גליון 1661 מתאריך 2 ביולי 1969

מספר 1661

שנ ה

ט״ז תמוז תשב״ט,

2.7.1969

המחיר

130

130 היססוו׳ הנקרא נמו סינור נרש׳ -ושזכה לשבחים 3(1
במה מחשובי ההיסטוריונים והמדינאי בעולם.
אורי אבור: מלחמת היו השביעי ספר זה
פתח בפני המחבר את דלתות המדינאים הקובעים בארצות־הברית ובבריטניה
הוחרם על־ידי שלטונות פולין הקומוניסטית ^ נמכר בחנויות עמאן,
קאהיר וביירות ^ פורסם בהמשכים בשבועון החשוב ביותר בגרמניה ונקרא
שם על־ידי מיליונים ^ הוצא לאור לראשונה בארצות-הברית, וכבר הגיע שם
עורר תגובות בחשובי
עומד להופיע בגרמניה ובצרפת
לשלוש מהדורות
העיתונים בעולם, מוושינגטון עד מוסקבה, מלונדון עד קאהיר * צוטט
בדיוני האו״ם.

מן התוכן מאות עובדות בלתי־׳דועות:
משה דיין כפי שאיש אינו מכירו — דיוקן
מהפכני של בן-גוריון — איך נכנס נאצר למלכודת
ב־ — 1967 מי היו ה״כנענים עסק
הביש — שורשי הסכסוך הישראלי-ערבי והדרך
לחיסולו — אוטוביוגרפיה קצרה של המחבר.

מחיר המהדורה העברית 8 :ל״י -
מחיר המהדורה האמריקאית 16 :ל״י
הפצה ראשית: מרגליות, רח׳ מלצ׳ט ,88 תל-אביב, טל 241224 .

• ״רק מעטים מבין. הספרים שפורסמו עד כה על המלחמה טוענים
שיש להם פתרון. ספח של אבנרי הוא אחד מהם. אבנרי מאמין, ולא
בלי צדק, שהפרק הציוני בתולדות ישראל נסתיים, והוא מציע
ניו־יורק
פדרציה שמית של עברים וערבים 5״!1י1־ ¥01-1:
• ״אורי אבנרי הטביע. את חותמו על החברה הישראלית בצורה
שלא תימחק, לא פחות ממישהו ממנהיגי המדינה רעיונו מעניין
ומושך כאחד ...אבנרי רחוק מלהיות מבקר הרסני, כפי שטוענים
אויביו. יש לו הרבה מה להציע, ואין פלא שצעירי הארץ, שמליצות
1116616 £351 לודרון
הזקנים נמאסו עליהם, פונים אליו.״
• ״אורי אבנרי יוצא מגדר הרגיל בהערכת הציונות וישראל...
חשיבות יצירתו היא בכך שהוא, אדם שגדל על רקע ציוני, מבד,יל
בין האינטרס של האומה העברית בישראל ובין הציונות הוא
שייך לקבוצה קטנה אך חשובה של ישראלים, החרדים ביותר לגורל
מדינתם, והרואים את המוצא היחידי בהסכם עם תאומה הפלס 65״!;
,£לונדון
טינית
• ״ספרו של מר אבנרי שופע חיים. הוא מושך לקריאה, והוא בעל
אופי אישי ביותר. טיעונו קולע במקומות ר בי ם ...אומץ־לבו
הגופני .,.הצעתו, שהוגשה לכנסת, משקפת, את רוחב תפיסתו
^ £6-06־>63־1ג ,5311 ניו־יורק
והעדת ה.״
• ״הספר היחידי המתאר את המאורעות שקדמו למלחמת ששת־הימים
כהסתבכות בלתי־נמנעת במשך שנים גיבש אורי אבנרי
פתרון, כשלרשותו גם הידע וגם הפטריוטיזם הדרוש.״
״ 0601 11£5161ת, עורך
!-׳£61ס ,06! 5האמבורג
• ״ספר מרגש.״
ד״ר מוחמר הסן אל־זיאת, סגן־שר ודובר ממשלת
קע״ס, בהודעה רשמית לעתון 6 110046ת, פאריס
• ״יש הרבה אמת בדברי אורי אבנר י בספרו.״
רוברט וולטש ״האר; ,״
• ״(אורי אבנרי) מנהל מלחמת־יחיד. נגד ה מי מסד של ארצו. הוא
הגיע לכותרות מפני שהוא קוטל את הפרות הקדושות של המימסז־היהודי
ומטיף לגישה חדשה לע׳רבים.״
£651:י״§10״״351י\\ ,ארצות־הברית
• ״מהפכני ...מעורר מח שבה ...תחילת חייו של אבנרי אינה
שיונה בהרבה מזו של רוב בני המהגרים הכובשינז הציוניים, אך
מחשבותיו׳ ופעולותיו בשדה המדיניות והעיתונות העניקו לו מעמד
מיוחד.״
פיליפ גליב, אהר סאעה, קאהיר
• ״ספר זה מכיל את הגישה האובייקטיבית ביותר, ורבת־התקווה
ביותר, שהובעה עד כה בדפוס על־ידי ישראלי, לגבי הבעיות
״ ,011*1-613 לונדון
העומדות בפני ישראל במזרח התיכון,״
• ״מר אבנרי הוא היורש הרוחני של מרטין בובר ויהודה מגנם
יש ערך ניכר למפר ז ה ...היו דרושות לישראל עשרים שנה כדי
,טאריך אל־חלידי,
להוציא. מקרבה סופר כזה
בבטאון הליגה הערבית
§ ״אורי אבנרי הוא העיתונאי האמיץ ביותר בישראל הוא העז
לתקוף את הפרות הקדושות של הציונות ספרו, הכתוב בלהט,
שופך אור חדש על הבעייה שדחיפותה גוברת והולכת מיום ליום :
איך למצוא מסגרת מדינית שבה יוכלו ישראל ומדינות ערב לחיות
בשלום. הספר ראוי לתשומת־לב רבה.״
,1 51006

דיקן העתונות הליברלית
בארצות־הברית

קוראי ״העולם הזה״ יוכלו לרכוש במשך חודש יולי את הספר במחיר מוזל של שבע ל״י, אם ישלחו למערכת,
ת. ד 136 .ת״א, המחאה על:הסכום. המחיר כולל משלוח לכל חלקי הארץ. לחו״ל יש להוסיף את דמי המשלוח.
המהדורה לקוראי העיתון תישא את חתימתו האישית של המחבר. תלוש למשלוח מתפרסם בעמוד .24

השבוע התמלא חדר־הישיבות של המערכת באורחים שאינם מתכנסים
בשום עיתון אחר בארץ. היו אלה נציגיהן של להקות הקצב
הטובות ביותר של ישראל, והם התכנסו כדי לסכם את הסידורים
ותנאי־ההופער, בפסטיבל הקצב השני, הנערך מטעם מערכת העולם
.ויי *,׳1* 1

הזה•
הפסטיבל הראשון התקיים בשנה שעברה, כאשר מטרתו המוצהרת
להעניק מעמד מוכר (וחביב) למוסיקה של הדור הצעיר.
מוסיקה זו היא עתה שפה בינלאומ ת, ואין שום סיבה מדוע שפה
זו לא תושמע גם בניב ישראלי. ערכנו סיורים במועדוני הנוער
של הערים הגדולות, וגילינו כי רבבות צעירים — בעיקר ב ן גיל
19—14 הם חסידים נלהבים של להקות הקצב. במוצאי שבת אחת
מנינו כ־ 30 אלף צעירים כאלה ב״גדה המזרחית״ בתל־אביב, שהוא
שם הרובע שעל גדתו המזרחית על נחל איילון, בו מרוכזים
כתריסר מועדונים של להקות הקצב.
הפסטיבל הראשון — בו נכחו לא רק בני נוער, אלא גם מבוגרים
יותר שזו היתד, להם חוזייה מאלפת — עשה רושם עז על כל
משתתפיו. הודות לחבר השופטים, אליהם רוחשים המוסיקאים
כבוד בלתי־מעורער, התקבלו תוצאות הפסטיבל כקביעה סופית
בעולם הקצב הישראלי. אולם אנו ראינו בהישגים אלה צעד ראשון
בלבד.
השנה אנו עושים את הצעד השני. נוסף לשירים הבינלאומיים,
שהם חלק מהרפרטואר של כל להקת הקצב בעולם, תשמיע כל
להקה ישראלית המתחרה במיסגרת הפסטיבל שיר מקורי — בעברית.
השופטים — המוסיקאי אלכס וייס, עורך מיצעד הפיזמונים
של נלי צה׳׳ל אבנר רוזנבלום, העיתונאי המומחה לענייני קצב
אורי אלוני, הזמר אריק איינשטיין, העורך הראשי של העולם הזה
אורי אבנרי — יעניקו פרס מיוחד לשיר המקורי הטוב ביותר.
הטוב ביותר.

ה חו לצההחדשה לק>>ן

0101611

¥111¥

חולצה קלילה ואורירית בגיזרה מיו חדת
תוכננה במיוחד
לימי הקיץ החמים.

^ה3ע :0נפאוס הלאו!}
אחת התוצאות החיוביות של עריכת תחרות כזו, מדי שנה, היא :
העלאת רמת התיזמורות והזמרים. ככל שהעימות למוסיקת הקצב
גוברת, ככל שחלקים גדולים יותר של האוכלוסייה מתעניינים
במוסיקה זו, גדל הביקוש ללהקות טובות. הלהקות עצמן יכולות
להתמסר יותר לשיפור הופעתן, וללימוד יצירות טובות.
ההתעניינות בקצב, שגברה אחרי הפסטיבל הראשון, היתד, גם
הגורם הישיר להזמתן
ארצה של כמה מן הלהקות
הטובות ביותר
בעולם. אומנם לא הופיעו
כאן החיפושיות,
אבל להקות בעלות מוניטין
בינלאומי כמו
המרמל״דם

ומתבודדי

חרמן נתנו לקהל הישראלי
הזדמנות להשוות
את רמת הלהקות הישראליות
עם רמת אחיותיהן
הטובות ביותר
בעולם. הופעות אלה
נתנו ללהקות הישראליות
הזדמנות ללמוד
כמה סודות מיקצועיים,
דירבנו אותן להופעה
מבריקה יותר, מלוטשת
ומיקצועית יותר.
אני מניח שכל השיפורים
והשינויים האלה
יורגשו היטב בפסטיבל
השני, העומד להתקיים בעוד שלושה שבועות, ביום חמישי, ה־ 24ב
יולי. הפעם יהיה פסטיבל במתכונת פסטיבלים בינלאומיים
קיציים — באמפיתיאטרון הפתוח של הפארק
הלאומי ברמת־גן. אני ממליץ גם בפני אלה שעולם
הקצב הוא לגביהם עולם זר ומסוגר, לנצל הזדמנות זו
כדי להכיר מקרוב את הנציגים המובחרים של עולם
תוסס זה.
מכתבים אבקשכם לפרסם את המכתב דלהלן, אותו
שלחתי לשרי נזמשלת־ישראל:

עמדת־היסוד של ישראל חייבת להיות
כדלקמן:
א. אין לצפות מישראל לעשות אף צעד
העלול לסכן את ביטחונה בכל דרך שהיא,
אולם —
ב. בתקווה לשלום צודק, מוכנה ישראל
לנהל משא־ומתן על כל צעד שאינו פוגע
בסעיף א׳.
עמדה וו הינה היחידה הניתנת להצדקה
מבחינה מוסרית, והיחידה העשוייה להביא
לפיתתן צודק.
כל האמצעים להגשמתה של עמדת־היסוד
— כשרים, כל עוד אינם עומדים בסתירה

(המשך בימוד )4

להב

מאריגי

0101011

ח0110ס ז11ו#י ״א £11(16*0101.£ז0514ץ1ס? זס) )1ז3יח3£*6ז1

ל הב -ה חו לצההמל הי ב ה כל גבר ואשה

פרסום מלניק

; אוזטיממום
לממשלת־ישדאל

המלצותיהם של ארבע, או שתי המעצמות,
אינם מעניינינו כלל, כל עוד אינן מפריעות
להגשמת עמדת־היסוד.
להלן המשמעות המעשית של עמדת־הי־סוד:

כוח ערבי צאי או צבאי־למחצה לא
יוצא באחד מהשטחים הנתונים כיום לשליטת
ישראל.
באיזורים לא־רגישים מבחינה ביטחונית
חורשה הצבת כוח־בינלאומי, בתנאי שיינתנו
ערובות נאותות שלא תחזור הפרשה
האומללה של סילוק כוח־האו״ם בידי מצריים
ערב מלחמת־ששת־הימים.
באיזורים רגישים — כגון ירושלים, רמת־הגולן
ושארם־אל־שייך — תימשך שליטה
ישראלית כמו היום.
חופש השיט בתעלת־סואץ יחול על הכל
— או שלא יהיה כל שיט.
לפליטים הערביים תינתן הברירה בין

חולצת ״מיני־ ניתנת
ללבישה מעל למכנסיים
ומותאמת לגוף
ע־י כפתור מיוחד.

הצוארון ה־רו־ ונעים במיוחד בקיץ.
חולצת ״מיני־ של להב ניתנת ללבישה
גם עם עניבה ע־י וניסת נפתור עליו!
בלולאה מיוחדת ונסתרת! בצוארון,
חידוש בלעדי לחולצות להב.

נפתח ות כיתות חדש ות
להכ נה לבח י נ ות

(המשך מעמוד )3

בגרות
!מוקדמות
בלימודי בוקר או ערג
בפיקוח ציבורי
הבחינות נערכות מטעם משרד החמוד והתרבות

מועדי הבחינות: אוקטובר ,59 ואפריל 70
כן נמשכת חהרשמח לכיתות בוקר תיכוניות —
ששית (י׳) ,שביעית (י״א) ,שמינית (י״ב)
התרשמת
למגמות: חומניטטית, ריאליסטית וביאולוגית,
לרשות התלמידים: מורים אקדמאייס מנוטיס,
סטיפנדיות, חוגים, אספקת סירים ללא תשלום נוסף•
אם לא תעמוד בבחינות לאחר סתתפונך לחן אצלנו
נלמד אותד
שנח נוטפת
לאותן בחינות

תל״אניב

תיכוניים,
טפר
ב תי
התיעצות פדגוגית והרשמת :
רח׳ גורדו! ,53 פינת ריינט של• 248514
בשעות , 8.00—14.00
רח׳ אנטוקולסקי ,4ליד ארלוזורוב
פינת אבן־גבירול, בשעות . 17.00—20.00

לנפל ׳ מחרט

טלוויזיה
* מקלט ז
י הטלויזיה י
* הטוב •
-בעולם!

ברצונה —
• לשפר את הקליטה י
• להקים בעצמה אנטנה?
• לתקן קילקולים פשוטים י
רבוש א ת הספד שהופיע זה עתה

״אנטנות טלוויזיה״
הנ הלתחש בונו ת
בי רו ש לי ם :
פקידות כלליה — 4חדשים 1
חודשו
+כתיבח במכונה — קצרנות — חודשו ביה״ס ״ הפקיד ׳ /י. פורמן,
בצלאל 18

חשוב למנהלי משרדים
ובתבניות !
מחק הפלא למכונת הכתיבה המוחק
את האוריגינל יההעתק.
חסוך בזמן וכסף, תוך שניה ביכולתך
למחוק כל אות או מילה
יחד עם ההעתק.
הזמן סם ענק המכיל 288 יחידות
במחיר 19.20ל׳־י בלבד, וחסוך על״
ידי כך 40 באופן ממשי.
סוכננו ישמח לבקרך ולהדגים ללא
כל התחייבות.
״ לדבקס״ -ת.ד ,6031 .סל.
,441692 תל־אביב__ .

כיצד לבנות, להקים, לכוון, לתקן
כולל קורס תיקוני טלוויזיה__
להשיג בכל חנויות הספרים

מכתבים

במחיר 9.7$ל״י

הזמנות: חנות לספרים ״י איר״ .ת״א, רח׳ החשמל 1
חנות לספרים ״אהרו־ני״ ,ת״א, רח׳ רמב״ם 24
או שלח את המחאת דאר/צ׳ק ע״ס 9.75ל״י לפקודת
״ ר מ דו ר ״ בע״מ, ת״א ת. ד .2430 .המשלוח על חשבוננו.

כריכות העולם הזח
קוראים המעוניינים לכרוד את גליונות ״העולם הזח״
של שנת ,1968 יכולים להביא את הגליונות שברשותם,
למערכת ״העולם הזח״ ,רחוב קרליבך ,12 תל־־אכיב,
הקוראים יקבלו כמקום, תמורת 10ל״י, כרף חדש
מוכן.
עכור כל כליון חסר יש לשלם 1>30ל״י.

שיבה לבתיהם לבין קבלת פיצויים, בתנאי
שלא יוכחו כסיכון ביטחוני.
אם, בעיקבות כך, תחל נהירת פליטים
בכמויות שתהוזינה סכנה למדינה, תהיה
ישראל רשאית לתבוע מכל מדינות־העולם,
ובמיוחד מארצות־ערב והגוש הקומוניסטי,
לאפשר ליהודיהן לעלות לישראל — לפחות
במיספרים מקבילים למיספר הערבים
שיחזרו ארצה.
עמדת ממשלת־ישראל בשאלה זו אינה
עניין אקדמאי. היי־אדם חפים מפשע תלויים
בכך. משום כך אני תובע מממשלת־ישראל,
הוך חמישה ימים, להבהיר מדוע לא תאמץ
לעצמה את העמדה המפורטת במכתבי.
במידה ולא אזכה לתשובה, לא אוכל להימנע
מהמסקנה שעמדת הממשלה היא בל־תי־מוסרית,
ולפיכך איאלץ, כיאה לאדם בעל
מצפון, לעשות את מיטב מאמצי כדי להסב
תשומת־לב, אף מחוץ לגבולות־י׳ן ראל, לממשלה
שאינה עומדת בהתחייבויותיה המוסריות.

הרב
יחזקאל (היימן) דולגין,
..ירושלים

יותר מדי שאילתות אני חושב שח׳׳ב אורי אבנרי שואל יותר
מדי שאילתות בכנסת.
אינני מבין מדוע הוא צריך תמיד לשאול
על כל נושא שבעולם, ולהטריד את שרי
הממשלה באלף ואחד
דברים, בשעה
שיש להם מספיק
טרדות גם מבלי זה,
בימים קשים אלה.
לפי דעתי הוא היה
צריך לזכור קצת
את גודל סיעתו,
ולשמור על יחס
מסויים בין גודל זה
לבין פעילותו. נוסף
לכך, יש דברים
שהשתיקה יפה לאנשל

לא על כל דבר
בעולם צריך לשאול.
אין כל טיבה שח״ב בודד יתבלט יותר
מכל 119 הח״כים האחרים.

ארנולד אנשל,

תל-אביב

• בדיוק. כמו שאין כל סיבה שגוליבר
יתבלט בארץ הגמדים.

₪,דווקא כן
לקצור ע רכיב
הרשו לי להגיב — בזעם — על מכתבו
של הקורא ד״ר שרשבסקי (העולם
,)1658 בו סיפר כיצד הצליח לבלבל שלוש
שוטרות שעצרו ערבים לשם זיהוי.
מיותר לחזור ולציין את הצלחתם המזהירה
של המשטרה וכוחות־הביטחון בפעולותיהם
נגד המחבלים בשנתיים האחרונות.
הצלחה, שהורות לה יכולים אזרחים כד״ר
שרשבסקי להלך בביטחה ברחובות ירושלים.
משום
מה לא סיפקה את הו״ר תשובת
השוטרות, שעליהן ״לעצור כל אדם הנראה
להן חשוד.״ אבל,
אפילו היו עוצרות
רק ערבים — מה
בכך? האם גם יהודים
עשויים להיות בפעולות חשודים
חבלה? מוטב שייעצרו
לשם זיהוי
100 ערבים חפים
מפשע, מאשר יתחמק
אותו ערבי
אחד ויחיד הנושא מיטען באמתחתו חייל מוקשי־כפתורים.
גם השוואתו של
הדוקטור בין המצב בישראל למצב בגרמניה
בימי היטלר, מעוררת מחשבות נוגות ביחס
לכושר שיפוטו. האם ליהודים בגרמניה של
היטלר היו אירגוני טירור וחבלה? איזו מין
השאלה היא זו?
הזה

חייל שכואב לו,
מימון הסעות
חיילי צה״ל

אי-שם

בעיקבות הדיון בכנסת על הצעתו של
ח״ב אבנרי לאפשר הטעות־חינם לחיילי

צה״ל, פניתי למשרדי הביטחון והאוצר בהצעה
לממן את ההוצאות ע״י היטל מיוחד
על בנזין, ועיקור ההתייקרות, שתחול במדד
בעיקבות כך, מחישובי תוספת־היוקר.
ע״י כך היתד, מתאפשרת חלוקת ההוצאות
באופן צודק בין שיכבות־ציבור בע־לות־יכולת,
חברות־מיסחריות וחברות־תח־בורה.
כרגע,
קיימת כוונה לממן את ההוצאות
ע״י העלאת מחירי נסיעה בתחבורה הציבורית,
בנוסף למימון ישיר של האוצר ומימון
עקיף של חברות אוטובוסים. הצעה זו
הגרום לכך שעיקר הנטל יפול על שיכבות
הציבור מעוטות־היכולט, שהן המשתמשות
העיקריות בתחבורה הציבורית. גם המימון
העקיף ע״י חברות אוטובוסים היא פיקציה,
ולמעשה חבמת־התחבורה אפילו ישאבו רווחים
נוספים מהעניין. גם מהכרזת השר
משה דיין בדבר מחירי .,נסיעות חינם״ בחברות
האוטובוסים, משתמע דבר זה.
ואשר למימון ע״י האוצר, הרי שזה יבוא
שוב על חשבון מיעוטי־יכולת בצורט מי־סים
עקיפים וקיצוצי סעד.

י נרדור,

פו 71 /

ומדעו

תל־אביב

כ 7אדי נ 11ע11־
בי רה שחו ר ה -מ רוו ה ונו תנ ת מרץ

תי בנן א 1ק 1ו י
כתות בוקר !

אני שולח לכם בזאת לתחרות הצילומים
את התצלום הרצ״ב, שצולם באנדרטת־הפל־

מ״ח בבאר־שבע. אני מציע את הכותרת:
שנת — 2000 התותחים, קצת גדולים יותר,
עדיין קיימים.

אמנון שגיב,

ירושלים

• תמונת השבוע מזכה את הקורא שגיב
בעשר ל״י.

;,החזירו לגו
את ילדינו״

כרוסיה וכישראל
בפראנקפורט נתפרסם לאחרונה העתק
תלונה שנשלחה לראש ממשלת ברית־המו•
עצות אלכסיי קוסיגין על־ידי זוג איכרים
רוסיים בשם מלובודה. מסתבר כי׳בפברואר
1966 פסק בית־דין רוסי להוציא מידי הזוג
סלובודה את ילדיהם — בת בגיל 11 ובן
בגיל .9הילדים נלקחו בכוח לבית־ילדים
באוסטרובנה, שם הוחזקו בבית־מחסה בתנאים
בלתי־סאניטאריים, לקו בכינים ובמת־לות־עור,
ונמנעה מהם קבלת מכתבים מההורים.
כעבור קרוב לשנתיים ברחוב מבית-
המחסה והגיעו בליל חורף (בינואר )1968
קפואים הביתה. המיליציונרים שבאו להחזירם
נרתעו מצווחות־הילדים וחזרו בידיים
ריקות. הילדים החלו מבקרים בבית־הספר
הכפרי, עד שכעבור חודש ימים הגיע מזכירי
תא־המפלגה בקולחוז, בלוויית שני שוטרים,
והילדים נסחבו, על־אף צעקותיהם, לתוך
מכוניתם.
הסיבה לפסק־הדין: הזוג סלובודה נמנה
על כת הבאפטיסטים. כת זו מדגישה את
עיקרון האמונה שבלב ואת אהבת האדם,
ואינה מאמינה בדפוסי הפולחן הכנסייתי.
משום כך אין התכנסויות הבאפטיסטים
נתונות לפיקוח מתמיד, דוגמת בתי־התפי־לה
המאושרים, ומצב זה מהמה פגיעה בחוקת
הפולחן הדתי הסובייטית.
ולא הייתי מלאה אתכם בפרשה הנ״ל,
אילמלא פרשת משפט־הגירושין בבית־הדין -
הרבני בחיפה, בה פסק בית־המשפט לקחת
מידי נלי עבאדי את שלושת ילדיה (הבכור
בן הארבע יהפעוטה בת שישה חודשים),
משום שהאם משתתפת בפעולות הכת עד־
(המשך בעמוד )6

יי. י״א. י־־ב

לבחינזת בוגרת!

$0114118
2א108£ מקלט הטלויזיה הטוב בעולם!
במגמות ביולוגית

צוות מורים אקדמאינבחר
כל ספריהלמודחנם
תקצירים מיוחדים חנם
אפשרות לשנת למודים נוספת חנם
שעוריעזר בכל המקצועות
סטיפנדיות
ק רן
צוות יעוץ פדגוגי
מועמדות למלכת המים 1969

פרטים והרשמה :
רחוב בן־יהודה ,175 תל־אביב
רחוב סמולנסקין ,7תל־אביב
לשיחה עם הצוות הפדגוגי
יש לקבוע ראיון.
טלפון ,229960 תל-אביב.

תי בנן אנ קי רי המנוי קיבלת
חשבונך,
פרע גא
אותו בהקדם.

מועמדות הרוצות להשתתף
בתחרות על תואר ״מלכת המים
1969״ ,הנערכת על-ידי
מערכת ״העולם הזה״ ,מוזמנות
לפגישה עם צלם התחרות,
ביום שישי זה, בשעה 3
אחרי הצהרים, במשרדי בריבת
״תל-אביב, ברחוב גורדון.

שירות ידיעות אזרחי
בהנהלת. יהודה טיננבוים

חקירות • בילוש •
איתור כתובות מבוקשים
גבית חובות, עקובים
דיזנגוח 155 טלפון .240292

מכתבים
(המשך מעמוד )5

יהוה, החשודה בעיני החוגים הדתיים ככת
מיסיונרית. וזה — על אף שנלי טוענת שהיא
יהודיה, ושהכת אינה מיסיונרית ופעו־
.לתה מצטמצמט בלימוד התנ״ן והברית ה׳חדשה
בלבד•

מנחם נאדד,

תל־אביב
אודה כפי שהיכרתיה
כתבתכם, על אולר, אגרגרד המשמיצה
(העולם הזה ,) 1659 הציגה רק צד אחד של
המטבע היפהפייה.
היכרתי את אולר, אגרגרד לפני כשנה
בתפקידי ככתב עיתון הסטודנטים דורבן.
שוחחתי עימה ארוכות
והיכרתי דמות
וסוערת. רבגונית היא הזמינה אותי הבאולינג למועדון
שליד קולנוע מרכז.
במועדון המלא צעיסדר שלט רים
מופתי.
האחראית לשקט
ולמניעת הקטטות
— היתד, אולר,
הבלונדינית. היא
היתד, מדריכה את במשך המשחקים,
מרבית היום. נוטף
לזאת עסקה בדוגמנות, ותצוגת־תיסרוקות
עבור אולפני דצילום של פרג׳ (תמונה שלד,
עם אמן התיטדוקת דייב פורסמה בעיתונים
).עם הזמן נוכחתי שאולה חופשית
מאוד מבחינה מינית — אך גם קרירה
מאוד. בתפקיד הדוגמנות היא לא החזיקה
זמן רב. רמת החיים הגבוהה שניהלה גררה
אחריה שירת חובות והתוצאה — מרירות
כלפי הארץ והשמצות מעל דפי העיתונות
הדנית. לוא היתה דבקה בעבודה,
ולא ניגררת לחיי־הוללות היתה לנו היום
דוגמנית צמרת נהדרת. כי יופייה הוא באמת
יוצא־מגדר־הרגיל.

בעיות ולבטים
בחיי המי*
מוות
הד״ר מרדכי זידמן
חומת רשמים.
להסיג בחנויות
הספרים הגדולות

איפה

ישראל נוימן,

! תלמידים
רוכשים ״פאגסומים״

הח תיכו ת?
בבריכת תדאביב
(גורדו!)
רחצה לילית

כונר שמינית, מעוניין בע•
הו ד ה בחודשים
בר—אוקטובר.

ז־ ח ף

2א£מ6-10 טמא 1119 $0

אוגוסט—ספטמ
בכבוד
רב, קניגסברג חיים
קפלן ,16 בית דגן

אני נער בוגר כיתה י׳ ,חובב
מתימטיקה ומוסיקה, בעל נסיון
מוקדם בהדרכה, עבודת משרד
וספרנות. מחפש ע בו ד ה באזור
חיפה.

עודי מנבר, קריית חיים
רח׳ ס׳ ,32 טל 721975 .

ח שו ב

חולון
לשחקנים ולדוגממות

אין צורך להיות רקדן
מקצועי כדי לרקוד גי?

בטפוק רב אנו מודיעים ללקוחותינו
הנכבדים כי השרות
הטכני שלנו הגיע לדרגת
שלמות כזו, שכל קלקול במקלט
הטלויזית שלנו אנו
מתקנים תוך 24 שעות, בתל-
אביב וברוב חלקי הארץ.
לשלמות שכזו יכולנו להגיע
גם בשל האחוז המינימלי של
קלקולים אפשריים במקלטי
הטלויזיה ״שאוג־לורנץ״.

הרקדן־והכוריאוגרף שמעץ לוי,
בוגר אולסני־מחול בניו״יורק ובלונדון,
יקנה לך תוך חורשים ספורים
כושר־תנועה־ופיקצב.
קורסי-בוקר וקורסי-ארג
( 2שיעורים בסגול בכל קורס)
רסיס: ס(—1.00( 26 17 13 .
} 10.00 פנח 20.00—17.00 ; 1-בערב).

בטרי בע״מ הסוכן הבלעדי בישראל של י11׳1
2א 11£כ ע׳ 8ס ^ 80 *1לטלוויזיות, לרדיו ולרשמי־קול.

בשם תלמידי בית־הספר התיכון אנקורי,
בו אנו לומדים, ברצוננו להביא לידיעת ציבור
התלמידים כי בתאריך 1.6.69 יצאנו
לעשרה ימי־עבודה בקיבוץ האון. את שכרנו,
כחמש ל״י לתלמיד ליום־עבודה, אנו
מעבירים למשרד־ד,ביטחון לרכישת פאנטומים.
אנו קוראים לכל חברינו התלמידים
לעשות כמונו, לצאת למחנות־עבודר, ולתרום
ביכולתם.

ועד תלמידי כיה״ם התיכון
״אנקורי״ ,תל-אביב 1המרנל הנדול

צחקתי עד זמעות לקרוא את וידוי־הרי־גול
של ארים סאן (העזלם הזה .)1660 אני
חושבת שזו היתד, המוחצת התשובה
ביותר שהוא היה
יכול להשיב למש־מיציו
הפחדנים והשפלים.
אלא
שאחרי הצחוק,
נשאלת השאלה
הרצינית: האם
לעשות
אי־אפשר
שום דבר נגד מע־רכת־לחישות
ניב־זית
כזו? מי זה גושן יכול לעשות דבר
שפל כזה, ללכת
ולהפיץ שמועות־כזב בלי טעם ובלי ריחי

בלומה גושן,

ירושלים

• על זה נאמר:
איש היה בארץ עזץ,
אשר כל פעלו מן האצבע מצוץ.
כלפי חוץ, יעני, היה חרוץ.

קוראים השולחים מכתבים,
מתבקשים לנסח אותם כק צרה.
עדיפות תינתן ל•
מפתכים קצרים.
זכות קדימה תינתן למב•
תכיהם של קוראים המצרפים
תצלומיהם למכתבים.

