גליון 1664 מתאריך 23 ביולי 1969

ח׳ כאב תשכ״נז 23.7.1969 ,

אוגרים רגו:
״אתם משוגעים!״
אין לכם מגגנון, אין לכם
איך אתם מעזים להת מודד
כל המפלגות — ממע״י ועד
איך אתם מעזים להתגרות

השאלה הקבועה, העומדת
היא: מה יהיה הנושא שאי־אפשר
כאשר שאלנו את עצמנו השבוע
מובנת מאליה: הנחיתה על הירח.
השוטף.
אבל עוד באותה ישיבה, נשמע קולו של האיש אשר צריך לדעת
דברים כאלה: ראש המערכת אלי תבור, שהוא גם הכתב הצבאי של
העולם הזה. הוא הוסיף אזהרה להחלטה על הירח :״אל תפסלו
מראש אפשרות, שעניינים ביטחוניים חמורים יתחרו עם אפו לו . 11״
אולם בעוד שלגבי הנחיתה על הירח ניתן היה לקבוע בוודאות
מד, יקרה ומתי, ולדאוג מראש לאספקת חומר מחו״ל ולאיסוף חומר
ארכיוני, לא כן לגבי התפתחויות בחזית הצבאית הקרובה הרבה
יותר מן הירח. על כן הוחלט להמשיך בתיכנון הגליון כמוסכם,
תוך השארת אפשרות של כיסוי נרחב ומתאים לכל התפתחות צבאית
צפוייה.
על כן תופסים בגליון זה שני נושאים עיקריים את מרכז־הכובד:
הנחיתה על הירח, והפעולות הצבאיות. בהכנת הנושא הראשון
טיפל צתת בראשותו של עוזי הדרי: את הטיפול בנושא השני
ריכז אלי תבור.
במרכז ישיבת־המערכת השבועית,
להתעלם ממנו השביע?
את השאלה הזאת, היתר. התשובה
בהתאם לכך תוכנן הרכב הגליון

כסף, אין לכם
עם הבוסים של מפ א״י, עם הכשף שמקבלות
מפ״ם, מגח״ל ועד הליבראלים העצמ איי ם ז
בפלוגות הפועל ובמנהלי בנ ק הפועלים ז

זה נכון !
אין לנו כסף — אפילו למישלוח מכתבים בדואר.
אין לנו 1500 לירות להתקין טלפונים במטה הבחירות שלנו.
איננו יכולים לשלם שכר אפילו לפקידה אחת.
איננו מקבלים הקצבה מכספי מס המפלגות המתועב.

אבל אנחנו לא משוגעים. חצופים — אוליי, עקשנים — בוודאי !

אנו מתסזנים להוכיח דבר אחד: אפשר לשבור את שילסון הבוסים, אפשר
להתקומם נגד המנגנון, אפשר להעז ולמרוד במימשד.והעיקר — אפשר לסמוך עליך.
עליך הפועל, המהנדס, הדודר, הפקיד, ופועל הנמלים.
אפשר לסמוך על חוש הצדק שלך, על הגיונו ד,בריא, על תחושתך שמוכרחים
לעשות משהו נגד הריקבון, השחיתות, היד הקשה של הבוסים. .
אפשר לסמוך עליך שתתנדב לשמור על טוהר. המידות בבחירות ולמנוע זיופים
בקלפיות.
אפשר לסמוך עליך שתציע את עזרתך — החל בעבודה אפורה במטה הבחירות
ובלה במסע הסברה.
אפשר לסמוך עליך שתתרום את הלירה ; או עשר הלירות ; למימון ההוצאות
הצנועות שאין מנוס מהוצאתן.

כי אנו משוכנעים שאתה רוצה לשנות אתד מו ת ה של ההס תדרו ת.
שאתה רוצה בהס תד רו ת שתגן על זכויותיו של העובד — ולא ת הי ה
בעצמה מעבידה.

הסתד רו ת — שעיקר כוחה באיגודים המיקצועיים — .ולא בצויי־הריתוק
של איזשהו שר בממשלה.
הסתד רו ת — בה יאמרו נציגי העובדים למנגנון החי ממיסיהם מה
עליו לעשות — ולא ההיפך.
הסתד רו ת — בה יש פיקוח ממלכתי גלוי ומבוקר על מיליוני הלירות
של קרנות הפנסיה.
הסתד רו ת — בה לא ייתכן לעשות עיסקות במכירת וקניית פרדסים
לטובתם של עסקנים מושחתים.
הסתד רו ת — שמנהל בנק הפועלים שלה לא יימצא אשם בביצוע
עיסקות מלוכלכות.
הסתד רו ת — בה תהיה ועדת ביקורת — ולא ועדת טישטוש.
הסתד רו ת — שתדע להגן על זכויות העובדים כדי למנוע את הצורך
בשביתות — ולא הסתד רו ת שתשבור שביתות.
הסתד רו ת — שלא תובל לאיים בהפסקת טיפול רפואי למשפחותיהם
של חברים מתמרדים — מפני שקופת־חולים תהיה חלק
מביטוח בריאות ממלכתי.
בקיצור — מפני שאתה דורש כמונו:

החזירו את ההסתדרות לעובדים !
על כן, בבוא יום הבחירות — הצבע

העולם הזה — כוח חדש

חלליש בחלדת
תוך כדי ריכוז החומר הארכיוני על הירח, העלה עוזי הדרי
מיסמך מעניין — ודוזקא ישראלי. יזהו גיליון׳ העולם הזה מלפני
16 ווחצי שנים. שעל
שערו מופיע צילום הנראה
כאילו צולם השבוע,
על פני הירח.
השער מורכב משני חלקים:
צילום של שלוי
שה אנשי־חלל על פני
.הירח, וציור של. חללית
נוסקת למוום. הצילום
נלקח מתוך סרט דמיוני
על הירח, ואילו ציור
הו־קע בידי דוש, כיום
הקאריקטוריסט של מעריב,
ואז צייר מערכת
י העולם -הזח.

בתוך !לגיליון עצמו
פירסמנו כתבה בת שלושה
עמודים, בה נאמר:
״תוך 50 שנה, טיסה
ראשונה לירח.״ הנבואה
התאמתה לחלוטין — אם
כי המציאות הקדימה ב־
34 שנים את הדמיון.
הכתבה היתד, מבוססת
על פירסומיו של ורנר
שער ״העולם הזה״ 792
פון־בראון, מדען־ד,טילים
הגרמני שהועבר לאר־צות״הברית
עם כניעתה של גרמניה הנאצית. הספר שכתב פון בראון
על נושא זה נחשב אז ליצירה של מדע־דמיוני, והוא כלל ציורים
של הכלים שיסיסו את האדם הראשון לירח. הדמיון בין ציורים אלה,
שהועתקו בהעולם הזה, לבין החללית שהטיסה את אנשי אפולו 11
ן לירח — מדהים.
אגב המילה חללית, בה משתמשים ברדיו, בעיתונים, בספרי־מדע:
היא נוצרה בסדנה הלשונית של העולם הזה. באותו גיליון (העולם
הזה ) 792 צירפנו גם את הטבלה הבאה:
לשם קידום הדיו! על כיבו ש החלל, מציע העולם הזה את ה מת״
חים הבאים ל שימו ש ב שפה העברית: חלליש — איש הפועל בחלל.
חללית — כלי־תובלה לתנועה בחלל. תחלל — שדה־המראה ל־חלליות.
חללבוש — הלבו ש ה מיו חד לחלליש. הבא להגן על נופו,
ל הזינו ב ח מצן ולווסת את הלחץ. בסים חלל — כוכב־לכת מלאכותי,
שיוקם על־ידי בני־יאדם בחלל
בסיס לטיסה לירח.

הריק, בקירבת כדור־הארץ, י שמ ש

מכל ההצעות האלה התקבלה, בינתיים, רק חללית (שאז נקראה
בשם המסורבל ספינת־חלל, המתורגם מילולית מאנגלית) .אני מקווה
שיתר המילים יהפכו שמות של יום־יום, כאשר חללישים וחלליות
יהיו תופעה שיגרתית, ובישראל ידברו על בסיס חלל ולא על בסים
חבלנים.

ולפני כן, אנא פנה אל מטה הבחירות, ברחוב גליקסון ,8או ברחוב
קרליבך 12 בתל־אביב, כדי לעשות את הצעד הראשון שיאפשר כל
זאת: חתום על רשימת הממליצים על הגשת רשימתנו לבחירות. אם
אינך יכול לבוא, מפני שאתה גר מחוץ לתל־אביב, הודע לנו את כתובתך
טלפונית ,30134 ואחד המתנדבים יבוא אליך.
ואם אתה כבר מתקשר איתנו
אם לזה קוראים שיגעון —

הצע עזרה אחרת. אנו סומכים עליך.

חיה גס אחה משוגע!

מטפרי הטלפון של

ה עו & ס ה 1ה

החל מיום 30.7.69 יוחלפו מספרי הטלפון של המערכת.
המספר החדש (שלושה קווים) יה יה .260134
העולם הזה 1664

לארה״ב — מי שראל באהבה — מיו צאת בירה ״מכבי״,
הבירה ה מיו חדת שעמדה בהצלח ה בכל המב חני ם הקפד ניים
של שלטונות היבו א בארה״ב.
לא רק אהבה אל א גם ידע ונ סיון של עשרות שנים מו כנ סי ם
בבירה נפלאה זו, שהיא חז ק ה יותר מן הבירה הרגילה
המוכרת ל אוה בי הבירה הישראלית.
״מכבי״ — הבירה ה מיו חדת ליצוא, בבקבוקי ם ה מיו ח די ם
— תו אמתב תכונו תי הובטעמהאת הבירה ה א הו ב ה על
תושבי ארה״ב.
גם אניני הטעם בישראל יוכלו לי הנו ת מבירה ״מכבי״,
שתימכר ב מ סעדו ת ומעדניו ת מובחרות.

לחיים ול הנ אה

מבבי-הבידה הישראלית לץ צוג וליצוא

ביו הקהל תוגרל ״וספה״!

פסטיבל תקצב הישראלי 1969

מטעם מערכת הוווו! 0

בחסות * 1ם כ |1תעשיות גלידה

ביום חמישי זה, בפארק הלאומי ברמת־גו, ב 8בערב
ישתתפו מיטב הלהקות בארץ
(לפי סדר א״ב)

הכוכבים הכחולים
העכבישים

נערי החצר

המהפכה

ה שו קול ד ה
פעמוני סוני

7 0 £ 5ו ט 0 5 0ן^ו
להקה אווחת מחי י | 1^1>^1<£1:?5 :א ז 1£־1״ר
(ממזרח ירושלים)

המנחה: פפה

פרם ראשון: שרביט הזהב
שרביט מוגש ע״י פז -חברת נפט בע״מ

בחירת מלכת הגוגו 69׳
בחסות ״ליידי אסקווייר״
צבע הקסם לנעליים

כתר למלכה ופרסים ללהקות:
תכשיטי ״טופז״

ציוד אלקטרוני
ראקום — סמגממ^ס

ביו רוכשי הכרטיסים תוגרל ״וספה״ (ללא מסים) — הקטנוע הנפוץ ביותר בעולם

כרטיסים ב״הדרן״ ,אבן־גבירול ,90 ובכל יתר המשרדים בעיר.
בערב ה מופע: בקופות הפארק הלאומי.

ההפקה: מופע אמנים 1969 בע״מ

מכתבים
הכתבה על התערה,
פאגטסטית

ראל״ אלה על ראשו של הדתי. ומעל לכל
זה הכו תר ת :״כך אנו רואים או ת ה.״

בכתבה שלכם על התעלה (העולם הזה
663י) בלט ההבדל בינכם לבין העיתונים
האחרים.
כוונתי לצילומים הנותנים תמונה פאנ־טסטית
על הנעשה באיזור, ולחומר הכתוב
המראה על בקיאות ועומק בנושא.
תחילה לא הבנתי מדוע קיים ההבדל
הזה. אבל אחרי שקראתי
בקורא יער
איך עבדתם על הכתבה,
הבנתי.
אני עוד לא קראתי
באף עיתון אחד
בארץ על כך שעיתונאי
ישב שבוע
שלם בתעלת־סואץ
ולמד את הנעשה
שם בצורה כה יסודית.
ותאמינו לי,
אני קוראת עיתונים!
לכן, כל הכבוד
לכם, ובייחוד לעיתונאי
ולצלם שעשו את העבודה השחורה.

מרים שפירא,

ו±וו_נון ה עי ד ן

ירו שלים

! ₪מאיר הר־ציון -
הישראלי החדש?

י הסניכוריה הציבורית
של ברטרנד ראסל
הצעתו של ח״כ אורי אבנרי להקים מנגנון
ממלכתי של סניגוריה ציבורית (העולם
הזה ,) 1662 הועלתה כבר לפני למעלה משלושים
שנה על־ידי ברטרנד ראסל בסיפרו
זסלעס?.

באותו הקשר מציע ראסל להנהיג גם
שהודאה לא תתקבל כעדות, ועל־ידי־כך
למנוע הפעלת לחץ ועינוי אסירים בכדי
שיודו באשמתם.

אריאל סימקיו,

זה שהתפשרתם עם הרב ן?) מנחם פרוש,
אני עוד יכולה להבין. סוף־סוף, זאת היתר,
נסיגה מבוהלת, והוא ביטל את תביעתו.
גם את זה שהייתם מוכנים לתרום 5000
ל״י למוסד צדקה, כחלק מהפשרה, ,אני
יכולה להבין.
אבל את זה שהעולם הזה היה מוכן
לתרום את הכסף למוסד שבראשו עומד
הח״כ הדתי — את זה בשום פנים אני לא
מבינה!

על עצמו מאיר הר־ציון :״קל להרוג אדם
בירייה מאקדח. אתה לוחץ על ההדק ונגמר.
אבל בסכין. זה משהו אחר לגמרי. אתה
נלחם באמת — .זאת הרגשה נפלאה. עילאית.
אתה יודע שאתה גבר.״ (מוסף הארץ

אחרי שכבר נכנעתם, לא יכולתם לדרוש,
לפחות, שסכום התרומה יועבר למטרה נעלה
יותר מאשר למוסד השייך לרב פרוש?

יעקב שרייכמן,

בדיוני

אליעזר פומרנץ,

נהריה

₪בראי

עי!ום
חומר כזה ודומה, מופץ על-ידי היהדות
החרדית בארצות־הברית.
הכרוז המצורף נמסר לידי בעת הפגנה
בניו־יורק, לפני כמה שבועות.
א. ב , .ירושלים
• הכרוז מראה משמאל ציור אידילי
של רוקדים, תחת הציון ״אולי אתה רואה
את ישראל כן .״ מי מין ציור שני המראה
את הדוד סאם משלם לבתי־חולים ישראליים
מענקים למחקרים פאתולוגיים, ובתי־החולים
מניפים סכין מגואל ת בדם של ״ ה מי עו ט
הדתי״ ,שעה שמנגד מנחי תה ״מדינת־י ש־

תל-אביב

הפ שרה הציע העולם הזה

לתרום את מחצית הסכום לקרן ל מען נכי־צה״ל,
היועץ ה מ שפטי לממ שלה קבע כי
הסכום כולו ילך למוסד
בית־דבורה.
היפה והמכוער

מס 1965 , 7

אסוציאציה שנייה: מאיר הר־ציון אומר
לנו — ־שלא היה מוכן להיעצר מול שלט:
,עצור, גבול לפניך!׳״ כמה זה קרוב לאותה
סיסמה גרמנית שחצנית — ״לאבנסראום״...
מאיר הר־ציון רצח ״דרך אגב״ ערבים
חפים מפשע. אך לדעתו — ״אלה לא היו
פעולות אכזריות
מספיק. עוד יגידו עלי שאני משמיץ.

פתח־תקווה
הכסף לגבי צח״ל

״כא שר מ ה סכין ני תז דם של יהודים, אזי

הו לן לנו טוב יותר.״ הבה נשמע מה אומר

ירו שלים

י התביעה
של פרוש

אסתר רוזן,

,מינהג חדש בא למדינה״ — אנשי־הרוח
החלו לשבח את אנשי־הכוח. הסופרת נעמי
פרנקל (השומר־הצעיר, בית־אלפא!) הציגה
לפנינו באור חיובי את ה,,סופר״ החדש
מאיר הר־ציון ( שידורי ישראל.)27.6.69 ,
אסוציאציה ראשונה: הנאצים בגרמניה של
היטלר היו שרים שיר שפל למדי —

**וב־ידן ט!־וני

האם אתם חושבים
שאני לא יודע
שאני מכוער?
לקח לי שנים עד לשכנע שהצלחתי
מתי מעט (ואת עצמי
בתוכם) שאני
יפה, והנד, אתם
באים ומנפצים אגדה
זו (רחל המרחלת, העולם הזה .)1658 פוי
תתביישו לכם.
לאות מחאה אני מצרף את תמונתי בזה,
למען יראו ויסתנוורו.

עמי פרידמן,

מינכן, גרמניה

#יפה מאוד.
1טעות לעולם חוזרת
מצורפת טעות פרוידיסטית
הנהלתתקרית הפלדה החליטה להשקיע
700 אלף ל״י בתנורי ההתכה

שרה ורב פישל,

הרצליה פי תו ח

־1־1550־
£16011׳0 1110

516מ?

״טיסו? 11 516 אלקטרוניק״ — שעון ספורט לא־קונבנציונלי,
עם תאריכון. הגנה כפולה מפני בל
זעזוע. עמיד בפני מים. צמיד פלדה, אל־חלז* .אחריות
לפעולה תקינה במשך 12 חודש — ללא צורך
בדריכה (ומתיחה) ,גם במצב של חוסר תנועה.

השתתף במבצע הנוסי ם הגוור שר סיסו
פרטים בחנויות טי ס ו המוסמכות

ד ד׳ ה

()147

לבו זז ד

בשבוע שעבר פסל בית-המ שפט א ת חו ק מי מון הבחירות, בהצביעו על
ליקוי אחד בו — ליקוי שהתרענו נגדו מן הרגע הראשון.
בשבוע האחרון של הכנ סתבאה הממ שלה והציעה ל תקן א ת הליקוי
ה א חד הז ה — ותוך כדי כך הציעה חו ק ״ת שדיר״ שימנע להבא כל פנייה
לבית״המשפט כדי ל תקן א ת שאר ה לי קויי ם והשערוריות ב חו קזה.
נאמ תי כמהנ או מי ם נגד מזי מ ה זו. העיקרי הי ה כלהלן :

• מינוייי א &י

מימוו מפלגות * השריר * בחירות בכלא >
גירושין אזרחיים * עזרה ליהודי ברית-
המועצות * שארם־אל־שייר * נמל אש־דוד
חופש שביתות * מלחמה בשחיתות

אקדים לדברי הערה אחה:
היום מתכוננים להצביע לפחות 61 חברי־כנסת, בעד הצעת־החוק הזאת. אבל הם אינם
כאן. הם אינם טורחים לעקוב אחרי הוויכוח עליה. הוויכוח אינו מעניין אותם, הנימוקים
אינם מעניינים אותם. הם יבואו להצביע, להרים יד.
את זה אני מקדים, למען יירשם הדבר בפרוטוקול.

אפילו מחציתם של המצביעים אינם נוכחים כאן ברגע זה !

ויקצורשס ״ טוב: נם ז ה לא נכון. אתה ניהלת פה ר שימה סי י שנו ומי
איננו; ז ה לא יפה.
אורי אבנרי: לא נוכחי ם עכ שיו באולם מחצית חב רי־ הננ ס ת שיצביעו היום.
שמואל תמיר: יש כאן עכ שיו 25 איש.
אורי אכנרי: בז מן הוויכוח — הם ב מזנון ; בז מן ההצבעה — הס במליאה.

״מקח ומימכר בחדרי חדרים״

כנסת 6
הכנסת השישית סיימה את מושבה האחרון.
כשם שעליתי על דוכן הנואמים ברגעיה
הראשונים (כדי לנמק מדוע נמנענו
מלהצביע בעד בחירת קדיש לוז ליו״ר) ,כך
עליתי על הדוכן גם ברגעיה האחרונים
(כדי להציע החלטה לגינוי הפליית היהודים
בברית־המועצות).
השבוע האחרון היה אופייני. כי בשבוע
זה ערכנו מלחמה רצופה נגד שורה של
חוקים אנטי־דמוקראטיים, נקראתי עשרות
פעמים לסדר בגלל קריאות־הביניים החריפות
שלנו, נאומינו עוררו כמה פעמים סערות,
ופעם אחת נעל יו״ר הכנסת את הישיבה
בזעם, בגלל מחאותי על הפרת תקנון
הכנסת.
בסך־הכל עליתי בשבוע זה 17 פעמים
על דוכן הנואמים. יש בכנסת כמה עשרות
חברים שלא עלו על הדוכן 17 פעמים
בכלתקופתהכהונה של הכנסת
השישית.

פירוט נושאי נאומינו והצעותינו מעל
הדוכן נותן מושג על התחומים הנרחבים
של פעולתנו:
( )1נאמנו נגד חוק מימון הבחירות
וחוקהתשדיר (ראה מיסגרת) .שני
דיונים אלה שולבו יחד, כדי למנוע בעדנו
לנאום שני נאומים במקום אחד.
( )1נאמנו נגד חוק מימו ן הכחירות
בה הצענו להבטיח זכות־כחירה לאסירים
בבתי־הכלא, על־ידי הצבת קלפיות
שם( .רק אני לבדי הצבעתי בעד הסתייגות

( )3התנגדנו בחריפות להצעת־חוק שבאה
לאפשר את השימוש בכל דרכי־ד,תעמולה
בבחירות להסתדרות -ערב
הבחירות לכנסת — וכך לרוקן מן התוכן
את החוק שבא להגביל את אורך התקופה
והאמצעים של מערכת־הבחירות לכנסת. בשעת
נאומי זה אירעה התקרית ביני ובין
קדיש לוז, שגרמה לכך שהיו״ר נעל את
הישיבה באמצע משפט שלי.
( )4המשכנו באותו נאום בהיפתח הישיבה
למחרת־היום. תבענו כי הבחירות
כהסתדרות לא יתקיימו בסמוך לבחירות
לכנסת — או שיתקיימו באותו היום ממש.
( )5נימקנו מדוע נמנענו מהצבעה על
הצעה לסדד־היום בעניין הצהרותיו של
משה דיין על שארם־אל־שייך. דיין שיסע
את דברי, והתנהל בינינו פולמוס חריף,
בו התערבו גם שאר חברי־הכנסת( .כידוע
אמר דיין שהוא מוכן לוותר על השלום,
אם השלום יחייב אותו להוציא את צד,״ל
משארם־אל־שייך).
( )6תמכנו באופן קיצוני ביותר בעיקרון

הבחירה האישית של ראשי־ערים.

תבענו לשנות כליל את המישטר העירוני,
ולצייד את ראש־העיר בכל הסמכויות הביצועיות,
תוך הפיכת מועצת־העירייה למוסד
פרלמנטארי, המאשר את התקציב והמפקח
על הביצוע. המערך הצביע בצביעות
הרגילה בעד,עיקרון הבחירה האישית —
ובו ברגע קבר סופית את הצעת־החוק שנועדה
להגשים זאת.
( )7התנגדנו בחריפות לחוק שבא לצנד
צם את הופעת סיעתנו בטלוויזיה,

דקות ברדיו) .נדחתה גם הסתייגותי שבאה
להבטיח כי יופיעו רק מועמדי הרשימות,
כדי שהציבור יראה את פניהם ויתרשם מהם.
( )8נימקתי את ההסתייגויות שלנו לחוק
מימון הבחירות, בקריאה סופית. היה
ברור לחלוטין כי הרוב הגדול של חברי־הכנסת
תומך בליבו בהצעתנו, לקבוע את
המימון לפי תוצאות הבחירות הבאות —
אך אותו רוב הצביע נגד הצעתנו זו• ה־מפד״ל
הצטרף לחלוטין לגישתנו זו, וציינתי
זאת לחיוב מעל הדוכן.
( )9נימקתי את ההסתייגויות שלנו נגד
חוק התשדיר. הפריעו לי מכל עבר,
עד שהצבעתי על העובדה הפשוטה שאילו
נתקבל תשריר זה לפני שבועיים, לא היה
יכול בית־המשפט כלל לפסוק כי יש לתקן
את חוק המימון.
( ) 10 נאמנו בגנות גילויי ההפלייה והדיכוי
של יהודי כרית*המון ןצות, וקבענו
כי דיכוי זה — כמו דיכוי לאומים ואזרחים
אחרים בארץ הסובייטים — מעיד על
פשיטת־הרגל של הקומוניזם, כסי שהתגשם
בברית־המועצות.
( )11 הצהרנו על נימוקי סיעתנו להבעת
אי־אימץ בממשלה, על רקע חוק התשדיר,
חוק מימון הבחירות וחוק השימוש
בטלוויזיה בבחירות( .באותו בוקר
קבע הארץ, במאמר ראשי, כי אני, יחד
עם ח״כ שמואל תמיר, הצלתי את כבוד הכנסת,
שנרמס על־ידי חוקי־שרירות אלה).
( )12 השתמשתי רק בדקה אחת, מעשר
הדקות שעמדו לרשותנו, בוויכוח על דו״ח
מבקר המדינה — כדי לקבוע שכל ה־וויכוח
הזה הוא חסר־תחלית, מכיוון שאיש
אינו מתחשב בביקורת זו.

( )13 התנגדנו בחריפות לחוק צינון
השביתות, שבא לתת לבוסים של ההסתדרות
שהות לדכא פעולות עצמאיות של
העובדים במקומות־העבודה. עוררתי את
זעם הבוסים ההסתדרותיים בכנסת, כשהוכחתי
כי מצב ההסתדרות בארץ דומה למצב
האגודות המיקצועיות באיטליה בימי
מוסוליני.
( )14 נימקתי הסתייגות לחוק התרת
נשואין, ודרשתי כי רק בית־המשפט החילוני
הממלכתי יד,יד, מוסמך לטפל בכל
עניין של גירושין, כשבני הזוג שייכים לדתות
שונות.
( )15 הגשנו הצעת־סיכום לוויכוח על
המצב בנמלים, בה הבענו תמיכה בעמדת
פועלי התיפעול באשדוד, ותבענו
מרשות הנמלים לפתוח דף חדש ביחסי־הע־בודה.

)16 הגשנו הצעת סיכום בוזיכוח על

מצב המדע כישראל

(ראה מיסגרת).

( )17 ויתרנו על הצעת־סיכום שלנו לגינוי
יחם השילטונות בברית־ר,מועצות ליהודים.
היתה זאת הפעם האחרונה בה עליתי
על דוכן־הנואמים בכנסת השישית. אמרתי:
״ ל מ ען האחדות הלאו מית ב עניין קדוש זה,
אני מסיר את הצע ת־ ה סינו ם של סיעתנו
ומצטרף להצעת־הסיכום של הרוב. אני רק
מצטער טל נ י נם ב עניין נזה לא היה הרוב
מסוגל לה תעלות מעל ל שיקולים מפלגתיים,

כבוד היושבת־ראש, לשורת השערוריות המלווה חיקוק זה מראשיתו,
מתכונן רוב הכנסת להוסיף היום שערורייה נוספת.
חוק זה הולד בברית־אהבים בלתי־טהורה בין המערך וגח״ל, אותו זוג אשר צאצאיו
פזורים לאורך כל דרכה של הכנסת השישית.
שמואל תמיר 5אתה נו תן להם קו מפלי מנ ט שהם עוד מסוגלים ללדת.
אורי א מ רי: אולי הם עו שים זאת בדרך של אימוץ.

היה מנוי וגמור עם הזוג הזה, מן הרגע הראשון, לדרוס כל מושג של שיודיון דמוקראטי
בחיקוק זה. לא נעשה אפילו נסיון לאחז את עיני הציבור, כאילו התכוונו לאפשר
בבחירות את הופעותיהם של כוחות בעלי סיכויים שחיים, ולהניח לבוחר להכריע בין
דיעות והשקפות המוצגות בפניו בשוויון הוגן.

נאמר באן בשרירות ובגסות: מנגנון גדול ודורסני יהיה מצוייר באמצעים
כדי להטיל את חתיתו על המוני בוחרים מקריית״שמונה ועד
דימונה ; ואילו גוף צעיר ורענן, המטיף לרעיונות חדשים, יוגבל באמצעיו
עד בי לא יוכל בלל להגיע להמוני הבוחרים, ולא כל שבן להסביר
כרכים את דיעותיו שעדיין אינן מקובלות.
יוסף סרליד. יש לך אפ שרות לעזוב את הכנסת ולע שות ר שימה חד שה.
אורי א מרי: זאתבא מת חכ מ ה גדולה.

לכן קמתי מן הרגע הראשון נגד חיקוק שרירותי זה. בדיון הטרומי היתד, סיעתי
היחידה שתבעה להסיר את הצעת־החוק מסדר־היום. הייתי אז היחידי שהצביע נגדה.
אמרתי אז, ביום ה־ 18 בדצמבר : 1968
״אין אנו מתנגדים עקרוני ת ל רפיון של מי מון ממלכתי של מערכת־בחירות, ב תנ אי שיתבסס
על שלו שה: על הנ קיון, על ה חי סכון ועל ה שיוויון. אן הצעה זו, ש הו שג ה על־פי
שיטת מקח־ומימכר בחדרי־חדרים, שיטה של שמור־לי־וא שמור־לן, שיטה של יד־רוחצת־יד
— אין בה לא ז ה, לא ז ה ולא זה.״
כבר אז שמנו את האצבע על מוקד העיוות והסילוף של ההצעה, לאמור :״ מ דו ע צריכות
לקבוע ה תוצאו ת של הב חירות הא חרונות, ולא התוצאות של הב חירות ש או תן בא ה חו ק
לממן?״

אף ח״ב אחד לא הצביע בעד !
חזרנו על כך כקריאה הראשונה, כאשר הייתי חכר-המסת היחידי -
(מלכד אחד, שלמה כהך צידון, שלא הוקצבה לו אז אף פרוטה אחת) -
שהצביע נגד הצעת-החוק.
הצענו אז שורה ארוכה של הסתייגויות, שהעיקרית בהן היתד, זו :״לכל מפלגה יוקצה
מאוצר המדינה ל מי מון הוצאו ת הב חירות סן של עשר לירות לכל בו חר אשר יצביע בעדה.
״על־ח שבון ההקצבה המגיעה לה תקבל כל מפלגה סן של חמ ש לירו ת בעד כל בו חר
אשר הצביע בעדה לכנסת השי ש;ת. היתרה המגיעה למפלגה תשולם לאחר יום הבחירות,
בהתאם ל הוראות חו ק זה.
״ מפלג ה אשר אין לה נציגים בכנס ת ה שי שית, ואשר מועמדי ה ייבחרו לכנסת ה שביעית,
תקבל את ההקצבה המגיע ה לה מאוצר המדינה מייד לאחר פי ר סו ם תוצ או ת הב חירות
לכנסת ה שבי עי ת-.

אף חכר־כנסת אחד לא הצביע בעד הסתייגות זו מלבדי.
סגן ראש־הממשלה אלון: גס לא המרכז החופ שי?
אורי אבנרי: גם הם לא. הס תייגו תי הי ת ה היחידה שלקחה

בחש בון את

תוצאות הבחירות הבאו ת ורק אני הצבעתי בעדה.

עדת!

עמדו לרשותנו 10ד קו ת כדי ל הני ע
א ת דעתנו על הערות ועדת-הכספים של
הכנ ס ת על דו״ ח
מבקר־המדינה. ב-
אין, כוועדה
מובן,
שום ייצוג
לאופוזיציה. סירבתי
לה שתתף בהצגה
זו, ונ א מ תי נמשך
30 שניות.

אין בו שום תועלת. המבקר מבקר, הכנסת
מתכנסת, הדיון מדנדן, המליאה מלאה בכיסאות
ריקים — והכל על מקומו נשאר.
חלוקת־השלל — נשארת; השחיתות —
נשארת; ר,פרוטקציה — נשארת; השיטה של
העברת כספי־ד,ציבור לכיסי המפלגות —
נשארת.
השיטה נמשכת ותימשך כל עוד נמשך
קיומו של המימסד הנוכחי, הבנוי כל־כולו
על חלוקת־שלל בין הגופים הכלכליים־ד,פוליטיים
הקרויים אצלנו ״מפלגות.-
לכן, ויכוח זה מילה אחת יאה לו, מילד,
חדשה בסלנג של צד,״ל: בבל״ת*.
חבל לבזבז את זמננו, ואת זמנה של הכנסת,
בוויכוח זה. תפקידנו הוא לשנות את
פגי המימסד, ולתפקיד זה נקדיש את מרצנו.

אורי אבנרי:
ויכוח זד, אינו משרת
שום תכלית ו-

נכנצאל

* רא שי־התיבות של ״בזלבול־ביצים־ללא־תכלית.-

יגאל
אלח מצביע נגד עצמו שעה בכנסת
יגאל

קלה לפני סיום הישיבה האחרונה
השישית, אירעה קומדיה אופיינית.
אלון נאם נאום־סיכום לוויכוח ש־

לשם זירוז ועידוד התפתחות המחקר המדעי״.
לקראת סוף דבריו אמר:

יגאל אלון

האי שית

היא,

״ד שודוו השע רו ריו תהמ רוו האת 310 מימון הנ חי רו ת
מרא שיתו. מו סיך ה דו ב היו ע 1עדודי ה נו ספת!״
״סיעתנו הי ת ה הי חי דהשלחמהב חו קוהבבדהשל בי ם ;״
כדור לכולכם כי קבלת ההסתייגות הזאת היתה הופכת חיקור, מעוות
זה לחוק של טוהר ושיוויון.

במקום תיקון -אבסורד נוסף !
כבוד היושבת־ראש, מה מביאה לנו הקואליציה תחת זאת היום?

לא תיקון העוול, לא שינוי המעוות, לא חיסול אי־השיוויץ, לא הבטחת
סיכויים הוגנים לבל -אלא תכסיס של יציאה־ידי־חוכה בלפי
החלטה של בית־המשפט, ולמעשה בעיטה בבית־המשפט.
ביודהמשפט — וזה הדבר המרכזי שרוב הנואמים רצו להעלים אותו כאן —• בית־המשפט
כלל לא יכול היה להתעמק בחוק כולו. הרי לא נשטחו לפניו כל הטענות נגד
החוק, ובעיקר לא הטענה שלנו.
העותר בבית־המשפט התנגד רק לפרט מסויים אחד בחוק: חוסר־השיוויון בין כל הרשימות
הישנות לבין רשימה חדשה אפשרית. על כך הגיב בית־המשפט, בפוסלו את החוק מבחינה
זו. שום טענה אחרת לא הובאה לבית־המשפט, ולשום טענה אחרת לא יכול היה בית״

המשפט להתייחם.

אם יפרוש דיין
אורי אבנרי: כבוד היושבת־ראש, האבסורד המהותי שבהצעה זו מתגלה באפשרות
הבאה, וכולכם יודעים, רבותי, שהיא מאוד־מאוד מעשית:

נניח שמשה דיין יפרוש מחר מהמערף, ויקים רשימה משלו לכנסת.
נניח שיזכה ב 25-מנדטים, אשר מהם 15 יירדו מהמערך ו־ 10 מגח״ל
ומהמרכז החופשי.
לפי הצעתה של הממשלה יצטרך משלם־המיסים הישראלי לשלם פעמיים
בשביל כל מנדט שיפסיד המערך וגח״ל, ושלוש פעמים בשביל כל מנדט שיפסיד המרכז
החופשי *.שלוש פעמים!

המערך יקבל 7.44 מיליון לירות בשביל 62 מנדטים, למרות שיירד
ל ,47-גח״ל יקבל 3.12 מיליון לירות בשביל 26 מנדטים, למרות שיירד
ל־ ,16 המרכז החופשי יקבל כחצי מיליון לירות, אפילו לא יעבור את
אחוז החסימה.
שאין

היו ״ רדבורהנצר: אני חו ששת
האלה. מוטב — ב מקו ם אחר ובפעם אחרת.
אורי אבנרי: גמרתי עם הח שבונו ת.
יוסף סרלין( :קורא קריאת ביניים).
היר׳ר דבורה נצר: חבר־הכנסת סרלין, חבר־הכנסת אבנרי צריך לסיים את
דבריו.
יוסף סרדין: אם כך — טוב.
סגןראש ״ הממשלהאלץ: לצערך הרב — המערך לא יתפלג.

מה עושה היום הקואליציה? היא מציעה לכנסת, באמצעות תשריר
פסול מעיקרו, לאשר ולאשרר ולהנציח את כל העיוותים והעוולות
שבחוק הקיים, וגם בחוקים אחרים.
ואת הנקודה האחת והיחידה שבה טיפל בית־המשפט היא מבקשת לתקן, תיקון המוסיף
— כשהוא לעצמו — אבסורד על כל העמלות הקודמות.

סגן ראש־הממשלה אלץ: אבל בית־המ שפט
1אחרות וה מ מ של ה תיקנה את מה שהציע ביוז־המשפט.
אורי אכנרי: זה נכון. אבל אני התנגדתי לחוק מקודם, ואני ממ שיך להתנגד
ן לו עכ שיו, בלי כל ק שר למה שאמר בית־המ שפט.
ויקטורשם ־ טוב: ואתה מו תח בי קור ת טל פסק־הדין.
אורי אכנרי: לא. בית־המ שפט התייחס לנקודה אחת בלבד, ולגבי נקודה זו
העליון

עורר

בעיו ת

לן ז מן לע שות

החש בונו ת

אורי אבנרי: יש רק דרך אחת למנוע התעללות זו בצדק, במוסר הציבורי ובפרי־עמלו
של משלם־המיסים. דרך זאת היא קבלת ההסתייגות שהגשנו לחוק בשעתו, ושאנחנו
חוזרים עליה עכשיו:

לממן את הבחירות הבאות אך ורק לפי תוצאות הבחירות הבאות,
לגבי רשימות חדשות וישנות כאחד. ישלם אוצר המדינה 10 לירות

..זזו! התעלמת נמונז־ ונצדק!״
הוא צדק, בלי ספק. היא היתה כלולה גם בהס תייגויו ת שלי, ב שעתו. אבל בית־המ
שפט לא התייחס, ולא יכול היה להתייחס, לשאר הדברים. אני מתייחס לשאר
הדברים, כשם שה תיי חס תי להם בעבר, בכל הקריאות של החוק.
שלמהיעקבגרוס: מה אתה מציע? החוק הזה לא טוב, מה אתה מציע?

אורי אבנרי: מה נאמר כאן?
נאמר שאם מפלגה חדשה לגמרי תכניס לכנסת חמישה חברי־בנסת,
היא תקבל בדיעבד 600 אלף לירות. אבל אם סיעתי, למשל, תכנים
לכנסת הבאה חמישה חברי־בנסת -אם זהו רצון הבוחרים -היא לא
תקבל אלא 120 אלף לירות, באילו הכניסה גם לכנסת הבאה חכר-בנסת
יחידי, כפי שהכניסה לפני ארבע שנים.
האם בכך יש הגיון? האם בכך יש צדק? האם בכך יש הגינות אלמנטארית? האם בכך
יש שיוזיון? האם אינו נוצר כאן אי־שיוזיון כפול ומכופל, לא רק בין מפלגח־הלווייתן של
המערך ובינינו, אלא גם בין רשימה חדשה ובינינו?

לבל קול, או 120 אלף לירות לבל נבחר, כך שהכוחר עצמו יקבע לאן
ילך כספו.
היו״ר דבורה נצר: סיימת. ין אורי אבנרי: אני מסיים, כבוד היושבת־ראש• הרשי לי להוסיף מ שפט אחרון.

מנהיג רכוב על טאנק
על כף המאזניים מונח — חברי המערך, הייתי מציע לכם לחשוב היטב. על כף המאזניים
מונח עצם מהותה של הדמוקראטיה הישראלית.
האם יש לכוחות חדשים, להשקפות חדשות, לפיתרונות חדשים — סיכוי כלשהו לחולל
במדינה זו תמורה של ממש? או שמא אחיזת־החנק של הכוחות הזקנים והמאובנים,
וההשקפות הזקנות והמאובנות, היא כל־כך חזקה, עד כי שום סיכוי סביר לתמורה אינו
נשקף באופק?

רכים חושבים שאכן זה בך, שאבן אין בל תקווה לשינוי דמוקראטי,
ועל כן גוברים הגעגועים ההרסניים להפיכה צבאית, לפוטש, לתנועה
של מנהיג רכוב על ט אנ ק...
ן ן היו״ר דבורה נצר: אתה כבר סיימת.
אורי אכנרי העלול להביא את המדינה כולה לעברי פי סחת של חורבן בית

ויקטורשסיטוב: אתה מבקר את בית־המ שפט. אתה דוחה את פסק־הדין.
אורי אכנרי: איש לא ה שמיע את הטענו ת האלה בפניו. בית־המ שפט לא דן
בבעיו ת שלא מובאו ת בפניו. לא צריך להיו ת מ שפטן כדי להבין זאת. תיפנה אחרבן
ליועץ המ שפטי לממ שלה ותקפל מ מנו הסבר מ שפטי.
סגןראש ״ הממשלהאלץ: חבר־הכנסת תמיר, אתה מסכים למה שהוא
אומר?
שמואל תמיר: בית־מ שפט לא דן במה שלא מובא בפניו.

* לפי החוק, מקבלים גס גח׳־ל וגם המרכז ה חופ שי תשלום מלא עבור המנדאטים שירדו
מגח״ל עם פרי שת המרכז החופ שי.

יגאל המשיך לנאום עוד כמד, דקות. באותן
דקות מיהרתי לנסח ולהגיש הצעת־סיכום
מטעם סיעתנו. בגמר הנאום, נקראתי לדוכן
ואמרתי:

כפתור ויתרוממו 61 זרועות, ללא חברי-
כנסת מחוברים אליהן. בשביל מה בעצם
יש צורך בחברי־הכנסת? הם אינם מעוג-
יינים

שלה הבאה — או, ליתר דיו ק: את מרכיב ת
הממ שלה הבאה
אוריאמרי: לפי חוק המעבר, זכר
כולל נקבה, אבל נקבה אינה כוללת זכר.
יגאלאלץ שבמדינה כמדינתנו, ה־שואפת
להרחבת ההשכלה
הגבוהה, לעידוד
המחקר המדעי
הבסיסי וליי שומו
ה שימו שי בתעשייה
וב טכנולוגיה,
יש בה חלט הצדקה
להקמת משרד מיו חד
לה שכלה גבוהה,
למדע ולטכנולוגיה.
א מ רי:
או רי
זהו פי ת רון לבעיית
אלץ
ש מעון פרסו

מדוע הוא יושב שס?
כפי ט הנ ע בית-המ שפט, הי ה צורך ב־61
קולות של חברי״כנסת כדי לאשר א ת
חו ק מי מון הנ חי רו ת. או תו מיספר הי ה

אורי א מרי: אני מציע לכנסת לקבל
את הסיכום הבא :״ הכנ ס ת קו ראת להקמת
מיני ס טריון למדע ולה שכלה ג בו ה ה.״
היו״ר יצחק נכון: אני מעמיד ל הצבעה
א ת הצעת־הסיכוס של חבר־הכנסת
אבנרי.
הצעתהסיכום של חבר־הכנסת אב־נרי
לא נתקבלה,

כך אומר הפרוטוקול. מה שאירע הוא שיגאל
אלון, יחד עם כל חברי סיעתו, הרים
את ידו והצביע נגד הרעיון שהוא עצמו
הציעו לכנסת כמה דקות לפני כן!
ה חו קי ם שנגעו לבחירות.
המערך וגח״ל, ה מוני ם י חד 85ח״ כ
(מלבד גרוריהם הערביים ו הי הודיי ם) לא
התק שו לגיים רוב זה. הו א הי ה מצוי
באולם בעת ההצבעה. אולם הו א נעדר
מן ה אול ם רגע לפגי כן, ורגע אחרי כן.
בזמן שנערכו הדיוני ם והו שמעו ה טענו ת

שלישי.

ה ם נכנסו רק להצבעה עצמה• היו ניני ה
ם חברי״כנסת שלא ראיתי א ת פניהם
מז ה חודשים ארוכים.
עמדתי על תופעה זו כאשר ק מ תי
לנמק אתההס תייגו ת שלנו ל חו ק ה תשדיר

אירי א מ רי: אולי כדאי להנציח בפרוטוקול,
למען העתיד, איך נראה אולם
הכנסת ברגע זה, דקות מעטות אחרי
שהכנסת הצביעה ברוב של 67 נגד ( 15 על
מימון הבחירות) ,ודקות מעטות לפני
שתצביע שוב (על התשריס ברוב של ,70
או .*80
כאשר מתווכחים על מה שעומדים להצביע
— האולם כימעט ריק. כרגע יש בו
פחות מ־ 20 חברי־כנסת.
יוסף שופמן (גח״ל) :אנחנו לא מעוג־יינים
לשמוע את הדברים שלך!
אורי אכנרי: בודדאי, אתם לא מעוג־יינים
בדברים האלה. למה לכם לשמוע כשיש
לכם הקולות מוכנים במיזנון? אני רק
תמה על כך שעוד לא הגיעו לשיכלול
אלקטרוני כזה שחבר־הכנסת ברעם, או
קרגמן, או אזניה, יוכלו ללחוץ על איזה

ידהר רד

חו ק
ר רו ר

הת שריר
יוזר*

נתקבל,
וי ד

כעבור

כמה
קריאה אורי אבנרי: אתה אומר שהם אינם
:הם אינם מעוניינים.

מעוניינים. זה שייך
לעניין. כי מה שהכנסת,
מה שה—
רוב

יוסף שופמן: אני שום

מוע

יושב כאן משהבורסה
נוולא
כדי לשאותך.

אורי
אבגרי :

שופכלן

לא השתעשעתי לרגע
באשלייה שאיכפת לך על מה מצביעים,
שאיכפת לך הצדק או אי־הצדק. אתה נמצא
עכשיו בתוך יער של זרועות. אתה הפכת
לענף אחד ביער הזה של זרועות. בוזדאי
לא איכפת לך. אני מאמין לך.
שמואל תמיר: האמת היא יותר יסודית:
הוא יושב כאן מפני שהכורסה נוחה

בעולם
מרכז אמריקה

ז׳ול וירן
ויונתן טוויפט

גבר מתגלח תמיד עבור שניים!
חשוב גם עליה התגלח ב ״ אדיסנך
כי ״ אדיסנך הוא סכין הגלוח המגלח לסשעי
ומקנה לך הופעה הדורה ורעננה.
״ אדיסון -הסכין המלטף את פניך
״ אדיסון ״ נבחר במשאל העם לשנת 1969
כסכין הגילוח המובחר.
אדיסוך מגלח יותר מכר סכין אחר* £ 0 0 1 8 0 1

הדבר נראה כמו סאטירה, כתובה בידי
מחבר מסעי גוליבר.
בחלל החיצון — ההרפתקה ההיסטורית
של אפולו, שיא מעלליו של הגאון האנושי
הפורץ אל כוכבים רחוקים.
על כדור הארץ — מלחמה בין שתי
מדינות־ננם. ולא סתם מלחמה, אלא מלחמה
בגלל מישחק־כדורגל.
בשבוע בו יצאו הקולומבוסים החדשים
אל הירח, היא פרצה במדינה הראשונה
ביבשת אמריקה בה דרכה רגלו של קולומבוס
המקורי.
על הירח מתגשם חזונו של ז׳ול וורן.
על הארץ מתגשם הפסימיזם של יונתן
סודיפט, הבא להוכיח כי יצר האדם רע מיסודי׳
וכי הנצחונות המזהירים ביותר של
המוח האנושי אינם משנים במאומה את
הפגמים הממאירים של נשמתו.
ישראל האמריקאית. הסיבה הסא־מידית
של המלחמה דומה לבדיחה גרועה.
חובבי הכדורגל של הונדורס ואל־סאלווא־דור
התנגשו בשני מישחקים על גביע-
העולם. היה צורך לקיים את המישחק השלישי
והמכריע, בו ניצחה אל־סאלוואדור
,3:2על מיגרש במדינה נייטראלית שכנה.
אך המקור האמיתי של המלחמה עמוק
הרבה יותר. הוא מזכיר במיקצת את סיבות
מלחמת ישראל—ערב.
אל־סאלוואדור דומה לישראל — הן בגודלה,
הן במיספר אוכלוסייתה. תושביה
— רובם אינדיאנים ובני־תערובת — הם
חקלאים חרוצים, הסובלים מחוסר קרקע.
הונדורס (״דמויית הגלים״) היא גדולה
סי כמה, אך אוכלוסייתה דלילה הרבה יותר.
מאות אלפי בני אל־סאלזזאדור חדרו אליה,
במרוצת הזמן, כדי להקים בה בית ונחלה.
חלק מהגירה זו לא היתד. חוקית.
על רקע זה פרצו סיכסובים רבים בין
שתי המדינות, כשכל אחת מהן תובעת
לעצמה שיטחי־מריבה. לולא היו שתי המדינות
עסוקות, ברוב שנות ההיסטוריה שלהן,
במהפכות פנימיות, היה מיספר המלחמות
ביניהן בוודאי גדול פי כמה.
שתי פלישות. השבוע פלשו שני הצבאות
איש לתוך שטח רעהו. שני חילות-
האוזיר הפעילו מטוסים מדגמי מלחמת־העו־לם
השנייה כדי להפציץ את הערים, המיס־עלים
ושדות־התעופה זה של זד -הצבאות
הודיעו על נצחונות ועל שבויים רבים,
סירבו תחילה לכבד הסכם של הפסקת־אש.
אילו הושקע חלק קטן מתקציב־הענק של
מיבצע אפולו למיגור העוני באמריקה המרכזית,
היה המצב שם שונה. אך גם אז,
מן הסתם, לא היה משתנה טבע האדם בפרום
עידן מסעי־החלל.

תחבורה

האח הגדול
האלקטרוני

זה עלול להגיע גם לארץ — במהירות
הבזק.
השבוע זה הוצא לשוק בארצות־הברית.
קופסה בעלת אביזרים משונים, המותקנת
על קו•

קורסי קיץ לשפ ות

פקידות — מזכירות
כתבנות — הנה״ח

משך הלימודים עד להצלחה בבחינות

למסיימי כתות ח׳ ,ט׳ ,י׳.

לתלמידים ולמובגרים

בגרות -מוקדמות

טיפול אינדיבידואלי • מורים מוסמכים

כרשת כתי ספר

בדלינז

אוריון
תל־אביב, רחוב נחלת בנימין ,2טלפון 56347
תל־אביב, שדרות דוד המלך , 1טלפון 266443

חיפה, רחוב החלוץ ,27 טלפון 69265
בת־ים, רחוב רוטשילד 25

קופסה זו היא מלכודת־נהגים. מלכודת
ללא שוטרים.
האח הגדול .״האח הגדול האלקטרוני״
הוא מכונה ללכידת הנוהגים בכביש
במהירות מופרזת. בעומדה בצד הכביש,
היא מופעלת רק כאשר מכונית עוברת על
סניה במהירות שמעל מידה מסויימת. היא
פוסחת אוטומטית על כל מכונית הנוסעת
במהירות פחותה מזו.
בעבור מכונית במקום, מופעל מחשב
אלקטרוני זעיר המחשב במהירות הבזק את
מהירותה. אם היא מופרזת, מופעלת מצלמה.
זו מנציחה בתצלום אחד את תמונת
המכונית והיושבים בה, את המיספר שלה,
את המהירות ואת הזמן המדוייק. כל זה
באופן אוטומטי לגמרי, ללא עזרת בן־אדם.
המשטרה פשוט אוספת את הסרטים, מפתחת
אותם ותובעת לדין את הנהגים המצולמים.
בעזרת
מיתקן קטן נוסף, יכולה המכונה
לשדר גם את האינפורמציה הזאת למחסום
מישטרתי הנמצא במרחק כמה קילומטרים.
ייתכן שהמכונה לא תמצא חן בעיני הנהגים.
ממציאיה חשבו גם על כך. הם דאגו
לעטפה במתכת שאינה חדירה לכדורים.

הם שעושים את ו:עבודה השחורה
במלחמה בתעלת־ סואץ -חיים נמו
ברואים ומסתננים כמהמריב - 1התותחנים

פיע-סוע
סמים
עוג

עע וותים 1מהר יותר! יותר מהר!
זה לא קצב! מהר! קדימה! אני

רוצה לשמוע פגזים באוויר!״ צעק הפיקוד שלו עמדת מתוך
סגן־מישנה יגאל בן ד,־ ,20 מתל־אביב,
אל תוך הטלפון הפנימי, שחיבר אותו אל
כלי הסוללה שלו. עיניו היו נעוצות בספ־
1רות הזרחניות בשעון שעל ידו. קולו נבלע
ברעמי התותחים. צוותי התומ״תים — התותחים
המתנייעים של 155מ״מ — כמעט
ולא שמעו אוחו. אוזניהם היו אטומות ב־צמר־גפן
והם רצו כאחוזי־אמוק לטעון פגזים
של 43ק״ג בתותחים שלהם. אבל כל
עת הירי לא פסק קולו של יגאל להדהד:
״מהר יותר! למה אתם מחכים? צוות 1יוצא
מן הכלל. זה קצב. המשיכו ככה. יפה מאוד.
היי, אתם — מה קרה לכם? נו איפה
אתם? קדימה! זהו. מהר! לסיים את המנה!״
כשניתנה פקודת־הירי הוקצבה כבר המנה,
אותה עמדה הסוללה להנחית על המצרים בצידה
השני של התעלה — עשרות פגזים
שנועדו לרסס ככברה סוללת תותחי 120
מ״מ במרחק העולה על המרחק שבין תל־אביב
לפתח־תקווה. הצוותים עבדו כמטורפים.
טענו את הפגז בבית־הבליעה. הכניסו
אחריו את מיטען חומר־הנפץ ההודף ואת
התחמיש שהצתתו תעיף את הפגז, אטמו
את אוזניהם בידיהם. רשפים של אש עלו מן
הקנים המפוחמים של התותחים. פגז רדף
פגז. לרגע נדמה היה שהתותחנים רוצים ש־התומ״ת
שלהם יהיה מכונת־יריה.
אבל הקצב לא הספיק ליגאל .״יותר מהר,
יותר מהר!״ הוא האיץ באנשיו בלי הרף.
לזר שנקלע למקום קשה היה להבין מה
בוער. מה המהירות הנוראית הזאת? באמצע
המידבר, בים של חולות המשתרע מאופק
עד אופק, ניצבה פזורה בשלווה סוללת תותחים.
לא ירו עליהם. הם עצמם לא יכלו
לשמוע את נפץ הפגזים בפגיעתם. כמה דקות
קודם לכן רק סיימו בנחת את אכילת ארו-
חת־הערב שלהם. זמן השינה עוד לא הגיע.
אז מה הם ממהרים כל־כך?
כשסיימו הצוותים במהירות את שיגור המנה
שלהם, ויגאל נתן את פקודת ״הפסק
האש״ ,כבר רעמו מנועי התומ״תים. כשהם
משאירים אחריהם תמרות עשן ואבק, זינקו

ירי מעבר לתעלה
החולות,

פולט ת

סוללת

תו ת חי ם

מתנייעים 155

מ״נז

מטח

ו חוד שי ם
שבועו ת
במ שך
ד ו 1ר | דןח 1 1ך 11ך |
צ מודים ה תו תחנים ל תו ת חיס

שלהם, י שנים במידבר לידם ומנחלים את נלח ״ ה ם סביבם. ב ת מונ ה

פגזים אל מעבר לתעלה, למרחק הנמצא מחוץ לטווח הראייה
וה שמיעה של התותחנים. ני תן לראות ב ת מונ ה את ר שפי האש
היוצאים מקני התותחים. הפגזים נופלים הרחק בלב ה שטח המצרי.

נראה צוות של תו מ״ ת בבוקר שאחרי לילה של הפגזו ת. מכוסי ם
ב ש מיכות ישנים אנ שי הצוות ליד ה תו תח שלהם, כשמדי פעם
מתחלפים ה שומרים ב תו רנו ת — עד לפקודת האש הבאה בתור.

0 1 X 9 1111X11 101X1
בסוללה, ה מונ ה 7תותחנים. מפקד הצוות הוא
רב״ט לומה ויי ס מן ( )20 מירו שלים, יליד רומני ה.

ולהתנדף מהמקום כחתף, לפני שהפגזים המצריים
ידביקו אותך. אחר־כך מגיעים ל־עמדת־ירי
אחרת. אפשר לשמוע משם את
ההפגזה על העמדה האחרונה. כאן אפשר
לירות בשקט, אבל שוב מהר, לפני שהמצ הסוללה ממקומם
ודהרו בחשיבה על גבעות החול,
בשפנסיהם כבויים ורק הרשף הכחול הנפלט
משני צידי התומ״ת משווה לו צללית
מפחידה של דרקון אימתני בעל כנפיים.
לאורך נתיב, אותו ראו רק בדמיונם, שכן
שום דרך או שביל לא נראו בחולות ה־טובעניים,
דהרו התומ״תים מהמקום בו יר־תה
הסוללה, כאילו מגיפת דבר פרצה שם.
חלפו כמה דקות בלבד ואפשר היה להבין
הכל. לא היה עוד צורך בשאלות. אל עמדת־הירי
שניטשה החלו להתעופף הפגזים מצידה
השני של התעלה. קולות הנפץ שלהם נשמעו
כמנגינת פרידה.
מישחק פינג־פונג הפגזים היה בעיצומו.

״בואו לא גהיה שם!״

ץ* ינג ־ פו נ ג זה לא שם מתאים כל-
כך,״ אמר סרן יואב בן ה־ 29 מירו
יורים

יורים, הם אינם יכולים להסתלק משם במהירות.
כל מה שהם יכולים לעשות הוא לתקוע
את הראש באדמה ולהסתתר בבונקרים, שעה
שהתגובה של תותחי צה״ל נוחתת עליהם.
זה מסוכן — אבל נוח יותר. כי הדילו־

צוות אחד התותחים בסו
ללת חי 155מ״מ,

שלים, שחזר רק לפני שבועיים מתפקיד
הדרכה בארץ רחוקה, ישר אל קו־האש
בתעלה .״בפינג־פונג אתה משתדל להיות
במקום שהכדור נמצא. כאן אתה מקפל זנב
ובורח ממנו מה שיותר מהר. יש לילדים
משחק בבית־הספר שנקרא חי תו מיס. זה מתאים
יותר.״
״יש לי שם יותר טוב,״ התערב רב״ט׳
יגאל מילשטיין מרמת־גן ,״זה מישחק בואו,לא־נהיה־שם.״

זה המקום ממנו ירית. אין לו כתובת
והוא לא מסומן במפות. אבל אין חוכמות
בעסק הזה. זה עניין של זמן בלבד
עד שמאתרים את מקומך בדיוק פחות או
יותר. לשם כך לא נזקקים התותחנים המצריים
אפילו לעזרת יועציהם הרוסים. מכשירים
אלקטרוניים עושים היום את העבודה.
הטכסים הוא לירות ולסיים את המנה שהוקצבה
לאוייב במהירות הגדולה ביותר,

ירי ה תו תחי ם, בכל שעות חיו ם והלילה, מהתה רק את החלק הקמן מסדר־יו
מס של התותחנים. ב שעת חירי, כשה תו ת חן מו שך בחבל המפעיל את
הפגז, אוט מים חב ריו, סבלי הפגזים, את אוזניהם, למרות שהן ס תו מו ת כבר בצמר־נפן.

שטיין *!?9 ,מרמת־גן,
בוגר הפנימית הצבאית ב חיפה, שב״
תום שירותו עומד לצאת לקורס קצינים.

האינג׳ינדים
האש. חולי ה

מיוחד ת

כ ן נקראים בפי ה תו תחנים בתעלה קציניהם והמי שנים־הטבניים,
העוסקים ב מדידו ת של המטרה לפני שהם נו תני ם את פקודת־מספקת
נתונים מטאורולוגיי ם הנכללים ב חי שובי מסלולי הפגזים.

רים יספיקו לאתר את שינוי הכתובת. זה
מה שנקרא: לדלג.
אם חיל־התותחנים הצנוע של צה״ל מסוגל
להתמודד בהצלחה, ולפעמים אפילו תוך
עליונות בולטת, במאות קני התותחים המצריים
המוצבים לאורך התעלה, הרי זה רק
בגלל כושרו לדילוגים. למצרים יש תותחים
טובים ורבים. אבל הם בלתי מתנייעים. הם
מוצבים בעמדות קבועות שאין צורך במכשירים
מסובכים כדי לגלותם. אחרי שהם

גים של התותחים המתנייעים של צה״ל, המדלגים
פעמים רבות בלילה ומספר רב
גם ביום, הופכים את חייהם של תותחני
התעלה לשרות הקרבי הקשה, המפרך והמתיש
ביותר בקו החזית הזה.
במעוזים לאורך התעלה מדברים עליהם
בהתפעלות ובהערצה .״החבר׳ה האלה הם
שהצילו לנו את המוצבים בתעלה,״ אומרים
בבונקרים .״ארטילריה זאת מילה יפה מאוד,
אבל אי־אפשר לתפוס את משמעותה עד

ך ך 1 | 1ב ש עו ת הרגיעה שבין ה הפגזו ת עוסקי ם אנ שי הסוללה בני קוי נ שקם
^ האי שי ו בני קוי ה תו תח כדי שיהיה כשיר לפעולה בכל רגע• תו ת חי ם
1 1 1 1 1 1
חמתקלקלים תוך כדי ירי מ תוקנים בו ב מ קו ם על־יד• חו ליי ת החימו ש ה מצורפ ת לסוללה.

בן־הבנקאי

יוסי קו־נזר, בן 18 וחצי, מתל-
אביב, הוא סגן מפקד הצוות.

אחד הגיזרים

£אלוף הארץ

קרוב מ שפחה רחוק של מ שפחת הבנאים־
השחקנים, הוא אחד הסבלים בצוות.

ער, הוא ממרס אמסלם בן ה־ 18 וחצי,
מא שקלון. התגייס בגיל . 17

שמלצר,
מרדכי
| 1 1 • 1 1 1יליד הארץ מיפו,
הוא החדש ביותר בצוות
התותח. מ שרת רק חצי שנח.

ישראל כהן, 21 ,
1 ^ 111
מגן־יבנה, הוא
י י14
נהג הטנק של התותח. ב שעת ירי
הוא עוזר לחבריו בטעינ ת פגוים.

קיים כלל. או חייל אחר המייגע את מוחו
כיצד לנפח את גלגלי התומ״ת, העשויים
כמובן מגומי מוקשה.
״הדבר שאני הכי שונא בחיים האלה,״ נזכר
רב״ט יגאל מילשטיין בן ה־ ,19 בוגר
הפנימיה הצבאית בחיפה ,״הוא לקום בוקר
אחרי שלא ישנתי כל הלילה.״
האם יש משהו שהוא אוהב בחיים האלה?
כן,״ אומר יגאל ,״זה הרגע שמודיעים לי
שאני יכול לצאת הביתה לחופשה. אחרי שאתה
תקוע במידבר הזה תקופה ממושכת,
את נהנה מכל שיח שאתה רואה בדרך.״

אסנסה שוטנה

של פגזיס, היא העבודה המפרכת
ביותר עבור התותחנים. כל
פעם הם פורקים ע שרות פגזי ם שמישקל כל אחד מהם 43ק״ג.

שזה לא יורד עליך. והבחורים האלה סתמו
למצרים את הפה. הם כבר לא משתחצנים
כל כך. היום זה הם שמתפללים שיתנו לדם
לנוח קצת.״

יותר גדוע מבדואים

ך מרות האימה והסיבון שבחיים ב/
,מעוז מול המצרים, אין חייל במעוז שהיה
רוצה להתחלף עם תותחן הנמצא קילומטרים
בעורף, מאחורי גבו. לתותחן אין,
מטעמים אובייקטיביים שמכתיבה המלחמה,
אותם התנאים שיש לחייל במעוז.
אין לו מיטה לישון עליה, ובמשך שבועות
חול המידבר הוא יצועו היחיד. אין לו
חדר־אוכל לאכול בו, ואת ארוחותיו הטריות
הוא מקבל בעמידה, במיטבח מאולתר
בחולות. אין לו צל להסתתר מלהט השמש.
כל יום הוא משחק את מישחק ״שעון השמש״
— רץ מסביב לצל של הטנק, הצל
היחיד שאפשר למצוא ברדיוס של עשרות
קילומטרים. אין לו מיקלחת או תיגלחת. אין
לו בונקר. אין לו הרגשה של בית והתקשרות
למקום. כל הזמן הוא נמצא בדילוגים.
יש אמנם בסים לסוללה, ששם אפשר למצוא
כבר בונקרים ומיטבח עם סככה. אבל
הסוללה מגיעה לשם אחת לכמה שבועות,
או שמקפיצים כמה חבר׳ה בשבת להתקלח,.
״אנחנו כמו בדואים,״ אמר רב״ט לוטה
וייסמן, 20 ,מירושלים .״רק שהברואים ישנים
בלי נעליים, ואנחנו כל הזמן עם.״
לתותחן אין גם הסיפוק שבהתמודדות עם
האוייב. הוא אינו רואה אותו. הוא אינו
שומע את פגיעותיו. הסיפוק היחיד שישנו
הוא לשמוע את פגזי המצרים מתפוצצים

כ ש שותקי ם ה תו ת חים מדברות

7 1 1 1 1 /1 <1
ה מוזו ת — במיקרה זה ה מוז ה

היא מי שחק שש־בש. אחרים מנצלים את הז מן לקריאה ולימודים.

בעמדה האחרונה שנטשו אותה. בה לא נשארו
אלא אריזות הפגזים.
״בגלל הדילוגים האלה נאצר כבר השמיד
לנו בפה שלו 800 סוללות תותחים,״ צוחק
יהודה מדמון בן ה־ 20 ממושב ישע, בעצמו
יליד קאהיר, שעלה עם הוריו לארץ לפני
עשר שנים, אחרי מיבצע קדש. כל פעם שהמצרים
יורים, מקניטים אותו חבריו :״ה־חבר׳ה
שלך יורים עלינו.״ אבל מדמון מקבל
את הקינטור ברוח טובה.
״אני דווקא מתייחם לתותחנים המצרים
הוא אומר ,״שימשיכו
באהדה גדולה,״
ככה. שיהיו יעילים כמו שהם עכשיו.״

שיחה סטריאופוגיוז כטלפון

ךתותו ^ מחגייע ^ ע ^ ד ל ^ ורכב
1 1על גבי שילדת טנק. זו הסיבה שהתות־חנים
מתייחסים אל הכלי שהם מפעילים לא
כאל תותח .״הטנק שלי,״ הם אומרים. כש־רוחם
טובה עליהם הם מכנים את התותח
בשם ״עגלה מתנייעת״.
אבל הקשר בין אנשי הצוות לבין התותח
שלהם אינו דומה לקשר בו קשורים חיילי
השריון לטנקים שלהם .״כשנופלים פגזים
בשטח,״ אומר רב״ט לוטה וייסמן ,״כל אחד
מחבק את הפלדה של התותח. זו האהבה
היחידה והאחרונה בשטח. אבל ההרגשה אינה
כמו של טאנקיסט בטנק שלו. השריונאי
רואה מה הכלי שלו עושה והוא יודע שהטנק
שלו מגן עליו. כאן ההרגשה היא של
חוסר־אונים בשעה שמורידים עליך אש.״
יש סיבות נוספות לחוסר היחס האישי אל
התותח. אנשי הצוותים מתחלפים לעיתים
אבל זה לא מונע מהתותחנים להקדיש שעות
רבות כל יום, אם יש ירי או אין, לטיפול
מסור בתותח שלהם.

מה שמטריד את התותחנים אינו תנאי החיים
הקשים בהם הם לוחמים, גם לא הסיכון
הרב .״השיגרר״״ אומר רב״ם וייסמן ,״זו
הבעייה העיקרית שלנו. כאן אין שום דבר
חדש. אתה יורה ומדלג. יורה ומדלג. פורק
פגזים ומנקה את הנשק. ככה זה כל יום.״
לוטה וייסמן הוא בן ,20 תושב ירושלים
שעלה לפני שבע שנים מרומניה. הוא למד
בבית־הספר התיכון שליד האוניברסיטה, סיים
את לימודיו בחוות הנוער־הציוני בירושלים
ולפני שהתגייס למד שנה בניו־יורק. הוא
חזר משם כדי להתגייס. מעולם לא חלם כי
ישרת בחיל־התותחנים דווקא.
״כשהתגייסתי,״ הוא מספר ,״ידעתי בהשכלה
כללית שיש תותחים. אבל אף אחד בקלט
לא רצה ללכת אל זה. עכשיו זאת לא
בושה להיות בתותחנים. אין לנו מה להתבייש
לא מפני השריון ולא מפני הצנחנים.״
בשעת הירי אין צורך לתת פקודות לאנשי
הצוות. כל אחד יודע את תפקידו בדייקנות.
אבל מפקד הצוות וייסמן אינו מפסיק
לצעוק .״הוא לוקח הכל ללב,״ מבינים
אותו אנשי הצוות שלו, כשהוא מפליט לפעמים
קללה ברומנית .״אני לא מרוגז, רק
קצת עצבני,״ מסביר להם וייסמן.
׳בהפוגה בין ההפגזות מגיעה משאית ללב
המידבר. כמה חיילים יורדים ממנה. אלה
חיילים חדשים, שנשלחו כתגבורת לסוללה.
חיילים ותיקים נשארים חיילים ותיקים אפילו
בלב המלחמה. כל חייל חדש חייב לעבור
את שורת המתיחות המיועדת לו. שולחים
אותו לשמן את כבל הטלפון ״כדי שהשיחות
יישמעו סטריאופוניות״ ,או פוקדים עליו
למלא מים ברדיאטור של הטנק. אחר־כך
צוחקים במשך דקות ארוכות כשרואים את
החייל מתאמץ לגלות את הרדיאטור שאינו

המטבח

ג׳ריקן מים, סיריס ו קו פסת
ק ר טון — ז ה הוא
המיטבח הנייד של התותחנים ביס החולות.

תמרורים
נולד. לזהבה ושלמה נקדימץ,
בנם הבכור כשהוא

שוקלביומו הראשון

קרוב לארבעה קילו ושמו בישראל: ישגב.

בעיקבות הלידה לקחה זהבה, שהיא תובעת
במשטרת תל־אביב,חוסשת־לידה, ואילו
בעלה, הכתב לענייני
מפלגות של ידי עות
אחרונות, נאלץ
להמשיך, עקב המצב
הפוליטי הסוער
בארץ, בעבודתו בעיתון
גם ביום הלידה.
לפני מיספר חודשים
עורר נקדימון
סערה עת פירסם
את הספר לקראת
שעת האפס, בו תיאר
את המאורעות גקדימון הפוליטיים בימים ש־לפני
מלחמת־ששת־הימים.
בינתיים הספיק להוציא ספר נוסף,
אחרי, ובו תיאור דיוקניהם של חמישה
מפקדים בכירים בצה״ל, אשר שלושה מהם,
מוסר, קליין, אריק רגב וגד מנלה, נהרגו
בתקריות אחרי המלחמה.
נולד בתאריך היסטורי, ה־ 14ב־יולי
יום המהפכה
הצרפתית, לעתל

יה ויורם כרגע

בנם הבכור, כשהוא
שוקל שלושה
קילו. בני הזוג הכירו
האחד את השני
לפני הבחירות
הקודמות, עת עבדו
עתליה כמתנדבים בתנועת
העולם הזה — כוח
חדש, יורם כדובר
כמזכירה.
ועתליה
את בשורת הלידה
קיבל יורם, צנחן
לשעבר וכיום פיר־סומאי
מצליח, כשכרגע
היה
בשירות מילואים
בביקעת הירדן, שם הבן בישראל :

גיא.

נחוג יום־הולדתו ה־ 51 של העיתונאי
שמואל שניצי. יליד הולנד, בוגר
ישיבה ובית־ספר תיכון מיסחרי בבלגיה,
עלה לארץ ב־ , 1939 עבד כפועל בפרדסים,
עבר למיקצוע הדפוס ולמד תוך כדי כך
עיתונאות מעיתונאים ומפועלי הדפום, השתלם
בעיתונאות אצל זאב ז׳בוטינסקי וד״ר
עזריאל קרליבך. ממייסדי מעריב, משמש
כיום כאחד העורכים של הצהרון.
מונה לקצין הספקה ראשי בצה״ל,
אל״מ שמעון גלבוע 44 יליד פולין,
עלה ארצה בהיותו בן ארבע, אב לשלושה
ילדים, ששניים מהם משרתים בצה״ל: האחד
כצוער בקורס קצינים והשני בקורם טייס.
נפצעו בתאונת־דרכים שאירעה באחד
מפרבריה של לונדון, ה חיפו שי ת
לנץ ורעייתו ירקו אונו. המכונית בה
נסעו השניים, בחברת בנו של לנון מנישואיו
הקודמים ובתה של יוקו מנישואיה
הראשונים, התנגשה במכונית אחרת. מבית-
החולים נמסר כי מצב כל הפצועים ״מניח
את הדעת״ .מאותה הודעה מסתבר, כי בני
הזוג מחכים לתינוק בעוד כחמישה חודשים.
הרופאים שערכו צילום רנטגן ליוקו,
הודיעו כי לוולד שלום.

ג׳ון

ראת כיבוש החלל — בדרך לירח.

נהרג בקרב בוויאם־נאם, בנו החורג

/ /יאל

1 1־ 1־ 1י ־ 1

;רובת מודרנית * קופסא

מודרנית • פילטר מודרג•

של השחקן ג׳יימם סטיוארט, רוכרט
מקרין. רוברט בן ה־ 25 שירת כקצין ב־מרינס,
והיה בנה מנשואיה הראשונים של
רעייתו הנוכחית של השחקן, גלוריד, סט־יוארם.

פ ל בגיל בלתי ידוע, עץ ענק שהתנשא
לגובה כשלושים מטרים, ברחוב
אחד־העם בתל־אביב. העץ העתיק, שהיה
במלוא ליבלובו, קרם לפתע, הרס תוך כדי
כך מירפסת של בית ממול, מעך מכונית
פרטית, וקרע חוטי טלפון וחשמל. כבאים
נאלצו לנסרו לגזרים, כדי לסלקו ולאפשר
לתנועה לזרום הלאה, ברחוב שנעשה קצת
אפור יותר.

§ 11י 1ד 1 1
מיקצועי (איש המפלגה) .שני האדונים האלה
דיברו אל העובדים באותה שפה —
שפת הכוח, שפת האיומים, שפת השררה.

העובדים לא יבלו להחליט מי
משניהם גרוע יותר.

ץ* ה זה מזכיר?
^ אשר האנושות מציבה על קרקע
הירח תמרור חדש בתולדותיה,
כאשר בתעלה מתנדנד המצב בין מלחמה
קטנה ובין מלחמה גדולה,
כאשר אנחנו נקרעים בין חרדה לחיי האסטרונאוטים
במרחבי החלל החיצון ולחיי
חיילינו במרחבי סיני —

לא קל לחזור ולחשוב על דבר
בה פרוזאי, כה בלתי־רומנטי, במו
ההסתדרות.
עלינו ממש להכריח עצמנו לעשות זאת.
החיים נמשכים, ויימשכו — למרות ההרפתקות
ביקום, למרות המלחמות.

ובחיים אלה, תופסת ההסתדרות
מקום בולט. אם נרצה בכך אם לאו.

^ ני מציע שניגש לעניין זה בלי איום.

בתפקידי כחבר־כנסת חקרתי, לאחרונה,
את הרקע של שתי שביתות: זו של פועלי־התיפעול
בנמל אשדוד וזו של הדוורים.
בשני המיקרים השתכנעתי — בלי כל איזם
— שהשובתים צודקים. בשני המיקרים מסרבים
המעבידים להכיר בצדק זה. בשני ה־מיקרים
חולמים המנהלים על צווי־ריתוק,
גירושים, חיסול, שבירה.

בהורדת ערכו הריאלי.
לנציגי המיפעלים הכלכליים יש בה השפעה
גדולה יותר לאין שיעור מזו של נציגי
האיגוד המיקצועי. כל עובד יודע זאת.

זהו רק צד אחד של המציאות.
הצד השני חמור עוד יותר.

בשני המיקרים יש, לדעתי, להחליף
כאופן דחוף את ההנהלות.

* ש רק דרך אחת למניעת סיכסוכי־

7עבודה חמורים במדינה דמוקרטית: משא־ומתן
חופשי בין העובדים והמעבידים.

מי שרוצה להבריא את המדינה
הזאת, מי שרוצה להבריא את
ריקמת חיינו •,חייב להתמסר ל־איכחון
ולריפוי מחלה זו.

ך * סימפטום הבולט ביותר של ה
לכן
הוא מתקומם. הדרך היחידה הפתוחה
בפניו היא השביתה ה״פראית״.

ן | מחלה הוא — גל השביתות.
מהנדסים. דוודים. מורים. פועלי נמלים
לסוגיהם. שדרנים. ועוד, ועוד.

במצב בזה יעזרו צווי־ריתוק לריפוי
יחסי־העבודה כמו כוסות
רוח למת.

אף אחד אינו אוהב שביתה. בל
שביתה פוגעת במישהו ובמשהו.

ך* ל שכיתה היא רעה, כשם שכל מלח-
^ מה היא רעה. כל הצדדים סובלים בה*

כשהדוור אינו מביא את המיכתב מן הבן,
כשיש סכנה לאספקת החשמל, כאשר האוניות
מצטופפות בפתח הנמלים, כאשר הילדים
נשארים בבית — כל אחד מתרגז.
לכן קל להסית את הציבור נגד השובתים.
מה גם שכל בעלי העיתונים המיסח־דיים
מזדהים, באופן מודע או בלתי־מודע,
עם המעבידים. והממשלה, המחזיקה ברדיו
ובטלוויזיה, היא המעביד הגדול ביותר.

אולם הדרך למניעת מלדא$ת,
אינה חקיקת חוק נגדן, אלא |ילוק 3
גורמיהן. הוא הדבד לגבי שכיתווע
\ 2צ ג1

הממשלה היא המעביד מם׳ 1
כמדינה.

ך * שאלה הגדולה היא: האם הפעלת
| ן סנקציות מרפאה את המחלה, או להיפך
— מגבירה אותה?

ובינתיים יורדים, במובן, המוראל
והפריון.

ש חיי ג זו ג ז .־

י טזזן ו ך

ההסתדרות כפופה למפלגה אחת: מפא״י
בגילגוליה השונים.
מפלגה זו חולשת על מנגנון הממשלה.

ואז פורצת הקריאה הגדולה:
יד חזקה ! סנקציות ! צווי ריתוק !
גירוש מן ההסתדרות!

רק עסקן־אוזיל מחסל שביתות בכוח —
מבלי לטפל בסיבות שגרמו לה.
אחרי חיסול כזה, משלים הבוסים את
עצמם ואת הציבור שהכל בא על מקומו
בשלום. אך מכיוון שסיבות השביתה לא
חוסלו, אלא להיפך, נוסף עליהן מישקע
המרירות של החיסול, אפשר לצפות בוו־דאות
לשביתה חמורה יותר, במועד אחר.

אין צורך בשביתות, המזיקות למדינה.
אין צורך במאבק מיקצועי, כנ״ל.
השביתה היא פגיעה בביטחון המדינה,
ועל כן היא פשע פלילי.
בארץ אין לנו, כמובן, מישטר של מוטו־ליני.
בריוני המפלגה אינם מתנפלים על
שובתים כדי להאכיל אותם שמן־קיק.

אבל כל עובד כארץ יודע כי ה־אירגון
ה״ייציג״ שלו אינו מייצג
אותו, אלא את המפלגה. שאינו
מנוהל על־ידי העובדים, אלא על־ידי
עסקנים מיקצועיים. שלא אינטרס
העובדים קובע בו, אלא האינטרס
של המפלגה, המעביד הממשלתי
והמעביד ההסתדרותי.

משהו המשפיע על חייהם של למעלה
ממחצית אזרחי ישראל.

רק רופא-שארלאטאן מטפל כסימפטומים,
מבלי לטפל במחלה
עצמה. הוא יבול להוריד את החום
ובינתיים מתפשטת המחלהוקוטלת את החולה.

תנאי־העכודה נקבעים על-ידי
משא-ימתן כין שלוש קורסורציות
אלה.

מדברים על ״אירגונים ייציגים״ .תנאי־העבודה
ייקבעו במשא־ומתן חופשי בין
אירגונים .,ייציגים״ אלה. הם יחתמו ביניהם
על חוזה. שר־העבודד, הציע שחוזי־עבודה ן
יופעלו על־ידי בתי־המשפט של המדינה,
כלומר באמצעות בתי־סוהר. יש הרוצים
לאסור שביתות. אחרים חולמים על בו־ררות־חובה.

משהו
רקוב כממלכת ההסתדרות.
משהיו חולה בה.

אפשר להוריד את החום באופן מלאכותי,
בעזרת כדורים שונים. אפשר לחסל שביתה
בכוח הזרוע. אך האם זה טוב?

בימי שילטונו של בניטו מוסוליני באיטליה
נוצרה התיאוריה של המישטר ה־
*קורפורטיבי״.
תיאוריה זו אמרה: יש שלוש קורפורצ־יות
— העובדים, המעבידים והממשלה.

אולם ההלכה ה״קורפורטיכית״
מושמעת אצלנו ככל פה, אם בי
כשם אחר.

קומוניזם. סינדיקליזם. סוציאליזם. ליבראליזם.
קפיטליזם.
מילים יפות. שחוקות. הבאות רק לטשטש
את המציאות הפשוטה שלפנינו.
מציאות זו — שכולנו יודעים אותה,
שכולנו מרגישים בה, אומרת:

השביתה היא סימפטום, כמו החום.
באשר עולה החום כגופו של
אדם, סימן שהוא חולה.

\2צג 1שרירגג! •.ב\2ר
בתנאי אחד: שיש לעובדים אימון
כנציגיהס.
תנאי זה חסר בארץ לחלוטין.

ההסתדרות הענקית אינה נראית,
לעובדים, כנציגתם.
ממילא אין העובדים מתייחסים לחוזה־עבודה,
שנחתם על־ידי ההסתדרות, כמחייב
אותם מבחינה מוסרית ומעשית.
אפשר להטיף נגד זה. אפשר לנאום נגד
זה, לחוקק נגד זה. אבל זה לא יעזור.

בי השכל הישר אומר שהועב•
דים צודקים.

ך• הסתדרות הכללית היא אחד הו
| מעבידים הגדולים ביותר בארץ. לכן
יש לה אינטרס בהקפאת השכר — ואף

כימעט כל ראשי המפלגה הם שרי־ממש־לה,
ויש להם אינטרס מוחלט בהקפאת השכר.
האחרים הם ראשי חברת־העובדים,
שיש להם אותו האינטרס.
ראשי ההסתדרות בכלל, וראשי האיגוד
המיקצועי בפרט (כולם עסקני־מפלגה מיק־צועיים
ששכחו מזמן מתי היו עובדים)
מופקדים, איפוא, על הקפאת השכר. איש
כמו אהרון בקר לא היה אלא קומיסאר של
המפלגה להקפאת השכר, להרעת חנאי־עבודה.

בל זה גלוי לעין, ובל זה ידוע
לבל עובד.
כאשר יש סיכסוך־עבודה במיפעל הסתדרותי,
בא נציג ההנהלה (איש המפלגה)
ומנהל משא־ומתן עם נציג האיגוד המיק־צועי
(איש המפלגה) ,בשיתוף נציג הממשלה
(איש המפלגה) .שלושת החברים מייצגים
גופים שונים — להלכה. למעשה הם מייצגים
את אותו האינטרס עצמו — האינטרס
של המפלגה, המנוגד לאינטרס העובדים.

די היה באיש אחד שינהל משא־ומתן
עם עצמו.
כאשר פרץ סיכסוך־העבודה בנמל אשדוד,
ניהל נציג רשות־הנמלים הממשלתית (איש
המפלגה) משא־ומתן עם נציג האיגוד ה־

אם נכון הוא — כפי שטוענים אנשי המפלגה
— כי השביתות מסכנות את ביטחו!
המדינה, כי אז ניתן לומר שהמצב ם*סתד־

רות מסכן את ביטחון המדינה.
משהו רקוב שם. גילויי־ד,ריקבון !1קטנים,
כמו פרשת השחיתות של מנחם ים־שחור
בבנק הפועלים ועיסקת הפרדסים, אינם אלא
תוצאה של ריקבון הרבה יותר עמוק.

שורשיו נעוצים כעצם מיבנה ההסתדרות
כאירגון טוטאליטרי,
דמוקראטי-למראית-עין, אירגון המטיל
את חיתיתו על העובדים,
תחת לייצג אותם.
כמו כל מישטר טוטאליטרי, נראה גם זה
כסמל היציבות, כערובה להארמוניה פנימית
ולמניעת אנדרלמוסיה.
וכמו כל מישטר טוטאליטרי, משיג גם זה
את ההיפך המוחלט. הוא מונע הארמוניה
פנימית וגורם לאנדרלמוסיה.

כי הכפייה היא לעולם תחליף
גרוע להסבם חופשי, המתקבל על
ליבם ועל דעתם של בני־חורין.

ך* עידן בו דורכת רגל האדם על הירח,
^ בעזרת מיתקנים טכנולוגיים מופלאים,
אין אבסורד גדול יותר מאשר לבסס כלכלה
על ציבור־עובדים כבול וממורמר.
המשק. המודרני זקוק ליוזמת העובד, לרצונו
להעלות את פריון העבודה. המשק
זקוק לציבור עובדים בעל מוראל גבוה.

המצב בהסתדרות מונע זאת! .
לבן הוא אסון למדינה.

החלום התגשם.
כן־אנוש, שרק עתה ירד מהעצים
-לפני כה מעט מיליוני
שנים -פרץ אל הכוכבים.
הוא לא למד עדיין לחיות עם
אחיו בשלום, לא למד לשלוט ברגשותיו.
הוא עדיין מוכה רעב
ומחלות, עלול כל יום להשמיד את
עצמו באיוולתו.
אכל הוא פרץ אל הכוכבים.
הפשיטה הגדולה אל הירח תקדם
אותו כמידה שאין הוא מסוגל
עדיין לצפותה כבירור: היא תפתח
בפניו את סודות היקום, תקדם
את המדעים, תשבלל את הרפואה,
תחסל מחלות, תאריך את
חייו.
הוא שמע מסביבו קולות של
קטני־אמונה וקיצרי-רואי, שלא
הכינו לשם מה המאמץ, שתבעו
להאכיל את רעבי העולם בכספים
שהוקדשו לזינוק הגדול, שטענו
שיש לפתור קודם בל את בל הבעיות
על כדור-המולדת, לפני שפוסעים
החוצה.

אולם הוא לא שעה אליהם. הוא
ידע, שהדבר המאפיין את האדם
משאר חיות הכדור הוא: תשוקתו
להוסיף! דעת.
נכון: האמת העצובה היא, שלא
רק כגלל זה עשה הוא את
הצעד הראשון. האמת העצובה
היא, שהוא נרתם למאמץ המונומנטאלי
גם, ואולי כעיקר, מתוך
סיבה אחרת: בדי לנצח כתחרות
עם אחיו. סיכה טיפשית למדי.
אך אין היא משנה את העובדה :
הוא פרץ אל הכוכבים.

צוהלים כאחוו• עווית, כאיש
אחד, ב או תו רגע בו העכבי ש
העיר הצינית ו האכזרית ניסחפו בגל

המוני ניו-יודס
נגע בקרקע

הירח.

תו שבי

ה שימחה האדיר, ש שטף ב או תו רוע מיליונים ברחבי העולם, איחד
לרגע קט את כל האנו שות. ב או תו רגע היו שלו שת האסטרונאוטים
האמריקאים נציגיהם של כל שלו שת מיליארדי תו שבי כדור הארץ.

הבעת הקלה ואו שר לא יתוארו — זו הי תגוב ת ה האילמת של

א שתו של ניל אר מסטרונג, ברגע שנודע לה שהנחיתה על הירח

עברה ב שלום. על אף או שרה, מחזיק ה היא את אצבעותיה צלובות. היא אינה
שוכחת שבעלה רק הגיע ב שלום לירח — עתה עליו עדיין ל חזור ב שלום הביתה.

| 1 1אשתו של נווט העכבי ש, אדווין אלדרין, נד־
* 1 1ן המה כאשר נתב שרה על הנחיתה, נ שארה לע־מוד
קפואה בג שם, מ תחת למטריה, כאילו גופ ה כאן
וליבה בירח — על אף שציפתה לרגע זה שעות ארוכות.

1111111צ חו ק נצחו! מ שוחרר הוא חגו־
^ 1 1 ^ 1בתא שתו של מייקל קולינט.
אומנ ם לא היה בעלה בין הנו ח תי ם על הירח,
אך הרג שת שיתוף הגורל היתח בלתי נמנעת.

1 217.1969( 11.1ראשון ל ס פי רהה חד שהב עול

מחר

כאשר יחזרו האנ שים הרא שונים מן הירח, ייכלאו, קודם כל, ל־ 21 יום.
הדיאגרמה מראה א ת שלבי הסיום של המסע הגדול ) 1( :החללית נוח ת ת באמצעות
מיצנחים על פני ה או קיינו ס 2מסוק מעבירה על נוסעיה ומ שאה אל נו שאת־המטוסים
הורנט (צירעה 3כאן נפרדים האסטרונאוטי ם מחלליתם ו מ מי מצאי הירח שהביאו, מוכנסי ם
לתא־בידור אטום לחלוטין, מחש ש פן נדבקו בתיירקי־ירח 4נו שאת המטוסי ם מעבירה אותם

ואת חלליתס לאי ב או קיינוס ה שקט 5מטוס־תובלה ענק מעביר את האסטרונאוטים, בתוך
תאם ה מבודד, לאולם־בידוד־ומחקר ב מרכז הבקרה ביו ס טון, טכסט ( )6 8מימצאי הירח
מועברים י שירות, על ירי מטוס מיוחד, מנו שאת־המטוסי ם אל מרכז הבקרה; מכאן יחולקו למעברות
שונו ת ברחבי העולם ( )9לשם מחקר ובדיקה 7החללית עצמה, לאחר שסיימה
את תפקידה המרשים, מועברת בא מצעות אונייה ורכבת אל מרכז הבקרה ומשם לכף קנדי.

הרה 1 1ה זהו אחד מכלי הרכב בו ינועו האנשים על פני הירח, כאשר תוקם
בו תחנת־ירח. הגלגלים הקפיציים נועדו לאפשר התקדמות טל

11 1 1 1 /1 1
אדמת הירח המרוט שת, המלאה מהמורות, רעיוו חד שוי זר, איוו רודד: היציאה לעגל-

הולידה מכלול של רעיונו ת חדשים, שיקדמו את הטכניקה בקפיצת ענק לתוך המאה ה־.21
הירח ישמש קרש־קפיצה נוח יותר מכדור הארץ לשם שילוח חל ליו ת לעבר כוכבי־לכת אח־
!-ייד ררוורררת—הזו!בזת!—בגב!

במדינה

מדגי

העם

וז ש טנו

תו פ סי ס שלווה
״נשר נחת בים השלווה!״ ובזאת נפתח
עידן חדש בתולדות היקום.
באלפית השנייה בה נקלטה ההודעה המרגשת,
חלפו מחשבות־בהלה: מה יקרה אם
לא יצליחו לשוב אל העכביש? מה יקרה אם
לא יצליח העכביש להתרומם בחזרה?
אבל החששות התבדו. ארמסטרונג ואולד־רין
יצאו מנשר, צעדו על פני הירח, הציבו
את המכשירים המדעיים שיזרימו מעתה אינפורמציה
חיונית. וכל הזמן — הנציחו מצלמות
הטלביזיה את מסעם. ובאותן שניות
עצמן שהמאורע התרחש — חזו בו מאות
מיליוני צופים בבתיהם.
לישראל הגיעו רק הקולות, כי היא אינה
קשורה עדיין לקשת־התימסורת של הלוויינים.
אבל זה יבוא, כי הישגי המדע יחדרו
לכל פינה על פני כדור הארץ — ולוא רק
כתוצר־לוואי של המסע אל הכוכבים,

החולצ ההחדשה לקמן

בגיז ד ה מי וחדת
תו כננהב מי וחד
לי מי ה קי׳והח מי ם.

הוא אומר
,היא מסונוורת!
** כשיו היא מכחישה שהיינו
? //ל בעל ואשה? אפשר לשאול את
צרים במלון אסטור, שראו אותנו כל
יחד במיטה. ה ם יגידו אם חיינו
ואשר, או לא.״
מילים אלו פלט השבוע במרירות חיים
בינשטיין, גבר תמיר ונאה בן ,36 הטוען
שהוא בעלה של הזמרת נחמה ליפשיץ,
שעלתה וכבשה בסערה את הארץ. בינשטיין
פוצץ בשבוע שעבר שערורייה מסעירה,
כאשר הוציא צו לעיכוב יציאתה של אשתו
בכלל המלבוקר
כבעל

לדעת
הקהל *££

מ ה עס מדינה פכס טיני ת
מה קרה לרעיון המדינה הפלסטינית? האם
עודנו נראה לאזרחי ישראל — או שמא מת
ונשכח?:
שאלה זו היא תולדה של המצב הביטחוני.
מייד אחרי גמר מלחמת ששת־הימים, עם
הסרת המחיצות בין ישראלים ופלסטינים,
נישא רעיון זה מעל מאוח במות בישראל.
הוא ניראה כתוכנית מדינית ממשית, ולא
איזו סיסמה אוטופית.
השנתיים של המלחמה הבלתי־פוסקת, שחלפו
מאז, ניתקו כמעט לגמרי את הקשרים
בין ישראלים לבין תושבי השטחים,
על כן נשאלה השאלה: האם מת רעיון
המדינה הפלסטינית?

ה ר עיון?׳אמת. השבוע ניתנה תשובה
לשאלה זו.׳ בסקר דעת־הקהל, שבוצע על־ידי
המכון למחקר של מודיעין אזרחי, על״פי
הזמנתו של שמעון פרם, נכללו גם שאלות
מדיניות. אחדות מהן התייחסו במפורש לשאלה
הפלסטינית. ואלה התוצאות:
• 0׳ל 64 מן הנשאלים התנגדו להקמתה
של מדינה פלסטינית על־ידי ישראל 24
תמכו בכך.
• אבל כאשר נשאלו משתתפי הסקר,
אם לדעתם צריכה ישראל להיענות ליוזמה
מצד תושבי השטחים להקים מדינה פלסטינית,
היו התוצאות שונות במידה ניכרת:
51^,השיבו בשלילה, כנגד /0״ 38 שתמכו
ברעיון. ל־ 110/0לא היתר, דיעה בנידון.
הסיכום: רעיון המדינה הפלסטינית, כ־פיתרון
של שלום, לא מת. הוא חי ותוסס —
ואולי אפילו זוכה למספר חסידים המתרבה
ככל שהמלחמה מוכיחה את הצורך בהידברות
עם העם הפלסטיני.

מפלגזת
גץ גדול הי הפה

חולצת ־מיני־ ניתנת
ללבישה מעל למננס״ם
ומותאמת לנוף

ע־• כפתור מיוחד.

וזצוארון ה־רך־ ונעיס במיוחד בקיץ.
חולצת ־מיני־ של להב ניתנת ללבישה
גם עם עניבה ע־י רכיסת כפתור עליון
בלולאה מיוחדת (נסתרת) בצואדוו,
חידוש בלעדי לחולצות להב.

מיוצרתעי --

להב

יזסמסיס ו1ז!*י*א0״0101.£זג!1ז ז6510ץ)סיז ז )0ז1ז8הז

מאריגי

להב -ה חול צהה מל היב ה כל גבר וא שה
״העולם הזהי, שבועון הח דש ות הישראלי •
המערכת והמינהלה: תל־אביב, רחוב קרליבך ,12 טלפון 5־,30134
תא־דואר • 136 מען מברקי: עולמפרם • בית־דפו: משה שהם
בע״מ, תל־אביב, רח׳ פין • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע״מ •
הווורר הראשי: אורי אבנרי * המוציא־לאור: ר,צולם הזה בע״מ

משר, דיין מצא את עצמו השבוע במצב
משונה: לא רק איש־חרב כיגאל אלון הסתער
עליו, אלא גם איש־תורד, כחיים משה
שפירא הצטרף להסתערות. ושניהם האשימו
אותו: אתה בכלל לא נץ כל־כך נוראי!
ראשון פתח בהסתערות שר־הפנים ה־מפד״לי.
הוא השיב על עקיצה של שמעון
פרם, שהאשים אותו על כי איש דתי כמוהו
לא תמך בהצעת דיין להחיל את החוק הישראלי
על השטחים. השיב שפירא :״איך
יכולתי לתמוך או להסתייג — כאשר דיין
עצמו הסיר את הצעתו לפני שבאה לדיון
בממשלה?״
המשיך שפירא, הידוע כיונה הראשית בממשלת
הליכוד :״אם דיין הוא נץ — אז גם
אני נץ!״
ההסתערות השנייה באה אף היא כתגובה
על התקפה. סגן ראש הממשלה גמל לדיין,
שהטיח נגדו האשמות בכנס הסינרמה. אם
מישהו שם מיכשולים בפני התנחלות מוגברת
בשטחים, טען אלון, הרי זה שר הביטחון
בכבודו ובעצמו. ואילו הוא, אלון —
שאחדים הישלו את עצמם שאם אינו יונה,
הריהו לפחות יונץ — תובע התנחלות.
העניין הידרדר להתנצחות־בשרשרת, כאשר
דיין דורש לפרסם פרוטוקולים סודיים, ואלון
עונה לו: אדרבא!
התנצחות זו היא רק סנונית ראשונה ב־ויכוח־של־ערב־בחירות:
מי הוא מלך הניצים?
נולדה ליפ שיץ
ה 11י?11111 נחמה
וגדלה ברוסיה, הצליחה 1111 להימלט מידי הנאצים, חזר ה לשם לאחר
המלחמה, והפכה — עם עלייתה לישראל —
הדממה.
הבולטת של יהדו ת
לנציגתה
א לארצות־הברית,
בטענה שהיא עומדת
נוח אותו לאנחות.
ואכן, כאשר הגיעו נחמה ליפשיץ וחיים
בינשטיין לישראל, ראו בהם הכל זוג נשוי.
הם התקבלו ברוב פאר והדר, שוכנו מייד
במלון אסטור המפואר בתל־אביב .״שם
המשכנו לחיות יחד כבעל ואשתו, בדיוק
כמו שנהגנו בחוץ־לארץ,״ סיפר בינשטיין.

״הבחורות
רצו אחרי״
*י• ל הצרה היא רק, שד,אמביציה
היא התכונה האופיינית ביותר אצל
נחמד״״ המשיך.
״אנחנו מכירים שנים רבות, עוד מילדות.
אבי הציל את משפחתה יחד עם משפחתנו
כשד,עמים אותנו על מכונית מכבי־אש והב־

עם הבת

נחמה עם בתה היחידה,
רוסה, מבעלה הרא שון.
לרוסה היפהפיי ה יש כבר בן, לו קראה
בשם זקר, על שמה של הצוללון האבודה.

היא אומרת
,,מעול לא היה בעלי!״
יחידי בכפר, ובגלל זה לא נתנו לנו לחזור
לרוסיה עד .1946 משפחת בינשטיין חזרה
לרוסיה, לקובנו, מייד אחרי המלחמה. אביו
של חיים היה מהנדס וקיבל מישרה טובה.
כשחזרנו גם אנחנו, ב־ , 1946 יצאנו בלי
כלום• אביו של חיים אסף אותנו לביתם,
ואחר־כך סידר לנו דירה באותו בית בו
הם גרו. אני הייתי כבר בחורה גדולה, בת
,20 וחיים ילד קטן, בן .12
״בקובנו לא נשארו אז יהודים. העיר הי־תה
בית־קברות אחד גדול. לא יכולתי אפילו
לעבור על־יד בית־הספר שבו למדתי.
בסוף התחלתי ללכת יום־יום לבית־הקברות
ולכל המקומות שאותם היכרתי לפני המלחמה•
פשוט רציתי לספוג את כל מה שעבר

בעלי אשד, אחרת והתחתן איתה. נסעתי לווילנה
יהתגרשתי מבעלי.

^ ״לא זקוקה
לגבר״
ך* אותה תקופה התחילו לרכל עלי
. ) 4שאני יוצאת עם תיירים ומתכוונת לחזור
לפולין ומשם לעלות לישראל. חשבתי
לי: בחור כזה כמו חיים — אם אתחתן
איתו, תיפסק הרכילות אחת ולתמיד.
״התחתנו בנשואין אזרחיים. בהתחלה היו
היחסים בינינו טובים. יותר מדי טובים.
אבל אני ידעתי כל הזמן שהוא לא בחור

הבער: חיים בינשטיין

האשה: נחמה ליפשיץ

ריח אותנו מאיזור הכיבוש הנאצי. אחר־כך
נפרדו דרכינו. אחרי המלחמה נשאתי
אשה וגם נחמה נישאה. בעלה הראשון היה
מורה. היא נישאה לו בקובנו, ואחר־כך
הם עברו לווילנה. אני, אז, חייתי כבר
בנפרד מאשתי. הייתי אחד הגברים המקובלים
ביותר בעיר. עבדתי כמהנדס, והיתד,
לי מכונית מוסקוי ץ׳ . 400 כל הבחורות רצו
אחרי, ולהגיד את האמת — גם אני לא
התנזרתי מהן. נחמה ראתה את הצלחתי ואת
מעמדי, והתחילה לדבר על גירושין מבעלה.
״חיינו יחד עשרה חודשים, עד שקיבלתי
גט מאשתי, ואחרי הגט התחתנו. לנחמה
היתד, בת מבעלה הראשון, כיום בת .21״

ניתוח גינקולוגי. אני פשוט לא זקוקה לגבר.
״ביקשתי ממנו שיעזוב אותי, יתחיל ללמוד
עברית, לעבוד, וימצא לו אשר, אחרת.

״למחייתך -

תרוויח בעצמך;״
ץ יים נסע לאולפן לנתניה, יחד עם
ן אמו ודודתו. יום אחד, לפני חודש,
הופיע אצלי בדירה ואמר, :את רוצה גטי
כדי להיות חופשייה בארץ קאפיטאליסטית
משלמים כסף.׳ קיבלתי שוק. אמרתי לו
שאני לא יודעת כמה משלמים, ולקחתי אותו
לעורכי־הדין שלי, שלמה פלד ויהודה
שפיגל. ואז, באמצע המו״מ איתו, הגיע
צו־עיכוב יציאה נגדי. אבל עוד לפני שהגיע
הצו, בא אלי חיים יום אחד הביתה
ואמר, ,אני רוצה להתחתן איתך.׳
״אמרתי לו, :חיים, תסתכל לי בעיניים.
אחרי שדיברת איתי על כסף — אתה מעז
לבוא עם הצעה כזאתי׳
״היה זה אז שהוא התחיל לאיים עלי
שהוא יגיש נגדי משפט, ויעשה לי פירסומת
רעה.
״ובזה הוא באמת הצליח — לסחוף
אותי לתוך שערורייה.״

״בלי בעל -

ובלי קאריירה״
ך +יים עכר ללמוד עברית באולפן,
| | עם בואם ארצה. נחמה, שלמדה בבית-
ספר יהודי והעברית היתר. שגורה בפיה,
נשארה בתל־אביב. בעזרת האמרגן שלה,
גיורא גודיק, שכרה דירה בת שלושה חדרים
בצפון תל־אביב .״נהגתי לבוא לבקר
בבית פעם־פעמיים בשבוע,״ סיפר הבעל.
״החיים בינינו היו טובים למאושרים.״
״לפני חודש באתי הביתה לביקור לשבת.
נחמה הודיעה לי לפתע שאין טעם
להמשיך לחיות יחד, .גדלתי מעליך,׳ היא
אמרה. קיבלתי ממש שוק. התחלתי לשאול
אותה מה פיתאום, אבל היא לא רצתה לד,ס־ניר
יותר. ראיתי שכך, אז אמרתי לה שהיא
עוד תצטער• החיים לא נגמרים היום, והגלגל
מסתובב.
״מיספר ימים אחרי השיחה הזאת בא
אלי אדם לאולפן, הציג עצמו כנציג הסוכנות,
ואמר לי שנחמד, ביקשה להפריד את
תעודת־העולה שלנו לשתי תעודות נפרדות.
הוא אמר לי שמאחר שהיא הודיעה שהנישואים
שלנו הם פיקטיביים, אני מתבקש
לחתום על ההפרדה. הבנתי שהיא זוממת
לטמון לי פח, ופניתי לעורכי־הדין דב
שילנסקי וטובה כגן. ברגע ששמעתי שנחמד,
רוצה לעזוב את הארץ, היגשתי בקשת
עיכוב־יציאה. נחמה חולמת על אמריקה
ועל הקאריירה שתעשה שם, וכל עוד יימשך
סביבה כל הרעש הזה, היא תמשיך להיות
שיכורה — וחוץ מהחוק אני לא חושב
שיש איזו שהיא דרך אחרת לשכנע אותה
לחזור אלי. ההצלחה פשוט סינודרד, אותה.

יום־יום
לבית-הקברות
ץירסה שו נ ה יש בפיה של נחמה.
^ סיפרה היא, בדירתה המרוד,טת בטוב־טעם,
ברחוב יהושע בן נון 33 בתל־אביב:
״אני מכירה את חיים מאז שהיה ילד
בלונדי יפהפה בן שבע. ברחנו יחד מהנאצים
לרוסיה ב־ . 1941 אחר־כך אני ומשפחתי
עברנו לאוזבקיסטן, ולא ראיתי אותו
עד אחרי המלחמה. באוזבקיסטן נכנסתי ל־
_-,ייי* 1 0די זייד_ד.דומ* ד.־

היא באה מבוית־המועצות והלהיבה את
המדינה -ועכשיו היא במרכז שעווויה
על החברים שלי שלא ניצלו. אפשר לומר
שאז נכנס בי ג׳וק היהדות.
״זמן קצר אחרי שובי לקובנו התקבלתי
לאקדמיה למוסיקה ועברתי לוילנה.
שם נישאתי לבחור בשם בוריס גרו־בר,
וגמרתי את הלימודים. שנה אחרי הנישואין,
ב־ , 1949 נולדה לי בתי רוסה.
״לקראת 1958 חל מיפנה במצב הפוליטי.
הרגשתי את זה היטב. מיספר ההופעות שלי
ירד מ־ 80ל־ .20 אחרי שחזרתי בפעם השנייה
מפארים, לא הופעתי במשך חצי שנה.
״גם טראגדיה נוספת חיכתה לי אז: כש־טילפנתי
משדד,־ד,תעופה לאמי, היא הודיעה
לי שלא לחזור לווילנה, אלא לבוא לקובנו.
דחררר שרזמו שהייתי רפארים. מצא לו

בשבילי, שהוא לא יוכל להתקדם איתי באותו
הקצב. היחסים בינינו הלכו והתדרדרו,
והתחלתי לחשוב ברצינות על פרידה. אבל
באותו זמן קיבלתי אפידייתיט לישראל. אז
פניתי לאמא שלו, והסברתי לה שבזכות
האבא שלו שהציל את המשפחה שלנו, אני
רוצה לסדר להם נסיעה ארצה — אבל בתנאי
שיהיה ברור שאני וחיים לא נוכל
להמשיך לחיות יחד.
״בארץ כבר פירסמו שנחמד, ליפשיץ מגיעה
עם בעלה, אז כמובן לא יכולתי לבקש
חדר נפרד במלון. אבל במלון אספור, בחדר
המשותף שלנו, היו מיטות נפרדות. אני
לא הייתי מסוגלת אפילו לחיות איתו כאשד,
עם בעלה. אני חולה. ועומדת בפני

בישראל זנ ת ה נחמה
11ח
7 1 1 1 11 לפאר ולכבוד להם
ז כו מעט אמנים ישראלים. גדולי המדינה
שמחו להוזתבס עיס ה לאור המצלמות.

אגדת ״תותח נבחן״ מחוויוה מור הפשיטה שעונה השבוע חידה שד צה״ ר
עו מינצו תרוססיוותו ימי זה, הננו׳ ער סלע אלמוגים, נדב מיפוץ סואץ

חותה• האי ו1״ו
ץ הו סיפור שעוד יהפוך לאגדה, וש־
( מקומו שמור לו בעלילות הגבורה של
הלוחמים בכל הדורות.
זהו סיפורה של יחידת־פשיטה נועזת,
שביצעה את הבלתי־ניתן־לביצוע. הוא נבלע
ברעמי הפצצות שהטילו מטוסי חיל־האוויר

״תותחי נאבארוך הם כיום מושג לעלילת
גבורה מופלאה שהתרחשה במלחמת העולם
השנייה.
״תותחי נברוך הוא סיפור הפשיטה אשר
ביצעה יחידת־קומנדו בריטית על תותחי־חוף
של הצבא הגרמני, שהיו מוצבים על

המסתתר מאחוריו ועל המשתתפים בו.

;פיון ש^דון לכישלון

ך* אי גדין אינו מופיע בשום אטלס ו!
| שמו לא מצויץ גם בשום אנציקלופדיה

חדירה של אוניות הצי הגרמני.
ממבט אוירי ניתן להבחין כי האי התת־מימי,
עליו ניצב המיבצר, רחב וגדול 6מנו.
כמה עשרות מטרים מחוץ לחומות פני המים
רדודים וניתן להלך על הסלע שמתחתם׳
אזור זה, שבשיפולי החומה, בוצר אף
הוא בשלוש גדרות־תיל, שנועדו למנוע
ניסיון חדירה למיבצר.
על המיבצר עצמו ניתן להגן משלושה
גבהים שונים: מהמסלול המוגבה המקיף את
החומה, עליו הציבו המצרים מקלעים ומקלעי
נ״מ בקוטר של 37מ״מ; מהחלונות
הצרים יחרכי־הירי שבתוך החומה; ומהעמ־דות
המבוצרות היטב שעל גג החומה המקיפה
את המיבצר משלושה עברים — צפון,
מיזרח ודרום.
האי מרוחק כארבעה קילומטרים מהגדה
המיזרחית של תעלת סואץ, זו המוחזקת
בידי צה״ל, ושלושה קילומטרים מהגדה המערבית,
המוחזקת בידי המצרים. הנקודה
הקרובה אליו ביותר מהשטח המוחזק בידי
ישראל הוא קצה המזח של פורט תאופיק,
אותו מזח עליו פשטה יחידת קומנדו מצרית
לפני שבוע, תקפה שם י חיד ת טנקים
של צה״ל ו הרג ה שבעה חיילים.

מכיוון המזח נראה האי הנמוך, שחומותיו
הן בגובה שלושה מטרים, ככתם כהה,
כשמאחוריו, על החוף המצרי, שוכן הבסיס
הימי הגדול בנמל הצבאי אל־עדביה.

! 111יעד

ה פ שי ט ה

(סח בבוקר נסלנחזר ת ^־
פ שיסה, של האי גרץ. ני תן לראו ת בו את האגף הצפוני של המיב־צר
כ שהוא מפוצץ כולו והרוס (ראה גם ת מונ ת שער, שם מצביע
החץ על האגף ההרוס) .ב ת מונ ה ני תן לראות את עמדות תו ת חי
הנ״מ 85מ״ מ שעל גג המיבצר ואת עמדות תותחי ה־ 35מ״ מ מחוץ

הישראלי על מוצבי המצרים בתעלה, בתשואות
ובתרועות שהריע כל העולם לאנשים
הראשונים על הירח — מאורעות שהתרחשו
עוד לפני שנודע סיפור המיבצע.
בגללם הוא טבע ונדחק לשולי הכרוניקה

היומית.
יום יבוא וידברו בו, בסיפור הפשיטה על
תותחי האי גרין, כעל מושג, ממש כשם ש־

לחומות. מספר 1היא עמדת ה מנ״ םהמ חובר ת בגי שרון קטן אל
המיבצר. מספר 2היא הסירה ש שימשה לחיילים המצריים באי כאס
צעי תחבורה אל החוף המצרי. מספר 3היא אחת משש עמדו ת תו תחי
85מ״ מ שנהרסו. במספר 4נראית ע מדת מקלע 35מ ״ מ הנ מצאת
למרגלות החומה. ב מקו ם ה מצויין במספר 5נפגעו מיספר חיילים
מכוח הפ שיטה, מ רי מון שנזרק לעברם מ חו ך המיבנ ה שבחצר.

באי בים האגאי. תותחי האי
תותחים נגד־מטוסיים, שהוצבו
בנוי על סלע אלמוגים בלב מים־
מול פתחה הדרומי של תעלת

צוק סלע
גרין היו
על מיבצר
רץ סואץ.
סואץ.
בשלב זה טרם ניתן לגלות ולחשוף במלואם
את כל פרטי המיבצע. אולם המעט
ששוחרר לפירסום, יש בו כדי להצביע על

בעולם. למעשה אינו אי כלל. זהו מיבנה
אימתני שיסודותיו מושתתים על סלע אלמוגים
תת־מימי.
היו אלה הבריטים שבנו אותו בתחילת
מלחמת־העולם השנייה, כמיבצר בלתי ניתן
לכיבוש, שנועד להגן על פיתחה הדרומי
של התעלה מתקיפת מטוסים איטלקיים ש־עלולים
היו לבוא מכיוון חבש, ומנסיון

נקודת התורפה של האי היא צידו המערבי.
במקום זה אין חומה. פנים המיבצר
פונה שם לעבר מיפרץ קטן, תחום בשני
מזחי־אבן ארוכים, משם מקיימים את הקשר
הימי עם החוף המצרי באמצעות סירות או
כלי־שיט אחרים. אלא שנקודת תורפה זו,
משם יש להגיח יבוא כל תוקף, מוגנת כראוי
במשימוודאש־סכנה ומוארת. כל המתקרב
מכיוון זה מתגלה במרחק גדול.
באי זד, החזיקו המצרים כוח, בסדר גודל
של פלוגה בערך, כשחלק אחד ממונה על
תפעול תותחי הנ״מ ומכשירי הראדאר
הנמצאים במיגדל עגול המחובר בגישרון
אל החומה הצפונית של המיבצר, וחלק
אחר של כוח זה, ממונה על אבטחת ה־מיבצר.
שמו
של האי גרץ עלה לחדשות מאז
מלחמת ששת־הימים, לפני שבועיים, כש־תותחיו
הפגיזו ספינה של חיל־הים ששטה
ליד החוף המיזרחי.
בחילופי־האש הארטילריים שהתנהלו עם
המצרים ספג האי לא אחת הפגזות כבדות.
אולם חומותיו העבות עמדו בפני כל הפגזים,
שרק הותירו בהם סימני גירוד ו־סריטה.
מיקומו
ותיפקודו של האי הועידו אותו
להיות מטרה לפשיטה. אולם כל מומחה

צבאי היה קובע בפסקנות כי נסיון פשיטה
כזה נועד מראש לכישלון, שכן האי אינו
מיבצר בודד, אלא שלוחה קידמית של המערך
המצרי בגדה המערבית, המגן ומחפה
עליו.

מתח תל אף השומרים
ף • לילה בו ניצב העולם עם סטופר
4ביד ומנה את השעות שעוד נותרו לנחיתת
האנשים הראשונים על הירח, יצא
כוח הפשיטה למשימתו בחסות החשיכה.
לאחר מעשה, טען דובר הצבא המצרי,
כי ״אנשי־צפרדע״ ישראליים הם שפשטו
על האי גרין, ואף הציג כהוכחה לכך סנפירים
וציוד־צלילה אחר שנמצא בתום הפשיטה
על האי.
השעה היתד, כבר אחרי חצות. חלק מן
הכוח המצרי המוצב על האי גרין נמצא
אותה שעה בשמירה. שומר אחד היה במגדל
המכ״ם שבצפון האי. שומרים נוספים
פיטרלו על ד,גישתן הקטן המחבר את המגדל
עם המיבצר. עמדות ד,נ״מ שעל חומות
המיבצר היו אף הן מאויישות בחיילים
מצריים.
ואז צצו, כאילו מתחת לאדמה, אנשי
החוץ של כוח הפשיטה, דווקא במקום שנראה
קשה ביותר לתקיפה — בחזית הצפונית
של המיבצר, שם מתנוססת חומה באורך
של 40 מטר.
לפני שהספיקו המצרים לתפוס מה קורה
עימם, הם חוסלו בצורה שעדיין לא הזעיקה
את כל הכוח המצרי במיבצר. תוך דקות
מעטות טיפסה יחידת הפשיטה אל גג החומה
הצפונית ותפסה בו מאחז. השלב
הקשה ביותר של הפשיטה — הפריצה אל
המיבצר, עבר בקלות יחסית. מרגע זה
איבדו המצרים את היתרון שהיה להם בהסתגרותם
מאחורי החומות. כאשר החל שלב
הלחימה והטיהור, נמצא כוח הפשיטה הישראלי
במצב שכל פורץ מיבצרים חולם
עליו׳ — הם היו על הגג וכיוון לחימתם
היה מלמעלה למטה.
אנשי היחידה, כפי שמעיד מוצאם של ה־

סרן אהוד רם
ן , 24 יליד חני ת ה שבגליל המערבי. בנם
ל יהודי ת ודן רס, מרא שוני הקיבוץ. אביו,
ן רם, פקיד בכיר במ שרד־העבודה, הוא
גן־אלוף במילואים, ששירת במלחמת־ ש שת־ימים
והצטיין בה. אהוד התגייס לפני
שנים לצה״ל ובתו ם שירות החובה
ולו — חתם אהוד על שירות קבע.

חיילים שנהרגו בפשיטה ויצאו מאלמוניותם,
כללו מיספר גדול של בני קיבוצים המשרתים
בצבא הקבע. מטרתה של הפשיטה הזו
לא היתד, לכבוש ולהחזיק במיבצר,
אלא לפגוע במירב היעילות בתותחי הנ״מ
בני 85 המ״מ המוצבים על גגותיו ובחיילים
המצרים שבו.
עתה, משתפטו את המאחז והחלו בלחימה,

הם שטפו את החומה המערבית והדרומית,
עליה היו ממוקמות שש עמדות תותחים, מוגנות
בבטון מזויין ושקי־חול ואת חלק החומה
המיזרחית.
ההלם והתדהמה בה הוכו החיילים המצריים
שבמיבצר סייעו לפושטים. תוך חילופי
אש עם הלוחמים המצריים שבעמדות
השתלטו על חמישה מתוך ששת התותחים

חידהאויר תוקף

בעיקבו ת הפ שיטה על תותחי האי גרין הופעלו
תטוסי חיל־האוויר בגיזר ה הצפונית של תעלת סואץ,
מקנטרה עד פורם־סעיד. ב ת מונ ה ני תן להבחין בבירור ב שקי־החול שב מוצב המצרי שהופצץ.

רס״ל חיים שטורמן
בן , 23 בן קיבוץ עין חרוד (המאוחד) .נקרא
על שמו של סבו, מראשוני השומר שנהרג
ב־ 1938 והיה איש קו מנדו בפלוגו ת הלילה
של וינגייט. אביו, נושה שטורמן, נהרג
במלחמ ת העצמאות בדרגת מפקד מחלקה,
כשחיים היה בן שנה וכמה חודשים. חיים
היה מנ היג מלידה ו חו בב טבע מו שבע.

וחיבלו בהם. בשלב זה כבר היה עיקר ה־ 1 1 משימה מאחוריהם. אך הם המשיכו.

אגדה מציאותית :

6 0ווקא שדם המבקעה והפריצה, שהוא |
( הקשה ביותר ובו נופלים תמיד מרבית 1
הנפגעים, הסתיים עם פצוע קל ברגל. גם [

טיהור הגגות וכיבוש עמדות התותחים עבר
עם מספר נפגעים קטן יחסית. אבל לפני
שטוהרה העמדה האחרונה על הגג, התאוששו
המצרים שבתוך החצר הפנימית של
המיבצר, החלו לירות לעבר הגגות במיק־לעים
ולהשליך רימונים.

מאש זו היו מרבית הנפגעים, שמספרם
הסתכם בשישה הרוגים ותשעה פצועים 15 .
נפגעים ביחידה שמספר אנשיה היה קטן ממספר
החיילים המצריים במיבצר — 70
איש — הוא נטל כבד ביותר.
אף־על־פי־כן נמשך המיבצע. בעוד חלק
מהחיילים מפנים נפגעים, ירדו אחרים לטהר
את מיבני המוצב מבפנים. הם זרקו רימונים
לחדרים, ירו לתוכם אש אוטומטית.
חלק מהחיילים המצריים ניסו להינצל וקפצו
אל המים.
כעבור זמן מה השתתקה האש המצרית.
בשלב זד, היו מונחים על הגגות כ־ 25 הרוגים
מצריים. מספר נוסף, שלא נספר, נפגע
בתוך החדרים. עתר, יכלו הפושטים להניח
פמ״ר דניאל ואהה
ללא הפרעה את מיטעני חומר־הנפץ שלהם
בן , 21 חבר קיבו ץ עין־חרוד (המאוחד).
בחומה הצפונית, עליה היו שתי עמדות-
נולד בעיראק ועלה לפני 19 שנים לארץ.
תותחים. כשפוצצה — היא קרסה לגמרי.
דניאל, שהיה כדורסלן מצטיין, עמד לשאת
לאשה את א חו תו הצעירה של חיים שסורמן, שאר תותחי ד,נ״מ חובלו והוצאו מכלל
פעולה (ראה שער אחורי).
חברו למ שק ולנשק שנפל יחד עימו. אר־ ־
בעת אחיו של דניאל, אף הם חברי קי בו ץ׳
עין־חרוד, מ שרתים בצה״ל בחילו ת שונים.

הפושטים -הם יוצאים מאלמוניות וק אחו׳ בוא המוות

בתום 50 דקות של שהייה ושליטה במיב־צר,
בוצעו המשימות מעל ומעבר למתוכנן.
היחידה, שמשימתו, לא היתד, להחזיק במיב־צר,
החלה לפנותו. בדרכם חזרה שמעו הפושטים
הידהודי פיצוצים מהמיבצר. היתד,
זו אש התותחים שבחוף המצרי, שהחלו
להרעישו. בדרך כלל מבקש מפקד מוצב שהותקף
״אש על מוצבי״ — כלומר, אש תותחים
על עמדותיו שלו, כאשר המצב הוא
נואש. במיקרד, כזה מסתתרים מגיני המוצב
מתוך הנחה שהתוקפים, הנמצאים חשופים
בחוץ, ייפגעו מאש התותחים.
כשהנחיתו המצרים הפעם את האש על
מיבצרם שלהם, היו התוקפים כבר מחוץ
לתחום הפגיעה, בדרך אל בסים היציאה
שלהם. האש המצרית יכלהרק להשלים את
מה שעשו הם עצמם.

לפושטים המתינו שר־ר,ביטחון והרמטב״ל.
הם ראו את הפושטים נושאים את נפגעיהם
— הרוגים ופצועים. אבל הם לא יכלו
שלא להתפעל ממיבצעה האמיץ של היחידה
— המיבצר הבלתי־ניתן־לכיבוש נכבש ונהרס
בידיהם.

סמ״ר יואב שחר
בן , 21 יליד הקיבוץ גבת שבעמק־יזרעאל.
בתוס שירות החובה שלו הצטרף לצבא הקבע,
עמד לשאת אשה בעוד כחוד ש ימים.

רס״ל דן לוי

טוראי יובל מירון

בן , 22 בן קיבו ץ חול תא שבגליל, בנס של
מייסדי הקיבוץ. איש צבא הקבע. דן לוי
מצטיין.
היה ידוע ב מי ש קו כספורטאי

בן , 19 חבר המו שב חו פי ת ליד כפר ויתקין.
דובר צה״ל עיכב את פירסום שמו של
יובל, עד אשר תועבר הידיעה למ שפחתו.

״תותחי נברוך היא אגדה פיקטיבית, שהומצאה
בדמיונו של סופר .״תותחי האי
גריך היא אגדה מציאותית, שעלילותיי, עוד
יסופרו בבוא היום.

אינטריגות בחיפה * מה עשתה היונה שהפריחה ה־ הוא חבש קובע־נח־ה, הו
עלמה על הוונטילטור. האיש שלא משלם בשביל בחורות
ין* בוחרים מיס אלמם?
עורכים הצגת־אופנה. המועמדות מממנות
את הבגדים, תוך ריקודים וניענועים
בנוסח הגל החדש. השופטים מסתכלים איך
שהמועמדות הולכות וכו׳ ,ואיך שהן אלגנטיות,
ואז בוחרים את הכי החתיכה.
כאילו שלא ידעתם כל הזמן.

שושנה מגן: במקום

רות שגיא: על כל הראש

אחר־כך בוחרים את הסגנית, ואת הסגנית
של הסגנית, ואת חביבת הקהל. אבל
מה, את חביבת הקהל בוחרים בחיפה, מכיוון
שגם להיפאים מגיע קצת נחת בחיים.

באוזן :״אני חוור לתל־אביב עם השערות!״
סלון מיידי, זה של שמלות החופה, כבר
בכלל נעלם.
אבני נשאר עם נעלי רוזי, שמלות ביב ה

המיבצע המשולב הנ״ל נערך השבוע.
בתל־אביב הלכה יפה חלפון בשימלה
שקופה, מאוד אלגנטית, והזילה ריר משפתי
שני בעלי־קרחות בשורה הראשונה. עלמה
אחרת, בשימלת״חופה, הפריחה יונים, שעשו
באלגנטיות את צרכיהן דווקא על הוז־נ־טילטור.
התוצאות נ ו אתם בטח מבינים•

אבל דכי אלגנטית היתד, שולה יער. היא
לבשה את השערות של סלון ווטורי, לא
רק על הראש, אלא גם על החזה, התוסיק
וכו׳ ,ונראתה כחלום חייו של כל שימפנזה

הולל.
לבושה ביצירה, פיזזה שולה באכסטאזה
על המסלול, מכיוון שאיש יחסי־הציבור,
מדריך־הסקי והאמרגן יהודה אבני, שעזר
ללילית נג׳ר להנחות את האירוע, אמר לה:
.תרקדי מול מצלמות הטלוויזיה, כדי
שיאסר ערפאת יראה אותך מחר!״
מגיע לו.
אחר־כך בחרו השופטים את עירית לביא
למיס אלעס, ואת סמדר דרור לסגנית שלה,
והמסיבה עירה לחיפה, למלון דן כרמל.
הכי טוב הרגישה שם שולה יער, מכיוון
שהיא עובדת במלון, והבומים מרוצים
ממנה, וחבריה לעבודה אוהבים אותה מאוד.
במיוחד אוהב אותה חבר לעבודה בשם
בני. ולכן, כשהשופטים אספו את הפתקים
של הקהל, כדי לדעת מי מהעלמות התחבבה
עליהם ביותר, מסר להם בני חבילה של
פתקים שנשאו את מיספרה של שולה. הפתקים
עשו את שלהם, ושולה נבחרה, אבל
צלם זריז הבחין בקנונייה, וסיפר לשופטים.
כתרה של שולה נמסר לשושנה מגן,
וכולם השתתפו בצערה של שולה.
מי שהציל את המצב היה מר אבני רב-
הפעלים, שאמר :״הבגד שאתם רואים עכשיו
בא מסווינגינג לונדון בפאריס.״
כולם למדו לא להיות קטנוניים. שולה,
שושנה, לונדון, פאריס — העיקר שיהיה
שמח.
על המערכה השנייה ירד המסך, אבל
בחדרי־ד,הלבשה רק התחילה ההצגה האמיתית,
כאשר איש החזון והמעש, הלא הוא
מיודענו אבני אמר לעלמות :״יש הערב עוד
תצוגה בפינגווין בנהריה. המודעות כבר
הופיעו, והקהל מחכה לכן בכליון־עיניים,
מכיוון שבנהריה אוהבים אלגנציה באופן
מיוחד.״
הנערות אמרו: יופי. כמה תשלם לנו?
מר אבני נעלב עד עמקי נשמתו. באותו
רגע ניגש סלון ווטורי האכזר ולחש לו

מפץ וריס

פתקים מזוייפים: שולה יער
של סווינגינג לונדון מפאריס, ועם דוגמניות
חוצפניות הרוצות תמורת הופעתן כסף.
הוויכוח התנהל ככה:
דוגמנית א׳ :״אני לא נוסעת בשביל
פחות מ־ 80 לירות!״
דוגמנית כ, נ ״באתא אני מקבלת
! 100״

ג 3רת אגני

(בהתדג שות) :״אצלי אפי-

ברחבת הכותל עם חיילים ויל

ה?!הל בתחרות: בלי שערות -ועם שערות: שולה ויעל

לו מנדי הופיעה ב־!75״
מד אגני :״תקבלו 30 לירות!״
כל זה התרחש חצי שעה לפני מועד התצוגה בנהריה.
מה זה כמה שעות אצל מר אבני? עובדה שבתל־אביב א
שעה, בחיפה שעה וחצי. אז בנהריה לא יכולים לחכות שעת
בסוף, אחרי שעה, גמרו על חמישים לירות, אבל רק
דוגמניות.
בנהריה — שערורייה חדשה. הבנות הרעבות ישבו לא
שום דבר אכסטרווגנטי, רק סטייק, או שניצל וינאי א
נהריה. אחר־כך הלכו הבנות להתלבש, והמלצר הביא ל:
את הדוסדוד --

; נישק את הנותד -אבר הוא רא שו
ן • ששאלו א ת לי און צ׳רני, א חד מ-
* 0עורכי״חדין של ס מי דייויס, מדוע
ס מי לא ישיר בארץ, כשישהה כאן שלושה
י מי ם, ענה: עצם בואו מ ס פי ק כדי לה רים
א ת המוראל של צח״ל.
ככת, חשבנו בליבנו, וה שחזנו אתה ציפורניים.
כשסמי
הגיע בסוף, התברר שהשלושה
י מי םהם רק נ 2שעות•
בשעה הראשונה הו א חיב קאתהק הל
ב שדה-התעופה.
אחר-כך נסע למלון ובילה שעתיים
בחברת ידידיו החד שים, ראה א ת תל-
אביב נשקפת מחלון־חדרו, ופרץ בבכי
מרוב התרגשות.
שלוש שעות נוספו ת בילה ב מ סיב ת-
קו ק טיי ל רעשנית, בחדר צפוף וחם. ה אורחי
ם דחפו או תו, משכו לו בשרוול,
וכל פעם כשהתקרב צלם, חיב קו או תו
בהתלהבות, כדי שהידידו ת תונצח, וז א ת
בלי לשאול או תו א ם הו א מעוניין
בכלל.
למרות זא ת, המשיך ס מי ל היו ת חביב,
כשבפיו מיל ה חביבה לכל אחד.
למחרת, השכם בבוקר, ל קח או תו
צה״ל לסיור בירושלים ובמוצבים.
הוא קיבל ב מ תנ ה מפת תבליט של
ירושלים מ ה אלוף רחבעם זאבי, נישק
א ת הכותל ולחץ כל יד שהו שטה אליו.
הצלמים ו העי תונ אי ם כימעט דרסו
או תו, זסתםסק רנים לא נתנו לו רגע
מנוח ה.
אבל ל ס מי לא הי ה איכפת. כי הו א
מרגיש אצלנו כ מו בבית, ו או הב א ת
כולנו.
ו אם היי ת ם מכירים או תו גם כן,

קוקטייל בתל־אביב: חתיכות ומעריצים -
היי תםמא מיני ם לו כמונו, שאם הוא
לא שר הפעם — סי מן שהוא באמת לא
יכול.

אולם אתם יכולים ל ה תנ חםבהבט חה
של ס מי, או תהה טי ח כאשר רואיין על־ידי
עיתונאי של ״שידורי ישראל ה א -

:סבלנות, של מלאך
אבני הסתכל על המלצר כאילו לא ראה
חשבון מימיו ואמר :״מה פיתאום אני משלם?
אני? אני נראה כמו מישהו שמשלם
בשביל בחורות?*
בסוף הוריד אבני את דמי הארוחה מחמישים
הלירות. בחצות יצאה השיירה ל־תל־אביב.
הבחורות היו סחוטות ועייפות.
האיפור של ראיין רוז נזל להן לעיניים,
הנעליים של רוזי לחצו להן ברגליים, והבגדים
של ביבה היו רטובים מזיעה, אפילו
זזי-ייי *ירזורדדריוו־ לורז־וו רחעדיח.

מתנה: עם תבליט ירושלים

— וקצת יידישמייט

דם נטור פרתא

רץ הז אתזהמ שהו מיוחד במינו. איז ה
עם ! איז ה חיילי ם ! איז ה אמביציה !
כל לב י הודי ממש גואה למראות האלה.
לא כל שכן לב של יהודי״כושי, כמוני.
זה היו ם הגדול ביותר בחיי וכדי ל הסיר
א ת החששות שהובעו בפניו על
ביקורו הקצר — הוסיף ס מי בטון מרגיע
:״ א ל תדאגו, אבו א לכאן לכמה
י מי ם, כדי להופיע בפני ה חיי לי ם ! ״
כאילו שהצהרות כאלו לא היו צפויות
מפיו טל ס טי דייויס. הבו.

פירסום, חומר המיועד לנגח את דיין והמבוסם על גילויים
חדשים לגבי תפקידו ועמדותיו של דיין באותה פרשה.

מאבק פנימי
בצמרת אגודת־ישראל
זיופים במיפקד העבודה
האשמות וגילויים על זיופים שנעשו במיפקד חברי
מפלגת העבודה יועלו בקרוב על־ידי חוגים מתוך מפלגת
העבודה עצמה.
ההאשמות מתבססות על כמה תופעות מוזרות שהתגלו
עם סיכומי המיפקד. כך, למשל, הסתבר כי

אחוז עקרות-הבית שהתפקדו במפלגת העבודה
גדול לאין*שיעור מאחוז עקרות־הכית
בפינקס הבוחרים או כמפלגת העבודה
עצמה, וזאת מהסיבה הפשוטה שעקרות־הבית

בצמרת המפלגה הדתית הקיצונית, אגו־דת־ישראל,
טרם הוכרע המאבק על רשימת
מועמדי המפלגה בבחירות לכנסת. המאבק
התעורר נוכח תביעתו של יוסף רוזנברג,
מזכיר הסתדרות המורים של רשת הרינון־
העצמאי של אגודת־ישראל, למקום ריאלי
ברשימה לכנסת.
תומכיו של רוזנברג טוענים כי הוא זכאי לחברות
בכנסת הן משום שהחינוך העצמאי של האגודה הוא
נושא עיקרי במלחמתה, והן משום שחברי הכנסת
לורנץ ופורוש, שאחד מהם חייב לוותר על מקומו, הם
בעלי עסקים פרטיים גדולים ומקיפים.
נראה שכפשרה יוצע לרוזנברג להיות נציג אגודת־ישראל
בעיריית תל־אביב, במקומו של הרב אברמוביץ׳,
לו מועידים מקום ברשימה לכנסת.

שהמיפקד היה בעיצומו. לעומת זאת אחוז האקדמאים
שהתפקדו הוא קטן וזעום מעבר לכל יחס למשקלם
באוכלוסייה.

אהרוו בקר
יהיה יו״ר הכנסת
מזכיר מפלגת העבודה, פינחס ספיר, הבטיח
למזכיר ההסתדרות שהתפוטר, אהרץ
בקר, בי יהיה מועמדה של מפלגת העבודה
למישרת יו״ר הכנסת,
במקומו של
קדיש לוז שפרש.

עלילות הצנחנים

שוללי המערך בקרב מפ״ם, המתכוונים לצאת ברשימות
עצמאיות בבחירות לכנסת ולהסתדרות, מחפשים
מקורות כספיים שיממנו את מערכת הבחירות שלהם.

אחד מפורשי מפ״ם יצא לאחרונה לש•
ווייץ, כדי לנסות לגייס שם כספים ממיספר
אישים הקרובים לדיעותיהם של שוללי המעיד•

הוראה
לשליחים :
״בילמו את העלייה!״
בל מרכזי הקליטה כארץ מלאים. באשר
יסתיימו המחזורים הנוכחיים, לא ניתן
יהיה לפנות את העולים מהמרכזים, כגלל
המחסור בדירות לעולים. כתוצאה מבד
ניתנה ההוראה לעכב את בואם של עולים
נוספים. במיוחד התבקשו השליחים לדחות
את עלייתם של עולים אקדמאים.

עלילות ומיבצעי חיל־הצנחנים של צה״ל
יפורסמו לראשונה כצורה מוסמכת ומפורטת
כ״ספר הצנחנים״ שיופיע כקרוב,
היוצא לאור
בימים האחרונים הסתיימה ביקורת
על החומר שנועד לפירסום, הכולל
250 תמונות שטרם ראו אור וראיונות עם עשרות
ממפקדי החיל בכל שנות קיומו. הספר, שנועד להוות
את ההיסטוריה הרשמית של חיל־הצנחנים בישראל, בניגוד
לכל הספרים בנושא זה שהוצאו ביוזמה פרטית,
נכתב בידי הד״ר מיכאל בר־זוהר ואיתן הבר, ויוצא

כיח־ן שבקר התמנה
ליו״ר ועדת המינויים
המערך,

פורשי מפ״ם
מחפשים מימוו בחו״ל

הוראה חשאית ניתנה לאחרונה לכל שליחי הסוכנות
ומשרד־הקליטה בחו״ל, במטרה לבלום את העלייה
לארץ ולדחות את העלאתם של העולים המצפים כבר
לתורם לעלייה.

אינן חייבות במם־מפלגות, שהוא חובה לכל המתפקדים
במפלגת העבודה.

דוגמה שנייה: כמיפקד בין חברי מפלגת
העבודה בחיפה הסתבר כי מיספר עובדי
המדינה שהתפקדו עולה כהרבה על מיספר
הקולות שקיבלה מפלגת העבודה בבחירות
לאיגוד עובדי המדינה בחיפה, שנערכו בשעה

לאור בהוצאת לוין־אפשטיין. הוא יכלול פרשיות רבות
מעלילות הצנחנים שטרם ראו אור עד כה.

שרי המפד״ל יתפטרו מהכנסת אחרי הבחירות
בימעט בטוח שמרבית שרי המפד״ל שייבחרו
לכהן בממשלה הכאה, שתיבחר
אחרי הבחירות לכנסת השביעית, יתפטרו
מחברותם בכנסת.
הסיבה לכך היא לחצם הכבד של הוגים שונים ב־מפד״ל,
ה תובעי ם יי צוג בכנ סתה שביעית. מאחר ולא
ניתן לספק את כולם, מרגיעים אותם בהבטחות שהשרים
יתפטרו מחברותם בכנסת וכך תאופשר כניסת המועמדים
הבאים אחריהם.

ה קו בעת

את סדר המועמדים ברשימת
מועמדי המערך
לכנסת ובבחירות האחרות,
הרי בתוקף הבטחה
זו הפך בקר להיות
עושה דברו של ספיר
בוועדת המינויים, למרות
הנסיונות להציגו
כאישיות נייטראלית במאבק
כין גושי המערך.

בר־אילן, הוא המועמד הראשי של חוגי הצעירים לרשימת
המפד׳׳ל. צמרת המפלגה החליטה שלא ייתכן שאב
ובנו יהיו חברי־כנסת באותה רשימה.

״פרשת לבוד תתחדש

מאמצים להצלת
שבועוו הספורט

קרוב לוודאי גם שסגן שר-הפנים, ישראל
שלמה כן־מאיר, לא יהיה חכר בכנסת השביעית.
בנו, הרב י. רוזנברג, מרצה באוניברסיטת

אם יחול הפילוג
כמפלגת העבודה,
ודיין ואנשיו יפרשו
ויקימו רשימה
עצמאית, עשויה
״פרשת לבון״
לקום לתחייה ולהיות
חלק ממלחמת
הבחירות לכנסת
השביעית.
מקורביו של פינחס
ספיר מכינים כבר ל־

אחרי ששבועון הספורט ספורט ו מו טו, אשר יצא
לאור לפני שנה על־ידי מוסדות הספורט, הפסיק את
הופעתו לפני שבועיים בגלל הפסדים של כ־200
אלף ל״י, נעשים עתה מאמצים להוציאו לאור מחדש
במתכונת שונה.

יגבו זזיריגזאןןיר

השבועון יחדש את הופעתו לקראת מיש־חקי
המבביה, ייסגר שוב ויופיע בתחילת
עונת הכדורגל בשיתוף עם עיתון הספורט
היומי ״חדשות ספורט״ .עורן־ ״ספורט
וטוטו״ ,דג עצמון, יודח, ובמקומו תבוא
מערכת מורכבת מעורכי ״חדשות הספורט״.

שר־החינוך
מתנצל

אנשים הממשלה יגאל אלץ את משה דיין, שהוא
אינו מופיע במיסגרת מערכת הבחירות של
המערך, למרות שחברים אחרים של רפ״י
לשעבר כן מופיעים. משסיים אלון, קפץ ממקומו
ח״ב אברהם עופר וקרא לעבר
אנשי רפ״י לשעבר :״הם מופיעים, אבל הם
לא תובעים להצביע עבור המערך.״ התפרץ
לעברו גד יעקובי :״יש לך רשת ביון?״
המשיך יצחק נבון ז ״אוזניים אטומות
ופה ערל.״ סיים בקריאת־ביניים ארוכה מרדכי
סורקים ז ״פלגו שכמותך. אני עוד
זוכר איך דיברת על גולדה, אשכול המנוח,
שרת ז״ל ובן־גוריון. בזכות הפילוג אתה
קיים. בזכות הקמת רפ״י קיבלת מהם ג׳וב

האווירה במפלגת העבודה מתוחה. במוקד
המתח עומד שר״הביטחון משה דיין. לכן
טבעי הוא כי השר יהיה רגיש לכל מילה
המושמעת עליו או אליו. מצב זה מסביר
את חילופי הדברים שאירעו בין שר החינוך
זלמן ארן לבין דיין. היה זה בפגישת ההידברות
של מפלגת העבודה. שר החינוך
נאם, והודיע שברצונו לומר משהו לדיין.
באותו רגע עבר אחד הסדרנים לפני הבמה.
״אם אתה הולך — תלך מהר,״ קרא ארן

ב רי ת מ קי ראל קי ר
ברית מיל ה לבן בכור הו א מאורע חגיגי בישראל. חגיגי שגעהיים מאורע כזה כ שהוא
מתרחש אצל בנו של הכתב הפוליטי של ״ידיעות אחרונו ת״ שלמה נקדימון. מי
שהגיע ב מי ק רה לקירבת קפה ״לילית״ ,בו נערך ה טכט, הי ה יכול לחשוב שנערכת
בקפה ישיבת ממ שלה. מכוניות של שרים ואלופי צה״ל תפסו מ קו מו ת חני ה על
המדרכות. גם עשרות עיתונאי ם וצלמים תפסו אתמ קו מו תי ה ם. בין הנוכחים נראו
השרים מנ ת ם בגין, יו ס ף אלמוגי, משה קול, האלוף הרב שלטה גורן ורבים רבים
אחרים• אחת הבדיחו ת שהושמעה בטכס, שהיה רב־פאר, שייכת לשר מנ ח ם בגין,
אשר קרא לעמיתו אלמוגי להתכבד בברכה ו ה חז ק ת התינוק .״שר־העבודה, הגיע
הזמן שתעבוד כבר!״ צ 5ק השר מגח״ל לעבר עמיתו מהעבודה. פרט לשניים אלה
התכבדו ב ה חז קתה תינוק והשמעת ברכות גם אשת השר בגין, ד״ר מ שה סנ ה, עורכי
״ידיעו ת אחרונות״ דב יוד קוב ס קי והרצל רוזנבלו ז( קציני מ שטרה וצבא
רק מאורע חשוב כזה יכול הי ה ל אחד א ת כל הי רי בי! הפוליטיי ם שהתכנסו בקפה
״לילי ת״ בתל-אביב. ה תינו ק הצליח להוציא מהם חיוכים ה א חד לעבר השני.

מנסה־להתאבד ברבן
פירסו מת

לעבר הסדרן. דיין, שהיה שקוע בכתיבת
פתק, חשב שהקריאה מופנית אליו, השיב:
״אם אתה רוצה לגרש אותי — גרש אותי
מהר!״ ארן, שלא הבין במה מדובר, מיהר
לשאול :״אני רוצה לגרש אותך?״ ״אמרת:
,אם אתר, רוצה ללכת — לך מהר׳,״ ענה
דיין .״חלילה, אני פניתי רק לסדרן,״ התנצל
שר־ד,חינוך # .בכלל, שמח בשיחות ההידברות
האלו. במשך הדיון האשים סגן ראש־

בעירייה — ולא רק אתה. מי הזמין אותך
בכלל ללישכה, שאתה לא חבר בהז ג׳וב־ניק
שכמוך!״ פה התערב מזכ״ל העבודה
פינחס ספיר, שהפסיק את הוויכוח וקבע
למחוק את כל הקטע מן הפרוטוקול# .
השבוע התגלה הנשק החדש בו עומד להשתמש
יגאל אלון נגד משה דיין. אלון מאשים
את דיין במחדלים בשטח ההתנחלות
בשטחים המוחזקים בכלל, ובהכשלת ההתנחלות
בהר חברון בפרט. כוונתו של אלון:
להפוך את תדמיתו הניצית של דיין ליונה
שבימים (ראה במדינה במיסגרת מודעת-
ענק שהוציאה מחלקת הפירסום של המערך,
הופיעה ידיעה האומרת כי סירטון על חייה
של ראש־הממשלה גולדה מאיר נגנז,
על פי בקשתה. המודעה מוסיפה ומביאה
ציטוט של גולדה :״כל חיי התנגדתי להב-
לטת הצד האישי במאבקים פוליטיים.״ השלים
את הסיפור הצנוע צילום גדול של גולדה
— עם מורייה ביד, כשהיא נוטעת עץ.
> #מי אמר שהכנסת איננה פעילה? השבוע
הוכיחו מזכירי הסיעות בכנסת את ההיפך:
הם ערכו מסיבה בביתה של מזכירת ל״ע
מאירה אוניקוכסקי, אליה הזמינו חלק
גדול מחירי־הכנסת. אך מסיבה בלי בידור
אי־אפשר. לכן הזמינו המזכירים את הבדרן־

סנדק בגין ותינוק נקדימון
שבת אחים —

סססססססססססססססססססססססססס

חצות לחרק דואו
למשפחות חיילים
תלמידות אירים, אירית ודליה
בלי ים ובילויים

״אנחנו רוצות להתנדב לחלק את הדואר
שנשלח על־ידי חיילי צה״ל, כל זמן שהדוז־רים
שובתים,״ הצהירו באחד הלילות השבוע
שלוש בנות נחמדות בחצאיות מיני ובמכנסי
סן־טרופה, בהתייצבן בחצות הלילה
במשרדי המערכת .״עיזרו לנו בזה.״
איריס מור, דליה בכר ואירית בן־ענת.
שלושתן בנות ,17 תלמידות גימנסיה בחופשה,
הן באו לערב שירה בבר־ברים. הערב
לא יצא לפועל, והן התיישבו בקליפורניה.
״התחלנו לשוחח,״ מספרת דליה ,״ו תו ך כדי
שיחה, התחלנו לדבר על שביתת החזרים.״

״אין לנו שום דבר נגד השביתה,״ אומרת
איריס היפה, בעלת השיער השחור הגולש.
״אבל לא ייתכן שההורים לא יקבלו מכתבים
מבניהם המשרתים בתעלה ובגבול. כל מכתב
הוא סם חיים לאם. האמא חיה ממכתב
למכתב.״
״החלטנו לעשות משהו בנדון,״ אומרת
אירית .״החלטנו בו במקום לחלק בעצמנו
את המכתבים שנשלחו מצה״ל. כלומר, לארגן
קבוצה של 20 חבר׳ה בערך ולצאת
כל בוקר לחלק מכתבים עד שהשביתה
תסתיים. תחילה חשבנו לפנות לשר־הדואר,
אבל זה לא נראה ריאלי, כי עד שהעניינים
יסתדרו יקח זמן. על כן החלטנו לפנות
לחבר־הכנסת אורי אבנרי, כי הוא הכי
פעיל בכנסת, ואם מישהו יוכל לעזור לנו
אז זה רק הוא. או הנה אנחנו כאן.״
אירית מוכנה לוותר על ימי־עבודה במש־רד־הנסיעות
בו היא עובדת עתה, ואירים
ודליה מוכנות לוותר על הים ועל בילויים.
״אנחנו משוכנעות שכל החבר׳ה שלנו
יסכימו אותנו, ונצליח לארגן את הקבוצה
בלי בעיות. העיקר תנו לנו את המכתבים.
אנחנו כבר נחלק אותם.״

?׳00000^XXXXXXXXXXXXXXXXXXXXX(000000^XXXXXXXXXXXXXXX

סנדל! אלמוגי מר,גל את התינוק מידי גברת בגין
— גם יחד

חקיין דני לימני, שהסכים להופיע בהתנדבות,
ונימק :״הרי כל השנה אני חי מזה
שאני מחקה את חברי־הכנסת, לכן מגיעה
להם הופעה חינם.״ #מהי י אסוציאציה של
המושג ״דמוגרפיה״? ליושבת־ראש המרב
ו לדמוגרפיה, שמטרתו עידוד הילודה ב״
ישראל, זינה הרמן, יש תשובה :״כשאונר
רים דמוגרפיה אני חושבת על סטטיסטי׳
קר״ על מספרים, לכן אינני אוהבת מילה
זו המשורר הזועם מאוד יכי החליט
לפנות לתודעת ההמונים בדרך חדשה: הוא
הוציא תקליט ארוך־נגן המכיל 28 משיריו,
אותם הוא מקריא בקולו לבדו. יבי רוצה
לעצור את ״גל השוביניזם המציף את הארץ״
כדבריו. הדרך: בעזרת תקליטו.

אפי עופרים מציל איך מתגלים כוכבים בעולם הזוהר? כש
השתתף
השבוע השחקן־הזמר אילי גור״
ליצקי בהקלטה עבור שירות השידור, נתבקש
לשיר זמר מסויים מתוך גבירתי הנאווה.
בביצוע המקורי משתתפת גם הזמרת
רבקה רז. מכיוון שרבקה לא הוזמנה,

ביקש אילי ממזכירת האולפן לבצע את תג
קידה של רבקה. אחרי רבע שעה של חזרו!
ניגשו השניים להקלטה. הביצוע היה כל־כ
טוב, שבו־במקום הציעו למזכירה תפקיד נ
הצגה המחודשת של המחזמר זה ל
בגללך,״ גנחה איריס ברכן בבית־החולי
כאשר פקחה עיניה וראתה לפניה את ידיד
אבי עופרים. היה זה לאחר שניסתה >
התאבד על״ידי בליעת כדורי־שינה בדיד
החדשה בת שלושת החדרים שאבי רכ
עבורה. נסיון ההתאבדות נכשל כאשר או
הגיע לדירה והחיש את אהובתו חסרת הח
שים לבית־החולים ביגואר שלו. וזה אמו
הדבר היחיד שהיה דרוש כדי שתמונתה ס
אירים תופיע בעיתונות הגרמנית. י • תפ
סד, מצויינת גילה בשבוע שעבר הזמר
אמדורסקי. היה זה בתוכנית הפומבי
של שידורי ישראל, ישר לעניין. כאשר או
מממאייניה של עוגניה שימחוני1 ,
משורר יונתן רטוש, הזכיר את המי?
״הסלמה״ ,שאל בני לפירושה של המיל
ולאחר שהוסבר לו כי זהו תרגום למוו
הלועזי ״אסקלציה״ — התפתחות הדרגתי
כלפי מעלה — חייך ואמר :״טוב, אז ז!
רוצה להסלים אותה,״ והצביע בידו על או
הצעירות שישבו בשורות הקדמיות.

קולנוע

המהרורה הראשונה נגמרה בשבועיים
המהרורה השנייה יצאה עתה
אורי אבנר:,
גרחגח היום
הטביעי
\ הספר שכל ישראלי חושב חייב
הסרטה דור דור
ודורשיו
מי שלא בכה כאשר העלמה עם הקמליות
ירקה דם במיטה המפוארת שלה; מי שלא
נישק אותה וחיבק אותה יחד עם רוברט
טיילור ולהיפך; מי שלא התייאש מהחיים
אחרי שהיא שכבה שם, כולה מתה ולבנה,
בזרועותיו של אהובה שהגיע מאוחר יותר
מדי; מי שלא עבר את כל החוויות הללו —
יש לו פשוט חור בחיי־האהבה שלו, ושום
אהבה אמיתית לא תמלא אותו.
מאז שדיומא הבן כתב אותה, ב־ ,1848 לא
חדלה העלווה מם וזקנוליות (קמיל, בשמה
האמיתי) להיות רבת־מכר. מי שלא קרא
אותה, ראה אותה בדמותה של שרה ברנרד,

לנקום בה, מבצע לעיניה סצינות־אהבה פרברסיות
בחדר דמוי־כלא, ואחרי שהם מתפייסים,
הם נכנסים למיטה המורכבת מסדינים
וממראות, ומבצעים שם מעשי־אהבה
וגם צופים בהם באותו זמן. בקיצור, העלמה
הזאת בת מאה השנים תראה לנו עוד פעם
את הדולצ׳ה ויטה המודרני, ורק לא ברור
מדוע צריך היה לשם כך להרגיז כל־כך את
אלכסנדר דיומא מקברו.
סרטים לבד
על הצוק
מ בוי

פתום (תכלת, תל-אביב; אנגליה)

מי הוא הגנגסטר שמכוניתו נתקעה בכביש
השומם? מי הוא חברו הגוסס ליד ההגה?

לקרוא אותו
* 3הספר שגדולי העתונים בעולם
המליצו עליו
* הספר שכדאי לד לשלוח אותו
גם כמתנה בלתי־שיגרתית
הצעה

מיוח דת
״ העולם

לקוראי

הזה ״

תוכל להשיג את הספר במחיר מוזל של שבע ל״י,
על־ידי מילוי התלוש בעמוד 25

גוברט וקסטלנואוכו כמיטת־המראות ב״העלמה עם הקמליות״
פני

הדור

ואחר־כך בדמותה של אתל בארימור, וטידה
בארה, ומזימובה לצידו של ולנטינו, וגרטה
גרבו עם רוברט טיילור, וסוזן שטראסברג
ב־ ,1963 ועוד ועוד ועוד.
כל דור יצר לו את המלמה עם הקמליו ת
בדמותו ובצלמו והעלמ ה עם הקמליו ת החדשה,
המצולמת עכשיו ברומא, לא דומה לאף
אחת מחברותיה, פניה כפני הדור שלנו, ו פני
הדור שלנו — מי לא מכיר אותם?
ובכן, העלמה עם הקמליו ת החדשה היא
דניאל גוברט, שהספיקה כבר לשחק ב־חמישה־עשר
סרטים, ולהיות נשואה לטרו־חיליו
הבן, וארמנד דובל, המאהב שלה, הוא
נינו קסטלנואובו, ומה שהם עושים יחד —
דיומא לא יכול היה לנחש אפילו בחלומות
הסיוטים שלו.
היא כבר לא שחפנית, וכל הרומנטיקה
שעוד היתד, בה כבר איננה. היא מבלה את
חייה בין מסיבות ואורגיות פראיות, וכש־ארמנד
דובל מציע לה לעזוב את כל זה,
היא מסבירה לו שהיא אוהבת את החיים ברעש,
בקול רם.
היא מביאה אותו לאורגיות שלד״ היא
מתעלסת לעיניו עם חברותיה, והוא, כדי

כפני

ה או רג״ ה

הבמאי לא טורח להסביר. הגנגסטר, המשתלט
על המיבצר השומם, ועל הזוג שחי
בתוכו, מנסה להתקשר בטלפון עם איזה
אנשים, להשיג עזרה. מי הם? מה הוא עשה?
מדוע חברו גוסס? מדוע הוא פצוע? לא
יודעים. וזו הגדולה של הסרט, משום שכל
הפרטים, הבאים לספק את הסקרנות, נעלמים.
יש אדם. פושע. הוא עשה משהו. הוא
מחכה לחברים שלו שיבואו לעזור לו. החברים
לא באים.
מה היחכים שלו עם חברו הפצוע? גם על
זה לא יודעים הרבה. החבר נשאר במכונית.
וכשהוא בא להוציא אותו, מתברר שהים
גאה, והמכונית מוקפת מים, וציפורים צורחות
בשמיים. לא שהציפורים והמים באים
לספר משהו על שני האנשים, אבל הם מחזקים
את האווירה של בדידות, וניתוק מן העולם.
כביש נידח, טירה בודדת מלאה ביצים
ותרנגולות, ים מסביב, ושמיים כהים.
כשהחבר מת, חופר לו הגנגסטר קבר. אין
אף טיפת־רגש אחת, לא בעבודה שלו, לא
כשהוא משוחח תוך עבודה עם בעלת־הבית.
רק אחר־כך, כשהוא מחכה לחברים שלו
שיבואו להציל אותו, והם לא באים, הוא

רינה גנור וישראל פוריאקוב כ״לפני מחר״
״מה יש להתביי ש?״

אמיתי. הבמאי הוא לא אלוהים. הוא לא
רואה הכל. הוא רואה רק מה שאדם רואה.
והוא מניח הנחה נכונה שאנשים מתגלים
מתוך יחסים שהם מקיימים עם האחרים.
משפחה שבאה לבקר את הזוג, מגלה אותו
מכל מיני זוויות אחרות. והביקור של
המשפחה הזו, המביאה איתר, גם ילד קטן
הדומה יותר למיפלצת מאשר לילד, הופך לדבר
מזוויע, מלא שמאה. כולם רבים עם
כולם, מקללים את כולם, שונאים את כולם.
האורחים את המארחים, המארחים זה את זה,
והאורחים זה את זה, וכולם את הילד, וכל
בעל את אשתו, והדבר היחידי הנראה שם
בלי שינאה זה כמה מבטי־תאווה בין המארחת
לאחד האורחים.
והאורחים האלה מסבירים, שוב, יותר בדרך
של אווירה מאשר בצורה ממשית£ ,ת
היחסים בין בני הזוג.
והסוף הוא הדבר הנורא ביותר בכל הסרט.
שוב גאות. הבית עוד בודד יותר ממר.
שהיה. ר,אשר, איננה. הבעל השתגע. הוא
יושב על צוק, והוא בוכה.
״אגנס, איפה את?״ הוא שואל. מי זאת
אגנס? איזו אשד, שהיתר, פעם? הוא לא
אוהב אותה. זה ברור. הוא לא דיבר עליה
אף פעם. ופתאום, כשהוא נשאר לבד, בתוך
הגאות, מטורף, הוא זוכר פתאום איזו אגנם
רתוקה. נשכחת. שהיתר, לו פעם. ועכשיו
אין לו שום דבר.

מסתכל בחפצים שנשארו מאותו חבר. משקפיים
שבורים. שעון. מטפחת. רגע מהיר.
מבט. לא יותר.
אחר־כך הוא ממשיך לחכות. הוא לא מסוגל
ליותר מזה.
וזו שוב הגדולה של הסרט. כל מה שמחוץ
לו כל כך חזק וכל כך ממלא אותו,
ומה שניתן בו, זה רק רמזים וקטעים, שהצופה
משלים אותם במוחו ובדמיונו.
הגנגסטר, המגיע לטירה הבודדת, כאילו
מאיר ומסביר את היחסים בין האשה הצעירה
והיפה (פרנסואז דורליאק) לבין בעלה
העלוב, המזדקן. בעיניו כאילו מציצים אל
חיי הזוג, ורואים שוב, רק פרטים, רסיסים
של תמונות. היא מאפרת אותו כמו אשה.
מלבישה אותו בכותונת לילה. והוא לא מתנגד.
הוא
רוצה לאכול. כל מה שיש בבית זה
רק ביצים וביצים, בכל מקום ביצים. בבוקר
היא הלכה עם אורח צעיר לצוד סרטנים.
היא באה עם סל ריק. הגנגסטר ראה מה
היא עשתה שם בחולות עם אותו בחור. אין
שום רמז לכך שהבעל יודע על זה. אבל
מנחשים שהוא יודע.
הוא כועס. הוא לא בדיוק מקנא. וגס לא
ברור אם הוא כועס על הסרטנים שאינם, או
על מה שהיא עשתה תחת לצוד אותם.
אין כאן שום אהבה. שום יחסים. שום
מילה טובה. בפעם היחידה בה הוא מספר
לגנגסטר (דווקא לגנגסטר שלא מעוניין בכלל
לשמוע) שהוא אוהב אותה, לא מאמינים לו. אמנות המילים בסרט לא באות להסביר את ה וים*•
אנשים. להיפך. האנשים מתבטאים באוסף ה האוויר
פעולות שלהם. והמילים לעיתים קרובות
מדבורה לאינספקטור סטרלינג
אינן נכונות.
תמר, תל־אביב; ארצות־ווברית) אל תשאלו
הגנגסטר לא רק מציץ אל האנשים הללו,
מה קורה שם, כי זה סוד. אף אחד לא
אלא גם גורם להם להתבטא, לגלות את ה־יודע.
אפשר לשאול, אולי, מדוע הנרי סיל־שינאה
שלהם האחד אל השני, ואל עצמם,
בה מסתכל לכל מיני מקומות במין עיני
ואל החיים שלהם.
צפרדע דלוחות כאלה. אבל אין לזה תשובה.
כל אדם המופיע בסרט מוסיף עוד צדדים
מה הוא רוצה מהאנשים שרצחו את בנו,
לדמויות. וזו עוד סיבה לכך שהסרט כל־בך
מדוע הם רצחו את בנו, מה הוא עשה להם
ומה הם עשו לו. לא רק שאין על זה תשובות,
אין על זה גם שאלות. עד כדי כך זה
לא מעניין.
השאלה היחידה היא מדוע הבן־אדם לא
קם בהתחלת הסרט ועוזב את האולם. התשובה:
סרס אמנם אין שם. אבל מיזוג־אוויר
נהדר יש.

יומן ה חד שו ת

איטלקיות בדיסקוטק ברומא
איפה אפשר לחפש?

זו י רירי

רלזרץ __

הסרט ח מי ש ה ימים בסיני כבר עומד
להיות מוקרן, ואת הסצינה האחרונה שלו,
מסיבה בדיסקוטק, גמרו לצלם רק החודש.
כל־כך למה? משום שכשכל הצודת היה
בארץ, הלך הבמאי לחפש דיסקוטק מתאים
לצילומים. הוא הגיע לפרדריקה, עליה השלום,
ומצא שהמקום נראה סנובי מדי. הוא
הלך ל מנדי, עליה השלום, ומצא שהמקום
צפוף יקטן מדי. הוא כבר ויתר על כל
הסצינה הזאת, אבל בזמן עריכת הסרט
התברר לו שאי־אפשר בלעדיה. לכן הוא
מצא דיסקוטק ברומא, בדיוק לפי כל הדרישות
שלו, הגודל המתאים, הסנוביות המתאימה,
הוא אסף מהר גם כמה רומאיות
מהרחובות הסמוכים, והסצינה הוכנסה לתוך
הסרט הישראלי.
* העירום של מי יותר יפה, של רינה
גנור או של בעלה, ישראל פוליאקוב ץ
אפשר יהיה לברר את הבעייה הזאת בבירור,
כשיוקרן הסרט המשותף שלהם לפני
מחר. רואים שם את שניהם, זה מול זה
וזה ליד זה, עירומים כל אחד לפי דרכו.
הם לא מתביישים .״בשבילנו זר, לא חוש.
והצופים בטח כבר ראו דברים כאלה. אז
מה יש להתבייש?״

אחרי שמדינות ערב קיבלו אתהחלטת מועצת הב ט חון מיו ם 22.11.67
בבר מז מן אני שו א ל:

״על מ ה אנו נלח מי ם עכשיו? על מ ה נופלים
חיילינו עכשיו?״
על י סוד מ ה קובעים אצלנו שקבלת דרישות ישראל (מו״ מ ישיר, חוז ה•
שלום ח תו ם ובו׳) על-ידי הערבים תביא א ת חשלום יותר מהר מאשר
קבלת החל טו ת ה או״ ם על״ידי מדינת־ישראל

ד״ר שמעון שרשבסקי, ירושלים
רה׳ בן יהודה 29

מכתב גלוי אל ראש הממשלה
ואל שר החוץ

מדינת־ישראל, כידוע, חברה באו״ם בעלת זכויות מסו־יימות
וחובות מסויימות, בהתאם לתקנון האו״ם,
הצ׳רטר.
מה הן המסקנות שאתם מוציאים מן העובדה הזאת
בשביל המדיניות הישראלית? מה היא עמדתכם כלפי
מוסדות האו״ם (העצרת הכללית, מועצת הבטחון וכו׳)?
אשר אורון, ירושלים, בית הכרם
ת.ד7475 .

תלוש הנחה
לספרו של אורי אבנרי
מלחמת היום השביעי
(כוחו יפה עד )31.7.69
נא לשלוח לי __ טפסים של הספר ״מלחמת היום
השביעי״ ,במחיר מיוחד של 7ל״י הספר.
אני מצרף סך__ ל ״ י .

הכתובת__ :

במדינה

מנגנזן
מע״י מעסיקה —
הממשלה משלמת

העוד חו ה -כוח חד ש
ביום ששי ,1.8.69 ,ב־ 8.30 בערב,
בקולנוע ״סטודיו׳״(ביכר מוגרבי)

אלברט מרציאנו הוא פקיד ממשלתי בכיר.
מזה שנים מספר שהוא מכהן בתפקיד מזכיר
ועדת־הדיור המחוזית׳בדרום ובנגב —
מאשדוד ועד אילת — במשרד־הפנים. את
משכורתו הוא מקבל מקופת הממשלה.
למרות זאת יודעים כל הנזקקים לו, שאת
מרציאנו אין לחפש במשרדי משרד־הפנים
בבאר־שבע. הרוצה לפגוש אותו, יכול לעשות
זאת בבית מפלגת העבודה בעיר. שכן,
זהו מקום עבודתו מזה זמן ממושך. בהיותו

תתקיים אסיפה פומבית בהשתתפות

ח״כ אורי אבנדי
שלו כהן
נעים גלעדי
הפותח:

הסופר ראובן קריץ

מ שפט

הסכם זה הסלם

נאוה ודויד מלמד היו זוג מהשמיים. דויד
היה, עד לפני שנה, המציל בבריכת

גו ר דון

תמונת השבוע

על הנושא:

נע שה ד ה סוו ד רו ת
מה שעשינו ל כנ ס ת!
הופיע !

לאיים עליה, אך שום דבר לא עזר. אז
נתקף עיסא זעם פיתאומי: הוא פתח את
דלת המכונית בתנופה — והעיף את הנערה
החוצה לכביש, תוך כדי נסיעה.
במצב זה מצאה אותה ניידת המשטרה.
עיסא עצמו נעצר לאחר שעתיים, והשבוע
נוכח, כי מותר מיקצוע רעיית־הזונות מן
הפריצה — אין: שוב מצא עצמו מאחורי
סורג ובריח, כמו בימים הטובים.
בינתיים — לעשרה ימים בלבד.

הופיע !
גליון מס׳ 11

יורם ארבל

111ל

ה מי ס תו דיו

,,מחפשים
את קופידון״

!־רזון רימאו־אסכויכור׳ובייז ו^1נ 3יי7

מן התוכן :

תקליט ״הד־ארצי״

העשוי הז מן לזרום לאחור ז
לו חמה אסטרולוגית
העולם השניה.
רזי ה טל פ תי ה.
קלל ת ה מו מי ה.

ב מל חמת

להשיג בבל הקיוסקים

צילום זה נעשה במרכז תל־אביב, כרחוב יהודה הלוי, שניות מספר
לאחר שמונית וקטנוע־עם־סירה התנגשו. רוכב הקטנוע, זאב אוקסמן,
נפצע קשה, והנוסע שהיה כסירה, שלמה גרברסקי 65 נפצע אנושות
ומת מפצעיו. הוא נראה בתמונה זו מייד לאחר התאונה הקטלנית.
מזכיר המפלגה במקום, הוא טרוד בשליחותה
עד מעל לראש, אינו מוצא פנאי לענייני
משרד־הפנים. משום כך גם ביקש מרציאנו
בזמנו חופשה ללא תשלום, אך סגן מנכ״ל
משרד־הפנים סירב לאשר לו אותה.
התוצאה: מרציאנו ממשיך לקבל משכורת
מן האוצר — ולעבוד בשביל המפלגה.

פשעים

#בחיפה

הרועה התוקפן
ביום א׳ 27 ביולי, ב־ 8בערב

פגי שתכ עידיס
במועדון אסירי הנאצים לשעבר
רחוב ירושלים, פינת מדרגות הלל יפה (מול קולנוע ״אורה״).
בעפולה ביום ה׳ 31 ביולי, ב־ 8.30 בערב, בקולנוע ״נווה אור״

א סי פתע
ב הש תתפות:

ח״כ אור אסר
שלו כהן
הפותח: הסופר ראובן קריץ

עד מעצרו האחרון היה חימל עיסא פורץ
— ואף זה לא מבין המעולים שבחבורה.
לרוב היה פורץ למכוניות,בלבד, ובעיתות
דחק היד. גם מכייס. אולם את רוב זמנו
בילה מאחורי סורג ובריח.
לאחר שיצא ממעצרו האחרון, התיישב לו
עיסא בבית־קפה בשכונת־התקוזה, והחל מגולל
צרותיו בפני חבריו *.הציע לו אחד
מידידיו עצת ידיד נאמן — להחליף מיק-
צוע. המיקצוע החדש עליו המליץ הידיד:
ליהפך לאפוטרופוס של איזו בחורה.
החוצה אל הכביש. עיסא שמח על
הרעיון, ולפני שיצא שבוע ימים כבר היתר.
לו בחורה שעבדה למענו, הביאה לו כסף
מדי לילה בלילו. עיסא ראה כי טוב, החל
משחק קלפים, מכבד את החבר׳ה במשקאות,
ובכלל חי על רמה, ואילו לחברתו המפרנסת
השאיר בקושי כמד. לירות לסיגריות.
כך נמשכו העניינים במשך חודש ימים,
עד שהבחורה התחילה חושדת שעיסא אינו
חוסך כלל את הכסף, שהיא מרוויחה בעמל
כה רב, לצורכי חתונתם. יתירה מזו, גם
גונבה שמועד, לאוזנה שעיסא שם עינו באחרת.
לפיכך התייצבה בפניו הנערה ערב
אחד, הודיעה לו שהיא לא יוצאת לעבודה.
עיסא המופתל ניסה לשכנעה בדיבורים
יפים, בארוחה טובה — אך מאום לא עזר.
לא רוצה לעבוד, ודי. היא הזמינה מונית
באמצע הוויכוח, ונכנסה לתוכה.
עיסא קפץ לתוך המונית בשנייה האחרונה.
עתה היד, כבר מעוצבן. הוא החל

בתל־אביב, מקום בו לטשו אליו עיניים כל
בנות הטיפשעשרה. נאוה, על אף שהיתר. רק
עקרת־בית, לא נפלה ביופיד, מבעלה התמיר
והשרירי, משכה תשומת־לב בגיזרתד. החטובה
להפליא, ועיני השקד הנהדרות שלה.
אולם, על אף שלזוג היפהפה נולדה ילדה
— שירשה את יופייה מהוריד — ,לא הצליחה
המשפחה להחזיק מעמד בצוותא. לפני
שנה התגרשו השניים.
נאוה הסכימה לקבל 90 לירות לחודש כ־דמי־מזונות
עבור הבת, ובל הוצאה נוספת
התחייבה לשלם מכיסה. מייד לאחר הגירושין
נסע דויד לקליפורניה, שם קיווה למצוא
את אושרו ועושרו מחדש.
אולם במקום זאת מצא דויד את עצמו,
לפני כמד, חודשים, בכלא. הוא נשפט על
החזקת סמים מסוכנים, נידון לשנת מאסר.
התהפכו היוצרות. גורלה של נאוה
היד, טוב יותר. היא הפכה לדיילת באל־על
ולנערת־זוהר מבוקשת בדיזנגוף. עד שלפני
חודשיים החליטה ש־ 90 הלירות בהחלט אינן
מספיקות לגדל ילדה שהגיעה כבר לגיל
ארבע. היא הגישה בקשה לבית המשפט המחוזי
בתל־אביב להגדיל לד, את המזונות
ל־ 300 לירות, בטענה שאולצד, בשעתו לחתום
על ההסכם של 90 הלירות רק כדי
לקבל את הגט שבו היתד, מעוניינת, עקב
יחסו האכזרי של בעלה כלפיה.
בייצגו את הבעל, טען עורך־הדין צבי
לידם,קי בפני בית הדין, שאין להגדיל מזונות
לפי החוק, אלא אם הוכח שצרכיד, של
הילדה גדלו ומצבו של הבעל ויכולתו מצדיקים
זאת. במיקרה זה, טען, המצב הפוך.
בעת חתימת ההסכם לא עבדה נאוה, היתה
סמוכה על שולחן בעלה, שעבד אז כמציל
בעיריית תל־אביב. ואילו כיום יושב הבעל
בבית הסוהר — ונאוה, לעומת זאת, מרוויחה
כדיילת 450 לירות נטו ועוד 200 דולר.
השופט לא רק קיבל טענה זו, אלא אף
חייב את האשד. ב־ 100 לירות שכר טירחה.

כל זה היד, ראש, כמצופה, ועל הראש היד.
דבר מוזר מאוד, שיער ורוד לגמרי, בלי
שום כתמים טבעיים של שום צבע אחר
כלשהו.
המתבלטת אשתו הראשונה בגדה בו עם ידידו
הטוב ביותר, ואז הוא הכיר את אשתו
השנייה.
כשהוא התגרש מאשתו הראשונה,
כבר היה הרומן בינה לבין ידידו בל תי
ניתן להפסקה, וכן גס הרומן בינו
לבין אשתו החדשה.

כך העניינים התבהרו. השניים חזרו
האתר אל השנייה ועכשיו רואים אותם
יושבים בבתי־הקפה שליד ביתם, ומשחקים
יחד בשלווה והרמוניה מיש־חקיס
חברתיים שונים.

זמן מועט לאחר מכן הוא התחתן עם
אשתו השנייה: יפהפיה, צעירה, מק סימה.

אדם
ריאלי

חמש שנים הם חיו יחד בתל־אביב.
הוא הצליח בקריירה שלו כאמרגן ובעסקים
; היא עזרה לו וגם גידלה את
בנו מנישואיו הקודמים.
בשנה האחרונה נדמה היה לה שהוא
בוגד בה. היא החליטה לעזוב אותו.
הפירוד נמשך כמה שבועות ואחר־
נערת המקהלה
הסולנית ה מפו רס מ ת ביותר של מ ק הלת
צדיקוב, נעמי ליי, הלכה להדריך
בנוער העובד, ונעלמה מ חיי ה מו סי ק ה
בארץ.
הסולני ת השנייה של הלהקה, זהבית
גוטמן, עזבה אתהלהקה — אבל לא
אתה מו סי ק ה. הי א מ קי מ ה עכשיו צמד

זהבית ויהושע
עם ידיד ישן שלה, ששר י חד אי ת ה
במקהלה: יהושע דוד.
אבל שום סיפורי אהבה ועניינים רומנטיים.
משום שרק לפני חצי שנה נישא
ה ז הבי ת לגיורא, קיבוצניק מבי ת
אורן. השבוע הי א הוצי א ה או תו מ ה קי בוץ,
כצעד ראשון בקאריירה שלה.

נ ש עו רן־וזדין עקיבא נוף חז ר מה מיט ה
של ג׳ון לנון ייוקו אונו ארצה, הוא
היה ב טו ח שכבש את הקהל לבחירות הבאות.
ככה
לימדו או תו מו ריו מהמרכז החופ
שי. אסרו לו שהבן־אדם צריך להתפרסם
בכל מחיר ובכל צורה, והוא בתר לעשות
את זה ב מי טו ת הנכונו ת והיה ב טו ח
שעכשיו עתידו מובטח.
כ שהתחילו לסדר את המועמדים של המרכז
ה חופ שי לבחירות, סידרו אותם קצת
לפי השם וקצת לפי היופי והמראה החיצוני,
ולעקיבא נוף היה מגי ע לפי כל זה
מקום די ריאלי.
כי עקיבא הוא לבטח גבר יפה — ופיר־סוס
ושם כבר רכש לו, כאסור.
אבל אז התברר לו שהוא דווקא שכב במקום
הלא נ כון, בז מן הלא נכון. הוחלט
שבעקבו ת ה שכיבה הזאת הוא ירד לאחד המ
קו מו ת האחרונים, אם בכלל.

בתחרות הספרים שנערכה במועדון כליף
ביום שני האחרון בלטו כל מיני תופעות.
בלטו האפים של הדוגמניות, בלט חזה של
בחורה אחת שיצא לד, מתוך הבטן ולהיפך,
בלטה בטן אחת שהיתר, מונחת דווקא על
החזה, ולא ברור איך הגיעה לשם. כן, שלא
לשכוח, בלטו גם התסרוקות שהיו מונחות
בזהירות רבה על ראשי הבחורות — ואשר
היוד את מוקד האירוע.

זו היתד, אלונה איינשטיין. היא החליטה
להופיע בתחרות הספרים, והבינה שאין
לה מה להתחרות עם כל בנות השש־עשרה
שם, ועל כן היא מצאה סיגנון חדש
ומיוחד, לדבריה.

היו כל מיני תסרוקות. היו תלתלי בוקר
ותלתלי ערב. לבוקר היה בעיקר שיער
שחור, ולערב היה בעיקר שיער בלונדי, עם
הרבה נוצות. היו כאלה עם חלות על הראש,
והיו כאלה עם תפוחים על הראש.
הספרים ישבו בצד וחזו במעשי ידיהם להתפאר,
בחזות נפוחים מגאווה.
והיה להם על מה להתפאר. ספרים מיק-
צועיים אלה השקיעו את כל כישרונם ואת
כל היידע שרכשו בפאריז — בתסרוקות
אולטרה־ והיפר־מודרניות. ואמנם, רבות מן
התסרוקות היו מרשימות באמת. כל אשה,
או כל פאה נוכרית, המכבדת את עצמה,
תענוד על ראשה יצירה אחת לפחות של
אמנים אלה.
1והנה פתאום נעצרו כל הנשימות. על הבמה
עלתה תסרוקת ערב שלא היתר, דומה
לשום תסרוקת שקדמה לה. התסרוקת הזאת
זן תחילה מהרגליים, שהיו מכוסות במכנסיים
בצבע העור, עד שאי אפשר היה לנחש אם
באמת הרגליים מכוסות במכנסיים או שהמכנסיים
מכוסים ברגליים. מעל למכנסיים
חיה שטח ריק לגמרי, ורק מעל לזה היתד,
חזייה, שלא ברור במה היתד, ממולאת. ועל

שיחה ידידותית
עד אהבה
יש שעות בהן האנשים חיים את חיי־האהבה
שלהם. אבל מכיוון שיש גבול לכמה
שהבן־אדם יכול לחיות, אז יש גם שעות
שבהן רק מדברים על חיי־האהבה.
באחת השעות הנעימות הללו, בשעה משעות
אחרי־הצהריים המוקדמות, ישבו נע־רת־השעשועים
רינה רמון ונער־הדיסקו־טקים
רפי שאולי
בקפה קליפורניה, ושוחחו
שיחד, ערבה
על ענייני אהבה.
השיחה התחילה
כאשר נעצר לידה
ידיד־נעורים של רינה,
ואמר לה :״מה
זה שמעתי עלייך?
לא הייתי מאמין
עלייך!״ עד שהספיקה
להשיב לו תשובה,
הוא כבר לא קינן היה שם, והיא חיפשה
מישהו אחר לענות
לו, ומצאה את רפי שאולי.
״בגללכם אני לא יכולה להיראות ברחד
בות,״ היא פתחה בשיחת האהבה של אחרי-
הצהרים ,״כל מה שאני עושה — תיכף כל
העיר מדברת על זה.״
רפי, שהוא אדם חביב מטבעו, ענה לה
באותה חביבות בה היא פתחה, וטען בפניה
שאילו היתד, מפסיקה לסחוב לכל הגברים
בעיר את הנערות ואת הפילגשים שלהם,
אולי היו מפסיקים לדבר עליה.
מי שמכיר את רינה יודע, שהיא לא
יכולה לשתוק על דברים כאלה. ה״קונטרה״
באה מייד ללא היסום.
אז היא שאלה אותו מתי הוא הפסיק לעשות
כל מיני מעשים. אז הוא שאל אותה.,
מצידו, אם אפשר לשאול ממנה לכמה זמן״
לשימוש זמני, את הפילגש שהיא כבשה

מהחבר שלו. ובעוד הם משוחחים שיחה כזאת
נעימה על הא ועל דא, התאספו סביב
שולחנם בקליפורני ה המוני סקרנים, בעיקר
ילדים ובני־נוער. רפי ביקש מרינה, בשפה
יפה, לסתום את הפה.
מובן שזה גרם בדיוק להיפך. במקום לעשות
מה שהוא ביקש ממנה, היא דווקא חזרה
על כל הפרטים שנאמרו בשיחה, ביתר
פירוט, ובקול רם יותר.
ליד אותו שולחן ישב באותה שעה
עמוס קינן, שגמר זה עתה לשוחח עם
אורי זוהר, ונשאר לסיים את הקפה שלו.
הוא התערב בשיחה, וביקש מרינה לשתוק.
זה לא עזר. אז
הוא הרים סנדל וביקש
עוד פעם שיהיה
שקט. זה רק
הגביר את הצעקות,
אז הוא העיף את
הסנדל וכיוון אותו
בדיוק לפה הפתוח
שהמשיך כל הזמן
להפיק את מרגליו-
תיו. ואז הבינה רינה
שהגיע הזמן לעבור
מדיבורים למעשים,
והיה לה גם
על מי לעשות את
זה. היא לקחה בום ושברה אותה על ראשו
של עמוס קינן. עמום קינן לא הגיב.
היא לקחה עוד כוס ושברה אותה ש!ג
על ראשו. הוא נפצע — אבל לא זז. היא
לקחה את החרדל שהיה מונח על השולחן,
ושפכה איתו עליו• שום תגובה. היא ניסתה
עוד קצת לקלל ולצעוק. גם זה לא עזר.
אז היא לקחה את כל השולחן והפכה אותו
על כל יושביו.
רק אז קם עמום בשקט, קרא למלצר,
שילם את הקפה והלך לו הביתה.

אלונה
פידסוס השבוע הי ה גי ת־ הדין הרבני מפורסם
מאוד, כי הו א הי ה מלא פירסומאים.
בתחיל ת השבוע ביקרו בו יעל ברגב־הפיר
סו מ אי
היים־ישי־שרז ובעלה
יצחק שרז. ה ם נכנסו לשם י חד ויצאו
כל אחד לחוד, לאחר שש שנות נשואין,
מהן חיו שלוש בנפרד.
בסוף השבוע, ביקרו שם הפי ר סו מ אי
שלמה אבוטבול וא שתו בשלושת ה שנים
האחרונות. ז׳ורז׳ט. גם ה ם יצאו
משם בנפרד•

במדינה

אחד ממפקדיו את ציוריו והתרשם מהם.
הוא הציע לאריה לערוך תערוכד.
החייל. אריה היסס, אך הסכים לבסוף. כעשרים
עבודות שלו, רישומים וציורי שמן,
ניתלו לפני כשבועיים באולם הכניסה של
בית־ריחייל בתל־אביב.
אריה ואשתו — ילידת קנדה, אותה פגש
בכינרת דווקא — ניצבו ערב ערב ליד התמונות,
הקשיבו לביקורות —י וגילו לשמחתם
שהן חיוביות. פה ושם החלו אנשים
לשאול מי הוא הצייר, ולהתעניין במחירים.
תוך כמה ימים הוצמד כבר למרבית הציורים
הפתק האדום, שפירושו: התמונה נמכרה.
יומיים לפני סיום התערוכה זבה אריה למחמאה
הגדולה ביותר שלו: הציירת עמליה
ארבל, מנהלת הגלריה הקיבוץ לים, באה,
ראתה, התרשמה — וציוריו של אריה ילקחו
על ידה בחודש הבא לגדולי המוזיאונים ב־ארצות־הברית,
שם היא עומדת לקיים תערוכות
של מיטב אמני ישראל.
היתר, זו מתנת סיום נאה לסגן המזוקן,
לרגל שיחרורו הקרוב מצה״ל וכניסתו לחיים
האזרחיים. כמובן — בתור מורה לאמנות
בבי ת צעירות מזרחי.
בבית־

אמג 1ת
הקציו־המורה־הצייר־וזדת
כשהיגרו
הזוג למדן ושלושת בניהם לעיר
בוסטון, ארצות־הברית, בשנת ,1954
ידע הצעיר בבנים, אריה, שהיה אז בן , 10
שהוא ישוב אי־פעם לישראל. בינתיים, המשיך
ללמוד עברית בבית־הססר י שיבת רמי
ב״ם, והתמסר במקביל ללימוד לא מקובל
כל כך בין תלמידי ישיבה — לציור.
לאחר שסיים את התיכון, החליט אריה
סופית שעתידו אינו להיות רב או גבאי ב־בית־כנסת
— אלא צייר. הוא נרשם לקולג׳
לאמנות, למד ארבע שנים ציור. יחד עם
זאת המשיך ולמד גם בבית־מידרש למורים
בבוסטון. וכך, לאחר ארבע שנים, זכה בתארים
בשני המוסדות — והחליט שהגיעה
השעה לשוב ארצה. ב־ 1966 חזרה משפחת

צייר למדן, ציורו ואשתו
— ידע תמיד שי שוב

למדן לישראל, ואריה, שסירב להשתחרר מ־צה״ל
בתואנה שהוא דתי, התגייס מייד. הוא
התייחס לפעילותו בצבא במסירות רבה, וכעבור
זמן קצר יחסית היה כבר אריה למ

מהישיבה בבוסטון לסגן למדן, עוזר
קצין חינוך של פיקוד מרכז. וכל אותו
זמן, המשיך כמובן לצייר.
מתנת״סיום נאה. באחד הימים ראה

ד ר08מ פוו ^/

8001

113011

..מדי״ר-ך -

תארו לכ םאתאמ רי ק ה, ארץ כל כך גדול הוע שיר ה
והםצ רי כי ם דו קאאת הדרמפון שלי.
בעצם דרמפון הו א לא רק שלי. גםאמא, אבאוא חי
ה חייל אורי כבר גילו או תו מז מן וכול ם כול ם או ה בי ם
להתרחץ בדר מפוו שלי.
למה? דר מפוו באמת מנ קהו מקציף יותר מכל ס בון
אחרו הו א בריא יותר לעור.
ואמא או מרת כי דרמפון נור אחס כוני ב שימו ש.
אז באמת איו כל פלאשהאמריקאיםרוציםאת
הדרמפון שלי.

^ חברת ״מק הסן את רובינס״ חברת ההפצה הגדולה ביותר בארה״ב (בעולם כולו) החליטה
** לאחר בדיקות מעבדתיות ומחקרי שוק קפדניים. לקנות ולהפיץ את הדרמפו! ברחבי ארה״ב.

עול האשה
עירית לביא זכתה בפעם השנייה בחייה בכתר ־ והיא עדייו רק

תלמידת תינח
בלונדית זוהרת

בכל מקום נ ו היא נראית — והיא

עירית בת השבע־עשרה, בעלת שיער בלונדי ארוך,
או תו גידלה במ שך שלוש שנים, מו שכת ת שומת־לב
נראית כדוגמנית או שחקנית קולנוע סקנדינבית.

* שנערות שנולדו להיות חכמות, יש
׳ שנולדו להיות עסקניות, ויש שנולדו להיות
עקרות־בית — אפורות פחות או אפורות
יותר. עירית לביא נולדה להיות מלכה.
לתלמידת־התיכון בת ד,־ 17 יש פנים נהדרות,
שיער בלונדי הגולש לאחור כמעט עד
למותניה, עיניים ירוקות, מידות של —92
,93—60ו־ 176ס״מ גובה. עם נתונים כאלה,
כמובן, אי־אפשר פשוט שלא להיות מלכה.
ואכן, השבוע נבחרה עירית, לאחר שזכתה
בתחרות, לתואר מיס אלגאנס . 1969
לא היה זה הכתר הראשון שלה. עוד לפני
שלוש שנים כבר החליטו כל החבר׳ה בבת־גלים,
מקום הולדתה, שהיא צריכה להיות
מלכת־המים. היא היתד. הכי יפה בשכונה,
השחיינית הכי טובה, ורקדנית מצויינת.

אחר שסיימה את העממי, נרשמה
עירית ללימודי תיכון בבית־הפקיד. היא
זכתה להינות מהדרכתו הבלעדית של אחיה.
כתוצאה, היא כיום שחקנית באולינג מצטיינת,
רצה למרחקים קצרים טוב מאוד (״מה
הפלא,״ מתלוננים החבריה ,״עם כאלה רגליים
ארוכות!״) ומשוגעת לסקי־מים.
את ימיה היא מבלה בלימודים, את לילותיה
בדיסקוטק. אחרי הדיסקוטק היא קופצת
בדרך כלל לשחיית־לילה מרעננת.

היא הספיקה כבר רבות ב־ 17 שנותיה:
שני כתרים, ביקורים בסאן־רמו, מינכן, מו־נאקו.
לאחרונה הספיקה גם לרכוש לעצמה
חבר חדש — את נתן הירש, שחקן הכדורגל
של מכבי חיפה — שהיה החבר של
מלכת •היופי הטרייה, חווה לוי. בגלל זה
זכה הירש בחיפה לתואר ״מלך המלכות.״

עירית מצליחה לעורר את הרו שם שיש לה
1 1 1
^ | 1מ 1 7 1ותק רב ב מי ק צו ע — היא מרחפת על המסלול
בצעדי ריקוד קלילים, קיבלה לאחרונה הצעות מכמה בתי־אופנה.

ה 11| 7 | 1 1 1 1ך 1עירית מרבה לבלות בחוד ש ה

א חרון עם נ תן הירש, הכדורגלן
! 1111
! 1 1 1 1 1 1 1 1 1
המצטיין, שהיה עד כה חברה של חו ה לוי, מלכת היופי האחרונה.

** ירית, הנהנית מיופיה בגלוי וללא
> תסביכים, ומקבלת ביסורי אהבה את השריקות
האינסופיות אחריה ברחוב, מתכננת
לנצל את כרטיס הטיסה לפאריז, בו
זכתה בתחרות מיס אלגאנס, בעוד כחודשיים.
תוכניתה: לבלות שם ולכייף. כשתחזור
ארצה, תסתער במרץ על הלימודים.
כשנשאלה השבוע אם היא אוהבת כל־כך את
כל התחרויות והבחירות האלו, השיבה:
״אני כמו חברת־כנסת: כשיש בחירות —
אני רצה.״

שו ס האשה

בקיצור — הן הכל. יועצת־היוסי של
הלנה רובינ ש טיין מייעצת לך בזאת איך לשנות.
במידת הצורך, את צורתן, כדי להסתיר
ליקויים ולהבליס יתרונות.

איר ל שנות א ת צורת הע־נ־־ם
^ ין אם את יפה או מכוערים צעירה
1או מבוגרת — תמיד עינייך הן אלו
המהזזת את נקודת־המוקד בפנייך: הן הנד

עגו לו ת

דברות, הן המביעות, הן הוזלק החי שבך.
כבר נאמר לא סעם בעבר כי העיניים הן
המדיום מספר אחד של האשד. האמיתית.

מוארכות

עין בולטת מדי. זיכרי תמיד א ת הכלל:
צבע כהה מעמיק, צבע בהיר מבליט.
בהתאם, מישחי צללית כהה על העפעף
העליון, סמור לריסים, וצללית בהירה, לבנה
אפילו, מתחת לגבר״
לעיניים עמוקות — בדיוק להיפך.
#עין עגולה מדי: האריכי אותה על-
ידי קו של נשמ 11 שעש לכיוון הרקה.
#עין קטנה מדי: הגדילי אותה על־ידי
הדגשתה ב־זשמז 1שעש מודגש.

׳ >זי ל
בול טו ת

#עין מוארכת מדי: קו מתאים של
זשם 11 שעש מהזווית הפנימית של העין,
מתמשך ומתעגל במרכז, ושב ונעשה צר
לקראת הזווית החיצונית של העין.

קסנרת

המכביה ה־ $בישראל
גובס פתיחה חגיגי ביום ב> /״ג באב תשכ״ט
,7$9 .2$בשעה 6.} 0בערב באצטדיון רמת־גו
__ הבטח כרטיסן לטכס הפתיחה עוד היום.
כרטיסים להשיג בכל משרדי הכרטיסים • הפצה ראשית
רוקוקו

לכל האירועים, התחרויות והמשחקים
של המכביה השמינית ניתן להשיג
כרטיסים, במכירה מוקדמת, בכל

משרדי הכרטיסים.
פרטים ניתן למצוא בלוחות המודעות
העירוניים.
טבלת משחקים מעודכנת ומפורטת
תהיה בתוך התוכניה
אשר תמכר בטכס הפתיחה.

עולם האשה
הישראלים, למרות שהם עם לחוף ימים ישכון, אינם ימאים בדמם, והישראליות,
שכל אוצר דגת-הים מונח לפיתחן, אינן יודעות כמעט מאומה על מטעמי הים.
חמישה אשפי־דגים מפורסמים -ז׳נט ממסעדת ״ז׳נט״ ביפו, מוסה מ״מסעדג״
.בחיפה, שף ניקולאי ממלון ״תדמור״ בהרצליה, אלתר טוק ומסעדת ״שלדג״ גם
היא בתל-אביב -מגלים לך הפעם כמה ממתכוניהם. אם מתכונים אלה מביאים
אליהם לקוחות מכל קצות הארץ, אין כל סיבה שלא יביאו ל ך שפע מחמאות.

חתיכות, וטחני פעמיים, הוסיפי את התבלינים
עם שני חלמונים ושתי ביצים קשות.
ערבבי יחד.
הקציפי את שלושת החלבונים והוסיפי, הכניסי
למקרר לחצי שעה. הכניסי לסיר מים
בכמות שתכסה את הדגים, והוסיפי עלי דפנה,
פימנטוס, בצל וגזר חתוכים דק, שורש
פטרוזיליה ושיני שום אחדים עם קליפותיהם.
הכניסי לתוך הסיר את הדגים, ובשלי

הזל ־ ד ג ״ ע
על אש קטנה במשך שעתיים.

״שלדג״

#קאלמ רי ס עם שרימפס
מרתיחים שמן במחבת עמוקה, מצפים
קאלמאריס בקמח, ומכניסים לשמן הרותח.
אחר כך מכניסים לתוך השמן שרימפס. בתום
הטיגון מגישים יחד עם צלחת רוטב
מיוחד, עשוי ממיונז עם יין סוקאי מתוק,
קטשאפ וכמה טיפות טברסקו.

לימון, ועל זה — את הרוטב שהכינות. קשטי
בזיתים שחורים, שמיר קצוץ ופלחי לימון.
הגישי צונן, כמנה ראשונה.

#״ אל מוגי ת״

דנס

נתח דגי-ים ב מיץ תפוחי־עץ נאות.
(ל־ 5—4איש) 1 :ק״ג דג, שני לימונים, שני
בקבוקי סיידר נאות, מלח, פילפל לבן 30 ,
גרם מרגרינה או חמאה 50 ,גרם קמח, שתי
ביצים 50 ,גרם שמנת, חצי קילו תפו״א.
אופן ההכנה: חתכי דג פרידה לנתחים יפים
ושווים בגודלם. תבלי במלח, פילפל לבן,
מיץ לימון ומעט סיידר. אחר כך אדי בצל
קצוץ דק, מבלי שישחים. על הבצל הזה את
משטחת את הדגים, ומוסיפה מעט ציר דגים
(מיץ לימון, סיידר,
מלח ופילפל מבושלים
יחד עם עצמות
הדג) .כסי בנייר
פרגמנט, ורככי על
להבה קטנה או בתנור
בחום בינוני
כ־ 20—15 דקות. הגבירי
את סמיכות הנוזל
במעט רביכה,
והשלימי ב־מ 1350״נ
(חלמונים עם שמנת)
,פזרי פטרוזילז׳

יה קצוצה, טפטפי
קטשאפ, והגישי עם
עיגולי תפוחי־אדמה מבושלים היטב.
כ מוו1

#קו ק טיי ל דגים ״מעדני״
הכ מויו ת הדרו שות ל־ 5—4אי ש 250 :גרם
פילה, חצי אבוקדו, שלוש ביצים קשות,
צינצנת טחינה 150 ,גרם מיונית, רבע כוס
ברנדי, חצי ראש חסה, שני לימונים, שמן
צלפים (ספרס) ,שני מלפפונים כבושים, חזרת,
וציר־דגים (ציר־דגים יכלול מלח, פילפל,
רוטב טבסקו, קטשאפ, עלי דפנה, פילפל
אנגלי, חומץ יין, בצל וגזר).
אופן ההכנה: בשלי את הדג בציר־הדגים
וקררי. הכיני רוטב מהטחינה, כשהיא מדוללת
במיץ־לימון ומים, הוסיפי קטשאפ, חזרת
מגוררת, את התבלינים ואת הברנדי.
פירשי עלי־חסה נקיים, שימי עליהם את הדג
כשהוא מעורב בביצים הקשות, הצלפים, המלפפונים
והאבוקדו. צקי על כל. זה מיץ־

#קציצו ת מדג שמן
הכיני 1ק״ג דג, ביצה, רסק עגבניות,
פטרוזיליה, מלח ופילפל.
צורת ההכנה: טחני את הדג, לאחר שהוצאת
ממנו את העצמות. הוסיפי שום, פטרוזיליה,
מלח, פילפל וביצה. עשי מכל זד,
קציצות ארוכות, וטגני.
עכשיו הכיני את הרוטב: המיסי את רסק-
העגבניות במים, הוסיפי קצת סוכר, מלח,
לימון ופילפל. הרתיחי. כשזה ירתח, הכניסי
לתוך זה את הקציצות למספר דקות.

• מנ ה קר ה מדג מו ס ה
הכיני לך 1ק׳׳ג דג, שום וקצת חומץ.
צורת ההכנה: חתכי את הדג לפרוסות.
טבלי אותן בקמח־מצר, וטגני.
הכנת הרוטב: כתשי שום, הוסיפי לו מים
וחומץ, והרתיחי. כשירתח, הכניסי את פרוסות
הדגים המטוגנות וחני להם לרתוח למספר
דקות. אחר כך סדרי את הפרוסות
על צלחת שטוחה והגישי כשהן קרות.

#מרק דגים מבורי
הכיני 1ק״ג דגים, בקבוק יין לבן, סלרי,
שמיר, קרפם, פילפל, קינמון, קוסברה, לימון
ושתי קופסאות רסק־עגבניות.
צורת ההכנה: בשלי את הדג בשלמותו.
כשהוא נהיה רך, הוציאי ממנו את העצמות.
עכשיו הרתיחי את היין עם כל התבלינים
והירקות שהכנת. כשזה רותח, הכניסי את
הדג פנימה כשהוא חתוך לחתיכות, ובשלי
מספר דקות על אש קטנה. הגישי לוהט.
אלתר גפילטע פיש נו ס ח אלתר
הכמויות הדרושות: קרפיון — 700 גרם.
סרדינים, בורי וברבוניאם — 250 גרם כל

אחד. קצת קוקוס, קצת פילפל שחור, שני
חלמונים, שלושה חלבונים, שתי ביצים קשות,
קצת קרפס מגורד, עלי דפנה, קצת
אגוזים ושקדים, פירורי לחם, מלח.
אופן ההכנה: רחצי את הדגים, חתכי ל־

״מסעדג״

#דג בייו
הביני לך דג לוקוס רחוץ היטב. הרתיחי
יין עם בצל ושום, מעט חמאה ושלושה
עלי דפנה. כשזה ירתח הכניסי פנימה את
(המשך ב ע מו ד הבא)

המיפלצות טלי
מיבצע או טו בו ס מספר חמ ש היה מסובך
לא פחות ממיבצע אפולו — 11 ואת עצבי
הוא עירער הרבה יותר ממנו.
כמה חוד שים שדנה עו שה לי את המוות
שהיא רוצה כבר לנסוע ב או טו בו ס לבדה.
מה זאת אומרת, אחרי החופש היא נכנסת!
לכיתה א׳ ,ואסור לה? מה היא, תינוקת?•
מאחר שלא ראיתי שום דרך לסתור הגיון־
ברזל ז ה, החלטתי להיכנע. ניסיתי רק לדחו
ק את הקץ כמה שאפשר. בהתחלה שלח־

״אני ביק ש תי מהנהג שיגיד לי ב שדרות
נורדאו,״ דיווחה התיירת על הרפתקאותיה
בג׳ונגל האספלט .״אז הוא אמר שבסדר,
ובסוף, כשכל האנ שים ירדו מה או טו, הוא
ראה אותי ואמר לי, :אוי ואבוי, ילדה,
שכחתי ממך בכלל. מה יהיה?׳ אז אמרתי
לו, :ניסע בחזרה, ואז תגיד לי. אבל שלא
תשכח שוב פעם.׳ אז הוא אסר שטוב, אבל
אני אמרתי לו שכדאי שאני א שב על־ידו
ואזכיר לו כל הזמן, והוא הסכים, וככה היה

טי ס ת־ החלד הראשונה של ר 1ה
תי אותה למסלול הקפי סביב כדור־הארץ,
כלומר, הלוך וחזור ב קו חמ ש, בלוויית אחיה
הבכור. כתום המסע דיווח לי אריק, בסודי־סודות,
שהקטנה ניסתה לשחד או תו שיסתלק
מ ה אוטו ו שישאיר או ת ה לבד. אז הבנתי
לרא שונה כי הילדה מתכוונת ברצינות.
כיוון שכך, שלחתי אות ה לטיסת־חלל מאו־יישת
שנייה בלוויית א חו ת ה. לאחר שזו עברה
בהצלחה, הגענו לשלב ההינתקות וההיצמדות
בחלל: דנה ואחותה עלו ל או טובוס
בנפרד, רוני רא שונה, דנה שנייה. רוני לא
דיברה מילה, שילמה ב שביל עצמה בלבד,
וצפתה ב שקט מבפנים כיצד דנה מ שלמת,
מקבלת כרטיס, ונכנסת פנימה. א־בראבו.
לאחר ששלבי הניסויים המוקדמים עברו
בהצלחה, לא נותרה לי ברירה אלא להרשות
לה לנחות ב כו חו ת עצמה. וכך, בבוקר
היסטורי אחד, הלב שתי את הגברת הצעירה
חגיגי ת, הכנסתי לארנקה האדום המבריק
חצי לירה, ו שיגרתי אות ה לבית הסבא והסבתא.
השעה היתה ת שע בבוקר. ה תו כני ת
היתה, שכאשר היא תגיע ליעד, עלי ה לשדר
על הצלחת סיום הסיבצע, בא מצעות הטלפון.
הנסיעה מבי תנו לבית הסבתא היא עניין
של חצי שעה. השעה היתה 11 כאשר הגיע
הטלפון מדנה. מה שעבר טלי בין תשע־וחצי
ל־ , 11 לא עבר על נ שו ת האסטרונאוטים
כ שבעליהן נעלמו מאחורי הירח.
״למה ז ה לקח כל־כך הרבה, ילדה?״ ש אלתי
כשאני מתאפקת לא לצרוח.

באמת. כל פעם שהוא פצר, שאלתי או תו
אס הגענו, עד שבסוף הוא אמר שכן, ואז
ירדתי, ואפילו לא הייתי צריכה לשאול אנשים
איך ללכת, תיכף ראיתי איפה אני, וזה
הכל. ז ה חיה נורא פ שוט — את רואה?״

שלס האשה
מ 1ד דגי ם
(המשך
הלוקוס בצורה שיהיה מכוסה כולו ביין,
והמשיכי להרתיח למשך רבע שעה, כשאת
הופכת אותו מצד לצד מדי פעם.
מפמוד )31

האה & בר!

01111*01

91055
סא 6 6*4או0£5 1£40 ומ
האחידר שאינה
שוקעת

ב ט חינ ה אוריינטל הכיני שתי כפות
טחינה, לימון, שום,
בצל מטוגן היטב ו־צנובר,

טגני את הדג —
כל דג שהוא — עד
שיהיה חצי מטוגן.
שפכי עליו את הטחינה
כשהיא חצי ניהולאי דלילה, עם התבלינים
שהכנת כבר קודם לכן. הכניסי לתנור
למשך עשר דקות.

ששליק דגים
ברוטב ק א רי
זמן הכנה: שעתיים וחצי. זמן הבישול
25 :דקות. חומרים ל־ 6—4איש1 :
ק״ג בקלה פרוס לפרוסות, שני פלחי שום,
שני בצלים גדולים, כוס לבן או יוגורט,
מלח, פילפל, חצי כפית אבקת קארי, חמאה
ופטריות שמפיניון.
חתכי את הדגים לקוביות, כתשי את
השום דק, דק, והכניסי את שניהם לסיר
מים למשך עשר
דקות, כדי שהדג
יספוג לתוכו את השום.
בינתיים הכיני
את הרוטב: כתשי
את הבצל עד דוק,
וערבבי אותו עם
הלבן או היוגורט,
המלח, הקארי, וה־פילפל
הלבן. הוציאי
את קוביות הדג מהמים,
שיטפי אותן,
וטיבלי אותן ברוטב
שהכינות. השאירי מופה אותן שם למשך
שעתיים. אחר העלי את הקוביות על שיפודים,
יחד עם חתיכות פיטריות. עטרי בחתיכות
בצל, מרחי בחמאה, והכניסי לגריל.
הגישי עם פלחי־לימון ופטרוזיליה.

#ס ר טן בגבינה

<5י39 רע

מלאי סיר במים, בתוספת לימון ובצל,
ובשלי בו את הסרטן במשך כעשר דקות.
אחר קלפי את הסרטן, שיטפי אותו היטב
מהחול, חתכי לחצאים, ובשלי אותו שוב —
הפעם ביין ושום. אחר הכניסי לתנור, ומרחי
עליו גבינת פר מזז או גבינה צהובה אחרת,
שמץ חמאה ועגבניה.

ס ר טן נו ס ח מיל אנו

.מג׳יק־פרל־ זהו ההישג המדעי הגדול המקל
עליך את מריחת הלכה, תודות לאחידותם
המתמדת של פתיתי ה* 1מ\6/ק.
״מגייק־פדל־• מעניק לך ברק קדיסטלי נהדר, בשלל גוונים,
כשהציפורן מכוסה כולה בשכבה אחת ואחידה.
היי זוהרת ואופנתית עם ״מגיזק־פרל־
־דורהגלוס־

הרתיחי סיר מים עם מלח, פילפל, לימון
ובצל. כשהמים ירתחו, הכניסי לתוכם את
הסרטן לדקה. אחר הוציאי אותו וקלפי
אותו, שיטפי מהחול, הכניסי למחבת עם
חמאה — ולתנור. לאחר ארבע דקות בתנור,
כשהוא הופך לחום, הוציאי אותו
ושטחי עליו גבינה צהובה ועגבניה. החזירי
לתנור עד שהגבינה תהיה מותכת.
הגישי עם אורז או צ׳יפם.

דיונון ( קל מ רי ס)
ברוטב צרפתי
נקי אותו והשרי אותו למשך שלוש
שעות בלימון (שני לימונים על חצי ק״ג כל
דיונון) ,אחר־כך הרתיחי, טגני בחמאה בתוספת
שמיר, שום, טיפת פטרוזיליה, פילפל
שחור ואדום ויין פשוט. הרתיחי למשך זמן
מתאים, עד שיתרכך.

נ#שו ונס חיליון חוגגי סבב גתכזסיס במרכזה שד לונדון

ערומים
^ ין ספל! :אנו חיים בתקופה היסטו־ל?
רית. בני התמותה הראשונים שולחים
את כף רגלם על אדמת הירח, ולמטה, על
מישטח הדשא הענק של ההייד פארק בלונדון,
מגישה להקת הקצב השנייה־הכי־מ־פורסמת־בעולם
— הופעה לרבע מיליון מ־מעריציה,
חינם אין כסף!
מיק ג׳אגר, ראש להקת האבנים המתגלגלות,
וארבעת עמיתיו, הציגו כף רגלם בעולם
הפופ בתחילת העשור הנוכחי. הם
נולדו וטיפחו את תדמיתם בקיצוניות מוחלטת
לעמיתיהם־מתחריהם — ארבעת החיפו שיות,
בעוד שבראיין אפשטיין, אמרגנם המנוח
של ה חיפו שיו ת, שקד על טיפוח תדמיתם
של ארבעת המופלאים כנערים חביבים
ושובבים — השתדלו האבנים ה מ תגלגלו ת
לשוזת לעצמם דמות של צעירים זועמים.

בפארק

חברי הלהקה מאז היווסדה, ואשר פרש ממנה
לפני פחות מחודש ימים — העמיד בספק
את קיום המופע.

דים בביתו הכפרי, ועסק בכתיבת מוסיקה
ללהקה חדשה שעמד להקים.
לאחר חצות הודיע לחבריו שהוא הולך

אותה הצלחה
לארבע בובות
ף* פני למעלה משלוש שנים החליטו
/ה חיפו שיו ת להפסיק את הופעותיהם הפומביות
.״הגענו למסקנה שבין כה וכה
איש איננו מסוגל לשמוע אותנו בהופעה,
בגלל הצריחות ההיסטריות של בנות ה־טיפשעשרה,״
הסביר אז ג׳ון לנון .״אם היו
מעמידים במקומנו, על הבמה, ארבע בובות
בדמותנו, היו זוכות בדיוק לאותה הצלחה.״
לפני למעלה משנה החליטו האבנים המתגלגלות
על צעד דומה, ומאז לא הופיעו
בפני קהל. עד ליום ראשון לפני שבוע.
24 שעות לפני ההופעה, לא היה בטוח
איש אם היא אמנם תתקיים כמתוכנן. מותו
הטראגי של בראיין ג׳ונם — שנימנה על

ני ח ה אחת מ מעריצו ת האבנים המתגלגלות,
שחשפה חז ה לשמש, ו אוזני ה לפיזמוני־הקצב.

מול 250 אלף צופים
הוכי חו סיד גיאגר וחב [

רי להקתו כי האבנים המתגלגלות הם עדיין
הלהקה מס׳ 2בב ריטניה, לאחר החיפושיות.

מיס ג־אגו

בראיין נפטר ביום חמישי לפנות בוקר,
שלושה ימים בלבד לפני האירוע הגדול.
בערב שלפני כן הוא בילה בחברת כמה ידי-

לטבול מעט בבריכת השחייה הפרטית שלו.
כאשר חלפה שעה והוא לא חזר, הלכו ידידיו
לחפשו — ומצאוהו שקוע על הקרקעית.

חמשת האבנים ה מתגלגלות, ובתוכם גם
מיק סיילור, מי שצורף אל הלהקה במקומו
של בראיין מייד לאחר פרישתו — חככו בדעתם
אם יש לקיים את המופע, או לבטלו
בגלל האבל. לבסוף קבע מיק ג׳אגר כי ההצגה
חייבת להימשך, והחליט כי ההופעה
כולה תהיה מוקדשת לזכרו של בראיין.

נפש מוסיקאלית
בגוף עירום. זאת ה ד

פסטיבל הקצב: מתפוגגים להרמת השרביט
חובבי הקצב מ חכי ם בקוצר רוח לרגע בו יכריז ה מנ ח ה כי פסטיבל
הקצב הישראלי — 1969 נפתח. הרגע ה מיו חל יבוא ביום חמי שי זה,
ב״ 8בערב, בפארק הל או מי ברמת״גן. שינוי חשוב, לעומת השנה שעברה :
מקורי — בעברית.
בהופעת בכורה שיר תגיש להקה

הכוכבים הכ חולי ם

נערי החצר

פארק,

הבימ ה

בהייד

ני מעט 4י

חוד ש מהופעת ה הפו מבית האחרונה, ו שלו שת
ימים לאחר מו תו הטראגי של בראיין ג׳ונם.

המשטרה לא
תבין זאת
** ולפ״הפופ צפה בחרדה לקראת צהרי
אותו יום ראשון. כי אירוע זה היה
צריך לקבוע, בראש ובראשונה, דבר אחד:
האם ניתן לכנס מאות אלפי צופים להופעת־פוס,
מבלי שהאירוע יהפוך, בן רגע, למסע
של שילהוב יצרים המוני.
בתום ההופעה אפשר היה לומר בביטחה
כי הקהל האנגלי, לפחות, הוכיח משמעת
עצמית למופת. כמעט ולא היה צורך להזעיק
את המשטרה ואת משמרות הסדרנים שהיו
במקום, אלא לפינוי מתעלפי־דוחק בלבד.
המוני הצופים, שחלקם הגדול בילה את
הלילה על מידשאת הפארק, האזינו לאבנים
ה מ תגלגלות, וללהקות האחרות שהופיעו
לפניהן, בשקט ובנימוס. נערות אחדות אף
ניצלו את קרני השמש האנגלית הנדירה,
הסירו את חלקי לבושן העליון, והפקירו את
גופן לשיזוף, אגב הקשבה למוסיקה. אף
אחד ל £צבט אותן, לא ניסה לכסותן.
ולמה ׳ באנו לספר לכם כל זאת ז בגלל
מוסר־ההשכל. אם אנו רוצים באמת להדביק
את עולם־הפופ המערבי, יש להפיק את
הלקחים גם מהתנהגות הקהל שם, בהופעות
להקות־קצב. כל מה שמתאים לחובבי הקצב
באנגליה, יכול להתאים גם לנו. חוץ מקטע
העירום, כמובן. זאת המשטרה שלנו לא תבין.

במדינה
בריאות

אורווה,
לא בית־חולים

קונים 1
•:סחירים גבוהים

מלוה קליטה

רחצה 1
לילית |־—

גס 1964

בבריכת
תל־אביב
(גורדון)

מלוה בטחוו
;ם 1968
״ ״ 7115 שד׳ רוטשילד 15
תל־אביב, טלפון .54931 :
8.30 בבוקר עד 6בערב.

חיש־קל ובהצלחה בטוחה
(ב־ 8שעורים של שעתיים)

קצר נ ות
עברית ד /יו אנגלית

ב־אולפן גרג (בר־קמא).
תל־אביב: גורדון ,5סל 236209 .
ירושלים :״הפקיד״ ,בצלאל 18
היסח :״במעלה״ ,שמריהו לוין 30
קורס חדש השבוע !

#שני ילדים חולים שוכבים, מחוסר
מקום, במיטה אחת בבית־חולים.
<• האם שוכבת במיטת הילדים יחד
עם תינוקה החולה — באותו בית־חולים.
#המיטה משמשת שם גם כשולחן ׳:
צלחות ואדגזי־מזון פזורים עליה, והאם
והילד יושבים עליה ואוכלים, מחוסר מקום
אחר.
י • מרפאות ללא ברז מים יחיד — גם
כן באותו בית־חולים.
אלו הם מיקצת מן התנאים המזעזעים
השוררים כיום בבית־חולים מרכזי בשטח
מדינת־ישראל, בו מהבלים טיפול, מדי יום,
למעלה מאלף איש• לוא היה אזרח ישראלי
מגלה שאשתו או ילדו שוכבים בבית־חולים
זה, היחד, מתפוצצת בארץ שערורייה מאין
דוגמתה. אלא שאף ישראלי לא יגלה זאת
— כי אין סיכוי שמשפחתו תאושפז בבית־החולים
הזה. כי בית־חולים זה נועד לתושבים
ערביים — זהו בית־החולים שיפא,
המוסד הרפואי המרכזי בעזה :״בכל מקום
אחר בעולם היו מקימים כבר מזמן ועדת־חקירה
לבדיקת סיבות ההזנחה, הליכלוך,
ורמת התברואה הנוראה,״ קובעת במרירות
הרופאה ד״ר עישאובה רקדא.
״לעזור למי־עמי״ .ד״ר רקדא, רווקה
צעירה בעלת תיסרוקת מודרנית קצרה
והופעה נעימה, היא רופאת־הילדים של
בית־החולים. משפחתה יושבת בעזה מזה
דורות. הצעירה המשכילה סיימה את לימודי
הרפואה שלה בקאהיר בסוף . 1965 למרות
שהיו פתוחות בפניה אפשרויות מזהירות
יותר, החליטה לחזור לעיר מולדתה :״לא
למדתי רפואה כדי להתעשר או לעשות
לעצמי חיים קלים,״ היא אומרת בפשטות.
״המטרה היתד — ,לעזור לבני עמי.״
מיליון יש 50 -אלף אין. אולם
לא העומס העצום הוא המטריד את רופאת-
הילדים מעזה, אלא התנאים האיומים בבית-
החולים :״מרפאת־הילדים שוכנת בצריף ישן
ורקוב, שבשום אופן אין אפשרות לשמור
בו על נקיון. באף מרפאה בבית־החולים
אין ברז־מים. אין מיתקנים, אין מספיק
מיטות. אמהות שוכבות במיטות של ילדיהן,
אוכלות איתם על המיטות, בגלל שאין
להן מקום אחר.״
מצב זה שרר בבית־החולים עוד בימי
המצרים. ואכן, בשטח בית־החולים פזורים
מיבנים לא גמורים — אגפים נוספים שאליהם
נועדו לעבור המרפאות מצריפיהן
העלובים, ושבנייתם הופסקה עקב המלחמה,
ולא חודשה מאז .״פנינו למוסדות המימשל
הצבאי והאזרחי,״ קובלת הד״ר רקדא ,״אך
הם ענו לנו שאין תקציב. אבל בינתיים
עומדים להקים מרפאה חדשה, שאין בה כל
צורך — בהשקעה של מיליון ל״י. ואילו
כוי להשלים את הבניינים הלא־גמורים —
צריך לא יותר מ־ 60—50 אלף ל״י.״
שתי מוסמכות -מ־ .30 המרפאה
החדשה הינד. מיותרת — מאחר שספק אם
יימצא עבורה הצוזת הרפואי המתאים. בעזה
קיים מחסור חריף ברופאים ובצוזתות־עזר.
בבית־החולים שיפא 30 אחיות ואחים
— מהם עשרה חסרי כל הכשרה מיקצו־

אוהד!
אנחנו יוצרים כוח וזדש. עזוה לנו.

מ לא ! גזור ! ושלח !
תנועת העולם הזה כוח חדש, ת .ד ,136 .תל־אכיב

השם

אני מבקש להמציא לי חוטר הסברה של תנועתכם -בלי התחייבות
מצדי.
אני אוהד התנועה ומבקש לקבל חומר שוטף
אני מבקש להזמין אותי לאסיפות התנועה במקום מגורי
אני מוכן להתנדב לעזרת רשימתכם ביום הבחירות
אני מבקש להצטרף בחבר לתנועה
הכתובת המלאה רחוב עיר
מקצוע

מם׳ טלפון

רופאה רקדא
עדיין רתקה —

עית 18 ,אינם מוסמכים. רק האחות הראשית
וסגניתה הינן אחיות מוסמכות.
את מחיר המחסור החמור הזד. מחה ו־60
אלף הלירות החסרות מאידך — משלמים
כל ילה אשר. וגבר ערביים הנזקקים לאיש־פוז
בבית־החולים שיפא.

פולקו, במכסיקו. גם שם ניכנס דיק לשותפות
למועדון־לילה בשם קלוב דה
היינו באקאפולקו שנה, ומשם עברנו לבר-
קלי בקליפורניה. שם עסק דיק בנושאים
שונים, בעיקר בבניין. שם גם התחיל להבשיל
אצלנו הרעיון לעלות לישראל. ידידים
סקי.

ב-׳י &י ס

דרכי־אדם
ברצונינו להביע א ת תודתינו הלבבית וריגשי
הערצתיינו, על הטיול הנהדר שבצעתם עבורינו.
נהנינו מאוד מכל השרותים שספקתם לנו,
מהאיכסוך בבתי מלון מצוינים עם שרותים
צמודים, מתחבורה באוטובוס נוח שהיה צמוד
לקבוצה בל הזמן, מהארוחות חדשנות שהי-
גשתם לנו ומהבידור המעניין והמגוון בערים
השונות שאליהם הזמנתם אותנו באורחי
חברתכם.

;,ב ע לי.

דיק סקוט״.
אשד. אמיצה נחלה בשבוע שעבר מפלה
מרה במאבקה למען בעלה. לאחר שהתרוצצה
שבוע תמים ברחבי הארץ, הצליחה תיאר.
סקוט — אשתו של העולה מארצות־הברית,
שנכלא בעקבות בהשת הסגרה מארץ־מול-
דתו — לגייס סוף־סוף בין כעשרה מידידיהם
את מאה אלף הל״י שנדרשו לשיחרורו בערבות
של בעלה. אולם, כאשר התייצבה
בפני בית המשפט, נדהמה לשמוע שזה אינו
מוכן לקבל ערבות מיותר מארבעה אנשים,
כדי שאם יעלה הצורך לממש אותה, ניתן
יד,יד, לעשות זאת בקלות.
תיאד, סקוט לא נשברה. היא בלעה את
אכזבתה, ויצאה מייד למסע גיוס נוסף, כדי
לנסות לעמוד בדרישתו של בית־המשפט.
הפוגש בה לראשונה, אינו מאמין שהנערה,
הנראית כתלמידת־גימנם יד״ בעלת ה־גיזרה
הדקיקה והפנים המושלמות, היא אם
לשלושה ונשואה מזה 11 שנים. סיפרה השבוע
תיאה לכתבת העולם הזה על חייה
הסוערים לצידו של בעלה:
כתולה זקנה כ ת .20 קשה להאמין,
אבל חיי עם דיק התחילו בעקבות שידוך.
הוא למד, לפני 12 שנה, באוניברסיטת קולומביה
בניו־יורק, וגר אצל הדודה שלי ב־

משתתפי טיול .392

דיק ותיא סקוט
העולם התחתון מגיע לכל מקום

שביקרו בארץ סיפרו לנו עליה, ודיק ראה
בזה אתגר חדש נהדר.
גזר־דין מוות. על פרשת מעצרו אני
יכולה רק להגיד שדיק עבד עם האף־בי־איי
והסגיר לידיהם פושעים מסוכנים. כשנודע
לאנשי כנופיות־הסמים שדיק הסגיר שניים
מחבריהם, התחילו להגיע אלי מכתבי־איום
וטלפונים. בוקר אחד צילצל הטלפון :״גב־

אלט־ זוגות.
ני סו ותצליחו, כשאנו מיעצים
מדריכים ו מ שפ קיס מבחר תכשירי
עזר והיגיינח לחיי מין מו שלמים.

תכשירי העזר של ארוס, פתרון
במוח ו מ חג ח לבעיות עדינות.
פנה אלינו ונשמח לשלוח לכם
פרוספקט חינם ולשרתכם נ א מנ ה.

זו!ש ק( 1ו1נ

תכ שירי ;!זרו היג״גהלח ״ מין מו ש ל מי ם

אם, תינוק וארגז־עץ קל המיטה כ״שיפא״

תכריז
על שביתה

— למענם

מנהטן. אמי נהגה לבקר אצל הדודה, ושם
ראתה אותו לראשונה, הדודה, שידעה שאמי
מודאגת כבר, וחושבת אותי לבתולה
זקנה בת ,20 התחילה לדבר על דיק כעל
חתן אפשרי. אמי היססה תחילה, כי לפי
צורתו חשבה אותו לגוי, אולם הדודה סיפרה
לה שדיק הוא גר־צדק מזה ארבע שנים.
כשנישאנו ׳.היה דיק בעליו של מועדון-
לילה אקסקלוסיבי ליד ניו־יורק, הסטודיו־קלאב.
חוץ מזה עסק גם בעסקי דלא־ניידי.
מיכרה זהב. כעבור זמן החליט דיק
לחסל את עסקיו בניו־יורק, ועברנו לפלורידה.
בפלורידה הוא שכר מייד עם בואנו
שטח עצום ליד אגם, והתחיל להשקיע ב־בניית־מוטלים.
הוא קיבל זיכיון בלעדי למוטלים
בכל איזור האגם. יש לו חוש פנטסטי
להערכת רכוש. מייד כשראה את השטח
סביב האגם, את החורשות והמידשאות,
הוא תפס שזה יכול להיות מיכרה זהב. לאחר
שקנה את המקום, החליט לבנות עליו
קאונטוי־קלאב. אני הייתי עסוקה אז יום
ולילה. ביום עזרתי לדק בהנהלת־חשבונות,
יצאתי איתו לשטח, והייתי אחראית על הסוסים
במקום. שלא לדבר על כך שהייתי
אם לשני ילדים קטנים. בלילה נהגתי לשבת
במועדון הלילה במקום ולפקח על העניינים.
אבל דיק אהב תמיד שינוי, אתגרים חדשים.
כשראה את הקאונטרי־קלאב עומד על
תילו — מכרנו את הכל ועברנו לאקא־

רת סקוט,״ אמר קול גברי ,״כדי לך לשמור
על ילדייך. בצהריים הם עלולים לא
להגיע הביתה.״ למחרת — צילצול נוטף:
״אפשר לדבר עם מר דיק סקוט?״ שאל הקול
הגברי בטלפון. כשעניתי שהוא לא בבית,
אמר :״אל תדאגי, אנחנו נגמור איתו,
לא משנה איפה הוא מסתתר.״ המצב הגיע
לידי כך שממש פחדנו לצאת מן הבית. נהגג־תי
להזמין את המיצרכים מהמכולת בטלפון.
הילדים הפסיקו ללכת לבית־הספר ולגן.
חיינו בקליפורניה, בשלושת החודשים האחרונים,
היו ממש חיי־טרור. החלטנו לגמור
עם הטרור ולעלות ארצה, ברגע שדק שוחרר
ממעצרו. הוא מעולם לא קיבל כל הזמנה
למשפט, וזאת הצהיר גם, בעת מעצרו
פה בארץ, פרקליטו עורך־הדין צבי לידסקי.
ועכשיו רוצים להחזיר אותו לארצות־הב־רית?
אם יעשו זאת — פירוש הדבר גזר-
דין מוות עליו. ידם של אנשי העולם התחתון
שם מגיעה לכל מקום.

מ שפ ט
הבעל ההולל — החוצה האם יכולה אשה להשליך החוצה את
(המשך בעמוד הבא)

ש.צ.מ. בע״ מ, מפיצים לארוס בישראל
ר ח׳ ה סי שנ ה?• ת״ א -ט ל פוו 5882 :י<
7ו מי __

עי ר

סגור את העטק
ולך לים

במקומך תענה מזכירה או טו מ טי ת
בצורת מכשיר תשובה או טומ טי
לטלפון
(גם בשימוש של משרד הדואר).

דרושים סוכנים אלקטרוניקה
להפצת המכשיר
הנ״ל.
להשיג אצל

רדיו-דוקטור,
שרות להקלטה ישראלי

בעזרת
ס־ן־ ס
תכשיר איכות של
״טבע״
למריחה על הגוף

87171

רח׳ שלום עליכם , 18
תל־אביב, טל 233118 .
המנוי קיבלת
חשבונך,
פרע נא
אותו בהקדם.

אינו חייג(היות טכנאי בנדי לחנות

במדינה
(המשך מעמוד )35

בעלה מדירתם המשותפת — דק בגלל שאינו
מקיים כהלכה את חובותיו כבעל, והוא
מתהולל בלילות במקומות־בידור, במקום
לישון בנחת לצד אשת־חיקו?
מסתבר שכן, פסקו לאחרונה שלושה
שופטים מחוזיים בישראל, כאשר לנגד עיניהם
עומדת דמותו החייכנית של יגאל
אטלס.
״מכה ומטריד אותי״ .יגאל נשא
את בילהה גרינברג, בתו של הקבלן העשיר
ליאון גרינברג, לפני חמש שנים.
בילהה היתה נערה סימפאטית ושקטה, ויגאל
היה נער־שעשועים יפהפה, ידוע במועדוני־לילה,
בארים ודיסקוטקים ברחבי הארץ.
עם נישואיו ניסה יגאל להפוך לבעל סולידי
ויושב־בית, אולם הדבר לא עלה בידו.
לאחר שהתרגל לכספיה של רעייתו, החל
שב להרגליו הקודמים, הירבה לבלות בדיסקוטקים
ולצאת עם חברים למועדוני־לילה
וכדומה. בילהה, שבינתיים ילדה לו שני
ילדים, סירבה להתרגל למצב זה. מה עוד,
שגם לעבוד לא התחשק ליגאל, שכן ברור
שגבר ההולך לישון מאוחר בלילה חייב
לנוח בשעות היום.
לא עזרו לבילהה כל תחינותיה, בכייה
וצעקותיה. גאל התאהב בדולצ׳ה ויטה הכפול,
סירב להרפות ממנו. אז פנתה בילהה,
באמצעות עורך־דין משה קשת, לבית־משפט
השלום בתל־אביב, הגישה בקשה לצוות על
בעלה לעזוב את הדירה .״הדירה רשומה
על שמי,״ נימקה את בקשתה. מכיוון שכך,
טען עורך־דין קשת, רשאי בית־המשפט לצוות
על הבעל להסתלק מן הדירה — אף
בטרם יסתיימו הליכי הגירושין, המתבררים
בנפרד בפני בית־הדין הרבני.
לא רק נגד הבגידות טענה בילהה בפני
השופט ישראל גלעדי :״בעלי מכר, אותי
ומטריד את מנוחתי ואת מנוחת הילדים,״
התלוננה .״רק סילוקו מן הבית עשוי לעזור
לי.״ השופט הסכים לדעתה :״יש לסלק
את הבעל מן הדירה,״ קבע בפסק־דינו.

כל אשר עליך לעשות הו א לבחור אתהת חנ ה כי הרצויה לך וללחוץ על הכפתור. כל ה שאר עושה 12

לנו אין מהלהסתיר ,
לנושמהלהציע :

יגאל עירער בפני בית־המשפט המחוזי
טתל־אביב, באמצעות עורכת־הדין נירה

* טלוויזיה משוכללת בעלת מוניטין,
שאיכותה נקבעת ע״י הידע, התמרים
והחידושים העולמיים המושקעים בה.

* בכל דגמי טלווזיה ״מ
1£0017ס

ו 7 £ 0 £ 7א 1לגילוי תדר

השמע^.

6בוררי
ת חנו ת או טו מ טיי ם לכיוון מראש של
6תחנו ת.
תדרי 11.14.? .ו׳/.41.£.-י.

0וו ^יו םמז 7 ^ £1 _£ 0ד < 0 £ו

* שרות מהיר ברמה אירופאית
ולכן•*

באיכות.

בשרוח. בקליטה

ובקול

*£12מ

מעל

לכל

הסוכן והיבואן בישראל ״ו־לפו״ (ישראל) בע״מ. המכירה בסיטונות: רח׳ אבן גבירול ,49 תל־אביב,
טלפון # 267365 מפיץ לאיזור הצפון זאבכהנאבע ״ מ, רחוב סירקין ,10 חיפה, טלפון .67067

י יע וץ מ דע י
לפ י כף ה יד
ניתוחאופי—
גילוי כשרונות —
ייע וץ לעתיד !

עלום עואול
* 5X 4141 1 0א $
ת״א המלך ג׳ורג׳ .33
נא לקבוע ראיון מראש.

טלפון 226342
()6.30—4 ; 12.30—10

גזור ושמור -הטלפון אינו רשום במדריך!

מושלך אטלס
הבעל היה שובב

לידסקי. ליוסקי נימקה את העירעור בכך
כי גירושו של יגאל מן הדירה יפתח פתח
לסחטנות מצד נשים רבות המבקשות להוד
אנוח לבעליהן. אך השופטים המחוזיים מיכאל
הרפזי, חיים ארליך ומשה בייסקי לא
התרשמו מהטיעון, השאירו על כנו את
פסק־הדין של שופט־השלום.
אולם יגאל עדיין לא תפס את מלוא משמעותי
של רוע הגזירה. הוא חזר הביתה
כאילו לא קרה כלום — והופתע כאשר,
שבוע אחרי פסק־הדין, הופיעו בדירה פקידי
ההוצאה־לפועל. חפציו הוצאו מהדירה ועל
הדלת הודבקה הודעה רשמית האוסרת עליו
להיכנס לדירה. אם ינסה עתה יגאל להיכנס
לדירה, בה התגורר עם אשתו וילדיו במשך
חמש שנים — הוא עלול לספוג עד שנתיים
מאסר.

הנסיך והנסיכה של ישראל
לשנת 9 6 9ו

מטעם מערכת 0 ^ 11171ה 1ה

בישראל

ויצרני

ובחסותוהאדיבה של

מד אבדה קדיניצי
ראש

רמת ־ ג1

עירי ית

אלה שיין

אסתר סיטון

בת ,4מקיבוץ שריד

חייה רזניק

בת , 5רח׳ ה טיי שי ס , 19 חולון

בת , 4מ מ טו ל ה

וז ברה

לבטוח

חברת ״עלית״ ,יצרני הממת קים
המובחרים, תעניק שי
מתוק לכל ילד שיבוא לנשף־
הבחירה הגדול, וחבילות־שי
מיוחדות למועמדים הסופיים.

ב ו ׳ 1מ

תעניק לנסיך ולנסיכה במתנה
פוליסה בסך 1000ל״י פל אחת.
דואגת לעתיד משפחתן
ומעניקה לך שירותא יש י .

ע לי ת

העילית בשוקולד

השבוע נסגרת הרשמת המועמדים בתחרות, ולא יתקבלו יותר תצלומים. מועמדים
שהוזמנו לפגישה עם הנהלה התחרות ולא יגלו להופיע, מוזמנים לפגישה במועד
נוסח ואחרון, יום חמישי זה ,24.7.69 ,בין 4 -6אחרי הצהריים, במשדר ״העולם הזח״,
רח׳ קדליפד 12 תל־אביב.

נ! 1ב 1ת ר 013ב!וקה־נן 1ל ה

קומנט כנה ומרשים המראה את ישראל,
היום, ואח החיים בה.

לא כדאי לראות
לא חשופ לראות
אפשר לראות
רצוי לראות
חופה לראות

* * גבירתי הנאווה

גודיק) יסוד מוצק למחזמר זה, משמש המחזה
פיג מ לי ס, של ג׳ורג׳ כרנרד שאו,
שנהפך על־ידי אלן ג׳י לרנד (תמליל
ושירים) ופרדריק לאו (מוסיקה) לאחת
ההצלחות הגדולות בכל רחבי תבל, הן על
הבמה והן בקולנוע. לרשות המפיק הישראלי,
לא עמדו מעצביה המקוריים של ההצגה,
בתחום הבימוי, הכוריאוגרפיה, התפאורה,
התלבושות, הניהול המוסיקאלי וכמובן
המישחק, המחול והזימרה. הרפרו־דוקציה
שלפנינו, דהוייה ומזדחלת. נדמה
כאילו הלהקה הנוכחית עוסקת במלאכתה
מאות מעמים וכי הבכורה התקיימה לפני
תקופה ארוכה ולא בעת האחרונה. הרקדנים,
התמסורת והמקהלה: עייפים ולאים.
רבקה רז היא גברת נאווה מדי, פחות

^02X 25

פרטים חדשים
מבוי סתום (תכלת, תל־אביב) אחד
מסרטיו הראשונים של הבמאי המצויין רומן
(סכין במים, תינוקה של רוזמרי) פולנסקי
עם פרנסיאז דורליאק ועם משולש מוזר,
המורכב מזוג ומפושע שנקלע לתוכו.
עדהבגידה (הוד, תל־אביב; אורה,
חיפה) משהו בין סרט־אהבה לסרט־מתח.
האהבה בין בני הזוג (לוציאנה פלוצי וג׳ון
מיילם) מסתיימת כשהוא שולח אליה גבר

הצגה חדשה

(תיא טרון

בנת ו מייגעת, משעממת ופדאקאטית. וזה
בדיוק מה שקרה. על פני ״תפאורה* ה מורכבת
מ מ שטחי ת מונו ת (צילומים צבועים)

* הלוך הלכה החפריא (הפקות
עסי־רסך לו חיינו ברוסיה וחבריא של
אמניס היתר, מעלה ערב שמטרתו לספר על
התנודות, התמורות והמאבקים שהתחוללו
בברית־המועצות מאז מותו של סטאלין,

מעשה -די עמנואל

קיפניס

ואורי

מקריאת המחזה, ומראיית ההצגה, להסיק כי
אפיהם ב״ יהושע חיבר את מחזהו
הבלתי מגובש לפי הזמנה. יתירה מזאת:
קשה להשתחרר מן הרושם שיותר מדי
״כוכבים״ ו״גאונים תורניים״ (בתחומי ה־מישחק,
הבימוי, המוסיקה, התפאורה והתאורה)
קשורים בהעלאת ועיצוב הצגה
מלאכותית זו, שעלילתו; מתרחשת בירושלים
של זהב, ערב מלחמת־ששת־הימים.

המכתכ האפוד

(תיאטרון עי
רוני
חיפה) הצגה רצינית וכהה מדי, אפילו
לגבי קומדיה שנכתבה במאה הקודמת (על־ידי
יון לוקה קרג׳יאלה הרומני) ,הנושאת
•זותמו של במאי מעולה (דוד אס*
דיג, אף הוא מרומניה) שלא השכיל לתת
לחומר הכתוב תנופה וקלילות, הנחוצות
לקומדיה, שעלילתר. מתרחשת אומנם בשלהי
המאה הקודמת בעיירה רומנית, אך תכליתה
לומר משהו לצופה התיאטרון של .1969
קשה להימנע ממסקנה כי אסור לבמאי
שאינו שומע עברית לביים באן קומדיה. על
כל פנים, אם כבר בוחרים בקומדיה כה
לוקאלית, יש למסור את התרגום למתרגם
הרבה פחות נמלץ, ספרותי ובלתי בימתי
כא.פ. יפה, ואת המישחק להפקיד בידי
שחקגים, לא משום שהינם מיוצאי רומניה
היודעים לבטא כהלכה שמות בשפה זו, אלא
בשל כושרם.

מילואים, אי־שם, אלא אף, ובמיוחד, בני־נוער.
על־אף המערכונים הקלושים והפיז-
מונים הבאנאליים ברובם, טוב להזין עיניים
ברוח הנעורים התוססת הרוטטת ממול. הבנות
חביבות מאוד מאוד, ולא מפריעה
כלל העובדה כי הן לובשות מכנסיים. דני
ליטאי, כבמאי, הצליח לחזור ולאלף חבורה
של חובבים נחמדים, נמרצים ונחוצים.

אין אהבות שמחות (בימות)
בין חסידיו המושבעים של ג׳ורג׳
ברסאנס עשויים להימצא אולי כאלה שיראו
בתוכנית בה מגיש יוסי בנאי כ־20

שאנסונים של הטרובאדור המשופם, מעין
חילול קידש. ואין זה משנה אם הם מבינים
צרפתית, ואם זכו או לא לראות הופעה
אישית של ברסאנם. האחרים ייהנו מתרגום
עברי קולח, מהופעה מלוטשת היטב
של בנאי, המשחק את השירים, יותר מאשר
הוא שר אותם, מקיטעי־קישור משעשעים
ומתיזמורת צמודה היטב.

את ואני והמלחמה הבאה

(הקברט הסאטירי) הבימוי היבש של?{לנה
שביט והביצוע חסר־הלהם של ארבעה
משתתפים (שתי נשים ושני גברים) ,אינם
מצליחים להפיג את עוקצנותו וחריפותו
של חנוך לדן, כשבעיניו כל האמצעים
כשרים להוקעת המלחמה. דווקא משום שהחומר
כה ישראלי, יש לו במיקרה זה
השלכות אוניברסאליות. אץ ספק שחסרי
חוש הומור וסובלנות עלולים להיפגע
קשות, ולהשליך בלוין ושחקניו עגבניות. אך
תעודת־כבוד היא לדסוקראטיה, כי במרחק
לא גדול מגיא־המלחמה, אפשר ללעוג לה
ולנוטלים בה חלק, ואין זה משגה באיזו
דרגה היו.

וורנר, מופיעי ם ארבעה גברים ועלמה,
בבגדים פ שוטים, שנבחרו בקפידה כדי שייראו
כאלה, וכבר כאן ק שה להתעלס מן
ההשוואה ל מ תכונ ת ולצורת ההג שה הבי מ*
* רד אלינו לפיקעה (להקת פיתית
של ערב דומה: איש חסיד היה,
קוד מרכז) 17 חברי הלהקה הכוללת חמישה
אלא ששם חחו מר פ שוט יותר, מבדר וענגנים,
ינעימו ויבדרו, ללא מוסר־השכל
סיסי.
מאולץ או מרובה, לא רק חייל סדיר או
העריכה רצופה בעליו ת ובירידות, ללא
כל שיאינו. קטע אחד מבטל את השני^xxxxxxxxxxxxxxx( .ב<נ^xxx(0000^x000000ג000^0^xx00000000
קיטעי הקי שור, החייבים להיאמר, לכאורה,
בולטים ברעננות ם הבלתי שיגרתית# ,ני
בצורה פ שו ט ה, מדוקלמים כבמסכת של
פיז מ תי ם מאת יעקברוטבליט (מילים)
תנועת נוער. כן־ציון מוניץ, המוכר
ודני ליטני (מנגינות) לעו מת מנגינו תיו
בעיקר כ מ תכנן האורה, נטל על עצמו משיהנדו
שות של יאיר ררזנבלום, ה חוזר
להקת פיקוד דיזנגוף. תיאטמה
כימעט בלתי ניתנת לביצוע .״ ה בי מוי״
על עצמו בלחניו ו עי בודיו. י ש כאן בחורה
שלו לא תצליח להפוך את חמשת המש רון
דני דגן מציג את התיאטרון הצעיר,
ש מנ מונ ת־חיוני ת ששרה יפה, אחד ב שם
המציג את הלהקה בעלת השם המצלצל כתתפים
לאנשים חיים; המ שפטי ם שבפיהם
שמנמונת־תינני ת ש שרה יפה, אחד ב שם
נשמעים מאולצים ובלתי טיבעיים.
צבא׳ ,ב תוכני ת שאין לה שם, והדבר ני מי
ששי (יוצא להקת הנח״ל) בעל קול נעים בכל הבמה
מוניץ ניסה ל החיו ת את
עט ואינו מפריע ואינו מעורר פליאה. דני ובל תי תזיק ה מזכיר את אריק איינש׳
סוף,
מחיר. ה מ שתתפי ם מ תנועעי ם ללא
ליטאי כבמאי ויאיר רדזנבלום כמנהל טיץ, קו מי ק אי ח ביב מאוד — מוסקונה,
זבר המסיט את ת שו מת ה אוזן מן העיקר.
מוסיקאלי וכמלזזין, נטלו מיספר גדול של
שבמעט ריסון, ע שוי ל תפו ס מקום של
בעצם אפשר לומר שערב כזה אפ שר לקיים
יוצאי להקות צב איות, ויצרו עימם להקה כבוד על בי מו ת הבידור, ויהודה ברקן
עם מ שתתף אחד או שניים ולוותר על הש חד
שה, כימעט באו תהמ תכונ ת צבאית לה
שמאחורי הו פ ע תו הרצינית והנאה, מסתתר
אר. בייחוד שחלק גדול מבוצע ב שירה,
היו רגילים בעבר, אלא שהטעם החומר הוא
קומיקאי מעולה המצליח ל שע שע מאוד,
וז הו צד הרבה יותר חל ש של המ שתתפים.
אזרחי.
ואפילו קצת לגע ת ללב, במערכרן אינ פאד
מיקצועית הוא
היחיד העומד על רמה
זו הי אות ה גברת ב שינוי אדרת, ב מיוחד
טילי כמו לופז במשרד הרישוי. הו פע תו,
ליאור ייני, כ שחקן ובזמר. איך ספק ש כ
שבלהק־ת הצבאיו ת חלק גדול מן החומר
בקטע זהכ עג לון מ מוצ א רו מני, מבדיקה.
הוא בלבד, עס קיטעי קי שור פ שוטי ם וכסובב
,־;ביב נו שאים אזרחיים; שהרי כל
בשביל ברקן כלופו היה כדאי לחבר
נים היה מצליח לרתק ב מ שך ערב שלם
חייל הוא אזרח. בראש ורא שונה יש לציין
ב מיוחד וזומר. כ מו בן שבלי פארודיה אי־הרבה
יותר מכל החבריא ה סו בב ת אותו.
חלק מה שירים לא נועד בפירו ש להלחנה
אלא לקריאה בלבד, לכן ק שה לעמוד על
עומק ר עיונו ת המ שוררים שבהם. ת מו ה
מאוד כי אמנוןברנזץ שאיננו מצטיין
בזימרה, שר סולו, ודווקא כזה המיועד
לזמרת. אם תמי ספיבק לא •ודעת לשיר
יש בכלל לוותר על השיר.
ק שה שלא להק שו ת קו שיה; מה די רבן
אוו החבריא שחלוך הלכה ללחום את מלחמתם
של לוח מי החופ ש ברוסיה דווקא?
האפסו כבר מן תאריו הזאת ב עיו ת שאפשר
לה מחיז או תן באומר ובז מר, במידה הרבה
יותר גדולת של כנות וחיוניות?!

חדש בבידור

ייני פ״הלוך הלבה החכריא״
כפי שה 1מ ש תקפים ב שירה,״ אין 1פק
שהדבר היה נח שב ל שיא העזה, מה ג ס
שמסרת ה תוכני ת לגנות התנגדו ת קנאית
של #מ תי, צרות־מוחיין* ל תבוע חופ ש,
כנו ת ואמת, שלא להזכיר כבר ״פר שה״
כזו של כורים פסטרנאק, ומשפטי
טו פ ריי ומשוררי כיופך כרודסקי,

דניאל •פניאכסקי.

מן ה חו סר ה תעוד תי העצום הזה (אף
שהוא מ שולב בקיטעי קריאה, סי שחק, נגי־נה
וזי 1רח< ק שה שלא לעצב תוכני ת מעצי

צעיר יפה (,רוברט הופמן) כדי לנסות
אותה. אז מתחיל המתח.

פרטים אחרים
נימפינת (זמיר, תל־אביב) אוסף
של כל ד-פטיות האפשריות, מרוכז בנערה
אחת צעירה, הנאספת לאחר מות אמה אל
משפחת רופא עשירה, ומפתה שם את כל
הגברי, הנשי והילדיי.

כוכב הדרום

תל־אביב)

סרט הרפתקאות העשוי כמו שצריך להיות
סרט הרפתקאות: מלא מתח, פעולה, רדיפות,
מלחמות בין גברים לגברים, בץ גברי
לנשים, בין בני אדם לחיות. כולם
מחפשי יהלום ענק והאחד את השני. סרט
מרתק. משוחק טוב (ג׳ורג׳ סגל, אורסון
טלם) כשפה ושם יש אפילו קצת הומור.

הצוללת הצהובה

(פריז,

תל־אביב) לא כדאי לוזתר על החיפושיות
המצהירות, המשתוללות עם כל־כך הרבה
קס ,1יופי, והומור.
מ צוי

זס הידיו.

תל-אביב) דו־

מדי ליזה דוליטל, מוכרת־פרחים, בת־אש־פחות.
אילי גורליצקי, מולה, מזכיר
סטודנט ולא פרופסור פאנאסי לפונטיקה.
הופעתו של אברהם מור מיקצועית ומשעשעת.
קרנדל דיל, האחראי לנוסח המקומי
של הבימוי והכוריאוגרפיה, השתמש
בנייר פחם גס מדי. עם קיטעי הפרוזה לא
הצליח כלל להתמודד, ולכן נדמה כי כא־לו
ביים כל אחד מהשחקנים את עצמו.
^ מרי מרי (התיאטרון הקאמרי) העובדה
שג׳ין קר נשואה לוולטר, אחד
ממבקרי התיאטרון החרייי והשנונים של
ארה״ב, לא השייעה עליה כנראה, אם הצליחה
לחבר קומדיה כה רדודה, ובלחי מרתקת
במרי מרי. הבימוי של לאונרד שך
יבש, ויל וחסד המצאות. התפאורה של
ארנון אדר יכולה לשמש באותה מידה
קומדיה או דראמה שטותית אחרת מאותו
הווי. גדעון שמר חיוור, על־אף שיכבת
האיפור. זלמן לביוש יוצא בכבוד.
׳מרים מיכאלי היתה משעשעת באותה
המידה לוא הפריזר, פחות. ליוסי גרבר
לא קשה להזדהות עם דמותו של שחקן
קולנוע גרוע.

להקת ״פיקוד דיזנגוך״
כי ה מ שתתפי ם צעירים וחביבים, מי פחות
ומי יו תר; יש כאן מצחיקנים, ויש כאן ש הצד
היותר חזק נולה* היא השירה.
באשר לחומר ( ה תוכנית מורכבת בעיקר
מפיז מוני * ,וז הו הצד החזק יותר של דני
ליטאי) נ תן לומר כי כרגיל, ב סוג זה של
בידור ישראלי, ה • רדודים למדי, חלק מהבדיחות
צפויו ת מראש, ואס הן מצליחות
לעורר גלי צחוק הרי זה מ שובח, ב מיו ח ד
כשסע י ע אינו נודף מהן. חלק מהפיזמו־ניס
חביב למדי, חלק פחות, אן לא יותר
8ז ה, הטקסטי 1של דן אלמגור מצטייני*
,כרגיל, בכתיבה מיקצועית מלוט שת,
חביבה ו מ חורז ת היטב, לעו מת אוספי הבדיחות
שלו הדדננקי* עדיין מלהוות מערכונים.

אפשר,
ו היו ת וליטאי הכין כזאת על סרטי
בלהקת פיקוד המרכז, הוא מטפל כאן במחזה
המו סיקאלי, ומגי ש לנו בצי בעוניו ת
את הולי מהם ע 0כל הלהקה, כשבראשה
ב רקן כרבנו משה כבד־הפה. כ שהקהל
מצליח לגלות בקלו ת קטעים בולטי ם ממחזו
ת מויי קליי נזפורסמי* ( ש״נגנ בו -ביודעין
וב חו ש הו מור גלוי מדי על־ידי נורית
הירש) ה שימחה רבה. זו הי תוכני ת חסרת
קו, אופי ומיסגרת, שאינה מתיי מר ת להיות
כזו. היה אפ שר לנצל יותר את כי שרת *
של חלק מהמשתת פיי, ל הויי ף מערכון רצי
ני־משעשע, להחליף קטע או נייט ב טו בי ס
יותר, לגוון יותר את ה תיז מורי ס, ו ב מיו ח ד
את לבו ש הבנות, או־אז אפשר היה לומר
שיש סיכוי *הבצל הירוק ינבו ט מחדש.

לילה במאי (בימות) לא קשר 0 5 0 0000 <0 > 0 0 0 0 0 0 8 6 ס 808נ< 10000000 0 0 3 0 1 — 0 0 0 00 0 000 0

מי סכנות הארץ ראוייה לכתר מלכת המים? זאת נדע בעוד
שבועות מיספר, עם עריכת נשף הכחידה המפואר כ״היכל
התרכות״ ,בהשתתפות מימכ האמנים. בעמוד זה מתפרסמות
שתי המועמדות הראשונות לבתר מלכת המים .1969
התחרות פתוחה לצעירות כנות כל הגילים. מועמדות יכולות

מלכת

המים

מ \ 7ע ם מערכת

לשלוח את תמונותיהן, יחד עם פרטים אישיים על עצמן,
להנהלת התחרות, ת.ד 136 .ת״א. אם רצונן שצלם המערכת
יצלם אותן, עליהן לקבוע מועד לתצלום, כטלפון 231422ת״א
(בין 6-4אחה״צ) .והעיקר: את המלכה כוחי הקהל -על פי
כרטיסי בחירה וקלפיות. ועדת הקלפי תיכחד מכין הקהל.

ה 11 וב 0היה

ב ת , 22 ילידת חיפ הועד״! גרת שם. דוג מני ת

ה מתנ שאת לגובה של 167ס״מ, בעלת שיער
1 1 1
111> /
שאסיני וניניי ם י רוקות, אשר נבחרה בעבר ב ת חרו ת־יופי כ״מלכת חיפ ה״.

התח רו ת נ ערכ ת
ב ח סו ת חברת

ך ן^ן ך

113^ 11

נם היא מתגוררת ב חיפה, ב ת 19 ובעלת שיער

בלונדי א רון. ש שונה עובדת כפקידה, וב שעות
^ *4 1ן
^1 1 ^ 115 ^ 11
הפנאי — כדוגמנית. היא או הבת בגדים שגעוניים, נוסף לקריאה ו שחייה.

| ך״ןדןןך 1

הרא שונ ה ב אי פו ר
א * 110א.111*11מ הזו ה ר

שריינו לכם תאריכים אלה :
בחוף הירוק: נשף מוקדם לבחירת נסיכת הים־התיכון במוצ״ש 2.8.69ב־ 8בערב
בחוף אילת: פנטזיה ימית לבחירת נסיכת ים־סוף במוצ״ש 9.8.69ב־ 8בערב
ביום ג׳ 2.9.69ב־ 8בערב
נשף הבחירה: בהיכל התרבות בת״א
המלכהתצאל סיו ר
ב אי רו פהכ או רחתחברת

^ו בי סז ט דן ס

תוויי חחיני. עחיאדסעד! ח

מיפעל העלית
של ישראל
לייצור בגדי-ים
ומחוכים

אי פו ר ל מו ע מ דו ת: ה לנ ה רובינ שטיין

־ר 5! 0ו ז

הדרכתה מו ע מ דו ת:

לאה פלט שר

טיסו השעון
הנמכר ביותר
בעולם