גליון 1656 מתאריך 28 במאי 1969

חולצת להיט מבן־לון,
שהמוגים ברחבי העולם
מעדיפים בעונה זו.
שומרת על צורתה,
מתכבסת בקלות,
אינה צריכה גיהוץ,
תמיד חדשה,
במבחר צבעי השנה.
להשיג רק ברשת
חנויות השיווק
הישיר של אומן.

0 / 3 8 ^ /ספסליסויגה
תל־אביב: רח׳ נחלת בנימין , 11 אלנבי 94
חיפה: רת׳ הרצל ( 18 בית הקרנות!
יפו: שדרות ירושלים 6
נתניה: שער הגיא 1
רחובות: רח׳ הרצל > 176 פנת רח׳ יעקב)
באר שבע: רח׳ קרן קיימת 102
אשדוד: מרכז מסחרי ב׳ 35
קרית־גת: מרכז מסחרי.
חוטי בן־לון מיוצרים בישראל בלעדית ע״י

מי אתה, משה דיין?
רבים שאלו זאת, ואחדים אף ניסו לתת תשובה.
בין התשובות בלט המאמר, שהקדיש העולם הזה 1570 לפני
שנה וחצי לאיש־השנה תשכ״ז — משה דיין.
ייתכן כי שום מאמר שלנו לא עורר ויכוח עולמי כה גדול, כמו
מאמר זה, שנכתב על־ידי אורי אבנרי, ושהסתמך על חקר רב יותר
מכל מאמר אחר בהעולם הזה עד אז ומאז.
בחוגי הצמרת של לוי אשכול, נתקבל המאמר כמילה האחרונה
על הנושא. כשפורסם כפרק בסימרו של אבנרי בארצות־הברית,
עורר שם ויכוח נרגש, הדובר הרשמי של ממשלת מצריים הסתמך
עליו, באחת מהצהרותיו. כשפורסב! כחלק מסידרת־המאמרים של
אבנרי בעיתון־המיליונים הגרמני, דר שפיגל, עורר תגובה נזעמת שם
מצד חוגים רשמיים בישראל.
׳״זוהי השמצה גסה!״ אמרו רבים מחסידיו של דיין.

^ :מ׳ מצטט את מ? ,

ה ש בו ע פי רסם השבועון הצרפתי ל׳אכספרס ראיון עם משה
דיין. בין השאר דיבר דיין על עצמו.
מי שקרא בשעתו את מאמר העולם הזה, יכול לקבל את הרושם
כי דיין פשוט מצטט
אותו, מילה במילה.
הנה
כמה דוגמות
— ה״השמ־העולט
צות״

הזה, ודבריו של
דיין עצמו:
ה עו לםהזה :

מפעלי הברלון בע״מ
ברשותה של חב, יוסף בנקרופט ובניו, ארה״ב

ע מוק ת
תכונה
יותר, שהיא אולי
תכונ תו ־היסודית של.
חו סר
משה זיין :
כל יחס לבנייאזם...
למשה דיין אין שום
מגע עם בני־אדם,
חסרה לו היכול ת
היסודית ליצור מגע, רוב להתק שר
האנ שים מ שע מ מים אותו. אחדים — מייד, אחרים — כעבור חצי

משה דיין ( :בתשובה לשאלה :״אינך אוהב את הבריות?״)
לא הם מ שעממי ם אותי. לא הם א שמים בכך, אלא אני. ויכו חים
ממו שכים אינם מעניינים אותי. אם יש לי לומר מ שהו מוגדר, אני
אומר. כאשר אני רוצה ל שמוע מ שהו, אני שואל ומ שיבים לי, כן׳
או, לא׳ ,וזה הכל
הזה חו סר המגע של דיין עם זו ל תו מגיע
ה עו ל ם
לממדים המפריעים להג שמת ש איפו תיו מעולם לא ריכז סביבו
צוות מעולם לא היו לו יועצים, ולעולם אינו שועה לעצת איש.
משהדי ין ( :בתשובה לשאלה, יש לך ידידים?׳) למה אתה
מתכוון ב,ידידים׳? אני אינני יודע למה אתה מתכוון ב מונח זה.
אין שום אדם בעולם שאני מעוניין להימצא ב מ חי צ תו, אלא אם כן
יש לי מ שהו מוגדר לומר ל ו
ה עו לםהזה בן ־גו ריון ראה בדיין איש הנא מן גם ל מפא״י
וגס לו אי שית, והוא קידם את דרכו בצבא( .אן) למע שה לא היח
דיין נאמן לבן־גו ריון יותר מאשר לכל אדם אחר.
משהדיין: איני הולך אצל בן־גו ריון אלא כשיש לי מה לו מ ר.
לו. אני אומר, ואני הולך. אין לי שום ח שק להישאר אף חמ ש
דקות יותר האיש שאני מעריך ביותר הוא בן־גו ריון, אבל
כאשר אני (:ודבר אליו, או מ אזין לו, אני חו ש ב עליו, יש לי כלפיו
אותו רגש שיהיה לי כלפי כל בדואי שאני פוגש במידבר אינני
,מעריץ אותו. אינני מעריץ איש
העולםהזה דיין לא ידע מעולם חיי משפחה( .הוא) אינו
יכול להקים מ שפחה אמיתית מעולם לא היתה קיימת מ שפחת־דיין
א מי תי ת. הבית בצהלה דמה יותר לפדרציה של חדרים אי שיים.

משה דיין ( :לשאלה אם היה מעמיד משפחה, אילו חי את חייו
שנית) לא. לא מ שום שה מ שפח ה מטרידה או תי או מ שעממ ת או תי,
טוב.

לדעתי,

אין

אלא משום שאינני סבור שאני אבי־מ שפחה
מ שפחתי מעריכה הרבה את ראש־המשפחה.
ה עו ל ם הז ה כ ל מגעיו עם בני־אדם, גברים ונשים, הס
מבחינת פגן־וברח. אולי כ מיה ה של רגע לקונטקט של ממ ש —
ובריחה מיידית מקונ טקט זה.
משהדי ין: אינני אוהב להיות מעורב עם הבריות. אינני או הב
לשבת עימם בתה של מינחה ולהתווכח עימם. אני מעדיף ל ה תיי חד
עם עצמי, אם יש לי פנאי.
העולםהזה: הוא מחליט בלי היסוס — אך למחרת היו ם
הוא מחליט ,.לעיתים ק רובו ת, את ה הי פן.

משהדיין ( :בתשובה לשאלה אם הוא מחליט החלטות תוך
שניות) כן, וגס מסוגל לחזור בי מהר מ החלטות לא אחת ז ת
נמשך לא

יותר

מרגע.

^ *3מניו אותו *;תר שג?
מו בן שלא בכל פרט מזדהה הערכת משה דיין עם הערכת
העולם הזה. ל מ של:

ה עו לםהזה בהסבירו מדוע אין דיין שועה לעצת איש)

לא מפני שהוא ח שדן מטי בעו, אלא מפני שהוא מזלזל בכל אדם.
משה דיין: למעשה אני נו תן אי מון בכל אדם. אבל אינני סו מן
יותר מדי על זולתי• אינני בז לבריות או:
העולםהזה: אין זה אדם שהתגבר על הפחד. ז הו אדם שרצח
את פחדיו, עד כי חוסר־הפחד ה פן אצלו לפול חן יריביו מאמינים
כי אלה הם מיפגני־ראן וה, לצורכי פירסומת. אבל ביסודם אלה הם
מע שיו של אדם הרוצה להוכיח מ שהו לעצמו, כל
י חז רן.
משה דיי ן: אינני רודף אחר סיכון ב עניין
זה של הסיכון נראה לי כי מגזימים לגבי.

מ > קונו 7ז
(הים ה איג אי שקוף ה שמ שמשתקף בעיניך)

איי יון המפורסמי ם.
הלנה רובינ שטיין יצרה לפיהם או פנ ת איפור חדי שה. הידור
ע שיר ומאופק, מ שוחרר ושקט. ב עז ר ת תכ שירי איפור העיניי ם
^ 101י ו 11ת 1ת ת 1בצבעי ם שקופים וטהורים להפליא. צבעי האי
מיקונו ס שטוף השמש. לעיני קסם: גלי ם נועזים בגוני
0\¥11־! 6־׳( 61110,0013011 £3611, 1,11110ת ;\ 0£03 וגון לבן־שיש בוהק של
פסל יוני.

מיקונו ס: איפור עיניים שיאפשר לך לקסום ולהקסים.

מיקונו ס: איפור חד ש למראה קורן, מראה שיש בו אוצרות
ה שמי ם וקסם הים.
מיקונו ס :
) 1ת 3ז ו 6 3 1 0 6 0 , 611151

^ 8 11 3 ) 1 0

3ז ! 3 5 0 3׳\ נ

1 1 1 1 1 1 1 1 1 1 1 3 .1 1 0 1 1
מי קו מ ם מבטך נישא לי!ן

ע ו זי בי אדר של אולימפיק.

1010113 111113111810111־1
ה דג מ ת האיפור החד ש תבוצע על ידי צוות של דיילו ת יופי של הלנה רובינ שטיין אשר יאפרו וידריכו בתל-אביב: בכל־בו שלום,
בה מ שביר לצרכן בר חוב אלנבי, ב שק״ם -רחוב אבן גבירול, החל מה־ 25 ועד ה־.30.5.69

סגו יו״ר הכנסת
מועמד לראשות עת״א
נוכח מועמדותו הכימעם־ודאית של יהושע רבינוביץ,
ראש עיריית תל־אביב הנוכחי, לראשות עיריית תל־אביב
מטעם המערך, החליטה צמרת גח״ל לקבוע מצידה
מועמד הנחשב בעיניה כבעל סיכוי מירבי לתפקיד זה.
מועמדים שונים ששמותיהם הועלו בישיבות צמרת
גח״ל, נפסלו בזה־אחר־זה.
לאחרונה, כך נראה, נפלה הכרעה.

בישיבה סודית של ועדה בכירה של גח״ל,
הוחלט להציע לתפקיד זה את ה״ב יום!?
סרלין, סגן יו״ר הכנסת.

ספיר לגולדה :
,דברייר — בדיחה ;״ 1
היחסים בין ראש־הממשלה, גולדה מאיר,
לבין מזכיר מע״י, השר פינחס ספיר, התחדדו
לאחרונה כצורה קיצונית. ספיר, הידוע
ביונה, הגיב בחריפות על הצהרותיה
הקיצוניות האחרונות של גולדה נגד דיוני
ארבע המעצמות.

סרלין, המקובל
עתה בחו״ל. לפני
יוצע לתפקיד זה,
יסכים בכל זאת
לטובתו.

על אנשי חרות והליברלים, שוהה
נטיעתו נשאל מה תהיה עמדתו אם
ותשובתו היתד, שלילית. נראה כי
לעיין בהצעה, אם תכריע המפלגה

אנשי-צפרדע
ישראליים בצרפת

באחת ההזדמנויות הטיח ספיר בפני גולדה :״את
יודעת שכל הדיבורים שלך שישראל לא תיכנע ללחץ
המעצמות, אינם אלא בדיחה!״

אנשי גולדה מתכננים מיפגש בין ראש־הממשלה לבין
אנשי־רוח של מפלגת העבודה, בו יהיה הנושא המרכזי:
יחסי ישראל—ערב.

גולדה הודאגה מריבוי ההתקפות על עמדת
הממשלה בנושאים אלה, ובמיוחד מן
המאמרים שפירסמו הפרופסורים טלמון
ואריאלי, המצדדים גיישות הפלסטינית
כפיתרון הסכך הישראלי-ערכי.
מכיודן שגולדה היא הדוברת הקיצונית ביותר נגד
פיתרון כזה, היא חוששת שחילוקי־דיעות אלה ירחיקו
מהנהגתה חלק חשוב מהאינטלקטואלים הידועים כקרובים
למע״י.

מורגשת התמרמרות כין פועלי חכרת
החשמל, לאחר שנודע כי ההנהלה החליטה
לרכוש שש מכוניות אמריקאיות חדישות,
במחיר 30 אלן? ל״י בל אחת, לשימושם
של חברי-ההנהלה.

שערוריית מצבות
בבאר־שבע
פרשה שערורייתית נוספת הקשורה במועצה הדתית

ו שו ב-
אחוז החסימה

גולדה, אנשי-הרוח
והיישות הפלסטינית

מכוניות־פאר
למנהלי חברת החשמל

נקודת־המחלוקת העיקרית היא כשאלה
אם תגיש התנועה רשימה נפרדת בבחירות
לכנסת. נראה שעל רקע זה עומדים
כמה מראשי התנועה לפרוש ממנה או
להפסיק את פעילותם כה.

סירוב אחר של רבין — להצטרף לרשימת מע״י לכנסת
— לא התקבל סופית על־ידי צמרת המפלגה. אין
ספק, כי יופעל לחץ מחודש על השגריר להתפטר בעוד
מועד, ולהצטרף לרשימת המועמדים. הסיכויים שייענה
ללחץ: קלושים למדי.

התנגדו להצעה זו שר־המשפטים יעקב שמשון שפירא,
סגן ראש־הממשלה יגאל אלון, והמזכ״ל פינחס
ספיר. הוחלט לדחותה בינתיים.

בשבועות האחרונים, מאז נפטר אבא חושי, השתלט
אומנם אלמוגי על מנגנון מע״י בחיפה, אולם פינחס
ספיר סבור כי על שילטון זה ניתן לשמור בביטחון —
רק אם אלמוני יושב ממש בחיפה, כמו חושי לפניו.

סכנת פילוג נשקפת לתנועה למען ארץ־ישראל השלימה׳
אחרי שראשיה הסתכסכו לאחרונה זה עם זה
בבעיות שונות.

בקשה לפעול בכיוון זה הופנתה גם לשגריר
יצחק רבץ כעת שהותו כארץ לאחרונה,
אך הוא העדי!? להשאיר מלאכה
מפלגתית זו לראש-הממשלה עצמה.

בישיבה של
מאיר, השבוע,
אחוז-החסימה
אחוזים,, ,בדי
רות״.

יום!? אלמוגי יצטרך להחליט תוך חודש
מה הוא רוצה להיות: ראש עיריית חיפה
וחבר-בנסת, או שר בממשלה הכאה.

צפוי פילוג
בתנועת א״י השלימה

גולדה מאיר תעשה נסיון רציני, בעת ביקורה בחודש
הבא בוזאשינגטון, לשכנע את האמריקאים לדחות את
ההכרעה בשיחות הארבע — עד לאחר הבחירות לכנסת
השביעית.

הרעיון של העלאת אחוז־החסימה לא מת לגמרי.

מה מעדיף
יוסף אלמוגי?

הפועלים טוענים, כי בתקופה בה מורידים משכרם
ככומים גדולים למילווה ביטחון, אין מעשה זה של
המנהלים נאה.

גולדה תבקוש :
לדחות עד הבחירות

צמרת מע״י אצל גולדה
חודשה ההצעה להעלות את
בבחירות לכנסת לארבעה
למנוע ריבוי רשימות זעי
מימצאי
המחקר עומדים להתפרסם בספר, שיופיע בקרוב
בניו־יורק, בשפה האנגלית. העובדה עצמה אינה
בגדר סוד, אולם מימדי האוצרות ומיקומם יעוררו הדים
רחבים במרחב.

השבועון הצרפתי ״פארי מאטש״ מפרסם
בגליונו האחרון, שטרם הגיע ארצה, כתבה
סנסציונית על אנשי-הצפרדע של הצי הצרפתי.
כין השאר כלולה גם פיסקה זו:
״לבן, אמר אחד מהם, קראו לנו חניכים
ישראליים, שנדהמו כהתחלה ממה שהיינו
מסוגלים לבצע, בשם זוללי קרבות.״

הידר הבא
של הכנסת 1
החלו כבר הדיונים המעשיים הראשונים בבחירת
היו״ר הבא של הכנסת, אחרי שקדיש לוז הבהיר סופית
את החלטתו לפרוש בתום כהונתה של הכנסת הנוכחית.

של באר־שבע עומדת להיחשף בקרוב. הסתבר כי
ארבעת כעלי הזכיון העירוני להקמת מצבות
ככית־הקכרות של כאר-שכע, הקימו
קארטל ומחירי המצבות כעיר גבוהים ב-
100 עד 200 אחוז ממחירי הקמת המצבות
כשאר חלקי הארץ.
המועצה הדתית גובה כ־&לסב ממחיר המצבה כמס
תמורת האישור להקמת המצבה. נראה שמוסדות משפטיים
יתבעו לחקור אם המועצה הדתית אינה מעלימה
עין מהפקעת מחירי המצבות, כיוון שהכנסותיה גדלות
כתוצאה מכך.

בג ליון 1ה
י אל תחמיץ את הגילויים המדהימים
על יחסי החברות כין חיילי צה״ל וחיילי
הצבא המצרי, המתוארים כעמ.11-10 ,

בסיבוב זה, נראתה מועמדותו של שר-
המשפטים יעקב שמשון שפירא כסבירה
ביותר. אחריו, בדירוג האפשרויות שנלקחו
בחשבון: שר־התחבורה משה כרמל,
ושר-ההסברה ישראל גלילי.

כתב ״מעריב״ קבע :״שנים לא
היתה סערה בזאת בכנסת.״ הוא לא
הגזים. באשר תקרא את נאומו של אורי
אבנרי על הכפייה הדתית כעמוד - 17
תכין מדוע.

אוצרות ים־סוף

המצרים מתפארים,, :כבשנו גיזרה
בגדה המזרחית של התעלה!״ מה האמת?
ראה עמוד .14

מחקר גיאולוגי שנערך לאחרונה באגן
ים־סוף מגלה, כי אוצרות חשוכים ביותר
של עפרות ברזל טמונים כקרקע הים.

איך גולדה קונה שמלות? ממש
״מיכצע שימלה״ -כעמוד .29

אי כו ת־ א ל גנ טיו ת• או פנ ה
א. ב .ג. עם ׳טרילין־ חבה יחד להביא לך את החדיש ביותר
במכנסיים ־ בין אם לעיר, לספורט ולאחר העבודה, א .ב. ג.
ו־טריליך חאנים לך.
המבחרהגדולשלמ כנ סיי ם א. ב .ג טרילין׳ מקיףנםאתהמחלקהלנוער
א. ב .ג. יוניור וסואטנ. ס 0 . 8 .

מכתבים
ן ₪דיבורים
נאציים

המחיר ל שבנ ע
מחוץ לעננה 150 :ל״י
בין ה 30.5.69־27.6.69
20.9.69־3.10.69
המחיר ל שבוע

ב עונ ה 190 :ל י

בין ה־ 4.7.69

־ 19.9.69

ה פ תי חהב־ 30.5.69
ה הר שמהמת חי ל ה!
ח ב רי ם :
נ 7ה 20.4.69 -
עד 30.4.69

ח ב רי ם

ח ד שי ם:
ה חל מ־1.5.69

41811

אני מברך אתכם על גילוי ההסתה הנאצית
של הרבנות הצבאית, כפי שבוטאה במחניים
על־ידי שרגא גפני (העולם הזה
654ו) .יש לציין שאין זה דבר חדש. עוד
לפני שנה ומעלה הוצא (בהסכמתו המפורשת
של הרב גורן) מחזור ליום העצמאות,
בו משתמשים בצה״ל, ושם נאמר בתפילת
על הניסים :״הרחב נא את גבולות ארצנו
כאשר הבטחת לאבותינו.
לתת לזרעם
מנהר פרת ועד נחל
מצריים.״
דיעה דומה הביע
בשעתו מר משה
דיין (מעריב .) 7.7.68
״במאת השנים האחרונות
נמצא העם
בתהליך של בניית
הארץ והעם של התרחבות,
של תוספת
יהודים והתנחלות לשחל,
הרחבת
הגבולות כאן.
אל יימצא־יהודי שיאמר
סוף־פסוק לתהליך״ (העולם הזה .) 1614
על כולנו להסיק את המסקנה: מדינת־

71כ 11 x1נ ז /עי בו ע

ד מ עו יוז מ ת
ארבע

תל אביב טל 23 93 93 .

ה ב תו ב ת: רח. שדרות !7!7״ל 94

הרשמה לשנת הלימודים תש״ל לפתות בוקר ט /י /י״א, י״ג
תיכון ויוני ב&גוות

הו מ ני ס טי ת
ריאלית

תיכון מ ק צו עי ב מג מו ת

ר די ראלקט רוני ק ה
טלויזיה ־ ת עו פ ה

לבו רנ טי ם כימיים
ג ד פי ק ה־ ש ר טו ט
ציור

אופנה

פקידות

כולל הכנה לבחינות הבגרות הנערכות על-ידי משרד החינוך
הוראה על־ידי מורים אקדמאיים בעלי נטיון * שטיפנדיות
סרטים,

הרשמה1-,

8־1,5־9

ת ל ־ א בי ב
ברגר 17
מפית אלנבי

חי פ ה שמריהו לוין 30

ר מו ד גן
ביאליק 42

כ ת ־י ם
רוטשילד 33
ע״י המצבה

חולון
סוקולוב 56

פתח ־ ת קו ח
בר־כובבא 1

חברון 22
מסנת מודיעין
77ר״ג

$0000000

המעצ מו ת

שמחתי לקרוא בלה מונד מה־7
למאי, כי נ שמע בכנס ת קול, קולו
של ח״ב אורי אבנרי, אשר יצא, ב־מיסגרת
הדיון המדיני עם פתיחת המו
שב האחרון של הכנסת, כנגד הדחייה
ה מו חלט ת של שיחות 4ה גדולים
ו תו צ או תי הן האפ שריות. אכן,
כל הדיבורים בדבר אי״קבלחנו סיכום
אפ שרי כזה, אין להם על מח
להסתמך. הם הו ש מעו ב שפע אף
בשנת , 1956/57 עת הוכרזה על־ידי
ראש הממ שלה דאז ״ מלכו ת ישראל
ה שלי שית״ ,אך הס לא עמדו במיב־זז־נם
מול ארה״ב, בה תלויה עמידתנו.
ההבדל היסודי בע מד תנו כיום
הוא בכך כי מלח מתש שת־הימים
היתה מלחמה מוצדקת, מבחינתה של
ישראל, והיא נכפת ה עלינו. על כן
הסיכום הבינלאומי שנתקבל בהחלטת
מועצ ת־ הבי טחון מה־ 22 לנוב מבר
1967 הינו סיכום מ אוזן ותמו־נים
בו י ת רונות רבים לישראל. מאמצי
ישראל צריכים להיות מכוונים
עתה לכך, שהסכם שיו שג, ייחתם
אם אפשר על־ידי ישראל ומדינות־ערב
ב או תו ה סיס מך, שתהיה התחייבות
ערבית מפור שת למנוע פעולות־טירור
מ שט חיהן, ו שתיפסק התעמולה
העויינת לישראל, שאינטגרציה מסו־יימת
( מוניציפלי ת לדוגמה) של ירושלים
אכן תוסכם, שבעיית הפליטים
תיפתר הפעם על־ידי הכרת האחר יות
לפתרונה על־ידי ישראל, מדינות
ערב והמעצ מו ת הגדולות.
האפ שרות שכתוצאה מנצחונה המזהיר
של ישראל יו שג שלום בעתיד
הנראה לעין — אינה קיימון׳
למעשה• להיפך, מלחמה חד שה להשגת
ה שטחים האבודים נראית עתה
באופק, א ן גם נצחון ישראלי חדש
(באיזה תנאים, באילו קורבנות?) לא
יפתור מאומה. לעו מת זאת, נסיג ה
ישראלית אף מכל ה שטחים ה מו חזקים
(תיקונים מישניים בכל זאת
ניתן להשיג) ,לא תחזירנו למצב ש לפני
ה־ 5ביוני. ההת חיי בויו ת הערביו
ת, בער בויו ת בינ ל או מיו ת, לאור
המפלה האחרונה ובאווירה בינלאו מית
מתאימה — יוכלו ליצור סט־טום־קוו
חדש לשנים, אשר א ן ינוצל
ב תבונ ה ובהתמדה יש בו מן הסיכוי
הממ שי לה שלמת מדינות ערב עם
קיום ישראל. העמדה ״הכל או לא
הלום״ לא ת שו ת. או תנו, לא ב אזו רנו
ואף לא ני תן, להגן עליה בזירה הבינלאומית.

י שראל

ק ! ,צרפת

^סססססססססססססססססססססז

ישראל נמצאת בתהליך של נאציפיקציה. גם
היטלר דיבר בפומבי רק על פינוי היהודים.

ישראל שחק,

ירו שלים
1נגד תומרקין
כתבתכם ״האם נגנב העוגן?״ (העולם ה זה
) 1654מ עו ררת כמה ת מי הו תוה שגו ת:
( ) 1איך יכול הקורא להשוות
של האנדרטה הרו טרד מי ת ושל זו
נית — כ שכל אח ת מ הן צול מהמ
זוויתאחרות, ובקנה־מידה

צי לו מי הן
התומרקי־כיון
ושונ

( )2אף בעין בל תי־ מיקצועי ת ני תן להב חין
כי בצילום ה מונו מנ ט הרוטרד מי נע שה
״ ריטוש ״ יסודי. מי ע שה זאת, ולמה?
( ) 3הן ג ר שון קניספל ו הן עיריי ת חיפה
הודיעו כי קניספל לא הגי ש הצעה מ שלו

±ור* כדרג
בזו ו

בצליל

כעל איכות גכוהה כיותר הודות
לתכנון קפדני של מעגלי האודיו
ולרמקול אוכלי גדול כחזית
המקלט.

תנוונה

פסל רוטרדם

חדה, יציכה, נקיה ונעימה לעין
הצופה הודות למעגלים אלקטרוניים
חדישים, הכלעדיים לטלוויזיה
פילוט.

וו1י*נוב

חדיש ומפליא כהידורו ויחד עם
זאת נוח כשמוש יום־יומי.

פסל תומרקין
לאנדרטה זו, כך שלא היו לו כל אינטרסים
אישיים בעניין. מדוע, איפוא, חוזר תומרקין
שוב על גירטת ההשמצה, כאילו הגיש קנים־
פל הצעה משלו לאנדרטה? ובמה זכה שהדפיסו
השמצה זו, למרות שהוכחשה?
( )4אתם עצמכם כותבים כי הסערה פרצה
כשיורם ליאור שלח לעיריית חיפה שקופית
של האנדרטה הרוטרדמית שהוא צילם
ב־ , 1966 אשר השוואתה לצילום דגם אנדרטת
תומרקין (כפי שהוא עצמו פירטמו מייד
לאחר זכייתו) העלתה דימיוןמפתיע ,
המוכח בצילומים המצורפים בזה.
צילומים אלה, להבדיל מאלה שפירטמתס
— צולמו מאותם זוית וכיוון.
לא נותרה לי אלא דרך זו לומר (למרות!
קיצפו של צאוס־תומרקין שאני מזמן על
ראשי כי ישדימיוןמוחלט
בין שתי האנדרטות, בזוויותמסו ימ
ות, ואיןדימיוןזהנעלם
כליל אף באותם מבטים חזיתיים בהם
ניסה תומרקין להגן על עבודתו.
לכן, בתשובה לשאלה הדרמטית ״האם
נגנב העוגן מוכן אני להשיב כי גם אם
הושפע תומרקין שלאבאופןמודע
מאנדרטתו של קראסו ברוטרדם, אין לי צל
(הני שן ב ע מו ד )8

חשוב למנהלי משרדים
ובתבניות !

מחק הפלא למכונת הכתיבה המוחק
את האוריגינל יההעתק.
חסוך בזמן וכסף, תוך שניה ביכולתך
למחוק כל אות או מילה
יחד עם ההעתק.
הזמן סט ענק המכיל 288 יחידות
במחיר 19.20ל״י בלבד, וחסוך על־ידי
כך ס /ס 40 באופן ממשי.
סוכננו ישמח לבקרך ולהדגים ללא
כל התחייבות.
״לוכקס״ — ת.ד ,6031 .סל.
,441692 תל־אביב.

כריכות

העומס הוו:

קוראים המעוניינים לכרוך את גליונות ״העולם הזה״
של שנת ,1968 יכולים להכיא את הגליונות שכרשותם,
למערכת ״העולם הזה״ ,רחוב קרליכך ,12 תל-אכיב,
החל מיום ראשון ה־.4.5.69
הקוראים יקכלו כמקום, תמורת 10ל״י, כרך חדש
מוכן.
עכור כל נליץ חסר יש לשלם 1/50ל״י.

המנוי
קיבלת חשבונן/
פרע נא
אותו בהקדם.

שינוי כ מוכת—
מגוי המבקש לשנות את כתובתו מתבקש
להודיע על״כך שבועיים מראש, על-מנת
למנוע עיכוב במשלוח העתון למען החדש

מכתבים
(ה מ שן מעמוד ) 7

של ספק כי קראסו ודאי שאינו האיש שגנב
את העוגן מתומרקין

חיים תיכון,

ארכיטקט, חי פ ה

• פסל רוטרדם ופסל תו מרקין, בחי תו ך
שנדרש על־ירי הקורא חיים תיבון — ראה

תמונה.
1כעד תומרקין
נאמנים, מורים ומבקרי־אמנות, אנו מזועזעים
מההאשמה של פלגיאט לגבי האנדרטה
של תומרקין בחיפה.
לדעתנו, שונות האנדרטות זו מזו לחלוטין.
השוני מתבטא בתפיסה, גישה — וממילא
גם בעיצוב הצורני ובתוכן האמנותי.
רק עיוור לא יראה בהצעתו של תומרקין
את ההמשך הישיר והאורגני ליצירותיו הקודמות
של אמן זה.
ההתקפות על האנדרטה נראות לנו בעלות
גוון ברור של קינאה אישית קטנונית, חוסר
יושר והגינות אמנותיים ומידה לא קטנה
של בורות.

מיכאל ארגוב, יואכ בראל,
יכין הירש, רפי לכיא, יונת
פישר, דק ל,ממור, רן שחורי,
הנרי שלזניאק, תל-אביב
1לא בל הדתיים
משתמטים :
תמונת חללי צה״ל, מול משתמטי הישיבות
(העולם הזה ) 1653 עברה אצלנו במוצב
מיד ליד. הפעם קלעתם בול.
אולם אין לעשות עוול לכלל הדתיים. אני
עצמי רחוק מדת ואמונה, אך יחד איתי

חייל לדני(משמאל) והכרים

קח שיקה אלקט רו 35
והקשבל קו להק לי ק
לך הגבר והנער
הקץ לסבל ולצער
גברים ונערים !

הרחקת פצעי ׳
בגרות לחלוטין

במכון ״עור חלק״

יט 7ו
הלילה, ק ח מצל מ ת ״ישיקו! אלקטרו
35״ ,לחץ על הכפתור, הרפה
שניות (עד מספר והקשב, לאחר

בשיטה קוסמטית רפואית חדישה
/4ס 100 אחריות מלאה
תוצאות מפתיעות.
רח׳ ג׳בוטינסקי 16ת״א
טל.242494 .

ושחישר

סונזיסשויס

מ עונו ת ס סו ש סונ ״ ש
איפה

רצופות) תשמע א ת צליל ה ק לי ק המבשר
כי סגר ה מ צל מ ה נסגר ב אופן או טו מ טי
ע״י ה מו ח ה אל ק טרוני של המצלמה,
לאחר שנספגה כ מו ת האור הדרושה
לקבלת ת מונו ת מו שלמו ת בצבע ושחור
לבן. נ ס מן כזה תוכל לעשות רק עם

״ישיקה אלקטרו 35״ ,המצלמה
הי חי ד ה בעולם מ סוג ה.

החתיכות? ״י״
^בבוינו ז
תדאביונ
(גורדיו)

ח שו ב
לשחקנים ולדוגמניות

אין צורך להיות רקדן
מקצועי פדי לרקוד גי?
הרקדן־והכוריאוגרף שמעון לוי,
בוגר אולפני־מחול בניו־יורק ובלונדון,
יקנה לך תוך חודשים ספורים
כושר־תנועה־ומיקצב.
קורסי״נוקר וקורסי־ערב
( 2שיעורים בשבוע בכל קורס)
* רסיס: סל—8.00( 25 17 13 .
10.00 לפנ ח״צ; 20.00— 17.00 בערב).

משרתים ביחידת המילואים כמה בחורים
דתיים, העושים את מלאכתם בשקט ורואים
בה מיצתה. אלה זוכים אצלנו לכל הכבוד.
אני מצרף בזה תמונתו של מפקד צוות
בשם לדני, שזקנו ה״הרצליאני״ הולך לפניו,
כדוגמה לבחור דתי שאיננו משתמט ועושה
את שלו כמו. כולנו. אם הוא רוצה להניח
תפילין, הוא אינו מבקש להשתחרר, כי אם
מקדים לקום רבע שעה בבוקר.
אנו החילונים גאים בכאלה ביחידה, כן
ירבו.
סמלפיל , .אי־שם בעמק הירדן

ההכד?

לו יו הפנר, עורך הפליי בוי, היה מופיע
בתמונות עירום, יתכן וגם לכם היתה מתגלה
האמת הערומה שאינו יהודי, למרות
טענתכם (העולם הזה .) 1651
למעשה הוא בנו של כהן דת פרוטסטנטי.
מיכאל שימשוני, רחובו ת
• העולם הזה חייב להודות על האמת
העירומה: הוא גייר את הפנר בטעות.

₪1טעות
לעולם צודק ת

מדריך 1969 הודפס ב־ 400 אלף עותקים.
הוא מכיל 1027 עמודים ומשקלו 1.5ק ״ מ
(מעריב .) 14.5.69

יוסף שחר,
קוראים השולחים מכתכים,
מתכקשים לנסח אותם כקצרה.
עדיפות תינתן ל־מכתכים
קצרים.
זכות קדימה תינתן למכ־תכיהם
׳4זל קוראים המצרפים
תצלומיהם למכתבים.

תל-אביב

בעולם
כ ד 1רהארץ פאוסט בדיך
אל הירח
״המלחמה היא אם כל התקדמות״ ,קבע
הוגה־דיעות. המיבצע האדיר של אפולו 10
הוא דוגמה לכך.
הפחד הסובייטי מפני פצצה גרעינית
אמריקאית הוליד את חלליות־הענק, שהכניסו
את הספוטניק הראשון לחלל. הגאווה
האמריקאית הולידה, בתגובה, את מיבצעי־החלל
שלהם.
החודש הגיעו הסובייטים בפעם השנייה
אל הכוכב נוגה, בחללית בלתי־מאויישת,
ואילו האמריקאים הגיעו לסף הנחיתה על
הירח. קרוב לוזדאי כי השנה 1969 תיכנס
להיסטוריה כשנה שבה דרך האדם הראשון
על הירח.
הרווח שר קולומבוס. האם אין זה
ביזבוז נורא?
לכאורה כן. אך כך גם היה מטעו של
קולומבוס, וכימעט כל הישג של התרבות

סיור בירח עצמו. התייר יצטרך לשלם כ
70 אלף ל״י עבור התענוג.
צדפת טוראי קריבין
קורא למהפכה
״הממשלה מרמה את הפועלים והסטודנטים!
הבחירות הן רמאות אחת גדולה!
כל המועמדים האחרים הם רמאים!״ כך
אמר המועמד לנשיאות צרפת למיליוני הצרפתים,
ששמעו את דבריו בטלוויזיה.
בישראל אפשר להמציא שיטות מחוכמות,
כדי לשלול את ההופעה בטלוזיזיה
כימעט לגמרי מן הרשימות הקטנות, ולהקציב
שעות על גבי שעות של שידור למפלגות
הגדולות. אולם צרפת חזרה להיות
דמוקראטית, ושם אין הדבר עוד אפשרי.
נקבע כלל: לכל מועמד יוקצבו 100 דקות
בטלוויזיה, בלי כל קשר לגודל התמיכה בו.
כך הגיע לכל בית בצרפת המועמד מם׳
— 7אלן קריבין, בן ,27 טוראי בצבא
צרפת, מועמד הטרוצקיסטים.
מפקד עליון לצבא. ז׳ורז׳ פומפידו
ואלן סוהר הם הרבה יותר חשובים, ואחד
מהם יהיה הנשיא הבא. אולם אלן קריבין
הוא הרבה יותר מעניין ומשעשע.
במאי האחרון היה מראשי מהפכת הסטודנטים.
אחרי נצחון הגוליסטים בבחירות,
נאסר האירגון שלו — אחד מחצי תריסר
אירגונים טרוצקיסטיים, אותו הקים אחרי
שגורש מן המפלגה הקומוניסטית הצרפתית.
הוא נכלא במשך כמה שבועות, ולאחר
מכן גויים לצבא צרפת.
עתה הציג את מועמדותו לכס הנשיאות.
הוא ניסה לרכוש את הפועלים, אך גורש
בבושת־פנים מבתי־החרושת. הפועלים, שהם
קומוניסטים מאורגנים, סירבו להקשיב לו,
״הבחירות הן מכשיר קאפיטליסטי!״ הכריז.
אולי חבל שאין לו סיכוי להיבחר —
כי בצרפת הנשיא הוא גם המפקד העליון
של הצבא — ועוד אין תקדים לכך שטוראי
יהיה מפקד עליון.

