גליון 1654 מתאריך 14 במאי 1969

מספר 16 54

ב״ו אייר תשכ״ט14.5.1969 .

סירה

כשכועשעכר פירסמה העיתונות היומית את הידיעה, שנלקחה
מן השבועון הגרמני דר שפיגל, בדבר הימצאותה של פצצה
אטומית בידי ישראל.
הפירסום הראשון על נושא זה הופיע ביום רביעי בצהריים, בידיעות
אחרונות ובמעריב. למחרת בבוקר הביאו אותו גם היומונים.
אבל
עוד בטרם ראתה אור בעיתונות היומית, הובאה אותה ידיעה
סנסציונית בראש מדור תשקיף של העולם הזה, ביום שלישי
בערב. בכך הקדמנו שוב את כל העיתונות הישראלית.

^ שיוור מרדיו נ״וות
מה לקח איתו חמדי כנעאן, ראש עיריית שכם המתפטר,
כאשר יצא לפני שבועות מספר לסיור בארצות־ערב? כמובן, מספר
רב של גיליונות הדא אל־עאלם, המהדורה הערבית של העולם הזה.
וכך סיפר, בשובו לשכם, לכתב העולם הזה:
״ברגע שהחלו ויכוחים ביני לבין מדינאים באותן ארצות, שלא
האמינו באפשרות של שלום עם ישראל, הייתי מגיש להם את
מאמרי הדא אל־עאלם. כהוכחה לאפשרות של שלום כזה. בכלל,
התברר לי ששם מכירים אתכם היטב, ורבים שאלו מה סיכויי
רשימת העולם הזה — כוח חדש בבחירות הבאות. אפילו בכוויית
יודעים הרבה על העולם הזה. מצאתי אצל אנשים חשובים מאוד
שם — כמו בלבנון ובירדן — גיליונות של הדא אל־עאלם.״
ואילו רדיו ביירות, ששידר תוכנית מיוחדת על המפלגות בישר־אל,
הקדיש סקירה מיוחדת על דרכו של השבועון העולם הזה,
ועל לידת הכוח החדש. סיכום השידור :״אם יקום פעם גנזר ל־שלום
ערבי—ישראלי, הרי בצד הישראלי יעשו זאת אנשים כמו
העיתונאי אורי אמרי.״
יחס זה לא נולד במיקרה. אין כימעט איש־ציבור פוליטי בעולם
הערבי, שלא שמע על העולם הזה ודיעותיו, או שלא קרא גיליון
כלשהו של הדא אל־עאלם. בחוברת־הסברה רשמית של ממשלת
ישראל, שיצאה לאור לא מזמן, מוגדרים הדא אל־עאלם והעולם
הזה בעיתונים הפועלים למען השגת שלום ישראלי—ערבי, והנאבקים
למען הקמת מדינה פלסטינית, בדרך לפיתרון.
ברור שדיעה זו אינה פופולרית בכל חלקי העולם הערבי. הנה,
למשל, ימים ספורים אחרי אותו שידור מביירות, פירסם השבועון
הירדני אל־אסבוע התקפה קשה על העולם הזה .״עמדת אורי אבנר,
בכנסת,״ פסק אל־אסבוע ,״היא רק הסוואה ציונית, שבאה
לבלבל את המחנה הערבי, המלוכד סביב מלכו האמיץ.״
הכוונה למלך חוסיין, המממן את השבועון ושאינו מתלהב במיוחד
מן הרעיון של הקמת מדינה פלסטינית.

^ אורח אצד עאוו
חשוב למנהלי משרדים
ובתבניות !

! 0 אורררו

מחק הפלא למכונת הכתיבה המוחק
את האוריגינל יההעתק.
חסוך בזמן וכסף, תוך שניה ביכולתך
למחוק כל אות או מילה
יחד עם ההעתק.
הזמן סט ענק המכיל 288 יחידות
במחיר 19.20ל״י בלבה וחסוך על־ידי
כך 40 באופן ממשי.
סוכננו ישמח לבקרך ולהדגים ללא
כל התחייבות.
״ מיקס ת.ד ,6031 .טל.
,441692 תל־אביב.

האם דאגת
להזמין מקום
בבית הבראה ז לכרטיס נסיעה
לחו״לז אם־כן, הרי עליך לקנות
גם מצלמה ופילס להנצחת חופ־שתך
או נסיעתך הממשמשים
ובאים. מבחר גדול של מצלמות
מכל סוגי המחירים. כל המצלם
— חי את חויותיו פעמיים.

פ 1ם 1יבדנר
תיבול,זוזזב ו ד חלז ק * 1

*ינויבתוגת —

מנוי המבקש לשנות את כתובתו מתבקש
להודיע על-כך שבועיים מראש, על״מניז
למנוע עיכוב במשלוח העתון למען החדש

אחד הכותבים במהדורה הערבית שלנו הוא ההיסטוריון
הערבי הנודע עארף אל־עארף. לא פעם אנו גם נעזרים באוצר הרב
של ידיעות ופירסומים שיש ברשותו, בכל הנוגע לתולדות ארץ-
ישראל.
השבוע ביקר בביתו באל־בירה כתב העולם הזה לעניינים ערביים׳
נעים גילעדי, כדי לקבל ממנו חומר על הבדווים בישראל.
בהיותו שם, התקבל לראיון עיתונאי הולנדי של העיתון די פולקס־ראם.
הוא הציג את עצמו כיאן ליאוטין, וביקש לשמוע את דעתו
של אל־עארף על המתרחש באזור, ועל סיכויי השלום בין ישראל
לשכנותיה.
אל־עארף היה פסימי למדי, חיווה את דעתו השלילית על ממשלת
ישראל (״כל המפלגות השותפות בה שוחרות סיפוח והביע את
החשש שבמקום התיקוות שנולדו לפני שנתיים — תשתרש השינאה.
ליאוטין הפסיק אותו :״אבל יש בישראל אנשים בעלי דיעות
מתונות, ושוחרי־שלום. קראתי את ספרו של אורי אבנרי, ואומרים
לי שאנשי העולם הזה נמצאים בכל מקום בארץ.״
אל־עארף, שעד לאותו רגע לא הציג את נעים גילעדי בפני
אורחו, חייך עתה לעבר איש העולם הזה והשיב להולנדי :״כן, הם
נמצאים בכל מקום. אפילו אצלי, ברגע זה, יש אחד מהם.״
ליאוטין סיפר לגילעדי כי קנה את ספרו של אבנרי — בחנות
ספרים בעמאן. הוא נתקל גם במנהיגים ערביים שקראו את הספר —
שהופיע תחילה בארצות־הברית ובבריטניה, והעומד להופיע בקרוב
בארץ בעברית, וכן בצרפת ובגרמניה.

^י״אנ ענו לאומי רמכירתו של ספר זה ברחבי העולם הערבי היא בעלת מן־
מעות רבה. שכן ספר זה מוקדש כולו להחדרת הרעיון של שותפות
ישראלית—פלסטינית, תוך הבטחת זכויותיהם של שני העמים.
בפרק הסיכום של ספרו, מדגיש אבנרי, בין השאר:
אני עברי לאומי, ואני רוצה לפעול עם ערבים לאומיים. אני רוצה
לומר להם: חמישים השנים האחרונות הוכיחו, שלא אתם ולא
אנחנו נוכל להגשים את שאיפותינו הלאומיות כל עוד אנו נלחמים
זה בזה שתי התנועות הלאומיות הגדולות שלנו יכולות לנטרל
זו את זו, או שהן יכולות להתלכד לתנועת שיחדור וקידמה של
המרחב כולו. זהו פירוש הרעיון השמי.
...א ני רוצה לדבר ברורות בעניין זה. נכתבו שטויות רבות
יעל פיתרונות, שאינם מכירים בקיומה של ישראל כמדינה ריבונית.
שום ישראלי — ובוודאי לא אני — לא יסכים לעולם לפתרון כזה.
קיומה של ישראל כמדינה ריבונית היא נקודת־חמוצא לכל פיתרון,
בדיוק כמו זכויותיהם ושאיפותיהם של האומה הפלסטינית ושל כל
עם ערבי אחר,
קטע זה מובא על עטיפת הספר האנגלי — עטיפה המונחת עתה
בחלונות הראווה בחנויות הספרים ברחבי העולם הערבי, כשם שהיא
מונחת בחלונות הראווה בישראל.

אי פי ר׳ מ שי חרדב אי פנההחדישה

קט<£ו 4ו/וו 0£1 \/11
לשלמות באיפור־פנים אופנתי:
011 / 0־0118 ׳ 11.111׳ 111־׳> 10011 !>1

״גליל־הברונזה המקנה
עומק לגוון־הפנים: סומק
לחיוורות, שיחוס לבהירות
וזוהר־ברונזה — לבלונדיניות,
צבעו על העור בהיר יותר
מאשר בגליל .״גליל־הברונזה״
מכסה נמשים ובהרות. ביום
הוא נמשח מעל בסיס־לחות
או בלעדיו ומושלם בפודרה
דקה. בערב ״גליל־הברונזה״
נמשח מתחת לאיפור להדגשת
מוקדים ותווים בפנים.

0 0 0 6 5אססועו

רבל! 1

לאנינות־הטעם לאלגנטיות לדיסקרטיות לעדינות לאופנתיות

הנראות יפות ואינן נראות בואופרות
הנראות הן עצמן ואינן מסתתרותתחת איפורן
שאיפורן מו שלם אך אינו מודגש
שאיפורן קליל ומתמזג ואינו ״מעמיס׳ את פניהן
לאיפור־פנים שקוף ומתמזג ולאיפור עיניים עדין ומצועף

.׳ 1 ( 61111 ׳11׳ 11111! 1100111 ? 1 0 1 6 1 0 8 101110־([ 0־׳> 10011 1( 1

איפור־פנים נוזלי ומעודן: מכסה ואינו אוטם ; מתמזג עם
העור ואינו ״מתיישב״ בקפולי־העור ובקמטוטיו ; נעים למגע
עם העור ואינו יוצר עליו ״כתמים״ ; איפור־פנים קליל —
מרהיב בשקיפותו ובשלל גווניו.
׳> 10011 1( 10110 ׳ 1( 61111 11311511166111 ? 3 0 6 ? 0 1 6 )161

פודרה זוהרת, המשלימה את האיפור־הנוזלי: מוסיפה
עומק־לגוונו, שלמות־לאיפורו ובוהק־דיסקרטי לשקיפותו ;
מוצע בשתי עוצמות־גוון: בהיר־בינוני, ובינוני־עמוק
בהתאם לגוון־האיפור הנוזלי.
_ 11106111 ? 1 6 5 5 6 )1 ? 0 1 6 )161י־׳> 10011 0 1 0 1 1 5 ׳ 1( 61111 ׳1׳ 11111

פודרת־אבן במיכל ורוד־זהוב
אלגנטי. נועדה לאיפור —
06011 חפוז (ללא איפור־נוזלי
תחתיו) או לתיקון איפור
רד 061111 המלא, במשך שעות
היום. מחדשת את האיפור
כולו — במשיחת ־ מפדרת
אחת. מוצע כנ״ל בשתי עוצ־מות־גוון.
נאה ונוח לנשיאה
בארנק.

לשלמות באיפור־עיניים אופנת> :
־ 61ת 1 .1£1116ז\\ 0־ 0 1

1( 61111י ( 5ן 0־ 1ע מ *]\1 0 0

התכשיר הקוס־מטי
הראשון להבהרת
גוון ה גבות
והתאמתו השיער לצבעי
האופנתיים.
•51016 01811161161
צובע היטב, מבהיר
ו״מזהיר״
את הגבות, אך שלא כצבע פרמננטי ניתן להסרה בנקל.
השימוש בו נוח ופשוט והוא מוצע בשלושה גווני־הבהרה :
בז /כסוף ונחושת.
׳> 10011 0 1 0 1 1 8 ׳ 061111 ? 1 3 0 5 1 1 1 6 6 0 1 5 1 0 1 6 0 0 1 0 1

על אף היותו אבקת־משיחה ניתן לשרטט בו קוי־גבות
מדוייקים כאילו היה עפרון. יחד עם זאת, הוא רך ומתמזג
עם שיער הגבות ונותן כיסוי מלא ויציב לשעות ארוכות.
מוצע בשלושה גוונים: שחור, אפור וחום.
׳ 061111 צססזם ׳1\10011

אבקת משיחה
לאיפור־עפעפיים
דיסקרטי. בכל
מיכל גוון־האי־פור
הנבחר, יחד
עם גוון־הבהרה
להשגת משחק־צבעים
מרהיב.
העפעפיים המשוחות בגוון ההולם את הפנים והעיניים —
משוות אצילות לכל ההופעה. מוצע בחמש סדרות־תאומים :
כחול, טורקיז, ירקרק וחום — כל אחד עם גוון־הבהרה
תאום באותה אריזה. כמו כן שני גווני־הבהרה כתכשיר
בפני עצמו.
0 1 1 0 6 1׳׳> 10011 0 1 0 1 1 5 ׳ 0 6 1 0 1 ? 1311511106111 011 ( 111)1 ? 5

קו־ריסים נהדר, המתמזג בשלמות עצורה, נראה ואינו־נראה.
אינו מטשטש ואינו יורד. מוצע בשלושה גוונים :
שחור, אפור וחום־נחושת. נמשח במברשת קטיפה עדינה
ואינו מגרה את העיניים.
! 0 ? 5 ׳ 0 6 0 1 1 1 1 3 0 5 1 1 1 0 6 0 1 0 6 1 1 8 1 1 1 6 0 1 0 8 > 1 3 5 0 3 1 3ס ח ׳> 1 0 0

חדיש! לפנים ולעיניים

_ __תכשירי ה־ 06011 נמכרים בפרפומריות אקסקלוסיביות__

פרסוםאדמון בעי־כן

צבע״ריסים עמוק ודיסקרטי
המוצע בשלושה גוונים: שחור,
אפור וחום־נחושת. צובע ומאריך
ריסים (ואפילו מלאכותיות)
כאחד. אינו מכביד כלל על
העיניים.

להטים אליו את הרופאים, מעידה לדעת
אותם מקורות, בי מחלתו חמורה.

ההערכה היא, בי שירות זה צריך להע־לות
את הוצאות ״אגד״ כ־ס^ .10 מתוך העלאה
זו, מובן הקואופרטיב לוותר על שליש,
מציע לכסות את שני-השלישים הנותרים
על־ידי העלאת תעריפי הנסיעה, או הגדלת
הסובסידיות.

צפוייה התגברות הפעילות המדינית בין מנהיגי הגדה
המערבית, בעד ונגד גיבוש נציגות פלסטינית.
בישיבה שנערכה בביתו של אנודר נוסייבה בירו־שלים,
בשבוע שעבר — ואשר בה השתתפו אוהדי
הרעיון הפלסטיני כעזיז שחאדה מרמאללה, ד״ר טאג׳י
אל־פארוקי מאל־בירה, העיתונאי עלי אל־שריף מירו־שלים
ואלוף־מישנה בדימוס חאזם אל־חאלדי — הוצע
לזרז הקמתה של מועצה פלסטינית בגדה המערבית, שצריכה
לייצג את תושבי הגדה, גם אם תוחזר לירדן.

סטודנט יהודי נוסף
הצית עצמו ברוסיה
מגבשים נציגות פלסטינית

צמרת מע״י
לפי הא״ב

מייד עם היוודע תוצאות פגישה זו, תקפו
אותה נאמני המלך חוסיין, התוכעיס להם־

כדי למנוע זעזועים לקראת הרכבת רשימת־המוענד
דים של המערך לכנסת השביעית, צץ לאחרונה רעיון
שנדון עתה ברצינות רבה. הוא בא למנוע את הצורך
להכריע מי יופיע לפני מי — למשל, דיין לפני אלון,
או להיפך?

לפי רעיון זה, תעמוד גולדה מאיר בראש
הרשימה -ואחריה יבואו שאר שרי־המנד
שלה של המפלגה לפי סדר הא״ב.
במיקרה זה אומנם יבוא דיין אחרי אבא אבן, יגאל
אלון ויוסף אלמוגי, אך לא ייקבע סדר של הירארכיה.

בעיקבות הידיעות שהגיעו למערב
דנט היהודי שהצית את עצמו בריגה,
עליית יהודים מברית־המועצות, נודע
שהועלם עד כה, בו הצית סטודנט
בברית־ר,מועצות.

על פרשת
במחאה על
על מיקרה
יהודי את
הסטואיסור נוסף,
עצמו

תיירים
שהגיעו מברית־המועצות לאחת
ממדינות המערב סיפרו
בי ביוב השלישי
למלחמת ששת-הימים
הצית עצמו סטודנט
יהודי, תלמיד השנה
השלישית למשפטים במוסקבה,
ליד המאוזוליאום
ככיכר האדומה.
בל מה שהצליחו
לברר הוא, ששמו היה
ארמוניאן.

שולמית אלוני
תופיע ברשימה
השתפרו סיכוייה של שולמית אלוני לכהן
בכנסת השביעית.

אחרי שמשכה אליה את מורת־רוח צמרת המפלגה,
נרמז בשעתו כי לא תוצג עוד מועמדותה, וכי במקומה
תוכנס לכנסת העיתונאית חנה זמר. עם עליית
גולדה לשילטון, התחזקה דיעה זו, מאחר שגולדה שונאת
את אלוני במיוחד, ובשבוע האחרון נתנה ביטוי
חדש לשינאה זו.

אולם נראה כי האיש הקובע -פינחס
ספיר -מוכן עתה להשאיר את אלוני
במקומה ברשימה, אחרי שהיא התקרבה
לעמדתו בעניין השטחים.

מי שהיה פעב האסיר
המפורסם ביותר
במדינה, נחמן
פרקש, ששוחרר לא
מזמן מעונש מאסר
ארוך, עומד לקבל בקרוב
תפקיד רשמי כספורט
הישראלי.

האם תל-אביב בוערת1
ספר חדש על מלחמת־העצמאות נמצא עתה בשלבי
הכנה. יהיה זה ספר מפורט, בעל מגמה ציונית בולטת,
שיוכל להביא תועלת רבה לתעמולה הישראלית בעולם.

מהכר הספר יהיה דומיניק לאפיאר, אחד
משני המחברים של רב־המכר ״האם פאריס
בוערת״.

״אץ הה מחזר — הזכה רהיבה

מרים אשכול
למען דייו
תזוזה אישית מעניינת כצמרת השיל־טון:
מרים אשבול, אלמנתו של ראש-
הממשלה המנוח, נחשבת לתומכת כמשה
דיין, במלהמתו נגד המישמרת הוותיקה.
בין היתר, מאוכזבת מרים אשכול מן הסיבוכים
שצצו בקשר לגימלה שהיא זכאית לה. אף לוקחים
בחשבון שינוי בחוק הגימלאות, כדי למנוע סיבוכים
מסוג זה בעתיד — אך שינוי זה לא יחול אחורה.

האם הבריא נאצר?
בניגוד להתרשמותם של עורכי השבועון האמריקאי
טייס, שאחרי שריאיינו את נשיא מצרים גמאל עבד־אל־נאצר,
טענו כי הוא שופע־בריאות ונראה כי החלים
מסיבוכי מחלת־הסכרת שלו, טוענות ידיעות אחרות
כי המצב הפוך.

לפי ידיעות אלה, שמקורן כאישים צרפתיים
שנפגשו עם נאצר לאחרונה, הוא
עומד לנסוע הקיץ שוב לברית-המועצות,
בדי לקבל כפעם נוספת טיפול רפואי בסיבובי
הסברת שלו. עצם העובדה שהוא
נלקח לכרית־המועצות למטרה זו, כמקום

ביק בל התארגנות -בטענה כי הדבר
עלול להפריע לשיחות ארבע המעצמות.

אחת בדמשק,
אחת בירושלים
מאחורי הקלעים מתנהלת עיסקה אמריקאית—סובייטית,
בהידברות בין יוסף פיסקו ואנאטולי דוברינין:
ארצות־הברית ביקשה מברית־המועצות להשתמש בהשפעתה
בדמשק, כדי למנוע הפעלת פידאיון סוריים
נגד ישראל מעל אדמת לבנון.

תמורת זה התחייבה ארצות־הכרית להשפיע
על ישראל שלא לבצע פעולות•
תגמול נגד הפידאיון הנמצאים כלבנון.

נסיעה באוטובוסים
במקום טרמפים?
קיימים סיכויים טובים, כי טוף־סוף תיפתר בעיית
הטרמפים לחיילים. הצעתה של חברת אגד, להסיע את
החיילים בכל הקווים, זוכה לטיפול מזורז במשרד־התחבורה.

פרקש, שהיה בשעתו אלוף
האיגרוף של ישראל וחזר
לזירה אחרי שיחרורו, הבאהייי עומד להתמנות בקרוב כ־יעוץ
מיקצועי של נבחרת
ישראל באיגרוף, לקראת מישחקי המכביד, שיתקיימו
הקיץ. פרקש עצמו הציע את מועמדותו לתפקיד זה,
ונראה שלאחרונה התקבל האישור לכך מרשות הספורט.

ב ג ליון ז ה
* ״ניבסון לא יוכל לבגוד כאינטרסים
•טל ישראל, מפני שכמו בל נשיא אמרי־קאי
אחר הוא שבוי בכוחה של יהדות
ארצות־הכרית,״ -זוהי הטענה המושמעת
תכופות בהוגים ישראליים רשמיים,
ככוונה להרגיע את החוששים מ־מיפנה
כמדיניות ארצות־הכרית. מה בוהה
של יהדות ארצות-הכרית ובאיזו
מידה יש לה סיכוי להשפיע על מדיניותו
של ניכסון? -על בך תוכל לקרוא
בדו״ח מפורט כעמודים .14-13
* שערוריות הכספים כבנק פויכטונגר,
בנק אלרן ובנק קרדיט מוטטו בזמנו בנקים
אלה. השבוע נחשפה שערורייה חדשה
-מעידה רבת היקף כסנ^דיפקונט.
גילויים כילעדיים על פרשה זו תמצא
בעמודים .19-18

לבני חד1ב*התדפ1
ט 1פ !7י11/ 1־ 1חדשים

!11117

100

טעם חדש ורענן בסיגריות
תערובת מיוחדת של סוגי
טבק מהמשובחים בעולם
טעם עשיר — ארומה
עשירה -אריזה אלגנטית
— ומושלמת.
סי 1צר ע־י החברה הישראלית לסיגריות בע־מ

הטעם

החדשב עי ג 1י 1ת

להשיג לעת עתה באיזור תל־אביב רבתי; בקרוב בכל הארץ

מכתבים
רוב האנשים במדינה מחפשים פיתרון
לבעיית הבעיות שלנו: איך להשיג שלום?
והנה מתנהל דיון של ארבע המעצמות.
שרוצות לפתור, לפחות זמנית, את הסיב־סוך
בין ישראל ל־מדינות־ערב.
הריש־ התגובה מית:
אסון.
אני ש,־אלת: מדוע?
האם יש אסון יותר
גדול מאשר המצב
כיום, כשמדי
יום נהרגים בחורים
צעירים בגבולות?!
יש לקבל את
דרישת המעצמות,
ובזמן שישרור ה־כליימן
״שלום
הכפוי״ ,להמשיך
ולחפש דר־כים
לשלום של קבע בינינו לבין שתינו!
מרים בליימן, תל־־אביב
מה יהיה ז
אני עדיין אינני אם לילדים, מפני שאני
צעירה, אבל המאמר של אורי אבנרי ״אמהות״
(העולם הזה ,)1653 גרם לי להת׳
רגשות ולמחשבה נוראה.
האם בכלל כדאי לי להתחתן ולהביא
ילדים לעולם, במצב הקיים היום בארץ?
האם המצב לא ישתנה אף פעם?
והשאלה האחרונה: האם אנחנו באמת
עושים הכל כדי שמצב זה ישתנה?
רחל קרן, חיפה

בסופו של
חשבון

לכל עור -הקרם המתאים לו:
ווז 0 6 0ורו 9 6חו־ו^ $1
לעור שמנוני
לעור צעיר
ודו 9 0 6 0חור 51 ן ח /0א
רוז 6 0 6 0־וע 511ו 10א
לעור יבש
לעור בוגר
ווו 9 0 6 0חור 151־זט |0אן

^ 1,1 3

נשסטנחים אותן
בקומי טל

נ ^ דיז

מצידי אפשר לקרוא לזה ״שלום כפוי״,
״שלום רצוי״ ,או אפילו ״שלום בטיח״.
מה חשוב השם?
העיקר שלפי תוכנית ארבע המעצמות
נקבל דברים שלא
חלמנו עליהם לפני
מלחמת ששת־הימים,
כולל מעבר בתעלת־סואץ. זו ובהזדמנות
הרשו
לי לברך את
תנועת העולם הזה
— כוח חדש על
שהיה לה האומץ
לקום בגלוי ולקבל המחייבת החלטה
את השלום הכפוי
(העולם הזה ,)1653 ישר שרק יועיל לנו, תושבי
מדינת־ישואל, בסופו של חשבון.
יוסף ישר, ירושלים

חמשיר

א ק טוי ־ לי
לפניכם חמשיר אקטואלי, שחיברתי עם
הישמע הידיעות האחרונות מצרפת:
היה היה פעם דה־גול
שרצה לנצח בכל.
התרוצץ, התאמץ,
הוא כמעט התפוצץ,
ולבסוף — קיבל את הגול!
מוטי סנדק, תל-אביב

המפיצים: חב׳ נורית בע״מ.

ע? גו רדה

ובל השאר

דןמ \ ן ך לשחקנים
י ^ י י ^ ולדוגמניות

הליכות הדיון

כ ץ^ ר ס * •ו ח כו/

אין צורך להיות רקדן
מקצועי כדי לרקוד גיז
הרקדן־והכוריאוגרף שמעון לוי,
בוגר אולסני־מחול בניו־יורק ובלונדון,
יקנה לך תוך חודשים ספורים
כושר־ תנוער,־ומיקצב.
קורסי־גוקר וקורסי־קרב
( 2שיעורים בסבוע בכל קורס)
9ו —8.00( 25 17 13 . 70 : 0 ׳ 0
10.00 לפנ ח״צ; 20.00— 17,00 בערב).
הופיע בהוצאה עממית, ספרו של

סאלבדור דאלי

״יומנו של גאון״

בימים אלה, כאשר לא עוברת יממה בלי
הרוג אחד לפחות, בגבולות השונים, לאחר
שנתיים של ציפייה מאכזבת לצילצול
הטלפון הגואל מחוסיין ונאצר, בעוד איר־גוני־החבלה
הפלסטיניים מציפים עם אלפי
אנשיהם את הגדה המיזרחית ודרום־לבנון
— נשאלה ראש־ממשלת־הליכוד־הלאומי שלנו,
גב׳ גולדה מאיר, מה דעתה על מדינה
פלסטינית בשטחים המוחזקים.
מה היא ענתה? תשובה מתחמקת, מלווה
בכו׳ ובו׳ ובו׳ ,ואיך, מה, וכיצד
אם ראש ממשלה, המתקראת ליכוד־לאו־מי,
בישראל, בימינו אלה ובתקופה כזו,
לא מתביישת להשיב לעיתונאים ססק-תשו־

להשיג בכל חנויות הספרים
המחיר 4.30ל׳׳י__

העולם הזה 654

מכתבים
בה כזו ׳לשאלה כה חמורה וגורלית לעתיד
המדינה, האיזור ואפילו העולם כולו
— אז זו כלל לא בושה לומר שבראש
המדינה עומדת עתה ממשלת־אסון־לאומי.
גיל דגני, גבעתיים

י למה רק
חיילות 1.
איזה פרוטקציה יש לצה״ל אצלכם, שתמיד
אתם בוחרים את מלכת הצעדה מתוך
החיילות הצועדות? יש צועדות אזרחיות
לא פחות מחיילות. ובעוד שהחיי־

צועדת כלבן
לות מוכרחות לצעוד, הרי האזרחיות עושות
זאת בהתנדבות, לשם הספורט בלבד.
ואם אתם טוענים שבין האזרחיות אין
יפות, הנה לכם דוגמה של צועדת אזרחית
יפהפיה, שצילמתי בצעדה השנה — ציפי
בלבן בת ה־ 18 מקיבוץ חולדה.
מן הראוי שעיתון הנלחם בתופעות מי־ליטאריסטיות
יבחור פעם למלכת הצעדה
גם אזרחית ולא רק חיילת.
א. שנ ע ר, רחובות
9תמונת הצועדת בלבן, שבצעדה הבאה
תהיה ודאי חיילת.

) 00000מבח /בוה ערבוונ וססססס הבוז ל5ידסומת דבילית:

(000000000000000000000066
^ המורה המופרעת
דווקא כסדר
המאמר שלכם על המורה המופרעת (העולם
הזה ,)1612 הוא סתם התפרצות לתוך
דלת פתוחה. מי אומר שזה מזיק לתלמידים
אם המורה מכה אותם?
אני למדתי בזמנו בחדר, והמלמד היה
מכר, אותנו לא ביד, אלא במקל־חיזרן גמיש,
ואף אחד לא טען שזה מזיק לתלמידים,
ואף תלמיד לא יצא אומלל מזה. להיפך.
תיאודור קליין, הרצליה
(המשך בעמוד *)

ביה ״ סהכ 7רכזי די ד מו ־ רנהיגה

מציע לך :
* תנאים נוחים ונהיגה בשיטה קלה
* לימוד במסלול הטסט מהשעור הראשון
* לימוד תאוריה חינם
50 מאגרת הרשיון על חשבון ביה״ס.

בביה ״ ס ד ־ינ הי ג ה ״ שימח ,״
ר ת׳ */גנ 7ן ר־ , 63חולון .

אדונים נכבדים —
נמאס לנו. תושבי תל־אביב הנענים
והמתייסרים — אני קורא לכם לצאת
למערכה ציבורית נגד הפירסומת האינסופית
בתחילת כל סרט מחורבן.
הצעתי: כל אזרח אומלל יתחיל לזמר
בקול, ברגע שמתחילות הפירסו־מות.
כהצעה ראשונה אני מגיש את
השיר הבא, כליווי למנגינה של נקה

הוא קטן, הוא אדום, הוא גמיש,
הוא תלוי במרכז לכל איש.
אבל לא העיקר בו הצבע —
העיקר השימוש דרך קבע.
עידן דרי, תל-אביב

(המשך מטמוד )7

י מרמס לחייל קראתי את מאמרו של שלום כהן ״תן
מרמם לחייל״ (העולם הזה )1*52 ונחרדתי.
נשאלות השאלות: האם זוהי תודתה של
האומה לחייל המחרף נפשו למען המולדת?
ומהו בכלל ערכו של חייל בעיני האזרח,
הממשלה ועסקני המפלגות למיניהם, שבזכות
אותם חיילים הינם יכולים לשבת ב־מיזנון
הכנסת ולסעוד את ליבם בשקט.
ייבושו וייכלמו אותם אנשים שביכולתם
להביא להסדר הסעת חיילים חינם בכל
קודי הארץ, באוטובוסים וברכבות, ואינם
מוצאים לנחוץ לעשות כן.
חגה סמואל, רמת־הדסה

י עצות
לספרים

תנו רגבו גורוססאו
ורטשנחה טרנזיסטורים
שמות ה1וכי בהגרלה מסי 3
במבצע 3טרוויסטור׳ ליו

בעלי המספרות שבתו לאור הבעייה שהתעוררה
(ולא פתאום) ,בהקשר לאותן נשים
שקנו לעצמן ציוד למספרה והפכו את
ביתן למספרות־זוטא.
הללו עושות מלאכתן כהלכה, אם כי
אינן מהמעולות ביותר. יש לציין שהן מקדישות
תשומת־לב רבה ללקוחות ומשביעות
רצון.
לדעתי, הספרים שעוררו את הבעייה, לוקים
בחסרון יסודי והוא מידת תשומת־הלב
שספרים מסוג זה מקדישים ללקוחותיהם.
אביא
לפניכם מספר עצות מעשיות לתיקון
החסרון ומקוזה כי הספרים ירבו להשתמש
בהן:
( )1דאגו לזקיון המספרה ואף הגזימו בו.
( )2תנו לאשר, לפטפט כאודת נפשה.
( )3״שיוזיון זכויות״ — לא להעדיף
אחת על פני רעותה.
( )4השרו אווירה ביתית במספרה, שהרי
האשד, מבלה בה חלק גדול מזמנה.
א. מ ,.תל־אביב
1תחרות הצילומים
מצורפת תמונה לתחרות הצילומים שלכם.

א. בהם — נס ציונה, כצנלסון ; 42 דורון וייל — רח׳ קרן היסוד
,24 קרית ביאליק ; בקלר יעקוב — רח׳ ציק ,8קרית שלום, תל־אביב
ן ברסי אלי — רח׳ נחל הבשור ,23 יפו ; עידית קליין —
ז׳בוטינסקי ,44 באר־שבע; יהודית קרפש — רח׳ בלפור ,113
בת־ים; אחמד סאלח, חג׳אזי אלספדי — נצרת מס; 715/7 .
הנזל אריה — רח׳ גבורי סיני ,21/10 עכו ; גלס משה — המוס־דוב
,49 זכרון יעקב ן פרנקל יוסף — דרך הים 104א׳ ,הר הכרמל,
חיפה ; דוד אריאל — רח׳ הרקפת ,4רחובות ; פינקל אורה
— ניצנה ,23 גבעתיים ן יהודה תבורי — קבוץ דן, ד.נ. ג.ע; .
באומגיטן טיבור — הדקל ,112/2דימונה ן שמעון פייסט —
קבוץ אורים, ד.נ. נגב.

המבצע נמ שך
וכך תעשו: איספו 5פקקי בירח גולדסטאר, השלימו את הסיסמה
תנו לג ב ר ...ושלחו בציון שם וכתובת לתיבת דאר 7095 תל״אביב
עבור מבצע גולדסטאר. בין השולחים יוגרלו 3טרנזיסטורים
ליום (פרט לימי ו׳).

הפר סי ם י שלחו לזוכים בדואר רשום.

גורדסטאר להנאה להגרלה הפקק

§ 0^06
ה ט לויזי ה
ה טו ב ה
בעולם !

!ז ד לזין ז דו ^

תמונת השבוע

כריסת

ה עו ב ס הו ה

קוראים המעוניינים לפרוף את גליונות ״העולם חזה״
של שנת ,1968 יבולים להביא את חגליונות שברשותם,
למערבת ״העולם חזה״ ,רחוב קרליפף ,12 תל־אכיב,
החל מיום ראשון ח 4•*1235•69
׳הקוראים יקבלו׳כמקום ~,תמורת 10ל״י, ברף חדש

מובן.
עבור בל גליון חסר יש לשלם 1.30ל״י.

אני חושב שאין צורך במילים, התמונה
מדברת בעד עצמה.

אורי נחימסון, רמת-גן

• תמונת השבוע מזכה את הקורא
אורי נחימסון בפרס של 10ל״י.

קוראים השולחים מכתבים,
מתכקשים לנסח אותם כקצרה.
עריסות תינתן ל•
מבתכים קצרים.
זכות קדימה תינתן למב־תכיהם
של קוראים המצר־סיס
תצלומיהם למכתכים.

בעולם
ארצות־הברית
עוגשו

ד ב ־ חו ב ל
מאז נכנעה האונייה המצרית איבראהיס
הראשון לצה״ל, לא היתד. עוד בושה כזאת
בלב ים. אוניית חיל־הים האמריקאי, פו־אבלו,
נכנעה לספינות־מלחמה קטנות של
קוריאה הצפונית, מבלי לירות אפילו ירייה
אחת.
כל עוד היה צוות האונייה כלוא במח־נות־העינויים
של קוריאה, לא נדונו נסיבות
הכניעה. אך כאשר שוחרר הצוות, לא

את אנשי־הצוות לאייש את המקלעים שעל
הסיפון שלו. כי המקלעים היו בכיסויים,
שקפאו בקרח. אילו שלח אנשים לסיפון,
הם היו נהרגים מייד באש טרפדות ה-
אוייב.
הסיכום: חיל־הים האמריקאי התנהג ברשלנות
פושעת, שלח אונייה יקרה, מלאת
ציוד סודי, ללא שום הגנה יעילה, אל מול
חוף עויין. לרב־החובל לא ניתנו שום הנחיות
איך להתנהג במיקוד, של נסיון מצד
קוריאה ללכוד את האונייה.
כולם אשמים. חלק גדול מדעת־הק-
הל תבע לזכות את הקפטן מכל אשמה.
אולם ד,אדמירלים, חברי המימסד הצבאי, לא
יכלו לעשות זאת.
הם לא יכלו להטיל את האשמה על
מטה חיל־הים. הם לא יכלו להצדיק כניעת
אונייה ללא־קרב. לכן האשימו את
בוכר ואת קציניו בהזנחה, החליטו להעמידו
בפני בית־משפט צבאי.
כשהגיעה החלטה זו לאישור שר חילו,ים,
ג׳ון שאפי, הוא נזדעזע. הוא ידע כי
המשפט יגרום לסערת־רוחות חסרת־תקדים׳,
וכי במשפט עצמו יתגלו פרטים שיטילו
צל כבד עוד יותר על חיל־הים.
לכן החליט, השבוע, לבטל את ההחלטה.
טענתו: בכל הדרגים של חיל־הים, מן המפקד
הראשי ועד לצוזת האונייה, לא העלה
איש על דעתו שקוריאד, הצפונית תתקוף
את האונייה ״בים הפתוח״ .לכן מתחלקת
האחריות למה שקרה בין כל הדרגים, ואין
להטיל אחריות מיוחדת על האנשים שהיו,
במיקרו; ,מעורבים במישרין בפרשת האונייה.

