גליון 1662

לאן נעל אליל הנערות י

נ ^ x x x x x x x x x x 0 0 0 0 0 0 0 0 2 <^0 0כ ^ x x x x x 0 0 0 0מ 2 x x x x 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0
אל תעמיס על עצמן עיסוקים צדדיים בלת
אתה שאפתן מדי. החיוניים.
הס עלולים לחבל במהלכו התקין
תוצאות שהשגת לאחמאשר
בשעה שהוצגו לראשונה, כשמלחמת
של עיסוקן העיקרי. מאורעות בלתי־צפו
רומן) ,זכתה אמנם לתרגום עסיסי של
רונה גורמות לך סיששת־הימים
היתד, יותר טריה. המנגינות של
יים עלולים לשבש את
עמס קינן, אך לא הפכה בשל כך לפחות
פוק חלקי בלבד• ידיאלכס
כגן וכנו -״די חינניות, ולמרבה
תוכניותין. צפו״ה הזמיושנת.
מייצא אשרוב משתווה לדרגת
עות שיגיעו אליך מהפלא
אינן מזכירות לחנים של יוצרים ממודהות
תרבותית בינן לקומיקאי
וולגארי מדגה ג׳ .ניפים עזיקרי

. את יהפכו מרחקים משתדל ומצליח לצאת בכבוד מן המירכה סדים ומוכרים הרבה יותר. למחבר חנוך
בין אדם המעורר בן
חייך למעניינים יותר.
סא־לוין
מגיעה מדליה, על שהחייה קברט
עניין זמן רב ושאיתו
הסרח־המעוף שרקח הבמאי דויד ויליאם,
; ב י וני -
אל תניח לעקשנות ללא
הגעת להבנה בדרן
ר< 2ביו לי
האווירה את הרעיל
כלל. המתיני לשיחה
סביבך. נסה להיות
טלפונית אס תתבקשי
20בינואר -
מרוסן יותר ביחסיך האינטימיים. נסי
18ב; :נרואר
לעשות זאת, אפילו אם
להבין את בעיות בן-זוגך• היי רגועה.
תאחרי. רגישותן המופרזת
לכל הסובב אותן

עלולה להיות בעוכריין. השתדלי לקחת את
החיים ביתר קלות ואז מצב רוחן ישתפר.
אם רק תצלח להתגבר
על ביישנותך, תוכל לפ*
עול
בהתאם להשקפותיך
השבוע אתה סובל מחוסר מחשבה מעי
ולהיות תקיף בביצוע
מיקה. הדבר יתן את אותותיו בעסקיך
החלטותיך. עם זאת מוובחייך
הפרטיים• למטב
שתלך בדרן הפשרות
עצותיו הטובות
רות והוויתורים בחוג
של אדם הדורש ב׳
משפחתן. הערצתו של
21 ביו לי ־
טובתן תתפתה לעי לן אדם ססוינם תחמיא
21באוגוסט נסי שות שטויות.
ותגרום לשינויים מרחי־להיות
מרוסנת יותר.
קי־לכת בהערכי^ העצמית. נסיון חדש בשהתנהגי
יותר בטיבע*
להקת פיקוד מרכז כ״רד אלינו לכיקעה״
טח הרומנטי יעו1ד אותן לפעילות חברתית.
יות אך היזהרי מחוצ
פה יתירה או התנה

טירי שחסרונו הורגש מאז נסגרו המטאטא,
מה שאי אפשר לומר על נחום כוכמן
גות פרועה, כי הדבר
סמבטיון, בצל ירוק או החמאם.
וישראל כקר. רפאל קלצ׳קין מתקרה. הדבר סוף־סוף
עלול
להיות בעוכרייך.
ק ט שו פ (הקברט הסאטירי) —
מיד ואינו גולש לחיצוניות מזוייפת, וזה
האופטימיות שלך תג-יי
תזדמן לן פגישה מרתקת עם בן מזל
הישג לא מבוטל בהצגה המושתתת על מחשוב
חנוך לוין, בעזרת בימוי אינטליגנטי
רום להפוגה במאבק
או שור. ליבשי ירוק בהיר. בתולה קשה. תוכל להכנס
חסר־חוכמות של אחיו דויד, שהשכיל לזה
חסר חשיבות כוולפונה.

לשותפות עם אדם
נצל מימדים זעירים של בימונת זעירה, ולכן
מיבצע שאפתני מדי עשוי להכניסן לסבן
מסויים — בתנאי שבימויו
הולם בימה זעירה, תרתי משמע.
מסוכן ממנו לא תצא בקלות. פקח עיניים
תקבל את מלוא העתיקי
דיין, קוכי רכט ושמעון לב־והישמר.
השבוע צפוייה
רובות. האינטואיציה
א רי המצויין, מצליפים בהיסוס, אך ביסי־
22באוגזסט -
* * קנטטה לשווארמה (התיאט-
לן מתנה ואולי אפילו
22בספטמבר
שלך, בתוספת חלום
למיניהם המנסים לארגן לנו את החיים, כירושה.
בכל אופן צפה
דון העממי) — ניפים אלוני היה מועי-
כמוס
ישן, יבטיחו א ת
סיות משעשעת, בישראל, בערבים ובמתווכים
למאורע שיגדיל את
הצלחתך. כישרון שאכן האמנת שטמון
מד (ויהיה לקבלת פרס ישראל בשל דוגמת מר יארינג.
רכושך בצורה בלתי
תרומתו לתיאטרון הישראלי. אין ספק כי
בך — יתגלה באמת בעתיד הקרוב.
אין אהבות שמחות (מהפקת
צפוייה. אל תערב אניוזמי
מועמדותו לא התכוונו לכבדו בכך
אלוני, ניפים בנאי, יופי בימות; בשיחותין שים זרים
בשל עבודתו עם שלישיית הגשש החיוור,
קינן, עמוס שמר, נעמי הכהן, פטו הסנטימנטליות. הינן יושהיא
בעצם רביעייה. שייקה, פולי; ,כ
שאמנם אהרון שבתאי, דן אלמגור ושמתר
מדי גלוי במה שקרי
ו פ שנ ל (האמרגן והרוח החיה), התזמורתן הבמאי,
המבצע,
הם בר עון
שור לעניינין הפנימיים.
אינו מופיע על הבמה, אך רוחו שורה עליה

ב־על המבוסס ערב של והמתרגגמים

תקפוץ על העיסקה
ללא הרף. התוכנית החדשה של
הגששים שאנסונים של הטרובאדור המשופם ג׳ורג׳
שיציעו לך השבוע. התייעץ עם מומחים
מצטיינת בהומור קרתני מעורר רחמים. ה־ברסאנס.
ערב מבדר על רמה מעולה, ש־ליבשי
בהיר.
לפני שאתהמקבל אותה.
פיזמונים מבורברים, מייגעים וחסרי־חן, לא
ברסאנס עצמו היה נהנה ממנו כצופה. אך
עוזרות
המנגינות הרדודות מן הרגיל שהל
חסות. לו מעניק היה כאמן־יוצר אם ספק

חין יאיר רוזנכלום. לא עוזרים הסרטומוטב
שתרסן את מרירותך ביחסיך עם
נים שהכין אורי זוהר. זוהי תוכנית פתאדם
אהוב עליך• תמיכה בלתי צפוייה
אומית, בעלת שם קולע ומאפיין, אך גם בידור חדש
שתינתן לך, עדיין לא
חובבי השווארמה יעידו כי ממנות מרובות
תפתור את בעיותין.
* * רד אלינו לביקעה (להקת פילא
קשה להיתקף בכאב־בטן. מחוגי התיאטפקח
עיניים למתרחש
קוד המרכז) — את התוכנית ר,־ 17 של להרון
העממי רמזו, אחרי פירסום הביקורת הסביבך.
נסה להיקלט
קה צבאית זו ביים דני ליטאי, שלאחראשונה
בהעולס הזה, כי הם עומדים להכמזו שונה בחברה
רונה,
יחד עם המעבד המוסיקאלי והמלחין
ניס שיפורים ושינויים בהצגה.
אליה השתייכת קודם,
י אי ר רוזנכלום, כמעט והשתלט על כל
אני והמלחמה הבאה (האתה
עלול למצוא את
הלהקות הצבאיות. השתלטות זו א נר, רעה
קברט הסאטירי, מרתף קולנוע פאריס, תל־כתוצאה
מכמה רכישות
עצמן מנודה לפתע
כל־כך. להיפך. את האקורדיאון של הלהקות
אביב) — מערכונים ופיזמונים הנראים ונשמיותרות
וביזבוז מופללא
ידידים. אל תה תופסת השיחרור מלחמת שלאחר הצבאיות במרס -
מעים הרבה פחות נועזים (בשל בימוי סטאנ־ה מצבן התערער

ססי

להיות כנה כש
עתר, תזמורת שלמה, הבימוי המצומצם שוכב
א פ רי ל
שביט)
דרטי והעמדה סטאטית של זן דנה
כספי במיקצת. משפחתן
מדובר ברגשותיין, אם
לל, והעמדת הפיזמונים הגיעה לדרגה שבהבנה, לזאת תתייחס
תשמרי
אותם לעצמן ולא תגלי לו אותם
עליה, כך נדמה, אין כבר מה להוסיף.
אן לא כן חבריך לעססססססססססססססססססססססנ
הוא
לא יקדיש לך תשומת לב כלל.
מר, שמאפיין את התוכנית החדשה, מלבד
בודה ולעסקים. אל תסהאמריקאי.
מדובר פה באבא׳לה, אמא׳לה,
העמדת הפיזמונים התוססת והבימוי הקל

תבך בהרפתקאות בק־סבתא׳לה,
אשת־ציבור ועלם חמודות, המייצוהמשעשע,
הן העלמות החמודות המשתתלות־דעת.
גלה יותר עי־גים
טיפוסים מנוונים של חברת־השפע. חייה
פות בה. אחת אחת נחמדה, אחת אחת מותק.
בניגוד לחששותין לא תעכב התנגשות קט
רנות למתרחש סביבן.
התנוונו מתוכן — אבל לא רחוק היום בו
אבל זה לא הכל. הן גם יודעות לשיר ולהתנה
את התפתחותה המשמחת של פרשה
אם תוזסני למאורע חברתי שאת חוששת
חנסה להנחית על הירח את האנשים הראשומסויימת.
יחסין עס
נועע תוך כדי כך. אחת מהן, זו שמשתתפת
מפניו, אזר׳ עוז ולכי. תופתעי לטובה.
בפארודיר, על מיקי מאוס ועל סרט הודי,
אחד מבני מזל שור
נים.
יהיו מתוחים במיקצת.
זוהי פארודיה משוגעת, המאפשרת בימוי
מצויינת. הבחורים חביבים, אך כאמור, ה
״תכן
שבקרוב תתגשם
ומשחק כנ״ל — אם יש מי שיבצע אותם.
בנות גונבות מהם את תשומת־הלב. החומר

מוכניתן להחליף את
לרשות ניקו ניתאי, שביים אף מערכון זה,
(מערכונים ופיזמונים) רדוד למדי, אם לא
נתקפת במחלה ממנה
מקום מגוריך בעזרת
עמדו שחקניות כחיה שרון ודבורה
למטה מזה. על מערכון טפשי, החובשת הכה
חששת. טפל בה
תמיכה של קרובים שקסמלניץ,
שבקריירה הארוכה שלהן בחדשה,
חתום ניסים אלוני, לשטות כמו
מייד• התערבותו התדעתם
עלין תשתנה לאוהל
ז״ל, כמעט ולא היה להן מגע עם יציהקוסם
אחראי חנוך לוין, ו׳טאול ביבר
קיפה של ידיד בענטובה.
הפקד על היגרה
אבסורדית כשל אלבי. אם לצרף למיש־מקבל
כותרת בתוכניה על ״מעבר״ מימי.
ייניך המקצועיים מחיינה
ודאג שאשתן ויל-
חקן הנוקשה את העובדה שלשתיהן מיבטא
בלת בתוכניותיך לטהשיר
של נ?ן מי שמר שנינו מאותו הכפר
דיך יעשו זאת גם כן.
מיזרת־אירופי כבד ובולט, הרי נחוצה מידה
ווח קצר. אל תתרתח.
וארץ המירדפים של חיים חפר, מצילים
אל תפריזי בהוצאות והשתדלי לחסון.
לא מבוטלת של דמיון כדי לראות בהן שתי
הסבר לו בעדינות כי
את המצב בתחום אומלל זה.
לא תצטערי על כן. היזהרי במעברים.
נציגות אופייניות של אמריקניות, המוכרות
יש לך אישיות משלך

ומשאלות משלך. ב-

כל כך בעיקר מן הסרטים.
ימים אלו יהיו בחיים הסנטימנטליים
הגברת שרון גם מבוגרת מדי לתפקידה,
יהיה זה שבוע טוב

תהפוכות רבות לחיוב ולשלילה. אל יאוש.
ועל נל פנים, מולה ניראית הגברת קסטלניץ
מיקצועית. מבחינה צעירה מדי מבדי לגלם את אמה. ישראל
דורא־יעקב מציג דפורמציות

השתמש
ביתר גמישות

פגל, שהוא שחקן אפיזודי מיקצויי, כמעט
צ׳ י ן בגלריה מבט: אוסף של כתמי צבע
בפגישות עם הממונים
והצליח ליצור דמות של כמו־גבר שאשתו
הנזרקים במקריות ויוצרים צורות. בתערוכה
עליך. השתדל לעשות
צירוף מיקרים מוזר
שולטת בו. התפאורה של אלי סיני הסתכאין
מוצגים מקוריים• הטכניקה בה משתרושם
של אדם בעל
עשוי לחולל דיון, שימה
בקריקטורה מכוערת, בה ניתן לגלות
מש דוראצ׳ין משמשת את הגרפיקאים לעימעוף
ודמיון עשיר.
קדם את הגשמתה של
־גל של אשה על ראש גבר סמלי מאד.
תים קרובות. האוסף המוצג הוא חד־גוני
תוכנית חשובה. נהג
: : 23ספטמבר ־ 1פגישה בעת מצב לא
וחסר עניין מיוחד.
סמלי מאוד.
בזהירות. התעלם מדב22ב
אוקטוברן נעים תהיה הקדמה
>:קו ניתאי, המגלם את החלום האמריקני
רי הרכילות של שכניך.
לידידות ארוכה שת*
בגלריה גורדון מציג מיכאל אמ—
אוחו גבר נאה וסוכר, עליו חולמות עלצפוייה
הבנה בינן ל שמש ציון דרך בחייך. צפוייה מריבה
מן ציורי שמן, בהם ניכרת השפעתו של
מות ואמותיהן — עושה את שלו בנאמנות.
בין אחד סבני עקרב, או
קלה וטורדנית עם אדם האהוב עליך הסיגנון מעניינים, הציורים שגאל. מארק הבימוי צולע במיקצת, חסר קצב והומור
דגים. השתדל לא להפעל
דברים של מה בכך. נסה להיות
כדי בו משתמש והצייר במתכוון
פרימיטיבי
;הצחוקים הנשמעים באולם הס בזכות ה
ריז בהוללות. היה סולימאופק.
אל תפני בבקשות מייתרות ל-
להביע אופיין של דמויות. הקומפוזיציה ב:וקסם)
.אן אין ספק שאפילו באותו בימוי,
די ותרבותי. זה יקרב אלין מישהו שאתה ידידיך הקרובים. זה עלול להי מאס עלי-

, מספיק מאוזנת אינה איזמן של ציוריו
י? *11*1 .11י 1ו/סד*— מיממי ט-
חרקד עי ר ב תו. רו הי נתדהפעד על הנ ל לי ח.
^ו ^ םמצלחח ^ שעש ^ו £ר

סוסו

ז1י

אריון

שנה

ט111

₪וחי0

חאזו״ס

לא כדאי לראות
לא חשוב לראות
אפשר לראות
רצוי לראות
חובה לראות

סרטים חדשים
צ׳יטי צ׳יטי כנג בנג נסי
נרמה, תל־אביב) הילדים משתוללים מרוב
מתח והנאה, המבוגרים יכולים ליהנות משני
שירים יפים, שני קקודים יפים, ויאלצו ב־לית־ברירה
לסבול למען ילדיהם את כל ההרפתקות
הארוכות של המכונית הנוסעת־שטה־טסה
ושל דייריה הרומנטיים, שני ילדים
ושני מבוגרים.
* * צ׳ה (תל־אביב, תל־אביב) עומר
שריף יכול היה להיות דומה לצ׳ה מוארה
אילו היה לו קצת יותר אופי ואישיות בפנים.
מבחינת הזקן, לעומת זאת, הוא הצליח
לחקות אותו באופן מוצלח מאוד. ג׳ק פא־לאנס,
שחקן מצויין, מתאים יותר לתפקיד
קאסטרו. הסרט קצת ארוך, אבל מנסה בכנות
לשחזר את חייו של הגיבור המהפכן
שהפך אגדה. אם כי דמותו של צ׳ה מוארה
כפי שהיא מופיעה בסרט לא משכנעת, משום
שעשו ממנו אדם קטן ופשוט, בגודלם
ובמידתם של אלה שיצרו אותו.

סרטים אחרים
מצור(1סטודיו, תל־אביב) סרט
מלא אווירה, כן, כמעט דוקומנטרי, על
חיים של עם בצל ובתוך המלחמה. בהשתתפות
גילה אלמגוד, יהורם גאון ודן בן־
אמוץ.
הצודדת הצהובה (פריז, תל־אביב)
השתוללות צבעונית מצחיקה, מקסימה,
של ארבע החיפושיות המצויירות, בלוויית
שיריהן הידועים.
שנת ( 2001 צפון, תל־אביב)
גורל המין האנושי בסרט מדעי־דמיוני על
ספינת־חלל ואנשים הטסים בתוכה לכוכב
הלכת צדק (יופיטר) .בויים בידי סטנלי
קובריק, בהשתתפות קייר דוליאה.

של רפסודאי, הנוהר. תדיר אחרי הצד החזק.
עדה לי׳יאן מפגינה נוכחות נשית. התפאורה
של ארתור גולדרייך אינה מצליחה
לסתום פרצות טכניות במחזהו הבלתי־מגובש
של ג׳ון ארדן. הבימוי של אפנון
מפקין מהוסס, ריאליסטי וכבד מדי. על
אף כל זאת לפנינו הצגה מעוררת מחשכה
על אלימות גלויה, ועל המאבק בה באמצעים
לא פחות אלימים.
* * המכתב האבוד (תיאטרון עירוני,
חיפה) מכתב־אהבים ששולח מושל-
מחוז בעיירה רומנית לאשת היושב־ראש המקומי׳
מסבך לא רק אותו אלא את כל גיבורי
הקומדיה המשהרמיושנת של יון לוקה
קרג׳אלה. פשוט משום שהגיע לידים
הבלתי מתאימות, ברגע הבלתי מתאים: ערב
בחירות. העלילה והטיפוסים רומניים־לוקא־ליים
היו מצליחים לערוב יותר לקהל הישראלי
לוא את התרגום היה מכין לא א. ב.
יפה, שהוא מבקר ספרותי, אלא מישהו
אחר היודע לכתוב עברית עסיסית. דויד
אסריג הרומני הוא במאי הרבה יותר מדי
מעמיק וכבד ממה שדרוש עבור המכתב האבוד•
הוא היסס לקצר בגיבוב הדיאלוגים
המייגע, ובמקום בימוי נונשאלאנטי צבעוני
ומהיר, הכין כוריאוגרפיה איטית אך מסוגננת
היטב, המגיעה לשיאה בסצינות ההמ\.ים
שבאסיפת הבחירות.
כלאדם (בחאן הירושלמי) ד״ר
אריה זקס כמעט והצליח להוכיח כי כשישנו
במאי רב־דמיון ותושיה בימתיים, אין
צורך במחזה של ממש, בהפכו להצגה יפה־פיה
דרשה תיאולוגית של מחבר אנונימי מן
המאה ד 15 על אודות דרכו האחרונה של
כלאדם. מסירות הצוות — חובבים מן האוניברסיטה
העברית בירושלים, ומספר שחקנים
מיקצוענים — ניכרת בכל רגע, מבלי שיהא
צורך להיזדקק להפסקה.

דו ד ה ליזה (הבימה) -ניסים

אלוני עוסק בלחה בלנק, בעלת גן המוכרת
היטב באחת ממושבות הארץ. הדודה היא כמובן
חנה רוגינא, אצילית ומעוררת
כבוד. בין הגננים שלה בולט כרגיל רפאל
קלצ׳קין המתנועע כחתול. הבימוי מאת
המחבר הולם מה שמכונה כ״מלודראמה ישראלית
בשתי מערכות״ ,המצטיינת בהברקות
לשוניות, אך מזכירה לא במעט יצירות בינלאומיות
סתומות פחות.
* * וולפונה (הבימה) — הקומדיה
של כן ג׳ונסון, שנתכבה לפני כ־ 369 שנה,
שעובדה על־ידי פטפן צווייג (עם ז׳ול

ז־־חך

ה כנ ס את ה או ש ר לבי תך!

^נ ^ x x x x x x x x x x x x x x 0 0 ^ 0 0ג 0 0 0 0

הצגה חדשה

מוצר הפלא סווייפ >£יו*1ז>><

מנקה הכל
להשיג: ת.ד ,29232 .תל־אביב או טלפון .624983

* * סרג׳נט מסנרייב (בימת השחקנים)
— אילן ת|1רן הוא סמל איטי מדי,
פחות מדי פנאטי .׳אהרון אלמוג שחקן
רגיש, אך הפעם מפריז בקול ובתנועה. וי•
לי קריים אנמי מאד. איצקו רחמימוב
מצליח בלי להתאמץ ליצור דמות ערמומית

תלוש הנחה
לספרו של אורי אבנרי
מלחמת היום השב יעי
(כוחו יפה עד )31.7.69
נא לשלוח לי טפסים של הספר ״מלחמת היום
השביעי״ ,במחיר מיוחד של 7ל״י הספר.
אני מצרף סך ל ״ י.

* * החלום האמריקני (בצוותא) —
אף אחד לא מאמין לנינט דינר בשעה
שהיא פולטת ״הלב צועק ולי אין זמן להידפק.״
פשוט לא משכנעת. נינט חיפה מגלמת
במערכון מותה של בסי סמית אחות בבית־חולים,
אליו מביאים את זמרת הבלוז הכושית
הנפלאה, מתה, לאחר שבבתי־חוליס
ואחרים סירבו לקבלה. זהו מערכון־בתולין
מאת אתארד אל 3י — המוכר יותר כבעל
מי מפחד מווירג׳יניה חילף — המבוסס
על מיקרה שאירע. משתלבת בו עלילה שדופה
על יחסים מסכנים בין האחות לבין רופא
במוסד.
המערכון כתוב רע: כמעט רפורטז׳ה חסרת
פיוט, שכאילו נכתבה על־ידי רפורטר
בשנת ( 1973 בה נהרגה בסי סמית בתאונה).
הבימוי של ניקו ניתאי — המשחק
ללא השראה מיוחדת. את הרופא — לא הצליח
להפוך את המערכון ליותר ממה שהוא,

דינר וניתאי ב״כסי סטית״
מזעזע של הומרת, רגעי מישחק כניס ומרגשים,
אם כי מידה של ריסון לא תזיק לו.

ייונותח שד בסי סגית
ולהפיח בו רוח רעננה. אך אין זו אשמתו.
גס במאי מנוסה ממנו לא היה מצליח עם
זוומר פאתטי ובוסרי כזה.
ליעקב אשכנזי, ככושי העד למותה ה־

המערכון השני, הנושא את שם הערב
כולו, בו משתתפים פליטי תיאטרון אוהל
ששבק חיים לכל חי, אף הוא מאת אדוארד
אלבי. זוהי פארודיה עליזה על אורח־החיים

x >0 0ס 0 0 0 0 0 0ח 0 0ס ר ^ 1ס י x x x x x x x x x x x ^0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0ג ^ x xם 0 0 0 0י

בין הקהל תוגדל ״וסנה״!

החלה מכירת הכרטיסים!

פססיבלתקצבהישראלי 869
*ייייייי׳ ־

מטעם מערכת

העוו! 0

ב ח סו ת 1יטכ | 1ת ע שיו ת וגלידה
בפארק הלאומי ברמת־גו, ביום ה׳ ,24.7.69ב־ 8בערב

ישתתפו מיטב הלהקות בארץ
(לפי סדר א״ב)
הכחולים העכבי שים

המהפכה

ה שו קול ד ה

נערי החצר ¥פעמוני סוני
(ממזרח ירושלים)

0 £ 5זוט ^0 5 0ו ־־1£

להק ה אירחת מי׳י ל:

פרם ראשון: שרביט הזהב

בחירת מלכת הגוגו 69׳
ב ח סו ת ,,ליידי אסקווייר״
צבע הקסם לנעליים

כתר למלכה ופרסים לל הקו ת:
תכשיטי ״טופז״

ציוד אלקטרוני
״ראקום — תעשיות״

בין רוכשי הכרטיסים תוגרל ״וספה״(.ללא מסים) — הקטנוע הנפוץ ביותר בעולם

כרטיסים ב״הדרן״ ,אבן־גבירול ,90 ובכל יתר המשרדים בעיר.

ההפקה: מופע אמנים 1969 בע״מ

קטנוע ״וספה״
יוגרל ביו הצופים בפסטיבל הקצב
בפארק הלאומי ברמת־גו 24.7.69 ,

שיר עם אדוהיס * ל א1
לספורטאים ולאתלטים יש אות הכושר. אות זה מסמל שנושאו הגיע להישגים מוכרים.
ללהקות־הקצב הישראליות יש סימן־הכר אחר להצלחה — תקליט. רק מי שהגיע לשלב בו
הסכימה חכרת תקליט ים להפיק תקליט שלו — יכול להתגאות בי הגיע להכרה.
השבוע נוספה לשורת להקות־הקצב הישראליות, שהגיעו למעמד נכבד זה, להקה נוספת
— הכוכבים הכחולים. לאחר תשע שעות־אולפן הם השלימו הקלטת שני פיזמונים עבריים
מקוריים, שייצאו בעוד ימים אחדים לשוק: שלכת ושיר לשלום•
שני הפיזמונים נכתבו על־ידי חבר הלהקה, גרשון אקשטיין, המחבר והמלחין את כל
פיזמוניהם המקוריים של הכוכבים הכחולים .״שני הפיזמונים שונים בקצב,״ מסבירים חברי
הלהקה, המונים, מלבד גרשון, את האחים רולי ודני אנג׳ל, אלי כהן ויצחק לוי .״שלכת
הוא שיר מהיר ואילו שיר לשלום הוא בלאדה אי טי ת...״
הם מוסיפים כי שני הפיזמונים אינם אופייניים לסיגנון הלהקה .״אין לנו סיגנון קבוע.
יש להקות שנדבקות לסיגנון אחד, ולא איכפת להן מה הקהל רוצה. כשאנחנו מופיעים,

״הכוכבים הכחולים״
אם החבר׳ה רוצים שייק, אנחנו מנגנים שייק, אם הם רוצים צ׳ה־צ׳ה־צ׳ה, מנגנים גם את
זה. כך אנחנו רוכשים קהל מעריצים רחב יו ת ר...״
למעשה היתד, להם תוכנית להקליט פיזמון אחר במקום אחד הפיזמונים המופיעים על
התקליט הראשון, אבל היו להם בעיות .״בפיזמון ההוא מזכירים כמה פעמים את השם
אלוהים,״ אומר אמרגן הלהקה, ויקטור .״אבל בחברת ההקלטה אמרו לנו שאם לא נשנה
את השם אלוהים לאלוקים — לא יסכימו לשדר אותו ברדיו.
״גרשון, שכתב את השיר, לא הסכים לשנות את המילה• גם בשיר מה אברך מזכירים
כמה פעמים את השם אלוהים, אז למה שאנחנו נוותר - 1

? 1 4 . 6 0 1 0ד

דזדן נונו 1-1הטובב

תכשירי >
<1 עזר נהיגייגה
לחיי מין
מושלמים

דחש קוו7ונחינם
ש.צ.מ. גע״מ, מפיצים לארוס בישראל
רח׳ המישנה 9־ת״א־טל.445882 :

י בו1ו ל 0

כל המקדים ־ חכה?
השבוע התחוללה סערה אצל חברי להקת
פיקוד מרכז, קצין חינוך של פיקוד מרכז
וכל מי שקשור בהווי הלהקות הצבאיות.
הסיבה לסערה היתה תקליט קטן בשם
אנחנו שנינו מאותו הכפר, על שמו של
שיר מפרי עטה של נעמי שמר. חברי להקת
פיקוד מרכז שרים אותו מזה חודשים,
ותקליטם עם שיר זה עומד לצאת לאור בימים
הקרובים.
להפתעתם שמעו כל הנוגעים בדבר את
השיר מעל גלי האתר — כשהוא מושמע
מתקליט של חברת הד ארצי, בביצוע שאינו
שלהם. מייד ערך קצין החינוך של הפיקוד
חקירה מיידית, והתברר לו שקבוצה בשם
החבורה, ששמות אמניה אינם מופיעים על

עטיפת התקליט — הקדימה את אנשי הלהקה
שבחסותו, כבשה את השוק עם השיר.
קצין החינוך, המכונה בפי כל ״איצ׳ה״,
נטל יוזמה והתל לפעול כנגד השמעת התקליט
או הפצתו. כצעד ראשון הופסקה
השמעת התקלית בגלי צה״ל. לאחר דו־שיח
עם מנהל חברת הד ארצי, הופסקה גם הפצת
התקליט — עד לרגע בו ייצא לשוק
תקליטס של חברי להקת פיקוד מרכז.
הפעולה האחרונה, שטרם בוצעה, היא
להביא את החבורה על עונשם. על כך אין
איצ׳ה סומך את ידיו אך לפי השמועות
הרווחות בחוגי הזמרים הגיע סופה של
החבורה בכל מה שקשור להופעות בפני
חיילי צה״ל.

...משה עזר להבריח
כאשר דיאנה רוט תפרוש סוסית מן הסופרימס, תתפוס את מקומה, כמנהיגת הלהקה,
מרי וילסץ # .בפעם הראשונה בהיסטוריה של מיצעד הפיזמונים הבריטי, הגיע פרנק
סינטרה למקום הראשון במיצעד ארוכי־הנגן, עם תקליטו דרכי שלי # .דויד רג׳ואן,
מי שניגן בעבר עם להקת השמנים והרזים — התקבל ללהקת הסינג־סינג, במקום נגן הבס
הקודם שלה, שהושאר בלונדון # .ייתכן ולהיטו הבא של אלביס פרסלי יהיה פרי
עטו של פול אנקא, שכתב לאחרונה גם את להיטו של פרנק סינטרה, בדרכי שלי• .
באחד מפיזמוניה של להקת פיקוד דיזנגוף, מסביר דן אלמגור מדוע הוביל משה את
בני ישראל במידבר משך 40 שנה: כדי שיוכלו להכניס ארצה דברים בלי מכם • .בלונדון
הוכחשו שמועות כאילו המשחרים מתכוזנים לחזור ולהקים את הלהקה ייתכן מאוד
שחברת תפוח של החיפושיות תיקח תחת חסותה את להקת פליטווד מאק, בעלת שני להיטי
הצמרת — אלבטרוס ואיש העולם • .בת־חסות אחרת של החיפושיות היא להקת פלסטיק
אונו הקנדית, שהשבוע יוצא לשוק פיזמונה הראשון, פרי עטם של לנון ומקרטני. שם
הפיזמון תנו לשלוט הזדמנות, וכבר מובטח לו מקום בראש המיצעד • .הסיכסוך בין
רובין ניב, שפרש מהבי ג׳יס, לבין אמרגן הלהקה, רוכרט סטיגווד, יושב השבוע.
הוחלט כי רובין יחזור להופיע במיסגרת הלהקה משך חודשים אחדים כל שנה, ובשאר
הזמן יוכל לפתח לעצמו קאריירה של זמר יחיד # .ארי קאיינשטיין עומד לצאת
שוב לסיבוב הופעות. הפעם תלווה אותו להקת הצ׳רצ׳ילים.

סקנדאל
תמיד חשבנו שהחזנים היו אלה שהמציאו
את האמנות הטהורה ואת ההגינות הספורטיבית•
תמיד שמענו על היופי שבאמנות
היוזנית העתיקה ואיך חינכו את הספורטאים
היוזנים משחר האולימפיאדות, לדעת
להתמודד בהגינות ולהפסיד בכבוד,
אבל היום, כפי שכולם יודעים, יש יוון
אחרת. וביוזן הזאת לא רק המשטר שונה —
אלא גם דפוסי החינוך והמוסר. לכן, כאשר
התקיים בשבוע שעבר ביוזן פסטיבאל הזמר
הבינלאומי — או, כפי שהוא נקרא על-
ידי מארגניו ״אולימפיאדת הזמר יכלו
משתתפיו לעמוד על חוקי מישחק שונים
לגמרי.

** סטיכאל הזמר הבינלאומי ביוון,
^ אינו אירוע ממשלתי רשמי• הוא ענרך

על־ידי אמרגן פרטי, סולומון קאמבאם, הזוכה
לתמיכה ולגיבוי ממשלתי, בכל הנוגע
לאירוח האמנים ולמימון הבאתם. בפסטיבאל
השנה, שהוא השני במיספר, השתתפו קרוב
ל־ 50 זמרים וזמרות, שייצגו 35 מדינות.
על־ידי ניקוד של מ־ 1עד 10 הגיעו לשלב
הסופי 12 זמרים, ביניהם עליזה עזיקרי. עד
כאן הכל פשוט ויפה. אולם כל זה נגע רק
לשיטת השיפוט הרשמית, כפי שפורסמה על-
ידי מארגני הפסטיבל. למעשה היו המושבעים
עסוקים, החל מהרגע בו ישבו בכיסאותיהם,
בדבר אחד: מקח ומימכר, קנוניות ו־נסיונות
בלתי פוסקים להגיע להסכמים חשאיים
איש עם רעהו.
הנציג הישראלי בחבר המושבעים היה
איש שידורי ישראל, חנוך חסון. בתמימותו
סבר תחילה כי הוא חייב, אמנם, לשפוט• כל
פיזמון לגופו. אולם עד מהרה הבין כי אם
יתעקש לשמור על טוהר מידות צרוף —
ימצא עצמו מבודד ושוחה יחידי נגד הזרם.

מנואל הלבנוני ועליזה

שאריפה המצויה

על כן התאים עצמו למציאות, והחל אף הוא
לחפש קשרים אל אחדים מן המושבעים, בעיקר
היהודים שבהם.

מתוך כתריסר עיתונאים שהשתתפו בחבר-
המושבעים, הצליחו הישראלים לארגן, על-
סמך ידידות אישית, חמשה קולות לעליזה
עזיקרי. כל חשבון מתמאטי פשוט היה חייב
להראות כי לעליזה ישנם הסיכויים הרבים
לזכות בקרב חבר־המושבעיס של העיתונאים.
אבל התוצאה היתד, מפתיעה ביותר. בתואר
התחלקו שניים: הזמרת שייצגה את יפאן
(ושהיתד, טובה באמת) והזמר שייצג את
ארצות־הברית, רוקי רוברטס. רוקי — המופיע
זה שנים אחדות באירופה — זכה לפופולאריות
רבה בקרב קהל הצופים, אולם
חבר־המשובעים לא העלה אותו אפילו לשלב
הגמר. אלא מה? קאמבאס, מארגן ה־פסטיבאל,
הוא, במיקרה, אמרגנו של רוקי
ביוון.
התוצאות הסופיות של הפסטיבאל קבעו
את הדירוג הבא: במקומות הראשונים זכו,
לפי הסדר, יוון, לבנון, בולגריה ותורקיה.
יליזה הגייה למקום התשיעי, עם פיזמון שכתבו
שמשון חלפ ושמעון כהן, איי הזהב.
גם תוצאות אלה היו בבחינת הפתעה לרבים
ממשתתפי הפסטיבאל. רבים סברו כי
נציגת מצריים, למשל, שאריפה פאדל, ששרה
את הפיזמון תפוח (אודות אדם וחווה) —
תזכה להגיע לגמר. אולם היא נשרה בערב
השני. בדירוג הגמר זכתה הנציגה מצ׳כו־סלובקיה,
ששרה את הפיזמון החיילים חוזרים
חביתה, במספר הרב ביותר של הקולות•
בסיכום הנקודות הסופי היא לא הגיעה
אפילו לארבעת המקומות הראשונים.
מי שזכה להצלחה מוצדקת, היה נציג
לבנון, מנואל, ששר בצרפתית את הפיזמון
המלחמה נגמרה. מנואל היה אחד הצעירים
החביבים והפופולאריים ביותר בפסטיבאל,
ובינו לבין חברי המשלחת הישראלת שררו
יחסים ידידותיים ביותר.

