גליון 1653 מתאריך 7 במאי 1969

טוראית עדנה קלמן, שנבחרה בשבוע שעבר על־ידי צוות
הזה כמלכת הצעדה לשנת , 1969 היא מלכת הצעדה השישית במספר
הזוכה בתואר זה. עם בחירתה הפכה בחירת מלכת הצעדה למאורע
מסורתי חצי רשמי של הצעדה.
מלכת הצעדה אינה נבחרת בתחרות יופי. כדי לכסות את הצעדה
בצורה בלתי שיגרתית, אנו מעניקים תואר זה מדי שנה לצועדת
המסמלת את רוחו האמיתית של מיפעל זה. עשינו זאת מדי פעם
ללא יומרות וללא טקסים. חוליות העולם הזה עקבו אחרי הצועדים.
הן בחרו במספר מועמדות לתואר, קבעו מתוכן את המלכה.
תוך כדי כך הפכה מלכת הצעדה לאחד מסימני־ההיכר של הצעדה
הגדולה. הצועדות החלו לחפש את חוליות העולם הזה על המסלול,
כשם שחיפשו את חוליות השופטים.
אם בשנים הראשונות נתקלנו בהסתייגויות ובהיעדר שיתוף־פעולה,
הנה בשנים האחרונות הפכה הבחירה למשהו לגיטזמי בעיני כל
הצועדים. הסמלת עדנה ברייטנפלד, מדריכת ספורט בבסיס חיל־אתיר
ובתו של אחד מקציני משטרת ירושלים, נבחרה כמלכת הצעדה
העולם

״ברולינה״ הינו החידוש האחרון בשדה האלקטרו־ניקה
הבידורית מבית היוצר של ״טלפונקן״ —
מגדולי המעבדות האלקטרוניות באירופה.

צלילים חדים ובהירים

4ערוצים

12 +שעות נגינה 6ג מוסיקה סטריאופונית *
להשיג בחנויות החשמל המובחרות
הסוכנים: אלקטרו ויסטה בע״מ תל־אביב
רח׳ שפע טל ,10 טל • 254361 .מחלקת שרות: טל 251561 .

מלכת הצעדה 68 עדנה ברייטנפלד והאדוף ז הוד
של השנה שעברה. תחילה התנגדו מפקדותיה להשתתפותה בבחירה,
אך אחרי שהוענק לה התואר ענדה עדנה את הרט המלכה במסיבה
שנערכה לצועדות חיל־האתיר עם מפקד חיל־האתיר מוטי הנד.
השנה חל שינוי קיצוני ביחס למלכת הצעדה. מפקדות היחידות
היו מעוניינות שחיילת מיחידתן תזכה בתואר, הציעו מועמדות
ועזרו לצתת העולם הזה בעבודתו. לא היה עוד כל צורך להסביר
לצועדים במה המדובר. כל אחד מ־ 11 אלף הצועדים, שעבר על פני
צתת העולם הזה, ידע בדיוק לשם מה הם ניצבים שב.

^משהו עד ח״־החבוה
לפני חצי שנה סיפרה רחל המרחלת, במדורה, על שינוי בנוף
הבילויים של ישראל. היא ריאיינה את פרדריקה סגל, ביום בו חדלה
להיות בעלת ומנהלת הדיסקוטק שנשא את שמה.
פרדריקה סיפרה על צרותיה עם גאנגסטרים שהיו שולפים אקדחים
אחרי שלגמו כמה כוסיוון; על אוזלת־ידה של המשם־ר ;.על אישים
מפורסמים ומכובדים שראו בדיסקוטק שלה מועדון אינטימי. גם
על הבעיות עם שותפה וילי שונהאוט אמרה כמד. מילים. כעבור
שבוע או שבועיים שכחה רחל את הכתבה ואת הנושא.
עד שקיבלה השבוע תזכורת — ישר מפי שופט ורשם בית־המשפט
המחוזי, מר דויד ולך. בפני השופט הובאה לבירור תביעתה
של פרדריקה סגל, אשר דרשה משותפה־לשעבר לשלם את יתרת־החוב
שנותרה מקניית חלקה של פרדריקה בדיסקוטק. שונהאוט
העלה טענות שונות (שלא התקבלו) כדי להסביר מדוע אינו חייב
לפרוע את השטרות בסך 19 אלף ל״י. בין יתר הראיות, להצדקת
סירובו, הציג גליון 1626 של העולם הזה, בו הופיעה אותה כתבה.
הוא טען שזו השמצה, שפירטומה בא ביוזמת פרדריקה, דבר ש-
פגע במוניטין העסק — אשר תמורתם התחייב לשלם לפרדריקה,

בחנוה טובה
מכיוון שזאת הפעם הראשונה שמדורה של רחל המרחלת שורבב
בהליך משפטי כלשהו, כדאי אולי לקרוא מה פסק השופט במיקרה
זה. אחרי שקבע כי טענתו של וילי שונהאוט הינד ,״סיפור בדים
ודמיוני״ ,המשיך השופט:
ראשית, איני רואה בכתב ה זו ה שמצה נגד הנתבעים, אלא פיר־סומת.
שנית, אין ללמוד מהכתב ה ני הגברת סגל היא אשר דאגה
לפירסומת זו.
אין ספק שגברת פרדריקה סגל נחשבה אז כ״פי ר מה״ בעולם
הבוהימ ה שמרכלים עליה, ועל כן אין תימה שהיוותה נו שא לכתבה
בע תון העולם הזה. אגב, גם כבוד הנשיא של בית־מ שפט זה היווה
נושא לרכילות ב או תו עמוד ממש של ה ע תון — ועל כן היתה
הכתבה על הדיסקוטק של פרדריקה בחברה טובה.

סוסה טוס

הרב מכד בין סכיני הגילו חמפלדתאל -חלד

העולם הזה 1653

י שחם לבינסוו אי ליו

ביזבוז מיליונים -
למרות החו?
כבר עתה כדור כי רוב המפלגות מתכוננות
להפר את חוק מימון המפלגות, אשד
לפיו הן הקציבו לעצמן 15 מיל-ון ל״י מכספי
המדינה.

כמר, מפלגות כבר בתתו בשקט במגביות, שמטרתן
להכניס להן מיליוני לירות לשם הוצאה במערכת הבחירות.
לפי החוק, אסור יהיה להוציא כסף זה, כי לכל
מפלגה מותר להוציא מכספיה רק סכום נוסף השוזר.
לשליש מן ההקצבה שתקבל מהמדינה.

מדוע איו
הכחשה?
בשאילתה שהגיש השבוע ח״כ אורי אבנרי לראש-
הממשלה גולדה מאיר, נכללו השאלות הבאות:

השבועון הגרמני ״דר-שפיגל״ ,כגליונו מיום
,5.5.6$מוסר כי כידי ישראל מצויות
כיום שש פצצות אטומיות. הנני מבקש לדעת:
.1האם
הידיעה דלעיל נכונה?
.2אם הידיעה אינה נכונה, האם הוכחשה?
.3אם הידיעה לא הוכחשה, מדוע לא
הוכחשה?

הד״ר שייב
ירוץ לבחירות
הד״ר ישראל (״אלדד׳׳) שייב, איש ״תנועת
ארץ־ישראל השלימה״ ,ואחד הלאומנים
הקיצוניים כישראל, יעמוד כראש רשימת
״החוגים הלאומיים׳׳ שתתייצב לבחירות

מראשי ד,ס.אי.ס׳ .בבוסטון, שהיא אחת המיכללות הגדולות
והמפורסמות בעולם.
פרופסור לייבוביץ קובע בתצהירו כי לסי הנוחלים
של האוניברסיטה העברית אין לפסר מרצה בביר, אלא
אם עבר עבירה פלילית או מחלקתו בוטלה. פרופסור
פלד עומד על משמעות הפיטורין מסיבות לא אקדמאיות,
כסכנה לחופש האקדמאי.

אירנון הפרופסורים האוניברסיטאי של
ארצות-הברית הביע את תמיכתו כמאבק*
•טל הד״ר טמרין נגד פיטוריו השרירותיים
והציע לשגר למשפט עד מומחה.

זרחיו: מנסים לחבל
בפסלו־הדיו לטובתי
הממציא אלכסנדר זרחין, שזכר, לפני שבוע בתביעתו
המשפטית נגד מדינת־ישראל, אחרי שבית־המשפר קבע
כי לפי החוזה בינו לבין המדינה, מגיעים לו תמלוגים
מכל השקעות המדינה המיתקנים להתפלת מי־ים, העלה
את הטענה כי כוונת היועץ־המשפטי לערער

על פסק־הדין בפני בית-המשפט העליון,
נועדה ליצור סחבת שתהפוך את מיתקן־

בעד ונגד
הסדר כפוי
כדאי לד לבחון היטב כל הצהרה של שר,
על דיוני ארבע המעצמות. חפש כה את
הרמזים החבויים בין השורות. יש להניח
שתמצא שם סימנים ראשונים להכרתה ש הממשלה,
שאין מנוס מהתמודדות קרובה
עם הכעייה.
בהצהרות השרים יסתמנו גם קווי־החלו-
קה כין שני המחנות: אלה שיצדדו בקבלת
הצעות המעצמות, ואלה שיתנגדו
להן.

דייו יצהיר
ולא יפרוש?
על רקע זה, עשויות להתרבות הצהרותיו
של משה דיין נגד הסדר כפוי. אולם אין
בטחון, בי הצהרות אלה ׳יחייכו את שר-
הכטחון להסיק מסקנות, ולפרוש.
כמר, מראשי רפ״י לשעבר ממשיכים אומנם לקוזת
לפרישה, והם משקיעים מאמצים רבים בפעולה אירגונית
ובגיוס כספים. אחד מהם אף עומד לצאת לסיבוב בגרמניה
ובצרפת, בעוד כשלושה שבועות, כדי לערוך שם
מגבית למען רשימה עצמאית של דיין.

אולם גם לחברים אלה אין כל בטחון
שדיין אומנם יפרוש. הוא עצמו סירב בעקשנות
להתחייב לכל קו־פעולה מסויים.
ואילו מזכיר מע״י, פינחס ספיר, הצהיר בכנס של
פעילי המערך. :אני מצפה להפתעות עד לערב סגירת
הרשימות לכנסת.׳׳

עתידו של
יצח? רבין
אדם שיוזכר לעיתים קרובות יותר, בהקשר
מדיני מעשי, הוא שגריר ישראל
בוושינגטון, יצחק רבין. על אך ההכחשות
הנמרצות, לוקחים אותו כחשבון במועמד
ריאלי לאחד התפקידים המרכזיים בממשלה
הבאה. התפקידים המוזכרים, בשלב
זה: בטחון, ח ח או הסברה.
בינתיים יצורף עובד חדש לסגל השגרירות, איש
מעריב שאול בן־חיים, שיעסוק בקשרי עתונוח.

לכנסת השביעית. ההחלטה על כך התקבלה לא
מכבר בכנס החונים הלאומיים שנערך בירושלים.
שייב החליט על הקמת רשימה עצמאית אחרי שנגוזו
התוכניות להגשת רשימה של ארץ־ישראל השלימה.
הופעתו בבחירות עשוייה לגזול קולות מרשימת המרכז
החופשי, הפונה אף היא אל אותו קהל בוחרים פוטנציאלי
של לאומנים־קיצוניים.

הר־ציוו
מפרסם זכררנרתיר
מאיר הר־ציון, הלוחם האגדי של צה״ל,
מי שהתבלט כיחידת הקומנדו 101 ואחר
כך כבל פעולות-התגמול של צה״ל, כמיכצע
קדש ובמלחמת־ששת־הימים, עומד לפרסם
כשבועות הקרובים את יומנו האישי, אותו
הוא כותב ברציפות מאז ימי נעוריו.
הספר, שיופיע בהוצאת לוין אפ שטיין, עמד להתפרסם
כבר לפני שבועות מספר. אלא שמאיר, המנהל עתה חוזה
חקלאית בכוכב הירדן, התחרט ברגע האחרון וביקש
להחזיר לו את כתב־היד. אחרי שנמלך בדעתו, מסר
שוב את יומנו לפירסום.

בכירי המדע מתייצבים
לצידו של הד״ר טמריו
שני תצהירים של שני אנשי-מדע ידועים
הוגשו לבית־המשפט לקראת פתיחת משפטו
של הד״ר טמרין נגד אוניברסיטת תל־אביב
ב* 21 במאי. פרקליטו של הד׳׳ד טמרין, עו׳׳ד

אמנון זכרוני, הגיש לבית־המשפם את תצהיריהם של
הפרופסור ישעיהו לייבוביץ ושל הפרופסור ב. סלד,

ההתפלה האמריקאי לעובדה מוגמרת ולא
תאפשר לו להקים מהכספים שיקבל את
מיתקן־ההתפלה לפי שיטתו.
זרחין מתכוון להשקיע את כל הכסף שיקבל כתמלוגים
כדי להוכיח שניתן להמתיק מי־ים לפי המצאתו
במחיר זול בהרבה ממחיר המים שייוצרו במיתקן האמריקאי.
לפי תהליך ההתפלה המוצע על-ידי

האמריקאים תשתעבד להם המדינה למשך
50 שנה, כיוון שבתהליך זה יש להחליך
מדי שנה כ -ס? 2 0מצינורות המיתקן. לפי
המצאתו של זרחין, תהיה ההשקעה הראשונית במיתקן
זולה 5מונים מזו שבמיתקן האמריקאי.

,בגבייון זה

* ממשלת הליכוד הלאומי נוקטת מדיניות
של בת־יענה, ומסרבת לחזות את
ההתפתחויות הצפויות בתוצאה מדיוני
ארבע המעצמות על המצב כאיזור. מה
באמת מצפה לישראל בשבועות הקרובים?
על בך בכתבה דמיונית, מבוססת
על נתונים עובדתיים, בעמודים .17-16
* שים-לכ! התפתחויות חשוכות מתרחשות
מאחורי הקלעים של הזירה הביטחונית
בישראל. תוכל ללמוד עליהן
מתוך הכתבה שבעמוד .19
* לראשונה כתולדות שארם אל-שייך
נערכה כה, כיום השני השבוע, חתונה
יהודית. איש הקומנדו הימי התחתן על
סיפון נחתת עם חיילת של חיל-האוויד.
סיקור בלעדי -כעמודים .23—22

06 באור-פרסוסאיס

מכתבים

0 2 9 0 6
המחיר ל שבו ע
מחוץ לעונה 5 0 :ו ל׳י
ביו ה30.5.69 -־27.6.69
20.9.69־ 0.69ו3.
המחיר ל שבוע

בעתה 190 :ל י

ביו ה4.7.69-
9.9.69ו^1

ה פ תי חהב30.5.69 -
ה הר שמהמת חי ל ה!
ח ב רי ם :
מ ה־ 20.4.69
עד 30.4.69

ח ב רי ם

ח ד שי ם:
החלמ ־1.5.69

לחייל :
מזעזע
זאת המילה היחידה שאפשר להגדיר בה
את המצב של הטרמפים לחיילים בארץ.
כשקראתי בשבוע שעבר, במדור קורא
יקר, על זר, שחיילים נאלצו למכור סיגריות
וחפצים אישיים שלהם,
כדי שיהיה להם
כסף לנסוע הביתה
לחופשה של
כמה שעות, קיבלתי
התקפת־זעם•
אחרי שאנו קוראים
בעיתונים ושומעים
בראדיו מה
חיילים יקרים ואהובים
אלה עושים
בשבילנו, איך יכולים
רבים מאיתנו,
שיש להם מכוניות,
לעבור ליד חייל ולא
לתת לו את הדבר הפעוט הזר— , הסרמפז ואם כאלה מין אנשים חיים בארץ הזאת,
מדוע לא דואגות הרשויות המוסמכות לחיילינו?

ב ל, ה

שמואלי, פתח־תקווה

״ :שג ר
ין זזז ״

רבותי, יש לכם קצת דבק בשבילי? פשוט
נשבר לי לגמרי מהדתיים ואני צריכה
להדביק !!!
אגב, אינני מאמינה גם באלילם — בה׳
— שהרי לא יתכן כי יש דיין לעולם (מלבד
מברנ 1נהטיבוע

18 8

ל!כדו

ה כ תו ב ת: רח. שדרות

7 !7ן ״ ל

ת ל אביב טל 23 93 93 .

הנ הלת
חשבונות

ירון ירושלמי

למד במכון

זלרס לז
בעזרת שפרי

לביא

המנוי
קיגלת חשנונן,
פרע נא
אותו בחקדם.

שר־ביטחוננו) שמתרחשים בו דברים שכאלה,
והוא(?) יושב שם למעלה — ומחריש.
אם מעריצי הנ׳׳ל — אותם חובשי הכיפות
— מתנגדים לשידורי הטלוויזיה בערבי־החג
— מי כופה עליהם לפתוח את המקלט?
ת׳פדל — שיצטנפו להם באחד מבתי־הכנסת
שלהם — אבל דחילקום! — שיסתמו! בל
יכפו זאת על אזרחים תמימים אחרים!
ואגב — מה עם הדבק שביקשתי?

מתילדה זכדיאלי,

קורס בוקר מזורז סוג 1

ש בלעדי

קורסי ערב סוג 3 ,2 ,1

לגמרי

קורסים למדופלמים

הפתיחה ב״8.5.69
תל־אביב, רחוב סמולנסקין ד׳
פסגת נן־יהודד.90 ,
רמת־גן, שדרות הילד ,21 על־יד
קולנוע ״אורדע״.

נפר־סבא

כל שבוע, כשאני פותחת את
זה, אני מופתעת מחדש.
בגיליון האחרון, למשל, יש המון תמונות
בלעדיות, שלא נתקלתי בדומות להן
באף עיתון בארץ:
(א) בעמוד ,9אתם מראים ציוד טכני
לגילוי צוללות טבועות,
העולם ה
העולם
הזה 1653

(ב) בעמוד 11 רואים איך נראים המתנקשים
במטוס אל־על בציריך,
(ג) בעמוד 13 יש תמונה של השייך של
כוויית קונה נשק בצרפת,
(ד) בעמודים 17 , 16 ,15 תצלומים של
עמדות צה״ל, שצולמו מהצד המצרי של
תעלת־סואץ.את הבלעדיות של תמונות אלה אני יכולה
עוד להבין, הרי יש לכם צלמים בכל
העולם, אך את זה שרק לכם יש תמונות
מהתאונה של אהוד דיין (עמוד ,)25 שקרתה
בארץ, ושאיש לא יכול היה לצפות לה
— אני כבר לא מבינה.

״במהלך הדו־קרב הארטילרי ביום ,20.4.69
שהתנהל לאורך גבול ירדן, נפגע הסכר על
הירמוך, לידעדיסה. הסכר נפרץ, ומימיו
נראו זורמים בשיטפון גדול.״ (בעיתונות
של יום .)21.4.69
מיפעל סכר הירמוך (תוכנית אל־גוסהיה
המיפעל הכל־ערבי החשוב ביותר לפני 10
שנים בערך. מטרתו
היתד, להשקות את
חלקו העליון של
עמק הירדן המיזר־חי
במים שיבואו
מנהר הירמוך. השטח
שעמד להשק־ייה
נאמד ב־ססס 120,
דונם.
אלפי הקלאים היו
צריכים למצוא שם
את פרנסתם. כמעט
כולם׳ פליטים. כיל־פי
התקנון, קיבלו
ד״רשרשכסקי
אדמה רק אלה ״שלא
היתד, להם אדמה במקום אחר.״
אני שואל: לשם איזו מטרה צבאית נפ־

ביום רביעי 24 ,לאפריל , 1969 בערך
בשער 4.00 ,לפנו ת בוקר (יום חמי שי),
נפל על משמר תו,
,טוראי ירון ירושל מי,
כ שעדיין לא מלאו לו 19 שנה.
לפני ש מונה חוד שי ם ו שבוע התגייס
לצה״ל, ול מרו ת התנגדו תהה מפור ש ת
של מ שפ ח תו, התנדב ליחידה קרבית.
,למרות שהיה
ב מ שך שרו תו
מחייליה המצטיינים של מ חלקתו, סבל
מכיווצים בג בו,

רחד גרוס,
סכר הירמוך —
מטרה צבאית?

תל־אביב

גבר מתגלח תמיד שמר שניים!
חשוב גם עליה התגלח ב״ אדיס 1ן ״
כי ״ אדיסוך הוא סכין הגלוח המגלח למשעי
ומקנה לך הופעה הדודה ורעננה.
״אד י ס וך ׳ הסכין המלטף את פניך
״ אדיסון״ נבחר במשאל העם לשנת 1969
בסכין הגילוח המובחר.
״אד יסוך מגלח יותר מכל סכין אחד

,וכן סבל מכאבים, זכר לפציעה
שנפגע כ ש או טו בוס מטיילים של הגימנסיה
הרצליה, שאותה סיים, עלה על
מוקש. לרגע לא ח שב לנטו ש את ח ב ריו
שאליהם כה התקשר.
ירון היה עלם יפה־תואר, שהיה נו שא
מריבתן ו שי ח תן של בנו ת רבות. חו ש בני
ו מוב ט חני שאו תן תכונו ת אשר היו
גלו מות בנער יפה־נפש זה, הן ש הופכו ת
את חיילינו בכלל, ואת החיילים הקר ביים
בפרט, למקור״גאווה ועידוד לנו ולכל
בי ת ישראל.
הריני פונה אליכם לפרסם
בלוויית ת מונ תו של ירון, דבר
ספק יעלה את רוחם ומוראלם
שהכירו את ירון ו /או איבדו
ריהם במלחמ ה אכזך ית זו.
קטע אשר

חכר,
זה בלי אלה יקי
איישם

תחר,
אש בכייון הסכר הזה, אשר גרמה ל•
פריצתו ולשימפון על כל העמק?
בעיני הפעולה הזאת היא פעולה ברבא־רית,
לא פחות ברבארית מאשר הנחת הפצצה
בשוק מחנה־יהודה.

ד״ר שמעץ שרשכסקי,
מוסרי אני רוצה להתייחם למכתבה של הגב׳
רות קליגר (העולם הזח ,) 1650 היושבת בקלן,
גרמניה, עם עוד מספר ״ישראלים המוכנים
לחתום עבור דיין״ — ומשם מנהיגה
את המדינה,
#פוסלת את גודלה מאיר בשתי חצאי״
שורות־מטופשות,
#בוחרת מאותו מקום, בדיין,
• שולחת הוראות למיפלגה (״זו ש־
(המשך בעמוד )8
העולם הזה 1653

וס־דוסס 3א*01 1£־דא 0 0
״נרוזוכפקי -אישון לנסי
תל־אביב, רחוב שניאור ( 5טינת רח׳
פינסקר ,20 ליד מוגרבי, מול מגרש
תגיד ).סל 65029 .

שעות קכלח 9—17
ושמח לשלוח חוברת חשברח
ליי כששח.

ירו שלים

עידוד

מרכז עדשות מגע

כריכות

ר.נ1וכ היה

קוראים המעוניינים לכדור את גליונות ״העולם הזה״
של שנת ,1968 יבולים להביא את הגליונות שברשותם,
למערכת ״העולם הזה״ ,רחוב קרליבו ,12 תל־אביב,
החל מיום ראשון ה־.4.5.69
הקוראים יקבלו במקום, תמורת 10ל״י, ברו חדש
מובן.
עבור כל גליון חסר יש לשלם 1.30ל״י.

חשוב למנהלי משרדים
ובתבניות !

מחק הפלא למכונת הכתיבה המוחק
את האוריגינל יההעתק.
חסוך בזמן וכסף, תוך שגיד, ביכולתך
למחוק כל אות או מילה
יחד עם ההעתק.
הזמן סט ענק המכיל 288 יחידות
במחיר 19.20ל״י בלבד, וחסוך על־ידי
כך ס /ס 40 באופן ממשי.
סוכננו ישמח לבקרך ולהדגים ללא
כל ־.תחייבות.
״לוכקס״ — ת.ד ,6031 .טל.
,441692 תל־אביב.

שינויכ תו ב ת —
מנוי וזמבקש לשנות את בתובתו מתבקש
לחודיע על״כך שבועיים מראש, על־מנת
למנוע עיכוב במשלוח חעתון למען חחדש

מכתבים
(המשך מעמוד )7

היתר, פעם אותה מיפלגה שכולנו בטחנו
בה והיום רובנו פורשים ממנה),
#והנחיות להמשך דרכו של העולם ה ־,

מעניין, שעורך המדור לא מצא לנכון לענות
לה, שטוב שלא מכמוה אנחנו שואבים
עידוד מוסרי.

עידית גולן,

חידל ה

ב בז חי ר ש

תל-אב-ב
סגנית למלכה !
כל הכבוד לעדנה קלמן, מלכת הצעדה
שבחרתם לשנת .1969 אבל בכתבר. שפיר־

16.4

צועדת סוקולוכסקי

בטרם תחליט לקנות מכונית כלשחיא — בדאי לך לבקר באחת מסוכנויות
״פיאט״ לבדוק מקרוב את ה״124״ ולבקש נסיעת-נסיון. בעצמך תיווכח כי
ה״פיאט ״124 עולה לאין שיעור על מכוניות יקרות ממנה!
היא כה יציבה, כה נוחה וכה אלגנטית — ממש בולטת על הכביש במבנה
המיוחד שלח. היא אחת ויחידה במינה.
אך לא רק היופי מאפיין את ה״ .״124 הנוחות חמירבית במכונית זו אין
דוגמה לה במכוניות אחרות 5 :מקומות ישיבה מרווחים ומהודרים, הכורסאות
ניתנות להטייה, הנסיעה בה חלקה ונעימה — ללא זעזועים, מערבת
חימום ואיוורור משוכללת יעילה 4 .הדלתות של ה״ ״124 נפתחות בזויות של
90 מעלות לכניסה וליציאה נוחה ביותר.
המנוע החזק של ה״ ״124 הנו בעל נפח של 1197 סמ״ק 65 ,בוחות-סוס
לבלימה, המפתח תאוצה פנטסטית (מ 0-עד 80ק״מ תוך * 10 שניות!).
אביזרי הבטיחות של ח״ ״124 בוללים בין השאר מעצורי-דיסק ב 4-הגלגלים.
ה״124״ בעלת יכולת תמרון בלתי רגילה בתנועה צפופה ומצויינת לנסיעה
ממושכת. זאת, ועוד מעלות ויתרונות רבים. אבן, זוהי מכונית בעלת איכות
מעולה שאין לה מתחרים ־־ היא האחת והיחידה.

סמתם אודותיה (העולם הזח 652ו) ,הופיעה
עיסה יחד בתמונה חיילת נוטפת, שנראתה
לי לא פחות יפה, זוהרת ומושכת מאשר
המלכה עצמה.
אם לא בחרתם אותה למלכה, לפחות
הייתם צריכים להעניק לה את תואר הסגנית.
חבל
שמבזבזים יפר,פיה כזו בצילום המוני.
עזרא
לוי, ר מת-נן
• לקורא לוי, ת מונ ה בלעדית של הסגנית
הבל תי־ מונ תרת — רבקה סוקולוב־סקי,
טו ראית מבסיס קליטה ו מיון.

עוד יותר מופרעת הכתבה שלכם על המורות המופרעות היא,
לדעתי, שירות ציבורי ממדרגה ראשונה.
תודה לאל שמישהו בארץ העז פעם לכתוב
על הנושא הזה. אני חושבת שדה פשע שכל
הגורמים האחראים לא פועלים לתיקון
המצב, למרות שכולם מסכימים שמישהו צריך
לעשות משהו.
כמזכירה זה שנים רבות בבית־ספר עממי׳
הייתי יכולה להביא לכם עוד דוגמאות
רבות להתעללות של מורים ומורות בילדים.
למשל, הנוהג האהוב כל־כך על מורים
רבים הוא לגחון אל התלמיד בחיוך נעים,
להטיף לו בקול רם בדברי־נועם, ובהסתר
ללפות את זרועו באותו זמן כל כך חזק,
עד שהילד האומלל נאנק מכאב. או על המנהל
שנכנס תמיד לכיתות עם החנות של
מכנסיו פתוחה, ועוד רבים אחרים.
ל ,. 3 .׳חיפה

קוראים השולחים מכתבים,
מתבקשים לנסח אותם כה*
צרה. עדיפות תינתן למכתבים
קצרים.
זכות קדימה תינתן למכ•
תביהם של קוראים המצרפים
תצלומיהם למכתבים.

העולס הזה 1653

בעולם וזגטיך הקטן

אנדורה

צרפת איבדה נשיא אחד. אבל שכנתה הדרומית
איבדה שניים.
נסיכות אנדורה מונה 16 אלף תושבים.
היא שוכנת בץ צרפת לספרד, ובראשה
עומדים שני נסיכים.
הנסיך האחד היה שארל דה־גול, בתוקף
תפקידו כנשיא צרפת. הוא התפטר.
כעבור יום הודיע היזאתיקאן כי הנסיך
השני התפטר מתפקידו בגלל בריאות לקו־ייה.
היה זה הקארדינאל ראמון נאבארי, הבישוף
של אורגל — שגם הוא נושא בתפקידו
באנדורה בתוקף כהונתו.
עתה נשאר לאנדורה רק נסיך זמני אחד:
אלן סוהר, מ״מ הנשיא בצרפת.

צרפת
סא 5031-6.זז £1ס
11£8£8

טיסה ל1ו\ ללונדון

611£5
פעם היו שואלים :״אחרי דה־נול — ,מה?״
היום שואלים :״אחרי דה־גול — אז מ ה?׳

כך הגדיר עיתון אמריקאי חשוב את ה־מיפנה
ההיסטורי שחל עם הסתלקותו של
שארל דה־גול. שום דבר דרמתי לא קרה.
החיים נמשכים.
או — או. אך מתחת לפני השטח מתחילה
תזוזה. כל אותם תהליכים, שדה־גול
עצר אותם בכוח אישיותו הסגולית, נראו
עתה לעין המסתכל המעמיק.
התהליך העיקרי הוא: איחודה של אירופה.
איזה מין איחוד זה יהיה?
ישנה הברירה בין שתי אפשרויות:
• או אירופה שתכלול את בריטניה, בה
יי1זצר שיוזי־מישקל בץ גרמניה, בריטניה
וצרפת:
• או אירופה בלי בריטניה, בה ישלוט
הכוח הגרמני. כי גרמניה המערבית עולה
בעוצמתה הכלכלית יותר ויותר על שכנתה
מעברו השני של הריין.
רק כתנאי. הדבר בלט כבר השבוע.
בפני צרפת עמדה שאלה חמורה: האם ל־

צי מטוסי הבואינג החדישים והשרות המסורתי המפורסם של
הופכים בל טיסה לחויה מהנה ובלתי נשכחת

תחרות הפרסים הבינלאומית של
8 1א 10־ 1׳ ג א £ 8זזן1

לרגל הצגת הבכורה של מודל ,785 מכונת
התפירה הביתית האוטומטית ביותר בעולם
4007.נשים קונות מכונת תפירה ן:1שתי1׳כ< 88 בל יום בכל העולם!

עכשיו נותנת לכם חברת £ 8מ ז 0מ 8בישראל
הזדמנות חסרת תקדים לזכות בפרסים יקרי
עדך:
פרס ראשון :
טיסה הלוך וחזור ללונדון* ב־

פרס שני:
מכונת התפירה הזיג זג אוטומטית
החדישה 11£8ז , 7 8 5 8 8 0
מחירה 1175ל׳׳י..

פרס שלישי:
50 פרסים של 100ל״י כל אחד —
לרכישת מכונת תפירה —
,7 8 5 88071!£8
הפרם כולל 2כרטיסי טיסה
ללונדון וחזרה (לא כולל מסים).

כל מה שעליכם; לע שות הוא:
.1כתבו את פירוש המלה האנגלית

נסיר פוהד
הכדור בידיו

פחת את הפראנק הרעוע? יש רק אפשרות
אחת למנוע זאת: תיסוף המארק הגרמני,
שהוא חזק מדי.
הדבר היה תלוי בגרמנים — והם ידעו
זאת. הכריז הקאנצלר גיאורג קיזינגר: לא!
(המשך בעמוד )10

מלאו תלוש זה ושלחו עד ל־ 12.5.69 לת.ד ,3036 .תל־אביב.
ההגרלה תתקיים ב־ 15 במאי .1969

בעולם
(המשך נדעמוד )9

ואילו שר־הכלכלה, סראנץ־יוזף שטראום,
רמז שהוא מוכן לתמוך בתיסוף — בתנאי
ששותפיה של גרמניה יקבלו את התנאים
שהוא יכתיב להם.
צרפת בלי דה־גול שוב אינה מנהיגה ביבשת.