היו כולם מרוצים. חיל־הים שמר
על עיקרון אי־ד,כניעה, דעת־הקהל פוייסה,
ואיש לא יחקור עוד את פרטי הפרשה.
בוכר עצמו נשלח על־ידי חיל־הים ל־מיכללת
חיל־הים, לקורס גבוה, מבוקש
ביותר .״אני סבור שצפוי לו עתיד טוב,״
אמר שר־הביטחון.
צרפת קומגדו
בממגטיה

רב־חובל פוכר
איבראהיס השני
היה מנוס מבירור. רב־החובל, לויד (״פיט״)
בוכר, וכמה מקציניו, הועמדו בפני ועדת־חקירה
של חמישה אדמירלים.
כמו ״ליכרטי״ .החקירה גרמה לשערורייה,
שהסעירה את הרוחות בארצות־הברית
במשך חודשים ארוכים.
הקפטן, כך נסתבר, באמת נכנע ללא־קרב.
הוא כלל לא היה מוכן לפעולת-
איבה מצד חיל־הים הננסי של המדינה הקומוניסטית,
שנגדה פעלה אוניית־הדגל
שלו. גרוע מזה: לא נעשו שום הכנות
להשמיד את ציוד־הריגול האלקטרוני הכמוס
שמילא את האונייה, שתפקידו היה
לקלוט את שדרי האלחוט של הצבא הקו־ריאי,
ולבצע פעולות בילוש רבות אחרות
— בדומה לאונייה ליברטי שנפגעה על־ידי
צה״ל במלחמת־ששת־הימים.
אפילו החומר הכתוב, הסודי ביותר, שהיה
מצוי באונייה, לא היה מוכן להשמדה.
קצין־הביון האחראי פשוט לא הכין
שקים קשורים למשקולות, לשם זריקת
החומר לים.
המקלעים היו מכוסים. איך כל
זה קרה? לפי עדות הקפטן, לא היתד, לו
שום שליטה על קצין־הביון באונייה, שהיה
כפוף לאחד המוסדות הסודיים ביותר
של ארצות־הברית: סוכנות הביון הלאומית
(להבדיל מן הסי־אי־איי, שהיא ״סוכנות
הביון המרכזית״).
יתר על כן: חיל־הים כלל לא הכין אותו
לאפשרות של התנגשות. לא היה לו נשק
יעיל באונייה. טען רב־החובל: כאשר דד
טרפדות התקרבו אליו, לא יכול היה לשגר

פעמון הגימנסיה לואי הגדול בפאריס
צילצל, ומאות התלמידים נכנסו לארוחת-
הצהריים בחדר־האוכל.
ברחוב הסמור לבית־הספר ארבה קבוצה
של כחמישים צעירים חובשי קסדות
פלדה, נושאי אלות, שרשרות ומוטות ברזל.
היה זה קומנדו של אירגון נוער ימי
ני־קיצוני, שהתכונן להסתער על הגימנסיה
הגדולה, אשר מזה שנה הפכה מוקד
של פעילות שמאלנית.
כמה דקות אחרי צילצול הצהריים, התפרץ
הקומנדו אל חצר בית־הספר. בראשם
עמד גבר כבן ,40 וכמר, מתלמידי אותו
מוסד עצמו שימשו להם מורי־דרך.
תחילה קרעו כרזות נושאות סיסמאות
מהפכניות. אחר״כך, לקול ״שנה של שמאל
זה יותר מדי!״ הסתערו לעבר אולם מספר
, 15 שהיה מטה־הפעולה של אנשי השמאל.
״רימון!״
הצעקות הזעיקו מארוחתם
את תלמידי בית־הספר, שיצאו להדוף את
הפולשים. אבל הקומנדו התבצר בראש
המדרגות של הקומה הראשונה, המטיר
כיסאות על התלמידים.
״פאשיסטים החוצה!״ צעקו התלמידים,
והסתערו במעלה המדרגות.
התפתח קרב פנים־אל־פנים. לפתע נשמעה
זעקה :״רימון!״ ומייד לאחר־מכן —
התפוצצות.
הסתבר כי התוקפים השליכו רימון לעבר
התלמידים; אחד מהם הרים אותו,
כדי להשליכו בחזרה לעבר התוקפים —
ואז הוא התפוצץ, ריסק את ידו של התלמיד
ופצע כמה מחבריו.
הדבר עורר עוד יותר את זעמם של התלמידים,
והפעם הצליחו לגרש את הקומנדו
הפאשיסטי מן הבניין.
והמשטרה 1הפרק המדהים ביותר
נרשם רק לאחר־מכן: מישמרות־משטרה,
שסיידו מזה שבועות מסביב לבית־הספר
— כדי למנוע התפרצות של התלמידים
השמאלנים החוצה — ראו אומנם את הקומנדו
הימני אורב ליד בית־הספר ומתכונן
להסתערות. השוטרים נשארו עומדים
בחוץ, למרות שיכלו לראות ולשמוע
את המהומה בתוך המוסד.
כאשר נסוגו התוקפים — לא נעצר איש
מהם.

^ ^ איד להיות
לטב חי ת משלה
ולהטאד זוהרת?
1אתב1/יו 1הבטול פתרנז לן
אז נבון ט נותר לך זמן
לטיטח עצמי?

חברת. איוגו מגיטה לד :
מבחר מקסים טל מטעמי בטר
הקרויים רוס־ד\ו מוכנים
לאבילה ומדהימים בטעמם
הננלא!! באיכות עולמית !

מסט!
מיוצר עי

אי 1ג1

2א[מ10־8ט\/וו[11130
בטפוק רב אנו מודיעים ללקוחותינו
הנכבדים בי השרות
הטכני שלנו הגיע לדרגת
שלמות בזו, שכל קלקול במקלט
הטלויזיה שלנו אנו
מתקנים תוך 24 שעות, בתל-
אביב וברוב חלקי הארץ.
לשלמות שכזו יכולנו להגיע
גם בשל האחוז המינימלי של
קלקולים אפשריים במקלטי
הטלויזיה ״שאוב־לורנץ״

כנורי בע״מ הסוכן הבלעדי בישראל של 1X1׳ .
2ן י 8 ׳ £08£1ס ^1זנ) 5לטלוויזיות, לרדיו ולרשמי־קול.

| ז 2 0א 0 £א ז 1פ

שבו
*ציטרואן 2

הום עברנ ו!!
כתבתנו החדשה8

תל־אכיפ רח׳ טפרסקי 6פינת רח׳ פית אלפא
חיבור הטלפון טרם הושלם !

מ. רביד

חלקי חילוף ואביזרים למכוניות

תמרורים
נולד. לג׳ים מיצ׳אם ולזזנדה
ואגנו /בנם הבכור. ג׳ים, שהוא בנו של
השחקן רוברט מיצ׳אם, שמר על נישיאיו,
שנערכו בסתיו שעבר ׳בפורטו־ריקו, בסוד
עד הולדת התינוק.
מתגרשים השחקך זמר אדי
פישר ורעייתו, הקוני שחקנית סטיבנס.
אדי, שהיה
נשוי בעבר לכוכבות
דבי ריייולס טיילוה ואליזבט
נשא את קוני לפני
למעלה משנתיים, ולזוג
שתי בנות:
ג׳ולי, בת שנתיים:
וטריפה, בת שנה.
נבחר. לפישר
רקטור
האוניברסיטה
העברית בירושלים,
ברוב של 70 קולות לעומת 40שנית*
למועמד השני, פרופסור יעקב
כ ץ 65 כץ, יליד הונגריה, עלה לארץ
ב־ , 1936 אחרי שסיים את לימודיו באוניברסיטת
פרנקפורט, החל את דרכו בארץ
כמורה בגימנסיה ובבית־מידרש לגננות. ב־
1950 מונה למדריך לחינוך באוניברסיטה,
וכעבור שבע שנים מונה לפרופסור חבר,
וב־ 1959 מונה לדיקאן הפקולטה למדעי החברה.
על התואר התמודד כץ בפרופסור
ארנסט ברגמן.
נעצר במוסקבה, בשל ״הסתה אנ־טי־סובייטית׳׳
,הגנראל לשעבר
גדיגוראנקו בן ה־ ,63 לאחר שהביע
תמיכה בסופרים שהורשעו בשנים האחרונות
בברית־המועצות.

פיוטר

לנו לא חסר מאומ ה לשלמות, שכן מקלטי הטלויזיה ״ 5.1יך1׳ 1מיוצרים
ונבדקים בדייקנות על־ידי המומחים המעולים והבין־לאומיים של הקונצרן
י מומחים אלה, הם שיצרו את מקלט הטלויזיה הטוב בעולם, המצ־טיין
ביתרונות, שלעיתים רחוקות תפגוש גם במקלטים אחרים.

מצ פה לתינוק בחודש יוני
הקרוב, נטליה רוברטי, ארוסתו של
כוכב־המערבונים האיטלקי ג׳וליאנו ג׳מה.
נטליה, שהיא גם אשת יחסי־הציבור של
ג׳מה וציירת, אינה נשואה לשחקן. היא

בהירות, דיקנות וחדות של התמונה, צליל נהדר, אורך חיים במינימום של
קלקולים, קליטה מצויינת של התחנות הרחוקות ביותר ועצוב נאה —
הנם רק כמה מהתכונות המסמלות א ת פאר היצירה של הטכניקה העולמית
כיום !
בטלויזית ״שאוב-לורנץ״ פועלות רק 7מנורות, יתר הפעולות מבוצעות
על־ידי טרנזיסטורים יקרי ערך ׳0 \ 10י 1נ .״ 511,10111^ 1 1כתוצאה מכך
נמנעת ה ת חמ מו ת יתר של המכשיר — דבר המביא לאריכות ימים של

8 0 1 1 1

ג׳מה וארוסתו
היתד, נשואה בעבר ונפרדה מבעלה, אך
החוק האיטלקי, שאינו מכיר בגירושין,
מונע ממנה להינשא למאהבה, הצעיר ממנה
בשבע שנים.

יחנסיה ריאלית

נפטר בפירנצה, מהתקף־לב, בגיל

הרשמה לשנת הלימודים תש״ל לכתות בוקר ט /י /י״א, י״ב

תיכון עיוני ב&גוות תיכון מקצוע> במגמות לבורנטים כימיים
גרפיקה-שרטוט
הומניסטית רדיראלקטרוגיקה
ציור א ופ נה
ריאלית טלויזיה -תעופה פקידות כולל הבנה לבחינות הבגרות הנערכות על-ידי משרד חחינוך
הוראה על-ידי מורים אקדמאיים בעלי נסיון * סטיפנדיות
סרטים,
הרשמה, י
8־1 ,5־9

ת ל ־ א בי ב
ברנד 17
מפית אלנבי

חי פ ה שמריהו לוין 30

רמת ־ גן

ביאליק 42

ב ת ־י ם
רוטשילד 33
ע״י המצבה

חו ל ון

סוקולוב 56

פתח ־ ת קו ח

בר־כוכבא 1

נפטר בפתח־תקווה, מהתקף־לב,
בדיוק ביום מלאות שבעה למות בנו אריה
צ׳יטיאת, שנפגע מפגז מצרי באיזור המית־לה
-יעקב צ׳יטיאת.

חברון 22
מפנת מודיעין
77ר״ג

,76 הסופר והמשורר הבריטי סר אוס*
ברט סיטוול. היה אחיהם של המשוררת
המנוחה דיים אידית סיטזזל והסופר
סאצ׳רוויל סיטוול. בין יצירותיו המפורסמות:
פוגה משולשת, נס בסיני, ואוטוביוגרפיה
בת חמישה כרכים.

נפטר בבוסטון, בגיל ,77 שמואל
ברנשטיין, אביו של המלחין והמנצח
הנודע ליאונרד ברנשטיין. יליד רוסיה
שהיגר לארה׳׳ב וייסד שם חברה לאספקת
תמרוקים, תמך ברנשטיין האב ב־מיפעלים
תורניים, שימש כחבר מועצת הנאמנים
של ישיבת לובאביץ׳.
נפטר בטוקיו, לאחר שלקה ב־דלקת־ריאות
-ז׳וביי נאקאמורה,
האיש הזקן ביותר שחי ביפאן. בן 116
היה כמותו.

הסתה גזענית ־ ב ח סו ת ה שד הר בנו תהצב אי ת
ך* עודם ככר מכיר את המונח פאמז
( | רומאנה ,״שלום רומאי״ .הוא גם חזה
על בשרו משמעותו של ״שלום גרמני״.
החודש הוצג, בחוברת רשמית של ממשלו)
ישראל ,״השלום הישראלי״.
זוהי כותרת של מאמר, התופס — יחד
עם צילומי־שלווה שונים — שמונה עמודים
בגיליון האחרון של מחניים, הירחון המהודר
של הרבנות הצבאית הראשית• את החוברת
עורך הרב מנחם הכהן, חבר מרכז
מע״י, ובעמוד הפתיחה מתנוסס סמל צה״ל.
כלומר: במה כשרה וחשובה, הנושאת את
הגושפנקה הרמה ביותר. ומעל במה זו מציג
הסופר שרגא גפני את ״השלום הישראלי״.

בשורה חדשה לאנושות
ק* שלום, כותב גפני, הוא אחת ממיש־
( \ אלות־היסוד של האנושות, מן היום בו
קם קין על הבל אחיו להרגו — ״והשאלה
מחריפה והולכת ככל שגדלים ומתייעלים
אמצעיו של האדם להשמדת הזולת.״
הוא מתאר את הפחד הנורא מפני התפוצצות
אטומית, שתביא ל״התפרקותו המוחלטת
של היקום״ .המסקנה :״האנושות זקו־

.לגוש -להכחיד -
לגתות את זיכרסו
מהגרמני. התנועה הנאצית צמחה מרגשי-
תיסכול לאומיים ומתאוות־נקם, לאחר תבוסה
צבאית. אך התבוסה הגרמנית במלחמת העולם
הראשונה, שהולידה את התנועה הנאצית,
לא המיטה על הגבריות הגרמנית
קלון. הגרמני נלחם בשדות הקרב יפה, כנגד
כוחות שעלו עליו מספרית, ותבוסתו

במישטר־כיבוש ממושך, שבחסותו יתבצע
״השלום הישראלי״.
״כאן עלינו להפריך דיעה מוטעה מקובלת,
האומרת כי אמונת ישראל גזרה דין
מוות על עמי כנען בדור ההתנחלות והלא
האמור בספר שמות כ״ג: ונחלת אח|
הארץ; ושתי את גבולן מיס סוף ועד ים
פלישתים ממדבר עד־נהר, כי אתן בידכם
את יושבי הארץ, וגרשתמו מפניך.
״כאן מדובר בפירוש על גירוש ולא על
השמדה. גירוש, בעידן הקדום, הוא מקבילם
של חילופי אוכלוסים ופינויים במונחי

ימינו.״
פרשן הביטאון הדתי של צה״ל אף מפרט
את הדרך שבה יבוצע השלום הזה :״עלינו

ישתלבו במפעלם ובאמונתם, ולא פתחו להם
אפשרות שלישית: לחיות עימם יחדיו בארץ,
כמות שהם, כשכל עם עוסק בשלו?
״התשובה פשוטה: עמי כנען הקדומה היו
רובם ככולם שלוחות של עמים גדולים, ששכנו
בקירבתה, והם נאחזו בה אם כדי
להרחיב את גבולם, אם כדי להשתלט על
חופים ונמלים בארץ השוכנת בצומת של
שתי יבשות גדולות רוב עממי הארץ
היו עושי דברם של מלכים זרים, אם מלכי
מצרים ואם מלכי הצפון. בימיהם לא היתד
לארץ שום יישות משלה. היא היתד, מקום
שבו מחזיקים עמים שונים, ושליטים זרים,
,סניפים׳ למיניהם.
״והנה הופיע בה עם חדש, אשר לו ארץ

העוון והבוס

הס השניים האחראים למחניים, ביטאון הרבנות הראשית
הצבאית. זוהי התמונה ההיסטורית שצולמה ביום כיבוש
ירושלים ה־עתיקה, והיא מראה את הרב הראשי לצה״ל, שלמה גורן, תוקע בשופר על הר
הבית; מימין, חבוש קסדה ומזוקן, הרב מנחם כהן, עורך מחניים ורבה של תנועת המושבים.

קה ומצפה לבשורה חדשה, מהפכנית, שתורה
לה את הדרך מן המיצר בו היא
נתונה, ותוציא אותה למרחביה.״
אחד הבולטים במוקדי־הדליקה, קובע גפני
,״הוא אזורנו — והוא משקף נאמנה,
בזעיר אנפין, את הדילמה העומדת בפני
העולם כולו.״
מכיוון שכך, חשוב לדעת מהו הפיתרון
שאותו חוזה שרגא גפני למוקד־הדליקה הישראלי—ערבי.
אולי יוכל העולם לאמץ אותו
לעצמו, וכך להגיע סוף־סוף לשלום.

אוקיינוס של דם
י* סיכויים קודרים ביותר. לדברי גפני:
השלום הולך ומתרחק ממלחמה למלח
מ ה ...לפי שעה הסיכוי היחידי הוא אך
ורק למלחמה נוספת, וחמורה יותר — והשאלה
היחידה היא: אימתי תפרוץ?״
וכל זה למה? ״קודם כל משום שהתנועה
הערבית הלאומית היא תנועה גזענית מפורשת,
הדוגלת באדנות הערבית המוחלטת
על ארצות בהן חיים עמים גדולים לא־ער־ביים
תנועה החותרת להתפשט על חשבונם
של עמים לא־ערביים אלה, ולשלול
מהם התפתחות לאומית ט ב עי ת ...כוונות
אלה זהות לחלוטין לכוונות ההתפשטות, ה־שיעבוד
וההשמדה שהיו לתנועה הנאצית
— אשר דנה אח כל עמי אירופה האחרים
להשתעבד לגרמנים או להישמד.״
חיילי צה״ל, להם מחולקת החוברת, והצמאים
מן הסתם לשמוע תורה וחוכמה מפי
גדולי הדת, המצפים להדרכה מעשית
בענייני המלחמה והשלום, לומדים מדבריו
של שרגא גפני, כי היטלר היה כלב קטן
מאוד בהשוואה לעבד־אל־נאצר :״הנציונל־סוציאליזם
הערבי הוא לגבינו חמור יותר

הסופית באה לאחר נצחונות גדולים שלו,
ולאחר מאבק מר מאוד עימו
״ואילו תבוסות הערבים במלחמותיהם בישראלים,
ובמיוחד במלחמת ששת־הימים,
הן תבוסות קלון ממש, ולוא רק בשל היחס
המספרי בין העם המנצח והערבים
המנוצחים.״
כאן קובע גפני מסמר גדול וחשוב: מת
שהערבים מחפשים זה לרחוץ את אות־ה־קלון
בים של דם ישראלי. כדבריו :״כמו
היטלר בשעתו, שהשיג למעשה את כל מבוקשו
בלחצים מדיניים וצבאיים, ללא מלחמה,
ובכל זאת חתר למלחמה, כדי לשפוך דם
לשמו, כן אביה הרוחני של התנועה הלאו־מית־הנאצית
הערבית, נאצר, והערבים כולם
עימו — יבקשו עוד שנים רבות לשטוף את
הכתם שעל כבודם בנחלי דם ישראל. ו־אוקיינוס
דם זה, משאת נפשם הוא יותר
מכל הישג טריטוריאלי.״
גפני כאילו אומר לחיילים העומדים על
מישמר הסואץ והירדן: זה לא סיכסוך מדיני.
אפילו אם יקבלו הערבים את כל השטחים
שהם דורשים, עדיין לא יוותרו על
שחיטת אחרון הישראלים.
כלומר: אין לכם מה לחלום על חיים נורמליים,
על שלום. לעולם לא יהיה שלום בין
ישראל והערבים.

לגרש, אבל לאט
ם כה מה פירושה של כותרת ה־
^ מאמר — ״שלום ישראלי״?
שרגא גפני קופץ קפיצה ארוכה אחורה,
אל התנ״ך, כדי לתאר את השלום שהוא
חוזה למדינת ישראל. למעשה, מכיוון שסתם
שלום נורמלי לא ייתכן, הרי שהמדובר הוא

ה | 11119111 7 1 9 1 1 1 ״1״ מ כן עשה שמואל לאגג מלך עמלק — וכך דורש
^ 1 1סופר מחניים לעשות לכל התנועה הלאומית הער1
1 /1 1 1 11/1111 111
בית של היום. אלח מבין הערבים שלא יוכחדו במלחמה — יש לגרש מן הארץ.
לקיים פינוי מסודר ואנושי, במשך תקופה
ממושכת־יחסית ולא בבת אחת, אלא בהתאם
לפריון האוכלוסיה הישראלית, התרבותה
ויכולתה למלא את מקום המפונים, לבל
תהיה הארץ המפונית שממה ותגדל פרע.״

חוטבי עצים
* 5ני מסתמך שוב על התנ״ך, ומסיק
^ מפרשת הגבעונים כי לפני יושבי כנען
היתר, פתוחה אפשרות שנייה: להשתלב באומה
הישראלית .״והרי זה צעד מרומם ל־משתלבים,
ולא משפיל.״
״עם זאת, נשאלת השאלה מדוע היה על
אבותינו — חלוצי המוסר, אהבת האדם וגאולת
האדם — לגרש את תושבי כנען מארצם׳
או — במיקרה הטוב ביותר —
להתיר להם להישאר בה אך ורק בתנאי ש

היא הכל מכל־כל ברור שלא היה
מקום לשיתוף העם הישראלי, אשר לו היתד,
זו מולדת אחת ויחידה, לבין תושבי הארץ
האחרים, שלא היו אלא, סניפים, למכורות
אחרות• וברור שלא היה מנוס ממלחמה
בינו לביניהם, עד אשר יישמד אחד הצדדים,
או ישתלב ביריבו, או יגורש. רק רמתם
המוסרית של בני ישראל — רמה בלתי-
מצוייר, באותם הימים, יחידה ומיוחדת במינה
— הניעה אותם לבכר על ההשמדה
גירוש או פינוי, איטי ומסודר ,,ללא השפלה
ואלימות, על היסודות הנוכריים במסורתם
ובאופיים לארץ, השומרים אמונים
לגורמים הזרים לה, ואף להניח לאלה מהם
המשתוקקים בכל מאודם להשתלב בישראלים,
כדוגמת הגבעונים, להיקלט בקירבם,
קודם כל קליטה כלכלית כ״חוטבי עצים ושואבי
מים״ — קליטה המביאה ממילא ל-
(המשך בעמוד 02

״ לג ר ש -להכ חי ד -
| ל מ חו תאת זיכר !־
(המשן מעמוד )11
קליטה תרבותית, אמונתית וייעודית בהמשך.״

מפה
וירושלים
ץ ה היה אז. מה המסקנה לגבי המצב
1של היום? קובע גפני:
״הערבים — היסוד הנוכרי במהותו לארץ
ולייעודה, היושב בה כיום — דינם בכל כדין
היסודות הנוכריים הקדומים הישיבה
במשותף עם הערבים בארצנו בלתי־אפשרית
היא לזמן ממושך, כיוון שהערבי פונה בתודעתו,
בתפילתו, במאווייו, בחזונו־לעתיד,
אל מכה, ואילו הישראלי — אל ירושלים.
רק הפונה אל ירושלים מייצג את בנה הנכון
של הארץ! הפונה אל מכה הוא בנה
הנאמן של ערב הנוכרייה.״
מה עם הערבים הנוצריים, שאינם פונים
למכה — כי אם דווקא לירושלים, בה נמצאים
המקומות הקדושים ביותר של דתם?
על כך אין גפני משיב. אילו התפנה לקטנות
כגון אלה, היה בוודאי קובע שמי שפונה
לרומא — גם כן צריך לטפל בו ב״
מיסגרת ״השלום הישראלי״ .כלומר :״או
שהיסוד הערבי יחדל לעבוד את חזונה של
מכה, ויתחיל לעבוד את חזונן של ציון־ירו־

ו ב עוו נו תהפנ אי...
גושפנקה? =י״,״״י״:
שבעמוד הראשון שלה התנוססו סמל
צה״ל ושמה של הרבנות הצבאית הראשית.

שלים, או שיחזור אל ארצותיה של מכה,
ויניח לבני ציון למלא את ייעודם־יעודה
באין מפריע.״
ואם לא? פוסק גפני :״אם יפריע — יפונה
ממנה!״
הוא אף מצטט את ראש עיריית חברון,
השייך אל־ג׳עברי, שלדבריו הבין היטב את
המסקנה הזאת, כאשר אמר לבני עירו, אחרי
ההתנקשות במתפללים היהודיים במערת
המכפלה :״מי שרוצה בגירושם של הערבים
מן הארץ, ימשיך בהתנקשויות כאלה.״

אור לגויים

ו־נב־ו־יד־

םיש, בין קוראי מחניינז, חיילים ש־
^ אינם מוכנים לקבל את הדוגמה ה־תנ״כית,
כפקודת־מיבצע של היום, מקדיש
להם גפני כמה משפטים נרגשים:
״ההשוואה בין תקופת ההתנחלות המיקר־אית
ובין תקופת ההתנחלות בימינו אינה
עניין של סקרנות אקדמאית בלבד. מעשי
אבותינו חייבים להיות סימן לנו, בניהם,
ולכוון את מעשינו כיום•
״השלום אינו ערך עליון שיש לחתור להשגתו
בכל מחיר עם כל אדיב שהוא. החיים
הם ערך נעלה מן השלום. על כן לא
כל אוייב ראוי לשלום.
מ חי ר רב שילמו העמים הדמוקרא־טייס
עד שלמדו לדעת, כי לא ייתכן שלום
עם התנועה הנציונל־סוציאליסטית הגזענית
הגרמנית — ואין ברירה אלא ללחום בה עד
הכנעתה ללא תנאי, ומחייתה מתחת לשמיים.
לפי צביונה ומגמותיה של התנועה הערבית
הלאומית במרחבנו ואופייה הנאצי המובהק,
אין מנוס מן המסקנה שגם עימה השלום
בלתי־אפשרי הוא, אפילו לעם שוחר־שלום
עד כדי קיצוניות, כעמנו.
״אדיבים שמטבע ברייתם יש להם מטרה
אחת ויחידה, להכחידך — אין להם תקנה
אלא להיכחד עצמם. זה היה דינו של עמלק.״
זוהי
הבשורה הגדולה שיש לביטאון הרבנות
הראשית להביא לחיילי צה״ל, כפי
שהנה אותה הסופר הדגול שרגא גפני. זהו
״השלום הישראלי״ — לגרש, להכחיד, למחות
את זכר האדיב, ללא תקווה לדו־קיום
בשלום•
ולבסוף יש לו החוצפה התהומית להוסיף
גם בשורה לעולם הגדול :״חזקה על
עמנו, שהביא הראשון את בשורת השלום
לעולם, שעוד יורה לעמים, מציון ארצו,
כיצד לא ישא גוי אל גוי חרב וכיצד לא
ילמדו עוד מלחמה.״

כאשר הזהירו אותו כי הדבר עלול לפגוע בסיכוייו להיבחר בעוד שלוש וחצי שנים,
התפרץ :״מה הם חושבים? שמישהו יזכור בעוד ארבע שנים מה שאני עושה עכשיו?׳׳
הדבר רק השפיע עליו עוד יותר להשתדל לסיים את פעולתו למען חיסול הסיכסוך־ במרחב.

היהודי שנזאן זורי ניכגזון
^ אי שהמנצח על פעולה זו הוא יהודי — ואין הוא חסיד המימסד היהודי האמריקאי.

ך! אביו היה עסקן של אגודת ישראל, והוא עצמו נשא אשה נוצריה.
הנרי קיסינג׳ר הוא איש־רוח, איש ההלכה המדינית. הוא קרוב יותר ליריבו של ניכסון,
נלסון רוקפלר, מאשר לניכסון. בעבר מתח ביקורת חריפה על מדיניות ארצות־הברית, זכה
בהערכה מירבית בחוגים המדיניים הרציניים.
עם היבחרו, בחר ניכסון בקיסינג׳ר כאיש־אמונו בשטח המדיני.
קיסינג׳ר הקים בבית הלבן מעין ״משרד־חוץ״ זוטא״ .הוא לקח את כל האנשים הצעירים

והמבריקים ממשרד־החוץ הרשמי, צירף אותם למטהו, הכולל כ־ 80 איש. הוא הקובע עתה
את המדיניות, בעוד שרוג׳רס ומשרדו אינם אלא מנגנון מבצע.

איש־אמונו של קיסינג׳ר כענייני המרחב הוא צ׳ארלס יוספו.
היה זה קיסינג׳ר שהביא את יוסט לתפקידו החדש — שר בממשלה וראש המשלחת
באו״ם. לפני כן היה יוסט יועץ לענייני המרחב במוסד פרטי הקרוי ״המועצה ליחסי חוץ״,
ברחוב 68 בניו־יורק. קיסינג׳ר היה נשיא המוסד הזה.

בך נוצר המשולש ניכם ון-קיסינג׳ר-יום ט, שמנוי וגמור עימו להביא
להסדר מטעם ארבע המעצמות במרחב, תוך זמן קצר ביותר. קיסינג׳ר
הוא המוח המדריך, יוסט באו״ם ורוג׳רם כמשרד־החוץ הם המבצעים
וניבסון הוא הנותן לבל זה את הגיבוי המוחלט.
הוא ידע כמובן שבכך הוא קורא תגר על העוצמה המקובצת של יהודי ארצות־הברית.
גם ממשלת־ישראל, שמנוי עימד, לסכל יוזמה זו במכל מחיר, סומכת על עוצמה זו.

השאלה המכרעת, כרגע זה, היא, איפוא: האם יתגייסו יהודי אד־צות־הברית
כמלוא עוצמתם נגד יוזמת המעצמות?
ניכסון ועוזריו מאמינים: לא. ממשלת־ישראל מקווה: כן. מי צודק?

הכד בעוד חודש״ ;
ההתנגשות הצפו״ה בין ןישראל 1ו אדצו ת־ הבדי!ת
שתעמיד את יהודי אמריקה בפני מיבחן חסר ! 1קדים
^ פני כמה שבועות נעשה מעשה שזיעזע את צמרת יהודי ארצות־הברית — אם כי
/לא ניתן לו פירסום מחוץ לחוגים סגורים.
״מועדון הנשיאים״ — המוסד העליון של היהדות האמריקאית המאורגנת, הכולל את
נשיאי כמעט כל האירגוניס היהודיים החשובים — החליט לשגר משלחת לנשיא ניכסון,
כדי להזהיר אותו מפני מדיניות ״ההסדר הכפוי״.

הנשיא ניכסון סירב לקבל את המשלחת. הוא היפנה אותה אל שר־החוץ,
ויליאם רוג׳רס.
המשלחת שהתייצבה בפנ שר־החוץ היתד, מורכבת מלא פחות מאשר 22 נשיאים. זר,
העיד על החשיבות שהם ייחסו לשיחה — וגם על אי־יכולתה של היהדות האמריקאים
להתלכד מאחורי הנהגה מצומצמת ויעילה.
רוג׳רס קיבל את המשלחת. אבל במקום להקשיב לדבריה, הטיח בפניה דברים קשים
ביותר. הוא האשים אותם בכך שאין להם אמון בממשלת החוקית של מולדתם, שהם
משמיצים אותה בלי כל סיבה, שהם מזלזלים במאמציה של הממשלה לפעול למען האינטרסים
האמיתיים של ישראל.
ואז — כעבור חצי שעה — קרה דבר שהוא חסר תקדים בכל ההיסטוריה הארוכה של
יהדות ארצות־הברית.

בשבועות האחרונים אירעו כמה מאורעות שגרמו גם בירושלים לעירעור המושגים
המקובלים לגבי יהודי ארצות־הברית. במרכזם עמדו שלושה אישים שונים:
• פיליפ קלוצניק. איש זה היה נשיא בני ברית, ושגריר ארצות־הברית באו״ם.
ב־ 11 באפריל פירסם בעיתון היהודי ג׳ואיש פוסט מאמר סנסציוני. אף שנכתב בלשון
עדינה, ותוך יחס כבוד לממשלת־ישראל, גינה קלוצניק בחריפות את יחס ישראל ליוזמת
ארבע המעצמות, קרא לו ״פשע כלפי הדורות הבאים״.
הוא הציע לישראל להתייחס ליוזמת הנעיצמות בחיוב עקרוני, טען שאפילו ההסדר׳
הרעוע של 1957 שהוא היה אחד הפעילים למענו) ,נתן לישראל שלום שנמשך 10 שנים..
הפעם, אמר, יהיה ההסדר הרבה יותר משוכלל ויציב, כי כל הצדדים ימדו מן הנסיון..
• מבס פישר. זהו נשיא המגבית היהודית המאוחדת ,״היהודי של ניכסון״ ,שנתמנה
בימים האחרונים על־ידי ניכסון כיו״ר ועדה חשובה מטעם המימשל. פישר יצא בהכרזה:
בה הביע ״צער עמוק״ על הגישה השלילית של יהודי ארה״ב ליוזמת ממשלת־ניכסון.
• ד״ר נחום גולדמן. נשיא הקונגרס היהודי העולמי, שהיה במשך שנים רבות:
נשיא ההסתדרות הציונית, הוא אחד המוחות המבריקים בצמרת הציונית, ואחד הידענים
הגדולים במצב יהודי אמריקה. הוא יעץ לראשי ישראל להתייחס בחיוב ליוזמת המעצמות,,

שר־החוץ קם, הסתכל בשעון ואמר שהוא עסוק. הוא יעץ לאורחיו
להמשיך בשיחה עם אחד הסגנים -יוסן! סיפקו, עוזר שר־החוץ*
מעולם לא קרה ששר־חוץ אמריקאי יתייחס בזילזול מופגן כזה לנציגים הרשמיים של
יהודי ארצות־הברית. מצד רוג׳רס זוהי מחוזה חמורה בימוחד, כי הוא ידוע כאדם נות.

ני כנננן תגנהאת הי הגדי בו
ך* קרית זו לא היתד, גורמת לבהלה כה רבה, לולא היתד, רק תוספת קטנה להערכות
| 1הרווחות מזה כמה שבועות בצמרת היהודית האמריקאית.

הערבות אלה ניזונות משמועות מבהילות על הטון החדש השורר
בכית הלבן.
איש אינו טוען כי הנשיא ריצ׳ארד ניכסון הוא אנטי־שמי. אבל נודע כי ניכסון מתבטא
בכעס, בהתמרמרות ובחריפות על יהודי ארצות־הברית.
ניכסון יודע כי המוני היהודים הצביעו בעד יריבו, יוברט האמפריי.
אולם לא זהו הגורם העיקרי לטינתו הגוברת של הנשיא כלפי יהודי אמריקה — טינה
שאינה מופנית, אגב, נגד ישראל. הנשיא מבדיל בין שני הגורמים.
מייד עם היבחרו של ניכסון, כשאך נודעו הרמזים הראשונים על פעילותו למען תסדר
מטעם המעצמות במיזרח התיכון, התחיל הציבור היהודי המאורגן, בהשראת משרד־התוץ
הישראלי, להפעיל לחץ בשיטות המקובלות. חברי־קונגרם, עיתונים ושאר כלי־שרת מנוסים,
הופעלו כדי להכריח את הממשלה החדשה לפעול לפי קו ממשלת־ישראל.
הדבר הרגיז את ניכסון. ההתקפה באה עוד לפני שהתגבשה תוכנית ההסדר של המעצמות
— ולדעתו לא נתנו לו שאנס להוכיח את עצמו. הוא האמין כי הוא פועל למען
האינטרס העליון של ארצות־הברית, ובייחוד למען מניעת מלחמת־עולם גרעינית וחיסול
מלחמת ויאט־נאם. ההתקפות עליו מצד אזרחים אמריקאיים, בני הדת היהודית נראו לו
כהעדפת האינטרס של מדינה זרד, על אינטרס אמריקאי חיוני.

הוא לא הסתיר דיעה זו. בל מי שבא כמגע עם הכית הלבן, ידע בי
הנשיא משתמש כביטויים חריפים מאוד כדברו על אזרחיו היהודיים.
* חלק ממאורע זה הודלף לשבועון טיים. לפי גירסה זו, התרגז רוג׳רס כשאחד הנשיאים
אמך לו :״אתה לא תוכל לרמות אותנו!

אבא אבן בטי ועידת הענהיגיס שר היהודים נירושלים

(המשך מעמוד )13
ניבא כי יהודי ארצות־הברית לא יוכלו לפעול נגד ממשלתם .״טוב, אז הם יעשו עצרת
באולם מאזיסון סקוויר גארדן, כדי למחות נגד ההסדר. אבל מה יהיה למחרת היום?״

האם אלה הם שלושה יוצאי־דופן -או סימנים לתקופה חדשה?
ממשלת־ישראל התרגלה כל־כך לסמור אוטומטית על תמיכת יהודי ארצות־הברית, עד
כי עצם המחשבה שמצב זה יכול להשתנות נתקלת באי־אימון מוחלט. אולם יחס זה עצמו
הוא בעוכרי המדיניות הישראלית.

בערי־ברהז או עבדיב ורצעיב?
ך* י יחסה של ישראל כלפי היהודים הוא חדור זילזול ושחצנות. הוא מזכיר במיקצת את
^ יחם שליטי מוסקבה לתנועות הקומוניסטיות בעולם בימי סטאלין. משרד־החוץ סומך על
הציות העיוור של היהודים, אינו טורח אפילו לשכנע את היהודים בצידקת עמדותיו.

האמת היא כי אפשר לסמוך על הנאמנות המוחלטת של יהודי העולם
לעצם קיום ישראל, וככל שעת־חירום אמיתית יחושו היהודים לעזרתה.
אבל אין פירוש הדבר בי יהודי העולם חייבים לתמוך אוטו־

האם יהיה מוכן להעמיד את עצמו במצב בו ייראה כמי שמשרת
מדינה זרה נגד האינטרסים של ארצו, ובכך להצדיק את האנטישמים?
אנשי ניכסון נותנים לכל השאלות האלה תשובה חד־משמעית: לא. לכן הם מכשירים
את דעת־הקהל האמריקאית לקבלת יוזמת ההסדר הכפוי. מסעו של המלך חוסיין בארצות־הברית
היה חלק ממערכה זו, והיא נחלה הצלחה עצומה.

הגזעהיג •.רב שר 2ן הירה ערובה
** י יבול להנהיג את יהודי ארצות־הברית במשבר זה?
)*3בעיני רבים נראית יהדות זו כגוש מונוליטי, המונהג על־ידי הציונים ותומכי־ישראל.
בימים כתיקונם יש בכך מן האמת. המימסד היהודי הוא חזק מאוד, והוא מבוסס על
המגבית היהודית המאוחדת. אירגונים כמו הדסה חובקים את הציבור היהודי מחוף אל
חוף. שום עיתון אינו מעז להתגרות בציבור זה, ואפשר תמיד להחתים את רוב חברי
הקונגרס על עצומה למען ישראל. כל חבר־קונגרס שיש לו יהודים במחוז־בחירתו חותם
ברצון על כל נייר כזה( .הוא יודע כי לפי שיטת המימשל האמריקאית, אין ממילא שום
חשיבות לדעת הקונגרס על עניינים אלה, השמורים לחלוטין בידי הנשיא).
אולם במשבר של ממש, נראית התמונה לגמרי אחרת.

האמת הפשוטה היא שאין ליהדות
האמריקאית שום הנהגה.

״מועדון הנשיאים״ הוא פדרציה רופפת
ביותר, כמו האו״ם. כל אחד מחבריו כפוף
רק לאירגון שלו, ואין ל״מועדון״ שום
מרות על חבריו. לדעת רבים היה גוף זה
מתפורר מזמן, לולא היה לו מזכיר נמרץ,
ישראלי בשם יהודה הלמן.
הנשיא התורן של ד,״מועדון״ הוא כעת
אדם החסר כל חשיבות. הרב הרשל שכטר
זכה במקום זה כנשיא המזרחי — אירגון
פיקטיבי שהתפורר מזמן, והקיים בעיקר
על־גבי הנייר. שכטר עצמו הוא הרב של
קהילה קטנה ועלובה בשכונת ברונכס ב־ניוי־ורק.

הרעיון
בי שכטר יובל להפעיל
השפעה כלשהי על מישהו, הוא
מגוחך.

הרבה יותר חשוב הוא אדם כמו דויד
אייזנראט, ראש התנועה הרפורמית, שהיא
התנועה הדתית המרכזית. איש זה הוא
אנטי־ציוני, ורחוק מלשרת אוטומאטית את
קו ממשלת־ישראל.
איש חשוב אחר, יעקוב בלושטיין, ראש
הוועד היהודי האמריקאי, שגם הוא אינו
ציוני, אמר לא מכבר כי ישראל אשמה
לא־מעט באסון יהודי ברית־המועצות. לולא
הסיכסוך בין ישראל לברית־המועצות, אמר,
לא היה גורל היהודים ברוסיה כפי שהנהו•

תומך אוטומטי של ישראל -
הסנטור הרפובליקאי יעקב יעבץ
שדבריו זוכים להד רב בעיתוניישראל, הוא כסיל חסר־השפעה.

