גליון 1667 מתאריך 13 באוגוסט 1969

י י עו ץמדעי
כפי כף היד
ניתוחאופי—
גילוי כשרונות —
ייעוץ לעתיד !

ע1לופשא1ל
5 X 4 1 0 5X 4111.
ת״א המלך ג׳ורג׳ .33
נא לקבוע ראיון מראש.
טלפון 226342
()6.30—4 ; 12.30—10

עיתוי לו ח ם הוא כלי־נשק. וכמו כל
כלי־נשק, נעוץ כוחו גם בכוח ההרתעה שבו.
לא תמיד צריף העולם הזה לחשוף שחיתויות.
עובדת קיומו מספיקה כדי להרתיע אנשים.
כך אירע גם בשבוע שעבר כאשר צוות הטלוויזיה הישראלית,
בראשותם של אמנון רובינשטיין (עורך) ועידו מוסינזון (מפיק־במאי)
,באו לאולפני ההסרטה בהרצליה כדי להסריט שם את תוכנית
הטלוויזיה בומרנג. תוכנית זו עסקה בבעיית השביתות. רובינשטיין
ומוסינזון הזמינו לוויכוח את זלמן סוזאייב כנציג המעבידים, את
יעקב פלד כנציג העובד-ם ואת אשר ידלין, גדעון בן־ישראל וירוחם
משל כנציגי ההסתדרות.
לפני שהוחל בהקלטת התוכנית התעורר ויכוח בין אמנון רובינשטיין
לבין ירוחם משל, ראש האיגוד המיקצועי בהסתדרות. משל

גזור ושמור -הטלפון אינו רשום במדריד !

סוסחט 0 8

הרעו כדקול
המבוקעו ביותר
בעול ם
אמנון רובינשטיין
דרש כי תינתן לו זכות המילה האחרונה בתוכנית, עמד על כך
כתנאי להשתתפותו בה. בלית ברירה נאלץ רובינשטיין להסכים.
במיקרה היה אחד מעובדי אולפני־ההסרטה עד לוויכוח. היה זה
התפאורן הראשי של האולפנים, זאב ליכטר. הוא התקומם מייד
נגד ההסכם בין משל ורובינשטיין, הודיע לעורך התוכנית :״זאת
שערוריה! אני לא אשתוק על זה. אני הולך לטלפן להעולם הזה!״
אנשי הטלוויזיה נזפו בו על התערבותו, ניסו להניאו מלטלפן.
אבל ליכטר התעקש כי זו זכותו כדי למנוע הסכם בלתי־הוגן, ויצא
לטלפן. למרות האיום, הוקלטו בסיום הוויכוח בתוכנית בומרנג דברי־הסיכום
של ירוחם משל, בהתאם לתנאי שהציג. אבל כששודרה
התוכנית בשבוע שעבר, נרתעו עורכיה וחזרו בהם. דבריו של
ירוחם משל נחתכו, שובצו מחדש בתוך הוזיכוח.
עורכי התוכנית לא ידעו אם ליכטר טילפן למערכת העולם הזה
או לא טילפן. אבל עצם החשש שההסכם שקדם להקלטת התוכנית
יפורסם, היה בו כדי להרתיעם.

^גהס דא הבתיעו אותו
חדש ! דגמי 70 הגיעו
רשמקול :. 146ל.ז
4הקלטות, כולו טרנזיסטורים.

רשמקול נייד על סוללות 200־ 0
עם קסטות, מתאים במיוחד לטיולים ולנסיעות.

להשיג בחנויות המובחרות

א 0א#י 10

^ 0 X 0ך€אי(ן!1

0וסתט 6 8
סוכנות גרונדיג בישראל:
תל־אביב, נחלת בנימין ,70 טלפון 54666
שרות גרונדיג:
תל־אביב, רחוב נחלת בנימין ,81 טלפון 615039 ,612282

.העולם הזה״ ,שבועוןהחדשותהישראלי •
המערכת והמינהלה: תל־אביב, רחוב קרליבך ,12 טלפון 5־,30134
תא־דואר • 136 מען מברקי: עולמפרס • בית־דפוס משה שהם
בע״מ, תל־אביב, רח׳ פין • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע״מ •
העורך הראשי: אורי אבנרי • המוציא־לאור: העולם הזד. בע״מ.

ההפתעה הפוליטית של השבוע היתה החלטתם של ״ממשיכי
רפ״י״ להציג רשימה משלהם לבחירות להסתדרות. זוהי הודעה
בעלת משמעות רבה, וייתכן שהיא תשמש נקודת־מוצא למהלכים
חשובים ביותר בצמרת המימסד.
אבל בשביל קוראי העולם הזה, לא היתד, כאן שום הפתעה.
חודש וחצי לפני שהתפרסמה הודעת ממשיכי רפ״י בעיתונים, כבר
הודיע העולם הזח שזה עשוי לקרות. בכתבת־שער, תחת הכותרת:
״סוד הפגישה בבית פרס — האם עומד דיין לפרוש?״ (העולם הזה
)1660 ניתחנו את המהלכים האפשריים השונים. בין השאר:
ייתכן, בכל זאת, ני נל וזמרוני־ההשהייה לא יועילו. העניין
יתגלגל לקראת קרע בין צמרת רפ״י לבין צמרת המערך. אולי גס
מפני שפינחס ספיר יגיע למסקנה שכדאי לדחוף את דיין ואנשיו החוצה,
לפני הבחירות. מה יקרה אזי דיין עלול להחליט: פורשים.
אבל מסתמנת אפשרות אחרת — שתאפשר לו להאריך עוד יותר
את שהות־התימרון שלו. על אפשרות זו מדברים, בשלב זה, בחוגים
מצומצמים בלבד בצמרת מע״י. והיא:
רוב אנשי רפ״י לשעבר — בראשותם של דויד בן־גוריון ושמעון
פרס — יפרשו מן המערך, יציגו רשימה עצמאית לבחירות להסתדרות.
דיין יכריז כי אינו רואה בהליכה נפרדת להסתדרות נקודת־מיבחן,
יחזור על הודעתו כי הוא דוחה את הכרעתו האישית לערב־הבחירות
לכנסת.
אחד החישובים מאחורי מהלך זה: הסקר של פרס קבע, כי
בהליכה נפרדת בהסתדרות, עשוייה רפ״י לוכות ב־,־ 357 מן הקולות,
לעומת 31.1מקולות הבוחרים לכנסת.

אני מזכיר קטע זה לא כדי להלל כתב זה או אחר שלנו, אלא
כדי להסביר את שיטת עבודתנו. זוהי עבודת־צוות, המרכזת את מיטב
המידע של חברי־ד,מערכת העוסקים באותו נושא. אחד פוגש שר
מסויים; שני מראיין עסקני מפלגות; שלישי עובר בקפדנות על כל
מיסמך הנוגע לעניין.
כל החומר הזה מגיע לבסוף לידי האיש שכותב את הכתבה,
וממנו אל העורך האחראי לאותו שטח. שניים אלה מוסיפים
למידע הבדוק מימד חיוני, ניתוח המהלכים שעברו
וקביעת תחזית של המהלכים הצפויים. אני שמח שלא רק
בחלק הראשון מצטיינים אנשי העולם הזה! הם גם לא
מאכזבים בחלק השני. זה מזכיר לי מודעת־פרסומת שלנו:
״מה קרה, מה קורה, מה יקרה? קרא בהעולם הזר.,״

המשקה התום
והמרווה
)יון־ ל *

משמין !
ללא סובר-ללא קלוריות
עכשיו נם בישראל שלו ש ה טע מי טבעיים
תשתה ותשתה
ותשתה -
ובהשהל

תעלה!

ביום וביע׳ הבא 20.8.69 ,ב־ 5אחה׳ צ
בנאוה הלאומי בומת־גן

נשףב חי ר ת
הנ סי ך ו הנ סי כ ה
של ישראל
״״״ הו1ו * 0חוה ייציני
ובחסות מר

אברהם קריניצי,

ראש עיריית רמת־גן

הבילוי המושל לילדי ב חופ ש ה ולהוריה!
ב תו כני ת

האמנותית•.

אילו ואילנית * רבקה זוהר

* תזמורת הנוער של רמת־גן
ע מו ס הוריני ה קו ס ם * ב אל ס א. בלאו וי. סלומון
ה מנחה: אריק מחקה החיות

מיצעד המועמדים לכתר הנסיד והנסיכה

חברהו ! ב ט 1ח

ב עי ח

תעניק לנסיך ולנסיכה במתנה
פוליסה בסך 1000ל״י כל אחת.
**וי דואגת לעתיד משפחתך
ומע ני ק ה לך

חברת ״עלית״ ,יצרני ה ממ ת קי
ם המובחרים, תעניק שי
מ תוק לכל ילד שיבוא לנשף־
הבחירה הגדול, וחבילות־שי
מיוחדות למועמדים הסופיים.

שירות אי שי.

עלית
העיליתבע 11קולד

#כדמיסיס להשיג מעתה ג ,,הדיף, אכן נבירול ,91 וביתי המשרדים כתל-אגיב .
הזמנות מהרן לעיי א9שד להעביד כ ת אי למעולה ״העולם הזה״ ,תא-דואד ,136
תל־אכיד, ל 5י 2.70ל״י הכרטיס # .הפ?!ת הנשף כידי :״מופע אמגיס 1969״+ .

מכתבים

ראה בזכות מי אתה יושב בבטחון בביתך

; השיתוק השכלי
שד מערכת ההסברה

הקרב על התעלה

שוב ושוב אני עומד נדהם נוכח המימי
טום של האחראים להסברה אצלנו.
אני מתכוון הפעם לסיפור על מחלתו
של יגאל אלון (העולם הזה .)1666 רק
מישהו הלוקה בשיתוק בשיכלו, מסוגל
היה לנהוג כפי שנהגו האחראים להסברה
בפרשה זו.
בעיתונים ראיתי תמונה של אלון, שצולמה
ביום השני של ועידת המערך. נבהלתי.
הוא נראה נורא. ואילו בעיתון לא היה
כל הסבר למראהו זה.
מה חשבו להם אלה שניסו להסתיר את
האמת על מחלתו — שעם ישראל יראת
את צילום פניו של סגן ראש הממשלה,
כשהם מעוזתים בצורה חמורה — .ולא יתחיל
לשאול שאלות?

אמנץ ברכיהו,

אלבום בעריכת יאיר קוגולר
140 תמונות פעולה מרתקו ת המתארות א ת
קרבות ה תו ת חי ם המתחוללים באיזור מדי יום
סואץ בלהבות
החיים בבונקרים בעת ההפגזות
האזרחים החשופים בטרקטור
מחיר מיוחד 8 0ל׳ י (ב מקום ) 11.50

תל-אביב

— בוז?משמיצי
מאיר הן־ציון

(לך הוצאת שוקן /ירושלים תל־אביב

כחייל צד״,ל בעתיד, הזדעזעתי קשות
כאשר קראתי את מכתבו של הקורא אליעזר
פומרנץ מנהריה (העולם הזה ,)1664
שתקף את מאיר הר־ציון. פומרנץ הישוזה
את הר־ציון לנאצים, והוסיף :״מאיר הר־ציון
רצח, דרך אגב׳ ערבים חפים מפשע.״
ברצוני להזכיר לקורא פומרנץ כי משה
דיין, בדברו על הרוח
המיוחדת המאפיינת
את צה״ל,
אמר :״בימי תש״ח
היתד. זו רוח של
מעטים בלבד. אחר־כך
היא התחדשה
אצל מאיר הר־ציון
וחבריו. מימי בר־כוכבא
לא קם בישראל
לוחם נועז
יותר מהר־ציון. כההר־ציוניזם
יום,
השתלט
כבר על כל
יחידות צה״ל, וחגג
את נצחונו במלחמת ששת־הימים.״
ואילו האלוף אריק שרון קבע :״מאיר הר־ציון
היד. לוחם אמיתי. הלוחם הגדול ביותר
שהיה לנו.״
אם זה האיש ש״רצח ערבים חפים מפשע
-,אזי המסקנה לגבי צה״ל, והמדינה
כולה, עגומה ביותר.

יהודה אליהו,

בימוי — לטלוויזיה
צילום — לטלוויזיה
הפקה — לטלוויזיה
כתיבה — לטלוויזיה לטלוויזיההגשה איפור — לטלוויזיה
השבוע מסתיימת ההרשמה
לקורס טלוויזיה.
התחלת הלימודים
כיום חמישי 31.7.69

יהודה יהודה,
ן ₪אסור להחזיר
את סיני

מהסיפור חלומם — להפציץ את וזל־אביב
(העולם הזה )1665 ניתן להסיק מסקנה
ברורה מאוד.
קטע אחד בסיפור קובע כי תהיה זו התאבדות
מצד המצרים לנסות להגיע לתל־
(המשן בעמוד )6

סגל המרצים מורכב
מאנשי טלוויזיה מדופלמים נותר מספר מקומות מוגבל
לקורס בתל־אביב
ההרשמה: יום יום בשעות
7—4א חה״צ בבית בני
ברית, רה׳ קפלן ,10ת״א
טלפון 257235

₪קורבנות
הפיתוח

תל-אביב

^זךיידביליטאי

^ ע ר ־ הרבים: דן א ^ מ ג ; ר ר

לרשות התלמידים מערכת
מצלמות טלוויזיה ואולפן
בקרה לעבודה מעשית.

ירושלים

זד, למעלה משנה שאנחנו, תושבי גבעת
נער בדרום תל־אביב, חיים בסבל. מאז שהקבלן
כילץ התחיל בעבודות החפירה והבינוי
שלו, לקראת הקמת התחנה המרכזית
החדשה, אנו חיים כל היום ברעש ואוכלים
אבק. לא רק זאת: הבתים הישנים שלנו,
שרובם בני קומה אחת, הם בעלי יסודות
חלשים, והזעזועים שנגרמים על־ידי הציוד
הכבד גורמים לסדקים
בקירות.
ואם כל זר. לא
מספיק, הרי שהלכו
אנשיו של פילץ
וגדרו את כל שטח
העבודות בגדרות־עץ
גבוהים, ממש עד
שטח החצרות של
בתינו, ובכך סתמו
לנו את כל המעברים.
אני סובל משיתוק,
ויש לי כל
פעם התקפות, וכיהודה
שצריך
להביא אותי
באמבולנס, אי־אפשר להעביר אותי. האם
מוכרחה החברה שבונה את התחנה לגרוף
את המיליונים שלד. דווקא על חשבוננו?

מוסי? ו ז •־ 0זר

ררוזכבל 7ם

ת ל -אגיג ,״אהל שם״
יום ד׳ ,13-8ב־8.30

יום ג׳ , 19.8 ,ב>.30-

יום ה׳ ,14.8 ,בשעה 9.00
נהריה — ״הוד״
גבעתיים — ״שביט״
יום ו׳ ,15.8 ,בשעה 9.00
מוצ״ש ,16.8 ,בשעה 9.00
ירושלים — ״בית העם״
לנוחיות הקהל נא להכין כרטיסים שבועיים מראש !
כרטיסים: בתל־אביב ,״רוקוקו״ ,טלפון ,245719 וביתר המשרדים
פ ר סו פ ל קיו

וגו ל
המי ס תודיו
יו־ יזוןהמאו ־ אמםיכוד ״ וביהוענפיה

מן התוכן :

העשוי הזמן לזרום לאחור!
לוחמה אסטרולוגית במלחמת
העולם השניה.
רזי הטלפתיה.
קללת המומיה.

להשיג בבל הקיוסקים

המנוי
קיבלת חשבונן,
פרע נא

״איוניר״—
היחיד בענף בתי־האופנה שזכה בתואר ״תיירו מצטייף
רשת בתי־האופנה ״איוניר״ זכתה השנה בתואר ״תיירן מצטיין״ ,לאחר שאשתקו
הוענק לה התואר ״תיירן מוסמך״ .חנויות ״איוניר״ הן היחידות בענף בתי־האופנז
שזכו בתואר ״תיירן מצטיין״.
בטקס שנערך בשבוע שעבר בלשכת הנשיא, קיבל מר יוסף איוניר את התואר מיד
נשיא המדינה, מר זלמן שזר.
שתיים היו אמות המידה לפיהן נקבע בית־האופנד ,״איוניר״ כ״תיירן מצטיין״:
• הכנסה שנתית בגובה של למעלה גנמליון דולר ממכירות לתיירים;
• דמה גבוהה של שרותים לתיירים.
לדברי מר איוניר, השתדלה תמיד הנהלת ״איוניר״ ל״הסביר פניה לתייר״ .בעצו
מערכת סיני ב־ , 1956 נפתחה החנות הגגרכזית ברחוב דיזנגוף ובה מחלקה מיוחדו
לתיירים. בחמישה בתי־המלון המרכזיים בארץ — ״דך ,״הילטוך ו״שרתוך בתל־אביב
״דן כרמל״ בחיפה ו״אכדיה״ בהרצליה, נפתחו בזו אחר זו חנויות של ״איוניר״.
בכל אחת משבע החנויות ברשת ״איוניד״ צוות הדובר קשת מגוזנת של שפות. צורו
המוכרות כולו קיבל הדרכה מיוחדת לשרות התייר. כמה מהן השתלמו במיוחד בקורסי:
של משרד התיירות ואחת אף הוכתרה ננחניכה המצטיינת בקורס שבו השתתפה.
ל״א־וניר״ יצר עצמי של מספר מוצרים ומפעלי הסריגה והקונפקציה ד,גדולים ביות:
מייצרים קולקציות מיוחדות ואכסקלוסיביות עבורם .״איוניר״ ,למשל, הם המפיציב
הבלעדיים בישראל של מוצרי קאשמיר המעולים המיוצרים כאן.
אכן, להוציא פריטים בודדים, כל המוצרים הנמכרים ב״איוניר״ הם מתוצרת ישרא׳
וכיאה לבית־ד,אופנה הנבחר של ישראל (נבחר עשר פעמים ברציפות במשאל־עם) ,ג:
המוצרים הנמכרים במדפיו הם המעולים מבמוצרי האופנה הישראלית.

מכתבים
(המשך מעמוד )5

אביב, עקב המרחק הרב שיצטרכו לעבור.
מרחק זה נותן לישראל שהות התראה ממושכת.
קטע
שני מספר על האידיאה־פיקס של
המצרים להפציץ את תל־אביב עוד לפני
מלחמת ששת־הימים. הוזה אומר, לפני שיכלו
לטעון שברצונם לשחרר שטחים מצריים
שישראל כבשה מידיהם.
נראה לי ששני קטעים אלה מדברים ברורות
נגד כל נסיון להחזיר את חצי האי
סיני לידי המצרים.

עוזי שטראוס,

תל-אביב

,מי יגן
עד הימאים!•
מדוע יוצא העולם הזה בהגנה רק על
תביעות פועלי הנמלים, שבוודאי אינם צודקים
במאבקם בהשוואה לתנאיהם ושברם
של הדוזרים — ולעומת זאת אינו מפרסם
מילה אחת על מאבקם של הימאים, העובי
0,בדיוק באותם תנאים בים ובנמלים?
האם גם אתם נסחפתם למערכת קניית הקו־לותז
נכון שאיגוד הימאים מכור להסתדרות׳
ואילו ועד התיפעול באשדוד נלחם
בה — אך היכן קולכם האובייקטיבי?
יצחק כרגסון, תל-אביב
העולם הזה מתייחם תמיד למאבקים
מיקצועיים, מדווח עליהם באופן שוטף. כא־שר
ניהלו הימאים את מאבקם הגדול, בימי
מרד הימאים, היה העולם הוד, העיתון
היחידי שהצביע על הצדק שבדרישותיהס
— וזאת לפני שבכלל חשב מישהו על
קולוס.
1צניחה חופשית מאוד

בדיוק השבוע, כשבישראל נערך יום הצנחן׳
וקראתי בעיתונים שנערך מיפגן צניחה׳
אשר בו השתתפו גם צנחניות, נתקלתי
פה, באחד הגליונות האחרונים של השמרן,
בצנחנית מסוג אחר. שמה רנטה האנולוס,
בת ,26 והיא בסך־הכל חשפנית, שביצעה
את הצניחה החשופה שלה במופע בידור —
תמורת 500 דולר.
הרשל נוימן, המבורג

,חמש משפחות
יורדות מהארץ

בתנאים

למכירה

נו חי ם בכל

סוכנויות ״וספהיי

הסוכנים הראשיים לעשראל :

״עופר״ — חברה לרכב בע״מ, תל-אגיב, רחוב הסדנה ,6טלפון 821865

י חנ סי ה רי אלי ת

אודה לכם אם תפרסמו את מכתבי זה,
אותו שלחתי לשר הקליטה :
כב׳ שר הקליטה —
עליתי ארצה ב־ 1949 מטורקיה. עם עלות,
הועסקתי בכל מיני עבודות, ואיך שהוא
הצלחתי לעבוד בדואר ירושלים כ־ 13 שנה.
כאשר הועלתה הדרישה הציבורית, בין השאר
גם מפי המנוח לוי אשכול, שיש ליישב
את חבל ההר — בצירוף הבטחות ורודות
לפרנסה בשפע, מטעים, לול ובו׳ — עזבתי
עבודתי, ועם הפיצויים שקיבלתי יצאתי להתנחל
במושב שואבה שבפרוזדור ירושלים.
קיבלתי מהסוכנות שניים וחצי דונם

הרשמה לשנת הלימודים תט״ל לכתות בוקר ט /י /י״א, י״ב

תיכון מקצועי במגמות

מיכון עייני 1פ1ויח

הומניסטית

דדיראלקטרוויקה טלויזיה ־ תעופה

לבורנטים כימיים
גרפיקה-שרטוט
צ י ור אופנה
פקידות

כולל הבנה לבחינות הבגרות הנערכות על-ידי משרד חחמוך
הוראה על־ידי מורים אקדמאיים בעלי נסיון * סטיפנדיות
פרסים,
הרשמה,
8־1,5־9

ת ל ־ א כי ט
ברנר 17
פסנת אלנבי

חי פ ח שמריהו לוין 30

רמת ־ נן
ביאליק 42

כ ת ־י ם
רוטשילד 33
ע׳׳י המצבה

חולון
סוקולוב 54

פתדדת קו ח
בר־בוכבא!

חברון 22
מפנת מודיעין
77ר*ג

שינוי כתובת—
מנוי המבקש לשנות את כתובתו מתבקש
להודיע על-כך שבועיים מראש, על־מנת
למנוע עיכוב במשלוח העתון למען החדש

צנחנית האנדלום

מטעים במקום החמישה שהובטחו, אך זה
לא הפריע לי במיוחד. אלא שכעבור מספר
שנים גם זה נעקר על־ידי הסוכנות, ונשארתי
רק עם הלול.
נאחזתי בלול הזה בציפורני. השכמתי
קום, ומאוחר בלילה עליתי על מצעי. על
המחשבות, שלא טוב עשיתי בעוזבי מישרה
כסוחר מצליח בטורקיה, הצלחתי להתגבר.
לפני כחודש קיבלתי ממועצת הלול כ־
3000 לירות עבור תמותת העופות ממחלת
ניו־קאסל. הפקדתים בבנק. היה זה כל רכושי.
והנה לפני כשבוע, כשניגשתי לבנק,
נאמר לי כי מס־הכנסה לקח את כל ה־
3000ל״י לעצמו. עמדתי כשרגלי כושלות
ורועדות, ומסביבי חושך. רק בנס לא קיבלתי
התקף־לב.
כבוד השר: אני אב לחמישה בנים ובת
שסיימו כולם את צה״ל, כולם נשואים
ובעלי משפחות. המיקרה הזה הגדיש את
הסאה. פה אחד הוחלט שאורזים את המטל-
טלין, וחזקה עימנו לעזוב את הארץ בכל
מחיר — כל חמש המשפחות.

יעקב קפלוטו, מושב שואבה
י שחיט ה בטלוויזיה -
?עיני ילדים
בשבוע שעבר חזיתי, כאלפי אזרחים
אחרים, בסרט טלוויזיה נחמד על טקס־נישואין.
לפתע, באמצע הסרט החביב, נראתה
על המסך תמונה ברורה ומפורטת של
שחיטת עגל. האומנם לא נמצא איש אחד
ויחיד בכל צוותות הטלוויזיה, שהיה לו
שכל להבין שאסור להראות תמונה ברוטאלית
ומעוררת־סלידה כזו לעיני אלפי
ילדים?

משה גורפינקל,

תל-אביב

תחרות הצילומים

כן כותבים:
״היו אלה דאשי ההסתדרות שמשום־מר, לחצו על הממשלה לעמוד בתקיפות על הפעלת
צווי־ריתוק נגד הדוורים, במקום שישמשו להם לפה ולנציג נאמן. ראשי ההסתדרות היו
אלה שהתייצבו מאחורי יוזמת הממשלה, בדבר גיוס, מתנדבים׳ קרי: מפירי שביתה,
שימלאו את מקומם של הדוורים הנאבקים למילוי תביעותיהם״.
(״ידיעות אחרונות 30.7.69

מנהיגי המערך שהוציאו את צווי־הריתוק — אינם ראויים לאמון!

עמל, אל תצביע בעד המערך!
גח״ל פועלת אף היא לשלילת חופש השביתה ותובעת בוררות חובה.
גח״ל פעלה לשבירת שביתת הדוורים. ח״כ מרדכי שטרן מגח״ל עמד
בראש מפירי השביתה.

עמל, אל תצביע בעד גח״ל!

העמלים מעוניינים
בהסת דרו ת שתיאבק למען ־

העלאת השכר
חופש השביתה
הצלחת מאבקי העובדים
השלום והדמוקרטיה

עמל, הצבעבעדרק ״ חבהסתדרות
ו חיז ק ת את המאבק לז כויו תהעמ לי ם,
לדמוקרטיהולש לו ם!
הרשימה הקומוניסטית החדשה בישראל -רק״ח

את השלט הפנטאסטי הזה צילמתי בפתח
קפה ריץ בחיפה. נראה לי שבעל הקפה
קלע בול למטרה — גם אם לא התכוון לזה:

במ שך׳חודעוי קיק
אץ וז צגז ת ת בנו תיז ח

הצבע

׳ומי-יובז ת תזך יבזנ ה
1גן 7ןפר /.צ לנו

ה 1פ11 ורנ
7^ 71

| 1<£״01 או)
.זז*.ז> א0£א(1זג*1ז5או*.מ ׳/א.£11.£וו 0ז1ס)1

תמונת השבוע
תרבות לחוד — וטלוויזיה לחוד. כשאין
פעילות תרבותית — צריך להסתפק בטלוויזיה.

אורי
גנקו,

חיפה

• תמונת השבוע מזכה את הקורא גנקו
בעשר ל׳י.

לטייסים -
בלי כם ןל
אבקשכם לפרסם את העתק המכתב ה־רצ״ב:

10070

האיכות
הידועה של איוגיר

הנחה ממשית על כל הדגמים

אל מפקד חיל האוזיר, האלוף מרדכי הוד.

כאות הוקרה והערצה לחיל־האוזיר, אתן
מעתה שירות חינם לכל טייסי המיראז׳ים
שיש להם מכונית.

ה צ עו ת מיו חדו ת עד חיסנל המלאי

ש. ח ל פון, מכון לקרבורטורים,
פתח־תקווה

מעילים זחליפזת נגור וזמש ב־ 125ל״י
175-1ל״י • ח צ איו ת 1אפ 1ד 1ת ב 10-ליי

קוראים השולחים מבתכים,
מתבקשים לנסח אותם כקצרה.
עדיפות תינתן ל־מבתכים
קצרים.
זכות קדימה תינתן למב־תכיחם
של קוראים המצרפים
תצלומיחם למכתבים.