לשלושה ימי הופעות בישראל בלבד!
5.6.69 תל־אביב
8.6.69 חיפה,

״סי נרמה ״
6.6.69 דימונה

ב־9.30
ב־8.45

כרטיסים ב״לאן״ וביתר המשרדים בארץ

ארצו ת־הברי ת
אסיר
או מושל?

מועמד לירי ואשתו
יחי החא שי שו

המערבית. יעבור זמן רב עד שהאנושות
תפיק תועלת של ממש מן המירוץ אל החלל
— אך התועלת תהיה עצומה.
אולם לא למען התועלת נעשה הדבר.
כוח־הדחף עמוק הרבה יותר, והוא חבוי
עמוק בלב התרבות המערבית. תרבות זו,
יותר מכל קודמת, מבקשת לחדור אל הנסתר,
לפרוץ כל תחום של זמן וחלל, לחשוף
כל רז מרזי הטבע. הגיבור הסימלי ביותר
של תרבות זו, פאוסט, היה האיש שמכר
את נשמתו לשטן כדי לגלות, לחשוף ולהבין
את הכל.
תיירות לחלל. התועלת הממשית תצמח,
לפי שעה, למעטים. כדברי סגן המנהל
של המיבצע, יוכלו תיירים בעוד 15 עד
20 שנה לבלות עשרה ימים בבית־מלון חללי,
שיסתובב במסלול סביב כדור־הארץ.
המחיר יהיה בסביבות 8500ל״י.
בעוד עשרים שנה אפשר יהיה גם לערוך

יש הרבה מועמדים תימהוניים בעולם.
אך אף אחד אינו תימהוני יותר מד״ר
טימותי לירי, שהכריז השבוע כי ״ירוץ״
בבחירות לכם המושל של מדינת קליפורניה,
בשנה הבאה.
בעולם ידוע לירי כנשיא הסמים המשכרים,
האיש המטיף לדת חדשה של סמים.
עוד לפני כמה ימים היה נדמה שילך לבית־הסוהר,
לא לארמון המושל.
הוא נידון לעונש מאסר של ״מחמש עד
שלושים שנה״ ,לפי השיטה האמריקאית. האישום:
כשהביא כמות גדולה של סמים
(מאריחואנה) ממכסיקו לארצות־הברית, לא
הצהיר על כך ולא שילם מכס. זהו האישום
היחידי שניתן להאשים בו אדם על פי החוק
הפדראלי, במיקרה זה.
נגד השחקן המדכא. לירי עירער
בפני בית־המשפט העליון של ארצות־הב־רית.
בהתאם למסורת הליברלית שלו (ראה
להל!) ,קבע בית־משפט זה: פסק־הדין נוגד
את החוקה. כי לפי חוקת ארצות־הברית,
אין לדרוש באדם להפליל את עצמו. אילו
הצהיר לירי בפני המוכסים על הבאת הסמים,
לפי דרישת החוק הפדראלי, הרי היה
מפליל את עצמו לפי החוק המקומי באותה
מדינה בה חצה את הגבול, האוסר את השימוש
בסמים.
בית־המשפט שיחרר את לירי, ותקדים
זה יביא לשיחרור אלפי אסירים אחרים.
עתה הכריז לירי כי יציג את מועמדותו
נגד המושל הנוכחי, שנוא הנוער: רונאלד
ריגן, שחקן־קולנוע לשעבר, איש הימין הקיצוני
ומדכא מהומות הסטודנטים.
מצעו של לירי? ביטול חוקי מדינת קא־ליפורניה,
האוסרים את השימוש בסמים
כמו חאשיש ומאריחואנה.
שערורייה בבית־המשפס

!לגברים^
הצעקה

תספורות לגברים לפי צו
האופנה הפריזאית

״הצעקה האחרונה״ מעשה ידי אמן
מספרת ״אל־־על״
בבנין אל על, רח׳ בן־יהודה ,32 תל-אביב.

הנחות לסטודנטים ולחילים.

החודש נפתחים קורסים חדשים

ט ל מועוש ייתז י ה
2שלבים — 6חודשים, כולל מבנה
המכשיר, תיקונים, אנטנות הרכבה
וכוון.
פרטים והרשמה.5—8 ; 9—1 :

פ 1לי ט כני ק 1ם
תייא

עוד סקנדל אחד, שבמרכזו עמד יהודי,
נסתיים. שופט בית־המשפט העליון האמריקאי
אייב פורטאס הוכרח להתפטר מכהונתו.
( המש! בעמוד ) 10

האחרונה!

רחוב ברנד 17
מפנת אלנבי1 55
חיפה שמריהו לוין

ב ת ״ י ם רוטשילד 33

רייג ביאליק

בר בוכבא 1

בעולם
(המשך מעמוד )9

איכותמו 1ולה. שדותי עי לואספקה
דיי קני ת רזובירוים בי
לסמוך

י כו ל•

בינ ג -ליני א ל

ן א1£וס0-1ט#אס 11138
בספוק רב אנו מודיעים ללקוחותינו
הנכבדים כי השרות
הטכני שלנו הגיע לדרגת
שלמות כזו, שכל קלקול במקלט
הטלויזיה שלנו אנו
מתקנים תוך 24 שעות, בתל-
אביב וברוב חלקי הארץ.
לשלמות שכזו יכולנו להגיע
גם בשל האחוז המינימלי של
קלקולים אפשריים במקלטי
הטלויזיה ״שאוב־לורנץ״.

כנורי בע״מ הסוכן הבלעדי בישראל של 177
2א 7 0 118כ < 5לטלוויזיות, לרדיו ולרשמי־קול.

* העולם הזה* ,שבועוןהחדשותהישראלי •
המערכת והמינהלה: תל־אביב, רחוב קרליבך ,12 טלפון 5־,30134
תא־דואר • 136 מען מברקי: עולמפרם • בית־דפום משה שהם
בע״מ, תל־אביב, רח׳ פין • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע״מ •
העורך הראשי: אורי אבנרי * המוציא־לאור: העולם הזה בע״ם.

121

אבל מעבר לשערורייה האישית, מזדקר
סימן־דרך בהיסטוריה האמריקאית. בית־המשפט
העליון של ארצות־הברית עומד
לשנות את צביונו.
שופטים ועולם תחתון. איש לא
הצטער במיוחד על פורטאס. השופט היהו־די,
שבא במקומו של השופט היהודי ארתור
גולדברג, היה פרוטקציונר של לינדון ג׳ונ־סון.
בהיותו
שופט מחוזי נתן עצות לאיל־הון׳
יהודי, לואי וולפסון, שהסתבך עם החוק.
הוא גם קיבל מוזלפסון תשלום שנתי. אחרי
שוזלפסון נכלא, אסף פרטים סודיים, הביא
אותם לנשיא בית־המשפם, ארן וורן. וורן
הכריח את פורטאס להתפטר.
כך נפטר ניכסון משופט שהיה איש המפלגה
הדמוקראטית. למקום שהתפנה הוא
יכול למנות מועמד רפובליקאי*.
אך בכך לא נסתיים העניין. כי בינתיים
צץ שמו של שופט עליון אחר. ויליאם
דוגלאם, כך נסתבר, מקבל משכורת כמנהל
קרן־נאמנות, המחזיקה בידיה כמה בתי•
קאזינו בלאס־וגאס. בתים אלה קשורים,
בדרך כלל, בעולם התחתון.
עם היוודע הדבר, הזדרזה הקרן להודיע
שהיא מוכרת את כל רכושה בלאס־וגאם.
אך ייתכן כי דוגלאם יצטרך, בסופו של
דבר, להתפטר.
סופם של הליכררים. בית־המשסט
העליון מורכב מתשעה שופטים. יש בו רוב
״ליברלי״ ,ששלט בו במשך 15 שנה. מנהיג
הרוב הזה הוא נשיא בית־המשפם,
וורן, שנתמנה על־ידי אייזנהאור.
וורן הקשיש רוצה זה מכבר להתפטר
ולפרוש. אחרי שסולק פורטאם הליברלי,
ואם גם דוגלאם הליברלי יוכרח להתפטר,
תביא התפטרותו של וורן הליברלי לחיסול
הרוב הליברלי בבית־המשפט. במקומו עשוי
לבוא רוב שמרני, ימני, בעזרת השופטים
החדשים שימונו על־ידי ניכסון.
אין זה מיקרה. מאז ,1954 כאשר החליט
בית־המשפט את ההחלטה ההיסטורית לשים
קץ להפרדת הגזעים בבתי־הספר, עמד בית־המשפט
בראש המהפכה הגדולה לשוויון־
זכויות. הוא העניק זכויות רבות לכושים,
וקיבל החלטות מרחיקות־לכת להבטחת זכויותיהם
של נאשמים, מול פני המשטרה
והתביעה הכללית.
״יד קשה״ .עתה יש ריאקציה בארצות־הברית.
הרוב הגדול מאמין שיש לנהוג
ב״יד קשה״ כלפי פושעים, וכי בית־המשפט
״פינק״ אותם. והרוב הלבן מגלה יחם יותר
ויותר קשוח כלפי הכושים, אחרי שאלה
גיבשו את ״העוצמה השחורה״.
אם תסתיים תקופת ודדן בבית־המשפם,
ייעלם המחסום האחרון בפני ריאקציה זו.
ונגד אותה ריאקציה קם הדור הצעיר, הבז
לליברלים והתובע לפתוח במלחמה אלימה
נגד המימסד.
הקיטוב יהיה סופי.

דמעות נגלל
הגא? המדמיע
המכשיר עולה פחות מעשר ל״י, ואפשר
להשיגו בחנויות רבות בארצות־הברית. הוא
דומה לעט נובע, והוא יורה גאז מדמיע
בשם נזייס. הוא הומלץ בפני גברים, ובעיקר
בפני נשים, כאמצעי־מגן נגד פושעים, כגון
שודדי־ארנקים ואנסים.
נראה שהוא יעיל מאוד. כי הלקוחות
הטובים ביותר הם הפושעים עצמם. בחודש
האחרון השתמשו פעמיים במכשיר זה,
כדי להזיל דמעות מעיני בלדרים שהעבירו
סכומי־כסף גדולים.
אך לא זה הדבר שהביא השבוע לזעקה
ציבורית נגד נזייס. גרם לזעזוע גילוי מטעם
הצבא: הוא בדק את נזייס, מצא שאינו
אמצעי הראוי לשימוש צבאי לדיכוי מהומות.
כי בניסויים שנערכו במעבדת הצבא,
נמצא כי החומר עלול לגרום לנפגע נזקים
חמורים ביותר, שאינם בני־חלוף.
גרוע מזה: כבר לפני שנה הודיע הצבא
על כך למנכ״ל משרד־הבריאות האמריקאי.
המנכ״ל פשוט התעלם מכך — כדי להימנע
מלריב עם 3000 סניפים של המשטרה
ושרותי־הביטחון, המשתמשים במייס כחלק
מציודם הרשמי.
• לפי החוקה האמריקאית, שופט בית־המ
שפט העליון מ ת מנ ה על־ידי הנשיא, באי שור
הסינאם, לכל ימי חייו. בית־ה ס שפט,
מצידו, מוס מ ך לפסול חוקי ם ׳ו מע שי ם של
הנשיא ושל הסינאט אם הם נוגדים לדעתו
את החוקה. כך נוצר ״ מ אזן של כוחות*.
שנועד למנוע דיקמאסורה של גוף אחד.

התבונן היטב בתמונה משמאל.
רואים בה חיילים ישראליים
ומצריים אוכלים ארוחה משו־תפת
בשדה. זה עתה ירדו מרכב
צבאי, בו נסעו בצוותא,
בסיור משותף שערכו יחדיו ל-
אורכה של רצועת עזה. דמיו-
ני? לא ייתכן? זה קרה ב.1950-
ץ ץגעים רשמיים עם הערבים נשמ י רים תמיד בסוד. אבל כאשר מתרומם
מסך הסודיות על פרק ממגעים אלה, מסתבר
לעיתים קרובות מאוד — כי עוד הזדמנות
להידברות הוכשלה.
כך היה, בשעתו, עם מגעיו של עבד־אל־נאצר
עם משה שרת, באמצעות חבר הפרל-
033 הבריטי מורים רובו, כאשר נשיא מצרים
שיגר מיכתב לראש ממשלת ישראל, שנפתח
במילים :״אחי שרת...״
כך מסתבר עתה, מחדש, עם הופעת ספרי
של ירוחם כהן, לאור היום ובמח שך.
בספר, בו מספר כהן את תולדות חייו —
מלידתו בחצר גימנסיה הרצליה, ועד לסיום
תפקידו כשגריר ישראל בליבריה — מוקדשים
כמה פרקים על מגעיו עם נציגי הצבא
המצרי.
הנציג המפורסם ביותר היה גמאל עבד־אל־נאצר,
אותו פגש לראשונה בכים פלוג׳ה
בשלהי .1949 ירוחם מתאר בפרוטרוט את
השיחות עם מי שנועד להיות נשיא מצרים.
אבל הוא פוסח, משום מה, על פנייתו של
עבד־אל־נאצר לפגוש אותו — למחרת ביציע
ההפיכה הצבאית במצרים. אולי אין זה
נעים לירוחם כהן לספר, כיצד הכשיל משיד
החוץ פגישה כזאת, בקבעו שאם שליטה
החדש של מצרים רוצה לפגוש נציג
ישראלי — חייבת לבוא על־כך בקשה רשמית
מיוחדת, ומשרד החוץ הישראלי הוא
שיקבע מי תהיה אותה אישיות שתיפגש עם
עבד־אל־נאצר. מכל מקום, בקשה רשמית
לא הוגשה, ושום פגישה עם מנהיגה החדש
של מצרים לא קויימה.
אחד מפרקי הספר מתאר את התקופה בה

שירת ירוחם כנציג ישראל בוועדת שביתת־הנשק
הישראלית—מצרית. הוא אינו מגלה
שום סוד. אבל הוא מתאר עובדות, שרק
בודדים בישראל שמעו עליהן: עובדות על
חיים־בצוותא של אנשי־צה״ל ואנשי־צבא מצריים:
על סיורי־גבול משותפים; על ביקורי־גומלין
בישראל וברצועה. פרק זה, הנקרא
כסיפור דמיוני, מוכיח שאכן הכל יכול היה
להיות אחרת.
כך מתאר ירוחם כהן את צעדו הראשון
בכיוזן הנכון, במחנה הוועדה בניצנה:

** אחר שנסתבר כי מיספר החדרים
בבניין שהועד לנציגי הקבע הוא מצומצם
למדי, היה עלינו לדור שניים בכל חדר.
החלטתי שמוטב להיות בוחר מלהיות נבחר
ובלי היסום פניתי לקפיטן שוקרי המצרי
ושאלתיו בערבית :״התהיה שותפי לחדר?״
קפיטן שוקרי נרתע לרגע ולאחר מכן ענה:
״כן, למה לא י אנשי או״ם הופתעו
ביותר בהודיעי להם ששוקרי ואני נדור בחדר
אחד. בפיות פעורים עקבו אחרינו כשפנינו
לחדר שהוקצה לנו והתחלנו להתארגן
בו. אגב כך אמר לי המצרי :״אינני
מתאר לעצמי כיצד הייתי מסוגל לחלוק חדר
עם איש או״ם. טוב עשית שהצעת לי לדור
עמך•״
נוסף על שנינו דרו במקום יושב־ראש הועדה
קולונל בלנטיין, איש חיל־הנחתים של
ארצות־הברית, ועוד שלושה קצינים מ־ארצות־הברית,
בלגיה וצרפת.
רוב התקריות היו חדירות רועים. הן
גרמו טירדה רבה לנו ולמצרים כאחד; ואילו
הרועים, שלעיתים היו ילדים בני ,10—8לא
הבינו כלל על מה רגשה הארץ...
בבירורים ובחקירות שנערכו במקום ה־

משרד המלחמה ומשרד החוץ המצריים
תומכים בהסכם, אך הם חוששים שאם
יובא הדבר לאישור הפרלמנט המצרי, כפי
שמחייב הנוהג, עלול הנושא לשמש מקל
חובלין בידי האופוזיציה. אין ברצונם
לסבך את הממשלה בנסיון שכזה. הצענו,
איפוא ,״מודוס ויוונדי״ :הסכם מקומי ב־מיסגרת
הסכם רודוס. הוא השיב שהוא
בטוח כי ממשלתו תסכים לפיתרון כזה.
ואכן, עם קבלת התשובה החיובית מקאהיר
נחתם ההסכם׳ בדבר חילופי השטחים, לשביעות
רצונם של שני הצדדים.

תקרית נטיתי תחילה לוויתורים, ואף המלצתי
בפני מפקדי לשחרר את העדרים שנתפסו
בטריטוריה ישראלית. אולם הזהרתי
את המצרים כי בסופו של דבר ניאלץ להטיל
עליהם ולא על הרועים את האחריות
על תקריות אלה.
מצבו של השלטון המצרי ברצועת עזה
היה רעוע. המצרים הביטו בבוז על הערבי
הפלסטינאי וכמעט שלא הבינו את ניב־שפתו.
תושבי הרצועה לעגו למצרים ושמחו
למפלתם במלחמה בארץ־ישראל. פעם אחת,
בשעת אחד מביקורי בעזה לפי הזמנת המצרים,
העזתי לצאת מבית האו״ם לרחוב.
עצרתי ליד מצחצח נעליים שנדהם לראות
לידו קצין ישראלי במדים. מייד התקבצו
עוברי־אורח סביבי ואחד מהם הכריז בקול:
״זהו הרב־סרן היהודי שהחזיר לנו את הכבשים.״
מצחצח הנעליים עצמו לחש לי:

הרוחות מאד. תושבי הכפר ידעו כי כל
אלה שבתיהם ממזרח לקו ההתקדמות שלנו,
יהיו אנוסים לפנות את בתיהם ואת מקורות
מחייתם בבוסתנים שממזרח לכפר ולהפוך
לפליטים חסרי כל. נשים וילדים נקהלו
סביב הג׳יפים והטילו עלינו ילדים ותינוקות
בבכי וזעקה.
כשיצאנו מהכפר, המשכנו לנסוע בשתיקה.
מקץ רגעים ספורים ניגש אלי קולונל ריאד
ושאלני מה בדעתנו לעשות לאחר שראינו
במו עינינו את מצוקת הכפר. אודה כי
לשאלה זו המתנתי מזה כמה שבועות.

ך* אן עלי לחזור אחורנית בסיפורי.
^ עקב התוכנית לאיכלום הנגב נתעוררה
בעיית אספקת המים ליישובים הקיימים
ולאלה העתידים לקום. בפגישה שקיימתי ב־

שואלי-מצוי
״בראבו עליבום! אומנם היכיתם בנו, אבל
טוב שהיכיתם במצרים היהירים!״ לפתע
ראיתי שהכל מתפזרים חיש מהר. קולונל
ריאד חש ובא וקרא בהתרגשות :״מן אחד
הפוחזים יכול היה לפגוע בך, ואז מה
יהא עלינו י הודיתי כי לא נהגתי כ־י-׳״

שורה והתנצלתי.

^ התאם להסכם רודוס, עבר קו שבי־
^ תת־הנשק במרחק של שלושה קילומטרים
מזרחה לכביש עזה—רפיח ובמקביל לו.
חלקה הראשון של עבודת סימון הקו נעשה
ליד שולחן הדיונים על גבי מפה ישראלית
שקנה־המידה שלה .1:20,000 לאחר שהוסכם
בדבר הסימון במפה, החלה עבודת זיהוי
עצמים בשטח. בנקודה זו הייתי למעשה
בעל הסמכא העיקרי בדיונים. הקצינים המצריים
ואף משקיפי או״ם קיבלו את קבי-
עותי, ואינני זוכר מיקרה אחד שעירערו
עליהן. את קו הגבול הראשון טבעו ה־ג׳יפים
שלנו בצמיגיהם וכך נוצרה ״דרך
הג׳יפים״ לאורך הגבול. רק לאחר מכן עבר
לצד דרך זו טרקטור שהותיר אחריו תלם
עמוק בשטח. עבודת סימון קו הגבול, שנמשכה
שבועות אחדים, התנהלה באווירת
שיתוף פעולה״מלא בין כל הגורמים.
כמו כן, נודע לנו ממקורות מהימנים
כי קולונל ריאד אומנם קיים את ההתחייבויות
ועשה פעולת הרתעה רצינית ומקיפה
בקרב התושבים שלאורך קו שביתת־הנשק.
בעת סימון קו הגבול באיזור הכפר עבא־סאן
התברר, ללא צל של ספק, כי בהתאם
להסכם רודוס נמצאת מחציתו של הכפר
בשטחה הריבוני של מדינת ישראל. כשעברנו
עם הג׳יפים בסימטאות הכפר, סערו

שעתה עם פרוס׳ פיקארד מהאוניברסיטה
העברית בירושלים, הסביר לי את חשיבותו
של איזור הדיונות שמצפון לעזה, המכיל
אגם תת־קרקעי של מים מתוקים. נתבקשתי
על־ידי הממונים עלי להשתדל להביא
את הקצינים לכך, שיבקשו מאתנו עיסקה
של חילופי שטחים. חשתי עתה כי נפתחה
לפני ההזדמנות, אך כבשתי את יצרי.
השבתי לריאד כי לצערי הנני רק חייל,
כמוהו, וממלא הוראות שמטילים עלי. הוספתי
כי ברור לו כי בקריה בתל־אביב
(אז מושב הממשלה) יושבים אנשים התובעים.
בצדק, את קיום הסכם רודוס. אינני
מאמין, הוספתי, שהם יסכימו לוותר על
שטח כלשהו.
קולונל ריאד היקשה :״אך הרי ראית במו
עיניך את המצב. האם אינך מבין כמה
יכביד הדבר על ממשלתי?״ כאן הפחתי
בקרבו תקווה קלושה כשאמרתי :״אינני
מצפה כי הממונים עלי בקריה ירגישו את
אשר הרגשנו אנחנו בכפר, אך אני מבטיחך
שאתן להם תיאור נאמן.״ ״אך,״ הוספתי,
״מוטלת גם עליך החובה לתאר את חומרת
המצב לממשלתך. עליך להסביר להם
מה עלול לקרות אם איאלץ לבצע את הוראות
ממשלתי בדיוק וללא סטייה.״
חזרתי לתל־אביב וסיפרתי מה שאירע בכפר
עבאסאן. הצעתי לנהל משא־ומתן בדבר
חילופי שטחים במגמה לזכות באיזור
הדיונות שמצפון לעזה תמורת מחצית שטחו
של עבאסאן. ההצעה נבדקה ואושרה.

אחר שבוע ימים חזר קולונל ריאד
מקאהיר. הנחתי לו לעורר את הבעייה.

מששאל אותי ריאד מה התשובה בפי, השבתי
לו כי עדיין לא עלה בידי להגיע לידי
סיכום כלשהו, אך בינתיים עלה במוחי
רעיון שלדעתי, אם יתקבל על דעת שני
הצדדים, ייתכן שיהווה פיתרון לבעייה. עוד
הוספתי כי לא רציתי לשטח את הצעתי
לפני הממונים עלי בטרם אשמע את תגובתו.
ריאד היה סקרן לדעת מה עלה בדעתי.
שאלתי אותו אם שמע על עיסקת חילופי
בין ירדן לישראל שהוסכם עליה שטחים שבוע קודם לכן. משהשיב ריאד בחיוב,
אמרתי לו כי לדעתי קיימת אפשרות לעיס־קה
דומה בינינו.
הסברתי לו כי אנו מעוניינים באיזור הדיונות
שמצפון לעזה, שכן אין המצרים
חולשים עליו למעשה והוא משמש שטח
לכל מיני כנופיות מבריחים, ש־הפקר
הפכוהו
בסיס יציאה בדרכם להר חברון.
אנו, טענתי, מעוניינים להבטיח כי איזור הדיונות,
אשר מבחינה חקלאית ערכו אפסי,
יישאר ריק. חייץ כזה בין הכפר בית־חנון
שמצפון לעזה, שהיה מאוכלס פליטים רבים,
לבין קיבוץ יד מרדכי, ימנע טעויות משני
הצדדים ויפחית את תקריות הגבול.
כשהתבוננתי בפניו של ריאד, הבחנתי כי
הרעיון נראה לו. לאחר ששאלני שאלות
הבהרה, הבטיח להביא את הדבר לידיעת
מפקדיו. הוא הפציר בי שלא אמתין לתשובתו
ואמשש את הדופק אצל הממונים
עלי. כשנפגשנו לאחר שבוע הבענו שנינו
הסכמה עקרונית להחלפת השטחים.
עיסקת חליפין זו חייבה בדיקות ומדידות
רבות בשטח. בסופו של דבר שורטטו המפות
המדוייקות, אלא שכאן נתקלנו בסחבת
מן הצד המצרי. ריאד הסביר כי

^ עת המשא״ומתן לחילופי השטחים,
. 1״ כבהזדמנויות אחרות, הפניתי את תשומת
לבם של ריאד וגוהר לתגובתם המוזרה
של משקיפי או״ם על עצם ניהול ה־משא־ומתן
בדבר הסכם. לא אחת נדמה היה
לנו כי אין דעתם של משקיפי או״ם נוחה
מאותה אווירה אידילית ששררה בינינו. הבחנו
בזאת יותר בהתנהגותו של היושב־ראש
החדש של הוועדה, איש חיל־הים הצרפתי.
הוא טען כי הסכם חילופי השטחים אינו
כלול בהסכם רודוס ומשום כך אין אנו
רשאים לבצעו.
על דברים אלה הגבתי בחריפות. סבורים
היינו, אמרתי, שמטרת או״ם היא להביא להבנה
בין העמים. תמהתי על משקיפי או״ם
המביעים התנגדות להסדר חיובי. אף מייג׳ור
צלאח גוהר, שנכח באותו מעמד, השמיע
דברים דומים. גם בעת ישיבות הוועדה נדמה
היה לנו כי למשקיפי או״ם חסרה האווירה
העויינת והמתוחה ששררה בין שני
הצדדים בוועדות שביתת־הנשק האחרות.
לאחר שנשתכנעו המצרים כי משקיפי
או״ם אינם מסייעים בידינו, החלטנו להתעלם
עד כמה שאפשר מעצם נוכחותם בועדה.
ביקשנו להסדיר דברים מבלי להיזקק
לתיווכם ולהכרעתם. על פי הנוהג, היה
יושב־ראש הוועדה מוסר לנציגים הקבועים
בניצנה שבוע לפני כינוסה של הוועדה,
העתקים של טדר־היום. הוסכם בינינו לבין
המצרים כי יום לפני השיבה נקיים פגישה
ללא משקיפי או״ם, כדי להגיע לכלל הבנה
באווירה נוחה ושקטה.
הפגישות נערכו במגדל־אשקלון. בבוקר
הפגישה היינו ממתינים למשלחת המצרית
ליד הגשר ההרוס בכביש החוף מדרום
לקיבוץ יד מרדכי. המשלחת המצרית היתד,
חוצה את הוואדי ברגל ונוסעת ברכב
שלנו למגדל־אשקלון. הפגישות נערכו בבית
המושל הצבאי והתנהלו באווירה נוחה
ומתונה. לאחר הישיבה היינו סרים למסעדה
נסית מגדל וסועדים בחדר נפרד. לאחר מכן
היינו מחזירים את המשלחת המצרית אל הגשר
ההרוס, משם היו חוזרים במכוניתם
לעזה. זמן רב חלף עד שהשגיחו משקיפי
או״ם בפגישות אלה.
למחרת הפגישה במגדל־אשקלון היתד,
מתקיימת בניצנה ״ההצגה הגדולה״ .מתיחות
ניכרה על פניהם של משקיפי או״ם. ה־יושב־ראש,
דרוך ועצבני במיקצת, היה
פותח את הישיבה בקריאת סדר היום
ומצפה לתגובת שני הצדדים. בניגוד למקובל,
היה סדר היום מתקבל על דעת
שני הצדדים ללא הסתייגות. כאן היתד,
עולה ארשת הפתעה על פני משקיפי
או״ם שציפו להתנגשות בין שני הצדדים.
לפליאת היושב־ראש היתד, ישיבה כזו
(המשך בעמוד )12

תמונה זו צולמה בפברואר , 1950 טל חוף ימה של עזה.
ן ןן ן ןךן
ראשון מימין: ירוחם כהן, במדי־ייצו; של צה״ל. לידו:

חמישה קצינים מצריים. קיצוני, משמאל: המשורר חיים חפר, שהוזמן על־ידי ידידו ירוחם.

1סיור ישראד־־מצר* 1
(המשך מעמוד ) 11

הבעיות נפ
נמשכת
כרבע שעה, כשכל
תרות ללא ויכוח ובהסכם.
כאן היתד, מצפה למשקיסי או״ם הפתעה
נוספת. באמתלה שאין אנו פנויים
להמתין לארוחת־הצהרים המשותפת, היינו
אנו חוזרים לבאר־שבע. המצרים, אשר
פנים שהם נוסעים לאבו־עגילה, העמידו היו מצטרפים אלינו בנסענו לבאר־שבע,
אליה היינו מגיעים במצב רוח מרומם,
לאחר שהצלחנו לסדר את משקיפי או״ם.
שם היינו מבקרים בבי ת החייל, עורכים
תחרות טניס שולחן, סועדים את לבנו,
הקצינים הערב
מלוזים את ולפנות מצריים לעזה.

המיני
וה ״מקסי
״מיני״ השמלה —
״מקסי״ הסיגריה
באורך 100מ״מ,
״סופר קינג־סייז״
תערובת אמריקאית
20 סיגריות 1.50ל״י
קנ ה! נסה! ו ת הנ ה!

* ס ג8*0
100

ך* עת האידיליה ששררה בינינו הזמנו
^ את המשלחת המצרית לביקור בקיבוץ
גבעת־ברנר. הם קיבלו את הזמנתנו בהתלהבות.
לאנשי גבעת־ברנר אמרנו כי הם מארחים
קצינים מצבא טורקיה. ואכן, במשך
הביקור פלט מדי פעם המלווה, חבר הקיבוץ
אוטו כהן, שידע את טורקיה ומישטרה:
״כמו אצלכם בטורקיה״( .לאחר זמן מה
נודע לי כי אוטו כהן הבחין בנסיון ה־הטעייה
שלנו, אלא שהמשיך לשחק את
תפקידו בנאמנות) .הקצינים המצריים —
קולונל מחמוד ריאד, מייג׳ור צלאח גוהר
וקפיטן שוקרי — גילו התעניינות רבה בקיבוץ.
אחת מתגובותיו של ריאד היתה:
״מדוע אתה מכנה את חברי הקיבוץ, פלאחים׳?״
קשה היה עליו לכנות את הפלאח
המצרי והחקלאי הישראלי בשם אחד. בראותו
את מפעלי התעשיה של הקיבוץ,
שאל :״וכל זאת אתם מוציאים מן החקלאות?״
ההסכם
בדבר חילופי השטחים והיחסים
ששררו בינינו לבין המשלחת המצרית הביאו
בעקבותיהם הסכמים נוספים לשיתוף-
פעולה במיסגרת פעולת ועדת שביתת־הנשק.
בעקבות סיורי מישמרות ממונעים של צה״ל
לאורך ״דרך הג׳יפים״ ,הביע ריאד את חששותיו
מפני אי־הבנה בין המישמר הממונע
לבין חושבי הכפרים לאורך קו שביתת־הנשק.
השבתי לריאד שמאחר שאנו מעוניי־נים
הן באבטחת הגבול והן בהבנה בין שני
הצדדים, אולי כדאי היה שיחידה ממונעת
של חיילים מצריים תצטרף אל היחידה הישראלית
לסיור משותף לאורך הגבול. ריאד
הגיב בחיוב והבסיח להמליץ על כך בפני
הממונים עליו.
לאחר שניתן האישור, היה מישמר ממונע
מצרי־ישראלי מסייר מדי יום ביומו לאורך
קו שביתת־הנשק. שתי היחידות היו יוצאות
בכל בוקר מן הקילומטר ה־ 95 בכביש עזה
עד לקצהו הדרומי של קו שביתת־הנשק,
על כביש רפיח—ניצנה. לרגל הסיור המשותף
הראשון נערך מיסדר חגיגי בשדה הפתוח
ליד קו שביתת־הנשק. נישאו דברים
מפי יושב־ראש ועדת שביתת־הנשק ומפי
נציגי מצרים וישראל בוועדת־המישנה. כולם
הביעו תקווה ששיתוף־פעולה זה יגבר עד
להתפתחות יחסים תקינים בין שתי המדינות.
בימים הראשונים לסיורים נסעו החיילים
איש במכונית יחידתו, אולם לאחר ימים אחדים
נפלו כל המחיצות. חיילים ישראליים
עברו למכונית הסיור המצרית ולהיפך. בחניות
סעדו במשותף, ולא הבחנת כי לפניו
חיילים השרויים להלכה ביחסי לוחמה איש
עם רעהו.
הימים בניצנה נתמשכו מאד, אך הלילות
היו ארוכים עוד יותר. היתה זו מושבה
מוזרה ביותר המנותקת מן העולם כולו. לא
קיבלנו עיתוני בוקר ולא המתנו לבואו
של החזר. לבד מן הרכב של ועדת שביתת־הנשק
לא חלף על פני המושבה כל רכב
אחר. אורחים לא היו צפויים. מצב זה של
בדידות רק הגביר את הצורך ביחסי הבנה
ביני לבין הנציג המצרי.
החשדנות נעלמה. לא פעם, כשהיה ריאד
חוזר מקאהיר, היה מביא עימו פריסת־שלום
מגמאל עבד״אל־נאצר, אשר שימש אז כמדריך
באקדמיה הצבאית בקאהיר.
באותם ימים נודע לנו כי קולונל ריאד
עומד לשאת אשה. מטעם המשלחת הישראלית
בוזעדת שביתת־הנשק הוגשה לו מתנת
נישואין והוא קיבלה בהתרגשות.
...החיים בוועדת שביתת־הנשק התנהלו
על מי־מנוחות. תקריות ובעיות לא זיעזעו
את שלוותנו ואת ריקמת היחסים בינינו. ופני
הגבול היו כפני ועדת שביתת־הנשק.
ירוחם כהן משאיר את התיקוות הגנוזות
תלויות באוויר, מבקשות תשובה לשאלה:
מדוע התקלקלה ההתחלה המעודדת הזאת1
מדוע הפכו יחסי־הידידות האלה למלחמה
מחודשת?
הוא עצמו מסתפק בסיפור העובדות. את
המסקנות חייב הקורא להסיק בעצמו.

ן * הצגה המכישה, המוצגת עתה על־ידי צמרת ד,הסן
| תדרות, סובבת סביב ציר פשוט בתכלית.
אין פה עניין של ״הפקרות ביחסי עבודה״ .אין פה עניין
של ״הפרת חוזה״ .אין פה עניין של ״שיתוק הנמלים״.
העניין ביסודו הוא זה:

מנגנון ההסתדרות רוצה להעניש נציגי פועלים
-לגרשם מן ההסתדרות, לשלול מהם
וממשפחותיהם את כיטוח־הבריאות ואת זכו־יות־הפנסיה,
ולמעשה גם את הפרנסה.
בעודן מה?

כעוון זה שאותם נציגי-פועליס, שנכחדו על־ידי
הפועלים, עשו מעשים שהפועלים החליטו
עליהם.
כלל לא חשוב אם מעשים אלה היו טובים או רעים.
החשוב הוא שהם אושרו על־ידי רוב רובם של הפועלים.
זהו חטאם הגדול והיחידי: שהם, נציגי־עובדים, קיבלו
את הפקודות מידי העובדים שבחרו בהם, תחת לקבלן מידי
הבוסים של ההסתדרות.

לא זה העיקר. העיקר הוא כי הכחירות
לוועידת ההסתדרות -ערכן הממשי אפסי.
הוועידה אינה כנסת, הבוחרת בממשלה, ומפקחת עליה.
הוועידה היא מוסד חד־פעמי, חסר־ערך. היא בוחרת
במועצה.
המועצה היא מוסד ייצוגי חסר־ערך. היא בוחרת
בוועד־הפועל.
הוועד־הפועל הוא מוסד קבוע, אך חסר־ערך. הוא
בוחר בוועדה המרכזת.
הוועדה המרכזת, השולטת כביכול בהסתדרות, גם
לד, אין שליטה ישירה על חברת העובדים, שהיא המפעילה
את הקולוסוס הכלכלי של ההסתדרות, בו מרוכז השילטון.

כדרך הארוכה הזאת -מן הוועידה למועצה,
מן המועצה לוועד-הפועל, מן הוועד*

שכיתות, שהיא מכנה אותן כשם ״פראיות״.
ההסתדרות היא היוזמת פעולות־עונשין נגד נציגי־עובדים
המסרבים לקבל את פקודות המנגנון.

הממשלה, שהיא כמיקרה זה גם המעכיד,
רק רוקדת לפי חלילה של ההסתדרות.