לעומת זאת חשובה ביותר עמדת העיתון
נידיורק טיינזס, בו שלטה המשפחה היהודית
זולצברגר. עיתון זה תומך עתה תמיכ
ה מלאה במדיניות ניכסון, ואף מדרבן
אותו בכיוון זה. לא מכבר מסר העיתון
את כתיבת מאמריו הראשיים בענייני המרחב
לידי אדם חדש, לא־יהודי — במגמה
להוציא תפקיד זה מידי יהודים, ובכך להבטיח
גישה אובייקטיבית.
אחד ממעשיו האחרונים של לוי אשכול

היה לכנס בירושלים ועידה של ״המנהיגות
היהודית״ .בוועידה זו הבטיחו המנהיגים עזרה לישראל — אך לא רצו להכיר בעקרון ש״יש־ראל
היא מנהיגת העם היהודי״( .במאמרו מלגלג קלוצניק על נאום אבן בוועידה).

נו ניואית הוות אמויסה בדמיונם שר תושבי ׳שואל -
או במיבח; האמיתי היא ערווה?התגרות נחסחז־אוניס
מטית ככל עמדה מדינית של ממשלה כלשהי כישראל.
הישראלים מניחים שקיימת חובה כזאת — והם לא הסתירו דיעה זו. תוך כדי כך
הרגיזו יהודים רבים, שאינם אוהבים יחס של זילזול — כשהוא מופנה אליהם .״ישראל
אינה צריכה בעלי־ברית, אלא משרתים,״ אמר בשעתו איש חשוב ביהדות האמריקאית.
ואחר אמר :״קשה להיות ידיד של ישראל. היא מתייחסת אל ידידיה ביהירות ובשחצנות.״
מצב זה הוחמר לאחרונה. האנשים הנבונים בצמרת היהודית האמריקאית, שהם ידידי
ישראל אך לא עבדיה הנרצעים, משתוממים יותר ויותר על גישתה של ישראל. מכיוון
שממשלת־ישראל אינה אומרת להם מהי המטרה האמיתית של מדיניותה — לספח
שטחים נרחבים לישראל, גם במחיר דחיית השלום — נראה להם כי ממשלת־ישראל נוהגת
בטיפשות מוזרה, שהיא פועלת נגד השלום שהשגתו היא מטרתה המוצהרת.
בשבוע שעבר התייצב השגריר יצחק רבין — אדם מתון ומשכנע ביותר — בפני קהל
של אישים יהודיים. הומטרו עליו שאלות נוקבות, והוא ניסה להשיב את התשובות שהושמו
בפיו על־ידי ראשי משרד־החוץ. תשובות אלה נתקבלו באי־אמון וברוגז על־ידי השואלים.

הרושם הכולל היה, בסיכום, כי ישראל אינה יודעת מה היא רוצה,
שהיא מנהלת מדיניות אבסורדית, שהיא מתנגדת ליוזמת הנשיא
ניכסון ללא שום סיבה סבירה, מכלי לחכות בלל לתוצאותיה.
בישראל עצמה אין הדבר מורגש, כי קיימת בה מערכת טוטאלית של שטיפת־מוח, ואין
הציבור שומע את העובדות כהווייתן. אבל יהודי אמריקה, הניזונים מעיתונים (פרו־ישראליים)
אחראיים, המוסרים מידע מאוזן, רואים את הדברים בצורה לגמרי אחרת.

כך נוצר, כהדרגה, פער חמור כיותר.

ד\זצדי \2את דברי \זאן טיש^זימ?
נשי ניכסץ סומכים על תהליך זה — והם רואים את הדברים בעיניים מפוכחות.
דעתם היא זו: מובן מאליו שהשגרירות הישראלית תשתדל לגייס את כל יהודי
אמריקה נגד הממשלה. ידוע היטב כי ליהודים אלה יש השפעה גדולה על אמצעי התיק־שורת,
הרדיו, העיתונות והטלוויזיה, וגם בשני בתי הקונגרס.

אולם האם יוכלו יהודים אלה להתקומם נגד ממשלתם, אם דעת•
הקהל הכללית כארצות-הברית תומכת כמעשי הממשלה?
האם יוכלו להתנגד, אם ישוכנעו המוני הלא־יהודים בארצות־הברית כי יוזמת ניכסון
מונעת מלחמת־עולם, בה ייחרבו ערי ארצות־הברית?
האם יוכלו היהודים לפעול נגד יוזמה שאחת ממטרותיה העיקריות היא לשתף־פעולה
עם ברית־המועצות ולהכשיר את הקרקע לסיום מלחמת ויאט־נאם — כשחזקא היהודים
עומדים בראש התנועה לסיום מלחמת ויאט־נאם?
בקיצור: האם יוכל היהודי לעשות משהו שיעורר מורת־רוח כללית אצל שכניו הלא־יהודים,
אצל חבריו בעבודה, אצל הציבור כולו?

לפני שנה פנו כמה ממנהיגי היהדות האמריקאית לממשלת־ישראל
ויעצו לה שלא להתנגש עם המדיניות האמריקאית.

דזזץ יגזגך י בביגגן גזפגך
1 4ה נו ב ע מראייה נכונה של עובדות אלה? איך משפיע הדבר על המאבק הצפוי
בין ממשלת הליכוד הלאומי לבין הנשיא ניכסון?

קרוב לוודאי כי כעוד שלושה חודשים ידברו כישראל ער ניכסון
בשם שדיברו.כעבר על דה־גול. אכל יהודי אמריקה לא יובלו להפטרת
למסע זה.
אין ספק כי היהודים יתמכו בישראל, וישמיעו דיעה זו בפומבי. אולם משתתחיל ההתנגשות
האמיתית, אין לסמוך לחלוטין על עזרה פעילה מצד כלל היהודים.

מי שסומך על יהודי ארצות-הברית כנשק עיקרי כדי לסבל את יוזמת
ארבע המעצמות -משלה את עצמו אשלייה מרה ומסוכנת.
יהדות אמריקה פשוט אינה מסוגלת לכך — אפילו רצתה לעשות זאת.
אילו העמידה ממשלת־ישראל תוכניודשלום מעשית ובת־ביצוע מול תוכנית־ההסדר
הצפוייה של המעצמות — יכלו היהודים לתמוך בה. אך כשעמדת ממשלת־ישראל היא
כולה שלילית וסרבנית, בעוד שמולה התייצבה תוכנית־שלום סבירה בתמיכת הערבים —
תהיה יהדות אמריקה חסרת־ישע.

מוטב לקחת זאת כחשבון -לפני בוא ההתנגשות.
יהודי ארצות־הברית, מצידם, אינם רוצים לעמוד במצב בו יצטרכו לבחור בין אהדתם
לישראל לבין נאמנותם לארצות־הברית.

היהודים יתבעו מממשלת־ישראל להתייחס כחיוב ליוזמת ניכסון.
מבחינה תיאורטית ניתן לומר כי מה שעומד להתרחש בחודשים הקרובים בין ישראל
ליהודי אמריקה מעמיד במיבחן את התיזה היסודית של הציונות. לפי תיזה זו, יהודי
כל העולם מהווים אומד, פוליטית, וישראל היא מדינתם.

הרוב העצום של יהודי אמריקה אינו מקבל תיזה זו. אין הוא רואה
את עצמו כיהודים החיים כמיקרה כאמריקה -אלא באזרחים אמריקאיים
כני הדת היהודית.
לכן, אם יצטרכו לבחור בין השתייכות לאומה האמריקאית לבין ההשתייכות לאומה
היהודית — בין הנאמנות לממשלת ח־שינגטון לבין הנאמנות לממשלת ירושלים — ההכרעה
תהיה בניגוד לפיקציה הציונית.

אם ממשלת-ישראל, מתוך שיגרה אידיאולוגית, מסרבת להכיר
בעובדה זו, היא עלולה להכניס את ישראל למצב הרה־אסון.

במדינה
העם

£ 0 0 0 5 1(111
א X 1 ] 0 7ט0 £00/17/11? 7 0 1 1 1 5 1
1X 1570007 0 0 8 1 5
0 0 0 £ 0 0 8 1 5 0X07X1.

ה חי דו ש
האחד נן

סיס!
!׳ירי1,

ייסיס

מדיניות מרוסיה באהבה זהו סוד כמוס לגמרי. אף אחד בצמרת
ישראל אינו רוצה להודות בכך.
אבל זוהי עובדה: לאחרונה יש תזוזה
קטנה, אך ברורה ומשמעותית, ביחסה של
ברית־המועצות לישראל.
העוינות המוחלטת נעלמה. במקומה באו
בזו אחר זו, בצורה תוכניתית, מחווודפיוס
כלפי ישראל.
רמז למצריים. תחילה באה תזוזה באחד
השטחים העדינים והרגישים ביותר
שיטראל מעוניינת בהם. איש לא הבין מדוע
ולמה זה קרה, וניחושים רבים התחרו זה בזה לאחר מכן בא המאמר המגנה את מטרות
אל־פתח ושיטותיו.
השבוע בא מכתב מוזר מידי השגריר
יעקוב מאליק לאו תאנט. לא היה שום צורך
במכתב כזה, שנועד, כביכול, להשיב על
הצהרה סתמית של מזכיר האו״ם, או תאנט,
ביחס לסכנת־המלחמד, בין, מדינת־ישראל
למצריים.
הודיע מאליק: ברית־המועצות ״תעשה את
כל המאמצים״ כדי להביא להסדר מדיני ב־מיזרח
התיכון, ותובעת להקפיד הקפדה
מוחלטת על הפסקת־האש.
פסוק זה נועד, במרומז, להסתייג ממצריים
— כי אין ספק שהיא האחראית להפרה
שיטתית של הפסקת־האש לאורך תע־לת־סואץ.
אין
השמצות. חשוב עוד יותר: במכתב
זה בלט העדרם המוחלט של כל דבריי,תקפה
על ישראל. הוא הסתפק בהאטמה
הכללית, השיגרתית, שישראל מפריעה להתייעצות
ארבע המעצמות ולהגשמת החלטת
מועצת־הביטחון.
אולם ברית־המועצות לא פירטה, הפעם,
את הפירוש שלה לאותה החלטה רבת־פירו־שים
— וגם זה עורר תשומת־לב כללית
בקרב הדיפלומטים. במכתבים קודמים עמדה
מוסקבה על הצורך בפינוי גמור של כל
השטחים הכבושים. המכתב החדש נותן חיזוק
לשמועות כי ברית־המועצות מוכנה עתה
לתיקוני־גבול קטנים לטובת ישראל.
הרושם הכללי: ברית־המועצות זזה מעמדתה
הנוקשה, כהכנה להצעת ההסדר מטעם
ארבע המעצמות. בגלל אותה סיבה משתדלת
ממשלת ישראל לטשטש ולהעלים תזוזה זו.

110ז 0ץ

ב 1י ם / 10 1ק)7ר 01ק
טיסו?11 516 אלקטרוניק — שעון ספורט אלקטרוני,
עם תאריכון. הגנה כפולה מפני כל זעזוע. עמיד בפני
מים אחריות לפעולה תקינה במשך 12 חודש —
ללא צורך בדריכה (מתיחה).

השתתף במבצע הפרסים הגדול של

טי סו

פרטים בחנויות טיסו המוסמכות
1 החודש נפתחים
ל מעשית
2שלבים — 6חודשים, כולל מבנה
המכשיר, תיקונים, אנטנות הרכבה
וכוון.
פרטים והרשמה .5—8 ; 9—1 :
פוליטכניקום תייא ן
רחוב ברגר 17
מפנת אלגבי 155
חיפה שמריהו לוין

ב ת ״ י ם רוטשילד 33

רייג

ביאליק

חולון סוקולוב

פ ״ ת בר נונבא 1
הטלויזיה הטובה
בעולם

״שה אלוהים, הנוטל חטאי עולם / ,רחמנא
עלינו, תן לנו את השלום כך שרו
זמרי הפסטיבל בכנסיית הבתולה הקדושה
שבמרומי אבו־גוש.
בחוץ ליוו את הצלילים הנעלים של המיטה
בסול נזג׳ור של שוברם צלילים אחרים:
טירטור האלחוט של מישמר־הגבול.
צעירים בכומתות ירוקות התכופפו על מיק־לעים,
סקרו במבטים קודרים את הסביבה.
תפקידם היה להגן בכלי־המלחמה על שירת־השלום.

דרוזים. הפסטיבל השנתי של אבו־גוש—קריית־יערים
הוא סמל —לא רק סמל
למיפעל שכולו התנדבותי, רחוק מכל יוזמה
ממלכתית, אלא גם סמל להתעלמות מכל
משפטים קדומים.
״זהו פסטיבל של יהודים, המתארח בכנסייה
קאתולית בכפר מוסלמי, כדי לשיר
בעיקר שירי־כנסייה פרוטסטנטיים גרמניים,״
התלוצץ בטעתו הכומר המארח. השנה אפשר
היה להוסיף לכך נימה נוספת: הפסטיבל
היהודי—קאתולי—מוסלמי—פרוטסטנטי
מתקיים בחסות כלי־הנשק של שוטרים דרוזיים•
היה
זה סמל לאביב — 1969 אביב הרחוק
יותר מן השלום מכל אביב ישראלי
ב־ 20 השנים האחרונות.

ד 1״ הלממד (1138

באשו גוגדה חתהזת
ד נ 7זוג
מו תו רהתח תן!
במדינת ישראל שולטת הכפייה הדתית.
לכן אין יהודי, שנשא נוצריה
בחו״ל, יכול להתגרש ממנה פאן, גם
כששני בני-הזוג מ שתוקקים לכן. אפילו
ישראלית יהודיה, שנישאה לתייר י הודי
מאמריקה, אינה יכולה להתגרש.
כדי לתקן במיקצת מצב זה, מציע
עתה שר״המשפטים, יעקב שמשון שפירא,
את ״ חוק קביעת שיפוט בענייני
התרת נשואין״ ,הנותן לבית-המשפט הממלכתי
סמכות בעניין זה.
השתמשתי בהזדמנות זו כדי להתריע
על המצב, השולל מן הישראלי המודרני
את חופש״הנשואין וחופש־הגירו-
שין :
אורי אבנרי: הצעת חוק זו היא
טלאי של המאה העשרים על בגד מרופט
מימי הביניים. היא מרכיבה, כאילו, מעצור
של מכונית מודרנית על עגלת־סוסים. או,
בלשון צבאית: היא שמה מיקלע מודרני על
רכב־מלחמה מימי מלחמות המכבים.
תחושתו של האדם המודרני, של המוסר
המודרני, אומרת: האדם הוא אישיות בת־חורין
בפני עצמו — וזכותו האישית, הריבונית,
קודמת לכל השתייכות גיזעית,
אתנית ודתית•
זכותו של כל זוג לאהבה, לנישואין, לבניין
משפחה — היא זכות ריבונית, בל*
כל קשר לאמונתם
באלוהי ישראל, ב־בודהא,
בישוע בן־
מרים או במאו טסה
טונג. ומדינה שאינה
מכירה ואיננה
מקיימת זכות זו הרי
לא יכירנו מקומה
בין המדינות המתקדמות.

היינו אומרים
על מדינה, שבה
אסור לבת פועל להינשא
לאדם עשיר,
שפירא
או לאדם בן מעמד
האצולה? היו מדינות כאלה. אנו קוראים
להן מדינות פיאודליות.
מה היינו אומרים על מדינה שבה אטור
לבן הגזע השחור או הצהוב להינשא לבן
הגזע הלבן?
יש כאלה. אנו קוראים להן מדינות גזע-
ניות או פשיסטיות.
מה אנו אומרים על מדינר, שבה אין אדם.
נוצרי יכול לשאת אשד, יהודיה, ולהיפך,
כפי שקיים במדינתנו?
אנו אומרים שזוהי מדינה תיאוקרטית.
לזוג כזה אומרת המדינה, אומרת הממשלה:
סעו לקפריסין, סעו למכסיקו, ושם
הינשאו. איזו מין מדינה, איזו מין ממשלה,
היא זו?
עכשיו באה הממשלה הזאת ואומרת: להינשא
אסור לכם לפי חוקי מדינת ישראל,
אבל להתגרש מותר לכם. כדי להינשא —
סעו לקפריסין, סעו למכסיקו. אבל להתגרש
תוכלו בתל־אביב ובירושלים.
מדוע קיימת כפייה דתית זו, בימי
שילטון המע״י ז
א ו רי אבנ רי למה קיים המצב
הזה? כולנו יודעים למה: בגלל שיקולים
קואליציוניים.
פה אני רוצה לשאול שאלה פשוטה: לכם,
רבותי מהמערך עבודה—מפ״ם — יש רוב
מוחלט בכנסת. אתם בוודאי מקווים לרוב
מוחלט גם בכנסת הבאה. אם כן, איזו הצדקה
יש לכם לקיים מצב שכל הבוחרים
שלכם, או כמעט כל הבוחרים שלכם, מתנגדים

אתם באים ואומרים: דרושה אחדות לאומית,
יש שעת־חירום, יש צורך לקיים קואליציה
רחבה, ולכן אנו צריכים לשלם מחיר
לדתיים.

חיזיל

דדחייח

יתר

שחור

מאוד.

הר• זה כאילו אתם אומרים, שהשותפים הדתיים
שלכם יושבים בשעת־חירום עליונה
זו בממשלת הליכוד הלאומי רק תמורת
ליטרת־הבשר של חוקים של ימי־הביניים!
אילו הייתי שייך למפלגות הדתיות, הייתי
מתקומם נגד טענה זו!
מכאן עברנו לצד אחר של העניין :
או רי אמרי אני מתקשה לעיתים
להבין כיצד אנשים, החיים בשליש השלישי
של המאה העשרים מוכנים לעשותן
שקר בנפשם בתחילת דרכם המשותפת, להינשא
זה לזו בטכס דתי, שעה שהינם
חסרי כל אמונה דתית•
זה חל גם עלי. גם אני הייתי נאלץ לעבור
את הטכס הזה, ועברתי אותו. ואני
תמה על עצמי איך עברתי אותו.
מי שאינו דתי, בשבילו זהו טכס פאגאני
ותו לא. אצל אדם דתי נובע הסכם מהשק־פת־עולמו
וממצפונו, לגביו זהו טכס קדוש.
כל הכבוד לו.
שלמהיןןקכג רו ם: איזה טכס אתת
מציע?
א ו רי אבנ רי: אני מציע טכס כמקובל
ברוב מדינות העולם המערבי, טכס חגיגי,
בפני רשות חילונית. איני רוצה, חלילה,
לשלול טכס דתי מאלה הרוצים בו. להיפך.
אני רוצה שכל זוג צעיר יבחר בטכס שהוא
רוצה בו.
שלמהיעקבג רו ס: איש הישר בעיניו
יעשה?1
או רי אמריו בדיוק, איש הישר בעיניו
יעשה. אולי שמת כאן את האצבע על
הפסוק האחד בתנ״ך המסביר את כל ההבדל
בין ההשקפה האורתודוכסית לבין ההשקפה
החילונית.
אנו אומרים: איש הישר בעיניו יעשה, כל
עוד אינו פוגע בזולתו. זוהי תורת־החיים
הליברלית על רגל אחת.
סיכמנו את גישתנו לגבי הצעת״החוק :
או רי אמרי אבל בהצעת־החוק
יש התקדמות, מכיוון שהיא מחסלת כמה
תופעות של עוול ועיוות.
מנחםפ רו ש (אגו״י) :עוד התקדמות
כזאת, והשגת הכל.
א ו רי אמרי: הלוואי.
מנחםפ רו ש: צריך להבהיר זאת
או רי אמרי: אני בהחלט מוכן לעזור
לך להבהיר זאח לחברים שלך. אנו רוצים
בהפרדה מוחלטת של הדת מן המדינה. חוק
זה אינו מגשים זאת. הוא רחוק מלהגשים
דאת. אבל לפחות יש בו צד אחד לקראת
הגשמה זו לכן אצביע בעדו.

מי מאמין ברוחות?
קולקטיבית. משה
• אחריות
דיין הסביר, בתשובה לשאילתה שלנו,
מדוע הורה לפוצץ בית של משפחת נערה
חבלנית ב-עזה.
• אורי אבנרי: כבוד השר, האם
פועל משרד־הביטחון על פי העיקרון של
אחריות קולקטיבית של המשפחה לבניה?
משה דיין: כן.
+האמונה ברוחות. דיין אישר,
בתשובה לשאילתה אחרת שלנו, שהיפנה
לחיל־הים את חוות־הדעת הספיריתואלים־
טית של הגברת מרגוט קלאוזנר, ביחס לנסיבות
טביעת הצוללת דקר.
אורי אבנרי: האס נובע מכך שמש־רד־הביטחון
קבע יחס לפארא־פסיכולוגיה?

משה דיין: לא.

• מוות במעצר. שר־המשטרה ענה
לשאילתה שלנו על מותו של העציר קא־סם
אבו־עקר בידי המשטרה, והודיע שנתמנה
שופט־שלום כחוקר נסיבות־הגיוות.
אורי אבנרי: מכיוון שבמיקרה זה
המשטרה היא גם החוקרת וגס הנחקרת,
גם מוסרת חוות־הדעת הרפואית ונס החוקרת
את בעל חוות־הדעת — האס כבוד
השר אינו סבור שמן הצדק הוא למנות
פרקליט בלתי־תלוי, שאינו עובד־המדינה,
כדי שיופיע ויחקור• את העדים?
אליהו ששון: י עניין זה אינו בסמכות
המשטרה, אלא בסמכות השופט.
(כידוע, הגיש אמנון זכרוני בשמי בקשה
למנות אותו לתפקיד זה השופט סירב).

סגרה, היד. זה ממש עינוי לחזור לכנסת. לא בגלל המאמץ,
א ח רי חו ד ש של
שאליו כבר התרגלנו איכשהו, אלא בגלל האווירה המדכאת של ניתוק מוחלט מן המציאות,
השוררת בבניין זה.
מי שאוזניו כרויות, יודע כי בימים האחרונים חלה תזוזה השובה מאוד, עמוקה מאוד,
בדעת־הקהל. תזוזה זו נוגעת למצב בקו־הפסקת־האש, ליוזמת המעצמות, לבעיית השטחים.
אין ספק כי אווירת האשליות מתחילה להימוג. אבל בכנסת אין לכל זה זכר. שם מדבר
כל אחד כמו שדיבר לפני שנה וחצי — ואף לפני שלושים וחמישים שנה.
השבוע הראשון נפתח בוויכוח המדיני הגדול, שהוכיח את הדבר בצורה המדכאת ביותר.
איש לא אמר בו דברשלא יכול היה לומר אותו, ללא שינוי מילה אחת, לפני שנה.
אנחנו, מצידנו, התכוננו לשאת נאום חריף ביותר, ובו התייחסות חדשה להתפתחות
המדינית והביטחונית. קדמה לכך התייעצות ארצית של תנועתנו, בירור מעמיק שנמשך
כשמונה שעות תמימות, ובו נמסר מידע שברובו אינו ניתן לפירסום.

כשהחלט נו ע ל קו ז ה, היה ברור לנו כי ניכנס להתנגשות חזיתית עם גולדה
מאיר, וכי היא תגיב בחימה שפוכה. נבואה זו התגשמה במלואה.
לוי אשכול, שהיה לו יחס מיוחד אלינו, היה עונה לנאומינו באריכות רבה, לעיתים
בחריפות, אך תמיד בהגינות, בהסתכלו לעברי בכל עת התשובה. גולדה, השונאת אותנו
שינאה בולטת, התפלמסה עימנו בחריפות קיצונית, תוך סילוף דברינו, ומבלי להסתכל בנו
בכל עת הדיבור.
היא השאירה את תשובתה זו לסוף הנאום — כדי להבדיל בבירור בין קטע זה ובין
שאר דבריה:
גו לדהמאיר ולבסוף, לדברי חבר־הכנסת אבנרי: אני מודה ומתוודה שאינני
רואה הרבה שטח משותף לוויכוח, לולא היתה פה הופעה יוצאת מגדר הרגיל, שהיתה
מורכבת מתבוסנות מובהקת, אבל לא רק תבוסנות, שאיש
שהגיע למצב כזה וסובל מכך שזה נשאר אצלו, אבל הפיכת
תבוסנות לדגל, למען נסות להשפיע גם על אחרים להגיע
לתבוסנות הזאת.
ואחד העמודים עליו בנה חבר־הכנסת אבנרי את הבניין
הזה, אני מודיעה כאן במלוא האחריות — למדתי פעם
מחבר שלי, עוד באמריקה, בסניף המפלגה היה איש עדין
מאוד, אשר כאשר מישהו היה אומר דבר מה שלא התאים
כל־כך למציאות, היה אומר לו: זו לי אמת גדולה (באידיש)
— כל הסיפור המרתק הזה, מקומו אולי באיזו עיתונות,
אבל הסיפור המרתק הזה שבעוד שבועיים המעצמות יחליטו
על כך, בעוד חודש יהיה כך, בעוד שלושה חודשים
יהיה כך, ובעוד חודשיים הממשלה תסכים לזה ולזה —
דמיון הוא דבר פרטי; אך להעז להגיד שיש לו ידיעות
ממקור מוסמך — אולי; אבל להעז ולהגיד מהמקום הזה
שהוא יודע, כי החומר הזה נמסר לראש ממשלת־ישראל
ולחברי ממשלת־ישראל — אין בין זה לבין אמת מינימלית
גולדה
כל קשר.
או רי אבנ רי: נחיה ונראה, גברתי.

גו לדהמאיר: מה אנחנו צריכים לראות? אתה אמרת שאתה יודע שזה ן 1נמסר לי.
או רי אבנ רי: אני חוזר על זה, גברתי.

גו לדהמ אי ר: אז אתה חוזר טל דבר שהוא בניגוד גמור לאמת.

מי כאל חז ני: רק העולם הבא הוא עולם האמת. הוא בעולם הזה.

גו לדהמ אי ר: חבר־הכנסת אבנרי הודיע לנו, שההיסטוריה נתנה לנו הזדמנות
להגיע לדברים חשובים וגדולים, ועכשיו הוא — ובציטוט ״אנחנו — -מודיע — כנראה
כדובר ההיסטוריה — שהזמן נגמר ועכשיו צריך להיכנע.
הכל מותר. אבל רשימה שהלכה לעם וזכתה למקום אחד — לא חשוב, זה בכל זאת
אחד, גם כאשר הדובר אומר :״אנחנו״ ,זה בכל זאת אחד — אבל שהוא מעז לדבר בשם
העם, ומרשה לעצמו לנגן על המיתר הקדוש ביותר, על בחורי צה״ל שנופלים —
ברצוני להגיד שהייתי יכולה לייעץ לחבר־הכנסת אבנרי לא ללכת בדרך זו.
אבל אני לא מייעצת לו. אני יכולה להביע צער עמוק שבזמנים כאלה, בזמן הזה,
במקום הזה — ,אופוזיציה זה בסדר; אבל למען השם, נם אופוזיציה צריכה להיות לה
אחריות. גם אופוזיציה זה מעמד מסויים, ואופוזיציה, שמסירה מעצמה כל אחריות, אינה
ממלאה את התפקיד שהעם הטיל עליה להיות אופוזיציה. לא ממשלה כי אס אופוזיציה —
גם זה מחייב אחריות.

אםתעייןעתה, לאור דברים אלה, בנוסח המלא של נאומנו (בעמוד ממול) ,תגלה
בנקל את החוטים הגסים של הדמגוגיה שבדבריה.
י • לא היה בדברינו שום ״תבוסנות״ — להיפך, ביטאנו אמונה שלימה באפשרות
השלום. התייאשנו רק ממנה.
י • אבסורד גמור הוא לטעון כי לממשלה לא נמסרו פרטים על דיוני ארבע המעצמות,
ועל כתנות הסובייטים לגבי הפעלתו. אילו היתר, הכחשה זו נכונה — היו צריכים להעמיד
כמה שגרירים ישראליים אל הקיר. אולם אני יודע שאין זה נכון. בידי הגברת מאיר יש
אותה האינפורמציה שיש לי.
#אין שמץ של אמת בכך שהתיימרנו, בנאומנו, לדבר ״בשם העם״ .אמרנו במה רוצה
העם, לדעתנו.
>• לא ניגנו על ״המיתר הקדוש ביותר״ ,אלא תבענו ללכת בדרך שיש לה סיכוי
להפסיק את שפיכות־הדמים. דתקא גולדה עצמה ניגנה ארוכות על ״המיתר״ הזה, בנאום־
הפתיחה שלה, כשדיברה בקול חנוק על הבחורים שנפלו.
#אין תכסיס זול יותר מאשר להאשים את הזולת ב״חוסר אחריות״.
על נקודה אחרונה זו הגבתי מייד. כשקמתי לקרוא מעל הדוכן את הצעת־ההחלטה שלנו,
הקדמתי כמה מילים על ״אחריות״ (ראה מיסגרת).

א ח רי הפגרה חזרו הח״כים במרץ מחודש. בעת נאומה של גולדה נכחו למעלה
מ־ .90 למחרת היום, בשעה ,7.15 בעת הדיון על משרד־הדואר, המעסיק 12 אלף עובדים
והנוגע לכל אזרח, ספרתי ( 8שמונה!) חברי־כנסת, מלבד הנואם (זוארץ) ,היו״ר (הקטין),
השר ישעיהו ואנוכי:
ר שי מתה נו כ חי ם: המערך 4מתוך ( 63 ארבלי, גז, ורטנזן, ארזי) .גח״ל1 :
מתוך ( 22 יוסף תמיר) .ל״ע 2 :מתוך ( 4גולן ואליעד, שחיכו לתורם לנאום) .מק״י: ו
(מיקוניס) .נעדרו כליל כל סיעות המפד״ל, אגו״י, המרכז החופשי, רק״ח, פא״י, וכמובן
הסיעות הערביות ובן־גוריון__ .

״דהשתיק א ת התותחים 1דשים קץ דקו־ 3וות!
להחויר א ת הבחורים הביתה״!
אינה מסוגלת לשוס מיבצע־שלום עצמאי ויזום. לכן —
ל כן — לא יהיה לה מנוס מד,כדר המעצמות.

להלן נאומו המלא של ח״כ אבצרי בוויכוח המדיני,
שבו נפתח המושג האחרון של הכנסת השישית :

הסדר רע עדיף על מלחמה טונה

כבוד היושבת־ראש, כנסת נכבדה.
עד מתי תנסה ממשלה זו להעלים מן הציבור את האמת?
עד מתי תנצח על מערכת של שטיסת־מוח טוטאלית, כדי
להסתיר את המציאות המדינית, שסימניה גלויים לכל שעיניים
לו לראות?

ונאמר דברים מפורשים, שאינם משתמעים לשתי פנים:
שלוםטובעדיף על הסדר רע, אבל הס דר
רע עדיף על מלחמהטובה .

אנו הולכים לקראת הסדר כפוי מטעם שתי
המעצמות.

הצו הראשוני הוא להשתיק את התותחים,
לשים קץ לקורבנות, להחזיר את הבחורים
הביתה, אם ניתן הדבר לעשותו תוך שמירה
על ביטחון המדינה.

תוך שבועות אחדים נעמוד בפני תכתיב ברור של זזשינג־טון
ומוסקבה, שיקבע את תנאי ההסדר ואת אמצעי־הכפייה
להפעלתו.
תוך חודשיים־שלושה תתקבל במועצת הביטחון החלטה
המחייבת את מדינות המרחב בביצוע ההסדר.

תוף שלושה־ארכעה חודשים אנחנו נעמוד
כפני סנקציות של האו״ם והמעצמות, כגון
אמכרגו על נשק, כלוקאדה ימית, אמכדגו על
נפט.
אני אומר דברים אלה על סמך ידיעות מוסמכות ביותר.

ל חיי ב

בר־ רב. מדוית גזערת גזואץ

׳חמת

וידוע לי שאינפורמציה כזאת הועברה באורח מוסמך לידי
ראש־הממשלה ולשרים בכירים אחרים.

והנה היום, כמקום לשמוע ביקורת עצמית
והצעות לפעולה, אנו שומעים מקהלה של דיבורים
ריקים, בלי קשר לשום מציאות.

איך בוזבזו פירות הניצחון
כיצד הגענו עד הלום?

כיצד הפכנו תוך עשרים ושלושה חודשים
ממדינה עטורת־ניצחון, אהודה על רוב העולם,
בעלת אופציות מדיניות בכיוונים רכים, למדינה
שאין לפניה אלא הברירה בין בידוד טוטאלי
לבין בניעה לתכתיב?

ה־בה
ראש־הממשלה

עומדת כאן כמקוננת, מאשימה את
העולם ושוקעת בתהום של רחמים עצמיים. כנסת זו,
שותפת לאחריות הממשלה, חוזרת על הקינה הלאומית
מקהלה מדברת, ותורמת את תרומתה לשטיפת־המוח
כללית.
אתם דומים לנער שהרג את הוריו, והמבקש רחמים מפני
שהוא יתום.

ההיסטוריה נתנה לנו שנתיים. העולם הניח
לנו כמשך שנתיים לפתח יוזמה מדינית שתאמה
את האינטרסים שלנו.
במשך שנתיים היינו חופשיים לתרגם את ניצחונני הגדול
למציאות של שלום: להגיע להסדר עם האומה הפלסטינית,
שעימר, נמצאנו לפתע פנים־אל־פנים! להמיר שטחים
בשלום־אמת; לחזור מרצוננו ועל־פי התנאים שלנו, מקוזי־חזית
של מלחמה, שהופסקה זמנית, לגבולות בטוחים ופתוחים.
ההזדמנות
ההיסטורית הזאת לא נוצלה. בשביל ראש־הממשלה,
האומה הפלסטינית פשוט אינה קיימת.
הניצחון הגדול בוזבז לחלוטין. הלהט הנחלני לסיפוח
שטחים, הרומנטיקה המזוייפת של ״נחלת אבות״ ,העקשנות
לקיים מישטר כיבוש, האמונה שאפשר לשסות בכל העולם
— כל אלה העבירו את הממשלה הזאת והקודמת על דעתן.

יצרנו לעצמנו גן־עדן של טפשים. בילינו שנתיים
בשיכרון של אשליות. ועתה מגיש לנו
העולם את החשבון.

לתור המבוי הסתום
הממשלה הזאת הכניסה את עצמה למבוי סתום. עתה אין
לה הכוח הנפשי, ובוודאי לא התבונה, לעצור בדרכה ולעשות
את חשבון־הנפש.

כל צעד נוסך בדרך זו מבנים את המדינה
עוד יותר עמוק לתוך המבוי הזה, ויקשה עוד
יותר את הדרך חזרה.
הנאום של ראש־הממשלה, נאום שהצטיין בחוסר תוכנו,
היה צעד קטן נוסף קדימה לתוך המבוי הסתום הזה.
מה אתם מתארים לעצמכם? איפה תעמדו בעוד שלושה-
ארבעה חודשים?

האם אתם מובנים לסבך את צה״ל באמכרגו
עולמי של נשק?
האם אתם מוכנים ברצינות לעמוד בפני התערבות צבאית

לכן אנו קוראים לממשלה שלאלפסולמראש
את יוזמתהמעצמות, אלא להתייחס אליה בחיוב
עקרוני, ונכונות לשיתוף־פעולה, כדי להשפיע על מהלכה
ולהבטיח כי ההסדר הסופי שיושג יהיה תואם את האינטרסים
החיוניים של ישראל.
באופן מיוחד חייבת הממשלה לתבוע — מתוך ראייה
לטדדח ארוך — כי בדיונים להשגת הסדר זה ישותפו נציגי

המעצ מו ת !

סובייטית, בהכשר של מועצת הביטחון, אם יהיה ברור מראש
שהאמריקאים לא יחושו לעזרתנו?
האם מוכנה המדינה למצור ממשי של נפט וחומרי גלם?
אני מאמין בעם הזה ללא כל סייג. זה עם נהדר. זהו
עם המוכן לכל קורבן — בתנאי שיאמין כי הדבר חיוני
לקיומו. לקיומו — ולא לקיום הנהגה עקרה.

האומה הפלסטינית, וכי אומה זו תהיה שותפת להסדר( .כיום
המצב הוא הפוך, וכמעט פרדוכסלי: ממשלת ישראל
ואירגוני־החבלה הפלסטיניים הם שני הגורמים העיקריים המתנגדים
להסדר המעצמות, ובאותה שעה אין ממשלת ישראל
מסוגלת להגיע לכלל הידברות עם הגורם השני הזה,
מפני שאינה מוכנה אף להכיר בקיומה של האומה הפלסטינית).

העם
הזה מוכן להקריב קורבנות -אפילו
הקורבן הנורא של חיים צעירים מדי יום ביומו.
אבל העם הזה מציג שאלות, והעם הזה
רוצה תשובות.

ממלחמה להסדר, מהסדר לשלום

הידברות עם אירגוני-החבלה?
והעם הזה שואל: אם ברור לכם לחלוטין כי בעוד שלושה
חודשים, או בעוד חמישה חודשים, אתם תקבלו את ההסדר
של המעצמות תחת לחץ, מאונס, אחרי התנגשות כושלת
וחסרת־שחר, ותיאלצו אז לוותר ויתורים מפליגים מבלי
לקצור שום יבול של רצון טוב ומציאות שלום — מדוע לא
נעלה על דרך ההסדר היום, מתוך יוזמתנו שלנו, כך שההסדר
שיושג לא יהיה תכתיב מבחוץ, אלא פשרה מבפנים?
כבוד היושבת־ראש, ידועה תוכנית־השלום שלנו, הרחוקה
מן ההסדר הכפוי כרחוק מיזרח ממערב. אנו מאמינים
כי גם בשעה מאוחרת זו יכולה היתר, ממשלה אחרת להגיע
להסדר עם האומה הפלסטינית, ואולי אפילו עם חלק מ־אירגוני־החבלה,
הסדר שיבטיח את ריבונותה, שלמותה
ושלומה של מדינת ישראל.
אני אומר זאת במלוא האחריות, ואני יודע על מה אני
מסתמך.
אולם ממשלה זו אינה מוכנה לכך, אינה מסוגלת לכך,

הצעת החרטה
בשם סיעתי ובשם האחריות המוטלת עלי כפי
שאני מבין אותה, אני מציע את הצעות״החח-
לטה הבאות לסיכום הדיון המדיני :
הכנסת קובעת כי :
( )1אין פיתרון אמיתי לטווח רחוק לסיכ-
סוך הישראלי—ערבי, אלא באמצעות שלום בין
מדינת ישראל לבין האומה הערבית הפלסטינית,
בדיד של הקמת מדינה פלסטינית, תוך הסדר
ביטחוני, מדיני וכלכלי עם ישראל.
( )2למחרת מלחמת ששת־הימים נוצרה הז-
דמנות היסטורית לכינון שלום־אמת בדרך זו.
אך ממשלת הליכוד הלאומי לא היתה מסוגלת
לנצל הזדמנות היסטורית זו. בכל זאת פונה ה כנסת
לממשלה בדרישה נמרצת לנקוט יוזמה
להשגת הידברות מיידית עם כל הגורמים הפלסטיניים
הרוצים בכך.
( )3העדר היוזמה המדינית מצד ממשלת ה ליכוד
הלאומי, סיכול שאיפות האומה הפלסטינית
וקיום מישטר-כיבוש בשטחים המוחזקים,
הביאו להידרדרות המצב הביטחוני, לריבוי ה קורבנות,
להבאת חמדינח עד סכנת מלחמה
חדשה.
( )4נוכח מצב זח, על ממשלת הליכוד ה לאומי
לנקוט עמדה חיובית כלפי כ ל יוזמת-
שלום, ובכלל זח יוזמת ארבעת המעצמות, שנועדה
להביא לידי הסדר מדיני בין ישראל למדינות
השכנות. הסדר זה יכול לעצור את ה־

ברור כי הסדר מטעם המעצמות, על פי עקרונות החלטת
מועצת הביטחון, אינו מהתה תחליף לשלום אמיתי — אם
כי כולנו היינו מאמינים שהגיעו ימות המשיח, אילו היה
עבד־אל־נאצר והמלך חוסיין מציעים לנו הסדר זד, בארבעה
ביוני .1967

שלום אמיתי יבול לנבוע רק מפיתרון בעיות־היסוד
של ההתנגשות כין מדינת ישראל לבין
האומה הפלסטינית, בהידברות ישירה.
אבל ההסדר המוצע של המעצמות יכול להתת שלב־ביניים.
הוא יכול לעצור את ההתדרדרות הביטחונית, לחסוך
בחיי־אדם שאין להם תחליף, להביא להסדר הבעיות הבוערות,
ולחת לעמי המרחב שהות להגיע לפיתרון הסיכסוך.
דרך זו מובילה ממלחמהלהסדר, ומן ההסדר היא
צריכה להוביל לשלום .