בעולם
גיברלטר

אלופים,
קלפים ומבריחים

עורך החדשות של קול ישראל, שקבע
במהדורת החדשות כי גיברלטר היא אי,
טעה רק מבחינה גיאוגרפית. גיברלטר היא
חלק מיבשת ספרד, כשם שחיפה היא חלק
מאו־ץ־ישראל. אבל מבחינה פוליטית היא
אי — אי הנתון במצור.
אין זד, המצור הראשון בתולדות הצוק.
כאשר כבשוהו האנגלים, לפני 265 שנר(,
קדם לכך מצור של ארבעה ימים. מאז ניסו
הספרדים פעמים רבות לכבוש את העיר
בחזרה. המצור המפורסם ביותר נמשך
ארבע שנים תמימות, משנת .1779 הוא
הוכרע כאשר המציא תותחן בריטי שיטה
של הרתחת פגזים. הפגזים ד,מלובנים הציתו
את הספינות הספרדיות, שצרו על העיר.
האנגלים הגיעו אליו, כפי שהגיעו למקומות
רבים. הם באו כמושיעים, במטרה
לעזור למועמד אחד לכתר הספרדי לגבור
על מועמד אחר. אבל כשראו את המקום
והעריכו,את אפשרויותיו הצבאיות, שכחו

עימו. כמה פעמים שימש כשר בממשלות
הרפובליקה הרביעית — והעלה על עצמו
את זעם הגנרל. דה־גול גינה אז את ״אותם
שהלכו אל קערת המרק״ — והכל
הבינו למי הכוונה.
בתקופת המתיחות שקדמה לעליית דה־גול
לשלטון, ב־ ,1958 נעלם האיש. לדעת
אויביו התחבא, עד שראה איך נפל דבר.
לדבריו שלו, עבר לאלג׳יריה כדי להכין
שם, במטה סודי, את תפיסת השלטון של
דד,־גול.
עתה, בגיל ,54 שאבאן־דלמאם הוא גבר
נאה, בעל הופעה ספורטיבית, גמיש מבחינה
פוליטית — אדם הבוחן בכל יום מניין
נושבת הרוח.
בריטניה איש ה״דולס־רוים״
כל אנגלי רוצה להיות בעל מכונית
רולס־רויס, כל אנגלי גם רוצה להיות
חבר־פרלמנט, במחוז בטוח. ג׳ון סמיתהוא
מנהל בחברת רולס־רויס, והוא חבר־פר־למנט.
הוא גם יכול להיבחר מחדש, ברוב
שמרני בטוח לחלוטין, במרכז לונדון. או־
המוצר החדש
גיברלטר*
׳הפגזים היו רותחים
למסור את הצוק לאיש שלמענו כבשוהו.
הם הניפו את היוניון גיק, סיפחו את האי
לעצמם, כחלק משרשרת המיבצרים שנוצרה
במרוצת הזמן ושנועדה להבטיח
להם את הים התיכון — דרך מלטה וקפריסין
— עד חיפה.
מאז איבד הצוק את חשיבותו הצבאית.
אבל הוא נשאר גן־עדן לאלופים ברטייים
בדימום, לקופים ולמבריחים .״לעולם לא
ניכנע!״ הכריז השבוע ראש־ד,ממשלה הקטנטן
( 1.56 מטר) ,סר יהושע אברהם חסן.
זרם האדם. הספרדים אינם יכולים לנתק
את זרם המים, כי העיר מתפילה, מי־ים,
אבל הם יכולים לנתק את זרם כוח־האדם
25 .אלף תושבי העיר זקוקים לשרותיהם
של 4700 פועלים ספרדיים, החוצים
מדי יום את ה״לינאה״ — הגבול
הספרדי.
השבוע נותק זרם זה סופית, כאשר סגרו
הספרדים את הגבול והפסיקו את תנועת
המעבורות. שוב החל מצור על גיברלטר.
צרפת מגיין
נושבת הרוח
אבא חושי המנוח נקרא, לא פעם ,״דוכס
חיפה״ .האיש שהפך עתה ראש ממשלת
צרפת ידוע ככינויו ״דוכס אקוויטניה״ —
על שם המחוז הצרפתי בו שוכנת העיר
בורדו, אותה הוא מייצג בבית־הנבחרים
מזה 23 שנה. הוא גם מכהן כראש־העיר
של בורדו במשך 22 שנה.
שמו הארוך, ז׳אק שאבאן־דלמאס, באלו
מימי המחתרת. בהיותו במחתרת האנטי-
נאצית, אימץ לעצמו את הכינוי ״שאבאך,
אותו צירף לאחר מכן לשם משפחתו. בגיל
29 כבר הפך תת־אלוף בצבא המחתרת,
מילא תפקיד חשוב בשיחרור פאריס.
קערת המרק. מבחינה פוליטית, שא־באן
דלמאס הוא שבשבת־רוח. הוא היה
בין מעריצי דד,־גול אחרי המלחמה. אך
כאשר פרש הגנרל לגולד־,־מרצון, לא פרש

לם השבוע הודיע כי לא יציג מחדש את
מועמדותו.
הסיבה :״תנאי העבודה בבניין הפרלמנט,
ארמון וסטמינסטר, הם ללא־נשוא.״
שליש מזכירה. שאר 629 חברי הפרלמנט
מסכימים עימו, אך אינם מוכנים
להסיק מסקנות כה מרחיקות־לכת. הם יודעים
כי הארמון בעל הסיגנון הגותי הוא
מיושן בצורה מחרידה, וכי אין לח״פ
בריטי כל אפשיות למלא שם את תפקידו.
בין התלונות של סמית:
0 .המשכורת החודשית של חבר־פרל־מנט
היא 2000ל״י — ללא תוספת אש״ל,
שכר מזכירה או כל תשלום אחר **.ממשכורת
זו עליו לשלם עבור שרותי פקידה,
דמי דואר, טלפונים, נסיעות והחזקת דירה
בלונדון. לכן מחזיקים כל כמד, חבריי
פרלמנט ביחד במזכירה אחת, ואחדים אף
רוכבים לפרלמנט על אופניים.
#1סידורי הטלפון בבניין — סקאנדל!
0,לרוב חברי הפרלמנט אין חדריי
עבודה בבניין. יש רק 70 חדרי־עבודה ל׳
630 החברים. את עבודתו עושה החבר
כשהוא יושב על ספד, בפרוזדור, שם הוא
מכתיב מכתבים למזכירה, ששליש ממנה
שייך לו.
מאות מטרים. יתכן כי סמית היה
מתנחם, אילו ידע כי בפרלמנט הישראלי
אין בכלל פקידות לח״כים, וגם לא חדריי
עבודה, למרות שיש רק 120ח״כים. ה־עבודה
נעשית על־ידי מזכירי הסיעות, הכפופים
למנגנוני המפלגות.
בבניין המודרני של הכנסת יש אמנם
חדרי־מנוחה לחלק מן הח״כים — אך אלה
אינם בשימוש, מכיוון שהם רחוקים מן
הנוחיות ומן המקלחות, ואין בהם ארונות.
לח״כים יש ארונות קטנים, כמו לחברי הפרלמנט
הבריטי — אולם בקומה אחרת.
ח״כ הרוצה לנוח, להתקלח ולהחליף את
בגדיו — צריך לעבור כמה ימאות מטרים.
* בצלום, מצד הגבול הספרדי, נראה
נמל־התעופה בתחתית התמונה, ומימין הנמל
והעיר שבמידרון הצוק.
** משכורת של ח״ב ישראלי, נטו, בתוספת
אש״ל: נ־ 1400ל״י בחזזש־עבודה.

אולמי
בג 11 ית

וה׳קפלן סות א

מלא

# 4יחה״צ

ך ך 1בי ב ה

הפתיחה לציבור
במוצ״ש 5.7.89ב־ 8בערב

סוד הורה של עורו ״העולם הזה
ער שיחותיו עם המדינאים 1זבדיטיים
והאמריקאיים המנהלים יוזמת 1מעצמות
זחו סיום דיווחו של אורי אכנרי על שיחותיו עם ראשי וזמדי
גוית האמריקאית והבריטית, וביניהם השר לורד קאראדון, ראש
המשלחת הבריטית באו״ם ומשתתף כשיחות הארבע ; השי־צ׳רלם
יוסט, ראש המשלחת של ארצות־הכרית כאו״ם ומשתתף
כשיחות הארבע; סגן־שר־החוץ האמריקאי יוסף פיסקו, מנהל
שיחות שתי המעצמות בוושינגטון; אנשי הצוות של הנרי
קיסינג׳ר, היועץ לענייני ביטחון לאומי של הנשיא ניכסון כבית
הלבן, ובראשם הארולד סונדרם, האחראי לענייני המזרח־התיכון.
שיחות אלה הקיפו בעשרים אישים מרכזיים. דר! השגריר
הסובייטי, יוסף מאליק, סירב להיפגש עם אבנרי.
בל השיחות התנהלו תוף התחייבות שלא להביא דברים בשם
אומריהם. לעומת זאת ניתנה ׳לאבנרי הרשות לפרסם את הדב־ריס
שנאמרו בצורת התרשמותו שלו מעמדת המעצמות.
** ה יקרה אם תיכשל יוזמת ארבע המעצמות להשכנת השלום במרחב
הערבים, אם באשמת ממשלת־ישראל?
כל בעלי שיחי — אמריקאים ובריסים, אישים רשמיים והוגי־דיעות בלתי־רשמיים —
היו תמימים לחלוטין בנקודה זו.
אפשר לסכם את דעתם במילים: אחרי נסיון זה — המבול.
-אם באשמת

תוף כמה חודשים יגיע המרחב, ואולי העולם כולו, לעברי פי פחת
של שואה.
שואה זו יכולה ללבוש צורות שונות.
צורה אחת היא מלחמה חדשה בין ישראל וארצות־ערב. במיקרה זה עלולה ברית־המועצות,
בניגוד לרצונה, להיגרר לתוך הרפתקה צבאית. ארצות־הברית תעמוד אז בפני
הברירה אם להסתבך או לנטוש את בעלי־בריתה, ובכללן ישראל.

אחרת: המבול!
בך או כף -סכנה של עימות אמריקאי-סובייטי, ואפשרות של
מלחמת־עולם גרעינית, הדבר הנורא כיותר שאמריקאי יכול להעלותו

על דעתו.
אולם השואה יכולה לבוא גם בצורה אחרת.
״אירגוני הפידאיון אינם מסכנים כיום את ביטחון ישראל באופן ממשי *,אמר לי אחד
האישים .״אבל הם מסכנים את כל שאר הממשלות במזרח התיכון.
.המלך חוסיין אמר כי הוא יכול עוד לשמור על שילטונו, מול הפידאיון, במשך חמישה־שישה
חודשים נוספים, לכל היותר. אם עד או לא יקום מיתרון, שיתקבל על דעת הציבור
הערבי — הוא יפול.

״אם חוסיין יפול, תיפול ממשלת לבנון. ייתכן מאוד כי מישטרו של
עכד־אל־נאצר יפול גם הוא תחת לחץ המאורעות.
״בכל הארצות האלה ישתלטו מישטרים בלתי־אחראיים, קיצוניים. תתחיל תקופה של

אודי אבנר
תוהו־ובוהו כללי במזרח התיכון. אירגוני־הפידאיון הפלסטיניים יהיו הגורם המדרבן
והמכריע, נושא להערצת ההמונים הערביים בכל הארצות.

״בקיצור, הכל יתמוטט. המישטרים הקשורים עם ברית־המועצות
יפלו יחד עם המישטרים הקשורים עם ארצות־הכרית. יהיה מצב כללי
של מלחמה ומהפכה, העלול להכניס את סין לזירה.
״אין בכלל לתאר את הסכנות הכרוכות במצב זה — מצב שיסכן את שלום־העולם כולו.
״לכן יעשו המעצמות את הכל כדי להביא פיתרון בחודשים הקרובים. הן יודעות מהי
הברירה.״

הפחד מפני השואה
ך* שקפה קאטאסטרופלית זו לגבי עתיד המזרח התיכון משותפת, כנראה, לאמי
| ריקאים ולסובייטים• היא מסבירה מדוע נוצר שיתוף כר. הדוק בין שתי מעצמות־העל.
האינטרס המשותף למנוע שואה מאפיל על האינטרסים המנוגדים שלהם במרחב.

בפעם הראשונה מאז ,1948 כששתי מעצמות־העל תמכו בהקמת
מדינת־ישראל, יש שוב אינטרס משותף והשקפה משותפת לשתיים.
זוהי שעת־בושר -אולי כלתי־חוזרת, להשגת השלום.
לידתה של יוזמת המעצמות לא היתד, אפשרית ללא פחד משותף זה.
טעות היא לחשוב, כפי שחושבים רבים, כי הנשיא ניכסון ויועציו הם שיזמו את הגישה
החדשה. למעשה התגבשה גישה זו זמן ניכר לפני כן — בימי שילטונו של הנשיא
ג׳ונטון. כזכור, איתר לי צ׳ארלם יוסט את הגישה הזאת עיד בשנה שעברה, בשיחתנו
שנערכה כמה שבועות לפני הבחירות לנשיאות. יוסט היה אז חבר המפלגה הדמוקראטית,
ולא חלם על כי יקבל, תוך זמן קצר, מינוי של שר בממשלת ניכסון הרפובליקאי.
איך נולדה הגישה החדשה? אחד האישים הסביר לי את הלכי הרוחות שהשתררו
בוזשינגטון בשלהי : 1968

״הזמן עבר, ונסתהר שמן הסיבובים של השגריר יארינג לא יוצא
כלום. במשך שנה וחצי לא הזיז את שני הצדדים אפילו במילימטר

אחד.

״בוושינגטון נוכחו לדעת כי המצב הולך ומחמיר, בייחוד עם התעצמותם של אירגוני
הפידאיון מבחינה פוליטית וצבאית.
״נסתבר כי גם הסובייטים גילו דאגה רבה, וכך נולד הרעיון שייתכן שיתוף־פעולה בין
שתי המדינות לשם מציאת הסדר בין הצדדים.

״כל זה התגשם בשנה האחרונה של שילטונו של ג׳׳ונסון. ולטר רוכצוב
היה שותף לגישה החדשה, יחד עם בל שאר האנשים כבית הלבן
שעסקו כענייני המזרח התיכון.
״אבל ג׳ונסון לא יכול היה לפעול. הוא ידע שבזמן הקצר שנותר לו יוכל לטפל רק
בכמה עניינים, ולכן נתן עדיפות ראשונה לבעיית ויאט־נאם ולבעיות פיסקליות בארצות־הבריח.
הוא השאיר את בעיית המזרח־התיכון ליורשו.
״בינתיים הגישו הסובייטים לממשלת ג׳ונסון איגרת, שהיתה מעין פתיחה ליוזמת
המעצמות. ג׳ונסון דחה את מתן התשובה, והשאיר את העניין לניכסון.

״כשנכנס ניכסון לתפקידו, בבר היה הכל מוכן. הנרי קיסינג׳ר כבית
הלבן, סיסקו במשרד־החוץ ויוסט כאו״ם היו כולם שותפים לגישה
החדשה, והם נתקלו כיחס אוהד כיותר מצד עמיתיהם הסובייטיים.״

״ערימות של גוויות או משא ומתן״
>• ש להוסיף לכך גורם, שנעלם לעיתים מעיני הדיפלומטים — מצב־הרוח המתפתח
1בארצות־הברית עצמה. זהו גורם בעל חשיבות עליונה.

תהיה זאת טיפשות פושעת להתעלם מן הסכנות הנוראות הכרוכות
בו לגבי עתיד ישראל.

בעיקבות מלחמת ויאט־נאם, בה נופל מיטב הנוער האמריקאי ללא שום מטרה הנראית
לעין, גובר באמריקה הרצון הכללי להסתלק מהתחייבויות בעולם.
יחד עם זאת, גובר הרצון למצוא נקודות משותפות להסכמה עם ברית־ו־,מועצות, כדי
למנוע בעתיד הסתבכויות נוסח ויאט־נאם.

בל מעשה של הנשיא, שיצמצם את ההתחייבויות של אמריקה כ־חו״ל,
שיקטין את סכנת המלחמה ושיגכיר את ההסכמה עם כרית־המועצות
-יהיה פופולרי ביותר.
כל מעשה של הנשיא בכיוון ההפוך, שיגביר את הפער בין ארצות־הברית וברית־המועצות
ואח הסכנה של הסתבכות צבאית אמריקאית בחו״ל — יהיה בלתי־פופולארי ביותר.
משום כך נהנית יוזמת המעצמות מפופולריות רבד, באמריקה — והתעמולה הנגדית של
המנגנון הציוני נכשלה לחלוטין.
מכיוזן שהשלום בודאט־נאם הוא עדיין רחוק, וקשה מאוד לצאת מן התיסבוכת הנוראה
שנוצרה שם, גדול עוד יותר הפיתוי של ניכסון להשיג הישג של שלום במזרח־ד,תיכון ,
ובצורה זאת לקבוע עובדה מוחשית של שותפות אמריקאית—סובייטית למען השלום.

זהו הכוח הפסיכולוגי העומד מאחורי שיחות־הארכע

-ובעיקר

מאחורי שיהות־השתיים. בל העוסקים בה מכינים זאת.
מכאן שעמדתה של ממשלת־ישראל הופכת יותר ויותר בלתי־פופולרית — לא רק בחוגי
הצמרת השילטונית, אלא גם בחוגים הרבה יותר רחבים בציבור.

הריעה המתגבשת כהדרכה היא שממשלת־ישראל מחכלת ככוונה
ביוזמת המעצמות, מכיוון שהיא מעדיפה החזקת שטחים על שלום.
הדבר מעורר מורת־רוח גוברת, מכיח־ן שגם ידידיה המושבעים ביותר של ישראל
באמריקה ובבריטניה אינם מוכנים להצדיק סיפוח שטחים. ירחבים לישראל. תוכנית־אלון,
למשל, היא ״בלתי אפשרית לחלוטין״ ,כדברי אישיות מרכזית.
אולי אצטט כאן כמה התבטאויות כלשונן:

• אישיות א׳ :״מצבה של ממשלת־ישראל חלש כיום יותר מכפי שהיה למחרת
המלחמה. ישראל יושבת בשטחים האלה מזה שנתיים, וזה הטיל ספק בננו ת טענתה שהיא
רוצה בשלום מחייב, במטרתה הסופית והבילעזית. זה ישפיע בלי ספק על המדיניות
האמריקאית.״
• אישיות כ חל שינוי עדין במדיניות הישראלית במשך השנתיים האחרונות.
לפני שנתיים הבטיחו הישראלים לממשלה האמריקאית שאין בעיות של שטחים בין ישראל
והערבים. אולם מאז הם מגדירים את צורכי הביטחון של ישראל יותר ויותר במושגים של
שטחים.״
• אישיות ג׳ :״אין סכנה גדולה יותר לביטחון ישראל מאשר המשך הסטאטוס קח.
ארבע המעצמות סבורות כי השנת שלום, כפי שהן מציעות, היא הדרך הטובה ביותר
להבטחת הביטחון ארוך־הטוות של ישראל.״
• אישיות ד במה רוצה ישראל? האס היא רוצה בבידוד מרצון? האם אתם
יכולים להתקיים ללא תמיכת דעת־הקהל העולמית? אתם זקוקים לדעת־הקהל העולמית יותר
מכל מיינה אחרת בעולמו״
• אישיות ה אין פיתרון אחר. הפיתרון הזה, המוצע עתה, בוא יבוא. זה בטוח.
השאלה היא רק אם יקום פיתרון זה על ערימות של גוויות, או אם יבוא באמצעות המשא־והמתן
הזה. כן או כן, עקרונות הפיתרון יהיו אותם העקרונות.״

רק אידיוט שוביניסטי יכול להתעלם מסכנה זו, או לכסותה בהבל־פה.
איני סבור שאנחנו צריכים לפעול מתוך פחד. יכולים אנחנו להרשות לעצמנו לפעול
תוך ביטחון עצמי, תוך הכרת כוחנו — במיסגרת יחסי־הכוחות ומערכות־האינסרסים
העולמיים.
שוכנעתי כי יוזמת המעצמות היא בעלת כתנות טובות.
שוכנעתי כי יוזמה זו יש לה סיכויים סבירים להצליח.

שוכנעתי בי סיכויים אלה תלויים כמידה רכה (אם כי לא כילעדית)
כמעשיה ובמחדליה של ממשלת-ישראל.
שוכנעתי כי על ממשלת־ישראל לחייב יוזמה זו ולקדם אותה בכל כוחה, מפני שהיא

עבר ב׳ רסס שד הוחלה
** דאי לשים לב למילה אחת בתוך הציטטות האלה. בוזנתי למילר ״בידוד״.
ע״ו הפעם הראשונה נוצרה האפשרות המעשית שישראל תכודד את
עצמה לחלוטין.
שמעתי זאת בגירסה אחרת מפי אישיות אמריקאית חשובה. הוא השתמש במילה
״הינתקות״.

הוא לא התכוון לכף שאמריקה תנתק את עצמה מישראל, כפי
שעשתה צרפת, אלא להיפר: שישראל תנתק את עצמה מארצות*
הכרית.

כלומר: מכיוון שמדיניות ארצות־הברית נתונה, והיא חותרת בבירור לשלום ולא סיפוח
שטחים,עשוייה מדיניות הפוכה של ישראל לנהק אותה מארצות־הברית.

לדעת האמריקאים, קיימת בחוגים מסויימים כצמרת ישראל מגמה
בזאת -לנתק את ישראל מארצות־הכרית, עם בל הנייד כבו, בדי
לאפשר את סיפוח השטחים לישראל.
התרשמתי כי האמריקאים אינם מתייחסים לאפשרת זו בשימחה או בבהלה, אלא בפא־טאליזם
מסויים. לא כאל דבר שצריך לקרות, או שרצוי שיקרה, אלא שיכול לקרות.

רק פעם אחת בבל השיחות האלה, ודווקא כמקום חשוב כיותר,
עכר בי רטט של חלחלה קרה.

בן־שיחי דיבר אותה שעה בצורה עניינית, אובייקטיבית, כאדם המנתח נתונים מדעיים
במעבדה, ללא רגשות וסנטימנטים. כאילו דיבר מחשב אלקטרוני.
הוא אמר, בערך, כך:

״אנחנו יודעים שיש כישראל אנשים המקווים למצב של תוהו־יוכוהו
בעולם הערבי.

״הם מאמינים שאם יפלו כל המישטרים הפרו־אמריקאיים במזרח התיכון, תחת לחץ
אירגוני־הפידאיון, יהיה מצבה של ישראל מצויין. כי אז תהיה ישראל בעלת־הברית היחידה

של ארצות־הברית באיזור זה, וארצות־הברית תצטרך לתמוך יה, יקרה מה שיקרה.
״מי שחושב כך, אינו מבין את המציאות.

״איני יודע מדוע סכור מישהו שקיומה של ישראל מחזק את עמדת
ארצות־הברית כמזרח התיכון.

״בוזדאי, יש לארצות־הברית אהדה לאומית, ריגשית, חזקה מאיד כלפי ישראל. אך מעבר
לזה, אני באמת איני מבין מדוע קיומה של ישראל חיוני לא-נטרטים של ארצות־הברית

במזרח התיכון.

״אנחנו שומעים טענה זאת לא פעם מפי הקהילה היהודית כארצות•
הכרית, אבל אין כה בל ממש.

״אין אנו זקוקים לנפט של המזרח התיכון. רק 3מן הנפט שלנו בא משם. יש לנו
אינטרס מסויים להבטיח את הנפט המזרח־תיכוני לאירופה המערבית, ויש לנו אינטרסים
פוליטיים מסויימים במזרח התיכון. אך חשיבותם של האינטרסים האלה תלוייה במציאת
הסדר של שלום. אם יש פיתרון פוליטי — או קיי. אם לא — איני סבור שיש לנו עניין
בפיתרון צבאי.

״אם כעוד במה חודשים יפלו בל המישטרים הפרדאמריקאיים כמזרח
התיכון, ובל מדינות ערב יצטרפו אל אוייכינו -לא יהיהלנועוד
שוםאינטרסכמזרחהתיכון. בי האינטרסים שלנו, הכלכליים
והפוליטיים, מעוגנים במישטרים הידידותיים לנו כעולם הערכי.

״אם נאבד אינטרסים אלה, לא יהיה לנו מה לעשות במזרח התיכון. בישראל עצמה אין
לנו שום אינטרס ממשי. מבחינה ביטחונית גרידא, המזרח התיכון שוב אינו חיוני למערך

הביטחוני של ארצות־הברית.

״אם יקרה אסון בזה, ואנחנו נאבד את בל האינטרסים שלנו בעולם
הערכי -בי אז, לדעתי, לא תסבול דעת-הקהל האמריקאית איזו התערבות
שהיא כמזרח התיכון, לטובת ישראל. כוודאי, נשמור לה אהדה
-אף לא נובל לחוש לעזרתה במיקרה של סבנה לקיומה״.

במילים אחרות: אם תתגשם נבואה שחורה זו, עלולה ישראל למצוא את עצמה, ביום
מן הימים, בעוד כמה שנים, פנים־אל־פנים מול איום צבאי סובייטי—ערבי, מבלי שיישאר
לה בן־ברית כלשהו.
בכך יופר עקרון־הברזל של דויד בן־גוריון, שעל ישראל להיות קשורה תמיד לפחות

במעצמה עולמית איזיז•

שיברודהנצחון של ששת־הימים, שהביא בישראל למצכ״רוח של אי
המנותק מן המציאות העולמית, עלול לגרום לשואה שאין לתארה
במילים.

זה תלוי נזו
ך• א הזכרתי שיחה זו כדי לעשות לעצמנו ״רע על הנשמה״ ,או כדי להינבא
/נבואות שחורות. אנחנו עדיין רחוקים מאוד ממצב כזה. אבל עלינו להבין כי אפשרות
כזאת קיימת, שאנשים מרכזיים מאוד בעולם חושבים עליה, וכי מעשינו היום יכולים
לקרב או להרחיק אפשרות זו.

מצב הווח

של ארצות־הברית בא לידי ביטוי בקאריקטורה אופיינית זו
של ביל מולדין, המתארת אמריקאי חמוש עומד מול רוסי חמוש,
ומציע לו להוריד את הנטל. הרצון להתפטר מעומס ההתחייבויות של שתי המעצמות
הגדולות הוא גורם חשוב מאוד המדרבן להסכם אמרקאי—סובייטי במזרח התיכון.

תואמת את המדיניות המוצהרת ואת האינטרס האמיתי העליון של ישראל: שלום אמיתי
ובר־קיימא.
לא שלום של ימי-המשיח, שיהיה כליל־השלימות, ושיהפוך בין־לילה את השינאה הלוהטת
לאהבה יוקדת — אלא שלום מציאותי, היכול לקום תוך כמה חודשים, שישים קץ
לשפיכות־הדמים, שיסיים את המלחמה, שיבסס את ביטחון ישראל על בסיס מוצק, שיפתח
דף חדש.

גורם הזמן ממלא באן תפקיד חשוב ביותר.

כל השותפים ליוזמת המעצמות מדברים ללא־הרף על דחיפות הפעולה, כי כולם מבינים
מה עלול לקרות במרחב תוך כמה חודשים. אולם יש הבדל ביניהם.
המטיף העיקרי לדחיפות הוא הלורד קאראדון. מבחינה זאת הוא, כדברי אחד מחסידיו,
״מיעוט של אחד״ .אולי מפני שהוא מכיר את המציאות הערבית והארצישראלית יותר מכל
מדינאי אחר העוסק ביוזמה זו, הוא הדוחף העיקרי לפעולה מהירה.
שאר השותפים מבינים את חשיבות גורם הזמן, אך אינם יכולים לוותר על המהלכים
הדיפלומטיים האיטיים. הרוסים, בייחוד, אינם מסוגלים לפעול מהר. אחרי כל הצעה
אמריקאית עוברים ימים יקרים, בהם היא נדונה במוסקבה. לאחר מכן מתקבלת תשובה
סובייטית, שיש בה התקדמות זעירה לקראת העמדה האמריקאית. וכן הלאה וכן הלאה —
ובינתיים זורם הדם וגוברות הסכנות.

אין ספק שעמדתה של ישראל היא גורם מעכב ראשון במעלה, לא
פחות מעמדתו של גמאל עבד-אל-נאצר.

נאצר בין הנח והנחת
** כד-אל״נאצר הוא,

כמובן, דמות־מפתח במישחק כולו. שמעתי כמה וכמה הערכות

מפוכחות לגבי עמדתו.

בל מעצמות־המערב מאמינות בי עכד־אל-נאצר רוצה בהסדר זה.
יותר מזה: בי הוא זקוק לו באוויר לנשימה.
המלך חוסיין הודיע לאמריקאים כי קיבל יפוי־כוח מנשיא מצריים להציע את הצעתו —
הקרובה מאוד להצעה האמריקאית. מצריים לא הכחישה זאת מעולם. אך עד כה היא לא
נתנה הסכמה רשמית ומחייבת לכל ההצעה האמריקאית, למרות שלא דחתה אותה — חרף
כל הסיפורים על כך בעיתונות הישראלית.
כי השליט המצרי אינו כל־יכול. הוא נלחץ קשה בין כוחות שונים במישטרו. בעוד
שהוא עצמו היה רוצה, כנראה, לקבל את הקו הסובייטי—אמריקאי, עליו להתחשב בחוגים
הקיצוניים, ובעיקר בקצונה הצעירה של צבאו, שחסנין הייכל משמש להם עתה לפה. עוד
יותר עליו לקחת בחשבון את התגובות הצפויות מצד אירגוני־החבלה הפלסטיניים.
(המשך בעמוד ) 12

תמרורים
נולדה שלישייה — שני בנים ובת
— לדינה עמאר, ממושב נתיבות, ב־בית־החולים
המרכזי לנגב בבאר־שבע• התוספת
הכוללת של 9.25 קילוגרמים של
אנושות טרייה יצרה בעייה חמורה של
צפיפות בדירה כת 60 המטרים המרובעים
של הזוג עמאר, בה גרים כבר חמשת ילדיהם
הקודמים.

נישאו. פור יוסף וקסלוי,49 ,
איש־עסקים יהודי מסנט־לואיס, ארצות־הב־רית,
וג׳קלין גרנן ,42 ,נזירה קאתולית
לשעבר שקיבלה רשות מיוחדת מהאפיפיור
לעזוב את מיסדר הנזירות לורטוז. וקסלר,
אלמן ואב לשני ילדים, הוא נשיא חברת-
ההקלטה אורפיאוס, ואילו אשתו החדשה
היא אחת המחנכות הידועות ביותר באר-
צות־הברית, מכהנת כנשיאת ובסטר קולג׳.
בעת שעזבה את מיסדר הנזירות, הועבר ה־קולג׳
מ די המיסדר לידיים פרטיות, הפך
מוסד חילוני.

נ יש א ה. היידי לינזנמן,26 ,
טייסת ודוגמנית־צמרת גרמניה, לרשיד

היידי לינזנמן
חילמי, המתעקש לקשט את שמו בתואר
נסיך, לזכר העובדה כי אביו היה עבאם
חילמי, נסיך ודודו של פארוק מלך מצרים.
התמנה. ז׳אק סוסטל, לתפקיד
מרצה בכיר לאנטרופולוגיה חברתית, בבית-
הספר לחינוך גבוה בפאריס. סוסטל, בן־
בריתה של ישראל בימי המאבק על שילטון
צרפתי באלג׳יריה, ולאחר מכן פושע־נמלט
המבוקש באשמת קשירת קשר נגד ביטחונה
של צרפת, זכה לחנינה מידי הנשיא דה־גול,
חזר לארצו לפני כשנה. נושא הסמינריון
שלו לשנת־הלימודים הקרובה: תפקיד
הפולחן במיבנה חברת הילידים במכסיקו.

נפטר בגיל ,50 המהנדס יצחק
כרטל, חבר הנהלת התעשייה־הצבאית ומנהל
חברת השיוזק שלה. את שירותו הצבאי
הראשון עשה במלחמת־העולם השנייה,
ביחידת־תותחנים עברית של הצבא הבריטי.
ברטל נפגע בתאונת־דרכים, נפטר כעבור
יומיים.

נפטרה. מיכל פלוטקין, אל

ממסופי הקרב הרב־משימתיים המודרניים בעולם• מהירותו בגובה פני
־ 1,450 קמ״ש ובגובה 16ק״מ כ־ 2,905 קמ״ש. נושא 7טון תחמושת, טווח
כ־ 1,500ק״מ.

י ג רי ה

ס 11־ 1־ ב י1־1

ובתמודרנית • קופסאסודרגית • פילטרם 1דרני

מנתו של מייסד מיפעל המזון ויטה, ואמם
של שני בעליו הנוכחיים של המיפעל. יחד
עם בעלה המנוח ישראל היתר, מאוהדיו של
ז׳בוטינסקי, יבעת מלחמת המחתרות בארץ
אירגנה עזרה למשפחות האסירים והעצורים
מאנשי אצ״ל ולח״י. בשנותיה האחרונות
נרתמה להשלמת בנייתו של בית
ז׳בוטינסקי בתל־אביב, ולפני כשנתיים הוקם
על שמה מועדון
בית״ר בקומה השביעית
של הבית.
,55 משה לוי, הרב
הראשי של העיר
בת־ים. הרב,
שהיה יליד מרוקו,
עלה ארצה בגיל
ארבע, תרגם מערבית
את הפירוש ל־מישניות
הרמב״ם.
בנו נפל לפני כשנה.

פטר בגיל ,66 קצין־המשטרה בדימוס
שמואל אחיאסף. היה אחד הקצינים
היהודיים הראשונים במשטרת־המנדט,
הגיע עם סוף שירותו לדרגת רב־פקד ממו נה
על המדור לרישום פלילי במטה־הארצי.
את זמנו הפנוי הקדיש לעזרת ילדים מפגרים,
ואחר צאתו לפנסייה הסיע ילדים אלה
בהתנדבות, בטנדר שהועמד לרשותו על־ידי
המשטרה.

אלוני צה״ל בטנם בכנסת למחות מלחמת ששת הימים ־ האם יחזה בלי גדים?
לחמתהבחירות לכנסת השביעית עשוייד, להפוך
מלחמתית יותר מכל ׳?.ערכות הבחירות שנערכו עד
כה בישראל. במרכזה יעמדו בעיות ביטחוניות. היא תתנהל
על רקע מלחמת־ההתשה הממשית הנערכת בגבולות ישראל,
וקרוב לוודאי שהמתמודדים העיקריים בה יהיו דמויות בעלות
•תדמית צבאית.

אם אומנם יתפתחו הדברים עד לבחירות
בהתאם למהלבים החזויים בבר עכשיו, הרי
בפעם הראשונה בתולדות הבחירות בישראל
יעמדו במרכז מערכת הבחירות רבי־אלופים

זהו כנראה המשא־ומתן שיישא פירות, אחרי שגח״ל ייעד
לאריק את המקום השלישי ברשימה לכנסת ואת תפקיד
ראש מטה הבחירות.

והמועמד היחיד לתפקיד זה דוא יצחק רבין.
כך ייווצר מצב שבראש שליש מהמפלגות הגדולות בבחי׳

חליפתו של אדיר, לבחירות כרשימת הגח״ל
עדיין אינה סופית וודאית ותלוייה עוד בגורמים
שונים. בין השאר יש התנגדות בתוך ה־גח״ל
להצבת דמויות בלתי מפלגתיות כראש
הרשימה, שממילא ידחקו את מקומם של העסקנים
המפלגתיים.