נורווגיה
משפט קוויזליגג

וירקון
קודיזלינג, האיש שהפך למושג,
עומד שוב לדין — 24 שנים לאחר שנד־ן
למודת בבית־המשפם באוסלו.
כמשפט קססנר בישראל, לומד היום העם
הנורווגי בבית־המשפט המחוזי באוסלו, פרקים
בהיסטוריה של ארצו. העילה למשפט:
תביעה על הוצאת לשון הרע שהגיש האנס
יעקובסן, מי שהיה פעיל במפלגתו של
קוויזלינג, מפלגת האיחוד הלאומי, נגד חבר
הסטורטינג (פרלמנם) סודרה לאברג, שוויתר
לצורך משפט זה על חסינותו הפרלמנטארית.
בשנת 1966 תירגם יעקובסן מאנגלית ספר
של מחבר בריטי, ראלף האוקינס, בשם

כוגד קוויזליגג(כמשפטו)1945 ,
כמו משפט לן סטנר

קתיזלינג — נביא מושפל. הספר תורגם
בשיטת. מתורגם ומשופץ״ ,ונוספו בו מאות
הערות שאינן במקור. אף כי המחבר הבריטי
נוסה אהדה לקוויזלינג, מצא יעקובסן לנכון
לתאר את מאורעות , 1945—1940 שנות שלטונו
של קודיזלינג בנורווגיה, ברוח אוהדת
עוד יותר.
מי כותב היסטוריה? מייד לאחר
הופעת התרגום, יצא סודרה לאברג, מי שהיה
ממנהיגי המחתרת הנוחדגית בשנות
הכיבוש, ואף נאסר ועונה, למסע־הרצאות
ברחבי נורודגיה, בו התקיף את יעקובסן
(שנדון ב־ 1948ל־ 9שנות מאסר בעוון פעילות
במפלגתו של קוויזליבג) כשקרן, כרמאי
וכמסלף ההיסטוריה הנורווגית.
יעקובסן היסס משך שנתיים אם לתבוע
את לאברג לדין בעוון הוצאת לשון הרע,
וכשהחליט לעשות כן, הפך המשפט להתמודדות
העם הנורווגי עם ההיסטוריה שלו.
מאות אנשים המתינו מדי בוקר לרשות־כניסה
אל אולם הדיונים. באחד מישיבות
המשפט (שטרם נסתיים) קרא בקול נרגש
פרקליטו של יעקובסן, עו״ד ויזנר. :מי
כותב את ספרי ההיסטורי? אתם — המנצחים!
אילו זכה קוויזלינג בניצחון, היו כל
ספרי ההיסטוריה נכתבים אחרת. קודיזלינג
היה פאטריוט נורוזגי, ולהאשים אותו כבוגד
— זוהי חרפה!״
בבית המשפט נערכים מדי יום דיונים,
הזוכים לסיקור מלא בעיתונות ובטלוויזיה.
אם יזכה יעקיבסן או יפסיד במשפט, זו
שאלה מישנית, כפי שגורלו האישי של מל־כיאל
גרינודאלד היה טפל בהשוואה לפרשת
קססנר ויהדות הונגריה.

ברית־המועצות
בגי עדות
המזרח
| £ 5ז ז 6 2 1 1 £ 01041 ? £א 1א 2 0
הדסום דיר יעקבסו!

זה קורה לאשכנזים בישראל. זה קורה
לפרוטסטנטים הלבנים בארצות־הברית. זה
(הסשן בעמוד )12
הווולוז הז ה

ו 11
111
ך • כל כול!ר, בלקחי את העיתון לידי,
^ אני מעיף מבט בהול בעמוד הראשון.
איני מסתכל בכותרות. אני מחפש תמונה.

כשאיני מוצא אותה, אני נושם
לרווחה.
אך לעיתים קרובות, נדמה שכמעט בכל
יום, הנה התמונה לפני.

צעיר זורח, שופע־חיים, מחייד.
נדמה שזה תמיד אותו צעיר עצמו. כי
לכולם אותה ההבעה של צפייה לחיים, של
עלומים חסרי־מורא.

אני חרד מפני התמונה הזאת.
כי בישראל
עיתון תמונה
סימן הוא כי
באותו רגע,
אמו.

של , 1969 כשאתה רואה בשל
צעיר בדמי עלומיו —
נפל על הגנת המולדת.
איני חושב רק יעל אביו, על

אני חושב על רבבות האבות
והאמהות, הרעיות והילדים, המסתכלים
כאותה תמונה, והיודעים
בי זה יבול היה להיות יקירם.

תמול ביקרתי אצל האדון והגברת
\ £לוין, ידידים ותיקים, להם הייתי חייב
ביקור מזה הרבה מאד זמן.
מדי פעם אני פוגש אותם במעמדים ממלכתיים
ובנסיבות דומות. תמיד שלווים, תמיד
אדיבים, תמיד אופטימיים.
אנשים מן היישוב, נאמנים למימסד ולמפלגה,
בעלי דעות המזדהות בדיוק עם המאמר
הראשי של דבר.
ישבתי בביתם, שתיתי קפה, שוחחנו על
הא ועל דא, על מעשי הילדים בבית־הספר.

המדבר על ״בנינו היקרים״ ועל ״רצון הבנים
שנפלו״ ,בבואו לעשות נפשות לקו
פוליטי זה או אחר•

אף עובדה היא שנוצר פער כין
צמרת המימסד וכין עם־האמהות,
פער נסתר אף מורגש.
פער שמעליו מרחפת השאלה: מה המחיר
שמותר לשלם, שצריכים לשלם, למען
השלום?

או, בניסוח הפוף: מה המחיר
שצריכים לשלם, שמותר לשלם,
למען קיום עמדות ״קשוחות״,
למען קיום פולחן של ״קשיחות״
והתחרות על ״קשיחות״ בצמרת?

ף* חוגים הרציניים שבצמרת השלטון
^ (ואלה אינם דווקא החוגים הבולטים ל
שלום
בזה אפשרי. אפשרי בכמה
ובמה דרבים.
אפשרי בדרך של ניהול מדיניות גמישה
כלפי יוזמת ארבע המעצמות, על מנת לתרגם
אותה למיבצע־שלום ממשי.
אפשרי גם בדרך הפוכה של מגע ישיר
עם העם הפלסטיני.

^ 6ילד היי^ו מדינה דמוקראטית אמי־תית,
היתד, ברירה זו מובאת עתה בפני
הציבור, כדי שהציבור יכריע.

הרי זהו בל תוכנה של דמוק־ראטיה:
שהעם עצמו מכריע על
עתידו. שהעם עצמו הוא אדון
לגורלו.
במישטר הדמוקראטי, אין העם בוחר רק
במושלים, באופן פורמלי. הוא גם נותן ל־

^ ך שלא תיתכן כלל הכרעה להלכה.

״תגיד, האם כאמת אי־אפשר
לעשות שלום? האם אנחנו כאמת
עושים את הכל כדי לשים
קץ למצב הזה?״

^ אבל גם למעשה לא תיתכן הכרעה כזאת.

הציבור פשוט אינו יודע את העובדות,
ואינו יכול לדעת אותן.

ומייד החריש, במבוכה רבה, כאילו אמר
דבר שאינו בסדר.

בדי להעלים את הפער כין עמדתה
ובין משאלות-הלב של האמהות,
פשוט אין אומרים לציבור
את האמת.

ץ^ני מעריץ רבבות הורים אלה על
שליטתם העצמית, על נאמנותם, על נכונותם
לתת את שלהם ללא כל היסוס.
בכך הערובה העליונה לקיומנו, לביטחוננו,
ליציבותנו הנפשית.

אף לעיתים מתגנבת לליכי המחשבה:
הלוואי ולא החרישו:

עין) ברור עתה לגמרי שניתן להשיג שלום
— בתנאים מסויימים ובמחיר מסויים.
ניתן להשיג שלום שאיש מאיתנו לא העז
לחלום עליו ב־ 4ביוני.1967 ,
אילו הציע לנו אז ה מין -חוסיין

הייתי רוצה לשמוע את קולבן,
האמהות.

את אשר הוא מציע כיום -היינו
חושבים שהגיעו ימי המשיח.

הלוואי והיו קצת פחות שולטים בעצמם,
קצת פחות מוכנים להאמין.
הלוואי והיו קצת יותר שואלים שאלות,
וקצת פחות מוכנים לקבל תשובות קלות.
הייתי רוצה לשמוע את הקול של כולכן
שואל, בפה מלא, בלי מבוכה:

״האם באמת אי-אפשר לעשות
שלום? האם אנחנו באמת עושים
את הבל כדי לשים כץ למצב
הזה?״

* דמה לי שהולך ונפתח פער בין ישר-
,4אל ״הרשמית״ ,בין צמרת המימסד, עסקני
המפלגות, הממשלה, הכנסת, העיתונות
— לבין העם הפשוט, אשר אמהות אלה הן

ליבו החם.

איני רוצה, חלילה, לרמוז שיש
מישהו כמדינה הזאת המתייחס
בקלות-דעת לחיי אדם. כוודאי
שלא.
איני רוצה לטעון כי יש מישהו בקירבנו
הדואג לשלום הבנים יותר מזולתו, או פחות
מזולתו. עצם המחשבה הזאת פסולה בעיני
! י מעיקרה.
אין דבר השנוא בעיני יותר מאשר עסקן

לא להלכה — כי אין לציבור שום אפשרות
שהיא להביע את דעתו בתהליך דמו־קראטי.
מישאל־עם
— תהליך דמוקראטי המקובל
במדינות רבות, מהן הדמוקראטיות ביותר
בעולם, ושהביא זה עתה להחלפת השלטון
בצרפת — אינו נערך.

כי כל אחת מהמפלגות הגדולות כוללת
את כל הזרמים, החל בקבוצות־שוליים פא־שיסטיות
וכלה ברודפי־שלום מושבעים, גם
חסידי־סיפוח וגם מתנגדי־סיפוח. הבוחר נדרש
להצביע בעד רשימה שיש בה דבר והיפוכו,
וממילא אין להצבעתו בעד רשימה
כזאת שום ערך לגבי ההכרעה הלאומית.

לבסוף אמר לי הבעל :״אתה צריך לסלוח
לאשתי. היא מדוכאת היום• אתה יודע, בננו
הבכור נמצא בתעלת־סואץ.׳׳
ולפתע, כאילו נשבר איזה מעצור פנימי,
כאילו נפתח איזה סכר שנסגר בכוח:

תחת זאת הם
פך. הם דואגים
רעה בזאת לא
לא להלכה ולא

עושים את ההי•
לכד ששום הכתהיה
אפשרית,
למעשה.

בחירות -אין להן בימעט שום
משמעות מבחינה זו.

מדי פעם יצאה האשה בחופזה
מחדר־האורחים. היה נדמה לי שעיניה
סמוקות.

שהרי אילו סברו 22 עסקני מפלגות ה-
מימסד, המהווים את ״ממשלת הליכוד הלאומי״
,כי הציבור היה מכריע לפי דעתם
— הם היו מעבירים את ההכרעה לידי הציבור.
הם היו עורכים מישאל־עם.
הם היו אומרים לציבור את האמת, ואומרים:
הנה, החליטו.

ב־ 5ביוני יצאנו למלחמה — כולנו הסכמנו
לזה — לשם הגנה על המדינה. באוזני
האמהות התנגנו דברי ראש־הממשלה ושר־הביטחון,
שהבטיחו שניהם חגיגית כי זוהי)
מלחמת־מגן בלבד, שאין פנינו לשום כיבושים.

השלום
הזה -זה שכולנו קיווינו
לו ב־ 5ביוני -ניתן עתה
להשגה.
בוודאי, לא שלום מושלם, לא שלום של
אחרית הימים.
אבל שלום שאפשר לחיות עימו. שלום
שיש עימו ביטחון.

שלום שלא ירחיב את גבולות
המדינה, בהם חיינו כמשך 19
שנה -אבל שישנה את טיב הגבולות.
שלום
שלא יביא שטחים חדשים, אבל שיביא
מציאות חדשה, יחסים חדשים בינינו
ובין העמים שבקירבם חייבים אנחנו לחיות.

מושליו הנחיות עקרוניות — כדי שהם יתרגמו
אותן לשפת הביצוע.

אילו היינו מדינה דמוקראטית
אמיתית, היתה הממשלה מביאה
להכרעת הציבור -הציבור, לא
הכנסת, שאינה אלא בבואה של
הממשלה — את השאלה העומדת
כפני המדינה.
היא היתד אומרת: אפשר, כפי הנראה,
להשיג שלום בתנאים כאלה וכאלה.
האלטרנטיבה היא חוסר־שלום, בתנאים כאלה
וכאלה.
האם אתם מייפים את כוחה של הממשלה
ללכת בדרך הראשונה — או בדרך השנייה?

כמילים פשוטות לגמרי: האם
אתם רוצים שלום בלי שטחים
חדשים, או שטחים חדשים בלי
שלום?

^ י, אישית, אין שמץ של ספק מה
/ואיך היה הציבור מכריע, אילו נשאל
שאלה זו.
אין לי ספק איך היו מכריעות רבבות
האמהות — שהן העם.

גם לממשלה אין ספק.

״* 1יי

אומרים לציבור: אין בכלל ברירה. לא
ייתכן שום שלום, בשום תנאים, בשום
מחיר.

כדי להציג טענה זו באמת לאמיתה
למרות הידיעות היומיומיות
האומרות את ההיפך, מופעלת
עתה כמדינה מערבת של
שטיפת־מוח שאיני זוכר כדוגמתה.

כלי־התקשורת, כל אמצעי הטלוויזיה
והרדיו (שבראשם עומד ד״ד חיים יחיל, מד
היג תנועת ארץ־ישראל השלמה) ,כל העיתוי
נות ההמונית, כל הביטאונים של מפלגת
המימסד, חוזרים על סיסמה זו, יום אחרי
יום: אין ברירה, אין ברירה, אין ברירה.
כאילו אדם אחד כתב את כל העיתונים,
שידר את כל השידורים, נאם את כל הנאו־מים
של כל עסקני המימסד — אדם יחידי,
בעל דעה יחידה.

וכשאתה רואה מערכת עצומה
זו, אתה שואל את עצמך: מדוע
יש כה צורך? בלפי מי היא
מופעלת?
יש בה צורך מפני שאם אחת, בעלת עיניים
סמוקות מבכי, שואלת בחרדה, בחוכמה,
באינסטינקט הבריא של אם :״האם באמת
אי־אפשר לעשות שלום? האם אנחנו באמת
עושים את הכל כדי לשים קץ למצב הזה?״

הרימי את קולך, אמא:

אידי אבנדי

בעולם
(המשך מעמוד ) 10

קורה לרוסים בברית־המועצות.
עוד מעט הם יהיו מיעוט. ואולי הם כבר
הגיעו לכר•
הבעייה הדמוגראפית. במיפקד שנערך
בברית־המועצות, בינואר ,1959 היוו
בני הלאום הרוסי 54.65 אחוזים מכלל האוכלוסייה
בארץ הסובייטים. במיפקד הבא,
שייערך בינואר 1970 יתברר, בלי ספק, כי
הרוסים ירדו אל מתחת למחצית.
גורם לכך שיעור הילודה. הילודה הרו־
אייק האם כדאי היה ל החזיק בחיים?

מדע התק שורת
מדע התקשורת הוא אחד האמצעים שאיפשר לאדם את
השליטה על כדור הארץ ובעזרת האלקטרוניקה הוא
אף שואף לכבוש את החלל.
נסיון רב ערך נרכש תון כדי תכנון ובנית חציוד האלק*
מרוני הדרוש לתכניות הזילל.
״שאוב לורנץ״ קשורה בחברת 1x 1 .הבינלאומית שהיא
אחת מהחברות הגדולות בעולם לאספקתציוד
א ל קט רוני.
חברח בינאלומית זאת אף לוקחת חלק חשוב בפיתוח
המרכיבים האלקטרוניים לתכניות החלל.
לכן, התאפשרו שכלולים כבירים כגון מעגלים אלקטרוניים
מהפכניים, קבלי טנטאלום זעירים וטרנזיסטורים
48א1 ?14 גט1ם.1ט 8העמידים בפני חום — שכלולים
המנוצלים גם במוצרי ״שאוב לורנץ״ החייבים לספק
את הדרישות הקפדניות ביותר.
כשאתה רוכש ציוד ״שאוב לורנץ״ אתה נהנה נם מהנס*
יון בתחום טכנולוגית החלל.
לכל מקלטי טלויזיה ״שאוב לורנץ״ אותן תבונות:
ביצוע יוצא מן הכלל שהושג ע״י תכנון טכני מתקדם,
אחריות ועיצוב מרשים.
מקלט הטלויזיה הטוב בעולם

106 ^ 2־0 ) 1318011606

*![גי מנ סי ה רי א לי ת
הרשמה לשנת הלימודים תש״ל לכתות בוקר ט /י /י״א, י״ג

חיברן עיוני בתנתוח תיכון מקצועי במגמות לבורנטים כימיים
גרפיקה־שרטוט
הומניסטית רדיראלקטרוניקה
ציור אופנה
ריאלית טלויזיה ־ תעופה
פקידות

כולל הכנה לבחינות הבגרות הנערכות על-ידי משרד החינוך
הוראה על-ידי מורים אקדמאיים בעלי נסיון * סטיפנדיות
סרטים, ן
הרשמה,
8־1,5־9

ת ל ־ א כי ב
ברנר 17
מפנה אלנבי

חי פ ה שמריהו לוין 30

רמת ־ נן
ביאליק 43

כ ת ־י ם
רוטשילד 33
ע״י המצבה

חולון
סוקולוב 58

פתח־ ת קו ח
בר־בובבא 1

חברון 22
מפנת מודיעין
7דר״ג

סית נופלת בהרבה מילודת •בני עדות ה־מתרח״
באסיה התיכונה ובקוזקז.
מצב זה אינו בלי־תקדים. גם ברוסיה הצארית
היוד הרוסים פחות ממחצית, בגלל
שליטתם במדינות זרות. זאת היתד, אחת הסיבות
לכך שלנין חילק את המדינה לשורה
של רפובליקות לאומיות, אוטונומיות־להלי
כה. ברית־המועצות — ששמה האמיתי הוא
״איחוד הקהיליות הסוציאליסטיות המועצ*
תיות״ — היא פדרציה.
אולם עתה משתבש המצב גם ברפובלי־קות
אלה. כך, למשל, מהווים בני הלאום ה־הקאזאכי
מיעוט ברפובליקה הקאזאכית, שהיא
אחת מקהיליות ברית־המועצות. רוב
תושבי הקהיליה מורכב ממהגרים: רוסים,
גרמנים, אוקראינים, קוריאים ואחרים.
כשהרוסים היוד רוב בברית־המועצות, שלטו
בה סטאלין הגרוזיני וכרושצ׳וב האוקראיני.
כיום, כשהם כבר מהווים כנראה מיעוט,
שולטים בה הרוסים קוסיגין וברז׳נייב.
רפואה הדוגמה הגודאה
של א>יק
דווייט אייזנהואר הוחזק בחיים, במשך
זמן רב, באמצעים רפואיים מלאכותיים. הדבר
ניחן עתה במיקרים רבים, אם מוכנים
להשקיע בכך את האמצעים הרפואיים וה־כספיים
הדרושים.
האם זה כדאי?
חיים עד .80 השבוע, בוועידה רפואית
בריטית, היה לרופא אחד העוז לקום ולהגיד:

טען הד״ר קנה ויקרי: החזקת הזקנים
בחיים גורמת למניעת טיפול רפואי מתאים
מאנשים צעירים יותר, חולים כרוניים ואחרים,
שאינם מוצאים מיסות בבתי־החולים,
ושאין עבורם מקום בחדרי־רניתוח.
מיקרהו של אייזנהואר היה, לדעתו ,״הדוגמה
הנוראה ביותר של ההזקת אדם בחיים
באמצעים רפואיים.״
ויקרי אינו מציע להרוג את הזקנים. אבל
הוא מציע בלל: שלא ייעשה שום נסיון
להחזיק בחיים, באופן מלאכותי, אדם מעל
לגיל .80
״יניחו לי למות״ .הרעיון עורר מייד
הסתייגות כללית. מוסדות־הרפואה התנגדו
לגבול של גיל. אבל דווקא דובר אגודת־הזקנים
הבריטית, אדם בגיל ,83 הביע דעה
דומה לזו של הרוסא.
•איני סבור שזה צודק להחזיר לחיים זקן
שכבר מת כמעט,״ אמר ארנסט מלינג ,״כשאדם
מתקרב לשעת פטירתו, יש להגיח לו
למות. המודת הוא טבעי. כי כאשר אתה
זקן, המוות אינו חשוב כל כך. אילו חליתי
לפתע, וחשבתי שאין לי תרופה, הייתי רוצה
שיניחו לי למות.״
העולם הז ה 1653

צעיריםאלהבפלך השב וע

בחזיתות צה״ל

מקבטרה עד החרמון

רכ״ט שמעון כן־שיטרית

טוראי יצחק לאופר

טוראי חנניה פילו

טוראי חנן בן־אסא

סנ״מ אליעזר קנדלשטיין

אריה ציטיאט

סגן שמואל קלוגר

רב״ט דויד אלגרבלי

אזרח נורמלי חושש לקחת עיתון ליד — פן יראה שוב
את הפנים הצעירים של עוד חייל שנפל בחזית. כאשר
פותחים את הרדיו לשמוע את שידור החדשות, אי־אפשר
להשתחרר מן המועקה שבמחשבה: עוד הרוגים?

הבטחון הראשון, דוד בן־גוריון, פטור מגיוס. ושר־הבטחוו
הנוכחי חזר וקבע, כי שיחדור זה מוצדק — ויימשך.
ומה עושים הבחורים הבריאים, שעולמם הרוחני מתרכז
סביב סימטאות מאה־שערים? על מה יוציא׳ את מירצם

השבוע, משהובאו למשפט בירושלים, עמדה משטרת
הבירה במצב־הכן. הודיעו לה מראש, שחבריהם של הקנאים
המשוסררים־מגיוס מתכוננים לפרעות. והמשטרה, המעריכה
את כושרם הקרבי של. הקוזאקים של הקדוש־ברוך־הוא״,

אלה מול אלה
אך הבחורים בחאקי ממלאים את שליחותם במסירות.
שהרי כל הארץ חזית, כל העם צבא.
כל העם — פרט לבחורי־הישיבות. להם העניק שר*

ואונם בשעות טרופות אלה? 77 מהם התארגנו לצבא פוגרו־מיסטים,
התפרצו לדירת מנהל בית־ד,חולים שערי־צדק, הרסו
את רהיטיו והיכו את אמו, בסם ״ההגנה על כבוד המת.״

נאלצה לזנוח לשעות ארוכות כמה מתפקידיה השוטפים, כדי
להבטיח שאבירי הישיבות לא יעשו באולם בית־המשפט מה
שעשו בדירתו של הרופא.

וצעיריםאלה, שהועמדו הש בוע למשפט בגללפרגררםבבית

ד רפא

הקוזאקים
לים שערי־צדק בירושלים בדירתו, ועתה
הובאו למשפט על מעשיהם.
״מי הוא העושה מעשה היטלר ימ״שז״
שאל אחד הכרוזים שהופצו על־ידי צבא
השחרור בכניסת לבית־משפט השלום בירושלים
.״החצוף המחוצף המכנה את עצמו

הקומאנדו של מאה־שערים מסתער לעבד צלמי
1111711

העתונות שהמתינו ליד ביתיר,משפנו בירושלים,

אשר שומרים מקומיים מנסים לחסום אותם ולמנוע בעדם מלהבות את צלתי העיתונות.

! ן רבני נטורי־קרתא ליוו את
1נאשמי הפוגרום בביתו של
הפרופסור מאיר לבית־המשפט סייעו להם
בהתלהבות בקריאות־גנאי לעבר השוטרים.
ד״ר דייוויד מאיר! האם לבריה כזו יכולים
למסור הנהלת בית־החולים לידו? שו־מו
שמים! מום שבך אל תאמר לחברך!״
״הצילו! הצילו! הצילו!״ זעק כרוז אחר,
חתום בשמו של הוועד־להצלת־שערי־צדק,
״יתקומם ציבור החרדים בארץ ובחוץ־לארץ!״
גם שיירת המלווים של הנאשמים, שניסו
לפרוץ את שרשרת השוטרים, זעקו לשמים:
״נאצים! עוכרי ישראל! רוצחים!״ היתר,
דרושה לשוטרי ירושלים מידה רבה של
אורך־רוח כדי לא להגיב על העלבונות ו־קריאות־הבוז
שהוטחו לעברם.

ןןןןן ~ אחד מנאשמי הפוגרום, מס
1111 ] .תיר את פניו בכובעו, מוב!
:ל־ידי אחד השוטרים ששמרו על אולם בית־משפט,
הרחק מזירת הקרב הסוערת.

״פריצם פכיודהמשפט

נאשם נוסף, שלא התבייש
לפרוץ לדירת פרו־מזר
מאיר, כ! מתבייש מעין המצלמה.

ש; ואה

החבוסה

שוטרים גוררים את אחד מנאשמי ההתפרעות בביתו של הפרופסור
מאיר, מחצר בית־המשפט בירושלים, כשהם מסובבים בכוח את ידו.
נאשם זה ניסה קודם להלום באגרופיו בקהל שצפה בנאשמי מאה־שערים היוצאים מביהמ״ש.

תו ך אולם המשפטים הצליח לחדור
חלק קטן מאברכי־המשי הלוהטים. הם
תפשו כל מקום אפשרי, ניהלו שיחות קולניות
ורעשניות באידיש עסיסית. כשנכנסה
לאולם עיתונאית — פרצה השערורייה.
״פריצס! פריצס! פריצס!״ פרצי השורות בצעקות.
השוטרים באולם לא ניסו אף להשתלט
על המצב. הם החליטו, אחרי התייעצות
קדחתנית עם התובע, שיותר קל
להרחיק את העיתונאית מן האולם מאשר
את האברכים הזועמים.
בשורות הראשונות של האולם ישבו הגיבורים
הראשיים של הפרשה. אף ספסל
נאשמים במדינה לא היה מסוגל להכילם.
היו אלה 77 איש — 77 קוזאקים של אלוהים.
רובם ככולם — צעירים בריאים, חסונים
וחדורי רוח לחימה.
הם לא השתתפו בקרבות של יוני . 1967
רגלו של שמואל קרויזר, בן ה־ ,20 לא דר־כה
על חולות סיני. יצחק בוכינגער ()19
לא הסתער על עמדות הסורים ברמת־הגולן.
אפרים הרשקוביץ, בן ד,־ ,20 לא לחם מול

הליגיון בירושלים. אליעזר פרוש, זאב גוט־ליב,
ארטור סמט או משר, פרנקל — כולם
בני ,21—20 כולם משכונות חרדיות בירושלים
— לא בילו גם יום אחד במוצבים של
עמק הירדן או בביצורים שמול התעלה.
כולם משוחררים מחובה לשרת בצה״ל.

חרדי ולמיבצע המיוחד גויים הקומאנדאנט
של מאר,־שערים.
כיצד התנהל המיבצע ומר, היו תוצאותיו
י זאת פירט כתב־ד,אישום, שהוקרא
בבית־משפט השלום בירושלים. בפתיחת
משפט ד,־ 77 בפני השופט יעקב בזק.
״בתאריך ,6.4.69 בשעות הערב, בשכונת
מאר,־שערים,״ סיפר כתב־ד,אישום ,״השתתפו
הנאשמים בעצרת־מחאה נגד ניתוחי־מתים,
ובמיוחד נגד מינויו של פרופסור דויד מאיר
כמנהל בית־החולים שערי־צדק. בתום העצרת,
בשער 9.30 ,בערב, נסעו הנאשמים בשני
אוטובוסים (ך,יו אלה אוטובוסים ערביים)
לשכונת בית־וגן בירושלים, כדי להוציא
לפועל מטרה משותפת: להפגין ליד
ביתו של פרופסור מאיר ברחוב הפיסגה
,55 להטיל אימה ופחד עליו ועל בני משפחתו.
כל זה כדי לאלץ את המתלונן להתפטר
ממשרתו.׳׳
כתב־ר,אישום ממשיך ומספר איך פעלו

אנשי הקומאנדו: הם חולקו לשתי קבוצות.
קבוצה אחת הקיפה את הבית ותוך צעקות
ויידוי אבנים על חלונות דירתו של פרופסור
מאיר, שמרה על הכניסה. קבוצה
שנייה פרצה לחדר המדרגות, הגיעה לקומה
ג׳ ,פרצה את דלת־הכניסה והחלה בפוגרום.
גיבורי מאה־שערים גילו אומץ־לב במאבקם
נגד אמו הקשישה של הרופא — תקפו
אותה, הפילו אוחד, ארצה והתעללו בה.
״לאחר מכן ניגשו חלק גדול מן הנאשמים,
שמנה כ־ 50 איש,״ המשיך בסיפורו
כתביו־,אישום ,״אל ביתו של מר נחום פסין
(סגנו של פרופסור מאיר) ,ברחוב החידה
28 בבית־וגן. הם ביקשו להמשיך להפגין ולהטיל
אימה, אך בהתערבות דיירי הבית,
נמנע הדבר מהם.״
הקומאנדו האמיץ נסוג, כאשר נתקל בהתנגדות
העולה על כוחה של אמו הקשישה
של פרופסור מאיר וילדיו.
הקוזאקים של אלוהים לא היו מוכנים
להודות במעשיהם בבית־המשפט.

בשם כולם, להוציא שני
האיש שהעניק להם את
רמטכ״ל של מאד,־שערים,
במילים קצרות, בשמם של
הרמטכ״ל באשמה.

נאשמים, הופיע
השראתו — ה־יוסף
שיינברגר.
כל לוחמיו, כפר

התקפה שנייה

ך* שופט בזק לא היה מוכן להמשיך
( | לנהל משפט המוני כזה. הוא חילק
את הנאשמים לארבע קבוצות, וינהל להבא
ארבעה משפטים נפרדים.
כאשר יצאו מבית־המשפט, עדיין פעמה
בלב אברכי־המשי ויקירי מאה־שערים רוח
הקרב. הפעם היפנו את זעמם לעבר צלמי
העיתונות שניסו לצלמם. הם הסתערו עליהם,
ניטו לחטוף את המצלמות ולהכותם.
כאן פקעה סבלנותם של השוטרים. האות
ניתן והם הסתערו על ד,מתפרעים, הר־חיקום
בכוח ממיגרש הרוסים, חזרה אל
מיבצרם — מאד,־שערים.

כשהוא מנופף בכובעו טנסה
1ד ל?1 0
אחד מאברכי־המ שי של מאה־

שערים למנוע מה שוטרים לעצור את חבריו
המתפרעים ברחבת מיגרש הרוסים בירו שלים.

יש להם לכך הצדקה נעלה: הם לומדים
בישיבות.
אך שיחרור מצר,״ל אינו זהה לשיחרור
ממלחמת־קודש. לכן התגייסו כל ד,־ 77ברצון
רב לצבא־השמים. אולי בגלל זה —
שגיוס לצבא־י׳,שמיים בטוח מגיוס לצד,״ל.