אנו מאמינים, כבוד היושבת־ראש, כי עליונותו
של צה״ל, עליה יש לשמור מכל מישמר,
מאפשרת לישראל לגלות יוזמות אלו, ומהווה
ערובה עליונה לביטחון המדינה כדרך לקראת
רגיעה, הסדר ושלום.
הידרדרות הביטחונית, להניא להסדר הבעיות
הבוערות, ולתת לעמי המרחב שחות לפיתתן
הטיכסוך הערבי—ישראלי.
( )5הכנסת קוראת לממשלה שלא לפסול
מראש את יוזמת המעצמות, אלא להתייחס
אליה בחיוב עקרוני ובשיתוף־פעולה, נדי להבטיח
כי ההסדר שיושג יהיה תואם את האינטרסים
של ישראל, דהיינו :
(א) גבולות בטוחים ומוכרים ללא סיפוח
שטחים ן
(ב) חכרה בריבונות ישראל ושלמותה ה טריטוריאלית,
תוך הפסקת מצב הלוחמת
להלכה ולמעשה, וניטול החרם הערני ;
(ג) שמירת אחדות ירושלים, תוך הבטחת
מעמד נאות לערבים ב ה;
(ד) פירוז כל השטחים שיפונו;
(ה) שיט חופשי בתעלת-סואץ ובמיצר-
טיראן.
יחד עם זה קוראת הכנסת לממשלה לתבוע
את שיתוף האומה הפלסטינית נהסדר-השלום,
ואת ייצוגה גמשא-ומתן להשגתו.
הצעת־החלטה זו נדחתה ברוב עצום של
נל הסיעות, כשרק מק״י מצביעה בעדה
(אנחנו הצבענו גם בעד הצעת מק״י).
בעד הצעת הקואליציה ,״לרשום לפניה״
את נאום גולדה מאיר, הצביעו כל סיעות
הקואליציה, ,מבגין עד יערי, וכן אגודת־ישראל.
גם המרכז החופשי לא הצביע נגדה,
אלא נמנע. הצבענו, כמובן, נגדה.

במדינה
ארץ־ישראל
סמס יום
בשכם

מה מתרחש — הורה לערבים המיסכנים להוריד
את ידיהם ולשוב לבתיהם.

יחסים מרחביים

סוכני־הסרטים בישראל ניסו לשווא לשכנע
את בעלי קולנוע אל־עאצי בשכם להציג
סרטי מתח. תשובת בעלי הקולנוע רדתה:
״תושבי שכם לא אוהבים סרטי מתח בזמן
האחרון.״
כי יש להם מתח די והותר בחיים:
* אחד הגברים האלימים של העיר נורה
למוות בשעה שמונה בערב, בדרכו הביתה.
רצח פוליטי? קטטת שיכורים?
#העלמה שרה ג׳ודה, שנעצרה יחד עם
המורה עבלה עדאמה, כאשר זו העבירה
חומר־נפץ מירדן, שוחררה — ללא הסבר.
• בבית־התה המרכזי סלאם, בקסבה,
מספרים על שלושה תלמידים בני 12 שעזבו
את העיר בדרכם לגדה המיזרחית ,״כדי להצטרף
לפידאיון״ .אחד מהם מסר את עצמו
לידי מישמר של צה״ל; השני הצליח לחצות
את הנהר, נתפס בידי חיילים ירדניים. השלישי,
גסאן בן עבד־אל־ראזק עמירה, נסחף
בזרם המים וטבע בירדן.
>• טוטו ראש־העיר ממלא את רגעי ה־שיעמום
המעטים: האם יחזור בו חמדי
כנעאן מהתפטרותו, או לאו?
מספרים על המושל. כל זה מחוויר,
לעומת הסיפור שמספרים אנשי שכם על המושל
הצבאי של עירם, אל״מ שאול גיבעולי.
מסופר, שמייד אחרי כיבוש שכם אספו
החיילים כמה עשרות גברים, שהיו חשודים
בהתנגדות מזויינת. הם ציוו עליהם לעמוד
ברחוב עומר, כשידיהם באוויר. הקצין שלהם
הורה לחיילים לירות בגברים. החיילים
סירבו, טענו כי לא קיבלו פקודה לירות
באזרחים שנכנעו.
הקצין נטל נשק לידו — ועוד מעט
כאן הופיע שאול גיבעולי. הוא הבין מייד

ת מונ ת
גישושים כאפלה
למראית־עין היה זה מאמר אנטי־ישראלי
רגיל, מידי האיש המתפתח במהרה כיורשו
של אחמד שוקיירי: חסנין הייכל, עורך
אל־אהראם.
אולם בעיון מעמיק יותר, נראה המאמר
באור כמעט הפוך.
ממשלה כגולה. תבע הייכל: יש לאחד
את כל אירגוני־השיחרור הפלסטיניים .״את
המאבק בשטחים המוחזקים של פלסטין יש
לנהל תחת הדגל הפלסטיני, שיינשא בידי
אירגון המסוגל לאחו את כל כוחות המאבק
העממי המזויין למען פלסטין.״
מיהו הכוח הזה? עונה הייכל: אל־פתח.
על אירגוני־החבלה לעלות מן המחתרת,
להפוך אירגון גלוי, לנהל יחסים גלויים עם
כל הממשלות הערביות. למעשה הציע היי־כל
שתקום מעין ממשלה פלסטינית בגולה.
בלעדיה, אירגוני־הטרור ״מגששים באפלה״.
כדי להסל. מהי כוונת הדברים? במבט
ראשון, אין הייכל מתכוון אלא לייעל אתן
המאבק נגד ישראל.
אך לפרשנים ערביים בשטחים המוחזקים
לא היתד, כל אשלייה לגבי הכוונה האמיתית,
״עבד־אל־נאצר רוצה להשליט את יאסר ערא־פאת
על כל האירגונים הפלסטיניים,״ אמר
מנהיג אחד .״הוא רוצה לשתף את עראפאת
בהסדר המדיני של המעצמות — ואחר־כך
הוא רוצה שעראפאת יעזור לו לחסל את כל
אירגוני־החבלה. כי עבד־אל־נאצר פוחד ש־אירגוני־הקומנדו
יסרבו לקבל את ההסדר
של המעצמות, ושיקומו נגד המישטרים הקיימים
בעולם הערבי.״

ה ש בו ע

מה גילו החומרי
ך* כל התחיל מחשדותיו של לקוח
( | אחד. עורך־הדין החיפאי הצעיר אליעזר
כנפי בדק את העתק־החשבון ששלח לו
בנק דיסקונט. הוא הופתע לראות, שמניוו*
מסויימות נמכרו — ללא הוראה ממנו.
הוא מיהר אל הפקיד הממונה על מחלקת
ניירות־הערך של בנק זיסקונט בחיפה, ביקש
לברר איתו את החשבון ואת הניירות
אותם הפקיד בבנק. באותו יום היה הפקיר
עסוק מאוד, וביקש מן הלקוח לבוא ביום

אחר. אך גם ביום האחר לא היה מוכן הפקיד
לעריכת הביקורת.
כנפי, לשעבר קצין משטרה, הריח משהו
חשוד. הוא כתב מכתב להנהלה המרכזית
של בנק דיסקונט בתל־אביב, הוזמן מייד
לשיחה עם סגן המנהל הכללי של הבנק,
שלמד. מגריזו.
מה שסיפר באותה שיחה נשמע למגריזו
חשוב די הצורך, כדי לפתוח בחקירה יסודית.
הפקיד הבכיר, האחראי על ניירות-
הערך בחיפה, נקרא להסביר מדוע מכר מניות
של כנפי, ללא קבלת הוראה.
״קיבלתי הוראה בעל־פה!״ השיב הפקיד,
והכריז מייד שיש לו אפילו עדים לכך.
בניגוד ליתר פעולותיו של בנק, המתבצעות
רק על פי מיסמכים -כתובים, מתנהלות
עיסקות בניירות־ערך גם על־פי הוראות ב־על־פה.
הקנייה והמכירה בבורסה חייבות
נשמח לפגושאותך
כשתחזור

מעצר נגדו. הוא נעצר יחד עם מנהל הבנק.

חברת ״ ג. א .לטורסאנדטרבל, ג לו בלאוף לונ דון ב ע ״ מ ״ דו אגת

רשת סודית בצמרת הבגק
ך• ניגוד ליתר ענפי הבנקאות, לא מת־נהלת
ביקורת־קבע במחלקות לניירות־ערך.
העיסקות מתבצעות במהירות כה רבה,
והרישומים חייבים בהכרח לפגר כל־כך אחרי
העיסקות, שאי־אפשר כמעט לשמור על

ה71 וג׳ 7ד.

מי אמר שאין הומור בישראל? הארץ דווקא מליאה חומור. אלא שצריך לחפש אותו
במקומות הנכונים. במקום במדורי הסאטירה בעיתונות הישראלית, מוטב לחפש אותו
במדורי המודעות. מודעה זו פורסמה השבוע בעיתונות הישראלית מטעם חברת הנסיעות
גלובל אוף לונדון .״נש^וח לפגוש אותך כשתחזור,״ אמרה המודעה, כשהכוונה היא כמובן
לאיש שיחזור מטיול שאורגן בידי החברה. אבל האיש שתמונתו מופיעה במודעה יצא לטיול
אחר. זהו שמואל רבינוביץ, חבר אגד ומנהל חברת גלובל אוף לונדון, שנשלח לשלושה
חודשי מאסר בכלא, אחרי שהורשע בהעלמת הכנסות בסכום של 14 אלף לירות ישראליות.

כן ,׳בוודאי שנשמח לפגוש אותך,
ואתה, גם אתה כשתחזור תשמח לפגוש בנו.

שנלקח מכנפי? האם היתד. זו עיסקה סודית
יחידה? מי ביצע אותה? מי היו שותפיו?

להיעשות במהירות, ומספיקה גם הוראה
טלפונית בלילה, לביתו של הפקיד.
בתנאים אלה, ייתכנו בהחלט מיקרים של
אי־הבנה. אלא שבמיקרהו של עורך־הדין
כנפי לא רק שהמניות נמכרו ללא הוראת
הלקוח, אלא שהסכום שהוכנס לחשבונו של
הלקוח, תמורת המניות שנמכרו, היה קטן
בהרבה ממחיר הבורסה באותו יום 23 .אלף
ל״י פחות, ליתר הדיוק.
מגריזו הבטיח לעורך־הדין, כי ההפרש
ישולם לו מייד — וחלקו של כנפי בפרשה
חוסל. אבל השאלות שהתעוררו היו כה
חמורות, שבנק דיסקונט לא יכול היה לעבור
עליהן לסדר היום. הוא היה חייב למצוא
תשובות לשאלות כמו: לאן הלך הכסף

תמונה מעודכנת. תחת זאת נוהגות חוליות״
הביקורת המרכזיות לערוך בדיקות־פתע, במועדים
השמורים בסוד. הביקורת האחרונה
מסוג זה, שנערכה במחלקת ניירות־הערך
בדיסקונט חיפה, היתד, לפני כשנה.
עתה החליט מגריזו, שיש לערוך בדק־בית
יסודי. הוא שלח לחיפה חוליית ביקורת בת
עשרה אנשים, שעבדה חודש תמים, תחת
השגחתו שלו. על סמך מה שגילתה חוליה
זו, פנתה ההנהלה המרכזית של בנק דיס־קונט
למשטרה, ביקשה ממנה לערוך חקירה
משלה.
מה שהחוקרים גילו היתד, רשת משוכללת,
שפעלה בתוך צמרת הסניף החיפאי,
והתעשרה על חשבון פיקדונותיהם ומניות,־
הם של לקוחות תמימים• השיטה: מיסחר
סמוי בניירות־ערך.

איך הוצא הכס!*?
ך* מעילה הגדולה החלה באוקטובר
( | של השנה שעברה. במרכזה עמד אותו
פקיד בכיר, הממונה על מחלקת ניירות־ה־ערך,
ואשר אין כמעט איש־עסקים בחיפה
שאינו יודע מה שמו. הוא קנה ומכר ניירות־ערך
— בעיקר דולארים נת״ד — בשביל
לקוחות. הוא ראה כיצד נכנסים הרווחים
מעיסקותיו המוצלחות לחשבונותיהם של
אחרים — ולא יכול היה לעמוד בפיתוי
להטות חלק מרווחים אלה לכיסו שלו.
תקנון הבנק אוסר על פקידים בכירים
לסחור בניירות־ערך באמצעות הבנק. על כן,
כצעד ראשון, היה צריך למצוא דרך להסוות
את עיסקותיו תחת שמות בדויים של
בעלי־חשבונות שאינם קיימים. את הכסף למימון
העיסקות לקח מחשבונות הלקוחות:
קנה מניות כביכול בשביל לקוח, מכר אותן
— והרווח הכניס לאחד החשבונות הפיקטיביים.
את הרווחים היו בעלי־החשבונות המדומים
— קרובי־משפחה, או בעלי שמות
בדויים — מושכים בנחת, ומתחלקים בהם
עם הפקיד שביצע את העיסקה.
אולם גם חשבונות אלה לא הספיקו להסוות
את היקף המעילות. לכן עשה אותו
סוחר אלמוני הסכם עם הפקיד הבכיר, איפ־שר
לו להשתמש בחשבון שלו בבנק לביצוע
עיסקות נוספות. האיש, שהוגדר כחולני ומבוגר,
הוא בלונדי בריא ותוסס, כבן 40
אך נראה צעיר הרבה יותר. שמו גדעון דקל,
ועד לפני תקופה קצרה היה שותף בחנות
למכשירים אופטיים•
כאשר התפוצצה הפרשה, וחוקרי הבנק
בדקו את החשבונות, הסתבר כי אותו סוחר
משך 300 אלף לירות מעל למגיע לו. הפקיד
הבכיר היה כותב לו פקודת־תשלום. סגן
המנהל היה מצרף את חתימתו אוטומטית,
והקופה היתר, מוציאה, תמורת פקודת־התש־לום,
צ׳ק בנקאי לפקודת דקל. הכסף הזה
הופקד בחשבון שהחזיק דקל בבנק אחר, ועד
שיתבררו סופית כל השלכותיה של המעילה
הגדולה — הוקפא הכסף, על־פי בקשתה של
הנהלת בנק דיסקונט.

הוללות בוגל־אביגן
וד לפגי שמישהו ניחש בדיוק מה
> עשה הפקיד הבכיר בכספי הלקוחות,
יכלו מכריו להבחין בסימנים חיצוניים, שהעידו
על התעשרות פתאומית. הגבר הצעיר,
כבן ,30 החל מבלה במקומות בילוי
והוללות יקרים בתל־אכיב. כאשר הידרהרה

כ״בנק ד־סקונט״ ב חי פ ה *
מכוניתו החדשה באחד ממורדות הכרמל,
הופיע למחרת היום כשהוא נוסע במכונית
חדשה אחרת.
הוא גם היה הראשון שנעצר על־ידי משטרת
חיפה — שגילתה אצלו נכונות לספר
הכל. אך תמורת שיתוף־הפעולה ביקש מן
המשטרה טובה אישית: צו בית־המשפט שיאסור
פירסום שמו. הוא גם התנה את
שיתוף־הפעולה עם החוקרים בכך, שישוחרר
מן המעצר בערבות.
וכך, כשהובא האיש לבית־משפט השלום
החיפאי, ביום השלישי האחרון, הפתיע נציג
המשטרה את השופטת. פקד שכנאי ויינריב
ביקש לאסור את פירסום שמו של החשוד,
כי ״גילוי שמו בשלב זה עשוי להכביד על
החקירה.״ הוא עוד הציע לשחרר את החשוד
בערבות.
שופטת השלום הראשית מרים ורלינסקי־שטרקמן
לא התנגדה לבקשתו של קצין ה

רק אל הפקיד הבכיר — כי אם גם אל
המנהל, ביגר.
בכרטיס של ניירות־הערך של כנפי הופיעה,
בין השאר, פעולה מוזרה. נרשם בו,
כי דולארים נת״ד, שהוחזקו על־ידי כנפי,
נמכרו במחיר מסויים. באותו יום רכש ביגר
אותו סכום של נת״ד — ומכר אותו באותו
יום עצמו ברווח גדול. העיסקה — במלא־רים
של כנפי — הכניסה לחשבונו של ביגר
כ־ 16 אלף ל״י.
כאשר היתד, החקירה עדיין בשלביה הפנימיים,
נתבקש ביגר לתת הסבר. לא ברור מה
בדיוק נאמר באותה שיחה, אבל ביגר הודה
שאומנם בוצעה עיסקה זו, על־ידי אותו
פקיד בכיר. אבל הוא הבטיח כי היתד, זו
העיסקה היחידה מסוג זה — והוא הביע
נכונות להחזיר מייד את כל סכומי הכסף
החסרים.
אך במרוצת החקירה, הסתבר שבוצעו הר־

משטרה לאסור את פירסום השם, אך לא
הסכימה לשחרר את החשוד בערבות והחליטה
— ללא בקשת התביעה — לעצור אותו
ל־ 15 יום.
אלא שאז כבר היה בידי המשטרה חומר
מספיק להרחבת החקירה. זה אחרי זה נעצרו
סגן מנהל הבנק, יוסף מזרחי, והמנהל —
יצחק ביגר. זמן מה אחריהם נעצר לחקירה
— ושוחרר בערבות — איש־עסקים חיפאי
ששמו נשמר בסוד.

בה מאוד עיסקות מסוג זה, בחשבון ניירות־הערך
של ביגר. ההיקף המשוער 250 :אלף

כמה כסף עפר?
*5קראת סוף השבוע כבר החזיקה
/המשטרה חמישה קצוות של החוטים:
המתלונן הראשון, עורך־הדין כנפי הפקיד
הבכיר ממחלקת ניירות־הערך, ששמו נאסר
בצורה מתמיהה לפירסום; סגן־המנהל יוסף
מזרחי; המנהל יצחק ביגר; והסוחר שנקרא
לחקירה אך לא נעצר ״מטעמי בריאות״ .מ*
שמו, מסיבה בלתי ידועה, הוסתר על־ידי
המשטרה.
על חלקו של כנפי כבר ידוע, למעשה,
כמעט הכל. אבל החשבונות שלו בבנק היו
נקודת־מוצא לא רק לפיענוח התעלומה של
23 אלף הלירות. בדיקת החשבונות הובילה

ביום העצמאות הראשון

מה חלקו של הסגן?
ץץה חלקו של האיש החמישי, סגן ה־מנהל
יוסף מזרחי? לפני שנכנס לבנקאות,
היד, מזרחי בעל מיפעל בקאהיר, בה
נולד ובה חי עד .1956 חודשים מעטים לפני
פרוץ מיבצע קדש, חיסל את עסקיו, עלה עם
אשתו וילדיו למטוס, טס על חשבונו לרומא,
ומשם ישר ללוד.
הוא עזר להקים את מחלקת ניירות־הערך
בדיסקונט חיפה, אם כי לאחרונה — עם
עלייתו בדרגה — לא עסק ישירות בעים־
קות נת״ד וניירות־ערך.
בהיותו בעל זכות־חתימה, אישר את מרבית
המיסמכים, הפקודות והקבלות שהמשטרה
משתדלת עתה לפענח את סודותיהם.
האם ידע מה מסתתר במיסמכים אלה, או
חתם אוטומטית?
אחד מקציני המשטרה, שניהלו את החקירה,
רמז שלא הצליח להוציא הרבה מפיו
של מזרחי. ואילו קרובי־משפחתו התלוננו,
כי בנסיונם להוציא ממנו אינפורמציה —
שהוא אולי אינו יודע אותר — ,הפעילו ה־

תמונה זו צולמה בטבריה,
לפני 21 שנה. ביגר היה אז
סגן־מימנה בצה״ל, ישב על במת המוזמנים, יחד עם אשתו. הוא יליד טבריה.

יצחק ביגר, מנהל בנק דיסקונט בח:פה, יושב
בחדר המעצרים בבית־המשפט, שעה שהשוטרים
מכינים את ניירותיו, לפני הבאתו בפני השופט. כשהוצאה נגדו פקודת מעצר, הגיש עירעור.

המנהל והשום וים

חוקרים לחץ בלתי־הוגן על מזרחי: הם לא
ד,ירשו לקרוביו או לפרקליטו לבקר אצלו;
התירו את שמו לפירסום בעוד שהבטיחו
חסות לפקיד הבכיר.
מכל מקום, בעוד שחלקם של יתר גיבורי
הפרשה ברור, לפחות בקווים כלליים, אין
לדעת עדיין מה יהיד, חלקו של מזרחי בתמונה
הכללית.
רב־פקד חיים פרנקל, המרכז את החקירה,
לא היה מוכן אפילו להתנבא מה יהיה היקף
הגילויים. מקורות אחרים, הקרובים לחקירה,
הצביעו על העובדה שעיסקות המעילה
התנהלו בהצלחה למעלה משנתיים. אחדים
מהם נקבו סכום של מיליון לירות, כסכום

בררו למעצר

ביגר מסתיר את פניו
בעיתון, בדרכו מן הניידת
אל בית־המשפט. הוא הכריז שלא ידע על המעילה.

המעילה. אחרים דיברו על סכום גדול עוד
יותר.

מה מקוד העושר?
ך* וליית העולם הזה ביקרה בביתו של
| | המנהל העצור, יצחק ביגר. הוא גר בוילה
מפוארת בשכונה המפוארת ביותר על
הכרמל. ביתו דומה למיבצר נחבא בתוך
גינה מטופחת בהוד הכרמל, מטופחת ורוד
בת־ידיים. חדר־ד,אורחים הגדול מרוהט ברהיטים
חדישים, מרופדים בעור. ריצפתו השחורה
והמבהיקה מכוסה בשטיחים יקרים.
לווילה
הזאת נכנסה משפחת ביגר עם ארבעת
ילדיה לפני למעלה משנה. מנהל הבנק
קנה אותה אחרי שבעליה הקודם, עורך-
הדין נחמן רם, הסתבך בחובות. שמדונה,
אשתו של המנהל, דומה יותר לקיבוצניקית
צנועה מאשר לבעלת בית המיליונרים .״אני
בטוחה שבעלי חף מפשע,״ אמרה שומרונר,
ביגר לכתבת העולם הזה .״אנחנו משפחה
ותיקה ומכובדת בישראל, בעלי דור רביעי
בארץ• הוא היה קצין בהגנה ואחד האזרחים
המכובדים ביותר בטבריה ובפתח־תקווה. פקיד
הבנק הלשין על בעלי וסיפר שקרים
כדי להלבין את עצמו. אתמול אחרי הצהרים
באו אלינו שוטרים וביקשו לשוחח עם בעלי.
הוא נסע יחד איתם ורק אחרי כן טילפן לי
שהוא נמצא במעצר. אני מאמינה בכל ליבי
שזו טעות.״
מה מקור העושר? ביגר, בן לאחת המשפחות
הידועות והוותיקות של טבריה, החל
את הקאריירה שלו כפקיד שומה במס־הכנ־סר״
בעיר מולדתו. מעבודה זו, אין להניח
שאפשר להתעשר.
גם כאשר עבר לבנק דיסקונט, ונשלח לנהל
את סניפי הבנק בפתח־תקווה, חי בצניעות
ממשכורתו.
המקור הגלוי העיקרי לעושרו היתר, הירושה
שהותיר לו אביו: מיגרשים, בתים ושנין
בתי־קולנוע.
כך, בעוד שהפקיד הבכיר עורר תמיהה
בפזרנותו ובעושרו המופגן, לא עורר סיג־נון־מחייתו
של ביגר שום חשד. איש לא
העלה על דעתו שעושרו לא בא אליו ביושר.

במדינה

א0ווו 0ו
כשמירי סטראטר תגיע עכשיו לארץ, היא
תגיע בתור מיליונרית מלידה, בתו של
תעשיין, ובתור אשתו החדשה והמפורסמת
של ד,רמו, ראש להקת מתבודדי חרמן.
על החתונה שלהם דיבר כל עולם־הזמר.
הרפורטרים דיווחו על כל פרטי שימלת־החופה
שלה, הפרשנים פרשו את פרשת-
האהבה הזאת, טורי הרכילות היו מלאים
בתיאור המאכלים של החתונה וייחוס הכלה
ויופייה וחינה, כולם ראו תיכף שהיא
אצילה מלידה, נערה שרופדד, בהרבה כסף,
וזכתה לחינוך מעולה ותרבות גבוהה במרכזי
העולם.

ישראל

במהדורה הראשונה״למה לי צרות —

״מיריונוים

ניו, טובים
ממיליונים באוויר־כשהיא
היתד, בארץ, לפני שלוש שנים,
היא עדיין לא היתד, בל זה. היא עדיין לא
היתד, מרכז מדורי־הזמר, והיא עדיין לא
היתד, אשתו של הרמן המתבודד. ובעיקר
היא עדיין לא היתד, בתו של מיליונר
ותעשיין. כל זה קרה לה רק אחר־כך.
בהתחלה הגיעה ארצה מצרפת רק אחותה.
מריאן. האחות עשתה הכרה עם נעמי
אדווה. הן מצאו חן האחת בעיני השנייה,
ונעמי הזמינה אותה לגור אצלה.
האחות ראתה בי טוב, והזמינה ארצה
גם את אחותה, מירי. נעמי התפעלה, והיה
באמת ממה. למירי היה מאז ומתמיד שיער
חום עם פסי פלטינה ,״וזד, טיבעי אצלי,״
היא אומרת ,״נולדתי עם זד אבל
בעיקבות כל הדברים שהיא נולדה איתם,
בעיקר האב המיליונר, אפשר לפקפק אם
היא נולדה בכלל אי־פעם. חוץ מזה היו
לה כבר אז עיניים חומות גדולות, טיב־עיות
לא פחות מהשיער, וגוף משגע. בכלל,

מירי עם הרנ
לא כל

ישראל -במהדורה השנייה
— עם בגין?״
דת משגיחיס
דתיים
במפ סי קו
חברי מרכז המפד״ל, שהתכנסו בשבוע
שעבר בבניין הקאסטל בתל־אביב, הקשיבו
לסקירתו של שר הדתות זרח ורהפטיג. תוך
כדי כך הזכיר את הבעייה של נשואי־מכסי־קו
.״זוהי בעייה שקשה להתגבר עליה,״
דיווח השר.
הוא תיאר את התהליך, שבעזרתו מצליחים
זוגות ישראליים לעקוף את חוקי־האי־שות
של הרבנות — ולהתחתנן בנישואין
שהחוק הישראלי בכל זאת מכיר בהם.
הזוג מייפה את כוחם של שני עורכי־דין
מכסיקאיים, ואלה מופיעים בביודמשפס
מקומי, מבקשים אישור בית־המשפט לנישואים.

תיאר ורהפטיג את התהליך: השופט
שואל — ״יש התנגדות?״ כמובן שאין, ואז
ניתן תוקף חוקי לנישואין מבלי שאיש מבני
הזוג יהיה נוכח שם.
שסתום ביטחון. כאן לא יכול היה
אחד מחברי המרכז להתאפק, קרא לעבר השר
:״למדינת־ישראל יש כל־כך הרבה משגיחים
על הכשרות, גם בארץ וגם בחוץ־לארץ.
מדוע לא יושיבו משגיח קבוע בבית־המשפט
במכסיקו, שכל פעם יקום ויביע התנגדות
לאישור נישואיהם של בני זוג ישראליים?״
אבל
ההגיון של חבר־מרכז פשוט אינו
ההיגיון של חבר־ממשלה, הקשור בהסכמים
קואליציוניים. התחמק השר :״העניין לא כל
כך פ שו ט...״
לא היה צורך להסביר, כי במדינה בה

נמסר השלטון הבלעדי בידי הכפייה הדתית,
חייבה המציאות את הדתיים להסכים לשם־
תום־ביטחון בצורת נישואי־מכסיקו, כדי למנוע
התפוצצות המצב•
פרסומת למה
לר> 1

עם בגין 7
מנכ״ל משרד־ר,קליטה, אלוף (מיל ).יוסף
גבע, נטל לידיו הגהה ראשונה של החוברת
שיצאה ממכונת־הדפוס .״מה? השתגעתם?״
אמר בפליאה.
מה שהפליא את האלוף במילואים, היתד,
החוברת ביתך בנצרת עילית. כי על שער
החוברת, שהוצאה לאור על־ידי המשרד לקליטת
עלייה בשותפות עם הסוכנות היהודית,
במיסגרת מסע הפירסום לעידוד קליטת
העלייה בארץ, הופיע שירטוט של גבולות
ישראל שלפני ה־ 5ביוני 67׳.
שלום בית. על הוצאת החוברת היה
ממונה ראש אגף מידע ופירסום במישרד־הקליטה,
הפירסומאי עמוס רולניק .״הודפסו
בסך הכל 10 חוברות עם הגבולות הישנים,״
סיפר .״כשראה המנכ״ל יוסף גבע
את ההגהה, פסק, :למה לי צרות עם השר
בגין. נשנה את המפה ונופיע כשמפה עם
הגבולות החדשים על העטיפה.׳ בך קרר,
שהודפסו שתי חוברות זהות, אבל לציבור
יצאה רק החוברת השנייה.״
וכך, אחרי שממשלת־ישראל מתחמקת מלתת
תשובה ברורה על עתיד השטחים, החליט
מנכ״ל משרד־ד,קליטה כי כדי לשמור
על שלום בית, כדאי לצרף את השטחים המוחזקים
לישראל.
לפחות על עטיפת ביתך בנצרת עילית.

מירי עם אדווה
״זר, טיבעי אצלי!״

ההחנווז חוסן הי* תנח0*11
תו הנרי אלגראסי, הוא ולא אחר, שעמד
להתאהב אחר־כך במירי זמיר, מלכת־היופי
של ישראל, וגם התחתן איתה.
כשהוא הכיר את מירי סטראסר, הוא
עזב את קלארה ההונגריה, ועדיין לא התאהב
במירי מלכת־־יופי, ולכן הוא היה
פנוי לקחת את אותה מירי הראשונה לבת־גלים,
ולגור איתר, שנה וחצי שלימות,
ולספר לה כבר יאותה ההזדמנות שהוא
מיליונר, שיש לו שרשרות שלימות של
בתי־קפה ומיסעדות.
מירי האמינה לו. כי כל העניין הזה
מבוסס על אימון. אם היא לא תאמין לאחרים,
מי יאמין לה? מה שלא הפריע לה,
בינתיים, לשמוע הצעות אהבה ונשואין
חוזרות ונשנות מפיו של סמי אברהם.
בקיצור, לאחר שנה וחצי בבת־גלים היא
החליטה להינשא להנרי אלגראסי, וכצעד
ראשון לקראת הנשואין הללו היא נסעה
לפאריס, הכירה שם מיליונר פרסי ויצאה
לבלות איתו בחוף־התכלת של צרפת.

^ זמו אנג7
הוא נחמד
יותר ממיליונו פרסי

- 1ערב נשואיהם

<צץ נסף הוא

היה לה כל מה שהעין רוצה.
לכן, על סמך כל זה, התחילה אצלה,
מייד עם בואה לארץ, תקופה של חיי־אה־בה
ממולאים מאוד בכל מיני אנשים.
הדבר הראשון שנעמי אדווה עשתה למעשה
היה שהיא הכירה לה את הנרי אלגראסי,
אותו הנרי אלגראסי שהיה חי קודם
לכן עם קלארה, הצוענייה ההונגריה, ואו־

תוך כדי ההכנות לנסיעה היא לא שכחה
לכתוב להנרי שלה שיבוא לפאריס, כפי
שנקבע, כדי שהם יתחתנו ויחיו באושר
עד כמה שאפשר.
הנרי לקח את עצמו ואת כל מה שיש
לו, וגם את ליבו האורב, ונסע לפאריס.
אבל שם הוא גילה שהחתונה שלו איננה.
היא כבר גמרה את חוף־התכלת, ועכשיו
היא עברה, עם המיליונר הפרסי שלה, ללונדון.

בינתיים, עד שהנרי הגיע, גילתה מירי
שטובים כמה מיליונרים ביד מאשר. הרבה
מיליונים באוויר, ו כשהתברר לה באופן
מוחלט שהכסף של הפרסי הוא אמיתי
בהחלט, נוצץ ונזיל כמו נפט, בעוד שכספו
של הנרי הוא י דמיוני, היא החליטה
להחתתן דווקא עם אותו פרסי.
אלא שבאנגליה קרה לה דבר מוזר.
היא פגשה שם את ררמן המתבודד, והוא
התאהב בה ממבט ראשון, והיא תיכף הבינה
שהאהבה יותר חשובה מהכסף, בייחוד
שלאהבה הזאת לא חסר היה כסף,

מירי וכעלה
אצילה מלידה
והיא העבירה את החתונה שלה מהפרסי
להרמן. והם התחתנו בנישואי־ענק, כיאות
לבת מיליונרים ולזמר־עילית.

^ האב המיליונר היהוקדן בתיאטוון צופתי

אדגראסי ומירי השנייה
״נולדתי עם זה!״

כיוון שהיא תגיע השבוע לארץ, וכיוון
שהיא כבר הצהירה שהיא אוהבת את הארץ
ובניה, והיא מתכוננת להניח להרמן
שלה לחזור לאנגליה, לאחר ארבעה ימי
הופעות, ולהישאר כאן חודשיים נוספים,
וכיוון שכך כדאי לדעת מי היא באמת.
ובכן, הפאם־פאטאל הזאת היא ספרית
במיקצועה, ואביה המיליונר היה רקדן־
תיאטרון, ואת יהדותה היא קיבלה ממנו.
חוץ מזה את כל השאר היא רכשה לבד,
בכוחות עצמה, כפי שאפשר בקלות לראות.

זוהי מאיה מילר,
שפחות להרמונות סעודיה?
יצאניות לבתי-בושת? __
או סתם __
מכשיר תמים בידי רמאים? —
כנופיית נוכלים בינלאומית
פרשה מלכודת לנערות ישראל
ומשרד-החוץ נאלץ להתערב
כדי לחטוף ולהציל __
את האחת שכבר נעלמה
באפריקה __

ין 11 טלה1י ם

האם ניתן לפתות נערת ישראלית בסיפור דמיוני ולמכרה
אחר־כן להרמונו של שייך סעודי ז
האם יכולה צעירה ישראלית משכילה להתגלגל לאחד מבתי-
הבושת בארצות״אפריקה ן
שאלות אלו, אשר נראו עד השבוע כהיפוטטיות בלבד, ועצם
הצגתן יכלה לעורר גיחוך, הפכו השבוע לסכנה מוחשית. היה
זה כשמשטרת״ישראל חשפה מה שנראה לה כרשת בינלאומית
של סוחרי״נשים, שפרשה מלכודת לנערות ישראל. לא פחות
מ־ 33 צעירות ישראליות התפתו להאמין למודעות אותה כנו-
פייה. אחת מהן, מאית מילר, שסיפורה האישי מתפרסם בעמודים
אלה, אף נמצאה בידי אנשי הכנופייה, חולצה במיבצע-
בזק של אנשי השגרירות הישראלית בניירובי.
הפרשה החלה במחצית חודש מרס השנה, כאשר הגיע לארץ
איגנציו אוקי, איטלקי בן ,29 שהשתכן במלון ״חילטון״ .אוקי
ניסה לפרסם תחילה ב״ג׳רוזלם פוסט״ מודעה, שנראתה לאנשי
מחלקת-המודעות של עיתון זה כהצעה בלתי-מוסרית לנערות.
הם סירבו לפרסם את המודעה. כעבור שלוש שעות חזר
אוקי ומסר מודעה בנוסח אחר, בה הציע לצעירות ישראליות
להיות סוכנות הפצה של כתבי-עת לועזיים בארצות אפריקה
והמזרח הרחוק. הוא הציע להן בתמורה תנאים קוסמים:
נסיעה חינם, שכר חודשי גבוה והרפתקות.
הסיכוי לזכות בנסיעה לחו״ל סינוור נערות רבות. אף אחת
מהן לא שאלה את עצמה לשם מה צריך להפיץ באפריקה
עיתונים אנגליים באמצעות נערות ישראליות, כשאפשר לגייס

לכך סוכנות-מכירה באפריקה, ללא תשלום כרטיסי-טיסחז
החוקרים הישראליים עלו על הפרשה הזו כאשר גיסה
צעיר ישראלי להתקבל לעבודה זו, יחד עם חברתו, והסתבר
לו שאיגנציו מבקש רק בחורות, לא בחורים. הטיפול בעניין
הועבר למשטרה, שלא יכלה למצוא כל פגם בחוזים שהציע
אוקי לנערות הישראליות.
רק כשעזב אוקי את הארץ ועימו מאיה מילר, הגיע למש-
טרת־ישראל דו״ח מלא מה״אינטרפול״ על עברו של אוקי.
לפי דו״ח זה הוא היה מעורב מ 1965-בשורה של מעשי-אונס,
במיסחר בלתי חוקי במטבע ובהדחח לזנות באיראן ובמצרים.
סיפורת של מאיה מילר, המסרבת עדיין להאמין כי חולצה
מכנופייה של סרסורי-נשים, מצביע על שיטות פעולתה של
הכנופייה: הנערות מועסקות במדינות נידחות בהפצת כתבי עת,
כשלפי החוזה שנחתם עימן, ניתן לפטרן בכל עת ולחש-
אירן ללא אמצעי מחייה. עצם שיטת ההחתמה היא מפוקפקת,
שכן לחברה המעסיקה את המחתימות אין שום כתובת.
הנערות מועברות ממדינה למדינה ומעסיקיהן אוספים את
כספי המנויים.
אולם נראה שהפצת העיתונים היא רק כיסוי למטרות
האמיתיות של הכנופייה. שכן, אחרי שמפקירים צעירה כזאת
בארץ נידחת ללא אמצעי-מחייה, מבלי שאיש יידע על מקומה,
ניתן לאנסה, להדיחה לזנות ולמוכרה כשיפחה לאחת מאי״
צות-ערב — שיטות שעברו הפלילי של איגנציו אוקי מצביע
עליהן.