שרון ד\ח״ל?
(מיל ).ואלופי מילואים של צה״ל.
זוהי תפנית חסרת־תקדים. שכן עד כה, להוציא את הבחירות
הראשונות שנערכו לאחר מלחמת העצמאות, לא
הוצבו מפקדי צה״ל לשעבר בראש רשימות מפלגתיות לבחירות.
רבי־האלופים והאלופים שהשתחררו מצה״ל, פנו
לעיסוקים מינהליים וכלכליים. רק משה דיין פנה, מייד
אחרי שהוריד את מדי הרמטכ״ל, לפעילות מפלגתית.

השנה יופיעו אישים שגדלו והתפרסמו ב•
צה״ל, לא רק במערכת הבחירות לכנסת, אלא
גם במערכת הבחירות המוניציפאליות שתיערך
במקביל.

אם יחליט משה דיין לפרוש מהעבודה, דבר שהוא לדעת
רבים ממקורביו בלתי נמנע כבר, יביא הדבר בהכרח להכנסתו ,של אישיות צבאית נוספת למערכת הבחירות• המדובר
הוא ברב־אלוף יצחק רבין, כיום שגריר ישראל

ביזאשינגטון.

אם יפרוש דיין ויקים רשימה עצמאית משלו,
יהיה המערך חייב להציב בצמרת רשימתו
לכנסת, אישיות צבאית לה יועידו כפוטנציה
את תפקיד שר-הביטחון בממשלה הכאה.
במיקרה כזה לא יהיה מנוס לראשי הע•

אריק שרון
ז־יגגגן

מ פ תי ט • .

נזצדייר — חזייט גזפגריבגייגן

דיין יפרוש -רבץ יחזור

רות לכנסת השביעית יעמדו אנשי צבא לשעבר: דיין,
רבין ואריק שרון.

ן* זינוק המפתיע ביותר מצה״ל לחיים הפוליטיים
| 1יהיה זה של ראש אגף ההדרכה במטה הכללי, האלוף
אריק שרון, אם אומנם יחליט לפרוש מצה״ל למטרה זו.
מזה זמן מה מתנהל משא״מתן בין אריק לבין ראשי
הגח״ל לגבי אפשרות כזו. עוד לפני מיספר חודשים הגיעו

אימון דרך הקלפי

ולם זה עוד לא הכל. אם אומנם יסתיימו בר.צ־לחה
מגעים המתנהלים בקדחתנות בעצם ימים אלה,
עשוייה גם תל־אביב לזכות במועמד לראשות עירייתה

דסקוב

דעידיה?

ראשי הגח״ל למסקנה כי סיכויי הצלחת רשימתם בבחירות
הקרובות תלויים בהצבת אישים חדשים, בעלי עבר ביטחוני׳
בראש רשימתם. השמועות על המגעים שניהלו אנשי
הגח״ל עם אישים שונים נגעו לא רק לאריק שרון. אולם

שיישא את התואר של רמטכ״ל בדימום.

ח דסקוב
איש המזרים־.־
רתר־אביב — דרך ח־יפה גאשדגד
בודה מהחזרת יצחק רכין מוואשינגטון והכנסתו
המיידית לקלחת הבחירות.
אומנם בשלב זה מכחישים ׳אשי המערך כל כוונה להחזיר
את יצחק רבץ מתפקידו בארצות־הברית. נראה גם שאם

שוב באה היוזמה לכך מגח״ל. במאמציה
למצוא מועמד מתאים שיוכל להבטיה לה את
תפיסת השילטון בעיריית תל-אביב, נפלה
הבחירה על רב־אלוך (מיל ).חיים לסקוב,
ביום מנהל רשות הנמלים. בגח״ל סבורים בי
תדמיתו של לסקוב באיש ישר ומינהלן למופת,
יחד עם האהדה שזבה לה במאבקו נגד פועלי
נמל חיפה ואשדוד, עשויים לסייע לו לגבור
על בל מועמד שיציג המערך לעומתו, אלא
אם יהיה זה רמטב״ל לשעבר אחר או אלו?,
מילואים אחר של צה״ל.
המשא־ומתן עם לסקוב עדיין נמשך. בשלב זה טרם
השיב לסקוב בחיוב על ההצעה שהציע לו גח״ל לעמוד
בראש הרשימה לבחירות לעיריית תל־אביב. אולם ראשי

רביו למערך?
צחק דבין
רגוטכייר בדינחס־-.
גזטאטזיגגטון — לגץ רזזת הבח־ירוגז

יימנע ברגע האחרון הפילוג בעבודה, ימשיך רבין לכהן
כשגריר בוזאשינגטון. אולם ברגע בו יפרוש דיין משורות
העבודה, לא יוכלו גולדה וספיר להתייצב לבחירות כשאין
עימם יחד ברשימה אישיות צבאית פופולארית.
זכר תקופת הכוננות שלפני מלחמת־ששת־הימים, בד,
נאלצו להכניס בעל כורחם את דיין למשרד־הביטחון, מעיק
עליהם. אין להם שום רצון שהדבר יתרחש שנית. הם חייבים
להעמיד לצידם אישיות ברת־סמכא בענייני ביטחון.

הגח״ל אופטימיים, מאמינים כי לסקוב ייענה להם בחיוב,
יאפשר להם לכבוש מחדש את הגדולה בעיריות ישראל.
הרשימה אינה מסתיימת בחיים לסקוב. עד לבחירות
עשויות להתרחש עוד מיספר הפתעות. בוחרי ישראל עשויים
עוד לגלות ברשימות המועמדים שיוצגו בפניהם עוד
מיספר שמות של אנשי צה״ל לשעבר, שמעולם לא היו ,
מעלים בדעתם כי יצטרכו להביע בהם את אימונם בדרך
של בחירות בקלפי.

| אחרת: המבול

במדינה

(המשך מעמוד )9

כעיקכות שיחות גרומיקו-נאצר, נתנה מצריים לסובייטים הסכמה
להמשך המשא־ומתן.
נשיא מצריים גם הסכים לכמה עקרונות, והם:
>• עיקרון ״עיסקת החבילה״ .כלומר: שההסדר יכלול את סיתרון כל הבעיות בעת
ובעונה אחת, כגון גבולות, פירוז, מעבר בסואץ, פליטים, הסכם שלום וכו׳.

• העיקרון של ״אין אחד קודם לשני״ .כלומר: כל מה שיוסכם
יבוצע ביחד, ולא תהיה, למשל, נסיגה ישראלית לפני ביצוע הדכרים
שיוטלו על הערבים.
• 1העיקרון של ״שלום צודק ובר־קיימא״ ,כלומר לא מצב של שביתת־נשק, וכדומה.
נראה כי עבד־אל־נאצר גם הסכים לתנאים האמריקאיים בדבר משא־ומתן ישיר כלשהו
בשלבים הסופיים, חתימה על מיסמך של הסכם הדדי, נוכחות בינלאומית בשארם־אל־שייך,
פירוז שטחים, ועוד.

אולם מכאן עוד רחוקה הדרו להסכמה מצרית לכעייה העיקרית:
תיקוני־־גכול ובעיית ירושלים. אין ספק כי ירושלים תהווה אכן־הנגף
העיקרית. לא קל לעבד־אל־נאצר להסכים אפילו לסיפוחים קטנים, מול
התנגדותם החריפה של אירגוני־הפידאיון הפלסטיניים.
מכאן המאמרים בעיתונות הסובייטית, המגנים את הייכל, הקצינים ואירגוני־החבלה.
(מובן מאליו שישראל יכולה להשפיע מאוד על הכרעתו של עבד־אל־נאצר. פעולות
מסויימות והצהרות מסויימות מצד ישראל יכולות ליצור במרחב אודירה שלא תאפשר
למנהיג המצרי לזוז בכלל, ובכך לחבל בהסדר־השלום. לעומת זאת, פעולות אחרות
והצהרות אחרות עלולות לעזור לעבד־אל־נאצר להתגבר על התנגדות הקיצוניים והפלס־טיניים,
ובכך לקדם את העניין. זוהי נקודה חשובה ביותר, הנשכחת לעיתים קרובות כאשר
מדובר על דחיית ההחלטה בישראל).

המצב האקטואלי הוא שהיתה היענות חלקית של מצריים לדרישות
הסובייטים, ומכאן היענות חלקית אך חשובה של הסובייטים להצעות
האמריקאיות. הדיווחים על כך בישראל, שבאו ממקורות משרד־החוה
לצורכי תעמולה, פשוט אינם נבונים.

צ׳בוסלובקיה משני עברי הירדן
^ דור כי הפלסטיניים מופיעים כגורם חשוב בכל חשבון• הם מהחיים את סימן-
£השאלה הגדול מעל לכל חשבון.

לפי התפיסה השלטת, אחרי שיושג ההסדר, ישכור המלך חוסיין את
התנגדות אירגוני־החכלה ככוח הזרוע.
העם שטיפת המוח
הגדולה
מי שקרא השבוע את עיתוני ישראל, ובאותה
שעד, גם את עיתוני העולם — לא
יכול היה להאמין כי מדובר על אותו נושא:
יוזמת המעצמות למען השלום במרחב.
לפי עיתוני ישראל:
• נכשלה יוזמה זו סופית!
י • המצרים החליטו סופית לדחות את ההצעות
האמריקאיות!
• הסובייטים מסרו לאמריקאים תשובה
שלילית!
י • העניין נגמר, ורק מתוך שיגרה עוד
נמשכות שיחות כלשהן בין ארצות־הברית
וברית־המועצות.
לפי העיתונים החשובים ביותר בארצות־הברית
ובבריטניה, המצב הפוך ממש:
• יוזמת המעצמות נמשכת, וקיבלה מים־
נר, לטובה!
• המצרים נתנו לסובייטים אור ירוק להמשך
השיחות, למרות מאמרי־ההסתה של
חסנין הייכל*!
• הסובייטים מסרו לאמריקאים תשובה
שיש בה תזוזה כללית לקראת העמדה האמריקאית,
אם בי לא תשובה חיובית סופית!
• חוגי משרד־החוץ האמריקאי אמרו שלאור
התשובה הסובייטית הם אופטימיים —
אך הסתירו אופטימיות זו כדי שלא להרגיז
את ממשלת־ישראל!
• העברת השיחות של שתי המעצמות
למוסקבה היא מיפנה לטובה — כי פירוש

את הטרגדיה המתחוללת משני עברי תעלת־סואץ.
המים
הגיעו שוב לנקודת רתיחה, בעיק־בות
הפשיטה וחילופי האש הארטילרית
בשבוע שעבר. הפרשנים הצבאיים קבעו:
״הסלמה!״ שר־הביטחון קבע :״על ישראל
להיכון למלחמה חדשה יזומה בידי המצרים.״
הכל ציפו להתעופפותו של מיכסה
סיר הלחץ.
אבל יחידת ״חברת החשמל״ של צד,״ל
— הכינוי שהודבק לפושטים על קודי ה־מתח־הגבוה
במצריים העילית — יצאה שוב
להוציא את השטקר. וכך אירע שדווקא
השבוע האחרון היה השבוע השקט ביותר
מזה חודשים רבים מבחינת הפעילות המלחמתית
הן בגבול מצריים והן בגבול ירדן.
שבוע כלי הרוגים. למעשה, אלה שהוציאו
את השטקר, היו טייסי חיל־ד,אוויר
הישראלי. מ ל שמי מצריים הם הפילו השבוע
שלושה מטוסי מיג 21 מצר״יים. לפי
ידיעות של עיתונאים זרים, טסו לאחרונה
4מטוסי מיראז׳ ישראליים מעל ב תו של
נאצר בקהיר, הביאו להדחתם המיידית של
מפקד חיל־האוזיר המצרי ומפקד שירותי
ההתגוננות האווירית.
גם בגיזרה הרדנית היתד, היוזמה של
חיל־ו־,אוויר הישראלי. לפי דיזזחי הירדנים
הסתבר שלאחרונה הסירה ישראל את הטאבו
מעל מוצבי הצבא הירדני. בעוד שעד
כה דיווחו הירדנים על התקפות אוזיריות
רק על אזרחים ובסיסי חבלנים, הם דיבחו
השבוע על הפצצות והרוגים במוצבי הצבא
הירדני.
כתוצאה מכך הגיע מיספר תקריות הגבול
השבוע לנקודת השפל בעקומה השנתית.
האם הבינו המצרים והירדנים את רמזי האז־

המלך שיכנע את האמריקאים שאם יינתן לו פיתרון סביר, שהציבור הפלסטיני יקבל
אותו (וגם זה תלוי בהסדר בעיית ירושלים) — יוכל להתגבר, בעזרת הצבא הנאמן לו,
על ההתנגדות המזויינת של החבלנים. הוא מקוזה כי במיקרה זה יראו תושבי הגדה
המערבית את המלך כמושיע מעול הכיבוש הישראלי, ויתמוך בהסדר נגד החבלנים.

ייתכן שאז תפרוץ מלחמודאזרחים במרחב, אך האמריקאים בטוחים
שבעזרת מצריים תהיה יד המלך על העליונה -כתנאי שזה יקרה
כחודשים הקרובים.
ישנה אפשרות שכדי להקל על עצמו, יתן המלך לפלסטינים משהו שיפייס את רוחם.
כך דובר, למשל, על האפשרות להפוך את ממלכת ירדן ל״צ׳כוסלובקיה מזרח תיכונית״ —
כלומר, לכונן בה פדרציה בין שתי הגדות, בה תיהנה הגדה המערבית (עם או בלי עזה)
מאוטונומיה פלסטינית.

הקדשתי חלק ניכר מדברי בכל השיחות האלה לנסיון לשכנע את
בעלי־שיחי בי שלום של ממש יכול לקום רק תוך הסכמת הפלסטינים
ותוך שיתופם המלא כבל המהלכים. הכאתי בפני בעלי־שיחי את עמדת
המנהיגים הפלסטיניים, שעימם אנחנו מקיימים קשר רצוף והדוק.
איני יכול לומר כי חלק זה של שליחותי היה עטור־הצלחה. מנוי וגמור עם ארצות־הברית
ובריטניה לשמור על שילטונו של המלך חוסיין משני עברי הירדן. הטענה החוזרת
בפי כולם, כמו בפי ממשלת־ישראל, היא :״מי מדבר בשם הפלסטינים? אין הנהגה פלסטינית
מאוחדת שאפשר לשאת ולתת איתה!״
מובן שטענה זו נכונה מבחינה פורמלית — אך היא קצרת־רואי, לפי דעתי. בכל זאת
שמעו רוב בעלי־שיחי בעניין בולט מאוד את האינפורמציה שהיתה בפי לגבי גיבוש הלכי-
הרוחות בעם הפלסטיני בשטחים המוחזקים.
בעוד שלא ארצות־הברית ולא ברית־המועצות מעוניינות להכיר ביישות הפלסטינית, אין
הן מתעלמות מקיומה, מכוחה הגובר ומן הסכנות המחמירות והולכות הכרוכות בה. הכל
מבינים, למשל, שלא קל לעבד־אל־נאצר לפעול בניגוד לרצין א״רגוני־הפידאיון.

הסברתי לבעלי־שיחי, כפי שאני מסביר לאישים המתאימים כישראל,
שאם לא יוכל נשיא מצריים לקבל כסופו של דבר את הסדר־השלום,
מחשש פן ייתקל בהתנגדות הפלסטינים, יהיה הפיתרץ הנכון הסדר־שלום
עם הפלסטינים עצמם. הסדר בזה יקבל אוטומטית את תמיכתו
של עבד־אל־נאצר.

נחלים של דם ודמעות
***עות מעטות לפני שיצאתי מוושינגטון, ושער. לפני שנפגשתי עם השגריר יצחק
רבין, היתר, לי חווייה קטנה, שעשתה עלי רושם עז.
שוחחתי עם פרופסור חשוב, מזרחן בעל השפעה בבירה האמריקאית. בהתקרב שעת־הצהריים,
הזמין אותי לסעוד עימו. הוא בחר במיסעדה ערבית סמוכה.
אחרי הארוחה נכנסנו לשיחה עם בעל המקום, מהגר ערבי מאחת מערי הגדה. אחיו,
עורך־דין בארצות־הברית, הצטרף לשיחה• דיברנו על המצב בגדה המערבית, וכעבור כמה
זמן שאל אותי עורך־הדין מה שמי.
כשעניתי לו, אורו עיניו .״קראתי את סיפרו!״ אמר ,״ואני מסכים לכל מילה!״
ואז הוא פתח את פיו ושפך את ליבו ממש. במשך חצי שעד, שמעתי את ה״אני מאמין״
של ערבי פלסטיני גולה. הוא תיאר את אימי המישטר הירדני, השמיץ את ממשלות ערב,
וקרא :״אף אחד מהם אינו מייצג אותנו!׳ אנחנו פלסטינים! לא נאצר ולא חוסיין מדברים
בשמנו! אתם צריכים לעשות שלום עימנו! רק איתנו אתם יכולים להגיע להסדר צודק!״
לא היה לי מה להשיב לו — ויכולתי רק לקבוע שדבריו חוזרים כימעט מילה במילה
על השקפותי ונאומי בכנסת.

אני משוכנע גם עכשיו כי שלום ישיר בין ישראל והפלסטינים
!נפשרי, וכי הוא השלום הטוב כיותר שישראל יבולה לקוות לו. אולם
כהיעדר נכונות לבך מצד ממשלת־ישראל, אין לי ספק כי יוזמת ארבע
המעצמות היא הדרך הטובה כיותר לשלום שיבטיח את ביטחון ישראל
שישחרר אותנו מן המצב הנוכחי.
כמו כל בעלי־שיחי, משוכנע גם אני כי בהיעדר שלום כחודשים הקרובים — נתדרדר
במידרון לתוך תהום של תוהו־ובוהו, ונצטרך לעבור נחלים של דם ודמעות.

יהיה זה אסון היסטורי לעמנו, אם נתעלם מן הסיכוי החד־פעמי
טישנו עתה להשגת שלום של ממש -כגלל ההתחרות הפרועה כין
*,פוליטיקאים והעיתונאים על בתר הפופולריות כציבור שאינו יודע
>ת המצב האמיתי, על סיכוייו ועל סכנותיו__ .

בין הדיווח בישראל, המודרך על־יד׳ משרד ה!7וץ, צ!וע־
״1 *1 1 1 1 11111 תעמולה, ובין הדיווח בעיתונות האמריקאית, בולט בכותרת

זו הידיעה בוושינגטון פוסט, העיתון החשוב והאחראי ביותר בבירה האמריקאית, קובעת:

,בתשובה (הסובייטית) לרעיונות האמריקאיים: ארצותיה,ברית אופטימית לאור השינוי
בעמדה הסובייטית במזרח התיכון.״ הדיחח בעיתונות הישראלית קבע כי העמדה הסובייטית,
המתבטאת באותה איגרתיתשובה, היתה הפוכה, וכי נעשתה קשוחה יותר. על טנוך
ו י, י ,ר. רוו סיו״ויח ישראליים בעיתונות וברדיו פרשנות שאינה תואמת את המציאות.

הדבר שהאמריקאים החליטו לתת לסובייטים
תוספת יוקרה — תמורת הוויתורים הסובייטיים
הצפויים:
יאדש מן השלום. מניין בא הפער העצום
בין הדיווחים בישראל ובחו״לז
פשוט מאוד: כל הדיווחים הישראליים באים
מפי ״הכתבים המדיניים״ ,שאינם אלא
שופרות בלתי־רשמיים של משרד־החוץ בירושלים,
כשם שכתבי־החוץ הישראליים מודרכים,
על־פי־רוב על־ידי שגרירויות ישראל.
ממילא קורא האזרח הישראלי רק את
הודעות משרד־החוץ הישראלי, באיצטלה של
ידיעות עיתונאיות. הודעות אלה מכוונות
לצורכי תעמולה.
התוצאה: יצירת אווירה של יאוש מן השלום,
בה משגשגים הכוחות המעוניינים במצב
של מתיחות ומלחמה — אם לצורכי
בחירות, אם לצורכי פרישה ממפלגת־העבו־דה,
ואם לצורכי קידום אינטרסים אחרים.

המלחמה

״תוציא א ת השטקר,
המיס מתחילים לרתוח!״
קומדיה של אפרים קישון שהוצגה בשעתו
בתיאטרון הקאמרי נשאה את השם
תוציא את השטקר, המים מתחילים לרתוח.
השבוע היה נדמה כי שם זה הולם יותר
* בין השאר פירסם הייכל השבוע את
ההצעות האמריקאיות שהוגשו על־יד׳ גרו־מיקו
לעבד־אל־נאצר. הן זהות. כמעט לחלוטין
לתנאי ההסדר שאותם גילה, בשבוע ש עבר,
אורי אבנרי במיסגרת הדיווח שלו על
שיחותיו עם מדינאי ארצות־הברית ובריטניה.

הרה, או שיהיה זה רק שקט שלפני הסע־רה,
המבשר באמת התלהטות של המלחמה
בגבול?
תשובה על כך יתן הזמן. אולם השבוע
לפחות, נשמו אזרחי ישראל נשימת הקלה
מוראלית. למרות שתי הצלחות מהדהדות
של אירגוני החבלה, בפיצוץ צינור הנפט
בנמל הקישון ובהחדרת מכונית־תופת ללב
תל־אביב, איפיין השבוע האחרון משהו אחר
לגמרי:
בפעם הראשונה מזה תקופה ארוכה, היה
זד. שבוע ללא אף הרוג אחד של צה״ל
בתקריות־גבול או מירדפים.
מנגנון שיקאגו
בבאר־שבע
בשעתו, זכה חבר מועצת עיריית באר-
שבע, עזרא דבי, לטפיחת־כתף ולמענק מיוחד
בסך 5,000ל״י, על פעולתו הברוכה בהעברת
שוק ד,פימת והירקות הישן בבאר־שבע
למיקומו החדש. השבוע, לאחר שהגישו
שני אזרחים בעלי דוכן למימכר־פירות צו־על־תנאי
נגד ראש עיריית באר־שבע, נראתה
פעולתו הברוכה של דבי באור קצת
שונה.
בבקשתם, שהוגשה באמצעות עורך־הדין
יצחק שביט, נתגלו הפרטים הבאים: לאחר
שהשניים סירבו לנטוש את דוכנם הישן, בו
הם יושבים מאז , 1953 ולעבור לשוק החדש,
סירבה העירייה לחדש את רשיונם. כאשר
הסבירו השניים לדבי שאין ביכולתם לגייס
את 12 אלף הלירות הדרושות להעברה, הב־
(המשך בעמוד )16

המשק ההסתדרותי. הפגישה נערכה בביתו
של איש סודו של דיין, גד יעקבי, איש
הוועדה המרכזת. מלבד דיין ויעקכי נכחו
בה גם אשר ידלין, מזכיר חברת העובדים,
מאיר עמית, מנכ׳׳ל כור, ח״כ דויד גולומב
וסגן שר־הקליטה אריה (״ליוכה״) אליאב.
בפגישה, שהוגדרה כסודית, נדונו בעיות של תעסוקה
בשטחים המוחזקים. אחר שוחחו הנוכחים על אפשרויות
הפרישה של משה דיין ממפלגת העבודה. נראה
כי דיין ניסה למשש את הדופק אצל צעירי מע״י האו־פוזיציונרים,
ולבחון אם יצטרפו אליו במיקרה שייצא
ברשימה עצמאית בבחירות לכנסת השביעית.

סוכם להמשיך בפגישות כאלה, בהן
רואה דיין נסיון לפגוע במעמדו *טל ספיר
כנושאים הכלכליים, לפחות כסקטור ההסתדרותי.

מונעים מהם להפגין את מלוא כוחם בשורות המפלגה•

בבירורים
הראשונים הסתבר, כי מרבית
אוהדי רפ״י אומנם אינם מוכנים להתפקד,
או להתחייב למס המפלגתי.

לקח מכונית התופת
בעיקבות התפוצצות מכונית־התופת, בניצב
לרחוב דיזנגוף, הוציאה משטרת תל*
אביב הוראה לגרור כל מכונית •טתחנה
ברחוב דיזנגוך.
ברחוב דיזנגוף אסורה החנייה, אך עד עתה העלימה
במיקצת המשטרה עין מהפרות־החוק, במיוחד בשעות
המאוחרות של הערב והלילה,.

כר נרמס

בקב

סודאן: אחרי חצי מיליון ה רוגי ם -ר ק עצמאות מלאה!

אין זה נכון שמזכיר ההסתדרות, אהרן בקר, רצה
להתפטר. להיפך: בשלוש הזדמנויות חזר והדגיש כי
אינו מועמד להתפטרות. בראשונה מעל דפי דבר, לפני
כעשרה חודשים. בשנייה: בשיחה עם לוי אשכול המנוח,
בינואר שנה זו. לאחרונה: לפני כחודש וחצי,
בשיחה עם גולדה מאיר ופינחס ספיר, כאשר אמר:
״רק אם ספיר יחליף אותי — אסכים להתפטר!״
התנהגותו, בשליחות הממשלה, שהיתר, למעשה בגידה
באינטרסים המיקצועיים של הפועלים, יצרה סביבו
אווירה של ניתוק מוחלט: הן מצד שולחיו במפלגה, הן
מצד הפועלים. היה חשש, כי הצבתו בצמרת רשימת
המערך תסכן את הרוב המסורתי של מע״י בהסתדרות,
או תדחוף להקמת איגודים מיקצועיים הכופרים במרות
ההסתדרות.

את הדרישה כי יתפטר הציג לו מזכ״ל
מע״י פינחס ספיר, ובקר הבין כי צעד זה
נעשה בידיעתה של ראש־הממשלה. בלית
ברירה הגיש את ההתפטרות המבוקשת.
נשארה פתוחה: שאלת עתידו. הובטח
לו שיהיה חבר הכנסת השביעית. נרמז לו
שהוא עשוי גם להתמנות כיו״ר מועצת־המנהלים
של ״בנק הפועלים״ -ירידה
גדולה במעמדו. סיכוייו להיות שר: קרובים
לאפס.

לא רפ״י —
רשימת דייו
עם גבור הניחושים על פרישתו של דיין מן המערך,
מסתמנת גם דמותה של הרשימה הנפרדת שהוא יעמוד
בראשה. לא תהיה זו רפ״י ההיסטורית, אלא רשימה
המורכבת מאוהדיו המושבעים של דיין, ואישים מחוגים
אקדמאיים המסוגלים למשוך קולות.

יוצאו מן הרשימה -או יועמדו במקומות
בלתי־ריאליים: הח״כים מרדכי פורקים,
מטילדה גז, אריה בהיר, עמום דגני.
רצויים לדיין: שמעון פרם, מרדכי בן־פורת
ויצחק נבון -אם כי קיימת אפשרות שנכון
לא יפרוש עם דיין, ויקבל את הצעת
המערך למנותו כיו״ר הכנסת.
פנים חדשות ברשימה זו: אלוך חיים
הרצוג, אהוד אבריאל, מדען האטום דה־שליט,
השגריר אשר בן־נתן ונציג ישראל
באו״ם יוסך תקוע.

דייו הציע לבגיו
התחייבות הדדית
התקיימה שיחה בין משה דיין לבין מנחם
בגין, בה ניסה דיין לבחון אפשרות
שכמיקרה של פרישה לא תקום ממשלת
ליכוד של אחד בלי השני. בגין לא נתן
תשובה סופית, תוך נימוק כי עליו להתייעץ
על כך עם חבריו.

פגישה סודית של דייו עם
ראשי המשק ההסתדרותי
שר-הכיטחון משה דיין נפגש בימים האחרונים
כצורה בלתי-רשמית עם ראשי

תמונה זו צולמה לאהרונה באחד המחוזות
הדרומיים של סודאן. נראים בה שני סגני־אלופים
וחייל של צבא המורדים הדרומי,
הנלחם מזה שש שנים בצבא המוסלמי של
הצפון. לדברי עיתונאים זרים שחזרו משם :
״זאת ביאפרה במהדורה נוראה עוד יו

המישטר השמאלני, שהשתלט על
חרטום בחודש שעבד, בעיקבות הפיכה
צבאית, הציע אוטונומיה למחוזות הדרומיים,
המיושבים נוצרים ועובדי־אלילים.
אך אלה השיבו :״אחרי שהושמדו חצי
מיליון מאחינו -נסכים רק לעצמאות:״

גופות הקומנדו המצריים
נרקבות בשמש

הררים מתארגנים
נגד בי״ס תיכרו

גופותיהם של שלושת אנשי הקומנדו המצריים,
שנהרגו בשבוע שעבר, בעת נסיון לתקוף מוצב צה״ל
בתעלת סואץ, עדיין מונחות על שפת התעלה, כשהמזר
רים אינם מניחים לחיילי צה״ל או למשקיפי האו״ם
לפנותן.

הוריהם של התלמידים באחד מבתי־הספר המיסחריים
הפרטיים בתל־אביב החלו להתארגן לשם הגשת עצומה
למשרד־החינוך נגד הנהלת בית־הספר, אחרי שבסוף
שנת־הלימודים אירעו כמה תקריות בעת בחינות סוף״
השנה.

כל הנסיונות שנעשו עד כה לפנות את
גוויות החללים המצריים, כדי להביאן לפחות
לקבורה זמנית, אחרי שהמצרים סיר־בו
לקבלן, נתקלו באש מצרית, שלא איפ
שרה להתקרב אל הגוויות. נראה כי המצרים
חוששים שישראל תשתמש בתצלומי
אנשי הקומנדו המצריים ההרוגים לצרכי
תעמולה ולהורדת המוראל של הצבא המצרי
בתעלה.
שיטה זו, שלא לתת לגשת לגופות, היתה נהוגה בידי
הצבא המצרי עוד בקרבות . 1948

אוהדי רפ״י והמיפקד
״כנס האלף״ של רפ״י — אשר מרבית משתתפיו לא
יהיו אנשי רפ״י דזזקא — יקבל כפי הנראה החלטה,
ביוזתמם של שמעון פרם וחבריו, שיש לדרוש את
הארכת המיפקד של מע״י לפחות בחודשיים. ברור להם
מראש כי דבר זה לא יתקבל, ואז יוכלו לשוב ולטעון

ההורים טוענים כי בית-הספר אינו ממלא
התחייבויות אותן הוא מפרסם במודעות,
וכי החילופים התדירים במורים תוך שנת־הלימודים
פוגעים בתלמידים.

עסקני הגח״ל
מבקרים את ״היום״
ביקורת חריפה נמתחה בישיבה האחרונה
של מרכז תנועת-החרות על מדיניותו
של יומון הגח״ל ״היום״ מאז ההל לערוך
אותו יצחק (״איז׳ו״) ראגר. כמה מעסקני
תנועת-החרות השמיעו את הטענה, כי העיתון
מבטא את דרכו ועמדותיו של משה
דיין ולא את דרך הגח״ל.
קודם לכן נשמעו טענות ממו ת על הקו העצמאי בו
נוקט ראגר גם במרכז המפלגה הליברלית, השותפה
השנייה בגח״ל.

מאבק אחד שלנו, לו הקדשנו ארבע
שנים רצופות, הגיע השבוע לידי נצחון.
נצחון חלקי — אך חשוב.
אחרי שמליאת הכנסת העבירה לוועדת־הכספים
את הצעתנו לסדר־ה־ום, שבאה להבטיח
לכל חייל נסיעה חינם בכל הקודים,
הגישה הוועדה השבוע את המלצותיהם.
היא לא קיבלת את מלוא תביעותינו. לא
נקבע, כפי שדרשנו, שכל חייל במדים יוכל
אוטומיטת לנסוע חינם בכל קווי הרכבת
והאוטובוסים — כמו חברי־כנסת.
אבל היא קיבלה המלצות חשובות. החיילים
יטעו חינם ברכבת, והם יוסעו חינם
בקווים הבינעירוניים — אם ברכב צבאי
מיוחד, אם באוטובוסים, לפי סידורים מיוחדים.
זהו הרבה — אך לא הכל. המאבק עוד
יצטרך להימשך, בכנסת השביעית.

מאבק אחר שלנו נכשל, לצערנו, לחלוטין
— המאבק על הנוכחות בכנסת.
ככל שמתקרבת כנסת זו לגמר, כן יורדת
הנוכחות. דיוני השבוע האחרון נסתיימו
בהצבעה על חוק חשוב ביותר, המעניק
לתעשייה הקלות־מס שיסתכמו ב־ס מיליון
ל״י, והמנהיג שינויים חשובים אחרים.
כשהורמו הידיים, תבעתי למנות את הקולות.
וכך נקבע רשמית בפרוטוקול כי
בעד החוק היו ( 10 ובכללם אני) ,נגד 1
(רק״ח) ונמנע ( 1מק״י) — בסך הכל ! 12
בראשית השבוע ערכתי ספירה משלי. ביום
ב׳ ,בשעה 6.45 אחרי־הצהריים, כאשר
נדון חוק הנוגע כימעט לכל אזרח (הבטחת
הבנייה ההוגנת של דירות למכירה) נכחו
באולם, מלבד היו״ר (בן־אליעזר) ,השר
(בנטוב) ,הנואם (אנקוריון) ואני — שבע
ה חברי כנסת:

( )144

היכן היא ה מולד ת*
כבוד היושב־ראש, כנסת נכבדה, אורחת נכבדה.״
ביראת כבוד לזיכרו של יצחק בן־צבי ולרוחו, אני אצביע בעד
הצעת־החוק, ואציע להעמיד בראש סעיף המטרות של יד בן־צבי
את המילים לאמור :״להעמיק בעם את תודעת רציפות דברי־היסים
של ארץ־ישראל בכל תקופותיה, משחר ההיסטורית ועד היום.״

לא פעם התנגדנו ככנסת זו למגמה לקרוע את
תולדות התקופות העבריות כתולדות היישוב העברי
מריקמת ההיסטוריה הכללית של ארץ־ישראל -
קריעה המביאה לפצע עמוק בתודעת בני־הארץ.
מגמה זו פירושה: להעמיד גישה שיבטית צרה מול גישה מולד־תית
רחבה, המחנכת לאהבת המולדת כולה — על כל חלקיה, על
כל תקופותיה, על כל ימי זוהרה, על כל אתריה, המזדקרים היום
ביופיים ובהדרם לעינינו: המיזבח הכנעני ואורוות המלך שלמה
במגידו: הכנסייה הביזנטית ומיסגד הסלע של ימי הכליפים הראשונים
בירושלים: מצבת הצלבנים בבוכב־הרוח ומיגדל הממלוכים
ברמלה: שער שכם של השולטן סוליימאן בירושלים ומיסגד השייך
ג׳עפר בעכו: שדות הקרב של תש״ח ואתרי הגבורה של ימינו.
כל אלה הם מולדת, מולדת בה חיים שני עמים ובני שלוש
דתות, אשר השלום ביניהם בוא יבוא, ויפתח דף חדש ומזהיר יותר
בתולדותיה.