אילו יכלה ההסתדרות להביא מפירי־שביתה, היתד, עושר,
זאת בלי כל היסוס.
אילו יכלה לשגר שוטרים לדיכוי ד,״הפקרות״ ,לא היתד,
מהססת רגע לעשות זאת.
(עובדה שהיא נהגה כך לא פעם, מאז שביתת־הימאים
הגדולה בראשית ימי המדינה, כאשר הביאה ההסתדרות,
בהנהגת יוסף אלמוגי, מפירי־שביתה מקפריסין והפעילה את
המשטרה נגד השובתים).

כקיצור: ההסתדרות ממלאה כפרשה זו את

כדמוקראטיה הישראלית, אין פשע נורא
יותר -הן כהסתדרות, הן ככנסת.

ומדות כאן, זו מול זו, שתי תפיסות לגבי תפקידו

> של נציג־עובדים.
התפיסה הפרימיטיבית של הנאשמים, האומרת: נציג-
עובדים הוא אדם הממלא את דרישות הציבור שבחר בו.

התפיסה המחוכמת של המאשימים, האומרת:
נציג-עוכדים הוא אדם שתפקידו לדאוג
לכך שהפועלים ימלאו את דרישות המנגנון
של ההסתדרות.
לפי התפיסה האחת, אנשי ועד־התיפעול של פועלי אשדוד
הם בסדר גמור. אפשר להתווכח עם שיטות פועלי־הנמל.
בוודאי. אבל אי־אפשר להתווכח עם הנציגים שניסו, בתום־
לב, לייצג ציבור זה.

לפי התפיסה השנייה, אנשי ועד־התיפעול
הם פושעים ומועלים־כאימון, מפירי־משמעת
ופורקי־עול, כוגדים כצמרת ההסתדרות וכי
צמרת המפלגה.
על כך נערך המישפט.

*1א אסתיר כי בוויכוח זה, ליבי הוא עם פועלי/הנמל
ועם נציגיהם.
אפילו הייתי פוסל את כל הדרישות שהעלו, וכל המעשים
שעשו — הייתי מתייצב לימינם במישפט זה.

כי איזו הצדקה יכולה להיות למאשימים?
בפיהם רק טענה אחת: לגבי מדיניות השכר, קובע רצונו
של כלל ציבור־הפועלים, המיוצג על־ידי ההסתדרות —
ולא רצונו של חלק קטן מציבור זה, המיוצג על־ידי ועד
פועלי־התיפעול.
אילו היד, המצב כך — ״כלל ציבור־הפועלים״ נגד
ציבור מקומי קטן — אפשר היד. להתווכח על עיקרון זה.
האם ״כלל ציבור־ד,פועלים״ יכול להכתיב לחלק ממנו מה
לעשות? האם אין לתת לכל אגודה מיקצועית את החופש
לקבוע בעצמה את דרכה? האם אין הדמוקראטיה מחייבת
הכרעה עצמית של כל ציבור בנפרד, בבסיס הפיראמידה
— ורק תיאום ושיתוף־פעולה בצמרת?

אולם לוויכוח זה אין כל משמעות.
מפני ש״כלל ציבור־הפועלים״ אינו מיוצג על־ידי ההסתדרות.

הוא
כלוא כתוף ההסתדרות.
ראשי ההסתדרות אינם מייצגים אותו, אלא את השילטון.
ראשי ההסתדרות, כמו חברי הממשלה, רוב חברי־הכנסת,
ראשי הסוכנות וראשי הערים — כולם יחד משרתים את
המימסד השילטוני, המרוכז אי־שם בניבכי מפלגת־העבודה.

ך* די להכין זאת, כדאי להעיף מבט במישור הפור^
מלי הקיים בהסתדרות של העובדים בארץ־ישראל.

לכאורה -זוהי דמוקראטיה. שהרי כל חס-
רי־ההסתדרות זכאים לכחור את ועידת־ההם־
תדרות. הם יעשו זאת כעוד כמה חודשים.
זה יפה — אבל יש מעט קשר בין בחירות אלה ובין
דמוקראטיה.
ולא רק מפני שבחירות אלד, שונות בתכלית מן הבחירות
לכנסת. הן נערכות, במידה רבה, במקומות־העבודה, תחת
עיניהם הפקוחות של הבוסים. החשאיות היא מפוקפקת.
הזיופים ידועים לכל. הלחץ הוא כביר.

״ימן א׳ הטזזזגריי — עזבידגז טזביגזה בר^רגן, ד 88ו
הפועל לוועדה-המרכזת, ומשם הלאה -נחנק
כל זיק של דמוקראטיה.
אין גוף אחד חייב לשקף את הרכב הכוחות בגוף השני.
אין קשר בין הרכב הוועדה המרכזת והרכב הוועידה
שנבחרה,
זוהי שיטה מחוכמת. מטרתה האחת היא להבטיח לחלוטין
ששום אופוזיציה אמיתית, המבטאת את רחשי־הלב
של העובדים, לא תגיע לשום עמדה של כוח — וכי כל
העמדות תישארנה לעולם ועד בשליטתו הבילעדית של
המנגנון השכיר, העושה את מלאכת השילטון.
כאן ההכדל העצום בין ההסתדרות — ובין כל
אגודה מיקצועית ותהיה גדולה וחזקה ככל שתהיה.

הנה מתרחש כאנגליה משכר ככיר, על רקע
המזכיר כמיקצת את פרשת פועלי נמל אשדוד.
ממשלת בריטניה, הנמצאת בידי מפלגת־ד,עבודה, מבקשת
לחוקק חוקים שישימו קץ למכת השביתות הפראיות.
(שביתה ״פראית״ היא שביתה מקומית, הנערכת נגד
רצונה של האגודה המיקצועית הארצית).

והנה קם קונגרס האגודות המקצועיות -
המוסד המקכיל להסתדרות שלנו -ומכריז
מלחמה על הממשלה.
הקונגרס תובע לבטל את התוכנית לחוקק חוקים
אלה — למרות שהחוקים מכודנים נגד המפירים את המשמעת
של ו .

הקונגרס מתייצכ לימין הפועלים ה״פראיים״,
נגד הממשלה הפועלית, כדי להגן על חופש
המאכק המיקצועי -ערך מקודש לכל סוציאליסט.
מאבק
זה עשוי אף להביא להפלת הממשלה, לאובדן
שילטון הלייבור במדינה, לסיום הקאריירה של הארולד
וילסון.

התפקיד שמילאו המעכידים לפני מאה שנה,
כאשר יצאו לשכור ככוח הזרוע את האגודות
המיקצועיות הראשונות ככריטניה, ולאחר־מכן
כארצות־הכרית וכארצות אחרות.

ך* אם יש תיקון למצב הזה?
ן | רק אופטימיסט מושבע יענה על כך בחיוב בלתי־מסוייג.

כיום הולך המצכ כהסתדרות מדחי אל דחי.
חיסולה של מפ״ם שם קץ לאופוזיציה הממשית האחרונה
בהסתדרות. למערך עבודה־מפ״ם יש רוב מוחלט ועצום
בכל מערכות ההסתדרות, והוא יכול פשוט להתעלם מכל
שאר הסיעות הקטנות, שגם הן מבקשות רק פירורים מן
השולחן.
עם הנהגת המם הפוליטי, מנכים משכר העובדים את
הכסף הדרוש לפרנסת מנגנוני המפלגות של המימסד.

הרי זה כאילו מכרו את צמר הככשים כדי
לממן את הקמתו של כית־מיטכחיים עכורן!
המשפט נגד נציגי־העובדים באשדוד בא לשמש לקח
לאחרים, להחניק באיבה כל תקווה של עצמאות מקומית,
של התמרדות נגד השילטון.
העובדים מרגישים זאת היטב. מכאן עמידתם האמיצה,
יחסית. אך הם יודעים כי אין להם תקוזה.

הם תפוסים כין שיני הצכת -מנגנון ההסתדרות
מכאן, ומנגנון המדינה מכאן.
תיקון המצב ייתכן רק כאשר תשתנה דמות ההסתדרות
מעיקרה, כאשר כל אגודה מיקצועית בה תהפוך ליחידה
דמוקראטית עצמאית, כאשר ההסתדרות כולה תהפוך
לפדרציה של אגודות חופשיות, כאשר האגודות המיקצו־עיות
יגרשו מתוכה את הטראסטים המעבידים, כאשר קופת־החולים
תחדל מלהיות מכשיר־כפייה ותעבור לידי המדינה.

*^צלנו המצכ כימעט הפוך.
להסתד רו ת היא הדורשת חוקים לחיסול

מאת

כקיצור: כאשר השילטון כהסתדרות יעכור
מידי הכופים לידי החכרים, מידי הפקידים
לידי העוכדים.

של הידברות בין מעצמות־העל, כדי למנוע
היווצרות מצב, כזה. האם הידברות זו טומנת
בחובה תיקווה — או אכזבה? האם
הפלישה אל הירח תסמן ראשית נטישת
כדור הארץ, או הרחבת תחום מחייתה של
האנושות?

ההסתד רו ת קירקס לפועקיס

תמונה זו צולמה לפני שבוע,
בגדה המיזרחית של תעלת־סו־
111מ 1 ^ 7111 #
אץ. מצד שמאל נראה הדגל המצרי מונף מעל למוצב החדש

אשר הוקם בשטח ההפקר, מול העמדות הישראליות. מימין וראית
תעלת סואץ, כאשר מאחוריה משתקפת הגדה המערבית שלה, שמשתרעת
דרומה לעיר־הנמל פורט־סעיד ושכנתה הקרובה פורט־פואד.

האיצו, בגדה ווישוארית שר חחערה

ז!ע1דה הישראלית

גדה המיזוחית. משמאל: התעלה ופורט־סעיד. סלפנים: שטח ההפקר.

״ראיתי את דגל רע״ם מתנופף בגדה המיזרחית של התעלה!״ כתב
שליחו המיוחד של אל־מוצאוור. והוא המשיך לדווח :״גדוד שלנו סיד,ר
את הביקעה בקצה הצפוני של התעלה, התקדם שלושה קילומטרים
לאורך הגדה המיזרחית איך לתאר את פעימות הלב, נוכח חווייה זו?
תותחינו הפילו מיגדל־תצפית שהקימו הישראלים בביקעה זו, ואילצו
אותם להתחפר מאחורי ביצוריהם בגיזרת ראם אל־עייש.״
מהו הניצחון הגדול הזה? דיווח עליו השבועון האמריקאי טייס:
״המצרים תפסו רצועה של שלושה קילומטרים לאורך הגדה המיזרחית.
זה לא כאב לישראלים, ולמצרים זה נתן הרגשה של סיפוק.״
המדובר, לפי אותו מקור, בשטח־הפקר, שהפריד בין העמדה הצפו נית
ביותר של צה״ל, מול העיר פורט סעיד, לבין העמדה הדרומית
ביותר של הצבא המצרי, בפרבריה של העיר פורט־פואד, בצד הזה של
התעלה. במלחמת ששת־הימים יכול היה צה״ל להתקדם הלאה, עד
למבואות העיר. הוא החליט להיעצר במקום שבו בחר, ולא מצא לנכון
לתפוס את הרצועה הנמוכה — שהפכה שטח־הפקר. עתה, במאמץ להרים
את המוראל של חייליהם, החליטו המפקדים המצריים להתמקם בשטח־ההפקר
— למרות שזהו שסח פגיע מאין כמוהו.

במדינה

מח לשקוע בחזרה בבעיותיו ובחרדותיו של
כדור־הארץ המסוכסך והמסוכן.
העס בדרך לירח בעוד חודשיים ינחתו בני־האדם הראשונים
על הירח. בניסוי האחרון לפני ההרפתקה
הגדולה, הגיעו השבוע שני אסטרונאוטים
אמריקאים כימעט לטווח־מגע עס
הגוף השמימי הגדול. וכאשר שבו לכדור-
הארץ, הפליטו :״טוב להיות כאן בחזרה.״
ממבט ראשון, יראה תמוה שמישהו יש־

ה 1 1ל אחד מפועלי נמל אשדוד
מציג את לוקש המשכורת
שלו, בחזית בית לייסין, כדי להפריך את
הטענות שפועלי הנמל מרוויחים הרבה .״אני
רוצה לראות אותם שירימו 120 קילו!״ צעק.

אל המחשבה הזאת נלוותה מחשבה עגומה
עוד יותר: הנה הצליחה האנושות 1פרוץ
את כבלי כדור־הארץ, ולכבוש עולמות
חדשים ביקום — ואת בעיותיה הקטנטנות
לא הצליחה לפתור. אלפי מיליונים הוצאו
על המסע לחלל, בעוד העוני, המחלות והרעב
כופתים את המין האנושי.
פילוסופים רואי־שחורות כבר שיאלים את
עצמם, אם יבוא היום בו תשרור חברה
אנושית מובחרת ומצומצמת בכוכבים המרוחקים,
בעוד שכדור־הארץ ימשיך להידרדר
בצרותיו — עד ההתפוצצות הגדולה ש־תמחק
אותו.
אבל גם לדאגות אלה קיים צד שני, אופטימי
יותר. האנושות עדה עתה לנסיין אדיר

1¥1111 \ 1 1 0 *1 0 1 1 0 *111ר 1חמישה־עשר חברי ועד עובדי התיפעול בן
1X111 ) 7111 7 1 1 -1 1 1 /נמל אשדוד, על ספסל הנאשמים בבית-
הדין של ההסתדרות. כמה מהם נראים כשהם מטיחים האשמות וקריאות לעבר התובעים
והשופטים. במהלך המשפט הסתבר שאחד הנאשמים, איננו כלל חבר ההסתדרות, והעונש
הגדול ביותר שיכולים להטיל עליו הוא סילוקו מן ההסתדרות, שהוא אינו חבר בה.

הטוב שבבמאים לא היה יכול לביים הצגה,
שתמחיש את מידת ניתוקה של הסתדרות
העובדים מהפועלים אותם היא מתיימרת
לייצג, מכפי שעשתה זאת השבוע ההסתדרות
עצמה.
באולם צר ועלוב בבית־ל״סין בתל־אביב,
נפתח משפט ההסתדרות נגד חברי ועד התפעול
של פועלי נמל אשדוד, שהואשמו בהפרת
משמעת ההסתדרות ובפגיעה בכמכו־תה•
מצד אחד ישבו הנאשמים, נציגי פועלי
הנמל: צעירים, שזופים, בעלי שרירים, לבושים
בחולצות ספורט. מולם התייצבה סוללת
התובעים: קשישים, חיוורי פנים, לבושים בחליפות.
לפניהם
ישבו שלושת השופטים, ששניים
מהם ישישים. אב בית־הדץ, אנשל רייס,
כבר עבר את גיל ה־נ<.8
היה עוד הבדל בולש בין הנאשמים לבין
תובעיהם ושופטיהם: כל הנאשמים היו בני
עדות המיזרח. אך התובעים והשופטים היו
אשכנזים. היה זה רק מובן מאליו שאין כל
קומוניקציה בין הנאשמים לבין מאשימירם
ושופטיהם. כל קבוצה היתר, כאילו מעולם
אחר, דיברה בשפה אחרת וחשבה במושגים
אחרים•
״ בקדלמשפט !״ ישיבת בית־הדין העליון
של ההסתדרות דמתה יותר להצגת
קירקם מאשר לדיון משפטי. בחוץ ניצבו
מאות פועלי נמלי אשדוד וחיפה, כשבידיהם
כרזות :״בקר ושותפיו למשפט הפועלים!״
״מול הברית של גולדה—בקר—לסקוב —
אחוות פועלים״ .״ירוחם משל — אוייב פועלי
הנמלים!״ ״אין איגוד מיקצועי לפועלי
ישראל!״ ״ההסתדרות היא מכשיר לבלימת
מעמד הפועלים!״ אבל איש מהמפגינים לא
ניסה להתפרע .״חבר׳ה, הם מחפשים את זה!
הם רוצים להציג אותנו כבריונים, תסתלקו
(המשך בעמוד )18

1 0 0ר 11י 0סוללת הפרקליטים מת־
11 .1 1 1 1 1 1יעצת. משמאל נראה
משה בן־זאב, מי שחיה היועץ המשפטי
לממשלה, וגוייס על־ידי ההסתדרות לשמש
תובע במשפט מנהיגי פועלי נמל־אשדוד.

איך הצליחו שירותי=הב8חון לחשוך את מזימת הרצח

חמטוה

מונה אל־סעוד׳
ך* פשע תוכנן בקפדנות. נלקחו בו ב(
| חשבון זמני ההמראה והנחיתה של מטוסי
חברות התעופה הבינלאומיות, תוכניות
שדות־התעופה ואף תוכנית הנסיגה נקבעה
לפרטי פרטים,
המטוס של חברת התעופה סוויס אייר מציריך
לריו דה דאנירו, היה צריך לנחות
בריו כרבע שעה לפני שימריא משם מטוס
לניו־יורק. שני הנוסעים שהיו מגיעים מציריך
לריו היו מספיקים אותה שעה להתעכב
בפתח בית־הנתיבות, בדיוק כשיצאו
משם הנוטעים העולים אל המטוס לניו־יורק.
ביניהם היה צריך להיות גם דויד בן־גוריון,
הממשיך לסמל בעיני הערבים את ״הציונות
האימפריאליסטית״.
מונה אל סעודי 24 הסטודנטית הירדנית,
היתר, צריכה לנסות ולהתקרב אל ביג׳י
ולירות בו מאקדח, קרוב ככל האפשר. אם
לא תצליח להתקרב אליו, יהיה עליה לזרוק
רימון־יד לעברו. אז, תוך ניצול המהומה,
יהיה על מונה להתחמק בין קהל הנוסעים.
במיקרה הצורך יוכל ראזאק, הצעיר העיראקי
המלווה אותה, לחפות על דרך נסיגתה.
הכל היה מוכן: לוח־הזמנים, כרטיסי־ה־טיסה,
הנשק. רק דבר אחד לא נלקח בחשבון
— השותף השלישי של הקשר. כאשר
עצרו שירותי־ד,ביטחון הדניים ביום הרביעי
בשבוע שעבר את מונה ואת ראזאק בבתי־המלון
הקטנים בקופנהאגן, שם שהו בחניית־ביניים,
לא היו הם גיבורי הפרשה, אלא
האדם השלישי — רולף אריק סוואנסון
( ,)27 שוודי, סטודנט לרפואה לשעבר, האיש
שעמד במרכז הקשר לרצח בן־גוריון ואשר
גם סיכל אותו בעודו באיבו.

התיידד עם צעירות ישראליות. לדברי העיתונות
השוודית, הוא גויים כבר אז כסוכן
עבור שירותי־הביון הישראליים• היה עליו
להעמיד פנים של ידיד הערבים, להסתובם
במחנות־הפליטים ברצועה ולעקוב אחר המתרחש

תפקידו זה הסתיים ערב מלחמת ששת־הימים,
כאשר הוחזר יחד עם כל יחידתו
לקפריסין ומשם הוטס חזרה לשוודיה. בשנה
שאחרי המלחמה, חי על חסכונותיו בעיר
מולדתו, החליף תוך שנה אחת שלושה
מקומות־עבודה.
כאשר גברה פעילות אירגוני־החבלה הער
ביים
בארצות סקנדינביה ובשטוקהולם נוסד
סניף של אנשי השמאל החדש השוודיים, שתמכו
באירגונים הפלסטיניים, הופיע סוואנ־סון
לפתע ביניהם כאיש בעל דיעות מגובשות
וברורות. הוא העמיד את עצמו לשירות
אירגון הידידות שוודיה—פלסטין, כשהוא
מצהיר בכל הזדמנות כי אין כמוהו מיטיב
להכיר את סבלם של הערבים, מתוך שירותו
במחנות הפליטים ברצועה.
לדברי העיתונים השוודיים עשה זאת סוואג־סון
בשליחות שירותי־הביטחון הישראליים,
כדי לעקוב אחר התוכניות הנרקמות בין הפלסטינים
בשטוקהולם. שם הכיר סוואנסון

ך* אשר התפוצצה פרשת הקשר ל־
^ רצח בן־גוריון, לא היה ספק כי סוואג־סדן
הוא איש המפתה. הוא שגילה בעת מעצרו
בידי שירותי־הביטחון ר,דניים, את תוכנית
הפעולה. הוא היחיד שלא התרגש ממעצרו.
הוא היחיד שלא הגיש בקשר, ל־שיחרורו
בערבות. חלקו המיסתורי בפרשה,
והעובדה שבפעם הראשונה נעצר אירופאי
כשותף למזימת אירגון־חבלה ערבי, עוררו
את סקרנותם של עיתונאי סקנדינביה.
העיתונאים ניסו לחשוף מעליו את מעטה
המיסתורין ופירסמו אודותיו פרטים סותרים,
ברובם בלתי בדוקים. אולם מתוך קטעי האינפורמציה
הבדוקים הצטיירה תמונה משוחזרת
שלא השאירה ספק בלב השוודים והדנים:
רולף סוואנסון לא היה אלא סוכן
ישראלי מלכתחילה.
דולף, יליד העיר מיינקפינג בשוודיה, נכשל
בלימודיו בעת שהיה סטודנט לרפואה.
הוא נאלץ לנטוש את האוניברסיטה. אופיו
ההרפתקני ואכזבתו דחפו אותו להצטרף ל־כוח־החירום
המיוחד שגויים בשוודיה על־מנת
להישלח בשירות האו״ם למיזרח התיכון.
תקופה מסויימת שירת רולף בקפריסין,
ואחר־כך הועבר לרצועת עזה, שם שירת כמשקיף
או״ם במחנה ליד רפיח. כמו משקיפים
אחרים של האו״ם ברצועה, היה רולף
מבלה את חופשותיו בתל־אביב ובירושלים,

את מונה אל־סעודי, סטודנטית לאמנות בפאריס,
שאחרי המלחמה חזרה לרבת־עמון,

חושף

חופשות בתל־אביב

מנומרים, במדים לבוש
111ץ 1
ח מו ש ב שני מיקלעים וס^

כ ן הוא נראה בציור.
כין קו מאנדו,

נו הותקנה נואמה

כפי שמתאר אות ה אחד מציורי הילדים
שהוצגו ב שטוקהולס, ב תע רוכה שאירגנה
מונה אל־סעודי. שני הליקופטרים ו מטוס ישראלי נראים תוקפים. באמצע — טיל שנורה
לעברם. מ שמאל: חייל ולפניו מטוס שהופל. על הקרקע: שלוש פצצות. מ שמאל: שני טנקים.

מ שמ שים משיא לציור של ילד אחר. מעל לשני

הטנקים נראים מיספד מטוסים צוללים ויורים.

| | 1 11111
1 /1 1 4
תערוכת ציורים זו ע שתה סי בו ב בר חבי אירופה והיא הועברה מארץ אחת לשנייה.

או מתכנן?

** ונח אירגנה תערוכה של ציורי־יל־דים
במחנות־הפליטים. הנושאים שילדי
הפליטים התבקשו לצייר עבור התערוכה היו
קשורים בזוועות המלחמה. רוב הציורים
תיארו הפצצות של כפרים ערביים ממטוסים
ישראליים או את חוויות הילדים מתיאורי
פשיטת צד,״ל בכראמה. הציורים המובאים
בעמוד זה, הם חלק מציורי הילדים הירדניים
שהיו בתערוכה שאירגנה מונה.
בעזרתו של סופר שוודי בשם סטיפן בכי
מאן, הצליחה מונה לארגן תערוכות של
אוספה בארצות סקנדינביה. סוואנסון, שביקר
בתערוכה בעת שנערכה בשטוקהולם,
התקרב אל מונה ואף הציע לה את עזרתו
בהצגת התערוכה בערים אחרות• שהותו הקבועה
במחיצת מונה איפשרה לו לעקוב
אחרי הפעילים של האירגונים הערביים.
השאלה שנשארה אפופת מיסתורין היא:
האם עלה סוואנסון באמת על מזימת־קשר
לרצוח את בן־גוריון, או שהתוכנית לא
היתד, אלא פרי יוזמתו, והוא שהצליח לשכנע
את מונה ואת ידידה העיראקי לבצעה?[
אין ספק כי ברגע שיצאו השלושה משוודיה
לקופנהאגן, כבר היתד, הן בידי
שירותי־הביטחון השוודיים והן בידי המשט־
.רה הדנית, הידיעה על תוכניתם של השלושה.
כמה מחבריה של מונה בשטוקהולם,
במיוחד שוודיים, הזהירו אותה מפני סוואנ־סון,
טענו שהוא עלול להיות סוכן ישראלי.
נראה שסוואנסון חשש שמא יגלו את תפקידו
הכפול ואז יחסלו אותו. העיתונאים
הדנים שחקרו בפרשה משוכנעים כי המעצר
בדנמרק נעשה שלא לפי תוכניתו הראשונית
של סוואנסון. שכן היו אלה שני הערבים
שעמדו לטוס לריו ואילו הוא היה צריך
לחזור לשטוקהולם, אחרי שסיפק להם את
הנשק בקופנהאגן. אולם נראה שסוואנסון
חשש שאם לא ייעצר גם הוא כשותף לקשר,
יפול עליו חשד של הלשנה.
ייתכן והמיבצע כולו, העלו עיתוני שוודיה
את ההשערה, לא נועד אלא להבאיש את
ריחם של אירגוני הפלסטינים בארצות סקנדינביה
ולהציגם בחבורות רוצחים המסוגלות
להתנקש באדם זקן, שיצא מחוץ למיסגרת
החיים הפוליטיים. במיקוד, כזה, החטיא ה־מיבצע
את המטרה. אירגוני־הטירור הערביים
זכו שוב בפירסומת רעשנית, ואפילו היתד,
זו פירסומת שלילית, היא החייתה את ה־בעייה
הפלסטינית בדעת הקהל הסקנדינבית.

ד 1״ ה 3ב 1ה ר

()140

וסן ועלזו! מוס?

מי שקרא את התוצאות של הצבעת אי־האימון, שנערכה ביום ב׳ שעבר, מוכרח היה
להגיע למסקנה כי אני משקר בדיוזח שלי על נוכחות חברי־הכנסת.
בהצבעה זו הביעו 3ח״כים אי־אימון בממשלה 69 ,הביעו בה אימון ו־ 19 נמנעו. בסד־הכל
נכחו, איפוא, אותה שעה באולם המליאה 91 :חברי־כנסת נכבדים. זה גם היה כתוב
בכל העיתונים, ונמסר ברדיו.
באולם מייד לאחר־מכן.
התרחש __
אבל שום עיתון, וגם לא הרדיו, לא הודיע מה
עוד באותו יום הגיעה לדיון הצעת־חוק חשוב ביותר: הצעת הממשלה להעניק הקלות
מפליגות לחברה לישראל, תמורת גיוס 30 מיליון דולארים.
שעתיים אחרי הצבעת אי־האימון, בשעה ,7.45 נכחו באולם מלבד הנואם (בן־מאיר),
היו״ר (סרלין) ,סגן־השר דינשטיין ו אני, ע ש רה חברי־כנסת, והם:
רשימתהנוכחים: המערך — 5מ ת ון ( 63 גבי כהן, נצר, אנקו ריון, צור, גז).
מפד״ל — 1מ תוך ( 11 רפאל) .ל״ע -ח 2מ ת ון ( 4האוזנר, אליער) .אגו׳׳י — 1מ תו ך 4
(גרוס) .מקי׳י (מיקוניס) .נעדרו כליל כל סיעות גח״ל, המרכז החופ שי, רק״ח, פא״י, הסיעות
הערביות.

כלומר: הח״כים שהיו באותו יום בבית פשוט לא טרחו להיות נוכחים בדיון זה. אחרי
שהצביעו, הלכו הביתה.
בבוא תורי לנאום, פתחתי במילים הבאות:
אורי אכנרי: כ בוד היו שבת־רא ש, ע שרה חברי־כנסת נכבדים — חבר־כנסת אחד לכל
שלושה מי ליון דולאר

בזה לא נסתיים העניין. בגלל חשיבותו של חוק זה, הוחש הדיון בו, והוא נסתיים כבר
כעבור יומיים, ביום ד׳ .בשלב הסופי הקשיבו חמישה חברי־כנסת לנאומו של יוחנן באדר
מגח״ל. אף חבר אחד מבין 22 חברי סיעתו לא פרח להופיע.
כאשר הגיע תור ההצבעה, השתמשתי בזכותי לדרוש את מניין הקולות. כתוצאה מכך
נרשם בפרוטוקול כמה ח״כים הצביעו על חוק של 30 מיליון דולאר 9 :בעד 3 ,נגד, בס״ה
12 חברי־כנסת.
אולי כדאי לשמור למען ההיסטוריה את זהות המצביעים :
גער: דינ ש טיין, נ בון, גבי כהן, ברעם, אנ קו ריון, צור, לן רגמן, שם־טוב (מערך),
באדר (גח״ל).
ה״ 3נכד: חביבי, מיקוניס ואני.
נעדרו מן החצפעה כליל: המפד״ל, אגו ״י, המרכז ה חופ שי (שדרש בה תל הבו ת
להחזיר א תי החוק לממ שלה) ,פא״יוה סי עו ת הערביות.

ואם חושב מישהו שחוק כלכלי אינו מעניין את הח״כים הנכבדים — הנה מה שקרה
בעת הדיון בחוק הביטוח הלאומי, הנוגע למאות אלפי מבוטחים בישראל. בשעה 1.15
באותו יום ד׳ נכחו באולם, מלבד הנואם (שערי) ,היו״ר (הקטין) ,שר־העבודה ואני —
תשעה חברי־כנסת.
בן־פורת, פלד).
רשימתהנוכחים: מ ע רן — 5מ ת ון ( 63 אנקוריון, צברי, סורקים,
ל״ע — 1מ ת ון ( 4אליעד) .אגו״י — 2מ ת ון ( 4פרוש, גרוס) .מק״י — (מיקונים).
נעדרו כליל: סיעו תגח״ל, מפד״ל, ה ק רכז ה חופ שי, רק״ח, פא״יוה סי עו ת הערביות.

את נאומי על משרד־השיכון פתחתי במילים:

אוריאכנרי: ג ביר תי היו שבת־רא ש, כנסת נכבדה. אקדים ואומר שאילו מצב הצפיפו ת
זה ובד רן כלל, היה
ב שיכוני הארץ היה כ מו מצב ה צ פי פו ת ב אול ם מליאת־הכנסת, ברגע
מצבו של שר־ה שיכון הרבה. יותר טוב. הוא היה נפטר מכל ב עיו תיו.

באותו זמן נכחו באולם כתריסר חברי־כנסת.
סטאטיסטיקד, יבשה — אך כדאי לזכור אותה לקראת הבחירות.

עיטורי גבורה
לחייליצה״ ל
יש דרכים רבות בה •כולה סיעה ק טנה
להביא להג שמת הצעותיה. ה שבוע נ תגלתה
אחת הדרכים האלה
כמת חוד שים אחרי מלחמת־ ש שת־הימיס,
ב־ 26 בנו במבר , 1967 היג שנו הצעת־חוק
פרטית :״ חו קלמ תן עיטורי ם — ת שכ״ח —
1967״ .מטרתה היתה להביא להנהגת שלו שה
עיטורים, לחייל צ ה״ל א שר:

מעל

נפצע בע ת ס עול ה קרבית,
ביצע את שירו תו, בע ת לחי מה,
לצו התפקיד ומעבר לקריאת ה חובה,
הציל חיי־אדס תון סי כון חייו.

החוק, שנוסח על־ידי א מנון זכרוני, הכיל
18 סעיפים. רצינו לה עלו תו מייד ל דיון,
אן הדבר נמנם מ אי מנו ב עי ק בו ת ״ ס עי ף
סתימת־הפה״ ,ה מגביל את ז כו תנו להע לו ת
הצעות־חוק פר טיות.
לפני כמה ז מן הודענו בי אנו עו מ די ם
להעלות סוף־סוף את ההצעה. ואז ע מדת
הממ שלה ב פני בריר ה ק שה: להצביע נג ד
הצעתנו, אף כי כל חיילי צה״ל רוצים ב ה.
או להצביע ב עז ה.
הממ שלה בחר הבד רן שלי שית. מסתבר
כי לפני ז מן קצר הגי ש שר־הביטחון הצעת-
חוק מ שלו לדיון בממ שלה, ה מקביל ה כינ ר
עט לג מרי להצעה שלנו. וכך, אחרי ש נ
שאתי את הנאום להנ מקת הצעת־החוק, קם;
שר־המשטרה (כיו״ר הוועדה הממ שלתית)
וביק ש להסירה מסדר־היום — ב טענ ה ש הממ
שלה עצמה מ ת חייב ת להגי ש לכנ ס ת
ת ון שבועיים הצעה דו מהמ שלה!
ק מתי ו הו ד ע תי כי אנו מוותרים על ה הצבעה
על הצעתנו — מאחר ש הי שגנו א ת
אשר רצינו לה שיג.

השבוע הכירה המדינה כולה את דמותו
של צנחן בשם ניטים מבורך. שנתיים אחרי
המלחמה, בה נפצע בראשו בקרב על עזה,
נפל קורבן לגילויים מחפירים של אדישות,
אטימות־לב וכפיות־טובה. הוא, שסיכן את
חייו ושילם את מחיר הדמים, נתקל בסירוב
לקבלו לעבודה במוסד ציבורי, עבודה
שהוא יכול היה למלא אותה.

בכל מדינה אחרת כעולם היה
החייל מכורן• מתהליך כרחוכ, כשעל
חזהו עיטור של ניכור קרב
לב־ארגמן או צלב־ויקטוריה אוצלב־ברזל -עיטור שהיה יוצר
אוטומטית את היחס הנכון המניע
לאיש כמוהו.

השבוע הכירה המדינה גם את דמותו של
חייל אחר — פקיד בנק בשם דוד ורדי —
אשר הציל בעירנו-
תו ובגבורתו מוצב
שלם של צה״ל. בעוד
שנתיים — מי
יזכור את ורדיז איך
יתייחסו אליו?
איש כמו מרדכי
רחמים, שכל המדינה
העטירה עליו
גילויי הערצה לחו*
דש־חודשיים — מי
יזכור אותו בעוד חמש שנים? מי
מבטיח כי לא יתייחסו אליו, בעוד שנתיים,
כפי שהתייחסו בשבוע שעבר למבורך?

ככל מדינה אחרת כעולם היו
אנשים במו ורדי ורחמים, אנשים

-- -ץ הרזווזז־ רודתוד ^18

יהודים יקרם מאוד...

>עזד וייזנמן

והכותל המערבי
בשבוע שעבר עליתי שש פעמים על
דוכן־הנואמים, נענינו על למעלה משלושים
שאילתות, והיגשנו שורה ארוכה
של שאילתות חדשות. בין השאר :
• לשר הבטחון: מדוע בוטל שידור
הראיון עם האלוף עזר וייצמן בגלי
צה״ל?

• לשר
רות: האם נכון כי
תיירים רבים התלוננו
על הטרדות
התיי ליד
הכותל המערבי

פטים:

לשר

המש
האם
נכון ש־חילוקי־דיעות
חריפים
בינו ובין שר־הדתות
מונעים פיר־סום
תקנות לגבי
הכותל רבי?

המע וייצמן

שרהבט חון:

האם אושר מראש מאמר שפורסם בבטאון
הרבנות הצבאית, מחניים, המטיף
לגירוש בל הערכים מארץ־ישראל השלמה?

לרא ש־הממ שלה: האם קיים :׳:סדר
עם ממשלת ארצות־הברית לבדיקות בלתי-
רשמיות כבור הגרעיני כדימונה מטעם
הוועדה האמריקאית לאנרגיה גרעינית?
י • לשר החינוך: האם נמכרה לחו״ל
ספרייתו של הרכ מיימון המנוח,
שמנתה 42 אלף כרכים (ושאותה ירש ח״כ
יצחק רפאל)?
• לשר ה תינון: האם נדרשים תלמידים
בבתי־הספר התיכוניים להמציא סרטים לגבי
עדתם, ארץ־המוצא של הוריהם,
וכוי?
מקלהט לוויזי היקר
מכל שרי הממשלה, השר זאב שרף הוא
הענייני ביותר, והפחות מפלגתי. הוא עונה
לעניין.
תכונה מרעננת אחרת: הוא מודה בגלוי
שיוזמת חבר־כנסת, אפילו אופוזיציוני, יכולה
להועיל.
השבוע ענה שרף על שאילתה של: י ,ביחס
למחירי מכשירי הטלוויזיה. הוא פירט
את מחירי המכשירים, העולים ליבואן 1400
ל״י, ולצרכן 1600 עד 1900ל״י. הוסיף
השר:
זאב שר!ז: ההפר שבמ חירים מתחלק
בין היבואן לבין ה חנויו ת המ שווקות. אני
צ רין להוסיף, שלאחר שקיבלתי את החו מר
אודו ת ה שאילתות, ביק ש תי לערוך בדיקה
בנו שא זה.

סחו! נוושוזי משנס?