האדיבה עי ק ר •

*** כו נתמאה ־ ש ע רי ם היא מדינה-
]£ /בתוך־מדינה. יש לה ראש־ממשלה משלה
— הרב מסטמאר. יש לה שר־חוץ
עצמאי — ישעיהו שיינברגר, המנהל את היחסים
עם העולם החיצוני, ובין היתר גם
עם מדינר, זרה — ישראל. יש כמובן גם
ראש־מטה־כללי: יוסף שיינברגר, האיש שמתכנן
את מיבצעי צבאו הפרטי של אלוהים.
הממשלה של מאה־שערים מחליטה מדי
פעם מי הוא אויבה העיקרי. לאחרונה החליטה
ממשלת נטורי־קרתא שהסכנה לקיומה
של מאה־שערים הוא בית־החולים שערי־צדק.
ההחלטה הועברה לביצועו של המטכ״ל ה

ניתוק
מגע

בירו שלים,

אחרי

שוטרים תופסים קאפוטה של אחד נו־בחורי־הי
שיבה שהתפרעו ליד בית־המ ש־הישיבה
הרא שונה במ שפט 77 הנא שמים

בהתפרעות בדירת הפרופסור מאיר, הרס רהיטיו והכאת אמו
הזקנה. צילום זה נעשה תוך מהלך הקרב האלים בין ה שוטרים
ובחורי הישיבה. מ שפטם של בחורי הי שיבה ייערך בארבע קבוצו ת.

כר ׳ 013 ויופעל* השלום הכפוי -עוד בקיץ זה!
זהו סיפור דמיוני. אבל אין הוא לקוח מן הדמיון, הוא מבוסם על אינפורמציה מוסמכת
ביותר מבירות העולם ועל הערכותיהם של כמה ממיטב המומחים העולמיים. קרא את
הדברים-וח שוב עליהם. כי תוך חודשיים הם יעמדו במרכז חייך-ובמרכז חיי המדינה.

1969 (1

ץהקרהבמ הי רות. הרבה יותר מוקדם מכפי שמישהו תיאר לעצמו.
( עחוני ישראל, בהשראת משרד־החוץ של אבא אבן, הודיעו עד הרגע האחרון שזה לא
יכול לקרות כלל. האמריקאים לא יוכלו לעולם להסכים עם הרוסים על משהו של ממש.
הערבים מעמידים רק פנים, אבל לא יוכלו לקבל את זה. אירגוני־הטירור יתקעו יתד
בגלגל. נפילת דה־גול תעכב את כל העניין.

בעומק ליבם, היו מנהיגי ישראל משוכנעים פי הכל הוא בלוף אחד
גדול. והם דאגו לכד שכל אזרחי ישראל יאמינו ככד.
״אין מה להיבהל מן השמועות,״ אמר דובר משרד־החוץ, בתידרוך סודי לכתבים המדיניים
של העיתונים היומיים, ביום א׳ ,ה־ 6ביולי ,1969 בשעה 8בערב (לפי שעון ישראל), .
״חוץ מזה ״,הוסיך ,״אתם יכולים ל ס מו ך על יהודי אמריקה. שום

ממשלה אמריקאית לא תעז להתגרות בהם. אל תשכחו כי בשנה הכאה
יש בחירות לקונגרס״.

״בלי הבדל של ות״
ך* יה ליל״קיץ בהיר בח־שינגטון. העתונאים, שהובהלו למסיבת־עתונאים דחופה בבית
ן | הלבן, חזרו ברובם מפיקניקים בחיק הטבע. זה היה ביום א׳ ,ה־ 6ביולי ,1969 בשעה
8בערב (לפי שעון מזרח ארצות־הברית).
ר:בר בהיכנסם לאולם הגדול, שמו העתונאים לב לתכונה הבלתי־רגילה. ליד הדוכן שלידו

בישיבה זו חתמו ארבעת ראשי־המשלחת על מיסמד המכיל את פרטי
ההסדר לענייני המזרח־התיכון, בהתאם להחלטת מועצת־הבטחון.

״מובן שזוהי המלצה בלבד. אין המעצמות הגדולות מתכוננות לכפות דבר על בעלות
בריתן. אבל,״ וכאן הרים הנשיא את קולו, והדגיש כל מילה ,״אנחנו נאחז בכל האמצעים
הדרושים כדי לשכנע את הצדדים הנוגעים בדבר להסכים להסדר זה, כדי למנוע מלחמת־עולם
אשר תמיט שואה לא רק עליהם, אלא גם על מאות מיליוני בני עמים אחרים,
ההסדר, אותו קרא הנשיא באוזני העיתונאים ומיליוני צופי הטלוויזיה ומאזיני הרדיו,
לא כלל אפתעות רבות. פרטיו הודלפו זה מכבר:
יפסיקו את מצב הלוחמה עם ישראל.
ערב וישראל יכירו בריבונות, בעצמאות ובשלימות הטריטור•

• והערבים
• מדינות
יאלית של כל מדינו ת המרחב.
• ישראל תיסוגמכלהשטחים שכב שה במלחמת־ ש שת־הימים, שהיו שייכים
בעבר לקהילייה הערבית ה מאוחדת ולירדן( .מכיתן שסוריה סירבה מראש לקבל כל הסדר,
לא נכללה רמת ־ הגולן בהסדר).
• ל או רן הגבול הישראלי—ירדני י היו שינויים קלים. ישראל תקבל את איזור
לטרון ואת קלקיליה, וישראל מו סרת לירדן שטחים ריקים מסויי מי ם ליד חב רון.
• ירושלים תישאר מאו חדת, בידי ישראל, אך ללא פרבריה. ה מ קו מו ת הקדו שים
למוסלמים (חראם אל־שריף, ובו מיסגד אל־אקצה וכיפ ת הסלע) יהוו שטח ריבוני ירדני.
והגי שה אליהם תהיה ד רן פרוזדור מכבי שחב רון— יריחו.
• רצועת־עזה תצורף לממלכת ירדן, וייע שו סידורים מיוחדי ם למעבר חו פ שי
אליה מגופ ה של ממלכת ירדן.
• כל ה שטחים שפונו יפורזו מכוח צבאי.
• ל אוניו ת הנו שאו ת דגל ישראל יהיה מעבר חו פ שי כתעלת״סואץ ובמיצר״

טיראן.

• בעיית־הפליטים תיפתר ברוח החלטות האו״ם.
• הקהילייה הערבית המאוחדת, ירדן ו ל בנון מקבלות על עצ מן ה ת חייבו ת למנוע כל
פעולות־טרור מ שיטחן.
• כל מדינות האיזור יוותרו על פי תו ח נשק גרעיני.
• כל הצדדים יכרידו שעם קבלת הסדר דה חוסלסופית הסיכסו ך ביני הן, ו שו ב
לא תהיינה ל הן תביעו ת זו אל זו.
• ההסדר יהיה בצורת מיסמך חוזי, שכל הצדדים יחת מו עליו ב מרכז האו״ם —
כל אחד בניפרד.
• ארבע ה מעצ מו ת י תנו, באמצ עו ת מועצת ה בי ט חון, ערובות ממשיות לביטחון
גבולו ת כל מדינות האיזור, ובכלל זה הבטח ה לה ת ערבות צבאית מיידית עליידי כו חו ת
מוטסים ב מיקר ה של התלקחות.

הנשיא סיים את דבריו בקטע נרגש .״אני משוכנע מעומק ליבי כי הסדר זה הוא לטובת
כל בני־בריתנו במיזרח התיכון, ישראל ומדינות ערב כאחת. הוא מהודה נצחון גדול של
כוחות־השלום בעולם, ומכתיר בהצלחה את המאמץ בו התחילה הממשלה שלי מאז יומה
הראשון. זהו צעד גדול לקראת חיסול מלחמת־ויאט־נאם, עיקור שאר מוקדי הסכנה, ופירוז
העולם מנשק־השמדה. אנו פותחים היום תקופה חדשה.

״אני פונה לכל חוגי הציבור האמריקאי בדרישה להעמיד את נאמנותם
לארצנו מעל לכל שיקול אחר, ולהפעיל את מלוא השפעתם על
ידידינו, כדי שיבינו את רוח מאמצינו.״
הוסיף הפרשן יוסף אלסופ, בשידורו באותו ערב :״דברי הנשיא כללו אזהרה גלוייה
לציבור היהודי בארצות־הברית, אזהרה ששום נשיא לפניו לא העז להשמיעה. הממשלה
החליטה, כנראה, להטיל את כל כוחה על כף המאזניים, כדי לחסל כל התנגדות מבפנים.״

ברית המועצות איימה בהתערבות צבאית
* * הגרם להשגה מהירה זו של הסדר ארבע המעצמות?
/4ממשלת־ישראל קיוותה עד הרגע האחרון כי ממשלת־ניכסון תדחה את העניין לפחות
עד אחרי הבחירות לכנסת השביעית, באוקוטבר . 1969 לשם כך הפיצו אבא אבן והשגריר
יצחק רבין, רמזים בחוגי ניכסון, כי אחרי הבחירות תקום ממשלה שתהיה גמישה יותר
כלפי שלום כפוי .״הרי אינכם יכולים לדרוש מממשלתנו לתת יד להסדר בלתי־פופולרי
ערב בחירות,״ אמר רבץ בשיחה פרטית ליוסף סיסקו, סגן שר־החוץ האמריקאי .״זה רק
יחזק את החוגים הקיצוניים, ויוסיף כוח לאדם פרוע כמו דיין.״

הנשיא 1ינ0ון עוסד את ההודעה ההיסטורית על השלש הננו
עמד להתייצב הנשיא ניכסון, עמדו פקידים בכירים של משרד־החוץ .״כן, כן, מר רוג׳רס
יהיה נוכח,״ הם אמרו לכתבים המתוחים ,״וגם מר קיסינג׳ר, וגם מר יוסט. לנשיא יש
הודעה היסטורית.״

כאשר ניגש הנשיא אל הדוכן, במרכז אורות הטלוויזיה, היו פניו
רציניות, כמעט חגיגיות. הוא נראה כאדם הנכנס לקרב הגדול של חייו,
ושמנוי וגמור עימו לנצח.
הוא היפנה את עיניו אל המצלמות ודיבר ישר אליהן :״גבירותי ורבותי, יש לי היום
הודעה שתשמח את ליבם של כל האמריקאים הנאמנים, בלי הבדל דת.״ הוא הפסיק לרגע,
נתן למילים ״נאמנים״ ו״בלי הבדל דת״ להיקלט היטב .״כאשר אנו דואגים לגורל העולם,
השלום והאומה שלנו, אין הבדל בין אמריקאי ואמריקאי.׳׳
״אני יכול לבשר לאומה האמריקאית בשורה חשובה ביותר,״ המשיך הנשיא .״היום
אחרי הצהריים, בשעה ארבע, נתקיימה ישיבת ראשי המשלחות של ארבע המעצמות
הגדולות באו״ם.

אולם ממשלת ניכסון דחתה הפצרה זו. הזמן דחק לה.
כל יום נראה לה יקר — והתנגדות ישראל הפחידה אותה פחות מגורמים אחרים. למשל:
דו״חות סודיים של הסי־אי־איי העידו על עלייה מהירה של השפעת אירגוני־הטרור
הפלסטיניים בעולם הערבי. אירגונים אלה, שהיו מושפעים באמצעים כספיים, חילקו נשק
לכל מאות אלפי הפליטים הפלסטיניים בלבנון ובירדן. אתרי שהפילו את ממשלת־לבנון,
באפריל , 1969 איימו להפיל בכל רגע את שילטון חוסיין בירדן.

הדו״חות גם מסרו פרטים על הקשרים החשאיים המתהדקים כין
אירגונים אלה וכין סין־העממית.
מטרת הסי־אי־איי היתה, כמובן, לשכנע את הנשיא ניכסון להרשות לישראל לפלוש
לעבר־הירדן ברגע המכריע. אולם התוצאה היתר, הפוכה. ניכסון, שחשד זה מכבר כי
הסי־אי־איי תומך בחשאי בחוגים מסויימים בישראל, הסיק מסקנות אחרות.

מצם־המלחמה, שהשתרר לאורך תעלת־סואץ, יצר מציאות מסוכנת
ביותר. בסוך אפריל הודיע השגריר הסובייטי כוושינגטון, דוכרינין,,
לשר־החוץ רוג׳רם כי ״כרית־חמועצות לא תניח כשום פנים ואופן
למצריים לנחול תכוסה צכאית חדשה מידי ישראל. במיקרה של הת־י

לקחות. תנקוט גרית־המועצות צעדים מתאימים כדי למנוע התפתחות
כזאת.״
אזהרה מפורשת זו העמידה את הממשלה האמריקאית בפני הצורך להחליט מה לעשות
במיקרה שכוח אווירי, ימי, טילי או יבשתי של הצבא הסובייטי יתערב בחזית ישראל—מצריים•
מועצת הביטחון הלאומי החליטה שארצות־הברית לא תוכל בשום פנים להסתכן
במלחמת־עולם במיקרה כזה, וכי מאידך יהיה לה קשה לנטוש את ישראל. לכן הוחלט
למנוע מראש מצב כזה.
הידיעות הראשונות על הכרזת ניכסון נתקבלו בארצות המרחב אחרי השעה 4בבוקר,
ביום ב׳ .כעבור דקות מעטות הגיעו גם הידיעות המקבילות, שפורסמו במוסקבה, לונדון
ופאריס. התגובות היו שונות.

אזרחי ישראל שמעו את הידיעות ברדיו, בשעה שקראו את עתוני
הבוקר שהודיעו להם ״מפי מקורות מוסמכים״ בי אין לצפות להסבם
כין ארבע המעצמות בחודשים הקרובים.
מהדורת החדשות של הרדיו ירדה על הארץ כהלם. הקריין הודיע
בקול נרגש כי כשעה זו מתכנסת הממשלה לישיכת־חירום לדיון
כאמצעים הדרושים לעמידה מול המזימה.
בצהריים פורסמה הודעה ממשלתית, שנוסחה על־ידי השר מנחם בגין, שהזכירה את
חלקו של העולם בהשמדת יהודי אירופה .״הצעת המעצמות כמוה כהסכמת העולם
להשמדת ישראל ולהכחדת תושביה, פליטי השואה הנאצית. בשעת־גורל זו פונה ישראל
אל כל שוחרי הצדק בעולם, ובראש וראשונה אל בני העם היהודי בתפוצות. קומו חושי
לעזרת המולדת!׳׳
עיתוני־הצהריים הגיעו לאוקטאבות הגבוהות ביותר.
הרצל רוזנבלום, ידיעות אחרונות שמו של ניכסון יצטרף לשמותיהם של נבוכד־נצר
והמן, חמלניצקי וסטאלין, היטלר ודה־גול בגידה שפלה שתירשם לדיראון עולם
12 מילון יהודים יקראו בקול אחד: לא!״
שלום רוזנפלד, מעריב :״מיבחן עליון ל ע מנו ...אף שעל אדמה ...אין זו הפעם
הראשונה בדברי ימי עמנו שאנו עומדים לבדנו מול העולם כולו עוצו עצה ותופר

בלשכת מפלגת העבודה, שהתכנסה כאותו ערב, ושדיוניה נשמרו
בסוד במוס, דובר כשפה לגמרי אחרת.
אבא אבן, שהסתמך על דו״ח השגריר רבין, הביע את דעתו שאין לסמוך על שום
עזרה ממשית מצד יהודי אמריקה, מעבר לגל־מחאות פורמלי.
״מי שחושב שאנחנו יכולים להילחם באמריקה הוא אידיוט,״ אמר פינחס ספיר, בצירה
הפסקנית האופיינית לו .״ניכסון יכול פשוט לבטל את התקנה של מס־ההכנסה, המשחררת
את התרומות למגבית שלנו ממס. עשינו המון חוכמות כדי למנוע זאת, אבל עכשיו זה
לא יעזור.״ הוא הציע לקבל את ההסדר כנצחון ישראלי.

בולם חיכו להודעת דיין, אבל הוא איבזב. היה ברור בי הוא פוסח על
שני הסעיפים.

קצין בודק ממריא;מצוללת סובייטית לבדיקת אוניה ישראלית

מצד אחו קרצה האפשרות להעמיד את עצמו בראש השוללים, ולפרוש במיקרה הצורך
מן הממשלה, ומצד שני ידע כי תהיה זאת הרפתקה ביטחונית שתבודד אותו לגמרי
במשרדו. הדובר הקיצוני ביותר היה משה כרמל. המתונים ביותר היו, מלבד ספיר, השרים
הדתיים, ששוכנעו על־ידי משה שפירא. לעומת זאת טענו דווקא אנשי מפ״ם שאיו לודתר
בשום פנים על רצועת־עזה.

והחרם — שררה בחוגי הצמרת דאגה. היא התרכזה סביב אירגוני־החבלה הפלסטיניים.

הכריעה את הכף גולדה מאיר .״זה ככלל לא בא בחשבון,״ אמרה.
״אחרי כל מה שאמרנו בשנתיים האחרונות, ובייחוד בשבועות האחרונים, אי־אפשר
בכלל לסגת מעמדתגו. לא השארנו שום דלת אחורית פתוחה. העם לא יבין זאת. תשובתנו
צריכה להיות קיצונית נגד. עלינו להילחם. לגייס את היהודים. אני לא מוכנה להתייאש
מן היהודים. אפילו אם נגיע למצב הרע ביותר, נוכל לפחות להשיג שינויים לטובה
בתוכנית האמריקאית. הם יצטרכו לפייס אותנו. אבל עוד אין מה לחשוב על זה. אנחנו
נילחם עוד הרבה חודשים.״

הדברים נתקבלו בהסכמה כללית. בטוח הישיבה נתקבלה הצעת השר
פינחס ספיר לדחות את הבחירות לכנסת השביעית בשנה -בדי למנוע
ממשה דיין את הפיתוי לפרוש ולהקים עם גח^׳ל גוש קיצוני.

..יום זה הוא ׳1 01 צו!1]]1״
ך* מצריים היתה התגובה הפוכה. הממשלה הכריזה על יום ג׳ כעל יום שבתון וחג,
ומוסדות הדת ציוו לקיים בו תפילות הודייה לאללה.
בכיכר־השיחרור בקאהיר התקיימה אחרי־הצהריים עצרת המונים, בה נכחו למעלה מ־100
אלף איש. הנואמים היללו את ״גיבורי התעלה״ ,שהכניעו את הצבא הציוני והכריחו את
האומות לעשות צדק עם הערבים. אולם התהילה המופלגת ביותר נשמרה לראים עצמו.

״הוא גדול מצאלח־אל־דין ומבייבארס,״ קרא שר״ההגנה ,״הוא הגואל
הגדול של אדמות ערב, הוא מחזיר פליטי פלסטין, הוא נושא נצחון
הערכיות.״
עוד באותו ערב החליטה הממשלה להעניק לגמאל עכד־אל־נאצר,
לכל חייו, את התואר ״המשחרר״.
נאומו של חוסיין היה עצור ביותר. הוא הביע את התקווה שההסדר יפתח תקופה ארוכה
של רגיעה .״אנחנו הערבים,״ אמר ,״הננו שוחרי שלום. עייפנו מן המלחמה.״
מאחורי הפגנה חיצונית זו של אווירת־נצחון, שנועדה להשכיח מעיני ההמונים את המחיר
הגדול ששילמה מצריים — ובעיקר את השייט הישראלי בתעלת־סואץ, הפסקת ד,לוחמה

ואכן, באותו יום עמדו אירגונים אלה במרכז בל המחשבות. ממשלת
ישראל תלתה בהם את בל תקוותיה. אחרי הדו״חות הקודרים על מצב
יהודי אמריקה, נראו החבלנים בעוגן־הצלה יחידי .״תסמכו על ערא־פאת,״
אמר משה דיין כישיבת הממשלה .״הוא ידפוק את בולם. הוא
לא יתן.״

שליח רם־דרג שוגר מקאהיר לעמאן, ובידיו הזמנה בהולה של עבד־אל־נאצר ליאסיר
עראפאת לבוא לקאהיר. אולם השליח לא מצא את ״אבו־עמאר״ בעמאן. המנהיג נטש את
העיר עוד ביום ב׳ ,הסתגר במחנה־פליטים שהפך למיבצר חמוש. שם מצא אותו השליח
ומסר לו את האיגרת.

כשקרא אותה, פרץ כצחוק מר .״האם הוא הושב, שאני אידיוט?״
צעק .״אתה חושב ששכחתי מה עשיתם לאחים המוסלמים

ולקאסם ! ״

ואש החנונים מתכנסים
ך* אותו ערב התקיימה ועידה דחופה של ראשי כל אירגוני־החבלה היריבים. ראשים
.4אלה, שנועדו בקביעות עוד מאז חודש אפריל לשם תיאום פעולה, היו מלווים עתה
כולם בשומרי־ראש מזויינים.
״אל נשלה את עצמנו,״ פתח עראפאת את הדיונים .״נוצרה כאן קנונייה בין המימסד
הערבי, המעצמות וישראל. גם ישראל. אילו רצתה ישראל להתנגד להסדר הזה, היתד,
פונה אלינו עכשיו ומגיעה להסדר ישיר עימנו. רמזתי להם על כך לא פעם.״
ג׳ורג׳ חבש, מהחזית העממית, שלח בו מבט מלא־רעל .״אתה חושב שלא ידעתי? אמרתי
זאת לעתונאים עוד בחודש מארם. אתה היית מוכן תמיד למכור את פלסטין תמורת שלטון
במדינה פלסטינית קטנה.״
״אחים, אל נריב עכשיו,״ אמר חוזטמה, מהחזית הדמוקראטית .״אנחנו כולנו בסירה אחת.״
״העניין אינו חשוב, כי ישראל תעדיף תמיד כניעה לאמריקאים על הסכם עימנו,״ אמר
עראפאת .״אל נשכח שהם סוכני האימפריאליזם. לנו צריך להיות ברור כי יש מזימה
להשמיד אותנו, עד האחרון שבנו.

״המודיעים שלי מוסרים בי יש מגע בין שירותי־הכטחון של מצריים,
ירדן, עיראק, סעודיה ולבנון, ואולי גם של סוריה וישראל. כולם שונאים
אותנו. הם יגישו לנו אולטימטום לקבל את ההסדר ולהתפרק, או לעמוד
מול שחיטה כללית.״

האחרים ניענעו בראש. הם צברו מידע דומה.
״בשבילי בכלל אין שאלה,״ אמר חווטמה .״ישחטו את רובנו. אז מה? אנחנו לא נבגוד
בייעודנו! אחדים מאיתנו יישארו בחיים. סביבם תקום תנועת־השיחרור הפלסטינית מחדש.
סין תתמוך בנו.״

״אני לא מאמין בי נשרת את פלסטין אם נלך למות למענה,״ אמר
עראפאת .״אני מציע להוריד את הראש. להסתדר עם אבו־חאלד
(נאצר) .לשחק את המישחק. אחרי כמה שנים נרים שוב את הנשק,
הדיונים נפסקו לפנות בוקר, כלי החלטה.

נאומו הגדור שר אבן
* דמה היה כי האולם הגדול של מועצת־הבטחון בבניין האו״ם נראה מואר יותר
4מכרגיל. המתיחות היתר, עצומה .״אנחנו עומדים לחזות בעשיית ההיסטוריה,״ בישר
הפרשן ברינקליי לצופי הטלוויזיה, בהתרגשות שאולי היתד, אפילו אמיתית.
בזה אחר זה נכנסו הנציגים. ארבעת חתני השימחה — יוסט, מאליק, קאראדון ובראר —
הסתודדו בפינה, החליפו חיוכים. אל־קוני המצרי לא הסתיר את צהלתו. שלוש דקות אחרי
שמונה הסתובבו כל המצלמות לעבר הדלת, והתרכזו על אבא אבן. הוא היה חיוור כסיד.
ניכר עליו שידע שהוא עומד במרכז ההתעניינות.

התאריך היה יום ה 17 /ביולי - 1969 פחות משבועיים אחרי הודעת
ניכסון.
הישיבה היתד, קצרה ועניינית. כל אחד ידע מה תפקידו. הכל היה מוכן מראש.

ס ־א ד

מ א לי ק

וסט

קארא דון

(המשך ב עמוד ) 18

במדינה

(ר^זשך מעמוד )17
צ׳ארלם יוסט, שרבים ראו גו את האדריכל האמיתי של ההסדר, פתח בשם ארצות־הברית.
הוא ביקש מן המועצה לרשום לפניה את תוכן ההסדר שהושג.

מילא אדריו מאליק .״אני מציע למועצה להחליט כי תנאי הסדר זה,
בפי שעובדו על־ידי ארבע ההכרות הר,גועות, מהווים את הפירוש
המוסמך, המלא והבלעדי של החלטת המועצה מיום ה־ 22 בנובמבר
.1967״
הלורד קאראדון תמך בהצעה והציע להטיל על השגריר גונאר יארינג לערוך סיבוב
במזרח־התיכון, כדי לשמוע מפי הצדדים אם הם מקבלים את ההסדר. הוא צירף המלצה חמה
לכל הצדדים לקבל את ההסדר, שהוא הוגן וצודק, והמביא בחשבון את צרכי הבטחון
והאינטרסים של כולם.
הצרפתי הסתפק בכמה דברים כלליים על השלום, והזכיר כי היה זה הגנרל דה־גול שיזם
לראשונה אה יוזמת הארבע.

נציגי מצריים וירדן כירבו על ההסדר, אם בי אינו מספק את בל
דרישות הערבים .״למען השלום,״ אמרו ,״ובדי למנוע שפיכות־דמים
נוספות, תבכר האומה הערכית הדגולה את ההסדר.״
הסורי דחה את ההסדר מכל וכל, שפך עליו קיתונות של לעג, דיבר על ״קנונייה עולמית
של סוכני הציונים והאימפריאליזם כדי לדכא את שאיפת־החופש של האומה הפלסטינית.״
הוא אמר שהאומה הערבית תשחרר בחרב את רמת־הגולן.
לבסוף דייבר אבא אבן. מעולם לא נאם נאום כזה. הוא סקר את ההיסטוריה היהודית
מאז ימי אברהם אבינו, סיפר באנגלית נהדרת ובמשפטים מפותלים על פרקי ההדר של דברי
ימי עמו, תיאר את מזימות־ההשמדה של הערבים ונדר כי עם ישראל יעמוד בגבורה מול
כול נסיון לכפות עליו הסדר שפירושו סוף תקוות הדורות.
כשסיים אבן את דבריו, כעבור שעה ו־ 24 דקות, ומחה את הזיעה ממצחו, נטל את
זכות־הדיבור הנציג הבריטי .״האם מותר להציג שאלה אחת לנציג הנכבד של ישראל,״ שאל
בקולו היבש .״מה הם תנאי ההסדר שישראל רוצה בהם?״

אבא אכן נע בכורסתו, הימהם, עילעל בניירות, ולבסוף השיב :״אני
מצטער, אך איני מוסמך להשיב על בף״.

הסוב״סים דורשים סאנקציות
^ סיבוב האחרון של גונאר יארינג ארך שבעה ימים בדיוק. הנסיונות לגרור אותו
| | לתוך סחבת עלו בתוהו.
ביום הראשון, ה־ 27 ביולי, התייצב יארינג בפני מועצת־הבטחון .״עלי להודיע למועצה,״
סיכם בנימה חסרת־רגש ,״כי ערכתי את הסיבוב המבוקש. הגשתי דו״ח מפורט למזכיר
האו״ם, והוא מונח בפני הנציגים הנכבדים.

״המסקנה הסופית היא בי ממשלות הקהיליה הערבית המאוחדת,
ירדן ולבנון, הודיעו על נכונותן לחתום על חוזה ההסדר, ולבצע אותו
על־פי לוח־הזמנים שנקבע על־ידי המועצה. לעומת זאת הודיעה ממשלת
ישראל בי אינה מקבלת את ההסדר, ובי היא עומדת על דעתה שרק
במשא־ומתן ישיר כין הצדדים יושג שלום־אמת״.
פתח את הדיון הנציג הסובייטי .״תשובה חצופה זו של ישראל,״ אמר ,״היא סטירת־לחי
למשפחת העמים ועלבון לשכל הישר. ברור שמנוי וגמור עם שליטי תל־אביב להחזיק
בשטחים שכבשה, גם אחרי שמצפון העולם אמר את דברו. אין ספק שיש כאן סכנה ישירה
לשלום העולם,

״לבן, אדוני היושב־ראש ״,אמר הרוסי ,״אני מציע כזה להפעיל את
הסעיף 7של מגילת האו״ם.״
הדברים נפלו כרעם. סעיף 7הוא המדבר על הטלת עונשים — והוא הופעל עד כה רק
במיקרים בודדים.
צופי הטלוזיזיה והעתונאים עצרו את נשימתם. הם היו בטוחים כי הנציג האמריקאי יזנק
ממקומו, יודיע כי יטיל וטו. לתדהמתם לא זז יוסט במקומו. רק אחרי שדיברו רוב חברי
המועצה, שכולם גינו את עמדת ישראל ושכמעט כולם תמכו בהצעה הסובייטית, אמר
יוסט מילים קצרות.
״ממשלתי,״ אמר ,״רוחשת אהדה עמוקה לעם הישראלי. הבענו את נכונותנו לערוב, יחד
עם שאר המעצמות, לשלומה ולבטחונה. אולם הכבוד שאנו ריחשים לאו״ם, ואחריותנו
העמוקה לשלום העולם, מאפילים על כל רגש אחר.

״לפיכך אני מוסמך להודיע בי ממשלתי אינה מתנגדת להצעת הנציג
הנכבד מכרית־המועצות״.
הרגע הגדול של הישיבה היה, לכל הריעות, כאשר נטלה ראש ממשלת ישראל, הגברת
גולדד מאיר, את רשות־הדיבור. בניגוד לנאום אבן בישיבה הקודמת, היה נאומה קצר
ונרגש. באנגלית פשוטה, ללא כחל ושרק, הביעה התמרמרות על העוול ההיסטורי הנעשה
לעם היהודי, הישוותה אותו לעמידה־מנגד של העולם בימי היטלר .״אני מבקשת סליחה על
שאנהנו קיימים,״ אמרה בסארקאזם עוקצני ,״אבל העם היהודי מסרב לבצע התאבדות
מפני שזה נוח למעצמות.״
נאים זה עורר ביציע תשואות סוערות, שנמשכו עשר דקות, עד שיו״ר המועצה איים
לפנות את היציע.

לאחר־מבן החליטה המועצה פה־אחד, עם שני נמנעים, לקבל את
ההצעה הסובייטית.
ההמשך ידוע .״החלטת ה־ 27 ביולי״ ,כפי שנודעה בסלנג של האו״ם, הופעלה על־ידי
ברית־המועצות.

האמריקאים לא נטלו חלק בסאנקציות, והסתפקו כהטלת אמבארגו
כללי על נשק, חומרי־מלחמה ונפט לישראל.
ד נשיא מינה ועדה מיוחדת לחקירת ״השפעת גורמים מדיניים זרים וקבוצות־לחץ מקומיות
על אמצעי־התקשורת ההמוניים,״ וועדה שנייה לבדיקת ״ניצול־לרעה של תרומות פילנטרו־פיות,
משוחררות ממס, לצרכים מדיניים של מדינות זרות.״

ב־ 3באוגוסט הודיע מזכיר האו״ם לבל חברות האו״ם כי בהתאם
להחלטת המועצה אסורה אספקת חומרי־מלחמה ונפט לישראל.
ב־ 8באוגוסט הודיע מפקד הצי הסובייטי בים־התיכון, האדמיראל ניקולייביץ, כי קיבל
פלודה מטעם ממשלתו להטיל מצור ימי על נמלי ישראל, לביצוע החלטת האו״ם. כל אוניה
המבקשת לעגון בנמל ישראלי תעבור בדיקה, כדי לוודא שאינה נושאת נפט וחומרי־מלחמה.

האדמיראל הודיע בי בא בדברים עם מפקד הצי השישי האמריקאי,
ותיאם עימו את הסדורים הדרושים, למניעת תקלות.
ב־ 10 באוגוסט קראה ממשלת ישראל להדק את החגורה׳ ,הטילה קיצוב על שורה ארוכה
על מיצרכים. תוך חודש חדלו מיפעלים רבים מלעבוד, מפאת מחסור בדלק.
ב־ 17 באוגוסט הופסקה חברות ישראל בכל ועדות האו״ם.

