גליון 1659 מתאריך 18 ביוני 1969

אבנרי בצאתו מבניין המשלחת האמריקאית

בחיפה

ביום חמישי 26 ,ביוני , 1969

בשעה 8.30 בערב
תתקיים פגישת חברים ואוהדים
בבית אירגון הלוחמים בנאצים (מדרגות הלל — מול ״אורה״)

בהשתגזפות.־ ח״ כאוריאבנרי

בעוד שבועיים יתחיל החופש הגדול של בתי־הספר. רבבות תלמידים
יבלו אותו בקייטנות, במחנות או בבית. אבל יהיו אלפים
רבים שירצו גם לעבוד עבודה חלקית כלשהי. אחד מהם היא יואל
וינר, תלמיד שישית תיכון מחיפה, שכתב למערכת:
״יהיו לי חודשיים של פנאי, וכמוני הרבה הרבה תלמידי תיכון.
אבי כבר התעניין אצל החברים שלו, אם הם צריכים נער לעבודה
זמנית בחודשיים אלה. אבל אני יודע שהרבה חברים היו רוצים
לעבודה, ואין להם לאן לפנית. אולי העולם הזה מוכן לעשות
משהו בכיוון זה? אולי הוא מוכן לשמש מתווך בין הנערים המחפשים
עבודה לקייץ, ובין מי שמעוניין להעסיק נערים כמונו?״
החלטנו לאמץ את רעיונו של הקורא הצעיר, והחל מהשבוע הבא
יפרסם העולם הזה כל פנייה של תלמיד המציע את שירותיו: וכן
כל פנייה של מעביד המעוניין בשירותים חלקיים מסוג זה. אם
בשליחויות, תם בפקידות עונתית, אם במלאכה או אפילו —
כהצעתו ישל יואל וינר — לבייבי־סיטינג.
אם אתה מחפש עזרה כזאת, או אם הינך תלמיד המעוניין
לעבוד בחופש, פנה למערכת העולם הזה, לפינת ״עבודה בחופש״,
ופנייתך תפורסם — חינם אין כסף.

* דרח ₪ו״ר
ביום הרביעי שעבר, סיים אורי אבנרי את עבודתו כמדי שבוע
בכנסת, וחזר עם ערב למשרדי המערכת בתל־אביב. אבל שלא כמדי
שבוע, הוא לא התכונן לעבודתו במערכת. הוא נטל מעטפה, ובה
דרכינו וכרטיס־טיסה לארצות־הברית — ולמחרת יצא לחו״ל.
היתר, זו הפעם הראשונה, במשך שלוש וחצי שנותיו כח״כ,
שהוא עזב את הארץ תוך כדי מושב הכנסת. הוא קיווה להספיק
לשוב ארצה עד יום שני, מועד חידוש הישיבות השבועיות. אבל
למרות ההכנות שעשה מראש, לא יכול היה למלא את תוכניתו
השאפתנית — והוא נעדר, זו הפעם הראשונה, מישיבות הכנסת.
על הסיבה להיעדרות זו תוכל לקרוא בגליון השבוע. זהו דו״ח
עיתונאי ממצה, על שליחות מדינית ממדרגה ראשונה. הוא גם
מדגים בצורה הח־תכת ביותר את השילוב המיוחד־במינו בין עבודתנו
כעיתון וכסיעה בכנסת.

* שיתוו עיחוו־כנסח

פ ר סו ם ע 1פי וזי פ ה

.העו לם הזה״ ,שב וע ו ן החדשות הישראלי •
המערכת והטינהלה: תל־אביב, רחוב קרליבך ,12 טלפון 5־,30134
חא־דואר • 136 מען מברקי: עולמפרם • בית־דפום משה שהם
בע״מ, תל־אביב, רח׳ פין • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע״ט •
העורך הראשי: אורי אבנרי • הסוציא־לאור: העולם הזה בע״ם.

שילוב זה בא לידי ביטוי מדי שבוע, בדו״חילבהזר שמגיש אורי
אבנרי. מדור זה אינו גוף זר בעיתון: שכן רעיונות ומאבקים רבים,
שהועלו במשך שנים מעל דפי העולם הזה, מוצאים עתה את
ביטויים.גם בזירה הפרלמנטרית. הדו׳ח לבוחר מלווה את הטיפול
ברעיונות אלה, מדווח על תוצאות מעשיות שצמחו מן הרעיונות
שהועלו לראשונה בכתב. דוגמה בולטת: המאבק להסעת חייל ם
חינם.
הרעיון הועלה, בתחילה, מעל דפי העולם הזה. באמצעות העיתון
אירגנו את מיבצע חן טרמפ לחייל, בו השתתפו מאות מתנדבים
שהדביקו את התוויות האדומות, בעלות שלושת החיציס האדומים.
מדפי העולם הזה, עבר הנושא אל מליאת הכנסת. אורי אבנרי
הגיש הצעה לסדר היום, שהממשלה תממן הסעה חינם של כל חייל
במדים, באוטובוסים. סגן שר הביטחון השיב שאין צורך בכך.
אולם לא משכנו את ידינו מן העניין, והמשכנו לטפל בו בשני
המישורים — בעיתון, ובכנסת. בימים אלה עומד המאבק העיקבי
לשאת פרי: ועדת הכספים של הכנסת דנה בהצעתו הישנה של
אורי אבנרי — אליה הצטרף ח״כ המערך גבי כהן — להסעה חינם
של כל החיילים באוטובוסים, כדוגמת הסעתם של השוטרים.
לפי כל הסימנים, יוכתר מאמץ זה, סוף־סוף, בהצלחה.
השיתוף ההדוק בין העיתון לבין הסיעה בכנסת בולט, בעיקר,
בשטח המדיני החל במאבק על השלום, וכלה במלחמתנו נגר הכפייה
הדתית. פגישותיו של אורי אבנרי, בשבוע האחרון, עם כמה ממעצבי
המדיניות העולמית לגבי המרחב, היו התגלמות המסורת העי״
תונאים־פרלמנטרית, המייחדת את העולם הזה מכל יתר העיתונים
בארץ ואת סיעת הכוח החדש מכל יתר הסיעות בכנסת.

מכתבים
קוד מהעבד
_ה ש;י
מאפרו של וזיכמת אל־מצרי בדבר הסיכויים
לשלום, עדיין (א מאוחר מדי( ,העולס
הזה ) 1658 נתן ל, זריקת־עידוד קלה.
למרות שהדברים
לא נאמרו במפורש,
קיבלתי את הרושם
כאילו הוא מנסה,
במרומז, להביא דברים
בשם אומרם.
ואומרם, במקרה זה,
הוא נשים מצריים.
אם כך הדבר —
אולי יש עוד פתח־תקווה
לשלום, שכולנו
רוצים בו,
ואיננו יודעים איך
להשיגו.
*בלום

רינה שדוב,
ירושלים

אלוהיה
ב־רכת אלוהים עליכם, בגלל שאתם ממשיכים
להוק־ע את שפלותם של סוחרי־הדת.
אפשר
היה לחשוב, שתזנהו אז המערכה
הזו בתקופה הקשה שאנו עוברים כעת,
כשאתם מקדישים את כל כ חכם למאבק
שיכריע את עתידנו — המאבק על השטחים
והשלום.
ונגרמה לי נחת להיווכח שלא כן הוא.
ועל זאת, אני מודה לכם.

אמיליו כהן,

רק״ח

תל־אביב

-בעד

מ די נ ת ־ישדאל
מאחר והיו פירסומים מסולפים אודות
דבריו של ת״כ מאיר וילנר במסיבת העיתונאים
במוסקבה, מתכבד אני להעמיד
בפניכם את הדברים על די יקם.
ב־ ,9.6.69 קיימה
המשלחת של המפלגה
הקומוניסטית
הישראלית — רק״ת ההתייעצות בכנס
של המפלגות הקו־מוניכסיות
והפועל-
יות במוסקבה, מסי־בה
בת־עיתונאים
נכחו
כ־ 300 עיתונאים.
המשלחת מסרה
הודעה אותה
קרא ח״ר מאיר
ח בי בי
וילנר שהשיב גם
לשאלות עיתינאים.
כתב סוכנות הידיעות הקובנית שאל :״מהי
עמדתה של המפלגה הקומוניסטית הישראלית
להתנגדות הפרטיזנים של אל־פתחד׳
ח״כ וילנר השיב :״טיבעי הוא שאומה
החיה תחת כיבוש לוחמת נגר הכיבוש.
האוכלוסייה הערבית בשטחים הכבושים
מביעה התנגדותה, בצירות שונות, להמשך
הכיבוש, ובעיקר בצורה של פעילות המוניות
כגון שביתות והפגנות. פעולות אלו
הפכו לתנועה המונית של התנגדית. על
צורת ההתנגדות שמגלה האוכלוסייה בשטחים
הכבושים נגד הכיבוש אינה מחליטה
המפלגה הקומוניסטית הישראלית, אלא זהו
עניינו של העם החי תחת שילטון הכיבוש.
״המפלגה הקומוניסטית הישראלית היא
מפלגה ישראל־ת ומנהלת מאבק פיליטי נגד
מדיניות הכיבוש ונגד המלחמה, ולמען ביצוע
החלטת מועצת הביטחון במלואה. לא
כל מי שנאבק נגד כיבוש הוא צודק. אש
המאבק הוא לא רק לשיחרור השטחים הכבושים,
אלא גם לשיחרור ׳המזרח־הת־כון
ממדינת־ישראל — אזי לתוכן ולמאבק כזה
אנו מתנגדים נמרצות. אנו נגד כל שוביניזם,
קודם כל נגד שוביניזם ישראלי, אבל
גם נגד שוביניזם ערבי.
״כל תוכנית לחיסול מדינת־ישראל גורמת
נזק חמור לאינטרסים האמיתיים של
העם הערבי־,־,פלשתינאי ולתנועה לשיחרור־לאומי.
תוכנית כזי היא גם הרפתקנית וגם
בלתי־ריאלית. מעמדות שוביגיות מקיקים
תועלת החוגים השליטים הקיצוניים של
ישראל, מפני שהן מחלישות את בידודם
בדעת־הקהל העולמית. מי שמתמצא?מדיניות•
,הבינלאומית מבין, כי מדינת־ישראל
(המט ך נעמוד : )5

ל״/ל#טתהיזקוו!אוין

ובקיץ זה -לך ול׳לדתך חול צו ת איל ת וכנ ר ת
ע ם או בל׳ שרוול, ב שלל צ ב עי ם ודוגמאות.
ע שויות
חול צו ת איל ת וכנ ר ת -קלילות אוויריות מתכב סו ת בקלות.
מ ת׳ ב שו תבמ הירות ואינן ז קו קו ת לגיהוץ. נפל אות לכל שעה
ולכל הזד מנו ת.
חו טי ה לנ ק ה מיו צ רי ם בלעדית בי שר אל על ידי

מפעלי הברלון בע־מ
בר שו תה של חברת הברל״ו. שוויצריה.

בקורסי־קיץ תלמדו
חיש־קל ובהצלחה בטוחה

לרגל פתיחת משרדנו החדש אנו מודיעי ם
שלכל

רכישת

מכשיר

מתוצרת סוני

תינתןאחריותל ־־ 2ו

חדשים

(ב־ 8שעורים של שעתיים)

קצר נו ת
עברית ו/או אנגלית

ב־אולפן גרג (בר־קמא).

ב מ קו ם 6חד שים כפי שניתנה עד עכשיו.

ישנאו

ת ל ־ א כי ה ו

מרדיו § ,סל 236209 .

י רו ש לי ם . :הפקיד״ ,בצלאל 18

בעי*

ת״א, מגדל שלום
רחוב אחד העם 9

חיפח5

.במעלה״״ שמריהו לוין 30

קורס חדש 25.9.69*3י

על כל פנים: בימים האחרונים שוב התרבו הפגישות
וההתייעצויות של מקורבי דיין, הלוחצים עליו יותר
ויותר לפרוש.

לא רוצים
להיות וו״כים
שניים שכבר הודיעו, כי אינם מתכוונים
להציג את מועמדותם לכנסת הכאה: שר
החינוך והתרבות זלמן ארן, וח״ב המפד״ל
משה אונא.
ארן כעם על כי הובטח מקום ברשימת המערך

דולרים, למרות שצעדים אלה עלולים להזיק למפלגת
השילטון בתקופת הבחירית.
לדעת כמה מאנשי האוצר, לא יהיה מנוס מהעלאת
מיסים נוספת, אפילו עקיפה, עוד לפני הבחירות.

סיפרו של מוטה גור
כסרט ילדים
תת־אלוף מוטה גיר, מושל רצועת עזה וצפון סיני,
עשוי לשפר את תקציבו המשפחתי בשל ספר סיפורי
הילדים שהוציא לאחרונה, עז ת כלבת הצנחנים.

מיספר מפיקים ישראליים מנהלים לאה
רונה משא־ומתן עם מוטה על רכישת הזכויות
של סיפרו להפרטה. ככוונת אותם
מפיקים להפוך את הספר לסרט ילדים.

״למרחב״
ייסגר בינואר
יומון אחדות־העבודה, למרחב, ייסגר בינואר .1970
החלטה על כך כבר התקבלה במוסדות מפלגת העבודה•
חברי המערכת של העיתון כבר החלו לחפש אחרי
מקומות־עבודה אחרים.

עניין של
140 אלף ל״י
משהו לא נעים התגלה לאחר נה בגח״ל: אי־סדרים
כספיים בניהול מערכת הבחירות לאיגודים המיקצועיים,
שנערכה לפני כארבעה חודשים.

גולדה :
שינוי סיגנוו

ליריבו, מזכיר הסתדרות המורים שלום לוין. ואילו
אונא, המכהן מאז הכנסת הראשונה, רוצה לפרוש
מסיבות של גיל, כדי לפגות מקום למועמד צעיר התר.

צפוי שינוי בנימת הכרזותיה של ג־לדה מאיר, ביחס
לעתיד השטחים. בביקורה בלונדון נפגשה ראש הממשלה,
לראשונה, בכל עוצמתה של אי־ההבנה שמגלה
דעת־הקהל לעמדה הישראלית. היא נוכחה לדעת, איזו
השפעה יש בחו״ל לדברים הנאמרים בישראל לצורכי
פנים.

מה ׳יעשו הדתיים
בטלוויזיה י

אין להניח שמאחורי שינוי הסיגנון יהיה
גם שינוי מהותי של עמדותיה, המתחרות
בקיצוניותן בעמדותיו של משה דיין.

אחרי שהכנסת אישרה את העמדת הטלוויזיה לרשות
מערכת הבחירות של המפלגות, נמצאות המפלגות הדתיות
בדילמה חמורה: להופיע או לא להופיע בטלוויזיה?

חזית
חדשה
למעו השלום

נוכח התנגדות המפלגות הדתיות לטלוויזיה
יהיה זה מגוחך שעסקניהם יופיעו
כה. למפד״ל אין בעיות רכות כשטח זה.
דובריה שיופיעו בשידורי הטלוויזיה, יקדישו
את מרבית דבריהם בדי לשכנע את
הצופים שאין להפעיל את הטלוויזיה כשבתות
וחגים.

צפויים מגעים רציניים לבירור האפשרות של הקמת
חזית מאוחדת של כוחות מתקדמים, הדוגלים בעיקרון
של שלום תמורת שטחים. חזית זו, במידה שתתגבש,
תציג רשימה מאוחדת לבחירות לכנסת השביעית.

עד בה התקיימו גישושים בכיוון זה, אולם
לא נערך שום דיון רחב וממצה. כין
המיועדים להשתתף בבירורים, נמצאים גם
ח״כים של הכנסת הנוכחית.

ושוב:
דייו יפרוש?

לעומתם קשה יותר מצבם של אנשי אגודת־ישראל
ופועלי אגודת־ישראל, המנהלים תעמולה בין חסידיהם
שלא להכניס מכשירי טלוזיזיה לבתיהם.

נראה שלפחות אגודת־ישראל תחליט לא
לנצל את הזמן המוהצב לה בשידורי דט־

העלאת מיסים
עוד לפני הבחירות ר

יתחדשו הניחושים על כוונותיו של משה דיין לפרוש
מן המערך, ולרוץ ברשימה עצמאית לכנסת.

מאמציה של הממשלה למנוע נקיטת צעדים דראסטיים
לפני הבחירות כדי לפתור את בעיותיה המוני
טאריות והכלכליות הבוערות של המדינה, עלולים
להיכשל.

ההערכה, בשלב זה: ניחושים אלה הם
חלק ממסע־הלחץ של אנשי רפ״י לשעבר
להבטיח לעצמם נתח גדול יותר של העוגה,
באשר יגשו ראשי מע״י לחתוך אותו
למנות.

מומחי בלבלה טענו בי דחיקת־הקץ עד
אחרי הבחירות עלולה להביא את המשק
הישראלי אל סף שואה, שתקופת המיתון
שלפני המלחמה תיראה לעומתה בתקופת
פריחה כלכלית.

אולם, כמו כל ניחוש על תוכניותיו המדיניות של
דיין, גם ניחוש זה אינו נישען על שום הערכה ודאית.

אותם מומחים מייעצים לממשלה להתחיל כבר עכשיו
בפעולות־מנע לספיגת הכספים בשוק ולמניעת ביזבוז

המדובר בסכום של כ־ 140 אלץ! ל״י, ונראה
שצמרת הגוש תפיק מסקנות אישיות
כעתיד הקרוב. אולם קיימת נטייה לשמור.
את העניין כסוד, ולמנוע את פירסום פר־
טבגקין וארץ ישראל השלימה
קיימת מורת־רוח בצמרת מע״י מהכרזותיו התקיפות
של יצחק טבנקין בזכות מטרותיה של תנועת ארץ־
ישראל השלימה. במיוחד נבר רוגזם של עסקני מע״י
מקריאתו של טבנקין, איש אחדות־העבודה, אל הבוחרים
שלא יצביעו בעד מפלגה אשר לא תכלול במצעה
סעיף שלימות הארץ.

מקורבי פינחס ספיר הרטבים שיש לשים
קץ להכרזות מסוג זה, מאחר והם רואים
בהם קריאה לבוחרים להימנע מהצבעה
כעד המערך.

ב ג בי,ון 1ה
איזה מין קצין מסוגל לקרוא פרקים
מתוך סיפרו של מאי לחייליו, ואחר־כך להוביל
את פלוגתי למלחמה, בקרבות ששת הימים !
קרא ״רב״סרן מ או״ בעמיד 17
! מאחורי המהומות נגד שגריר ישראל בבון
עומד ישראלי בלתי״רגיל. שמו אלי לבל —
ותוכל להכיר אותו בעמוד . 19
£את קראת על השערורייה שפרצה בדניה,
בעיקפוי* האשמותיה הסנסציוניות של יפהפיה
שחזרה מישראל — קרא בעמודים 20—21 מה
עימל מאחורי השערורייה.
1מ ש הו שגם הגבר וג םהאשה חיי בי םלק רוא
:״ שינ אהבחדרהמיטות׳ /ב ע מו ד . 29 מצב
של זוג, מ תו ארב כנו ת פו קחת ״ עיגיי ם, המספקת
חו מ ר עשיר למחשבה ולח שבון-נפ ש.

מכתבים
(המשך מעמוד )3

היא עובדה קיימת — אם מרוצים מכך
ואם לאו. לכן דיבורים על חיסול ישראל
גורמים רק ;זק לעניין השלום ולעניין המאבק
האנטי־אימפריאליסטי.
״יותר ויותר מתקבלת בקרב הציבור הישראלי
סיסמתה של המפלגה הקומוניסטית
הישראלית: לא עם האימפריאליזם נגד
העמים הערביים, אלא עם העמים הערביים
נגד האימפריאליזם. זהו תוכן מאבקנו ה־פאטריוטי
בישראל. מפלגתנו נאבקת בעד
פיתרון בדרכי־שלום, על בסים הזכויות
הלאומיות של כל העמים. מפלגתנו תמכה
בהקמת מדינת־ישראל וכנציג המפלגה היי

בין החותמים על מגילת־העצמאות של
ישראל. אנו נאבקים למען ישראל אחרת,
ישראל שתפעל באינטרס העם העמל ובאינ־טרם
השלום והקידמה.״

ח״ב אמיל חביבי,

ירושלים

י הקדמה
?שישליק
השבוע עצרתי לארוחת־צהריים, בעת טיולי
בגדה, במיסעדת נעום ברמאללה. היד.
מני, אני ובת־לווייתי, מנה שישליק. המלצר
שאל אם אנחנו רוצים משהו לפני השיש
תמונת
השבוע
ליק. עניתי לו שאם יש לו איזה סלט, היינו
מוכנים לטעום ממנו.
אז הוא הביא סלט. ליתר דיוק — 28
צלחות. סלטים. דבר כזה לא ראיתי מימי.
החלטתי להנציח את זה למען ההיסטוריה,
והמלצר לא הבין בכלל ממה אני מתרגש.
הוא אמר שזוהי עריכת שולחן רגילה.

דן שוורצכרג,

נתניה

• .תמונת השבוע, של 28 צלחות סלם,
מזכה את הקורא שוורצברג ב־סו לירות.

! אוי ואבוי לצחוק
נגד מכתב לאוייב בגליון 1655 של העולם הזה מוצג באופן
ברור ההבדל בין ועתו של אורי אבנרי,
במכתב לאוייב — לדעתה של האמא של
דינה הכט. אני מציע לח״ב אבנרי לעיין
שוב בדבריה של האשד, שחזרה מהגיהינום
של חיי־״שלום״ עם הערבים.
הגיעה העת שיחזור אל המציא־ת —
ללא מורא.

חנן גולדגרט,

חולון
1שוב מבות
אני שולח לכם קריקטורה שהתפרסמה
בעיתון ההודי הינדוסטן־תיימס, המופיע ב־במשטרה
ניו־דלהי.
הקריקאטורה
מראה את המלך חוטיין
מסתבר שלהודים יש דיעה משלהם על
המתרחש במזרח התיכון.

מה יהיה הסוף עם המכות האלו במשטרה
תמיד?
כל פעם, אחת לכמה חודשים, חוזר ומתפוצץ
סיפור דומה. וכל פעם מספרים ש־

תל־אביב׳

(המשך בעמוד )6

משלח בישראל חיצים המכונים — תוכניות־שלום
— וזוכה לקבל איתם מייד בחזרה.

חוסיין ב״הינדוסטן טיימם״

קורא,

המזגן השקט

קנה כחול לבן

מוגן אויד
בקיץ חם ז היובש מעיק ן
— הפתרון מזגן אויר אמקור !
בחורף קר ז הלחות גבוהה ז
— הפתרון מזגן אויר אמקור י
כי הוא שימושי בקיץ ובחורף.
פעולתו יעילה ושקטה ביותר.
הזמן את המומחה שלנו והוא יתן לך
את מלוא הייעוץ על גודל היחידה
הדרושה לביתך או עסקך.
פרטים נוספים אצל המפיצים
וסוחרים מורשים.

מכתבים
(המשך מעמוד )5
חוקרים ובודקים ואפילו מוציאים מסקנות.
והמשטרה מספרת לנו ש,1קורבנות בכלל
לא קיבלו מכות, וזה שהם קיבלו, זה רק
בגלל שהם התנגדו
לשוטרים. האישית דעתי
היא, וכן דעת הרבה
מחברי, שאולי
הפיקוד העליון במשטרה
הוא נגד
מכות, אבל השוטרים
הפשוטים, או
הקצינים הנמוכים,
מאוד
הם מאוד
בעד. הרבה יותר ׳
קל לנסות להשיג
תוצאות במכות, מלוי
אשר
בשכל.
כמובן — אינני אומרת שכל השוטרים
כאלה. אני אומרת רק שיש ג ם כאלה.
וחבל שיש.

נאווה לוי,

אשדוד

ו מחוממים
ב״חמאם״
מאז חדל החמאם ביפו להכניס כסף לדן
בן־אמוץ וחיים חפר, נישאר המיבנה עזוב,
הדלת פרוצה, והמקום הפך למקום־עבודה
לפרוצות ולסוחרי־סמים בכל שעות היום
והלילה.
ומשטרה כמובן אין רואים כאן.

אליעזר זריזי, יפו
; ₪מה חוזה,
מי חוזה
אני סמי יעקב הנני עלם בן , 17 יתום
מאבי, סובל ממחלת־הנפילה ומפרנס שפחה
בת ארבע נפשות. ב־ 22.3.67 התחלתי
לעבוד כפקיד במועצה המקומית יבנה, לפי
הסכם שנחתם בין המועצה המקומית לבין
המחלקה להכשרה מיקצועית של משרד־

הקליטה בפילוט 3520
מצטיינת בתמונה חדה, יציבה ונקיה ולכן גם נעימה לעין הצופה. יתרון זה
מושג הודות למעגלים אלקטרוניים חדישים הבלעדיים לטלוויזיה פילוט .3520
פילוט 3520 מצויד במסך פנורמי רחב של 110 מעלות.

ההסכם היה שמשרד־העבודה ישלם את
שכרי במשך השנה
הראשונה. אולם ברגע
שהייתי צריך
להתקבל כעובד מן
המניין, סירב ראש
המועצה המקומית
להכיר בהסכם שהוא
עצמו חתם
עליו, וזרק אותי לרחוב,
ללא פרנסה,
ללא קיום. בבקשת פניתי
עזרה לשר־העבודה יעקב ולמוסדות הממשלה
השונים, אבל אף
אחד לא ענה לי אפילו.
אני סונה בזאת אליכם בבקשה לעוור
לי על־ידי פירסום מכתבי. אולי מכם תבוא
לי תשועה.
סמי יעקב, נפר יבנה

הצליל בפילוט 3520
בעל איכות גבוהה ביותר העולה על המקובל במקלטי טלויזיה רגילים — וזאת
הודות לתכנון קפדני של מעגלי האודיו ולרמקול אובלי גדול בחזית המקלט.

עיצוב

בפילוט

3520

הינו חדיש, מפליא בהידורו ויחד עם זאת שימושי ביותר. מאות מהנדסים
במעבדות התכנון שבאנגליה תכננו ועיצבו את פילוט 3520 להנאתם של מליוני
צופים ברחבי תבל.
נצל גם אתה את חידוש הטכניקה והמדע להנאתך!
דרוש השוואה ותיווכח בעדיפות פילוט ! 3520

+4ס׳141

ו כלדה לטייס המנגינה: לפי היי הג׳יס

האם דאגת
להזמין מ קו ם
בבית הבראה ! לכרטיס נסיעה
לחו״לז אם־כן, הרי עליך לקנות
גם מצלמה ופילם להנצחת חופשתך
או נסיעתך הממשמשים
ובאים. מבחר גדול של מצלמות
מכל סוגי המחירים. כל המצלם
— חי את חויותיו פעמיים.

פחינ 3ה,רט נחיב הבח לורק 1נג ר

חדש

חדש

אל בו מי

בדג יפני

״תענוג״
יצרני ויצואני פינות שקופות ואלבומים
גאים להציג בפעם הראשונה בישראל את האלבום החדש,

#בדגם יפני עם דפים אוריגינליים מיפן *

המכירה לצרכן רק במשך חודש ימים מהיצרן לצרכן במחיר
פרסומת של 9.90ל״י האלבום הגדול ו־ 5.90 האלבום הקטן
אצל , ,תענוג ״ ירמיהו ,2$תל־אביב.

אנו מחפשים מפיצים מנוסים בכל רחבי הארץ
חדש

חדש

הי־קהירה, הי־קהירה
אייבי נתן מס מהר.
קליפורניה רוגשת
והעוסק מסתחרר
אם ראית לא טעית,
זהו אייבי, לא אחר,
כי רק הוא עם המצרים
יודע איך להסתדר.
אייבי נתן מחליט:
את השלום יש להשליט.
בקהיר אין כלל כל פחד,
שם שותים קפה בנחת.
אך אנחנו מה אומרים:
תעזוב את המצרים.
שם, דחילק, מסוכן.
בוא מהר לכאן!

הרצל קינן,

תל-אביב

קוראים השולחים מפתכים,
מתכקשים לנסח אותם כקצרה.
עדיפות תינתן למכתבים
קצרים.
זכות קדימה תינתן לסב־תביהם
של קוראים המצרפים
תצלומיהם למכתבים.

בעולם

ויאט־נאס

מגו ש

כמה שווה
המישטר?

לרא שו נ ה

לפעמים, כאשר מוליד ההר עכבר — גם
זה חשוב. כי זה עדיף על עקרות מוחלטת.
ייתכן שפגישתם של הנשיאים ריצ׳ארד
ניבסון ונגויין ואן תייה, באי מידוויי באוקיינוס
השקט בשבוע שעבר, הולידה עכבר
כזה. ההכרזה שעליה שמו אמצעי־התיקשו־דת
העולמיים את הדגש היתה, כי ארצות־הברית
תפנה 25 אלף חיילים מווייאט־נאם
הדרומית. הקטנה שכונתה, בצדק, על־ידי המחנה
הקומוניסטי כ״טיפה בים״ ,בהשוואה
ל־ 540 אלף החיילים האמריקאיים הנמצאים

פרשנים מערביים מיהרו גם להכתיר את
ההודעה, כנסיון מצד הנשיא ניכסון להרגיע
מעט את הרוחות האנטי־מלחמתיות בארצו
שלו. הודעה זו, קבעו, אין בה כדי לקרב
את שיחות־השלום בפאריס במידה רצינית.

בי שראל

גלידהבס גנון

חדש

שנ 81¥1

נשיא תייה
קואליציה מול גועליציה

ממשלה מול ממשלה.־ אך מאחורי
העכבר הקטן הזה הסתמן המאבק על סלע־המחלוקת
העיקרי בשיחות פאריס: מד, תהיה
דמות המישטר בווייאט־נאם הדרומית, אחרי
הפסקת הקרבות? גם האמריקאים וגם הקומוניסטים
קיבלו את העיקרון של עריכת
בחירות חופשיות שיקבעו את דמות המיש־טר.
אבל איזה מישטר ישרור בתקופת־המע־בר,
עד לעריכת הבחירות?
דרישת הצפוניים והווייאט־קונג: להקים
קואליציה, בה יהיו מיוצגים הקומוניסטים,
לפקח על עריכת הבחירות. האמריקאים רמזו,
כי אולי יקבלו את הדרישה הזאת. אבל
הם שבויים בידי בני־בריתם בסייגון, בראשותו
של המרשאל נגויין ואן תייר,.,ואלה
מתנגדים בכל תוקף לקואליציה.
סייגון הסכימה, אחרי לחץ אמריקאי, לעריכת
בחירות — אבל רק תחת חסות יד
ממשלה הקיימת, ללא תוספת קומוניסטית.
הוויתור היחידי שהשיג ניכסון במידוויי, בשאלה
זו, היתד, הצהרה מפי תייה :״כל העניינים
הקשורים בעריכת הבחירות ניתנים
למשא־ומתן — אבל לא קואליציה.״
הקומוניסטים הגיבו בתכסיס משלהם: הם
הודיעו על הקמת ממשלה מהפכנית בדרום
וייאט־נאם .״זה אינו משנה לנו,״ הגיבו האמריקאים.
אבל ייתכן שעם קיומן של שתי
ממשלות מתחרות, יהיה קל יותר להגיע להחלטה
— בעיקר כאשר יגבר הלחץ של
מחנה השלום באמריקה עצמה — שבכל-
זאת יש להקים קואליציה. לא בין ממשלה
ובין מחתרת, כי אם בין שתי ממשלות
מתחרות.

בריוז־המועצות
קונים במחירים נבוחיס

מלוה קליטה

(המשך בעמוד )8

למד במכון

גם 1964

מלוה בטח ו ו

לביא

1968 0 ׳.

בעזרת קפרי

״ נוה שד׳ רוטשילד 15
תל־אביב, טלפון .54931 :
8.30 בבוקר עד 6בערב.
השמצות בצמרת
ההסכם המוקדם קבע, בפירוש, כי ״לא
ידונו בענייניהן של מפלגות קומוניסטיות
שאינן מיוצגות בקונגרס.״ זאת היתד״ בראש
וראשונה, דרישתה של רומניה, שהאמינה
כי בזאת הבטיחה שהוקנגרס העולמי
של המפלגות הקומוניסטיות במוסקבה לא
יהפוך למסע־השמצה נגד סין.
הנהלת חשבונות

צעיר מחפש חבר
()23—29
לטיולים בארץ ובילוי סוף״שבוע.

ת. ד ,26023 .תל־אביב

קורס בוקר מזורז סוג 1

קורסי ערב סוג 3 ,2 ,1

קורסים למדופלמים

הפתיחה 26.6.69 :
תל״אביב, רחוב סמולנסקין ד,
מסנת בן־יהודה .90
רמת־גן, שדרות הילד ,21 על־יד
קולנוע ״אורדע

^ מקלט ק
י הטלויזיה י
* ה טו ב
£ב עו ל ם

בעולם
(המשן מעמוד )7

הבטחה זו הופרה ביום השני של הקונגרס.
פתח בהסתערות נציג אורוגוואי, ומייד
קפץ מזכיר המפלגה הרומני, ניקולאי צ׳או־שסקו
וביקש רשות־הדיבור. הוא הזהיר שדרך
ההשמצות תעלה את הקונגרס על שרטון,
רמז שאולי עלולה משלחתו לפרוש.
זה לא הבהיל את הקרמלין. אחרי הרומני
ניגש אל דוכן הנאומים המזכיר הפולני,
ולדיסלב גומולקה, ששפך אש וגופרית על
סין ,״שפרשה מחבר־העמים הקומוניסטי.״
ליאוניד ברז׳נייב, נציג ברית־המועצות, הר־

קברמארבס כלוג דון
פיתאום — אין הסכם

וח 0ס זח 9 6ח חז 5לעור שמנוני
ווו @ 0ס 9חוו51 ווו 0לעור צ עי ר
יבש
וח 0ס ־1015101 לעור
וח 1511109 0 6 0 001 לע ור ב ו גר

בטמטפחים אותו
בקרמים טל
טר ח

המפיצים: חב׳ גורית בע׳מ,

א יפה

ה ח תי כו ת׳
בבריכוז
תדא בי!נ
(גורדו!)

חשוב למנהלי משרדים
ובתבניות !
מחק הפלא למכונת הכתיבה המוחק
את האוריגינל יד,העתק.
חסוך בזמן וכסף, תוך שניה ביכולתך
למחוק כל אות או מילה
יחד עם ההעתק.
הזמן סט ענק המכיל 288 יחידות
במחיר 19.20ל״י בלבד, וחסוך על•
ידי כך ס/״ 40 באופן ממשי.
סוכננו ישמח לבקרך ולהדגים ללא
כל ,-תחייבות.
״ לו כקם ת.ד ,6031 .סל.
,441692 תל־אביב.

רוצה? מי יום פיקניק
ארצי משותף
עם חבורת וגעירים קטנה, גימי
שישי—שבת 4—5 ,ליולי הקרובים,
בתכנית פיקנטית. בניס/בנות
17—25 בלבד

יפנו לת.ד 28014 .תל־אביב

ל״יום פיקניק
ארצי משותף*.