ך* גוף חסון לא היה היחידי שנאלץ לן
| התאים עצמו לכללי המישחק הבלתי־רשמיים
ביומו השני של הפסטיבאל כינסו
מארגניו את העיתונאים, שהיו נספחים למשלחות,
והודיעו כי בכוונתם לקיים חבר־מושבעים
נוסף, של עיתונאים, שיבחר את
הזמר הטוב ביותר בפסטיבאל (להבדיל מן
התחרות על הפיזמון הטוב ביותר).

המובחרים -לפס טי בל הקצב
אלה הן שתיים מן הלהקות שעברו את מיבחני הקבלה, וישתתפו
בפסטיבל הקצב הישראלי השני, שיתקיים כפארק הלאומי ב־.24.7.69

ו 1 :ה ] 1יךה זהו שמה של להקה

כוכביהן של להקות קודמות. היא מורכבת
מחמישה חברים: צביקה נימוי, תופים; שוקי
לוי, גיטרה בס — זמר; סימון יצחק. גיטרה
סולו; צבי פיק, אורגן — זמר; גבי ששון,
גיטרה בס שישה מיתרים וגם זמר.

נקראה פעס הטדי בויס והיא מוכרת במיוחד בחיפה והצפון. חבריה:
ציון ישראל, סולן גיטרה; ג׳ו קוט, מתופף. אגב, מכל חברי הלהקה,
הוא היחידי שאין לו חברה קבועה. הלהקה עומדת לצאת בנובמבר הקרוב לסיבוב באירופה.

המהפכה

למרות שהמקום התשיעי, אליו הגיעה
עליזה עזיקרי, היה מכובד למדי, בהתחשב
במספר המשתתפים בפסטיבאל, היתה עליזה
מאוכזבת. אולם מארגן הפסטיבאל, קאמבאם,
נחם אותה :״אל תדאגי. אם תבואי לפסטיבאל
בשנה הבאה, אני מבטיח לך את המקום ה,

ראשון

ואם הוא אומר — הוא יודע על מה הוא
מדבר.

עול הא שה
האם א ת בשלה לנישואין?
המשך מעמוד )33

ה חי €!3ה^אח &בו׳!

ו• מחזרים כעבר: הרומנטיקה ה־מזוייפת
במסורת הוליודד שטפה את מוחותינו
שיש רק אהבה אחת בחיים. שטויות.
נערה צעירה מתאהבת עד מעל הראש ומת־אכזבת
יותר מפעם, בתקופת התבגרותה,
עד שהיא מוצאת את אהבתה הגדולה. ה־נסיון
הריגשי והחברתי שהיא צוברת ברומנים
אלו עוזר לה, בבוא העת, לשקול את
המיועד ביתר אובייקטיביות.

.12 לא; .13 נן; .14 כן; . 15 לא;
.16 לא; .17 כן; .18 כן; .19 כן.
#בעיית העדות: מיזוג גלויות
הוא דבר גדול ורצוי, אך, למרבית הצער,
לא קל לביצוע, ככל שאת וחברו חושבים
עצמכם למודרניים ונדמה לכם שאתם מצפצפים
על השטויות האלו, העובדה היא שקשה
להינתק מדיעות שניטעו מילדות. ב־יחוד
אם ההורים היו בעלי דיעות מגובשות
נגד נישואים ביין־עדתיים.

.20 כן; .21 כן; .22 לא; .23 כן; .24 כן.
דיעותייך: האהבה הינהלללא עוררין,
המילה המעורפלת ביותר בעולם• מילה
בודדה זו אפופה, יותר מכל מונח
אחר, במסך כבד של אמונות טפלות, דיעות
מוטעות, השגות מטופשות ובורות מדהימה.
לאורך הדורות, הצליחו סיפורי הנשים הזקנות
לטמטם את דעתן של הנשים הצעירות.
אם את מביאה איתך לחיי־הנישואין
דיעות מסולפות באשר למה שנכון לך, את
נכנסת לעסק ברגל שמאל. מאד שמאל.
למשל: לאהוב גבר, אין פירושו לאהוב
גם את כל מגרעותיו. להיפך, פירושו לאהוב
אותו למרות מיגרעותיו. או דוגמה אחרת:
נכון שתפקיד האשד, ליצור בבית
סביב בעלה אווירה שתעניק לו הרגשת
חשיבות. אבל אין זה אומר שבגלל זה
הוא הבום: בחיי משפחה חייב להיות לא
רק שיתוף, אלא גם שיוויון בין בני הזוג.
או למשל, אין ספק שנושאי התעניינותם
העיקריים ש לבני הזוג חייבים להיות משותפים
לשניהם• וכנ״ל גם ידידיהם. אבל כולם
— מה פתאום? אם יש לך חברה מ־בית־הספר
העממי, מדוע היא חייבת להיות
גם חברה של בעלך? ואם שי לו ידיד מהמילואים,
הוא חייב להיות אהוב גם עלייך?

.25 לא נכון;
.28 לא נכון;
ו .3לא נכון;
.34 לא ניכון;
.37 לא נכון;

.26 לא נכון;
.29 לא נכון;
.32 לא נכון;
.35 לא נכון;
.38 לא נכון.

.27 נכון;
.30 לא נכון;
.33 לא נכון;
.36 לא נכון;
טבלת הניקוד

^ י 3 9ר דו
.מג׳יק־פרל״ זהו ההישג המדעי הג דו ל המקל
עליך את מריחת הלכה, תודות לאחידותם
המתמדת של פתיתי ה־ £461ק.
״מג־יק־פרל־ מעניק לד ברק קריסנולי נהדר, בשלל גוונים,
כשהציפורן מכוסה כולה בשכבה אחת ואחידה.
היי זוהרת ואופנתית עם. מג־יק־פרל׳

״דורה־גלוס״

על כל תשובה נכונה לשאלות ,24—1זכי
את עצמך בשלוש נקודות. על כל תשובה
נכונה להצהרות ,38—25 תני לעצמך שתי
נקודות, וסכמי את סך־הכל הנקודות.
^ 1 0 0 —8 5נקודות: בחרת לעצמו
בן־זוג מתאים, ודיעותייך על נישואין ואהבה
הינן מציאותיות, מבטיחות סיכויים מוצלחים
לנישואים מוצלחים.
^ : 8 4 —7 5כמה נקודות חשובות למדי
עדיין זקווקות אצלך לתיקון, לשני
שאת הופכת לאשה נשואה מוצלחת. אבל
כללית את בשלה לנישואים, מבינה די טוב
לקראת מה את הולכת.
* : 7 4 —6 5כדאי שתשכחי מכל העניין•
אפילו מיבחן בחשבון לא רצוי לעבור
בציון ״מספיק״ — על אחת כמה וכמה
מיבחן כה היוני בחתונה. יש לך בעיות
רציניות גם בקשר לבחור שבחרת, וגם בקשר
לרעיונותייך שלך בדבר משמעות המילה
נישואין.
׳ ¥פחות מ* : 6 4אסור לך להתחתן.
זה יהיה אסון. את צריכה לצאת עוד הרבה,
ולהכיר עוד הרבה, גם בחורים וגם
את החיים, לפני שתעשי את הצעד המכריע.
עלייך לגלות עדיין את מניעייך האמיתיים
לרצונך להתחתן, ואת יחסך הלא־מציאותי
לעניין.
אולם דבר אחד את מוכרחה לזכור: אם
זכית ב־ 74 נקודות או פחות — אין זו
סיבה שתרגישי עצמך מושפלת או מיואשת.
פירוש הדבר הוא רק שאינך בשלה עדיין
לנישואין. ייתכן אפילו שעלייך לשמוח על

ונול האשוז

מדוע מתגרשים כיום כל-כך הרבה
זוגות צעירים לעיתים חודשים ספורים
בלבד לאחר החתונה ז ברוב ה
מיקרים איו הסיבה ליקוי כלשהו של
אחד מבני־חזוג, אלא אי־התאמתם של
השניים זח לזו. האהבה הרומנטית,
מסתבר, איננה מספיקה. צריך חרבה יותר
מכך.
יועצי-הנישואים יודעים כבר חיום רבות
ממה מורכב המתכון להצלחה —
ולכישלון. ד״ר לורה סינגר, נשיאת האיגוד
האמריקאי של יועצי״נישואין, ה-
כינה א ת המיבחן הבא, כדי לאפשר לך
לקבוע בצורה אובייקטיבית — ללא
מסך־חרומנטיקה הוורודה — מה הסיכויים
שנישואייך יצליחו.
ארבע קבוצות השאלות הראשונות מכסות
את מיכלול היחסים הספציפיים
בינך ובין החבר שלך. הקבוצה החמישית
מנתחת א ת יחסך הכללי לנושא האהבה
והנישואין. אם תצליחי לענות על 38
השאלות בכנות, תגלי בדיוק מה הם המניעים,
חמיגחגים והחלומות — שלך
ושלו. ואולי גם תגלי, שלאמיתו של דבר
אינך רוצה כלל להינשא עדיין.

עומדת להינשא? עני תחילה על מיבחו
זה. ייתכן שבעקבותיו תשני את דעתד.
.32 הילד מקרב את בני הזוג עוד יותר.
נכון לא נכון
.33 נשים צעירות הינן אמהות טובות
נכון לא נכון
יותר ממבוגרות.
.34 זוגות צעירים מוכשרים יותר לפתור
את בעיותיהם ממבוגרים.
נכון לא נכון
.35 אם בני־הזוג מכבדים אחד את השני,
המשיכה המינית אינה חשובה כל כך.
נכון לא נכון
.36 העובדה שאתם מאוהבים, מבטיחה
שתהיה ביניכם גם התאמה מינית.
נכון לא נכון
.37 נישואים פירושם שאתם חופשיים
סוף־סוף לחיות כרצונכם.
נכון לא נכון
.38 מאחרי כל גבר מצליח, עומדת אשר,
נכון לא נכון
טובה.

• הרקע המשפחתי: אין טעם להתעלם
ממנו. יש לו חשיבות עצומה בחיי
הנישואין. נערה העומדת להינשא, חייבת
לגלות לעצמה את אישיותה האמיתית כש־היא
מנופה מההשפעות המשפחתיות, בדיוק
כמו שעליה לגלות את כושרה כטבחית וב־עקרת־בית.
לדוגמה:
צעירים רבים משלים עצמם ש־הם
נישאים מתוך אהבה — כשלמען האמת
הם נישאים מתוך שינאה: שינאה למצב ב-
בית ההורים, להגבלות המוטלות עליהם שם
— שטיפת כלים, יציאה בערב עד שעה
קבועה מראש, הישמעות להוראות אבא ו-
אמא. לצעירים וצעירות אלו נכונה אכזבה
קשה לאחר החתונה. הם יגלו מהר מאד
שגם בחיי־הנישואין יש שטיפת־כלים, וצריכים
ללכת לישון מוקדם אם רוצים לקום
לעבודה מחר בבוקר ואם צריכים לקום לתינוק
חמש פעמים בלילה.
דוגמה נוספת: אם החבר שלך מסתדר
לא טוב עם אמו — ישתקף הדבר גם ביחסו
אלייך. שלא יהיה לך ספק בדבר. אס
יש לו אמא שתלטנית וגם אתהינך בעלת
אופי חזק, הוא יעביר חלק מן העוינות שלו
מאמו אלייך. אם, להיפך, את הינך בעלת
אופי נוח ורך, ייתכן שהוא בחר בך כדי
שתשמשי לו מיפלט מאמו.
•1כן; .2כן; .3כן; .4לא; .5לא.
#התמונה הכספית: כששניכם
צעירים, חופשים ואוהבים, זה בסדר גמור
להתעלם מהשטויות הכספיות. מה עוד ש־אבא׳לה
מספק את הכסף. אבל לאחר החתונה
ישחק הכסף תפקיד מרכזי בהצלחתם או
כישלונם של נישאוייך, ביחוד לאחר הולדת
הילד הראשון.
אם, לעומת זאת, את ממשיכה ליהנות
עדיין מחיזוריהם של אחרים, סימן שאינך

הדקע המשסחתי

.Iהאם היית מתחתנת — גם לוא היו
החיים בבית־הורייך נעימים רפים?
כן לא
.3האם מסכימים הורייך לנישואייך?
כן לא
.3האם מחבבים הורייך והוריו אלו את
כן לא
אלו?
.4האם החבר שלך איננו מסתדר טוב
כן לא
עם אמו?
.5האם אתם מתכננים לגור אצל הורייך
או הוריו — או בדירה משלכם? כן לא

התמוגה הכספית

.6האם את או חברך תוותרו על המשך
כן לא
הלימודים בגלל החתונה?
.7האם יש לו מיקצוע ביד?
כו לא
.8האם שוחחתם כבר בכלל אי־פעם על
כן לא
ענייני כספים?
.9האם חוזתרי על שאיפותייך לקריירה
כן לא
משלך בגלל הנישואין?
.10 האם משכורתו תוכל לפרנס שלוש
כן לא
נפשות?
.IIהאם התנסית כבר לחיות על תקציב
— דמי־הכיס שלך, למשל — או שהיה לך
תמיד עד עתה כסף חופשי? כן לא

מחזריס בעכר

.12 האם החבר שלך הוא אהבתך הרציכן

נית הראשונה?
.13 האם יצאת עם בחורים רבים לפניו?
כן לא
.14 האם נמשכת את מבחינה מינית לכן

בחורים אחרים?
.15 האם את ממשיכה גם כעת לצאת ולבלות
עם בחורים אחרים? כן לא
.16 האם את נהנית עדיין מריקודים ומסיבות
גם בלי החבר שלך? כן לא
.17 האם רצית להינשא לו גם לפני שכן

הוא ביקש את ידך?
.18 האם אתם נוהגים לבלות שעות רבות
ביחד, סתם כך, בלי לעשות משהו
כן לא
מיוחד?
.19 האם את משוכנעת שנישואייך יהיו
כן לא
מושלמים?

#בעיית העדות
.20 האם שניכם בני אותה עדה?
כן לא
.21 האם לשניכם דיעה דומה בשאלת הכן

נישואים המעורבים?
.22 באם דיעותיכם שונות — האם אחד
מכם בא מבית שבו היו דיעות ברורות
כן לא
נגד נישואים מעורבים?
.23 האם כתוצאה מכך אתם מוכנים ל־
התשובות הנכונות

כן לא
לכת נגד ההורים?
.24 האם שוחחתם ביניכם מה השפעה
תהיה לנישואים המעורבים על ילדיכם?
כן לא

דיעותייך

.25 כשאת אוהבת מישהו, את צריכה
להתעלם ממגרעותיו והרגליו המגונים.
נכון לא נכון
.26 אשה טובה מסוגלת לגרום לבעלה
להפסיק לשתות, לשחק קלפים, ושאר חט
נכון
לא נכון
אים.
.27 תפקיד האשד, הוא לגרום לבעלה לנכון
לא נכון
הרגיש עצמו חשוב.
.28 כדי שהנישואין יצליחו, חייב הבעל
נכון לא נכון
להיות הבוס.
.29 בל האינטרסים והידידים חייבים להיות
משותפים לשני בני הזוג.
נכון לא נכון
.30 נאהבים אמיתיים הם אומללים כל
נבון לא נכון
רגע שאינם יחדיו.
.31 זוג נשוי אינו נזקק כלל לאנשים
נכון לא נכון
אחרים•

בשלה עוד לנישואין. אין לך מד, להתבייש
בזה — פשוט אל תינשאי, וזה הכל.
כנ״ל לגבי הצעת־הנישואין מצד הגבר:
בחברה של ימינו, הצעת נישואין הינד, מחמאה
גדולה ופיתוי שקשה לנערה לעמוד
בפניו, ביחוד בהתחשב בלחצי ההורים. אבל
אם לא השתוקקת להינשא לחבר שלך לפני
ששמעת ממנו את המילים המיוחלות, כדאי
שתכשבי פעמיים אם את באמת רוצה בו,
או שרק הסתחררת מהצעתו.
.6לא; .7כן; .8כן; .9לא; .10 כן; .11 כן.
(המשך מעבר לדף)

שו ס האשה

דוקטור סמוק מייעץ
(המשך מעמוד )11
אבל בגיל שנה או שנתיים, כשאמא אומרת
לא, נדמה לילד שזה סוף העולם. הוא
אינו יודע שקיימת אפשרות לשנות החלטה

לעיתים גם יכול ילד גדול יותר לתת
מוצא לרגשות זעמו במילים כמו ״את לא
אוהבת אותי בכלל״ ,אם אמו היא מן הסוג
המתרשם מדיבורים כאלו. או ״אני שונא
אותך״ ,אם אמו היא מן הסוג המרשה
חוצפה כזו• אבל בינתיים אין הילד מעז
עדיין לחלום אפילו על אפשרות של מצב
עוינות עם האם. הוא תלוי בה יותר מדי
בפעולות החיים האלמנטריות ביותר.
התוצאה מכל זאת — פתוחה בפניו רק
דרך אחת: להפנות את זעמו כלפי פנים,
להניף את ידיו ורגליו בזעם לכל הכיוונים,
ואף לחבוט בראשו על ריצפת הלול.

אמא 7 ,א 37 בוח

ך * יצד תנהגי כדי למנוע התקפות־זעם,
^ או לפחות להקטין אותן? — דבר זה
חשוב בעצם הרבה יותר מהשאלה כיצד
להרגיע אותו לאחר שכבר נתקף בהתקפה.
דבר אחד ברור: לא ייתכן למנוע התקפות
במחיר של התחמקות מפיתרון בעיות.
כלומר, במחיר נסיגה מהדברים שאת מאמינה
בהם. הילד מרגיש בדיוק כשאת מתנגדת
למשהו, אפילו אם אינך אומרת מילה.
ואם הוא רואה שאת אינך אוסרת זאת
עליו, הוא יודע בבירור שבנקודה זו הוא
שבר את סמכותך. הוא ימשיך לנסות, עוד
ועוד, עד היכן מותר לו להרחיק לכת.
לעומת זאת, אם שתלטנית יכולה בקלות
לחסל התקפות־זעם. היא פשוט מוחצת אותן
— ואת הילד. זוהי שיטה מאוד יעילה.
האם יכולה להיות בטוחה שלילד לא יהיו
כל התפרצויות בעתיד. היא גם יכולה להיות
בטוחה שיגדל לה ילד ללא אישיות,
או בעל אישיות מופרעת•

7א ברימץ -בידידות
ף מה, א 0כן, היא הדרך הנכונה למ

רעננות
נפלאה
עם זא^מסססשם 10£ 8£0£מתוצרת .^ 11x1^ 13
7זל 11/ 0£ס £0ס מסחע 0£ז מרחיק ריח זיעה, ומציף אותך
בהרגשה קרירה ורעננה למשך כל היום.
י1־א^ 011ס 10£ 8£0£ 0£0להשיג במיכל ספריי או בצורת
מקלון.

ז ^ ססשם 5ש £ 8סו
מיו1ר בישראל ;״י בלמיו נ*,מ. המ 0י1י : 0חג, ,וריוז כ-,מ.

נוע התקפות־חימה? כמו תמיד, קל יותר
לתת את המירשם מאשר לבצע אותו.
הנוסחה היא פשוטה: עלייך להבהיר לילד
מה שאת מצפה ממנו — ולהיות עקיבה,
במידה סבירה, שזה יבוצע. לא בזעף ובמרירות,
כי אז הוא נוטה להגיב באי־ציות.
גם לא בתלונות ובטרוניות — כי אז הוא
מבין שאינך מצפה ממנו באמת שיבצע. אלא
רק ברוח סובה, בידידות, כאילו אינך מפקפקת
אף לרגע שהוא אכן יסכים.
כאשר הילד עדיין בגיל שנה־שנתיים, את
יכולה להקל עלייך את החיים על־ידי צימ־צום
הבעייה למימדים מינימליים, בכך ש־תסלקי
מהישג ידו כל חפץ הניתן לסילוק.
הדברים שישארו בתחום המסוכן יהיו אז
מעטים יותר, ולילד יהיה קל יותר ללמוד
שהם אסורים. או אז תוכלי להתחיל להח זיר
אל הריצפה חפצים נוספים.
כשאת רוצה לומר לו משהו — אמרי לו,
אל תשאלי אותו. אל תפני אליו :״אתה
רוצה לבוא לשולחן לאכול?״ קראי לו
לבוא. אם אינו רוצה, קחי אותו ביד או
נשאי אותו בזרועותייך אל השולחן, וספרי
לו בינתיים על כל הדברים הנפלאים ש״

כנפשו הדכר

איזה עור יש לר י
ידוע לך ודאי כי העור הוא מרכיב עקרי במראה פניך ועליך לטפל בו מגיל צעיר.
מומחי העור של חב׳ ״שרק״ חלקו את העור ל־ 4סוגים והתאימו קרם לכל סוג עור.
אם עורך שמנוני עליך להשתמש ב־ 111§ 6111 010301 511ח כ 5
קרם זה ימנע את הברק השמנוני מפניך, יערן את עורך ויכרודץ את נקבוביותיו.
אם עורך צעיר (ללא דופי) השתמשי להגנתו ב־ 6301־ 1£11£ ¥3111511108 01ז .5 0אם את נמנית על בעלות העור היבש —
השתמשי ב־ 0301־0 01 10151111ח . 3 0קרם לחות זד. מזין את העור בלחות ושומן, ומונע יובש.
לעור בוגר מומלץ 6301־1511108 01 0111 המזין את העור בויטמינים וחומרים ביולוגיים חיוניים.
ועתה, אם את מסוגלת לקבוע את סוג עורך, תוכלי בקלות להתאים קרם לטיפוחו.
הקרמים של ״שרק״ משווקים עכשיו באריזה חדשה — מיכל פלסטי אסטטי ונוח לשימוש, וזה — ובנוסף לאריזה הרגילה
בשפופרות.

* ^ ב 7מ ה תעשי אם, למרות כל זאת,
בכל זאת מתרחשות התפרצויות־זעם
מדי פעם?
אין לכך תשובה אחידה מוכנה. ישנם רק
כמה עקרונות שעלייך לזכור:
#אסור לך גם לצעוק עליו ולנזוף בו,
כי אז גאוזתו אינה מאפשרת לו להירגע.
מה, אם כן, יש לעשות? את יכולה לנסות
להסתלק מן החדר. יש ילדים שלגביהם זה
עוזר. אולם יש אחרים, לעומת זאת, ש־נעלבים
מכך והשתוללותם גוברת. אלה זקוקים
לטאקטיקה שונה. למשל, עברי לפתע
לטון דיבור נייסראלי, והחליפי בכלל את
הנושא.
השתוללויות־הזעם, במידה זו או אחרת,
הן לגיטימיות בהחלט — עד גיל שנתיים.
אך כאשר הן נמשכות בצורה תכופה גם
מעבר לגיל זה — הגיע הזמן לפנות לקבלת
עצה מיקצועית. אל תהססי לעשות
זאת — כי בנפש ילדך הדבר.

ה עלייך לעשות כאשר ילדך מגיב
(*) לפתע על משהו בחמת־זעם ומתחיל
להשתולל ללא רסן? כיצד זה קורה בכלל?
הדבר הראשון שעלייך לזכור הוא, של־התקפת
הזעם של הילד יש שני צדדים:
אופיו שלו — ותגובתך שלך.
ישנם ילדים שהם רתחניים מטיבעם, מתפוצצים
בזעם על כל גירוי ולוא הקל ביותר.
אין זה אומר שהם קשים במיוחד או
לא סימפטיים. להיפך, זכורים לי ילדים

— ילדות מתוקות וממושמעות, וילדים
שקטים, מלאי התחשבות, שכמעט ואף פעם
לא יתפרצו, אלא אם־כן ינהגו בהם ב־חוסר־טאקט
משווע. כך שאם תינוקך או
ילדך מביא אותך במבוכה בהתפרצויותיו
התכופות, את יכולה תמיד לתרץ זאת באופיו
המיוחד, אפילו כשזה לא כך.
נסיוני לאורך השנים הוכיח כי התפרצויות זעם נפוצות ביותר בגילים שבין שנה
לשנתיים. זוהי התקופה שבה רוכש לעצמו

רבים בעלי אופי רתחני שמיזגם היה דווקא
עליז רוב הזמן.
ישנם כמובן גם ילדים בעלי אופי שונה

הילד לראשונה את תחושתו כאישיות עצמאית,
את רצונותיו, את ההבנה שיש ביכולתו
להחליט בעצמו על דברים מסויימים.

לולא היה מפתח לעצמו מנה נכבדה של
אגו כבר בגיל זה, היה גדל להיות אדם
חסר־אישיות. כי איזה אם או אב, מודר
המיפלצות
טלי
השבוע הראשון של החופש הגדול חלף
עבר לו. ברוך־השס שחלף עבר לו. עוד
שבוע כזה ואני מוותרת על נל העסק• אולי
זה באמת חופש, השאלה היא רק לפי?
ביום הראשון התעוררנו כולנו בשש
בבוקר, כי אלי יצא לטיול. באמש הקודם
הוא התעקש שהוא לא צריך עזרה, הוא

לפני־הצהריים נסחבתי עם הבנות לים,
וחזרנו מלאות אושר ועייפות. הן אושר,
ואני עייפות. לאחר שאכלנו, הלכו הילדות
לישון קצת, ואני לרחוץ כלים ולנקות את
הבית. אחרי־הצהריים הלכנו לקנות סנדלים,
ובערב התמוטטתי לתוך המיטה כמו
אחרי יום סבלות.
למחרת חזרה הפרשה. בשבע ורבע בבוקר
כבר עמדה למטה בחצר קבוצת ילדות
וצעקה במקהלה :״רוני, רוני.״ רוני התעוררה
בבהלה. מסתבן שהן קבעו לצאת

מי כעל הביטחון
בבוקר לטייל ולנסוע במשך כל לפני־הצה־ריים
באוטובוסים, על פני העיר — ובתי
שכחה כמובן מכל העניין. היא זינקה למיר־פסת,
והפעילה את ההגנה הטובה ביותר —
ההתקפה: מה אתן צורחות כל־כן מוקדם?״
צרחה במלוא ריאותיה .״קבענו הרי
לשבע וחצי. אתן יודעות שאני ילדה איטית,

ימים:
״אמא, אל תשכחי שאנחנו יוצאיס לג׳מ־בורי
בסוף החודש לחמישה ימים שלמים
—! מה־ 29 עד ה־ 33 לחודש יולי.״

אוי אם עבריה, מי יודע עונייך!
יסתדר בעצמו בבוקר, ושאנחנו לא נפריע
לעצמנו. לא הפרענו. הוא עשה זאת מספיק
טוב בעצמו: דלתות טרקו, מים זרמו באון
בברזים, כיסאו חרקו, וביצים התפוצצו ב׳
קול־נפץ עליז במחבת,

ניים ומבינים ככל שיהיו, היו יכולים לעמוד
בפני הפיתוי להדריך ולשלוט בילד
ממושמע לחלוטין? ועוד במיוחד בגיל רך
זה, בו סקרנותו וחוסר־נסיונו עשויים לגרום
לכל מיני אסונות — לו ולריהוט.

אתן לא צריכות לקרוא לי רבע שעה לפני
הזמן.״
״דווקא בגלל זה,״ חזרה צווחה מלמטה,
״כדי שתחיי מוכנה בזמן.״

מהצוותות התעוררה גם הקטנה — נוסף
לכל השכנים — ובאה למיטתי במצב־רוח
רע .״מה כותב ל ן?״ תבעתי ממנה בזעף.
כאבו לה הסנדלים החדשים. לא על הרגל
— על הנשמה: היא השתתפה בצערן של
הנעליים הישנות, שעמדו מבויישות כל־כך
ליד הסנדלים המבריקים. ניחמתי אותה,
וחשבתי לעצמי :״איפה אני מוצאת מישהו
שינחם אותי בחיים.״ החלטתי שהסיכוי היחידי
שנראה באופק לקצת שקט הוא לק־ראש
סוף החודש. אשלח אז את דנה להורי,
מאחר שאריק ורוני יוצאים לג׳טבורי.
כפי שבאמת הזכירה לי רוני לפני כמה

^ יכה נוס&ו* להתפרצויות־זעם בגיל
זה: נסיונו המועט של התינוק בהבנת
המשמעת של האם. נכון שבחצי השנה הראשון
לחייו הוא כבר למד שישנם דברים
שאמא מרשה, וישנם כאלו שהיא אוסרת.
אבל אז עוד לא היתה לו הבגרות וההחלטיות
הדרושות כדי להתנגד לה. ואילו בשנת
חייו השנייה כבר מתחיל התינוק אינסטינקטיבית
לבחון את תגובותיה של אמו
לאלף ואחד מצבים שונים.
הוא מתחיל ללמוד את המשמעות האמיתית
של כל גווני קולה בעת שהיא מתנגדת
למעשה ממעשיו. בעקבות הלימוד הזה,
הוא יודע בדיוק כיצד לעקוף את איסוריה
ולמוטט את עמדתה. בשפה פשוטה
יותר: הוא בוחן, בתקופה זו, מי מהשניים
— הוא או אמו — הינם בעלי ביטחון
עצמי והחלטיות גדולים יותר• זהו מאבק
בין אישיות אחת לשנייה. לעובדה שהוא
רק בן שנתיים — אין כל קשר לעניין.

ראש בריצפה
ף* יבה שלישית * :כאש^הדז^־דול
יותר, ורוצה מאוד איזה הפץ או זכות
ואינו מקבלם, מכיר כבר הילד שיטות
שונות להשגת מבוקשו :״אני מוכרח את
זה אבל הבטחת לי אני אזהר נורא
לכל הילדים האחרים יש את זה
(המשך בעמוד )32

במדינה
(המשך מעמוד )29
גלוי לראש־הממשלה גולדה מאיר. כתב
הוא :״בנוסף על המכה שהונחתה על משפחתי׳
החליטה חברת צי״ם לרמוס אותנו
בכל האכזריות, .המתנה׳ הראשונה היתה
ניכוי דמי־הטיסה מגנואה לישראל. ליבה של
חברת צי״ם היה נתון ל־ 179 הדולר, שכר
סיסתי הביתה.׳׳
מרקוביץ דרש מראש־הממשלה לשמור
על זכויותיו, טען כי הוחלט לעשותו פנסיונר
בטרם־עת, דבר לו הוא מתנגד בתוקף.
הכל כדי לעזור. בתגובה לתלונות,
ענתה חברת צי״ם :״לאחר ששיבל מרקו־ביץ
את בנו, נענינו לפניית משרד־הביטחון
לאפשר לו לעבוד תקופה מסויימת כאיש
צוות־חוף. ואכן, זה כשנה וחצי שהוא עבד
כך. וזאת, למרות שאין הוא בעל מיקצוע
כזה שזקוקים לו בחוף. אולם לצערנו אין

מ א לנ ^ שו

בירה שחורה ־ מרווה ונותנת מרץ

הו פי ע! הספר ,

אב שכול מרקוביץ׳
הלורנזמזלוור וכיצד לתקנו

אנלונו ת
טלוויזי ה

מאת יאיר אלון

מאת י. לבנה

• מיועד לחובב
ולטכנאי
#כולל פרק מיוחד
למתחיל

* בניות
* תיקונים
* תרשימים
* פולסים

הספר מתווה קורס מושלם בנושא
הטרנזיסטורים ותיקונם

״לב צי״ם — 179 דולר״

כיצד לשפר הקליטה
* כיצד להקים בעצמן אנטנה
ן* כיצד לתקן קלקולים פשוטים
כולל קורס תיקוני טלוויזיה למתחיל

להשיג בכל חנויות הספרים המובחרות. מחיר כל ספר 9.75ל״י. הוצאת ״רמדור״ בע״מ,
הזמנות: חנויות לספרים :״יאיר״ ,ת״א, רח׳ החשמל ; 1״אהרוני״; ת״א, רחום
רמב״ם .24 או שלח המחאת־דאר/צ׳ק ע״ם 9.75ל״י לפקודת ״רמדור״ בע״מ, תל־אביב,
ת.ד .2430 .המשלוח על חשבוננו.

י מנ סי ה רי א לי ת
הרטמה לטנת הלימודים תש״ל לכתות בוקר ט י״א, י״ג
תיכון עיוני בבגפוח

תיכון מ ק צו עי ב מג מו ת

ח וסנ יסית
רדיראלקטרוניקה טלויזיה ־ תעופה

ריאלית

לבורנטים כימיים
גרפיקה־שרטוט
ציור

אופנה

פקידות

כולל הפנה לבחינות הבגרות הנערכות על-ידי מטרד חחיגוך
הוראה על-ידי מורים אקדמאיים בעלי נסיון * סטיפנדיות
פרסים,
הרשמה,
8־1,5־9

ת ל ־ א כי ב
ברגר 17
מפנה אלנבי

חי פ ח שמריהו לוין 30

רמת־ ק
ניאליק 41

הוא ממלא את עבודתו כראוי. כמעט כל
האוניות שהוא נשלח אליהן כאיש־צוזת־חופי,
מסרבות לקבלו שנית. מר מרקוביץ
גם יודע היטב שהודענו לו עוד לפני שנה
וחצי, שהחברה תישא בהוצאות החזרתו
לארץ מגנואה.״
לסיום מדגיש׳־ם אנשי צי״ם שהם מבינים
את התנהגותו של מרקוביץ לאחר האסון ועושים
הכל כדי לעזור לו. לדבריהם, לולא
הנסיבות המיוחדות, כבר מזמן לא היו מעסיקים
אותו.
ללא ספק, אין לקנא לא בגורלם של אנשי
צי״נז, ולא בגורלו של קמל מרקוביץ. הדקר
אמנם טבעה לעולמים, אך הדי האסון
ממשיכים להדהד בין החיים•

ג ת ־י ם
רוטשילד 33
ע*י המצבר,

חולון
•ו קו לו פ א

פתח־ ת קו ח
בר־כוכבא 1

חברון 22
מפנת מודיעין
77ר״ג
מין אביזרים

עסקים

היוזמה הפרטית, טענו חסידי הקאפיטליזם
מאז ומעולם, היא יסוד הקידמה האנושית.
קידמה זו צעדה זה עתה צעד גדול קדימה
גם בישראל. כמובן — בעזרת היוזמה הפרסית.
לאחר שהסופרמוקט לאביזרי־מין ב־האמבורג,
גרמניה, זכה לפירסום עולמי, ובעקבותיו
גם זה שבדנמרק, הגיע לאחרונה
ענף־תעשייה חיוני זה גם לישראל.
אכרים מלאכותיים. מודעות־ענק בעיתונות
האיצו בישראלי העייף וברעייתו
לדרוש פרוטפקט־חינם. אלו שדרשו, לא התאכזבו.
אמנם, כמקובל בענפי תעשייה רבים
בארץ, ממדי־הפעולה שלנו בישראל צנועים
עדיין לעומת ארצות העולם, והעסק מתנהל
בינתיים בדואר, אך בחור התחלה הוא עונה
בהחלט על הדרישות.
אחדות מהדרישות עליהן הוא עונה: אברי־מין
מלאכותיים, אמצעי־מניעה בכל גווני הקשת
(בחושך?) ובכל מיני צורות שונות ומשונות,
משאבות מיוחדות להגדלת והקטנת
המידות של אברים שונים, מוצרי־עזר מיוחדים,
קוקטיילים ושיקויים להגברת התאווה
המינית, ספרות ארוס לבני־טקם ״המשנים
את דמותה של עקרת־הבית לדמות צעירה
ותוססת המפתיעה את בעלה,״ ועוד כהנה
וכהנה אמצעים גדולים וחשובים. השימושים
בהם שונים, המינים רבים ומגוונים, אך לכולם
מטרה אחת ויחידה: להגביר את אושרם
של עם ישראל.
וזו, ללא ספק, מטרה המקדשת את כל
האמצעים.

א ל מעייכ ה י? ר ו זז נכבדהי״יו
אניבעלמ שפ חה גדולהמרובתילדיםשיחיו, ו ת כיי דמגבנודחוק כלה הכנסת
מאד והנהעכ שי ונאלצתי לבקש באופןמיוחדעבור
אם שאיןלפיכבודי, אבל מה א עשה וידועש״ ההכ רו זלאיגונה ״ .

במדינה

כא שרבחיתחי ׳ מאורסתלבן ־ ישיבהזהיותרמחצישנהודמן
החתונהמתקרבובאוזקוקיםלסידורלירהורהיסיםוכו ׳ אשר עולה
הי ו ם הרבה א ל פי לי רותלןגלי היו ק ר הנו ראואיןלי שום אמצ עים
ואפשרותלזה, ע ״ בבקשתימסע ״ כ אם באפשרותכם, השתדלונאלעזור
בתרומהחשובהלמעןנוכללהכניסבחילחופהב שמ חה ובנחתבעזה ״ י .

