גליון 1660 מתאריך 25 ביוני 1969

בחיפה

ביום חמישי 26 ,ביוני , 1969

בשעה 8.30 בערב
תתקיים פגישת חברים ואוהדים
בבית אירגון הלוחמים בנאצים (מדרגות הלל — מול ״אורד,״)

בהשתתפוגז.־ ח ״ כ אורי אבנרי

אכנרי ג״אחר סאעה״

1968
$4 8¥ 88411405
־*111*1

ווי נ ס ־ טו ך

81,600.000,000
3 8 ,530.000,000
30,000,000,000
20,240,000,000
17,060,000,000

16010־6431
1)611!. .
10610

־1) 163 ) 1101 ? 11) 61
זבדז ־ 1־

44,520,000,000
30,120,000,000

3 7 ,200,000,000
2 0 ,000,000,000

£ 6 £ 11181

5 ! 111; 6 .ץ!1נ<ם2. £

?1118
5 6 ,000,000,000
7,100,000,000

1. ?311 !14311 .
2. )1168161)16111

׳ ד \ 11^ £ל *\ ח 8 1ח 1ז 63 קק ., 3ז x^611,1חו 1ט . 1ז1׳\6
^ 10א ( 0 / 0 0 \ 1\ 11א

3 )68 תז £81113^ .0

x^611,זץנן 0ג )

1968 .ז ס ^ וחס ^ ס א<13)6)1 13^1011110.1 - 1968 (1£11

.ז6ות!161ח 6קק

0 00

.ק 0ז 168 111 £11ז 1ת 0011מ 301מ! 0א 38 1 ן1־^ 0ו 1

פרסוע 1פ • חיפה

בפרק הראשון של הדו״ח על פגישותיו עם הנציגים המערביים
בשיחות ארבע המעצמות, סיפר אורי אבנרי בשבוע שעבר על
פגישתו עם הלורד קאראדון .״אין צורך להציג את עצמו,״ אמר
קאראדון ,״שמך הולך לפניך.״
אחד הגורמים העיקריים לכך, ששמו של אבנרי וריעות העולם
הזה ידועים בעולם, הוא הספר שהופיע לפני חודשים אחדים
בארצות־הברית. ישראל ללא ציונים כבר הופיע, נוסף למהדורה
האמריקאית, גם במהדורה אנגלית, תורגם לצרפתית ולגרמנית,
ובימים הקרובים תופיע בארץ גם המהדורה העברית שלו, מלחמת
היום השביעי,
הוא אינו מופץ רק בארצות הופעתו. עתונאים שבאו מארצות
ערביות, סיפרו כי ראו את ספרו של אבנרי בחלונות־הראוזה של
חנויות־ספרים שם. השבוע הגיע לידי השבועון המצרי רב־ההשפעה
אחר סאעה, ובו כתבה על עמוד שלם המוקדשת לספרו של אבנרי.
בספר זה יש פרקים לא מעט ם המעניינים במיוחד את הקורא
המצרי. כמו, למשל, אותו פרק על פנייתו של גמאל עבד־אל־נאצר
לידידו ירוחם כהן, ועל נכונותו של נשיא מצריים למצוא הסדר
של שלום עם ישראל, מייד אחרי עלותו לשלטון, בשנים .1954—1952
אבל סופר אחר סאעה, פיליפ גלאב, אינו מתייחס לקטעים אלה.
הוא מקדיש את מאמרו לבעיות הפוליטיות שמעלה אורי אבנרי.
״דמותו של אורי אבנרי מעוררת ויכוחים בישראל ומחוצה לה,״

תודעה רבנות ומת־גן
בו טיקאדלר
הגי ע !
ברחוב יאליק מט 53 .ברמת־גן
נפתח סניף של בוטיק אדלר
מרח ׳ דיזנגוף .135
להתראות בבוטיק אדלר

מקדים גלאב .״בעיקר מעורר ויכוח ספרו האחרון, אשר פרקים
ממנו התפרסמו בעתונים גדולים בעולם תחילת חייו של אבנרי
אינה שונה בהרבה מזו של רוב בני המהגרים הכובשים הציוניים
האירופיים בפלסטין. אך מחשבותיו ופעולותיו בשדה המדיניות
והעתונות בישראל העניקו לו מעמד מיוחד. הוא מייצג בפרלמנט
הישראלי השקפת־עולם מיוחדת, המוצאת את ביטויה בשבועון
שהוא עורך בעברית ובערבית, העולם הזה והאדה אל־עאלם.״

¥״העולם הזה,־ והציונות
את הספר מגדיר גלאב כ״מהפכני״ ו״מעורר מחשבה״ .וזאת,
״למרות שכיח־נו הכללי אינו התקפה על הציונות. אבנרי רואה
בציונות תקופה שהסתיימה, או עליה להסתיים. הפתרון היחידי
שיבטיח את קיומה של ישראל, ואשר א ן לו תחליף, לדעתו, הוא
שישראל תסגל את עצמה כחלק מהמרחב, מעמי המרחב ומסורתם,
ותפסיק לראות את עצמה כהשלכה של התרבות המערבית וחלק
בלתי נפרד של אירופה.״
כמו קוראים רבים בעולם, התרשם גלאב מן הפרקים המתארים
את המצב הפנימי בישראל, ואת הדמויות המרכזיות במדינה. את
הפרק על משה דיין הוא מגדיר ״דברים שלא נכתבו כמותם עד
כה.״ אבל ע קר הוזיכוח שלו עם אבנרי הוא מקדיש לפרק על
הצלבנים.
האם יהיה סופה של ישראל כסופה של הממלכה הצלבנית?
היה זמן, שכל ערבי שכתב על נושא זד. השיב אוטומטית — כן!
גלאב נזהר מלעשות זאת. והוא ממשיך:
״...הסופר מגן בהתלהבות רבה על זיקת היהודים לאדמת
פלסטין. הגנתו נראית מוצקה, אך נופלת לאפס מפני שהיא
נשענת על ההנחה שליהודים יש באמת זיקה לארץ, ושהם עם
מאוחד, בעל שפה אחידה. אבל גורל המדינה הצלבנית מטריד
את הישראלים החושבים — כאשר מוצאים כאלה. אותה דאגה
דחפה היסטוריון דגול לומר לאבנרי: על הישראלים לחזור לספר
ההיסטוריה של הצלבנים, נמדרין למה שעליהם לעשות.
״אבנרי קורא, בסוף פרק זה: זה קרה בעבר ועלול לקרות שנית,
אלא אם תצליח ישראל להתקבל למשפחת מדינות האיזור ותסגל
את עצמה כאחת מהן בתון מסגרת אחרת (פדראציה)!״
מה חשיבותו של מאמר זה באחר סאעה? אנו יודעים, כי הספר
נקרא על־ידי מנהיגים ערביים רבים. אנו יודעים כי׳ הפך נושא
לשיחות בחוגים אינטלקטואליים בארצות־ערב. המאמר באחר סאעה
מוכיח, כי ויכוחים אלה עברו לפסים חדשים וחשוב ם: נפסק המינהג
של השמצה טוטאלית של כל מחשבה שמקורה בישראל, נפסקה
הפסילה המוחלטת של כל רעיון אשר במרכזו עומדת
ריבונותה הלאומית של מדינת ישראל.
החל שלב הוויכוח המדיני על רעיונות־יסוד• ויכוח שהוא
שלב חיוני לקראת הרו־שיח שיביא פיתרון לסבך
הישראלי—ערבי. לא במיקרה משמשים רעיונות העולם

קיץשד 17 הו־

״ רבל
מערכת תכשירי־איפור לנשים ולצעירות שאיפור פניהן מטרידן...

81£8 ? 1 0 8׳ מפסאס ^ ז £11111£8א׳

סדרת שפתונים חדי שה
בת 17 גוונים זו ה רי ם,
שקופים ובהירים. נמש חי
ם ברכו ת על השפ תיים,
יציבים במשך שעות
א רוכו ת ו אינ ם מ שנים
א ת צבעם. לאמתבצ קי ם
ב חו ם, לאמת עבי ם ולא
יוצרים גושים. ה ם מגינים
על ה שפתיים מפני יובש
ל הן
ו מ עני קי ם
הקיץ
ל חו ת חיוני ת. המבחר 1 הרב בגוונים תו אםל ספו ר טי ביו ת, ל אלגנ טיו ת ול או פנ תיו ת.
ה א ריזו ת ק לי לו ת בגוונים כ חולי ם, צהובים וירו קי ם, ע טורו ת
זר פרחוני ו תו א מו ת ל ארנקי־הקי ץ.

המחירלצ רכן 7.50ל״י.
\ 11\ 8:£^1^, 80710ו \ 8£8 1ס ׳ £8ס א £7118£8 \¥0א׳

ב סי ס־ אי פור נוזלי הנמ שח ברכות ובעדינות אל תוך עור־הפנים.
הו א מ הוו ה שכבה מק שרת ד קי קהוחסרת שומן בין עור
הפנים לבין האיפור. הו א סופג מה עור א ת עודפי ה שומנים
ו מ חזיר לו ל חו ת חיוני ת. הו א שומר על רעננות ה אי פו ר גם
בימי ה חו ם במשך שעות ארוכו ת.

י8\ 8£111ן0 \ 0£8 ׳ £80 \¥1\ 0 80710 \ 1ע\ 1ו^1111{.א׳
איפור־פנים
שמץ שומן.
לצי אופנ ת
מראה רענן
העור. אינו

דק ה מ בו ס ס על מרכיבי ל חו ת לל א
הו א ק טי פ תי, שקוף וזו הרבהתאם
ה איפור ״המ שוחרר״ ,ו מ קנ ה לפנים
וטבעי א ך נו תן !כיסוי מל א לפגמי־או
ט ם ואינו יוצר שכבות על העור.

£8מ 8ס 0 88א £8 ׳ 8801 ״11ס \ ¥0ז
א בק ת־ א בן נ קי ה מ שומן להס־מ
ק ת פנים חיוורי ם או ב הירי ם,
ב־ 3גוונים קלילים * ו חינניי ם
ול תי קון
תווי־פנים
להדג שת
״עיוו׳תי־פנים״.
ה־ ׳ז&זמסזמי ן גזטז&א׳
810111118 811181161:סופג עודפי
שומן ושומר על רעננות צבעיו
במשך כל שעות היו ם. הו א
מפודר ישר על הפני ם או מעל
ב סי ס־ אי פו ר ופודרה. הו א יפה
ב מיו חד על ׳1<161ז ^ 111131 \^0׳
ס111£ 8011011 ^ 131<611ז*ו - £10עמו

הו אמת מזג מזיגה מל א ה. ז הו או ד ם־ל חיי ם יחיד לעור שמן
ופרובל מ טי המחירל צרכן 9.80ו ל״י.

£\880X71X0 7 ? 0 ^ 888כ<8.4\ 8811־ 8 ׳ 1פ ס \ 0ז\\ 47118.48א׳
א בק ת־ א בן שקופה נפל א ה
איפור

ה מ שלי מה
ה־ 18ז1ז*י61•׳ £10ג< 1 \^ 011ג ז1ז 1,ג א׳
במ שיחת־ס
1<611ג1ענ 8011011
מפדרת אחת. הו א מ שקף א ת
ה איפור ב ק רינ ה ענוגה אך
אינו משנה א ת צבע ה־ת 1<611ג1״1
ואינו מכביד על העור. הו א
שומר על רעננות ה איפור
במשך שעות א רו כו ת וסופג
א ת עודפי ה שומן. משמש גם
ל תי קון ה אי פו ר במשך היום.
בהיר ובינוני.

מכתבים
דגר
אל הקיר

טלביזיה

הדו״ח של אורי אבנרי על פגישותיו עם
מנהלי־שיחות ארבע המעצמות (העולם הזה
)1659 היה דבר בעיתו. מאוד בעיתו.
חוששני רק שהוא
לא ישיג את מטרתו:
שאת מעצבי־המדיד
יות שלנו הוא לא
הצליח לשכנע בכנות
סזנותיהם ומאמציהם
של הארבע.
קשה לי לראותם
משנים את דיעותי־הם
בעיקבות מאמר
עיתונאי.
הצרה היא רק,
שאינני רואה מה
שרייגר
כן ישנה את דיעו־תיהם.
שום דבר,

רוני שריינר,
; הישראליות
לא סירגו
ל״פלייגוי״

הסוכנות הבלעדית לישראל

מעניין ומשמח אותי לקרוא את רעיונותיו
של חבר־הכנסת
אבנרי. מעניין —
כי דעתו בדיוק כדעתי,
ומשמח — כי
מועד־הבחירות מתקרב,
ואיתו הסיכוי
להגדלת כוחכם בכנסת.
קבלו נא את
הצ׳ק המצורף על־סך
50 דולר, כת־רומתי
למאמץ הפוליטי
שלכם, וכאות־תודה
על מאמציכם משי לשיפור חיי תוש״
ויחסי״
בי־המדינה
ישראל עם שכניה.
לויטנאנט יוסי משי, אוהיו, ארה״ב

1הטלוויזיה של
יהורם גאון
בהעולס הזה 1658 הופיעה כתבה בדבר
זכייתו של הזמר יהורם גאון במכשיר
(המשך בעמוד )16

.מבצע במווחעז

מכריזה על

לרגל הרחבת מעבדת השירות והעברתה למשכנה
החדש, ניתנת האפשרות לכל בעלי מקלטי טלביזיה
\ 8 \ 8אשר מסיבה כל שהיא לא חידשו תוקף האחריות,
יכולים לעשות זאת עתה בתנאים מיוחדים

גזור ושלח התלו ש שבמודעה ל״ שרותי סאבא
בישראל״ ו אנו נעביר לך ב חוז ראתהפר טי ם
המל אי ם על חידוש ה שרות.

תל-אביב

ברצוני להגיב על כתבתכם פלייבוי מחפש
חיילות !העולם הזה .)1658
נכון שאני שיתפתי פעולה בהכנת. הכתבה׳
בת 14 עמודים, כולל צילומים, לירחון
פלייבוי. הירחון הנ״ל הוא על רמה
גבוהה, ולא מפרסם צילומים פורנוגרפיים,
אלא רק חלקם בעירום וחלקם בלבוש.
בפנותי לנערות בהצעה להצטלם, הסתבר
לי של־ס /ס 60 מהן לא היה בכלל מושג מהו
בעצם ירחון זה. צריך הייתי להסביר להן
הכל מאל״ף עד תי״ו.
הצלם האמריקאי מרוין ניומן לא פנה
אישית לאף בחורה בארץ. הכל נעשה באמצעותי.
ההיענות של הבנות היתה רבה,
ואנו פסלנו ס/ס 90 מהן מכיוזן שיופיין וצורתן
לא התאימו לרמה הנדרשת.
כל בחורה שצולמה קיבלה את כספה
במקום, ללא כל ויכוחים.
באשר להצהרתה של חנה יקל, שהצלם
הטריד אותה ולא רצה לשלם לה עבור
הצילומים, הרי האמת היא שנקבע לה זמן
לצילומים בבוקר, והיא הופיעה לאחר בילוי
במסיבה עד שעות מאוחרות בלילה,
עם עיניים נפוחות ופנים נפולים, ונראתה
כאילו לא ישנה שבוע ימים. לכן לא היה
מוכן מר ניומן לצלמה.
בשיחתי איתו הוברר לי העניין, ואני
התפלאתי שהוא שילם לה את ה־— 125.ל״י
למרות שהצילום שלה לא יופיע כלל בירחון.
במיקוד,
אחר הוצע לניומן לצלם נערה
בעירום על רקע ירושלים. הוא התנגד
בתוקף, ובחר במקום זאת אחת הדוגמניות
מצמרת־האופנה הישראלית, וצילם אותה בבגדים
על אותו הרקע•
כל הבנות שצולמו על־ידי ניומן טילפנו
אלי והודיעו לי שעוד לא פגשו צלם ברמה
שלו ובהתנהגותו המכובדת.
א. ירון, עיתונאי־צלם, תל־אביב
שרום מידיד

המעבדות: המרכז — תל-אביב 239715—246513 :
ירושלים • 20474 :חיפ ה . 41100 :באר־שגע 4110 :
--גזור ושלוזלכבוד שמתי סאבא בישראל,

ככר מלכי ישראל , 17 תל־אביב.
מדגם ...דז
הנני בעל מקלט
אבקש לשלוח אלי פרטי חידוש השרות, נהאחריות.

כתובת..
חתימה

׳ 71ץ /כ 7סן ם א ^ *7

חדש

חדש
אלבומי

בדג

• פני
הנהלת חשבונות
למד במכון

״ ת ענוגיי

יצרני ויצואני פינות שקופות ואלבומים • •
גאים להציג בפעם הראשונה בישראל את האלבום החדש,

ל בי א

•< #בדגם יפני עם דפים אוריגינליים מיפן

המכירה לצרכן רק במשן חודש ימים מהיצרן לצרכן במחיר
פרסומת של 9.90ל״י האלבום הגדול ו״ 5.90 האלבום הקטן •
אצל

נעזרת ספרי

״ תענוג ״ ירמיהו ,28 תל־אביב.

אנו מחפשים מפיצים מנוסים בכל רחבי הארץ
חדש

חדש

קורס בוקר מזורז סוג 1

קורסי ערב סוג 3 ,2 ,1
קורסים למדופלמים

הפתיחה 26.6.69 :
שינוי

כמובת מנו•
חמנקש לשגות את כתובתו מתבקש
לחודיע על״כך שבועיים מראש, על״טנת
למנוע עיכוב במשלוח חעתון למען תחדש

א ל חיק הנו ב ע -ל פי קני ק
מהו שיא הכיף בפיקניק י הכנת האוכל, כמובן 1כאן הוא ה״אשף
זהו תפקיד המושך כל גבר ...העמידי לרשותו מכשירי ״פזגז״ הניידים ותתפעלי
ממעדני המלכים שהוא מכין ...בתיאבון !
לרשותכם: כירת שדה ...גריל שדה ...מנורת שדה ...דגמים שונים — כולם משוכללים...
נוחים בשמוש וחסכוניים ביותר ...שעות הפעלה מרובות...
כד ש

•כולי לסמור !

תל־אביב, רחוב סמולנסקין ד,
פסנת בן־יהודד.90 ,
רמת־גן, שדרות הילד ,21 על־יד
קולנוע ״*ורוע*.

תחרות
הצילומים

מכתבים
(המשך מעמוד )5
טלוויזיה בתחרית שערכה חברתנו, קינגס־מן.
בכתבה סופר כי ההשתתפות בהגרלה
לא נשלחה ע״י מר יהורם גאון עצמו, וכי
אנו התנינו את מסירת המכשיר בכך שמר
גאון יסכים להצטלם. יורשה לנו להעמיד
את הדברים על דיוקם:
מר יהורם גאון שותף בהגרלה מאחר
ומילא את תנאיה.
ההגרלה וערכה בהשתתפות רואי־החש־בון
האפנו את האפת ונציג סירסום דחף.
האמת היא כי משרד־הפירסום שלנו ביק
ש ממר גאון להצטלם לצורכי־פירסומת,
אולם בשום כנים לא כתנאי לקבלת המכשיר.
נמסר גם למר גאון כי יוכל לקבל
את המכשיר באמצעות נציג מוסמך.
שמחנו לקרוא בכתבה כי מר גאון הח־ליט
לתרום את מכשיר־הטלודיזיה לנכי־צה״ל.
אנו עומדים לרשותו במישלוח־המכשיר לפי

הוראותיו.
חגי בר־כוככא, מנהל כללי,
קינגס־־מן, תל-אביב

תמונת השבוע

פוס, מרוב התרגשות, איבד מיספר.

ניתוץ המציבות -
מתוף דאגה

אנו שולחות לכם תמונה זו לתחרות־

הצילומים. היא צולמה מזמן, בפורים, בכיו״ר
הוועד־הפועל של העדה הספרדית
קיבוץ החורשים. בין הבלונים שמכרנו מובירושלים
לעניין פעולות חברה־קדישא שלפיע
כאן גם בלון מקורי ביותר. הגוף שלו
יד הוועד, הופתעתי לקרוא בגיליונכם האחהלך
לטייל, נכון?
רון (מס׳ )1658 את הכתבה גנגסטריזם ב־דורית
ויונת דוברם!? ,ריית־חיים
בית־הקברות, המנסה לתאר מצב שאינו
• תמונת השבוע של דורית ויונת מזכה
קיים.
אותן ב־סו ל׳י.
החברה־קדישא שלנו היא אירגון מטעם
הזונה -
ועד עדת־הספרדים בירושלים, הקיים כ־ססד
שנה. החברה רשומה כאגודה עותומנית
למקומה הנבון
ומוסדותיה נבחרים בהתאם לחוק. נציגיה
אישי־ציבור ידועים, ולא כפי שנכתב בכתבטיפור
על הזונה משיכון בבלי (העולם
בה כאילו ״איש אינו יודע כיצד נבחרים
הזה )1658 כתבתם שהיא התגוררה והפעימוסדות
אגודה זו ומי מפקח עליהם״ .הלה
את העסק שלה ברחוב הזוהר ,5תל־חברה
מפרסמת בכל שנה דו״ח כספי המאביב.
בוקר
ע״י מאה־חשבון מוסמך והעתקים
לידיעתכם, הכתובת המדוייקת היתד. רחוב
מן הדו״חות המבוקרים נשלחים בהתאם
הזוהר ,35 ולא .5אצלנו בבית מעולם לא
לדרישה למועצת בתי־העלמין שמונתה ע״י
היתד, שום זונה.
שר־הדתות, ,־לשר־הדתות.
דייר זועם, הזוהר ,5תל־אביב
כתבכם התעלם מן העובדות גם בקשר
• עם הדייר הזועם הסליחה. עורך־הד־

9ום יז

בצעדי האופנה
במכנסי העונה
גברים המק פי די ם בלבו שם
מ ע דיפי םאתמ כנ סי

0101611
בז א כו ט ר
מכנסי פו לג תמא ריגי
די אולו ״ מאסטר־ בגיז רההח די ש ה היג ם
ר א שוני ם ב אי כו ת, הי דור ו או פנ תיו ת.

ת ש לו בתהטקסטילהח די ש ה ביו ת ר

מאסטר

מרכז השיווק של אריגי פולגת:
הניג אתהבר מן
תל־אביב, דחי נחלת בנימיו 7גי טל• 62 55 81

להכנסות החברה. הוא מציין כי החברה
.גובה תמורת רשיון להקמת מצבה על
קבר סכומים מ־ 3,000 — 500ל״י״ .מסרנו
לכתב עובדות אלו: למעלה מ־״/ס 50 מן הנפטרים
המובאים לקבורה ע״י חברתנו הם
מיקרים סוציאליים. זקנים הנפטרים בגיל
80 ומעלה. אין החברה זכאית לקבל מה־ביטוח־הלאומי
דמי קבורתם. מכאן יובן
ש״ההערכה המוסמכת״ של הכתב, כאילו
החברה מקבלת. הכנסה ממוצעת של 600
ל״י מכל קבר, יחד עם התשלום של 130
ל״י שהיא מקבלת עבור כל קבורה מהמוסד
לביטוח לאומי״ — מופרכת.
לאחר מלחמת־ששת־הימים, עם שיחדור
הר־הזיתים, הופיעו
הקבלנים ממשפחת
פרנס, שהחליטו לעשות
במקום כבתוך
שלהם. החברה,
המקום, כבעלת ביקשה מהם לא לשפץ
כל מצבה ללא
אישור והסכמה
שלה, מתוך דאגה
לאינטרסים של הציבור
ורצון להבטיח
שמשפחות שסימון
להן
קברים בהר־הזיתים
לא יפלו
בידי קבלנים, החליטה החברה לפקח גם
על ש־פוץ הקברים. לאור תלונות שהגיעו
לחברה, נתבע הקבלן פרנס שלא להקים
מצבות אלא לאחר איתור הקבר עפ״י הספרים
הנמצאים בידי חברתנו, בהם רשומים
הנפטרים. בתחילה קיבל עליו פרנס
את ההוראה הזאת, אולם מאחר שחברתנו
מינתה — לפי הוראות מועצת בתי־העלמין
— עוד קבלנים, ופרנס חדל להיות המונו־סוליסט,
ומאחר שמר פרנס צריך היה לעמוד
בהתחרות עם קבלנים אחרים, שהביאה
להוזלת המחירים — התחיל לשפץ קברים
על דעת עצמו, ללא כל פיקוח וביקורת
וללא ידיעת דחברה.
כמובן שחברתנו לא הסכימה ולא תסכים
להפקיר את האנשים לשרירות ליבו של קבלן
זה או אחר. החלטתנו זו — ולא שום
פעולה אחרת — היא אשר הביאה את העניין
לבג״ץ יבעיקבותיו לבוררות. עד לסיום
הבוררות קיבל עליו מר פרנס, בזב־רון
דברים כתוב וחתום, כי עליו למלא
אחרי הוראות חברה־קדישא ולא לשפץ שום
מצבה ללא אישור החברה.
דויד סימון, יו״ר הוזעד הפועל
של העדה הספרדית, ירושלים
• טענותיו של מר סימון אינן מתייחסות
להאשמה העיקרית שהוטחה נגד ה־חברה־קדישא
טל עדת״הספרדים: הרס מצבות
על קברי יהודים בהר־הזיתים. הסיב־סוך
שיש לוועד־העדה הספרדית עם קבלן
המצבות אינו מצדיק בשום פנים פעולה
בארבארית זו.
כל התמונות שפורסמו בכתבה, המעידות
על ההזנחה בבית־הקברות של העדה הספרדית,
צולמו בחלקה של עדה זו.
לעזרת שרונה מרש
לפני שאני מתקיף אתכם, תרשו לי לציין
שאני קורא נלהב שלכם, ובדרך־כלל
מסכים עם כל מה שנאמר בעיתון. אבל
הכתבה שלכם, עברה של נערה (העולם
הזח 0658 במדור רחל המרחלת, על שרונה
מרש, בת־הנעורים הבינלאומית, הרגיזה
והפליאה אותי. אינני מבין מדוע היתה רחל
המרחלת צריכה להוציא
מעברה של
הגיבורה הישראלית
בהא־הידיעה דווקא
דברים צורמים את
האוזן, כגון שהיא
ברחה מביתה, שהוריה
נפרדו, ובו׳
וכד. לפי דעתי היה
צריך לשבח אותה
על כך שבנאומה
הנלהב למען מולדתה
היא הצליחה
לגייס למען המגבית גינוסר 100 אלף דולר ב־ארצות־הברית
— ולא להשמיץ אותה.
גיורא גינוסר, חיפה

קוראים השולחים מכתבים.
מתבקשים לנסח אותם כקצרה.
עריסות תינתן ל•
מכתבים קצרים.
זכות קדימה תינתן למס*
תביהם של קוראים המצר*
סיס תצלומיהם למכתכים.

אינוחייג נהיות טננאי1נדי לחנות
מטנויזיה...

כי ב־ 2ז 1£׳ כל אשר עליך לעשות הו א לב חור אתהת חנ ה הרצויה לך
וללחוץ על הכפתור. כל ה שאר עושה 2י 1£1ו.יד.

לנו אין מה להסתיר, לנו יש מה להצ*ע:
* טלוויזיה משוכללת בעלת מוניטין,
שאיכותה נקבעת ע״י הידע, החמרים
והחידושים העולמיים המושקעים בה.

* בכל דגמי טלוויזיה ״מץ״:
ח 0 £יךא 1לגילוי תדר

השמע^
6בוררי תחנות אוטומטיים לכיוון מראש של
6תחנות.

* שרות מהיר
בדמה אירופאית

ולכו: באיכות, ב ש רו ת
ב קלי ט ה ובקול
1£12מ 1.מעללכל.

ריאלית

יחנסית

הרשמה לשנת הלימודים תש״ל לכתות בוקר ט י״א, י״ג
תינו! עיוני גוניו ת

תיכון מקצועי במגמות

הו מני ס טי ת

רדיו־אלקטרוגיקה
טלויזיה ־ תעופה

לבורנטים כימיים
גרפיקה־ שרטוט
ציור אופנה
פקידות

כולל הבנה לבחינות הבגרות הנערכות על־ידי משרד החינוך
הוראה על-ידי מורים אקדמאיים בעלי נסיון * סטיפנדיות
פרסים, ,
הרשמה, ן
8־1,5־9

ת ל ־ א כי ב
ברגר 17
מפית אלנבי

חי פ ה שמריהו לוין 30

רטת ־ גן
ביאליק 42

כ ת ־י ם
רוטשילד 33
ע״י המצבה

חולון
סוקולוב 54

סתדדת קו ח
נר־נוכבא 1

חברון 22
מפנת מודיעין
77ר״ג

^ 2ז ו 8 - 10ש 3 0 9 /ן ₪ם
תודה

בטפוק רב אנו מודיעים ללקוחותינו
הנכבדים בי השרות
הטכני שלנו הגיע לדרגת
שלמות כוו, שכל קלקול במקלט
הטלויזיה שלנו אנו
מתקנים תוך 24 שעווק בתל־אביב
וברוב חלקי הארץ.

לחברת ״אירופה טורטיי
ברצוננו להביע א ת תודתנו הלבבית
וריגשי הערצתנו, על הטיול הנהדר
שבצעתם עבורנו. נהנינו מאוד מכל
השרותים שספקתם לנו, מהאכסון
בבתי מלון מצוינים עם שרותים
צמודים, מהתחבורה באוטובוס נוח,
שהיה צמוד לקבוצה כל הזמן, מהארוחו ת הדשנות שהיגשתם לנו ונד
הבידור המענין והמגוון בערים השונות,
שאליהם הזמנתם אותנו כאורחי
חברתכם.

לשלמות שבזו יכולנו להגיע
גם בשל האחוז המינימלי של
קלקולים אפשריים במקלטי
הטלויזיה ״שאוב־לורנץ״.

משתתפי טיול 392

1>67¥

כנורי בע״מ הסוכן הבלעדי בישראל של ירד1
£1׳12מ £ 0־ 8ס\ נ 9כ< 5לטלוויזיות, לרדיו ולרשמי־קול.

מ ק צו ענפלא
לל א אבטל ה
ספר ״!־יאנה״ רוכ ש

ן ב בי ת
ה תל מיד, בנו ס ף
נ סי ח מע שי רב
ב ע בו ד ה מע שי ת,
ללקוחות הרבות
המבק רו ת בסלון

לידע כוקצועי
וב ט חון עצ מי
וז אתתודות
והקבועות

תמרורים
נישאו בטכס רב־משתתפים בירושלים
תמר רוכינגר ( )21 ושלום גרי
( .)25 תמר, רתם של זוגצלמי־העיתונות
אני ודויד רובינגר, לומדת חינוך מיוחד
לנוער. היא הכירה את שלום, טכנאי בקול
ישראל ובנושל מנהל עמידר בירושלים,
לפני ארבע שנים.
.דפטץ הופמן, כוכב
נ יש א ו
הבוגר, ו אן כירן, ידידתו מזה -שנים.

דפטין ואן
נחוג * במוסקבה, באוזירה עגומה־

במיקצת, יום הולדתו ה־ 50 של טיגראן
פטרופיאן, שעות אחדות אחרי שאיבד
את תואר אלוף העולם בשאח־מט. קביעת
המומחים: גיל 40 הוא גבול שאף אלוף•
עולם במישחק זה אינו יכול לעבור אותו
בשלום, מחמת האטת תגובותיו ומחשבותיו.
האלוף החדש: בורים ספאסקי,32 ,
בן לאם יהודיה ולאב רוסי.
אושפז במוסקבה, המזכיר הכללי
של המפלגה ו־קומוניסטית הצרפתית וולדק
רושה .54 ,היא הגיע לוועידת־הפיסגה הקומוניסטית
עייף ותשוש אחרי מערכת־הב־חירות
בצרפת, הספיק לשאת את הנאום
המרכזי של המישלחת הצרפתית לפני שהתמוטט
והועבר לבית־חולים, לניתוח בכליותיו.

תאבד בגיל ,35 הסופר הפולני
הגולה מארק חלאסקו, בדירת ידיד ב־וויסבאדן,
גרמניה המערבית. הוא התפרסם
לראשונה כאשר פירסם את סיפרו הביקורתי
חיום השמיני בשבוע, הגיע לקאן לחזות
בהקרנת סרט באותו שם בפסטיבל הבינלאומי
— ומאז לא חזר למולדתו. שלוש
מתוך 12 שנות גלותו בילה בישראל, בה
הספיקו רבים להכירו ולהעריכו, על בישרו־נו
החריף, אלימותו, שתיינותו המופרזת,
שינאותיו ואהבותיו הסוערות.
נפטר

בגיל ,77 פילד מארשל

הארולד רופרט ליאופריק ג׳ורג׳
אלכפנדר, הרוזן מתונים, המצביא הבריטי
שפיקד על נצחון בנות־הברית בצפון-

תכשיר איכות של

״טבע״
למריחה ע 7הגוף

הקודם
ה חד ש
נפ ת ח:

אלכסנדר

. 1.7.69

דפילן

ל הו רדת

שיער מיו תר
ב אי כו ת
שוייצרית

61 חוג 11ו

שירות ידיעות אזרחי
בהנהלת. יהודה טיננבוים

חקירות • בילוש •
איתור כתובות מבוקשים
גבית חובות, עקובים
__דיזגנון ז 155 טלפון 240292

אפריקה ובאיטליה במלחמת העולם השנייה.
הוא היה הממונה על הגנראל מונטגומרי
באל־עלמיין, סיכל קודם לכן פלישה יפאנית
להודו:! ,טיף בכל הזדמנות לפקודיו:
״התקיפו! התקיפו אפילו אם אתם בהתגוננות!״
הוא הועלה לדרגת פילד־מארשאל
ב־ 4ביוני , 1944 היום בו נכנם כמנצח
לרומא.
נפטרה. בגיל ,27 אריאלה
טפיארו, ממכת־חשמל במיטבחה בפאריס.
אריאלה, בתו של המנוח יואל רקח, רקטור
האוניברסיטה העברית, נישאה לד״ר
חיים טיפארו, שהתה עימו ועם בתם בת הארבע
בפאריס, שם עושה בעלה עבודת־מחקר
בווירולוגיה. אמה היתד, נוכחת במיטבה,
שעה שאריאלה התחשמלה. לפני
ארבע שנים, מת האב מדליפת גז באמבטיה,
בעת ביקור באיטליה.

נפטר. בגיל ,50 שלום מהרז,
תושב חיפה, דור רביעי בארץ, שלפני 15
שנה הפך שם־דבר בארץ כאשר התקומם
נגד שילטונו של אבא חושי בעיריית חיפה.
כחבר ועד עובדי העירייה נאבק על זכויותיהם
נגד מנגנון חושיסטאן, פתח בכך
במרד שממנו לא התאושש שילטונו של
חושי.

בעולם בחירות מקלקלי הבחירות תופעה חדשה מתחילה להתגבש בעולם:
התופעה של מקלקלי הבחירות.
בשבוע שעבר, היו אלה הקומוניסטים בצרפת.
הם ידעו כי קולותיהם יכריעו בסיבוב
הסופי של הבחירות בין המועמד הימני,
ז׳ורז׳ פומפידו, והמועמד של המרכז,
אלן פוהר.
טבעי היה לבחור באיש המייצג את ״הרע
במיעוטו״ — פוהר. כך עשו הסוציאליסטים.
הם חששו כי שלטון פומפידו יביא לדיכוי
פנימי, להפעלת צנזורה פוליטית. אמר אחד
מראשיהם :״מוטב אפס כמו פוהר, מאשר
איש מוכשר ומסוכן כמו פומפידו.״ הם
נפוליון הראש של ר1ש
ידעו שאם ייבחר פוהר, ייבחר פרלמנט חדש,
והחיים המדיניים בצרפת יתחילו להתקדם.
הקומוניסטים קבעו אחרת. הם החליטו להימנע
מהצבעה — ביודעם היטב כי בכך
הם מבטיחים את הניצחון לפומפידו, איש
הימין הקיצוני.
הסיבה לכך היתד, כפולה: פומפידו מייצג
את מדיניות־החוץ הגוליסטית, הרצוייה ל־ברית־המועצות.
וחיסול המרכז העניק לקומוניסטים
את מעמד האופוזיציה העיקרית.
כך גרמו הקומוניסטים למצב הדומה כמעט
לדיקטטורה של הימין: לפומפידו מובטח השלטון
במשך שבע שנים, ובמשך ארבע השנים
הקרובות יעמוד לימינו פרלמנט בו יש
למפלגתו רוב מכריע. כל המימסד המדיני
הצרפתי קפא לשנים רבות.
נצחון לאפס. השבוע קרה משהו דומה
בעיר שהיא כמעט מדינה: ניו־יורק.
בעיר המיליונים נערכו בחירות מוקדמות
(״ראשוניות״) ,בהן נקבע מי ייצג את שתי
המפלגות העיקריות — הרפובליקאית והדמו־קראטית
— בבחירות העיקריות.
ניו־יורק היא עיר מלוכלכת, מחניקה,
מתסכלת. רוב השרותים בה נמצאים במצב
עלוב. הפשע מתהלך בה ברחובות• השוטרים
והפושעים מתחרים בשימוש באלימות.
בצד הרפובליקאי, התמודד ראש־העיר הנוכחי,
ג׳ון לינדסיי, עם אחד ג׳ון מרקי.
לינדסיי הוא אנגלוסכסי, יפה־תואר, מתקדם.
הוא פוליטיקאי חיובי, שהשתדל כמיטב
יכולתו, אך לא הצליח בתפקיד אשר, לפי
דעת רבים, שום בן־תמותה אינו יכול להצליח

מרקי הוא אפם, אדם ללא השראה, שנתמך
על־ידי יסודות הימין השמרני, בתקווה
שיאפשר למשטרה להיות עוד יותר תקיפה
ואלימה. הוא ניצח 111 :אלף נגד 106 אלף.
נצחון?ימין. הרבה יותר מרתק היה
המאבק בצד הדמוקראטי. רוברט ואגנר,
ראש־עיר לשעבר, הוא מתקדם יחסית, חיובי,
-ם תולח

הז ה

ההסתדרות הכללית של העובדים בא יידיש רא ל
המחלקה לחיגוך

מרכז הקואופרציה

אך לא מבריק. מולו התייצב מאריו פרוק־צ׳ינו,
איש הימין השמרני.
בהתמודדות ישירה, היה ואגנר מנצח. אולם
בצד השניים התייצב מועמד שלישי: הר־מן
באדילו, שלקח הרבה מקולות ואגנר• התוצאה:
פורקצ׳ינו הימני ניצח בעזרת 252
אלף קולות בלבד, לעומת 221 אלף לוואגנר
ו־ 214 אלף לבאדילו. בשם הקידמה, קילקל
באדילו את בחירתו של המועמד המתקדם,
הנחיל את הניצחון לאיש הגרוע ביותר.
עתה יהיה נטוש המאבק בין שני איטלקים
— המנצח הרפובליקאי והמנצח הדמוקראטי.
שניהם מדברים בשם ״החוק והסדר״ שפירושם,
בסלאנג האמריקאי החדיש: שלטון הימין
ואלות המשטרה.