חיק לכת עוד יותר• הוא תבע בפירוש להו ציא
את סין אל מחוץ למחנה.
״ה 0יחוסלו ״ 1סין, שהחרימה את הכנס,
השיבה בדרך מנוסה: באמצעות הגרודת
האירופית היחידה שלה, אלבניה, שגם
היא החרימה את הכנס.
יומון המפלגה הקומוניסטית באלבניה,
זרי אי פופוליט, הקדיש את מרבית עמודיו,
ביום פתיחת הקונגרס, להתקפה קיצונית על
מוסקבה .״הצארים החדשים של הקרמלין,״
כתב ,״רוצים לחלק את העולם לאיזורי־הש־פעה,
ולשלוט בו תוך הסכם עם האימפריאליסטים
האמריקאיים.״
זאת היתד, רק הקדמה .״הזאבים הסובייטים
הגדולים, והתנים הקטנים מן הארצות
האחרות, התכנסו בצל החומות הגבוהות של
מיבצר הקרמלין, הרחק מעיני הקהל, כדי
לחנוק איש את רעהו. אלה רוצים לשלוט
בכוח; אחרים מבקשים להינצל משלטון-
התועבה, ומחנה שלישי רוצה רק לסחוט
מחיר גבוה בעד כניעתו. חמש שנות ת־הכנה
למיפגש זר, הוכיחו את ריקבון המה־חנה
הרביזיוניסטי, והניוון המיפלצתי של
היחסים בין חבריו.״
ועוד כמה פנינים :״ברז׳נייב ושות׳ איר־גנו
את ההילולה המאוסה כדי להסוות את
בגידתם במרכסיזם־לניניזם הם יכולים
לקיים עוד אלף כינוסים, אבל לא יעצרו
את גלגלי ההיסטוריה. הם כוח ריאקציוני,
שלא יוכל לעמוד מול הגל המהפכני. הם
כופרים וסוכני הבורגנות. הם יחוסלו!״

ספ רד בלשים בקמפוס
שני סטודנטים ניגשו לחורחר, מורה בר־גי
שנכנס לקפטריה של האוניברסיטה של
מאדריד .״תמשיך ללכת!״ ציודה עליו אחו
מהם.
מורה, סטודנט שנד, שלישית למשפטים,

ניסה להתנגד. השניים דחפו אותו• :קדימה!״
פקדו ,״ואל תעשה רעש.״
הוא צעד בין השניים, עד לחדרו של אחד
השרתים. שם נערך חיפוש על גופו, והוא
הועלה לניידת. שני הסטודנטים שעצרו אותו
היו, בעצם, בלשים.
זהו חלק מן המחיר ששילמה אוניברסיטת
מאדריד, חמורת אישור הממשלה לחידוש
הלימודים בה. אחרי ההפגנות של החורף,
והטלת מצב־החירום על הבירה הספרדית,
חודשו הלימודים — אבל תחת
שמירה משטרתית קפדנית.
צרפת העלמות הנעלמות מאורליאון לעיר אורליאן היתד, בתולה קדושה מפורסמת:
ז׳אן דארק, שעמדה בראש מרד האיכרים
בשילטון־ד,כיבוש האנגלי, לפני למעלה
מ־ 500 שנה. היא נעלמה בתימרות
עשן, כאשר העלו אותה על המוקד בכיכר
המרכזית של העיר.
בשבועות האחרונים, שוב נעלמות עלמות
מן הכיכר המרכזית של אורליאן. כך, על
כל פנים, היו מרבית תושבי העיר מוכנים
להאמין. מפה לאוזן עבר הסיפור, שסוחרים
יהודים מרדימים לקוחות תמימות הנכנסות
לחנויותיהם, מ־כרים אותן לסוחרי־זונות
״בארצות מזרח־תיכוניות״.
״זהב יהודי״ .הסיפור נולד כסיפור
דמיוני, בשבועין המתמחה בענייני מין
ופשע, בשם שחור־לבן. סופר שם, כי גבר
ליודה את אשתו לפיתחה של חנות בעיר
גרנובל לקנות שימלה. כאשר לא הופיעה
מקץ שעה ארוכה, נכנס לחפשה. בעלי החנות
השיבו לו, כי לא היתר, שם בכלל.
יותר לא ראה את אשתו. הוסיף העיתון:
״כמו נשים רבות אחרות, היא הוברחה אל
בתי־הזונות של המזרח־ר,תיכון.״
איש אינו יודע כיצד הועבר הסיפור ל-
אורליאן, המרוחקת כ־ 400 קילומטרים מגר־נובל.
אבל כאשר הוא הגיע לעירה של הבתולה
הקדושה, ידעו השמועות להצביע
על שלוש חנויות יהודיות ולספר כי הל־

2א [ מ 10־ 6ש$01/
בקנותך מקלט טלוויזיה ״שאוב־לורנץ״ חנך רוכש את מקלט הטלוויזיה הטוב בעולם ומבטיח לך את האחריות הרגילה
ושרות נאמן! נוסף על כל אלה הנך מקבל גם אחריות ל״ 7שנים להספקת חלפים לטלוויזיות ״שאוב-לורנץ״.
מרכז עדשות מגע
״גרוזוכסקי -אישון לנס״

תל־אביב, רחוב שניאור ( 5פינת רח׳
פינסקר ,20 ליד מוגרבי, מול סגרש
חגיו ),סל 55029 .

שעות קכלח 17
תוח לשלוח חוגרת הסברה
לגי בקסת.

הבתולה מאורליאן ()1431
-לפתע — ימי הביניים

קוחות הורדמו, הורדו למרתפים, ומשם נלקחו
דרך תעלה תת־קרקעית אל המקום שממנו
הועמסו במכוניות. השמועות אפילו
אמרו, שהמשטרה ערכה חיפוש־פתע, גילתה
שתי נשים קשורות ומורדמות במרתף.
המשטרה הכחישה זאת מייד — אך המשמיצים
השיבו, כי מפקד המשטרה מכר
את עצמו תמורת ״זהב יהודי״ — 20 אלף
דולאר למען הדיוק.
הדרך לתאי־גאזים. אזרחים נדהמים
הקימו אירגון למלחמה בעלילת־הדמים האנטישמית.
אך המסע לא נפסק. בית־ספר
לבנות של אחד המיסדרים הקאתוליים, הורה
לתלמידותיו לא להיכנס יותר לחנויות
היהודיות. נשים חדלו להיכנס לאותן חנויות
בלי ליוזי בעליהן, או לפחות בזוגות
ובשלשות. הנרי ליכט, אחד החנוונים הנפגעים,
התמרמר :״בימי הביניים האשימו
אותנו בחטיפת ילדים לעשיית מצות. עכשיו,
פיתאום, חזרו ימי הביניים. זה מתחיל
בשמועות כאלה ונגמר בתאי הגאזים!״

ם פ £2103ם

תכשיר איכות של
״טבע״
למריחה על הגוף

אירופה

1101 ננשים 1000 ,תדנגולות 10.000 ,בסנוק׳ משסה -נחסכו ניד אדבעת אדנים
אורחים, חציים יהודים, שבאו לחגוג את הגדולה בחתונות ישראל

תונה כזאת לא יכולים להרשות.ל)
עצמם אפילו המיליונרים של ישראל.
כל חתונות הברק והזוהר של אילי ההון
הישראליים, חתינות־השנה, חתונות העשור
וחתונות־המאה, נראות במסיבות גן־ילדים
ליד החתונה שערך שייך קאמל קנג׳ ,לבנו
קנג׳ איבן סאלח קאנד.
החתן הצעיר ( )22 הוא בסך הכל מנהל

שזי וסלשניסוב
ושומרים

דרוזים

איבטחו

החתונה.

חתונה באיצטדיון
מנהיג הדרוזים ברמת־הגולן.

מראה כללי של זירת החתונח, לשס נהרו אלפי
האורחים מכל הארץ לחגוג את חתונת בנו של
באיצמדיון הטיבעי המשתרע למרגלות החרמון והכפר

סניף־הדואר בכפר הדרוזי מג׳דל שאמם, שלמרגלות
החרמון. אבל אביו, השייך קאמל
סאלח קנג׳ ,מי שהיה עד למלחמת ששת־הימים
חבר הפרלמנט הסורי, נחשב למנהיג
המדיני של הדרוזים ברמת־הגולן. יום השרת
האחרון היה עבורו יום של חג. הוא חגג
את נשואי בנו ואת שיבת אתיו מן הגולה
הסורית• האח, שייך שולטן קנג י שהיה

קצין גבוה בצבא הסורי, נחשד באי־נאמנות
לשלטון לפני 15 שנים, נשלח לגלותיב־גז׳ירה
שבצפון סוריה, חזר לכפרו רק לפני
שבועות מספר.
את טקס החתונה בין מנהל הדואר לבין
בת־דודו, סיהן בת ה־ ,17 ערבו עיד ביים
שישי, בחוג המשפחה. אבל לחגיגה, שכללה
גם סעודה כיד השייך, הוזמנו כל בני העדה

מג׳דל שאמס, הוקם יציע מכוסה גגות בד, שם נערכה חכירה הגדולה. אלפי הדרוזים
שבאו לחתו1ח ישבו בשקט מסביב והתבוננו ביהודים המסתערים על הכיבוד שהוכן עבורם.
את 110 הכבשים הכינו נשות הכפרים הדרוזיים, שחילקו ביניהן את עבודות ההכנה לחתונה.

הדרוזית בגולן, בגליל ועל הר הכרמל.
שלושת אלפים מהם נהרו אל הכפר, חמולות
חמולות, כשהם נושאים מתנות לחתני
החגיגה.
אבל מלבדם ראו את עצמם עוד אלף יהודים
שושבינים בחתונה. סוף־סוף מי שיחרר
את הדרוזים, אם לא הם?
כל עסקני המפלגות המטפלים בערבים,
כל קיבוצי הגולן והגליל, כל אנשי המימשל
הצבאי, כל חיילי המילואים המשרתים בסביבה,
ועוד סתם יהודים ששמעו שבמגידל
שאמס עורכים פאנטאזיה — כולם עלו לרגל,
עם נשותיהם, ילדיהם וקרובי המשפחה,
כדי לקחת חלק בחינגה.
בכיכר הגורן של הכפר, במרחק כמה עשרות
מטרים ממוצב הגבול הסורי, שחייליו

בשר ועד לבנה חמוצה — הונחו על השולחנות.
זה היה האות. מבלי להתחשב בכללי
הטקס המזרחי, הגורם משום מה שאין מתחילים
לאכול לפני שהמארח מזמין את
אורחיו לשולחן, הסתערו המשחררים היהודים
על השולחנות. כרעי התרנגולות, צלעית
הכבשים, הדגים המטוגנים, נחטפו ונבלעו
מייד. הידיים נשלחו אל תוך קרבי הכבשים,
שלפו משם גושי אורז. הפיתות נטבלו בשפע
הרוטבים והסלטים. תוך דקות ספורות
נטפו ידיהם ופניהם של הזוללים שמן
ורוטבים.
הישראלי הזולל הוכיח בפעם נוטפת כי
אין הוא בררן. לאכול בידיים? — בידיים,
העיקר שיהיה אוכל, והרבה.
רק כשהשביעו הישראלים את רעבונם,
ובכרסים תפוחות דהרו במכוניותיהם חזרה

11¥1ו ף | 7| 1 ¥ 1 1

אחד מנכבדי הדרוזים במג׳דל שאמס שולף את אקדחו במירפסת
ביתו ויורה באוויר כדי להגביר את השימחה. ברקע, המשטח הענק.

שתיים מבנות מג׳דל שאמס, מתבוננות במטי קינאה
בכלה סיהן, שנישאה לבן־זוגה, בחתונה המפוארת
שידעה רמת־הגולן. בניגוד לערביות אין הדרוזיות מכסות פניהן ואינן נרתעות מהמצלמה.

10 את היפהפיות

יכלו לטווח את רוביהם אל החוגגים, הוקמו
שולחנות האוכל הארוכים. ובעוד הנכבדים
משני הצדדים, כולל ראש־הממשלה בפועל
יגאל אלון, נושאים נאומים ארוכים על
״ברית־הדמים שנכרתה בין העם היהודי והעדה
הדרוזית,״ עשו מארגני הטקס את
שגיאת חייהם: הם ערכו את השולחנות,
־,עמיסו עליהם מכל טוב.
110 כבשים טבוחים, כאלף תרנגולות צלויות,
ועוד מאות קערות עמוסות במיטב
מעדני המיטבח הדרוזי — מירקות ממולאים

לתל־אביב, העזו הדרוזים עצמם להתקרב
אל השולחנות. הם, שבמשך שעות ארוכות
ישבו פעורי פיות ועיניים למראה הישראלים
שבאו לשבור שבר, נאלצו להסתפק במד,
שהותירו הישראלים. אבל מה שנשאר היה
מספיק להשביע אפילו את הקהל של איצ־טדיון
בלומפילד.
כשגמרו הישראלים לאכול והלכו לבתיהם,
יכלו הדרוזים להתפנות לחגיגתם, הובילו את
החתן והכלה הצעירים לביתם החדש בכפר
בשירה ובריקודים.

סיהן קנג׳ ,שהיא בת דודתו של החתן, יושבת בבגדי כלולות על כיסא
הדלה
מוגבה, כשחברותיה מחוללות סביבה כדי לשמח אותה. הנשים הדרוזיות

לא נטלו חלק במסיבת החתונה, אולם עמלו משך שלושה ימים כדי להכין את המשתה הגדול.

ההסתערות

התתן

בעוד הדרוזים דבוקים לכיסאותיהם ברקע, מסתערים היהודים
לעבר השולחנות הערוכים, שהתמשכו לאורך מאות מטרים.

קנג׳ אבן סאלח (בחליפה, מימין) החתן שלכבדו נערכה כל השימחת,
כורע בין חבריו השרים לכבודו שירי חתונה. משמאל נראה אביו של
החתן, שייך סאלח קנג ,,מנהיג הדרוזים ברמת־הגולן, שהיה חבר הפרלמנט הסורי.

המרורים
נולדה למתכנן האופנה גדעון
אוברזון ולאשתו דינה, בת שנייה.

אומץ. על-ידי ליז טיילור ודי־צ׳ארד
כרטון, בעת חופשה בפוארטה
וולרטה במכסיקו, הילד בן התשע טולדאנו
דה לא טורה. הילד היתום הצטרף בכך
לבתם המאומצת של הזוג ברטון, יתומה
ילידת גרמניה.

נולד בקופנהאגן, בן שני לנסיכה
מרגריטה, יורשת־העצר של דנמארק, הנשואה
לרוזן צרפתי.

נישאו ילד־הפלא המזדקן ( )48 של
הקולנוע האמריקאי, מיקי רוני, וקרול
הוקט, מזכירה מהוליבוד, הצעירה ממנו
ב־ 23 שנים. מיקי היה נשוי בעבר לאוזה
גארדנר, ואילו אשתו החמישית נרצחה יחד
עם מאהבה היוגוסלבי, שהיה ידידו של
סטיפן מרקוביץ, ידידו של אלן דלון, שנרצח
אף הוא.

נחוג יום־הולדתה ה־ 22 של שחקנית
הקולנוע השוודית אווה טולין. המאורע
נחוג ברומא, שם היא מופיעה בסרט שעלילתו
המרכזית מתרחשת על חופי הים.
לכן מורכבת מלתחתה של אודה בעיקר
מבגדי־ים, מהם חדשניים למדי.

נחוג יום־הולדתו ה־ 78 של חיים
לייבוכיץ, מייסדו ובעליו של מיפעל ל־

נפטר בגיל ,89 מנהיג האיגודים
המיקצועיים האמריקאי ג׳ון לואיס. לואים
הצטיין כמנהיגם של פועלי המיכרות באר•
צות־הברית, הקים את איגודם המיקצועי
ב־ , 1920 עמד בראשו במשך 40 שנה. אחרי
פרישתו, הקדיש את מירצו העצום לקידום
ביטוח־בריאות ממלכתי בארצו.

ייצור שמני המאכל עץ־הזית, ומפעלים אחרים.
לייבוביץ עלה ארצה עם העלייה השלישית
מפולין, החל את הקריירה התעשייתית
שלו כפועל. כיום זהרא משמש גם כחבר ה־זדעד־הפועל
של התאחדות בעלי התעשייה.
יצא ומהאינקובטור שלוש
בנותיה של מריה זורי, תושבת כפר נחף,
שילדה את השלישייה בבית־החולים האיטלקי
בחיפה. שלושת הפגים ה־עברו מייד
אחרי הלידה לבית־החולים רמב״ם בחיפה,
המצוייר באינקובטורים. כעבור חודש הוצאו
מבית־החולים, אחרי שמישקלה הממוצע
של כל אחת מבנות השלישייה עלה מ־1.80
ק׳׳ג לשלושה קילוגראם.

הסתבך סוכן ניירות־הערך התל-
אביבי הקשיש ( )78 ריכרד מצגר, בחובות
המסתכמים, לפי הערכה זהירה, בכ־500
אלף לירות. השבוע פנו רבים מלקוחותיו
להנהלת הבורסה לניירות־ערך, טענו כי הפקידו
בידי מר מצגר סכומים עצומים, אחדים
מהם ברבבות לירות, כדי שירכוש ל
אווה
טולין

מענם ניירות־ערך. בשבוע שעבר הודיע
משרדו של מר מצגר כי לא יוכל לעמוד
בהתחייבויותיו וכי חובותיו הלוחצים מסתכמים
בכמה מאות אלפי לירות. אחת הסיבות
להסתבכות זו: לקיחת הלוזאות בריבית
קצוצה ולמועדי פרעון קצרים. יש
החוששים כי נפילתו של מצגר, באם תבוא,
תפיל בשיטת הדומינו מיפעלים פיננסיים
גדולים ומבוססים במדינה.

נפטר. הפרופסור מרדכי גייסלר,
מרצה בכיר לגיאודזיה בטכניון החיפאי,
יליד פולין שעלה ארצה ב־ , 1926 וכעבור
עשר שנים סיים את לימודיו בטכניון.
נפטר. בגיל ,57 אליל־הקולנוע משנות
ה־ 40 רוברט טיילור, מסרטן־ריאות.
לפני שנתיים נותח, וריאה אחת היצאה.
מלבד כ־ 70 סרטים, עסק טיילור גם בפוליטיקה,
הצטיין כאנטי־קומוניסט מושבע, שאף
לגרש את הקומוניסטים האמריקאים ״לרוסיה
או למקום בלתי־נעים דו מ ה...״

נפטר בגיל ,65 הבארוו ג׳ורג׳
ראנגל, אריסטוקראט רוסי שברח עם הוריו
מהמהפכה הסובייטית, התאזרח באר־צות־הברית,
עבד כעיתונאי, התמחה לבסוף
באופנה, הגיע לתהילה עולמית דווקא כדוגמן
— בתור האיש בעל הרטייה השחורה
על עינו, הלובש חולצות האתאהי.

תותח הגברת
עס עוד *דרת
איזו מ הן תעדיף?

ברודווי
בחפיסתזהברכה או
בקופסת ״מכסובב״ נוקשה
• אותה תערובת אמריקאית

• אותו אורך ( 100מ״מ)
• אותה איכות מעולה
• ואותו המחיר!
20 סיגריות ״ סופרקינג • מייז״ 1.50ל״י

עד־ ר

איההצ 1ד ר -
בעידו האמריקאי באו״

11ט ו
רה\נדונ י שר אל

ך* ניגוד למקובל, אתחיל ישר במסקנות.
• 1ישנה, ברגע זה, אפשרות ממשית כי יוזמת המעצמות תביא להסדר־שלום במרחב.

• הכוונה -לא רק המוצהרת, אלא גם האמיתית -היא לשלום
של ממש, לא להסדרי־־ביניים כל שהם.

לצורך זה נדרשות ממשלות מצריים וירדן לחתום על מיסמכים שיחוד הסכמי־שלום, אם
כי לא ישאו שם זה במפורש.
#ישראל, לעומת זאת, תידרש לוותר על כל סיפוח של שטחים, מלבד תיקוני־גבול
בעלי אופי ביטחוני לאורך הקו הירוק. ירושלים תישאר מיוחדת, אך יינתן בה מעמד

אין המעצמות מופרדות עדיין על־ידי העמדה
השל ל ת המו*?£ף של ממשלת־ישראל. הבעייה המיידית העומדת
בפניהן היא כפולה: לקבל מכרית־־המועצות תשובה מחייבת, שתאשר

--מאת אוד* אבנר*--בשבוע האחרון ערף אורי אבנרי סיור־בזק בארצות־הברית, כדי
להיפגש עם צמרת המימשל האמריקאי והאישים האחראיים לניהול
שיחות ארבע־המעצמות.
ממרת הבימור היתה לקבל התרשמות אישית מעודכנת על כוונת
המעצמות ועל מצב המשא־והמתן ביניהן, וכן להביא לפני האישים
האחראיים את תוכנית־השלום של ״העולם הזה״ .לצורף זה נעדר
ח״כ אבנרי שבוע אחד מן הכנסת, זו הפעם הראשונה בארבע
שנים.
בין השאר נפגש אורי אבנרי, במיפגרת שיחות אלה, עם :
הלורדקאראדון, ראש המשלחת הברימית באו״ם, מנסח
החלטת מועצת הביטחון והנציג הכרימי בשיחות הארבע.
צ׳ ארלםיוסט, ראש המשלחת האמריקאית באו״ם, שר בממשלת
ניכסון והנציג האמריקאי בשיחות הארבע.
יוסףפיסקו, סגן ש ר ־ החוץ האמריקאי לענייני המיזרח־התי*
כון, מנהל שיחות שתי המעצמות בוושינגטון, וכן עוזרו, רוג׳ר
דייוויס, וצוות יועציו.
הארולדסונדרם, האחראי לענייני המזרח־התיכון בצוות
המועצה לביטחון לאומי, עוזרו של הנרי קיסינג׳ר בבית הלבן, וכן
סגנו, ג׳ון פוסטר .
כן נפגש אבנרי עם שורה של אישים אחרים בחוגי המימשל האמריקאי
ומומחים לענייני המיזרח-התיכון, וביקר אצל השגריר יצחק
ר כין.
ראש המשלחת הסובייטית כאו״ם, יוסף מאליק, נציג ארצו בשי־כי
אכן היא מוכנה להסכפ-שלום כזה, ולקבל ממנה הודעה כי מצריים
מוכנה לכך אף היא.
שלב זה, שנפתח עם ביקור שר־החוץ הסובייטי השבוע בקאהיר, עשוי להימשך כשלושה
שבועות (לפי הערכה אחת) או כחודשיים (לפי הערכה אחרת).
#אם תהיינה תשובות מוסקבה וקאהיר חיוביות, תגובשנה •המלצות״ מפורטות,
מטעם ארבע המעצמות, והן תימסרנה לשגריר גונאר יארינג.

זה יפתח בסיבוב חדש של שיחות במרחב, במגמה להפגיש את
הצדדים, בשלב הסופי, בפגישה פנים־אל־פנים, שבה ינוסח וייחתם
״ההסדר החוזי״ בין ישראל וממשלות-ערב.
>• אם תמשיך ישראל באותו שלב בגישתה השלילית, יופעל נגדה לחץ דעת־הקהל
הבינלאומית.

אין כל כוונה להטיל עליה סנקציות או עונשים אחרים. אם יוצעו
כאלה במועצת־הכיטחון, יש לצפות בוודאות לווטו אמריקאי נגדם.
#ברם, אם כי אין לצפות לסיכסוך דרמאתי בין ממשלות ישראל וארצות־הברית,
קיימת זו הפעם הראשונה סכנה ארוכת־טודח של התרחקות המדיניות האמריקאית מישראל
— שכתוצאה ממנה עלולה ישראל למצוא את עצמה, תוך שנה־שנתיים, מבודדת לחלוטין
בעולם.
סכנה זו נראית חמורה שבעתיים דווקא מפני שאין רחשי המימשל האמריקאי מדברים
עליה בפה מלא או ששים לקראתה, אלא מקבלים אותה בחשבון כאפשרות שיש להשלים
עימה.

אבנרי ליד בניין סירכו גזאגיים*
חות הארבע, ביקש שהות של 24 שעות כדי להחליט אם להיפגש
עם אכנרי. בתום תקופה ז ו (בה התקשר, מן חפתס, עם מוסקבה)
השיב בשלילה. הנימוק הרשמי היה שאין לו זמן.
אף כי כל השיחות נתקיימו בנוכחות מזכירים משני הצדדים,
שרשמו את עיקרי הדברים שנאמרו, הן נתקיימו על סמך התחייבות
מפורשת שלא להביא דברים בשם אומריהם. הותר לפרסם את
הדברים רק במיסגרת של התרשמויות אישיות. לפיכך אין לייחס
את הדברים, המובאים בסידרה זו, בכל צורח שהיא לאישיות זו
או אחרת.
הודות להיקף הרחב של שיחות אלה, שכדוגמתן לא היתה לשום
אישיות ישראלית מחוץ לממשלה, ניתנת בסידרה זו תמונה מעודכנת
ומוסמכת ביותר על סיכוי יוזמת-השלום של המעצמות.
סיכומו של סיכום: מחצית־השנה הקרובה תהיה מכרעת בתולדות
ישראל. בפני ישראל תעמוד -אולי בפעם האחרונה בדורנו -אפשרות
ממשית של שלום. אפשרות זו אינה בטיחה -אך היא ממשית
וקיימת. אם תתממש או לא -זה תלוי במידה רבה גם ברצונה הטוב
של ממשלת גולדה מאיר.
ממשלת־ישראל יכולה לקדם אותה — או לנסות, יזזד עם אנשי אל־פתח וממשלות פקינג
ודמשק, לטרפד אותה.
במיקרה האחרון תהיה התוצאה — לדעת כל המומחים הזרים — נפילת המישטרים
הערביים המתונים־יחסית, הפיכת אירגוני־החבלה הפלסטיניים לגורם המכריע במרחב, מצב
של מלחמת־נצח בין ישראל והערבים, ובידוד ישראל בעולם.

וכתוצאה הסופית: הסתלקות אמריקה מהמיזרח-התיכון והשארת
ישראל כעימות ישיר פנים אל פנים עם כרית־המועצות.

וווו קאואוון: גושר ונחו! שנס
* עבור מכאן להתרשמותי האישית מבעלי שיחתי העיקריים — מכיוון שכל יחסנו
^ ליוזמת ארבע־המעצמות נוגע במידה כה רבה לרצונם הטוב ולאימון שאפשר לתת

* לידו: דינה הייז, שניהלה את הפרוטוקול של השיחות.

(המשך מעמוד ) 13

בדבריהם, לכוונות בעליה, חשובה התרשמות זו. נדמה לי רי קשה למצוא ארבעה אישים
כה שונים איש מרעהו, כמו ארבעה אלה.
כשהתקשרה מזכירתי עם הלורד קאראדון וביקשה ממנו להיפגש עימי באופן דחוף,
הסכים מייד וקבע פגישה למחרת היום — יום־שבת, שבו אין עובדים במשרדים בארצות־הברית.
תמהתי במיקצת על אדיבות זו, כשהכניס אותי לחדרו והושיב אותי בכורסת־עור
נוחה, התחלתי להסביר לו מי אני. הוא שיסע דברי בחיוך :״אני יודע מי אתה. אפשר
לומר כי שמך הולך לפניך ואכן, במהלך השיחה גילה הלורד בקיאות עצומה בענייני
ישראל.

ולא במיקרה. כי לורד קאראדון הוא ארצישראלי ותיק. ב־ 1929 בא
לארץ, ערב מהומות הכותל המערבי, והוא שהה בה כמשך למעלה
מעשר שנים. אז היה שמו יו פוט, והוא כיהן כמושל אזור שבם.

הוא עזר לעובד בן־עמי להקים את נתניה, ועד היום — כך הובטח לו לאחרונה —
קיימת בנתניה ״כיכר פוט״.

זמנו של הלורד היה, כמובן, מוגבל. אך בשום שלב של השיחה לא נוצר הרושם שהוא
ממהר. הוא דיבר בחריפות, אבל בשלווה, כאילו נפגשנו אחרי ארוחה, מעל לסיגאר, בקלוב
אנגלי. את התרשמותי מדבריו אמסור בין שאר הרשמים.
בסוף העניק לי מתנה — את ספרו, המכיל את פרק זכרונותיו מארץ־ישראל.

פיסקו :״זה דינאמים״
^ כל שקאראתן הוא בריטי בה״א הידיעה, כן מייצג יוסף סיסקו את האמריקאי

^ המובהק, מהסוג הטוב ביותר.

קאראדון מעורר סימפאטיה אינסטינקטיבית. סיפקו מעורר תגובה
מיידית של :״הנה גבר ״.הוא אדם מרשים -מרשים מאוד־מאוד. לא
הייתי רוצה להיות אוייבו.

מול השלווה המודגשת של הבריטי — הדחיפות הקצובה של האמריקאי. מול ההומור
הבריטי העקיף — ההומור הישיר של בן ארצות־הברית. מול האידיאליסט שהפך איש־מדינה
— איש־המעשה התקיף, הנוקשה. בחברת קאראדון, אתה חש בנוכחות תרבות של
אלף שנה. בחברת סיסקו, אתה חש שאתה נמצא במרכז־הכוח של העולם.
לשיחה נקבעו זמנים מדוייקים — שעה מדוייקת להתחלתה, שעה מדוייקת לסיומה,
והסדר להמשכה עם עוזרו ואנשי־הצוזת שלו להשלמת התמונה. באתי כמה דקות לפני
הזמן, הוכנסתי לחדר־המתנה. קירו היה מקושט בתצלומי כל קודמיו של סיסקו בתפקיד
סגן־שר־החוץ לענייני המיזרח־התיכון( .ביניהם הנרי ביירוד, עוזרו של ג׳ון פוסטר דאלס
שעורר בשעתו זעם כה עצום בישראל, כאשר ניסה לפייס את עבד־אל־נאצר, דבר שגרם
בעקיפין לפרשת לבון).
תוך שניות הצטרפו אלי רוג׳ר דייוויס, האחראי מזה שנים רבות לענייני ישראל—ערב
במשרד־החוץ, ואנשי השולחן הישראלי. בשעה היעודה — על השנייה! — הופיע סיסקו,
הוביל אותנו לחדרו, שעל קירו מתנוסס שעון גדול. בדיוק כשעה היעודה — באיחור של
שלושים שניות! — עזב אותנו, כדי להיפגש עם שר־החוץ. כעבור כצי שעה — בדיוק
נמרץ! — חזר אלינו, ונפרדנו.
כשנכנסנו לחדרו וישבנו בפינה בלתי־רשמית, ניגש לשולחנו ונטל פיסת־נייר .״הבוקר
קיבלתי מיברק חשוב,״ בישר לנו. כולנו התמתחנו .״מודיעים לי שאמש, בעת הצגת
מחזה על אהבה בלונדון, התפרץ הקהל לבמה וערך עליה סצינות פרועות של אהבה.״
הפסקה קצרה. כולנו ניסינו להסתיר את תמהוננו. מה כל זה? ״בעת המהומה נשמעו
קריאות לשלום. ישראלי—ערבי, ונאמר כי הדרך היחידה להשגתו היא יצירת יחסי־מין בין
ישראלים וערבים.״
צחוק. סיסקו :״אני סבור כי זהו מיברק כל־כך חשיב, שהבאתי אותו לתשומת־לב
שר־החוץ, בדו״ח שלי הבוקר.״
שאלתי, ברצינות רבה :״באיזו יוזמה מתכוזן משרד־החוץ של ארצות־הברית לנקוט כדי
להגשים הצעה מדינית זו?״
סיסקו :״אתה יכול להיות סמוך ובטוח שנהפוך כל אבן בחיפוש אחר השלום.״
(״להפוך כל אבן״ ,באמריקאית, פירושו ״לנקוט בכל יוזמה.״)
,אני :״פה לא מדובר על אבנים, אלא על משהו אחר לגמרי.״

פיסקו הוא גבה־־קומה, בנראה ממוצא איטלקי. ברגעים מסויימלם
הוא מזכיר כמיקצת את אגתוני קווין. אתה חש בבל רגע שהנה לפניך
אדם היודע בדיוק מה הוא רוצה, שבדק היטב את בל האפשרויות
ובחר בבירור את דרכו, אדם שאי־אפשר לרמות אותו או למשוך אותו
באך. אדם שנגד עיניו עניין אחד כלבד: האינטרס של ארצות־הברית.

דווו קאואדון

תוך עשר דקות הוא שירטט באוזני את המדיניות האמריקאית לגבי המיזרח־התיכון —
סקירה נוקבת, ברורה, חד־משמעית. ושוב: הלוואי ויכולתי לפרסמה כאן מילה במילה.
היא היתה עשוייה לשנות מן הקצה אל הקצה את תפיסתם של קוראים רבים. אולי אפר
שוב את ההתחייבות ואצטט פסוק אחד, כדי להביע את סיגנונו של האיש :״זה לא באינטרס
שלנו למכור את ישראל — אפילו אילו יכולנו לעשות זאת.״ (סיסקו עצמו השתמש
בסלאנג אמריקאי :״למכור את ישראל במורד הנהר.״)
כשיצאנו מן הבניין העצום של משרד־החוץ, אמרתי לעצמי* :הנה עמדתי פנים אל פנים
מול שילטון עולמי.״

בימי היותו מושל מחוז שכם, בתמונה שצולמה בנתניה.
במרכז התמונה נראה הנציב העליון הבריטי ואז, סר
ארתור 1וקופ. קאראדון צועד מימין. משמאל נראה עובד בן־עמי, שקאראדון מגדיר אותו
גם היום כ״ידידי״ ,אף כי בן־עמי הפך מנהיג תנועת אר׳ן־ישו־אל השלימה. השבוע התחילה
התעמולה הישראלית הרשמית להשמיץ את קאראדון בתור ״ראש האסכולה הפרו־ערבית
במשרד־החוץ הבריטי״ ,ונרמז כי גולדה מאיר התלוננה עליו בפני ראש ממשלת בריטניה.

המזכירה, שרשמה את הדברים מצידי (פקיד אמריקאי רשם את

שחד

לאגדת

א ין

״הפרוטוקולים של 1קני אנטי ציון׳
״שכני, המושל בנצרת, ויורשי, מושל שכם, נהרגו על־ירי הערבים במאורעות .1936
אני עצמי הייתי בראש רשימה של מועמדים־להריגה שפורסמה בדמשק.״
הוסיף הלורד בחיוך שקט* :לא פעם מאשימים אותנו, פקידי המנדאט, שהיינו אז פרו־ערביים.
זה פשוט איננו נכון. אנחנו ירשנו מצב בלתי־אפשרי, והשתדלנו להיות הוגנים
כלפי שני הצדדים. זה לא היה קל.״
במלחמת־העולם, כאשר התקרב צבא רומל לגבולות הארץ, הוטל על פוט לערוך סקר
על האפשרויות להגנת עקבה בפני הפולש, אם יעלה עליה ממערב. מכאן שהלורד הוא
בעל נסיון אישי הן בגדה המערבית, הן בחצי־האי סיני — שני איזורי־המריבה העיקריים.