ריעות
הש>ך
מדבר

ובשכרהמצוה של הכנסתכלהתזכולש פע ברכהוהצלחה
ברגשי

מי לא השמיע כבר את דעתו על שיחות
ארבע המעצמות? כל שר שמיקרופון ברשותו,
וכל יהודי שעיפרון ונייר בידיו
על־מנת לכתוב מכתב למערכת, לא היססו
לומר את אשר בליבם- .שלא לדבר כבר על
מדינות ערב.
היחידים באזור שקולם לא נשמע היו
ערביי ישראל. בשבוע שעבר בא הדבר על
תיקונו. מעל במה חופשית מוקדשת לשלום
וביטחון, שהתקיימה באולם בית־חעם ב־באר־שבע,
בנוכחות ראש־העירייה, קם השייך
מוסה אל עטאונה וקבע:
״השלום בין היהודים לערבים אינו עניינם
הם בלבד. זהו עניינו של העולם כולו. יש
לאחל הצלחה לשיחות הארבע. מדינאי כל
העולם תולים בהם תקוות — וגם אנו חייבים
לקוזת• עקשנות ישראל שלא להסכים
לשיחות דחתה מעליה ידידים רבים. אסור

ונ חת וכל סוב

כבוד

הרב שלמה זלמן רוטטן
ר חו ב עזרא 2

ת. ד - 5046 .ירושלים

מחפשיס נדוניח וננוח ע 1ו 0בווי
שייך־ אל־עטאונה
השלום — עניין לכולם
לישראל לשים מיכשולים לפני שיחות הארבע.
העיקר הוא מציאת השלום — ואין
חשיבות לדבר אם הוא יימצא בשיחות ישירות,
באמצעות מתווך, או בעזרה כתוצאה
משיחות הארבע.״
הזהיר השייך :״עד כה ניצחה ישראל בשלוש
מלחמות, אך את השלום לא השיגה.
אם תפרוץ מלחמה רביעית, תהיה זו מלחמה
אכזרית ביותר.״
מדינה פלסטינית. לא היה זד, הנושא
היחידי בו הבהיר השייך את עמדתו
ועמדת בני־עמו .״עלינו להיות ערים לזכותם
של בני העם הפלסטיני ולמצבם הטראגי
של הפליטים, בהם תלוי למעשה פיתרון ה־סיכסוך
באיזור. על ישראל לעשות את הצעד
הראשון לעיבוד תוכנית לפיתרון בעיית
הפליטים.״
שייך אל-עטאונה גם לא היסס להסיק מסקנות
מדבריו :״אם תיכשלנה שיחות הארבע
— שלא באשמת ישראל — חייבים המדינאים
הישראליים לפנות ישירות אל העם
הפלסטיני שבתחומי השלטון הישראלי, ולפעול
להקמת מדינה פלסטינית. מוטב ישראל
קטנה עם שלום, מאשר ישראל גדולה
בלי שלום.״
בימים אלו, נוכח פצצוודתופת בלב תל־אביב,
היתה לדברים אלו משמעות מיוחדת.
אסונות מכתב לגולדה המלח קרול מרקוביץ, גבר בשנות החמישים
המאוחרות, שהה בגנואה על אחת מ־אוניות
צי״ם, כשהגיע אליו המיברק שבנו,
רב״ט עוגן יצחק, נימנה עם נעדרי הצוללת
דקר.
מרקוביץ לקח את המטוס הראשון לישראל,
השתתף בחיפושים אחרי בנו• משלא
נמצאה הצוללת, חל שינוי ניכר בימאי הותיק.
הוא המשיך בעבודתו, אך סיכסוכים
בינו לבין החברה הפכו לדבר של יום־יום.
לפני שבועיים אף פנה מרקוביץ במכתב
(חמשך בענווא )30

״אני בעל משפחה גדולה מרובתי־לדים
שיחיו, ותמיד מצבנו דחוק מאד. והנה עכשיו
נאלצתי לבקש באופן מיוחד עבור הכי
נסת־כלה, אס שאין לפי כבודי, אבל מה
אעשה וידוע ש,ההכרח לא יגונה׳.
״כאשר בתי תחי׳ מאורסת לבן־ישיבה זה
יותר מחצי שנה, וזמן החתונה מתקרב ובא,
וזקוקים לסידור דירה, ורהיטים, ובו׳ ,אשר
עולה היום הרבה אלפי לירות לרגלי היוקר
הנורא, ואין לי שום אמצעים ואפשרות לזה
— ע״כ בקשתי ממע״כ אם באפשרותכם,
השתדלו נא לעזור בתרומה חשובה, למען
נוכל להכניס בתי לחופה בשמחה ובנחת
בעזה״י.
״ובשכר־המצווה של הכנסת־כלה תזכו לשפע
ברכה והצלחה ונחת וכל טוב כל הברגשי
כבוד,
ימים.״
שלמה זלמן רוטמן,
ירושלים
רצ״ב: מכתב־המלצה של הרב ישראל יעקב.
מכתב מיוחד במינו זה נתקבל לאחרונה
באלפי תיבות־דואר בישראל — מהן רבות
של אזרחים חילוניים דוזקא, האיש ששלחו,
הרב שלמה זלמן רוטמן, היה לא אחר מאשר
חתנו של הרב עמרם בלוי המפורסם,
והכלה החסודה, שלמענה התבקשה התרומה,
היא נכדתו של מנהיג נטורי־קרתא.
כיצד זה הרשה לעצמו קרובו של עמרם
בלוי לפנות בבקשת תרומה למחללי־שבת,
אזרחי המדינה הציונית השנואה, שבה אין
נטורי־קרתא מכירים כלל? כיצד זה אירעה
הבושה הגדולה,שנכדתו של המנהיג נזקקה
לנדיבות ליבם של כופרים־בעיקר?

— 17 וא ן לי כסף. כבר עבור שני הילדים
לוויתי כסף, שעוד לא שילמתי אותו.
עד עכשיו חיתנתי את כל הילדים שלי
בכבוד. מלכד, היא החמישית שצריכה להתחתן.
החתונה צריכה להיות באלול. ראיתי
שהזמן עובר ואין ל־ כסף לעמוד בתנאים,
אז החלטתי לעשות את זה, לבקש תרומות
דרך מכתבים. אני לא מכיר אנשים חילוניים
הרבה, אז פשוט לקחת ספר־טלפונים,
ולפי השמות שם שלחתי את המכתבים.

״משנס כגבר חלציו״
** ד אז, ממשיך הרב שלמה זלמן רוט־ע
מן להריץ מכתבים, כשהוא מקווה לקבל
תרומות — לא חשוב ממי. הוא מקבל
גם מכתבי תשובה רבים. אחד מהם נתקבל
מחייל המשרת בתעלה, שקיבל את מכתבו
של הרב בביתו, בבואו לחופשה. וזו
תשובתו של החייל:

תרומות מספר הטלפונים

ך* וליית העולם הזה שיצאה לחקור ב!
| דבר, נתקבלה על־ידי הרב רוטמן בכבודו
ובעצמו, בביתו ברחוב עזרא, ירושלים.
הרב רוטמן, יהודי עב־בשר, בעל זקן
עבות, קיבל בשמחה את הכתבת בחצאית־המיני
והצלם האפיקורוס גלוי־הראש.
כשהוא יושב לפני צלחת סלט ענקית,
בחדר האורחים הגדול בביתו, המשמש גם
כחדר־שינה לחלק מהמשפחה הענפה, פתח
הרב רוטמן ותינה את צרותיו:
יש לי עשרה ילדים ברוך השם. כולם
בריאים ובעלי־תיאבון, ויש להאכיל ולהלביש
אותם. אני לא עובד, ולא עבדתי אף
פעם בחיי. אני לומד תורה בישיבת היכל
התורה בירושלים, והמשפחה מתקיימת מן
הקיצבה הדלה של הישיבה.
אחרי מלחמת ששת־הימים הייתי צריך
לחתן שני ילדים• את הבן נחום בן ד,־,21
שהגיע לפירקו, ואת בתי אלקה בת ד,־.21
זה עלה לי הרבה כסף, אלפי לירות, כי
קניתי לשניהם את חלקם בדירה וברהיטים.
כנהוג אצלנו, נתתי אצל בני שני שליש מן
הכסף, ואצל בתי שליש. שילמתי את
הכל לפי התנאים.
עכשיו הגיע תורה של בתי מלכה בת ה־

שמלה הארוכה המיושנת והגרביים העבות
— היתד, יכולה להשתתף בכל תחרות יופי.
מלכה עצמה אינה פחות יפה מאחותה. יש
לה — עדיין — שיער ערמוני ארוך ומשיי,
אולם לבושה זהה לזה של אחותה.
״מלכה הלכה לעבוד כקונפקציה,״ הסבירה
אלקה .״היא רוצה לחסוך קצת כסף
בשביל הנדוניה. החתן שלה לומד כל הזמן
ולא יכול לעזור שום דבר בכסף.״
בקשת התרומה נראית כדבר מובן מאליו
במשפחת רוטמן. הלומד תורה יש לו זכות
לחיות על חשבון הציבור• אשה, כמובן,
זה דבר אחר. היא רשאית לעבוד — אפילו
זה רצוי — כי אם לא היא, מי יעזור
לפרנסת הביתי הרי השדכן כבר שידך,
התנאים נכתבו — ומה יהיה אם אבי הכלה
לא יעמוד בתנאים?
״החתונה תתקיים גם אם לא יהיה מספיק
כסף לדירה ורהיטים,״ פסקה אלקה.
״הם יקחו חדר מרוהט ויגורו שם. החתונה
נקבעה לאלול — ותהיה חתונה באלול.״

אבי הכלה צ

נני עובד ולא עבדתי אף פעם בחיי. אני
לומד תורה. זה עיסוקי היחידי כל הימים.״
אבל מתברר שהעסק הזה לא משתלם. יש
הוצאות רבות• צריך לשלם לאדם שכותב
את המכתב, לקנות את הנייר, לדפוס, מעטפות
ואחר־כך בולים. קיבלנו אמנם קצת
תרומות, אב למעט מאוד. יש ששולחים
גם קצת יותר, אבל זה לא מספיק. אני כבר
רואה שזה לא יספיק אפילו לדירה ריקה.
חסר עוד הרבה אלפי לירות.

האשה תפרנס
כת הנשואה אלקה, שנכחה בשי(
| חה, הסבירה אף היא את המצב בעברית
עילגת :״אבא ראה שאין כסף אז החליט
לעשות משהו. עוד מעט החתונה —
ועוד אין כלום למלכה שלנו.״
אלקה היא יפהפייה: זוג עיניים כחולות
נהדרות, גיזרה דקה ועור צח כחלב. לולא
המטפחת שכיסתה את ראשה המגולח, ה־

אל נזע״ב היקר,
לרב הנכבד, לחתנו בן הישיבה ולבתו
הצנועה והחסודה מלכה שתתי׳ .הריני ל
הוזיעכם שמכתבכם הניעני בעזרת השם
ובשעה טובה ומוצלחת.
בטוחתני שכבודו מצוי יותר ממני בספרים,
וודאי לא נעלם ממנו הכתוב:
״אל תעשה את התורה קרדום לחפור בה.״
״אין המלאכה מבזה את בעליה.״
״שנא את הרבנות ואהב את המלאכה.״
ועוד כהנה וכהנה.
אי לכן הצעתי היא: יאוורר נא אברך־
המשי את קפטותו וציציותיו לאוויר הצח,
לחייו תשזף השמש וזרועותיו הלבנות חנפי
נפנה הקרדום לחפור במלאכה למען הכנסתי
כלה (ואפשר נס לעשות חופה רק ברבנות
— הלא אין השמחה שורה דווקא בזבחי״
חסידים) ויקח נא את כלתו אשתו עזר כ־ננדו,
וישנס כגבר חלציו ויתנער כארי להנחת
אבן־הפינה לביתו.
ושמא לא הניעתכם השמועה על הרבה
זוגות שבאו בקשר השידוכין בכלל ללא
דירה ורהיטים וכר?
על החתום:
חייל וחיילת על גדות התעלה,
לא על הטיילת ולא בישיבה,
הרוצים להקים משפחה,
אבל אין להם כסף לרהיטים ודירת,

קולנוע
סרטים

• בחיפה
ביום שני ,14.4.69 ,ב־ 8בערב, בבית אירגון אסירי הנאצים
אדם ואגדה

ברחוב יפה, מול קולנוע ״אורה״

(תל-אביב, תל־אביב; ארצות־הברית)

אין דבר קשה יותר מאשר לעשות סרם על
אדם גדול, מיוחד, שהפך אגדה עוד בחייו
והלהיב המונים במותו.
מי היה צ׳ה גווארה? מה הפך אותו לדמות
שבשמה לוחמים כיום הצעירים בכל העולם?
כדי להבין ולתאר אותו צריך אדם להיות
גדול לפחות כמוהו. ברור שאי״אפשר לדרוש

פגישת פעילים
של תנועת העולם הזד — .כוח חדש

ההכנות לבחירות

בואי לא ניתן לו למות.״ ואז באים כל מיני
פלש־בקים ולא פלש־בק־ם, ובסוף מגיע הסרסור
למסקנה הנוראה :״את כמו כולן.
הוא אומר לה ,״כולן אותו הדבר.״
ברגע זה מחליטה מבקרת העולם הזה לחסוך
לקוראיה היקרים את שאר שלושת הסרטים
הקצרים של הסרט הישראלי חלומות

מי שחקיס
וחלומות
המש תו ל לו ת (בקרוב, ירושלים• ,אנגליה)
.הרעיון היה פשוט ויפה: כל מיני
מישחקים וחלומות, שאנשים משחקים בהם

״המשתוללת״

חלום של יפהפיות משועממות
אח הגדולה הזאת מהבמאי האמריקאי פליי־שר,
שהשתמש בפנים היפות של עומר
שריף ובכסף אמריקאי טוב כדי להפוך את
האגדה לסרט נושא־רווחים.
לזכותו אפשר לומר שהוא התגבר על כמה
מיכשולים שהאמריקאים בדרך כלל לא נוהגים
להתגבר עליהם. הוא לא הפך את צ׳ה
לאדם עליון, גם לא עשה ממנו סתם שודד
הרפתקן, אם כי מורגש נטייה לכיוון זה.
הוא גיסה ליצור רושם דוקומנטרי בעזרת
סיפורים של אנשים שונים, המתארים את הרופא
המהפכן כפי שזכרו אותו. בסרט ניתנים
הרבה פרטים, תוך מאמץ לדייק בהם.
זה לא סרט מרגיז, משום שהבמאי השתדל
בכנות לתאר את הדמות כפי שהיא. אבל
אין זה גם סרט מרשים, משום שהנסיון לא
הצליח: במאי ותסריטאי קטנים לא הצליחו
לרדת לעומקה של דמות טראגית גדולה, לא
הצליחו להבין את ההרכב המסובך של מניעים
אישיים מעורבים באידיאלים מהפכניים.
חדור אלי עמוק
די ב רו ו־־ו־נ ך
בדר • 1־

ו ב 1ו _ גיז ־ ר

וסוגים

ב 1פ 1ובדי •

שונים

קיה .

והפצהב ריו -ו די ה ב בי עוד־ויו ד : ,כ 7ב ו ־ ג ר ־
חיפה ^ יכר ־ ביאט 1 , 2־ . 1ז ר ,1 9 6 7 .בורי 6 0 5 5 1 :

.העולם הזה״ ,שבועון החדשווו ה יש ר אל י •
המערכת והמיגהלה: תל־אביב, רחוב קרליבך ג ,1סלפון !״,30134
מא־דואר • 134 מען מברקי: עולספרם • בית־דם ום משה •הם
בע״ס, תל־אביב, רח׳ סין • 4גלוסות: ציגקוגרסיד, נסיי בע״ם •
העייו הראשי: אורי אגנרי • המועיא־לאור: העולם הוא נע״ם.

חלומות (ירון, תל־אביב; ישראל) הזונה
נכנסת לחדר. הסרסור שוכב על המיטה .״הכל
נגמר. נגמר. נגמר,״ היא לוחשת לו, לא
לפני שהראתה לאולם הרחב את הציצים שלה.
זה חשוב מאוד לצד האמנותי של הסרט
שהיא תגיד ״הכל נגמר נגמר ולא ישוב
עוד״ דווקא בלי חזייה ולא עם. זה נותן את
משמעות הסוף הנורא והשקיעה היורדת,
כפי שיתברר עוד להלן.
הסרסור עוזב אותה ואת הציצים שלה ויוצא
לשפת־הים, ושם הוא מביט נוגה אל
השמש השוקעת ואומר לחברים שלו :״מה
אתם יודעים מה זאת אשה אמיתית.״ הס לא
יודעים. לכן הם הולכים אל מגדת־עתידות,
וזו אומרת לסרסור המיוסר :״היא תשב לבדה.
בבית־קפה. היא מחכה. היא מחכה. ואתה
תעבור לידה, כמו בכל הערבים, והיא
תהייה כל־כך מוכרת, וכל־כך רחוקה, כמו
השקיעה האדומה, ואתה תתרחק והשמש
תשקע.״ וכדי להדגיש את הדברים ולתת להם
את העומק הראוי להם, יש שם גם נערה
אחת ומהפנט והנערה אומרת למהפנט :״חדור
אלי עמוק עמוק, חדור אלי רחוק רחוק.״
כשזה נהייה מספיק עמוק, רואה פתאום הסרסור
גברת אחת זקנה ומכוערת והוא
הולך אליה ואומר לה :״בואי נשרוף את הערב,
עם כל השקיעות, והפרקים הנוגים.

וחולמים אותם, הופכים לאט לאט מציאות,
ובמציאות הם בעצם נשארים מישחקים וחלומות.
על־ידי כך המציאות בכלל נעלמת,
ולא ברור איפה היא ומה היא. זה היה
צריך להיות מין בדיחה פיוטית, מוזרה ומשעשעת•
חמש
יפהפיות משועממות גונבות בהתחלה
פסל שעווה של מייקל קיין. אחר־כך,
כשזה מוצא חן בעיניהן, הן גונבות כוכב־אליל
אמיתי. הן גונבות אותו לשם שעשוע,
אבל בריון כושי שחור מתכוון לחטוף אותו
ברצינות, כדי לסחוט כופר־נפש. אותו בריון
כושי מופיע בפני קהל בתחרות של היאבקות
חופשית, בסצינות אכזריות, בהן הטוב
תמיד מנצח. בסוף הסרט, במערכה לשיחרור
הכוכב, הוא הולך באמת מכות עם יריבו
בזירה, והיריב הטוב מנצח גם הפעם, עם
אותם תכסיסים בהם השתמש בזירה.
המציאות נכנסת לתוך המישחק, והמישחק
הופך חלום, בסצינות פיוטיות בצילומים נפלאים
של תפאורות מוזרות, והחלום הופך
שוב מציאות מוזרה, וחוזר חלילה.
אבל אין כאן די כוח, ודי משמעות, שצריכים
היו להיות בסרט כזה. ולכן המישחק
נשאר מישחק, ומישחק בלבד לא יכול להיות
די מעניין.

סרט
> ל די ם

צ׳יטי צ׳יטי בנג כנג

(סינרמה, תל־

אביב; ארצות־הברית) .״אז בדיוק כשהמלך
הרע רצה לתפוס את האוטו שלהם, והם לא
ידעו לאן לברוח, אז האוטו התחיל לשום,
את שומעת, אמא?״
האמא של אתי ויעל מירב מסרבת לשמוע.
״ואחר־בך, כשהם לקחו את הסבא באווירון
שלהם, אז היא התחילה לעוף והיה שם
איש אחד שאוסף ילדים קטנים עם רשת,
את שומעת והם תפסו את שני הילדים הבלונדים,
אבל האבא שלהם נכנס לארמון,
עם כל הילדים, וקשרו את כולם, ואת יודעת
למה קוראים לסרט צ׳יטי צ׳יטי בנג בנג?״
״אני לא רוצה לדעת,״ מסבירה האמא.
״למה שהמכונית הזאת עושה כל הזמן
רעש כזה, צ׳יטי צ׳יטי בנג מג.״
הילדים יוצאים מהסרט מלאי חוויות, המבוגרים
קצת פחות. אין בו דמיון, ההומור,
הפנטסיה שהופכים סרט לילדים לסרט למבוגרים.

מאחור* הסורגים המזכירה- ונער בין מלכה

כיצד מבחינים בבית־סוהר
אמיתית לבין סתם אחת?
בדיזינגוף יה לא חוכמה. כל אחד יודע
מי היא מי ומי לא. אבל בבית־סוהר, ששם
כולן לובשות אותו דבר — איך שם?
התשובה היא — במתנות שהאסירות
מבקשות מהמבקרים שיביאו להן. סתם
אחת מבקשת מהחברים שלה שוקולד, סיגריות,
חשיש, ל.ס.די. ושאר דברים שימושיים.
אבל אצילה אמיתית, בעלת דם כחול,
מבקשת שנזפו לשיער.
זה מה שמבקשת ג׳ קי סימלם הנהדרת,
חברתו האמריקאית של צדוק
קראום, אחיו של הזמר שמוליק
קראום. כזכור מצאה המשטרה בשעתו

תחת מיטתם של ג׳קי וצדוק מיטען ענק
של חשיש, ובגלל זה יושבת עכשיו ג׳קי
בבית־הסוהר. גם צדוק, אבל הוא לא שייך
כרגע לסיפור• בשמפו שהיא מקבלת מהמון
מבקריה, חופפת ג׳קי את שיערה הנהדר,
ומצליחה לשמור על הופעה מהודרת ומלוקקת
כל־כך, שהיא נחשבת היפהפייה הבלתי
מעורערת של בית־הסוהר.
עובדה שיש לה מגרעות מסויימוח, כפי
שגילתה ג׳קי על בשרה. היא מתלוננת מרות
שאמירות וסוהרות מנסות כל הזמן להתחיל
איתר׳,ונמאס לה כבר להתגונן בפניהן. אם
לא ישחררו אותה משם מהר, מי יודע מה
יקרה.
ישמור האל.

ג׳קי

דון עדשת ה0צ?מה

קודם ראה אמנון כר־טור את עירית

שי ל ה רק דרך העדשה של המצלמה. היא
השתתפה בסרט המפורסם להט במים, והוא
צילם את תמונות הסטילס באותו סרט
רטוב.
אחר־נך, אחרי שהיא התלבשה וניסתה
את כל מה שראתה המצלמה, הוא העז
להסתכל עליה גס לא דרך המצלמה, בעין
בלתי מזויינת, והוא ראה שבחיים זה
אפילו יותר אמיתי מאשר בתמונה.
בקיצור, למה להלאות אתכם בסיפורים,
השבוע הוא נשא אותה לאשה, וזה משמח
מאוד משום שכולם יודעים שאיש לא הפיק
מהסרט להט במים שום הנאה — לא ה־

במאי, לא השחקנים, ובוודאי שלא הצופים.
והנה התברר ששני אנשים בכל זאת יצא
להם משהו מזה.

611811165 $

61638111*6
מי אמר שניזנס לא הולך עם תנאה,
ושזגריך קודם זה או קודם זה. עליזה
עזיקרי דווקא חולבת לבצע את השניים
ביחד, ולשאת את אמרגנה ש שון
רג׳ואן לבעל.
לפני כמה שבועות חיא עדיין לא יבלה
להחליט במה לבחור מהשניים, אבל
בדיוק בשיא הצלחתה, בעיצומו של פסטיבל
הזמר באתונה, לפגי ההופעה שלה,
כשהיא היתה לבושה בבר בבגדים ה מ תאימים,
ענד לח ששון רג׳ואן, לקול צלילי
הניאון ולאודות השמפניה, ולעיני כל
העיתונאים והצלמים, טבעת אירוסין,

עירית

לא כל אדם מסוגל להחזיר בחורה מאוסטרליה
את כל הדרך עד ארץ־ישראל. יוני
מרדר מסוגל לזה. עובדה• בשבוע שעבר
הגיעה ארצה אן דה פאסק, ומי שחושב
שהיא הגיעה בעזרת אווירון, או כרטיס טיסה
או משהו דומה, טועה. היא הגיעה הנה
על כנפי האהבה.
כן, גם לאהבה יש כנפיים.
היא עובדת בתור מזכירה של פרופסור
לזואולוגיה. היא כבר מזכירה לו כמה וכמה
שנים, ובתור מזכירה היא נוסעת לאוסטרליה.
אבל לא לפני שהיא הכירה את
יוני מרדר, נער השעשועים שנהג להשתעשע
בכספי אביו הקבלן העשיר שעבד קשה
כדי לצבור כסף זה.
אחרי שהיא היכרה אותו היא נסעה לאוסטרליה,
והוא המשיך לרקוד כאן ולשתות
כאן, ולאט־לאם הריקודים נהפכו אצלו
למיקצוע, עד שהוא החליט לא לבזבז אותם
לריק ופתח למענם דיסקוטק. עכשיו הוא
רוקד ושותה בדיסקוטק שלו שנקרא ענבר,
ואל הדיסקוטק הזה הוא יביא גם את נערתו,
שעשתה את כל הדרך מאוסטרליה לישראל
משום שיום אחד גמלה האהבה בליבה
והיא החליטה לממש אותה.

יוני ואן
החותנת אמא פולני כבר איבדה את התקווה
שבנה דני פולני יתחתן פעם. דני, בן
דודו של יורם פולני, הסתפק במשך 31
שנות חייו בכל מיני עניינים אחרים, ובחלק
האחרון של ה־ 31 האלה הוא עסק בעיקר
בהנדסת אווירונים. כך שלא היה לו ראש
למה שהאמא שלו רצתה.
כל פעם שהיא היתה פוגשת אותו, היא
היתד, שואלת :״נו, מתי אתה כבר מתחתן?״
וכשהוא אמר לה שעוד לא, היא
היתה נאנחת אנחה אמהית וממשיכה לחכות.
יום
אחד, זה היה לפני שנתיים, היא שאלה
אותו מתי הוא כבר מתחתן, והכינה
כבר את האנחה המקובלת. ואז הוא דווקא
אמר לה,. :אני חושב שבעוד חודשיים, או
משהו כזה.״
את האנחה היא כבר הוציאה מה שלא
יהיה, אבל תיכף אחרי זה היא מיהרה
לברר מי ואיך ולמה ומה פיתאום. בעיקר
מה פיתאום.
הוא סיפר לה שזאת בחורה, נחמדה,
צעירה ,״אבל את יודעת,״ הוא אמר לאמא
שלו ,״היא לא כל־כך לבנה, ככה, אם לא־מר
את האמת היא קצת שחורה, זאת אומרת
שחורה ממש. כושית.״
האמא התעלפה ורק כשהיא התעוררה הוא
סיפר לה שכל הסיפור הומצא במיוחד 7מע־

בדירות נפרדות
מאז הופיעה במדור זה הידיעה הקטנה ש לי צהחבט עומדת להתגורר נקירבת
משה שני צ ר, נשיא בורסת היהלומים, חיי משפחת חבט ומשפחת שניצר הפכו
סוערים.
חסקנדלים היו קשים וכאובים, ובסוף ני ט ל משה שניצר את קניית הדירה בת
החל ״יי* ר״י ברחוב אהב ת ציוו ,4ליד דירתה של דיצה חבס.

נה כדי שפעם אחת לתמיד היא תפסיק לשאול
אותו שאלות שאין עליהן תשובה.
אז היא הפסיקה, ועכשיו היא כבר לא
שואלת. לכן אם הוא יחליט להתחתן עם
תלמהמכנס, שאיתר. הוא מיודד מאוד
בזמן האחרון, הוא יצטרך לספר את זה
לבד.
תלמה יושבת עכשיו בלוס אנג׳לם, לומדת
איפור טלוויזיה, וגם דני יושב שם,
ואני מוכנה להתערב איתכם שש לאחד
שכנראה תצא חתונה מהעניין.
זה תמיד מה שקורה כשיושבים ביחד
באותה עיר.

אשה
או ילד
לכל קריאה, גם במידבר הריק, יש הד.
לא־כל־שכן אם הקריאה יוצאת מפיו של
אדם כיני כן־ישראל, ולא במידבר אלא
בלב העיר.
לפני מיספר חודשים הוא הודיע שהוא
רוצה ילד, ולשם כך הוא מחפש בחורה
שתלד לו אותו, וזה לא מוכרח לבוא עם
נשואין או עם אהבה.
השבוע הוא נענה. הוא קיבל מכתב
מבחורה, והיא אומרת לו שהיא מוכנה
לעשות לו ילד, לפי כל התנאים והדרישות
שלו.
עכשיו הוא רק צריך להיפגש איתר, ולבדוק
אם זה ייצא טוב מהבחינה הגנטית
והגינקולוגית.

^ 68 מוצרי זבו בתואר ־
המוצר המובחר 1969

קצף לגילוח 5 ^ 0׳ 10x00י דיאודורנט • 0010900 $!011 מי י פנים 8 101100׳ \ 3ו) $ז 4 )*0
קי 1ג ל 1ס קרם שיער וח9 0 8ח0551ז1סז 18:־.1
מי?1לי 00 סכי* 1ילייי

תענוג לגבר

קיוגסמן -השם שכבש א ת הגבר האמריקאי

ל א ^וונ1ן

רחל אשכנזי מתל־אביב ת.ד4100 .
סבלה במשך 3שנים מפצעי בגרות בפניה
ובגבה. טיפולים רבים ושונים לא הועילו.
במפץ אנילי טיפלו ברחל במשך חודש וחצי
ועור פניה הבריא לחלוטין, חלק ללא כל סימן.
רפי רוזנבלום, רידינג 48 רמת״אביב
סבל גם הוא במשך זמן ארוך מפצעי בגרות.
מספר טיפולים במפץ אנילי הרחיקו כל
פצע מפניו של רפי.
הרחקת פצעי בגרות לתמיד בשיטה חדשה ובאחריות
מלאה. קוסמטיקאית מדופלמת אקדמאית

אנילי

ת״א רח׳ פינסקר 4טל)16—19 10—13( 55690 .
(יום ו׳ 14—12 לפי הזמנה)

$יעוץ חינם ללא התחייבות! $

כי ת בו 1לרחל 1ור 3־ וה ם:יספרו 1דכם !)

ישראלי אחד
(המשך מעמוד )11
לא הסכמתי עם התפיסה של ״הקומץ הנבחר״
.יש קומץ בראשיתה של כל תנועה,
אך תפקידו של הקומץ הוא להשפיע, לחנך,
לרכוש את הרבים.

במשך השנים הבאות, בעת שהאירגון הצבאי
הלאומי התפורר, התארגן מחדש וחזר
להתקפה, ואירגונו של שטרן, לח״י, קבע
את קצב המאבק המזויין נגד הבריטים —
ניסיתי לארגן את הרעיונות המעורפלים האלה
במערכת שיטתית. אחרי הרבה נסיונות
ושגיאות, הצלחתי להקים קבוצה פוליטית
קטנה. היא גרמה למהומה שנמשכה עד
פרוץ מלחמת העצמאות.
קראנו לעצמנו. תנועת ארץ־ישראל ת־צעירה״
.אך מכיוון שכתב־העת שלנו —
שהופיע לעיתים מזומנות, זאת אומרת, בכל
פעם שאספנו בינינו די כסף — נקרא
.במאבק״ ,קראו לנו בדרך כלל בשם. קבוצת
במאבק״.
בשורתנו היתד, פשוטה בתכלית , ,וכולה
כפירה: בארץ־ישראל נולדה אומה עברית
חדשה. אומה זו שייכת למרחב. בעודה
פורקת מעליה את עול, השלטון הבריטי,
עליה לעזור לשאר העמים במרחב לסלק
את אדוניהם האימפריאליסטיים. התנועה
הלאומית שלנו, יחד עם התנועה הלאומית
הערבית, צריכה ליצור חזית שמית משולבת
ומתואמת. איחוד המרחב השמי (מונח
שהמצאנו אותו, ושד,פך לסימן ההיכר
שלנו) ,צריך להיות המטרה המשותפת של
כל מאבקינו. מאבקים אלה עצמם צריכים
להיעשות לתהליך מאחד, לכור ההיתוך
שבו יצורפו כל המחלוקות שלנו לתנועה
גדולה אחת ומשותפת, שמטרותיה: שיחדור
לאומי, ריפורמה סוציאלית וקידמה מרחבית
מתוכננת.
האשימו אותנו בדברים רבים: בנסיון לנתק
את עצמנו מן העם היהודי בעולם,
לנטוש את תרבות המערב, לקבור את הציונות,
לעזור לאוייב הערבי. אולם הוויכוח
הציבורי שעוררנו הביא את רעיונותינו
לפינות רבות. הרגשנו שאנחנו גל העתיד,
הקול האותנטי של הנוער העברי.
בקיץ 1947 כתבתי חוברת בשם. מלחמה
ושלום במרחב השמי״ ,שהזהירה מפני חלוקת
הארץ וניסתה לנסח אלטרנטיבה מעשית.
את תמצית הדברים תרגמנו לערביה
ושלחנו לכל עיתון וגוף פוליטי במרחב.
אבל זה היה מאוחר מדי. כעבור כמה
ימים פרצה המלחמה, שאנו קוראים לה
מלחמת העצמאות.
כאשר הודיע הרדיו שהתוכנית לחלוקת
ארץ־ישראל למדינה יהודית ולמדינה ערבית
אושרה ׳על־ידי הרוב בעצרת האומות
המאוחדות נהרו ההמונים אל הרחובות ורקדו
משמחה. החלום הישן־נושן כך נדמה,
התגשם. היהודים מצאו סוף־סוף בית לאומי
עצמאי, שבו יוכלו לחיות בשלום.
באותו לילה גורלי עבדנו, ידידי המעטים
ואני, באופן קדחתני כדי להוציא את ה־גליון
האחרון של, במאבק״ .הזהרנו שהחלוקה
לא תביא שלום, שעומדת לפרוץ
מלחמה גדולה, שההתנגשות ההיסטורית
בין האומה העברית והאומות הערביות
תימשך, עד אשר יושג האיחוד השמי.
בעמוד הראשון של אותו גליון הופיע
שיר, שאני נזכר בו לעיתים קרובות בימים
אלה:
נשבענו לך, מולדת,
ביום שפלך המר :
גדולה ומאוחדת,
תקומי מעפר.
ימאיר בלב בניך
הפצע האכזר
עד ינשאו דגליך
מים ועד מד ב ר...

אותו לילה פרצה המלחמה עם הערבים,
ובפנינו עמדה ברירה, שהועמדנו מולה
שוב ושוב לאחר־מכן. האם נילחם או לא
נילחם במלחמה זו, שנראתה בעינינו כטרגדיה
היסטורית; שאפשר היד, למנוע אותה,
כפי שהאמנו, אילו נהגו מנהיגי שני
הצדדים בתבונה רבד, יותר? להפסיד במלחמה
— פירושו היה השמדה גופנית של
עמנו, סופה של האומה העברית. להשתמט
ממילוי חובתנו, מכל סיבה שהיא — פירושו
היה שלא נוכל עוד להרים את קולנו
אחרי שייאלם קול הנשק. בשעת הסכנה
לישראל, היה מקומנו ביחידות הקרביות,
בעוד השלום ממשיך לעמוד לנגד עינינו.
הצטרפתי לחטיבת ״גבעתי״ להגן על דרומה
של ישראל.

גלוריה סטיוארס -מדברת ערבית שהנכה סימן־היכו שר ישראל במרחב
ביכולתה לעשות כיום, בהתחשב בכך שמגיע
מהטלוויזיה רק שבועיים חופש בשנה.

הוריה, שם נולדה, ושם יש לה עדיין,
כיום, תריסר חתולים. בימים הטובים היתד,
לה שם גם סוסת־מירוץ נהדרת, שנקראה
מג׳דה — שזהו גם שמה בערבית של
גלוריה. אלא שבאחד הימים קרה לה אסון
— הסוסה ניצחה באחד המירוצים• המלך
חוסיין, שנכח במירוץ, ניגש להתפעל מקרוב
מהסוסה הנהדרת. בארצות ערב נהוג,
שכאשר משהו מוצא חן בעיני המלך, נותנים
לו את זה במתנה. הג׳וקי של הסוסה
לא היה שנייה, ובאדיבות מזרחית אופיינית
מסר לידי המלך את הסוסה. העובדה שהוא
לא היה בעליה לא הפריעה לו.