נמשיה

ארצות הברית פודגוגראפיה בבחירות
הוא סופר מפורסם, שכתב ספר רב־מכר
על המלחמה. הוא הואשם כפורנוגרף. הוא
חביב על השמאל החדש. הוא הנהיג הפגנות
ונגרר בידי השוטרים. הוא התייצב לבחירות.
מי? נורמן מיילר, כמובן• מחבר הספר
העירומים והמתים.
הם בדיחות ג תחילה חשבו הכל שזוהי
מהתלה חדשה של האיש רב־התעלולים.
כשהכריז מיילר כי הוא מציג את מועמדותו
בבחירות לכס ראש־העירייה של ניו־יורק
(ראה לעיל) ,עטו עליו העיתונאים המשועשעים.
״האם
זאת לא בדיחה ד׳ שאל אחד מהם
בגלוי.
״בדיחה? הסתכל־נא במועמדים האחרים,״
השיב מיילר ,״הם בדיחות!״
מיילר הפתיע את העיר• הוא הפסיק לשתות,
להשתכר ולהשתמש בסמים. הוא קיצץ
את שערותיו, לבש חליפות כהות ומהומות.
הוא יצא לנהל מערכה בעיר, נאם בקרנות
רחובות, נקט בכל השיטות המקובלות. הוא
גם המציא מצע מפתיע וחדשני. עיקרו: להפוך
את העיר ניו־יורק למדינה ה־ 51 של
ארצות־הברית. כיום תלוייה העיר בכפרים,
בעיירות ובפרברים של מדינת ניריורק, ואין
לה השפעה ישירה בוושינגטון .״בלי שינוי
מוחלט ומהותי, אין סיכוי לתקומת העיר!״
חזר והכריז מיילר.
לשתות, לשתות. הכל ידוע כי אין
למיילר סיכויים. עם סיכום הקלפיות נתברר
כי הצביעו בעדו 41,136 אזרחים, כארבעה
אחוזים מן הקולות. היה זה הישג מרשים
למדי, שעורר כבוד.
״עכשיו אני הולך לשתות,״ אמר בסיום
מניין הקולות.

1ם שכת

ההרשמה
לכיתות ששיתף׳) ,שביעית (י״א) ושמינית (י״פ) •
הומניסטית, ריאלית וביולוגית
במגמות:
לפי תכניות משרד החיגיד והתרבות
* מורים אקדמאיים מכובים
א -חוגים לחינוד משלים

* קרן בביפנדיות
* אבפקת בפרים חינם

התיעצות פדגוגית והרשמה: גמנסיה גורדון, תל־אביב,
רחוב גורדון 53 פינת רחוב ריינס, סלפון ,248514 כל
יום, בין השעות .8.00-14.00

1גפגסלה גו ד ד 1ן
צרפת הקלסר
לא רקד
בשיא מלחמת־הבחירות בצרפת נמסר כי
״האגודה הבונאפארטיסטית״ הודיעה שהיא
תומכת בז׳ורז׳ פומפידו•
ולא בחינם. כי האגודה מקווה שפומפידו
יבוא לקורסיקה ביום ה־ 15 באוגוסט, כדי
לחגוג שם את יום־הולדתו ה־ 200 של
נפוליון בונאפארטה.
תעמולה ואחכה. כיום אי־אפשר לעבור
בפאריס מבלי להיתקל בנפוליון הגדול.
חנויות הספרים גדושות ספרים עליו, בחלונות
הראווה בולטות תמונות שלו. כי זוהי
שנת היובל, והכל נעשה כדי להזכירו.
בדראג סטור, החנות האופנתית מול שער
הניצחון, מוכרים חולצות־טי שעל חזה־ מתנוסס
הנשר הקיסרי. המחיר 20ל״י. והספר
ז׳אן־לואי ר1ש הנהיג תסרוקת חדשה לנשים,
לפי אופנת הגנרלים של נפוליון. לנפוליון
עצמו לא היו די שערות, כדי שישמשו
השראה לתסרוקת.
בטלוויזיה נדונים נושאים נפוליוניים. מום־
חי־אמנות ניתחו את האמנות של ימי הקיסר,
הגיעו למסקנה העגומה כי הקיסר לא הבין
באמנות, התייחס אליה כאל מכשיר תעמולתי
גרידא. לעומת זאת הבין קצת יותר במוסיקה,
אהב אופרות והתעסק עם שתי זמרות
ידועות.
האי קורסיקה, בו נולד נפוליון, מנצל את
התאריך כדי לעודד את התיירות לאי. הוא
אירגן נשף גדול, בו התחפשו כל הנוכחים
בתלבושות נפוליוניות. אחד אף התחפש ל־נפוליון
עצמו. הוא לא רקד. כי הקיסר, ש׳א
היטיב לרקוד, אמר :״לא בריקודים אני
רוצה להבריק.״

.העולם הזה״ ,שבועוןהחדשותה יש ר אל י •
המערכת והנדנהלה: תל־אביב, רחוב קרליבך ,12 טלפון 5־,30134
תא־דואר • 136 מען מברקי: עולמפרם • בית־דפוס משה שהם
בע״מ, תל־אביב, רח׳ סין • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע״ם •
העורך הראשי: אורי אבנרי • המוציא־לאור: העולם הזה בע״ם.

זמשו הדרה שד שוו..הוזודם הזה־נוד
שיחותיו עם המדינאים הבריטיים
1האמריסא״ם המנהלים יוזמת המעצמות
זהו המשך דיווחו של אורי אבנרי על שיחותיו עם ראשי
המדינות האמריקאית והבריטית, וביניהם השר לורד קאראדון,
ראש המשלחת הבריטית כאו״ם ומשתתף בשיחות הארבע;
השר צ׳רלם יוסט, ראש המשלחת של ארצות-הכרית כאו״ם
ומשתתף בשיחות הארבע ; סגן-שר־החוץ האמריקאי יוסף פיסקו,
מנהל שיחות שתי המעצמות בוושינגטון; אנשי הצוות של
הנרי קי&ינג׳ר, היועץ לענייני ביטחון לאומי של הנשיא ניכסון
כבית הלבן, ובראשם הארולד סונדרם, האחראי לענייני המזרח־

התיכון.
שיחות אלה הקיפו כעשרים אישים מרכזיים. רק השגריר
הסובייטי, יוסף מאליק, סירב להיפגש עם אכנרי.
בל השיחות התנהלו תוף התחייבות שלא להביא דברים כשם
אומריהם. לעומת זאת ניתנה לאבנרי הרשות לפרסם את הדברים
שנאמרו בצורת התרשמותו שלו מעמדת המעצמות.

ה שלו
ך* מיסמף, המשמש עתה כציר לכל המחשבות ולכל הפעולות לגבי המרחב, הוא
\ 1החלטת מועצת־הביטחון מיום ה־ 22 בנובמבר . 1967 ,בסלאנג הדיפלומאסי קוראים לה,
בקיצור, על פי מיספרה הסידורי :״242״.
בשיחותי שמעתי תיאור מרתק של נסיבות לידתה של החלטה זו. תיאור זה יש בו גם
להסביר מדוע סבורים כיום כה רבים מידידי ישראל כי ממשלתנו שינחה את עמדתה —
או שרימתה אותם.

גיבור הפרשה הוא הלורד קאראדון -האיש שיזם את ההחלטה
והאחראי לניסוחה הסופי.
יום אחד עבר קאראדון בטרקלין מלון פלאזה בניו־יורק, מלון מהודר מול הפארק המרכזי,
ברחוב .59 שם נתקל באבא אבן.
״האם אתה יכול להגיד לי מהי התביעה המרכזית של ישראל?״ שאל אותו הלורד.

אכן לא היסס .״אנחנו מעוניינים רק בדבר אחד: שלום כר־קיימא :״ 1 השיב.
כעבור חצי שעה, בטרקלין של מלון שכן, פגש קאראדון את מוחמד ריאד, שר־החוץ

מאת .

אוד אבנר

המצרי .״מהו הדבר העיקרי שאתם מעוניינים בו?״ שאל אותו .״מהו הדבר שבלעדיו לא
תוכל לבוא לקאהיר?״

גם ריאד לא היסס .״אנחנו מעוניינים רק בדבר אחד: נסיגת הצבא
הישראלי מהשטחים שכבש״.
בחוזרו למשרדו, השוכן לא הרחק משם בשדרה השלישית, שאל קאראדון את עצמו: האם
יש סתירה אמיתית בין שתי הדרישות? האם יש סתירה בין השגת שלום בר־קיימא ובין
החזרת השטחים הכבושים?

האם אי־אפשר לשלב את שתי הדרישות יחד כפיתרון אחד?

אגרי אבנרי בבגיין גזנזינאבג בגגאננזיוגבגגן
קאראדון ידע כי אם יסכים לכך, יגידו הכל שהוא טיפש. היומיים היו דרושים לרוסים
כדי להפעיל לחץ על נציגי המדינות הקטנות במועצה, לשכנע לפחות נציג אחד מהם בכך
לקלקל את הרוב שהיה למערב.

אולם הצורה בה פנה אליו קוזנייצוב נתנה לקאראדון את ההרגשה
הסתומה שמשהו עומד מאחורי בקשת הרוסי, ושכדאי להסתכן. להפתעת
הכל, הסבים לדחיית ההצבעה ביומיים.

ביום הרביעי פתח הנציג הסורי את. הישיבה בנאום ארוך של שעה ורבע, אחד מאותם
הנאומים השיגרתיים הגדושים השמצות וגידופים. איש לא הקשיב. לפתע הודיע היו״ר שאיש
לא רשום עוד לזכות־הדיבור — והוא העמיד את ההצעה הבריטית להצבעה. הידיים
הורמו — ולפתע פרצו מח־אות־כפיים סוערות ביציע העיתונאים.

רק אז חדר לתודעת הבריטי והאמריקאי כי ההצבעה היתה פה-אחד
הרוסי ויתר על הצעתו והצביע כעד ההחלטה הכללית.במרכז האו״ם פשטה שימחה כללית. הכל האמינו כי החלטה זו, שנתקבלה פה־אחד
בשם כל משפחת העמים, תסלול עתה את הדרך לשלום.

הבריטים והאמריקאים, שהיו בעלי-החסות של ישראל במועצת
הביטחון, היו גאים בהחלטה -ולא עלה בלל על דעתם כי יבוא יום
והישראלים יראו בה מיסמף עויין.

ראן? לא ושביתת ]שנן!
** ה הוא, אם כן, התוכן האמיתי של המיסמך הזה? היתר, לי הזכות לשמוע את
הפירוש ישר מפי אחד האישים שלקחו חלק פעיל ביותר בניסוחו — והרי זה הפירוש
המוסמך. יש בו כדי להפריך לחלוטין כמה מן הגירסות שנפוצו בישראל, מצד מחייבי
ההחלטה ושולליה כאחד.
האיש הסביר לי את הדברים אחרי שהפלטתי, תוך כדי שיחה :״הרי כולנו יודעים כי
מיסמך זה הוא מלאכת־מחשבת של דו־משמעיות.״*

האיש התרגז .״בהחלט לא!״ קרא .״זהו מיסמד חד-משמעי לגמרי,
הבנוי באופן עיקכי והגיוני!״

כך, תוך התייעצות עם האמריקאים, נולד הנוסח המקורי של ההחלטה. הוא הוגש לאו״ם.
החלו כמה ימים קדחתניים של התרוצצות. הסובייטים הגישו החלטה נגדית, שנועדה
לרוקן את הדברים מתוכנם. במשך סוף־השבוע, נפגשו נציגי המערב עם חברי מועצת־הביטחון
בשיחות סודיות, ניסו לשכנעם לתמוך בעמדתם.

וכך הסביר את הדברים :
בהחלטה יש שלושה יסודות, מעין שלושה נידבכים הבנויים זה על גבי זה.
היסוד הראשון הוא המופיע בהקדמה. נאמר שם :״(מועצת הביטחון) מדגישה את אי־ההשלמה••
עם רכישת שטח בדרך של מלחמה.״

כשהתקרב מועד הישיבה המכרעת, היה נידמה לנציגי המערב שיש
להם כדיוק תשעה קולות -הרוב המינימלי לקבלת ההחלטה. אך הם
ידעו בי החלטה בזאת לא תהיה שווה הרבה -מכיוון שמדינות כמו
ברית-המועצות, הודו ובולגריה יצביעו נגדה. במיקרה זה, יבול היה
להיות לה רק ערך מוסרי. הצבעה סובייטית נגד ההחלטה פירושה וטו.

בלומר: כיבוש צבאי במלחמה אינו יכול לשמש בשום פנים עילה
לסיפוח שטחים. אבל אין זאת אומרת שלא יבולה להיות עילה אחרת
להעברת שטחים, בגון צרכי־ביטחון, וכו/
מכאן בא היסוד השני, המופיע בסעיף הראשון של ההחלטה :״החזרת הכוחות המזוייניים
;הישראליים משטחים שנכבשו בסיכסוך האחרון.״

בכניסה לאולם עצר סגן־שר־החוץ הסובייטי, קוזנייצוב, את קאראדון .״אנא,״ אמר ,״תן
לי עוד יומיים.״
אולם קוזנייצוב לא הירפה .״אני מבקש זאת ממך כטובה אישית.״

£ם 06״(1ן ז 155)0ו1

103)10115511(11113

החזרה — לאן?
זהו היסוד השלישי: החזרה ל״שלום צודק ובר־קיימא.׳׳

״ ז אפיתי׳,ג יגכוי׳נטוחיו\ם וכד! ש־׳ ת ״־:ש? יי 58״׳ י י ״ י־־יי
המד נות) לח ות בשלום בגבולות בטוחים ומוכרים, כשהן משוחררות מכל איום או
שימוש באלימות,״
לאחר מכן מנויים הפרטים האחרים של השלום המוצע: מעבר בנתיבי־מים בינלאומיים
במרחב (הבחנה גם לטואץ וגם לטיראן) ,פיתרון צודק של בעיית הפליטים, ערובות לשלי־מותן
של כל המדינות במרחב, ובכללן כינון אזורים מפורזים.
כך יש, לפי תפיסת המנסחים, רציפות הגיונית ברורה:

נסיגת צה״ל לגבול חדש, שיהיה שווה בעיקרו לגבול ה־ 5ביוני, אד
עם תיקונים מסויימיס מסיבות שונות. ותמורת נסיגה זו -שלום
אמיתי, צודק ובר־קיימא, שיפתור את כל הבעיות השנויות־במחלוקת,
ושיכלול הכרה ערבים מפורשת ורשמית בקיומה החוקי של ישראל
1 1 וכריבונותה.

״בשיחות שתי־המעצמות פועלת ברית־המועצות תוך שיתוף הדוק עם מצריים, ואילו
אנחנו (האמריקאים) פועלים תוך שיתוף הדוק עם ישראל וירדן.
״ברית־המועצות לא תקבל המלצה מבלי לדעת מראש שמצריים מסכימה לה. אנחנו לא
נקבל המלצה מבלי לדעת מראש שישראל וירדן מסכימות לה.
״מכאן שאם תושג הסכמה, היא כבר תכלול בחובה את הסכמתן העקרונית של מצריים,
ירדן וישראל. ייתכן שאז בכלל לא יהיה צורך בסיכום רשמי של ההמלצה של שתי או
ארבע המעצמות, אלא נפנה ישר ליארינג, נגיד לו: הנה, יש הסכמה עקרונית בין הצדדים
— תמשיך אתה בפעולה להבאת הצדדים לידי סיכום ישיר ביניהם.״

זוהי, כמובן, רק מחשבת־אגב. המאמץ העיקרי, כיום, מכוון לגיבוש
המלצה של ארבע המעצמות, שתימסר לשגריר יארינג -יחד עם
הידיעה החשאית שכל הצדדים כבר הסכימו לה עקרונית.

בלי סיכום כזה אין איש רואה טעם בהמשך שליחות יארינג. הטענה של ממשלת־ישראל,
כאילו שיחות המעצמות חיבלו בשליחות יארינג, מצלצלת כבדיחה תפלה•

״במשך שנה וחצי הסתובב יארינג אצלכם, והוא לא הזיז את העניינים
אפילו במילימטר אחד קדימה. רק בגלל כישלונו הטוטאלי של
יארינג נזדעקו ארבע המעצמות לנסיון־השלום שלהן, שכל מטרתו

מתי לאכול את הפודינג
^ המתהמעצמ׳ ת — הארבע בניו־יורק והשתיים בוושינגטון — מבוססת על מיסמן־
זה, לא רק להלכה אלא גם למעשה. הצעת־השלום המתגבשת בה, ושעל פרטיה עור
נעמוד להלן, באד, לתרגם עקרונות אלה לשפת העובדות המדיניות.
לכן, כשהתחילה יוזמה זו, סברו נציגי המערב כי הן פועלות על דעתה ולפי רוחה
של ישראל. כשבאה מצד ישראל תגובה קיצונית וזועמת, הם הופתעו ואף נדהמו.

כל בעלי שיחי שאלו אותי, כימעט באותו נוסה :״מה קרה אצלכם?
מה אתם רוצים, בעצם?״
(מול שאלות כאלה, אני עומד תמיד במצב מוזר. אני בא כישראלי. אומנם כח״כ
אופוזיציוני, אך גם בתור שכזה אני נושא באחריות למעשי ממשלתי. איני סבור כי
בחו״ל, מול נציגים זרים, עלי לנער את חוצני מאחריות זו. לכן אני משתדל לנקום בקו
זה: אני מדגיש שאיני מסכים לקו ממשלתי, אך מנסה להסביר את מניעיה וטענותיה).
ההרגשה הברורה של כל בעלי־ש־חי היתה כי במשך השנתיים האחרונות חל שינוי
מהותי בעמדת ממשלת־ישראל.

כפי שאמר זאת איש חשוב ביותר :״נידמה לנו שאתם מעוניינים
פחות ופחות בשלום, ויותר ויותר בהחזקת שטחים.״

רורד?ן אראדון, גזמזזך וזוורבווז מו עצת הביבוזזון
לתת ליארינג בסיס להשגת הסכם בין הצדדים. אז איד יכול מישהו
לבוא ולטעון בכל הרצינות כי יוזמת המעצמות מחבלת בשליחותו?״

תוכנית ארון עסו חיוו
** הי, אם כן, הצעת־השלום הממשית המתגבשת בשיחות הארבע והשתיים?
^/צאתי כי יש אחידות־דיעות כימעט גמורה לגבי התנאים שיוצעו לשני הצדדים. תנאים
אלה הוסכמו בין האמריקאים והבריטים. הם יודעים כי המלך חוסיין כבר הסכים להם,
וחוסיין טען כי הוא מדבר בשם עבד־אל־נאצר.

נשיא מצריים מעולם לא הכחיש זאת -אף הוא גם לא אייטר את
הדבר. מכאן הנסיון הנוכחי להביאו לאישור מוסמך ומחייב, אך לאו־דווקא
פומבי.

את התשובה החיובית המחייבת מצד ברית־ד,מועצותי ומצריים. כל עוד אין אנחנו משוכנעים
סוסית כי הרוסים והמצרים מוכנים לקבל את הצעותינו, אין צורך בהסכמה ישראלית
רשמית.״

הרמז הברור: דק אם וכאשר תהיה תשובה מחייבת כזאת מן הצד
השני, תיפתח המערכה הגדולה לשיכנוע ישראל -בעיקר באמצעות
לחץ של דעת־הקהל הבינלאומית והאמריקאית.

אדם שלישי אמר זאת בצורה עוד יותר ברורה .״מובן מאליו שהישראלים רוצים לדעת
מה יש בפודינג, לפני שהם מתחייבים לאכלו.״
,את הפודינג אוכלים בסוף הארוחה,״ הערתי.
האיש צחק .״היוזמה שלנו היא המנה העיקרית, לא הליפתן,״ תיקן את עצמו .״המנה
הראשונה היתה החלטת מועצת־הביטחון. שיחות־הארבע הן המנה השנייה. אחר־כך צריכה
לבוא המנה השלישית — שליחות נוספת של יארינג, בה יביא את המלצת המעצמות
לשני הצדדים ויארגן את המשא־והמתן הישיר ביניהם, בשלב הסופי, לשם חתימת ההסדר
החוזי.״

מישהו אן? השמיע רעיון מהפכני :״ייתכן שככלל לא יהיה צורף
כהמלצה רשמית של ארבע המעצמות, בסופו של דבר.

קיבלתי את הרושם כי האמריקאים והבריטים משוכנעים שהסובייטים מסכימים אף הם
לתנאים אלה.
מאידך, לא נעשה עדיין מזיון לפרט את התנאים פירוט מלא. הדיעה היא שכדאי לגשת
לכך רק אם יש הסכמה סופית על העקרונות. עד אז תהיה מלאכת הפירוט, שבוודאי תהיה
קשה ומייגעת, בבחינת ביזבוז זמן לריק.
העקרונות הם כלהלן:
#גבולות. מדובר על הגבול של ה־ 5ביוני , 1967 כלומר ״הקו הירוק״ ,עם תיקונים
מסויימים.
תיקונים אלה ״לא ישקפו את כובד הנצחון הישראלי,״ לפי הנוסח האמריקאי. הם לא
יהיו ״רכישת שטח בדרך של מלחמה,״ לפי לשון החלטת מועצת־הב־טחון, כלומר לא
בכוח הכיבוש.

אולם ייתכנו תיקונים לפי צורכי־הביטחון יטל ישראל. הכוונה היא
להרחיב את ,,המותן הצרה״ של ישראל, באיזור נתניה, קלקיליה
ולטרון.

משהו הדומה לתוכנית־אלון כלל אינו בא בחשבון. מצאתי כי תוכנית זו מעלה, בפי
מדינאים אחראיים ביותר, חיוך. הם יודעים ששום ערבי לא יוכל להסכים לכך.
(המשך בעמוד )14

במדינה איגרת בצופן

העם

השבוע אירעו מאורעות רבים, ההשורים
ביוזמת ארבע המעצמות. אולם האזרח הישראלי
נאלץ לעקוב אחריהם כאדם הקורא
איגרת הכתובה בצופן, מבלי שיהיה בידו
המפתח לפיענוחו•
הוא קרא את הידיעות שהופיעו בעיתונות
היומית, ולעיתים קרובות לסתפק בקריאת
הכותרות בלבד. אולם כל הידיעות
בעיתונות העברית על נושא זה מודלפות
ומודרכות על־ידי הזרועות השונות של משרד
החוץ הישראלי, המשתמש בהן לשם
ניהול מאבקו המדיני כלפי חו ץ.
כמעט בכל המיקרים אין כל קשר בין
הידיעות ובין המתרחש באמת מאחורי הקלעים.
במיקרים רבים אף לא היה קשר
בין הכותרת ובין הידיעה שמתחתיה, או
בין הידיעה ובין דברי הפרשנות שנילוו
אליה.
כותרות -וידיעות. כל הידיעות
האלה נועדו כדי ליצור את הרושם שיוזמת
המעצמות כבר נכשלה; שהמצרים. ו/או הסובייטים
מסרו תשובה שלילית! שעמדת
ממשלת ישראל נגד יוזמת המעצמות ניצחה.
לכל אלה אין על מה לסמוך — חוץ
מאשר על דברי־פרשנות של משרד־החוץ הירושלמי.
ניתוח
הידיעות האמיתיות מגלה תמונה
שונה לגמרי:
• מיופה־הכוח הסובייטי בוושינגטון
נפגש עם שר־החוץ האמריקאי, ויליאם
רוג׳רם, ומסר לו איגרת. זו הכילה את ה־דו״ח
הסובייטי הראשון על פגישות גרו־מיקו—נאצר,
בהן ניסה שר־החוץ הסובייטי
לשכנע את נשיא מצריים לקבל את התנאים
האמריקאיים.
תנאים אלה הם: הסכמת מצריים למשא־ומתן
ישיר עם ישראל בשלב הסופי של
יוזמת השלום, ולסיכום הדברים בחוזה־שלום
ישיר שייקרא *הסדר חוזי״.
ממשלת וושינגטון שמרה את תוכן התשובה
במשך זמן ממושך בסוד כמוס,
לשם בחינת התוכן. מכאן יש ללמוד כי
התשובה לא היתד, חד־משמעית, לחיוב או
לשלילה. מן הסתם היא כוללת הצעות נגדיות,
והמשא־והמתן יימשך.
דבר זה לא הפריע למשרד־החוץ הישראלי
להפיץ כאילו המצרים מסרו תשובה
שלילית — עוד לפני שנשלח לוושינגטון
מנכ״ל משרד החוץ, גדעון רפאל, כדי לבקש
מן האמריקאים למסור לישראל את
תוכן הדברים.
• חסנין הייכל, דובר היסודות הקיצוניים
ביותר במצריים, מסר בעיתונו,
אל־אהרם. כי הרוסים התחייבו בפני עבד־אל־נאצר
להפסיק מייד את יוזמת המעצמות
אם יתבקשו לכך על־ידי הערבים. מכיוון
שהסובייטים ל א הפסיקו את יוזמת-
המעצמות, אלא להיפך — מסתבר כי המצרים
ל א ביקשו זאת, אלא מעוניינים אף
הם בהמשכתה.
• גולדה מאיר חזרה מבריטניה. מדבריה
היה ברור כי לא הצליחה לשכנע
את הארולד וילסון לנטוש את יוזמת־המע־צמות,
וכי וילסון דרש ממנה במפגיע לתמוך
ביוזמה זו.
תוך כדי כך הפיץ משרד־החוץ הישראלי
השמצות נגד הלורד קאראדון, ראש משלחת
בריטניה באו״ם, דבר שעורר רוגז רב בחוגי
הצמרת בלונדון. קאראדון, הנושא את
התואר ״שר המדינה לענייני חוץ וחבר־העמים״
,אהוב ומקובל בחוגים הקובעים בלונדון.

ועידת האינטרנציונל הסוציאליסטי,
שבה אין ייצוג לערבים, תמכה

קינג ״ סייז פ י לק ר
קופסת מכסובב
20סיג . 00 .ו ל־־י
תוצרת דו ב ק בע׳ימ

בהחלטותיה במשא־ומתן ישיר לשלום במרחב,
אך הוסיפה לכך החלטה התומכת
״בכל״ יוזמה שיש בה כדי להביא את הצדדים
למשא־ומתן כזה. הכוונה הברורה היא
ליוזמת המעצמות. זוהי, כמובן, עמדת ויל-
סון וקאראדון, וההיפך הגמור מעמדת גולדה
מאיר.
• הנשיא ניבסון הביע את תקוותו
כי גולדה מאיר תבקר אותו בסוף יולי.
פירוש הדבר: יועציו סבורים כי עד או
תהיה תשובה סובייטית—ערבית ברורה, והם
מקווים שהיא תהיה חיובית — כך שיתעורר
הצורך לשכנע את ישראל לשנות את עמדתה•
בשביל
גולדה עצמה תהיה הנסיעה, דרך
אגב, גם התחלה טובה למלחמת־הבחירות בישראל
עצמה.

מחבר• ^דבי*

החשבון
ך* ים הרכיעי, לפני שבועיים, פנה שנד
עון פרס בבקשה דחופה אל חברת מודיעין
אזרחי בתל־אביב. הוא ביקש ממנה
לערוך בשבילו סקר של דעת־הקהל, על
תוצאות הבחירות. הזמן לביצוע הסקר: תוך
שבוע ימים ממסירת ההזמנה. תנאי חיוני:
אין להדליף את תוצאות הסקר לאיש.
הסקר לא הושלם במועד שנקבע. בגלל
היקפו, כך הוסבר לפרס, יהיה צורך ביום
או יומיים יותר. לכל המאוחר, הובטח, יהיו
התוצאות המעובדות מוכנות ביום שישי.
על סמך הבטחה זו, קבע שמעון פרם ישיבה
דחופה בביתו, אליה הוזמנו כל ראשי
רפ״י לשעבר, פרט לדויד בן־גוריון ויוסף
אלמוגי. הנושא המרכזי שנועד לדיון: האם
צריכה רפ״י לפרוש ממפלגת העבודה לפני
הבחירות.
המזון העיקרי לוויכוח, אותו הכין פרם,
היה הדו״ח על תוצאות הסקר של מודיעין
אזרחי.

כמה יקבל
דיין לבד?
*** לוש השאלות העיקריות, אותן
* 7היפנו עורכי הסקר אל המידגם המייצג
של ציבור הבוחרים, היו:
בעד מי היית מצביע אילו נערכו
הבחירות כיום, בהרכב הנוכחי
של המפלגות?
>• בעד מי היית מצביע אילו הוקמה
רשימה עצמאית, בראשותו
של משה דיין?
מי המועמד הנראה לך מתאים
ביותר להיות ראש ממשלת ישראל?
התוצאה המעניינת ביותר, בתשובה לשאלה
הראשונה, היתה: בהרכב הנוכחי של המפלגות,
יזכה המערך (כולל דיין ואנשיו)
ב־ 54 מקומות בכנסת. כלומר, תשעה פחות
מן המספר שיש לו כיום. ואילו גח״ל יקבל
,25 לעומת ד,־ 22 שיש לו עתה.
כמה יקבל דיין, אם יפרוש מן •־,מערך
ויילך ברשימה עצמאית? על כך השיבו עורכי
הסקר 31.170 :מן הקולות, שהם 37
חברי־כנסת.

סירב לתמוך בהצעת הפרישה. הוא גם לא
פסל את ההצעה באופן מוחלט, אלא נקט
בקו האופייני לו: דחה את ההחלטה, השמיע
רמזים לשני הכיוונים, והשאיר לעצמו את
חופש־התימרון.
אם לפרוש, אמר בסיכום, אזי רק לאחר
שהמערך ישלים את הרכבת הרשימה לכנסת,
וינסח את המצע שלו לבחירות. רק על סמך
שני נתונים אלה יחליט דיין אם להקים
רשימה עצמאית, או להישאר במערך.
ברוב זהירותו, אף האריך את השתתפותו
בפגישה כדי להיות נוכח בשעת ניסוח ההודעה
המסכמת. הוא לא רצה שפרם ותומכיו
ינסחו את ההודעה בהיעדרו, שמא תהיה
בה נימה אולטימטיבית הקוראת לפרישה.
הוא רצה להיות בטוח, שתהיה זו הודעה

מתונה ורב־משמעית•
העיקר: שלא ידחפו אותו להמלטה: שיתנו
לו לדחות את מועד ההכרעה לרגע
שייראה לו מתאים.
אכן, הדרישות שהופנו אל צמרת מע״י הן
רחוקות מאולטימטום. ראשי רפ״י ביקשו
מספיר תשובות ברורות למספר שאלות. העיקריות:
איך תורכב רשימת המועמדים?
מה יקבע מצע המפלגה לגבי שילוב השטחים?
עמדת
רפ״י ברורה: הם דורשים זכות בלעדית
למינוי תשעת הנציגים ברשימת המערך;
והם מצדדים בשילוב כלכלי של השטחים
והחלת החוק הישראלי בהם. רק
לכשיתקבלו התשובות, אפשר יהיה לקבוע
את עמדתו של דיין.

הניחושים על צעדיו של משה דיין, בכל
נושא שהוא, הפכו כבר מזמן לספורט
לאומי. אין לספורט זה שום כללים ברורים
— אבל יש בו הגיון פנימי כלשהו.

צריך לחכות,
לראות, לשקול
מה אומר הגיון זה? מה יגולים
להיות שיקוליו של דיין כרגע זה?
איך היה נשמע מונולוג שלו. כנידון?

. .לדחות. ברור שצריך לדחות. זה לא
מישחק. העניין רציני מדי מכדי לק^וץ נוס
׳(המשו״ג&זוד )18

העיקר:
לא אולטימטום
ך* אשר מסר שמעון פרס את המספרים
^ האלה, השתררה דומייה מתוחה. שום
סקר שנערך עד. אז לא נתן לרשימה בראשות
דיין מספר כה גדול של תומכים.
לפרס לא נותר אלא לגלגל את השיחה בכיוון
הרצוי לו: שיש להסיק מסקנה אמיצה
מן הסקר — ולהחליט על פרישה.
המספרים עודדו כמה מן ההססנים שבחבורה.
אולם ברור היה, כי המילה האחרונה
חייבת להיות של דיין עצמו. והוא
לא נראה משוכנע מספיק מתוצאות הסקר,

המישלחת לשדה בוסר

אחת מבן־גוריון: המוכן הוא לעמוד בראש רשימה של רפ״י־אם

תהיה פלישה מן המערן? :הזקן דיבר כשלוש שעות עם חברי
המישלחת — אך סירב לן ןקחיי״ב לדבר. בתמונה: שניים מחברי
המישלחת, ח״ב מטילדה >ז •וח״ב מרדכי •בן־פורת, עם בן־גוריון.

הנסיגה אל השלום
״ארו ז ב רא תהיה במצב שבו תתמוך
בסינוח נעל שטחים לישראל״ *
נוכחות צבא בינלאומי מסעם הארת
(המשך מעמוד 01

ואחד האישים החשוכים כיותר קבע פסקנית (רשמתי את הנוסח
כעת השיחה) :״ארצות־הכרית לא תהיה כמצכ שכו תתמוך כסיפוח
מאסיכי של שטחים לישראל״.
#ירושלים. הכל מבינים כי זוהי הבעייה הקשה ביותר.
הנוסחה היא עתה שירושלים תישאר מאוחדת, ושיינתן בה מעמד מיוחד לערבים. אך
לגבי טיבו של ״מעמד״ זה שמעתי כמה וכמה ואריאציות שונות, המוכיחות כי הדבר
הוא עדיין בשלב של מחשבה גולמית.

למשל: ערכיי ירושלים יישארו כעלי אזרחות ירדנית, ויהיו כפופים
גם להכא לשיפוט ירדני ולמינהל ירדני. אך העיר עצמה תישאר מאוחדת
תחת ריכונות ישראלית.
האם הערבים יוכלו להסכים לתיתור מוחלט על כל ריבונות בירושלים? התרשמתי כי
המדינאים האמריקאיים משתדלים לפי שעד, להתחמק משאלה זו, להשאיר את בעיות הריבונות
עד לסוף, בתיקוזה שתימצא דרך לעקוף שאלה זו.
!• עזה. הצעת הפיתרון מתבססת על שתי הצהרות: הצהרת ישראל כי לא תסכים
בשום פנים לשיבת מצריים לרצועה, והצהרת עבד־אל־נאצר שאינו מעוניין בהחזרת הרצועה
לידי מצריים, ומאידך אינו מסכים לסיפוחה לישראל.