את מאיה מילד -פ ום אחד, לפני כחודשיים, ישבתי בבית-
קפה בירושלים. בדרך כלל אני לא קוראת
את הג׳רוזדם פוסט. אבל כל העיתונים היו
תפוסים, מלבד זה. לקחתי את העיתון ותוך
כדי דיפדוף נתקלתי במודעה: נסיעות —
הרפתקאות — כסף. דרום־אפריקה — יפאן.
חברה בינלאומית, המייצגת את הראלד טרי-
ביון, מחפשת נערות צעירות כסוכנות־מכי־רה
25—21 הנסיעות (מלבד המיסים הישראליים)
והמלונות ישולמו. הכנסה ממוצעת
500 :ל״י לחודש.
מתתי לנסוע לחוץ־לארץ. בשנה שעברה
סיימתי את לימודי באוניברסיטה בירושלים
במדעי־המדינה ותולדות האמנות. מאז עליתי
מסין ב־ , 1949 לא הייתי בחוץ־לארץ. זאת נראתה
לי ההזדמנות. במודעה היה כתוב להתקשר
עם אדם בשם איגנציו אוקי במלון
הילטון בתל־אביב. התקשרתי איתו מייד.
הוא ביקש לראות אותי. נסעתי לתל־אביב
והלכתי לפגוש אותו.
קשה לי להגיד היום איזה רושם הוא עשה
עלי. אבל האווירה בחדר עשתה רושם טוב
ומכובד. הוא היה בחדר עם אשה, שאותה
הציג כאשתו, ועם תינוקת. אינני יודעת אם
האשד, היא באמת אשתו, אבל אין ספק כי
התינוקת היא בתו. היא פשוט דומה לו.
הוא היה רזה, גבוה ובעל שיער שחור.
הוא נראה כבן .40 היום אני יודעת שהוא
בן ,29 אבל מתנהג כמו בן . 10 הוא יליד

ספרד, שגדל באיטליה ומתגורר עתה ביוזן.
האנגלית שבפיו היחד, יותר גרועה משלי.
הוא הציג את עצמו כסוכן של עיתונים ו־כתבי־עת,
כשהוא מדגיש במיוחד שהוא
מייצג גם את ההראלד טריביון. לא הבנתי
בדיוק מה הוא רוצה. כי הוא כל הזמן דיבר
על הצד החווייתי של העבודה שתהיה לי
ולאחרות באפריקה. הייתי תחת הרושם שהעבודה
שלי תהיה קשורה בהשגת מודעות.
מילאתי טופס של הפרטים האישיים שלי.
זה היה ביום שני. הוא אמר לי להתכונן
לנסיעה כבר ביום שבת. זה נראה לי לא
מבוסס. מה זה? צ׳יק צ׳אק נוס׳עים? אבל לא
היה לי זמן להרהר. התחלתי להתרוצץ בסידור
העניינים האישיים שלי לקראת הנסיעה:
דרכון, שיחרור מצה״ל וזריקות־חיסון.
ביום שישי הייתי צריכה לבוא אליו כדי
לקבל את הכרטיס. בבוקר קיבלתי טלפון
מהמשטרה. ביקשו ממני להתייצב מייד.

לא מאמינה כסיפורים

משטרה פגשתי את הקצין כרמלי,
2שהתנפל עלי מייד בצעקות :״מה את
חושבת לעצמך? מה את נוסעת עם טיפוסים
כאלה?״ הוא צרח ושאג עלי.
אחר־כך אמרו לי ולאחרים שהוזמנו לשם
לחכות בחוץ. הביאו לשם גם את אוקי.
אחרי שחקרו אותו, קראו לנו עוד פעם. ה

צין כרמלי אמר שאין לו שום נקודת־אחיזה
להאשים את אוקי. הוא לא עשה שום דבר
בלתי חוקי. אבל הוא מרגיש בחוש שמשהו
כאן לא בסדר והוא ממליץ שלא ניסע__.
האמת היא שכרמלי לא עורר בי שום
אמון. מייד כשיצאתי מהמשטרה טסתי לקחת
את הדרכון שלי ורצתי אל אוקי במלון
הילטון, כדי לא להחמיץ את הנסיעה.
לא פחדתי בכלל. אני לא מאמינה בסיפורים
האלה שמספרים על סוחרי נשים. בכלל
אני לא פוחדת. אני לא פוחדת ממוות
ולא פוחדת מסכנות. אולי מפני זה שאף
פעם לא עמדתי בסכנה. אני מאמינה שמכל
מצב קשה אפשר להחלץ. כמה מאלה שהיו
מועמדים לנסיעה והתחרטו, אחרי שהוזהרו
במשטרה, ניסו להניא אותי מלנסוע. הרגעתי
אותם. אמרתי להם שהייתי בנח״ל ואני
יודעת להשתמש באקדח.
מישהו יעץ לי לקחת איתי בקבוק אמוני
יאק כדי להתגונן, במיקוד, שינסו לעשות
לי משהו. אפילו אמרו לי איפה לקנות את
זה. אמרתי שאקח איתי אקדח ובקבוק
אמוניאק, אבל לא לקחתי כלום.
ביום שבת טסתי עם אוקי, אשתו והילדה
לאתונה. הייתי היחידה מכל הבנות שנענו
למודעה, שהצליחה לנסוע.
באתונה קיבלתי חדר משגע במלון היל־טון.
אוקי טילפן לאחד שאותו הוא הציג
כשותף שלו. זה היה בחור ירדני בשם
ג׳ורג׳ מוראד• הציגו אותי בפניו, אבל לא

דיברנו. הוא נראה כאילו נולד במאפיה. הפנים
שלו היו מצולקות לגמרי. אבל אשתו
של אוקי הרגיעה אותי ואמרה לי שזה בא
לו מתאונת־דרכים.
הם כולם נסעו לביתו ואני הלכתי לטייל
לבד ברחובות אתונה. אחר־כך, כשאוקי
חזר, הוא סיפר לי שהחברה שלו חונכת
חנות חדשה באדיס־אבבה. ולכן הוא החליף
את כרטיס הטיסה לשם. שמחתי נורא. זה
הריח לי טוב: להרוויח עוד מדינה אחת שאוכל
לראותה.
באחת בלילה באו לקחת אותנו מבית־ה־מלון
לשדר,־התעופה. במטוס של נתיבי־ה־אוויר
האתיופיים טסנו לחבש.

שלושה ימים בחוף מומכסה

^ אדיכדאככד! התאכסנו במלון ובה
שאבלי. בערב הראשון הגיע למלון אחד
שהציג את עצמו בכרטיס־ביקור כפרנסוא
דד,־מזון, המנהל של הראלד טריביון בפאריס.
הכירו לי גם עוד שני חבשים, ש־אוקי
הציג אותם בתור השותפים שלו.
היינו צריכים להישאר שם יומיים. אבל
אוקי החליט פתאום לטוס לאסמרה. אותי
השאירו באדים־אבבה עם אחד החבשים שטיפל
בי ולקח אותי לארוחת־ערב. רק ביום
רביעי חזר אוקי וטסנו יחד לניירובי. פרג־סוא
טס לחרטום.
הגענו לניירובי בלילה ואף אחד לא חיכה
לנו שם. זה הוציא את אוקי מדעתו. הוא
טילפן לשותף שלו בניירובי, מנהל בית־חרושת
במקום, שהוא איש הקשר שלו שם.
לקחו אותי לבניין בו משכירים דירות, י־קיבלתי
חדר די גדול.
למחרת הכרתי את שאר הבנות שאוקי
גייס. היו שם שתי גרמניות ואיטלקית אחת.
גרמניה אחת, אירן הופרמן, היתד, מנהלת
הקבוצה, שתי האחרות, ביאטריס וסילבנה,
היו שייכות לקבוצה שלה. מכיוון שהגענו
בדיוק בזמן של חג, החליטו כולם לנסוע
לויק־אנד למומבסה. אבל היה איזה פנצ׳ר
עם המטוס והטיסה נדחתה.
בשבת הגיע גם השותף האמריקאי של
אוקי, בחור אמריקאי בן 35 בשם לותם
רופו. הסתבר שהוא יהיה הגרופ־מנג׳ר (מנהל
הקבוצה) שלי.
רק כשפגשתי אותו, הבנתי בפעם הראשונה
איזו עבודה אני צריכה לעשות. הוא
נתן לי רשימה של 500 כתבי-עת, בכל מיני
שטחים, ואמר שאני צריכה לעבור מדלת
לדלת, ממיפעל למיפעל, בכל הארצות שנהיה
בהם, כדי להחתים מנויים עליהם.
היינו צריכות להציג את עצמנו כסטידנ־טיות
המסתובבות בעולם ועל כל מנוי ש אנחנו
משיגות, אנחנו מקבלות נקודות. ברגע
שמישהי מאיתנו מגיעה ל־ 20 אלף
נקודות, היא זוכה בפרס.
כל הרעיון לא מצא חן בעיני. אני לא
זבנית ולא אשת יחסי־ציבור. פחדתי שלא
אדע איך לעשות את זה. אבל החששות
שלי עברו כשטסנו למומבסה, אני, אוקי ו-

במדינה
2 1 5דרכי ח״ם
מארב
ב ש כונ ה

רופו. התיידדתי שם מאוד עם רופס הוא
טיפוס הרבה יותר נוח מאוקי. בילינו שלושה
ימים על חוף הים בלי לעשות כלום.

הייתי מבסוטית מהכל

^ יום השלישי חזרנו לניירובי ולמח־רת
התחלתי לעבוד. רופו נתן לי את
רשימות העיתונים, אמר לי באיזה רחוב ללכת
ואני הלכתי. המקום הראשון שנכנסת״
אליו היה ביודמסחר למכוניות יפאניות
טויוטת; הצלחתי לקבל שם מינוי על כתב

העת האמריקאי ביתן וגן.
ככה נכנסתי לעבודה. מבחינת מכירות לא
היו לי בעיות. נכנסתי למשרדיהם של מנהלים
משועממים ששמחו לדבר עם נערה
ישראלית. עבדתי בהפצת מנויים מה־ 11באפריל
עד ד,־ 3במאי. כל יום עברתי איזה
שמונה משרדים ודווקא הצלחתי להחתים
מנויים. את הכסף שהייתי גיבה הייתי מוסרת
כל ערב לרופו. בסוף כל שבוע קיבלתי
כ־ 50 דולר.
אבל העבודה לא היתד, הכל. אחרי ה־

עבודה יצאנו המון לבלות. הייני בכל המסעדות
המפורסמות ובכל מועדוני־הלילה.
הכרתי המון אנשים חדשים ובתוכם הרבה
ישראלים. הוזמנתי לארוחוודערב למשפחות
יהודיות. טיילנו המון והייתי מבסוטה מהכל.
כשבוע אחרי שהתחלתי לעבוד, עברנו
אוקי, רופו ואני לגור במלון אחר — הזמבזי
הוטל. זה משהו זול י במרחק 12 מיל
מניירובי, השייך לאשר, ישראלית בשם
ג׳וזפין ג׳רומס (אהרון) .שאר הבחורות לא
נסעו איתנו מפני שאוקי פשוט פיטר אותן.
הוא הסתכסך עם הבנות׳בעניין שיטות העבודה
שלהן. לפי החוזה הוא היד, זכאי
להשאיר אותן בניירובי בלי לתת להן כרטיס
טיסה חזרה• איירן ד,גרמניה החליטה
להישאר בניירובי ולהתחתן שם. לא חסרים
מועמדים לנשואין שם. יש המון רווקים.
החוזה הזה, שגם אני חתמתי עליו. עושה
באמת רושם נוראי. יש שם, למשל,
סעיף האומר שאפשר לפטר אותך אם אינך
מגיעה להכנסה מסויימת. סעיף אחר אומר
שאפשר לפטר אותך, בלי כרטיס חזרה, אם
את יוצאת בערב בלי לקבל רשות. אבל אני
פשוט לא התייחסתי לזה. לא היה איכפת לי
שישאירו אותי בניירובי או בכל מקום
אחר. סמכתי על עצמי שאוכל להסתדר.

מועדוני־לילוז בסעודיה

ץ ץ, י פעם, בשעת שיחה, היה אוקי
מרבה לדבר על כוויית ועל ערב־ד,סעודית•
הוא היה מספר על ביקוריו שם. כשהיינו
מבלים במועדון־לילה, היה אוקי מספר
על הרמה הגבוהה של מועדוני־הלילה
בכוויית ובסעודיה. ראיתי את זה באופן טבעי,
כיוון שידעתי שהוא מסתובב בעולם ומוכר
עיתונים. לא חשבתי על זה שבעצם
בערב־ד,סעודית לא קונים הרבה עיתונים.
ב־ 3במאי עמדנו לזוז מניירובי לאוגנדה•
במקום התוכנית המקורית לטוס ליוהנסבורג,
החליט אוקי שניסע במכונית
כדי למכור עיתונים גם באוגנדה, מלוואי,
טאנזאניה ורודזיה. הטיול נשמע פאנטסטי
ולא היו לי שום חששות. אוקי עצמו לא
היה צריך לנסוע איתנו, כיוון שעמד, לדבריו,
לנסוע לארצות־הברית.
יום לפני שעמדנו לנסוע לאוגנדה פגשתי
במלון ניו־סטנלי את הזמר הישראלי ג׳ימי
סימן־טוב. הוא אמר לי שטילפנו מהשגרירות
שאתקשר איתם. הפופיק שלי התחיל
לרעוד. פחדתי שאמרתי אולי כל מיני
דברים שבתור ישראלית אסור לי להגיד.
טילפנתי לשגרירות ונתנו לי לדבר עם
שלמה אזן. הוא אמר לי שאבוא מייד לראות
אותו. כשהגעתי לשם סיפרו לי שהגיע
מיברק מהארץ דרך משרד־החוץ. תוכן
המיברק היה, שאמי חושבת שחיי בסכנה
ושאחזור מייד הביתה.
הם סיפרו לי על הידיעות שהגיעו מהאינטרפול
על אוקי. לא האמנתי להם. אמרתי
שאני לא נוסעת לשום מקום לפני שיבררו
את כל הסרטים. אני רוצה עובדות.
מייד הבריקו למשרד־החוץ בירושלים לשך־
ן ך! ף ך אתי זפקוב, ילידת אוס־ לוח פרטים.
| | 1 1 1 111 טרליה, העובדת כמגיבשגרירות
רצו שסימן־טוב יתלווה אלי
שת בדיסקוטק מאנדיס, נענתה גם היא ל כדי לשמור עלי. לא הסכמתי. לא רציתי
מודעה של אוקי. היא חתמה על חוזה ואוקי
לעשות פאניקה מכל העסק ולא רציתי
המתין לבואה בניירובי אחרי ששלח לה כרלעורר
את החשד של אוקי ורופו, לא היה
י •0׳ 1אבל היא התחרטה ונמנעה מלנסוע,
לי שום אמצעי להתגונן. טייס •ישראלי

נתן לי כמה ימים קודם לכן אקדח קטן
שיורה כדורי גז מדמיע. אבל נתתי את
האקדח במתנה לחבר ישראלי. לא היה
לי צורך בו.
אחרי הפגישה בשגרירות המשכתי לעבוד.
בערב חזרתי למלון ואכלנו שם ארו־חת־ערב.
אז כבר התברר שבעלת המלון
סגרה לנו את החדרים, מפני שרבה עם
אוקי על עניין התשלום. סביב זה התחיל
ריב ובעלת־המלוך הזמינה משטרה. בתוך
כל המהומה הזאת הופיעו פיתאום אזן
וחיים הררי מהשגרירות.
אזן סיפר לי שהגיע עוד מיברק ממשרדי,חוץ
ועכשיו העניין הזה בטוח: אוקי
הוא נוכל, שהואשם בזמנו במיסחר־נשים
ובאונס. אזן אמר שצריך להעלים אותי.

תושבי קריית־גת מתגאים בעירם. הם טוענים
כי זוהי דוגמה מצויינת לקיבוץ־ר,גלויות
בארץ.
רק דבר אחד מפריע לתושבי קריית־גת:
שכונת זרע. כי בשכונה זו, המאוכלסת ב־יוצאי
הודו, היו בזמן האחרון צרות.
אהבה ושינאה. הכל התחיל כשהגיע
לשכונה מרד2י אשתוקר 27 שהתחתן לפני
שנה עם* אחת מבנות המקום. אשתוקר
הביא איתו את משפחתו. בין היתר גם את
בת־אחותו אליזבת (.)17
משפחה נוספת שהגיעה לאותה שכונה
היתד, משפחת פזרקאר, גם היא מיוצאי הודו.
ציון, אחד מבני משפחת פזרקאר, הכיר את
אליזבת והתאהב בה. הזוג הצעיר התארס.
במשך הזמן הורעו היחסים בין שתי המשפחות.
ציון האשים את מרדכי כגורם
לריב, החליט להתנקם בו.
הניידת עברה. באחד הערבים ארב
ציון, יחד עם שני אחיו, למרדכי. האורבים
באו למארב מצויירים בסכינים• ואז הגיעו

דא ניסו להתעסק
^ ז ן חתם דבעית־המדון שהשגרי-
רות הישראליות ערבה לשלם את דמי
החדר שגרתי בו, והיא הסכימה לתת לנו
מפתח לחדר. ארזנו את החפצים שלי במהירות
שיגעונית. ידעתי שיש במלון דלת
אחורית. יצאנו דרך הדלת הזאת. בחוץ
ירד גשם נוראי. נכנסנו לאוטו של השגרירות
והסתלקנו מהמקום. מאז ניתקתי
כיי קשר עם אוקי וחבריו.
בשגרירות החביאו אותי. סוף־סוף השגרירות
הסתבכה בעסק הזה. היד, לי חוזר,
עם אוקי ואני הפרתי אותו. הוא יכול היד,
לדרוש שימנעו את יציאתי. לכן החביאו
אותי במשך שלושה ימים. לילד, אחד ישנתי
אצל אזן. בלילה השני אצל איש סולל
בונה בניירובי. בלילה השלישי העבירו אותי
לחוזר, של גידול קפה של ישראלי ב־ג׳ונגל.
הוא אמר לי :״המאו־מאו לא הגיעו
לכאן — אוקי ורופו בטח לא יגיעו.״
רצו להעלות אותי למטוס אל־טל שחוזר
ריק מיוהנסבורג. אבל בסוף העלו אותי
למטוס ט.11.א. על כרטיס שלא היד, לי
ועבורו התקבל רק אישור מתל־אביב. כך
הגעתי חזרה לישראל.
קראו לי לחקירה במשטרה. סיפרתי להם
הכל. הקשר עם אוקי לא נותק בעצם.
אשתו. מצלצלת כל פעם מאתונה לחברה
שלי שהיתר, צריכה לנסוע לניירובי. היא
אמרה שאוקי יגיע ארצה בסוף החודש לגייס
עוד בחורות. במשטרה רצו תחילה
שהחברה שלי תשמור על הקשר איתו, כדי
שיוכלו לעצור אותו. אבל אחר־כך הודיעו
לה שתנתק עימו את הקשרים. הם גילו
שאין להם כל עילה לעצור אותו. עד עכשיו
הוא לא עשה איתנו שום דבר בלתי־חוקי.
אני
עצמי כועסת שקילקלו לי טיול נפלא
כזה. באיזה מקום חבל לי שהייתי צריכה
לוותר על חוזיה כזאת. סוף־סוף, העבודה
היתד, מעניינת, טיילתי בלי סוף, הי-
כרתי המון אנשים חדשים, הרווחתי כסף
ולא היו לי בעיות או דאגות.
אני מאמינה שייתכן ויש דבר כזה כמו
סוחרי־נשים, אבל למה שהם ירצו לסחור
דוו-קא בי? אם הם באמת כאלה, או הם
שחקנים מצויינים. עלי הם לא עשו רושם
של סוחרי־נשים. אולי אוקי כן, אבל רופו
בהחלט לא. הם לא ניסו אף פעם להתעסק
איתי. תמיד הם התנהגו בנימוס. הם התנהגו
אלי כג׳נטלמנים ממש, לא כמו הישראלים
שלנו.

נתקפת אליזכת
מוט על הראש

נתקן? מרדבי
סכין בחזה

למקום מרדכי ולאיזבת. בני משפחת פז
רקאר התנפלו עליהם. אליזבת הוכתה במח
ברזל, ואילו למרדכי תקעו סכין בחזה.
התוקפים נבהלו למראה הדם, והסתלקו
ואילו מרדכי, שלא איבד את עשתונותי
עצר מכונית חולפת, ביקש מהנהג שיק
אוחו לבית־חולים. בעל־המכונית לקח אות
כאן התערבה סוף־סוף המשטרה. היא ע:
רה את האחים פזרקאר.
אך הרוחות בקריית־גת לא שקטו. הת
שבים מאשימים את המשטרה :״הם יכי
למנוע את כל הריב,״ אמר אחד התושביו
״בזמן שהתוקפים חיכו למרדכי, עברה ליו
ניידת מקומית, וראתה אותם. השוטרים ידן
על הריב. היה עליהם להבין שאם האח!
האלה מחכים ליד הבית של משפחת א׳
תוקאר, יש בזה משהו מסוכן• למה הם י
עצרי אוחס?״

במדינה
באד־שכע המזהיר מבית

ל רו ע 1ר* ב ז רב

בצליל
כעל איכות גכוהה כיותר הודות
לתכנון קפדני של מעגלי האודיו
ולרמקול אוכלי גדול כחזית
המקלט.

תתונה

חדה, יציכה, נקיה ונעימה לעין
* הצופה הודות למעגלים אלקטרו*
ניים חדישים, הכלעדיים לטל׳
וויזיה פילוט.

!!ניצוב
חדיש ומפליא כהידורו ויחד עם
זאת נוח כשמוש יום־יומי.

777/ 101+1

1-1ד • ך ־ ב 1£1ר ־ ורנובטיב

בבחירות לאיגוד המיקצועי של עובדי המדינה,
שנערכו לפני חודש וחצי, הוצב בראש
רשימת אמ״ת בבאר־שבע, אהרון אים־
רגן, מזכיר איגוד עובדי המדינה בנגב.
רשימת אמ״ת בנגב נחלה ניצחון. לעומת
הממוצע של ״ 520/שקיבלה רשימת המערך
בכל הארץ, קיבלה רשימה זו בבאר־שבע
/0״ 62 מהקולות. רבים ראו בכך ניצחון אישי
של איפרגן. הוא עצמו ראה ב־ 2100 הקולות,
שניתנו לרשימה, הצבעת אמון עבורו
באופן אישי.
השבוע, חודש וחצי אחרי בחירות אלה,
מונה איפרגן באורח שרירותי כמזכיר איגוד
פועלי התעשייה בנגב. תפקיד מזכיר עובדי
המדינה הוטל על שלום בניאן, איש איגוד
פועלי הבניין לשעבר.
מינוי עדתי. מינויים ״אילה נעשו על
רקע עדתי. שלום בניאן מייצג את אנשי
העדה הפרסית בסיעת מפא״י לשעבר במפלגת
העבודה• הפרסים בנגב טוענים כי הם
מקופחים, כיוון שרוב
המישרות הטובות
חולקו בנגב
בין יוצאי צפון־אפ־ריקה.
הם איימו לא במיפקד להתפקד
של המערך אם לא
יפצו אותם בנציגות
הולמת במועצת הפועלים.
על רקע זה
הדיח אורי סבאג,
מזכיר מועצת פועלי
באר־שבע את סכאג איפרגן, ומינה תחתיו
את בניאן. הוא
עשה זאת בצורה שעוררה את התמרמרות
אנשי רפ״י ואחדות־העבודה לשעבר במם־
לגת העבודה.
״סבאג בכלל לא הביא לדיון את השינויים
שהוא רוצה לעשות בתפקידי מפתח במועצת
הפועלים,״ טענו ,״הוא אפילו לא הכליל
את העניין בסדר היום בישיבת מועצת
הפועלים, אלא העלה אותו בסעיף, שונות׳.״
על טענה זו היתד, לאורי סבאג תשובה
החלטית :״אני לא אשאל את המפלגה מה
לעשות במועצת־הפועלים. אם זה לא מוצא-
חן בעיני מישהו, הוא יכול לפנות לוועדת־הביקורת
של הוועד־הפועל.״
זילזוד ככוחרים. היחידים שלא היו
מוכנים לעבור בשתיקה על פרשה זו היו
נציגי ועדי עובדי־המדינה בנגב .״מרמים
אותנו,״ טענו השבוע ,״ומוליכים אותנו
שולל. זו לא רק פגיעה אסתטית אלא מוסרית,
איך ייתכן להציב בראש רשימה אדם
שמריחים אותו מתפקידו חודש וחצי אחרי
שהוא זוכה בניצחון. זה זילזול בבוחרים.״
על רקע זה צפוייה בעתיד עוד מלחמה
פנימית בתוך המערך, בין מזכיר העבודה
בבאר־שבע, דויד הרפז, לבין הדיקטטור של
מועצת־הפועלים, אורי סבאג•
אירגונים מטדה
חינוכית

נפתחה

כריכות

הו 1ו ל 0הו ד.

קוראים המעוניינים לכרוד את נליונות ״העולם הזה״
של שנת ,1968 יכולים להכיא את הגליונות שכרשותם,
למערכת ״העולם הזה״ ,רחוכ קרליכף ,12 תל־אכיכ,
החל מיום ראשון ה־.45.69
הקוראים יקכלו כמקום, תמורת 10ל״י, כרד חדש
מוכן.
עכור כל גליון חסר יש לשלם 1.30ל״י.

מספרת פריזאית, איטלקית
לתספורות מודרניות — ל

גברים
בהנהלתו של הספר
והמעצב
איציק יפו, שד׳ ירושלים .60

החוגים הלאומיים, אירגונו של הד״ר ישראל
שייב, הודיעו כבר על כוונתם להציג
רשימה לבחירות לכנסת השביעית. במודעה
תיהם הם מציגים את עצמם בנוסח זה:
״מהן מטרותינו בשעה זו* פעילות חינוכית
ופוליטית נרחבת, ביתור בקרב הנוער, כדי
להבטיח ששעה היסטורית זו לא תוחמץ מחוסר
חזון, דביקות למטרה הלאומית.״
מה היא פעילותם החינוכית של החוגים
הלאומיים? את זאת ניתן להמחיש באמצעות
קטע, שהתפרסם בגיליון האחרון של ביט־אונם,
החזית:
לתשומת־לב צה״ל ומשרד־הבטחון! הצעה
מהפכנית. של אורד וינגייט לחיסול מוקשים!
בתוכנית של שידורי־ישראל במלאות 25
שנה למותו של אורד וינגייט המהולל, סיפרו
ידידיו מפלוגות־הלילה, שהמיקוש שנעשה
על־ידי מסתננים ערביים, בו נהרג
שטורמן מעין־חרוד, הוציאו מדעתו.
תשובת וינגייט? תפיסת בני־ערובה ערביים
שהובלו לפני כלי־רכב שלנו לאתר ולפוצץ
בגופם את המוקשים. בני־ערובה לא
חסרים לנו. מאות יושבים בבתי-הסוהר.
העולח הזי

״ 7הוא מיסנו גוררי שרי!״ אמו השופט-ונפגע נ־ 7בחודש

דמותו של השו־
11 \ 11ך
פט המנוח של||

מה רוזנפלד כפי שצויירה בלילה שלאחר
מותו בידי המתמחה שלו, נדיה מליבסון.

ך* מיספו* שבע הוא מיספר גורלי
בחיי,״ היה נוהג לומר שופט בית־המשפט
המחוזי בתל־אביב, שלמה רוזנפלד.
״נולדתי ב־ 7לחודש וב־ל לחודש התחתנתי
עם אשתי בת־שבע.״
השבוע, בשביעי לחודש, נפגעו השי פט
רוזנפלד ואשתו בתאונת־דרכים קטלנית.
היה זה כשהיו בדרכם מתל־אביב לחיפה

השונט

שלמת רוזנפלד מוטל על הכביש ליד מכונית
הפג׳ו שלו שהתנגשה במשאית. בתמונה ניתן
להבחין כיצד נמען כל חלקה הקידמי של המכונית, שם ישבו

השופט ואשתו. כן ניתן לראות את הגלגל הקידמי השנדאלי הפקוע.
כתוצאה מתקר בגלגל זה איבדה אשת השופט שנהגה במכונית את
השליטה על ההגה. חיילים נראים כשהם מתבוננים בגופת השופט.

השאירה להוריה במתנה את מכונית ה־פג׳ו
שהביאה עימה. בת־שבע החליטה
להפתיע את הבן הלומד בטכניון, ולהגיע
לטכס חלוקת התוארים כשהיא נוהגת במכונית
החדשה. את רשיון־הנהיגה שלה
קיבלה רק לפני חודש.
מייד כשנודע בבית־המשפט המחוזי ב־תל־אביב
דבר פציעתו של השופט רוזנפלד,
התארגן מיבצע של תרומות־דם. שוטרים,
שופטים, עורכי־וין ופקידים, התייצבו
יליד לישכתו של שופט־השלום יעקב
סגל כדי לנסוע לבית־החולים בחדרה ולתרום
שם דם. רובם נפסלו. כי עבור השופט
היה דרוש סוג הדם הנדיר — .0
מאמצי הרופאים להציל את חייו עלו ב־
(המשך בעמוד )26

ח _ ו ל 1| 11 בת־שבע רוזנפלד נמעכה מתחת ל־
\ 1111111 111 גלגלי המכונית, אחרי שהוטלה מתוכה
החוצה כתוצאה מההתנגשות. נוסעים שהזדמנו למקום מנסים

לחגיגת הענקת תואר מהנדס לבים הבכיר,
שסיים את לימודיו בטכניון. בת־שבע רוזנפלד
נהגה במכונית. ככביש החוף, ליד
חדרה, אירע תקר בגלגל השמאלי הקידמי
של מכונית הפג׳ו. ית־שבע איבדה את
השליטה בהגה, חצתה את השביל המפריד
בין המסלולים ונתקעה במשא־ת שבאה
יייייל __

לחלץ את גווייתה מתחת למכונית ההרוסה. עד לפני חודשיים לא
היתה לזוג רוזנפלד מכונית והם קיבלוה במתנה מבתם, הלומדת
רפואה בקנדה. אשת השופט, קיבלה לפני חודש את רשיון הנהיגה.

פלד נשאר מוטל על הכביש משר דקות
ארוכות מבלי שידעו אם הוא חי או מת.
גופותיהם הובלו לביתיד,חולים בהדרה. האחות
הראשית שם הרימה את הסדינים
מעל הגופות. היא זיהתה את השופט, גיסה.
הוא היה עדיין הי. אחר יכך זיהתה את
גופת בת־שבע, אחותה.
עד לפני שנה לא היתר, לזוג רוזני

סיפרה מזכירתו לשעבר, דבורה מרייהייט,
״הוא נהג לבוא תמיד ברגל לעבודה. הוא
צחק על כל בעלי המכוניות ששכחו איך
להשתמש ברגליים.״

דמות מתור הזיכרון

^ 38י

חו ד שי? ל ל רו ^ ארלל ^ ת ם

פנצ׳ר
השוריי

סקיצה של התאונה, בה נראה
כיצד התנגשה מכונית
רתשאיח שומעה ומסלול הנגדי,

ומוות 3דדרלח גי ג ה!

הבלשים *ירו את שגי חנויו-והניחו דחם
להסתובב חופשיים -נוי רתנוס אותו

לעזרה ועזרתי לו. לא ידעתי שהוא חשוד
ברצח. לו הייתי יודע זאת, לא הייתי עוזר
לו.״ לשאלת התובע אם לא ראה את תמונתו
של חיים אברהם בעיתונים ובטלוויזיה, השיב
:״מי אומר שאני יודע לקרוא עיתונים
ושיש לי טלוויזיה בבית?״

תחתון לגילוי עיקבותיו, ובמקביל המשיכה
לעקוב אחרי טוויק ופינגרהוט.
אחרי כמה ימים התברר כי ״וייצמך מסתתר
אצל ידידו נתן טוז. אך המשטרה
איחרה. כשהגיעה לביתו של טוז, וייצמן
כבר לא היה שם.

אולם העיתון שנמצא בחיפוש שנערך על־ידי
המשטרה בדירתו ובו תמונתו של ״וייצ־מן״
הוכיח, לדברי התובע, שכהן ידע היטב
שידידו מבוקש בשל אשמה רצינית ובכל-
זאת לא מסר על־כך למשטרה.
אחרי לכידתו של ״וייצמן״ עצרו השוט-
כים שוב את סבח טוויק ולוי פינגרהוט.
לשניהם מייחסים חוקרי המדור המרכזי את
ההשתתפות בשוד. לבסוף נעצרה גם חברתו

(המשך מעמוד )25
תוהו. בשעות המאוחרות של אותו לילה
הוא מת מפצעיו.
״לא יכולתי לישון כל הלילה,״ התייפחה
נדיר, מליכסון 23 שהיתר, המתמחה
שלו. נדיה, עולה חדשה מוונצואלה, סיפרה
כשדמעות בעיניה :״הוא היה לי כמו אבא.
אני גרה בארץ לבד, בלי הורים. הוא היה
דואג לשלומי ואיתו הייתי מתייעצת בכל
בעיותי האישיות.
״הלילה לא יכולתי לישון. התיישבתי
וציירתי את דמותו מתוך הזיכרון. אני לא
יודעת למה עשיתי את זה. אולי כדי להקל
על עצמי. זאת היתד, אבידה גדולה
בשבילי.״

כ? הכסף? -ילדים
^ ר ד ארוכה עבר שלמה רוזנפלד עד

*** לושה אנשים רעולי־פנים הגיעו
במכונית ואליאנט לתחנת הדלק בכביש
גהה—לוד. הם׳ באו במטרה ברורה:
לשדוד את פידיון אותו יום של התחנה. אך
דבר אחד קילקל את תוכניתם של השלושה.
היה זה בעל התחנה, הרמן מרקל 59ש התנגד
בכל־תוקף למסור לידי השודדים אוז
תיק העור שהכיל כ־ 1600ל״י.
השודדים התגברו על המיכשול: הם ירו
באקדח שהיה ברשותם, במרקל. בעל התחנה
נפצע קשה, מת מפצעיו. השודדים נמלטו
מן המקום.
נפות תל־אביב ורמת־גן של משטרת־ישר״
אל החלו במצוד הגדול ביותר מאז החיפושים
אחרי הרוצח מנשה אנואר.
השבוע הסתיים המצוד, בניצחון המשטרה.
לפני שופט השלום התל־אביבי יהודה טריי־ביש
הובאו להוצאת פקודת־מעצר שלושת
החשודים בביצוע השוד. שניים מהם, סבח
טוויק ( )19 ולוי פינגרהוט 20 הובאו זו
הפעם השנייה לפני שופט באותה אשמה. בפעם
הראשונה, יומיים אחרי השוד, הוציא
השופט פקודת מעצר, אך המשטרה שיחררה
אותם מחוסר הוכחות, והמשיבה במעקב
אחריהם.
שמו של החשוד השלישי היה ידוע למשטרה,
אך עיקבותיו נעלמו. היה זה חיים
אברהם 20 הידוע יותר בכינוי ״וייצמן״.
המשטרה גם ידעה, כי הוא נפצע בעת השוד.
המשטרה הפעילה מודיעים מן העולם ה פצוע בתחתונים

שלב זה הוזמנה לחקירה חברתו של
^ ״וייצמן״ ,שימחה חורי. למשטרה הגיעו
ידיעות כי שימחה הוכנסה בסוד מיבצע השוד,
בטרם בוצע, וידעה היכן מסתתר ידידה.
תשובתה
של שימחה לשאלות החוקרים
היתד, קצרה :״אני לא יודעת מכלום. מאיפה
אני צריכה לדעת איפה הוא נמצא?״
מה שלא גילתה שימחה, גילו המודיעים
מן העולם התחתון: י ״וייצמן נמצא בביתו
של משה כהן בקיראון.״
ביום השישי האחרון כות 1ביתו של כהן
על־ידי כוחות משטרה, ובשעות הערב פרצו
השוטרים לדירה. הם מצאו שם את וייצמן
לבוש בתחתונים, כשעל רגלו הימנית תחבושת.
״אינני
שייך לעולם התחתון,״ טען בבית־המשפט
משה כהן, בעל דוכן למכירת ירקרתו
בתחנה המרכזית .״ראיתי אדם פצוע הזקוק

ה ״11ןןן -שימחה חורי, שלפי טענת
| ן המשטרה ידעה על תוכנית
השוד מראש, עזרה לידידה להסתתר לאחריו.
של ״וייצמן״ ,שימחה חורי, והואשמה במתן
סעד וסיוע לעבריין נמלט.

״בחורה

טובה״

החש 1ובי ₪

בעל תחנת הדלק בכביש גהה—לוד, הרמן מרקל, הוא חיינז
אברהנב המכונה ״וייצנו!״ ,בתמונות חזית ופרופיל שנלקחו

**ץ ימחה חורי היא דוגמה של בחורה
מבית טוב שנקלעה לחברה רעה. היא
בת•,למשפחה מיוצאי עיראק, המתגוררת בדירה
מרווחת, מרוהטת ברהיטים מודרניים,
ברחוב אצ״ל בשכונת התקווה, כשהאב מפרנס
את משפחתו מעבודתו כחייט בצה״ל.
״שימחה היתד, תמיד ילדה טובה,״ מספרת
אחותה הנשואה, סעודה .״היא היתה תלמידה
טובה בבית־הספר העממי הדתי בית
יעקוב. היא אפילו למדה שנתיים בתיכון,
חלמה להיות מזכירה. היא עמדה לד,רשם
לבית־הספר לפקידות.״ סיפרה האחות :״לפני
פחות משנה היא הכירה את הבחור הזה.
בהתחלה הוא נראה בסדר. תמיד היה לבוש
יפה ומדבר בנימוס. אחר־כך התחלנו לשמוע
שהוא מן העולם התחתון. אמא שלי דיברה
עם שמחה שתפסיק ללכת איתו, כי הוא לא
טוב בשבילה. אבל שימחה לא שומעת מה
שאומרים לה. היא עוד קטנה ואין לה שכל.
הבחור הזה היה לוקח אותה למקומות יקרים
לבילוי ומוציא עליה המון כסף. אז היא
התאהבה בו ולא רצתה לשמוע לאף אחז

( שהגיע לדרגת שופט מחוזי. הוא נולד
בארץ לפני 60 שנה, .׳לי ולתל־אביב יש
יום־הולדת באותו יום,״ היה נוהג לומר.
הוא החל את הקאריירה שלו כפקיד קטן
במשרדו של עורך־הדין המפורסם ברנארד
ג׳וזף. תוך כדי עבודתו למד משפטים במכון
הבריטי להשכלה־בכתב והיה גם מפקד
בהעוז.
לפני מלחמת העצמאות יצא רוזנפלד ללונדון,
עבר שם את הבחינות שהסמיכו
אותו לעריכת־דין. כשחזר רכש עם עוד
שני שותפים את משרדו של ג׳וזף. למרות
שעסקיו שיגשגו כעורך־דין, קיבל על עצמו
לפני 15 שנים מינוי כשופט־שלום.
כל חייו חי חיי צנע בדירה ישנה ברחוב
בלפור בתל־אביב. את כל כספו השקיע
בהקניית השכלה לשלושת בניו .״פיס־קי־הדין
שלו שיקפו את השקפת חייו,״
סיפרה המתמחה שלו.
הוא הושפע בעיקר ממשפטים בבעיות
אישות שהובאו לפניו. במיקרים אלה נהג
תמיד להציע לבני הזוג להתפשר בטרם
החל בדיון המשפטי. לפני ארבעה חודשים
הופיע בפניו למשפט זוג שלהם 3ילדים.
האשד, תבעה גט בטענה כי בעלה מבזבז
את משכורתו ואינו נותן לה כסף לכלכלת
הבית. הבעל טען כי היה חייב לשלם
חובות על הדירה ובמכולת. רוזנפלד ראה
שבני הזוג נוטים להתפשר. הוא חייב את
הבעל למסור את משכורתו מדי חודש לאשר״
ואילו האשה התחייבה לפרוע את כל
חובות המשפחה בכסף זה.
בענייני מזונות שהובאו בפניו לדיון,
נהג רוזנפלד לפסוק סכומים מינימליים.
אשתו לשעבר של ספורטאי מפורסם, תבעה
ממנו מזונות של 500ל״י לחודש
עבור בתם היחידה. היא הסבירה שלילדה
יש צרכים גדולים: היא לומדת לרקוד,
והיא לומדת נגינה באקורדיאון ופסנתר.
כשהתברר לרוזנפלד שמשכורתו של הבעל
אינה עולה על 650ל״י לחודש פסק לאשר,
רק 200ל״י מזונות .״אם אין ברירה,
שתפסיק את לימודיה האמנותיים,״ אמר.
בפעם אחרת הובא בפני שלמה רוזנפלד
נכה, שהואשם בהתפרעויות במקומות ציבוריים.
בדק רוזנפלד את תיקו של הנאשם
והתברר לו שאין זו הפעם הראשונה שהוא
מועמד לדין בהאשמה זו. מדי פעם הוא
מקים שערוריות במוסדות ממשלתיים על
שאין נענים לתביעותיו.
שופטים אחרים נוהגים במיקרים כאלה,
,של עבירה חוזרת, לד 4מיר בדינם של הנאשמים.
אבל רוזנפלד? החליט לשים פעם
אחת ולתמיד קץ לד,ביותו של הנכה לביתר,משפט.
הוא הזמין לבית־המשפט את המנהלים
הכלליים של משרדי הבריאות והסעד,
בדק עימם יחד את אפשרויות שיקומו
של הנכה ודחף אותם לשקם את האיש
במקום לשלחו למאסר.
לאחרונה התמחה רוזנפלד בבעיית החוק
החדש של תהליכי ההוצאה־לפועל. לפני שנה
הועמד בראש ועדה, שעקבה אחרי תהליכי
ביצועו של החוק החדש, ולאחרונה עסק
בכתיבת ספר על נושא זה.