ב־ 8בספטמבר קרא השר פינחס ספיר לכינום־חירום חסר־תקדים של
ראשי מפלגת־העכודה, בקיגוץ עין־חרוד. על סדר־־היוס עמדה שאלה
אחת: האם להטיל על נציגי המפלגה בממשלה להמשיך כהתנגדות
להסדר הכסוי, או להיכנע לו.
העם בועת־

^ וליבנה 1רוחוזת־ח 6ווו
כשרון תע1וודתי רחגדוד
שימות הגונה (1יושנות

המעמד היה חגיגי. מרבית המושבים רייו
תפוסים. נאומה המדיני של ראש־הממשלה
והוויכוח המדיני בעיקבותיו, שפתחו את!
המושב האחרון של הכנסת השישית לפג״
פיזורה, נועדו להחזיר תגובה מוחצת ל״
מיתקפה המדינית על ישראל הנערכת בחודשים
האחרונים. פקידים ממשלתיים אפילו
הבטיחו כי נאומה של גולדה יכיל ״פצצה״.
אולם כשנדמו קולות הנואמים לא היו
להם שום הדים. עוד בועת־סבון של ממ־שלת־הליכוד־ר,לאומי
התפקעה.
ניתוק כדלי. נאומה המדיני של ראש־הממשלה
היה יבש ונעדר חידושים• הוא
המחיש בפעם נוספת עד כמה מנותקת
ממשלת־הליכוד־הלאומי מהמציאות הגלובאלית
והישראלית.
בעולם מתחוללים מהלכים העשויים לחרוץ
את גורלה של ישראל לעתיד. בישראל
עצמה חלו שינויים קיצוניים בדעת־הקהל
לגבי בעיות יסודיות. כל אלה לא השתקפו
כלל בנאומה של ראש־הממשלה. להיפך,
משקיפים זרים התרשמו מהנאום כי ממש־לת־ישראל
החמירה והקשיחה את עמדתה
לגבי סיכויי השלום במרחב.
יותר מדכאת מנאום ראש־ד,ממשלה היתד,
התמונה שהצטיירה בכנסת אחרי הנאום,
בשעת הוויכוח המדיני. בזה אחר זה
עלו נואמי הקואליציה על הדוכן. ר!בם
ככולם הוכיחו אותה מידת עיוורון. הם
דיברו זה אל זה באותו סיגנון, עם אותם
הרעיונות. לא היה כימעט שום הבדל בין
נואם לנואם, מגח״ל ואגודת־ישראל ועד ל־מפ״ם.
לא היה שום ויכוח ענייני ביניהם.
הדבר היחיד שהומחש בדיון עקר זה,
היה הפער העצום בין העם לבין ממשלתו
ומרבית נציגיו.

יחסי חוץ
המארינס
לא יבואו
מה מוכן האזרח האמריקאי לעשות למען
ישראל? שאלה זו מקבלת חשיבות עצומה,
ככל שגוברת המתיחות במרחב.
היא הוצגה על־ידי המכון לחקר דעת־הקהל
של לואיס האריס, הנחשב כיום לרציני
עוד יותר ממכון גאלופ. התשובה,
שהתפרסמה השבוע בשבועון החדשות טייס,
תשמש מיקלחת קרה למרבית אזרחי ישראל.
4470
מן הנשאלים השיבו, כי יתמכו
בהשגת סיוע אמריקאי לישראל, במיקרה
שזו תעמוד ״בסכנת כיבוש בידי הערבים,
בעזרת הסובייטים.״ לעומתם התנגדו
־ 387 להגשת עזרה במיקרה זה.
אבל גם אותם 447,היו זהירים מאוד,
בהגדירם את סוג הסיוע שהם היו מוכנים
להושיט למדינת־ישראל, ברגע של סכנה
עליונה. רק ס 90/מהנשאלים אמרו שאמריקה
צריכה לשלוח חיילים להצלת ישראל.
סיכם
האריס :״ברור לחלוטין, שהעם האמריקאי
אינו מתחייב כלפי ישראל בהתחייבות
דומה מרחוק להתחייבות שנטלנו
על עצמנו כלפי ויאט־נאם.״
לשם השוואה: באותו מישאל אמרו > 647
מהנשאלים שהם יצדדו בהגשת סיוע לגרמניה
המערבית, במיקרד. של סכנת כיבושה
של ברלין המערבית בידי הקומוניסטים
.־ 367 אף הביעו את דעתם, שבמיקרה
זה צריכה ארצם להפעיל את צבאה לצד
גרמניה.

יחסים מרחביים
שלוס כפו*
מול שכוס רצו*
האם התערבות ארבע המעצמות בענייני
המרחב היא אסון למדינת־ישראל? האם
יש לדחותה כמזימה אנטישמית שפלה?
האם היא הדבר הטוב ביותר שאפשר לייחל
לו — או רע־במיעוטו, אפשרות
יחידה של מוצא מן המבוי הסתום הנוכחי?
שאלות אלה הוצגו בפני כשלושים איש,
(המשך בעמוד )22

הנחו? 1 1

וד ׳טבוע עבר. שבוע שיגרתי במא־זן
הביטחוני של אזרחי ישראל.
תריסר חיילים נהרגו בגבולות. המצרים
לא פסקו לירות בחזית התעלה. צד,״ל ערך
פשיטה על גשרי הנילוס. חוליות מחבלים
ניסו לחצות את הגבול. אוטובוס עלה על
מטען חומר־נפץ. מירדפים. התקפת חבלנים
על אל־חמה. מטוסי חיל־האוזיר הפציצו
בסיס־מירור בירדן. דו־קרב ארטילרי בעמק
בית־שאן. ילדים ישנים במיקלטים. הלוזיות.
כשהמאורעות רודפים זה את זה בקצב
שגעוני, וחוזרים על עצמם כמדי שבוע, הם
מתחילים להיות רק כותרות בעיתונים או
במהדורות החדשות. פתאום מרחף באוויר
ריחו הנורא של הפאטאליזם .״רכה זה חייב
להיות״ .״נגזר עלינו״.
השבוע, אולי בפעם הראשונה, היתה אווירה
זו מוחשית ביותר. ניתן היה לחוש
אותה ברחוב, בבתי־הקפה, בבתים. אנשים
הפסיקו לצהול למיקרא ידיעה על פשיטת

תגמול נועזת של צה״ל. ליבותיהם התכווצו
מכאב כשהופיעו כותרות על אבדן חיים
צעירים בהפגזה בגיזרת התעלה או בהתקפת
אל־פתח באל-המה, ואחר־כך עברו על זה
לסדר היום. באילו שיגרה.
אבל מה שאירע השבוע בחזית הביטחונית
של ישראל היה בהחלט בלתי שיגרתי. מבלי
שהבריות יתנו דעתם על כד, חלו בזירה
זו תמורות מתחת לפני השטח, ונקודות״
מיפנה קיצוניות, שיהיו להן כלדאי השלכות
מרחיקות לכת בעתיד. דווקא בשבוע בו
החלו להופיע ניצני הפאטאליזם בישראל,
היה צורך להתנער מד,שיגרה ולעקוב אחי
ההתפתחויות.

הצלחה מי ב צ עי ת -
כי ש לון ת ע מו ל תי
ך* מי ב לו ל ה אי רו עי ם בתוך מלחמתה}״
התשה המתנהלת בין מדינות־ערב לבין
ישראל, היו שני מאורעות יוצאי־דופן במשמעותם:
פשיטת צד,״ל במצרים העילית,
והתקפת אל־פתח על מרחצאות אל־חמה.
בליל יום השני בשבוע שעבר, פשטו
יחידו ת־פשיטה של צד,״ל הרחק לליבה של
מצרים. הם חיבלו בשני גשרים: גשר נגיע
חמדי, שד,יודה מטרה גם בפשיטה צד,״ל אל
הנילוס לפני הצי שנה, וגשר בלתי גמור
ליד העיר העתיקה אידפו, במרחק של כ־
100 קילומטר מסכר אסואן. נוסף לזאת,
פוצצה חולייה שלישית עמודי־מתיחה של
קו המתח הגבוה בין אסואן לקאהיר.
מבחינה מיבצעית טהורה היתד, זו פשי־טר,
מוצלחת מכל הבחינות. הפושטים חדרו
מרחק מאות קילומטרים מהנקודה הקיצונית
ביותר שבידי צר,״ל, שהו שעות רבות בשטח
המצרי, מבלי שהבחיני בהם או ניסו
לחסמם בבואם או בצאתם. לא היו נפגעים
וכל הכוחות חזרו בשלום לבסיסם.
אולם האפקט התעמולתי שהיה צריך ללוות
פעולה זו, החטיא את מטרתו.
כלפי פנים נועד המיבצע להוכיח שצר,״ל
מסוגל שוב להכות בלב מצריים, והזריק
זריקת מוראל כאזרחי ישראל. מטרה זו לא
הושגה, מפני שאיש בארץ לא פיקפק ביכולתו
של צה״ל למיבצעים מסוג זה, ומפני
שכדי להעלות מוראל בשיטת התגמול, יש
צורך בפעולה שתגרום נזקים חמורים ל־אוייב.
בפשיטה
זו אי־אפשר היה לעשות זאת
משני טעמים: וזק רציני למטרות ששימשו
כיעדי הפשיטה היה עלול לגרים לאסון א;ו־שי
רב־מימדים, כמו הצפת כפרים. והטעם
השני הוא ששום פשיטה מסוג זה אינה
יכולה עוד לגרום למצריים נזקים כבדים

מוצב צח״ל בפודט־תאופיק

כפי שצולם מהצד המצרי,
מהרציף של פורט־איברהים,
במרחק 200 מטר. במוצב, המ שתרע על ל שון קר!7ע צרה וארוכה ה שלוחה אל ת ון מפרץ

סואץ, נראים בצילום המצרי מיבנים שנפגעו באש הארטילריה המצרית וצינורות פלדה, שר!
למיפעל העירגול האמריקאי שהוקם במקום לפני מלח מת ששת־הימיס. בגיזרה זו נהר|
ה שבוע ארבעה מחיילי צה׳׳ל בעת הפגזה מצרית. שלושה מהם נהרגו בנסותם לחלץ פצו;

! 711177סוג 7111711
זו. לעומת זאת, הופיעה הפשיטה בעיני עיתוני
המערב רניסיון ישראלי מחושב לחבל
בשיחות ארבע המעצמות.
כתוצאה מכישלון זה נוצרה מציאות חדשה:
בפעם הראשונה איבד נשק התגמול
את ערכו המעשי והתעמולתי לא רק בעיני
הערבים והעולם, אלא גם בעיני הישראלים.

תחושת תיסבו? חמורה
מאורע יוצא־הדדפן השני היתר.

חבלה זה: בפעם הרא שונה נערכה התקפה חזי תי ת על איזור ה מוגן ב מוצבי ם של צה״ל.

יותר משסבלו בחודשים האחרונים בתעלת־סואץ
עצמה.
כלפי חוץ היתד, פשיטה זו צריכה לשמש
אות־אזהרה למצריים, להוכיח את חשיפותו
של העורף המצרי למהלומות צבאיות, ולהוריד
את מוראל הצבא המצרי. אף אחת
ממטרות אלה לא הושגה. להיפך: הפשיטה
של צה״ל נתנה בידי שליט מצריים ג׳מאל

עבד־אל־נאצר נשק תעמולתי נדיר.
בהסתמכם על פירסום סנסציוני
שניפח את תוצאות הפשיטה והודיע על
הצפות שטחים ושיבושים באספקת החשמל
במצריים, שלא היו ולא נבראו, יכלו המצרים
להציג את הודעות ישראל ככזבים
מנופחים — למרות שאף גורם רשמי בישראל
לא עמד מאחורי ידיעה מיסרית ויחידה

מכאן נווה הומטכ״ל ויאו

במעריב,

צילום מהגדה המערבית של
האגס המר בתעלת. סואץ.
המצרים טועני ם כי צילום ז ה מראה את מוצב צה׳׳ל בצד המזרחי של התעלה מ מנו נורה

ן | ההתקפה, שערכו יחידות אל־פתח בליל
שבת האחרון, על העיירה אל־המה. בפעולה
זו, בה נהרגו שניים מחיילי צה״ל, הונחו
מיטעני חומר־ופץ רבי־עוצמה בבנייני המרחצאות,
ונגרם נזק של כחצי מיליון ל״י.
חבלני אל־פתח השיגו מבחינתם הישג חסר־תקדים.
מבצע
זה לא היה עוד בגדר הסתננות,
פעולת־גרילה או התקפה נפשעת על אזרחים
חסרי־מגן. עם כל אי הנעימות הכרוכה בכך,
אסור להתעלם ממשמעותה של פעולה זו :
היתד, זו הפעם הראשונה בה תקפו אנשי
אל־פתח מוצב של צה״ל, כשהם מחפים
תוך כדי כך על חדירת חבלנים למקום ישוב
המוחזק בידי ישראל, שהצליחו להניח בו
חומרי־נפץ ולגרום לנזקים חמורים.
המשמעות הנובעת מכך: הערכה מחודשת!
של כוחם ויכולתם של אירגוני־הטירור הפלסטינים
ושל שיטות המלחמה בהם.
שני הכישלונות, הכישלון התעמילתי של
הפשיטה במצרים, וכישלון אל־המה, טומנים
בחובם סכנות חמורות. הסכנה דאחת היא
הפאטאליזם שניצניו כבר החלו פורחים בישראל.
והסכנה השנייה היא הקיצוניות ה
הפוכה:
המסקנה שאין מנוס ממלחמה נוס:
עם הערבים.
חוסר מדיניות כלשהי בממשלת־ישראל ה
ניס את צה״ל למעין מעגל־קסמים, של ספ
גת מהלומות והחזרת פעולות־תגמול. בו
צב זר, אין צר,״ל יכול להוכיח את עליו!
תו. כתוצאה מכך עלולה להיוולד תחול
תיסכול חמורה, אלא אם כן י״מצאי במו
רות פיתרונות חדשים ושיטות פעילה ח
שות לטיפול במצב החדש שנוצר, והנר:
לרבים כמצב שיגרתי.

פיתרון זמגי ב 7ג
** יתרון מסזיג אחד הוא הפיתרון
צבאי: מציאת שיטות פעולה חדשן
לצה״ל. שיטות פעולה חדשות אין פירוז
רק פעולות־תגמול מאסיביות יותר, כ
שהחלו לדרוש כותבי מאמרים בעיתונ
הישראלית בשבוע האחרון. פירוש הד!
הערכת־מצב חדשה והסתגלות מהירה לו
נאים המשתנים מדי יום כימעט. שיטו
פעולה צבאיות חדישות יחייבו את כל זר
עות צד,״ל ומפקדיו, החל ברמטב״ל ר
אלוף חיים בר״לב, ראש אגף־מיבצעים
אלוף עזר וייצמן וכלה בראש אגף־הה
רכה האלוף אריק שרון.
הבעייתיות של הפיתרון הצבאי היא כ:
יותו זמני בלבד. הוא יעיל לתנא ם ולזו
מוגבלים. פשיטות־התגמול, שהיו יעילו
אולי בתקופות ובזמנים מסויימים, פשו
את הרגל כשר,שתנו התנאים. רק תמימ
יאמינו כיום שפשיטה רחבת־היקף מם
זה שבוצעה בשעתו בכראמה, יש בכיו
לבלום ולדכא את אירגוני־הטירוד•
שום שיטה צבאית חדשה, ואפיייו תהי
המחוכמת והגאונית ביותר, לא תמצי
פיתרון לבעיות אם אינה משרתת תוכני
מדינית.
מאחר ולממשלת־ישראל אין כל תוכני
מדינית איזושהי, אין כל תועלת בהמצא
שיטות פעולה צבאיות מרשימות יוח
ויעילות יותר.

ב שע תו הפגז שפגע וה רג את הרנוטכ״ל המצרי ריאד. לדברי המצרים, הם נקמו את
של ריאד, בכתי שה ארטילרית. שיטתית של: מוצב זה. נאצר טען ה שבוע כי שי!
מביצוקי ״ קו בר־לב׳׳ הו ש מדו, אולם היתה זו טענה כוזבת. הביצורי ם. הוכן!

סוט זה, שחולל מהפיכה בעולם הקולנוע, הותו
סרטים נפסלו השנה על־ידי ה־ך/

1צנזורה בישראל 8 .מהם נפסלו, לדברי
הצנזור לוי גרי, משום שהכילו יותר
מדי תמונות עירום מגרות.
כיוון שהצנזור לא פירט את שמות הסרטים,
אין לדעת מה הם שבעת סירטי־הקול־נוע
האחרים שנפסלו. אבל לפחות אחד
מאלה שנאסרו להקרנה בישראל, הוא סרט
המוצג כיום בהצלחה רבה בכל רחבי העולם
המערבי, ומעורר הדים וסערת־רוחות.
זהו הסרט השוודי הנקרא אני סקרנית
או אני תאבה לדעת או אני צהובה .״זר,
אחד הסרטים החשובים ביותר שראיתי בחיי
אני סבור שזהו סרט מוסרי ללא
ספק,״ אמר הסופר האמריקאי נורמן מילר.
ואילו השבועון הצרפתי הספרותי נובל
אובזרבטר כתב :״אני תאבה לדעת מציין
תאריך חשוב. בהקרנתו הפכו כל הסרטים
המגרים של 70 השנים האחרונות, עם כל
סצינות הפיתוי, למיושנים ב־ 20 שנה.״

יותר מין מכל סרט אחר

ילו היה סירטו זה של הבמאי השוודי
וילגוט ואחותי, אהובתי) זיימן מופק עוד
לפני שנים מיטפר, הוא היה נכלל ללא
ספק בתחום הסרטים הפורנוגרפיים.
הוא מכיל יותר סצינות מין ועירום מכל
סרט קולנוע מיסחרי אחר שהופק לפניו.
ולא רק זאת: הסרט גדוש סצינות ארוכות
של מישגל, המתוארות לפרטי־פרטים.
אף על פי כן, הוא הותר להצגה, למבוגרים
בלבד. תחילה היו אלה הצנזורים
של הארצות הסקנדינביות שהתירו את
הקרנתו. הם הגדירו אותו כסרט מוסרי,
שהמיניות שבו אינה עומדת בניגוד לערכים
המוסריים המקובלים. למרות סצינות
המין הנועזות שבו, ראו הצנזורים בסרט
זה בראש וראשונה יצירת אמנות העוסקת
בבעיות החברתיות, הפוליטיות והמוסריות
של בני־הנוער בדור הנוכחי.
באותו יחס זכה הסרט כשיובא לארצות
אחרות באירופה. הוא הותר להצגה בצרפת,
גרמניה בריטניה וארצות אחרות.
בארצות־הברית, השומרת עדיין על שרידי
הפוריטאניזם שבה, נאסרה תחילה הקרנתו.
אולם במשפט שנערך במדינת ניו־יורק
במאי 1963 בפני שבעה מושבעים.

הם החליטו שאין בו סכנה למוסר של
אזרחי אמריקה הבוגרים.
מאז מוקרן הסרט באחד מבתי הקולנוע
החשובים והמכובדים ביותר בניו־יורק
וזוכה להצלחה מיסחרית עצומה. הסרט,
שהופק בתקציב זעום של כ־ 100 אלף דו־לאר,
הכניס שם עד כה כ־ 3מיליון דולארים.

* 11 הראשונים אינם נחשבים
ך• ק במדינרדישראד החליט הצנזור

שבסרט זה יש סכנה למוסריות של

המבוגרים, וכי המין שבו הוא צהוב.
מה הוא הסרט מעורר המחלוקת?
זוהי יצירה קולנועית מודרנית המוצגת
כסרט בתוך סרט. במאי הסרט, וילגוט
זיימן, והשחקנית הראשית שלו, לנה
נימן, יוצאים עם צוות הפקה להסריט סרט
תעודתי. המקום הראשון אליו הם נקלעים
היא מסיבה ספרותית בה קורא המשורר
הרוסי יבגני יבטושנקו את שיריו. תוך
כדי כך מתחיל הבמאי לתהות אחרי יחסו
אל השחקנית שלו, בזכרו את מה שאמר
לו הבמאי השוודי אינגמר ברגמן :״זה

דבר מסוכן
מכאן והי
תית והמיני הטלוויזיה לצופי הטלו
שאירעו בג
למיטה בחד
נות, גזורוו השניים הרפתקתם
מביט בהם
ארמון ולרז

הצגה בעודם המערבי אחו׳ מאבקים משנס״ם ־ ונאסו בישואד
המאבק להתרת הקרנתו של הסרם ב־ארצות־הברית,
הופיעו כעדים לטובת התרת
ההקרנה הטופר נורמן מילר! סטנלי
קאופמן, יושב־ראש החברה הלאומית של
מבקרי הקולנוע בארצות־הברית; פול ״צי־מרמן,
מבקר הקולנוע של השבועון ניוד־וויק;
הכומר הוארד מודי, המכהן ככוהן
ראשי באחת מכנסיות ניו־יורק! צ׳ארלס
ויניק, פרופסור לסוציולוגיה.

מימד דתי בעל עדף
ן י* ולס כאחד צידדו בהסרת האיסור ל-
^ הקרין את הסרט בפני קהל מבוגר.
אמר סטנלי קאופמן :״הנישא המרכזי
בסרט הוא הרעיון שאנחנו חיים בתקופה
של שינויים יסודיים בכל צורות החיים של
החברה התעשייתית המודרנית ...שינויים
אלה, המשפיעים על כל חיינו, הם בתחום
הגישה החברתית שלנו, ההתייחסות הפוליטית
שלנו, מעמד האשה בחברה והיחסים
המיניים שלנו הסרט עוסק בכל
סוגי המציאות הזו בעת ובעונה אחת...
״ההתנהגות המינית של הנערה בסרט
זהה לשאר ההתייחסויות שלה, כפי שמוצג
בסרט. בשם שאין היא מחזיקה בערכים
המיניים של אמה או סבתה, כך היא
שונה מהן גם בדיעותיה הפוליטיות.״
אמר הכומר הוזארד מודי :״סרט זה הוא
חשיפה של האלוהים של השודדים הצעירים:
היוגה, אי־האלימות, העצמאות המינית,
מיבנה המעמדות והחופש לכל. אני
סבור שבמידה שסרט עוסק בסוג זה של
נושאים בצורה גלוייה והוגנת, יש לו מימד
דתי בעל ערך.
״סרט דתי אינו רק זה העוסק בנוש־

^יותר להתאהב דווקא בכוכבת שלך.״
ך, עוקב הסרט אחרי פעילותה הנפשית, המחשב!
של לנה, תוך כדי עבודת ההסרטה. כבר בסרט
1אשון בו משתתפת לנה, נאלץ הקריין להודיע
^ה השוודית :״אנו מצטערים על התקלות הטכניות
ן השידור האחרונה.״ כי אותה שעה נכנסת לנה
,עם אחד השחקנים, כשעל מיטתה תלויות תמו־מעיתונים,
הלקוחות ממלחמת ויאם־נאם.
1אים לטיול בחוצות שטוקהולם, ממשיכים את
;ינית על גדר ארמון המלוכה, כששומר הארמון
אדישות• זה מוליד כלנה אח הרעיון להיכנס לן
את המלך עצמו.
נמשך הסרט, כאשר בצידם של קטעים תעוד־

תיים, כמו יחסם של השוודים אל הפצצה
האטומית, מתוארים חיי המין של לנה בגלוי
ובפרוטרוט. תוך כדי כך מנהלת לנה
דיאלוגים עם מאהבה, כדוגמת זה:
בורג׳ה :״אין לך בעיות בפישוק רגליים.
סיפרת לי ששכבת עם 23 בחורים.״
לנה :״כן אבל 19 הראשונים לא היו
מהנים.״
לנה :״שכבתי איתם מפני שרצו לשכב
איתי, כדי שיוכלו להגיע לאורגאזם. לא
האמנתי שמישהו יכול לחבב אותי כמו
שאני נראית. עם שדיים נפולים כאלה...״
במשפט אשר נערך בניו־יורק, י במיסגרת

.על גדר ארמון המלו

הסקרנית

בסר טג ש ל וי לגו ט סיו מן
אני סקרנית היא
ה שחקנית ה שבדית לנה נימן. הסרט עצמו
מהתה ני תוח של ב עיו ת הנוער בדור הנוכחי.

חיים סרטים מסוג זה מאפשרים לבני
הנוער להבין את הבעיות המציקות להם.״
הרחיק לכת מכל העדים, הפסיכיאטר תומס
לוין, פרופסור לפסיכיאטריה בקולג׳
לרפואה על שם אלברט איינשט־ין; ״אני
סבור שזהו סרט דתי. זהו ניסיון קולנועי
ליצור השתקפות של הבעיות המוסריות היסודיות,
שהאדם חייב להתמודד עימן, כדי
לפשר בין האימפולסים שלו והתחייבויותיו
לאנשים אחרים ולחברה. במובן זה זהו סרט
דתי. הסרט עוסק באשה מסויימת אחת המחפשת
אחר זהותה כיחידה, באותה מידה
שהיא מחפשת את מהותה בעולם גדול יותר

אחת הסצינות הנו עזו ת ביו תר בסרט אני
סקרנית מתרח שת על גדר אר מון המלך ה־

שבדי. גיבורי הסרט עורכיס מי שגל בבגדים על הגדר,
מ שועמם, וברקע צלילי ה שיר: מעומק ליבותינו השבדים אנחנו

אים תיאולוגיים. סרט דתי הוא גם זה
העוסק בבחירה שיש לבני האדם ובבעיותיהם
ואומר משהו, כיצירת אמנות, לגבי
בחירה זו אני סבור שיש להתייחם
לסרט זה כאל יבוא דתי וכאל יבוא
סוציאלי־תרבותי חשוב. אני רוצה לומר גם
משהו בקשר למין בסרט זה, שהוא רק
אחד האספקטים שבו. אינני סבור שזה האספקט
העיקרי בסרט אני מאמין שלפי
ההוראה הדתית, מין זה הוא חלק בלתי נפרד
מטבע האדם...״

סרט דתי חשוב
^ מ ר, כאותו משפט, הפסיכולוג ו־הסוציולוג
האמריקאי הידוע צ׳ארלס
ויניק :״אני סבור כי בשנתיים־שלוש האחרונות,
חל אצלנו שינוי קיצוני, והסרטים,
שפיגרו בעשר שנים אחרי הספרות והתיאטרון,
מתקבלים עתה על־ידי האמריקאים כמבטאים
את השקפותיהם הליברליות, שקודם
לכן לא היו מתקבלות בקולנוע.
״אני חושב שאנשים צעירים במיוחד מחפשים
בקולנוע רעיונות חדשים. משום כך
הצגת חומר מיני בקולנוע היא בעלת חשיבות
ניכרת לצעירים אלה, המנסים למצוא
את עצמם ומחפשים בקולנוע לא רק בידור
אלא פיתרונות להבנת העולם בו הם

כ ש שומר הארמון מסתכל עליהם

שרים /המנון פשוט למלכנו.

עם אנשים אחרים היא מבקשת לקבוע
אמת יסודית: מי היא, בהתייחס לאנשים
אחרים ולחברה?״

לישראלים -אסור !
*0כמאי הישראלי מנחם גולן, שהוא
| 1גם בעל חברת הפצת סרטים בישראל,
ראה את אני תאבה לדעת בפסטיבל הסרטים
בקאן .1968 לאור התגובות החיוביות שעורר
הסרט, החליט גולן ליבאו ולהציגו בארץ,
אולם עוד בקאן גילה לו הצנזור, לוי
גרי, כי אין כל סיכוי שהסרט יוצג בארץ.
למרות זאת הגיש גולן את הסרט לביקורת
המועצה־לביקורת־ם רסים־ומחזות —
היא הצנזורה האמנותית בישראל.
קשה להאמין כי הצנזורים הישראליים
ניתחו את הסרט באותה מיקצועיות ועמקות,
כשם שעשו זאת אותם מומחים שהופיעו
במשפט בארצות־הברית. נראה שלגביהם לא
היתר, כל חשיבות לעובדה אם הסרט הוא
יצירת אמנות או לא, או אם יש בו חשיבות
חברתית־תרבותית.
הם ראו בו עירום. הם ראו בו סצינות
של מישגלים. לגביהם זה היה מספיק. הם
החליטו שהמין הוא צהוב, ואסרו על הצופה
הישראלי המבוגר לראות את הסרט,
שלכל צופה בעולם המערבי הותר לראותו.

ב מ דינ ה
(המשך מ ע מוד ) 18

שהתכנסו בשבת האחרונה לישיבת מורחבת
של הנהלת תנועת העולם הזה —
כוח חדש. הדיון בהן נמשך כימעט שבע
שעות כלל גם סקירה על המהלכים הסודיים׳
המתנהלים מאחורי הקלעים המדיניים
בירושלים, ניו־יורק וקאהיר.
כאשר התפזרו המשתתפים, שבאו מכל
חלקי הארץ, היו תמימי־דעים — ברובם
המכריע — שישראל צריכה להתייחם בחיוב
ליוזמת ארבע המעצמות — לא כדבר
הטוב ביותר שאפשר לחתור אליו,
כי אם כדבר הטוב ביותר שאפשר לצפות
לו בתנאים הקיימים. זאת בתנאי, שההסדר
שיוצע על־ידי הארבע יבטיח את ה־אינט־סים
החיוניים של ישראל, שבלעדיהם
לא ייתכן דו־קיום בשלום.
שש הנקודות. כמו תוכנית המלך

חוסיין, היתד, גם תוכנית זו מורכבת משש
נקודות:
• פיתדון יחיד. אין פיתרון אמיתי
לסיכם וך הישראלי־ערבי אלא בדרך
של שלום בין מדינת־ישראל ובין האומד,
הערבית הפלסטינית, בדרך של הכרה הדדית
בזכויות הלאומיות של שני הצדדים
והקמת מדניה פלסטינית תוך הסדר מדיני,
ביטחוני וכלכלי.
• ההזדמנות שהוחמצה. תנועת
העולם הזה — כוח חדש קובעת כי למחרת
מלחמת־ששת־הימים נוצרה הזדמנות
היסטורית לכינון שלום־אמת בדרך זו, והיא
מטילה על ממשלת הליכוד הלאומי את
מלוא האחריות ההיסטורית לכך שהזדמנות
זו לא נוצלה עד כה. התנועה קובעת
כי פניות ערביי פלסטין, פומביות
ובלתי־פומביות, הושבו ריקם.
• ההידרדרות הביטחונית. העדר
היוזמה המדינית מצד ממשלת הליכוד
הלאומי, סיכול שאיפות האומה הפלסטינית
וקיום מישטר־כיבוש בשטחים המוחזקים
ללא הצעת־פיתרון, הביאו להידרדרות
המצב הביטחוני, ריבוי הקורבנות
היקרים והבאת המדינה עד סף מלחמה
חדשה, תוך סכנה מוחשית של התערבות
צבאית עויינת של מעצמה גדולה^•
חיוב יוזמת המעצמות. נוכח
מצב זה, אשר ממשלת הליכוד הלאומי
אחראית לו במידה רבד, מפאת מחדליה
הטראגיים, באה יוזמת ארבע המעצמות
במגמה להביא לידי הסדר מדיני בין ישראל
והמדינות השכנות.
תנועת העולם הזד — ,כוח חדש נוקפת
עמדה חיובית כלפי כל יוזמת־שלום מכל
צד שהוא, ובכלל זה יודמת־השלום של
המעצמות, שתכבד את זכותה של ישראל
לריבונות, לביטחון ולשלום.
ברור כי הסדר מטעם המעצמות, על פי
עקרונות החלטת מועצת־ד,ביטחון, אינו מהווה
תחליף לשלום אמיתי, שיכול לנבוע
רק מפיתרון בעיות־היסוד של מדינת־יש־ראל
והאומה הפלסטינית בהידברות ישירה.
אולם הסדר זה יכול לעצור את ההידרדרות
הביטחונית, להביא להסדר הבעיות
הבוערות ולחת לעמי המרחב שהות
לפיתרון הסיכסוך הישראלי־ערבי.
• עקרונות להסדר. התנועה
קוראתלממשלה שלא לפסול
מראש את יוזמתהמעצמות , עקבחיוב אליה להתייחם אלא
רוני
ובשיתוף־פעולה, כדי להבטיח כי
ההסדר שיושג יהיד, תואם את האינטרסים
של ישראל, דהיינו ( :א) גבולות בטוחים
ומוכרים ללא סיפוח שטחים; (ב) הכרה
בריבונות ישראל ושלימותה הטריטוריאלית׳
תוך הפסקת מצב־הלוחמה להלכה
ולמעשה וביטול החרם הערבי( ,ג) שמירת
אחדות ירושלים, תוך הבטחת מעמד נאות
לערבים בה; (ד) פירוז כל השסחים שיפיגו?
(ה) שיט חופשי בתעלת סואץ ובמיצר
טיראן.
יחד עם זה קוראת התנועה לממשלה
להבטיח את שיתוף האומה הפלסטינית
בהסדר השלום, ואת ייצוגה במשא־ומחן
להשגתו.
• משא־ומתן ישיר. גם בשעה
מאוחרת זו פונה תנועת העולם הזה —
כוח חדש אל הממשלה בקריאה לפתוח
מייד במשא־ומתן ישיר עם כל חלקי האומה
הפלסטינית, ובכלל זד, כל הגורמים הפעילים
המוכנים לכך במצב הנוכחי.
אנו מאמינים כי עליונותו של צד,״ל,
עליה יש לשמור מכל מישמר, מאפשרת
לישראל לחייב יוזמות אלה ומהווה ערובה
עליונה לביטחון המדינה בדרך לקראת רגיעה,
הסדר ושלום.

