיות, לנהל קרבות שלמים על־ידי
הזנת המחשבים בנתונים המתאימים והעברתם
במהירות, באמצעות מכשירי־קשר חדישים,
למערכות הלוחמות.
הטור הרגלי שסיים את המיצעד כלל יחידות
גדנ״ע, יחידות ח״ן, גדודי שוטרים וגדוד
אחד של חיילים, המאומן במיוחד ל־צרכי
מיצעדים, מיסדרים וקבלות־פנים דיפלומטיות.
הנשק
האישי שבידיהם היו רובי־שינה ו־תת־מיקלעי
הרדמה, הנשק הקל בו אין יורים
עוד קליעים כדי להרוג את האוייב, אלא
כדורים כימיים, המסוגלים להרדים מייד את
ר 1.סמו רד,ח לחו,וחד. של 1ר --

*• ום העצמאות .1990 ראובן מצייר
י את הגברת ראש־הממשלה בין עצי הזית,
צפת ברקע. בגלריה גגרדון מנסה הבעלים
למכור תמונות של אחד שהיה ילד פלא
ועתה הוא שומר־לילה. פגשתי קבצן סומא
שהיה יועץ אמנותי בחיפה ואת אלה ש־מחתימים
עבור דיין לראשות־הממשלה. עכשיו
יש להם כבר זקנים.
זריצקי מטייל עד גן־העצמאות ובחזרה
הוא מצייר. השאר אולי מתו. אני לא זוכר.
הדור החדש לא מעניין אותי. אני כבר די
זקן. פסלי הפלדה והנשק שלי נמכרו לרומניה,
שם פורקו על־מנת שישמשו חלקי
חילוף לציוד הרוסי המיושן•
אני מפסל ומצייר כימעט אותו דבר כמו
לפני 21 שנים. אנשים זקנים אינם מתחדשים.
ערב יום־העצמאות שעבר השתיל לי
הפרופסור לוי לב חדש. בעיצומו של הניתוח
התפרצו קרובי התורם והכו במכשיר
כהה בראשו של הפרופסור, קרעו את הלב
השתול מחזי וברחו. מאז אני מצייר לבבות.
הציור היחיד שאני יודע לצייר הינו זה:

זה ייראה בעולם
״צורות חדשות למגורי אדם — רכבות״בזק בצינורות
מכונית הבטוחה בפני כל תאונה — ערים הבנויות לפי שיטת
המולקולות — 40 דקות מתל־אביב לניו״יורק — טלוויזיה
כל״עולמית מושלמת — 30 אלף איש בבית אחד —״ אלה
הן חקותרות לציור זה, שהוכן על־ידי מומחה גרמני, על פי
נתוני התיכנון המדעי הקיים, לכרך שיקום עוד לפני סוף
המאה הנוכחית.
בני״אדם יגורו בבתי״כוורת 1החתך ( )2מאפשר מבט
לתוך פנים הבית, שבו יהיו המעליות ומיתקני״האספקה.
בכל קומה יהיו 10 דירות, כל אחת בת 120מ״ר. כל דירה
תהיה בגובה שונה משכנתה.
בתים מסוג אחר יהיו דומים לפיטריות הפוכות (.)3

* עכשיו, כרצינות.
( המהפכה בציור החלה עם האימפרסיוניזם
בתחילת המאה, שלאחריו באו המאניפסט,
הדדאיסטי, המניפסט הסוריאליסטי והמנים־
סט של הסטייל בהולנד. מאז לא מתרחשים
יותר דברים חשובים בציור, מבחינה של
מהפכה. יש אמנים חשובים, אבל אין מהפכות
חשובות. כי מאז אותה מהפכה אנו
עושים פראפרזות של אותו דבר וחוזרים
על עצמנו•
הטכניקה משתפרת. יש לנו אמצעים שלא
היו לנו קודם, כמו צבעים וחומרים פלאם־
סיים חדשים.
גם עד 1990 לא יהיו שום מהפכות באמנות
הציור והפיסול. אבל הטכניקה תוסיף
להשתפר ולהשתכלל, ביחוד בתחום הדברים
הקינטיים. המחשב, הקומפיוטור, יכנס כעוזר
לאמנים. בפיסול למשל, אני מאמין
שנוכל להיעזר בו לפתרון בעיות של קונסטרוקציות
מסובכות, שכיום אנו זקוקים
למהנדס כדי לפתרן. התעשיה והטכניקה
יעמדו לרשות האמן והוא יוכל לנצל את
כל הישגיהם.
כך, למשל, אמן לא יצטרך עוד ליצוק
פסלים. הוא יוכל להתיז את החומר. כל
תהליכי היצירה יעשו יותר זולים, והשימוש
בפועלים ילך ויקטן ככל שחלקה של האוטומציה
בתעשיה ילך ויגדל.
אין ספק שפישוט הליכי היצירה ועשייתם
זולים יותר יביא לכך שיצירות האמנות
יעשו יותר ויותר שתת לכל נפש.
כבר כיום קיים תהליך הצילום בקרני

לייזר, באמצעותו אפשר להקרין צילום תלת־מימדי
בחלל מבלי שאפשר יהיה לגעת בו.
ב־ 1990 אפשר יהיה בעזרת תהליך זה להקרין
ציורים ופסלים שישמרו בשקופיות.
ערך היצירה האוריגינלית ילך ויקטן וישאר
רק תחביב של אספנים.
האמצעי של המולטיפליקציה לא יהיה עוד
גורם מפריע באמנות. ככל שנתקדם נתייחס
אל יצירות האמנות של העבר כאל ארכיאולוגיה
ולא כאל אמנות, כי האינפורמציה
על יצירות האמנות תגדל ותהיה בתחום
ההשגה של כל נפש.

ין לי ספל! שישראל של 1990 תהיה
שונה מבחינת שילוב יצירות האמנות
בנופה, מכפי שהיא כיום. אני חייב להאמין
שיחול שינוי, אחרת אהיה נאלץ לארוז אק
המזוודות ולברוח מהארץ.
זה קרה גם בארצות־הברית. עד שנות
ה־ 50 היתד, ארצות־הברית ארץ אכזרית לגבי
אמניה• היא ייבאה הכל מעבר לים. היום
האמנות האמריקאית צועדת בראש. ניו־יורק,
שהיתר, עיר שמרנית, צועדת כיום
בראש בהתקשטות ביצירות אמנות. בכל
פינה עומדים שם פסלים.
אני מוכרח להאמין שעד 1990 זה יקרה
גם כאן.

הדירות פונות לצד הפנימי, כמו מירפסות, בעוד שבצד החיצוני
יהיו רק שבילי״עלייה למכוניות ומוסבים. המכונית
תגיע בצורה זו עד לדירה. הקשר לרחוב יהיה באמצעות
כבישי־גישה (.)4
מגורים מסוג אחר יהיו במיגדלי־חדיור 5שיתנשאו
לגובה של 1250 מטרים, ושיהיה בהם מקום ל״ 30 אלף איש.
הדבר יחסל את המחסור במיגרשי־בנייה. כל בית כזה יהווה
עיירה בפני עצמה, עם כל הסידורים החברתיים( .המיגדל
מימין עוד נמצא בשלב בנייה ).ליד בית־הכוורת נמצא תיאט רון
העתיד (.)6
עיר העתיד תאורגן במיספר מרכזים: מרכז של סיטי (,)7
מרכז מינהלי 8מרכז לקניות 9מרכז בריאותי (,)10
מרכז חינוכי עם בתי־ספר ומיכללות 11 מרכז לספורט
( )12 עם מיבנה הגג כפי שכבר יקום באולימפיאדה של מינכן

ף • אםהזמנת מקום בטלקס לחניה
/ /ן |במרכז הזמני בפארק שבערי יהודה?״
שאלה רונית את דויד.
״כן, אבל הם הבטיחו תשובה רק אחרי
פסח, אחרי בדיקת המחשב,״ השיב דויד;
״אוף, אי־אפשר להתארגן מראש למרות
כל הטיפולים והסידורים.״
רונית ודויד, זוג צעיר ,2 +החליטו
לבלות את חופשת יום־העצמאות ד,־ 42 של
מדינת־ישראל בפארק הרי יהודה, הסמוך
לירושלים. כישראלים אין להם שום סיכוי
להשיג מקום בבתי״מלון, שכל חדריהם שמו־רים
לתיירים. הם נעים עם ביתם הנייד,
מודל ,82 הצמוד לרכבם, סוסיתא מדגם 87׳.
אך אפילו עם בית נייד אי־אפשר לזוז
בארץ• את שטח החניה למגורים הניידים
יש להזמין מראש,
״אולי לא נזוז ממקומנו,״ הציעה רונית.
״איפור״״ הסביר לה דויד ,״אנחנו לא
יכולים להרשות זאת לעצמנו. הרי הודענו
כבר שאנחנו זזים מכאן. מקומנו נמסר
כבר לאחרים. נהיה מוכרחים לזוז לאן שהיא•
הסיסמא היא השנה כמו בכל שנה:
נוע, נוע!׳״

*ס* יחד! מ ע ין זו נשמעה ודאי בבתים
ניידים רבים בישראל י״ל ייייי חסס,

ממש כמו שהיו בשנות ד,־60׳ של המאה,
כשישראל חגגה 21 שנים לעצמאותה.
הסיתרון לבעיות שנוצרו היו השיכונים
הניידים, פיחרון זמני שניצל את מימד
התנועה, והפך לניצחי.
במקום ערים חדשות התמלאה ישראל בחניונים,
בנויים לפי מיטב חידושי הטכניקה,
בהם ניתן לקשר כל בית נייד למים,
חשמל, ביוב וכוח. ואילו השקעות
של דורות ביזע, ממון וכישרון, בבניית
ערים בישראל, ירדו לטמיון. הערים הגדולות,
המכוערות והמוזנחות של ישראל
הפכו ליקרות להפעלה ושוב לא היה כדאי
להשקיע בהן כדי לשפצן ולהכשירן ליעודן.

ערב חג־־העצמאות ה 42-של
^ מדינת־ישראל, כשרצו רונית ודויד ל־להשתתף
בחגיגות שייערכו בירושלים, נותר
להם רק פיתרון אחד. הם איחסנו את
ביתם במחסני ערובה לבתים ניידים בע״ני,
השאירו את שני ילדיהם אצל הסבא והסבתא,
ויצאו לצעדת שלוש הימים ברגל
מסביב לירושלים. זו היתד, הדרך היחידה
בה יכלו להגשים את מטרתם.
נדוכשו אנוו׳
דה־ בריס

בשנת , 1972 מרכז למלאכה ומיפעלים קטנים 13 מרכז
לתעשייה בינונית ( )14 ותעשייה כבדה 15 מיפעלי הכוח (.)16
התחבורה היבשתית תעבור מהפכה עצומה. הציור מבליט
את כל החידושים: תחנה מרכזית 17 רכבת־בזק למרחקים
בינוניים, שתנוע על כיס־אוויר 18 צינורות־תחבורה למכו־ניות־ננס
חשמליות ( )19 וצינורות לרכבת״בזק למרחקים גדולים
20 שתנוע בכוח אוויר דחוט ותגיע למהירות של 600
קמ״ש. לצינורות יהיו רציפים תת־קרקעיים מיוחדים (.)21
לתחבורת המכוניות ייווצרו כבישים מסוג חדש 22 עם
הצטלבויות מרכזיות במיבנים מיוחדים ( )23 לקרני־הכוונה.
הפסים על הכבישים ( )24 משמשים להכוונת המכוניות באמצעות
קרניים, שיפטרו את הנהג עצמו מכל עבודה.
התחבורה האווירית של העתיד לא תהיה רק מהירה יותר,
אלא גם תגדל בכמותה. הציור מראה נמל־תעופה למסוקים
שתושביהם שייכים למעמד הישראלי החדש,
״הניידים״ ,מעמד הסלאמס הנייד של שנות
ה־.80
הקרונוע, אותה המצאה של שנות החמישים
של המאה, שיוצרה באירופה ובארצות־הברית
כדי להקל על תיירים לטייל ברכבם
ברחבי העולם, פותחה בישראל בשנות ד,־80׳,
כשיטת מגורים. בשיטת הסרט־הנע יוצרו
בישראל רבבות קרונועים כאלה, באמצעותם
נפתרה באופן זבני מצוקת הדיור בערים.
הסיסמא בשנת 1990 היא :״קח את ביתך
איתך, באשר תלך.״ איש איש וביתו עימו
עם כל הנוחיות: ארבעה כיווני אוויר; מכונה
לרחצת כלים, תריזז, מזוג אוויר, טלוויזיה
עם מסכים פנורמיים•
כך התמלאה ישראל בערים שלימות זוחלות
ממקום למקום.
איך זה קרה?
ערי ישראל, מקומות רכוז אוכלוסיתה,
לא יכלו למלא את תפקידן באופן יעיל,
בשל תכנון ערים גרוע ומפגר. רשתות התחבורה
למיניהן נסתמו בפקקים וצודארי־בקבוק
ליד הכניסות והיציאות לערים.
תל־אביב הזקנה, החוגגת מלאות 81 שנים
להולדתה, נמצאת ב סלבי הריסה. פרנסי העיר
הגיעו למסקנה כי רק הריסת הכלים
העירוניים המטולאים לצורך בינוי מחדש,
עשוי להציל את העיר.
למרות גורדי־השהקים המזדקרים מתוכה,

(הליקופטרים 25 ואוטובוס-מטוק ( )26 המקיים את הקשר 1
בין התחנה המרכזית הכללית ונמל-התעופה. נמל-ענק ישמש 1
לטיסות בין־יבשתיות 27 והחומה העגולה מגינה על מקום-
שיגור נמוך למובילי־חלל, כגון חללית לטיסות בין־יבשתיות
( )29 ומטוס על־קולי (.)30
התחבורה הימית לא תראה חידושים מהפכניים. לא יהיה
שינוי רב במיתקני״הנמלים 31 אוניות-משא אטומיות
( )32 וספינות הנעות על כיטי-אוויר ( )33 כבר קיימות.

הפכו השירותים בעיר הגדולה ליקרים כל
כך, שרק מיעוט של בעלי יכולת יכול
להרשות זאת לעצמו. כך קרה שרק מרכזי
השלטון, המסחר הבנקאות ושאר השירותים,
יכלו להישאר בעיר בתוך גורדי־השח־קים
המפוארים, בעוד שהתושבים עצמם,
נאלצו לברוח ממנה.
רובעים שבשנות ה־ 60 נחשבו כמפוארים,
נעזבו מתושביהם, בשל כלאי המבנים, יוקר
המגורים והשירותים, והעדר גישה חופשית
אליהם. איזור ל׳ ,שנבנה מעבר לירקון
צפונה בשנות ה־70׳ ,מתחת לארובת העשן
הענקית של תחנת־הכוח רידינג, הפך תוך
זמן קצר לשכונה מכוערת שתושביה נאלצו
לנטשה מסיבות בריאותיות, למרות שבסוף
שנות ד,־70׳ נמצא כבר פתרון לבעיית העשן.
היה
זה מאוחר מדי. יוקר הדירות מנע
ישוב מחדש של איזור ל׳ ,שהיה צריך
להיות הרזרבה הבינויית של תל־אביב•
שטח מנשיה, שנועד להיות הסיטי של
תל־אביב, אותו החלו לבנות בקול תרועה
באמצע שנות ה־70׳ ,נשאר שומם. בגלל
המשבר הכלכלי היה צורך להפסיק את הבנייה,
ובמקום נותרו רק שלדי בניינים
בלתי גמורים.
חוף הים של תל־אביב, ששופץ כללית
על מתקניו לקראת הבחירות העירוניות של
שנת 1973ו־ ,1977 פתר חלק מבעיות הנופש
העירוניות, אך יצר בעיות חדשות. ישראל

היתד. זקוקה באופן דחוף לכביש חוף מהיר.
בנו אותו על החוף ממש, דבר שמנע מתושבי
תל־אביב גישה אל החוף המשוכלל
שלהם.
חחנת־האוטובוסים־המרכזית שנבנתה בדרום
תל־אביב, זו שהיתר, מהגדולות מסוגה
בעולם בשנות ה־70׳ ,שוב לא היתד, אפקטיבית
למרות כל מתקניה המשוכללים. קל
היה להגיע אליה מחוץ לעיר. אך מהמרכזים
החיוניים של העיר, שפוזרו ללא תכנון
בקצוות של העיר, לא היתד, כימעם גישה
אל התחנה.

ך* עלייה הגדולה מברית־המועצות,
( | שבאה לקראת סוף שנות ד,־70׳ ,הביאה
אומנם רבבות צעירים שהיוד כוח עבודה
מיקצועי מעולה. אך המדינה לא הית־,
מוכנה לקליטה מהירה חד־פעמית של זרמי
עלייה גדולים כל־כך, שרובם נהרו למרכזים
העירוניים.
כתוצאה מכך הפכה גם ירושלים לעיר
של שיכונים מכוערים ומסורבלים, מתורני
אנטנות ודודי־שמש. בכל ערי הארץ יש
אומנם נזמי זהב לרוב — בגייני־פאר שהחזקתם
יקרה. אך המיבנים החיוניים לחיי
התושבים, כמו בית-ספר, מנרשי־מישחקים,
גנים, פארקים ושדרות, נותרו במיעוט,

* 6רופסור אנדריי דה־פריס, רקטור האו-
^ ניברסיטה של תל־אביב, כיהן קודם לכן
כדיקן בית־הספר לרפואה של האוניברסי־טה.
לשאלה, שהוצבה לו על־ידי עורכי ספר
השנה של העיתונאים, כיצד תיראה הרפואה
לקראת שנת ,2000 השיב בסקירה מרתקו;
המכסה את הנקודות המעניינות גם את האזרח
הרגיל, וגם את הרופאים.
באותה שנה, לפי תחזיתו, כבר ישררו
שלום בעולם ״ובמזרח הקרוב בפרט.״
אוכלוסיית ישראל תגיע לארבעה־חמישה
מיליון איש, המידבר ייושב תוך ניצול התפלת
מי־ים ואנרגיה אטומית. יהיה קייס
קשר עם גופים שמימיים, שכבר יהיו מיושבים
ותושביהם ינהלו פעולות־גומלין עם
תושבי כדוריה,ארץ. המשפחה תמשיך להתקיים
כיחידה חברתית בסיסית. על רקע תנאים
יסודיים אלה, זד, מה שיקרה בשטח הרפואה:

מחלות ייעלמו: יימצאו הסיבות,
אמצעי־הריפוי ואמצעי־ר,מניעה למחלות מרובות
המטרידות היום את האנושות. כגון:
סרטן, טרשת העורקים, לחץ־דם מוגבר,
מחלות זיהומיות, מחלות־נפש מסויימות,
מחלות תעשייתיות, וסטיות תורשתיות.
יפותחו שיטות ואמצעים למניעת מחלות
תורשתיות — ״שיפור הקרקע התורשתי של
האנושות״ — אם על־ידי התאמת בני הזוג,
אם על־ידי שליטה על תאי המין של
הגבר והאשה. קובע הפרופסור :״התאמת
זוג העומד להתחתן תושג על־ידי בדיקה
מוקדמת של בני־הזוג — או של ר,אוכלו־סיר,
כולה — לגבי סטיות ביוכימיות ואחרות,
תוך ניצול מחשבים אלקטרוניים ה־אוגרים
את המידע. למעשה על־ידי ייעוץ-
נשואים ביוכימי — וייתכן גם נפשי —
אלקטרוני.״
אם נוסיף את האפשרות של יצירת אנוש
במעבדה — ייווצרו בעיות מוסר אשר טרם
התמודדנו עימן די הצורך .״כאן מתקבל
הרושם שהתפתחותה של ההתנהגות המוסרית
תפגר אחרי ההתפתחות המדעית, ונעמוד
בפני הבעייה החמורה שהחברה לא
תהיה מוכנה לעכל את האמצעים שהועמדו
לרשותה על־ידי הרפואה.״
תר,יד, התקדמות עצומה בתורת־המוח, שתביא
במידה רבד, למניעת מחלות נוירולוגיות
ונפשיות מקובלות -אבל המיפנד, ה ד,

( ה מ שן מעמוד ) 17

דול יהיה בגילוי ויצירה של חומרים המשתתפים
בתהליכים הכימיים של המוח
הנורמלי .״אם כיום כבר מתיימרים שאפשר
להשפיע על הזכרון — ואף להעביר את
הזכור מחיה אחת לרעותה על־ידי הזרקתו
תמציות מוח — אין מניעה שיבוררו מהמוח
הבריא החומרים האחראיים ואף יסחד
תזו במבחנה. חומרים אלה ינוצלו להבראת
חולי־נפש, להבראת מחלות המכונות פסיכוסומטיות,
ואולי להפיכת פסימיסטים ל־אופטימיסטית,
ופוליטייקאים־הדיוטות לבקיאים.

השתלות ותחליפים אלקטרו־ניים:
המאמץ לשיפור הישגי השתלת אברים
״חיים״ בגוף האדם הוא כיום במלוא
תנופתו. בעוד שהטכניקה לא תהווה קושי
מכריע, לא ייגמר עד אז הוויכוח סביב ה־בעייה
המוסרית.
״בעייה מוסרית זו לא תפריע לפיתוח
השתלת אברים מחיות לאדם, אלא אצל
אוהדי־חיות בלבד. אולם טרם ברור מה
תהיה נכונותם של המועמדים לשתילה
לחיות עם שתיל מחיה, כגון לב פועם של
קוף, אם לא לדבר על לב של חמור או
חזיר.״
משום כך יש לחזות שהמדענים ישקיעו
מאמץ עליון לפיתוח תחליפים ״מתים״:
מכשירים אשר בכוחם למלא תפקידם של
האברים החולים. כגון משאבות מלאכותיות
בעלות מנגנוני־ויסות להחלפת לבבות, מכשירים
מכילי־קרומים סינתטיים להחלפת כליות,
וכר. השימוש במכשירים מחליפים יעלה
על השימוש בשתילים חיים.
• כירורגיה: תהיה מהפכה בכירורגיה,
בעקבות פיתוח שיטות כירורגיות
״סגורות״ ,תוך ניצול מכשירים אשר
יאפשרו ניתוחים באברים פנימיים ללא גישה
ישירה של המנתח, כמקובל היום. יפותחו
מכשירים, אשר לאחר הכנסתם דרך פתחי-
הגוף הטבעיים או פתחים עשויים קטנים,
יבצעו ניתוחים ״מבפנים״ ,תוך ויסות ממרחק
ועיקוב על־ידי שידור טלוויזיה. דוגמה:
ניתוח קיבה יבוצע על־ידי מכשיר מנתח
נבלע, מווסת על־ידי מחשב מתוכנת,
מוזן אינפורמציה משדה הניתוח הפנימי.
• מיילדות: רוב הנשים ילדו בבתיהן
או במרכזי־לידה שכונתיים, בעזרת מתקנים
אלקטרוניים המאפשרים עיקוב אחרי
העובר ותהליכי הלידה, תוך הפעלת קשר
עם מחשב מרכזי או מחשב מקומי קטן.
רופא יופיע רק אם יינתן אות־אזעקה
אלקטרוני.
וזע שמואל
אבידוו
דת חד ש ה
; בישראל!
^ ין אם נרצה ובין אם לא נרצה,
2עוגנת שאלתנו בשאלת־היסוד — וללא
מליצה, בשאלת־החיים — של המדינה
הזאת: האם יהיה שלום? אני מעדיף לבנות
על ההנחה שב־ 1990 כבר ישכון השלום.
לוא זכינו — ואני אומר זאת כאדם דתי
וכאדם מאמין — יכול היד, הגורם הדתי
לשמש ראש־גשר לשלום. המיפגש הסביר ביותר
בינינו והערבים ליד שולחן אחד יכול
היה להיות מיפגש בין ראשי הדת היהודית
והמוסלמית. אבל אפשרות כזאת כבר איננה
אפילו בגדר של חלום. כי לא מצב מנהיגי
הדת פה, ולא מעמד מנהיגי הדת בעולם הערבי
הוא כזה, שיאפשר להם למלא תפקיד
של מנהיגים בכוח המוסר והאמונה.
השלום המדיני, בינינו לבין ארצות ערב,
יבוא בלי התערבות הדת. אבל תהיה לו
השפעה עקיפה הן על התפתחות החיים הדתיים
בתוך המדינה, הן על יחסי־הגומלין
בין ישראל והתפוצה היהודית.
אין זה סוד שהרבה שאלות וויכוחים בענייני
דת ואמונה נידחים מפני ״שיש לנו
בעיות יותר חשובות״ ,הרצון ״לשמור על

אחדות האומה״ וכדומה. אבל אם ייכון השלום,
הרי נתפנה לעסוק בבעיות פנים. ואז
תועמד השאלה על סדר־יומנו הציבורי והאישי.
השיקולים
יהיו מושפעים מרוח המיזרח
שתנשוב ברחובותינו ובבתינו. רבים מאותם
צעירים, המתרפקים כיום מתוך רגישות
נוסטאלגיה על העיירה ועל איש חסיד היה
ועל כנר על הגג, בניהם — בני העשרים
של — 1990 בוודאי עשויים למצוא עניין
רב בארכיאולוגיה של הליופולים, בתרבות
של בעלבק ובמוסיקה של ביירות.
כל עוד סגורים בפנינו קסמי המיזרח וכל
עוד אנו עם במצור, מאין יכולת ללכת קדימה,
הרי בהכרח אנחנו מפנים מבטינו אחורה.
מתוך התרפקות על עבר שהלאומיות
היהודית החילונית רצתה לברוח ממנה. אותה
עיירה שראשוני הסופרים הלאומיים,
כמו מנדלה וביאליק, הטילו בה דופי, עש־אור,
ללעג ולקלס — מדוע נהפכה חביבה
על הדור של?1969 האם לא מפני שהוא
נתון בתוך מיסגרת צרה ומחניקה, בתוך
אווירה של מועקה ועצב תת־הכרתי?
כל זה, כלום יהיה לו ערך כאשר המרחב
השמי יהיה פתוח לרווחה?
שלא יבינו אותי לא־נכון. אינני אומר את
הדברים מתוך תקווה או בשורה• יש כאן
יותר דאגה, חרדה. כי אני יודע שההתרפ-
קות הנוכחית על כמה וכמה סימלי־עבר
אינה תופעה נורמלית.
הוא הדין לגבי היחסים שבין ישראל והתפוצות.
אני מרשה לעצמי להרהר בקול.
כאשר לא נהיה זקוקים לנדבות של יהודי
התפוצות, ולא נצטרך להם שיפגינו למעננו
בפתחי האו״ם, או יתאספו בבתי־הכנסת כדי
להתפלל עלינו שלא ישמידונו — בקיצור,
שלא ניתן להם הזדמנות כמו שנתנו להם
בששת הימים — מה יקשור אותם אלינו?!
נצא מתחום ״הרחמנות״ שלהם, ועלול
להיווצר מצב שהם ילכו בדרכם לקראת התבוללות
גוברת והולכת בתוך החברה העשירה
שבה הם חיים; בעוד שהישראלים יתקרבו
לגויים שהם יושבים בתוכם.