באחד באפריל גורשתי על־ידי המושל
הצבאי משכם, בשעה שנפגשתי עם הנשים
השובתות. שאלתי את משה דיין אם הוא
נתן את ההוראה, ומדוע.
תשובת דיין: ההוראה באה ממנו. ,מתוך
שיקול כי עירוב גופים מפלגתיים ישראליים
בעניין זה יפריע להרגעת הרוחות וליישוב
הבעיות.״

אורי אכנרי: האם נוב ע מז ה שיש
לן מדיניו ת למנוע מחברי־כנסת בכלל, או
מחברי־כנסת מ סויי מי ם בפרט, לאסוף בש טחים
ה מו חזקי ם את המידע הדרוש להם
למלא תפקידם?
משה דיין: יש מדיניו ת לנחל ולהבטיח
חו ק וסדר ב שטחים המוחזקים, ולמנוע
מאלה המפריעים ב כן, אפילו הם חב־רי־כנסת.

מטעמי
נוהל לא ניתן לי לשאול את השאלה
המתבקשת מכך: במה הפרעתי לחוק
ולסדר, על־ידי כך ששאלתי את הנשים,
רהרוח מניר. טל מה הו מתלוננות? __

״חוק החברה לישראל״ נועד לתת הקלות
מפליגות ביותר למשקיעים יהודיים מחו״ל,
במיסגרת חברה של 30 מיליון דולאר, שהו
קמה ביוזמת לוי אשכול המנוח.
ניתחנו את פרטי החוק מבחינה משפטית
וכלכלית, והקדמנו לכך את ההערה הבאה:

אורי אכנרי: ז הו חוק המודה בפ שי־טת־הרגל
של הציונות. שהרי הוא אומר
יצחלן נולן (ל״ע) :ז הו חו ק ציוניו
אמרת זאת וכבר אורי אכנרי ז
אתה ואחרים — שמ שקיעים לא יבואו הנה,
אלא אם ני תן להם תנאים שלא ייא מנו, אם
לא נ שחרר אותם כמעט מכל חוב ה להש תתף
בעול תקציב המדינה, נפטור או ת ם
כמעט מכל המיסים, נפטור אותם למע שה
מכל סיכון, נ מכור להם את נכסי־המדינה
בתנאים של מכירת־חיסול, נפתח בפניהם
בור של שומן.
כל ז ה בטענה של ציונו ת ל מופ ת, ציונו ת
למולטי־מיליונרים, ציונו ת ליהודים יקרים,
יהודים יקרים מאוד־מאוד.
כל ז ה ביו ם בו שמענו ברדיו שהורידו
את תוספת־ה מ שפח ה מהעניים שבפועלי נמל
אשדוד, ואף מתייעצים עתה אם לנכו ת משכרם
את ה תו ספ ת ש שולמה להם בעבר,
ב טעו ת. וכל זהב מדינה ה מדברת מל ריבוי
ילודה, על שיוויון סוציאלי, על תנאים
סוציאליים וכו׳ וכו׳.

כפייה דתית
במפורד התו־{
אבן ענה לשאילתה שלנו, ביחס לאמצעי
הקשר במשרדו. נסתבר כי שמע על התקפת
המטוס באתונה באיחור, מפני שנסע
במכונית בנגב — ובמכונית אין מכשיר־קשר.
אבן אישר זאת.

אורי אכנרי 1האם לא סבור שר־החוץ,
שפל משרד־החוץ להיות באמצעי-
התיק שורת שלו פ חו ת אנ אכרוני סטי מאשר
ב תפי סו תיו הפולי טיות?
אכא אכן: הרעיון שבהתקנת מכשיר־קשר
ב מכוני ת שלי נבדק בי מי ם אלה. אם
כי אצטער אס אצט רן לוותר על אות ה
מדינת מנו ח ה מוגבלת.

בתשובה לשאילתה שלנו על פרשת אהרון
מגד, הכריז אבן כי ״נציגי ישראל, ובמיוחד
נספחים לענייני תרבות והסברה, אינם
רשאים להביע בפומבי דיעות בענייני דת
אשר יש בהן משום פגיעה ברגשותיהם של
חלק ניכר של הציבור הישראלי או הקהילות
היהודיות בחוץ־לארץ.״

אורי אכנרי: האם ז הו הדין גם לגבי
הבעת די עו ת קיכו לו ת לפגוע באתאיס־טים
ובאנ שים אחרים שאינם דתיים?
אכא אכן: אין תפקידם של נציגינו
דווקא לפגוע ברג שות. אולם, הואיל והם
מייצגים את מדינת־י שראל —! הרי מדינת־ישראל
מורכבת מכסה גור מי ם וכמה יסודות,
ומהם בוודאי המור שה הרוחני ת של
ישראל, ואי־אפשר, לדעתי, לייצג את מזי־נת־ישראל
בלי להזדקק ליצירה ה מקורית
ורבת־התעודה ביו תר של האומה העברית,
לאמור: המור שה הדתית.
כדאי איש רפ״י

עסקן רס״י־לשעבר, גדעון בן־ישראל, נתמנה
על־ידי השר יוסף אלמוגי, איש רפ״י־לשעבר,
לממונה על יחסי־העבודה. הגשתי
שאילתה על כך, ואלמוגי הסביר כי בן־
ישראל היה למעשה המועמד היחידי שניגש
למיכרז על מישרה זו.

אורי אכנרי: כבוד השר, האם יכול
להיות שאנ שים לא ניג שו ל מיכרז ז ה מפני
שידעו מראש שמי שאיננו חבר רפ״י־לש־עבר,
אין לו כל סיכוי להתקבל למי שרה?
יוסף אלמוגי: אמרתי שכל הפירסו־מים
ב ע תונו ת בנו שא ז ח אין להם שחר,

״אתה ועו־ 3ר כמו שיסה השקד הגס שד
השדס הזה דיבור מיפלצת ;״
״איור מתבייש או* שאתה חבר־כנסת !״
״בעת נאומו של ח״ב אורי אגנרי אירעו חי•
לופי״דגרים חריפים וזועמים, אשר דוגמתם לא
שמענו זת מכבר באולם הכנסת,״ קבע בתב
״מעריב״ ,יהושע ביצור.
הוא לא הגזים. כאשר הגישה אגודת־ישראל
הצעת אי־אימון בממשלה, על רקע ניתוחי-
המתים ושידורי הטלוויזיה בשבת, החלטנו לנקוט
טיגנון תקיף ביותר, כמשקל נגדי לעומת
גימגומי המפלגות ה״חילוניות״ .הנאום שנשאנו
היה, אולי, הנאום החריף ביותר שנאמנו אי-
פעם בכנסת.
האולם היה כמרקחה, ורק חלק קטן מן
הדברים נקלט בפרוטוקול. למחרת היום תבע
ח״כ המפד״ל פריג׳י זוארץ שוועדת-הכנטת תנזוף
בי רשמית, אן הצעתו נפלה. לעומת זאת
ניגשו אלי כמה מח״כי מע׳י, בירכוני ונאנחו :
״הלוואי והיה מותר לנו להגיד כך את הא מת

מובן שנמנענו מן ההצבעה.
כבוד היושב־ראש, כנסת נכבדה.
יום־יום ולילה־לילה יוצאים חיילי צה״ל למירדפים ול־מארבים.
יום־יום ולילה־לילה נפצעים חיילי צה״ל מכדורים,
ממוקשים, מפגזים, מפצצות. הם נישאים בזרועות חבריהם
אל הרופא, אל בית־החולים. בידי הרופא — החייל בחזית
הלבנה — נתונים חייהם. כושרו של הרופא, נסיונו, ידיעתו
— הם הקובעים את גורלם לחיים או למוות, פשוטו
כמשמעו.
איך נרכש כושר זהי מנין נסיונו של המנתח הצעיר
במרפאה הצבאית, הרוכן — אולי בשעה זו — מעל לשולחן
הניתוחים?

אין דרך אחרת להכשיר רופא אלא על*ידי

וחסונים, בעוד שמיטב אחינו מבלים עתה במילואים כל
יום שישי של חייהם, בסכנה ובסבל, ומיטב הבנים שלנו
נותנים להגנת המולדת את שלוש השנים היפות ביותר
של חייהם.
זוהי ממשלה של כפייה דתית; זוהי ממשלה של מקח־ומימכר
חסר־מצפון. ולממשלה זאת לא ניתן את אימוננו,
גם כאשר מתקיפים אותה הקוזאקים של הקדוש־ברוך־הוא.
מנחם פרוש: חבריך הס שמכריזים: כל עוד
שנחזיק ב שטחים — לא יתייצבו. אתה יודע מזה;
אתה מעודד אותם.
אורי אכנרי אתם רוצים שנחזיק
ב שטחים, נ שפוך דם מיטב הבנים — ב תנאי שבחורי־הי
שיבה שלכם יהיו פטורים!

״קלפים כן, טלוויזיה לא...״
ולעניין הטלוויזיה — מה יש לומר על עניין עלוב ומגוחך

נא שחי הכאגז הרגפא ויריריהגז
אורי אבנרי: הם מאמינים, כביכול, כי עם בוא המשיח
יקומו המתים מקיברם, ומי שחסר אבר בגופתו —
יתייצב מול המשיח עיוזר וקיטע.
איזו אמונה מפלצתית היא זו?
יו ס ף בו ר ג (המפד״ל):

ז ה דיבור מפלצתי!

בעיני הקדוש־ברוך הוא, כפי שהוא מצטייר
בדמיונה של אגודת־ישראל, טוב למשפחה
לשחק בקלפים בליל-שכת, אף לא טוב לה
להסתכל בטלוויזיה. טוב לה להתפזר ברחובות
בחיפוש אחר בילויים טובים ורעים, אף רע
לה להתכנס כביתה, מול המסף. טוב לה לראות
טלוויזיה של קהיר ועמאן -אף רע לה
לראות טלוויזיה של ירושלים.
השקר היסודי בטענות אלה, הציניות התהומית המתגלה
בהם — הם כה ברורים, עד כי אין טעם להתמודד עימם
באופן רציני.

אלה מול
ניתוחי־מתים. שום לימוד תיאורטי, שום הרצאה,
שום תמונה, אינם יכולים לבוא במקום
נתיחת-גופות.
כך המתים משרתים את החיים. והחיים — הם העיקר.

״לא המתים יהללו יה !״

נימה זו!

מנחם פרוש

אתה רוצה לנצל דבר

קדוש!

אורי אבנרי :
אלה דואגים לחיים -ואלה דואגים למתים.
אלה צופים קדימה ומשתדלים להגשים תיק־וות
למחר יותר טוב, ואלה צופים אחורה
ומתכוונים לנצל אמונות של אנשים פרימיטיביים.
אלה
מול אלה.

״לא המתים יהללו־יה ולא כל יורדי דומה.״ אולם עסקני
אגודת־ישראל מקווים, כנראה, כי קרובי המתים יהללו אותם,
וכי בני־משפחותיהם האומללים של יורדי־דומה יתנו להם
את קולם.
׳ קל מן כהנא (פא״י) :רשעים בחייהם קרואים

מתים.

יצחק מאיר לוין

השקר

הגס של

העולם הזה.

אורי אבנרי: זוהי האמת העירומה על חבר־הכנסת
פרוש וחבריו — אף שאינם אוהבים, כידוע, את העירום —
וגם לא כל־כך את האמת.

על טיב האמונות התפלות, המשמשות לאגודת
ישראל חומר-גלם לניצול מיסחרי ופוליטי,
חבל לבזבז אף דקה אחת.

מנ ח ם
מיסחרי?

מתגלות כאן?

מיליוני אחינו באירופה נשרפו במשרפות,
ועפרם הושלף לכל עבר. האם לאלה אין מקום
כימי המשיח של אגודת־ישראל?
מנחם פרוש: למה אתה מתעלל בהם 7תכבד

מול אחוות הלוחמים בחזית החאקי ובחזית
הלבנה, של החייל המאמין כרופא ובין הרופא
הנחלץ להציל את חייו, לפעמים תחת אש
חיה -קמה החזית השחורה, קם העסקן
הדתי.
שלמה יעקב גרום (אגו״י) :אל תפרוט על

אורי אבנרי

פרוש 5אתה אינך מתביי ש לדבר על

:אילו תהומות של אמונות אליליות

את הבמה שאתה עומד עליה! למה אתה מתעלל בה?

אורי אבנרי: ואם באים אנו לגנות את הניצול הציני
של אמונות תפלות בידי אגודת־ישראל — מה נאמר, ואיך
נגנה, את המישחק הציני של המפד״ל ופועלי־אגודת־ישראל,
הנאחזים בידם האחת בקרנות המיזבח של הקולות הדתיים,
בעודם מחזיקים בחוזקה בידם השנייה בשולי הקערה של
הקואליציה — כל זה תחת האפיריון המפואר של שעת־החירום?

אנו
מאשימים את הממשלה על כי אינה מנהיגה שידורים
בליל־שבת מייד, על כי היא מוסיפה יום־שידור בערב
של חול כשרבים עסוקים, במקום להוסיפו בליל־שבת
הפנוי.

אנו מאשימים את הממשלה על בי אינה
מתירה הצגות תיאטרון וקולנוע, מופעי תרבות
ומוסיקה -בשעה שהיא מתירה שידורי־תיאטרון
ושידורי-מוסיקה בטלוויזיה הממלכתית
בשבת.

״אוי לממשלה שאלה משבריה

״אתם מוכנים לשפוך דמם של אחרים !״

כבוד היושב ראש, הרבנים הראשיים מכריזים כי שידורי
טלוזיזיה בשבת כמוהם כחורבן בית שלישי.

בחורי־הישיבה של אגודת־ישראל אינם חוששים, כמובן,
בכלל מפני פציעה בחשכת־לילה, בקרב עם אוייב חמוש
וחמקני.

אוי לרבנים אם זה חורבנם: אוי לבית שלישי
אם אלה דאגותיו!
שלמה יעקב גרוס: או׳ שאתה חבר־הכנסת;

הם פטורים מגיוס, ברשותו האדיבה של שר־הביטחון.
הם פנויים להקדיש את מרץ נעוריהם,
שאינו מוצא לו פורקן בגדת הירדן ועל
חוף התעלה, כהתנפלות על רופא ובהכאת
אמו הזקנה.
אין הם באים אל בית־החולים על אלונקה של צה״ל; הם
באים אליו כפלוגודסער, לשבירת עצמותיהם של רופאים
ואחיות.
אנו מאשימים ממשלה זאת. אנו מאשימים אותה על
שהיא מקיימת חוק דתי של אנטומיה ופתולוגיה, המגביל
את ניתוחי־המתים במידה המסוכנת לחיים; המכריח רופאים
לא פעם להפר חוק, כדי למלא נאמנה את שבועתם הרפואית.

זוהי משמעות דו״ח מבקר המדינה, וזו המסקנה
הנובעת ממנו: לא לשלוח רופאים לבית*
הסוהר, לא לערוף להם בירורים מגוחכים, בי
אם לבטל את החוק הקיים, ולבונן בארץ את
חופש הרפואה.

מנ ה ם
אותך?

פ רו ש :

מי מונע

מ מן לצזות שינתחו

אורי אבנרי: אנו מאשימים אח הממשלה על כי היא
!ממשיכה לשחרר מגיוס גדודים של בחורי־ישיבה בריאים

זאת

שאתה מדבר מעל במ ה של מדינת־י שראלו
בו שה וחרפה! אתה מדבר כ מו שיכור!
אורי אבנרי: אתם עוד ת ש מעו מעל הבמה
הזאת דברים שאתם לא מצפים להם. תאמיך לי!

אוי לממשלה אם על כף יש בה משכרים,
ואוי לכנסת אם על כף היא מבזבזת שעות של
דיונים !
אנו עומדים בעיצומו של משבר היסטורי, המאיים איום
אמיתי על הבית השלישי. ממשלה זו, בעיתרון שידהים
את ההיסטוריונים של מחר, בדביקות בתפיסות מלפני
דורות, בפחדנות מוסרית ובעקרות אינטלקטואלית — מחמיצה
הזדמנות היסטורית, אולי האחרונה בדורנו, לכונן
שלום של ממש. היא מכניסה את המדינה למבוי סתום,
חסר תוחלת.

וכשעה שהאש אוחזת בגבולנו -היא מנגנת
במו כלי-זמר בחתונה יהודית.
הצעת אי־אימון זו היא בדיחה עלובה, ותו לא. לא ניתן
לה יד.

אף כוודאי לא נרים יד למען קיום ממשלה
זו, ממשלת האסון הלאומי.

ד 1״ ה ל 1נ 1ת ד
המ שך מ ע מוד ) 16

כמו מאיר הר־ציון ואריק שרון,
מתהלכים כשעיטור של אומץ־לב
בקרם מגלה לעיני כל מי הם ומה
עשו למעננו.
זו היא, בקיצור נמרץ, המגמה של הצעת
הוק זו: להנהיג בישראל, כמו בכל מדינות
העולם, עיטורים על אומץ־לב אישי, על
הצלת חיי אדם תוך סיכון אישי, על פציעה
בקרב.

רבח־ — גזור גזנזמוז
יכול מישהו לבוא ולומר: חיילי צד,״ל
אינם זקוקים לעיטורים. הם לוחמים מתוך
הכרה, מתוך אהבת ארצם ועמם, מתוך ידיעה
שאין ברירה.

זה נכון. ולראייה: משך 21
שנים לא חסרו גיבורים בקרם.
אולם אפילו קביעה זו — מוטב להרהר
בד, שנית. הנסיון של כל הצבאות, בכל
התקופות, בכל המישטרים, של כל המצבי־

תוך סיכון חייו. איש כזה — לא זה בלבד
שהוא זכאי לייחס מיוחד, אלא שחובה
היא לציבור להעניק לו יחס מיוחד.

העיטור דרוש בדי להמחיש את
תודת־האומה למשפחות, לבני ביתו
של הגיבור החי, ועל אחת
במה ובמה לבני ביתו של הגיבור
שמסר את נפשו. אין תחליף לעיטור
מבחינה זו!
העיטור דרוש כדי ליצור אווירה חינוכית,
בייחוד בקרב הדור הצעיר. העיטור, הנראה
לעין, מגביר את הזדהות הנוער עם
מי שסיכן את חייו, כדי שיחיה הוא.

העיטור דרוש בדי ליצור את היחס
הנבון אל הפצוע.
קיים כיום אות־הנכה, אולם נכים רבים
חוששים לענוד אותו, מפני שאינם רוצים
להכריז על עצמם בפומבי כעל בעלי כושר
גופני לקוי.
(לי אישית זה מובן בהחלט. אומנם, אחוזי
הנכות שקיבלתי בעיקבות פציעתי נופלים
מן המינימום הדרוש לקבלת אות, אך
אילו היתה לי הזכות לאות — לא הייתי
עונד אותו).
ואילו עיטור הניתן אוטומטית לכל פצוע־קרב,
גם למי שהחלים לחלוטין, כמוני,
יהוזה אות זה אות־כבוד, אות חיובי שירצה
לענוד אותו. לא ידבק בו אותו טעם־לוזאי
שדבק באות־הנכה. אזכיר שוב את לב־ארגמן
של הצבא האמריקאי, הניתן אוטומטית
לכל פצוע, על כל פציעה — אפילו
פציעה שנייה או שלישית — והיוצר אוטומטית
זכויות מסויימות ויחס מיוחד.

מכל הבחינות האלה, אין ה־צל״ש
מהווה תחליף לעיטור. ה־צל״ש
הוא דבר חד*פעמי, הנשכח
מייד. אין הוא נראה לעין, אין
הוא יוצר יחם קבע, אין הוא נותן
סיפוק למשפחה, אין לו אלא השפעה
חינוכית חולפת.

:רר זיומוב.־ רא מרגו יחן וזז

הרגצו! .בע 21 ץ ם —
יימ\ רהגגזז<
כבוד היושבת־ראש, אני מציע לכנסת
להתייחס להצעה זו מבחינה עקרונית בלבד.
יכול להיות ויכוח על שמות העיטורים
— אם לקראם על שמות גיבורי ישראל
מימי־קדם — עיטור בר־ניורא, עיטור בר־כוכבא
וכו׳ — או אם להסתפק בהגדרה
יבשה המציינת את התוכן — אות־הקרב,
אות־הפצוע, אות־ד,גבורה וכר. אין זה עניין
עקרוני. לפני 15 שנה, כאשר היה דיון
בכנסת על נושא זה, הוא עלה על שירטון
בגלל נקודה זו. היו חילוקי־דיעות בין דויד
בן־גוריון, פינחס לבון ואחרים על כך.

יכול להיות ויכוח על סוגי העיטורים
ועל העילות להענקתם.
איש אינו מעוניין, בוודאי, ליצור
בת של קצינים, שחזם מכוסה במה
שנקרא באנגלית ״סלט של ירקות״
,כמו במדינות מסויימות שבהן
קיים פולחן מיליטאריסטי.

\2טורון •.רוזייריגז מרבייגו ברבר
אים — הביא להענקת עיטורים לגיבורי־קרב.
הנסיון מוכיח כי זהו גורם מדרבן,
דחף הנוסף על הדחפים האחרים המפעילים
חייל שהוא עומד לבדו — ותמיד הוא
עומד לבדו! — מול המח־ת.
אני זוכר כי בקרב על בית־דאראם, ביוני
,1948 ימים מעטים לפני כינונו הרשמי של
צה״ל, חיפשתי בפלוגתי מתנדבים לפעולה
מסויימת. שני תותחים וכמות גדולה של
פגזים ננטשו בשדה, תחת אש מצרית יעילה.
היה צורך להוציאם משם. כל תותח
היה שווה את מישקלו בזהב. אז הכריז
המפקד — על דעת עצמו — שכל המתנדב
למשימה זו, שנראתה כמשימת־התאבדות,
יזכה באות הצטיינות.
אני מניח כי היו נמצאים מתנדבים גם
בלי זה, אך אני יודע כי ההבטחה הזאת
הלהיבה את הדמיון ונתנה דחיפה נוספת.

באותם הימים כולם היו בטוחים
שעניין הענקת עיטורים לצה״ל
הוא דבר מובן, ויונהג בקרוב.
אולם לא זה הנימוק העיקרי למישטר
של הענקת עיטורים.

הנגינגור דרגש רגזשפחץ\ז

העיטור דרוש כדי לממש את תודת האומה
למי שהצטיין — מעל לצו התפקיד
ומעבר לקריאת החובה — בשירות עמו,

אנו מציעים עיטורים על אומץ־לב אישי
בקרב, על היחלצות מיוחדת, על הצלת פצועים,
על פציעה. יכול מישהו לבוא ולהציע
סוגים נוספים, למשל: בעד הצטיינות מיוחדת
במילוי תפקידים בלתי־קרביים. גישתנו
שלנו מסדנת יותר אל החייל הקרבי.

יכול מישהו לתמוה ולשאול:
מדוע דווקא אנחנו -סיעה שהיא
סיעת-שלום מובהקת, שכל מעייניה
נתונים לסיום מלחמה ולהפסקת
קרבות -מציעים לכנסת
הצעה זו?
התשובה היא: כושר ההגנה והאמינות של
צד-,ל הם מרכיבים חיוניים בכל מיבנה-
שלום. יותר מזה: הם הערובה העליונה
לכל שלום שיושג.

אנו כופרים כאמירה הרומאית
האומרת :״הרוצה בשלום, ייכון
למלחמה״ ,אולם אנו דוגלים כ־אימרה
האומרת :״הרוצה בשלום,
ייכון להגנה״.
וארחיק לכת: אם יתגשם חזוננו, אם
יקום השלום בינינו ובין העולם הערבי כולו,
אם תהיה ישראל משולבת במרחב בו
ישררו השלווה והידידות — גם אז רוצים
אנו כי עם־ישראל יזכור את הגיבורים שנתנו
כה הרבה כדי שנגיע למצב הזה.

כרוח זו, כבוד היושבת-ראש,
אנו מציעים לכנסת לקבל הצעת־חוק
זח -באות תודח צנוע של
האומה, באמצעות נבחדי האומה,
לגיבורי האומה.

במדינה
(המשך מעמוד ) 14

כתום פגרת הקייץ — כלומר, בתחילת
ספטמבר — ייכנסו העניינים להילוך גבוה.
אם עד אז לא יועיל השיכנוע הידידותי,
יופעל הלחץ של האו״ם וד,מעצמות.

מפה!״ קראו הסדרנים לעבר חבריהם, שניסו
להצטופף ליד דלת הכניסה לבניין.
בתוך אולם המשפטים שררה אווירי של
פיקניק. הצופים אכלו סנדביצ׳ים, קראו עיתונים,
עי פנו סיגריות, החליפו קריצות עם
הנאשמים,
קראו קריאות־בניים לעבר ד שופ מה
טים והתובעים.
הנאשמים עצמם, בראשותו של מנהיג

— היועץ
הציע

פועלי נמל אשדוד יהושע פרץ, שהיה גיבור י
היום, ישבו דרוכים, מוכנים לזנק בצעקות
בעיצומה של הסערה הציבורית שהתעולעבר
מאשימיהם. כאשר הציג בפניהם משה
ררה סביב האנדרטה לזכר חללי־הים בחיפה,
לממשלה
בן־זאב, מי שהיה היועץ־ד,משפטי
הוטחו האשמות חריפות בין הנוגעים בפרחתי

וגויים
כקטיגור ראשי למשפט
שה. את הפסל יגאל תומרקין, מעצב האנדרמותיהם
על הסכם שחתמו עם מינהלת נמל
טה, האשימו בחיקוי אנדרטה דומה המוצבת
אשדוד, קראו לעברו :״אז מה אם חתמנו?
בנמל רוטרדם בהולנד. ואת גרשון קניספל,
חתמנו, אז מה?״ ״גם דה־גול חתם על ה־היועץ
האמנותי של עיריית חיפה, האשימו
מירארים ולא נתן אותם!״ צעק הנאשם
כי חולל את כל המהומה משום שהצעה
מישל סרוסי.
ראשונית שלו לביצוע האנדרטה נפסלה עוד
שי ר דו מן האולימפוס. ההתפוצצועל־ידי
אבא חושי.
יות התכופות של נורות הטלוויזיה רק הגאחד
העיתונים אף הרחיק לכת, פירסם
בירו את האווירה הקירקסית .״בוא! בוא!
תמונה של אנדרטה, אותה הציג כהצעתו הבוא!
תעבוד בנמל קצת!״ צעק יוסף ברוך
ראשונה של קניספל. היתד, זו האשמה חמולעבר
הקטיגור.
רה ביותר. אלא שהיא התגלתה כרחוקה מן
״אני לא שומע שום דבר ממה שהוא
המציאות.
אותה אנדרטה היתד, מתוכננת למטרה אחאומר,״
התפרץ נאשם אחר ,״אחר־כך אני
רת ולמקום אחר. תיכנן אותה הפסל שמואל
לא אוכל לענות לו!״
הילצברג והיו צריכים, לפי התוכנית, לכוננה
״אז אל תענה!״ השתיק אותו אב בית־בשיכון
פועלי־הנמל כיד לזכר הספינה ההדין.
טבועה
ה שלו שה, היה זה בסך־הכל תבלים
״יפה מאוד! כל הכבוד לך שאתה תושב
קרמיקה בגובה של מטר וחצי.
ככה!״ השיב לו הנאשם.
פטיציה חדשה. דווקא גרשון קניספל
״כבוד השופט,״ פנה יהושע פרץ לאב
הוא שתבע לשתף פסלים אחרים בהגשת
בית־הדין ,״שמת־לב לסעיף הזיה! קח את זה
תוכניות לעיצוב האנדרטה הגדולה. פרוטובחשבון!״
קול
הוועדה להקמת האנדרטה מד,עשירי בלרגעים
היה נדמה כי השופטים והתובעים
אפריל 1967 קובע :״גרשון קניספל ביקש
יושבים על ספסל־ר,נאשמים ואילו הנאשמים
מהפסלים להגיש תוכניות חופשיות ממגבלות
היכולות לנבוע מהתוכנית המוצעת
הם מאשימיהם.
טען קניספל עצמו :״אני כלל לא יצאתי
כאשר הודיעו לנאשמים כי המשך המשפט
נגד הקמת האנדרטה. רק אחרי שהומצאו
נדחה בגלל מחלתו של אחד השופטים, היו
לנו צילומים המצביעים על דמיון האנדרטה
רבים בדיעה שמחלת השופט• היתר, מחלה
לזו של רוטרדם, מצאתי לנכון לבקש בירור
דיפלומטית. עסקני ההסתדרות הגיעו כנראה
למסקנה שמשפט שכזה יותר משהוא מוסיף על מידת הדמיון. אני מעדיף שתומרקין ישכבוד
להסתדרות, הוא מבזה אותה, מציק מיץ אותי מאשר יאמרו שקיבלתי דמי לא־או:ה
לעתי הציבור במערומיה. בפעם הראשונה
הומחש לעיני הציבור הפער התהומי
בין עסקני ההסתדרות לבין פועלי ישראל.
סיכם יהושע פרץ את הרגשתם של פועלי
הנמל, שהפגינו בעת המשפט :״צריך להחליף
את ההסתדרות. שירוחם משל ירו מהאולימפוס
שלו בוועד־הפועל ויראה מה קורה
אצל הפועלים. לא פשעתי ולא רצחתי. אני
נציג העובדים ונבחרתי על־ידי העובדים, כתי
האדונים האלה מההסתדרות שמעו בפעם
האחרונה על עבודה?״

אמנות

מת* 7

יחסי חו ״

דו־שיח החרשים נמשך. בוושינגטון המשיכו
לדבר על התקרבות רוסית—אמריקאית
בדרך לשלום כפוי; ובירושלים התעקשו ששלום
כפוי לא ייתכן בשום פנים ואופן.
אולם מאחרי החזית הישראלית הבוטחת,
נתנו עובדות החיים המדיניים את סימניהן.
עזר לכך יצחק רבין, שגריר ישראל בוושינגטון,
שבא לשורה של התייעצויות עם הממשלה,
הוא הבהיר את המצב לאשורו, ביקש
״לא לטרפד״ את הסיכוי להסדר, יעץ בשיחות
פרטיות לא להרבות בהכרזות קיצוניות
בלתי־מעשיות.
בין השאר יעץ שלא יוקמו התנתקויות־קבע,
ולא תורשה התיישבות עירונית בשטחים
המוחזקים. היאחזויות של הנח״ל — כן.
שהרי דינן כדין מחנות צבאיים רגילים.
דיעה זו, לפחות, התקבלה.
חופשה ללא מנוחה. השאלה הבוערת,
עתה, היא: מתי? מתי יסכמו מוסקבה
ווושינגטון את שיחותיהן? מתי יגיעו נציגי
ארבע המעצמות לידי החלטה מוסכמת? מתי
תוגש החלטה זו למועצת הביטחון, כפירוש
מוסמך ומחייב של החלטתה מלפני שנתיים?
מתי ייקראו הערבים וישראל לקיים את הפירושים
האלה? מתי יופעלו לחצים?
ההערכה המוסמכת הראשונה היתה, כי השלב
הראשון במהלכים אלה יסתיים כערך
בחודש יולי, עם סיכום שיחות סיסקו׳—דוב־רינין
בוושינגטון.
בתום ההתייעצויות עם רבין, הסתמן לוח־זמנים
גם לתקופה שלאחר מכן: ביולי !תבוא,
כפי הנראה, הפוגה בשיחות המתנהלות בוושינגטון
ובניו־יורק• נציגי המעצמות ייצאו
לחופשות־הקייץ בארצותיהם — אבל הם לא
יזכו למנוחה רבה. כי הפוגה זו תנוצל להתייעצויות
ולהפעלת לחצים — מצד כל
מעצמה על הצד הנתון להשפעתה.

יועץ קניספל
״ שלא יגידו שלקחת• שלמונים״

יחרץ ממנו על־מנת לא לפרסם את הדמיון
בין שתי האנדרטאות.״
השבוע יקבע ראש עיריית חיפה את מסקנותיו
לגבי המשך הקמת האנדרטה. ההנחה
היא שיאפשרו לתומרקין להמשיך ולהקים
את האנדרטה שלו, אך ידרשו ממנו מספר
תיקונים, כדי להמעיט את הדמיון לאנדרטת
רוטרדם.
בינתיים, נוכח ההתארגנות של אמני תל־אביב
לטובתו של תומרקין, החלו אמני
חיפה לאסוף חתימות על פטיציה חדשה.
״אנו מקבלים את גירסתם של אמני תל־אביב
על החיוב באנדרטה,״ נאמר באותה פטיציה,
״אבל בתנאי שתעמוד בתל־אביב ולא בחיפה.״
ביתרון הסברתי

עו ת

ההכרה בדבר הצורך בהקמת מדינה פלסטינית
כפיתרון יחיד לסיכסוך הישראלי—
ערבי, הולכת ומתפשטת במעגלים נרחבים.
מעולם לא תמכו ישראלים מנוגדים בדיעו־

השארה

שהתעוררה נמישבסו שו ואב הורוביץ. הנאשם בניסיון ורצח שוטרים

האם

קי 3ל

ר ב ־ סמל

\ ואטה

״הגעתי למקום השוד עם ניידת וראיתי
שלוש דמויות רצות על המדרכה. קפצתי מן
הניידת ורדפתי אחריהם. אחד השודדים השליח
עלי מזוודה בה היו התכשיטים. התמוטטתי.
קמתי ואז ראיתי את אחד השודדים.
הוא הסיר את כובע הגרב מפניו ואז זיהיתי
אותו כזאב הורוביץ. הוא ברח ונעצר כעבור
זמן קצר ברחוב הסמוך. במשטרת דיזג־גוף
אמרתי לו, :אני מתפלא עליך.׳ שאלתי
אותו מי היו שותפיו לשוד, והוא השיב לי:
,אתה יודע מי החברים שלי
*** לושה צעירים ישבו במשרדי ה־מטה
הארצי של משטרת ישראל בתל־אביב.
שני קצינים בכירים של המשטרה,
נציג פרקליטות המדינה ועורך דץ היו נוכחים
בחדר שעה שהשלושה השמיעו את
עדותם.
השלושה טענו כי בתקופות שונות ובנסיבות
שונות שילמו שוחד לרפאל גואטה,
רב־סמל במשטרת תל־אביב. בתמורה, כך
העידו, איפשר להם רב־סמל גואטה לעבור
על החוק, התעלם מעבירותיהם.
כאשר הסתיימה גביית העדויות מפי השלושה,
הם הועברו אחד אחד אל מכונת־האמת.
שם חזר כל אחד מהם על סיפורו
ועדותו, כשהוא נחקר בידי קציני המשטרה.
שלושת הצעירים היו דמויות ידועות למשטרה.
שלושתם הם ספסרים בכרטיסי קולנוע.
רב־סמל גואטה שירת בשעתו במחלקה
למניעת ספסרות במשטרת תל־אביב. לפי
עדויותיהם של השלושה הם שילמו לגואטר.
במזומנים ובכרטיסי־קולנוע כדי שאנשי מחלקתו
לא יפריעו להם בעיסוקם הבלתי־חוקי.
אחד מהם אף סיפר כי כאשר עבר לחוליית
ספסרי־כרטיסים אחרת, שלא רצתה לשלם
שוחד לגואטה, עצר אותו הרב־סמל ופתח
נגדו תיק פלילי.
איש לא חייב את השלושה לבוא ולמסור
עדות נגד רב־סמל המשטרה. הם ידעו כיז
אם יסתבר שהעלילו בכוונה נגד השוטר,
הם צפויים למשפט ולעונש כבד על מתן
עדות־שקר. אבל הם היו מוכנים להיחקר
אפילו במכונת־אמת בתנאי שהמשטרה תבטיח
להם חסינות כעדי־מלך, אם יתברר שעדותם
אמת, וכי רב־סמל גואטה לקח באמת
שוחד מהם ומחבריהם.

מחבריו לבית־מלאכה לתכשיטים של אורי
פדני ברחוב בר־אילן 12 בתל־אביב. אחרי
שאיימו על חמשת הנוכחים בבית־המלאכה
כי ירצחו אותם אם יעזו להוציא הגת מפיהם,
השכיבו אותם על הארץ, כפתו ז־>ח|
ידיהם ורגליהם, סתמו את פיותיהם בסמרטוטים
והסתלקו עם תכשיטים בשווי של 84
אלף ל״י.
אולם עוד לפני שהספיקו השודדים להסתלק
מן המקום, חמק אחד העובדים החוצה
והזעיק את המשטרה. בדרך מנוסתם נתקלו
השודדים בשוטרים. אחד השוטרים, אליהו
שמשי, חסם את דרכו של שודד מזויין ב־תת־מיקלע
.״היכנע! אתה ממילא תפוס!״
צעק שמשי לעבר השודד. אבל השודד ירה
צרור מתת־המיקלע אל השוטר. הכדורים
החטיאו את מטרתם ושמשי לא נפגע.
מי היה אותו שודד שירה בתת־המיקלע
לעבר השוטר? קשה היה לזהות אותו כיוון
שפניו היו מכוסים בכובע גרב. האיש היחיד
שטען כי הצליח לזהותו היה רב־סמל רפאל
גואטה. סיפר גואטה בעדותו בבית־המשפט:

תיהם ובעלי תפיסה אידיאולוגית שונה ברעיון
חדש, כשם שהם מתלכדים עתר, סביב
התביעה להכרה ישראלית ביישות הפלסטינית.