מבחינת אישיותו, הוא נציג טיפוסי של המעמד העליון הבריטי, כן
למשפחה מפוארת. אביו היה דמות ידועה, אחיו הוא אחד האישים
הבולטים בפרלמנט הבריטי. הוא עצמו היה מושל ג׳אמייקה, והמנצח
על אחד ממיכצעי־השלום העדינים כיותר בימינו: פירוק השילטון
הבריטי בקפריסין, תוך הסדר־שלום עם שני העמים האוייבים באי
המסוכסך.
האיש הוא יפה־תואר, גבה־קומה, בעל הלבביות המקובלת אצל בני מעמדו. אך מבעד
למעטה זה של נימוסים, מבצבצת אישיות בלתי־רגילה: אידיאליסט שהפך איש־מעשה,
פוליטיקאי־דיפלומט המבקש לשלב את מערכת־האינטרסים במערכת־ערכים.
חבל שאיני יכול לצטט כאן את דבריו כלשונם. הוא לא היסס מלנסח את דיעותיו
בצורה קיצונית ביותר, השתמש חופשית במילים כמו ״שטויות״ ו״כסילים״ ,הטיף מוסר
אך טבל אותו בהומור כלפי עצמו וזולתו, ערך השוואות היסטוריות מרתקות, הפליג פה
ושם ברמזים ספרותיים — בקיצור, חוויית אמיתית למי שרגיל לנאומיהם של חברי־כנטת
ושרי ישראל.
אולי אפר את התחייבותי ואתן פסוק אחד מדבריו, המעיד על טיבו :״כאן, באו״ם, כולנו
פועלים על פי תקוות שהן פרי המישאלדי ( 1 11111110118ט1׳511£זמ) .אבל בלי זה לא היינו
יכולים לפעול בכלל. מובן מאליו שעלינו להאמין באפשרות של שלום במיזרח־התיכון.
אחרת לא היינו יכולים לעבוד למענו.״

או :״להגיד שאנחנו לא רוצים כבנות בשלום אמיתי -זוהי ההשמצה
הגרועה ביותר. אנחנו רוצים כבנות כשלום אמיתי״.

הדברים מצד סיפקו) אמרה, כשהחזירה את הפינקס לארנקה :״זהו
דינאמיט ! ״
אוכל רק לרמוז על אופיו של דינאמיט זה, בהמשך הדברים•

וסמ: המחשבה המהפכנית
^ 4יני צריך להציג את צ׳ארלס יוסט בפני קוראי העולם הזה. כזכור, בשנה שעברה,
כאשר איש לא חלם כי יהפוך, לפתע פיתאום, לשר בממשלה החדשה ולראש משלחתד,
באו״ם.
אז, כשלא היה אלא הוגה־דיעות, והיה מוכר רק בחוגים מצומצמים של יודעי־דבר,
נוצרה בינינו הבנה מיידית. לא הוא ולא אני ייצגנו שום מדינה. דיברנו — אמריקאי
וישראלי — כשאנחנו משוחררים מאחריות ממלכתית, ויכולנו לנסות לחשוב על בעיות
השלום באופן אובייקטיבי. הגענו למסקנות דומות להפליא.
באותה פגישה פיתח יוסט באוזני דרך מעשית להשגת השלום במרחב, באמצעות ארבע
המעצמות הגדולות — מחשבה שהיתר, אז חדשה ומהפכנית. בעבור שבועות מעטים הטיל
עליו הנשיא ניכסון בדיוק את התפקיד הזה. האינטלקטואל, הוגה־הדיעות, נדרש לבצע את
אשר הגה. הוא החליף את השלווה של מוסד אריסטוקראטי במנהאטן במשרד ממשלת׳
מפואר, מול בניין האו״ם.
הייתי סקרני להיווכח איך שינה התפקיד את האיש. אולם שום שינוי לא הורגש —
מלבד הנוף שנשקף מן החלון, והעובדה שעוזרו ועוזרתי רשמו שניהם את הדברים
שנאמרו( .שינוי אחר: בפעם שעברה הצעתי לו שנסיר את המקטרונים, כי היה יום חם.
הוא שמח לקבל את ההצעה, בהוסיפו שלבש את המקטורן רק בגללי. הפעם לא הצעתי את
ההצעה — למרות שהיום היה שוב חם, כשלושים מעלות).
כמו קאראדון וסיסקו, יוסט הוא אדם גבה־קומה. אבל הוא שונה לחלוטין משניהם. הוא
האינטלקטואל בד,״א הידיעה, אדם בסיגנונו של עדלי סטיבנסון המנוח; צנוע, רציני, תמיר,
בעל עיניים כחולות אנושיות מאוד.
אין ספק כי יוסט הוא אידיאליסט, כמו קאראדון. אבל היא אדם הרבה יותר מופנם,

עצור — אדם שיחסו אל העולם הוא בעיקר מחשבתי.

קאראדון הוא חסר־סבלנות, ביודעו פי בל יום החולף ללא הסדר הוא
יום של אסון. יוסט יודע זאת; אף הוא סבלני יותר, זהיר יותר, אולי
נם פסימי יותר.

- 011110 חמהשב האלסמרונ
יש שונה לחלוטין מכל אלה הוא הארולד סונדרם — אדם נמוך יותר בסולם
הדרגות, אך קרוב יותר לאוזנו של הנשיא.

לפי ההלכה האמריקאית, הנשיא לבדו קובע את המדיניות, ואילו
שר־החוץ מבצע אותה. כדי לגבש את המדיניות שלו, זקוק הנשיא
למוח קולקטיבי, לעוזרים אישיים.
הצוות הזה ממוקם בבית הלבן — ליתר דיוק, בבית הקרוי ״הבניין הביצועי״ ,הגובל עימו.
האיש המנצח על טראסט המוחות של הנשיא, והמהודר, בעצמו את המוח של הנשיא, הוא
היועץ לענייני הביטחון הלאומי. תפקיד זה מסור עתה בידי הנרי קיסינג׳ר, איש אימונו של
ניכסון. לקיסינג׳ר יש 24 עוזרים שחילקו ביניהם את כל שטחי העולם. המזרח התיכון מסור
בידי אדם ממושקף, בעל הופעה אמריקאית רגילה. זהו הארולד סונדרם.
ידידי התכוונו להפגיש אותי עם קיסינג׳ר עצמו, אך ברגע האחרון אירעה תקלה. ניכסון
טס לאי מידוויי, כדי להיפגש עם נשיא ויאט־נאם הדרומית, ולא עלה על דעתו לזוז בלי
קיסינג׳ר. לכן נפגשתי עם סוגדרס — ולא הצטערתי על כך. כי השיחה, שהתחילה בצורה
שיגרתית, לבשה חיש מהר אופי מרתק ביותר( .עוזרתי, שרשמה את הדברים, ציינה
בשוליים של אחד הדפים :״אלה דברים מרעישים!״ אזכיר את הדברים המרעישים בהמשך
הדברים — כמובן, מבלי לציין את המקור).

בי מה שיצא מפיו של היועץ לענייני ביטחון לאומי היה ניתוח קר,
בלתי־רגשני, של האינטרסם האמריקאיים -בפי שהם מצטיירים כרגע
זה בכית הלבן. ושם הם נראים כצורה לגמרי אחרת מאשר מעל דוכן
הכנסת כירושלים.
סונדרם נמצא בתפקידו הרבה זמן לפני ניכסון וקיסינג׳ר — עוד מימי הראשית של
נשיאות קנדי. הוא עבר מממשלה לממשלה, מנשיא לנשיא, מבוס לבום — אות לכך כי
מלאכת־הניתוח שלו זוכה בהערצה, בלי כל קשר לדיעות השולטות בבית הלבן.

אצלנו, בארץ, קובעים מדיניות לפי אידיאולוגיות, סיסמות, שיגרות,
נאומי פוליטיקאים. כאמריקה מנסים, לפחות, להפעיל מחשבים אלקטרוניים,
לגבש תמונה עובדתית, לבחון אלטרנטיבות צבאיות. סונדרם
מייצג, במידה מסויימת, את המהדורה האמריקאית של ״המטב״ל
הלבן״ שאנו רוצים בהקמתו בישראל.

אף שאין לסונדרס את העליונות הבריטית של קאראדון, האישיות שופעת־העוצמד. של
סיסקו או הברק האינטלקטואלי של יוסט,
נמשכה השיחה שלי עימו יותר מכל שאר
השיחות — כימעט ארבע שעות. בחלק
ממנה התחלפו היוצרות, כי סונדרס היה
מעוניין בעובדות המדיניות בישראל לא
פחות מכפי שהייתי אני מעוניין בעובדות
המדיניות האמריקאיות( .אני רק מקודה שה־ניתוחים
שלי, לגבי המצב בישראל ובפלסטין,
עניינו אותו לא פחות מכפי שעניינו
אותי הניתוחים שלו).
לא אתאר את שאר האישים שנפגשתי
עימם. הרחבתי בתיאור ארבעה אלה — כי
לאישיותם יש חשיבות להערכת הדברים
שיצאו מפיהם. בהתאם להתחייבות, אמסור
אותם בצורר, של ״התרשמות״ — אך קשה
לבסס ״התרשמות״ על מקורות טובים יותר.

..מתו החטא עוונו ד
התרש מו תי העיקרית, והחשובד,
( | ביותר, היא זו: אין שחר למחול־־ש־דים
הנערך בארץ מסביב לשיחות ארבע
המעצמות בניו־׳יירק, ושתי המעצמות ב־וואשינגטון.

אין
קורטוב של אמת כמסע־ההשמצות,
המתאר את האמריקאים
כאילו הם זוממים להפקיר
את ישראל, ואת הבריטים בסוחרים
ציניים הרוצים להיבנות על
חורבננו.
אין קשר עולמי של המעצמות להונאת
ישראל, לגזילת הנצחון מידי ישראל, לכפיית
הסדר הפוגע בביטחון ישראל.
כל האגדה הזאת, המתארת את יוזמת
המעצמות בדמות של מעין ״פרוטוקולים
של זקני הגויים״ ,כקנונייה אנטי־שמית או
צינית — לא זו בלבד שאין לה שום קשר
עם המציאות, אלא שהיא גם עלולה להוביל
אותנו לדרכי־תעתועים.

השתכנעתי לחלוטין כי יוזמת
המעצמות המערביות -וקרוב
לוודאי גם של כרית-המועצות -
מכוונת כאמת ובתמים להשגת
שלום של ממש, שלום אמיתי.
(לא השלום שאני דוגל בו, לא
הפיתרון האידיאלי שאני שואף
אליי -אף שלום שאנו יכולים
לחיות עימו).

1השגריר יוסף מאן ליק, ראש
המשלחת הסובייטי ח באו״ם,

שקל את בקשת אורי אבנרי להיסו;ש טימו,
השיב

בשלילה

אחרי

בירור ב:מוסקבה.

השתכנעתי בכך לא רק על־ידי המילים
היפות ששמעתי — אף כי לאחדות מהן
אני האמנתי ללא כל הסתייגות. עוד יותר
שיכנעה אותי בדיקה מדוקדקת של מהלכי
ארצוודהברית ובריטניה בכל הפרשה הזאת
עד כה, ובחינת האינטרסים הקרים המוכילים
אותן בכיוזן הרצוי.
״לעיתים רחוקות משתלבים האינטרסים
של המעצמות בצורה כל־כך האדמונית עם

צו המוסר, כמו לגבי הפעולה למען השלום
במיזרח־התיכון,״ אמר אחד מבעלי שיחי.

לא לארצות-הכרית ולא לבריטניה
יש אינטרס כלשהו להחליש
את ישראל או לפגוע בביטחונה.
• האינטרס הוא להשיג שלום -לא
תחליף לשלום, לא שכיתת־נשק
חדשה -אלא שלום של ממש.
אני יכול לצטט הרבה פסוקים, שלא בשם
אימרם.
אישיות א׳ :״המטרה היא להשיג׳הסכמה
בין הצדדים, לשם השגת שלום מחייב...
אין ישראל צריכה לחשוש שאנשים מן
החוץ יכפו עליה משהו הנוגד את האינטרסים
שלה, כי איש אינו מעוניין בכך. לכל
צד תהיה זכות־וטו לגבי כל חלק של ההמלצות
שנגבש הרי אנחנו רוצים להגשים
משהו, לא לפעול בחלל הריק.״
אישיות ב׳ :״מה אנחנו מתכוונים להשיג?
שורה של הצעות שנביא בפני הצדדים המעורבים,
כבסים אפשרי למשת־ומתן ביניה
ם. הרי למעשה לא ייתכן משא־ומתן מבלי
שיהיו הצעות כלשהן שאפשר לדון בהן.״
אישיות ג׳ :אנחנו לא נקנה מין הסדר
של שביתת־נשק שחלקיו מחוברים בנייר־דבק,
כמו בעשרים השנים האחרונות. אנחנו
רוצים בהכרה הדדית, בשלום מחייב.
כמובן, זה לא יחסל בן־לילה רגשות־איבה.
אישיות ד׳ :״האם זה כל־כן רע שאנחנו
רוצים לפעול למען השלום? האם זה חטא
מצד המעצמות הגדולות שהן רוצות לפעול
במשותף כדי להביא שלום למיזרח־התיכון,
לגבש הצעות ששני הצדדים יוכלו להסכים
להן? לכם, הישראלים, אין הזכות להגיד
לנו שאסור לנו לחפש פיתרון, אין לכם
הזכות להגיד לנו שזה לא נוגע לנו, אין
לכם הזכות להגיד לנו שלא תקשיבו
אפילו למה שנעלה במאמצינו.״
ואישיות אחרת :״אם ניכשל הפעם, איך
ניראה בעיני האנושות?״

את כעל האימרה האחרונה הזאת
אני יבול לזהות, כי לא דיברתי
עימו. אמר את הדברים
יוסף מאליק, ראש המשלחת הסובייטית
באו״ם, כישיבה סודית
של הארבעה.

וא יהיה שלו נטיז

יוסט

השר צ׳ארלס יוסט, ראש המש __
.לחת האמריקאית באו״ם, הוגה
המתכונת המדינית לסכסוך הישראלי—ערבי
אשר ארבע המעצמות פועלות עתה על פיה.

^ ין צורך להאמין למילים. חשובים
המהלכים המוצעים — כי הם מגלים את
כוונות בעליהם.
באופן אידיאלי, אם הכל יתקדם כהלכה (וכל עוד אין תשובה סובייטית מחייבת, אין
ביטחון שתהיה התקדמות כזאת) ,יתפתחו הדברים כלהלן:
!• בתהליך של משא־ומתן, תתגבשנה המלצות הארבע (או השתיים, אין הבדל) .המלצות
אלה תהיינה מתואמות מראש עם ישראל והערבים, כי כל צד ימצא כל הזמן במגע הדוק
עם הקלייאנטים שלו במרחב — ארצות־הברית עם ישראל וירדן, ברית־המועצות עם מצריים.
כך מובן כי ההמלצות שתגובשנה תהיינה מקובלות בעיקרן מראש על הצדדים.
#ההמלצות תימסרנה לידי השגריר גונאר יארינג, שיתבסס עליהן כדי להביא את
ישן אל, מצריים וירדן לידי משא־ומתן ישיר, פנים אל פנים ,״בשלב מסויים.״

כלומר: אחרי שכל הדברים החשוכים בבר יהיו מוסכמים ומסוכמים
ביניהם, כמשא-ומתן עקיף דרך יארינג.
#הדברים יסוכמו כ״הסדר חוזי״ -בלומר, כמיסמד מפורש, שיכלול
את כל פרטי ההסכם, ושעליו יחתמו ישראל והערכים ביחד. הפכם
זה, שיכלול כמוכן הכרה בישראל וכריבונותה, יהווה חוזה־שלום
מכל הבחינות, אפילו אם לא יאלצו את הערבים לקרוא לו בך כמפורש.
#מועצת הביטחון תיקרא לאשר את ההסכם אחרי ששני הצדדים יקבלו אותו.

כל זה רחוק מן האגדה של ״הסדר כפוי״ -בלומר, הסדר׳ שאינו
שלום, ושלא יתקבל על־ידי הצדדים מרצונם החופשי.
כדי לבחון את הדברים בצורה הנוקבת ביותר, שאלתי את אחת האישים שעימם שוחחתי
שאלה מפורשת :״אדוני, בישראל קיים החשש שאתם תנסחו המלצות שלא יתקבלו על־ידי
ממשלתנו, וכי אז ייעשה נסיון לכפות אותן בכוח. למשל: אחרי שניסחתם המלצות,
ואחרי שממשלת־ישראל דחתה אותן, תבוא ברית־המועצ. ת אל מועצת הביטחון ותדרוש
להטיל על ישראל סנקציות בעודן הפרט החלטת האו״ם״.

האיש השיב כצורה שאינה משתמעת לשתי פנים :״אין בל חשש
בזה. לפי תקנון האו״ם, רק מועצת הביטחון יכולה להחליט על סנקציות.
כמועצת הביטחון יש לארצות־הכרית וטו.
אלה הם דברים ברורים, והם משקפים את הלך־הרוחות של ממשלת ניכסון כולה. אין
כל חשש בפני הינתקות ארצות־הברית מישראל בגלל המלצות המעצמות, אם תהיינה כאלה.

״אין שום ספק שכמיקרה כזה תתייצב ארצות־הכרית לימין ישראל
ותטיל וטו על הצעת הסנקציות״.
הסכנה היא הפוכה. אם ככל זאת נפלה בשיחותי המילה הרת
המשמעות ״ הינתקות באפשרות מעשית, הרי זה דווקא בהקשר
הפוך -כאפשרות שישראל תנתק את עצמה מידידיה וממשפחת
העמים, כגלל העדפת שטחים על שלום.
• האם תיתכן ״הינתקות״ כין ארצות־הכרית וישראל?
• מה הם האינטרסים המפעילים את ארצות־הברית
וכרית־המועצות ככיוון לשיחות המעצמות?
• מה מתרחש מאחורי הקלעים של השיחות?
• מה יהיו תנאי הסדר-השלום שיוצע?
• מה יחיה מקום הפלסטינים בשלום כזה?
• מה יתרחש כמרחב אם תיכשל יוזמת המעצמות?
על כך ידווח אורי אכנרי כהמשך סידרה זו.
--* 1011ז13ס 133380ס.

במדינה העם הקצב גובר בהדרגה, כימעט בהיסח־הדעת, נכנסה ישראל
לשלב חדש. אין זה עדיין שלב השיבי
נוע המאסיבי מצד המעצמות הידידותיות,
כי אם רק מבוא לאותו שלב מכריע. האות
הראשון נקלט לפני שבועות מיספר, באמצעות
שגריר ישראל בוזשינגטון. השבוע
התגברה עוצמת האות, עם ביקורה של גולדה
מאיר בלונדון.
היא הגיעה לבירת בריטניה שופעת מליצות
וביטחון־עצמי. דבריה נשמעו הגיוניים
מאוד. אבל לא היה בהם חידוש, גם לא
חריגה מן הקו החמקני של ממשלת־ישראל.
האנגלים דרשו תשובות ברורות — וגולדה
לא יכלה לספק אותן.
על כן היה חלקו השני של ביקורה באנגליה
אפוף הערכות פסימיות יותר. היא
עצמה הכריזה: צפויים מאבקים עם ידידים,
ההכרזה לא היתד. גילוי מהפכני. אבל
היא רמזה על הגברת הקצב בחיפיש אחר
מוצא מן הקיפאון השורר במרחב מאז
סיום מלחמת .1967

יחסי חוץ קיל אדוניו

הרחבת מפעלי ״ארטיקיי
מפעל הגלידות ״ארטיק״ שבבעלות
חברת ״אמלגמייטד סוד פרודקטם״ הורחב
לאחרונה במסגרת התכנית להפצת
סידרה של מוצרי גלידה חדשים שזה
עתה הוחל בביצועה ע״י החברה.
המוצרים החדשים מבוססים על יצור
חדיש שבו הוחל בעקבות קשרי ידע
ש״ארטיק״ קשרה עם חברות נודעות
ליצור מוצרי גלידה בארה״ב ואטליה.
הגלידות החדשות מוצאות באריזות
איכות מיוחדות והן שימושיות לכל
מטרד״ אם כי המגמה העקרית היא
לשים הדגש על מוצרי גלידה לתצרוכת
ביתית שלאחרונה זוכים לפופולריות
גדלה והולכת.
שתי הגלידות הראשונות בסידרה החדשה
— שכבר נמצאות בשוק —
״קוקטייל״ ׳ו״יום הולדת״
מתאימות במיוחד למסיבות וארועים
חגיגיים.
הראשונה, גלידת ״קוקטייל״ ,מופצת
בגביע פלסטי נאה בו המכסה מותאם
גם כתחתית לאחר פתיחת הגביע והגלידה
מוכנה מיד להגשה אלגנטית לכל
הזדמנות.
השניה בסידרה — גלידה ״יום הולדת״
באריזת קרטון שימושית, מכילה
10 מנות גלידה גדולות בטעם וניל, פטל
ולימון ההופכות כל ארוחה לחגיגה.
בנוסף לכך, יצאו לשוק בימים הקרובים
שני סוגי גלידה נוספים שיהוז
״ אטרקציה ״ מיוחדת במ״נה. האחד
יהיה גלידת ״ אמריקאןסטייל ״
בסגנון הגלידות בארה״ב והשני סידרת
צעצועים ממולאי גלידה מיוחדים לילדים
ובני נוער.

קורסי קיץ
ספר יסודיים ותיכוניים

לתלמידי

בתי

הכנה

לבחינות

אנגלית— צרפתית

למבוגרים

קורס

מזורז

ה. סקר

אנגלית

הפתיחה 22.6.69 :

זו 1 0זיג 7 £ 1 1 8ז 0 0 1

אנגלית, צרפתית, גרמנית,
ערבית, איטלקית, ספרדית

נמשכת

ההרשמה:

בארות מוקדמות
משך הלימודים עד להצלחה בבחינות

ב י׳ ס ל 1£/פרר1

פקידות -מנכירות ־ כתבנות -הנה״ ח
ברשת

תל״אביב,
תל-אביב,
חיפה,
ב ת -י ם,

בתי

הרבה רמזים והבטחות מעורפלות הושמעו
במערבת־ד,בחירוף. בצרפת. למרות שאיש
משני המועמדים הסופיים לכס הנשיאות
לא הבטיח מפורשות שהוא ישחרר
את המיראז׳ים הישראלים, התעקשו ישראלים
רבים להאמין כי בכל זאת
השבוע ניצח ז׳ורז׳ פומפידו, ועוד לפני
שנכנס לארמון אליזה הצטמקו סיכויי ה־מיראז׳ים
בימעט עד לנקודת האפס. לא
מפני שפומפ-דו שונא את מדינת־ישראל,
אלא מפני שהוא הכריז כי ימשיך את מדיניותו
של שאדל דה־גול.
לפי כל הסימנים הוא יקיים הבטחה זו —
אם ירצה, אם לאו. לא הרחק מארמונו,
עסקו עוזריו של דה־גול בהקמת משרד גדול
ומשוכלל. שם תישכון לישכתו המדינית
של שארל וה־גול, שמייד אחרי סגירת הקלפיות
הודיע על כודנתו לשוב לצרפת.
הוא לא יסתגר בגלות מחודשת בקולומביי
דז־אגליז, אלא ישכון כבוד בפאריס.
שם יחלוש על המנגנון הגוליסטי, בו
תלוי פומפידו לחלוטין. מנגנון זה יכתיב
לנשיא החדש את רצונו של הנשיא הישן.
לפומפידו יהיה חופש־תימרון כלשהו —
אבל לא בבעיות חמורות, הטעונות מיטען
ריגשי כה עמוק, כמו היחסים עם ישראל.
ד,״לאו!״ המוחלט של דה־גול ימשיך לקבוע
את גורל המידאז׳ים.

טפר ״אוריון״

רחוב נחלת בנימין ,2טלפון
שדרות דוד המלך ,1טלפון טלפון רחוב החלוץ ,27
רחוב רוטשילד . 25
56347 266443
69265
טייור גגני־ברק

אין עיר בישראל שאין בה מועצה דתית
— מלבד העיר בני־ברק. במשך 21 שנות
קיומה של המדינה, סירבו תושבי העיר
הדתית להקים מועצה דתית, בראותם במוסד
מסוג זה נציג בעל דתיות מופקפקת,
מכשיר של המדינה• היצונית, וגרוע יותר:
כלי־שרת של המפלגה הדתית הלאומית.
על פי החוק, מסופקים כל השירותים
הדתיים באמצעות מועצות דתיות, העירייה
המקומית מספקת שני שלישים של תקציב
המועצה הדתית, ומשרד הדתות מוסיף את
השליש הנותר.
בבני־ברק הופיע בתקציב העירייה סעיף
״שירותים דתיים — ומשרד הדתות היה
מוסיף מחצית מסכום זה לקופת העירייה
ישירות.
חוק המועצות הדתיות קובע כיצד תורכב
מועצה כזו 4570 :מהנציגים נקבעים על־ידי
העירייה המקומית 457 > ,על־ידי משרד
הדתות, ועשרה אחוזים על־ידי הרבנות המקומית.
לא מינו שני גופים אלה את נציגיהם,
רשאי משרד הדתות למנות את כל
10070 של חברי המועצה הדתית.
איומים, אש, התקפת־דב. השבוע,
נראה היה כי משהו זז בכל זאת בבני־ברק
— וברעש גדול.
תחילה באו צילצולי טלפון אחרי חצות.
האיש שהרים את השפופרת היד, ישראל

עוג צאתו יו1רחוות ששח הימים הקויא וח״ויו
נרקיס מסנו 3או מסה - >118 ובגדו המלחמה
עצא אח מותו נשערה הגיב שרו עי מוקש בסיני
^מי״הכוננות, מאי . 1967 עוד שבועיים
תפרוץ מלחמת ששת־הימים. אולם זאת
אין איש יודע עדיין. אלפי החיילים הרובצים
מול הגבול עם מצרים יודעים רק
אחת: שתפקידם לחכות.
בכרם־שלום — הנקודה הקדמית ביותר
בפינת הגבול הדרומי־מערבי של ישראל
— ניצבת פלוגה במיסדר, מאזינה לדברי
מפקדה, רב־סרן מולה אגין. הוא מחז ק
בידיו ספר, מקריא ממנו באוזני הפלוגה
הדוממת. הספר הוא סיפרו המפורסם של
היו״ר מאו טסה־טונג.
שלושה שבועות מאוחר יותר, בשעות־הבוקר
המוקדמות של יום השישי, נשמע
רעם התפוצצות מחריש אוזניים בדרך־
עפר נידחה באיזור רפיח: הג׳ים בו ישבו
רב־סרן מולה ומפקדי המחלקות שלו עייר,
על מוקש מתוצרת סין.

לפתוח עליו באש. מולה ביטל את ההוראה.
מאוחר יותר נשלח לקורס קצינים, סיים
אותו בהצטיינות. כאשר התחתן בשנת 1949
עם לאה חברתו, עורר את הסערה הציבורית
הראשונה בקריירה שלו כאשר סירב לערוך
חתונה מפוארת, טען שזוהי חווייה אישית,

דיו להעריץ את מאו, צ׳ה גווארה וקסטרו.
אחת הפעמים הבודדות שראו אותו כועס
היתד, כאשר נשברה במיקוד, סיכה של מאו
טסה־טונג.
למה לא התנגד מולה, במה לא נלחם? הוא
יצא חוצץ נגד המימשל־הצבאי, יצא לצייר

כוכב, מורד, גביא
ץ* י היה הרב־סרן המוזר, שהקריא
את כתבי מאו לחיילי צה״ל, ערב
צאתם למלחמה? שנתיים לאחר שנהרג,
יצא לזיכרו ספרד ממנו עולה דמותו
הנדירה של מורד מופלא, ששנא את המלחמה
ומצא בה את מותו. בתקופה עתיקה
יותר היה מן הסתם מוצא את ייעודו כנביא.
התוודה הוא פעם בפני חבר :״אתה
מבין למה אני שחור ורזה? אני נשרף
מבפנים?״
מולה היה כוכב כבר מילדותו. בעמק־הירדן,
שם נולד לפני 42 שנה, הצטיין בכל
— בספורט, בלימודים, בחיי־החברה• וב־מרדנותו.
בעוד
שאר הילדים בני־גילו משתגעים
אחרי טרט־קאובוי טוב, הצהיר מולה הצעיר

כך כתב, ערב המלחמה, לקובה ריפתין,
איש השמאל במפ״ם:
״מכאן נראה הדבר כוודאי שישראל הולכת
למלחמה, הולכת לבצע שוב, בשיתוף עם
וילסון וג׳ונסון, פעולה תוקפנית גדולה. התמיכה
הבינלאומית נראית חזקה מזו של
לפני עשר שנים — משום כך יהיה עומק
הכישלון המדיני, לטווח ארוך, גם הוא גדול
פי כמה. תבעתי ממאיר יערי שהמפלגה תנקוט
עמדה ברורה וחד־משמעית נגד הקנוניה
הזאת ולא תנסה להצדיק מדיניות שאין ביכולתה
לפתור את בעיות הביטחון של ישראל.
קובה יקירי, אני נקרע לגזרים בבואי לפקד
על יחידה במיבצע כה גדול שאני מתנגד
לו מבחינה מדינית. עשו מאמץ עליון לשנות
את פני הדברים...״

משיכמו ומעלה

ושעליו להתחשב ברגשותיהן של המשפחות
השכולות.

נגד, נגד, נגד
שסרטים אמריקאיים משמשים אופיום לחברה,
ויש להילחם בהם. במלחמת־השיחרור,
בגיל ,20 הצליח מולה, בראש 14 איש, לשבור
את התקפתם הראשונה של הסורים על
צמח. כאשר קרב למקום אמבולנס סורי,
עטור דגלים לבנים, כדי לפנות את הנפגעים
הרבים, הורה אחד מעוזריו של מולה
• מולה אגין, הוצאת קיבוץ השומר־׳
הצעיר שובל.

גוטליב, סגן ראש־העיר מטעם המפד״ל. דיברו
אלמונים, שאיימו לחסלו.
ביום החמישי אחר הצהריים באה התפתחות
חדשה. אלמוני צילצל אל תחנת
המוניות רמח, ביקש לשלוח מונית לביתו
של גוטליב, כדי לקחת נוסעים ללוד. חמש
דקות אחרי צאת המונית הראשונה, באה
הזמנה למונית שנייה.
נהגי המוניות הגיעו לביתו של סגן ראש־העיר,
שאלו היכן הנוסעים. גוטליב הניד־

ך* ש -םהכאות נולדו למולה שני יל-
^ דיו, חנה ומוטיק. כן התגבשה בו מרדנותו
לצורה פוליטית מגובשת: הוא הפך
למאמין שרוף בדגל האדום. מאחר שחבריו
לקיבוץ ולתנועה הקיבוצית לא ניראו לו
אדומים מספיק, התפתחו חיכוכים בינו ל־בינם,
והוא עזב את דגניה, עבר לקיבוץ ה־שומר־הצעיר
שובל. באחד ממכתביו לאשתו
ולילדיו, בהיותו בנופש, כתב :״גמרתי את
הספר על מאו טסה־טונג ביום הראשון. אתמול
קראתי את מרקם ואנגלס.״
מולה הפך לפרו־סיני נלהב, חינך את יל־

הם הודיע כי לא הזמין מוניות, וכי אין
איש מביתו הרוצה להגיע ללוד. הנהגים,
שנסעו למעלה משלושה קילומטרים לשווא,
גידפו וחירפו — וחזרו לתחנתם.
בחצות שוב נכנם הטלפון לפעולה. הפעם
הודיע קול היסטרי למפקד תחנת מכבי־אש,
כי ביתו של סגן ראש־העיר גוטליב
עולה באש, וכי יש סכנה לבתים הסמוכים.
מכונית כיבוי דהרה למקום, כשצופרח מחריד
את שלוזת העיר החרדית.

סיסמאות על הכבישים בלילה נגד ביקורו
ש? שטראוס בארץ, ונגד האמריקאים ב־ווייאט־נאם.
יצא נגד חוקי צינון־שביתות
וצווי־ריתוק, ונגד חוקים שנועדו לפגוע ב־חופש־האזרח.
נגד הקשרים ההדוקים בין
ישראל לבין ארצות־הברית, ונגד תנאי־מגו־ריר,ם
של דיירי שכונות־העוני. מולה אגין,
בקיצור, היה המצפון היהודי.

,,נקרעל גז רי ם ״
ך* אשר גויי ם, ערב הכוננות, ראה מו־
^ לה שחורות. לא מבחינה צבאית: הוא
ראה בבירור שהמרחב צועד למלחמה, ולא
היה לו ספק שישראל תנצח. אולם עיני הנביא
שלו צפו כבר לתקופה שאחרי הניצחון,
בידעו שגם מלחמה זו לא תביא פתרון.
סגן ראש־העיר לא היה צריך להודיע
שאין אצלו שריפה. הכבאים יכלו לראות
זאת בעצמם.
אך הסתלקו הכבאים — ושוב נשמעה
צפירה. הפעם — של אמבולנס מגן דויד
אדום. רופא ואחות נחפזו לדירתו של
גוטליב, כדי להגיש עזרה מהירה לסגן
ראש־העיר, אשר נאמר להם כי לקה בהת־קפת־לב.
גוטליב אומנם הרגיש ברע —
אבל מרוב כעס על התעלול.

ץ* ה חשכו חבריו בצה״ל על הקצין
יוצא־הדופן, שזכה לכינוי ״רב־סרן מאו״
בשל אהדתו לסינים?
סיפר סגן מפקד־הגדוד בגדודו של מולה:
״מולה הגיע אל הגדוד בשנת . 1960 תוך
זמן קצר הפך למוכר בכל החטיבה. הוא
בלט בדעותיו השונות מן ד,מקובל, בעיק־ביותו
ודרך ויכוחו. בכל מיפגש חטיבתי
היתר, מתאספת סביבו קבוצת־קצינים, והוא
היה נלחם בכולם. למרות שדעותיו לא היו
בקו המדיני המקובל, לא פיקפקו מעולם בנאמנותו.
בטחו בו. היה ברור כי לכשיקבל
את הפקודה — יבצעה כשלימות. לא היה
צל של ספק בכך. מולה היה שם־דבר בחטיבה.
משיכמו ומעלה.״
הוסיף שמואל ק ,.סמל בפלוגה של מולה:
״הייתי ביחסים קרובים מאוד עם מולה.
תמיד ניסה לחנך, :אנחנו לא צבא־כובשים.
חובתנו כחיילים להגן על הגבולות ולבצע
כראוי את המוטל עלינו.׳ יום אחד ביקשתי
ממנו רשות לצלצל הביתה. הוא ידע שאני
דובר רוסית, ושאל אותי באיזה שפה אני
רוצה לדבר. הוא לא הסכים בשום אופן
לאפשר לי לדבר ברשת־ד,קווים של צה״ל־שלא
בשפה העברית.״
נזכר הרס׳־פ יוסף :״מולה סלד מהמלחמה
— ומאידך רצה להיות במלחמה בלתי־נמ־נעת
זו, כדי לתת את חלקו ולמנוע עד כמה
שיוכל תופעות כגון ביזה, שוד, ושפיכות-
דמים. בפלוגתו לא נפלו קורבנות. מולה
היה שומר בקפדנות על ביצוע ההוראות —
ובכך חסך דם רב.״
הוא לא הצליח לחסוך את דמו שלו. כאשר
הגיעה הידיעה שרב־סרן מאו עלה על
מוקש, ישבו חייליו ובכו.