ין ספק שתתגבשנה קבוצות שמרניות,
בישראל ובתפוצות, אבל אלה תהיינה
קטנות מבחינה כמותית, שישמרו על איכותן
היהודית המסורתית. בני־ברק ומאה־שערים
יוסיפו להתקיים בכל תנאי. כמו שיוסיפו
להתקיים ויליאמסבורג שבניו־יורק וסטאט־פורד־היל
שבלונדון. אבל ייעלם כל אותו
מחנה־ביניים, המסב כיום על שני השולחנות,
השולחן היהודי והכללי•
אני כשלעצמי פועל כמידת יכולתי, ושואף
לראות יצירה חדשה של דת ישראלית מודרנית,
לא רפורמה, שגם היא כבר מיושנת ואדוקה
במינהגים שגובשו אם לצרכי החברה
הגרמנית ואם למען הנוסח האמריקאי. יש
בהחלט מקום להתחיל לפעול כבר מעכשיו,
שבעוד 21 שנה נוכל לתת לבני העשרים של
אותו הדור את יסודותיה של היהדות העתיקה,
כשהיא עטופה ומותאמת לאקלים
ולד,ווי של הזמן ושל המקום. יש ביהדות
שורשים מוסריים אוניברסאליים, שיעמדו בכל
תנאי. אבל הם מכוסים באבק הזמן,
והצטברו עליהם שכבות זרות ומאובנות.
הדרך אל המטרה הזאת עוברת את ביתד,כנסת.
לא כפי שהוא נראה היום, אלא כפי
שהוא צריך להיות: מקום של השראה, של
שירה, של התבטאות ושל התפעמות. ואם
נצליח לגבש כאן את אותה נוסחה של דת
יהודית עתיקה בלבוש ישראלי מודרני חדיש
נוסח ,1990 אולי יאחזו בחוט זה גם בני
אותו דור בתפוצות.

הבוש! שלמת נקדימון
נשיא-במו
באמריקה!
^כ־אדוף אכי גופר, מי שהיה הן
רמטכ״ל שניצח את צבאות ערב בסיבוב

חנה השוו: האופנה שר?1990
הרביעי והחמישי, שיחרר את הבשן ואת
הגלעד, ופתח את תעלת־טואץ לתנועת ספנות
בינלאומית, עומד לפרוש מן הצבא ולהיכנס
לחיים הפוליטיים.
הוא לא היה איש צבא מיקצועי בלבד, אלא
גס בעל תודעה פוליטית מפותחת. הוא סיים
את לימודיו בפקולטה למדעי־ד,מדינה ובתוקף
תפקידו כרמטכ״ל הורשה להשתתף בכל
ישיבות הממשלה, אף אלה שלא עסקו בנושאים
צבאיים.
גיבור המלחמות האחרונות ששמו נערץ
בפי כל, התכונן עתה לקרב האזרחי שלו
— הקרב להבסת ״דור הדינוזאורים״ ,זקנים
שדבקו בשלטון מזה 15 שנים ומסרבים למסרו
לצעירים מהם.
דינוזאורים אלה לא היו אלא משה דיין,
יגאל אלון, מנחם בגין, ליובה אליאב וחבריהם,
שרובם עברו כבר את גיל ה־ .70 אבי
גופר היה שייך למפלגתם של אלה, מפלגת
״מרכז העבודה הלאומי״ ,שנוסדה על־ידי
איחוד בין העבודה לגח״ל. אבל הוא רצה
להנהיג את האופוזיציה הפנימית במפלגה
כדי להזרים דם חדש לשלטון.
הבעייה היתר, שוב: מלחמה על רשימת
המועמדים בבחירות. כי שיטת הבחירות
השתנתה בישראל. במקום השיטה היחסית
שהיתר, נהוגה עד סוף שנות ה־סד׳ והשיטה
האזורית שהוכנסה בשנות ד,־70׳ ,הונהגה
בשנות ד,־80׳ שיטת הבחירות נוסח אמריקה:
בחירה ישירה של נשיא המדינה, בעל
סמכויות בלתי מוגבלות, המרכיב את הממשלה
ומפקד על הכוחות המזויינים.
רק אחרי שהונהגה שיטח בחירות זו,
הגיע משה דיין לשלטון.
יחד עם הבחירות לנשיאות נערכו כמובן

בחירות לשני בתי־המחוקקים של ישראל,
הכנסת והסנהדרין — זה בית הלורדים לותיקי
האומה ולזקניה. אבל מספרם של ה־זקגים
בכנסת לא היה קטן מזה שבסנהדרין.
בכנסת עצמה היו מיוצגות רק ארבע מפלגות:
מפלגת ״מרכז העבודה״ ,שהשלטון
לא נשמט מידיה מאז קום המדינה, שלה
45 צירים בכנסת; מפלגת הימין המאוחדת,
שלה 35 צירים; המפלגה הדתית המאוחדת,
שלה 26 צירים והמפלגה של ערביי ישראל,
שלה 14 נציגים בכנסת — המספר המקסימלי
של נציגים ערביים שניתן לבחור בהם
לפי חוק הבחירות — וזאת על מנת לשמור
על צביונה היהודי של המדינה, לפחות בכנסת•
למפלגת
השלטון אין כמובן עדיין רוב
בכנסת, אבל זה לא מפריע לה לשלוט. הנשיא
חייב לכלול, לפי החוק, אחדים מנציגי
האופוזיציה, בתוך ממשלתו. בשם ״הליכוד
הלאומי״ שלא נפסק מאז מלחמת , 1967
זוכה הממשלה תמיד לרוב מוחלט בכל ההצבעות
בכנסת.
יש רק שינוי גדול אחד לעומת מה שהיה
בחיים הפוליטיים של ישראל לפני 21 שנים:
מספרם הרב של הנשים הפעילות במפלגות
ובבתי־ר,מחוקקים.
אבל השליט האמיתי של המדינה נשאר המנגנון
המפלגתי של המפלגה השלטת. זהו
מיכאניזם בלתי מנוצח. לא חשוב מי מנהל
אותו, הוא מנצח תמיד.
אבי גופר רצה להגיע לשלטון. הוא החליט
לעשות זאת בדרך הפשוטה: הוא הסכים
לקבל על עצמו את תפקיד המזכיר של מנגנון
המפלגה.

:לידושבי
*וס העצמאות של שנת 1990 לא
7 / /י חול בשנת־עשור, כך שלא יתקיים
מיצעד של צד,״ל,״ זאת תחזיתו של מנהל
מחלקת הכספים של אגד, הממשיך :״אבל
גם בלי מיצעד יש מספיק כאב־ראש.״
וזה מה שיקרה:
המחשב שלנו טען שיש לצפות לתנועה
של חמישה מיליון נוסעים בערך.
אבל חמישה מיליון נוסעים אינם הופכים
כיום את המצב לרציני.
עם 5000 האוטובוסים שאנו מגייסים,
עם הרכבלים השונים, עם הרכבות התחתיות
העוברות את הערים הגדולות, ובעיקר
עם האוטוסטראדות בנות ששת המסלולים,
המקשרות בין מרכזי־האוכלוסיה הגדולים
לבין מרכזי־הנופש, לא יכולות להיות בעיות.
בין 5000 האוטובוסים יש עדיין איזה 700
מהסמי־אינטגרגאלים. סתם דגמים של ״ישר״
אל־סבא״ .בשנות ה־ 70 נחשבו לחידוש.
נו, באמת! איך אפשר להשוות אותם עם
המיפלצות החדישות האלו 100 :מקומות ישיבה,
מיזוג־אוויר מלא, טלוויזיה, כורסאות
של מטוס, מנוע טורבינות מופעל על־ידי
דלק מוצק ומושתק עד כדי רעש של נחירת
חתול. קפיצים, מונעי־זעזועים, ומערכת היגוי
— עד כי דרוש בור של חצי מטר על
מנת להרגיש זעזוע כלשהו.
מתל־אביב לירושלים וחזרה אפשר להעביר
תוך שעה 20 אלף נוסעים. כמובן —
בעזרת הצעצוע החדש שלנו — הרכבל.
הרכבל הזה נראה, כשהציעו אותו ב־1970
ומשהו, כיציר דמיונו הפרוע של איזה מהנדס
מטורף. אבל לאם־לאט זה התגבש למשהו
ממשי. אחרי שגמרנו להקים את הרכבל
לחרמון, אמרנו שאם לשם אפשר, אז
לירושלים בטח.

ך* תל״אביב עשינו אף יו אחת עם דן.
^ סוף שנות ה־ 70 הבינו סוף־סוף שמצב
התחבורה בתל־אביב לא יכול להימשך כסי
שהיה, מוכרחים היו לנקוט צעדים דרסטיים.
אז הוקם התאגיד — אגד, דן, משרד התחבורה
והרשויות המקומיות. בנינו ביחד
שני דברים: רכבל מגני התערוכה ועד ל־נווגרבי,
עם תחנות בצפון ומרכז תל־אביב
— ורכבת תחתית. התחתית עוברת מפתח־תקווה
דרך י־מת״גן ותל־אביב לחולון.
עכשיו אי־אפשר להכיר את העיר. רק
חולי־הגה נוסעים בתוך תל־אביב במכוניות
פרטיות ורצים לחפש מקומות חנייה. על־פי
הסקר האחרון נוסעים /0״ 95 מאזרחי המדינה
בתחבורה ציבורית. ולמה לא? אין דריכות
של נהיגה ולא צריך לחפש חנייה או לקבל
דו״חות. אין תור בתחבורה ציבורית, כי לא
מוכרים כרטיסים. השירות הוא ממלכתי ומשלמים
עבורו בדיוק כמו מס־הכגסה.
תחבורה ציבורית מובילך למחוז־חפצך.
אין עצירות ופקקים, כי אין הצטלבויות. כל
הצמתים בנויים בשיטת פרפר. בדרכים שכאלו,
עם כלים שכאלה, המהירות הממוצעת
היא 120 קמ״ש, וכשאתה מגיע, אתה יורד
מתוך האוטובוס לתוך תחתית ומהתחתית
לרכבל.
בקיצור, הסעת חמישה מיליוני נוסעים ביום
העצמאות, מי לתל־אביב, מי לירושלים,
מי לחרמון ומי לאילת, ואפילו לערי הנופש
של המדינות הערביות, היתה רק בעייה של
לוח זמנים טוב. וגם זו לא היתר, בעייה —
המחשב פלט תוך שניות מי ומה נוסע לאן,
ומפקחי־ד,תנועה רק חזרו על הוראותיו, במכשירי
הקשר, אל כל נהג ונהג.
אני באמת לא יודע מה אנחנו צריכים עכשיו
את העסק הזה שמציעה ארקיע. מי
צריך את זה בכלל?! אבל, כמו שאמרנו
תמיד, אנחנו מוכנים להיכנס לכל עסק שנושאו
תחבורה ציבורית. נבדוק גם את ה־אידרופלנים,
מאילת לשארם אל־שייך.

צועדת בצעדת ״שועלי שמשון״ ליד האנדרטה ללוחמי נגבה
התייחדות פשוטה
במדינה 1העם
בשדות
תש״ח
שלושה מיגדלי־מיים מנוקבים ומצולקים :
גיבעה ,69 ממנה נסוגה פלוגה שותתת־דם
של חטיבת גיבעתי, לפני 21 שנה. מצבה
לעוד ניסיון אבוד לבלום את התקדמות
הצבא המצרי לעבר תל־אביב.
ומשלושת המיגדלים — דרכי־עפר וכבישים,
העוברים דרך שדרות ופרדסים,
אל מיגדל־מיים אחר. אף הוא מנוקב ומצולק:
נגבה, הקיבוץ בו ניתקל הצבא המצרי
בדרכו לתל־אביב — ונשבר.
הלאה — עמוד שיש המזדקר לשמים
בחולייקאת, ועליו חרותים שלושה חיצים
— ועשרות שמות. מצבה ללוחמי גדוד 54
של גיבעתי, שנפלו במערכות על הדרום
ועל פריצת הדרך לנגב.
שדות השועלים. בשבוע בו התייחד
העם עם זכר חלליו, בטרם יחגוג את יום־
העצמאות הכ״א של המדינה, צעדו 1200
גברים, נשים ובני־נוער מגיבעה ,69 לנגבה,
לחולייקאת. כדי לשוות לצעדה זו
דרמאטיות כלשהי, קרא לה מארגנה, איש
מכבי מפתח־תקודה, עורך־הדין יצחק בראז,
״צעדת שועלי שמשון׳׳ .על כי נערכה
במרחב בו נולדה — ורבים מאנשיה אף
מתו — פלוגת הקומנדו המהוללת של
גיבעוזי.
אבל יותר מאשר ביקור בשדות השועלים,
היתד. זו התייחדות נאה ופשוטה עם זיב־רם
של אלה אשר הישקו בדמם את השתילים
הרכים, שהם כיום עצים חסונים בני

מדיניות טבעת הכיתור מתהדקת במאמץ נואש השתדלו דוברי הליכוד־הלאומי
לשכנע את עצמם ואת הציבור שלא
ייצא שום דבר ממשי מיוזמת ארבע־ד,מעצמות.
בעיתונות הופצה בהבלטה ידיעה
מטופשת, שקבעה כי היוזמה תופסק בחודש
יוני ,״אם עד אז לא תושגנה תוצאות.״
ידיעות
אחרות הבליטו כל רמז שיכול
היה להעיד על כך שיש בעולם הערבי
התנגדות ליוזמה.
הניצחון של הדסיי! .אולם לעומת
פריטים חסרי־חשיבות אלה, הצטברו במשך
השבוע הידיעות המוצנעות והחשובות, שהצטרפו
לפסיפס ברור: מיבצע המעצמות
התקדם בשיטתיות מפתיעה.
הפעולה העיקרית לא היתד. בישיבות
הארבעה עצמם, אלא בפעולות שנועדו לחסל
מראש את שני המיכשולים העיקריים לשלום
הכפוי: אירגוני־החבלה הפלסטיניים,
מצד אחד, והלחץ הציוני באמריקה, מצד
שני.
בצד האמריקאי טיפלה ממשלת ניכסון
בעזרת המלך חוסיין. למלך נימנה סירסו־מת
מירבית, והוא ניצל אותה בחוכמה, כדי
לחזור על הנושא המרכזי: הערבים רוצים

בשלום; ישראל אינה רוצה בשלום, מפני
שהיא רוצה להחזיק בשטחים הכבושים.
אף הדוברים הישראליים הודו כי מסע
המלך השיג הצלחה עצומה, וכי נוצרה
דעת־קהל אשר יהודי ארצות־הברית חוששים
עתה לקום נגדה.
כיתור ״אל״פתח״ .עוד יותר משמעותית
היתד. הפעולה השיטתית בצד הסובייטי—ערבי.

ממשלת עיראק הודיעה לאירגון
השיחרור הפלסטיני שלא תרשה עוד שום
פעולה של אירגוני־החבלה הפלסטיניים בשטחה,
אלא תוך תיאום מוקדם עם שמתי-
הביטחון שלה. נאסר על הפלסטינים לאסוף
כספים, לבוא במגע עם קבוצות ממניות.
אותה שעד. הקימה עיראק אירגון מתחרה
משלה, חזית השיוזרור הערבית. המטרה
הברורה: להעביר לאירגון פיקטיבי זד, את
הכספים והתמיכה שניתנו עד כה בעיראק
לאירגונים הפלסטיניים.
• ממשלת סעודיה הודיעה על
תמיכתה באירגון־חבלה פיקטיבי חדש, שבראשו
עומד להלכה המופתי הירושלמי
לשעבר, חג׳ .אמין אל־חוסייני. המטרה הברורה:
למנוע תמיכה מן האירגונים הפלסטיניים
האמיתיים.
• כטאון סובייטי חשוב, סוביי-
טסקאיה רוסיה, פירסם מאמר שמתח ביקורת
חריפה על אל־פתח. הוא גינה לא רק
את שיטות אל־פתח, אלא גם את מטרתו
המוצהרת: חיסול ישראל והקמת מדינה
פלסטינית בכל הארץ, שבה יחיו יהודים
וערבים, כביכול, במשותף.
קבע הבטאון הסובייטי: חיסול מדינת-
ישראלי אינו מעשי. אי-אסשי להחזיר את
גלגל ההיסטוריה אחורה. היהודים והערבים
אינם יכולים לחיות במדינה אחת.
בכך חוזר הבטאון הסובייטי במדוייק על
העמדה הסובייטית משנת , 1947 כשהצביעד,
ברית־הימועצות בעד חלוקת הארץ.
חיסול המתחסלים? המטרה של
ההתקפה הסובייטית החדשה* היתה ברורה
לגמרי: להרתיע את אל-פתח מלהתנגד להסדר
המדיני של ארבע המעצמות, ולהכשיר
את הקרקע לחיסול אירגוני־החבלד. בידי
גמאל עבד־אל־נאצר והמלך חוסיין.
פעולת־כיתור זו לא היתד, מפתיעה. לפני
כמה ׳חודשים כבר ניבא יאסיר עראפאת,
מנהיג אל־פתח, בשיחה עם אריק רולו, כי
בבוא היום יסכים המימסד הערבי להסדר
מדיני עם ישראל, וכי ינסה אז לחסל אותו
ואת אנשיו באופן גופני. כי הסדר לא
יהיה בין ישראל והפלסטינים, כפי שחולמים
עליו כמה מאנשי אירגוני־החבלה וראה
להלן) ,אלא בין ישראל והמימסד האנטי־פלסטיני.
נגד,
נגד, נגד. מול התפתחות זו,
מהי מדיניות ישראל? האם תומכת ישראל
במימסד הערבי נגד הפלסטינים, או בפלסטינים
נגד המימסד הערבי ויוזמת המעצמות?
השבוע גילתה גולדה מאיר את עמדת
ממשלתה: נגד הכל. היא מתנגדת בחריפות
ליוזמת ארבע־המעצמות. והיא מתנגדת באותה
חריפות לרעיון הקמתה של מדינה
פלסטינית חדשה, שתכרות שלום עם ישראל.

שאינה הראשונה. לפני כמה חודשים
מתח קומוניסט, בטאון רעיוני סובייטי,
ביקורת דומה על אל־פתח, אך בלשון מתונה
יותר.

העיתונות העולמית הבליטה דווקא את
ההתנגדות השנייה.

דיעות
כה אומד סאדטר ערב מלחמת ששת־הימים התייצב ז׳אן-
פול סארטר באורח חד־משמעי לימין ישראל,
הכריז שאין להשלים עם השמדתה. מה
הוא חושב עתה, כעבור שנתיים?
הדבר נתגלה בראיון שהעניק הפילוסוף
הממושקף לכתב־עת שמאלני איטלקי. בניגוד
לכל שאר דבריו של סארטר על ישראל,
לא הועתק ראיון זה בעל המישמר — מסיבות
מובנות. אמר סארטר:
• על עמדת ישראל :״אני מבין
את ישראל כיום היטב אני מבין אפילו
את ההפרזות של הימין הישראלי. אני מצטער
עליהן מעומק ליבי, אך הצלחתי קצת
להבין איך אנשים אלה הגיעו לידי יאוש
כזה — יאוש הקשור בגאווה על נצחונותי-
הם, אך שאינו אלא יאוש.״
• על כלכלת ישראל :״כלכלת
ישראל אינה בנוייה לפי צורך פונקציונלי
בלבד• היא היתד, צריכה להיות מרוכזת
כל־כולה במיזרח התיכון. אך למעשה הצייד,
כלכלה של ארץ בלתי־מפוחחת, וחצייה
כלכלה של ארץ מפותחת.״
• על מצב הפלסטינים :״זהו
מצב בלתי־נסבל באופן מוחלט.״
>• על מפ״ם :״יש להכיר בעובדה
כי בישראל השמאל הוא קטן, קטן מאוד
למרבה הצער, אין (,לשמאל במפ״ם) כוח
מ שהו. השמאל במפ״ם יש לו מישקל, אבל
הוא בכל זאת מיעוט במפ״ם.״
• על ערביי ישראל :״אל תשכח
כי הערבים בישראל הם אזרחים ממדרגה
שנייה.״
• על עבד־אל־נאצר :״תמצית
מדיניותו היתר, תמיד להיות קיצוני במילים,
אך לחתור למשא־ומתן, להכרעה בדרכים
דיפלומטיות.״

מלחמת

ששת־הימים :

״זאת היתר, מלכודת שלתוכה נפלו גם הערבים
וגם הישראלים עמדת שני ה־אימפריאליזמים
(האמריקאי והסובייטי) בפרשה
זו היתד, פלילית.״
• על הציונות :״בשבילי, הציונות
מתה. אני שואל לעתים קרובות (את אנשי
השמאל במפ״ם) מדוע אתם ציונים
עלינו להכיר בזכותה של ישראל, כמדינה
ריבונית? ,קבל את כל היהודים הרוצים
לעלות אליה. אך אל לה לישראל לנהל
מדיניות ציונית פעילה מחוץ לגבולותיה.״
!• על ח ג״ל :״עלינו לומר: אדם שהיא
ציוני, אינו שמאלי העמדה הטובה
ביותר (בשביל ישראלי) היא להכריז כי
הציונות אינה קיימת עוד• שהציונות אומנם
תרמה תרומה להקמת מדינתנו, אך שעכשיו
אנחנו קיימים פה, שיש יסודות בהשקפה
הציונית שאיננו מסכימים להם עוד, שהציונות
גמורה. היא גם אינה יעילה עוד.״
י • על הפתרון :״הזכות המלאה של
החברה הפלסטינית להגיע לידי ריבונות
שתוכר על־ידי ישראל, ופינוי כל השטחים
שנכבשו על־ידי הישראלים, אם כי בוודאי
יש צורך בתיקוני־גבול מסויימים איני
רואה מדוע להכניס לעניין נימוקים פטריוטיים
ודתיים. איני יודע כלל מדוע צריכה
ישראל להחזיק בירושלים. מדוע לא להפוך
את ירושלים לאזור ניטראלי לחלוטין?
אך כל זה צריך להיות קשור בהכרה
מוחלטת בריבונותה של ישראל.״

במדינה

דוגמנית ישראלית הננו

המימסד
על גג
המאוזליאום

והרפתקנים מכל העולם. החברה ד,אמ־ריקאית
הרעבה להימורים, העדיפה אותו
על פני לאס־ואגאס.
כיום, כשאי ההימורים נמצא בשיא תהי־לתו
ופירסומו, היה צורך לבחור לו גם
מלכה בלתי ישמית, שתעודד את תנועת
התיירות לאי, ותוכיח כי מלבד הימורים
אפשר למצוא בו גם חתיכות משגעות.