האלוף מתי פלד, הרואה במדינה הפלסטינית
פיתרון לבעיות הביטחון של ישראל,
ואל הפרופסור יעקב טלמון, התובע הכרה
ביישות הפלסטינית בגלל מניעים הומאניים,
הצטרף השבוע הד״ר שלמה אבינרי מהאוניברסיטה
העברית בירושלים.
אבינרי, שנשלח לפני מספר חודשים, בסיוע
משרד־החוץ, עם קבוצה של אינטלקטואלים
ישראליים, כדי להתמודד בוויכוחים
אידיאולוגיים עם אנשי השמאל־החדש באירופה,
חזר ממסעו עמוס רשמים, אותם פירסם
השבוע במעריב. המסקנה העיקרית שלו כתוצאה
ממסעו — מדינה פלסטינית טובה
לישראל גם מהבחינה התעמולתית.
סי בו בחדששלמלחמה .״הדרך היחידה
להתמודד עם התעמולה (של אל־פתח)
בדבר, פלסטינה חילונית ודמוקרטית׳ היא
להכיר בזכות ההגדרה העצמית של הפלסטינים,״
כתב אבינרי .״הטיעון הישראלי חייב
לעמוד על כך כי הוא מכיר בזכות הפלסטינים
להוות, אם ירצו, חטיבה מדינית־לאומית.
בטיעון עם אנשי השמאל־החדש יש איפוא
הכרח להכיר בפיתרון של מדינה פלסטינית
ביהודה ובשומרון (ולטווח ארוך יותר, גם
בעבר־הירדן) כפיתרון שהוא נוח לא רק מבחינה
הסברתית, כי אם גם עונה על הדרי
משפט
הורביץ שקיבל שוחד. הוא מכחיש.
התעלף בבית־המשפט בעת השמעת עדותו
של השוטר שמשי.
טען וגמן :״התנהגות הנאשם היא חלק
ממסע סחטנות נגד העדים. הנאשם מבקש
להרוויח זמן כדי ללחוץ על העדים שישנו
את עדותם.״ וגמן האשים באותה הזדמנות
כי אביו של הורוביץ, חיים הורוביץ, לוחץ
על גואטה שישנה את עדותו. אפילו איימו
על גואטה ברצח.

ןךןךךוץךן ^ אביו של הנאשם
\* 1-1 11 1׳ ; 11 הורוביץ, מוותיקי
בית״ר שישב בזמן המנדט בפלא באריתריח.

מי ירה בתת־מיקלע?
^ א הדאגה לשמה הטוב של משטרו^
/תל־אביב היא שהביאה את שלושת ספ־י׳

רסי הכרטיסים למסור את עדותם. הם
דאגו לחברם, ספסר כרטיסי־הקולנוע זאב
הורוביץ 28 שהואשם בבית־המשפט המחוזי
בתל־אביב בנסיון לרצוח שוטרים בשעה
שסיכלו נסיון לשוד.
הדבר אירע ב־ 21 בינואר. זאב הורוביץ
הואשם בכך כי ביום זה נכנס עם שניים

מאחר ועדותו של רב־סמל גואטה היא היחידה
לפיה אפשר להרשיע את הורוביץ,
אימץ לעצמו פרקליטו של הורוביץ, עורך
הדין דב שילנסקי את קו־ההגנה הבא: גואטה
רצה להתנקם בהורוביץ משום שסרב לשלם
לו שוחד, לכן זיהה אותו בתור אחד השודדים.
הורוביץ הוא אמנם ספסר־כרטיסים,
אבל לא שודד.
הטיח שילנסקי בפני רב־סמל גואטה :״האם
נכון שבתקופת עבודתך כאיש המחלקה

למניעת ספסרות דרשת מן הנאשם, שעסק
בספסרות, לשתפך ברווחיו?״
גואטה הכחיש את ההאשמה החמורה.

מי מאיים ברצח?

ניסה דחנוח?5=.£.

ך* דההגנה של שילנסקי זכה בתגובה
\ /חריפה של התובע, סגן פרקליט־המחוז
אורי וגמן. היה זה אחרי שהורוביץ עצמו

שות הבסיסיות של ההכרה של שתי תנועות
לאומיות זו בזו.
״מבחינה עקרונית מייצג פיתרון זה, של
הקמת מדינה פלסטינית בצידה של ישראל,
גם לקת של נסיון היסטורי: קל להראות כי
נסיונות לפתור בעיות של התנגשות של
שתי תנועות לאומיות על־ידי יצירתה של
מדינה, דו־לאומית׳ ,נידונו לכישלונות טראגיים

אך שעה שמיטב אנשי הרוח וההגות של
ישראל, הסתערו על דעת־הקהל הישראלית
בתביעה להקמת מדינה פלסטינית, עדיין המשיכה
ממשלת־ישראל לטמון ראשה בחיל כ־בת־יענה,
ולהתעלם מהשינוי הקיצוני ידעת־הקהל•
טען השבוע שר־ההסברה ישיאל
גלילי :״שאלת השאלות איננה ההכרה או אי-
ההכרה בערבים הישראליים כציבור בעל
זכות להגדרה עצמית שאלת השאלות
היא כיצד להתגבר על הטירור, להתגונן
בפני הפרת הפסקת האש ולהערך כנגד התכונה
הערבית לקראת סיבוב חדש.״

כבר התרגלו לצאת לכפר מדי פעם. שכן
בין תושבי תוחלת, שרובם דתיים יוצאי־תימן,
לבין שכניהם מכפר חב״ד, פורצים
כמעט מדי יום תיגרות וסיכסוכים.
אלא שהפעם לא הוזעקו השוטרים בגלל
סיכסוך קרקעות. אנשי תוחלת הזעיקו אותם
בשל האשמה של מעשה מגונה שנעשה באחת
מבנות הכפר, קטינה בת .17 והאיש
אותו האשימו בביצוע המעשה המגונה היד,
לא אחר מאשר יואל חרד, ראש מועצת הכפר.

בישראל
בנ סיון לרצוח שוטרים בתוז־מיקלע.

פ ש עי ם
מה עשה
ראש־המועצה?
בשעת חצות הגיעו שוטרי משטרת נס־ציונה
לכפר תוחלת שליד רמלה. השוטרים

סיפרו תושבי הכפר לשוטרים :״אבי הנערה׳
ישיש בן ,78 רצה לנסוע לאזכרה. היות
ולא היה לו כסף להוצאות הנסיעה, פנה אל
חרד, ביקש שילווה לו 5ל״י. חרד הלווה את
הכסף והישיש נסע• בשעה 8בערב ניגש
חרד לביתה של הנערה, ביקש לדבר עם
אביה, .הלא אתה יודע שהוא נסע ׳,אמרה
לו הנערה, .אין דבר, אני אחכה לו קצת,׳
השיב לה חרד. אחר־כך הוא תפס אותה בכתפיה
והחל לנשק אותה. הנערה התנגדה
לו בכל כוחה והתחילה לצרוח כדי להזעיק
עזרה. חרד, שנבהל מן הצעקות, התחיל
לקרוע לה את הבגדים. אבל הנערה חילצה
עצמה ממנו, רצה לחלון וצעקה. שכניה
שמעו את הצעקות והצילו אותה מידיו של
חרד.״
״ שי ל מו לי לדה גירסתו של ראש-
המועצה היתד, שונה מהאשמות תושבי ה
חיים
הורוביץ 60 גבר רזה ונמוך־קומה,
בעל ארשת פנים חולנית, אינו מסתיר את
פעילותו להצלת בנו .״נכון,״ אמר לכתב
העולם הזה ,״הלכתי ליועץ המשפטי ולשי-
לנסקי ואמרתי שיש ספסרים שיעידו שגואטה
לקח שוחד. נכון שאני טוען שגואטה לא
ישר. אני יודע שהבן שלי אינו טלית שכולה
תכלת, אבל הוא חף מפשע במיקרה
זה. הוא עסק בספסרות ולא בשוד ורצח.
אני לא מאיים ולא סוחט. אדרבא, שיתבעו
אותי לדין אם זה נכון שאני מאיים וסוחט.
נראה אותם.״
כאשר נשאל דובר משטרת מחוז תל־אביב,
עמוס אריכא, לתוצאות החקירה בעניין עדותם
של שלושת הספסרים נגד גואטה, השיב:
״גואטה הוא אחד העדים החשובים במשפט.
מלבד הנסיונות להבאיש את שמו, איימו
עליו בצורות שונות כדי לסגת מעדותו. הדבר
הובא לידיעת בית־המשפט• באשר לכל
הפרשה, בית־המשפט יקבע את עמדתו בבוא
.עת. המשטרה מנהלת חקירות ללא משוא״
פנים גם כשהמדובר הוא באיש־משטרה.״

כפר. לדבריו יצא מבית הוריו, הסמוך לבית
הנערה וניגש לג׳יפ שלו. אז יצאה אליו הנערה
והזמינה אותו לשתות כוס תה בביתה.
שעה ששתה את התה, שאל אותה מה בקשר
ל־ 15 הלירות שלוותה ממנו בשעתו. לשמע
דברים אלה אמרה לו הנערה שאם ימשיך
לדבר על הכסף, תפתח בצעקות ותסבך אותו.
וזה מה שאירע.
״המשטרה הגיעה אלינו באחת בלילה,״
סיפרה ציביה חרד, אשתו בת ה־ 27 של
ראש המועצה .״השוטר אמר לבעלי, :אתה
יודע למה אנחנו כאן. אתה התעסקת עם היללה.׳
פניתי לבעלי ואמרתי לו, :זה הקבר
שחפרו לך אנשי תוחלת אחרי שנתת להם
שלוש שנים מהחיים שלך׳.״
לדברי ציביה, נפל בעלה קורבן לקנונייה
של אנשי הכפר נגדו. הם טוענים כי חרד
הסכים עם אנשי חב״ד שתמורת 100 אלף
ל״י יעזבו אנשי תוחלת את המקום.
״הם כבר אמרו הרבה פעמים שישמיצו
את בעלי בכל המוסדות,״ סיפרה ציביה,
״והנה מצאו את הדבר הגרוע ביותר. בטת
שילמו לילדה 200ל״י כדי שתסבך איתו.
הוא בסך הכל שתה אצלה תה והיא צעקה
שהוא מיזמז אותה. אם הוא היה חילה־מין,
הוא לא צריך אותה. יש מספיק זונות ביפו.״
המשטרה תצטרך להחליט אם חרד שתה
רק תה, ואם יש מקום להעמידו לדין.

ווגמנית הצמות שננה במיטה אחת עם נעו השעשועים וער גג החוו

ך* יא היו/ה בחודשים האחרונים הדמות הבולטת ביותר בדיזד
1 1גוף ובדיסקוטקים של תל־אביב. גבוהה בראש אחד לפחות מכל
מה שמסתובב בשטח, זוהרת בהופעתה החיצונית כשעצב ניצחי
נסוך על פניה, לא היתה ז׳אקלין סוזאן סיקלס ( )20 מהדמויית
הנעלמות מהעין, אפילו בעדרים הצפופים של יום־שישי־בדיזנגוף.
לבושה תמיד במכנסי פעמון מתרחבות, כשחולצת אורגנדין שקופה
לעורה — מתחתיה לא לבשה דבר, כשרק שני כיסים מסתירים את
המעט שהיה להסתיר — עוררה ז׳אקי תמיד סקרנות וחמדנות.
כשהיתה ז׳אקי דוהרת בכבישי הארץ במכונית הביו אי ק 69׳
המהודרת והפתוחה שלה, לא היתר, עוד מי שהיתר, מסוגלת לערער
את המעמד שכבשה לעצמה בחודשים המעטים של שהותה בארץ,
כנערת הזוהר מספר 1של תל־אביב.
השבוע, עצרו שתי מכוניות משטרה ליד הבית מיספר 14 ברחוב
טרומפלדור בתל־אביב. שתי קבוצות בלשים לבושי־אזרחית זינקו
מהמכונית במהירות. קבוצה אחת הקיפה את הבית ושמרה את מבואותיו.
קבוצה שנייה דילגה במעלה המדרגות. בדירת־הגג, שהיתה
שייכת פעם לצמד הזמרים, שמוליק קראוס וג׳וזי כץ, דפקו השיט־רים
על הדלת. גבר ערום, שקורי־שינה נסוכים על פניו, פתח
בפניהם את דלת הדירה, מופתע מהביקור בשעת־בוקר מוקדמת
כל־כך. הדו־שיח שהתנהל במקום היה קצר ותכליתי.
״אתה צדוק קראום?״
״כן, מי אתם?״
״מהמשטרה! יש לנו צו־חיפוש!״
עוד לפני שתפס הצעיר הג׳ינג׳י מה מתרחש, פשטו הבלשים
על־פני הדירה. במיטה הם מצאו את ז׳אקי היפה. הם זינקו לעברה.
אבל לא היא שעניינה אותם. לידה, על השולחן, היו מונחים שני
גושי חאשיש ונייר עטיפה. אבל הבלשים לא הסתפקו במציאה זו.
הם ערכו חיפוש מדוקדק בכל פינות הדירה.
מביתן גגון הדירה נשמעה לפתע הקריאה ״מצאתי!״ שוטר
הוריד משם שתי מיזתדות ופרש את תוכנן על הריצפה. המיזוודות
היו מליאות בסוליות חאשיש, ארוזות בנייר עטיפה מכסף וניילון,
מסודרות בקפידה במוכנות למישלוח. כמות נוספת של חאשיש
נמצאה גם במכונית הביואיק שחנתה ליד הבית.
סך הכל נתפסו במקום כ־ 36ק״ג חאשיש, כמות הראוייה להתכבד
בה, ושללא ספק
מהתר, מלאי מוגזם
גם לזוג המרבד
,״לטפס על העצים״
— ביטוי לעישון
חאשיש.
ז׳אקי סיקלם, המתנשאת
לגובה של

ה ד | 1 1 1ן | דאק לין סוז אן סיקלס בתה־ , 20 היפהפי ה האמריקאית שהגיעה עם
| | 1 1 1 1צדוק קראום לישראל. המ שטרה חו שדת נ י החאשיש שנתפס אצל
דאק לין עמד להיו ת מוב רח לארצות־הברית ב תו ך מכוני ת הביואיק שהביאה עימה לישראל.

ב שהות ה הקצרה בי שראל כבר הספיקה ז׳אקלין לה שתתף בסרט שהפריט
כ שמיטב צלמי האופנה של ישראל מחזרים אתריה ומציעים לה צילו מי דוו
1/1111111
במאי סרטים אף הציעו לה תפקידים בסירטיהם. ז׳אקלין גבוהת־הקומה טוענ ת כי בכוונתה היה להש

31 צא מטמון גדול שד חשיש
בשם אליין, שסיפרו עליה שהיא בתו של
מיליונר שקצה בחיי העושר.
צדוק היה ידוע

אחד שהפרוטה .
אינה תושבת
קבע בכיסו. לכן
לא התפלאו
חבריו כשיום אחד
הודיע להם
שהוא עומד לשאת את הביטניקית לאשה
ולהגר עימד, לארצות־הברית. הם שמעו
כבר על האב המיליונר הממתין לה בבית.
שילומים פרטיים
יש לא ידע במה בדיוק עוסק צדוק
קראוס בניו־יורק. דבר אחד היה ברור:
הפרוטה שוב לא חסרה בכיסו. הוא אירח
ישראלים שביקרו בניו־יורק, התפאר בפניהם
כי הוא שותף בשלושה בוטיקים מהמפורסמים
בעיר. לסיפור זה היו מהלכים,
כיוון שצדוק עצמו החל להתלבש במיטב
בגדי האופנה האכסטרוואגאנדית של ניו־יורק.
למרות שהיה נשוי לכאורה, היה מופיע
בהזדמנויות שונות, בכל פעם עם חתיכה
משגעת אחרת.
תקופה מסויימת הסתובב עם יפהפיה גרמניה,
כשהוא נוסע בפולקסמאגן ברחובות
ניו־יורק .״זה מהשילומים,״ היה מתפאר
בפני חבריו .״איזה שילומים, ממתי מגיעים
לך שילומים?״ שאלו אותו .״האבא של
ד,גרמניה הוא נאצי לשעבר,״ היה צדוק
מחייך ,״גביתי ממנו שילומים פרטיים.״
כשהגיע צדוק לפני כשנה לביקור בארץ,
לא היה זה אותו צדוק שהכירוהו חבריו.
הוא היה לבוש בצורה צעקנית, הסתובב
כשבכיסו ערימות מרשרשות של דולארים.
הוא ישב במיסעדת שולטן, נהג כמו מלך,
הזמין את כל ידידיו לארוחות ובילויים,
חילק להם את חולצותיו הססגוניות במתנה.
הוא ניקר את עיני כל מי שפעם לעג
ובז לו. אז סיפר כי הגיע לארץ כדי לקנות
עורות כבשים לצורכי הבוטיקים שלו.
כשחזר צדוק לארץ לפני מיספר חודשים,
חזר אותו סיפור על עצמו. שוב היה שופע
כסף ונוהג בפזרנות. כעבור זמן קצר הצטרפה
אליו ז׳אקי, שהגיעה עם מכוניתה
המפוארת. ז׳אקי נולדה באינדיאנה שבאר־צות־הברית
לאם יהודיה ואב נוצרי. לדבריה
התגרשו הוריה לפני מיספר שנים, המש־

צדוק קראום, מי שירד לארצות־הברית בחוסר כל וחזר
משם כשבכיסו עשרות אלפי דולארים. הצלחתו עוררה
את קנאת הבוהמה התל־אביבית, עד שנעצר כחשוד בהשתייכות לחבורת מבריחי־סמים.

ועו השעשועים

פחה התפזרה והיא יצאה לעבוד כדוגמנית
בניו־יורק. שם הכירה את צדוק.
בארץ נצמדו צדוק וז׳אקי לזמר אבי עופרים,
שאחרי פרידתו מאשתו הגיע לארץ
עם חתיכה גרמניה. יחד היתד, החבורה מבלה
ומטיילת בכל רחבי הארץ. הם היו מתגוררים
בהילטון בתל־אביב, מבלים את
היום על שפת־הבריכה ובלילות ערכו בחדריהם
מסיבות לכל הידידים התל־אביביים
המשותפים. כיורדים עשירים שחזרו לביקור
הם יכלו להרשות לעצמם לצאת לבי־

1.90 מטר, היפהפיה האמריקאית אשר
כבשה את הבוהמה התל־אביבית, והתכודנה
לכבוש גם את עולם האופנה והקולנוע הישראלי,
נשלחה ל־ 15 יום מעצר. מעצרה,
יחד עם בן־זוגה, צדוק קראום 30 הפך
לשיחת־היום בבוהמה התל־אביבית. היתד,
זו הפעם הראשונה בה עצרה המשטרה,
כחשודים במיסחר בחאשיש, דמויות מוכרות
של החברה הדיזנגופית.

התפרן נושא
מיליונרית

רי זוהר,
ות. כמת
ן ע באו׳!.

ך* יצד התגלגלה ז׳אקי היפה, מאולפני
^ הצלמים ומבמת־ד,הסרטה אל תא המעצר,
כחשודר, בהחזקת כמות חאשיש גדולה:
כדי להבין זאת יש להציג את בן־זוגה
צדוק קראום הוא אחיו הצעיר של הזמר
שמוליק קראום, איש שלישיית החלונות
הגבוהים לשעבר, הבונה עתה את הקאדי
יירה שלו בחו״ל. כתושב בת-ים לשעבר,
שירת צדוק הג׳ינג׳י בשעתו בחיל־הים, הפך
אחר־כך לימאי בצי הסוחר הישראלי. כש־נטש
את הים, פתח צדוק, יחד עם אחיו,
מועדון־לילה בבאר־שבע. העסק החזיק מעמד
עד ששמוליק החליט לבחור בקאריירה
של זמר ועבר לתל־אביב. צדוק ירד לאילת.
באילת עבד צדוק כטרקטוריסט בתחילה.
אלא שתוך זמן קצר הפך לאחת הדמויות
הבולטות במושבה הביטניקית שגדלה והתרחבה
בעיר הדרומית. יחד עם חבר אילתי
בשם יוסי, פתח צדוק באילת באר קטן
שנשא את השם ״ג׳וני הביטניק״ ,ששימש
מקום מיפגש לנוודים מכל העולם.
דירתם של צדוק ויוסי באילת היתר, המכה
האילתית של כל החתיכות התל־אבי־ביות
שירדו לדרום.
הוא היה נשוי פעמיים וגרוש פעמיים,
לפני שהכיר באילת ביטניקית אמריקאית

במעצר

ז׳אקלין סיקלס בתוך ניידת משטרה שלקחה אותה לתא המעצר ל־15
יום. השופט דחה בקשתה לשיחרור בערבות :״אנחנו שולחים למעצר את
מי שתופסים עס כמה גרמים חאשיש, אז שנשחרר בערבות מי שנתפס עם 36 קילו חאשיש?״

לוי של שבועיים במלון מלכת־שבא באילת,
לרכז סביבם את כל חבורת האמנים ואנשי
הקולנוע של תל־אביב.

זריקות-מרץ
לסוסים
* /אל!יעצמה שמחה ׳על ההצלחה שהן
אירה לה פנים בארץ. מיטב צלמי האופנה
של ישראל, כמו פיטר הרצוג, התעניינו
בה והציעו לה עבודות. אורי זוהר
אף נתן לה תפקיד קטן בסרט האחרון שהוא
מסריט עתה. ז׳אקי החלה ללמוד עברית
והודיעה על כוונתה להשתקע בארץ.
עד שעצרה אותה המשטרה בחברתו של
צדוק קראום. כאשר הובאו השניים לבית־המשפט
להוצאת פקודת־מעצר נגדם, טען
נציג המשטרה כי הם חשודים בהשתייכות
לחבורה בינלאומית של מבריחי־סמים. גיר־סת
המשטרה היתר. פשוטה: כמות כה גדולה
של חאשיש, כזו שנתפסה, מיועדת ללא
ספק להברחה ולא להפצה בארץ.
מחיר של סוליית חאשיש במשקל של
1200 גראם, נע בישראל בסביבות 500
ל״י. בארצות־הברית מחיר סוליה כזו גבוה
פי עשר. לפי הערכת המשטרה שוזי החא־שיש
שנתפס אצל צדוק וז׳אקי, מגיע באר־צות־הברית
ל־ 150 אלף ל״י. הברחת כמות
כזאת לארצות־הברית, למרות הפיקוח החמור
בגבולות, היא מיבצע כדאי ומשתלם,
המכניס רווחים נקיים.
בבית־המשפט ניסה פרקליטם של צדוק
וז׳אקי לטעון כאילו הם נפלו קורבן לזוג
אנגלי שהתאכסן אצלם והפקיד בידיהם מיז־רודות
עם ״זריקות־מרץ לסוסים״ .השופט
יהודה טרייביש, קיבל בגיחוך טענה זו. הוא
שלח את הצמד ל־ 15 יום מעצר, כשהוא
מזהיר את דאקי שצפוי לה עונש של חמש
עד עשר שנות מאסר, אם תורשע בעבירה
שמייחסים לה. ז׳אקי היפה פרצה בבכי
היסטרי.
יום יום מגיעות אל בית־המעצר בו יושבת
ז׳יקי חבילות עמוסות ממתקים, שוקולד
וסיגריות אמריקאיות. הידידים שרכשה לעצמה
ז׳אקי בשהותה הקצרה בארץ מסרבים
להאמין, כי הדוגמנית היפה אינה אלא
מבריחת־סמים בינלאומית .״החוזים עדיין
מחכים לד״״ הם אומרים ,״היא מוכרחה
לצאת נקייה מכל העניין הזה.״

__ניצו ואינה ש₪־ים על המוסר שו חמי
גיו1ס * כוכבת באה מאנגלית ודא גבינה אותנו
תנו טרמפ

בישים ולעצור טרמפים, או לנסוע באוטובוסים
ציבוריים שנוסעים לאט? צריך לסדר
להם מכוניות נוחות, שיסעו כל הזמן בכבישים
ויקחו חיילים לאן שהם רוצים לה
גיע.
אם אתם לא תדאגו לעניין, איאלץ
לקחת אותו לידיים שלי, ולערוך מגבית
מייד כשאחזור לאנגליה.״ אז עכשיו אתם
מכירים כבר את דורה רייסר.

ל ח ״ דו

* זכו הכל ורוצו לאריאנה. תמורת 7
ע ל״י למשקה ראשון תראו שם את מארו
ואראניס, שרוקדת סירטאקי עם אחיה ניקום.
למארו יש גוף לבן וחטוב, והיא משגעת
את כולם. הגברים מהקהל מתחרים בדחיפת
שטרות־כסף לחזייתה או למכנסיה של מארו,
כשהיא רוקדת.
דוניו הסבל, מרחוב הקישון, צועק אליה
ברגש :״אני מוכן לתת בשבילך הכל מד,
שיש לי בכים שלי! לו היה לי מיליון לירות,
הייתי נותן לך החצי.״
לדוניו יש שתי נשים. אחת חוקית ואחת
לא, אבל כל ערב הוא לבד, באדיאנה.

מה לא קרה במסיבת יום־ההולדת של
חניתה ואבנר צנטנר?
בהתחלה מצאה הניתר, בתוך ארון שקנתה
בשוק הפישפשים מין סיגריות תוצרת
בית. המומחים המקומיים בדקו את המציאה,
אך לא מצאו דבר חוץ מטבק רגיל.
אחר־כך פגשנו את דורה רייסר.
אתם לא זוכרים את דורה רייסר? זה
לא בסדר מצידכם. אפשר לחשוב שכל יום
אתם רואים בחורה ענוגה נרצחת באכזריות
מקפיאת־דם על־ידי משוגע מזוהם באמצע
נשף במיפקדת הווארמכט בצרפת הכבושה.
פרטים נוספים בסרט תריסר ה מזוהמים,
או כפי שהוא נקרא בעברית נקייה, שנים־
עשר הנועזים.

לא היינו פוגשים בנרצחת, לולא צירוף-
מיקרים מופלא.
היה חמסין. חניתה ואבנר הזמינו ליום-
ההולדת שלהם את ידידיהם איבון ויצחק
איווניר מאיווניר. איבון איווניר למדה בבית־ספר
אי־שם בבולגריה. גם דורה למדה באותו
בית־ספר, ועכשיו באה לבקר את
ידידתה מאז. איבון הביאה אותה למסיבה.
כמה שהעולם קטן.
שאלנו את דורה שאלה מקורית: איך ישראל
מוצאת חן בעינייך? חיכינו להימהום
מעורפל ובלתי מחייב, והמשכנו לחשוב על
תעלומת הסיגריות בארון, אבל דורה ענתה
לנו ככה:
״ישראל מוצאת מאוד חן בעיני, אבל אני
לא מבינה את הישראלים. למה הם לא דואגים
לחיילים ששומרים להם על המולדת?
למה צריכים החיילים לבזבז את השעות
היקרות של החופש שלהם כדי לעמוד בכ
עוד
עשיריה
איבון איווניר ודורה רייסר

שו מרתהמוסף
של תמי התמה
עוץ את מלתעותיהם החשופות בטרף.
הירהרנו בליבנו: אהה, תיכף יהיה שמח.
חכו רק עד שהמלזזה תחזור ותלמד אתכם
לקח.
עברה חצי שעה וכלום לא קרה. המלווה
איננה. תמי קמה לרקוד עם הדון־זוואן. לא
יכלנו להתאפק והלכנו לראות מה יקרה.

תמי ניגשה לחתיכה בלונדית שרקדה
שייק במרץ רב, ולחשה לה משהו באוון.
החתיכה הבלונדית הנידה בראשה לחיוב,
חייכה חיוך מעודד והמשיכה לרקוד.
ניחשתם. זו היתד, הגברת מרגולין. ואנו
מאחלים לכולכם מלוות כאלה. במיוחד כשהן
דוגלות בחינוך מודרני ובחופש הפרט.

תמי ג׳ונס
ההורים של תמי ג׳ונם לא סומכים על
הישראלים, ולכן שלחו איתר, לכאן את
גברת מרגולין, כדי שתשמור עליה.
שמחנו לאידם של הדון־ז׳ואנים והלכנו
בלב שקט לשתות כוסית במנדי׳ס, ואת מי
אנו רואים שם אם לא את תמי הנ״ל עליזה
ושמחה, שותה ויסקי ומפלרטטת בחוסר־דאגה
עם זאב מהסוג הגרוע ביותר.
שלושה מחבריו של הזאב ארבו בשקט
ליד השולחן הסמוך, מחכים להזדמנות לנ־

נשות

גברת מרגולין על משמרתה

את הלילה הרציני שלנו הלכנו לבלות בחוג
נשי ויצ״ו, לשמוע הרצאה על פוליטיקה•
החברות ישבו ושתו תה ואכלו
עוגות משלושה סוגים, ותותים על פלחי
תפוזים עם קיסם, וסוכריות ובוטנים והיה
יפה.
השיחה קלחה לה בנחת. דיברו על מתי
ממשרד־החוץ שחוזר עוד מעט לארץ, ועל
רוזנברג ועל נוסבאום ואיך מחלות עצבים
מתחילות מהראש. דיברו גם על גולדה
מאיר.
באיחור אקדמאי הגיע המרצה, ד״ר טייב־מן,
שהוא יושב־ראש סניף ל״ע בתל־אביב.
אדם מהודר, נאה ואלגנטי. ד״ר טייכמן
אמר שהוא שמח מאוד להיפגש עם נשות
ויצ״ו.
קריאת־ביניים ראשונה :״מה חושבת גברת
טייכמן?״
כולם צחקו והאווירה התחממה. ד״ר
טייכמן השיב בצניעות שהגברת כבר התרגלה.
מייד
המשיך ואמר :״הביטחון בראש דאגותינו.״
בן־רגע
הפכה האוזירה קוסמופוליטית.
באוויר התעופפו ההפיכה בסוריה, מלחמת

אתם יודעים למה דוניו לבד
אפילו שיש לו שתי נשים? הולך לראשונה
— לא נותנת. הולך לשנייה — לא נותנת.
אז הוא מחפש את השלישית. בשבילה יתן
את החצי שנשאר לו ממיליון הלירות.
מארו מתעלמת ממבטיו העורגים של מניו׳
ומעיפה בנונשלנטיות את שטרות הכסף
לכיוון התיזמורת. היא עולה על השולחן,
שלידו יושבים ארבעה גברים, ומנדנדת את
עכוזה החמוד במרץ לכל הביתנים. בקל-ילות
היא מקפצת לשולחן הסמוך ועושה אותו
דבר• כולם משתוללים מרוב נחת. במייחד
אלה שמארו ישבה להם על הברכיים, כדי
להתנפש קימעה.
ליד שולחן בפינה מתנהלת פעילות מיס־תורית.
יושבות שם שתי עלמות צעירות בחברת
שני אדונים. האינסטינקטים השפלים
שלנו לוחשים לנו באוזן שהעלמות עוסקות
במיקצוע הקרוי, בפי מספר אנשים ,״בלתי
מכובד״.
עלמה שלישית עומדת בפתח הבאר ורומזת
לאחד האדונים שייצא רגע החוצה, כי
יש לה מה להגיד לו. האדון יוצא ואנחנו
אחריו, כשהסקרנות אוכלת בנו בכל פה. הזוג
מתרחק ומצטרף אליהם גבר חדש. השלישייה
עומדת ומתווכחת. אנחנו לא שומעים
לצערנו מילה, אבל לפי תנועות הידיים
באריאנה,

דוניו תופס אקסטזה

מתנהל שם ויכוח לוהט. איש הג״א עומד
ומסתכל כמתווכחים, ורוקע ברגליו בקצב
המוסיקה היוונית המציפה את הסביבה. זה

הרקדנית בעלת לב הזהב

ליל המילואים האחרון שלו, ולא איכפת לו
כלום.
ניקום ומארו כבר פשטו את בגדי ההו5־
עה, והתיישבו ליד אחד השולחנות. הם מרגישים
בארץ יופי, כי משה דיין חבר שלהם,
בגלל שהבת שלו יעל חברה שלהם עוד מ־יוון.
הם עבדו יחד איתר, בסרט היום נ ו
צפו הדגים של קאקויאנים.
חוץ מדיין יש לניקוס עוד חברה, פקידה
במשרד הדואר ביפו. אין להם בעיות־פרנסה,
כי בערב מוצלח דוחפים האורחים לחזייתה
של מארו 200 לירות בערך. שלא לדבר על
מה שהם דוחפים למיכנסיה.
מארו וניקוס הולכים הביתה, ודוניו מביט
על מארו ולוחש לנו באוזן :״זה פיגורה?!
זה חנטריש. הכל פירסומת.״
הבוגד ההפכפך!

מיקרה

מארו משמחת לבב אנוש
רוסיה—סין, ועידת יאלטה, מקארתי והסכנה
הצהובה. יש בעולם שבע מאות מיליון
סינים, אבל אין כבר תותים. הם נעלמו
בתקריות סואץ. רק פלחי התפוז נותרו על
הצלחת. הסריגה התקדמה. שרוול אחד גמור
והדוקטור הכריז:
״ניכסון התאכזב מהמסים.״
אחת הגברות איבדה עין מרוב התרגשות.
״האם את זה שמעת מאחורי הקלעים?״
הדוקטור שתק וחייך בצניעות. עכשיו
כולן תדענה שאיש בעולם אינו עושה צעד
בלי להתייעץ תחילה עם ד״ ר טייכמן. דקה
של דומייה נרגשת. אחר־כך המשיך הדוקטור
והסביר שהוויכוחים על עתיד השטחים
גרמו לנו נזק. השומעות הרצינו.
״האם לפחות למדו מזה?״ התעניינה המארחת.
ההרצאה
נגמרה, ואנו שומעים באוזני רוחנו
איך הגברת בחליפת הבז׳ מפליטה
בנונשלנטיות במישחק הרמי הבא שלה:
״הרוסים אולי ישתקו לאסד בסוריה, אבל
אי־אפשר לדעת מד, כבר סודר בין דוברינין
והאמריקאים.״ או מסבירה לבעלה הנדהם,
שבהשפעת ניכסון מסתמן שינוי בעמדת
היהדות הבינלאומית.
ד״ר טייכמן שוחח קלילות עם הגברות,

ך* אוזן הפנויה שלנו אנו מקשיבים בלי
4בושה לנעשה בשולחן הסמוך, ושומעים
את מלך הסיפורים של השבוע, איך שזונה
אחת אכלה לשנייה את האוזן שלה.
לפני שתשמעו את הסיפור, נסביר לכם
רק, שלזונות יש סידור־עבודה בשיטה-דומה

לזו של נהגי מוניות״ מי שחוזרת מסיבוב,
עומדת אחרונה בתור. ובכן, בערב החג, בחמסין,
עמדו להן במקומן הרגיל בכביש
חיפה וחיכו לקליינטים.
הגיע אחד. הגברת הראשונה בתור ניגשה
אליו והציעה לו את שירותיה, לפי מיטב
המסורת. אלא שבאותו רגע היכתה יד הגורל
את אחת מחברותיה ברוח עוועים. ורוזן
העוועים גרמה לה לעכס בלי בושה, תוך
הילוך מגרה הלוך ושוב, ישר מול פרצופו
של הקליינט.
הקליינט הזה כנראה רגיש מאד לעיכוסים
מן הסוג הנ״ל, כיוון שמייד אמר לראשונה־בתור
:״לא רוצה אותך, רוצה אותה.״
היא אמרה לו שזה לא בסדר, ושתור זה
תור, אך העיכוסים כבר עלו לו לראש, והוא
עמד בחיקף על זכותו הדמוקרטית לבחור
במי שהוא רוצה. הגברת הנעלבת נתנה
ליריבתה עם הארנק על הראש.
הקליינט ניסה למנוע את מלחמת־האזר־חים,
אלא שמייד קיבל זבנג כזה — שיצא
מן המישחק.
השתיים המשיכו להרביץ. הקרב הוכרע
כשאחת נקטה באמצעי הנואש של נשיכה באוזן,
לא עלינו. היא לא הרפתה מן האוזן
עד שהאוזן נפרדה מבעליה החוקיים.
הקליינט גמר את הלילה בודד, אחת הגבירות
בבית־חולים והשנייה במשטרה.

כולו שופע שארם פולני.
הוא סיפר כבדרך אגב, שאשתו סיפרה לו
על העכברים והלכלוך בתל־אביב, ועל
דדינג .״כיוון שאנו הולכים לקראת בחירות,
כדאי אולי להקים איזה ועד ציבורי,
ולגבירות יש בזה תפקיד גדול.״ אנחנו
חיים סוף־סוף בבתים משותפים, והמצב
הפרוע עם השכנים יכול להוציא אדם מהכלים
ניפגש ונגלגל עניינים מוניציפאליים
ונעשה סימפוזיונים ונקים ועדים. אולי
אפשר לעשות משהו בעיר על־ידי לחץ דעת־הקהל

החברות התלהבו.
״ועד? אפשר כבר לבחור.״
״צריך לעשות משהו
״אולי נשמע הרצאה על בעיות ה עי ר...״
אחת שאלה מה הקשר בין נקיון העיר
והמפלגה הליבראלית העצמאית, אך קולה
נבלע בהתלהבות הכללית.
ד״ר טייכמן השאיר ברוב טאקט את הנושא
פתוח, אך הבטיח לפגישה הבאה את
דובר צה״ל להרצאה. עם פנס קסם.
כולם עייפים ומרוצים. אפשר כבר ללכת
הביתה. את בעיות העולם גמרו לפתור
ובעיות העיר תל־אביב יחכו לשבוע הבא.