עד סיפון נחתת מבליגה

יוסי

החתן, ב מדי הצלילה שלו, עולה ממערה תת־סימית. הוא חניך בית־הספר לימאות
ודייג ב מיכ מו ר ת, הספיק כבר להפליג. כאוניית סוחר ת קופ ה מסויימת.
תוכני תו של יוסי לעתיד המיידי: ל שוב אל האדמה, ב מו ש ב שומרה הגלילי, בו חיים הוריו.

—ץ ולו של מפקד הנחתת נשמע 5רמ־
• \ קול פקודת-משימה לרג־טוראי
יוסי מזרחי. היעד: בחורה נאה בשם
עליזה. המקום: מיפרץ שארם אל-שייך.
הכלים: סירות גומי ושני גלגלי הצלה.
המשימה: עליך לשאת לאשה את עליזה.
עליך לבצע זאת בהקדם על אחת
מספינות החיל. אין נסיגה בשום מחיר.״
היה זה ליל ל״ג בעומר. ברחבי הארץ
נערכו מאות חופות, אבל אף אחת מהן
לא היתה כה מרשימה ומקורית כמו זו
שנערכה על סיפון הנחתת שהפליגה ב-
מיפרץ שארם אל־שייך.
לפתע האירו אלומות אור שתי סירות
מנוע, שהתקרבו במהירות מן החוף.

אחת נשאה את החתן, השנייה את כלתו.
ברגע שדרכו רגליהם על סיפון הנחתת
— הוצפה הספינה בשלל אורות
צבעוניים. שתי נחתות, שליוו את ״ספי-
נת־החופה״ משני צידיה, כשעל סיפונן
עשרות חברים־לנשק ואורחים — הוארו
אף הן, ופצחו בצפירה.
רב״ט יוסי מזרחי ביצע את המשימה
כיאות. דבר שדחף את מפקדו להיזכר :
״חודשים חשבתי שיש לערוך חתונה
ראשונה בשארם. אבל לא היה מועמד.
יום אחד נכנס אלי יוסי, נבוך ומהסס,
ובפיו בקשה גדולה: שארשה לו לערוך
את החתונה בשארם, ביום האחרון של
שרותו הצבאי.״ הרשו לו — ועוד איך !

תגובות
לא שגוא — מגוחך אפילו ביום העצמאות לא היתד, השינד
חד, גדולה כל־כך כסו ביום בו נודע לישראלים
על התפטרותו של הגנרל דה־גול
מנשיאות צרפת.
ר,שימחה נמשכה כל השבוע. בל״ג בעומר
שוב לא הבעירו במדורות את בובחו
של נאצר, אלא בובה ארוכת־אף, סמל לדד,־גול.

בנפילתו שוב לא היה דה־גול שנוא
או מרגיז. הוא הפך למגוחך בעיני הישראלים•
ואת יחסם אליו הביעו אפילו אלה
הנעדרים כישרון ציור, בקאריקטורות ספונטאניות,
שמיבחר מהן מוגש בעמוד זה.

שניים בסירה אחת

כמה שעות לפני החופ ה ערכו. יוסי ועליזה
תמרונים ימייס מסובכים, כדי ללמוד איך
להגיע בסי רו ת־ ה מנוע ה מ הירות ב חו ש ך אל האונייה המפליגה. בין ת מ רון לתמרון, התחבקו.

במיפרץ שאר אל־ שייר

איש צנוד ע
נשא אוויראץ!
כשנפגשו יוסי ועליזה לראשונה, טיפל
יוסי באחת הסירות של חיל״הים,
על חוף המיפרץ בשארם אל־שייך. עליזה
פינחס היתה לבושה במדי חיל-האוויר,
והיא יצאה ביומה הראשון במקום לסקור
את השטח.
״נפגשנו לפני שישה חודשים,״ סיפרה
עליזה .״ואנחנו מאוהבים מזה שישה
חודשים.״ שני הצברים — הוא בן מושב
גלילי, היא בת מושבה בשרון — הפכו
שם־דבר בשארם אל״שייך. הם היו נפג
שים
בכל שעות היום והלילה, עד שלבסוף
איימו המפקדים להעבירה צפונה.
אבל כל זה לא עזר. השניים המשיכו
להתראות, כשהחודשים האחרונים מוקדשים
יותר ויותר להכנת המיבצע הגדול:
החתונה היהודית הראשונה בשארם
אל־שיין. קרובים וידידים באו מגבול
הלבנון, בו שוכן המושב שומרה.
אמנים ידועי-שם — ובראשם אריס סאן,
״צמד הפרברים״ ומרדכי גלעדי — טסו
מתל-אב*ב — והשימחה היתה גדולה.

מישמו נבון

יוסי הוא בסן־הכל רב־סוראי — אבל בערב כלולו תיו קיבל
אותו מישנזר־כבוד כאילו היה אדמיראל — בטריקת־הצדעה
מסורתית לו ולעליזה — באותו רגע שרגליהם דרכו על סיפונה ־של ״ספינ ת־הכלולות״

החתן משריו חבל

חרטום הנחתת נפתח,
תון־ כ די הפל־גה.
יוסי, שהגיע בסירת מנוע, משליך חבל לאיש־הצוות.

הכלה שלה לסיפוו ״

ל ;;.החונה

תה חלבנה, על סירת־מנוע מהירה. קצינת חיל־היס מגישה• לה זר.

בת מונה, שצולמה מג שר־הפיקוד,
נראה יוסי ניגש, בהדרכת הרב
של חיל־היס, רס״ן ד״ר ישראל הייטנר, אל עליזה.

תמרורים
נחוג יום־הולדתו ה־ 39 של אחד
המפקדים המפורסמים ביותר בצה״ל —
תת-אלוף מרדכי (מוטה) גור. יליד
ירושלים, בוגר גימנסיה ברחובות שהצטרף
ב־ 48׳ לצה״ל כטו־ראי
ושירת מאז רוב
הזמן בתפקידים קרביים.
נפצע פעמיים,
ב־ 48׳ וב־56׳ ,בקרבות
באיזור חאן־
יונס, למד באוניברסיטה
העברית, במקביל
לשירותו בצבא.
הצטרף לצנחנים,
שם התבלט
בעוז־רוחו, עלה בסולם
הפיקוד, על
אף גילו הצעיר, י־הגיע
לשיא במלחמת
ששת־הימים במפקד חטיבת צנחני־מילואים
שכבשה את ירושלים. משמש כיום כמפקד
כוחות צה״ל ברצועת־עזה וצפון סיני, כותב
סיפורי־ילדים. כדי לחנך ילדים לצבאיות.״
נחוג יום־הולדתו ה־ 55 של פשמ״ג
(פקיד השומה למפעלים גדולים) במס־הב־נסה,
שלמה ל. גרוס. יליד פולין שעלה
ארצה ב־ . 1933 גרום הוא רואה־חש־בון
מוסמך, נשיא לישבת רמב״ם של
הבונים החופ שיים, יושב־ראש המועצה המכינה
מטעם משרד־האוצר את חו ק עידוד
התע שייה, שיתן הנחיות לתעשייה בארץ.
לאחרונה נסע לארצות־הברית כדי ללמוד
את החוק האמריקאי של מיזוג חברות,
מתמסר עתה להכנת החוק הישראלי.

איכו ת מ סובי ה ^ו־־ו ת יעיב* ואספקה
דיי קני ת בזוביסים •3

1 3 .ג1

י כ. ליםלס מוו
בי נ ג -ייני אי
קונים במחירים גבוהים

מלוה קל יטה

עס ישיקה
אלקם ר 35 1

מלוה בטח ו ן
.׳ם 1968
הופיע סאלבדור דאלי
״יומנו של גאון״

נחוג יום־הולדתו ה־ 68 של הירד
היטו, קיסר יפאן, שעד הכיבוש האמריקאי
במלחמת־העולם השנייה. לווה לשמו
התואר ״אלוהי״ ,תואר שהורד ממנו
בפקודת הגנראל מק־ארתור. חובב מדעים
שכתב כמה ספרים על נושא תזונת הדגים.

יצלה בניו דלהי, משריפה שפרצה
בבניין בו נערכה הוזעידה השנתית של
מפלגת הקונגרס השלטת בהודו — ראש
ממשלת הודו אינרירה גאנדי. האש
פרצה כחצי שעה לאחר פתיחת מושב ה־וזעידד,
והפצוע היחיד כתוצאה מאנדרל־מוסיה
ששררה במקום, הוא באקתאוא־טסאלאם,
מי שהיה ראש ממשלת מאדרס,
ששבר את זרועו.

גם 1964

, ,נוה ״ שד׳ רוטשילד 15
הל־אביב, טלפון .54931 :
נ 8.3בבוקר עד 6בערב.

נחוג יום־הולדתה ד,־ 60 של יול*
יאנה מלכת הולנד.

התגרשה אחרי שנתיים של חיים
בנפרד, בהן ניסתה להתאבד, ניצלה, חזרה
לתקופה קצרה לבעלה, ושוב נפרדה —
שחקנית הקולנוע מארי־פרנס בואייה,
מבעלה רמי גרומבק, שהוא במאי טלוויזיה

בהוצאה עממית, ספרו של

להשיג בכל חנויות הספרים
המחיר 4.30ל׳׳י

ח /טןך לשחקנים
ולדוגמניות

אין צורך להיות רקדן
מקצועי כדי לרקוד גיז

כן, הסגר של ״ישיקה אלקטרו 35״,
המצלמה היחידה מסוגה בעולם, ישאר
פתוח באופן אוטומטי עד כ-
כראייה רצופות (חצי דקה)
בשעת צילום לילה, בעזרת המוח האלקטרוני
הזעיר הקבוע בגוף המצלמה.
למעשה יפיק המוח האלקטרוני אינסוף
מהירויות תריס ביו הגבולות

הרקדן־והכוריאוגרף שמעון לוי,
בוגר אולפני־מחול בניו־יורק ובלונדון,
יקנה לך תוך חודשים ספורים
כושר־תנועה־ומיקצב.
קורסי־בוקר וקורסי״ערב
( 2שיעורים בשבוע בבל קורס)

9ו ׳ 1ס: טל — 8.00 ( 26 17 13 .
10.00לפנח ״ צ ; 20.00 — 17.00בערב ).

(^ דקה) עד --שניה, בהתאם לנתוני 500 התאורה. התוצאה: תמונות מושלמות

צרפתי. לשאלות עיתונאים השיבה השחקנית
:״למרות הכל נשארנו רמי ואני
ידידים קרובים.״
נהרג בגיל ,49״תור כדי מילוי
תפקידו,״ כדברי העיתונים הרוסיים, מפקד
חיל־האוויר הסובייטי וראש המערכת להגנה
אווירית — הגנראל אגאטולי
קאדומצאכ. זהו הגנראל הסובייטי הבכיר
השלישי שעל מותו נמסר השבוע. השניים
האחרים: הגנראל מארקייאן פופוב
בן ד,״ ,67 והגנראל ולנטין פנקובסקי סגן
שר־ההגנה הרוסי.

ב מ דינ ה

מי מוסמך
לגרש?
בני העדה הקראית בישראל אינם מוכרים
כיהודים. אם קראי רוצה לשאת יהודיה,
הוא אינו יכול לעשות זאת אלא באמצעות
רבנים בודדים המכירים בקראים
כיהודים. אם קראי נושא קראית הוא יכול
לעשות זאת באמצעות חזן קראי. אולם
איך יכול קראי להתגרש מקראית?
הבעייה התעוררה כשזוג קראים מתושבי
רמלה החליטו להתגרש. מאז נישאו לפני
שמינה שנים חיו כיהודים לכל דבר• אבל
לאחרונה החל הבעל חושד שאשתו בוגדת.
הוא פנה לבית־הדין של העדה הקראית
ותבע לקבל גט מאשתו. ר,אשר, לא הודתה
בבגידה ולא הסכימה לגירושין. אבל בית־הדין
הקראי החליט לגרש את האשד, בעל
כורחה. הוחלט שעקב בגידותיה, היא אינה
זכאית אף לטפל בילדיה והיא תגורש ללא
מזונות או דמי־כתובה.
הפיתרון: גירושין אזרחיים. האשד,
לא הכירה בהחלטה. באמצעות פרקליטה,
עורך־הדין יצחק זילברברג, פנתה
לבית־המשפט המחוזי בתל־אביב, ביקשה
להכריז על בית־הדין הקראי כעל חסר־סמכות
ולבטל את כל החלטותיו בקשר
לגט.
״בית־הדין הקראי משולל כל סמכות
חוקית, מאחר ואין לו קיום בעיני החוק,״
טען זילברברג בפני בית־המשפט. לעומתו
טען פרקליטו של הבעל, עורך־הדץ צבי
לידסקי, שבית־הדין הקראי הוא המוסד
היחיד אליו יכול היד, לקוחו לפנות, מאחר
והרבנים היהודים אינם מכירים בקראים
כיהודים ומסרבים לדון בבעיותיהם.
השופט המחוזי יצחק שילה קיבל את
טענת האשה .״העדה הקראית אין היא
מוכרת על פי הדין בארץ,״ קבע•
לבעל הזועם יעץ השופט לפנות לבית־המשפט
המחוזי, לבקש במשפט חילוני צו
על הפסקת נישואיו.

ארגוני־הטו־ן ר
התג״ן של
״אל־פתח״
״לוחמי־הגרילה הפלסטינים המנהלים את
המאבק ההירואי המזויין, מצויירים ברובם
בכיתבי היושב־ראש מאו,״ כתב השבוע
השבועון הסיני פקינג רביו .״מאחר
שאיין מספיק טפסים בכמה בסיסים, קוראים
לוחמי־הגרילה את כתבי מאו בתורנות,
בהפסקות שבין הקרבות. כמה לוחמים
בוחרים ציטטות מכיתבי היושב־ראש
מאו ומשננים אותם לפני שהם יוצאים
להתקפה על התוקפן הישראלי.״
מסתבר שכיתבי מאו אינם הספרות היחידה
ממנה ניזונים אנשי הפירור הערביים.
מלבד כיתבי מאו הם קוראים בצאתם
לקרב גם את כיתבי שמואל שגב, הכתב
לעניינים ערביים של מעריב.
שגב הוציא לא מכבר מחקר על לוחמה
הטירור הערבית מאז מלחמת־ששת־הימים,
תחת הכותרת מל חמ ה ו שלום ב מז ר ח התי כון.
הספר מכיל סקירה על התפתחות
אירגוני־החבלה הערביים ועמדת ישראל לגביהם
מנקודת ראות ישראלית.
מאחר ובערבית טרם פורסמה עד כד,
סקירה מקיפה כזו על אירגוני־החבלה הפלסטיניים,
תורגם תקציר סיפרו של שגב
לערבית, והופץ בין אנשי אירגוני־החבלה.
בתקציר הושמטו כמובן כל אותם קטעים
המכילים האשמות נגד ארצות־ערב על מחדליהן
ומלחמתן באירגוני הטירור.
יותר פופולארי טמאו. לפי ההדים
שחיכו! סיפרו של שגב, נראה כי הוא
כיום פופולארי בארצות־ערב יותר. מה־יושב־ראש
מאס שני הגדולים שבשבועוני
מצריים, אל מסוואר ואחר סאעה, פירסמו
כתבות ענק על הספר, בהגדירם את מחברו
כ״קצין מודיעין ישראלי גבוה.״
הגדיל לעשות אל מסוואר. מדי שבוע
מפרסם השבועון המצרי על פני 6מעמו־דיו
קטעים נבחרים מסיפרו של שגב, כשהוא
מתווכח ומנתח כל קטע וקטע.
״שגב רוצה עתה בשלום מהיר,״ התבדחו
השבוע חבריו של שגב ,״הוא מוכרח
לגבות את שכר־ר,סופרים הענק המצטבר
עבורו במצריים.״
_היוו ולח_הזה ו

אחר במא
ואחת ב שירם!
להפגין רק ביפו. הקבוצה השמאלית הקיצונית
הקטנה מצפן׳ לא ערכה הפגנה משלה.
היא ביקשה מרק״ח לשתף אותה בהפגנתה.
רק״ח סירבה, הציעה לאנשי מצפן להצטרף
להפגנה כבודדים .״אם תופיעו עם סיממו־תיכם,
תוכו ותפוזרו בכוח!״ איימו אנשי
רק״ח על אנשי מצפן.

ליחו להצטרף להפגנה שצעדה לכיוון שדרות
קרן־קיימת.
שם, במקום פיזור ההפגנה, התחדשו הקטטות
ופניו של אחד מאנשי מצפן אף כוסו
בדם. רק אז נבהלו מהפכני כל המחנות
והשליטה על המצב חזרה לידי המשטרה.

מכות
ל״מצפן״

ק ומ וג יסט
והרביצו

ישראל התאחדו־מ
כות זה לוה

*ן נשי מצפן נרתעו, באו בלי סיסמאות,
אבל עם דגלים אדומים רבים• הקרב
בין שתי הקבוצות היה קרב מילולי, כש-
שתיהן מארגנות מקהלות להשתיק זו את זו.
מז מן לז מן נוחלים הפועלים ניצ חון, אבל
ניצחונם הוא ארעי. התוצאה ה ממ שית של
מל חמותיהם איננה הצלחה ב מי שרין, אלא
התאחרותם של הפועלים, המתרחב ת ו הו לכ ת
בלי הפסק

זה הוכח בהפגנת מק״י שהחלה בכיכר
דיזנגוף. כמה מאנשי מצפן הצליחו להגיע
אליה מהפגנת רק״ח ביפו. הם הסתננו אל
בין שורות אנשי מק״י, כשדגלים אדומים
בידיהם. כשהבחינו בהם מפגיני מק״י, החלו
לתקוף אותם בכוח כדי לסלקם מתוך שורותיהם•
אגרופים הונפו, דגלים אדומים הפכו
לאלות, כולם היבו את כולם .״אלה אנשי
אל־פתח,״ הסבירו מפגיני מק״י לקהל, שבלטה
בו קבוצה קטנה של אנשי ארץ־ישראל
השלמת והמר כז החופ שי. ואמנם, קהל לאומני
זה מיהר לסייע לאנשי מק״י להכות את
אנשי מצפן.
קרבות מגע
^ רגע נידמה היה כי ההתכתשויות ה/אלימות
יגרמו לפצועים. השוטרים התפרסו
בשטח והחלו לדחוף את אנשי מצפן לצד
השני של הכיכר, כדי למנוע קרבות מגע
עם אנשי מק״י. אולם מספר מסתננים הצ

ו ח רעה מהלכת אימים על ישראל
( — הרוח הרעה של הקומוניזם. כל המפלגות
הקומוניסטיות בישראל עשו יד אחת
למלחמת־מיצווה עד חרמה על הרוח הרעה
הזאת, מק״י ורק״ח וקבוצת מצפן.
121 שנים אחרי שמארכס ואנגלם חיברו
את המאניפטט הקומוניסטי שלהם, היתד, לו
משמעות אקטואלית רק במדינה אחת בעולם
— במדינת ישראל. היתר, זו המדינה היחידה
בה הרביצו לקומוניסטים בחג האחד במאי,
בה חבטו על ראשיהם באלות והקיזו את
דמם. אלא שבניגוד לתיאוריה של מארכם
ואנגלם, לא עשו זאת הבורגנות, המשטרה
או הראדיקאלים. מי שהרביץ לקומוניסטים
היו הקומוניסטים עצמם. כך קיבל המאני־פסט
הקומוניסטי, באחד במאי 1969 בישראל,
משמעות חדשה — קומוניסטי ישראל
התאחדו, והרביצו זה לזה תוך אחוות פועלים
עליזה. הם הגשימו את המאניפסט הקומוניסטי
הלכה למעשה.

״תפוזרו
בכוח!״
ך* חילה לוחמים הפועלים היחידים,
| £אחר־כך פועלי בית־חרו שת אחד, אחרבן
פועלי ענף עבודה אחד

באחד במאי בישראל לחמו פועלים מכל
הענפים. שתי הפגנות נערכו בתל־אביב. זו
של מק״י, שיצאה להפגין נגד הבורגנות של
רחוב דיזנגוף; וזו של רק״ח, שהותר לה

הווה התכתשות

קו מוני סטי ם ואנ שי מצפן נאבקים באגרופים
סביב הדגל האדום, ב הפגנ ת האחד ב מאי
ברחוב דיזנגוף, כ שמאבקם נראה כמחול הורה.

כך התגשם חזונם של מארכם ואנגלס. שאמרו:
הקו מוני סטי ם הם למע שה החלק ה תקיף
ביו תר של מפלגות הפועלים בכל הארצות,
הממריצים תמיד ללכת קדימה. אפי

אם יצטרכו לפלס את הדרך קדימה בהכאת
קומוניסטים אחרים.

קולנוע

כיצד שומרים
על בגד הים 7
בקרזב הדמוקרטיה ומה שמחכה לה

בגדי הים והחוף נוטים להתקשות
ולדחות כתוצאה מהשפעתם
ה מזי ק ה של מי־ים, שמש,
והמרי החיטוי שבבריכות. כביסה
קלה במים קרים ו״ טקס טיל
שמפו״ תשמור על גמישותם
וצבעיהם של בגדי הים והחוף.
״ טקס טיל שמפו״ מוציא את
שיירי המלח והמרי החיטוי,
ומאריך א ת חיי בגד הים.

4זוויות למשולש (בקרוב גת, תל-
אביב; איטליה) מנהל־החשבונות הסוציאליסטי
שוכב עם אחותו הבורגנית של הפרופסור
הקומוניסט. כמו כן הוא שוכב עם
המזכירה הפרולטרית.
אחיו של הפרופסור הקומוניסטי הינו
חבר מיסדר קאתולי, אבל בסתר הוא חבר
השמאל החדש, בפלג הסיני. הוא לא רק
שוכב עם המזכירה הפרולטרית, אלא שהוא
מביא את כל חבריו השמאליים לשכב
איתה. וזאת, כדי לפתח בה את תודעת
הניצול, קיללת העולם הקפיטליסטי, כדי
לנטוע בה הכרה מעמדית.
הוא מחזק את דבריו בציטטות ממאו
טסה־טונג, ובינתיים מורח את קירות בניין
המפלגה הסוציאליסטית בסיסמה ״סין הינד.
קרובה״ .כאשר אינו מורח קירות בסיס־

טקסטיל£

סין בסרט קודם שגרף הצלחה ולכן הפכו
את השם המעניין: סין קרובה ל־ 4זוויות
למשולש.

למרות השם יש ללכת לראות את הסרט,
מיד כשיגיע, שמא יירד לפני שיספיק
לעלות.

יומן החדשות
^ יש אומרים שהסרט האחרון של
מנחם גולן בכלל לא גמור. בכל אופן,
הוא מתחיל כבר לעבוד על שני סרטים
חדשים. האחד ייקרא הפריצה הגדולה, ומי
שלא יושב בארץ יחשוב בוודאי שזה סרט
על שוד, כי הוא לא יודע שכאן שום שוד
לא מצליח היום. רק מלחמות. ובכן, זה
סרט על מלחמה, על חיילים שנפלו בשבי
הסורי, והם מעונים שם, ועל הבריהם, אנשי
מילואים, היוצאים לחלץ אותם. התסריטאי
הוא יוסקה גרוס, האיש שייכנס להיסטוריה
בתור התסריטאי של היצירה הקרוייה המניע
לרצח. הצבעים יהיו צבעוניים, המסך יהיה
סינמסקופי, והמשתתפים יהיו חדשים לגמרי.
״אני רוצה פרצופים לא מוכרים,״ אומר
גולן ,״שלא ייצאו לקהל מהאף.״ זה לא
אמור לגבי הבמאי, רק לגבי השחקנים.

הספיציס חב׳ נורים בע״ס
.פוצרם ביח״ר נקה בפ-ם

״תענוג״
יצרני ויצואני פינות שקופות ואלבומים
גאים להציג בפעם הראשונה בישראל את האלבום החדש,

בדגם יפני עם דפים אוריגינליים מיפן

המכירה לצרכן רק במשך חודש ימים מהיצרן לצרכן במחיר
פרסומת של 9.90ל״י האלבום הגדול ו־ 5.90 האלבום הקטן
אצל

״תענוג״
ירמיהו ,28 תל־אביב.
המפיץ :
צילום ״קאופמן״ ,החשמונאים ,105 תל־אביב, טל.39075/6 .

נחים קורסים חדשים

^ 1 1ת 0לא תאמינו — אבל זו הי אליזבת טיילור. תיירים בעיר־הקיט ה מנ סי־קאית
פוארטה־דאלארטה נדהמו לראות אות ה כך — כ שבגופ ה בעל ה־1.64

מ׳ הצטברו 62ק״ג, למרות עשר דקות ה תעמלו ת ליום. ליו בת ה־ , 37 המבלה את חופ שתה
בחברת בעלה ריצ׳ארד בר טון, החליטה שלא כדאי לסבול למען הגיזרה וזה נראה עליה.

1ו י 1י ה 1

״ העולם הז ה ״ ,שבועוןהחדשותהישראלי
המערכת והמנהלה: תל־אביב, רה׳ קרליבך ,12 סלפון 5־30134
ח.ד • 136 .מען מברקי: עולמפרס • דפוס משה שהם בע״ם,
העורך הראשי: או ת אבנרי • המו״ל: העולם הזה בע״ם.
תל־אביב, רח׳ סין • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע-ם• .

*216

מות, הוא וחבריו המזוקנים מטילים פצצות.
וכשאינם מטילים פצצות הם משתתפים,
כחברים, במועדון הקאתולי ומנצחים על
מקהלות־ילדים.
בביתו של הפרופסור כולם שוכבים עם
כולם ללא הרף, כמעט ללא חילופי־משמרות.
אותו הדבר גם במועדון הקאתולי. בין
פצצה לפצצה, בין תפילה לתפילה, בין
ישיבה מפלגתית ובין ישיבה מפלגתית.
הפרופסור בוגד לפתע ועוזב את התא
הסיני, כדי לעמוד בבחירות לעיריה מטעם
המפלגה הסוציאליסטית. הוא עשיר גדול.
גם אחותו עשירה. מנהל־החשבונות הסוציאליסטי
רוצה להכניס אותה להריון כדי לאלצה
להינשא לו, כי היא עשירה. המזכירה
הפרולטרית מנסה להכניס את הפרופסור
העשיר להריון, כדי לאלצו לשאת אותה ל־אשה.
האח הסיני שוכב עם המזכירה כי
נכשל בבחינות, אך מגן על כבידה המחולל
של אחותו, כי הוא קאתולי בתוך תוכי
נשמתו.
זוהי הסאטירה החברתית־פוליטית המזהירה
ביותר שנוצרה מאז מלחמת־העולם.
השמאל הישן מופיע כאן במעמרומיו וב־תככיו,
הבורגנות בחדלונה, אימפוטנטית.
השמאל החדש מבחיל, ואין אפילו דמות
סימפאטית אחת לרפואה. אכזריות אינפנטילית
מתגלה לצידה של צביעות חסודה,
וצילה המאיים של סין, עם רמהפכה התרבותית
שלה, העולה ככוח־הרם על כל מה
שיצרה האנושות לטוב או לרע. אם זוהי
הדמוקרטיה המערבית, זה מת שמחכה לה
בקרוב.
אילו המפיצים היו קוראים לפעמים עיתון,
ולא רק את המודעות של עצמם, הם היו
יודעים שקיימת בעולם גם סין, לא רק
משולשים וזוויות. הם לא ראו את השם

חוץ מכל זה זה יהיה סרט היסטורי. הסרט
הראשון של גולן שבו לא תהיה אף סצינת־אהבה
אחת. את זה אפשר להסיק מהעובדה
שכל הגיבורים הם גברים, אלא אם לגולן
יש איזה רעיונות חדשים על אהבה.
סרטו השני של גולן, הבא עלינו
לטובה, ייקרא ימח שמך איפה היית במלחמה.
התסריט המשעשע של חיים חפר
נכתב עוד לפני שנה והוא עוסק בחבורת
חיילים שיצאה להביא זמרת למחנה, ובינתיים
פרצה המלחמה, והם טועים בדרך,
יחד עם הזמרת, ותופסים שבויים, ונתפסים
כשבויים, ועוד כל מיני הרפתקאות מצחיקות.
הזמרת תהיה שחקנית אמריקאית. כל
השאר עדיין לא הוחלט.
•¥.ואם דבר מדברים על מלחמה, ובעצם
מתי קורה שלא מדברים על זה, אז יש
הודעה קטנה בקשר אליה. אם מישהו רוצה
להשתמש ביחידה מאה ואחת, היא פנוייה
עכשיו. אפשר לקנות אותה. מיכאל שרוי״
לי מוכן למכור את הזכויות לסרט עליה
לכל המרבה מחיר.
^ בפסטיבל קאן יהיו בטח הרבה סרט״
מלחמה. תמיד יש, אבל יהיה שם סרט אחד
אנטי־מלחמתי. וזה יהיה הסרט הישראלי
מצור. חברת בימות, המפיקה, מתכוננת לבסס
את הפירסומת לסרט על הרעיון הזה.
מי לא ירצה לראות סרט אנטי־מלחמתי
היוצא היום דווקא מישראל?
הפסטיבל בכלל יהיה מלא סרטים
ישראליים. מלבד מצור יוצגו בו, מחוץ לתחרות,
גם סרטו של יהודה >ג׳אד)
נאמןה שמלה, ומותו של יהודי. המפיק
שלהם, אלכם מסים, נסע כבר לקאן כדי
לטפל בהרקנתם שם.
העולם הזה 1653

בי ג*,
ב ״ פ אנ\ 7ום״

סורי מיליונרים

ביום הראשון השבוע הופיעה בעיתון
סנסציה. במודעה
הארץ מודעה שעוררה
הפנטהאוזהמפוארתשל הנאמר
שדירת
גברת?}דה מכנם עומדת למכירה פומבית׳
כדי לכסות חוב בסך של עשרים אלף
הגברת גרטה פריש באה למרכז הלירות.
תנועה
הציונית באנגליה והציגה את עצבמודעה
לא נאמר מי זאת עדה מכנם,
מה• שאלו אותה מה היא רוצה והסתבר
את זה כולם יודעים, אין צוו־ך להגיד, ומי
שלא הרבה. היא רוצה את דוד בו-
שלא יודע יכול לשאול. ובכן, עדה מכנס
גוריון.
היא אחת הנשים היפות ביותר והעשירות
ואל תחשבו שהיא רוצה לקבל אותו
ביותר בארץ. היא מפורסמת בפעילותה הבחינם.
לא, לגמרי לא. היא מוכנה לחברתית,
בארבע בנותיה, ביניהן הדוגמנית,
שלם בשבילו, בכסף ובכל דבר אחר.
תלמה מכנס, והאחת שהיא בת ארבע
קודם־כל היא הבטיחה לשלם לקרן-
היא שייכת למשפחת מכנס
בלבד. שנים הקיימת־לישראל שמונת אלפים לירות
הענפה, ולה, מצידה, שייכים הרבה פרדסים
שטרלינג דמי״שדכנות, אם הקרן־הקיימת־ובתי־חרושת
וכו׳ וכר.
לישראל תסדר לה את השידוך הנכבד
זה לא היה כתוב במודעה; לעומת זאת
הזה.
היה שם תיאור הדירה עצמה: חמישה
אחר-כך היא הבטיחה להקדיש עשחדרים,
שני חדרי־נוחיות, ריצפת־שיש, תק־רים
וחמישה אלף לירות שטרלינג ל-
רות־עץ, מאה ועשרים מטר מרובע עם גג
מדינת־ישראל, אם מדינת-ישראל תעזור
פרטי, במקום מרכזי בתל־אביב, ברחוב דוד
לשידוך הזה, והיא מוכנה שכל הכסף
המלך .55
יועבר לכל מטרה שדויד בן־גוריון ירצה
המכירה היתה צריכה להיערך תוך שלובה.
שים
יום, ילקונה המצליח הובטח להשיג
חוץ מזה, היא מוכנה להיות ישראלית
דירה ששווייה הרגיל הוא מאה אלף לירות
נאמנה, ואשה נאמנה. היא מיליונרית
בסכום קטן הרבה יותר.
מזה שנים, אלמנה רק שלושים שנה,
הנה לכם צרות של מיליונרים. בן־אדם
היא כבר בת שישים וחמש והיא מוכנה
שמעקלים לו צריף קטן בשכונת־עוני בטח
להקדיש את שארית חייה לבעלה החדש.
חושב שדופקים את העניים. אז הנה, את
המיליונרים דופקים יותר. להם מעקלים
ובכן, למה המדינה ומוסדותיה מחרהיטי
מהגוני ורצפוודשיש.
כים! 25 אלף שטרלינג זה כמעט רבע
אז למה עושים להם את זה? עורך־הדין
מיליון ל״י. מה זה, כבר לא צריכים
זאכ בריכשטיין, בא־כוח החברה ה־כסף
בשביל ה״פאנטומיס״י

מעקלת, טוען :״עדנה מכנם, שהדירה רשומה
על שמה, לקחה משכנתא, שילמה חלק
ממנה, ובשנת שישים ושבע התחילו פעו־

עדה מכנס
לות ההוצאר,־לפועל, כי היא הפסיקה לשלם
והיא נשארה חייבת עשרים וחמישה אלף
לירות. כשפנו אליה היא לא הגיבה, ולא
נשאר לנו אלא לפעול ככה.״
עדה מכנם אומרת שזו פשוט טעות :

הכפיל
כל גרמני שרצה אוטוגרף מאבי עו*

אבי ואסתר עופרים -והכסילים

סוף־סוף החליטו רות שגיא, כתבת האופנה של ״ידיעות
אחרונות״ ,וג׳קי סיטון, נציג המועצה הישראלית לשיווק
פרי״הדר בשווייץ, להתחתן.
לפני שהם החליטו על זה, הם ויהלו חיים מאוד לא יציבים,
על פני כמה יבשות, באוויר ובמים. הוא ישב בשווייץ והיא
היתה נוסעת מדי פעם לתצוגות-אופנה בלונדון ובפאריס, ועוברת
משם ולשם דרכו.
היא היתה גרושה, וגבוהה ויפה, והוא היה נמוך ושרמנטי.
היא היתה בת שלושים והוא היה בן שלושים־פלוס. היא
רצתה להתחתן והוא עוד לא ידע.
אבל הוא הבטיח לתת תשובה סופית על העניין בסילווסטר,
בשעה שתים־עשרה בלילה.