ועכשיו - לקולנוע 1טלוויזיה הישראלית היא הגיעה
/בעקבות המלצה של אזרח ישראלי, עובד
המכס, ידיד ותיק של הוריה. בהשתדלותו
הצליחה גלוריה לחזור מכוויית לישראל ל־אחר
מלחמת ששת״הימים, במיסגרת איחוד
המשפחות. לאחר שהסתובבה שנה ללא עבודה
היא נשמעה להצעתו, ניגשה למיבחנים
בטלוויזיה — והפכה לכוכבת, כפי שמעידים
מכתבי המעריצים שהיא מקבלת מדי שבוע,
לצד מכתבי האיום.

יפהפייה
בת 16
כיה של גלוריה הוא בריטי ואמה
\ * איטלקיה. אביה, קצין קבע בריטי טיפוסי,
עבר על פני רוב ארצות תבל, שהה
שנים ארוכות בהודו. תחנתו האחרונה היתד
— ,קצין גבוה בלגיון הערבי. יום אחד,
ברחובות רבת־עמון, סגש הקצין הבריטי
יפהפייה איטלקיה בת .16 כעבור זמן קצר
היא הפכה להיות אשתו. כאשר עזב סם־
יוארט את הלגיון הבריטי — בעיקבות
סכסוך עם מפקדו, גלאב פשה — לא שב
לאנגליה. משפחת סטיוארט השתקעה בעיר
יריחו.
יריחו, בימי זוהרה של ממלכת ירדן, היתד,
עיר־ק־ט תוססת — בחורף — ומשפחת
סטיוארט השתייכה לצמרת החברתית.
גלוריה הצעירה, ששלטה בערבית, אנגלית,
איטלקית ותורכית, עבדה כפקידה ברבת־עמון,
בסניף המקומי של חברת התעופה
הכווייתית. מיספר פעמים בשנה היחד, יוצאת
לחוץ־לארץ למסעות נופש — דבר שאין

תמונות מ: הארבוס

נסיעות רבות — לפני מלחמת (סשת־הימים;
אולם זברונות בלבד — אחרי מלחמה זו.

על מכתבי האיום אין היא נוטה לדבר.
על מכתבי המעריצים :״כולם מנומסים.
אף אחד לא מציע לי נישואים או דברים
כאלו. רק כמה שהם נהנים לראות אותי.״
גלוריה נאמנה בקנאות לחבר שלה, ארכיאולוג
יפאני שאותו לא ראתה מאז מלחמת
ששודד,ימים, ושאליו מתכננת גלוריה לנסוע
לביקור. כבשאר הנושאים, יש לגלוריה
ד׳־עות מגובשות גם בקשר לגברים:
״אני אוהבת גבר מיושב, רציני, לא איזה
טיפוס של היפי מרושל,״ היא קובעת,
היא גם יודעת בדיוק מה יש לה נגד הגבר
הישראלי :״הוא מחוספס, אינו ג׳נטלמן,
אינו יודע לתת לאשר, את ההרגשה שהיא ,
פרח עדין.״ כבשאר השטחים, דעתה של ן
גלוריה מגובשת, גם באשר לתוכניותיה לעתיד:
העובדה שהיא כוכבת טלוויזיה פופולארית
הפסיקה לעשות עליה רושם. העניין |
נמאס עליה. השלב הבא בקאריירה שלה —
הוא הקולנוע.
אם היא תצליח שם כפי שר,צליחה, בטל־ויזיה,
תזכה ישראל בכוכבת קולנוע חדשה.

במדינה
$דת 1
ביקור הגברת הזקגה

המכתב שהגיע מישראל, לפני שבועות אחדים,
אל איזבלה ליטבק 80 בבית האבות
בו התגוררה בעיר נידחת באוסטריה, הקפיץ
את הישישה ממקומה. נאמר בו שקרוב משפחתה
גילה על הר הזיתים את קברו של
בנה, שנרצח ב־ 1947 בפרעות לוד.
הישישה הנרגשת לא היססה, על אף גילה
המופלג. היא ארזה את מטלטליה הדלים,
נפרדה משכניה בבית־האבות, ובשארית חסכונותיה
הדלים קנתה כרטיס נסיעה לישראל.
מצדה לדנה. מייד עם הגיעה ארצה,
עלתה איזבלה אל קבר בנה. שם החלו סיוטיה:
החברה־קדישא תבעה ממנה 1,600ל״י
עבור הוצאות הקבורה, חלקת הקבר, והזכות
להקים מצבה. הגברת הזקנה לא ידעה חוכמות.
היא ידעה רק שהיא רוצה לזכות, בשארית
ימיה, לראות מצבה נאה על קבר
בנה. היא יצאה ־לסיבוב ביקורים בין קרוביה
בארץ, הצליחה לאסוף ביניהם 880ל״י.
החברה־קדישא הסכימו להסתפק בסכום זה
— שלא כלל מצבה. יצאה האם האומללה לסיבוב
נוסף, הצליחה ללוות 500 לירות —
ונשארה בארץ רק כדי לראות עוד את המצבה
הלבנה שהוקמה על קבר בנה.
מייד לאחר מכן שבה איזבלה ליטבק ל־בית־האבות
שלה באוסטריה, כדי לבלות את
שארית ימיה בזכרונות מרים מארץ־הקודש.

טלגיה :״אתה יודע, בשעתו פקדתי על המאבק
נגד איל־העיתונות אקסל שפרינגר.
הצלחנו אמנם במידה מסויימת. גרמנו לו
נזק לא מעט, ושיתקנו את מערכת־ההפצה
שלו לזמן־מה. אבל לוא היו לנו שם כמה
מאות צברים כמו שלכם, היינו כבר מזמן
משלימים את המהפיכה.״
עתה עומד הנסימן להפליג למצרים, דרך
קפריסין, באוניה רוסית. למה? ״האוניות הרוסיות
הן הכי זולות במיזרח התיכון.״
משטרה השוטריס
הנבונים
מה קורה כאשר אזרח ישראלי מחליט
פעם לגלות אומץ־לב אזרחי, ויוצא למלחמה
בספסרי הכרטיסים הפורחים סביב כל קופה
טובה בערים הגדולות? .על החוויות המרתקות
שעברו עליו, סיפר השבוע תל־אביבי,
שיצא למלחמת דון קישוט:
בעוברי, ביום השני בשבוע שעבר, ליד
קולנוע סטודיו־מוגרבי, שם מוצג הסרט
מצור, ראיתי כי הקופה סגורה ועליה שלט:
״כל הכרטיסים נמכרו״ .ליד הקופה המתינו
אזרחים רבים. ביניהם הסתובב בחור שחרחר
לבוש חולצת בן־לון לבנה ומכנסי בז׳,
המוכר לי כספסר.
ניגשתי מייד לתא־טלפון סמוך, חייגתי
,100 והתלוננתי באוזני איש המוקד. חרף
התעניינותו הבלעדית בזהותי שלי, הצלחתי
להסביר לו כי על המשטרה לתפוס את הספסר
עליו אני מתלונן — ולא אותי. אתי
שמי ביקשתי להעלים. הסברתי לשוטר, מ־

וא היה נערך כיום מישאל בקרב
/רבבות צופי הטלוויזיה בישראל, מי
היא האישיות הישראלית המסמלת בעיניהם
יותר מכל את המדיום החדש, היתד, הזוכה
בתואר, ללא ספק, דווקא מלכת התוכניות
בשפה הערבית, גלוריה סט־וארט. לגבי רובו
של עם ישראל, היושב ארבעה ערבים
בשבוע מול המסך הקטן, הפתוח בקול גדול,
גלוריה סטיוארט מהתוכנית הערבית הינד,
דמות מוכרת ומקסימה — על אף שרבים
מהם אינם מבינים מילה ערבית. שכן גלור־יה
הינד, אישיות טלוזיזיונית ראשונה במעלה
— מיצרך נדיר למדי בטלוויזיה הישראלית.
אולם
על אף הפופולאריות הרבה שלה,
הצליחה השדרנית המפורסמת להישאר עד
היום תעלומה יחסית. מלבד מעט פרטים
אישיים, לא ידע עליה האיש ברחוב כימעט
כלום.

מהפכן הנסימן
הרוסיות זולות יותר
אורחים נציגי של דוטשקה
ג׳ורג׳ הנסימן הוא צעיר דני עבות־זקן,
הנראה כביטניק, מתגורר בחוף אילת בין ה־ביטניקים,
ומתפרנס מעבודות זמניות כדרך
הביטניקים. אולם הוא אינו ביטניק, אלא
פילוסוף. ולא סתם פילוסוף, הנסימן הוא
נציגו של מנהיג השמאל החדש במערב גרמניה,
האנס דוטשקה. תפקידו העיקרי בתנועה
היה ניהול הסימינר לתורת המהפכות
והטכניקה לביצוע תעמולות ומהומות, בברלין
המערבית. לארץ הוא בא קצת מתוך סקרנות
אישית, וקצת כדי לדווח לראשי השמאל
החדש במערב אירופה ממקור ראשון
על ״האימפריאליסטים הציונים״ מחד, ו״כו־חות
הקידמה העממיים והדמוקרטיים״ מצד
שני.
צדדים -למהפכה. מה יכלול, אם
כן, דיווחו? ״מדינת ישראל היא מחנה צבאי
גדול אחד,״ הוא אומר .״כל הכבוד לכם על
המאמץ העצום והאומץ הנדיר הדרושים לכם
רק על מנת להתקיים.״ הוא מתחייך בנוס־

שום שאיני רוצה להימצא יום אחד עם גולגולת
מנופצת.
כרטיסים מתחת לאבן. מקץ דקות
אחדות הופיע ג׳יפ משטרה מספר ,2798 ובו
חמישה שוטרים. הוא נעצר ישר מול הכניסה
לקולנוע. עוד בטרם הספיק השוטר האחראי,
שמספרו ,16536 להניח את כף־רגלו על הכביש,
צעק הספסר שליד הקופה לעבר חברו,
שעמד בכניסה לחצר הבית הסמוך לקולנוע:
״דויד, תיזהר!״ (כידוע, השיטה היא: ספסר
אחד מנחה את הלקוחות, השני מוכר את
הכרטיסים).
מובן שתוך שנייה נעלמו שני החבר׳ה
מהעין. את השחרחר גילה הסמל החרוץ ליד
קיוסק בסמוך לקופה. הלה הפטיר לעומתו,
מבלי שנשאל כלל :״אין לי כרטיסים.״ בתשובה
יעץ לו הסמל בטון חביב :״טוב,
התקפל מכאן.״ השחרחר התקפל והסמל פנה
לעבר הג׳יפ ונסע משם.
רק נעלם הג׳יפ, שבו שני אנשי העסקים
לפרנסתם. הספסר מספר שניים, דויד, הרים
אבן מהארץ — ומתחתיה היו הכרטיסים.
הוא השאיר אותם שם כשברח, כדי שאם
ייתפס, לא ימצאו הכרטיסים על גופו, שכן
הכרטיסים הם הוכחה עיקרית נגד ספסרים.
האזרחים רעבי הבידור חזרו להצטופף סביבו,
וכל הצדדים שבו והיו שמחים וטובי־לב:
התל־אביבים, על כי השיגו כרטיס לסרט.
הספסרים, על כי הטירדה המיקצועית
הקלה חלפה עברה לה, והשוטרים, על כי
מילאו את תפקידם בנאמנות וביעילות למופת.

הסוסה

לחוסיין

^ חייה הפרטיים, היא נערה צנועה
להפליא, בהתחשב בדמותה הזוהרת על
המסך. זוהי צעירה בת ,24 נאת־פנים, בעלת
גובה וגיזרה ממוצעים והתנהגות עצורה
ומאופקת מאוד. הדבר הבולט ביותר אצלה
הן זוג עיני החתול הירוקות הנהדרות
שלה• היא לבושה בפשטות בשמלות שמרניות.
מיני אצלה הוא בבחינת בל ייראה.
אורח חייה צנוע לא פחות. היא מתגוררת
בירושלים המזרחית, בחדר שכור אצל משפחה
ערביה. בבוקר היא יוצאת לעבודתה
בטלוזיזיה, מכינה תוכניות. בערב היא מגישה
אותן — וחוזרת ישר לביתה. היא אינה
יוצאת בכלל, מלבד לקולנוע — וגם אז
לא לבד חלילה, אלא רק בלודיית המשפחה
אצלה היא מתגוררת. בסופשבוע היא עולה
על האוטובוס ליריחו, כדי להגיע לבית

החיההחו

עם הוריה 1״^״-
כלל בלוויית המשפחה אצלה היא מתגוררת.

ילדות מאושרת עברה עליה בבית הוריה, שס לא חיה חסר לה דבר.

גופותיהם של שני חיילי הקומנדו המצויים על גרוות המוצב הישראלי בתעלה

זוהי התערה -כפי שדא ד אית ;אותה ועד ה
חיילים חיים בחזית זו תחת אש מתמדת. צולחים את התעלה בפשיטות — והודפים
התקפות קומנדו וסופגים הפגזות רצחניות.
אבל זו הפעם הראשונה שצוות עיתונאי משתה את עצמו בחווייה זו — לא לשעתיים־
שלוש, אלא במשך, שבוע שלם. בשבוע הבא יגיש הווו 0 !1הוה את הדו״ח הענק
המצולם של אלי תבור ואורי כוגו :

הא התעלה בוערת?•
דיסטית אירעה השבוע לקריין החדשות של
שידורי ישראל, עת החליף, במהדורת החדשות
של השעה שבע בערב, ביום ראשון,
את תוארו של הד״ר יצחק א. נמצאל
מ״מבקר המדינה״ ל״מפגר המדינה״.

ב,,בית לסיר,
מ ת מדלס

חווייה בלתי נעימה ציפתה בשבוע שעבר

למזכיר התאחדות הסוחרים דויד שיפמן.
היה זה עת סיים את ביקורו ביוגוסלביה,
שם שהה בענייני עסקים, והגיע לנמל כדי
להפליג חזרה לארץ. שיפמן ראה כיצד פועלי
הנמל פורקים שני ארגזי מיטען שהיו מיועדים
לישראל, כשהם מפוחמים מאש. משהת־עניין
כיצד קרה שהארגזים נשרפו, סיפר לו
אחד הפועלים כי המיטען נשלח בסעות ל־אלג׳יר:
והוחזר משם אחרי שזכה לטיפול
חם # .לחווייד, מסוג שונה זכו בשבוע שעבר
הנוסעים בקו אגד לבת־ים: הם עלו לאוטובוס
ונתקלו ליד ההגה במרדכי שיפ״
מן, אחיו התאום של־ דויד־ שיפמן, המשמש
בימים כתיקונם כדובר אגד שיסמן׳ החליט
לשמש דוגמה לנהגים הפחות אדיבים של

החברה, להראות להם כיצד על נהג אגד
להיות מנומס וכיצד עליו להתנהג • .הכתב
המוניציפאלי של היומון היום, עמנואל
תדאי, התמנה כדובר מטה הבחירות של
גח״ל לבחירות לעיריית תל־אביב. דודאי, שהיה
בעבר פירסומאי ומפיק תקליטים, מתכוון
להכניס שיטות עבודה אמריקאיות בתעמולת
הבחירות שהוא יהיה אחראי לה.
#כשעיתונאי מגיע לתערוכת ציורים, רועדות
בדרך כלל ברכיו של הצייר. אך בתערוכתה
של הציירת דידה עוז, שהתקיימה
השבוע בביתה של מירי זכרוני
בגבעתיים, לא רעד שם דבר לאף אחד. אפילו
כשהגיע מרכז מערכת ידיעות אחרונות
דכ יודקובסקי. הסיבה: מייד משנכנס
יודקובסקי לדירה, וראה את התמונה הנושאת
את השם נורטין לותר־קינג, הוא רכש
אותה. ואיזה עיתונאי יקטול צייר ממנו קנה
תמונה? #לא רק לפועלים יש צרות עם
ההסתדרות. גם לבמאי־קילנוע. לג׳קי־מורי
קתמור, שביים את הסרט מיקרה אשה,
קרה מיקרה כזה: השבוע רצה ג׳ק לערוך
בבית־לסין, השייך להסתדרות, הקרנה של
סרטו, כדי שהצופים יוכלו להתווכח״יעליו.
הנהלת בית־לסין העבירה •אח ההחלטה אם
להרשות את ההקרנה, לוועדה של ההסתד
רות.
אחרי שחברי הוועדה ראו את הסרט,
פסקו: לא! הנימוק: יש בסרט יותר מדי
עירום.

בפרדס־חגה מציגיס סוף־סוף התגלה הסוד מדוע נדחתה תוכניתם
של רכל,ה מיכאלי וגדי יגיל לצאת
בתוכנית משותפת: רבקה׳לה נמצאת
מתברר שחברי
בחודש הרביעי להריונה.
להקת הגשש החיוור, פולי, שייקח וגכ*
רי, מאמינים במזל. עובדה: לפני שנתיים,
ב־ 26 ליוני, ליתר דיוק, הם קיימו את הצגת
הבכורה של תוכניתם סיגמח גשש, ב־פרדס־חנה.
ההצגה שברה קופות והועלתה
יותר מ־ססל פעם. לבן ערכו השלושה את
הצגת הבכורה של הצגתם החדשה, קנטטה
לשווארמה, ב־ 26 ליוני השנה ב...פרדס־חנה
#>.לא רק הצגה חדשה נולדה לגששים.
גם ילד. לא לכולם. רק לגכרי כנאי. מזל
טוב # .לא רק שחקניות ותיקות מתרגשות
בשעת הופעה; גם שחקניות לא כל־כך ותיקות•
בהופעה הראשונה של השחקנית או רה
מורג, במקום תיקי דיין, בהצגת
קטשופ, היא עלתה נרגשת ביותר על הבמה,

כמעט התעלפה מרוב התרגשות. מה שהחזיק
אוחד, עד הסוף היו מילות־העידוד של
הסאטירקאן חנוך לוין, מחבר המחזה•< .
עד עכשיו היה נהוג שדיסקוטקים פותחים
רק דיילים, נערות־זוהר או נשות־חברה
מפורסמות. השבוע נשבר כלל זה. זלמן
זפק ויוסף פינחס פתחו דיסקוטק בתל-
אביב. השניים הם חקלאים לשעבר: זלמן
הוא בוגר הכפר הירוק ופינחס סיים את
בית־הספר החקלאי בנהלל.

פ7ז71ן> השגוע
• כתבת ״היום״ ,יהודית וינק
לד, על המשבר במיפלגת העבודה :״לא
שלימות הארץ העיקר, אלא שלימות העבודה,׳.

מזכיר סיעת המפד״ל ככנסת,
עורך־הדין אריה חאן :״כשמפקדי
צה״ל אומרים, אחרי ,,הם יוצאים ראשונים
להסתערות. כשחבר־כנסת קורא, אחרי׳ ,הוא
מתכוון לחבריו במיפלגה.״

• הצנחן לשעכר משה ינוקא,
על האלוף אריק שרון :״גח״ל מוצנח.״

דבר !? 111*1דה דאב טודידאנו בדרך
ל הופ עו ת ווולו -הו אלא הופיע! למה?*

ך * סו דהמר עי ש ביותר במדינה — לי
| פחות לרבבות בנות טיפשעשרה נלהבות
— נתגלה השבוע רק במיקרה.

מדהימה. לאבי היתד. מסרה ברורה מאוד באותם
הימים: להרוויח כסף, הרבה כסף —
ולהעלות את משפחתו.

היה זה כאשר קצין חינוך ראשי לצה״ל
צילצל לאמרגניו של אבי טולידנו, הודיע שאבי
לא יופיע בשתי הופעות אזרחיות ש-
תוכננו לו, לשישי-שבת, בפארק הלאומי ב-
רמת־גן ובקריית־חיים. האמרגנים הנדהמים,
שחששו כי לאבי אירע משהו, מיהרו להפעיל
את קשריהם.

צה״ל הסכים להתחשב בכך: קצין חינוך
והווי ראשי, סגן־אלוף שאול ביבר, הירשה
לטולידאנו להופיע בהופעות אזרחיות כל
אימת שהיה פנוי מהופעה צבאית. טולידאנו,
סוס־עבודה רציני, הופיע בקצב של קטר. היו
חודשים בהם הופיע כאזרח מדי ערב. כל
הופעה, לגביו, פירושה הכנסה של כ־ססל
לירות. כך קרה שלפני חצי שנה הוא הצליח
בשאיפתו, הביא ארצה את כל המשפחה, ואף

מקדישים ערב בשבוע לצה״ל. שייקר, אופיר
חתום שם קבע כבר מזמן. אורי זוהר מופיע
כל פעם שהוא מתבקש, ללא יוצא מן הכלל
— בנוסף לתוכניתו נגלי־צה״ל, אותה הוא
מגיש בהתנדבות.

פופולארי ביותר כיום במדינה, אחרי יהורם
גאון, יושב בבית־סוהר צבאי.
ארבעה חודשים לפני שיחרורו משרות סדיר
בצה״ל, חטף אבי עשרה ימי־מעצר בפני
שופט צבאי — בגלל שאיחר להופעה.
המשפט התקיים בשבוע שעבר. ביום חמישי
השבוע, אם לא תקרה כל תקלה, צריך
אבי להשתחרר.

קנה להם דירה, ולעצמו מכונית פז׳ו 404
מהודרת.

כך נתגלתה החדשה המפתיעה: הזמר ה
מהדמות
באו? ס
זה קרה? מדוע נשלח אלילן של
בנות הטיפשעשרה למאסר — רק בגלל
איחור להופעה?
הסיבה היתה, לכאורה, פרוזאית למדי:
אבי היה צריך להופיע בהופעה צבאית עם
להקת השריון באופקים שבנגב. היתר, זו הופעה
בפני קהל אזרחי, ומודעות־ענק הבטיחו
לקהל את אבי טולידאנו. בשעה היעודה התייצבה
להקת השריון על הבמה — ללא אבי.
כאשר הזמן חלף והאליל הנערץ בושש לבוא,
פרצו באולם מהומות. זהו הביזיון שבגללו
נשפט אבי למאסר.
ידוע לכל שבצד,״ל שוררת משמעת חמורה,
ומבחינה משמעתית אין כל הבדל בין טבח
לזמר־כוכב. לשניהם אסור לאחר. יחד עם
זה ברור גם לכל שסתם כך, על איחור בודד
להופעה, לא היה אבי זוכה לשטיפה חמורה
כזו.
ואכן, האמת היא שפרשת אופקים היתד,
רק הקש ששבר את גב הגמל. הפופולאריות
של אבי ברחוב עמדה בדיוק ביחס הפוך לפופולאריות
שלו בפנים: זה זמן רב שהצלחתו
והזכויות שקיבל ניקרו את עיניהם של
כל מיודעיו וחבריו לעבודה בצד,״ל.

המשימה הושגה
ך• אשר התגייס אבי לצה״ל, הוא היה
^ עולה חדש יחסית. זמן קצר לפני כן
קנה את עולמו כאשר התגלה לראשונה בתוכנית
תשואות ראשונות, בד, זכה להצלחה

חמיססן הממזר
אתמיד יושבים חיילי צה״ל וממתינים
/בחוסר אונים לאמנים. לעיתים, במיטב
המסורת הצה׳׳לית, מגלים הם יוזמה מפתי-
עד. ביותר — אף אם לא תמיד ברוכה. כפי

אולם מעריצותיו יכולות להתנחם בעובדה,
שאבי היה במידה מסויימת קורבן־שוא, נועד
לשמש דוגמה מרתיעה לאחרים. נושא אספקת
הבידור לצד,״ל הפך לבעייד, רצינית מאז
מלחמת ששת־הימים. החבר׳ה היושבים לאורך
הקווים זקוקים לבידור כלאתיר לנשימה.
החיילים־האמגים אינם מספקים, ואף
גיוסם למילואים של אמגים אזרחים רק הקל
על הבעייה, לא פתר אותה. לפיכך הופעל
לחץ על האמנים האזרחים להתנדב, להתנדב,
להתנדב.
לשיבחם של אמני ישראל ייאמר שרובם
ככולם התנדבו ומתנדבים. יש לזכור שאמן
איננו פקיד בסוכנות, שכאשר הוא מתנדב
ליומיים לעבוד בספר, משכורתו משולמת לו
במלואה. כאשר אמן־צמרת מתנדב להופיע
ערב בפני צד,״ל, הוא מפסיד מאות לירות.
כאשר הגשש החיוור ויתרו בערב יום־ד,עצמאות
האחרון על שתי הופעות וירדו לסיני,
עלה להם התענוג 14 אלף לירות טבין ותקי־לין.
יהורם גאון היה בחודש האחרון פעמיים
בתעלה. ארים סאן היה שס פעמיים מאז
שחזר מחו״ל.כמרגל מפורסם. אילן ואילנית

ברפ״י
מל קקי ם דבש
תדהמה נפלה בקהל שמילא אח אולם
הסינרמה בתל־אביב, בו נערך השבוע כנס
אנשי רפ״י. היה זה באשר עשה שר־הבים־
חון משה דיין את החשבון עם שר־ד,עבודה
יוסף אלמוגי, המתנגד לפילוג בטענה
כי הדבר ״יחזק את נאצר׳׳ .דיין הזכיר
כיצד היה אלמוגי היחיד בין חברי
רפ״י שהצביע, ערב הקמת ממשלת הליכוד
הלאומי, נגד צירופו של דיין כשר־ד,ביטחון
לממשלה, בטענה שהדבר יפריע לרפ״י להיות
אופוזיציה. דיין עצמו הפסיק לדבר.
רק כעבור כמה דקות של דממה פרץ הקהל
במחיאות־כפיים. אמר דיין :״בכל פעם שאני
שומע מתיאות־כפיים, אני מפחד שחושבים
שגמרתי באותה הזדמנות סיפר
דיין על אחת החוויות שהיו לו בעת ביקורו
השבוע במוצבי צה״ל בתעלה :״כשהייתי
בבונקר שמעתי דין־ודברים בין הבחורים.
התקרבתי ושמעתי שמדברים על בחור שיש
אצלו מצב קשה בבית והוא חייב לתמוך
בהוריו. המפקד, סגן־מישנה צעיר מרחובות,
שלא רוצה להמשיך בצבא־הקבע, רוצה
להמשיך ללמוד במקום זאת, הציע לחיילים:
מאחר שלכל אחד מהם מגיעה חופשה
של שבוע, י!דתר כל אחד על שני ימי
חופשה, ואז הוא יוציא את החייל לחודש
חופש כדי שיוכל להרוויח ולעזור בבית. כל
החיילים הסכימו מייד לוותר על שני ימים
מחוסשתם. אחר־כך, כשיצאנו, ניגש אלי
הסגן־מישנה ואמר לי, :אדוני השר, אני
רוצה להגיד לך: יש לנו עם לא נורמלי׳׳.
• כאשר הגיע תורו של שר־ר,הסברה
ישראל גלילי לשאת את דבריו באותו
כנם, שאג הוא בפאתוס רב :״כל מי שבא
מגן־הירק ומבית־החרושת מתנגד לפילוג!״
פיסקה זו הרגיזה את הסופר ס( .סמי*
לנסר,י) יזהר. אמר יזהר בנאומו. :גלילי
דיבר על זה מגן־הירק ומבית־ד,חרושת. מי
שואל אותם בכלל כיצד מרגיש חבר
רפ״י לשעבר במפלגת העבודה? את התשובה
נתן ח״כ יצחק נכון, בהמשילו משל.
סיפר נבון :״איש אחד הלך ביער. פיתאום
ראה אריה. טיפס האיש על עץ ומלמעלה
הגיח לעברו נחש. נשאר האיש תקוע על
העץ ופרצופו נתקע בתוך כוורת־דבורים.
כששאלו אותו, :איך אתה מרגיש?׳ השיב:
,בינתיים אני מלקק דבש!״

ב״שידור *שראל״
טועים

?התגדב, להתגדב
ך* צלחה, כידוע, גורמת לקינאה. זאת,
| 1בנוסף לעומס ההופעות בפני חיילי
צה״ל שהוטל בחודשים האחרונים על אמנים
צבאיים ואזרחיים, גרמו לשינוי ביחסו של
צה״ל אל אבי. בחודש האחרון הוא הופיע
כאזרח ארבע פעמים בלבד. לפסטיבאל הזמר
הוא הובהל ישר מסיני. שלב נוסף בהידוק
הרצועה: הוא הורשה לאחרונה להופיע כאזרח
רק בתנאי ששמו לא יתפרסם במודעות.
וזאת — כדי שלא להבלים יותר מדי את
העובדה שחייל צד,״ל מופיע בהופעות פרטיות
ומרתיח כספים — בעוד שנגד אמנים
אזרחיים מועלות טענות שאין הם מתנדבים
דיים לצה״ל. על רקע זה ברור כיצד חטף
אבי את החוקן הרציני.

אנשים

אני טוליזאנו
שקרה לא מזמן, כאשר הטלפון בביתו של
אורי זוהר צילצל ערב אחד, וקול חלוש
ומיסכן התחנן בפניו לבוא ולהופיע — בהתנדבות
כמובן — בפני חיילים הנמצאים
מזה חודשים במיצפה רימון ללא תרבות,
ללא בידור. אורי לא היסס, הבטיח להופיע.
כשהופיע, נדהם לראות במקום אוטובוס
מלא מיטב אמני ישראל, ביניהם שושנה
דמארי, הפרברים, גדי יגיל, ורבים אחרים.
מסתבר שבעל הקול המסכן הפעיל את קולו
ד,מיסכן בסיטונות, עד כדי כך שהאמנים,
שכיתתו דרכם על פני מחצית הארץ, לא
הצליחו להופיע יותר מחמש דקות כל אחד.
תקרית מעין זו, בנוסף לים הפירסומים בעיתונות
על אי־התנדבותם, כביכול, להופעות
בפני צה־׳ל, גרמה להתמרמרות רבה במחנה
האמנים.
לזכותם ייאמר, שאין הם נוטרים לצר,״ל
איבה על כך.
יש להניח, שכמותם ינהג גם אבי.

מי שלא מאמין בחוש השישי, ייתכן שיתחיל
לד,אמץ בו לשמע סיפורו של האלוף
ישעיהו(שייקה) גביש. ב־ , 1948 כש-
גביש לחם בחזית לוד, הוא שמע שהמצרים
מפגיזים את תל־אביב. החוש השישי שלו
אמר לו כי בית הוריו, בשדרות קרן־קיימת
,30 נפגע בהפגזה. הוא קיבל חופשה ונסע
לתל־אביב. הגיע לבית הוריו ומצא אותו
הרוס לגמרי. בשבוע שעבר שמע האלוף
על פצצת התופת שהניחו חבלנים בתל-
אביב. שוב פעל החוש השישי, ושייקה
הגיע לתל־אביב, ומצא כי הבית שנבנה על
הריסות הבית הקודם — נפגע בפעם השנייה
+ .אחת מחברות־הכנסת הפחות־הומו־ריסטיות
היא רות הקטין מאחדות־ר,עבודה.
לדעת רבים, מחזיקה היא בשיא הרצינות.
אך השבוע גרמה לצחוק כללי מקיר
אל קיר. היה זה כאשר ח״כ שמואל
מיקתיס רצה לתאר מצב של חוסר־ברי־רה,
השתמש כדוגמה בגובלנים של מארק
שאגאל בכנסת. לדעתו, נראה האדם הראשון
עצוב, מפני שלא נתנו לו שום ברירה,
והוא היה צריך לבחור בחודה, שהיתר,
האשד, היחידה. הפסיקה אותו רות הקטין,
שהיא אחת הוותיקות בכנסת :״ואיך הרגישה
חוזה במצב הזה?״ #המאבק בין ח״כ
מנחם פרוש ואורי אבנרי אינו מתנהל
רק בבחי־המשפט. כשהעלה פרוש בכנסת
הצעת־חוק בה תבע לקבוע בחוק חילוני
כי ההלכה היהודית תשמש קביעה חוקית
לגבי השאלה מיהו יהודי, קרא אבנרי בסוף
נאומו :״הוא רוצה שנקבל כאן את תורת
משה בקריאה שנייה ושלישית.״ 4כששאל
יו״ר ועדת־חוץ־וביסחון של הכנסת, ח״כ
דויד הכהן, את שר-המשפטים יעקב
שמשון שפירא שאלה מסויימת הנוגעת
לחוק מימון המיפלגות, השיב האחרון בתקיפות
:״לא!״ התרעם על־כך הכהן, והגיב:
״איזה ביטחון מופ רז נפגע שפירא והתלונן
:״באיזו זכות אתה מעביר תחת שבם
הביקורת את אופיי סליטת־פד, פרוי־

ומשהו זז בצמרת
השעותהנחלותשלאוהלה ביום רביעי של השבוע החולף ידעה כל
תל־אביב שכל מי שהוא משהו נוסע מחר
לצפת, לפתיחה של השעות הקטנות. כולם
נוסעים לצפת. אמרה השמועה: שרי ממשלה,
אלופי צר,׳־ל, חתיכות, אמנים ואולי גם
כמה חברים מהעולם התחתון, כנהוג בכל
חברה טובה.
בלב בבד יצאנו לדרך וכל הזמן חשבנו:

פייר ומלי: מחשוף עד הפופיק

סלים :״תיכף אלך להביא קרח.״ (נשאר
לעמוד וממשיך לנגב כוסות בהבעה של
אדישות ושאט־נפש).
מרקו תורג׳מן( :זה עתה הגיע, עייף
ויגע וצמא) :״אפשר אול׳־ לקבל קפה?״
סלים :״הלכו כבר להביא, אבל אין
קומקום.״
בסוף התפשרנו על קוקה־קולה• סלים
חזר עם שני בקבוקים פושרים והודיע
לנו :״בגללכם קיבלתי שתי מכות על הראש.״
למרות
הכאב, הסכים לכתוב לנו קבלה
עבור הקוקה קולה אחרי שהבאנו לו כמובן
עס ונייר.
הדיאלוג נמשך באותה רוח, עד שהגיעה
אוהלה, בש־מלה לבנה עם ריקמה תימנית,
והקריאה שירי ילדים, מכתבי ילדים לאלוהים,
ועוד דברים נחמדים וילדותיים.
אחר־כך נמשך הערב החינוכי בשירה
לבבית בציבור, בה לא לקחנו חלק כי
אנחנו לא שרים בגרון ניחר בפרינציפ.
הערב הגיע לשיאו בהופעה מרשימה של
אקרובסיקה מלווה בזימרה, בביצוע של
רן אלירן. התרגילים היו מבוססים בע׳־קר
על סידרה של התכופפויות והתרוממויות
לפי קצב המיקרופונים, שנפלו וקמו והסתובבו
לכל הצדדים כאחוזי עווית. ההופעה
המרתקת לא הפריעה לאורחים שישבו ליד
הבאר, אם כי לא ברור מה היתה הסיבה

שרז ואוהלה: העבר נושק
לעתיד

בילה: מתנת ברזיל לטלוויזיה

רוברט בפעולה: הטוב ביותר בעיר

ז ות י
טודי

איך אפשר להפקיר ככה את המדינה, ולנסוע
לצפת בלי שמישהו יישאר לשמור
עליה בינתיים. הגענו וראינו שהמצב לא נורא
בכלל ושדאגנו לשודא.
אפילו בעלת הבית, אוהלה הלוי, עוד
לא היתה שם, למרות שבהזמנה היה כתוב
בפירוש: אשמח לקבל את פניך במועדוננו
השעות הקטנות בצפת. אוהלה.
במקומה קיבלה את פנינו משפחה ענפה
של חרקים, מעופפים וזוחלים וסתם ג׳וקים.
לא יכולנו לגרש אותם, כי היינו עסוקים
בלהחזיק את דלת חדר־השירותים שמיאנה

החברה מטבריה: אותם זה הצחיק

צדון ״הצמרת״ נפתח שוב, והפעם הוא
,לליזיקה, שהיא גם קוסמטיקאית.
ועדון אין עוד מיזוג אוויר, אבל יש בבר
ה משבדיה הקוראת לעצמה ״הטין־מיי•

!חקה עושה את הרעש, אך את הרוח עושה
כף כשהיא נכנסת עם בובע־הקש ומשקפי
יש שלה, מרגישים שהיא לא סתם עוד בחו־אלא
בן־אדם מיוחד במינו. היא למשל,
לדיסקוטקים כמו ילדה גדולה, למרות
א רק בת .17 היא אוהבת לקרוא ספרים
יים במו ״תני לי את אהבתן״ של הסופר
6ווידמן, ולראות מחזות רציניים כמו של...
י שבחה.
ודי אוהבת גם לאכול סטיקים, ורוצה לל־מישחק
בוושינגטון, איפה שהחבר שלה
ד בקולג׳.
נתיים היא עובדת בחנות נעליים. לפני כן
ה בנערת־גוגו בדיסקוטק ״קליידסקופ״ ,אבל
ויו, מבטיחה טודי, גמרה עם השטויות, והיא
ז לשחק אך ורק במחזות רציניים, כמ ו
...טודי שבחה.