בימי שלטונו של סטאלין, כשכל ענייני
הצמרת הסובייטית התנהלו בסודיות כמוסה,
היתד. רק דרך אחת לדעת מי נמנה בכל
עת עם בני־חסותו של הרודן, מי חוסל ומי
הורחק.
פעם בשנה, באחד במאי, היחד, הצמרת
הסובייטית כולה עומדת על גג המאוזליאום
של לנין, מקבלת את מיצעד הצבא האדום.
סטאלין היה עומד בחוזך — ושאר חברי
הצמרת היו ערוכים משני צדדיו, בסדר מדו־ייק,
לפי דירוגם באותו רגע. הדבר גרם
בכל פעם לדיווחים נרגשים בעיתוני העולם
המערבי.
בישראל אין מאוזליאום, אבל יש דרך
אחרת לקבוע מי ומי שייך בכל עת למימסד.
ההזדמנות ניתנת בהתקרב יום־ר,עצמאות,
כאשר מתפרסמת רשימת הנואמים בבמות־ההסברה
של הממשלה. נכללים בה כל אישי-
הציבור השותפים, לדעת השר ישראל
גלילי, לעמדה העקרונית של ממשלת־יש־ראל.
השבוע
פורסמה שוב הרשימה. הפעם היא
כוללת את כל המפלגות מן המרכז החופשי
מימין ומק״י משמאל. בצד חברי־הכנסת
מכל הקואליציה, מופיעים כמסבירים מטעם
הממשלה חברי־הכנסת שמואל תמיר, אליעזר
שוסטק ושמואל מיקוניס, והד״ר משה
סנה.
הפור בנדיקט
המים 1
להתאט׳
בתיה לפירסוו מתרחצו באולמי

יחסים מרחביים
״אל־פתח״ רוצה מהל מו״מ
העיתונאי האוג פון־קינהיים כתב בשבועון
הגרמני האחראי (והאוהד את ישראל)
וי צ״ט (״הזמן״) כתבה שהיתר, דומה ל־כתבותיהם
של עשרות עיתונאים אחרים
שביקרו במחנות אל־פתת.
הוא שמע את סיפוריהם של לוחמים,
שטענו כי אחרי שנתפסו, עונו בבתי־סוהר
ישראליים.
הוא הקשיב להרצאה מפי ״אחמד״ ,דובר
אל־פתח• בעמאן, שהכריז באוזניו כי ״ד,מ־אבק
הוא בראש וראשונה מלחמה של
פלסטינים. סוף־סוף, אחרי מלחמת ששת,ימים,
גילינו את עצמנו. אנו מרגישים כי
וזנחנו פלסטינים, בני אומה מוגדרת ביותר,
שמולדתה הוא ממערב לירדן.״
הוא התרשם מן ״הגברים הצעירים, ה־
:וטחים בעצמם, במדים הירוקים־כזית, של
ווחמי־השיחרור הפלסטיניים, אותם פוגשים
בכל מקום.״ צבא אל־פתח מונה, לדבריהם,
! 1אלף איש.
הוא פגש את מנהיגי אל־פתח, קבע כי
,אין הם עושים רושם של דמויות היתומות,
אשר חיילי ישראל צריכים רק ללמד
אותם לברוח. הם למדו משגיאוחיהם

הוא ביקר בכראמה ההרוסה, ביום השנה
״,ניצחון הגדול״ של אל־פתח על צה״ל,
שבו ״חיסלו אנשי אל־פתח את האגדה
:דבר הערבים מוגי־הלב שאינם מסוגלים
לעמוד מול פני הישראלים.״
הוא קבע שאם רוצים ״חייליו של דיין״
לשים קץ לאל־פתח, יהיה עליהם לכבוש
להציף את כל עבר־הירדן. כי ״בירדן נראה
זל־פתח בכל מקום. הם הגורם הבולם
:יותר ברחיבות ובהרים. הם עומדים מ־זחורי
המוכס בגבול ומסתכלים בדרכון
;תייר.״
״שותף לדיונים.״ אולם המיוחד ב־
:תבתו של העיתונאי הגרמני היה טמון
:סיפור המסיים. הוא טייל ברחובות עמאן
:חברת איש אל־פתח. כעבור כמה ימים,
שעה ששהה בדמשק, ניתקל שוב באיש זד,
:רחוב. החבלן אמר לו, בחיוך :״אנחנו
יצים בכל מקום ונעלמים בכל מקום.״
ואז הוסיף החבלן פסוק רב־משמעות:
,אתה תחייה ותראה את זה: יבוא יום וה־שראלים
ישבו עימנו, ,הטרוריסטים׳ ,ליד
שולחן אחד. אנחנו נביא אותם לכך בעזרת;
!צצות. הם יצטרכו לכבד אותנו, הפלסטיים,
כמו שהודיאט־קונג זכה בסוף בכבוד
במעמד של שותף לדיונים.״

ליד שולחו הרולטה?־?.

של אי בהאמה הגדול, לשם נוהרים לאחרונה ה מיליונ

סא,ג31_/ו

ס4ת,מ <3 8

תמונתה של
11111^1 *1
1 4 •1 / 1 * 11 1 111 # 1 . 1 1 1 1 1 4 1ז ת תעמול ה
פורט, העיר הראשית של אי בהאטה הגדול, בו מתרכזים
עשירי ארצות־הברית. למטה נראית בתיה ליד הבאר באחד

בתיה בנדיקט בר־צבי, על כר־של
מעון המלכים בעיר פייר־כל
בתי־ההי מורי ם הנוצצים של
הקאזינוס המפוארים של האי.

אי ש ל גראנד בהאמה, הוא אולי
( | המכוער שב־ססד איי בהאמה, קבוצת
האיים הפזורה באוקיאנוס האטלנטי בין
חוף פלורידה בארצות־הברית, לבין קובה
והאיטי. אולם יש לו יתרון אחד גדול:
הוא הקרוב ביותר לחוף מיאמי מכל איי
בהאמה.
עובדה זו התגלתה לאנשי עסקים אמריקאיים
רק לפני חמש שנים. הם עטו אז
על האי השטוח, חסר כל אוצרות הטבע
ודל האוכלוסייה, הפכו אותו תוך זמן
קצר למונטה־קרלו של האוקיאנוס האטלנטי.
תוך חמש שנים נבנו באי עשרות בתי־מלון
ענקיים, המכילים אלפי חדרים. פותח
בו נמל ספורט גדול, ובעיקר נבנו בו
בתי הימורים, מהגדולים בעולם. כתוצאה
מכך החל אי בהאמה הגדול לדחוק את
מקומה של לאס־ואגאם כמרכז השעשועים
של היבשת האמריקאית.
חתיכות משגעות
ף* ירכתו לחוף הצפוני־מזרחי של אר־צות־הברית,
ואפשרויות הפיתוח הבלתי־מוגבלות
שבו, משכו אליו משקיעי הון

יום אחדי הלידה מזממ

מוקפ ת פרזזיס, סוכריות ענק ו מ תנו ת, וכ שהיא זו הרת (
נשארה חתיכה. בגלל הלידה היא הפסידה ספ קי ד ב

עדנת עונו השעשועים של אוצות־הבוית
ל והמלכה נבחרה. היתד, זו לא אחרת מאשר בתיה
־צבי, הדוגמנית הישראלית, מי שהיתר. סגנית מלכת־
:בת המחזה המוסיקאלי אין להצליח בעסקים מבלי
בתיאטרון גיורא גודיק, לפני ארבע שנים.
ומתגוררת מזה מספר שנים בארצות־הברית, הפכה
החיה של אי־בהאמה הגדול. תמונותיה, כשהיא
בבריכות השחייה של האי, כשהיא משחקת
־,ימורים המפוארים שלו, וכשהיא מבלה בכל בתי־

העינוגים היקרים שלו, מופצות עתה במיליוני
עותקים בכל רחבי ארצות־הברית.
אלא שבתיה נשארה מלכד, אלמונית.
ספק אם מישהו מחבורת המיליונרים האמריקאיים
או כנופיות המאפיה, שהפכו
את האי לביתם השני, יודע כי מלכת הבר,אמה
אינה אלא נערה ישראלית.
כיום היא בת .27 לפני עשר שנים בדיוק

קט בר״צבי, ליד שולי
ז של אחד הקאזינוס
1של ארצות״הברית.

תוך חמ ש שנים הפך האי למוקד מ שינ ה לחברה הגבוה ה של צפון־ מז ר ח
ארצות־הברית, ניוון שבתי ההימורים שלו ק רו ביב אליהם מאשר אלה של
לאס״ואגאס, שהיו לפני נ ן מקום נחירתם של המיליונרים בארצות־הברית.

,הצטלמה ב תי ה יום
לדה את בנה, נ ש הי א
;ונ ח ה שלמרות הלידה

נצר לבית בו-צב

היה זה העולם הזה שגילה את בתיה, אז
נערה יפואית צנועה שעלתה עם משפחתה
מרומניה. היא השתתפה בתחרות מלכת־המים
לשנת , 1959 זכתה בה לתואר הסגנית
השנייה, כשד,סגנית הראשונה היתד,
אז יפהפיה ישראלית אחרת, שאף היא התפרסמה
אחר־כך בארצות־הברית: עליזה
גור.
אפשרויות בלתי-מוגבלות

רט תעלת בלאומילך.

ן סקאטי בגט בר־צבי, בנה בן שמונה
החוד שים של ב תי ה בנזי ק ט. נ ש חיתה
בתיה בחוד ש החמי שי להריונה עדיין עשתה צילו מי פירסו מת בבי קיני
לטלוויזיה האמריקאית, מבלי שאיש מבין הצלמים ירגיש נ י היא בה ריון.

** אוחד יותר נישאה בתיה ליצרן נקני״
}* /קים ישראלי, היגרה עימו לארצות־הברית
בניסיון למצוא שם את עתידה כדוגמנית.
״אין סיכויים ליפהפיה בישראל,״ אמרר,
אז בתיה ,״המקסימום שאני יכולה להשיג
בארץ זה להיות כוכבנית ולהרוג יתושים
בסירטי פירסומת. באמריקה יש אפשרויות
בלתי־מוגבלות לבחורות יפות.״
זה לקח לה קצת זמן, אבל היא עשתה
זאת: כיום מוכרת דמותה של בתיה, כמל־כת־השעשועים
של בר,אמה בכל רחבי אר־צות־הברית.
בתיה
עצמה אינה מתרגשת מדמותה ה־

מלכותית החדשה. לפני שמונה חודשים,
נטשה בתיה באופן זמני את כס מלכותה
כדי ללדת ילד בבית־החולים הר־סיני ב־ניו־יורק.

ידתו
של סקאטי בנט בר־צבי, בנד, של
/בתיה, מנעה ממנה הופעת כוכבת בסרט
הישראלי תעלת ב ל או סי לן. אפרים קישון
רצה דווקא את בתיה לתפקיד המזכירה
החתיכה בסירטו. שותפיו האמריקאיים של
קישון התקשרו עימד״ והציעו לה לטוס
לארץ כדי לשחק בסרט. בשל הלידה, נאלצה
בתיה לדחות את ההצעה, ואביבה פז
זכתה בתפקיד במקומה.
״אין דבר,״ אמרה בתיה השבוע ,״אני
לקחתי ממנה בזמנו את התפקיד הראשי
ב אין להצליח בעסקים, אחרי שהיא כבר
קיבלה אותו, מגיע לה שתיקח משהו ממני.
אין לי שום סיבה להצטער שהפסדתי את
התפקיד. כי אם לילד של ברברה סטריי־סנד
קוראים בשם ילד ה מי ליון, בגלל
מיליון הדולאר שהפסידה כשילדה אותו,
מדוע יהיה הילד שלי מקופח?״

של מחוז ת״א, תפקיד אליו הוכשר, כפי הנראה, במשך
שירותו בן השנתיים בחבש.
המפקד הנוכחי של הענף לתפקידים מיוחדים, רפ״ק
דויד לוי, הושאל למוסד ממלכתי, לשירות בחו״ל,
בתפקיד ביטחוני בעל חשיבות עליונה.
האיש שלא הוחלף הוא סנ״ץ אריה איבצן, מפקד
הנפה הצפונית, הלוחם לחיסול חיי־הלילה של תל־אביב.

מפ״ם
נגד
״שלום וביטחון״
השר כרמל
יחזור לעיתונות
קיימת מחשבה בצמרת המערך, כי אחרי הבחירות
הבאות לכנסת לא ימשיך שר־התחבורה משה כרמל
לכהן בממשלה.

כמיקרה זה, נלקחת כחשכון האפשרות
שכרמל, שהיה כעכר עורכו של ״למרחם״,
יתמנה עורך ראשי של שני הכיטאונים
הפועליים ,״דכר״ ו״למרחכ״.

עם התקרב הבחירות החליטה מפ״ם לרוקן מתוכנה
את ״התנועה למען שלום וביטחון״ ,שכמה מחבריה
משתתפים בה.

מפ״ם חוששת כי תנועה זו, המורכבת
מאקדמאיס ואנשי-דוח המתנגדים לסיפוח,
עלולה להופיע בבחירות ככוח עצמאי, כמחאה
על הסיפוחיזם המתון של צמרת

מפ״ם.
ההבדלים התחילו להתגלות בסימפוזיון שנערך על־ידי
כתב־העת המפ״מי ניו אוטלוק, בשיתוף עם
התנועה.

השבוע סירב עסקן מפ״ם, לטין? דורי,

כקרוב תתפוצץ שערורייה הקשורה ב-
נוהלי־עכודה וכחלוקת־כפפים כתוף צמרת
המנגנון של מפלגת העכורה. מדוכר כאחד
מכעלי התפקידים המרכזיים, שהעניק
לעצמו ולידידיו כיצוע עכודה צדדית כש־כיל
המפלגה, ואישר לצודד זה תקציב של
אלפי לירות.

חוגים אלה טוענים, כי רק מכירת קרקעות המדינה,
כפי שהציע שר הפיתוח והתיירות, משה קול, תבלום
את האמרת המחירים. אם לא ייעשה כך, עלולים מחירי
הדירות לעלות בכ־ 30 אחוז.
הלומת רידינג ד
לא תושלם
במועד

מנוי וגמור עם ד״ר סנה וחבריו לשנות את שם
המפלגה, להשמיט מתוכה את המילה ״קומוניסטית״
ולתת לה שם פחות מפורש, כגון ״מפלגת השמאל״.
בכך מקווה סנה להשכיח את עבר המפלגה ועברו
הפרטי, למשוך בוחרים השונאים את הקומוניזם ואת
ברית־המועצות.

למסור למזכירה החדשה של התנועה את
הניירות ורשימת־החברים של התנועה,
שהיו בידיו.
מעילה במילווה קליטה 1

עם החלפתו של מפקד משטרת מחוז ת״א, חלו גם
מיספר שינויים בפיקוד הבכיר של משטרת המחוז.

במשרד־האוצר נערכת עתה חקירה בעיקבות חשד
של מעילה בסכום של 70 אלף ל״י, במחלקת מילווה
הקליטה.

האיש שזכה ברהביליטציה מלאה, הוא
סגן־ניצב משה מלחי, אשר שימש כזמנו
ראש המדור המרכזי לבילוש, אחרי פרישתו
של סנ״ץ שלום ירקוני, מנאמני עמום
בן־גוריון. לאחר חילוקי־דיעות חריפים עם
מפקד המחוז, ניצב יעקב קנר, נאלץ מלחי
לפרוש מתפקידו, ושירת במשך ארבע
שנים כמדריך בבית הספר לקצינים בכירים
של המשטרה, תחת פיקוחו של ניצב
יהודה פראג. עם התמנותו של פראג לראשות
המחוז, הוחזר גם מלחי לשירות מיב
צעי. הוא ישמש מפקד הנפה הדרומית
של משטרת ת״א.

מוטלה שפיגלר
שוקל פרישה

המפקד הקודם של הנפה הדרומית — סנ״ץ חיים
פלסר — יקבל לידיו את הענף לתפקידים מיוחדים

חוגי הקבלנים חוששים מפני האמרת
מחירי הקרקעות בערים הגדולות כמו בש*
נות השיא בבנייה 1965 1964 לאור
מחסור בקרקע פנוייה, ולאור עיסקות שנקשרו
באחרונה, הגבוהות בכ־ 20 אחוז
מהמחירים ששררו עד לזמן האחרון.

חלק ניכר מן הטלפונים
מיועדים לקיבוצים, מושבים
וישובים קטנים אחרים,
שלחצו במשך זמן
רב על משרד הדואר להתקין
טלפונים ציבוריים
במקומותיהם.

קרוב לוודאי כי בבחירות הקרובות לא
יופיע עוד השם מק״י.

חילופים בפיקווד הבכיר
של משטרת תל־אביב

חששות להאמרת
מחירי הקורקועות בערים

בשבועות הקרובים יוחל בהתקנתם
של כ־ 4000 טלפונים
ציבוריים חדשים ככל הארץ.

סופה
של מקו״י

לצורך זה התאימה מק״י את עמדותיה לעמדות
הליכוד הלאומי, והן זהות עתה עם עמדות הימין
במפ״ם. שינוי השם יחייב שינוי בחוק מימון הבחירות׳
בו מופיעה מק״י בשמה.

״שערוריית השיפוט במישחקי הכדורגל
כארץ עוכרת כל גבול,״ הצהיר שפיגלר
ואיים כי אם תחליט ההתאחדות להענישו
ישקול פרישה מחיי הכדורגל.

4000 טלפונים ציבוריים יותקוגו
ברחבי הארץ

שערוריית־בספים
במפלגת העבודה

מטרה ארוכרדטווח יותר: להכשיר את
המפלגה כעיני הציבור הרחב כשותפת
אפשרית בקואליציה הממשלתית אחרי
הבחירות, ואולי א!? במצטרפת למערד או
למפלגת-העבודה.

נבחרת ומהכדורגל בכלל, אם ההתאחדות תעניש אותו
על מישחק השבת נגד הפועל חיפה.
מישחק הגביע בין מכבי נתניה והפועל חיפה הופסק
בדקה ה־ 15 אחרי הוצאתו של שפיגלר מהמישחק
על־ידי השופט הנדוורק. שפיגלר כינה את השופט
״מוקיון״ בעיקבות שיפוטו המוזר.

החקירה החלה אחרי שהתברר שאחד
מתיקי המילווה נעלם, והאיגרות שהיו בו
הוכנסו למחזור שלא על־ידי בעליהם החוקיים.
החשד נפל על אחד מעובדי האוצר,
שלאחרונה קנה דירה ויצא לטייל
לחו״ל.

מרדכי (״מוטלה״) שפיגלר, כדורגלן מכבי נתניה
והנבחרת הלאומית, הודיע כי הוא עלול לפרוש מה־

בעיקבות הפיגור בן השנה ו־יבע
שחל בהקמת רידינג ד׳,
ההולכת ומוקמת ליד תחנת הכוח הקיימת מעבר לירקון,
צפוי פיגור נוסף, שימנע, כנראה, את השלמת התחנה
במועד שנקבע בקיץ .1970

הפיגור נוצר בעיקר בשל קשיים שגד
רמת הקמת הארובה. קושי נוס?,שייווצר
כשלב מאוחר יותר, בגלל הגבלת המיטען
הניתן לפריקה בנמלי ישראל לכ 150-טון,
ימנע הבאת חלקים מסויימים בשלמותם.

הפיגור בהפעלת תחנת־הכוח עלול לגרום למחסור
בכוח חשמלי, מאחר ותפוקתה המתוכננת — כ־430
אלף קילוודאם — דרושה כבר עכשיו לאספקה שוטפת.

תעשיינים נמנעים
להוזיל מחירים
עם הפעלת מדיניות החשיפה ביצעו תעשיינים שורת
פעולות ייעול, שבעיקבותיהן נתאפשרה הוזלת מחיריהם
של מוצרי־תעשייה רבים.

אלא שההוזלה לא התבטאה במחיר לצרכן,
והנהנים ממנה היו הקימעונאים.
התעשיינים טוענים כי הוזלת המחירים
לצרכן לא תביא לתחרות קלה יותר עם
מוצרי היבוא, שהם מושכים יותר את
עיני הקונה הישראלי, אלא להיפך: לעיתים
רבות חוששים צרכנים לרכוש מוצר
זול בפחדם מטיב גרוע.

במדינה הסברה גגד
האמת העירומה
האם כדאי להראות לעולם את האמת
העירומה על ישראל?
בהחלט כן, סבר יו הפגר, העורך היהודי
שק ירחון־העירום רב־התפוצה, פלייבוי. לכן
פנה לממשלה, הציע לד, לשגר לארץ צוות
מיוחד של צלמי־עירום מעולים, כדי שיצלמו
את יפהפיות ישראל. תצלומים אלה
היו צריכים להתפרסם בגליון פלייבוי לקראת
יום־העצמאות הישראלי.
לא ברור אם בקשה זו הגיעה לוועדת-
השרים לענייני הסברה, או אם הוכרע על־ידי
השר ישראל גלילי או השר אבא אבן.
ברור רק זאת: בקשת פלייבוי נדחתה.
גם בגליון החודש מופיעות, על כן, נערות
עירומות ללא ציונות, והאמת על ישראל
מופיעה בכתבי־עת אחרים, המעדיפים
אותה בלבוש חיילות צה״ל.
דת במה מאמין
בן־־גוריין?
רביי אברהם ישעיהו (סיימון) דולגין ו-
דויד בן־גוריון נפגשו לראשונה רק השבוע,
בצריפו של הזקן בשדר,־בוקר. אבל מזה
שנים אחדות ניהלו השניים ויכוח בכתב.
הרב האורתודוכסי מלוס אנג׳לם טען, כי
בלי הקפדה על כללי ההלכה -אין יהדות.
בן־גוריון השיב שקיומה של ישראל הוא
ערובה מספקת לקיום היהדות.
באחד ממכתביו האחרונים, הזמין בן־
גוריון את הרב בעל הזקנקן השחור לבוא
לשדר,־בוקר, ולסיים את הוויכוח פניס-אן-
פנים.
השבוע ירד הרב דרומה, כשהוא. מוקף
באשתו, בתו, צלם־עיתונות ירושלמי וכתב
פנים אל פנים אברהם בן־מלך. תוכן השיחה׳
שנמשך למעלה מארבע שעות, הוקלט,
וחלקים ממנו התפרסמו בשבועון הדתי,
גרמו לסערה בין קוראיו.
עד כדי כך שקע בן־גוריון בלהט הוויכוח,
שמזכירו הפרטי היה צריך לקרוא
לו פעמיים־שלוש :״בן־גוריון, האוכל מוכן.״
או :״בן־גוריון, אולי תשכב לנוח.״
רק אז ביקש הזקן סליחה מאורחו, פרש
לחדר הסמוך וחזר כעבור דקות בלבד כשהוא
עודנו לועס. הוא הסביר כי הוא סועד
ארוחת־צהרים סמלית רק לזכרה של פולה,
שעמדה על כך שהוא לא יוותר על ארוחה

״עכל כי זרם ״..בן־גוריון פתח
באני מאמין שלו א ני לא בטוח אם
משה הוא שכתב עין תחת עין. אבל אני
מאמין במשה. אני מאמין ביציאת מצרים.
זה לא ב דוי ...שהוא היד, קיים, שהוא
היה זה שיצר את היהדות — בכך אין לי
ספק. לפני משה היו עברים. בארץ־ישראל
היו עברים גם בשעה שבני־ישראל גלו ועבדו
במצרים. רק משפחה אחת של העב־דים
ירדה למצרים. ועם אלה שיצאו ממצ
פעילי
מע־־י 1בנגב? מתכננים מרד נגד מרכז המפלגה
• 1מפלגת העכורה ולמזכי&ד״סינחס
/ספיר, מצפות צרות צרורות לפני הבחירות.
אולם לא רק משה דיין או חברי
רפ״י לשעבר מכינים לו בעיות. בימים האחרונים
הונף נס המרד במחוז הדרום והנגב
של המפלגה. הדרום התארגן ועומד
לצאת למלחמה נגד הצפון.
הכל התחיל כאשר ב־ 17 לחודש מרץ השנה
נבחר יושב־ראש חדש למועצת מפלגת
העבודה במחוז הנגב, הכוללת 131 חברים,
המייצגים 11 סניפים של המפלגה מ־באר־שבע
והסביבה דרומה. האיש שנבחר
היה דמות בלתי בולטת על המפה המפלגתית
והפוליטית של המדינה. אולם בחירתו בישרה
מהפכה.
היה זה המהנדס מאיר בץ, אחת הדמויות
הססגוניות בדרום, הקשור לנגב מזה שנים
רבות. מאיר בץ הוא האיש שעל שמו נקראת
תעלת בץ המפורסמת, אותה תוכנית
לתעלה מאשדוד לאילת, שתשמש כאלטרנטיבה
לתעלת סואץ.
כבר ב־ 1940 החל מאיר בץ להסתובב בנגב
בתפקידים מיוחדים מטעם הפלמ״ח וההגנה.
מאז 1950 הוא תושב קבע בבאר־שבע,
שם כיהן במשך 18 שנים רצופות
כמהנדס המחוז של הסוכנות היהודית, הממונה
על הקמתן של כל נקודות ההתיישבות
בדרום. במשך חמש שנים, בין 1954
ל־ ,1959 היה בץ ראש־העיר באר־שבע וב־
15 השנים האחרונות כיהן במשך ארבע
קדנציות כמזכיר מפא״י בדרום.

יו״ר מאיר כץ
הא שכנזים חוזרי ם

הדרום

האשבגזים חייבים לוותר
^ שעתו ראו בו הכל כראש־העיר ה־
^ מיועד של באר־שבע .״בשנת ,1953״
סיפר בץ ,״אמר לי דויד בן־גוריון שלא
ייתכן שאיש מרכזי בנגב כמוני, עם עבר
ביטחוני כשלי, לא יהיה חבר מפא״י. הוא
נדהם לשמוע ממני שאינני חבר המפלגה
ודרש ממני בתוקף שאצטרף למפא״י ואקבל
על עצמי את תפקיד מזכיר המפלגה
בבאר־שבע.״
כל המועצות הנבחרות של מפא״י בבאר
שבע הועידו בשנים הבאות את מאיר בץ
לראשות־העיר. אך ביוני , 1963 קרא לו דויד
בן־גוריון אליו לשדה־בוקר והסביר לו.
מספר בץ :״ביג׳י אמר לי, :בץ, אתה חייב

רים כרת משה ברית בהר סיני. אני מאמין
בכך. הברית בחורב אינה בדותה.״
דולגין :״מי כרת את הברית?״
ביג׳י השיב :״משה רבנו.״ אבל הוא
מיהר להבהיר — בצטטו שיחות עם הפיסיקאים
נילס בוהר ואלברט אינשטיין — שהוא
מאמין בקיומו של כוח עליון .״אינני
יכול להעלות על הדעת שהעולם כולו הוא
רק חומר. יש לי בת שעוסקת בביולוגיה,
והתקרבתי דרכה לנושא זה. קראתי על
עניין המוח, וככל שאני קורא יותר אני
מבין פחות.
אני מסכים שיש התגלות באדם,
אבל אני לא מסכים שהאלוהים הוא מתגלה
באדם אני מאמין שיש אנשים שזכו
בהתגלות. אצלי היה דבר כזה. היתה
בעייה קשה והתחבטתי בה, ופתאום עבר
בי זרם בכל הגוף וראיתי לפני דבר ברור.