דכר זה מאפשר כמה פיתרונות. למשל: ציווך הרצועה לירדן. או:
הקמת מימשל כינלאומי כרצועה.
#רמת הגולן. שטח זד, כלל אינו נכלל בדיונים, מכיוזן שסוריה הודיעה שאינה

במדינה
ה ם לחסה
צח״ל

משיב לאתגר
בשתי הגיזרות העיקריות של המלחמה
— במזרח ובדרום — הסתמן השבוע מים־
נר, בטקטיקה של צד,״ל.
עד כה היו הפעולות לאורך קווי שביתת-
הנשק עם סוריה, ירדן ומצריים פעולות
מובהקות של מלחמת קודים. זוהי מלחמת־התשה,
שעיקרה: תקריות״סתע מקומיות,
חדירות למטרות חבלה ומודיעין, סיורים
מוגברים, מארבים והפגזות.
היו גם מיספר פעולות יוצאות־דופן: ההתקפה
בכוח רב על כראמה, הפצצות מאסיביות
של חיל־ד,אוויר הישראלי בשטח ירדן,
שתי הפשיטות על גשרי הנילוס• אך
אופייה הכללי של המלחמה, במשך השנה
האחרונה, היה צמוד לקודי הביצורים. צר,״ל
היה נאלץ, לראשונה מאז קיומו, לסגל
לעצמו שיטות שביסודן הן הגנתיות.
במידה שנעשו פעולות מעבר לגבול —
היו אלה פעולות
הנובעות באופן ישיר מהשתלשלות המצב
לאורך הקודים הקבועים,
אבד הכלח על התגמול. ארבע
פעולות שבוצעו השבוע העידו על השינוי
המתקרב. שתיים מהם יוזמו בידי צד,״ל,
השתיים האחרות היו פעולות קומנדו מצרי.
פרשנים צבאיים ואסטראטגיים בדימום
העלו לאחרונה את הסברה, כי על צר,״ל
לשוב אל שיטת פעולות־ד,תגמול. ביסודן,
היו אלה פעולות של שתי־עיניים־תחת־עץ,

הסיגנון המצרי. הפעולה השנייה
בוצעה בפינה ההררית, בה נפגשים גבולות
ישראל, סוריה וי׳רדן. יחידת חי״ר ישראלית
חצתה את הירמוך, תקפה מוצבים ירדניים
וכן פגעה בדרכה גם במיפעל־פיתוח ירדני
חיוני: מוביל המים של עמק הירדן. זוהי
תעלת אל־ע׳ור (,תעלת הביקעה״) המובילה
את מימי הירמוך לאורך 70 קילומטרים של
ביקעת הירדן. הודות למימיה, יישב המלך
חוסיין 100 אלף פליטים בביקעה השחונה.
גם כאן לא ה ־ו אבדות לצד,״ל, והפעולה
— כמו הפשיטה על עדאבייה — הוגדרה
בפי הפרשן הצבאי האלוף חיים הרצוג כ־
״עבודה מיקצועית נקייה.״
התגובה המצרית הראשונה היתד, באותו
כיוון, אם כי בוצעה בסימון שונה לחלוטין.
היחידות המצריות לאורך התעלה פתחה
בהפגזה לילית לאורך כל הקו, כשהאש
מועתקת מגיזרה לגמרה. לבסוף רוכזה ההפגזה
על מוצב מסויים, בין קנטרה לגשר
פירדאן. החישוב: חיילי המוצב יראו בהפגזה
זו חלק שיגרתי של ההטרדה הכללית,
יתחבאו בבונקרים עד חלוף הפגזים.
תחת חיפוי ארטילרי זה חצתה מחלקת
קומנדו מצרית את התעלה בסירות גומי,
ניסתה לחדור אל תחום המוצב הישראלי. אך
המגינים היו ערים לתנועתם, קידמו אותם
באש מדוייקת ויעילה• המצרים נסוגו, בהשאירם
שלושה הרוגים וסימנים שהעידו
על מיספר רב יותר של נפגעים.
הפעולה המצרית השנייה התקיימה בליל
יום שני, השבוע.
כוח פשיטה מצרי ניסה לחצות את תעלת
סואץ בחסות דעלטה, ולתקוף מוצב צה״ל.
הארטילריה המצרית פתחה באש בשעות

מכירה בהחלטת מועצת־הביטחון.
באחת השיחות שאלו אותי בעלי־שיחי :״מה תעשו אם תפרוץ מהפכה בדמשק, והממד־יי,
החדשה תודיע שהיא מקבלת את ההחלטה ורוצה להצטרף למשת־ומתן?״
עניתי :״נכריז על יום צום ואבל.״
הנוכחים צחקו, ונסתבר כי גם הם אינם מאמינים כי הדבר אקטואלי. מוסיפים כי שליטי
סוריה, וכעת גם שליטי עיראק, הם ״מטורפים״.

צגא נינראומ >103 חדש
אר התנאים של הפיתרון המוצע הולכים אף הם.בעיקבות ההחלטה ש 7מועצת*
/הביטחון, כשהכוונה היא ל״נסיגה אל השלום״.
#הפליטים. ההחלטה מדברת על ״הסדר צודק של בעיית הפליטים״.
מהו ״הסדר צודק״? על כך ישנה החלטה קודמת של האו״ם, עוד מלפני 20 שנה. היא
מבטיחה לכל פליט זכות חופשית לבחור בין שיבה לשטח ישראל, כאזרח שוחר־שלום,
ובין קבלת פיצויים.
באופן פורמאלי, אין כל אפשרות לארבעת הגדולים להציע משהו אחר מכפי שנקבע
על־ידי האו״ם בשעתו. יש להניח, איפוא, כי ההצעה הסופית תכלול את הנוסח הזה. אולם
הוא יסוייג מראש, באופן מעשי, כך שישראל תוכל לקבלו.
איך? פעמים רבות אמרו עבד־אל־נאצר ומנהיגים אחרים, שאם אומנם תינתן בחירת
חופשית לפליטים, רק כ־ 100 אלף יחזרו( .זה נאמר לפני כמה שנים גם לי, כשעוררתי
שאלה זו, מפי אדם שהציג אותה לשליט מצריים ושמע את תשובתו).

המחשבה המתכססת על כך היא: להלכה תאושר ההחלטה הנושנה,
ולמעשה ייקכע כי מיספר החוזרים לא יעלה על מיספר מסויים ,-
כד 100 אלך.
מאחר שכיום מוכנים חסידי־הסיפוח הקיצוניים ביותר, להלכה, לכלול בישראל מילוון
וחצי ערבים, וזה במצב של מלחמת־נצח, יהיה קשה מאוד לשכנע מישהו שלא נוכל לעכל,
במצב של שלום, מאה אלף.
#ספנות. ההסכם יכלול זכות־מעבר בלתי־מוגבל של אוניות ישראליות בתעלת־סואץ
ובמיצר טיראן.
!• שארם אל־שייך. האמריקאים מסרבים בהחלט להסכים לנוכחות צבאית ישראלית
שם, מתוך הנחה ששום ערבי לא יוכל להסכים לכך. תחת זאת הם מציעים ״נוכחות
בינלאומית״.

;כלומר: צכא בינלאומי מטעם האו״ם.
הערתי באחת השיחות כי אחרי מה שקרה ערב מלחמת־ששת־הימים, קשה לדרוש מן
הציבור הישראלי לשים את מיבטחו בחיל־חירום חדש. על כך הגיב בן־שיחי :״מה אתם
רוצים? חיל־ד,חירום ההוא לא נועד בכלל להגן עליכם. מטרתו היחידה היתד, לספק
לעבד־אל־נאצר אליבי, כדי שיוכל להצדיק בפני דעת־הקהל הערבית את חוסר־המעש שלו
כלפי ישראל במשך עשר שנים. כולם ידעו זאת.
״ממשלתכם ידעה היטב כי נוכחות כוח־החירום תלוייה אך ורק בהסכמת ממשלת
מצריים. אתם לא יכולים לבוא עכשיו בטענות על הוצאת הכוח במאי .1967״
אותו איש הסביר לי כי הפעם הכוונה היא למשהו אחר לגמרי. החוזה שייחתם בין ישראל
והערבים, בעיקבות יוזמת המעצמות, יאושר על־ידי מועצת־ו־,ביטחון י, וזו תתן ערובות
לקיומו.

מועצת־הכיטחון תשלח אה הצבא הבינלאומי לשארם אל־שייך (ואולי
גם למקומות אחרים) .אי-אפשר יהיה לסלק צבא זה, אלא על פי ההח לטה
החדשה של מועצת־הכיטחון. החלטה כזאת תהיה טעונה תמיד
הסכמה של ארכע המעצמות -בלומר, הווטו האמריקאי יוכל תמיד
למנוע את הוצאת הכוח הבינלאומי.
#פירוז. התרשמתי כי הכוזנה היא שהשטחים שיפונו על־ידי צה״ל יפורזו, אך גם
דבר זה לא פורט לפי שעה.

אילו מגעים מתנהלים עתה מאחורי הקלעים?
מה יקרה כמרחב אם תיכשל יוזמת המעצמות?
האם עלולה ארצות-הברית לנטוש את ישראל?
מה יהיה מקום הפלסטינים כהסדר המוצע?
על כך ידווח אורי אכנרי כהמשך שיחה זו.

פרשי־אוויר כפעולה ליד הגבול
פעולות התגמול — נקמה והרתעה
שכוונתן המוצהרת היתד, כפולה: נקמה,
והרתעה.
אך המציאות המדינית והצבאית של .1969
אינה זו של שנות ה־ •50 הצבאות הערביים
— ועימם אירגוני הטירור הפלסטיניים —
פועלים על־פי תוכנית ברורה, המוכתבת
על־ידי פיקוד מרכזי, חותרת ליעדים ארו-
כי־טוזח. בראש־וראשונה: ריתוק צה״ל וה־תשתו,
והטלת מעמסה רצופה על הכלכלה
הישראלית, כדי להביא להכרעה מדינית
ולנסיגה מהשטחים.
המושג ״פעולת־תגמול״ בהקשר זה מאבד
את משמעותו. תגובה צבאית נגד כוח
צבאי סדיר לא תשנה את האסטראטגיה הערבית,
המעוניינת דווקא בהטלמה. לא כל
שכן פשיטה על כפרים או מחנות של חבלנים
מעבר לגבול.
הקומנדו הימי. מד, אם כן משמעותן
של שתי הפשיטות שערך צד,״ל השבוע?
הפעולה הראשונה בוצעה על־ידי יחידת
קומנדו של חיל־הים, במיפרץ סואץ. בחש־כת־לילה
הגיעו אנשי־ד,קומנדו אל החוף המערבי
של המיפרץ, בכניסה לנמל צבאי
קטן בשם עדאביה, עשרה קילומטרים דרומית
לעיר סואץ. היתד, זו פשיטה קלאסית,
שמטרתה לחבל במיתקן צבאי סדיר, לפגוע
במיספר רב ככל האפשר של חיילים, לזרוע
אי־ביטחון לאורך הקודים המצריים, ולאלץ
את הצבא המצרי לקיים דריכות מתמדת
בכל מערכו ולפזר את כוחותיו לשמירת
יעדים מפני פשיטות דומות בעתיד.
מיספר ההרוגים נתון בוויכוח. המצרים
טענו: חמישה הרוגים: על־פי התחקיר של
מבצעי הפשיטה, נקבע מיספר האבידות המצריות
ב־ 26 איש. לאנשי חיל־הים היו
שני פצועים קל.

הערב המאוחרות, לעבר מוצבי צה״ל באי-
זור ציר המתלה, על גדות התעלה. בחיפוי
האש הארטילרית הכבדה, חצו חיילים מצריים
את התעלה וקרבו אל המוצב בשעות
הלילה. התפתח קרב קצר לאחל שחיילינו
הבחינו בכוח האוייב ושני הצדדים השתמשו
ברימוני־יד. בסיום הקרב נסוג הכוח
המצרי אל הסירות וחצו את התעלה. חייל
ישראלי אחד נהרג ואחר נפצע במהלך הקרב
הארטילרי.
מבחינת המאזן הצבאי הכללי, לא הביאו
פעולות אלה שום שינוי. המלחמה המשיכה
להיות מלחמת־קיום, כשאף צד אינו
מנסה לכבוש ראש־גשר קבוע בצד השני,
או לפרוץ את ד,הזית במיתקפה רבתי. השינוי
היה בכך, שניתן רמז כי צה״ל נענה
לאתגר המצרי והירדני, ומוכן לאמץ לעצמו
באופן פעיל את הטקטיקה הערבית: אם כבר
מלחמת־התשה פעילה, אזי תנוהל משני
צידי קודי הפסקת־האש, ולא רק מצד אחד.
השאלה שנותרה עדיין פתוחה: האם זה
יוביל לאותה הסלמה שהערבים מעוניינים
בה, ואשר ישראל החליטה להימנע ממנה?
התנחלות למי מפריע
השקט בשטחינו 7
תופעה חדשה כיערה השבוע את הרקע
הפוליטי במדינה: שלוש קבוצות צעירים
ניסו לבצע התנחלות פראית בסביבות שכם.
כוחות הביטחון סיכלו את נסיתם, אולם
(המשך בעמוד )18

על המגעים החיוניים כין שתי הארצות,
הנעשים עתה דרך השגרירות הפינית.

הכנסת ומנחם כגין יקכל את תפקיד שר-
המשפטים.

ממשלה בתור ממשלה

למה נשאר
דינשטייו באוצר?

גולדה מאיר מתכננת ריאורגניזציה יסודית במשרדה.
הריאורגניזציה תבוצע מייד לאחר הבחירות, אך כבר
עתה היא שוקדת, בעזרת במה ממקורביה, על תיכנונה.
הסעיפים הבולטים בריאורגניזציה:

ניכסוו רצה את דייו
במקום גולדה
אי-הוודאות וההשהיות כקשר לביקורה
המיועד של ראש-הממשלה, גולדה מאיר,
אצל נשיא ארצות-הברית ריצ׳ארד גיכסון,
נגרמו משום שניכסון העדין? לפגוש את
שר־הכיטחון משה דיין.
כאשר נמסר לניכסון על כוזנתה של גולדה להסדיר
ביקור רשמי בארצות־הברית, גילה ניכסון ליועציו כי
היה מעדיף לפגוש את משה דיין. ניכסון רמז אז כי אין
לו דבר נגד גולדה, אך הוא סבור שעם דיין ימצא
לשון משותפת. מה עוד שלדעתו דיין הוא הנץ הראשי
בממשלת־ישראל, ואם יש טעם לשכנע מישהו בחשיבות
שיחות הארבע, הרי זה אותו ולא את גולדה.

האנשים שתיוופו כין ממשלת־ישראל ל־מימשל
ניכסון יעצו אז לממשלת־ישראל, כי
דיין יסע לארצות־הכרית וייפגש עם ניכסון
כמקום גולדה. הצעות אלה היו מלוות כרמזים,
כי דיין יוכל להשפיע על צמרת ה־מימשל
האמריקאי יותר מאשר גולדה.

#מינוי מנכ״ל חדש. המנכ״ל הנוכחי,
ד״ר יעקכ הרצוג, הכיע את רצונו לפרוש
ממישרתו, כדי לחשתתף כמערכת־הכחי־רות
מטעם המפד״ל. התפקיד אותו היה
רוצה: ראשות עיריית ירושלים.
• מינוי יועץ כלכלי. ראש הממשלה היא בדעה,
כי בתקופה זו חייב שיימצא לידה מומחה כלכלי, כדי
שלא תהיה תלוייה בדיווחי המשרדים הכלכליים.
׳ס מינוי יועץ מדעי. המועמדים הם: פרופסורים.
<• מינוי יועץ מיוחד, שיטפל בעניינים רוחניים
(כולל אמנות, ספרות, ת־אטרון).
כל היועצים הללו ישמשו גם כאנשי־קשר עם הגורמים
הנוגעים בשטחיהם.

ראש הממשלה צופה מראש אפשרות של
התנגשויות עם כמה שרים על רקע מינוי
היועצים. כאשר סיפרה על כך לכמה ממקורביה,
הזהיר אותה אחד מהם מפני אפשרות
כזאת. הוא אמר :״עד כמה שאני
מכיר את השרים, יהיו כאלה אשר יראו
ככד מעין ממשלה כתוך ממשלה.״

ארו מציע יורש
שר החינוך והתרבות זלמן ארן הודיע,
שלא יצטרף לממשלה הכאה.
הוא מציע שלושה מועמדים במקומו: השר ישראל

גולדה לא הסכימה לוותר על זכותה לפגוש את ניב-
סון, ורק אז נעשו הסידורים לקראת ביקורה של גולדה
בארצות־הברית, במחצית השנייה של יולי.

בירור עם יצחקו רביו
גולדה מאיר תנהל, בעת ביקורה בוושינגטון, שיחות
אישיות יסודיות עם השגריר יצחק רבץ. הרקע לכך:
היחסים בין צמרת משרד־החוץ לבין השגריר.
ראשי משרד־החוץ, בהשראת שר־החוץ אבא אבן
ומנכ״ל משרד־החוץ גדעון רפאל, אינם רואים באהדה
יתירה את עמדותיו העצמאיות של יצחק רבין, מתייחסים
באדישות ובזילזול ליוזמותיו המדיניות. הם גם
רוגזים עליו בגלל הדיווחים הגלויים מדי, לדעתם, שהוא
מעביר לארץ. הם מתארים את יוזמותיו ואת דיוזחיו
כ״בלתי דיפלומאטיים״ ,לפחות בצורתם, או בניסוחם.

הפתעה לספיר :
המועמד של גח״ל

כאשר נודע לו הדכר, עם שוכו מחו״ל,
הגיב כזעם כלפי חכריו-לשעכר של המועמד
מיספר : 3״דווקא עכשיו הם היו צריכים
לעשות לי את זהץ! מה הם רוצים,
לחכל כי ככחירות?!״

חידוש היחסים
עם ברית-המועצות?
כחוגים דיפלומאטיים רווחת השמועה,
שייתכן חידוש היחסים הדיפלומאטיים כין
ישראל וכרית-המועצות. חידוש היחסים לא
יהיה כדרג של שגרירים כפי שהיה קודם,
אלא כדרג נמוך של נציגים, וזאת כדי להקל

עיתון ערב חדש
יופיע לקוראת הבחירות
עיתון ערב יומי כשם ״שש ערב״ ,שייצא
כשעות אחר-הצהריים, יופיע כתחילת חודש
אוגוסט. העיתון נוסד כידי איל-ההון
הלל. קוק, ממומן בהשקעה של בעלי־הון
אמריקאיים ושל שותפים ישראליים.
הלל קוק, שבתקופת המנדם עמד בראש הוועד־לשיחרור־לאומי
בארצות־הברית שתמך באצ״ל, ונודע
אז בשם פיטר ברגסון, היה חבר הכנסת הראשונה
מטעם תנועת״החרות. הוא הסתכסך עם ראשי התנועה,
חזר לארצות־הברית וניהל לאחרונה עסקי־נפט בשח־ייץ.
מזה שנים מתכנן קוק את הופעת העיתון, שנועד להיות
מכשיר אופוזיציוני ב־מדינה.
קוק
טוען כי גייס למימון
העיתון סכום של כמיליון
דולאר. לעיתונאים שיעבדו
בעיתון הציע חוזה לשנה,
בו מובטח להם שכרם גם
אם יפסיק העיתון את הופעתי•
איש מרכזי במינהלת
העיתון: שלום ירקוני, ממנהלי
חברת מודיעין אזרחי,
שתהיה שותפה בעיתון.

״מעריב״ ו״ידיעות
אחרונות״ ככר מתכננים
הוצאת מהדד
רות מיוחדות מדי יום,
גם הן כשעה חמש.
הן יכילו חומר חדש,
שלא פורסם כמהדורות
מבוקר. כמו כן
מתכננים שני הצהרו•
ניב מיכצעים נוספים,
על מנת להכשיל את
סיכויי העיתון החדש.

גולדה נוטה לצדד כרכין, כמאכק שמנהלים
נגדו ראשי משרד־החוץ.

הידיעה על האפשרות כי האלוף אריק שרון יוצב
במקום השלישי ברשימת גח״ל לבחירות, אשר פורסמה
לראשונה בשבוע שעבד בעמוד זה, הפתיעה את
מזכיר העבודה פינחס ספיר
ספיר, שידע על כוונתו של אריק שרון לפרוש מתפקידו
הנוכחי, לא ידע כי הוא מתכודן לרוץ דווקא
ברשימת גח״ל לכנסת.

סגן שר־האוצר, ד׳׳ר צבי דינשטיין, שקל לאחרונה
התפטרות מתפקידו.
דינשטיץ, איש־אמונו של השר הקודם פינחס ספיר,
נשאר בתפקידו על מנת לאפשר לספיר להמשיך ולהחזיק
את ידו על דופק הניהול המישקי של המדינה. שר־האוצר
זאב שרף יודע יאת, ועל כן שוררים בין השניים
יחסים קרירים ביותר.
האיש שהניא את דינשטיין מהגשת התפטרות הוא
פינחס ספיר, ששיכנע אותו להישאר על מישמרתו, על
אף הקשיים האישיים.

כדי לא להסתכסך עם שני
הצהרונים, סירבה מע״י להדפיס
את העיתון החדש
בדפוס של החברה המאוחדת
להדפסה, השייכת ל־מפא״י,
אליה פנה שלום
ירקוני.
גלילי, השגריר יצחק רביו, ופרופסור יהושע פראודר.
בשיחה עם ראש הממשלה אמר, שהוא היה מברך על
בחירתו של יצחק רבין. אך נודע, כי רבץ אינו נוטה
להכינם לחיים הפוליטיים במצב הנוכחי.

השר פינחם ספיר, מזכ״ל העכודה, העומד
לצאת השכוע לקנדה, יכוא שוב בדברים
עם השגריר וינסה לשכנע אותו, שיתן
את הסכמתו להופיע כרשימת העבודה ל־׳
כנסת. אך כהוגי העבודה יש פסימיות כעניין

בגיו -שר המשפטים?
כין האפשרויות הנדונות כמערך, למיקרה
שתקום ממשלת ליכוד לאומי גם אחרי הבחירות:
יעקב שמשון שפירא יהיה יו״ר

עתידו
של ״למרחב״
לא התקבלה שום החלטה לסגור את
״למרחב״ -זאת מסרו השכוע מקורביו
של מזכיר מע״י, כתגובה על פירסומים כי
ביטאון הקיבוץ המאוהד עומד להיסגר כתחילת
השנה הכאה.
בחודשים האחרונים הועלו מיספר הצעות לגבי עתידו
של למרחב, מתוך מגמה למנוע בעתיד כפילויות בין
עיתוני המפלגות של המערך. אחת ההצעות היתה:
הפיכת אחד מעיתונים אלה לעיתון ערב. אולם כל אלה
נשארו בגדר הצעות בלתי־מתייבות, ולמרחב ממשיך
לפעול על סמך ההנחה שלא יחול שינוי במעמדו.

ד ד ׳ ה 1ב 1ה ר

()143

( 10 חות חשיעחוס
היו״ר א. כן*אליעזר: רשות־הדיבור לחבר־הכנסת ורדיגר.
(חבריהכנסת ורדיגר אינו נוכח באולם).
היו״(* א. בן״אליעזר: רשות הדיבור לחבר־חכנסת גולומב.
(חבר־הכנסת גולומב אינו נוכח באולם).
היו״(* א. כן־אליעזר: רשות הדיבור לחבר־הכנסת אבנרי, אחריו — לחבר״
הכנסת מיקוניס
אורי אבנרי: כבוד היושב־ראש, כנסת נכבדה.
למרות שאני יוצא נשכר מזה שחברי־הכנסת נעדרים מן הי שיבה...
היו״ר א. בן־אליעזר: אתה לא תיהנה מהזמן שלהם.
אורי אבנרי: אני חושב שהיה זה צודק לחלק בין חברי־הכנסת הנוכחים
את הזמן של חברי־הכנסת הנעדרים.
שלמה כהן־צידון: אולי גם המשכורת שלהם?
אלרי אבנרי: בהחלט, גם המשכורת. הצעתי זאת בשעתו.

זהו קטע הלקוח מילולית מהפרוטוקול ש? הכנסת. הדברים אירעו בראשית נאומי על
משרד־התיירות• באולם המליאה נכחו אז שמונה חברי־כנסת.
היה זה ביום בו חזרתי לכנסת, אחרי שנעדרתי — זו
הפעם הראשונה — במשך שבוע, מפני שביקורי בארצות״
הברית התארך. כאשר הופעתי שוב, נתקלתי בקבלת־פנים
שמחה — גם מצד חברי־כנסת ועיתונאים שאינם אוהדים
את סיעתנו בכלל.
״השבוע הזה היה גיהינום,״ אמר לי עיתונאי אחד .״ביום
השלישי נסגרה הישיבה שעתיים לפני הזמן, מפני שלא היה
מה לעשות. ישיבה אחת נפתחה בנוכחות שני חי׳כים.״
בו במקום ערך לי עיתונאי זה חשבון כמה זמן חוסכת
הבננות כשאני אינני נוכח. שישה עד שמונה נאומים שלי
בשבוע — כשעה ורבע. שאילתות ושאלות נוספות שלנו —
עוד כחצי שעה. נאומים של ח״כים אחרים, הקמים להתווכח
איתנו — עוד שעה או שעתיים.
״אולם,״ הודה אותו עיתונאי בחיוך. ,זה שווה את המחיר.
אחרת אפשר היה למות כאן ׳מרוב שיעמום.״
בן־אליעזר

שיא הציונות המתחסדת
ככל שמתקרבות הבחירות, כן מבר
לחץ עסקני המע״י לשנות את החוקים
לטובתם.
השבוע הציעה קבוצת עסקנים של
מע״י וגרורותיה (גח״ל, ל״ע) להכניס
שינוי גדול בחוק תעמולת״הבחירות —
כדי ;לאפשר להם להשתמש, בבחירות להסתדרות,
ערב הבחירות לכנסת, בכל
האגתנעים שאסור לפי החוק להשתמש
בהם• בבחירות לכנסת עצמה.
קמתי להסיר את ההצעה מסדר־היום.
(בהצבעה הצביעו בעד הצעתי המפד״ל,
אגו״יי ופא״י. המ״ח נמנע, ומק״י הצ-
ביעה בעד הצעת מע״י).
אודי אכנרי: אני מציע לן $ר את
ההצעה משולחנה של הכנסוז• .
אמר חבר־הכנסת אזניח בדבריו :״חוק
זה מוצע כדי למנוע ספק.״ זה באמת
נכון. כוונתו ברורה לחלוטין.
כוונתו להטיל את חמדינה לתוך אורגייה
של ביזבוז במערכת־בחירות -בלתי־פוסקת
לכנסת, מערבת בחירות לכנסת בהשוואה
של מערכת כחירות להסתדרות, מערכה שתימשך
ארבעה חודשים ויותר, בהוצאה
של עשתו •/קיליוני לירות, ומי יודע כמה
עוד•

כוונה זו.באה מצד אותם עסקני־מפלגות
שחילקו לעצמם זה עתה
חמישה-עשר מיליון לירות מכספי
משלם־המיפים, במטרה ״מוצ־ .
הרת, כביכול, לקצץ כהוצאות ולקצר
מערבת כחירות.

אינני יודע אם מותר לי, מבחינה פרלמנטארית,
להשתמש במלים כמו ״ציניות״
או ״ציניות מתחסדת״ .אבל אם -זה מותר ,

אשתמש בהן.
כרוך אזניה: השתמשת כבר במילים
הרבה יותר חמורות. .
אורי אכנרי: הכוונה ברורה. לחלו־ ׳.
טין. בכל הוויכוחים שהתנהלו, ובדבריו
של חבר־הכנסת אזניה עכשיו, לא נשמעה
התשובה לשאלה י האחת, הפשוטה והברורה,
שכל בר־דעת ישאל אותה: מדוע חייבות•
הבחירות להסתדרות להיערך בדיוק חודשיים
לפני. הבחירות לכנסת, בדיוק ערב
המועד שבו. מתחילה מערכת־הבחירות לב־
״נסת? .
מדוע לא ביום הבחירות לכנסת, כשיש
שבתון׳ במדינה, והכל חושפים על בחירות?
מדוע לא חודשיים אחרי הבחירות ל־

טמבר, בדיוק שבועיים לפני שמתחילה רשמית
מערכת הבחירות?
המצב ברור לחלוטין- .תהיה מערכת
בחירות, וכל המפלגות הגדולות, זולת ה־מפד״ל,
יוציאו שם סכומים בלתי־מוגבלים.
ישתמשו באותן אותיות. יופיעו אותם המועמדים.
תהיינה אותן הסיסמאות. לאחר
מכן יוקדשו שבועיים ימים להיערכות מחו
שווס
גור ביה הקברות
ההתנצחויות ביני ובין יושבות־ראש
הישיבות, המפריעות להשמעת דיעותינו,
כבר הפפו תופעת״קבע בבית• השבוע זה
קרה שוב.
משה דיין הביא הצעת״חוק בעניין
בתי־הקברות הצבאיים. לנו היו כמה
הערות מעשיות לפרטי ההצעה (מתי מותר
להעביר גופות חללים, וכו׳) ,אך
מצאנו לנכון להקדים כמה מילים עקרוניות

כבוד היושבת־ראש,
אורי אכנרי:
כנסת נכבדה.
.בבואנו לדון בנושא טראגי זה, חייב כל
אחד מאיתנו להקדים ולשאול את עצמו:
האם אני, והאם אנו, עושים את הכל כדי
לשים ק׳ן לשפיכת דם מיטב הבנים? האם
אנו עושים את הכל כדי לנצל כל אקשרות
של שלום, כל פתח הנפתח לשלום? האם
בשעה זאת, וקמת ממשלתנו מדיניות החותרת
בלב שלם ובלב פתוח לייעד האחד
החשוב למדינה ולכל העם בישראל?
שמעתי כי ביחידה מסויימת של הצנחנים,
רגילים החיילים ל
היו״ר רות הקטין: תסלח לי, חבר־הכנסת
אורי אבנרי. אנו דנים בחוק מסוייס,
ואס יהיה זיון פוליטי — תנאם את הנאום
הפוליטי שלך. אתה צרין לדבר לנושא.
אורי אבנרי: גבירתי היושבת־ראש,
דשת של הכוחות, להסקת מסקנות (לכך
דרושים בדיוק שבועיים) ,ואחר־כך תופעל
המכונה הענקית הזאת מחדש, בהמשך
של אותה מערכה.

זהו תכסיס ציני להאריך את הבחירות,
להגביר את הכיזבוז בבחירות
כאיצטלה הפוכה.
בל אדם כמדינה מכין במה דברים
אמורים ומהי הכוונה. הכוונה
היא לרוקן מתוכנו את חוק תע־מולת-הכחירות
לנכי מפלגות מסו־יימות.

מובא
לפנינו חוק על בתי־קברות צבאיים
שהוא חוק קבע, המבוסס על הערכות
ביטחוניות מסו״מות, שהרי אחרת לא היו
מביאים חוק־קבע. המצב
הביטחוני שייך,
איפוא, לעניין.
זוהי רק הקדמה.
ואין רגילים, נידמה
לי, להתערב בדברי
חבר־כנסת בהקדמה
לדברים המתייחסים
לחוק, כאשר
הדברים מתייחסים

היו״ר הקטין:
תסלח לי, חבר־הכנסת
אורי אבנרי. אנינוהגת לפי התקנון•
אם אני מוצאת לנכון להעיר כי הדברים
אינם לנושא הנדון — אני מעירה שהדברים
אינם לנושא הנדון. אתה יכול לחלוק
על־כך, ולהביא זאת בפני ועדת הפירושים,
אשר תקבע האם נהגתי נכון או לא
נכון.
אורי אבנרי: חוששני, גבירתי, ש־נעסיק
את ועדת־הפירושים של הכנסת בתפקיד
מלא, אם אני אתחיל לפנות אליה
בגלל כל הערה של גבירתי היושבת־ראש.
עם כל הכבוד, נדמה לי, שכאשר מדברים
על נושא זה דווקא, מוטב עד כמה שאפשר
להימנע מהתנצחות.
היו״ר הקטין: עליך לחזור לנושא.
כשקם משה דיין להשיב למתווכחים,
העיר :
משה דיין: ההערה האחרונה שאני
רוצה להעיר, אס אפשר, לדברי הפתיחה
של חבר־הכנסת אבנרי.
אני מעריך כראוי את התמדתו של חבר־הכנסת
אבנר׳ בביקורת על הממשלה, על
מדיניות הממשלה, שאיננה פועלת למען השלום.
אבל אולי מותר להעיר שאפילו
רודף־שלוס מובהק כחבר־הכנסת אבנרי ב־וודאי
איננו סבור שאפשר היה להשיג אותו
תוך כדי תיקון בחוק בתי־קברות ארעיים.

חשיש: חקירה, ד א עונשים!
חבר״הגנסת ראובן ארזי הגיש הצעת־חוק פרטית,
בה ביקש להחמיר את העונשים ולהרחיב את העבירות
לגבי הסמים המשכרים. הצענו להסיר הצעה זו מסדר-
היום, ואמרנו :
אורי אכנרי: עניין הסמים המשכרים הוא עדין ומסובך
מאין כמוהו.

שנתיים — אין בכך כל רע, כי אם להיפך — ותוציא מתחת
לידיה מסקנות התואמות את המימצאים המתקדמים ביותר של
המדע, הקרימינולוג ה והסוציולוגיה.
לפני שנה נתקיים בתל־אביב משפט ציבורי על נושא זה.
הופיעו בו כמה מהפרופסורים המכובדים ביותר בארץ, והציעו
לבטל את החוקים נגד הסמים. המשכרים. אינני רוצה לתמוך בדיעה
זו. א נני רוצה לתמוך בשום דיעה, מפני שאינני מרגיש את עצמי
די מומחה כדי להביע דיעה בנושא זה.

תופעה שהיתה פעם מוגבלת לעולם התחתון, הפכה, בשנים
האחרונות בארץ, ועוד לפני כן ברחבי העולם המערבי, לתופעה
חברתית נרחבת מאוד, דודקא בחוגים של המעמדות היותר גבוהים
בחברה.
שלמה לו רנ ץ (אגו״י) :נוסף לפורנוגרפיה אתה גם
במד סמים משכרים?
אורי אכנרי: זוהי תופעה חברתית, תרבותית ופסי־לולוגית,
הקיימת בכל רחבי העגלם המערבי, ואולי גם
בעולם הקומוניסטי.
שלמה יעק 2ג רו ס (אגו״י) :אוי ואבוי לתרבות זו!
ראובן ארזי (המערך) :תרבות של העולם הזה שלך.
אורי אבנרי: אתם זרים ל-מה שמתרחש בעולם בשטח

זה, כמו בשטחים• אחרים.
אני טוען שהחמרת העונשים בחוק הפלילי י לא תביא שינוי
לטובה במצב הזה> כי אם להיסך, תגרום לתופעה• מסוכנת ביותר,
והיא — הפיכת רבבות אנשים בישראל לעבריינים ...
דבורה נצר (המערך) :רבבות?
אורי אבנרי: רבבות משתמשים בסמים, לפי מימצ־אים
של חקירה מוסמכת.
דבר שעלול להביא לתוצאות׳כמו חוק ה״פרוהיבישן״ באר־צות־הברית.
אותו חוק ביטול לאחר כמה שנים ׳מפני שהוא טיפח
את העולם התחתון. אגב, בחוגים רפואיים יש כיום דיעה שהאלכוהול
מסוכן יותר מהחשיש.

אני רק רוצה להביע את הדיעה שהדבר מחייב
בירור ממצה? ,א בוועדה של הכנסת, כי אם במים•
גרת ועדה של מומחים.

יש היום כמדינת-ישראל רכבות רבות שמשתכד
שים כסמים אלה, כעיקר כחשיש.

אני מציע לכנסת שלא לשנות את החוק, אלא למנות
ועדה ציבורית בדרג עליון, כהשתתפות פסיכולוגים,
סוציולוגים, קרימינולוגים ושאר המומחים
הנוגעים לפרשה זאת׳.

*ייי*יי

י* ייי* י י *

מזיוה

ריירו

בבריטניה הגדולה, שהיא מדינה עוד יותר פוריטאנית מישראל,
נתמנתה. ועדה מלכותית לבירור הבעייה הזאת• ועדה זו הגישה לא
מכבר הצעה שהיכתה גלים רחבים מבריטניה. מסקנותיה שוללות

גרוס ולורנץ
במידה רבה מאוד את הדיעות המקובלות לגבי חלק מהסמים
המשכרים. באוניברסיטת הרווארד בארצות־הברית נערכה חקירה
דומה, שתוצאותיה אף הן היכו גלים בעולם ושינו הרבה מושגים
מקובלים.
אוי ויזוייו

שו ל ד רד רד זו.