הוא לא יכול היה לנקוב בשמם של ה־מטלפנים
האלמונים. אבל הוא ידע היטב
שהם פועלים בשם מתנגדי הקמתה של מועצה
דתית בבני־ברק.
ההקצבה הופסקה. שיטת ההטרדות
הטלפוניות — המהוות עבירה פלילית —
היא שיטה מפותחת מאוד אצל חסידים קנאים.
הם מפעילים אותה על־פי פקודה מהרבים
שלהם, או כאשר נידמה להם שהם
(המשן בעמוד ) 18

במדינה
(המשך מעמוד )17

נלחמים למען הרבי.
במיקרו, זה, לחמו הטרדנים האלמונים
את מלחמתם של החוגים החרדים, השייכים
לאגודת ישראל. שכן שבת לפני כן, נערכו
אסיפות בכל נתי־הכנסת של החרדים הקיצוניים
— השולטים, למעשה, בבני־ברק —
והתקבלה החלטה ללחום בהקמת מועצה
דתית. אם תוקם מועצה — הוחלט —
יטילו עליה חרם, יסרבו לקבל מידה שירותים
דתיים.
למעשה, היו האיומים וההטרדות מכוונות
אל שר הדתות זרח ורהפטיג, שהניע את
גלגלי המחלוקת החדשה. בתשובה למתווכחים
בכנסת, במיסגרת הדיון על תקציב
משרדו, הכריז ברורות, כי הוא מתכוון
להקים את המועצה הדתית בבני־ברק.
כדי להוכיח את רצינות כוונותיו, הורה
ורהפטיג לפני כארבעה חודשים להפסיק
את הקצבת משרדו לעיריית בני־ברק, עבור
שירותים דתיים. עכשיו הוא מאיים להקים
את המועצה על־פי מינוי מינהלי, ולהרכיב
אותה מאנשי שלומו. כאשר תוקם המועצה,
תיאלץ עיריית בני־ברק לא רק לוותר על
תמיכת משרד־הדתות, אלא אף להעביר למועצה
הדתית השנואה את הכסף שהיא
מקציבה לשירותים דתיים.

ב אר ־ שבע
למי מגיע
מענק 7
ן 0100 ^0 0
פרשת מענק מיוחד בגובה 5000 לירות,
שקיבל עזרא דבי, נציג העבודה במועצת
באר־שבע, פוצצה השבוע כמה מן הסודות
הכמוסים ביותר מן המתרחש בבירת־הנגב.
תחילת הפרשה בחברה לפיתוח באר־שבע,
אשר, למרות שמה, לא הצליחה במלאכתה.
כתוצאה, נתמנתה ועדה,שנקראהועדת־הרפז,
על־שם היו״ר שלה, שחקרה את עסקי החברה
והגישה דו״ח לראש־העיר אליהו נאווי.
היה זד, דו״ח קטלני, שסיפר על מכירות
ומחירים מוזרים, שיטות־ניהול משונות
הדו״ח השערורייתי התגלגל במועצת העירייה,
ברחובות העיר ובכותרות העיתונים

במשך חודשים ארוכים. חצי שנה לאחר שהוגש
לעירייה, החליטה זו לקבלו: היא
אישרה את תוכנו והטילה על הנד,לתר,עירייה
לעבד הצעות מעשיות ברוח המלצות
הדו״ח, תוך חודש ימים.
יותר קדוש מהאפיפיור. זה היה
בדצמבר . 1968 החודש חלף, וכמוהו חלפו
עוד חמישה חודשים נוספים. החברה לפיתוח
באר־שבע ממשיכה להתקיים, למרות שה־דו״ח
המליץ על פירוקה.
למרות זאת, היתר, הפרשה נקברת בשקט,
לולא אותן 5000 הלירות שקיבל דבי. הוא
קיבלן ״עבור עבודתו המסורה בהעברת
שוק הפירות והירקות הישן למקומו החדש.״
עבודה, שעבורה הוא קיבל כמובן גם משכורת.
המענק גרם לסערת רוחות בין עסקני
העירייה. הם זכרו יפה שהיה זד. דווקא
דבי שתבע בעבר מחבר מוצעה אחר, ם .חפז,
להחזיר את כל הכספים שקיבל מן העירייה
— לא כמענק, אלא עבור עבורות־תיכנון
שביצע, כאדריכל, עבור החברה לפיתוח. לדעת
דבי, אסור היד, לשלם לחפז אף אגורה
אחת, מאחר שהוא היה חבו׳ מועצת־העירייה.
למי
תודה, למי כרכה? כאשר נתגלה
שדווקא דבי זה, שחירף נפשו להילחם
על סוד,ר־ד,מידות בעירייה, לא מאס במענק
עבור עבודה שעבורה כבר קיבל פעם
משכורת, פרצה השערורייה החוצה• תושבי
באר־שבע מיהרו להבחין בהבדל הדק שבין
חפז לדבי, שבגללו אסור היה לואשון מה
שמותר לשני: חפז היה נציג מפ״ס בעירייה,
ומפ״ם יושבת באופוזיציה בבאר־שבע. ואילו
דבי שייך לעבודה, והעבודה היא בשלטון
בעיר.
קושייה נוספת שמעלים התמימים: מדוע
זכה רק דבי למענק? ההיה הוא היחיד שהעביר
בשתי ידיו את השוק למקומו החדש?!
בהקשר זה מזכירים בעיר את חלקו של
סגן־אלוף (מיל ).ששון בר־צבי, לשעבר
מושלו הצבאי של מרחב הנגב, המכהן כיום
כמנהל מחלקת הפיקוח והפקחים בעירייה.
שאלה זו, ואחרות, ימשיכו מן הסתם להרעיד
את אמות־הסיפים בבאר־שבע עוד זמן

נוער מאשמה ישחיר
רק המוות

כאשר נתפסו יוסף פטיר )20( ,וחברו כשברשותם
רכוש גנוב, הודו השניים מייד ו־

ל ש!1 הדוקטור המקוצץ

כר־צכי, גאווי ודכי

*גושא האחד והיחיד המרתק ב! ! ימים אלה את ליבם, מחשבותיהם ופיותיהם
של תושבי — ובעיקר תושבות —
אשקלון, הוא פרשת מנהל בית־הספר התיכון,
שביצע מעשים מגונים בתלמידותיו.
בכך שהוא ביצע בהן מעשים מגונים, אין
הולכי־הרכיל מטילים כלל ספק. השאלה היחידה
העומדת לדיון, בבתי־המרקחת ובח־נויות־ר,מכולת,
בגנים העירוניים ועל שפת־

כיצד לכתוב את קיצור המילה ״דוקטור״
בצורה נכונה? זוהי הבעייה הכבדה שהביאה
במבוכה את עורכי הירחון הרפואי ׳איתנים.
השכיח בקיצורים הוא ד״ר. רבים אחרים
גורסים דר ,.והמיעוט גורס דר׳ .לאחר שיקולים
ממושכים, הגיעו העורכים למסקנות
הבאות: הצורה ד״ר אינה נכונה, הואיל והגרשיים
בעברית מציינות ראשי־תיבות, ואילו
המילה ״דוקטור״ היא לכל הדעות
תיבה אחת. הצורה דר. מקובלת בלועזית,
ואף היא אינה נכונה, הואיל ואין הנקודה
מציינת קיצור בעברית. לפיכך נהוג היד,
לגרום ישנים האחרונות את הצורה השלישית,
דר׳ ,כרע במיעוטו. אולם לצורה זו
קמו עוררין ועתה החליט הירחון על נוסחה
רביעית, בה הוא משתמש כיום: דוק׳ .הנימוק:
אם פרופסור בקיצור הוא פרופ׳ ,יהא
דוקטור דוק׳ .העיקר שיהיה שלום על ישראל.

לאחד
נתנו, לשני לא —
הביעו חרטה על מעשיהם. הם שוחררו בערבות
/ .גבי פמיר, אף ניתן צו שאסור לו
לעזוב את ביתו אחרי השעה עשר בלילה.
באחת הישיבות, בהמשך משפטם של השניים,
הוברר שפטיה הפר את הצו וירד

באשסרוו הסועדת טוענים. :המנהל ביצע
מעשים מגונים בתרמידותו״אבדהוא מבחיש:
״כאשר הגעתי למשרדו של המנהל המפורסם,
מצאתיו שם בפגישה עם קבוצת
תלמידות, כשהם דנים בעניינים שוטפים הנוגעים
לסיום שנת הלימודים. גם כאן נראתה
האווירה רגועה ונורמלית.
״לאחר שהתלמידות יצאו, שאלתיו דוגרי
מה יש לו -יומר על המעשים המגונים.
סיפר הוא:
״,ד,מיקרה אירע לפני כשלושה חודשים,
בשמונה וחצי בבוקר. דלת חדרי היתד, פתו
לעבוד
על טרקטור באמור תעלת־סואץ.
כאשר התעורר דיון משפטי סביב הפרת־חוק
זו, היה זה דווקא רב־סמל יעקב בן־
בסט, מהמדור המרכזי במשטרת תל־אביב,
שביקש לאפשר לפטיה להמשיך לעבוד שם,
מאחר והאיש הביע חרטה, ועבודה זו תעזור
לו להשתלב מחדש כאזרח הגון בחברה.
פטיה חזר לתעלה. השבוע, כשהיה צריך
להתייצב למתן גזר־הדין במשפטו, הוא לא
הופיע. במקומו הגיע לידי השופט, מקס צ׳ר־נובילסקי,
מכתב קצר :״צר לנו למסור לכבודו,
שיוסף פסיה נורה על־ידי צלפים בעת
נהיגת טרקטור בתעלה• הוא מת מפצעיו.״

ד רכי אדם
קורבו־שווא

הקורבן האמיתי שכב שליו בעריסתו. הוא
היה רק בן שמונה ימים, ויעברו עוד שנים
רבות עד שיגלה שחייו אינם חיים, שהוא
לעולם לא יהיה גבר.
בינתיים, התייסרו הוריו במקומו, כמו שיכולים
להתייסר רק הורים היודעים שאברר,מין
של בנם נחתך.
מוהל במקום מוהל. משפחת נעמן•
עלתה ארצה ממראקאש שבמרוקו לפני 14
שנה. הם נשלחו ישר לעיר הנבנית קריית-

שלושה חודשים התקבלה תלונה על מעשה
מגונה נגד המנהל מצד נערה אחת, לא
חמש. התלונה הועברה ליועץ המשפטי כדי
שיחווה דעתו אם יש מקום להליכים משפטיים.
עד היום לא התקבלה עדיין תשובה
מן היועץ•
ראש עיריית אשקלון התערב גם הוא בפרשה.
ברגע שהגיעו לאוזניו השמועות המכוערות,
לא היסט ופנה למשטרה בבקשת
אינפורמציה על תוצאות הוקירה, זכה לש־

״רק ליטפתי את כתפה!״
הים, היא: כיצד, מתי ובכמה קורבנות ביצע
את מעשהו? האם גם בחורשה, או רק במשרדו
בבית־הספר? האם רק ביקש ממורי-
הן של הקורבנות שיסתמו את פיהן של התלמידות,
או שגם ניסה לשחד את האומללות
בכסף, כדי שלא יתלוננו עליו במשטרה?

״אני
נשוי ואב״
ץ ץ אחורי גל־השמועות העכור, מזדקרת
)^ 1עובדה מוזרה אחת: למרות שכל רכי־לאי
אשקלון מתבשלים כבר במיץ השחיתות
מזה שלושה חודשים, לא ננקטה נגד המנהל
החוטא כל פעולה, והוא ממשיך לכהן בתפקידו
כרגיל• מדווח כתב העולם הזה, שביקר
במקום:
״ביקרתי בבית־הטפר באמצע יום־לימודים
רגיל. בהפסקות נראו לי החיים נורמליים
בהחלט. הילדים השתוללו בחופשיות, לא
הורגשה כל אווירת־מתח או סודיות, לא היו
כל הסתודדויות מעיקות. מאומה.

חה, כמו תמיד. היתד, אצלי תלמידה בשם
נ ,.בת . 15 זוהי נערה בעייתית, מבית
הרום. במהלך השיחה ליטפתי את כתפה
בתנועת־עידוד• זו היחה הנגיעה היחידה שנגעתי

״ ,אינני יודע מה קרה לה, ייתכן שנפח־דה
או ניכנסה להיסטריה. אבל עובדה שהיא
ממשיכה עכשיו כאן כאילו לא קרה כלום —
ובאמת לא קרה כלום. היתה לנו גם ישיבת
מורים ומחנכים בנושא. ביררנו את המיקרה,
והאמנו שבזאת זה נסתיים.
״,תראה, אני נשוי ואב לילדים. הדלתות
תמיד פתוחות אצלי. כל אחד יכול לראות
כל הזמן את הנעשה. אין לי כל עניין להסתיר
את העבדה שליטפתי את כתפה. זוהי
זכותו, ואף חובתו, של כל מחנך לעודד
את תלמידיו׳.״

״איאלץ להשעות״
ץהיש למשטרת אשקלון לומר בג!
פרשה? מפקד תחנת משטרת אשקלון,
יצחק מלכה, מסר לכתב העולם הזת כי לפני

מוע גם הוא שהפרקליטות עוד לא מסרה
את תשובתה .״אינני יכול להרחיק מעבודתו
אדם רק על־סמך שמועות,״ הצהיר הוא בפני
כתב העולם הזה .״ובוודאי שלא אדם שהשקיע
כל־כך הרבה מאמץ ומרץ בבית־הספר,
שאותו הוא עזר לייסד, ואשר בו הוא עובה
שנים כה רבות. רק אם יעמידוהו למשפט,
איאלץ, בהתאם לחוק, להשעות אותו מתפקידו
עד גמר המשפט.״

הכל פוליטיקה
ך* יצד קרה, אם כן, שתמנה בודדת
^ של נערה הפכה למפולת־שמועות הגורפת
עיר שלמה? יודעי־רז באשקלון טוענים
שזה הכל חלק ממשחק פוליטי. בעיר־הנופש
הדרומית שולטת כיום קואליציה של
גח״ל והמפד״ל, כשהעבודה באופוזיציה. מאחר
שהמנהל שבו אמורים הדברים משתייך
לחוגי המפד״ל, עשוייה הקואליציה המקומית
להיפגע קשות ממעשיה כזו. להיפגע,
אולי, כה קשות — עד שבבחירות הקרובות
לעירייה תזכה העבודה ברוב.

קורבן נעמן*
• -ומזה לקחו
גת. מאחר שהיו לו כבר תשע בנות, ברוך
השם, ייחל אבי־המשפחה, חיים נעמן לבן
זכר. מה לא עשה כדי לזכות בו? נתן צדקה
בסתר, הירבה בתפילות, וכיוצא באלה.
ואכן, לבסוף שמע אלוהים תחינתו, והעניק
לו בן זכר. ובגלל שהאיר לו האל פניו,
קרא חיים לבנו: מאיר.
כאשר הגיעה השעה לערוך למאיר את
טקס ברית־המילה, גילה חיים שהמוהל לא
הופיע. פנה האב המודאג לשכנו, הרב שלום
חי בוכרים, מוהל, שוחט, ורב לשעבר בטונים,
והפקיד את בנו בידיו.
* השמות הוסוו נדי למנוע זיהוי.

מ׳ הישראלי המנהל מלחמה נגד שגויר ישראל בגומניה*
לה הם יורשיו של אדולף היטלר!״
כתב העיתון
צייטונג .״דגנרציה מן הסוג הגרוע ביותר,״
״נאציזם בגילגול שמאלני,״ טענו עיתונים
חשובים אחרים בגרמניה.
הגדרות אלה היו מיועדות כלפי אירגון
הסטודנטים הגרמני השמאלני אס.דה.אס,.
שאנשיו, בסיוע קבוצות סטודנטים ערבים
ויהודים, פוצצו השבוע שתי אסיפות בהן
עמד לנאום שגריר ישראל בגרמניה, אשר
(״ארתור היפה״) בן־נתן.
התפרעויות הסטודנטים באסיפות הישר־הגרמני
זי־דויטשה

סייע להשניא את ישראל באופן אוטומטי
בנקיטת עמדה ובהתייצבות לצד אחד הצדדים.

עימות
רעיוני איתם, להתווכח ולנטות לשכנעם•
הדרך בר, נקט ארתור בן־נתן, בר,ש-
וותו את ודלף וחבריו לנאצים, היתה סטירת־לחי
ליוקרה של ישראל וכישלון דיפלומטי
חרוץ.

( \ כשנה בפרנקפורט. הסטודנטים הגרמניים,
בהנהגת דניאל כהן־בנדיט וקארל דיט־ריך
וולף, מנהיג האס.דא.אס. בפרנקפורט,
התנגשו עם המשטרה בעת אירוע ממלכתי,
אליו הוזמנו שגרירים זרים. בן־נתן, שהוזמן

__יועצים ב5ית״שימו9י

לא להשמיץ -להתווכח
כל התחיל בהתנגשות שאירעה לפני

תו ד שערוריית בן־נתן השתרבבה
דמות נוספת ש,הופיעה לצידו של קארל
וולף באסיפה בפרנקפורט. היה זה הישראלי
אלי לבל, שבן־נתן הגדירו בתור בוגד.

האר האחו שד ארתור היפה
אליות זכו לכיסוי נרחב בעיתונות הגרמנית
ולתגובות שליליות, מעבר לכל יחס למיש־קלם
האמיתי. אי־אפשר היה שלא להרגיש
בנימת הצהלה בה נכתבו הדיווחים. לא היתד,
זו דווקא שמחה לאידו של השגריר הישראלי,
כמו השמחה להדביק תו של פאשיסטים
לסטודנטים של השמאל החדש בגרמניה ב

הוא לאותו אירוע, ניקלע לתוך ההתנגשות׳
נאלץ לקפוץ מעל מחסום כדי להגיע
אל יעדו. הוא עשה אז את השטות הראשונה,
ר,ישתה את הסטודנטים המתפרעים לנאצים,
נאלץ אחר־כך להתנצל ולתקן את עצמו
באמרו שהתכוון בעצם לניאו־נאצים.
זאת היתד, בדיוק ההגדרה שהעיתונות של

משיב למתפועיס

שגריר ישראל בגרמניה, אשר בן־נתן, מחזיק
בידו את הרמקול הנייד, באסיפה שפוצצה
השבוע בפרנקפורט בידי ססודנמים גרמנים שמאלניים. בן־נתן קיבל את הרמקול מידי מנהיג
המתפרעים, קארל וולף, נדי להגיע לעימות. אך הערותיו המעליבות גרמו לפיצוץ האסיפה.

לבל הוא סיפור בפני עצמי• הוא עלה
בתור נער מפולין לישראל ב־ , 1939 היה
חניך השומר הצעיר, הצטרף לפלמ״ח ועלה
להתיישבות עם קיבוץ נירים בנגב• באותה
תקופה היה לבל ידידו הקרוב של אברהם
(״ברן״) אדן, כיום מפקד גייסות השריון

של צד,״ל.
מטעם קיבוצו ללמוד בסורבון, למד שב
תיכנון כלכלי אצל הפרופסור הנודע ג׳ורג׳
בטלהיים. כשחזר לארץ׳ ניקלע לבל לפילוג
שחל במפ״ם, הצטרף לקבוצתו של הד״ו
משה סנה וגורש מן הקיבוץ. הוא הצטרף
למק״י, עבד כפועל בבית־ד,חרושת יצהר
עד שקיבל עבודה באו״ם בתור יועץ כלז
כלי
לממשלת הודו.
לבל, שהוא כיום בן ,42 עזב את האר׳!
בתחילת שנות ד50׳,׳ ומאז למעשה הוא נמי
צא במעמד של ישראלי החי בניכר. ב״1952
הצליח להגיע לקאהיר מפארים, דיודח משב
בסידרת כתבות לעל־המישמר על מצרים.
בפאריס אירגן לבל ועד לשלום ישראלי-
ערבי, בו השתתפו גם ערבים מעיראק ונד
מצריים. בגלל קשריו עם האף־אל־אן באל
ג׳יייה נאלץ לברוח מפאריס, קיבל, בהמלצה
ידיד מצרי, מישרה של יועץ לתיכנון כליל!
לנשיא מאלי. בתפקיד זה הצליח לקשוו
קשרים רבים עם ראשי מדינות רבות, הפן
תוך זמן קצר למעין משרד״חוץ פרטי, אי•
שיות מבריקה שיש לה מהלכים בהרבה
מדינות בעולם.
פרט פיקאנטי: כאשר פורק האיחוד בין
מאלי וסנגל, ניהלו ראשי מדינות אלה דיו-
נים כלכליים ולא יכלו להגיע לידי הסדר.
היועץ של ראש משלחת סנגל קרץ אז לאלי
לבל, שישב מאחורי ראש משלחת מאלי, ו־אמר
לו :״בוא נלך לבית״השימוש.״ בבית-
השימוש גמרו השניים על עניינים, שראשי
המדינות, להם יעצו, לא יכלו להסכים עליי
•0,כי היועץ לממשלת סנגל היה לא אחר
מאשר הישראלי ג׳ו גולן, חברו לספסל הלימודים
של לבל בסורבון.

אישור של האיש המייצג בעיג׳ הגרמנים את
קורבנות הנאציזם — ארתור בן־נחן.
העיתונות הישראלית נגררה אחרי העיתונות
הגרמנית, ראתה בהפרעות הסטודנטים
הגרמניים לבן־נתן אקט אנטישמי מובהק וסימן
לתחיית הנאציזם.
לא היתר, שטות יותר גדולה מזו. כי איר־גוני
הסטודנטים הגרמניים השמאליים הם האלמנטים
האנטי־נאציים ביותר הקיימים בגרמניה
של היום. הם מנהלים מאבק יומיומי
נגד תחיית המיליטריזם הגרמני, נגד ר,מירד
סד הימני־בורגני, נגד הקאנצלר קיזינגר ונגד
רשת עיתוניו של אקסל שפרינגר. אין
הם קבוצת שוליים חסרת חשיבות כדוגמת
מצפן בישראל. יש להם השפעה עצומה על
האינטליגנציה הגרמנית, והשפעה גוברת והולכת
על דעת־הקהל הגרמנית בכלל•
בחוסר טאקט וידע דיפלומטי מדהימים,
הצליח השגריר בן־נתן לדחוף את אפו למאבק
הנטוש בין הסטודנטים לבין המימסד
הגרמני, כשהוא מתייצב בגלוי לצידם של
קיזינגר ושפרינגר ונותן להם הכשר ישראלי
רשמי. האו סיבך לא רק את עצמו, אלא גם
את מדינת־ישראל, בסיכסוך פנימי גרמני, ו־

שפרינגר חיכתה לה וידעה לנצל אותה במלחמתה
נגד הסטודנטים השמאלניים. מאז
נמצא בן־נתן על הכוונת של וולף. הוא רודף
אחריו מזר, מספר חודשים בנסיון לעימות —
ויכוח פומבי בו ייאלץ את בן־נתן לחזור בו
מדבריו וכינוייו ד,מעליבים.
ההזדמנות לכך ניתנה השבוע, כאשר בן־
נתן הגיע לאוניברסיטה של פרנקפורט לנאום
באסיפה של סטודנטים יהודיים• וולף ו־600
מאנשיו מילאו את האולם. קארל וולף עצמו
עלה על הדוכן ודרש ברמקול נייד מבן־נתן
להתנצל על שכינה אותו פאשיסט. בן־נתן,
הידוע בכינוי ״ארתור היפה״ אך לא בשם
״ארתור החכם״ ,השיב כי אינו מוכן להתנצל
והוא דבק בטענתו כי הסטודנטים הגרמניים
מתנהגים כניאו־נאצים. כתוצאה מכך
פרצה מהומה שגרמה לפיצוץ האסיפה.
כעבור שלושה ימים חזר אותו מחזה בהמבורג,
כששוב נמנע מבן־נתן לנאום באסיפת
סטודנטים יהודיים.
אירגוני השמאל החדש בגרמניה אוהדים
א1מנם בגלוי את אל־פאתח. אולם הם רחוקים
מאנטישמיות ושינאת־ישראל לשמה. הדרך
היחידה להתמודד עימם היא להגיע לידי

^ אשרפלש לבל מתפקידו כיועץ^
כלכלי לממשלת מאלי, חזר לפאריס,
התגלה כמומחה בבעיות המארכסיזם, המפרסם
מדי פעם מאמרים בכתבי־עת בינלאומיים
המוקדשים לנושא זה. אולם בכל
השנים פיעמה בו איבה למדינת־ישראל.
בשנים האחרונות, סיפרו ידידיו שפגשוהו,
חל שינוי קיצוני באיזון הנפשי שלו. לבל
עבר להתגורר בגרמניה. יום אחד, למשל,
החליט שעליו להתפטר מכל הגינונים הבורגניים
ועבר להתגורר באוהל. הוא התקרב
בגרמניה לחוגי הסטודנטים השמאלניים, חסידי
חורת מאו, הפך לנציג קבוצת מצפן בגרמניה.
היה
זה דווקא ארתור בן־נתן, שבהתנגשות
חסרת־הטעם שלו עם קארל וולף, איפשר ל
דמות
כמו אלי לבל, התומך בגלוי באל־פאתח,
לזכות במעמד מבזה: להתווכח ולהשמיץ
את ישראל דווקא על אדמת גרמניה.

נימול מאלוהים. המילה נערכה בצהרים.
מייד לאחריה החל הפעוט שותת דם
ללא הרף. רק בשעות הערב נלקח הילד ל־בית־החולים
באשקלון. היתד, זו ממש שעתר,אפס:
במאמצים עליונים הצליחו הרופאים
להציל את חייו, לאחר עירויי־דם ממושכים
ותפרים רבים.
השבוע מסר הדוור לידי בנו של הרב
בוכרים — בוכרים עצמו נעדר מביתו —
כתב־אשמה נגד אביו, בו הואשם על־יד׳־

משטרת קריית־גת ברשלנות בהתאם לסעיף
244 של החוק הפלילי. המשטרה לא היתר,
היחידה שהאשימה את המוהל האומלל. טען
השבוע אביו של הפעוט :״בני נולד נימול
מאלוהים, יעני, ללא ערלה בכלל. הרב בוכרים
צריך היה לעשות בו רק סריטה קלה
בשביל הברכה, לא יותר. במקום זאת, עשה
בו חתך עמוק, ואני אינני יכול לקבל את
בכורי שבא לעולם כזכר. עכשיו עלי לקבלו
כנקבה, כבת נוספת במשפחה.״

מומחה נדול. מיודעו של הרב בוכרים
ידעו לספר שהרב עובד במיקצועו כבר
למעלה מ־ 35 שנים, ואף הוציא מתחת ידיו
כמה קורסים של מוהלים, גם בארץ וגם
בחו״ל. מכאן, שהוא מומחה ובקי גדול בעשיית
ברית־מילה.
מאליה נשאלת השאלה: אם למומחה גדול
כרב בוכרים אירעה תקלה כזו, מי יודע
אילו וכמה תקלות קורות למומחים קטנים
יותר — תקלות שאינן מגיעות לידיעת ה־

ציבורי העולם הזה יצא עוד לפני עשר שנים
בכתבה שהתריעה על הסכנות הכרוכות
בטקס ברית־המילה. האם לא הגיעה השעה,
אם לא לבטל כליל את הגזירה החמורה הזו,
לפחות למסור את ביצועה לידי חירור־גים
מומחים?
כיצד ומדוע אירע האסון הנורא הפעם —
זאת יכריע בית־המשפט. אולם תהיה ר:,רע־תו
כאשר תהיה, למאיר נעמן הפעוט היא
כבר לא תעזור.

שינוי באיזון הנפשי

בפרנקפורט, שהכריז מלחמה על ארתור בן־
נתן. הוא נראה בתמונה בין תמונותיהם
של היושב־ראש מאו טסה טונג והו צ׳י מין.

״הן באות מדניה רעבון בקיבוץ -עונוות

עו ל ה עול ה
חוזרת מישראל, אולר, אגרגרו, את סיפורה,
המוגש להלן כלשונו.

גורד־שחקים באילת

ךיןןןן 1ן אולה אגרגרד בתקופת שהותה בישראל, עס
ךןךןך
ןןךן
שלמה אושרוב, שהעסיק אותה כמדריכת ב־

111

מועדון הבאולינג ליד התחנה המרכזית בחל־אביב. באותה תקופה היתה אולה מרבה להתהולל
במועדוני־הלילה של תל־אביב ובמסיבות ליליות, מבלי שמצאה בהם כל פסול.

ך* יום הראשון, ד,־ 1ביוני השנה, נדד
^ רדו מאות רבות של משפחות דניות
הגונות. היה זה כאשר הופיע העיתון הדני
הנפוץ ביותר אקטואלט, כשבעמודו הראשון
כותרת סנסציונית :״זהו חלק מחיי־הלילה
של תל־אביב: בחורות דניות הרוצות ללכת
לקיבוץ מסיימות בבתי־בושת!״
כיוון שמאות משפחות דניות שלחו את
בנותיהן לבלות את הקייץ בקיבוצים בישראל,
עוררה הכתבה שהופיעה מתחת לכות

תדהמה וסערה בדניה.
הכתבה בעיתון, השייך למפלגה הסוציאליסטית
בדניה, שטענה כי נערות דניות מתגלגלות
לזנות בישראל, לא היתד, פרי חקירת
כתבי העיתון. היה זה סיפורה של
דנית יפהפיה, שבילתה שלוש וחצי שנים
בישראל, חזרה לדניה מאוכזבת וסיפרה סיפור
מזעזע לעיתון.
״אני באופן אישי מכירה 14 בחורות
דניות שהפכו בישראל לזונות,״ פתחה ה
1נחלצה
מזוג סוטי־מי_,1טסקוו אחר־כך בדוגמנות־עירוס,

*1ילד! אחד, כשעזרתי לזוג הורים
!§ /דניים למצוא את בנותיהם האבודות
בצישראל, מצאנו ארבע בחורות• הן באו
לישראל לקיבוץ, והתדרדרו לזנות. זוג ההורים
מצא את בתם בת ד,־ 27 יחד עם שישה
מרוקאים, כשהיא נמצאת במסע ל.ס.די. היא
היתה עירומה. השיער שלה היה שרוף, והיא
היתד, מסוממת מסמים משכרים. מסביבה
היו שישה בחורים מארוקאים, כשכולם נמצאים
במסע ל.ס.די.
״המקום היה דירה בגודד־שחקים ברובע
סינג־סינג של עיר הנמל הישראלית א-לת
במיפרץ עקבה. לא היה זה מיקרה יוצא־דופן.
למעלה מ־ס׳ל 50 מן הנערות הדניות
שהגיעו לישראל בשנתיים־שלוש האחרונות
כדי לעבוד בקיבוצים, נשארו בישראל ומצאו
את מחייתן כזונות מיקצועיות או בעבודת
זנות חלקית.״
״כך מספרת אולר, אגרגרד 27 כיום מנהלת
משק במלון ויקינג בעיר סאייבי בדניה•
היא שהתה בישראל שלוש וחצי שנים׳
מתוכן בילתה 15 חודשים בקיבוץ.
מלבד זאת עבדה כדוגמנית־מסלול ודוגפד
נית־צילום ופתחה את מרכז הבאולינג ד-,
ראשון בישראל.
״במועדון מאנד״ס בתל־אביב, השייך ל-
מאנדי רייס־דייוויס מפרשת פורפיומו, מצאתי
יחד עם החברה שלי ארבע בחורות דניית
צעירות שכולן הפכו לזונות. הן לא האמיני
שיש דרך לצאת ממצב זה. אבל אנחנו
הצלחנו לשכנע אותן לצאת מזה. כיום
הן בבית בדניה והן מאוד מאושרות שהצליחו
להיחלץ מזה. אבל היו גם אחרות
שאי־אפשר היה לשכנע אותן.
״פגשנו סטודנטית לתיאולוגיה שכדי להרוויח
למימון לימודיה עסקר, בערבים בזנות.
היא למדה בירושלים ועבדה במאנדי׳ס.
״אני חושבת שכ־ס/ס 20 מהצעירות המיות
ההולכות לקיבוצים בישראל אינן
יודעות מה הן מחפשות ולמה הן נכנסות
לזה. משום כך, כשנערי־השעשועים קוראים

!)£11ק־ 2ז 18₪א
א 0ו ז ₪ז 80$י
הכתבה שזיעזעה את ד

״אני מכירה ארבע־עשרה בחורות דניות, אשר עב

להן — הן משתפות פעולה איתם עד מהרה.״

__משדד־החוץ ו

< עיתון אקטואליטט לא הסתפק רק בסיפורה שי\ ן יפה. הוא פנה גם לאירגון דקיב, השולח צעירים
לעבודה בקיבוצים, ולמשרד־החוץ הדני. ואלה תגו
״דקיב, אירגון ידידי הקיבוצים ימי ה, שולח מדי י
צעירים לעבודה בישראל. איש־העסקים פיטר מורט!

הכוהנת הח₪כה^?:הא?אז^ט^^ו^; שזרת־בית בביס׳],
הבינה עצמה לתפקיד כוהנת־דת, אך לא היססה להצטלם גס בעירום.

אל, עסקה בארץ בעבודות שונות, בין השאר כעוזרת־!

רחיי־הלילה בתדאביב ומתגלגלות לזנוח!

11ל •!1וואל
קר! יש לנו עוזרת יפהפיה העושה ספונג׳ה
כשהיא עירומה!״
באותה תקופה התאהבה אולר, בצעיר איל-
חי שרצה לפתוח מועדון־לילה והועיד את
אולר. לתפקיד המארחת במועדון. העניין לא
יצא לפועל ביוון שכעבור זמן קצר התאהבה
אולהב ישראלי אחר, שלקח אותה לתל-
אביב. במשך יותר משנה היתד, אולר, פילגשו
של אותו ישראלי. הוא אומנם פירנס
אותה, אבל איש לא הכריח אורגה לשהות
במחיצתו. להיפך, אולה, שחונכת לפי המסורת
הדנית של אהבה חופשית מזין ללא כבלים׳
היתר, מסתובבת בביתו עירומה למחצה,
לא נראתה מוטרדת מדי ממבטיהם של
.האורחים הישראליים.
הידיד הישראלי מאם בה לבסוף, והיה
צריך לעמול קשה על־מנת להיפטר ממנה.
נראה שהאהבה הניכזבת שלה היא שהותירה
באולר. רגשות מרירות כלפי ישראל.
כשרצתה לעזוב את הארץ ולחזור ל־מיה,
התברר שהוצא נגדה צו־עיכוב יציאה.
אולר, היתד. חייבת כספים לאנשים רבים, ולא
גיתן לה לצאת מהארץ עד שתחזיר את הכספים
שלוותה.
את נקמתה נקמה אולר, החודש, כשפיר־סמר,
את הכתבה המשמיצה בעיתון הדני
הנפוץ.