חבר־הבנם ת ממיר חי בערום דמיוני
משלו, מגורש מהמציאות העולמית
והארצישראלית. קשה להתייחס
לעולם זה ברצינות. אג*
יבול רק להצטער שחלק מסויים
בדעת־הקהל שלנו חי עימו כעולם
פרטי ודמיוני זה.
עולם זה בנוי על התעלמות כפולה: התעלמות
מהמתרחש בעולם, ובעיקר בין אר־צות־הברית
יברית־המועצות, והתעלמות מעצם
קיומו של עם ערבי־פלסטיני בעל רגש
לאומי, כבוד לאומי, תגובות לאומיות משלו.
אני מעז לומר כאן: התעלמות זו מעידה
על בעליה שהם עצמם אינם אנשים בעלי

כשם שלא ייתכן שילוב עדות עמנו, ויצירת אומה עברית אחת,
אם לא יהיו אהבה וכבוד בלב האשכנזים לתרבותם ולעברם של
בני עדות המזרח, ולהיפך.
הנשיא בן־צבי הוכיח בכמה ממחקריו כי ערביי הגליל ה• צאצאי
הישראלים — בני ישראל שקיבלו בתקופה מוקדמת את דת הנוצרי
ודת מוחמד ושפת ערב. אם נבין אמת זו, אם נחוש אותה, הרי
ממילא ישתנה יחסנו אל בני הארץ הזאת — שאינם אוייבינו מקדם,
אלא אחים שקיבלו דת ותרבות אחרות, קרובות וסמוכות, ולאחר
מכן הצטרפו לאומה חדשה, שגם היא קרובה וסמוכה לנו, אף כי
כיום נטושה נטושה בינינו מלחמה, מלחמת־אחים אכזרית ועקובה
מדם.

יחד, מול הצלבנים
איך אפשר להבין את רציפות היישוב היהודי
כארץ, בלשון הצעת־החוק, מבלי להבין את יחסי
הגומלין ההדוקים כינו וכין שאר כני הארץ?

אני מקווה ש״יד כן־צכי״ תממן מחקרים על יה•
סי־הגומלין האלה בין שני עמי הארץ, מחקרים שפיצו
רוח של אחוות עמים, שיבליטו את האור הגדול
של ידידות ישראל-ערב בארץ ובמרחב השמי
בולו ברוב התקופות, מכלי להסתיר את הצללים
שהיו ושישנם כיום, ואשר ייעלמו מחר, כשתאיר
שוב השמש הגדולה של השלום.

רשימת הנוכחים: המערך
מתוך ( 63 נמיר, שורש, דגני) .גח״ל — 1
מתוך ( 22 גולדשטיין) .מפד״ל — 2מתוך
( 11 בורג, זוארץ) .ל״ע — 1מתוך 4
(אליעד) .נעדרו כליל סיעות המרכז־החופ־שי,
רק״ח, אגו״י. פא״י, מק״י, הסיעות הערביות,
בן־גוריון.

מדי פעם צריכים לחזור ולומר את
העיקר.
בשבוע שעבר ניתנה לי ההזדמנות לבך
כאשר הציע שמואל תמיר הצעה לסדר-
היום, בענייו ההתנחלות ו״שילוב״ ה שטחים.
גולדה מאיר ענתה לו בנאום־
פולמוס מוחץ. נמנעתי מהצבעה ונאמתי
את הנאום הבא :
אורי אבגרי: נמנעתי מהצבעה מכיודן
שלא יכולתי להסכים, כמובן, בשום צורה
שהיא, עם חבר־הכנסת תמיר. אבל לצערי
אינני יכול ים להסכים לחלק מדבריה של
ראש־הממשלה.

הוא הבין שלא יהיה שלום אם לא נכין ואן? נאהב
את העם השני -בשם שלא יהיה שלום אם העם י השני לא יכין ולא יקבל אותנו בליבו.

האם לא נזכור, למשל, כי בבוא הצלבנים לארץ, עמדו מוסלמים
ויהודים, שכם אל שכם, על חומות עריה, הגנו יחדיו בגבורה עילאית
על חיפה, ניטבחו יחדיו בידי הפולש האכזרי בחוצות ירושלים
העתיקה — אותן חוצות שבהן הוטמנו, השבוע, מיטעני־הנפץ
בידי בני העם האחד נגד בני העם דשני?
פרקים אלה — והם רבים ומפוארים — צריכים לשמש נושא
ליד בן־צבי, ברוחו של הנשיא המנוח.

בפעם הראשונה בתולדות״הכנסת הניחה
הממשלה, בשבוע שעבר, על שולחן־הכנ־סת,
לקריאה ראשונה, חוק הנושא את שמי.
בשעתו קיבלה הכנסת, בדיון טרומי, הצ־עת־חוק
פרטית שלנו שנועדה להחיל על
שידורי־טלוזיזיה בבחירות את ההוראות שנקבעו
לגבי שידורי־רדיו. לפי הצעה זו,
היתד, סיעתנו צריכה לקבל 29 דקות שידור.
בוועדה התנגד המערך להצעה זו. הוא
רצה להקטין את חלקנו לחצי, להגדיל את
חלקו העצום בשעה נוספת. במאבק קשה
ביטלנו את התוספת למפלגות הגדולות —
אך בחוק הנושא את שמי הורד החלק של
סיעתנו ל־ 14 דקות.

רים גבוהה־גבוהה על השלום ופועלים/בכיזזן ההפוך — כי השלום
הוא מצב־נפש, השלום הוא נכונות שבלב.

עתידו של טדי קולק

השגרבגאן גזגרייגזאן הגרגר
האם יגיד בן: אוהב אני את אמי רק בימים שבהם
האירה פנים לי, ולא לאחי? האס יגיד: אני מקבל
את עברה של אמי רק בתקופה המוצאת חן כעיני,
ופוסל את השאר?

מלחמת-אחים אכזרית

הנשיא יצחק בן־צבי, זכרונו לברכה, האמין בשלום זה וחתר
אליו. הוא הבין דבר שאין מבינים כיום מרבית המדינאים, המדב־
* הגב׳ רחל ינאית, אלמנת הנשיא. היינו היחידים שבירכו אותה.

בחוק מוזכר, כאחד מחברי המועצה של יד בן־צבי, נציג עיריית
ירושלים.
ראשה הנוכחי של עיריית ירושלים רכש לעצמו תהילה באומץ-
ליבו האזרחי, בהשמיעו רעיונות של שלום לגבי עתיד עיר השלום,
בניגוד להלכי־רוח מסויימים בעירו.
בביקורי בארצות־הברית זה עתה שמעתי את שבחו בפי כמה
מטובי המדינאים, העמלים למען השלום במרחבנו.

עתה נפוצו ידיעות כי נעשה נסיון להעניש את
ראש העיר על אומץ ליבו, ולהחליפו באחר. אני
מקווה בי נציג העירייה במועצת ״יד כן־צכי״ ,אחרי
הבחירות, יהיה ראש־העיר טדי קולק.

תודה ל אל ! -לגולדה
תחושה לאומית אמיתית, שאינם מבינים
תחושה לאומית מהי, אלא שנגועים הם בגידול
ממאיר שהוא הפוכו של לאומנות אמיתית
— שוביניזם, וגרוע מזה.

שהרי אדם לאומי, החש בתחושה
לאומית משלו, מוברח להבין
את התחושה הלאומית של הזולת,
את עוצמתה של התחושה הלאומית,
על הטוב והרע שבה, על
הסיכויים והסכנות שבה, בלב העם
השני.
ובאופן מעשי: כל התנחלות בשטחים
היום תיתן דחיפה עצומה לארבע המעצמות
להחיש ולהגביר את מאמציהן, ולהעמיד
מול העובדה המוגמרת, הקטנה, של
כמה ישובים בשטחים המוחזקים, את העובדה
המוגמרת הגדולה של הסכם לכפיית
שלום — לא השלום שאנחנו רוצים בו, לא
השלום שאנחנו יכולים כיום להשיג אותו,
לפי דעתי, כי אם שלום מסוג אחר.
מעל לגישתו של חבר־הכנסת תמיר מרחף
חזון סוציאלי — אם אפשר לקרוא לזה

״חזון״ — מפוקפק מאד.

זהו החזון הסוציאלי של רודזיה
ושל אפריקה הדרומית, של מדינה
שיש בה עם שליט, ההופד
למעמד שליט ומנצל, ועם נשלט,
ההופך למעמד נשלט ומנוצל.
אמרה ראש־־ממשלה — וזהו אחד ה־מיקרים
הנדירים שאני מוצא את עצמי בהסכמה

גולדה מאיר:

תודה לאל ש
אלה
תיקרים נדירים.

אורי אכנרי:

תודה לאל, ב

עיני שנינו, גבירתי.

החזון הזה הוא סכנה לקיומו של העם
הזה, סכנה לקיום המדינה הזאת, יותר
מאשר ההשלכות האחרות של גישת חבר־הכנסת
תמיר.
ראש־הממשלה אמרה, כאשר התייחסה לסיכויי
השלום: אין על מה להתווכח. כלומר,
אין שום סיכוי.
לפי מיטב הבנתי, אין זה נכון. בסקר
שטרחתי לערוך בעצמי בחו״ל נסתבר לי
ששיחות ארבע המעצמות מתנהלות במגמה

ברורה, להביא לאותו שלום שהכנסת החליטה
עליו, שאת מכריזה עליו — כלומר,
למשא־ומתן ישיר בשלב
מסויים של הדיונים,
אשר יסתכם
בחוזה ישיר.

זוהי דיר בעלת
סיכויים ל שלום.
ידוע שאנחנו
דוגלים
בדרן• שנייה, שהיא
בעינינו טובה
יותר ובעלת גולדה סיכויים רכים
יותר להגיע לשלום -הדרך של
הידברות ישירה עם העם הפלסטיני.
ויכוח
אין — כך אמרה ראש־הממשלה,
וכך רוצה ממשלתה. ויכוח אין — אבל
מעשים יש, מעשים ההולכים בכיוון הפוך,
ובכלל זה גם המעשים שראש־הממשלה רמזה
עליהם בסוף דבריה, ככוונה לעתיד —
המשך ההתנחלות, הרחבת ההתנחלות בשטחים•
לאיזו מטרה? האם זו הדרך לשלום?

״אם זכרוני אינו מטע אגו,״ עוז רתלחבלנים *
א לו ך 3וג טדת \ ח ״ ד צו? ב תי ם וגירוש *
מדו ע ניויורוירים ה מ הנ ד סי ם * וי אחראי ל קי רו ת די רתך
בשבעה הנאומים שנשאנו בשבוע שעבר, נגענו ביוש
אים רבים, רובם מיקצועיים: משפטיים, הנדסיים
וכלכליים. חוששני שפירוטם המלא כאן ישעמם את
הקורא — אף כי כל נאום כזה הצריך כמה וכמה
שעות עבודה של אמנון זכרוני ושלי.
בכמה הזדמנויות נתגלה פער חוות״הדעת המשפטית
של אמנוו זכרוני, וביו חוות־הדעת המשפטית של ה*
ממשלה. באחד הנאומים אמרתי :״ואם זכרוני אינו
מטעני — כוונתי ליועץ המשפטי שלנו, אמנון זכרוני
ולבסוף התברר כי אמנם צדק הוא.
הנה כמה מן הדברים שאמרנו:

• על הכפייה הדתית :
(כהודעה על הימנעות מהצבעה *על״הצעתו של ח״כ
מנחם פרוש מאגו״י להשבית את מטוסי ״אל על״
בשבת4 ,הצעה שהיתה מלווה בסקאנדל מפוברק ומכוער
ביותר. שר־התחבורה טען שהוא שומר על הסטאטוס

לא הצבעתי בעד הצעתו של שר־התחבורה, משום שאינני
מקבל ואינני משלים עם הסטטום־קח־ הגוזר על אל-על,
כחברת־תעופה יחידה בעולם, להשבית את כליה בכל יום
שביעי, כלומר, להפסיד שביעית מהכנסותיה.

בתירוץ־כוזב.
אחר־כך היה מעשה־טירור, שבו נפגעו ערבים יותר מאשר
יהודים, ועתה יש מעשה של עונש קולקטיבי•

שלמה כהן״צידון:

150 אלף לידות פיצויים

זה עונש קולקטיבי?
אורי אכנרי: אני אומר את הדברים בזהירות
ואני מציע, גבירתי ראש־הממשלה
היו׳׳ר טובה סנהדראי: עכשיו אתה לא
מציע; אתה רק מנמק הימנעות.
אורי אבנרי: אני אומר את הדברים בזהירות,
והייתי רוצה לפנות, אחרי ששמעתי את דבריך,
גבירתי ראש־הממשלה, וברוח הדברים שאת השמעת,
אני מציע לך, ולממשלה, לשקול עוד פעם
היטב את המעשה הנפסד הזה.

* על מצב המהנדסים :
(על מצב המהנדסים דיברתי אגב הצעת״חוק של
משה ארם מהמערך, שבאה למעשה לבטל את התקנות
שבהן נקבע במה מותר לעסוק רק למהנדס מוסמך.
התנגדתי לכך בחריפות) :
האינטרס העליון של המדינה דורש שהדור הצעיר ילך
ללמוד, וילמד עד כמה שאפשר יותר. כל עניין הממריץ
והמדרבן אנשים ללכת לטכניון ולמצות את מלוא תקופת

צודק חבר־הכנסת גולדשטיין בטענה כי דרוש חוק אשר
יטיל פיקוח חמור על ייצור חומרי־בניה. אבל כל עוד אין
חוק כזה, מוטלת האחריות
על הקבלן הקונה
את חומרי־הבניה. הוא
צריך לדעת מה הוא
קונה.
אם אני עורך עתון׳
אני יודע באיזה חומרים
משתמשים להדפסת־ה־עתון.
אני יודע באיזה
נייר משתמשים, באיזה
דיו ובאיזה דפוס. אם
אני קבלן, אני צריך לדעת
ממי אני קונה את
חומרי־הבניה, ומה טיבם.

אפילו אם יתקבל
קר:מן
חוק של פיקוח על
חומרי־כניה, חייב
הקבלן להיות אחראי כלפי הקונה.

ם על שרירות המערר :
(אחרי שיו״ר ועדת הכספים, מיודענו ישראל קרגמן,

!ה נוגע לן־

ודאי שלא יכולתי להעלות על דעתי להצביע בעד הצעתו
של חבר־הכנסת פרוש.

באשר הטרוריסטים
מחבלים ב־
״אל־על״ ולוחמים
כה בכל רחבי ה עולם,
מוזר לשמוע
ככנסת של ישראל
התקפה שבח ריפו־תה
ובקיצוניותה
אינה נופלת מאר־סיותם
של הטרוריסטים
הפוגעים
כמדינתנו.

אני סבור, שבושה
וחרפה היא מה ששמענו
היום מפי אנשי אגוגולדשטיין

ישראל. אני סבור
שיש לגנותם בכל החומרה.
אלה הם תכסיסי־בחירית מפוקפקים, שליליים ונתעבים.
סיגנון זה לא צריך להישמע בכנסת!

> על האלוף אריק! שרוו
(במיסגרת הנמקת ההסתייגויות שלנו לחוק האוסר
על פקיד-מדינח פורש לנצל את המעמד שהיה לו
לשם עשיית רווחים פרטיים, גיליתי את הסוד שעד אז
ניתן לנו לפרסמו רק ברמזים) :
לגבי חיילים, מתעוררות בזמן האחרון שאלות הנוגעות
בעקיפין לסוגיה זו.
מוזר הוא שקצין בכיר בצה״ל יתפטר יום אחד משירותו,
ולמחרת יופיע כמנהיג של מפלגה מסויימת במדינה.

אנחנו יודעים כולנו שקצין בכיר מאד, האלוף
אריק שרון, עומד, כנראה, להופיע כמקום השלישי
של רשימת גח״ל לכנסת, ואולי יהיה
מועמד מטעמה למישרת ראש עיריית תל־אביב.

על הליברליזם :
(אגב דיון בחוק המסדיר את ענייני הקבלנים) :
ככל שאני יושב יותר בבית הזה, כן אני מבין פחות מה
נקרא ליברליזם בפי המפלגה הליברלית.

* על הגירוש בירושלים :
(לא ניתנה לי כל אפשרות להעלות את עניין פיצוץ
הבתים ליד הכותל ואת פינוי התושבים הערביים נ־קירבת
הכותל. ניצלתי את אחד מנאומי על הימנעות
מהצבעה והוספתי לו את הדברים הבאים, בנוכחות
גולדה מאיר):

בחבר־הבנסת, כאזרח ישראלי, וגם כאדם
החרד לבטחון המדינה לא פהות ממשהו אחר,
אני מצטער צער עמוק על סה שקורה עכשיו
בירושלים העתיקה, בעיקבות -ואל נשכח
שזו היתה ההתחלה -המעשה הפסול מעיקרו
של שר־חדתות,אשר הרס בתים בתירוץ־שווא,

הלימודים של מהנדס — הוא חיובי; כל חוק הבא להפריע
למגמה זו — הוא רע.
אינני מוסמך לקבוע כללים ולומר מה צריך להיות שמור
למהנדס ומה צריך להיות שמור לטכנאי או להנדסאי. עניין
זה חייב להיות מוסדר בחוק, כשם שמוסדר בחוק במה
רשאי לעסוק רופא, ובמה רשאי לעסוק פרסונל רפואי אחר.
ברור לי לגמרי שחייבת להיות בחוק עצמו הגדרה מפורשת
וברורה מה הם המקצועות השמורים למהנדסים. הרי
אין כל סיבה לכך שבחור
צעיר ילך לטכניון
ויקריב כמה שנים
כדי להשיג תואר של
מהנדס, אם הוא יכול
לקצר את תקופת הלימודים
ולהסתפק במעמד
של טכנאי.

דומני שציבור הכארץ מהנדסים הוא
היום הציבור
היותר ממורמר מבין
כעלי המקצוהחופשיים. עות ציבור
זה רואה אברמוב עצמו מקופח כיותר,
וההרגשה שלי היא שההתמרמרות הרכה
של המהנדסים כשירות המדינה ובמקומות
אחרים היא התמרמרות מוצדקת בעיקרה.
(היה זה אחד המיקרים הנדירים בהם השפיע נאום
בכנסת. בעיקבות שני הנאומים של ח״כ אברמוב ושלי,
החליט המערך לעכב את ההצבעה ולדון בכל העניין
מחדש).

• על שיחרור משקויעים
ממיסים :
הסתייגותנו לחוק הנדון היא פשוטה בתכלית. החוק מציע
לשחרר את החברה (של משקיעים זרים) ממס־הכנסה למשך
שלושים שנה. אנו מציעים להגביל את התקופה ל־ 15 שנה
בלבד.

אנו סבורים שיש משהו בלתי-כשר ובלתי־רצוי
בהשתחררות כעלי־ההון מעול ההשתתפות
כתקציב המדינה, מעול הנשיאה בתקציב
בטחון המדינה, על-ידי השתחררות מתשלום
מיסיס.

• על אחריות הקובלנים :
איני יכול בשום אופן לקבל את הטענה המשונה של
חבר־הכנסת גולדשטיין (גח״ל) שטען כי אין להטיל על
קבלנים את האחריות לטיב חומרי־בניה.

אם קבלן משתמש בחומרי־בניה קלוקלים,
בלתי-מתאימים ומסוכנים, ואחר-כך הוא מוכר
את הדירה למישהו, מדוע צריף קונה-הדירה
לסבול? הוא האחרון שצריך לסבול מזה;

איפשר לנו להעלות רק הסתייגות אחת מבין שלוש
שהעלינו לחוק כלכלי חשוב ביותר).
אני רוצה למחות נגד השיטה התמוהה של ״נומרוס
קלאוזוס״ ,בה נוהג יושב־ראש ועדת־הכספים לגבי הסתייגויות
האופוזיציה.
סיעתי הגישה שלוש הסתייגויות. יושב־ראש הוזעדה לא
סבר כי שתיים מהן אינן רלבנטיות, ולכן הוא משאיר רק
אחת. אלא הוא אמר לנו לבחור לנו הסתייגות אחת מני
שלוש.

בלומר, המדובר כהגבלה שרירותית לחלוטין,
שאין לה קשר לתוכן ההסתייגות, וזאת
בדי להקל על הקואליציה השלטת בוועדת-
הכספים להעכיר את החוקים האלה במכסי*
מום של מהירות, ולהפוך את תהליך אישור
החוקים ככנסת לתהליך פורמלי גרידא.
אני רואה בזה אות לבאות, אות למה שעלול להתרחש
בכנסת הבאה, אם יהיה הרכבה כפי שרוצה מפלגת העבודה.

• על ההקולות לתעשייה :
כלכלה יעילה, משק מפותח, אי־אפשר לבנות על פילג־טרופיה.
האדם זקוק לדירבון, והרדדח הוא הדירבון העיקרי.
מליצות דוגמטיות מסוף המאה שעברה לא ישנו עובדה
זו. היזם המשקיע רוצה להרוויח• לא תיתן לו להרוויח —
לא ייזום, לא ישקיע, והחברה תמצא עצמה לוקה בחסר.
האידיאולוג יכול לבוא ולומר: לא איכפת לי. אין לחלק
את ההכנסה הלאומית, את העוגה הלאומית, בצורה כד,
בלתי־שווה, ולהעניק למעטים המון חוחים, ואילו לפועלי
התעשייה להעניק מעט.

אך מהי האלטרנטיבה/־ יבולים חכרי-בנסת
וילנר ומיקוניס להציע להלאים את המשק.
האם תקדם ההלאמה כיום את האינטרס הלאומי

האם הבעייה העיקרית כיום היא איך לחלק את העוגה
הלאומית, או איך להגדיל אותה?

• על זכויות הפועלים :
בכל עידוד אין לשכוח את הצד השני. יש בהחלט מקום
להבטיח רווחים לבעלי־יוזמה, אך אסור שזה יהיה על חשבון
הפועלים וציבור השכירים. יש עליית מחירים במשק.
זה משתקף בכל צעד ושעל. אסור בשום פנים להסכים לכך
שבנטל ישאו השכירים בלבד, ואילו את החוחים יפיקו
בעלי התעשייה בלבד.
מה לא דורשים מהשכירים? הקפאת שכר, צווי־ריתוק
אפילו; כשהמשכורת הניתנת היא לעיתים משכורת־רעב,
כמו אצל דוורים; העלאת נורמות ללא תשלום פרמיות,
כפי שרצו לעשות בנמל אשדוד! העלאת המיסים, כפי שבוצעה
לאחרונה, וכר.

יש להבין דבר יסודי: כשם שמעודדים את
היזם, בך גם צריך לעודד את כעל-המיקצוע,
את העובד השכיר. גם לגביו פועל הגורם המדרבן:
הרווח.
עיקרון ההדדיות צריך לחול על שני הגורמים הפועלים
במשק.

במדינה
(המשך מעמוד ) 12

טיח להם דבי, לדבריהם, שינשלם מפרנסתם.
ואכן, מייד לאחר־מכן נרשם לשניים דו״ח
על־ידי פקחי־העיריה, על הפעלת דוכן ללא
רשיון. שעה לאחר מכן כבר הוצג בפניהם
צו הפסקה מינהלי מטעם ראש־העיר, לפיו
אסור להם להמשיך ולמכור בדוכנם. במקביל׳
נפתח נגדם גם תיק פלילי.
חתונת רוכה־צייד. לוא היו השניים
נכנעים, בשלב זה׳ היו נאלצים לשלם בין 12
ל־ 15 אלף ל״י עבור הדוכן החדש — שלא
היה הופך כלל להיות רכושם. בהתאם להסכם
עליו חתמו שאר בעלי הדוכנים, הם
הפכו להיות רק חוכרים של הדוכנים. כל
25 סעיפי ההסכם מפרטים רק את חובותיהם
של החוכרים. זכויותיהם אינן מוזכרות
אף במילה אחת. לאלו מבין מוכרי הירקות
שההסכם נראה בעיניהם קצת תמוה, ציפתה
הפתעה נוספת: הם לא הורשו להוציאו החוצה
ממשרדי החברה ולהתייעץ עם עורך־
דין, נאלצו לחתום עליו בו במקום.
עתה, בעקבות הבג״ץ שהגישו שני המוכרים
האמיצים, בודקים משפטנים את חוקיותו
של ההסכם התמוה.
הבחירותץ חזית השלום
בשבוע שעבר התכנסו כעשרים מוזמנים
בביתו של העיתונאי עמוס קינן בתל־אביב.
הם השתייכו לגופים שונים — העולם הזה
כוח חדש, מק״י, פורשי מפ״ם — והיו ביני־

שהיוזמה לא תביא תוצאות חיוביות.
הסיכויים, בסוף השבוע הראשון של הגישושים:
בלתי־ברורים, אך מלווים מאמצים
נרחבים להצלחת היוזמה.
עלייה האיש
מרמת־שלום
מיהו דיק סקוט, האיש שיזם והקים את
כפר־הנופש רמת־שלום שבחרמון, והמבוקש
כיום על־ידי ה־אף.בי.איי?.האם הוא חבר
המאפייה שעסק בהברחת סמים, או סוכן
חשאי של שירותי המכס האמריקאיים, שהסתנן
לתוך שורות המאפייה? ייתכן שהאמת
לא תתגלה לעולם. אולם אמת אחרת
הקשור הבדיק סקוט התגלתה עתה, עם מע-
הקשורה בדיק סקוט התגלתה עתה, עם מע־את
חצי מדינת ישראל סביב אצבעו הקטנה.

הפלחמ״חניק נזרק, העולה נתקבל.
סקוט ( )37 הגיע ארצה לפני פחות משנה.
הוא הועבר עם אשתו היפה טאיה
ושני ילדיו יש מן האונייה למרכז הקליטה
בכרמיאל שבגליל.
סקוט לא ד,יה מרוצה מהמצב החדש, החליט
על תוכנית לפיתוח החרמון כמרכז
סקי עולמי.
סקוט הציג את עצמו כאיש־עסקים עתיר־נכסים,
המוכן להשקיע מכספו למימוש תוכניותיו.
כל מה שביקש, היה השתתפות הסוכנות
בהוצאותיו וזיכיון בלעדי על המקום.

מבוקש סקונז (מימין) בבית־המשפט
חלוציות נוסח 1969
הם שלא השתייכו לשום גוף מדיני. השאלה
שהציג בפניהם המארח: האם ניתן ליצור
בסיס אחיד לכוחות הדוגלים בשלום ללא
סיפוח, שיאפשר הקמת חזית משותפת לבחירות
הקרובות?
למחרת פירסמו הצהרונים ידיעה, על גישושים
בין מפלגות מסויימות להקמת ״חזית
של השמאל״ — דבר שונה מאוד מחזית השלום
בה דובר באותה פגישה. מק״י, אחת
המפלגות שהוזכרו, מיהרה להכחיש את השתתפותם
של נציגים מטעמה באותה פגישה.
ואילו הנהלת העולם הזר, כוח חדש פיר־סמר,
גילוי־דעת בו נאמר, בין השאר:
#יש צורך בהקמתה הדחופה של חזית
למען השלום, הכוללת את כל הכוחות והאישים
במדינה הדוגלים במדיניות של שלום
תמורת שטחים.
#בשיחות הבהירו דוברי התנועה כי
תנועת העולם הזה כוח חדש אינה מגדירה
את עצמה כתנועה שמאלית, ואינה מוכנה
לשבץ את עצמה במפה הפוליטית של מפלגות
ימניות ושמאליות.
#במאמץ לעשות הכל להצלחת הקמתו
של מערך כזה, ומתוך הכרה שבשלב זה
בחיי המדינה חשובה בעיית־השלום מכל
בעיית אחרת, לא יינתן לשום מניעים פרסונאליים
לסכל יוזמה כזו.
#כבסים למערך זה, מציעה התנועה
את תוכנית התנועה לשלוס ולביטחון, שבראשה
עומדים אנשי־הרוח והאקדמאים מן
הבולטים במדינה.
#יחד עם זה, תמשיך התנועה להכין את
מערכת־הבחירות העצמאית שלה, במיקרה

הוא קיבל את מבוקשו, הורשה להתיישב
עם קבוצתו בכפר הערבי ג׳בטה, לרגלי החרמון,
קרא למקום רמודשלום.
מספר חודשים אחרי שבקשתו של יהודה
אבני, פירסומאי לשעבר והחוזה הראשון
של מרכז סקי בחרמון, נדחתה
ם קיבל סקוט את הזיכיון הבלעדי
על המקום. בלחץ השר יגאל אלון, שראה
בסקוט את האידיאל של העולה החדש, מסרה
ועדת המנכ״לים לענייני השטחים את הזיכיון
לידיו. סקוט הבטיח להקים במקום
מלונות, בתי מרגוע, חנויות ובתי קפה.

שתי דקות אחו׳ שהתטצצח
הפצצה יום א 20 /דקות לאחר חצות:
מכונית־תופת מתפוצצת בקול רעם אדיר.
המקום: שדרות קרן־קיימת בתל־אביב, כ
30 מטר מפינת דיזינגוף.

החבר׳ה יושבים בשלווה ואוכלים אבטיח
של חצות. פצצה בדיזינגוף איננה סיבה
מספקת לקלקל את התיאבון.

יום א 22 /דקות לאחר חצות :
חוליית־כיסוי של העולם הזה כבר נמצאת
במקום הפיצוץ. הצלמים מנציחים, בתמונות
בילעדיות, את להבות־הענק הבוקעות
ממכינית־התופת, הכתבים אוספים תגובות
ראשונות של הנוכחים:
ששון דרור, חייל :״הייתי בפינת קרן-
קיימת־ד זינגוף כשהעסק התפוצץ. נחתתי
על הארץ ולא קמתי. פחדתי שתהיה עוד
אתת.״
אבנר רגב, שחקן :״ישבתי אחרי ההצגה
בכסית• פיתאום שמענו התפוצצות ופעמוני־האזעקה
של הנויות־היהלומים בסביבה החלו
לילל. חשבנו אולי זה שוד מזויין.״
זוג אלמוני, ללא שמות :״ישבנו על ספסל
בשדרה. פיתאום התפוצצות. התחבקנו
חזק ופחדנו להיפרד עד שבאו אנשים ושאלו
אם אנחנו בסדר.״
ליאורה בנימיני, תלמידה :״הייתי בשדי־רה
כששמעתי את ההתפוצצות. נפלתי, ותי־כף
מישהו הרים אותי. חשבנו שאזעקה
ורצנו למיקלט.״
בני חדד, מלצד באולמי גיל :״ב־ 12 גמרתי
את העבודה, ישבתי בשדירה וחיכיתי
לתחבורה. פיתאום פיצוץ נורא. שמעתי
אשה צועקת בהיסטריה, וראיתי אש ענקית.״
חחזה יודלביץ, דיירת הבית הסמוך למקום
הפיצוץ :״דבר ראשון מיהרתי לטלפן,
להגיד לקרובים שלי שלא קרה לי כלום.״
כצנגולד שלמה, בעל קפה ורד הסמוך:
״עמדתי ליד חלון־הראוזה של הקפה כש־ההתפוצצות
קרתה. הכל נפל עלי. המאפרות
והכוסות נפלו לריצפה, כל החלונות
התרסקו והרסיסים נפלו עלי כמו גשם.״

יום א׳ 45 דקות לאחר חצות:

מקום הפיצוץ אפוף סקרנים. כולם שלווים
— לאחר שביררו שלא היו קורבנות־אדם.
בקפה ניו־יורק, כמאה מטר ממקום הפיצוץ,
תפוסים כל השולחנות שעל המדרכה.
מתבוננים ואזרח חיילת פעורי־פה בלהבה העולה
8 1 8 181
בלב תל־אביב. סביבם — אורות מהבהבים.

החם ידים מרקדים סכים הרבי.
כולם חיזרו אחרי סקוט. מחלקת ההתיישבות
של הסוכנות, לאחר שהזמינה סקר כלכלי
ושמעה את הבטחותיו של סקונא שיל־שלה
לידיו 100 אלף ל״י. משרד השיכון
ביקש להיות בונה הדירות לאנשי רמת־שלום.
קופת־חולים ביקשה להקים מרפאה
ליד מישטח השלג, בגובה 1400מ׳ והבטיחה
לשלוח רופא לשווייץ להתמחות ברפואה הנהוגה
באתרי סקי. משטרת ישראל ביקשה
לשמור על הסדר, ואלוף פיקוד הצפון הציע
את עזרת צר,״ל.
אולם תקוות לחוד ומציאות לחוד. סקוס
לקח כל מה שנתנו לו — ולא עמד אף בהבטחה
אחת.
אפילו כשהגיעו הידיעות מאינטרפול על
כך שטקוט מבוקש על־ידי האף.בי.איי״ לפני
כחודש ימים, נשמר הדבר בסוד ולא ננקטו
נגדו צעדים — עד שהגיעה בקשת ההסגרה
הרשמית. מסע־הפירסום לרמת־שלום נמשך
כל הזמן — עד הרגע האחרון.
עתה, לאחר מעצרו של סקוט, קיבל יהודה
אבני הודעה רשמית שהזיכיון להקמת מרכז
סקי בחרמון הועבר לידיו.
הבצועים לעזרח־ראשונה.