במכירת סוף העונה

ך 1 1ו ד לשחקנים
י ולדוגמניות

אין צורך להיות רקדן
מקצועי כדי לרקוד ג׳ז
הרקדן־והכוריאוגרף שמעון לוי,
בוגר אולפני־מחול בניו־יורק ובלונדון,
יקנה לך תוך חודשים ספורים
בושר־תנועה־ומיקצב.

^ ויונ

קורסי״בוקר וקורסי־ערב
( 2שיעורים בשבוע בכל קורס)

בתיהאופנההראויים לאלוונך
תלאניב •

חיפה •

פרטים: טל—8.00( 24 74 80 .
10.00 לפנה״צ; 20.00—17.00 בערב).
הרצליה פוסוס ציסט

בעולם
ויאט־נאם

*רוק
הוא מוות

בישראל חובשים את הכומתות הירוקות
אנשי משמר־הגבול. בצבא ארצות־הברית,
לעומת־זאת, נחשבת הכומתה הירוקה ל-
סימלו של החייל האמיץ והנועז ביותר —
הכוחות־המיוחדים. היא מסמלת למעשה את
מה שמסמלת הכומתה האדומה בצה״ל,
אנשי הכומתות הירוקות של צבא ארצות-
הברית הם למעשה לוחמי קומנדו קשוחים,
שאומנו לפעול ביחידות קטנות בעיקר מעבר
לקוד־האוייב. בין התפקידים המוטלים
עליהם נכללים מעשי־חבלה, מיקוש, ריגול,

גבר מתגלח תמיד עב 1ר שניים!
ח שוב גם עליה התגלח ב ״ אדיסנך
״ אדימון ״ הוא סכין הגלוח המגלח ל מ שעי
ומקנה לך הופעה הדורה ורעננה.
״ אדימון ״ הסכין ה מל טף את פניך
אדימון ״ נבחר במש אל העם ל שנת 1969
בסכין הגילוח המובחר.
״ אדיסוך מגלח יותר מכל סכין אחר

למסע ולטיול
7111 75״ המצלמה העממית
/החזקה והמעולה, עם מד-
אור במחפס, עם מד־מרחק וזמנים
עד 3 .500 שנות אחריות !!
7111 75״ זוהי המצלמה
לטייל, לחובב״הטבע, ולנוער
המתגבר.

קנט 1ברנד

.חו ח לינן • 3

נאשם ריאו
חוקיות פקודה בלתי־חוקית

״ הגזירה ״
נשארו מקומות אחדים במחזור
ה 21-של הסמינר היחידי בארץ,
המכשיר ביסודיות במשך שנה
א חת במקצועות הנ״ל:
תפירה וגזירה סלונית וקונ-
פקציונית ן
דיגום (מורליזציה)
ומושלם ;

מקיף

-¥פדגוגיה, מלאכת יד, מניפולציה,
טקס טיל וכו׳.
קיימים קורסים חצי־שנתיים
ול״ 4חודשים.
ה מנ הל ת: ג .גרודזנסקי
מחברת ספרי לימוד ״הגזירה״
תל-אביב, שדרות עמנואל ( 19ע״י
*׳בוטינסקי).
או טובו סי ם,1$ ,14 ,7 ,5 ,4 :
.92 ,64 ,62 ,61 , 22 ,21 , 20

חטיפה וחיסול. כאשר הוכנסו לפעולה במלחמת
וייטנאם, הם שימשו לא פעם נושא
לביקורת ציבורית. תיארו אותם כרוצחים
בדם־קר, הישוו אותם ללגיון־הזרים הצרפתי
והאשימום בהשמדת כפרים וייטנאמיים.
כדי לטהר את הכומתה הירוקה נתן צבא
ארצות־הברית רשות מיוחדת להפיק סרט
על מעללי הכוחות־המיוחדים בוזייטנאם; ג׳ון
ויין גויים למלא את תפקידו של מפקד ה־כוחות־המיוחדים,
בסרט שהציג אותם כחברי
אגודת־צדקה ואנשי סעד.
השבוע, בפעם הראשונה מאז מלחמת־וייטנאם,
ניתן אישור רשמי עקיף לכל ההאשמות
בהם האשימו את הכומתות הירוקות
בזמנו. היה זה כאשר אלוף־מישנה רוברט
ריאו, מי שהיה מפקד הכוחות־המיוחדים
בוייטנאם, יחד עם עוד שבעה חיילים —
שני רבי־סרנים, ארבעה סרנים וסמל אחד
— הואשמו רשמית ברצח בכוונה תחילה.
כמו משפט כפר־קאסם. מה היה
המעשה עליו יועמדו אנשי הכומתות הירוקות
למשפט צבאי, טרם פורסם? שילטונות
צבא ארצות־הברית בוייטנאם שומרים עדיין
בסוד כמוס את נסיבות המיקרה. כל מה
שנודע עד כה הוא שהשבעה נאשמים ברצח
בכוונה תחילה בירייה של אזרח דרום־
וייטנאמי ב־ 20 ביוני 69׳ בעיירה נה־טראנג.
אין ספק כי ההחלטה להעמיד קצין כה
בכיר כמו אלוף־מישנה ריאו למשפט צבאי,
נפלה בדרג גבוה. רוברט ריאו הוא בוגר
האקדמיה הצבאית בווסט־פוינט, בעל תואר
אקדמאי של אוניברסיטת וזאשינגטון, גיבור
מלחמת קוריאה ובעל קשרים במטה הראשי.
הוא נושא על חזהו חמישה אותות הצטיינות,
שלושה מהם על הצטיינות בקרב. משפטו
יטיל ודאי כתם על כל חובשי הכום־
תות־הירוקות, יעורר מחדש את ההאשמות
שהטילו בחיל זה בעבר.
אם בכל זאת התקבלה החלטה להעמיד
לדין אותו ואת פיקודיו, נראה שהנרצח
הפעם היה אישיות חשובה בדרום־וייטנאם.
העמדה לדין של קצין בכיר יחד עם קצינים
זוטרים, תעורר ללא ספק בבית־הדין
הצבאי האמריקאי בסאיגון, את בעיית הציות
לפקודה בלתי־חוקית. מבחינה זו ידמה כנראה
משפטו של ריאו למשפט כפר־קאסם
בישראל, ב־ , 1957 שגם בו, אגב, היו הנאשמים
חובשי הכומתות הירוקות.

ארצות־הברית:ני
מגר שאשפה

על הי ר ח
״מה התועלת במירוץ לירח ובהשקעת

ל״ליילנדים״ מישראל קוראים ״איציקבוסים״ * בשביל לחם עומדים
בתור * גרבי ניילון אין להשיג * באמצעי־מניעה אסור להשתמש —
אבל גם הפלה־מלאכותית אסור לעשות * זהו סיפורו של אזרח
ישראלי — יליד רומניה — שחזר לאחרונה לביקור בארץ מולדתו:

רומניה

כפי שניכסון דא ראה אותה
שנים שלא ביקרתי ברוץ

ן מניה, הארץ שבה נולדתי. לפני שבועיים
נסעתי לשם — לראשונה מאז שעליתי ארצה.
התגעגעתי לבני משפחתי, לידידי. תיב־ננתי
לשהות שם שלושה שבועות. הסתלקתי
כעבור שלושה ימים.
כבר בשדה־התעופה הזדעזעתי. לבושם
של האנשים היה מרופט, אפור, עגים.
בוקרשט נראתה כל־כך חשוכה ועגומה. לא
היתד, זו העיר שזכרתי. היחס אלי במכם
ובביקורת הדרכונים היה אדיב מאוד, אך
הדבר לא שיפר את מצב־רוחי.
בשיחות עם חברים גיליתי ייאוש בכל.
בעיקר — מהעתיד. אנשים הולכים לעבודתם
כרובוטים, חותמים על השעון בכניסה,
ומסתובבים בטלים וחסרי־מרץ רוב היום.
הם אינם מעוניינים להתקדם בעבודתם.
התקדמות פירושה תוספת 40—30 לאי לחודש,
שהם כחמש—עשר לירות ישראליות.
לפטר אותם מעבודתם בין כה אי־אפשר —
רק אם תפסו אותם בגניבת רכוש ציבורי.
אז לשם מה להתאמץ?
גם המצב הפוליטי לא מוסיף חדוות־חיים:
אומנם נשיא המדינה, ניקולאי צ׳או־שסקו
נחשב לטוב מקודמיו, כי מימשלו
אינו משליך אזרחים לבית־הסוהר, אבל
אין איש מאמין להבטחותיו בדבר עתיד
ורוד יותר.
על אף שכל כמה ימים מלאים שלושה
מתוך ארבעת העמודים בעיתון הבוקר רק
בצ׳אושסקו ובסיוריו בקולחוזים, במיפע־לים
ובבתי־ספר.

זה 20 שנה שמלעיטים את הרומנים
בהבטחות שהמצב הכלכלי ישתפר מחר,
מחרתיים, בעוד שנה — ובינתיים משנה
לשנה המצב הולך ורע. האוכל יקר, לעיתים
יקר־מציאות ממש. עוף הוא לוקסוס
שבלוקסום. ללחם צריכים לפעמים לעמוד
בתור.
בשני הערבים ששהיתי בעיר, הזמנתי חברים
וקרובים לארוחות במיסעדות. הם יזכרו
את החווייה הזו הרבה זמן. לאכול

החיבוק שייכנס להיסטוריה, בין נשיא ארצות־הברית
ריצ׳ארד ניכסון לנשיא רומניה ניקולאי
צ׳אושסקו, בעת הביקור הראשון של נשיא אמריקאי ברומניה. ניכסון היה למעשה אורח
לרגע. ביקורו ההיסטורי לא היה הזמן המתאים לראות מקרוב את מצבה העגום של רומניה.

האווח האמריקאי

דבר הם הסתכלו בעיניים כה מתגעגעות,
שזה היה פשע לא לתת להם את זה.
האופייני ביותר למצב שם, אולי, זו העובדה
שמצד אחד אין לקנות אמצעי־מני־עד״
כי הם אסורים לפי החוק — ומצד
שני הפלות מלאכותיות גם הן בלתי־חוק־יות
.״לא לחיות ולא למות,״ כפי שהתבטאה
ידידת־נעורים שלי במרירות• הפלה
מלאכותית בלתי־חוקית עולה 2500 לאי —
משכורת של שלושה חודשים!

תמונה זו של עומביינים
11ן ן
בקציר נועדה ליצוא, במט|

ח להוכיח עד כמה עשירה רומניה בחיטה,
טרגדיה של רומניה, עד לאחרונה, היתה
וגס העושר עצמו נועד ליצוא — לברית־מועצות.
היה זה יצוא חד־צדדי ביותר,
שר תמורתו לא קיבלה רומניה מאומה.

מיסעדה. הרושם האישי שלי היה, שהם
ויו גם פשוט רעבים, בנוסף להתפעלותם.

י! ישראלים המתדונגים שמכונית
ן | בארץ היא דבר יקר, יכולים להתנחם:
הרומנים מרכיבים בארצם מכוניות רנו
צרפתיות הנקראות שם דצ׳יה. הרנו הקטנה
הזו, שבישראל עולה כ־12־ 13 אלף לירות,
עולה שם 56 אלף לאי — משכורת של
שש שנים! וכאשר נמצא כבר מישהו שהצליח
לחסוך סכום זה, הוא צריך להפקיד
את הכסף מראש — ולחכות אחר־כך שנה
תמימה! מה שכן, כאשר לרומני יש כבר
מכונית, עומדים לרשותו כבישים רחבי
ידיים — וריקים כימעט לגמרי.
זכיתי להפתעה נעימה כאשר גיליתי שרחובות
בוקרשט מלאים אוטובוסים ליילנד
מתוצרת הארץ. בארץ אני שונא לנסוע
בהם, בגלל השירות שאינו אדיב, אבל שם
נהניתי לראותם. הרומנים קוראים להם

פועל בנזיפ־על
הרכבת־מכוניות
ברומניה, מאחר שאין להם סיכוי
לשפר את מצבם, מתבטלים הפועלים והעובדים
האחרים בכל הזדמנות אפשרית, אינם
משקיעים כל יוזמה ורצון־טוב בעבודתם.

** זדון חדש בעיר הבירה הוא מוצר
שלא ניתן לקנייה. קילו שום עולה
100 לאי — משכורת של שלושה ימי־עבודה
— וניתן להשיגו רק אם יש לך
פרוטקציה. זוג נעליים — 350 לאי. גרבי־ניילון
לנשים — אין להשיג בשום מחיר.
מטר בד לחליפה — 425 לאי — משכורת
של שבועיים מטר אחד.
חילקתי בין החברים והקרובים כימעט
כל מה שהבאתי איתי: בגדים, אביזרים
שונים, תכשירי גילוח — הכל. על כל

מונית כימעט ואי־אפשר להשיג בחוצות
בוקרשט. כשניסיתי לשכור מכונית, אמרו
לי שאני צריך לחכות שבוע.

**שנשארתי כסוף! הביקור עם 200
^ לאי בכיס, סירבו להחליף לי אותם

מאות ביליוני דולארים בתוכניות החלל?״
הגיבו רבים עם נחיתת האנשים הראשונים
על הירח.
כאילו כדי להצדיק את כיבוש החלל, הרי
בשעה שהאסטרונאוטים האמריקאים עוד היי
בדרכם אל כדור־הארץ חזרה, הוצגה בפני
האנושות סכנה חדשה במלוא חומרתה —
הסכנה של הרס האנושות על פני כדור-
הארץ.

בד בבד עוררו סכנה זו נשיא ארצות-
הברית, ריצ׳ארד ניכסון, בנאום בפני ה־סינאט
ומזכיר האו״ם או־תאנט. העולם, כך
טענו שניהם, עומד בפני סכנת הרם, הנובעת
מהתפוצצות האוכלוסין, מהזרימה לערים,
מהשחתת קרקע חקלאית ודילדול
שמורות־הטבע. השפעות השוליים של הטכנולוגיה
המתפתחת — דיוזחו ניכסון
ואו־תאנס, הן הרות סכנה ביותר לאנושות.

עד לסוף המאה הנוכחית עשוייד, אוכלוסיית
העולם לגדול פי שניים, מ־ 3.5מיליארד
בני־אדם, ל־ 7מיליארד. כדי למצוא
דרכים לפיתרון הבעיות תכונס ב־ 1972 ועידה
בינלאומית בשטוקהולם• אבל בארצות־הברית,
שם הבעייה לוחצת ביותר, כבר
הציע הנשיא למנות ועדה מיוחדת שתציע
פיתרונות ליבשת האמריקאית.
כי לארצות־הברית, המדינה המפותחת ב
תבוסה
ידווח

איציק־בוסים.

בחזרה לדולרים. נאלצתי לקנות בהם מזכרות
בשדה־התעופה.
השער הרשמי של הלאי הוא 18 לאי
לדולר. אבל כאשר אמנים או ספורטאים
יוצאים אל מחוץ לרומניה — והם היחידים
מבין האזרחים הפשוטים היוצאים — הם
משלמים 35 לאי לדולר, ומקבלים הקצבה
של שני דולרים בלבד ליום.
הדבר היחידי הזול שגיליתי בבוקרשט
הוא — כרטיסי קולנוע: כשלושה לאי בלבד•
ההפתעה הגדולה ביותר שלי היתד,
היעלמם המוחלט של סרטים רוסיים, שבימי
היוו כ־ 80 אחוז מכלל הסרטים. עתה הם
היו בבחינת בל ייראה. גם קצינים ואזרחים
רוסיים, שבימי מילאו את הרחובות, נעלמו
מהשטח. לדברי ידידי, זוהי קרן האור היחידה
במצבם העלוב.
לאדם ברחוב ברומניה אין מושג על המתרחש
בעולם, מלבד מה שהעיתונים המקומיים
מלעיטים אותם. האזרחים מאמינים
עד היום שהאמריקאים לחמו לצידנו במלחמת
ששת־הימים, ורק בגלל זה ניצחנו.
וזה — למרות שאהדתם היתד, נתונה דווקא
לישראל. אלא שהיתר, זו אהדה שנבעה משימתה
לאיד למפלתם של הערבים, שבעיני
הרומנים התפרשה כמפלתם של הרוסים.

,ך• ל אלה הם פרטים קטנים. אבל כולם
^ יחד מצטרפים למסכת אחת, שתוצאותיה:
ייאוש שחור וקודר, המורגש על כל
צעד ושעל. איש מבני־שיחי לא חדל מלהזכיר
שרומניה היתד. פעם הארץ החקלאית
העשירה ביותר בבלקאן, ואחת העשירות
בכל אירופה — לפני שהרוסים עשקו
אותה.
עולם מבחינה טכנולוגית, יש סיבה מיוחדת
לדאגה. מדי שנד, נפלטים בה לאזדיר 142
מיליון טון של עשן וגזים! 7מיליון מכוניות
נזרקות בד. למגרשי הגרוטאות ו־48
ביליון קופסות שימורים מושלכות בר. לאשפה.

לא יצליח הירח להתיישבות האדם,
הוא יוכל, במיקרה הגרוע ביותר, להפוך
למגרש האשפה של כדור־הארץ.

אל שושות תעלומות־המוות בבתי־הסוהר במוינת־ישואל
נוספה תעלומה נוסכת ־ נ:ושה .׳0וקב אביטל, אשו י(|1ב
נמעצו במשטות יו ושרים ונמצא 1
מ 1כשהוא בגזו׳ שוטו

א ירושלמית 11 מאשימה:
פנינה אביטל

** שהו מזעזע מתרחש במדינה הזאת.

לשם כך לא התקבל אישור מהעירייה. יעקב הפסיק ללמוד,
נשאר בבית, החל לסייע לאביו, שעבד כפועל באוניברסיטה
העברית בירושלים. תוך ומן קצר התמחה במלאכת הפחחות
וכנגרות, ובמשך תקופה קצרה למד בבית־ספר ערב של
ההסתדרות.
כמו נערים רבים במשפחות מרובות ילדים בשכונות ירושלים,
הירבה גם יעקב להסתובב ברחובות באפס מעשה.
הרקע הפלילי שלו התחיל כשנתפס באחד הימים בגניבת
אופניים.
כשהתבגר, הפך לבחור עצמאי שלא הירבה לשהות בבית.
הוא הירבה לנסוע בארץ ופעם הודיע להוריו שהוא נוסע
לתל־אביב כדי להתחתן. לאמו, אליה היה קשור במיוחד,
סיפר כי הוא עובד בתל־אביב במסגר. כעבור חודשים מיספר
נודע למשפחה כי נשואיו של יעקב לא עלו יפה וכי הוא
התגרש. אחיו הבכור נסע לתל־אביב כדי להחזירו לחיק
המשפחה.
ב־ 19 בפברואר 1969 נעצר יעקב על־ידי שוטרי משטרת
ירושלים. הוא נחשד בעבירות על המוסר. כמקובל בבתי-
המשפט בישראל, הצליחה המשטרה להוציא נגד יעקב
אביטל פקודת־מעצר עד לתום חקירתו. הוא ישב בחדרי
המעצר שבמיגרש־הרוסים, אולם חקירתו לא הסתיימה
מעולם.
נוהג זה של החזקת חשודים במעצר ללא סוף, הפך כבר
לשיטה במשטרת־ישראל. במיוחד נוקטים בשיטה זו, שהיא
אנטי־דמוקרטית מיסודה, כאשר אין בידי המשטרה הוכחות
מספיקות כדי להאשים חשוד, וחוקרי המשטרה מקווים
לשבור את החשוד ולהכריחו להודות באמצעות מעצר
ממושך.
במשך ארבעה חודשים ישב יעקב אביטל בתא־המעצר
במשטרת ירושלים מבלי שיועמד לדין. משפטו גם לא יתקיים
אף פעם. כי בתום ארבעת החודשים מת הצעיר בצורה
מיסתורית ביותר.

אזרחים הנמסרים לשמירתם והשגחתם של שוטרי
וסוחרי ישראל מתים בבתי־הסוהר ובחדרי־המעצר בצורה
מיסתורית. מותם אסוף תעלומה לא רק מפני שהם מתים
מאחורי סורגים ובריח, אלא משום שהשילטונות המופקדים
על הטיפול בהם מטשטשים את נסיבות מותם ומתעלמים
מהחוק המפורש המצווה עליהם לבקש חקירת שופט־חוקר
בכל מיקרה־מוות בכלא או בחדר־מעצר.
קשר של שתיקה עוטף את הפרשיות המוזרות של מוות
בבתי־הסוהר. נציבות בתי־הסוהר שותקת. המשטרה שותקת.
שר־המשטרה שותק והעיתונות היומית שותקת. איש אינו
מזדעזע מהגילויים המרעישים על הנעשה מאחורי חומות
הכלא. אף אישיות רשמית אינה מתעוררת ותובעת חקירה
מיידית. והמדובר כאן אינו בעצירים או אסירים ערביים —
אלא באזרחים יהודים, שמסיבה זו או אחרת נעצרו ונשלחו
למעצר.
רק לפני שבועות מיספר נודעה הפרשה המזעזעת של
הנער שמעון לוי בן ה־ ,17 שנמצא מת בנסיבות מיסתוריות
מאוד בצינוק של כלא תל־מונד. עדי־ראייה טענו כי הנער
זעק לשווא במשך 24 שעות. :חובש!״ לפני שמת. שילטו־נות
בית־הסוהר טענו כי הנער התאבד בתאו בתלייה. אולם
הם לא מילאו אחר החוק ולא ביקשו חקירת שופט, שיקבע
על סמך עדויות איך מת הנער. רק אחרי שמשפחתו התעוררה
ותבעה חקירה, הגישה גם נציבות בית־הסוהר בקשה
לחקירה כזאת. החקירה נמשכת כבר שלושה חודשים ועדיין
לא הסתיימה.
בשבוע שעבר פירסם העולם הזה לראשונה פרשת מתת
מיטתורית אחרת בכלא מעשיהו. שם התלונן האסיר יחזקאל
יצחק בן ה־ 43 על כאבים, לא זכה במשך שלושה חודשים
לטיפול רפואי. במשך שלושה חודשים התגולל בחצר הכלא,
רועד מקור ומתפתל מכאבים, עד שאפסו כוחותיו והוא
נשאר בצריפו מחרחר ומכוסה זבובים מבלי יכולת לנוע.
רק אז הועבר לבית־חולים מחוץ לחומות הכלא, שם מת
כעבור ימים מיספר ממחלה ממארת, שניתן היה לאבחנה
מקודם.
השבוע התפוצצה פרשת מוות נוספת, הפעם של עציר
שהיה עצור בתא־המעצר במשטרת ירושלים, יעקב אביטל
בן ה־ 20 מירושלים. הוא מת בנסיבות מוזרות מאוד לפני
חודשיים. אולם רק השבוע נודעו נסיבות מותו. היה זה
כאשר הגישה משפחתו, באמצעות עורך־הדין שרגא בירן,
בקשה לבית־המשפט הירושלמי, בה ביקשה לחקור את
נסיבות מותו של יעקב אביטל, שנפטר ב־ 4לחודש יוני
בהיותו במעצר במטה משטרת־ירושלים.
בכתב הבקשה העלתה משפחת אביטל חשד נורא. .למבק־שים
נודע דבר מות בנם על־פי הודעת המשטרה, לפיה מת
בנם בתלייה,״ נאמר בכתב־הבקשה• ״המבקשים חושדים כי
בנם מת בעבירה על־ידי שימוש באלימות בהיותו נתון
בתנאי־מעצר ללא צידוק סביר.״

נערה התלוננה
על שידול לזנות

ארבעה חודשים
במעצר !
* עקב אביטל היה הבן התשיעי מתוך 13 בני משפחת
7אביטל, שעלתה לפני 20 שנה לארץ. הוא היה הצבר
הראשון במשפחה. הוא היה ילד פיקח אך בעל טבע מרדני.
בבית־הספר העממי בו למד, הגיע תמיד לידי התנגשות עם
מוריו. אתרי שבע שנות לימוד רצתה אמו להעבירו למוסד.
לצורך זד. היה עליה לקבל את הסכמת העירייה לשיחרורו
מבית־הספר העממי לפני תום לימודי־החובה שלו. בעירייה
סירבו לתת אישור כזה.
ניסו להעביר אח יעקב למוסד דתי בפתח־תקווה, אך גם

עסב אביטל

ך* יספיה אמו של יעקב, פנינה אביטל :״עצרו אותו
^ בערב. אני הייתי אז במיטבח והכנתי סירות. יעקב
ואחותו ישבו ליד הטלוויזיה והסתכלו. פיתאום שמעתי
קולות זרים. יצאתי מהמיטבח וראיתי שני אנשים עומדים
ליד הדלת ואת יעקב נועל את הנעליים שלו. שאלתי את
האנשים, :מי אתם?׳ והם לא ענו לי. שאלתי עוד פעם מה
הם מחפשים בבית שלי ואז א מר לי יעקב שהם מהמשטרה.
״הם שמו על הידיים שלו׳יאזיקים ודחפו אותו החוצה.
לא הוציאו מילה מהפה שלהם• בעלי ביקש מהם שיראו
לו תעודה שהם שוטרים, ולא הראו. הבת שלי שאלה אותם
לאן לוקחים את יעקב. הם לא רצו להגיד. היא החזיקה
אותו ולא נתנה להם לקחת אותו. נתנו לה סטירה, סחבו
את יעקב לאוטו ונסעו.
״כל יום הייתי הולכת במשטרה ושואלת איפה יעקב
הבן שלי 13 .ימים לא היו אומרים לי. היו מצלצלים
לבית־המעצר וגם שם היו אומרים, :לא יודעים!׳ .אחרי
שבועיים, כשהייתי כבר שבורה אמרו לי, :הבן שלך בחקירות.
תוכלי לראות אותו בבית־המשפט כשיבואו להאריך
את המעצר שלו׳.״
למרות כל מאמציה לא הצליחה המשפחה לגלות במה
מאשימים את בנם. רק כשהובא להארכת מעצרו הסתבר
להם הרקע למעצרו. כשחזר יעקב לירושלים, אחרי גירושיו,
הכיר בחורה ירושלמית שברחה מבית הוריה בשכונת תלפיות.
הוא שיכנע אותה לחזור אל הוריה. אבל למחרת

היום באה אל בית הוריו שבשכונת מקור חיים. אמו הזהי-
רה אותו שנערה הבורחת מביתה מביאה צרות׳ אך יעקב
יצא לטייל עימה. הם טיילו בבית־לחם ושם הביא יעקב את
הבחורה למשטרה וביקש להחזירה לבית־הוריה. באותו ערב
נעצר אחרי שאותה נערה הגישה נגדו תלונה, שטרם אומתה
עד היום הזה, על שידול לזנות.
כשראו בני המשפחה את יעקב אחרי שבועיים מעצר
בבית המשפט, הם פרצו בזעקות. הצעיר יפה־התואר נראה
להם כשבר־כלי, רצוץ ומוכה.
רק אחרי שהו או־ן־ מעצרו ניתן לבני המשפחה לבקרו
בכלא.
הוא. סיפר שם שמאלצים אותו במכות להודות שניסה
לשדל את הנערה שטייל עימד, לזנות. אמו אף טוענת כי
רופא שבדק אותו אישר כי נתגלו על גופו סימנים ברורים
של מכות.