כוהכודהדת הצמלמה בעירום

זוהי הכתבה בעיתון הדני אקטואלט שמעליה
מתנוססת תמונתה של אולה. הכותרת. אומרת:

בקיבוצים שונים בישראל, וסיימו את השהות בזנות״

,את אחד המיקרים שאולה מספרת עליהם
אני מכיר. אני מתכווו למיקרה של הבחורה
בת ה־ 27 ששלחנו לישראל. אבל אנחנו גם
עשינו הכל כדי להחזירה הביתה.
״,אנחנו גם סידרנו את הנסיעה של ההורים
שלה לישראל. אבל אני חייב לומר
שאנחנו בוחרים בקפדנות את האנשים שאנחנו
שולחים לישראל.
״זה נכון שיש בחורות שאנחנו שולחים
אותן ל־ 3חודשים והן נשארות בקיבוצים.
אם הן מצטרפות אחר־כך לחברה של הי־פיס
ומעשני־סמים, אין לנו אפשרות לעשות
הרבה. רק אם הן עושות משהו פלילי אפשר
לגרש אותן ולשלוח אותן הביתה.״
אמר מנהל משרד־החוץ הדני :״כמובן
שיש אחדות מן הבחורות הנוסעות לישראל,
שניקלעות לחברה רעה. אבל זה יכול לקרות
בכל מקום אחר בעולם. אפשרי מאוד
שזה נכון מה שאולה אגרגרד מספרת. אם
יש לה הוכחות, רצוי שתתקשר איתנו.
אנחנו מעוניינים בחומר כזה. אבל אם אנשים
אינם מבקשים את עזרתנו, אנחנו לא
יבולים לעשות כלום.״

* תכן שבתקופת שהותה בישראל נתקלה
אולר, בכמה דניות שחיו חיי אהבה חופשית
בישראל. יתכן גם שכמה מדניות אלה
קיבלו כספים ממאהביהן הישראליים כדי
שיוכלו להתקיים. אולם המרחק מכאן ועד
לזנות מיקצועית ולתעסוקה בבתי־כושת, כפי
שתיארה אולה, רחוק מאוד.
פה ושם היו מיקרים יוצאי־דופן. כך, למשל,
קרה לאנסה אולסן 18 שהגיעה לבדה
מדניה, פגשה כבר בנמל חיפה בזוג
רמת־גני שהציע לה להתאכסן בביתו וניסה
לגדור אותה לאורגיית־מין. אנטה הצליחה
להיחלץ מידיהם, עברה להתגורר בירושלים,
שם לא היססה כלל לשמש כדוגמנית עירום,
המלמד, על רקע המקומות הקדושים, כולל

עוזרת־ביוז עירומה

ומה את
ת ישר־באילת.

ד כאן הכתבה באקטואלט. מה האמת
י ג בסיפורה של אולה אגרגרד? האומנם
מתדרדרות מחצית הנערות המיות המגיעות
לישראל לזנות? האם יש לישראל השפעה
משחיתה על בני־הנוער הדני?
כדי להשיב על שאלות אלה יש להכיר
קודם את האשה שחוללה את כל הסערה
הזאת, את אולה אגרגרד עצמה. אולה, יפה־פיה
בלתי רגילה, בלונדית וגבוהת קומה,
הגיעה לישראל כדי לעבוד בקיבוץ. אולם
כשסיימה את תקופת שירותה בהתנדבות,
לא חזרה עם חברותיה לדניה. היא טענה
כי הארץ מוצאת־חן בעיניה, עברה לאילת,
שם הסתובבה במשך שבועות רבים בחברת
הביטניקים על החוף.
כשאזל כספה ואולר. רצתה להרוויח כסף,
היא לא נאלצה לעשות זאת דווקא בזנות.
היא מצאה לעצמה עבודה כעוזרת־בית בבית
משפחה אילתית. איתר. משפחה היתד.
מזהירה את האורחים מהצפון שבאו להתאכסן
בביתה :״תזהרו כשאתם קמים בבו
ההתחלה
1ההמשו

בתמונה מימין נראית הצעירה הדנית אנטה אול־סן,
כפי שהגיעה לישראל. אנטה, שחיתה תקופח
ממושכת בחברת ביטניקיס עוד בעת שהותה בחו״ל, הירבתה להצטלם בעירום על ׳ רקע
המקומות הקדושים בירושלים. בתמונה למעלה היא נראית מצטלמת בקברי־הנביאים בירושלים.

תמונת העירום בקברותיו־,נביאים, המתפרסמת
בעמודים אלה.
אפילו הדנית המפורסמת ביותר שביקרה
בישראל, אולר, סנדבק, שהכינה את עצמה
בלימודי תיאולוגיה לשמש ככוהנת־דת בדניה,
לא מצאה כל פסול להצטלם בעירום
כדוגמנית לשמלות שקופות. היא הסתובבה
אמנם בחוגי הבוהימה. הישראלית וניהלה
חיי אהבה חופשיים, אך הרמזים בכתבתה
של אולה אגרגרד, כאילו עסקה בזנות, אינם

אלא השמצה.
הגיבו אנשי השגרירות הדנית בתל־אביב
על השמצותיה של אולה :״הכותרת הסנס־ציונית
של העיתון הרחיקה לכת ואינה תואמת
את תוכן הכתבה. הכתבה עצמה היא
עניינית ומאופקת ואין בד,גורם מסית.
למערכת אקטואלט הדני הגיעו אחרי פיר־סום
הכתבה מאות מכתבים של דנים ששהו
בישראל, שהכחישו את סיפוריה של
אולר, היפה. כתבה אחת מהן, אנה מריר,
בונסן, במכתב שהתפרסם בעיתון:
״הנני מדברת כעובדת־קיבוץ לשעבר, שלא
הספיקה להיתפס על־ידי הפלייבוי׳ם המרשימים
של ישראל, כדי שאוכל להיתפס

למיקצוע העתיק ביותר של האשה.
״אני, יחד עם עוד 34 צעירים, שמרביתם
היו בנות, ניהלתי אורח חיים בורגני ביותר
בזמן שהותי בישראל. נראה לי שחבל על
הבחורות הצעירות שהיו רוצות לבלות זמן
מה בקיבוץ, שהן והוריהן ייבהלו בצורה
כזאת. איפה שיש מעשים — יש גם. כישלונות,
וזה נכון גם ביחס לבנות הנוסעות לישראל.
אך אם לוקחים בחשבון את מספר
הצעירים הנוסעים מדי שנר, לישראל, שמח־ציתם
לפחות היא בנות, אז המספר המוזכר
בכתבה של אולה אינו מהתה פרופורציה
רצינית. אף אחד לא יכול לשמש כמטפלת
לצעירות המיות הרבות המבקרות בישראל.״

אנשים
הח״3
כגציג הקידמה
קבוצה של חברי־כנסת ביקרה ביישוב
החדש של הבדואים בעמק יזרעאל, כדי
לעמוד אחר ד,קידמה שהכניסה מדינת־יש׳
ראל אל חיי הבדואים. משום מה סברו המארחים
הבדואים כי ח״כ אגודת־ישראל
מנחם פורוש הוא הנכבד שבקבוצת המבקרים
והיפנו את דבריהם בעיקר אליו.
דוברת הכפר היתד, צעירה בדואית, שניגשה
אל פורוש בהתלהבות, הושיטה לו יד ב־גאתה
כדי להפגין את השתחררותה של
האשד, הערביה מעול המסורת. פורוש הזדעזע,
הסתיר את ידיו מאחורי גבו וסירב
ללחוץ את יד המארחת. אולם זו לא הת־יאשר״
התפארה בפני המשלחת על התקדמות
החינוך אצל הערבים, המוצא את ביטויו
בחינוך משותף של בנים ובנות. סו־מ
ש הזדעזע עוד יותר + .בדיון על מש-
רד־התיירות בכנסת, התפארה ח׳׳ב מפ״ם
אמה תלמי, על כך שהאדם הישראלי
אינו אוהב לשרת בני־אדם, והסבירה בכך
את המחסור החמור בכוח־אדם בבתי־מלון.
שיסע אותה שר־התיירות משה קול :
״האם זה יותר מכובד לשרת סרות?״ •
עדי יפה, מי שהיה יועץ מדיני ללוי
אשכול ז״ל ואחר-כך לגולדה מאיר,
לא יסתפק במקום ברשימת המערך לכנסת
השביעית, בחוגי המערך כבר מדברים על
כך שהוא יתמנה כסגנו של שר־החוץ• .
לדויד כף גוריץ עומד להיוולד בקרוב
הנין או הנינה הראשונים שלו. נכדו, יריכ
כן־אליעזר מצפה ללידה של אשתו דליה
בחודש -צמבר הקרוב # .סולידאריות
מיקצועית למוסת הפגין השבוע העיתונאי
דן מרגלית, מפעילי התנועה למען־משד-,
דיין־לראשות־הממשלה. מרגלית הוזמן להנחות
ערב ראיונות במועדון צוותא בחולון,
,בו עמד להופיע המזכיר המדיני של מפ״ם,
דה זכין. מרגלית הופתע מד,פנייה אליו,
!התעניין מדוע לא פנו מזמיניו לחבר אחר
של מערכת הארץ, יגאל לביב, המקורב
יותר למפ״ם הרעיון נראה תחילה למזמינים,
אולם אחרי שעתיים טיפלנו שוב למרגלית,
הודיעו לו כי אינם יכולים להזמין
את לביב. מרגלית שידע כי סיבת הסירוב
היא שלביב ימנה על שוללי המערך במפ״ם,
הודיע למזמיביו :״אם אתם רוצים שעיתונאי
זעיר־בורגני כמוני יופיע אצלכם בעוד
שאתם מחרימים קולגה שלי בעיתון
בגלל השקפותיו — אז גם אני לא מופיע.״
הציירת האידוטית
הציירת הצעירה שרה אסף ( )21 מרבה
לצייר ציורים אירוטיים מובהקים. יום אחד

ציירת שרה אסף
מה יגידו

הנוצרים 1

החליטה שרה שעליה להנציח את יצירותיה,
הזמינה את הצלם יהושע (״יוש״) צפריר
כדי שיעשה שקופיות ציבעוניות מהתמונות.
בא הצלם לביתה, ראה שאין שם
מספיק אור לצילום והחלים לצלם אותם

הילד המאומץ
של מלכה המ״ה

טדי פרידמן

מלי פרידמן היפהפייה, היוצאת בימים
אלה לטיול לארצות־הברית, מוכרת לזאבי
דיזנגוף כסלכת־המים. אולם ישנו ילד אחד
בארץ, ילד -קטן, בן שמונה, שבשבילו טלי
היפה היא קצת אלוהים, אם לא למנולה מוח.
השניים נפגשו לראשונה לפני קרוב לשנה.
לאחר שזנתה בתואר מלכת־המים,
החליטה טלי היפה ללמוד בבית־הסכו־ ל
מורות־מלאכה בגבעתיים. המנהלת ביקשה ממנה,
כמו משאר התלמידות, להתנדב לפעו לות
עזרה שונות. פעולת העזרה של טלי
היה ילד בכיתה ג׳ ,עולה חדש מאנגליה,
שהגיע לארץ עם משפחתו רק לפני שלושה
חודשים — וכעבור ימים ספורים נהרג
אביו, שהיה רופא, בפעולת צה״ל נגד מסתננים
בסיני. האם נותרה ללא בעל ומפרנס,
הילד נותר ללא אב, בארץ נוכריה. כשפגשה
בו טלי לראשונה, ראתה לפניה רק זוג
עיניים גדולות ועצובות.
במקום שעתיים בשבוע, נפי שהתחייבה,
הקדישה לו טלי, תוך זמן קצר, הרבה יותר,
הפכת אותו לבן־בית בבית הוריה• ״זה הפך
ממש לאימוץ,״ היא מספרת בחיוך של סיפוק.
לבסוף,
לאחר חודשי־עמל ממושכים, באה
טלי על שכרה: לראשונה מאז פגשה בו
עלה חיוך על שפתי הילד.

ברחוב, ליד ביתה של שרה. רק כשהוריד
את התמונות הבחין בעובדה ששרה מתגוררת
בשדרות דויד המלך בתל־אביב, בדיוק
מול בית הרבנות הראשית. הרחוב היה
מלא רבנים שבדיוק יצאו להפסקת הצר-,
ריים שלהם. שרה ויוש לא רצו לגרום שערורייה,
החליטו להפוך את התמונות, כדי
שהרבנים לא יבחינו בנושא הציורים. כעבור
דקות מעטות כבר הצטופפו הרבנים
מסביב לצלם, התווכחו על הציורים המודרניים
שאי־אפשר להבין בהם דבר. אבל כעבור
זמן קצר גילה אחד מהם כי התמונות
בעצם הפוכות והזדעזע. הרבנים הקימו שע־רוייה,
דרשו לסלק את התמונות ממול בית
הרבנות ואף איימו להזמין את המשטרה.
שרה נאלצה לאסוף את תמונותיה ולהחזירן
לביתה מבלי שיצולמו אותו יום .״אני לא
מבינה,״ היא אמרה ,״הרי אני מציירת על
נושאים דתיים.״ ולהוכחה הציגה את ציור
המדונה שלה, שהוא קולאג׳ של ציור עירום
בצירוף תמונות של מדונה .״המזל שלה,״
אמר אחד הנוכחים בשערורייה ,״הוא ש־אנשי־הדת
האלה לא היו נוצרים בתוכנית
הרדיו הפופולארית עד חצות, ראיין
המנחה אהוד מנור את השחקן יוסי
ידין. תוך כדי ראיון שאל מנור את ידין
מה דעתו על המשקה טרופיקולה שבחסות
החברה המייצרת אותו משודרת התוכנית.
ידין, שהופתע מן השאלה, לא התבלבל,
השיב :״אינני יודע. אם ישלחו לי לנסות
— אשמח לחזות את דעתי.״ תוך 24 שעות
קיבל ידיו ארגז של בקבוקי טרופיקולה
לביתו שברמת־גן • .כוכבת הקולנוע הבריטית
ונסה רדרגרייב התנסתה השבוע
בנסיון מעציב. היה זה כשימדה לעלות
על מטוס אליטליה בנמל התעופה של
לונדון בדרכה לרומא. אנשי החברה שהבחינו
בה הורידוה מהמטוס. הסיבה: ונסה
נמצאת בחודש השישי להריונה. אנשי החברה
לא רצו להסתכן באפשרות שהיא
תלד במטוסם, למרות שאבי התינוק שייזזלד
הוא האיטלקי פרנקו נרו. ונסה פרצה
בהיסטריה של בכי בנמל התעופה, עד שאנשי
חברת התעופה הבריטית בי.אי.איי.
ריחמו עליה, הטיסו אותה במטוס של חברתם
לרומא • .בגלל שביתת החזרים קיבל
שחקן הבימה שמואליק סגל את ההזמנה
לתערוכת ציוריו של הצייר הבדואי
כשיר אכו־רכיע באיחור. הוא לא שם
לב לתאריך המופיע על ההזמנה, ובא השבת
לביתה של מירי זכרוני, שם נערכה
התערוכה לפני שבוע. סגל הופתע למצוא
את עצמו לבד בדירה שהתמונות כבר
לא הוצגו בה. אולם הוא זכה לתערוכת־יחיד.
התמונות הוצאו לכבודו מאריזות ה־מישלוח
שלהן, וסגל רכש שתיים מתמונותיו
של הצייר הבדואי • .מועדון־הלילה
טאנדי׳ס עומד לקום לתחייה. אחרי שהמשטרה
ועיריית תל־אביב סגרו את המועדון,
רכש רפי שאולי, בעלה של מאנדי
רייסידייווים, את הדיסקוטק פרדריקה.
עתה עוסקים בשיפוץ המקום לקראת פתיחתו
בימים הקרובים # .שופט הכדורגל
אייזיק כהן שעלה לאחרונה מברית־המו־עצות
ושפט השבוע במישחק־השערורייה
בין הפועל תל־אביב לבין בית״ר ירושלים,
שרוי עדיין בהלם אחרי המישחק. זה שהיה
עד למחזה חסר־תקדים, בו התפרצו מאות
אוהדי פדורגל למיגרש, שרפו את הדגלים,
וניסו לעקור את השערים, לא השפיע עליו
כמו העלבונות האישיים שהוטחו כנגדו.
המתפרעים לא יכלו לסלוח לאייזיק שאישר
שערים לזכות הפועל תל־אביב, צעקו לעברו
״קומוניסט!״ ו״חזור למוסקבה״ .אחד
המתפרעים אף הפך את הסיסמא של משרד
הקליטה וצעק לעבר השופט־העולה :״מעולה
לעולה — כוחנו יורד!״

אמור זאת כפרחים

פסוקי השבוע
#מנכ״ר

כור

אלדף

מאיר עמית :״חיפה היא מיטה חולה
והמשקיע בה עושה שטות.״

#מנהיג מפ״ס לשעכר, יעקב
(״קוכה״) ריפתין :״המערך הוא איחוד
של מנגנונים ולא של מפלגות פועלים.
#דויד
כן־־גוריון בהשיחו לשאלה
כיצד הרגיש בשמעו את הידיעה על התוכנית
של חבלנים ערבים להתנקש בחייו:
״חשבתי בנסיעה הזאת רק על חינוך ועלייה•
מה איכפת לי הטירוריסטים?״
+הזמרת יפה ירקוני, בהופיעה
במוצב צה״ל בתעלת־סואץ :״אם זה יעזור
לשלום אני מוכנה אפילו לשיר בערבית
יחד עם הזמרת אום־כולתום.״

סקוטית מודרנית
מטוס נעצר. הכבש הורכב. הנוסעים
! 1החלו יורדים, ורק בתיה בנדיקט עדיין
לא יצאה מבית־השימוש.
היא נכנסה לשם ביוון, היא נשארה שם
כל קפריסין, והים, ורצועת־החוף, וכשה־מטוס
החל לנחות, וכל הנוסעים התבקשו
להדק את חגורותיהם, ולא לעשן, ובתיה

עוד היתר. בביודהשימוש, התחילו לדאוג לה.
מי יודע מה יכול היה לקרות לר, שם?
הרי כל מיני סכנות אורבות לאדם במקום
כזה. הדיילות דפקו בדלת. אין קול ואין
עונה. ביקשו אותה לצאת משם, שום ונשובה
לא באה.
המטוס נחת, לאט־לאט. וכשהוא הגיע לקרקע,
ניסו עוד פעם להוציא את בתיה מביתר,שימוש,
ובתיה לא יצאה. הנוטעים
החלו לאסוף את חפציהם, התחילו להתקדם
לעבר הפתח, ובתיה עוד בבית־השימוש.
הוחלט לפרוץ את הדלת, ובדיוק כאשר
החלו בהכנות לשם כך, נפתחה הדלת כאילו
מעצמה, ומי יצאה משם אם לא בתיה בד
דיקט בכבודה ובעצמה. אותה בתיה שנכנסה
לשם, אולי עם קצת יותר ריסים ועיניים.

עין החוק בשחה

״אצלי זה פרינציפ,״ היא אומרת, ואפשר
לחשוב שהיא מתכוונת למי יודע מה. אבל
לא. אצלה זה פרינציפ לא לרדת בארץ חדשה
מבלי לחדש לחלוטין את האיפור, וכל
מה שקשור בזה.
ושזה לא יהיה פשוט בעיניכם, משום שכדי
לחדש כל־כך הרבה איפור, צריך קודם
כל להוריד את כל מר, שהיה על הררצוף
מקודם. אחר־כך מ!רהים על ר -שנשאר
קרם בסיס. על זה שמים שכבה של מייק־אפ,
וכדי להיות בטוחים, מוסיפ־ם עיד מין
מישחה. אחר־כך שמים אדום על הלחיים, וקצת
על המצח, ועל זה מפדרים את הפוד־רה,
ואז מתחילה העבודה על העיניים• קודם
הפס השחור על העפעף העליון ואחר־כך הפס
השחור על העפעף התתחון, ואחר־כך

בשעה שבתיה ירדה לבריכת תל־אביב (גורדון).
המונים נדהמים ונלהבים סובבו אותה, והיה צורן
בהתערבותו של שוטר זה כדי להבטיח את שלומה של בתיה מפני ההמונים המשולהבים.

ירוק למעלה וירוק למטה, ואהר־כך ריסים,
ועוד ריסים, ועוד ריסים. אז מה הפלא
שזה אורך מיוון עד לוד ותופס את בית־השימוש
לכולם?

ך* מיקצועה היא דוגמנית, ולכן היא
הגיעה ארצה עם שמונה מזוודות 150 ,
כובעים 80 ,זוגות נעליים 65 ,חליפות מ״
מיטב הכלבויים בעולם, וכל זה כדי להוריד
אותם וללבוש מגבות לצרכי פירסומת.
חברות־הפירסום בארץ עוד לא יודעית
שהיא הגיעה, אבל הדבר יובא לתשומת־ליבן
במהירות האפשרית. קודם כל היא תצא ל־כסית
עם חליפת אל! קס־ני, אחר־כך היא

תחזור הביתה וקצת לקליפורניה עם שמלת
לורד אנד טיילור. היא תוריד את זה ותלך
לפייב אוקלוק בשרתון עם חצאית סייקס,
ואם כל זה לא יביא אותה לידיעת הציבור,
יש לה עוד שיטות, אבל היא לא רוצה לגלות
.״בחורה כמוני,״ היא מסבירה ,״צריכה
כל הזמן להיות בחדשות. כל הזמן להיראות.
אסור לה לתת שישכחו אותה.״
וכן, חשוב מאוד, שהיא לא תשכח, היא
מעוניינת להיפגש עם דיין. היא מוכנה להצהיר
זאת בפומבי, כי שמעה שזה מה ש־מצהירה
כל יפהפיה שמגיעה ארצה, והיא
לא רוצה שיחשבו שהיא חס וחלילה לא
יפהפיה, או שהיא לא באה ארצה.

סומו תתירי של דוגמנית צמרת. מיהצמזית ומושלמת ג מערד ממצבדרוח אחד אל השני תור שניות אחדות

ויו

שלים. אר בינתיים בואו נראה מה נותר עוד לפליטה בתל־אביב — מי הולר לאו ומתי

ג׳ק :,תבטיח עם שחף

הרי הסוס: בינלאומי

הזוג אבן והזוג סיגבהאן: גם הם בדיסקוטק

ירדנה הדר, רן אלירן, חיים חפר: אצל ג׳קי
ג׳׳,ר רונן מג׳קי מסתובב כבר שבוע
חיוור ועייף, יעיניר אדומות מחוסר שינה׳
כיוון שמאז שנזנד״ס והאורדוס נסגרו,
באה הבוהימד, הרעבה לאכול אצלו לא רק
בצהריים, כרגיל, אלא גם בשעות הקטנות
של הלילה.
תוכלו למצוא שם את פולי וגברי מ־הגששים,
אחרי חזרה על הקנטטה לשווארמה
שלהם. לבל מי ששואל איפה שייקה,
הגשש השלישי, מספר פולי ששייקה הלך
לזמר קנטטה לאשתו החדשה ממכסיקו.
ובכלל, מאז שהתחתן, אוכל שייקר, רק
אוכל מכסיקני — בבית.
אשתו של גברי בנאי נמצאת כבר בחודש
התשיעי. עוד מעט ישירו גם לו קנטטות
בבית.

חיים חפר וירן אלירן מוזפשים על יד
הדלפק חומר לתובנית־יחיד בסיגנון הגל החדש
באירופה. לרן יש מנגינות מוכנות
עוד מחו״ל.
האמרגן מרקו תורג׳מן מאכיל כמה יפהפיות
באבטיח.
מול ג׳קי, באמצע הכביש, נעצרת כל
רגע מכונית, ואיזה ראש סקרני מציץ ממנה
לראות מי ישנו, או להגיד משהו לחברה.
בשעה שתיים לפנתו בוקר נגמרים הסלטים.
בשתיים וחצי נגמר גם האבטיח וסם
אבנרי, שותפו של ג׳קי, הולך להחליף
חולצה בפעם העשירית.
בשלוש ג׳קי מחליט שזהו זה, ושמספיק
לו להיום, ומשדך דרכו אל המכונית. ככה
זה כשהעסקים פורחים.

ומה אניב: נאורו הצח
אלה שאוהבים לנשום אוויר צח דווקא
ביום שישי בלילה, עושים זאת בדיסקוטק
של יאנוש, במלון רמת־אביב.
חובבי הטבע יושבים בקבוצות גדולות,
כל אחד על יד החברה שלו, ומתלוצצים
בצוותא בין השולחנות. כשנגמו־ות להם ה
בדיחות,
הם הולכים לרקוד קצת, וחוזר
חלילה, וטוב להם וחס להם.
הערב מגיע לשיאו עם הופעתה של הזמרת
גילח אדרי, חביבת הקהל. ואחרי ש היא
גומרת לשיר, הולכים כל ארבע־מאות
הצעירים לישון, כדי להספיק להגיע לים
בבוקר.

יום שישי ברמת־אביב: גומרים מוקדם

מי שרואה את נערות הגוגו הש־בדיות
רוקדות בדיסקוטק הארי הסוס,
מבין מייד שהארי הסום זה לא
רק דיסקוטק. אלא גם דוגמה בולטת
לשיתוף־פעולה בין שבדיה וישראל.
השגריר השבדי, מר סיגבהאן,
פגש את אבא אבן ואת אשתו סוזי
במסיבה בשגרירות הבריטית, ומייד
סיפר להם על שיתוף־הפעולה הנ״ל.
הוא גס הזמין אותם לבוא ולראות
במו־עיניהם איך העניין מתבצע.
סוזי אבן אמרה: למה לא? והשר
נכנע ללחץ.
הגיעו למועדון, ישבו להם והס תכלו
על נערות הגוגו שרוקדות עם
הישראלים, וגם על שאר ההתרחשו יות.
עד שהשגריר החליט ששיתוף־
הפעולה צריך להתבצע בדרג גבוה
יותר, והזמין את הגברת אבן לר קוד
אתו.
בסוף הערב הגיעה האחווה הבינ לאומית
לשיאים בלתי־רגילים, כאשר
בתו של השגריר פיזזה לה בחברת
סתס ישראלים, וכשבעל־הבית העניק
לאבא אבן כרטים־חבר של המועדון.

נערת־הגוגו: שיתוף שבדי

גונו הקסוגיו:0
:1כווף־צפוף

דליה הראל: פצצה ב״שרתון״

כל יום חמישי בערב לוקחים בני הטובים
את החברות שלהם למועדון־הלילד, מרבד
הקסמים במלון שרתון, בשביל לעשות
הרצה לקראת המסיבה של ערב שבת.
השבוע הגיעו הקליינטים כרגיל, אבל
נשאר להם י ק חצי מרבד בערך, ובממוצע
מרצפת וחצי לזוג על רחבת הריקודים.
הכל בגלל דליה הראל.
לא שדליה הראל כל כך שמנה שהיא
תופסת לבד את כל המקום. היא דווקא רזה
ובלונדית וחתיכה פצצה. מי שעזר לה לתפוס
את כל השטח ולשתות הרבה שמפניה
היו כל החברים שלה, בניצוחו של המיליונר
השווייצי וזמר שטראוב, זה שהשקיע
הרבה דולרים בדיסקוטק טיפאני שייפתח בקרוב
במלון דן.
דליה חתמה על חוזה לעשות סרט בשביל
הטלוויזיה האיטלקית, סיבה מצויינת
לשתות שמפניה לכל. הדיעות, כולל דעתו
של וורנר, אפילו שבינתיים הוא עושה את
זה אצל הקונקורנציה.

ע>נבד: לאן

הלכז

בשביל רקוד
הרקדנים המובהקים עברו לדיסקיטק
עינבר, והם ממשיכים לעשות שם מה שעשו
קודם במנדי׳ס -באותו מרץ ובאותו סיגנון.
מה שמפר את החדגוניות זו בנים מרשל,
דרום־אפריקאית בת , 19 עם שיער בלונדי
ארוך ולב ציוני חם.
בגלל הלב החם שלה היא האכילה חודש־וחצי
תרנגולות בקיבוץ ברקאי, והיא עכשיו
מומחית בענף הלול, ויודעת אפילו להגיד
פס פס כמו שהתרנגולות אוהבות
שיגידו להם.
אם תראו איך בנים אומרת את הפס
סס הג״ל, תיכף תצטערו שאתם לא אפרוחים
בלול שלה, ואל תידחו את העסק
לשבוע הבא, בי בנים נוסעת לקנדה ואחר־כך
לאירופה• היא מבטיחה שתחזור, אבל
מי יודע איזה אפרוחים תמצא בדרך?

חנה רובינא: שירי המהפכה

האופנה שהציפה את פאריס
סה מיליון לכיסה של ריקה זראי
גם אלינו. דרורה חבקין ובן־ציון
מביימים ערב שירי״עם רוסיים,
נוסטלגיה ונשמה שייקרא ״הלוך
1החבריה״.

בית התה|

בנים: גם לב ציוני
סוף־סוף יש גם לנו בית־תה. כמו שיש
ליפאנים ביפאן, ולחיפושיות בלונדון. בית־התה
שלנו הוא חדר קטן, הנקרא שה שו.
תוכלו לשתות שמה תה מ־ 51 סוגים.

ובין לגימה ללגימה — לקרוא עיתוני-
מחתרת היפיים, לצלילי תקליטים היפיים,
ולהתבשם בריח קטורת הודית אמיתית.
לבעלת־הבית קוראים שולמית. חוץ מבית־תה
יש לשו הרבה ידידים ונשמה אמנותית.
כשפתחה לפני חידש ושביע את בית־התה
שלה, הביא כל אחד מהידידים מתנה.
אחד הביא שעון עתיק שלא הילך; שני —
פלקטים פסידודלי־נ! בצבעים זרחניים, וחברה
שיש לה דוכן בשוק הפישפשים בלונדון
— שלחה בגדים משומשים לפי צו האופנה
האחרון. חברים מהקירקס היפאני
הביאו לה •חד, יפאני׳ .וכן הלאה ונן הלאה.
את כל המטלטלים תלתה שו על הקירות,
למכירה. כך תתחדש התפאורה באופן ריווחי.
אל תחשבו אפילו לרגע ששו פתחה את
בית־התה בשביל ביזנס. לא איכפת לה מזה.
איכפת לה רק תיאטרון אוזנגארדי, נסיונות
באמנות בצבעים פסיכודליים, ובעיקר סיר־טי
מחתרת.
אל תתחילו לרוץ כבר. עוד לא הזמינו
!אתכם. שו רוצה שחוץ מהחברים שלה יבואו
אליה רק אנשים יוצרים, שיש להם מה
לתרום. כי שה ש ו הוא לא סתם מקום לבילוי,
אלא זה כמו הבית שלכם.
אז, או שתיצרו מהר משהו, או שתמשיכו
לשתות תה משקיות.
החבריה לשמוע שירים רוסים? והכנימגיעה מוניץ מלאי הלכה

השבוע
ערכו חזרה אצל זמירה חן,
שהפכה מהר למסיבה בלתי״נשכחת•
זה התחיל מזה שהזמינו את נחמה
ליפשיץ כדי שתייעץ לחם, אחר־כך הזמינו
עוד כמה אורחים שהביאו אתם
עוד אורחים. ליאור ייני ודרורה שרו
שיר אחד, ונחמה ליפשיץ ענתה להם
באחר, בסוף אפילו חנה רובינא שרה
שירים ממהפכת ,1905 שאף אחד חוץ
ממנה כבר לא זוכר.

מה זה צמרת *
ליפתח עינב מלאו, ברוך השם, שלושה
שבועות. בעיני האב המעריץ, מוליק, זאת

יפה ועינב: גאוות אב

י״יי^יייי* ייי* יי* יזו . -ייייזריי י*ייו יייו־נ

נחמה ליפשיץ :
ערב של נוסטלגיה

סיבה מספקת לערוך הילולה גדולה. לשחוט
כמה כבשים, ועגל או שניים.
כדי לאכול את הכל, הזמינו העינבים
את כל שמנה־וסלתה של הבוהמה התל־אביבית,
פלוס כמה אנשי צבא, כמו האלופים
אברהם יפה ואריק שרון, ואורחים
מחוץ־לארץ.
וכדי לרוות את צימאונם אחרי הכבשים
והעגלים, הביא מוליק שני בקבוקי ענק של
ויסקי.
כטוב ליבם ביין, הראו האורחים את האופי
האמיתי שלהם. בעלה של מריה של
חיזר אחרי כל יפהפיה שפגש על הדשא,
ולחש לה כל מיני דברים באוזן, בעברית
שלמד במשך השבועיים שהוא פה .״
דידי מנוסי פיפר לכולם שצמרת זה המקום
ממנו הציפורים עושות לנו על הראש.
ועוד כל מיני אימרות־כנף.
כשבעלה של מריה גמר, סוף־סוף, להגיד
מה שיש לו בלב, נחה עליו פיתאום המוזה,
בלי הודעה מוקדמת, והוא התיישב לצייר.
העיתונאית ז׳ווה יריב, בשימלת־מיני כחולה,
סיפרה שדפקו לה את היגואר שלה,
וקימטו את כל הכנף. כולם השתתפו בצערה.
בתוך
כל זה ריחף לו מוליק באושר בעולמות
עליונים. כנראה עוד לא ירד משם
מאז ברית־המילה.