תאוגה בזתי גמגעת
^ פני שנה הובא בפניו לדין בעל־רכב,
/שדרס הולכת־רגל למוות. אחרי שבדק
את כל פרטי התאונה, והתברר לו שהיא
אירעה בשעות הלילה, כשהולכת־הרגל ירדה
מהמדרכה במקום חשוך, קבע רוזנפלד:
״התאונה היתד, בלתי נמנעת. המכונית סטתה.
הנהג איבד את השליטה על ההגה
ופגע באשה .״הוא פסק לנהג 4חודשי
מאסר על תנאי 200 ,ל״י קנס ושלילת רשיון
לשלוש שנים.
השבוע, כשהובילו אותו למנוחות, נזכרו
ידידיו מבית־המשפט בפסק־דין זה,
והיקשו ממנו לגבי נסיבות מותם של השופט
ואשתו :״התאונה היתד, בלתי־נמנעת.״

אנשים
רות דיין
בחברת ה״פתח״
איך תיפתרנה בעיות ישראל—ערב לטו

ישראל? לרבי מנחם־מנדל שני־אורסון,
הידוע יותר בשם האדמו״ר
מלובאביץ׳ ,יש פיתרון :״מחובת העם
היהודי לחזור בתשובה ולקבל עליו עול
מלכות־שמים.״ ואז ״יקרב היום לניצחון
מוחלט על אוייבינו יותר מאשר אי־פעם.״
דברי הרבי היושב בניו־יורק. גם עצות
יש לרב מארצות־הברית לחסידיו בארץ.
הוא מציע להם להשתתף במאמץ המלחמתי
של ישראל ״על־ידי הנחת תפילין,״
ולהשתדל לשתף במיצווד, זו רבים ככל
האפשר • .גם לאשתו של שר־הביטחון
משה דיין, היה קשר עם ערבים. אפילו
עם חברי אל־פתח. בשבוע שעבר, למשל,
טיילה רות דיין בהייד־פארק הלונדוני.
על אחת הדוכנים עמדו כמה נואמים ערביים,
שסיפרו על ״התעללות השילטונות
הישראליים בתושבי השטחים הכבושים.״
אחד מהם סיפר כי הוא תושב ירושלים
וכי ״פעמיים הציעו הערבים שלום לישראל״
והיא סירבה לקבל את היד המושטת,
צעקה לעברו רות :״גם אני מירושלים,
האם אתה מוכן ללחוץ את ידי?״
הערבי הסכים. אז גילתה לו אשת השר
את זהותה. הערבי הנבוך ביקש ממנה למסור
דרישת־שלום לקרוביו בירושלים ובחברון
• .כן טלוויזיה בשבת? לא טל־וויזיה
בשבת? הממשלה דנה, והחליטה: כן.
אולם כאשריצא השבוע השר מנחם
בגין מאותה ישיבת הממשלה, שאלו
אותו הכתבים הפרלמנטאריים מה הוחלט
בקשר לטלוויזיה? השיב השר :״מה הרעש,
אחרי הכל אין כל סיכוי שהטלוויזיה
תופעל בשבת עד הבחירות מי שחשב
שעסקנות־ציבורית כרוכה רק בעוג
מת־נפש, צרות ואינטריגות — טעה. יש
עסקנים שזוכים אפילו לנשיקות. כך למשל
קרה להילל זיידל, חבר הוועדה־המרכזת
של ההסתדרות ויושב־ראש המחלקה
לפנסייה שלה, שנסע לצ׳כיה כדי להשתתף
בדיוני הוועדה המכינה של הקונגרס
הבינלאומי לביטוח סוציאלי. יום אחד,
כשסייר יחד עם משתתפים אחרים באתשל
יהודי פראג,התנפל
רים מפורסמים
עליו אחד המדריכים, והדביק נשיקה ל׳
מיצחו .״אני מנשק את עמי ישראל,״ אמר
המדריך — ונעלם • .סוף־סוף הצליחו
להצחיק את סגן יושב־ראש הכנסת, ח״כ
אריה בן־אליעזר. היה זה בעת ביקורו
אצל חברי לישכת רוטארי בנס־ציונה. אחד

1את
,יוסף סטאלין.׳ הישראלית
גמאל עכד־ שנאמה
באסיפת
״אל־פתח״
בלונדון

החברים סיפר לו בדיחה :״שאלו ילדים
ברוסיה, מי היה המצביא הגדול ביותר
בעולם? השיב איבאן:
,מדוע אתה חושב כך?׳ תמהה המורה.
,כי הוא היה חכם,׳ השיב איבאן, ,נסוג
למוסקבה, חיכה לבוא החורף, וכשבא החורף
מתו החיילים הגרמנים.׳ קפץ מישקה
הקטן ממקומו, :לא נכון!
אל־נאצר מצביא עוד יותר גדול!׳ ,מדוע,
מישקה?׳ ,כי נאצר נסוג לתעלה, ומחכה
שם לבוא ה שלג
קנר בטוטו

שר־הביטחון משה דיין מושך קהל רב
להופעותיו. כשדיבר השבוע דיין באולם בני-
ברית בתל־אביב, היה האולם מלא לגמרי,
ובמיסדרון נשארו רבים שלא הצליחו להיכנס.
ביניהם היתד, גם היפהפיה התל־אבי־בית
המשתלמת לאחרונה בבימוי טלוזיזיה,
מלכה רוזנשטיין. בחוצפה נשית היא
הצליחה להידחק ולהיכנס לאולם. היא הגיעה
אפילו עד הבמה, ועלתה עליה. וכך, במצב
מאוד לא נוח, כשהיא נאחזת בדגלי
הלאום, שהיו על הבמה, עמדה מלכה והקשיבה
כל משך הנאום לדברי המנהיג• .
העיתונאי יגאל לכיס מרוגז. למה? כי
בתחילת השבוע הוא שלח מכתב למזכיר
האירגוני של מפ״ם, נפתלי פדר, ובו
תבע להעמיד לדין מפלגתי את מארגני
תנועת דיין־לראשות־הממשלה מקרב חברי
קיבוצי השומר־הצעיר, ובו הוא מפרט כי
בין החותמים יש כ־ 600 חברי קיבוצי מפ״ם
— בין היתר 20 ממרחביה, קיבוצו של
מאיר יערי; ו־ 18 ממשמר־העמק, קי בוצו
של יעקס חזן. תגובת המפלגה
למכתב: השעייתו של לביב עד להעמדתו
לדין־חברים. הגיב לביב הנרגז :״אופייני
שמזכירות מפ״ם, היודעת להילחם על
דמוקראטיה בצ׳כיה ובברית־המועצות, מחליטה
החלטה כזו בלי לקרוא לאדם שעליו
דנים, ולפחות להודיע לו על כך מי
שדואג לעתידו של מפקד משטרת תל־אביב
לשעבר, יעקב קנר, יכול להפסיק לדאוג.
מייד אחרי שעזב את המשטרה הציע
לו הקבלן אריה פילץ לנהל את התחנה
המרכזית החדשה בתל־אביב, שהוא אחראי
להקמתה. קנר סירב, והסכים להצעה
אחרת: הוא ינהל את חברת הטוטו הישראלית
• .גם ראש עיריית תל־אביב לשעבר,
מרדכי נמיר, מצא עיסוק: הוא
ייעץ בהתנדבות לג׳ורג׳ וייס, נשיא
אוניברסיטת תל־אביב • .איך להרוויח כסף
בקלות הציע השבוע קריין שידורי ישראל,
גדעון לכיארי. היה זה בתוכנית
הראדיו הפומבית ישר לעניין, אליה הוזמן

צעירה יפה עם שיער קצוץ, נאמה
ב״כיכר טרפלגר״ הלונדוני. היא הת־ריעה
נגד ״המעשים הלא־צודקים ש-
עושה ישראל, והתנכלותה לאוכלוסייה
הערבית כשטחים ״.חלק מהקהל, מש•
תתפי ההפגנה של ״אל-פתח״ למען
שיחרור פלסטין, מחא״כפיים. חלק אחר,
ישראלים ואוהדי ישראל, צעק בוז.
הנואמת היתה המשוררת הישראלית
דינה הכט. דינה, ששירתה בצה״ל,
לומדת עתה בבית״ספר לציור בלונדון.
היא השתתפה באסיפה שאורגנה על-
ידי אנשי ״אל־פתח״ ,כנציגת ח״ועד
לפעולה מהפכנית ישראלית בחו״ל״,
שהוציא לצורך האסיפה מאניפסט מיוחד
הנושא את הכותרת ״הלאה הציונות״.
תגובתם
של הישראלים להופעתה של
דינה: ריקודי הורה משך כל ההפגנה.
אגב, יש כאלה הטוענים כי דינה מזי-
בין השאר גם דן אלמגור. הוא עלה
לבמה מייד אחרי שירד ממנה ראש לח״י
לשעבר, נתן יליך מור .״הייתי השבוע
בספרייה הלאומית, ונתקלתי שם במודעה
מזמן הבריטים, המקציבה 500 לירות שטרלינג
עבור הסגרתו של ילין־מור,״ סיפר
דן. הצעתו של לב־ארי :״אתה יכול להסגיר
אותו עכשיו יומיים אחרי
מותו של השופט המחוזי שלמה רוזנפלד,
נהג השופט המחוזי מקס צ׳רנו־בילסקי
במכוניתו ברחוב אבן גבירול
בתל־אביב. כשהגיע לפינת שדרות נורדאו,
לא הבחין כי הרמזור האדום מסמן לו
לעצור, המשיך לנסוע, וכימעט התנגש במכונית
שבאה מהצד. צ׳רנובילסקי הספיק
לבלום ברגע האחרון, כשנהג המכונית צועק
לעברו :״לא צריך לחסל את כל ביתד,משפט
המחוזי בשבוע אחד!״

ה פ רי המתוק
של האורז המר
נאצר בחידון
הזמ״ד

מי שלא היה מססיק מבוגר פדי למורת ב*
פלמ״ח ולהקים את המדינה וליהנות מחימו־קיה
של השחקנית סילבנה מנגנו בסרט
״האורז המר״ ,יקבל פיצוי מתאים יותר לגילו:
בתם של סילבנה ושל הבמאי דינו דה-
לורנטס, הגיעה לפירקה הקולנועי.
ורוניקה, שהיא כיום בת ,19 תשחק את
התפקיד הראשי בסרט ״וטרלו״.
הבדל אחד בכל זאת יש: אמה היתה בת
18 בלבד כשכבשה את העולם.

הסטודנטים בכל העולם נמצאים בזמן
האחרון בכותרות. חלקם מנסה לעשות
מהפכות, וחלקם סתם עושה רעש. גם הסטודנטים
של ישראל פעילים. השבוע,
למשל, במיסגרת יום הסטודנט, ערכו יושבי
הקפטריה של אוניברסיטת ירושלים,
מישחק כדורגל נגד יושבי קפה מעמון
הירושלמי. מי לא היה שם? כולם היו.
בניבחרת הסטודנטים השתתפו עורך פי
האתון צבי אייל, הבדרן אייה
(״פפה״ ),פלדמן, ואפילו היה שם שחקן
אמיתי, הסטודנט אהוד רובוביץ׳
המשחק כדורגל בבית״ר ירושלים. ולעומתם
הציבו אנשי מעמון ניבחרת לא סחור.

דינה הפט

קה לערבים יותר מאשר היא מועילה > י
להם. עובדה: העיתונאי המצרי תושב | ]
לונדון, וואגי גאלי, שחיה מאוהב בה, ן )
התאבד, כך אומרים, בגללה.

חזקה: קריין הטלוזיזיה הענק דן כירון,
את עוה״ד ראוכן ריכלין ואת איש הדיסקוטקים
ראיף אליאס, שאפילו נפצע
תוך כדי המישחק. אך נבחרת מעמון
בלי המשורר דן עומר אי־אפשר, לכן
צירפו גם אותו. וכדי שיהיה מי שיצחיק,
צירפו גם את הבדרן דני ליטאני. כששמע
בעל מעמון, מרדכי קופ, כי כל
הקליינטים שלו הולכים לשחק, הוא הלך
יחד איתם .״כי רובם חייבים לי כטף,
ואחד מהם עוד עלול לברוח לי אם לא אשמור
עליו,״ אמר קום בחיוך. בקיצור, ה־מישחק
החל כששופט בו הסטודנט למישפ־טים
שנפצע במלחמת ששת־הימים, רמי
דמרי. הבאלאגאן במיגרש היה גדול,
אך גם התוצאה היתד. גדולה 4:3 :לטובת
מעמון, שזכתה בעוגת הענק שנתרמה כגביע
• .מישחק כדורגל אחר, לא פחות
עליז, נערך גם בתל־אביב. נטלו ב־ו חלק
אמני קירקס טוקיו ששיחקו נגד עובדי
הדיסקוטק הארי דה הורס. ניבחרת הקיר־קם
ניצחה. אבל זה לא הפליא את הצופים.
כי בראש ההתקפה שלה עמד מאלף
האריות פוסקי גיררדי במרתפו
של עמוס קינן, צייר הצייר אורי
ליפשיץ את גולדה מאיר בדמות של
אמזונה, כאשר חזה אחד חשוף ומכוסה
ברטייה שחורה. אחד האורחים, שטען כי
הוא קונסול הפיליפינים בישראל, קנה את
הציור בו במקום • .השחקן יוסי קיפ•
ניס, זה שהחליף את השחקן חיים
אמיתי בהצגת הדודה ליזה בהבימה,
אחרי שהאחרון קיבל התקף־לב, ישב השבוע
בקפה כסית. הוא הצחיק את כל ה־חבר׳ה,
וכאשר ראה את כותרות העיתונים
המספרות כי עבד־אל־נאצר אמר בראיון
לשבועון סיים כי התחיל ללמוד את
התנ״ך ״כדי להבין את היהודים,״ הציע:
״בשנה הבאה אפשר לצרף גם את נאצר
לחידון התנ״ך העולמי.״

פסוקי ה שבוע
• שר החוץ אכא אכן:
• העיתונאית זיוה יריב
סילבנה וחניקה

״לא אלמן ישראל ולא אלמנית תנועת־העבודה.״
:״גם אנחנו החלטנו — גולדה! כי גולדה טובה יותר,

טעימה יותר.״
• הסאטיריקאן עמוס קינן :״עכשיו נחמד בממשלה. אם קודם היא היתר, כמו
מושב־זקנים, הנה היום היא נראית כמו גן־ילדים.״
• הפיזמונאי דירי מנוסי על גולדה מאיר :״ובלי שירטוט גבול על מפה /
היא כבר מושלת בכיפה /עד שמסד״ל ובן־עמי /רואים בה נכס לאומי.״
• המחזאי יוסף מונדי, על הצייר יוסל כרגנר :״הסוריאליסט של משכית •
,הנ״ל :״מלחמת ישראל בערבים היא כמו שיר ערבי. אין לה סוף.״
• יו״ר אירגץ כעלי המספרות כישראל, דויד יהלום :״מיקצוע ספרות
הנשים, שהוא המיקצוע המכובד ביותר בעולם כולו ותופס גם מקום חשוב בעולם האופנה,
נמצא בארץ, לדאבוננו, בשפל המדרגה.״

קולנוע ישראל מודעה
קטנה

קאסטוה״י״לי״) ו-אלקטוה (יטואל)
בז ציגי בו

ביום ום רכוטיק
המכונה שנבנתה במיוחד לעידן הביו ־ עם תבנית כביסה מותאמת
במיוחד לאבקות כביסה ביו.
שרייה דינמית במים בטמפרטורה של 40 מעלות מאפשרת
פעולה מושלמת של האנזימים. תבניות כביסה לפי הצורך -
ובל זה אוטומטי לחלוטין !
פני בהקדם לאחד מסניפי אלקטרה (טלפונים: תל-אביב ,38711
ירושלים ,21669 חיפה ) 524940 או לחנויות החשמל המובחרות
ותקבלי פרטים מלאים,

קודם כל, לא קוראים לסרס התשוקה
לילד אלא הנסיכה.
אחר־כך הוא לא הוכר בשום מקום כ־הסרט
הטוב ביותר, יהוא רחוק בכלל מלהיות
סרט טוב ביותר אפילו לפי קני-
מידה המסתפקים במועט.
אוזר־כ!־ הוא לא הוצג בשום פסטיבאל,
ובוודאי שהוא לא זכה בפרס ראשון בפס־טיבאל
קאן, ובפסטיבאל ברלין, ובפסטי־באל
ונציה.
חוץ מזה כל מה שנאמר במודעות וד
צעקניות לגבי הסרט התשוקה לילד הוא
נכון, בייחוד נכונה העובדה שמיכאל שודי־לי
הוא המפיץ שלו.
המזל היחידי של שוזילי הוא שהוא
עושה את הפירסומת שלו בצורה כל־כך
מגוחכת וחסרת־טעם, שממילא איש לא
מאמין לו, והוא לא מצליח לרמות אף אחד.
כששאלו אחד מאנשיו מדוע יש כל־כך
הרבה שקרים במודעה קטנה אחת, הוא
ענה :״צריך להבין אותו. בזמן האחרון
הוא הפסיד הרבה כסף. מותר לו.״ הנה
סיבה מתקבלת על הדעת.
סרטים אפשר,
ואפשר גס לא
ה ת שו קהלילי (ארמון־דויד, תל־אבב־;
שוודיה) זהו סיפור אהבה שיכול להזיל
דמעה מהנשים שנוהגות להזיל דמעה ב־סירטי־הבכי,
אבל יכולים לראות אותו גס
אותם שאינם נוהגים להזיל דמעות.
זהו מין רומאן זעיר, המספר על נערה
יפה ובלונדית ההולכת למות, ועל גבר שנואש
כבר מחיי הדיסקוטקים, והוא מחפש
משהו חדש ויפה בחיים.
הם נפגשים על שפת־הים. כל הנשים האחרות
מחזרות אחריו ועוגבות עליו, ורק
היא יושבת בצד, בודדה ויפה, ובלתי־מעוניינת.
אחר־כך
הם מתאהבים, והוא בטוח שבעזרת
האהבה הוא ינצח את המחלה שלה,
ורואים סיפור אהבה מפורט מאוד, ואין הסיפור
הזה נאבק בכל המיכשולים.
זהו מין רומאן זעיר. אבל הוא עשוי
בחוש־מידה, בלי הגזמות, בלי שמאלץ,
כך שכל אחד יכול לראות אותו, אם הוא
רוצה. אם לא, הוא לא מוכרח.

סרט־אשפה
הדילה
החם כיותר (מאי, חיפה;
צרפת) סרט שלם נעשה כדי שאפשר
יד,יד, לראות את הגוף העירום של שתי
בחורות מכוערות. כאילו אי־אפשר לפתוח
את פליי־בוי ולראות את זה בלי כל הסבל
הכרוך בראיית סרט־אשפה.
הן מוכנות לעשות הכל כדי להתפשט,
הכל, אפילו להיאנס, אפילו להתרחץ, הכל.
הן באות הביתה ונכנסות ישר לאמבטיה,
ואחת, זאת המכוערת יותר, מנצלת את
ההזדמנות כדי לעשות דברים לזאת המכוערת
עוד יותר.
אחר כך הן שומעות גבר זר בדירה, כי
כל זר. לא שווה בלי גבר. הוא רוצה לגנוב
את הכסף שלהן, אבל לא לפני שהוא
נרדם וצועק :״ויאט־נאם ויאט־נאם!״ היום
אפילו בשביל להתפשט צריך לדבר על
ויאט־נאם, אחרת לא יאמינו לעירום הזה.
בהזדמנות זאת, שהוא כבר ישן, הוא גס
חולם על אשתו העירומה עם גבר במיטה,
כדי לא לבזבז את השינה רק על פוליטיקה.
הצרה היא שיש אנשים שכבר לא נהנים
מעירום, ואם זה לא הולך, עם סאדיזם, זה
לא גורם להם תענוג. לכן הבחור הזד. מ•
ויאט־נאם גם קושר אותן למיטה, ואחת
מהן חולמת איך הוא מכד. אותה בשוט.
אחרי זה הן מתפשטות עוד ועוד, במסודר,
של סטריפ־טיז, וכשכבר רוצים להקיא מזה
הבחור סוחב אחת מהן למרתף, ועושה לר,
מסג׳ים, או איך שקוראים לזה, ואחר כך
גם הבחורה עושה לד, ימסג׳ים. בקיצור, י;י
שלא אוהב ליכלוך, ויכול לחיות גם בלי
זה בכל מסדה שהוא, יכול לוותר על הסרט
הזה.

עול האשה
מה ועתו שהגנות הואשונה שר צהי ר
השווה ננית״הסט־ שד דדיו?
** ה דעת! שהגברת הראשונה של
צה״ל תהיה המורה של ילדך?
אם ילמד בנך בשנה הבאה בבית־הספר
החקלאי הכפר הירוק, השוכן בין תל־אביב
להרצליה — יש לן כל הסיכויים לכך.
שכן תמר בלרב, אשתו של הרמטכ״ל,
הגישה לא מזמן את מועמדותה להצטרף
בשנה הבאה לצוות המורים של בית־הספר.
אשתו של רב־אלוף חיים בר־לב היא מורה
ותיקה, שעסקה במיקצועה כל השנים.
לפני שנתיים הפסיקה את עבודתה, הלכה

אלפי סימני שריטות — מעשה ידיהם, או
רגליהם, ליתר דיוק, של שני הכלבים המשפחתיים.

אשת
הרמטכ״ל
מסרבת להיכנע

בכיותה וחינניותה של תמר ברלב
לא נעלמו גם כאשר ביקשתי לש־

אשת
הרמסכ״ ל חוזרת לכיתה
ללמוד באוניברסיטה — ועתה היא מתעתדת
לחזור למשוך בעול.
יהיה זה עבורה חג כפול — שכן השנה
חוגגת תמר בר־לב גם את מלאות 20 שנה
לנישואיה.

זאת אמא
לצנחנית?
* * ההרגשתה בקשר לכך? קפצתי אל
) 2חווילתם של הבר־לבים כדי לשמוע כמה
מילים ישר מפי הגיבורה. לאחר צעדה מאוששת,
ארוכה למדי, לאורך השביל שחצה
את כר הדשא הנרחב, המטופח, הגעתי לבית
עצמו.
קיבלה את פני גברת ממוצעת־קומה ו־דקת־גיזרה,
בעלת הבעת־פנים שובבה ועיניים
חייכניות .״את תמר בר־לב?״ שאלתי
בפיקפוק.
היכרתי אותה אומנם מתצלומיה, אך קשה
היה קצת להיות בטוח שלאשה שלפני יש
כבר בת צנחנית.
כן, היתד, זאת תמר בר־לב, אשתו של
הרמטכ״ל ואמם של זוהר ועומר. הוזמנתי
באדיבות פנימה. הסלון הענק הצליח —
למרות שנועד לקבלות־פנים רשמיות — להשרות
אווירה משפחתית, לבבית.
עזרה בכך לא במעט דלת־הכניסה: חציה
התחתון היה חסר צבע כמעט לגמרי, מכוסה

מוע על מישרתה החדשה. בשיא האדיבות
והנימוס, כשעיניה ממשיכות לרצד בצחוק,
סירבה לענות אפילו מילה אחת לשאלותי.
לא התפלאתי: אשתו של הרמטכ״ל ידועה
מאז ומתמיד כאגוז קשה לעיתונאיות ועיתונאים.
איכשהו, בישראל הראוותנית של
, 1969 נשארו עדיין כמה גברים ונשים צנועים
באמת. תמר בר־לב היא אחת מהם.
היא מסרבת בתקיפות, עד היום, להיכנע לעובדה
שהיא אשתו של רמטכ״ל צה׳׳ל. וזהו

גם כאשר סיפרתי לה שידוע לי כבר כי
היא מועמדת למישרת הוראה בכפר הירוק
בשנת הלימודים הקרובה, לא נתרככה. טוב,
נניח שהיא חוזרת להיות מורה• אז זו סיבה
מספקת כדי להעמיד אותה באורם של הזרקורים?
הבעה שובבה

כל העולם, חשבתי, אשת הרמטכ״ל
^ היא אישיות מפורסמת, המבלה את
ימיה וערביה במופעים פומביים, וזוכה לכיסוי
מלא של כל צעד מצעדיה. ישראל
היא מן הסתם הארץ היחידה בעולם שאישיות
כל־כך חשובה לא רק שאינה חושבת
עצמה לאישיות כל־כך חשובה — אלא
גם עוסקת לה, כל השנים, בצינעה במיק־צועה,
ומסרבת לראות בכך משהו מיוחד.

חיים ותמו בו־לב במסיבה
ניסיתי להסביר כל זאת לתמר בר־לב,
אבל השתכנעתי במהרה שחבל על המאמץ:
מתחת להבעה השובבה הסתתרה פלדה. החלטתי
שאין לקנא בתלמיד סורר בכיתתה
של המורה תמר.
סתם מורה
^ פצתי משם לכפר הירוק, לשמוע
מה אומר הבום העתיד של המורה תמר
— מנהל בית־הספר גרשון זק.
לגביו, מסתבר, העובדה שהוא יהיה הבום
של אשת הרמטכ״ל הינד, חסרת־משמעות
לחלוטין. מבחינתו היא סתם מחנכת ותיקה
ומוכשרת, אחת מכמה שהגישו לו את מוע־מדותן
לעבודה :״בינתיים, עוד לא התקבלה
תמר בר־לב לעבודה,׳׳ סיפר לי בשלוזה אולימפית
.״צריך קודם לבדוק דברים רבים:
אם השעות הנוחות לה נוחות גם לנו, אם
הכיתות מתאימות — ייתכן, לדוגמה, שאנחנו
רוצים מורה לכיתה י״א, שלא כל
מורה מוסמכת להורות בה — ושאר מיכלול
השאלות הכרוכות בקבלתו של מורה חדש
לבית־הספר.״ חד וחלק.
עד שיחליט, תמשיך חמר בר־לב להיות
קצת נרגשת. וגם אחרי־כן — בעצם

— לפחות עד יום הלימודים הראשון. קודם
כל, ללמד בכפר הירוק הוא אתגר לכל מורה:
החומר האנושי שם קשה — ומעניין.

בהצלחה !
למורה החוזרת
ף לא רק זאת. כל מורה הנוטשת את
עבודתה לזמן ממושך, נרגשת מחדש
כאשר היא צריכה לשוב ולעמוד בפני כיתה:
״קשה קצת להסביר את זה בסיבות מוחשיות,״
סיפרה לי מורה ותיקה בבית־ספר
עממי בשכונת התיקווה בתל־אביב, שחזרה
לעבוד — באותו בית־ספר — לאחר חמש
שנות הפסקה .״זה לא פחד מפני החומר,
או מכישלון, או בכלל ממשהו מסויים. זוהי
יותר הרגשה, כאילו אלפי נימים שהייוק
קשורה בהם ניתקו כאשר עזבת, ואת צריכה
עכשיו לחזור ולבנות אותם, לאט ובסבלנות.
ועד אז, את חשה שלא בנוח. מצחיק,

כלל לא.
נאחל לה הצלחה.
לה, ולשאר המורות, באשר הן, החוזרות!
למשוך בעול.
וביניהן גם לאחת, שהיא במיקרה אשת־הרמטכ״ל.

הגגו־

הז ד-

מאהב ₪
באשר אשה מתגוררת בדירה אחת עם
גבר זר, שאינו בעלה — האם אין זה מובן
מאליו שאותו גבר הוא מאהבה, והשניים
חיים כבעל ואשתו?
לא, קבע בית־הדין הרבני בתל־אביב ב־פסק־דין
מפתיע.
לאה, האשד. שבה דברים אמורים, היתר,
עלמת־חן בת 20 כאשר נישאה. וולף בעלה
היה אז בן .40 כשנה אחרי הנישואין נולד
לזוג בן. היה זה בנם היחידי. זמן מה לאחר
לידתו נשתבשו היחסים בין לאה לוולף.
סיפר על כך הבעל בפני בית־הדין:
״במקום עבודתה של אשתי עבד פקיד בשם
גולה* אשתו היתר, חולה כרונית ולא
גרה בבית. אשתי החלה לבוא אליו יום-
יום, והיתה חוזרת הביתה בשעה מאוחרת.
פעם פגשתי אותם יחד בחצות־הלילה. פעם
אחרת פגשתים באמצע היום, מטיילים שלו־בי־זרוע
ברחוב. היא החלה לבוא איתו במגע
והפסיקה להיזקק לי. מאוחר יותר עזבה גם

ת י 7ן

:רבנח

את הבית ועברה לגור עם גולה היא גרה
איתו עד היום, והם חיים יחד כבעל ואשתו.
לא רק זה — היא אפילו החליפה את שם-
משפחתה לשם משפחתו.״
למה החליטה לאה, לאחר שנים ארוכות
של חיים בניפרד מבעלה, לקום ולהגיש
פתאום תביעה לגט — לא הסבירה בבית־הדין,
לעומת זאת, היתד, מוכנה ברצון להסביר
את גירסתה שלה על חייה במחיצתו
של גולד:
״החיים עם בעלי היו קשים, והחלטתי
להינתק ממנו. החלפתי את שם משפחתי
לגולד — על שם הסבתא שלי, לא על שמו
של גולד. גולד עצמו ניכנס לגור, אצל?
כשכן בלבד, ואין לי כל יחסים אינטימיים
עימו. הוא רק שכן, משלם שכר־דירה, וזה
הכל. נכון שאין בינינו חוזה שכירות, אבל
אני מאמינה לו. איני יודעת מה חושבים
השכנים על זה שאנו גרים יחד. אין זה
נכון שהילד קורא לגולד האהוב של אמא.
מה פתאום?״
לאחר ששקלו וטרו עמוקות בפרשה, הגיעו
הרבנים למסקנה חד־משמעית, אותה
פירטו בפסק־דינם:
״הבעל הרי אינו טוען שהוא ראה בעצמו
שאשתו חיה עם גולו, או שיש לו עדים
שראו זאת. לפי דבריו, הוא ראה אותה רק
מטיילת שלובת־זרוע. אבל בגלל זה אין
אשד, עדיין נאסרת על בעלה. הנחתו של
וולף שאשתו חיה עם גולד היתד, רק על
סמך העובדה שהם גרו באותה דירה. לא
נראה לנו שעובדה זו יכולה לשמש הוכחה
מספקת• לדעתנו, יש במעשה זה משום
כיעור ותו לא. העובדה שהיא שינתה את
שם משפחתה לגולד — זכר לסבתה היקרה
— אומנם מוסיפה על הכיעור, אך לא משנה
את המצב. ובגלל כיעור בלבד — אין לאסור
אשד, על בעלה, כאשר יש להם ילדים.״
* השמות שוט למניעת זיהוי.

1111 הא שה

ככית־סיפרו, אין ילדך זוכה עדיין כחינוך מיני. זאת עוכדה. כתוצאה מכד, פתוחים גפניו רק שני מקורות
אינפורמציה -הכית והרחוב. האינפורמציה הנקלטת כרחוב חינה ללא ספק עסיסית כיותר, אף לא חינוכית,
לא שקולה, ומסולפת. המקום היחידי לתיקון המעוות הוא הכית. אכל היזהרי: אם גם הכית יעשה שגיאות -

אנא יכוא הילד?
מרכית הפסיכולוגים והמחנכים אחידים כדעתם כקש ר לכללי־היסוד של החינוך המיני, שעלייך להעניק לילדייך.
אולם כשבאים לתרגם את העקרונות לשפת־המעשה, נתקלים המומחים -ויותר מהם, ההורים -כשטח
הפקר. לא •קיים עדיין שולחן*ערוך שבעזרתו יכולה את, האם, להגשים כפועל את התיאוריות -יום־יום, שעה
שעה.
כמידה מכרעת, תלוי הדכר בהגיון הבריא שלך ושל בעלך, שבעזרתו תדעי ליישם את העקרונות הכלליים

למצבים קונקרטיים.
קל יותר לתקוף כעייה זו מן האגף, להצביע, כמקום על מה שצריך לעשות -על מה שאסור לעשות.
ככתבה זו עומד הפסיכיאטור ד״ר ג׳יימס ליברמן על כמה טעויות מקובלות כין ההורים, מספר לך כיצד ל א
לנהוג כשטח עדין וממוקש זה.

ני כן החמש החל יום אחד מתנהג
| בצורה מוזרה: להוריו ברור היה, שמשהו
מטריד את בנם, אך כל נסיונות ה־שיכנוע
לא הניעו אותו לגלות את כידו.
כשהחמיר המצב, פנו ההורים לפסיכולוג. זה
קבע, לאחר ששמע את פרטי התנהגותו של
דני, שהילד סובל מדאגה חמורה, קיבל
אותו לטיפול.
אחרי מספר פגישות התגלה הסוד: דבל
התחיל כאשר פנה הילד בשאלה אל אביו
מה זה זרע. האב, מדען, אדם נאור ומתקדם,
תיאר לדני בכנות ובנאמנות כיצד נוצר הזרע
בגוף האדם, כיצד הוא נפלט דרך אבר״
המין של הגבר, ואת כל שאר התהליך. לסיום
הרצאתו, הראה לבנו צילום מיקרוסקופי,
מוגדל פי מאות מונים, של תא־זרע•
הסבר
יפה, לא כן? וכי מה יותר מזה
אפשר להסביר לילד?
מסתבר שלא כן. ההסבר היפה — הוא
שגרם להתקפת־הדאגה של דני. דני לא
נזקק ליותר — הוא נזקק לפחות !
כי מה קרה? מכל ההסבר המדעי המפורט,
לא זכר דני כמעט כלום, מלבד דבר
אחד: אתי צילום תא־הזרע.
ילד בן חמש אינו מסוגל עדיין למחשבה
מופשטת. הוא יכול לתפוס רק דברים קונקרטיים.
מיקרוסקופ המסוגל להגדיל מאות
פעמים חפץ בלתי־נראה לעין — הוא דבר
שהילד איננו מסוגל להבינו — אפילי שיניע
הן בראשו, בעת ההסבר, מהיום עד
מחר.
מסקנתו של דני היתד, טבעית — וחד־משמעית:
באחד הימים, עשוי תא־זרע משונה
כזה, בגודל של דג, לקפוץ החוצה מ־אבר־המין
שלו. האבר של אבא אולי מספיק
גדול בשביל כזה זרע ענקי — אבל מה יהיה

!!אפילו אח :
|ן הדוסן ם
||1ה מטרידן;

ביקורת חריפה על המורים המונעים * 1
הנהגת חינוך מיני בברית־המועצות > 1
נמתחת בביטאון איגוד הסופרים ה 1ו סובייטי ליטראטורנאיה גאזטה.
במאמרו אומר פרופסור ה. חודא־ י 1
קוב, כי. מורים צבועים וצרי־מוחין | ]
מונעים הנהגת חינוך מיני בטענה
כי פירושו של דבר — לחטט ב־ י 1
ידיים מלוכלכות ברגשות אינטימיים [ ]
ביותר. המאמצים להעלים דברים אלה 1ו
מבני הנעורים מטעמי מוסר, כב־ י 1
יכול, אינם מצליחים, וגורמים תוצ
אות חינוכיות שליליות. הסקרים ש־ 1ו
נערכו הוכיחו, כי 72 אחוז מבני ה־ י 1
נוער לומדים על עניינים אלה מפי | ;
חבריהם, ורק 6אחוזים מקבלים ז 1

הסבר מפי הוריהם.״
פרופסור חודאקוב תספר, כי ״ה
סקסולוגים והפסיכיאטרים בארצנו > 1
נדהמים מהבורות בענייני מין ה
שכיחה אף בקרב אנשים הנשואים [ )
זמן רב.״ הוא מציע להקים ברחבי ז 1
המדינה מרכזי הדרכה בשאלות מין
להנהיג חינוך מיני בבתי־הספר ול־ ן )
פרסם ספרות־הסברה פופולארית. ז )

חח אסור
בחינוך הסין? ,
עם האבר שלו, שהוא קטן כל־כך? דני נתפס
לבהלה. מצבו שהחמיר רק הוכיח עד כמה
ממשי היה בעיניו האסון הצפוי.

תתפלספי !
ץ ץ יקרה זה, שכלל אינו נדיר, נועד ל־הזהיר
מפני הסכנות הצפויות בהסברים
מסובכים מדי.
לפני שאת או בעלך פוצים פה, עיצרו
רגע וחישבו: האם התשובה שעל קצה לשוני
הולמת את רמתו האינטלקטואלית וה־ריגשית
של הילד?
לרוב, די קשה להורים לרדת לרמה הנכונה
— ביחוד בנושא כה רגיש כחינוך
מיני, שבו מעולם אין הם יודעים מד, כבר
גילה הילד ממקורות זרים.
השיטה להתגבר על בעייד, זו: כשתיל,
פונה אליך בשאלה, השיבי לו, בעדינות ובחיוך
מעודד :״אולי תספר לי קודם אתה
מה דעתך, ואז אני אספר לך מה זעתי.״
בדרך זו תגלי בקלות מה הוא יודע ומה
אינו יודע — ואיך הוא יודע.
אולם לא תמיד מוכן הילד לשתף־פעולה.
במיקרה זה, עני על שאלתו בפשטות —
ובכנות. והדגש הוא על הפשטות: אל תחששי
שתשובתך תהיה ילדותית מדי .״אם זה
יהיה המצב, יעמיד אותך בנך על טעותך
מהר מאוד :״בחייך, אמא, מי לא יודע את
זה?״ לעומת זאת, אם התשובה מסובכת
מדי, הוא לא יגיד :״אמא, לא הבנתי.״ כי
הוא כן יבין — אך דברים מוטעים.
לפיכך שימרי על הכלל: דיאגרמה פשיטה
תמיד טובה יותר מתמונה מדוייקת ומפורטת.
דוגמה קלאסית לכלל זה: איך תסבירי
לילדך את המיבנה האנאטומי של גוף
האשה.