הצפון להתפטר. ראש עיריית באר־שבע חייב
להיות ספרדי. בבאר־שבע חייבים האשכנזים
לוותר. תראה: קריניצי הוא אשכנזי.
אבא חושי — אשכנזי, איש־שלום — אשכנזי.
נמיר — אשכנזי. מדוע שלא תהיה

ידעתי מה עלי לעשות, והדבר קרר, כפי
שראיתי.״
״אינני שונא ערבים ״.עמדתו היסודית
של הרביי מלום אנג׳לם היתד״ כי
אי־אפשר לבסס את היהדות על התנ״ך .״את
התנ״ך הענקנו לעולם. עלינו לשאול את
עצמנו מה עוד עלינו לתת.״
בן־גוריון :״ודאי שעלינו עוד לתת לגויים.
וכי מה? להאמין שישו הוא אלוהים?
שהאלוהים שכב עם אמו? ביקרתי ביפאן
וראיתי שם אנשים הגונים. אז מה, עלינו
להיות בודהיסטים?״
ועוד על הנצרות :״אני מכיר את ה־אוואנגליון.
יש בו הרבה שטויות!״ ועל
המוסר הנוצרי להושיט את הלחי השנייה
למכה :״זה מוסר אידיוטי!״
שוב חזר בן־גוריון אל התנ״ך :״אני חייב
להגיד שבתנ״ך יש גם דברים לא טובים. מה
שציווה שמואל לשאול המלך לעשות בעט־לק
הוא אחד מהם. איני מתגאה בכך!״
דולגין :״מעולם לא הבנתי פרשה זאת
של מחיית עמלק. רק עכשיו אני מבין

׳־גוריון :״אני מבין כוונתך, אבל אינני
ן ערבים.״
טירודלחי מאביו. בן־גוריון :״תר
למדינת־ישראל הולך עתה ונוצר דבר
הודים מתגאים בו. ביקרתי את היהדות
:ריקה פעמים רבות. היהדות השתנתה,
הם עדיין יהודים. אלמלא המדינה אני
פק אם הרוב היה נשאר ביהדותו. ה־
:ה היא הכוח המחזיק את היהדות. את
י מסאטמר לא, הוא שונא את המדינה,
כאלה גם בארץ. ישעיהו לייבוביץ

בן־גוריון עם הרב דורגין ומשפחתו
סטירתילחי מאבא בגלל תפילין

אינו כמוהו.
״בעוד שכוחה של המדינה הולך וחזק,
הולך ונחלש כוחה של האמונה. יהודים
רבים שאינם מאמינים הולכים לבית־הכנסת,
אבל לא מכיוון שהם מאמינים. בארץ אני
לא הולך לבית־הכנסת. בחו״ל אני כן הולך
לבית־הכנסת. בישראל אני פוגש יהודים
בכל מקום, לא רק בבית־כנסת.״

עיר גדולה אחת בארץ בראשותו של לא
אשכנזי?׳ ״
בץ נשמע לביג׳י ואליהו נאוי הועמד בראש
רשימת מפא״י לראשות העיר. עתה,
שש שנים אחרי התפטרותו בלחץ בן־גוריון,
חזר בץ לעמדת כוח מפלגתית־פוליטית. או
לם הוא אינו מתכוון להשתמש בה לצרכיו
האישיים, כדי לקדם את הקאריירה שלו.
הוא החליט להתייצב בראש מאבק להשגת
ייצוג הולם לאנשי הנגב בכל מוסדות ה־מימשל.
״אנחנו
תובעים שיתוף מלא של תושבי
הנגב לא רק בחובות האזרחיות אלא גם
בזכויות,״ טוען בץ, האומר :״גם הנגב הוא
מדינת־ישראל.״
בץ הכין כבר תוכנית הסתערות בת
חמישה סעיפים, שאת הגשמתם הוא עומד
לתבוע עוד לפני הבחירות הקרובות:
• 1הכרזה על הכנת תוכנית־אב כלכלית,
פוליטית, חברתית ותיעושית לנגב.
• הפיכת הנגב לזירת הקליטה המרכזית
של המדינה.
#1הפיכת הנגב למחוז מיוחד של המדינה
כמו שאר המחוזות.
•:שיתוף מלא של נציגי הנגב בהנהלה
ובהנהגה הפוליטית הארצית של העבודה,
על־ידי נציגות מחוזית כולל בהנהלות כל
המפעלים הכלכליים והציבוריים של המדינה
וההסתדרות.
(״לא ייתכן,״ אמר בץ ,״שמתוך כאלף
חברי ההנהלות של המיפעלים הכלכליים כמדינה,
יהיו רק שמונה מאנשי הנגב וש־בכנסת
יהיו רק שני נציגי הנגב!״).
• הפיכת הנגב למחוז פוליטי במפלגה.
העוקץ טמון כמובן בסעיף האחרון .״בנגב
מתגוררים ״ 107 מתושבי המדינה,״
טוען בץ ,״אנו חייבים להיות מיוצגים באותו
אחוז בכל מוסדות המפלגה ובכנסת.
חיפה מקבלת ס /ס 20 מהנציגות במפלגה ובכנסת.
לנו מגיע בדיוק החצי ממה שמגיע
לחיפה. אנו דורשים, ונעמוד על דרישה זו
בכל תוקף, שיתנו לנו את עשרת האחוזים
שלנו.״
אלה המכירים את בץ ואת תכונותיו,
טוענים כי יש להתייחם בחומרה לאזהרותיו.
דרישת הדרום לייצוג הולם, מבטאת את
תחילת המלחמה של תושבי הדרום נגד אלה
המתיימרים להיות נציגיהם בצפון.

דולגין :״לבית־כנסת הולכים בשביל אלוקים!״
בן־גוריון:
האם אלוהים יושב בבית־הכנסת?
אני מוצא אותו בכל מקום.
״על היהודים בגולה להבין שבלעדיהם
המדינה לא תוכל להתקיים. אני מקבל כל
יהודי־ישר, האוהב את עם־ישראל. אני לא
רוצה להוציא מהכלל את הרבי מסאטמר.
אינני בטוח שנכדיו לא יתפקרו. היכרתי
בפלונסק יהודי שכאשר נודע לו על קיום
אסיפה ציונית בשבת, החביא את בגדיו של
הבן כדי שערום לא יוכל ללכת לאסיפה.
כאשר עלה הבן לארץ־ישראל, קרע אביו
קריעה. בדרכו לארץ־ישראל עבר הבן בוורשה,
שם גרתי באותם ימים והוא בא
אלי לחדרי. מייד כאשר ראה אותי קרא אלי
בהתרגשות, כשפניו אדומות, ובאידיש למ־רות
שדיברנו רק עברית :״דוד ברינג מיר
קולבאס;״ (דוד תן לי בשר חזיר) .הוא
רצה להשתחרר מן העבדות. כשהזכרתי יו
זאת לאחר שנים, אמר לי שאיננו זוכר.״
השיחה הגיעה גם אל הנקודה, שאותה
מעלה בן־גוריון לאחרונה בכל הזדמנות:
שבישראל חייב להתפתח עם־סגולה. העיר
דולגין :״מצוות־התורה הן שעושות את עם־
ישראל לעם סגולה.״
בן־גוריון :״אני לא חושב כך. הפעם
הראשונה בחיי שקיבלתי סטירת־לחי היתד,
בפלונסק, כשחדלתי להניח תפילין. אבי
סטר לי למרות שהיה אדם חופשי, ולמרות
שעם בואו לארץ חדל להניח תפילי!׳ לים־
צוות היה פעם תפקיד, אבל לא עכשיו•״
ועל נושא אקטואלי יותר :״בגלל הרבנים
של היום עוד נבטל את חוקי האישות.
רק בגלל הרב מימון, שהיה שר־הדתות,
ראיתי צורך לחוקק חוק נשואין דתיים.
אבל הרבנים שלנו מנצלים זאת, והם גורמים
להשנאת הדת.״
הוויכוח הסתיים — אבל לא תם. השניים
נפרדו באותו מצב בו נפגשו: בלי לשכנע
איש את רעהו, על מהותה של היהדות.

במדינה
מפלגות

העיקר להתפקד

סעיפי הסכם המערך בין מפ״ם לבין
מפלגת העבודה כוללים סעיף האומר כי
המערך מבוסס על המשך עצמאותם הרעיונית
והאירגונית של שתי השותפות.
השבוע נראה כי סעיף זד הופר. ודווקא
במושבים.
מכתב, הנושא את הכותרת: מפלגת הפועלים

המאוחדת,

המרכז,

מדור

המו
שבים,

בחתימתו של החבר דן וישניצר, שהגיע
לחברי מפ״ם במושבים, מכיל תלונה על
הפרת ההסכם.
״נמסר לנו כי פעילי מפלגת העבודה
במושבים, המבצעים את מיפקד החברים
של מיפלגתם, פונים גם אל חברינו.״
מה שמרגיז את החבר וישניצר הוא
ניסיון ההסייה של פוקדי העבודה:
״כאשר מצביעים להם על הזהות האמיתית
של המיפקד, משיבים הפוקדים כי
בין כה וכה לא יעבור זמן רב ונתאחד
כידוע מבוסס המערך על המשך עצמאותם
הרעיונית והאירגונית של מפלגת העבודה
הישראלית ומיפלגת הפועלים המאוחדת. כל
ניסיון לטשטש עצמאות זו — מקורו או
בטעות או ברצון להטעות.״ •
לכן פונה וי שניצר בסוף מכתבו, לכל
חברי תנועתו במושבים, ומבקש מהם לא
להתפקד במיסגרת מפקד החברים של מיפל־גת
העבודה.
ואם יש כאלה שכבר הוטעו והתפקדו
״הם נתבעים לבטל את חתימתם.״
תולדות עקבות
מן העבר

ש. צמח מציג :

הנהדת חשבונות
למך במכון

במודעת ״הגלו ג׳ינס״ המתפרסמת
בעמוד 36 נשמט שם האמרגנים
.״הבלו ג׳ינם״ הובאו ארצה
ע״י דני בן־אב וסוכנות אמנים.

אליל הנוער העולמי
גבעתיים 18.4
ל,׳ בי אלי ל19.4 ,
יגור 20.4
עפולה 22.4 ,
אשקלון 23.4
נגה סביון
יד לבנים

כרטיסים: במשרדים

רחל

קורסי ערב סוג 3 ,2 ,1
קורסים למדופלמים

הפתיחה ב־8.5.69
תל־אביב, רחוב סמולנסקץ ,7
מפנת בן־יהודה .90
רמת־גן, שדרות הילד ,21 על־יד
קולנוע •אורדע•.

רוחו של חיים ארלוזורוב אינה מוצאת
לה נלנוח 36 .שנים אחרי שנרצח מי שהיה
מנהל המחלקה־המדינית של הסוכנות, ביריות
אקדח על חוף ימה של תל־אביב,
מוסיפה תעלומת ד,ירצחו להסעיר את הרוחות.
שלושה רביזיוניסטים הואשמו בזמנו ברצח
ארלוזורוב: אברהם סטבסקי, צבי רוזנ־בלט
ואבא אחימאייר. סטבסקי אף נמצא
אשם ברצח ונידון למוות. אולם הוא זוכה
אחרי שבבית־המשפט לעירעורים התברר כי
הגששים הערביים העידו עדות שקר במשפט.
הוכח כי הראו להם את נעלי הנאשמים
לפני שיצאו לבדוק את עיקבות המתנקשים.
השבוע, זמן רב אחרי שמרבית גיבורי
הפרשה כבר הסתלקו מהעולם, התגלה אחד
מאותם עדי שקר ערביים. היה זה גשש
המשטרה הבריטית לשעבר, איברהים אבו־רוגאייג
60 המתגורר באחד משבטי הבדואים
בדרום.
הקצין הראה נן ןליים. כיוון שהתגלתה
זהותו של האיש, שהמשטרה הבריטית
פירסמה בעיתונות לפני 25 שנה כאילו
נהרג, יצא אליו בנו של אבא אחימאייר,
יוסף אתימאייר. בפניו, ובפני כתב היומון
היום, עמנואל דודאי, חזר איברהים אבו־רוגאייג
ואישר את סיפור פיברוק העדות:
״קראו לנו לחוף הים לזהות עקבות,״
סיפר .״לא מצאנו כלום פרט לעקבות של
השוטרים ואנשים רבים אחרים. חזרנו למשטרה
ואמרנו שלא מצאנו כלום. הקצינים
אמרו לנו שאינם שבעי־רצון. קצין אחד
קרא לי לחדר, הראה לי זוג נעליים ואמר
לי: אלה הם הנעליים של הרוצח, הסתכל
בהם היטב. הבנתי מייד מה רוצים ממני
ובמסדר הזר,וי שנערך למחרת זיהיתי את
הנעליים בלי קושי.״
איברהים אבו־רוגאייב גילה את שם הקצין
שביקש ממנו להעיד את עדות־השקר נגר
סטבסקי וחבריו: בכור שיטרית, מי שהיה
עד למותו שר־המשטרה בממשלת־ישראל.

ארץ־ישראל שלדים פליטים
למרגלות החרמון, בין הכפר הדרוזי
מג׳דל שאמס למצודת הצלבנים קלעת א־נמ־רוד,
שכן הכפר המוסלמי ג׳ובעת א־זית.
במלחמת ששת־הימים נהרס הכפר כליל.
לוחמי צה״ל שהגיעו לכפר, מצאו אותו ריק
(המשך ב ע מו ד )28

המ שטרה הבעה: הוא התאבד! האב זע? :הוא ורצח !
שנתיים אחרי המוות קבע בי תהמ שפט:

לוגית נקבע כי ״אין אפשרות לקבוע בוו־דאות
מד, היא סיבת המתת,״ הזדרזה המשטרה
להכריז על התאבדות.
ש הסתבר כי בגופתו של זאב לא נמצאו
כל סימנים כי בלע חומר מרעיל.
י • התגלה כי המשטרה לא מצאה כל
מכתב התאבדות. המיסמך היחידי עליו
הסתמכה היתה הודעה מטעם האוניברסיטה,
כי זאב נכשל בבחינות של מועד א׳
במיקצוע צדדי: גיאוגרפיה אנושית. הודעה
זו נמצאת ליד הגתיה, כשהיא מוכתמת
בצואה, ונראה כי הנרצח השתמש בה לפני
מותו כנייר טואלט.
המשטרה לא שמה לב כי תאריך ההודעה
הוא מיושן, וכי בינתיים כבר. עבר
זאב את אותה בחינה במועד ב׳ בהצלחה.

> 1מרות מימצאיס אדה התעקשה
/המשטרה, בראשותו של הפקד דוד
מרכוס, ראש לישכת החקירות במשטרת
נפת ירושלים, לטעון כי זאב התאבד.
אם לא ברעל, טענה המשטרה, הוא כנראה
שרף את עצמו. כשהוכיחו לה שלא
נמצאו סימנים לשריפת הגופה, וסימני
השריפה בבור הם שאריות של מדורה
ישנה, מצאה המשטרה גירסה חדשה: הוא
חנק את עצמו.
הוריו של נחושתן לא יכלו להביא הוכחות
אחרות והשופט החוקר קבע כי אין

קורבן זאב נחושתן
גילויו של השעון שהובא לידיעת המשטרה
ופרקליטות המדינה, שיכנע את פרקליט
המדינה להחזיר את הפרשה לחקירה.

>•) פני בית־המשפט העיד הילד שמי
/עון אקואה מאשתאול. הוא סיפר כי
יום אחד כשהלך בשדה בין סיבוב הרטוב
למשטרת בית־שמש, התכופף כדי להרים
קופסת סיגריות ליד צינור מים והבחין
בשעון בתוך הצינור. הוא לקח אותו.
למחרת, כשהראה את השעון בבית־הספר,
חטף אותו ממנו ילד אחר.
העניין הובא לידיעת מנהל בית־הספר,
שמסר את השעון למשטרה. השעון היד,
בידי המשטרה עוד לפני שנמצאה גופתו
של נחושתן. כשהתגלתה הגופה, והתברר
כי חסר ממנך, שעון מיוחד במינו, היה
אותו שעון בידי אותה משטרה שעסקה
בחקירת מותו של נחושתן — משטרת
בית־שמש.
עוד יותר מזה: כאשר פירסם האב מודעות
בהן הוא מבקש עדויות על השעון,

בשעה שנתפרסמה מודעה :11
ץ הו סיפור המטיל כתם כבד במשטרה.
( הוא מחשיד כמה משוטריר וקציניה ברשלנות,
אי־מיקצועיות, זלזול בתפקידם
וחוסר־ישע אישי ומיקצועי. אולם חמורה
יותר מעצם תכונות אלה, שנתגלו במספר
אנשי משטרה, היא העובדה שדברים מסוג
זה שהתרחשו בסיפור זה עלולים להתחולל
במשטרת־ישראל, מבלי שהדבר יהיה
איכפת לאיש.
הסיפור עצמו הוא טרגדיה אישית מזעזעת
שצורת טיפולה של המשטרה בה הוסיפה
לה מימדים טראגיים נוספים.
איש נמצא הרוג בשדה. רועת־צאן מגלה
את גווייתו, הנמצאת כבר במצב של ריקבון,
בבור. המשטרה מוזעקת למקום ועורכת
חקירה שיגרתית. המסקנות מוסקות
במהירות ובשיטתיות: התאבדות.
כאשר נמסרת סיבת המוות למשפחתו
של הקורבן, היא מסרבת להאמין. לא רק
משום שלאיש לא היתר, כל סיבה להתאבד,
אלא מפני שמספר מימצאים עובדתיים
סותרים בעליל כל הסבר של התאבדות.
ברגע זה מתפקידה של המשטרה הוא
לפתוח מחדש את התיק ולערוך חקירה,
שתברר ביתר יסודיות את נסיבות מותו
של האיש. אבל משטרת־ישראל דבקה ב־גירסתד,
הראשונה בקנאות קיצונית.
ומד, שחמור מכל — התנהגותם זו של
השוטרים והקצינים אינה נובעת מאינטרס
אישי או ציבורי כלשהו. אין להם שום
קשר עם הקורבן או משפחתו.
פשוט, נוח היה להם לדבוק בטענת ההתאבדות
ולסגור את התיק מאשר לפתוח
בחקירה מסועפת ומטרידה.

** ד שכא השבוע שופט שלום ירושלמי
> וטפח על פני המשטרה :״תיתכנה אפשרויות
אחרות באשר לסיבת המוז ת ...לאור
זאת אני קובע שעניין פטירתו של נחושתן
הוא בגדר תעלומה שטרם פוענחה.״
זאב נחושתן, סטודנט לכלכלה בן 19ב
אוניברסיטת
תל־אביב, נעלם יום אחד, בשנת
, 1966 מבית הוריו בתל־אביב.
כשחלפו הימים ולא הגיעה שום ידיעה
מזאב, הפיצו הוריו 2500 כרוזים ברחבי
הארץ עם תמונתו ותיאורו. הם לא ידעו
כי בנם מוטל מת, בתוך בור, ליד העיירה
בית־שמש שבהרי ירושלים.
רועת־צאן הבחינה בגווייה שהיתר, מוטלת
בתוך בור בעומק של 2מטר, ליד
סיבוב הר־טוב, במרחק של עשרות מטרים
מתחנת־ד,משטרה של בית־שמש.
כבר באותו יום בשעה אחת בצהריים,
הודיעה המשטרה לאב השכול, יעקב נחושתן,
על מציאת הגופה. כמה דקות אחריכן
כבר ראה האב בכותרות עיתוני הערב
ידיעה כי ״זאב נחושתן התאבד!״
״זה לא יכול להיות!״ זעק האב ,״זאב
לא התאבד! רצחו אותו!״ האב ידע כי
לבנו לא היתד, כל סיבה להתאבד. יתר־על־כן:
זאב היה בחור דתי, שומר מיצוות,
המתפלל שלוש פעמים ביום ומניח תפילין
מדי בוקר. אמונתו הדתית העמוקה,
היה האב משוכנע, לא היתד, מאפשרת
לו אפילו הרהורים על התאבדות.
אבל המשטרה התעקשה: זאב נחושתן
התאבד. היו לה כמה הוכחות להצדקת
טענתה: ליד הבור נמצאה פחית של חומר
הדברה מרעיל, לינדול. בתוך הבור עצמו
נמצאו סימני שריפה. סביב צווארה של
הגווייה נמצאה כרוכה חולצה. מלבד זאת,
טענה המשטרה, נמצא בבור אף מכתב של
המתאבד, בו הוא מסביר את סיבת ההתאבדות
— כשלון בבחינות באוניברסיטה.
למרות מימצאים ברורים אלה, פנו הוריו
של זאב לעורך־הדין דב שילנסקי,
הגישו באמצעותו בקשה לבית־המשפט בירושלים,
בה תבעו לחקור את סיבות מותו
של זאב נחושתן.
כתוצאה מכך נאלצה המשטרה לפתוח
את תיקיה. ואז נתגלו פרטים מדהימים.
#הסתבר כי למרות שבבדיקה פאתו־

סרסיוענקלכלפי שי מ צי אידיעות, אשר יביאולגילויתע לו מ ת מו חוהם * ת\ רי של ה ס סו דנ םזאבנ חו ש תן זיי ל
שעק בו תיו נעל מו עם צאתו ס בי תו בתל -א בי בביוםא 23 .1 0 .6 6 ,יום התחלת שנ חו העי 5באו ני ב ר סי סחח ״ א, ב 10 -ב בו ק ר
ו ש גו פ תו נפצ אהכע בו ר לפעלה סחד שיי ם, בשבח , 3 1 .1 2 .6 6 ,ב תו ךבור, ע ״ י כ בי ש הר־^סוב ( בי ת -ש ם 8םולהכ ני ס ה לכפ ר
נוחם.
פ ר סי ם על המנוח: ססודנם, בן , 19יפהתואר, גו ב ה 0 1 .8 0ב על שער פ סו רקכל סי פעלה, עיניים בצ בע
ירוקכחול, מצח גבוה עם צלקת ק סנה מצד שמאל, אף נשרי. לבש חו לצהל בנ ה דקה בצבע ל בן עם ש ר וו לי םקצ רי ם,
פכנסיסרילין בצ בע כהה, נ ע לי ם ש חו רו תארוכות. בידוהח זי קחיקש חו רקסן. די ברעב רי ת, אנגליתוער בי ת.
מהעדה סמזכנזיח. פסורחי. ענדש עון ידיקרמ תוצ רת בי ח ״ ר ״ מי סו

־־ פציאז הגוסחי השעון_נע __

__ ותר גדולועבהמש עוני ידהמ קו ב לי ם; צ ב עו -זהבו פיזו בדלר צו שז י ד מסתכח לבנה ; אוסומסי ;
על לוחהש עון מופיעים שפות של כ / 20 -ח שו בו ת ב עו ל ם כך שהשעון פר*הטזזועונה אזוז * ז השעה בכל א ו תן ה ע רי ם.
המ ספ רי ם ה מר אי םאז השעה אצל נו -חרו סי ם ע לי £בי מ סג רת הסתסת שמחוץ לזכוכיתהש עון (ו סבי־ ב ה לו ח המראה את השעה
ביתר ה ע די םהגדולותבעולם ).
?בל סידיעות על מקוםהמ צאי של ה ש עין עלולהלהביאבעקבו תי הלגיליייס של סעלוסזהמוות .

כל אד ם, ה מ סו גללעזור, סתבקש לפנותלהו רי םהש כו לי ם ל סי ה סז ובח :

יע קבנ חו ש תן, ת ל -א בי ב
ר ח׳ ב ן ־ יהודה , 13ס ל55394 .

היה הששן ביד׳ המשטרה !
להסיק מסקנות ברורות לגבי סיבת המתת,
אך אינו יכול לשנות את סברתה של המשטרה
כי המדובר בהתאבדות.
אולם האב, יעקב נחושתן, בית״רי ואיש
אצ״ל לשעבר, לא היה מוכן להשלים עם
הרעיון כי בנו אומנם התאבד. היתד, לו
נקודת אחיזה נוספת לפיענוח.
כשהתגלתה גופתו של זאב הסתבר כי
חסר השעון שעל ידו. היה זה שעון מיוחד
במינו, שרק שבעה כמוהו נמצאים בעולם:
שעון עליו רשומים שמות ערי
העולם הגדולות, וניתן באמצעותו לברר
מה היא השעה בכל אחת מערים אלה.
כיוון שהשעון נעלם, הסיק האב שמצי־אתו
עשוייה להוביל לפיענוח התעלומה.
ואומנם כעבור זמן קצר התגלה השעון.
מנהל בית־ספר בפרוזדור ירושלים הודיע
לאב כי השעון נמצא אצל אחד מתלמידיו,
שמצא אותו בשדה.

היה השעון בידי המשטרה, כאבידה שבעליה
לא נמצאו. המשטרה החזירה אותו לילדים.
השעון נמצא כשחוליות רצועת המתכת
שלו שבורות. נראה היה כי הוא הורד בכוח
מידו של נחושתן. אולם עתה, שנתיים
אחרי המוות, קשההיה לקבוע אם
הורד מידו לפני או אחרי המוזת.
הוא לא יכול היה לשמש מפתח בתעלומת
מותו של זאב נחושתן, אולם הוא
הוביל את שופט השלום הירושלמי מאיר
מידין למסקנה מחודשת, הנוגדת את טענת
המשטרה כי היתר, באן התאבדות.
״עניין המוזת הוא עדיין בגדר תעלומה,״
ציין השופט .״למרות שהאפשרות שהמתת
נגרם על־ידי פשעהיארחוקה, היא לא
בלתי אפשרית באורח אבסולוטי.״
עתה נוספה אל תעלומת מותו של
נחושתן גם תעלומת טיפולה המוזר של
משטרת־ישראל בפרשה.