י>י*יד* י>זי* ייי*> -י י יי* י -ייי ^י -ייייייייי. י י * -ייייי .-.י*-.י *.י*

הדירה
המא רו ר ת
הווילה המפורסמת בצהלה לבר שבעה
ימים ומעשים ומאורעות, והיא עיי פה
מרוב מראות־עיניים ומשמע־אוזציים,
ועם כל הנסיון שהיא רכשה לה, וכל
היידע הממלא אותה, וכל אוצרות האמנות
שנערמו בה, היא עומדת להפוך
מוזיאון.
אחת המתחרות שלה, דירת גג מפוארת
שהיתה שייכת לכנסייה הארמנית
ונמכרה תמורת דירת-גג לחברת ״יפו
גרנד הוטל בע״מ״ המכינה את עצמה
עכשיו כדי למלא את מקום הווילה בהרצליה,
ולשכן בתוכה את המשפחה
המלכותית, משפחת דיין.
וזה לא תפקיד קל כל-כך• היא כבר
התחילה להתקשט, ולהתרגש, ולהתגנדר
ולהשוויץ, למרות שדיין רק מנהל
את המשא-ומתן על קנייתה.
במשך שנים היא לא חלמה שיועד
לה גורל כל-בך חשוב. היא היתה שייכת
לחברת המלונות, וחיכתה שמישהי
יגאל אותה, בלי הרבה תקוות.
ואז יום אחד החליטה החברה לבנות
מלון גדול ביפו, שיהיה מורכב ממיטות
וארוחות־בוקר, ולשם כך היא
קנתה מגרש מארשה דרדיאן הארמני,
וכתמורה שילמה לו גם כסף וגם
שתי דירות־גג, שאל אחת מהן יעבור,
אם ירצה השם, השר דיין.
מאריה הקדושה
בעלה של מריה של נראה לגמרי נורמלי.
בתמונות הוא נראה קצת נשי מדי, ובחיים
הוא נראה קצת גברי מדי, אבל באופן
ממוצע הוא לגמרי נורמלי.
לכן, כשהוא ניגש לאשתו של אחד מאנשי־הצבא
שלנו, לחץ לה את היד בחיבה, ואמר
לה בנימוס ייקי מעודן :״נעים לי מאיד,
גבירתי, אני מאושר לפגוש אותן. הייתי
רוצה לשכב איתן,״ היא לא הבינה אותו
בדיוק.
לכן הוא עזב אותה ופנה לאישיות נשית
אחרת וניסה שוב :״נעים לי מאוד, גבירתי
באנגלית) ,הייתי רוצה לשכב איתך (בעברית),״
האישיות הזאת גילתה יותי הבנה,
ושאלה אותו מדוע דווקא היא מכולן, והוא
אמר לה שהוא אומר את זה מתוך נימוס,
וגן ה היה מוזר מאוד, כי היא כבר שמעה
כל מיני דברים על הנימוס הייקי, אבל לא
את זה•
ממנה הוא עבר לנערת־זוהר, והביע כפניה

ויזורחים וקף ןץ ו־ם
״אני דומה לאותה חתולה,״ אומרת או״
הלה הלוי.
*״לאיזה חתולה?״
מסתבר שהיתה לה פעם בניו־יורק חתולה
קטנה, והחתולה נפלה מהקומה השישית, ושכבה
שלושה ימים המומה וחולה, ואחר
כך התנערה פתאום יום אחד, קמה, והתחילה
לחיות מחדש כאילו שום דבר לא קיה.
בנפילה האחרונה שלה היא התגרשה מבעלה,
שהיה צעיר ממנה בשמונה שנים, וכבר
עכשיו, כמה חודשים לאחר מכן, הדבר
לא נראה עליה.
היא נמצאת עכשיו עם גבר מבוגר, בסביבות
החמישים, שהתגרש מאשתו לאחר שלושים
שנות נשואין. היא בנתה לעצמה בית
באפקה, והיא מתבוננת לפתוח את מועדון

השעות הקטנות.
השמועות אומרות שאותו גבר, תעשיין
בסיקצועו, מממן לה את ההשקעות שלח,
אבל היא טוענת את ההיפך .״אני בסך הכל
כלה למכירה,״ היא אומרת ,״עם אלפי לירות
חובות. יש ל׳ ידיד, אבל הוא לא נתן
ל׳ שום כסף. הוא לא התגרש בגללי מאשתו,
וגם אין לי שום כוונה להתחתן איתו, ולא
עם אף אחד אחר.״

אריה וזיווה אבנרי עם שמעון פרס והחותנת
בתחונה של אריה אכנרי עם בח״לתו זיוה פינטוב השתתפו המון מיברקים.
הופיע שם השר מנחם כנין, בתור מיברק, והשר פינחס ספיר. בתור מיברק, והשר
משה קול, ועוד ועוד.
וכל המיברקים איחלו מזל טוב לחתן ולכלה, והמון שנות אושר ועושר, והצטערו שהם
לא יכולים להביא גם את שולחיהם, כדי ליהנות מהחתונה היפה הזאת.
נוסף להם היה שם גם מרדכי מקלף, וחיים לסקוב, ויעקב דורי, לא בתור
מיברקים, אלא בתור רמטכ״לים לשעבר, ומלבדם השתתפו בחתונה העליזה הזאת המון
מתנות.
היה שם זוג עליז של פמוטים מאיסר הראל, והיתה שם מזוזה אחת מברוך
עוזיאל מגח״ל, ולצידם הגיעה גם צפרדע אחת, מחזיקת מכתבים, מיגאל לב. וחוץ
מזה באו המון צ׳קים.
כולם היו שמחים ועליזים, ובירכו את השגריר השוודי, שבא עם זיוה יריב, ואת
אהרון בקר, שלא זכור כרגע אם הוא הגיע בצורת מיברק, או בצורת מתנה, או בצורת
בן־אדם, והרב יזהר פרנקל, שיום קודם נולדו לו תאומים, השתדל לזרז את החתונה
וללכת הביתה, ואביו, הרב ידידיה פרנקל בא בסוף לקחת אותו משם, ואחרי זה כל
הצ׳קים וכל השאר התפזרו איש לביתו.
את אותה מישאלה, ונערת־הזוהר הסבירה
לו שאין לה ומן היום, אולי בפעם אחרת.
והיו עוד שתי בחורות שזכו, שתיהן ב־בת־אחת,
לאותה הצעה, והוחלט שהוא כנראה
מניאק, או שהוא סתם אוהב את זח,
עד שהוא ניגש ליצחק קולקר.
״הלו, יצחק,״ הוא אמר לו באנגלית ,״מה
נ ש מע,״ עדיין באנגלית ,״ היי תי רוצה ל שכב

איתן״ (בעברית).
טוב, כולם הבינו שהוא אוהב את זה,
אבל הרי גם לאהבה יש גבולת, לכן שאל
אותו קולקר למה בדיוק הוא מתכוון, והוא
אמר לו שהוא מתכוון בדיוק למה שהוא
אומר, הצרה היא שהוא לא ידע מה הוא
בדיוק אומר.

אל הפסטיבל
ביום השני הגא נוסעת הזמרת עליזה
עזיקרי לפסטיבל גאתונה, ועימה

עזיקרי יג׳ורג׳ מיר!ו אקונומיס

שיירה שלימה של עיתונאים, שדרי רדיו,
אנשי פירסומת ופירסום, ומלווים סתם.
היא הגיעה ארצה, באמצע סיור הופעות
באירופה, משום שבתה הקטנה מ אריס
סאן חלתה לפתע, נתקפה עוויתות,
והיה צורך לקחת אותה לבית־החולים•
הבת
הבריאה בינתיים, ועליזה עומדת
לצאת לפסטיבל עם כל המלווים שלח.
את הכבוד להופיע בפסטיבל היא השיגה
בכוחות עצמה, בעזרת הקול שלה
והקשרים שלה עם ג׳ורג׳ אקמימינס,
מארגן הפסטיבל, שהוא זמר קומיקאי.
אבל את כל המלווים שלה סידר לה
ששון רג׳ואן, המטפל בה כבר מזה
שנה.
למרות כל זה, הם עוד לא מתחתנים,
היא אומרת ,״לעת עתה אנחנו רק
ידידים.״

כי לפני המסיבה לכבוד ברית־המילה של
בנו של שמדליק ן$ינב, הצטייד האדון
מריה של בכל מיני אביזרים מתאימים לאירוע
כזה. הוא לבש גלימה מכסיקנית,
הכין תיק לבן גדול, שעד רגע מסויים איש
לא ידע למה הוא נועד, לקח את אשתו,
ובירר אצל אחד מהישראלים שבסביבה איך
אומרים בעברית :״אני אוהב אותך.״
האיש שהיה בסביבה היה במיקרה א־ש
עם הומור, והוא אמר לו שבעברית, כשרוצים
להגיד ״אני אוהב יותך״ ,אומרים:
״אני רוצה לשכב איתך.״
״אני רוצה לשכב איתך, פירושו איי לאב
יו?״ הוא חקר כדי להיות בטוח, והידיד
הבטיח לו שזה בדיוק מה שזה, והוא רשם
את המילים על פיסת־נייר, ולמד אותן על־פה,
ואת התוצאה אפשר היה לראות במשך
המסיבה.
איציק קולקר ריחם עליו והסביר לו את
הטעות שלו, והאדון מריה של לא התרגש.
״איך אומרים את זד :?,אני אוהב אותך?״
הוא ניסה ללמוד את המשפט החדש הזה,
ואחר־כך התברר לו שזה קשה יותר מדי,
ושעד שהוא למד את הקודם לא כדאי לו
להתחיל ללמוד דברים חדשים, והוא החליט
להשתמש כבר בקודם.
״אפשר לשכב איתך?״ הוא פנה לנערת־זוהר
חדשה, שנכנסה זה עתה למסיבה .״אפי

שר לשכב איתך?״ הוא פנה מייד לחברתה
שהגיעה איתה. וכדי שלא יחשבו שאולי הוא
טועה, ואולי הוא רוצה להגיד רק אני אוהב
אותך, ופשוט לא יודע איך אומרים את זה,
הוא גם לקח מייד את שתיהן לחדר־השינה
של הזוג עינב, ואמר להן שעכשיו הוא
יצייר אותן.
הן יצאו משם עם ציורים ביד, ושיער קצת
פרוע, וחולצות קצת פתוחות, ומר של לקח
את התיק הלבן, והלך לחפש חברות חדשות.
עכשיו, כשהוא כבר הבין מה הוא אומר,
הוא יכול היה גם להשתמש בזה.
ובינתיים ישבה לה הגברת מריה של על
כיסא נוח, ומסביבה אוסף של נערי־חמד
צעירים, שדאגו לה בכל השפות.
״מריה, תכסי את הרגליים, את תתקררי,״
״מריה, אולי את רוצה בשר,״ ״מריה, הבאתי
לך מיץ,״ ״מריה אל תשבי כאן, זד,
רטוב,״ ״מריה, לא קר לך?״
ומריה חייכה אל דוברי כל השפות הללו
בחיוך הבינלאומי שלה, כיסתה את הרגליים
שלה בצעיף רדי שלא יראו לה אותן, משום
שהן לא כל־כך מתאימות לאשה במעמדה,
קיבלה את כל המיץ והבשר שהביאו לה,
וביקשה ג׳יגולו קטן אחד, שבא מאוחר ו כבר
לא נשאר לו מר, להציע לה, והוא
הציע לה אולי היא רוצה עוד בשר. היא
ביקשה ממנו שבמקום בשר יביא לה את
בעלה.
הוא הלך לחפש את הבעל, וחזר ואמר לה
שבעלה עסוק עכשיו. הוא עובד. הוא מצייר.
זה לא מצא חן בעיני הגברת מריה, כי
היא יודעת מר, הבעל שלה עושה כשהוא
מצייר. לכן היא שלחה עוד ג׳יגולו אחד,
ג׳יגולו של מיץ, במקום ההוא של הבשר,
שיביא מייד את הבעל. אבל הבעל היה עוד
עסוק, הוא עוד לא גמר לצייר.
בסוף הצליחו להוציא אותו מחדר הציור,
ומריה שאלה אותו בקול זועם אם הוא כבר
גמר לצייר, והוא אמר לה שעוד לא, שיש
עוד הרבה עבודה שם, ואז היא אמרה לו
שהוא יכול לצייר כמה שהוא רוצה, אבל
היא הולכת הביתה, והיא אספה את כל ה־ג׳יגולום
שמסביב, ולו לא נותרה שום ברירה׳
והוא אסף את כל הציורים שלו, וכל
הכבודה עזבה את המסיבה והלכה הביתה.

בעייה של גיל
הם התחתנו לפני שנים. היא היתה מבוגרת ממנו בהרבה שנים, ובשיא ההצלחה והפיר־סום
שלה, והוא היה נער צעיר, מתחיל, לא־ידוע, לא־מפורסם.
עבר זמן. הוא ילדה שני ילדים, התרחקה מהקריירה, הסתגרה בבית, והוא החל מפתח
לו קריירה במקומה. הוא התחיל להצליח, להיות מדובר, מפורסם, נערץ.
ואז הוא התחיל לבגוד בה. ולהיראות פעם פה פעם שם, פעם עם זאת ופעם עם אחרת.
עכשיו הוא התפרסם עוד יותר. כל הארץ מכירה אותו. הוא ממלא תמיד מקום מרכזי
בחברה, וימים שלמים הוא לא חוזר הביתה, ולילות שלמים הוא מסתובב פעם פה פעם שם
פעם עם זאת ופעם עם אחרת.

קולנוע
י שראל עצות מפיק יקר. אם אתה רוצה להביא סרט
לפסטיבל ואתה מעוניין שהוא לא ייקרע
בדיוק באמצע ההקרנה לעיתונאים, או לשופטים,
ואתה מעוניין שישמעו את פס הקול,
עשה דבר פשוט: שלם דמי־שתייה
למקרין.
מי אמר זאת? יענקלה אגמון. הוא לא
רק אומר, אלא גם עושה, ובימים אלה
תצא חוברת מפרי עטו ובה עצות למפיקי
ישראל, איך להציג בהצלחה סרטים ישראליים
בפסטיבל.
״את העצה הפשוטה הזאת נתן לי המפיק
של מטריות שרבורג, סיפר יענקלה,
״הוא אמר לי: אני אתן לך עצה שעולה
שלושים דולאר ושתה מיליון. ואכן בחשבון
ההוצאות שלו מהפסטיבל רשומים כך וכך
דולארים על הסעיף: שוחד.
והעצה האחרונה ...יש עוד עצות,
לא פחות חשובות. למשל: כל מפיק יודע
שכדאי להוציא לוח טלפונים מעוטר בשם
הסרט שלו, ובשמות ותמונות שחקניו, ולהפיץ
אותו בין באי ועיתונאי הפסטיבל.
אבל העצה של יענקלה מפתחת את הנושא:
הלוח צריך להיות במידות של כים בחליפת
פראק, בך שהאדם יוכל להשתמש בו
ולהיזכר בסרט גם בערב, בהקרנות, כשהוא
פוגש אנשים וקובע איתם פגישות.
והפלקט שתולים בפסטיבל צריך לעסוק
בנושא אחד. אם מראים את התמונה של
גילה אז שיהיה רק גילה, בכל הפלקטים,
בכל הפסטיבל, אחרת זה מבלבל את האנשים.
ואם
רוצים לקבל פרם צריך לברר איזח
סוג של סרטים הולכים השנה בעולם. אם
הולכים סרטים שמטפלים במימסד אין מד.
לשלוח לפסטיבל סירטי אהבה או מין, כי
השופטים הולכים תמיד עם הזרם.
ויש עוד ועוד ועוד.
השאלה היא מדוע מחלק יענקלה אגמון
בקלות כזאת עצות שיכול היה לשמור
לעצמו. התשובה: הוא סומך על כך שה־עצות
יכולות לעזור רק למי שממילא יודע
להסתדר, ונוסף לזה הוא סומך על העצה
האחרונה שלו :״להביא סרט טוב.״

יומן החד שות
אין חדש

בזמן האחרון קשה לפגוש בעולם אנשים.
רואים רק סרטים מהלכים על שניים. ארתור

״ידיעות אחרונות״ סירב לפרסם

מודעה זו
אי7י 1היי תי מזיכת־יופי.״
הי ההכלאחרת
האומנם?
אם את סבורה כך, חובה
עליך לקרוא א ת:

זירת היופי
* הספר שיחשוף בפניך
מציאות שונה מזו של
הכותרות הראשיות ומדורי
הרכילות
* הספר שיגרום לך לחשוב
פעמיים לפני
שתחליטי על עתידך.

במאי נוימן כפעולה
אם מותר לפיקאסו...

רובינשטיין זה כבר סרט. פיקאסו כבר מזמן.
שאגאל מוסרט בימים אלה, ואם הם
אז מדוע יהודה נוימן לא?
טוב. אז עכשיו גם יהודה נוימן סרט.
(המשן בעמוד )28

זירת היופי
מאת א. גן חנן
להשיג בכל חנויות הספרים

הוצאת ספרים ״א.ד.מ.״ ,ת.ד ,2811 .ת״א

קולנוע
(המשך מעמוד )27

הגודל שלו שלושים וחמישה מילימטר, והוא
ציבעוני, ורואים אותו בעבודה, מצלם אברים
שונים של נערות, ומחבר אותם ביחד
לכל מיני דברים אבסטרקטים, ומה שיוצא
מזה.
הצרה היא שיהודה נוימן מתרכז בעיקר
בדברים שהצינעה יפה להם; ולכן הסרט
שנעשה בתקציב גדול, על ידי במאי לא
ידוע, באורך של חצי שעה, יצא קצת
פורנוגרפי, פורנוגרפי אפילו בשביל המושגים
הגיאוגרפים שהשתנו כל כך בשנים
האחרונות.
הוא צולם בפאריז, עיר מגוריו של דד
צייר־צלם והוא יועבר ארצה, אם כי לא
ברור אם מישהו יהיה מוכן להקרינו.
בתור פיצוי מתכונן עכשיו יהודה דימן
להפוך בעצמו לבמאי. הוא יביים סרט ב־

רעננות נפלאה
עם ירא^מסססמם 1018£0£מתוצרת £1£^ 3ך\ץ.
7א^ 08ם£0כו £ס 10£ 80 מרחיק ריח זיעה, ומציף אותך
בהרגשה קרירה ורעננה למשך כל היום.
׳ 08 ^ 1ס £0ס £ס 10£ 88 להשיג במיכל ספריי או בצורת
מקלון.

התוצאה
גם נוימן יכול

אורך חצי מלא על הנושא ארוטיקה. בניגוד
לסרט הקודם יה לא יהיה סרט עליז. הוא
רק יהיה הגיבור, ויראו אותו בעבודה,
מצלם אברים שונים של נערות, ומחבר
אותם יחד לבל מיני דברים אבסטרקטים.

סרטים

ז ^ ססשם 8ש 8ש ו
מיוצר בישראל ע״י בלמון בע״מ. המפיצים: הב׳ נורית בע״מ.

סרטי ״המאה ה שלו שים״/הסתדרו ת הסטודנטים
מציגים :
סרטו הנועז של דוד אבידן

הכול

אפשרי

בהקרנות־ללא־הפסק בשטח הקאמפום הירושלמי, עם תשובות אבידן לשאלות
הצופים, גם השבוע :
+ביום ה׳ 19 ,ביוני, בשעות 3—11 בצוהריים, באולם וייז, האוניברסיטה
העברית, קריית האוניברסיטה, ירושלים.
דמי־כניסה (לכיסוי ההוצאות בלבד) 1 :ל״י( ,כל ההכנסות מוקדשית למימון
עותקים לפסטיבלים בינלאומיים).
הכניסה מותרת גם ללא־סטודנטים, בתנאי שגילם עולה על ( 16 הצנזורה).

בקרוב יתחדש מסע־ההקרנות של *הכול אפשרי -במקומות שונים בארץ:
^ המחיר לארבע הקרנות רצופות, בלי נוכחות אבידן, אך כולל מקרין ומקרן)
150ל ״י (בתל־אביב וסביבתה אין תוספת הוצאות־תחבורה).
* המחיר לארבע הקרנות רצופות, כולל נוכחות אבידן ותשובות לשאלות —
250ל ״י.
המחיר לשתי הקרנות בלבד (בלי נוכחות אבידן, אך כולל מקרין ומקרן) -

100ל״י.

מספר מוגבל של עותקים, לגופים וליחידים, במחיר 500ל״י העותק (בלי העברת
זכויות — מוצע למכירה.

פרטים: סרטי *המאה השלושים״ ,רחוב שמשון ,11 תל־אביב, טלפון 231777

ך 1 1טןך לשחקנים
י ^ ולדוגמניות

איו צורך להיות רקדן
מקצועי כדי לרקוד גיז
הרקדן־והבוריאוגרף שטעון לוי,
בוגר אולסני־פחול בניו־יורק ובלונדון,
יקנה לך תוך חודשים ספורים
נושר־תנועה־ומיקצב.
קורסי״גוקר וקורשי־ערב
( 2שיעורים בשבוע בכל קורס)
רסיס: סל—•. 00( 2* 17 18 .
10.00 לפנח׳־צ; 20.00—17.00 בערב).

חם נוי קיבלת חשבונך,
פרע נא
אותי בהסדס.

מלחמ ת
הכפתורים

מאה רוכים

(תל־אביב, תל־אביב; אר־

צות הברית) מי שרוצה לראות איך רחל
ודלש מנצחת את צבא מקסיקו בעזרת כפתורי
החולצה שלה, שלא יחמיץ את הסרט
הזה.
כי זה דבר לא יאומן, מה שכמה כפתורים
יכולים לעשות. הנה, היא יושבת
במאסר, בתור מורדת אינדיאנית. היא מתקרבת
אל הקצין השומר, פותחת קצת את
החולצה, מתקרבת עוד יותר, הוא נמס כדונג,
ואז היא פשוט הורגת אותו, והוא
כורע ונופל.
ועם הנסיון הזה היא לוקחת את החזה
שלה, והולכת להתקיף רכבת שלימה של
הצבא המקסיקאי. היא מגיעה לפסי הברזל.
נעמדת בפוזה המתאימה, הרכבת עוברת,
כל החיילים מסתכלים עליה, וגם נהג הקטר,
וגם המפקדים, ובינתיים האינדיאנים
מתנפלים עליהם והורגים איתם אחד אחד.
חוץ מרחל וולש משתתפים במערבון זה
אלפי הרוגים, ולא פחות גנראלים, חלקם
מייצגים את האינדיאנים המורדים, וחלקם
את הצבא המקסיקני המדכא את המרידה,
וכדי שרחל וולש תקבל שכר על כל מעשיה
יש גם שריף אמריקאי, כושי, שבא
כדי לגלות מי שדד את הבנק האמריקאי
וקנה בכסף מאה רובים למען המורדים,
ומשתכנע בסוף במטרה הצודקת של ה־אינדיינים,
ומצטרף למרד ולרחל וולש, המאמצת
אותו בסוף אל חיקה, ומלינה אותו
בין שני הדברים הללו הכתובים בשיר השירים,
וזה גם קצת מכסה לה אותם.

כתב וכתבת ״עולם האשה״ עברו חווייה נדירה: הם הורשו להיות נוכחים בטיפול פסיכיאטרי
קבוצתי, בו חשפו את נשמתם בעל ואשה שהגיעו אל סף הפירוד. השיחה שרשמו מהווה
מיסמך חסר־תקדים בעיתונות הישראלית -אשר חובה לכל אשה וגבר לקרוא אותו בעיון.

ספה. אשה שוכבת על הגב ומדברת. הפסיכיאטר מקשיב
לה. כך זה בקריקטורות — וכך זה גם, בדרך כלל, בחיים.
אבל יש גם סוג אחר של טיפול פסיכולוגי. קוראים לו
פסיכותיראפיה קבוצתית• בטיפול הקבוצתי משוחח הפסיכולוג
עם קבוצת מטופלים. לרוב, אין זה גם מטפל יחיד,
אלא צוות של שניים או שלושה. הפסיכולוג הראשון נפגש
עם הקבוצה ביום א׳ ,השני ביום ג /וכן הלאה.
הרעיון המרכזי בטיפול זה הוא, שהקבוצה מייצגת, כלפי
המטופל, את העולם החיצון, את החברה, או את דמות־האם,
שבפניהם הוא מתקשה לעמוד. לאט לאט הוא לומד, תוך
הטיפול, שהקבוצה בנוייה מאנשים כמוהו, מלאי־בעיות כמוהו.
ך* רקע לשיחה שהושמעה בפגישה:
| | גד וליזה• התחתנו לפני 14 שנים.
הנדוניה שהם הביאו איתם לחיי־הנישואין
היתר, כזו: ליזה היתה מופרעת קשה —
למרות שאיש לא ידע זאת: לא איש ממכריה,
לא גד, ואף לא היא עצמה. אחד הסימנים
למצבה היה: היא לא היתה מסוגלת
לתת מאומה — לאף אחד. היא היתד,
גננת במיקצועה — אך לא עבר שבוע מבלי
שתהיה חולה יום־יומיים. בכך התבטא סירובה
לתת משל עצמה לילדים. היא לא
ידעה כמובן שהמחלות הללו היו תוצאה
של מצבה, לא סיבה.
היא לא היתד, מסוגלת לנקות את הבית
לבשל, שום דבר — רק כשגד היה עוזר
לה. כאשר היתה צריכה לעשות דברים
אלו לבדה, חשה עצמה כמשרתת — והיא
לא יכלה לשרת. וכך, במשך שנים ארוכות,
היה גד קונה, מבשל, מנקה, מגיש לשולחן
ומדיח כלים — יחד עם אשתו.
לאחר שבע שנות נישואין הסתבכה ליזה
בצרה נוספת: היא התאהבה בקרוב־משפחה
של גד. היא סירבה לוותר על שני הגברים
— ונכנסה למשבר עמוק, שבעיקבותיו פנתה
לטיפול פסיכולוגי.
לאחר כשלוש שנות טיפול אישי, השתפר
מצבה והיא עברה לטיפול קבוצתי.
זמן מד, לאחר מכן הצטרף גם גד לקבוצה
טיפולית — אחרת, לא זו של אשתו, אך
אצל אותו צוות־מטפלים. כעבור שנה, הצליח
להבין שאין זו חובתו לסבול את כל
שיגעונותיה של אשתו.
הוא התחיל דורש ממנה להתנהג כבן-
אדם. היתד, זו דרישה קשה. ליזה הגיבה
עליה בכך שהיא מצאה לה ידידה, שאיתר,
• כל השמות, וכן כל פרט מזהה אחר,
הוסוו כמובן•

הוא למד שאין הוא נחות מאחרים ושאין לו מה להתבייש
בבעיותיו.
צוות ״עולם האשה״ קיבל רשות ממנהל ״המכון לפסיכו-
תראפיה אנאליסטית״ ברמת־השרון להיות נוכח בטיפול כזה.
הפגישה היתה מטעה מאוד מבחינת הרושם החיצוני. לאט-
לאט התכנסו, בחדר הענקי, המרוהט בחדר־אורחים רגיל
בבית-מגורים, שבעה גברים. הם התיישבו להם בניחותא בפינות
שונות של החדר, החלו משוחחים על דברים שונים של
ענייני היום־יום. הפסיכולוג המנחה הציג את הכתב בשמו
הפרטי, ללא הסברים נוספים. הם קיבלו את נוכחותו בשלווה,
שהיתה מדהימה בהתחשב בדברים שעליהם הם עמדו לשוחח.

החלה מבלה את רוב זמנה. בכך, היא העבירה
את תלותה מבעלה לירידתה.
גד החל חש עצמו מיותר בבית — מכל
הבחינות. הוא קם ועזב את הבית — את
ליזה, ואת הבן היחיד בן החמש.
שבועיים לאחר מכן הוקדשה פגישת הקבוצה
הטיפולית לגד וליזה — כל אחד
בקבוצתו כמובן. היתה זו הפגישה בה
השתתפו כתבי עולם האשה**.

| סיפורו של גד

שאלתי אותו :״אז זה העתיד שאתה חוזה
לי? להיות כל ימי קשור לאשר, שאני
חש כלפיה אנטיפטיה?״
ואז הוא השיב :״כמובן. ממה אתה ח1
שב מורכבים רוב הנישואים? להיפך, אתה
צריך עוד לשמוח בחלקך. חלק גדול מהזוגות
הנשואים שונאים זה את זה מאוד.״
לא הסכמתי איתו. אך עכשיו, כשד,ת־קררתי
קצת, אני מפקפק. אינני בטוח. אני
עדיין מאמין שאם לא הילד, כבר הייתי
היום ברבנות. אבל הנסיון הראה לי שהדוקטור
צדק יותר מדי פעמים בעבר, מכדי
שלא להתחשב בדעתו.

נימאס,
1מה עזבתי את הבית י
/עקרונית, אני חושב, יודעים כולכם
למה. אנחנו יושבים כאן יחד כימעט שנה,
ולא פעם שאלתם אותי למה אני לא מתגרש
מליזה, בעצם.
תמיד האמנתי שזה בגלל הילד. אולם
כיום אחרי שעזבתי את הבית, וסיפרתי את
זה לדוקטור בטלפון, הוא שאל אותי אם
אני מתכונן גם להתגרש ממנה. אמרתי לו
שאני לא יודע, עוד לא חשבתי על זה. אם
הילד לא היה, הייתי מתגרש מחר. אבל
ככה, אני לא בטוח.
ואז אמר לי הדוקטור :״אני יכול לנחם
אותך. גם אם לא היה הילד, לא היית!
מתגרש מליזה. יש ביניכם קישרי־תלות
ואנטיפטיה חזקים מדי מכדי שתוכלו לוותר
אחד על השני.״
** בהתאם לשיקולי הרופא, הוחלט שכתב
עולם האשד, לא ישתתף בקבוצת הנשים,
שכן נוכחותו של גבר זר עלולה
להפריע. לקבוצה זו צורפה משום כך כתבת.

נימאס

די לנסות ולהבהיר לעצמי את רג־
^ שותי, הייתי אולי עורך סיכום קטן,
מה בעצם יש לי נגד ליזה — למרות ש־לעסנו
את זה כאן כבר עשרות פעמים.
הטענה העיקרית שלי נגדה, בעצם, היא
שאני קיים בשבילה רק כמכשיר: מכשיר
להביא כסף, מכשיר לעזור לה להתגבר על
מכשיר שישמש
הפחדים והבעיות שלה,
אבא לילדה. בעבר, הייתי גם מכשיר לסי־פוק־מיני.
לאחרונה, אפילו זה לא. עמדנו
גם על זה לא מעט.
כל חיינו הסתובבו רק סביב מה שליזה
רוצה, מה שליזה צריכה, מה שליזה יכולה
או לא יכולה. לי היתה זכות לרצות ולעשות
בבית — רק אם יזה התאים לליזה.
נישואינו הראשון.
ככה זה הלך מיום
תודות לטיפול, התחלתי להבין, בעזרת
הדוקטור ובעזרתכם שלכם, שאני לא חייב
לסבול את זה.
כתוצאה מכך, התחיל להימאס לי שהיא

מעולם לא מתחשבת -בי. התחיל להימאס
לי שהיא כל הימים רק מודיעה לי, במקום
לדבר אלי, כמו בן־אדם. התחיל להימאס
לי שהיא תולה לי תמיד את הבגדים אחרי
הכביסה, על דלת ארון־הבגדים, מבחוץ,
וממתינה רק שאשאל אותה למה היא לא
תלתה אותם במקום, כדי שאז היא תוכל
לענות לי :״מה יש? אם אני יכולה לכבס
אותם, אתה לא יכול לשים אותם בארון?״
אז הפסקתי לשאול אותד״אז מה? אז אתם
חושבים שזה לא ממשיך להרגיז אותי?
נימאס לי לבקש ממנה עשר פעמים לת־
(המשך מעבר לדף)

ונול האשה
__; 3שינאה[ 3חדד״ המיטות
(המשך מעמוד )29

פור כפתור, עד שהיא מואילה לעשות לי
את הטובה — ובאיזה פרצוף חמוץ.

בלי יחסי-מין

לא עזר להרן שתי, שאני מיותר בשבילה.
אני לא יודע׳ אם הן רק מקשקשות כל
היום ביחד, או׳• שהן גם שוכבות אחת עם
השנייה — ולהגיד את האמת, זה אפילו
לא מעניין אותי.

״הילד
לא ימות״

< ימאס לי לבקש ממנה מאות פעמים
^ להשאיר לי את העיתון אחרי שהיא
גומרת אותו, באיזו פינה קבועה, כדי ש ף* קש ששכר את גב־הגמל, בשבילי,
אמצא אותו כשאני בא מהעבודה 14 .שנים ) 1קרה ביום רביעי לפני שבועיים. היא
שאני מבקש ממנה את זה — ומעולם לא צילצלה אלי למשרד וסיפרה לי שיש לה
מצאתי את העיתון כשבאתי הביתה. תמיד
שני כרטיסים לתיאטרון לאותו ערב, ואם
אני צריך לחפש אותו בכל הבית. נישבר
אני רוצה לבוא. מהטון שלה היה ברור
לי. הרי רק מדבר כזה אפשר להשתגע.
שהיא לא מצפה ממני שאבוא. עניתי לה
נימאס לי שהיא מסרבת לתת לי ולחברים
שאם זה הטון שלה, אז אני לא מעוניין.
שלי אוכל כשהם באים ללמוד אצלנו. מה
״תיארתי לעצמי,״ ענתה לי .״אז אני
אני, בן חורג? כשאני בא ללמוד אצלם,
אלך עם אחותי, ואתה תיתן לילד ארוחת־מתייחסים
אלי כמו אל מלך. בשביל מה
ערב ותשכיב אותו כבר.״
לי את הבושות האלה?
בערב הגעתי הביתה. ליזה כבר לא הי־ואל
תחשבו שלא נימאס לי גם היחס
תה, ואני שאלתי את הילד מה הוא רוצה
שלה למין. שמענו פה מהדוקטור, שהיא
לארוחת־ערב. הוא ענה שחתיכת בשר. התהתלוננה
שאני לא מקיים איתר. יחסי־מין.
פלאתי .״מה פיתאום בשר בערב?״ שאלתי
בטח, אבל היא לא סיפרה למה. מפני שתמיד
אותו .״אני נורא רעב,״ ענה .״לא אכלת
כשאני רוצה להתקרב אליה, היא נותנת לי
בשר בצהריים?״ ״לא, כשבאתי מבית־הספר,
להבין שהיא לא רוצה בי. בזמן האחרון
אמא לקחה אותי, ונסענו לדפנה, ושם רק
היא עשתה לה מינהג חדש. אחרי 14 שנות
אכלנו קצת עוגיות ושתיתי חלב.״
נישואין, היא התחילה פיתאום להתבייש
איך אני הצלחתי להתאפק שלא לרוץ
ממני: כשהיא מתפשטת לישון, היא מפנה
לתיאטרון, ימצוא שם את ליזה, ולשבור
אלי את הגב, לובשת קודם חלוק־לילה,
לה את כל העצמות — אינני יודע. הכנתי
ורק אחר־בך מסירה את התחתונים. ימים
לילד ארוחת־צהריים והשכבתי אותו לישון.
טובים הגיעו. אז אם היא לא רוצה, לא
ישבתי ורתחתי שעתיים תמימות, ואתם
צריך. בלי טובות.
יכולים לתאר לכם איך עליתי עליה ברגע
שהיא ניכנסה
נימאס לי גם העסק האחרון הזה עם
דפנה, החברה שלה. כולכם יודעים את
אבל היא לא התרגשה בכלל :״אולי לא
הפרשה החדשה עם דפנה. היא נדבקת לתעשה
לי כאן סצינות,״ ענתה לי, ככה
דפנה זאת כמו קרציה, ומבלה איתר, את
בקור־רוח .״הילד לא ימות מרעב אם הוא
כל הזמן. הדוקטור טוען שזו תגובה של לא אכל פעם צהריים.״
ליזה על שהתחלתי לדרוש ממנה להפסיק
היא סירבה להמשיך לדבר על העניין.
להשתולל ולהתחיל להתנהג כמו בן־אדם התפשטה, התקלחה וניכנסה למיטה .״ליזה,
מבוגר, לא תינוקת. אולי. אבל זה בטח זה לא ילך לך הפעם,״ הודעתי לה. היא

רק הסתכלה ב־ ,במצב כזה מלמעלה למטה,
לקחה לה ספר, והתחילה לקרוא בו
בלי לענות מילה. תפסתי את הספר וזרקתי
אותו. הרגשתי שאני עומד להפליק לה עוד
שנייה .״בבקשה, דבר כמה שמתחשק לך,״
הודיעה לי בקרירות .״אתה הלא אוהב
מונולוגים — בייחוד כשהם שלך.״
וזהו. זה היה הרגע.

| סיפורה של ליזה |
ץ• ש ג די קם ועזב את הבית באמצע ה־
^ לילה, תפסה אותי פניקה איומה. חשבתי
שהעולם מתמוטט מסביבי. עד השנייה
שהדלת נסגרה אחריו, לא האמנתי שהוא
יעשה את זה. זינקתי לטלפון וצילצלתי
לדוקטור. המיסכן, הערתי לו שם את כל
המשפחה. הוא לא היה בבית. ביקשתי שהוא
יתקשר אלי מייד ברגע שהוא יחזור,
לא חשוב באיזו שעה. הרגשתי שזה הסוף
שלי, באותו ויגע.
טוב, מה קרה אחר־כך כבר שמעתם. הדוקטור
סירב לעזור לי. הוא אמר שזה
טוב מאוד שגדי עזב אותי, שהוא היה צריך
לעשות את זה כבר מזמן. שרק ככה אני
אבין שהוא מדבר ברצינות, כשהוא דורש
ממני לשנות את התנהגותי. הדוקטור טען
שאני כבר מספיק חזקה כיום כדי לפתור
את הבעייה בכוחות עצמי.
אני חושבת שהוא טועה. אני לא מספיק
חזקה. אני לא מבינה לא הוא לא רוצה
לעזור לי. אני בעצמי מסוגלת להחזיר אלי
את גדי? מה כיתאום?