מוהלת

2זמחת בשרים

וזו1ולם

של חברת טצנזון, והפרות של חברת ענבל, ואולי גם הפרות של
בריכת תל־אביב, השייכת לו• כל הפרות של כל החברות שלו תשמחנה
בשמחתו, חוץ מאלה שתתבשלנה באותו זמן.

קודם ישפכו שמפניה לבריכת תל־אביב, אחר־כך יפתחו את בקיק
הקוניאק שאורכו מטר ועוביו חצי מטר, אחר־כך יצלו חמש
ות שלמות על חמש מדורות. וכל זה לכבוד מה? בסך הכל לכבוד
נד, מילימטרים בשר, שיקצצו לילד אחה שקוראים לו יפתח.
במה זכו הכמה מילימטרים בשר הללו? איתרע מזלם והם שיים
לבן־הזקונים של מיליונר הבשר מדליק עינב, שנולד במזל
יב ביום השישי בלילה. הברית שלו אומנם תיערך באסותא, ולא
זוח שגם על זה הוא ישמח כל־כך, אבל החגיגות יימשכו ברעש
,:על פני מיספר ימים.
למוליק עינב מלאו כבר ארבעים ושמונה שנה, לבתו הבכורה
דאו כבר עשרים וארבע שנים, ויש לו נוסף לזה עוד בת, בת!
זת־עשרה, ועוד אחת בת עשר, ונוסף לזה עוד אשד, אחת, מתי
ינב הזמרת, ועכשיו בא לו הבן.
כולם יחגגו את החגיגה הזאת. אחד האנשים, מידידי מוליק, שה
בכלל את כל הרעיון, יהיה אורח הכבוד, הקונסול החבשי
ימיטריוס, שנידב את בקבוק המטר, יהיה אורח־מישנה, ועוד
וזרות גיטאריסטים ומנגנים, שלא לדבר על כל חברי הבוהימה.
ובעיקר, ובעיקר תשמחנה ותגלנה הפרות. הפרות שהוא גידל
ובש, והפרות של חברת אינקודה שהיתר, פעם שייכת לו, והפרות

מוליק עינב ובנותיו

זנל ננלי עסוו? !5עיניים ולא ראו
בעלה של גאולה ;וני הזהיר אותה מ־וזורים.
הוא קנה לה אומנם אופניים בונה,
אבל הזהיר אותה בכל לשון של אזה,
שלא תעלה איתם על אור אדום.
לכן, כשיום אחד היא רכבה עליהם וראתה
וולה, מצד אחד אור אדום, מצד שני מכו־נ,
ומצד שלישי סתם עמוד, היא בחרה
!תם עמוד ועלתה עליו, ועכשיו היא מלאה
מנים כחולים.
בעצם, הסימנים הכחולים לא באו רק מהווה
הם באו גם מרוב עבודה מאומצת.

עמי זיסמן

לפני שנתיים התח תנו חדייל
והיפהפיה שרהקירשמן. עכ שיו, לאחר
שנתיים, חם מתגרשים.
ב מ שך ה שנתיים האלה היא קנתה לו דירה
מפוארת ב קו מ ה העשירית. והוא קנה לה
זוגו ת מ שקפיים, ועוד כל מיני דברים. אבל
בכל זאת היא לא היתה מאושרת,
אחרי הנסיעה הרא שונה שלו, לאחר ה־

ילדים!
והיא הוא
יותר.
וגרבי

ח תונה, הוא הביא לה שלוש שמלות.
שמחה נורא. מהנסיעה ה שנייה שלה
הביא לה כלב קנון, והיא שנחזה עוד
הוא הביא לה גם פיאות נוכ ריות,
ניילון.
אבל הנסיעות היו ארוכות, וה שמלות שהוא
הביא היו קצרות, והיא ה שתעממה. אז
פעם היא גזרה את ה שיער הארוך שלה, וזה
העסיק אותה קצת. אחר־כך היא צבעה או תו
פסים־פסים, וז ה העסיק אותה עוד קצת.
אחר־כך היא כיסתה או תו באחת הפיאות

דויד שיף, גרושה של אלה שפירא,
הודיע שהוא גמר עם נערות ועם
יפהפיות. עכשיו הוא רוצה ילדים.
הוא רוצה אותם כאופן חוקי, עם
חתונה וקידושין, כדת וכדין.
לשם כן הוא עומד להתחתן, בחתונה
צנועה ושקטה, ללא
זוהר וללא עיתונים,
עם סמדר

גאולה ;וני

יום שלאחר לידת התינוקת שלה, לפני
עה חודשים, הלכה גאולה נוני אל
יוויד ויליאם, מנהל הבי מה, וביקשה
זו לחזור לעבודה בתיאטרון.
־ייוולד ויליאם לא מצא לה שום עבודה
יייה. הוא הציע לה מיספר תפקידים מאוד
עניים, והיא לא קיבלה אותם. היא השפה
קצת בסרט של אורי זוהר, וקיבלה
קיד במחזמר.
יכן היא בחרה ללכת לעבוד במועדון-
ילה של דן בתור זמרת, וכל לילה, ביה׳
היא לובשת שימלת זימרה והולכת
יעדון דן, לשיר שם. לכן ביום, כשהיא
:בת על אופניים, היא עייפה. והיא מוב־
־ לעלות על עמודים.
:עצם, היא לא עייפה רק מהעבודה. היא
פה גם מידידה ציגלה, משום שהוא לא
כים שהיא תשיר בלילה .״חמישה־עשר
ישים היא שרה בבית, מה פתאום שהיא
יר בחוץ?״ הוא שואל ,״אם היא רוצה
ד, שתשיר בבית!״
כיוון שהיא לא הסכימה לשיר בבית, הם
־ ,ומיספר ימים היא כבר מבזבזת את ה־הערב
שלה על צעקות ומריבות. ובזמן
חרון הוא לא הסתפק בצעקות, אלא גם
!ש אותה לעזוב את הבית. והיא לקחה
הילדה שלה, ועברה איתר. לאמא שלה.
הו. מה שעמוד אחד יכול לעשות!

נולד לשחקנית־הקולנוע הבריטית
מאגי סמית, ולבעלה הבמאי־שחקן רו*
ברט סטיפנס, בן. מאגי, הנחשבת לאחת
השחקניות הטובות בבריטניה, זנחה מעט
בזמן האחרון את הקאריירה שלה, החלה
מתמסרת ברצינות לביתה ולמשפחתה.
נחוג יום־הולדתו ה־ 60 של ותיק
שתולי־הלב בעולם, ד״ר פילים כלייברג.
נחוג במסיבה פנימית שקטה, בבית
הקיבוץ הארצי בתל־אביב, יום־הולדתו ה־70
של חבר קיבוץ מישמר העמק, ואחד ממנהיגי
מפ״ם -יעקב־אריה חזן. יליד
ליטא, שלמד בחדר
שם, עבר לפולין
וסיים את בית־הספר
הגבוה להנדסה ב־וזרשה,
שירת בצבא
הפולני, עלה לארץ
ב־ 1923 והתיישב בקיבוץ,
התמסר לפעילות
תנועתו ועלה
בסולם העסקנות ההסיבה
מפלגתית.
שיום־ההולדת
נחוג
בצינעה, אפילו ללא
מודעות בעל ח־מישמר:
ראשי מפ״ם
לא רצו לקלקל את התדמית הצעירה שלו.
נחוג בבית־הבראה בדרום שיקאגו,
יום־הולדתה ה־ 115 של האזרחית הוותיקה
ביותר בארצות־הברית, מארי גאסט.
.לרגל יום־ההולדת גילתה מארי את סוד
אריכות ימיה :״אני אומרת תפילת ערבית
כל יום.״ על השינויים שחלו בעולם :״העולם
ירד פלאים. הבריות נעשים רעים יותר.״
זכה בתואר מלכת המיטבח הישראלי
לשנת , 1969 עבור מתכונו גילו הגלילים,
העשוי מדגי קיפון — החיפאי יעקב
לישינסקי. שאר המתחרים היו ארבע
נשים, והפרס לזוכה: כרטיס טיסה לאירופה,
עוגה בת שלוש קומות והזמנה לבשל לחיילי
צה״ל במוצבי תעלת־סואץ.
מונה לנהל את עסקיה של להקת
החיפו שיו ת, עורך־הדין והיועץ הפיננסי ה־ניו־יורקי
אלאן קליין בן ה־ .35 את זמנו
יצטרך קליין לחלק בין לונדון וניו־יורק.
זהו המנהל הראשון של החיפו שיו ת, אחרי
מותו של בריאן אפשטיין ב״. 1967
מנהליםר ומ ן שחקנית־ד,קולנוע
האמריקאית שהתפרסמה בסרט בוני וקלייד,

פיי

דינאוויי,

והשחקן

האיטלקי

מרצ׳לו מסטרו*
יאני. השניים, ה
רוזנגלום.

הוא
הכיר אותה
כחנות הרהיטים
שלו ,״ור-
סיי״ ,שם היא
עובדת. הם עובדים
כבר שנה שלמה
יחד, מאז הועכשיו
גירושין,
החליטו
גם לח יות
יחד.
יש לה שני ילדים,
אחת בת חמש ואחד בן שלוש
וחצי, אבל זה מתאים בדיוק לתוכניות
שלו, כפי שהוסברו לעיל, והוא מתכונן
להוליד עוד כמה וכמה.

תמרורים

עמי ושרה זיסמן
שלה, וזה העסיק אותה עוד קצת• ובסוף
זח לא עזר, והיא החליטה להתגרש.
״ב שנה הרא שונה חוא היה בעל טוב,״
היא אומרת ,״אבל אחר־כך הוא הפסיק. הוא
עיוור. זה הכל.״
לכן היא מתגר שת מ מנו, ונוסע ת עם כל
הכלבים וה שמלות והמ שקפיים שהוא הביא
לה לאמריקה, לעבוד בתור דוג מני ת ולחפש
אנשים בעלי עיניים שיוכלו לראות את זה.

חיו חתונות שמחות
הבולדוזרים חופרים, והטרקטורים עובדים יומם ולילה, והדחפורים חופרים, וכל זה כדי

שהבת האחרונה של אריה פילץ, רותי 22 תוכל להתחתן על בחיר־ליבה דורון
בורנשטיין, השבוע ביום חמישי.
למה היא צריכה גם טרקטורים ובולדוזרים, כשיש לה בעל והכל? כי לחתונה שלר, ברמת־השרון
יבואו חמשת אלפים מוזמנים, עם חמשת אלפים מכוניות, והם צריכים חנייה.
האבא של רותי לא כל־כך שמח על החתונה הזאת. משום שהיה לו כבר בן, שהיה
בנח״ל, והתחתן עם סתם בחורה פשוטה ורגילה בשם מאירה, והיתר. לו כבר בת, יעל,
שהתחתנה גם כן עם איזה מאיר אחד, שהושיבו אותו שיעבוד אצל פילץ, וירוויח קצת
כסף. ואת כל תקוותיו הוא תלה בבת הצעירה, והאמין שאולי היא תביא לו איזה נשואין
מעושרים יותר•
אז הבת הצעירה התאהבה דווקא באיזה סתם עוזר למהנדס של האבא, והעוזר הזה נסע
לשנה ללמוד ארכיטקטורה באיטליה, ונכשל בבחינות, ובינתיים היא התאהבה קצת באיזה
טייס אל־על, וזה לא הלך, וכשהעוזר־למהנדס חזר, היא החליטה להתחתן איתו, והאבא
בכלל לא מאושר מזה.
אבל אין דבר. כיוון שלא הותירו לו ברירה, הוא עומד להתחתן בקרוב בעצמו. והוא
בטח יעשה את זה יותר טוב. ובינתיים הוא זנח את התקווה שמשה דיין יהיר, ראשממשלה.
עכשיו הוא חושב שיגאל אלון יותר טוב.

מכחישים את הרומן,
נראו יחדיו,
אחרי שהגיעו בנפרד,
בפינה אינטימית
וחשוכה של
מיסעדה איטלקית.
תגובת אשתו של
מסטרויאני לעיתונאים
:״השמועות על דינאוויי הרומן הן טיפשיות.
מרצ׳לו הוא בעל
טוב ואב טוב• כל הסיפור הוא שקר גס!״
נפרדו לאחר 10 שנות נישואין
ובת אחת, שחקן
הקולנוע וזוכה פרם
האוסקר בשנה שעברה
— רוד
שטייגר -מרעייתו
יקליד כלום.
הפירוד בא לאחר
שנה של מריבות,
מהם פומביות, בין
בני הזוג. תגובתו
של שטייגר :״הקר־יירות
של שנינו
הפרידו בינינו.״

שטייגר
מתגרש ראשון מבצעי ניתוחי־הלב
שהצליחו, והמכונה בארצו ״גיבור
לאומי״ בשל כך, ד״ר כריסטיאן
בארנארד. את בקשת הגירושין הגישה
אשתו שבורת־הלב שנימקה :״מאחר ובעלי
הודיע לי כי אין בדעתו לחזור אלי.״
נפטר בתל־ה שומר, בגיל ,75 האיש
שזכה ב־ 1959 בפרס קפלן על פריון עבודה
גבוה, יוזמה וייעול — יצחק אלוני.
מוותיקי ח בר ת הח שמל, עלה לארץ ב־,1913
ממקימי איילת־השחר, שנקרא להיות מנהל
חשבונות במיפעל החשמל בנהריים והמשיך
בעבודה זו עד צאתו לפנסיה.

ך* ד״ו* חיים גמזו ודאי יזדעזע כאשר
§ 1יוודע לו הדבר. אבל זה אירע בין
כותלי המוזיאון שהוא מנהלו, מוזי און תל־אביב.
היה זה בעת שנערכה שם תערוכת
פסליו של הפסל יגאל תומרקין: פסלי מתכת
המורכבים מגרוטאות של כלי־נשק חלודים
וישנים.
בין הצופים שהסתובבו באולמות המוזיאון
וסקרו את הפסלים, היתד, גם צעירה בעלת

ד ל תו ת
המוזיאון
ו מג דו
שיער קצוץ קצר, שלא יכלה להסתיר את
התרשמותה העמוקה מן הפסלים. לא רק החידוש
שבפסל המורכב מקנים של רובים
ומיקלעים, או הסמליות הפציפיסטית שבסמ־לים
אלה, הם שהרשימו אותה• ״אלה ממש
סמלים פאליים!״ אמרה לידידיה.
מישהו העלה את הרעיון שבצירוף גוף
עירום של אשה, תשתנה המשמעות של הפסלים.
הנערה הסכימה עם רעיון זה .״את
מוכנה להצטלם בעירום עם הפסלים?״ נזרקה

לוחמת השלו -מול לוע• המקלעים
לעברה השאלה. השואל לא העלה לרגע על
דעתו שתשובתה של הנערה תהיה חיובית.
אבל היא הפתיעה אותו.
הנערה לא היססה פעמיים .״בטח!״ היא
השיבה.
השעה היתד, שעת צהריים. אולמי המוזיאון
עמדו להיסגר להפסקת־צהריים בפני
קהל המבקרים. כשיצאו האחרונים שבהם,
והסדרן נעל את הדלתות, נשארו עדיין כמה
אנשים בפנים. ביניהם היתד, גם אותה נערה.
היא הסירה מעליה את בגדיה ורכבה על

ו ה מוווו דד ת
הצטלמה
ב עי רו
אחד הפסלים, כשקני המיקלעים ננעצים בגופה,
ועל פניה מתפשטת הבעה אירוטית.
שעה ארוכה רכבה הבחורה בעירום על
הפסלים, כשהיא משנה מדי פעם את תנו־חותיה,
והצלם אינו מפסיק לצלמה.
כך נולדה במחתרת יצירת אמנות חדשה:
שילוב של פסל מתכת קר וגוף עירום של
נערה, שהעניק מימדים חדשים ליצירות הפי־סוליות.
והנערה,
שהצמידה את גופה החשוף אל
פסלי הנשק, לא היתד, אלא המשוררת הי טר־אלית
דינה הכט, אותה ישראלית שזיעזעה
לפני שבועיים את הארץ, כאשר נשאה נאום
השמצה נגד ישראל באסיפת אל־פתח בכיכר
טרפלגר בלונדון (העולם הזה .) 1655
לאלה שהכירו את דינה כנערה המתביישון
בגופה, הסובלת מתסביכי נחיתות בגלל עורה
הלבן וחזה השופע, והלובשת תמיד מכנסיים,
חולצות ללא מחשוף וכפפות, כדי
להסתיר את גופה, נראה מיבצע התפשטות
ספונטאני זה מפתיע. הם לא ידעו שאכסהי־ביציוניזם
והתכסות הם בעצם שני קצוות של
אותו מקל — חוסר התייחסות טבעית לגוף.
היה זה אופייני לדינה, הצעירה הירושלמית,
שכל־כך רצתה להדהים את מכריה בהתנהגותה,
בשיריה, בדיבורה ובהתפרצויות
הדחפים שלה, שלא היו כפופות לשום מעצורים.
נוכח.
מה שעשתה דינה הכט באסיפת אלפתה
בלונדון, נראו הדברים כיום מובנים
יותר: להתערטלות הנפשית בלונדון קדמה
התערטלות פיזית במוזיאון תל־אביב.

אנשים
הרוגז
של קולק
נושא הביטחון בארץ נישא בסי כל.
בדרך כלל בצדק. אך ישנם גם מיקרים בו
הוא בא לחפות על מחדלים. באשקלון, למשל.
כשפנו דיירי רחוב רקפת בשיכון אפ־רידר
בבקשה אל ראש־העיר רחביה
אדיבי, שהעירייה תתקן חלק מן הכביש
שנהרס, הם קיבלו תשובה משונה ביותר:
״מפני מצב המלחמה בו אנו נמצאים, ומפני
שכל המשאבים הכספיים מוקדשים לצורכי
ביטחון — אין העירייה יכולה לזפת כיום
את הכביש ברחוב רקפת ומתי בכל
זאת יתוקן הכביש? ״בבוא השלום.״ •
ההמצאות של משרד־הדתות לגבי מקומות
קדושים הרגיזו סוף־סוף את ראש עיריית
ירושלים תדי ק1לק. השבוע הוא שלח
מכתב לשר־הדתות זרח ורהפטיג, בו
הוא מבקש לברר אם העיר התת־קרקעית
שנחשפה באיזור הכותל המערבי היא אומנם
מקום קדוש, ואם לא, מדוע השתלט

גולדה נכנסת למיקלט
גס מאכילה תרנגולות ומת חבק ת עם חייל

משרד־הדתות על האיזור והכנים לשם ספר
תורה? בתשובה לשאילתה, הסביר קולק:
״אין למקום שום קשר לקדושה ולהים־

ווו 1 0 6 0ח 9ח1־ז 51
וח 9 0 6 0חור 51 ורו ׳/0י —
ווז 6 0 6 0־וט 51ו*10ז —
וח 9 0 6 0חוו 51ו־וט |0א| —

לעור שמנוני
לעור צ עי ר
לעור יבש
לע ור ב ו גר

טוריה היהודית דווקא, ועל כן לא ברור
מדוע משרד־הדתות צריך להיות אחראי ל־עניין.״
#אחר שנעזר בדבר קדוש הוא

המשורר איש תנועת ארץ־ישראל השלימה
אורי־צבי גרינברג. השבוע הוא הוזמן
להרצות באמריקה. משנשאל מה הוא מתכונן
לדבר שם, השיב :״את אשר ישים
אלוהים בפי לראש־הממשלה גולדה
מאיר הולך גם בעיתונות העולמית. באותו
שבוע שהשבועון האמריקאי טייס הקדיש
לה עמוד שלם של שאלות ותשובות,
פירסם השבועון הגרמני בעל תפוצת המיליונים
שטרן תשעה עמודים תחת הכותרת:
״סבתא בין מלחמה ושלום.״ בתמונות נראית
גולדה נואמת, דוחפת עגלת נכדתה
בירושלים, מחבקת את בתה בקיבוץ, מבשלת
במיטבח האגדי שלה, מבקרת בבונקר,
מאכילה תרנגולות בקיבוץ מרחביה ומחבקת
חייל ליד הכותל המערבי • .האם
התואר ״חבר• הוא גנאי? לדעתו של חבר
מועצת גבעתיים מטעם גח״ל, אלכסנדר
שרגא, כן. בישיבה האחרונה של המועצה,
כאשר סערו הרוחות, פנה אליו בכעס
חבר ההנהלה מטעם מע״י, דויד ביכאם :
״החבר שרגא לא צודק!״ ענה שרגא :״אלי
אתה תיפנה כקידומת אדון. אני לא חבר.

אינני שייך עדיין לאריסטוקרטיה !״
לא נם ליחו של הפרופסור ישעיהו
לייבוביץ /בהופיעו השבוע בתל־אביב

בשמטפחים אותו
בקרמים של

עי רי!

אמר לקהל דתי שאין כל טעם לדרוש מ־ממשלת־ישראל
למנוע חילול שבת .״זד,
כאילו פנו בשעתו אל איזבל אשת אחאב,
בבקשה שתקבל על עצמה את שמירת תורת
השם במדינה.״ י • מגע הדוק נוצר השבוע
בין הכנסת ובין העיתונות. מתחת לרמזור
אדום התנגש ח״כ חיים צדוק עם העיתונאית
זיווה יריב שנהגה ביגואר שלה.
התוצאה: פנס שבור למי שהיה שר המיס־חר
והתעשייה 9 .שר־הדואר ישראל
ישעיהו, הוא שר פעיל מאוד. הוא מדבר
הרבה בטלפון, והוא שולח גם מכתבים על

נטורי קרתא ומהלך בקפוטה, כובע שחור
ופיאות ארוכות ומסולסלות • .העיר בתים
רוגשת, בגלל תערוכת ציורים ופסלים,
שנפתחה בשבוע שעבר ב מוזי און בת־יס.
בתערוכה משתתפים הצייר־פסל מיכאל
דרוקם, הצייר מתי גרינברג, הפסל
יעקס שריד והצייר מיכאל אייזמן.
אבל לא האמנים מרגיזים את תושבי בתים.
מרגיזים אותם הציורים והפסלים שלהם.
כי רוב הנושאים קשורים איכשהו ב־אברי־מין
ובתיאורי קרבות ויאט־נאם. ציור
אחד אפילו צוחק משופט שלום תל־אביבי.

6800016

סוסתטהס

כתוצאה מביקורם של שלושת מהנדסי
חברת גרונדיג ־ הקונצרן הגדול ביותר
באירופה לטלויזיות -הוחלט לייצר
מקלט טלויזיה חדש בתכנון מיוחד
עבור ישראל, בעל רגישות גבוהה במיוחד

להשיג בחנויות המובחרות
עבד־אל־נאצר כיהודי דתי
זה לא מהתורה, זה מ הנו ב ע והפיאות.

נייר מכתבים של משרדו, ימבקש מהאנשים
לגשת למשרדי הדואר ולקבל את ספר
הטלפונים החדש. דבר אחד אינו יודע השר
הנכבד: למשרדי הדואר לא הגיעו עדיין הספרים
החדשים.

המודעה
של דיין
״כל מה שאנו מבקשים זה שתרגיש את
עצמך יהודי. כי אז תעשה מה שיהודי עושה
כאשר יהודי אחר נמצא בצרה: אתה תגיש
עזרה.״ קריאה זו התנוססה מעל תמונתו
של משה דיין, במודעה על עמוד שלם,
בניו־יורל! טיימם. המודעה פורסמה על־ידי
המגבית היהודית המאוחדת שטרחה לציין
לא רק עובדות כד,משכת המלחמה, הוצאות־ענק
לצורכי ביטחון, לקליטת 35 אלף עולים
בשנה זו, אלא גם עובדות על־כך
שמשפחה אחת מכל חמש בישראל חיה בדיור
ירוד ואחת מתוך כל שש חיד, מתחת
ל״קו העוני״ של 400ל״י לחודש. התרומות
שיבואו, הודות לקריאתו של משה
דיין, כך ניתן להבין, יבטיחו בתים נאים
יותר והכנסה גבוהה יותר לאותן משפחות
אומללות # .מי שקרא את הצהרתו של
גמאד עכד־אל־נאצר, כי לדעתו לא
יסכימו היהודים לסגת מהשטחים, אפילו
אם ילחצו עליהם האו״ם והרוסים כאחד,
שאל את עצמו אם כל־כך מהר השפיעה
על נשיא מצרים קריאתו האינטנסיבית ב־תנ״ך.
השבוע גילה הירחון הסאטירי האמריקאי
מטורף מדוע דבק נאצר דווקא ב־ראיונות
המשיחיים הקיצוניים ביותר של
ארץ־ישראל השלימה: הוא הצטרף לתנועת

וכל זה מפני שמיכאל דרוקס הובא כנאשם
לפניו, בגלל ההתפרעות הגדולה בתיאטרון
אוהל לפני כשנה. השופט לא מצא כל־כך
חן בעיני הצייר, והוא צייר אותו בצורר,
מצחיקה. איך הגיעה תערוכה כזאת למוזיאון?
מסתבר כי מנהלי המוזיאון הסכימו
להציג את היצירות מבלי לראותן תחילה,
ונדהמו גם הם ביום פתיחת התערוכה# .
על הצייר עודד פיינגרש אומרים :״אם
הוא היה מוכר תמונות באותו קצב שהוא
פותח תערוכות, הוא היה כבר מזמן מיליונר.״
השבוע הוא פתח תערוכה נוספת,
הפעם בירושלים. גם הפעם קרא לה בשם
משונה :״ציורי פחד״ ,והיא מכילה 20
ציורי שמן, המכילים 2176 ציורי שדים ורוחות,
מי שלא מאמין, שיספור. י • עד כמה
מגוחכת שיטת ההחתמות, הוכיח האמרגן
מיקי פלד. הוא הציב שולחן ברחוב הרצל
בחיפה, ועליו עצומה הקוראת למנות
את יעקב פודו לראשות הממשלה. תוך
פחות משעה היו בידיו 300 חתימות.

פסוקי השבוע
• שר־הסעד יוסף כורג :״אנחנו
הישראלים לא כל־כך טובים כפי שאנו רוצים
שאחרים יראו אותנו, ולא כל־כך רעים כפי
שאנחנו מדברים על עצמנו.״

9פרופסור

יהושע

הראלי:

״האידיאל הלאומי הגלום במדינה מחייב
אותה לכבד את הרגשות הלאומיים של
הערבים הפלסטיניים.״
• הפיזמונאי דידי מנוסי :״ה־זיקנה
זה לא חרפה, אבל היא חזירות.״

סוסחטחס
סו כ נו ת נ רו נ די ג בי שראל: ת־ א. נ ח׳ בני מיו ,81ט ל ,6150 36 .ש רו ת ג רונ דיג, ט ל6122 82 .
דרושים רקדני
בלט

וג׳אז
לשלושה חודשים

משכורת טובה
טלפון 247480

קולנוע

ונסה רדגרייב הגיעה לפסטיבל כשהיא
בחודש השביעי, ומלווה על־ידי פרנקו
נרו, האבא של העובר שלה, וקצרה שם
המון אהדה, וגנבה מגילה אלמגור את

סרטים

ההצגה, ביחוד שגילה רוב הזמן לא היתד.
בפסטיבל, הרי לא היה אף גבר שיגנוב מיהורם
גאון את ההצגה. העיתונים והמפיקים
מלאי התפעלות ממנו. קוראים לו
חיית מצלמה ורבים מי יצליח להחתים אותו
על יותר חוזים.
מי שראה את רו סי או ויוליה בקולנוע
אלנבי לא יודע ואין לו מושג בכלל מה זה
רו מיאו זיוליה. רו מיאו ויוליח האמריקאי,
המופיע בפסטיבל, זד, משהו אחר לגמרי.
הוא מתרחש רק בחדרי המיטות, על המיטות
ומתחת למיטות, ויש שם רומיאו, ויש
שם יוליד״ ויש שם הרבה כלבים. ורואים
את הכלב עושה ליוליה דברים מתחת לשולחן,
ויוליד, צועקת :״רומיאו! רומיאו!״ תיב־ננו
לסרט הזר, הקרנה אחת, אבל הביקוש
היה כל־כך גדול, שהוסיפו עוד הקרנה, ו־אחר־כך
הוסיפו עוד הקרנה, ובסופו של דבר
זה הוצג שש פעמים. כל פעם באולמות מלאים•
זה השיג אפילו את הסרט היפני שבו כל רואים הכל, הכל מקרוב, עם
הפרטים, וזה השיג את כל מאות הסרטים
הפסבדו־פורנוגרפיים הממלאים את
הפסטיבל, משום שמה שבני־אדם רגילים
עושים כבר כולם יודעים, כי ראו בסרטים,
אבל מה שרומיאו ויוליד, עושים, זה מעניין.
אלוהים וחלל
- 2001 אודיסאה כחלל (צפון, תל־אביב;
אוצו ת־הברי ת) מדי פעם קמים אנשים
נאורים ודורשים מהחברה לשנות את האדם
שבתוכה, ומראים גם את הדרך. מרכס הבטיח
לשנות אותו בעזרת דימהפיכה. מארה
רצה לשנות אותו בטרור. הפוריטנים רצו
לשנות אותו בדרכי נועם, והנה גם סטנלי
קובריק (במאי) וארתור קלארק (סופר) רוצים
לשנות אותו, אלא שעכשיו הבעייה כבר עומדת
על חודו של תער, השאלה היא אם
האדם ישתנה, או שבשנת 2001 לא יהיה מי
שיעשה ויראה סרטים.
הכל התחיל כשר,קוף הראשון למד להשתמש
בעצם, כדי להרוג את איוביו, וזה נגמר
כשהמכשיר הראשון הזה התפתח, השתכלל,
והפך לאדון המשעבד את האום אליו.
באדם של 2001 שולט המחשב, מכונה עם
מוח ורגשות, המנהלת אותו על הכוכב צדק,
מנסה להביא לידיעתו את הסכנות האורבות
לו, וגם משתגעת כשעומס הרגשות המונח
עליה רב מדי.
המכונה־האדון, והאדם, המכשיר המשמש
בידיה, התרחקו יותר מדי אל החלל, ואל
העתיד, ואל הטכניקה, והכוחות הרגשיים
שלהם אינם מסוגלים לעקוב אחר מאמץ זה.
ויחד עם השאלה: האם ייווצר אדם חדש,
שיתאים לזמן החדש, או שעם השתנות התנאים
ייעלם גם הוא, כמו שנעלמו לפניו
הדינוזאורים, וכל חיות הקדם? — יחד עש
השאלה הזאת מועלית בסרט שאלה נוספת,
המגלה אולי מין רצון לחזור אל התמימות,
ואל העבר :״אולי יש איזה כוח עליון, והוא
שהדריך את האדם, והורה לו לקחת את העצם
ולהשתמש בה, וליצור ממנה מכשירים,
ולהמשיך ולהתפתח, עד אובדנו? ואם הכוח
הזה ישנו, אולי הוא רואה, ומשגיח, ולא
יתן לאדם להיאבד?
השאלות המועלות בסרט, והכנסתן לתוך
מסע ארוך בחלל, והתיאורים היומיומיים של
חיי האדם בעולם משוכלל יתר על המידה,
הופכים את הסרט לחווייה אינטלקטואלית
ואמנותית כאחד.
הצאן שלא חטאו
מישחקים אסורים

(תכלת, תל־אביב;

צרפת) אפשר להראות את המלחמה: תותחים
יורים; חיילים נהרגים; הצבאות מתקדמים;
הרס וחורבן. ואפשר להראות את המלחמה:
שיירת פליטים אינסופית; אנשים עייפים,
במכוניות, בעגלות, ברגל; ופצצה נופלת;
ואמא ואבא וכלב נהרגים; וילדה קטנה מת-

מה ששמ עון ע דן עושה, למשל, לא כל-
כך מעניין. אבל רואים את זה הרבה. הוא
פירסם מודעת־ענק בעיתון וראייטי, ובה
כתוב :״שמעון עדן! שלוש שנים של מיש-
חק! מאה עשרים שעות צילום! שלושה סרטים
״1ועם זה, ועם מכונית־ר,ספורט הלבבי׳
שלו, הוא הגיע לפסטיבל, מלווד, בשלו־שת
הסרטים שלו, ביניהם האחרון, ג׳וז פין,
וכמה עשרות חתיכות שלו. ואת הרעש שלא
עושים סרטיו, הוא עושה בעצמו.

שמעון עדן והחתיכות
ח תיכו ת, ח תיכו ת ב מכונית לבנה

רוממת ולא מבינה מה קרה, ולוקחת את הכלב,
המת, ומתרחקת משם, למקום אחר.
החיילים המתים מבינים מה זה מוות, ומה
זאת מלחמה. הילדה לא מבינה, היא גם לא
מבינה שהוריה מתים. ומה משמעות הדבר.
אבל המלחמה הגדולה הזאת, עם אלפי האנשים
המתים, והילדה הקטנה והתמימה, שלא
חטאה, ואינה אשמה בשום דבר, וגם לא
מבינה מה ומדוע, כשזה עומד לצד זד— ,
נוצר רושם נורא, והמלחמה נראית גדולה,
ונוראה, ואיומה, כפי שהיא צריכה להיראות.
פולט הקטנה, עם כלבה המת, מובאת אל
הכפר, ושם היא פוגשת את מישל, ושניהם
מתחילים לשחק במישחקים אסורים. הם
קוברים בהתחלה את הכלב, ושמים על קברו
צלב, ואחר־כך מחפשים לו חברים, וכשאין
די חיות מתות, הם גם הורגים אותן, כדי
לקבור אותן, ותוך כדי־כך רואים גם את
העולם המנוון של המבוגרים, בכפר שבו
הם חיים, וזה לעומת זה מבהיר את המיט־דים
האמיתיים של כל מושגי המבוגרים, ומעשיהם.
בזמנו
הרעיש הסרט את העולם. עכשיו,
כשהוא חזר לארץ בשנית, מסתבר שהוא
עדיין חי, ואקטואלי, אם כי הבמאי שלו,
רנה קלמנט, כבר שכח מתי עשה סרטים
כל כך יפים, ושני הילדים המקסימים (ברי־ז׳יט
פוסה וז׳ורז׳ פוזולי) כבר גדולים, ומופיעים
מדי פעם, ללא הצלחה, בסרטים
של מבוגרים•
שם וכאן

קאן

גילה אלמגור (ואשה ברגמן)
ונסה גנבה את ה הצג ה

פסטיבל הסרטים ניצל בנס. מזלו שהוא
נגמר. אחרת גגה עמיר היתד, גומרת
אותו.
כשרואים את נוגה עמיר, היא בכלל לא
נראית כמו מחסלת פסטיבלים. היא נראית
כמו בחורה תימניה, קצת שמנמונת־עם־יפת־עיניים,
מלאת מרץ, ומדברת הרבה על סרטים.
כי זה המיקצוע שלה. היא מפיצת סרטים.
היא יושבת בדירה גדולה ויפה ברומא וקונה
מפה, ומוכרת משם, ומרוויחה בין זה לזה
לא מעט כסף, ומי שמכיר אותה עוד מהיותה
בארץ, לא יכול להאמין שזאת זאת היא,
נוגה התימניה מירושלים.
כשהיא הגיעה לפסטיבל, עוד שום סכנה
לא איימה עליו. הכל התחיל בקוקטייל של
הסרט מצור. היא באה לשם מלובשת כיאה

לקוקטייל, ומלווה על־ידי השחקנית המהוללת
בכל רחבי תל־אביב והמבורג, אביטל
פז. השתיים הגיעו עד לכניסה, וכשבכזי־סר,
לא נתנו להן להיכנס, נוגה נדהמה:
״אתם לא מכניסים כוכבת ישראלית? את כל
השמנות האלה אתם מכניסים, וכוכבת ישראלית
אתם לא מכניסים?״
היא צעקה על שייר!ה כן־פורת. היא
התנפלה על יענקל׳ה אגמון. היא אמרה
שהיא תעשה להם בירור בעיתונים. היא הרעימה
על כל המוזמנים והסבירה להם שכוכבת
ישראלית מפורסמת עומדת בחוץ,
כמו כלב, בלי שאף אחד שם לב אלייז.
״איזה ארץ מתייחסת עוד ככה אל ר,כוכבות
שלה?״ היא שאלה בקול אין־אונים, ותיך
כדי כך הצליחה לעבור את שומר־הסף, בעזרת
איזה ידיד שפגשה. ורק אביטל פו,
הכוכבת הישראלית שבאה ישר מגרמניה,
מלווה על־ידי ידיד גרמני, ופירסומות גרמניות
אוהדות, נשארה בחוץ. עד היום.
אומרים שכמעט לא רואים בפסטיבל הזה
אנשים. רק ישראלים. הצרפתים עסוקים עכשיו.
אין להם זמן לפסטיבלים. האנגלים והאמריקאים
כבר לא מתרגשים מזה, הכונן־
בניות ונערותיה,זוהר, במיני ובבליקיני, אלוז
שמפילות את החזיות שלהן בכל מיני מקומות׳
מעדיפות לעשות את זיר, השנה במקומות
אחרים, וכך קרר, שאחת מגיבורות הפסטיבל
היתר, דווקא גולדה מאיר. בלי
מיני ובלי ביקיני.
היא הופיעה בסרטו של פרנסואו
רייבנכו על ארתור רובינשטיין. האולם
היה מלא יהודים, ישראלים, ואחרים,
ארתיר רובינשטיין נראה גם על המסך וגם
באולם. הוא סיפר שהוא בא לישראל למלחמת
ששת־הימים .״כי הבנתי,״ הוא אמר,
״שאם אני צריך למות באיזה מקום, באיזה
שהוא זמן, הרי זה שם, ובזמן ההוא.״ ואז
הראה הבמאי הצרפתי את גולדה מאיר על
המסך, ואז רעד האולם ממחיאות־כפיים כאלה׳
שאפילו משה דיין, הכוכב המפורסם
של יומני גבע והרצליה, יכול לקנא בהן.
אבל גולדה אינה הכוכבת הישראלית היחידה
בפסטיבל. ישנה גם גליה ארלן ין,
שהגיעה לפסטיבל, ראתה שיש שם עו מ ר
שריף, שיש שם פיטר פונדה, שיש שם
יהורם גאון, ולא היססה הרבה ובחרה
מיד ביהורם גאון, ועכשיו היא מופיעה
איתו בכל מקום, ואיפה שמצלמים אותו
מצלמים גם אותה, ואיפה שהוא מספר על
ישראל ועל הקולנוע גם היא מספרת על
ישראל ועל הקולנוע.
ויש לו הרבה מה לספר, משום שאם

גילה אלמגור לא כל־כך מצטערת על
דקל הזהב, שנלקח ממנה וניתן לוונסר, רד־גרייב
ברוב של קול אחד. ההצלחה שלה
בפסטיבל שווה לא פחות מר,פרם. מי שתולש
את שערות ראשו על הפרם האבוד הוא
דווקא סם שפיגל, היהודי, שהיה אחד מחבר
השופטים. אחרי שהוא ראה את הסרט,
הוא אמר :״אם גילה אלמגור לא תקבל את
הפרם, אל תקראו לי סם שפיגל!״ עכשיו
הוא יצטרך להחליף את שמו. ועם שם כזה
— זה לא פשוט.
לפני שבוע עזבה העיתונאית היפהפיה
מישל דיי, זאת שהפרצוף המחייך שלד,
מופיע פעם מאי־שם בוויאט־נאם ופעם מאי-
שם בפלסטין. ,את הארץ. היא היתד, מוכרחה
לנסוע, היא אמרה, כיוון שהסרט של
בעלה, היווני קוסטה־גכרם, הנושא את
האות הלטינית ,2עומד לקבל את אחד הפרסים
בפסטיבל קאן, והיא רוצה להשתתף
בטקס החלוקה. את הפרם הראשון קיבל הסרט
של לינדסיי אנדרסון, אס, אך הסרט
של בעלה זכר, בפרס השחקן הטוב ביותר.