הבן: עודד גרו״

קי, מייסד חברת אמפא.
דצלן י, ממנהלי אותה חברה. הם לקחו
את ריכבם הפרטי והשתתפו אישית במיב־צע
ההסעה המסורתי של אמפא־אמקור.
סיכום המיבצע: הסעת 3000 חיילים• .
סוף־סוף הוא חזר אלינו. בלי אשה, אך
עם מכונית. הזמר כני כרמן כמובן.

אנ שים
התקיפות
בר־יוב

ביום הראשון השבוע ביקר שר־הביטחון
משה דיין, בלוויית קצינים בכירים ב־צר,״ל,
ליד הכותל המערבי. הוא בא לשם
בגלל תחביבו: ארכיאולוגיה. הוא סייר
בעיקר ליד החפירות הארכיאולוגיות ש־בקירבת
הכותל. פתאום החלו להישמע צעקות
:״יחי משה! עיניים שלי משה!״ הקריאות
נשמעו מפיה של אשה מבוגרת, ממוצא
בוכרי. הקהל שהתאסף סביבה, התעניין
לפשר ההתרגשות :״מדוע את אוהדת כלבך
את שר־ר,ביטחון?״ שאלו. השיבה האשת
בתמיהה :״איזה ביטחון שמיטחון? אני מדברת
על הנכד שלי. אתם לא רואים? הדתיים
הלבישו לו תפילין ליד הכותל. יחי משה
שלי השבוע הוכיח הרמטב״ל, רב־אלוף
חיים כר־לב, כי הוא איש־צבא בכל
סילכי קשת וצילה מנוסי
רמ״ח איבריו. היה זה ב עי תון העיתונאים
מסיבות־קוקטייל
שנערך באולם קולנוע תל־אביב. ב עי תון, שאורגן
על־ידי אגודת העיתונאים, מרכז השנתיים,
וחוץ מזה ראש־עיריית חיפה,
בחייו תחת אש חיה .״היה זה לפני מלחמת
הסברה שבמשרד ראש־הממשלה ועיריית תל־אביב,
השתתף, מלבד הרמטכ״ל, גם ראש־ משה פלימן, שבא במקומו של אבא
ששת־הימים,״ סיפר קול .״כל בוקר כשהייתי
חושי המנוח, צעיר ממנו בוותק!״
מדוע מנצחים הי שראלים ב מל)

נכנס לאמבטיה להתגלח, היה נועץ בי ליג־עיריית
תל־אביב, י הו שערגימגיץ׳ הו
ן ח מו תי ה ם את הערבים?
יונר ירדני את עיניו, ודורך לעומתי את
כניסה היתד, חינם, ומרוב קהל, הבלאגן היה
גדול. מחוסר מקומות־ישיבה נאלצו רבים האש
מדוע בכלל שקעה ה תרבות ה[

נישקו. פעם אחת,״ המשיך השר בהתרגשות,
[ ] ערבית ב מ או ת השנ-םהאח רונו תז
״אף שלח כדור לעומתי, אלא שהוא פגע לא
לעמוד• ואז הוכיח בר־לב תושייה:
״ערב של
על כ ן יש הרבה תיאוריות. אן ן1 בקיר ביתי, בקומה הרביעית, אלא בקומה
טוב, במיוחד לאלה שאין להם מקומות ישי|
1מ שכנעת ב מיו ח ד התיאוריה שהוש־מעלי,
הקומה החמישית, ולמרבה המזל
בה. אבל, אם אינני טועה, יש פה שלושה
| מעה ה שבוע, ב מסיבה דיפלו מ טי ת
איש לא נפגע.״ מששמע זאת סגן יושב-
מקומות פנויים, ואפשר לשבת,״ אמר, בהצ קיל
, 1על־ידי האלוף עזר וייצמן, ראש
ראש מרכז הל״ע, ד״ר חיים טייכמן,
ביעו לעבר אחת השורות הראשונות. משי

הכריז :״זה בניגוד לכל כללי מישחק־שניהם
חברים חשובים באותה מפלגה,
ראה בר־לב כי אחד מהעומדים במעבר מה—
לדעתו, זה הכל עניין של

המילחמה! אנחנו יודעים שבקומה החמימפלגת
העבודה• אחד שר, השני ראש־עיר.
סס, הוסיף בתוקף :״אדוני, לשבת — וזהו!״
1 1ריבוי נשים.
שית מיידים רק אבנים בהתכוזנו,
שר־ד,תחבורה משה כרמל, וראש־עיריית
הקהל קיבל את התקיפות הצבאית של ה־כמובן,
לקומה החמישית בוועד הפועל• .
באר־שבע אליהו נאווי. השבוע תקף
אם לערבי יש מרץ מיותר, הוא

רמטכ״ל בתשואות • .בדבריו הדגיש בר־עד
כמה היה הרב אייה לוין המנוח,
אחד מהם את חברו בחריפות רבה. היד, זה
! 1יכול לשאת אשה שנייה, שלי שית,
לב כי מאז שנת 1948 לא יזמו המצרים כל
רבם של האסירים, מסור לתלמידיו, סיפר
בבמת־עצמאות שנערכה בבאר־שבע. אליהו
| ] רביעית. מכיוון ש הגירו שין קלים,
התקפה על יעד או כוח ישראלי .״אינני
יודע מה עשה פרעה, אבל בתקופה המודר נאווי האשים את משרד התחבורה, שכרמל השבוע במועצת תנועת החרות השר מנחם
! ,הוא יכול גם לשאת א שה ח מי שי ת,
כנין. את צוואתו, סיפר בגין, החל הרב
1 1שי שית, שביעית.
עומד בראשו, כי הוא מפגר אחרי משרדי
נית כל מה שהם עשו היו מיספר זעום של
לוין כותב עוד לפני 30 שנה, ומדי פעם
כמה שיש לו מרץ.

ממשלה אחרים בביסוס הנגב .״הפעולה ההתקפות
על ישובים חסרי־מגן־כימעט, כש־מותו, עם אחר.
או זה פרק בה מתקן
ואת
כל המרץ שלו הוא מוציא

אחרונה של משרד התחבורה בבאר־שבע
יחסי־הבוחות היו עצומים לטובתם הפרקים אחד כי נתגלה
צוואתו,
כשנפתחה
ב ד רן זו. י1 נעשתה לפני 15 שנה, כאשר הרכבת באה
בהמשך הערב הזמין המנחה, אלימלך
בת קבע :״אם אסתלק, יש לשמור ששכר-
— ,אבל אדם אירופי, מה הוא יי לנגב. באר־שבע זקוקה להרבה יותר כדי
רם, את ראש־עיריית תל־אביב, יהושע רבי-
יכול לע שות?
הלימוד המגיע לי יינתן להבטחת מים ל
שתמלא את שליחותה!״ כרמל החוויר, ובה־נוביץ׳
לבמה .״אני מזמין את ראש־העיר היש
לו אשה אחת.
הרוויית צימאונם של תינוקות דבית־רבן 1
גיע תורו לנאום, ניסה להחזיר למארחו:
צעיר ביותר במדינה!״ הכריז. ובעוד רבי-
התברר לפותחי הצוזאה כי לפני 30 שנה
אם היא נמאסת עליו, אין ברירה.

״לא הייתי בטוח שהמעמד החגיגי הזה הוא
נוביץ /בן ד,־ 57 מתרומם ממקומו, מיהר
היתד, אספקת המים בירושלים כרוכה ב!
,מצטבר אצלו מרץ. למרץ הזה אין
המקום המתאים לדברי נאווי!״ אמר בכעס.
רם להוסיף :״הצעיר ביותר לפחות מבחיש לכך לדאוג קשה והיה
רבים,
קשיים

1מוצא.
• השבוע התברר שגם שר־הפיתוח־ור,תיינת
הוותק בתפקיד.״ ״לא נכון,״ צעק מישהו
הילדים לא יישארו צמאים. לכן ביקש הרב
אז הוא מתחיל לה שקיע את ה!

רות משה קול, היה לפחות פעם אחת
באולם .״רביניביץ׳ ראש־עירייה בפועל כבר
לוין להבטיח בצוואתו כי משכורתו האחי
1מרץ הזה ב מ חקרי מז ע, ו ב תי או ררונה
כמורה בישיבה תובטח לילדים ה!
] יות מאתמ טיו ת, ו בפי תו ח ט כנו לוגצמאים.

< יה. והוא מתקדם ומתקדם. ב עוד

עודר מרץ

פראר, ארנה
גלי־קורצ׳י.

ברגר

ואמיליטד

בערלי מופיע ה כיום במיקדש האופרר
— הלה סקאלה של מילאנו, אתרי שכב שר
בזה־אחר־זה את ב תי האופרה בדרום־אם
ריקה, וינה וגרמניה. ב שנה הבאה היא
תהיה הפרימדונה של להקת האופרה ה
מלכותית של לונדון ו תופיע בקובנט

גארדן.

יייי ^

מאחורי סיפור עלייתה המטאורית ש?
בוורלי סילס, קיימת טראגדיה אי שית
בוורלי פרשה לפני כעשר שנים מבי מ ת
האופרה כדי ללדת את ילדיה. היא ילדר

בלה סילברמן
עו שה ק ארייר ה

בוורלי פילס
פירסום עול מי
היא עשתה את דרכה לצמרת תוך שנתיים.
עד אז היה שמה ידוע רק לאנשי
האופרה העירונית של ניו־יורק. היום נחשבת
כוו ר לי פיל ס לזמרת הסופראן
הטובה ביותר של אמריקה, ו שמח מוזכר
בנ שימה אחת עם ש מו תי הן של גדולות
ז מרות הסופראן בכל הדורות: ג׳רלדין

בן ובת. הבת נולדה חר שת ואילו הבן
נולד מפגר בצורה בלתי ניתנת לריפוי.
לאחר טראגדיה זו חזרה בוורלי לבימת
האופרה, הפכה לאי שיות בי מ תי ת חדשה,
שכל המבקרים גומרים עליה את ההלל.
השבוע, כ שזכתה בוורלי סילס לפירסום
עולמי בעיקבו ת הופעתה בלר,־סקאלה של
מילאנו, נודע גם מוצאה. בוורלי היא בת
למהגרים יהודים מרוסיה, שנולדה בברוק־לין
וגדלה בשם בלה סילבר 1זן.
כיום היא מקבלת 5000 דולאר להופעה
יחידה שלה. אמרה ה שבוע בלה־בוורלי :
״עברו עלי שנים בהם איש לא חפץ בי,
אפילו לא כדי לשיר בבר־מיצווה. עכ שיו
הפכתי פיתאום ל חיפו שי ת של עולם האופרה.״
וכאשר
קמה כל תיז מור ת הלד,־סקאלה על
רגליה לכבודה, התנצלה בלה־בוורלי ואמרה
:״ז ה בטח מפני שהאיטלקים אוהבי ם
נשים גדולות, עם חזו ת גדולים וי שבנים
גדולים.״

המסיבה של סילבי
בפיאה בלונדית ובמחשוף ענק, אותו

כיסתה במעיל אלגנטי, קיבלה סילכי
קשת את אורחיה במסיבת־קוקטייל לרגל
הופעת סיפרה, כשלידה צילה מנוסי,
בעלת עיטורי הספר. היו שב הרמטכ״ל,
חיים בר־לב, וח״ב שמעון פרס, והשגריר
השוודי, ועוד שורה ארוכה של
אישים. משהבחינה סילבי במבטים הנשלחים
לעבר מחשופה, אמרה :״רציתי להם־
דיך את ההשמצה שאני נבלה חסרת־לב.״
<• אחד שהוזמן, אך לא בא, היה הסופד
ש״י עגנון. כנציגו האישי הוא שלח
את בנו, חמדד. י• כשעה אחרי המסיבה
של סילבי, התקיימה מסיבת־קוקטייל נום-
פת ברמת־גן, בבית השגריר הבריטי
מייקל האדו, שנפרד מן הציבור עם
סיום תקופת כהונתו בארץ. היו שם
רמטכ״ל, חיים בר־לב, וח״כ שמעון פרס,
והשגריר השוודי, ושורה ארוכה של אישים•
אולם ד,אדו, העובר לארגנטינה, התפאר
בדבר אחד בלבד :״זוהי המסיבה הדיפלומטית
הראשונה שבה מופיע טאליק!״
כוונתו היתה, כמובן, לאלוף ישראל טל.
@ בדרך כלל מופיעות הקאריקאטורות
של זאם (פרקש) מול העמוד של טיל־בי
קשת במוסף הארץ. לכן היה זה אך
צודק שיומיים אחרי המסיבה של סילבי
תתקיים הפתיחה החגיגית של תערוכת ה־קאריקאטורות
שלו. רוב הקאריקאטורות
שלו הופיעו שם בחיים, כדי להתפעל מעצמן
על הקיר # .הכל תוכנן בסדר צבאי.
גם האם וגם הבן השתתפו במיבצע :
הסעת חיילים בחג הפסח. האם: שולמית
גרודצקי, אלמנתו של ולדק גרודצ־

שהערבי נשאר תקוע ב מ קו מו.
— גורלם של היהודים
היה להיו ת כגורל הערבים,
רבי גרשום.
לפני אלף שנה, אסר רבי גר שום

על הי הו די םלשאת יו תרמאשהאחת.

אז ליהודים יש מרץ מיותר.
וגם לישראלים, כ מו בן.
לכן הם מנצחים ב מל ח מו ת, ובכל
שאר ה שטחים.

י כו ל,
לולא

שנה־וחצי הוא הסתובב בגולה. בארצות־הברית.
הוא הופיע שם בפני סטודנטים
אמריקאיים ובפני ישראלים השוהים באר־ר,״ב.
עכשיו, משחזר, הוא משתדל להתרגל
שוב לקהל הישראלי. לכן מופיע בני
כעת במועדון עומר כייאם בי פו ...בעיקר
בפני תיירים.

פסוקי השבוע
• הרמטכ״ד,

רם־אלוח

כר־לכ :״במקום הפסקת־אש
אש וקצת הפסקות.״

חיים
יש לנו

• הנ״ל, על יחסי־הכוחות כין

ישראל והערכים :״לא חשוב אם
אתה קצת מיליונים או הרבה מיליונים.
חשוב איזה מיליונים.״

+דיפלומט מערכי אלמוני, כפי
שצוטט ב״ניו־יורק טיימס״ :

״בין גולדה מאיר ועבד־אל־נאצר, אין לנו
סיכוי (להשיג שלום).״
החרזן דירי מנוסי :״יותר טוב
שלום כפוי ממלחמה קפואה.״

• לייבלה ווייספיש, מראשי
נטורי קרתא, על ההבדל בין הציונות
והנצרות :״הנצרות עשתה

ביזנס עם יהודי אחד. הציונות עושה ביזנס
עם מיליוני יהודים.״

קולנוע
סרטים
בל תי־
דשומון אוניכאבה

(בקרוב,

פאריז,

תל־אביב;

יפאן) לראות בארץ סרט יפאני רע, זאת
חוייה נדירה — כמו לראות בארץ סרט
ישראלי טוב. אוניבאבה הוא סרט פסיכולוגי
יפאני, מלא שדים, רוחות, הרפתקות, סקס,
עירום ושיעמום.
את השיעמום מספק העירום, את העירום
מספקת הפסיכולוגיה, ואת הפסיכולוגיה
מספקות ההרפתקות.
מי שראה את רשומון, את יוגימבו ואת
שערי הגיהנום, יחשוב שנקלע לסרט של
מנחם גולן בתרגום יפאני. אפילו הרמה של
העירום לא מגיעה לאפס קצהו של סרטון
פורנוגרפי בינוני, שאפשר לראות מוקרן
במסיבות פרטיות בתל־אביב. יש שם עלים
נעים ברוח, מנצנצים בברק המצלמה כמו

סמל

האהבה

״את אשד, שיודעת לאהוב, הלוואי והייתי יכולה ללמוד משהו
ממך. שמעתי וקראתי על גורלך האכזרי וזה נתן לי אומץ,
בשעותי הקשות והמרות ביותר. לאחר שילדת את בתך, הבנתי גם
אני שהאהבה עומדת מעל לכל, מעל לייסורים, ומעל לכאב. את
בשבילי סמל האהבה.״
זהו אחד המכתבים שהצליחו להגיע אל עליזה עזיקרי
לתורכיה. מגיעים אליה המון כאלה, כל יום, אבל זה לא מפריע
לה להמשיך להתרוצץ שם, בתורכיה ולדאוג לקאריירה שלה,
שזה עתה החלה לעלות, בעזרת קצת אהבה של האמרגן שלה,

ממשלת יוון, פפדופולוס, ולשיר שם שירים, לא ציוניים, ולקבל
כתמורה על זה, יום אחרי זה, בקבוק־בושם רושרד. והבטחה
שהיא עומדת לקבל הזמנה להופיע ב הי ל מון של יוון.
והיא באמת הופיעה שם, והאמרגן שלה, ששון רג׳ואן, היה
מאושר, וגם היא, והיא חוזרת לשם, והיא עוד תכיר עוד יותר
ראשי־ממשלה, ועוד יותר מושלי־מחוזות, והיא תלך מחיל אל
חיל. ומה כל זה לעומת כמה היכרויות עלובות שהיו לה בארץ?

ששון רג׳ואן.

היא הגיעה ארצה כדי לתת הצצה בשתי בנותיה, ובעשרים
ושניים לחודש היא תחזור לתורכיה, כדי להופיע שם בסרט
הראשון שלה.
ובינתיים, מה היא עושה למען האהבה? היא קיבלה כמה מיש-
לוחי־כסף מאבי בתה, אריס פאן. והיא שלחה לו אותם בחזרה.
״אני רוצה להיות עצמאית,״ היא אומרת ,״אני לא צריכה אף בן־
אדם, אני יכולה להסתדר לבד.״
וכשאריס סאן הגיע לתורכיה, היא אפילו לא רצתה לראות אותו.
היא היתה עסוקה במיקצועה.
היא הופיעה במועדוני־לילה, ושרה שם שירים, והרוזיחה בעצמה
כסף כדי לפרנס את בנותיה, ושם, באחד המועדונים, קרתה לה
התקרית הישראלית.
זה היה באיזמיר, במועדון ב בן. היה שם קהל גדול ורב, והיא
שרה להם בכל מיני שפות. והיה שם אפילו מושל־המחוז שמחא
כפיים בהתלהבות עצומה.
וכשהיא גמרה את כל השפות, היא הגיעה לעברית, ואז היא
שרה את הבה נגילה, ופיתאום כל ההתלהבות פגה. ומושל־המחוז
קם וצעק :״יוק ציונות!״
עליזה עזיקרי לא נבהלה. היא ירדה מהבמה, נתנה למושל את
המיקרופון ואמרה לו :״בסדר. תשיר בעצמך!״ והלכה לה.
זה לא הפריע לה להיות מוזמנת כעבור שבוע לביתו של ראש

עדיזה עזיקרי וששון רנ׳ואן

בנות כנועות
תמר גרסטנפלד כתמונת המבחן
אבל גם לפילו סופי ה

העלים בר שו מון. יש שם סמוראים מפחידים,
כמו בשבעת הסמוראים. יש שם אשה
מפחידה עם בור מפחיד, כמו בסרט האשה
בחולות, וזה הקשר היחידי בין עלילת הסרט
המספר על שתי נשים, שבעליהן במלחמה,
והן הורגות סמוראים כדי להתפרנס
ובין כל עלילת סרט יפאני אחר.
יש שם איזה זקנה, שנהפכת לשד עם
מסיכה. כל מי שהוא עדיין ילד קטן, ופוחד
ללכת בלילה ביער, שמא יפגוש שד עם
מסיכה, שלא ילך לסרט הזה, כי שם פוגשים
ביער בלילה ש ד עם מסיכה. כל מי
שלא יודע שאנשים שמתו מזמן נראים כמו
שלדים, ילמד את זה שם. בקיצור, זוהי
רכבת שדים של לוגה־פרק לילדים. מומלץ
לילדים נפחדים, שהולכים לקולנוע עם הסבתא,
בזמן שהאמא שלהם עורכת קניית
בסופרמרקט אם כי מה שהיפאנים לא יודעים,
זה שהסופרמרקט שלנו מפחיד יותר
מכל הסרטים שלהם.

ליהורם גאון יש אמא ספרדיה אמי־תית,
והאמא הזאת חו למת למענו על אשח
כמו שראוי לבן כזה שיש לה. אחת,
טהורת־ מידות, ישרת־לב, נדיבת־רוח, צנועה
ותמה. ומכבדת את אבית ואמה ובעלה
וחמותה.
היו לו בהתחלה ה מון כאלה. ת מי מו ת

לא צריך להיות נביא כדי לראות שעתיד
הקולנוע הישראלי נמצא עכשיו באנגליה ובאמריקה,
ומבלה את ימיו ולילותיו בלימודים.

פשוט מאוד. בארץ אין בתי־ספר לקולנוע,
והנוער המתעניין בנושא, או שהוא
קונה לו מצלמה ומתחיל לצלם, או שהוא
נוסע לבית־ספר מעולה בחוץ־לארץ, ולומד
שם איך לא לחזור על כל השגיאות של
הדור הישן בקולנוע הישראלי•
ולאחר הלימודים, הם חוזרים ארצה, מסריטים
סרט ארוך כמו התנוהוני, שיוקרן בקרוי,
או סרט קצר כמו לן ב ני סן החץ.
דרושה בחינה. השבוע יוצא לשלוש
שנות לימודים עוד צעיר אחד מלא הבטחות,
ושמו מיכאל שאר.

״על ארץ־הקודש לא הייתי מאמין דבר
כזה!״ אמר כ רי ס טו ף, בערב יום תשואה,
בעיצומה של מסיבה מלאה חשיש.
הוא הוזמן לשם עוד ביום. הוא, ושלושת
מלוזיו, ו מי באלה, המופיעה איתו
בתוכנית.
הוא בא בערב לדירה, והכירו לו שם
דוגמה מהחברה הישראלית: יפר,פיה אחת,
שחקנית אחת, סופרת אחת, וגם בחור
אחד, וגם בחורה אחת.
בהתחלה עישנו סיגריות. וזד, מצא מאוד
חן בעיניו. והוא הסתכל על היפהפיה.
ודיבר עם הסופרת. אחר־כך עברו לחשיש,
וזה עוד יותר מצא חן בעיניו. והוא התחיל
כבר לדבר עם היפהפיה, ולשחק עם
השחקנים.
אבל כשהסופרת התחילה לבלות עם השחקנית,
והזמינה אותו להצטרף לבילוי,
הוא כימעט לא יכול היה למלא את מבוקשן
.״אני מוכרח לחזור מהר לאנגליה, ולספר
מה נעשה בארץ הקודש!״

הזוג דיין

ישראל
כי משם
תצא תורה

וצעירות, עס עיניים גדולות, שעוד לא
מכירות את החיים, ו הן היו כולן נל־כך
טו בו ת, וכ ל־כן מה שהאמא שלו רצתה,
שהוא לא הצליח. לבחור ביניהן.
לכן הוא עזב או תן ועבר לפריטה,
אחת שדווקא לא מוצאת־חן בעיני אמא,
וממנ ה הוא עבר לפייר אנג־לי, וזה
היה יותר גרוע.
עכשיו יש לו הפתעה עוד יותר רעה
בשביל האמא שלו. הוא החליף א ת פייר
אנג׳לי וסריטה בג די האר קין. אחת ש מכבדת
עוד פ חו ת את בעלה. עובדה ש היא
אפילו לא התגר שה ממנו. ואחת ש ב
טו ח שהיא כבר לא תט ה כי היא יודעת
כבר מאיפה באים הילדים. היא בעצמה
עשתה שניים מהם.
האמא שלו באמת כבר לא יודע ת לאן
הוא יגיע. היא פוחד ת שהוא עוד יתחיל
לעשן, בסוף.

אוץ הקודש

יהורם
עד לפני שנה הוא בעצם לא הבטיח שום
דבר. הוא עבד באוניברסיטת תל־אביב, חלם
על קריירה אוניברסיטאית, ולא תיאר לעצמו
שבעוד שנה כל העולם שלו ייראה אחרת
לגמרי.
אבל יום אחד, במיקרה, אולי בטעות, הוא
הסתכל פעם על העולם הזה שמסביבו, ועיניו
אורו. הוא ראה בתים ועצים, ונשים
יפות. דברים שלפני כן לא נהג לשים לב
להם.
ואז הוא החליט לצלם את זה. שנה שלמה
הוא הנציח את כל הסובב אותו במצלמה
רוליפלקס פשוטה, ואחרי זה הוא החליט
לעבור מן הצילום הפשוט — אל צילום
קולנועי.
הוא כתב מכתב לבית־הספר המפורסם ב
ביום
השישי הגיע זוג חדש לתל־אגיב. הוא, כמו שכולם מכירים אותו, עם
חולצה לבנה, שרוולים קצרים ומכנסי חקי. והיא, כמו שאף אחד עוד לא מכיר
או ת ה: שזופה, פרועה, בשימלה פשוטה ואיפור צנוע.
זה היה, מי שייקרא בקרוב, הזוג דיין. יש הרבה זוגות דיין, וזה הזוג החדש
שם. היא, טליה הייטנר, הפכה כבר לבת דיין מושלמת. והוא, אודי דיין,
גאה כמו כל בן־דיין העושה מעשה חשוב, והרי כל מה שהם עושים זה חשוב :
הוא עומד לשאת אותה לאשה, בימים הקרובים.