המימסד של צפת: לקחו ברצינות
להיסגר. ברגע שיצאנו נכנם לתוך חיינו
סלים יוסוף, ברנש צעיר שעמד מאחורי
הבאר וניגב כוסות. במשך שעה בערך לא
ראינו דבר ולא שמענו דבר חוץ מסלים
הנ״ל, כי הוא בן י אדם הדורש מזולתו את
כל תשומת הלב.
ההיכרות בינינו התחילה כאשר התישבנו
ליד הבאר, הסתכלנו בתקווה לעבר סלים,
ושאלנו:
״אתה הבארמן?״
סלים :״לא יודע.״
אנחנו• :אפשר אולי לקבל ויסקי?״

לצחוק הפרוע שעלה משס דודקא בשירים
השקטים והעצובים.
יכול להיות שמשהו באח־יר הקריר של
צפת משפיע ככה על הבנאדם.
אוהלה והשותפים שלה רכשו את המועדון
ממר ווידבסק־ ,בעל קיוסק תל־אביבי
וחובב בילויים! .זידבסקי זה גילה די מהר
שוזיסקי זה לא גזוז ומועדון־לילה זה לא
קיוסק, אלא עסק הרבה יותר מסובך, ושצריך
לדעת לנהל אותו. אבל אנחנו לא
דואגים לאוהלה. אם רק יישאר סלים מאחרי
הבאר, בסח תתגבר על כל הקשיים.

נעמי: תחרה אנגלית

דתל-אביב: פאב אנגלי
מוע מה הוא חושב על כל העולם.
הכיסאות נוחים. כל שולחן עומד ליד
קיר או מחיצה. התאורה עמומה אבל לא

בצפת רעש גדול סביב השעות הקוטנוו
יותר מדי. המוסיקה שקטה והבנאדם יכול
לשמוע את עצמו חושב ולשמוע מה שהחת־כה
אומרת.

הפאב של פרדריקה שנפתח השבוע זה
לא בדיוק פאב, אלא מקום אידיאלי לקחת
אליו חת־כר, שאתם רוצים לשמוע מה היא
חושבת על העולם ובכלל. זה כמובן, בתנאי
שאתם חתיך. אם אתם חתיכה, אז זה
המקום לקחת אליו חתיך שאתם רוצים לש־

אורחי הפתיחה: בירה מהברז

פרדריקה בזרועות שרון: מכל אורח -נשיקה

ר די
לרקוד אי־אפשר, אבל מה זה חשוב.
לפתיחה הגיעה כל הגווארדיה הוותיקה
של חובבי חיי הלילה, בחליפות ובשמלות
ערב. כל מי שנכנס נתן נשיקה לפרדריקה.
את דב סגל נשקו רק הגברות, ואת רפי
וטדי ומנדי שאולי לא נישק אף אחד, למרות
שהם שותפים בפאב.
הוויסקי נשפך כמו בירה, והשיחה קלחה
כמו שמפניה. החתיכות היו גם חתיכות וגם
אלגנטיות, צירוף שאינו שכיח בימים טרופים
אלה.
מי שהיה לו מזל תפס כיסא, והאחרים
הסתובבו בפאב ובמירפסת, פלירטטו עם החתיכות
ושתו בירה. האזרחים סוג ב׳ —
אותם מוכי גורל שלא זכו להזמנה לערב
הגדול — הצטופפו ברוח נכאה ליד הגדה
והביטו בעיניים כמהות באחוריים החמודים ן
של יעל אביב, במחשוף שלא היה לו סוף
של מאלי ל׳יברך, אתם יודעים, אשתו —
שלעבר, כמובן — של מימון הידוע, בכובע
בגודל חצי מצנח של העיתונאית אביבה
סטן, וכו׳ וכד.
האדריכל אלדר שרון חילק נשיקות, כשימחה
פרימייראלית קלאסית, לספרית ויו־אלם,
לפרדריקה — ,ולכו׳ ולכו׳ ולכו׳ .אשתו
אילנה דווקא לא התרשמה מזה כל־כך,
אבל אמו, השחקנית חיה שרון, כן לקחה
את הבן שלה ברצינות, ונראתה מודאגת
למדי. טוב, היא בטח מכירה את התכשיט
שלה.
לאט לאט טבעו כל הדאגות בבירה, בויסקי׳
ובשמפניה. והשימחה שררה בכל
לב. הכל החליטו שהעסק הצליח מעל
למשוער, לכן מאז לא חדלה השימחה.
והיא נמשכת ללא הרף עד היום הזה, בהפסקות
קלות לשינה חטופה, ודברים דומים.
אחרי הכל, לא הכל אפשר לעשות
בפאב, אם אתם רוצים שיכניסו אתכם לשם
שוב בפעם הבאה.

דו ק טו ר על הסכין!

למשה קדוש היה פעם מועדון שקראו לו מצרים נתנו פעם במתנה למלך עבדאללה.
המערב הפרוע, עם סוסים, בית מרזח וכו׳.
נשארה גס הבעייה איך מפרנסים את כל
יום אחד מתו כל הסוסים, והמערב הפ הכבודה הזאת, בעיקר את הילדים, כי הרוע
פשט את הרגל. למשה נשארו רק תרנגולות כבר יסתדרו איכשהו.
שבעה ילדים, כמה תרנגולות, קרונות דומשה
קדוש חשב וחשב — עד שמצא פראר
מהימים ההם, ואוהל ענק ונהדר, שה׳
נסה חדשה.
לקח את מה שנשאר לו למיגרש ריק בפינת
הרחובות בארי וייצמן בתל־אביב, הקים
את האוהל, העמיד את הקרון בפינה, ובחוץ
שם כמה שולחנות וכיסאות עתיקים לא
פחות.
כשהכל היה מוכן, קנה אבטיחים ושם
בחוץ שלט:
״אצלנו כל אבטיח הוא דוקטור*,.
בהתחלה היו קצת בעיות. כמה מהשכנים
לא התרשמו מהייחוס של האבטיחים, וטענו
שאבטיח הוא אבטיח אפילו אם הוא דוקטור,
ואין לו מה לעשות בסביבה אריס־שלהם.הם
איימו
טוקראטית כמו הסביבה
אפילו לפנות לעירייה ולדרוש שתבטל את
הרשיון שניתן למשה ולאבטיחייה שלו
בשלב גורלי זה נמצא למשה קדוש מושיע
בצורת ילדי השכונה, שהלכו מבית
לבית והחתימו שכנים ליברלים וחובבי אבטיחים
על עצומה לעירייה, שתרשה למשה
שמח.
קדוש להישאר, ושיהיה
ומשה הביאאפילו
מאז העסקים פורחים,
כמה מיטות שדה, וישן עם ילדיו באוהל.
הקליינטים באים בהמוניהם, בכל שעות
היום והלילה. חם יושבים על הכיסאות הרעועים
ואוכלים אבטיח כשבין רגליהם מסתובבים
הילדים של משה, הילדים של השכונה
והתרנגולות.
עם הימים מתרבים תאריהם של משה והי
אבטיחים שלו,וכולם כתובים על שלטים
גדולים ומאירי עיניים. עכשיו הוא כבר מלך
מלכי האבטיחים בעברית ובאנגלית. בקרוב
יתלה גס,דיגלונים של צה״ל, ותמונות
של הרמטכ׳׳ל ושל נשיא המדינה.
בשביל האווירה.
קדוש: פילוסופיה. של אבטיח
מ שיי

קר ר טוו

בא שה רצי

מו לוו

טודי: ביקור הגברת הצעירה

תוגו קי ך
משרד־החוץ ערר חקירה
נגד שגריר ישראל בהניה
שגריר ישראל בקניה, זאב לרייך, מי שהיה
בשעתו שגריר ישראל בקפריסין, נקרא
לפני כחודש לארץ לחקירה במשרד
החח, כקשר למיספר האשמות שהועלו
נגדו.
ועדת החקירה המיוחדת, בה השתתפו אברהם קידמו׳
סגן המנכ״ל של משרד־החוץ לענייני מינהל, יואב
גיבתון, מנהל המנגנון, וישראל גור־אריה, קצץ־הבים־
חון של משרד־החוץ, חקרה האשמות על טיפול בלתי-
הולם בכספים.

אחת האשמות היתה כי לוין קיבל תרומה
בסד 500 לירות שטרלינג מחברת
״אקספרס טרנספורט״ עכור מגכית־החי
רום של ישראל, לא נתן תמורתה קבלה
ולא העכיר את הכסף ליעדו. לפי האשמה
שנייה קיבל לוין סכום של 100 לירות שטרלינג
בדי לערוף מסיבה דיפלומאטית כמוט•
כסה שבקניה. המסיבה התבטלה אף לוין
לא החזיר את הכסף. האשמות נוספות
נגעו למסיבה שערף לוין לכבוד שמעון
פרם ושהוצאותיה הוגשו למשרד-החוץ בניגוד
לתקנות, וכן לדירה שכנתה בשבילו
חכרת ״סולל בונה״ הפועלת בקניה, ברחוב
פרוג 12 כתל-אביב. לוין נשאר חייב
להכרה תמורת הבנייה סכום של 15 אלה

מסקנות ועדת־ד,חקירה הועברו לנציבות שירות־המ־דינה.
נציב שירות־המדינה, יעקב ניצן, אישר כי היו
בירורים עם לוין בכמה בעיות׳ אך טען כי לפי מיטב
ידיעתו לא הוקמה שום ועדה לחקירת ההאשמות.

מנכ״ל משרד-החוץ, גדעון רפאל, טען כי
החזרתו הקרובה של לוין לארץ באה לרגל
סיום תפקידו בקניה, ונקבעה בכר לפני
שנתיים.
כאשר נשאל רפאל בקשר לוזעדת החקירה שהוקמהלחקור את ההאשמות נגד לוין, טרק את הטלפון וסירב
להגיב.

ספיר ינסה לדחור
את דייו החוצה
השלב הבא במאבק על הנהגת מע״י יעמוד בסימן
נסיונותיו של פינחס ספיר לאלץ את משה דיין לפרוש
מן המפלגה.
מזכ״ל מע״י משוכנע, כי רשימה עצמאית של דיין
תשאב את מרבית קולותיה משורות הימין, לא תסכן
את שילטון מע״י בכנסת השביעית. ואילו הישארותו
של דיין בתוך המפלגה תאפשר לו פרישה בכוח מוגבר
אחרי הבחירות, והתחברות עם שותפיו הימניים
שישמרו על מלוא כוחם.

זאת הסיכה, שספיר מקשה את החיים
על שמעון פרם, נמנע מכל מחווה של פיוס,
ואף עשוי ליזום פרובוקציה שתגביר את
מאמציו של פרם לגרום לפילוג.

מחפשים מטה
בחירות לרפ״י
אות הזמנים הפוליטיים: מתחוך תל־אביבי ידוע מחפש
לאחרונה משרד בן 40—30 חדרים, שלדבריו צריך לשמש
מטה בחירות של מפלגה מסויימת. לבעלי הבתים
המתאימים הבטיח לתת תשובה תוך עשרה עד 15 יום.

מכלי לומר זאת כפירוש, נתן להכין בי
הכוונה למטה בחירות. בשביל רפ״י, אם
וכאשר זו תחליט לפרוש ממע״י.

מגייו בא הכסח
למימוו המהלר 1

מגעים בין גח״ל
והאלוח חיים הרצוג

שמעון פרם הזמין מחקרי דעת-קהל בסף
50 אלף לירות.

מגעים התנהלו לאחרונה כין גח״ל לבין
האלוף כמילואים חיים (ויויאן) הרצוג, כקשר
להצבתו האפשרית במועמד הגח״ל
לעיריית תל-אכיב.

את העיסקה עשה עם המכון לחקר דעת־הקהל של
חברת מודיעין אזרחי, אשר התחייבה לתת לו תשובה
על שורה ארוכה של שאלות המעניינות את פרם.
הפרק הראשון מתוך התשובות הוגש לפרס ערב
כינוס ישיבת ראשי רפ״י לשעבר בביתו, לפני כשבועיים.
אחד המימצאים העיקריים באותו סקר היה 47 :
מנדאטים לרשימה עצמאית של דיין.

לפי ידיעות ממקורות של מפלגת העבודה,
שילם פרס את הסכום הנכבד מתוף
קרן בת 380 אלף ל״י שנותרה כידי רפ״י
אחרי שזו התפרקה והצטרפה למעדף.

אנשי גח״ל נחושים בהחלטתם להציב כמועמד לראשות
העירייה אישיות בולטת, אפילו אם אינה חברה
באחת משתי המפלגות, חרות והליברלים. אחרי שמשא־ומתן
שהתנהל עם רב־אלוף במילואים חיים לסקוב בנושא
זה לא נשא תוצאות, נערכו גישושים אצל האלוף
הרצוג.

האלוף הרצוג, איש רפ״י לשעבר, טרם
ענה להצעות בחיוב או כשלילה. הוא הד
דיע שיחליט סופית בעניין רק אחרי שיתברר
אם אומנם יקים משה דיין רשימה
עצמאית לכנסת.

הצעה לרביו:
מקורם חמישי

אגב, הרצוג מנהל בארץ את עסקיו של המיליונר
היהודי־בריסי סיר אייזיק וולפסון, שבניין עיריית תל־אביב
שייך לו, בין השאר.

עם גבור סיכויי פרישתו של משה דיין, יגבר הלחץ
על השגריר יצחק רבין להופיע ברשימת המועמדים של
המערך לכנסת השביעית. בחוגי המזכיר הכללי של
המפלגה מסתמנת ההצעה להציב את רבין במקום החמישי
ברשימה, מייד אחרי זקני המערך מע׳׳י—מפ׳׳ם.
במיקרה זה, יהיה רבין למעשה הפנים הצעירות היחידות
ברשימת מע״י, שלא יהיו פני כלכלן.

כלבים ישמרו
על מתנחלי חברוו

מי נרשם
בפינקוס של ספיר 1
מה תפקידו של פינחס ספיר כקביעת
רשימת המועמדים של מע״י?
הוא עצמו הצהיר, בי בתוקף תפקידו כמזכיר
כללי הוא רושם בפינקסו בל מועמד
הפונה אליו. אולם אין רישום זה מבטיח
מאומה. את הרשימה הגדולה יעביר לוועדת
המינויים, בה, לדבריו, אין הוא מתכוון
לשבת.
אבל ידוע על מיקרה אחד לפחות, שסוג זה של
רישום הרגיז חבר חשוב. זהו מיקרהו של שר-החינוך
זלמן ארן, שראה ברישומו של מזכיר הסתדרות המורים
שלום לוין הבטחה להציבו במקום בטוח לכנסת.
על רקע זה הגיש את התפטרותו.

המלד חוסייו וילדיו בחזית ישראל
תמונה זו מראה את מלף ירדן,
כשמולו ניצבים שני כניו, הנסיף
עבדאללה ( )7והנסיף פייצל (,)6
לכושים במדים צבאיים.
היא צולמה כעת תימרון שריון
ירדני, על הרמה מול ביקעת הירדן,
ומהווה חלק ממסע מקיף
של המלף לא רק להדק את שליטתו
על הצבא, אלא ללוות שליטה
זו בסממנים של ראווה מיר
בית.
באותו שבוע עצמו הוחלף מפקד
הצבא הירדני, ובמקומו מונה
השריף נאצר, דודו של חוסיין. המטרה
ברורה: טיהור הצבא מגורמים
עויינים, והכשרתו לקראת
התמודדות אפשרית עם אירגוני
החבלה בירדן.
לפי הערכת המלף, שהובעה באוזני
עיתונאים צרפתיים, יכול
הוא עדיין להבטיח לעצמו נצחון
כמיקרה של התמודדות כזו -אם
תבוא תוף החודשים הקרובים.
מעבר לגכול־זמן זה, עלולים ה•
אירגונים הפלסטיניים להגיע למעמד
של כוח כזה, ששוב לא
יובל הצבא המלכותי לשכור
אותם.

מתנחלי חברון רוגזים על שד,שיכון שנבנה לא־מכבר
עבורם, ליד בית המימשל הצבאי, הפך לדבריהם ל־
״גטו .-המתנחלים טוענים כי המושל הצבאי החליט,
ללא התייעצות עימם, להקיף את המיבנים שהוקמו בגדר
כפולה.

כין הגדרות יתרוצצו כלכי-שמירה. הדבר
נעשה כדי לשמור על ביטחונם של המתנחלים׳
אולם הם רואים ככף נפיץ להתנכל
להם ולהגביל את תנועותיהם.
סוזאייב במקוום לסקוב
זלמן סוזאייב, לשעבר נשיא התאחדות
כעלי התעשייה, יתמנה במקומו של חיים
לסקוב כיו״ר מיפעל מילווה הביטחון. ה הסבר:
לסקוב עמום עבודה כמנהל רשות
הנמלים.

במדינה

ייעוץ מדע י
לפי כף חיד
ניתוחאופי—
גילוי כשרונות —
י יע וץ לעתיד !

עולוסעואול
5 X 41 .0 5 X 41/1
ת״א המלך ג־ורג׳ .33
נא לקבוע ראיון מראש.
טלפון 226342
()6.30—4 ; 12.30—10

גזור ושמור -הטלפון אינו רשום כמדריך !

יחסי ח1ץ
מי אמר
שהוא שקרן?
מי אמר שהשגריר גונאר יארינג הוא שקרן?
את ההגדרה הבלתי־דיפלומסית הזאת
השמיע אדם בעל תפקיד דיפלומטי ביותר:
מיכאל קומיי, יועץ מדיני לשר־החוץ ושגריר
מיוחד, האיש מס׳ 3במשרד־החוץ הישראלי.
הטענות והטענות הנגדיות ממלאות חליפת־מכתבים
סודית, שהתנהלה החודש בין ירושלים
וברידג׳פורט, במדינת קונטיקאט.
״שפל מצידך״ .הדברים נפתחו במכתב
קצר, על נייר־המכתבים של משרד־החוץ.
״תשומת לבי הוסבה למכתב שכתבת לכמה
אישים ערביים במרחב,״ כתב מיכאל
קומיי ,״בהם אמרת כי, מיכאל קומיי הזמין
אותי למשרדו וגינה בחריפות את השגריר
יארינג כשקרן.׳ אין שמץ של אמת בטענה
זו. להיפך, אני מעריך ביותר את השגריר

של או־תאנט לאו״ם על כישלון שליחותו של
השגריר יאריגג. בתגובה, התפרצת בסערת־זעם,
שנראתה לי מוזרה ביותר אצל דיפלומט
ותיק כמותך, .לא היתה לו כל זכות
לומר זאת,׳ קצפת על או־תאנט, .אם אכן היה
כישלון, לא היה זה באשמתנו.׳ השבתי:
,אבל בהתאם לסיפור, טוען ד״ר יארינג שדווקא
אצל הערבים מצא נכונות למציאת
יסוד כשלהו למו״כו, אך לא כן אצל הישראלים.׳
כאן צעקת, :ד״ר יארינק שיקר!׳
״ברי היה לי, אותו רגע, שמשרדך אינו
הכתובת הנכונה לתקוות שלום. נפרדתי
ממך בנימוס. זכיתי, בדרכי החוצה, לבירכת־שלום
נזעמת.״
הבחירות מתכוגגיס להסתדרות הבחירות לכנסת נמצאות לפני הסף, אך
בניגוד למערכות קודמות, לא הורגשה עדיין

יארינג(עם שגריר ישראל יוסף תקוע)
״משרדך אינו הכתובת הנכונה לשלום״

הכנו ת גרונדיג
ורות ברונדיג :

בי ש ר אל: תל־אביב. נ חל ת בנימיו , 70טלפון 5 1 6 6 6
תל־אביב, ר חוב נחלת בנימין ,81 טלפון 22$2ו 9 .$ג6150

חשוב
לשחקנים ולדוגמניות

אין צורן להיות רקדן
מקצועי פדי לרקוד ג׳ז
הרקדן־והכוריאוגרף שמעון לוי,
בוגר אולפני־מחול בניו־יורק ובלונדון,
יקנה לך תוך חודשים ספורים
כושר־חנועה־ומיקצב.
קורסי״בוקר וקורסי־ערב
( 2שיעוריס בשבוע בכל קורס)
פוליס: טל—8.00( 25 17 13 .
10.00 לפנה״צ; 20.00—17.00 בערב).

יארינג. מעולם לא התייחסתי אליו אלא במילים
חיוביות. שפל ביותר מצידך לפברק סיפור
כזה, ועלי לתבוע ממך לתקן אותו
מייד.״
האיש שאליו הופנה מכתב זה הוא נורמן
דייסי, מי שהיה יועץ בכיר של גנרל דווייט
אייזנהואר בימי המלחמה, וכיום כלכלן מצליח.
דייסי מעוניין בהשכנת שלום במרחב,
ואחרי שנכשל בשיחותיו עם צמרת המישטר
המצרי, הוא דוגל בהקמת מדינה פלסטינית
שתכונן שלום עם ישראל.
לא היה לו שום רצון לתקן את סיפורו.
להיפך, הוא השיב לקומיי מכתב חריף:
דמות הכובש .״בסוף ספטמבר 1968
הגעתי עם רעייתי לירושלים, והשתכנתי במלון
המלך דויד, שם שהינו מספר ימים. ביום
הראשון או השני לשהותנו במלון קיבלתי
ממך, אישית, הזמנה טלפונית לבוא ולבק־רך
במשרדך למחרת בבוקר. לדבריך, ניהלת
את השיחה ממעונו, כך שיומנך לא היה
ביוך. משום כך ביקשת ממני לצלצל אליך
למחרת בבוקר, על מנת שנקבע שעה מדו־ייקת
לביקור.
״למחרת הגעתי בשעה היעודה, והמתנתי
לך במשך כשעה. המתנתי ברוח טובה, כיודעי
עד כמה עסוק הינך.
•״הסברתי לך שאת ביקורי זה בישראל אני
עורך כאזרח אמריקאי פרטי, המכיר את בעיות
האמור ושואף לעזור למאמצי השלום.
סיפרתי לך שהגעתי לישראל מקאהיר, שם
שוחחתי עם ראשי המדינה. אמרתי לך שנעשו
סידורים להקל על שובי למצריים, במידה ואגלה
בישראל סימנים מעודדים כלשהם.
״לא גיליתי כל סימנים כאלו במשרדך.
בהיותי בקאהיר, האזנתי בעגמימות להתרב־רבותו
של קצין בכיר — בעל דעת יחיד, למרבה
המזל — ש,צריך לזרוק אותם לים.׳
זכרתי אותו, עת האזנתי לדבריך: בקרירות,
ללא כל רגשי השתתפות ורוחב־לב — שהם
כה חיוניים להשגת השלום — דחית כל הצעת
פשרה. בעיני, היית התגלמות הדמות הקלאסית
של הכובש המנצח.
״יארינג שיקר״ .״הנחתי על שולחנך
את הג׳ווסלם פוסט. הכותרת עסקה בדיווחו

שום התחממות של האווירה. אולי מפני
שהשאלה הגדולה לא הוכרעה: היפרוש דיין?
לא רק הבחירות לכנסת היו שרויות בערפל.
גם הבחירות להסתדרות, שיתקיימו
בעוד קצת למעלה מחודשיים, נראו מעורפלות.
אך בגלל קירבת המועד של הגשת
הרשימות, ניתן היה להבחין לפחות בקווים
הכלליים של מערכה זו.
אידיאולוגיות קפואות. בסך הכל,
יהיו הבחירות להסתדרות חזרה כללית לקראת
הבחירות לכנסת. ישתתפו בהן כל
המפלגות, פרט לדתיות. ראשי מסות הבחירות
רואים בהן מיבחנים מוקדמים.
השבוע הודיעה תנועת העולם הזה —
כוח חדש כי החליטה להגיש רשימה משלה
להסתדרות. עיקרי המצע שלה: הפרדת
חבות העובדים מהאיגודים המיקצועייש,
חופש־פעולה מוחלט לכל איגוד מיקצועי,
התנגדות לבוררות־חובה.
תקוותה: לזכות בקולותיהם של בעלי
מיקצועות חופשיים, פקידים ופועלים, שמאסו
באידיאולוגיות הקפואות, והשואפים
להבטיח את זכויות השכירים במדינה.
הסברה הצרכים של המדיגה כיצד רואה ראש־הממשלה את תפקידם
הממלכתי של אמצעי־התיקשורת של המדינה?
זאת אפשר לשפוט לפי מה שאמרה
בישיבת הנהלת המערך, שהתקיימה
בשבוע שעבר בירושלים:
הציגו תוכנית בטלוויזיה. הראו כתב־יד.
ראשה המנתחת את כתב־היד אמרה שזה
שייך לאדם נבון, מבריק, מוכשר. וברקע
הראו תמזנה של אורי אבנרי והאשה
ההיא בקול־ישראל, ראיינה את אורי אב־נרי,
אמרה, אנחנו מלאים הערצת אין שאתה
יכול למלא כל כך הרבה תפקידים
בעת ובעונה אחת ׳.מה זה? ככה מכינים
ציבור לבחירות? איזה חוסר הבנה לצרכים
של המדינה!

״או רוצה ד ש או ד או תר. גברת• ראש
ה הנ /שדה, פני םאד סוים, שארה פשוטה...״
בוויכוח על משרד ראש־וזממשלה נשא ח״כ אבנרי
נאום פוליטי מקיף :
כבוד היושבת־ראש, כנסת נכבדה.
בביקורה בבריטניה השיגה ראש־הממשלה הישג חשוב.
כפי שקבעה היא עצמה, הצליחה להבהיר לחלוטין את הניגודים
החותכים הקיימים בין ממשלתה לממשלת לונדון. על
כך קשה לברך אותה.

בעוד חודש תבקר ראש-הממשלה בארצות-
הכרית. יש מקום להנחה, שההישג העיקרי
שלה שם יהיה להבהיר לחלוטין את הניגודים
החותפים בין ממשלתה לבין ממשלת וושינגטון.

אנשים המפיקים הנאה וסיפוק מבדידותנו הגוברת והולכת.
יש אנשים המודדים את הצלחתה של מדיניות במים־
פר הידידים ההופכים ללא־ידידים, ובמיספר הלא־ידידים ההופכים
לאויבים.

ברור לו לחלוטין שאחרי 90 שנות מלחמה
בין העולם הערבי לבינינו כלל לא
יכול להתכונן משא־ומתן עקיף, שיביא
להגדרת עקרונות השלום שניתן להשיגו,
תוף התייעצות עם הצדדים הלוחמים
ועל דעתם. זוהי בדיוק כוונת ארבע המעצמות,
או לפחות שתיים מהן.
מה פסול בכך?
ראשיו־,ממשלה אמרה היום שאחת מארבע המעצמות, ברית־המועצות,
פועלת כשליחת הממשלה המצרית. זה נכון.

אך האם זה פוסל את היוזמה, או להיפך?
אם בכלל רוצים להגיע לשלום עם מצריים, צריך שב־יוזמה
תשותף מעצמה הנהנית מאמון המצרים. הרי כל
הכוונה היא לנהל שיחות שבהן באים בדברים ביניהם ידידי
ישראל, מצד אחד, וידידי מצריים וידידי ירדן ולבנון מאידך.

לפי מודד זה הולכת ממשלת הגברת מאיר
מחיל אל חיל -ועוד ידה נטויה.

השאלה המכרעת

מילים כדורבנות של גולדה

כבוד היושבת־ראש, ברצוני להעלות כאן את השאלה המכרעת,
המגלה את חוסר־ההגיון הבסיסי בעמדת הממשלה.

כבוד היושבת־ראש, לפני שמונה שבועות האשימה אותי
ראש־הממשלה בהאשמות חמורות, הטיחה בפני מילים כ־דורבנות
— כדרכה בקודש — וחלקה באופן קיצוני על יחסי
ליוזמת־השלום של ארבע המעצמות.

בעיקבות ויכוח זה מצאתי חובה לעצמי לנסוע
בעצמי לנידיורק ולוושינגטון, להיוועד
אישית עם כל המנהלים יוזמה זו מטעם אר־צות־הברית
ובריטניה, כדי שאוכל לבוא אל
הכנסת ואל הציבור כשבפי הערכות מוסמכות
ומעודכנות.
שוחחתי בין השאר ארוכות עם ראשי משלחות ארצות־הב־

אני רוצה לשאול את ראש-הממשלה פנים אל י פנים, ובכל הפשטות :
גברתי, האם את מאמינה שמנהיג מצריים
יכול או רוצה להגיע בדרך זו ל־משא-ומתן
ישיר ולחוזה הדדי?
אם אינך מאמינה -והרי את אומרת
שאינך מאמינה -מה ההגיון המדיני
בשלילת יוזמת המעצמות מצדנו? אם
את בטוחה ששום דבר לא ייצא מיוזמה
זו, בגלל סירוב המצרים, מה טעם בכריית
תהום בינינו ובין אחרוני ידידינו

גזלד ה. הגידי להם
רית ובריטניה באו״ם, השר צ׳ארלם יוסט והשר לורד קארא־דון,
המנהלים את שיחות ארבע. המעצמות באו״ם. שוחחתי
עם הצוזת האחראי בבית הלבן לענייני המיזרח התיכון, מטעם
יועץ הנשיא ניכסון, הנרי קיסינג׳ר, ועם סגן שר־החוץ יוסף
סיסקו, המנהל את שיחות שתי המעצמות.
אחרי כל השיחות האלה גברה בליבי אי־ההבנה — ואולי
יש לומר: הפליאה והתדהמה — כלפי עמדת ממשלת־ישראל,
כפי שהתבטאה גם בדבריה של ראש־הממשלה היום.

עמדה זו כלפי יוזמת המעצמות אין בה
הגיון, אין בה הערכה נכונה, אין בה תבונה
מדינית.

תירוצים מגוחכים
ראש־הממשלה אומרת, שהמתיחות הצבאית גברה בעיקבות
שיחות אלה. האם לא נכון יותר לומר את ההיפך, שהתגב-
רות המתיחות הצבאית והמדינית, ואפיסת כל התקוות להגיע
לשלום בדרך אחרת — הן שהולידו את יוזמת המעצמות?
בהזדמנויות קודמות אמרה ראש־הממשלה, שיוזמת המעצמות
פגעה בשליחותו של השגריר יארינג. אני שמח שלא
חזרה היום על טענה זו, הגובלת בגיחוך.
במשך שנה וחצי לא הזיז השגריר יארינג את הצדדים אף
במילימטר אחד מעמדתם הנוקשה ביותר. יארינג הוא שביקש
את יוזמת ארבע המעצמות, והוא מייחל שבעזרתה תתגבשנה
הצעות, העשויות להתקבל על דעת הצדדים ולהחיות את
שליחותו.

והעיקר הוא זה: אין שום סתירה כין הח לטות
הכנסת לבין עמדת ארצות־הכרית ובריטניה
כשיחות ארבע המעצמות.
מנוי וגמור עם ממשלת ארצות־הברית ועם ממשלת בריטניה
להביא למשא־ומתן ישיר בין ישראל לבין ממשלות״
ערב, בשלב מתקדם של השיחות, ולחתימת חוזה ישיר
והדדי שלא ייבדל באופן מעשי מחוזה שלום.

משא-ומתן ישיר

-כשלב שני!

ן ן כל כר-דעת המעוניין באמת בשלום,
11 שאינו הולך שולל אחר סיסמות ריקות,
לאסיפה שלו אני יודע זאת מנסיוני.

#הופעת פקידים ברשימות.

הסברתי מדוע נמנענו מהצבעה על הצעת צבי
צימרמן מגח״ל, שהציע לאסור על פקידים וקצינים
להופיע ברשימות לכנסת, לפני שעברה
שנה מתום כהונתם. תמכתי בהחלט!
בעצם העיקרון, אך הוספתי:
אורי אכנרי: אינני יכול להצביע בעד
הצעה זו, בעצם הימים בהם נודע בציבור
שגח״ל מנהלת סשא־וסחן עם אלוף אחז־של
צח״ל, אריק שרון, ומנהלת משא־ומתן
יי -י״

״י י״י ׳,י-,ו ו >1,11ז ז

ו״רזו

הז ר ר־

בעולם, הרואים ביוזמה זו פתח להצלה
ודרף להצלת שלומם ושלום העולם?
אם, לעומת זאת, את מאמינה כי יש
סיכוי סביר ששליט מצריים יקבל -בסופו
של דבר, ואחרי תמרונים שונים -
את ״עיסקת־החבילה״ האמריקאית, זאת
אומרת שיסכים למשא־ומתן ישיר ולהסכם
ישיר (כפי שהבטיח בשמו המלך
חוסיין) -מה היא זכותך המוסרית והמדינית
להתנגד לכך, ולחבל ביוזמה זו?
האם החלטות הכנסת, האם המדיניות המוצהרת שלך, לא
היו מחייבות אותך, במיקרה זה, לתמוך ביוזמה? כנסת זו
סמכה את ידיה על החלטת מועצת־הביטחון. היא קראה ל־משא־ומתן
ישיר ולחוזה־שלום ישיר, מבלי להתנות זאת
בשום תנאי של סיפוח שטחים.
אני מזמין אותך, גברתי ראש הממשלה, להשיב על שאלה
פשוטה זו תשובה פשוטה. אני מעז לומר מראש, שתשובה
כזאת לא תינתן כי היא לא תיתכן.

מפני שאין בעמדת ממשלתך שום הגיון,
אלא אם כן מנוי וגמור עימה לוותר על שלום
שאין בו סיפוח שטחים גדולים.

ההפגנה של גולדה מאיר
כדי להצדיק את עמדתה, ולטשטש את האמת הפשוטה —
שקיימת הברירה בין שטחים בלי שלום לבין שלום
בלי שטחים — מפזרת הממשלה הערכות וידיעות על
יוזמת המעצמות, שאינן תואמות את המציאות.
האמת היא זו:
עם רב־אלוף
ראש עיריית;
זה עובדי האני
חושש ש־לשמש
אליבי

תי) ,וכן מנהלת משא־ומתן
מיל. חיים לסקוב, לתפקיד
תלזאביב. כל אלה הם ברגע
ממשלה או רשות ממשלתית.
הצעת־חוק זו של גח״ל באה
לגח״ל עצמה.יו•
תיקץ הכנסת. נימקתי הצעת־חוק
פרטית שלנו לתיקון יסודי של הכנסת,
על־ידי הגבלת המשמעת הסיעתית וד,קואליציונית.
אחרי ששריד,משפטים ענה לי,
השתמשתי בזכותי ועניתי לו בנאום שני.
הענייו הורד במובו. מסדר־היום __

(א) מנוי וגמור עם ממשלת ניכסון למצות כל אפשרות
של הסדר אמריקאי—סובייטי במרחב שלנו.

אם נחבל בכך, אנו יוצרים סכנה ממשית של
התרחקות הרת-ם כנות בין ישראל ובין המקור
העיקרי לתמיכה מדינית, כלכלית וצבאית בישראל.

בדעת־הקהל האמריקאית גוברת בצורה בולטת וקיצונית
הנטייה לנטוש התחייבויות גלובאליות.

אם תעודד ממשלתנו את הרושם כי ישראל
מחבלת בסיכויי-השלום בכוונה תחילה, כדי
להחזיק בשטחים כבושים, עלולות התוצאות
להיות הרות-שואה בשנים הכאות.
>ג) ברית־המועצות פועלת בכל כוחה כדי לשכנע את
מצריים לקבל את עיקרי ההצעה האמריקאית, לא מתוך אהבה
יתירה אלינו, חלילה, אלא מתוך ראייה מפוכחת של
האינטרס הסובייטי.
בניגוד להודעות המופצות בישראל, התשובה הסובייטית
האחרונה היתר, חיובית בעיקרה, וכך נתקבלה בחוגי המימי
של האמריקאי.
(גולדה מאיר צוחקת באופן הפגנתי).
אם גברתי צוחקת, יש תחת ידי קטע מתוך ד,וושינגטון־
פוסט, עיתון מקורב מאוד לחוגי המימשל בארצות־הברית.
הכותרת היא: מ 01511865 1ז6ע 15110 0דת>11ן . 5 . 0ס
^ 11)16351

ת ס טנ < תגז 5

ז. 5 0 ¥ 16

גולדה מאיר: בשביל לקרוא בוושיגנטון־פוסט
אין צורך לנסוע לאמריקה.
אורי אבנרי: לצערי, לא אני וגס לא את,
גברתי ראש־הממשלה, יבולים לצטט דברים שנאמרו
בשיחות שאינן לפירסום. אבל מה שכתוב בעיתון
מותר לצטט, ומה שכתוב בעיתון תואם, לפי מיטב
ידיעתי, את ההערכות בחוגי ממשלת ניכסון, והערכות
אלה משמשות בסיס להמשך היוזמה.
(ד״ בצמרת המישטר המצרי יש התרוצצות בין חוגים
קיצוניים לבין שואפי הסדר. בוושינגטון מאמינים כי עבד־אל־נאצר
הוא בצד המתון.