ונסה רדגרייב ב״איזדורה״
יהורם ג און נשאר לבד
העולם הזח 1656

עול האשה
מכונית־האלחוט תסמה את התנועה באמצע אלנב׳,־ שוגוי־הואש תנסו עמדות ואץ

מלבד אולי, לבעלי עיניים חדות, האנטנה
הזעירה של מכשיר־הקשר, שבלטה מהגג
של כל אחת•
זה, והדרך שבה עצרו: המכונית הראשונה
עצרה באכלסון, באמצע הרחוב, כשהיא
חוסמת את התנועה הסואנת ברחוב
אלנבי. המכונית השנייה נידחקה בין המכונית
הראשונה לבין המידרכה. מתוכה
יצאה ראש־הממשלה, כשהיא מוקפת, תוך
שנייה, בשמונה שומרי־ראש.
החבורה חצתה את המידרכה במהירות,
נכנסה לחנות המפוארת, ממוזגת־האוויר.
מבלי לעצור אף לשנייה, המשיכה גולדה,
מלווה בשניים משומריה, לצעוד למעמקי
החנות. שאר השומרים התפזרו בשקט, ללא
הגה, ברחבי החנות, תפשו עמדות בנקודות
רגישות. שניים שמרו על הכניסה הראשית.
המפורסם שבהם — מרדכי רחמים,
האיש שלנו בציריך — התמקם על המדרגית
המובילות למחלקת־הגברים שבקומה השנייה.
מיבצע הפלישה לחנות אתא היה שקט,

מהיר ויעיל.

צ׳יק־צ׳ק -וכמרגו
ך* ל״כך שקט, מהיר ויעיל — עד שה־ר
7 1 *1111111 \ 1 1

הממ שלה, גולדה מאיר,

ד * 1 1 1ד ה הדסה, המוכרת הראשית המוכ שרת של אתא
שהצליחה לקלוע בדיוק לרצונה של ראש
מכרה לח שתי שמלות, תי מנ ה עבורה שלי שית בו במקום.

קונות המעטות שנימצאו אותה שעה
בחנות, לא חשו כלל במתרחש. הן התפלאו
אומנם למראה הגברים החונים לפתע ב
מחלקת
הנשים — אך זה הכל. את גולדה
הן לא ראו כלל, לא ידעו על נוכחותה.
במעמקי החנות המתינו כבר לקונה הכבודה,
כשהם נרגשים וחגיגיים, האדון ירקוני
והגברת הדסה — מנהל החנות והמוכרת
הראשית. ראש־הממשלה, שלבשר.
שימלה כחולה פשוטה, לחצה ידיים מסביב,
חייכה באדיבות, ובירכה את הצוות בשלום.
שני שומריה סקרו במהירות את תאי־ההל־בשה,
התכופפו מאחרי הדוכנים, ואפילו
חיטטו בין ערימות השמלות התלויות על
קולבים לאורך הקיר.
בינתיים הציגה הדסה לפני הלקוחה את
המיבחר שהכינה, שש שמלות בלבד. אולם
מסתבר שהיא ידעה מה להכין: לאחר בדיקה
קצרה, מצאה גולדה את מבוקשה, בחרה
לעצמה שתי שמלות שמצאו־חן בעיניה —
אחת בצבע אפור בהיר, השנייה -בז׳ .שתיהן
שמלות סטאנדארד של אתא.
ראש־הממשלה ניכנסה לתא־המדידה, ויצאה
כעבור דקות מיספר כשהיא שבעת־רצון
מקניותיה. כה שבעת־רצון, למען האמת
— שבו במקום החליטה על קנ-יר,
נוספת. אלא שהפעם לא היתד, זו שימלח
מהמלאי: גולדה הסבירה להדסה מה רצו נה,
וזו תיכננה לה, בו במקום, שימלה
משיפון שחור, להופעות חגיגיות.
שתי השמלות החדשות נארזו ונימסרו
( ה ס שן מעבר לדף<

לרגע, נקרע ב שבו ע שעבר מ סן־ הרש מיו ת
האופף את ראש־הממשלה מבעד לסדק ניג
לתה גולדה האשה, שבמיבצע צבאי מ תוכנן,
כשהיא מלווה על־יד מרדכי רחמים, ירדה
אל העם, השתלטה על ׳חנות אתא בתל־אביב,
ותוך חצי שעה רכשה לעצמה שלוט*
שמלות מיספר .46

מיבצע החל בצילצול טלפון.
| ן המוכר המבוגר, בחנות אתא ברחוב
אלנבי 85 בתל־אביב, נחפז, נירגש ונירעש
כולו, אל הבוס :
״אדון ירקוני, אדון ירקוני,״ פלט, חסר־ -
נשימה מרוב התרגשות ,״טלפון ממשרד•
ראש־הממשלה.״
מנהל־החנות בחן, לרגע, את עובדו חסר־העשתונות
בספקנות מסויימת, כאילו פיק״
פק בשפיות דעתו, אחר ניגש לטלפון.
העובד, כמובן, היה נורמלי לחלוטין: על
הקו היתד, מזכירתה הפרטית של גולדה
מאיר. היא הודיעה למנהל, שראש־הממשלה
תרשה לעצמה לבקר בחנות בעוד יומיים,
כדי לקנות שימלה או שתיים. המזכירה
ביקשה להכין מראש מיבחר שמלות לבום
שלה, כדי למנוע ביזבוז זמן. היא לא שכחך,
כמובן לציין את המידה — ,46 וקצר,
מאחר שראש־הממשלה איננה תמירה כל־

אדטי המזבח
ך* כיקוד נקבע לשתיים אחר־הצהריים,
ן ן שעה שבה ריקה כימעט החנות מקונים.
ואכן, בשעה שתיים בדיוק, כעבור יומיים,
עצרו ליד החנות שתי מכוניות אמריקאיות
ענקיות. היו אלו מכוניות אפורות, בעלות
מיספר אזרחי. חלונה האחורי של האחת
היה מכוסה בווילון. שום דבר לא הבדיל
אותן מגל מכון וון אחרת שחלפה ברחוב.

שיגלח סיצית או שיגלח ושמיוו -הסיגנון אינו גשנה

גולדה קונה שמרה 1
(המשך רענזוד )29

לידיהם של שומרי־הראש. את השימלה המוזמנת
הבטיחה הדסה לספק תוך ימים
ספורים.
ראש־הממשלה לא שילמה במזומן, ואף
לא בצ׳ק. לא היא, ולא איש משומרי־רא־שה.
יש לה עדיין, כנראה, אשראי טוב
בחנויות הבגדים בתל-אביב. הנהלת החנות
אף לא מסרה אם ראש־הממשלה קיבלה
הנחה, או שנאלצה לשלם את מלוא המחיר.
גולדה הודתה שוב לאנשי הצתת, לחצה
ידיים, חייכה, ונפרדה לשלום• שומרי־הראש
התקפלו מכל רחבי החנות ונאספו סביבה.
באותה מהירות כמקודם נבלעה כל החבורה
במעמקי שתי המכוניות שהמתינו בחוץ,
ושזינקו מייד לדרכן במהירות, כשהן אינן
מקפידות ביותר על חוקי התנועה ברחוב
ההומה.

גולדה -וגדי חות נסות ץ

18. -ל״י

13.ד י

השומרים -חתיסיס
ך* כלל, המוכרות בחנות אתא היו
^ נורא מיסכנות: ברגע שגולדה נכנסה
לחנות, הן מתו מסקרנות לראות אותה,
להתקרב קצת אליה. אבל ההנהלה הוציאה
הוראה מפורשת שעליהן לעשות עצמן חדשות,
עיוורות ואילמות בשעת הביקור —
והן נאלצו להסתפק בד,צצות מזוויות העיניים,
ולהמציא כל רגע תירוץ אחר כדי
לגשת /פינה ההיא ולחזות בראש־ממשלתן
מקרוב.
בלית־ברירה, הסתפקו המוכרות בשומרי-
הראש :״איזה חתיכים לא נורמליים,״ קבעה
אחת, פרגית צעירה שבקושי מלאו לה ,20
אם בכלל .״כן, אחד אחד,״ אישרה אחרת,
אשד, מבוגרת שענדה טבעת־נישואין.

011ט €11ו) ! 1הנעל -למהלבש צעיר ...
1ו 0ע 0 1י^ ! 1הנעל ־ ל

! 0 1ע 0 1י 1חדש! ג לנערים ממסי 36
1101X1011 11 הנעל -לכל אחד ואחת ...
וו 0ע 0 1ר 1בשלל דגמי וצבעי עליזים.

נעל

1101X 1011
בינג -ליני א ל
קונים במחירים גבוהים

מלוה קליטה
גם 1964

.־ם 1968
״צ 1ה ״ שד׳ רוטשילד 15
תל־אביב, טלפון .54931 :
8.30 בבוקר עד 6בערב.

עדשות מגע
ז ם 7א 8 0£א ט ! ס ^ דאסס

״גרוזובסקי -אישון לנס״

מכוו פסיכולוגי
היפנוזה וטיפול

בכל הבעיות הנפשיות,
מבחני אישיות

תל־אביב, רחוב שניאור ( 3פינת רה׳
שינסקר ,20 ליו מוגרבי, מול מגרש
חגיה) סל 53029 .

בנימין רזניק

•ששה לשלוח חוברת השגרה
לבי בקשה.

בחיפה טלפון 69300
ובתל־אביב המלך ג׳ורג׳ 44
מ־ 15.00 עד .18.00

שעות קגלח 17

בהנהלת

צעירה בעשר שגיס
*איך ניראתה ראש־ר,ממשלה? ״מאה

ן אחוז,״ הסכימו כל הבנות .״בדרך־כלל, ב־יומני־קולנוע,
הייתי רואה אותה הולכת
בכבדות, כאילו קשה לה לצעוד,״ סיפרה
אחת .״אבל הפעם היא צעדה אחרת, ככה
בגמישות.״
״כן, בצעדים מאוששים, כמו שאומרים,״
קבעה אחרת.
״בחיי, היא ניראתה צעירה בעשר שנים
לפחות ממה שהיא נראית בקולנוע,״ טענה
הפרגית הצעירה. שאר הבנות הסכימו
לדיאגנוזה, והמוכר הקשיש הירהר בקול:
״תראה מה זה אשד״״ התפעל .״כל הארץ
על הכתפיים שלה — הקישקושים ב־או״ם,
העניינים בתעלה, כל הצרות של העולם.
אבל כשהיא צריכה שימלה, אז הכל
מת: הולכת וקונה. בחיי, אשד, לעולם
א שה. אפילו כשהיא ראש־הממשלר.,״
״כן, אבל יש לה אופי נורא חזק,״ קבעה
המוכרת הנשואה .״ראיתם איך שהיא נכנסה,
בחרה ממה שהדסה הכינה לה ~
והסתלקה? לא הסתכלה לא ימינה ולא
..שמאלה — שום דבר. עוד לא ראיתי בחיים
־׳ אשד, שתיכנס לחנות ולא תסתכל קצת מסביב.״
״עכשיו את מבינה למד, קוראים לה הגבר
היחיד בממשלה,״ פסק המוכר הקשיש
בידענות.

מלוה בטחון

מרכז

ך* משך כל ביקורה, היתד, גולדה נורא
רצינית ומסוגרת. סיפר אחד המוכרים,
העובד במחלקת־הגברים:
״גיסי הוא גם כן זבן במיקצועו. הוא
זבה בזמנו, לפני כארבע שנים, לשרת את
לוי אשכול זיכרונו לברכה, שבא למדוד
לעצמו חליפה. אשכול היה נורא חברותי,
התלוצץ עם המוכרים, אפילו סיפר שתי
בדיחות גסות. באידיש, כמובן. גולדה —
ההיפך הגמור. לא, חס־וחלילה, שחיכיתי
שהיא תספר בדיחות גסות. אלוהים ישמור.
אבל חשבתי, אני יודע, קצת יותר ידידותיות
אולי.״
ואילו דעתן של המוכרות היתר, שונה :
״היא היתד, נורא נחמדה,״ טענו כולן פה־אחד
.״נכון שהיא לא דיברה בכלל,״ הסבירה
אחת מהן ,״אבל היא התנהגה נורא
יפה, בכלל לא כמו ראש־ממשלה. סתם
כמו אשר, רגילה.״
״הלוואי שכל הקונות היו כמוה,״ הסכימה
שנייה .״באה, מדדה, והחליטה. לא
בילבלה את המוח שלוש שעות.״

באי מקסים בים האיגא׳ נולדה אוטת־רואיפוו של הקיץ

כ׳ ממיקונוס תצא תורה
התורה שיצאה זה עתה מנדקונום איננה בדיוק
זו המדובר עליה בתנ״ך: זוהי תורת־היופי החדשה
שיצרה הלנה רובינשטיין לנשות העולם, לקייץ
הנוכחי.
אופנה חדשה זו, הנקראת ״מראה מיקומם״ ,זכ תה
למסע־פירסום עולמי חסר־תקדים: עיתונאיות
מרחבי־העולם הוטסו לאי החלומי שבים־יוון, שם
זכו לראות את האיפור החדש מדוגמן על־ידי דוג־מניות־צמרת
בינלאומיות, שהציגו לרגל המאורע
גם דגמים אופנתיים מרהיבים ותכשיטים נהדרים.
הדגמים והתכשיטים עוצבו במיוחד לכבוד המראה
החדש.
לרגל מה נערכה כל התצוגה הענקית הזו? בהשראת
האווירה הקסומה של מיקונוס, יוצר האיפור
החדש מראה קורן וספוג־שמש. תוצאה זו מושגת
על־ידי שני תכשירי־איפור חדישים: הראשון ,״איי
ליינר״ עמיד בפני מים, המאפשר משיחת קווי אי פור
נקיים ויפים. הוא בא בכחול איוני, כצבע מי
הים היווני, ואלאבסטר, לבן־שיש. השני: מסקרה,
עמידה גם היא בפני מים, לצביעת והארכת הרי סים,
הבאה בארבעה צבעים.
ביחד, הם עשויים להפתיע אותך.

מואה־האדמה
ברונז ה ימנית.

קו מפוזי צי ה

יפיפייה זו מדגימ האת
״מראה מי קונו ס״ בצבעי
נוספ ת של ״המראה החד ש״.

האיפור החדש מתאים
ה ע 1 1 \ 1י
ה 1 1 ׳ 1 |111ה
לכל שעה, לכל הופעה

1 /1 1 1א £ 1 X 1 1 1 1
— גם כאשר את צריכה להיראות כנסיכה הדורה ונואופקת.

| 1 1 X 1 7 1 1כ ן נראה ״המראת החדש ״ מקרוב.
׳ | 1 1 1 1הצבעים ה שולטים ב ו: זהב־לי מון,
כחול־איגאי, וברונזה־יוונית, המשווים ל שפתיים רעננות.

ב״א ל נר
? 1ן 11לךן 1| | 7ק ף | א פור הען
כחול־איגאי יוצר את המראה

הזה, המהווה אחד האפקטים היסודיים של ״מראה מי קו מ ם״.

1711111 1111111

| 1 1ידן 1זר פרחי־זהב וטבעות שעוצבו ב מיו ח ד
ה שפתיים
מיקונו ס״.
״מראה

ואלמוג.
אדום;
סגול,
בגחני ם :
ב שפ תונים
מ שו חו ת

ונו ל

האשה

המיפלצות טלי
נער היי תי גם זקנ תי, ולא ראיתי צדיק
:זב, כ תוב שם באיז ה מקום. והכוונה,
.י מודיעה לכך, היא ללא ספק לבני
ייק. לא שהוא צדיק כל־כך — אבל זה
תוא לא יהיה אף פעם נעזב, זה בטוח.
ן שהארטיסט הזה יודע ת מיד לדאוג

הוא עשה מ שהו, מה זה ח שוב מה? אז
אחרי שהוא מסר את זה למורה, המורה
ספר אם יש שם באמת 500 פעם, והשאיר
את זה על ה שול חן שלו. אז בהפסקה, כש הוא
יצא מהכיתה, הוא לא לקזז את זה
איתו. אז אני לקחתי את ז ה.״

יא אפריע. לא אפריע ־ לא אפריע?
צמו — מ ש הו לא ייאמן. אני מכניסה
ערב אחד לילקוט איזה מ ח בו ת שהוא
;ח ב חוץ — ופי תאום אני רואה ב תו כו
׳ימה של דפים. הדפים היו סתם דפים —<
:ל אני כבר יש לי חו ש. הס ניראו ל׳
סונים, מ שום מה. בלי להסס הרבה אני
ציאה אותם החוצה — ומה אני מגלהק
:ולס, מלמעלה פד למטה, חוז ר שוג ו שוב
ושפט: אני לא אפריע יותר בכי תה, אני
אפריע יותר בכיתה.
הבנתי מייד שהארטיסט שלי כבר קיבל
זה מה מורה ב תו ר עונש. נהיה לי ירוק
ניים. אחרי העסק ההוא שתטסו אותך
והוא זרק פצצת־מים על סגנית־המנהל,
א נ שבע לי שמעכ שיו הוא י תנ הג כבר
וו בן־ אז ס — לפחות עד סוף השנה.

מיהרתי לאמבטיה, שם עמד הגבר לפני
אי וסילסל בבלו רי תו, כהרגלו מדי בוקר.
״מה זה?״ ניפנפ תי מול אפו בזעם.
״אמא, שוב חי טטת בילקוט הפרטי שלי?״
״חיטטתי, מחטטת, ואחטט, כל ז מן שאמי
דברים כאלה אצלך,״ עניתי .״ שוב פעם
רעת?״ ״הפרעתי־ ש מפרעתי, אולי תרדי
זני? זה בכלל לא שלי, י ה של דוי ד ״ון.״
,״אז מה ז ה עו שה אצלך?״ חקרתי. אמת;
תב היה — ספק של אריק, ספק לא.
״זה דוי ד סון קיבל עונ ש לכתוב אני לא
נריע בכיתה 500 פעם, בגלל ש --טוב,

״וב שביל מה אתה צריך את זח?״
״מה זאת או מרתב שביל מה? ש יהיה לי
מוכן כבר, במיקרה שגם אני אקבל מחר
כזה עונ ש,״

חיוו מסוים

האם, רות לוינבוק, היתה אונדנם ב ת 17 כאשר צולמה ב ת מונ ה
מי מין, ואילו הבת דליה רק ב ת ארבע — אך החיוך המש פחתי
האופייני ניכר יפה ב שתיהן. המ שפחה עלתה ארצה מגרמניה כ שדליה היתה עוד קטנה,

האנוא של
מופרע?
המורה דק דליה לביא
מורה־תיבון מגיב:

זרם המכתבים, ששטן? את המערכת כעיהן פות הפונכדז ״האם המורה
שד ילדך מופרעת העולם הזה״ ,)1652 הוכיח שהנושא פגע
בנקודה רגישה. עשרות אימהות, מורות ומורים, הביעו את דעתם:
לעיתים לחיוב, לעיתים לשלילה -אך תמיד כשצך־קצף, מכל הלב.
דהלן תגובתו של יוסך לווינגר מקריית״מוצקין, מורה־תיבון ותיק.
כתבתכם ״האם המורה של ילדך מופרעת״
לוקה, דומני, במשוא-פנים.
זה עשרים שנה הנני חורש בקרקע המרשית
של החינוך בארץ. היכדתי, על גבי
ועורי, תריסר מוסדות, מאות חברים ואלפי
בני־נוער — וטרם פגשתי ולו גם מורה
אחד אשר היכר. תלמידים, או התייחס אליהם
בזדון ממש. ייתכן וסתם יתמזל מזלי.
כנגד זה ניגרע ממזלי בכך שטרם פגשתי
מורה אחד אשר לא הותקף גם באורח
גופני — במידה ובצורה זו או אחית על־ידי
תלמידים או קרוביהם.
כמובן, מרבית המורים מתביישים להודות
כי משך שנות שירותם קיבלו גם קיבלו
גירים, נתזי ושפכי מים דלוחים, גרגי
רים, אבנים, דחיפות, בעיטות, מסמרים,
עפיפונים או מלפפונים, כדורי גומי וכדומה.
תוך התנצלות לגלגנית — וגם בלעדיה.

זכורני כיצד באחד המוסרית — מסיג
הסגורים אומנם — הוזה־תי על־ידי המנהל
כי עלי להתרחק, בשעת ההרצאה, מהחלון
הפתוח, כי לאחד החניכים תחביב חמוד:
הוא נוהג, מבחוץ, להנחיה מרלומות בצי־נור־פלדה
על ראשו של המירה .״אז מד,
בצע בהתרחקות מהחלון?״ שאלתי. הכביר
המנהל, כי צינור־הפלדה מגיע באורכו רק
עד אמצע הכיתה .״עליך להימצא תמיד במחצית
השנייה של הכיתה,״ פסק. על
שאלתי למה אין סוגיית את החלון —
קיבלתי תשובה כי חיל על הזגוגיות. על
ראשו של המורה — לא חבל!?
כאן עלי להעיר, כי אלפי דניכי יעידו על

היחסים הקרובים אשר שררו ביני לבינהם
בזמן הלימודים — ואחריהם, חלקם היום
חברי לעבודה. אחרים ברוך השם הדביקוני
ויושבים בחלונות הגבוהים. על כולם הנני
גאה. אין טינה בליבי אף ביחס לאלו אשר
הספיקו בשעתו להשליך עלי דברים לא כל־כך
מריחים, לצעוק בשמי מפינות חשוכות
בכל שעות היום והלילה, להטדידני בציל־צולים
ללא מענה בפתח־דלתי, או בטלפון,
ושאר מעשי קונדס.
אך צרה גדולה הם אלה המתפרצים בקבוצות
מאורגנות, גם בליווי הוריהם. ואם המורה
ירצה לעמוד בפרץ, כדי למניע השגת־גבול
מצד אורחים בלתי־קרואים, הוא עלול
לא רק לזכות במכות הגונות, אלא אפילו
בחקירה מצד המנהל ...על תקיפה מצידו!!!

אכן, הרבה, הרבה תלוי במנהלים —
והם לא תמיד לצידו של המורה. הרי בל
נשכח: מרבית בתי־הס&ר העל־יסודיים הם
בבעלות הרשויות המקומ׳־ית, והרשויית
הן בבעלות העסקנים המסייגתיים, העושים
את חשבון הקולות לבחירות. וכאן, משקלם
של הבריונים, בתוספת היריהם וידידיהם,
רב יותר ממשקלם של המורים. גם
למלחמה הזו יש ״צד שני של המטבע״ —
וחבל שחסר לנו עורך עיתון מוכשר אשר
יכתוב ספר על הצד השני הזה.
וחבל גם, שהצעתכם להנהיג בדיקות פסי־כאטריות,
התייחסה רק למורים: ומה עם
נהגים? וחברי־כנסת? וחברי־ממשלה? ועיתונאים?

אם גם את תמהת אי־פעם, בהס־י
| תכלו בתצלומה של דליה לביא, איך
היא צמחה והתפתחה להיות יפהפייה כזו.
פשוט יפה. ולא סתם בחורה יפה, אלא נהדרת
ממש.
כי זוהי התכונה המאפיינת את השחקנית
הישראלית המפורסמת ביותר בעולם: היא
פשוט יפה. ולא סתם יפה, אלא נהדרת ממש.
בעמודים אלה תוכלי לגלות את התשובה
לשאלתך: את מחצית יופיה ירשה דליה
מאמה, רות לוינבוק. כאשר את יושבת
לנגד האם, בביתה המרווח שעל שפת־הים
בשבי־ציון, את רואה לפנייך אשר, מקסימה,
בעלת הופעה אצילית ושיער לבן. לב״
אמרתי, לא שיבה. כי על־אף שהיא כבר
סבתא, אינך יכולה לחשוב עליה כעל קשישה.
היא פשוט יפה מדי בשביל זה.
ואת החצי השני של יופייה ירשה דליה
מאביה ראובן.

ם יפור
אופייני׳
כל מעבר לכל היופי והפירסום, יש
כאן בסך הכל סיפור ישראלי אופייני
של נערה יהודיה שעלתה ארצה, עם הייריה
ואחיותיה, מברסלאו שבגרמניה, גדלה בארץ,
מצאה חבר, נישאה לו, ילדה לו
בנות ובן, ואיבדה אותו.
זה שאחת משתי הבנות גדלה
דליה לביא המפורסמת — זה באמת
ונעים.
אבל לא העיקר, אצל רות לוינבוק.

האמא כשחקנית

רגלמת תפקיד של מעפילה בסרט יהודית.

0*711*1 (0 11111110
** ה משותף לדיאטה ולחידון התנ״ך?
בינתיים שום דבר, אבל תוך פחות
מחודשיים תהיה התשובה ברורה: שלישיית
הגשש החימר. כי באמצע החודש תעלה
שלישיית הגשש החימר את המסך על הצגת
הבכורה של תוכניתה החדשה —
קנטטה לשווארמה — -שהמכנה המשותף
של כל הקטעים שבה — הוא חוסר מכנה
משותף.
אם תבדקו את ההיסטוריה של עולם השעשועים,
ספלו א 9תמצאו תקדימים רבים
לשלישיית בדרנים, שהצליחה להחזיק מעמד
בצמרת משך כשש שנים, מבלי לדעוך
אף לרגע ומבלי לשנות את הרכבה. פולי,
שייקר, וגברי מצליחים לעשות זאת, ולפי
כל הסימנים עוד יצליחו בכך זמן רב.
הכוח הדוחף מאחורי שלישיית הגשש
החימר, הוא האמרגן אברהם (פשנל) דשא.
למרות שהוא אולי לא נראה כזה, הרי שכיום
הוא אחד האנשים העסוקים ביותר
במדינה. יש לו סדר יום דחום וגדוש, ורא־יונות
לעיתונאים הוא מעניק על מרפסת
השיזוף של בריכת השחייה גורדון בתל־אביב.

התוכנית לקוח מתוך מערכון על
מוכרי השווארמה,״ הוא מסביר, אגב הפקרת
גבו לקרני השמש ביום חמסין .״אבל
הוא גם מבטא את אופי התוכנית החדשה.
הקונטראסט. אף קטע לא דומה לשני ואין
שום חוט מקשר בין כל המערכונים וה־פיזמונים
שבתוכנית.״

חלוקה צודקת

*ש לנו למשל, בהצגה, פארודיה ל
_^ ,מיצעד הפיזמונים, שעל ידה נראות כל

הפארודיות שנכתבו עד כה, כהצגה יומית.
יש גם פארודיר. על חידון התנ״ך, שתהפוך
לקודש הקודשים של אוצר הפארודיות ה־

ישראליות
מהו סוד הצלחתה של להקת הגשש ה־חימר?
גם את זה מוכן פשנל להסביר,
אגב שינוי תנוחה לשיזוף הכרס ,״הג ש שי ם
הם לא תיאטרון עם חובות חינוכיות ותפקידים
לאומיים. המטרה היחידה שלהם היא
להישאר להקת בידור. להצחיק את הקהל
ולעשות סרטים..,
״אחד הדברים המופלאים אודות הגשש
החימר, היא העובדה שאף אחד ממעריציה

הרבים אינו יכול לומר אף פעם מי משלושת
חברי הלהקה הוא הכוכב. תמיד אומרים:
הגש שים היו מצויינים...
״זהו אחד הדברים שאנו מקפידים לשמור
עליו: החלוקה הצודקת והמאוזנת בתפקידים
בין חברי השלישייה. לאף אחד
אסור להתבלט מדי, ולעומת זאת גם אסור
לו לפגר אחרי ע מי תיו...״
קנטטה לשווארמה תהיה התוכנית הרביעית
של הגשש החימר . .התוכנית הקודמת,

סינימה גשש, הועלתה משך שנה וחצי,
650 פעם, וחלק גדול מהמערכונים והפיז־מונים
שבה הפכו לחלק מנכסי הפולקלור
הישראלי החדש.
״אני לא חושב שישנם עוד אמנים ישראליים
המסוגלים להודיע על תוכנית חדשה
שתצא בעוד חודשיים, ולמכור מייד את כל
הכרטיסים,״ אומר פשנל כשעורו מתחיל
להאדים מצריבת השמש .״הג ש שי ם מסוגלים
לעשות זאת.״
ומי מוכן לומר שאינו צודק?

114

מרי הופקין מתוודה :

מיסנו מיטיהיהבעלי־ספק
אם ישנם כיום חצי תריסר אנשים
ה מסוגליס לומר ב בי ט חון כי הם
מכירים אות ה כפי שהיא באמת. כי
מהיום בו דרך כוכבה הזוהר של מרי
הופקין, היא היתה ונ שארה בגדר חידה.
פניה ה ת מי מו ת. אינם או מרו ת דבר על
אופייה, ועיניה מ סגירו ת עוד פחות.
ה שבוע פתחה מרי את פיה והתוודתה
מעט על תכונו ת אופייה. לדבריה היא
מהירת תימת (״אני מתרגז ת כשאנ שים
שוכחים לומר לי דברים״) ,עצלנית
(״יש בקרים שאני מתעוררת ואין לי
שום ח שק לצאת מה מי ט ה משך כל היום״)
,בלתי מסודרת (״אני לא מצליחה
להגיע לשום מקום בז מן, אבל לאח רונה
אני לפ חו ת מ שתדלת״) ,ובל תי
מרוצה מעצמ ה (״יום אחד אני רוצח

ח שוב

להיו ת דו חהל מי ש הו אחר. לא

כאשר התגוררה עדיין עם מ שפחתה,
בעיר הולדתה הקטנה שבווילס, היתה
לה רק בעייה אחת בחיים :״ אין לקום
בבוקר. היי תי עצלנית נוראה ולא רצי תי
ללכת לבית־הספר, כדי שלא אצטרך
א ח רי כן להכין את ה שיעורים.״
אבל כיו ם נעלמה בעייה זו, וב מקו מה
צצו רבות אחרות .״כ ש הגע תי ל לונדון
הייתי פתייה. כימעט לא דיברתי
ונ ת תי לאנשים לכוון אותי כרצונם.
עכ שיו למדתי מ הנ סיון ואינני שותקת.
״האדם הכנה הא מיתי היחידי שפגשתי,
היה פול מקרטני. ב שבילי הוא לא
,חי פו שי ת /אלא ידיד שאני סו מכ ת עליו
בכל. הוא גם היחידי שבאמת מבין או
סרי
הופקין
תי. כ שהקלטתי את מ א רין־ הנגן הרא שון
שלי, למשל, לא הייתי מוו צ ה מאחד
הפיזמונים. ח שב תי שאפשר להקליט אותו
שוב, יותר טוב. מפיק א חר היה אומר
לי, לא ח שוב, זה נ שמע טוב, תעזבי
את זה לי , .אבל לא פול. הוא אסר
לי, :תקליטי עד שתהיי מרוצה
״אינני חו שב ת שהייתי מסוגלת אי־פעם
לחיו ת חיים רגילים. מיסכן מי
שיהיה בעלי, למרות שאני נראית, אולי,
כמי שמסוגלת להיות עקרת־בית ורעייה
אידיאלית. אינני מתנגדת לנ שואין באופן
עקרוני — אבל אני כ ל־כן לא
מע שית — שאני ב טו ח ה שאהיה עקרת״
בית מזופ ת ת

דרוש — חי או מת!

ראו נערם מאלף
לורנס גלר, מנ הל חברת ״לורנס אנ-
טרפרייז״ ל מו״לו ת מו סי ק ה, רתח מכ עס•
״דבר כזה עוד לא קרה לי,״ אמר.
״ שלחתי או תו לאנגליה לח תו ם על חוז ה
— ו הו אנעלם!״
הנעלם הגדול הי ה חיי ם סבאן, אמרגן
להקת ״ ה א ריו ת״ ,שיצא לפני כשבועיים
לאנגליה, כדי ל ח תו ם על חוז ה הופעות
עבור הלהקה, עם הופעת ״ אהב תנו הי א
דבר צו מ ח״ בשוק התק לי טי ם הבריטי.
הוא יצא א ת הארץ ביום הרביעי
בבוקר וביום ה ח מי שי התייצב במשרד
האמרגן ג׳וק ג׳ייקובס בלונדון. שם א מרו
לו לסור ביום שישי כדי לח תו ם על
ה חוז ה המוכן. ס ב אן אמ ר בסדר —
ו מאז לא ראו או תו.
מידיעות שהגיעו ארצה אל א חיו של
חיים, אריה, מסתבר כי ביום השישי

״האריות״1

חיים סבאן

בבוקר, ב מ קו ם לגשת לח תו ם על ה חוז ה,
ט ס סבאן לדנמארק, כדי לחפש להקו ת-
קצב להופעות בארץ. משם המשיך בדר כו
ל אי טלי ה, כדי לנהל מ שא־וטתן על
הבא ת א חד מזמרי פ סטי ב אל סן־רמו
לישראל.
אבל כל זאת אך ורק מפי השמועה,
ובינתיים לא הגיעה כל ידיע המסב אן
עצמו .״באנגליה הכל מוכן עבור, הא ריות׳,״
אמ ר בתחיל ת השבוע לורנס
גלר, המייצג בישראל מיספר רב של
חברות מו״לו ת ל מו סי ק ה ואמרגנים ברי טיים.

צריכים לח תו ם על ה חוז ה ולטו
ס לאנגליה. ה ה תנ הגו ת של סבאן
מ קל קל תאתה מוני טין לכל הל ה קו ת ה ישראליות
האחרות, שירצו לנסות א ת
מזלן בעולם הפיזמוני ם הבריטי.״

טו \יונס עד המין
הוא משמ ש נו שא להערצת! ולאהבת!
של אלפי נשים. הופע תו על הבמה משו לבת
ב תנו עו ת אירו טיו ת ביותר. אולם מה
דעתו האי שית של טום ג׳ונס על המי! ב־עולם־ה
שע שועים בפרט, ו ב עו ל מנו המודרני
בכלל? על נ ך אפשר ללמוד מ ת שו בו תיו
לשלוש שאלות ש הוצגו ב פניו השבוע.