,אני רוצה
את בעלי״
ק* דוקטור ביר!ש ממני, לקראת הפו
\ גישה הזאת, לנסות לחשוב למה גדי
עשה את מעשהו. למה הבחור הזה, שבמשך

14 שנה שירת אותי כמו עבד — ככה הוא
התבטא, הדוקטור — ,קם פיתאום והלך
לו. אז חשבתי וחשבתי — ואני יכולה
להגיד לכם שאינני יודעת. אין לי שמץ
מושג. דבר שיגעוני יותר לא ראיתי. מה
יש, על מה הוא מתלונן? שלא שמתי לו
את העיתון במקום? אז מה, אני יכולה לזכור
איפה העיתון המחורבן הזה? מה זה
משנה בכלל? ומה יש אם לא עניתי לו,
בלילה ההוא? פשוט לא רציתי להיכנס איתו
לוויכוח. מה אני אענה לו? למה לא נתתי
לילד צהריים? אפשר לחשוב שאני אף
פעם לא נותנת לו צהריים, באמת.
בקיצור, אני לא רואה שום סיבה מדוע
הוא עזב את הבית. לא יודעת, ולא רוצה
לדעת. אני לא פסיכולוגית. כל מה שאני
יודעת זה, שהכל התמוטט עלי. במשך 14
שנה היה לי בעל שבו היה תלוי כל עולמי.
פיתאום, לאחר שהתרגלתי לחיות ככה, הוא
התחיל לנסות לחנך אותי מחדש, להעמיד
אותי על שתי רגלי. הרי זה כאילו לוקחים
צמח מפיל ומנסים להכריח אותו לגדול
בכוחות עצמו.
ואם זה לא היה מספיק — אז הוא קם
פיתאום ועוזב אותי. ואם ז ה לא מספיק
— אז עוד בא לי הדוקטור כאן ומסרב
לעזור לי, בטענה שאני כבר מספיק חזקה
להתגבר על זה לבד. אינני יודעת. אני
חושבת שהדוקטור טועה. אינני חזקה, ואינני
רוצה להיות חזקה. כל מה שאני
רוצה זה את בעלי בחזרה. אני יודעת רק
דבר אחד: כפי שאני מרגישה היום, אני
לא אתפלא אם אתאבד.
ליזה טעונה. עבר רק חודש ימים,
וגד חזר הביתה — ללא התערבות מבחוץ.
היתה זו ליזה שהחזירה אותו,
שמצאה בתוכבי-תוכה את הכוח להתגבר
על עצמה, לרוץ אחריו, ולשכנע אותו
שהיא תנסה לשנות את התנהגותה.
אין זה סוף מאבקם. עוד נכונו להם
משברים• אבל ייתכן שזוהי תחילת חיי הם
חחדשים — יחד.

אושר לכל הדדים
מושג שכל אחד מאתנו מבקש להפכו למציאות —
בעידננו אפשרי הדבר בהחלט
מחקרים, מסקנו ת וממצאים מדעיים מקרבים את
האושר לטווח השגתו של כל אחד.
מכשירי ארוס מהווים מקור ללימוד, פתרון
והבנת בעיות השרויות במחלוקת בחיי המין.
תכשירי ארוס הם תוצאה של מחקר מקיף,
וסטטיסטיקה בדוקה הוכיחה שלהם חייבים
מליוני זוגות ברחבי העולם את אושרם.
תכשירי ארוס עוזרים לך לתכנן בקפדנות
את חיי המין הבריאים שלך.
תכשירי ארוס מגוונים את חיי הנשואים.
ועוזרים להתגבר על חולשות ומחדלים
הקיימים בחיי היום יום.
תכשירי ארוס מייצבים והופכים אותך
לאדם שבעיתו נפתרה.
תכשירי ארוס מוצרי עזר והיגיינה
לחיי מין מושלמים ובריאים.

זווש קנוחג חינם

ת כ שי רי עז ר! הי גיינ ה ל חיי מין מו שלמים

ש.צ.מ. בע״מ, מפיצים לאתם בישראל
רח׳ המישנה -9ת״א־טלפון 445882:
שמי __
כתובת __
עיר

עו ל האשה
ס אופנאית שוארית נרשה אל עולם־
ס האופנה האיסדק ברומא בוטיק־של־צמוח

שימלת״קוקטיל עם שכמייה מבד שיפון עם
אורגנזה, עם הדפטות אוריגינליות, תוצרת
קומו, איטליה. הצבעים — כתום, ירוק
וכחול עם עיטור ממשי סטין בצבע ירוק
דשא• השימלה גזורה כקומבניזון ומאוד
חשופה. החלק העליון שקוף, עם ביטנה
מן המותן כלפי מטה. המחיר — 220ל״י.

חליפת־מכנסיים מבד קרפ רקום. חלק עליון
ללא שרוולים, עם כפתור״חרוזים בצבע שחור
מחליף-צבעים• מכנסיים לפי האופנה האחרונה,
גזורים בקו ישר ומתרחבים מעט למטה
כדוגמא סן לורן. החידוש בהן: המנג״
טים לפי אופנת״הגברים מלפני 15 שנה. המחיר:
החליפה 250ל״י; החולצה 80ל״י.

ך* מאורע לו ציפו יפיפיות החברה}
| הגבוהה ברומא זה עידן ועידנים —
קם והיה: סוף־סוף לאחר אלפיים שנה,
תהיה להן מעצבת־אופנה ישראלית.
הביאה להן את הגאולה אופנאית־הצמרת
התל־אביבית אלה גפטר, העומדת להיכנס
בימים אלה כשותפת לסלון־אופנה מפורסם
ברומא, הסלון של סילבנה מטינה.
מטינה, לידיעת אותן ישראליות שאינן
כל־כך בעניינים, הינד. אשודעסקים ידועה
בעולם הקולנוע והאופנה באיטליה. בין לקוחותיה
נמנות נסיכות, שחקניות מפורסמות,
וכל מי שחושבת את עצמה למשהו
באירופה.
השבוע, כאשר חזרה גפטר מרומא, ניתן
היה לראות מה תועלת תיצמח — לישראליות
לפחות — משותפות זו: היא הביאה
איתר, ארצה כמה דוגמאות מהצעקה האחרונה
ביבשת.

שימלח שחורה קטנה ברוח הזמן. הגב חשוף, והיא נלבשת — על־ידי אלו שיכולות
בלי חזייה• החגורה הרחבה נותנת תמיכת״מה לחזה, פטיכולוגית בעיקר.
במובן
את החגורה ניתן לקשט בריקמה ציבעונית או בתכשיטים. בדגם ניכרת השפעה
אנגלית, בעיקר החגורה הרחבה. החצאית היא קלוש, והאורן מיקרו־מיני. הבד —
קרפ שחור. אפשר ללבוש אותה כשימלת-ערב ולמסיבות• המחיר — 180ל״י.
מים אלה שימושיים גם כדי לעורר סקנדל
קטן במשפחה. לא יזיק דווקא שהבעל הישראלי
השמרני והמשעמם יראה את אשתו
כאובייקט מיני מושך, גם בעיני זרים. הכל
תלוי באומץ־חזן של הנשים.

כלה חסודה -
במחשוף נדיב

אובייקט מיני -
גם לזרים
ך* צעקה האחרונה של האופנה באי}
\ רופה היא המראה־העירום. הוא מתבטא
במחשופים עמוקים, גב חשוף, והעיקר —
חלק הלבוש העליון שקוף. דגמים אלה נלבשים
בלי חזייה, או, לצנועות, עם חזייה
שקופה. בארץ היססו תחילה היפיפיות המקומיות
לאמץ לעצמן את האופנה החדשה,
אבל לאחרונה אפשר כבר לראות בדיזנגוף
בתל־אביב חתיכות משגעות, המטריפות את
דעתם של הזאבים, שאינם רגילים עדיין
לכך, בשמלותיהן החשופות והשקופות. דג־

אופגאית נפטר

ך*ידושי האופנה, אותם חזו כבר
| | בסתיו השנה שעברה, הם השחור והלבן.
אלה הביאה מאיטליה בדים מקרם
שחור, חלקם חלקים וחלקם רקומים. מבדים
אלה היא תופרת חליפות־מכנסיים,
שמלות קוקטייל, ושמלות־ערב. מביקורה
בשוויצריה היא הביאה תחרה לבנה ושיפו־נים,
עבור שמלות לכלות ושמלות־ערב.
בדים משיפון, עם הדפסות בשלל־צבעים,
הביאה אלה מהעיר קומו באיטליה. בדים
אלה יוצרים מראה מרענן, עליז וצעיר.
גם שמלות הכלה חורגות השנה מן ה־

שיגרה. לפי מיטב המסורת המקובלת, נועדה
שימלת החופה, בעבר, להשוות לגברת
מראה של כלה חסודה וצנועה. הדגמים החדשים,
אללי, כוללים גיזרה חשופה וחצאית
מיני־מיני. לא פלא שהרב, המשיא את
הזוג הצעיר, מסתכל יותר על המחשוף
מאשר על הכתובה.

דגמים אוריגינליים
ישר לישראל
ך* בוטיק שלה בדיזינגוף מתכוננת
עתה אלה גפטר לקחת שותפת, כוי
שתוכל לחלק את זמנה בין העסק התל־אביבי
לזה שבוזיה־ונסו :״אני רוצה ליצור
שיתוף־פעולה הדוק בין שני המקומות,״
היא אומרת .״את הדגמים מאיטליה, האור־גינלים
הכי אחרונים שלנו, אני אעביר ישר
לארץ.״
אדרבא.

שרשרות אופניים
--למותנייר --

לשלם נטאד

כן, גם לזה כבר הגיעו: חגורה עשוייה משרשרות־אופניים מעשה ידיו של בונס
הידוע מלונדון. את ההשראה לכן הוא שאב מהחוליגנים הצעירים בפרברי לונדון,
המשתמשים בשרשרות־אופניים ככלי־נשק, קטלני למדי, במלחמות״הכנופיות שלהם.
יצירתו של בונס אינה פחות קטלנית: ליפיפייה שתצא לרחוב חמושה בחגורתו
— כמובן, לא רק בה — מובטחת תשומת״לב מירבית. בונט ממליץ לכל המעוניין
לחגור את חגורתו לא רק על בגדי״רחוב, אלא גם בתור קישוט — עם ביקיני למשל.

]המינלצוו! שלי
ברשותכן, אקדיש היום את המדור למפלצת
זרה, לא שלי. סיפרה לי אימו:
תמיד היה ברור לי שחינוך־מיני הוא
דבר עדין, וצריך לעשות את זח בזהירות.
אז כשמלאו לקטן שלי חמש, החלטתי עם
בעלי שהשיטה הכי טובה תהיה, שהילד
יראה את כל התורה במו עיניו, בעולם

3סיבות מדוע לקנות וק*5*8

מעניין, מי כאן זקוק לחזון־ מעי?

מושקע מיטב הידע העולמי
* במקלט
* ייצור \.ל \8ל 5עומד על רמה גבוהה במיוחד
* מקלט 5^ 84 .הוכיח את עצמו בארץ.

--דגםחדש --10ן! 7 2 4 3 $* 8 * £1£0180 מצטיין:
בתמונה מושלמת * בצליל הי־פי *
בעיצוב חדיש * בנוסף לעשרות היתרונות
המיוחדים המאפיינים מקלטי 8^ 84.
להשיג בכלחנויותהטלביזיה

המיגחוות

זש רות __
לכל מכשיר מלווה שרות מקצועי מהיר ומסור עם
התחייבות של ״שירותי סאבא בישראל״ להספקת
חלקי חילוף אוריגינליים מינימום שבע שנים.

היא יולדת ממש.״
״הנקבה לא יודעת, אמא,״ השיב זח
כשהוא מקלף לעצמו בשלווה בננה.
חייכתי חיוך מלא־עליונות; ״שטויות, בן.
רק הנקבה יולדת.״
סוס־הים הזכר התחיל משמין. מה זה
משמין — היה נדמה לי שאני רואה אפילו

החי• הלך בעלי והביא הביתה אקוואריום
ענק מלא דגים. בעלי אמר שהמוכר אמר
לו שהם זוגות, זכר ונקבה, וצריך רק
להתרגל אליהם כדי להכיר מי הוא מי.
הוא צדק. אחרי כמה שבועות כבר הי־כרנו
את כל האוכלוסייה שם בצורה די
אינטימית. הדגים עסקו במיצוות פרו־ורבו,
ואנחנו צפינו בהם: בעלי ואני בריתוק —
זה היה כל־כך מעניין — והילד בקור־רוח,
כאילו הוא רגיל לדברים כאלו.
ראיתי שהילד שותק, אין לו שום שאלות,
אז החלטתי לעודד אותו :״נו, מה
דעתן על הדגים?״ שאלתי יום אחד, בעדינות
רבה.
״או, הם די נחמדים ׳,קבע.
״אני מתכוונת, שמת לב לזכר ולנקבה?״
אזרתי־עוז בנפשי .״ראית אין נולדים הק־מנים?
אתה מבין מה התפקיד של האמא?״
״כן, בטח,״ השיב בביטחון .״וזה באנן ת
מזכיר לי, אמא: כשאני והאחים שלי נולדנו,
אז איך ידעת לבלוע דווקא אותם,
ואותי להשאיר בחיים?״

ראינו שכן, הלך בעלי והביא שני זוגות
של סוסי־ים. את הדגים הוא החזיר למוכר.
באמת, איזה מן חינוך שאפשר ללמוד מהם.
גועל־נפש
סוסי־הים היו חמודים .״אני רוצה ש־תשים־לב
לנקבה במיוחד,״ הסבר לבן.
״לאט־לאט אתה תראה אין שהיא משמינה,
ואולי אפילו יהיה לנו מזל ונראה איך

אין הקרסוליים שלו תופחות. הוא נהיה
לאמא, במזל טוב, ב־ 23 לחודש.
״מעניין מאוד,״ קבע בני .״אני רק מקווה
שכשיגיע הזמן שלי להיות אמא, זה
יהיה ביבשה. אני לא יכול להחזיק את הנשימה
מתחת למיס כל־כן הרבה זמן.״

עול האשה

האם את סקסית*
האם את סקסית בכללן
סקסיות, כידוע לד, היא מתת־אל. את יכולה להיות יפיפייה לא־נורמלית —
וסקסית כמו חתיכת דיקט. ואת יכולה להיות מכוערת — ולגרום לגברים לרוץ
אחרייך כשהריר נוזל מפיהם. האם מעניין און לגלות עד כמה את סקסית — אם
בכלל ז הירחון האמריקאי ״קוסמופוליטן״ הכין בשבילך שאלון מיוחד לדבר
בתנאי, כמובן, שאת רווקה.
סמני את התשובה המתאימה לכל אחת השאלות. אם אינך מסכימה עם אף
תשובה, סמני את זו שלה את הכי פחות מתנגדת• אף אחד לא מציץ מעבר
לכתפך, כך שאת יכולה להרשות לעצמך לא לבלף.

הצלחת סוף־סוף לקנות לעצמך את

שמלת־הערב המפוארת שעליה חלמת כל־כך
הרבה. זה עתה יצאת איתר, מהחנות. הדבר
הראשון שאת כעת עושה הוא:

. 11 מה מושך אותך יותר, בהופעתו של
גבר?
א) זקן לא מגולח בן יומיים; ב) צבע
עיניו; ג) צורת כפות־ידיו.

א) קונה מיוזלה מרופד מיוחד כדי לשמור
עליה; ב) מטלפנת ל־ 11 ידידות־נפשך
הקרובות ביותר, בדי לעורר את קניאתן;
ג) נחפזת הביתה, מתפשטת ערומה לפני הראי,
ולובשת את השמלה המקסימה, הצמודה,
לגופך העירום.

א) זיפי זקן בן יומיים; ב) בגדים רשל־ניים
ובלתי מגוהבים; ג) ציפורניים מלוכלכות.

.2ידיד
צילצל זה הרגע במפתיע והודיע
שהוא אצלך עוד רבע שעה. את:

.13 עם איזה מסרטי־האהבה הבאים הד
דהית הכי הרבה?

א) עושה לעצמן אמבט קצף בן שלוש
דקות; ב) מסדרת את חדר־האורחים ומסלקת
את שרידי הסנדוויץ׳; ג) מסדרת את
חדר המיטות, ובודקת אם התאורה היא
רומנטית מספיק.

א) רחל, רחל; ב) גבר ואשה; ג) אינטר־ליוד.

.3איזה
מן המאכלים הבאים הכי קרוב
לטעמך:
א) אבטיח קר כקרח; ב) עוגת שוקולד
דובדבנים עם המון קצפת; ג) פיצה חריפה
ומתובלת עד כדי דמעות.

.12 מה את הכי שונאת בהופעתו של
גבר?

.14 איזו מתנה את מעדיפה לקבל מגבר?
א) צ׳ק, כדי שתוכלי לבחור בעצמן; ב)
תיק משגע או תכשיט מקסים; ג) מעיל
פרווה, או איזה לבוש פנטסטי אחר.

.15 את שומעת על השכנה העשירה ההיא
בת ה־ 38 שהתחילה עם המציל בן ה־
,22 או על האמא לשלושה ילדים שמתעסקת

.4כששמעת על נישואיהם של ג׳קלין וארי,
היתר, תגובתך המיידית:
א) היא לא נורמלית; ב) הוא כנראה
סקסי, משהי לא רגיל; ג) הוא כנראה עשיר
כקורח.

.5את והחבר שלך מגיעים, תוך טיול
במכוניתו, לחוף בודד ורומנטי. ביוצאך מן
המכונית, את:
א) מסירה את נעלייך והולכת לשכשך במים;
ב) מתחשק לן לחבק אותו ולנשק
אותו; ג) תוהה אם הוא ינסה לשכב איתן,

.6הזמנת
ארוחת־מלכים
פיע, מתברר
לבלוע — זו

גבר למעונך הצנוע. הכינות
מקסימה. אבל כשהאביר מושהדבר
היחידי שהוא מעוניין

א) את מצטערת על שטרחת כל־כן בהכנת
הארוחה, אן משלימה בלית־ברירה
עם הרעיון שלא על הלחם לבדו יחיה הגבר;
ב) את מתעקשת שהוא מוכרח לפחות;
לטעום קודם מהספציאליטה דה לה מיזון;
ג) את נדבקת מייד בהתלהבותו לדבר־עבי-
רה, ושוכחת מהארוחה הארורה•

רוח התוצאות*

א) חלומית ונהדרת׳ ,ב) אנוסה ומלוכלכת;
ג) הנאה — מלווה ברגשי־אשמה על
שאת נהנית.

.8מכשפה טובת־לב מציעה לך להתחלף
עם מי שאת רוצה, למשך חצי שנה. את
בוחרת ב — :
א) נסיכה, כמו מרגרט או גרייס ממונקו;
ב) נערת־טלפון הכי יקרה בעולם; ג)
אלילודאהבה כמו ליז טיילון או ג׳יין פונדה.

.9מהו הבד האהוב עלייך ביותר?
א) שיפון; ב) ויניל; ג) קטיפה.

.10 את פוגשת במסיבה גבר פנטסטי,
שמעלה אצלך את הטמפרטורה לדרגת רתיחה.
זה הדדי. הוא לוחש לך, בדחיפות:
.בואי נסתלק מכאן.״ ואת — :
א) קובעת איתו פגישה לעוד שלושה
ימים; ב) מסתלקת איתו, בלי בושה; ג) מסכימה
רק לקבוע איתו למחר, לארוחת־

נהריים•

א) מקנאה בהן על תאוותן הבוערת; ב)
מגלה השתתפות והערצה נוכח מעשה, שלן
לא יהיה האומץ לעשות; 0לא מצליחה
להבין, כיצד מישהו יכול להיכנס ליחסים
מכוערים כאלו.

.16 יחסך לפלירטים במסיבות:
א) כשאת עם גבר אחד, אח סבורה שזה
לא הוגן לשחק אפילו משחקי־חברה
תמימים, עם גברים אחרים; ב) פלירט הוא הברק כמו שמפניה בשבילך. הוא מביא את *
הזדוני לעינייך, וסומק לוהט ללחייך; ג)
פלירטים מביאים אותן במבוכה, אם אינן
תושבת להמשיך ברצינות עם המפלרטט.

. 17 הומות השנואה עלייך ביותר היא:
א) ג׳יין אייר; ב) אמה בוברי; ג) מולי
בלום.

. 18 דעתך על ספרים כמו קנדי וסרטים
כמו ברברלה:
א) מקסימים, אבל שובבים; ב) מצחיקים;
ג) מביכים במיקצת.

.21 שילוב הצבעים החביב עלייך הוא:

א) בז׳—חום—שחור; ב) צהוב—כחול—
ירוק; ג) תפוז—ארגמן—אדום•

.7גבר מושך מפשיט אותך בעיניו. את
מכירה הלא את הסצינה. באותו רגע, את
מרגישה:

עם הבחור שגוזם את הדשא. אינסטינקטיבית,

הגבר הינו די מושך, פיזית, אבל

משאר הבחינות, די חלש. ואת:
א) ממשיכה להיפגש איתו, ושונאת אח
עצמן; ב) מפסיקה איתו; ג) ממשיכה להיפגש
איתו — ושונאת אותו.

האינטליגנציה העמוקה שלך, מתעניין, במקום
זאת, רק בגופך הלוהט. את:
א) מאושרת להפסיק את הקישקושים ולגשת
לעניינים; ב) מעדיפה שיאהבו אותן
בגלל מוחן המבריק ראישיותן העמוקה; ג)
מאוכזבת שהוא אינו מתנהג כמו האבירים
ברומנים, אבל מבינה -שזה מה שנטזן לצפות

מבני הדור שלנו.
9 סכמי את הנקודות לפי הטבלה
מימין, וראי מה יוצא ממך:
36-24 נקודות:
ראשך שולט על ליבך, ועל שאר אברייך החיוניים.
לדעתך יהיה מספיק זמן לעסקי-
המיטה לכשתתחתני. עד אז, עד מתפתה לגברים
רק בגלל עודף שמפניה או משהו
כזה.

48-37 נקודות

יחסך למין מלא סתירות, מפתיע אפילו אותך
לפעמים (בני לווייתך כבר רגילים להפתעות
האלו) .יש גברים שאת כובשת
אותם בסערה, לא מאפשרת להם אפילו
להוריד את החולצה. ויש כאלו שדווקא ברגע
הקריטי, הם פתאום דוחים אותך. הסיבה:
את מתייחסת למין בהסתייגות וב־רגשי־אשמה
ובושה, אך יצרייך הבריאים
מצליחים להתגבר על זה מדי פעם.

את בוחרת את בגדייך, איפורך 1־

תסרוקתך כדי למצוא־חן בעיני:

^ 60-^49 נקודות

א) גברים; ב) נשים אחרות; ג) עצמן.

ברת־מזל. לא רק שאין לך שום דבר נגד
המין, אלא את גם מחבבת גברים, בדרך
כלל, ומסוגלת למצוא בבל אחד איזו מעלה.
כשמישהו מגלה בך עניין מיני, זה גורם לך
הנאה, לא דחייה — ואת לא מהססת גם
להבהיר לו זאת.

.22 האם את ישנה:
א) ערומה; ב) בכותנות קלאסיות; ג) ב־בייבי־דול.

הגבר
מתעלם איתך וממשיך לעשן

באותו זמן. היית רוצה שהוא יכבה את הסיגריה,

א) את מודאגת שלא ישרוף חורים בספה;
ב) את מודאגת שלא ישרוף חורים
בבגדים שלן — אלה, כלומר, שנותרו עלייך;
ג) את שונאת להתחרות בסיגריה.

עשית רושם כביר על הגבר הזה

בידיעותייך העמוקות באמנות, מדעי־החלל
וכו׳ וכו׳ .והוא, במקום להלל ולשבח את

* 72-61 גקודווו:
את הינך האידיאל האידיאלי לכל גבר שדם
גברים זורם בעורקיו. אלילת האהבה הקלאסית.
את כל־כך מוצלחת במשחקי־האהבה
(לא פלא, את מבלה כל־כך הרבה זמן בזה)
שאת שוכחת לפעמים שיש גם דברים אחרים
בחיים. את הינך אחת מאלו שיש לה 98
חברים — ובקושי חצי חברה שכבר לא
ראית אותה חצי שנה. למה לא תנסי פעם
— נניח לילה בחודש — משהו שונה, כגון
סריגה או מישחק־קלפים?

במדינה צנזורה הצימדת
וגס ידשת?
אחד הדברים הפוגעים ביותר בחוש־הצדק
הפרלמנטרי של כל אדם הוא המצב המאופיין
בפסוק הרצחת וגם ידשת.
האדם למד כבר, עם הדורות, להשלים
עם מעשי־רצח. אבל שהקורבן עוד יעזור
לרוצח ליהנות ממעשהו? זה כבר יותר מדי.
השבוע, גילה תכונה אנושית יסודית זו
הד״ר אריה זקם, מרצה בחוג לאנגלית באוניברסיטה
העברית בירושלים. היה זה
כאשר נידרש על־ידי הצנזורה לספק לה
כרטיסי־חינם להצגתו כל־אדס — כוי שיוכלו
לצנזר אותה כראות עיניהם.
שיקנו כרטיסים. כתב הדיר המתמרד
למזכיר המועצה לביקורת סרטים ו
השכלה
יסודית בשטח זה, שיש לו מוניטין
כבעל־רמה, ואשר עוד ב־ 1956 נזכר שמו
באנציקלופדיה־המברית כאמן בשטח היודאיקה.
ואכן, הוא הוכיח יסודיות רבה ב־בית־המשפט.
מומחי־הטביעה — החל מסחר
ואחריו תירוש ושטייגליץ — לקחו
על עצמם אחריות רבה וניסו להוכיח מומחיות
בלתי־מעורערת — מה שלא נראה
בע״ני. אינני רוצה לזלזל בכושר של כל
אחד מהם, אך מכאן ועד למתן חוזת־דעת
החלטית יש מרחק.״
התמונה -לא מזוייפת. גורלם
של המומחים לחתימות — מנהלת־המעבדה
לבדיקת־מיסמכים במשטרת־ישראל ורדה
תמיר, מומחית־התביעה, ואברהם לוי, מומחה
הסניגוריה — לא היה שפיר יותר.
קבע השופט :״לא אוכל לסמוך על מומי

מחזות:

תודה לך על מכתבך בו אני נתבע לשלוח
כרטיסי־הזמנה של הצגת כלאדם לחברי
הצנזורה ולבנות־זוגם. הנני מסרב. וזאת,
מן הטעמים ובאים:
א. לדעתי הצנזורה בכללותה היא מוסד
בלתי־נחוץ, טפיל ומזיק.
ב. מנית כמכתבך 11 חברי צנזורה הזכאים
לדבריך לכרטיסי־חינם. יחד עם בנות-
זוגם הכבודות, שאף הן, כנראה, מוזכרות
בחוק פקודת ההצגות הציבוריות (ביקורת),

״טיטו?11 516 אלקטרוניק״ — שעון ספורט לא-
קונבנציונלי, עם תאריכיו. הגנה כפולה מפני כל
זעזוע. עמיד בפני מים. צמיד פלדה, אל־חלר. אחריות
לפעולה תקינה במשך 12 חודש — ללא צורך
בדריכה ומתיחה, גם במצב של חוסר תנועה.

2א[מ6-10ו1מא 111130

מדובר ב־ 22 כרטיסים. מחיר 22 כרטיסים
להצגה כלאדס (במרכז האולם) הוא 154
ל״י. מאחר שהצגת כלאדם אינה עסק ריוו־חי
של אמרגן או מפיק, אלא בנוייה על
התנדבותם של אנשי תיאטרון ואוניברסיטה,
יצא סכום זה, בסיכומו של עניין, מכיסו
של פועל־הבמה או החשמלאי. אם רוצים
חברי הצנזורה בכרטיסי־חינם, מוטב שיבואו
ויעזרו לנו בהקמת־התפאורה ובכיוון־
האורות לפני ההצגה.
ג. מצד שני, נועדה הצגת כלאדם לקהל
הירושלמי כולו, ללא הבדל דת, מין או
גזע, ומכאן שנועדה גם לחברי הצנזורה
ולבנות זוגם. הנני מקווה, על כן, שילכו
חברי־הוועדה לסוכנות־כרטיסים ויקנו לעצמם
כרטיסים במרכז ( 7ל״י) או בצד (5
ל״י) ,ויחזו כהצגה לתועלת כולנו. אם הם
סטודנטים, ובעלי פנקס המעיד על כך, יזכו
בהנחה ניכרת. אם משרתים הם בצה״ל,
ויופיעו במדיהם בקופת החאן, יזכו בכר־טיסי־חינם.
בברכה
רבתי,

סופר להס
״אין להם מצפון״

חיותה של הגברת תמיר, ואיני מסתפק גם
בדעתו של מר לוי.״
התוצאה: לגבי אחת התמונות, קבע השופט
ללא היסוס שהיא מקורית. לגבי האחרות,
קבע שלא ניקבע שהן מזוייפות.
ולגבי הנאשמות, קבע שהוא מזכה אותן
מכל אשמה.

ד״ר אריה זקס.
בספוק רב אנו מודיעים ללקוחותינו
הנכבדים בי השרות
הטכני שלנו הגיע לדרגת
שלמות כזו, שכל קלקול במקלט
הטלויזיה שלנו אנו
מתקנים תוך 24 שעות, בתל-
אביב וברוב חלקי הארץ.
לשלמות שכזו יכולנו להגיע
גם בשל האחוז המינימלי של
קלקולים אפשריים במקלטי
הטלויזיה ״שאוב־לורנץ״.

כנורי בע״פו הסוכן הבלעדי בישראל של 17־1
2זל£011£1־ 8ס ^כ < $לטלוויזיות, לרדיו ולרשמי־קול.

שירות ידיעות אזרחי
בהנהלת, יהודה טיננבוים

חקירות • בילוש •
איתור כתובות מבוקשים
גבית חובות, עקובים
דיזנגוף 155 טלפון .240292

אמנות

מאגה 3ץ:
לא מזוייפות?

בתחילת ינואר 1968 ניסו נילי אימברמן
ואמה, אדית קלינג, למכור מיספר תמונות
שהיו ברשותן, מעשה ידיו של הצייר המפורסם
מאנה כץ.
הן גילו חיש קל שעסקי־האמנות עשויים
להיות מסוכנים למדי: את התמונות
הן לא הצליחו למכור, אך במקום זאת מצאו
עצמן על ספסל־הנאשמים. משטרת־יש־ראל
טענה שהתמונות היו מזוייפות.
בשבוע שעבר, לאחר שנה וחצי של
צרות וטרדות, פסק שופט־השלום הראשי
יעקב סגל, בפניו נידונו השתיים, שהן
חסות מפשע.
המומחה פסק: למשטרה. הפרשה
החלה בעיקבות תלונתו במשטרה של מם־
כ״ל־המשטרה לשעבר, יחזקאל סחר. סחר,
חובב אמנות מושבע, היה במשך שנים
רבות ידידו של מאנה כץ, נחשב למומחה
ליצירותיו. נאשר הציעה נילי שתי תמו־נות־שמן
של כץ לבעלת־הגלריה אידה קמחי,
ביקשה זו את חוות־דעתו של סחר. זה זרק
בתמונות הצצה חטופה, הציע מייד לאידה
קמחי למסור אותן למשטרה לחקירה.
״אינני רוצה לזלזל בית-המש-
שמע הרבה מומחים ידועים, הגיע למסקנה
שמרוב מומחים אין רואים את היער.
לגבי תמונה אחת, קבע מומחה אחד —
יחזקאל סחר — שהיא מזוייפת. כל המומחים
האחרים טענו, לעומת זאת, שהיא
מקורית. אחד מהם, ז׳אן תירוש, אף הציע
בו במקום י לקנותה ב־ 4,500ל״י — כדי
למוכרה ב־ .7,000 לגבי תמונות אחרות, היתד,
קצת יותר הסכמה בין מומחי־התביעה,
אולם גם זה לא הצליח להרשים את השופט.
קבע הוא בפסק־הדין:
״אשר לציורים, נראית לי דעתו של גרשון
קניספל, היחידי מבין המומחים שרכש

פ שעים
ללא

חרטה
״אין להם מצפון.״
זאת היתה קביעתה החד־משמעית של
קצינת־המיבחן, ביחס לשני הרוצחים הצעירים
שרצחו את מנהלת בית־הספר שלווה.
השבוע, כאשר נסתיים משפטם של השניים,
ובית־המשפט שלח אותם לחמש שנות מאסר,
יכולה היתר, להישאל השאלה :״כן,
אבל מדוע? כיצד גדלים שני נערים להיות
חסרי־מצפון?״
שרף חתול. קשה לדעת אם תיתכן
לזאת תשובה חד־משמעית .״שוחחתי איתם
בכלא,״ מדווח העיתונאי יוחנן להב ,״הם
מאוד סימפטיים ומלאי־קסם. משכילים ומעניינים
הרבה יותר משניתן לצפות בגילם.״
מה שלא הפריע לאחד מהם לשרוף פעם
חתול חי, ילגנוב אצל קרובת־משפחה שלו
— כפי הנראה, רק מתוך קינאה בבעלה.
נראה שבאיזה שהוא־מקום בתודעתם, יש
לנערים נקודה מתה. הם אינם תופסים כלל
את פשר מעשם. לפחות, כך הם מתנהגים.
״אנחנו לא פושעים,״ הם טוענים.
הרוצח -לצסא־קבע. השבוע יצא
לאור סיפרו של יוחנן להב על הפרשה,
דבר המזכיר את סיפרו המפורסם של טרו־מן
קפוטה, בדם קר. להב כתב את סיפרו
כרומן, תוך הסוואת דמויותיהם של שני
הרוצחים כדי שלא ניתן יהיה לזהותם, דבר
האסור לפי החוק. בסיום עבודת־המחקר
הממושכת שערך לקראת כתיבת הספר, הגיע
להב בדיוק לאותה מסקנה אליה הגיעה
קצינת־המיבחן — וזאת, אף לפני ששמע
אותה: השניים כלל אינם מתחרטים על
מעשם. כאשר שאלם להב, באחת הפגישות
בכלא, מה יעשו אחרי שישתחררו, השיב
אחד :״אלך להיות קצין בצבא־קבע.״
״כאשר שמעתי מפיו את המשפט הזה,״
סיפר להם., ,החלטתי לקרוא לספר ללא
חרטה.״

העובס גו ג

קליף ריצ׳ו־ד
בעקבות ישו
״בגי אנוש הם, מטיבעם, חוטאים. אין
פירושו של יבר שבני־אדם רעים כולם.
או שכולם רשעים. אבל כימעט כל בני־התמותה
מסרכים את דרכם, ומניחים ליצרם
להובילם בדרך החטא — תחת ללכת בדרך
אותה היתווה לנו האלוהים
מי אמר זאת? אחד הנשיאים? רב יהודי
בדרשתו בבית־הכנסת? או אולי כומר קא־תולי
בפני אנשי קהילתו? לא תאמינו: הדברים
יצאו מפיו של קליף ריצ׳ארד, כוכב
הפום הבריטי, מי שסימל, עד לפני זמן לא
רב, בעיני מעריצים רבים, את חיי הזוהר
וההוללות.
מה קרה לקליף ריצ׳ארד, הצעיר צחור
השיניים, שסיפור הצלחתו הוא אחד הבולטים
בעולם הפיזמונים בעשור האחרון?
כדי לעקוב אחר השינוי שחל בו ובהשקפת
עולמו, עלינו לחזור למעלה משנתיים אחורנית,
או, אולי, לשם הבהרה, לתחילת
הקאריירה שלו, בקייץ . 1958

תדמית של
טדי־בוי

ך*ליף ריצ׳ארד נולד בהודו, להורים
1/אנגליים, שהתגוררו בארץ זו לרגל
עבודתו של ראש המשפחה. שנים אחדות
לאחר הולדתו, חזר יחד עם הוריו לאנגליה,

שם קיבל את חינוכו בבית־ספר תיכון לנערים
שאינם דווקא מן המוכשרים ביותר.
כאשר סיים את בית־הספר, קיבל עבודה
כפקיד בחברה מסחרית.
באותה תקופה החל לומד לפרוט על
גיטרה, והקים לעצמו להקה, לה קרא
הדריפטרס. הוא היה הזמר הסולן שלה
וליוו אותו שני נערים, האחד על גיטרה
והשני על תופים. תוך זמן קצר התפרסמה
הלהקה באולמות הריקודים של עיר מגוריו
הקטנה, והוא קיבל חוזה עבודה באחד
ממועדוני הלילה של רובע סוהו.
שם גם הרכיב קליף את להקת הליווי
המקורית שלו, הצלליות, בה היו חברים
הנק מארווין, ג׳ט האריס, ברום וולש וטוני
מיהאן.
כאשר החל את הקאריירה המסחררת שלו,
החליטו אנשי יחסי הציבור שלו להעניק לו
תדמית של טדי־בוים. הוא גידל רעמת
שיער, והקפיד ללבוש מעילי עור ומכנסי
ג׳ינס צרים ושחוקים. גם בסרט הראשון
בו השתתף, גילם דמות של נער פרברים
קשוח.