,,אם יראו אותו -
יירו בו!״
^רג ע־ חמש פעמים בשבוע היתה פנינה אביטל
הולכת לבקר את בנה בחדר־המעצר שבמיגרש־הרוסים.
היא היתד, מביאה לו מזון וסיגריות ושכרה אף עורר־דיו
שינסה לשחררו בערבות מן המעצר. כל המאמצים האלו
היו לשוזא.
ב־ 4ביוני ביקרה פנינה אביטל את בנה כמנהגה, בשעות
הצהריים. הם שוחחו ויעקב נראה חייכני ועליז. הוא סיפר
לה כי בעוד ימים מיספר יתחיל משפטו ואז ייגמר הסיוט
של המעצר. הוא אף ביקש מאמו כסף כדי להסתפר לקראת
המשפט.
לקרוב משפחה אחר ניתן לבקר את יעקב בשעות הערב
של אותו יום. גם קרוב זה ידע לספר שיעקב היה במצב־רוח
טוב, הכין את עצמו למשפטו ואף התייעץ עימו אם
כדאי לו להגיע לידי הסדר עם התביעה, להסכים להודות
בחלק מההאשמות נגדו, כדי שיקלו בעונשו.
שניים אלה, האם וקרוב המשפחה, היו האחרונים שראו
את יעקב אביטל בחיים. בחצות אותו לילה התדפקו שוטרים
על דלת דירת אחותו רחל, המתגוררת בקירבת דירת האם.
כשפתחה האחות את הדלת היא ראתה את הבית מוקף
שוטרים. שניים מהם שאלו אותה :״איפה יעקב?״ האחות
המבוהלת נדהמה :״מה זאת אומרת איפה הוא? הרי הוא
בידיכם, במעצר!״
השוטרים נראו לה נבוכים מאוד. לפני שעזבו את הבית,
זוכרת רחל, הם אמרו לה :״הוא ברח לפני שעה. אם יראו
אותו שוטרים — הם יירו בו!״
מבית האחות עברו השוטרים לבית האם הסמוך. הם חזרו
על סיפורם באוזני האם. האם, אשה פעלתנית ונמרצת,
המחזיקה את המושכות במשפחתה הגדולה, התגייסה מייד
לפעולה. בחששה פן באמת ברח בנה יעקב ממעצר, ופן
תלויים חייו בסכנה, הזעיקה את בני המשפחה ואת השכבים,
שיצאו לחפש בשכונה, אולי באמת נמלט יעקב והוא מסתתר
בסביבה. סריקות פלוגת־החיפוש המשפחתית נמשכו עד
אור הבוקר ללא תוצאות.
עוד בלילה נשלח אחד מבני המשפחה למטה המשטרה
כדי להיוודע אם מצאו השוטרים את יעקב. במשטרה לא
ידעו דבר והאיש חזר אל המשפחה ללא תשובה. כשעלה
השחר, לקחה פנינה אביטל את בעלה וחלק מילדיה ויחד
עימם התיישבה על המידרכה ׳ שבכניסה לבניין המשטרה
במיגרש־הרוסים, כדי להמתין ולראות מה עלה בגורל בנה.

1ך * זהו יעקב אביטל שנמצא תלוי במדי שוטר
בלילה בו הצליח, לדברי המשטרה, לברוח.
תמונה זו צולמה לפני שלוש שנים, כשהוא בן 17 שנה.

לביתם כשהם ממררים בבכי. בצהריים של ה־ 5ביוני, עצרה
מכונית משטרה ליד בית משפחת אביטל. שוטר נכנס לדירת
המשפחה וקרא לאב הזקן. הוא הודיע לו את בשורת־איוב:
בנו, יעקב, מת.
השוטרים סירבו לומר למשפחה כיצד מת יעקב. הם
לקחו את האב לזיהוי הגופה, כששאר בני המשפחה פורצים
בצווחות־אבל.
ההורים קיבלו את הגופה ומיהרו לקבור את בנם ללא

שאלות נוספות. כל מאמצי המשפחה להיוודע כיצד מת
יעקב, עלו בתוהו. רק כעבור זמן נודע להם, מסי השמועה,
כי אותו לילה ניסה יעקב אביטל להימלט מתא־המעצר
כשהוא לבוש מדי שוטר ומפתחות תא־המעצד בידו. באותו
לילה מצאה אותו המשטרה, כפי שנודע למשפחה, תלוי על
פיגום באחד הבניינים ליד מינזר סן־סימון שבמערב שכונת
קטמון•
כפי שהסתבר, הגישה המשטרה במיקרה זה, כסי שמחייב
החוק, בקשה לבית־המשפט לחקירת נסיבות מותו של יעקב
אביטל. אבל המשפחה לא קיבלה כל הזמנה להשתתף בחקירה
זו. יתר על זאת: במועד שנקבע להתחלת החקירה,
שאיש מלבד המשטרה לא ידע אותו, לא הופיע נציג המשטרה
בפני השופט. בהעדר המבקשים או המשפחה, סגר
שופט השלום הירושלמי מקס חיימוביץ את תיל! החקירה.
רק אחרי שהגיעו לאוזני המשפחה הידיעות על צורח
המוות של יעקב, החלו בני המשפחה לחשוד כי משהו מוזר
סובב את מות בנם.
#הסתבר להם כי המשטרה קבעה שיעקב התאבד. זוהי
קביעה העומדת בניגוד לחוקי ההגיון. אמו וקרוב המשפחה
שביקרו אותו בערב הלילה בו מת, מצאו אותו עליז ובמצב־רוח
טוב, אחרי שנודע לו כי משפטו עומד להיסתח סוף־
סוף.
אבל אפילו היו לו תוכניות התאבדות, אותן הסתיר מהם
בצורה כל־כך מוצלחת, הרי זה מנוגד לכל הגיון שעצור
יברח מתא־המעצר כדי להתאבד בחוץ. אם אומנם הצליח
להשיג מדי־שוטר ואת מפתחות הכלא כדי להימלט, יש
להניח שאם תיכנן התאבדות, יכול היה למצוא גם את
האמצעים להתאבד בכלא.
<• הסתבר למשפחה כי בגופתו של יעקב אביטל נערך
ניתוח־שלאחר־המוות, אך כל דרישות המשפחה ופרקליטה ל־

__בריחה
לצורך התאבדות
חרי שישכן שעות ליד בניין המשטרה ולא נאמר
ל? להם דבר, עזבו חלק מבני המשפחה את המקום יהלכו

זהו בניין מטה המשט־ד111

במיגרש הרוסים ב

ירושלים. כאן היה יטקב אביטל כלוא ללא מישפט משך

ארבעה חודשים. בנפרד לחקירת נסיבות מותו, לפי בקשת
משפחתו, מנהלת המשטרה חקירה כיצד הצליח להימלט,
כשהוא לבוש בגדי־שוטר ומצוייד במפתחות חדר־המעצר.

קבל את תוצאות הניתוח נידחו. הם לא יכלו לקבל מהמשטרה
את העדות המדעית על צורת המוזת של יעקב.

פנינה אביטל (נושאת בידיה
1 1 0 1 1 *111111
את יעקב בעודו תינוק) ,אמו
11 # 111
של העצור שמת, שואלת בבכי :״אין מת בני יעקב?״

סגן־ניצב נחום בושמי, דובר
משטרת מחוז ירושלים, ה״
על המענות והחשדות סביב מות יעקב :״אין תגובה!״

ושובת שוטו

הגופה
לא צולמה

** לכד טענות אלה של המשטרה, יש גם בהתנהגותה
של משטרת ירושלים בפרשה זו, כדי לעורר חשד
שאנשיה מנסים להסתיר משהו.
#משטרת ירושלים לא פירסמה כל הודעה או קומו־ניקאט
לעיתונות על מותו או התאבדותו של עציר שברח
ממעצרו.
• בכל מיקרה של מוזת בלתי־טיבעי, אפילו לא של
עציר, נוהגת המשטרה לצלם את הגופה כפי שמוצאים אותה,
וזאת כדי להקל על חקירה במידה שתידרש. הסתבר כי
הפעם סטתה המשטרה מנוהג זה ולא צילמה את הגופה כפי
שנמצאה. דובר משטרת מחוז ירושלים, סגן־ניצב נחום
בושמי, הודיע תחילה לכתב העולם הזה :״אני סבור שאתה
טועה. יש צילומים של הגופה. אני כימעט בטוח שאתה
טועה.״ כעבור יום הודה בושמי, לאחר בירור, שאומנם
הגופה לא צולמה.
על שאר השאלות שנשאל בקשר לפרשה, השיב בושמי:
״אין תגובה!״
לאחר שלא הצליחה לפתור את תעלומת מות בנה, הגישה
המשפחה בקשה מצידה לחקירת נסיבות מותו. החקירה
תיפתח בראשית החודש הבא, שלושה חודשים אחרי מותו
של יעקב אביטל. אז יצטרך השופט־החוקר לקבוע אם יש
ממש בטענתה של פנינה אביטל :״בני לא התאבד! הוא
נרצח במשטרה. ההתאבדות רק בויימר, כדי להסתיר את
הצורה בה מת.״

תמרורים
מצפהלתינוק שחקנית הקולנוע
אודרי הפברן, המתקרבת לגיל .40
לאודרי, הנשואה לד״ר אנדריאה דוטי
האיטלקי, יש ילד מנשואיה למל סרר.
מצפיםלתינוק • הכוכב־זמר
הצרפתי שארל אזנבור ורעייתו הצעירה
אולה. לאזנבור בת בוגרת מנישואיו הקודמים,
המתקרבת בגילה לגיל רעייתו הנוכחית.
אך זה לא הפריע לאולה להצהיר
כי ״אנחנו כה מאושרים לקראת המאורע
המשמח, עד שאנו מקווים לתאומים.״
נולד * לעורך מדור הספורט של
הטלוויזיה הישראלית, דן שילון, ולרעייתו
שרת, בן ושמו יובל.
נולד במוצאי־שבת, בשעה 5.30 לפנות
בוקר, לרחל ויורם יודוביץ, בן.
רחל 22 היא בתו של חייט העילית לגברים
ישראל צוורן, ויורם 26 קצין בצי

רחל ויורם יודוביץ
הסוחר לשעבר, מנהל עתה את הדיסקוטק
סאני. הבן הנולד, גיא ( 4ק״ג) ,התחשב
בתעסוקת אביו, יצא לאוויר העולם מייד
אחרי סיום העבודה בדיסקוטק.
מנהליםר ומ ן שחקן הקולנוע
הבריטי מיילול מיין והפיליפינית מינדה

פליסיאנו.
נ יש א ה תהל ליטאור, בטכס

שנערך במכון וייצמן ואשר היה דומה יותר
לוועידת־פיסגה מדעית, לאלי אטדגי. תהל
הבלונדית היא בתו של פרופסור אוריאל
ליטאור ממכון וייצמן, ונכדתו של ד״ר
ליטאור, האיש שהמציא את חומר החיטוי
המאפשר יצוא תפוזים מישראל. היא יצאה
לפני שנה ללמוד רפואה בשטראסבורג, צרפת,
שם פגשה את אלי, סטודנט יהודי
שמשפחתו נשארה במרוקו.
נישאו אחרי היכרות של ארבעה

חודשים, המשורר הבור,ימי יאיר הורד
כיץ ( )28 ועדה ספיר ( )22 בוגרת ביתד,ספר
לתיאטרון של ניסן נתיב. הורוביץ,

עדה ויאיר הורוביץ
אופנת החוף המודרנית מתוצרת ישראל — עתה ״שם דבר״ גם ברחבי העולם.

שפירסם כמה ספרי שירה, בעיקר על נושאים
רומנטיים, נשא את עדה בטכס שנערך
בחצר הרבנות בתל־אביב( .״זה הטכס הזול
ביותר. רק 19 לירות

התגרשו שחקן הקולנוע הבריטי

סיג

1 1 1 0נ י

תערובתמודרנית • קופסאמודרנית • פילטרם 1דרנ •

ריצ׳ארד האריס ורעייתו אליזבט,
שהיא בתו של לורד אגמור הקרוב לאליזבט
מלכת בריטניה. לזוג שלושה ילדים והאפוטרופסות
עליהם נמסרה לזוג המתגרש,
במשותף. את קבלת הגירושין חגגו השניים
בארוחה מפוארת, שם הצהירו כי ״אנו ידידים
טובים יותר מתמיד.״
נפטר עת עסק בהכנות לנסיעה
לאנגליה, מי שהיה עם הקמת המדינה מושלה
הראשון של נצרת, אלישע סולץ.
יליד פתח־תקווה, ממייסדי קיבוץ מעוז חיים
שבעמק בית־שאן. לפני 12 שנה נבחר סולץ
לעמוד בראש המועצה האזורית עמק בית-
שאן ובשנתיים האחרונות עסק בענייני ביטחון
באיזור בית־שאן.

•*כל מערכת כחירות

יורד ערכה

^ של האמת. בוודאי.
בכל מערכת־בחירות קיימת אינפלציה מילולית
דוהרת, והמילים מאבדות במהירות
את תוכנן. בוודאי.
בכל מערכת־בחירות פועלים עסקני־מפל־גות
על סמך ההנחה שאפשר לשכר את
הציבור למשך כמה שבועות בקוקטייל של
דברי־כזב עד בוקר אחר־הבחירות. בוודאי.

אד נדמה בי עוד לא היתה מע־רבחרכחירות
כישראל אשר כה
היו לשקר רגליים פה ארוכות,
ופה בל-בך גדול, כמו הפעם.
נדמה כי הפעם מאמינים כימעט כל הדוברים
כי ציבור־הבוחרים מורכב מכסי-
לים, שלא קראו עיתונים במשך ארבע
שנים, וששכחו גם את המעט ששמעו.

• 1יקה, למשל,

יכול מישהו לבוא ולומר :״זה טוב. הל־וזאי
שכל השובתים ילכו לבית־הסוהר. אפשר
להפעיל את הנמלים, ואת הדואר, ואת
שרותי ההנדסה, ואת בתי־הספר, ואת שרותי
השידור, בעבודה של אסירים. אפשר להעביר
את כלא דמון לנמל־חיפה, ואת הדואר
המרכזי לכלא רמלה.״
אנו חיים בארץ דמוקרטית, ויש לכל מפלגה הזכות להטיף לדיעה זו. מותר לה
להודיע על כך באסיפות־עם, במודעות, וב־מוספים־של־אמת.

אכל
משום־מה אין אף אחת עושה
זאת.
תחת זאת שולחים את חבר־הכנסת בקר

שתנאי־העבודה שלו ייקבעו על־ידי איזשהו
פקיד ממלכתי, החי לו באולימפוס שלו,
במשרד ממוזג־אוויר בירושלים, והמקבל
פקודות מיוסף אלמוגי.

כמישטר של בוררות-חוכה ותי
ווד־חובה, עוכד כזה הולך לבית־הסוהר.
כי הוא מפר את חוק־הכד
דינה, ואשם כבזיון כית-המשפט.
קיימים חוקים כאלה בכמה וכמה ארצות.
ובכולן, ללא יוצאת מן הכלל, הוכח באופן
סטאטיסטי כי חוקים אלה מביאים לריבוי
השביתות ולהארכת תקופת השביתות.
משום־מה אין העובדים נעשים מתונים וציי־תנים
יותר כאשר שולחים את נציגיהם

כארצות-הכרית נחקק השבוע
חוק המטיל עונשים חמורים כיותר
על מיפעלים הרושמים על
עטיפת מוצריהם תיאורים כוזבים
של טיב המוצר.

הנחה זו, אשר קל לוודא אותה
כמציאות הישראלית, מעניקה עניין
מיוחד למפלגה הבוחרת, כ*
סימן־היכר, כאותיות ״אמת״).

בארץ אין עדיין חוק כזה, וזוהי שערורייה
בפני עצמה. אבל אפילו בארץ אפשר
לתבוע לדין פלילי, בעוון הונאה, את מי
שמוכר ללקוחותיו בשריחזיר בתור בשר־עגל,
או חומצת־גפרית בתור מיץ־תפוזים.
לגבי תעמולת־הבחירות, אין הגבלה כזו.

אותה מפלגת אמת קיימה זה עתה ועי־דה.
באותה מפלגה קם אהרון בקר והודיע
כי מפלגתו מתנגדת להתערבות המדינה בענייני
עבודה.

ואתה עומד ותוהה. מה להעריץ
יותר -את חוצפתו של האיש,
או את השליטה העצמית של חבריו,
שלא פרצו בצחוק ץ

מותר לשקר. מותר למכור סחורה
כוזבת. מותר לזייף את תיאור
המוצר.
שום בוחר לא יוכל
רות לבית־המשפט, כדי
מפלגה שהבטיחה לו
שים למחרת הבחירות

בארבע השנים האחרונות הקדישו מר
בקר וחבריו בממשלה את מיטב מירצם
וכוחם להגשמת שאיפה אחת: להביא להתערבות
המדינה בענייני עבודה, לחוקק חוקים
שיכבלו את העובדים ושימנעו בעדם
מלפרוק את עול הבוסים של ההסתדרות.

הם חוקקו חוק ל״צינון שביתות״
,הבא לנצל את כוח המדינה כדי

לתת למנגנון ההסתדרותי שהות של כמה
ימים, לפני פרוץ שביתה מקומית, כדי להפעיל
את כל אמצעי הטרור, השוחד והאיומים
לשבירת נציגיהם של העובדים.

אין שמץ של ספק כי ככנסת
הבאה מתכוונת מפלגת העבודה
לחוקק חוקים של תיווך חוכה ובו־ררות-חובה,
כהסוואה או כלי הסוואה,
בדי למנוע שביתות. שהרי
בל שכיתה מכוונת, ביום, נגד
מנגנון ההסתדרות, ונגד שני המעבידים
הגדולים ביותר בישראל:
ההסתדרות עצמה והממשלה,
שכהן שלטת מפלגת מר בקר.

* ש לכל העניין

הם חוקקו חוק לכינון כתי-מש-

הם ניסו לחוקק את חוק-המוש-

תחת זאת משתוללת השקרנות.

^ ל זה איני אלא הקדמה — כשם
^ שכל הבחירות להסתדרות אינן אלא
הקדמה לבחירות לכנסת.
אנשי הסיפוח משתפכים מרוב אהבה לערבים,
להם מובטח שפע של אושר בארץ־
ישראל היהודית השלמה. שוחרי־השלום של
מפ״ם יקראו לציבור להצביע בעד משה
דיין, אמנון לין ושאר שוחרי־שלום מושבעים•
ל״ע והמפד״ל יתחרו ביניהם בתביעות
קיצוניות להתנחלות בשטחים ״המשוחררים״
,למען שלום וביטחון, וכר וכר.

^ האמת.
(ערכתי פעם מחקר כדי להוכיח כי בדרך
כלל מעיד שמה של מפלגה על תוכנה —
בדרך ההיפוך. מפלגה שקמה כתוצאה מפילוג
קוראת לעצמה, לרוב, מפלגה ״מאוחדת״
,מפלגה השייכת לשוליים קוראת לעצמת
״מרכז״ .מפלגה השואפת למישטר של
שיעבוד, נוטה להתקשט במילה ״חרות״.
מפלגה המבקשת לשלוח שובתים לבית־הסו־הר
קוראת לעצמה ״ליברלית״ .וכן הלאה.

כים, שבא לאפשר את נישולם ואת גירושם
של חברי־מושבים מנחלתם, בעזרת המשטרה.

הייתי
רוצה לקרוא עכשיו מודעות
של מפלגות אלה, הפונות
אל הבוחרים בהסתדרות בלשני
״מופקרים יקרים או סיסמות
ברוח :״כל המופקרים כוחרים כ־גח״ל״
.זה בוודאי היה מוסיף מי־מד
היתולי למערכה עגומה זו.

ומה שעומד להתרחש בבחירות
ההן -כבר ברור מראש.

את דבריה של מפלגת

פט לענייני עבודה, המאפשר לשופט־עבודה
לשלוח לבית־הסוהר פועלים שובתים,
בעוון בזיון בית־המשסט.
הם הפעילו צווי־ריתוק של המדינה
לדיכוי השביתות, אחרי שלא הצליחו
לשברן בעזרת מפירי־שביתה.

שהעז לתבוע שיפור כלשהו של תנאי-
עבודתו, ולוא אף באגורה אחת, בתקופה
שבה עלו רווחי הבנקים בהרבה עשרות
אחוזים — היד .״מופקר״ אליבא דגח״ל.

לפנות •אחרי הבחילתבוע
פיצויים מעליית־שכר,
זשתג־הקפאת־שכר.

הזה
צד סיקאנטי,

שכדאי לעמוד עליו.
כימעט כל המפלגות מעסיקות עתה אג־שי־פירסומת
מיקצועיים, כדי למכור את
סחורתן.
— אדם שלא, בא כימעט מעולם לכנסת,
אלא כדי להצביע למען חוקים של התערבות
המדינה בענייני עבודה — ומטילים
עליו לשקר במצח נחושה.

* ממפלגת האמת של מר בקר למפ-
| לגת החרות של מר אריה בן־אליעזר,
או למפלגת החופש של מר אליעזר שוסטק.
(לגבי שמוח המפלגות — ראה לעיל).
שתי המפלגות הרביזיוניסטיות האלה דוגלות
בבוררות־חובה, כפי שציווה עליהן זאב
ז׳בוטינסקי.

זו זכותן, כמוכן.

לבית־הסוהר. להיפך: הם מתרגזים עוד יותר,
ושובתים עוד יותר. וגם אחרי תום
השביתה, הם מתנכלים לפריון־העבודה.

זה נכון כבל מישטר דמוקראטי.
נדמה לי שזה נבון אפילו כארצות
הקומוניסטיות והפאשיסטיות, שבכולן
קיימים חוקים כאלה.
אך עזות־המצח של מפלגות הימין אינה
מגיעה לשיאה בהעלמת־אמיתות אלה.

השיא הוא באותן מודעות, המתארות
אותן בידידות מושבעות
של העובדים, המגינות בחירוף
נפש על האינטרסים שלהם.

אבל הן לא אומרות זאת, חלילה. נדמה
להן כי המילים ״בוררות חובה״ אינן מצלצלות
יפה. לכן הן מדברות על משהו נחמד
וחביב יותר, הקרוי ״תיווך חובה״.

במשך ארבע שנים שמעתי בכנסת את
נאומיהם של דוברי גח״ל — גם לפני שגורשו
ממנה אליעזר שוסטק ושותפיו, וגם
לאחר מכן.

זה לא שקר, חלילה. זוהי רק
חצי-אמת.

ככל הנאומים האלה על ענייני•
עבודה חזרה עד בוש מילה אחת :
״הפקרות״ .ותמיד היתה ,,הפקרות״
של עובדים.

הן לא אומרות לבוחרים מה יקרה להם
אם יתקבל חוק כזה, ואם יסרבו אז לציית
לפסק־דינו של ה״בורר״ (או ה״מתזזך״).
משום־מה אין אף עובד אחד מסכים לכך

״הפקרות״ ביחסי־עבודה .״הפקרות״ ב־מיפעל
ארגמן, בבתי־הספר, בנמלים. כל מי

ככל שיש למפלגה פחות לומר,
כך זקוקה היא יותר למומחים כדי
לנסח את אשר היא אומרת.
כך קורה שמי שכתב אתמול ״הודעה
ליתושים״ בשם פזטוקס, למשל, כותב עתה
״הודעה לעובדים״ בשם יוסף אלמוגי וישראל
ישעיהו. מי שכתב מודעות למען שמפו
נקה או סבון יצהר, כותב עתה מודעות
למען מפלגת האמת. ומפלגת החרות.

ויש רק הבדל קטן אחד.
כאשר האיש כותב למען פזטוקס, הוא
נדרש לכתוב אמת. כי יצרני פזטוקס רוצים
למכור את מוצריהם יום־יום, שנה אחרי
שנה, ואין הם יכולים להרשות לעצמם לאכזב
ולהרגיז את הקונים.
כאשר אותו איש כותב מוסף בשם אמת,
הוא יודע שמותר לו לשקר ככל העולה
על רוחו. כי הבוחר נדרש לבחור רק פעם
אחת — ולמחרת היום לא א כפת למפלגה
מה הוא יחשוב. היא מקווה שהאיש ישכח
את הכל בעוד ארבע שנים — כשם ששכח
את אשר הבטיחו לו לפני ארבע שנים.

״הודעה לבוחרים -היזהרו ממודעות
כחירות...״

:ייאייג ן| 1י ד 1י י ־

במדינה העם שבוע
של הפצצות

#איך מגישים רשימה
להסתדרות?
כדי להגיש רשימה לבחירות להסתדרות, יש לצרף
אל רשימת המועמדים גם חתימותיהם של ״6ל 5ז
מהמודד בכוח הדרוש לבחירת ציר אחד.״ כאשר
התחלנו בריכוז חתימות של ממליצים, לא יכול
היה איש לומר לנו כמה בדיוק יהיה ה״מודד בכוח״.
החלטנו לאסוף מספר רב ככל האפשר של חתימות,
המתנדבים, שהציעו את עזרתם למטה הבחירות
ברחוב גליקסון 8בתל־אביב, ובשאר חלקי הארץ,
יצאו למיבצע ההחתמה. הם פנו לאוהדים בבתיהם,
במקומות־העבודה ובאסיפות של התנועה.
תוך השבועיים הראשונים אספנו למעלה מ־1500
חתימות, מתוך הנחה שדרושות לנו כ־ססד חתימות
להגשת הרשימה.
המחתימים הקפידו על פרט עיקרי אחד: שהחותמים
יהיו חברי ההסתדרות, ששילמו את מיסיהם
כחוק.
תוך כדי מיבצע זה התגלתה תופעה הראוייה ל־תשומת״לב:
הפחד.

אוהדים
רבים הצהירו :״נצביע בשביל העולם
הזה כוח חדש ביום הבחירות. אבל אנ. חוששים
לחתום על הרשימה. אנו עובדים במיפעל הסתדרותי.
יתנקמו בנו.״
על כן, יהיה אחד השינויים הראשונים שנציע אחרי
בחירתנו למוסדות ההסתדרות: לבטל את הצורך
בהגשת חתימות, כדי למנוע אפשרות של הפעלת
לחץ על חותמים. חתימות אלה פוגעות בעיקרון הבחירות
החשאיות.

איר מוצאים פינחס בוחרים?
ליד שמו וחתימתו של הממליץ על הגשת רשימה,
יש לציין גם את מספרו הסידורי בפינקס הבוחרים
של ההסתדרות. את פינקס הבוחרים אין נותנים לרשימות
חדשות — אלא אחרי שכבר אושרו.
איך מוצאים, בכל זאת, את המספרים? ההגיון הפשוט
אומר: בפינקס הבוחרים שבוודאי נמצא אצל
ועדת הבחירות המרכזית של ההסתדרות.
אלא שההגיון הפשוט אינו תופס בהסתדרות: אין
פינקם בוחרים ארצי ברשות ועדת הבחירות המרכזית!
החל
מירוץ מטורף. כל פקיד שלח לפקיד אחר,
מבית אחד לשגי, מעיר אחת לשנייה. שמונה מתנדבים
עבדו במשך שבוע שלם כדי למצוא 700 שמות
בפיגקם הבוחרים. מאות רבות של חותמים בכלל
לא נכללו בפיגקס — למרות ששילמו את כיביהם.
הם עצמם לא ידעו שאינם כלולים בפינקם — כי
לא נשלחו הודעות־לבוחר, שרק בהיעדרן יכול חבר
ההסתדרות לחשוש שמא נגזלה ממנו זכות ההצבעה•
ההודעות יישלחו רק השבוע. ואז, כאשר יתמה
חבר מדוע לא קיבל את ההודעה, וירצה להגיש עיר-
עור, יסתבר לו כי ההודעות נשלחו רק אחרי שתם
מועד הגשת העירעורים.