פ רי ם יכול היה לקבל אותו בקלות מ־נורברט
קנזה .״אני אחיו,״ הוא היה
מצליח לשכנע את רודפי האוטוגרפים ,״אני
יכול לחתום בשמו. זאת כמעט אותה
חתימה.״
מלבד אוטוגרפים הוא חתם בשמו גם
על צ׳קים, ועל הזמנות לתקליטים, ועל
תמונות של עצמו. הוא הרוויח מהאחיי־נות
המדומה שהוא המציא עשרות אלפי
מרקים, אבל הוא לא עשה את זה למען
הכסף.
הוא עשה דאת למען האידיאל.
הוא האמין בזה, הוא באמת האמין שהוא
אחיו של אבי עופרים.
הוא וכלתו אירנה שכרו מכונית מר־צדס,
כיאה למעמדם הרם, הדביקו עליה
את תמונותיהם ואת תמונותיהם של אבי
ואסתר עופרים. הם הוציאו עשרות פלא־קטים
של הזוג הנערץ, והיו יכולים אולי
להתקדם בחיים ולהפוך לאט לאט לאבי
ואסתר עופרים בעצמם, לולא שמה עליהם
המשטרה את ידה הכבדה ועכשיו הם יאלצו
לשלם בעד כל האושר והעושר שעבר
עליהם — בזמן שהם היו הכפילים של העופרים
האמיתיים.

לשם כך הוא הגיע ארצה, לקח אותה למסיבה, ובדיוק
בשעה המקווה, באופן דרמאטי ביותר, הוא שאל אותה את
השאלה הגורלית:
״התרצי להיות אשתי ! ״
היא חשבה קצת, ואחר״כך ענתה לו ״כן.״ הכל הלך לפי
מיטב המסורת והתוכנית. קודם הפגישו את שתי האמהות
זו עם זו, אחר-כך הפגישו את כל הדודות של הצד האחד
עם הדודות של הצד השני, אחר-כך רמזו לכל בני־המשפחה
הקרובים והרחוקים שאפשר להתחיל לטפל בעניין המתנות,
ואחר-כך נסע ג׳קי לשווייץ, ואחר-כך נסעה רותי לפאריס כדי
לעבור משם לג׳נבה ולהתחתן.
אבל אז תסתבר שהסילווסטר כבר עבר, וג׳קי החליט
בינתיים לבטל את ההחלטה ולהמשיך להסס. הוא דחה את
מועד החתונה שוב ושוב. אחרי שהתברר לרותי, בתו של אחד
היהלומנים העשירים בארץ, שהוא עשה את אותו המעשה
לארבע צעירות אחרות, ולארבע האמהות שלהן, ולעשרות
דודות, היא לקחה את חפציה וחזרה ארצה, בלי ג׳קי סיטון
ובלי טבעת-נישואין.

*בזמן המיתון לא שילמנו, אחר־כך בעלי
התרשל.״
לבעלה יש סיפור ארוך יותר :״בשנת
,1963״ הוא מספר ,״קנינו דירה, עם משכנתא
צמודה לדולאר, של עשרים וחמישה
אלף לירות. שילמנו כל חודש כמה מאות
לירות. במשך השנים זה נהפך לכמה
אלפי לירות, ובשנת שישים ושבע כבר
היינו חייבים חמישים אלף לירות. איך זה
קרה? היה פיחות, הדולאר עלה מלירה
שמונים לשלוש וחצי לירות. היתד, ריבית,
וכך שילמנו ושילמנו, וכל חודש היינו
חייבים יותר. בדרך כלל עמדנו בכל התשלומים,
מלבד תשלום אחד של ארבעת
אלפים שבע מאות לירות שלא היה בסדר,
ואז הם התעלמו מכל מה ששילמנו, ומיהרו
לעקל את הדירה. זה לא נכון שאנחנו
חייבים עשרים ושבע אלף לירות.
אנחנו חייבים רק עשרת אלפים לירות,
ואני מקווה שהעניין יסודר.״
זהו. לא כל המיליונרים הם עשירים.
יש גם מיליונרים עניים ואם מישהו רוצה
לתמוך בהם, בבקשה.
אהבה ממבט שלישי העיתונאי אייה אכ;יי אוהב רנזט־כ-לים.
זוהי אהבה נזנזבם ראשון אצלו,
שהולכת ומתפתחת נזרנזטכ״ל לרנזנוכ״ל.
לא חשוב לו היופי או החן שלהם, העיקר
שתהיה להם עמדה חשובה ונשים יפות
סביבם.
החתונה הראשונה שלו היתה חתונת
כסף. הוא התחתן עם הנערה שהיתה מוד־פסת
על חצי הלירה, ונפרד ממנה. אזזר־כך
הוא הכיר את מזכירת הרמטכ״ל,
^ ^71743711 ודיבר איתה ברצינות על אהבה
ונשואין חדשים. הלן הוא
ויום אחד
איתה למסיבת סיל־חסנור,
אצל זיוה פינטוב, בת אחותו
של הרמטכ״ל לשעבר יעקב דורי, נעל
המקום הוא החליט להחליף רמטכ״ל ב־רמטכ״ל.
הוא
החליף את רוחמה בזיוה, ורוחמה
מצידה החליפה אותו בידידה של זיוה, המהנדס
מרדכי חרמדכי. ולאחר ל״ג בעומר
יהיו שתי חתונות, במזל טוב: רוחמה
תתחתן עם חרמוני ואר ה יתחתן עם
זיוה.
היתרונזת שלה ברורים. מלבד קשריה
הרמטכ-לים היא עובדת בתדיראן, היא יודעת
שבע שפות, היא קיבלה השכלה גבוהה
בשחייץ, וחוץ מזה הוא אומר :״אף אחד
מהחברים שלי לא הכיר אותה. נמאסו לי
כבר נערות הזוהר.״
בחתונת הענק שלו שתיערך בגינת בית־סוקולוב
יהיו הרבה אנשים חשובים, המון
אלופים, חברי-כנסת, וכסה וכמה רמטכ״לים.

רוחמה

אנ שי ם
התפילה
של :1גין
בדרך כלל הוא איש עסוק. הוא מחפש
עתיקות, הוא מבריז הכרזות, והוא דואג
גם לביטחוננו. מי? משה דיין כמובן.
אבל בשבוע שעבר, ביום הרביעי בערב
ליתר דיוק, הוא מצא זמן גם לחלק ממשפחתו,
לבנו אפי ולכלתו אהרונה. היה
זה באותו זמן בדיוק כשפינחם ספיר
הופיע בתוכנית הפומבית של קליידסקופ,
בר,׳נל־ר,תרבות, והיתווה מדיניות הפוכה
מזו של דיין בשטחים המוחזקים. שלושת
הדיינים סעדו אז את ליבם במיסעדה גוני
דולר, בתל־אביב. חוץ מלאכול הם גם דיברו
ביניהם. על מה? על ארכיאולוגיה, כמובן,
גם על הדת היהודית, ועל התנ״ו•
התברר שמשה דיין די בקיא בספר שופ־סים.
אחר עברו לשוחח על נושא יותר
פרוזאי: הקולנוע. אסי סיפר לאביו על
ההכנות לסרס חדש, בו הוא עומד להשתתף,
והתייעץ עימו על הפקות קולנוע.
במטוס אל־על שעשה דרכו מבריסל ל־תל־אביב,
טסה קבוצת חסידים, עטורי פיאות
וזקנים. כשהגיעה שעת התפילה הסר
להם העשירי למניין. טפח אחד החסידים
על שיכמו של נוסע, וביקשו להצטרף למניין,
ולעשות על־ידי בך מיצווה גדולה.
הנובע קם ממקומו, והצטרף. רק אז הב״
חינו החסידים כי זהו השר מנחם בגין.
״לזכות בשר כעשירי למניין זוהי מיצווה
כפולה ומכופלת,״ אמרו החסידים, ולא
הניחו לבגין גם אחרי התפילה, עד שנחת
המהום בלוד # .לילדי ישובי־הספר ידוע,
שאש מגיע הרמסכ״ל חיים כר״לם לביקור
ביישובם במסוק, יש להם סיכוי לעשות
סיבוב באוויר. השבוע הגיעה ראש־המנד
שלה, גולדה מאיר, לביקור במשק עין־
חרוד. מייד התאספו סביב המסוק שהביא
אותה, עשרות מילדי המשק, בתיקווה לערוך
טיול באוויר. משהבינה גולדה את
מטרת ההתקהלות, אמרה :״לא! לא, אני
לא נותנת טרמפים בדרך כלל השתלטה
גולדה מאיר על כל ענפי משרד
ראש־הממשלה. היא עובדת כימעט באותה
שיטת עבודה כמו קודמה, לוי אשכול
המנוח. אבל בכל זאת יש הבדל אחד:
אשכול אהב לבוא למשרד מוקדם, בעוד
שגולדה אינה אוהבת לצאת ממיטתה לפני
שעה 10 בבוקר, ולכן רוב הפגישות החשובות
שלה מתחילות רק בשעה .11
לעומת זאת אוהבת גולדה לעבוד בשעות
המאוחרות של הלילה, ולכן ישנה תנועה
ערה של פקידים בכירים, בשעות הקטנות

הבלאדה

#התפטרותו
של הלילה, ליד ביתה.
של נשיא צרפת, הגנראל דה־גול, זיכתה
את ראש אג״ם, האלוף עזר וייצמן
בבקבוק שמפניה. עזר היה אחד האנשים
הבודדים בישראל שהיה משוכנע בי דה־גול
ייכשל במישאל־העם שערך. הוא אף
התערב על־כך עם עוזר שר־הביטחון, רב־אלוף
(מיל ).צבי (״צ׳רה״) צור על בקעוד
בוק
שמפניה, והתוצאה ידועה.
לפני למעלה משנה ידע ד״ר נחום גולד־מן,
כי ארבעת הגדולים יצטרכו לתת דעתם
לבעיות המרחב והסיכסוך בין ישראל
למדינות־ערב. זאת גילה גויידמן במסיבה
שנערכה בשבוע־שעבר בביתו של סגן
יושב־ראש מרכז הל״ע, י״ר חיים טייב־מן.
כדי לתת לדברים יתר תוקף, ביקש
גולדמן מרעייתו שתעיד כי אבן שמעה
מפיו את הגילויים המרעישים כבר לפני
שנה. העיר אחד הנוכחים :״רעייתי עזר
כנגדו ועדה למענו לקראת יובל
ה־ 60 של תל־אביב ערבה עיריית תל־אביב
תחרות לציור כרזה לכבוד היובל. בין המשתתפים
היתר, גם הגרפיקאית צילה
מג! טי. בעלה של צילה, הפיזמונאי דירי
מנוסי, הציע לה להגיש לתחרות ציור
גדול של עכברוש• צילה במובן לא שמעה
לעצתו, ציירה ברזה אחרת וזכתה כפרס
השלישי • .כאשר הוזמן הפיזמונאי עב־המישקל
דן אלמגור, להרצות במיסגרת
מועדון רוטרי בבית־ציוני־אמריקה, הוא
הגיע למקום ושאל במודיעין לאיזה חדר
עליו לפנות .״ישר ושמאלה,״ השיבה לו
הפקידה,, ,אבל לפי דעתי אתה דווקא צריך
לפנות ימינה,״ הוסיפה והורתה לו על השלט
של אגודת שומרי נזישקל.

הספר

>י בי

עד עכשיו היתה רק למשורר אורי*
צבי גרינברג, חזקה על השטחים המוחזקים.
בשטח השירה, כמובן. השבוע
קם לו מיתחרה, בדמות המשורי יי בי,
המתנגד לדיעותיו של אורי־צבי- .בי הוציא
טפר־שירים, מלווה בתמונות פסליו
של יגאל תומרקין. רוב השירים בספר
הם נגד הכיבוש הישראלי. אחד מהם, אחמד,
מוקדש למי שהיה מפקד לח״י, נתן ילין*
מור, ובו מובעת הערכה לעמידתו העיק-
בית של ילין־מור להבנה יהודית״ערבית.
י • יש להם כמה דברים משותפים. ל־

גבעת

עמליה ארבל (עם רענן לוריא ואשתו) בארצות־חכרית
״לא חשוב מה אתה מוכר — העיקר
שד,עטיפה תהיה מושכת,״ אומר עיקרון
מיסחרי אמריקאי, שהוכיח את עצמו. עמל־יה
ארבל, ציירת ובעלת־גלריה בעצמה,
יישמה עיקרון זה באמנות הישראלית.
לאמנים הישראלים קשה להתמודד בשוק
האמנות האמריקאי, בו רב ההיצע על הביקוש.
רק מעטים מהם המציגים את תע־מכותיהם,
זוכים גם להצלחה מיסחרית.
ועד כמה שייראה הדבר מוזר, לא אורגנה

ע פרי הבארץה פל או ת
עד כה בארצות־הברית תערוכה ייצוגית
רחבת מימדים של אמנות ישראלית.
עמליה ארבל החליטה לשבור את הטאבו.
יום אחד, ללא כל הכנות מוקדמות,
ארזה כ־ 400 ציורים ופסלים של כ־50
ממיטב אמני ישראל המיוצגים בגלריה
שלה, גלריה לים, ונסעה לארצות־הברית.
לא היתד, לה אף כתובת באמריקה. איש
לא חיבה לה בנמל־ד,תעופה. אפילו חדר
במלון בניו־יורק לא יכלה למצוא בליל
הגיעה לשם.
אחר־כך התחילה להסתובב בגלריות של
ניו־יורק, לראות איך מוכרים שם אמנות

תמונותיה פורסמו בעיתונים, והיהדות המקומית
ערכה לכבודה מסיבות ונשפים.
רק אז נפתחו השערים גם לתמונות
ולפסלים. היא ערכה תערוכות בחמש ערים
גדולות, החדירה את אופנת המיני לקליב־לנר
וקיבלה הצעות נשואין מרבנים ובחו־רי־ישיבה
בניו־יורק.
״רק דבר אחד,״ אמרה עמליה ,״לא יכלו
האמריקאים להבין. הם מקשרים כל
הזמן את ישראל עם מלחמות והרג, .אז
מדוע,׳ הם שאלו אותי בבל הזדמנות,
,לא רואים את זה באמנות הישראלית?,
מדוע ממשיכים לצייר אצלכם פרחים?״

יעקב בודו ולאריר, רכיא. מדו מופיע,
למשל, בתוכנית שאריק ביים. זה
דבר אחד• דבר שני: נשות שניהם בהריון.

לכן התערבו השניים על אלף לירות. אם
אשתו של אריק, שושיק שני, חלד
בן, יזכה בודו בסכום. אם אשתו של בודו
תלד בת, יזכה אריק בכסף. במיקרה ששניהם
ניחשו נכונה: אף אחד מהם לא
יזכה • .בטלוויזיה !,ישראלית יש צרות.
השבוע, למשל, התפטי מעבידתו בד, הבמאי
ראלף עינבר, שהוא אח־ הטובים
שבבמאי הטלוויזיה בארץ. ראלף, שהיה
אחראי לתוכנית הבידור הפופולארית
אולפן עגול, עסק בבימוי טלוויזיה במשך
עשר שנים בחו״ל, לפני שהוזמן לארץ.
סיבת ההתפטרות: הוא נפגע מכך שהוחלט
להעמיד מעליו במאי נוסף, חסר־נסיון.
התפטרותו של עינבר טרם ־־,תקכלה• .
איש טלוויזיה מקופח אחר הוא הקריין
עמק פרי. אחרי שהועבר מקול־י שו אל
לטלוויזיה לא ניתנה לו עד כה אפילו הזדמנות
אחת להופיע בפני המצלמה. לעו־מת־זאת
הובטח לו שכאשר תחל הטלוויזיה
לשדר ארבע פעמים בשבוע, יתנו לי לקרוא
מהדורת־חדשות אחת• • כיצד למלא
אחר הוראות הרופא, וברל זאת לא למלא
אותן — זאת הדגים השחקן יעקב בן״
0ירא, כשהופיע בערב הראיונות של
שמואל שי. הוא עלה על הבמה כש־מיקטרת
ארוכה מאוד נעוצה בין שיניו.
״הרופא ציווה עלי לו תרחק מעישון,״ הסביר.

התחבושת

הממשיך
להישפך בגבולות, מבלי להגיב. והתגובה הלגיטימית
ביותר על ההירואיזם בפרוטה אינה אלא הפארודיה. כך קרה
שהבלאדה לחובש הולידה יותר פארודיות מכל פיזמון ישראלי אחר.
בערב הפנינג שנערך השבוע במוערונם של עמוס קינן ו או רי
ליפשיץ הצוללת הצהובה, עלתה על הבמה הזמרת ורדה להב
ושרה את הפארודיה הבאה, לפי המנגינה שחיבר בשעתו מי ט ה
וילנסקי לשיר ששרד, אילנה רובינא ביק ש תי אש:
/ביק ש תי אש

ביק שתי אש /כ שעליתי א תמול על מוקש.
כ שהגיע אלי החוב ש /מה יש? מה יש?
אך החוב ש הוציא מפי את הסיגריה /וגם הטיף מו סר ולקח לי
נתן /אתה נפצעת ממוק שים וארטילריה /רק ז ה חסר לי ש ת מו ת

מסרטן.
ביק ש תי אש /אין ספק החוב ש הוא חבר / .ביק שתי אש /
אבל אסקוט טוב ה עוד יותר /ביק ש תי אש.
אן הריאה שלי היתה קצת מצפצפת /בקו שי רב יכו ל תי עוד
להתעטש / .אני נזכרתי בי דן המלטפת /אבל היתה זו רק ידו
של החובש.
הפארודיה, ששמה כמובן ללעג את יוצרי הבלאדה לחובש ולא

את נושאי השיר, נכתבה אותו יום בצהריים תוך 10 דקות, בידי
דירי מנוסי. כדוגמת המיחווה שעשו דן אלמגור ואפי נצר,
הודיע גם דירי, שהוא מעמיד את הזכויות לשיר את השיר למכירה
פומבית, שהכנסותיה יהיו קודש לפצועי צר,״ל.

ה״בלאדה לחובש״ לפי איקא ישראלי
ון ה היה מוכרח לקרות. הוזירוס של הבלאדה לחובש, אותו
1סיזמון רגשני ומלודרמאטי, שבזכות הדם השפוך בו זכה במקום
הראשון בפסטיבל הזמר הישראלי השנה, היה חייב ליצור נוגדנים.
שום חברה בריאה אינה יכולה לקלוט מיסחור זול של הדם

ומד. דרישות השוק. כשהתעניינה, הסתבר
לה כי יהיה עליה להמתין שנתיים בתור,
עד שאחת הגלריות תהיה מוכנה להציג
את היצירות שהביאה עימה.
עמליה לא נואשה. היא התיישבה ליד
הטלפונים ובעזרתו של הקונסול הישראלי
נחום אשכול החלה לארגן את העניינים.
האמריקאים, שלא גילו תחילה התלהבות
לאמנות ישראלית, גילו עניין בעמליה היפה.
היא הופיעה ב־ 11 תוכניות טלוויזיה,

זמרים כשלמה ניצן, ג׳ודי כוכבה ואחרים, השתתפו במכי-
רה. לבסוף זכה בשיר חיים בנאי, שקנה את הזכויות ב״ 100ל״י.
פארודיה נוטפת על הבלאדה לחוב ש, שמחברה אלמוני, נפוצה
בין הסטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. אלה, שרובם
ככולם חיילי מילואים בצד,״ל, ביטאו באמצעותה את הרגשתם
למשמע הבלאדה ד,קיטשית. פארודיה זו מושרת לפי מנגינת השיר
של גבעת ה תח מו ש ת, והיא נקראת גבעת התחבו שת.
נראה שגם בקול־י שראל ובגלי צה״ל הגיעו סוף־סוף למסקנה
שהכללת שיר מסוג זה במיצעדי פיזמונים מהודה עלבון לפצועי
צר,״ל. השבוע יצאה הוראה שלא לכלול יותר את הבלאדה לחובש
במיצעדי הפיזמונים ובתוכניות פופולאריות, להשמיע אותו רק
בנסיבות ההולמות את תוכן השיר.

פסול;׳ השבוע
• שר־דמיטחץ

משד

דיין:

״ראיתי בעזה מצב של רעב, ואין זו תמונה
שעושה לנו תדמית סובה בעולם.״

• שר־ההסכרה ישראד גלילי:
״ישראל תתייחס למעשיה של מצרים, ולא
להצהרותיו־.,״

• ראש ממשלת צרפת לשער ״
כר, פול רינו :״סיפרי הזיכרונות הם
הפצצות האטומיות של הפנסיונרים.״

.האס ש צורך בתקוכת-הרצה דפו הו־שוא־ן, ב־שראד
של היו?״ של האשה שאד -ואדר התשובות שקיבד:
₪ח״כ שולמית אלוני
בפירוש כן. יש הבדל עצום בין להיפגש
רק במסיבות ובבילויים, לבין חיים משותפים
24 שעות ביממה. בני־זוג יכולים
להסתובב יחדיו זמן ממושך, ולא להכיר
כלל. כי זה דבר אחר לגמרי כאשר קמים
ורואים אחד את השני בבוקר. ואכן, המשברים
הגדולים בחיי־הנישואין מתרחשים בדרך
כלל בתקופה הראשונה.
אך תקופת־ההרצה
הזו מתאימה רק לציבור
בעל בגרות
מספקת. בישראל של
היום, הייתי אומרת
שהיא מתאימה לחברה
הקיבוצית ולבני
דור שני ושלישי בארץ.
לבני דור ראשון
בארץ, שזו• להם
תקופת־מעבר קשה,
זהו נסיון מסוכן.
אשר לשאלה, מה
יקרה אם בתקופת־אדוני
ההרצה
תיכנס הנערה
להריון, ולאחר־מכן יחליט הגבר שהיא
אינה מוצאת חן בעיניו וינטוש אותה, התשובה
היא: לדעתי, אין הגבר חייב לפרנס
את האשד, כל חייו רק מפני שחי איתה

תקופת־מה. הפיתרון לכל הבעייה הזו הוא
במתן חינוך מבוגר יותר לבנות, חינוך
מציאותי ומודרני, לא לפי מסורת הרומנים
של המאה . 1271

מידה אברך, עתוגאית
אני צוד חודשיים
בת ,44 וגרושה מזה
15 שנה, אז איך
אני יכולה לזכור אם
זה רצוי או לא?
טוב, אבל ברצינות:
ברור שזהו דבר אלמנטרי.
אם אתה קונה
חתול בשק, לעולם
אינך יודע כיצד
הוא ייראה כאשר
הוא יוצא מתוך
השק בשעה
6.30 בבוקר.

אכרן־

₪עו״ד אלישע שייגבויס,
מומחה למשפטי־גירושין
התשובה היא לא. תקופת־הרצה לא תביא

מבחינה מוסרית, אין לבעייה זן כל מש־מעות:
השאלה מי שוכבת עם, מי איננה
שייכת בכלל לתחום המוסר. לויברה יא
תנאף אין שום בסים מוסרי — אף שמץ
לא יותר מאשר להנחת־תסילין. או שמירת
השבת והכשרות. כל אלה הם צווים דתיים,
ואדם דתי חייב לשמור לקיימם, כמו את בל
שום תועלת. עצם העובדה שבני־הזוג יודהכתוב
בתורה. אך בין הדת למיסר אין כל
עים שזה רק נסיון, תגרום לכך שהם לא
קשר. אדרבא, קיים ביניהם ניגוד גדוד.
יתנהגו בטבעיות — ועדיין יעמדו בפני
המוסר מכיר רק ביחסים בין אדם לחברו
הפ תעות לאחר שי ת ח תנו.
ולחברה שבד, הוא חי, ולא ביחסים שבין
את זאת אינני מעלה כסברה סתם, אלא אדם לאלוהיו. משום כך אדם דוני אינו
מכיר כלל במוסר,
על־סמך נסיוני בעבודתי. אין הבדל באחוז־בי
בזאת הוא ישעהגירושין
בין זוגות שלא חיו ביחד לפני
בד את עצמו לער־נישואין,
לבין כאלו שכן עשו זאת. הדבר
צים אנושיים חילוהזה
יביא רק להרס חיי־המשפחה. חברה
ניים, במקום לצו־מתוקנת
דורשת שענייני־הנישואין יהיו ממוהאלוהים.
סדים.
ילדים, כל עוד שאינם גדלים על
למדינה, מכל מקום,
עצים, זקוקים למיסגרת משפחתית. תקופת־ודאי
שאין שום זכות
הרצה היא מיסגרת רופפת מדי, שתביא רק
להתערב בעניין. כל
לאימלולם של הילדים שייוולדו כתוצאה
מוסד־הנישואין היא
מכך,
מיותר. הנישואין הם
מוסד דתי טהור, ו
למדינה
אסור לחוקק
חוקים בנידון.
ל ייכוכיץ
זוג שאינו רוצה ל₪פרופסור
ישעיהו לינוביץ
הינשא לפי דוקי־התורה, אין לכוף עליו
חוקים חילוניים. וריבוי הגירושין אכן מוכיח
שחוקי־ר,מדינר, לא יכולים להכריח זוג
אם גבר ואשד, רוצים לחיות כזוג נשו״
להישאר נשוי, אם אינו חפץ בכך. יש כמי־ללא
חופה־וקידושין, בניגוד לצו־התורה, אין
בן צורך בחוקים שיבטיחו קיום הוגן לילשום
גורם הרשאי למנוע זאת בעדם. בני־אדם
חופשיים לעשות מד, שליבם חפץ, כל דים עד בגרותם, כאשר ההורים אינם רוצים
להמשיך לחיות ביחד. אך זה הכל. גבר
זמן שאינם פוגעים באחרים. בחברה החיואשד,
שהביאו ילד לעולם, אינם רשאים
לונית, הזימה והפורנוגרפיה הם אלמנט
(המשך בעמוד הבא)
יסודי. האיסור שלא לנאוף הוא איסור דתי.

עוול האשה

מוצר •א3ג^]
ונו בתואר
המוצל המובחר 1969

(המט)ן מה עמוד הקודם)

להיפרד — אך לא בכוח החוק, אלא מרצונם
הטוב.

₪יוגה עטרי, שחקנית
אני אמנם מבית
שמרני מאוד אך התשובה
שלי היא:
בהחלט כן. נישואיו־לנסיון
יפתרו הרבה
בעיות. המסגרת הפורמאלית
הנוקשה
של הנישואין, כפי
שהם היום, הולמת
רק זוג שכבר החליט
על עתיד משותף.
אף כדי להחלים
הם צריכים הרי ל־הכיר
אחד את העטרי
שנייה.
אבל אינני
חושבת שהנסיון הזר, מתאים לצעירים בני .17
יש מקום להתחיל בו רק לאחר שהגבר
סיים צבא.

ד״ר רבקה בד־יוסף, סוציולוגית זהו עניינו הפרטי של כל זוג, וזכותו
להחלים על כך. החברה אינה צריכה להתערב
כלל בשאלה — לא באופן בלתי־רשמי,
ודאי ווודאי שלא באופן רשמי.

יגאל מוסיגזון, מחזאי
אינני יודע, אינני מומחה, אינני מתמצא
בזה ואינני מבין בזה. אינני יודע לייעץ
לעצמי, אז איך ארשה לעצמי לייעץ לאנשים
אחרים?

ח״ב טובה סנהדראי

קצף לגילוח 511370 ץ זט*ט • 1דיאודורנט 6 511011ח 9ס 1ס • 0מי פנים ח 511870 101;0ז£)16
קי 1גססןי קרם שיער וזו 03ס 9ח0$51ז!£ז131־.1
מי קולון א 0־001ש • סכי 1גילוח

תענוה ל 3בר

1ן י 1ג ס סן -השם שכבש את הגבר האמריקאי

לא, בהחלט לא!
נכון שמבחינה מסו־יימת
רצוי שבני־הזוג
יכירו לפני הנישואין
— אך לחיות
כבעל ואשתו?
לא ולא. אינני מאשריבוי־הגי מינה רושין
כיום הוא תוצאה
של היכרות לא
מספקת. במשך דורות
רבים לא עלתה
הבעייה כלל בקרב
העם -גם בלי סנהדראי תקופות־הרצה לפני
הנישואין, כפי שחוגים מסויימים ממליצים.

פרדרלק ה סגל, מארחת

החושך המפחיד.
הצארית הרוסית במאה ה־ 16 ליזא-
בטה הראשונה פחדה כל כך מפני
החושך, עד שבמשך 20 שנות מלכותה
שכבה לישון אך ורק בשעות
היום. אין לך מה לפחד, בחושך
ובאור, תמיד תיראי היטב אם על
רגלייך מיני־גרבונים ״מרסי״ .מיני־הגרבונים.
מרסי* מצויידים בסרט־הצמדה
פטנטי המותח את הגרביים
על רגלייך בלא לחץ. כאשר חמים
בחוץ, הם לא יכבידו עליך ובכל
זאת ייראו יפה. מיני־גרבונים. מרסי*
מחירם רק 4.50 ליי.