יותר בקליפורניה, וביקש להתקבל. הם שלחו
לא בחזרה טפסים, דרשו ממנו תעודות,
ובעיקר דרשו ממנו לעבור בחינה מסויימת.
הבחינה היתד, בצילום. הוא צריך היה לצלם
משהו ולשלוח להם.
קודם בל להוריד. הוא לא ידע מה
לצלם עד שהוא פגש, במועדון הצהוב, את
תמר גרסטנפלד, הסטודנטית לפילוסופיה שנה
שלישית; היא הסתובבה שם בז׳קט חום,
חיוך גדול, ועיניים עוד יותר גדולות, והוא
החליט שזהו זה.
כשהוא שאל אותה :״מה דעתך לשמש לי
בתור בחינה?״ היא לא הבינה מה הוא רוצה.
אבל הוא לקח אותה, הוריד ממנה את
הז׳קט, הוריד ממנה את החיוך, הלביש עליה
הרבה חרוזים וכובע קש ושמלה פירחונית,

וצילם, וצילם, וצילם, וצילם. במשך יום
אהד, ארוך ושלם, הוא צילם אותה בלבן,
ובשחור, ובאפור, ואת כל התמונות שלח
לארצות־הברית.
אחרי זה היא חזרה לאוניברסיטה, וגם
הוא חזר לאוניברסיטה, וכעבור שבוע
הגיעה התשובה המודיעה לו שהוא עבר בהצלחה
את המיבחן, והתקבל כתלמיד מן
המניין לבית־הספר.
עכשיו יש לו כמה הירהורים חדשים•.
״הייתי יכול לקחת גם אותה לשם. היא
היתד, לומדת מישחק, יש לה כישרון טבעי,
לבחורה הזאת.״ אבל לבחורה הזאת, מסתבר,
יש גם כישרון טבעי לפילוסופיה, לא
רק למישחק, והיא מעדיפה להשתמש דווקא
בכישרון הזה.

במדינה

ש קי שינ העם מילוי הפלא

(המשך מעמוד )24
מתושבים. מאחר שבכפר נמצאו בסיסי
אימונים של אירגון הטירור אל־פתח, פוצצו
חבלני צה״ל את כל בתי הכפר, ומלבד צריח
המסגד לא הותירו בו מבנה אחד שלם.
השבוע, כשהחלו מתנחלי כפר־הנופש
רמת שלום, להכשיר את הקרקע להתנחלו־תם
החדשה באזור בו ניצב פעם הכפר ג׳וב־עת
א־זית, הם גילו להפתעתם כי בית־הקב־רות
שליד הכפר הרוס כולו. המצבות
נהרסו ומרבית הקברים היו חפורים וריקים.
התעלומה פוענחה בעזרת תושבי כפר
דרוזי שכן .״המוסלמים שברחו מג׳ובעת
א־זית,״ אמרו ,״ידעו כי הם לא יחזרו
יותר לכאן. לפני שעזבו את הכפר, הם
חפרו את הקברים, הוציאו את שלדי יקיריהם
מתוכם, ולקחו אותם עימם, לסוריה.״
משטרה שוטדיס
וגנבים

מעובד ע״י

לא מעט מהחשודים הניצבים מדי יום
בפני השופט התורן, הדן בבקשות המשטרה
להוציא פקודות־מעצר נגדם, מבקשים מהשופט
שיצווה לאסור פירסום שמם.
בדרך כלל אין השופטים נוהגים להענות
לבקשות. החוק קובע שעיקרון הפומביות
לא יחול רק במיקרים הכרוכים בביטחון־
המדינה, ענייני מוסר, ודברים העלולים לפגוע
בקטינים. החוק אומנם מתייחם רק
להליכים משפטיים, כלומר לתיקים ש־הוגש
בהם כתב־אישום, אך השופטים מקיטים
מכך גם לגבי בקשות לאיסור־פירסום בדיון
בבקשות המעצר.
לכן תמהו העיתונאים המסקרים את בית־משפט
השלום בתל־אביב בראותם ששופטת־המעצרים
בשבוע־שעבר, עדנה שצקי, ציוותה
לאסור פירסום שמו של חשוד בחטיפת
ארנק ,״מפאת עיסוקו של החשוד.״
חוטפי הארנקים. מעצרו של אותו
חשוד נעטר, תוך שמירה קפדנית על סודיות•
הוא הובא לבית־המשפט לא יחד עם
יתר החשודים באותו יום, ב״זינזנה״ —
מכונית האסירים הסגורה, אלא לחוד, והוכנס
אל לישכת השופטת, הרחק מעיני הסקרנים.
״אנחנו מבקשים לעצור אותו ל־ 15 יום,״
אמר מפקח נחמן גולדשלגר לשופטת .״מלבד
המיקרו! הזה, שערך הגניבה בו הוא
כ־ 550ל״י, יש לנו יסוד להאמין שהוא,
יחד עם אחר, ביצעו באותו מקום, שדרות
העצמאות בבת־ים, שלושה מיקרים דומים.
החשוד לא ר,כחי ט .״אין לי מד, לומר,״
רטן ,״אני מבקש סליחה. זו הפעם הראשונה.״
הוא לא הוסיף דבר, ולא ביקש ששמו
לא יפורסם. היה זה דווקא המפקח שביקש
זאת. אך לא מפני שלחשוד היה אב החולד,
במחלת־לב, והעלול ללקות בהתקף אם יקרא
שבנו נעצר. גם לא מחמת ארושה העלולה
לנתק את יחסיה. הסיבה :״מפאת עיסוקו.״
החשוד בחטיפת ארנקי הנשים בבת־ים
ששמו נאסר לפירסום היה איש משטרתי
טראל, שוטר במשמר־הגבול.

המילוי היחידי המעובד בשיטת
011155 08055 בשילוב כימי.
מחמם, קליל, יציב בצורתו וקל לנשיאה.
שימו לב! תוית מקורית £111א 01£ו 0מצורפת
לכל מוצרים. הזהרו מחיקויים!
־־* 0 1 0 1 6־ 8ז 16ז ז0118ע 1ס? ז \ 0

±1 ,וניוי1 1

דרכי־אדם
תגובה אקדמאית קונים במחירים גבוהים

מלוה קליטה
גם 1964

מלוה בטחוו
.ים 1968

״נוה״ שד׳ רוטשילד 15
תל-אביב, טלפון .54931 :
8.30 בבוקר עד 6בערב.

מסע הצעירים
המבחר הגדול ביותר בארץ

לטיולי צעירים באירופה
מסלולים מרתקים, רמה בינלאומית
ואוירה צעירה.

נוטים חזוטמה:
אישרא-לויד בע־־מ
ת־־א, וחי הס 1
טל 58310 , 59367 .
ובכל מטווי הנסיעות

במשך כעשרה חודשים נידחה בוגר האוניברסיטה
העברית בירושלים, אברהם כ״ץ
( )39 בלך־ושוב על־ידי פקידי לישכת העבודה
לאקדמאים.
במיוחד היה נידמה לו, לכ״ץ, כי אחד
הפקידים, אריה מלמד, מתנכל דווקא לו,
ומונע ממנו להשיג מקום־עבודה.
יום אחד, כשנכנס כהרגלו מדי בוקר
ללישכה, החליט כי עליו לתבוע בתוקף
את המגיע לו התפתח דין־ודברים, שבסופו
מצא את עצמו יושב על ספסל־הנאשמים
באולמו של שופט השלום יוסף קידמוני,
כנאשם בתקיפתו של הפקיד מלמד.
״על רקע סידורו בעבודה,״ נאמר בכתב־האיטום
,״תקף את פקיד הלישכה אריה
מלמד, נתן לו מכת־אגרוף בפניו וניסה,
לנשוך אותו.״
כ״ץ הודה באשמה, והסביר :״הוא ניסה
להכשיל אותי, לכן התקפתי אותו.״
לאחר שהבטיח שלא ישתמש עוד בכוח־הזרוע,
ולא ינסה לנשוך פקידי־ממשלה, גזר
עליו השופט תשלום קנס בסך 25ל״י.
מלבד זאת, גזר השופט, שאם ינסה כ״ץ
לנשוך פקידי־ממשלה בשלוש השנים הבאות,
יחול עליו, אוטומטית, עונש מאסר
של חודש אחד.

; *8 9 9ף ןמ1^?^98 מי ׳י ׳ י

עו ל האעוה

זאת רא תשש -זאת שיטת־החיוז חושה!

ה ש מי ה
חחו 1נ |
ל אזננ ה
כקרוב תוכלי גם את לנסות על גופך
את שיטת״ההרזייח הסופר־מודרנית, הכובשת
לאחרונה את ארצות״הברית.
הגברת הניו-יורקית בתצלום אינה סובלת
משברים בכל עצמותיה. היא סובלת
רק מעודף־שומן, ומשום־כך התעטפה בתחבושות
המוזרות האלו.

עטפה אותה אן בינא הבלונדית, שב-
מכון־היופי הענקי שלה, באיזור מזרח
ניו-יורק, פותחה השיטה החדשה. במחיר
175 דולר לעשרה טיפולים, מפשיטה בי-
נא את הלקוחה, עוטפת אותה בתחבושות
חמות ולחות, ומכניסה אותה לתוך
שק-ניילון הדומה לחליפת-אסטרונאוטים.
בשעתיים הקרובות חנוטה הלקוחה בעסק
חזה, נשארת בחיים רק הודות ל-
תקוותה שהשומן ייעלם, לכשתצא.
התיאוריה מאחרי החוויה הלוהטת
הזו היא, שמתחת לעור קיימת שיכבת-
לחות המזינה את השומן. טיפול-התב-
ריכים גורם ללחות לצוף למעלה, לכיוון
העור, וכתוצאה מאבד השומן את בסיס
קיומו ונעלם.
לפני 20 שנה גילה האדון בינא, שנפטר
בינתיים, את המירשם הסודי של
החומר, שבו טובלים את התחבושות כדי
לספוג את הלחות החוצה. מאז, שומרת
הגברת בינא על חסוד בקנאות.
מת שלא הפריע לה לפתוח סניפים
בערים הראשיות ברחבי ארצות־הברית.
עתה היא מתעתדת להתרחב גם לאירופה.
ומאירופה לישראל קצרה הדרך.

לקוחה עטופה סגכון־ההרדיה של בינא

ונול

והנסיגה הנסיר
של שואל

איריש כתר, בת שלוש וחצי,
מרחוב רוקח ,27 קריית-מוצקין
נם לך יש בבית צבר או צברית — לא פחות מקסימים. שלחי את תמונותיהם —
בשחור־לבן — בציון השם, הגיל והכתובת, אל מערכת ״העולם הזה״ ,ת.ד,136 .
תל״אביב. אנא צייני על המעטפה ״תחרות הנסיך והנסיכה״ .התחרות פתוחה לכל
ילד וילדה בגיל שלוש עד שש בלבד. מדי שבוע יפורסם מיבחר תצלומים. כל
התמונות תוחזרנה בגמר התחרות. הנסיך והנסיכה יוכתרו בסוף המיבצע בנשף חגיגי.

לגבר 1לאשה -ס פ ריי, ס טי !7פלש
1ס טי !7כח 1לבמ חי רעמ מי

2 0¥א01180£

ציטהאן 2שבו
הו פעברנו ! !
כתבתנו החדשה:

תל־אכיב רח׳ טכרסקי 6פינת רח׳ כית אלפא

חיבור הטלפון טרם הושלם !

מ. רביד
חלקי חילוף ואביזרים למכוניות

מר 3ז
עדשות מגע
1ם־ 1א 3 € £א 1£ז ס ^ זיאסס

״גרהובסקי -אישון לנס״
תל־אביב, רחוב שניאור ( 5פינת רוז׳
פינסקר ,20 ליד מוגרבי, מול מגרש
ח1יר ).סל 65029 .

שעות קפלח >-17
ישתה לשליה חוגרת השגרה
__ ל גי גששה.

הטיפול הבטוח
בצפורני ים
שבורות
עם המוצר המהפכני
השויצרי

3וז 6־ז 06

.העולםה זה * ,שבועוןהחדשותהישראלי
המערכת והמנהלה: תל־אביב, רח׳ קרליבך ,12 טלפון 5־,30134
ת.ד • 136 .מען מברקי: עולמפרם • דפוס משה שהם בע*מ,
תל־אביב, רח׳ פין • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע*מ• .
העורך הראשי: אורי אבנרי • המו״ל: העולם הזה בע*מ.

המיפלצוו! טלי
בחיים שלי לא הייתי מאמינה שאריק י 3־
תוב שיד. הוא הרי מרגיש את עצ מו כבר
כל־כך גדול וגבר, מ מרו מי 12 שנו תיו, ש־מ׳
היה מאמין? אז הנה, גם בארזים נפלה
שלהבת. המורה נתנה להם לכתוב חיבור על

׳ום־העצמאות ה־ — 21 והק שו ת שלי י שב
וחיבר שיר. וכ שפ קחתי עליו זו ג עיניים
ת מ הו ת, כ שהביא את היצירה הביתה —
מ שן פרח המ שוררים נ בון בכת פיו ולא ידע
מה להגיד. יגיד השיר ב מ קו מו.

הקשוח שדי נתב שיו ליום־העצמאות
;.על יום־ר,עצמאות שמעתי מזמן,
י כשהייתי קטן, כשהייתי בגן.
| יאבל אז עוד לא ידעתי מה זה בכלל,
; ׳אצלי בראש היה הבל מסובך ומבולבל.
}*נכון שאהבתי את מדינת־ישראל,
!!ידעתי שהיא חשובה ושצריך להתפעל.
,.ניסיתי להסביר לעצמי איך היא נראית,
;,אם היא גבוהה, יפה, ואיפר, הא נמצאת.
ז׳אולי היא מסתתרת בין ההרים?
׳ והאם ביום־ההולדת צריך אותה להרים?
*אולי היא כמו אמא של הרבה ילדים,
יי אולי היא האמא של כל היהודים?
׳׳ וכמו שיש יום־האם כל שנה,
יש גם יום מיוחד, יום־המדינה?
ו והאם היא ביום חגה מתרגשת,
ובגדי כחול־לבן היא לובשת,
^ וכובע טמבל על הראש חובשת?
י כמו ישראל׳יק הבובה החמודה,
*׳ רק לא דומה לילד, אלא בצורת ילדה?
ואולי היא כמו בית שחם בו וטוב,
*• ששומר על הילדים שלא יסתובבו ברחוב?

רציתי
אז לתת לה המון מתנות —
את הרכבת שלי, והפסים והקרונות.

אבל זה היה הכל כשהייתי קטן.
ועכשיו —
עכשיו אני רוצה לשלוח לה ברבה:
שתהיה תמיד פורחת ושמחה.
שכל חייל ישוב לו הביתה בשלום,
ושנוכל בשקט לחיות ולחלום.
שלא יהיו בארץ אף פעם מלחמות,
ושיהיה שלום בין ישראל והאומות.

ושתהיה בריאה ואיתנה ובטוחה,
ושתהיה יפה וחזקה ומבורכה.
היא תשמור עלינו ואנחנו עליה יותר,
ולא נחליף אותה בשום דבר אחר.
את זאת למדינה שלי, ביום חגה, רציתי
לאחל,
באהבה וידידות —
בשם ילדי ישראל.

עול הא שה
אם היית גס את, לפני כחודש ימים, בין רבבות
הישראלים שחזו בתוכנית הטלוויזיה בומראנג,
שדנה בשאלת החינוך המיני בארץ, הבחנת מן
הסתם במשה אומלל: מרבית המשתתפים בדיון
עקפו את הנושא בזהירות, הקדישו את מלוא
תשומת־ליבם לכך שחם־וחלילה לא יפלטו מילה
— או דיעה — נועזת מדי.
הגדיל לעשות מכולם מנחה הדיון, אמנון רו בינשטיין:
כל אימת שנדמה היה לו שמישהו

מתכוון להגיד דבר־מה לעניין — נחפז לסתום
את פיו ולעבור הלאה, הלאה — העיקר לסיים
כבר את הדבר המביך הזה.
אחד המשתתפים שלא יעלה בידיו, לאורך כל
הדיון, להביע את דעתו, למרות נסיונותיו ה חוזרים
ונשנים, היה הפסיכולוג הנודע ד״ר דויד
רודי. בראיון הנוכחי איתו, מאפשרת לו מערכת
עולם־האשה לעשות מה שלא יכול היה לעשות
בראיון בטלוויזיה.

את, ידדיד-והמין
מה תעשי אם תפסת את בנך או בתך מאוננים? האם עלייך להרשות לילדייך משחקי־מין? כיצד תגיבי
כשהבחנת בהזדקפות אבר־המץ של ילדך? אינך יודעת? רובן המכריע של האמהות בישראל שרוי בדילמה דומה.
הפסיכולוג הנודע ד״ר חדי משוחח בגילוי־לב עם מערכת ״עולם האשד״״ ומצביע על הדרך לפיתתן הבעיית
* ד״ר רדדי, איד לתת חינוך מיני נכון? מה צריכה אם לעשות כדי
שילדיה יגדלו חופשיים מרגשי־אשמה, נורמלים ומאושרים?
לצערי, ניתן לענות על שאלה זו כיום, בדיוק במידה שיכלו, לפני 100 שנים, לענות
לשאלה איך לטוס לירח.
החינוך המיני הוא נושא שאיננו בנמצא עדיין, ואי־אפשר סתם כך לפתוח מגירה ולשלוף
אותו לאוויר־העולם. יש צורך להתחיל לחקור ולפתח אותו — בדיוק כמו שחקרו ופיתחו
את מדעי החלל, לדוגמה, או כל ידע אנושי אחר.
יחד עם זה, כרגע, באופן מעשי, יכולה האם לנקוט בכלל־זהב אחד: לא להסתיר מהילד
כלום, לא לטעת בו את ההרגשה שיש משהו רע ואסור בנושא, לענות על כל שאלותיו
בענייני־מין בפשטות, ברמה הולמת לגילו, ובנאמנות.
אבל תהיה זו תמימות יוצאת מהכלל מצידה של כל אם, שתאמין שבזאת היא פתרה
את בעיית החינוך המיני. יהיה זה בערך כמו שטיפת פירות במים: את החיידקים זה
אומנם לא הורג, אבל את מצפונה זה מנקה.

* וככל זאת?
י אפשר לקבוע כמה עקרונות נוספים :
>• יש להתחיל כבר מכיתה א׳ בחינוך המיני — בצורה הולמת כמובן. אם אפשר
ללמד ילד בגיל זה — ואף צעיר יותר — שאסור לגנוב, אפשר גם ללמד אותו את
יסודות־המין.
• 1יש לאפשר לילדים, החל מגיל ההתבגרות, פעילות מינית מודרכת.

מאידך, קיימת כבר כיום בארץ מהפכה מינית, בדומה למצב בארצות־הברית, אך רחוק
עדיין ממה שהושג בסקנדינביה. מהפכה מינית זו, הנמצאת בעיצומה, גורמת להתחלתם
של שינויי תפיסה בשטח המין אצל הישראלים. תוכנית הטלוויזיה בומראנג לא היתר,
אפשרית כלל בארץ לפני עשר שנים. זה שהיא התנהלה כפי שהתנהלה, מוכיח רק שהמהפכה
המינית עדיין בתחילתה.

״גזגזפר עצדנד שר ישראריבו נדדבר בחזיונגד ס־יפגגן״
* מי צריו ככלל את החינוד המיני? האם אין זה סתם עניין של
אופנה? כני־אדם חיו אלפי שנים כלי חינוך מיני -מה פתאום נזכרו
כו עכשיו דווקא?
י עצם השאלה מוכיחה בורות נוראה — והצורך החיוני בחינוך זה. בני־אדם גם חיו
אלפי שנים בלי פניצילין, בלי אנטיביוטיקה, ועם צרעת, שחפת ושיתוק־ילדים. כשהם היו
זוכים לחיות עד גיל ,50 נחשבו לזקנים מופלגים. לפני שהתפתחו הרפואה והמדע, סבל
האדם, בשנות־חייו הקצרות עלי־אדמות, סבל וייסורים גופניים לרוב.
(המשך מעבר לדף)

* כלומר?
לדאבוני, אינני יכול להציע תוכנית־לימודים או מערכת־שעות. כפי שאמרתי, יש
לחקור ולבנות את הדברים האלו.
צריך גם לזכור, שכל הנקודות האלה אינן מספיקות, לא יתנו לכשעצמן תוצאות.
החינוך חייב להתחיל במוחם של האם — והאב. ההורים חייבים להבין, בראש וראשונה,
שהם עצמם הינם חסרי חינוך־מיני. לדעתי, אף אני אינני יודע מספיק בשטח הזה.
הדרך לפתור את הבעייה: ההורים חייבים להשלים עם הרעיון שהמין צריך לצאת
מהמחתרת, בהיותו נושא לגיטימי בהחלט. הם חייבים להתחיל לדון בו בגילוי־לב בינם
לבין עצמם, ובחברת ידידים ומכרים — בדיוק במו שהם דנים בהצגת־תיאטרון שראו אמ ש.
רק כך יתחילו להשתחרר בהתייחסותם לנושא.
בנוסף, חייבים ההורים ליזום עוד פעולות: להתחיל לקרוא ספרים — רבבות הורים לא
קראו מימיהם ספר רציני בנושא־המין — ליזום הרצאות מפי רופאים, פסיכולוגים, סוציולוגים,
יועצי־נישואים, ולדרוש הקמת חוג לימודי־מין בבית־הספר.

״נותחיירה בארץ גזהפיטז גזיניג!״
איד קרה שהמין ירד למחתרת, הפף טאבו, משהו שיש להתכייש
בו? מדוע לא אכילה, שירה, מתמטיקה -מדוע דווקא המין?

| בתחילת התפתחותו, היה האדם הקדמון ככל החיות: הוא נהג לקיים יחסי־מין
מיקריים עם נקבות מיקריות שבהן נתקל. עם המשך התפתחותו, החל משאיר את הנקבה
איתר, קיים יחסים לצידו, או במערתו. כך הפכה להיות שלו. בעקבות זאת, השתייכו לו
גם הילדים שנולדו לה. כך נוצר התא המשפחתי.
האב היה השליט במשפחה זו. הוא שלט בה בגלל שהיה החזק ביותר. מאחר שהיה
השליט, היתד, לו הזכות הבלעדית על האשה. אך כשגדלו הבנים, רצו גם כן את האשד— ,
ואז נתקלו בהתנגדות האב. אולם משזקן האב, לא עמד לו עוד כוחו להתנגד להם.
כך נוצרה הדה־סקסואליזציה של התא המשפחתי. המין הפך טאבו, ובכוחו של איסור
חברתי זה הצליח האב המזדקן לשמור על כוחו ושלטונו נגד הבנים. בשלב מאוחר יותר
התפתחה האי־מיניות גם למיסגרת השבטית. בשלב עוד יותר מאוחר התלבשה גם הדת
על הנושא, החדירה באדם את האמונה שהמין איננו מוסרי, וכל העוסק בו מעל למינימום
ההכרחי לחיי־הנישואין, יירש גיהנום.

* האם קיים כיום כארץ חינוך מיני?
בפירוש לא. ישנם ניצנים, במספר בתי־ספר, אבל לא ניתן לכנות זאת חינוך מיני.

תמונת הלידה מתון שידור הטלביזיה

עול הא שה
את, לדיר־ והמין
(המשך מהעמוד הקודם)

לפני שיתפתח החינוך המיני, ימשיך האום לסבול יסורים נפשיים רבים, להיות אומלל
כל ימיו ללא צורך.

׳״ איד להיות
1לטב חי ת משלה
ולהטאר זוהרת?

* על איזה יפורים אתה מדכר, דוקטור?

׳את בטית הבשול פתרנו לן

אז נכון שנותר לד זמן
לטיפוח 1/צמי? 1

חברת. איוגו מגישה לד :
מבחר מקסים של מטעמי בשר
הקרמים רו 7זע\ו מוכנים
לאכילה ומדהימים בטעמם
הנפלא!! באיכות עולמית !

מיוצר עי

//איוגר

אזכיר אחדים מד,אסונות, שגורם היעדר חינוך מיני מתאים בתקופת הילדות:
• אימפוטנטיות אצל הגבר ופריג׳ידיות אצל האשה 99.9 :אחוז מהמיקרים האלו
נגרמים עקב בורות בשאלות־המין וחוסר חינוך הולם, שתפקידו להפוך את המין ללגיטימי.
חוסר חינוך זה גורם לפיתוח רגשות־אשמה בלתי־מוצדקים, ואלה — לחוסר כוח־גברא
ופריג׳ידיות.
#כל הקשת של מיקרי היסטריה ושאר המחלות הנפשיות שמקורן בהדחקה ואשפה.
; • הסטיות המיניות — מהומוסקסואליות ולסביות ועד סאדיזם, מאזוכיזם, מישכב־בהמה
ולמישכב עם גופות מתות.
•:מספר עצום של ישראלים וישראליות סובל מחוסר־סיפוק, במידה זו או אחרת, בחיי־המין
שלו. דבר זה נכון לגבי שני המינים.