0 1 3 1דוק דרא ש המ שטרה מדוע א־-אפשר ד א כו ד סרסניס?
אדוך (מיל) מוכר עגבניווו ממסקסעד
הקד מיו ת הצב איו ת * אבדהכלח עד הקומוויזס * ב חיוווו ב ע ״ ר ה •הודית
נמשך השבוע עליתי שמונה פעמים על דוכן הנואמים,
והבעתי את דעתנו על שורה ארוכה של נושאים
שונים — החל בזכויות החיילים ופלח בחיי״הלילה
של תל-אביב.
בין השאר אמרנו :

* על זבות-ההצבעה של
ישראלים בדוו״ל:
מדוע אין כבוד ם גן־שר-הפנים מציע זכות־כחידה
לישראלים בחוץ־לארץ?
אני חוזר שוב ושוב לנקודה זו. מדינה זו, המכריזה על
עצמה כמדינה ציונית, איזה עניין יכול להיות לה לנתק
מגע עם אזרחים ישראליים הנמצאים זמנית, או לתקופה
ארוכה, בחוץ־לארץ? האם אנחנו רוצים לנתק את הקשר
איתם, למנוע בעדם מלהשתתף באקט הדמוקראטי העיקרי
היכול לקשר אותם אל המדינה?
הייתי השבוע בצרפת, ביום הבחירות לנשיאות, ונוכחתי
לדעת שדווקא לאחרונה הרהיבו בה במידה ניכרת מאוד
את האפשרות של ההצבעה מחוץ לאיזור המגורים הקבוע.
בצרפת נערכות תמיד הבחירות ביום ראשון, ביום המנוחה
השבועי, כדי לחסוך שעות־עבודה, וחבל שאין זה נהוג גם

ובשעה 11 בלילה, כשהוא גומר לאכול — אפשר לשלוח
אותו למלון לישון. הדיסקוטקים נסגרו.
קריאה: מדועד
אורי אכנרי: ני נכנס ג׳וק לראש המשטרה.
ראש העיר הוא איש חלש, ואינו מעז לפעול נגד
המשטרה.

איך אפשר למשוך תיירים לעיר, לארץ, כאשר
אץ מועדוני־לילה?
החברים והידידים של חבר־הכנסת לורנץ יבואו לארץ
גם כשאין בה מועדוני־לילה, אבל אני חושב שמיספרם
מוגבל. אותו תייר המבקר בבוקר בכותל המערבי ומתפלל
שם, בא בערב לתל־אביב ורוצה לבלות. ארץ שאין אפשרות
לבלות בה — ארץ כזאת לא תמשוך תיירות.
שלמה לורנץ: כשמחפשים. את זה — נוס־עים
למקומות אחרים.
אורי אבנרי: האם אתה מוכן לוותר על המיליונים
שמכניסים התיירים הרוצים מועדוני־לילה?

לו. הרבה יהודים טובים בארצות־הברית, האוכלים בשר
חזיר במשך 11 חודשים בשנה — בחודש שבו הם באים
לישראל, הם רוצים לאכול כשר. כל הכבוד. אני מכיר
רבים כאלה.
אבל אם אנו רוצים למשוך תיירות נוצרית בהמונים
גדולים, כי אז צריך שתהיינה בארץ מיסעדות שתמשוכנה
מבחינת טיבן.

עם כל הככוד לכשרות -תייר רוצה לאכול
סרטנים, צדפות, שכלולים, בשר חזיר -ואני
יכול לתת כאן תפריט ארוך מאוד -לא ימצא
את בל הדברים האלה כארץ. לארץ זאת יצא
שם בעולם כארץ שיש לה הרבה דברים טובים,
אך שאי-אפשר לאכול כה.

• על תוארים צבאיים :

* על חוף הים:

אני מתייחם בשלילה רבה למינהג, שפשט מאז מלחמת־ששת־הימים,
שלא ידענו כמוהו כאן עד אז — שאנשים
מופיעים בעיסקיהם הבלתי־צבאיים בתוארים הצבאיים.

יש רק פיתיון אחד לכעיית שפת־הים,
ואנחנו הצענו אותו לא פעם: הקמת רשות
ממלכתית לחוף הים. הפיכת חוף הים כולו

משא־ומתן על מבירת במות של עגבניות -
האם הוא צריך להתנהל בין רכ-סרן (מיל).
לבין סגן־אלוף (מיל?).

את 1את אמרנו

אצלנו( .אינני מצפה שדזזקא סגן־שר־הפנים הנוכחי, איש
המפד״ל, יציע זאת).
ביום המנוחה השבועי בצרפת נמצאים אנשים רב־ם מחוץ
לבתיהם. ממשלת צרפת תיקיה בשבועות האחרונים את
החוק כדי לאפשר לאנשים הנמצאים בחופש מחוץ לבתיהם
להצביע במקומות הנופש במעטפות כפולות.

אני גם רואה בעין רעה מאוד מאמרים בעיתונים החתומים
בידי סא״ל (מיל ).או אלוף (מיל .).כאשר אום כזה
מביע את דעתו כאזרח המדינה, הרי תוארו הצבאי הוא
בלתי־רלבנטי לחלוטין.

אני שמח שבמשך עשרים שנה לא ידענו
תופעה זו כמדינת-ישראל. היינו במצב מצו•
יין: מדינה אשר כה הצבא פופולרי יותר מאשר
ככל מדינה אחרת, ובכל זאת היא מדינה
משוחררת מכל תופעה של מיליטריזם.

• על הקולפיות הצבאיות :
למחרת הבחירות האחרונות הבעתי, מעל
דוכן הכנסת, ספקות חמורים לגבי טוהר הבחירות
בקלפיות צכאיות.
היו לנו נסיונות משלנו בעניין זה. נציג של רשימתנו
נכנם אז בטעות לקלפי צבאית, ומצא שנעלמו בה פתקי-
הבחירות של רשימתנו ושל רשימות אחרות. כתוצאה
מגילוי זה הוא נאסר, בעודן חדירה למיתקן צבאי בלי רשות.
אחרי הבחירות נתגלה מיספר גדול של אנשים שהצביעו
פעמיים: בקלפי הצבאית, וגם בקלפי אזרחית. יותר נכון,
לא הם הצביעו פעמיים, אלא מישהו הצביע פעמיים בש!*

בילם•

הסכנה לא היתה גדולה בל-בך אילו היו כל
הרשימות שותפות בפיקוח על הקלפיות הצבאיות.
למרבה הצער אין זה בך. ככר נקבע
לגבי הבחירות הכאות שרק המפלגות הגדולות
יפקחו על הקלפיות הצבאיות.
מסתבר שסיעת גח״ל, מפאת גודלה, מוסמכת מבחינה
ביטחונית, אך המרכז החופשי, בגלל קטנותו, אינו מוסמך.
הוא הדין לגבי רשימתי.
תנועתי רגישה במיוחד בעניין זה, מפני שאנחנו פונים
לקהל־בוחרים צע ר, המרוכז במידה רבה בצה״ל.

למרות הסדרים המפוקפקים בקלפיות הצבאיות,
קיבלנו בבחירות הקודמות בקלפיות
צה״ל אחוז הגדול פי שלושה מאחוז הקולות
שקיבלנו בקלפיות אזרחיות. ולכן חשוב לנו
שהפיקוח על קלפיות צה״ל יהיה תקין וסדיר.

• על וזיי־הלילה בת״א :
האם קולו של משרד־התיירות נשמע בחוגי הממשלה?
האם יש מישקל לקולו של קול?

מוסדות מסויימים -עיריית תל-אביב והמשטרה
-סגרו כחודשים האחרונים את תל־אביב.
לקחו
את חיי־הלילה של העיר וחיסלו אותם. סגרו מועדון
אחרי מועדון, דיסקוטק אחרי דיסקוטק. כיום אין כינד
עט חיי־לילה בתל־אב־ב. המועדון האחרון, הדיסקוטק של
מנדי, שהיה בעל שם עולמי בחוגי התיירים, ניסגר לפני
שבועיים. אני יודע ששר־התיירות רצה למנוע זאת, לאף
פנה לכל מי שאפשר היה לפנות. אך התעלמו לחלוטין
מבקשותיו.
כיום אץ כימעט בתל־אביב מקום שאפשר לקחת אליו
תייר. הוא יכול לאכול במיסעדה — לא טובה, אבל יהרה —

דבר זה מתחיל להתערער מאז מלחמת־ששת־הימים. אני
משוכנע שזה למורת רוחו של הצבא, ולמורת רוחם של
המפקדים המשרתים בצבא. אני סבור שכדאי לסתום את
הפירצה הזאת.
איננו רוצים להגיע למצב שהיה קיים במדינות מסויי-
מות, כמו בגרמניה של ימי הקיסר, כשמנהלים ראשיים של
חברות־ענק היו עומדים על כך שיקראו להם ״אדוני
הסגן במילואים״ ,וזה היה כבוד יותר גדול מאשר ״הר
גנראל דירקטור״.

נזט1ה.דיין בביגזו
לאתר תיירות אחד מרוכז, מין פארק לאומי
גדול.

זה כל־כך מובן מאליו, שאין טעם להתווכח על כך. אני
זוכר ששר־התיירות אימץ לעצמו את ההצעה הזאת. האם
אפשר להתעלם מזה לגמרי? האם השיגרה של הרשויות
המקומיות הכושלות יכולה להימשך עד אין סוף?

אם התיירות מכניסה כל-כך הרבה כסף למדינה,
והיא הופכת לאובייקט כלכלי ממדרגה
ראשונה -האם אין שום מישקל לדיעותיו
של שר התיירות?

• על ההפרעה הדתית
לתיירות :
שר־התיירות רוצה בתיירים, ואני מניח שהוא רוצה בתיירים
בני כל הדתות — בתנאי שיביאו דולרים.
האם אי־אפשר לנצל את הפוטנציאל העצום הטמון בשמה
של ירושלים, בשמה של ארץ־הקודש, כדי למשוך מאות
מיליוני נוצרים בעולם?
אולם בגלל קבוצת־הלחץ הדתית, בכנסת ובארץ, אי-
אפשר לנהל תעמולה אמיתית למען תיירות נוצרית. משרד־התיירות
מפרסם בחוץ־לארץ, כימעם בגג בה, פלאקאטים
עם מוטיבים נוצריים. אבל אילו היינו רוצים למשוך מאות
אלפי תיירים נוצריים, כי אז היינו צריכים להוציא סידרות־בולים
עם מוטיבים דתיים נוצריים, בצד סידרות־הבולים עם
מוטיבים דתיים יהודיים.

היינו צריכים לשנות לגמרי את יחסנו לכשרות.

שרוצה לבוא לאר׳ו ולאכול רשו _ אי״! ליע ימיי״

על הקוומוגיזם:
אנחנו דוגלים במערכת הכלכלית של חברה מנדרנית,
המיוסדת על שילוב של יוזמה ממשלתית ותיכנון ממשלתי
עם עידוד מיפעלים פרטיים, שהמדינה מעוניינת בהקמתם.
נדמה לי שהגישה של שני חברי־הכנסת הקומוניסטיים
(חביבי מרק״ח ומיקונים ממק״י) שדיברו לפני
אמיד חביבי דיבר רק קומוניסט אחד!
או רי אכנרי שני חברי־הננסת הקומוניסטיים
שכל אחד מהם סבור שהשני אינו קומוניסט
— היא גישה המיוסדת מל דוקטרינות מיושנות,
שהגיע הזמן לעדכן אותן.

דפי גישה זו, הבעדות עד המיפעד חשוכה
יותר מאשר עצם חיוניותו שד המיפעד לאיג־טרם
שד המדינה. גישה זו אבד עדיה הכדח.
אם היוזמה הפרטית משתלבת במערכת הכלכלית של המדינה,
ומשרתת את האינטרסים של החברה, הרי מיפעל
כזה עדיף על פני מיפעל ממשלתי, בבעלות ציבורית,
שאינו משרת את האינטרסים של המדינה.

על ישראד דהקים משק שיש בו מקום דיוז־מה
פרטית, בתנאי שהמשק מופעד עד-פי
תוכנית מרכזית ותואם את האינטרסים שד
המדינה. הביקורת שדנו נובעת מהעובדה שאין
למעשה תיכנון מרכזי של המדינה, ובל
הדברים הם מיקריים לגמרי. כעניין זה שוררת
אצלנו אנארכיה; .
״יתר -על כן, כאשר ממריצים את היוזמה הפרטית באמצעות
תמריצים והטבות, כי אז. על אחת כמד, וכמה יש
להיזהר מפני פרוסקציוניזם. המחוקק צריך בעיקר. להיות
ער לכך שלא יוענקו הטבות; לפרוטקציונירים, בזנית קש־

(המשך מעמוד )13
הראש קדימה. אסור לחיחפז.אין אומרים ת־ערבים?
החיפזון — מהשסן.
כבר פרשתי פעם. ידעתי מראש שזאת
שגיאה. מה יצא מזה? היו דרושים 100 אלף
חיילים מצריים בסיני כדי לתקן את השגיאה
ההיא.
מה יקרה אס אפרוש גם הפעם? פופולאריות?
הרחוב איתי? אולי. אולי. אבל עד
איפה?
הנה, בסקר הזה של שמעון. שאלו מי המתאים
ביותר לראשות הממשלה. גולדה
קיבלה אחוז אחד יותר ממני.
אין ספק. היא פופולארית מאוד. אמא
יהודיה. סבתא גיבורה. גבר וכל זה.
רק אפרוש — וספיר יחזיר את רבין ־מ
וושינגטון. אוסרים שיש כבר שיר בלישכה
של ספיר: גולדה מחכה ילרבין...
יצחק רפאל צדק. מה תיתן הפרישה? אז
אעביר כמה מנדטים. בשביל מהד בשביל
להילחם על הקמת קואליציח אחרי הבחירות,
ולהיאבק על תיק הביטחון?
לא. אין מה למהר. ה 31.1עוד לא מונחים
בכיס. ואפילו אם זה בטוח — גס אז
אין מה לסהר. צרין לחכות. לשקול. לראות

__סיכוי
נמישחק פוקר
ינתיים, אפשר לעשות חשבון. אם
^ להסתמך על תוצאות הסקר של שמעון
פרם, לפיו תקבל רשימה עצמאית של דיין
37 מנדסים, מי יהיו השותפים שיאפשרו
לו להרכיב קואליציה בעלת רוב מוחלט בבנם
תהבאה?
מועמד טבעי ראשון לקואליציה כזו הוא
גח״ל. הסקר של פרס העניק לגוש חרות—
ליבראלים 25 מנדטים — בתנאי שדיין לא
יפרוש. על פי אותו סקר, יזכה המרכז החופשי
בשני מנדטים. אבל אם יפרוש דיין
— יצטמצם כוחו של המרכז החופשי למנדט
אחד לכל היותר; ואילו גח״ל יזכה ב־20
מנדטים בלבד. כלומר: סך הכל של מנדטים
מן השותפים הימניים — .21 יחסרו עדיין
13 מנדטים כדי לאגור רוב של 61ח״כים.
מניין יבואו המנדסים החסרים?
אפשרות אחת היא: המפלגה הדתית־לאו־מית.
למפלגה זו 11ח״כים בכנסת הנוכחית.
התחזית הכללית — לא רק בסקר של פרם
— מעניקה להם בין 11ל־ 12 מקומות בכנסת
הבאה. אבל בתנאי שלא תוקם רשימה
עצמאית של דיין. במיקרה זה, עלולה
המפד״ל לאבד שניים או שלושה מנדטים.
כלומר: לקופה המשותפת של דיין—גח״ל
יוכלו הדתיים־הלאומיים לתרום תשעה מנוסים.
אלא שחשבון זד, אינו ודאי. אין כל
ביסחון, שהמפד׳׳ל אמנם תיעתר לשידוליהם
של דיין ופרס.
אבל גם אם תצטרף המפד׳׳ל לקואליציה
של דיין — יחסרו עדיין ארבעה מנדטים עד
לרוב הדרוש. ארבעה אלד, יובלים להיות
ח״כי אגו״י. אך שוב אין כאן ביסחון.
כלומר, בסך־הכל: סיכוי כלשהו — מותנה
בהרבה גורמים.
האם פרישה בתנאים אלה תהיה הימור ב־מישחק
פוקר?
ויין, על אף הרושם הכללי, אינו מהמר.
הוא מהסם הרבה, שוקל את כל הנתונים,
עורך מאזן קפדני — ושוב מהסם, לפני
שהוא מכריע.

לפרס אין
מה להפסיד
ד מתי יחכה? על־פי הצהרתו שלו,
7בביתו של פרם: עד לעריכת רשימת
המועמדים של המערך, וקביעת המצע לכנסת.
אבל
הוא יודע, כי המצב לא יוקפא עד
אז. יבואו התפתחויות, יוגברו לחצים. כי
בעוד שהוא עצמו אינו מעוניין בהכרעה
מהירה — מעוניין בה סרס בכל מאודו.
לפרס אין מר, להפסיד מפרישה. ברור לו,
כי בתוך המערך צפוי לו חנק פוליסי איטי
אבל מוחלם. אין לו השפעה במזכירות המפלגה!
פינחס ספיר אינו אוהב אותו ואינו
מוכן אפילו להציע לו ג׳וב שיפייסו. פרס
יודע שגולדה מאיר שונאת אותו, עוד מתקופת
היותה שדת־החוץ והוא מנכ״ל משרד
הביטחון.
רק מחוץ למע״י יש לו סיכוי להיות שוב
בוס של מנגנון משלו, להבטיח לעצמו עמדי׳
כלשהי בזכות המנדטים של רשימתו.
כמו פרם — עוד כמה מראשי רפ״י לשעבר
סובלים מתיסכול ומחפשים חומש־פעולה
ברשימה עצמאית אלה ניסו בשבוע

במדינה

יון: האם הוא מוכן להתייצב לבחירות יחד
עם רשימה של רפ״י המחודשת? מישלחת
מורכבת משמעון פרם, עמום דגני, מטילדה
גז ומרדכי בן־פורת שוחחה עם הזקן במשך
קרוב לשלוש שעות בצריפו בשדה בוקר.
הוא הרעיף עליהם סיפורים על מסעו ברחבי
העולם. רק ברגעים האחרונים של שיחתם
נאות לדבר על מהלכים פוליטיים אפשריים.
וזאת, רק כדי לומר להם שהוא לא יון־יע
בעניין, לפני שיקיים שיחה אישית גלויית־לב
עם משה דיין.
מתי תתקיים שיחה זוז בן־גוריון ודיין
נפגשו באקראי לפני כשבוע. אז קבעו, כי
ייפגשו לשיחה ארוכה. דיין התחמק מאז מלקבוע
מועד. הוא אינו רוצה שידחקו בו.

מצבי־הרוח
של גולדה
* תכן, ככל זאת, כי כל תמרוני־ההש־הייה
לא יועילו. העניין יתגלגל לקראת
קרע בין צמרת רפ״י לבין צמרת המערך.
אולי גם מפני שפינחס ספיר יגיע למסקנה
שכדאי לדחוף את דיין ואנשיו החוצה —
לפני הבחירות.
מה יקרה אז? דיין עלול להחלים — פורשים.
אבל
מסתמנת אפשרות אחרת — שתאפשר
לו להאריך עוד יותר את שהות־התימרון
שלו. על אפשרות זו מדברים, בשלב זה,
בחוגים מצומצמים בלבד בצמרת מע׳׳י. והיא:
רוב
אנשי רפ״י לשעבר — בראשותם של
דויד בן־גוריון ושמעון פרס — יפרשו מן
המערך, יציגו רשימה עצמאית לבחירות להסתדרות.
דיין יכריז כי אינו רואה בהליכה
נפרדת להסתדרות נקודת־מיבחן, יחזור על
הודעתו כי הוא דוחה את הכרעתו האישית
לערב־הבחירות לכנסת.
אחד החישובים מאחורי מהלך זה: הסקר
של פרס קבע, כי בהליכה נפרדת בהסתדרות׳
עשוייה רס׳׳י לזכות ב 35 מן הקולות,
לעומת ״ 31.17 מקולות הבוחרים לכנסת.
קיימים
כמה ממקורביה של גולדה מאיר
החוזים אפשרות זו, והמוכנים להתנבא כי
במצב זה יבטיח דיין לעצמו מעמד בכיר
במלחמה על הירושה. בין תומכיו, במיקוד,
כזה, נימנים שר־האוצר זאב שרף ושר״
העבודה יוסף אלמוגי. שניים אלה נימנים
על חוג מקורביה של ראש הממשלה, והם
הצהירו על עצמם כידידיו הנאמנים של
משה דיין. הם יעשו הכל כדי להשפיע על
גולדה, שזו תעניק לדיין מה שהוא מכנה
כ״אפשרות להתחרות שווה בשווה עם יגאל
אלון.״

קירח מכאן
וקירח מכאן?
ג ס חשבון אחר — אשר גם הוא
י מחזק את נטייתו של דיין לדחות את ההכרעה.
חשבון זה אומר: ייתכן מאוד, שיהיה
הרבה יותר קל לכבוש את השלטון
על־ידי פרישה ממע׳׳י למחרת הבחירות, במקום
ערב הבחירות. אז יוכל לסמוך על:
#תשעת הנבחרים של רפ״י ברשימת
המערך.
>• חמישה עד תשעה נבחרי רפ״י ברשימתו
הנפרדת של דויד בן־גוריון.
• בגי־ברית בתוך מע״י, שיובסחו להם
עמדות־כוח שאין צמרת מע׳׳י הנוכחית מוכנה
להעניק להם.
#גח״ל המוגדל, שכוחו לא ידולדל על־ידי
הופעה עצמאית של דיין. ידידו אריק
שרון, שיהיה בצמרת גח׳׳ל, יעזור להזיז
את העגלה לכיוונו.
• גוש דתי, שגם הוא לא יאבד בוחרים
לרשימה עצמאית של דיין.
עם גיבוי של כוחות אלה, יוכל דיין —
לפי חשבון זה — אם לא לזכות בראשות-
הממשלה ממש, הרי לפחות לסחוט מן המערך
מעמד־בכורה במלחמת הירושה.
סיכוי זה מדאיג, בין השאר, את פינחס
ספיר. דיין יודע זאת — והדבר מושך אותו.
על כן, גם כאשר יגיע הרגע האחרון לפני
ההתייצבות לבחירות לכנסת, כאשר יקבע
המערך את רשימת המועמדים ואת מצעו —
גם אז ידחה דיין את ההכרעה. הוא יחליט
אז להישאר במערך, ולנסות את כוחו למחרת
הבחירות, כאשר הכל ברור, ואין סיכון
של טעות בחשבון שישאיר אותו קירח
מכאן ומכאן.
אולם כנגד כל השיקולים ההגיוניים האלה,
קיים התקדים של ,1965 כאשר החליט דיין
ברגע האחרון לפרוש ממפא״י ולהצטרף ל־רפ״י.
הוא יכול לעשות אותו דבר גם ה־

(המשך מעמוד *ו)
עצם היוזמה היה בו כדי להשאיר טעם רע
בפה. מה עוד, שלמרות הכחשותיהם של הצעירים,
כאילו אינם משתייכים לשום מפלגה,
זוהה אחד מראשיהם כשמעון וייסברג,
אחד הצעירים הפעילים במרכז־ד,חופשי. כפי
הנראה, היה זה הוא שניהל את המיבצע, שתוכנן
בצורר, צבאית.
לשתף אותגו. לא היה זה נסיון ההתנחלות
היחידי השבוע. נסיון דומה, ב־איזור
חברון, בקני,־מידה גדול יותר ובצורה
לגמרי לא פרטיזאנית, עוכב ברגע האחרון
על־ידי ראש־ד,ממשלה.
איזור בית־לחם—חברון הוא אחד השטחים
השלמים ביותר. למה פתאום עלה הצורך
לנשל משפחות מארבעה כפרים שם — מטעמי
ביטחון? סיפר אחמד עלי סעד בן ה־

לאחר מכן גברה דעת המתונים, והוחלט לשגר
את המיברק לגולדה מאיר.
״כתבנו במיברק לראש־הממשלה שביצוע
הצו לא ישרת את השלום,״ סיפר שייך
ג׳עברי .״הסברנו שזה יתסיס את כל האיזור.
מאז יום שלישי האחרון מנוצלת הפרשה
ללא הרף על־ידי כל תחנות השידור הערביות,
הטוענות שפני ישראל לסיפוח, לא
לשלום.״
האמת היא, כמובן, שישראל עצמה איננה
יודעת אם פניה לסיפוח או לשלום. אולם
כל מה שהערבים באותם הכפרים יודעים,
זה שאנשי גוש־עציון מסתובבים כל העת
באדמותיהם,
להם מספרים שעליהם לעזוב
את בתיהם מטעמי ביטחון.
ראש־הממשלה עצרה את ההכרעה ברגע

הילד הקטן בפינה הצטרה השבוע אל תושבי רצועת עזה, תחת שיל־טון
ישראל. כמה שעות לפני שתמונה זו צולמה, הוא חצה את תעלת
סואץ יחד עם ב* 80 מתושבי הרצועה, שנשארו כמצרים אחרי מלחמת־ששת־הימים,
ועתה הותר להם לשוב לבתיהם. חצר כית־הספר בחאן־
יונים סודרה כתחנת־מפס זמנית, והחוזרים ממצריים הושבו על
ספסלים עד אשר נערכה בדיקה בתעודותיהם וכמיטעניהם.
,90 תושב אחד הכפרים הללו — ואדי שחיט
— לכתב העולם הזה:
״מייד אחרי כיבוש הגדה על־ידי כוחות־ישראל,
החלו לבקר במקום הרבה יהודים,
ולחפש חלקות שהיו שייכות להם כביכול.
כשראינו ככה, התחלנו לחשוש לגורלנו.
פנינו למימשל הצבאי וקיבלנו העתקים מ־שטרי־ד,קנייה
שלגו.
״אבל זד, לא עזר. בשבוע שעבר קראו לנו
אל המושל בבית־לחם, והוא אמר לנו שהממשלה
רוצה את האדמות שלנו, ואנחנו
צריכים לפנות את הבתים שלנו תוך 72
שעות.
״החלטנו מייד לפנות לראש עיריית חברון,
שייך מוחמד עלי אלג׳עברי. לקחנו אוטובוס
שלם ונסענו אליו. למרות שהכפרים
שלנו לא שייכים לחברון, הוא היד, היחידי
שאליו יכולנו לפנות.
״שייך ג׳עברי שמע אותנו ושלח מיברק
לראש־הממשלה. אחר־כך נודע לנו שהיא החליטה
לעכב את הצו. אבל בינתיים כבר באו
לכאן אתמול מהנדסים והתחילו למדוד את
הבתים שלנו. דם אמרו שמתסזנים לתת לנו
פיצויים. אמרתי להם שיקחו חבית סולר
וישפכו עלי ועל הבנות שלי, רק ככה יוציאו
אותי מהבית שלי.״
או סיפוח -או שלום. ראש עיריית
חברון גילה לכתב העולם חזה שמייד כשהגיעה
אליו המשלחת, כינס להתייעצות דחופה
את כל ראשי הכפרים בסביבה. ההצעה
הראשונה שהועלתה היתה: לשלוח מברקי-
מחאה לכל השגרירויות הזרות בישראל. רק

האחרון. מן הסתם הבינה, שברגע שיהודים
יקחו את אדמותיהם של ערבים, יפול הפור
סופית, בעד סיפוח, ונגד שלום.

מפלגות
מי מבזבז
את פס3י הפועלים?
אנו רואים כלא־סביר לשלוח שיקים בדו
א ר לפעילים, ללא בקשה מוקדמת וללא
הסבר לצורך מה יוצא הכסף.
כן נראה לוועדה שסכום של 40 אלף ל״י,
שהוצא על מנת לגייס חתימות לצורך הגשת
הרשימות, היה מוגזם ולא עמד בשום
פרופורציה לחתימות שהוגשו מצד אחד, ולצורך
בחתימות מצר שני.
פעמים נודע שאין צורך בחתימות, אולם
המשיכו בהשגתן, תוך השקעת סכומי כסף
גדולים. הסכומים הגדולים שהוצאו להשגתן
החתימות, ביחס לתקציב הכללי, הפחיתו מן
הכספים שהיו צריכים להגיע לסניפים על־מנת
שיתארגנו טוב יותר מבחינה אירגונית!
ביום הבחירות, או על־מנת לדאוג לכן ט<״
ישבו משקיפים שלנו ליד הקלפיות, בכד׳
למנוע מעשים בלתי־הוגנים מצר סיעות אחרות.

לא נראית לנו השיטה של תשלום ל-
מחתים, עבור כל חתימה שהדא מגייס.
הפרט המחפיר. זהו ציטוט מתוך
(המשך בעמסד <26

האם
חצי

א ב דו

ב א מו!

הלירות

מיליון

של ה אנ שי םהק טני ם?
ך* קריאה הטלפונית הבהולה נתקב־
1 1לה על־ידי המרכזנית במשטרת רמת־גן:
*שמי לידיה מצגר,״ אמרה האשה מעבר לקו׳
במיבטא ייקי בולט .״ברצוני להודיע
שבעלי נעלם. הוא יצא מהבית בשעות הבוקר
המוקדמות עם תיק ובו ניירות־ערך
ומזומנים בשווי של עשרת אלפים לירות.״
המשטרה נכנסה מייד לפעולה. ניידות נשלחו
לנקודות־מפתח, הכבישים נחסמו בכל
איזור תל־אביב. מיברקים בהולים נשלחו
לכל תחנות המשטרה בארץ.
היה זה בבוקר הרביעי ליוני. בשער,
תשע וחצי בערב, באותו יום, הוברר ש-
היתה זו אזעקת־שווא. ריכארד מצגר נתגלה
ליד מחסום בכביש גהה, כשהוא בריא
ושלם ליד הגה הקורטינח שלו, וכל כספו
בידו.
אולם אותה אזעקת־שווא שימשה אור
אדום לאזעקה חמורה הרבה יותר, שזיעזעה
את עולם־הכספים הישראלי לא פחות מהת־מוטטויות
הבנקים בשנים האחרונות, הנחילה
מכה חמורה לבורסה התל־אביבית ה־

מיקדש הממון: אורם הבורסה בתדאביב

מסוכנות. לעיתים, הולכת לאיבוד הקרן והריבית
כאחד, כאשר הלווה פושט־רגל.
• אנשים רבים ששיחקו בבורסה, הפסידו
בד, סכומים נכבדים בשנות המיתון.
על־מנת להסתיר את הפסדיהם, לוו כספים
בריבית שחורה. כאשר לא הספיקו רווחיהם
מן העסקים הרגילים לשלם עבור הריבית,
נאלצו לפשוט את הרגל.
• היו גם מיקרים שאנשים הבריחו את
כספם לחוץ־לארץ, והכריזו על עצמם כ־פושטי־רגל.
קשה
לדעת איזו משלוש האפשרויות —
אם בכלל — מסבירה את הסתבכותו של
מצגר, דבר זה יתברר רק בהתערבותו של
היועץ המשפטי וחקירה של המשטרה.
דבר אחד ברור: מצגר מעולם לא ביזבז
כספים על חיי־מותרות או הוללות. ביתו ב־רמת־חן
בולט בצורתו המיושנת וקירותיו
קלגפי־הטיח. מלבד פגישות על כוס־קפה עם
חבריו משכבר הימים לא נהג מצגר לבלות
במועדוני־לילה, או בילויים יקרים אחרים.
במשך שנים היה יוצא למשרדו מדי יום
בדייקנות של ייקר ,,בשמונה בבוקר, חוזר
בשעה אחת לארוחת־צהריים, ושוב יוצא לעסקיו
עד שעות הערב.
עתה, למרות האמון שרכשו לו, התחילו
לקוחותיו פונים לפרקליטיהם בבקשת סעד.
למשטרה הם עדיין מהססים לפנות. המעניין
הוא שאיש מלקוחותיו אינו רוצה להזיק לו,
למרות ההפסדים הכבדים שהוא גרם להם.
״התמוטטותו של מצגר עלולה להביא להת־אבדויות,
דוגמת המשבר הכלכלי בשנות השלושים
בארצות־הברית,״ טען עורך־הדין

האמתות?
מנגוהים 903
אנמית. והכי גרוע — פגעה בעתידם ובגורלם
של עשרות ומאות חוסכים קטנים, שחסכונותיהם
הדלים אבדו.

נעלס-חזר-געלם
ף* יכרד מצגר נחשב עד לחודש האח!
רון לאחד הסוכנים הוותיקים וההגונים
של הבורסה התל־אביבית. משרדו ברחוב
לילינבלום 41 המה מלקוחות. יום־יום אפשר
היה לפגוש את האיש הקשיש, בעל
העיניים הכחולות־אפורות, בין כותלי הבורסה
התל־אביבית, כשתיק עבר, מתחת לזרועו,
והוא מבצע עיסקות שונות.
שבועיים לפני היעלמו המיסתורי חלו בהתנהגותו
שינויים שעוררו תמיהה בלב לקוחותיו
וחבריו בבורסה. מצגר, שנחשב תמיד
כרהיט קבוע בבורסה, לא הופיע פתאום
מספר ימים רצופים. אחר־כך הופיע למספר
דקות ונעלם. לקוחותיו, שרכשו לו אמון
ללא סייג, סרבו להאמין ללחישות שמשהו

יו״ו הבווסה

חה עם חוליית העולם הזה, בתוך משרדו.

לא בסדר בעסקיו של הסוכן הוותיק — עד
שנעלם.

״לא חייבים לחזה״

ך * פר שך; ה גי ע ה לאוזניו של מנהל
ן \ הבורסה, ד״ר דויד אוטנזוסר, מפיו
של מצגר עצמו. זה פנה אליו והסביר לו
כי הסתבך בחובות, לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו.
בעת ובעונה אחת התחייב מצגר.
להפסיק את פעילותו בבורסה. סיפר ד״ר
אוטנזוסר* :מצגר נעלם מביתו ב־,4.6.69
ונמצא באותו יום. אחר־כך נעלם שוב כעבור
פחות משבוע. אז התחלנו לתהות מה
היו המניעים להעלמותו. מינינו מבקר, את
רואו־,־החשבון של הבורסה, מר משה עמנואל.״
בדיקת מיסמכיו של מצגר הראתה
שהוא חייב חצי מיליון לירות.
״עד עכשיו לא היתד, לנו כל ביקורת על
חשבונותיהם של חברי הבורסה,״ הסביר
מנהל הבורסה .״לא היתד, לנו רשות לעיין
בספרים של החברים, והם לא היו חייבים
למסור לנו שום דו״ח על מצב עסקיהם.
תנאי הקבלה החמורים לבורסה נועדו להבטיח
את מהימנותם של החברים בה, ללא
צורך של פיקוח. כדי להתקבל כחבר בבורסה,
חייב אדם למלא תנאים לא קלים! ראשית,
עליו להיות בעל־מיקצוע בניהול־עס־קים
בניירות־ערך על חשבון צד שלישי.
והעיסוק בניירות־ערך חייב להיות עסקו
העיקרי( .להוציא בנקים, שאינם חייבים׳
למלא תנאי זד.),
שנית, עליו להיות בעל יכולת כספית
נאותה. צריך שיהיה לו הון נזיל של לפחות
מיליון לירות.
שלישית, הוא חייב להחזיק משדד באיזור
המסחרי בתל־אביב.
מלבד זאת, חייב חבר־בורסה להיות בעל
שם טוב, עבר ללא־דופי, ואדם שמעולם לא
היה פושט־רגל.
כן עליו להביא המלצה משני חברי־בורסה
ולמסור פרטים מלאים על מצבו הפננסי.
ריכרד מצגר, ממייסדי הבורסה, מילא בשעתו,
לפני עשרות שנים, את כל התנאים
האלה. הוא הגיע ארצה ב שנות׳השלושים,
יחד עם קבוצה גדולה של עולים
עשירים מגרמניה, מומחי־בנקאות כמו אלרן,
פויכטיונגר, זיסקינד, דנציגר, זלצמן ותוכ־לר.
חלק מחברי הקבוצה, כמו אלרן ופויכט־ונגר,
יסדו בנקים. החלק השני, כמו דנציגר,
תוכלר ומצגר, הפכו לסוכנים בניירות־ערך.
מהימנותם של אנשים אלה הייתה מעל לכל
ספק. לקוחות הפקידו בידיו של מצגר
כספים ללא כל קבלות,־ הורו לו לעשות
בהם כראות עיניו.
סיפר אחד הלקוחות, שאיבד עשרת אלפים
לירות לאחר שמצגר הוכרז בפושמ-רגל.

| ן ל | ל 1111ן זאת היא התמונה ה יחידה שפורסמה, עד נח, של ריכרד נוצגר.
היא צולמה בבורסה לניירות־ערן בתל־אביב, שעה שהמתוון הותיק
היה שקוע במעקב אחרי תנודות המחירים של ניירות־חערך, לפיהן חישב את פעולותיו.
חיים ליטוינסקי, המייצג שניים מן הנושים.
״אדם כמו מצגר מסוכן יותר מהפושע והרמאי
הגדול ביותר. כשיש לך עסק עם אדם
מן העולם התחתון, אתה יודע עם מי יש
הסוס נמלט -השער כגעל
לך עסק. אבל מצגר היה שיא המהימנות.
נפילתו של מצג ר יש גם השלכות
איש מקסים, תרבותי ובעל הופעה מעוררת
/נוספות. הסוכנים הקטנים לניירות־ערך
אמון. כשהפקדת בידיו את הכסף — הרגשת
מודאגים כיום מן האפשרות שפשיטת־הרגל
שהוא בטוח יותר מאשר אצלך.״
של מצגר תערער את אמון הלקוחות.
מצגר הוכרז כפושט רגל, לפי בקשתו, לפני
כשבוע. מייד אחרי זה, הושעה מן הלפני
כשבוע נתקבל בתקנון הבורסה חויך•
בורסה, לדבריו, הסתבך בגלל לקיחת הלוועזר
חדש: חברי הבורסה יהיו חייבים למאות
בריבית קצוצה.
סור, פעמיים בשנה, דו״חות כספיים, מאזן
בגלל מוצאו, שמו הטוב, מעמדו המכובד
וחשבון רח־ח־יהפסד שלהם :״לו היה תקנון
ובקיאותו בענייני כספים וניירות־ערך, נהרו
זה בפועל קודם — לא היה קורה מה שלמשרדו
של מצגר עשרות רבות של לקוקרה
עם מצגר. היינו׳מקבלים ממנו את החות.
רובם יוצאי גרמניה, שהפקידו בידיו
מאזן שלו, ומצבו היה ידוע לנו עוד בתחיאת
כספי הפיצויים שקיבלו, או את חסכולת
הסתבכותו,״ אמר ד״ר אוטנזוסר .״זאת
נותיהם המעטים. רבים מביניהם היו קשילא
אומרת שאנחנו ניהפך עתה למשטרה או
שים ואלמנות, שלא הבינו מאומה בעסקים,
רשות מפקחת. פעולות של תיווך־שטרות או
סמכו עליו בעיניים עצומות.
עסקים אחרים שחברינו ינהלו מחוץ.לבורסה
בעבר כבר קרו מיקרים. דומים של פשי־ — לא יהיו גם להבא בפיקוחנו.״ .
אין ספק שזהו צעד חשוב, אף אם, כמידה
טות־רגל מחמת אי־ד,יכולת לעמוד בהתחייבויות.
הגורמים לכך, באותם מיקרים
מסויימת, בבחינת. נעילת דלת;האורווה לאחד
היו שונים. אחדים מהם:
שהסוס נמלט. אולם כל דך, לא מעניין את
#האדם שהסתבך ׳ החליט להגדיל את
החוסכים. הקטנים, השואלים במרירות:
רווחיו, הילווה את הכספים שבידיו בריבית,
האס באמת אין להם כל סיכוי לקבל את
הצוצה שיי ל ליייד תייייאייו ייילי י-י**-

הזאבים מקנאים באריות * רק

הילדים יודעים לצחוק * עומר כייאם
היה ציוני * ועליזה עזיר!רי שרתה שמפניה:

גי סי 114

דק לא לחיי
הקול ונלים
עוד שגוע תשיר עליזה עזיקרי בחו״ל
על איי הזהב, באותו מקום איפה ש־אלבסנדרה
שרה עוד לפני שנת את ה־שיר
מהסרט ״איריס״ בפסטיבאל בינ־

לאומי, שעורכת כת הקולונלים השלטת
ביוון.
אגל מה, אצלנו לא מערבבים פוליטיקה
באמנות. במיוחד כאשר האמנות
מביאה איתה טיול ליוון על-חשבון הממשלה.
שלהם, לא שלנו.
דייב קרול מלהקת ח״סינג־סינג״ יתחרה
בה וישיר על אין שהוא בודד
ועצוב.
עליזה תייצג את ישראל, ודייב את
אנגליה, אבל זח עוד לא אומר שהם
לא חברים טובים בחיים.
עובדה שאפילו שתו שמפניה זה לחיי
זה במסיבת־פרידה, שהחברים של עליזה
עשו לה לפני נסיעתה, בדיסקוטק
״עינבר״.
אחר-כן שתו לחיי הבת של עליזה,
לחיי מדינת״ישראל, מלכת אנגליה, אבל
לא לחיי הקולונלים השולטים ביוון,
שאליה הם ווסעים• בסוף שתו לכבוד
ארגז השמפניה שיקנה מי שיפסיד למי
שינצח, ואז הבטיח דייב לעליזה שאם
תנצח יקנה לה מתנה, כי סתם ארגז
שמפניה זה לא מספיק. דייב שאל אותה
מה היא רוצה, ועליזה אמרה :
נעליים.
עליזה שאלה את דייב מה הוא רוצה
אם ינצח, ודייב אמר: מכונית ״מוס-
טנג״ .החבר של עליזה ששון שאל: עם
מיסים או בלי טיסים, אבל לא היה מי
שיענה לו, כי דייב הזמין את עליזה
לרקוד.