תשובתו לגרומיקו -שוב בניגוד להודעות
המופצות בישראל -היתה הסכמה להמשך
המשא-ומתן על ההצעות האמריקאיות, ותזוזה
מסויימת לכיוון הרצוי.

אין ביטחון ששליט מצרים יוכל בסופו של דבר ללכת
בדרך המוצעת על־ידי האמריקאים. הדבר תלוי לא במעט
בהצהרות ובמעשים של ממשלת־׳ישראל. הדבר תלוי גם
בהלכי־הרוח בעם הפלסטיני, ובאירגוני הפדאיון.
מבחינה זו בוודאי היה קל יותר להגיע להסדר אילו היתד,
ראש־ר,ממשלה משתדלת להגיע לדו־שיח עם מנהיגי העם
הפלסטיני בשטחים המוחזקים, לפחות במידה שהיא משתדלת
להגיע לדו־שיח עם מנהיגי הגויים.

הרי יותר קל ויותר זול לדבר איתם, מאשר
עס הרולד וילסון ועם הנשיא ניכסון.

מי ישלם את המחיר?
אדוני היושכ-ראש, יש סכנה איומה שבגלל
ההתרוצצות כמפלגת העבודה, והפרישה האפשרית
של חסידי שר-הבטחון, תגבר בארץ
ההתחרות על כתר הקיצוניות, התחרות שאת
מחירה ישלם עם ישראל.
זוהי ההתחרות שאת סימניה שמענו כבר בוויכוח של היום,
כאשר אנשי המפד״ל ול״ע התחרו ביניהם ועם חבר־הכנסת
תמיר בקיצוניות של דרישות התנחלות וסיפוח. מה
נשאר לתמיר להגיד אחרי הדברים ששמענו מפי חבר־הכנסת
האוזנר?1

אנו מרימים את קולנו נגד סכנה זו, וקוראים
לכל שוחרי-השלום כישראל להתלכד ולהקים
סכר בפני נחשולי השוביניזם והסיפוחיזם.

איני מפרסם נאומים אלה כאן, לא רק
מפני שאין מקום, אלא גם מפני שהם מהווים
סיכום מתאים של כל המצב בכנסת,
ואחזור לכך בעוד שבועיים, בתום המושב.
>• טלוויזיה בבחירות. פתחתי את
הודיכוח על חוק הבא להסדיר את השימוש
בטלזזיזיה בבחירות. חוק זה נושא את
שמי, כי הוא מתבסס על שתי הצעות־חוק
שלי בנושא זה, שנתקבלו על־ידי הכנסת.
אולם בוועדה שונו ההצעות עד ללא־הכר..
הסברתי, איפוא, מדוע זה קורה בפעם
הראשונה בתולדות הכנסת שחבר־כנסת מצ
ביע
נגד הצעת־חוק הנושאת את שמו
שלו. את הנאום נגד ״חוק כיבשת הרש״,
כפי שכיניתי אותו, שבא להקטין לחצי
את הזמן העומד לרשות סיעתנו בטלח־׳יזיד.
בבחירות, אפרסם בהזדמנות קרובה.
כשנסתיימה הישיבה בהצבעה על חוק זה
(הוא נתקבל ברוב של 19 בעד 6 ,נגד1 ,
נמנע — בסך הכל ,)26 יכולתי בקושי לעמוד
על רגלי. בחוזרי לתל־אביב, ניקרו
במוחי רק שתי מחשבות: איך להיכנס למיטה
(במהירות האפשרית) ואיך להפוך
את סיעתנו לסיעת־רבים (כנ״ל).

!אוה נחהוס חיטה
ביום הרביעי האחרון חשתי בכל אברי־גופי
מדוע חיוני הוא שסיעת־היחיד שלנו
תהפוך לסיעת־רבים — ומהר.
אותו בוקר באתי לכנסת כרגיל. זמן־מה
אחרי התחלת הישיבה חשתי ברע והיה
נדמה לי שיש לי חום. לא יכולתי לצאת
מן האולם, מכיוון שהייתי יכול להיקרא
בכל רגע לנמק את ההסתייגויות שלנו לתיקון
חוק־חינוך חובה. מזכירתנו הגניבה
לי מדחום לתוך האולם, ומדדתי את החום
בהיחבא.
היו לי 38.5מעלות.
לאותו יום נקבעו לי שני־ עניינים חשובים
— הצעת־החוק הפרטית האחרונה
שלנו בכנסת השישית, והנאום הראשון

בוויכוח על חוק הטלוויזיה בבחירות, שהתבסס
על הצעת־חוק פרטית קודמת שלנו.
אמנון זכרוני ניגש אל מזכיר־הכנסת,
ביקש לדחות את הצעתנו לשבוע הבא, נובח
מצבי. המזכיר הודיע כי אין הדבר אפשרי.
היה ברור לנו, איפוא, שאם לא נעלה
את ההצעה באותו יום, נפסיד אותה
בכלל.
המזכיר אומנם הציע שנבקש את שאר
בעלי־ההצעות שיסכימו להקדים את הצעתנו
לפני הצעותיהם. אולם מכיוון שאחד
מהם היה ח״כ מנחם פרוש, ויתרתי על
הרעיון.
לא היתד, לי ברירה אלא להישאר באולם
הכנסת, באופן רצוף, כימעט שבע שעות,

בוויכוח הגדול על משרד המשפטים אמר ח״כ אורי
אבנרי :
כאחד המשתתפים המעטים בוויכוח זה שאינם משפטנים,
הייתי רוצה להעלות כמה הירהורים, שאולי כלל אינם עולים
על דעתו של משפטן מיקצועי.
אני רוצה להציג שאלה עקרונית לגבי כל מערכת־ד,שיפוט
במדינה והיא:

האם קיים שיוויון האזרחים כפני החוק למעשה?
האם זכותו של כל אזרח לשיפוט
הוגן אמנם מתממשת במציאות?
שאלה זו קיימת לגבי כל משפט, ואפילו במשפט אזרחי.
עשיר, שיש בידו לשכור עורך־דין מוכשר, ממולח ויקר:

בהן עלה החום בהתמדה ל־ .39.5באותן
שבע שעות נאמתי יותר מאשר בכל יום
אחר בכנסת — שישה נאומים, מהם חמישה
ללא הכנה:
• :הארכת חינוך חובה. נימקתי
את ההסתייגות שלנו לתיקון המוצע, שבא
להאריך את חינוך־החובה בשנתיים. תבענו
להקדים את ביצוע הדבר בשנה, ואמרנו:
אורי אבנרי ברור שוזמנזשלה תט־ען
שהדבר אינו אפשרי מבחינה תקציבית.
תשובתנו היא, שטיבו של מישטר נמדד
בסולם העדיפויות שלו. העניין שלפנינו
מלבד הביטחון —
בוודאי צריך לעמוד
בראש סולם העדיפויות של מישטר הוגן.

ביזבז על המשפט, כפי שפורסם בעיתונות, כ־ 140 אלף
לירות משלו.
מן הרגע שהוחלט להגיש נגדו משפט, על סמך עדותה של
אשר, שכולנו ידענו מראש שהיא מופרעת קשה, לחם מנגנון
התביעה הכללית בשיניו ובציפורניו להרשעתו, כאילו היה
זד, עניין של חיים ומוות למדינת־ישראל.

ואני שואל: מי יחזיר לשופט מלחי את שנות
חייו, את סכומי־העתק שכיזבז?
כאשר אדם פרטי גורם, בשגגה או בזדון, נזק חמור לזולתו,
ניתן לתבעו לדין ולקבל ממנו פיצויים. אך כאשר ה־מדינה
עצמה טועה, כאשר היא יורדת לחייו של אדם, מאשימה
אותו בפשעים ולבסוף יוצא האיש זכאי — מי מפצה
את הקורבן?
אריה כהיר: מה המצב במדינות אחרות?

אורי אבנרי: אותו המצב, אבל אין זה מנחם
; 1אותי.

צדק -
דק לע שירי ם*

עד כמה שידוע לי, לא הוחזרה לשופט מלחי
אף פרוטה שחוקה אחת מן ההון שכיזכז.

ועני, שאינו יכול להרשות לעצמו פרקליט מוכשר כזה, או
פרקליט בכלל — האם יש להם סיכוי שווה בפני כס המשפט?

אולם
השאלה חמורה שבעתיים כאשר מדד
בר במשפט פלילי. מצד אחד, המנגנון האדיר
של המדינה, הפרקליטות, המשטרה, משאבים
גדולים ולפעמים עצומים ; מצד שני -הנאשם
לכדו.
צ ץ סי מי

רנ צ שג ד

אפשר היה לומר בתאיוריה,
כי מנגנון המדינה שוקד על
הצדק, ועל הצדק בלבד, ואין
הוא צד במשפט במובנו הרגיל
של המושג. אך כולנו יודעים
זה נכון במציאות.
משהחלו ההליכים, קיימת אמביציה
— אולי טבעית — מצד
התובע המשטרתי, מצד נציג הפרקליטות,
ואף מצד פרקליטך,מדינה
עצמו — להצליח, לזכות
במשפט, כלומר, לזכות ביוקרה
ובמעמד.

נאשם עני, שאינו יבול
מל חי
להרשות לעצמו פרק ליט,
או השוכר לעצמו פרקליט פחות־ממולח
האס יש לו כאמת סיכוי סביר והוגן לזכותבמשפט, לממש את מלוא זכויותיו על־פי החוק?
בוודאי,
יש שופט מיקצועי, והוא שוקד על החוק ועל
הצדק. ולא תמיד מנוי וגמור עם התובע להשיג הרשעה
בכל מחיר. אולם מערכת־השיפוט שלנו בנויה על מאבק בין
שני הצדדים, כמו בזירת התאבקות.

והנאשם העני דינו כמתאבק קטן, צמוק ד
כלתי־מאומן, הנכנס לזירה מול מתאבק חסון,
זריז ומקצועי.
יש כאן הבדל חותך בין עני לעשיר, הבדל הקיים בארצות
רבות ואשר תחושת הצדק שלנו לא היתד, צריכה לסובלו.

1וי
יפצה את גזנזזי?

ניקח לדוגמה את משפסו של השופט מלחי.
עד שיצאה צדקתו לאור, היד, צורך ב־ 214 ישיבות. הנאשם
יייייייי י׳ייי״״יי יי־ .י-יי• חידמיס מחייו. בן ובודר, מלאה. הוא

וכאן עלי לשאול שאלה אכזרית:

מה היה קורה לולא הואשם השופט מלחי,
איש עשיר מאד, אלא שופט אחר, עני ואביון,
או סתם אדם? איזה סיכוי היה לו לעמוד כמשפט
בזה?

האם יכול היה להרשות לעצמו בכלל הגנה כזאת? האם
לא היה עלול להפסיד את המשפט בגלל ייעוץ משפטי
גרוע? האם לא היה מתפתה להתפשר מראש עם התביעה
ולהודות במשהו, ולגרום עוול לעצמו רק כדי לצאת מן
ד,גד,ינום הזה?

תתותר מאשם?־תתפתנז?
עלי לעורר מיקרה שני, משפט מנהלי בנק פוינטוונגר,
על רקע אחר. משפט זה הוא עדיין סוב־יודיצה, ורק בעוד
כמה ימים יינתן פסק־הדין הסופי בעירעור.
אולם תוך כדי מהלך הדברים קרה המיקרה הבא: הנאשם
השני, שהוא איש חסר כל אמצעים, הועמד במשך למעלה
משנה במצב של אבטלה מאונס, עד שהוגש כתב־האישום,
ולאחר מכן עד שהוכרע המשפט בערכאה ראשונה.

כמשך בל החודשים האלה היה צריך לשלם
בסף רב לעורבי־דין, אך לא היה מסוגל לקבל
עבודה כלשהי. ובאשר ניתנה לו עבודה כמפעל
ממשלתי -הזמנה של חוות־דעת כלכלית־מקצועית
בתחום התמחותו
-בא פרקליט־המדינה
ועל־פי דרישתו
האישית פוטר האיש
העבודה.
כאשר הגשתי שאילתה על־כך
לשר־המשפטים, ענה לי בי.
השוואה למצבו של פקיד־מדינה
ד,מושעה מתפקידו. אולם, כבוד
השר, הפקיד המושעה מקבל
חלק משכרו, ולפעמים המדינה
אף מממנת את הגנתו (כמו במיקרו,ו
של יחזקאל סהר, שהורשע
בעוון שבועת־שקר בעודו
מפקח כללי של משט־רת
ישראל).

אבדעאקר

אין הדבר דומה כלל למצבו של אזרח פרטי,
הנשאר לפתע חסר כל פרנסה, לו ולילדיו,
דווקא בשעה שבל חייו תלויים בגיוס אמצעים
למימון הגנתו המשפטית, אשר בלעדיה לא

• פעולה מפלגתית של חיילים.

הסברתי מדוע נמנענו מהצבעה על הצעת־חוק
של אליעזר שוסטק, שתבע לאסור על
קצינים מדרגת סגן ומעלה כל פעולה מפלגתית,
ובכלל זה אף השתתפות פאסיבית,
בתילבושת אזרחית, באסיפה מפלגתית.
אמרנו :
אורי אכנרי נ להוציא את צה״ל, להוציא
את רבבות הצעירים המגוייסים בכל
צורות השרות, מפעילות פוליטית בארץ —
הרי זה יפגע פגיעה חמורה ביותר בד־מוקראטיה
הישראלית( .ומאידך) גם במצב
הקיים יש סכנות חמורות. קצין השייך לסיעה
שלי עלול לפחוד לבוא לאסיפה שלי,
ואילו קצין השייך למערך לא יפחד לבוא

יובל לקוות לעמוד מול מנגנון אדיר המגוייס
נגדו, לא בל שבן כמשפט בל-בך מקצועי וכל-
כך מסובך, במו כמשפט זה.

דרושה פניגוריגז ציבורית
הייתי יכול להביא דוגמות רבות חמורות עוד יותר. האם
אנחנו יכולים בכלל לדעת כמה אנשים הודו באישומים
מאונס, לא מפני שעונו במר-
תפי־עינויים, אלא מפני שידעו
שמחוסר אמצעים יש להם סיכוי
קלוש בלבד לזכות בהוכחת ציד־קתם,
ואז הם מתפשרים לא
פעם עם פרקליט המדינה על
הודאה באישום פחות חמור, כדי
להיחלץ מהמשפט על האישום
היותר גדול.
אני מעורר את כל השאלות
האלה כמזון למחשבה. לא נפתור
בעייד, זו על רגל אחת.
מדינות רבות, אולי כל המדינות,
מתחבטות בה, ועדיין לא נמצא הפיתדון.
דומני ששום מדינה לא התגברה עדיין לגמרי על המתכונת
המשפטית של התקופה הפיאודלית, ושל התקופה ה־פלוטוקרטית.
דומני ששום מדינה לא עברה עדיין את המהפכה
הדמוקרטית האמיתית בשטח המשפט.

גברתי היושכת־ראש, ייתכן שהפתרון הוא,
בפי שמוצע בארצות-הברית, כהקמת מנגנון
ממלכתי גדול של סניגוריה ציבורית, מעין
פרקליט־הציבור מול פרקליט־המדינה, מנגנון
שיהיה שווה בממדיו וכבושרו לפרקליטות־המדינה,
ומצוייד כמבשירי-חקיקה שיוכלו להתמודד
עם הכלים המשטרתיים של התביעה.

האגזגז (1זי2ן רי רזרררז
באחרונה, כבוד היושבת־ראש, הייתי רוצה להעלות עוד
נושא, שאני מתחבט בו קשה — העניין של חקירת מיקרי
מוות.
התחלתי להתעניין בזד, בקשר למיקרו־ ,של הערבי אבו־עאקר,
שמת במעצר, ואיני רוצה לחזור על פרשה זו עכשיו.
אמרתי מעל דוכן זר, שאינני יכול, כלפי עצמי, לקבל את
המסקנות של השופט החוקר, ולוא רק משום שלא היה
בחקירה ייצוג לשום צד, חוץ מהמשטרה.
המשטרה חקרה את העדים של המשטרה, ואיש לא חקר
אותם מלבדה. אבל לא רק בגלל מיקרה מסויים זה, שהוא
חמור, אני חרד לעניין זה.
מתנהלת עכשיו חקירת־מיקרה־מוות, מיקרה טראגי מאד
ומחריד מאד, של הנער בן ד,־ 16 שנפטר בנסיבות מיסתוריות
— אולי תלה את עצמו, אולי היה זה אסון מסוג אחר —
בתא של כלא תל־מונד.
בכלל, איך נער בן 16 מגיע למקום כזה — זו שאלה
אחרת, חמורה בפני עצמה. שם יש לפחות שני צדדים, המשפחה
מיוצגת בחקירת־מיקרה־מוות זה, אבל האם התהליך
הזה מאוזן?
מצד אחד עומדת המשטרה, יחד עם הפתולוג הממשלתי.
הפתולוג הממשלתי אמנם אינו כפוף להלכה למשטרה, אבל
למעשה הוא חלק מן המנגנון. כולנו יודעים זאת. הם עובדים
יום־יום בשותפות מאד הדוקה, ואין למשפחת הנער
אפשרות להשיג מימצאים של מומחים בלתי־תלויים, להבדיל
מאלה של הפתולוג הממשלתי.
אינני רוצה להתייחם עכשיו למיקרה מסויים זה, וגם אינני
יכול לעשות זאת, ז ,1סוב־יודיצה. השאלה היא: האם בכל
ההליכים האלה של חקירות־מיקרי־מתת הגענו אל הצורה
הצודקת? במיקרד, זה של חקירת־מיקרי־מוות נכון עוד יותר
מאשר בכל מיקרה אחר ר,עקרון ש״צדק צריך לא רק להיעשות,
אלא גם להיראות״ .כי כאן יש תמיד משפחה שכאבה
מובן, ולגביה, על אחת כמה וכמה, חל ד,עקרון שהצדק
חייב להיראות בבירור.

אבל עשה אותו לעניו פורמאלי בלבד
עישנה בעצבנות ועיוותה את פניה. כשעלתה
על הבמה לדבר, פרעה מייד את החשבון עם
פרם ודיין .״שמחתי לקבל את הזמנתו של
משה דיין לבוא, ולוא גם לשעה קלה, לאסיפה,״
אמרה. רחש עבר בקהל .״מי הזמין
את מיי״ שאלו הנוכחים, גולדה את עצמה
או דיין את גולדה?
גולדה לא השאירה ספיקות :״אני לא הזמנתי
את עצמי,״ אמרה .״אתם לא מחויי־בים
לשמוע אותי. אם חשבתם שאבוא הנה
ואסיף לכם להתפלג — חשבתם לא נכון.
בכל אופן — משה דיין לא הבין מה אתם
רוצים.״
אחרי זה היתד, גולדה חסרת סובלנות. כ
מתה•
פעם אחת אפילו התיישבה באמצע נאומה
במחאה תוך איום להסתלק אם מישהו
יעז להתערב בדבריה. אחר־כך ניצלה את ההזדמנות
הראשונה כדי להפגין אח זעמה —
והסתלקה מן האולם.

ן* ולדה לא הספיקה להאזין לדברי רוב
^ הנוא מי ם בכנס. לוא היתר. עושה זאת,
היתד, מסתלקת ודאי קודם לכן. חוץ מח״כ
יצחק נבון, ששלל את הפילוג, וכמה נואמים
שלא דיברו לעניין בכלל, הסתערו חברי
רפ״י לשעבר בחמת זעם על מפלגת העבודה
ומנהיגיה. אנשי ארץ־ישראל השלמה והתנועה
למען משה דיין לראשות הממשלה,

גולדה כועסת

גולדה נואמת בכנס חברי רפ״י לשעבר. בנאומה, הדרמטי
ניסתה גולדה לנצל נימות רגשיות כדי להשפיע נגד
פילוג, אולם לא חסכה דיבורים תקיפים, נראתה כמורה הנודפת וגוערת בתלמידים שלה.

באולם שיכול היה לקבוע אם יהיה פילוג או
לא יהיה פילוג. זה היה משה דיין. לאיש
לא היה חשוב גם למה צריך להיות פילוג.
אם משה דיין רוצה פילוג, אם משה דיין
רוצה להיות ראש־ממשלה, בבקשה — כולם
אחריו. אם משה דיין רוצה להיות שר־ביט־חון
בממשלת גולדה, גם כן בבקשה, כולם
שוב אחריו.
מאז תקופת הזוהר של דויד בן־גוריון
לא ראתה הארץ פולחן אישיות כזה, כפי
שבא לידי ביטוי בכנס רפ״י. מחיאות הכפיים
שפרצו כל פעם שמישהו הזכיר כי
דיין הוא ״נכס לאומי״ ,גרמו לאסוציאציות
בלחי נעימות על מעמדים דומים.

נולדה מאיר ומשה דיין בכנס חברי רפ״י,
^ 11111

* / 1 1 1ן ן #<1 1 1כשהם צוחקים וידידותיים. שתי דקות לאחר

שצולמה תמונה זו נתקפה גולדה זעם מהערת ח״כ בן־פורת, קמה ועזבה בכעס את האולם.
סבתא שתלטנית, שאינה מוכנה לראות את
נכדיה מתפרעים, איימה תוך כדי נאומה על
חברי רפ״י שאם לא יהיו ילדים טובים, היא
תעניש אותם. מדי פעם קרא מישהו לעברה
קריאת־ביניים. גולדה נעלבה עד עומק נש־

מצאו אלף ואחת סיבות מדוע על משה דיין
לצאת ברשימה עצמאית לכנסת.
אבל דבר אחד ברור: אין חשיבות לאף
מילה שאמר מישהו מהנוכחים. לא היה זה
ענייני בעד או נגד פילוג. היה רק אדם אחד

דייו מדבר, המשפחה מבמומיח

** שה דיין עצמו היה הזהיר מכל ה־
^) נוכחים. הוא לא אמר אם הוא רוצה להתפלג
או לא. מעיריציו לא ידוע בה הוא
רוצה בעצם.
״אני לא רואה בכנס זה כנס פילוג,״ אמר
דיין וקצר מחיאות־כפיים .״לפני רפ״י לא
עומדת שאלד, של פילוג מאחר שהאיחוד לא
קם ולא היד״״ אמר דיין בפסוק הבא, ושוב
מחאו לו כף.
״אינני מוכן להיות דייר־מישנה במפלגה,״

הוסיף דיין .״או שאהיה דייר משותף או
שאחפש לי בית אחר.״ אבל הוא אמר מר,
שבולם רצו לשמוע: שהוא רוצה בעצם
להיות בעל־הבית.
אבל הוא נמנע בכל מחיר מלתקוף את
גולדה מאיר או פינחס ספיר.
בסופו של הכנס לא יצאו אוהדיו של
דיין חכמים יותר משהיו לפניו. הם לא ידעו
אם עליהם לד,כץ את עצמם לקראת פילוג
או לא. מה שהיה ברור להם הוא שהם
צריכים להיות כפופים לקפריזות של דיין.
מה שאירע בכנס הוכיח כי הפילוג הוא
כימעט בלתי נמנע. ייתכן ודיין ניסה לנצל
את הכנס כאמצעי לחץ על גולדה וספיר
כדי להשיג כמד, מתביעותיו. אם היתד, גולדה
מגלה נכונות לכניעה וויתורים, היה דיין
נשאר בעבודה. אבל היא לא גילתה נכונות
כזאת. להיפך — הקרע הועמק.
במצב זה יציאתו של משה דיין ברשימה
עצמאית לבחירות עשוייה להיות עניין של
זמן בלבד.
אבל משה דיין מכין כנראה הפתעות לא
רק ליריביו אלא גם לתומכיו. לרבים מחבריו
לשעבר ברפ״י, הנאחזים בו כבאילן,
לא יהיה כלל מקום ריאלי באותה רשימה
עצמאית שהם כל־כך רוצים לראותה.

רות ואס׳ דיין, אשתו ובנו של שר־הביטחון, יושבים בין הלוהל בכוס רם״י. רזה ה ח מייזי־ייז

במדינה

אתה עיף,

העם

מ שו עמם?

רצונך לצאת
מהשיגרה -
ון ח ארוס
ס פי

ארוס

תנשים אוהבות את ארתור קמג •

מדוע 7
:ו׳ק קרול, הסופר האמריקאי
תזגעיר, מגלה זאת בסיפרו

מספר חזק
:אשר חיי הנשואים השיגרתיים
:מאסים על זוג אמריקאי צעיר
עשיר, הם לא רואים מוצא אלא
וחפש תענוגות בלתי־מקובלים,
תרחק מעיני החברה והמוסר.
:העזה בלתי רגילה מתקשרת
זבוצת זוגות נשואים במטרה
>זחת וי חי ד ה...
זיחסים והפגישות נסובים על
ציר אחד ויחידי —
משחקי תענוגות
ספר בלתי רגיל
פרי עטו של הסופר
פט־דיאלן
!׳ארלס סימונס מגיש לנו את
>חד מספריו האחרונים שיצאו
:אור בארה״ב
עולמו האינסימי
של צ׳ארלי
זפר מושחת ונפלא
מהתחלה עד הסוף
שבועון הטייס

בשבוע הבא יופיע

זכרונות
ס סו דנ ס נואף מאת הסופר האנגלי

ג׳והן קלילנד
מחבר
ונטוי

מלחמות היהודים
השבוע הוסיפו להשתולל הקרבות לאורך
הקווים, מטוסי חיל־האוזיר הפילו עוד
מיגים, ולוחמים עבריים שילמו בחייהם
ובדמם, תוך הדיפת חדירות מדרום וממזרח.
אבל לא זו היתה המלחמה שריתקה את
תשומת ליבו של הישראלי המצוי• הוא
עקב הרבה יותר אחרי ״מלחמות היהודים״
— ובראש וראשונה אחרי המתרחש בתוככי
מע״י.
מלחמות אלה נשארו אומנם רחוקות
מהכרעה, אבל עוד בטרם נפתח הכנס של
רפ״י בקולנוע סינרמה בתל־אביב, אפשר
היה להבחין בתוצאה העיקרית הצפוייה
מהתמודדות זו בין דיין לבין ההנהגה היז־תיקה
של המערך:
מול התביעות האקטיביסטיות להתנחלות
ו״יצירת עובדות״ של דיין, ניפנפו מנהיגי
המערך בסיסמאות סיפוחיסטיות לוהטות.
אין ספק, כי כאשר יתחדדו היחסים עוד
יותר בין שתי הקבוצות — יושמעו הכרזות
קיצוניות עוד יותר, משני הצדדים, ההתחרות
על ההנהגה תהפוך התחרות על כתר
הקיצוניות.
גלילי מספח. ההכרזה מרחיקת־הלכת
ביותר שהושמעה עד כה באה מפיו של
מתנגד מובהק של דיין. שר־ההסברה ישראל
גלילי, שאפסות הסברתו הוכחה שוב ושוב,
עלה על דיין, כאשר הכריז מעל גלי צה״ל:
״אני חושב שאפשר לומר במידה מוחלטת
של ודאות, כי חבל עזה שוב לא ייפרד מ־מדינת־ישראל.״

התקבלה אומנם שום החלטה רשמית
על כך בממשלה, אך גלילי ניחם את שומעיו
:״אני בכלל מעריך את העובדות יותר
מאשר את ההכרזה עליהן.״
כאשר הכרזות ומעשים מסוג אלה נעשים
בצל ״מלחמות היהודים״ ומירוץ הבחירות,
קיימת סכנה רצינית כי השלום יפול חלל
מכדור תועה•

כנס אנשי רפ״י לא החלים על פילוג ־
גולדה ברחה
ההסינומה
ך * כל אי ר ע בפתאומיות. גולדה מאיר
} $ישבה על במת הסינתזה ועישנה בעצבנות
סיגריות בשרשרת. רק כמר, דקות קודם
לכן היא החליפה חיוכים לבביים עם משד,
דיין, שטיפס לקראתה מן האולם אל הבמה,
ישב לידה ולחש משהו באוזנה,
ליד המיקרופון ניצב אותה שעה ח״ב מר
יחיד
העשוי למנוע פילוג,״ אמרו לה.
ערב קודם לכן נערכה פגישה בלישכת השר
אלמוגי בין חברי רפ״י לשעבר, המתנגדים
לפילוג, לבין משה דיין. אלמוגי וחבריו
יצאו מאותה שיחד, תחת הרושם כי דיין אינו
חולם כלל על פילוג וכי כל מה שדרוש
להשאירו במפלגה הוא מחווה מצד גולדה.

המלחמה
צה״ל

לקח יוזמה
לא היה דבר ששיקף את אופייה של המלחמה
עם מצריים, כמו הבדיחה שהתהלכה
השבוע ברחובות תל־אביב.
״מפקד חיל־האוויר הסובייטי הודח,״ הכריזו
כותרות העיתונים .״אתה יודע למה?״
שאל יהודי את חברו ,״זה מפני שברזינייב
ראה שני מיואז׳ים טסים מעל הקרמלין.״
חיל־האתיר הישראלי הוכיח השבוע בצורה
החלטית כי שמיר, של מצריים פתוחים
לפניו בצורה בלתי מוגבלת. תוך שבוע אחד
הופלו שבעה מטוסי מיג ו 2בקרבות אזזיר
שהתחוללו מעל אדמת מצריים. מטוסים
אחרים חדרו למצריים עלית, צילמו שם
את תוצאות פשיטות צה״ל על קו המתח.
מלחמה ללא הכרעות. העליונות באוויר
היתר, רק אחד הצדדים של המלחמה
עם מצריים לאורך חזית התעלה ובתוככי
מצריים. גם על הקרקע השיג צה״ל, בפעם
הראשונה מזה זמן רב, עליונות במלחמה
הסטאטית, של ארטילריה ויירי מנשק קל.
הוא נטל את היוזמה לידיו. דיווחי משקיפי
האו׳׳ם בגיזרת התעלה ציינו כי השבוע היו
אלד, כוחות צד,״ל שפתחו במרבית המיקרים
באש לעבר הצד המצרי של התעלה.
כל מי שביקר בגיזרת התעלה יכול היה
לראות את השינוי מה שניסו המצרים
לעשות לישראל נעשה להם. השבוע, בפעם
הראשונה, לא נראה אדם חי גלוי בצידה
השני של התעלה. אף כלי־רכב מצרי לא
.העז לנסוע חשוף למעוזים הישראליים בגדה
המזרחית.
את מפלתם המוחצת ביותר ספגו המצרים
שעה שניסו לפשוט על מוצב צה״ל מול
איסמעיליה בכוח של פלוגה לדבריהם, נהדפו
והשאירו בשטח תשעה הרוגים. לצה״ל עלתה
המלחמה בחיי שני קצינים צעירים שנהרגו
בהפגזות. הם לא נהרגו בבונקרים. הם
נפלו בקרב.
בסוג זה של מלחמה אין הכרעות. אבל
המפלות היומיומיות שסופג גמאל עבד־אל־נאצר
בחזית התעלה, ובעיקר המפלות באוויר,
עשויות, לדברי משקיפים זרים בקהיר,
לקרב את קץ שילטונו לפני שיהיה
מסוגל להסכים להסדר ארבע המעצמות.

ן ־ ןןן | 1ךיןןן ראש־הממשלה גולדה מאיר ושר־ההסברה ישראל גלילי בפתח
אולם הסינומה בתל־אביב, כשלידם ח״ב יצחק נבון. כשהשמיע גלילי

מליצות על סוציאליזם נתקל גזעם הקהל, צעק לעברו :״אם כך, אולי צריך שיהיה פילוג.״
דכי בן־פורת. הוא התעלם לגמרי מדברי הנועם
שהשמיעה גולדה מאיר, זרק בפניה את
הפסוק :״בזמנו התנגדת לכניסתו של משה
דיין לממשלה!״ מחיאות כפיים סוערות ליוו
את דבריו 1500 .הנוכחים בכנס רפ״י, שנועד
לבחון אם חברי המפלגה לשעבר הם בעד
פילוג מהעבודה או נגדו, הפגינו את תמיכתם
בדיין במחיאות־כף, בלי כל אזהרה מוקדמת
התרוממה גולדה מכיסאה ובצעדים נמרצים
צעדה לעבר היציאה. שר־ההסברה, ישראל
גלילי, שישב לידה, קם ורץ בעקבותיה.
הנוכחים באולם טרם תפסו מה אירע. רק
משה דיין זינק מכיסאו, מיהר לרדוף אחרי
הבורחים בנסיון נואש לעכבם. את גולדה
הוא כבר לא הצליח לתפוס. היא חמקה החוצה.
אבל הוא תפס בידו של גלילי, זרק
לעברו את אחד מחיוכיו המקסימים וניסה
לשכנעו לחזור אל הבמה. שום דבר לא עזר.
גולדה טרקה את הדלת בזעם בפני חברי
רפ״י לשעבר במפלגת העבודה.

ך* יו?׳גולדה סיבות טובות לכעוס על
ן ) חבריה למפלגה. עוד באותו בוקר ניסו
שר״העבודה יוסף אלמוגי ומזכיר תנועת המושבים
עוזי פיינרמן, לדבר על ליבה ש
השתתפותה
בכנס רפ״י עשויה להיראות כמחווה
של רצון טוב, סברו.
אבל גולדה לא מיהרר, לרוץ לבנם רס״י,
״אני מוכנה לבוא,״ אמרה לאלמוגי ולפייגר־מן
,״בתנאי שיזמינו אותי.״ השניים רצו אל
משה דיין. כעבור דקות אחדות צילצל דיין
לגולדה ולגלילי, הזמינם באדיבות לבוא.
בתום ישיבת הממשלה שנערכה בירושלים
טסו גולדה וגלילי במסוק לתל־אביב. בפתח
אולם הסינתזה קיבל אותם ח״ב יצחק נבון
בחיוכים. גולדה וגלילי החזירו חיוכים. אבל
לפתע שלח מישהו במסדרון פתק לגולדה. על
הפתק היו רשומים הדברים שאמר שמעון
פרס בפתיחת הכנס.
פרס לא רצה להיראות כמתרפס וכמי שהתחנן
בפני גולדה לבוא לבנם, על כן הציג
את הדברים בצורה כאילו היחד, זו גולדה
שהתחננה לבוא לכנס. אמר פרם :״הבוקר
התקשר איתנו עוזי פיינרמן ומסר לנו שהחברה
גולדה מאיר וישראל גלילי הביעו את
נכונותם לבוא לבנם זה, אם אנחנו רוצים
בכך. התייצענו עם מספר חברים וכולנו ב־דיעד.
אחת: שאנו רואים חיוב בבואם, נשמח
אם יבואו וכמובן נעמיד את הבמה לרשותם.״
היה זה סילוף של מה שקדם לבואה של

החלטה היסטורית שד בי ת המ שפט העליון
מאדיהה׳ א ת עסגדתו של אוד• אבנר א שר
נאדה ה ת ״ צכו כ ל שאר 119 חברי ה כנ ס ת

0צ1נה מ0ו 001x1

** עולם לא הטיל בית־המשפט העליון של מדינת־ישראל
פצצה כזאת לתוך החלל הישראלי.
הרכב של חמישה מבין תשעת שופטיו, בראשות נשיא
בית־המשפט, החליט פהאחד לבטל חוק של הכנסת.
עוד יום לפני כן, לא האמין אף משפטן ואף חבר־כנסת
אחד כי דבר כזה בכלל ייתכן.
כאשר זה קרה, עברו ימים לפני שאנשי המשפט והכנסת
החלימו מן ההלם.
סעיפים בעלי שיריון

^ 6ילד קרה זה באמריקה, לא היה בכך שום דבר
ל? מיוחד. כי בארצות־הברית קיימת חוקה, המגבילה את
סמכויות בית־המחוקקים. אין הקונגרס יכול לחוקק חוק
שרירותי, הנוגד את זכויות־האדם ושאר הזכויות המעוגנות
בחוקה. בית־המשפט העליון הופקד במיוחד ככלב־ר,שמירה
של החוקה.
אולם בישראל אין חוקה. מקימי המ־שטר הקיים הקפידו

המעניקה לבית־המשפט העליון אימון גדול הרבה יותר
מאשר לכנסת, אינה מאפשרת לממשלה לטעון טענה כזאת
— אף שהיא אפשרית בהחלט מבחינה משפטית.
העילה להחלפה המהפכנית היתה אותו מעשה־חקיקה
שנוי־במחלוקת, הידוע בציבור כ״חוק מימון
המפלגות״ .חוק זה קובע כי כל מפלגה המיוצגת בכנסת
השישית תקבל מתקציב המדינה, למימון הוצאות הבחירות
שלה לכנסת השביעית, סכום של 120 אלף ל״י עבור כל
חבר־כנסת שלה.
לרשימה שאינה מיוצגת בכנסת השישית, לא הוענק כל
תשלום — לא לפני הבחירות ולא אחריהן, לא במיקרה
של כישלון ולא במיקרה של נצחון.
האבות של הצעת־החוק היו, כרגיל, ישראל קרגמן מהמערך
ויוחנן באדר מגח״ל.
נגד ההגיון הזה התקוממו שני בעלי הגיון ייקי.
האחד היה עורך־דין, שאינו מוכר בציבור הרחב. ד״ר
ארתור אהרון ברגמן ( )63 הוא בן ונכד של רב ראשי
ברלינאי, אחיו של הפרופסור לכימייה ארנסט דויד ברגמן,
מי שעסק באנרגיה האטומית בימי בן־גוריון וסולק על־ידי
אשכול, ואחיו של הפרופסור הפרמאקולוגי אליעזר
פליקם ברגמן.
לאותו א.א( .להבדיל מא.ד. ומא.פ ).ברגמן לא היה עניין
ישיר בבחירות. הוא לא התכונן להקים רשימה. אבל הרגיז
אותו דבר שקומם את הגיונו הייקי: אם נותנים לרשימת
המערך 7,440,000ל״י, ולגח״ל 3,120,000ל״י מקופת מש־לם־המיסים
— יש להם סיכויים עצומים לעומת רשימה
חדשה, שלא תקבל פרוטה.
כלומר: הבחירות אינן ״שודת״.
קרוב לוזדאי שהמחוקק כלל לא חשב על שוויון כזה
כאשר טבע את המונח ״שוזת״ ,אלא רק לשיוויון בין המצביעים
עצמם — קול אחד לכל אזרח. כך גם חשבו היועצים
המשפטיים, כאשר לא הזהירו את יוזמי הצעת־החוק —
כימעט כל מפלגות המימסד — שדרוש רוב משוריין לקבלת
הצעתם. לכן הוא נתקבל ברוב רגיל.
אך הגיון זה של ברגמן שיכנע את ה״גרמני״ השני —
השופט העליון משה לנדוי 57 יליד העיר מציג, שכתב
את פסק־הדין שאליו הצטרפו שאר ארבעת עמיתיו. קבע
לנדוי: חוק מימון המפלגות פוגע בשוויון הבחירות. מכיוון
שהוא מבטל את סעיף השוו־ון, היה זקוק לרוב משוריין,
ומאחר שלא נתקבל ברוב כזה, הוא בטל ומבוטל.