< ובכל זאת —
הוגשה דדשימה
ביום שישי האחרון התייצבו עורך־הדין אמנון
זכרוני ונעים גלעדי בוועד הפועל, הגישו כ־350
טפסים, עליהם נאספו למעלה מ־ 1700 חתימות.
היתד. זו רשימה מאלפת: לא חתימות קנויות במרוכז
במקום מסויים, כי אם חתימות שנאספו בכל
פינה בארץ — ערים, מושבות, קיבוצים. חתך מושלם
של כוחו של הכוח החדש.

• הפנייה לבג׳׳ץ
לפי ההודעה הראשונה, עמדו המפלגות הוותיקות
להקציב את זמן שידור הטלוויזיה לבחירות — רק
לעצמן. פנינו לבית־המשפט הגבוה לצדק וביקשנו
צו־על־תנאי נגד רשות השידור. שכן אינה יכולה

להעניק שעות שידור ממלכתי להסתדרות, כדי שזו
תפלה בחלוקת הזמן בין רשימה לרשימה.
בית־המשפט נתן צו־על־תנאי, והשבוע ייערך הדיון
הסופי. בינתיים כבר הודיעו לנו בעל־פה, כי
מוכנים להעניק לנו שלוש דקות, ואפילו חמש
דקות. רק שנשתוק. לא שתקנו, והחלטנו כי ההכרעה
תינתן על־ידי בית־המשפט.
כי לא בשביל לשתוק ולהסתדר בשקט אנו הולכים
להסתדרות!

המלחמה עלה״ש״
כדי להכין את שידור הטלוויזיה ולנהל מערכת־הסברה
כלשהי, חיוני להציג את אות הרשימה. ביקשנו
את האות ״ש״ — כמו בבחירות לכנסת. הבקשה
היתר, כה מובנת מאליה, שרשימת העובד
הדתי, שהשתמשה באות זו בבחירות קודמות להסתדרות,
ויתרה עליה מרצון, בחרה לעצמו: אות
אחרת ומשתמשת בה בתעמולתה.
אבל כאשר הועלתה הבקשה לדיון בוועדת הבחירות
— קפצו נציגי מפלגות שדרשו למנוע מאיתנו
את האות. מנוי וגמור עימנו: אם ישללו אותה —
ועל־ידי כך ינסו לבלבל את הבוחר — נפנה לבית״
המשפט.

ועוד חגלה —
פסילת מועמדות
אנו מתכוננים למאבק גם ביחס למועמדותו של
ראש הרשימה, שלום כהן. על פי תקנון הבחירות
להסתדרות, רשאי לבחור ולהיבחר כל מי שמלאו
לו שלושה חודשי חברות. אין שום סייג על זכותו
זו של המועמד להיבחר, אם כי קיימים סייגים רבים
על זכותו של הבוחר להצביע.
על פי סייגים אלה — בגלל אי־תשלום דמי־חבר
במשך תקופה מסויימת — אין לשלום כהן זכות
להצביע. אבל מכיודן שהוא חבר הסתדרות זה למעלה
מעשרים שנה — רשאי הוא להציג את מועמדותו.
יו״ר ועדת הבחירות מטעם המערך, מאיר בר
רב האי, הודיע שהוא עומד לפסול את מועמדותו
של שלום כהן.
על כך נפנה לבית־המשפט, כדי להבטיח את זכותו
של שלום כהן. אין זה מאבק אישי — לא
בשבילנו, ולא בשבילם. הם יודעים כי שלום כהן
ריכז במשך שנים את חקירות מערכת העולם הזה
בענייניה הפנימיים של ההסתדרות. הם יודעים מה
הוא מסוגל לגלות ולעשות — כאשר יישב בפנים,
בתוך הוועד הפועל. והם פוחדים מזה. ומאותה סיבה
בדיוק — אנו נעמוד על זכותנו להציב אותו
בראש הרשימה.
מועמד אחר, הבמאי פיטר פריי, הותקף מכיוון
אחר לגמרי. גלי צה״ל הודיעו לו, שמכיוון שהוא
״עסקן״ ,לא יוכל לעבוד שם יותר.
בדיקה מהירה של זכויותיו האזרחיות הוכיחה,
שאי־אפשר לפטרו בגלל היותו מועמד לוזעידת ההסתדרות.
והוא סירב לבטל את מועמדותו.
לזכותם של גלי צה״ל, הודיעו לו כי הם חוזרים
בהם מהודעת פיטוריו. הוא ממשיך לעבוד — ותוכניותיו
ישודרו אחרי הבחירות.

! מה נעשה לחט?
אפשר, אולי, לסכם את פחד הבוסים של ההסתדרות
מפני חדירתו של הכוח החדש לודעד הפועל,
בסיסמה שאנו מציבים במסע הבחירות שלנו:

מן עזת להגו \1זגזג1ר\־גגז
נזה שעשעו לגזגז בכנגזת\
נקיים את הבטחתנו — בעזרתך. ואנו זקוקים
מאוד לעזרתך. בהתנדבות לעבודה במטה הבחירות,
בנכונותך להיות משקיף ולשמור על טוהר הבחירות
בקלפי, בתרומתך הכספית.
והעיקר — הצבע ש אם וכאשר תואיל ועדת
הבחירות לאשר לנו את האות.

פסוק השבוע יצא מפיו של כתב הטלווי־זיה
רן אדליסט. הוא ביקר בביתה של תוש־בת
מושב ירדנה, ושאל בתמימות :״מה החור
הזריז״
השאלה נשמעה משונה במיקצת, שכן כל
צופי הטלוויזיה וקוראי העיתונים ידעו, שהחור
נוצר מפגז ירדני, שנורה מעבר לגבול.

היה זה פגז יחיד. לאורך שלושת הגבולות
רעמו הדי התפוצצויות, ובפנים
רצועת עזה הושלכו רימונים והונחו מארבים,
ואילו בחברון, אשר עד להפקעות־האד־מר,
בסביבתה היתד, אחת הערים השקטות
ביותר בגדה, הושלך שוב רימון אל תוך
מכונית נוסעים.
על פעולות הטירור בגדה המערבית ובעזה
הגיבו כוחות הביטחון במעצרים, בפיצוץ
בתים, ובהגליית מנהיג פלסטיני רב־השפעה.
ואילו על הפעולות שמעבר לגבול
הגיב חיל האוויר.
הפעם: ל בנון. החזית המצרית היתד״
יחסית, שקטה. מכל מקום, לא היה צורך
להפעיל שם מטוסים. פרשנים אמרו, כי
זוהי תוצאה של פגיעה במוביל המים ל-
פורט־סעיד.
בגיזרה הירדנית, בחרו המטוסים כמטרה
שניים־שלושה כפרים, ומוצבים של צבא ירדן
מטרה בעלת משמעות מיוחדת: תעלת
אל־ע׳ור, המשקה במימיה את עמק הירדן
המיזרחי.
אבל גם פעולות אלה הפכו שיגרתיות, ב״
מלחמת־ההתשה. החידוש של השבוע היה:
הפעלת חיל־האוויר נגד שלושה כפרים לבנוניים,
במורדות החרמון. מכפרים אלה, הו־ י
דיעה ישראל, פעלו המחבלים שהפגיזו את
קריית־שמונה פעמיים בפגזים של קטיושות.
היו
פרשנים שניבאו, כי פעולה זו תחזק
את ידי נשיא לבנון שארל חילו נגד האיר־גונים
הפלסטיניים. סביר יותר היה לצפות
לתגובה הפוכה: כי עתה תתבע דעת־הקהל
הלבנונית השלמה פעילה עם נוכחות הפלסטינים.
מפלגות המלחמה
בגבול
ובצמרת
אם בשבוע כזה הצליחו להגיע לכותרות
הראשיות של העיתונים מאורעות מפלגתיים,
היה זה מפני שמה שקורה בצמרת מע״י
קשור קשר ישיר עם מה שקורה לאורך הגבולות.
המאבק בין אנשי רפ״י לבין צמרת
מפלגת העבודה הוא מאבק על השלטון. אמנם׳
אי־שם בשולי הזירה נשמעים ויכוחים
קלושים על עניינים מדיניים וביטחוניים —
אך איש מן המנהיגים המתקוטטים אינו
מסתיר כי במהותו זהו מאבק על כס ראשות
הממשלה.
במאבק זה משתמשים בנשק מגוון: לחץ
המנגנון, תעמולה קנוייה במאות אלפי לירות
— וגם, כמובן, בנימוקים מדיניים־
ביטחוניים.
כמו כל סוגי הנשק, חל גם במאבק זה
חוק ההסלמה. במישור האירגוני שופכים
יותר כסף, משמיצים יותר ויותר, מאיימים
בפרהסיה. ואילו במישור המדיני־ביסחוני,
האידיאולוגי כביכול, מנופפים איש בפני
רעהו בסיסמות קיצוניות יותר, בתוכניות
לאומניות יותר.
על כן אין איש מן המנהיגים האלה
מסוגל לעשות דבר כדי להפסיק את ההסלמה
בשימוש בנשק חם שלאורך הגבולות.
אם היתד, למישהו אפילו מחשבה קלה
בכיוון זה, נוסף עתה שמן סמיך ומסריח
למדורה, שהסתיר את הנושא: מחול־השדים
סביב איסר הראל וגילוייו.
ראשי מע״י יצטרכו מעתה לא רק להת״
קוטם ולריב — אלא גם להתגונן מפני
השמצות ולחפש השמצות־שכנגד. המקור ל־אלה
גם אלה יהיו אותם תיקים סודיים,
שאיש אינו יכול לקבוע את אמיתותם.

עו הג שנו שפוץ
גחדש בצגות גע״
ן* יום החמישי שעכו־ ,הכל נראה
^ עדיין בסדר. פינחס ספיר הזמין את
שמעון פרם לארוחת־צהריים במלון סמואל
בתל־אביב, כדי לדבר תכלית.
ההנחה היתר״ כי אפשר למצוא דרך למניעת
הפילוג. פרם שלף דף, עליו היו
רשומות דרישותיהם המפורטות של ראשי
רפ״י. הדף, שזכה במהרה בכינוי ה״צעטל״
(״הפתק״) ,היה כתוב בכתב ידו של פרם.
אופיינית לאימון בין השניים, שפרס לא
מסר אותו לספיר, אלא קרא לו את תוכנו,
והמזכיר הכללי רשם את התביעות על נייר
משלו.
ם ר 0תבע, כי משרד הביטחון יובטח לדיין
גם אחרי הבחירות; כי גולדה מאיר
תשרת את כל תקופת הכהונה הבאה של
ארבע שנים, ולא תעביר סמכויות חשובות
לאחרים; כי אחרי שהיא תחדל להיות ראש־ממשלה
תינתן אפשרות שווה לכל המוע־
זיין מדים להתמודד על ראשות הממשלה; כי
לרפ״י יובטחו תשעה ח״כים בכל מיקרה
ושלושה שרים; כי רפ״י לבד תבחר את
נציגיה בכנסת ובממשלה; כי יימסרו לה
עמדות־השפעה בקביעת המדיניות הכספית
וההסברה של המפלגה, וכן ייצוג נאות במוסדות
ההסתדרות. בקיצור: כוח, כסף,
כיסאות.
עד לקבלת תשובה ברורה, הצהיר פרם,
אין טעם להמשיך בישיבות הראוזתניות של
ועדת ההידברות.
על כן, כאשר התכנסה ועדת ההידברות,
על עשרת חבריה (ארבעה מפא״י, שלושה
רפ״י, שלושה אחדות־העבודד ).היה ברור
שאין לה מה לעשות, עד שיוכרע עניין
הדרישות הכלולות ב״צעטל״ .אבל מכירן
שד,עסקנים הנכבדים לא יכלו לומר פיתאום
כי כל הסיכסוך הצטמצם לעניינים של מישרות
והשפעה, מ ז פירסמו הודעה בה נאמר
כי לא ייערכו יותר ישיבות הידברות —
עד שזדעדת המצע תסיים את דיוניה בסעיפים
המדיניים.

ספיר: היועץ הלוח ש לגו לדה

11111

על דרישתו שיש להציג להם אולטימטום
ולהסיק מסקנות. כלומר: לא לתת להם
שהות עד לרגע הנוח להם לפרוש, אלא
לאלץ אותם לעזוב מייד, כדי שהוא, ספיר,
יוכל לנהל מערכת בחירות יעילה נגדם.
גולדה מאיר, שעשתה הכל כדי למנוע
החרפת הסיכסוך, נפגעה עתה עמוקות. היא
כעסה במיוחד על פירסום הצעת־הסיפוח של
דיין, ראתה בכך נסיון להכשיל את פגישתה
עם ניכסון.
היא הסכימה שיש להציג לראשי רפ״י
דרישה מינימלית: עליהם להסתייג בפומבי
מן הרשימה של בן־גוריון, ולקרוא לחברי
המערך להצביע אך ורק למערך.
תגובת אנשי רפ״י: לא בא בחשבון.
במרוצת הימים הספיקו לנסח תגובה
מסוגננת ומחוכמת יותר :״אם נגמור את
העניינים השנויים במחלוקת בינינו לבין
צמרת מע״י, ולא־ יהיה פילוג, נמליץ בפני
חברי המערך להצביע אך ורק למערך. אבל
לא נצא נגד רשימת בן־גוריון.

כעסה של
גולדה

תוצאות התיווך
של ארן

ך* יום שישי בבוקר בא המיפנה הג־
1דול. מודעה בולטת בעיתונים בישרה
על הקמת רשימה של ״ממשיכי רם
אשר תתמודד בבחיזרות להסתדרות. היוזמים:
עורך במחנה לשעבר מאיר אביזוהר,
הממונה לשעבר איפר הראל, ויגאל הורוביץ,
איש מושב באד־טוביה וקרוב משפחתו
של דיין. הם הרדיעו שדויד בן־גוריון
יעמוד בראש הרשימה.
פינחס ספיר ניסנו* במודעה זו כהוכחה

^ חלה מלחמת עצבים. גולדה הבן
| היר ה, שגם אם אינה מוכנה לגרש את
אנשי רפ״י מהמפלגה — ובכך לספק להם
הילת קדושים מעונים למערכת־בחירות נרגשת
— הרי שלא תצטער אם יחליטו בעצמם
לפרוש. ואילו מקורביו של פרס הצהירו,
שהם ישמחו אם צמרת המפלגה היא
שתגרום לפילוג. דיין עצמו נזהר מאוד
מאמירת המילה שתהפוך את הפילוג לבלתי־נמנע

נהלו בביתה של גולדה• עוד לפני כניסתה
לבית־החולים ביילינסון לבדיקות, ביום שישי
אחרי הצהריים, באו אליה ספיר, ישראל
גלילי, זיאמה ארן, ראובן ברקת. ספיר חזר
שוב על הקו הנוקשה שלו. הפעם אף היה
מוכן להרחיק־לכת, הציע לגולדה צעד
דראסטי: אם דיין לא יסכים מייד להסתייג
מרשימת בן־גוריון ולהשתבץ באופן פעיל
במסע הבחירות של המערך — עליה להוציאו
לא רק מהמפלגה, אלא גם ממשרדך,ביטחון.
גולדה
לא הגיבה על ההצעה — לא בשלילה
ולא בחיוב. היה ברור שהיא שוקלת
את ממשות הצעד. ואז נפלה הפתעה חדשה:
דווקא זיאמה ארן, שהצטיין כיונה העיקבית
ביותר בצמרת המפלגה, ביקש לעצור בעד
ספיר, יעץ מתינות מכסימלית.
עמדה זו של ארן הפכה אותו, במרוצת
סוף־השבוע, לאיש־מפתח. כי בטרם הספיקה
גולדה להכריע בעניין, ולפני שפינחס ספיר
יכול היה לגייס תומכים להצעתו, עשה משה
דיין את המהלך ששוב שינה את המצב
באופן מהותי. הוא פנה לאון, שיתווך בינו
לבין גולדה.
על תוצאות התיווך האלה נועדה גולדה
להודיע, באופן דרמאטי, בישיבת הלישכה
של המפלגה, ביום השני בערב.

הנסיגה המהירה
של דיין
יום השני של השבוע היה יום עמוס
| | במיוחד. עוד לפני שידעו על המשבר
הסיתאומי העומד לפרוץ, קבעו מזכירי ה־מפלגה
ישיבה של המרכז, כדי לדוז בהג־

נקבעה לשש בערב, בבית אוהל בתל־אביב.
הופעת רשימתו של בן־גוריון, והסערה שפרצה
בצמרת מע״י, חייבו גם התכנסות
של לישכת המפלגה — עוד לפני ישיבת
המרכז.
הלישכה התכנסה במשרדי המפלגה ברחוב
הירקון, מתוך ציפייה להכרעה גדולה,
אבל לפני שיכלו החברים להתחמם ולתפוס
עמדות קיצוניות, מסרה גולדה על
תוצאות התיזדך של ארן. היא הודיעה, כי
שר־הביטחון שוב אינו עומד על נוסח הסעיף
הביטחוני של המצע, כפי שהגיש
אותו. נסיגה זו, כפי שדיין הבהיר, נועדה
כמחווה של רצון טוב. לעומת זאת, אינו
מוכן להסתייג בפומבי מרשימתו של בן־
גוריון.
נוצר איזון מחדש. גולדה היתד. מוכנה
להיענות למחווה, ואילו ספיר נטר. לראות
בזה תכסיס״השהייה נוסף של דיין.
כמה דקות לפני שש, הופסק הדיון ומשתתפיו
מיהרו לבית אוהל, בו עמד לעלות
המסך על הצגה נרגשת לא פחות. ראשון
הנואמים דיבר לעניין: על הרשימה להסתדרות.
השני היה ברל רפטור, איש את־דות־העבודה,
שגם הפעם הופיע במכנסיים
קצרים. הוא הציע שינוי בסדר־היום :״להפסיק
את הדיונים האלה. המרכז צריך לדון
במצב הפנימי במפלגה. מרמים אותנו, גוזלים
אותנו, סוחטים אותנו. מקימים כל
מיני ועדות של עשרה ואני שומע עי ועדה
של שניים — ואיננו יודעים שום דבר. תנועת
הפועלים הולכת לאבדון. לא ייתכן שהמרכז
לא ידון בדברים אלה!*
ספיר מיהר להשיב לו :״ברל רפטור,
ידידי הטוב — בעוד כמה ימים חייבים
להגיש את רשימת המועמדים להסתדרות.
עד אז יש הרבה עבודה טכני ת לכן
על המרכז לדון בהרכב הרשימה, אם כי
הוא מסכים לדעתו של רפטור שהמצב במפלגה
מחייב דיון, ו״כל מה שאמרת זה
נכון.״
המרכז אישר את הרכב הרשימה (לפי
א״ב) ,והחברים המרכזיים רצו בחזרה לרחוב
הירקון. כרגיל במצב של איזון עדין,
לא יכלה הלישכה לקבל שום הכרעה. הטיפול
המעשי במשבר שוב הועבר לפורום
מצומצם יותר: ספיר—פרס במישור אחד,
גולדה—דיין במישור השני.
רדד זדס חייח

ד חי

^ דחי1

לארה״ב — מישראל באהבה — מיוצאת בירה ״מכבי׳/
הבירה המיוחדת שעמדה בהצלחה בכל המבחנים הקפד ניים
של שלטונות היבוא בארה״ב.
לא רק אהבה אלא גם ידע ונסיון של עשרות שנים מוכנסים
בבירה נפלאה זו, שהיא חז ק ה יותר מן הבירה הרגילה
המוכרת לאוהבי הבירה הישראלית.
״מכבי״ — הבירה המיוחדת ליצוא, בבקבוקים המיוחדים
— תו אמת בתכונותיה ובטעמה את הבירה האהובה על
תושבי ארה״ב.
גם אניני הטעם בישראל יוכלו ליהנות מבירה ״מכבי״,
שתימכר במסעדות ומעדניות מובחרות.

ל חיי םול הנ א ה

\א יסוד ח־זזגג
במדינה מדד
בדימונה

^יייזן צוביתי
המשבט ׳

ספלנחו

מנהיגי מפלגת העבודה, ברחוב הירקון
בתל־אביב, לא האמינו למשמע אוזניים :
נציגי המפלגה במועצת דימונה התמרדו ב־שילטון
מרכז המפלגה, הכריזו על עצמם
כעל סיעה עצמאית, לקראת הבחירות הקרובות
למועצה המקומית. יתירה מזו, הם
אף הודיעו שבבחירות להסתדרות הם יתמכו
ברשימתו של דויד בן־גוריון.
לא כחזיר השעון לאחור. הכל החל
במכתב ששלח ראש המועצה גבי סבג —
איש מפלגת העבודה — לפינחס ספיר. במכתבו
הודיע סבג כי לא יסכים להיות
מועמד העבודה לראשות המועצה בבחירות
הבאות, בגלל אי־קיום בחירות אישיות לראשי
ערים.
ספיר אינו אוהב אולטימטומים. על סבג
הופעלו לחצים כבדים לחזור בו מהחלטתו.
אולם סבג, מצידו, אינו אוהב לחצים. התוצאה:
הוא ורוב חבריו למפלגת העבודה
במועצה הכריזו על עצמם כסיעה עצמאית.
בשיחה עם כתב העולם הזה, קבע סבג
שהוא וחבריו לא פרשו ממע״י, תדאי שלא
בגדו בה. אך, לדבריו, חייבת העירייה להיות
בראש ובראשונה מיפעל השייך למשל־מי
המיטים — וטובתם של אלו קודמת
לכל .״זו הפעם הראשונה שבארץ קיימת
קואליציה מקיר אל קיר, שהצליחה לנהל
את ענייני העיר בצורה יציבה. מגוחך יהיה
איפוא להחזיר את השעון אחורנית,״ טען.
״אנו עומדים על עקרון הבחירות האישיות
— עקרון עליו החליטה מפלגת העבודה,
אך לא הגשימה אותו.״
לא נבהל. לדברי ראש־המועצה המורד,
הוא זכה לקבל, מאז שנודעה החלטתו,
מכתבי ברכה ועידוד משישה ראשי ערים —
שביקשו לא לפרסם את שמותיהם. פחות
מעודדת היתד, תגובתו של הבום הגדול,
השר פינחס ספיר. הוא הודיע כי אם סבג
וחבריו לא ייכנעו, הוא ׳יוציאם אל מחוץ
למפלגה.
סבג לא נבהל מהאיום :״תשעה ועדי
עובדים, פד, בדימונה, כבר הודיעו לי על
תמיכתם במאבקי,״ הסביר .״דבר זה לא רק
מעודד אותי, אלא אף מבטיח שתושבי דימונה
יתרכזו סביב הסיעה שלנו, שמטרתה
לפעול למען וימונה, ורק למען דימונה.״

משפט
שוחד במשרד־הביטחון

קבלנים פרטיים רבים עושים בימים אלה
עסקים מצויינים, במיסגרת עבודות בנייה
גדולות־היקף שהם מבצעים עבור משרד־הביטחון
במקומות שונים בדרום הארץ.
אולם השבוע הודיעה המשטרה כי אחד
מהקבלנים הללו לא הסתפק ברוזחים הרגילים,
ניסה לגנוב ממשרד־הביטחון.
מי יפקח על המפקח ! בשבוע שעבר
הוציא שופט בית־משפט השלום בבאר־שבע,
יעקב גנן, צווי מעצר בגד שלושה
חשודים, שאחד מהם הוא קבלן בניין ושרב־רבות*
.הקבלן חשוד בכך שניסח את החשבונות
שהגיש למשרד־הביטחון, כלל בהם
חומרים ועבודות שלא ביצע כלל. לשם כך,
בא בדברים עם מפקח־בניין במשרד־הביט־חון
ועם מהנדס מצה״ל ששימש כמפקח
עליון על עבודות הבניין, כדי שאלה יאשרו
לו את החשבונות הכוזבים, וכן יעלימו
עין מטיב העבודה וכמויות החומרים שהיה
צריך להשקיע בעבודותיו.
פקד אשר דוידוביץ, ממשטרת נפת באר־שבע,
התנגד לשיחרור הקבלן בערבות,
מאחר והחקירה עדיין לא הגיעה לקיצה.
השופט קיבל את התנגדותו, השאיר את הקבלן
במעצר.
כבר בשלב ראשון נראה שפרשת השוחד
היא בהיקף של מאות אלפי ל״י — סכום
לא מפתיע, בהתחשב בסכומים האסטרונומיים
הקשורים בעבודות הבנייה הענקיות.

* העולם הזה נתבקש על־ידי השופש שלא
לפרסם את שמו של הקבלן החשוד, מאחר
שאמו חולה מסוכנת והפירסום עלול לסכן
את חייה.

8ו43 0ן י^ ב י

נגד הגזענות

החלטת

ה״עסקונה״

לאסור

תתף במישחקים, גרמה לסערת רוחות ולהפגנות. בתמונה: סטודנ־

** תה, משנסתיימה המכביד, השמי-
^ נית, יש ביכולתי להפר את שתיקתי.
אני מאשים את עסקני המכביד, בכך, ש-
במחדליהם גרמו לשורת בזיונות, שהדיהם
עוד יגיעו אלינו מרחבי העולם.
בזיונות אלה העיבו על השגיהם והתנהגותם
הנהדרים של הספורטאים. לולא בזיו־נות
אלה, היתד, זו מכביה נהדרת.
עתה, בכאב־לב גדול, אני חושש שה־

טיס מפגינים נושאים סיסמאות :״שיא יסוד ח1ש: בזיון בית המש
ז פגעתס בול למרכז תעמולת האוייב״ ,״מכבים — סילחו לנו״
ותר גבוה, יוקר רחוק, יותר מהר, לשיאים של אפליה וגזענות״

ה 1ז 1צ ה!״
דרישת אלון — כמו שציפצפו על החלטת
בית־המשפט, שאסר לקיים את המשך ה־מישחקים
לפני שתתברר פרשת ר,״גויים״.

רשתהגזענות היתה המזעזעת ב־במכביה.
אך לא היחידה. בין היתר:
בטכס הפתיחה השתתפו 1500 ילדים,
שהשקיעו עמל רב בהכנת הטקס, בהדרכת

המא שי ם :

וסר עובד
מנהל המכביד,
חושן? בעמוד זה את הכזיונות שהכתימו את
״האולימפיאדה היהודית״ בעיני הספורטאים
בעולם. כגלל כזיונות אלה ביקש להתפטר
מתפקידו, נענה להפצרותיו של סגן ראש־הממשלה
להמשיך בתפקידו עד לנעילה.
מכביה השמינית תיזכר לרבים כאולימסיאדד,
של הגזענים היהודים.
הכל — באשמת העסקנים, שהעזו לפתוח
בציד־מכשפות מכוער כדי לסלק שחקנים
לא יהודים — באמצע המאורע הספורטיבי
המרכזי של העולם היהודי? ,ל אדמת
מדינת־ישראל, ובחסותה העקיפה.
העסקנים גם לא רדפו את כ ל הגויים
— רק את אלה שהיה להם נוח. שכן גם
במישלחת הישראלית ר,יד, גוי — ערבי
מוסלמי — אבל הוא זכה במדליית־זהב,
בהרמת מישקולות. ראש המשלחת הישראלית
הצהיר — וטוב שהצהיר כך — שכל
חברי המישלחת הם יהודים כשרים.
דוגמה נוספת: שני בלגים, למשל, הוגדרו
על־ידי העסקנים כחצי־גויים — ומשום כך
היו כשרים. במיקרה, או שלא במיקרה,
שני חצי־גויים אלה הם בניו של מייסד
מכבי־אנטוורפן.