האזרחים התל־אביביים הם עם מוזר קצת.
כשעוברת ברחוב חתיכה עם מחשוף, הם
יוצאים מגדרם. אבל בשביל בידור אמיתי
הם אוהבים לשלם, והם לא אוהבים להתבדר
כשהם יושבים בבית־קפה במוצאי שבת,

כיוון שאז הם עסוקים בעניינים חשובים
באמת, כמו לאן ללכת הערב להתבדר.
למסקנות עגומות אלה הגענו אחרי שד,צ־טרפנו
אל אביטל, פנטומימאי ישראלי, שחזר
לארץ אחרי שנים של לימודים בחו״ל.

דייב ועזיקרי: נעליים

מסלינה שוכבת על האריה קוליאט, סולימן מושך
לצלילי אנסודוס מתפרצת מסלינה לתוך
הכלוב המוזהב, בעיניה מבט פראי ורווי־טבל,
ומפיה בוקעות כל הזמן אנחות בצורת
יאוה ...אוה
כדי שכולם יבינו כמה היא מיואשת, היא
מורידה את החצאית שלה ומתחילה לעשות
כל מיני תנועות סכסיות, המסמלות את מצבר,
הנפשי המעורער וכמיהתה לחופש.

פתאום מתפרץ אל תוך הכלוב כולימן הטאטארי ה
נוראי. פרוע שיער, מבט אכזרי בעיניו, ובידיו נתז
ארוך ומקל. עכשיו ברור למה רע כל כך למסלינה בו
סולימן הטאטארי רוכן קדימה, צועק מייד בוהאהא ג

ה 0רנ 3ל
אביטל לא היה כאן בזמן המלחמה, ונראה
שהוא מרגיש אשם במיקצת, כמו כל ישראלי
שלא הצליח להגיע.
לכן הוא בא לארץ כדי לתת הופעות לחיילי
צה״ל.
בערב פנוי אחד עלה בליבו רעיון, להסתובב
בבתי־הקפה התל־אביביים, ולהצחיק
את האנשים, כמו שעשה כשהיה עוד תלמיד
בפאריס. אלא שאז היה אוסף אחרי ההופעה
כסף בכובעו, בשביל שיוכל לחיות מזה.
אביטל יצא מהבית, מאופר ולבוש כמו
להופעה, עם כובע מצחיק, ומכנסיים עם
כתפיות. הוא התיישב ככה בבית־קפה, והזמין
אבטיח.
אביטל ישב וחיכה שמישהו ייגש אליו,
ינסה לדבר איתו או יחייך לפחות. איש לא
זז. אפילו המלצר התעלם ממנו.
חשבנו שזה סתם מיקרה, והלכנו למקום
אחר.
בבית־הקפה השני עלה אביטל ישר על
שולחן והתחיל לשחק. איש לא הסתכל, רק
מישהו צעק בהומור צברי אופייני :״לא
שומעים!״
משם הלכנו לכיכר העירייה, איפה שנשארו
עוד כמה עשרות ילדים שההורים
הרשו להם לשחק מאוחר. הילדים הקיפו
את אביטל, וביקשו ממנו להציג להם הצגה,
נגעו ביראת־כבוד בכובעו, וצחקו ושמחו
והודו לו.
זה מפני שהם ילדים. בעוד כמה שנים,
כשיהיו גדולים וילכו להיכל התרבות לר,ופ־עות
חצות, ביודאי יתעדו גם טזומם•

בו הא הא

זנב: אוה ...אוה...
וי וה־שוט

ומפי

חיד, המקפל בתוכו גם נימה דקה של לעג,
ומתחיל להרביץ למסלינה בשוט.
מסלינה מתפתלת לכל הכיוונים ואומרת
כל הזמן אוה ...אזה אבל הטאטארי ה־

אכזרי לא מסתפק בזר, ומכנים לכלוב שני
אריות. אחד עם רעמה גדולה ואחד בלי,
ששוקלים ביחד שש מאות קילו, ואוכלים
ביחד ארבעה־עשר קילוגרם של בשר —
ביום אחד.
האריות הנ״ל מתיישבים על שני הכיסאות
שבכלוב, ומסתכלים על מסלינד, במבט מרחם
ובנימוס רב.
מסלינה כל־כן־ מרוצה מזה שמישהו סוף־
סוף מסתכל עליה במבט אנושי, עד שהיא
רוקדת ממבו סוער, ומורידה גם את החזייה.
הטאטארי
האכזרי ממשיך להרביץ לה, אבל
היא בכלל לא שמה לב אליו, למה שהיא
עסוקה בלחבק וללטף את האריות וב־למשוך
להם בזנב. אחר־כך היא גם שוכבת
על האריות ומלטפת להם את הרגליים, כמו
שכל אריה אוהב שיעשו לו.
את הליטופים האלה היא מבצעת בשעה
שהיא שרועה על האריה בכל מיני תנוחות:
בכריעה, בשכיבה, רגל מצד אחד ורגל מצד
שני, שתי הרגליים מימן או משמאל —
ותתפלאו: האריה לפעמים גם עוצם את העיניים
שלו. כנראה מרוב תענוג.
ואת כל זה היא עושה שעה שהפראי
הזה, סולימן הטאטארי, ממשיך לנהום ולהרביץ
לה עם השוט שלו על אברי גופה
החשופים.
לסולימן נמאס להרביץ למסלינה, אז הוא
מתחיל להרביץ לאריות.
הערב מגיע לשיאו. מסלינה אומרת
אוח ...אוח סולימן אומר בוהאהא —
והאריות אומרים הס הנז למה שגם
הם לא אוהבים שירביצו להם
מי שהכי מבסוט מכל העסק זה הקהל במועדון
היפואי זורבח, העומד על שולחנות
ועל כיסאות, ועוקב במתיחות אחרי המחזה
מקפיא־הדם, כשרוחם של טרזן ונירון קיסר
מרחפות במקום.
היחידי שלא מתרגש זה החבר הקבוע של
מסלינה, עוד מאוסטריה. הוא עומד ליד
דלת הכלוב ושומר שהאריות האפריקאי,ם
לא יאכלו את מסלינה, ועוד יותר שומר
שהזאבים התל־אביביים לא יראו לה יותר
ממה שהוא מסכים שיראו לה, דהיינו, את
הפופיק ואת מה שמוסתר מתחת לשני העיגולים
המודבקים לה על החזה, בגודל
אגורה כל אחד.
יש גם גבול שהבן־אדם מוכן לסכן בחיים
שלו.

הוא והיא והמלחמה הנאה
ביום השישי לקחה מריה של את שני הבעלים
שלה, מהחיים ומהסרט, וייט ריילין
וז׳אן מארה, לשמוע קצת אידישקייט וציונות.
איפה אם לא בעומר כייאם. ומפי
מי אם לא מפי יפה ירקוני.
זמרת שלוש המלחמות שרה לכבוד האורחים
פנינים מהרפרטואר המלחמתי שלה. ב־מלחמת־השיחרור
עוד התפנה ז׳אן מארה, הבעל
מהסרט, ללגום מהוויסקי שלו. במיבצע
סיני כבר התרגש עד דמעות, וכשהגיעה יפה
לנאצר מחכה לרבין, נכנס ממש לאכסטאזה.
הוא שכח אפילו להסתכל לתוך המחשוף של
החתיכה מהסרט שישבה לידו.
אחר־כך שרה יפה גם ביידיש, ומריה של
חיבקה בחום את בעלה הראשון, זה מהחיים,
כי מריה אוהבת לדבר אידיש שזה נורא.
יפה גמרה לשיר, וסיפרה לז׳אן מארה על
ישראל ועל שלוש מלחמותיה, אבל בזהירות,
ולא בבת אחת, כדי שלא יפרוץ בבכי.
אס זה יימשך, הוא עוד יתגייס למגבית.

לכו לפי האף
פעם היתה באבן גבירול 114 מיסעד־ז
פולנית. אחר כך היתה באותו מקום
מיסעדה הונגרית. מייד אחריה היה שם
קפה ״גראנד״ ,ואחר כך היה סגור.
השבוע שוב נפתח המקום. הפולנים

:מארה, של וריילין: אידישקייט
הפאקיר המפורסם חיימקה בלאס.
במשך שנים ישב חיימקה כל היום
ב״כסית״ ,וכולם חשבו שהוא סתם בטלן
ולא ידעו כי הוא היה שקוע ב-
״נירוואנה׳ /ושיגיע יום וחיימקה יפתח
את המיסעדה ההודית הראשונה בארץ
ובמיזרח התיכון• אצל חיימקה תוכלו
לבחור מבין שמונה מנות עיקריות, כולן

צוברים קאלוריות: צבי ירון וג׳ודי כוכבא במיסעדה ההודית
באו בשימחה לאכול בלינצעס, וההונגרים
באו לאכול גולאש, אבל חזרו הבי תה
רעבים ומדוכאים, למה שעכשיו זה
אך ורק מיסעדה הודית.
בעל העסק הנוכחי וגם הטבח הוא

מבושלות עם קארי, כל מיני סלטים
אכזוטיים ומאנגו כבוש, ולאכול את
הכל בעידודו האילם של בודהה, התלוי
על הקיר. לכל אלה המתקשים למצוא
את המקום — תלכו לפי הריח.

רוצות פנו לדוד סאם!
לכל אזרח מכובד בארץ יש כבר מזמן
אמרגן הדואג לעניינים שלו. לפועלי הנמל,
למשל, יש בקר, הדואג להם אפילו להופעות
בטלוויזיה.
נותר רק מיעוט מנוצל אחד, ולמרבה השמחה
נמצא גם להם מושיע. סם אבנרי מ־דרום־אפריקה
הסכים לדאוג לאינטרסים של
החתיכים התל־אביביים.
לעת עתה יש לו שלושה קליינטים. יאיר
הורן, אורי טפר ויגאל אטלס.
כולם חתיכים, יפים ודוגמנים.
מהיום ואילך נגמרו הימים שחתיכות יכלו
סתם ככה לטלפן אליהם, לעשות להם עיניים
או לבקש טרמפ הביתה. נגמר.

.המ ...המ מסלינה וקוליאט לפני המכות

מי שרוצה אותם, שתלך לסם אבנרי. הם
לא עושים שום דבר בלי אישורו, וסומכים
עליו ועל יושרו, כיוון שהוא נשוי ואשתו
לא אוהבת קונצים.
אפילו אם סם מסכים, אז הם צריכים לעשות
את הכל עד שעה אחת וחצי בלילה,
וללכת לישון בלי תירוצים. לפני שהם הולכים
לישון, הם באים להגיד לסם לילה טוב,
ולמסור לו דו״ח. אם היו ילדים סובים, סם
קונה להם אבטיח.
,ובכלל, ממתי שהפסיקו להתמסר בקלות,
הם מרגישים הרבה יותר טוב.
עכשיו יש להם אפילו כוח להצטלם בשביל
מודעות לסיגריות.

יאיר, אורי ויגאל עם סם: אשתו לא אוהבת

אנשים
אשת שד־הגיטחון —
משתלמת ברפתגות
יוזמה ברוכה, שלא תצא לפועל, גילה
פרופסור חיים שיכא, מנהל בית-
החולים בתל־השתזר. הוא פנה ליו׳׳ר הכנסת
והציע לארגן לחברי־הכנסת התעמלות.
יו״ר הכנסת קדיש לוז בישר לשיבא כי
סנה קצת באיחור, היות והכנסת השישית
עומדת לסיים את מושבה אך הוא ימליץ
על כך בכנסת השביעית. ידוע, אגב, שלוז
עצמו נוהג מדי בוקר להתעמל לצלילי
הרדיו • .הבדחן שבין חברי־הכנסת, מרדכי
סורקים, ניצל את סכם הצגת הגובלנים
של האמן היהודי מארק שאגאל
בבניין־הכנסת, כדי לעקוץ את ח״כ מרדכי
גן פורת. היה זה כשסיפר האמן כי
הוא אוהב את חיפה, ירושלים ות״א. לחש
סורקים לבן־פורת. :תשאל אותו למה הוא
לא אוהב גם את אור־יהודה להפתעת
חייה זכתה לאחרונה ליזאגט אופומכי,
משתלמת מאוגנדה השוהה בישראל בבית־הספר
החקלאי כנות, שם היא מתמחה ברם-
תנות, עת קיבלה לפתע מיברק, בו נתבשרה
שבעלה נתמנה לתפקיד שר־ר,ביטחון
של אוגנדה • .דו־שיח מרתק התקיים
השבוע במועדון־הלילה היפואי עומאר-
כייאם בין הזמרת יפה ירקוני וקבוצת
עיתונאים בריטיים. אחד העיתונאים, ששהה
בישראל בימי המנדט הבריטי, אמר ליפה
שגם אז וגם היום מלאה ישראל במחנות
צבא. השיבה לו יפה ״אלא שאז הם היו
בריטיים והיום הם ישראלים • .אגב, יפה,
שהופיעה באחד מבסיסי צה״ל בצפון הארץ,
הופתעה כשהתברר לה שאין עבורה
מקום במטוס חזרה. לאחר שהתערב המג״ד
במקום, פינו אנשי ארקיע שני נוסעים
שהתנדבו להתפנות, לאחר שהתברר להם
שהוא מיועד ליפה ירקוני שהתנדבה להו לבגוד העולם

הזה

אני בוגר שביעית בתיכון
עיוני, מגמה אלקטרונית, ואני

מחפש עבודה לחופש
באלהטרוניהה

יערב בו סירה,

אהוד גולדמן,

מחכות לחטיפה

חגן

גודדכלט,

שלמה ניצן, ואחרים, כשהם מתחרים ב־התלהבות.
במישחקים אלה משלמים המפסידים
לזוכים קפה ועוגה # .טבח אשר
מאכליו זוכים לאחרונה לקהל לקוחות גדול
הוא הרב־סרן צנחנים לשעבר משה ינוקא,
המנהל את מיסעדת קלגפורניה בזמן
שהותו של בעליה, טייס השלום אייגי
נתן, בחו״ל. ינוקא מבשל, מגיש, מספר
בדיחות, והצליח להחזיר למיסעדה חלק ניכר
של הקהל שעזב אותה כשעזב אייבי
את הארץ • .לא כל אחד מוכן לנסוע לכפר
ויתקין מתל־אביב בשתיים לפנות בוקר
כדי לחפש מסיבה. שלושה אמנים שעשו
זאת, המנחה מני באואר, השחקן
דודו טופז והצייר יורם מקוב, נוכחו
להפתעתם שכאשר הגיעו לכפר ויתקין לא
זכר טופז, שהזמינם, את שם בעל־המסיבה.
רק לאחר שעה של חיפושים הגיעו למקום
המיועד, ואז התברר להם שנותרו רק בעל־הבית
וכמה מידידיו — והרבה יונים צלויות.
השלושה לקחו עימם כמה יונים כצידה
לדרך וחזרו ייתל־אביב • .מה קורה כש־לזמר
נמאס לשיר על הבמה? אריק
איינשטיין, שהופיע בתוכנית תיבת־נוח
בבית-החייל ;קרא לשוב לבמה עוד ועוד.
לפני שסיים, רתרגז, והציג את שירו האחרון
כ״שיר האינפנטילי על מכופף־הבננות.״
גם לאחר שיר זה הוא נקרא לבמה• •
אליהו נאווי, ראש עיריית באר־שבע,
פתח את יום־השיקום של משרד־הסעד, שנערך
השבוע, בפנייתו לשר־הסעד, יוסף
בורג, בבקשה למלא אי־אילו צרכים דחופים
להם זקוקה העירייה :״אך איני רוצה
להסתבך עם שר־הסעד, כפי שהסתבכתי עם
שר־התחבורה, עקב בקשותי לטובת העיר,״
מיהר לומר. ענה לו שר־הסעד :״אין
דבר זול יותר מהבטחותיו של שר בימי־בחירות.״
• להתקפה חריפה בעיתון יהודי

אורגיה

שדרות־רוטשילד ,61 תל־אביב

3/71דרב

פיע בצפון • .שומרי־ראשו של שר־הבים־
חון משה דיין עובדים שעות נוספות
וקשות. השר, הידוע כאוהב מאכלים משובחים,
נוהג ייצאת כימעט ערב־ערב לסעוד
את ליבו במיסעדות היקרות שבעיר. כן
למשל סעד השבוע במיסעדת פונטנבלו ברחוב
דינגזוף, ושומריו נאלצו לשמור על
דלתות־המיסעדה מפני סקרנים ואורחים בל-
תי־רצויים • .שידור יוצא־דופן הושמע
בשבת ע״י כתב גלי־צח״ל אריה ארד,
שהקליט את שאגות אוהדי מכבי־שעריים
עת שיחקו ׳ נגד הפועל תל־אביב. השידור
כלל בין השאר צעקות כמו ״טיש בן זונה״
,״מוות להפועל״ ,ועוד פנינים בלתי-
מצונזרות מסוג זה • .מישחקי־כדורגל
מסוג אחר בהם יש קהל אוהדים קטן יותר,
מתנהלים יום־־ום בבריכת גורדון בתל־אביב,
בה יש לרשות הקהל שולחנות
כדור־יד. מדי ביקר אפשר לראות את מיטב
שחקני ישראל, כמו עודד תאומי,

זכה הרב איסר אונטרמן — ולא בגלל ,
בעיות דת. הנ׳ואיש־טיינזס הדרום־אפריקאי
מצא לנכון להתקיף את הרב על מלחמתו
בחצאיות המיני # .לאחר תקופה של
שש שנים בישראל, יחזור בשבוע הקרוב
מזכיר שגרירות קובה בישראל אמיריו
קכלירו לארצו. קבלירו הגיע לארץ בהיותו
בן ,22 למד את השפה העברית על
בוריה וניהל את השגרירות תחת פיקוחו
של השגריר ריקרדו סוכרינה אירובו,
יהודי קובני המממן את פעילות השגרירות
מכיסו יהנחשב לידידם האישי של
גולדה מאיר ופינחס ספיר. הוא חוזר
להשלים את לימודיו בהוזאנה.

המנוי
קיבלת חשבונך,
פרע נא
אותו בהקדם.
החוטפים נחפזים לאורגייה

״קובה סי!״ בעברית

ב שער

זה הקפיץ את תושבי ירושלים ממקומותיהם
כימעט רמו פצצת תופת. ביום בהיר
אחד שמו אנשים מארצו של הדוד סם בק־בוק־ענק
בשער האריות, עליו היה כתוב,
באותיות קידוש־לבנה ,״בכחוס״ .בתחילה
חשבו האנשים שזהו תשמיש קדושה חדש
שנתגלה. אך כעבור כמה דקות גילו שבגלל
בקבוק זה נערכת אורגייה שלימה, בה נוטלים
חלק עשרות חתיכות וחתיכים ישרא־

פרשת ריגול חרתקת
ומיוחדת בחיות

דיפלומט קכאליירו

האריות

ליים וזרים.
מעשה שהיה כך היה: איש הסרטים עמנואל
הניגמן החליט שישראל זקוקה לדולרים,
וחבל שהאמריקאים מבזבזים מיצרך
יקר זה בספרד על עשיית־סרטים. הוא
שיכנע את הבמאי ג׳ון האזארד לעשות סרט
פירסומת בישראל, ליד שער־האריות. האמריקאי,
שהתגלה כציוני נלהב, נענה להצעה.
הניגמן
גייס לצורך סרט־הפירסומת עש־רות
יפיפיות מהאוניברסיטה, מהמכון של
לאה פלטשר יסתם חתיכות מהדיסקוטקים.
בנוסף להם גייס כמה עשרות מהוסרי עבודה
וחובבי סרטים. יחד עם מצלמת קולנוע
יצאה כל הכבודה הזו לשער האריות כדי
לעשות סרט שיסביר לעולם הרחב — ובעיקר
לאזרחי אמריקה — מה קורה כשמשתמשים
במי־ר,גילוח בכחום. כל הגברים
שהופיעו במקום התבשמו במי־הגילוח, והחתיכות
לא יכלו לעמוד בפני הריח הגברי,
והתנפלו על הבחורים. הבחורים התנפלו
עליהן בחזרה, ובשעה שהיו עסוקים בהתנפלות
הדדית, כשלגופם בגדים מתקופת
אנשי טרויה, פרצו הרומאים לעיר וכבשו
אותה, בעוד תושביה מתעלסים תחת חסותו
האדיבה של הריח הגברי מבקבוק בנד
חום. כמובן שאסור לשכוח שהבקבוק, ב־מיקרה
זה, מסמל את הסום הטרויאני. מה
שכדאי לציין, כי בין החתיכות שניאותו
להשתתף בסרט, ואשר צדו את עיני הבמאי,
היתד, בחורה בשם בארי. כשנשאלה לצרכי
פירסום מה שמה המלא, סירבה לומר. רק
לאחר בירורים מקיפים התברר ששמה של
בארי — כן, לא נעים לספר — במשקה
לובנאי קוזניצ׳ביץ.

תמונה המאנ״נת את מישחק׳ הליגה הלאומית: שחקנים מנים אוהו שהשפל על שופט

ד 7] 1 | 1 1כך נראה מיגרש המכביה בצפון
ד 111ה
^ \ ן תל־אביב, בגמר מישחק כדורגל.

השערים צרים ומעטים, לכן חלק מן הקהל מספס מעל לקירות.
הליגה הלאומית בכדורגל הסתיימה. מאותו
אלפי צופים חזו במאות כדורגלנים ועשרות
שופטים שניסו להנעים להם את שעות
אחר־הצהריים של ימי השבת בספורט הפופולארי
ביותר בישראל.
אך שעות אחר־הצהריים של ימי שבת
הפכו מזמן בישראל לפסטיבל של אלימות
ברחבי הארץ.
היתד. זו הליגה האלימה ביותר שידע
הספורט בישראל. נזקים של אלפי לירות
נגרמו במיגרשים כתוצאה מהשתוללויות
המוניות. עשרות שחקנים הוצאו מהמיש־חקים
בעוון התנהגות בלתי־ספורטיבית.
עשרות אוהדים נפצעו בתיגרות אלימות
ביציעים. שופטים ספגו מהלומות, אף מכר
ניות של שופטים, עסקנים ושחקנים סבלו
נזקים. בקיצור — הליגה ליגלגה על מושל
הספורט.
ירושלים של אלימות. את מרבית
התקריות האלימות סיפקו השנה אוהדי
בית״ר ירושלים, שעלתה השנה לליגה הלי
אומית מליגה א׳ .כימעט כל שחקן יריב
שהופיע בירושלים יפחד לשחק בה פעם
נוספת. הקהל הבית״רי שניפץ את שמשוח
מכוניות הקבוצות האורחות לא פעם, הוא
מארח גרוע ביותר. שחקנים רבים זכו למסר
של יריקות, סטירות וקללות כששיחקו
בירושלים. כימעס כל שחקן זכה לכינוי
״בז זונה״ שניצעק במקהלה מאורגנת על־

אש נמיגוש

בהעדר שוטרים במישחק בין הפועל
תל־אביב ובית״ר ירושלים, התפרצו
אוהדים משולהבים, הרסו את שער איצטדיון בלומפיד, שילחו בו אש.

ידי מאות ואלפי אוהדים קנאיים. מיסם ר
פעמים הוגשו תלונות נגד האגודה הבי״ת־ 1
רית, שאין לה שליטה על אוהדיה הסוערים.
לשיא הגיעו אוהדים אלו בשעה ש־נוצחה
קבוצתם באיצטדיון בלומפילד ביפו
על־ידי הפועל תל־אביב. הם שברו, שרפו
וחיבלו באיצטדיון המטופח והיפה, בנוסף
לפצועים שהשאירו לא1זר שהתסרצו למיג־רש
והיכו כל איש הפועל שנקרה בדרכם.
גם במיגרשים אחרים היו תקריות בלתי־ספורטיביות.
ברמת־גן הוכה השופט מימון
זוהר במישחק בין הכוח־ר״ג למכבי־שעריים,
לאחר שקהל חמום־מוח פרץ למיגרש. בירושלים
התפרץ קהל אוהדי קבוצת־הפועל המקומית
למיגרש לאחר שטען שהפועל מכר
את המישחק להכוח־ר״ג• תוצאות ההתפרצות:
שערים שבורים, יציעים הרוסים, גדרות
קרועות, ומצור של שלוש שעות על
המיגרש.
נוסף לאירועים הבלתי־ספורטיביים, בלטה
תופעה נוספת במיגרשי־הכדורגל: חוסר תנאים
מינימאליים לקהל הבא למישחקים ומשלם
במיטב כספו. מלבד באיצטדיון בלוט־פילד,
חסרים יכל המיגרשים האחרים בתי־שימוש
וברזי־מים, המושבים אינם נוחים,
אין שערים מספיקים ילציאה ואין מקומות־חנייה
בקירבת־המיגרשים.

ה ח״ב דהשתנות!

אלא רוצי שב שנה הבאה היה המצב גרוע ותר
שנזירגז

מייתר ההגעוגז

הנהלת כל מיגרש כו מתקיים מישחק תחוייג לדאוג
לשמירה משטרתית מספקת, על השכונה. מיסטר
השוטרים ייקכע עלייידי מטה המשטרה כמקום.
לא תהיה שמירה כמיגרש -לא יקויים מישחק.

ההתאחדות לכדורגל תכריז על מתן פרם כפפי גכוה
לאגודה אשר משורותיה יוצא מיספר השחקנים הנמוך
כיותר, ושאוהדיה גילו התנהגות ספורטיכית.

ההתאחדות לכדורגל, כשיתוך עם הנהלות הקכוצות,
יצאו לפני תחילת מישחקי הליגה של העונה הכאה
כהסכרה לאוהדי הקכוצות נגד השימוש כאלימות.

מיגרשי כדורגל כהם לא היו שירותים לקהל -
ייפסלו מקיום מישחקים כהם. הנהלות הקכוצות
ידאגו לקיום כתי-שימוש, כרזי מים, מיגרשי חנייה,
וסידורי כניסה ויציאה המתאימים למימדי הקהל.

ועדות המשמעת של ההתאחדות לכדורגל יחמירו
כעונשים כלפי השחקנים שיגלו רוח כלתי־ספורטי
כית, יחמירו כעונשי אגודות שקהל־אוהדיהן יתפרע,
ויוציאו מהמירוץ קכוצות שאוהדיהן יפוצצו מישחק.

ההתאחדות תדאג לעידודם של שופטים צעירים,
ותקיים קורסים מתאימים לקידום היידע והכושו
הגופני של השופטים הנוכחיים. כמו כן תדאג חהת׳
אחדות להפיץ חוכרות כהן ייכתכו חוקי הכדורגל

עם הגולש? גולש בצופן שלנו היה תותחים.

כשבועות האחרונים הוצפה הארץ
כגל־שמועות פנטסטי :״ארים
סאן מרגל. הזמר הידוע נעצר
על-ידי הש.כ. כחשוד בריגול לטובת
מדינות-ערב. הוא היה מרגל
מזה שנים. בל ההופעות שלו
כארץ ובהוץ־לארץ היו רר, מסווה
לפעילותו כסוכן ערבי.״
המדהים ככל סיפורי-הכדים ה אלה
היה, שנמצאו גם באלה שהאמינו
בהם. וזאת -על אף שאריס
פאן המשיך כרגיל בהופעותיו
ברחכי-הארץ, כולל במוצבי
צה״ל. כתבת ״העולם הזה״ ,שלכדה
את המרגל המדומה כמד
עדון ״אריאנה״ ביפו, הצליחה
לסחוט את כל הסיפור -ישר
מאת

השליחות הראשונה

44 יך התחלתי את הקאריירה שלי כ־
\ 4מרגל? אז זה היה ככה: את השליחות
הראשונה הראשונה שלי ביצעתי ביום
העצמאות האחרון. קיבלתי הוראות עוד
בחו״ל להגיע ארצה לחגיגות ולדווח על
המתרחש. אז עוד הייתי בקשר הדוק עם
מדינת־פנורמה, שבשירותה הייתי עובד זה
זמן רב. היה די פשוט לעבוד עבור פנורמה.
ליקטתי ידיעות מחיילים וקצינים
והעברתי אותם דרך הקונסוליה של גואד־לופה,
באמצעות סוכן־הקישור שלי, מיסטר
זנטזי. אבל זה באמת לא לפירסום, כי
הפסקתי עם זה ביום שהגעתי ארצה. כלבך
התלהבתי מהחגיגות, התהלוכות והמסיבות
של יום־העצמאות, ששכחתי ללקט
אינפורמציה; ,פיטרו אותי.
האמת היא ששמחתי מאוד שפיטרו אותי.
סוף־סוף היה לי קצת זמן לעשות חיים,
לבקר במועדוני־לילה, מיסעדות ודיסקוטקים.
ואומנם כך נהניתי מהחיים כמה חודשים,
עד שבא האסון: נסגרו הדיסקוטקים.
את צריכה להבין: העבודה שלי כזמר
היא מאמצת ומעצבנת. אני חייב להינפש.
מוכרח להוציא כמה שעות בדיסקוטק. מו־עדוני־הלילה
כבר משעממים אותי, ולמיס־עדות
אסור לי ללכת. רק לצימחוניות.
אז בגלל זה התחילו הצרות שלי. יום
אחד אני מסיים את ההופעה שלי בשתיים
בלילה. לישון — אני לא מסיגל ללכת.
אני מתוח, עצבני. לא רוצה לבוא הביתה
ולעצבן את האשה. אז הלכתי לטייל ברחוב
בן־יהודה. ככה סתם, לשאוף קצת אוויר
ולהירגע. פיתאום, בפינת בן־יהודה—מנדלי,
ניגשים אלי שני טיפוסים לבושים במעילי־גשם,
למרות שזה היה ליל־קיץ לוהט.
אחד מהם פונה אלי ושואל :״היי, אריס,
מה אתה עושה כאן בשעה כל־כך מאוחרת?״
הוא שאל בנימוס, אז עניתי לו את
האמת: שנורא משעמם לי. ההוא מחייך
ואומר :״בוא איתנו, יש לי רעיון בשבילך.״

אריס סאן

444 יטת הריגול שלי היתה פשוטה:
כשהייתי מופיע במוצבי צה״ל, הייתי
מכוון את הרמקולים לכיוון הגבול. הצופן
היה בשירים ששרתי. למשל: כששרתי את
נערה ממש אוצר, זה היה צופן שגולדה
נסעה לוזוץ־לארץ לקבל כסף. השיר בומפס:
הישראלים עומדים להפגיז פעם אחת. בומ־פם־פם
שתי הפגזות. לפעמים עמדתי במצב
מביך, כשהייתי צריך לדווח על הרבה
הפגזות ישראליות. אז הייתי שר בום פס־פם־פם־פם־פם־פם

קיבלתי גם ציוד מתאים, כדי שאוכל לבצע
את עבודתי כראוי. מלבד המשדרים,
1אותם הייתי מטמין בגיטרה החשמלית שלי,
היה לי גם ציוד נוסף, חדיש ביותר. פטנט

״כולם צריכים לדעת איר נפלתי יביד, רשתוה הריגול הערביות״

אריס סאו מגדה

^ | 1י | אריס סאן מעיין כביכול ב־פלייבוי.
האמת היא, שבין תצ־לומי־העירום
חבוי, כמובן, כתב־צופן סיני.

ו* 1ל החיוך המקסים וההבעה ה׳
1לבבית נועדו להסיר כל חשד
מאריס, כשהוא בולש אחרי אישיות ידועה.

סיני — משהו לא נורמאלי. הרכיבו לי
מנוע אטומי׳ על הגב, ששימש גם במשדר
וגם ככלי־תחבורה. בשעת הצורך הייתי
גם טס בעזרת המנוע הזה, אבל בדרך-
כלל לא היה צורך לטוס, אלא פשוט לעבור
את הגבול ברגל.
את התשובות מעבר לגבול, אם הידיעות
שלי הגיעו בסדר, הייתי מקבל באמצעות
מכתבי־מעריצות. למשל אם מלכה ברוב־שטין
כתבה לי :״ארים היקר, תשיר לי
את סיגל,״ אז הייתי יודע שיש לה בעיות

סוב, נסענו ליפו ושם, בחירבה חצי
הרוסה, בתוך חדר דחוס־עשן שמעתי את
הרעיון, איך שיהיה לי גם עניין וגם כסף.
מה לספר לך? זה מצא־חן בעיני. שאלתי
אותם מה בדיוק אני צריך לעשות .״פשוט
מאוד,״ אמרו לי .״אתה הרי בעל־ניסיון
בעבודה הזאת. אם כבר ריגלת בשביל
מדינת פנורמה, שהיא ארץ רחוקה, למה
שלא תעשה קצת עבודה קלה בשביל מדינות
קרובות?״ קפצתי כמובן על המציאה.
חתמתי איתם על -חוזה, בייחוד אחרי 8־

מדגל בפשרה

אריס סאן מזמר לפני קהל מעריציו התמימים על
סיפון אוניית־מלחמה של חיל־הים. אן מאחורי המסווה
העליז, משדר המרגל המפורסם אותות־צופן לשבע מדינות, באמצעות הגיטארה־כושדר שלו.

קולנוע

הבטיחו לי שבארצות־ערב נותנים עדיין
רשיונות לפתוח דיסקוטקים.