נ עני ם גז א סי טתבגרבי

)011 111

המכון המיוחד לפיאות גברים
רח׳ גנסין ( 7מול קולגע הוד) ת״א טל 24 .־69־24
בהנהלתו של אמן הפיאות — אורי גרום.

לא, אינני מאמינה בתקופת־הרצה. אין
ספק שזהו נסיון מהנה, אך הוא לא יביא
לשום פיתרון. ואני מספרת לך את זה מ־נסיוני:
אני מכירה זוג שחיו יחד עשר שנים
ללא נישואין, ואחר־כך החליטו להתחתן —
ונפרדו אחרי שישה חודשים. הסיבה היא,
לדעתי, שחוסר הביטחון
במשך תקו־ --
פת ההרצה הוא המחזיק
את בני־הזוג
ביחד. הידיעה שהשני
יכול כל רגע
לקום וללכת, מונעת
בעדם מלהראות את
פרצופם האמיתי —
אפילו תקופה ממושכת•
סיבה

דעתי, היא שפועל סגל כאן העיקרון של
״מים גנובים ימתקו״
.החיים יחד בתקופת־הנסיון יהיו תמיד
שונים מאשר אחרי החופה, כי זה לא רשמי.
מאידך, אני מאמינה שמאוד מאוד רצוי —
חיוני ממש — שכל גבר ואשד, יעשו תקופת
הרצה, במשותף ככל האפשר, עם הרבה
שותפים ושותפות — כדי שלא יגיעו לחופה
ירוקים וחסרי כל נסיון של ממש.

עול האשה
:3הוא צייר שמלות על כל מחברת ופיסודניר וחטף בגלל זה מכות ממוריו והוריו

!הלילה

| חן ןן ןךן שימלת קוקטייל מבד קרפ
1 /בגוונים חום, שחור וכתום.
ה מיוחד שבה: הווילון הרחב בגב, היוצר מח שוף גדול.

= חמים

פרח אדום משלים אות ה כנוי.

כשיאיר׳קה גליקסון היה זאטוט בן עשר,
נהג לחטוף סטירות מאמו וגערות ממורתו:
לשתיהן נמאס לראות אותו יושב כל היום

70 יאופם וה

ומקשקש בגדי־נשים על כל פיסת־נייר
שלפניו. כל המחברות היו מלאות דגמי שמלות.
כל המגרות בבית היו מלאות דפים עם

מודגמת על־ידי קארין (עומדת לפני הזוג
היושב) .שימלה ממ שי נקי בהדפסת
בטיק. הגוונים: חום־כתום־צהוב. שילוב מעניין בין ההדפסה לגיזרה.

הערב אימפרוביזציה

יאיר מ תכנן את

שימלת־קוקטייל ממ שי, ב הדפסת ב טי ק
אבסטרקטית, עם כ תפיו ת צ לובו ת בגב.
שי מלו תיו ב מיו חד לנשים צע׳ רות, או, לפחות, לבעלות נ שמה צעירה.

ציורי שמלות. כל היום רק שמלות, שמלות.
בגיל בו חבריו לכיתה ולשכונה לא חשבו
כלל עדיין במה יעסקו לכשיגדלו, ידע יאיר׳־

אביב בכתום

שימלת אחר־הצהריים מ שנטונג. הצבע
ה שולט — כתום, כששרוול
תח תון מבצבץ בירוק. ליד הדוגמני ת — האופנאי יאיר גליקסון.

קה ללא טמץ ספק שהוא יהיה אופנאי.
כיום, בגיל ,24 כשמאחריו ותק של 14
שנות קישקושים ולימודים קשים, יאיר גליק־סון
הוא אחד האופנאים הצעירים בישראל.
לאחר שגמר את גימנסיה הרצליה בתל־אביב,
התגייס יאיר, ציפה בקוצר־רוח ליום
השיחרור, טם מייד למחרתו לפאריז, שם
למד בבית־הספר הגבוה לאופנה של איגוד
בתי־האופנה בפאריז.
עם תום לימודיו חזר ארצה, פתח את
הבוטיק הקטן שלו בתל־אביב, בדיזנגוף, שם
את יכולה היום לראות לאן הביאו אותו
קישקושי בית־הספר•
מספר יאיר: כשחזרתי מצרפת, מצאנו
חנות ברחוב דיזנגוף. פתחנו עם עשר שמלות.
היינו בטוחים שישר יחטפו את זה.
היום אנחנו כבר למודי־ניסיון: אם אין מיב־חר
עשיר, הלקוחה לא נכנסת.״
יאיר, שעודכן בכל הקשור לאופנת פאריז,
תפר בתחילה שמלות בקו ששלט באירופה
:״בחורף, דגמים בלי שרוולים, או
שרוולים קצרים — דבר שלא נהוג בארץ.
זה לא הלך לנו• היינו צריכים לשנות את
השמלות.״
אט־אט למד יאיר מה בדיוק רוצות צעירות
ישראל. עד כדי־כך — שבימים אלה
עומד הוא בפני פתיחת בוטיק חדש. תהיה
בו מחלקה מיוחדת, שבה תוכלי להחליף
שימלה שנמאסה עלייך באחרת, תמורת
תשלום מסויים. אם תרצי, תוכלי אפילו
להחליפה בשמלה חדשה — ברבע ממחירה.
דבר אחד בטוח: בלי להשאיר קצת כסף
במקום, את לא יוצאת משם•

של הא שה
איך להיות

^) ט ב חי ת משלה
ולהטאר זוהרת?
והנסיגה הנסיד
של שואל

את ב1/ית הבש 1ל נתרנו לך
אז נבון שנותר לך זמן
לטיטח עצמי?

חברת. איוגו מגישה לך :
מבחר מקסים של מטעמי בשר
הקרמים רוססו מוכנים
לאבילה ומדהימים בטעמם
הנבלאיג באיכות עולמית !

1 1ס ט1
מיוצר עי

״ אי 1ג1

מהא נבואני, בת שלוש, בת העדה הדרוזית, מכפר ג׳וליס
גם לך יש בנית צבר או צנרית — לא פחות מקסימים. שילחי
בציון השם, הכתובת והגיל אל מערכת ״העולם הזה״ ,ת. ד, 136 .
תחרות הנסיך והנסיכה) .עדיפות תמונות נשחור״לבן. מדי שבוע
התצלומים. תחרות וו פתוחה לכל ילד וילדה — מגיל שלוש

את תמונותיהם
תל־אביב (עבור
יפורסם מינחר
עד שש בלבד.

המיפלצות טלי
אתן מכירו ת את הזזווייח הנהדרת הזאת,
כ שהילדים נהיים פתאום מלאכים, והחיים
נעשים שקמים כל־כן. זה מה שקרה ל״
ב שבת האחרונה עם אריק בכורי.
ביו ם שי שי, כ מו שהוא בא סבי תיח ספר
— תיכף הפתעה: תמיד כ שהוא ניכנס ה־ביתה,
הוא מ ש לין את הילקוט על הריצפה
ליד הדלת, ועד שאני לא מאיימ ת להעיף

להיות בן־אדס, השובב *,עניתי בנאוות־אם
מוסתרת בקו שי.
״כן, עו ש ה רו שם כזה• הגיע כבר הז מן,
לכל הדעות*.

יום רא שון בבו ק ר, הילד ממ שיך להתנהג
ל סופ ת: קם מייד עם צילצול ה שעון, צ׳יק־צ׳ק,
מתרחץ, מתלב ש, אוכל — וב שבע־וחצי

איזה מלאך קסן ונחמד
לו או תו דרך החלון, הוא לא שם או תו
במקום. הפעם — הילד נכנם, אומר שלום
בקול גדול, והולך ישר לדז רו.
אחרי כס ה רגעים, כ שאני יוצאת מה מטבח,
אני מעיפה בדרכי, אינסטינקטיבית. מ בט
לעבר הכניסה — אין ילקוט. הילד מתחיל
להיות בן־אדס, אני חו שב ת לעצמי. אני עו ברת
ליד חדרו — ולא מאסינה למראה־עיני:
האיש עומד על כיסא ומסדר את ארון
הספרים שלו — דבר שאני מנדנדת לו כבר
מהתחלת השנה. הוא רואה את מבס׳ ו חו שן
בכ ת פיו :״די, נמאט כבר הבאלאגאן הזה.״
נהיה בן־אדם, אני חו שב ת לעצמי.

אחרי־הצהריים התנדב אריק ללכת להביא
בקבוקי סודה מ החנות — ל מרו ת שזה לא
היה התור שלו השבוע. למחרת, ב מ שך כל
ה שבת, הוא לא הרגיז את א חיו תיו אפילי
פעם אחת. לא רק זה — הוא העביר, ביוז
מ תו, את הפע מון מהאופניים עם שלושה
גלגלים הי שנות של דנה, לחד שות על שני
גלגלים שקנינו לה השבוע .״תראי, תראי*,
הגיב עוזי.
נו, ואם אפילו בעלי היקר הב חין ב שינוי
שחל ב ה תנ הגו תו של הילד, אז תארו לכם
כבר איזה שינוי דראסטי שזה .״סתוז ל

הוא כבר מו כן לדרך - .מ ה הז ריזו ת הדאון
עליך?״ מ תעניין עוזי.
״אה, אני קצת ממהר היום. שלום.״
״שלום*.
אריק כבר עם רגל אחת ב חו ץ, כ שהוא
ניזכר פתאום במש הו ו חוזר פנ-מה :״אבא,
שכחתי, יש פה מ שהו ב שבילך.״ הוא מומר
לעוזי איזו מעטפה וממ הר לטוס :״ שלום.״
הדלת נסגרת אחריו, ו שעטת־רגליו ב מורד
המדרגות נ שמעת בכל הבניין.
עוזי פו ת ח את המע טפה, עובר ב מ הי רו ת
על הן וכתב ש ביזו, ומעיף בי מבט־אימים.
הוא מעביר לי את המכתב, ואני רואה שהוא
כ תוב על נייר־המכתבים של בית־הספר של
אריק:

״בעי קבו ת החקירה שערכנו, התברר שהיה
זה בנן אריה, שזרק את פצצת־המים על
ראשה של סגנית־המנהל. אבק שך לסור למשרדי
ביו ם א׳ ב שעה עשר בבוקר.
״בכבוד רב,
המנהל*.
עוזי לא אמר מילה, רק י שב והסתכל בי.
״טוב, מה יש?״ יצאתי להגנת שארית כבודי
העצמי .״ לפ חו ת לא קילקל לנו את ה שבת.״
באמ ת מתבגר.

ניצה

עול האשה

י ׳ מדיי

בפשטות־נעורים, בכנות נוגעת־ללב, מספרת עקרודכית צעירה על
חלום־נעורים שנגוז: נישואיה. מה קרה לנישואים אלו? לא בגידה
היבתה בם, אלא אוייב נורא יותר, המכה יום־יום נשים אין־־ספור.
קראי את סיפורה, ושאלי עצמך: באיזו נקודה ירדו חיי־הזוג מהפסים?
^ יום שהתחתנתי, התפטרתי מהעכו נד״ ואפילו הוא מודד״׳ כשאנחנו הולכים
ז דה. בעלי לא ביקש זאת, אך הרגשתי,
איך שהוא, שאני רוצה להקדיש את כלכולי
רק לו ולבית. ויתרתי על עצמאותי
מרצון, בשימחה. חלמתי על חיים מלאי
אהבה הדדית, הבנה ושימחה. פשוט שימחה.
חלמתי
על טיולים בערב, חבוקים יד
ביד. חלמתי על ערבים משותפים בבית,
מקשיבים לתקליטים, נהנים סתם להסתכל
אחד בשני. כמה שהייתי תמימה.
כיום, לאחר שש שנים, יש לנו ילד,
וכפי שאת רואה אני שוב בהריון. והדבר
היחידי שאני נהנית ממנו היום — זה
לצנוח על המיטה ולנוח.
שואלים אותי לפעמים מה אני כל־כך

לישון, שזה היה יותר מעניין מהטלוויזיה.

האדישות האיומה
^ 4כל מיקרים אלה הם באמת נדי־ל?
דים, בטך־הכל הנישואים שלי אפורים.
לפני הנישואים שררו מנינו ידידות ודד
בנה. היום הם נעלמו. הוא אף פעם לא
מנשק אותי יותר, סתם ככה, בלי סיבה.
אף פעם לא מניח יד על כתפי, לא מראה
שום סימני־חיבה. אני יודעת שהוא אוהבי
אותי, בסופו של דבר — אבל אני רוצה
שהוא גם יראה את זה לפעמים, לא ש יתייחס
אלי כמו רהיט. לפעמים אני מ הרהרת
לעצמי, איזה פרצוף יהיה לו אם

.ס ח 1 3ח

מ טו אינו י קי ף?
עייפה. הלא יש נשים שעובדות קשה
הרהיט הזה יקום פיתאום ויסתלק.
ממני. אולי, אינני יודעת. אני חושבת שאני
יודעת שהוא לא עושה את זה ב העייפות
שלי היא גם פסיכולוגית, בגלל
כוונה, מזילזול. הוא פשוט רגיל ככה
שנמאס לי מהכל.
מילדות. אמא שלו היתד, טיפוס כזה: כל
באיזה מקום לאורך הדרך איבדתי את
החיים רק עבדה ועבדה בשביל המשפחה,
בעלי. יותר נכון, את חלומותי. לאט־אף
פעם לא היה לה רגע פנאי. מרגע
לאט, בהדרגה, נרקמת סביבנו כאילו משעמדה
על רגליה בבוקר, היתד, תמיד
עצמי׳ איזו שיגרה אפורה, עלובה, מכו־״־ן ך
ערת. בעלי שקע יותר ויותר בעבורה
שלו. וגם אחרי העבודה הוא החל מבלה
יותר ויותר עם חברים לעבודה, שותפים,
לקוחות.
הוא לא בוגד בי, זה בסדר. הוא עדיין
אוהב אותי, ורק אותי. רק שלא רואים
את זה יותר.

נחפזת ועסוקה. אני אהבתי תמיד להתחיל
את היום בנחת, לשבת קצת בבוקר
ליד השולחן, על כום קפה, עם סיגריה.
בעלי כל־כך הופתע מזה בתחילת נישואינו
— זה היה חידוש בשבילו. עכשיו
התהפכו היוצרות. לפעמים הוא מבקש
ממני :״שבי קצת ליד השולחן, מה

נרדמת כישיבה
ל תכיני אותי לא נכון. אני לא
מאשימה אותו, או רק אותו. אני
יודעת שגם אני לא כל־כך בסדר. אני
כל הימים מוזנחת וטרודה. כל הימים
אני רק לא מספיקה לעשות כלום. הוא
יכול להשאיר לי בבוקר חליפה שצר־ן
לתפור בה כפתור, ולחזור בערב והכפתור
עדיין לא תפור,
כי כשאני גומרת סוף־סוף עם הילד,
וזוכה לראות אותו כבר במיטה, אני מתחילה
להתעצבן: באיזו שעה יגיע בעלי?
האם לשכב לנוח? להכין ארוחת־ערב?
הוא בעצמו אינו יודע אף פעם מתי הוא
גומר, הוא יכול להגיע כל שעה בין שבע
לחצות.
כשהוא בא סוף־סוף, ואנחנו מסיימים
את הארוחה, אין לנו מה לעשות יחד.
בעבר הוא היה לוקח את העיתון וניקבר
מאחריו. היום זה הטלוויזיה. ואני, אני
בעצמי עייפה מדי מכדי שיהיה איכפת
לי, או שאני נרדמת בישיבה, או. שאני
הולכת ישר למיטה.
לפעמים, כשאני פחות רצוצה, אני ניד
כרת בחלומות העבר, ומבקשת ממנו: סגור
רגע את המכשיר הארור הזה, בוא נשב
ונשוחח מעט. הלא אנחנו בעל ואשד״ לא?
אז בדרך־כלל הוא עונה שחבל לו להפ סיד
את התוכנית. רק לפעמים, וזה לרוב
כאשר התוכנית משעממת — הוא מסכים.
ואז, להפתעתי, אנחנו יושבים ומשוחחים
בינינו כמו לפני שנים. ויה כל־כך
נעים לי, ואני שמחה כמו ילדה קט־

את הגברים הנפלאים שבתמונות אלו הציבו איב סן״לוראן
ופאקו ראבאן הגדולים, רק כדי להדגיש את נשיותם של הדגמים
שלהם. בתמונה מימין, יצירה של פאקו ראבאן, עשוייה
מישבצות־מתכת עם רווחים ביניהן, בצבעים כחול, לבן ואפור.
הרווחים יוצרים את המראה תחשוף, מגלים את מה שמתחת
לשמלה בצורה ברורה. בתמונה משמאל שמלה חשופת-גב, מ־סאטן
שחור, מעשה ידיו של המתכנן איב סן־לוראן. השמלה
היא חשופת-גב רק באופן רשמי. במציאות, היא חשופה יותר.

את רצה?׳ ואני עונה לו :״איך אני יכו לה?
יש לי כל־בך הרבה עבודד״י
אני יודעת שגם אני אשמה במצב. מרוב
שיגרה אני מזניחה את עצמי. מדי פעם
הוא באמת מעיר לי על־כך, אבל אין לי
כוח לשפר את הופעתי. רק כשאנחנו יוצאים
לפעמים בערב, שזה דבר די נדיר,
אני מתלבשת ומתאפרת כמו בן־אדם —
ואז אין גבול לשימחתי. אני מאושרת
בצורה לא מובנת ממש. סיתאום נראים
לי כל האנשים מסביב חביבים כל־כך,
חברותיים, עליזים. אני מופתעת שהם לא
רואים בי איזו אחת עלובת־חיים.
ואז אני מנחמת את עצמי שאחרי שהילד
השני ייוולד, אחזור לאישיותי הקודמת,
אשתחרר ממעגל־הקסמים הזה, ונחזור
לחיות יפה, כראוי חיים מלאי־יעם•
אני כל־כך רוצה בזה!

במדינה ארץ־ישדאל פתרון קוסמטי
מי שסבור כי אזלו כבר כל הסיפורים
ת ״ ת ת מו כבר כ /מ עיינו ת הפר שנו ת על
מלוומת־ ששת־הימ׳ם, אינו אלא טועה. אל
מכו 0,1וו נהמ/ן ז מונ׳ ת שו,ו?יוו,, .מלון״
מה ה אוו(ונו ״ עומר להתווסף ספר נו סף ש יי
שא על עטיפתו את הכו תר ת :״מרוע נכשל ו הערבים?״

בז על פירסומת של חברות ומוסדות בלבד,
בזמן שהבעיות החמורות ״בוערות וצ־מאות
לפיתרון שאינו נראה באופק.״
הוא יזם וביצע מיפגן־יחיד עם שתי כרזות״,
גדולות, אותן תלה על גופו מלפנים ומאחור.

הכרזה הקיז־מית רשם את הסיסמה
תחי פדרציה ישראל־פלסטין, בעברית, ערבית

המיוחד שבספר זה הוא שלא סופר צבאי
או קצין בב ר כתב אוחו. מחברו
אלא סוכן למוצרי קוסמטיקה מירושלים ה־מיזרחית,
אחמד בן מוסא אל־עג׳בה, שלא
היה מעולם חייל וגם לא עסק מימיו בפוליטיקה.
אחמד
,47 ,יליד הכפר סמוע שליד חברון,
הוא אב לשבעה ילדים, שעיקר פרנסתו היא
על המכון ליופי בירושלים המיזרחית שבהנהלת
אשתו .״החלמתי לכתוב את הספר,״
אמר ,״תיכף אחרי המלחמה. וזר, מפני שמצאתי
שעמי הפלסטיני נקלע למלחמה לא
לו, מבלי שתהיה לו כל הכרעה בקביעת
מועדה או תוצאותיה. המלחמה נוהלה בשבילנו
על־ידי אחרים, שלא דאגו כלל לטובת
העם הפלסטיני ולא הכינו עבורו אפילו
מקלטים לשעת סכנה.״
אינו

נגד פיתרון כפוי. בסיפרו רוצה אה־מד
אל־עג׳בה להוביל למסקנה ברורה אחת:
העם היחיד אשר ניצח במלחמה הוא העם
הפלסטיני .״במלחמה בין ישראל והערבים,״
הוא אומר ,״הובסו הערבים• אך אני ובני
עמי הפלסטינים ניצחנו. כי כתוצאה מהמלחמה
עלתה בעייתנו על הפרק והיא זוכה
כיום לתשומת־לב בעולם, כפי שלא זכתה
בה אף פעם.״
את הדחף להוצאת ספרו, טוען אל־עג׳בה,
נטעה בלבו הרגשת הפחד מפני מה שצפוי
לישראל ולפלסטינים גם יחד נוכח ההשתלטות
הרוסית באזור. הספר, המשתרע על-
פני 150 עמודים, כבר עבר את ביקורת הצנזורה.
מחברו מתכונן להוציאו בכמה
שפות: בערבית, עברית, אנגלית ואולי גם
גרמנית.

זמיר צועד (מלפנים)
פדרציה בין —

״הפיתרון לבעיות האזור,״ אומר אל־עג׳בה,
״איננו פיתרון שיכפה עלינו מבחוץ, אלא
הפיתרון שמחייבת המציאות החדשה באזור,

זמיר צועד (מאחור)
— ישראל ופלסטין

ואספרנטו. על האחורית רק בעברית: לא עליז
ויתורים ל מדינות ערב נ שיג את השלום,
אלא על־ידי מ שא־ומ תן ישיר עם יריבינו
האמיתיים והי שירים: הערביםהפלס טיניים.

סופר
אל־עג׳כה
מסקנה ברורה

ובראש וראשונה האנטרסים של העם הפלסטיני.״
הצעדה מיפגן
יח>ד

שנה והצעדה שלה. כל צעדה ויוצאי־הדופן
שבה. בצעדת השנה בלט שלום זמיר,
בכרזות שהיו תלויות עליו.
זמיר, הדוגל ברעיון הפדרציה בין ישראל
ופלסטין כפיתרון לחיסול הבעייה הישרא־לית־ערבית
ולהשכנת שלום באיזור, החליט
שיהיה חבל אם צעדת שלושת הימים תבוז־

התנהגות השוטרים. הוא הצטרף
לצועדים ביומם השלישי, בקירבת מוצא,
צעד איתם עד ירושלים, ובמיצעד החגיגי
בחוצות העיר.
תגובות הקהל — צועדים וצופים — היו
מעורבות: רבים קראו בעניין את הסיסמות,
התווכחו על נושאן. היו כאלה ש־מחאו־כף,
אחרים התרגזו וקראו קריאות־גנאי.
אך איש לא פגע בזמיר, והוא עבר
את המסלול כולו בהצלחה, כשאזרחים ערבים
ברחובה הראשי של ירושלים המיזר־חים
קוראים בהשתוממות את הסיסמה הכתובה
ערבית.
אך דבר אחד הרגיז את זמיר, הצימחוני
מכפר אמירים בגליל: התנהגותם של השוטרים
הישראלים. הם התייחסו בגסות לילדים
הערביים הקטנים שהתאספו ליד מסלול
הצעדה.
״הם תפסו אותם וזרקו אותם בגסות• גם
ד,יכו קצת. לא עוצמת המכות היא הקובעת,
אלא היחס המשפיל. אולי הטיפול הזה
שמקבלים ילדים אלה היום, הוא השיבנוע
הראשון להתגייסותם לאל־פתח!״
לכן פונה זמיר ״לכל הגורמים המוסמכים״
ודורש מהם שיפעלו למען לא תשנינה תו*
פעות
״מצערות כאלה״ בעתיד.
העולם הזה 1653

הונביו שר שמו אדים סאן -הינונו ! הוא מנין דנם עתה משמו שלם!

רומיאו!ודיה
ש ד ׳13
זה שאתם רואים את ארים סאן שוב מסתובב
על פני הארץ וממלא אולמות, זד, לא
משום שלא הלך לו בחוץ־לארץ. מי שרוצה
יכול לבדוק את קטעי העיתונות שפורסמו
אודותיו בעיקבות הופעות ברדיו ובטלודיזיה
באנגליה — זייוזכח שהוא טועה לגמרי.

במשך ששת החודשים בהם נעדר מן הארץ׳
הספיק להופיע בתוכניות טלוויזיה,
להקליט בחברת 0י.בי.אס. בלונדון, ולעלות
על בימת מועדון־הלילה האקסקלוסיבי ביותר
של הבירה האנגלית — מועדון שיחת
העיר.
אלפי מעריציו בארץ שמרו לו אמונים,
והתרפקו בינתיים על צלילי להיטו בומפאם
בומפאם, שהיה, בשבועות האחרונים, התקליט
הנמכר ביותר בארץ. פיזמון זה הוא
שהביא לו, למעשה, את חוזה ההופעות באנגליה.
היה
זה שעה שאריס הקליט את הפיזמון
עבור תוכנית הטלוויזיה הים שלי. על בימת
ההסרטה נכח אותה שעה הרווי ליסברג,
אמרגן בריטי צעיר, שהתרשם מצליליו הים־
תיכוניים של אריס, וסידר עבורו שורה של
הופעות באנגליה. כאשר סיים את הסיבוב
האנגלי, הספיק ארים להופיע גם ביוון ובטורקיה.
עכשיו
הוא חזר אלינו ומתכונן להגיש
לנו תבשיל יווני חדש לגמרי — מחזמר.
שמו הזמני של המחזמר נקבע כמזל דגים,

ארים בטלביזיה הבריטית
והוא מספר סיפורם של רומיאו ויוליד״ על
רקע שכונות העוני של נמל יפו. העלילה
בקיצור: שתי משפחות דייגים מסוכסכות
ביניהן, על רקע של תליית כבסים בחצר
משותפת. אולם זה לא מפריע לאהבה להירקם
בין בנה של המשפחה האחת, לבתה
של המשפחה השנייה באותה חצר.

את המחזמר — שארים כתב לו את המוסיקה
והוא גם יגלם בו את תפקיד רומיאו
— יביים אברהם ניניו, וישתתפו בו כתריסר
שחקנים. מה שכבר ברור הוא, שכאשר
יתחיל המחזמר לרוץ — יתרוקנו כל בתי־ד,קפה
ומועדוני־הלילה היווניים, ויושביהם
ימלאו את האולם בו יוצג.

הם הואשמו בניצול ציג של רגשות הקהל. ת שוב ת ם-

אי אנשר להתעלם מהמוות!
אלמגור ונצר
לא היה עוד פסטיבאל זמר שכה העסיס
את הציבור נמו זה האחרון, ולא היה עוד
צמד מחברים שזנה לקיתונות של השמצות
נסו דן אלמגור ואפי נצר, יוצרי הפיזמון
שזכה בפרס הראשון — בלאדר. לחובש.
במקום לחזור על כל ההשמצות ששמענו,
ועל נל הבדיחות התפלות שעברו מפה לאוזן,
הבה נשמע מה יש לדן אלמגור
לוסר.
אני חושב שזה נבר לא סוד היום, שהשיר
נכתב לפני 12 שנה, בעיקבות מיקרה
שקרה באחת מפעולות־התגסול, נאשר חייל
נפצע וחובש, שבא לחלץ אותו, נפגע ומת.
בשעתו עשה עלי המיקרה רושם חזק, התיישבתי
וכתבתי את הבלאדה. משן נל השנים
לא מסרתי את זה לאף להקה, ני זה
נראה לי חזק חדי, וקצת חילול קודש לעשות
מזה שיר.
לפני הפסטיבאל בא אלי אפי נצר בהצעה
לכתוב משהו. נתתי לו את התיק ואמרתי:

תעבור ותמצא מה שנראה לך. נ ן הוא
נתקל בשיר הזה, כתוב עוד על גבי אות1
נייר־טיוטה צהוב, מלפני למעלה מעשר
שנים.
היו לנו סיד היסוסים בקשר לשיר. ידענו
שהוא שיר חזק ואולי זה לא יהיה הוגן.
אמרתי לאפי שיבדוק אם מותר, לפי תקנון
הפסטיבאל, לכתוב שירים על נושאים כאלה,
והוא חזר ואמר לי שאמנם החליטו לא
לכתוב שירי־נוסטאלגיה על המלחמה, אבל
על נושאים אקטואליים אפשר. אז החלטנו
מיד שאם השיר הזה יזכה במקום כלשהו —
נתרום את הפרס לקרן שיקום פצועי צה׳׳ל.
תיקנתי את הבלאדה, כדי להתאימה למציאות
של היום, ומסרתי אותה לאפי להלחנה.
אבל מסתבר שהרבה מאוד עמיתים שלי,
שמצפונם, כנראה, מאוד לא נקי, בגלל
עשיית הרבה כסף מדם וממלחמת, קצת
הרגיז אותם העניין הזה. אני לא חושב
שהשיר הוא כליל השלמות, אבל הוא בהחלט
היה במקומו והוא תרם לפסטיבאל
הזמר בארץ שותתת דם כשלנו. לרגע אחד
לא עלה בדעתנו, כמו שאחדים מנסים לתאר
היום, שאפי ואני ישבנו ואמרנו: נעשה שיר
על חללים, ונזכה במקום הראשון.
אם הייתי יודע שכל ההתקפות נעשות
במצפון נקי, הייתי מקבל את זה. אבל
מכיוון שידיו של כל אחד מלוכלכות מאוז־

בנושא הזה, ומצפונו מאוד מציק לו — הרי
ברור לי שההתקפות הן התקפות אישיות.
אני יכול למנות אחד אחד מן האנשים שהשמיצו
אותי, ולומר מה הן הנקודות החלשות
אצלו, בעניין ססויים זח. אנשים
שפתחו חנויות, קנו מכונית ורכשו פנטהאוז.
מהרווחים של שירי־המלחמה.
שמעתי את השיר פעמים רבות מאז הולחן.
בדרך כלל אני נרתע כאשר אני שומע
שירים בנוסח צ׳ר, צ׳ד, צ׳ר, הנופלים או
בום בום בום החללים. אבל אני חושב ש־בבלאדה
אין פגיעה בטעם הטוב והיא כתובה
ביראת־כבוד לנושא.
אחרי הכל, בהווי היומיומי שלנו, אי־אפשר
להתעלם מן המוות. הנה, לפני שבוע,
נהרגו באיזור התעלה שלושה חיילים, שיצאו
לחלץ את חברם הפצוע. כך שנושא
הבלאדה הוא, לצערנו, תמיד אקטואלי.
למען האמת, היה לי גם שיר נוסף שרציתי
לתת לפסטיבאל. שיר קומי, עליז
ומדבר אל הלב. חשבתי לתת אותו לרבקה׳לה
מיכאלי ולגדי יגיל לביצוע. אבל מי שקרא
את השיר אמר, מיד: מהז לפסטיבאל הזמר
שיר קומי? זה לא מתאים למעמד.

מוסיף ואומר המלחין אפי נצר:
היו לנו לבטים גדולים. ידענו שבגלל ה
שיר
הזח יעלו עלינו ויגידו שרצינו לנצל
רגשות. אבל אני מצטער. בתקופה שלנו, עם
כל מה שמתרחש מסביב, עם ידיעות כל יום
בעיתונות שהלב נקרע כשאתה קורא אותן
— לא יכולתי בשום אופן להלחין שיר על
פרחים ואהבה.
אין בבלאדה שמץ של זיוף. אם היה בזה
זיוף אז הפצועים והמשפחות השכולות היו
הראשונים להרים קול זעקה. לעומת זאת,
אנו מקבלים כל יום מכתבים ממשפחות
שכולות ומחיילים בתל־השומר, הכותבים
שהם בכו כששמעו את השיר.
קיבלתי מכתב ממשפחה מקרי ת־מוצקין.
שבנה היה חובש בצנחנים ונהרג כשבא לחלץ
חבר, באחד הקרבות ברצועת־עזה. אני
לא רוצה לציין שמות, אבל הס כותבים לי
בין השאר. :תבורכו שלושתכם על השיר
הזה׳.
שמעתי שבגלי צד,״ל החליטו לא להכניס
את השיר למיצעד הפיזמונים, ואני בהחלט
מצדיק את זה. הייתי מוסיף ומבקש, בשמי
ובשם דן אלמגור, שיוציאו אותו גם מה״
מיצעד של שידורי ישראל.
אני סקחה שבשנה הבאה אוכל שוב לכתוב
לפסטיבאל מוסיקה לשיר שיספר על
פרחים, על אהבה ועל השלום.