שני גברים אלה עברו מרחק עשרות מטרים מן הפצצה. הימני, חובש־הכיפה,
נפצע בבוהן רגלו. השמאלי נפצע מרסימיס בשוק. הס מחכים
בתמונה משמאל התיירת פאני פורסמן, שנפגעת בירכה ונחבשה.

שרדי מכונית התונת מערים עד״ן*;עשן: נבאיס, שוטרים וסהל מצטופפים סביבה

41ך \ 1ה 1 7 | *1 ^ 1המכונית משמאל היא שוסיתה שחנתה בשדרות קרן־
1 1 / 1 #1 #קיימת. היא הועפה מן ההדף, ומתחת לנלגליה האחוריים
1\ 1 #1י י
נדחקו שרידיה של סוסיתה אחרת. מכונית־התופת התפוצצה עוד יותר מצד שמאל.

דיזנגוד כרגיל

אחרי ההתפוצצות כבר הגיעו למקום
של דיזננוף יחד עס מלוויהן הגבריים.
היפהפייה הלבושה מיני שחור היא סנודר דרור, נראית כשהיא מחובקת בידי ידידה מוקי.

תוך פחות מחמש דקות מן ההתפוצצות
ד 1\ 1ר ! 1 1 1 1 1 \ 1ח
ד 1 \ 1ר1
הראשונה. הניבוי מבונית
הופיעה

תמונה בילעדית זו מראה את מכבי־האש בעבודתם, כשהם מנסים להשתלט על האש.

השבוע היה מלא סוסים :
סוסים בבגדי-ים, סוסים בעור סוסים
| שאכלו במיסעדות והזמר קליף ריצ-ארד

מ קו םשקט
וא>נט>מ>

מרי במיסעדת גורדון: אינטימי

בחוות־הרכיבה של אליהו גורדו! ,מע-
גר לירקון, נפתחה מיטעדה קטנה ואינטימית•
כל מי שביקר שם מייד הירהר
בליבו :
סוף״סוף יש מקום בשביל ארוחת-
ערב אינטימית, בחברת ידידת־נעורים
או סתם ידידה, בלי שמכרים יראו אותה
ויעשו לה עין רעה ויקלקלו לה את
התיאבון.
אז ששש ..אל תספרו לאף אחד.
ממילא כולם יודעים.
בשבוע שענר, למשל, נפגשו שם כמה
זוגות, והדיאלוגים שהתנהלו בין השולחנות
נשמעו בערך כך:
מר ווסרמן לגברת רבינוביץ (ידידת
נעורים שלו עוד מהגן) :״אוי, הנה בעלך

מר רבינוביץ שנכנס עם גברת ווסרמן
(היתה להם אותה אומנת) לגברת רבי-
נוביץ :״איזה יופי שנפגשנו, חיפשתי
אותך בכל העיר!״
וכך הלאה וכך הלאה•
האוכל הוא די סימפאטי, לא יקר
מדי, והשירות בסדר. הבידור מהסוג
האחר — חינם.

כמר. טוב במצור
כשהיינו מדינה קטנה, ולא מפותחת, היינו אוכלים פלאפל ושותים גזוז עכשיו אנחנו
מעצמה גדולה ומפותחת, ואנחנו אוכלים את מה שמאכילים אותנו. לא שואלים אותנו אס
אנחנו רעבים, כי כידוע עם האכילה בא התיאבון. בזמן האחרון למשל, יש לנו תיאבון
למצור, כי מצור זח טוב.
המצור הכי יפה היה בירושלים, בגלל שחיו שם גולדה מאיר, וטדי קולק וכל מיני
אנשים יפים או חשובים או שין־ביתניקים. היה שס גס הזמר האדוק קליף ריצ׳ארד, וכל
מיני צנחנים וצנחניות מעמק בית־שאן. בחוץ עמד קהל רב שחיכה לראות את הכוכבים
ולקבל אוטוגראפים. בפנים ישבה גילה אלסגור בחליפת־מכנסיים שחורה ורקומה, ליד
גולדה מאיר.
יהורם גאון ישב באותה שורה, אבל כעשרים כיסאות ימינה•
שין־ביתניקים הסתובבו כל הזמן באולם, דבר שהגביר את המתח. אחרי הסרט ברח
יהורם גאון למכוניתו כמו זאטופק בימי־הזוהר שלו. גילה נעלמה בתוך מכונית־שרד

וציבורי: גילה אלמגור משוחחת עם קליף ריצ׳ארד
שיצאה לדרכה בחריקת־צמיגיס, כמו בימי שיקאגו והסרט האילם. כולם מיהרו כל־כך
לקבלת־הפנים שערך טדי קולק.
קבלת־הפנים היתה יפה מאוד. היו שמה סנדוויצ״ם קטנים, וכל מיני דברים טובים, וגם
האלוף רחבעם זאבי. היה גם אלוף־מישנה מחיל־האתיר, שעישן מיקטרת.
עידוד הסרט הישראלי, במטהמורפוזה, בצורתו של זאב בירגר, נישק לגילה על הלחי,
הצנחנים והצנחניות נסעו בחזרה לשמור לנו על המולדת, וכולם חזרו הביתה עייפים
ושבעים.

בהארי הסוס ערכו מסיבה בבגדי־ים, ואחריה
שחייה מרעננת של לפנות בוקר בבריכת גורדון.
כי, כידוע, הדיסקוטקאים שלנו הם ספורטאים דגולים
אחד אחד.
היה זה ערב מאלף מאוד, כיוזן שהחתיכות הראו
את הפופיק שלהן, מה שהכניס מייד רוח־חיים גם
בחלקיהן האחרים.
אז מעכשיו שתדעו: אין דין חתיכה עם פופיק
בפנים כדין חתיכה עם פופיק בחוץ.
המסיבה התנהלה בערך כך:
חתיכות בביקיני, עם סרטים קשורים בכל מיני
מקומות, רקדו באכסטאזה עם משולשים תוצרת
מכוני־שמשון. המשולשים ענדו שרשראות ומטפחות
וסרטים על צוואריהם החשופים, צמידים על הידיים
וטבעות על האצבע הקטנה.
נערות הגוגו השוודיות רקדו על הבמה. לנערת
הגוגו קירסטן היה אפילו פרח בפופיק, כמו בט״ו־בשבט.
השמנים
והביישנים התחבאו בחושך, וניענעו
ראשיהם בקצב הפופיק.
אחרי כמה כוסיות, גם השמנים קיבלו אומץ,
וצירפו את כרסיהם החשופות והרועדות לנוף הכללי.
האורות
נדלקו וכבו לפי הקצב המהיר של המוסיקה.
באותו קצב התחלפו לנו הישבנים מול העיניים.
איזה מיבחר! עגולים, מרובעים, שמנים,

רזים, גבוהים ונמוכים, וכולם רועדי,
כאחוזי־עווית. האורות המשיכו להתחל,
ניטשטש מול העיניים, והפך לישבן <
עצום ומוסיקאלי.
עם שחר נסעו המסובים לטבול טב׳
רית בבריכה, כמתוכנן.
בבריכה היה יפה• השחיינים והשח׳
את הבריכה, כדי לחזות במישחה הה
אחרי רבע שעה טבל ספורטאי <י
קצה רגלו במים, הוציא אותה במו
ורעד מהתרגשות ומקור, עד ששככו
התפעלות.
הפעילות נפסקה שוב, ופינתה מג
שיכנוע מכל הסוגיס, עד שבסוף הו
ונפל לתוך המים.
הנופל הוציא את ראשו החוצה ואם
״אח!!! איזה יופי!!! איזזזזה תענו!
כמה חלשי־אופי ותיירים קפצו אחו
מטורפים כמה מטרים בשביל הכבוד,
כחולים ורועדים.
בלי לאמר מילה נעלמו בחדרי־הה
לא ראינו אותם יותר. בינתיים עלה הו
רים החלו מצפצפות, וכולם הלכו
מכמה בטלנים שנשארו להשתזף. שכ
מינו ז״ל: נפש בריאה בגוף בריא!

ריקוד על השולחנות ועל הריצפה: האנלורה וריקי(ימין) ,זוג אלמוני ונערת גוגו קירסטן

קהל ליד השולחנות: הביישנים -

-ופרח בפופיק: נערת הגוגו מרגארט

-הצטרפו אחר־כך: קהל רוקד

עווני

הי ״ *יי מי =

מציגים 248 שאלות למנהיג אגודת־ישראל

על שולחנו של רשם גיה־המשפט המחוזי בתל-אגיב, השופט וא־לאד,
הונח השבוע מיסמך עבה. הגיש אותו עורך־הדין אמנון זכרוני,
,בשם ח״כ אורי אבנרי ושלום כהן. חיו אלה 248 שאלות, שהוצגו
1לח״כ אגודת־ישראל מנחם פרוש. מינהג הצגת שאלות מקובל במשי
פטי דיבה, ומטרתו לקצר את תהליך הבירורים המשפטיים, על-מנת
שעם פתיחת הבירורים תצטייר תמונה ברורה יותר של התובע. מה
! איד התייחסו אליך בהו״ל?
האם נכון, כי לאחר הגשת תביעתך בתיק אזרחי 730/69
שהית בביקור בדרום־אמריקה?
האם נכון, כי לאחר שובך לישראל נתפרסמה בביטאון
נזודיעיך, היוצא לאור על־ידי מרכז אגודת־ישראל, בגליון
אייר—סיוון, רשימה המסכמת את ביקורך בדרום־אפריקה?
האם נכונה הקביעה הכלולה ברשימה הנ׳׳ל, לפיה היו
.להופעותיו של מנחם פורוש הד עצום, רכש המוני אוהדים
לפועליו״?
האם נכונה הקביעה הכלולה ברשימה, בה נאמר כי ״ב־עש׳יק
י״ד אייר הופיע (מנחם פורוש) בסעודת צדריים של
מנהיגי וראשי הקהילות; נכחו גדולי מנהיגי ונושאי דברה
של יהדות דרום־אפריקה• הציג מר ישעי׳ יוסף קאגאן. אחרי
הרצאה מדינית של הרב מנחם פודוש, נשא הרב הראשי
הרה״ג ב. מספר דברי הערכה על הרב מנתם פורוש והופעותיו
המלהיבות בדרום־אפריקה׳־?
האם נכון, כי בעת דיון שנתקיים בלכתו של כב׳ הנשיא
התורן, ד״ר יוסף לם, הערת — שעה שהסברת מדוע יש
להקדים את הדיון בתביעתך בתיק האזרחי הנ״ל — כי
שבת זה עתה מדרום־אפריקה וכי נתקלת שם בגילויי חוסר־אהדה
בעקבות הפירסום שנעשה בהעולם הזר״ המשמש
יסוד לתביעתך?
לאור הצהרתך הנ״ל הינך מתבקש להשיב מה מבין השתיים
תואם את האמת: הרשימה הנ״ל או הצהרתך הנ״ל

8ממוגי אהה רב?
האם נכון הוא כי הינך מכנה עצמך כרב?
האם נכון הוא כי מעולם לא הוסמכת כרב?
האם למדת בישיבה? אם כן — באיזו ישיבה או ישיבות
וכמה שנים בכל אחת מהן?
האם למדת אי־פעם במוסד, תלמוד־תורה או ישיבה־ בשם
״עץ חיים״?
האם סיימת לימודיך במוסד זה?
אם לא סיימת לימודיך — מה הסיבה לכך?
האם נכון הוא כי לימודיך במוסד הנ״ל הופסקו מחמת זה
שסולקת או גורשת הימנו?
האם נכון הוא כי השמדת את דמותו של הרב המנוח קוק,
או סייעת להשמדת דמותו? וכי בעקבות תעלול זה הוצאת
מ״עץ חיים״?
אם התשובה לשאלה האחרונה אינה נכונה, האם נכון
הוא כי בבית הכנסת של בתי בריידה בירושלים הלבישו
שק, אשר ייצג כביכול את דמותו של הרב קוק, בקפוטה
ושטריימל, דנו אותו למוות וכי גזר־הדין ״בוצע״ באקדח
צעצוע על־ידך?

₪מי אמר שאתה מזכיר מדיני?
הינך מציג עצמך בתביעתך כמזכיר המדיני של אגודת־ישראל
— ממתי הינך מכהן בתפקיד זה?
האם נכון הוא כי מעולם לא נבחרת לכהונת המזכיר המדיני
של אגודת־ישראל?
האם קיים בכלל באגודודישראל תואר של מזכיר מדיני?
אם קיים תואר כנ״ל, האם נכון כי בתואר זה נשא מר
|־.רי גודמן מלונדון?
האם נכון הוא כי מר הרי גודמן הנ״ל מחה נמיצות על
:ך שהתחלת להשתמש בתואר של ״מזכיר מדיני״?
אם לא נבחרת מעולם כמזכיר המדיני של אגודת־ ישראל
מדוע הינך משתמש בתואר הנ״ל?אילו מוסדות (אם בכלל) של אגודת־ישראל. אישרו אי-
עם שימוש בתואר מזכיר מדיני של אגודת־ישראל, על־ידך?
מתי?

ומה עם איסוף כספים?
האם נכון, כי הנך נוהג לאסוף כספים ברחבי העולם?
עבור מי הינד נוהג לאסוף כספים אלה?
האם הינך נוהג לאסוף כספים בחו״ל עבור מוסדות אגו־ת־ישראל?
האם
הינך נוהג לדווח על הכספים שאספת עבור אגודת־שראל
למוסדות האגודה?
האם קיים פיקוח מטעם אגודת־ישראל על הכספים הנאס־
1ים על־ידך בחו״ל בשם אגודת־ישראל?
האם נכון היא כי בישיבת אחד ממוסדות אגודת־ישראל

עוד, שעילת-התביעה של פרוש היתה, כי פירטם תמונה שהראתה
אותו בצד הדוגמנית אן טוכמאייר, בפוטומונטאג׳ סאטירי, פגעה
בשמו הטוב, והוא דורש 240 אלף ל״י פיצויים על כך .״העולם הזה״
טען כי היתה זו סאטירה פוליטית לגיטימית. השאלות — שעיקרן
מתפרסם בעמודים אלה — באו להבהיר את השאלה: מה טיב שמו
הטוב של פרוש?

תבע ממך מנהיג אגודת־ישראל, הרב יצחק מאיר לוין, להחזיר
לאגודה את הכספים שאספת בשמה ברחבי העולם?
האם נהגת בהתאם לדרישה הנ״ל?
האם נכון הוא כי באותו מעמד הטיח כלפיך הרב יצחק
מאיר לוין מילות גנאי, ובין היתר קרא לעומתך :״גנב,
החזיר את הכספים שאספת כשמנו?!״ או מלים אחרות כיוצא
באלה?

אחוזים מכספי החלב?
האם הנך אוסף בארץ ובחו״ל כספים עבור מוסדות החינוך
העצמאי?
האם הינך מקבל אחוזים מן הכספים שהינו אוסף עבור
מוסדות החינוך העצמאי?
אם הינך נוהג לקבל אחוזים כנ״ל או רווחים בצורה אחרת
כלשהי תמורת איסוף הכספים, האם הצהרת אי־פעם על־כך
למס הכנסה?

...וזח סגנונו
סיגנונו העשיר, המקורי, המגוון והמנומס של ח״כ
פרוש ירא־השמיים בא לידי ביטוי נאות בעת דברי
תשובתו בכנסת, בשבוע שעבר, של שר־התחבורה משה
כרמל, להצעה לסדר־היום של אגודת־ישראל בדבר טיסות
אל־על בשבת. כאשר הסביר השר כי טיסות לא־סדירות,
הנערכות בשבת לצליינים נוצרים, נתפרסמו
בטעות בלוח־הזמנים של אל־על כטיסות סדירות, התפתחה
השיחה הבאה:
שלמהיעקבג רו ס ( א כו ״י) :זה לא רציני.
היו ״ ר ק די שלוז: אני מבקש את חבר־המסת
גרום לא להפריע.
ש ר ־ התח כו רהמשהגרמל: סיסות אלה לא
נועדו לאזרחים ישראלים.
מנחםפ רו ש ( א גו ״י ) :מדי שבוע מתפרסם לוח-
הטיסות.
ק די ש לוז: חבר־הכנסת פרוש, אני קורא אותן
לסדר.
שלמה לו רנ ץ ( אנ ד ״י) :השר מטעה את הכנסת.
מנחםפ רו ש: אתה מטעה את הכנסת! אתה שקרן!
ק די שלוז: חבר־הכנסת פרוש, אני קורא אותך
לסדר בפעם השנייה.
ישראלקרג מן ( מעדו ) :איזה דיבור זה? זר
חוצפה!
מנחםפ רו ש: הוא שקרן! אני מציע לכם להפסיק
את הסיפורים האלה ולהגיד שזו טעות דפוס. תכבד
את הכנסת, לא את התורה, כי לזה אתת לא מסוגל.
ק די ש לוז: אני קורא אותך לסדר בפעם השלי־!
שית. אני יכול לבקש שלא לתת לכם להיכנס לאולם.
מנחםפ רו ש: הוא שקרן!
ק די שלוז: קראתי אותן לסדר שלוש פעמים• ברשותי
להפסיק את הישיבה ואחר־כך לאסור את כניסתך
לאולם.
כו ח ־ חדש):
או רי אכנרי ( ה עו לםהזה
זה בדיוק מה שהוא רוצה. זה טוב לפני הבחירות.
האם נכון הוא כי אספת במקסיקו או בכל מקום אחר
בעולם כספים למען ספק כום־חלב לילדי ישראל בבתייספו?
האם סיפקה אי־פעם, אתה או אלה שלמענם אספת את
הכספים הנ״ל, שתיית־חלב לילדים בבתי־ספר?
אם כן — באילו בתי־ספר? מה הכמויות שסופקו?

האם הועפרו הכספים לישראל?
האם הינך מכיר אדם בשם מאיר גולדשטיין (גולד)?
האם נכון, כי הנ״ל פעל עבורך בסידני וברחבי אוסטרליה?
האם
נכון, כי הנ״ל אסף עבורך כספים ומסר לך כספים?
בכמה הסתכמו הכספים שמסר לך?
מה אירע לכספים שמסר לך?
האם הועברו הכספים לישראל?
אם הועברו על-ידך או למענך לישראל — האם הומרו
בשער-החליפין הרשמי?
מה אירע לכספים שנמסרו לך ע״י מר מאיר גולדשטיין

(גולד) הנ״ל: למי נמסרו? למי חולקו? האם כל הכספים
שנמסרו לך כנ״ל — חולקו?
האם ערכת אי־פעם מגבית בגרמניה?
מה היתד. מטרת המגבית הנ״ל?
האם נכון כי משרד־הסעד פעל למניעת המגבית הנ״ל?
האם העביר אליך אי־פעם משרד־הסעד את נימוקי התנגדותו?

העביר אליך — מה היו נימוקי ההתנגדות?

והתרומות רמען אלמנות?
האם נכון הוא כי לאחר מלחמת־ששת־הימים עסקת ב־דרום־אפריקד,
או במדינות אחרות כלשהן באיסוף כספים
למען אלמנות ויתומים, שנשארו כאלה עקב המלחמה?
אם עסקת באיסוף כספים כנ״ל :
א. בכמה מסתכמיים הסכומים שנאספו על־ידך בדרך זו?
ב. למי הועברו הכספים הנ״ל? (שמות המקבלים) .בכמה
מסתכמים הסכומים ששילמת בדרך זו, אם בכלל?

1עסקי בנייה
האם נכון, כי בנוסף לתפקידיך הציבוריים הינף גם איש
עסקים?
האם נכון, כי הינך מעורב בעיסקי בנייה?
האם נכון, כי בנית יחד עם ד״ר שינפלד מארה״ב שורת
בתים (הנקראים בתי־שינפלד) בכניסה לירושלים?
האם נכון הוא פי פעלת, אם כקבלן ואם באופן אחר,
להקמת שיכון בשם קריית אגודת ישראל?
האם נכון הוא כי עסקת במכירת דירות במיסגרת השיכונים
דלעיל?
האם שיכוני אגודת ישראל הם בבעלות תנועת אגודת
ישראל?
אם אינם בבעלות תנועת אגודת ישראל — האם הינך
אחד היוזמים והמשקיעים כהקמת השיכונים הנ״ל?
האם השתמשת בכספי התרימות שאספת בחו״ל למימון
הבתים ו/או השיכונים הנ״ל?
אם הבתים והשיכונים הנ״ל מד,וזים עסק פרטי — האם
השגת את הסכמת מוסדות תנועת אגודת ישראל לשימוש
בשם התנועה לצורך הקמת הבניינים והשיכונים הנ״ל?
אם כן — מתי ואילו מוסדות?

קופות גמילוודחסדים
האם נכון, כי הינך מפעיל או משתתף בעשרות קופות
גמ״חים?
אם כן — בכמה קופות גמ״חים הינך פעיל, מנהל או
משתתף?
האם הקופות הנ״ל רשומות בצורה כלשהי? אם כן —
כיצד?
האם הינד אוסף כספים למען הקופות הנ״ל?
אם כן — איפה?
האם קופות הגמ״חים הניל שייכות לתנועת אגודת ישראל?
האם
קיבלת או שהינו מקבל כיסוי הוצאות מקופות
הגמ״חים הנ״ל?
האם נכון הוא כי הינך השליט הבילעדי על קופות
הגמ״חים הנ״ל?
האם הינך מוסר דו״ח כספי מפורט על הכספים שאספת
למען קופות הגמ״חים הנ״ל? אם הינך מוסר דו״חות ופירוט
— למי הינך מוסרם?
האם דו״חות אלה מסורים לעיון ד,ציבור?
אם כן — איפה אפשר לעיין בהם?
האם הפרשת או שהינך מפריש לעצמך כספים מן התרומות
שהינך אוסף למען קופות הגמ״חים הנ״ל?
אם כן — באיזה סדר גודל?
האם הגמ״חים הנ״ל מתנהלים במשרדי אגודת ישראל?
האם השגת את הסכמת מוסדות אגודת ישראל לניהול
הגמ״חים במשרדי אגודת ישראל?

₪משהו על מטבע זר
כספים שאספת או שהינו אוסף בחו״ל, אם למען הגמ״חים
ואם למען עסקים — האם העברת או שהינך מעבירם לישראל
באורח רשמי?
האם קרה שהעברת כספים לישראל שלא בדרך המרה
רשמית של ממבע חוץ?
האם רוכזו על־ידך כספים במטבע זר בחו״ל?

האם הינך בעל מניות או בעל זכויות בחברות או מם•
עלים כלכליים אחרים הרשומים בחו״לי אם כן — מהו
הזכויות ובאילו מוסדות או מפעלים?

1עסק -ושמו כני ילדים ץ
האם נכון הוא כי גני הילדים הפועלים במיסגרת אגודת
ישראל מהווים עסק?
האם הינך בעל עסק זה או אחד מבעליו?
האם הינך אוסף למען גני ילדים אלה כולל גם מעונות
ילדים כספים בארץ ובחו״ל?
אם הינף אוסף — האם הינך מפריש לעצמו בגין טיר־חתך
הוצאות? האם הינך מקבל תשלומים כלשהם מרשות
של גני הילדים או מעונות הילדים? אם כן — ממי?
האם רשת זו נתמכת ע״י גורמים ציבוריים כלשהם?

י פטרצר -שותף מבוקש ע״י האמדי!3אי?6
האם נכון הוא כי אתה ואשתך מנהלים בית־מלון ירושלמי
בשם מלון המרכז או שם דומה אחר?
האם הינף אחד ממנהלי המלון?
אם אינך מנהל במלון המרכז — האם נכון הוא שהינך
מתערב בענייני ניהול המלון? האם נכון, כי השעית בזמנו
מעבודה את רב־המלצרים באוואר?
האם נכון כי הינך מבצע תשלומים בשם המלון, ונותן
הוראות לעובדיו?
האם נכון הוא כי הינך נוטל לסיורים בכנסת בהדרכתך
תיירים מאלה המתאכסנים במלון?
האם ד,ינך אחד מבעלי המניות של החברה מרכז התפוצות
— מלון המרכז בערבון מוגבל (חפ )46246/בבעלותה רשום
המלון הנ״לז
האם יש לך שותפים בבעלות על המלון הנ״ל?
אם יש לך שותפים — מיהם?
האם נכון הוא כי על שותפיך נמנה אדם בשם סטרצר?
אם אינו נמנה על שותפיך, האם מוכר לך סטרצר הנ״ל?
האם יש לך או היו לך עסקים משותפים כלשהם עב
סטרצר הנ״ל?
האם ידוע לך כי סטרצר הנ״ל עסק בארה״ב בהימורים?
האם ידוע לך כי סטרצר הנ״ל מבוקש על־ידי ממשלת
ארה׳-ב כחשוד בביצוע עבירות?

₪טראסט -וב 8ן 8מוברח בחו״ל
האם נכון, כי בין שותפיך לבעלות על מניות החברה
מרכז התפוצות — מלון המרכז בע״מ מצוי גם גדרם בשם
נחלת ישראל טרסט וזוז?

האם ידוע לך כי נאמנויות או חברות הרשומות באופן זה
(ודוז — ליכטנשטיין) משמשות אמצעי להברחת כספים או
להעלמת כספים משלטונות מס הכנסה או העלמתם מידיעת
גורמים שלטוניים?
האם יש לך חלק כלשהו בנחלת ישראל טרסט ודוז?
האם משמשת נחלת ישראל טרסט ודוז אמצעי עבורך
להשקעת כספים?
האם נכון הוא כי כספים אלה רוכזו על־ידך בחו״ל ולא
הועברו לישראל?
האם נכון הוא כי הינך משמש מנהל הסרסט הנ״ל?
האם משמשת הקרן הנ״ל או החברה הנ״ל אמצעי להעלמת
כספים או הברחתם?
האם ידוע לך כי קרנות או חברות מסוג טרסט ודוז
משמשות כאמצעי להעברת כספים ממדינה למדינה ללא
פיקוח השלטונות, ולעיתים גם בניגוד להוראות הפיקוח על
המטבע הקיימות במדינות שונות?
האם נכון הוא כי בין השותפים בחברה מרכז התפוצות —
מלון המרכז בע״מ מצויים גם ד״ר אלכסנדר שיינפלד וגב׳
הלנה שיינפלד, שניהם באמצעות קרנות שלום את חיים
בע״מ כנאמנים על־ידי הרב מנחם פורוש?

האם השקעת כספים כשלהם כשלך בסלון המרכז, אם
במישרין ואם באמצעות החברה בבעלותה המלון?
האם השתמשת למטרה זו בכספים שיאספו על־ידך בחו״ל
ובישראל למטרות אחרות?

י עיכוב״יציאה מאמריקה?
האם היית מעורב בפרשה הקרויה פרשת ״ספערא״? אם
כן — מה היה חלקך בפרשה זו?
האם הקמת (או בעלת) יחד עם אחרים בית דפוס?
האם על שותפיך בבית הדפוס הנ״ל נמנה גם הרב יעקב
לניצ׳נר מישיבת קריית נוער?
האם נכון הוא שפרץ סיכסוך בינך לבין שותפיך הנ׳׳ל
בבית הדפוס?
האם התדיינת עם שותפיך הנ״ל?
באם נערכה התדיינות — איפה התקיימה?
האם עוכבה אי־פעם יציאתך מארה״ב או הוגשה אי־פעם
בקשה לעיכוב יציאתך משם?

י כספים מוברחים?
האם התגלה אז (או בכל זמן אחר) כי העברת לישראל
באופן בלתי ליגאלי עשרות אלפי דולארים?
האם נכון כי טענו כלפיך בדין רבני כי לא מסרת לנוגעים
בדבר כספים מוברחים?
אם נתקיים בירור כנ״ל — מה נפסק באותו בירור?

1האם שותפך מפצע הפלית?
האם נכון הוא כי שותפך ד״ר שיינפלד, תושב סנט־לואיס,
מיסורי, אוד,״ב?
האם ידוע לך במה עוסק שותפך הנ״ל?
האם נכון הוא כי שותפך הנ״ל הינו רופא גינקולוג?
האם ידוע לך ששותפך הנ״ל עוסק בהפלות מלאכותיות?

₪מה עשית בלאם־וכאס?
ביקרת אי־פעם בלאס־וגאם בארה״ב?
נכון הוא בי התרמת בלאס־וגאס?
נכון הוא כי התרמת שם מהמרים?
נכון הוא כי ביקרת שם בבתי הימורים?
נכון הוא כי קיבלת תרומות בבתי־הימורים?
נכון הוא כי התורמים שם ביקשו את בירכתך כ־
האם האם האם האם האם האם

האם הענקת לתורמיך בלאס־וגאס ברכות?
האם ביקרת בבתי־הימורים גם מחוץ ללאס־וגאס?
האם התרמת מהמרים כלשהם ברחבי העולם? אם כן —
היכן?
האם ידוע לך כי לאס־וגאס נחשבת בארד,״ב לעיר פריצות
והימורים?
אם ביקרת בלאס־וגאם — היכן התאכסנה שם?

הברות רשומות בפגמה וליכטנשטיין?
האם יש לך זכויות, מניות, הטבות בצורה ישירה או עקיפה
בחברות שנוסדו או נרשמו בפנמה?
האם יש לך זכויות בגורמים כלכליים כלשהם (,טרסטים,
חברות וכדומה) שנוסדו בוודוז, ליכטנשטיין?

י האם אתה מצדד באפרטהייד?
האם בביקוריו בדרום־אפריקה הינך מנהל גם שיחות מדיניות?
האם
נכון הוא כי טענת בפני אישים עימם נפגשת בדרום־
אפריקה, כי אתה וחבריך בישראל מצדדים במדיניוח ה־
״אפרטהייד״ הנהוגה בדרום־אפריקה?
האם הטענה דלעיל שימשה לך עילה לקבל תרומות ב־דרום־אפריקה?

אתה
ואשת הברך:
האם נכון הוא כי אשתך הראשונה (לבית גלבשטיין) נפטרה
בנסיבות טרגיות?
האם היית בבית שעה שנפטרה?
מה היו נסיבות פטירתה?
האם חשת לעזרת אשתך שעה שאירע האסון?

אם לא חשת — מה הסיבה לכך?
האם נכון הוא כי את אשתך הנוכחית הכרת עוד בימיה
של אשתך הראשונה?
האם נכון הוא כי היית מיודד עם אשתך דהיום עוד בטרם
נפטרה אשתך הראשונה?
האם נכון הוא כי היחסים בין אשתך הראשונה לבינך
היו מעורערים?
האם נכון הוא כי אשתך הנוכחית היתר, בשעתו אשת
ידידך יהושע ליב לוי?
האם נהגת להיפגש עם אשתך הנוכחית, בנסיבות כלשהן,
בימי הייה של אשחך הראשונה? אם כן — איפה נהגתם
להיפגש?
האם ידעה אשתך הראשונה על הפגישות הנ״ל?
האם הביעה אשתך הראשונה התנגדות לפגישות אלו?
האם נכון הוא כי נהגת להיפגש עם אשתך השנייה בסתר?
האם
נכון הוא כי פרצו מריבות בינך לבין אשתך הראשונה
על רקע פגישותיך עם אשתך הנוכחית?
האם קיים היה קשר רומנטי בין אשתך הנוכחית לבינך
בטרם נישאתם?

; הכני! והמימשר הצבאי
האם היית מעורב בעסקי בנק אגודת־ישראל?
האם ידועים לך פרטים לגבי הענקת הרשיון לבנך הנ״ל?
האם ניהלת מו״מ בטרם ניתן הרשיון?
האם הענקת הרשיון קשורה בצורה זו או אחרת בהצבעת
אגודת ישראל בכנסת בשאלת המימשל הצבאי?
האם העבירה אגודת־ישראל את זכותה או חלק מזכויותיה
לגבי הרשיון הנ״ל?
האם תמורת העברת הזכויות (אם בכלל) קיבלת תמורה
כלשהי?
אב קיבלת, מה היתד. התמורה?

גיתוחי מתים
האם נכון, כי הכרזת מלחמת חורמה ברופאים העוסקים
בניתוחי מתים?
האם נכון, כי הכרזת בכנסת כי רופאים מוציאים עיניים
מנפטר ״גם בשביל תענוג ובשביל בידור״?
האם הדברים דלהלן מהווים תיאור שלך במליאת הכנסת
לגבי ניתוחי מתים:
כיצד חותכים נתחים־נתחים גופות יקירים, מוציאים כל
החלקים הפנימיים של הגופות וממלאים בסמרטוטים, מנתחים
כל אורך הגוף, מבתרים את הראש, חותכים את המוח
לפרוסות דקות, מוציאים מן הגופה את הלב
הטחול, הכבד, בני־המעיים, הלשון הנחתכת, חוט השיר־רה
מנקרים, ואת העצמות חנסרים
הדם נמצץ ונשפך לבור שופכין, מוציאים העיניים ושמים
במקומן עיניים של זכוכית, מאות־מאות איברים מנותחים
ומבותרים מתגוללים במרתפי הפאתולוגים.

האם התיאור דלעיל הושמע על־ידך לאחר בדיקה וביקורת?
האם הינך תובע מאוהדיך בחו״ל לנקוט בצעדים כלפי
ממשלת־ישראל להפסקת ניתוחי המתים?

אתה דוצה לסגוד את ״העולם הזד!?״

״מלון מרכזי״ :מי הבעלים? מה חרקו של נווש?