צרות כגלל גולדה
ן >יד התחיל הש.כ. לחשוד בי? הד

\ £מ נ תי את נאצר להיפגש איתי בירושלים
העתיקה. הזהרתי אותו מראש שית־חפש
לאבא אבן. אבל לך תסמוך על הערבים:
פיתאום הוא מופיע לי בשתיים בלילה׳
באמצע המיסעדה של סהלמרם —
בתור נאצר. הוא התנצל שהיה עליו למהר
לישיבה דחופה של הבננ״ת, וניזכר בפגישה
שלנו רק ברגע האחרון. על האיפור שכח
לגמרי. לרוע מזלי היה בעל המיסעדה איש
הש.ב. הוא העביר מייד את האינפורמציה
למטה — וזאת היתה תחילה המפלה שלי.
קיימתי פגישה עם עראפאת בבסיס-
צנחנים. את האינפורמציה על המשא־ומתן
לקבלת טנקי הצ״פטיין העברתי לסוריה
כשהופעתי ברמת־הגולן, באמצעות האנטנה
המחוברת לגיטרה שלי. כאשר שרתי
בלהט את השיר תל־אביב, תל־אביב מודעת,
לערביים שתל־אביב במצב־הכן.
לפני שעצרו אותי, הספקתי עוד להעביר
שני מכתבים לפטמה אל־נבולסי בקאהיר.
את התשובות ממנה קיבלתי באמצעות חש־בונות־המים
של עיריית בודים. דרך־אגב,
תודתי נתונה גם לחברת־החשמל וכן לשירותי
הרדיו והטלוויזיה.

מפחד מאשתו
^ ידזה קרה שהסתבכתי עם כל אר־צות־ערב?
ובכן, בהתחלה עבדתי רק
בשביל מצרים, מדינה מודרנית ותרבותית.
הכסף הוה מובטח דרך מוסקבה. את התשלום
קיבלתי בדולרים, והשקעתי אוחם ב־נת״ד.
אלא
שאחרי כמה שירי בום־בום ותל-
אביב, תל־אביב התקשר איתי גם ראש־המודיעין
הירדני, והזמין אצלי כמה ידיעות
קטנות, אותן העברתי לו באמצעות
השיר עוגה עוגה.
הסוכן הסורי, לעומת זאת, הגיע אלי
במיקרה. גם הוא זמר במיקצועו, וסוכן
טלוויזיה, לא זוכר של איזו פירמה. גם
הוא ביקש ממני ידיעה או שתיים. הסכמתי,
אך בטעות כיוונתי את הרמקולים לעבר
לבנון — והידיעות שלי, שהיו מיועדות
לדמשק, הגיעו לביירות, וכימעט גרמו שם
להפיכה. היה סקנדל קטן, וקיבלתי אפילו
איום מאום־קולטום שאם אמשיך להתרשל
בעבודה . ,לא ישמיעו יותר את הפיזמונים
שלי בקול־קאהיר.
המכה. נפלה עלי בדיוק כשהייתי בחופשה,
לפני שבוע. עצרו אותי לחקירה. כדי
להוכיח לי שישראל היא ארץ נאורה, לא
לקחו אותי לבית־הסוהר: הזמינו עבורי
חדר בשרתון, והביאו אותי לשם באמצע
הלילה, התנאים במעצר היו מצויינים: מיזוג
אוויר וחמש ארוחות מצויינות ליום. מה־דיאטה
שכחתי בכלל, מרוב עצבנות. כעבור
יומיים הביאו לי חתיכה לחדר• הבנתי
מייד כמובן שבדרך זו הם רוצים להוציא
ממני ידיעות. הסברתי להם שאני מפחד
מאשתי ושומר על שמי הטוב, אז אני מצטער,
לא אוכל לארח אותה אצלי בחדר.
הש.ב. הבינו שיש להם עסק עם שפיון
מנוסה. הפסיקו עם ההצגה, ושלחו אלי
מייד שני חוקרים שיעבדו עלי ברצינות.
אבל כששמעו החוקרים ששמי ארים סאן,
הם כל־כך התלהבו, שבמקום על עבירות
ביטחוניות חקרו אותי במשך ארבע שעות
על הפולקלור היווני.

ערכות שר מיליון
^ יום החמישי נכנם הבוס שלהם,

2יהודי נמוך וקרח עם אף. כשראה מה
הולך שם, סילק אותם בגערה וניגש לעניין
ברצינות :״עבור איזה מדינות־ערב ריגלת?
איזה ידיעות העברת? כמה שילמו לך?״
הוא עמד מולי עם מיקלע ביד, כשלמות־ניו
אשכול רימונים, וכל הזמן שאג. ראיתי
שהפעם זה ברצינות, ונורא נבהלתי. סיפרתי
מייד את הכל. נשבעתי בדמעות שיותר לא
ארגל, ושאהיה ילד טוב. הבום ריחם עלי
ונתן לי שוקולד. שמחתי כל־כך על היחס
היפה, שהתחלתי לשיר מייד על כל לשון
ליבר תמיד ראשון. אבל זה דווקא עיצבן
אותו, והוא הכנים לי סטירת־לחי ועזב את
החדר. כעבור שעתיים הגישה לי הנהלת־המלון
חשבון על 2,000 ליי.
וזה סוף הסיפור. אשתי חתמה עבורי
על ערבות של מיליון לירות, ומאז אני
חופשי. ועכשיו אני אדם עסוק מאוד. לקראת
הבחירות פנו אלי כבר כמה מפלגות
שאעבוד בשבילן. כבר עשיתי בשביל אחת
מהן ג׳וב קטן. שרתי את השיר אחרי, וב־•
זה הודעתי למי שהודעתי:
״יגאל היזהר, דיין מאחריך.״

כוכבים
ג׳ודי

היא קמה כל כך הרבה פעמים לתחייה,
שכאשר מתה השבוע, נראה הדבר כעוד תחנה
בדרך־היסורים של ג׳ודי גארלאנד,
גברים שהם כיום בגיל העמידה זכרו אותה
בתור הנערה התוססת והיפה, בסידרת
הסרטים על משפחת השופט הארדי. שם הופיעה
תמיד לצידו של עוד נער־כלא: מיקי
רוני. הם זכרו אותה גם ככוכבת הקוסם
מארץ עוץ.
היא שרה ורקדה אל תוך ליבותיהם של
צופי הקולנוע, בימים שהסרט היה יצירה
מתקתקה וורודה.
ככה ואהכ אותה. כאשר התבגרה,
אבד עולמה. ילדות־פלא אחרות תפסו את
מקומה בתחתית סולם הגילים; ובצמרת שלטו
פצצות־המין הזוהרות.
ג׳ודי התחתנה, ניסתה להקים משפחה,
ילדה בת והתגרשה. היא ניסתה לבנות
קאריירה של זמרת — ונכשלה. היא שקעה
לתוך דיכאון עמוק, ניסתה להתאבד. וגם
בזה נכשלה.
ארבע פעמים התחתנה — וארבע פעמים
הסתיימו נישואיה בגט. כאשר נפטרה, היתד,
נשואה לבעלה החמישי, בעל דיסקוטק לונדוני.
אויבה
הגדול של ג׳ודי — בעיני עצמה,
לפחות — היה השומן. היא נאבקה עימו,
התענתה בדיאטות חמורות, נתנה מספר

ההפתעה היחידה היתד — ,שהיא לא התאבדה,
אלא מתה מוות טבעי משיכרון ו־שיברון־לב.
סרטים אווירה אמיתית מצור
(סטודיו, תל־אביב; ישראל) אי־אפשר
לדבר על הסרט מצור מבלי לדבר על
מה שאין בו. ניכר שהבמאי (ג׳ילברמו טו־פאנו)
הרגיש את עצמו חופשי מכל השתעבדות
לסיפור עלילה, או לבנייה פסיכולוגית
של דמויות, ומה שהוא ניסה וגם הצליח
לעשות זה לעשות סרט אובייקטיבי, על חבלה
שלמה הנמצאת מבחינה אובייקטיבית במצור.
עוד
דבר שאין בסרט הוא חנופה לטעם
שוביניסטי של קהל, ד,מוחא כפיים בכל
פעם שמראים לו מירדף.
חוץ מהדברים השליליים בסרט, יש בו
גם דברים חיוביים. יש אווירה מתוחה ומעיקה
של מצור, פשוטו כמשמעו. את האווייד,
היומיומית של מלחמה בלתי־פוסקת בגבולות׳
ושל מירדפים בלתי־ פוסקים, הצליח
הבמאי להמחיש דווקא בסצינות פשוטות של
שתיית כוס־קפה בדירה בשיכון, בעמידה בתור
לאוטובוס, ללא שמץ של הירואיות.
המישחק של כל המשתתפים (גילה אלמ־גור,
יהורם גאון, דן בן־אמוץ) מאופק, כשם
שהסרט כולו מאופק• ודווקא האיפוק הזה

רחל וולטש ג״הנוצרי הקוסם״
— בימי הביניים
היא. אי־אפשר לדעת אם רומי שניידר עומדת
בראש הבוגדים, ואי־אפשר לדעת אם
מחלקת הריגול הנגדי של הוד מלכותה אינה
זרוע סינית, ואי־אפשר לדעת מי הורג את
מי, ומדוע.
דבר אחד ברור: המדובר אינו בסודות
אטומיים, ולא במדען הרוצה להשתלט על
העולם, אלא סתם עסק מלוכלך של כסף
וסחטנות.
כל זה על רקע נהדר ומלא הומור בריטי,
של מסיבות בלונדון העליזה, של בור,ימה
מפוקפקת וסימפטית, ולעג לכל מד, שאפשר
ללעוג לו.
מובן שאוסלי השלומיאל מנצח. ומובן
שכל המזוודות שהיו צריכות לפוצץ אותו
מפוצצות את כל האויבים שלו, כולל הרוצח
השכיר, שהוא הומות המעניינת ביותר בסרט.
אבל זר, לא נצחונו של הצדק, ואפילו
לא נצחונו של המזל, אלא רק של ד,מיקרה.
סרט לחובבי הומור טוב.
בריטניה הופעות — וירדה מן הבמה כשהיא אכולת
דיכאון.
שוב עלתה על הבמה, אך לא כדי לבנות
קאריירה חדשה. היא שרה את שירי שנותיה
היפות ביותר — והקהל המזדקן בבה מרוב
נוסטאלגיה. קולר, היה כבר צרוד, היא זייפה,
שירתה נקטעה באמצע — אך הקהל
אהב אותה.
היה נדמה כי׳ ג׳ודי חזרה לעולם הבד
בקול תרועה, אחרי ירידתה. בסרט כוכב
נולד, אשר חובר ובויים במיוחד עבורה,
בסוף שנות החמישים, אמנם הצליחה גג׳סדי
להכות גלים בליבות מעריציה הישנים ואף
בליבות אלה שעדיין לא הכירוה. אך היה
זה סרט אחד ובודד, ושקיעתה נמשכה לאחריו.
היא
לקחה את הנוסטאלגיה לסיבוב בעולם,
ונדמה היה שמעריציה משיבים לד,
את רוח־החיים. אבל הדיכאון כירפם בה.
היא המשיכה לשתות לשוכרה ולהשתמש בסמים.
השבוע בא הקץ. היא נמצאה מתה
בדירתה, כשהיא בת 47 בלבד.

הוא הנותן את התמונה הנכונה של עם,
הממשיך לחיות את חייו ולשלם את המחיר
של המצור.
נצחון אוטלי (גת, תל־יאביב; ארצות־הברית)
אחרי המרגל הסופרמן, ואחרי המרגל האפור
החוזר מהכפור, ואחרי המרגל האדיש
מייקל קיין, בא עכשיו המרגל השלומיאל.
תום
קורטני זה ברנש לונדוני צעיר, שאינו
מצליח למצוא מקום־לינה, ואין לו
כסף לשלם שכר-דירה, והוא מתפרנס מקניית
ומכירת עתיקות מפוקפקות בשוק־הפישפשים
של רחוב פורטובלו.
הוא נקלע לתוך מערבולת של רצח וריגול,
שאף אחד אינו מצליח להבין מה

בשעה 7.30 בבוקר הופיע רינגו באולפן
ההסרטה — בפיג׳מה .״למה לא?״ אמר לעמיתיו
,״הרי ממילא אני צריך להתלבש
כאן מחדש!״
הסרט הוא הנוצרי הקוסם, ובו מקווה
רינגו סטאר, איש החיפושיות, לפתוח ב־קאריירה
קולנועית חדשה. הוא משחק בו
נווד, המאומץ על־ידי מיליונר משוגע (פיטר
סלרס) .המיליונר מסתובב בעולם ביאכטה,
הממונעת על־ידי 91 שפחות־חותרות, בנוסח
עבדי־ר,ספינות של ימי־ד,ביניים. כל הנערות
האלה עירומות, ומפקחת עליהן רחל
ולטש, המצליפה בהן בשוט אכזרי. היא גם
מציעה להצליף ברינגו, אבל הוא רוצה דווקא
באהבה.
״אני מוכן אפילו לגזוז את שערותי בשביל
קאריירה קולנועית!״ הכריז רינגו, עורר
בכך את זעמם הנוראי של מעריציו. בינתיים
הוא מוכיח שאין גבול בקולנוע — בעירום.

במדינה
(המשך מעמוד )14
דו״ח פנימי של ועדת־חקירה, שהוקמה על־ידי
גח״ל. תפקיד הוועדה: לחקור את כל
פרטי מערכת הבחירות של סיעת תנלת־לבך
לאיגודים המיקצועיים מהשנה שעברה, ולהסיק
את הלקחים מן המישגים.
התקציב, שהועמד לרשות מטה הבחירות,
הסתכם ב־ 120 אלף ל״י. כאשר נתקלה הועדה
בסעיף־הוצאה של 40 אלף ל״י רק
עבור רכישת חתימות — הוכתה בתדהמה
וכתבה את הפרק שצוטט לעיל.
אבל יש פרט מחפיר במיוחד בפרשה זו,
שהוועדה אינה נוגעת בו: כספים אלה, שבוזבזו
כיד רחבה כל כך, הם כספי הפועלים,
החייבים לשלם מם מיוחד למפלגות ההסתדרות.

דרכי
אדם אס לשלישייה

מדעהתק שור ת
מדע התקשורת הוא אחד האמצעים שאיפשר לאדם את
השליטה על כדור הארץ ובעזרת האלקטרוניקה הוא
אף שואף לכבוש א ת החלל.
נסיון רב ערך נרכש תוך כדי תכנון ובנית הציוד האלקטרוני
הדרוש לתכניות הזזלל.
״שאוב לורנץ״ קשורה בחברת 1x1 .הבינלאומית שהיא
אחת מהחברות הגדולות בעולם לאספקתציוד
אלקטרוני.
חברה בינאלומית זאת אף לוקחת חלק חשוב בפיתוח
המרכיבים האלקטרוניים לתכניות החלל.
לכן, התאפשרו שכלולים כבירים כגון מעגלים אלקטרוניים
מהפכניים, קבלי טנטאלום זעירים וטרנזיסטורים
18א. 811*101111 ?1*4העמידים בפני חום — שכלולים
המנוצלים גם במוצרי ״שאוב לורנץ״ החייבים לספק
את הדרישות הקפדניות ביותר.
כשאתה רוכש ציוד ״שאוב לורנץ״ אתה כהנה גם מהגס*
יון בתחום טכנולוגית החלל.
לכל מקלטי טלויזיה ״שאוב לורנץ״ אותן תבונות:
ביצוע יוצא מן הכלל שהושג ע׳׳י תכנון טכני מתקדם,
אחריות ועיצוב מרשים.
מקלט הטלויזיה הטוב בעולם

אוהד!
אנחנו יוצרים כוח חדש. עזור לנו.
מלא! ג ז ור! ושלח!
תנועת העולם הזה כוח חדש, ת .ד ,136 .תל־אבים

אני מבקש להמציא לי חומר הסברה של תנועתכם -בלי התחייבות
מצדי.
אני אוהד התנועה ומבקש לקבל חומר שוטף
אני מבקש להזמין אותי לאסיפות התנועה במקום מגורי
אני מוכן להתנדב לעזרת רשימתכם ביום הבחירות
אני מבקש להצטרף כחבר לתנועה

השם

הכתובת המלאה רחוב עיר

גיל

מקצוע

מס׳ טלפון

עד לפני שבוע, היתד, דינה אמר, חושבת
נתיבות, אם לחמישה ילדים בגילים בין שנה
עד תשע. לפתע, בבת אחת, הפכה להיות!
אם לשמונה.
השלישייה שנולדה לדינה ( )33 ומרדכי
( )45 אמר, רחוקה מלשמח את ליבם. כרגע,
הדאגה הינד, הרגש היחידי השולט בם.
״חיינו עד עכשיו שמונה נפשות בדירה של
שלושה חורים קטנים. בקושי הסתדרנו.
איפה אני אשכיב עכשיו את השלושה החדשים?״
קבלה דינה בפני כתב העולם הזה.
כולם עוזרים. מצבה של משפחת אמר
לא היה מזהיר מעולם. מאז שעלו ארצה,
לפני 13 שנה, התקשה מרדכי אמר לפרנס
את משפחתו הענפה מעבודתו כפועל חקלאי,
בה השתכר — בעונה — 13 לירות ליום.
עם הולדת השלישייה, זכתה משפחת אמר
בעזרה מסויימת. הביטוח־הלאומי העניק לה,
כמענק חד־פעמי 800 ,לירות. גם המענק ה־תלת־חודשי,
אותו קיבלו עבור חמשת ילדיהם,
בסך 79 לירות, יזנק עתה ל־ 250 לירות.
חיים בן־אריה, ראש המועצה המקומית נתיבות,
שבא לבקר את דינה יחד עם כל חברי
המועצה, הבטיח לפנות למשרד השיכון ו*
טמידר בבקשה למצוא להם דירה גדולה
יותר. נוסף לבטחתו זו, מסר בן־אריה לדינה
צ׳ק על אלף לירות, תרומת המועצה
המקומית. גם הנהלת בית־היולדות בבאר־שבע
משתדלת לעזור.
הצ׳קים כיד. בינתיים, מיום שנכנסה
דינה לבית־החולים, אין בעלה עובד. הוא
יושב בבית ושומר על חמשת ילדיו ואמו
הזקנה בת ה־ .80 ואילו אשתו יושבת במיטתה
בבית־החולים, מחזיקה בידה את המעטפה
המכילה את כל הצ׳קים, ותוהה בקול:
״ומה יהיה אחר־כך?״
דימונה סטירה לספיר ראש המועצה המקומית בדימונה, גבי
סבג, שיגר השבוע מכתב מפתיע למזכיר־הכללי
של מפלגתו, השר ספיר. כתב סבג:
״לאור אי קיום בחירות אישיות לראשי
ערים, שבהן תליתי תקווה לטיהור הלחצים
בערי הפיתוח, הנני להודיעך שאם יאשרו
את אי־קיום הבחירות האישיות, לא אעמוד
בראש הבחירות הקרובות למועצה.״
מתכוננים למזחמה. מה הניע את
ראש־המועצה לצעד מפתיע זה? בשיחה עם
כתב העולם הזה, טען יהודה יפת, מזכיר
מועצת פועלי דימונה — גם הוא חבר העבודה,
שעמד בשנת 1965 בראש רשימת
מפלגתו למועצה המקומית, אך בגלל ששהה
אותה עת בארצות־הברית, זכה בתפקיד סבג
במקומו:
״האיום בהתפטרות מצד סבג איננו כלל
בגלל שאלת הבחירות האישיות, אלא בגלל
שהמערך עומד מאחורי.״ לדבריו, הוא נבחר
פה אחד לתפקיד ראש מטה הבחירות בדימונה׳
בעת ישיבת העבודה שנערכה שם לפני
כשבועיים.
״הפגנת הכוח הזו לטובתי פגעה בסבג,
ולכן החליט מה שהחליט,״ טען יפת.
יפת רואה עצמו בפירוש כמיועד לראשות
המועצה המקומית. או ליתר דיוק, לראשות
העיר.
שכן באוגוסט, בהתאם לצו של שר־הפנים,
תיהפך דימונה לעיר.
ועל זה כבר כדאי באמת להילחם בחירוף-
נפש.

נא בנפו יוצא נרכוש נחל

כלב מי שמגדל בנים
אדם לאדם זאב, אמר החכם מכל אדם. מה שמוכיח שהוא
עוד לא ידע מה שבנים יכולים להיות לאביהם.
האבא, במיקרה זה, הוא סגן ראש-עיר גדולה בישראל.
גדולה מאוד אפילו. והאבא דנן התאלמן, רחמנא-ליצלן• לא
עכשיו. מזמן. לפני שנה כבר. רק שעכשיו הוא החליט לצאת
מהתאלמנותו. כמה זמן יכול כבר הבנאדם להתאבל ז מצא
לו איפוא האבא מיועדת חיננית, קצת צעירה ממנו, באיזה
20 שנה, אבל באמת זה לא פגם, בחיים צריך לדעת להסתפק
במה שיש.
האלמן עמד אם כן להפוך לנשוי, בשעה טובה•
אלא שכאן, מעשה-שטן, התערבו לפתע שלושת בניו, הנשואים
כבר, של האבא הידוע. לא שהם התנגדו לכך שאביהם
רוצה להכניס אשה טרייה לדירה הישנה בה חי כל השנים
עם אמם. זה דווקא לא הפריע להם. מה שהפריע להם יותר
זה שהם ידעו מה שהציבור הרחב לא ידע. דהיינו, שלאבא
יש, בעזרת־השם, רכוש לא מבוטל בנכסי״דלא-גיידי. מידע זה

אני רוצה רק להראות לכם הפעם, איך
שהכסף והפירסום והכבוד הם עוד לא הכל,
ויש עוד ערכים אמיתיים בחיים. אני מתכוונת
לד״ר מייל! ליפי. ד״ר מייק ליפי,
כפי שכולכם יודעים, הוא מנתח־אוזן בעל
שם עולמי, ואמריקאי, וחתיך לא־נורמלי, דומה
כמו שתי טיפות מים למטיב מקווין, ו־אלמן,
וחכם, ועשיר — הוא עושה איזה
400 אלף דולר לשנה בארץ מולדתו, הכל
מזה שהוא מנתח לאנשים אוזניים ומחזיר
להם את שמיעתם — ונדיב. אחרי הכל, הוא
בא לנדב לנו כאן בישראל הרחוקה מן ה־יידע
שלו ולבצע שורת ניתוחי־אוזן בחינם
— ועוד, יעוד, והוא אפילו יהודי.
בקיצור, הגבר הזה מלא מעלות כרימון.
והכל
לשוזא. כל המעלות האלו לא עזרו
לו אצל צכי אקרשטיין. ותשאלו למה
ירצה ליפי לעשות רושם על אקרשטיין?
אז האמת היא שהוא לא כל־כך רצה, אבל

על לשעבר.
אז נילי והדוקטור, אתם מבינים — כן,
זהו בדיוק. אז כמובן שעם התהדקות הקשרים
ביניהם, הביאה נילי את מייק הביתה,
שהמשפחה תכיר אותו. אז אבא הכיר
אותו, ובכלל לא שמח על ההיכרות. לא
הועילו כל המעלות הטובות של הדוקטור

הרבה ברירה 11א היתר, לו. כי צבי אקר־שטיין
הוא בעל בית־החרושת הגדול ביותר
למרצפות בארץ; הוא האיש שריצף את
כיכר מלכי־ישראל בתל־אביב. אבל מה שאפילו
יותר חשוב מהכיכר, זאת ׳הבת של
צבי, נילי אקרשטיין, בת ישראל כשרה,
שקטה, ברה, תמימה, עם תעודת־בגרות
— בקיצור, כל המעלות. אפילו דיילת אל

האבא עיקם את האף.
אבל כמובן שזה לא עזר לו. נילי, שביטלה
את טיולה המיועד לארצות־הברית
כאשר הכירה כאן את ד״ר ליפי עם בואו
לארץ, מתכוננת לערוך אותו בסוף השבוע,
כאשר הדיר יחזור לאמריקה — בחברתה
כמובן, כשהרעיון המוצהר הוא להפוך אותה
לגברת ליפי.

הוא די סודי בעצם, כי אם היה מתפרסם בציבור, היו לשונות
רעים מתחילים מייד לתמוה מהיכן יש לעסקן נקי־כפיים,
שחי בסך*הכל על משכורת של סגן, כל״כך חרבה קפיטל.
הלכו הבנים היקרים ואמרו לאביהם־מולידם, שאם לא
יעביר את כל הדלא־ניידי לשמם, לא תהיה חתונה: חם גם
יפעילו לחץ על המיועדת, וגם יפרסמו ברבים את פרשת הרכוש,
דבר העשוי להשאיר את האב קירח מכאן ומכאן, כלומר
גם מאשתו וגם ממעמדו הציבורי.
זעק האב האומלל ״געוואלד״ ,והסביר לבני-טיפוחיו שלעזאזל
הרכוש, הוא מוכן לוותר עליו, אבל בלי רכוש לא
תהיח חתונה. בשביל מה חם חושבים הסכימה חאשח להתחתן
איתו, בעצם!
או, את זח דווקא הבינו הבנים בקלות. אז עכשיו מסתמנת
פשרה, לפיה יחולק הרכוש לארבעה חלקים — שלושה לשלושת
הבנים, אחד לאשה, ולאבא כלום.
זאת אומרת, לא לגמרי כלום. חאשה זה גם כן משחו, לא !

ישר לדירה

בשבוע שעבר נולדה לגברת ולאדון רוז־ווד
בת, בנחל-טוב.
הגברת והאדון רוזווד, לאלו שאינם מכירים,
הם שמעונה שווא רץ ובעלה גורמן
רהווד. על הבת שנולדה מגיע להם
מזל טוב כזה ענקי, שאין פשדט אחד בזת
בסטוק.
כי הבת שנולדה, למרות שהיא נראית)
כלפי חוץ כמו סתם בת, היא בת מיוחדת
מאוד ויקרה מאוד.
לפני פחות משנה היכה אסון את משפחת
רוזווד, כאשר בתם הקטנה, שהיתר, יפהפייה
לא רגילה, נפטרה. שמעונה נשברה, והרופא
שלה יעץ לה בתוקף להיכנס מייד
שנית להריון.
הוא הצליח לשכנע אותה, וזוהי התינוקת
שנולדה עתה.
אז בואו נחזיק לה אצבע.

המעריצות של יהורם גאון כבר יודעות,
שר,יד,ורם גאון שמופיע בספר הטלפונים
זה בכלל לא יהורם גאון, אלא ה־אמא
שלו. המיספר של יהורם גאון בעצמו
הוא סודי.
אז יש כאלו שמסתפקות באמא, במקום
בבן. מה שגורם לא מעט טירדה לאמא. יש
כאלו שמצלצלות לפחות אחת לשבוע לשמוע
מד, שלום הבן המפורסם. ויש כאלו שמבקשות
את המספר של הבן. ויש גם אחת שמבקשת
תמיד כרטיסים. השבוע, למשל, היא
ביקשה כרטיס בשורה חמש. אז האמא של
יהורם אמרה לר, שהיא לא יכולה לתת לה
כרטיסים בכלל, וביחוד לא בשורה חמש, כי
היא בעצמה יושבת רחוק יותר. אז ההיא
התרגזה וצעקה שזה לא חוכמה, כי היא
בתור אמא רואה את יהורם כל הזמן. והיא,
המצלצלת האלמונית רק פעם אחת ולכן
מג ע לה שורה חמש.
אבל יש גם בעלות יוזמה יותר שהצליחו
לגלות את המספר הסודי של יהורם עצמו.
והן ממררות את חייו של אליליו־,מיליונים
יומם וליל, וביחוד ליל. אחת מאלו עלתה
עליו ולא הסכימה לרדת עד שיסכים לשיר
לה שיר. רק כשיד,ורם שאג בטלפון :״אני
מוכן לשיר רק בלוויין־ ,שלך!״ רק אז
נקטע הרומן, באיבו כמו שאומרים.
והשבוע בכלל אי־אפשר להשיג את יהורם.
לא בטלפון ולא לא בטלפון. הוא פשוט
לא עונה ולא פותח את הדלת. והסיבה
היא, שבשבוע שעבר הגיעה ללוד גליה
א ר קין, לבדה, בלי בעלה וילדיה. ומי
קיבל את פניה והוביל אותה אחר כבוד ל־מוסטאנג
הירוק־כהה שלו? נכון. יהורם. ה־

מוסטאנג דהר ישר לדירתו של יהורם, השניים
עלו פנימה ונעלמו שם. זה שבוע
שהם לא יוצאים משם, מלבד שיהורם קופץ
לפעמים לבקר את אמו.
שם הם אוכלים, שם הם גרים, ושם הס
— אופ, סליחה.
אז מי שרוצה לראות את יהורם, או אח
גליה, ימתין בסבלנות למטה עד שיהורם
ייצא ללונדון לחזרות על קזבלן. כי מלבד
זה, לא יוציא אותו החוצה שום דבר בעולם.
מקץ ארבעה
חוד שים
בשעות היום צכי לופוביץ הוא קבלן
מצליח בן קבלן מצליח, ובשעות הלילה
פלייבוי עליז בן •33 יש לו גם עוד מעלה
— זה שאחותו נשואה לאפרים קישון,
מה שעושה אותו אוטומאטית הדוד של

עומר.

נורמן ושמעונה

לפני ארבע שנים התחיל צבי לצאת עם
שרץ סטטסון, עלמה נאווה, שהיתה אז
בת 18 ודיילת אל־על. במשך ארבע השנים
האלו היו צבי ושרון זוג מן השמיים. כלבן
מן השמיים, שלבסוף נשבר הרווק העליז
והחליט להתחתן. בו מה איתכם, עם
שרון כמובן.
ערב־הנישואין הוא ערך מסיבת־רווקיס
עולמית, עם שייקה אופיר וכל זה. ול־מסיבת־החתונה,
שנערכה בדירת אבא לופו־ביץ
בנודר,״אביבים, הגיעו כמה וכמה ויפים
חשובים, לא משהו מוגזם, מי יודע מה, רק
כמה מאות בודדות. אחרי החתונה יצא הזוג
המאוהב לירח־דבש, וכן הלאה וכן הלאה.
כמו כל הזוגות הטריים.
כל זה היה לפני ארבעה חודשים השבוע
החליטו צבי ושרון שהם הולכים להתגרש.
הם פשוט הגיעו למסקנה שהם אינם מתאימים
זה לזו, או זו לזה.

סוף סוף אריזה המכבדת את התוכן :״ טק סטיל שמפו״ מעתה
במדינה אורחים הישראלי הנודד
ביערות מלאיה הוא איבד את המעי־העיוור
שלו בניתוח־חירום בלב הג׳ונגל, בתאילנד,
באחד הכפרים הנידחים, הוא פגש תושב
מקומי שהתגורר אצל שכן שלו בישראל.
על ספינה רעועה בין מאדראם למלאיה הוא
חלד, בדיזנטריה, נפח כמעט את נפשו. בסיג־גאפור
הוא התפרנס ממכירת ויטאמינים שלא
גרמו, בך הוא נשבע, למותו של איש. וב־נפאל
הוא זכה להפתעת־חייו, עת שמע לפתע
קללות בעברית טהורה באמצע הרחוב:
היו אלה — כמובן — מהנדסים של סולל־בונה.
בארצות־הברית
הוא רואיין ברדיו ובטלוויזיה
בתור הישראלי הטרמפיסט, והתפרנס
שם למחייתו בסלילת־כבישים ובאריזת־גר־ביים.
באפגאניסטאן הוא נתקע למשך לילה

נווד רפי
קללות בעברית ב נפאל
תוצרת

ביח״ר

נקה ב ע ״ מ

המפיצים: חב׳

נורית ב ע ״ מ
פרסום או.קי.

למכירה

שלם בכפר ריק מאדם בלב המידבר, כשלרשותו
רק אקדח־ליליפוט זעיר, ובליבו
תפילה להיות במקום זאת במרחבי הנגב הידידותיים.
אך בשבע בבוקר כבר היה מרוחק
משם מאה ק״מ, מיטלטל בג׳יפ של מהנדסים
אמריקאיים שחלפו דרך הכפר עם שחר.
אלו הם חלק מחוויותיו של רפי רייך,
מהנדס טקסטיל וצלם עיתונות ישראלי, בן
להורים ייקים מנהריה, שבחר, במקום לעסוק
באחד משני מיקצועותיו, לטייל דווקא בטרמפים
ברחבי־העולם. וכך יצא לדרך לפני
שנה וחצי, ועתה חזר למנוחה קצרה בארץ-
מולדתו, כשמאחוריו 18 ארצות שונות ומוזרות׳
ובאמתחתו מיטען מעשיות מדהימות
ואוצר שיקופיות מקסימות.

2ת מונו ת של הצייר

אדוארד ליס מית
לכתוב לוילי — ת. ד6347 .
תל-אביב

מי רוצה?
יום פיקניק
ארצי משותף
עם חבורת צעירים קטנה, נימי
שישי—שבת 4—5 ,ליולי הקרובים,
בתכנית פיקנטית. בנים/בגות
17—25 בלבד

יפנו לת.ד 28014 .תל־אביב

ל״יום פיקניק
ארצי משותף*.

ללכוד את ד״ר מנגלדז. רפי, בחור
גבוה וצנום, בעל עיניים ירוקות, השולט באנגלית
וגרמנית, נוסף לעברית, מגדיר אוז
עצמו בבהירות :״אני למעשה כבר מחוץ ל־מימסד,
אך פועל עדיין במיסגרות מסויימות,
כגון סדר ונקיון, אכילה בזמנים קצובים,
ועבודה מדי פעם, כדי לא לחיות מנדבות.״
כרגע הוא מתפרנס מהרצאותיו, בהן הוא
מתאר בשפה ציורית את הרפתקאותיו בעולם
הגדול.
״לאבוני,״ הוא מספר בהומור היבש
שלו ,״לא אכלו אותי אוכלי־אדם, לא התנפלו
עלי נמרים, ומלבד נחש־ענק שכמעט
חנק אותי לילה אחד, כשדרכתי עליו בטעות
והבהלתי אותו, לא הייתי אף פעם
בסכנה רצינית. להוציא כמובן את הפעם ההיא
שמכרתי ויטאמינים בסינגאפור, ואיזה
רופא שעבר במקום גילה שהם משהו שונה
במיקצת.״
בתום סיורו בישראל מתכנן רפי לצאת
לדרום־אמריקה. יש לו גם שאיפה מוגדרת
ביבשת זו. שאיפה צנועה למדי: ללכוד את
ד״ר מנגלה.

עול האשה

דליה

רות

אביבה

שלומית

בקוצר־רוח

לישון ולטייל

סיוט

תענוג

בשבוע הבא מתחיל החופש הגדול. לפתע, תמצאי עצמן* שוב, במדי
שנה, עם בית מלא ילדים צוהלים וחסונים, שמטרתם היחידה היא
למצוא דרכים מחוכמות ומסמרות־שיער להוציא את עודף־המרץ שלהם,
להעביר את חודשי החופש תוף כדי עניין וטיפול! ילדותי. כיצד את

המינלצוו! טלי
הטיול השנתי של הכיתה של רוני נ־בבית־הספר
נערך השנה לירושלים. לפי התוכנית
היו צריכים לחזור ב־ 5אחרי־הצה־ריים,
אבל המחנכת הזהירה אותנו שיאם
הם יאחרו שעה, שההורים לא ידאגו. אז
כשרוני התייצבה בפתח, עייפה אך מאוש־

מצפה ליום הזה -כאימה או כשימחה? האם, לדעתך, משכייע־רצון
המצב כיום, לפיו מוטלים הילדים על כתפייך למשך חודשיים בשנה,
כלי להתחשב אם את עובדת או לא -או שהיית מעוניינת בסידור
שונה? ״עולם האשה״ פנה לכמה אימהות בשאלה ג

י דליה ריכר,

עקרת־בית, אם לבת

אני מחכה לחופש הגדול בקוצר־רוח. הורי
גרים במושב, והבן הגדול נוסע אליהם,
נו ועלינו על האוטובוס — ישר הביתה.״
במקום לקייטנה. אנחנו גרים ברמת־גן, וה
חיים
במושב מהווים חידוש בשביל הילד.
וזה בעצם העיקר, חשבתי לעצמי. שהם
חזרו הביתה בשלום. עצוב מאוד, אבל זהו
המצב: כשהילדים יוצאים היום לטיול, הדבר
היחידי שמעניין אותי זה לראות אותם

עד הערב. וזה עוד טוב. אם יש חצי שעה
שאין להם חברים בבית, אז הם מוציאים
לי את הנשמה שמשעמם להם, וכל אחד
סוחב אותי למקום אחר. ואל תחשבי שהים
מציל את המצב. כל רגע שאנחנו שם אני
דרוכה כמו קפיץ. הילדים שלי בכלל לא

מילא, שיצאו לטיולים • העיקו שיחזוו!
רת, בשמונה בלילה, לא דאגתי. הידיים
רעדו לי קצת, אבל לא דאגתי.
״שלום, אני מקווה שלא דאגתם בגלל
שאיחרנו קצת,״ הכריזה הגברת הצעירה בקלילות
.״אל תשאלו, איזה כיף היה.״
״טוב, לא אשאל,״ עניתי בקול די שקט,
נדמה לי .״אני שואלת רק למה זה איחור
של שלוש שעות.״
״הוי, אמא, זה הכל בגלל הנהג שלנו.
בהתחלה, תיכף כשיצאנו לדרך, הוא עלה על
האי־תנועה שעל־יד הבצפר. אחר־כך הוא
גילה שחסר לו בנזין, ונתקענו חצי שעה
בתחנת־בנזין. ובכניסה לירושלים עצר אותו
שוטר־חנועה בגלל שהוא שכח לשים שלט
״ילדים״ על האוטו, וזה לקח עוד איזה חצי
שעה. אבל את רוצה לדבר על שטויות או
לשמוע מה היה בטיול?״
״בטח, לשמוע.״
״אז היה עולמי. וגס קצת עצוב. היינו
בירושלים החדשה, והישנה, וראינו את כל
המקומות, והמצבות, והמצבה ההיא לצנחנים
עם הנשר הענקי עם הכנף השבורה,
שם בירידה על־יד הכביש. והיינו בגבעת־התחמושת,
והלכנו בתעלות ובמחילות, ואז
רק הבנתי את השיר, והיית צריכה לראות
איך שהיינו כולנו כל־כך שקטים שם, נורא
התרשמנו. ואחר־כך נסענו לכותל־המערבי,
והכנסנו לתוכו פתקאות, שיהיה שלום בארץ
ובעולם, ושאף חייל יהודי לא ייהרג
ולא ייפצע, ושהאבא של נירה, שניפצע במילואים,
יבריא מהר, והבנים ביקשו שמכבי
תל־אביב ינצח בשבת ויקח את האליפות,
ואחהים ביקשו את זה על הפועל
תל־אביב, וכאלה דברים. זהו, ואחר־כך חזר־

שלמים בחזרה. בלעתי אנחה קטנה שרצתה
לברוח לי, והתחלנו לפרק את התרמיל. אישם
לאורך הדרך הצליחה רוני לאבד את
הכובע שלה, אבל לעומת זאת היא החזירה
הביתה את כל הסנדוויצ׳ים שלמים ובריאים.
מה אומר ומה אדבר? רוני צופה כבר
בחוסר־סבלנות לקראת הג׳מבורי, בעוד
שישה שבועות. היא חולמת כבר על יום־
הפתיחה. גם אני — על יום־הסיום.