אשה:
שלושה עיגולים
ך* היה זו שטות להציג בפניו דיא־
1 1גרמה שלמה ומדוייקת, ולהתחיל להסביר
לו את כל התורה. ברוב ד,מיקרים, גם
את בעצמך אינך מומחית גדולה. במקום זה,
ציירי לו, בפעם הראשונה, שלושה עיגולים,

אחד מתחת לשני, וספרי לו במילים פשוטות,
בלי שום מונחים מדעיים, שהעיגול
העליון הוא הפתח דרכו נפלט השתן, מתחתיו
הפתח שממנו יוצא התינוק, והתחתון
נועד להפרשת הצואה.
את חושבת שהסבר זה הוא פשטני מדי?
תתפלאי כמה פעמים תיאלצי לחזור עליו.
יכוהעיגופם מיני

להדגמה
השתמשי בבובה, עליה את
לה להראות את מיקומם של שלושת
גולים. לעולם אל תדגמני על עצמך.
העירום של ההורים מהווה גירוי
מזיק לילד.
כשילדך מתחיל לשאול את שאלותיו ה־
(המשך מעבר לדף)

1111 הא שה
מה אסור
בחינוך המין*
(המשך מעמוד )31
ראשונות בענייני־מין, זה הזמן ללמד אותו
את השמות הנכונים של האברים והפעו-
לות המתייחסים לעניין, ולהפסיק את השימוש
בשמות התינוקיים. מבוגרים רבים
מתקשים לבטא, אפילו בפני הרופא שלהם,
את המילה אבר או פין, רק בגלל שכל
ימיהם השתמשו במילה פיפי.
כשסיימת לענות על השאלה, הפעילי
את הכלל החינוכי הידוע של הזנה־חוזרת:
נסי, בשאלות מצידך, לברר מה קלט הילד
מהסברך, ואם הייתם בכלל על אותו גל.
הימנעי משימוש בתמונות־חתך: הילד
יהיה כה מועסק בשאלה כיצד ולמה זה
ניסרו את הדודה שבתמונה לשניים —
שהוא לא יקלוט מילה מדברייך.
נקודה אחרת היא השדיים: לעיתים קרובות
מסבירות אימהות את השדיים כפרס
לילדה על שאין לה אבר־מין זכרי. ההסבר
לא רק מוטעה, אלא גם מזיק. התרבות
המערבית מועסקת כל־כך בשד כסמל מיני,
שהיא שוכחת לפעמים שיש לו בראש
וראשונה ייעוד ביולוגי. תפקיד השד הוא
לספק חלב להנקת־התינוק, לא להתחרות
בגבר. אבר־המין של הנקבה אינו פחות
ניכבד או חשוב מזה של הזכר.
מילים גסות
ן מהסכרים מביכים _ לאיסורים.
| הכוונה איננה להורים האוסרים על ילדיהם
להעלות בכלל שאלות־מין: הורים
כאלו הם מחוץ למיסגרת הדיון הנוכחי,
נזקקים בעצמם לחינוך מיני־יסודי, אם לא
לטיפול פסיכיאטרי.
הכוונה לאיסורים על דברים ״רעים״ ,כשימוש
במילים גסות או׳ התעניינות באב־רי־המין
— שלו או של אחרים.
כשילדך משתמש במילים גסות בעלות
משמעות מינית, זו הוכחה שהבעייה מטרידה
אותו והוא מחפש לה ביטוי. איסור
סתם, עונש או ליגלוג לא יעזרו לו. לחץ
מצידך יגרום רק לניתוק־מגע ביניכם.
לעיתים משתמש הילד במילים גסות בכוונה
תחילה: הוא חש שלנושא יש, לגבי
המבוגרים, איזו משמעות מיסתורית. הדבר
מרתק ומפחיד אותו כאחד, והוא מנסה
לגלות, באמצעות פרובוקציה, מה הולך

כאשר את מגלה סימנים אלה — דעי
שעליך ליזום שיחה בנושא שמטריד אותו.

ס 1פ 1של פלש! עם ישיקה אלקטר! 35

שעשועי-

פיצד שומרים
על בגד הים?
בגדי הים והחוף נוטים להתקשות
ולדהות כתוצאה מהשפעתם
המזיקה של מי-ים, שמש,
וחמרי החיטוי שבבריכות. כביסה
קלה במים קרים ו״טקסטיל
שמפו״ תשמור על גמישותם
וצבעיהם של בגדי הים והחוף.
״טקסטיל שמפו״ מוציא את
/שיירי המלח והמרי החיטוי,
ומאריך את חיי בגד הים.

הצלום הביתי היוה תמיד בעיה לצלמים
חובבים, ומקצועיים כאחד. הרכבת פלש,
כיוון המצלמה לצילום בפלש, טעינת הפלש
ועוד ועוד והעיקר התמונות
אשר צולמו בעזרת פלש לא נראו טבעיות
ונאמנות למקור.
הפתרון המודרני לבעיות הצילום הביתי
הוא מצלמת ״ישיקה 35״ — המצ
טקסטיל!

למה
האלקטרונית היחידה בעולם
המצלמת בכל תנאי תאורה
ללא עזרת פלש.

המוח האלקטרוני של ״י שיקה אלקטרו
35״ ישאיר א ת צמצם המצלמה פתוח

חמציצים ח ב׳ נורים בע״נו
ם וצרם ביח׳׳ך נקת ב פ ״ ם

^ אשר מגלה הילד לראשונה את
^ נושא־המין, אל תטרידי אותו בדברים
אחרים. אל תנסי להחדיר בו תודעת צניעות.
הוא לא יבין על מה את מדברת.
הרשי לו חופש מוחלט.
בארצות־הברית הוצעד נושא החינוך־
המיני צעד גדול קדימה, כאשר הוצף השוק
באח הקטן, בובת־תינוק בעלת אבר־מין
זכרי מושלם, על כל פרטי־פרטיו.
בתחילה קמה שם זעקה גדולה מצד כל
החוגים המפגרים והחשוכים, אך כיום הבובה
היא להיט — ביחוד בין ההורים.
התברר שהילד המשחק בה אינו מגלה
התעניינות באבר־המין של האח הקטן יותר
מאשר באוזניה. להיפך, דווקא בובה חסרת
אברי־מין מרכזת את חשומת־ליבו ל־איזור
זה, מאותתת לו שיש פה משהו
מוזר.
חבל שבובה זו לא הגיעה עדיין לישראל:
טמונה בד, ברכה רבה — יותר מאשר
במאה הרצאות.
עד י גיל בית־ספר, הרשי אם־כן לילדך
חופש גמור בשעשועיו המיניים. הם תמימים,
ויישארו כאלה — אם לא תפריעי.
רק החל מכיתה א׳ את יכולה להתחיל
להחדיר בו מושגי־צניעות — אך בזהירות,
לאט־לאט. אל תיחפזי.
אין לך מה לחשוש — הוא לא ימשיך
להשתעשע בפומבי באבר־המין שלו גם
בגיל .20

עול הא ש ה
כישראל עמדו לפקודתה 200 יועצוודיופי. ביום היא יושגו! ,אישם
כפרם הרחוקה, כעיירה שכוחת-אל, שדפוסי־החיים לא השתנו
כה מאז ימי-הכיניים -ומלמדת את נשות המקום המוסלמיות
את מסתרי האיפור וטיפוח-החן של המאה העשרים.
וחשיבה השיר
ש* י שוון *
ישראלית בקזווין
ץ יוה תלם היא האשה המפורסמת
( ביותר בקזווין.
לפחות, בין נשות המקום.
קזוזין היא עיירה נידחת בפרס, במרחק
כ־ 200 קילומטרים מטהראן. תושביה,
כולם מוסלמים אדוקים, הינם
שמרניים מאוד, מרוחקים מהקידמה והחיים
המודרניים של עיר הבירה. הנשים
סובבות בסימטאות הצרות, המלאות
בוץ ורפש רוב ימות השנה, כשהן
מכוסות צ׳אדור, מעין עבאייה כהה
המכסה אותן מכף־רגל ועד ראש.
וזיוה תלם? זיוה היא יפהפיה ישראלית
טיפוסית, תושבת הרצליה־פיתוח
לשעבר, דור שלישי בארץ, בת למשפחה
מראש־פינה ואם לשלושה ילדים.

ראליות בעבודות־משרד בתחום תה׳ ל,
או בהוראה בבית־הספר הישראלי. הן
כמעט ואינן מקיימות מגע עם הנשים
האירניות, פרט למינימום הכרחי לצרכי
קבלת שירותים או במיסגרת תפקידם
של בעליהן.

וכלויות
צעירות יווצאת״דופן בין הישראליות היתר,
זיוה, אשתו של דויד תלם, ראש קבוצת
יועצי תה״ל בפרוייקט המים.
בעולם הזר של קזווין נתקלה בנשים
בלויות בטרם־עת, כשהן עוד במיטב
שנותיהן, כתוצאה ממזג־האוויר הקטלני

איל הורביץ, בן ארבע, מרח׳ הכותל המערבי ,13 באר-שבע
גם לך יש בבית צבר או צברית — לא פחות מקסימים. שילחי
בציון השם, הכתובת והגיל אל מערכת ״העולם הזה״ ,ת. ד,136 .
תחרות הנסיך והנסיכה) .עדיפות תמונות בשחור״לבן. מדי שבוע
התצלומים. תחרות זו פתוחה לכל ילד וילדה — מגיל שלוש

את תמונותיהם
תל-אביב (עבור
יפורסם מיבחר
עד שש בלבד.

המינלצות טלי
אמא — אני מתה מעייפות, שלום. תשמעי
— זה היה משהו לא נורמלי. מדורת
ל״ג בעומר פנאנית כזאת לא תיתה לנו
עוד בחיים. איזה בידור. את זוכרת את התורן
הענק שסחבנו לפני שבועיים מהבניין
שבונים ברחוב השני? זה שאחר״כך באו
הפועלים לחפש אותנו, בגלל שהם אמרו
שהבטון עוד היה טרי והעמוד התמוטט?

תאמיני, איזה מזל מחורפש — הוא נפל
בדיוק על ערימת הסוודרים והמעילים ששמנו
אותם בצד על הריצפה. כן, גם הסוודר
שלי נשרף. מה את מסתכלת ככה —
אני אשמה שהתורן התמוטט?
ובכלל, הסוודרים זה עוד לא כלום. זה
היה תורן נורא גבוה, איזה ארבעה מטר,
אז הוא נפל ישר לתוך הגינה של משפחת

ס־־־יוחא חי! חי!
זיוה תיום
הגברים עוזרים, הנשים מנותקות
בישראל היתד, זיוה יועצת־היופי הראשית
של חברת לון, פיקחה על פעולתן
של 200 דיילות היופי של החברה
ברחבי הארץ.
כיצד הפכה היפהפיה מהרצליה־פיתוח
לשם־דבר בקזווין?

לא נדכקות
פני שבע שנים*ם קדה 7ו^ז!דן
/רעידת־אדמה קשה, בעקבותיה, הגיעה
לשם מישראל מישלחת־סקר של
תה״ל, כדי להציע תוכניות פיתוח ל־חבל־ארץ
מפגר זה. הצעותיה התקבלו
על־ידי הפרסים — ועל קזודין נחתה
קבוצה של כ־סד ישראלים על משפחותיהם:
מומחי תה״ל, שהחלו לייעץ ולהדריך
צוזת איראני ענק, המונה מאות
מהנדסים, טכנאים וחקלאים.
מאז חלפו שנים ארוכות. למרות זאת
לא פיתחו בנות המושבה הישראלית
יחסים חברתיים עם נשות המקום. בעוד
הגבר הישראלי בקזוזין מטפל באדם ובאדמה
האיראניים, עוסקות רוב היש

קור קשה ושלג בחורף, חום ויובש
חמורים בקיץ.
זיוה החליטה להכניס לאפרוריות העתיקה
קצת יופי וצבע — פשוטו כמשמעו.
וכך, בנוסף לגידול שלושת הילדים,
החלה עורכת לנשות קזודין קורסים
בתורת־היופי.
הקורסים נערכים בביתה של זיוה, לקבוצות
של חמש נשים, באווירה אינטימית,
על כוס קפה. זיוה מדברת אנגלית,
אחת האורחות מתרגמת לפרסית.
מה שנשות המקום מרוויחות — כבר
ברור; מה שזיוזה מרוויחה — זה להכיר
מקרוב את מורשת האשה הפרסית,
את עדינותה, את אדיבותה.
בנוסף לפרסיות, החלה זיוה מעבירה
את הקורסים שלה גם לישראליות במקום.
רובן הך בנות ההתיישבות העובדת,
ולחלק הארי ביניהן לא היה כל
ידע בנושא לפני שהגיעו אליה. בארץ
לא היה להן זמן — ולעיתים אף לא
כסף — לטפח את יופיין ולקבל טיפול
מידי אחת מ־ 200 דיילות־היופי של זיוה
תלם.
עתה, בקזוזין הנידחת שבפרס, הן
נהנות מטיפולה האישי של זיוה עצמה.

זהו. אז את התורן הזה העמדוו במרכז המדורה,
ותלינו עליו למעלה בובה של
נאצר, והשתגענו אין שהיא לא נשרפת, כי
התורן ה־ה כל־כך גבוה, שהאש לא הגיעה
למעלה בהתחלה. אחר־כך כבר כן, אבל
תיכף אני אספר לך.
אז בינתיים התחלנו לאכול ארטיקים, אבל
לא הספקנו ללקק אותם מספיק מהר, כי
האש חיממה אותם, אז כדי שהם לא יתבזבזו
התחלנו לזרוק אותם על נאצר. אל תשאלי
מה הלן. ובגלל זה גס הכתם הזה על
השמלה, שלומי הטמבל פיספס את נאצר.
אבל זח יורד, נכון? כן, חשבתי ככה.
העיקר, עכשיו אני כבר יכולה לגלות לן
למת לא הרשינו להורים לבוא למדורה. זה
בגלל המורה. רצינו להוכיח לה שאנחנו
יודעים להתנהג כמו שצריך גם בעצמנו, בלי
ההורים. זה בגלל שהיא לא מרשה לנו לערוך
ערבי־שישי ברחוב, רק בבתים פרטיים.
אפשר לחשוב שאנחנו לא מסיימים עוד מעט
את כיתה ה /באמת.
אז כדי להראות לה שאנחנו מספיק גדולים,
הזמנו רק אותה, והוכחנו לה שאנחנו
יכולים לבלות ערב ישלם בלי פיקוח של
מבוגרים ובלי שטויות. האסא של שלומי הטמבל
ואחותו הגדולה של חיימיקו באו בכל
זאת לראות, מה העניינים, אבל הברחנו אותם.
אז שרנו ורקדנו סיפרנו בדיחות זאכלנו
צ׳יפס וקרטושק׳ס והיה עולמי. ובסוף האש
הגיעה גם לראש התורן, והבובה של נאצר
התחילה לבעור, וכולנו צרחנו משמחה. אבל
פתאום התחיל התורן הבוער להתמוטט. אל
תשאלי, בקושי הספקנו לברוח הצידה. ולא

גולדשטיין, והמכבי־אש שבאו כיבו לא רק
את השריפה בתוך הבית, אלא גס את המדורה
שלנו, והיינו מוכרחים להפסיק כבר
באחת־עשרח. אבל אין דבר, העיקר שהיה
מוצלח. ומה שחשוב עוד יותר זה שהמורה
אמרה שהיא מסכימה כבר שנעשה
ערבי־שישי ברחוב.

במדינה רפ1אה הישראלית
והגלולה

חדש לאשר - ,דפילטור ״לוך
הקרם העדין המרחיק את שערות
הרגליים תוך דקות ספורות
בעל ריח נעים ומתאים
לשמוש גם על חלקי גוף אחרים.

לא פחות משבע מיליון נשים בכל רחבי
העולם משתמשות בגלולות למניעת הריון,
בכדי לתכנן את משפחתן, או להימנע מהריון
לא־רצוי.
עם הוכחת יעילותן של הגלולות השונות׳
מתרכזים עתה המדענים והחוקרים
בחיפוש אחר נזקים אפשריים כתוצאה מהשימוש
בגלולות, חקר תופעות־לוואי, ו־נסיונות
להקטנתם.
בישראל הסתיים לא־מכבר סקר השוואתי
על ארבעה תכשירים שונים למניעת הריון,
או כסי שהן ניקראים בפי אנשי הרפואה —
תכשירים לדיכוי הביוץ. על הסקר מדווחים
הגניקולוגים ד״ר אפרים למברג וד*ר מרדכי
שרף, שאף השתתפו במחקר עצמו, בעיתון
הסתדרות הרפואית בישראל, הרפואה.
המחקר הקיף בתחילה 1000 נשים, כולן
בנות קיבוצים. הגילאים אליהם התייתם המחקר
היו גילאי הפיריון העיקריים —
20־ — 40 והתברר כי 50 אחוז מהנחקרות —
497 נשים, השתמשו או משתמשות בגלולות
למניעת הריון.
מעקב קליני קפדני נערך אחרי המשתמשות
בגלולות, במשך סך של 11,266 מח־זורי־שימוש
בגלולה, כלומר מיספר דומה
של מחזורים חודשיים של אשה (וסת) ,המהווים
ב־ 931 שנות חיים.
הגלולה וההריון. המסקנות אשר הוסקו
מהמעקב יוחדו להבדלים שבין התכשירים
השונים, וטיבם. נקבע כי תופעות־לוואי
לשימוש בגלולה נעלמו כעבור עד
חודשיים מיום הפסקת השימוש בגלולות?
מאידך, התדירות של תופעות הלוואי היתר״
בדרך־כלל, גבוהה ממה שפורסם עד כה.
לכן נטו החוקרים לייחס זאת לכך שהחברה
היתד, מסוג מסויים, קיבוצית, וכן לצורת
הרישום של המימצאים.
רק שני תכשירים נמצאו מתאימים לטיפול
המוני. כ־ 12 אחוזים מהנשים התלוננו
על כאבים בעת הווסת לפני שנהגו
להשתמש בגלולות למניעת הריון. רובן
שוחררו מכאבים אלה עם התחלת השימוש
בגלולה. גם אצל מיספר לא־קטן של נשים
אשר סבלו מווסת בלתי־סדירה או מוגברת,
נעלמה התופעה עם השימוש בגלולה.
בין ארבעת התכשירים, שלושה היו בעלי
יעילות מירבית! אף לא משתמשת אחת
בהן הרתה. לעומת זאת היו 10 כישלונות.
מתוך 2497 מחזורים בין המשתמשות בתכשיר
נוגסט .75
מצב הפוך שורר לגבי הרוצות בהריון.
43 נשים נטשו את השימוש בגלולה על־מנת
להיכנס להריון. בידי 39 מהן עלה
לעשות זאת תוך חצי שנה, שתיים נוספות
תוך שנה, ואילו שתיים עדיין ממתינות
לביקור החסידה.
משפט החזרה
הכללית

״ העולם הזה* ,שבועוןהחדשותה יש רא ל י
המערכת והמנהלה: תל־אביב, רח׳ קרליבך ,12 טלפון 5־,30134
ח.ד • 136 .מען מברקי: עולמפרם • דפוס משה שהם בע*ם,
העורך הראשי: אורי אבנרי • המו״ל: העולם הזה בע*מ.
תל־אביב, רח׳ פין • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע״מ* .

משפטו של עבד־אל־רחים אמין גיאבר,
מי שהיה מפקד האירגון לשיחרור פלסטין
באיזור יהודה ונתפס באוקטובר אשתקד,
עמד להתחיל השבוע בבית־המשפט הצבאי
בחברון. בגלל צווי־הריתוק, שהיצאו
לעורכי־הדין הערבים־הישראלים, נמנע מהם
להופיע במשפט, והמשפט נדחה.
אולם מי שרצה לתהות על קנקנו של
האיש, שהטיל את חיתיתו כטירוריסט הנועז
ביותר בהרי חברון, יכול היה לעשות
זאת בבית־המשפט המחוזי בבאר־שבע.
ג׳אבר הובא לשם כדי להעיד במשפטו
של בדואי מהשבט אבו־רביע, שהואשם
בביצוע פעולות חבלה והשתייכות ל־אירגון
עויין.
כמו במיקרהו של ״דוקטור נור״ ,הגיבור
של אירגוני־הטירור הערביים בירושלים,
שהתגלה במשפטו כנמושה, כן גם
ג׳אבר. הוא ניפץ במו ידיו את האגדה
שרקמו סביבו. עדותו במשפט זה נתנה
לו הזדמנות לחזרה כללי לקראת משפטו.
למה הוא מלשין ץ כמתורגמן לעדותו
של ג׳אבר שימש נשיא בית־המש־פט
המחוזי בבאר־שבע, שלמה אלקיים.
מצבו היה קשה ביותר. ג׳אבר דיבר במ
הירות
ובשטף, ובקושי ניתן היה לרשום
את דבריו בפרוטוקול ולתרגם.
דיבר בהתלהבות, אבל בהתלהבות
הוא
של מלשין הרוצה להוציא מתוכו כל מה
שהוא יודע. עדותו כללה ים של שמות,
מקומות ואינפורמציה שכלל לא נשאל
של שבט אבו־עליה.
אפילו הבדואים
רביע, שנכחו במשפט, אמרו :״זה גיבור,
זה? זה ציפור ששרה!״
בשלב מסויים של עדותו שאלה אותו
סניגורית הנאשם :״ג׳אבר, למה אתה מלשין
על חבריך?״
״אני מלשין?״ נעלב ג׳אבר ,״אני רק

טרוריסט ג׳אגר
״אני מלשין?״

עונה על שאלות בית־המשפט. אני יודע
שממילא שלטונות ישראל יודעים הכל.״
ישראל — הגופייה. בעדותו סיפר
ג׳אבר על גיוס נשים וילדים לאירגוני ה־טירור,
כיצד נתן כביכול משכורות לאנשים
שלא היו ולא נבראו, איך הבריח
נשק לישראל ואיך חילק אותו.
הסביר ג׳אבר מדוע לחם בישראל :״הייתי
משוכנע שישראל אינה מדינה אלא
כנופייה אחת, כמו הכנופיות שלנו. זה לפי
דברי תחנות הרדיו הערביות. לא האמנתי
שישראל היא מדינה מתקדמת כמו שאני
רואה עכשיו. רימו אותי. אמרו שאם ניתפס
ישפטו אותנו כחיילים.
״אני מתחרט על כל המעשים שעשיתי.
לא היתר, לי ברירה אלא לשפוך דם נקי.
ואם עשיתי זאת, זה היה לפי הוראות הממונים
עלי. כיום נשאר לי רק לבקש
סליחה משילטונוח־ישראל ורחמים.״
האיש שהיד, אחראי לליל־הרימונים בירושלים
ולפצצות בתחנד,־המרכזית בתל־אביב
הוסיף וביקש רחמים, למרות שלא היה
זה משפטו :״אני אב לארבע בנות ואשתי
בהריון. אם לא עלי — רחמו על בני משפחתי.
בהזדמנות זו אני רוצה לפנות לכל
הבחורים הערביים בעלי ההשכלה, שלא ייגררו
אחרי מעשיהם של אירגונים הרסניים.
״במו עיני ראיתי איך ישראל התייחסה
אלי, איך הצילו אותי ממוות אחרי שנפצעתי,
והגישו לי את כל העזרה הדרושה,
למרות שלדעתי, זה לא היה מגיע לי.״

הידד! יש כבר תקליט שד הפסטיבל -ויש שערוריה!

! !ו בי ה
ץ ץ כבשי

התקליטים של חברת־סי.בי.אם.

בישראל עבדו בשבוע שעבר במלוא התפוקה.
בסוף השבוע כבר יכלו חובבי ה־פיזמון
הישראלי לרכוש את התקליט שהכיל
כימעט־את־כל־הפיזמונים שהושמעו ב־פסטיבאל
הזמר האחרון.
תוך ימים אחדים הגיעה מכירתו של התקליט
ל־ 5000 עותקים. הציבור כבר ידע
לפזם את הפיזמונים ברחוב ותחנות השידור
השמיעו אותו ללא הדף.
מה שאי־אפשר היה לשמוע מעל־גבי תקליט
זה, היו הצלילים הצורמים, שליוו השנה
את הפקתו של תקליט זה. היו אלה
צליליו הצורמים של מחול־שדים, שהתנהל
בין חברות התקליטים בישראל, ושאחת
מתוצאותיו היתד, שהתקליט מכיל השנה
רק 10 מתוך שנים עשר הפיזמונים שהושמעו
בפסטיבאל 5 ,מתוכם לא בביצוע
המקורי.
מה קרה, בעצם? מדוע לא הצליחה חברת
סי.בי.אס ,.שהיא בעלת החוזה הביל־

צכיה עם סמי דיווים
קשה להאמין מה שפיזמון אחד יכול, לפעמים,
לעשות לזמר. להיט אחד — והוא
קנה את עולמו. צביה •אברבנאל הולכת על
בטוח: היא הקליטה חמישה שירים בבת־אחת,
בתקווה שאחד מהם, לפחות, יצליח.
כשמדובר בזמר מתחיל, ההצלחה היא דבר
יחסי מאוד. אפילו מקום עשירי במיצעד הוא
הישג גדול. במיקרה של צביה נועד להצלחה
תפקיד אחר — לשנות את התדמית שלה.
צבית עזבה את הארץ לפני שבע שנים.
כסולנית בלהקת עינבל. לאחר שהלהקה סיימה
את תפקידה בהסרטת סרט על חיי ישו
בהוליווד, החליטה צביה להישאר בארצות־הברית,
למדה באוניברסיטה היסטוריה של
המוסיקה היהודית, והופיעה בהצלחה רבה
בכל רחבי היבשת.

עדי לרכישת כל ההקלטות של
ישראל, להוציא תקליט מושלם, כפי שהיה
נהוג בשנים עברו?

* מבל ^ ח תו ם

שידורי

** אז מלחמת־ששת־הימים אנו
עדים לתחייה שלא היתה כמוה לזמר הישראלי.
זמרים וחברות תקליטים גילו ש־תקליטים
עבריים הפכו
מבוקשים לפחות
כמו להיטים זרים.
לכן החליטו השנה
חברות התקליטים
שלא להניח לחברת
סרבי.אס. ליהנות
מן הזיכיון ה־בילעדי
שלה עם שי־דורי
ישראל. הן
החליטו לעשות גם
הן רווחים מהפיזמו־נים
ששרו בפסטיבל,
אותם זמרים הרובין
קשורים
איתן בחוזה.
הראשון שעורר את הבעייה היה מנהל
חברת אי.א.0איי ,.אבשלום רובין, עימו
קשור אבי טולידאנו בחוזה־הקלטות ביל־עדי
.״לפני הפסטיבאל פנה אלי חנוך חסון,
ממפיקי הפסטיבאל, וביקש רשות לקבל
את אבי טולידאנו לפסטיבאל,״ סיפר אבשלום
השבוע .״אמרתי לו בבקשה, בתנאי
שנוכל, אחר־כך, לקבל את ההקלטות,
כדי להוציא תקליט.
״קיבלנו תשובה שהדבר בלתי־אפשרי,
משום שהזיכיון הבילעדי הוא בידי 0י.בי.אס.
לכן הצענו שאנו מצידנו ניתן רשות ל־סי.בי.אס.
להוציא את הפיזמון אך ורק
על תקליט כולל של הפסטיבאל, בתנאי

שאנו גם נקבל את ההקלטה המקורית,
להוציא תקליט משלנו. על הצעה זו נענינו
בשלילה.
״לכן נתתי הוראה לאבי שלא לחתום
על שום חוזה עם רשות השיזור, והסוף
היה שהוא עלה על הבמה מבלי לחתום
על שום התחייבות או ויתור על זכויות.
מאוחר יותר שמעתי שסי.בי.אס. מתנוון
שלבדרך חזרה,
לכלול בתקליט חיקוי
תוך שימוש בפס־הקול המקורי של תיז־מורת
קול ישראל, שליחיתה את אבי ב־פסטיבאל.
״לפי
דעתי זהו מעשה בלתי־הוגן מאין
כמוהו. זד, כאילו שאמרו לאבי: בוא תעשה
את העבודה השחורה, תעשה שהפיז־מון
יצליח — את הפירטום והרווחים שבאים
אחר־כך, יקבל מישהו אחר.
״אני אישית הייתי מוכן לבוא בדברים
על הסכם כלשהו, כדי שיוכלו לכלול את
אבי בתקליט הכולל של הפסטיבאל. אבל
בשום פנים ואופן לא הייתי מסכים שייצא
תחת השם של סי.בי.אס ,.משום שזה עניין
של יוקרה.״

החגיגות הציבורית
ך* עד! דומה היתר, למנהל חברת ה!
תקליטים הד ארצי, זאב לוין, אשר
בשלב מסויים קיבל ייפוי־כוח לנהל את
המשא־ומתן גם בשם חברת אי.אם.איי.
וגם בשם ההוצאה־לאור אסנת, ששני פיז־מוני
הפסטיבאל השייכים לה — מכתבי
אהבה ופראג — לא נכללו בתקליט בכלל.
״ההגינות הציבורית של מוסד כמו רשות
השידור מחייבת אותם לדאוג שתקליט שנושא
שם פסטיבאל המאורגן על ידם —
יכלול את כל השירים המקוריים שהוש־

באוסף הביקורות שהתפרסמו אודותיה,
בית־הכנסת. אבל מכיוון שאסור היה לנשים
סופר לא אחת כי צביה למדה לחלל כאשר
להיכנס לבית־הכנסת, הוא היה לוקח אותי
רעתה את צאן הוריה בשדות. האם סיפור
רק בשמחת תורה
זה פוברק עבור העיתונות האמריקאית?
בארצות־הברית עסקה צביה, פרט להופעות
באוניברסיטאות ובאולמות ציבוריים, גס
״זו האמת לאמיתה,״ מחייכת צביה .״כש־בפיתוח
כלי נגינה מקוריים. בעיקר כלי־הקשה
.״לפעמים הייתי נתקלת בחוסר רבעי־טונים,
כדי להביע ניואנסים דקים במנגינה.
לכן פיתחתי לעצמי כלי הקשה מקוריים,
[ 0031.1א.ם ם.א 1!11ו^.£.0 0ן ב?)10 01
היא חזרה ארצה לפני שמונה חודשים,
יחד עם בעלה, על מנת ללדת כאן את בתה
ולנסות להחזיר לעצמה את מה שהפסידה
בתקופת העדרה. בארצות־הברית היא שרה
בעיקר שירי עמים, החל מתימנית וכלה באידיש,
אבל החליטה שמת שחסר לקהל בארץ,
הם שירי נשמה ישראליים אמיתיים.
לכן הקליטה חמישה כאלה. אצלי לתמיד,
אתמול (״אין שום קשר בין הפיזמון הזח
לפיזמון הידוע של לנון ומקרטני״) ,דומם
ובלאדד, ללוחם הם פיזמונים עבריים טהו עליתי
ארצה עם משפחתי, במיבצע מרבד
רים. כלומר: גם המילים וגם המנגינה מקוהקסמים,
הובילו אותנו תחילה למחנה ה ריים.
את מילות השיר בלאדה ללוחם כתב,
עולים בעין־שמר ואחר־כך הועברנו לקריית־אומנם,
דן אלמגור, אן אין קשר בינו לבין
בנימין. הסוכנות נתנה לנו כמה כבשים ו*
בלאדה לחובש. שיר נוסף שהקליטה הוא
עיזים, ואני הייתי דועה אותם בשדות ש קורטוב
אהבתך, המבוסס על נעימה זרה.
ליד הבית, שם למדתי לחלל
באיזה מכל החמישה היא תולה את ההמשיכה
אל המוסיקה העממית נולדה בו<
תקוות רבות ביותר? ״בפיזמון אצלי לתמיד,״
עוד בגיל צעיר .״בתימן שרתי זמירות ל היא
אומרת בביטחון. אז שימו לב — זהו!
חגים, ותמיד ביקשתי, מאבא שיקח אותי ל־
הסיטה טירי
נ טס ה

שרדי שמידפז
מעו בו,״ אמר לוין .״אבל אף אחד לא
גילה נכונות לבוא איתנו בדברים. אני
יודע שבעלי הוצאת אסנת היו מוכנים
לבוא להסכם בדבר השימוש בשני השירים
שלהם — אבל איש לא פנה אליהם...
״אינני יכול להוסיף על הדברים האלה,
משום שהדבר נתון עתה בידי היועץ המשפטי
שלנו ובקרוב נחליט בדיוק מה >ע־שות

ומה יש בפי הגברת שרלי שמידט, מנהלת
הרפרטואר ויחסי הציבור של חברת
סי.בי.אס -,.השייכת לבעלה?
״כל החברות עשו כנופייה אחת נגדנו,״
טענה .״מובן שאנח נו
היינו מעוניינים
להפיק תקליט מושלם,
עם כל הביצועים
המקוריים —
אבל הם התנגדו.
״היחידים שיצאו
מופסדים מכל העסק,
הם האמנים. כי
בכך גרמו להם חברות
התקליטים שלהם
הפסד כספי,
פירסומי ואמנותי. לוין אנחנו היינו ברצון
רב מכניסים אותם
לתקליט, כפי שהכנסנו את אלכסנדרה, הקשורה,
בדרך כלל, בחוזה עם חברת

אין ספק שעם קצת רצון טוב מצד הנוגעים
בדבר, אפשר היה להגיע לפיתרון שבו
גם חברות התקליטים, גם האמנים וגם ציבור
שוחרי הזמר הישראלי — היו יוצאים
נשכרים.
ייי

לשורת המיבצעים העבריים של שירים
מתוך פסטיבאל סאן־רמו, יצטרף בקרוב
גם אבי טולידאנו, הניקייט את גיר-
סתו למה שנות לי בקפה? הראשון שהקליט
אחד מפיזמוני סאו־רמי בעברית,
היה דני כן ישראל, ששר את צועניה.
#פורצים אלמוניים חורו בשביע שעבר
לדירתם של הבלו ג׳ינס, ברחוב בן־יהידה
בתל־אביב, אולם יצאו בידיים ריקות. הם
אפילו לא לקחו כמה מצלמות וכסף קטן
שהיה מונח בדירה .״כנראה שהם ח־פשו
חשיש,״ אמר מנהיג הלהקה, דיי אניס.
״אבל אם היו שואלים אותנו קודם —
היינו אומרים להם שאנחנו לא מעשנים
בכלל מוטב היה לו המבקרת ה־אמנותית
של הארץ, הדה בושם, לא
היתה שולחת, באחת מרשימותיה, את
אהוד מנור, ללמוד מגילעד כןש״ן־
כיצד להגיש פיזמונים. ההקדמות שמצרף
בן ש״ך לפיומונים שהוא מכין לתוכנית
בחצי היום של שידורי ישראל, מעידות
על חוסר ידיעה מוחלט בנעשה בעולם ה־פיזמונים
• .ברשימה שהופיעה בגליון
העולם הזה הקודם נלא במדור לוהט ול־היט)
,נאמר כאילו משה ווילנסקי
חיבר את המנגינה לביקשתי אש של
אילנה רובינא. זוהי טעות מצערת
המקפחת את המלחין האמיתי — נתן
שחר • .חברת ם י.בי.אס. שלחה לזמר
ג׳וני נאש תמליל עברי בכתב ועל־גבי

גנ בו

סרט הקלטה, לאחר שג׳וני הביע רצונו להקליט
בעברית שני פיזמונים המופיעים
על תקליטו מאריך הנגן החדש, ארץ הקודש.
שני הפיזמונים הם בוא לכותל ומדינת
ישראל כמה מכם חושבים שיש
מקום למיצעד הפיזמונים השלישי מיצעד
קרייני

המרגנית — בגלי צה״ל?
תחנות השידור שלנו חייבים להיזהר יותר
בהיגוי שמות זמרים. בתוכנית לעקרת
הבית ביטאה זוהר אוריין את שמו של
מבצע הפיזמון גלווסטון כנדן קמפא־כאל,
בעוד שלמעשה יש לבטאו: קמבל.
היא תיקנה את שגיאת־הביטוי רק בעיק־בות
הערה טלפונית של מאזין, שצילצל
אליה לאולפן • .סטיכי מאריונז, שפרש
מלהקת הפנים הקטנות ופיטר
פרמפטון מלהקת העדר, הקימו יחד להקה
הנקראת בשם שקשה לתרגמו לעביית
— האמבל פאי # .בעקבות הסיכסוך בין
חברת סי.בי.אס. לבין חברת המו״לות אסנת,
מתעכבת הוצאת תקליטה של שולה חן.
מה שמדאיג את שולה היא העובדה שעד
שהתקליט ייצא לאור, עשוייה השמלה, בה
היא מצולמת על העטיפה — לצאת מן האופנה
# .אריקה רפאל הוא שם שכדאי
לזכור אותו. היא הגיעה בימים אלה מגרמניה
לאנגליה, כדי לנבוט את עולם הפיז־מונים
• .קליף ריצ׳אדד יגיע בקרוב
לישראל, כדי להסריט כאן סרט בעל חובן
מיסיונרי.

א ת השיר !

מאז ומתמיד חלם הרצל קינן ()44
להכיר משוררת מיקצועית. אצלו היתה
כתיבת פיזמונים ומניגינות עניין של
תחביב בלבד. אולם למרות זאת זכה
לפרסם רבות מיצירותיו. שטחי כתיבתו
הם רבים ומגוונים ; החל בשירים
רציניים, המתפרסמים בעמודים הספרותיים
של העיתונים, ועד לתרגום פיז-
מונים כמו ״אובלאדי אובלאדה״.
כאשר עסק בתירגום הפיזמון ״כאלה
היו הימים״ ,נאמר לו כי הזכויות ל-
פיזמון זה שמורות בידי הפיזמונאית
רימונה דינור. הוא התקשר עימה על-
מנת לברר את הדבר, אך היא השיבה
לו כי כנראה חלה טעות מצערת, משום
שהיא איננה בעלת הזכויות.
אולם מכיוון שכבר פתחו בשיחה,
חבל היה לקינן לוותר. הוא ביקש מ
רימונה להיפגש עימה, כדי להראות לה
אחדים משיריו .״ניפגשתי איתה בביתה,
בתחילת ינואר השנה, והראיתי לה,

אריקה רפאל

הרצל קינן

בין השאר, פיזמון שכתבתי, וששמו
,את לי לתמיד׳,״ סיפר קינן השבוע.
״אולם מה נדהמתי כאשר גיליתי שבין
שירי פסטבאל הזמר נמצא פיזמון
של רימונה, ששמו, את הרוח׳ ושהוא,
לדעתי, חיקוי גס של השיר שלי {״
לדעתו של קינן מתבטא החיקוי בכך
שבשירת של דינור, כמו בשיר שלו,
מתחיל כל משפט במילה ״את״ .הגיבה
על כך רימונה 16״לא היו דברים
מעולם. נכון שנפגשתי איתו לשיחה קצרה״
והוא הראה לי כמה סאטירות
פוליטיות שכתב אבל אינני זוכרת אותן
אפילו.
״המלחין רפי בן משה הזמין אצלי
את השיר לפסטיבאל, כדי שאכתוב
אותו לפי מנגינה מוכנה. המנגינה דרשה
מילה בת הברה אחת בתחילת כל
שורה, לכן השתמשתי במילח, את׳.
בכלל, נכתבו כל-כך הרבה שירי אהבה,
עד שאין פלא שאחד דומה לשני
* י שנתיים תמימות עברו מאז ש ג׳וני
האלידיי הגדול הופיע
על במה גדולה. חשבתם שמת?
אתם אולי לא — אבל המתחרים
קיוו שכן. הוא שתק —
והכין את הפצצה הגדולה.
בשבוע שעבר זה התפוצץ.
ואיזו הצלחה! הוא לא הופיע
כזמר סתם, אלא כאמרגן שהציג
תוכנית מפוארת, נוסח אמריקה,
שפאריס לא ידעה דוגמתה
מקודם.
ריקודים? 30 נערות גוגו!
רעש? עשר תזמורות! אלימות?
תחרות איגרוף! המתחרים: ג׳ו־ני
האלידיי 73 ,ק״ג, נגד זמר
כושי של הלהקה — לצלילי מוסיקה
מטורפת.
כמובן, ג׳וני ניצח בשני סיבובים.
אחר־כך, עייף, מיוזע
עם קצת דם — שר את שיר־הנצחון.
ובמקום שבועיים —
היו מוכרחים לשכור את אולם־
הענק לשלושה שבועות.