האם נתקלת אי־פעם בצילומים מסוג פוטומונטאג׳?
האם העלית אי־פעם בדעתך אפשרות כי הצילום המשמש
כיסוד לתביעתו אירע בפועל?
האם חוג אוהדיו ותומכיו קורא את השבועון העולם
הזה?
האם התפטרת ממישרה ציבורית כלשהי בעיקבות הפיר־1
סום הנ״ל?
האם נכון הוא כי הינך מנהל מלחמה לסגירת השבועון
העולם הזה?
האם נכון הוא כי הצהרת שבכח־נתך לנצל התביעה הנ״ל
למערכת הבחירות של תנועת אגודת ישראל?

ר 11.ופהוה

ער השארות
שואל:

תובע תשובות

**ץמעון לוי היה בן 16 ושמונה חוד־
\/4שים במותו.
במדינה, בה נקטפים חיים צעירים מדי
יום בגבולות ובדרכים, מבלי שיוצגו שאלות
כמו ״למה?״ או ״מדוע?״ נקבר שמעון
לוי בצינעה, אפילו מבלי שהידיעה על
מותו תופיע בעיתונים. אבל מותו של שמעון
לוי חייב לזעזע ולעורר שאלות, דווקא
מפני שלא נהרג בתקרית־גבול או בתאונת-
דרכים.
כי שמעון לוי מצא את מותו בנסיבות
מוזרות ביותר בתוך כותליו של בית־סוהר
ישראלי, שם היה מסור לשיקום והשגחתם
של נציגי החוק. הוא היה נער פשוט ורגיל׳
בן למשפחה מרובת ילדים בשכונת
גחלת־אחים בירושלים. כצעיר שבששת הבנים
במשפחה נאלץ שמעון להפסיק את
לימודיו עוד בבית־הספר העממי ולצאת
לסייע בפרנסת המשפחה. בשעות היום עבד
במיגדנייה ובשעות הערב השלים את לימודיו•
לעיתים רחוקות בלבד יצא מתחומי

העולם ה 1ה

מדוע הפרו שילטוצות כלא תל-מונד את
החוק, ולא דרשו חקירה של נסיבות המוות
של הנער שמעון לוי, שמת בכלא, תוך 15
יום מתאריך מותו, כפי שמצווה החוק?
האם הוכה הנער שמעון לוי בידי סוחרי
כלא תל״מונד אחרי שנתפס בגניבת קפה
בכלא, כדי לחגוג את יום העצמאות! והאם
מכות אלה הם שגרמו לסימני הפציעה
בצווארו !
כיצד ייתכן שנער אסיר יזעק בכלא במשך
14 שעות לעזרת חובש ולא יקבל כל טיפול
רפואי !

מדוע לא יועברו חקירות מקרי המוות
בבתי״הכלא לחקירת מכונים פתאלוגיים בל-
תי־תלויים במשטרה ובנציבות בתי״הסוהר,
כדי שמימצאיהם יחיו אובייקטיביים ונקיים
מחשד של טישטוש !
מדוע מנסים שילטוצות כלא תל־מונד להעלים
את מה שאירע ב־ 24 השעות שקדמו
למותו של הנער שמעון לוי בכלא!

האם אין שילטונות בתי־הסוהר אשמים
באדישות למצבם וגורלם של האסירים הנתונים
להשגחתם ומרותם !

1ן ןן-
בתוו השכונה הירושלמית בה התגורר.
בתחילת השנה התנגש שמעון לוי עם
החוק. היה זה כאשר נעצר כחשוד בהשתתפות
בחרקה. המשטרה האשימה אותו
בנהיגה במכונית ללא רשיון ובשימוש ברכב
גנוב. שופט השלום הירושלמי, יעקב
בזק, החמיר בצורה יוצאת־דופן כשגזר את
דינו של שמעון. הוא הטיל עליו עונש
שנועד להרתיע צעירים אחרים. דן אותו
ל־ 11 חודשי מאסר בפועל. בפעם הראשונה
בחייו ניתק שמעון לוי מסביבתו ומשפחתו,
נשלח לרצות עונשו בכלא תל־מונד.
בבית־הסוהר היתר, התנהגותו של שמעון

בר־מצווה

ללא דופי. הוא ספר את הימים עד למועד
שיחתרו, התנהג בשקט ולא עורר שום
בעיות. הוא ידע שבעד התנהגות טובה ינכו
לו שליש מתקופת מאסרו. חודש לפני שעמד
להשתחרר נמצא שמעון לוי תלוי במגבת
על סורגי דלת הצינוק בכלא תל־מונה
מאמצי רופא בית־הסוהר להצילו
עלו בתוהו.

למפקד בית־הסוהר, מיכאל אברהמי, היתד.
גירסה משלו, אותה כתב בדו״ח שהוגדר
כסודי ונשלח לנציב בתי־הסוהר אריה
ניר. כתב אברהמי על הרקע שגרם להכנסתו
של הנער שטרם מלאו 17 שנים לצינוק
:״ב־ 28 באפריל הובא שמעון לוי בפני

היה מעביר שמעון את מרבית זמנו בשכונה ך1 וכימעט לא צא ממנה. שמעון הפסיק את

לימודיו הסדירים בבית־הספר העממי ולמד בערב ועבד ביום.

| 0׳ הסתבך שמעון בגניבת מכו־ך1

0נ ת ונהיגתה ללא רשיון. הוא

נשפט למאסר 11 חודש. זוהי תמונתו האחרונה.

חוא שמח זזכ ת?ציגוק
יד מת שמעון לוי בצינוק שבכלא

תל־מונד?

שמעון לוי נושא דרשה בחגיגת הבר־מצווה שלו,
כשהוריו שומרי־הססורת תולים בו עיניים מלאות
תקווה. שמעון היה הצעיר בן ששת ילדי משפחת לוי והיה ילד טיפוחיה.

כך נמצא הנער שמעו! לוי
תלוי על הדלת המסויגת של
הצינוק בכלא חלימונד. הוא קשר את צווא רו
במגבת לסורג שהיה גבוה ב־ 5ו ס״מ
בלבד מצווארו בעומדו על הריצפה. לשם
כך עלה על הסורג, ממנו נפל או התחלק.

בגין הברחת שני קילו קפה מחדר־האוכל.
מטרת הגניבה היתה להעביר את הקפה לחצר
הכללית של בית־הסוהר. האסיר נתפס
כשהקפה בידו.
״הודעתיו שהמיקרה יימסר למשטרת
כפר־סבא וייפתח תיק. אך האסיר התחנן
לבל אעשה זאת, כיוון שהוא עומד לפני
סיום שני שליש מתקופת מאסרו וידוע לו
שהעובדת הסוציאלית המליצה בפני עליו.
התייעצתי עם סגני מר קדמי והעובדת הסוציאלית
להמן והעמדנו את עונשו על
חמישה ימי בידוד, לאור התנהגותו הטובה
בעבר. האסיר שמח על פסק־הדין והודה לי

הנובעות ממקרה מועזע זה
שלא נפתח תיק נגדו.״
עוד באותו יום הוכנס שמעון לוי לצינוק׳
כשלדברי מנהל בית־הסוהר הוא שמח
על ההזדמנות שניתנה לו לרצות בדרך זו
את עונשו ולהימנע ממשפט פלילי נוסף.
על מה שקרה למחרת סיפר הסוהר שלום
יפת :״בתאריך ה־ 29 באפריל בשעה 4.00
בבוקר, קיבלתי תפקיד באגף ג׳ ותאי הבידוד•
בשעה 10.00 בערך, בהיותי במיסדרון
אגף ג ,,שמעתי צעקה מאסיר. ניגשתי
לביתן תאי הבידוד, שם ראיתי את האסיר
הנדון תלוי על מגבת על סורג דלת התא,
ופניו כלפי הצינוק. מייד פתחתי את התא
מיספר אחד ושיהררתי את המגבת. תפסתיו
בידי והזעקתי את הסגן והקצין התורן.
בעת שהאסיר הורד על־ידי הוא היה מחוסר
הכרה.״
סיפר רופא בית־הסוהר, הד״ר יוסף
שהושע :״בשעה עשר בערך הובא למרפאה
על־ידי הסוהרים האסיר שמעון לוי, שהיה
מחוסר הכרה ומחוסר נשימה. בדקתי אותו
במקום. הדופק לא ניתן למישוש. קולות
הלב היו חלשים. מעל הצוואר היתד. נפיחות
וכחלון. הגוף היה חם ולא היו סימנים של
כחלון במקות אחרים. נעשתה לו מייד הגשמה
מלאכותית ומסג׳ים באיזור הלב. לפי
הסימנים נגרם המצב כנראה על־ידי חניקה.״
ההנשמה המלאכותית והעיסוי לא הועילו.
שמעון לוי מת. למשפחתו נמסר כי הוא
התאבד בתלייה בעזרת מגבת בתוך תא הצינוק
שלו.

החקירה נעשתה באיחור

* תכן ו אי ש לא היה שואל יותר שאלות
על נסיבות מותו של שמעון לוי,
לולא הבחין האב, שבא לזהות את גופת
בנו, בסימני פציעה על צווארו .״אם הוא
התאבד בתלייה, כיצד באו סימני פציעה
בצוואר?״ שאל האב.
הוא פנה לעיוך־הדין הירושלמי שרגא
בירן, שהחל לברר את נסיבות המוזת. ואז
התבררו מיספר עובדות מוזרות ביותר.
בירן ביקש מהפתולוג הממשלתי, הפרופ׳
היינריך קרפלום, שבדק את הגופה לאחר
המוות, את הצילומים שנעשו בשעת הבדיקה.
קרפלום השיב במכתב לבירן שלא נעשו
כלל צילומים כאלה. בירן איים במכתב
שני לפנות לערכאות כדי לדרוש את התמונות.
אחרי מכתב זה שלח קרפלום את
התמונות שצולמו בשעת הבדיקה שלאחר
המודה, ביקש לבטל את מכתב הסירוב הקודם
שלו. בתמונות ששלח נראו בבירור
סימני פציעה על צוזארו של שמעון לוי.
#לפי החוק, כאשר מת אדם במוסד
סגור, חייבים שילטונות בית־הסוהר לפתוח
בהליכים לחקירת סיבת המתת בפני שופט
חוקר, תוך 15 יום מיום המוות. שילטונות
כלא תל־מונד לא עשו זאת. רק כעבור חודש,
ביום בו הגיש בירן בירושלים בקשר,
לחקירת נסיבות מותו של שמעון לוי, הוגשה
בקשה במשטרת כפר־סבא מטעם נציבות
בתי־הסוהר לחקירת המתת.
#כאשר החל השופט מנחם אילן לחקור
את נסיבות המתת, הוגשה לו עדות
של אסיר בכלא תל־מונד, דוד דרעי, לפיה
סיפר דרעי כי אותו יום שמע את שמעון
לוי מאיים שיתאבד וכי מבעד לדלת תאו
ראה כיצד מבצע שמעון את ההתאבדות
בעזרת מגבת. הוא טען שאיש לא הקריא
לו את העדות הכתובה וכי למעשה שמע
את שמעון לוי צועק שהוא משתגע מכאבים.
מתאו אין כלל אפשרות לראות את
הנעשה בצינוק בו ישב לוי. כל מה שראה
הוא קצר, של מגבת המשתרבב מבעד לסורגי
הצינוק.
שלוש עובדות תמוהות אלה מצביעות כי
לשילטונות כלא תל־מונד היה מה להסתיר
בפרשת מותו של שמעון לוי.

הסבר אבסורדי

שופט החוקר עתה את נסיבות הן
! מוות יצטרך בראש וראשונה לקבוע
אם אומנם התאבד שמעון לוי, או שמותו
נגרם מסיבות אחרות.
הצורה בד, נמצא לוי בידי הסוהר שלום
יפת, מעוררת הרבה ספקות בקשר לאפשרות
של התאבדות.
שמעון לוי היה כלוא בצינוק שאורכו
2.75 מטר, רוחבו 1.18 מטר וגובהו 3.35
מטר. הוא נמצא תלוי על סורג הדלת שגובהו
מהריצפד, הוא בסך הכל 166ם״מ.
גובהו של שמעון עצמו היה 171ם״מ.
כלומר, אם התאבד, הוא היה צריך לתלות
את עצמו על סורג הנמוך ממידתו.
את ההתאבדות היד, צריך לבצע בעזרת

מגבת באורך רגיל, שאת הקצה האחד שלה
היה צריך לקשור לסורג ואת הקצה השני
שלה לצווארו.
כל אדם יכול בניסוי פשוט ביותר להיווכח
כי קשה ביותר להתאבד במצב כזה.
למפקד בית־הסוהר,׳ מיכאל אברהבי, היתד.
גירסה מוזרה עוד יותר על אפשרות ההתאבדות
:״הוא כנראה החזיק את הקצה הי
אחד של המגבת בידו ואילו בקצה המגבת
השני עשה לולאה ותלה את עצמו כשרגליו
מקופלות,״ הסביר אברהמי.
זוהי האפשרית האבסורדית ביותר. אף
אדם אינו יכול לתלות את עצמו בחבל או
מגבת שהוא מחזיק בידו.
קשה גם להסביר כיצד נער צעיר, שלפי
עדות מנהל בית־הסוהר, שמח על שמכניסים
אותו לצינוק כתחליף להארכת מאסרו,
יתאבד למחרת היום מבלי שיהיה לו
כל מניע לכך, מה עוד שהוא יודע כי תאריך
שיחרורו מהכלא קרוב ביותר.
מצד שני ברור גם שאף אחד אחר לא
תלה את שמעון לוי בתאו. האפשרות היחידה
שהשופט החוקר יצטרך לשקול אותה
כאלטרנטיבה להתאבדות היא האפשרות של
ביום נסיון התאבדות. כלומר: האם ייתכן
שמישהו רצה להסתיר את נסיבות המתת
האמיתיות של שמעון לוי ולכן ביים התאבדות?

שעות,, :חובש !,חובש:״
ץ• די להכין כיצד בכל זאת מת שמי
^ עון לוי בצינוק, יש לבדוק מה אירע
לו בשעות שקדמו למציאתו.
לפי דבריו של דרעי, ששינה את עדותו
בפני השופט החוקר, מסתבר כי שמעון לוי
הוכנס לצינוק ב־ 28 באפריל בשעות ד,צ־הריים.
הוא היה צריך לשבת בצינוק חמישה
ימים, אבל מייד אחרי שהכניסוהו לתא
אמר לסוהר כי הוא חש כאבים בצווארו
וביקש להביא אליו חובש. הסוהר דחה את
בקשתו, הסביר לו :״החובש נמצא חיום
בטול־כרם.״
סיפר דרעי, :שמעתי את שמעון נאנק

ל־ 24 שעות צעק שמעון לוי בכלא :״חובש!
חובש!״ ולא ניתנה לו העזרה הרפואית שביקש
אותה.
ייתכן שאז ניסה שמעון לוי לביים התאבדות
כדי שיביאו אותו לחובש. הוא עלה
על הסורג התחתון של דלת תאו, הגבוה
מהריצפה בכמה 0״מ. הוא קשר את צווארו
לסורג אחר. ואז כנראה נשמטו רגליו
מהסורג עליו עמד. כל הנפילה שלו יכלה
להיות מגובה של 0 10״מ לכל היותר.
החבטה שספק לא היתד, קשה ביותר אולם
הוא החל להיחנק. הוא ניסה להסיר את
המגבת מעל צווארו וכתוצאה מכך פצע
כנראה בציפורניו את הצוואר.
מכיוון שאיש לא היה לידו במשך קרוב
לשעה, הוא איבד את הכרתו, וכשהובהל
אל הרופא שוב אי־אפשר היד, להצילו.

האשמה: אדישות!

הפצעים המוזרים

צילומים אלה שנעשו בידי הפתאלוג הממשלתי,
הד״ר קרפלוס בשעת בדיקת גופתו של הנער שמ עון
לוי, מצביעים על פציעות מוזרות בצווארו של הנער, שלא יכלו להיגרם מהמגבת
בעזרתה התאבד. ייתכן שפציעות אלה נגרמו ממכות שהוכה הנער לפני שהוכנס לצינוק.
השערה אחרת שהוא פצע את צתארו בציפורניו כשניסה להשתחרר מהמגבת שחנקה אותו.

מכאבים במשך כל שעות היום. מדי פעם
היה צועק, :חובש! חובש! הביאו אלי חובש!•
למחרת בשש בבוקר הוא שוב התעורר
בצעקות, :חובש! חובש!׳
״שמעתי אותו מתאונן על כאבים חזקים
בגרון. הסוהר יפת, שהיה אז בתורנות,
ניגש אליו ואמר לו שגם היום החובש לא
יכול לבוא אליו, כי הוא עסוק עם הרופא.״
בשער 8.50 ,הוציא יפת את האסירים לטיול
בחצר. לדבריו חזר לסיור בתאי הצינוק
בשער 9.15 ,ו״הכל היד, בסדר.״ למרות שהתקנות
מחייבות בדיקת תאי הבידוד כל

רבע שעה, הוא חזר לתאי הבידוד רק קרוב
לשעה עשר ואז מצא את שמעון לוי מוטל
בתאו.
מעדויות אלה ניתן לצייר את התמונה
הבאה:
אחרי שנתפס בגניבת הקפה מחדר־האוכל
של הכלא, כדי שחבריו יוכלו לחגוג עימו
את יום־העצמאות בשתיית קפה, הובא שמעון
לוי למשפט בפני מנהל הכלא. ייתכן
וקודם לכן הוכה בידי הסוהרים שתפסו
אותו. כאשר הוכנס לצינוק חש בכאבים
בגרונו. הוא ביקש להביא אליו חובש. קרוב

ך* סופו של דבר אין זה משנה אם
^ שמעון לוי מת כתוצאה מהתאבדות, או
מתאונה שנגרמה לו שעה שניסה לביים
התאבדות. המזעזע בכל הפרשה היא העובדה
שנער שטרם מלאו לו ,17 יכול לזעוק
במשך 24 שעות לעזרת חובש בצינוק,
ואיש לא יבוא לעזרתו.
האשמה הנופלת על שילטונות בית־הכלא
אינה אשמת אכזריות אלא אשמת אדישות.
ביום מותו של לוי היו בבית־הכלא רופא
וחובש, אבל איש לא טרח להודיע להם כי
אסיר מבקש את עזרתם הרפואית. אדישות
זו היא החייבת לקומם את דעת הקהל כלפי
מד, שמתרחש בין כותלי בתי־הסוהר.
המדינה שולחת אסירים לבתי־הכלא כדי
לבודדם, לחנכם מחדש או להענישם. אבל
היא אינה גוזרת עליהם מוזת בבתי־הכלא.
חייהם של האסירים מופקדים בידי הסוהרים.
יכולים להיות אלף ואחד מיקרים בהם
אי הגשת עזרה רפואית בזמן עלולה לגרום
למותו של אסיר.
מותו של שמעון לוי חייב לשמש אזעקה
לאדישות הקיימת בבתי־הסוהר לבריאותם
ושלומם של האסירים.

אנשים

לבילוי ושלם

1ר16 נן ז 3ו₪מף 6113^ 1^ 011ס^3ע 31₪ז1ם ^

]^1ר ₪03

ל בי דו ר, ל מ סי בו ת בבית, לפיקניק, בנ סיעו ת
וברכב־ ב תוספ ת מתקו לא חזק ת הר ש מקול

>$וו1ואק
פיליפסר^׳׳ל 2רז ׳/ר/ך*

פרפו שפי חיפה

תלוש הנחה
לספרו של אורי אבנרי
מלחמת היום השביעי
(כוחו יפה עד )31.7.69
נא לשלוח לי ...טפסים של הספר ״מלחמת היום
השביעי״ ,במחיר מיוחד של 7ל״י הספר.
אני מצרף סך ...ל ״י.
השם... 5
הכתובת

גרוזיני כורים גאפונוב, מתרגם היצירה
שד־הביטחון
עוטר, עור הנמר לעברית. כשהבחין שלונסקי
כי אף אחד מן הנכבדים שהוזמנו לטקס לא
רודף גשיס
טרח לבוא, וגם שניים משלושת שופטי הפרם
לא הגיעו, קם ואמר :״בשמו של גאפו־זה
היה מוכרח לקרות פעם, וזד, קרה ה־ ,נוב אני מודה על אלפיים הלירות שהוענקו
שבוע בעיתון ג׳רוזלם פוסט, באחד מדיווחיו
לו ומרוב כעם אני סוגר את פי.״
על ראש־ר,ממשלה. אחד מכתבי העיתון טעה
טעות פרוידיסטית, כינה את ראש־ד,ממשלה
כינוי דן בן־אמוץ
בתואר ״האדון גולדה מאיר״• .
אחר לראש־הממשלה היה בפי סגנה ושר
שניהם שוליה לנגד
ד,קליטה יגאל אלון. שעה שבאו
לאחד הכינוסים שנערכו בבנייני־האומר, בגדעון
לב־ארי, איש המערכת התל־אבי־ירושלים,
הם הגיעו בשתי מכוניות נפרדות.
בית של מאגאזין הרדיו היום הזה, נוהג
כשירדה גולדה מן המכונית, ניגשו אליה
להשוות את עבודתם של עורכי התוכנית לזו
דיילות והובילו אותה לעבר הבניין. גולדה
של מלצרים .״אנחנו צריכים רק להגיש,״
צעדה במרץ כה רב עד שאלון, שצעד אחאומר
לב־ארי ,״וכמו כל מלצר טוב, אסור
ריה, לא הצליח להדביקה. קרא אלון לעבר
לנו להכניס את האצבעות שלנו לתוך הראש־הממשלה
:״היי, ר,עליה השנייה, בבקמרק!״
>• מזכיר סיעת המפד״ל בכנסת,
שה להאיט את הקצב ח״כ מרדכי
אריה האן, הגיע למסקנה כי חסד עשו
פורקים, שהוא תושב כפר סבא, התלבט
אנשי המימשל הצבאי עם המתנחלים, שניסו
בשאלה חמורה. בכפר־סבא התקיימו שתי
לפני שבוע להתנחל בהר גריזים שמעל
אסיפות. באחת מהן נאם שר־החוץ אכא
שכם, שעה שגירשום והחזירום לבתיהם. הסאכן
ובשנייה השר ללא תיק מנחם בגין.
ביר האן :״אילו היו משאירים אותם שם,
סורקים לא ידע לאיזו אסיפה ללכת. לבסוף
הם לא היו יכולים למצוא טלפון בסביבה
הלך סורקים לאסיפה בה נאם בגין. הוא ישב
להודיע להוריהם שהם לא חוזרים אותו
בשורה הראשונה, מחא כף לדברי השר ובתום
ההרצאה אפילו ליווה את בגין החוצה לילה הביתה מאז הפסיק דן כן־
א מו ץ את ערבי הראיונות שלו בהילטון,
באופן הפגנתי # .הקהל שהצטופף ליד ההוא
פרש כמעט לגמרי מחיי הבוהמה התל־מקום
בו התפוצצה השבוע מכונית התופת
אביבית. מלבד התוכנית שהוא מגיש אחת
בתל־אביב, הבחין זמן קצר אחרי הפיצוץ ב-
לשבוע בגלי צה״ל, הוא נעלם מאור הזרקושר־ד,ביטחון
משה דיין, שהגיע למקום.
רים. למרות זאת, כך מסתבר, אין בן־אמוץ
מעריציו של דיין קיבלו אותו במחיאות-
הולך בטל. הוא החליט ללמוד ברצינות את
כפיים ואחד מהם אף הגדיל לעשות והחל
מיקצוע הנגרות, ומדי שבוע הוא מקדיש
לצעוק! ״מוות לערבים!״ נראה היה שהקרישעות
רבות לעבודה כשוליה בנגריה של
אות צרמו את אוזנו של השר, והוא נעץ
נגר ערבי ביפו, מומחה לפיתוחי עץ • .גם
במעריץ המשולהב עין זועמת וזה השתתק
הסופר יגאל׳ מופינזון מחפש עיסוקים
מייד • .אגב, הסופרת ד,אנגליה הידועה
חדשים. יגאל מספר לכל מי שמוכן לשמוע
דפנה דה מורייה, בחרה במשה דיין,
כי אחת המפלגות במדינה הציעה לו מקום
כשהתבקשה לבחור בדמות הגבר שהיא מעריאלי
ברשימת המועמדים שלה לכנסת. את
ריצה׳ במישאל שנערך על־ידי העיתון הבריטי
אובזרוור. היא כינתה אותו בשם
״נאפוליאון של ישראל״ .העיתון עצמו הגדיר
את דיין בצורה הבאה :״שר־הביטחון
בעל זוהר של מועדון־לילה, וחוש מפותח
באופן לא רגיל ליחסי־ציבור. מצועצע, מושך
נשים וגם רודף אחריהן. הגנרל המחייך
מסוגל להיות מסוכן לא רק בשדה הקרב.״
• גיבור השבוע היה ללא ספק המשורר
אכרהם שלונפקי, שהוזמן לנאום בטקס
חלוקת פרס צ׳רניחובטקי לסופר היהודי ה־

מזכירתה הנ ד סי ת שר

וקרי! קנדי אשסיצה:
בתקופת מגוריה בביח־הלבן, הצליחה דק־לין
קנדי לבזבז בשנה אחת על הוצאות המשפחה
יותר מכל משכורתו השנתית של
בעלה כנשיא ארצות־הברית. היא הוציאה
בדיוק 121,461 דולר ו־ 16 סנט — ואילו
משכורתו של הנשיא באותו זמן היתר 100 ,
אלף בלבד.
מה שלא הפריע לה כלל להיות קמצנית
נוראית בקשר לאחרים, טוענת מארי בראלי
גלאגר, מזכירתה לשעבר של ג׳קי, במאמר
שפירסמה זה עתה בשבועון־הענק ליידי׳ס
הום ג׳ורנל. לדבריה, החמירו ענייני התקציב
המשפחתי בבית־הלבן עד כדי כך, שקנדי
המנוח נאלץ להזעיק את אחד מידידיו, מומחה
פינאנסי, כדי שיוציאם מן הבוץ.
הסיבה, לטענת המזכירה: ג׳קי נהגה תמיד
לקנות כל מר, שהתחשק לה בלי להתעניין
כלל במחיר. היא היתד, מבזבזת אלפים —
אך מנסה לחסוך בפרוטות. את הבגדים שנמאסו
עליה נהגה למכור לחנות מיוחדת
בניו־יורק. וכאשר ביקשה ממנה מזכירתה

אפילו ביררה אם ניתן לפרק את היהלומים
מתוך החרב המפוארת שהיא ובעלה קיבלו
במתנה מהשאח של איראן.
ב־ ,1962 ממשיכה גלאגר ומגלה, ציוותה
הגברת הראשונה שבמסיבות־קוקטייל בבית
הלבן יחלקו לכל אורח קוקטייל אחד בלבד

ג־קי הקמצנית
את אחד ממעיליה, שנועד להימכר לאותה
חנות, לא היססה ג׳קי לדרוש ממנה תמורתו
65 דולר — למרות שהיא עצמה הוציאה
באותה שנה 40 אלף דולר על בגדים חדשים
לעצמה.
ג׳קי ניסתה לחסוך לא רק בבגדים ישנים:
היא ביטלה את המינהג שהיה מקובל בבית
הלבן, לחלק מתנות־מזון לבתי יתומים, ו

ורק למי שיתעקש מאוד, עוד אחד.
״הדהימה אותי במיוחד הוראה שנתנה
ג׳קי לאן לינקולן, האחראית על משק ר>־
בית,״ מספרת המזכירה .״היא הורתה לה
שבמסיבות פרטיות, לא רשמיות, עליה להדריך
את המלצרים למלא מחדש כוסות ריקות
שהשתמשו בהן, בתנאי שאין עליהן סימני
שפתונים.״

ג ו קרו באמת
דיו מעות המבנדהז
האדור השודף

הידיעה שפורסמה לפני שלושה שבועות
בעיתוני ישראל עוררה התפעלות מצד הקוראים•
סופר בה בפרוטרוט כיצד הצליח
אלוף פיקוד־המרכז, האלוף רחבעם (״מדי״)
זאבי, לשלוף את אקדחו במהירות,
לירות בחבלן ערבי ולמנוע על־ידי כך אסון
גדול.
הדבר אירע ליד מערת המכפלה בחברון,
סופר באותה ידיעה. גנדי, בחברת המושל
הצבאי עופר בן־דוד ועוד קבוצת קציני
צה״ל, ביקרו בחפירות הארכיאולוגיות הנערכות
ליד מערת המכפלה. אותה שעה
הסתער הבלן ערבי על אנשי משמר־הגבול
המופקדים על המקום. בעזרת שברייה ארוכה
הוא דקר אחד מאנשי משמר־הגבול,
הסתער לעבר גנדי והמושל הצבאי של חברון,
כשהוא עומד לדקור גם אותם.
כמו בסרט של המערב הפרוע באה ד,ישוער,
ממקום שאיש לא ציפה לה. גנדי שלף
את אקדחו במהירות, ירה בחבלן הערבי
ברגליו ופצעו.
היה זה סיפור גבורה מרתק, אלא שהוא
היה לקוי בחסר. מסתבר שמה שאירע ליד

מערת המכפלה לא היה מערבון, אלא מערכון
נוסח רשומון, בו היו גירסות נוספות
על מה שאירע.
החבלן הערבי לא היה אלא אחד ממשו־געי
העיר, הידוע באי־שפיותו. הוא לא
החזיק בידיו שברייה ארוכה אלא שפוד של
קבאב• והוא לא תקף כלל את גנדי ואת
פמלייתו.
לאחר שאותו מטורף דקר בשפוד את אחד

מאנשי משמר־הגבול, הוא עלה על גג של
בניין סמוך וסירב לרדת משם, כשהוא
מנופף בידו בשפוד. גנדי הגיע למקום כעבור
זמן. הוא ראה כיצד אנשי משמר־הג־בול
והחיילים מנסים לשכנע את המטורף
להסגיר את עצמו. שיחת השיכנוע נמשכה
כ־ 20 דקות׳ .כשעמד המטורף במריו, הציעו
אנשי משמר־הגבול לעלות אליו ולהורידו
בכוח. ברגע זה שלף גנדי את אקדחו וירה
בערבי הבלתי־שפוי ופצעו.

דובר צה״ל שהתבקש למסוד את גירסתו
שלו לפרשה, אמר בתארו את המיקרה :
״התוקף המשיך בהשתוללותו והתקרב לעבר
קצין מפמליית האלוף. הוא זרק לעברו
אבנים ופרץ לעברו כשהשפוד בידו, ניתנה
הוראה לירות לעברו או לפגוע ברגליו — לקריאות נענה שלא לאחר
להפסיקאתתוקפנותו. הוא נפגע
על־ידי האלוף ואיש משמר־הגבול שירו
בו בו־בזמן.״

שם המפלגה אין יגאל מוכן לגלות, כדי
לשמור על שמה הטוב של המפלגה# .
לזוג האמנים שושיק שני ואריק לביא
נולדה השבוע במזל טוב — בת • .האמרגן
והמפיק אברהם (״פשגל׳׳) דשא, הנציח
בצורה מקורית את שם להקתו,
הגשש החיוור. הוא כינה את בנו, שנולד
לפני שבועיים, בשם גשש דויד # .אחת
הדמויות הבולטות ביותר בחיי הבוהמה הירושלמית
היא כרמלה חמדי, המלצרית
של קפה נוענוון בירושלים, המשמש כמקום

המיפגש של הבוהמה הירושלמית. כרמלה,
המגדירה את עצמה כ״תימניה גזעית״ ,היא
כבר סבתא לנכדים ועובדת שנים רבות ב־טענזון
תמורת משכורת רעב של 280ל״י
בחודש. יום אחד הגישו יושבי הקפה לבעל
המקום, מרדכי קו ,3עצומה בה הם תובעים
להעלות את שכרה של כרמלה ל־350
ל״י לחודש. בעצומה צויין שאם אין בעל
מעמון יכול להרשות לעצמו לשלם משבורת
כזו, מוכנים יושבי הקפה שיעלה את המחירים
ב־ס /ס .10 עד כה חתמו על העצומה כ־25

מיושבי הקפה, ביניהם הבמאי מיכה שגייר,
הצייר יוסי שטרן, השחקנית יעל
אכיב והמשורר דן עומר. כאשר נודע

כמילואים מתתיהו
כרטיסים להשיג
בכל ! משרדי הכרטיסים
בעיר !

לכרמלה דבר העצומה שהוגשה עבורה, היא
פרצה בבכי.