דידי

שונאת מיסגרת
כך יוצא שהחופש הוא טוב גם בשבילי
וגם בשבילו.

רות שפר, מטפלת:
אני שמחה מאוד לקראת החופש. במשך
השנה אני חייבת כל בוקר לקום מוקדם כדי
להספיק להכין את שני הבנים, בגילים 13
ו־ ,11 לבית־הספר. בחופש אני יכולה לישון
כמה שאני רוצה. חוץ מזה אני יכולה ללכת
איתם לים, לטייל, ובכלל לבלות איתם
יותר. בגיל הזה כבר בקושי רואים את הילדים
כשהם בבית־הספר. בקייץ לפחות
יהיה לי אותם קצת•

אליאן

יהודית

עול, כמו לילד

קצר מדי

יודעים מה זה לשחק על החוף: גלים או
לא גלים — הם מוכרחים להיות במים. אז
את כבר מתארת לך מה זה בשבילי.

שרה נחום, פקידה:
הילדים שלי הם בני 13 ועשר, והילדה
בת חמש. החופש הגדול הוא בשבילי ממש
אסון. אני עובדת כל יום רצוף עד ארבע,
ולי בעבודה אין חופש גדול: יש לי בסך
הכל שבועיים, לא חודשיים. אז מר, אני צריכה
לעשות איתם? גם לי וגם לבעלי אין
הורים, ואין למי לתת אותם. עד השנה שעברה
הייתי צריכה לקחת לילדה מטפלת
לכל החודשיים. תאמיני לי שלא היה לי
את הכסף לזה. השנה, ברוך־השם, אוכל
אביבה מיץ, עקרת־בית:
כבר להשאיר אותה עם הגדולים. אבל תאהחופש
הגדול הוא סיוט עבורי. יש לי
מיני לי שהראש יסתובב לי כל הזמן עד
שני ילדים שיהיו בריאים, אבל נודניקים
שאגיע הביתה. הילדים פראים ומשתוללים
גדולים. בחופש הגדול הבית אצלנו הוא
ברחוב, ולשמור על הילדה בשבילם זה
כמו תחנת־רבבת. אומנם הם רק שניים,
(המשך בעמוד הבא)
אבל תמיד יש אצלנו 10 ילדים, מהבוקר

עו ל ס הא ש ה
ה חו ב ש הג דו ד

(המשך מן העמוד הקודם)
סתם מירחה ופגיעה בשמחתם. אני מבינה
אותם יפה, אבל יש לי ברירה?

גניה כץ, מלצרית:
החופש הגדול הוא דווקא טוב בשבילי.
אני אלמנה, והבן שלי בגיל תשע. בחופש
אני עובדת פה בקפה תמיד במישמרת־ערב,
וביום אנחנו הולכים לים, ולטייל, ובכלל
מבלים הרבה ביחד. זה חשוב מאוד, בגלל
שלילד אין אבא.

4111x 1

91055
6 88 /^ 10א1££104*5 1££01א 4
האחידה שאינה
שו קעת

1שלומית, מורה יפהפיה,
שיער שחור ועיניים כחולות:
אני מורה ועובדת כל השנה• החופש הגדול
הוא תענוג בשבילי משתי סיבות: זה
גם חופש מהעבודה, וגם מאפשר לי לבלות
עם הילד.

בעלת

דירי ליאור, עקרת־בית:
אני שונאת מיסגרת. כל השנה אני חייבת
לקום בבוקר בשבע ולהיות בבית ב־. 12
לוח־הזמנים שלי קשור ללימודים של הבן.
החופש הגדול משחרר אותי מן המיסגרת.
זה יתן לי אפשרות לבלות בים עם הילדים,
והזדמנות לילד הגדול להתרגל לאחותו התינוקת,
בת שמונה החודשים. אני מחכה
לחופש הגדול בקוצר־רוח.

1אליאן קלוקמן, תיירת מצרפת:
כמובן שהחופש הגדול זה דבר טוב. עובדה
— אנחנו בטיול עם הילדים. אני לוקחת
מאד ברצינות את חובתי כאם. בזמן
הלימודים אני ממש כבולה לבית: מכינה בבוקר
את הילד לבית־הספר, ואחר־כך, אח־רי־הצהריים,
עוזרת לו כל יום עם השיעורים.
בשבילי בית־הספר הוא עול לא פחות
מאשר לילד. בגלל זה כשמגיעה החופשה,
אני משתדלת לצאת מפארים או לנסיעה לכפר
או לנסיעה לחוץ־לארץ.

י ורדה, עקרת־בית:
אני, מרחובות. למרות שזו עיר, יש לנו
תנאים כפריים. הילדים מבלים רוב הזמן
בחוץ, כך שהחופש הגדול לא מכביד עלי.
כמובן שהם זקוקים ליותר השגחה מאשר
בזמן הלימודים, אבל זה לא נורא. יש לי
שלושה ילדים ואני חושבת שגם להם מגיע
משהו. אם האם יודעת איך להעסיק את
הילדים בזמן הפנוי שלהם, אז החודשים
האלה יכולים להיהפך לחווייה במקום לסיוט.
כמובן, אם הסבתא לוקחת את הילדים
והאשה נוסעת לבית־הבראה. אז זה
גן־עדן מושלם. אבל מי יכול להרשות לעצמו
את הלוקסוס הזה ליותר משבוע?

יהודית גולד, עקרת-בית:
סיוט? בוודאי שלא. אני אוהבת את, הילדים
ומאושרת לבלות איתם בבית כמה
שיותר זמן. החופש הגדול הוא זמן לבילויים
ושמש, גם בשבילי וגם בשביל הילדים.
הצרה היאשהוא קצר מדי.

,מ ג ׳ י ק ־ פרל ־ ז הו ה הי שגהמדעיהגדולהמקל
ע לי ךאתמריחתהלכה, תודותלאחידותם
המתמדתשלפתיתיה־ 1ק*£ק.
״מג־יק־פרל־• מ עניק לך ברק קריס טלי נהדר, בשלל גוונים,
כשהציפורן מ כו ס ה כולה ב שכבה אחתוא חידה.
היי זוהרת ו אופנ תי תעם ,.מגייק־פרל״
־׳דורה־גלוס־

בלומה מירון,

זבנית

בחנות־

בגדים:
קשה לי מאוד בחופש הגדול. אני עובדת
עם הפסקת צהרים עד שבע בערב, יש
לנו תאומות בנות שבע. אחדי־הצהריים
בעלי כבר בבית, אבל בבוקר אין לנו סידור
בשבילן. אנחנו שולחים אותן לקייטנה, אבל
זה לא פיתרון. שלושה שבועות עולה לנו
שם 200 לירות, ואיננו יכולים להרשות
לעצמנו להחזיק אותן שני מחזורים. בחמשת
השבועות האחרים אנחנו שולחים אותן קצת
לסבתא האחת, וקצת לסבתא השנייה, ושאר
הזמן הן מסתובבות ברחוב. באמת, הלוואי
שהיו מוצאים כבר סידור לבעייה הזאת.
הרי אני לא האמא היחידה שסובלת מזה,

עוול האשה
האם גם את עשית את הטעות הגוולית!!־ וביקשת מנעלו שילמדו[,לנהוג?
ינ:י יודעת למה, אבל מאז ומתמיד
^ היה לי החלום הנהדר הזה, שבו אני
טסה ביגואר־ספורט שלי. שערי, הצבוע מ־שום־מה
בפסי־בלונד, מתבדר ברוח, וכף־רגלי
היחפה, השזופה, לוחצת על דוושת־הבנזין
עד הסוף. גברים מסוקרנים מנסים להשיג
אותי. ברמזור, כשהם מצליחים לעצור לידי,
אני סוקרת את מבטי־ההערצה שלהם במבט

לנהוג, או שתביא את הכל הביתה בעצמך,״
הצהרתי. זה שבר אותו.

המצמד -
או ידיד״להפיכת
מיכסה המגוע
^ רגע שהחליט, התלבש בעלי על ה־
^ עניין ברצינות• לקראת השיעור הראשון
הוא הביא שלט ״ל״ גדול ותלה אותו על
המכונית. הוא הכפיל גם את הסכום של
פוליסת ביטוח־התאונות שהיתר, לו, התקין

המנוע. רק ״לוש פעמים — והוא כבר
ניעור לחיים בקול רעם אדיר.
״אתה רואה, יש לי כבר שפה משותפת
עם המכונית,״ חייכתי לעבר בעלי. הוא לא
חייך בחזרה.
כף־רגלי נטשה את המעצור, וירדה —
ככה, נמרצות — על דוושת־הבנזין. המכונית
זינקה קדימה, הצמיגים יללו. אבל אני לא
התרגשתי. שלטתי במצב. יש לי ביטחון רב
כשאני ליד ההגה :״אתה רואה,״ צעקתי
/עברו ,״זה אפילו יותר מהר ממך.״
״עצי! עצרי!״ שאג בעלי כאילו לא שמע
אותי בכלל .״לחצי על המעצור.״
לא הבנתי למה — כל־כך נהניתי מן הטיסה
— אבל הוא היה הבוס, והחלטתי
להישמע לו. שכחתי שאין לי רגל שמאלית.
חבטתי אותה במרץ נגד דוושת־המעצור.
זה היה מגיע לו, לבעלי. למה הוא לא
לבש את חגורת־הביטחון? אם הוא לא היה
רשלן, הוא לא היה חובט עכשיו את ראשו

״שטויות,״ השבתי בעליצות .״אם הן היו
באמת מכונית, לא הייתי פוגעת בהן. רציתי
רק לנסות את ההגה.״
מכיוון המושב הימני עלה קול חריקת־שיניים.
כרכתי
את ידי, מכוסות כפפות־המירוץ,
סביב ההגה :״תגיד את האמת, אני לא נוהגת
כמו ההוא בסרט גבר ואשה?״
״לא את נוהגת כמו פסיכית. את ההגה
אוחזים בשתי הידיים, בנקודות של שעה
עשר ושתיים.״

הזה הגבר
או ת סז הבת?
} * ך יניתי את אחיזתי בהגה, אך גם
זה לא מצא־חן בעיניו :״את גם לא
יודעת להסתכל על שעון, נוסף לכל הצרות׳״
קבע, .טוב, נוותר על זה. בואי
ננסה סיבובים. הסתובבי ימינה, אבל לא
כל־כך מהר. שהספידומטר לא יראה יותר

השפלתי את מבטי כדי למצוא את הספידומטר.
חיפשתי וחיפשתי ולא מצאתי.
לפתע השמיע בעלי שאגה. החזרתי את מבטי
לעולם החיצון. הגדר, בצד השני של
המיגרש, התקרבה אלינו נורא. בעלי זינק
אל ההגה וסובב אותו ימינה כמטורף. אני
לא יודעת מה הוא התרגש כל־כך. המכונית
בקושי סרטה קצת את הגדר.
עצרנו* .הלא אמרתי לך לפנות ימינה,״
פלט בקול משינה. הסתכלתי בו. עיניו היו
זגוגיות במיקצת .״כן, אבל אמרת לי גם
שהספידומטר לא יעלה על .20 אולי תחליט
מה שאתה רוצה?״ השבתי.
הוא אפילו לא שמע אותי :״עשית את
זה בכוונה,״ ונח .״תמיד שנאת את הנד

השד 0הו 71
חהשטו 1111-מנעווי

קריר ומשועמם. אח, איזה חיים משוגעים!
כדי להגשים את חלומי זה, חסרו לי רק
שלושה דברים: אין לי פסי־בלונד בשערי,
רגלי לבנות כמו סבון, ואני לא יודעת
לנהוג.
פסי בלונד אני יכולה להשיג. אפילו את
כף רגלי אני יכולה לשזף. השאלה היא רק,
האם אני יכולה גם ללמוד לנהוג?
הגברים בחיי טענו תמיד שלא. הראשון
היה אבי. הוא עשה נסיון אחד ויחיד ללמדני
נהיגה, אחרי שנידנדתי לו שנה כמעט.
כאשר קנה מכונית חדשה בכסף שהוא קיבל
מהביטוח — הזהיר אותי שאם הוא יראה
אותי מאחורי הגה של מכונית, הוא ישבור
לי את הראש.

״את חולת הגה:
אגי עוד דא מוכן
להיות אל מן...״
^ עלי אפילו לא טרח לנסות אף פעם.
*י הוא שמע את הסיפור מאבי — וסירב
ללמד אותי .״בחייך, את לא יודעת אפילו
לרכב על אופניים,״ טען .״אין לך רפלקסים,
חוש של זמן, וכושר־שיפוט נכון. מלבד זה,
את גם חולת־הגה. לא בא בחשבון. אני
עוד לא מוכן להיות אלמן או בעלה של
רוצחת־תנועה.״
*ואני רוצה ינואר־ספורט,״ הייתי עונה לו,
ומנפנפת לנגד עיניו בזוג הכפפות שקניתי
— כפפות־עור אוריגינליות של נהגי־מירו־צים,
כאלה עם חורים מעל הפרקים.
בסוף ניצחתי, כמובן. היה זה אחרי שעברנו
לגור מחוץ לעיר. לא יכולתי לזוז,
לכל מקום שהייתי צריכה להגיע — למכולת,
לקוסמטיקאית, אפילו לתחנת־האוטובום
הקרובה — הייתי צריכה לערוך צעדות. אתרי
חודש קיבלתי שרירים ברגליים כמו
מרים־משקלות. ומה שהרגיז אותי הכי הרבה
היה שאחרי־הצהרים, כשבעלי היה בא
הביתה, היתד, המכונית עומדת ליד הבית,
ואני הייתי צריכה להסתובב ברגל.
עשיתי שביתה .״או שאתה מלמד אותי

חגורות־ביטחון במכונית, ותלה פרסה קטנה
מוזהבת ליד הראי.
אני, לעומת זאת, לא התרגשתי כלל. קיפצתי
לתוך מושב־הנהג בקלילות ובביטחון.
ומייד הרגשתי את עצמי כמו בבית. שתי
רגלי מצאו אינסטינקטיבית את מקומן על
דוושות הבנזין והמעצור.
בעלי הזדעזע :״משת,משים רק ברגל ימין
כדי להפעיל אותן,״ הצליח להגיד, בקול
שקט, אבל חנוק קצת.
״אוקיי, אוקיי, הרגל שלי רק נחה שם,
מה אתה עושה מהומות?״
״אני רוצה שתשכחי שיש לך רגל שמאלית,
את שומעת? תחשבי שהיא דבוקה ל-
ריצפה. זוהי מכונית עם הילוכים אוטומטיים,
ואין לך בעיות עם מצמד. זה כל
כך פשוטי לנהוג אותה, שכל מפגר יכול
לעשות את זה.״
״כמובן,״ השבתי בביטחון, כשאני תוהה
לעצמי מה זה מצמד. החלטתי שזו הידית
הקטנה מתחת ללוח־השעונים (מאוחר יותר
גיליתי שטעיתי קצת, זו היתד, הידית לפתיחת
מיכסה המנוע).

פרקם

עם הראשלתור השמשה

^ שה״לי — הימנית כמובן — מתופפת
^ בעליזות על דוושת־המעצור, הדלקתי את

בשמשה הקידמית. הנה אני, שכן לבשתי
אותה, לא קרה לי כלום.

יחי הזיגזגים
ושיפשוף המכוגיות
כל אני מוכרחה להודות שהוא קיבל
את זה ברוח טובה. הייתי בטוחה שבזה
סיימנו את הקריירה, אבל לא. תוך
כמה דקות, מייד כשהסחרחורת עברה לו,
המשכנו אלא שהוא רצה שנעשה עכשיו
שינוי קטן. שנמשיך לא בכביש, למרות שזה
היה כביש צדדי וריק ממכוניות, אלא
במיגרש החנייה הענק של מגרש ספורט
סמוך, שהיה ריק בשעה זו.
״את רואה את הקווים הלבנים?״ הוא מסביר
לי כשנכנסנו פנימה ,״תארי לך שהמקום
מלא מכוניות. אם תעלי על קו לבן
— שיפשפת מכונית. ברור?״
״ברור, ברור,״ השבתי בקוצר־רוח, כשאני
משתוקקת כבר לנסוע. בעלי בלע כדור.
אינני יודעת מה יהיה הסוף איתו. הרופא
אמר לו כבר מזמן שהוא חי יותר מדי על
כדורי־הרגעה.
זינקתי למרחבי המיגרש הענק, כשאני
נהנית מהנסיעה משובבת הנפש בזיגזגים.
״שיפשפת לפחות 20 מכוניות,״ קבע בעלי.
״רצוי בדרך כלל לנסוע בקו ישר, אם אפ״:

כונית שלי. עוד ביום שקניתי אותה אמרת
כך. רצית אדומה עם פסים שחורים, ועם
מיזוג־אודיר. אני יודע.״
שלחתי בו מבט מלא בוז. כל זה — רק
בגלל שהמכונית התקמטה קצת בצד שמאל?
הזה הבעל שלו נישאתי, שאותו אהבתי?
כוזם אידיוטים
ץ ה היה סוף השיעור. סוף השיעורים,
( יותר נכון. בחודשים הקרובים, כל פעם
שניסיתי לחזור ולהעלות את הנושא, הוא
רק זרק בי מבט קפוא — והיה יוצא את
החדר. סיפרתי על כך יום אחד בהתמרמרות
רבה לשכנתי, שאיתר, הגעתי לידי
סידור שהיא תיתן לי טרמפ כל פעם שהיא
נוסעת לקניות — במכוניתה כמובן.
״בשביל מה את צריכה אותו ואת הטובות
שלו?״ שאלה ,״קחי לך מורה־לנהיגה
וצפצפי עליו.״
הסתכלתי בה בתימהון :״מה, לא סיפרתי
לך? כבר ניסיתי פעם. אז אחרי מאה
שיעורים, המורה בא אל בעלי ואמר לו.
שלא איכפת לו להמשיך להתפרנס על חש־בוננו
עוד שנה־שנתיים, אבל ממני נהגת
לא ייצא. הוא מען שאין לי רפלקסים, חושי
זמן, ושמץ של שיפוט. לי, שנולדתי
לשבת מאחרי ההגה!״
״סתם אידיוט,״ הסכימה ידידתי.

ונול האשה
1 1- 1 1 1 9 1י ^1

לנ ש ק 1
לאשרו 1ד
ך• אשר התייצכו אורי וחנה* בפני
בית־הדין הרבני, היה בפיהם סיפור
פשוט, יומיומי — ועצוב.
סיפר אורי בהשלמה, ללא כעם, כאחד
המבין שדברים כאלו קורים בחיים, ומבין
גם שהפעם היה הוא זה שנפגע:
״ערב אחד הגעתי הביתה מחוץ לעיר במפתיע.
אנחנו גרים בקומה ראשונה. התפלאתי
לראות את התריסים סגורים, למרות
שהיה זה ליל־קייץ חם. משהו לא מצא חן
בעיני. ניגשתי והצצתי מבעד לחרכים. ראיתי
גבר זר יושב ליד השולחן. אשתי מרחה
לו פרוסת־לחם והגישה לו כוס קפה. אחר-
כך היא קראה לו בשמו הפרטי ושאלה
אותו מדוע הוא לא מתקרב אליה. הוא נשאר
לשבת, ואז היא ניגשה אליו ונישקה
אותו.
״עזבתי את מקומי ונכנסתי לדירה. כשהם
ראו את פני, הם הבינו שאני יודע. אשתי
שתקה. הגבר אמר, :קרה מה שקרה.׳ אמרתי
לו, :אתה כבר יכול לנשק את אשתי.
היא חדלה בזה הרגע מלהיות אשתי׳.״

הצלע השלישית -
מתגנב דברי אורי, הודתה בפניו חנה, מ/אוחר
יותר, שאכן היו לה יחסים אינטימיים
עם אותו גבר. אולם חנה, בפני הרבנים,
הכחישה את דברי בעלה בכל מכל
ובמיוחד את העובדה שהיא הודתה. לדבריה,
היה האדם השלישי רק מתווך־דירות,
שהיה אותו ערב בביתה בקשר לענייני עם*

תיק

שי נאה לגבר של ך
מתנת הלנה רובינשטיין
כשאת רוכשת תכשירים קזסמטיים
לעצמך חושבים בהלנה רובינשטיין גם
על הגבר שלך.
במבצע מיוחד לקיץ. החל מה 15-ביוני
לתקופה מוגבלת בלבד. תוכלי לרכוש
בכל פרפומריה מובחרת מוצרי הלנה
רובינשטיין בסך 65.-ל־י ולקבל בנוסף
שי נאה חינם מתנת הלנה רובינשטיין
לגברים האהובים
באריזת מחנה מיוחדת אשר שוויה 27.40
ל־י שני מוצרים לטיפוח פני גבר מודרני

—4 02.וז6 10110׳\3ו51

נ׳5 01ח46א

6 —4 02.ח 9ס 1ס 1^160׳$ 1113 £31( 016 0
ואם ברצונך להעניק מחנה רוקא לעצמך
אזי תקבלי באריזה מהודרת אשר שוויה
27.50ד י שני מוצרי ח0110 יח ,£הניחוח
המסעיר והמרגש.
—2 02.וו)()1ז3יז 01100 —£611 0!6וח£

— 6ווו 0 6חזט1ז3ק— ח0110 וח£

לך ...זגם ל ו ־

ח! 5 *6ח!כ1ו 3 81ח^1616

איטי
7ברבנות קים, ולא קרה ביניהם כלום• היא הוסיפה
וסיפרה כי לאחר אותו מיקרה, עזב אותה
בעלה, ולאחר מכן שב וחזר אליה, והמשיר
לחיות איתר, כבעל ואשה זמן ממושך. עתה
נזכר פתאום להגיש נגדה תביעת־גירושין,
מסיבות שאין היא יודעת לבטח. היא חושדת
שמצא לו אהובה שעימר, הוא רוצה
להתחתן.
כאשר נשאל אורי על־ידי הדיינים אם נכונה
העובדה שהוא חזר וחי עם אשתו לאחר
שתפס אותה עם הגבר הזר, נאלץ להודות
שאכן אמת הדבר.

״שמירה מיוחדת
על גדרי הצניעות״
וכדה זו היתד, המכרעת בשיקוליהם
של הרבנים. מאחר שאורי שב לחיות עם
הנה, הסיקו הרבנים שהיא לא היתד, מאד
סה עליו, ולמען האמת הוא לא האמין
כלל בעצמו שהיא בגדה בו. לפיכך פסקו
הם שאינם מאמינים לטענתו של אורי. הם
קבעו שחנה ׳לא זנתה, ומשום כך מותרת
לבעלה, ואורי חייב להמשיך לחיות איתה
בשלום ,״תוך מילוי חובותיהם האחד כלפי
השני לפי הדין.״
ליתר ביטחון, הוסיפו הרבנים :״האשד,
תשמור במיוחד על גדרי־הצניעות כחוק.״
* השמות הוסוו למניעת זיהוי.

לתמימות שבינינו נדמה היה עד חיום, שמהמיני בבר אי-אפשר לעשות יותר
כלום: אי־אפשר להתכופף, אי״אפשר לשלב רגליים, אי־אפשר להרחיב צעד. אפשר
רק לעשות רושם על הגבר.
עתה, כפי שתוכלי לראות בתמונה, נתגלה שאפשר לעשות עוד משהו. קוראים
לו המראה־היווני, למשהו הזה. לכאורה זה רק מיני, אבל למעשה זהו דבר
שונה לחלוטין, היוצר לן תדמית חדשה, רעננה, מקורית.
את השמלות, הטוניקות והחצאיות של המראה-היווני תופרים בדרן״כלל ממשי
או משיפון, כדי ליצור את הצורה של הבד הנופל בחופשיות. היצירה שבתמונה
היא של קליאו מלונדון, והרעיון הוא חדש למדי אפילו שם• ואם הטבע
יעשה את שלו גם הפעם, יש להניח שתוך כמה חודשים נזכה לראות את הדברים
החמודים האלו גם בישראל.

ו^י*1ו1ו11

המראה

הנער*

והמראה החדש עושה אותך מאוד נשיית, על־אף התיסרוקת המקוצצת, המדולדלת, הצמודה
לקודקוד. התוצאה מושגת בצורה פשוטה למדי: השיער מסורק בקבוצות בודדות מעל
הגבות, לאורך הלחיים ליד האוזניים, ובקבוצות ארוכות יותר על העורף, כפי שמדגמנת
ג׳ולי דריסקול. העיקרון השולט בתיסרוקת החדשה הוא — בלי ניפוח ובלי סילסולים. אם
את מתעקשת לשמור על שערך הארוך — מותר לך. שיעד ארוך אינו פסול — בתנאי
שיהיה צמוד לגולגולת. קצוות־השיער מפוצלות — פסולות. בכל שתאהבי את שערך הארוך,
עלייך לקצץ ממנו סינטימטרים אחדים, כדי לתת לו מראה כבד יותר.
ואחרי שעמלת בפרך ויצרת לך את התיסרוקת החדשה, את יכולה ללכת ולכסות אותה
בצעיף או טורבן. אלו חזרו לאופנה לאחר שנעלמו לשנה. מטפחות־ראש אלגנטיות ממשי,
צנופות ככיסוי־ראש של פיראטים או כטורבן, יכסו בקרוב כל ראש ראוי לשמו.

במדינה

לבילוי ושלם

הידיד

דרכי אדם

הפוגש כיום את מוחמר אסד־אל־חלבי, ב־מיתקן־הדואר
אי־שם בנגב, בו הוא משמש
כשומר, לא יוכל לנחש את עברו הסוער.
שכן מזה 30 שנד, קשור גורלו של הדרוזי
החסון, עב־השפם, בקשר־דם הדוק
בגורל היהודים בארץ־ישראל, הוא השתתף
בכל מלחמותיהם, לאורך כל הדרך. עתה, בהגיעו
לסתיו־חייו, הולך בנו ג׳מיל בדרכו,
משרת כסמל בצנחנים.
״דרוזי לא יילך בשבי״ .במלחמת־העולם
השנייה, ב־ ,1940 התנדב מוחמר לצבא
הבריטי. הוא היה אז בן — 27 וחלפו

המכובד של הדרוזים בישראל, בגלל זה אין
מוחמר מצטער על דרכו 17 .וחצי שנה לחם
את מלחמות היהודים, ועד היום עודנו על
משמרתו, נישקו בידו :״כל מה שעשיתי
היד, כדאי,״ הוא אומר .״מעולם לא התאכזבתי
מחברי היהודים.״

מ שפט להתחרט עולה פטף
חמשת־אלפים לירות עלה השבוע, לגבר
מאוהב, התענוג להחליף ארוסה אחת בשנייה.
הולכי־בטל יכולים להרהר בשאלה
האם ,׳׳וא היה יודע מראש את גובה הסכום,
לא היה מסתפק בארוסה הראשונה.
הטכנאי משה כהן 30 גבר נאד, ושחרחר,
הכיר את נילי סטבון, אחות בת 24מתלחש
ומר, לפני כשלוש שנים. נילי היא
בחורה גבוהה ומלאה, המרכיבה משקפיים,
לא נמנתה מעודה בין היפהפיות. אולם היד,
לה מיקצוע מכובד, ובעיני משד, היא נשאה
חן. לאחר היכרות ראשונה במסיבה אצל
ידידים, התחילו השניים לצאת באופן קבוע,
וכעבור חודשים מספר החליטו להינשא.
הם נרשמו ברבנות, שלחו למעלה מ־350
הזמנות לקרובים בארץ ובחוץ־לארץ, תיכננו
לשכור אולם כיאה למאורע.
״אץ חתונה״ .שבועיים לפני החתונה
הופיע אביו של משה אצל נילי, מסר לד,

אל־־חלבי האב
מהצבא

רכו ש
£11ס*ס 0־1ז־045$£
רשת קול נייד יל
ח^ 1נחו1₪15ס1ר 1רם]3ז11 ום ]3ך§

ל בי דו ד, ל מ סי בו ת ב בי ת•^ ,קניק, בנ סי עו ת
וברבב ב תו ספתמ תקן ל א חז ק ת הר ש מ קול

פ ר סו ם ש פי חי פ ה

אשתד ברחה?
הילדים בצבא ז
ואתה צריד לצאת1
התקן מזכירה אוטומטית בביתך
בצורת מכשיר תשובה אוטו מאטי
לטלפון (גם בשימוש של
משרד הדואר).
טלפן למס׳ 244118 בשעות הלילה
ותראה איך העסק עובד.
ד רו שי ם
להפצת

סוכני

אלקט רוני ק ה

המכ שי ר

הנ״ל.

רדיו־דוקטור -
שרות להקלטה ישראלי
רחוב שלום־עליכם ,18 תל־אביב
מועמדות למלכת המים 1969
מועמדות הרוצות להשתתף
בתחרות על תואר ״מלכת המים
,״1969 הנערכת על-ידי
מערכת ״העולם הזה״ מוזמנות
לפגישה עם צלם התחרות,
ביום שישי זה, בשעה 3
אחרי הצהרים, במשרדי בריכת
״תל-אביב, ברחוב גורדון.

ה ב רי טי

חמש שנים תמימות לפני שחזר וראה שוב
את כפר מולדתו, בית־ג׳אן שבגליל העליון.
הוא לחם באיטלקים ובגרמנים, השתתף בקרב
טוברוק המפורסם, הגיע עד בנגאזי.
לאחר תבוסת הבריטיים באבו־עגיילה, הועברה
יחידתו ליוון, עברה שם את מסלול הקרבות
מלאריסה עד סלוניקי. לאחר שנתקלו
בתקפת־הנגד של הגרמנים, נאלצו לסגת דרך
אתונה לחוף טריגלה, שם היו צריכות להמתין
האוניות שנועדו לפנות אותם. אולם הנמל
הופצץ בידי הגרמנים, ומפקד־היחידה
החליט להיכנע. הוא איפשר לכל חייל לקחת
את נישקו ולהימלט אל ההרים.
״דרוזי לא יילך מרצונו בשבי,״ מסביר
מוחמד בפשטות .״היינו שבעה דרוזים ביחידה,
והחלטנו ללכת להרים.״
קורפורל מוחמר. בהרים היו אלפי
חיילים בריטיים ופרטיזנים יווניים, שלחמו
בגרמנים• רבים מחוכם לא יכלו לשאת את
הקור והרעב, חוסר־המחסד, והלחימה היומיומית,
יותר מחודש־חודשיים, ונכנעו. מוחמר
שהה בהרים שנד. תמימה. לבסוף נתפס,
על נישקו, בכפר יווני קטן, בעיקבות הלשנה
של בוגד .״היוונים היו נפלאים,״ נזכר מוחמר
.״לא אחת הצילו אותי, לא אחת היו
חוסכים אוכל מילדיהם ונותנים לנו.״
מוחמד נלקח למחנה־שבויים ענקי ליד מילאנו,
בילד, שם שנר, וחצי, הועבר, עם פלישת
בנות־הברית לאיטליה, לגרמניה, עבד שם
עבודת־פרך וסבל עינויים במשך קרוב לשנתיים.
לאחר חמש שנות גיהנום חזר לכפרו,
לאשתו ולשני ילדיו.
עודנו על משמרתו. מוחמד עבד זמן־
מה כחקלא־ בשדותיו וכרמיו, אך נוכח שחיי
הצבא נטמעו עמוק מדי בדמו. הוא התגייס
ושירת כ״גפיר״ זמן מה, אחר כך כסוהר
בעכו, היה שם ביום הבריחה הגדולה של
אסירי אצ״ל ולח״י. בפרוץ מלחמת השיח־רור
שיתף מוחמר פעולה עם ההגנה בגליל.
ב־ 1949 התגייס לצה״ל, ליחידה הדרוזית,
השתחרר לאחר כשנה בדרגת סמל, ושב
למשטרת ישראל. ארבע שנים היה במדים,
בילה שנה בכפרו, ושוב חזר והתגייס, הפעם
השתחרר, חזר לכפרו לנוח קצת, וחזר והצטרף
לאגודת השומרים בנגב.
כיום ממשיך מוחמר במסורת, מתפרנס כשומר
בנגב. מדי פעם הוא קופץ ליום־יומיים
לכפר־אבותיו, לבקר את שני מיו, בתו, וארבעת
נכדיו. שאיפתו הגדולה היא — שבנו
ג׳מיל ייהפך לקצין בצנחנים. הוא זוכר
בגאווה את התפעלותם של הדרוזים שהגיעו
לישראל מסוריה במיסגרת איחוד המשפחות,
לאחר מלחמת ששת־הימים, לנוכח מעמדם

אל־חדכי הבן

לצנ חני ם

הודעה קצרה :״אין חתונה״ .הבחורה הנדהמת
ביקשה הסברים, אולם האב רק חזר
על שלו :״זהו זה, אין חתונה״ .נילי התקשרה
עם משה ושאלה אותו לפשר הדבר.
האביר הצעיר דסביר לה שנודע לו רק עכשיו
שהיא איננה בריאה — הראייה שלה
לקוייה. גם אישור שהביאה מרופא על מצב
בריאותה התקין, לא עזר. משדי סירב.
גילי נכנסה לדיכאון• הדבר בלט עד כדי-
כך שהאחות האחראית עליה התחילה לחקיר
מד. מציק לה. נילי סירבה תחילה לדבר,
התוודתה לבסוף שחתנה המיועד התחרט —
אחרי שההזמנות כבר נשלחו.
האחות־האחראית החליטה לקחת את העניינים
לידיים. היא ניגשה למשה ודיברה
על ליבו. אחריה ניסו את כוחן גם אמה של
נילי ודוהר .,אולם משה היה איתן בסירובו.
בושות 5 ,אב. כאשר לא עזרו כל ד,
הפצרות והתחנונים, שלחה נילי מיברקים
לכל המוזמנים, הודיעה על ביטול החופה,
שבועיים לאחר מועד־החתונה שלא התקיימה,
הגישה באמצעות עורך־דין מנחם ק•,ז
תביעת פיצויים על הפרת הבטחת־נישואין.
השבוע התברר המשפט בבית־המשפט• המחוזי
בתל־אביב בפני השופט שלמר, אשר.
במהלכו התבררה הסיבה האמיתית לחרט׳תו
של משה. מסתבר כי זמן קצר אחרי הגשת
התביעה הוא נשא לו לאשר, בחורה אחרת,
אחות נאה וחסודה, אותה הכיר — כמובן
— בעת ביקוריו אצל נילי בתל־השונזר.
כפיצויים על הצער, הכאב ובושת־הפנים
שנגרמו לנילי עקב התנהגותו של חתנה המיועד,
פסק השופט כי על משד, בהן לשים
לה פיצויים בגובה 5000 לירות, בתוספת
הוצאות וריבית מיום הגשת התביעה. הסכום
הכולל שיצטרך כהן לשלם עבור אושרו
בחיק אשתו מגיע ל־ 7000 לירות. יש
בכך, מן הסתם, מחמאה די רצינית לגברת
כהן הטרייה.