** ניין רדיפת הגויים החל כשראשי
׳ •3המישלחות נתבקשו על־ידי העסקנים
לחתום על הצהרות שכל חברי מישלחתם
הם יהודים. כאשר גיליתי זאת, ביקשתים
להפסיק את השיגעון הזה. העסקנים ר,כבודים
ענו לי שאין זה ענייני, ושהם מגינים
על תקנון המכביד.,
התקשרתי מייד עם לישכת סגן ראש־הממשלה
יגאל אלון, והודעתי שכאן נרקמת
פרשת גזענות ברורה, הגולשת ומתקדמת
ואי־אפשר יהיה לעצרה אם לא יינקטו אמצעים
בעוד מועד. אלון דרש מיו״ר הוועדה
הבינלאומית למען המכביד״ פייר גילדסגיים,
ומיו״ר הכבוד ד״ר רוברט אטלס, להפסיק
עם זה. דרישתו זו באה עוד לפני שד,עסקנים
אסרו על נבחרת אורוגוואי בכדורסל
להמשיך ולשחק, לאחר שנתגלו בה שני
שחקנים לא־יהודים — שניהם, אגב, חברי
מכבי ותיקים. העסקנים ציפצפו כמובן על

צבי וארשאביאק. הועלתה הצעה שכל ילד
יקבל כרטיס חינם יחיד עבור אחד מהוריו.
על אף העובדה שהמכירה היתד, חלשה, ונשארו
הרבה מקומות ריקים, התעקשה ה־גיזברות
וסירבה לתת את הכרטיסים. רק
לאחר שווארשאביאק איים שהילדים לא יופיעו
והטכס יתפוצץ, התקבלו הכרטיסים.
^ היה זד, אבסורד שטכסי הפתיחה
והנעילה לא הועברו במלואם בטלוויזיה. ה־מכביה
נועדה לכל עם ישראל, כולל תושבי
קריית־שמונה ובאר־שבע. אבל העסקנים חששו
שהטלוויזיה תגנוב רוכשי כרטיסים.
^ מנהל הטכס, מנחם גלעד, התפטר מהנהלת
הוועד המארגן. הסיבה: הוחלט ש־6
נערות־זהב — נערות שזכו במדליות־זד,ב
יקבלו
את פני ראש־הממשלה. לפתע העלו
הוועד המארגן דרישה שבמקום זאת, יזכו
בכבוד זה 32 חברי הוועד. חברי־ועד אלו
היו מוכנים לכך שגלעד יתפטר — העיקו
שלא להפסיד את הכבוד ללחוץ את ידה
של גולדה מאיר. אילמלא התערבות גורמים
מלמעלה, היו משיגים את מבוקשם.

ך>* פךלאנגמרה שרשרת הבזיונות
היה בזיון התזונה למשל. ספורטאים
זקוקים למזון טוב, ובשפע. ואילו במכביה
התלוננו מישלחות רבות על תזונה לקוייה1
הבשר היה מועט מדי, וכן החלב. הנ[
התחננו שיתנו להם לחם, ריבה וחד, אחד
שעה 11 בלילה — אך לשווא. פניתי לגזברות
והעליתי בפניהם את הבעייה. הם ענו
לי, :אם אתה יכול להוסיף זאת בלי לשלב
— תבוא עליך הברכה !׳.
והיה בזיון התחבורה. כבר אחרי היוב
הראשון התברר שאמצעי התחבורה שהוכנו
אינם מספיקים. החלטנו שיש צורך להוסין
שישה מיניבוסים — אך הגזברות התנגדה,
והיה בזיון המגורים. במיפעל כמו המכביד״
אחד הדברים החשובים ביותר הו*
לאכסן את הספורטאים במקום מגורים אחו
ובתנאים אחידים. ואילו כאן פוזרו האור[
חים במיספר מקומות מגורים אשר תנאי
האיכסון בהם היו שונים — דבר שיצו
מרירות. כך למשל התגורר חלק מהספור
טאים בחדרים בודדים עם מיזוג־אוויר, ואי
לו אחרים הצטופפו 12 ,איש ביחד, בחדריג
מאולתרים מתחת לעמודים בבניין כפר
המכביה. היתד, זו אפלייה, על אף שדייר
מלון רמת־אביב שילמו 15 דולר לאיש ל
יום, ואילו בכפר־המכביה 11 דולר.

^ תיד המכביות הבאות מחייב שיי
> .נויים. שינויים רבים — ובראש וראש[
שונה החלפת העסקנים, המנהלים את כל ה[
מכביות, מאז הראשוה.
שלא יקרה, חס וחלילה, פעם נוספת ש
עיתונאי זר יעיר בתדהמה, לפני צאתו מהי
ארץ :״הלא אפילו באולימפיאדה בגרמניו
הנאצית, לפני מלחמת העולם השנייה, ל!
מנעו מיהודים וכושים מלהשתתף.״

לולא הבזיונות החמורים יותר, היה סקס
ה 1| | 1ך ה

הנעילה נחשב לבזיון רציני. המישלחוו
/ 1 1 8 1 1 111111 11י
צעדו ברשלנות, ללא כל נסיון לשמור על הופעה נאה, והמראה הכללי זמה לשוק הכרמל

אנו הולכים להסתד רו ת
נע שה להםכהסתד רו ת
מה שעשינו להסכ כנ ס ת!
אין לנו מנגנון. רוצים לשלול מאיתנו אפשרות סבירה להסביר את דיעווגינו הטלוויזיה וברדיו. לא
׳קיבלנו כסף מהמס הפוליטי. לפן:

התנרב לפעולה!

תטה הבהירות הארצי

כל אוהד היכול לעזור לנו בימים אלה, והמובן להקדיש
מזמנו למיבצע, בבוקר או בערב, מתבקש לטלפן למטה
הבחירות הארצי, מס׳ , 222146 , 222145 תל״אביב.

פועל כמלוא חמדץ. הכתובת: דח׳ גליקפון ,8תל־אביב,
ת.ד .136 .טלפונים.222146 ,222145 :
אורי אכנרי נמצא כמטה ככל יום כשעות 11-1
בצחריים 5-7 ,בערב.

תלמידי תיכון!

המטה בירושלים

קריאה זו מופנית במיוחד אליכם. אין לכם זבות בחירה
— אך יש לכם הזכות והאפשרות להשפיע בדרך זו. התנדבו
לפעולה! בואו למטה הארצי, רחוב גליקסון , 8תל־אביב,
או טלפנו למס׳ . 222145

רחוב הגדוד העכרי ,20 טלכיח, טלפון ,61324
כשעות 10-7כערב, אצל דנה זוהר.

המטה בנתניה

שילתו לנו תרומות !
איננו מזלזלים אף בתרומה של לירה אחת !
כסף!
פעולות חיוניות שלנו מתעכבות מחוסר

ככל יום ב׳ וה׳ כשבוע, בין השעות 8-7כערב,
בקפה ״הנשיא״ ,רה׳ שטמפפר ,13 לפנות למשה
גלילי.

חוגי בית

המטה בפתח־תקוה
ככל יום א /ב /ג, וה, כשבוע, כין השעות - 5.30
6.30 לפנות ערב, כקפה ״אכסודוס״ ,לפנות למשה
שנק.

דוברי התנועה יעמרו ברצון לרשות חוגי בית. כל חבר
יבול ליזום חוג ב מקו ם מתאים. נא להתקשר עם המטה
בתל־אביב, מס׳ , 222145 או המטה בחיפה, מס׳ .715404

מיפגשי פעילים ואוהדים לאירגון המיבצע, בהשתתפות
אוריאב נר י, יתקיימו בשבועזה:
• בעכוונהריה
ביום ה׳ ,14.8.69 ,בשעה 8.30 בערב,
בקפה ״צור״ בעכו.

* בחולון

• בבאר־שבע

שני מיקרי שוחד בקנה־מידה ענק התפוצצו
השבוע בזה אחר זה. אחד מהם —
במשרד הביטחון (ראה במדינה — שוחד במשרד
הביטחון) .האחר — במחלקת התברואה
של עיריית תל־אביב.
פרשת השוחד בעיריית תל־אביב היתד,
מדהימה בהיקפה. אף החוקרים הוותיקים של
מדור הרמאויות הזדעזעו נוכח הגילויים. זמן
קצר לאחר תחילת החחקירה כבר הבינו החוקרים
שהפעם לפניהם לא מיקרה שוחד
רגיל. היה ברור שהנגע פשה לאורכה ולרוחבה
של מחלקת התברואה והרישוי של
העירייה, החל מאותו פקח קטן שקיבל
חפיסת סיגריות כדי לא לרשום דו״ח, וכלה
באותו פקיד בכיר שקיבל מאות ל״י כדי
לאשר רשיונות.
הפרשה הזכירה יותר ויותר את עסקי המאפיה
בארצות־הברית, שחבריה פרשו את
חסותם על כל בעלי העסקים באיזורם, גבו
מהם תשלום קבוע תמורת הגנה.
עשרות עצורים. נוכח היקף הגילויים
החליטה משטרת תל־אביב על צעד
חסר־תקדים: היא אספה אליה את כל תיקי
התברואה של בתי הקפה, הססייקיות והמסעדות
שנפתחו מאז החמישי ליוני 1967
— תאריך החנינה הכללית — החלה עוברת
עליהם אחד אחד, והזמינה לחקירה את בעלי
העסקים. תוך זמן קצר החלו מתבצעים
מעצרים בשיטת הסרט הנע. עד היום כבר
מעורבים בפרשה למעלה ממאה איש. עשרות
נעצרו ושוחררו בערבות — ועדיין אין
זה הסוף :״המשטרה עדיין בתחילת החקירה,
ומעצרים נוספים צפויים עקב בדיקת
תיקים חדשים,״ גילה השבוע לכתבת העולם
הזה דובר משטרת מחוז תל־אביב, רב־פקד
עמוס אריכא.
אלף ל״י שוחד. הפרשה האפלה התפוצצה
כאשר התקבלה במשטרה ידיעה מאלמוני
על אודות מהנדם־ארכיטקט מסויים,
שנעשה פופולארי מאוד בין בעלי הסטייקיות
והמסעדות בעיר, וכולם ביקשו דודקא את
שירותיו בעיבוד תוכניות בנייה. לדברי המודיע
האלמוני, היחד, לפופולאריות זו סיבה:
פקחים בכירים במחלקת התברואה של
העירייה רמזו לבעלי העסקים כי אם יפנו
למהנדס זה, תאושר תוכנית הבנייה במהירות.
בתמורה קיבלו מהמהנדס אחוזים.
המשטרה, שחשדה מזה זמן רב בכך שפקחים
עירוניים מקבלים שוחד, מיהרה ל
ספרו
של אמנון זכר וני

עומד להופיע:

119

א ור יאבנריבכנסת

חשוד כשוחד גרכוב
״אולי השותף שלי נ תן

ספר גדוש חומר, המכיל את פירוט פעולותיה, נאומיה ויוזמותיה של סיעת העולם הזה — כוח חדש בכנסת
בענייני חוץ, מרחב, בטחון, כלכלה, חברה, כפייה דתית וזכויות האזרח.
אם אתה אחד מ־ 14,124 האזרחים שהכניסו את סיעתנו לכנסת, או אם אתה מתכונן להכניסה לכנסת הבאה —
אסורלךלהחמיץספר זה !

מה שעשינו בקולר בארבע השנים שעברו
מה שנעשה בקולר בארבע השנים הבאות!

שוחד בעיריית תל־אביב

פגישת הפעילים המקומיים ביום ב׳,
, 18.8.69 בשעה ,8.30 בביתו של דן
לחמן, רח׳ האבות ( 80 מאחורי הפיקוד).

ביום ד׳ , 13.8.69 ,בשעה 8.30 בערב,
בקסד ,״ששת הימים״ ,רחוב סוקולוב
,8חולון.

עסקי

• בתל-אביב
ביום ב׳ ,18.8.69 ,בשעה 8.30 בערב,
ב״בית ציוני אמריקה״.

במדינה

עצור את המהנדס *.למרות שבתחילה שתק
כדג, נשבר החשוד לאחר חקירה ממושכת,
החל מדבר. הוא הודה ששילם שוחד לתברואן
בכיר בשם אברהם בן משה, שנהג
לשלוח אליו בעלי סטייקיות ומסעדות כדי
להכין להם תוכניות בנייה — וקיבל בתמורה
מן המהנדס 200—100ל״י לכל לקוח.
הוא גם הודה שבן משה לא היה היחידי.
היו עוד רבים מבין הפקחים, בדרגות
נמוכות יותר, שסיפקו לו עבודה —
(המשך בעמוד )22
* שמו נאסר לפירסום.

במקומו כיו״ר ועדת הכספים של הכנסת
הציע את מזכ״ל ההסתדרות המתפוטר,
אהרן בקר.

להציג את מועמדותם למועצת הבירה בבחירות הקרובות.
בין
האישים אליהם פנה כבר קולק: עארף אל־עארף,
ההיסטוריון הפלסטיני הידוע, וחתאם מסזזדה.

סיכויי הצלחתו של קולק, לפחות בכל
הנוגע לגיוס מנהיגים בעלי שם: אפסיים.

תוגוון י ף
ישקלו העמדת
איסר הראל לדיו
גילוייו הסנסציוניים של איסר הראל על מחתרת
מפ״ם בתוך צה״ל, ועל הטמנת מכשיר־ההאזנה במשרדו
של מאיר יערי בשנת ,1954 כבר עוררו את הדרישה
להעמיד את איסר לדין.
כממונה על שירותי הביטחון לשעבר כפוף איסר
הראל לתקנות האוסרות על עובדי־מדינה לשעבר לגלות
סודות מדינה, שהתגלו להם תוף כדי עבודתם. הראל
חשף סודות של שירותי הביטחון, במלחמת הבחירות
שלו מטעם רשימת ממשיכי רפ״י.
כנגד התובעים להעמידו לדין במפלגת העבודה, טוענים
אחרים כי אין צורך להגיב על דברי איסר, כדי לא
לייחס להם חשיבות רבה.

ראשי המפד״ל
עולים על דיין
צמרת המפד״ל מתכוונת להבהיר למשה דיין, כי
אינו צריך לקחתה בחשבון כשותפה לקואליציה, במיקוד,
שיפרוש ממע׳׳י.

אחרי שגם השר חיים משה שפירא, וגם
יצחק רפאל, הכריזו שאינם מאמינים בסי־כוייו
של דיין להצליח אם יפרוש, עומד
ביטאון מפלגתם ,״הצופה״ ,לעלות על דיין,
להציגו כהססן ותכסיסן -ולאו־דווקא כמנהיג
לאומי.

מע״י מחפשת
ה״ב מהנגב
שלושה חודשים לפני הבחירות טרם סוכם מי יהיה
נציג הנגב ברשימת המועמדים של העבודה לכנסת.

עארף אל־עארף כבר סירב, כשהוא שומר את נימוקיו
לעצמו, ואילו מסוודה עדיין לא פירסם את תשובתו.
הפיתרון בו עשוי קולק לנקוט: גיוס כמה פקידי
עירייה ופונקציונרים אחרים, כתחליף למנהיגים.

מאבקו פנימי במפד״ל
על השרים
בממשלה הבאה
עתידם של השרים יום!? בורג וזרח
ורהפטיג בממשלה הבאה, מוטל כספק.
בתוך המפד״ל מתגבש רוב התומך ככד,
שמלבד משה חיים שפירא ייצגו את ה־מפד״ל
בממשלה הבאה יצחק רפאל וח״כ
מיכאל חזני, השואף לקבל לידיו את תיק
השיכון.
ההכרעה בנושא זה הוטלה על שני אנשי מנגנין אפורים
במפד״ל, י .פישלר ור. בן־נתן, שיצטרכו להכריע
בנושא הייצוג בממשלה הבאה. מאבק נוסף מתחולל

אולם נראה שיעקב כהן,
כיום ראש מועצת קריית אונו מטעם מע״י,
יגוייס להתקפת־נגד על איפר. כהן, שעמד
כראש הש.א - .שירות הידיעות
של משרד־האוצר -ינסה לערער את דמותו
של איפר הראל, כמי שעמד בראש
שירותי הביטחון.
השגרירים זועמים
הסעיף הביטחוני־מדיני שהוצע למצע של מע״י, הקורא
לסיפוח רצועת עזה, שארם־אל־שייר, דרום סיני
והגולן, ולקביעת הירדן כגבול הביטחוני של המדינה,
עורר תגובות שליליות ביותר מצד נציגים ישראליים
בחו״ל.

אחד השגרירים, במיוחד, דיווח על תוצאות
חמורות מאוד שהיו לפירסום זה. כל
יתר השגרירים עמדו על הנזק שפירסום
זה גרם למערכות־ההפברה של ישראל,
דיווחו על הרם מאמצים של שנתיים.
דו״חות אלה היו אחד הגורמים שדחפו את גולדה
מאיר להצהיר, בנעילת ועידת רפ״י, כי ״לא יהיה נושא
שלא יהיה פתוח למשא־ומתך עם הערבים.

מונעים מבו־פורת לפרוש לפחות ח״כ אחד נמצא במצב קשה, מאז התייצבותה
של רשימת ממשיכי רפ״י לבחירות להסתדרות. זהו
ח״כ מרדכי בן־פורת, שהתנגד מלכתחילה לאיחוד עם
מפא׳׳י, ושלא הסתיר את כוונתו להצטרף לבי־גוריון
ברגע שזה יקים רשימה משלו.

אולם חבריו ברפ״י מונעים זאת ממנו
כימעט בכוח, דורשים ממנו להמתין עד
שיובהר עתיד היחסים בינם לבין צמרת
מע״י.

ל!רגמו רוצה
להיות שר
ח״כ ישראל קרגמן אינו מסתיר את שאיפתו
להיות שר המיסחר והתעשייה, בממשלה
הכאה.

עסקני המפלגה מחזרים לאחרונה אחרי
אישי ציבור שונים בדרום, בנסיון לשכנעם
להסכים להיות מועמדים מטעמה לכנסת.

כה דחו את ההצעות אליהו נאווי,
ראש העיר באר-שבע, ואריה מאיר, ראש
המועצה המקומית בקריית־גת. שניהם מבכרים
להמשיך בתפקידם הנוכחי. לעומת זאת נענה להצעת
שליחי פינחס ספיר, יונתן יפרח, ראש המועצה
המקומית בשדרות. יפרח נוטה לקבל את ההצעה בתנאי
שיובטח לו מקום ריאלי, אך גם הוא טרם החליט סופית
אם כדאי לו לוותר על מישרת ראש־המועצה.

סופר ילדים
יעזוב את מישרתו
סופר ילדים ידוע, שזכה לאחרונה לפופולריות
גדולה בין הילדים, עומד לפרוש
ממישרתו הנוכחית ולקבל על עצמו תפקיד
אחר.

?וולקן מנסה
לגייס פלסטינים
טדי קולק, ראש עיריית ירושלים, עורך בימים האחרונים
מסע־גיום בין אישים פלסטינים, במאמץ לשדלם

גם בין שבעה אישים במפד״ל על מקומות ריאליים
ברשימה לכנסת. המשתתפים במירוץ הם הרב משה
צבי נריה, דיר אבנר שאקי, אברהם מלמד — מנהל
המוסדות הכלכליים של המפד״ל, הד״ר גולדשמידט,
הד״ר י. רוזנברג, עורך־הדין חיים בסוק וזאב המר.
כן נראה שבראש רשימת המפד״ל לעיריית הל־אביב
לא יעמוד עוד אברהם בויאר. נראה שמיכאל חזני
יעמוד בראש הרשימה, ויוותר על מקומו אחרי הבחירות,
למועמד השני שיבוא אחריו, ושלא יהיה בויאר.

שערוריה בבחירות
להסתדרות־עובדים־ לאומית שערוריית שחיתות פסחירות להסתדרות
העוכדים־הלאומית תיחשף השבוע, אחרי
שסניף הסתדרות זו כפתח-תקווה הקדים
את הבחירות, שנערכו בשבוע שעבר.
הבחירות הוקדמו אחרי שמזכיר הסניף, שלמה פיי-
נשטיין, טען כי הוא חייב לצאת לריפוי בחו״ל ובלעדיו
לא ניתן לקיים את הבחירות בסניף. פיינשטיין אף הציג
אישורים רפואיים.
עתה הסתבר כי פיינשטיין כלל לא יצא לטיפול רפואי
אלא כחבר משלחת כדורגל לגרמניה. כן הסתבר, כי
ברשימות המועמדים אושרה זכות בחירה לנערים בני
,15 , 14ו־ ,16 בעוד שהחוקר, קובעת כי רשאים לבחור
רק בני 18 ומעלה.

גילויים אלה עלולים לפגוע במרכז החופשי,
שראשי הסתדרות-העוכדיפ-הלאומית
משתייכים אליו.

המועמדות צועדות על גשו צו ־ ממול 12 :אלו תושבי אילת מנסים את־*:פני 1

אילה 1111111 נסינו
ך* אילת יש 14 אלף תושבים 12 .אלף
1מהם היו במוצאי־שבת על החוף, שהיה
מכוסה בצבעים: אוהלים ציבעוניים, מחצ
לוה, דגלים, בגדים סירחוניים קייציים של
נשים ונערות שזופות, אבטיחים עם לבבות
אדומים מבהיקים לאור הזרקורים, ערימוח
של פירות עסיסיים. כל אילת באה לחגוג
את בחירת נסיכת ים־סוף.
למעלה האירו הכוכבים והירח, למטה נצצו
הדגים מתוף האורות שהאירו את המים,
משמאל הציצו אל החגיגה האורות
של עקבה, ומימין נמנמו בשקט האורות של
אילת, המטפסת על ההר.
בתוך המים היתד, מונחת במת־ענק ומסביבה
שטו ביאכטה הציבעונית של חיימקה
12 היפהפיות המועמדות לתואר נסיכת ים־
סוף.
הקהל הריע, הביקינים הקטנטנים של
אלסטקס שעל הגופות הצעירים של היפהפיות
לא הסתירו את מה שלא היה צורך
להסתיר. היפהפיות חייכו אל הקהל בחיוכים
בוהקים ונופפו אליו בידיהן.
גדי יגיל, שהגיע לאילת ישר מטיול בסקנדינביה,
עמד על פרח ענק, ששט בתוך
הגלים, כשעליו התיזמורת והאמנים.
הקהל עקב אחריו מהחוף. להקת הכוכבים
הכחולים, שזכתה בפרס הראשון בפסטיבל
הקצב, עזרה לו בצלילים עליזים ש־הידהדו
מההרים הכחולים שממול.
ראש עיריית אילת הראה דוגמה ספורטיבית,
לבש בגד־ים ושחה בשחייה קלילה
אל הבימה ואל הבנות. אורי אבנרי, גם הוא
בבגד־ים, שחה אל הבימה אחריו, ובעיק־מתיהם
קפצו למים שני השופטים הנוספים,
מרקו תורג׳מן וג׳קי פרגר.
כשהזמרת אילנית עלתה לבמה, היתר,
השעה כבר מאוחרת. אבל ההמון לא הראה
שום נטייה לעזוב את המקום, והלהיב
אותה במחיאות־כפיים קצובות. צמד זמרי
הזהב הופיע עוד לפניה והקהל דרש שהלילה
יימשך ויימשך ויימשך.

השיטה את המועמדות ממקום הריכוז שלהן אל הבמה
הצפה, שם הן רואיינו. מועמדת מס׳ 7מתכו־ננת
לעלות על הבמה. מצד שמאל נראית שולה תבור, אשר אירגנה את נשף ההכתרה.

ספינת היפהפיות

על חוף ים־סוף נולד באילת. עד עב־

שיו היו בוחרים את הנסיכה בתל־אביב במיסגרת תוזז
כת המים. פעם אף נבחרה המלכה בשבי־ציון.
השנה החליטו שמוליק תגר, מנהל קרן התרבות }>
וג׳קי פרגר, חבר מועצת העיר, שאם בוחרים כבר נ
סוף — מדוע לא לעשות זאת במקום עצמו? במרץ
לעבודת ההכנה. הרעיון הלהיב כל־כך את כל הקשור
עד׳שכולם נרתמו למשימה בכוחות משותפים. המלונו
שבא ואילת שיתפו פעולה, כל העיר אילת עזרה להו
דובר אגד, מרדכי שיפמן, קם בשבת ב־ 4בבוקר כ
להעברת 600 קילו הציוד של התיזמורת אל מקום ה

הן מגישת

באוטובוס ממוזג־אוויר של
אגד, שהביא אותן מתל־אביב.
גם חברת ארקיע השתתפה בהסעת משתתפים.

הים כולו הזהיר באלפי אורות. משני
צירי הבמה האירו בגובה של עשרה מטרים
שלטים של הלנה רובינשטיין, ושעון טיסו
ענק בגובה של שמונה מטר. וכשריקי כץ,
זאת שנבחרה לאחר־מכן לנסיכת ים־סוף,
עלתה על הבמה וסיפרה בקול מתנגן שהיא
חברת הנבחרת הלאומית בכדור־עף, שאחיה
הוא חובש צנחן, ושהיא עצמה מצטיינת
בשחיית קראול אבל היא הגיעה לאילת עם
39 מעלות חום והיא פוחדת להיכנס למים
— כשהיא סיפרה כל זאת והעיניים הירוקות
שלה האירו כמו שני איזמרגדים, והשיער
הארוך שלה התנופף קלות. ברוח הקלילה,
אז, אומרים אותם שראו את הדברים, החל
שעון הטיסו לטקטק מהר מרוב התרגשות.
ך* סגנית שנייה נבחרה האילת־ת היחי־
^ דה בתחרות, אתי אבירג׳יל, הלומדת
עדיין בשנה שנייה בתיכון, וכסגנית ראשונה
נבחרה היפהפיה הבלונדית ציפי לווין,
שהדגימה בפני הקהל שחיית קראול ש־טפת
ויפה, לא פחות מזו של ראש העיר.
המלכה הוכתרה על־ידי אורי אבנרי, הסגנית
הראשונה הוכתרה על־ידי אשר אזר,
ראש עיריית אילת. הטכס כבר נגמר, האורות
שבעיר הערבית, באופק, ושבעיר
היהודית, על ההר, כבר כבו. אבל הקהל
שעל החוף לא רצה ללכת לישון.
הם ישבו בחבורות, צלו דגים על מדירות,
שרו, החליפו רשמים, ובעיקר צחקו
מכל ההמצאות הקומיות שהמציא בפניהם
גדי יגיל, שלא התעייף אפילו לרגע.
בחמש בבוקר נפרדו תושבי תל־אביב
מתושבי אילת. הבטחת־הפרידה שלהם: להתראות
בנשף בחירת מלכת המים, ב־2
בספטמבר, בהיכל התרבות.