״כן אנו מגיעים לנקודה המכרעת: הקפאת המימסד בצורה
הפסולה ביותר, חלוקת הכסף לפי ההרכב בכנסת היוצאת,
שמתה ביום הבחירות, במקום לפי רצון הבוחר.
״הבוחר נדרש, על־ידי החוק הזה, לשלם עשר לירות
לבחירות הבאות —! אן הוא לא יכול לקבוע ביום הבחירות
למי הוא רוצה לתת את עשר הלירות הללו,״
(העולם הזה )1640״.

1מול

119
ך• אשר חזרה ההצעה לקראה שנייה ושלישית, היו מצו־
^ רפים אליה הסתייגויות של שלושה חברי־כנסת בלבד.
אמיל חביבי (רק״ח) ואליעזר שוסטק (מ״ח) הציעו כמה
הסתייגויות טכניות, שאף אחת מהן לא נגעה לעיקרון
הבסיסי: אי־השוז־ון. ואילו אבנרי, שהגיש ארבע חמישיות
מכל ההסתייגויות, התייחס בעיקר לנקודה זו. קבעה אחת
מהסתייגויותיו:
״לכל מפלגה יוקצה מאוצר המזינה, למימון הוצאות הב־

סיעת ישורון
תשמן ותבעם
תדו שלא לחוקק חוקה דווקא בגלל סיבה זו: כדי למנוע מבית-
משפט בלתי־תלוי להגביל את מעשיה של הכנסת, בה הם
מקווים לשלום לעולם.
לכן אין שום דבר המגביל את כוח הכנסת. בתב של
שני חברים נגד אחד, בנוכחות של שלושה ח״כים, יכולה
הכנסת לקבל כל חוק העולה על רוחה.
איך, אם כן, העז בית־המשפט לבטל חוק? על סמך מהן
בשעתו קיבלה הכנסת חיקוק הקרוי. חוק יסוד: הכנסת,
הכולל בין השאר דינים, מפורטים לגבי שיטת הבחירות.
חלק מן הדינים השאלה ״שוריינו״ .כלומר: באותו חוק עצמו
נקבע כי כדי לשנות את הסעיפים האלה, דרוש רוב
של 61 מבין 120 חברי־הכנסת, בלי קשר למיספר הנוכחים
בעת ההצבעה. זה נקרא ״רוב חסוי״ או ״רוב משוריין״.
בין הסעיפים ששוריינו מופיע גם הסעיף הקובע כי
הבחירות הן ״שוות״.
אומנם, עוד כשנתקבל חוק זה היו למשפטניס״ספקות
חמורים אם יש ערך לשריון זה. שהרי מה שהכנסת קיבלה
— יכולה הכנסת לבטל• אם קיבלה הכנסת ברוב רגיל
סע־ף הדורש רוב משוריין, יכול רוב רגיל אחר לבטל
צורך זה. לפי טענה זו, בהיעדר חוקה, שהיא עצמה עומדת
מעל לחוקים ומעל לכנסת, אץ ערך לסעיפים הקובעים
״רוב משוריין״.

אדם עם
הגיון ייקי
** תה בא בית־המשפט וקבע הלכה היסטורית: שהצורך
צ ברוב משוריין אכן שריר וקיים — ורק רוב משוריין
יכול לבטלו.
נציגי משרד המשפטים, שטענו בבית־המשפט, אף לא הע־ז\י
להעלות את הטענה כי בית־המשפט אינו מוסמך להתערב
בענייני הכנסת היתד זאת עדות נאמנה לכר שדעת־הקהל,

0נדהמו יוזמי הצעת־החוק מן הטענה כי הם זקוקים
לרוב משוריין, הרי לא הופתעו מן הטענה שהחוק
מרוקן מתוכנו את עיקרון השוזיון• הדבר נאמר להם בפירוש
על־ידי חבר־הכנסת היחידי שהתנגד להצעת־החוק מיום
לידתה ועד לקבלתה: ח״כ אורי אבנרי.
כאשר הועלתה ההצעה ל״דיון טרומי״ (מכיוון שהיתר.
הצעת״חוק פרטית של קבוצת ח״כים, לא של הממשלה),
היה אבנרי הח״כ היחידי שהציע להסירה מסדר־היום.
דבריו עוררו אז סערה, והיושב־ראש התורני — משה
סרדינס — הפריע לו בלי הרף לדבר. בכל זאת הצליח
אבנרי, בהמולה הכללית, להגיד את העיקר:
״אין בהצעה זו נקיון־כפיים. נודף ממנה ריח של קנונייה.
״(אלה הן) הוראות שהושגו על פי שיטת המקח־ומימכר
בתדרי״חדרים, שיטה של שמור לי ואשמור לן, שיטה של
יד רוחצת יד.
״מדוע צריכות לקבוע התוצאות של הבחירות האחרונות,
ולא התוצאות של הבחירות הבאות, שאותן בא החוק
לממן? מדוע לא יחליט הבוחר עצמו לאן תלך תרומתו?
״אני מציע שכל תשלום שישולם לפני הבחירות —
ייחשב כמיפרעה בלבד, בסן אחוז ססויים של תוצאות הבחירות
האחרונות, ואילו הסכום האמיתי והסופי ייקבע סל
פי תוצאות הבחירות לכנסת השביעית•
״יכריע הבוחר ליד הקלפי גם לגבי התשלומים!
״הצעת החוק באה להקפיא סופית את המיבנה המפלגתי
הקיים. היא באה למנוע עליית כוחות חדשים, לתת יתרון
עצום לכוחות קיימים. הגדול יהיה גדול יותר, העשיר יותר
עשיר, ישורון ישמן עוד יותר ויבעט עוד יותר.״
בסופו של הדיון הטרומי, הצביעו כל הנוכחים, מהמרכז
החופשי ועד רק״ח, בעד הצעת־החוק. אבנרי היה היחידי
שהצביע נגדה (העולם הזה .)1634
אותה תופעה חזרה כעבור שישה שבועות בלבד,
כאשר חזרה ההצעה לקריאה ראשונה. הפעם היתר,
ההצבעה 24 בעד (מהמרכז החופשי ועד רק״ח) ,ו־ 2נגד.
(מלבד אבנרי הצביע נגדה הפעם גם שלמה כהן־צידון,
שהיה אז סיעת־יחיד, ולפי ההצעה לא היה צריך לקבל אף
פעוטה אחת ).הנוכחות, בסך הכל .26 :גם באותו דיון
חזר אבנרי והצביע על הפרת עיקרון השוויון:

ברגמן חירות, סן של 10ל״י לכל בוחר אשר יצביע בעדה
לפי הסתייגות זו היתד, מקבלת צל רש־מר — ,ותיקה
או חדשה — כ־ 120 אלף ל״י עבור כל מנדאט שהיתר,
זוכל לו בכנסת הבאה .
כאשר הגיעה הסתייגות מכרעת זו — המשקפת בדיוק
את דעת בית־המשפט כפי שנקבע השבוע — לידי הצבעה,
היה אבנרי חבו״הכנסת היחידי שהצביע בעדה.
אבנרי היה גם היחידי שהצביע, בקריאה השנייה, נגד כל
אחד מסעיפי הצעת־החוק שהוצעה על־ידי הוועדה( .העולם
הזה .)1643
ואז, בהגיע ההצעה לקריאה השלישית והסופית, התחילה
קומדיה. כי בינתיים נתברר כי היא בלתי־פופולר׳ית ביותר
בציבור.
גיבור הקומדיה היה המרכז החופשי. עד לאותו רגע חשש
להקצבה שלו — סכום של 360 אלף ל״י בראשית הדרך,
ו־ 480 אלף ל״י בסוף הדרך, כי ברגע האחרון מיהר כהך
צידון להצטרף אליו, כדי לזכות גם הוא ב־ 120 אלף. כן
לא הצביע בכל שלבי ההצעה, והצביע בעדה בקריאה הראשונה.
אך ברגע האחרון, כשראה כי העברת הצעת-
החוק בטוחה, הרים לפתע את ידיו נגד ההצעה. גם מק״י
הצטרפה בהצבעה אחרונה זו לאבנרי בהצבעת הנגד•
בכך סברו כולם כי העניין מסודר. איש לא העלה על
דעתו כי לפתע יבוא בית־המשפט, על פי יוזמתו של דון־
קישוט ייקי, ויקבל דווקא את דעתו של חבר־הכנסת האחד
שעמד מול 119 חברי־הבית.
השבוע החלים המערך לשנות את החוק — כדי שרשימה
חדשה תקבל תשלום עבור המנדטים שתכנים לכנסת. אולם
תיקון זד, רק הגביר את הגיחוך — כי רשימה ישנה שתגדל
— לא תקבל, לפי ההצעה, שום תשלום עבור הגידול,
ואילו המפלגה שאיבדה חצי תריסר מנדטים — תקבל כסף
גם עבור המנדטים שאידבה.

תמרורים
נולד. לברטי ולרפאל הלפדין,
בנם השד, משה״דאובן. האב המאושר,

לשעבר אלוף העולם בהאיבקות חופשית,
הוא גם סב מאושר: לפני חודשים אחדים
ילדה בתו הבכירה ( )20 מנשוא־ו הקודמים
את נכדו הראשון.

נ ישא ה .

ג׳וזפין צ׳פלין,19 ,

בתו של צ׳ארלי הגדול, בווילה המשפחתית
בוויוויי, שווייץ. אחרי המסיבה יצא הזוג
לירח־דבש ארוך, לפני שישתקע באתונה,
בה מתגורר הבעל המיליונר, ניקולאס סיס־טובארים
בן ה־•30

נ ישא ו .

בתיה טואשי ויהו

טלית, מתחת לחופה סולידית מוקפת
עשרות נגנים וזמרים של להקות־קצב, ב־שיערם
הארוך. יהודה, אמרגן להקת הצמרת
הצ׳רצ׳ילים, החל את דרכו כאיש־עסקים
מצליח, הגיע במהרה לפיסגה מסחררת בייצור
והפצת מחזיקי־המפתחות כאשר אלה
היו באופנה. כאשר נחלש שוק זה, קיבל
את הצעת ידידו חיים סבאן מלהקת ה אריות,
הסכים להיכנס לאמרגנות של לה
יהודה
ובתיה טלית
קות־חצב — שטח שהיה זר לו לחלוטין.

גחוג יום הולדתו ה־סד של אהרון
רוזנפלד, יליד זכרון־יעקב. בנו של
הפקיד ביקב המקומי שיסד — שנה אחרי
מלחמת העולם העולם הראשונה — חברה
לעמילות, מסחר וספנות, שהיא כיום אחת

המרכזיות בענף זד. בארץ. בצד יחסי המסחר,
פיתח גם יחסי ידידות עם ארצות
מעבר לים, מונה ב־ 1929 סגן־קונסול בלגיה
בחיפה. כעבור ארבע שנים ארח בחיפה
את המלך אלברט הראשון של בלגיה ואשתו,
ובשנה שלאחר מכן מונה קונסול של
בלגיה.

להקת קצב מודרנית — כוכבי הדור הצעיר

סיגריה

11 זז1•1ר

רז י י• 1•1ז ד

י* 1רז י! זג

נפטר. בגיל ,49 בכלא אלג׳ידי,
ראש ממשלת קונגו לשעבר מואיז
צ׳ומבה. עברו שנתיים פחות יום אחד
מאז נחטף מטוסו ד,חכור, שהיה בדרכו מספרד
למאיורקה, והובא
לאלג׳יר, ש־ממשלתה
סירבה להסגירו
לקונגו, שם
היה צפוי למיתה.
צ׳ומבה, אחד המיליונרים
השחורים המעטים
באפריקה, הקים
ב־ 1960 ממשלה
פורשת בקאטאד
גה, וכאשר סם אליו
ראש ממשלת קונגו
פאטריס לומומבה, ב־צ׳ומבה
נסיון
לאחות את הקרע,
נחטף והובא
לכפר קטן בקאטאנגה, שם נרצח. על־ידי
מעשה זה השניא צ׳ומבה את עצמו על חלקים
ניכרים של דעת־הקהל בעולם, דבר שדחף
את ממשלת אלג׳יריה להשיג את חתימותיהם
של 11 פרופסורים ודוקטורים על
תעודת־הפטירה שלו, מהתקף־לב, לבל תואשם
בחיסולו.

ן־ד י

מ 1ד־•1

מוו**

מ 1י ״ ד 11

ורו אזרה תוך שבוע אחו
כי צדקו בכל מה שחשבו על אופיו המוזר של אבי .״אתר.
מסורף לגמרי,׳׳ הם נזפו בו .״לברוח ככה! שום דבר רע
לא יכול לקרות לנו. זוהי ארץ תרבותית. הברנש הזה,
היטלר, רק עושה הרבה רעש. הוא יודע שאינו יכול להתקיים
בלעדינו. הוא יגרש כמה יהודים פולניים — וזה דווקא
בסדר — ובכך יסתיים הכל.״ אנו, ארבעת הילדים, שמענו
וזכרנו.
אך אבי היה אדם עקשן. הוא ידע שהוא צודק, אף כי
לא יכול היה להוכיח זאת. מכרנו את הכל ועזבנו.
הימים האחרונים היו קדחתניים. משום מה חששנו שכמה
משותפי אבי בעסקיו הלשינו עליו בגסטאפו. לכו התפלגה
משפחתנו, כשכל אחד מן ההורים לוקח עמו שני ילדים,
כדי לעבור את הגבול בשקט ככל האפשר. בשבילי, הילד,
היה זה לילה מלא התרגשויות. אמי איבדה כל מיני חפצים
ברכבות ובאולמות ההמתנה. הגענו לגבול הצרפתי. הפקידים
הנאציים בדקו את ניירותינו, תנועת יד רשלנית, וזה
היה הכל. הרכבת זזה — לתוך צרפת.
(מאז נשארה צרפת בעיני סמל החירות. אני אוהב את
צרפת. הוספתי לאהוב אותה גם כאשר הקמתי את הוועד
הישראלי למען אלז׳יריה החופשית, כדי להגיש עזרה לחזית
השיחרור האלז׳ירית במלחמתה בצרפת).

כעבור שבעויים עמדנו על סיפון ר,אוניה, וחוף ארץ-
ישראל עלה אט־אט באופק. בשביל הילדים היד, זה עולם
חדש ומרגש. ידענו עליו מן הספרים, מהסיפורים הנפלאים
של מדריכינו בתנועת הנוער הציונית בהאנובר.
אך מה הרגישו הורינו באותו רגע? לא פעם עלתה שאלה
זו בליבי. מה רב היה צריך להיות אומץ ליבם! הנה עמד
אבי, שחי חיים מסודרים במשך 45 שנים, עמום דאגה
לאשר, ולארבעה ילדים, ועליו להתחיל חיים חדשים בארץ
זרה, להיאבק עם המילים של שפה זרה (אותה לא למד
עד סוף ימיו).
היתד, זאת ארץ קשה• והיו אלה חיים קשים. ההון המעט,
שהביא אבי עימו, אבד במהרה בנסיונות שונים. הוא לא
רצה להשקיע את הכסף במגרשים, בארץ החדשה. הוא לא
רצה להתעסק במסחר, בבנקאות, בספסרות. בתום שנתנו
הראשונה בארץ, היה מצבנו מיואש. כמוצא אחרון הקימו
אבי ואמי מכבסה, ושניהם עבדו בה במשך 12 שעות ביום.
כך הם עשו במשך 18 שנים, עד שמת אבי, אולי מרוב
עבודה.
זמן רב לפני זה הוא שמע שכל קרובינו וידידינו, אותם
התאמנו. צעדנו. הקשחנו את עצמנו. שרנו שירי מלחמה
שתיארו את מעשי גיבורינו הקדומים, ואת השקפת עולמנו:
״בדם ואש יהודה נפלה, בדם ואש יהודה תקום.״ למדנו
להשתמש באקדחים, לשלוף מהר, לירות מן המותן — כל
זה, כמובן, בלי תחמושת, כי כדור חי היה יקר מפז.
כאשר הפקידו בידי את שלושת האקדחים שהיוו את המחסן
המחלקתי, להסתירם במיטתי, הייתי המאושר באדם.
משפחותינו נשכחו. העבודה היתד, מיטרד, שיש להיפטר
ממנו במהירות האפשרית. החיים האמיתיים היו לפרק אקדח
״פרבלום״ ,ולהרכיב אותו מחדש בעיניים קשורות (נדמה
לי שאני עדיין מסוגל לעשות זאת) .חיי מין היו לעמוד
עם נערה מן האירגון בפינה חשוכה, לד,עמ ד פני אוהבים,
כשיד אחת מונחת על כפתור סתר, כדי להזהיר את חברינו,
שהתאמנו על הגג באקדחים, במיקרה של בוא המשטרה.

בגיל 14 הצטרף אבנרי לאצ׳׳ל,
עבר בו את שנות. נעוריו. יחד
עם חבריו תר, לשם הקשחה עצמית, את הארץ ברגל וב
אופניים.
תמונה זו צולמה בקיץ , 1940 בכניסה לחיפה, אחרי
מסע־אופניים בכביש. למעלה: אורי אבנרי (משמאל) עם
אחיו, שניספה כחייל בצבא הבריטי במלחמת־העולם הראשונה.

שלעגו לנו כאשר עזבנו את גרמניה, ניספו בשנים הנוראות
ההן, שאנו קוראים להן השואה. כעבור שניים, כשסקרתי
את משפט אייכמן, חזרו מחשבותי אל אבי, שהאינטואייצה
שלו הצילה את חיינו. אני רוחש לו תודה עמוקה. אני
זוכר אותו נושא את הכביסה על אופניו, עייף עד מוות,
תך עליז תמיד, מאושר יותר מכפי שהיה אי־פעם מאחורי
שולחן־כתיבה בהאנובר. הוא היה אדם אמיתי.

שיטת הלימודים נראתה לי איטית מאוד ובזבזנית מאוד.
אחרי נסיון בלתי מוצלח ביותר לעבוד במכניקה, הלכתי
לעבוד במשרדו של עורך־דין. שם התחלתי לראות את החיים
כפי שהיו באמת: אם עוניים של הרבים, את ההבדל בין
הערבים ביפו (שבה שכנו כמה מבתי־המשפט) ובין היהודים
בתל־אביב השכנה, את העליונות האדיבה של אדונינו הבריטים,
שניהלו את בתי־המשפט ואת המשטרה.
יום אחד, בבית־המשפט, ניגש אלי פקיד של עורך־דין
אחר ושאל אותי מה דעתי על המצב הפוליטי. אמרתי לו
שאני חושב שהמנהיגים שלנו מגעילים.
״אז מה אתה חושב לעשות בעניין זה?״ הוא שאל.
אמרתי לו שאיני יודע.
״ובכן, אחדים מאיתנו חושבים שהם יודעים מה לעשות,״
השיב .״ישנו א רגון...״
כך שמעתי, בפעם הראשונה, את שמו של הארגון —
הארגון הצבאי הלאומי, שהפך, מאותו רגע, מרכז חיי.

ח״ל אציל

כילד בארץ־ישראל, נשלחתי קודם כל לכמה חודשים
לנהלל, המושב האגדתי בעמק יזרעאל, כדי ללמוד עברית.
לאחר שחזרתי אל הורי בתל־אביב, למדתי בבית־הספר
העממי, עד גיל .13 מעולם לא חזרתי לבית־הספר לאחר
מכן. לא רציתי לעבור לבית־הספר התיכון, כשהורי עבדו
כל־כך קשה, וכהמשבר הכלכלי בארץ הלך והחמיר. רציתי
להרוויח את לחמי, והלימודיים הפורמליים בבית־הספר
שיעממו אותי. תמיד הקדמתי במרחק־מה את כיתתי, וכל

ואז, לפתע פתאום, חרב עלינו עולמנו. האירגון התפלג.
הפילוג החל בהתנגשות בין אישים, הפך עד מהרה להתנגשות
של עקרונות ומלחמה של השמצה הדדית, מן הסוג
שייתכן רק בתוך משפחה או כת, המנהיגים האלמוניים
הפכו לפתע אנשים בעלי שמות — רזיאל, שטרן — והציגו
איש את רעהו כפשיסטים, כסוכנים בריטיים, כבוגדים, כמל־שיני
הבולשת. עולמנו הקטן והבטוח התפורר. המפקדים,
תוהים כמו אנשיהם, נדדו בין הפלגים הלוחמים. מפקד
הפלוגה שלנו, אדריכל בשם אביאל כץ, שא־תו הערצנו
וחיקינו, הצטרף לאברהם שטרן, המנהיג הקיצוני יותר,
שהאמין כי עלינו לשתף פעולה אפילו עם הנאצים והפשיסטים
האיטלקיים כדי להפיל את שלטון האימפריאליזם
הבריטי.
בערב גורלי אחד התאספנו באולם חשוך של בית־ספר
״ביל״ו״ ,כדי לשמוע נאום של אחד מאנשי שטרן. לא
ראינו אותו. קול עמוק וחזק בא אלינו מן החשיכה, בפתחו
במילים :״אנו הולכים אחרי מנהיגינו המובילים אותנו אל
הקרב — כל עוד הם מובילים אותנו אל הקרב.״ הפלג
השני, הוא אמר לנו, מוכן להשבית את נשק המלחמה נגד
הבריטים כל עוד תימשך מלחמת העולם. אני, הלוחמים,
נמשיך. אנגליה היא חלשה. זה הזמן להלום בה.
בסוף הנאום אמר :״אולם אם יש בינינו אנשים שאין
להם הכוח ואומץ־הלב להמשיך במאבק, יקומו נא וילכו
עכשיו!״ הוא הניח, כמובן, שאיש לא יעז לעשות זאת.
קמתי ויצאתי. הסתובבתי ברחובות במשך שעות• הרגש־תי
עצמי בודד ואבוד. כל הוודאות נמוגה. אולם אט־אט פג
הייאוש. רעיונות חדשים — בהם חשתי עד לאותו רגע רק
במעורפל — פרצו לתוך החלל הריק. הייתי רק בן ,16
אך נדמה לי שבאותו לילה התבגרתי.
שני דברים התבהרו לי לפני שעבר אותו לילה. ידעתי
שאקדיש את חיי לפוליטיקה, שבהשוזאה לפוליטיקה כל
דבר אחר הוא בלתי־חשוב ותפל. החלטתי ללמד את עצמי
אותם דברים שאדם חייב לדעת כדי להיות יעיל בפוליטיקה
— היסטוריה, תורת המלחמה, פסיכולוגיה, כלכלה, ענייני
חברה. ידעתי גם שאינני מסכים עם האירגון בנקודות
רבות. לא הסכמתי עם גישתו הריאקציונית, האנטי־סוציא-
ליסטית, עם הבוז שהוא רחש לקיבוצים ולתנועת העבודה.
(המשך בעמוד )26

בוק מסבה של אוו׳ אבנו׳..מרחמה היום השביע״ ,שהמהדורה הואשוגה

יטראוי אחד
״דיעותיו של אדם הם פרי אופיו ונסיונותיו ...סיפורו האישי
עשוי לעזור בהבנת דיעותיו ״.כף כתב אורי אבנרי כפתח ספרו,
בהציגו את סיפור חייו -״לא מפני שהוא יוצא מן הכלל, כי אס
להיפף, מפני שהוא טיפוסי.״
ספרו של אכנרי, שנכתב באנגלית ושזכה לביקורות כחשוכי
העתונים בעולם -מניו־יורק עד מוסקבה, מלונדון ועד קאהיר -
בטרם אתחיל בספר עצמו, רצוני לומר מי אני ומדוע אני
כותב אותו.
אינני מתיימר להיות אובייקטיבי לגבי ישראל. איני מאמין
שמישהו הוא אובייקטיבי לגבייה או יכול להיות כזה.
יש דבר־מה באוזיר ארצנו הגורם קיצוניות. אור השמש
בקיץ הוא קיצוני. כמוהו הגשמים בחורף. הנביאים היו אנשים
קיצוניים מאוד; הם לא האמינו ברמזים עדינים. השפה
העברית עצמה איננה מתאימה להתבטאות מאופקת.
כיום, כמעט כל שנכתב על ישראל הוא תעמולה. ישראל
היא מקום קדוש, מלא וגדוש חלוצים יפי־נפש, לוחמים
גיבורים, ועלמות חסודות. או שה א מאורה של שודדים,
הרפתקנים אכזריים ופרוצות חסרות בושה, שהתנפלו על
עם חף מפשע ושדדו את ארצו.
בספר זה אנסה לצייר תמונה אחרת. אני מאמין ששני
הצדדים הם בני־אנוש. צודקים במקצת ובלתי־צודקים במקצת.
אני רוצה להראות כיצד התנגשו שתי תנועות היסטוריות
גדולות, שתיהן אותנטיות, שתיהן חדורות אידיאלים
חיוביים, בשדות־הקרב העתיקים של ארץ־ישראל; כיצד הן
מנסות לשווא להשיד זו את זו, ומצליחות רק יעוות זו את
נפשה של זו.
בכל זאת יודע אני, כי בנסותי להיות צודק כלפי שתיהן,
לא אוכל להיות אובייקטיבי; כי אני שייך לאחת מהן. ישראלי
אנוכי. כמו רוב הישראלים, גא אני מאוד על הישגי
עמי בשטחים רבים. כמו אחדים מן הישראלים, אני גם
מכיר במגרעותינו ובכשלונותינו.
אני ישראלי, המאמין בכל להט לבו בשלום — אך חי
את רוב ימי חייו במלחמה. אני כותב ספר זה אחרי
הקרב האחרון והדרמתי ביותר בין האומות השמיות, מלחמת
ששת־הימים בין ישראל וארצות־ערב — מצרים, ירדן
וסוריה.
דעותיו של אדם הן פרי אופיו ונסיונותיו. אלה שייכים,
איפוא, לנושא. סיפורי האישי עשוי לעזור בהבנת דעותי.
אנסה לרשום אותו כאן — לא מפני שהוא יוצא מן הכלל,

תורגם על־ידי המחבר לעברית והופיע בשבוע שעבר כארץ.
המהדורה הראשונה אזלה מייד, ובשבוע הבא תופיע המהדורה
השנייה.
להלן מפרסם ״העולם הזה״ את פרק־הפתיחה של הספר -הפרק
בו מספר אכנרי על צעיר ישראלי אחד. הוא עצמו.

כי אם להיפך, מפני שהוא טיפוסי.

שמי לקוח מן התנ״ך. אורי פירושו א1ר. אבנר היה שר
צבאו של שאול המלך, דמות שמצאה חן בעיני תמיד.
לא נולדתי עם שם זה. נטלתי אותו לעצמי. כמו רוב
בני גילי בפלסטינה (א״י) של אז, שיניתי את שמי מיד עם
הגיעי לגיל . 18 במעשה אחד זה הכרזנו על עצמאותנו, על
השתחררותנו מן העבר. שרפנו את הגשר בינו לבינינו. הפזורה
היהודית, העולם של אבותינו, תרבותם ורקעם —
לא רצינו שום עסק עמם. היינו גזע חדש, אומה חדשה.
נולדנו ברגע שבו דרכה רגלנו על אדמת ארץ־ישראל. היינו
עברים יותר מאשר יהודים. שמותינו העבריים החדשים
הכריזו על כך.
הייתי בן 10 כאשר הורי הביאו אותי לארץ. כבר אז
מילאה הפוליטיקה את עולמי. את 10 שנותי הראשונות
ביליתי בגרמניה. הייתי בן 6כאשר זכה היטלר בנצחונו
הגדול הראשון בבחירות. לאחר־מכן היתד, מלחמת הנאצים
על השלטון הגורם העיקרי בחיינו. התהלוכו האין־סופיות
של פלוגות־הסער בחולצותיהן החומות, קרבות הרחוב בין
הנאצים והקומוניסטים, הצבאות הפרטיים לובשי המדים של
המפלגות הרבות — אלה היו נוף ילדותי.
הפוליטיקה היתה הנושא המרכזי בשיחות המשפחה ליד
שולחן האוכל. הפוליטיקה היתה הגורם המכריע — לאין
שיעור רציני יותר, חשוב יותר, אף מן המוסיקה של
ברהמס, שאבי אהב.
אבי היה בנקאי. משפחתנו היתד, שייכת למעמד הבינוני,
אמידה, מסודרת. כמו אביו לפניו, היה אבי חדור רוח 1של
חינוך גרמני הומניסטי, שרוי בלטינית וביוונית עתיקה,
מושרש עמוק באידיאליזם חסר היומוות שליווה אותו כל
ימי חייו.
אבי גם היה ציוני. כאשר נשא את אמי, בשנת ,1913
נתנו לו כמה מידידיו, כמתנת נשואין, מיסמך שהעייד כי
ניטע על שמו עץ בפלסטינה. אולם בגרמניה שלפני היטלר,
לא היה פירושה של הציונות עלייה לארץ־ישראל. איני
מאמין, כי הדבר עלה אי־פעם בדעת אבי. להיות ציוני,

71 1111 ^ 1 *1 1 1 1 1 1שתי התמונות מן האלבום המשפחתי מראות את המחבר
! 1 11 ! 11117111 11111 בהיותו נעד בן שבע, בעיר־קייט גרמנית, יחד עם הוריו.
אביו היה בנקאי יאמיר,׳ ציוני ותיק, בן למשפחה יהודית־גרמנית מושרשת מדורי־דורות.
נאשר עלה היטלר לשלטון, החליט האב לעלות מייד לארץ־ישראל, שם עסק בעבודה גופנית

פירושו היה, קודם כל, להיות נון־קונפורמיסט (אני חושד
מאוד שאבי השתעשע בר,רגזת המתבוללים בסביבתו, ששנאו
את הציונות) .פירושו היה גם להיות ער לסבלות היהודים
בכל מקום, לרחוש אהדה למאבקם של החלוצים המעטים
שניסו להקים מולדת חדשה במזרח התיכון — מקום כה
רחוק עד כי לא נראה מציאותי.
אך הציונות הצילה את חיינו. מעולם לא שכחתי זאת.
הייתי בן 9כאשר עלה היטלר לשלטון. הטרור החום
השתולל בשנה בה נכנסתי לגימנסיה. נסתבר לי כי אני
היהודי היחידי שם. כפי שנשתמרו הדברים בזכרוני, נדמה
לי כי כל יומיים או שלושה נחוג נצחון עתיק אחר של
הנשק הגרמני.
כל התלמידים היו מתכנסים באולם הגדול של הגימנסיה,
והיו שרים שירים פטריוטיים, ישנים וגם חדשים. זכורני
יום אחד — היה זה, דומני, יום הזכרון לקרב על בלגרד —
כשעמדתי, קטן ובודד, בין אלף נערים גרמניים, ששרו את
ההימנון נוטף הדם של הנאציזם, שיר ה1רסט וסל. לא שרתי
ולא הרמתי את ידי בברכה הנאצית, ככל האחרים. בתום
החגיגה ניגשה אלי קבוצה של חברי לכיתה והודיעה לי,
שאם עוד פעם אמנע מהרים את ידי בעת ששרים את הימנון
גרמניה החדשה, הם ״יראו לי׳׳.
הם לא הראו לי. שבוע לאחר־מכן יצאנו מגרמניה, לצמיתות.
אני
מאמין כי אבי היה אחד הראשונים בין יהודי גרמניה
שהבינו את המתרחש. הוא חזה את השואה המתקרבת
ביום שעלו הנאצים לשלטון. הוא היה מסוגל לכך, מפני
שהשקפתו הציונית הרגילה אותו להבין את ארס האנטישמיות,
ואת חוסר התוחלת שבכל נסיון להיאבק בה.
כך, באחד מימי ינואר ,1933 ניגש אבי למטה המשטרה
של העיר האנובר כדי לקבל היתר הגירה. קציני המשטרה
נדהמו .״אבל מר אוססרמן,׳׳ הם אמרו, ,׳אתה גרמני כמונו.
משפחתך חיתה בגרמניה מאז ומעולם. שום רע לא יאונה
לך כאן!״
קרובינו וידידינו היו קיצוניים עוד יותר. הם נוכחו לדעת

מפרסת עד שנפטר .״הציונות הצילה את חיינו, מעולם לא שכחתי זאת,״ נותב אבנרי —
והדבר משליך אור על יחסו אל ציונות. הספר מנתח באהדה את תולדותיה ואת הישגיה
הכבירים, בצד גילויים פוקחי־עינ״ם טל מה שמתואר נ״מחדל טראגי״ :אי־הבנת הבעייה הערבית
מר הרגע הראשון, וחוסר ההתחשבות שגילתה הציונות נלפי הלאומנות הערבית.