יי כראש\ז גזגן ווח רחיגונס־״
* סיפורן מיני זה דכר טוכ ויפה כשהוא קיים. אם הוא אינו קיים -
מה האסון?
[ חוסר־סיפוק מתבטא בצורות רבות. ביניהן:
>• היעדר אורגאזם אמיתי אצל הגבר: הוא מגיע לפליטת־זרע מבלי ליהנות מאורגאזם.
יש להבחין בין השניים. אורגאזם פירושו שיחרור המתיחות המינית שהצטברה — שיחרור
המביא גם להתפרקות המתח הפסיכולוגי הנפשי הכרוך בתהליך.
׳!• פעילות מינית קומפולסיבית, שבגללה נידחף הגבר לקיום יחסי־מין עד כעשר פעמים
בשבוע, ובכולם הוא זוכה למידת־סיפוק עלובה.
!• אוננות: בניגוד לדיעה הנפוצה, לפיה מקובלת אוננות רק בתקופת הנערות, קיימת
תופעה זו גם בין מבוגרים רבים, גורמת להם לפיתוח רגשי־אשמה, ובעקבותיהם, לתחושת־סירוס,
לפגיעה בתחושת ערכם־העצמי, ולאובדן הסיפוק מיחסי־מין רגילים.
>• איבוד המשיכה המינית בין בעל לאשתו. בעקבות כך מתחילים בני־הזוג לחפש
יחסי־מין מחוץ לנישואים. אחת התוצאות :
אלפי הפלות מלאכותיות מיותרות מבוצעות מדי שנה: האשה, מוכת רגשי־אשמה על
שקיימה יחסים עם גבר זר, נכנסת להריון — לכאורה, שלא בכוזנה, למעשה, בתת־הכרתה,
מאוד בכוונה, כדי שתוכל להעניש את עצמה על־ידי ביצוע ההפלה. אפשרות נוספת: היא
נכנסת להריון מדומה, נחפזת אל הרופא מייד כשעונתה מתעכבת. הרופא, במיקרים רבים,
מאמין בתום־לב לדבריה, רואה סימנים חיצוניים של הריון — דבר מקובל בעת הריון
מדומה — ומבצע גרידה לשוזא.

* לסיום, ד״ר דודי, שתי שאלות ספציפיות: הראשונה -מתי צריף
להתחיל כקיום יחסי־מין?

אינני יודע מתי צריך, אבל לדעתי, מאוד רצוי שבני 17—16 יעסקו כבר בפעילות
מינית. זהו, אגב, המצב שמתחיל להיות נפוץ בארץ.

והשנייה -איד להזהיר ילדים מפני סוטי־מין?

אינני יודע. אמא שתחזור ותזהיר את ילדתה 20 ,פעם ביום, להימלט מכל אדם זר
שיקרב אליה, לא לענות כשמצלצלים בדלת, לא להאמין לאף מבוגר שהיא לא מכירה —

״חכה, תראה מה שתקכל מהמורה
כשהיא תראה שציירת עירום!״

דן מנוי קיגלת חשבונך,
פרע נא
אותו בחקדם.

הטיפול חגטוח
כצפור ניי פ
שכורות
עם המוצר המחפבנ׳־
השויצרי

3ח 6ז06

לא תועיל במאומה: הילדה פשוט לא תבין על מה היא מדברת, וייווצרו בה, קרוב לוודאי,
פחדים מסוג אחר.
ז ה בא ללמד מה אין לעשות. מה כן לעשות — אינני יודע.
המדובר, אגב, רק בילדים וילדות קטנים. כשהם קרבים לגיל ההתבגרות, חשים הילדים
כאשר לזר הקרב אליהם יש מדנה עויינת, או בעלת משמעות מינית, ויודעים להיזהר.
אם ילדה בת 13 נופלת קורבן לאונס, יש להניח, ברוב המיקרים, שהיא חשה בעומד
לקרות, ולא נמלטה על נפשה, בגלל שרצתה, בתת־הכרתה, להיאנס. הסיבה: מאחר שהמין
אינו לגיטימי, היא מצאה לה בכך אפשרות להשיג התבטאות מינית — ולהישאר חפה מפשע.
בהקשר זה יש לציין שאין כימעט אשה, שבזמן מן הזמנים לא קיוותה להיאנס.

יש לד שאלות כנושא החינוף״המיני? נתקלת ככעייח
עדינה? יליד הכיא אותך כמכוכח כשאלה מפתיעה?
שלחי את שאלותייך ל״עולם־האשה״ .צוות פסיכולוגים
מעולה, העומד לרשות המערכת, ישיכ עליהן כמדור זח.

ונול האשה
סגן דמצ׳גקו, משטרת מוסקבה:

ך* נעוריה, חלמה נינוצ׳קד. להיות רק־
2דנית באלט. כשהתברר שהיא נמוכה בשלושה
ס״מ מהתקן של הב ולש וי. התאכזבה
קשות, בחרה במקום זה בקריירה אחרת, לא
פחות מעניינת. כיום, בגיל ,23 סגן נינה
איבנובנה דמצ׳נקו משמשת כשופט־חוקר במשטרת
מוסקבה.
סגן נינה רווקה עדיין, מתגוררת לבדה ב־דירת־חדר,
ובשעות הפנאי מציירת וכותבת
בשביל עלון המשטרה, ומנהלת חוג לוויכוחים
פוליטיים,
את בגדיה האזרחיים היא קונה בחנות
מיוחדת, בה מוכרים בגדים משומשים לתיירים.
סוודר מוהר מאיטליה עולה 70
רובל, שהם משכורת של שלושה שבועות.
חזייה מצרפת — 25 רובל, משכורת שבועית•
זוג נעליים — חדשות, תוצרת רוסיה
כמובן — 40 רובל.

,סקס
בלי תסביכים״

במקו נדם

שופט־חוקר ד מצ׳נקו אוהבת גם לבלות.
כשנשאלה אס היתה רוצה ל ה תח תן,
השיבה נינוצ׳קה לא ב א׳ רבתי :״ל־ 40 שעות עבוד תי במ שרד היו

חוסות חשוד

אחד

לבית־המ שפט

מתווספות עוד 39 שעות לטיפול בבית ובילדים. בינתיים, אני
מעדיפה ללכת ל תיא טרון ולהחליק על הקרח.״ גם אם שע שוע
זה מ שאיר, לעיתים ק רו בו ת, סימנים כחולים ב מקום ההוא.

שופט־חוקר מגן נינה אינה נופלת ביעילו ת ה מהגברים:
״מ־ 75 תיקים שעברו תחת ידיה ב שנה מאחרונה, לא נשלח
לשם טיפול חוז ר,״ מעיד עליה ב ה תל הבו ת רבה הבוס שלה.

ך * אםמשתמשת סגן נינוצ׳קה ב{
! גלולה למניעת־הריון? ״רק אחוז אחד
מתושבי מוסקבה שמע על הגלולה,״ אומרת
נינוצ׳קה .״סקס, אצלנו במוסקבה, עושים
מהר, בלי תסביכים ומוסר־כליות. הגרידות
הן חוקיות ורשמיות, ובשביל 30 רובל, הרופא
מוכן אפילו לא לדווח על הגרידה. אז
בשביל מה הגלולה?״
כקצינת־משטרה, מכירה נינוצ׳קה את כל
הסטטיסטיקות :״כ־ 15 אחוז מצעירות מוסקבה
מסרבות בפרינציפ לשכב עם גבר בפגישה
הראשונה.״
מה היה קורה אם היתר, מופיעה לעבודת
בחצאית־מיני? ״בצהריים הייתי כבר בלי
מישרה,״ מחייכת הקצינה היפיפייה .״וחוץ
מזה, הייתי בוודאי חוטפת דלקת־ריאות.״

נחה עם גיאז

נינוצ׳קה מנצלת את שעות־הפנאי שלח גם ללימודים אינטנסיביים.
היא ח שה, לדבריה, שאינה ב שלה עדיין להתקבל
כחברה־מן־המניין במפלגה. היא רוצה להיות מוכנה ו מזו מנ ה כיאות ליום הגדול הזה.

קו ־ י

ז־יה/וניג

תעשתב
מכו 1ותס
בכעדת
ב ח נויו ת

ה מו ב ח רו ת

בארץ

ק ר > סל ל עורות מה>ר ואד >ב! ^

תמית השוום שר ׳וקו שן
ץץי אתה, ג׳ון לנון? איש העולם — או מתבודד מן החברה?
1^ 1מוסיקאי גאון — או שחקן מטורף? אלה הם סימני השאלה הרבים
הנקשרים בשמו של לנון. יש לו גם הרבה סימני קריאה. אחד
האנשים המפורסמים בעולם! אחד ממחוללי המהפיכה ללא תקדים
בעולם הזמר הקל! נערץ ומושמץ! משורר ומורד!
מי הוא, בעצם? כיצד השתנה מאותו נער שובב בעל רעמת־שיער
קונדסית, לחסיד תורת ההגות ההודית, לצמחוני־תמהוני? השבוע
חזרו ג׳ון ויוקו מירח הדבש שלהם באמסטרדאם, שם הפגינו, בין
השאר, את השיגעון האחרון שלהם — השקתם: שינה בצוותא בתוך
שק לבן.

הו עד ניר 60
ך* מיד הרגשתי עצמי מנותק מעולמו של האיש הממוצע
/ /ן 1ברחוב,״ התוזדה ג׳ון .״מעולם לא הייתי נורמאלי. או, מה
שמקובל לכנות בשם, נורמאלי׳ .מעולם לא הייתי נהג משאית, או
פקיד אפור, ואף פעם לא היתר, לי כוונה להיות כזה.
״החברה היחידה שאני בא בתוכה, היא חברת עמיתי ללהקה. פעם,
בזמנים שהיינו מופיעים הרבה, היינו נמצאים יחד 12 שעות ביממה.
כמו זוגות נשואים. כיום אנו נפגשים באותה תדירות כמו שכל
אחד נפגש עם חבריו.
״אנו עובדים יחד הרבה פחות מאשר בעבר. מתאספים בעיקר
לצורך הקלטות, ואחר־כך חופשי כל אחד לעסוק בענייניו הפרטיים.
פעם היו לנו הרבה שאיפות שחתרנו להגשים ביחד. בתחילה זה היה
להצליח להעלות פיזמון אחד לראש המיצעד. אחר־כך לעשות אותו
דבר עם כל פיזמון. רצינו לכבוש את השוק האמריקאי, ואחר־כך
את השוק העולמי. את כל זאת הגשמנו. עכשיו לא נותר דבר לשאוף
אליו במיסגרת הלהקה.
״זה אינו אומר שאין לנו יותר מה לעשות ביחד. חרף כל ההשמצות
כאילו אנו מתפרקים, אני מוכן להצהיר שבמידה וזה יהיה תלוי בנו
— נהיה יחד אפילו עד גיל .60 ליוקו ולי יש כיום תוכניות פרטיות
משלנו, שחלק מהן כבר התחלנו להגשים. כמו התקליט שתי בתולות,
למשל ותקליט נוסף שאנו משלימים בימים אלה.״

עוררה של עיתונאיס
ך* אשר חז רו ג׳ון ויוקו מירח הדבש שלהם באמסטרדאם, קיבלה
^ אותם בנמל התעופה של לונדון סוללה של עיתונאים. בני־הזוג ירדו
מן המטוס כשהם לבושים לבן מכף רגל ועד ראש, פרט לחגורה
חומה, אותה חגר ג׳ון. הם התיישבו על הכיסאות שהוכנו להם
בחדר האנשים־החשובים־מאוד, וג׳ון פתח בהרצאת תוכנית השלום שלו.
״כאלה אנו מתכוונים לשגר לכל ראשי המדינות בעולם,״ אמר,
כשהוא פו ת ח מעטפה ו מוציא מ תוכ ה שני בלוטי־אלון .״נבקש כל
אחד מהם לזרוע את שני הבלוטים, כדי לגדל את אלוני־השלום.״
״ואם הם דווקא יתעקשו,״ מוסיפה יוקו בקולה הרך ,״נהיה מוכנים
לבוא אישית לכל ארץ, כדי לזרוע בעצמנו את הבלוטים. כל מה
שדרוש לנו עתה, הן כתובותיהם של כל ראשי הממשלות.״
״האם תשלחו את הבלוטים בדואר רגיל, או בדואר אוויר?״ התלוצץ
אחד העיתונאים.
״בדואר אוויר, כמובן. השלום אינו יכול לחכות,״ השיב לנון מבלי
להניד עפעף .״לדעתנו זה יהיה הצעד החשוב ביותר לקראת השלום
שנעשה עד כה. קחו לדוגמה את שיחות השלום בפאריס. כל מה
שהצדדים הצליחו להסכים ביניהם עד כה — היה צורת השולחן
שסביבו יי ש בו...״

המלך בא לבקר
< /ץ וירקד מאמינים בכנות, כי הם מסוגלים לחולל דברים ולהזיז
^ הרים, שאיש מלבדם אינו יכול להתמודד איתם .״קחו לדוגמה
את ירח הדבש שלנו באמסטרדאם,״ אומר ג׳ון .״בסך־הכל ישנו יחד
בשק אחד, וכבר יודע על כך כל העולם, ותמונותינו מילאו במשך
שבוע את כל העיתונים. אפילו המלך ההולנדי בא לבקר אותנו וביקש
לשמוע את דיעו תינו...
״שמעשי שאשר, אחת כתבה לדיילי מירור, וביקשה שיפרסמו את
תמונותינו כל יום בעמוד הראשון. היא הסבירה כי מעולם לא צחקה
כל־כך כמו באותו יום שתמונתנו בשק־השינה התפרסמה בעמוד
הראשון. לא איכפת לי שצוחקים עלי. לא איכפת לי גם למות בתור
ליצן־הדור. העיקר שיהיה זה דור שיידע לצחוק בפה מלא, ללא
פחד מלחמות...״
^^יייייייי״ייייי

לוהט -עד די כאב!
לדעת רבים הוא היה התגלית
המבטיחה ביותר של שנת .1969
לאחר שנים של מאבק לפופולאריות,
הצליח בארי ראיין ליצור
להיט־ענק — אלואין —
שהזניק אותו ישר לראש מיצ־עדי
הפיזמונים בעולם.
הצלחה זו באה לו זמן קצח
לאחר שהוא ואחיו התאום
פול, החליטו לפרק את הצמד
המוסיקאלי שהרכיבו, ולחלק
ביניהם את התפקידים: פול יכתוב
את הפיזמונים ובארי ישיר
אותם• פול כתב את אלואיז
ובארי הפך את הפיזמון להצלחה
בינלאומית.
לפני שבועות אחדים נסע בארי
לאירופה, כדי לערוך סיבוב
הופעות. כשהיה בגרמניה, הוזמו
על־ידי מערכת שבועון גרמני
לסידרת צילומים באולפן.
כארי ריאן השרוף ואמו
כאשר הצילומים היו בעיצומם,

התפוצצה לפתע נורה חשמלית
וכהרף־עין היה האולפן כולו אפוף להבות ולקח הרבה זמן לכבאי־האש לכבות אותם.
בארי ניכווה קשה בגופו ובפניו, ובמשך ימים אחדים נשקפה סכנה לחייו. עתה, אומרים
הרופאים, יעבור זמן רב עד שיחלים כליל. אמרגנו, כך מוסיפים, כבר מתכונן להגיש
תביעודפיצויים על סך 100 אלף סטרלינג נגד השבועון.
בחוגי הפיזמונים אומרים היום: סוף־סוף אפשר יהיה להבדיל בין פול לבין אחיו התאום.

עשרת

הרוהטיס

לפי דו״ח המכירה שערכנו השבוע, התברר כי עשרת התקליטים הלוהטים ביותר הם אלה:
.1צוע ני ה — בו בי סולו (אפיק)
ו מ שפחת מ טון (סי.בי.א).0
.2בום פאם — ארים סאן (א.ז.ר).
ילדתי חזרי — השווים (פרזידנט)
.3רחמים — לואינ׳י (התקליט)

.4האושר הוא אהבה

-בנים ו
אוהבים
(ביקון)

שני ותילתן

דלס (רולט)

הסרט שבולם מד בר ים עליו
אבל רק מיעוט נבחר זכה גם לראותו

הכל

סרטו של

אבידן ר י
אדודפ ש

בירושלים :

בהל־אביב :
#מוצ״ש 19 ,באפריל, כית־המלין

(אטלנטיק)

ריי קינג וחבורתו

( -מאריך נגס

(סי.בי.א).0

.6רקוד לצלילי המוסיקה -סליי ,10 עודדיני נורית ^-היסודות(התקליט)
44444444444444444444444444

...לא! למיליון דולאד

של האריות, הנושא את הפיזמונים אהב תנו היא דבר צו מח וקטיה, יצא
לשוק 4 .הדה בושם, מבקרת־הבידור המוכשרת של הארץ, הביעה

4יום ג׳ 15 באפריל, במוזיאון ישראל ( 8בערב) .ובמחירי המוזיאון.
4יום ד,׳ 17 ,באפריל, בבר־אתון, קרית־האוניברסיטה (הקרנות־ללא־הפסק
מ־ 9עד 1אחר־חצות) /במחירי בר־אתון/
רח׳ וייצמן 8( 30

— טו מי נ׳יי מסוה שונ
תפילה
קטנה

— אריתה

פרנקלין

11 -בערב).

(הקרנות ללא־הפסק).
#יום א׳( 20.4 ,בית־המלין) שעות הקרנה בנ״ל.
#יום ד׳ מוצאי יום העצמאות ( 23.4בית־המלין).
1לירה לכיסוי ההוצאות. כרטיסים ב״הדרך ובקופת ״בית לייסין״.
״...אילמלא היה דוד אביזץ, צריך היה להמציאו אחת׳ שתיים

1רב־נוף, דבר)

התקליט החדש
סוף־סוף השבוע
השבוע תקווה, כי לאחר פלישת להקות־הקצב לארצנו — יאשרו, סוף־סוף, גם את הופעת
ה חיפו שיו ת בישראל. היא לא יודעת, כנראה, שזה קרוב לשלוש שנים ש ה חי פו שיו ת אינם
מקיימים הופעות פומביות. לפני זמן קצר דחו הצעה להופיע ערב אחד בניו־יורק, בשכר
של מיליון דולאר! 4בטקס חלוקת פרס האוסקר בהוליווד, זכה הפיזמון טחנו ת-ה רו ח של
מוחך בפרס ראשיו• 4מעשה טיפשי של קול ישראל, לקבוע את מצעדי הפיזמונים, העברי
והלועזי, שלהם — באותו יום בו הם משודרים בגלי צה״ל 4 .למרות שזה לא כל־כך נוגע
למדור, אנו ממליצים על מאריך־הנגן אש הצועני, בביצוע תזמורתו של רון גודווין,
כאחת ההקלטות הסטריאופוניות המצויינות שיצאו לשוק הישראלי.

מה אחה מעדיף, כריסטוף *

החושן המפחיד
הצארית הרוסית במאה ה־ 16 ליזא־בטה
הראשונה פחדה כל כך מפני
החושך, עד שבמשך 20 שנות מלכותה
שכבה לישון אך ורק בשעות
היום. אין לך מה לפחד, בחושך
ובאור, תמיד תיראי היטב אם על
רגלייך מיני־גרבונים ״מרסי״ .מיני־הגרבונים
״מרסי״ מצויידים בסרט־הצמדה
פטנטי המותח את הגרביים
על רגלייך בלא לחץ. כאשר חמים
בחוץ, הם לא יכבידו עליך ובכל
זאת ייראו יפה. מיני־גרבונים ״מרסי״
מחירם רק 4.50ל״י.
נ ו ! 1י 13

ושח׳חוכטמוידות-טומיסשויס
ן __מעונות ססושסושח

ח אנוי ט ת בנ ר בז

בריסטוף הוא משוגע למכוניות״מירוץ. יש לו שלוש מכוניות״מירוץ פרטיות, בחן
הוא מתחרה, מדי פעם, ,נמירוצים הנערכים בצרפת .״ג׳יימס דין חיה תמיד נערץ
עלי,״ הוא אומר ,״ועד חיום אני משתדל לחקותו.״ השבוע הצגנו לו את השאלה: לו
היו אומרים לך, שאם תמשיך לנהוג במבוניות־מירוץ — אתה עלול לאבד א ת קולך,
במה היית בוחר: להמשיך לנהוג או לשירו תשובתו :״ היי תי ממשיך ל נ הו ג

שס&סס

אפשר לראות

רצוי לראות

ח וגד! לראות
לא כדאי לראות

כוליט (חן, תל־אביב) שתי רדיפות
מרתקות, אחת במורד סן־פרנציסקו ואחת
בנמל־התעופה בין כנפי המטוסים, הן דבר
שכל חובב פעולה צ-ריך לראות. על שאר
חלקי הסרט אפשר להתווכח. העלילה מלאה
פגמים. בוליט (סטיג מקווין) שצריך
לשמור על עד הקונגרס מפני אירגון
פושעים, מוצא את העד מת, ובדרך מאוד
לא מוסברת מצליח גם לגלות מי רצח
אותו. חיי חמין שלו במיטה ובמועדוני
לילה לגמרי מיותרים. הנסיון בכמה שיחות
מגוחכות לתאר את אופיו (כמובן
אופי של שוטר המעדיף את הצדק על הקריירה)
כושל לגמרי, אבל הבימוי מיק־צועי,
הצילומים מצויינים, וסטיב מקוזין
— סטיב מקווין.

יומנה שד חדרנית

(רמת-

טון של מינהל ההסברה, הפעם על יצחק
שרה. ב־ 16.35 סרטונים מצויירים על־פי
יצירותיו של הקריקטוריסט! והמוסיקאי
ג׳רדד הופנינג. ב־.45ל 1שיחזור אירועי
יום העצמאות. ב־ 8.30 סרטונים מצויירים
לילדים. ב 20.15-מכט דחדשות
ולאחר־מכן, ב־ ,21.00 העברה חיה של
פסטיבל הזמר מבנייני האומה בירושלים.
ביום
חמישי ה־ 24.4.69 ניתן יהיה לראות
עיבוד לערבית של משרתם שד שני
אדונים מאת גולדוני, כשבתפקידים המרכזיים
אדיה אדיאס ולירית ננ׳ר.
זאת ב־ , 19.30 וב־ 20.00 שוב ארץ דא
נודעת והפעם יביא אותנו החוקר ראדף
איזרד אל קוסמי הנחשים שבהודו.
חידון בארכיאודוניה בעריכתו ובהנחייתו
של פרופסור יגאד ידין בשעה
21.30 וב־ 22.00 ויכוח על הביקורת בהשתתפות
מיבאד אלמז, דן בן־אמוץ,
מנחם כראון, חנה מרון, כועז עב־רון
ויורם קניוק בהנחייתו של אמנון
רובינשטיין וטילותו של אכיטד מד
סינזון וזאת במיסגרת הכומרנג שהיה
צריך להיזרק לפני,תקופה ארוכה.

אביב, תל־אביב) ביקורת חברתית ביצירת
מופת שאסור להחמיצה.

תינוקה שד רוזמרי

1ו ז וו> 1*1ווו 8

( א לנ-

הדודואניה

בי, תל־אביב) סיפור מתח, אווירת בלהות
על־מציאותית, בתוך נוף מציאותי מאוד של
ניו־יורק במאה העשרים. רוזמרי (מיה
פ א רו) עומדת ללדת ילד, ושדים ורוחות
ומכשפים ומכשפות מסתובבים סביבה.

(התיאטרון העי•

תית על־ידי אמנון מפקין, מתגלה איצ־קו
רחמיסוב כשחקן רב הבעה ועוצמה
תיאטרלית מרתקת, שרק שחקנים כמו אה רון
מפקין (המופיע בשירת הברבור
כשחקן המזדקן ואסיליץ סבטלובירוב) ניחמו
בהן•

וטראנס ( ה מו עדון ה
אביב
משעשע, אך חיצוני למדי, ועומד
כולו בסימן הופעתה המרתקת של חנה
מרון, אשר בלעדיה ספק אם המסיק היה
רוכש את זכויות ההצגה.
^.נ ג׳ אזפל וס, בהופעותיה הבימתיות,
היא להקת מחול חביבה החסרה
עדיין מספר מימדים, שהטלוויזיה הישרא
ססססססססססססססססססססססססססססססססס
סססססס סססססספ
של אורי גר*ס, מדהים בד מיונו ל
הצגה
חדשה

* ה אי שמאחודי הא ג
ד ה (בהפקת אלי צביאלי)
חייו של חוז ה המדינה:

תיאודור הרצל.