זה הוא הרגע הגדול. חבר השום־
ן*ן ן1ן ךך
טים — כולם בבגדי ים — החליט

כי תואר נסיכת ינדסוף מגיע לריקי כץ. חבר ועדת השופטים,
ח״כ אורי אבנרי, ממלא את התפקיד הנעים, מניח על ראשה של
הנסיכה את כתר הכסף, אשר עוצב במיוחד על־ידי אמני־התכשיטים

רחל ואלי גרא מיפו העתיקה. טל פני הנסיכה הנבחרת ניכרת התרגשות
עמוקה מפאת החווייה המרגשת העוברת עליה. מצד שמאל
עומד סולן להקת הכוכבים הכחולים, שהנעימה את הערב במיקצביה.
המקוריות בעריכתו של ערב הבחירה, ומצב־הרוח המרומם של הקהל
גרמו לכך שהצופים לא רצו לעזוב את המקום עם סיום המופע.

אילת,
ית ים־ ניגשו בדבר,
מלכת־
ואפילו לדאוג

הדידי מתון מימיו הנוצצים של מיפרץ אילת התנשאו מיבנים שה

נראו כאילו נוצרו בסיפור־אגדה לילדים. במרכז צפה במה,

וממנה התמשכו גשרים. מאחורי הבמה נראית ספינת־הטיולים שהעבירה את המועמדות

| 1 | 1ן 1י | 1 1גדי יגיל מראיין אחת המועמדות. הוא
141 1 1 1 1 1 /1 1 1י ^ 1י 11 /בא לנשף ישר מן המטוס שהביאו מטיול
באירופה. גדי הוכיח שליטה מופלאה במתרחש, למרות הנשף יוצא־הדופן.

אליה. מימין, באותיות זוהרות, סמל חברת הלנה רובינשטיין, שגם הטיסה את המאפרת הראשית
שלה, אלישבע חיימובסקי, כדי לאפר את המועמדות. משמאל: שעון ענק של חברת
טיטו, שהעניקה שי לנסיכה הנבחרת, נוסף לעשרות המתנות שקיבלו הנבחרות האחרות.

אתי אבירג׳יל, תלמידת תיכון, זכתה ב
ך 1\ 1ר ח
^ 1 1 / 0 [ 1 1תואר סגנית שנייה של הנסיכה, וגם ל׳
נשיקה מאת חבר מועצת העיר ג׳קי פרגר, הרוח החיה באירוע.

ואש העיר מנשק

שיקה חמה לסגנית הראשונה, לתשואות הקהל.

במדינה
(תמשך מעמוד ) 18

חמורת תשלום נאות. הוא ידע גם לספר
כיצד בית־הקפה תקר״ ברחוב הגליל 9בתחנה
המרכזית, שילם לו 1000ל׳׳י —
כדי שיעבירן, יחד עם התוכנית לאישור,
לידי הפקח האיזורי.
כערי־עסקים נתקפו פאניקה. בן
משה נמוך הקומה ורחב הגרם, גרוש ואב
לחמישה ילדים, נעצר בחמישי ליוני. אך
למרות חקירתו הממושכת של רב־פקד בנימין
זיגל, סירב החשוד לשתף פעולה,
הכחיש בעקשנות הכל. בלית ברירה, הוא
הואשם רק על סמך הודאתו של המהנדס,
בשני מיקרים של לקיחת שוחד — פעם
של 200 לירות ופעם של 300 לירות.
כאשר היו גם המהנדס וגם בן משה בידי
המשטרה, נתקפו בעלי העסקים בתל־אביב
בפאניקה. היה ברור להם שאם שניים אלה
יפצו פיהם, עלולים רבים מהם למצוא את
עצמם מאחורי סורג ובריח.
ארבעה ימים לאחר מעצרו הראשון, הובא
בן משה שוב בפני שופט שלום. כי
בינתיים גילה מדור הרמאויות פרם חדש:
בן משה קיבל מבעל סטייקיה מסויימת 250
ל״י שוחד, אולם דרש עוד 150ל״י. כאשר
נתקל בסירוב, איים ברישום דו׳׳ח.
״אולי השותף שלי שיחד״ .הפרטים
החדשים על מעשי השוחד של בן משד,
התקבלו במשטרה מפיו של פקיד־תברואה
בכיר אחר. פקיד זה התגלה למשטרה בעקבות
הודאתו של המהנדס. הוא נעצר
מייד — והחלים לשתף פעולה, על מנת
לזכות ביחס מיוחד. ואכן, בתמורה, נאסר
שמו לפירסום והוא שוחרר בערבות.
פקיד זר, נתן לכדור השלג המידרדר דחיפה
נוספת. בין השאר גילה, כי בעליו של
בית־הקפד. והקונדיטוריה דימונה בתחנה המרכזית
הלעיטו אותו בשוחד במשך שנים.
הוא גילה כי בעלי הקפה — נחמן בהריר,
יעקוב גרבוב ויונה הרצמן שילמו לו במשך
שנים 50ל׳׳י כל פעם שנכנס לרשום דו״ח.
בעקבות עדות זאת נעצרו השלושה. גר-
בוב והרצמן שוחררו כעבור עשרה ימים,
ואילו בהריר בילה שלושה שבועות בבית-
!הסוהר. טען השבוע יעקב גרבוב בפני כתבת
;ס הזה :״אני לא נתתי שוחד. אם בהריר
או לא, אינני יודע. אצלנו יש נוהג ש־

נות מסוג אחר — כמו שרה כהן (.)45
אחד הפקחים שנעצרו היה זה הממונה על
איזור רמת־ישראל וביצרון •,שם עמדה ה־סטייקיד.
של שרה כהן.

רומן נולנסבן׳ ביים סוט־זוועה דימיוני -

סיפרה השבוע שרה בדמעות בעיניה לכתבת
העולם הזה:

שנה וחצי כבר אני מתדפקת על דלתות
מחלקת התברואה — ועדיין לא קיבלתי רי־שיון
לסטייקיה שלי, שפועלת בצומת ביצ־רון—דם־ר,מכבים.
שילמתי
עשרת אלפים לירות דמי־מפתת
עבור חנות־־מכולת, כדי להפוך אותה ל־סטייקיה.
באתי לעירייה לבקש רישיון. בתחילה
לא רצו לתת לי בכלל. רק אחרי
שרצתי כמה פעמים והבאתי אישורים ממשרד
הסעד שאני בלי בעל, ועלי לפרנס שמונה
ילדים, אישרו לי. אבל קודם אמרו שעלי
להביא תוכנית ממהנדס. ממחלקת התברואה
שלחו אותי למהנדס בשם אדלר.
הלכתי אליו ושילמתי לו כמה מאות לירות
בשביל התוכנית. הבאתי את התוכנית
לעירייה, ואמרו לי שזה בסדר. הייתי כבר
מאושרת. סידרתי את הסטייקיה והתחלתי לעבוד.
פתאום יום אחד נכנס אלי פקח ואומר
שזה לא בסדר. חסר שעון־מים. רשם
לי רפורט. שילמתי קנם 80 לירות, וסידרתי
שעון־מים. אחרי זה שוב פעם בא הפקח,
אותו פקח, ורשם לי עוד רפורט.
שאלתי אותו על מה הפעם? אמר שהסטיי־קיר.
מלאה עשן וצריך לעשות ארובה. עד
שלא אעשה ארובה לא אקבל את הרישיון.
אבל אני אין לי כסף לבנות ארובה. באיזור
שלנו אין קולנוע ואפילו לא בית־ספר תיכון.
אני מוכרת בקושי 60—50 פיתות ל־

ך• שעות הבוקר המוקדמות של יום
השבת האחרון, הגיעה עובדת־הנקיון ויג־פריד
צ׳פמן לווילה הצבועה אדום, ברובע
המגורים היקר בל־אייר בלום־אנג׳לם. מזה
מיספר חודשים נמצאה הווילה המפוארת
בשכירותם של צמד אנשי הקולנוע הידועים
— הבמאי רומן פולנסקי ואשתו, הכוכבת
ההוליבודית שרון טייט.
כשנכנסה עובדת הנקיון אל המדשאה
המקיפה את הווילה, קפאה בבעתה. על
הדשא היו שרועות שתי גופות של גבר
ואשד, בלתי מוכרים לה. ממכונית לבנה
שניצבה בסמוך ביצבץ גופו של גבר שראשו
היה מכוסה דם. וינפריד צ׳פמן זינקה
אל הבית כדי לטלפן ולהזעיק את המשטרה.
אולם כשנכנסה לחדר המגורים, התגלה
לעיניה מחזה אימתני עוד יותר: על
חבל מוכתם בדם, שהשתלשל מקורת התיק-
רה, היו תלויות שתי גופות. האחת היתד,
גופת גבר. הגופה השנייה, של אשד. לבושה
בתחתוני מיני ובחזיה בלבד, היתד, גופתה
של שרון טייט בת ה־ ,26 אשתו של פולני
סקי, שהיתר, בחודש השמיני להריונה. על
דלת החדר נרשמה בדם מילה אחת :״חזיר״.
שאר הקורבנות, שנרצחו בצורה אכזרית
בשיטות שונות, מירייה ועד דקירת פגיון,
היו ידידיהם ובני־ביתם של טייט ופולנסקי.
היו אלה אביגיל פולגר 26 בתו של איל-
קפה נודע; מסיק הסרטים הפולני ויצקי
פריקובסקי 39 ספר האופנה ההוליבודי
ג׳יי סברינג, שהיד, ארושר, של שרון לפני
שנישאה לפולנסקי, וסטיב פארנט בן ר,־, 19
צעיר בלתי־ידוע.
כשהגיעו חוקרי משטרת לוס־אנג׳לם למקום,
הם עצרו מייד כחשוד ברצח את
ויליאם גארטסון 19 אחד מעובדי משק־הבית,
שהסתתר בביתן האורחים שבחצר
הוזילה. אולם כעבור שעות מיספר כבר
היד, ברור לחוקרים כי הם ניצבים בפני
אחת מתעלומות הרצח הנוראות של המאה,
איומה כל־כך, עד שהיא כימעם בלתי נתפסת
על־ידי הדמיון האנושי.

נקמה אל־אנושית

ך* רוצחים לא ביצעו את הרצח ה(
| המוני לשם שוד• בחיפושים שנערכו
| בזירת הרצח הסתבר כי לא נגנב מהבית

דבר. גם חפצי הערך שהיו על הנרצחים
נותרו על גופותיהם.
האפשרויות האחרות, כי הרצח בוצע על
רקע פוליטי או על רקע של נקמה אישית,
נפסלו גם הן. קיימים כמובן יסודות קיצוניים
בארצות־הברית, הרואים ברומן פולד
סקי קומוניסט שהגיע לארצות־הברית ממדינה
קומוניסטית, כדי לזרוע בה את זרעי
הסכנה האדומה. אולם אין זה מתקבל על
הדעת שאירגון לאומני קיצוני יפרע את
החשבון עם אורחים מיקריים בביתו של
סולנסקי ולא עימו עצמו.
גם האפשרות של נקמה על רקע רומנטי
או אחר נראתה בלתי סבירה. פולנסקי
ושרון ניהלו אורח חיים של היפי׳ם מאז
נישאו בינואר .1968 קודם לכן חיו ביחד
שנתיים כבעל ואשה ללא נשואין. את מרבית
זמנם בילו דווקא בלונדון, בה בחר
פולנסקי לחיות וליצור, אחרי שנטש את
פולין מולדתו. לא היו להם אוייבים אישיים.
האדם היחיד, שיכול היה לרצות לנקום
בהם, היה מאהבה לשעבר של שרון,
ג׳יי סברינג — שנרצח אף הוא בדם קר.
היתד, כמובן גם האפשרות שהרציחות
בוצעו בידי, פסיכופאט שנתקף אמוק. אולם
פסיכופאטים כאלה אינם מסתכנים על פי
רוב בחדירה לבתים בהם נמצאים אנשים
רבים. הם בוחרים את קורבנותיהם כבודדים
או באופן מיקרי תוך שמירה קפדנית
על כללי הזהירות, לבל יתפסו.
ואילו כאן ברור היה שרצח שרון טייט
וחבריה תוכנן בקפדנות, בוצע ככל הנראה
בידי יותר מאדם אחד, ונועד למלא מטרה
שטנית, כפי שהוכיחה הכתובת ״חזיר״ שנמרחה
בדם על הדלת.
כל הסימנים הצביעו לכיוון אחד: מבצעי
הרצח השתייכו לקבוצה שבה פגע רומן
פולנסקי. עתה נקמו את נקמתם בצורה אל־אנושית.

זעקות
מקפיאות־דם
ך• דמן פולנסקי, במאי פולני צעיר,
| נמוך קומה ורחוק מלהיות יפה־תואר,
התפרסם בעולם המערבי עת הוצג שם
סירסו הפולני סכין במים. ב־ 1963 עזב את
פולין והחל לביים סרטים במערב, תחילה
בלונדון, ואחר־כך גם סרטים אמריקאיים.

מגהל רישוי ותברואה פייסו.
אין תגובה׳
יום, יחד עם הפלפל. אז מאיפה יהיה לי
כסף לארובה?

מתלוננת כהן
.לא הבנתי למה

ל אחד מן השותפים חופשי להוציא —100
20 לירות לחודש למען העסק לפי הבנתו,
אף אחד לא מבקש ממנו דין וחשבון. אני
פילו לא שאלתי את בהריר אם הוא נתן
ו לא. אותי עצרו ללא עוול בכפי. רב־פקד
נימין זיגל קרא לפקיד שקיבל שוחד, ושאל
ותו לנגד עיני אם נתתי לו שוחד. הפקיד
כחיש ואמר שלא. אפילו את האוטו שלי
א נתנו לי להחזיר הביתה.״
גם הרצמן ובהריר הכחישו שנתנו שוחד.
קיד העירייה עצמו הצביע רק על בהריר
$ל האדם ממנו קיבל את הכסף. יחד. עם
ות, כשהובא בהריר מחדש בפני שופט הלום,
טען פרקליטו, עורך־הדין משה שחטר,
י המשטרה מבקשת את הארכת מעצרו רק
זמצעי־לחץ נגדו.
אם לשמונה ילדים. אנשי עסקים
סירים, היכולים להרשות לעצמם לשלם
והד לפקחים מתוך רווחיהם הנאים, לא היו
!:ורבנות היחידים בפרשה. היו גם קורב־

חצי שנה זה נמשך כבר ככה עם הארובה.
פעמיים בשבוע אני כאן בעירייה, ולא
מצליחה לקבל רישיון. בינתיים כל הזמן
היו הרפורמים אוכלים לי את הפרנסה. וכל
הזמן לא הבנתי למה לא נותנים רישיון.
עכשיו, כשקראתי בעיתון על השוחד לפקחים
בעירייה, וכשנודע לי שגם הפקח
שלנו נעצר — הבנתי הכל. אם הייתי משלמת
לו שוחד, כבר היה לי מזמן רישיון.
הייתי משלמת לו 200 לירות — והרישיון
היה בידי. על הרפורמים, לעומת זאת, כבר
שילמתי יותר מאלף לירות — ועדיין אין
לי רישיון.
פייפר לא מצפצף. על עוצמתה של
שערוריית השוחד מעידה יותר מכל העובדה,
שהיא הצליחה לזעזע אפילו את הנהלת העירייה,
שבדרך כלל אינה נוטה להתרגש
בקלות. אחדים מחברי ההנהלה שוקלים כרגע
את האפשרות לתבוע ממנהל מחלקת
התברואה והבינוי, יצחק פייפר, להתפטר מתפקידו,
לאחר שנתגלה כי מחלקתו היתר,
מוכת־שוחד מכף־רגל ועד ראש. מה גם, ש־פייפר
מייצג בוועדת הרשיונות העירונית לא
רק את העירייה, אלא גם את משרד הבריאות.

דעתו של פייפר עצמו בנידון לא ניתן
לעמוד. כאשר נתבקש על־ידי כתבת העולם
הזה להגיב על הפרשה, סירב .״מי שרוצה
פרטים,״ הסביר ,״שיפנה להנהלת־העירייה.״
• שמו נאסר לפירסוס בצו בית־הנושפט.

1 1 1 0 0 1 1שרון טייט והבמאי רומן פולנסקי ביום התתתנז, שנערכה
0 1 *1
1 1 1 1 1 1 1 1 1 1 ^ 1 1בלונדון בינואר . 1968 בחתונת הופיעו שניהם נהיפיס,
כששרון לובשת שימלת־כלה מיני. בלילה ערכו מסיבה עליזה ורעשנית במועדון פלייבוי.

מה שאיפיין את סרטיו היו נושאיהם המפחידים
והסאדיסטיים, ואוזירתם החולנית
והמחלתלת. ואומנם דווקא בשל הצלחתו זו
ליצור סיגנוך אמנותי חדש בסירטי־האימים,
ראו בו במערב גאון קולנועי.
את שרון טייס הכיר פולנסקי לראשונה
ב־ ,1965 כשעמד להסריט פארודיה על סירטי
האימים ההוליבוויים בשם קוטלי הערפדים
או סלח לי, שיניך בצווארי. מפיק הסרט
היה איל־הסרטים ההוליבודי מרטין ראנם־
הוף, שאותה שעה השתעשע בתוכנית מבדחת.
ראנסהוף רצה להוכיח ״שניתן לקחת
כל נערה יפה, שהיא בעצם אפס אחד גדול,
ולהפוך אותה, בעזרת פירסום וכסף, לכוכבת
קולנוע נערצת.״ לשם כך בחר בשרון
טייט, כוכבנית שהופיעה בתפקיד זעיר ב
אמבט
עתיק, שלח את התמונות לירחון־
העירום פלייבוי, שפירסם אותן ללא ידיעתה
(ראה שער אחורי) .אולם בתום ההסרטה
כבר הפכו השניים לזוג נאהבים. הם
לא יכלו להינשא כיודן שפולנסקי, שהוא
כיום בן ,33 טרם קיבל את הגט מאשתו
שנותרה בפולין.
הם חיו יחד שנתיים עד שנישאו. אפילו
העיתונות הלונדונית יצאה מגידרה בספרה
את סיפור חתונתם. שרון הופיעה למשרד
רושם הנשואין כשהיא לבושה בשימלת
מיני לבנה עם שרוולים ארוכים, נעולה בנעלי
באלט ופרחים שזורים בשערותיה.
פולנסקי לבש לחתונה חליפה מתקופת
אדוארד.
לפני חודשים ספורים, כשהתברר ששרון

האהבה האגדית

שרון טייט ורומן פולנסקי טל נזירפסת ביתם בלום
אנג׳לס, שם נמצאה השבוע שרון תלויה עם ארבעה
מידידיה, שנרצחו כנראה על־ידי כת דתית שפולנסקי פגע בה בסירטו תינוקה של תזמרי.

סידרת סירטי הטלוויזיה על פייטון פליים.
שרון היתר, בתו של רב־סרן בצבא ארצות־הברית,
שגדלה באיטליה, שם שירת אביה
אחרי מלחמת העולם השנייה.
לאחר שהשקיע סכום של 200 אלף דו־לאר
במסע פירסום לשרון, עמד ראנסהוף
על כך שפולנסקי יתן לה את התפקיד
הראשי בסירסו. פולנסקי לא התלהב לרעיון.
הוא ניהל אותה תקופה רומן עם השחקנית
האמריקאית ג׳יל סט. ג׳ון, והבטיח
לד, כבר את התפקיד הנשי הראשי בסרט.
שרון נראתה לו חסרת כל אישיות, נטולת״
יופי ינעדרת כישרון. אך הוא נאלץ לקבל
עליו את הדין, אולם לא לפני שהעמיד את
שרון בכמה מיבחנים.
יום אחד, שעה שטייל עימד, ברחובות
לונדון, תפס אותה לפתע והפילה על המדרכה.
היא חיכתה אותו וברחה ממנו. כשהצליח
לפייס אותה, הביא אותה לדירה
חשוכה, כיבה את האור, והתגנב מאחוריה
כשהוא לובש מסכה מבעיתה של פרנקנ־שטיין
ומשמיע זעקות מקפיאות־דם. שרון פרצה
בהיסטריה של פחד, ממנה החלימה רק
כעבור זמן. אבל היא קיבלה את התפקיד.

צילומי עירום באמבט עתיק
• * ולנפקי המשיך להתעלל בשרון גם
22 בשעת ההסרטה. בהפסקות שבין הצילומים
צילם אותה צילומי־עירום בתוך

הרה ללדת, היא הודיעה לבעלה שהיא חוזרת
לארצות־הברית .״את התינוק שלי אלד
באמריקה,״ אמרה ,״אני רוצה שהוא יהיה
אמריקאי לכל דבר.״ שרון, שבינתיים הוכיחה
את עצמה גם כשחקנית רצינית בסרט
ההוליבודי עמק הבובות, הקיפה את
עצמה בידידיה לשעבר, כשרומן, שלא הפסיק
לביים סרטים בלונדון, מבקר אותה
מדי פעם.

אזהרה קודרת
לא שבינתיים, עוד לפני שהרתה
\ £ש רון ללדת, עשה רומן מישגה, שנועד
להיות כנראה המישגה הפאטאלי של חייו.
היה זה כשקיבל על עצמו להסריט את
הסרט תינוקה של י רחמרי, שזיכהו בתהילה
כאמן קולנוע, הפך לסרט־קופה והוצג לאחרונה
גם בישראל. לפני שניגש להסרטת
הסרט יעצו לו ידידיו לא לגעת בו, כירדן
שנושאו הוא טאבו מסוכן. אבל רומן פד
לנסקי לעג להם. הוא הפיק את הסרט,
בכיכובם של מיאה פארו וג׳ון קאסאבטם,
שחשף את הצדדים האפלים והמטורפים ביותר
של החברה האמריקאית: אגודות הסתרים
הפולחניות.
היה זד, סרט מבעית ומסמר־שיער. אלה
שלא ראו אותו, או שלא אזרו כוח לראותו
עד סופו, יוכלו לעמוד על טיבו לפי עלילתו.
זהו סיפורו של זוג אמריקאי צעיר,
המתגורר בבית עתיק שדייריו משונים,

נרצחת שרון ט״ט
ותולדות תושביו בעבר מהוזים אזהרה קודרת
לכל מי שמתגורר בו בהוזה.
הזוג מתכנן להביא ילד לעולם, והאשד,
הרה ללדת. אולם מיום ליום מתגברים
סיוטיה נוכח התנהגותם של שכניה, רופאה
ובעלה, עד שלבסוף היא מעלה את החשד
המטורף כי כולם זוממים להרוג את הוזלד
שבביטנה. כשהיא מנסה להימלט היא נתפסת
כהיסטרית, יולדת כשהיא שקועה בתרדמה.
כשהיא מתעוררת, היא אינה מגלה
את ולדה. בעלה ורופאה מבשרים לה כי
הוא נולד מת.
חשדותיה מובילים אותה לחיפוש בדירה
השכנה — ושם היא מגלה כי בעלה, רופאה
ושכניה הם חברים בכת מיסתורית, המאמינה
בכישופים, ושפולחנה הוא השטן. שם
היא מגלה גם את תינוקה, חי ובריא. התינוק
שוכב בעריסה שחורה מתחת לפסל של
ישו הצלוב התלוי במהופך. הוא נלקח ממנה
מייד לאחר הלידה לצורך פולחן, כשחברי
הכת רואים בו את בנו של השטן.

הרציחות -בהשראת הסרט
לידת זוועה זו נראתה בעיני הצו־י
ג פיס בישראל כחולנית־דמיונית ובלתי׳
מתקבלת על הדעת. אלא שהסיפור, עד כמה
שהיה דמיוני, נלקח ישירות מהמציאות ה
אמריקאית,
שם קיימות אלפי אגודות־סת־רים
בעלות פולחנים מוזרים. פולחנים נשמרים
בסוד, שכן כמה מהם כוללים מעשי-
פשע שונים, כולל מעשי־רצח.
נראה שאחת מאותן כתות ראתה בסרט
חילול־הקודש. אנשיה החליטו לנקום ב־פולנסקי,
בחרו לנקום בתלד שברחם אשתו.
זוהי כמובן הנחה בלבד, שטרם הוכחה.
ייתכן גם שהרצח שזיעזע השבוע את העולם
הוא מעשה ידי פסיכופאס או חבורת
מטורפים, שהושפעו מהסרט.
העובדה שהנרצחת שרון טייט נמצאה
תלויה במהופך — בדיוק כמו צלמו ההפוך
של ישו הצלוב בסרט; העובדה שפניהם
של אחדים מהנרצחים כוסו במסכות שחורות
— כשם שכוסה אותו פסל של ישו
בסרט, וכשם שכוסה שם גם תינוקה בעריסה
השחורה; הכתובת בדם על הדלת;
העובדה שהרוצחים לא היססו לרצוח בתלייה
אשד, בחודש השמיני להריונה —
דבר המזכיר את ההתנכלות לתינוקה של
רוזמרי בסרט; וכן הוכחות נוספות הנמצאות
בידי משטרת לוס אנג׳לס — כל אלה
מצביעים ללא ספק כי הרצח הנורא בוצע
בהשראת סירטו של פולנסקי.
אולם דבר אחד נראה ברור כבר היום:
רומן פולנסקי, גאון הקולנוע הצעיר, נאלץ
לשלם את מחיר גאוניותו־החולנית באותה
מטבע שבעזרתה זכה לתהילת עולם.

; ? ו?׳ כנס?!וסמים עם רוחות הרפאים #חתיכות משגעות בתצוגת אופנה לאו־רות
פסיכודיליים • ברגי -הכוכב שבא ישר מקזאבלאנקה למועדוו ״קזאבלאו״

צילום ראשון בהיסטוריה של רוחות־רפאים: בררר...
הקסם השחור
^ ולי שמתם לב שבזמן האחרון אפ־שר
ללכת לכל אורך דיזנגוף וגם בחזרה׳
בלי לפגוש אפילו קוסם אחד?
אם זה לא מפריע לכם, אתם יכולים להמשיך
לחיות את חייכם המשעממים וחסרי
הסיפוק, ואל תאשימו אף אחד. אבל אם
נמאס לכם לחיות ככה, לכו לבקר במועדון
הלילה סקסי ברחוב הירקון, איפה שהקוסמים
מקיימים מעין כנס שנתי.
שם הם כולם, בריאים ושלמים, חלק
בתור קהל וחלק מבצע מדי ערב קונצים
ולהטוטים מסמרי שיער.
הראשון בתוכנית הוא קאלירו הגדול:
ברנש חביב, סימפטי מאוד ואדום לחיים
כמו בן־כפר בסרט סיסי• קאלירו מוציא
מיטפחות ממיגבעת (הוא מחביא אותן בשרוול,
הא! הא!) יונים ושפנים מקופסת
גפרורים (גם כן מהשרוול) וכלב מקופסת

נעצים (כאילו שאנחנו לא יודעים מאיפה),
ובו׳.
בסוף לא נשאר לו שום דבר בשרוול,

ועל הבמה עולה מיודענו פרופסור בלק.
לצלילי פאר־גינט הוא אומר שלום בארבע
שפות ומייד ניגש למלאכה. כי הקהל מת
לדעת את העתיד שלו ואת מיספר תעודת־הזהות
שלו.
אך כל זה שיגרה, רוטינה יומיומית, הקדמה
עלובה למסמר, לשלאגר, למלך הקונצים,
חזיון הפאר של כל הדורות — החדר
האפל. כן, רבותי, בפעם הראשונה בארץ —
החדר האפל.
טו סו טו מום טאראראראם

המסך נפתח. חושך, שקט, אין איש. יש
רק מקל מבהיק באור זרחני שזז ומתנועע
בעצבנות כאילו קפאו שד. איש אינו מחזיק
בו. לצלילי מוזיקת קוסמים מיוחדת
עפות באוויר גולגלות מתים, חתיכות, חזיות.
כל פעם שמשהו עף, ניגש קאלירו
הגדול ובתנופה מהממת בגאלאנטיותה עוטף
אותו בסדין. אחר־כך הוא מוריד את הסדין
ו אין כלום. או שיש דבר אחר. למשל
במקום לולה הבלונדית בלי חזיה, ישנה
ז׳אנין השחרחורת עם חזיה, או הלגה בביקיני
עם מבט כמו של לאה׳לה בהדיבוק.
קאלירו עושה להן עם היד תנועה מפחידה,
והן נסוגות לאחור או הולכות קדימה
כאחוזות בחבלי קסם.
מי שחסרה לקולקציה היא מארי. מפולניה.
תשע שנים בארץ. מיקצוע: זמרת. כשהרגל
שלה תתרפא, היא תרקוד בנוסח מצחיקונת.
״בהתחלה כמו אשה זקנה המנקה את הבית.
אחר־כך ריקוד סקסי ואחר־כך סטרים.׳׳
זו ההופעה הראשונה שלה במועדון לילה
— עד עכשיו הופיעה רק באופן פרטי,
בבר־מיצוות ובו׳ .עכשיו היא התקדמה, ומופיעה
כבר עם קוסם. לאן עוד היא תגיע?