זה עדיין לא יביא לסוף המלחמה, אבל
זה מעיד בלי ספק על צעד ־ם בכיוזן זה.
בריטניה פצצה
וביצה

אינותייגלחיותטכנאי ננח(המת

צ׳ארלס, הנסיד ה־ 21 של ויילס, הוכתר
בטכס שהופרע רק על־ידי טיפות־גשם ועל־ידי
התפוצצות־מחאה אחת — שהמשתתפים
חשבו אותה ליריה הראשונה מבין 21
מטחי־הכבוד.
בבוקר ההכתרה הונחה פצצה במשרד הביטוח
הלאומי בעיר אברגל, כ־ 60 קילומטרים
מארמון קרנארבון, ושני אזרחים
נהרגו. המשטרה, ששמרה על המעמד המלכותי,
ידעה זאת, והיתד, שרוייה במתח
ובעצבנות, אך הידיעה נשמרה בסוד, ו־

כי ב~2י. 1^£1ע כל אשר עליך לעשות הוא לבחור אתהת חנ ה
הרצויה לך וללחוץ על הכפתור. כל השאר עושה £2׳^£

אליזכט מכתירה את צ׳ארלם
למי הוא נחוץ?
משתתפי הטכס היו מוטרדים רק מן הגשמים.
קבוצת
מפגינים וולשים, הדוגלים בעצמאות
מולדתם מן הכתר הבריטי, נעצרה במבואות
הארמון. אחד מהם השליך ביצה על
מרכבתה המוזהבת של המלכה• ואילו סוב־נות־ידיעות
אחת הודיעה, כי התפוצץ מיטען
נפץ על פסי הרכבת, דקות ספורות אחרי
שעברה הרכבת המלכותית.
אבל כל זה לא הפריע ל־ 100 אלף צופים
לחזות בטכס הקולנועי־כמעם, בו הוצג
צ׳ארלם בן ה־ ,20 לקול תרועות חצוצרות,
בפני בני ויילם. נקודת־השיא: נאום קצר,
אותו נשא צ׳ארלס בוולשית, אחרי הכתרתו.
מומחים קבעו כי הנאום — אותו שינן
במשך חודש תמים — נאמר בניב וזלשי
משכנע, ו־ 4000 המוזמנים המיוחדים, ביניהם
בתו של הנשיא ניכסון, טרישה, מחאו
לו כף על המאמץ.
אלא שמעבר לתפאורות הססגוניות (יצירתו
של דודו, הלורד סנודון) נשאלה השאלה:
למי זה נחוץ? ובכלל: האם יש עוד
מקום למלכים?
אוסטריה לאן נעלם
מו צארט?
התזמורת הפילהרמונית של וינה מתגאה
במיוחד ברפרטואר של יצירות מוצארט. יש
לה תיבה גדולה מיוחדת, בה היא מעבירה
את התווים של יצירות אלה, כאשר היא
מופיעה באולמות זרים.
לפני כחמישה חודשים קרה אסון: התיבה
נעלמה בין מדריד לליסבון. כל מאמצי חברת
מ וז. א .לאתרה לא הועילו. התזמורת
היתד, מיואשת במיוחד, שכן בין היצירות
בתיבה נכללו גם כאלה שלא פורסמו מעולם.
רק אחרי שלושה חודשים הגיעה
הודעה מרגיעה: התיבה נמצאה — שלמה
— בניו־יורק•
הנהלת התזמורת קיבלה אותה בשימחה
רבה — אך השבוע הסתבר שהיא רוצה
לקבל עוד משהו: פיצויים בסף 400 אלף
ליי על הצער שאבדן התיבה גרם לנגגי
התזמורת.

לנו אין מ ה: להס תי ר,
לנו יש מהלהציע :
* טלוויזיה משוכללת בעלת מוניטין,
שאיכותה נקבעת ע״י הידע, התמרים
והחידושים העולמיים המושקעים בה.

* בכל דגמי טלווזיה ״מץ־־ :

17ס 0 1 £ 0

השמע

\ 7 £נ 1 £ 0 £׳ א 1לגילוי

תדר

^ 6בוררי ת חנו ת או טו מ טיי ם לכיוון מראש של
6ת חנו ת.

* שרות מהיר ברמה אירופ אית

שועז 0מ־ ד £1_ £ 0

ולכס באיכות. בשרות. בקליטה ובקול 2ז1£מ.זו 7.מעל לכל
הסוכן והיבואן בישראל ״רלפו״ (ישראל) בע״מ. המכירה בסיטונות: רח׳ אבן גבירול ,49 תל־אביב,
טלפון # 267365 מפיץ לאיזור הצפון זאבכהנאבע ״ מ, רחוב סירקין , 10 חיפה, טלפון .67067

גבירת!
א77ה
מחזה

מוסיקלי

באולם ״אלהמברה״
כל ערב ב 8.30-במוצ״ש ב 6.30-וב9.30-
הצגות יומיות החל מיום ד׳16.7 ,

כרטיסים ברוקוקו, ביתר המשרדים
ובקופת ״אלחמברח״ מ־ 5.30 אחר-הצחרים
מועמדות למלכת המים 1969
מועמדות הרוצות להשתתף
בתחרות על תואר ״מלכת המים
1969״ ,הנערכת על־ידי
מערכת ״העולם הזה״ ,מוזמנות
לפגישה עם צלם התחרות,
ביום שישי זה, כשעה 3
אחרי הצהרים, במשרדי בריכת
״תל-אביב, ברחוב גורדון.

בעולם
ארצות־וזברית

ביקייי
של גיכסון

גבר מ תגלח תמיד עבור שניים!
חשוב גם עליה התגלח ב״ אד יסוך
בי ״אד יסוך הוא סכין הגלוח המגלח למשעי
ומקנה לך הופעה הדורה ורעננה.
״ אדיסוך הסכין המלטף את פניך
״אד יסוך נבחר במשאל העם לשנת 1969
כסכין הגילוח המובחר.
״ אדיסון ״ מגלח יותר מבל סכין אחר

ריצ׳ארד ניכסון רואה את עצמו כמומחה
לעניינים בינלאומיים. במסע־הבחירות שלו
אף הירבה להשמיע הבטחות, על מה שממשלתו
תעשה כדי לפתור את הבעיות הבינלאומיות
הבוערות.
במשך ששת חודשי כהונתו, הספיק לצאת
לשני מסעות ארוכים: אחד לאירופה המערבית׳
השני למיזרח הרחוק. השבוע נעשו
הכנות למסע השלישי. התחנה הראשונה:
סיפון נושאת־מטוסים, שאנשיה ישלו מן
האוקיינוס השקט את שלושת טייסי אפולו
, 11 בשובם מן הנחיתה על הירח.
שלא כמו בשני מסעותיו הקודמים, כללה
התוכנית החדשה הפתעה: ניכסון הודיע,
כי על פי הזמנתו של הנשיא ניקולאי צ׳או־שסקו,
הוא ׳ערוך ביקור רשמי ברומניה.
מוסקבה הסכימה. האם היה בכך
צעד הפגנתי נגד ברית־המועצות? האם החליטה
ארצות־הברית לפלוש לתחומי הגוש
הקומוניסטי, וללחום בהשפעתה של ברית־המועצות?
האם היתר. בכך פתיחה לעבר
סין? האם לא ישובו יחסי מוסקבה—זזשינג־טון
לנקודת־הריתחה, בגלל ביקור זה?
לכל השאלות והשמועות ניתנה, בסוף
השבוע, תשובה מוסמכת: אנשי משרד החוץ
\ הסובייטי הרגיעו את הדיפלומטים המערביים,
הסבירו כי ביקורו של ניכסון לא
יפריע להמשך השיחות על הגבלת החימוש,
או לשיפור היחסים בין שתי מעצמות־העל.
להיפך: האמריקאים הודיעו מראש לרוסים
על ההזמנה הרומנית, בציינם כי ניכסון
ישהה בבוקרשט יום אחד בלבד. ובכלל —
הסיבה העיקרית לנסיעה היא ריגשית. שכן
ב־ — 1967 כאשר ניכסון היה סתם עורך־
דין ניו־יורקי בעל עבר פוליטי עשיר ועתיד
מעורפל — הוא ערך סיור באירופה המזרחית.
פולין סירבה להעניק לו אשרת־כניסה,
מנהיגי רוסיה סירבו לפגוש אותו. רק
צ׳אושסקו קיבלו כאישיות בינלאומית חשובה.

כן מיהרה מוסקבה עתה להודיע כי
לא תראה בביקור החדש פגיעה בה, ושינג־טון
פירסמה את ההודעה הרשמית על הביקור.

צעד, שעוד לפני מספר שנים היה
מתפרסם כהתגרות אמריקאית, היה, במציאות
של , 1969 הפגנה נוספת של חיוניות
הדו־קיום בשלום.

ראט־נאם
משהו

א 1ה ד

אנחנו יוצרים כוח חדש. עזור לנו.

מלא ! גזור ! ושלח !
תנועת העולם הזה פוח חדש, ת .ד ,136 .תל־אכיב

אני מבקש להמציא לי חומר הסברה של תנועתכם -בלי התחייבות
מצדי.
אני אוהד התנועה ומבקש לקבל חומר שוטן ן
אני מבקש להזמין אותי לאסיפות התנועה במקום מגורי
אני מוכן להתנדב לעזרת רשימתכם ביום הבחירות
אני מבקש להצטרן ן כחבר לתנועה

השם

הכתובת המלאה רחוב עיר

גיל

מקצוע

מם׳ טלפון

כל מי שעיניים בראשו, יכול להיווכח
בעובדה, כי שיחות־השלום בפאריס נמצאות
במצב של קיפאון עמוק. נציגי כל הצדדים
הלוחמים נפגשים, מחליפים איגרות, רושמים
פרטיכלים — ומאומה לא זז.
אבל משהו זז בכל זאת — במקום אחר.
היכן מתקיימים המגעים הסודיים, מי מנהל
אותם, מה סיכוייהם — אין איש מוכן
אפילו לרמוז.
רק התוצאות ברורות.
למה מפנים? כאשר הודיע נשיא אר־צות־הברית,
בחודש שעבר, כי התלים להוציא
25 אלף חיילים אמריקאיים מווייאט־נאם,
הוגדר הדבר כמחווה של רצון טוב,
ללא תנאים מוקדמים• להיפך: באותם ימים
התחוללו קרבות עזים במיוחד.
השבוע, ללא הודעה פומבית ומבלי שיהיה
קשר גלוי עם הצעד האמריקאי, החזירה
צפון־וייאט־נאם שלוש חטיבות שלחמו
בדרום .״אין כל סיבה צבאית לפינוי.
7500 חיילים אלה,״ הצהיר גנראל אמריקאי
באוזני כתב ניו־יורק טיימס .״זאת יכולה
להיות תשובה לפינוי 25 אלף החיילים
שלנו.״
מטוסי־סיור אמריקאיים, שעקבו אחרי הפינוי,
דית־חו על יצירת שטח פנוי בעומק
של 15 קילומטרים, לאורך האזור המסורז,
המחלק את וייאט־נאם לשתי מדינות.
במקביל הורגשה תופעה חשובה עוד יותר:
מתח הקרבות ירד בצורה בולטת. עד
כדי כך, שבמסיבת עיתונאים בודשינגטון
היה שר החוץ ויליאם רוג׳רם מוכן לרמוז
כי בקרוב עשוי מספר החיילים האמריקאיים
שיפונו מוייאט־נאם להגיע ל־ 100 אלף.

_יהדלע=ז\ 1ו11

; 1אגרת הטלוויזיה,
מדוע?
דרישה מוגזמת היא מצד שר הדואר לדרוש
אגרת טלוויזיה בסך 57ל״י, בעד השנה שעבדה,
שבה לא היו כלל תוכניות טלוויזיה
מירושלים,
השנה אומנם יש תוכניות מירושלים, אך
רק ארבעה ימים בשבוע ובנוסף לכך התוכניות
ברמה כה נמוכה, שמוטב לחזות בתוכניות
של קפריסין ומצרים.
לכן אני שואל לשם מה מיועדת האגרה,
ומדוע אני חייב משהו לשר הדואר? !
גדעון בן־חי ר, אשקלון

הספר ״ 11111 1 -

ה פ עי ל, המר ענן

יתדיו עם?* 80־
ןםמחךש הספריי־דיאודרנט הפעיל
המרענן בל יום מחדש.
עבורך ועבורו, לכל אירוע,
נבל מצב, מונע,ריח גוף;•
מכיל תכשיר מגן מיוחד
לעור העדין ובושם מיוחל
מבית היוצר של מיטב
יצרני הבשמים באירופה.

בבתי־הסוהר?
הכתבה שלכם על הנער שהתאבד בבית-
הסוהר (העולם הזה ,)1661 עוררה בי היר״
הורים נוגים.
אם נער יהודי בבית־סוהר בישראל צועק
עשרים וארבע שעות ״חובש״ ,מה קורה כאשר
ערבי זקוק לדבר אלמנטרי כמו עזרה
ראשונה כשהוא במוסד סגור בישראל?
גתן גולדמן, תל-אביב

!8ה08ל
וחבו״הכנסת
ב״דו״ח לבוחר״ מלפני שבועיים (העולם
הזה )1660 מופיעות שתי תמונות: בראשונה
רואים את הח״כים הדתיים שלמה־יעקב גרוס

י בוו״ לגבר
1 ^ 1הפעיל והנמרץ
בריח צעיר וספורטיבי
.1 לאשת לשעות החם
מכיל בושם
קל ונעים

דיין והפסל

,בוו״ לאשת
לשעות הערב
מכיל בושם גרפתי
מעודן

מבצע פרסים מיוחד לקוני?* 8 0בחודש יולי *69י
500ל״י במזומן ו־ססו אריזות שי של 2 0 *1יוגרלו בחודש• יולי בין אלה
שישלחו 3וז1יווז?* 8 0ספריי־דיאודתט לת.ד — 16274 .עבור,מבצע 2 0
דרשו את ** 8 0הספריי־דיאודרנט הפעיל, בפרפומריה שלכם

הסב רו ד

גרום ורורנם
ושלמה לורנץ, ובשנייה את השר משה דיין
יושב בביתו ליד פסל עתיק של דמות
עטורת זקן.
האם שמתם בכוונה את שתי התמונות באותו
עמוד, כדי שהקוראים ישימו לב לדמיון
בין הפסל שבבית דיין, לבן חכר-
הכנסת גרום?
יוסף שלום, קריית־שלום
• לא. הדמיון מיקרי בהחלט.

יצחק,
לא גגון
רחצה לילית
בבריכת תדאביב
(גוריה)

כריכות

0 :1 1 1 1 .1

קוראים חמעמיינים לכיוף את גלימות ״העולם חזה״
של שנת ,1968 יכולים להביא את הגלימות שברשותם,
למערכת ״העולם הזח״ ,רחוב קרליבף ,12 תל־אביב,
הקוראים יקבלו כמקום, תמורת 10ל״י, כיד חדש
מוכן.
עבור כל גליון חסר יש לשלם 1410ל״י.

בתשקיף מלפני שבועיים צירפתם, בוודאי
בטעות, את שגרירנו יצחק רבץ ל רפ״י.
מי שמתמצא מעט בג׳ונגל הפוליטי שלנו
יכול היה להבין, כי הכוונה היא ליצחק
נבון (איש רפ״י לשעבר) ,ולא ליצחק רבין.
אני סבור כי יצחק רבין רחוק מרפ״י לא
פחות מכפי שהוא רחוק מגח״ל.
נכון?
דן אגמי, תל-אביב
• מה שנכון, נכון.

קוראים השולחים מכתבים,
מתבקשים לנסח אותם בק־צרח.
עדיפות תינתן למכתבים
קצרים.
זכות קדימה תינתן לסב־תביחם
של קוראים המצר־פים
תצלומיהם למכתבים.

עבי

ו 1 .ה

*בולי לסנוור !

ב עינז

בימים הקרובים תסתיים ההרשמה

מכתבים
בגרות ומיהדתנת
לכיתות הכנה לכחיגות

(המשך מעמוד )5
מה יהיה כשילדנו ייוזלד? הלא הוא ייפגע
בנפשו מהזוזעות הניבטות מן העיתון.
אם לא אקבל מכם עצה, אאלץ לשמוע
בקולה. מה לעשותן
אברהם לוי, חיפה

בעימוד בוקר או ערב
בפיקוח ציבורי
הנחמות נערכות מטעם משרד החמוד והתרבות
המוצר החדש

מועדי הבחינות: אוקטובר ,60 ואפריל 70

בני ברי ת וחקפלוסותא אוי !

חיזו ר

מ ל ^ו

תל״אביג

תיכוניים,
שפר
ב מי
התיעצות פדגוגית והרשמה:
רח׳ גורדון ,5 3פינת ריינס טל• 248514
בשעות , 8-00—14-00
ו׳ח׳ אנטוקולסקי ,4ליד ארלוזומב
פינת אבן־גבירול, בשעות •17-00—20-00

4אחמ

וגד ך ך גליל ה

מדינה פלסטינאית
איננה מעשית

צר לי לומר. אבל תוכניתכם להקמת מדי״,3׳
או פדרציה פלסטינית בשטחים המוחזקים
אינה מעשית.
אני נמצא עשרה חודשים באירופה ופגשתי
מספר לא מבוטל
של פלסטינים.
הם לא הסכימו ל־ותר
על ביתם בחיפה
או ביפו, עבור
זכות הגדרה עצמית
במדינה פלסטינית בגדה
המערבית ופיצויים
כספיים מצד
ממשלת־ישראל,
הסטודנטים הפלסטיניים
גורסים ותומכים
בזכות מדירוחנוכסרי

דו־לאומית ליהודים
ולפלסטינים.
למדינה כזאת לא אני ולא ישראלים רבים
אחרים נוכל להסכים, מאחר וידוע שמדינה
זו תאבד את צביונה הלאומי ותוך זמן קצר
יתבולל העם היהודי במרחב המיזרח־תיכוני.
גכי קוחנובסקי, ברלין, גרמניה

גן נמשכת ההרשמה לכיתות בוקר תיכוניות *־־
ששית (י׳); שביעית (י״א) ,שמינית (י״ב)
ההרשמה
למגמות: חוטנישטית, ריאלישטית וניאולוגית,
לרשות התלמידים: מורים אקרסאיים מנוסים,
טטיננדיות, חוגים, אטבקת שבדים ללא תשלום נוטף•
אם לא העמוד בבחינות לאחר שתתכונן לחן אצלנו
נלמד אותד
לאותן בחינות
שנה נושבת

! מו ל ח׳

היה גברו

1מדוע המודעה
לא מופיעה?
קראתי בגליון , 1657 במדור קורא יקר,
כי שלום כהן מבטיח לפרסם מדי שבוע,
ללא תשלום, מודעה למען מילווה ביטחון.
בגליון 1658 מודעה כזאת אינה מופיעה,
משום מה.
היש לכך הסבר?
א. שובל, צה״ל
• כן: עד היום לא טרחה מחלקת המודעות
של משרד ראש־המסשלה לשלוח למערכת
מודעה כזאת לפירסום,

ה״פאנטומים״ והגחידות התפלאתי לראות שהזדרזתם לפרסם את
מודעת הפירסומת ״תן לו פאנטום״ (העולם
הזה ,<1657
הרי לממשלה יש מספיק כסף גם בלי התרומות
של הציבור, אחרת לא היו מבזבזים
עשרות מיליונים על מערכת הבחירות.
יהודה לדי, קופנהגן, דנמרק

ם בן ז£ם ן*׳ 0ם ₪־
תחרות הצילומים

ס־ו־ ס

תכשיר איכות של טבע למריחה על הגוף

בסביבה שלנו מרחיבים את הכביש. לכן

םאג8£1

£1116:
1. \ 8 1 ,6 0 0 ,0 0 0 ,0 0 0
א 5 7 0א 1׳ ל .
ווינ 7ד ד\ון

3 8 ,5 3 0 ,0 0 0 ,0 0 0

3 0 ,0 0 0 ,0 0 0 ,0 0 0

... 1 7 ,0 6 0 ,0 0 0 ,0 0 0ו81. 1 1

1^160)1(01 £11161
1 . 5 4 4 ,5 2 0 ,0 0 0 ,0 0 0

ס ־ די בו

׳£££11181
ד ץ־ מ ד

*3 7 ,2 0 0 ,0 0 0 ,0 0 0

51:11:0 ...2 0 ,0 0 0 ,0 0 0 ,0 0 0

5 6 ,0 0 0 ,0 0 0 ,0 0 0
7 ,1 0 0 ,0 0 0 ,0 0 0

£ת 1צ
1 . ?311 \1311 ...
2 . 0110510:1101)1 ...

x 1 1ז \ 4ץ £511018)68 613^ ,101100.

ז 63ק ק 3ז>£1.1/1^ 10 108) 1א >1.\11:י 0 ; 0 0א !1013833106) :/

1968 .X596111ז 6נ 1ס 61׳ 01א זע>ן 43)611 13^ ,1011110- 181111968 0 0
0 00
.נםו 60116ק ן61

,ע 0ז 90 35 ¥ 1 4 0 1 0 50016 001101:16510 £11ז

01111 שויס סומיס ושח 111,וויזיוח
תוורדווו 11111111ח

תמונת השכוע
כרתו כמה עצים שהפריעו והוציאו את השורשים
שלהם.
במיקרר, עברתי שם, ואת תשומת ליבי
משך שורש מעניין. צילמתי אותו.
בעיני נראית התוצאה כראש של כלב או
של חיה פרהיסטורית.
ישראל ניצברג, נהריה
>• תמונת השבוע מזכה את הקורא, ישראל
ניצברג בפרס של !0ל״י.

מכתבים

המכביה השמינית

ו יחי
פרוש הצדיק

ב ח סו ת נ שיא מ דינ ת-ישר אל
מר^זלמו שזר
סבספ תי ח ה חגיגי ביו ם ב׳ ,י״ג ב אב תשכ״ס
287.69ב שעה 6 0בערב

כל הכבוד למנהיג אגודת־ישראל ח״כ מנחם
פרוש. אני רוצה לומר לכם שבעקבות
הכתבה פרוש הצדיק (העולם הזה )1661
עלה ערכו בבת־א־חת
בעיני. זה גבר
לעניין. איש עסקים
ממולח, שיודע לממן
את מיבצעיו
בהלכה, ומתמצא כמו
שצריך בענייני
פיננסים בינלאומיים.
עסקי־בנייה, עסקי־חלב,
בית־מלון, תרומות
מפראנק סי־נטרה,
רשיון לבנק,
טיסות ל־דרום־אפריקה,
חברות
בליכסנשסיין—
תודו בעצמכם: כמה משרי ממשלת־ישראל
למשל מסוגלים למיבצעים כה מקיפים ו־מעוררי־החפעלות?
דעו לכם שאם הייתי
צריך להפקיד את גורל המדינה בידי אדם
כזה, לא הייתי מהסס אף לשנייה.
זליג לוי, תל-אביב

באצטדיון רמת־גן

. .וזה סיננונו אינני רואה כל פגם בסיגנונו של ח״כ
מנחם פרוש, כפי שציטטתם אותו בכתבה
פרוש הצדיק (העולם הזה .)1661 אמנם מצד
אחד אפשר לטעון, כסי שודאי רציתם
להראות, שהוא משתמש בלשון גסה ובחד-
גוניות מגוחכת. אבל לדעתי זה מוכיח את
ההיפך: שהוא עקבי מאוד בדעתו, כל הזמן
הוא חוזר על אותה מילה. וזה דווקא
יפה מאוד.
עידן הדר, תל־אביב
תענוג נהניתי לקרוא אח פרוש הצדיק (העולם
הזה )1661 כמו שלא נהניתי כבר שנים.
מהיכן הצלחתם לגרד
את כל השאלות
האלו — אינני
מסוגלת פשוט להבין.
ולחשוב שיש
לכם 248 כאלו! אני
מציעה לכם לפרסם
בשבוע הבא את
שאר השאלות. זה
מזכיר לי פרשיות
בעבר, כשדברים התחילו
במשפט קטן,
הפכו במהירות למפולת
שלגים עצומה,
אשר זיעזעה
את כל המדינה ולא אחת אף גרמו לשינוי
יסודי במימסד•
הלה לקרשטיין, הרצליה

! גף לומדים ביהוד עתה, משנסתיימה שנת הלימודים, אני
מבקש להביא לפניכם אח המצב בבתי-
הספר ביהוד, בתקווה שעוד יתוקן משהו
לקראת השנה הבאה.
הילדים שלנו ביהוד סובלים מחוסר מקום
בכיתות ומחוסר מקומות־מישחקים ליד ב־תי־הספר.
בבית־ספר רמז למשל, לומדים
בחדר קטן אחד קרוב לחמישים ילדים.
כנגד זה קיימת ביהוד ישיבה ריקה כמעט
מתלמידים. יש בה בערך 75 חדרים —
ולומדים בה בסך־הכל חמישים ילדים, וגם
זה לא כל הזמן.
תושב, יהוד

! ידיד בצרה בצדה הנני עומד בפני נישואי לבחירת־ליבי. הדבר
היחידי שעדיין יש לי צרות ממנו —
זה העולם הזה. יום ולילה היא מבקשת
ומתחננת בפני שאפסיק לקרוא את העיתון,
בגלל שגמרתי עם הרווקות ואינני זקוק
יותר לתמונות־עירום. גם לריעות העיתון
היא מתנגדת, לא רק לחתיכות. היא לא
רוצה גועל־נפש כזה בביתנו החדש — וזהו
זה. אי-אפשר להתווכח איחה בכלל. ובכלל,
(המשך בעמוד )6

במכנית :
* קבלת פני נשיא המדינה
46 מצעד משלחות המכביה
46 הכרזת פתיחת המכביה על־ידי
נשיא המדינה
46 הפרחת יונים
* הדלקת לפיד המכביה באש מודיעין
46 מסדר פתיחה חגיגי
* השבעת הספורטאים
46 מפגן התעמלות של 1600 חברי המכבי
הצעיר
46 תזמורת צה׳׳ל
46 מקהלת הילדים ע״ש צדיקוב

כרטיסים להשיג בכל משרדי
הכרטיסים. הפצה ראשית: רוקוקו

במחירים גבוהים

1964ליטה
מלו הגם ק
מלוה בטחון
1968 0 ׳.
״ נוה ״ שד׳ רוטשילד 15
תל־אביב, טלפון .54931 :
8.30 בבוקר עד 6בערב.
מרכז עדשות מגע

1£8א 3 0 £א 1£ז ׳ ס ^ זיאסס

״גרוזובסקי -אישון לנס״
תל־אביב, רה׳ שניאור ,5טל 55029 .

שעות קבלה 9-17
לרגל חופשה
המכון יהיה טגור
מ־ 25.7.69 עד 10.8.69

בכלימי השבוע
משעה 7 . 3 0עד
11 בערב. מוסיקה,
בידור וטלויזיה.

| בבריכת
1ג לי ת

ענו !,על בהיות

03111:1הו ה

גמה

1969 ושוב -קיץ, גלים וחופים מלאי יפהפיות. מיי מבנות הארץ
דאוייה לכתר מלבת המים? זאת נדע בעוד שבועות מיספר, עם
עריבת נשף הבחירה המפואר ב״היבל התרבות״ ,בהשתתפות
מיטב האמנים.
התחרות פתוחה לצעירות בנות בל הגילים. מועמדות יכולות
לשלוח את תמונותיהן, יחד עם פרטים אישיים על עצמן, להנהלת
התחרות, ת.ד 136 .תל־אכיב. אם רצונן שצלם המערכת
יצלמן, עליהן לקבוע מועד לתצלום, בטלפון 231422 תל־אכיב
(בין השעות 6-- 4אחרי הצהריים).
והעיקר: את המלבה בוחר הקהל עצמו -על פי כרטיסי•
בחירה וקלפיות. ועדת הקלפי תיבחר מבין הקהל.

התח רו ת נערכת
ב ח סו ת חב ר ת

הלנה רובינשטיין

הרא שונה ב איפור
א^ 710א141ט 111 הזו ה ר

שריינו לכם תאריכים אלה :
ביום ג׳ 2.9.69ב 8-בערב
נשף הבחירה: בהיכל התרבות.בת״א
במוצ״ש 2.8.69ב־ 8בערב
בחוף אילת: פנטזיה ימית לבחירת נסיכת ים־סוף
בחוף הירוק: נשף מוקדם לבחירת נסיכת הים־התיכון במוצ״ש 9.8.69ב 8-בערב

ה מל כ ה תצא ל סיו ר
ב אי רו פהכ או רחתחברת

מיפעל העלית
של ישראל
לייצור בגדי-ים
ומחוכים

איפור ל מו ע מ דו ת: הלנ ה רובינשטיין

הדרכת ה מו ע מ דו ת: לאה פלט שר

־1־1330־1־
שיסו השעון
הנמכר ביותר
בעולם

0׳ 1 9 1 8 < 1118י§ י 111 9
11X1*1 61
זר* <114*1111י!* 1 41י

• 4יי* 9 * 11 * 4

•י**יי* ו99ר נ1
יוי 1:13י ייל ס פ
11י 99 1י1 1יוו־ו* 9

*•יי א

ו9 9

יייניוי

ו ^ן ץ-><1ך(1י

פרטים

בחנויות

סיסו

י/רלזם׳

הטתתף במבצע הפרסים הגדול טל טיסו

ילסיס ׳ 4 .ו.וי<די)חד*י•

1< 516 171. .1׳־ 1דגם 46572
אוטומטי, אטום למים, אל־חלד.
— בתוכל
יתרונות 516
ספת יום ותאריך.
]< 516.2י 1דגם 40508
כרונוגרף טאכומטרי — מד מרחק
וזמן. חזק, נגד מים. אלחלד.
מיוחד לספורט. מעוצב
במיוחד למדידת מהירות. שני
מדי־זמן: לשניות ולדקות.
]< 516.3י 1דגם 44554
שעון ספורט וצלילה (עד 100
מ׳) .חזק מאד. נגד מים. אלחלד.
נדרך מעצמו. תאריכון.
הגנה כפולה מפני זעזוע.
]< 516.4ע 1אלקטרוניק דגם 40600
שעון ספורט לא־קונבנציונלי,
עם תאריכון. הגנה כפולה מפני
כל זעזוע, עמיד בפני מים. צמיד
סלדה. אל־חלד. אחריות לפעולה
תקינה במשך 12חודש
— ללא צורך בדריכה (מתיחה),
גם במצב של חוסר תנועה.
לכל השעונים — מבחר רצועות
וצמידים

המוסמכות

ה 3.1י על!

ביום הראשון שעבר ישבתי, אחרי חצות, במירפסת של מיסעדת
ניו יורק, בפינת רחוב דיזנגוף. לפתע התפוצצה הפצצה מעבר
לרחוב, במרחק כמה עשרות מטרים בלבד: כדור עצום של אש
ועשן, רסיסים ושיברי־זכוכית. צעדי הראשון היה לעבר הטלפון:
״התפוצצה פצצה בדיזנגוף—קרן־קיימת,״ הודעתי לעורך התורן,
״שלח מייד צלם!״
כאשר הגעתי אל מקום הפיצוץ, היתמרה הלהבה לגובה של
ארבע קומות. מכבי־האש והמשטרה לא הספיקו עדיין להגיע.
חיפשתי נפגעים, ולא מצאתי. לא היה לי מה לעשות, אלא לחכות
עד שיופיע צלם־המערכת. בינתיים הספיקה להגיע מכונ׳־ת־כיבוי
ראשונה• באותו רגע עצמו הופיע איש העולם הזה הראשון, ליתר
דיוק: האשה. אלה זוהר, חברת המערכת שהיא גם כתבת, וגם
צלמת, היתד, העיתונאית הראשונה במקום. הסתבר כי נמצאה במרחק
כמה רחובות כאשר שמעה את ההתפוצצות, ורצה לשם כל עוד
נשמתה הספורטיבית באפה.
היא הספיקה לצלם את מכונית־התופת עולה בלהבות, ואת מכבי־האש
במלאכתם. תמונות הלהבות, שהופיעו בעיתונים אחרים —
כולל אל קודם הירושלמי — נמסרו לאותם עיתונים על־ידי העולם
הזה.

אבל אם אלה זוהר היתד, הראשונה מבין צוות
במקום, היא לא נשארה יחידה. כאשר הגיעה ההודעה הטלפונית
למערכת, נשלח מייד הכתב־הצלם נתן זהבי. ואילו צלם־המערבת
אורי כוגן, שנמצא מחוץ למערכת באותו רגע, אותר תוך שלוש
דקות, וכעבור שלוש דקות נוספות כבר היה במקום־ההתפוצצות.
שלושתם צילמו למעלה מ־ 500 צילומים, מהם פורסמו בגליון האחרון
ששת התצלומים שהיו, לדעתי, הרפורטג׳ה הטובה ביותר על
נושא זה בעיתונות הישראלית.
העולם זזזה

״קוטל פרות קדושות ! ״
וושינגטון פוסט

״מהפכני ...מעורר מחשבות״
אחר־סאעה, קהיר

״אובייקטיבי, רב־תקווה...״
גארדיאן, לונדון

*1 0 0שהפך נושא לכל דיון רציני בעולם
בענייני ישראל.
שכל ישראלי חושב חייב ל ק רו א או תו.
הפצה ראשית :״מרגליות״ רח׳ מלצ׳ט 38 טל 241224 .ת״א

ספר

הצעה

מ י וחדת
״ העולם

לקו רא י

הזה ״

תוכל להשיג את הספר במחיר מוזל של שבע ל״י׳
על־ידי מילוי התלוש בעמוד 38
—1 11 111! 1111111111 111111ו

—111

^ בושת או !?,שוון
לפני שלושה שבועות הופיעה, בראש מדור תשקיף, ידיעה ש־הובלטה
במיוחד. תחת הכותרת ״מי יהיה מס׳ 3ברשימת גח״ל?״
נאמר :״ההפתעה הפוליטית הגדולה ביותר של מערכת הבחירות
לכנסת השביעית תתפוצץ בשבועות הקרובים, כאשר ייוודע דבר
הצטרפותה לגח״ל של אישיות מפורסמת ביותר. בשלב זה טרם
ניתן לגלות את זהותו של האיש קרוב לוזדאי, שאותו אדם
יעמוד גם בראש מטר-,הבחירות של גח״ל
מטעמים מובנים מאליהם, לא רצינו לנקוב בשמה של האישיות.
באותה תקופה לא היה העניין גמור, וכל עוד היו סיכויים כי אריק
שרון ימשיך לשרת בצבא, לא רצינו לערב את שמו בעסקנות
מפלגתית. אם החלטנו בכל זאת לפרסם את הידיעה בצורתה המרומזת׳
היה זה בגלל חשיבותה בזירה המדינית הפנימית.
למחרת יום הופעתו של העולם הזה, הועתקה אותה ידיעה,
כימעט במדוייק, על־ידי הארץ. העיתון היומי מצא לנכון לפרסם
תמונה של שרון, יחד עם סיפור בלתי־רלבאנטי, לצד הידיעה על
סיכויי הצטרפותו לגח״ל. שמו המפורש של שרון, בהקשר זה,
הוזכר רק כעבור כמה ימים נוספים, כאשר כבר התפתח העניין
למימדים שאי־אפשר היה להתעלם מהם• אורי אבנרי הזכיר את
השם, בעת דיון בכנסת על בעלי מישרות ממשלתיות המתפטרים
מתפקידיהם. למחרת הועתקו דבריו של אבנרי בכל העיתונים.
בשבוע שעבר חזרנו לנושא זה, כאשר הגיעו אלינו ידיעות
ממקור ראשון — בעצם, מכמה מקורות ראשונים — כי ההסכם
בין שרון לבין צמרת גח״ל עומד ליד,פך עובדה מוגמרת. הקדשנו
לו שער, תחת הכותרת: פרשת אריק שרון — האלופים הולכ־ם
לבחי רות.

יומיים אחרי הופעת גליון זה, הודיע שרון שאם יפרוש —
יצטרף לגח״ל, כראש מטה הבחירות של הגוש,
המסקנה: כדאי לעקוב מקרוב אחרי המתפרסם במדור תשקיף.
זהו הריכוז הגבוה ביותר של אינפורמציה בעיתונות הישראלית.

* שארה אישית רנווש
אי־אפשר, כמובן, לסיים, מבלי להזכיר את ח״כ מנחם פרוש.
בגליון הקודם העתקנו את חלק הארי מתוך 248 השאלות שהוגשו
לבית־המשפט, ואשר ח׳׳כ פרוש נתבקש להשיב עליהן. אבל אלה
שאלות בעלות משמעות משפטית.
ברשותך, אציג שאלד, נוספת לח״כ פרוש. לאו דווקא כעורך
העולם הזה המעורב במשפט שהגיש ח״כ פרוש, אלא כאזרח
וכחייל פשוט שנפצע בקרב:
ח״כ פרוש —
אתה נהנה מפירותיה של המדינה, ויושב בבית המחוקקים שלה!
כאשר פרצה מלחמת העצמאות היית בן .31 לפי מיטב ידיעתי,
היית בריא ובעל כושר קרבי מעולה. ירושלים, עיר הולדתך ובירת
ישראל, היתד, במצור. כל הגברים — ונשים רבות — נקראו להגן
עליה. מה היה חלקך אתה בהגנה על ירושלים ועל המדינה? האם
שירתת באחד מאירגוני המחתרת — ההגנה, אצ״ל או לח״י —
לפני הכרזת המדינה? האם שירתת בצר,״ל, אחרי שהוקם?
ואם לא — מדוע?
אין לך כל חובה משפטית לענות על שאלה זו. אבל
תשובתך תעניין רבבות ששפכו את דמם אז, והמסכנים
את חייהם היום על הגבולות.

כוד שואדי
את ]!נשה דיין

חזרה לתחילת העמוד