המאהב החדש
. 17 שנים משחק ראובן כו״יותם בתיאטרון
ובקולנוע בארץ ולא יצא לו לעשות
אפילו סצינת אהבה אחת. פשוט, הוא
לא נראה הטיפוס בעיני הבמאים המקומיים.
אלה חושבים אולי, שרק גברים נשיים
כאלה, טובים בשביל נשיקות וכל השאר
על הבמה ועל הבד. בר־יותם, המוצק ובעל
החזות האלימה, נראה גברי מדי לכך.
עד שבאו האנגלים וגילו את בר־יותם. הם
לקחו אותו לתפקיד ראשי בסרט המלחמה

פו־צן ף ש כנ ח ך
יום אחד בלבד אחרי שכתב בוזי־המשפט
של מעריב, יגאל לב, הופיע בתוכנית הטלוויזיה
של נעמי קפלינסקי פרצוף
שכמוך, צילצל הטלפון במערכת, ועל הקו
נשמע קול צעיר ורענן שביקש את יגאל.
היה זה קולה של צעירה שביקשה לראות

של חברת מיריש, ספינות הגיהינום, שצולם
החורף במלטה.
בריותי משחק בסרט• תפקיד של איש קומנדו׳
ארצישראלי, נועז וקשוח, המזכיר כל
הזמן למפקדיו האנגליים שאחרי המלחמה
הגדולה, מלחמת העולם השנייה, יהיו לו
עוד חשבונות איתם בקשר לפלשתינה (א״י).
אבל אפילו הוא הופתע כשהטילו עליו
לשחק בסרט סצינת אהבה .״אבל אני אף
פעם לא עשיתי את זה?״ ניסר, להתחמק.
שום דבר לא עזר. הוא היה צריך לנשק
ולחבק את מגדה קנו פקה, שחקנית ממוצא
פולני, שהופיעה גם בסרט מרוסיה
באהבה. נוסף לעצם המעמד המביך, היא
עוד היחד, גבוהה ממנו.
זה קרה בקטע בו חודר בר־יותם, מחופש
כדייג איטלקי, לסיציליה, כדי להכין שם
התקפה על בסיס טילים גרמני. מגדה, המציגה
את עצמה כאשתו, מתנפלת עליו בנישוקים
לוהטים. בריותי החליט ״על החיים
ועל המוות״ והתמסר לה. זה היה כל
כך משכנע, שלא היה צריך לצלם זאת שוב.
עכשיו, לרגל הצגות הבכורה העולמיות
של הסרט, הזמינו המפיקים את בר־יותם ל־מסע־פירסום
באירופה ובארצות־הברית. ואתם
תראו שעוד יציגו אותו בעולם כ-
״טיפוס של המאהב הישראלי החדש״.

אצל דובר צה״ל

יצחק ברבי, קבלן בניין צעיר ומצליח
מתל-אביב, רצה להתחתן. אבל הוא
ידע שזה לא מיבצע פשוט. כי לברבי יש
שתי אחיות, נעמי ושרה אלי. שתיהן
דוגמניות-צמרת ישראליות. הוא ידע שאם
הוא יתחתן עם סתם אשה, תמיד 1
יהיו לאחיותיו טענות ביקורתיות נגד י
לבושה. בזה הוא לא היה מוכן להסתכן.
לכן חיפש וחיפש — עד שמצא דוג״
מנית־צמרת אחת, ומיהר להציע לה
נשואין.
השבוע נשא ברבי לאשה את הדוגמנית
רחל גייגר בחתונה שנערכה ב•
״גן האורנים״ ב״יריד המזרח״ בתל-
אביב. אבל מי שהיה נקלע לשם היה
מנחש מייד שזאת לא חתונה אלא תצו-
גת״אופנה מרעישה. היו שם כל דוגמ ניות
הצמרת של ישראל, מליאורה
קפידות ועד מאנדי שאולי. היו
שם כל יצרני ומתכנני אופנת הצמרת
של ישראל. בקיצור, זאת היתה חתונה,
שמיששו בה בדים וגנבו בה רעיונות.
הכלה עצמה הופיעה בשימלת חופה

לפני שלוש שנים נבחרה גילה נול

את יגאל לב פנים אל פנים.
הכתב לא התעצל ויצא לפגישה. הוא פגש
בצעירה נרגשת ששפכה את ליבה בפניו:
״בגללן איבדתי את החבר שלי!״ ״מה פתאום
בגללי?״ תמה לב.
״זה בגלל זה שהופעת אתמול בטלוויזיה!״
הסבירה הצעירה.
יגאל היה משוכנע שהנה עוד אחת הולכת!
להתוודות בפניו שאחרי שראתה אותו בטל־ויזיה
לא יכלה עוד להתאפק, גמרה עם ה חבר
שלה ובאה לכרוע ברך לפניו. אבל הסיפור
בפי הנערה היה אחר.
״אני בעצם לא ראיתי את התוכנית,״ סיפרה
,״אבל החברות שלי ראו אותך בטל־ויזיה.
הן אמרו שאתה לא דומה לחבר שלי.״
״אז זאת סיבה לגמור עם החבר?״ שאל.
״לא,״ רגזה עליו הצעירה .״אתה לא מבין.
חשבתי כל הזמן שהחבר שלי זה יגאל לק
ממעריב. עכשיו הסתבר לי שהוא רימה
אותי. הוא בכלל לא אתה.״
ייתכן ויגאל היה מציע לנערה להשתמש
במקור במקום בתחליף, שנעלם לפתע אתרי
אותה תוכנית טלוויזיה. אבל הוא נשוי.
יש אנשים שזה מהווה מעצור לגביהם.

כשאדם אומר לכם משפט כזה :״נשים
טובות לא מעניינות אותי, מה שאני אוהב
זה דווקא נשים רעות,״ מה תחשבו עליו?
תחשבו עליו בוודאי שהוא עוד לא עבר את
גיל ההתבגרות, ושזה עתה הוא גילה את

פל דוגמניות הצמרת*
מסעירה, פרי יצירתו של מתכנן
נה פרדי טיריצקי. וכל נערי
הזוהר של תל-אביב מחאו לה
אבל אפילו אלה שהוזמנו
לחתונות האקסקלוסיביות של גורו-
דצקי או נ חו ם קפלו, טוענים שחתונת
כזאת עוד לא וזיתה. מה שהוגש
שם לאורחים במקום ה״גפילטע
פיש״ המסורתיים, יכול היה להיכלל
בשקט בתפריט של כל מיסעדה פארי־סאית
המכבדת את עצמה.
מה שמעניין הוא שבתום הטכס וה ארוחה,
לא מיהרו החתן והכלה להתחיל
בירח הדבש שלהם. יחד עם כל
האורחים הם הלכו להמשיך לחגוג עד
אור הבוקר ב״מאנדי׳ס״ .סוף־סוף, אי-
אפשר להדגים שימלת־חופה אופנתית
יותר מאשר פעם אחת בחיים.

רח 7ויצהר! ועוגת החתונה

!<!1״ ל א לדאוג!
התחתנה או לא התחתנה? תחזור ארצה
או לא תחזור ארצה? רבה איתו או לא?
נא להפסיק את כל השאלות הללו. נ ח ״
מה הנדל, המכונה הלנה הנדל, התחתנת
השבוע במזל־טוב עם בח״לה אנטוד
רנייה. החתונה נערכה בטכס צנוע, בלי
שום הורים ובלי קרובים. לבני הזוג שלום.

שו ברהלבבות
האופונערות כפיים.
בשעתו

מבין
25 מועמדות לייצג את ישראל בפורום
הבינלאומי של ״הראלד טריב-
יון״ .השבוע היא נבחרה מבין הרבה
מאוד נשים לייצג את עצמה בחתונה

של איתן הבר, בתור בחירת ליבו.

* נראים מימין לשמאל: נעמי אלי, שרה
אלי, מימי מרגוליס, יצחק ברבי, רחל גיי־גר,
מאודי שאולי, ליאורה לפידות וברי
קיימן, דוגמנית אמריקאית שהחלה לעבוד
בישראל.

החוכמה, והוא עוד לא יודע כל כך טוב
איך להשתמש בה.
אבל אם הוא מוסיף לזה :״אני כבר בן
רבע מאה, ועדיין לא עשיתי שום דבר בחיים,״
הבינו שהוא גילה אותה מזמן, ושהוא
לא ידע אף פעם איך להשתמש בה.
העניין הוא שדני כן ישראל הוא זמר,לכן הוא לא צריך שלל, הוא צריד רק קול.
וזה דווקא יש לו, אבל הוא מתעקש להפעיל
את הקול היפה שלו כדי להוסיף ולהגיד:
״אני לא מחפש בחיים את הטיפוס האמהי.
אני מחפש אשד, רעה, כי הנשים הרעות הן
תמיד המעניינות.״
במשך שנתיים הוא היה נשוי לחנה
שור. לפני שלוש שנים התגרש ממנה.
״היא הלכה לפסיכולוג ומצאה שאני לא טוב
בשבילה, אז הייתי צריך לעזוב את הבית,״
הוא אומר.
מאז היא החלה ללמוד באוניברסיטה, וגמרה
כבר תואר ראשון בפסיכולוגיה, והוא
החל לתעות בדרכי החיים. הוא הסתובב בוינה,
בגרמניה ובהולנד; הוא גידל שיער
וחולצות מלאות סרטים, ולפני ארבעה חודשים
הוא החליט שהפסיכולוג של אשתו יגיד
מה שיגיד — הוא חוזר אליה, והוא חזר.
עכשיו הוא גר בבית ערבי מלא שטיחים
וכריות על הריצפה. הוא לומד לנגן על
עוד, ועומד על הראש בשעות הפנאי שלו,
ועושה כל ערב חצי שעה תרגילי יוגה.
אלא שזה כמובן לא כל כך מעניין. מעניין
לשמוע מה יש לו עוד להצהיר על החיים.
ובכן, מה שהוא יכול להוסיף על מה
שאמר כבר, זה :״אני רוצה ילד מאשר, בלי
נשואין, כדי שלא אצטרך להיות עבד לחיים.
אבל אני מתחייב לדאוג לילד. מי
שרוצה, שתפנה אלי לתיבת־דואר .257״ שובר
לבבות, לא? מד, זד, שובר? שובר עם
פטישים.

^0000^XXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXX
מריבה קלה עם אדם
קרוב תתפתח לסינסוך־
ללא־נזוצא, לא־מעט באשמתך.
כדי לפתור את
הבעייה יהיה עליך להתייעץ
עם ידיד משותף
לן ולבן־זוגך לסיב־סוך.
אין ספק שבכו:
1 21מרס -
חות משותפים יעלה ב:
1 20אפריל
ידכם, בסופו של דבר,
לצאת מן הסבך. ידיעה משמחת שהגיעה
אלין בשבוע שעבר, תתברר כבדותה.

111מ

שתי המטרות שהצבת
לך — הושגו, אך לא
במעט עמל. את חשה
עתה ריקנות, לאחר
תקופת המתח הממושכת
בה היית שרו-
ייה. כדי לצאת מה-
מרה־השחורה התוק:
1 21אפריל -
סזנ במאי
פת אותך לעיתים, והמחשבות
אודות חייך
כחסרי־תכלית, טוב תעשי אם תעמידי
לעצמך מטרות נוספות, שימונו חייך.

שוו ק

בן תאומים, שים־לב;
מים שקטים — חודרים
עמוק! אין ספק ששמעת
כבר את הפיתגם
הזה, אך כניראה מעולם
לא חשבת עד כמה הוא
נכון לגביך. היזהר, אסכן,
מידידך הנוטף נו-
פת־צופיס, ואשר מפזר
ארס לכל כיוון ברגע שאתה
מפנה לו את גבך. אל
מין כי חיי העסקים הינם

חאומי]_1
:21 במ<?י ־
() 2נ י וני

תיתפתה להא־מים
שקטים.

השבוע שלפניך מורכב משתי יחידות.
האחת — בת שלושה ימים — בח מוטב
שלא תצא מפתח״ביתך, והשנייה —
אף היא בת שלושה
ימים — בה תנהל
אורח חיים רגיל, ובסופה
צפוייה לך נסיעה
ארוכה למקום
רחוק, או לחו״ל. את
היחידה הראשונה של
השבוע, כדאי יהיה ש;
2בספטמבר -
תנצל ללימוד ולקרי 22ב
אוקטובר
אה, מה שלא הירבית
לעשות עד כה. את
היחידה השנייה נצל בצורה בה לא
תזניח מאחוריך את מה שהתחלת.

חאזניים

עקת

בעיות כספיות הן שיעמדו השבוע ל-
מיכשול בדרכך, ויקשו עליך להוציא
אל הפועל כמה מרעהמבטיחים. יונותיו הלוואות,
משכנתאות,
ותשלומי-ריבית אלה
יגרמו לך גם טירדה
וכאבי-ראש.
מרובה,
בת קשת: אל תתווכחי
! אם את מתנגדת,
אל תניחי לו להבחין
} 2בנובמבר ־
20בדצמבר
בכך, וחיתרי מתחתיו
בחשאיות, כדי להנחית
את המהלומה המוחצת דווקא
כשלא יהיה מובן ובזמן שייראה לך.

1שס

השבוע יהיה רצוף
תהפוכות, ועל אף
זאת, עשי כל שביכולתך
להימנע ממ ריבות,
ומליצור לך
אוייבים או אוייבות.
רק כך תוכלי ליהנות
11110
מן הבשורה שתגיע
;21ביוני ־
כ< 2ביולי
אלייך לקראת סוף-
השבוע במיברק מפתיע,
או במיכתב-אקספרס. סרטן: לא
היופי — כי אם האופי הוא העיקר.

יום המיפנה הוא יום
רביעי השבוע! זהו סופה
של תקופה, ותחילתה
של אחרת, אשר, כן
לפחות אתה רוצה, תהיה
טובה מקודמתה. ל־שם־כן
יהיה עליך לערוך
כמה שינויים יסודיים:
ראשית, בגישתן
לעבודת — הצריכה להיות
עירנית יותר, רצינית יותר ויסודית
יותר. שנית — ביחסין עם הסובבים אותן.

שציפית לו, מגיע
קא השבוע ! ברור ששבוע־ההצלחה זהו שלך,
ומותר לך ליה נות
ממנו. אך כמו כל
איש-צבא טוב, דע ל-
והמשך
8 118 8 8 1נצל־הצלחה,
במסע-ניצחון פרטי מ ילד•
עם הכישרונות שלך, וללא המיג־
•עות, אין ספק שהדבר יעלה בידך.

]סונה

הידיעה שהביא לן ידידך הצעיר מחברך
הטוב הנימצא עתה בחוצלארץ —י תעורר
בך השתאות מרובה. אך שתנהל שיחת־טלפון
ימים אחדים לאחר־מכן,
תפתור את התעלומה.
בת עקרב: אל תושפעי
משפע ״העצות הטובות״
שמרעיפות עלין ידידו-
תייך ״האוהבות״ ,וסינר
כי על כושר־שיפוטך —
22באוקטובר ־
22בנובמ
__ב ר ׳ ועליו בלבד. אל תתייע־צי
יאף בבן־זוגן, על־אף

העובדה שהדבר עלול לגרום לו עוגמת־נפש.
בעניין החשוב — רק את מסוגלת להחליט.
במדינה האס
נגנב

העוגן 7

אמנות

ביקורת מסוגים שונים־ הוטחה לא אחת
כנגד יצירותיו של הפסל הישראלי יגאל
תומרקין, מהנועזים והחדשנים שבאמני ישראל•
טענו נגדו שהוא מאחז־עיניים, שאמ־נותו
אינה אלא מלאכת מסגרות, שדמויותיו
המרוטשות נאות לאיטליז מאשר למוזיאון,
ועוד כיוצא באלה. בדבר אחד לא העז איש
להאשימו: בחיקוי.
אולם מזה חודש נאלץ דווקא תומרקין,
שמלבד יצירתו האמנותית נודע גם בביקורתו
התוקפנית נגד יצירותיהם של אמנים
ישראליים אחרים, להתגונן נגד מסע ההאשמות
מקיף שנועד להדביק לו תואר חקיין.
היה זה אחרי שתומרקין, יחד עם אדריכלי
הנוף צבי מילר ומשה בלום, זכה במיב־רז
של עיריית חיפה להקמת אנדרטה לזכר
יורדי־הים, בתל־שיקמונה, במבואות הדרומיים
של חיפה. אנדרטה זו, המתנשאת לגובה
של 28.5מטר, נועדה להיות פרוייקט
ענק. הקמתה תעלה כמיליון וחצי ל״י. כאשר
פורסם תצלום הדגם שזכה במיכרז בעיתונות,
התעוררה סערה. חיפאי בשם יורם
ליאור שלח לעיריית חיפה שקופית של האנדרטה
לזכר יורדי־הים שבנמל רוטרדם שבהולנד,
לפיה נראה היה שהאנדרטה דמויית
העוגן של תומרקין אינה אלא פלאגיאט של
האנדרטה ההולנדית.
אבא חושי, ראש־העירייה המנוח של חיפה.
לא הושפע מן הדמיון, הורה להמשיך בהקמת
האנדרטה. אולם לאחר מותו דאגה יד
מיסתורית להפיץ את תמונות שתי האנדרטות
בעיתונות. קמה סערה ציבורית, שב-

רעיונות משלי ואינני טיפש להעתיק פרוייקט
מפורסם ולחתום עליו את שמי על מנת
לזכות בתחרות.״ את המסע נגדו הגדיר תו־מרקין
כ״ציד מכשפות״.
גם פיקאסו חיקה. הוויכוח האמנותי
הגיע עד להולנד, משם הגיעה השבוע חוות*
דעתו של ויליאם סנדברג, מי שהיה היועץ
האמנותי של מוזיאון־ישראל, ואחד ממומחי
האמנות המפורסמים בעולם.
טען סנדברג .,שהיה בזמנו אחד השופטים
בתחרות בה נבחרה אנדרטת רוטרדם של

רצונך לשפר את רמת־חיין הוא לגיטימי
בהחלט, אן לשם־כן עליך להצטייד במידה
גדושה של סבלנות. אס
תנסה לדחוק את הקץ,
אתה עלול למצוא את
עצמך בנקודת ההתחלה, ק ללא כל סיכוי של ממש
להשיג את קו־המטרה.
חייך הרומאנטיים רצוך

פים משברים ומשברי־זוטא.
ניראה שעדיין לא
21בדצמבר -
19בינואר
מצאת את האחת־והיחי־דה,
ועליך, אם כן, להמשיך
ולחפש. אם תמצא אותה, היא
עשוייה לסייע בידן לפטור בעיות רבות.

יו 6 1
נוי

התקדמות בקאריירה שלן תפתח בפניך
שערים חדשים, ואיתם אפשרויות
טובות לקשירת קשרים
חברתיים עם בני
החוגים שאינן בא
איתם בדרן-כלל במגע
יומיומי. השיפור
שיבוא בחייך הציבוריים
ישפיע על תוב-
ניותיך לעתיד. זהו הזמן
לפתוח בתיכנון
יסודי — בתחילה לטווח
קצר ובינוני,
ואחר-כן לטווח ארון.
בת־דליים: השבוע צפויים לן מיבחנים,
או — אם הינן תלמידה — בחינות.

אתה לא־מעט אומלל,
דווקא לא באשמתן. אולי
היה טוב יותר אילו
היית שומע בעצת ידידן
הקשיש, שרצה־באמת בטובתך,
אך להכות על
חנוא אין עתה כל ערן.
היזהר והישמר מעשיית
מעשה נחפז בהשראת
מצב־רוח עגום, שהוא
בן־חלוף. הרבה להאזין למוסיקה טובה —
בהתרגעות מעין זו תיחלץ מן המשבר
תוך עשרה ימים עד שבועיים. בת־דגים:
אל תדחי את עצותיהם של הורייך. הס
רוצים בטובתך ומבינים יותר משאת סבורה.

״החרטום״ של רוטרדם
מיגדל מים

״העוגן״ של חיפה
קתדרלה גותית

עקבותיה החליטה עיריית חיפה לשקול מחדש
את הקמת האנדרטה של תומרקין.
מגדל־מים וקתדרלה. תומרקין לא
נשאר חייב למשמיציו. במכתב ששלח לגורמים
ציבוריים בחיפה טען כי המלחמה המתנהלת
נגדו אינה מלחמה אמנותית אלא
מערכה של קינאה אישית, המנוהלת נגדו
בידי הצייר גרשון קניספל, היועץ־האמנותי
של עיריית חיפה ובידי הצייר התל־אביבי
דני קרוואן. תומרקין האשים את שניהם כ־פלאגיאטורים,
והם איימו לתבעו לדין.
לגבי עצם ההאשמה טען תומרקין :״הפרוייקטים
של רוטרדם ושל חיפה הינן אנדרטות
ליורדי־ים, המבוססים על סמלים ימיים:
עוגן, חרטום, תורן ואביזרי־ים ואוניות. אבל
הדמיון שבין שני פרוייקטים אלה הינו כבין
מיגדל־מים (רוטרדם) וקתדרלה גותית
(חיפה) .הגישה שונה לחלוטין. פרוייקט
רוטרדם הוא אובליסק אטום, ללא פנים, ללא
ערכי־פיסול, עשוי נירוסטה דמויית־חרטום.
״האנדרטה בחיפה קשורה לגן ולאמפי־תיאטרון
ולכיכר אשר תסומן עליה שושנת־הרוחות.
היא יצוקה בטון ומצופה קרמיקה
מצבע זהב, ויש לה פנים וחוץ — מעין
מ־קדש לאור — סמל לגבורת יורדי־הים.
״זדון וטימטום הוא להאשמיני בעשיית
פלאגיאט,״ טען תומרקין ,״יש לי מספיק

הפסל קראסו :״זה נראה מובן שמישהו שצריך
להקים אנדרטה ימית, יחשוב על חרטום
של ספינה או עוגן. האנדרטה של
רוטרדם מזכירה לי חרטום. אף פעם לא
חשבתי עליה בתור עוגן. הפרוייקט של
חיפה מזכיר לי עוגן אני סבור שתומר־קין
הוא פסל יוצא־דופן ברמה בינלאומית,
וקראסו אינו כזה.
״פיקאסו,״ הוסיף סנדברג ,״צייר את תמונתו
הידועה שלושה מוסיקאים בשנת . 1921
אבל צייר אחר, היידן, צייר את אותו נושא
בשנת , 1920 גם כן בסימון קוביסטי, אם
כי חלש מאוד. אינני יודע אם מישהו ה ד
תמש כאן במושג פלאגיאט ואני דוחה מייד
את הרעיון במיקרה של תומרקין—קראסו.״
מי לא אובייקטיבי? חוזת־דעתו של
סנדברג לא הרשימה את מתקיפי תומרקין.
״הוא לא אובייקטיבי,״ אמר גרשון קניספל,
״לפני חצי שנה הוא הכתיר את תומרקין
בפרס על שמו. חוץ מזה, מה הוא אומר?
שלא חשוב שהאנדרטות דומות, אלא שזו
של רוטרדם גרועה וזו של תומרקין טובה.״
תומרקין עצמו, במסיבת־עיתונאים שערך
השבוע בחיפה, פסל את קניספל מלהתערב
בעניין האנדרטה, למרות היותו היועץ־האנד
נותי של עיריית חיפה :״לפני שנערך י־מיכ־רז
בעניין האנדרטה, הגיש קניפפל הצעה
משלו לאבא חושי, שפסל אותה בהתייעצות
עם מהנדם־העיר.״
בפתיחת תערוכתו של תומרקין בחיפה
השבוע, התבקשו המבקרים ;הוות את רעתם
אם יש דמיון בין פסל המוגן המוצע בחיפה
לבין פסל החרטום של רוטרדם 65 .איש
חיחי את דעתם 61 .מהם טענו כי אין כל
דמיון בין שתי האנדרטאות ירק 4מצאו
דמיון ביניהן.
״זהו מה שאמרתי,״ צהל תומרקין ,״אם
לדבר על דמיון, גם הארובה שי, רידינגד׳
דומה לאנדרטה של רוטרדם.״

בהם היא מוחלפת, ברעש בלתי־מוצדק,
באור מהבהב( ,כקרן־אוד ראינועית, מהווים
בדיחה השייכת למחזה אחר) ,והפניות
אל הקהל, אינן מוצדקות ומעידות
על חוסר עקביות בבימוי.
(התיאטרון
* * ל יז י 0טרטה
הקאמרי) מיצירתו של אריסטופאנם

לא בדאי לראות

לא חשוב לראות

אפשר לראות

רצוי לראות

חובה לראות

מים הרגיל לתיאטרון הישראלי הממוסד.

* ש א, שא - ,דע רשלום
גייס התיאטרון הסאטירי ביידיש)

;^ססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססס?^

ה צג ת הע\בוע

טרטיס חדשים
רומיאו

ויוליה

(אלנבי

תל־אביב)

מחזהו המפורסם של שקססיר על שני האוהבים
משתי המשפחות היריבות בוים
לסרט על־ידי האיש (פרנקו זפירלי),
שהצליח להפוך מחזה אחר של שקספיר
(אילוף הסוררת) לסרט עליז ומלא אווירה•
על סירטו השקספירי השני, רונזיאו
ויוליה הושמעו כבר על־ידי מבקרי העולם
כל הריעות שבעולם, כבר נאמר עליו שהוא
כישלון מוחלט, מכל הבחינות. וכבר
נאמר עליו שהוא יצירת מופת, מכל הבחינות.
ואין ברירה אלא ללכת, לראות,
ולשפוט לבד.

סרטים אחדים
¥התשוקה לילד

(ארמון דוד, תל-

אביב) בחורה החולה במחלה ממארת מתאהבת
בגבר, נישאת לו ומנסה לנצח את
המוזת בעזרת האהבה והחיים. תצליח או
לא תצליחי זה מתברר, כמובן, רק בסוף.

* * הכותל בירושלים

אביב) מלחמת היהודים במאה העשרים
על־פי הרבה יומנים דוקומנטריים, וכיש־רון
של במאי דוקומנטארי גדול. פרדריף

רוסיף.
יומנה של חדרנית
(,ארמן ירושלים) לואי בונואל לוקח
חתך חברתי ועורך בו ביקורת גאונית,
מלאת כוח והומור. עם 1׳אן מורו.

תינוקה של רוזמרי (חן
ירושלים) אווירת בלהות בלב ניו־יורק בביתו
של זוג צעיר העומד להביא ילד
לעולם. רומן פולונסקי משחק מישחק
נועז מאוד עם המציאות והעל־מציאות
בעזרתה של מיה פארו וג׳ו־ן קאככץ.

השבוייה

(פאר

תל-אביב)

תיאור של מישחק אהבה פרברסי, הגובל
בשיגעון ובמוות, המתנהל בין שלושה
אנשים. מישחק מצויין( .לורן צרצי?
אליזגט דינר) .צילומי צבע עשירים
להפליא.

0זטסםם
ביום חמישי ה־ , 15.5.69 בשעה 18.30 יתנהל
ויכוח על: ערבית ספרותית או מדו ברת•
ישתתפו מיספר סופרים ערביים.

ב־ 19.30 יחזור תיאודור כיקל ויזמר
בקולו חסר הרגש, שירי־עם שהוקלטו בעת
ביקורו האחרון בארץ. ב־ ,20.15 שוב
מסע אל העבר: הפעם על הנערות שהאשימו
בני עיירה שלווים כמכשפים שקשרו
קשר עם השטן. ציד המכשפות בסאלם
של שנת , 1962 היווה כזכור גרעין למח־זהו
של ארתור מילר שלחם במקר־תיזם,
במסווה של עלילה מימים עברו. ב־
20.40 חידון בידיעת הארץ, בעריכת אורי
דביר המוקדש הפעם לירושלים. ב־21.30
נביט לחדשות.

וולפונה (הבימה) עיבודו
של סטפן צווייג, ליצירתו של כן
ג׳ונסון, אינו מחזה רב־ערכים (אמנותיים,
רעיוניים ו/או אחרים) המצדיקים ומסבירים
העלאתו, במיוחד כפי שהוא מועלה
בשנת 69׳ על־ידי תיאטרון בעל תואר
״לאומי״ (ובקרוב ״ממלכתי״) .זוהי סאטירה
קהה על רודפי־בצע ומעיזתי משפט,
שלא עמדה במיבחן הזמן. הבימוי של
דויד ויליאם לא גמל את מישא
אשרוב (כמלפונה) מן המונוטוניות הקולנית
חסרת הניואנסים, המציינת את
דרך מישחקו, לא הפריע לנסים עזיקרי
(כמוסקה) ,למשוך בחוטים כנבל אמיתי,
ולרפאל קלצ׳קין ליצור דמות מעוצבת
היטב (בטים־טיפד, של הפרזה) של מלווה
בריבית, נוכל וערום. התרגום העברי מבריק.
התפאורה דחוסה ומכוערת. הקטעים

סולומון
** תעלולי
גריפ (התיאטרון הפתוח) .לגברת
אחת יש בעל. הוא חולה. הרופא, רושם
לו גלולות, שהוא מסרב להשתמש
בהן. העניין נמאס לאשה החלשה, המעמידה
פני חולה וניגשת להיבדק אצל
הרופא. כמובן שהיא נשארת אצלו.
הם מתחתנים.
היאיש ואחיו האידיוט מתכננים לחטוף
את האשה. תחת זאת חוטף הרופא
את האח והופכו לעוזרו. בסוף האיש
מת ; אן לא לפני שאשתו ובעלה
הרופא מספיקים לאמץ אותו כבנם.
זוהי תמצית עלילת מחזהו של חנוך
לוין. נפי שכימעט ניתן להסיק מה״
תוכן דלעיל, מדובר במהתלה נחמדה
שיכולה היתה להוות בסיס לאופרה״
בופה, או לכל היותר לאופרה קונד־סית.
מה גם שליאיש. קוראים סלומון
גרים (חה!) ,לרופא קוראים ויקטור
כרמלי (חה, חה!) ,לזמר שעורך לרופא
ולאשת האיש את טקס החתונה, יל׳
׳סולומון גריפ עצמו, את טקס האשכבה
קוראים גלכטד( ,חה, חה, חה!) שם
האשת פרציפלוכא (חח, חה, חח, חה!)
ולאחי האיש האידיוט קוראים סתם
יהושע, על מישקל עקיבא, זלמן או
קלמן (חה, חה, חה, חה, חה!).
הלל נאמן התייחס לחומר של לוין
בחשיבות יתירה. בבועות סבון יש ל״
טפל בקצב הרבה יותר מזורז ורצחני;
אחרת התוצאה מייגעת, על־אף קונד־סיותה
המשעשעת, אי־אלו בדיחות
חביבות ומישחקי״לשון מבריקים. כדאי
גס לציין כי מאחר ולכל אחד מבין חמש
דמויות המחזה של לוין יש בעייה
משלו, חייב הוא לפרסמה ברבים. והי
דרך הטובה ביותר לעשות זאת היא
פשוט לפצוח בזמר. כן, חנון לוין חיי
בר גס פיזמונים. חלק מהם משעשעים,
חלק פחות וחלק סתם דביליים.
רחל לוי נפרציפלוכא, היאשה הקטנה
והחלשה (יאפשר לכנות אותה סתם

לוי וגוריון ב,,סולומון גרים״
״פרצי״) היא היחידה שהצליחה
להזדהות עם תפקידה ולבצע אותו ב־מידה
רבה של חיצוניות מחוייכת, מ־לוטשת
ומשכנעת, ממש כפי שיש ל־שחק
ביצירה כמו שכתב לוין שדמויו־תיה
עלובות ומאריונטיות. לפנינו שחקנית
צעירה ובשלה שתמי פניה מזכירים
לעיתים את ז׳אן מורו, כוכבת
הקולנוע הצרפתיה. ישראל גוריץ
הפריז פה ושם, אך גם הוא תפס בדיוק
כיצד יש לבצע דמות סמרטוטית
כד״ר כרמלי, עזרה לו לא במעט התלבושת
המסיגננת של מתי גרינברג.
נחום שליט כיהושע, אחיו האידיוט
של סלומון גריפ, עשה מאמצים
כנים להיראות אידיוט, אן מאמציו היו
קטנים מדי. רמי קו ל כזמר גלכטה, שיחק
וזימר בצורה מופרזת, רצינית מדי.

יכול להנחות ערב מבדר בהיכל התרבות
בלי כל חשש שהקהל יזרוק אותו מן ה־במה.
כל זאת כמובן בתנאי שהקהל יהיה
״שלו״ ,שהקהל יבין אוחו. כי כדי ליה־נות
מהופעתו של דז׳יגן יש להבין יידיש,
אחרת זה אבוד. וביידיש הוא שוחה כדג
במים. התוכנית החדשה שלו (שא, שא— ,
השלום בא מורכבת כרגיל ממונולו־גים,
בדיחות, מערכונים ופיזמונים. החומר
ברובו הגדול (מלבד מיספר בדיחות על-
חשבון הרוסים וחברי״כנסת מסויימים)
רדוד למדי, ולוא תורגם לעברית ספק אם
היה מעלה חיוך. מאחר ושומאכר חדל
להופיע לצידו של דז׳יגן עוד לפני מותו,
מופיעים כאן מיספר שחקנים המצליחים
בקושי לא להסתוכך בצילו, במיוחד הקומיקאי
זיגמונד סאוויץ (בקטע יידישע
געשעפטן) ,והשחקנית הצעירה והיפה א*״•
כלה (בקטע עוזרת בו היא מפגינה שליטי׳
ב״יידיש מזרחית״) .סוניה שפטל
היא שחקנית דרמאטית, והופעתה כאן מהו־ססת
למדי. המחול המזרחי ושירי הש־מאל׳ז
ביידיש (שבחלקם תורגמו מעברית
וביידיש הם מקבלים את המימד האמיתי
שלהם ומהווים מס לקהלו הישראלי של
דז׳יגן, ולתיירים?).

הלל נאמן עצמו בתפקיד הראשי,
התייחס אל הדמות בשיא ״הרצינות, ש חרגה
מן המיסגרת הכללית של ההצגה,
לעומת זאת דווקא בביצוע הפיז־מונים
הפגין נאמן ביטחון ודרך ביצוע
שלא היו מביישים שום פיזמונאי ב־קברט
סאטירי מעולה (וכדאי שיתר המשתתפים
ילמדו בעניין זה פרק מנאמן).

ג>000^00^0000000000<xxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxx5

פסטיבל

למוסיקה

(אבו גוש — קריית יערים) מיפעל מיוחד
במינו שבראשו עומד המוסיקאי
שטדרמן. זו הפעם ה־ 12 שניתן יהיה
לשמוע יצירות מוסיקאליות שטרם הושמעו
בישראל. בין המשתתפים (העושים
מלאכתם בהתנדבות) ,המנצח ד״ר פאול

זיגי

׳טטייניץ

והמקהלה של חברת באך מ
לונדון
יושמעו מיצירותיהם של י. ם.

באך, פראנץ שוכרט, ו .א. מך-
צרט, אנטון ברוקנר, הנר סורסל.
מקם רגר, היינריץ שיץ, בנימין
בריטן והישראלי פאול כן־חיים.

* * פטר פרוקש

(גלריה

הדסה

קלצ׳קין, תל־אביב) .צייר נוסף מבני אסכולת
״הריאליזם הפנטסטי״ מווינה מציג
23 ציורים ו־ 20 רישומים, המזכירים את
כרויגל הזקן ובירונימוס כוש. פרו-
קש בן ה־ 34 גויים על־ידי בעלת הגלריה,
כששהתה בווינה לרגל הופעת הבימה שם.
חלק מן הציורים לא הוצגו בתערוכות

בעיבודו ובבימויו של עודד קוטלר,
לא נותר כימעט זכר. אורנה פורת
אינה יודעת לשיר ולרקוד, לכן אחרות
עושות זאת עבורה (שלא בהצלחה, בגלל
מוסיקה עלובה של רפי בד־משה וכוריאוגרפיה
עלובה יותר) ליאורה ריב־לין
ואלי כהן משעשעים בקטע המהודר,
גרעין לרעיונו של המחבר: הנשים מחליטות
להינזר מן הגברים כדי לאלצם לכרות
ברית שלום עם אוייביהם. ההשלכות המודרניות
להווייתנו, אינן דרושות ולכן
משיגות תוצאות הסוכות, כשם שחצאיות
המיני עושות שירות דב לחלק מהמשתתפות,

מח כ ים לגורו
בימה) סמואל בקט, יוסף יזרעאלי,
יגאל תומרקין, מיכאל סגל (מוסיקה)
,ניסים עזיקרי, אילן תורן,
שמעון לב־ארי וברוך דוד שותפים

להצגה
מלאת סיוט, על־פי מחזהו האל־שני
של אבי תיאטרון האבסורד. קונספצ־יית
הבימוי המיוחדת, לפיה כל העולם
קירקם ; הבמה הציבעונית המאוכלסת, והאיפור
המוקיוני, בניגוד לתפיסה הקלאסית
(במה ריקה עטופה במסכים שחורים) אינם
בניגוד לרוח היצירה, בה ממתין צמד קלו־שארים
לאחד גודו. ממתין וממתין עד
בוש.

וטר אנ ס

(המועדון

הלאומי, רחוב שלמה המלך תל־אביב) שני
מערכונים בלתי־לאומיים, כתובים ומבויימים
על־ידי יוסף מונדי, בחיספוס אך בכנות
תיאטרלית רבת־עוצמה. האשד, התוקעת
במערכון הראשון סכין בגבו של הצעיר,
ושר־ד,ביטחון הרוצח צלמת חבלנית (לא
לפני שניסה לשכב עימד ),במערכון השני,
יגרמו אי־נוחות לא רק לחסידי תנועת
ארץ ישראל השלימה, אלא אף לקהל הת־

שמעון דל׳יגן הוא אחד הקומיקאים המבריקים
של הבמה הקלד — ,הסאטירית.
הוא יודע להגיש מונולוג בחן יהודי שהרבה
מנחים ישראליים לא נתברכו בו. הוא
מספר בדיחות בחסד, ללא פגיעה בטעם
הטוב, וירידה אל טעם הקהל הרע. דז׳יגן

קודם לכן. לעומת זאת לא מוצגים ארבעת
הציורים המקשטים את עטיפת הקאטאלוג
— כי שום חברת־ביטוח לא היתה מוכנה
לבטחם נגד נזקי־מלחמה, ואילו האספן
שרכש את הציורים לא היה מוכן להשאילם
ללא ביטוח.

כרטפר 4ז הז 1

דיפלומט שדאדי חטף

סטודנט

בגופיית פושעי בינלאומית
מאיה מילר