היא לא רוצה קאד״אר־ה

עשוה הלוהטים
התקליטים הנמכרים ביותר בשבוע שעבר
היו:
.1צועניה — בובי סולו (יסי.בי.אס.).
.2סחרחר — מומי רו (הד ארצי).

ילדתי חזרי /כרבות —

מאז החלה את דרכה המוסיקאלית, היא
מנהלת מאבק מתמיד עם ההצלחה. אבל אצלה
אין זו רדיפה אחרי ההצלחה הבלתי־מושגת
— אלא בדיוק להיפי. היא בורחת

השווים

(פרזידנט).

.4כומפאם — אריס סאן(א.ז.ר.).
.5הייגזוד — ווילסון פיקס (אטלנטיק).

.6אהבתנו היא דבר צומח

האריות (ר.סי.אי.).
.7קאזאצ׳ול[ — ריקה זראי (פונודור).
.8לואיג׳י — (מאריך־נגן) (התקליט).

רקוד לצלילי המוסיקה —

מ שפחת

ססון (אפיק).
.10 סס ודייב — (מאריך־נגן) (אטלנטיק).

פופיק והשוטר
זה קרה לפני ימים אחדים, כאשר
״שלישיית התאומים״ סיימה הופעה כאחת
מערי השדה. השעה היתה קרוב
לחצות, חנן ואושיק עמדו ליד מכוניתם,
וחיכו לפופיק, שהיה צריך לצאת מן האולם.
שוטר-מקוף
עירני ניגש אליהם ושאל
לפשר מעשיהם .״אנחנו מחכים למישהו,״
השיבו השניים. אולם הסבר זה לא סיפק
את חשדנותו של איש החוק. מה עוד
שבאותו רגע הגיח פופיק מן החשיכה,
והתקרב אל החבורה.
״מי אתה ז״ שאל אותו השוטר .״פו-

עדנה גורן

פיק,״ היתה התשובה .״שמע!״ אמר
השוטר הנעלב באצבע מאיימת .״פופיק
תגיד לאבא שלך, לא לי, אתה שומע ז...

״.לכובע שלי שלוש פעות
חמישה מתוך עשרת הפיזמונים במיצעד העברי של שידורי ישראל הם יצירתם המשותפת
של הצמד נורית הירש ואהוד מנור • .לא רבים ידעו ששמו המלא של ג׳ץ לנון
הוא ג׳ון ווינסטון לנון..לאחר נישואיו שינה ג׳ון את
השם ווינסטון לאונו. השינוי נעשה באופן רשמי, במש־רד
הפנים הבריטי # .דן אלמגוד על הפיזמון בדרך
חזרה :״המשמעות העמוקה הטמונה במילים לו היי ת
כאן לידי בדרך חזרה /לא היתה זו ב שבילי הדרך
חזרה, מזכירה לי את לו לא. היו לו שלוש פינו ת /
לא היה זה הכובע שלי בריחה רבתי של זמי

רים בריטיים ממולדתם צפוייה, אם ייכנס לתוקפו החוק
החדש במם־ר,הכנסה. תום ג׳ונם כבר הודיע על
כוונתו להגר, אם יצליח שר־האוצר הבריטי להעביר את
החוק החדש. האמנים ישלמו 19 וחצי שילינג מס, על
כל 20 שילינג שירוויחו. י • הקשיבו היטב לליווי ולעיבוד
של הפיזמון פראג. הוא לא מזכיר לכם את היא
עוזב ת את הבית של החיפו שיו ת לשולה חן היה
סיכוי טוב לזכות באחד המקומות הראשונים בפסטיבאל
הזמר, אם היתד, שרה בו את להיטה האחרון אוריה,
פרי עטו של שלום חנוך • .ג׳וני ל,אש הקליט,
לאחרונה, מאריך־נגן שלם המוקדש ל״ארץ הקודש״.
שניים מתוך הפיזמונים הכלולים בו — בוא לכותל ו־מדינת־ישראל
— הוא מתכוון להקליט גם בעברית• .
התוכנית החדשה של הגשש החיוור תצא מתחת לשר-
ביטו המוסיקאלי של המלחין יאיר רוזנבלום.

גיודית דרהאם

תשיר לנו סודו

שלישיית התאומים

מפני ההצלחה — וההצלחה רודפת אחריה,
המיסכנה. כי עדנה גורן, שפיזמונה היא לא
רוצה ירח מצליח בימים אלה במיצעד ה־פיזמונים
העבריים — לא רוצה קאריירה.
״יש לי בית, בעל וילד, ואני מעדיפה לבלות
את זמני בחברתם,׳׳ היא אומרת .״אבל
מה לעשות כשהצעות ההופעה מתדפקות על
הדלת?׳׳
היא התחילה בתזמורת חיל־האודיר, וכש־השתחררה
הופיעה במועדוני־לילה באילת
ובתל־אביב. השתתפה בפסטיבאל הזמר השלישי,
וגסג באחרון שמעו אותה.
סימונה היה, מאז ומתמיד, ברור ומוכר
— שירת ג׳אז. אבל כל פיזמון שלה הוליד
ויכוח בין המשמיצים והאוהדים. זוכרים את
מנדלבאום? חלק טען כי זהו סיזמון אינפנטילי
ממדרגה ראשונה — אבל החלק השני
היה משוכנע שזהו הפיזמון הטוב ביותר
שעדנה שרה אי־פעם.
חוץ מהבעייה איך להיפטר מההצלחה —
יש לעדנה בעיות אחרות. כמו חוטר ליווי
מתאים .״אין לי תזמורת ג׳אז טובה, שיכולה
לתת גיבוי מוסיקאלי מתאים,״ היא אומרת.
״אם הייתי מופיעה באופן קבוע — אולי
הייתי מקימה תזמורת כזו. אבל כיום אני
לא מוכנה להופיע יותר מפעמיים בשבוע,
וזה לא מצדיק החזקת תזמורת־ליודי קבועה.״

תום ג׳ונם

כמעט שנה חלפ ה נואז הודיעה להקת
המ שחרים על פירוקה. אס כי ג׳ודית דרהאם
ו שלו שת עמי תי ה הכריזו אז שהסיבה להחלטתם
ללכת איש איש לדרכו היא הרצון
להתקדם ב או פן אי שי — היה ברור שלמשבר
הלהיטים שפקד אותם ב או ת ה תקופה, היה
מישקל נכבד בהחלטה זו.
לפני ימים אחדים הגיעה ג׳ודי שוב ללונדון,
לאחר שבילתה חוד שים אחדים ב חיק
מ שפחתה באוסטרליה .״כא שר עזב תי את
לונדון בדרכי הביתה, היו לי כל סיני תוכניות,״
היא מספרת .״קודם־כל ח שב תי לפרוש
כליל מ הו פעו ת. דבר שמבחינה כספית
יכול תי בה חלט להר שות לעצמי. רציתי לנצל
א ת הז מן ל שיפור נגינ תי טל פסנתר,
לפיתוח הקול לרמה אופראית, ללימוד מש חק
ואפילו לעיסוק בעבודה ס ו צי א לי ת
אבל מאו ת מכ תבי המעריצים שקיבלה,
דחפו אות ה שוב אל עולם הפיז מוני ם ובקרוב
היא עו מד ת להקליט את פיז מון־ ה סו לו
הרא שון שלה, מאז עזבה את הלהקה.
״ב תקופ הבה חייתי באוסטרליה, הופ ע תי
כמה פעמים ב מ קו מו ת שונים,״ היא מספרת
.״זא ת היתה הדג שה מ שונה. במ שך כל
השנים הייתי רגילה לעמוד על הבמה עם
עוד שלו שה אנ שים והייתי חייב ת לתאם את
תנו עו תי ל תנועו ת עמיתי, זו הפעם הרא שונה
שעמדתי מול קהל, ו היי תי אני ־ ע צ סי
היה לה כבר תקליט־סולו פעם, שנקר ת
עץ הזית. אבל היא מעדיפה שלא תזכי רו
לה מה עלה בגורלו.

בת-זוגך נמצאת במבוכה נוראה, ואולי
אפילו במשבר. ממש מוזר שלא הצ-
מה ששנוא עלין — אל
לחת להבחין בכך עד כה. כדי לנסות
תעשה לחברך. אם לא
לחלצה ממצבה הק לימדו
אותך זאת בילשה,
אותו היא מתדותן,
מוסב שתיזכור
אמצת להסתיר ממך,
זאת עלשיו, ותשנן זאת

אל תסתער עליה חזיהיטב.
מלבד השינון, ן תית, כי אם בחר בעליך
ליישם אמת־חיים
איגוף ממושך, תוך
זו בכל הקשור ליחסין

2 ו ביצוע פעולות הטעייה
עם חברך הצעיר התו20ב
אפ רי ל
והסחה ן כך תגיע אל
לה בן תיקוות, והמע־היעד
בעזרתה ממש 23 ,בספטמבר ־
ריצן הערצה־עיוורת ממש. אל תתייחס
22ב או ק טו ב ר
ויחד תלבנו את המאליו
כמו אל נחות־דרגה וחדל להציק לו.
צב. אם לא תפעל למען
זוגתך, המשבר עלול לפרוץ החו*

צה כבר השביע, ביום ראשון או שני.
האם את באמת מא
מינה,
בת שור, כי פלירט לא־סחייב, או רומן אהבהבים קצר
תוכלי להמשיך במיש־ ומרגש, צפוי לן, בת עקרב, לקראת סוף־
חק״הכפולן אפשר להשבוע,
או בתחילת
רמות במשך חודש,
השבוע הבא. השותף לחודשיים,
שלושה, אבל
פלירט או לרומן יהיה
לא במשך שגה, ולא
גבר אשר ראית בו עד
את כל האנשים הסוכה
רק ידיד ותו־לא,
בבים אותך ! השבוע
ואשר בתקופת ליבלוב־יהיה
עלייך להחליט,
האהבה שלכם נידמה
לכאן או לכאן — מי יהיה הגבר שלך
יהיה. לן כי זהו הא־באמת.
לבושך השבוע קל וספורטיבי. לו 22ב או ק טו ב ר -ביר־על־הסוס־הלבן
22בנובמבר
__ את ממתינה כל הש־

נים. בשטח העסקים —

אין חדש. ההצעה שקיבלת משונה, אן הפמי
שאמר כי המצליח
רטים הכלולים בה הס נכונים ומדוייקים.
בקלפים נוחל כישלונות
בחיי־האהבה שלו —

צדק, בכל אופן לגביך.
יחסיך עם הממונים עליך הולכים ומת-
אם אתה באמת מאמין
ערערים, לא-מעט בעטייך. חוסר שליכי
תוכל לבסס את איבוד במצב, טה עתידן הכלכלי תוך
עשתונות, או חוצפה
מישחקי הדארד — בבו
2ב מ אי -
שאינה במקומה, עלוקשה,
אן כדאי יהיה
20 ביוני
לה להביא אפילו לשתשקול
זאת היסב.
פיטורין; מחשבה על
השבוע אתה עתיד לפגוש נערה חמודה,
התוצאות תביא רק
שהעמיד בפניך את הברירה: היא או הפוקד.
תועלת. בת קשת :
אין ספק כי הוא בא מת
אוהב אותך, ואינו
} 2בנו במבר -
20בדצמבר
מעמיד פנים כפי שאת
חושבת לפעמים, או
כפי שנוהגות חברותיך לרנן. ביום שלישי
תאבדי סכום כסף קטן. לבשי סגול.

מאזניים

6000)0

שוב ושוב בסירטונם ביעור הבערות

שהצליח להרגיז הרבה לפני שהטלוויזיה
הישראלית החלה לטלוזז.

לא כדאי לראות
לא חשוב לראות
אפשר לראות
רצוי לראות
חובה לראות

1 1ז 4י, חו 1ז 8

ס ר טי ם חדש*מ
רומי

הכריכה (אסתר, תל־אביב)
שניידר, הקטנה הזאת שהיתר, לא מזמן
בארץ, מנסה לחדש את ימי נעוריר. לצי־דו
של אלוף נעוריה (אלן דלון) בסרט
שנושאו הוא ניצחי ובטוח: אהבה ובגידה.
היא חיה עם מאהבה בווילה על שפת־

עקת

האומים

ן ש 11

המשבר הכספי אליו
נקלע עיסקך, ישפיע
בצורה קשה על מצבך
הכספי האישי. בקשר
לכך, היזהר מלעשות
מעשים נמהרים, עליהם
אתה עלול להתחרט
מאוחר יותר. אל
תתבייש להודות באוז-
ני ידידיך כי מצב עיס־קך
גרוע. לעומת־זאת, אל תעז לנסות ל־חפש
מוצא מן הסבך בין הכפופים לך.

מצב רוחן העגום זותן
את אותותיו ביחסך לבאים
איתן במגע. הם
אינם יודעים כי יש לך
סיבה מוצדקת־מאוד להיות
ממורמר ועצבני,
ולכן הם גס אינם מוכנים
לשאת את התפר״
צויותין או לשמוע את
גערותיך. ביחס לעבודתן,
בחרת בדרן הנכונה. ה יה נכון ל־וויתורים,
מבלי להשפיל עצמך. אז תצליח.

אחרי שנה יצופה אכזבות ומרורים, סוף־
סוף זה הגיע: תון שבועיים אתה מועלה
בדרגה, וזוכה לשכר ויחס
בהתאם. אם רק
תיזהר מלהפוך ל״עבד
כי ימלון״ — כי אז
ודאי שהעלייה בדרגה
הבאה תהיה הרבה יותר
קרובה, ובעלת אפקט
הרבה יותר משכנע.
שיחת טלפון שקיימת
ז 2בדצמבר ־
סו בינו א ר
בשבוע שעבר עם מישהו
מעיר אחרת תישא
פרי בשבוע הבא. כדי שלפרי יהיה ערן של
ממש, עלין לקום כבר עתה, לפתוח בפעולה.

צרור ברכות! הישגת תט מטרתך, אפילו
אם בדרך
הקשה. אן הבט אחורה :
הדרך בה עברת רצופה
גוויות רמוסות
על-ידן, ופגרים בהם
ללא״רחם.
התעללת
לא תמיד הקשיחות

״ - 5במקומה, דלי ! מעט
אנושיות בכל מעשיך,
תגדיל את חוג מכריך,
ובעיקר את המיספר
20 בינו א ר -
8ו בפברואר
הזעום של אלה אותם
אתה מכנה ״חברים״.
הנערה בלבן, אותה פגשת בשפת-הים,
היא נערה כלבבך.
או בבית״הקפה,

חשדות מכוערים שהשמיעו
באוזניך שכניך ה 4 צעירים,
אינם מבוססים,
הצעתך, שהועלתה בגרעין בהם ומצוי
פורום
מצומצם ונבחר
עלוב מאוד של אמת.
— נדחתה. הנימוקים
אן הנזק נבר נגרם ;
לדחייה לא שיכנעו
עשה מאמץ עליון לאותך,
אך אין כל ברי :9בפברואר

תקנו, בטרם המצב יהיה
7גרי ר ס
רה: החלטה היא הח אבוד
לחלוטין. זה יל011111
לטה,
ועליך לכבד אומד
אותך להבא לקח,
תה. נסה למצוא דרך
שלא להאמין לכל בדותה המושמעת באוזאחרת,
או פיתרון שו ניך, ולטרוחלאמת דברים, בטרם אתה פונה
למצב. בת בתולה :
על על־פיהם. בפרט אם מקור האינפורהוא
קוסם לך, ואין כל פלא בכך. תיפסי
מציה הוא כה מפוקפק. בת דגים: סכנה
אותו חזק, בטרם ייעלם מאופק חייך.
השבוע, אס תרחיקי מביתך.
צפוייה לן
? ^3 8 (000000פ x x x ^ 0 0 0 0 ^ x x x x x x x x x x x x x x 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0׳

וניס

שניידר ב״הבריכה״
הים, וייסוריה מתחילים כשמאהב קודם
שלה (מורים רוזה) בא להפריע את
השלווה, ולזרוע מהומה בסרט ובליבה.

ס ר טי םאח רי ם
* זהב מקנה (סינרמה, תל״אביב)
מערבון אמריקאי ענק, על הטוב והרע
והזהב שהם מחפשים, עם כל הסממנים
האמריקאים, שהאיטלקים הוכיחו •כמה הקולנוע
יכול להיות יפה בלעדיהם: כוכבי
מישנה ענקיים, שתפקידם רק לעטר את
המודעות, אהבה נוגד, מלאת מבטים. עירום
בנחל, סטאלג בין שתי נשים, ודיאלוגים
מטופשים להפליא. הנופים מרעישים.

השבוייה (פאר, תל-אביב)
סרט שיכול היה ללמד אפילו את קלוד
ללוש משהו על גבר ואשה, כי מה ש־ללוש
מצלם מבחוץ קלהו מצלם מבפנים.
הוא מצלם מישחק אהבה פרוורסי
הגובל בשיגעון ובמוות, המתנהל בין שלו־שה
אנשים: האחד סוחר אמנות (דורן
טרצייף) ,אדם עקר מבחינה רגשית, למרות
גאוניותו, עבד לא אדון לתאוותיו,
השני צייר תמים וסימפטי והשלישית:
אשתו (אליזבט ווינר) הגורמת לסוחר
האמנות לנסות להתמודד עם האהבה
ולהבין שהוא לא מסוגל לזה. מישחק
מצויין. צילומי־צבע עשירים להפליא.
יומנה שד חדרנית (ארנון,
ירושלים) ביקורת החברה בביצוע
של גאון הקולנוע בונואל. סרט חובה.

(התיאטרון
** ליזיסטרטה
הקאמרי) עיבוד פזיז וביום בלתי מאורגן
של עודד קוטלר, של יצירת אריסטו־פאנס
שנכתבה לפני למעלה מ־ 2000 שנה,
מוסיקה רדודה (רפי בך משה) ,תפאורה,
ובמיוחד תלבושות ותאורה מכוערות
(ארנון אדר) ,כוריאוגרפיה בלתי קיימת,
וחוסר מבצעים מתאימים להצגה מוסיקאלית,
הולידו הצגה וולגארית, בה פנסים
דלוקים מציינים את מיקומו המדוייק
של אבר המין הגברי, אולי כתחליף לעובדה
כי אורנה פורת, בתפקיד הראשי
אינה היחידה המצליחה לשכנע כי הצגתו
של קוטלר בנוייה (על אף מיספר בלתי־מבוטל
של גאגים משעשעים מאוד) על
כרעי תרנגולת.
מחכיםלגורו (הבימה)
הצגתו של יום,ק יזרעאלי, על־פי
יצירתו של אחד מאבות תיאטרון האבסורד,
סמואל בקט האירי, אינה מוצגת כמקובל.
צמד הקלושארים, ממתינים הפעם
עד בוש, לא על פני במה ריקה אלא על
רקע קירקסי למדי שיצר יגאל תומר־קין.
הם אף לבושים ומאופרים כליצנים.
על אף זאת לפנינו אחת ההצגות היפות
והעל־שניות שניראו אי־פעם בארץ, לא
רק בשל קונספציית הבימוי המיוחדת במינה,
המחזר, הפיוטי הנפלא (שתירגומו
של משה שמיר אינו מצליח לפגוע בו),
התפאורה, התלבושות והמוסיקה, אלא במיוחד
בעטיית צוות מגובש של שחקנים
צעירים המרקיעים כאן להישגים תיאט־ראליים
בלתי־מקובלים בהבימה: ברוד

דויד, אילן תורן, שמעון לכ-אדי
ונסים עזיקרי, משעשעים ומרטיטים,
* * לילהבמאי (בהפקת בימות)
מחזה מקורי בלתי־מגובש של אב רהם
יהושע, לא זכה לבימוי מגובש
יותר של יוסף יזרעאלי. אווירה דחו

בבית משפחה ירושלמית ניוורוטית, דווקא
(כמובן!) בימים המעיקים שלפני המלחמה
האחרונה. השפה ספרותית מדי.
התפאורה של דני קרוון מכוערת הפעם,
בשל עיצוב בימתי מרגיז, פרי הכוונתו
הוודאית של הבמאי. עודד תאומי
זוכה לאהדה, בגלל עודד תאומי. גילה
אלמגור עושה מאמצים מיקצועיים, בל־תי־מרגשים,
להתגבר על דמות שלא זכתה
לעיצוב עיקבי על־ידי המחבר. אמיר
אוריין אינו משכנע. שמואל עצמון
משכנע שהוא לא במקום. יעל אביב
מדקלמת. אלישבע מיכאלי ראוייה לתפקידים
קצת יותר טובים. רחל מרכוס

רכבות נשמרות היטב
(סמדר, ירושלים) המלחמה הגדולה מול
הבעיות הקטנות של נער מתבגר, בסרט
צ׳כי מצחיק ונוגע ללב.

ביום חמישי ד,־ .8.5.69 יוכל כל מי שעוסק
בחקלאות ומבין גם ערבית ללמוד
משהו על גידולים חדשים בגדה.
זאת בשעה . 18.30 כעבור רבע שעה ניחן
יהיה לצאת בעיקבות משלחת
הם ילון אל אי אוסטרלי בודד וב־19.30
שידור חוזר של אולפנו העגול של
ראלן! ענבר ובו הופעות בינוניות של
זמירה חן, דויד כהן (בזימרה) ,אב-
דחם רון (בשריקה ,),להקת השווים (בקצב)
ולהקת חיל הים, וכן הופעות קצת
יותר מעודדות, של להקת ג׳אז פלוס ותזמורתו
של אלכם ווים. ב־ ,20.15 שוב
ארץ לא נודעת והפעם מקדשי אתיופיה
שנתגלו לפני 450 שנה.
פרופסור יגאל ידין ינחה בשעה
20.45 חידון בארכיאולוגיה ויגאל
אפרתי (מפיק מטעם שירותי ההסברה)
ויצחק ישורץ (תסריטאי ובמאי) ימאסו

רקדניות בקירקם טוקיו
נוגעת ללב, אך לעיתים משעשעת מדי,
במקום שתעורר חמלה.

טוקיו (באמרג*

נות אורי־ברמן) היה מי שהמשיל את
כיכר המדינה בתל־אביב למדינה; חצי (שנה)
בוץ וחצי (שנה) קרקס. הפעם אפשר לומר
שגם בקרקס שהתמקם עליה יש בוץ.
כלומר לא הכל מלוטש. רוב המספרים
העולם הזה 1653

בינוניים. הליצנים לא מצחיקים ומאלף
הסוסים לא מספיק מאולף. מי שמצליח ל־ע8זות
רושם עצום בזכות הופעתו הגברית
ומשום שהוא יודע איד ״למכור״ את
״הסחורה״ ,הוא מאד!ז האריות. מלבד
הופעתו וקטע הטרפז המרתק היה
אפשר להציג את רוב התוכנית במועדון
לילה, לשם היא שייכת• המספרים היפאנים
משעממים ואינם הופכים את הקרקס
ליפאני (ואכן, רוב המשתתפים והאוהל הם
איטלקיים) .צמד הרקדניות, שכל גופן
משוח באבקת זהב, נוסח נערת גולדפינ־גר
(כשבמקור הן חשופות חזה — ראה
תמונה — המכוסה בארץ) חורג מן ה־מיסגרת
ואינו מאפיין את מה שיפאן באמת
מסוגלת לשלוח אלינו, בשטח המחול.
הקארמה והיאבקות הסומר.
קטשופ (מרתף קולנוע פאריס׳
תל־אביב) סוף־סוף קברם סאטירי.
חנוך לוין כתב ואחיו דויד ביים. שלו-
שה שחקנים צעירים מבצעים בחן שובבני
תוכנית צלפנית, בה הנפגעים הראשיים
הם, ישראל, ערב והמתווכים למיניהם. ה־פיזמונים
של לוין עסיסיים יותר ממער־כוניו,
בהם פחות דש הוא ואינו חוזר על

אותם רעיונות. המנגינות (של שני מלחינים
צעירים) הן כמשב רוח רענן, לעומת
אלו המטורטרות אלינו יומם וליל מעל
גלי האתר.

אין

אהכות

ו ת (בהפקת בימות) כשהוא על הבמה,
מנצל את גופו, פניו ובמיוחד ידיו (תאורה
הולמת ומיקרופונים מכוונים) יוסי
פנאי הוא פיזמונאי שקשה לדמות אותו
למישהו אחר, באותו שטח, בישראל. הוא
מגיש תוכנית תרבותית, עשוייה היטב,
המבוססת על כ־ 20 משאנסוניו של ג׳ורג׳
ברסאנם. המנגינות בלתי־רגילות. תרגום
המילים, מעולה, כאילו נכתבו עברית
במקור. קיטעי הקישור משעשעים ותיו־מורתו
(גם עיבודיו) של סטו הכהן
מלווה בביטחה את יוסי כשושבין המלווה
חתן לחופתו.

הגששה

יוור קולע היטב לטעם הקהל הרחב.
הקהל היותר צר, ייהנה ממיספר פיזמונים
משעשעים ומבימוי ליצני של נסים אלוני
בבידוריאדה סלקטיבית מתוכנית הגששים,
בה שולטים בעיקר הקטעים המבוססים
על חיקויי עגה.

מנהל את העניינים לא כזבוב אלא כ י*

הצגה חדשה
וולפונה

שמציין את ההצגה הרא שונה ב בי מוי של
מנהלו ה אמנו תי של ה תי א ט רון. הלאו מי,
הטוען לתואר ממלכתי, הוא התרגום
העסיסי, הפיקחי והמ שע שע, שדוג מ תו
כמעט ואין שומעים על בי מו תינו, לו
אחראי עמוס קינן. המחבר, בנימין

ג ׳ תסץ, בן־ ת קופ תו

שקספיר, חיבר את השועל שלו (וזלפונר).
לפני כ־ 369 שנה. פטפן צוויג (עם
ז׳׳ול דומיין) עיבדו את המחז ה ה שירי
ל שפה יו מיו מי ת יותר, לפני כ־40
שנה.
המחזה הסובב על רעיון לפיו היו
נוהגים ב מאה ר,־ 17 לחלק מ תנו ת יקרות
לעשיר, על־מנת שזה יוריש את רכו שו
לנו תן המתנה, איננו מעניין כיום איש,
ונראה יותר כ קו ריוז מ ת ון לא יאומן
כי יסופר. וולפונה הוא נוכל הסוחט מידידיו
בהע מידו פני שכיב״מרע. עוזר
לו בכך מזכירו הנא מן מוסקה. ז הו
מחזה על תאבי־בצע, חו מרי בסף.
אדון דויד ויליאמס (מנהלו תאנג־לי
המיובא של ה מוסד הנ״ל) ,ביים את
ההצגה, קרוב לוודאי כפי שהועלת ה
לראשונה לפני ע שרות שנים בגרמניה.
לרגעים ידמה לצופה כי נקלע להצגת
אופירה מאובקת. ניכר לפי, משחקו של
בל אחד מאנ שי הצוות, כולל הסטאטיס־טים,
כי ידו של הבמאי היתה קצרה מ־הדריכם,
על כל פנים הדבר לא מורג ש.
נל אחד מ שחק כפי שהיה מ שחק לוא
הבמאי היה שולח את הור או תיו במיב־רקים
מלונדון. ישראל בקר מ שחק
בהפרזה מגו חכ ת ומסלידה, כפי שכבר
שנים רבות לא שיחקו אפי לו בהבימד,
המוסקבאית. הוא עצמו נגמל בהצגות
אחרות ח הפא תוס המציין את הופע תו
כאן.
מ שחקו של נחום כיכמן באמת
מזכיר הופעה של זמר באופירה־בופה.
לרגעים נדמה כי מיד יפצח את פיו
באריה. לוויליאם מגיע פרס הליהוק של
השנה על שהפקיד בידיו• את תפקיד
לאונה בנו של רפאל קלצ׳קין. מישא
אשרוב הוא יותר זאב מאשר ש ו ־
ע ל. הוא מנגן טל גווני קולו ב חוז ק ה
בלתי־מ שכנעת. קשה ל הא מין שגבר
מחוספס שכ מו תו יעסוק ב ש טויו ת של
העמדת פנים, כדי לצוד כסף ונשים,
בשעה שאלו נ מצאות בידי חלקלקים
ממנו.
הופעת ה ה חיצונית וכו שר מ שחקה של
ציפורה קרנר אינם מ שכנעים כלל
ועיקר כי צעירי ונציה חיז רו אחריה
בלהט. רפאל קלצ׳קין כקורבצ׳יו,
העורב הער מו מי, יצר דמות בלתי־רגילה,
בזכו ת מ שחקו המחו שב־מלוט ש, שלי מתו
ה מו חלט ת בר מ״ח אבריו, קו לו ו־איפורו
המו שלם. נסים?{?יקרי בתפקיד
המרכזי של מוסקה נו שא למע שה
את נטל ההצגה כולה על כתפיו. הוא
המושך בחוטים. ויש לקבוע כי הוא

? !.ווו ל ח

דזז ר.

* ש ש4

ביה״ס־ המרכזי ללמו־ד נהיגה

״//רכנתי ״
מציע לך :
* תנאים נוחים ונהיגה בשיטה קלה
*.לימוד במסלול הטסט מהשעור הראשון
היה כדאי לחזור אל יצירתו המקו ־ יף
רית של ג׳ונ סון שהיתה מצליחה אולי 2
יותר להציג משל מריר על תקופתנו.
הצגתו של ויליאם הצליחה רק להגיש

את הנמשל .
כדאי לציין לרעה את התפאורה והתל־ 2
בו שו ת של האנגלי אדריאן ווקס שזו
הצגתו ה שלי שית (לאחר הרוצחים 2
הקטנים, והירולת רוחות) ,ברור •ן־
כי הבאתו ארצה היא ביז בוז של מם־ £
בע זר וחוסר ה תח שבו ת ב תפ או רניס ן
ישראלים רבים שללא כל קו שי. היו 2
מעצבים במה הרבה פ חו ת פרובינציאלית.
מאחר !הכוכב ה א מי תי של ההצגה 2
הוא ניסיס עזיקרי ולא מישא א שרוב4 * ,
ואין מדובר בגברת הראשונה של 2
תיאטרון, או בבעל ז כו ת רא שונים4 ,
תמו ה: לאוד כי הא חרון העולה אל?
הבמה לקידה בפני הקהל, הוא א שרוב
ולא עזיקרי, הקוצר, בצדק, מחיאות־ 2 כפיים ועע מו ת יותר.
כדאי לציין כי או תו הדבר היה ב־ב
ק ט על אות ה ב מה, גם שם ה שחקן
כ תפיו על שנשא את נטל ההצגה
(עודד תאומי) נכנס אל הבימה
אחד לפני האחרון — !רק אז עיה
מישא א שרוב לבמה כפרי מדונ ה מזו ״־
פת. אן כנראה שעניין הקידות שייך
למסורת העתיקה של הבימה שלבמאי
להתנג ש
ק שה
אנגלי בעל ני מוסי ם

* לימוד תאוריה חינם
* ס/״ 50 מאגרת הרשיון על חשבון ביה״ס.

בביה״כז־ ד־ינהיגה ן|\ 1/י ב 7ר 7י|י
רחי //ונ7ן ר ,63 חולון.

4444444444

(הבימה)

שועל של ממש, ו בז כו תו לא יורד המתח,
אם כי מדובר ביצירה שכיום
ניראית: מיו שנ ת ובלתי נחוצה. עלילת
וולפונה מתאימה כיוס בקו שי למערכון.
רקדנים העולים מן האולם אל הבימה,
דונג׳ריז, אביזרים מודרניים ומוסיקת־ביט,
אינם הופכים מחזה מאובק ליצירה
בת ז מננו. אם כבר להראות כי מאז ומעולם
לא נגמל האדם מתאוות הבצע,
44414444444 מבוו פסיכולוגי
היפנוזה וטיפול

בכל הבעיות הנפשיות,
מבחני אישיות
בהנהלת

ד״ר רזניק
בחיפה טלפון 69300
ובתל־אביב המלך ג׳ורג׳ 44
מ־ 15.00 עד .18.00