הרצל, דבר שיעשה כ מו בן רושם עצום
על תלמידים ובני־נוער שימצאו ב הופ ע תו
פתח אל הרצאה חי ה ו מעניינת, יותר

היא אגדת

בנימין זאב

בדראמטורגיה העולמית קשה כימעט
למצוא מונודרא מות. את ה טובו ת ני תן
למנו ת על אצבעו ת כף יד אחת. יעקב
אורלנד, שחיבר בעבר מספר מחזות:
בינוניים וחזיונות־ע ם על אות ה רמה,
נטל על עצמו מ שימה קשה. כימעט
קשה לעלות על הדעת שאפשר להמחיז
חיי־אדם •יב ת הפוכו ת כהרצל.
שמעץ ישראלי שכבש בז מנו את
הארץ במספר הצגות־יחיד, בז כו ת מש חק
נחמד, חיקויי ם מוצלחים, הו מור
שובבני ופיז מוני ם שהפכו ללהיטים מ רוב
שידורים מעל גלי האתר, חוז ר
כאן במידה רבה על הטעות שהינחתה
או תו בסרטו המרתף בו הו פי ע כסולן
בלתי מעורער.
ההתייחסו ת אל פארטנרים נעלמים
איננה ב מ קו מ ה בערב המוקד ש להרצל.
זו אינה יצירה של יונפקו. לשיא הגיחוך
מגיעים המחז ה ו הבי מוי (של אברהם
ניניו) בקטע בו הרצל־ישראל׳ מתיי חס
אל הבובו ת כאל שלו שת ילדיו, ולאחר
מכניס או תן למגירה. מכן הקרנת שיקופיו ת ד מויו תי ה ם של אירבים
שהיו ק שורים ב חזונו של שים הרצל, מעניינת ב תחילה, אך ב סופו של
דבר מייגעת, והופכ ת את הערב כולו
למה שהיה חייב ל היו ת: הרצאה חיה.
בקשר ל כן ניתן לומר ש ש מעון ישרמתגלה
כאן כמרצה בעל שיעור אלי קומה, אשר בעזר ת התלבו שת המהוקצ־עת
של החייט פייכדוכיץ והפיאו ת

רוני, חיפה) הוא מחזה קלאסי, קשה
לביצוע מאת אנטון צ׳כוג, שבו שולטת,
כדברי התכנית ״אווירה של פיהוקים ואנחות,
שתיית־תה נצחית מן הסאמובאר, ויכוחים
שאין להם סוף, ומטרה, דיאלוגים של
אדווירה מאדיגן ( פאר, תל-
אכזבה והלקאה עצמית״ ,אך לתיאטרון האביב!
יופי מושלם, בתוך נוף מושלם, עם
חיפאי אין צוות שחקנים שיוציא את ההצ שחקנית
מושלמת, בסרט מושלם יתר על
שמעון ישראלי כהרצד
גהמ״אווירה של פיהוקים ואנחות״ .על־המידה,
המספר אגדה על אהבה נצחית במפני
תפאורה אדריכלית מדי של שון קוני,
קום אחר ובזמן אחר.
מן ההרצאות היב שו ת להן הס רגילים.
מייחסים (כדרישות המחבר) לשחקן נסים
באשר לתפאורה הנאה של אלי סיזהר
(כרופא מיכאיל לבוביץ אסטרוב) עיני,
רצוי לוותר על חלקים גדולים ממדון,
עינוג וקול רוטט־מלטף, בסעד, שכל
נה, שהרי לא בהצגה של ממ ש מדובר.
צופה ממוצע מסוגל לקבוע ההיפך.
הקרנת קטעי הסרטים המ שקפים את
+שמשון (הביתה) הינד, מסכת
ה תפ תחו ת הארץ ו ה תג ש מו ת חזונו של|
ביום רביעי ה־ 23.4.69 תחל הטלוזיזיה
הישראלית לשדר בשעה 3אחר־הצהרים ו אקטואלית פרי עטו של יגאד מוסינזון
האיש שרבים אינם יודעים מי הו בדיוק,
(מלבד העובדה שבארץ יש רחובו ת רבים1
תפתח בסרטון ביופ״חג שצולם בירושלים שזכתה לבימוי מנופח של דויד לוין.
על שמו) הוא בדיוק הדבר שקרן[
בשנה שעברה, עבור מינהל ההסברה• רבע רגעי משחק כנים ומרגשים של אברהם
היסוד היו מברכים עליו.
בן־יוסף, והופעה דרמאטית מבטיחה של
שעה לאחר מכן, שידור חוזר של אוד פן
ליאור ייני, כחייל שנסתמא, אינם מצליענו
ד ובו מופעיהם של להקות הנח״ל
וג׳ז פלוס, תיאטרון מחול ענבל, והזמ חים לקרב את הצופים אל הבמה בשל
^נ^xxxxxxxxxxxxxxxxכ 0 0נ ^ x x x x x 0 0 0מ50000^ 000000000
פיטפוטפאתוס פסבדו פיוטי מייגע.
רים יהורם גאון וחווה אדכרשטיין,
• ט י רת הברבור (בימת לאומי) הם שני מערכונים שחיבר וביים לית העניקה לה. הרקדנים דני כינסטד
הפעם לא צולם המופע בין כתלי האולפן,
יוסף מונדי, בלהט האופייני לו, העשויים
ושמעון בדאון (שהינו הכוריאוגרף)
השחקנים) כשני מערכונים (יואי מאת
אלא באמפיתאטרון העתיק שבקסריה בהנחייתם
של יפה ירקוני ואריק דכיא, יונ׳ין אוניל ושירת הברבור מאת להוציא משלוותו קהל ממוסד. בשש (רמז עולים על הרקדניות (גליה גת, רות אלגו אשה תוקעת ששת־הימים) למלחמת לדמן
ושרון לין ),לא רק מבחינת כושאנטון
צ׳כוב) שבויימו במקצועיות שגר־המוכרים
יותר כזמרים. ב־ 16.15 שוב סררית
(המלחמה) סכין בגבו של עלם וב־רם
אלא אף בשל התאמה לסיגנון.
טראנס ניתן לראות מה קורה בשעה ש־ד<
00000נ^xxxxxxxxxכ ^xx000000מ0000000000000000000
קטשופ (הקברט הסאטירי,
שר־ביטחון, מנסה לשכב עם צלמת המתגלה
מרתף קולנוע פאריס) עוקצני, שבמאמץ
כטירוריסטית. שלושת השחקנים הצעירים:
קטן נוסף היה מוכיח כי ליוצריו אכן יש
ח שבים בנ תוני ה שטח המצומצם העורחל
שור, שבתאי קונורטי
וגד דם ולא מיץ־עגבניות, מציגים האחים לוין
מד לר שותם (חדר בינוני הכולל במה
קינר מבצעים את תפקידיהם ברוח יצירתו
(חנוך כמחבר ודויד כבמאי) באמצעות
וכמה ע שרות שרפרפים לצופים) .לכן
של מונדי, חדה כסכין וחסרת פשרות, שפ־שלושה
יוצאי להקות צבאיות: תיקי
נידמה לעיתים כי מוכתר שוכח היכן
התיאטרון שלי

יוט־יתר היה מוסיף לה הרבה.

י 0פטסם ם

הצגה חושה

(מועדון תיא טרון מרתף, בן יהודה 256
ת״יא) זו הי הצגתו השנייה של מיכאל
אלמז ; לאחר פרידה קיצונית

!הזקן.

הוא ומדמה לעצמו כי מדובר ב מי מדי
אולם כהיכל התרבות. צע קו תיו מח רישות
האוזניים, אינן מו סיפו ת דבר:
ל שכנע

אפשר

בפחות

ר עש.

שפרה מיליטטיין מסייעת למוב-
תר יפה, ומאחר ותפקידה מצטמצם
בעיקר בקריינו ת, ני תן לה להפגין

הפעם חיבר אלמז יצירה המוקד שת
לאחד מאנ שי התיא טרון המהפכניים:
אנטואן ארטו. הערב מורכב מקטעי
הרצאות, מנש רים;
ר איונות ־וקטעי
זכ רונו ת על האיש
שהשאיר רי שו מו על
תיא טרון המאה ה־
20ו מכונ ה ״אביו
של תיא טרון האכי
ז ריו ת.״
ואכן מדובר בהר־צאת
ת יאטרלית מ־עניינת
נדאוד המז־במידה־רבח כירה תסכית
רדיו, יותר
מיצירה בימתית.
דויד
ה שחקן
מוכתר המגלם את דרך עבר
ארטו,
ארוכה מאז ה הצגות
ב הן ה שתתף במיס־גרת
מו ע דון צוותא.
מוכתר ומילשטיין ב״התיאטרון שלי״
הוא •וצר כאן ד מו ת
מישחק חסר־מילים, מ שכנע, במע רכון
מעניינת ביותר, של א מן מתוסבך ה נאבק
על דיעו תיו, מול שורה ארוכה היותר חזקה שחיבר אוגוסט
סטרינדכרג ב שנת , 1890 וביים ב־של
מתנגדים עוייניס, ש הע מידו הו מקו
רקטיו תבמר תפו של אלמז, גיורא
חוץ למחנה.
חבל רק שהבמאי וה שחקן אינם מת־ מנור.

דיין, קובי רפט וטוביה צפיר

דודהליזה (הבימה) בבימויו
של המחבר נסים אלוני, מזמנת
חוויה לחובבי תיאטרון המוכנים להתבשם
בשפתו המיוחדת, רבת הדימויים, ההופכת
מחזה בעל סממנים בלשיים להצגה מסנוורת
המתברכת באצילות הופעתה של חנה
רוכינא, נטיונו הבימתי וקלות תנועתו
המופלאה של רפאל קלצ׳קין וכשרונו
של שחקן צעיר: יוסף! פולק.

פסטיבל

הגשש

יוור (בהפקת פשנל) הוא ערב סלקטיבי,
בו מפגינים כוחם, שייקה, פולי
וגברי, חניכי הלהקות הצבאיות והתרנגולים
של נעמי פולני. ההומור שלהם
מבוסס בעיקרו על חיקויי עגה של
בני עדות שונות, כשבכך מצטיין במיוחד
פולי. הבימוי של נסים אלוני ושייקה
אופיר משעשע אך חסר עמקות, כחומר.
ההופעות המרובות בצוותא נתנו אותותיהן,
ולפנינו שלישייה מלוטשה ומיקצו-
עית היודעת לבדר, קצת יותר מדי מה־שחדל.

ל ו, רולי (בהפקת
הוא מחזמר אמריקאי בינוני, הכתוב, מבד
יים ומבוצע היטב, אך למרות זאת חינו
רחוק מלהזכיר את ווסט סאיד סטור• ו/או
אפילו גבירתי הנאווה. הביצוע ביפו—תל״

גודיק)

היודעים להגיש פיזמון וסקץ׳ ,בחן צברי
מחוספס.

בגלריה עדן מציגים שני ציירים
תערוכה משותפת בעלת נושא משותף:
מיסטיקה ריאלית. הציירים, אדריא־נה
נוימן וברק נגבי, לא מחדשים
הרבה. אך ציוריה של אדריאנה, בוגרת האקדמיה
לציור ברומניה, הם בעלי צבעוניות
מעניינת ורגישות גבוהה. ברק מציג
ציורים שהצבעים השולטים בהם הם הצהוב
והשחור. בציורים ניכרת השפעתה של
תערוכת הריאליזם הפנטס טי, שהוצגה לא
מזמן בארץ.
בגלריה

מציגה הציירת חנה

שכטר. זו תערוכתה הראשונה ובה מכלול
ציורים בצבעי־שמן, הציורים בעלי צבעוניות
עזה מדי והקונטרסט בין צבע לצבע גבוה
מדי. הקומפוזיציות אינן מאורגנות די הצורך.
בבית יד לבנים ברמת־גן מוצגת
תערוכתו של דויד בוינובר שהוא בין
הציירים הוותיקים בארץ. באוסף ציורים זה
בולטים במיוחד הציורים בטכניקה של צבע־מים
שמצטיינים בקלילותם ובעדינותם. ציורי
השמן פחות טובים. הצייר מנסה להעתיק
את הטכניקה של צבעי המים לציורי-
שמן. אבל צבע השמן אינו גמיש כצבע המים
והדבר לא מסתדר.

במדינה אסונות טעות
בחישוב
״בואו מהר! יש שריפה! עוד מעט יישרף
כל השיכון!״ נשמעו הקריאות דרך שפופרת
הטלפון שבידי הכבאי התורן שבתחנת
מכבי־האש בראשון־לציון. הכבאי רשם את
ההודעה ואת הכתובת, נכנם למכונית הכיבוי
והחל לנסוע. בדרך הספיק עוד להזעיק
באלחוט גם את מפקד התחנה, שהחל אף
הוא נוסע לאותו כיוון במכוניתו.
אולם הכל היה לשווא. בהגיעם ל שיכון
הנזיזרח הספיקו הכבאים רק לאתר את השריפה
לבל תתפשט אל יתר צריפי השיכון.
הצריף של צדוק אורקובי ( )72 נשרף כליל,
עד לאחרון השבבים שבו• בין האורים העשנים
מצאו הכבאים וחוקרי משטרת נס-
ציונה את גופתו החרוכה של הישיש,
הדו״ח של המכון הפתולוגי באבו־כביר
לא השאיר כל מקום לספק ולסימני־שאלה
באשר לסיבת המוות :״המנוח נפטר כתוצאה
מכוזיותיו.

תמיד מאחרים בדקה.

רח בראשון־לציון הוא רובע עני ודל של
מושבת הפרדסים הוותיקה והמבוססת. מותו
של זקן עלוב מבין תושבי השיכון אינו
ע!!וי להסעיר איש. אלא שבמיקרה זה הוא
הסעיר את הרוחות בקרב השכנים :״הכבאים
חשבו שזאת בדיחה. צלצלנו אליהם
מהמכולת• במקום לבוא מייד הם התחילו
לשאול מה שם המודיע, מה כתובתו ועוד
כל מיני שטויות לכאן הם הגיעו כעבור
שלושת רבעי שעה. בינתיים יכול להישרף
לא רק אורקובי אלא כל השיכון! ומה
הפלא? התחנה החדשה שבנו למענם נמצאת
בעזרה־וביצרון,״ טענו תושבי השיכון.
״אין הרבה ממש בדבריהם,״ טוען מפקד
הכבאים .״כשאדם רואה את השריפה לנגד
עיניו, ומחכה לבוא ניידות־הכיבוי, נדמה
לו שעוברות שעות עד שהיא מגיעה. אפילו
לי זה קורה כשאני עושה תרגילי אזעקה
לכבאים. נדמה לי שעוברת שעה, ולמעשה
עברו רק 4וחצי דקות. באותה שריפה
בשיכון המיזרח השתתפתי בעצמי בכיבוי.
הגענו למקום יחד עם המשטרה תוך 9
דקות מקבלת ההודעה. הכל גם רשום ביומן.
לא היינו מועילים גם לו הקדמנו
בשתיים או שלוש דקות• הצריף נגמר תוך
7דקות בדיוק.״
היתד, זו הודאה בגורל הצפוי לכל דליקה
בשיכון חמיזרח. כי גם אם ידהרו הכבאים
כמטורפים מתחנתם החדשה לשיכון, הם לא
יוכלו להגיע אליו בפחות משמונה דקות.

853ששףפע
להש ־י ג,

שיכון הנזיז-

.פ רו נ ריוו ־ נ הכ 7ו : 1חרררנברחבי האר־כן

חשוב למנהלי משרדים
ובתבניות !
מחק הפלא למכונת הכתיבה המוחק
את האוריגינל וההעתק.
חסוך בזמן וכסף, תוך שניה ביכולתך
למחוק כל אות או מילה
יחד עם ההעתק.
הזמן סט ענק המכיל 288 יחידות
במחיר 19.20ל״י בלבד, וחסוך על־ידי
כך ס /ס 40 באופן ממשי.
סוכננו ישמח לבקרך ולהדגים ללא
כל התחייבות.
״לובקס ת.ד ,6031 .טל.
,441692 תל־אביב

הטיפול הבטוח
בצפורגייפ
• שבויות

עה המוצר המהפכני
השויצרי

3ח 6ח 0 6
משפט חיי כלבים כלב חייב להיות קשור, קובעת פקודת
החוק הפלילי, אפילו אם הוא נמצא בתוך
בית בעליו. אלא שאי־קשירת כלב היא
עבירה פלילית שחובבי כלבים מושבעים
אינם יכולים להשלים עימה.
השבוע הובאו כמה מהם בפני שופטת־השלום
החיפאית מרים וורלינסקי. כל אחד
מהם רצה להסביר לשופטת מדוע אין זה
אנושי ואין זה חינוכי להחזיק כלב קשור
בבית. השופטת האזינה לאלף ואחד הסברים
על מניעיו של הכלב, והרשיעה את כל
בעלי הכלבים שלא טרחו לקשרם.
העונשים היו קלים יחסית. אבל בעלי
הכלבים וראי שלא הצטערו על הקנסות ששילמו.
כי כל קנם היה מלווה, בעצה מפי
השופטת, שוודאי שודד, את ערך הקנס.
״תשבי בכית״ .״הכלב סתם נבח,״
הסבירה תלמידת־תיכון חיפאית נאת־מראה,
״הדוור שבא אלינו קפץ אחורנית, אז הכלב
נבהל ונשך אותו.״
״כשמישהו מצלצל בדלת תסגרי את הכלב
באמבטיה,״ יעצה השופטת והוסיפה
קנס — 10ל״י.
״אני לא יכולה לשים זמם (מחסום־פה)
על פי הכלב,״ מסבירה נאשמת אחרת,
״כשאני יוצאת לרחוב ופוגשת כלב עם
זמם, אני מקבלת צביטות בלב.״
״גבירתי,״ יעצה לה השופטת וורלינסקי,
״או שתקחי איתך ולריאן כשאת יוצאת
לרחוב, או שתשבי בבית ולא תיפגשי עם
כלבים.״ הקנס הפעם היה 25ל״י.

^^xxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxד>י0
אינן ממצה את מלוא.
יכולתך ב שטחים בהם
הוכחת את עצמך לא־פעם
בעבר. כדי ש תוכל
להתגבר על המ שבר, ש כל
הזנחה או זילזול ב ו
יביאו להחרפת המצב,
יהיה עליך להתרכז ב :
1 21מרס -
נושא מסויים, ורק אח1
20 כאפ ריל
רי שתרגיש כי אתה ני־צב
טל קרקע ב טו ח ה, תמ שיך ותתקדם לעבר
שאר השטחים. נצלי את הז מן לבילויים.

11 ווו 11

הזנחה ממושכת של
חייך הרומנטיים, מגי-
אה אוייך להרגשת
ייאוש ובדידות. אם
נידמה לן שהפיתרון
יהיה הסתגרות גתוך
וקריאת־תגר
עצמך,
שקטה על העולם כולו
ו 2באפ רי ל
20במאי
— טעות חמורה בידן.
בעזרת הקשרים
הישנים התחל לרקום חדשים ולרכוש
ידידים רבים, אבל בעיקר — ידידות.

לפני שתאחר — קפוץ
על העגלה! רק כך תו כל
להדביק את הפיגור,
ולמצוא את עצמך ב עמדה
שווה לזו של חבריך
לעבודה. היזהר רק
לא להיתפס ליצר החי קוי,
והשתדל לשמור על
גוון עצמאי בכל מעשיך.
ב ת תאומים: אם
קיבלת ה שבוע הצעות הק שורות בעתידך, או
במי שו ר החברתי, שיקלי היטב לפני הסכמתך.

סאומיס

השתתפות בתחרות ספורטיבית, או ב-
מיבצע המוני, תכניס מימד חדש לחייך
האפורים וחסרי״הגוון. נסה להפיק מכך
את מירב התועלת,
פקח היטב את אוזניך
ואת עיניך. אם תעשה
כך, צפוי שינוי מהפכני
באורח־חיין, וחשוב מכך:
שינוי יסודי בגישתן
אל החיים. מציאה
פעוטת-ערך שמצאת
הינה אבידה גדולה ל 23בספטמבר -
22באוקטובר
בעליה, שאיננו כל-כן
אלמוני לגביך. החזר
לו אותה, כדי למנוע מעצמך יסורי־מצפון.

37נ• שמחליטים ־־ הכרחי
לבקר בחנות ״פזגז״ :שם מוצג
המבחר הגדול ביותר של
תנורים לכל גודל מטבח, ולכל
תקציב, בנוסף למבחר עשיר
של כיריים מודרניות.

אם אתה בעל־עסק, התחרות ממנה אתה כל בד
חוש ש — תתחיל ה שבוע, ביום ח מי שי
או שישי. ח שוב מאך

לזכור לא לגלו ש ל פסים
אי שיים — כל
תעלול פירמומי כשר, וכל
להטוט שימ שוך אלין
את מירב ה ל קו חו ת
— רצוי, ואפילו הכרחי,
אן ב שו ם אופן אל
תניח לעצ מן להידרדר ל־
22באוקטובר
22בייבמני
__ מצב בו חילופי־הדברים
בי נן לבין י רי בן יכללו

עלבונות, ה ש מצו ת ודברי־לעג. ב ת עקרב:
פנים שמחות,
ז הו זה, הוא בא! העמידי
וחידלי להעמיד פנים• הוא יודע את האמת.

עקוג

גם להתהולל צריך לדעת. כמו כל דבר,
גם בסוג חיים כמו אלה שאתה מנהל,

יש לדעת מה מותר ו-
מה אסור, ואיך לא
לעבור את הגבול. אם
לא תדע זאת, ולא תמצא
מישהו שיסביר לן
את הטעון הסבר, ויבהיר
לך את הטעון
הבהר — אתה עומד
להיקלע לצרות־צרורות,
23בנובמבר -
ר 2בדצמבר
גרועות מאלה שידעת
רק לפני פחות משנה.
גם הפרזה בשתייה לשוכרה היא מיותרת,
ממש כמו העישון־בשרשרת שלן.

7 7ד/

חשת

הסכנה הצפוייה לן
השבוע טמונה דווקא
במכשיר הטלפון. התרחק
ממנו כמפני נגיע״
מגיפה ! לעומת־זאת,
אין כל רע בשיחה גלו-
ייה בארבע עיניים עם
ידידך הקשיש, שחזרת
;21 ביוני -
ופגשת בו לאחר תקר־
־* נ< 2ביולי
ממושכת.
פת״פרידה
להיפך: שיחה מעין זו תסייע בידך לפ־תור
כמה תעלומות שהטרידו אותך מאוד.

סוסו

חידלי מ הה ת רוצצויו ת ו הריצות
ה מ מו שכו ת, המביאות
אותך לא אחת
אל סף אפיסת כו חו ת.
ה שבוע הוא שבוע המנו חה
ש לן, בו הדבר הן
טוב
ביותר שתוכלי לעשות
הוא ל שכב ב מי ט ה
21ב ק לי ־
21באוגוסט
עם מפר טוב. אריה :
הדל לדאוג, ועבור למעשים!
אפילו הכלבים יודעים שכל מי ש־נובח
— אינו נו שן. ההצעה שקיבלת טובה.

אויו1

בעלי מיקצועות חופשיים
— היזהרו! השבוע,
כך אומרים הכוכבים,
אתם עלולים 3 ליפול קורבן למעשה-
נוכלות רב־היקף, או
רבת-ממדים. לגניבה 22באוגוסט -
לכן הקפידו שבע-שב-
22בספטמבר
עתיים לבדוק כל פעולה
שתבצעו. בנות בתו-
ליז: חתימת-יד זהו דבר מחייב. כל זיל-
זול בכך עלול לעלות לכן ביוקר רב.

]תומו

ב אי רו פ ה
ולמזרח הרתוק
חו פרתעם פרט•
מדאי בכל
מ שדד• הנ סי עו ת

ההצלחה הגדולה לה זכי ת ב שנה שעברה,
הינה כאין וכאפס לעו מת זו לה את עתידה
לזכו ת ברא שית ה שבוע

הקרוב. זו הי ה הזדמנו ת
הגדולה שלן! נצלי את
האשראי שיינתן לן בשפע,
את כי ש רונו תיין,
ואת גלי ההצלחה ש יסחפו
אותך מעלה־מע־הקריירה
לטובת

לן ומעמ דן המיקצועי.
21בדצמבר
סו בי נו א ר
אין צו רן לדרוס אנשים
לשם כן ; יש צו רן לדעת
לע שות את המע שים הנכונים בז מן ה נכון,
ולהכיר את אותם שיוכלו לסייע בי דן.

נסיעה קצרה לחיק־הטבע, או טיול במקום
בודד, יחזירו לך את שלוותן הנפשית
שאבדה לך במרוצת
החודש האחרון.
שיחת־טלפון שתקבל
מעיר זרה, או אפילו
מחוצלארץ, תיתן לך
פתח לתקווה שהבעייה
שכה הטרידה אותך,
ושעדיין מוסיפה להדיר
תנומה מעפעפין
20 בי נו א ר ־־
8זבפב רו א ר
— תיפתר על הצד ה טוב
ביותר אולי עוד
השבוע, ולכל המאוחר בשבוע־הבא. הגבר
שהכרת אינו כה פיקח כפי שאת סבורה.

פגי שה בלתי״צפוייה עם
בן מזל אריה, תהווה את
השיא של שבוע רב־מתח
והרפתקות. זיכרי
לא לאבד את שלוות־רוחך
ב או ת ה פגי שה, ואף
לא להיכנע לסחטפ;
ב כנ רי א־ -
נות או תובענו ת מופר׳?
בייי ס .
זת וחסרת הצדקה. עימ־די
על ש לן, ו ת ון ויתוי,
רים
מיני מליי ם כל ז רי הדפנה יעטרו או(
קוד קודן. בן דגים: היא משקרת, וב מצח
נחו שה. מאחורי החיו ך המקסים והאר שת ה תמימה
מסתתרת אשה ק שוחה ומרו שעת.
עליך להיפטר ממנה בטרם יהיה מאוחר מדי.

ן נים

שרשו
]אירופה

ע 5סו 01ז 7ק 0ק^ 1

ספר ה־א״ב של האהבה

לגבר ולאשה
שוב הופיע ספרו הטדע של

ד״ר אב. מטמון

חי המין
שד האד

כולו מנוקד בלוית 42 ציורים
הספר של המשפחה העבריה המשכילה מחיר הספר — 7.ל״י
להשיג: בכל בתי מסחר לספרים.
ובהוצאה: אחיאסף בע״מ,
רחוב יוסף נשיא , 13 טל. נ<ררן ן-,ן

ס )2>0פ<

ד״ר רודי מספר
מה שלא אמר
בטלויזיה:

111

י ל דיי ך
והחינוך המיני

בן גוריון *ספר*

סטיות לחי
מאבא בגרר׳
!תפילין

תעלומת שושתן׳

מלכת יופי י שר אלי ת

3ו ו 7ה
גופת הסטודנט