פסוקי השבוע

#שר־הביטחץ משה דיין :״אני
מעדיף את המצב הנוכחי — בלי שלום —
על פני שלום עם מצרים וחזרה לגבולות
ה־ 4ביוני,״

• סגן שר־האוצר צכי דיג־שטיין
:״ישראל היא מדינת האי־אפשרו-
יות הבלתי־מוגבלות.״

* פסטיבל הקצב הישראלי פ6פ* 1
מטעם מערכת

העול ה 1ה

ביום חמישי 247.69ב 8-נערב, בפארק הלאומי בומת-גן
בהשתתפות מיטב הלהקות בארץ (לפי סדר א-ב)

הכוכבים הכחולים * המהפכה * העכבישים * המוסקיטוס
השוקולדה * נערי החצר * פעמוני סוני
הופעת אורחים מחו״ל :

3מ1)£ג11 מא£ 1££מ1
הפקה :
מופע אמנים
1969 בע״מ

• האלוף

פלד, בתגובה על טענתו של שר־ההסברה
ישראל גלילי, כי אין בנמצא יישות פלסטינית
:״כל מי שחרד באמת למהותה המוסרית
של ישראל, יראה בדבריו של השר
גלילי עדות לכך, שהתדרדרותנו המוסרית
לא רק שהחלה, אלא שאנו כבר מזנקים, עם
הראש קדימה, אל קדירת הסיאוב הפוליטית.״
הפסטיבל נערך
בחסות
ומ1מן תעשיית
גלידות
בע״מ

פרס
ר אש ו ן
בפסטיבל

שרביט הזהב
שיביט ״פז״

הציוד האלקטרוני

הכתר למלכה והפרסים

בחירת מלכת ה גו גו
״ראקום־תעשיות״

יצירת ״טופז״ תכשיטים

בחסות ״ליידי אסקווייר״
צבע הקסם לנעליים __

קולנוע כוכבים אבות ובנים
כיוון שעכשיו הריונות ולידות זה דבר
כל־כך מקובל, נעשתה אקטואלית גם השאלה
״מה תעשה כשתהיה גדול״ ,שלא לדבר
על ״את מי אתה אוהב יותר, את אבא
או את אמא״.
כששואלים אמא או אבא ישראליים מה הם
רוצים שבנם יעשה כשיהיה גדול, אין להם
הרבה בעיות. הם רוצים רק שהוא יהיה חי.
בחוץ־לארץ זה קצת יותר קשה. לכן, כששאלו
את אני ג׳ירארדו מה היא רוצה שבתה
ג׳וליה ( 6וחצי) תעשה כשתהיה גדולה, היא
התלבטה, התלבטה, ובסוף אמרה שהיא רוצה
שהבת תעשה מה שהיא רוצה. שהיא תבחר
בעצמה. היא רק רוצה שתאהב את אמא
שלה, כל החיים, וכמובן, שלא תתחתן בגיל
,20 כי היא לא תרשה דבר כזה, ומובן שהיא
תהיה שחקנית.
אלא מה היא תהייה?
ז׳ן־לואי טרינטיניאן רוצה שבתו, פולין
(שלושה חודשים) ,תהייה רקדנית, אפילו לא
מיקצועית, כי זה דבר הדורש הרבה משמעת
ועבודה, וזה ישפר את אופייה. הוא
רוצה שהיא תהייה רכה, עדינה, נשית, וש־

גזגי מנסי ה ריאלית
הרשמה לשנת הלימודים תש״ל לכתות בוקר ש /י /י״א, י״1
תיכון עיוני בפגפוח

תיכון מ ק צו עי ב מג מו ת

הו מני ס טי ת
רדיראלקטרוניקה טלויזיה ־ תעופה

ריאלית

לבורנטים כימיים
גרפיקה -שרטוט
ציור אופנה
פקידות

כולל חכנח לבחינות הבגרות הנערכות על-ידי משרד החינוך
הוראה על-ידי מורים אקדמאיים בעלי נסיון * סטיפנדיות
פרטים, ן
הרשמה| ,
8־1,5־9

תל־־אביב
ברנר 17
מסגת אלנבי

חי פ ה שמריהו לוין 30

רמת ־ גן
ביאליק 42

כ ת ־י ם
רוטשילד 33
ע״י המצבה

חולון
סוקולוב 16

פתח ־ ת קו ה
ברכוכבא 1

חברון 22
מפנת מודיעין
77ר״ג

דיסטל וז׳ודיאן
אין סיכוי שיהיה פועל
לא יהיה לה הרבה כסף, כדי שתרגיש קצת
קשיים בחיים. אבל לזה אין לה שום סיכוי.
קלוד ריש היה רוצה שלבתו נטאלי ( 4וחצי״
תהייה בגיל עשרים השכלה כל־כך רחבה,
שהיא תוכל לבחור לה בקלות מה שהיא
תרצה לעשות בחיים .״אם היא תגיד לי
שהיא רוצה להיות עקרת־בית, אני אסכים.״
בנו של סאשה דיסטל, ז׳וליאן ( 18 חודשים)
יהיה פשוט ספורטאי. הוא יעשה כל
הזמן תרגילי־ספורט, והדבר הזה יחנך אותו
וייתן לו ערכים מוסריים, חוש להתחרות ול־מישחק
הוגן. מובן שהוא יהיה עורך־דין או
משהו כזה, ושאין שום סיכוי שהוא יהיה
מלח, או פועל.

סרטים
המהם באש

א 1ה ד8
אנחנו יוצרים כוח חדש. עזור לנו.
מלא! ג ז ור ! ושלח!
תנועו־נ ה עו לםהזה פו חחדש, ת .ד ,136 .ת ל ־ א כי ב

אני מבקש להמציא לי חוטר הסברה של תנועתכם -בלי התחייבות
מצדי.
אני אוהד התנועה ומבקש לקבל חומר שוטף
אני מבקש להזמין אותי לאסיפות התנועה במקום מגורי
אני מוכן להתנדב לעזרת רשימתכם ביום הבחירות
אני מבקש להצטרף כחבר לתנועה

השם

הכתובת המלאה רחוב עיר

גיל

מקצוע

מם׳ טלפון

לוחמי הגיהנדם (ציון, ירושלים; חן,
תל־אביב) במה זמן אפשר לראות שריפות?
לא ברור. גם איש מיוצרי הסרט לא טרח
לשאול זאת את עצמו או את הקהל.
רואים את ג׳ון ויין, שנלחם בבר בכל־בך
הרבה דברים בחייו, נלחם הפעם בבעירות
ובאש, ודרך אגב גם קצת באנשי גרילה מ־צואליים,
כי אחרי שנגמרו לו האינדיאנים
ואחרי שהוא כבר גמר את אנשי הוזייאט־קונג
בווייאט־נאם, לא נשאר לו כבר במי
להילחם אלא בלוחמי־החופש ובשריפות, בקצוות
נידחים של העולם.
מובן שיש גם בעיות נוספות, מלבד שלושים
דליקות שהוא מכבה בתור מכבה־אש
מיקצועי. יש לו גם אשה שאינה רוצה בעל
במיקצוע כל־כך מסוכן (ורה מיילם) ,ויש לו
גם בת שהתרחקה ממנו והיא זרה לו, וכל
מיני בעיות המשתדלות במאמצים רבים למלא
שעתיים של סרט ואינן מצליחות.
ויין עצמו עסוק, בינתיים, במלחמות עם
חבר בית־הנבחרים, שגילה כי קיבל באקשיש
של כמיליון דולאר מקופת משרד־ר,ביטחון
כדי לעשות את הסרט שלו נגד הווייאט־קונג.

עול חאשה

ג׳ין שרימפטון המפורסמת: קשר יחיד מתחת לסנטר, קצת
לצד, דבר הנותן אפקט כפול :״מראה סבתא״ ושובבות.

תיסרוקת הקשר־מתחת־לסנטר פשוטה לביצוע, אינה מצריכה זמן. אפשר לעשותה בכמה גירסאות — קשירת קצוות־השיער
מסביב לצוואר, או קשר יחיד עם קצוות נופלים בחופשיות, ועוד. על־מנת לקבל ׳את התוצאה הטובה ביותר, על
השיער להיות חלק, בוהק ו״כבד״ ,המצמידים את השיער לגולגולת. למטרה זו יצאו לשוק מיספר תכשירים חדשים.

מה דעתך! זהו המראה החדש לנעלות שיער
ארוך י— או שיער קצר ופיאה ארוכה. השיער נקשר
מתחת לסנטר, והתוצאה — עינייך הרואות. כפי
שסיפרתי לך בשבוע שעבר, תבליט השנה התיסרוקת
את המראה הנשיי, והעיקרון שישלוט הוא — הצמדת
השיער לקודקוד ויצירת רושם ״כבד״ ,בניגוד
לרושם האוורירי שיצרו התיסרוקות המנופחות.
בעמוד זה — הגירסה החדשה לבעלות שיער ארוך.
תיסרוקת הקשר מתחת לסנטר משמשת גם
כתחליף למטפחות־הראש החוזרות לאופנה. התיס-
רוקות בעמוד זה הן הן יצירתו של ארה גאלאנט

המפורסם. בתמונה מימין — אחת מדוגמניותיו,
בתמונות משמאל — ג׳ין שרימפטון הנהדרת, בכבודה
ובעצמה .״כשאתה מטפל בשערה של ג׳ין
שרימפטון,״ אומר ארה ,״אתה מתנהג נחרדת־קודש.
התיסרוקת הזאת היא שיא הפשטות. אתה
מחליק ומסרק את שערה עד שהוא נהיה נזרם
מים בנהר, ואחר קושר את התלתלים הכבדים מתחת
לסנטר, כך שהכל יהיה צמוד לראש.״
מה חושבת הדוגמנית מיספר 1בעולם על היצירה
ז ״יש לו עין נהדרת וחוש סיגנון כביר• תני לו
יד חופשיה, והוא יעשה מה שהכי טוב בשבילך׳.־׳

השרימס מרשה לעצמה גם וריאציה חורגת למדי מהנושא:
הקשר על העורף, במקום מלפנים, התלתלים שמוטים על הגב.

122

של ס הא שה
ע קרת-בית -
מיקצוע מיותר

מכשיר מעולה
שרות מהימן
טלביזיה״סאבא״
הנאה לכולם

יה זה חלום־חייה של כל עקרת־בית
( \ בעולם, ואמנם, הגבירות שנכחו לא הסתירו
את התלהבותן. הרעיון עצמו היה
גדול: לחסל את תפקידיה של עקרת־הבית.
הציעה אותו לא אחרת מאשר ואלנטינה
טרשקובה, האסטרונאוטית הרוסית. האשד, היחידה
בעולם שריחפה בחלל העלתה את
הצעתה זו בקונגרס העולמי של הנשים, שנערך
בהלסינקי על־ידי פדרציית הנשים הדמוקרטית
הבינלאומית. לדברי אשת־החלל,
יש להעביר את כל העבודות המשעממות ודד
מכניות של עקרת־הבית לידי הגופים האחראים
למתן שירותים ציבוריים, בדיוק כמו
איסוף־אשפה. או אז תתפנה האשד, לעבודה
יוצרת. מאחר שהנשים מהוות מחצית מכוח־האדם
העובד במשק, יהיה בכך מנוף עצום
לקידום החברה האנושית. לדבריה, בודקים
כיום מדענים בברית־ר,מועצות את האפשרות
להעביר שורה שלמה של תפקידים, כגון
הכנת ארוחות, ניקוי הבית, כביסה ושאר
האטה בעולם
פעולות ״משעממות ומכניות״ ,לידי השירותים
הציבוריים. הגברת טרשקובה רק לא
פירטה מי בדיוק יעשה את כל העבודה הזו,
לאחר שהיא תוצא מידיהן של עקרות הבית,

גיזרה חטובה -
למרות הסוכר

ן * אש־ממשלת קובה פידל קאסטרו
| יצא לאחרונה בדברי שבח והלל על גיז־רתן
החטובה של בנות ארצו. היה זה בעת
שחלק על דעתו של מדען בריטי, שטען כי
הסוכר משמין. הדבר אירע בעת קונגרס בינלאומי
שנערך בהוואנה. ד״ר טומם פרסטון,
מומחה־תזונה בריטי, העובד בהוואנה, הביע
דיעה פסימית ביחס לאפשרויות הגידול של
צריכת־הסוכר בעולם. הסיבה: נטייתה של האשד,
המודרנית לשמור על גיזרה חטובה,
ולהימנע בגלל זאת מסוכרים.
בקומו להגנת ארצו (הסוכר מהווה ס׳ל80
מכלל הייצוא של קובה) ,יצא קאסטרו חוצץ
נגד דעתו של פרסטון. לדבריו, זוהי אמונה
תפלה בלבד .״בנות קובה ידועות ברחבי
העולם בחתיכות סוג א׳,״ הכריז ראש
הממשלה המזוקן, לקול תשואות אדירות,
״וזה, למרות שצריכת הסוכר לנפש בקובה
היא מן הגבוהות בעולם.״

הגיע

מש לוח

חדש

מהטלביזיה שכבשה את אירופה 240ז
אוטומטיק:

מיתרונות ,240ז׳
* מסך פנורמי 61ס״מ * 6לחצני תחצווג לכיוון ערוצי? מ מ ס
* רמקול חזי תי־* מגנה פנימי קל ונייד לעזרת אנשי השירות
* עיצוב מודרני, ארגז מעץ מעודן, פוליטורה מבריקה, אגוז
טבעי מט.

להשיג בכל חנויות הטלביזיה המובחרות השרות לכל מכשיר מלווה שרות מקצועי מהיר ומסור עם התחייבות של ״שירותי
סאבא בישראל״ להספקת חלקי חילוף אורגינליים מינימום שבע שנים,
טלפונים .239715—246513 :

סיפוק הגבר -
בחברה מהפכנית
ך ש בעייה חמורה במצריים, הנוגעת
לגברים ולנשים כאחת: חוסר תעסוקה
מתאימה למסיימי האוניברסיטאות. בעול
הפיתרון ת שא, כנראה, האשה המצרייה
לבדה.
בשנה האחרונה, סיימו את האוניברסיטות
של מצריים קרוב ל־ 100 אלף צעירים
— כ־ 250/0מהם בחורות. אלה, טענו הגברים׳
דוחקות את רגלי האקדמאים ממין
זכר, יוצרות מרירות הרת־סכנות ליציבותו
של המישטר.
על כן העלה הדיקאן של אוניברסיטת-
אלכסנדריה הצעה בלתי־אקדמית לחלוטין:
החל מהשנה הבאה, יוסיפו שנת־לימודים
נוספת בכל הקאמפוסים. ילמדו בה רק
סטודנטיות, מכיוון שהיא תהיה מוקדשת
כולה לנושאים שיכשירו את הסטודנטים
למלא תפקידים נשיים בחיים. הקורס ייקרא
״האשה בחברה המהפכנית.״ אבל הכוזנה,
מן הסתם, ללימודים בנושאים כמו כלכלת־הבית,
גידול ילדים וחינוכם, וכיצד לספק
את רצונותיו של הגבר, בחברה מהפכנית,
כמובן.

האם עלייך לעודד את בתך, בגיל הטיפשעשרה, להשתמש בגלולות
נגד הריון, או לאסור זאת עליה? פרופסור חיים גינות, בסים־
רו ״בין הורים לבני־הנעורים שפרק נוסף מתוכו מוגש לך
להלן -מגיב בצורה חד־משמעית על שאלה זו, ועל הנושא
בכללותו: כיצד תתייחסי לשאלת פעילותם המינית של ילדייך
בגיל הנעורים? האם להדריך אותם בצורה יזומה, להסתפק רק
בתשובה על שאלותיהם -או לסרב לדון ולהפנותם למומחים?
^ כוצת אמהות, מודאגות בקשר ל־
| /בני־הטיפשעשרה שלהן, נפגשו לשיחה
בבעיות־המין. אמרה אם ראשונה:
״אני באר, מבית מאוד שמרני. אף פעם
לא שוחחנו בבית על מין. אהבה זה היה
משהו רוחני ופרטי מאוד, בלי שום אספקטים
פיזיים. אולי בגלל זה אני נורא נבוכה
כשבתי שואלת אותי על ענייני־מין.״
אם שנייה :״אנחנו חיות בעולם של אתמול.
הילדים שלנו חיים בעולם של היום.
כשאני הייתי נערה, ריסון־עצמי היה מעלה.
היום זה בדיחה, .צניעות היא ביזבוז׳ אומרת
לי בתי בת ד,־ 19 בגלוי. היא מאמינה
בלי היסום שיחסי־מין ללא נישואין הם כשרים,
בתנאי שהיא אוהבת את החבר שלה,
והוא אותה. ואחיה הגדול, הלומד באוניברסיטה,
אפילו יותר ציני, :סקס עם אהבה זה
בסדר גמור,׳ הוא קובע, .אבל סקס בלי אהבה
זה בכל זאת יותר טוב מכלום׳.״
אם שלישית :״ניסיתי תמיד להרחיק את
בתי מבחורים. סיפרתי לה מה יכול לקרות.
רציתי שהיא לא תינזק. אני חוששת שהצ
לחתי
יותר מדי. היום, בת ,17 היא תמימה
כמו תינוקת. היום אני מצטערת שהיא לא
מעורה יותר בחברה וסופסטיקייטד.״

״שלא תיכנס להריון״
^ 0רביעית :״אני מעוניינת באושרן

\ £של בנותי. לוא הן היו מבוגרות כבר,
לא הייתי מודאגת. אבל הן אינן. יש פער,
אם רביעית :״אני דווקא לא מתעניינת במניעת
חטאים. אני מעתניינת יותר באושרן
של בנותי, לו הן היו מבוגרות כבר, לא
הייתי מודאגת. אבל הן אינן. ישנו פער
שמזעזע אותי, בין הדרישות המיניות שלהן
לבין הבגרות הרגשית שלהן. מה לעשות עד
שהפער הזה יחוסל?״
אם חמישית :״לדעתי צריך להפסיק למכור
לילדים את כל הדעות־הקדומות בענייני־מין.
בני טיפשעשרה כיום, ברגע שהם מתאהבים,
אינם מהססים לקיים יחסי־מין. אני לא חושבת
שאנחנו יבולים לעשות משהו בקשר

המיבלצח! טלי
דאגה בלב איש — ישיחנוז. אותו דבר
אשה. אבל מה עושים כשהאשה היא פספו־סית
בת שש, והדאגה, בעיניה, היא גדולה
ועצומה, והיא לא יודעת בכלל איך להשיחנהל
היום הראשון והשני השבוע היו מלאי

שם כל־כך הרבה מורים ומורות, איך אני
אדע בכלל מי המורה שלי; הרי אני לא
מכירה אותהז ואיך אני אדע לבד איפה הכיתה
שלי? הביתספר כל־כך גדול, עם כל־כך
הרבה קומות ומסדרונות ארוכים. זה לא

יש גם דאגות דצ׳ניגת בחיים
הוזרגשות ושמחה. סוף השנה, התעודות. הכתפיים
השתחררו מעול, והנשמות הקטנות
התחילו לנשום כבר את אוויר החופש הגדול.
ובתוך
כל המהומה והעליצות, הריצה מ־חגיגת־הסיום
בגן של דנה לטקס חלוקת התעודות
בבית־הספר של רוני, אני מבחינה
שדנה עגומה במיקצת. לא יכול להיות, אני
אומרת לעצמי. זה רק נדמה לי.

יומיים זה ככה נדמה לי, עד שביום שני
בערב זה כבר לא נדמה לי. אני בטוחה. פתאום,
סתם ככה, פורצת דנה בבכי, בלי כל
סיבה נראית לעין.
״דנה׳לה, מה קרה, מה כואב לך?״
״שום דבר.״
״אז למה את בוכה?״ אין תשובה, רק ילל
ונהי.
״דנה״לת, הלא כולם שמחים היום. מחר החופש
הגדול. רוני נמרח את כתה ה׳ ועולה
ל־ו׳ ,ואת תלכי נבר השנה לבית־הספר. את
לא שמחה?״ איפה שמחה — היללות מתגברות
בעוד אוקטבה, עד שלבסוף נפלטת האמת:
״אבל
איך אני אהיה לבד בבית־הספר?״
מייללת הקטנה בלב שבור ,״הרי אני לא
יודעת בכלל לכתוב ולקרוא, אז מה אני
אעשה כשהמורה תשאל אותי? ומה המורה
תעשה ל׳ אס אני לא אדע לענות לה? ויש

כמו הגן של בלומה שזה רק חדר אחד. ומה
יהיה אם אני אצא בהפסקה ולא אדע לחזור
לכיתה? אני לא יודעת לקרוא את מה שכתוב
על הדלתות. אני נל־כך מפחדת, בוהה־הההההא

לזה — מלבד להדריך אותם איך להשתמש
באמצעי־מניעה, כוי שלא יסתבכו בצרות.״
אם שישית :״כשאני הייתי בגיל ההתבגרות,
הדבקתי על הראי בחדד־השינה שלי
את דברי המינגוויי, :מעשה הוא מוסרי אם
אתה מרגיש טוב אחרי שביצעת אותו, ולא
מוסרי כאשר אתה מרגיש רע. קיימתי יחסי־מין
בגיל הנעורים בלי שום הרגשת אשמה.
אבל עכשיו, כשאני אם לבנות בגיל הזה,
אני מבולבלת. מבחינה הגיונית, אני משלימה
עם הרעיון של יחסים לפני החתונה. אבל
אני לא רוצה לדעת שהן עושות את זה. אני
גם לא רוצה שהן תתייעצנה איתי, ולא
שתתחלקנה איתי בחוויות. והעיקר — אני
לא רוצה שהן תיכנסנה להריון.״

ערכים מגוגדים
*** יחה זו מלמדת על הערכים המנוגדים
ז * והבילבול השוררים בין הורים בנושא
קשה זה. קשת־הדעות נעה בין הורים המסרבים
אפילו לדבר עם ילדיהם על המין,
לבין אלו שלא רק מדברים, אלא אף מספקים
אמצעי־מניעה. בני הטיפשעשרה יודעים
כמובן על חילוקי הדעות בין המבוגרים
והם ניצבים מול ניגוד מעיק: מצד אחד,
מבוססת החברה המודרנית שלנו על המין.
המין נמרח, למטרות מסחריות, על כל מסך
קולנוע וטלוויזיה, על כל בימת תיאטרון ועל
כל שלט מודעות. מצד שני, מתחסדת חברת
המבוגרים, טוענת שהמין אסור לפני
הנישואין. ניגוד זה יוצר בבני־הנעורים מתח
וחיכוך פנימי.

ביטא זאת יפה בן 18 אחד :״אם החברה
מתירה גירוי מיני פומבי, היא אינה יכולה
לאסור את פריקת־המתח באופן פרטי.״
בחברה המודרנית של ימינו יש לבנים
אמצעי תחבורה נוחים, ולבנות יש חופש
מוחלט. הם גדלים בתנאים של מקסימום
הזדמנויות ומינימום השגחה. כיצד ניתן לצפות
מהם שיתנהגו לפי כללי העבר, לאחר
ששינינו את תנאי העבר? אז האמינה ילדה
טובה, שצניעות היא מעלה, הסכימה לקצת
ליטופים. אך הם אינם מספיקים היום. הבחור
אינו מסתפק בהם, כי אין בכך פורקן,
והנערה מתנגדת להם, כי מחשש לשם של
סתם מגרה. בנות בקולג׳ המנסות להישאר
בתולות מוצאות עצמן חיש מהר תחת לחץ
חברתי ניכר. בנים רבים וטובים אינם מעוד
יינים לצאת איתן, ורבות מהבנות מסתכלות
עליהן בלעג. ואכן, רבות נכנעות בעיקר
בגלל הלחן החב-תי. בעבר עוד יכלה בחורה
להציל את כבודה בטענה שהיא פוחדת מהריון.
היום טענה זו בבר לא תופסת. יש
גלולה.

ההורים והגלולה
ץ* יצר צריכים הורים להתייחם לשי־מוש
בגלולה על־ידי בתם בגיל־ר,נעורים?
אב, שבתה בת ה־ 18 עמדה לנסוע מהב־ת ל־קולג׳
,באה להתייעץ בפסיכולוג. הבת בקשה
מאמה לקנות לה גלולות למניעת־רריון.
סיפרה האם הנבוכה:
״אני מכירה את בתי. אני יודעת שברגע
שהיא תתאהב שם בבחור, היא תשכב איתו.
(המשך בעמוד הבא)

וכחך והג לו ל ה
(המש! מהעמוד הקודם)

עם גלולות, לפחות, היא תהיה בטוחה. אבל
אינני יכולה להשתחרר מההרגשה שאני
נהיית בזה כאילו שותפה מראש לפשע.״
השיב הפסיכולוג :״ענית כמובן בעצמך על
שאלתך. מחד, את חשה שאת מבינה לנפשה
של הבת, אבל לעומת זאת אינך רוצה שרגש
ההשתתפות יובן על־ידה כהסכמה ואישור למעשיה.
את יודעת שאם תקני לה את הגלולות,
נתת לה בזה כאילו את אישורך,
בעוד שלמעשה את כלל לא מסכימה לתת
אישור כזה.״
בני טיפשעשרה, בנים ובנות כאחד, המבקשים
מהוריהם אמצעי־מניעה — מוכיחים
בכך חוסר בגרות ונכונות לחיי־מין. כי בבקשתם
זו, הם מבקשים בעצם לקבל אישור
למעשיהם. אולם אדם מבוגר אינו נוהג להטיל
את האחריות למעשיו על הוריו. הוא
מחליט בעצמו — ונושא בתוצאות בעצמו.
הוא דואג, נאבק ברגשי־אשם, מתייסר ומחפש,
תוך קשיים ולבטים, את דרכו — בעצמו.
ללא יסורי־הצמיחה הללו, אין צמיחה
בכלל. הורים המעניקים לילדיהם אמצעי־מניעה,
שוללים מהם ניסיון נדיר וחיוני: אחו
המאבק הפנימי של אישיות מתפתחת. ללא
מאבק זה—אין גידול. כדי להפוך למבוגר
באמת, חייב בן הטיפשעשרה לעבור את כל
חוויות ההתבגרות; לא רק המיניות, אלא גם
הריגשיות.

לש 8מה חינוך 3ד3י?

הנאהממשית כל בוקר וערב
במקלחת של אל-סבון ״נקה 7״ .״נקה 7״
מטהר א ת נקבוביות העור ומאפשר לו
נשימה חופשית. לכן הוא מעניק לך
יום מלא רעננות ושנת לילה שלוה.

תוצרת

ביהזז״ר

נקה

בע״נו

המפיצים:

נורית בע״ מ

ש?}דיין כיום הורים התוהים אם רצוי
י בכלל לתת חינוך מיני לבני הטיפשעשרה.
שאלה זו באה קצת מאוחר מדי. נערים ונערות
זוכים כיום בכמויות־ענק של שטיפת
מוח מינית — בקולנוע, בחצר בית־הספר,
במסיבות של החבר׳ה. מבין כל הסובבים
את ילדייך — רק את, בעלך והמורים פוחדים
לדבר איתם על המין.
חינוך מיני הוא חיוני כיום — כאמצעי־נגד
לפירסומת המינית המציפה את הנוער.
החברה אינה יכולה להמשיך להרשות לרחוב
וליצרני הסרטים להיות מורי ילדינו בשטח
כה חיוני לאושרם בעתיד. וחינוך מיני נאות
אין פירושו רק לימוד פרטים טכניים. החינוך
חייב לכלול שני דברים: ערכים ומידע.
ערכים לומדים בבית, ומידע לומדים
אצל מומחים.
יש וילדייך תוקפים אותך בשאלות בענייניי
מין לא מתוך רצון לדעת, אלא רק כדי
לענות לשאלות פרובוקטיביות. להורים מותר
לשמור על רגש הצניעות שלהם, אפילו שיהיה
מיושן. הם אינם חייבים לענות לשאלות
המביאות אותם במבוכה, ואין הם
חייבים גם לדעת הכל, בדיוק כמו שאין הם
מומחים למדעי החלל. במידה והורה חש
שהוא מעוניין לענות על שאלה בענייני מין,
שיעשה זאת. כשהוא חש התנגדות, שיפנה
את הילד למומחים.
חינוך לערכים, לעומת זאת, חייב להינתן
בבית. ג׳ייסון בן ה־ 18 בא הביתה לביקור
מן הקולג׳ בו למד. סיפר הוא לאביו :״אני
חושב שלמדתי כבר להכיר מה הבדל בין
בנים לבנות. בנות משתמשות בסקס כאמצעי
לזכות באהבה. בנים משתמשים באהבה
כאמצעי לזכות בסקס. הפילוסופיה שלי היא:
שכב איתר, וזרוק אותה.״
שאל אביו :״ומה קורה לבחורה אחרי
שאתה, ועוד עשרה כמוך, שוכבים איתר,
וזורקים אותה?״
״זה לא העסק שלי,״ השים גיייסון ,״אני
מנסה לא לחשוב על זה.״
״אז כדאי שדווקא תחשוב,״ אמר האב.
״יש פיתגם סיני, ,אם הצלת אדם מטביעה,
אתה אחראי לחייו.׳ אם הרשית לבחורה
להתאהב בך וניצלת את זה, אתה לא יכול
להתעלם מריגשותיד״״
ואכן, נערים ונערות צריכים ללמוד כי
אין זה נכון שהכל מותר באהבה.
לא הכל מותר. אסור לנערה למתוח ולגרות
את הבן לשווא. ואסור לבן להטיל את מלוא
עומס ההחלטה על,הבת.
ודברים אלו לומדים בבית, מפי ההורים,
לא מסוציולוגים ופסיכולוגים. בתגובתו, העמיד
האב את ג׳ייסון על הצורך לשמור שני
ערכים: הגינות ואחריות. זהו תפקידו של
הבית בחינוך המיני: להקנות לילדים את
הערכים האנושיים שלפיהם חייבים הם
לנהוג.
לא רק בשטח המין, אלא בכל שטחי
פעילותם האחרים, כל ימי חייהם.

מספדים
שכבי במים על גבך, כשאת נאחזת בידייך, מאחורי ראשן,
בסולם או במטקה. ישרי רגליים לפנים, פשקי אותן לצדדים,
וסיגרי אותן בתנועת מספריים, רגל שמאל מצטלבת מעבר
לרגל ימין. פשקי וצלבי מחדש לחיזוק השרירים הפנימיים
והחיצוניים בירכייך, ולהורדת שומן מהחזה והמותניים.

ך* רגיל״התעמלות

בוזון־המים — זוהי השיטה החדשה

ן 4לחיטוב הגיזרה.
תרגילי־התעמלות ביבשה, בפי שיודעת כל מי שהתנסתה
בהם, הם נורא טובים — כשעושים אותם. הצרה היא רק,
שלא עושים אותם. למי יש כוח, בימי־הקיץ הלוהטים,
להתחיל לזיע, להתעייף, ולהוציא את הנשמה?
לעזרתך באה אם כן דונה דה־ורונה, אלופת־השחייה־האולימפית,
שעיבדה שורת־תרגילים להורדת־השומן וחיטוב
הגיזרה, שנועדו לביצוע במים: בבריכה, בים, אפילו בגיגית
אם את רוצה — העיקר שזה יהיה רטוב. ואינך חייבת
אפילו לדעת לשחות לשם דך: את יכולה לעמוד במים
רדודים, להיתפס במעקה הבריכה או בסולם, הראש בחוץ,
הגוף בפנים.
תרגילי ההתעמלות שעיבדה דונה אינם שונים בהרבה
מהתעמלות על היבשה. אולם ישנם שני הבדלים: הראשון,
כל תרגיל המבוצע בתוך ד,מים, הינו הרבה יותר יעיל.
המים יוצרים התנגדות, המאלצת אותך להפעיל את שרירייך
הרבה יותר מאשר ביבשה, ככל תנועה מתנועותייך. במקביל,
משקל המים מקל ממשקל גופך, מרופף את הרגשת
המתח בשרירייך.
וההבדל השני, שהוא העיקר בעצם: אפשר לעשות התעמלות
זו מתוך הנאה וחיוך — ולא בסבל וייסורים, זיעה
ודם.

סיבוב-מות;״
מחזק שרירים ומסיר שומן מהזרועות,
הירכיים והמותניים עימדי במים עד גובה
הכתפיים, רגליים בפישוק, כפות־הרגליים
מופנות כלפי חוץ. מיתחי זרועותייך לצדדים,
בגובה החזה, כפות־ידייך למטה. עכשיו,
הביאי ידייך — עדיין ישרות — אחת
לקראת השנייה, תוך שאת מסובבת את חצי
גופן העליון ימינה. חזרי על התרגיל, הפעם
שמאלה.

ד־אל־בוהן
לשיפוץ הישבן, הירכיים והמותניים. צעדי
במים בגובה הכתפיים, והרימי רגל ישרה,
לפנים, עד לגובה החזה, כשאת מנסה לנגוע
בה בכף ידן. אל תכופפי את הברן,
ואל תיפלי כולן לתוך המים. התיישרי, וחזרי
על התרגיל, הפעם ברגל שנייה. בתחילה,
תתקשי עדיין לשמור על שיווי־משקל,
אך עד מהרה תבצעי זאת היטב. תרגיל
הרזייה מצויין, לאלו היודעות מה רצונן.

סיבוב בהליכה

כפיבת־בדר

דומה לתרגיל יד־אל־בוהן, אך מחזק את
שרירי הבטן והחזה בנוסף. שלבי ידיים
מאחורי הראש והתחילי לצעוד. הרימי רגל
שמאל גבוה ככל האפשר, ברך כפופה,
אצבעות מתוחות כלפי מטה. עכשיו סובבי
את גופן, והשתדלי לנגוע במרפק ימין
בברן שמאל המורמת אל תשכחי שירייך
עדיין שלובות מאחרי העורף. התירי את
הפלונטר וחזרי על התרגיל ברגל שנייה.

טובה לשרירי הבטן. פנים הירכיים, הישבן
המותניים. עמדי במים בגובה החזה, פניי[
מול קיר הבריכה, רגליים פשוקות, כפות
רגלייך מופנות כלפי חוץ. הידיים, בצדדים
שעונות אל הקיר לשם תמיכה. כופפי בר;
ימין עמוק ככל שתוכלי. הרימי עקב ימי
מעל הריצפה, הישארי לעמוד רק על האצ
בעות, ומיתחי רגל שמאל לאחור — חז
רגליי! והחליפי התיישרי,
וישר.