¥פייר מבוטיק סנוב עשה תצוגת אופנה
( בהארי הסוס• אורי זוהר והחברים שלו
חשבו שזו סתם עוד תצוגת אופנה והלכו
לראות כדורגל במקום.
מאוחר יותר, כששמעו מה שהפסידו, תלשו
שערם מרוב יגון וצער ונשבעו בליבם
כי מעכשיו יילכו לכל תצוגת אופנה שיד

קאלירו הגדול: קונץ קטן

ק אז אבל אן -אבדעלבאמת
יד השעון ביפו יש מיסעדה שקוראים
לה קזאבלאן. כל השבוע היא מים־

עדה מזרחית בלבד, אבל במוצאי-שבת היא
הופכת באופן אוטומטי למועדון לילה מזרחי.

ברגי והרקדנית חנה פארוז: מקזבלאנקה ל״קזבלאף

את ההבדל אפשר לשמוע בכל הסביבה.
אבל לאף אחד אין טענות, ואיש עוד לא
התלונן במשטרה שממול. מכיוון שמי שמגעים
זמירותיו בשעות הקטנות של הלילה
הוא הזמר המפורסם ברגי. כן, הוא ולא
אחר.
ברגי — שהיה כוכב עוד במארוקו, נמצא
רק ארבעה חודשים בארץ. אבל ברוך השם
יש לו מספיק מעריצים וגם פרנסה. חוץ
מאשר במועדוני־לילה הוא מופיע בבר־מיצוזת
ובחתונות, והספיק אפילו להוציא
שני תקליטים. חוץ מאשר בתקליטים מלוזה
את שירתו של ברגי הרקדנית חנה פארה
בריקודים אוריינטליים סוערים.
את הטון האלג׳יראי נותן הזמר הראשי
במועדון קזאבלאן — סוליימן אל־מוחרי.
אז ברור שלא פלא שבמוצאי־שבת הכל
מלא. הכיסאות, השולחנות, הכוסות ואפילו
הדלתות והחלונות. כולם מתים לשמוע את
השיר המפורסם: יש לי בדווית שקוראים
לה משהו מסובך מדי בשביל לשוננו
החיזווזית) שברגי שר אפילו למלך חאסאן
ממרוקו ולאחיותיו הנסיכות בהופעה מיוחדת
בארמון בראבאט.
ואחר־כך יש עוד שירים. ברגי שר שירים
ממרוקו, מתונים, מפאריז־ אל־אטראש ומאום
כולתום. רק לא שירים אלג׳יראיים. כי הזמר
הראשי לשירים אלג׳יראיים הוא אך ורק
סוליימן אל־מוחרי, ואת גבולו לא רצוי
להשיג.

אניק: משהו מהקונקורנציה
מינו אותם. בייחוד שמישחק הכדורגל היד,
מחורבן.
גם אתם יכולים לשמוע מה הפסדתם:
מולאטית יפהפייה בשם מארי כריסטין
רוקדת בתוך משהו דומה למגבת. היא
מורידה את המגבת, את החולצה, את המכנסיים
ונשארת במשהו הדומה לביקיני,
רק הרבה יותר קטן. בצד השני רוקדת
שימלת תחרה שקופה בתוך אורות פסיכו־

ג׳קי מאמריקה: משהו לא נורמלי

פייר ומארי כריסטין: משהו ממגבת

מי מסתכל על * 111311 נש...
דיליים על בלונדית שוזדית משגעת שקוראים
לד, ליז.
מארי כריסטין נכנסת מאחורי וילון שקוף
להחליף את הביקיני למשהו ממגבות מיטבח
שנקרא התרוממות, ובמקומה רוקדת אתי,
חתיכה פצצה שעבדה במנדי׳ס ז״ל, בתוך
שימלה עשוייה מבד ערבי פשוט בקו צרפתי.
בקיצור,
כל מיני דברים שקופים, או קצרים,
או עם שרוכים, או בלי חזיה, על
חתיכות לא נורמליות הרוקדות באכסטאזה,
כשבאוזיר נודף ריח של קטורת ואור נרות
נוגה.
ואחרון אחרון חביב: המטר ושמונים של
ג׳קי סיקלס, אחד היצורים הנהדרים ביותר
המהלכים עתה תחת שמי ארצנו, כשמתוך
זה מטר וארבעים לפחות חשופים להתעניינות
ציבורית.
בסוף לא יכול היה קהל הצופים להתאפק
והצטרף לדוגמניות, והתצוגה הפכה למסיבת
ריקודים. אפילו אניק מד,דיסקוטק
המתחרה ביל בוקח שכחה את העסקים
ונסחפה להתלהבות הכללית, כמובן בתוך
דגם של פייאר.
וכל זד, למה? מכיוון שרינה רמון, האדריכלית
הראשית של כל העסק, אומרת:
״לפי דעתי צריך להציג אופנה באווירה
ועם מוזיקה של אותם האנשים שבשבילם
נועדו הדברים.״
אבל אם הפסדתם הפעם, לא נורא. בוודאי
תהיה לכם עוד הזדמנות. כי לרינה יש עוד
רעיונות, כמו תצוגת־אופנה ברכבת־שדים,
בתוספת כל מה שלא יצא לפועל הפעם.
כגון: עשן ציבעוני בשלושה צבעים, אן
טוכמאייר עם משרוקית כדי לשרוק לבנות
לעלות או לרדת, ווילון עוד יותר שקוף

ליז משוודיה: משהו בלי חזיה

ומצרפת

סוף סוף אריזה המכבדת את התוכן :״ טקס טיל שמפו״ מעתה
באריזה חדישה מפלסטיק, יותר שימושית, יותר נוחה
אנשים דוקטוראט לשלום דוגרי ולעניין כדרכו, ללא גינונים מיותרים
וניסוחים חלקלקים, הכריז השבוע השר
פינחס ספיר, באסיפת בחירות בצפת,
על האני מאמין שלו :״בחורינו נלחמו
ונפלו למען מדינה יהודית, ולא למען מדינה
דו־לאומית,״ קבע .״לכן אני מתנגד לסיפוח.״
• ותיק אחר שגילה פעילות השבוע
היה ראש עיריית תל־אביב לשעבר,
מרדכי נמיר, המשמש כיום יועץ לאוניברסיטת
תל־אביב. פעילותו של נמיר
באה לידי ביטוי בהתנגדותו הנמרצת ל־רפ״י
בעת דיוני ועידת העבודה. כן גילה
נמיר כי לא ויתר עדיין על הקריירה הפוליטית
שלו, והוא מתעתד לכהן כחבר גם
בכנסת השביעית, לצד רעייתו אורה, שהיא
המועמדת לכנסת מטעם מועצת הפועלות.
י • מאושר אחר הבטוח כבר כנראה
בכיסאו בכנסת הבאה, הוא חבר מועצת
עיריית תל־אביב דויד שיפמן, ראש
מטה הבחירות של גח״ל בתל־אביב. בגח״ל
החלה זה עתה ההתרוצצות הכרוכה בהכנת
רשימת המועמדים לכנסת, ושיפמן, המייצג
את המעמד הבינוני, הסוחרים והתעשיינים
הזעירים, הינו אחד המועמדים הריאליים של
הליברלים • .כושר ניסוח דיפלומטי הוכיח
לאחרונה עוזי כרעם, מזכיר המישמרת
הצעירה של מפלגת העבודה, כאשר ביקש
לרמוז לאביו, יו״ר הנהלת הקואליציה
משה כרעם, כי במידה ודיין יפרוש,
יצטרף עוזי אליו :״אותי יש לחשוב כיושב
על הגדר,״ בישר הבן לאביו • .לקצת
יותר נחת זכה מבנו אב אחר, הלא הוא
הד״ר משה סנה. היה זה כאשר התחתן
השבוע הבן, עם תקווה אליהו. סנה
סחט בהזדמנות זו הבטחה מבנו שלא יעסוק
בפוליטיקה, יתרכז ברפואה. בנו לומד
עתה שנה שביעית רפואה # .באותה הזדמנות
נשאל סנה, אם תואר הד״ר שלו
אינו מורה במיקרה על היותו ד״ר לשלום.
״לא, אני רק חובש,״ השיב סנה.

שידות עצמי
לאבא אבן

פרסום או־קי

קונים ^ 1
במחירים נבווזים

מ ל וה קליטה

בעלי מכוניות!

גם 1964

מ ל וה בטחוו
;ם •196
״ נ 1ה ״ שד׳ רוטשילד 15
תל־אביב, טלפון •54931 :
8.30 בבוקר עד 6בערב.

האלוף אריק שרון עומד לצאת, במים-
גרת השתלמותו, לסיור ממושך • .סיור
אחר ערך השבוע שר־החוץ אכא אכן.
הוא נראה מסתובב הלוך וחזור ליד מלון
דן בתל־אביב, אחר ניגש למיפעדת שירות
עצמי סמוכה, נטל מגש ושירת את עצמו
לארוחה קלה ואילו בקפה סמוך, באותה
שעה, ישבו יחדיו יעקב (קובה)
ריפתין, איש מפ״ם(?) ודני פטר, איש
מק״י, כשהם דנים בעתידו של השמאל

מכוניתך יקרה לו

שמור עליה!

אצלנו תמצא את כל הדרוש
לנוחיות, לטיפול ולשמירת הרכב
ייעוץ חינם! כקורך אינו מחייכ!
אביזרים וחלפים למכונית

ת״א, רח׳ טברסקי 6ע״י יצחק שדה
סל 35893 :.

דרושה דירת גג קומפלט
בדמי מפתח!
חדר גדול או ג 1!/אך ורק בת״א.

הקוינטט עם ציון

״נערה בכתום״
״נסיכת חלומות״
תקליט ״הד-ארצי״

לטלפן 445410 בין השעות .8—10

הנהלת ״פונדק הכרם״
ת״א, רה׳ רבי מאיר , 12 טלפון 54203
מנה לה

מברכת

אליהו ברניצקי
לנישואי בתו מרים

עם בח״ל.

כמאי קטמור ודוגמנית

והאורחת

לפני חודש קפצה לארץ ג׳ודי ברנע. רק
לביקור קצר, לראות את הכותל ואת חמשת
האחים שלה וארבע האחיות שלה וכו /ש־

אונאסים וג׳ודי כרנע
אותם היא לא ראתה מזה שלוש שנים.
במשך שבועיים ראתה ג׳ודי את הארץ,
והארץ ראתה את ג׳ודי. גיודי התלהבה במיוחד
מירושלים המאוחדת, והארץ התפעלה
במיוחד מחליפת התחרה הלבנה והשקופה

בישראל בקפה אחר בתל־אביב, בקפה
אנגל, עסק בשבת האחרונה שר־הביטחון
משה דיין בעתיד שונה לגמרי. הוא השתעשע
שם שעה ארוכה עם נכדתו, פינק
אותה בגלידות ועוגות למכביר • .שר
אחר, שר־התחבורה משה כרמל, התבדר
השבת בצורה אחרת. הוא ביכר לטבול בבריכת
מלון השרון, הפתיע את כל רואיו
כאשר נכנס למים חבוש כובע מצחייה של

סטריפטיז בעשר בבוקר
משהו נעים מאוד קרר, לג׳אק קטמור
בדרך אל ההצלחה: הוא הוזמן להציג את
סרטו בפסטיבל ונציה. המדובר הוא בסרט
מיקרה אשה, בו מככבת אשתו של הבמאי
קטמור בסצינות לא־נורמליות, יחד עם עוד
חצי־תריסר דוגמניוודעירום. מכיוון שזר, הסרט
הישראלי הראשון שהתקבל לפסטיבל
ונציה המפורסם — יש בזה משהו מעודד.
ו•! חידוש מיוחד במינו בחיי־הלילה של תל־אביב
עומד להנהיג בקרוב קובה זיל•
ברינג, מחלוצי ענף החשפנות בישראל.
במועדון הלילה החדש שהוא עומד לפתוח,
אטום באר, תכלול״ התוכנית הופעת חשפנות
נונ־סטופ משעה עשר בבוקר עד ארבע
בלילה, כאשר כל 40 דקות מתחלפות החשפניות,
אותן ייבא קובה מלונדון ופאריז.
עתה נותר רק לראות מי יבוא לחזות במופע
חשפנות בשעה עשר בבוקר
תקלה לא נעימה אירעה השבוע ליפה
ירקוני, כשיצאה לשאוף קצת אוויר בין
שתי הופעותיה במועדון עומר כייאם היפואי.
כאשר ניסתה לחזור ולהיכנס למועדון
כדי לעלות על הבמה, סירב הקהל
שהצטופף בפתח, שהיה מורכב ברובו מתיירים,
להרשות לה להיכנס, בטענה שהישראלים
הבלתי מחונכים מנסים תמיד להידחק
בלי תור. רק לאחר שבעל המועדון
יצא והעיד לטובתה, הסכימו התיירים קשי־העורף
להאמין שאכן זוהי הזמרת עצמה• .
אזרחות נאה הוכיח בשבוע שעבר שאול
יוסף, בעליו של פונדק שאול בכרם־התי־מנים
בתל־אביב. שאול נהנה לחזות במיפגן
הצניחה לים ביום־הצנחן, התרגש למראה
עשרות הצנחנים הפצועים והנכים שחזו גם
הם במיפגן, אירגן מייד בתום המיפגן את
כולם בשיירה, הובילם אל מיסעדתו, שם
הלעיט אותם במיטב מעדניו • .הסיבוב
האחרון במערכה האינסופית של סגירת־סתיחת־סגירת־פתיחת
דיסקוטקים בתל־אביב:
רפי שאולי, מבעלי דיסקוטק מנדי׳ס לשעבר,
אומר לפתוח את מנדי׳ס מחדש —

אונאסיס

של ג׳ודי, אך כמו לכל הדברים הטובים,
גם לרומן הזה הגיע הסוף.
ג׳ודי ארזה את הסיזוודה, והתכוננה לטוס
חזרה ללוס אנג׳לס, שם היא לומדת
מישחק זה שלוש שנים. אלא שפיתאום עלה
במוחה רעיון לקפוץ ולבקר בדרך ידידים
שלה ביתן, אם היא כבר ממילא בסביבה.
הידידים אירחו אותה יפה מאוד. שיכנו
אותה במלון המפואר שלהם, האכילו אותה
ארוחות־ערב במיסעדות המפוארות שלהם,
ולקחו אותה לטיולים ביאכטה שלהם, וב־אווירון
של חברת התעופה שלהם, כדי שלא
תחשוב שהיוונים לא יודעים להכניס אורחים•
בין
ארוחה לטיסה, חשבה ג׳ודי בליבה:
״הנה אני מבלה כל־כן יפה, למה שלא
אטלפן להגיד שלום לאחותי, כדי שלא תדאג

אחותה של ג׳ודי בתל־אביב, היא הזמרת
זמירה חן, והטלפון באמת צילצל.
ג׳ודי אמרה :״שלום זמירה, הכל בסדר
ואני מבלה נפלא. עכשיו אני ממהרת, אז
שלום׳.
זמירה לא הבינה מה החיפזון:
״מה יש? לאן את ממהרת? אפשר לחשוב
שאונאסיס מחכה לך.״
ג׳ודי ענתה :״נכון,״ וניתקה את השיחה.
זמירה כעסה מאוד, מכיוון שהיא לא אוהבי
1בדיחות כאלה. היא נרגעה רק השבוע,
כשקיבלה מג׳ודי תמונות שלה עם ידידיה
היווניים, אריסטוטלס אונאסים ואלכסנדר או־נאסיס,
הבן הצעיר של האבא.
ממכתבה של ג׳ודי התברר גס שאלכסנדר
אונאסים הוא ברנש מאוד צנוע, מתכוון
לבקר בקרוב בארץ, ובינתיים עובד קשה
מאוד.
הוא טוען שמישהו במשפחה צריך לעבוד.

מיספר הטלפון של שייקה אופיר
אינו מופיע במדריך הטלפון. לא מקבלים
אותו גם במודיעין של הדואר.
שייקה פשוט רוצה שקט בבית ולכן
נשמר מיספר הטלפון שלו בסוד. משום
כך התפלא כאשר קיבל שיחה טלפונית
מאלמונית, שהודיעה לו לא פחות ולא
יותר מכך שהיא מאוהבת בו. שייקה
צחק וטרק את הטלפון בחשבו שזו
בדיחה חד־פעמית. אבל האלמונית לא
הפסיקה לטלפן. היא חיזרה אחריו בטלפון,
איימה עליו שתגלה את ״כל
השריפות שאתה ואורי זוהר עושים״.

חו אהבת
כששייקה לא היד. בבית, טילפנה אל
אשתו, לידיה, הציעה לטפל בילדה.
״יש לי כבר מטפלת,״ הודיעה לד, לידיה
היפה .״לא חשוב, אז תפטרי אותה,״
הציעה האלמונית ,״תגידי לד, שאת נוסעת
לחוץ־לארץ. אין לך מה לפחד ממני,
אני לא גונבת ילדים, רק גברים.״
כשד,טרדות המחזרת האלמונית לא
פסקו, טילפן שייקה לדואר ולמשטרה,
ביקש לעקוב אחר שיחות ההטרדה ולגלות
את המטרידה. הסתבר שהציוד
הטלפוני בישראל אינו מאפשר לעשות

האמרגן אברהם >פש:ל) דשא ער,
כרגיל, לתגובות הקהל. לאחר שגילה כי
בתוכנית ערב פיזמוני אלתרמן, בהפקתו,
מתלהב הקהל ביותר מהשיר צץ וצצה,
המושר על־ידי רבקה זוהר ועזרא

באותו מקום ששיכן בשעתו את דיסקוטק
פרדריקה. וזה — למרות שהוא ופרדריקה
הינם שותפים כרגע בפאב הנושא את שמה.
כדי לם בך את העניינים עוד יותר, לוקח
לו רפי לשואף את רב־סרן הצנחנים (מיל).
משה ינוקא, שהיה בימים הטובים מתחרהו.
במנדי׳ס החדש תהיה מיסעדה סינית,
ואת הטבחים הסינים יביא רפי מלונדון• .
דגן, לא היסס והחליף באמצע את שם
ההצגה לצץ וצצה.

פסוק* השבוע
* ראש־הממשלה גורדה מאיר,
על תמרוני איסר הראל בתוך המערך :״נחוץ
לו אובייקט להסתאבות. לפני שנתיים היד,
זה אובייקט אחד — עכשיו אובייט אחר.״
* העיתונאית זיוה יריב :״אשכול
היסס רק שבועיים, וכבר עורר כנגדו
את נשי וינדזור העליזות. ואילו דיין מהסס

זאת. לכן תיכנן שייקר. עם המשטרה
מיבצע משותף.
כשהמחזרת האלמונית טילפנה אליו
שוב, הציע לה שייקר. לבוא לפגישה
בקפה שולטן. בשעה היעודה המתין
לה, כשממול, בקפה קליפורניה, אורב
קצין המשטרה רחמים קונפורמי
בלוויית חיילת מחיב״ה. אשתו של שייקר,
ישבה ליד שולחן אחר בקליפורניה.
חלפה חצי שעה והאלמונית לא באה
לפגישה. כשעמדו כולם להסתלק מהמקום,
הם ראו נערה נכנסת לרחוץ את
ידיה בקליפורניה. מייד ידעו כולם שזו
היא. היא היתד. נמוכת־קומה, בעלת
שיער־קצר, מרושלת ומכוערת. חצתה
את הכביש והתיישבה ליד שולחנו של
שייקר, כשהיא מודיעה לו :״אשתך נמצאת
כאן בסביבה.״
ברגע זה ניגש אליה הקצין קונפורמי,
הציג את תעודת־השוטר שלו ועצר
אותה. במונית הוא לקח אותה ואת
שייקה למשטרה. שם העמידה הנערה
פנים של מתעלפת. כשהתפכחה החלה
לזעוק :״אני אגלה למשטרה על כל השריפות
שלך ושל אורי זוהר, ואת כל
הבגידות שלך בלילות.״
״אבל כל לילה אני נמצא עם אשתי,״
חייך שייקה .״אז אתה בוגד ביום!״
היא אמרה, אבל סירבה לגלות את שמה
וכתובתה. צורתה עוררה רחמים בלב
שייקר, והוא היה מוכן לוותר על התלונה
אם תבטיח להפסיק להטרידו. אבל
המשטרה החליטה לכלאה. למחרת היא

שיי ק ח

נשלחה למוסד רפואי, משם אי־אפשר
לטלפן באופן חופשי.
אבל החלק המשעשע בכל הסיפור
הוא דווקא חלקו של הדואר. כשמילפנה
לידיה לדואר, ביקשה לאתר את הטלפון
המטריד אותם, פרצה המרכזנית בצחוק
רועם. לידיה ביקשה לדבר עם המפקחת,
חזרה על בקשתה. שמעה המפקחת את
הסיפור והחלה לגחך אף היא .״מד. את
צוחקת?״ שאלה לידיה .״אני מכירה את
המיקרים האלה,״ התערבה המפקחת,
״את בטח מקנאה לבעלת״ __

כבר שנתיים, ואין כל הפגנות נשים.״
* קציך־טייס מצרי :״בהדרגה מלמדים
אותנו הישראלים דבר חיובי — תכי
סיסי־קרב מחוכמים.״

נ!שא>ר
עו ר ך דונלק
נלזנזן יו תר
אייך הקר השויצרי
הנודע להרחקת
שיער מיותר. דפילן
פועל על שורשי
השיער, מחליש
צמיחתם ולכן
פעולתו לזמן
ארח־ יותר מכל
משחה.
הקרם הקוסמטי
בעל הריח העדין
להסרת שיער
בדרך ה נשית
ללא פציעות, ללא
כאב, בצורה
היגיינית ונעימה.
דפילן מותיר לך
עור חלק רך

כקטיפה.
נסי והוכתי גם /

קולנוע
סרטי

ביקורת חברתית מזהירה אשה כצמרת

(תל־אביב,

תל־אביב;

אנגליה) .האסירים עומדים עם ספרי התג״ך
ביד. העוגב מנגן. קולות צלולים נפלאים
מהדהדים בחלל הכנסייה. אבל במקום לשמוע
את המילים המצופות, שומעים :״איפה
פניפייקר,״ שואל אסיר אחד בקול מלא
סילסולים .״רצחו אותו, אתה לא יודעי״ עונה
לו השני, וכאן, בדיאלוג שירי נהדר נפרש
סיפור מזעזע על מפקח בית־סוהר מטומטם,
שנתן משור ופטיש לאסיר חולה־רוח, ועל
אותו אסיר שהתנפל על הכומר, וחתך אוחו
במשך חצי שעה לחתיכות, ועל צריחותיו
של אותו כומר שהרעישו את כל בית־הסו־הר,
ולא הגיעו לאוזני הסוהרים. כל זה
במנגינה דתית נפלאה המסתיימת ב״אמן״.
זוהי ביקורת חברתית המשתמשת בכל הכלים,
העדינים והגסים, בכל האמצעים, בעיקר
האמנותיים.

הגיבור נזרק מן האוניברסיטה בגלל האשמות
חסרות־יסוד של סטייה מינית. הוא
מחפש עבודה ומציעים לו להיות מורה. הוא
נפגש עם מנהל בית־ספר. הם משוחחים על
תנאי העבודה. הדיאלוגים המזהירים מגלים
את טיב אותו בית־ספר, ואותו מנהל, אבל
מה שמדבר יותר מאותם דיאלוגים זוהי העובדה
שכל השיחה הזאת מתנהלת בחדר
שיש בו שולחן וכיסא, ואולי כמה ספרים,
אבל אם מסתכלים היטב רואים סימנים
ברורים לכך שזה היה בית־שימוש. המיתקן
להורדת מים עדיין נשאר מסומן על
הקיר, העשוי חרסינה. זהו אמצעי קומי
מובהק של במאי בעל כוח וכישרון.
הנער מגיע לבית־הספר, מבית־הספר הוא
עובר לביתה של מיליונרית מקסימה וחסרת־מעצורים,
משם לבית־הסוהר, וכן הלאה.
בהתחלה נראה היה שבית־הספר הוא מין
חלום בלהות מעורר פלצות, מאוכלס במורים
שהם פושעים, מכוערים ובעלי מום,
ומאורגן בסדרים שגם קפקא לא יכול היה
להמציאם בסיוטיו. אחר־כך, כשהנער עובר
משם לביתה של המיליונרית, נראה בית־הספר
זיכרון נעים, משום ששם, בבית־הספר,

הוא הכיר אנשים משולי החברה, והם ידעו
מי הם, והוא ידע, וכל מראיהם ומעשיהם
העידו על כך. כאן בין העשירים הכל מכוסה
בכסף ובזהב, מוחבא היטב, מפחיד.
ככל שהנער מתגלגל למקומות נוראים יותר,
כך המיפלצות שהכיר בבית־הספר נעשות
אהובות עליו יותר, וגם על הצופה הן
נראות סימפטיות יותר, נעימות יותר. ומה
שנותן לכל הסרט אווירה עוד יותר חזקה
וקודרת של סיוט נורא זה שהדמויות ההן,
המשרת הגנב חסר־השיניים (הנקרא בשם
המעניין ״פייגין״) ,הביגמיסט בעל רגל-
העץ, ועוד, עוברות איתו כאילו ממקום
למקום, ובכל מקום שהגורל מוביל אותו
אליו, הן כבר נמצאות, מחכות לו.
זהו סרט מצויין בכלל, ובפרט בעונה
שדופה זו. חובה ללכת לראות אותו.

יומן החדשות
הביקור של סמי דייוויס בארץ לא
היה לחינם. הבכייה הנפלאה שלו על הכותל
המערבי הולידה חוזה לסרט בין עורך־הדין

^ חברת ״מק הסן א ת רובינס״ חברת ההפצה הגדולה ביותר בארה״ב (בעולם כולו) החליטה
^ לאחר בדיקות מעבדתיות ומחקרי שוק קפדניים, לקנות ולהפיץ א ת הדרמפון ברחבי ארה״ב.