*יי ניוו ץ
גטלביטד״זד״ב
בירושלים נערכו השגוע המיב־הנים
הראשונים ללהקות שיתמודדו
בפסטיבל הקצב הישראלי.
הנה שלוש הזוכות מהבירה.

י אמר שישראל מפגרת אחרי המתר־חש
בעולם הקצב הבינלאומי? (ומי זוז

אותם עוד?) כאשר תוף מרים והאקור־דיון
שלטו בכיפה וכאשר להיטים הסתובבו
במהירות של 78 סיבובים לוקה, על תקליכיום
ישראל היא מעצמה
טים שבירים.
לא קטנה על מפת הפופ העולמי. יש לנו
אולפני הקלטה משוכללים, מיטב הלהיטים
המערביים מופצים על־ידי חברות התקליטים
בארץ, מיצעד הפיזמונים שלנו אינו מפגר
אחרי הלהיטים הלוהטים ביותר בעולם, והעיקר
— יש לנו. להקות־קצב משלנו.
להקות אלה אינן שוקטות על שמריהן.
הן חיות בעולם תוסס של קצב ואירועים.
הן קמות, מתפרקות, משנות הרכב ומופיעות
מחדש. הטובות שבהן אף כבשו להן מעמד
נכבד בחו״ל. קחו למשל את להקת האריות
הוותיקה, הזוכה כיום ללהיט בינלאומי, אהב
תנוהיאדברצומח. מי היה חולם, עד
לפני שנים מעטות, שצמד מחברים כה
מפורסם, כמו הווארד ובליקלי הבריטיים —
מחברי להיטיהם של דייב די ואחרים —
יסכימו לכתוב פיזמון במיוחד עבור להקה
ישראלית?
ואולי כדאי להזכיר גם זמרים ישראליים
אחרים שכבשו להם מקום בראש מיצעדי
הפיזמונים בעולם — כמו העופרים עם סיני
דרלתרוקפלה וריקה זראי עם גירסתה ל־
? ! אזאצ ׳ ו ק — ואשר סייעו לבסס את שמה
של ישראל בתודעת חובבי־הקצב בעולם.

סלובקיה ולפני ימים אחדים הסתיים ה־פסטיבאל
ביוון.
מצב בלתי נסבל זה בא על תיקונו בשנה
שעברה, באשר באולם הסינרמה בתל־אביב
התקיים פסטיבאל הקצב הישראלי הראשון,
בחסות העולםהזה. היה זה מעמד
רב רושם, בו התחרו שמונה להקות־קצב
על ארבעת הפרסים הראשונים: מיקרופון הזהב,
תופי הזהב, גיטרת הזהב ושרביט הזהב.
פסטיבאל
זה היה הנסיון הראשון להוכיח
כי ערב־קצב יכול להיות ערב תרבותי ומהנה
לפחות כמו קונצרטי בהיכלהחרבות
— אם לא יותר מזה. בתום הפסטיבאל, יכלו
לומר למעלה מ־ 1500 הצופים שהיו נוכחים
בו — צעירים, חברי־כנסת ואנשי ציבור וחינוך
— כי הנסיון הצליח מעל, המשוער.
״לקצב אין גבולות משלו,״ אמר ח״כ אב־נרי
בפתיחת הפסטיבאל אשתקד .״הנוער יביי

צעד נוסף
בכיוון האופנה
ך י• ק דגר אחד חסר לנו להשלמת ה!
תמונה: פסטיבאל קצב ישראלי ראוי
לשמו. פסטיבאלים כאלה קיימים בכל העולם•
החל מארצות־הברית ואירופה המערבית
ועד ארצות מיזרח אירופה. רק בשבוע
שעבר נערך פסטיבאל קצב בינלאומי בצ׳כו־

פ ס טי בלהקצב השצי׳
יתקיים כיום חמישי, ה־ 24 ביולי, ג־ 8.30 בערב, כפארק הלאומי
של רמת־גן.
ישתתפו כו שכע הלהקות שייכחרו כמיכחנים מוקדמים כפל
הארץ, ואשר יתחרו על הפרם הראשון -״פרם שרביט הזהב״.
י, השנה יוענק גם פרם לשיר הישראלי המקורי, מבין אלה שיושמעו
בהשמעת־־הבכורה כפסטיבל.
תיערף גם תחרות לבחירת ״מלכת הגונו 1969״ ,בליווי להקת־קצב
בינלאומית, שתופיע כאורחת הפסטיבל.

את להקות הקצב האנגליות, הצרפתיות י־אפילו
הערביות.״ דיעה זו הוכחה כנכונה
מעל לכל ספק, כאשר בני הנוער קיבלו
בהתלהבות הן את להקות הקצב הישראליות,
הן את הלהקות הארמנית והערבית, שהשתתפו
בפסטיבאל.
השנה הוחלט לעשות צעד נוסף בכיוון ה־אופנה
החדשה שפשטה בעולם הקצב ד,בינ־לאומי.
לאחרונה החלו להקות־צמרת רבות
באנגליה ובארצות־הברית, לערוך את הופעו״
תיהן בחיק פארקים פתוחים, מתחת לכיפת
השמיים, כדי לאפשר לקהל גדול יותר של
חובבי־קצב ליהנות מנגינתן.

פסטיבאל עם
אופי רב־לאומי

מיבחנים הראש! ״ים ללהקות שן
! ייצגו את ירושלים, נערכו בשבוע ש־עבר
עלי״די אמרגן הקצב השליט בבירה,
מפז סוואסו. הוא האיש המאגד תחת חסותו
15 מתוך 20 להקות הקצב הפועלות בירושלים
השלימה.
הלהקה הראשונה שעברה את המיבחנים
היתד, הלהקה הארמנית . ,המוסקיטוס, שהש־תתפה
גם בפסטיבאל בשנה שעברה. להקה
זו, שכל חבריה לומדים במינזר הארמני ב־עיר
העתיקה, קיבלה אישור מיוחד מן הפטריארך
הארמני, להופיע בפסטיבאל•
הלהקה השנייה היא הלהקה הערבית מרמאללה
— הבלומס. בשנה שעברה השתתפה
להקה זו בפסטיבאל תחת השם טריגרס . 5
אולם לאחר שאחד מחרבין ,-פרש, והלהקה
נותרה כרביעיה, היה צורך לשנות את שמה.
שינוי השם — כך הם מקווים — ישנה גם
את מזלם.
סוגרת את הנציגות הירושלמית להקת
פעמוניסוני, שהיא, אולי, הוותיקה ביותר
ועתירת הפרסים ביותר בעיר הבירה .״כאשר
באתי לעירייה בהצעה שהלהקה תנגן במוע־דוני
נוער,נתקלתי בסירוב מוחלט,״ מספר
האמרגן לופז .״זה היה לפני חמש שנים,
כשאיש לא העלה על דעתו שלירושלים יכולה
להיות להקת־קצב משלה.
״חשבתי על איזה תכסיס, כדי שאוכל לשכנע
את מחלקת התרבות והנוער להעלות
את הלהקה על הבמה. אז הם היו נקראים
רק הפעמונים, וחשבתי שאם יהיה להם גיבוי
של חברה בעלת שם ידוע, יהיה לי קל יותר
לשכנע את העירייה, אז עשיתי הסכם עם
חברת סוני שיקראו ללהקה פעמוניסוני, וקיבלתי
מהם גם 2000 לירות לפירסום. התכסיס
עזר ומאז מופיעה הלהקה באופן
קבוע בכל המועדונים בירושלים.״
השבוע נערכים מיבחנים אחרונים ללהקות
שייצגו את תל־אביב ואת חיפה, כדי לשוות
לפסטיבאל אופילאומי — ואולי רב־לאומי
— מושלם•

18ג 31.00 ממיד

••• תיק במרתה
במו אין ה ברק־אור״של״שניז
לשטיפת רצפות.
זו עובדה!

מכה נוספת לפופולאריות הדועכת של
להקת הקופים: השבוע נודע כי הקוף
דייבי ג׳ונס, האנגלי היחידי ביו ארבעת
חברי הלהקה האמריקאית, נשוי מזה 18
חודש, ויש לו כבר ילדה בת 8חודשים,
ששמה טליה. גילוי זה פגע קשות באלפי
מעריצותיו • .במיסגרת השבוע הבריטי
ביפאן, יוצג ציור שמן גדול של פול
מקרטני, שצוייר על־ידי ג׳ון כרטכי,
חבר האקדמיה המלכותית לאמנות # .לאחר
שחיים חפר טעו בעדותו (במשפט
שהוגש נגדו על־ידי דן אלמגור בעניין
פיזמוני המחזמר קזבלן ) כי איננו מעריך
את אלמגור כפיזמונאי, הראה אלמגור לכמה
ידידים שורה של פיזמונים שכתב
חיים חפר, ואשר בהם ניכרת השפעה ברורה
— לדעתו של דן — מפיזמונים שהוא
כתב קודם • .פיזמונה הבא של קלודה
אותי ) רוג׳רס, יהיה לילה
( חזו רוטלטל
טוב, חצות לפי השמועות נמצאת השבוע
במיצעד ביוגוסלביה גירסתה של זמרת
מקומית, דוניה רייטר, לשירו של
אריס פאן — נערהממשאוצר • .בתק־ליטו
החדש שר יהורם גאון פיזמון
הנקרא ישליחלום, שנכתב על־ידי יחיאל
מוהר ומשה וילגסקי, והמבוסם על
נאומו המפורסם של המנהיג הכושי המנוח,

מרטין לותר קינג.

האב! שהתגלגלה
נכון

ז מן

שבמשך

האבנים המתגלגלות.
שו ם

דבר במשך
אבל אצלם.

קורה

ה חוד שי ם

נים

שי חו ת

אחד

מהם.

ש מענו

מ מו שכות
ה שבוע
ש התברר

גילגלו

בקשר

באו

אומ

ה שבוע

האח רוני ם

האב

ע תידו

הוויכו חי ם

לקיצ ם :

בראייו ג׳ונס הודיע על פרישתו מהלהקה
פ רי ש תו
באח

מוצר מצויץ של״ שמן״במובן)!( 1

בעיצומ ה

העבוד ה

כמה
יין הגי עו

הדב רי ם

לכך

א תו

ולברר

ה עניין

סופי ת.

שיחה

ארוכה

מ קומו

הפנוי

חני ך

שהע מי ד
גרין צפת(.

או מר.

במחירים גבוהים

מ ל וה קליטה
גם 1964

מ ל וה בטחוו
.׳ם 1968
״ 3ו ה ״ שד׳ רוטשילד 15
תל־אביב, טלפון .54931 :
8.30 בבוקר עד 6בערב.

מחק הפלא למכונת הכתיבה המוחק
את האוריגינל יההעתק.
חסוך בזמן וכסף, תוך שניה ביכולתך
למחוק כל אות או מילה
יחד עם ההעתק.
הזמן סם ענק המכיל 288 יחידות
במחיר 19.20ל״י בלבד, וחסוך על־ידי
כך ״/ס 40 באופן ממשי.
סוכננו ישמח לבקרך ולהדגים ללא
כל התחייבות.
״לוסקס״ — ת.ד ,6031 .טל.
,441692 תל־אביב.

אין צורך להיות רקדן
מקצועי כדי לרקוד גיז
הרקדן־והנוריאוגרף שמלץ לוי,
בוגר אולפני־מחול בגיו־יורק ובלונדון,
יקנה לך תוך חודשים ספורים
בושר־תנועה־ומיקצב.
קורסי־גוקר וקורגזי־ארב
( 2שיעורים בשבוע בכל קורס)

3רסי —4.00( 26 17 13 .}0 : 0
10.00 לפנח-ג; 20.00—17.00 בערב).

ש מ עניין
יתגלגל

הוא

ב ר איין

ה אולפנ א

מאק)

אי שי ת,

החליט

ג׳ון

ו א רי ק

מי ק

מ אי אל,

מוכ ש רי ם

כ פי ט ר

קלפטון

הפתעה

ג מו ר ה,״

פעם

פג ש תי

מי ק

מצלצל

אלי

ו פי ת או ס

א ס כי ם

לפ רו ש.״
התגלגל

גי ט רי ס טי ם

״ ב ש בילי

ו שאל

שוד לשחקנים
- * 1ולדוגמניות

בי ת

(פלי טו ת

ההרכב

קונים

ש היינו

לאחר

מרוצה לבסוף
צ רי כי ם

לשבת

הוא

תעשיות אלקטרוניות
רח׳ פנקס ,60ת״א

שברא•

בלהקה.

ג׳ אג ר

״ראקום״

חוד שי ם

טיילור,

ג׳ אנ ר:

איננו

עוד

כבר

הם השתמשו במערכת
אלקטרונית של ״גארט״

חד ש.

מנ היג

ש ש מנו

כשמתבודדי הרמן
ניגנו בארץ

חד שי ם

להיט

הקה,

שני

מ א רי כי־נגן
ועל

הס בי ר

חשוב למנהלי משרדים
ובתבניות !

בד איין

הו א

להצטרף

ללהקה...״

החדש

כי מעט

צ לי
להקת

האבנים
המתגלגלות.

הו א :

ל אן

י הי ה
ב ר איין

לראו ת
ולא עתה

י שנה

ג׳ונ ס?

תקליטים חדשים
לולו 12 .מפיזמוניה הראשונים של הזמרת
אדומת השיער ( פקס ) .
הוגו מונטנגרו. מי שהתפרסם בנעימה
הטוב, הרעוהמכוער, בתקליט מאריך־
נגן, הכולל ביצועים מבריקים לפיזמונים
ידועים ( ר. ס .א
קאראכלי. ביצוע סטריאופוני מלוטש
גבי ר תי
צו עניה,
של להיטים גדולים כמו
הקטנה ועוד ( ס י. ב י. א ס
נינה סימון. תקליט מאריך־נגן של מלכת
שירי־הנשמה. אינטרפטציות אישיות ל•
פיזמונים חדשים וישנים ( פונודור ) .
סרג׳יו מנדז וכרזיל .66 הלהקה
שהתפרסמה בבצעה להיטים גדולים, בסיג־נון
הבוסה־נובה־רוק ( א. מ
א ה ביני
תום ג׳ונס. להיטו האחרון,
הלילה, ועוד שלושה פיזמונים ( פקס ) .

הנ סי ך ו הנ סי כ ה של ישראל
לשנת
מ ט עם מערבת

0 5 1 1 1 :1

הי ה

בישראל

י י ציני

ובחסותוהאדיבה של

מד אברה קדיניצ•
רא ש

רמת־־גן

עיריית

שמעין ספקטור

מיכל בן־ישי

גדי צפריר

בן 1־ 4מרמת־גן

בת ,5מרח׳ מימון ,15 נוה שאין, חיפה

בן ,4מרח׳ טשרניחובסקי ,32 ירושלים

תעניק לנסיך ולנסיכה במתנה
פוליסה בסך 1000ל״י בל אחת.
ין דואגת לעתיד משפחתך
ומעניקהלךשירותא יש י .

חברת ״עלית״ ,יצרני הממת קים
המובחרים, תעניק שי
מתוק לכל ילד שיבוא לנשף־
הבחירה הגדול, וחבילות־שי
מיוחדות למועמדים הסופיים.

ל ע העילי ת ב שו קו ל ד

גם לך יש בכית צכר או צכרית -לא פחות מקסימים. שילחי את תמונותיהם כציון השם,
הכתוכת והגיל אל מערכת ״העולם הזה״ ,ת.ד ,136 .תל־אכיכ (עכור תחרות הנסיך והנסיכה).
עדיפות תמונות כשחור־לכן. התחרות פתוחה לכל ילד וילדה מגיל שלוש עד שש כלכד.

נ.!1כ י 1ת ר 13ק 1ק ה־ ק!להץ)

לא כדאי לראות

״טיסו? 11 516 אלקטרוניק״ — שעון ספורט לא-
קונבנציונלי, עם תאריכון. המה כפולה מפני כל
זעזוע. עמיד בפני מים. צמיד פלדה, אל-חלד. א חריות
לפעולה תקינ ה במשך 12 חודש — ללא צורן
בדריכה (ומתיחה) ,גם במצב של חוסר תנועה.

ההשתחף במוצע הפרסים הגדור של טיש
פרטים בחנויות טי ס ו המוס מכו ת
ן ^ 4ו* .1י 1-1יו ן ןן ן> 111111ו ו — 6 8

״העורב״

מאת ג׳ורג׳ מארטון וטיבור מיראיי
* פרשת ריגול מרתקת ומיוחדת במינה.
* עולה בכנותו על סיפורי לה קארה.
דייטון ופלמינג, מלהיב ומעורר יותר מאליסטר
מאקלין__ .

בעה ער קים לה לחם באלימות באמצעים
לא חשוב לראות

אלימים. המחזה הבלתי מגובש, הגדוש רעת

ר ל אפשר

יונות
פלקטיים והשזור בשירים, לא זכה
רצוי לראות
לאינטרפרטציה קולעת. הקצב איטי ומייגע.

אילן תורן בתפקיד המרכזי אינו מצליח
חובה לראות
להתעלות אל הש א המצופה בתום המחזה:
מחולו הפולחני של הסרג׳נט; לא משום
שאינו רקדן, אין צורך לדעת לרקוד כדי
לגלם כדבעי אתמסגרייב. תורן המשחק
באיטיות משוועת, ללא כל גמישות, בקשיסרטים
חדשים
חות המתאימה לסמל ישראלי אי־שם, ולא
לחייל בצבא הוד מלכותה, מלכת אנגליה,
לוחמי הגיהינום נחן, תל־אביב, ציון, להטיף ולשכנע בפנאטיות מסל דה, באימת
ירושלים) סרט מסוג הסרטים המ־ועדים להמלחמות,
ואינו מהסס לגייס לצידו, לשם
מסד רחב גלקהל רחב משום שיש בהם כך את אלוהים. איצקו רחמימוכ והכל:
התפרצויות טבע (מעיינות נפט) ,אה עדה לי־יאן מצליחים ליצור דמויות חטובה,
מלחמות, תככים (בין מחפשי הנפט) ,בות היטב של רפסודאי ומלצרית עלובה,
מאבקים (כנ״ל) ושחקנים שעולים הרבה
תושבי עיירת הכורים אליה מגיע ם החייכטף
(כגון ווין וקתרין רוט).
לים, למטרת ״שליחותם הנעלה״.
מ צו ר (סטודיו, תל־אביב) חייה של
אכק הארגמן (התיאטרון הקאמרי)
אלמנת מלחמה, בישראל שלאחר המלחמה,
בהשתתפות גילה אלמגור, יהורם גאון, מחזהו הכמו־פיוטי של האירי שון או*
דן בן־אמוץ, בבימויו של ז׳ילברטו טופאנו. קיימי, שנכתב בשנת , 1945 רצוף בפיט־
גברת חסרת כושה (גור־ פוטפאתום מייגע, וקשה להסכים עם ההגדון,
תל־אביב) סיפורה של אשה זקנה ש דרה כי לפנינו ״קומדיה סוררת״ .נסים
החליטה יום אחד, סמוך לסוף חייה, להת אלוני השקיע עבודה בלתי־רגילד, בתרגום,
חיל לחיות. הסיפור הוא של ברכט. הבמאי אך מסתבר כי לריק: הבמאי והשחקנים לא
הכן והרגיש הוא רנה אליו, והשחקנית התייחסו ברצינות אל ההבדלים הלשוניים
היא שחקנית ותיקה שהיתה מפורסמת הברורים ש צר אלוני בעברית, כהבדל בין
בצרפת, לפני שנים, בשם סילבי, ולאחר ה דרך הדיבור האנגלי לאירי. הטירה המתפוררת
באירלנד (המסמלת את נפילת הסרט
הפכה שוב מפורסמת, באותו שם.
אימפריה הבריטית) בה מנסים להתיישב
ה קי רקס (מקסים, תל־אביב) ללא הצלחה שני בריטים שלומיאלים, הפולהומור
של צ׳ארלי צ׳פלין עדיין אין מת עלים האיריים שאינם ממהרים לעזור בשיחרים.
כדאי לראות ולהיוזכח בזה בסרט ישן
קום ההריסות, ובמקום זאת מתפלספים
שלו, על הצלחתו הזמנית של נוזד בקירקס.
בפרוטה, ללא הרף — אינם מעניינים איש,
צוללת צהובה (פאריז, תל-
מלבד אולי תלמידים לדראמה הרוצים לדאביב)
החיפושיות המצויירות משתוללות עת משהו על אוקייסי. הבימוי של ג ׳פרי
בסרט מלא קסם והומור ודמיון, ומנגינות
ריבם, שיובא מאנגליה מיוחד, יבש וחסר
שאין כבר צורך להמליץ עליהן.
כל השראה• לפי התוכנייה, תחביבו של
מר ריבם הוא בישול. אין כימעט ספק כי
שנת ( 2001 צפון, תל-אביב)
בכך הוא מצטיין יותר.
סרט מדעי דמיוני העוסק בצורה מרתקת
ומשכנעת בבעיית עתידו של המין האנושי.
דודה לילה (הבימה) הופעה
אצילית מעוררת כבוד של חנא רוכינא,
רפאל קלצ׳קין הגמיש כחתול, שחקן
תיאטרון׳^
צעיר מבטיח — יוסף פולק, ונ סי ם
אלוני כמחבר וכבמאי, הם מרכיביה המ*
* סרג׳נט מסגרייב (בימת השה-
יוחדים במינם של אורגייה לשונית־תיאט־קנים)
המוטיביציה לטירופם של הסמל ושרלית
זו, המעוררת שאלות רבות שאינן
לושת פיקודיו אינה ברורה דיה בשל בי באות על פיתרונן. על אף השפעות רבות

׳^ 000000000^^00מ^xxxxxxxנx x x x x x x x x x x x x x x x x x x 0 0 0 0 000

הצגה חד שה
* * המכתב האבוד (תיאטרון עירוני׳
חיפה) יון לוקה קרג׳יאלה, מ-
מ חז אי ה

בקורסי־קיץ תלמדו
חיש־קל ובהצלחה בטוחה
(ב־ 8שעורים של שעתיים)
קצרנות עברית ו/אי אנגלית

ב־אולפן גרג (בר־קמא).
תל־אביב :
ירושלים . :הסקיד* ,בצלאל 18
חיפה . .במעלה* ,שמריהו לוין 30
נורדון .5סל 236204 .

קורס חדש נ־! 25.9.69

כריסת

02x 11:1הוו.

קוראים המעוניינים לכרוו את גליונות ״העולם הזה״
של שנת ,1908 יבולים להפיא את הגליונות שכרשותם,
למערכת ״העולם הזה״ ,רחוב קרליבך ,12 תל־אכיב,
הקוראים יקבלו כמקום, תמורת 10ל״י, כרך חדש
מוכן.
עכור בל גליון חסר יש לשלם 1.30ל״י.

טויו הבלתי מהוקצע, של אמנון מפקין
למחזהו של ג׳ץ ארדן, לפיו יוצאים אר

סופ רי ה

נ פיזי

ב 2ו 9ו ,

מניה,

לאחר

רני ם

ו בלי ברלי ם

ה קל א סיי ם
כבן שתקף

גלה

ו הצ לי ף

רו מני ה,

מ רצונו

לגר-

בי צי רו תיו

ב שס־

אר צו.

גיבוריו מושחתים עד אחד, כאלה שאינם
מהססים לבגוד בידידיהם, צבוטים ומטומט־מים
חסרי־תקווה. הקומדיה טלו, המכתב האבוד
(שהוצגה לראשונה בי )1883 מתרחשון
בער־שרה ברומניה, ערב בחירות לפרלמנט,
בסוף המאה ה־ .19 מושל המחוז, ואשת ה־יושב־ראש
המקומי, עימה הוא מתנה אהבים׳
מסתבכים בפרשה נוראה. מכתב־אהבו
ששלח המושל לאשת ידידו נפל לידיו ש?
עורך עיתון מושחת, המחליט לנצל קלף זו,
נדי לסחוט תמיכה במועמדותו לפרלמנט.
היו״ר האידיוט סבור, ני המכתב היוו זיוף
שמטרתו להבעיש את ריח ידידו, ואינו מע
לה כלל על דעתו כי אשתו בוגדת בו.
לאחר הרפתקאות רבות ותכנים
תוססים, מתברר כי קצוונקו, עורך העי
תון, זייף חתימות על שטר. האשה הבוגדת
מציעה לו עיסקת־חליפין: היא תדאג
ייבחר לפרלמנט והוא יחזיר לידיה את מכתב
הניאוף, ולא יפרסמו בעיתונו. המכתב,
שהוסתר בביטנת כובעו של העורך, הלך
לאיבוד. אזרח מבושם, נזה שאינו י
עבור מי להצביע, מצאו ומביאו אל המען,
כלומר אל הגברת זואה טראחאגקה,
רעייתו הבוגדנית של היושב־ראש. בסוף
מסתבר כי המפלגה בחרה בעובר־בטל מטוס
טס כנציגה, והעורך הזייפן, שנשא עיניו
תפקיד הרם, מברך ללא היסום את
.על היבחרו לפרלמנט.
זוהי סאטירה חברתית־רעיונית ש
כדבעי, ששיני הזמן הקהו בה ללא רחע
התיאטרון החיפאי הזמין לצורך העלאת ההצגה
במאי וצ״ר מן הבולטים באמני
תיאטרון של רומניה: דוד אסריג את
רוג (יליד חיפה, שחיגר עם הוריו לרומניה
בהיותו ילד) ויון פופסקדאודורישטה.

אסריג, שהתנסה בעבר בבימוי הצגות שזכו
להערכת הביקורת הבינלאומית (נטרוילוס
וקרסידד! של שקספיר, שזנתה באות ההצטיינות
של תיאטרון האומות בפאריס),
יצר הצגה מסוגננת מאד. ידו מורגשת בכל
שנייה. כל תנועה של השחקנים מתוכננון
היטב ומחושבת. הוא נעזר בתפאורה של
פופסקו בצורה בלתי־רגילה. זוהי תפאורה
בימתית מיוחדת, מין לבירינט המורנב מפלסות
עץ, המהווה דירה, גרר, רחוב או
אולם אסיפות.
אין ספק שבמיקרה זה התפאורה והבימוי
משלימים זה את זה בהרמוניה מופגנת. אן
על אף הבימוי המסוגנן, ההצגה משנ1ממת

קניג ובר ב״המכתב האבוד״ >

כלאדם

הירו של מי)

(ב ח אן

ד״ר אריה *קם, עיבד וביים מוסר ללא
מוסר, מן המאה ה־ ,15 בצורה אמנותית,
מהנה ומרתקת בעזרת תאורה, תלבושות,
הדרכת סייף וניהול מוסיקאלי מעודנים
וקולעים, וצוות מעולה של שחקנים ב
ליאור
ייני, ז׳אק כהן ועיזה לוזן
הנעזרים ב״חובבים״ מיקצועיים למדי, מתלמידי
האוניברסיטה העברית בירושלים.
נ כרת המסירות הרבה שהושקעה בהצגת
אגדה תיאולוגית יפהפיה זו, המצטיינת בעושר
המצאות־בימוי מבריקות ומשעשעות.
ליזיסטרטד! ( התיאטרוןהקא היצירה
הקלאסית של אריפטופא

מרי)

גס, לפיה מחליטות הנשים על מרד מיני,
כדי לשכנע את הגברים להפסיק את מלחמותיהם,
זכתה לעיבוד צולע ובימוי מבולגן,
וולגארי יבלתי מעניין של עודד קוטל
ר שלא לקח בחשבון כי לצורך העלאת
הצגה מוסיקאלית (וככזו מתיימרת הצגתו
לה ות) יש צורך במוסיקה, בכוריאוגרפי ה
ובעיקר — כמבצעים מתאימים, וכאלה לא
עמדו לרשותו. ארנה פורת בתפקיד המרכזי,
אינה מעוררת אימון.

< 000000000000000000000מ<ר
ו מייגע ת,

חסרת

לזקוף

הספ רו תי
ר א שון
מ חז ה
טיס

קצבו הו מו ר.
׳היב ש

ל ת רגו ם

א. ב .יפה,

ל תי אט רון.

שזה

אין

הרבה

יו ת ר

ה שנוני ם

בהם

מדב רי ם

איננו

בעב רי ת,

מגו ב ש.

ל חלו טין,

אי ש

כ סולן

׳טשעון
טיפטסקו,

ו עי ק ר.
כבעל
לא מעמד

פו לי טי

צנו ם

ש ח קני ת
וקשה
הוא ודק

קיי ם

מו של

ביאנ סאמבל? 1 .

שטיפן

אשת

מ ש כנ ע כלל
ידידו,

מעלה, לא
ל עיני

עוז ר

ממי שחק ה

הי א

הני־או פי ם

מרדכי כן״זא,3

היה ז ה

ממ שי,

כבעלהק רניי ם,

כירא, כנאה קאצאוונקו,
ה מו שח ת,
הו פקד

בי דיו.

מי ק אי

בעורך

עי תון
הצליח הוא
בימה

אופוזיציה!
בלהט

הבחירו ת

מיע

כ ן 11| 1

די קל ם |ו|
א ף וי !

עו רן

ה עי תון ! ?

ה תפ קיד

ש־ ״ 1ו

הפריז

מאד,

ו הזכי ר

קו־ |י|

ז עי ר ה,

והן

שהינו אף
ה מונולוג

גם |י

יעקב כ י !3

מקר קר.

ל ה רי ם

יפורסםב

א ן לא ה צ לי ח, על שלו הטקסט את דמו ת
לי צו ר
הו ל מי ם,
ולבו ש
איפו ר
פוחל ץ

הי א

לבין

באמת

משחקקת 1,י ]

בינ ה

וכי

ולא ויו

הקהל (מה

כ אן

א הבי ם,

אי כפ ת לה שמכתב
עי תונו של הזייפן.

ב סיג מן

ה מ חוז,

אחר |י|

עו רן־דין,

האב סו ר די
מ בוז בז

מדוברכאן וין
ומנהיגה שהוא ידו

מ ש־לרי

אנגלית

29.6.69

בבית דיזנגוף מציג רו כרט
הלמן את העץ והיער. רוברט הלמן הוא
יליד רומניה, שהיגר לצרפת. בתערוכה הוא
מציג את פרי עבודתו בעשר השנים האחרונות.
זו תצוגה של ציורים אבסטראק־טיים,
המביעים תחושת כוח וניגודים בין
אור וצל. הצייר מושפע מאד מהקליגראפיה
המיזרח תיכונית, וזה מורגש באופן בולט
בציוריו. בתערוכה ציורים בטכניקות שונות,
משמן עד ציורים על קליפות עץ

אנגלית, צרפתית, גרמנית,
ערבית, איטלקית, ספרדית

נמשכת

ההרשמה:

בגרות מוקדמות
משך הלימודים עד להצלחה בבחינות

ב י׳ םלשפות ־

פקידות -מזכירות -כתבנות ־ הנה״ח
ברשת

תל־אביב,
תל־אביב,
חיפה,
ב ת־ י ם,

בתי

טלפון 56347
טלפון 266443
טלפון 69265

אל תגלי
לשכנה את הסוף!

צייר הלמן
מכסיקאי. הקומפוזיציות בציוריו של הלמן
מאוזנות מאוד, ווה נותן למבקר בתערוכה
הרגשה של מעט שיעמום.

ק ט שו פ (הקברט הסאטירי,
מרתף קולנוע פאריס) מעודי לא חלמתי על
חברון ואינני דואג לשכם /מה שדאיג
אותי הוא אין לחייות ולהישאר שלם...
אברהם, יצחק ויעקב נחים בשקט בקברם /
ולי אין כלל חשק לחפור את קברי שלי
לצדם כי אני אינני חול אשר על
שפת־הים ואינני מקיים הבטחות שנתן
ילהים לאברהם כתב חנוד לוין. ביים
באקרובטיות אחיו דויד. עם שלושה שחקנים
צעירים, עסיסיים, מחוספסים וחמודים:

הניחי לה לקרוא
בעצמה ב:

זירתבן־חנן היופי

מאת:
(מחבר ״האיש שלנו בדמשק׳׳)

תיקי דיין, שמעון לכ-ארי וקובי
רכט. על הסרק: ישראל, ערב והמתווכים

למיניהם, המנסים לפתור לנו את הבעיות,
ללא הצלחה. חצי־חריף ומשעשע.
אין אהכות שמחות (בימות)
המוסיקה והמילים של שאנסוני
ג ׳ורג׳ כרסאנם משלימים זו את אלו
ללא מצרים. התרגום העברי של ניסים

ספר ״אוריון״

רחוב נחלת בנימיו ,2
שדרות דוד המלך ,1
רחוב החלוץ ,27
רחוב רוטשילד .25

ה צוות! ו ין

מזורז

הסקר

דבר ויו

ליאה קניג

מ צויינ ת,
ל ה סי ק

מו רג ש

אינו

דמכו&רים:

קורס

הדיאלק 1

הגי בו רי ם.

ה מרכזי

לוב ש

קשר

תרגו מו

מתחשב

ב תפ קיד

המבקר

בשל

הכנה

לבחינות

מכןו]|ו

ש ברו מני ת

משחק

שאינו

ב א הב תו

ה מ חו ך
שבר

אי ש

מו של

או תו

ספק

מ שע שע,

מוצה

חלק

מאד

גדול

לתלמידי

בתי

אנגלית -צרפתית

הפתיחה

ג | £זתו 1ו 1,11
תוכנית בערבית על הרפורמה כהי־נוך
תפתח בשעה 18.30 את טילודזי יום
חמישי 20 .26.6.69 ,דקות לאחר מכן, מיר־דף
טלודיזיוני אחר, מבריחי היהלומים
ממכסיקו, וב־ 19.15 חדשות בערבית. ח דשות
בשפת ערב, רבע שעה לאחר מכן.
ב־ , 19.35 שוב ארץ לא נודעת, והפעם
מסעמחקרלפטגוניה הנמצאת בקצה יבשת
אמריקה הדרום ת, תרגום עברי מרצד,
מובטח לאלה שאינם מבינים אנגלית, שפת
הסידרה. משהו על רמתה של הטלוויזיה
הא טלקית, יהא ניתן ללמוד ב־ ,20.00 וזאת
מאחר ואדלפן עגול טרם התעורר לחיים,
במיסגרת אולפן מספר אחד, בה יופיע

ספר יסודיים ותיכוניים

מדירנמאט, אשף המתח היצ׳קרק ואחרים,
עומדת יצירתו הבימתית של נסים
אלוני, המוגדרת כמלודרמה ישראלית(?),
בזכות עצמה. אין ספק כי נסים אלוני הוא
המחזאי הישראלי הבולט ביותר מבין הבמאים,
כשם שנסים אלוני הוא הבמאי הבולט
ביותר בין המחזאים.

לצידם של ־מני זמר. פנטומימה וקברט,
כוכב הקולנרע מארצ׳דו מאסטרויא־ני.
ב־ 20.44 יום עם אטום, בהפקת
הרעדה 1.אנרגיה אטומית. תרגילי אקרובטיקה
ואילוף פיל בהקירקס — שעה
; 21.05 וב־ 21.30 יביטו המעוניינים לחד״
שות, אחר־כך אפשר לעבור למישדרי הרדיו,
הנמשכים עד חצות.

קורסי קיץ

״זירת היופי הינו רפורטאז׳ה עיתונאית מבריקה, שכל צעירה
ישראלית, החולמת בסתר־ליבה על קאריירה זוהרת וחיי־מותרות, שיחליפו
(מתוך העיתונות)
את המציאות האפורה — חייבת ל ק רו א

הוצאת ספרים ״א.ד.מ.״׳ ת.ד ,2811 .תל-אביג

אלוני, דן אלמגור, שמעון בר,
עמוס קינן, יעקב שבתאי ונעמי

שמר הוא כה הוגן, עד כי ידמה לפנינו
מקור. יוסי בנאי מגיש כ־ 20 מיצירות ו
הקטנות־גדולות של הטרובאדור המשופם,
המלווה עצמו בהופעותיו בגיטרה, בליווי
תזמורתו הצמודה היטב של סטו כהן.
ניסים אלוני חיבר את קטעי הקישור
המשעשעים, דאג לתאורה ולעיצוב הבימתי,
ויוסי מרגיש עצמו כדג במים: הוא מצליח
להעביר ערב שלם, מלוטש, מבדר ובלתי־אמצעי.

2/77ד

החתיכות/־ ך

* * ג׳אז פלוס. שמעון בדאון
כרקדן־מבצע, עולה על שמעון בראון ככוריאוגרף,
מה שלא מפריע ללהקת המחול
הקטנה שלו לשעשע ולבדר, בשל רקדניות
חינניות, תלכישות משובבות־עין, מוסיקה
קצבית הולמת (בהקלטה מפוסטרת) ,ודני
בינסטד המהווה יחד עם בדאון את הצד
החזק של המופע. זה לא בדיוק ג׳אז, אך
הפלוס אינו יומרני.

איפה

פרשת ריגול ׳חרתקת
..,״ומיוחד ת בחינה.
בבריכת תדאביב
(גורדון)

אריס
מודה