ג\ > ראו מלון דירות הרצליה חוף י ם
לחודשים יולי־ספטמבר־אוקטובר בולל החגים
נותרו מספר מצומצם של דירות במחיר מ— 28ל״י
לזוג ביממה.
עבור ילד נוסף בחדר תוספת של 3.50ל״י בלבד.
־ 200 מטר מגלי הים
+,מטבחון עם פויג׳ידר, גז וכלי אופל בכל חדר
* שרותים צמודים בבל דירה
+מיזוג אוויר מלא
י* סופרמרקט לשרות האורחים לרכישת
מצרכים בולל ארוחות מובנות
+מסעדה מהודרת
במחירים עממים
^ מרכז קניות
<+רמה גבוהה

להזמנות פנה לכל משרדי הנסיעות
או למלון טיראן הרצליה חוף ים
כיכר רבלין טל 10( 937666 .קוים).
פרסום גד

לא כדאי לראות
לא חשוב לראות
אפשר לראות
רצוי לראות
חובה לראות

סרטים חדשיס
צ׳יטי צ׳יטי כגג כנג >ס׳נ־רמח;
תל־אביג) .השחקנית הראשית היא
מכונית מטורפת, בעלת תשוקות ורצונות
משלה, והשחקנים המישניים הם האבא
(דיק ואן דייק) ושני ילדיו, העוזרים לה
לשעשע קהל ילדים ומבוגרים, במחזמר ל
ילדים על־פי סיפרו של יאן פלמינג.

סרטים אחדיס
מ צו ר (סטודיו, תליאב ב) .סרט
מלא אווירה, כן, אמיתי, כימעט דוקומנ
טארי, על חיים של עם במצור. משתתפים:
גילה אלמגור, יהורם גאון, דן בן־אמוץ.
גברת חסרת־כושה מור•
דון, תל־אביב) .אשד, זקנה המטורה למש־

לאכיש־פיידו) אך קצת קצב, אספרי
וקלילות, לא היו מזיקים לקומדיית־בחי־רות
זו, שהיתר, חייבת לשעשע קצת יותר,
לאור טרגדיית הבחירות הישראלית הממשמשת
וקרבה. דוד אסריג, שהוזמן במיוחד
מרומניה לצורך הבימוי, הוא במאי-
יוצר, שהתייחס בחומרה יתירה ליצירה המיושנת.
הצגתו המסומנת (הנעזרת בתפאורה
ותלבושות שהן הישג בפני עצמן,
מעשה ידי הצייר הרומני יון פופסקוי
אודרישטד!) היתד, מכה בתדהמה את
הרומני המצוי, המכיר את המכתב האבוד
כמו אנגלי את האמלט. אטריג ערך בחיפה
ניסוי מעניין, שלא הוכיח את עצמו! הוא
ביים את המנתב והתייחס אליו כאילו נכתב
על־ידי לפחות יוג׳ין יונפקו ולא
קריג׳יאלה. ספק אם ברומניה היה מעז
לעשות זאת. אסריג, שזכה לשבחים על בימוי
מחזות חשובים יותר מהמכתב האבוד
סרוילוס וקרסידה לשקספיר) הודה בראיון
כי הוא רגיל להכין הצגה במשך חודשים
ארוכים. ייתכן וקצב המציאות הישראלית
השונה במיקצת היה בעוכריו, לכן
נראית ההצגה כעוגה חסרת צימוקים (קרי:
שחקנים) שנאפתה בטמפרטורה בלתי מת־י-י_
אימה.

* סרג׳נט מסגרייב

(בימתי 6ה
שחקנים)
צוות מעולה של שחקנים צעירים
ומוכשרים, שכל במה אחרת היתר, מתבר-
כת בו, אינו מגיע להישגים מרשימים אליהם
היה מרקיע בעזרת בימוי טוב יותר.
מחזהו של ג׳ץ ארדן (על סמך וחייליו
העריקים הנלחמים באלימות באמצעים אלימים)
בויים על־ידי אמנון מפקין בצורה
בלתי מפתיעה. מאמציו של אילן תורן
בתפקיד המרכזי אינם מצליחים לשכנע בדחפים
לשליחותו המטורפת. תיזמורת קטנה׳
והתייחסות״-תר אל השירים המשובצים
ביצירה הבלתי־מנובשת, היו משוות להצגה
את הנימה והצבע הנכונים.
* אבק הארגמן (התיאטרון הקאנז־רי)
לשון אוקייסי האירי. יש מחזות
פחות מאובקים מזה. ובאנגליה — ואפילו
בישראל — אפשר היה למצוא במאי יותר
מתאים מג׳פרי ריבם, שהיה מצליח קצת
יותר בבימוי מחזה כמו־פיוטי זה. נושאו:
שני בריטים שלומיאלים המחליטים להתיישב
עם פילגשיהם באירלנד, בטירה עתיקה

תודה לחברת
״אירופה טור 7ד
״עם שובנו ארצה מטיול באירופה, הננו רוצים
בהזדמנות זו להודות לכם על הארגון המוצלח
ועל המקומות היפים והמענינים שבקרנו בהם
בטיול זה.
תודתנו נתונה לכם על הבחירה המוצלחת
של בתי המלון שעמדו בדרך כלל על רמת
שרותים גבוהה״.

משתתפי טיול 397

ואן־דייק ב״צ׳יטי צ׳יטי״
פחתה מחליטה יום אחד להשתחרר מכל
עול ולהתחיל להיות. זה קורה לד, בגיל
שבעים, בסירטו המשכנע של רנה אליו,
לפי סיפרו של ברטולד ברכט.

תכשירי

עזר

!היגיעה
לחיי מין
מנשלמים

דווש קטלזגחינם
ש.צ.מ. בע״מ, מפיצים לארוס בישראל
רח׳ המישנה -9ת״א-טל.445882 :

שנת 001צ (צפון, תל־אביב).
גורל המין האנושי בסרט מדעי־דמיוני על
ספינת־חלל ואנשים הטסים בתוכה למאדים.
בויים בידי סטנלי קובריק״ בהשתתפות
קייר מליאה•
אוטלי (גת, תל־אביב) .מרגל
שלומיאל נקלע בעל־כורחו לכל מיני ה ד
פתקות, בקומדיה משעשעת מאוד, המכניסה
משהו חדש לתוך פירטי הריגול שכבר הכל
נאמר ונעשה ברם. טום קורטניי ורומי
שניידר.
הצוללת הצהובה (פריז,
תל־אביב) .השתוללות ציבעונית, מצחיקה,
מקסימה של ארבע החיפושיות המצויירות,
בלוויית שיריהן הידועים.

תיאטד!

* * המכתב האבוד (תיאטרון *

רוני, חיפה) הקומדיה של יון לוקח קרג׳ -
אלה איננה נובע הקש האיטלקי (שי

צייזלר ופלג ב״המלחמה הבאה״
ההולכת ומתפוררת והמסמלת את נפילת
האימפריה ־,בריטית הגדולה. התרגום המעולה
של נסים אלוני. שחקנים כמו

אבנר חזקיהו, אברהם מור וזאב
רווח אינם מצליחים להם וך אלטע־זאכן

זה להצגה פחות משעממת ומייגעת.
בלאדם אריה זקם עם ז׳אק בהן, ליאור
ייני, עליזה רוזן, אפילו מוטי ברקן
וגבי אלדור היפים, וצורת שחקנים חו
(בחאן
הירושלמי) ד״ר

בבים מן האוניברסיטה העברית בירושלים,
אחראים ישירות להצלחת הצגה רבת־פיוט
זו, המבוססת על אגדה תיאולוגית מן המאה
ה־ .15 מסתבר לכלאדם, כי לא רק
בחייו אלא אף בדרכו האחרונה, אל לו
לצפות שידידיו ילווהו בדרכו. ניכר כי התפאורה,
התלבושות, התאורה, הכוריאוגרפיה,
הניהול רמוסיקאלי והדרכת הסייף,
בבימוי והמישחק נעשו במסירות רבת־הש־

ראה ומעוף, שרק תיאטרון מעולה של חובבים׳
שאינו קורץ לקופה, יכול להרשות
לעצמו.

הישר אל תוך עיני הקהל. המעברים בין
קטע לקטע אינם חלקים ואינם שוטפים.
העמדת הפיזמונים סטאטית למדי, חסרת
מעוף והשראה. ארבעת המשתתפים (שפ

מילשטיין, כת־שבע צייזלר,
רמי פלג וגד קינר) עושים את מלאכ

ואני והמלחמה הבאה
(הקברט הסאטירי, מרתף קולנוע פאריס,
ת״א) .אשתי היקרה, איבדתי את שתי
ידי /לעולם לא אוכל לרכוס את מיכנסי/ ,
את שדיך הלבנים לא אוכל עוד ללטף; /
האם תסתפקי בראש ובכתף? /וקר טוראי
עם רב־סמל ן ורב־סמל ירבץ עם גנרל /
ונער קטון מכסה את הגופות; מאום ה
צבאות• חנוך לוין חיבר כ־ 20 קיטעי

שירה ופרוזה ברוח השורות הנ״ל: סלידה
גמורה מן המלחמה ותופעות־הלודאי שלה.
כיום, למעלה משנתיים מיוני 67׳ ,נידמה
לעיתים כי המלחמה האחרונה שייכת לעבר
רחוק הרבה יותר. לעומת זאת יהיו כאלה
שתוכניתו של לוין תזכיר להם כי המלחמה
האחרונה בעצם לא נסתיימה. התוכנית
שחודשה, ומוצגם במקום בו מציגים
בלילות אחרים את ק ט שו פ, בויימה על־ידי
עדנה שביט באמצעיות פחות מדי עסיסית.
לא מובן מדוע תוקעים המשתתפים
את מבטם בנקודה התלוייה אי־שם בחלל,
אף ברגעים בם חייבים הם, לכאורה, להביט

תם באמונה, אך מידה רבה יותר של חן
וקלילות, הן בקולם והן בג׳סטה, לא היתד
מפריעה להם, לא כל שכן לקהל המוסיקה
של אל בס בגן וכני נגרי מצטיינת במיוחד.
עוזרת לכך העובדה שהחומר אינו
מטורטר מעל גלי האתר, לכן זוהי פגישה
עם חומר בלתי מוכר ומרנין, ולא מן הסוג
שדשו בו עד בלי די.

אין אהבות שמחות

מות)
ג׳ ורנ ׳ כרסאנס, מתרגמיו לעברית
(דן אלמגור, נסים אלוני, עמוס

קינן, נעמי שמר, שמעון כר, יעקב
שבתאי ונסים אלוני שאף עיצב את
התוכנית) ,תיזמורתו של סטו הכהן
ויוסי בנאי כמבצע, מגישים שאנסונים

פיוטיים ומפולפלים בלתי מקובלים לגבי
הפיזמוניאדה הישראלית. רוחו של הטרו־באדור
המשופם, שש ידיו כאילו נאספו מן
הרחוב והשוק, שורה על הערב כולו. יוסי
בנאי, כבדרן מעולה בעל קול מחוספס, מרתק
ומהנה בתוכנית מלאה, על אף שב־רסאנס
עצמו מסתפק בחצי, כשבשני מופיע
אמן אחר.

כדאי לך לחגגיר את
שיתוף הפעולה בינך
לבין שותפיך. בשורות
טובות יגיעו אליך באמצעות
אנשים זרים.
בעיות שנראו לך כנד
חוטלות יצופו ויעלו
מחדש. תצטרך לתת
21 במרס -
את דעתך במיוחד ל20
באפריל
עניינים פינאנסיים שאינם
קשורים ישירות לעסקיך. הת-
תזיק לענייניך.
בלטות יתר לא

יהיה זה עבורן שבוע
טוב לחתימה על מים־
מכים. לאנשים בעלי
סמכות תהיה השפעה
חיובית ביותר על חייך.
אם תישמע לעצותיהם,
יהיו הצעדים שתנקוט
הצעדים הנכונים. ההסדר
שאת חותרת אליו הוא
הסדר זמני העלול להת־פוצץ.
מוטב שתחתרי להגיע להסדר של
קבע. אל תהססי להוכיא כספים על לבושן.

המון פעילות חברתית,
המון מאורעות
משפחתיים משמחים,
המון חגיגות, מסיבות
וביקורים. בסופו של
דבר תצא תשוש מכל
אלה. אבל אל תפסח
על אף אחד מהאירוז
2במאי -

עים אליהם הוזמנת,
20 ביוני
אפילו נפשך נקעה
כבר מכל אלה. השתדל לשלוט ברוחן
למריבות הקטנות אליהן אתה נקלע.

מאומיס

דיעותין יזכו להדים חיוביים ביותר. הלהט
הפנימי שלן המלווה את הדברים שאתה
מאמין בהם יעורר אימון יותר מכפי שאתה
מצהפ. הקסם האישי
שלן מבוזבז על קשרים
אישיים שלא ישאו שום
פירות. יהיה מלין לקבל
השבוע כסה החלטות
חשובות. אל תהססי ואל למועד תדחי דברים
מאוחר יותר. היעזרי באדם
מבוגר ממן בהח 23 בספטמבר -
22 באוקטובר
לטות. מכריעות. התרחק
מאנשים המתכעסים בקלות.
אתה עלול למצוא את עצמן בריב שלא
היה לן כל חשק להיות מעורב בו.

חאזניי0

קרוב לוודאי שתיתקל בהתנגדות להרבה
מצעדיך. חרבה אנשים אינם מקבלים
אותך ברצינות

שאתה סבור שהית
מגיעה לן. יהיה עליך
להשתדל לחיות טיב-
עי וגמיש יותר ביה-
סין עם הממונים
עליך בעבודה הרפת 1
קאות
האהבים שלך
עלולות לסבן אותן
12ב ;אוקטובר -
_ 22 ביובריבי־
__ בצרות. תוצאות חיו״
ביות יותר יהיו לעג־

ייני הכספים שלן. אל תהמר, לן רק
על בטוח. חשוב יותר על בחירת ידידים.

יהיה עלין להקדיש תשומת־לב מרובה יותר
בכל הקשור ליחסים בתוך משפחתן. תהיה

לן הצלחה במגעים עם
פקידי־רשות. הביישנות
וההססנות שנתקפת בהם
לאחרונה יחלפו בעזרתה
של ידידה שתבין
לרוחך. הישמרי מכניעה
ליצרין. סימכי יותר על
תבונתך. המאבק בין היצר
והתבונה מוליד בן
23 בנובמבר -
20 בדצמבר
אומנם קונפליקט עמוק,
אולם תוכלי להתגבר
עליו אם תפזרי את פעילותן על פני שטלן
רווחים בהימורים.
חים רבים. צפויים

!!שוו

* * קנטטה לשווארמה (התיאטרון
העממי) ״מצאנו את הדרך (או הפרינציפ)
להצחיק אתכם״ ,או כותרת בנוסח
דומה, התנוססה על גבי תמונותיהם של
שלושת הגששים החיוורים, בחלונות־הרא־ווה.
״לאחר
למעלה מ־ססצו הצגות בישראל,
עשרות הצגות בחו״ל, באירופה, אמריקה,
יפאן והמזרח הרחוק ודרום־אמריקה 10 .
תקליטים אריכי־נגן, ועשרות להיטים. פעמיים,
ב־ 1 1966ב־ , 1967 זכתה הלהקה בפרס
כינור דויד — ועדיין לאחר הכל,

מצטיינים בחוכמה, בעיר המרת.
הבימוי הוא בנוסח של בימה זעירה.
מסך גלוי החותן ומיצר את הבמה מגלה
כי אוטוטו יוקרן מליו סרט. ואכן, הרגע
המיוחל מגיע לאחר ההפסקה: שלושה קטעים
ציבעוניים שבויימו, לא פחות ולא
יותר, על־ידי אירי זוהר. אין זה שימוש
אינטגראלי של סרט בתוך הצגה, כדוגמת
הלאמפה־מאג׳יקד. הצ׳כית. זהו פשוט תעלו}
נוסף, הבא להזכיר כי לפני הקהל —
שלישיית כוכבי במה וקולנוע. הקטעים
הקולנועיים משעשעים אומנם, אן גס בל״

לוס גששוס
ח יוורו ס
עדיין, חברי הלהקה מדברים אחד עם השני,
הולכים יחד לקולנוע ולבר־מיצווח ולברית
מילה.״ כן מדווחת התוכנייה. ובכן לאחר
כל התהילה דלעיל, מגישים שייקה, פולי
וגבי, יוצאי חלציהן של להקות צבאיות ולהקת
התרנגולים ז״ל של נעמי פולני,
תוכנית חדשה שנכתבה בשבילם ברובה
על־ידי נסים אלוני, ובויימת על ידו.
ייאמר סייד: פשנל, האמרגן, יודע מה
בדיוק אוהב הקהל, והוא אינו מתעטף ב־איצטלות
לא לו. הגששים שלו אינם מנסים
להיות מורי הדור.
הקהל רוצה שווארמה — פשנל נותן לו
שווארמה. ובכמויות לא מבוטלות.
נסים אלוני שולט היטב בעברית וזה לא
חדש יש לו הוש הומור מיוחד, גס זה לא
חדש. הפעם וזתומור שלו באמת מיוחד.
דבילי. לא משנת מה חובשים הגששים
לראשם, סומבררו או מגבעת קש. הם פולטים
אותו הדבר.
ההומור שלהם מבוסס על חיקויי עגה
למיניה (מצטיין ב כן במיוחד פולי) .הוא
הדין לגבי הפיזמונים: אם לא היה חתום
עליהם נסים אלוני, אפשר היה לחשוב כי
זו יצירה של פיזמונאי חובב מטבריה, ש —*-

——-יייי* י1זי* טלרוי לנ> ררלח

הילתם החיוורת

עדיהם לא היתה נפגעת
של הגששים.
העמדת הפיזמונים סטאטית ויבשה, חסרת
כל רעיון והשראה, הבדיחות חוזרות
על עצמן ללא כל חידושים, ללא כל עומק,
רעיון, או נווסר־השכל זעיר שבזעירים.
המוסיקה של יאיר רוזנכלום קצבית,
אן חסרת גוונים מיוחדים. דומה בי את
השירים הללו שמענו כבר בביצועים קודמים.
אין בהם משהו מיוחד, חדש ומגרה.
זוהי פשוט העלאת גירה של מנגינות שי
נחלבו מעטינים ריקים•
באשר לשלושת הגששים עצמם, שלושתם
ביחד שווים אחד, וכל אחד מהם שווה שלושה.
הופעתם בטוחה, מלוטשת ומיקצועית.
כמובן שבהצחקות הם טובים יותר מאשר
בשירה, אן א ש אינו דורש מהם לשיר
כמו, אפילו, של-שייה ישראלית (בעלת רמה
בינלאומית אפסית) כגשר הירקון. אין
ספק שאילו היה החומר קצת יותר רציני
ומעמיק (ויש ממה וממי לצחוק בארץ, על־אף
שהבריטים עזבו אותה מזמן) היו יכולים
ליהנות מהתוכנית הרביעית של הגששים
גס כאלה שאינם אוהבים במיוחד
שיוארווה.

אין לן פנאי לקריאה
וללימודים, חאת אחו^
השגיאות הבולטות ביותר
שלן. השתדל לש נות
את סדר ניצול זמנן
החופשי בצודה קיצונית!

ותראה ני הדבר ישא
פירות. יהיה לען י להפ21
ביוני -
20 ביולי
עיל את ביטחונן העצמי
כדי לקדם עניין התקוע

כבר זמן רב• גייס את כל משאבין הנפשיים,
התגברעל כל המעצורים שבדרכן.

סוס1
להיות צריך זה עבורן שבוע מצחיק
מאוד. סידרה של ממשעשעים, אורעות פגישות
במצב רוח
מרומם, בדיחות בין
חברים והנאה מבידור,
תאפיין את מזלך
21 ביולי -
21 באוגוסט
השבוע. אבל בתוך
שפע הצחוק וההומור
יהיה עליך לזכור ולאלהזניח עניין
בריאותי שאתה מנסה להרחיקו ממן.

בחון היטב את הכרזו־תין
והצהרותין. אויי־בין
מבקשים להנועידן.
היזהר מניסוחים בלתי־אחראיים.
ותרנותן בעניינים
מסויימים עלולה
לעלות לן ביוקר. קצת
תקיפות לא תזיק לן
22 באוגוס ט -
22 בספ ט מבר
לטווחרחוק. מכתבים ש תקבל
יעודדו את רוחך.
החשדות שאת תולה באדם
היי שליווה
היקר לן אינם מוצדקים. צאי לחופשה.

יוקרתן עשוייה להגיע לשיאה בעיני
אנשים שאתה מיחס חשיבות לדעתם.
__ מאמצים שהשקעת בזמן
האחרון יתנו תוצאות
חיוביות ביותו
השבוע. כל פעילוח
שתחיה לן בשטח ה׳
יצירה תשתלם ביותר
הימנע מלדבר על ידיי
דים מאחורי גבם. ז
20 בינואר -
תקופה טובה לצאו
8ו בפברואר ולמסעות לטיולים
קצת פעילות גופנית
יי י
אותה הזנחת לאחרונה, לא תזיק לן
ביקור בלתי צפוי ירבה את מצב-רוחן

שבוע של מתת ועצבים מצפה לן אם לז
תדע להבליג על רגשותיך. הכבודד העצם

שלן ורגיש ותן מסבכים
אותן במריבות שטות,
שאתה מזזריפם שלא לצורך.
יהיה לעין להיות
רן וחם יותר כלפי בת-
זוגן. בעיות כספיות
יעיקו עלין. תאוותן לנסיעות
תתגבר עלין ה21
בדצמבר ־
שבוע. גלה זהירות מפ10
בינואר

ני אנשים חדשים שתפי
נוגש והפעל את השכל
הישר שלן בשפסן אותם. בהיקלען לוויכוז
תיאורטי, נסה לחדור למשמעויות הדבריו

תחליט פעם אחה
להיות בן־אדם מע;
או לעסוק בהזיוו
יפות כשלעצמן< ,
שאין בצידם תוען
מרובה. חוש דרמאי
הוא במקומו אן וו

כשהוא מצומצם

מיקרים בהם יש
הפעיל רושם• הפסי׳

לשחק באנשים, כולם רגישים לפחו
כמון ויש גם להם זכות לאמת משלה
בוע במרכז של ביקורת חריפה ביות
בה יהיה עלין להגן על צעדיין בעתי
הצהוב יהלום אותן ביותר. תעמדי הי
זלילת יתר תהיה מסווג תהשבוע. חצו

4*40
ווים

במדינה

ארוחות קלות דק״ץ ח
איזה ארוחות להכין בקיץ?!
זוהי הבעיה בה מתלבטת כל עקרת בית מדי יום בחדשי הקיץ החמים, כאשר היא רוצה
לבלות על שפת הים עם הילדים במקום לשהות במטבח החם בהכנת ארוחות.
ובכן, איך מכינים במהירות ארוחות שתהיינה גם משביעות וגם קלות? ארוחות שלא
תכבדנה על העיכול בחום הקיץ, ועם זאת תסספקנה את כל אבות המזון והמינרלים
הדרושים לגוף?
מומחי התזונה של ״ויטה״ ,שישבו על המדוכה, הביאו בפני ציבור הנשים בארץ, את הרעיון
של ״קיץ קל עם ויטה״ ,בהציעם שורת תפריטים קלים לקיץ. כל תפריט מבוסם על
מנות קרות, סלטים וסנדביצ׳ים, כאשר צלחת המרק מהתה את המנה החמה. יש חשיבות
למרק החם בקיץ כי הוא מחזיר לגוף את הנוזלים והמלחים שהגוף מאבד בימות החום.
אגב ,״קמפבל״ ,יצרן המרקים הגדול בעולם, החדיר רעיון זה לציבור הצרכנים בארצות־הברית.

אדץ־ישדאל
מדינה בדואית
כסיני

הקמת מדינה בדואית עצמאית בסיני —
זוהי שאיפתו של השייך הבדואי צבאח אל־רבאח,
ראש השבט אל־סוארגה שבסיני, המונה
יוחד מאלפיים משפחות. לשם כך הגיש
השייך, אב לשמונה ילדים ובעל לארבע
נשים, עצומה למימשל הצבאי, חתומה בידי
140 שייכים מסיני, המבקשת אישור להקמת
מדינת סיני, שתהיה קשורה בברית־ידידות
עם ישראל•
בעת ביקורו השבוע בתל־אביב, הכריז
שייך המידבר :״לאחר שנתיים של יחסי ידידות
עם השלטון הישראלי, הגענו למסקנה
שלטובתנו יהיה לקשור את גורלנו עם ישראל,שיש
לה ידע כה רב בחקלאות, שזהו
הבסיס לחיים אצלנו. יהיה אשר יהיה, אנחנו
לשלטון המצרי לא נחזור.״
כדי להבהיר את עמדתו בפני אומות העול,
מתכונן השייך הנמרץ לשגר משלחת
לאומות המאוחדות. צערו היחידי הוא, שלא
יוכל להעמיד בראש המשלחת את בנו, שכן
זה, למרות — ואולי בגלל — היותו חניך
אוניברסיטת קאהיר, אינו מוכן לשמוע אפילו
מילה על בוליטיקה.

מאמני המוזאיקה המעולים שבעיר, וקבלני־בניין
נהגו להזמינו לעבודה לתל־אביב במיוחד
מאשקלון.
לאחר הפגישה הגורלית עם האיטלקיה
חובבת האמנות, לא הצליח יצחק להשחרר
מהג׳וק שנכנס לראשו. הוא החל מפתח את
כישרון הציור שנתגלה בו, הגיע במהרה
לרמה נאה. מוטיב חוזר מישנה בציוריו הן
משפחות מרובות ילדים, לא עליזות ביותר.
אולם הוא אינו מתרכז רק בזה. לצד תמונת
האורגיה שלו, יש לו גם פורטרטים נאים.
לאחרונה שלח יצחק דוגמאות מציוריו
לאקדמיה לאמנות של רומא, באמצעות התיירת
האיטלקיה, שעימר, הוא שומר, כמובן׳
קשר מכתבים. בעיקבות זאת קיבל מכתב
הזמנה מהאקדמיה לבוא וללמוד שם.
עתה, כל מה שחסר לו זה כסף להוצאות
הדרך. כי למרות שהפך לצייר מוכשר, נשאר
עדיין יצחק חסר־פרוטה, כבעבר .״חבל שאין
בארץ קרן לעידוד אמנים צעירים, שהיתר,
יכולה לשלוח אותי לחו״ל,״ קבל.
״הלא ישנם כל כך הרבה מוסדות בארץ

דרכי אדם

עשרה דולר
הצילו אותו

יצחק ארביב היה מובטל כבר למעלה מחודשיים
וללא פרוטה בכיס, שבעה בני־משפחתו,
שפרנסתם עליו, רעבו לפת־לחם,
והסיכויים. למצוא פרנסה היו אפסיים. ארבים
ירד לשפת־הים, התיישב על החול, והחל

ויצירתו
— נכנס בו ג׳וק

שמוכנים לממן לימודים של סטודנטים זרים
בארץ. אז למה גם לא להיפך?״

ישראלים בחו״ל

לפניו שורת מתכונים קלים לקיץ היכולים לשמש כארוחה עיקרית.
.1מרק עוף נוסח פריז ״ויטה״
עוף אפוי, קר
סלט חסה
לחם לבן
אפרסקים.

.2מרק אספרגוס נוסח ארגנטייל ״ויטה״
או שקיק מרק אספרגוס ״ויטה״
עגבניה ממולאה בסלט ביצים
סלט מלפפונים עם שמנת, לחמניה
לפתן אגסים ״ויטה״.
.3מרק סן ג׳רמן ״ויטה״
קרפיון קרוש עם רוטב חזרת
לחם לבן
סלט פירות.
.4מרק גודש ״ויטה״
סנדביץ׳ חזה הודו מעושן
על לחם שחור
סלט פלפל ירוק
לפתן אפרסקים ״ויטה״.

.5מרק עוף ״ויטה״
או מרק עוף עם אטריות ביצים
כבד קצוץ עם מלפפון חמוץ
גזר חי עם מיץ לימון קרקרם אבטיח או פרי העונה.
.6מרק פטריות ״ויטה״
בקלה כבושה עם רוטב מיונית
סלט מלפפונים לחמניה גלידה
.7מרק כשר במתכון צרפתי ״ויטה״
סנדביץ׳ נקניק הודו על לחם לבן
סלט ירקות עם טחינה
שזיפים או פרי העונה.
.8מרק עגבניות ״ויטה״
גבינה קוטג׳
סלט ירקות עם שמנת
לחם שחור
פודינג שוקולד ״ויטה״.
.9מרק ירקות מינסטרוני ״ויטה״
ביצה ממולאה
סלט רוסי לחמניה קוקטייל פימת ״ויטה״•

מכתב מהסוכן

צייר ארכיב
הלן להתאבד —

מהרהר באפשרויות השונות הפתוחות בפני
הרוצה להתאבד.
לפתע שמי תיקתוק־מסרטה. הוא פנה לאחור
וגילה צעירה יפהפייה עומדת ומצלמת
אותו. ליתר דיוק, לא אותו, אלא את
מעשי־ידיו. כי תוך כדי שרעפיו המדכאים,
קישקש יצחק, מבלי משים, בחול הרטוב.
הקישקוש, לדעתה של התיירת האיטלקיה,
היה מעשה יצירה שהצדיק שינציחוהו בצילום.
לא רק זאת, היא אף שילמה ליצחק
עשרה דולר עבור הזכות לצלם את יצירתו.
עם עשרה דולר בכיס, נראה כבר העולם
אחרת. יצחק שכח את רעיון ההתאבדות,
החל מהרהר בהבלי העולם הזה. הוא חזר
ובחן את הציור שצייר בחול, נוכח שה־איטלקיה
צדקה. היה זה ציור יפה. בו־במקום
החליט, שאם ציור שלו בחול שווה עשרה
דולר למישהו בעולם, סביר להניח שציורים
שלו על מישטחים בעלי אופי יציב יותר,
עשויים להכניס יותר. יצחק ארביב הפך לצייר.
ג׳רק
כראש. יצחק נולד לפני 26 שנים
בבנגאזי שבלוב, עלה ארצה עם הוריו וארבעת
אחיו, לא זכה לגמור יותר מאשר
כיתה ט׳ .הוא נאלץ לצאת ולפרנס את ה־שפחה.
אולם בעיר העולים אשקלון לא
תמיד היתד, עבודה, על־אף שיצחק היה אחד

תעלומה מיסתורית, שהטרידה את החתיכות
הירושלמיות בשש השנים האחרונות,
נפתרה השבוע סוף־סוף. בזמנו היה גדי
פורסטר החתיך מספר 1של עיר־הקודש,
בימים שחתיכים, כדי להיות חתיכים, היו
צריכים להיות חתיכים, לא סתם פלייבויס
בעלי מכוניות.
לפני שש שנים גרם גדי לבנות ירושלים
תיסכול חריף, כאשר נשא לו לאשר, יפהפייה
בשם בת־שבע פקלמן. השניים היו אחד הזוגות
הנהדרים בעיר־הקודש, מה שלא מנע
בעדם מלהתגרש לאחר חצי שנה. לאחר
גירושיו, נעלם גדי מן האופק.
האפי אגד. השבוע, שש שנים לאחר
שנעלם, חזר גדי ונתגלה — בניו־יורק. היה
זה לאחר ששלח מכתב לתמי גולדברג, ירושלמית
לשעבר השוהה בניו־יורק. המכתב
התחיל במילים ״תמי היקרה״ ,והכיל הצעה
לחמי לבטח את חייה באמצעות סוכנות־הביטוח
שגדי הוא סגן־המנהל שלה.
תמי, שהופתעה ושמחה לגלות, לאחר כל
השנים האלו, את גדי האבוד, מיהרה לצלצל
אליו. כיאות לסוכן־ביטוח נאמן, מיהר
גדי להיענות לקריאה — במכונית פונטיאק
פתוחה .״חתיכים הרי לא חסרים בניו־יורק,״
מספרת תמי ,״אבל גדי הוא עדיין הדבר המרהיב
ביותר בעיר הזאת.״
מסתבר שעל גדי עברו בארצותיה,ברית
כמה שנים די קשות, בהן רעב לעיתים ללחם,
עד שסיים את לימודיו באוניברסיטת
קולומביה. אולם עתה זכה להגיע אל המנוחה
ואל הנחלה, והוא יושב בדוב שמן,
נץ 8וי ליפהפייה ניו״יורקית בשם סאלי, ומבטח
את הישראלים היושבים בניו־יורק
מפני עינא־בישא ושאר מחלות רעות.

1:1י.
מטעם מעיכ ת | 0511171

בי שראל

ויציג ,

ובחסותוהאדיבה של

מד אב ר ה קריניצי

ירון הראל

שרון בן־אריה

טלי אופיר

נו ד ,3מקיבוץ מחניים

בת ארבע, מרח׳ זלמן שניאור ,20 חיפה

בת שלוש, מרח׳ הראשונים, כרכור

וזברה לבטוח בוניה

תעניק לנסיך ולנטיפה במתנה
פוליסה בסך 000ו ל״י כל אחת.

חברת ״עלית״ ,יצרני הממתקים
המובחרים, תעניק שי
מתוק לכל ילד שיבוא לנשף־
הבחירה הגדול, וחבילות־שי
מיוחדות למועמדים הסופיים.

דואגת לעתיד משפחתך
ומעניקהלךשירותא יש י .

הגבילי תבע 1ו קונ! ד

גם לד יש כ כי ת צכר או צכרי ת -לא פ חו ת מקסימים. שילחי אתת מונו תי הם כציון השם,
ה כ תו כ ת והגיל אל מערכת ״העולם הזה״ ,ת.ד ,136 .תל־אכים (עכור ת ח רו ת הנסיד והנסיכה).
עדיפות ת מונו ת בשחור־ילכן. התח רו ת פ תוח ה לכל ילד וילדה מגיל שלוש עד שש סלכר.

ב 11ב • 1ת ר 13ק:סת-קולה

*10נ 0£מז

מספר 1661

תמוז תשכ״ט2.7.1969 ,

המחיר 130א:
מנהיג אגודת ישראל

קוא דו גנב *

הפדות *

בסתר בהיותו1שוי

נוגות חוב קוק?