יש לך המון מעריצות, האם אתה מצליח
תמיד לעמוד בפיתוי?
הפיתוי גובר ע לין רק כשאתה שתוי.
מוב! שיאני תמיד מוקף נשים. אבל דווקא
העובדה שאני נ שוי מצילה אותי. אילמלא
הייתי נ שוי — הייתי חי חיים מ שוגעי ם
עם נק בו ת, דבר שהיה לבסוף בעוכרי.

על הבמה אתה מקרין אווירה מינית
סביבו• האם זוהי התנהגות מכוונת או
טיבעית?
כאשר התחלתי את הקאריירה כזמר מיק־צועי,
היי תי פ שוט מחזיק את ה מי ק רופון

ב שתי ידי — ושר. אבל מהר מאוד הבנתי
שאם אני רוצה לה שיג הופעה מח שמלת,
אני מוכרח להדגיש את היסוד המיני. מכאן
ואילך התחלתי לטפח את הצד הזה, וכיום
זה דבר טיבעי אצלי.

מה דעתך על אהבה חופשית וחינוך מיני
מוקדם?
אני נגד זה. לא מ שום שאני חו שב שח־צאיות
מיני מעידו ת על חופ ש מיני. גם
כ שנ שים לבשו חצאיו ת עד הקרסוליים —
הן הרימו או תן מפעם לפעם. אבל כיום
מוצאים הורים לעצמם לחובה לספר לילדיהם
על ה מין מוקדם ככל האפשר.
אני סבור שיש להשאיר א ת הילדים ילדים
—ז מה שאפשר יותר. אז לא נגיע ל־מיקרים
שילדות בנו ת 12 ייכנסו להריון.
אני עצמי ה תח תנ תי בגיל , 16 אבל ידעתי
לפני מה אני עומד. כי מעט כל ידידי שהתח
תנו צעירים — התגר שו לבסוף.

...מה ש ב טו ח כלבמל 1ח ״
כאשר חיפשו חברי שלי שיית אדלר, אמני מפוחית הפה, אופנאי שיכין להם תלבושת
הופעה, הם פנו, כמובן, לי צחקאדלר עוד לא זכיתי לקבלת־פנים חמה כזאת,
באף מקום אליו הגעתי,״ אמרה השבוע הזמרת הוולשית תמיג׳ונ ס, שהגיעה לסיבוב
הופעות בישראל. אך לעומת זאת התאכזבה כאשר נודע לה שבמקום תיזמורת גדולה
שהובטחה לה כליווי, הועמדו לרשותה רק פסנתרן, נגן באם ומתופף. פשוט אי־אפשר
להשיג היום מוסיקאים פנויים לסיבוב הופעות תגידו מה שתגידו — נעים להאזין
למיצעד ה מרגנית, מיצעד הפיזמונים הישנים, אך חביבים, של גלי צה״ל • .על גבי
תקליט פסטיבאל הזמר והפיזמון הישראלי, מוכיח ד ני גרנות כי פרט לכישרון החיקוי,
יש לו גם קול מצויץ • .בארצדת־הברית מתחילים חברי להקת דייהל,לארק
צילומי סרטחדש, המדריך. י #מעריצי ה חיפו שיו ת פנו במחאה לשגרירות האמריקאית
לאשראת כניסתו של ג ׳ ץ לנון לארצות־הברית, בעוד
בלונדון, עלכך שסירבה
שבעבר אושרה כניסתו של דו נו כן, למרות שיש לו הרשעה על שימוש בסמים,
• כי ל ק או סי ל, אחד מהאחים חברי להקת הקאוסילס, פרש לקריירה של זמר
יחיד • .דין מרטין מצהיר על כוזנתו לפרוש לגימלאות בעוד 4שנים • .תקליטם
הראשון של הבי ג׳ים ללא רובין גיב,
יצא לשוק באנגליה בסוף חודש זה, והוא
• ת 1ים
נושא את הפיזמון מחר, מחר.
ג׳ונס ישתתף בסרט אמריקאי, יחד עם מי
שהוגדר, בינתיים, כ״אישיות הוליבודיח
בכירה אולי כלב מלוח, פיזמונה החזן ש
של להקת פרוקול הארוס, יצליח להוציאה
מהמשבר בו היא נתונה מאז לד,יטה הגדול,
בהיר מחיוורון, שכבש את צמרות המיצע־דים
לפני למעלה משנתיים *,קשה לומר
ששלום עולם, פיזמונם האחרון של הטרמי
לוס זכה להצלחה במיצעד הבריטי. פיזמונם

הבא יהיה פעם, בבוקר יום רא שון.
להיטה החדש של להקת המארמלאדה, יהיה,

קרוב לוודאי, ילדתי, עשי זא ת מהר.
אין ספק שאם היתד, נערכת כיום הצבעה
על שירי פסטיבאל הזמר, היו תוצאות הבחירה
של הקהל הישראלי מאלה שהתקבלו
תמי ג׳ונם
בערב הפפטיבאל.

טוס דונם
חידון רמזים
ב חי דון הקודם ז כו בפרסי ת ק לי טי ם:
מיכאל רוטנב רג מקריית ט ב עון, שלמה מהר
מנהריה ו חי הקר מן מתל־אביב. הפרסים
נשלחו אליהם בדואר.
בין הקוראים שיז הו את הזמרים והלהקות
המ סת תרים מאחורי הרמזים הבאים,
וי שלחו את ת שובו תי ה ם על ג לויו ת בלבד
עד , 10.6.69 יוגרלו שלושה תקליטים מא־ריכי*
נגן.

יחד איתה ניסע לעיר ב צ פון המדינה.

הם שרים על ד מו ת ירו שלמית משע־שעת.

שרים
אחד מהם.

זה קרה לו בפעם הרא שונה בחייו.

אין לה — אבל בכל זאת יש לה.

הוא

הוא ראה את אחת מ עונו ת השנה.

כלבתו

היקירה

שר, מבלי לדעת למי.

11 ול האשה
בקיבוץ עתה

מתגגורר ת

רות. בבית־אלפא, ב שעת קטיף א שכוליות.
השנה 1935 והלבו ש — שיא־המודה.
רות לוינבו ק ב שבי־ציון שליד נהריה.

בעלה של רות יחד עם ב תו הבכורה דליה, שהיתה אז ב ת ארבע.
היום, ואיפה הלחיים שלה אז.
_ /איפה הלחיים של דליה לביא

עם שלושת הירדים
קולנו ע ברחבי

עם האדום

רות עם ראובן, החבר שלה שהפך
לבעלה. ה שנה היא !וומנם , 1938
אבל מרכז־הבידור באותם ירים היא כ מו בן כיכר־דיזנגוף.

העולם,

כבר קיבל את

רות והילדים יוסי, מיכל ודליה, על שפת־הים.
החיוך של דליה, המוכר כיוס ל מיליוני צופי הקויו
האופייניים, כשדליה היתה עדיין ילדונת.

ך ^ 1ן ^ 11 שתי שחקניו ת הקולנוע הזו הרות הן רות

^ | 1 1 1 1 1 1 1 1 ^ 1 1לוינבו ק ובתה, דליה לביא, ב שעת סיור ב 11111

ו נ דו ן. א ו תו ערכו לאחר ה שלמת סרט־הרפתקאות על הטיסה לירח, לפי סיפרו של ז׳ול ורן.

״לוחמי השמש״ ב אי ם

8 1 *01126 111811*6
מערכתשלמהשלמ שזפי

ר־בלי!
* מבטיחים שיזוף הדרגתי מהיר ושלם -ללא
כוויות.
+מעניקים לעורן שיחום־משי ולחות חיונית.
• •¥מרככים ומחליקים את עורן המשתחם.
* מגינים על עורן — מעודדים קרני שיזוף
ועוצרים קרני כוויה.
לוחמים נגד שידוף העור והיווצרות
קמטי יובש.

׳810026 1,118110׳ 016301
באריזה פלסטית לעור נורמאלי.
׳810026 8115)1-6׳ 016301
6 5100׳ו51)1ח101 56
באריזה פלסטית לעור רגיש.
׳810026 8115)16׳ 06166
בשפופרת לעור נורמלי ויבש.
במדינה אוניב ר סי ט או ת אדון ומשרת
איליו היה הדבר מתרחש באחת האוניברסיטאות
האירופאיות, הוא היה מהווה עילה
טובה לסטודנטים ולמרצים גם יחד לעלות
על הבאריקאדות ולהניף שם את נס המרד.
אבל במדינת ישראל עבר הדבר כמעט ללא
הדים.
זה קרה בבית־המשפט המחוזי בתל־אביב,
באשר החלה להתברר בפני השופט ארליך
עתירתו של הד״ר ג׳ורג׳ טמרין נגד אוניברסיטת
תל־אביב בשל פיטוריו השרירותיים,
אשר הוגשה על־ידי עורך־הדין אמנון זכרוני.
בפני השופט הופיעו נציגי אוניברסיטת תל־אביב
ובפיהם טענה מוזרה.
הם היו מוכנים לקבל באופן היפוטטי את
כל הטענות שהעלה טמרין בתצהירו, כולל
את הטענה שההחלטה לפטרו ״נתקבלה על-
סמך המלצה של ועדה שהרכבה היה פסול,
אשר עבדה בפרוצדורה פסולה המנוגדת לכל
כללי הצדק הטבעי.״ אבל כשביקשו למחוק
את עתירתו של ממרין על הסף, לפני שיוכל
להביא עדים, הסתמכו על החוק האנגלי המסדיר
יחסי ״אדון ומשרת״.
בהגדירם את האוניברסיטה כמוסד פרטי
ולא ציבורי, הסיקו שיחסיה עם עובדיה,
כולל המורים הבכירים בעלי הקביעות. אינם
מחוייבים בכללי הצדק הטבעי והסדר הציבורי.

שלילת
הסטאטוס האוניברסי

אי. היתד, זו טענה בעלת משמעות חמו־

׳810026 8115)16׳ 06166
6 5100׳\1:02 56051)1
בשפופרת לעור בהיר ורגיש.
0026 8115)16׳ 5110 5 )108־׳81
בצורת שפתון ב־נ גוונים להגנת
השפתיים ואיזורי הפנים הרגישים.

מיוחד!
׳׳810026 805)16
^{)61 500
^1015)016 80)100

להארכת השיזוף,
להחזרת הלחות
ולהרגעת העור
לאחר שיזוף
אינטנסיבי.

י 8 £ז 1ע 2;£א 0מ 8

יהורם גאון זכה בפרס גדול בתחרות הפרסים
של סכיני גילוח קינגסמן
1וז7£1£\/ 1510
הטלויזיה הטובה
בעולם

בין הזוכי ם שהשתתפו במבצע הפרסי ם הגדול שנערך ע״י חברת
קינגסמן, עלה בגורל ב א חד הפרסי ם הגדולים (טלוויזיה חדישה)
הזמר המפו רסםי הו רם גאון.
במכתב ששלח לתחרו ת כתב יהורם גאון :״ אני יהורם גאון, זמר
ו שחקן המ שתמ ש זה ז מן רב בסכין הנפלא קינג סמן ונהנה אחרי
כל גילוח, וכן משתמש אני במי הפנים של קינג ס מן״.
ועל ה ח תו ם: בכבוד רב, י הו ר ם גאון.

תובע ד״ר ממרין
חופ שאקדמ איז

רה ביותר. עוד לפני שהגיש את תשובתו
לטענה זו לבית־המשפט, מיהר טמרין להעמיד
את הציבור האקדמי בארץ, על המשמעות
הנובעת ממנה• כתב טמרין במיכתב שהפיץ
בין ועדי המורים באוניברסיטאות ישראל
ושאותו שיגר גם לאירגון הבינלאומי
של הפרופסורים והמרצים:
״עוד לא קרה שמיכללה בארץ תעלה טיעון
על זכויות אלה (של יחסי אדון ומשרת) —
כולל שלילה שרירותית של סטאטוס אוניברסיטאי
אם האוניברסיטה היא אמנם
מעביד, אשר לו הזכות הסוברנית לפטר את
עובדיו, כולל פרופסורים מן המניין, אזי
הסכמי העבודה עליהם חתמנו, שווים כקלי־פודה,שום
אין שום משמעות להתחייבויות
האוניברסיטה, כי היא רשאית בכל עת
לנהוג על־פי החוק של, אדון ומשרת׳.
״פירושה של טענה זו כי בטלות ומבוטלות
כל אותן מוסכמות ומפורסמות שעליהן
מושתת בכל העולם החופש האקדמאי
משפטנים רבים הישוו קביעות של מורה באוניברסיטה
לזאת של שופט — אין לערער
עליה כל עוד התנהגותו תקינה, כדי שיוכל
לפעול באופן עצמאי ללא פחד. אם החוק
של, אדון ומשרת׳ חל עליו, ברור כי אותו
חופש אקדמי מחוסל.״
טמרין פנה בבקשה לאוניברסיטה ד,עבריו*
בירושלים, כדי שזו תבהיר אם גם היא רואה
את עצמה כמעביד פרטי ביחסיה עם
עובדיה, וקרא לחבריו :״מחובת הוועדים
להזהיר כל מדען מועמד מחו״ל שבתמימותו
מתכוון להצטרף לסגל האוניברסיטאי, כי אין
האוניברסיטה מכירה בכללים האקדמיים המקובלים
בכל העולם הדמוקרטי.״

הנסיך והנסיכה של ישראל
ל שנ ת
מסעם מערכת

ה 171 09111ה

1969

ב ח סו ת יצרני י

בישראל

שרון אפרת

מיכאל ליטוינסקי

ארנה פרנקל

בת ,4רח׳ אהרן בן־יוסף ,7קריי ת־א תא

בן חמש־וחבי, רח׳ סו טין , 24ת״א

בת 3רח׳ אדממד פלג , 46/5חיפה

מורי שטיינברג

בן ,3£רחוב אידר ,20 חיפה

דקלה כהן
בת שלוש, רחוב המאבק ,21 גבעתיים

גם לד יש ככית צבר או צברית -לא פחות מקסימים. שילחי את תמונותיהם בציון השם,
הכתובת והגיל אל מערכת ״העולם הזה״ ,ת.ד ,136 .תל־אכיב (עבור תחרות הנסיד והנסיכה).
עדיפות תמונות בשחור־לבן. התחרות פתוחה לכל ילד וילדה מגיל שלוש עד שש בלבד.

ב 11ב י 1תרב 1ם ק 1ק ה־ ק 1ל ה

^/ג^00^XXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXX000000000000000
נ סיון נועד שאתה עומד
להתחיל בו בי מי ם
הקרובים, ע שוי להסתמליאה, בהצלחה יים

לא תאבד את ביטח
ונן העצמי עד טוף
הדרן. מו טב לן לא לגלות
את סודותיך, אפי:
1 21מרס - הקרובים לאנ שים

: 1 20 .א כ רי ל
לן ביותר. אדם, שנתת
בו אי מון בעבר, עלול ל אכזבן. פעילות רבה
בחיים הרומנטיים, לקראת סוף השבוע.

1ווון!

השבוע תצטרך בנראה
להרבות בפגישות וב ישיבות
ארובות ום־
יגעות. ע תידם וגורלם
של א ח רי ם עשוי ל היחרץ
בדיונים אל ה,
אולם לגבי עתידך שלך
21 באפריל
לא ת הי הלהם שום
20ב מ אי
משמעות. תצטרך להגביר
א ת מא מציך
בעניינים חומריים, אול ם דוו ק א עיסו קי
0שברוח יגרמו לך אתה סי פו ק הרב.

הצעות מיס חריות ועסה
תו ב עו ת ממך
קיו ת׳
ל שנות את אורח חיין, את להעסיק
ע שויו ת
מוחך השבוע. מו טב ש לא
תנקוט בצעדים נח פזים,
שכן הבעיות ה כספיו
ת ה מעיקות עליך
;הן ב עיו ת ז מניו ת בלבד,
ותוך מיספר שבועו ת
אתה ע שוי לנשום לרווחה. נוכ חו ת ך באירועים
חברתיים תהיה רצוייה ואהודה ביותר.

0*1111)11

דרוש לך אומץ רב בדי להגשים מטרה
שהצבת לך ז ה מכבר ו אין נראית לך בל
תזוזה להשגתה. אל תהסס לבקש א ת
עזרתם של אחרים,
אפילו א ם הדבר ב רוך
באי־נעימות חול פת.
פגישה עם איש יות
ס מכו תי ת עלולה
לגרום לך רוגז רב
ול מ תוח א ת עצביך.
מוטב שלא תזלזל בהתראו
ת בכתב הנשל וז זע> , 1ו.ו*6
חו ת אליך. הקפד ב 31335808
שעת נהיגה. פזיזות,
שאינך באופייך, עלולה לגרום לך מורת־רוח
רבה. סוף שבוע מ הנ ה לפניך.

ון ווזנייס

סוס1
מצויינת תקופה זאת עבורך לפעילות יוצרת,
למרות כל הק שיים הנערמים
על ד רכן. מו טב
שתדחה הצידה כל. מיני
עיסוקים בלתי מועילים
ואל תניח לבני מש פחתך
להסית את ד ע תן.
21 ביולי -
2 21א 1ג 1ס ט
רכז את כל מ שאביך
לה שגת המ שימה שהצבת
ל עצ מן. מ תנו ת ה מצביעו ת על רגש,
אפילו פרחים, יהיו לן לעזר רב ביותר.

או1!,
השבוע עלול אתה לעורר אתחמתם של
ב מה מ אל ה הנ מ צ אי ם
עימך ב מ חיצ האחת,
מכיוון שעבורך מ ק דשת
המטרהאת בל
האמצעים. רגשותיהם
של א ח רי ם אינ ם נכללים
בחישוביך — 0 תבונה הפוגעת לפע־מי
םבקסם האי שי הרב שלך. אכזבה
מצפה לך מא שה שתלית ב ה תקוו ת.

1תו]וו

4 44 444
4444

לא כדאי לראות
לא חשוב לראות
אפשר לראות
רצוי לראות
חובה לראות

סרטים חדשים
טכס סודי (גת, תל־אביב) זונ ה מזדקנת.
נערה לסבית ו מופ רע ת (מיה פארו) ,אבא
חורג (רוכרט מיצז ו )0עם מחש בו ת
מגונו ת, דו דו ת עם נ טיו ת קל פ טו מניו ת —
מכל אלה בישל הב מאי ג׳וזף (בוס) לוזי
סרט אחד, וכדאי ל הא מין שהעובד ה ש הי א

עקוב

מאורע מ שפחתי מ שמח יביא לך אושר
רב. האפ שרויות הקורצות לך מעבר לים

מושכות אותך ומפחי-
דות או תך בע ת ובעונה
אחת. נסיעה לא
תזיק, אבל אל תכניס
א ת עצמך ל ה תחייבו יות
ל טווח ארוך. ה ק דישי
ז מן רב יותר לילדיך.
אתמ תעל מ ת
לאחרונה מבעיות נפשיות
ה מ עי קו ת על
א חד מהם. אי שיו ת
מ ק סי מ ה שתפגשי השבוע במסיבה תו-
ליד בך מח שבות חטא, אך אל תתפתי.

הישמרי ממצבים מבי כים
בידידות ואהבה,
במיוחד באמצע הש בוע.
פעילות קבוצתית,
וי ח סי ם עם חבריך
לעבודה, י היו בעלי
השפעה קונ ס ט רו ק טיבי
ת על אי שיותך.
21 ביוני •־
_ 20 ביו לי
__ ע ד לשבוע השלישי
של חודש יוני, יי פ תחו
בפניך אפשרויות רבות לנסיעה, לחו פש
ולנופש. ירוק ולבן יהל מו אותך.

בעיו ת הק שורות בברי אות, ש לן או של
אחד, מבני משפח תן, יעסיקו או תן ב מ רבי ת
ימי השבוע. אל תה סס

להוציא כספים לצורך
זח, אפילו אם ההוצאה
נראית לן ברגע הרא מי
ש הו
כבזבוז. שון ויי תכן
ע לין, אהוד וזאת קבוצ ת הכדורגל
החביבה ע לין ב מיו חד,
לא ימלא את התקוות
22ב או ק טו ב ר
22 בנו במבר
שתלית בו לקראת סוף זאת לעו מת
השבוע.

ע שוי אחד מקרובי משפח תן הקשי שים לגרום
לן הפתעה נעימה. אל תאמין לכל דבר.

60611

התרגשותך הי א תוצאה ברורה מהמתח
בו אתה שרוי לאחרונה, נוכח ה תפ קיד
החדש שיוטל עליך ה שבוע.
נצל א ת תבו נתך
כדי לשמור על
קור-רוחך, ו אז יעבור
הבל בשלום. חובות,
הנכפים עליך על־ידי
חיצוניות,
מיסגרות
מ ציקי ם לך השבוע.
מוטב שתבחני מחד ש
א ת מערבת י ח סיי ך
עם אדם, שהכאבת לו
לאחרונה מאוד. אםאתה צופה שינויים
בחייך הקיץ, מוטב שתתבונן לקראתם.

ודייוויד ניבן.
שנת 2001

-אודיסאה כחלל

(צפון, תל־אביב) מסע אל ההלל ואל הע תיד
בסרטו של סטנלי קובריק, שצויין על־ידי
מבקרים אחדים כסרט ה מדעי־דמיוני הטוב
ביותר שנע שה עד כה — ו שעורר באמריקה
הד ללא תקדים גם בחוגי ם אינטלקטואליים•

סרטים
אחרים
משחר,ים אסורים (תכלת,
תל-אביב) סרטו ה פיו טי הנפלא של
רנה קלמנט, שבו כל מו ר או תהמלחמה
נראים איו מי ם ונוראים פי שבע, מ שום שהם
ניתנים דרך עיניהם של שני ילדים קטנים
ות מימים, שאינם יודעים ואינם מבינים מד,
קורה ומדוע.
הצוללת הצהובה (פאריס,
תל־אביב) ה מ סו ר ת האנגלית, שהחל ב ה
לואיס קארול עם עליסה בארץ הפלאות שלו,
נראית כאן ב שיאה. סרט תמים ומלא חוכמה
על חמשתה חי פו שיו תהמ צויי רו ת ביד
אמן, היו צ או ת להציל את מ מלכ ת היו פי וה אהבה
והפרחים מידי אגרופי־הברזל של ה רשעים.
יש כאן שילוב נהדר של פנ טזי ה
והו מו ר ו״נונ סנ ס ״ מלא ״סנס״.

1£3טסם ש
הוות דעת שתוג ש בערבית, ביו ם ה־,
ה־ 29.5.69 שעה , 18.30 תעסוק הפעם בנושא:
בוגרי אוניברסיטאות לעיר או

ונסה רדגרייב ב״איזדורה״

מועקה שבוודאי חשת בה בעת האחרונה,
תחלוף לקראת סוף השבוע. בעייה פ סיכולוגית,
הק שורה בי חסיך
עם אחד מהוריך, תמצא
אף היא את פיתרונח, את ותבדוק במידה שורשיה, ולא ת תפ ת ה
להדחיקה ולהתעלם מטו
בו ת ידיעות מנה.
ע שויו ת להגיע ב מכ ת ב
מחו״ל. אם את עומדת
21בדצמבר
סו בינו א ר החלפת בפני מקום תהססי.
עבודתך, אל
זו הי תקופה נהדרת להתחיל דברים מחדש,
טבור בני מזל גדי. ל בו שן יהנה או תן.

חיפה) טו פו ל פה ו טו פו ל שם. ו הנ ה עוד
טופול אחד בסרט האמריקאי הרא שון שלו,
בו הוא מגלם ד מו ת של מ תו רג מן ב מ חנ ה
פליטים, בז מן ה מל ח מה, וזו כהלתשב חו ת
נלהבות מצד הביקורת. לצידו גם אורי לוי

ביים את זה תחפה אפילו על העובד ה ש־אליזכט
טיימר משחקת בזה.
איזדורה (הוד, תל-אביב) ונסה דד־ג
רייב ( שזכתה ה שבוע בפרס קאן על תפקידה
זה) מג למת את ד מו ת ה של איזדודה,
הרקדנית הפרוע ה ו היפהפי ה של תחילת המאה.
סרט• ענק, שרק מ הו צ או ת הנ ד ר סי מ ת
שלו אפ שר היה לע שו ת חמי שה סרטים.
לפני כוא החורף (חן, תל־אביב; פאר,

לכפר.
את דיעותיהם של עאוני חבש, עדנאך
עכדול ראזק ורפיק מלק, ינח ה סו־עאד
קארמאן.
20ד קו ת לאחר מ כן: דור הסילונים,
מ שהו על תולדו ת ה תעופ ה, ולאחר החד־שות
בערבית (ב 19.18 שידור חוזר
של פסטיבל הזמר, שהתקיים ביום העצ
מאות ב בנייני האומה בירו שלים. יהורם

גאון, אבי טולדאנו, אריק איידי
שטיין, הובי רכט, יגאל בשן, הפרברים,
עדנה גורן, אלכסנדרה
ורבקה זוהר יבצעו שירים ו פיז מוני ם
ש הוז מנו על־ידי ר שות ה שידור, ב מ חיר מלא
מאת מחברים י שראליים מיקצועיים נודעים,
שבדיעבד ני תן לקבוע כי רמתם אינה עול ה
על רמת ה חו בבי םשהשת תפו בפ סטיבלי ם

* בת־דור היא להקתה של הברונית בת־שבע דה־רוטשילד. מנהלת׳
אותה ידידתה הרקדנית ג׳נט אורדמן. הצרה היא שהגברת אורדמן, למרבה הפלא,
היא אף הרקדנית הרא שית של הלהקה. ליד 12 הרקדנים הצעירים והבתוליי ם
או לכל היותר כגננת חביבה.
של בת־דור, נראית הגברת אורדמן כאם מאמצת,
הכוריאוגרפי ה למרבית ה מ חו לו ת חסרת מעוף ו /אומש מעות. במיקרים מ סויי מי ס
מ שמעות ה מגוחכת וילדותית. חברי הלהקה חסרי נסיון וליטו ש, אן מה שניכר
מייד הוא כי הרקדניות טובו ת לאין שעור מן הרקדנים. ת מו ה מאוד כיצד נמסר
תפקיד הסולן (בוריאציות על־פי מוסיק ה ישל ויואלדי) דווקא לשמעון
הופנונג. התאורה של חיים תכלת היא הדבר היחיד העומד על רמה מיקצו־עית
המזכיר (וכיצד אי־אפשר שלא להיזכר בלהקתה האחרת של הגברת דה־רוט־שילד)
את להקת בת־שבע.

העצלות שירדה עליך
לאחרונה מפריעה לך
בהג שמת מטרותיך. אם
תחדש את מי טען המרץ
שאיפיין או ת ך בעבר,
אתה ע שוי עוד לא לא חר
את הרכבת. ידידים
ידברו ה שבוע מאחורי
רכי שה שרכ שת
גבן.
לאחרונה ל בי תן תסב
עונג לן ולבניי משפחתך. ח ש דנו תן לגבי
בגידותיה של ב ת ־זוגן אינה מוצדקת. קיג־אתך
היא הגורמת לחיכוכים שצצו ביניכם
לאחרונה. נסיעה בלתי צ פוייה תשבש את
תו כניו תין ב שבועות הקרובים. מחלות, בס־יוחד
כאלה הק שורות בראש, ידאיגו או תן.

רקדני ״כת־דור״ ב״ואריאציות״
׳ ^ ה 0ת 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 ) 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0מ מ 0 0 0תו צצצ ¥׳ ו צ/

של השנים שעברו. מימד המתח לא ישרור
הפעם, כבשידור הבכורה, מאחר וכבר ידוע
כי הבלדה לחובש של אלמ גו רונצר
זכתה במקום הראשון בביצועו האופייני של
יהורם גאון. יש לציין כי הטילווז של
ראלף עינבר לא זכה לתאורה הולמת
ולזוויות צילום מחמיאות.
מישהו שמע על ניקבת גיאוטרים?
ב־ 21.00 ייערך סיור בגבעות צפון דרבשייר,
שם זורמים נחילים נעלמים, כמובן במיסגרת׳
ארץ לא נ!דעת. מבט !./רשות ניתן
יהיה להעיף ב־.21.30

כל אדם

(בחאן

רן וברוך דויד. עזר כנגדם מהווה תפאורתו
התומרקינית של יגאל תומרקין.
דודהלילה (הבימה) מחזי׳
לאנסמבל, לשחקנים ולבובות, הפך להצגה
מסנוורת בבימוי של המחבר ניפים
אלוני. שפתו המיוחדת רבת הדימויים של
אלוני, משחקו המבריק של רפא?׳ קלצ״
קין הופעה מבטיחה של שחקן צעיר, יו*
סף פולק, חנה רובינא האצילית, והעלילה
הפסבדו־בלשית, המוגדרת כמלודרמה
ישראלית, אינם מצליחים לפתור שאלות
רבות המתעוררות מראיית ההצגה, מלבד
העובדה שדירנמאט והיצ׳קוק טעימים יותר.

הירו שלמי)

אגדה תיאולוגית מן המאה ה־ 15 מאת מחבר
אנונימי, נאיבית, אך מלאת חן, עובדה ו־בויימר,
במסירות ובאהבה על־ידי אריה
־קם, מרצה באוניברסיטה העברית בירוש־ליים,
ששיתף בצד חובבים מהאוניברסיטה,
מספר מיקצוענים מהבמות המוכרות, ויצר

אין אהכותשמחות
(בימות) יוסי פנאי הוא בדרן מעולה,
היודע אף להגיש פיזמונים• כ־ 20 משאנסוניו
של ג׳ורג׳ בראסאנם, שתורגמו היטב

ף סססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססג.

חדש במוסיקה
* דול י הפנינים

(האופרה

הישראלית) מי שלא יודע; באנגלית האופרה
של הגברת אדים דה־פילים
היא; האופרה הלאומית של ישראל. ככזו,
בפרט כשהיא זו כ ה למענקים כספיים
נכבדים מכל מיני קרנות, היה
עליה לשקוד בקפידה על רמתה ואיכותה.
הגברת דה־פיליפ היא אולי מפיקה מצו־יינת;
ב מיו חדכ שהמדובר ב אי רגון כספים.
אך ברור מראיית מספר אופרות!
בבי מוייה, וב מיוחד מהאחרונה שבהן,
כי ב בי מוי אין לה
בל מושג. אופ רו ת,
ובפרט בביצועים יש ראלים,
מפחידות קהל

רחב, מלבד איסט ניסים,
סנובים למי ניהם,
וקהל ע מ מי
נפלא, שבא להיזכר
ב מוסיק ה ש שניע אי־פעם,
בביצוע הרבה
ז הו
יותר מעולה;
קהל קבוע ונאמן.

פרנקו זפירלי,

אריה ודואט, קשה לזהות לפיה א ת בעל

כרמן.
הליברית שנכתבה על־ידי שניים, שטו תית
למדי. מעשייה על צמד ידידים ב־ציילון
הקדומה, הנשבעים אחד לשני לא
לתנות אהבים עם יפהפיה שפג שו, כדי
שישארו ידידים. מ שום שמצאה חן בעיני
שניהם. מסתבר שהיפהפיה היא כוהנת!
בתולה, המתפללת לשלום הדייגים. כמובן
שאחד הרעים מפר את שבועתו,
ובשל חילול הקודש, דנים את השניים
למיתה. ואז מתברר שהידיד שלא הפר
את שבועתו, ניצל ב שע תו על־ידי הכו־

מכיר ת אמצעי מניעה ב א מצ עו ת הדו אר

לקבלת פרטים נא לפגות :

טל־-רסן ב ע ״ מ

״!רולי הפנינים״ באופרה הישראלית

לפני שביים סרטים
באילוף הסוררת ורומיאו ויוליד״ ביים
אופרות, שתיים מהן ניתן היה לראות
בביצוע אמנים אורחים עם התזמורת וד
פילהרמונית, קרלו מינדטי ביים את
הקונסול שלו עם האנסמבל הקאמרי של
גארי ברטיגי. אלה היו ביצועים
חיים, של מדיום א מנו תי הקרוי אופרה,
היו אלה שיעורים ב בי מוי ובהפק ת או־פרות.
כנראה שהגברת דה־פיליפ לא למדה
מ שיעורים אלה, כי כדי להציג ב״
1969 אופרה, אין צו רן להיות זפירלי
או מינוטי. פ שוט יש צו רן להיו ת איש־במה
החש את קצב הזמן. ויש בארץ להפיח מספיק במאי ם שהיו מצליחים
רוח חיים במדיום הקלאסי החנוט, אן
גברת דה־פיליפ, כנראה, החליטה ש ה׳
אופרה הי שראלית היא נחלתה הבלעדית.
דולי הפנינים אינה האופרה הח שובה
ביותר שחיבר ג׳ורג׳ כיזה. מלבד

מ חכ ים לגורו

(הבי

גסיסה מוקדמת מדי (בשל חישובי אדמיניסטרציה
של הצגה מיוחדת במינה,
בקונספצייה חדשנית, שרקח הבמאי יוסף
יזרעאלי, על־פי מחזהו הכבר־קלאסי של
סמואל בקט. הגירסה המיוחדת, לפיה כל
העולם קירקס, זכתה לביצוע פיוטי ומשעשע,
חי ומרתק, של השחקנים ניסים

עזיקרי, שמעון לכ״ארי, אילן וגד

שרות יעיל, דיסקרטי וסודי !

הנת ועתה, כ תג מול, החליט לחצילה
יחד עם מאהבה- .הוא מבעיר את מ חנ ה
התו שבים; ב מ הו מ ה מצליחים השניים להימלט,
אן הוא עצמו נדקר למוות.
סוף.
בי מוי כה אי מפו טנ טי, חסר חיו ת וד
מיון, כשל הגברת דה־פיליפ, קשה להעלות
על הדעת. היא עצמה הצליחה בעבר
לארגן מיזאנצאנות פחות פרימיטיביות,
ופחו ת מגו חכו ת מאשר כאן.
התפאורה והת לבו שו ת הן רפרודוקציות
עלובות ממה שניתן לראות בבת״
אופרה בחו״ל.
למזלו של אהרון אשצן, כמעט
ואין מבינים מה שהזמרים שרים, וב איזו
שפה, לכן קשה לצטט פנינים מ תון
תרגן מו ה מיו שן, שלוא נ שמע בבירור,
אולי היה עו ש ה רושם על אליעזר בן־
יהודה, מחייה השפה העברית.

^ xxxxxxxxxxxxxxxxxxxפג^00^0^0 0 ^000
הצגה אנסמבלית אסטתית ופשוטה, שאינה
חסרה הברקות בימוי משעשעות. התפאורה,
התלבושות, הסייף, התאורה והמיבנה המיוחד
של החאן מתמזגים זה בזה בעדנה
נדירה, שקשה כמעט למצאה בתיאטראות!
המימטד. ז׳אק כהן, ליאור ייני, עליזה
רוזן ועמיאל שוץ הם רביעייה
תוססת ומקסימה, שהצליחה להפוך דמויות
אלגוריות לבשר ודם, מוטי ברקן וגבי
אלדור (הוא ככלאדם והיא כהאוזבה) יפים.

ת. ד ,3309 .ירושלים

/20/0י 12 הנחה לכל השולח מודעה זו.

הזדמנות אחרונה לזכות כהנחה!

חדש

חדש

אלבומיבדג יפני
״תענוגי,
יצרני ויצואני פינות שקופות ואלבומים 9 0 9 9 0
גאים להציג בפעם הרא שונה בישראל א ת האלבום החדש,

• בדגם יפני עם דפים אוריגינליים מיפן

המכירה לצרכן רק במשך חודש י מי ם מהיצרן לצרכן במחיר
פרסומת של 9.90ל״י האלבום הגדול ו־ 5.90 האלבום ה ק טן •
אצל

לעברית, מהווים עבורו חומר מעולה, שבקושי
היה מצליח לסחוט פחות טוב ממנו,
מן המחברים הישראליים המצויים. מי שלא
מחפש כאן במיוחד את בראסאנס, אלא בעיקר
את יוסי בנאי, ישבע נחת מהופעה
מלוטשת, הנעזרת בקטעי קישור משעשעים,
תאורה ומיקרופונים מכוונים היטב, וליווי
צמוד של תזמורת ם טו הכהן.
* * רבותיפצצה (שלישיית
התאומים) אושיק, חנן ופופיק בתוכי
נית מסעשעת לרגע, שבויימה על־ידי
יוסי בנאי. הופעה ללא כל תווי־זיהוי
עצמאיים, שנולדה ללא ספק עקב הצלחת
שלישייה אחרת: הגשש החיוור. העיבודים
המוסיקליים של יאיר רוזנכלום, אינם
מצליחים להפוך את החבריא העליזה לזמרים,
אף לא למנוע חלק מהפיזמונים להיהפך
ללהיטים, בשל טירטור מירבי מעל גלי
האתר.

״תענוג״
י רמי הו ,28 תל־אביב.
המפיץ :
צילום ״קאופמן״ ,הח ש מונאי ם ,105 תל־אביב, טל.39075/6 .

חדש

חדש

באח רננוש את ישראל חשודה נסחרת
חאשיש

11 1111
הזהו מסי1שר
תל־אביב זאסרה במיסה
״נערת אל־פתח״
הצטלמה ערומה
ב תל -אביב