ולס השנים עשו את שלהם. קליף
\ * התבגר, ויחד עם זאת השתנתה תדמיתו.
אם מקום חליפות העור תפסו חליפות
צד מגוהצות, ורעמת השיער קוצצה
והפכה לתיסרוקת רומאית קצרה. הוא ד,פ־

כל מי שלא האמין עד עפשיו שאופנת ההיפים וילדי־הפרחים נגמרה,
יכול לשמוע את זה ישר מפיו של רן אלירן. שחזר לא מנכר מארצווג*
הכרית. כאשר עזכ את הארץ, זמן קצר לאחר מלחמת־ששודהימים,
הוא נסע ישר לסאן פרנציסקו, כדי לראות כדיוק מה נעשה שם, איך
שרים ההיפים, כיצד הם חיים ואיד הם מעשנים עלים של כננות.
הוא הגיע לחוף המערבי של ארצות־הב־דית
בדיוק בשיא הפריחה של ילדי־הפר־חים,
והיה עד ראייה אישי לקמילתה של
התנועה .״חיום נגמרו כל שירי המחאה,״
הוא מבשר לנו .״אנשים חזרו לכתוב על

קליף כירושלים
סיק אפילו להתבייש בקוצר ראייתו, והחל
מרכיב מישקפי קרן עבים.
כל זה היה שינוי חיצוני בלבד. השינוי
הנפשי הגדול חל בקליף לפני קצת יותר
משנתיים, זמן לא רב לאחר פטירת אביו.
(אגב, אמו של קליף התחתנה שנית עם

הוא חזר לכאן? ״אני לא יכול לשבת בחוץ
יותר מדי זמן,״ הוא אומר .״ברגע שאג
מרגיש שחוט הקשר עם ישראל מתדופף —
אני חוזר ארצה. הרבה אנשים חושבים שבי
חוץ־לארץ הכל נוצץ. שטויות. יש שלושה
מרכזים בעולם השעשועים: הוליווד, ניו־יורק
ולונדון. כל שאר המקומות הם אפורים
ומשעממים...״
עתה, כשהוא שוב איתנו, מתכוון רן
אלירן לקחת את הקהל הישראלי יותר ברצינות.
״התברר
לי שמה שרחוק מן העין —

הצלחות!1טל ח 1חוז־

רן אלירן

נושאים אישיים. על חוויות פנימיות.״
רן אלירן הוא אחד הומרים הישראליים
הבודדים שקשה לעמוד על אישיותו מתוך
שיריו. צרין לראות אותו מופיע, כדי ל
התרשם מרמתו המיקצועית הגבוהה, ומהדרך
בה הוא מבצע את הפיזמונ-ים שהוא
בוחר לשיר. רק מי שראה אותו בהופעה
אישית, יכול להבין מדוע כותבים עליו
מבקרי הבידור בחו״ל כי ״הוא מסוגל לכבוש
את קהל ד,אלברט הול בהרמת גבה,״
ואחרים מכנים אותו בשם ״תום ג׳ונס הישראלי״.

למה — אם הוא כל־כך מצליח שם ־ ׳

רחוק מן האוזן, ואנשים כימעט שכחו אות
כאן,״ הוא קובל .״אני מכין כעת תוכנית
יחיד חדשה, עם תיזמורת ליווי של שבעה
אנשים. הבאתי שירים חדשים, ואני מקווה
שהם י ל כו
חוץ מהשירים שהוא סחב מזמרים אחרים,
יש לו הפעם גם שירים מקוריים שלו.
״אף פעם לא כתבתי פיזמונים,״ הוא מסביר
.״תמיד חשבתי: מי אני, ליד עגנון
וביאליק? אבל באמריקה התחלתי פיתאום
לכתוב. בהתחלה חרוזים לבנים ואחר־כך
חרוזים ממש
אז בואו ונחזיק לו אצבעות.

נהגו הפרטי, שהוא בן גילו של קליף רי־צ׳ארד,
והמוצא כיום את פרנסתו כנהג מכו־נית־קבורה)
.הוא גילה את הנצרות.

סיפוק בחיים
עם אלוהים
תגלית זו יצרה משבר חמור בחייו של
קליף. תחילה חשב לוותר כליל על הכנס־תו
— הנאמדת ב־ 100 אלף לירות סטרלינג
לשנה! — לעזוב את עיסקי הפיזמונים,
וללמוד בבית־הספר למורי־דת. הוא דיבר
על כך ברצינות גמורה, ואף קבע תאריך
מדוייק לפרישתו מעולם הפיזמונים.
אולם לאחר מכן חזר בו .״הגעתי למסקנה
כי אם ברצוני להפיץ את רעיון הנצרות,
אצליח לעשות זאת טוב יותר כאמן,
מאשר כאדם פרטי,״ אמר.
את מעמדו להפצת השקפותיו הדתיות. הוא
הקליט מיזמורי־דת ואף נשא דרשות ב-

כנסי ות•
לא עבר זמן רב וקליף הכיר את בילי
גראהאם, מטיף אמריקאי ידוע, המסתובב
בעולם ונושא את דרשותיו התיאטרליות
באולמות ציבוריים. בילי ראה את האפשרויות
העצומות הגלומות בקליף, כמדיום
להפצת דיעותיו דרך עולם השעשועים, וכך
נולד הסרט הראשון איתו ניסה קליף למלא
שליחות מיסיונרית.
שם הסרט היה שניים בפרוטה, והוא
סיפר, רחמנא ליצלן, על נער המבקש מגערתו
לשכב איתו לפני הנשואין. הוא מוז־תר
על דרישתו זו לאחר שהוא מגלה כי
החיים עם אלוהים, גורמים סיפוק הרבה
יותר גדול מאשר החיים עם נערה.
קליף היה כל־כך עסוק בדתו של ישו,
עד שמעריציו הלכו והשתכחו מליבו. החוזה
עם חברת התקליטים חייב אותו להמשיך
ולהקליט פיזמונים חדשים, אולם לא היה
לו ראש לזה. התוצאה היתד. בלתי נמנעת
— הפופולאריות שלו ירדה פלאים.

<ג^000ג ^ x x x x x 0 0 0 0 0 0 0ג^0 0 0 0 0 0 0 0 0 ^x x x x x x x x x x x x x x x x x x x x x x x x x x x x x x x x x x x 0 0 0 0 0 0 0 00001

היו לך בעיות במ-
ן ו 0עבודתך עד תחי״
ן וס עבודך עד תחי-
יובבים אותך הם
;קשנים וקשה להס-
נדר עימם, אבל הש-
נדל להיות גמיש עד
0לו 11
מה שאפשר. השתדל
21 במרס -
ולא לנקוט בצעדים
2 0באפריל
טרם זמן, הוצא את
גצמך ממריבותיהם של אחרים ואל תצ-
ע עצמך לשום תפקיד שאינו מחובתך.

הקסם האישי שלך והמשיכה
שבאישיותך נמצאים
בקו עליה עד חפ
ביולי. היה חביב וחם
לאחדים, וזה יעלה
את הפופולאריות שלך.
אם אתם הורים — ילדיכם
יהוו לכם מקור
: 1 21 אפריל -
:!0ב מ אי
לא אכזב של נחת. לק־דאת
עוף השבוע יהיה

עליכם להיות זהירים בעניינים כספיים. מכתבים
שהתעכבו בדרך, יגיעו בשבוע הזה.

שוו

נקפוקים אישיים ה-
וגעים למטרותיך ית־נהרו
בשבוע זה. הת•
זייבויות קודמות שלך
ציקו לך עד לסוף
זשבוע, אולם רווח
הקלה יופיעו במפתיע.
צפה לבך שתו־ז
2ב מ אי -
20 ביוני
ניע אצלך אי־הסכמה
גם שותפיך בעבודה
או בחברה. יהיה עליך להבליג ולהקפיד
על אורך־רוח, כדי לא לבוא לידי ריב.

תאוחיס

סווו1

21 ביוני -
20ב ט לי

יהיה עליך לגלות כושר
מנהיגות בחברה המצפים
סובבת
אותך.
מסך שתגלה יותר יוזמה
ושתתרום מכשרונותיו
לעניין החשוב לא
רק לך• משהו הקשור
בבית־חולים יופיע בסדר
יומך. אם אינך מבינה
את רגשותייך בתקופה

זו, מוטב לך לשפוך את ליבך בפני חברות.
התבודדות בין ארבעה כתלים לא תועיל לך.

תיווכח לדעת שאלה
שהסמכות בידם יאירו
לך פנים בשבוע
זה• הטיפול בענייניך
יהיה מהיר ואדיב
יותר מכפי שציפית.
פגישות עם ידידים
ותיקים יעוררו בך
ז 2ביולי -
21ב או גו ס ט
רצונות שנדחקו וכימ-
עט ושכחת מהם. יה יה
לך הרבה זמן חופשי. אם אתה נשוי
הקדש אותו למשפחתך. הרבי בקריאה.

מות הכרוכה בדבר ולתקן את מה שניתן
עוד להציל. אחה מייחם
חשיבות יתר לפעילות
הפיזיולוגית שלך ומזניח
את פעילותך הרוחנית.
חופשה מחוץ לעיר היא
הדבר הטוב ביותר עבורך
בתקופה זו, אבל
לא ביחידות. השיעמום 111111
הוא בעייתך העיקרית 22 באוקטובר -

בעונה זו. השתדלי ל־
22 בנובייכר

הפנות את מרצך לפעי־לות
יצירתית, ולהירגע באמצעות המוסיקה.

יציאתך מן המסלול ה־שיגרתי
של חייך מטעינה
מחדש את כוחות־הנפש
שלך ומפרה את
חשיבתו העצמית יהיו.
לך השבוע הרבה שיחות
מעניינות. השתדל
שלא להסתנוור מהמחמ22ב
אז גז ס ט -
22בספטמבר
אות שמחלקים לך אחריס.
אהבתך העצמית י משבשת את כושר השיפוט האובייקטיבי
שלך. השתדלי מאוד שלא לפגוע באחרים.

זאזנים

הסתבכת, והדרך היחידה היא לבקש את עזרתם
של אחרים. נסה להתגבר על אי־הנעי־

חיי המשפחה שלך עומדים בתקופה זו
במרכז התעניינותך. לפעמים אתה תמה
אם אין החיים עוברים
על פניך ואתה
מתבזבז, אולם עליך
ללמוד להפיק את מירב
ההנאה דווקא ממשפחתך.
הימנעו בהחלט
ממריבות על
עניינים של מה״בכך
בחיי האהבה וחיי ה20
בינואר ־
$ז בפברואר
עבודה שלכם. תצטרכי
לגייס את כל קסמייך
הנשיים כדי להסב את תשומת-
ליבו של הגבר שאת מעוניינת בו.

כושר השיפוט הפי*
נאנסי שלך יהיה בשיאו
בשבוע זה. אל
תקבל את עצותיהם
של אחרים, אם אינן
תואמות את הדרך שקבעת
לעצמך. יחסיך מבוגרת אשה

( 2בספטמבר
ממך יובילו אותך ל;22ב
או ק טו בור
נקודת הכרעה בה
תצטרך לחתום דברים. הקפד לברור את
ארוחותיך. ההפרזה תהיה בעוכריך.

היאזר בסבלנות בנוגע לבעיות תעסוקה ובקשר
לתפקידי היום־יום שלך. תיווכח לדעת

כי ידידות שקשרת ל־אחרונה
היא רבת תועלת
והשראה. אופקיך
מתרחבים והשקפתך לעתיד
חייבת להיות אופטימית.
משהו קיצוני .
יתחולל בחיים הרומנטיים
שלך עד ה־ 16בחודש.
החשדות שהתעוררו
בקירבך לאחרונה

בקשר לאחד האנשים הי•
קרובים אליך יתבדו. אל תייסרי את עצמך
ביסורי־מצפון והישמרי בחלומות בהקיץ.

יהיו לך כל הסיבות להיות שמח בחלקך
השבוע. הרמוניה תשרור בכל מעשיך
ופעילותך• גם הבעיות
שהיו לך במשפחתך
יפתרו על הצד היותר
טוב. לעומת זאת ייתכן
וקריאה למילואים
תשבש את תוכניותיו
לשבועות הבאים. אם
אומנם תיקרא למי לואים,
השתדל לסיים
( 2בנובמבר -
20 בדצמבר
את כל שהיה עליך
להשלים ולא לדחות
דבר למועד מאוחר יותר. כי תקופה
מצליחה כזו לא תחזור כבר השנה.

[1שו]

הרבה נסיעות, הרבה
התתצצויות, הרבה כאב
ראש. נדמה לך שלא
תוכל לעמוד בלחץ התפקידים
המוטלים עליך.
העייפות, כך נראה לך,
תגרום לך לכרוע באמצע
הדרך. הצרה איתך
שאתה מקדיש את אותה

ימידת זמן ומרץ לעניי־נים
חשובים ודברים של מה בכך. אינך יכול
לתכנן את פעילותך — בקש מאחרים שיעזרו
לך בכך. במישור הרומנטי צפויים לך
יחיכוכיס ואייהבנות. ייתכן שהקייץ ותופעותיו
הס הגורמים לכך. הרבי להתרחץ בים.

^xxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxל0000000000000000

והנסיכה1 9 6של ישראל הנסיך לשנת 9
מ ״ עםמערכת 0151 09111:1

בי שר אל

וי צ רני

ובחסותוהאדיבה של

מר אברהם קרינ,^,
רא ש

רמת ־ ג ן

עיריית

דני גורטלר

ברכה פרידה

בן ,4מרח׳ ירושלים ,33 רמת־גן

בת ,5רח׳ אפלטון ,8יפו

תעניק לנסיך ולנסיכה במתנה
פוליסה בסך 000ו ל״י כל אחת.
*וו דואגת לעתיד משפחתך
ומעניקהלךשירותא יש י .

אורלי מזן
בת ,3מאילת

חברת ״עלית״ ,יצרני הממת קים
המובחרים, תעניק שי
מתוק לכל ילד שיבוא לנשף־
הבחירה הגדול, וחבילות־שי
מיוחדות למועמדים הסופיים.

ה עי לי ת בע 1ו קו ל ד

גם לך יש בכית צבר או צברית -לא פחות מקסימים. שילחי את תמונותיהם בציון השם,
הכתובת והגיל אל מערכת ״העולם הזה״ ,ת.ד ,136 .תל־אכיב (עכור תחרות הנסיך והנסיכה).
עדיפות תמתות כשחור־לכן. התחרות פתוחה לכל ילד וילדה מגיל שלוש עד שש בלבד.

ב11ב י!תר נ1ם ק1קת־ק1כח

שסשסס

שבוע 2
הצגת בכורה עולמית

לא כדאי לראות
לא חשוב לראות
אפשר לראות
רצוי לראות
חובה לראות

סרטים אחרים

* עם בוא החורף (ח! ,תל־אביב)
הוכחד, לכך שאפשר לקחת סיפור מעניין
על פליטים במחנה מעבר, דמויות מעניינות
של קצינים ד,צריכים לגזור דינם של אנש ם
מבלי שהם רוצים או מוכשרים לכך, שחקנים
מצויינים: חיים טופול בתור מתורגמן
מלא פיקחות וחיים, דייויד ניבי,
אנה קארינה, צלם טוב, ולעשות מזה
סרט שיטח״ מלא התחכמויות ושיעמום.
הלן ירקס (מקסים, תל־אביב)

סרטיס חדשיס
אוטלי (גת, תל־אביב) המרגל הוא שלומיאל,
והמפתה שלו היא בעצם המרגלת האמיתית,
בסרט־ריגול מעשה ידיו של קארל
פורמן, בהשתתפות טוס קורטני ו
להומור
של צ׳רלי צ׳פלין עדיין אין מתחרים,
כדאי לראות ולהיוזכח בזה, בסרט
ישן שלו על הצלחתו הזמנית של נווו ב־קירקס.

0טם

רומי שניידר.

גברת השרת בושה

(גורדון, תל-

אביב) סיל בי הזקנה הגיעה לגיל שבעים
והיא מחליטה שהגיע הזמן להתחיל לחיות.
סרט שלפי! ־,ביקורת העולמית, המהללת
אותו כבר חמש שנים, הוא אנושי ימלא
הומור ורגש. הסיפור היה של ברכט,
הבמאי היה ינד. אליו, והשחקנית, כאמור,
סילבי.

ערב טוב גברת קמבל

;/־ ול 771/

אביב) שלושה גברים חוזרים לראות את
ג׳ינה לולוכריג׳ידה ואת בהם שנולדה
לה מהם, ושתמבי בה בכספם במשך שנים.
הבת, לפי חוקי הטבע המקובלים עוד בימינו,
יכולה להיות רק של אחד מהם,
ומכאן מקור ההומור בקומדיה מלאת משתתפים:
ג׳יגה דולובריג׳ידה, שלי

£אומ * ו א ״8 1 1 8

* .דודם מגלי ; ,

(איפיר, תל-

3אי ש ב צו ללת ננ ס
בהתחפה קעלניז! ע ל הצי ה1אצ׳
[1(0116)1#6118161

ווינטרם, ז׳גט מרגולין, טלי פא־באלאם
ופיטר לאופורד.
תענוגות אסורים

למי שמתעניין בחקלאות, ויודע ערבית,
מיועדת התוכנית שתפתח את משדרי
יום חמישי 19.6.69 בשעה .18.30ב־,19.15
ח ד שו ת בערבים ו־ 25 דקות לאחר מכו,
תוכנית באנגלית, במיסגרת ארץ לא נודעת,
בה יעסקו הפעם באבן הדרך הרומית
על רשת הדרכים של הרומאים. ב20•00
טילווז חוזר של אולפן עגול עם
אריק לביא, שושיק שני, להקת גיאז פלוס
ואלכס וניס רתיזמורחו. ב־ — 20.40ת אור
בעיות מדרך שיבתם לחיים סדירים של
נכי צ.ה.ל. תביא התוכנית בחזרה.
ב־ 21.00 מבטיחים לנו משדר דרמאטי
בשם שאלה של זמן, בי ייחלצו טייסי
הליקופטר, במזג־אודיר סוער, להצלת ילד
חולה בכפר נידח, וב־ 21.30 ניתן יה ה
להביט לחדשות, בתקווה שתהיינה פוטוגניות.

(מוגרבי,
תל-אביב)

גם לנד, טרנר, גם ל.ס די — .יש כאלה
היכולים לחשוב שזה קצת יותר מדי בשביל
נפש אנושית בפעם אחת. למי שאינו
סבור כך: הבמאי — פיטר דייוידסון. המשתתפים
מלבד שני הגורמים המרגשים
הנ״ל הם: ריצ׳ארד איגן וג׳ורג ,

ה ז מי ר (תיאטרון יובל — ליל
דים)
עיבוד מצומצם, דל, יבש וחסר הומור
של איש הרדיו והעיתונית מיכאל אוהד,
לאגדתו המקסימה של האנס כרים־
טיאן אנדרסן, על קיסר סין, שלמד
מאוחר מדי על ההבדלים בין זמיר חי ל-

צ׳אקירים.

) ד ^ x x x x x x x x x x x x x x x x x x xכ ^ 0 0 0 0 0 0 0 0 ^ 0 0 0 0 ^ x 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

וואו( 0ן ]ני חוז׳ ה סנוו דו
בי מני • ציל 1ם• הפקה
כ תי ב ה • אי פנ ר ״ הג ש ה

ה צג החישה
* * סרג׳נט מסגרייב

(בימת השח
קנים)
את היסוד לתפיסת
אמנון מפקין, למחזה! של ג׳ון ארדן,
ניתן לגלות בהשמטת שתי המילים :״מחו־הבימוי

חמות
וחוסר תכליתן.
הם בחרו דווקא במקום נידח זה, כי חייל
מחבריהם שנרצח בארץ הכיבוש בה שירתו,
היה בן המקום,׳ ואת שילדו יניף הסמל
המשולהב, כדגל בלהט מחולו.
ארדן בחר, ובצדק, להציג את יצירתו
בדרן הניכור הברכטי. אך יש לקבוע שהוא

מודיע על נחיחו! ההרשמה למחזור ב׳

קורס הכנה במקצועות הטלוויזיה
הקורס מושתת על מתבונת לימודי מבוא בתחומים
כדלהלן: הפקה, בימוי, כתיבה, צילום, תסריטאות,
איפ ר (בחסות חברת ״רבלון״ ,יצרני תכשירי איפור
לקולנוע ולטלוויזיה) ,הגשה טלוויזיונית. צוות המורים
והמדריכים מורכב מאנשי טלוויזיה שהוכשרו בחו״ל
והעוסקים כיום בטלוויזיה.
במסגרת הקורס יתורגלו התלמידים בעבודה מעשית
במערכת טלוויזיה במעגל סגור של ביר,״ס. לק רס יתקבלו
מועמדים בעלי השכלה תיכונית לפחות, מכיון
שמספר המקומות מוגבל, שומרת לעצמה ועדת הקבלה
של ביד,״ם את הזכות להעדיף מועמדים שהם גם בעלי
נסיון או זיקה מקצועית כלשהי לאחד התחומים האלה :
עתונאות, הוראה אודיו־ויזואלית, תיאטרון, רדיו, קולנוע•
הלימודים יתקיימו בשני מחזוריםמקבילים ,
האחד בתל־אביב והאחד בירושלים, במשך 6חדשים
בשעות הערב.
ההרשמה: בתל־אביב החל מהיום בבית בני ברית, רחוב
קפלן , 10 טל 19—16 ,257235 .אחה״צ. בירושלים —
החל ממחה• בית העתונאים ע״ש אגרון, רחוב הלל ,37
טל 19—16 ,27351 .אחה״צ.

שינוי כתובת —
מנוי המבקשל שנו תאתכ תו ב תו מתבק *
ל הודי ע על״כך שבועיים מרא ש, על״מנ ת
לשנוע עיכוב ב מ שלו חהע תון למען ה חד ש

תורן וכפיר כ״סרג׳נט מסגרייב״
איננו ברט.לד ברכט. זוהי יצירה רעיונית־לו
של״ לפני ישם היצירה דלעיל. המחול
הוא משחר הימים תופעה פולחנית. ואת
סוציאלית חשובה, אן מבחינה בימתית־מסגרייב
יש להציג כפולחן.
תיאטרלית בלתי מגובשת, וטומנת בחובה
מעשה בסרג׳נט ובשלושה מפיקודיו הממוקשי־בימוי
רבים. לעומת זאת דווקא
גיעים בסוף חמאה הקודמת, אל עיר מיכ־משום
כן זו יצירה המזמינה בימוי רב־רות
קטנה . ,המנותקת. וחסומה מן הע:לם
מעוף, יוצר ומעמיק העשוי לפתח את רעבשל
שלגים, בשעה שתושביה הכורים עסויונות
המחבר,ו לחפות על מחדלי הקונסטקים
בשביתה, הם מציגים עצמם כגייסים
רוקציה הבלתי מושלמת שיל המחזה.
שבאו לצרף חיילים חדשים לצבא הודימל־ארדף
עסק אומנם בארכיטקטורה אן הקכותה.
אך במהרה. מסתבר כי הסרג׳נט וחשר
לתיאטרון אינו בהכרח ישיר. המחזה
ייליו היום עריקים ששליחותם המטורפת
כולל שירים רבים, בהם מגיע סוסר־ההש־היא
לשכנע את התושבים באכזריות המל־כל
הארדני לידי מיצוי מירבי. לסרבית ה־
^0000000000000000000000000000000000000000000^ XXXXXXX

העולס הזה 16.86

שסססס

מלאכותי, הפך בבימויו הבכור להצגה בתולית,
בלתי מזיקה אך בלתי מרתקת כמצופה.
העיצוב הוויזואלי של אריק סמית
נאה (רק חבל שלא נמצא פיתרון מוצלח
יותר להצגת הזמיר החי מאשר פוחלץ
מסורבל, שלא יזכה לאימוץ הילדים) .ביצועם
של שלושת השחקנים( :אבנר חזקיהו)
אנמי( ,יוסי גרכר) מצועצע,
(עליזה יצחקי) בלתי תואם לדמות.
כלאדם (בחאן הירושלמי) הצגה
יפהפיה המושתתת על מחזה־מוסר מאת

* * וולפונה (הבימה) סטפן צוויג
(עם ז׳ול רומן) עיבדו את מחזהו של בל
(בנימין) ג׳ונסץ, בן תקופתו של שק־ספיר,
שחיבר את השועל (וולפונה) שלו
לפני כ־ 369 שנה. דויד ויליאמס (מנה

האמנותי המיובא של הבאמה) ביים ללא
כל השראה ־הצדקה בימתיים, קומדיה מיושנת
זו על פני תפאורעה פרובינציאלית של
אחד אדריאן ווקס, אף הוא, כמובן,
אנגלי. מישא איטרוב מח־ספס, צעקני
ווולגארי. ישראל בקר מגוחך. נחום
בוכמן מעורר רחמים. ציפורה קדנר
בלתי משכנעת. נסים עזיקרי מנהל את
העניינים לא כ(מום קה) זבוב אלא כשועל
אמית• .רפאל קלצ׳קין כ(קורבצ׳
יו) עורב ערמומי, יוצר דמות בלתי־רגילה,
של כילי, בשל מישחק מחושב־מלוטש ושליטה
מופלאה בקולו ורמי ח אבריו.

* * ליזיסטדטה (הקאמרי) אריס־טופאנס
ד,מיסכן. עודד קוטלר עיבד
וביים ללא כל התחשב ת את יצירתו הקלאסית
(לפיה מכריזות הנשים על מרד מיג
כדי לשכנע את הגברים לשים קץ למלחמות)
וכימעט שלא תותיר ממנה זכר. הכוונה
היחד, ליצור מחזמר אך לא היה לכך כל
כיסוי. המוסיקה אומללה. הכוריאוגרפיה לא
קיימת. המישחק בלתי מהוקצע ומבולגן.
הופעתה של אורנה פורת בתפקיד המרכזי
מזכירה (להבדיל) ליזה דוליטל
(גיבורת גבירתי הנאווה) שאינה יודעת קשיר
ולרקד, לכן אחרות עושות זאת במקומה.

* אבק הארגמן

קלצ׳קין ב״וולפונה״
מחבר אנונימי מן המאה ה־ ,15 שרקח ואפה
ד״ר אריה זקס, איש האוניברסיטה העברית
בירושלים, שחיזק את להקת השחקנים
החובבים שלו במיספר מיקצוענים, וראה
זה פלא, :וצר אנסאמבל מגיבש הראיי
לפרס, העושה את מלאכתו שלא על מנת
לקבל פרס. התפאורה, התלבושות, התאורה,
הניהול המוזיקאלי, הדרכת הסייף, וכמובן,

ז׳אק כהן, ליאור ייני ועליזה רוזן,

מצדיקים נסיעה מיוחדת לירושלים, של כל
חובב תיאטרון בארץ.

(התיאטרון הקאמ־

רי) למחזאי האירי שון אוקייפי יש מחזות
טובים מזה, אך גם בהם לא חסר הרבה
אבק. כדי לביים ללא כל השראה ובחוסר
אונים משוזע, יצירה לאומג ת כמו-
פיוטית זו, לא היה צריך להטריח מאנגליה
את ג׳פרי ריבם. וכדי לא להתייחס בכובד
ראש אל התרגום המיוחד במינו, חבל
היה להטריח מתרגם כניסים אלוני.
אבנר חיזקיהו חוזר על עצמו במיק־צ־עיות
שיגרת-־ת. זאב רווה נשמע ממק־לם.
אברהם מור מתמודד בגבורה אך
לריק, עם דמות פוחלצית. אלברט כהן
מוק־־וני מדי. יוסי גרבר מפריז. שול
מית ירון ויעל דרויאנוב בלתי משכנעות
מכל המובנים.

^ 0 ^ 0נ x x x x x x x x x x x ^0 0 0נ x x x x x x ^£ 0
צער קיצר מפקין חלק מן השירים (מאלה
שלא השמיט לחלוטין) ,לא התייחס אליהם
כאל גרעין היצירה, וכנקודתן מוצא לתפיסת
הבימוי כולו, ולא הצליח למצ א פיתרונות
בימתיים (אפילו טכניים) יסודיים להצגת
פולחנו המטורף של הסרג׳נט.
בשל הדרכת השחקנים הבלתי קולעת,
במיוחד של אילן תורן בתפקיד המרכזי. ,
לא משכנעת שליחותו המוזרה־המטורפת
של הסמל. לא מובן מדוע חייליו הולכים
עיסו לאורן כל הדרן. מערכת היחסים בינם
לבין עצמם אינה ברורה די צורכה,
האווירה של עיר חסומת־שלגים אינה מורגשת
ושביתת הכורים כאילו איננה קיימת.
שיא המחזה: מחולו של הסרג׳נט בכיכר
העיר, בה הוא מטיף לפני התושבים, מתבזבז
ואינו מגיע לכל שיא. התפאורה של
ארתור גולדרייך אינה עוזרת (החילופים
בין תמונה לתמונה על־ידי השחקנים
עצמם מעוררי רחמים) ,התלבושות והתאורה
מפריעים יבלתי הולמים. דמוא חיה של
רפסודאי עירום המצטרף אל מסגרייב, ובאותה
מידה נוטש אותו, מגלם א יצק ו
רהמימוב, במידה רבת של חיוניות מלאת
הומור. עדה לי־יאן כאנני, המלצרית
העלובה, המוכנה לשכב עם כל חייל, אמו
של תינוקו המת של החייל שנרצח, היא
שחקנית בעלת קול ואישיות בימתית משכנעת.

אהרון
אלמוג, וידי קריים ואדכם

אנסקי, כשלושת פיקודיו של הסרגינט
היוו צוות מאומן, שלא נהנה מהדרכה נכונה
של הבמאי. תפקיד הכומר במחזה זה
רב־זזשיבות, אך דוד זינדר אינו מצליח
להתמודד עימו, ויוצר דמות חיוורת למדי.
ראש־העיר של שמואל וולף פחות מדי
ערמומי מבין הכורים בולטים מיכאל
כפיר בשל גובהו, קולו והרינק הגרונית
שלו, ויוסף *טילוח המצליח לדלות מכמה
שורות, דמות מלאת להט של כורח שהש ביתה
והופעת הגייסים לא הותירו אותו
אדיש.
בסיכומו של דבר זוהי הצגה מעוררת
מחשבה, המחזירה את בימת השחקנים
אל רפרטואר בו היא חייבת לעסוק.

^ 0 0 0 0ג x x x x x x ^0 0ג x x x ^0 0 0 0 0ג £ x x x x

קטשופ (מרתף קולנוע פאריס,
תל־אביב) ״המלחמה האחרונה, המלחמה האחרונה
/ ,מפני שכבר לא יכולים; /אז
עוד מלחמה אחרונה בהחלט / ,ומי שימות
בה יידע למה מת / ,ומי שיחיה בה יחיה
נבר לעד / ,אז עוד מלחמה אחת בלבד״.

שרים תיקי דיין, שמעון לב־ארי ו-
קובי רכט בקאברט סאטירי שחסרונו
הורגש, מאת חנוך לוין בבימויו של אחיו
דויד. ההומור המחוספס והב צוע העסיסי
מצליפים בהיסוס מה בישראל, בערבים ובמתווכים
למיניהם, כדוגמת גונאר יאריגג.

* שא, שא, דער שלום גיי ט...
(התיאטרון .־סאטירי ביידיש) שמעון
דז׳יגאן אינו מצליח לטב ע בהומר המימי
הרדוד של תוכניתו האחרונה! כיש-
רונו וחיוניותו עומד ם הרבה מעליו. הקומיקאי
זיגמונד סאוויץ (במיוחד בקטע
יידישע געשעפטן) והשחקנית היפה אג״
בלה, כעוזרת המדברת יידיש מזרחית,
מהווים עזר כנגדו. עב דתו של אברהס
ניניו (כבמאי) הסתכמה בכיוון התנועה על
הבמה כדי שאחד לא יתנגש בשני.
אין אהבות שמחות (בהפקת
בימות) יוסי בנאי מצטיין בהגשת
פיזמונים, לא בזכות קולו כזמר, אלא במיוחד
בשל מ דה בלתי מבוטלת של כ שרון,
חוש הומור, פרשנות והגשה של חומר
מעולה כשאנסוניו של ג׳ורג׳
כראסנם, שתורגמו היטב לעברית, ומהווים
שיעור ממדרגה ראשונה לכל פיזמו־נאי
ישראל. העיצוב הבימתי אסתטי. קיטע,
הקישור חב־בים והתיזמורת נאמנה.
קידקס טוקיו (באמרגנות אור—
ברמן) מאלף אריות צע־ר, היודע
היטב את מלאכתו, וקטע טרפז מעולה
במרימים, מהווים את שיאה של תוכנית בינונית
בקירקס איטלקי זה, הנושא לשווא
את שם בירת יפאן בשל מיספר קטעים
בינוניים, מארץ השמש העולה, ששולבו
ללא כל צורך, בשעה שבקושי היו מתאימים
למועדון־לילה.

1ם שכת

ההרשמה
לפיתות ששיתן י׳) ,שביעית (י״א) ושמינית (י״ב):
הומניסטית, ריאלית וביולוגית
במגמות :
לסי תכניות משדד החינוך והתרבות
^ מורים אקדמאיים מכובים
* ה?גים לחינוך משלים

י,רן כטישנדיות
* אספקת כשרים חינם

התיעצות סדגוגית והרשמה: גמנסיה גורדון, תל־אגיב,
רחוב גורדון 53 פינת רחוב ריינס, סלפון ,248514 כל
יום, בין השעות .8.00—14.00

כ׳ תמוז תשכ״מ18.6.1969 ,

צז םפד 1 6 5 9

המהיר 130א:׳

ה שמצותיה של
יפהפיה דנית
שהתהוללה בישראל

ץ [\וג4ואע

111111)1861112
ו?111 8
[ 606₪ 1₪

־, 11*1ז>)1ק 463451011 11114 יוגי 8
) 43331 8 )011) 1 6)061111111011, 51861
6:4 016864,־1011146. - 4111311 111116861
:1ח)16-קק1ו6 6686) 134 1 1״ז 8:86־ 41ן)(66) 08 6)061111111011, 6186) 3))308

אולה אגרגרד: