גליון 1666 מתאריך 6 באוגוסט 1969

מספר 1666

שנה 3 31

כ״ב פאב תשכ״ט ()6.8.69

מדוע נעדר מטכס ההתנחלות ומפתיחת הוועידה

המחיר 130 אג׳

הנסיך והנסיכה של ישראל
מטעם מערכת

לשנת 969ו
ויציני ל ג /בישיאל
הוווו 09 הו ת
1בחט 1תזהאדיבה של

מד אברה קדיניצי

^ א ש * 11י *> וי־זי־^ריוו ״־ויו
החלה מכירת הכרטיסים לנשה ההכתרה
שיתקיים ביום ד׳ ,20.8.69 ,ב־ 5אחר הצהריים, בפארק הלאומי ברמת־גן

חוויה עצומה להורים ולילדים כאחד!
בתוכנית:

* רב ק ה זוהר
* אילו ו אילני ת
* תז מו ר ת הנוער של רמת־גן
* באלס רחל ס לי ת מן
^ עמוס הו ריני ה קו ס ם
מיבצע המועמדים לכתר הנסיד והנסיכה
כל המועמדים ירואיינו על־ידי מנחה הערב, חביב־הילדים -

א רי ק ״ מחקה החיות״

חברה לנ1ו 1ח בעימ

תעניק לנסיך ולנסיכה במתנה
פוליסה ב סן 1000ל״י כל אח ת.

חברת ״עלית׳ /יצרני ה ממ ת קי
ם המובחרים, תעניק שי
מ תוק לכל ילד שיבוא לנשף־
הבחירה הגדול, וחבילות־שי
מיוחדות למועמדים הסופיים.

** 1ין 1דואגת לעתיד מ שפחתן
ומעניקה לך שירות אישי.

העילית בשוקולד

> כרטיסים להשיג מעתה כ״הדדן׳ /אבן גבלרול ,91 וכיתר חמשרדיס בתל-אביב .
הזמנות מחת לעיי אפשר להעביד כ ת אי למעיכת ״העולם הזה״ ,מא-דואר ,136
תל-אביב, ל 5י 2.70ל״י הכרטיס * .הפקת הנשך! בידי :״מופע אמגים .״1969

נ 1ם

ק 1ק ח ־ ק 1ה ה

ביים שישי שעבר דמה חדר־הישיבות של המערכת למטה של
מיבצע. ואומנם, זה בדיוק מה שהוא היה באותו רגע: מטה
המיבצע הציבורי־משפטי לעזרת החזרים השובתים.
הקשר בין החזרים לבין העולם הזה נוצר כאשר פנו כתבינו
אל השובתים, כדי לברר את סיבות שביתתם. היה זה כבר בשלב
מתקדם־למדי של העניינים, והחורים הרגישו את עצמם מבודדים
לחלוטין. חמור עוד יותר: הם היו צריכים להתייצב למשפט בעוד
יומיים, ולא היה מי שיעזור להם.
הבטחנו להם את מלוא הסיוע; שכן לא ייתכן להשתמש בחוקי-
חירום כדי לאלץ אנשים לעבוד בשכר־חרפה — וכשהם מסרבים
לעשות זאת, להשליכם לכלא. למערכה זו התנדב פרקליטנו, עורך־

אבנרי (מימין) בקריקטורה מתיר ״באמת״
הדין אמנון זכרוני, שנטל לידיו את ריכוז המערכה המשפטית של
החורים. לקריאת השובתים נענו גם המשפטנים ד״ר לם מהאוניברסיטה
העברית, ומיכאל פייגר. החורים הודיעו, שהם מוכנים
ללכת למאסר — ובלבד לא להיכנע.
היה ברור, כי הממשלה לא תוכל להרשות לעצמה מצב, בו יהיו
170 דוורים בכלא. על כן היתד, זו רק שאלה של זמן, עד שהיא
תבין את הטעות המבישה שעשתה — ותיסוג. בינתיים, הוחלט
לנהל משפט ארוך וממצה, להזמין כעדים את השרים. ישעיהו
ואלמוגי. הממשלה נכנעה ביום הראשון של המשפט, והחורים שבו
לעבודתם. אבל לא לפני שתועמלני המערך הקדישו להם (ולנו)
קריקטורה ילדותית, אליה צורף הסיפור המלבב הבא:
סיפור הרפתקאות על רקע החיים הפוליטיים בישראל. פרק
ראשון; יום בהיר אחד פרצה שביתה פראית. היתה זו תחילתה
של שריפה, שעמדה לסכן את המשק כולו. אמיתי בן־יציב נזעק
להציל! ׳שבעת האחרים — אחימלל, אחילעז, אחינבח, אחיכזב,
אחיגדף׳ ,אחיתופל ואחיבלע — הכבידו על דרכו בתככים, כזבים
ועצות הבל. אבל אמיתי התייצב מול האש, יחיד ועיקש, כי הוא
היחיד המרגיש עצמו תמיד אחראי לעתידו של הפועל ולגודלה של
המדינה גם יחד.
בציור נראה אמיתי בן־יציב מחזיק בגבורה את הצינור, שעה
שכל האחרים מחבלים בו. ומי אחד מהם, אם לא אדם בדמותו של
אורי אבנרי?

ז־חף

נסו רבחיוות ולהסעת ח״דם
ה ש בו ע נכנס לתוקפו הסדר הסעת־חיגם לחיילים ברכבת־ישראל.
היתד, זו תוצאה ישירה — אם כי חלקית — למאמצינו מזה ארבע
שנים להנהיג הסעה חינם לחיילים בכל קווי התחבורה הציבורית.
אורי אבנרי, שעקשנותו הפרלמנטרית דחפה את הכנסת להנהגת
הסדר זה, כתב לשר הביטחון:
צר לי שוועדת הכספים של הכנסת, שאליה הועברה הצעתי
למימון ממשלתי להפעת־חינם לחיילים בכל קודי התחבורה הציבורית׳
התחמקה ממילוי חובתה כלפי החיילים, וגם סילפה את תוכן
הצעתי לסדר היום שהועברה אליה על־ידי המליאה.
״מי כמוך יודע שההסדר הזה הוא לעג לרש ואינו פותר את
הבעייה, מאחר ורובם המכריע של החיילים, כלל אינם יכולים
להגיע ברכבת ליעדם.
״חבל שוועדת הכספים, אשר יזמה הקצבת 15 מיליון לירות
למפלגות למימון תעמולת הבחירות, לא הצליחה למצוא את 2
המיליונים שדרש קואופרטיב אגד תמורת הסעת חינם לחיילים
בכל הקווים.
״עתה קיימת הסכנה, שנהגים פרטיים יחשבו לתומם כי בעיית
הטרמפים נפתרה ויסרבו להסיע חיילים.
״לכן הנני פונה אליך בבקשה, לפנות בקריאה ישירה לציבור
הנהגים, ולבקשם להמשיך ולהסיע חיילים.
״כמו כן אבקשך לדאוג לכך שצה״ל יפעיל בצורה מירקית רכב
צבאי בשעות ובמקומות הדרושים, להסעת חיילים.״
וזאת בקשתנו אליך הנהג. :ים כאשר תשמע על הסעת חיילים
ברכבת, ותראה תמונות יפות על נושא זה בעיתונים, אל תשכח כי
זהו רק פיתרון חלקי. עדיין מופנית אליך הקריאה:
תן טרמפ לחייל.

״ העולםהזה ״ ,שבועוןהחדשותהישראלי •
המערכת והמינהלה: תל־אביב, רחוב קרליבך ,12 טלפון 5־,30134
תא־דואר • 136 מען מברקי: עולמפרם • בית־דפום משה שהם
בע״מ, תל־אביב, רח׳ פין • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע״מ •
העורך הראשי: אורי אבנרי • המוציא־לאור: העולם הזד, בע״מ.

מכתבים חבל ששר״הדואר גסנע
כל הכבוד לדוודים שלא נכנעו לצוזי״
הריתוק. מי היה מאמין שדווקא קבוצת
עובדים שקטה ונכנעת זו תהיה הראשונה

להניף את נם המרד.
חבל רק ששר־הדואר נכנע לתביעותיהם.
אחרת, היו כל העובדים בארץ מגלים את
הסוד הכמוס, שצודי־הריתוק הם בלוף אחד
גדול.
למען האמת, הסוד הכמוס הזה הוא סוד
רק לעובדים, שעליהם מאיימים בבתי־סוהר.
לממשלה, אין זה סוד כלל וכלל. הממשלה
יודעת, שברגע שהיא תיתקל בהתנגדות רצינית,
היא תעוף לכל הרוחות. מה היא תעשה?
תשלח את כל העובדים בארץ לבתי־סוהר?
המרי הציבורי שיקום יפוצץ כל
ממשלה שתנסה לעשות זאת.
וזאת הסיבה האמיתית
שבגללה נכנע
ישעיהו. שכן,
נוסף לפחד לאבד
אחת ולתמיד את השוט
האחרון שנשאר
בידי הממשלה,
יודעים השרים שהם
אינם צודקים
גם מבחינה מוסרית.
משום שלאף שר,
ולאף אדם אחר, אין
זכות להפוך עובד
לעבד. כל הדיבורים
על מצב חירום ושירותים
חיוניים הם בבל״ת. אם הממשלה
לא יודעת להפעיל את המדינה בעזרת אנשים
חופשיים, אלא רק בעזרת עבדים כבולים
בשרשראות — שתתפטר,
כל עובד רשאי לעזוב את מקום עבודתו
ברגע שמתחשק לו. זאת המשמעות של
אדם חופשי. אם העובד, או נציגיו, חתמו
על הסכם עם המעביד, והעובד מפר הסכם
זה — שיגישו נגדו תביעת פיצויים. אם
המעביד הוא הממשלה, היא יכולה לגייס
את העובד למילואים במקום עבודתו, היא
יכולה להביא מפירי־שביתה — אבל אסור
לה להכריח את העובד לעבוד.
אלא שהממשלה האמיצה שלנו פוחדת
להפר שביתה. יותר נוח לה לנסות להציג
את העובד המיסכן בעיני הציבור כאילו
הו א זה שמפר את החוק.
ירמיהו פנחס, גבעתיים

פוז

0 -1 -0

תכשיר איכות של
״טבע״
למריחה *71/הגוף
131־1*1

, ,הגזירה ״
נשארו מקומות אחדים במחזור
וז־ 21 של הסמינר היחידי בארץ,
המכשיר ביסודיות במשך שנה
אחת במקצועות הנ״ל:
-¥תפירה וגזירה סלונית וקונ*
פקציונית ן

של חנה יפרח
מלכת הגיגי 969ו

מקיף

דיגום (מורליזציה)
ומושלם;
^ פדגוגיה, מלאכת יד, מניפולציה,
טקסטיל וכו׳.
קיימים קורסים חצי״שנתיים
ול־ 4חודשים.
המנהלת: ב .גרודזנסקי
מחברת ספרי לימוד ״הגזירה״
תל־אביב, שדרות עמנואל (19ע״י
*׳בוטינסקי).
אוטובוסים,18 , 14 ,7 , 5 ,4 :
.92 ,64 ,62 ,61 , 22 , 21 , 20

״ פונדק

הוא יצירת

תכשיטים ושעונים
רחוב דיזנגוף 121ת״א

ינא 7אלון
נגד עצמו
בהעולם הזה ( )1664 הופיעה ידיעה תחת
הכותרת יגאל אלון מצביע נגד עצמו, לפיה
י. אלון, יחד עם חברי סיעתו, הצביע נגד
הצעת הסיכום של חה״כ אורי אבנרי להקים
משרד למדע ולהשכלה גבוהה — לאחר
שאלון עצמו הציע קודם לכן להקים
משרד כזה.
כמי שנכח באולם המליאה בעת ההצבעה,
ברצוני להעיר, כי סגן ראש הממשלה יגאל
אלון לא הצביע נגד הצעתו של חה״כ
אורי אבנרי.
ש. שנהר, לשבת סגן ראש הממשלה,
ירושלים

הכרם ״

בהנהלת

ברניצקי אליהו
מבחר מאכלים
מזרחיים ואירופאיים
ת״א רה׳ רבי מאיר 12
טל 54203 .

׳ להיות לעס -
או לחדול

סלון

פרים

לכלות

(רח׳ השוק — נצרת)

ושמי חוסוומויזיות-סומיסשויס

* שמלות חופה בהשכרה ובמכירה
* דברי קוסמטיקה
* מתנות לכלות.
סיסמתנו:

הקליינטים

חברינו. י

במכתב לחייל העולם הזה ( )1663 מציג
אורי אבנרי את הדילמה העומדת כביכול
לפנינו: שטחים או שלום.
אולם ״שלום או שטחים״ אינה הדילמה.
הדילמה האמיתית היא: ישראל או פלסטיו.
מנהיגי ישראל מצהירים השכם והערב
כי כל רצונם הוא בשלום, ואילו הערבים
הרעים הם הם הרוצים במלחמה. הצהרות
צבועות אלו אופייניות לחוסר יושרם האינטלקטואלי
ולפחדנותם המוסרית של האדונים
ו/או הגברות האלו, שחוש ההומור
החמצמץ של הגורל הפקידם על גורל מדי־נת־ישראל.
האמת היא שהם כלל וכלל אינם
רוצים בשלום, אלא שאין להם את האומץ
הדרוש להודות בכך מפורשות. והם אינם
רוצים בשלום, לא משום שהם שוחרי מלחמה,
אלא משום שהם יודעים היטב כי
שלום, ואפילו שלום ״טוב״ (דבר בלתי אפשרי
בסיטואציה הנוכחית) ,יהיה בגידה
בעניין הלאומי אותו הם מייצגים, בעוונו־

תינו המרובים. דיין היה היחיד מביניהם
(אלא אם כן הספיק לשנות את דעתו) שהעז
להכריז כי הוא מעדיף ״שטחים״ על
״שלום״ .המאבק בין שתי התנועות הלאומיות
הוא מאבק לחיים או למודת, וכל פשרה
ביניהן לא תיתכן. אבותינו באו ארצה
כדי לכובשה ולהקים בר. חברה חדשה בעלת
ייחוד משלה. הערבים, תושבי הארץ,
הבינו זאת יפה יפה מן הרגע הראשון,
והתנגדו לתוכנית הזו בכל האמצעים שבידם.
למזלנו הם נכשלו. אבותינו עשו את
חצי המלאכה, עלינו לסיימה! כל הדיבורים
היפים על מוסר וכו׳ הם בלתי־רלבנטיים
לחלוטין בהקשר זה. הלא אזרחי ישראל
אינם זוללי ערבים. מרביתם מסתפקים במאכלים
ערביים. הבעייה אינה שטחים או
שלום, טוב או רע, מוסרי או בלתי־מוסרי.
הבעייה היא בסיסית יותר; להיות לעם או
לחדול!
מ. עציץ, רנות-גן

10,000 יותר,
10,000 כהות
בכתבה פגז ראשון התפוצץ ונפל, על ההאשמות
שהועלו נגד ראש מועצת בית־שאן
יעקב מחלוף (העולם הזה )1665 מסופר,
בין היתר, הסיפור הבא.
״כאשר קצין המחוז הוציא את מכוניתו
.של מחלוף למכירה פומבית, זכה במיכרז,
במיקרה, אחד מידידיו של מחלוף. הוא קנה
את המכונית, ששווייה 18,000ל״י — ב־
18,500ל״י בלבד.״
אינני מבין את הבדיחה.

אמנון צוקר, טבריה
• הבדיחה עצובה מאוד, נמו נל טעו־יות־הדפוס.
הידיד קנה את המכונית לא
ב־ 18,500ל״י, אלא ב־ 8,500ל״י בלבד —
עשרת אלפים ל״י פחות משווייה.

י תחרות הצילומים
מה דעתכם על הישבן הגלוי של הפספוס?
פיל1ט פילוט 3529 פילוט בפילוט בפילוט לפילוט
3529 3529 3529 3529

3529 הטלויזיה המו שלמת
מצטיינת בתמונה חדה, יציבה ונקיה הודות למעגלים
אלקטרוניים הבלעדיים לפילוט.
מצויירת במטך פנורמי רחב ס.110
ו־עג^ס.
מערבות קליטה נפרדות לגלי
שיטה מהפכנית המונעת קרינה.
שנתיים אחריות למנורת המסך.

נצל גם אתהאת חידושי הטכניקה והמדע
ל הנ א תן: דרוש השוואה ותיווכח בעדיפות
פילוט .3529
תמונת השבוע
תמונה זו צולמה על שפת הים, ואנחנו שולחים
לכם אותה עבור תחרות הצילומים.
תל-אביב

פוטו סימנטוב,
• תמונת השבוע מזכה את האדונים
פוטו מימנטוב ב־ 10ל״י.

קוראים השולחים מכתבים,
מתבקשים לנסח אותם כקצרה.
עדיפות תינתן ל•
מבתכים קצרים.
זכות קדימה תינתן למב־תכיהם
של קוראים המצרפים
תצלומיהם למכתבים.

תמרורים
נותחה. הזמרת נחמה לי פ שי ץ,
בבית־ד,חולים השרו! בפתח־תקווה, בניתוח
שביודד,חולים לא מסר את טיבו. ההודעה
הרשמית היחידה: הניתוח היה קל, עבר
בהצלחה, ויאלץ את הזמרת העולה להישאר
בבית־החולים לא יותר מעשרה ימים.
התארסו * שחקן הקולנוע האמריקאי
ברט (אי הציפורים)
לנקאסטר,
אחרי שהתגרש מאשתו;
וידידתו מזה
כמה חודשים, ג ו !
ש ר. על אף האירוסין,
לא ברור אם
השניים יינשאו, וזאת
מפאת המריבות
התכופות שהיו
פורצות תדיר
בין בני הזוג.
נהרג בתאונת
מטוס בגרמניה,
הנסיך קונסטנטין מבוואריה, חבר בית־הנבחרים
המערב־גרמני מטעם מפלגת האיחוד
הנוצרי־סוציאליסטי. הוא טס במטוס
הספורט הפרטי שלו, כאשר נקלע לסערת
גשם וערפל, התרסק על הקרקע.

יתקיים ביום ה /כ״ג באב תשכ״ט 7.8.69 ,בשעה 6.30 בערב
באיצטדיון רמת־גן בחסות כבוד ראש הממשלה הגב׳ גולדה מאיר

התנחם השחקן היהודי האנגלי
פיטר סלרם, מן המכה שהנחיתה עליו
אשתו הבלונדית בריט אקלונד, כאשר ה־

בתכנית :

מופע ראווה בהתעמלות על מכשירים, בהשתתפות אלופי המבגיה.
תחרויות אתלטיקה קלה.
כניסת המשלחות.
ברפת ראש-הממשלה.
עיטור רגלי המשלחות.
טקס הנעילה — הורדת הדגל, הכרזת הסיום, כיבוי הלפיד.
יציאת המשלחות.
משחק כדורגל בינלאומי בין

ריבר פלייט״ ארגנ טינ ה

לבי!

נבחרת ישראל

קווי אוטובוסים לאיצטדיון: מס׳ 2 , 21 ,42 ,40נ, קו מיוחד מהתחנה
המרכזית

וקו

מיוחד

מרחוב

ארלוזורוב

ליד

קולנוע

ארמון דוד.

כרטיסים בקופות,

מבחר עשיר
ש רו ת י עיל

אספקה. רי קני ת־סס

בולי
לסחור !
הקוינטט עם ציון

(ב״ 8שעורים של שעתיים)
קצרנות עברית ו /או אנגלית

ב־אולפן גרג (בר־קמא).
תל-אכים: גורדון ,5סל 236209 .
ירושלים :״הפקיד* ,בצלאל 18
חיפח 2״במעלה* ,שמריהו לוין 30

מידי! חי* י?ו0דיו<-- 1

מתחתנים מחדש י שחקן הקולנוע
הבריטי סטיוארט גריינג׳ר
ומי שהיתר, אשתו הראשונה ואם לבנו הבכור,
ואלספת מארץ׳ .הרומן המחודש
החל פורח מאז פתח גריינג׳ר בהליכי גירושין
מאשתו הנוכחית קארולין, שהיא השלישית
במספר.

אי כו ת מ עו ל ת ׳

חיש־קל ובהצלחה בטוחה

שיגר, גט ממנו. הנחמה: מיראנדה קודארי,
בתו של לורד מנקרופט, שהיא הנערה הראשונה
הנראית בחברתו מאז גירושיו.

התגרש חלוץ השתלות הלב פרופסור
בריסטיאן ברנארד, מאשתו
אליטה. מאז התפרסם בעולם, עקב ניתוח־הלב,
התגלה ברנארד כחובב־חיים, התרועע
עם יפהפיות בכל רחבי תבל. הגט ניתן
לבקשת אשתו, מבלי שאיש משניהם יהיה
נוכח בבית־המשפט. אליטה נשארה בביתה
בקייפ״טאון, כריסטיאן היה באירופה.

הבטחכר טי ס ך לנ עיל ה עוד היו ם

ברכארד

,,נערה בכתום״
״נסיכת חלומות״
תקליט ״הד־ארצי״

נפטר בתל־אביב, מהתקף־לב, בגיל
,62 מי שהיה מזכירו האישי של זאב ז׳בו־טינסקי,
העיתונאי אייזיק רמכה. יליד
פולין, למד מדעי המדינה באוניברסיטת
ורשה, עסק בפעילות פוליטית כנציב בית״ר
בפולין, עבר לפאריס וללונדון, שם שימש
כמזכירו האישי של ז׳בוטינסקי. עלה לארץ
ב־ 1940 ועסק בעיתונאות, תחילה כעורו
המשקיף ולאחר מכן עורך חרות. בשנים
האחרונות היה חבר מערכת העריב ולעצטע
נייעס. עד יום מותו כיהן כיו״ר אגודת
העיתונא-ם בתל־אביב וכחבר ההנהלה העולמית
של איגוד העיתונאים היהודיים.

בעיות ולבטים
בח יי המין

נפטר בבית״ד,חולים בילינסון, בגיל
,62 אחרי מחלה קצרה, מי ששימש בשנים
האחרונות כראש העדה הבוכרית בישראל;

פאת

נפטרה חנה קצמן, חצי שנה
לאחר יום־הולדתה ד,־ ,100 כשהיא אם לעשרה
ילדים — מהם מתו על פניה שלושה —
20 נכדים 42 ,נינים, ובן־נין אחד, שמחה
לשמוע בשבוע האחרון לחייה כי האדם
הגיע לירח, בהיזכרה כי בימי־נעוריה לא
הומצאה עדיין המכונית.

חד״ר מרדכי זיד־מן
תוצאת רשמים.
להשיג בהגויוח
הספרים הגדולות __

שמחה אדיוף.

עיתונאי אמריקאי.
אשר ס״ר בגבול המתחמם
ביו ברית־המועצות לסין
העממית ־ מדווח :
קשה מאוד לזר לחדור אל
מוקדי המתיחות, בין שני הטנ קים
הקומוניסטיים בלב היבשת
האסיאתית.
אחד שהצליח לעשות זאת
הוא האריסון סולסבורי, מעור כי
ניו־יורק טיימס. הוא כתב
את המאמר הבא עם שובו מ סיור
במונגוליה, הרפובליקה
הקומוניסטית העצמאית, הק שורה
בברית צבאית עם מוס קבה.

דיווח
סולסכורי, כמאמר שהתפרסם
השבוע כשני המשכים:
הביקור במונגוליה איפשר לי התבוננות
אישית על איזור המשבר. לא שהמונגולים
הרימו את המסך מעל איזה שהם סודות
צבאיים השובים, אלא שבשביל אחד שלראשונה
ביקר באיזור אסטראטגי זה לפני
עשר שנים, השינויים אמרו יותר מאשר
איזה שהן מילים.
כשנסעתי למונגוליה ב־ , 1959 ראיתי מעט
מאוד צבא סובייטי. פגשתי כמה גנרלים

וקולונלים בקבלות־פנים דיפלומטיות; פה
ושם קצין שהחליף כסף בבנק הממשלתי.
חיילים מונגוליים היו יקרי־מציאות, ופקידים
מונגוליים דיברו בסיפוק על הקרנות
הגדולות לפיתוח פנימי, כתוצאה מצימצום
הוצאות צבאיות.
עוד לפני שלוש שנים, כשהייתי שוב ב־אולאן
באטור* ,נראתה הנוכחות הצבאית
הסובייטית, בעיקר, מורכבת מיחידות הנדסיות
או מצוזתות סוללי כבישים. יחידות
לא־קרביות הובאו כדי למלא את מקומם
של גדודי־העבודה הסיניים המתמעטים.
בכל אופן, בינואר ,1966 חתמו מונגוליה
וברית־המועצות על הסכם צבאי חדש, אשר
לפיו אישרה מונגוליה, שבמידת־הצורך אפשר
יהיה להביא כוחות־הגנה סובייטיים ב־קנה־מידה
גדול.
זוגות נעלמים בגנים

ך•* רור היה לי עתה, שההסכם פורש
^ בחופשיות. הדבר הראשון שראיתי כשהגעתי
ישדה־התעופה של אולאן באטור
היו שוטרים צבאיים סובייטיים בג׳יפים
מסומנים, ומטוסי תובלה סובייטיים מעבירים
קצינים סובייטיים מהבירה למחנותיהם
במקומות כפריים מרוחקים. כל ערב ליד
משרד הדואר המרכזי היו סמלים ורב״טים
רוסיים קובעים פגישות עם נערות מונגו־ליות
לבושות בתלבושות בהירות ומאמר
רות. הזוגות היו נעלמים לתוך הגנים הקרובים.
המטה
הצבאי הסובייטי גדל מעל ומעבר
לשטח הרשמי שהוקצה לו, ובסיס חדש
וגדול יותר נמצא עתה בשלב בנייה. בעורף,
בפרט לאורך הרכבת הטרנס מונגולית, ראיתי
ערים שלימות הנבנות על־ידי מהנדסי הצבא
הסובייטי לשימוש צבאם.
חנות הכל־בו המרכזית באולאן באטור —
היחידה המצויירת במלאי המתקבל על הדעת
— דחוסה בקצינים רוסיים ונשותיהם,
* בירת הרפובליקה העממית של מונגוליה.
מונגוליה כולה מחולקת — כאשר
חלקה הצפוני־מערבי עצמאי וקשור בברית-
המועצות, ואילו חלקה הזרומי־מזרחי מצוי
תחת שילטון סיני.

חיילים סיניים מול עמדות הצבא הסובייטי בגבול מונגוליה
שלא להזכיר את משפחות אלפי המומחים
האזרחיים העובדים עתה בארץ מרוחקת
ועדיין מפגרת זו.

גם הסינים
מרכזים כוחות

חר ורק נוסעים מעטים הצליחו בשנים האחרונות
לחדור למונגוליה הפנימית, למג-
צ׳וריה, או לצפון סין. אין איש יכול בשום
אופן להגיע למידבריות סינקיאנג או לשטח
העצום של טיבט 3000 ,מילין דרומית מ־פקינג.
ידיעות
המודיעין המערבי על הצבת כוחות
סיניים נחשבות למדוייקות למדי. מים־
צאים של לווייני תצפית; מחקר מדוייק
של דו״חות, עיתונים ורדיו סיניים ומקו־

ממשית של מלחמה — לפחות על בסיס
איזורי ומוגבל.

,/הצארים
החדשים״

ך• גודם התמוה כיותר בעיני האמן
|ריקאים, הוא שרוסיה וסין הן ארצות
* שנם נם שנויים פיזיים אחרים, כמוקומוניסטיות.
איכשהו התחלנו להאמין ש7תיים
ואיכותיים, הניתנים למדידה על־ארצות
קוומניסטיות אינן רבות, אינן לוחמות
זו בזו, אינן משתמשות בנשק האחת
נגד האחרת. אולם המנהיגים הסיניים חדלו
לפני זמן רב לראות ברוסיה ארץ קומוניסטית.
לדעת פקינג הפכו מנהיגי מוסקבה
לקאפיטאליסטים. הם נכנסו לקנונייה עם
וול סטריט, המכוונת להפיל את הקומוניזם
האמיתי המצוי רק בסין.
לא ייאמן? ראה את העיתון פקינג רביו.
ראה את הפיפלס דיילי, ראה את סרט התעמולה
של פקינג הפשעים האנטי־סיניים
של הצארים החדשים, שנוצר לחלוקה פנירות
מחתרת, מראים שמזה שנים מחזיקים
ידי מי שבא למונגוליה וסיביר במשך עשר
מית בסין וכוון להמונים הסיניים. הסרט
הסינים את ריכוזי כוחותיהם העיקריים
השנים האחרונות: הצבת טילים וקווי־תיק־נותן
את נימוק הסכסוך במונחים שאף ילד
בצפון סין ובמנצ׳וריה, בדיוק באותם השורת
אלקטרוניים, פיזור מטוסי־קרב ב־בן
6לא יכול שלא להבינם: התמונות ה־מיקלטי־שדה
בערבה המונגולית, והקמת שטחים שעשויים להיות תחת איום של
מטושטשות של ניקיטה כרושצ׳וב והנשיא
התקפה סובייטית.
רשתות ראדאר. ייתכן שכל זה הוא הגנתי,
אייזנהאור, ניקיטה כרושצ׳וב והנשיא קנדי,
משקיפים מערביים מתקשים להעריך כואמצעי
זהירות בלבד: האמצעים הזהירים
ניקיטה כרושצ׳וב והנשיא ניכסון — ״הצאשל
מנהיגים זהירים, שאין ברצונם להיתפס
חות סיניים אלה, כיצד הם מפוזרים, ומה
רים החדשים״ מטכסים עצה עם מנהיגי
בלתי מוכנים על־ידי תנועה פיתאומית של הם סוגי הנשק שבהם הם מצויירים. אולם
אמריקה להחזיר את הקאפיטאליזם לרוסיה.
כוחות עויינים.
הם יכולים להסיק, על־סמך ידיעות הבאות כל העסק. ראיתי את הסרט הזה בהצגת־מהונג־קונג
וטייוזאן (פורמוזה) ,כי צבא
הבכורה שלו בבית־הקולניע הסיני הקומואלא
שבמקביל, נעשו הכנות צבאיות מרסיני
עצום זה מצוייד היטב, ביחוד בשריון
ניסטי העיקרי בהונג־קונג — ובפני קהל
שימות גם בצד הסיני. לסינים קל יותר
להסתיר את פעולותיהם מאשר לרוסים, מא־ ובמילים, וכי רובו המכריע מרוכז בסבי של קומוניסטים סיניים.
בות הגבול הצפוני — דהיינו, מול גבולות
על המסך, לפני עיניהם ממש של הצוסיביר.
פים
הסיניים, ראו את ״הצל האפל של

הקאפיטאליזם״ עובר מעל לרוסיה ופורש
? 1!/מיליון אופל כה עמוק שיכלו בקושי להבחין בדמויות
הצועדות כשהן עוברות דרך הכיכר
האדומה. הם ראו את ״הקוזאקים החדשים״, חיילים פרשי־המשטרה הרוסיים, מכים מפגינים סיך•
חודשים האחרונים שלחו הסינים
ניים במוסקבה. הם ראו הליקופטרים רוכוחות
נוספים לתוך מונגוליה הפניסיים
חגים מעל טריטוריה ״סינית״ .הם
מית, ובפרט לאיזור פאוטאוב, מרכז הייצור
ראו דייגים סיניים אמיצים עומדים בסירוהגרעיני
110 ,מילין דרומית לגבול המונגו־תיהם
1מתגוננים בפני סירות־תותחים וסי־לי־סיני;
מחוז קנצו, מקום המרכז הגרעיני
רות־מישמר של הצארים החדשים, על נהשל
לנצ׳או; ומחוז סינקיאנג המערבי, מקום
רות אמור ואוסורי.
שם נמצא איזור הניסויים הגרעיניים לופ
הם ואו איכרים סיניים פשוטים, שאינם
נור של הסינים.
יראים גפני הג׳נדרמים הרוסיים המתיזים שה מאמינים, מערביים צבאיים מומחים עליהם
מים, כאשר הם משליכים את הסינים
כוחות הסיניים המרוכזים בקירבת הגבול
לתוך הנהר. הס שוב ראו את הסינים,
הרוסי הם לא רק גדולים, אלא גם ניידים
המזויידם רק במקלות ומוטות, מכים על
מאוד. י ם גם מאמינים, שהסינים מיקמו
דפנות הטנקים הרוסיים העצומים באמצע
רוסיה,
את כלי־הנשק הגרעיניים שלהם נגד
החורף, והם הצטרפו לשיר־תרועה כביר של
והתעמולה הרוסית תומכת בדיעה זו. בהכהתלהבית
פאטריוטית, כשכוחות סיור סירזות
שנעשו לשם תצרוכת סובייטית פניניים
אמיצים תקפו כוחות רוסיים בחירוף
מית מדגישה מוסקבה, שמאחר ולסין יש
נפש על האוסורי.
נשק גרעיני היא בוודאי תשתמש בו.
עתה, אומרים התעמלנים של פקינג ,״המני
ההערכות
הצבאיות הטובות ביותר
צארים החדשים״ הולכים בעיקבות המסלול
חות שלפחות מיליון וחצי חיילים מוצבים של הצארים הישנים. הם השתלבו במערך
עתה בשני הצדדים. המכונה מוכנה. האם
האמריקאי, תופסים יותר ויותר שטח סיני,
תינתן הפקודה לפתוח באש?
ומתכוננים למלחמה ולהפלת הקומוניזם
ייתכן מאוד שאיש אינו יודע את התשוהאמיתי
של מאו טסה־טונג.
בה, לא בצד הרוסי ולא בצד הסיני. במשך
מי שמעיף מבט אחד בפני הסינים המסזמן
רב דירגו מנתחי המודיעין של וושינגתכלים
בסרט התעמולה, מי ששומע פעם
טון את האפשרות של מלחמה כזו, במקום
אחת את קריאוודהזעם הפראיות שלהם —
נמוך מאוד. הם קבעו כי דרגת המתיחות
ברור לו לחלוטין שהשיעור נלמד. הם זרמו
תמונה המראה חיי בין שני הענקים לא היתד, כה גבוהה כפי מתוך החונג־קונג אסטור מוכנים ושואפים
שנראה לעין. אך לאחרונה התחילו מומחים
להילחם עד מתת ב״צארים החדשים״ .הס־לים
סיניים בהיס׳ רבים של וושינגטון לתקן את הערכותיהם.
(המשך בעמוד )10
מריה מלחמתית נגד ״הצארים החדשים״ .לא מעטים מאמינים עתה שקיימת אפשרות

היסטריה

״העולם הזה־ שואל-
סציוצנחנים וחיו רגלים
ואשי תת־אלוך ו נ או
ן״ופור״ו ואיתן. גשיב:
רפול

מי צריו צמניסי

!־וסנו שר צנחו נאדם צעיו -מה קווה
למושבניק אחו׳ שלוש שנים בצנחנים?

** שרותהחופות שנפרשו השבוע בחוף ימה של תל־אבב וגרמו לפעי־י
ג מות־לב מוגברות לרבבות צופים, שחזו במיפגן הצניחה שנערך במיסגרת
שבוע הצנחן, ריכזו שוב את הזרקורים אל אחד החילות המובחרים של צה״ל.
מזה 15 שנה לערך משמשים צנחני צה״ל כנושא־הערצה לאזרחי־ישראל
וכנושא־קינאה לחיילי חילות אחרים בצה׳־ל. הס עטורים בהילה של המובחרים
והאמיצים בלוחמים, הם נושאים את תואר ״חוד החנית של צה״ל.״

תוף פדי כף נשתכחה עובדה פשוטה אחת: מזה 13 שנים.
מאז ״מיבצע קדש״ ב* ,1956 לא ביצעו הצנחנים אפילו פעולה
מוצנחת אחת. אמנם, הם ביצעו פשיטות ופעולות־תגמול נועזות.
כמלהמת ששת־הימים הם נשאו בעול העיקרי בכיבוש
ירושלים, בפריצת טיתחמי רפיח, בכיבוש מיתחמי אופ־בתף,
בטיהור רצועת עזה ונטלו גם חלק ככיבוש רמת־הגולן.
אולם כל המיבצעים האלה בוצעו בידי הצנחנים ככוח חי׳׳ר. מוסע על־גבי
זחל״מיס, או מונחת בעזרת מסוקים. מיצנחיהס, שנפרשו בהתמדה באימונים
ובמיפגניס, נשארו מקופלים בעת צאתם לקרב.

האם אין המסקנה המתבקשת מכד שעבר זמנו של הכוח
המוצנח ץ מי צייד עוד צנחנים ז

** נהניםהםאנ שי ם שמסוגלים לצנוח,״ הסביר השבוע תת־אלוף רפאל
(״רפול״) איתן, קצין צנחנים וחיל־רגליס ראשי של צה״ל ,״אלה הם
חיילים המשתמשים במיצנח כאמצעי־תובלה.״
״האס לאור הגדרה זו, לפיה שונה הצנחן מחייל אחר רק בשל אמצעי־

^ דון .21 .צנחן.
אחד מן הצנחנים. לא מהמפורסמים שבהם•
לא מקרב אלה ששמותיהם הפכו לאגדות.
לא מנמרי־הקרבות הוותיקים שמאחוריהם
עלילות לאין־ספור. צנחן מן השורה
למרות דרגות הסגן שעל כתפיו. נער
מנומש, בהיר שיער ובהיר עיניים, שלולא
הכומתה האדומה וכנפי־הצנחן על רקע ירוק
הענודות על חזהו, היה ככל הנער־ם.

התובלה שלו, ולאור העובדה שאין מרבים להשתמש באמצעי־תובלה זה, האס
אין להסיק שאין עוד צורן בצנחנים?״ נשאל רפול על־ידי כתב העולם הזה.

תשובת רפול :״לא. אם הם לא צנחו בעבר אין זאת אומרת
שהם לא יצנחו בעתיד. ללחימה במסוקים אין צורך בצנחנים
דווקא. אבל אין תחליח לאימוני־הצניחה, מבחינת העלאת הכושר
האישי, ההתגברות על פחדים ומבחינת האימון היומי.
״אף צבא בעולם עדיין לא ביטל את חיל־הצנחנים,״ אסר רפול .״אפילו
האמריקאים, העשירים במסוקים, אצלהם יש בערך 200 מסוקים לכל דביזיה,
לא ביטלו את חיל־הצנחנים שלהם.״
״אם הבעייה היא רק הקניית כושר באימונים,״ נשאל רפול ,״מדוע לא
להעביר את החילות הלוחמים של צה״ל אימוני צניחה?״
״זו רק בעייה טכנית,״ השיב רפול ,״בעייה של מיצנחיס ומטוסים, בקיצור
— כסף. נס כסף זאת בעייח מכנית. כסף צריך להדפיס, לא?!״

** צם מינויו של דפול, בתחילת שנה זו, כאחראי טל אימוניהם ושיטות
פעולתם לא של הצנחנים בלבד, אלא של כל כוחות הרגלים של צה״ל,
מעיד על המגמה המקובלת כיוס צה״ל: להעלות את כושר הלחימה ורמתם
של חילות הרגלים בצה״ל לסטנדרדים שנקבעו טל־ידי הצנחנים.

היום אין הצנחנים עוד מה שהיו פעם -יחידה מובחרת
אף מצומצמת. מיסגרות הקליטה של חיל־הצנחנים התרחבו.
ועם זאת אין החיל מסוגל לקלוט את המוני המתנדבים.
גם ביום הצנחנים הם חיל של מתנדבים. אבל כיום יש
להתנדבות אופי אחר לגמרי. ההתנדבות אינה לצניחה דווקא.
מי שמתנדב היום לצנחנים מתנדב בעצם לעבודה אפורה ולחיים מפרכים
במיסגרת שירותו הצבאי: לאימונים קשים וממושכים יותר, למיבצעים נועזים
יותר ולסיכון. קורס־הצניחה הוא כיוס יותר פרם ותגמול, כמו הכומתה האדומה
והכנפיים. מסורת החיל, מורשת הגבורה שלו, לוחמי העבר שלו המשמשים
כאות ומופת ודפוסי־הלוחמה שלו, חשובים כיום לא פחות מהצניחה עצמה.

המושג ״צנחנים״ לבש 1969*5משמעות חדשה. הוא אינו
מבטא יותר דווקא את היכולת לקפוץ ממטוס, אלא חיילים
מעולים של הקו הראשון וקדימה לו.

סיפורו, סיפור קורותיו בשלוש השנים
שחלפו עליו עם הצנחנים, אפור ופחות זוהר
מצבע הכומתה שלראשו. אבל דווקא באפור
זה יש מידה גדולה יותר של זוהה
היום הוא נמצא בסוף המסלול, בקץ
שירוח־החובר, שלו. חופשת־השיחרור מאחוריו.
אם ירצה, והדבר תלוי רק ברצונו, יוכל
מחר להסיר את המדים, להיות אזרח. מציעים
לו שלא להוריד אותם, לחתום על
שירות־קבע, להמשיך להיות צנחן. ידון(מתחרז
עם ירון) מתלבט. האם יחזור למשק
אביו במושב נהלל? האם יטול לעצמו שנת־פגרה
למנוחה והתאוששות, למילוי כל המאוויים
שחלם עליהם בשירות הצבאי? או
האם ישאר בשירות?
כשהוא צריך להחליט לכאן או לכאן, הוא
מעביר לנגד עיניו את שלוש שנות השירות
שלו, עד ומרגע שהיה לצנחן.

״זה מעניין וזה טוב״
ך* אמת היא שידון לא חלם אף פעם
( | להיות צנחן דווקא. הוא לא היה מאלה
הטוענים כי מילדות כבר ראו את עצמם מרחפים
באוויר ומתחפשים בכל מסיבת־פורים
לאלופי צנחנים. עד שהגיע אליו צו־ההתייצ־בות
לבדיקות־רפואיות, שנה לפני הגיוס,
לא הטרידה אותו השאלה מה יעשה בצבא.
הוא נולד בנהלל לאב בן דגניה ולאם שנולדה
אף היא בנהלל. נהלל, בלב העמק,
היחה כל עולמו. הוא למד שם בבית־ספר
יסודי ובבית־הספר החקלאי, היה שחיין מצ־

סוף המסלול״״

בהם הגיע לדרגת סגן בצנחנים, עומד ידון,
הצנחן מנהלל, על סף החלטה קשה: היעזוב
את הצבא ויהפוך לאזרח, או יחתום על
שירות־קבע? וימשיך לשרת בחיל הצנחנים?

מיין תימנה על נבחרת הכדורסל המקומית.
את שמו מצאו הוריו בתנ״ך, בספר נחמיה.
כשעמד ילון על העובדה שהוא עומד להתגייס,
החליט לבחור בטייס. בשבוע הראשון
של הגיוס, בהיותו בקלט, הלך לע־מוד
במיבדקי קורס״טייס. מצאו אצלו ליקוי
גופני ופסלוהו להיות טייס. במקום הוא
החליט :״אם לא לטייס — אז לצנחנים.״
״לפני שלוש שנים זה היה אחרת,״ אומר
ידון .״היום הצעירים בקיאים יותר ממדי ש־הולך
בצבא ומה עושים בכל יחידה. אז,
לפני המלחמה, היינו שואבים את הידיעות
שלנו מהסיפורים של החבר׳ה המגוייסים על
הדשא במושב. שם הייתי שומע על הצנחנים.
חוץ מזה היו בקלט כמה גייסים של הצנחנים
שהכרתי, אחד מנהלל ואחד מבית־שערים.
הם היו עוברים בין הטירונים, ומי שנראה
להם, היו ניגשים לשכנעו שיתנדב לצנחנים.
הם דיברו גם איתי. אמרו לי שאבוא אליהם,
מפני שזה מעניין וזה טוב. אז הלכתי.״
ידון אינו שוכח את הלילה הראשון שלו
עם הצנחנים .״הגענו בלילה לגדוד. ישר כשירדנו
מהמכוניות, התחילו להריץ אותנו.
רצנו בסביבות קילומטר, אבל אז זה נראה
לי מרחק רציני מאוד. אחר־כך עשו לנו
ריצה עם הקיטבגים סביב כל המחנה, להכרת
המיתקנים.
״בימים הראשונים העסיקו אותנו* כמע״ץ,
בכל מיני עבודות. אחר־כך היה בנגב תרגיל
צניחה חטיבתי ולקחו אותנו לאסוף את
המיצנחים. רק אחרי זה התחלנו בקורס הטירונות.
זה היה קשה, מבחינה גופנית ופסיכולוגית.
למרות שהחיילים היו מתנדבים,
היה אחוז גדול של נפל. חלק מהחיילים
נשרו. וזה לא דווקא אלה שהיו חלשים מבחינה
גופנית. יש חלשים שרוצים — ועוברים•
נופלים אלה שאין להם חשק. הם מתנדבים
לצנחנים מבלי שידעו מה יהיה שם.
״מה ששנאתי מאותה תקופה היו הטירטו־רים
שהרס״ם היה מטרטר אותנו עד חצות,
את השמועות על מה שמחכה לנו שהלכו
בין החבר׳ה. מה שאהבתי זה את החופשות
וחלק מהאימונים שהיו מעניינים,״
בתום קורס הטירונות, בא קורס הצניחה.
״זאת תקופת רגיעה בהשוואה לאימונים,״
סבור ידון .״הצניחה הראשונה עברה עלי
בלי חוויות מיוחדות. אני בטוח שזה קורה
לרבים: בצניחות הראשונות קופצים ומאבדים
את ההכרה בשניות הראשונות עד ש־המיצנח
נפתח. גם אחר־כך הייתי סוגר את
העיניים ופותח אותן רק כשהמיצנח נפתח.
אבל בסך הכל ההרגשה היא נעימה. אתה
מרגיש שבמקום ליפול אתה עולה למעלה.״

כדור. ככה חשבתי. המלחמה הפתיעה אותי.
הסתבר לי שכל הסיפורים היפים על המלחמה
אינם כמו המציאות.
״היינו 13 איש בזחל״ם. היה צפוף והד,רוג
שכב בינינו ותפס מקום. המפקד ביקש
רשות מרפול להוריד את ההרוג ולקבור
אותו זמנית בחולות. רפול לא הירשה.״
ממיתחמי רפיח נמשכה המלחמה עבור
ידון דרך טיהור רפיח ועד הדהרה לעבר
גשר הפירדאן שעל הסואץ. כשחזר מהמלחמה׳
ידע ידון מה טעמה :״זאת היתר,
הפעם הראשונה שיריתי במישהו, שירו עלי,
שראיתי הרוגים. ראיתי כמויות כאלה של
הרוגים ושל חברים שנהרגו, שלא יכולתי
אחר־כך לאכול בשר. אבל לא הייתי במשבר,
כמו חבר׳ה אחרים.״

״גמאס בצורה נוראית״
כנהלד. ידון כנער — רוכב על סוס במושב נהלל, ומחזיק רובה בשדות
המושב, בתמונה שעל גבה נכתב :״ידון כמרגל״ .אותה תקופה לא חלם
כלל להיות צנחן, החליט להתגייס לצנחנים רק אחרי גיוסו לקלט צה״ל.

טירון. ידון (ראשון משמאל) באוהל הסיירים שלו באחת הסידרות המפר־כות
שעבר במיסגרת אימוניו כצנחן. רק בתום שנה של אימונים מכל הסוגים,
ולאחר שעבר את מלחמת ששת־הימים — הלן ידון לקורס קצינים.

המלחמה -לא כמו בסיפורים
חר־כך התחילה ד,שיגרה האפורה.
תפיסת הקו על הגבול הסורי. סיד־רות
אימונים בכל חלקי הארץ — מאימון
מחלקה עד אימון חטיבה, לחימה בשטח
מבוצר ושוב תפיסת מוצבים על הקו.
תקופת הכוננות שלפני מלחמת ששת־ה־ימים
מצאה את ידון כמפקד עמדה בגבול
הסורי, מול תל־עזזיאת. אחר־כך עוד הספיק
להתחיל את קורס מפקדי־הכיתות בפתיחה
המסורתית: מסע לאורך 120 קילומטר תוך
יממה אחת עד לארבל, לשם מגיע מטוס
פייפר ומצניח למסיימי הצעידה את התגיות
הכחולות המסמנות שהם חניכים בקורם.
בצנחנים, בניגוד ליחידות אחרות, אין
סלקציה בין אלה ההולכים לקורס מ״כים.
בתום שנה יכול כל צנחן להגיע לדרגת
רב״ם.
אבל הפעם, עוד לפני שהחל הקורם, פרצה
המלחמה. בבוקר ד,־ 5ביוני מצא ידון
את עצמו בתוך הזחל״ם בטור שעלה לפרוץ
את מיתחמי רפיח. זאת היתד, טבילת־האש
הראשונה שלו.
״נסענו כמר, קילומטרים, ראינו קצת רכב
שרוף. לא ירינו ולא ירו עלינו. לא ראינו
כלום. פתאום היינו על המיתחם של הצבא
ד,מיצרי. אחרי שעה וחצי של נסיעה נתקלנו
בחיילים המצריים הראשונים. היו שם
כעשרה חיילים ששכבו מאחורי הדיונות וירו
מטווח קצר. המפקד נתן פקודה לירות. אבל
הוא ירה תחילה בעצמו. אף אחד מאיתנו
לא ירה. היינו המומים. אחר־כך הצטרפנו
לירי. עברנו על פניהם וראינו אותם הרוגים.
״משם המשכנו לנוע על המיתחם. היו שם
המוני חיילים מצריים: בתעלות, על החולות,
במשאיות, בכל מקום. הזחל״ם שלנו היה
בודד. פתאום עצרו שלוש משאיות מצריות
וקפצו מתוכן כ־ 150 חיילים שנשכבו ופתחו
עלינו באש. הרגשתי את הכדורים חולפים
לידי. חייל אחד מהמחלקה שלי חטף כדור
ונהרג לידי. השבנו אש וחיסלנו אותם.
״לפני זר, חשבתי הרבה על המלחמה.
חשבתי שהם יברחו, שלא נצטרך לירות אף

ץ* המלחמה לא חזר ידון אל המנוחה.
^ 1הוא הלך לקורס מ״כים, משם לקרוס
קצינים. כשסיים עם דרגות סגן־מישנה הלך
להשתלמות קציני־צנחנים• מה שלא למד
במלחמה למד בקורסים :״הרבה מאוד צני־חות,
פשיטות מיוחדות, צניחה לים וצניחה
מהליקופטר.״
בפברואר 1968 קיבל את מחלקת הטירונים
הראשונה שלו. לקחו אותו משם
להשתתף בפשיטה על כראמה .״אבל הטור
שלי לא ניהל מלחמות גדולות, היה די
פשוט. נכנסנו לכראמה. היו שם כמה חבלנים
והתגברנו עליהם.״
לילה אחד לאחר־מכן עלתה חוליית חבלנים
על המוצב שהחזיק ידון, דרומית לגשר
דמיה .״הם עלו על המוצב מכיוזן של
צוק תלול. השומר לא ראה אותם. אני
ישנתי אז בתוך העמדה. לפתע פתאום התעוררתי.
קפצתי החוצה. הם פתחו מייד
וירו בבזוקה שחלפה מעלינו. הם המשיכו
לירות תוך כדי שילהוב עצמם, כשהם מלווים
את היריות בצעקות, :איטבח אל-
יהוד! עליהום! אללה אכבר!׳ .יריתי בהם
והם נעלמו, התגלגלו לתוך הוואדי. המשכנו
לירות אל תוך הוואדי. בסריקה שערכתי
אחר־כך, מצאתי אחד מהם הרוג.״
מהביקעה עלה ידון לרמה. משם ירד לדרום
סיני .״שם זד, היה נופש ממש,״ הוא
נזכר ,״אין שם מתח ויש תנאים מצויינים.
זה היה אחד החודשים הטובים שלי בצבא.
עשינו המון טיולים וסיורי גמלים.״
אימונים ושוב הביקעה .״הפעם זד, היה
קשה. לא בגלל האוייב. זה היה בחורף.
קר מאוד שם. הקו היד, די שקט למרות
שכל יום ירו עלינו מהעבר השני. זה היה
קשה מפני שזה היה משעמם. בסוף זה נמאס
בצורה נוראית.״
כשהגיעה שעתם של חייליו לעבור את
קורם המ״כים, הלך ידון להדריך באחד הקורסים.
ולפני שהספיק להרגיש בכך, כבר
מצא את עצמו בחופשת ד,שיחדור שלו.

?א בגדל אידיאדים
**ץ לוש שנים 35 .צניחות. מלחמה

הקאדט. ידון (ראשון מימין) עם חבריו בקורס הקצינים. בהשוואה לאימונים
המפרכים, אותם עבר קודם לכן בחיל הצנחנים, נראתה לו תקופת
קורס הקצינים כתקופה של נופש והקלה. אחריכן עבר קורס קציני־צנחניס.

כ מו צ ב. כסגן־מישנה צעיר פקד ידון מספר פעמים על מוצבים של צה״ל
בביקעה. כאן הוא נראה בצריף המגורים, באחד המוצבים בביקעת־הירדן

(*/אחת. אין סוף של אימונים. המון זמן/
של רביצה במוצבים. בצד השני של המאזניים:
בגרות נפשית, ביטחון עצמי, חוג
מכרים רחב יותר מכל השיכבות והרבה די-
עות שהשתנו, התחלה של השקפת־עולם.
זהו המאזן. צריך להחליט: לאן הוא הולך?
נהלל נראית לו פיתאום קטנה עליו.
״כנראה שלא אשאר פד״״ הוא אומר ,״די
לא מעניין פה באופן כללי.״
אם יהפוך לאזרח, יש לו עתה יותר משיכה
לעיר. כל אישיותו סבבה סביב השירות
הצבאי. לא היה זמן לתוכניות. אולי ילך
ללמוד במכון־וינגייט. אולי ימצא משהו
אחר ,״אבל שיהיה מעניין.״
ואולי לא ייפרד מהמדים. מצפה לו עדיין
פגישה אחת בצבא. הוא יודע מה_ ירצו
ממנו: שיישאר בצבא. שימשיך להיות צנחן,
כזד, שחייו עוברים בין אימונים למלחמת־מוצבים.
הוא אינו שש לכך כל־כך. אבל
באיזה שהוא מקום הוא אינו יכול להיפרד
מזה. לא מפני שאלה הם החיים שהוא רוצה
לחיות, אלא מפני שהוא יודע ש״צריך את
זה.״ מודד, ידון :״בימים כאלה זה די קשה
לעזוב את הצבא.״
הוא נזכר במה שאמר פעם המג״ד בסיום
אימוני הפלוגה :״מי שאומר שהוא רוצה
להישאר בגלל אידיאלים — זה שטויות.
נשארים בגלל העניין ובגלל הסיפוק.״
״אבל הוא מג״ד, ויש הבדל,״ אומר ידון.
בגיל ,21 אחרי שלוש שנים בצנחנים,
הוא נשאר, עם כל השינויים שהתחוללו
בו, צנוע, ביישן ומתלבט. ואם יחליט להישאר
בצנחנים, דבר שהוא קרוב לוודאי,
למרות שידון עדיין אינו מודד, בכך, יהיה
זה מאותה טיבה הדוחפת בעצם את כל האחרים
לצנחנים. לא הכומתה האדומה ולא
הכנפיים, אלא התחושה שצריך לעשות זאת.

1מים לפקינג

(המשך מעמוד )7
רט גרם לאותו המראה, לאותה ההתלהבות׳
לאותו כעס נגד ברית־המועצות בכל
רחבי סין.

! די דוי
בצד הרוסי

:שנוי המרעננת

ך* הכנות האידיאולוגיות והתעמול-
ן | תיות בצד הרוסי אינטנסיביות באותה
המידה• למוסקבה יש סירטי־תעמולה משלה
על הלחימה הסינו־סובייטית. חשובי הסופרים
הסובייטיים, כולל מחבר הסיפורים וכתב
המלחמה המפורסם קונסטנטין סימונוב,
נשלחו לגבול הסיבירי כדי לכתוב גירסות
פטריוטיות אודות התקפות סיניות בוגד־דניות
ומגינים סובייטיים אמיצים. כל דו״ח
תעמולתי מזהיר שהסיכסוך בהחלט טרם
עבר, ושייתכן שיהיה צורך במכות חדשות
ומוחצות עוד יותר.
אי־אפשר לטעות לגבי התגובה העממית
הרוסית. היא חוקה, פטריוטית, שוביניסטית,
ולעיתים קרובות גזענית .״הגיע הזמן
ללמד ממזרים צהובים אלה שיעור,״ אמר
קולונל רוסי גברתן. יבגני יבטושנקו, המשורר
הסובייטי הליבראלי, כותב שורות
יורקות אש, שאפשר להשוותן לכתיבתו של
קיפלינג.
ולאדימיר ויסוצקי, זמר בלדות עממיות,
שזוכה לעיתים קרובות לביקורת על חרוזיו
הלא אורתודוכסיים, שר על ״מזג האוויר
הקודר״ בפקינג, ועל אוהבי ״הרפתקאות
מסוכנות־׳ .הוא מזכיר את עוצמתה הגרעינית
של רוסיה, ומזכיר שמאו פעם אמר
״ב־ 1957 בוועידת המפלגות הקומוניסטיות
במוסקבה״ ,שסין עלולה לסבול 300 מיליון
אבידות במלחמה גרעינית — אולם תצא
ממנה כמנצחת.
״אנו מבינים שאתם לא ארץ כה קטנה,
אם אפשר לשחוט 300 מיליון אנשים —
אולם אנו בטוחים שאתה, חבר מאו, יעזור
לך האלוהים, רוצה לחיות מאוד מאוד
שר ויסוצקי.
לא רק המשוררים וזמרי־הרחוב מדברים
על מלחמה. פיסיקאי רוסי גדול הזהיר, בשיחה
עם עמיתים אמריקאיים, שלעם הסובייטי
נמאס מסין .״כאשר נצא למלחמה,״
הכריז ,״לא נילחם באצבענו הקטנה, כמוכם
האמריקאים• אנו נילחם עד למוזת.״
הוא התכוון שרוסיה לא תימנע מלהשתמש
בנשקה הגרעיני, אם וכאשר תהיה מלחמה
עם סין.
איום המלחמה הגרעינית אינו איום סתם:
טילים גרעיניים סובייטיים מוצבים לאורך
הגבולות, מזרחית מאגם בייקאל ועמוק במונגוליה.
לכך
משיבים הסינים :״לא מלחמה קטנה,
ילא מלחמה גדולה, ולא מלחמה גרעינית
•וכלו אי־פעם להפחיד את העם הסיני.״
או, כפי שאמרה פק־נו בהקשר אחר:
הסכסוך עם רוסיה לא ייעצר ,״לא ליום,
לא לחידש, לא לשנה, לא למאה שנה, לא
לאלף שנה ולא לעשרת אלפים שנה.״

מלחמת־בזק

ס ו \ 1ר

קינג-סייז פילטר
קופסת מכסובב
20סיג . 00 .ו ל״י
תו צר ת דוב ק בע׳ימ

י* אש ממשלת מונגוליה, צדנבאל,
שארצו נמצאת בחזית הסיכסוך הסינו־סובייטי,
דיבר איתי גלויות על נסיונות
סיניים י הפיל את שילטונו, ועל תוקפנות
סינית ממשית יאורך גבולו. הוא מאמין
שמנוי וגמור עם מאו להכניס את מונגוליה
שוב תחת שילטון סיני, והוא סבור
שאין יותר תקווה לפיתרון הסכסוך באמצעים
דיפלומאטיים. לא ניתן להתווכח עם
מאו. כל עוד הוא נשאר בשילטון, תימשך
הסכנה יימונגוליה, לרוסיה ולכל שכנותיה
של סין.
צדנבאל — שהוא בעצמו מיזתיקי המלחמה
נגד יפאן — זוכר את האיום הדומה
שהיוו היפאנים למונגוליה ולברית־המועצות
בימי־הזוהר של צבא קווטינג של יפאן.
הוא חוזר ומציין איך הגיבו הרוסים על
איום זה: תחילה כאשר הביס המרשאל
ג׳ורג׳ ג׳וקור את היפאנים בקיץ ; 1939
וכעבור שש שנים, ב־ , 1945 באה מיתקפת־בזק
של שבועיים, ששמה קץ לנוכחות היפאנית

אנשי־צבא סובייטיים מדברים בביטחון על
יכולתם לטפל בסין באותה מהירות: מכת
זריזה, כפי שבוצעה ב־ 1939 וב־ ; 1945 מכת
גרעינית במיתקנים הגרעיניים הסיניים; תפיסת
פקינג תוך 10 ימים או פחות: והחלפת
שילטון טאו ״המטורף״ בשילטון קומוניסטים
אמיתיים, ידידותיים למוסקבה.

אנטי -דיפלומטים

*• מסר לי שמר תקוע, שגרירנו באו״ם,
^ התלונן על כך שלא מצאתי לנכון לבקר
אצלו, לפני חודשיים, כאשר נפגשתי עם
ראשי משלחות ארה״ב ובריטניה באו״ם.
הוא התמרמר בקול רם על כך שנודע לו
על ביקורי באו״ם רק מפי ראש המשלחת
הבריטית, הלורד קאראדון, שסיפר לו במיק־רה
על שיחתי עימו.

אם נפגע השגריר הנכבד, אני
רוצה להתנצל כפניו בפומבי.
ביקרתי באותו שבוע אצל שגרירנו בוושינגטון,
יצחק רבץ, בתום שיחותי בבית־הלבן
ובמשרד־החוץ שם. הפגישה עימו
נערכה על פי בקשתי, ולמדתי בה רבות.

למכשיר להשגת מטרותיהם המדיניות.

קאדאדון גם מגדיר את שני הסוגים.

הסוג הראשון, הבלתי־מוצלח, נמנה
הדיפלומט הפוזל כל הזמן הביתה, הנואם
רק כדי להשיג כותרת בעיתוני ארצו, התוקע
בשופר לשם פירסומת אישית. הכל
יודעים זאת, ואיש אינו מתחשב בדבריו.
עם הסוג השני נמנה השגריר הטוב, המדבר
לעניין, המצפצף על פירסומת אישית,
המסוגל גם להתווכח עם ממשלתו ולשכנע
אותה לשנות את הקו שלה, במיקרה הצורך.
איש כזה יכול, לפעמים, לתפוס מקום מר־

דומים לניאו־נאצים — שהם אוייביהם הקיצוניים
ביותר.
(זה קצת מזכיר את דיבורי הסובייטים,
הטוענים כי המימשל הצבאי שלנו בשטחים
המוחזקים דומה לכיבוש הנאצי).

התוצאה לא איחרה לבוא.
השמאל החדש, שהוא גוף רב־השפעה,
התנדנד עד אז בין מעריצי אל־פתח ובין
ידידי־ישראל. בן־נתן הכריע את הכף. הסטודנטים,
שיכבת־העתיד של האינטליגנציה
הגרמנית, זיהו את ארתור עם הפאשיזם
הגרמני, ואת ישראל עם ארתור.
מאז הם רודפים אותו, מעלים על נם את

ואילו ביקור אצל השגריר תקוע
נראה לי בביזבוז זמננו היקר.

כי מר תקוע מייצג, בעיני, סוג של שליחים
ישראליים שאני מתכבד בזה להציע
להם הגדרה כוללת:

האנטי-דיפלומטים.

בבורמה (כשיריביו כינוהו ״הבור מצירמה״).

ביום אפשר להזכיר, בשגריר שרכש
לעצמו אהדה וכבוד, את יצחק
רכין. אילו ביהן כמקומו אחד
האנטי-דיפלומטים, עלול היה הפער
כין ירושלים וושינגטון להפוך
זה מכבר לתהום.

^ שה להאשים את תקוע, בן־נתן
\ /ושות׳ .היה להם ממי ללמוד.
ראש ממשלת־ישראל היתר, השגרירה הראשונה
של ישראל בברית־המועצות. זה
היה תפקיד עדין מאין כמוהו, בשיא ירח־הדבש
בין מוסקבה וישראל, שנפתח עם
הצהרת גרומיקו למען הקמת המדינה, ונמשך
באספקת הנשק במלחמת־העצמאות.
גולדה לא היתד. מעולם אשד. עדינה במיוחד.
בבואה למוסקבה, עודדה הפגנות־הד
דהות של יהודי ברית־המועצות עם ישראל,
שהגיעו לשיאן במיפגן העצום ליד בית־הכנסת
במוסקבה בפסח.

זה היה יפה. זה היה מרגש. וזה
היה אסון.

^ כ ן, מר תקוע הוא פופולרי מאוד
בישראל. אם יפרוש משה דיין ויקים
רשימה משלו לבחירות, יוכל מר תקוע
להוסיף לה מישקל ויוקרה.
מי אינו מתלהב ממר תקוע, האיש המשיב
לרוסים מנה אחת אפיים, התוקף את
הצרפתים במילים כדורבנות, התוקע יתדות
מילוליות בגלגלי האמריקאים והבריטים, האומר
לעולם כולו בדיוק מה שהוא חושב
עליו, המגלה לאו״ם־שמום את כל עומק
הבוז שהוא רוחש לוו
כל מילה היוצאת מפיו של מר תקוע
מוסיפה לפופולריותו בישראל.

כי הפגנה זו הזעיקה את שילטונות הביטחון,
השולטים בארץ הסובייטים. הם ראו
בר. נסיון של מדינה זרה ומערבית לערער
את נאמנותו של ציבור גדול של אזרחים.
הרודן המטורף, ששלט במוסקבה, יצא
מכליו, המציא את עלילת הרופאים, ביים
את מישפטי הריגול בכל רחבי הגוש הקומוניסטי,
חידש את האיבה לציונות.

זה היה אסון ליהודי כרית-המו-
עצות, ומהלומה קשה למעמדה המדיני
של ישראל.

ובל מילה היוצאת מפיו גורעת
עוד יותר מפופולריותו כאו״ם.

מאז לא שינתה הגברת מאיר את גישתה.
להיפך, היא הדביקה בה את יורשיה ועמיתיה.
אבא אבן רכש לו תהילת־עולם בתור
האיש שהשיב בעצרת האו״ם שני גידופים
מלוטשים על כל גידוף סובייטי, להנאתם
הרבה של יהודי ארצות־הברית.

מר תקוע מרוצה מכך.
קוראי הצהרונים בישראל מרוצים מכך.

השאלה היא: האם מדינת־יש•
ראל צריבה להיות מרוצה מכך?

**הו, כעצם, תפקידו של דיפלומט?
תפקידו הוא להיות פופולרי כמקום
כהונתו -בדי שיוכל שם להועיל
לארצו.

זה הבנים, אולי, כסך למגבית.
אך במה עזר למדיניות ישראל?

ץ • יום מדבר אכן על הבידוד המדיני
^ המוחלט של ישראל.

לעיתים נדמה לי שהוא מדבר
על כך כתענוג מוזר.

תפקידו איננו להיות פופולרי בבית.

אני מובן להגזים ולומר: תפקידו
הוא להיות כלתי־פופולרי
בכית.
כי אדם, שתפקידו הוא למצוא חן בעיני
זרים, אין לו בדרך כלל סיכוי לרכוש אהדה
רבה במולדתו. גדולי הדיפלומטים בהיסטוריה,
הרשומים באותיות־זהב בתולדות
המדיניות העולמית, לא היו פופולריים, ולרוב
גם לא היו מוכרים, בארצותיהם.
יש אסכולה האומרת כי בכלל אין עוד
תפקיד רב לדיפלומט, ששוב אינו אלא דוור
חבוש־צילינדר. אין לו עוד מרחב ליוזמה
משלו. כל ההחלטות מתקבלות במשרד־החוץ
שלו, הוא מקבל הוראות במיברקים,
הוא רק רובוט המבצע הוראות.

אין זה נבון.

בוודאי, עברו ימי־הזוהר של השגרירים
הגדולים, ששינו את פני המדיניות העולמית.
אבל עדיין יש תפקיד חשוב מאוד
לשגריר המוכשר היודע את תפקידו.

איד?

דווקא הלורד קאראדון מספר על כך ב־סיפרו,
בפרק המסכם את נסיונו באו״ם.
הוא אומר שיש שגרירים של מעצמות גדולות,
המשניאים את עצמם על כל עמיתיהם,
והגורמים לכך שהכל משתדלים לפגוע באינטרסים
של מדינתם. לעומתם יש שגרירים
של מדינות קטנות, הרוכשים לעצמם
כבוד ומעמד אישי. הם מסוגלים לנצל מעמד
זה לטובת מדינותיהם. הם הופכים את
הידידות האישית, שעמיתיהם רוחשים להם,

בזי באו״ם — אף שאין מאחוריו אלא מדינונת
קטנטונת.

כאשר כתב קאדאדון את סיפרו,
עדיין לא הכיר את תקוע. תמהני
איך הוא מסווג אותו.

* * ר ת קו ע אינו האנטי־דיפלומט היחידי
(!) מסוגו, הפועל בשם ישראל ולרעתה.

אפשר להזכיר כאן את הפרשה
המוזרה של שגרירנו כגרמניה,
״ארתור היפה״ בן־נתן.

הוא נכח במאורע גרמני שלא נגע לו.
סטודנטים מאנשי השמאל החדש הגרמני —
שהם אנטי־נאציים, אנטי־לאומניים, אנטי־מיליטריסטיים
— התנגשו עם השילטון
(שבראשו עומד, כידוע, אדון נכבד שהיד,
חבר המפלגה הנאצית).

כן*נתן היה יבול לזכור את דברי
חז״ל :״דיבור בסלע, שתיקה
כתרי״ .או, כגירסה היוונית העתיקה
:״אילו שתקת, היית נשאר
הבס״.
אלא שאיש לא קרא
״ארתור החכם״ .הוא
את הסטודנטים. הוא
נאצים. אחר־כך תיקן

ל״ארתור היפה׳׳ בשם
פתח את פיו, וקילל
אמר שהם דומים לאת
עצמו ואמר שהם

יאסיר עראפאת ומפרסמים את דברי־הבלע
של גולי מצפן. השמאל החדש בארצות אחרות
נדבק בהדרגה מתורה זו.

בכלל מתקבל הרושם, תוך קריאת העיתונים
הישראליים, ותוך שמיעת נאומי חב־רי־הכנסת,
שאין דבר המהנה אותם יותר
מלהיודכח מחדש שכל העולם שונא אותנו.

זוהי דוגמה קלאסית של מיכצע-
יחיד, בו הצליח אנטי-דיפלומט להשניא
את עצמו, וכבד לגרום נזק
כל־ישוער למדינה המשלמת את
משכורתו הנאה.

** אינו דיפלומטים מסוג אחר, דיפ־לומסים
אמיתיים, אצלנו ושלנו.

ג״ימס מקדונלד, הציר הראשון של אר־צות־הברית
בישראל, כבש לעצמו אהדה
עצומה, ובכך השתית את יחסי ישראל—
וושינגטון על בסיס איתן, אף שהוא גרם
אישית לנסיגת צה״ל מסיני ב־. 1949

פיאר ז׳ילכר, השגריר הצרפתי,
היה דיפלומט מזהיר. הוא תרם
אישית תרומה מכרעת לבך שישראל
יצאה ב־ 1956 למיבצע-סיני,
לטובת אינטרס צרפתי מובהק.
מצידנו, אפשר להעלות על נס את דייד
הכהן, שפתח כימעם לבדו את דרום־מיורח
אסיה בפני ישראל, והיה מפלס את דרכנו
לפקינג, לולא עיוורונם של בן־גוריון ושרת.
הוא עשה כל זאת בתפקיד הצנוע של ציר

ב 7א י *

עבר זמן עד שתפסתי בי זהו
אחד הספיחים של הרוח הגלד
תית, אשר מנסים להרביצה ככוח
גם בכתי־הספר הישראליים, צ־איצטלה
של ״תודעה יהודית״.

כל הנואמים האלה למדו בילדותם כי
בכל דור ודור קמו עלינו לכלותנו, כי
ההיסטוריה כולה אינה אלא שרשרת ־ של
רדיפות ופוגרומים. הם ביקשו מאלוהים
לשפוך את חמתו על הגויים אשר לא ידעוהו
— כל הגויים.
רוח זו היתר, טיבעית בעדה מפוזרת
וחסרת־ישע, שהיתר, מופקרת לחסדי כל
רוב עויין. אולם בינתיים הפכנו אומה מדינית,
יש לנו מדינה המסוגלת בהחלט להגן
על עצמה, והגויים מתייחסים אלינו בהתאם
לאינטרסים הממלכתיים שלהם.
זהו מצב חדש, המבלבל את הקשישים
ואת תלמידיהם הפסבדו־צעירים. אין הם מרגישים
בנוח בעולם חדש זה של אינטרסים
קרים. הם מפליטים אנחה של הקלה כאשר
נדמה להם שחזרו לנוף־ילדותם, המוכר כה
טוב: נוף של עולם אנטי־שמי ומתנכר.

האנטי־דיפלומטים הם הביטוי
המובהק של כמיהה זו -והם
גורמים כמידה רבה להגשמתה.

אנו הודכים להסתדרות
ועשה דהס בהסתדרות
מה שעשינו להם בכנסת!
אין לנו מנגנון. רוצים לשלול מאיתנו אפשרות סבירה להסביר את דיעותינו בטלוויזיה וברדיו. לא
קיבלנו בקן מהמם הפוליטי. לבן:

עזור רנו לשבור את המחסום!
הבוסים של ההסתדרות עושים את הבל בדי
למנוע מאיתנו להופיע בבחירות. הם מונעים
מאיתנו את פינקם־הבוחרים הארצי, בדי שנובל
לבדוק אם לחותמי רשימתנו יש זכות־בחירה. לכן
דרושות לנו פי ארבעה יותר חתימות מכפי
כי אין בל אפששנאמר
בחוקת ההסתדרות
רות להיות בטוחים שהחתימות לא ייפסלו באופן
שרירותי על־ידי הבוסים.
לכן דרושה לנו חתימתך ! אם אתה חבר ההס
תדרות,
ויש בידך הטופס שהיה מצורף לגליון
האחרון של ״העולם הזה״ ,חתום עליו, החתם את
חבריך ומכריך, ושלח אותו באופן דחוף אלינו!
אם אין לך טופס, בוא למטה־הבחירות וחתום
אצלנו !
בל חתימה חשובה, בדי לסכל את מזימת בעלי*
השררה ! הקפד נא לרשום גם את המיספר המנד
קב שבראש העמוד בפינקס ההסתדרות.

התנדב ונעולה1

בתל-אביב, מס׳ , 222145 או המטה בחיפה, מס׳ .715404

כל אוהד היבול לעזור לנו בימים אלה, והמוגן להקדיש
מזמנו למיבצע, בבוקר או בערב, מתנקש לטלפן למטה
הנחירות הארצי, מס׳ ,222146 , 222145 תל־אביב.

מטה הבחידוח הארצי

תלמידי תיכון!

פועל במלוא המרץ. הכתובת: רה, גליקסץ ,8תל*
אביב, ת.ד .136 .טלפונים.222146 ,222145 :
אורי אבנרי נמצא במטה בכל יום בשעות 11-1
בצהריים 5 -7 ,בערב.

קריאה זו מופנית במיוחד אליכם. אין לכם זכות בחירה
— אך יש לכם הזכות והאפשרות להשפיע בדרך זו. הת•
נדבו לפעולה ! בואו למטה הארצי, רחוב גליקסון , 8תל־אביב,
או טלפנו למס׳ .222145

שילתו לנו תוומות1
איננו מזלזלים אף בתרומה של לירה אחת !

חוג בית
דוברי התנועה יעמדו ברצון לרשות חוגי בית. כל חבר
יכול ליזום חוג במקום מתאים. נא להתקשר עם המטה

מטה חינה
התחיל בפעולתו. זמנית נמצא המטה במועדון
אסירי הנאצים, טלפון ,65418 רה׳ ירושלים פינת
רה, הלל יפה, מול קולנוע ״אורה״ בכל יום, בשעה
6בערב. אוהד המוכן להעמיד משרדו או
דירתו לרשות המטה -מתבקש להודיע על כך
באופן דחוף!

מיפגשי פעילים ואוהדים לאירגוו המיבצע, בה שתתפות
אוריאבנרי. יתלויימו בשבוע זה :
+בפתח-תקווה

בבית ליגת הנשים (בית החלוצות),
אבן גבירול ,14 חדר .7

ביום ד׳ ,6.8.69 ,בשעה 8.30 בערב,
בקפה ״הנשיא״ ,רחוב שטמפפר .13

,בחולון

* בירושלים

+בראשון לציון

ביום ב׳ , 11.8.69 ,בשעה 8.30 בערב,

ביום ג׳ , 12.8.69 ,בשעה 8.30 בערב,

נגד

בקפה ״תרצה״ ,ליד קולנוע ״תרצה״.

הריל! ברן

ביום ד , 13.8.69 ,בשעה 8.30 בערב,
בקפה ״ששת הימים״ ,רחוב סוקולוב
,8חולון.

בה 0תדרות!

* בחיפה
מאמו על משא ז ה:

ח״ ב אור• אבנר•
שדו כהן
הסופד ראובן קריץ
ביום שישי זה, בשעה 8.30 בערב, באולם קולנוע ״פאר״.
פעילי חטיבת חיפה מתבקשים להיות במקום האסיפה נבר
בשעה 7.00 בערב לפגישה עם אורי אבנרי.

+באילת
ינאם על נושא זה:

״׳כ אודי אבנר•
ביום חמישי זה ,9.8.69 ,ב־ 4.30 אחה׳׳צ,
באולם אירגון אמהות עובדות.

הקהל מוזמן -האוהדים מתבקשים להביא עימם את סנקסי ההסתדרות שלהם.

במדינה הע ההכרעה נפלה;
מלחמת נצח!
הפרשנים הרציניים הזהירו, בחודשים האחרונים,
כי ככל שיתקרב מועד הבחירות
לכנסת השביעית, כן ירבו ההצהרות הקיצוניות.
כל עסקן ירצה להתקשט כנץ בן
נץ. אך היתד, תיקווה כלשהי, שבכל זאת
תישאר מידת־מה של אחריות לאומית גם
בשעת התחרות פרועה על פירות שילהוב
יצריהם של הבוחרים.
השבוע התבדתה תיקווה זו — ודווקא ביחס
למפלגה הגדולה ביותר בישראל. ראשי
מע״י ניסחו סעיף במצע הבחירות שלהם,
שאפשר היה לתמצת אותו במילה אחת:
סיפוח, בסמ״ך רבתי. כך חרתה מע״י
על דגל הבחירות שלה:
+עזה תסופח לישראל.
גבולה שלהמדינה.
>• הירדן יהיה
#שארם אל־שייך ודרום סיני יסופחו
לישראל.
<• רמת הגולן לא תוחזר לעולם לערבים.

יש להגביר את תנועת ההתנחלות
בשטחים.
מכירן ששום ערבי לא יסכים לקבל תנאים
אלה, היה פירוש הדבר: מלחמת־נצח
בין ישראל ושכנותיה.
קרע עם אמריקה. לסליף זה היו
השלכות בינלאומיות מיידיות. מצע מע״י
אומנם אינו החלטה מדינית של ממשלת־ישראל,
אבל הוא מיסמך מדיני שהעולם
יתייחס אליו כאל הצהרת־מדיניות מחייבת.
קשה לטעון באוזני מדינאי העולם, כי מפלגה
כה גדולה אימצה לעצמה סיסמות סי־פוחיסטיות
רק לצורכי תעמולת הבחירות,
או כתכסיס לפייס את המאיימים בפילוגה
מבפנים.
התגובה הראשונה באה מדובר משרד־החוץ
האמריקאי: אם תתקבל הצעת המצע,
הכריז, יגרום הדבר לקרע רציני בין ישראל
לבין ארצות־הברית. שכן ישמיט את
הקרקע מתחת לעמדתה של ארצות־הברית,
יעמוד בסתירה צינית להבטחותיהם של
נציגי ישראל, כי מדינת־ישראל מעוניינת
בשלום ולא בשטחים.
או תאנט אף הוא מצא את עצמו חייב
להביע את תדהמתו. אומנם לא רצה להתייחס
למצע של מפלגה במערכת־בחירות,
אבל הוא לא הותיר ספק כי ראה את העניין
בחומרה רבה.
יש תנאים מוקדמים. תחנות השידור
הערביות לא הירפו מן הנושא. הן הציגו
את סעיף הסיפוח כהוכחה מכרעת לטע־נת־היסוד
הערבית — שפני ישראל להתפשטות
טריטוריאלית, וכי הדיבורים על
הרצון בשלום אינם אלא מסווה לתוכנית
נחלנית חסרת־מעצורים.
סעיף הסיפוח של מע״י גם טירפד את
העמדה הישראלית הרשמית. עמדה זו אמרה,
שאין לקבוע תנאים מוקדמים, אלא
יש קודם כל לשבת ליד שולחן המשא־ומתן
— ושם יציג כל צד את תביעותיו.
סעיף הסיפוח קבע השבוע, שיש לישראל
תנאים מוקדמים מרחיקי־לכת. דבר
זה שם ללעג את הקריאה החוזרת ״לשבת
ולדבר״.
על כן לא היה מנוס מן המסקנה העגומה,
כי השבוע נפלה הכרעה חמורה מאין
כמוה :
מנהיגי ישראל הכריזו כי פניהם לעוד
דונם ועוד דונם, לעוד תקרית־גבול ועוד
התנגשויות, לעוד סיבוב ולעוד מלחמה,
לעוד הרוגים ופצועים.
גולדה שחטה. אפשר להניח, כי גם
בשבועות הבאים תופיע ראש־הממשלה גולדה
מאיר בטלוויזיה, ותדבר על ״ילדינו
היקרים״ ועל כך שאין בפני ישראל ברירה,
וכי פניה אך ורק לשלום.
אולם העובדה תישאר בעינה: כאשר
היה נדמה שבשביל הצלחת מפלגתה בבחירות,
ומניעת פרישתו של דיין, יש לדגול
בקו המוליך למלחמה מתמדת — היא הכריעה
בעד קו זה.
לא היה לה האומץ אפילו לדבוק במדיניותה
הקודמת, שיש להשאיר את
האופציות לשלום פתוחות על־ידי הימנעות
מהצהרות טיפוחיסטיות.
בשביל שלום המפלגה — שחטה גולדה
את יונת השלום.

ארה שניסו להסתיר
אותה -וס גומ1
לשמועות מבחירות
ך * שמועות היו אכזריות ועקשניות:
| 1יגאל אלון סובל משיתוק. ולא סתם
שמועות: הפיצו אותן עיתונאים יודעי־דבר,
עסקנים מרכזיים בכמה וכמה מפלגות, מנהלי
מיפעלים ופקידים ממשלתיים בכירים.
היו גירסות שונות לגבי המחלה. היה מי
שתיאר אותה כחמורה יותר, ומי כחמורה
פחות. אבל כולם ידעו לספר :״הוחלט לשמור
עליה בסודי״
ההסבר גם נשמע הגיוני :״אם זה יתפרסם
— הוא גמור מבחינה פוליטית!״ ומכך אפשר
היה להבין, שאותן נשמות טובות המבקשות
להסתיר את דבר מחלתו של סגן
ראש הממשלה, רוצות רק בטובתו. וזאת,
כאשר השמועה יכלה ליצור רושם חמור שבעתיים׳
ומזיק שבעתיים, מן המציאות.

ך* מציאות היא, שמזה שמונה שנים
( { סובל יגאל אלון בעין אחת. איש אינו
שם לב לכך בדרך כלל, ורק מקורביו יכלו
להבחין בסימני־עייפות, שאילצו אותו לפעמים
לחבוש משקפיים כהים.
,לפני שבועות מספר פנה אל רופאיו, ואלה
יעצו לו לקבל טיפול כדי להיפטר אחת
ולתמיד מו המיחושים. אבל הם הזהירו אותו,
שלצורך זה יצטרך לשבת כמה ימים
בבית. שכן, חלק מן הטיפול היה כרוך במתן
זריקה בפנים, להרפיית השרירים.
זהו טיפול שאנשים רבים עוברים אותו

יגאל ארון ביוח השו׳ שר הוועידה, עוקב גן האורח אחו׳ חמתוחש

המחדה
יגאל נושא את נאומו. פרט לשרירי
פניו, לא ניכר בסגן
ראש־הממשלה ושר־הקליטה, כל שינוי שהוא.

מחיאות כפיים מנומסות
י רשוה
הדיבור ץ לשר־הביטחון משה דיין. שר הביטחון קם מכיסאו,

מדי שנה בארץ, והוא גורם לעיוות שרירי
הפנים — עד לגמר הטיפול. ואז חוזרים השרירים
למצב הקודם, והפנים אינם מראים
שום סימן של הטיפול.

ילד היה יגאל אלון אזרח רגיל, היו
ל? רק בני חוגו הקרוב שמים לב להעדרו
מן העבודה. אבל סגן ראש הממשלה אינו
יכול להיעלם, ללא מתן הודעה רשמית. על

ליד גולדה מאיר, נטל את תיק הציר והחל צועד לעבר הבמה,
כשהוא מלווה במחיאות־הכפיים המנומסות של שכניו. טל לחיו
חרמנית של אלון נראה הפלסטר, שהודבק לפניו על־ידי רופאיו.

אלון הסכים לטיפול, קיווה כי תוצאותיו
לא יפריעו לו למילוי התחייבויותיו החשובות
יותר. התקר הראשון בא בתחילת השבוע
שעבר, כאשר נערך טכס ההתנחלות
בעין־צורים שבגוש עציון. במודעות נמסר
מראש, כי אלון יהיה השר היחידי שימסור
את בירכת הממשלה. בצמרת המפד״ל התעורר
ויכוח חריף בשל כך — אך ההחלטה
עמדה בעינה: אלון יהיה הכוכב הבלעדי שם.

ברכות — דיבר שר הסעד יוסף בורג. את
ברכתו של אלון — קראו המארגנים מן
הכתב.
כעבור ימים אחדים, קרה עוד דבר תמוה.
אלון רואיין בתוכנית יומן השבוע — אבל
טלפונית. כתב קול ישראל לא פגש אותו
פנים אל פנים.
כי כל אותה תקופה, ישב אלון בביתו,
כשפניו מעוותים — בהשפעת הזריקה. המד־

רים, כאילו אלון משותק בחצי פניו.

^ 4ילד נמסרה הודעה רשמית על כל ה־עניין
מראש, יכול היה סגן ראש הממשלה
לשבת בנחת בביתו עד גמר הטיפול.
אך בגלל מסע השמועות המבהילות, הרגיש
שהוא חייב לצאת מבידודו. המועד שאי־אם־
שר לדחותו: פתיחת ועידת מע״י בבנייני האומה,
ביום הראשון השבוע.
רופאיו הבטיחו, כי בטיפול מיוחד ניתן
״ליישר״ את שרירי פניו הרפויים. אך נראה
שהדבר לא ניתן — וכך לא הופיע יגאל במעמד
הפתיחה. דובר מע״י יוסף שריד, שנשאל
אם אלון חולה, השיב :״אינני יודע

הוא הופיע רק למחרת, בהיכל התרבות
בתל־אביב. יגאל צעד אל תוך האולם באונו
הרגיל, ולא ניכר בו כל שינוי.
פרט לפלסטר גדול שהודבק על לחיו הימנית,
כדי לחזק את השרירים, הוא דיבר
כרגיל, התנהג כרגיל. אבל הפלסטר הבלתי־מוסבר,
והשרירים הרפויים עדיין, הרחיבו
את מדנל השמוטות_.מ׳ויחו ד.יד_:רז-זז״-י-י

במדינה
ססלגן ת

כוח חדש
אנו הולכים להסתדרות בדי
לפעול כפי שפעלנו בכנסת — ככוח
חדש ורענן, מתסיס ומורד,
הלוחם במימסד ובמוסכמות, המרים
קול מחאה, והמצביע על
דרך לשינוי.

אין אנו הולכים להסתדרות
בשם ״איזם״ כלשהו. שום דוקטרינה
קפואה ומופשטת לא תכבול
את ידינו• כמו בכנסת, נקבע
את דרכנו בהתאם למיטב מצפו ננו
והבנתנו. נחליט על כל בעייה
אחרי בדיקת העובדות ובהתאם
למיצוות השכל הישר. לא נייצג
שום אינטרס משוריין או קבו-
צת-לחץ.

חלומית ודודים
בצמרת העבודה

-להסתדרות י

על במת בנייני תאומה ישבו גדולי המפלגה:
גולדה, ישראל גלילי, פינחס ספיר ושמעון
פרס.
מאחורי הקלעים התגודדו כמה עובדי־במה.
הם כבר סיימו את מלאכתם הבוערת: הדגלים
כבר הוצבו, הפרחים קישטו את אשר ניתן
לקשט, המיקרופונים פעלו כהלכה. לא נותר
להם אלא לחכות שגדולי המפלגה יסיימו
את הופעתם, כדי שהם יוכלו לפרק את התפאורה.
בינתיים העבירו כמה מהם סיגריה
— מפוטמת בחשיש. מי שהתמצא בעניינים
אלה, יכול היה להריח בבירור את הריח המתקתק
של הסם. אבל גדולי המפלגה לא
הבחינו בו. הם היו שקועים בחלום מתוק
משלהם.
חלום בו ראה פינחס ספיר את משה דיין
מנוטרל; בו ראה שמעון פרם את פינחס
ספיר מבקש רחמים; ובו ראתה גולדה מאיר
את כל ילדיה השובבים חגים סביבה ביום
האם.

111 בחסת׳

מה.וטזיווו״גו להם בכ 0 3ת
1111.111־• נ! 71גוזסתדרחו

לבן אין אנו מפרסמים מצע
מפורט, פרי מקח ומימכר סיעתי,
או פרי כוח-הדמיון של מומחים
לפירסומת ואנשי יחסי-ציבור. אולם
נצביע על עקרונות כלליים,
שיעמדו לנגד עינינו בפעולתנו בהסתדרות.
עקרונות אלה מבוססים
על עקרונות תנועת העולם
הזה — כוח חדש שנתקבלו ב-
ועירתה הראשונה, בחנוכה .1965

אורי אבנרי, ראובן קריץ, שלום כהן ונעים גלעדי
באסיפה שנערכה השבוע באולם ״סטודיו״ בתל־אביב

מצע רשימת העוד הזה -בוח חדש
.1החזרת השלטון בהסתדרות לחבריה!
(א) ההסתדרות הכללית של העובדים חייבת ׳1התנהל
כידי העובדים. אין בה מקום לשלטון המנגנון והעסקנים
המקצועיים.
(ב) שום עסקן לא יישאר בתפקיד כלשהו בהסתדרות
למשך תקופה העולה על שמונה שנים. מי שחדל מלהיות
עובד שכיר למעלה משמונה שנים, פסול מלייצג עובדים.
(ג) בכל האגודות המקצועיות יהיה המנגנון השכיר כפוף
— להלכה ולמעשה — למוסדות הנכחדים, המורכבים
מן העובדים עצמם.
(ד) שום ציבור של עובדים לא יהיה מיוצג על־ידי אדם
שלא היה עובד שכיר כאותו המקצוע. יבוטל הנוהג
הפסול, המוסר לעסקנים מקצועיים את הטיפול ב״תיק״ של
מקצוע בו לא עבד מעולם (כגון ״תיק׳׳ הימאים חיק׳׳
עובדי הנמלים וכו׳).

.2שיחרור האגודות המקצועיות !
(א) ההסתדרות תהיה פדרציה חופשית שד אגודות
מקצועיות, המנוהלות בידי עובדים בני־חורין, במקום
להיות פדרציה של מנגנוני־מפלגות וגופים כלכליים.
(ב) כל אגודה מקצועית תהיה חופשית בניהול מדיניותה.
(ג) מבקר המדינה יפקח על ניהול בחירות חופשיות, ועל
קיום נוהלים דמוקרטיים בכל אגודה מקצועית, בזמנים
קצובים. אם לא תתקיימנה בחירות באגודה כלשהי בזמן,
יקיים נציג מבקר המדינה את הבחירות ביוזמתו.

.3שחרור ההסתדרות מאינטרסים כלכליים!
(א) .ההסתדרות לא תחזיק בשום מוסד כלכלי

המעסיק

עובדים.

(ב) תחוסל הצמידות בין ההסתדרות לבין המיפעלים
הכלכליים למיניהם, הגורמים לכך שנציגי המעבידים
(״חברת העובדים״) הם המכתיבים את מדיניות־השכר של
ההסתדרות.
(ג) מיפעלי ״חברת העובדים״ ייהפכו למיפעלים עצמאיים,
ומניותיהם יחולקו בין חברי־ההסתדרות.

.4שכר הוגן תמורת עבודה הוגנת !
(א) ההסתדרות תיאבק על כך שיעלה חלקם של העובדים

כהכנסה הלאומית.

(ב) מדיניות השכר תבטיח כי שכר העוכדים

יעלה

אוטומטית עם עליית פריון העבודה.
(ג) העובדים ישתפו פעולה בכל מאמץ הוגן לזלעלאת
פריון העכודה, תוך התנגדות להעלאות שרירותיות
של נורמות.

.5ביטוח סוציאלי ממלכתי לכל !
(א) קופת״חולים תועבר לידי המדינה, ותחדל מלהיות
מכשיר לחץ בידי שלטון ההסתדרות.
(.ב) יונהג שרות״כריאות ממלכתי אחיד וחינם לכל,
כמו בבריטניה.
(ג) יונהג כיטוח־אכטלה ממלכתי, כמו בכל מדינה
מתקדמת בעולם.
(ד) יבוטל שלטון הבוסים בכל קרנות הכיטוח והפנסיה
של ההסתדרות, ויוטל עליהן פיקוח יעיל של
מבקר המדינה, וניהול דמוקראטי של החברים.
(ה) ישוחרר ממס״הכנסה השכר המינימלי הדרוש
לקיום הוגן של משפחה בישראל.

.6חופש המאבק המקצועי !
(א) יוחזר חופש המאבק המקצועי,

על פי רצונם

החופשי של העובדים.
(ב) יבוטלו כל החוקים והתקנות המגבילים חופש זה.
(ג) יבוטלו כל החוקים המאפשרים להאשים עובדים בפלילים
ולשלחם לבית״הם והר בעתן מאבק הוגן לתנאי־עבודה
הוגנים.
(ד) ההסתדרות תתייצב במלוא כוחה נגד כל נסיון לשבור
שביתות באמצעות מפירי־שביתה, צתי־ריתוק, בוררות־הובה,
תיתך־חובה ואמצעי־כפייה דומים. הערובה למניעת זעזועים
היא בקיום יחסי־עבודה הוגנים ומדיניות־שכר הוגנת

.7דמוקרטיזציה של חוקת ההסתדרות !
(א) תתקבל חוקה חדשה בהסתדרות, שתבטיח כי הוועד
הפועל ייבחר במישרין על־ידי כלל ציבור חברי־ההסתדרות
(במקום להיבחר על־ידי המועצה, הנבחרת על־ידי התעידה,
הנבחרת על־ידי העובדים).
(ב) חוקת ההסתדרות תבטיח נוהלי־בחירות שימנעו לחץ,
איומים, שיחוד וזיופים, המקובלים כיום.

.8ביטול מס-הכפייה!
(א) יבוטל מם־הכפייה הפוליטי.

ביו הבחירות־ הצבע

ועדת המיפנה? יתכן שוועידת מפלגת
העבודה הישראלית תיזכר כנקודת״מיפנה במערכי
על מניעת פילוג המפלגה. למעשה,
עוד לפני שפתח פינחס ספיר בהרצאת־המבוא
שלו, הסתמן הסדר מאחורי הקלעים. אלא,
שכמו כל ההסדרים במע״י — ובייחוד אלה
הנוגעים למשה דיין — אי־אפשר היה להיות
בטוח שיחזיק מעמד.
שעה קלה לפני הפתיחה החגיגית, לא
היה כל ביטחון שדיין בכלל יסכים להשתתף•
וזאת, אחרי שכבר סוכם שהוא יופיע ו־ינאם.
העילה: הוא התרגז על מה שנראה לו
כהדלפה מסולפת של דבריו בוועדה המצומצמת
לניסוח מצע המפלגה.
״הדברים המסולפים״ פורסמו בבוקר בדבי
ובל מרחב. בערב מיהר ישראל גלילי.
אחרי שיחת־טלפון מדיין, להורות לשידורי
ישראל לשדר בראש מהדורת החדשות את
הניסוח שנקבע על־ידי דיין כנוסח הנכון.
כך התפייס ובא לוועידה.
ועידת השוקולד. אחרי שהשלום חזר
על כנו, טבלה הוועידה בים של דגלים — ושיעמובב חבריו של דיין באו מצויירים בתרופה
פרסית משלהם. שעה שגולדה הרעיפה חמימות
אימהית, והללה את הרוח החברית ה־רצוייה
בדיוני הוועידה, הופיעה הגלולה המתוקה
הראשונה.
ח״כ יצחק נבון, איש רפ״י לשעבר, שלף
בעדינות חפיסת שוקולת מכיסו. הוא העביר
את החפיסה לחבר שמשמאלו. החבר משמאלו
לקח לעצמו חתיכה והעביר את החפיסה
הלאה, עד שכל האגף השמאלי לעם שוקולד
בתנועות ענוגות ומנומסות.
מכיסו של נבון יצאה חפיסה שנייה —
הפעם של טבעות שוקולד עגולות. את אלה
העביר לשורה שלפניו — בה ישב טדי
קולק. ראש עיריית הבירה כיבד באבירות
את אשתו, לקח לעצמו טבעת, והעביר הלאה
לשר התחבורה משה כרמל, שהעביר
לאשתו, שהעבירה לשר גבתי — ושם נגמרה
החפיסה.
אבל המלאי בכיסי נבון לא אזל. קולק
העביר חפיסה חדשה לשר המיסחר והתעשייה,
וכן הלאה. על בן, כאשר דיווח אחד
מדוברי הוועידה, כי צמרת המפלגה מסכימה
בפה מלא לדבריה של גולדה — הוא צדק.
השאלה היתר, רק: כמה ומן יחזיק מעמד
השוקולד בצמרת מע״י? מתי תתחלף
הלשון המתוקה בטיפות מרות כלענה?

מ שפ ט גצל יוצר תקדים
״גם אתר, יכול להרוויח 2,000ל״י לחודש
— אין צורך בהשכלה,״ זעקו מודעות־ענק
בכל העיתונים. היו אלה מודעותיה של
המיכללה לאלקטרוניקה, שהזמינה את קוראי
המודעות לקבל הכשרה כטכנאי טלוזיזיה.
גצל בצלאל, תושב באר־שבע, היה מאלו
שנענו למודעה. מאחר שלא סיים מעולם
יותר משנת לימודים בודדת ברומניה, ארץ
מולדתו, החליט גצל שעתידו בענף הטל־וזיזיה.
הלך ונרשם בסניף המיכללה שבעירו,
שילם 50ל״י מזומן, חתם שטרות
(המשך בעמוד )20

נייה מפני שפגעה כרס״י ובבן־גוריון, והשלישית
מפני שדיברה על הצורך כהקפ־את-שכר
גם אחרי .1970

בקור והמבול
שיבוא אחריו
אין להוציא מכלל אפשרות עוד בזיון ביחסי־עבודה,
כמו הבזיונות של שביתת פועלי נמל אשדוד והעמדתם
לדין של החזרים בתל־אביב.

זוו צו קי ף
מה מתכוון
דייו לעשות?
במידה שאפשר לקבוע דברים כאלה מראש, נראה
בשלב זה כי המהלכים הצפויים מצד משה דיין הם:
+הוא יישאר בתוף מע״י. ההנהגה הוותיקה
קיבלה את כל דרישותיו, ולכן יכול הוא להציג את
המצב כנצחון. הוא יבטיח מקומות ריאליים ברשימת
המערך לכנסת הבאה למקורביו: אהוד אבריאל, חיים
הרצוג, טדי קולק, יוסף נחמיאס.
+אבל הוא לא יהיה פעיל. על כך כבר
הכריז פומבית, ונראה שהוא מתכוון להיות פאסיבי
במערכת־הבחירות. בזאת יתן לחסידיו להבין, כי הוא
אומנם לא התפלג — אבל הוא לא השלים עם המצב.

• במקביל -יציג דויד בן־גוריון רשימה

של רפ״י. אחרי שבמשך חודשים סירב בן־גוריון
להתחייב לצעד כזה, הודיע עתה על כוונתו המפורשת
להתייצב לבחירות. יש להניח, כי לפחות שניים מחברי
רס״י במפלגת העבודה — ח״כ מטילדה גז ומרדכי בן
פורת — יפרשו מסיעתם הנוכחית כדי להקים את רפ״י
לתחייה. יצורפו גם אנשים צעירים רבים ככל האפשר.

• דיין, פרם וחבריהם, שיישארו בתוד
מע״י, לא יסתייגו מרשימתו של הזקן.
• החשבון: כן־גוריון יזבה בקולותיהם
של שרופי רפ״י ; דיין ושות׳ ייבחרו בקולותיהם
של אנשי-מע״י; גח״ל ויתר הרשימות
הימניות לא יאבדו קולות לרשימה
עצמאית של דיין. למחרת הבחירות ייתכן ליכוד
כל הכוחות האלה תחת הנהגתו של דיין. אם יהיה
צורך: אפשר גם לקנות כמה ח׳׳כים של מפא״י, כדי
להבטיח רוב.

• הסיבויים לאימות חשבון זה: לא לגמרי
לא ודאים.
• יחם זקני המפלגה: עויין בהחלט.

יש בצמרת מפלגת העבודה, מי שחושד
במזביר הבללי היוצא של ההסתדרות,
אהרן בקר, שהוא נוקט מדיניות של ״אחרי
המבול ! ״לפי חשדות אלה, עשוי בקר לגמול בכך לראשי
מפלגתו אשר הדיחו אותו בציניות — אחרי שהוא מילא
בנאמנות את הוראותיהם בענייני מדיניות השכר.

לא תחפור !
יחריף הם יכטוך סביב החפירות, לרגלי חומות הר
הבית. הרב הראשי יצחק ניטים ידרוש להפסיק את
החפירות, בהסתמכו על הסמכויות המוענקות לו לפי
תקנות המנדט הבריטי.
המישלחת הארכיאולוגית, המנהלת את החפירות בקצב
מוגבר, תתנגד לדרישה זו בתוקף, ויש לצפות
לשורה של התנגשויות בינה לבין קנאים דתיים.

הדתיים אך ינסו למנוע את המשך החפירות
ברובע היהודי. כשתי חפירות נס
יוניות שנערבו על חורבות הרובע, גילו
הארביאולוגים שרידים של בנסיות צלבניות.
החרדים חוששים, שהמשך החפירות
יוביח בי הרובע היהודי אינו אלא שיבבה
שנבנתה מעל בנסיות.

גם משל
יתפטר?
הופצה השמועה, פי גם ירוחם משל, ראש
מחלקת האיגודים המיקצועיים בוועד הפועל,
עומד להתפטר -אחרי הבחירות. פעולה
זו תהיה, לפי אותם מקורות, תוצאה
של רוגז.
משל כועס על מנהיגי מפלגתו על כי לא הודיעו לו
מראש שהם עומדים להדיח את אהרן בקר; ולאחר ההדחה
אף לא לקחו בחשבון אפשרות למנותו כיורשו
בתפקיד מזכיר כללי.

הוא גם סבור, בי אחרי הבחירות תהיה
בעיית השבר מוקד פעולותיה של ההסתדרות,
ודרוש איש האיגודים המיקצועיים
לטפל כה. המועמד המוצע למזב״ל, יצחק
כן־אהרן, אינו מתאים -לדעת משל -
לתפקיד זה, מאחר והוא חבר קיבוץ הרחוק
מבעיות שבר ויחסי-עבודה.

דוב יוסף -
זקו מדי
דוב יוסף נתן להבין לראשי המערך, כי היד, רוצה
לראות את עצמו מוצב במקום מכובד ברשימת המערך
לכנסת השביעית. אך נראה שפנייתו זו תישאר ללא
מענה, כשהסיבה הרשמית לכך תהיה: גילו המופלג (.)70
יש להניח, כי במיסגרת זו יעשה המערך מאמצים
להקטין ככל האפשר את מיספר העסקנים הזקנים, כדי
לשוות לרשימה דמות צעירה יותר.

לעומת זאת:

כמה שווה
ההסברה הזאת?
הזקנים ירוצו שרב

היצירה האינפאנטילית של מטה ההסברה
של המערך, הנושאת את השם ״כא מת״
,תעלה 850 אלך לירות עד לגמר מסע
הבחירות.

למרות ההבטחות, כי רשימת המערך תצטיין בפנים
הצעירים של מועמדיה, אפשר לקבוע כימעט בוודאות,
שכמה מן הדמויות הזקנות מאוד ( 70 ומעלה) ימשיכו
לצעוד בראש המועמדים.

העלון המופיע כמוסף לשני הצהרונים, כבר משך
אליו רוגז מצד כמה מראשי מע״י. אבל מאחר והוא
מיוצר בחסותו הישירה של יוסי שריד, הממונה על
ההסברה של המערך, אין להניח שמישהו יצליח לשים
לו קץ, מטעמי חיסכון בלבד.

בישלון אחר של מחלקת ההסברה: שלוש
חוברות, שהודפסו ברכבות עותקים, נגנזו.
אחת מפני שפגעה באחדות־העבודה, הש
ראש
וראשונה: גולדה מאיר עצמה. אבל
גם מרדבי נמיר, שהתפטר מראשות עיריית
תל־אכיב מטעמי בריאות, יוצב בצמרת הרשימה
-לפי דרישתו הוא. גם מקומותיהם
של זלמן ארן, יעקב שמשון שפ*רא
ודויד הבהן משוריינים.
לעומת זאת, התקשו אנשי מע״י לגייס אנשי־רוח
צעירים שיחתמו על כרוז הקורא לתמיכה במפלגה.

הגא ינזשיך רשבג! בפגים

המיסמך המתפרסם בעמודים אלה הוא כתב-אישום חמור
ביותר. זהו כתב-אישום נגד שר-המשטרה, נציב בתי־הסוהר
ומנהל כלא רמלה על רשלנות פושעת, חוסר-יחס אנושי ואדישות
מזעזעת. זהו גם כתב-אישום נגד החברה הישראלית בה יכולים
להתחולל מעשים נוראים מעין זה שיפורט להלן, מבלי שאיש
ייקרא לתת את הדין על כך.
הפרשה המגוללת בזה אינה מיקרה יוצא-דופן שאירע לאלמוני,
היא נוגעת לכל אזרח ואזרח במדינה. אף אזרח במדינה אינו
מחוסן מפני כליאה מאחורי סורגים בבית-סוהר ישראלי. כל אחד
יכול להגיע לשם, בגלל תאונת-דרכים, העלבת שוטר, עניינים
עם מס-ההכנסה או הדלקת סיגריה בקולנוע. מה שאירע לאסיר
מספר 28043 יכול לקרות לכל אחד. לכן חייב סיפור זה לזעזע
את דעת-הציבור ולהזעיקה נגד הדברים הנוראים המתרחשים
מאחורי החומות של בתי-הסוהר בישראל.

אריה ניר, נציב בתי־הסוהר (מעשן מיקטרת) ,ורמ״ח אהרון
תורג׳מן, מפקד בית־הסוהר ברמלה, הם הנושאים העיקרייס באח־ריות
לפרשה המזעזעת של מות האסיר, אשר היה נתון לטיפולם והשגחתם של פיקודיהם.

האשמים

האמת היא שבתי־הסוהר בארץ נמצאים במצב
של התדרדרות מתמדת. אפילו אותו
מחנה מעצר, שהמדינה מצעה אותו לראווה
כהישג חברתי — מעשיהו — אינו אלא
בית־כלא שכל מדינה מתקדמת היתה מת־

מגיע שמץ מהנעשה בבתי־הסוהר לידי פיר־סום,
וגם אז אין הוא זוכה לידי תגובות
והדים מתאימים.
כך אירע רק לפני שבועות מיספר בעת
שהתפוצצה פרשת מותו של הנער בן ד,־, 17

שנש מוות קיים בישראל: לא בבתי-המשפט -אלא בתאי הכלא!
חסי יחזקאל

** דינת״ישראל

28043

צחק בברית של בנו

מתגאה בכך שלא קיים

בה עונש־מודת.
רק השבוע ציין שר־הביטחון, משה דיין,
בגאווה מוצדקת, שאין גם כל כוונה להוציא
להורג במדינת־ישראל חבלנים ערבים.
אולם זוהי אחיזת־עיניים בלבד. יש עונש
מוזת בישראל. הוא לא קיים באופן רשמי.
הוא אינו נגזר על־ידי בתי־המשפט הישראליים.
אולם הוא חל על אסירים ועצירים
שפוטים וכלואים הנתקפים במחלות אנו
שות.
סיכוייהם להינצל במיקרה זד. ולהישאר
בחיים הם אפסיים, כתוצאה ממישטר
שרירותי ובלתי־אנושי השורר בתחום זה
בבתי־הסוהר במדינה.
בשנים האחרונות נפוצה בקרב הציבור
בארץ האגדה שבתי־הסוהר בארץ אינם אלא
בתי־הבראה מאחורי גדרות. אורחים המובאים
לביקור בבתילהסוהר רואים מדשאות
ירוקות וגינות־נוי. זוהי הסוואה בלבד. לאסירים
בכלל אסור להיות שם. זוהי פסאדה.

יחזקאל צחק ואשתו (משמאל)

ביישת בו עוד לפני 30 שנה.
רק מעס מזעיר מהמתרחש מאחורי חומות
בתי־הסוהר מובא לידיעת הציבור. בדרך
כלל מגיעים דיווחים מרגיעים מסיורי
עיתונאים הנעשים אחרי הכנה קפדנית. אבל
האמת אינה מגיעה. הסיבה לכך היא פשוטה:
האנשים היודעים את האמת — האסירים
הכלואים בבתי־הסוהר — פוחדים לדבר,
מכיוון שהם חסרי־ישע ומופקדים לשרירות
ליבם של הסוהרים. רק במיקרים נדירים

שמעון לוי מירושלים, בכלא תל־מונד.

נער זעק ,,חובש !״
במשך 24 שעות
*** מעץ לוי, נער ללא עבר פלילי, נידון
ל־ 11 חודשי מעצר על גניבת מכונית
ונהיגה ללא רשיון. הוא היה כלוא בבית־

הסוהר בתל־מונד. בערב יום העצמאות האחרון
נתפס כשניסה לגנוב קפה ממיטבה
בית־הסוהר כדי להכין מסיבה עם חבריו.
הוא עצמו העדיף להיענש בכליאה בצינוק
על פני משפם פלילי.
זמן קצר אחרי שהוכנס לצינוק התאונן
שמעון לוי על כאבים בגרונו וביקש להביא
אותו אל החובש. הוא לא הובא אל החובש
והחובש לא הובא אליו. במשך 24
שעות רצופות זעק הנער מהצינוק לעזרה,
דרש חובש ולא נענה. למחרת מצאו אותו
מת בתא הצינוק שלו.
שילטונות בתי־הסוהר טענו כי הנער התאבד.
אולם אפילו תתאמת טענה זו, אין
היא משחררת אותם מהאדישות הנוראה
שלהם של חוסר הגשת עזרה רפואית לאדם
הנמצא במצוקה — אפילו הוא אסיר.
אלא שלפי שעה אפוף מותו של שמעון לוי
תעלומה. השופט החוקר בכפר־סבא שנקרא
לחקור את נסיבות מותו של הנער, טרם
סיים את חקירתו וזאת יותר משלושה חודשים
אחרי שמת הנער.
פרשת מותו של שמעון לוי זכתה לחקירה
ולפירסום, וזאת משום שמשפחתו התעקשה
ותבעה חקירה. אולם יש בתוך בתי״
הסוהר מיקרי־מוות מיסתוריים נוספים, ה־מושתקים
מבלי שאיש ישמע אודותם. ה־מיקרה
שיסופר להלן התרחש לפני חודש
ימים. הוא הושתק ונשמר בסוד כמוס מאוזני
הציבור למרות שמאות אסירים יודעים
עליו ומדברים עליו בחלחלה. הם חוששים
מנקמה מצד הממונים עליהם.
זוהי פרשתו של אסיר מיספר ,28043
יחזקאל בן משה יצחק. היא חמורה הרבה
יותר מזו של הנער שמעון לוי. כי יחזקאל
יצחק, בן ,43 אב ל־ 5ילדים, נרצח על־ידי
המישטר השרירותי של בתי־הסוהר בישראל.

מים רותחים
מתוך קומקום
* חזקאל יצחק היה אדם נורמלי, ממשפחה
מכובדת, שלא הסתבך עם החוק
מעולם. מאז עלה מעיראק בתחילת
שנות ה־ ,50 מצא את פרנסתו כמומחה ל־סתתות
לבנייני ירושלים, וכל קבלני העיר
הכירו אותו והעמיסו עליו עבודה.
רק לפני שנתיים בערך הופר שלום־הבית
במשפחתו. יחזקאל חשד באשתו, אם חמשת
ילדיו, שהגדולה בהם היא בת ,18 כי היא
בוגדת בו. כפי שסיפר אחר־כך וכפי שטען
בבית־המשפט, עשתה זאת בגלוי ולמרות
כל אזהרותיו לא חזרה מסורה.
באחת השבתות, אחרי שאירחו אורחים
בביתם, הלכה שרה יצחק לישון בחדר הילדים.
בשעה אחת בלילה התעוררו הילדים
לקול זעקותיה. הם ראו את אביהם
עומד למראשותיה ושופך על פניה וגופה
מים רותחים מתוך קומקום. בידו השנייה
החזיק ידית של מכוש, בה עמד, לדברי
העדויות שהושמעו במשפטו, להלום בה.
ילדיו תפסוהו ומנעו ממנו להמשיך בחבלה.
יחזקאל יצחק נעצר ונשלח לכלא רמלה
עד תחילת משפטו. לאשתו נגרמו כוויות
בפניה, בצווארה, בחזה ובשתי זרועותיה.
היא אושפזה למשך חודש וחצי, ואחר־כו
נשארו צלקות על גופה והיא התחרשה באחת
מאוזניה.
יחזקאל יצחק עצמו נשלח לבדיקה פסי
כיאטרית.
קבע הד״ר אריה ירום, מהתחנה
לבריאות־הנפש בירושלים שבדק אותו :״נמצאה
אישיות תלותית עם קווים אגרסיביים-
פאסיביים. הוא נמצא בסיכסוך ממושך עם
אשתו הגורם לו מתח נפשי ותופעות של
דכאון נפשי. יש להניח שפעל כתוצאה מגירוי
ממושך אשר הביא אותו למעשה זה.״
יחזקאל יצחק הואשם בגרימת חבלה גופנית
חמורה מתוך בחינה — עבירה שהעונש
המירבי עליה הוא מאסר עולם. בית־המשפט
המחוזי בירושלים, בהרכב של שלושה
שופטים, הרשיע אותו ודן אותו לשלוש
שנות מאסר. גם שלושת שופטי בית־המשפט
העליון, בפניהם הגיש יחזקאל
יצחק עירעור על גזר־דינו, באמצעות פרקליטו,
עורך־הדין גד רוה, אישרו את העונש
שהוטל עליו.
קבעו השופטים :״המעשה שנעשה הוא
אכזרי ובארבארי ביותר. נכון כי לאחר
המעשה התגרש הנאשם מאשתו ונתן לה
את כל רכושו, אבל תשלום ממון אינו מכפר
על החבלה שחיבל.״
השופטים דנו אותו למאסר. איש מהם
לא העלה על דעתו שלמעשה נידון חזקאל
יצחק למוות.

החובש החליט :
״האסיר ארטיסט״
*שערורייה החלה עוד עם מעצרו
| | של יחזקאל יצחק. הוא ישב בכלא
רמלה במשך 8חודשים עד שהחל להתברר
משפטו. כל בקשותיו להקדים את משפטו
נדחו בטענה כי בית־המשפט המחוזי בירושלים
אינו יכול לגייס הרכב של שלושה
שופטים לדון אותו במועד מוקדם יותר.
כלומר, הוא לא ישב בכלא לצורכי חקי-
רה, אלא בגלל ביורוקרטיה. שיטה זו, של
מעצר ממושך עד למשפט, הפכה כבר לנוהג
בישראל. זוהי שיטה פסולה מעיקרה.
בארצות־הברית, למשל, ניתן להחזיק במעצר
עד למשפט, מבלי לשחרר בערבות,
רק נאשמים ברצח. התביעה הכללית באר-
צוח־הברית מנהלת כיום מאבק חריף ביותר
כדי להעביר חוק לפיו יתירו לה לעצור
עד למשפט גם חשודים במעשי שוד מזויין,
אולם זוהי פרשה בפני עצמה. הטרגדיה
של יחזקאל יצחק החלה משעה שנסגרו אחריו
שערי הכלא. כי אל הכלא נכנם לא רק
אדם שבור מבחינה נפשית שאיבד את כל
עולמו ונדחף לביצוע פשע אכזרי, אלא גם
אדם שנשא עימו בגופו מחלה ממארת.
עוד במשפטו ניסה יחזקאל יצחק לטעון
כי הוא חולה. בפרוטוקול הסתיימו טיעוניו
בשורות הבאות :״יש לי צילומים מקו-
פת־חולים. נמאסו עלי החיים שלי.״
ככל אסיר היה חייב גם יחזקאל יצחק
לעבור בדיקות רפואיות בהיכנסו לכלא. על
רמתן של בדיקות אלה תעיד העובדה שלא
נמצא בו אז כל פגם בריאותי.
עם תום משפטו הועבר יחזקאל יצחק,
שקיבל את מספר האסיר ,28043 למחנה־המעצר
מעשיהו, שליד כלא רמלה. היה זה
ב־ 25 במרץ .1969 חודש לאחר מכן התלונן
שהוא חש כאבים חזקים בגבו ובמותניו.
החובש של כלא רמלה, הידוע בשם מועלם,
טען כי הוא ארטיסט. גם הרופא, אליו נשלח
יצחק לבדיקה, הד״ר יהושע הסכים עם
מימצאיו של החובש, סבר כי האסיר ממי

כלא ומלה: מה
ציא את כאביו בדמיונו וכי הוא ארטיסט.
הוא נשלח חזרה לצריפו ולעבודתו במיטבה
בית־הסוהר. ב־ 16 במאי לא יכול ה־ ה
עוד יחזקאל יצחק לשאת את מכאוביו
והפסיק לעבוד. כאביו גברו ללא נשוא. גופו
הצטמק והוא היה חיוור וחלוש. שוב בדק
אותו חובש בית־הסוהר והחליט שיצחק
סובל מכאבים רבמטיים וכי התרופה היעילה
לו היא להרבות לשהות באור השמש.
אסירי מעשיהו היו רואים מאז את יחזקאל
יצחק כשהוא שוכב בחצר בשמש, כולו
מכוסה שמיכות, רועד בכל גופו וזועק מכאביו.
מיום ליום הוא נחלש• בקושי עמד
על רגליו וכימעט ולא אכל.
כשאזלו כוחותיו לא יצא עוד גם אל
החצר. הוא נשאר לשכב בפינת הצריף,
מכוסה זבובים, מחרחר ומתנועע בקושי.
האסירים שלא יכלו לשאת מראה זה רצו
אל מפקד בית־הסוהר, אהרון תורג׳מן. רק
אז ניתנה הוראה לתת לאיש טיפול רפואי.
נתנו לו כדורים ובאמצע חודש יוני הועבר
יחזקאל יצחק לבית־החולים של כלא רמלה.
5שנים בלי מסקנות

גחנה ״מעשיהן״ :הבלוף הנורא

** כרו שלושה חודשים עד שאסיר
> 28043 זכה לקבל טיפול רפואי כלשהו.
מה שקרה לו הוא בדיוק מה שקורה לאחרים
הנכנסים לבתי־הסוהר בישראל וסובלים
ממחלות אנושות.
מרגע שנסגרו על אסיר כזה שערי בית־

הסוהר הוא מנותק מהעולם. איש אינו
יכול לעזור לו עוד. במיקרים מסויימים
יכול האסיר להזעיק את משפחתו, אבל
יחזקאל יצחק היד, מבודד. אחרי שעשה מה
שעשה התנכרה לו משפחתו. לא היה לו אל
מי לקרוא לעזרה. הוא היה מופקר לחסדיהם
ולשרירות ליבם של אלה המכונים חובשים
בבתי־הסוהר הישראליים.
הפשע העיקרי של בתי־הסוהר בישראל
הוא הפשע של העדר טיפול רפואי מתאים
ואנושי. החובשים בבתי־הסוהר אינם אלא
סוהרים שקיבלו בתוך שירותם בבית־הסוהר
הכשרה קצרה של חובשים. בכל שירות
בתי־הסוהר בארץ יש רק 3חובשים מוסמכים.
כל השאר הם בעצם סוהרים הנוטים
להתיחס אל אסיר המתלונן על מחלה או
כאבים כאל ארטיסט, ועושים הכל כדי להמאיס
עליו את הרצון להיות חולה.
משרד־ר,בריאות אינו נקי מאחריות לפשע
זה. עוד בשנת 1968 התריע על כך מבקר-
המדינה בדו״ח שלו. מסתבר כי בשנת 1964
מינה המנהל הכללי של משרד הבריאות
ועדת רופאים לבדיקת השירותים הרפואיים
בבתי־הסוהר, שתציע תקנים חדשים וסדרים
חדשים במקום אלה הנהוגים מזה 20 שנה.
באפריל 1965 הודיע המנהל הכללי של
משרד הבריאות לנציב בתי־הסוהר כי עד
סוף 1965 תסיים הוועדה את מסקנותיה.
עד אוקטובר — 1967 שלוש וחצי שנים
אחרי מינויה — לא הוגשו שום מסקנות.
פשהתריע על כך מבקר־המדינה, הודיע מש־רזי־הבריאות כי ימנה ועדה חדשה. גם זו
(המשך בעמוד )20

זה היה חתיכת שבוע: ב״הא-
רי הסוס״ -חתיכות * מהקיבוץ באו
חתיכות ובחוף הירוק בחרו — חתיכות !

נערות לדוגמה

^ תם עוד תשמעו עליהן, תקראו עלי־
\| ר, ן ,תרכלו עליהן ותראו אותן בשערי
השבועונים ובמודעות פירסומת. כי על חתיכות
כמו ז׳קלין אמקס ומונה קורים לא
עוברים אצלנו לסדר היום.
מונה כבר נשואה, אז בבקשה להתנהג
בהתאם, אבל ז׳קלין עוד לא מצאה ״בחור
טוב, שמבין את החיים המודרניים של ה
יום,
ושתהיה בינינו הבנה הדדית*.
את ההבנה ההדדית אפשר ליצור בינתיים
בעברית ובצרפתית. עוד מעט גם באנגלית.
בכלל, ז׳קלין אוהבת ללמוד דברים חדשים
בחיים. בפאריס למדה כימיה וקוסמטיקה,
בארץ למדה פיתוח קול, ואיך ללבוש
את הכובע שלה כל כך בשיק לא למדה בשום
מקום; זה בא לה באופן טבעי.

הנסיכה איריס דוידסקו וסגניתה לאה ורדי

התחלת המירוץ: ז׳קלין ומונה

מהקיסץ בלי בעינת
1בוהמה התל־אביבית, שסבלה הרבה
( | שנים מבצורת, קיבלה פתאום תגבורת
רצינית. שלוש חתיכות רציניות ואלמוניות
נכנסו בבת־אחת למחזור.
הן יפות, תוססות ומלאות חיים — וברור
ממבט ראשון שהן לא צמחו בדיזנגוף.
רוויטל שפינדלר ( )23 הגיעה ישר מהמיסבח
של קיבוץ גשר. שלומית נתיב 21 לשעבר
חברת להקת פיקוד צפון והתיאטרון החיפאי,
גוייסה בחיפה. ושרה לפיד 20 לשעבר
מלהקת הנח״ל, התנדבה מאשדות־יעקב.
הן הגיעו העירה בגלל להקת פיקוד די־

זנגוף, בה הן משתתפות. שלומית גרה
בינתיים אצל הדודה. שרה ורוויטל שכרו
לעצמן דירות, ורוויטל אפילו שולחת את המשכורת
שלה לקיבוץ, ממנו היא מקבלת
את כל האספקה שלה.
בינתיים הן עדיין המומות. אבל
אין כל סכנה — יקלטו אותן מהר. השבוע
כבר ערך משה ינוקא לכבודן סעודה כיד
המלך בקליפורניה, והגיש להן אורז עם
צימוקים, חומוסים עם קאלוריות, וקרס
בוואריה עם שוקולד. הן לא יודעות עדיין
מה זה דיאטה.

ך* לתלים או חלקי שביל מימין או
| ! שביל משמאל?
היפות ניסו להסתיר חיוכיט, והפחות
יפות המשיכו להסתכל באומץ לתוך הראי.
המאפרות של הלנה רובינשטיין איפרו והספרים
סיפרו, וכשנגמרה המלאכה נשארו
היפות יפות, והפחות יפות — פחות יפות
מהיפות, אבל קצת יותר יפות מאשר קודם.
ככה זה בחיים.
קהל של סקרנים בא להציץ איך יצאו התסרוקות.
במשך כל היום ראה את הנערות
מתרוצצות עם סיכות בשערן, בין מדידת
שימלה למדידת בגד־ים, בכל שטח החוף
הירוק בנתניה.
הנערות התרגלו כבר, ונשארו אדישות
למבטים. הן ממשיכות לאכול את הסנדבי־צ׳ים
שלהן, כי בגילן יצר התחרות עוד לא
משפיע על התיאבון.
מן האולם עולה כבר הרחש המאיים של
הקהל האמיתי, זה שיחליט בסוף הערב מי
תהיה נסיכת הים התיכון.
שמואל שי כבר מצחיק את הקהל, ולאה
פלטשר שואלת בפעם האחרונה: איפה הסנטר?
הנערות
עונות במקהלה: למעלה, וירקות
את שאריות הסניויץ׳ ו הו פ ...עולות על
הבמה.

תגבורת לפיקוד דיזעון* :סוף הבצורת

ך* כרכיים רועדות קצת ואור הזרקורים
י י מפחיד, אבל הקהל מתחיל מייד בהתייעצויות
ושום דבר לא נעלם מעיניו. לזאת
יש גוף ולזאת יש פרצוף ולהיא יש ישבן,
או אולי אין.
הבנות עולות כולן ביחד, כל אחת לחוד,
ומספרות לשמואל שי כל מיני פרטים מהביוגרפיה
הקצרה שלהן.
לאה פלסשר עומדת בדלת ועונה ל״מה
לעשות אם ייפול לי עגיל?״
ציפי לוין היפהפיה מתרגשת נורא. היא
שוכחת להרים את הסנטר החמוד שלה ומדברת
בשקם בשקט.
איריס דוידסקו מרגישה כמו בבית ונהנית
מכל רגע. היא צועדת לאם על המסלול ועושה
חיינדאלאך לקהל, כאילו כל ארבע־עשרה
שנותיה עברו לאור הזרקורים. כש־

מביטים מבעד לזכוכית: למי יש, למי אין

אנחנו לומדים ש.
וירושלים שלמה, וחיפה -חתיכות חתיכות

שמואל שי שואל אותה בת כמה היא, עונה
אירים :״נשים לא אומרות את הגיל.״
ולא אומרת.
שמואל אומר בהערצה :״היא כמו סינזקה
— קטנה אבל גדולה.״
גם הקהל חשב ככה, ובחר את איריס לנסיכה.

ף 1יא לומדת בהדסים. בשבתות שמעו
| | אותה בהנוסן עולה. הספיקה גם להשתתף
בתצוגות אופנה ולבוא לקליפורניה

ביום שישי בצהריים. מתי שכולם באים.
היא בהחלט כמו כולם — רק צעירה יותר.

מהי יוליד, של רומיאו היתד, גם כן
בת .14 ויוליד, של קולנוע אלנבי דומה לה
כמו שתי טיפות מים.
שלא לדבר על לוליטה של נאבוקוב.
אבא שלה, עורך־דין דוידסקו מחיפה, ישב
בין הקהל. הוא ידע שהיא תיבחר. גם היא
ידעה. קיבלה את הכתר כאילו מגיע לה.
מפחיד לחשוב מה שהיא תעשה ליפהפיות

כל 14 המועמדות: היפות לא נעשו יפות יותר

* עופרה מנתניה קראה את בל סידרת ״אנז׳ליק״* .
ציפילוין השתתפה בסרט עם אריק איינשטיין — וגם
בטלוויזיה * .לאהורדי אוהדת נלהבת של מכבי חיפה
ולאיריסד וי דסקו יש כלב מסוג ״לאסי״ שקוראים לו
״עוז האח של ריקי כץ הוא חובש וצנחן והאבא של
שר ה וי נ ר מרמלה — הוא שוטר * .שריתדמיר
מעכו לא אוהבת להצטלם ואפרתאמסטר אוהבת
מאוד לשחק כדור-עף * .ברבה מגדלת שפנים, נחשים
ועכברים בבית שלה — אבל אין לה חבר * .נורית
היא בסך הכל בת 17 וחצי פלוס* .
המבוססות שלנו כשהיא תהיה בת .15

ך* שהכתירו את אירים, הסתכלנו על
^ ציפי לוין שישבה בצד, מחייכת כמו
גיבורה. הרבה חשבו שיש לה סיכויים. אבל
היא התרגשה יותר מדי, כנראה. לאה פלט־שר
הזכירה לה: בתחרות הסופית, בהיכל
התרבות, אל תשכחי להרים את הסנטר.
ואם היא באמת לא תשכח, עוד נשמע
עליה.

אולי בתל־אביב יהיה יותר מזל לתל-
אביביות, נתניה פשוט קרובה מדי לחיפה.
שנאמר :״ירושלים היא שלמה, אבל חיפה
חתיכות חתיכות!״
שכן אחרי איריס באה הסגנית, לאה ורדי
— גם כן מן הכרמל.
ואם מדברים על חיפה האדומה, אז משפט
של שמואל שי, למראה חליפה שהוצגה
לעיני הקהל :״זה כמו הבחירות להסתדרות.
אדום — אבל יקר.״

נשיקה לנסיכה: הסוף

! אסיר 26043 הוצא להורג !
(המשך מעמוד )17
טרם סיימה את מסקנותיה עד היום הזה.
שום דבר לא השתנה בשירותים הרפואיים
של בתי־הסוהר בארץ.

__כך נראה
^* >4בית־החולים בכלא
ץ* דאי להקדיש מיספר מילים לתיאור
^ בית־החולים בבית־הסוהר של רמלה.
זהו מיסדרון ארוך שמשני צידיו תאי-
מעצר רגילים אשר בהם מותקנות מיטות
רגילות במקום המיטות הדו־קומתיות בתאי־הכלא
האחרים. המקום מזוהם ומלוכלך. החובשים
העובדים במקום נראים ומתנהגים
כסוהרים אחרים. החולים מקבלים שני סדינים
שברוב ד,מיקרים מוכתמים ומזוהמים.
את האסירים המגיעים לבית־החולים נועלים
בתא שגודלו הוא 2מטר על 2.5מטר.
בכל תא כזה יש צוהר קטן שבקושי בוקע
ממנו אור, והמכוסה בשבכת ברזל עבה.
צוהר זה צופה לחצר ״האגף המיוחד״ בו
כלואים מופרעים מסוגים שונים: הומוסקסואלים,
סתם פסיכופאחים ומתפרעים.
מרבית הפאציינטים בבית־החולים הם חבלנים
ערבים פצועים, ונרקומנים. כתוצאה
מכך השפה השלטת בבית־ר,חולים היא ערבית,
גם בקרב החובשים וה,סוהרים• רופא
בא לבית־חולים זה למשך שעתיים־שלוש
ביום, עובר במהירות על פני המיטות ומסתלק.
בשאר שעות היום אין שם רופא.
עד שעה 3.00 אחה״צ כלואים החולים
בצינוק זה, המואר במנורה חלושה שאין
כימעט אפשרות לקרוא לאורה. ב־ 4.30 מקבלים
החולים את ארוחת־הערב שלהם ולאחיה
מתחילה הצעדה לאורך המיסדרון ה־
*פל. ב־ 7בערב נסגרים התאים שוב. אין
טום אפשרות לקבל שתייה מחוץ לשעות
;ארוחות. בלילה צריכים האסירים לעשות
זת צרכיהם בתוך ה״קארדלים״ — כדי חלב
טל תנובה. מדי לילה משתוללים הנרקו־
!:נים בתאים. כשהם עושים את צרכיהם על
;ריצפה או מקיאים, אין שום אפשרות לקות
את הזוהמה עד הבוקר.
המקלחת ב״בית־ד,חולים״ דוחה בזוה־
?תה. הכל שבור בה מלבד המים 10 .אסי־יים
חולים חייבים להתגלח בסכין־גילוח
וחת לעיני הסוהר. גם בלילה אין מנוחה
חולים. מלבד השתוללויות הנרקומנים,
עירים הסוהרים את החולים פעמים מיספר
לילה וסופרים אותם בעזרת קרן־אור חזקה.
זה נקרא בבית־סוהר רמלה ״בית־חולים״.
ין פלא שאסירים ותיקים עושים הכל כדי
א להגיע למקום זה, בו התנאים קשים
תר מאשר תנאי האסירים הבריאים. ולמוט
זה הובא האסיר יחזקאל יצחק, אחרי
התגולל שלושה חודשים בחצר מעשיהו,
תפתל מכאבים וללא כל עזרה רפואית.
הוא לא נשאר ב״בית־ר,חולים״ זמן רב.
וזית אותו חזרה לצריפו בטענה ש״אין
־ ,לעשות בו בבית־ד,חולים.״ מצבו הלך
;חמיר. כעבור מיספר ימים, כשלא יכול
יה לעמוד על רגליו, נלקח שוב לבית־ד,חום,
הוא שכב שם שבועיים וחצי והתחנן
י יום בפני הרופא שיעבירו אותו לבית־לים
אנושי בו יזכה בטיפול הומאני.
ב־ 8ביולי, כשמצבו הורע באופן קיצוני,
נבירו אותו לבסוף לבית־ד,חולים אסף
־ופא. שם הוא נפטר כעבור 5ימים.
כפי שנמסר למשפחתו, הוא מת מסרטן.

התשובה ;
.אין תגובה !״
* טענהכי יחזקאל יצחק היה חולה
1סרטן, וממילא דינו מתת, אינה תופסת.
כיום, אחרי שנפטר, אין לדעת אם נש־מוקדם
יותר של גילוי המחלה לא ניתן
־ .להצילו נגד סוגים מסויימים של סרטן
כיום הקרנות, תרופות וטיפולים, המסו-
ם לעכב את התפתחות המחלה.
זבל איש בבית־הסוהר לא איבחן את
לתו של יחזקאל יצחק. הוא יכול היה
יהד, מידה למות ממחלה אחרת, שאינה
ארת. יותר מזאת: לפי החוק יש סמכות
ר־ד,משטרה לשחרר מבית־הסוהר אסירים
עמים רפואיים. זהו חוק שנועד לאסירים
צבו של יחזקאל יצחק — כדי שיוכלו
וור את חייהם בצורה נורמלית ולא בנו
צינוק, המכונה בפי האסירים ״הגיהי-
של כלא רמלה״ — הנקרא משום מה
ת־חולים״.
.נורא בפרשה זו הוא חוסר־האונים הולט
של חולה במצבו של יחזקאל יצחק.
נירים במעשיהו וברמלה ידעו מה קורה
הוא התגולל גלוי לעין־השמש. איש
:לא יכול היה להושיעו. גם אחרי ש

לא יצאה אף מילה החוצה על נסיבות
מותו. קשר של שתיקה אפף את הוצאתו
להורג על־ידי המשטר השרירותי של הכלא.
כשאדם נתקף במחלה קשה בחוץ — הוא
יכול לעשות אלף ואחד דברים כדי להושיע
את עצמו. בפנים — בתוך בית־הסוהר, אין
לו כל אפשרות להילחם על חייו.
כאמור, אין זה מיקרה בודד ויוצא־דופן.
באותה צורה מת בזמנו הד״ר ישראל בר
בכלא שאטה. הוא מת מהתקפת־לב, אחרי
שבשתי התקפות קודמות לא קיבל טיפול
רפואי מתאים. אחרי התקפת־הלב הראשונה
שלו, הגישה משפחתו בקשה למתן רשות
לרופאו הפרטי לטפל בו בכלא. הטיפול בבקשה
נמשך ללא תוצאות, עד שהד״ר בר
מת בהתקפה שלישית, לפני בוא התשובה.

במדינה
(המשך מעמוד )14
על היתרה, והיה משוכנע שעלה על הדרך
לאושר. מה גם שמזכירת המיכללה, לדבריו׳
חזרה ואישרה בפניו שאכן אין לו מה
לדאוג: השכלתו המעטה מספיקה לחלוטין.
טלוויזיה -כמו סנדלרות. גצל
התפכח מחלומו במהירות. מייד עם תחילת
הקורס, גילה שר,שכלתו אינה מספקת, והוא
אינו מבין מילה מדברי המרצים. הוא עזב
את ספסל הלימודים, ביקש את כספו בחזרה.
בקשתו נדחתה באדיבות. אז פנה גצל
לעזרת עורך־דין.
בלא יודעין, יצר בכך גצל, כנראה, תק־

הפכו את המיפעל הענק לאודים עשנים.
השריפה בקרגל השבוע, אחת הגדולות במדינה,
היתד, השניה במיפעל תוך חודש
ימים — לאחר שבמשך 11 שנר, לא היתד,
בו אף דליקה קטנה אחת. על הדליקה הראשונה,
לפני כחודש, הצליחו הפועלים להתגבר
בעצמם, עוד לפני שהגיעו למקום
מכבי־האש. אך הפעם עלו מאמציהם בתוהו.
לא הצתה, לא חכלה. המשטרה, לעומת
זאת, הגיעה בזמן. מייד כאשר אספה
את 34 פועלי המשמרת הראשונה לחקירה,
גילתה שבין העובדים סובבת השמועה כי
היו אלה הפועלים הערביים שהציתו את ה
תמונות
השבוע

מיצנח בים
שתי ימה
שנערך במיסגרת שבוע הצנחן.
ראו הפעם את הצנחנים נופלים

תמונות אלה צולמו השבוע בחוף
של תל־אביב, בעת מיפגן הצניחה
רבבות הצופים שעמדו על החוף
למים, ולא על גגות הבתים, כמו

בנות וטובות

במרכד מיפגן הצניחה השנה עמדה
צניחתן של 36 צנחניות. הצופים על
החוף לא יכלו להבדיל מרחוק בין הצנחנים והצנחניות, אבל נהגי

מצב שערורייתי זה הוא הגורם
לכך שבמדינת־ישראל קיים למעשה
עונש׳ימוות, אם לא להלכה
הרי למעשה -לגכי אסירים החולים
כמחלות מסוכנות.
שילטונות כתי-הסוהר מתייחסים
כאדישות ובאכזריות כלפי
אסירים המגלים סימני מחלה, ואין
כידיהם סידורים מינימליים לאב־טחת
בריאותם של אלפי האנשים,
שההכרה הפקירה אותם מאחורי
החומות. אותם שילטונות עצמם
מטשטשים ומעלימים מיקרי-מוות
כתוך בתי-הסוהר מעיני הציבור.
כאשר התבקש נציב בתי־הסוהר, אריה
ניר, להגיב על פרשת מותו של יחזקאל
יצחק, לא ניתן היה להשיגו. פרטי הפרשה
נמסרו למזכירתו. תשובת המזכירה :״מר
ניר קרא את הפרשה. תשובתו: אין תגובה!״

בשנה שעברה. ביס שרדה אעירה של מסיבה עליזה, כשעשרות סירות
מנוע דהרו למשות את הצונחים מן הים. בתמונה נראים שני
צנחנים שקפצו יחד וירדו יחד אל המים, במרחק קצר ביותר אחד
מן השני. החייל המזוקן שנראה מימין הוא הצנחן הוותיק קאצ׳ה.

הסירות התחרו ביניהם מי ימשה דחקא צנחנית מן המים. רבים
מהם התאכזבו כשבמקום צנחנית — משו צנחן מזוקן. בתמונה נראות
שתי צנחניות רטובות על הסירה אשר הביאה אותן אל החוף.

דים משפטי חשוב. שכן עורך־הדין שלו
העלה בפני בית המשפט את הטענה, כי
המיכללה לאלקטרוניקה ד,ונתר, את גצל
באמצעות הצהרה כוזבת.
קבע רשם בית־משפט השלום ב־באר־שבע
:״עיינתי עיץ היטב במודעה,
ונראה לי שאדם סביר שהיה קורא אותה,
היה עלול להתרשם ממנה שהשתתפות בקורס
זה אינה צורכת כל השכלה, כמו השתתפות
בקורם לנגרות, או סנדלרות.״

שריפות

למה גשרף ״קרגל״?
״עמדנו ממול ובכינו על האסון שקרה. זד,
היה מחזה מחריד,״ סיפרו השבוע פועלי
בית־ר,אריזה של תנובה, המרוחק רק מטרים
ספורים מבית־החרושת קרגל בלוד ,״מכאן
זה נראה בעינינו כמו לפיד ענקי.״
שלוש שעות השתוללו הלהבות, עד ש־

מיפעל. התסיסה בין הפועלים שעבדו במים־
על היתד, כה גדולה, שהמשטרה מיהרה לעצור
את מאה הפועלים הערביים, מחשש
לפרעות. היה זה למעשה מעצר־הגנה. שכן
החוקרים הבחינו מייד שפעולת חבלה אינה
מתקבלת על הדעת במיקרה זה. ברגע שפרצה
השריפה, עבדו הפועלים הערביים והיהודיים
זה לצד זה. אין זה מתקבל על הדעת
שד,חבלנים היו בוחרים לפעולתם דווקא
את השעה שבה היה המיפעל מלא פועלים.
מסיבה זו נחקרו הערבים שנעצרו רק כעדי
ראייה, לא כחשודים, שוחררו מייד.
אולם, בניגוד למשטרה, לא היו תושבי
לוד—רמלה מוכנים להאמין בנקיון־כפיהם
של הפועלים הערביים :״אני לא חושב שהיו
צריכים להעסיק ערבים במיפעל כזה, כשיש
כל־כך הרבה נוער יהודי שהולך בטל,״ טען
אחו מהם .״למרות כל החקירות של המשטרה,
אני עדיין חושד שהערבים עשו זאת.״
״חקרנו עשרות אנשים — ובשלב זה אין

כיצד שומרים
על בגד הים 7
בגדי הים והחוף נוטים להתקשות
ולדהות כתוצאה מהשפעתם
המזיקה של מי״ים, שמש,
והמרי החיטוי שבבריכות. כביסה
קלה במים קרים ו״טקסטיל
שמפו״ תשמור על גמישותם
וצבעיהם של בגדי הים והחוף.
״טקסטיל שמפו״ מוציא את
שיירי המלח וחמרי החיטוי,
ומאריך את חיי בנד חים.

כבאי נלחם בלהבות ב״קרגל״
אפשר היה למנוע זאת
לנו כל יסוד לחשוד שיש כאן עניין של
חבלה או הצתה זדונית,״ קבע בפסקנות
סגן־ניצב עזרא גולדברג, מפקד נפת לוד—
רמלה .״במיפעל לא היו סיכסוכים ולא פיטורים.
כרגע אין איש במעצר, ואין לנו
חשודים בנוגע לשריפה.״

ממה פוחדת הנהלת ״ל,רגל״ ?
למרות שהמשטרה סיימה את חקירתה, ולא
התנגדה לאפשר גישה חופשית למיפעל לכל
אדם — למה הקימה הנהלת קרגל מחסומים
בכניסה למיפעל, והעמידה שומר לידם שאסר
על איש להיכנס — ובעיקר על עיתונאים?
כאשר הגיעה כתבת העולם הזה למחסום,
נתבשרה באדיבות :״מצטער מאוד, גברתי.
מר ברלוביץ, האחראי על המקום, אינו
מרשה להיכנס.״ רק אחרי שעקפה את המחסום
וחצתה כ־ 30 מטר שדה קוצים, הצליחה
הכתבת לחדור למיפעל, וגם אז היה עליה
להיזהר ממשמרות שסרקו את השטח. אחד
ממנהלי המחלקות, שעמד בוהה נוכח התוהו
ובוהן של גלילי הקרטון השרופים, הקירות
המעטים המטים לנפול והברזלים הכפופים,
גילה לכתבת מהי, לדעתו, הסיבה לשמירה
הקפדנית מפני זרים :״חוששים מחברת הביטוח.״
פסק לקונית .״מיפעל כזה, ללא
בטון וללא בידוד, הוא ממש מלכודת אש.
מזל שלא היו אבידות בנפש גדולות יותר.״
קרגל מבוטחת נגד אש בחברת הביטוח
אריה על סכום של 28 מיליון לירות, וכן
11 מיליון לירות נוספות ביטוח רווחים ל-
18 חודש. כלומר, אם במשך 18 חודשים לא
יפעל קרגל בגלל השריפה, יקבל את מלוא
הסכום של 39 מיליון לירות. עוזי טוקטלי,
מנהל חברת אריה, הצהיר שחברתו ת*שלם
את הכסף עד האגורה האחרונה.
כאשר הועבר קרגל מבני־ברק ללוד, לפני
11 שנה, כבר היו אז רוב המכונות בו מיושנות•
39 מיליון הלירות יספיקו עתה לבנות
ולצייד את המיפעל במכונות החדישות
ביותר, ואף יישארו בידי ההנהלה מזומנים
לרכישת חומרי גלם.
מי הפסיד מהשריפה? אולם לא
רק קרגל לא יפסיד מן השריפה. גם חברת
הביטוח אריה לא תינזק במידה רבה.
הביטוח היה מחולק בין אריה ובין חמש
חברות ביטוח ישראליות נוספות: ציון, הפניקס
הישראלי, מגדל־בנין, הדר וסהר, ואלי
ביטחו עצמן בשלוש חברות ביטוח
בינלאומיות בשווייץ, ארצות־הברית וצרפת.
חילוקי דעות חמורים שוררים בקשר למועד
בו הגיעו הכבאים למקום השריפה.
אחדים מהפועלים טוענים שהיה בין חצי ל־שלושת־רבעי
השעה. ואילו מכבי־האש עצמם
טוענים שהם הגיעו עשר דקות אחרי
פרוץ השריפה .״כך או כך, לא היינו יכולים
להציל שום דבר במקום,״ טוען אחד מעוזריו
של יצחק קורדובי, מפקד כבאי האיזור, שהיה
לפני כן מפקד הג״א המקומי. קורדובי
עצמו סירב למסור כל אינפורמציה לעיתונות•
עוזרו, לעומת זאת, היה מוכן יותר
לדבר :״את המיפעל הזה בנו ללא התייעצות
עם הכבאים מהתחנה שלנו.״ קבע.
״מיפעל כזה לקרטונים אסור היה לבנות
כאולם ענק אחד. האולם של קרגל היה הארוך
ביותר במיזרח התיכון. מיפעל כזה
היו צריכים לבנות תאים תאים מבודדים בבטון.
פגם אחר הוא שלד הברזל ועמודי
התווך העשויים מברזל. הברזל, כידוע, מתרחב
בחום כשפרצה האש, ובגלל זה נבקעו
הקירות והתמוטטו בשרשרת. הייתי יכול
להצביע על עוד ליקויים. הכל רשום במחברת
אבל אסור לי להראות אותה.״
לא היה כל צורך לנבור בעמקי המחברת
הסודית כדי לדעת מה גרם לאסון. גרם לו

הליקוי היסודי במיבנה שירותי הכבאות בארץ,
מיבנה שהועיד לכבאים תפקיד של
מכבי־שריפות בלבד. זה היה אולי תפקידם
לפני עשרות שנים, כאשר נהגו לבנות
בארץ בתי אבן. מאז השתכללה הבנייה, וכיום
משתמשים בחומרים פלסטיים ואחרים,
נאים ונוחים, אך גם דליקים במיוחד. כיום
תפקידם העיקרי של מכבי־האש חייב להיות
מניעת דליקות, לא כיבויין. אולם את תפקידם
זה לא יוכלו למלא בהצלחה, כל עוד
לא תתמלא התביעה המועלית על־ידי העולם
הזה מזה שנים: הקמת אירגון ארצי לכבאות,
בעל סמכות לבצע, ולא רק לתת עצות
בלתי־מחייבות.

טקסטיל 5

חספיצים חב׳ נורים בע״ס
וצרם ביח״ר נקה בפ-נז

דרכי אדם
כך מתייחסי ם לאלוף?
יצחק אזולאי ( )29 הוא ספר־נשים במיק־צועו,
מוציא את פרנסתו מסלון התסרוקות
המודרני שלו בבאר־שבע. בנוסף לכך, הוא
גם אלוף המכביד, בהיאבקות בסיגנון יווני־רומי,
לאחר שבמשך שמונה השנים האחרונות
היה אלוף ישראל.
יצחק אינו האלוף היחידי במשפחה. אחיו
גבריאל, רב־סמל בחיל־הים, היה גם הוא
בשעתו אלוף ישראל בהאבקות. אחרי גבריאל,
החזיק בתואר האח השלישי, שמואל.
מדלית־זהב לעירו. לכל שלושת האחים
היה אותו מאמן — אביהם, שלום
אזולאי 60 העובד כנהג בדואר, ואשר
השתתף במכביה כשופט היאבקות .״הודות
לאימון של אבי,״ מספר יצחק ,״הופעתי
כבר בגיל 14 בטלוויזיה בחו״ל בתחרויות
ראווה בהיאבקות.״
מה חושבים תושבי באר־שבע על כך, ש־בקירבם
יושבים שלושה אחים אלופים, ספורטאים
ברמה בינלאומית?
יצחק, תושב באר־שבע היחידי שזכה השנה
למדלית זהב במכביה, מתמרמר על ההתעלמות
מהשגיו המצויינים מצד אנשי
הפועל באר־שבע :״הופעתי בשם הפועל
באר־שבע,״ הוא טוען ,״וכאשר הבאתי הביתה
מדליית זהב, לא מצא איש מהם לנכון
לבוא ולהגיד לי מילה טובה אחת.״

סו סחטאס
הטלו׳ז׳ה בעלת

*•4וי1ז! זמ<י נ״י

ביותר בעולם!
פרסום מ מי ק

למסע ולטיול
1111 75״ המצלמה העממית,
החזקה והמעולה, עם מד״
אור במחפש, עם מד-מרחק וזמנים
עד 3 .500 שנות אחריות !!
1׳£1 75״ זוהי המצלמה
לטייל, לחובב-הטבע, ולנוער
המתגבר.

ד 1 1 1 1לשחקנים
ולדוגמניות

אין צורך להיות רקדן
מקצועי כדי לרקוד ג׳ז

הרקדן־והכוריאוגרף שמע ון לוי/
בוגר אולפני־מחול בניו־יורק ובלונדון,
יקנה לך תוך חודשים ספורים
כושר־תנועה־ומיקצב.
קורסי-בוקר וקורסי-ערב
( 2שיעורים בשבוע בבל קורס)
פרטים: טל—8.00( 25 17 13 .
10.00 לפנה״צ; 20.00— 17.00 בערב).

בושיק מאד
השני משמאל בסמטא
פנת רחוב יפו ,38 ירושלים
אלוף אזוראי
יחס זבל למדליית־זהב

סססססססססססססססססססססססססססססססססם? 0000000000000
ציפור ניכר יחול ב-
*צב רוחך לקראת
זוף השבוע. המלנבו-
!יות בה חיית שרוי
!אחרונה תחלוף ואת
.וקומה עשויה לתפוש
זרגשת עליצות והת־יוממות
הרוח• תרגיש
21 במרס ־
והדברים שקודם לכן
20 באפריל
:אילו נשמטו מבין
נצבעותיך הולכים לך עכשיו. קשר מב־צבים
שניהלת לאחרונה ייפסק במפתיע.

העקשנות שלן היא המכניסה
אותן לצרות
שאינן יודע אין להיחלץ
מהן. יתכן והשבוע
תקבל את הבשורה לה

אתה מצפה זמן רב. בת
שור: יהיה עליין לוותר
על כמה מעקרונותיין
:1 21 אפריל -
0׳נ במאי
כדי להתקדם ליעד שהצבת
לעצמן. יתכן וה׳ריזות
שלו׳ הנובעות מפינוק, הן הגור-
ות לחילוקי הדעות התכופים עם בן־זוגן.

שאתה
:זשא־ומתן
מד בעיצומו יסתיים
:ורה חיובית לגבי
נידן. אם תמצא זמן
:קדיש את מיטב
רצן וכישרונך למ ה
אחת, אתה עשוי
פיק מכך רווחים
דיים, שישנו את
רח חייך. התרחק
יסוקים בפוליטיקה, כיוון שאופיין
־גד לעסקנות מסוג זה. לבשי בהיר.

שוו

תאומי!

חיים שקטים, ללא סערות וללא שינויים קיצוניים.
כדאי לן לתכנן את חופשתן. מזלן
אינו מראה שכדאי לן לנסוע לחו״ל. נסיעה
כזו עלולה לסבן אותן
בצרות. תוכל להפיק
הרבה נחת מחיי המשפחה
שלן ובעיקר מיל־

דין. נצל את תקופת ה1
חופש
שלהם כדי לבלות
יחדיו. מישהו מבני
משפחתן הקרובים
יהיה זקוק לעזרתן. אפילו
הדבר קשה לן 23] ,בספטמבר ־
\ 22 באוקטובר
השתדל לעזור, בסופו
של דבר תצא נשכר מכך. אס אין לן עדיין
ביטחדחיים, כדאי שתעשה זאת בכל ההקדם.

מאזנ״ס

אתה עומד על סף החלטה נחפזת. כדאי
לן להערין מחדש את המצב ולהיעזר
בידידים• אינן מוכן

עדיין מבחינה נפשית
לצעד אותו אתה עומד
לנקוט. יום ה׳ הלהיות
שבוע
עלול
עבורן יום של פורענויות.
הנח לבת־זוגן
לתכנן את יציאותיכם
השבוע. הגיע הזמן שתיתן
לה הרגשה שגם
לה יש מה לומר
* י־בחייכם.
בת ״עקרב״ :הימנעי מהוצאות
מיותרות. מכירות סוף העונה לא בשבילן.

עהו3
קולנוע סרטים כושים קטג*ם
חמישה ימים כסיני (אוריון, תל•
אביב) קטיה כריססינה הגיעה למלחמה. כולה
מלאה איפור וצבע ובגדי חאקי מצוחצחים•
ואת מי היא פוגשת במלחמה אם לא
את אסי דיין ומה היא אומרת לו אם לא:
״אני אוהבת אותך. התגייסתי כדי להיות
לידך ׳,וכשאסי דיין מציע לה לקבוע פגישה
בסואץ היא עונה לו, לא פחות ולא
יותר :״אני אוהבת אותך. אני אהבה לך.
אבל מי יחכה לכל האנשים האלה שהולכים
למידבר ולא יחזרו?״ בעיקבות המשפב הזה
עוזבים את האולם שלושה זוגות.
מובן שאפי וכריסטינה נפגשים לפני המואץ•
לא קשה לנחש שאסי דיין ייתקע
בלב המידבר עם חבריו, ושכריטטינה תבוא
להציל אותו, והמטוס שלה יתפוצץ מכדור
תועה, והיא תיאלץ להישאר יחד עימו. עוד
שני אנשים עוזבים את האולם.
ואז מתגלה בסים הטילים. והגברים, תשעה
במספר, הולכים לכבוש אותו. וקטיה
שואלת את חברתה :״מדוע אדם הורג
אדם?״ והחברה שלה עונה לה :״אני רוצה
לספר לך איך נרצחו הורי.״ שישה אנשים
בורחים מהאולם כל עוד רוחם בם. חבל.

אמת זה נכון. היא מאוד קומית. בעיקר
החלקים הטראגיים שלה• ומאוד טראגית,
בעיקר בחלקים הקומיים.
דינו ריסי עשה נסיון לתאר אהבר רומנטית,
באווירה רומנטית, מסוג האהבות
והאחיירות שכבר אינן היום. אבל הדרך
בה הוא תיאר את האהבה הזאת עושה
ממנה בסך הכל קיטש בנאלי, שעדיין קיים
היום ויתקיים גם בעתיד.
הסרט לא מטעה מההתחלה: גבר יורד בתחנת
רכבת. הוא שואל על הדרך לכפר
ואומרים לו שילך דרך ההר, והוא שואל
אם אין שום רכב ושואלים אותו מה זה.
זד, החלק הקומי. בדרך הוא רואה חבורת
נערות, וביניהן את סילבה קושינה, והמב־

עניינים של כבוד מוציאים אותן מגדרן.
חדל להיפגע ולהעלב מכל פגיעה בכבודן.

התוצאות הריאליות הן
הקובעות ולא היחס לו
אתה זוכה. יתכן והשבוע
תהיה לן הזדמנות
להרחיב את חוג מכרין.
השתדל לנצל הזדמנות
זו. אתה עשוי לגלות
בקרוב נושא התעסקות
חדש העשוי להשפיע על
23בנובמבר -
20בדצמבר
עתידן. השתדלי שלא
להכות את ילדייך. נטייתך
להאשימם בכל מה שקורה לן, היא
השלכה של האשמה עצמית. רק בן האשמה.

כאבים פנימיים סלולים
להטריד אותן בזמן הקרוב.
אל תזניח את עצמן.
גש מייד לבדיקה
רפואית והשתדל לעשות
את כל המאמצים להחלים
מהר, אפילו אם הדבר
כרון בשיבוש תוב־ניותין.
בני מזל סרטן
המשרתים במילואים ח־להיזהר
במיוחד ולא להסתכן שלא ל•
חגיגה משפחתית משמחת בקרוב מאד.

יחסן אל בן-זוגן הוא דו-ערכי• את מתעבת
כמה מתגובותיו ולעומת זאת אינן
יכולה להתגבר על
משיכתן אליו. ייתכן
והסיבה נעוצה בכן
שדרושה יד חזקה שתרסן
אותן ואת יצריך.
העצלות שלן
היא מקור בל צרותין.
השתדל להתגבר על
חזיותין ולהיות צמוד
יותר למציאות. ביקור
אצל רופא עלול להפנות
את תשומת-ליבן לפגע שלא הרגשת
בו קודם. אל תשקיע כספים בהימורים.

העייפות היא בעייתן העיקרית בתקופה זו.
חילופי מזג־האוויר והמאמץ הגופני משפיעים
עלין לרעה. העת־דל
לצבור מקסימום של

שעות שינה. זוהי תקופת
של הרמוניה ביח־ם
ייראו לן יותר
סיין עם בן־זוגן. את
אחרי שתצליח
עשוייה לגלות מקורות
זלץ מהחובות ש•
הנאה וסיפוק חדשים, א:ת
אליהם. הש
פילו בדברים שנראו לן
להימנע מהתרג-
עד כה שיגרתיים. יהיה
תר. אם תשקיע
20 בינואר -

עלין להרבות בקריאה
18 בפברואר
עצמך בעבודה יו־כדי
להעשיר את אופ־אתה
עשוי לה-
קין לקראת מיבחן אינטלקטואלי המצפה לן
רווחים נאים ש
בקרוב. לעומת זאת, הימנע מבילוי זול.
ו את מעמדן.
מרגישה שאת מקבלת את תשומת-

שאת ראוייה לה מצד ידידן.
נדמה לן שאתה מת
עשר
והולן• אולם זוהי
תדמית שווא. רדיאתה
מרבה לדבר ולפזר
פת הבצע שלן מונעת
את כוחותין במקום לממן
את האושר הא רכזם
למטרה אחת. המיתי.
תוקפנותן וחואהבה
העצמית שלן מוסר
התחשבותן עומ2

נעת ממן לממון על
דים בעוכרין למרות
אחרים ולהעזר בהם להמאמצים
שאתה עושם
חלוקת מאמצין.
שה כדי להשוותם• בן
אירגון מחדש של סדר
מזל ״שור״ עשוי לגרום לבת מזל ״דגים״
חיין עשוי להגביר את
הנאה מינית בתקופה זו. במה מאוייבין
יעילותן. יהיה זה עבורך זוממים לחפילן בפח, עמוד על חמיש-
של בילוי ים וחיי־לילה סוערים עד ה־מר!
עלין להתגבר על האגוצנטריות
הקטנות. אויבן אינו אויב כלל וכלל.
שלן כדי לשכנע אנשים לעמוד לימינן.
300030000000000000000000000000000000000000022

בחון* סידנה עלי— וטכשיו כולם

קורץ לה פולין -
קודם הדגים —

הם הפסידו. היא התחרטה ברגע האחרון
ולא סיפרה.
אבל כשתשעת הגברים מחסלים ביד אחת
את כל בסים הטילים, וקסיה ששומעת מרחוק
את היריות, תופסת את הרובה ורצה
להציל אותם — כי היא לא יודעת אם הם
ניצחו או הפסידו — יש רחש חזק באולם.
היא צועקת לחברתה :״אני מקווה שאחזור,״
נתקלת בעשרה ערבים, מבחינת אליהם את
הרובה ויורה. הדבר הזה מחסל במכה אחת
את כל השורה היושבת לפני.
הבן־אדם מתחיל להרגיש את עצמו קצת
בודד באולם הקולנוע. אסי דיין עם כל הפרצופים
הקשוחים שהוא עושה נראה לא
כמו האבא שלו אלא כמו הסבא שלו. עד
שהוא לא ילמד באיזה סרטים לא לשחק,
אי־אפשר יהיה לדעת אם הוא שחקן טוב
או לא.
הסרט מסתיים כבר איכשהו. אל תשאלו
איך. אבל כשהוא מסתיים יש בכל קולנוע
אוריון איזה עשרה אנשים, מהם חמישה
על המסך.
הזמן האבוד
כפני כנשיקות

( ארמ ון דוד, תל-א ביב,

איטליה) אומרים שזוהי טראגי־קומדיה. וב
טים
שהם מחליפים ביניהם, מבטי האהבה
ממבט ראשון, זה החלק הרומנטי.
בכלל, לקחת בתור דמות האהובה הרומנטית
את חזה הפרה ופני העגל של סילבה
קושינה, זה כבר מעשה גדול. עם שחקנית
כזאת אין צורך בשמאלץ לסרט, היא מספקת
בעצמה את כל הכמויות הדרושות.
בכל אופן יש אהבה. ויש גם עיכובים,
ונטיון להראות בצורה משעשעת שאינה
משעשעת כלל איך בעלת המלון מנסה
לאנוס את האוהב, ואיך כנקמה היא מסכסכת
בין בני הזוג.
אחרי הסכסוך הולכת טילבה קושינה העירה,
והאוהב הכואב יוצא לחפש אותה,
והמתכונת היא המתכונת של סיפורי האהבה
של המאה התשע עשרה. הם מחפשים
האחד את השני, ולא מוצאים האחד את
השני, וכשהם מוצאים זה כבר מאוחר.

יומן החד שו ת
המצלמות התרכזו בעיקר בשלושת
הגדולים, במריה של, בבעלה ו ב-ז׳ אן
מרה. לכל היפהפיים שהסתובבו סביבם
שמו הרבה פחות לב. לכן כשלכבוד סיום
הסרט פרובוקציה צריך היה להפשיט קצת
את קורץ לה פולין, שחקנית־המישנה
בסרט, כדי שתוכל להתרחץ בים, לא דאגו
לאמצעי בטיחות מיוחדים. זה היה ביום האחרון
של הצילומים בישראל. לקחו אותה
לחוף בודד, ליד סימה עלי, הפשיטו אותה
מלפנים ומאחור, וחוץ מכמה דגים א־ש
לא נהנה מזה. עכשיו, לאחר שכולם נסעו,
מותר כבר להראות את מה שראו הדגים
גם לכל השאר.
הלורד מוין עוד לא נרצח, השחקנים
שירצחו אותו עדיין לא נבחרו. החוזה
להפקת סרט על אותו רצח נחתם רק השבוע
בין חברת בימות לחברה אמריקאית,
אבל הסרט כבר הספיק להימכר, בסכומים
נכבדים, לשלוש ארצות — בלגיה, לוכסג־בורג,
הולנד — וכבר נקבעה הצגת בכורה
לינואר.

׳שסוסי

עלמה בת ,21 ההופכת מנערת־אשפתות
לאשת־סאלונים. מישחקה חד־גוני במיוחד כמוכרת
הפרחים. אילי גורליצקי צעיר
מדי מכדי לגלם את הפרופסור הנרי היגינס,
אך מבחינת כישרונו, חינו ומידת מוסיקא־ליותו,
ניתן לומר כי בעוד מיספר שנים
ישכנע יותר כמלומד פאנאטי, המחליט ללמד
פונטיקה ונימוסים לבת האשפתות.
אברהם מור עושה את המוטל עליו ב־מיקצועיות,
אך גם הוא צעיר מלגלם את
אביה של ליזה דוליטל — רבקה רז. טוב
בשביל מי שלא ראה את המקור.

לא כדאי לראות
לא חשוב לראות
אפשר לראות
רצוי לראות
חובח לראות

קדיאו מחמש עד שבע

* * המכתב האבוד

(בית לסין; יום חמישי; שמונה בערב) סיוטי׳
המסורסם והחשוב של אגנס ורדה,
המתאר שעתיים בחייה של נערה. המוזיקה
של מישל לה גרנד.

מבוי סתום

רוני, חיפה) הסאטירה החברתית החריפה
של יון לוקה קרג׳יאלה, איננה כימעט
כזאת בגירסתה העברית• א) התרגום (של
א.ב. יפה) יבש ומליצי מדי. ב) המישחק
של כימעט כל הצוות כבד, בינוני ובלתי-
מלהיב. ג) הבימוי של דוד אסריגי, שיובא
במיוחד מרומניה, נאמן מדי לטקסט
המקורי, כבד ובלתי תואם את רוח התקופה
והקצב לו רגיל הקהל הישראלי. אסריג
הודה בראיון עיתונאי, כי ברומניה הוא
מכין הצגה בלמעלה מחצי שנה, ואילו בחיפה
חייב היה לספק להנהלה את הצגתו
במשך כשליש הזמן העלילה והדמויות
רומניות־לוקאליות, וכימעט שאינן מצליחות
לעבור את הרמפה מרוב גיבובי המילים
והפיטסום. סצינות ההמונים הן מלאכת
מחשבת של בימוי מסוגנן, ממש כוריאוגרפיה!
חיזוק המסקנה כי במאי זר שאינו
שומע עברית אינו חייב לביים בהכרח, דווקא
קומדיה.

(תכלת, תל-אביב)

סרס נפלא של אמן רגיש באוסן יוצא מן
הכלל. בתוך טירה עתיקה שהיתר שייכת
לוולטר סקוט מתגוררים גבר מזדקן ומגוחך,
ואשד. צעירה ומקסימה, וביניהם נקלע גג־גסטר
שנעזב על־ידי חברו המת וחבריו
החיים. היחסים בין השלושה, ובין אנשים
זרים המגיעים לביקור בטירה, מגלים לאט־לאט,
מכל מיני זוויות, שלושה אנשים החיים
בלי אהבה, בלי רומנטיקה, בלי קשרים
אנושיים. סרט שכדאי לראותו פעמיים.

הצוללת הצהובה

נתיאטרט עי
(פאריז,

תל־אביב)
החיפושיות מצוירות בציירים
מקסימים. צבעים. השתוללות מלאת קצב.
הומור אבסורדי ותמים. סיפור פנטסטי על
הרשעים והטובים והשלום הניצל ברגע האחרון.

ביום ולא כלילה (צחתא)

אברהם רז חיבר מערכון ארוך על חייל
צעיר ומורה זקנה, הנפגשים במחלקת־העי־ניים
של בית־חולים. כדי לנקום בחברה הסובבת
אותו, מעמיד החייל, סמל הצבר

* * האירגץ (אלנבי, תל־אביב) לא
חשוב הסרט. לא חשובה העלילה. מי שחשוב
זה קירק דוגלאם, המתגלה שוב כאיש
| 7, ) 311ן

בתפקיד ^
גדול^ ,ןין
שחקן ן ,,
,ן ןן ןקן ן המאפייה שאינו יכול להסתגל לען לם החדש שבו ה י ׳ ן
מאפייה נקראת אירגון, וההחלטות מתקבלות £

לא בתת־מיקלע אלא בהצבעה, ורגשות כ בו ד? ך* ן*
י יי
ונקם כבר נתבטלו, ועימם גם האהבה ה
משפחתית והגבורה וכל הערכים של העולם

הישן.
עד הבגידה (הוד, תל־אביב) לג׳ון $
מיילס קשה להחליט אם לעקוב אחרי הרצח
ההמוני המתנהל על רקע של סמים, או £
* פיטפדטי ליצים (בהפקת א. רולעקוב
אחרי אשתו הבוגדת בו, או לא בו־ £זנטל) אין זה סוד שההונגרים תרמו הרבה
גדת בו, ולא ברור עם מי. הוא מחליט

הקודמות. בהקשר הנוכחי שלה אין היא
מעוררת עניין, מלבד אולי אצל צעירים
מאוד. הכוריאוגרפיה של יעקב קלופקי
לכל קיטעי המחול שיטחית אך חביבה, ב־סיגנון
מועדוני־לילה מיושנים.

של ימינו, פנים כאילו הינו אהוב נעוריה
של המורה הזקנה. הוא מצליח בכך עד
לרגע בו עוברת הזקנה ניתוח מוצלח, מה
שמאפשר למחזאי לסיים בבאנאליות את
יצירתו המלאה ברסיסי יצירות משל מחזאים
בשלים יותר. תפקיד האחות הרחמניה
(המבוצע בקורקטיות אך לא ביותר מכך
על־ידי לורה סהר) מצומצם למדי, ועיקרו
לשמש כמקשרת בין שתי הדמויות
המרכזיות. אלי כהן, כחייל העיוזר, הביב,
על אף הביטחון המופרז והמופגן המאפיין
את מישחקו. כדאי גם להעיר לו כי ריש
גרונית, האופיינית אומנם לאורח הדיבור
הצברי, איננה עדיין ערובה לסיגנון ועיצוב
טיפוס מוכר, על קרשי הבמה. מרים
כרגשטיין־בהן, מגלמת בדקות יבחמי־מות
שופעת את דמות הגברת הזקנה, מן
הדור הקודם, המוכנה להאמין באשליותיה
כימעט עד הסוף. זהו תפקיד שכאילו נתפר
למענה• לרגעים היא מצליחה לרגש, ללא
כל גלישה אל פאתוס מעושה.

* * ערב פיזמוגי אלתרמן

(התי
אטרון
העממי) את בומבה צו ר הדביקו
לארבעה צעירים, ידועים הרבה פחות, לצורך
ביצוע כ־ 20 מפיזמוניו הלא כל־כך
חדשים של נתן אלתרמן, לכן אין פלא כי
הופעתו נראית מודבקת, אם כי הוא עושה
בנאמנות את שהוטל עליו (להעמיד פנים
אידיוטיות של פועל במה אידיוט, שחשק
להיות שחקן ואפילו ניבחן לשם כך ב־הבימה
על תפקידה של יוליד ;,לזה של
רומיאו לא היו לו נתונים אבל הוא
אינו מצליח להציל את הערב מחד־גוניותו.
רבקה זוהר (מה אברן) מצליחה, יחד עם
עזראד גן המתנועע כשד משחת, לבצע
פיזמון חביב ושובב, הזוכה לאהדה כללית,
בשם צצי וצצה• העיבודים התיזמורתיים
מעולים, ונושבת מהם רוח חדשה, שונה
במקצת מן המילים חסרות האקטואליות,
וכן מן התיזמורת הקצבית המלווה באמונה
ובביטחה את התוכנית כולה.

ימים טובים (בהפקת ש. צמח)
שייקר! אופיר בתוכניתו החדשה, בה
הוא מארח את הרקדנית המצויינת יונה
לוי, ועוד צמד רקדנים שאינם מגיעים
לרמתה. הקטעים בהם הוא פוצה את פיז
בינוניים וקלושים ואת הצחוקים הלא־רבים
אפשר לזקוף בעיקר לכושרו הקומי הרב
של שייקר, כמבצע הראוי לחומר הרבה יותר
מעולה מזה שהוא מבצע כאן. הפארוד
יה על הבאלט הקלאסי היא פנינה קטנה
של הומור בידורי בינלאומי מעולה. שייקר,
בלי פנטומימה אי־אפשר; אך זו שכתוב׳
ניתו העכשווית, הינד, פנטומימה לעניים,
אותה הספיק לשפשף ולהפגין בהופעותיו

את ואני והמלחמה הכאה

(הקברט הסאטירי, מרתף קולנוע
תל־אביב) חנוך לוין הינו פיזמונאי שאיננו
כותב על פיצי ומיצי. לכל פיזמון
שלו יש תוכן, יש משמעות וישנה אידיאה.
די להביט בשמות הפיזמונים כדי להיווכח אני צודקת, במלחמה למות
בכך:

פאריס,

יוצא

למלחמה,

דואט

הבימוי של
בום־בום. שירי חמנו,
עדנה שביט לא כל־כך עזר לו, אך גם
כימעט ולא הצליח להפריע. הביצוע על־ידי
ארבעה שחקנים צעירים אינו משלהב אומנם,
החומר הבלתי שיגרתי,
אך אין ספק, שבשל

£הומור וסובלנות.
מסיגנון הכתיבה של שנות ה־ס )2ומד׳ ש ׳ £

בוע (או אפילו ננרב) להחליף להס את ה£ -
מות)
רפרטואר, בהתאם למתרחש בארץ ובעולם.

* * אין אהבות שמחות
יופי בנא מבצע במיקצועיות מלו(ביי

טשת של שחקן־בדרן, שהוא הרבה יותר
£מזמר, כ־ 20 פיזמונים משעשעים, שאינם
חסרי מוסר־השכל אנושי חמים. קיטעי ה־
£קישור המבדחים אינם עומדים ביחס ישר
לרמת הפיזמונים ודרגת האינטליגנציה של
קברט ספרותי־סאט? קהל הבא ביודעין לערב המוקדש ליצירו־

י ״ א ׳ ובנאי מגיש ׳ם $תיו הקטנות, המתורגמות היטב לעברית,
ת ׳ אטיון• הם יושבים של הטרובאדור המשופם ג׳ורג׳ בר־

כמה בדיחוח אנשו לשמוע*

הם מוירונאי אל וחיים׳בנאי תניטלו א^ר?ר

לשלבאת ״תי ״משי״י״ ושוכ י את ״יי*״
ההונגרי לעק וב אח י
מאת 1 11111
1X״!1
בדיחות 11
ארוך־ארוך־ארוך 1.1של1-1 11111
האשה וההתפתחו ות י״ גדו 1)1 ) 1 111ו)

לאס לו ודנ אי, תרגמו ועיבדו, ועתה הם
מגישים לנו מה שמכונה על־ידם תוכנית
הומוריסטית מוסיקלית. מסתבר ני את ה־בדיחות
של לאסלו ודנאי סיפרו בהצלחה

יזד אלשהו £ ם מידות
סיבות ם בייות׳ שלא יחפש את זה כאו ׳ $
* כו חו שלג 3ר (בן־יהודה, תל£ -
במשך שנים רבות שני שחקנים הונגריים
אביב) אם העלילה על גבר מזדקן שגילה
לפתע את המין השני היא בלתי נסבלת ; ,נודעים, יאגו הארצאג ווילמוש קו־הרי
ההומור שבתוכה נסבל עוד פחות, וה־ י מלוש, שנקראו לצורך הופעותיהם הא־

לשם כך כמובן צריך

את ינא 1קבוי הכלב:

ת תיננ ׳תם באולמות
על הבמה ליד שולחן ומספרים בדיחות׳ ללא ״זי
כל בימוי. זה שואל שאלה, והשני עונה £

מאנס.

^ 1> .ו; 1ו =חזו

זזות׳ אבל נמה זמן אפשי לשמוע כאלה ׳

ועוד בתיאטרון?
התוכנית גמישה• כלומר׳ אפש י היום ליי־ ?
גיש חצי ממנה ומחר רבע, הכל בהתאם ל׳ £
צורך !לדרישה. אפשר להופיע לפני חיילים
במוצבים, ללא צורך בבמה, בתאורה, בתל״ £
בושת או איפור. אך כדי שתהיה קולעת£ ,
חובה לחפש חומר הרבה יותר עסיסי, הר־בה
יותר עוקצני. בדיחה על אחד שלא שסע £
ניגנה,
כלום באופרה, משום שהתזמורת
יצאה מזמן מהאוזן. לעומת בדיחות מסוג £
זה, המחוות 9070 מן התוכנית, אפשר לפתע >|
לשמוע הברקה אקטואלית של בנאי על חש־ £
בון המצב במדינה, כמו: דוור התרחץ בים *.
וטבע, בגלל שביתת המצילים. שלחו מכתב £
לבני משפחתו לבוא ללווייה. אלה לא הגיעו£ .
מה יש?! הדוורים ב ש בי ת ה...
אין ספק שבסיסגרת תוכנית בידור רדיו־פוניות
(כתיבת־נוח, למשל) ,יוכלו רונאי £
ובנאי להשתלב יפה, אם יגישו קטע שיימשך>§<

12— 10 דקות.
את הצד המוסיקאלי מנסים לכסות מם־
פר פיזמונים חובבניים מאת צבי דתןX .
ומאחר והצד החזק של רונאי ובמיוחד של
בנאי איננו דווקא הזימרה, מקבל העניין £
נופך מגוחך ומיותר.

* במוזיאון הלנה רובינשטיין מוצגות
שתי תערוכות. ציורים של יעקב ובסלר ,
ופסלים של בוקי שו ר ץ, תערוכתו של
וכסלר מתיימרת להציג את המימד השלי־שי
(העומק) ,בעזרת מישקפיים ציבעוניות.
האשלייה של העומק אינה מתקבלת, אבל

את זה בלי סוף.
אי־אפשר לומר שאינם יודעים לספר בדי־

רונאי ובנאי כ״פיטפוטי ליצים״
שחקנים עם גינוניהם עוד פחות, והצבעים £
המתוקים עוד פחות, לכמה פחות עוי אם־

שר להגיע? מסתבר שאין לזה סוף.

^ 0 0 3. 3 3
אינה מצליחה לשכנץ כי

צ׳ אקוש איו, אלא שאת הבדיחות הללו
סיפרו בקברם ספרותי! היה זה דו־שיח קצר
שהתנהל ברוח הומוריסטית, על נושא אק־טואלי
מהווי הימים (זה התחיל בשלהי
שנות ה־.)20
זהו בפירוש רעיון טוב; לצייד שני שחק-
נים בעלי חוש־הוסור מבריק בחומר הומו־

למיכל נדיכי, לשעבר חברת להקת £
פיקוד דרום, הופעה אזרחית נאה מאוד£ ,
שאינה משתנה ואינה מועילה לה על קרשי ן•
הבמה. הבחורה פשוט לא יודעת לשיר ולא £
לשחק. אמנם היא סך הכל מגלמת מלצרית,
אבל באותה מיקצועיות שיש להגיש קפה £
יעקב ובסדר
לשולחן, יש להגיש טקסט מעל במה.

לצמד אמנם לא הייתה ׳ומרה להגיש יותר £
תאשר פיטפוטי ליצים (כשס התוכני ת) .אן ,!.ניתן לראות ציורים גיאומטריים מעניינים.
פסלים של !3ק שורץ הם אוסף ש?
ני ת ן לקך ןע בצעך כ, הן זן צאה ה, א סתס
£קונסטרוקציות ענקיות ופשוטות. בניגוז
פיתפות ב, צ ,ם
גמור לגודלם הענקי של הפסלים הם אינב

,ולא מקוריים,

אנשים
שוקולד
גג אוס של גולדה

העיתונאית זיוה יריב והדוגמנית ורדה
דן, שבאה בחברת בעלה העיתונאי אורי
דן • .לח״ב מק״י שמואל מיקוניס

למי שלא ידע, גילה השבוע שר־הבימחון
משה דיין, כי הוא יהודי טוב. היה זה
בישיבת הנעילה של ועידת ההסתדרות האמריקאית
של הפועל־המיזרחי. דיין הגיע
לישיבה ישר מוזעידת מפלגתו, התיישב על
הבמה• אחד הסדרנים במקום ניגש אליו
והגיש לו כיפה. דיין סירב, הסביר כי כאשר
הוא בא למקום שיש לו קשר לקדושה,
הוא מכבד את המקום וחובש כיפה. אולם
בכינוס זה, הדן בעניינים חילוניים, אין
הוא יכול להעמיד פנים ולהסכים לחבוש
כיפה. יחד עם זאת, הוסיף דיין :״אני חו־

נגרמה השבוע הפתעה נעימה. באחת משעות
הערב המוקדמות התדפק על דלת
ביתו אדם שהציג עצמו כתייר מאמריקה.
מיקונים הזמינו פנימה, והיהודי סיפר כי
היה לא מזמן בטיול בברית־המועצות ופגש
שם יהודים רבים שמסרו דרישת־שלום חמה
לח״ב הקומוניסט הישראלי. ועוד הוסיף
התייר ומסר דרישת־שלום מיוחדת מהסופר
היהודי הנודע אהרון ורגלים. אך מה
ששימח יותר מבל את מיקוניס, היתה ההערכה
שמביעים אותם יהודים למפלגתו —
מק״י — בניגוד לדעתם השלילית על המפלגה
הקומוניסטית היריבה — רק״ח .״הם

נבון פותח את מיבצע שוקולדה, מעביר ליעקובי

נדי להפיג —

•• *ייינ ^ייייי^ -

יייי — 1

-יייי ^

קולק מעביר לשולחן העיתונות
— את השיעמום

מטיב סקילקן
זווית צילום

שב שאני יהודי טוב.״ #לאלה שחשבו
כי שר־הביטחון הוא נץ צמא־דם, נגרמה
אכזבה כאשר הביע השר את דעתו נגד
הטלת עונש־מוות על חבלנים. דיין הסביר
כי תוך כדי מגעים שהיו לו עם חבלנים
שנתפסו, אמרו לו אלו במפורש כי באו
להילחם על אף שידעו שהסיכויים שלהם
להישאר בחיים קלושים ביותר. מסקנת
דיין: עונש־מודת לא ירתיע אותם. י • לפי
התנהגותם של חברי רפ״י־לשעבר בישיבת
הפתיחה של מפלגת העבודה, נוצר רושם
כי הם משתעממים, וכדי להפיג את השיע־מום,
החלו אוכלים שוקולד (ראה במדינה).
את מיצוות הזלילה החלו, באמצע נאום ראש־הממשלה
גולדה מאיר -ח״כ יצחק
נבון וחברו גד יעקובי, שהעבירו את
השוקולד לראש עיריית ירושלים טדי
קולק, שכיבד בו את אנשי העיתונות ואת
שרי הממשלה משה כרמל וחיים
גבתי. ועוד אומרים שהחיים במפלגת העבודה
מרים # .ביום השני לוועידה התכנסו
חברי העבודה בהיכל התרבות בתל־אביב.
יותר מכל הפתיע אותם ח״ב עקיבא
גוברין, שישב באחת הפינות בחברת שתי
יפהפיות לבושות במיני קצרצר. אחרי פעולת
מעקב ובירור נודע כי השתיים היו

אפילו כינו את מנהיגה, מאיר וילנר,
בוגד,״ הוסיף התייר.

בית־שימוש
ו•״בתערוכה
האם היחסים בין מרצה באוניברסיטה לביו
הנהלת האוניברסיטה, דומים ליחסים
שבין עובד ומעביד? הנהלת אוניברסיטת
תל־אביב חשבה שכן. אך במהלך בירור התביעה
של ד״ר ג׳ורג׳ ממרין נגד הנהלת
האוניברסיטה, שניסתה להפסיק את
עבודתו כמרצה בכיר לפסיכולוגיה, עת
טענו כרקליטי האוניברסיטה, כי היחסים
הם אומנם יחסי עובד ומעביד, נגרמה
סערה בקרב ציבור המרצים, וההנהלה היתר,
נאלצת לחזור בה מטענתה. לטענה אחרת
שהועלתה על־ידי פרקליטו של טמרין, עורך-
הדין אמנון זכרוני, כי למרצה זכות לקביעות
מתמדת בעבודתו, כדי שיהיה חופשי
מפחד מפני פיטורין, לא ניתנה תשובה על־ידי
בית־המשפט, בגלל שהסיכטוך בין הצדדים
הועבר להכרעת בורר. הבורר, היועץ
המשפטי של אוניברסיטת תל־אביב, ד״ר
משה ישי, פסק לד״ר טמרין פיצויים בסך

75 אלף ל״י וזכות לשנת שבתון. ומה עושה
מדען המקבל כל־כף הרבה כסף במכה
אחת? ד״ר ממרין יוצא להרצות ביפאן וב־ארצות־הברית
כפרופסור אורח לאחר
שש שנים של עריכת מוסף הארץ, מפנה
נתן דונכיץ את מקומו לאברהם
רי מון, אשר שימש לאחרונה כעורך חדשות
בעיתון. את פרישתו נימק דונביץ בכך
שהוא לא רוצה לגרום ל״הסתיידות עורכים.״
#על הקשר בין השומן בגוף והלב,
עמד השבוע מנתח־הלב הנודע, פרופסור
מורים לוי. היה זה בחגיגת נשואיה של
אביטל שחר, בתו של מנהל מפעלי ים-
המלח, אלוף־מישנה (מיל ).עמנואל שחר.
באותה חגיגה נכח גם שכנם של ההורים,
אלוף אריק שרון, אשר הוריד בשבועות
האחרונים כארבעה קילו ממישקלו. כשראה
לוי את השינויים שחלו בגופו של שרון,
בישר לו כי השינוי הוא דבר מועיל מאוד
ללב • 1 .במסיבת העיתונאים לרגל יוס־הצנחן
שנערכה השבוע, הופיע גם תת־אלוף
רפאל (רפול) איתן. תוך מהלך המסיבה
החליט רפול למתוח קצת את העיתונאים,
הודיע בקול מיסתורי כי במיפגן המר־

אשה
!מולדת
״מה הוא עושה לה, מה הוא עושה?״
שואל הפסוק בשיר־השירים. ולמי התכוון
המשורר העתיק? תתפלאו, אבל ליהורם
גאון בכבודו ובעצמו. וכיצד ידע מראש
על עלילותיו של יהורם גאון? לא יודעת.
אולי היה גם כן גאון.
העיקר, לא זה החשוב. חשובה עצם השאלה.
אז מה הוא עושה להן — את זה
גם איני יודעת. ויש להניח שאם הייתי
אפילו יודעת, הייתי שומרת את זה לעצמי.
אבל התוצאות של מה שהוא עושה
להן, הן דרסטיות למדי, לפעמים. האחרונה
שהוא עשה לה את זה, הלכה וניסתה להתאבד,
ואפילו ברצינות.
ברגע שהיא פגשה ביהורם, הוא הפך לתמצית
של כל חלומותיה. מה תמצית? שיא
התמציות! כוכב קולנוע, מפורסם, ידוע, כל
הנערות רודפות אחריו לבקש ממנו אוטו־גראפים,
הוא מסתובב בעולם, יום אחד בלונדון,
יום אחד בקאן, יום אחד בישראל,
הוא יפה, הוא גברי, והוא זמר נהדר. אפילו.
ויהורם,
כידוע, הוא גבר שמתלהב בקלות.
צ׳יק־צ׳אק. אז הוא התחיל לקחת אותה איתו
לכאן ולשם, הופיע איתר, בכל הפרמיירות,
בילה איתר, על הטיילת ועל שפת הים, וכן
הלאה וכן הלאה.
כרגיל, הוא לא חשב באותו רגע מה
יהיה אחר־כך. הוא התאהב — וזה כל מה
שהיה חשוב לו. אבל כשהיא החלה לדבר
איתו על העתיד המשותף היפה שלהם, הוא
נבהל קצת וניסה לסגת. אבל היא שמרה על
צעדיו ועקבה אחריו, והוא ניסה להתחמק
ממנה, ויום אחד, בהופעה רבת משתתפים
במלון דן, בפני צנחנים, היא ישבה באולם,
והוא הופיע, והקהל מחא כף, והיא שכחה
לרגע את צרותיה האחרונות דודתה נורא
גאה — ופתאום הוא נעלם.
היא נתקפה בפחד. לאן הוא הלך? עם מי?

הוא לא יחזור. די, הכל נגמר. והיא התעלפה,
באולם הגדול, לעיני מאות אנשים.
הגיע רופא, הזריקו לה זריקה, ובינתיים
יהורם חזר, וסיפרו לו מה קרה, וכשהיא
התעוררה וראתה אותו לידה — היא חייכה,
וקמה כאילו דבר לא קרה.
אבל השבוע זה דווקא קרה .״הכל נגמר
בינינו,״ הוא אמר לה.
היא חזרה הביתה, בלעה כמות גדולה של
גלולות שינה, ועוד באותו יום הובאה לתל־

בזי של הצנחנים, שנועד להיערך בחוף ימה
של תל־אביב ,״עומדת להופיע אישיות מרכזיה
מאוד.״ לשאלת אחד העיתונאים מי
האישיות המרכזית, השיב רפול :״זה שיעמוד
באמצע הבמה בתערוכת עשר
פלוס הנערכת בגלריה גורדון בתל־אביב,
משכה תשומת־לב מיוחדת תמונתה של הציירת
בתיה אפולו, אשתו של דן בן־
אמוץ. וכל זה למה? בגלל המיסגרת, שהיוותה
חלק אורגני של התמונה. מי שהתקרב
ובדק ביסודיות את המיסגרת, גילה
כי זוהי אסלת בית־שימוש • .מי אומר
שלאמני ישראל אין זמן להשתעשע? השביע׳
למשל, התכנסו רוב האמנים בבריכת
גורדון בתל־אביב לתחרות שחייה היתולית.
מי לא היה שם? רפאל קלצ׳קין,

יעקב כן־סירא, שמואל עצמון, דני
ליטאי, ואפילו קבוצות מאורגנות: להקת

פיקוד דיזנגוף ולהקת ערב שירי אלתרמן,
ואפילו הגשש החיויר

השומר.

צדדי חמוז־קה
לפני שבוע קיבלה דרורה חבקין את
הגט מבעלה, לאחר שנתיים שהם חיים בנפרד.
דרורה,
המלחינה הידועה, ובעלה, ד ב
נשרי, מי שהיה מנהל מחלקת הגדנ״ע ועכשיו
הוא מנהל החברה לפיתוח אילת, חיו
הרבה שנים באושר. עד שלפני שנתיים היא
הכירה את הזמר דני ליטני.
הוא היה חבר שלישיית הנמר הנוראי,
והיא עבדה עם אותה שלישייה בתור מל־

מידה ודני
מנפלד. זה יקרה במלון שרתון והשי
תהיה גדולה מאוד.
זה לא כל־כך פשוט כמו שחושבים,
תם גבר ואשה מתחתנים וכולם ש
ורוקדים ושמחים. כי אילו היה דני ו
מיין מתחתן לפני שלוש שנים, לא
השימחה כמו שעכשיו.
לפני שלוש שנים הוא היה באיו
הוא לסד שם רפואה, ותוך בדי ליו
קשר קשרים עם בחורה עם דם
צאצא של משפחת רוזנים עתיקה.
הם עמדו להתחתן, כבר הודיעו לה
ואז פרצה מלחמת ששת־הימים. דני
ליח להגיע ארצה יום לפני פרוץ הס?
הוא התגייס, וכשהמלחמה נגמרה הוא
ליט לא לעזוב יותר את הארץ.
הוא נרשם לפקולטה לרפואה בירר
המשיך את לימודיו כאן, והנה הוא
חתן עם ישראלית.

1ע 3ע\>ו
ג עג ^ ת
בזמנו היה עמי סולל, נער השעשועים,
נשוי לגילדה דורון. עוד יותר בזמנו הוא
היה נשוי לפריטה, הספרית.
עכשיו, הוא עומד לעשות זאת שוב. הפעם
עם ג׳ינג׳ית יפהפיה, העונה לשם לכנה
ועונדת. על ידה טבעת בשווי של שלושת
אלפים לירות.
הוא לא התחתן איתה מייד. הוא בחן אותה
במשן כמה וכתה חודשים. הם גרו יחד,
היא ניקתה לו ובישלה לו, וכשצילצלו אליו
חברים, היא אמרה שהיא העוזרת שלו. אחרי
שהיא הצליחה במיבחן — או אולי הוא
הצליח במיבחן? — הם מתחתנים.

דני

שלח נציג, את שיי

לוי. וכשחבורה כזאת מתקבצת יחד,
מוכרח להיות שמח. התחרות הראשונה נערכה
כשכל משתתף אוכל ביצה תוך כדי
שחייה• בשנייה אכלו נקניקיות ובשלישית,
רחמנא ליצלן, אכלו לבן. מזל שלא היה שם
נציג של הרבנות! • גם בבריכה אחרת,
בגלי־גיל שבגבול תל־אביב—רמת־גן, עסקו
בשחייה, אבל ביתר רצינות. התחרו שם,
במיסגרת המכביה, שחיינים מרוב ארצות
העולם. בין היתר הופיע גם האמריקאי
סטיב סקילקן, בתחרות קפיצה למים
מגובה שלושה מטר. מהזווית יה צולמה
התמונה, נראה סקילקן כאילו קפץ מבניין
בורסת היהלומים הסמוך לבריכה.

פסוק* ה שבוע
• מזכ״ל העבודה השר פינחס
ספיר, על מילוות־הכיטחון למיניהם
ג ״היום כבר לא קוראים לזה שנור.
קוראים לזה כוחות העם להגנת המדינה

אחד העיתונאים הסוקרים את
ועידת העבודה :״ועידת הבטלה!״

המומחה למחלות מין, עם

מידהכ?

אבל אל פחד. עכשיו היא כבר יצאה משם.
היא השלימה עם המצב החדש. היא
שקטה, היא עצובה — אבל חיה.

אפולו 007
אסלת בית־שימוש

ביום הרביעי מתחתן דני ויינשטי
בנו של הדוקטור בנימין ויינשטי

סחיטה!
השחקנית המפורסמת חיה חיים מלאים שבל אדם, בעיקר אם הוא שחקן,
ואפילו אם הוא כוכב, יכול היה לקנא בהם.
היא נמצאת בצמרת. בשיא ההצלחה הקופתית האמנותית, הקהל רץ לראות
אותה, הביקורת מהללת אותה, התיאטרונים רודפים אחריה, והיא מאוזנת מאוד
ושקולה ולא ממהרת לבחזר.
יש לה גם חיי־משפחה מאושרים: ילדים נחמדים, בעל שגם הוא מצליח בשטח
שלו, והם חיים בשלום ובאהבה•
יחד עם זה היא מנהלת רומנים קצרים, נחמדים, המסתיימים בדרן כלל עם
תום החזרות, לאחר הבכורה, או קצת לאחר מזה.
והנה כל החיים השקטים והמאושרים הללו עומדים להתפורר. מסיבה שבימעט
נראית בלתי אמיתית: סחיטת.
את בן־הזוג האחרון שלה היא הכירה במחזה האחרון בו היא מופיעה. מדי פעם
היא היתה יוצאת איתו לחוף תל ברוך, ומבלה איתו את השעות שלאחר ההצגה.
והנה, לפני שבוע, היה באותו מקום צלם אלמוני. הוא צילם את הזוג בכמה תמונות
ברורות מאוד, ועכשיו הוא מטריד את השחקנית בטלפון, דורש ממנה דרישות

חינה. הוא היה אז בן עשרים וארבע
בת שלושים.
הם ניהלו את הרומן במשך כל הח
במשך כל ההופעות וגם לאחר מכן.
פעתה התחיל לחבר מוזיקה. הוא כתב
שנקרא בוקר טוב, והיא כתבה שיר ר
לילה טוב. ההצלחה האירה לשניהם
הוא הופיע באיש חסיד היה, היא התם
בשירי־העם שגילתה, ושניהם יחד
שירים משותפים.
תוך כדי כך הם גם בנו את העת
משותף שלהם, והכינו למענו דירת־גז
לה ברחוב בן־יהודה בתל־אביב.
הבעל, שידע מזה זמן רב על הרוב
הסכים לגירושין. השבוע היא השיג
הגט, ובעוד שישה שבועות היא עוט
התחתן עם בחיר־ליבה החדש.

הכל הסתדר
אחרי בל הסקנדלים, אחרי ש
של מנהל התיזמורת צבי הפטל
את בל הרכוש של בעלה על שמה
רי שהיא הגישה נגדו צו״עיכוב״יצי*
הארץ, ועוד כל מיני צווים והח
התברר שהכל היה מיותר.
הם חזרו איש אל רעותו, והם
באושר ובשלום, והם גם נסעו יחד
משותף בעולם

נ סו ס ׳ 0 011,09 קויו ה ונויד ת 101ש !

^ 0י0 !1€

לסדרת להיטי גלידות הזהב של ״שטראוס״
וניל — שוקולד, וניל — מוקה, וניל — סולטנה
(צימוקים ברום)
גלידת זהב בטעם חדש
נוגט וניל — מכילה קרם של אגוזים טחונים
מיוצרת בלעדית ע״י שטראוס על-פי ידע צרפתי.
גלידת זהב של ״שטראוס״ עשויה על טהרת
השמנת להשיג באריזת קרטון מוזהבת בסופר-
רקטים, בחנויות המכולת ובקיוסקים.
גלידות ושלגונים ״שטראום״
זכו בתואר המוצר המובחר לשנת .1969

01!£7<2
נ הדי ה

סלקי את השומן המיותר מן המ₪3ת הרגישים -בבהירות

לו ח ת ־
13111911
הנכ11

ן * י עי *] ש ע ליו מבוססת הדיאטה ה!
1מהפכנית פשוט למדי: ידוע שיוכן
זקוק למידה מסויימת — קטנה למדי —
של חלבונים, כדי לספק את צרכיהם של
תהליכי החיים היומיומיים. אולם בדרך כלל
את מלעיטה את גופך בהרבה יותר חלבונים
מהכמות הדרושה. הצרה היא רק,
שהגוף אינו דוחה עודף זה, אלא מאחסן
אותו בצורת חגורות שומן במקומות שונים
בגוף. דבר זה קורה גם כאשר את אינך
עולה במישקל.
הדיאטה שפיתח ד״ר סטילמן מבוססת על
מזון דל־חלבונים. ברגע שגופך מפסיק לקבל
עודפי חלבונים, הוא מתחיל להשתמש
ברזרבות שאגר בקפלי השומן — ואלו נעלמים.
אם משקלך הכללי איננו מעל המותר,
את יכולה לצפות לתוצאות האלו:
• הורדת עשרה ס״מ מהכתפיים.
• הורדת 25—15ס״מ מהבטן, הישבנים
והמותניים.
•:הורדת 10ס״מ מהירכיים.
• הורדת שומן מסביב לקרסוליים ולזרועות.

הוראות
כלליות :

.1איכלי ר ק את המאכלים דלי־החלבונים

מי 8.886883388,

המותרים. על־ידי כך תוסיפי לגופך לא יותר
מ־ 20 גרם חלבונים ליום. לרשותך מ־בחר
עצום של ירקות, פירות, ומאכלים אחרים,

המיפלצות טלי
אריק יצא לג׳נובורי ביום ראשון, רוני
ביום שני. ילקוט גב, שמיכות צבאיות, מימיות,
שני מקלות, בגדי־צופים מחאקי. פתאום
הרגשתי דקירה בלב: לפני שאספיק
לזוז, הם ייצאו לי ככה יום אחד לצבא,
חשבתי לי בפאניקה.
הפאניקה עברה, ובמקומה השתלטה הדממה.
פתאום היה הבית שקט כל־כן. אפילו

ופצו לרסיסים, ואני הרגשתי עצמי נסחפת
עס הזרם, כשבקושי אני מצליחה לשמור׳ על
הקטנה שלא תאבד לי.
זעקות שוד ושבר החלו ממלאות את החלל
:״איפה הארנק שלי?״ ״איפה דני׳לח?״
״איפה הנעל שלי?״ ״אמא, איפה את?״ עליז.
הנהג באוטובוס שאליו נסחפנו אני ודנה,
היה, למזלנו, בחור טוב־לב. הוא ירד

118111

איר שענו לג׳מבווי -ונשארנו בחייס
דנה נהייתה שקטה יותר. לא ממש עצובה,
אבל ככה, על־יד.
כשהגיע יום־ההורים, ביום רביעי, כבר
הייתי מגועגעת כהוגן. תפסתי את דנה׳.ביד
אחת, ארנק מלא סוכריות ביד שנייה, ולדרך.
אומנם כתוב היה ב״מיכתב להורים״
שקיבלתי מהצופים, שלא להביא לילדים ממתקים,
אבל מי מסוגלת להתאפק?

הגענו להיכל התרבות, שמשם עמדו לצאת
האוטובוסים — ונהיה לי חושך בעיניים.
לפני כל אוטובוס — תור של שני קילומטר.
שני קילומטר לאורן, וכמובן גם שני קילומטר
לרוחב. יהודים, לא?
נעמדתי בקצה התור שנראה ־לי הכי קצר
ורזה, והתחלנו לחכות. אחרי חצי שעה פתאום
שואל אותי זה שלפנינו :״כרטיסים יש
לך?״ התברר שכרטיסים לא קונים כשעולים
לאוטובוס. בשביל זה יש תור לחוד. חשבתי
שאני מתעלפת במקום.
נדדתי עם דנה הקטנה אל התור לכרטיסים.
אחרי רבע שעה שמעתי מהומה מנקודת
ההתחלה, בפתח הקופה. המהומה הפכה
מהר מאוד לסקאנדל: התברר שהקופאי סגר
את הקופה והפסיק למכור כרטיסים. היתה
לו הוראה למכור רק אלפיים כרטיסים, אז
הוא מכר אלפיים כרטיסים — ושלום על יש ראל.
זה שבחוץ חיכו עוד כמת אלפי הורים
נוספים, לא עשה עליו כל רושם.

חסרי הכרטיסים החליטו שאם אין כרטיסים,
זה לא סיבה לא לנסוע. גל האדם הענק
הסתער לעבר האוטובוסים. התורים הת־

מכיסא־מלכותו והתחיל לשלוף במרץ רב
מתון הערימה ידיים, רגליים, וכל מה שנראה
לו כנתון במצוקה. וכן, כעבור זמן מה,
מצאנו עצמנו יושבות בפנים, קצת חיוורות,
קצת רועדות, והרבה מחוצות.
ואני, באופן אישי, גס התפללתי.
התפללתי לכן, שזה שהיה אחראי לאירגון
הנסיעה הזאת, יפול לי יום אחד לידיים.

אם את שמנה, אין זו געייה בש-
בילד להרזות: קיימות דיאטות לא
ל תאכלי מאכלים שאינם ברשימה זו —
גם אם אינם ברשימת המאכלים האסורים.
.2שלא תעזי לנגוע ברשימת המאכלים
האסורים. אפילו לא בקצה הלשון.
.3איכלי רק עד כדי שובעה, לא כדי
להתפטם. ברגע שאת מרגישה שמילאת את
עצמך — חדלי. אם תמשיכי, רק תצברי
קלוריות מיותרות.
.4אם ברצונך להשיג תוצאות מהירות
במיוחד — פצלי את ארוחותייך. איכלי
שש פעמים ב־ום, ארוחה קטנה מדי פעם.
.5אמצעי נוסף להשגת תוצאות מהירות
במיוחד: מתוך המיבחר תעומד לרשותך,
העדיפי מאכלים דלי קלוריות. ברור שזה
יצמצם את ׳ המיבחר, אך זה יביא לתוצאות
מהירות ייתר.
.6המשיכי בדיאטה שישה שבועות רצופים
— נלי הפסקה. לאחר השבוע הראשון
תראי כבר תוצאות. כל הפסקה בדיאטה —
פוגמת בה.
.7לאחר שישה שבועות, רצוי לעבור
בדיקה רפואית קלה, שתכלול גם בדיקת
דם, כדי להבטיח שאינך סובלת ממחסור בחלבונים.
יש להניח שלא תסבלי, אבל מה
שבטוח בטוח.

מכביר למטרה זי• אן מה קורה אם
מישקלך הכללי בסדר — אולם קפלי
שומן מכוערים הצטברו סביב ביטנך,
מותנייך, ירכייך ז הסרת השומן רק
במקומות מסויימים בגוף, היתה
מאז ומתמיד חלומן של רבבות נשים.
עד היום, היה זה חלום בלבד. עתה,
הפך החלום למציאות: רופא אמריקאי,
ד״ר אירווין סטילמן, פירסם
זה עתה בארצות־הברית ספר, שהפך
מייד לרב-מכר, על הדיאטה החדשה
שפיתח, שנועדה לסלק את השומן
מאותם מקומות שבהם הוא הצטבר.
.8אם אינך שבעת־רצזן מהתוצאות —
המשיכי בדיאטה שישה שבועות נוספים.
בסיומם — עשי שוב בדיקת דם, וחזרי
לדיאטה לשבועיים נוספים. עתה יהיו מאחרייך
מאה ימים של דיאטה — מספיק כדי
לחסל כל שאריות של מוקדי שומן. חזרי
לדיאטה הרגילה, שתאפשר לך לאכול את
כל המאכלים, אך בכמויות כאלו שלא
תחזרי לעלות במישקל.
.9אם לדעתך נותרו עדיין בגופך איזו־רים
פרובלמטיים — את יכולה לחזור מחדש
על המחזור הראשון. אין בדיאטה כל
סכנה לבריאותך.
.10 שתי הרבה — שמונה עד עשר• כוסות
תה, קפה, או משקאות קלים דלי־קלוריות,
הממותקים רק בחומרים מלאכותיים.
אל תשתי משקאות המכילים סוכר.
אל תשתי חלב.
.11 מומלץ לך לקחת מדי יום גלולת
ויטאמין.
. 12 התעמלי קצת. מעט תרגילי התעמלות,
מבוצעים בקלות. טיול ברגל של
שניים־שלושה קילומטר (לא בהכרח בבת־
(המשך מעבר לדף)

| הו פי1 9

תיאטרון דכי דגן

מציג

הו פי ע!|
גליון מם׳ 11

1עו ל ם
1ה מי ס תודין

^ ^ ד ר זו ת במקום:הנכון
(חמשו מעמוד )27
אחת) יכול גם הוא להיות תחליף טוב להתעמלות.

13 אם את סובלת מליקוי רפואי כלשהו
— אל תתחילי בדיאטה בלי להתייעץ ברופא.
הדיאטה אינה מיועדת לילדים למטה
מגיל שש, לנשים הרות או מיניקות.

1די

לי ט אי

^ ד סייזוז^ :

יזנ ם -זרןאנימגרו ־

!4 8 8 1

מאכלים מותרים

•ד־ו־זון רי ק או־ א מנזי כו דיוני ר! וכ>311ד7

ירקות

הרשף (ארטישו)! אספרגוס! שעועית ירוקה,
סלק! כרוב! גזר! סלרי, מלפפון, חצילים,
עולש! חסה! סטריות! במיה! בצל!
פטרוזיליון! תפוחי אדמה (קצת)! צנון!
דלעת! כרוב חמוץ! תרד! לסת! קישואים.

מןהתוכן :

העשוי הזמן לזרום לאחור!
לוחמח אסטרולוגית במלחמת
העולם השגיח.
רזי הטלפתיח.
קללת המומיח.

פירות

שימורי פירות וריבות מותרים רק כשהם
לא במיץ טבעי ואינם ממותקים בסוכר.
תפוחים! רסק־תפוחים! מישמיש! בננות!
אוכמניות! דובדבנים! אבטיח! אבטיח צהוב!
אשכוליות! ענבים! גוייבות! לימונים! מנגו!
תותים! תפוזים! אפרסקים! אגסים! שזיפים!
צימוקים! מנדרינות.

להשיג בכל הקיוסקי ם
תל־אביב אולם ״אהל-שם׳
יום ד׳ 13.8בשעה 8.30
יום ג׳ 19.8בשעה 8.30
מוצ״ש 23.8בשעה9.00

להשיג אצל

רדיו-דוקטור,
שרות להקלטה ישראלי
רח׳ שלום עליכם ,18
תל־אביב, סל 233118 .

תו׳ רי ט

פרסום. בלק

סגור א ת העסק
ולך לים

דרושים סוכנים אלקטרוניקה
להפצת המכשיר
הנ׳׳ל.

אספרגוס! חמיצה! סלרי! פירות! פטריות!
בצל! ירקות! עגבניות! בוליון! קונסומה.

אשקלון ״רחלי״ יום ב׳ 4.8ב־8.30
יום ד׳ 6.8ב־8.45
יום ה׳ 7.8בשעה 8.30
בי ט ״ מוצ״ש 9.8בשעה 9.15

תכריז
על. שביתה

במקומן תענה מזכירה אוטומטית
בצורת מכשיר תשובה אוטומטי
לטלפון
(גם בשימוש של משרד הדואר).

מרקים

ל דזג מ ה
ארוחת בוקר:

. 1מיץ תפוזים או אשכוליות,
כרוסת טוסט עם ריבה, הרבה קפה
או תה, כדי למלא את הבטן.
.2תפוז או חצי מילון, דייסת
דגנים כלשהי, הרבה קפה או תה.
ץ עבורך ועבורו, לכל אירוע
בכל מצב, מונע, ריח גוף׳
מכיל תכשיר מגן מיוחד
לעור העדין ובושם מיוחד.
מבית היוצר של מיטב
יצרני הבשמים באירופה.
״בון״ לגבר
הפעיל והנמרץ
בריח צעיר וספורטיבי
באריזה ירוקה.

ארוחת צהריים:
.1מרק עגבניות, ירקות מבושלים,
תפוז, תה או קפה.
.2חצי אשכולית, אורז אפוי עם
ירקות, קפה או תה•
.3מנת ירקות מבושלים, כולל
תפוחי אדמה אפויים, סירות, קפה
או תה.

ארוחת ערב:
. 1סלט ירקות חי עם חרדל,
לימון, קפה או תה, חצי מילון,
אשכולית או חתיכת אבטיח.
.2סלט פירות, קרקר עם ריבה,
קפה או תה.
.3עגבניה חלולה ממולאה בירקות,
פרוסת טוסט עם ריבה, סירות,
קפה או תה.

״בון* לאשה
לשעות היום
מכיל בושם
קל ונעים
באריזה צהובה.

בימוי — לטלוויזיה
צילום — לטלוויזיה
הפקה — לטלוויזיה
כתיבה — לטלוויזיה
הגשה — לטלוויזיה
איפור — .לטלוויזיה
השבוע מסתיימת ההרשמה
לקורס טלוויזיה.
התחלת הלימודים
ביום חמישי 31.7.69

״בון״ לאשה
לשעות הערב
מכיל בושם צרפתי מעודן באריזה סגולה.
שונות קאטשאס! רוטב צ׳ילי! חזרת! חרדל!
זיתים! כבושים! תבלינים.

דגנים

מבצע מיוחד

אורז, חיטה, סולת, שיבולת שועל, סובין
— בין כדייסות ובין בצורתם הטיבעית.
לחם או טוסט — לא יותר מפרוסה אחת
לארוחה. ביסקוויט, כנ״ל. עוגיות, בנ״ל.

500ל״י במזומן ו־100
אריזות שי של 1י ,801
יוגרלו בין אלה שישלחו
3תוויות ממוצרי א 5 0
(גם סיסי ספריי, קצף
גלוח ואיריס אינטים) ,לת ה 16274ת״א, עבור
מבצע א ,8 0דרשו את
מוצרי א 8 0בפרפומריד,
שלכם.

מותר כדוחק

המאכלים הבאים מותרים בדוחק, בכמויות
זעירות, בגלל הקלוריות שהם מכילים. אם
תצליחי ל א לטעום מהם — מה טוב.
סוכר! חמאה! קצפת! קמח! דבש! בשר!
שמן זיתים! פופקורן, פודינג; אורז! ספא־גטי!
תפוחי־אדמה גריסים.

לרשות התלמידים מערכת
מצלמות טלוויזיה ואולפן
בקרה לעבודה מעשית.
אסורים מאכלים

סגל המרצים מורכב
מאנשי טלוויזיה מדופלמים נותר מספר מקומות מוגבל
לקורס בתל־אביג
ההרשמה: יום יום בשעות
7—4אחה״צ בבית בני
ברית, רה׳ קפלן ,10ת״א
טלפון 257235
הסברה בע״מ

אבוקאדו! שעועית (מלבד ירוקה)! גבינות!
אגוזים! ביצים! דגים! ג׳לטין! עדשים!
מרגרינה! בשר! אפונה! עופות! מאכלי־ים.

בקיצור: בלי בשר, בלי דגים, בלי עוף,
בלי ביצים, בלי חלב — ועם הרבה ירקות,
פירות, ויתר המאכלים המותרים. זיכרי להישקל
כל בוקר לפני הארוחה: אם גילית
שאת מוסיפה מישקל — הקטיני את הכמ
ויות שאת אוכלת. אם את מרזה —
ד,גדילי אותן.

נערות אלה הכריזו
,עולם האשה״ :

בתמונח למעלת: שימלח חלקח שהפ-
בח לפירחונית, לאחר שהודבקו עליח ה•
פרחים המיובאים לישראל מארצות־חב-
רית על״ידי בוטיק אדלר.
בתמונח מימיו: אוברול־רשת שקוף,
גם הוא יצירת בוטיק אדלר. חמחיר —
140ל״י. ניתו ללבישת עם או בלי
חזייה• אוברול זח הוא חלק משורת
שלימח של בגדי רשת חשופים שיצר
יצחק אדלר, בעל הבוטיק, והכוללת בנוסף
לאוברולים גם שמלות-רשת ספורטיביות
(המחיר — 75ל׳׳י) ,ושמלות-
ערב מרשת (המחיר — 130ל״י).

באוזנ

חיות

בפחד!

** הי כיום, בישראל של ,1969 הרגשת:
של צעירה ערבייה החיה בעזה? ״מה
נהגים איתנו כאילו כולנו פושעים,״ טוענו!
פאלק ובחיה* ,שתי אחיות שנולדו בעזה
והחיות מזה שנתיים תחת שילטון ישראל
״היהודים מדברים על שלום — אבל מת
נהגים אחרת.״
פאלק בת ה־ 20 סיימה לפני שנה את לי
מודי־התיכון שלה, בעזה, וחולמת עדיין ע
המשך לימודיה. היא רוצה להיות עורכת
דין. אחותה בת ה־ 16 לומדת עדיין, חולם
להיות רוקחת. הן אינן רואות כל סיכוי ו
הגשים את חלומן .״הישראלים נותנים סטי
פנדיות לסטודנטים יפאניים, לאסריקניג
להודים — רק בנו אתם לא רוצים,״ טוענו
פאלק במרירות .״לוא היו נותנים לי היו
סטיפנדיה ללמוד משפטים באוניברסיטה ד
עברית בירושלים — הייתי רצה לשם.״

להתארח בישרא,
ך פאלר[ וכחיה שלוש אחיות נוספו

* ש לך שימלח חל,קה,
שנמאטח עלייך
— ובמקום זח חיית
רוצה פירחונית ן עד היום,
היה פיתרון פשוט
לבעיית: הולכים לחנות
וקונים שימלח פירחונית.
לא עוד. מעתה, ביכולתך
להפוך את ה חלקה
לפירחונית — בקלות.
את פשוט מדבי קה
עליה את הפרחים

— ככל שמתחשק לך. האמריקאי הפטנט
חזה הגיע לאחרונה מ-
ארצות־חברית — ישר
לשרשרת הבוטיקים של
יצחק אדלר בדיזנגוף,
רמת״גן וירושלים. את
בוחרת לך את דוגמת
הפרחים שאת רוצה בה,
מניחה אותה על השינד
לה, מגהצת — ויש לך
שימלח חדשה•

/ושלושה אחים. האחיות נמצאות בסורי
והאח לומד רפואה בקאהיר. האב, שהי
פקיד אצל המצרים, חסר־תעסוקה שנתיים.
לפאלח ובחיה גם טענות נוקבות אחרוד
״הרבה בנות אצלנו בעזה רוצות ללמו
עברית. למה לא פותחים בשבילן קורס ע1
רית? איך נבין זה. את זה בלי שפה משו
תפת? גם זה שהחיילים מתנהגים אלינו 1
גסות, יה בשבילנו הוכחה שהם לא חול
בים להישאר. לכן לא איכפת להם מגורלנ
מדוע לא יוזמים לנו למשל פגישות עם צע
רות יהודיות? הרבה בנות בעזה היו שנ
חות לארח בנות ישראליות — ולהתאד
אצלן. כילל כל הדברים האלו אנחנו חיו
ביאוש ובחוסר תקווה.
״ומה שאפילו יותר גרוע — באדישות,
* בחיה — בתמונה העליונה, פאלק 1
תחתונה. התמונות צולמו בחשאי.

עול האשה

הנעל הראשונה של ילדך תקבע
את בריאות רגליו -לבל חייו !

01ץ 0111

91055
סא 6 6*4א5 1£401א10א1£א 4

ך * מחק רי ם ד,אורטופדיים מוכיחים כי
! ) 1 8מהילדים עד גיל שנה סובלים
מפגמים ברגליהם. בגיל חמש, סובלים כבר
^ ,41 ובגיל — 20ס /ס .80 הסיבה: נעליים
בלתי מתאימות.״ זאת גילה ד״ר סימון ויק־לר,
האורטופד האמריקאי הידוע ומומחה בטיפול
בעצמות כף הרגל של ילדים בגיל
הרך, בעת ביקורו בישראל השבוע.
לדברי ד״ר ויקלר, הליכה יחף היא
אידיאלית להתפתחותה הטבעית של הרגל.
אולם, מכיוון שהליכה ברגליים יחפות מסוכנת,
והילד עלול להיפצע או לחלות, יש
למצוא נעל שתענה בדיוק על אותה הדרישה.
כלומר, תגן על הרגל מפציעה, ויחד
עם זאת תאפשר לה התפתחות טבעית.
נעל כזו חייבת להיות מותאמת למיבנה
האנטומי של רגל הילד. לפיכך עליה להיות
בעלת שלוש מידות רוחב: צר, בינוני ורחב,
כך שניתן יהיה להתאימה בצורה מירבית
לכל סוגי הרגליים.
ד״ר ויקלר הציג את הנעל המתאימה לצעד
הראשון של הילד — אותה פיתח לאחר 12
האחידה שאינה
שו קעת

הצעד הראשון

0 9 |)5רדו

שנות מחקר, בו שותפו אורטופדים ומנתחים.
בישראל רכשו מד״ר ויקלר את זכויות־הייצור
לנעל. שלו, נעלי דובון, המשווקים
אוחד, במחיר לצרכן של 14.5ל״י.

ב ח גי א ת רג 7ייך
ך* מיסגרתמ! !קריו, הכין ד״ר ויקלר
מיבחן שנועד לגלות את מידת בריאותה
של הרגל — לאו דווקא של ילדים.

.1חוזק אצבעותייך הקטנות:

.מג׳יק־פרל״ זהו ההישג המדעי ה גד ול המקל
עליך את מריחת הלכה, תודות לאחידותם
המתמדת של פתיתי ה־ 1מ*£ק.
מגייק־פדל־ מעניק לך ברק קריססלי נהדר, בשלל גוונים.
כשהציפורן מכוסה כולה בשכבה אחת ואחידה.
היי זוהרת ואופנתית עם ״מג׳יק־פרל־יי;5ר•׳-.
־דורה־גלוס־

כופפי
בכל כוחך את אצבעות הרגל, ובקשי
מאדם שני לנסות ליישר לך אותן.
0מצויין — אם למרות מאמציו, לא
יצליח האדם השני ליישר את אצבעותייך.
• טוב — אם הוא יצליח ליישר את
האצבעות לאחר מאמץ.
י • לא כל־כך טוב — אם הוא יצליח
לעשות זאת בקלות.
׳ 9גרוע — אם אין באצבעותייך בכלל
כל כוח.
.2פישוק אצבעות הרגל. פשקי
בכל כוחך את אצבעות רגלייך. המצב הוא:
• מצויין — אם ביכולתך לפשק את כל
האצבעות כך שייוזצר ביניהן רווח הגון.
9טוב — אם ביכולתך לפשק את כל
האצבעות, באחדות עד חצי ס״מ.
0לא כל כך טוב — אם הצלחת ליצור
פישוק קל.
0 ,גרוע — אם אין ביכולתך ליצור שום
פישוק שהוא.

במדינה עסקים אופנה
על כל הראש

ל עי תו ן מיצוי מפרסם
^ סנסאציה -וידויו של
ה״ מ הנ ד ס׳ הערבי

מאז ומתמיד ידעו הישראלים שארצות־הברית
ד,יא ארץ האפשרויות הבלתי־מוגב־לות.
עד כמה בלתי־מוגבלות, הוכיח לאחרונה
דווקא כובע הטמבל הישראלי המסורתי.
בישראל
משמש כובע הטמבל יותר מושג
מאשר כובע. אומנם חובשים אותו עדיין
פה ושם צופים, פועלי־בניין ותיירים, אך
פרנסה גדולה במיוחד אין הוא מביא ליצרני
הכובעים בארץ.
״כובע טמפל״ .בארצות־הברית, לעומת
זאת, הפך כובע הטמבל את היצרן

1^ 1 1 5 0 8 8

^:יבהג׳את חמ דאן :
וידוי זה הופיע בשבוע שעבר
בשבועון המצרי אל־מוסוואר,
בכתבה שהחזיקה מספר עמודים
מלווים בתמונות רבות.
שילטונות מצרים הבליטו את
הגילוי ורוממו את המרגל באפשרם
לו לתת ראיונות לעי תונאים
ולהופיע בטלוויזיה —
במטרה ברורה לשבור את ה אגדה
הנפוצה אודות הריגול
הישראלי המהולל היודע ;הכל.

קצין ישראלי
בדרגת אלוף

ביכולתם להשתתף במיכרזים של תוכנית החומש.

** סרתי לו את המיסמכים. למחרת הוא
החזיר לי אותם — בתוספת עשרת אלפים
פרנקים חדשים.
וכך נפלתי לתוך הרשת. כאשר הגעתי לגרמניה,
קישרו אותי עם קצין־מודיעין ישראלי
בשם דויד. אחר־כך נאמר לי שהוא
אלוף. דויד הסביר לי שהוא מעוניין בכל
הפרטים האפשריים על מוצבי הכוחות המצריים׳
מאיזה חומרים בנויים המיקלטים, וכן
שורה שלמה של שאלות נוספות בעניינים
אסטרטגיים וכלכליים. תמורת מידע זה הבטיח
לי רווחים יפים. ברור שידעתי שמבקשים
ממני לרגל, אך הכסף סינוור אותי.
אנשי הקשר שלי סיפקו לי ציוד צופן וצילום.
צורפתי לשני גרמנים בשם אלברט
וייזר ודולף דרייאר, ויחד נסענו לקאהיר
כמנהלי חברת בנייה גדולה. שוב חזרתי
למולדתי — הפעם כאיש גדול. התגוררתי
בהילטון, ונהניתי לראות כיצד מתחנפים אלי
כל אלה, שבעבר לא הייתי מצליח אפילו
להתקבל אצלם לראיון.

כיס סודי
בחליפה

ץ* כר מתחילה היו כל חיי רצופים
^*כשלונות. אולי טוב שהם הגיעו עתה
לקיצם. הכל התחיל כאשר נכשלתי בבחינות
הבגרות. למרות זאת, המשכתי לחלום על
תואר אוניברסיטאי. מאחר שראיתי שבמצ־

בקופסת מישחת־גילוח תמי־מה
זו הוסתר הצופן שסיפ*

קו לחמדאן. הוא לא הספיק להשתמש בו.

ני הגרמנים שאיתי הבינו באמת
בעסקי הבנייה, והם היו אלו שהגישו

״דגלתלמשישראל!״
שייצר אותו לעשיר מופלג. יצרן זה הוא
— כמובן — ישראלי דווקא, בשם דוד
לנגר, היושב בהוליווד. לנגר, שראה את
ההצלחה הפנומנאלית לה זכו בשנה שעברה
החולצות והז׳קטים בסימון נהרו, החליט
שהלהיט הבא של ארצות־הברית יהיה
כובע הטמבל הישראלי.
החלטתו נתגלתה כנכונה. כובעי הטמבל
של לנגר כבשו בסערה את הוליווד, הינם
כיום שיא־האופנה. כל המי־ומי של הולי־וזד
ושל קליפורניה מסתובבים בכובעי טמבל,
כשצריך וכשלא צריך: במסיבות קוק־טייל,
על מסלולי־הגולף, סתם ברחובות,
ביום ובלילה. צמד הקומיקאים המפורסם ביותר
כיום בארצות־הברית, רואן ומרטין,
היו הראשונים שחבשו אותם — ובעיקבו־תיהם
נהרו כל הכוכבים, הדוגמניות, ושאר
נותני הטון. תוך שלושה שבועות, מכר
לנגר 50 אלף כובעים — יותר מאשר היה
מצליח למכור בישראל בשנתיים.
כאיש עסקים מוכשר, ערך לנגר תחשיבים
לפני שהחל בייצור, גילה שכדאי לו
יותר לייצר את כובעיו בקליפורניה, מאשר
להביאם מישראל. עובדה זו, יש להניח, לא
תפריע לאמריקאים, הנהנים להופיע כנובע־טמפל
מישראל.

ספ 1ר ט
26 אלף —
עגור שלום־בית
לאחר 16 שנות פעילות למען פיתוח
ענף הכדורגל בבאר־שבע, התפטר לפתע,
ב־נ ביולי השנה, יו״ר הנהלת אגודת הכדורגל
של הפועל באר־שבע, מנחם פרל־מוטר,
מתפקידו בו שימש בארבע השנים
האחרונות.
מה גרם להתפטרות המפתיעה?
הכל החל בדו״ח חריף שפירסמה ועדת
הביקורת המרכזית של הוועד הפועל, על
הפועל באר־שבע. בעיקבות דו״ח זה הוקמה
ועדה ציבורית. היו אלו מסקנותיה של
ועדה זו שהניעו את פרלמוטר להתפטר:
שכן פרלמוטר תבע העברת הדו״ח למשטרה,
מאחר שהדו״ח הטיל ספק ביושרם
של כמה מחברי הנהלת הפועל המקומי.

התרומות הלכו לחשבונות פרטיים,
בדו״ח סופר על תרומות שנתקבלו
(המשך בעמוד )32

שני הערבים !הגרמני 52

לים שנתפסו. מימין לשמאל: בהג׳את זזמז־אן, כאמיל מנצור, והגר
מני
אלברט וייזר. לא מופיע בתמונה עורך־הדין ג׳ומעה חליפה,
שנעצר גם הוא. המרגל החמישי, רולף דרייאר, לא נעצר, משום
שהיה אותה שעה בגרמניה — כאשר המצרים עצרו את המרגלים.

רים לא אזכה לכך. לכן החלטתי לצאת
לגרמניה.
קיבצתי את כל בני משפחתי, סיפרתי
להם שאני עומד בפני עתיד גדול, ומאחר
שגם הם ייהנו מזה, בסופו של דבר, מחובתם
לעזור לי במימון הנסיעה. הם השתכנעו
ונתנו לי את הכסף הדרוש.

בתוכי ידעתי שזה בלוף הכל, וזה אכל
אותי. הצטרפתי למיפעל חמש השנים •.קרוב
שלי בשם כאמיל מנצור עבד שם, ולכן התקבלתי
בקלות. אך החיים הפשוטים במצריים
לא קסמו לאינגריד. האמת היא שאני הייתי
אשם בכך.
בגרמניה נהגתי לספר לה צ׳יזבאטים
על משפחתי העשירה, וכאן היא נאלצה פתאום
לחיות על משכורתו של עובד מדינה
פשוט. בהשפעתה, החלטתי אז לחזור לגרמניה.

צ׳יזבאטים
לאשה

יצאנו
באונייה לפאריז, והתאכסנו שם במלון
סוג ב׳ .התיידדתי שם עם פקיד המודיעין,
שהיה יהודי מצרי שגורש ממצרים
לאחר מלחמת ששת־הימים. לאחר ששמע ממני
על מצוקתי הכספית, סיפר לי שאולי
יוכל לעזור לי. ואכן, כעבור ימים ספורים
הכיר לי אדם בשם ג׳ורג׳ סימון, שהוצג
בפני כאיש עסקים. סימון זה הצליח להסב
את שיחתנו לענייני תוכנית החומש, ובסופו
של דבר ביקש לראות את המיסמכים
שברשותי, בתואנה שברצונו להביאם לעיון
בפני הנהלת החברה שלו, כדי לבדוק אם

יצאתי את מצרים מבלי להצטער. על מה
היה לי להצטער? הכל היה שם בשבילי כישלון
אחד גדול. אפילו אשד, לא מצאתי לי.

*#מים ספורים אחרי שהגעתי לגרמניה,
1מצאתי לי כבר ידידה בשם אינגריד, שהפכה
אחר־כך לאשתי. גיליתי במהרה היכן
אפשר לקנות דיפלומה של מהנדס תמורת
כסף. לא היה לי מספיק כסף, ואינגריד השלימה
את החסר. בתמורה לנדיבות ליבה,
נשאתי אותה לאשה.
חזרתי למצרים כמו מלר, נום אשה בלוד

לממשלת מצרים את הצעותינו השונות. ב־
23 למאי 1968 שילמנו לנציגי הממשלה את
דמי הערבות עבור הצעותינו. מה שלא ידענו
אז, זה שנציגי הממשלה הללו היו קציני
המודיעין הנגדי, אשר עלו כבר על עקבותינו.
לאחר
שהשלשנו את דמי הערבות, הרגשתי
שהעסק בידינו. ביקשתי מכאמיל מנצור,
קרובי שעבד במיפעל חמש השנים, שיספק
לי את כל הפרטים שביקש ממני קצין המודיעין
הישראלי. מנצור צירף לעסק גם את
עורך־הדין ג׳ומעה ח׳ליפה, שגם ל.ו קסם הכסף
הרב שהובטח לנו.
מנצור פעל בזריזות, וכעבור כמה ימים
כבר היה בידיד חלק נכבד מן החומר. קבענו
פגישה, והוא מסר לידי את כל ד,מים מ־כים
שהשיג. מיהרתי להטמין אותם בכים
סודי בחליפתי— אלא שהיתה זו ברכה לבטלה.
כל הפגישה צולמה בחשאי על־ידי קציני
המודיעין המצריים. כאשר יצאנו מבית־הקפה
— נעצרנו, מנצור ואני. כפי שנודע לי אחרי
כן, נעצרו באותה שעה בדיוק גם חליפה ו־וייזר.
ברגע שנעצרתי, חשבתי לעצמי רק
דבר אחד :״יבורר אללה שהסיוט הזה כבר

במדינה
(המשך מעמוד זג)
על־ידי חברי־הנהלה למען האגודה — והוכנסו
לחשבונות פרטיים.
לא היתד! זו השערורייה היחידה בדו״ח.
הדו״ח גילה גם כי מועצת פועלי באר־שבע,
בשיתוף עם העירייה והודעד הפועל
של ההסתדרות, הזמינו אצל סולל בונה
הקמת חומה ושירותים באיצטדיון העירוני.
שווי העיסקה היה 300 אלף ל״י, אולם
למרות זאת לא טרחו המזמינים לצרף
תוכניות־בנייה להסכם. כך קרה, שסולל־בונה
הקים, במקום חומת בטון, קיר עשוי
מאלמנטים טרומיים.
לא היה זה הפגם היחידי: שורת ליקויים
נוספת שנתגלתה על־ידי האדריכלים— ,
לא חוקנו עד היום. וגם זה לא היה עדיין
הבזיון האחרון: שכן על אף הליקויים שלא
תוקנו — אישרו המזמינים לסולל־בונה
את החשבון הסופי.
גיבוש חכרתי מאוד. פרלמוטר התפטר
— ופיזר גם את הנהלת הפועל באר־שבע.
אלא שאורי סבג, מזכיר מועצת הפועלים
בבאר־שבע, וראש העיר אליהו נאוזי,
הצליחו לשכנע את חברי ההנהלה לחזור
לתפקידם, לא להתרשם מפרלמוטר בעל העקרונות.
צורת השיכנוע: הם הבטיחו לחברי
ההנהלה טיול לחו״ל לקבוצות הנוער
והבוגרים של סקציית הכדורגל.
ואכן, השבוע יצאו 16 נערים ושני מלווים
לקפריסין, ו־ 14 הכדורגלנים הבוגרים,
בליווי שלושה מלווים, לרודוס. המטרה :
״גיבוש חברתי״ למשך שבוע ימים.
המחיר 26 ,אלף ל״י. המשלם: האזרח.

דרכי אדם
חיי ל ס זקניס
לא מתים לנצח
לאחר שיצא לגימלאוח, בגיל ,65 משירותו
במשטרה, התקבל אברהם כהניו לעבודה
בחוליית הביטחון של נל־בו שלום.
אולם זמן קצר לאחר־מכן, פוטר על־ידי
ראש החולייה, אלימלך
יהושע. מעמד
הפיטורין היה מביש
למדי :״אני עשיתי
לך טובה ונתתי לך
עבודה *,צעק עליו בנוכחות יהושע
זרים,. ,אתה באת
הנה לא לעבוד,

זז״ה 81)01

״סקול פלפ״
קצף במיכל
ספריי. מיוחד
לעור יבש.

81)01 8106130

״סקול ריצ׳טן״
ללא שומן.
מיוחד לעור
רגיל או
שמנוני.

^01-0*1)01

א030ק 81)01
•*(610 חס8

ללא שומן
במיכל ספריי. קרם מיוחד
לעור רגיל
לעור רגיש
או שמנוני.

836/ 81)01 מיוחד לתינוקות ופעוטים באריזת
שפופרת.

גאו
8X 0151

מיוצר בישראל על־ידי בלמון בע״מ • המפיצים: חברת נורית בע״מ

בעלי מכמיות!
אם מכוניתו יקרה דר -שמור עליה!
אצלנו תמצא את כל הדרוש

לנוחיות, לטיפול ולשמירת הרכב
ייעוץ חינם: בקורך אינו מחייב!

רביד

אביזרים וחלפים למכונית

ת״א, רח׳ טברסקי 6ע״י יצחק שדה
טל 35893 :.

כהניו אז
אלא להשתין. ממחר
אתה מפוטר.״

עיטור

נדיר.

כהניו לא התרגל
לספוג עלבונות בימי
חייו — ובוודאי
שלא מבעלי
דרגות כה נכבדות
כהניו היום
כראש חוליית־הביט־חון
של נל־בו שלוס. שכן אברהם כהניו
הוא אחת הדמויות המפורסמות במסכת
הביטחון של עם ישראל. בוגר אוניברסיטה,
מילא כהניו תפקידי פיקוד בכירים כבר
בהגנה עוד בטרם קמה המדינה. במלחמת
העולם השנייה הגיע לדרגת קבע של מייג׳ור
בצבא הבריטי. על מיבצעיו בעלייה ב׳ קיבל
עיטור כבוד נדיר, לו זכו רק שני אנשים
אחרים בעולם. לאחר שפשט את מדיו, התגייס
למשטרה.
מרחמה עד הסוף. מייג׳ור כהניו לא
היה מוכן לשתוק על העלבון שספג. החייל
הוזתיק יצא למלחמה. לאחר שמאבקיו בכלבו
עצמו עלו בתוהו, פנה לעזרת ההסתדרות.
הוא חשב משום מה שתפקידה
להגן על זכויות העובד. הוא לא זכה להתקבל
אפילו לפגישה אצל הפקיד האחראי.
הוא פנה לשר המשפטים יעקב שמשון
שפירא — ולא זכה לקבל תשובה גם
ממנו. הוא פנה לבעל הכל־בו, הנדיב הידוע
סיר אייזיק וולפסון, אך לשווא.
כהניו לא התייאש, החליט לפתוח בשלב
חדש במלחמתו: כבעל דרגת קבע של מיי-
ג׳ור בצבא הבריטי, הוא רשאי להגיש תביעה
לבית־הנבחרים הבריטי נגד אזרח בריטי
שנעשה לו עוול. כהניו עומד עתה לנצל
את זכותו זו, לתבוע את וזלפסון. אפילו
תואר האצילות של וולפסון אינו מפחיד אותו.
לפי המסורת הבריטית, דרגת המייג׳ור
גבוהה מדרגת סיר.

ייב פמ*ני 22 ערבי שחרחר תושב
| יפו, אוהב מאוד להבליט את גיזרתו
הדקה במיכנסי צינור וחולצות טריקו. דייב
הינו תושב יפו מאז מלחמת השיחרור. אך
למרות שגדל בישראל והוא דובר עברית על
בוריה, לא הסתדר דייב בשום עבודה, מצא
את פרנסתו כרועה־זונות. ידידתו האחרונה,
היתד, אביבה בחבוט 25 צעירה יהודיה
ילידת מרוקו, בעלת עיני־שקד וגוף מלא.
דייב ואביבה התגוררו בדירה שכורה ברחוב
המשוט ביפו. שנה לאחר מלחמת
ששת־הימים הודיע דייב לאביבה שהוא מתכונן
לשאת לו לאשר, את בת־דודתו מעזה.
אביבה ראתה את הדבר כמובן מאליו. הרי
דייב ערבי והיא יהודיה, וגם זונה בסך־הכל.
וכך, לפני שמונה חודשים, הביא דייב מעזה
את סיריה בת ה־ ,16 בחתונתם נכחה
גם אביבה, כאורחת כבוד. דייב הוציא את
אביבה מדירתם המשותפת כדי לפנות מקום
לאשתו, שכר לה חדר בסמוך לדירתם.
לדברי אביבה, היתה זו היא שמימנה את

שבעה ימים רצופים
התעלל דייג סמוני, תושב
יפו כן ,22 באכזריות
נוראה כאשתו הצעירה,
כת ה־ - 16 עד שמתה.
בל אותו זמן נבחה כח דר
גם אהובתו, שעבדה
למענו כזנות.
באשר גילו השניים שהנערה
מתה, גררו את
לבית־השימוש, גופתה הכניסו את ראשה לתוך
האסלה, ולאהר שהציתו
אותה, חזרו לסלון לעשן
חשיש. משהתברר להם
שהגווייה לא נשרפה לגמרי,
העמיסו את השרידים
החרובים לתוך
טנדר, נסעו לשפת הים,
והשליכו אותה למים.

המוהר עבור סיריה׳ ,קניית הרהיטים בדירתו
של דייב, ואף רכשה לו טנדר.

שב בח עם גבר בעזה
צורה בזאת חי המשולש כמר, חו־
^ דשים, כשדייב מבלה את ימיו עם סיריה
ואת לילותיו עם אביבה. לאשתו הסביר
שהוא עובד. כדייג ועליו לצאת בלילה ל־מרחבי־הים.
אבל
דייב, שהיד. ליברלי מאוד ביתם לעצמו,
גילה קינאה תהומית לגבי נשותיו. המכות
שהשתיים ספגו מידיו היו תמיד על
רקע חשדות בנוגע ליחסיהן עם גברים.
יום אחד שמעד, אביבה צעקות נוראות
בוקעות מדירתו של דייב .״נכנסתי לדירה
לראות מה קרה,״ היא מספרת .״מצאתי את
סיריה שוכבת על הספה בסלון. היא לא
יכלה לקום ולזוז בכלל. היא סיפרה לי שרבה
עם בעלה.״
התברר שדייב הבחין, לפני זמן מה, שפיר,טבעת
של סיריה נמוך מן הרגיל, ושאל
אותה לפשר הדבר. סיריה הודתה ששכבה
מאחור עם גבר בעזה. מאותו יום השתנה
יחסו של דייב לסיריה, והיא ספגה ממנו
מהלומות מדי יום ביומו.״

הדם ניתז ער הקיר
אלתי אותה מה כואב לד״״ מס\*/
/ /פרת אביבה .״סיריה אמרה שכואב
לה הגב והיא מרגישה חולשה כללית. ביקשתי
מדייב כסף ללכת לבית המרקחת לקנות
לה תרופות. קניתי לה כדורים נגד
חולשה ופלסטר בשביל הגב, נשארתי אצלה
כל הלילה. ישנתי איתר, על הספר, בסלון,
ודייב ישן במיטה בחדר־השינה.
האידיליה הקצרה נסתיימה בתום השבוע.
אותו יום יצא דייב למשטרה לברר מה עם
תעודת־הזהות של אשתו. כשחזר, הבחין שחסר
לה עגיל .״נתתי אותו לאביך,״ הסבירה
סיריה .״הוא ביקש אותו ממני ופחדתי,
אז נתתי לו.״ לשאלותיו של דייב התמה,
מתי ראתה את אביו, הודתה לבסוף שבעצם
לא ראתה אותו כלל.

וצעקה, :אני אספר למשטרה שאתה הרבצת
לי.׳ דייב התרתח והתחיל לצעוק עליה, :את
מלוכלכת, אני סידרתי לך תעודת־זהות, ואת
רוצה להכניס אותי לבוץ!׳ הוא הכנים לה
אגרוף בצד ואגרוף בגב. סיריה נשכבה על
הספה ולא זזה. דייב פנה אלי ואמר לי:
,קומי נצא מפה׳.״

״היא היתה קרה כקרח״
שחזרנו, ראיתי שסיריד, שוכבת עם

עיניים סגורות,״ ממשיכה אביבה בסיפורה
.״ניסיתי להעיר אותה, אבל לא
הצלחתי. שפכתי עליה מי קולון. גם זה לא
עזר. רצתי וסחטתי לימון בתוך בום מים
ונתתי לה לשתות. היא שתתה קצת.
״שמתי את היד על מצחה. היא היתד,
חמה. הרגשתי שהורידים שלה בולטים וזזים•
שמתי יד על הלב שלה, והרגשתי
דפיקות חלשות מאוד. גם הדופק היד. חלש.
״,אולי היא מתה?׳ שאלתי את דייב, .מה
יהיה עכשיו?׳ פחדנו ללבת לרופא, שלא
יספר למשטרה, וגם להורים, מאותה סיבה.
״דייב שאל רק שאלה אחת, :איפה נקבור
אותה?׳ הצעתי שניקח אותר. לחדרי,
ואחר כך נראה מה לעשות.״
השניים לקחו את סיריה והביאו אותר.
לחדרה של אביבה. הם השכיבו אותר. על
המיטה, כיסו אותה בשמיכה, ונשארו לשבת
לידה, כשהם חוזרים ובודקים אם יש
לה דופק. למרות שחשו שהדופק שלה חלש
מאוד, לא הזעיקו השניים עזרה.
כאשר חזרה אביבה ובדקה את סיריה
פעם נוספת — גילתה שהיא קרה כקרח.

״היא לא נשרפה לגמרי״
** ייב ואהובתו החליטו להעלים את

אביבה בחבוט, אהובתו של זייב

1 /סמוני, הנאשמת על־ידי המש־
11 1 1 1 111| 11
טרה כשותפה ברצח אשתו, היתה היא בעצמת קורבן להתקפה

רצחנית מצד אהובה — באמצע מתן עדותה בבית־המשפט. בתמונה
היא נראית משוחחת באולם בית־המשפט עם עורכת־דין נירה
לידסקי. התחבושת שעל זרועה מכסה חתך פסוק שגרם לה סמוני.

( עיקבות הפשע. מספרת אביבה :״דייב
הציע לי לשרוף את סיריה. הסכמתי. עטפנו
אותר. בשמיכה אדומה ולקחנו אותה לחדר
הנוחיות. השכבנו אותה שם עם הראש
בתוך הקערה ועם הרגליים לחלון. שפכנו
על כולה נפט, זרקנו עליה סמרטוט בוער,
סגרנו את הדלת, ויצאנו לסלון לחכות.״
את זמן ההמתנה בילו השניים בעישון
חשיש. לאחר כשעה חשו בריח בשר חרוך
וענני עשן עולים מבית־ד,שימוש. היום התחיל
להאיר והשניים חששו שהשכנים יתחילו
להתעניין בנעשה אצלם. ממשיכה אביבה
ומספרת :״נכנסתי לנוחיות וראיתי את סיריה
בוערת. אבל היא עוד לא ד,פכר. לאפר.
רק הידיים והחזה שלה היו שרופים. לקחתי
דלי מפלסטיק, מילאתי אותו מים ושפכתי
עליה. האש כבתה. אז לקחנו אותה, קיפלנו
אותה לשניים, ועטפנו אותה בשמיכה. פחדנו
להוציא אותר, במצב של שכיבה, היות
והאיר היום. הכנסנו אותה לתוך הטנדר של
דייב, ונסענו לשפת הים.
״בדרך לים שקע הטנדר בחול. התחלנו
לגרור את הגופה עד שהגענו לים. זרקנו
אותה למים. אבל אחרי כמה שניות היא
צפה. ביקשתי מדייב שילך להביא לי אבן
כבדה. הוא הלך, ואני החזקתי בינתיים ברגליים
של הגופה, כדי שלא תצוף ממני
עם הגלים. דייב הביא את האבן, ואז קשרנו
אותה בחבל לרגליים, ואז הגופה שקעה.״

הבעל הנאשם בוצח
אזיקים, מחכה דייב סמוני, הנאשם ברצח אשתו סיריה בת ה־, 16

מתחת למיטה. ללא אומר הוא פנה אל סי־ריר״
הכנים לה אגרוף בפה ואגרוף בבטן.

להמשך משפטו בבית־המשפט המחוזי בתל־אביב. זוהי הפעם
הראשונה בתולדות המשפט הישראלי, שנאשם מוסר עדות כשידיו
כבולות, וזאת בשל נסיונו הקודם לתקוף את אהובתו בבית־המשפט.

דם ניתזו משפתיה על הקיר .״קמתי מ־מקומי
ואמרתי ^לדייב שיפסיק,״ מספרת

גישה טוב. דייב אמר שזה לא מעניין אותו.
״ואז התחיל דייב שוב פעם להרביץ לה,

סכין-גירוח לצוואר

^ אחרש סיי מ ו את מלאכתם, החליטו
/אביבה ודייב להזעיק לעזרה זוג חברים
בשם דליה וזכריה זנייב, כדי שיעזרו להם
לחלץ את הטנדר. אביבה סיפרה להם ש־דייב
גמר עם סיריה. לאחר שעזרו בחילוץ
הטנדר, מיהר זוג הידידים להזעיק משטרה.
לא היה זה סיומה של הטרגדיה. היא התחדשה
שנית השבוע, בצורה דרמאטית ביותר.
היה זה בבית המשפט המחוזי, שם
נערך משפטם של דייב ואביבה בפני השופטים
מיכאל הרפזי, חיים ארליך ואברהם
חלימה. עורכת־הדין נירה לידסקי, המייצגת
את אביבה, טענה כי מרשתה לא רק שאיננה
שותפת לרצח, אלא אף ניסתה להציל את
סיריה, בהשתדלה שדייב יחדל להכות אותה.
קו הגנה זה לא נראה לדייב סמוני. הוא
חשש שאביבה תהפוך לעדה נגדו, תנסה
להציל את עורר, על חשבונו. לפתע, התחמק
מהשוטרים, זינק על אביבה — באמצע
עדותה, בנוכחות השופטים והקהל. הוא התנפל
עליה כשבידו שני סכיני גילוח מופרדים
בגפרור, תפס בשערה, ומשך את ראשה
לאחור כדי לחתוך את פניה. בשנייה האחרונה
הצליחה אביבה להתחמק מידיו. דייב
הצליח לפגוע רק בזרועה, גרם לה חתך עמוק.
למחרת, כשהתחדש המשפט, הופיעה אביבה
לבושה בחליפת־מכנסיים ורודה, כשזרועה
חבושה. היא זרקה מבט קר בדייב. מבט
זה אמר הכל: אם יהיה רק בכוחה, תקבור

הכוכבים הכחולים הם להקה לוהטת.
אלופי הקצב הישראלי, שזכו במקום
הראשון בפסטיבל שהתקיים בשבוע
שעבר, יודעים מה זה לחמם את הק הל
ולהלהיב את מעריציהם. ביום
ראשון זה הוכיחו שהם יודעים גם
איך לתפוס קצת קירור.

פסטיבל, ואשר סייעה בעריכתו ובהצלחתו,
היא דוגמה חיה של התפת חות
בקצב הזמן. השם הקשור, בחנות
הגלידות המפורסמת ברחוב אלנבי
בתל-אביב, מלפני 40 שנה, מתנוסס
עתה מעל למי פעל גדול וחדיש, בו
עובדים כ־ 250 איש והמייצר את כל
סוגי הגלידה והשלגונים.

הם ביקרו בבית, החרושת לגלידה
של ויטמן, באיזור התעשייה של חולון,
נתקבלו שם על־ידי הנהלת המיפעל
שערכה להם סיור קריר וטעים.
חברת ויטמן, שבחסותה נערן ה־

ליד המכונה המייצרת את השלגון החדש

;.עם המנהלים נחום מיליקובסקי ופנחס יוסף

חברי להקת הכוכבים הכחולים
ביקרו במחלקות־הייצור השונות, טע מו
מ! הגלידות והשלגונים, התפעלו
ממראה עיניהם.

התפקידים התחלפו: אחת מעובדות ״ויטמף מנגנת

גזמזיכה וכר הגזועגזדות
הופיעו בבגדי־ יבו טזר
ארבבתונז

בשבוע שעבר נערך הגשה האזורי הראשון
השבוע יתרף ם הגשה השני — באילת
ב־ 2.9.1969 יתתיים ב״היבל התרבותי הנשח בו תיבחר

מגועם מערכת

במסגרת בחירת מלכת המים 1969 מתכבדות
עירית אילת ומערכת ״העולם הזה״ להזמין א ת
הקהל לחגיגה העממית אשר תתקיים במוצאי־שבת
זו ,9.8.69 ,ב־ 8.30 בערב, על חוף אילת.
המופע ייערך על במות צפות,
בתוךהמים, ותיבחר בו

שתשתתף בתחרות הסופית על כתר המלכה.

בתוכנית;

• גדי יגיל • אילו ואילנית •
• צמד זמרי הזהב •
• הכוכבים הכחולים •
נסיכת הים התיכון באיפור זוהר של חברת
״הלנה רובינשטיין״ ,שאיפרה את כל המועמדות

מר שמשי — מנהל ״טיסו׳/
מגיש שעון לנסיכה המאושרת

(מקום ראשון בפסטיבל הקצב הישראלי )1969

רחל גרא, מסלון התכשיטים
״גרא״ ,שהכין את הכתרים

דויד וליזה, אשר סידרו
את תספורות המועמדות

ובבל * מ ע שי ה! הו צ א 114־ דין מוו ת

אסיר מס״ 24003 יחזקאל יצחק

בגדו אחנח נמבוו ויהורם גאון -

נערת־ווהר ניסתה להתאבד