שלו, ליאדן צ׳רני, לאולפני־ררצליה. ואיך
ייקרא הסרט? כמובן: הכותל המערבי.
חוץ מסרט, מסתבר שהביקור שלו
בארץ הוליד גם שיתוף פעולה כספי בינו
לבין הקולנוע הישראלי. הוא לקח מאולפני־הרצליה
מניות בסכומים גדולים, על־מנת למכור
אותן בארצות־הבדית, ובדרך הוא החליט
לקנות את כל המניות בעצמו.
^ סרט מוליד סרט. תוך כדי הכנות לסרטו
האורח לעונה המתה, יצא הבמאי
משה מזרחי לארוחת־צהריים עם המפיק
אלכם מסים, ובמסעדה הם פגשו במפיק
האמריקאי סמואל הון. אחרי הארוחה
עזב אלכם מסים את השניים, והמפיק האמריקאי
לא חיכה הרבה ופנה אל משה:
״שמעתי שאתה במאי מצויין, אני רוצה ש־תביים
לי סרט שוד. תתחיל לצלם בנובמבר,
וכשתגמור את הסרט• שלך, נסרים את זה
בתל־אביב, ונפיץ כבר בשנה הקרובה.״
משה מזרחי עוד מהסס אם לקבל
את ההצעה, אבל המפיק קרא כבר באותה
הזדמנות את התסריט של אורח לעונה המתה
ומייד פנה לאלכם מסים, ועכשיו הוא
שותף באותה הפקה.

!נול האשה
,,כשגולד ילדי הראשון, לא חלמתי ככלל לוותר על המשך הקריירה שלי השתדלתי דק
שהילד לא יכבול לאחר שנולד השגי, השתגה הסיפור: הת שתי כפושעת א 8לא
אקדיש לה 8את כל זמני. גטשתי את הקריירה --והייתי אומללה לא יכולתי בלע
דה, רק לאחר שנולד השלישי מצאתי את דרכי״ .זהו סיפורה של אלידע גרא, רקדנית,
כוריאוגרפית, כמאית סרטים

*• ד הולדת הילד הראשון, היתר. אלידע
י ג גרא רקדנית. היא היתד, את הריקוד,
נשמה את הריקוד, לא היתד, מסוגלת לדבר
על שום דבר — מלבד הריקוד. ובעלה,
צבי (ציצי) ,תפאורן תיאטרון, היה מקורב
למדי לריקוד, שותף לה בכל חוויותיה.
כאשר נכנסה אלידע להריון, לפני 14 שנה,
לא עלה בדעתה לנטוש את המיקצוע. היא
רקדה עד החודש השישי. בחודשים הראשונים
היחד, עוזבת את החזרות באמצע, מקיאה,
וחוזרת לבמה. בחודש הרביעי התחילה להרחיב
את הרוכסנים, ולצאת מהחזרות כל
פעם כדי לזלול דברים מיוחדים.
״לא הרגישו כלום,״ היא מספרת .״אצלי,
בהריון, רואים את זה מאחורנית, לא מהבטן.
כולם חושבים שיש לי ילד בישבן.״

המיפלצות שלי
באופן כללי, אנוא, הג׳מבורי דווקא היה
זי בסדר. אל תסתכלי שאני קצת חיוורת,
זה בגלל השילשולים אתמול ושלשום.
כמו שאנחנו יורדים מן האוטובוסים,
דבורה המדריכה נתנה לנו פקודה להקים את
האוהלים. בלי שהספקנו לנשום אפילו. טוב,
אצלנו בצופים פקודה זה פקודה. הקמנו צ׳יק

ויחד עם זאת היא אף אס לשלושה ילדים.

קו״וה

בחודש השישי ביקשו להחתים אותה על
חוזה להופעה בתוכנית הווי מזרחי, שהיתר,
מורכבת מריקודי־בטן. אלידע כמעט הסכימה:
״הייתי קצת שמנה, אז מה?״ אבל אז התברר
שד,רקדניות צריכות לשאת יהלום על
הקורקבן. דרישה בלתי אפשרית לאשר, בהריון,
משום שבהריון הקורקבן בולט מאד.
״עזבתי,״ מספרת אלידע בצער .״בפעם
הראשונה בחיי הייתי בחוץ. פתאום הייתי
הגברת גרא, לא רקדנית ולא כלום.״

רחזרות?-הגיק?-חזרות-דהכיק
שהביאו אותה לבית החולים כדי
ללדת, התברר שמשהו לא בסדר עם הצירים
שלה. הם באו כל עשר דקות, במשך
שעות ארוכות ללא שינוי. התברר שבגלל

שהיינו צריכות, היינו מורידות את הבגדים
שמעליו עד שהיינו מגיעות אליו. מה, אני
משוגעת להתפשט באוהל, שהבנים יציצו ליי
רק בוקר אחד היה לנו לא נעים. דבורה
קמה על צד שמאל, וממש עשתה לנו את
המוות. בבוקר, כשקמנו, היא לא הרשתה לנו
ללכת לבית־השימוש. מה, אנחנו אשמות שהחבר
שלה, נחום, מצופי רמת־גן, שם עליה
פאס? בגלל זה אנחנו צריכות למבולז

הריקוד שריריה הפכו קשים וחזקים מדי,
לא איפשרו לילד לצאת. היה צורך להרדים
אותה ולהוציא את הילד בכוח.
״הייתי מאוכזבת,״ נזכרת אלידע .״גם לא
עברתי את חוויית־הלידה, וגם לא רקדתי.״
אך לא לזמן רב. ארבעה שבועות אחרי
הלידה היא חזרה כבר לרקוד .״הבעייה
היתד, כיצד לתת לילד את מה שהוא זקוק
לו,״ היא מספרת .״כי הייתי מוכרחה להמשיך
לרקוד. הפשרה הימה; להתארגן כך ששני
הדברים לא ייפגעו. הייתי רצה מהחד
רות הביתה, מיניקה את הילד, וחוזרת.״
את הילד השני היא כבר ילדה בעזרת
זריקה בעמוד השדרה. היא ראתה את כל
הלידה, השתתפה בה, אך לא הרגישה שום
כאב. הבעיות התחילו מאוחר יותר .״שני
ילדים זה לא כמו אחד. גיליתי שאינני יכולה
להיניק אחד, להאכיל את השני וגם לרוץ
לעבודה. החזקתי מטפלת — אבל הרגשתי
שהילדים סובלים מזה שלא האמא שלהם
נותנת להם את האוכל, שהיא לא נמצאת
איתם כל הזמן. הם נהיו חסרי ביטחון. הרגשתי
כאילו אני מבצעת איזה פשע. רציתי
להמשיך לצאת לעבודה ולא יכולתי. משהו
עצר אותי. רציתי לטפל בילדים, אבל הייתי
עצבנית. קמתי לצאת — וכאילו מישהו
עצר אותי בדרך ושאל :״מה את עושה ל׳
ילדים שלך?״

וגזר שזה רק בעם באובע שנים!
צ׳ק — ואז בא מפקד השבט בזעקות־אימיס.
זה לא היה המקום הנכון. צעקנו, ששמעו
אותנו בירושלים, אבל שום דבר לא עזר.
איך שצחקנו על דבורה במשך כל הג׳מבורי.
אחר־כך התאספנו לארוחת־צהרים ראשונה.
היא היתה כולה מקופסאות שימורים
שהבאנו. פתחנו את השימורים, וזללנו כמו
חזירים. בליפתן, המדריכים הממזרים לקחו
לעצמם את האפרסקים, ולנו השאירו את ה־מישמשים
והאשכוליות. בחיי, גועל־נפש.
אבל זה היה עוד כלום נגד העצרת־פתיחח.
הלכנו ברגל איזה חצי שעה עד שהגענו.
אחר־כך חיכינו שם עוד איזה חצי שעה.
אחר־כך בא מדריך ואמר לשבת, ואחר
אמר לקום, וככה כל הזמן. והכי גרוע היה
כשהעצרת כבר התחילה. כל הזמן נאומים
ונאומים, שאפילו לא שמענו אותם.
בא״ש־לילה כל המספרים הזוגיים היו
צריכים לצפות ימינה, והפרד — שמאלה. אז
כל הזמן התבלבלנו ושכחנו את המספרים
שלנו. אל תשאלי איך שהמדריך התרגז. וזה
עוד כלום. היינו צריכים לשמור על זממה
מוחלטת. אבל עשינו את התרגיל באיזו חורשה,
ונאווה, זאת שכל יומיים חולה תמיד,
קיבלה פתאום אלרגיה לריח של העצים, והתחילה
להתעטש בלי הפסק. אמא, אם אנחנו
לא מתנו שם מצחוק, אז אני לא יודעת.
וככה היה לנו בידור כל הימים. להתקלח׳
לא התקלחתי אפילו פעם אחת בכל החמישה
ימים. איפה היה לי כוח להתפשט, ללבוש
בגד ים, וללכת למיקלחות. בכלל, לבשנו
את כל הבגדים אחד על השני, ואיזה בגד

אבל חוץ מזה באמת כייפנו. קיבלנו משי
מות לביצוע, וטיילנו, והקמנו מיתקנים —
והבנים באו ופירקו לנו אותם. והיה יום!
הנושא, והמדריכים התחפשו לתליינים, ואנחנו
התנפלנו על ראש השבט בשמיכה)
והוא לא הצליח להשתחרר.
בקיצור, כיף פאנאן.

אדיוע גוא
כך עברו שנתיים של התלבטויות חמורות.
ואז היא נכנסה בפעם השלישית להריון
.״הייתי שמנה, הלכתי כמו אשה בהריון,
חייתי כמו אשה בהריון, דיברתי על
אוכל, הרגשתי פתאום שאין לי יותר על ,
מה לדבר, בשום נושא אחר. אין לי כלום
״חיי השתגו״
חוץ מהילדים. למ חייבת שאני הרגשתי
אומללה.
״הייתי

שגיליתי כל זאת, השתנו חיי. הת־צוא
את עצמי. ידעתי בתוככי־תוכי שגם, ה^
חלתי — לאט לאט, לא בן־יום —
ילדים לא היו מאושרים אם אני לא אהיה
ליצור יחסים אמיתיים עם בעלי וילדי. עכמאושרת
ושלמה עם עצמי. הרגשתי שרק אם
שיו, כשאני עושה סרט, ואני יודעת שבמשך
אשוב להעריך את עצמי, את הכוחות שלי
זמן מה לא אוכל להעניק לילדים מה שוכשרונותי,
רק אז אהיה אם ראוייה.״
צריך לתת להם — אני לא מרגישה רע. אין
אלידע פנתה לתחנה לייעוץ לאמהות עובלי
הדגשת אשמה. הנה רק עכשיו גמרתי
דות. שנה שלמה עבדה ולמדה את הבעיות,
לביים את הסרט לפני מחר. חודשיים הייתי
בין השאר גם בעזרת פסיכיאטר. בסוף הכל־כולי
רק בתוך זה. עכשיו, כשסיימתי,
שנה חשה שהיא מתחילה לצאת מן הבוץ.
אני כל כך מעריכה את השעות החופשיות.
״לאט לאט, במשך השנה הארוכה ההיא,
אני עם המשפחה. אני מאושרת.
גיליתי שבעצם גם הלידה היא יצירה. שה״לא
מצאתי עדיין תשובה מוחלטת וסוטיפול
בילדים צריך להעניק לי את אותה
פית לכל הבעיות. אבל יש איזה רגש המאפההתרגשות,
האהבה, שצריכה לתת לי יצירת
שר לי לפעול, בלי שארגיש שזה פוגע בסרט•
או ריקוד. שצריך למצוא את הקשר
ילדים. אני לא כוריאוגרפית ובמאית בחוץ,
בין השניים, בין היצירה האמנותית לבין
ואם בבית. אני שניהם — גם בחוץ וגם
יצירת המשפחה.
בבית. קודם זה היה חצוי. עכשיו הכל קיים
״גיליתי שכמו שהאמן חודר לבעיות, חי
ביחד — ואחד לא מפריע לשני.״
איתן, ואחר־כך מחלק אותן עם הקהל שלו,
כך גם האם. הקהל שלה הם הילדים. וזהו
הקהל הטוב ביותר. הוא מקבל אותך עוד
לפני שאת עושה משהו.״

שקי פו ת בדולחלצ פו ד נ ך

£110 0 0 1 6 8ר : 1ו ת 6ז 8 ] 3£1ושז 1

11)^6א 111<46א §6 ,ז 11£*0 86א 1^,ח!ק 016״ ^
11<91355 ,ו 1א׳ ^ 11<913 ? 5, ? 6 8 0ו 1״ן 1<.ח 1ק

£056 11^91355.

אופנ ת ״השקי פו ת ,,באיפור הפנים, העיניים ו ה שפ תיים מגיעה עתהגם לצפורגיים ע ם
ה־ 1£5אשא 0שו*א זאשמ^קפאגאז. ששה גוונים ״שקיפים״ ,צ חי ם ועדינים. כולם בהירי-גחן
בורוד, בד אפרס ק וה׳יכמעס ערום״ .ש שה בני־גווו לה שלמת ש׳ חו ם ־ ק ס׳ פ ת׳ של ידיים
שזופות ולעידון־משיי של ידיים עדינות. הל א קי םהחד שי םנמש חי ם ב קלו תכמעס
״בעינ׳ם עצומות״ .הםמ תיב שי ס במהירו ת וניתן ל מו שחם דקו תאח דו ת לפני היציאה.
לאופנתיות, ל מ עו דנו ת ולאלו ה״מעלימות״ גוון צפורניהן 5 -שוא _08£וו*א זאשמ^זפא^אז
של ״רבלוך.
!,וגא אשסאסש -ישועה לבעלות צפו רנ״ ם שבירות. תכשיר פרוס א׳ני אקס קלו סי בי לחזוק
צפורני׳ם חל שות ופגומות, לייצובן ולהזנתן* 1£ .א אשסאסש נמשח על הצפורן כולה, נ ס פג
אל תוך תאיה ומביא להתחד שו ת ה. הוא מונע התפצלות, ה תקלפו ת ו שבירת ה צפו רנ ״ ם
ומהווה קיר־מגן כנגד פגיעות מכניות בחיי היום־יום_ .וו*א אשסאסש -לצפורניים
אי תנו ת וארוכות.
1ו*א0 -*-אש1א -״ עז ר ה ראשונה״ לצפורניים נ שברות. התכ שיר ה מיו חד במינו לאחוי צפורנ״ ם
שנ שברו או נתקלפו ולחיזוק קצות צפורני׳ם שנפגעו. סיפול מיד׳ ברדיד הנייר הדק
ה מ שו חבת מי ס ת דב ק עדינה של 1-ו*א-*-סאשוא מונע כ אב וצער. ה שמו ש פ שו ס וקל.
ה ע סי פ ה דקה ואינה נראית כלל על הצפורן אפילו מבעד ללאקה ״השקיפה״ החדי שה.
היא כה חז ק ה עד כ׳ תתן מגן לצפורן עד ל צ מי ח תה המל אה.
תכשירי המניקור של ״רבלון״ לחוזק וליופי הצפורנ׳ים.

עו לסהאשה
סו ר היופי שדדאש ־ הממשלה :

הקוסמטיקאית
שר גורדה
גולדה עושה קוסמטיקה?
לא היית מאמינה, נכון? אבל עובדה: ראש־הממשלה שלנו היא אשה — וככל אשה,
מקבלת גם היא טיפול קוסמטי באורח־קבע. זה כעשר שנים שהיא לקוחה נאמנה של סלון־
אומה התל־אביבי. ולקוחה נהדרת — על זה מסכימות כל הבנות
:״כל־כף ידידותית. בכלל לא סנובית, לא חושבת את עצמה
מי יודע מה,׳׳ הן מספרות.
גולדה התחילה בביקוריה אצל אנטה עוד בהיותה שרת־החוץ.
מאז היא מופיעה שם דרך־קבע — לעיתים אחת לחודש,
לעיתים אחת לחודשיים. רק בזמנים שהיתר, עמוסה ביותר,
נהגה לשלוח את מכוניתה כדי להביא את המניקוריסטית שלה
אליה.
מאז היבחרה לראשות־הממשלה לא שינחה גולדה ממינהגה.
אלא שעתה, כאשר היא מופיעה, מתמלאות כל חמש קומותיו
של הסלון המפואר בגברים חסונים ושתקנים, השומרים בשבע
עיניים על כל יציאה וכניסה, ומנסים להתעלם ממבטי־ההערצה
של הלקוחות הצעירות, והצעירות פחות.
ומהו בדיוק הטיפול־הקוסמטי שאותו מקבלת ראש־הממשלה?
אנטה עצמה שותקת כדג, שומרת בקנאות על האתיקה המיקצועית. וכמוה גם סילוואוה,
הקוסמטיקאית של אנטה, המבצעת אישית את הטיפול בגולדה. אולם ממקורות יודעי־דבר
נתגלה שהטיפול הוא צנוע למדי: בסך־הכל מניקור וטיפול־פנים יסודי, הכולל בעיקר
ניקוי־העור, ועוד כמה דברים קטנים, מיקצועיים. וזה הכל.

לח־מילה סאבל״בה נקבעה
כסמל היופי לשנות ה־70

סידוואנה ננעורה

היופי של שנות ה־ 70 יהיה היופי האינדיוזידואליסטי, האוריגינאלי. נסתיימה תקופת היופי
הסטאנדארטי, תוצרת הסרט הנע. זאת קבע עתה התנ״ך של עולם האופנה — ירחון הנשים
ווג.
באופנה, כבציור, יש אוריגינאלים — ויש העתקים. כאשר התפרסם לפני שמונה שנים
צילומד, הראשון של ג׳ין שרימפטון — גם כן בורג — לא היסס העיתון לקבוע: ששרימפטון
יש לה פה רחב, אף — בקושי, ועיניים וגבות מלוכסנות. היא תה-ה סמל היופי של
שנוח ה־.60
היום יודעות כולנו שהחג צדק. בין לילה, התפתחה אופנה של ג׳ין שרימפטוניות, כילן
עם פה רחב, אף זעיר, וגבות ועיניים מלוכסנות. כולן היו נהדרות, הן עדיין נהדרות, אבל
זה לא זה. הן דמו לג׳ין עצמה כמו שהעתק דומה לאוריגינאל. כלומר: הוא דומה, אבל
זה לא זה, למרות זאת.
סמל היופי של שנות ה־ 70 היא לודמילה סאבלייבה, השחקנית הרוסיה שגילמה את
נאטאשה במלחמה ושלום, העניקה לסרט את מחצית זוהרו. לודמילה בת ה־ ,25 הנשואה
לשחקן אלכסנדר זברואב ואם לבת — בשם נאטאשה, כמובן — לא הגיעה לתפקיד ביום
אחד: תשע שנים בבית־הספר הכוריאוגראפי על־שם ואגאנוב בלנינגראד, שנתיים כרקדנית־כוכבת
בקירוב באלם — ואחר־כך חמש שנות הכנה לתפקיד נאטאשה: היא קראה את
הספר חמש פעמים, עלתה לרגל למקום בו כתב טולסטוי את היצירה, קראה כל מה שרק
ניתן על הנושא.
רק אז הפכה לודמילה לנאטאשה — ולסמל היופי של שנות ה־ 70 של העולם המערבי.

ולס

האשה

מרו הסרסים ממגדר״שרום
0אין לך זמן או תקציב לערוך טיול לנצרת,
ולמרות זאת מתחשקת לך פעם ארוחה מזרחית אמיתית
— את יכולה לקפוץ למגדל־שלום בתל־אביב.
מרסל מזאוי, ישראלי ערבי, היה בעל אחת המיסעדות
המפוארות בנצרת, מיסעדת ישראל. לפני כשנה החליט
לכבוש גם את תל־אביב. הוא קנה את המיסעדה במגדל־שלום
מבעליה הקודמים, שהסתבכו בחובות. בעזרת גיסתו,
עבלה מזאוי — שהיתה מלכת־המיטבח הראשונה של
ישראל — פתח את המיסעדה. אומנם עבלה בינתיים קמה
ונסעה עם בעלה לאמריקה, אך במקומה מנהל את המקום
ז׳אן, טבח ות־ק ובעל מיסעור, מזה שנים בעצמו. ז׳אן
נעזר בארבעה טבחים נוספים — שניים למאכלים מזרחיים,
ושניים למאכלים אירופיים .״כדי שכל אחד ימצא אצלי
את מבוקשו,״ הוא מסביר.
אשתו של מרסל, מלבד היותה עוזרת נאמנה לבעלה,
היא אישיות בפני עצמה. פעמיים בשבוע היא מראיינת
בתוכנית הערבית של הטלוויזיה הישראלית. היא בוגרת

סמינר למורות וקורס לסוציולוגיה, ומתכוננת לשלב גם
להבא את עבודתה במיסעדה עם הופעותיה בטלוויזיה.
״אנחנו מבשלים את כל המאכלים שנהגו לבשל אצלנו
בבית,״ מספר מרסל .״המתכונים עוברים מדור לדור, מאב
לבן ומאם לבת.״ מלבד החומוס והטחינה המסורתיים
אפשר למצוא אצל מזאוי את כל הסלטים האפשריים:
למשל, טבולי: תערובת של בורגול טחון, פטרוזיליה, נענע,
בצל ירוק, לימון, סילפל שחור ושמן־זית. זהו סלט אהוב
בעיקר על יהודים יוצאי מצרים. או סלט מחציל מטוגן,
בתוספת זיתים ירוקים ושחורים. סלט זה מצטיין בריחו
החריף, בגלל כמות השום הגדולה שבו.

מסעדן מרסל מזאוי

אלו הן רק דוגמאות. מלבדן אפשר למצוא אצל מרסל
יותר מ־ 30 מיני סלטים שונים.
מלבד הסלטים יש כמובן גם המיבחר הרגיל המצוי בכל
מיסעדה, כגון צלעות כבש בתנור, שישליק עשוי על פחם,
או עגבניות מטוגנות עשויות על פחם, וכן ממולאים רבים
שביניהם בולטים עלי־דפנה ממולאים בבשר וקישואים ממולאים.
אך גאוותו של מרסל הם בכל זאת הסלטים. באלו —
הוא מלך.

הפוני שלך
הן האוצר שלך טפח מ ת ופייר ע מבון התמ רו קי ם המצו״ן־ ש ל

כמובן!
בי נ ג ־ לי ניאי

עם נירה דיברתי כבר מזמן על רעיון הקמת
הצמד, אבל איכשהו זה לא יצא לפועל.
תמיד או שאני הייתי באמצע הצגה — או
היא. רק לפני כמה שבועות יצא כך ששתינו
גמרנו תפקידים בשתי הצגות נפרדות והתפננו

החלום ; לשיר
פיזמונים מקוריים

מזו

ן* בעייה העיקרית בבניין ההופעה של
( ) הצמד היתר, כיצד לשלב את השירה עם
התנועה. כאשר מדובר בהופעה על במה
מצומצמת, כמו זו של מועדון לילה, אין
בכך כל קושי. הדבר הופך מסובך יותר על
במה גדולה, כאשר צעדי התנועה מרחיקים
את השתיים מן המיקרופונים.
״להעמדת הפיזמונים לקחנו את משר, רומני,
מלהקת בת שבע, שגם עבורו היה זה
נסיון ראשון. אני חושבת שדווקא משום
שכולנו עשינו את צעדינו הראשונים בבניית
התוכנית, היא יצאה יוצא מן הכלל,״
אומרת נירה.
הפיתרון לבעיית התנועה נמצא בכך שרוב
הצעדים הרחבים נעשים בקטעי המוסיקה,
בהם אין הן שרות ור,צמידות למיקרופון
אינה נדרשת.
״החלום שלנו,״ אומרת אביבה ,״זה להגיע
ליום בו נשיר אך ורק שירים מקוריים,
שייכתבו במיוחד עבורנו. אנחנו רוצות אך
ורק פיזמונים שמתאימים לבחורות, עם הרבה
דיאלוגים וקטעים הומוריסטיים, שיאפשרו
יותר תנועה
בינתיים הן מסתפקות בעיבודים חדשים
ללהיטים עבריים ואנגליים, שנכתבו עבורן
על־ידי יואל קוקל, חבר להקת נערי החצר,
שזכתה בפרס השני בפסטיבאל הקצב של
העולם הזה. יואל הוא גם האחראי לעיבוד
הקולי של פיזמוני שתיים בלילה.
בשבוע הבא מתחילות אביבה ונירה את
הופעות הבכורה שלהן, שיתקיימו במועדון
הלילה של מלון רן. מי שלא יספיק לראות
אותן שם, יוכל לשמוע אותן בהופעה הפומבית
הגדולה הראשונה שלהן, בטקס
בחירת מלכת המים של העולם הזה.

וגם רוקד
ך* ע ם, כאשר הסתפקנו ברדיו, בפטיפון
^ 2ובתקליטים כדי לשמוע את קולו של
הזמר, לא היה כל כך איכפת לנו אם הוא
רזה או שמן, מכוער או יפה, לבוש בהידור
או ברישול. העיקר שהיה לו קול טוב ופיז־מון
מוצלח. אלה שבכל זאת היו סקרנים
לראות את הזמר שלהם פנים אל פנים —
היו צריכים להטריח את עצמם לאולם ההופעה
או למועדון הלילה.
היום השתנו הזמנים. יש טלביזיה. לא
צריך ללכת לקולנוע או לאולמות ההופעה.
אפשר לשבת בבית ואפילו מי שיש לו טלביזיה
ולא משלם את האגרה, יכול לראות
את חביביו מופיעים ומזמרים לפניו. משרד
הדואר אינו מבטיח לנו פחות קילקולים ברשת
הטלפונים בעתיד הקרוב, אבל אם להאמין
להבטחותיהם, הרי שבעוד שלוש
שנים נוכל כבר לקלוט, ללא קושי, תחנות
רחוקות, ואו נהיה גם הרבה יותר מעודכנים
בכל מה שנוגע למיצעדי הפיזמונים,
מצד אחד זה טוב. כי אז נוכל לראות
וללמוד מן הנעשה בעולם הפיזמונים. אבל
לעומת זאת יש דאגה שגם אחרים יוכלו
לראות אותנו, ואם נביט כיום סביב, על מה
שיש לנו להציע בשטח הפופ בטלביזיה,
הרי שהתמונה עגומה ביותר.

המטרה: לשגע
את.הארץ

אחות לנו

מזלנו, לא היינו המודאגים היחידים
/ממצב מחפיר זה. גם איתן גפני, בעל
סוכנות האמרגנות מופע אמנים , 69 התלבט
בבעייה. הוא חיפש צמד בנות, שיוכלו להוות
חידוש מוחלט בשטח הפופ הישראלי הגורל הוא — אולי — עיוור, אבל לא
שיהיה להן כל מה שיש, וכל מה שאין בני תמותה. לכן, כאשר ראו בעלי חנויות
לכל הזמרות האחרות. שיידעו לשיר, שיידעו *! התקליטים בארצות־הברית את התמונה הלרקוד,
שיהיה להן גוף משגע ופרצוף עוד * מופיעה על גבי מעטפת מאריך־הנגן הראשון
| של להקת־העילית הגורל העיוור — החליטו
יותר.
לקח לו כמה שבועות טובים עד שהצליח ן• פה אחד שלא להציגו למכירה. התמונה, הלמצוא
שתים כאלה, והשבוע הן כבר נמ מופיעה משמאל, מראה ילרה בת וו, ערומה
צאות בשלבים האחרונים של החזרות. נא | ממותניה ומעלה, מחזיקה בידה מטוס חללי.
להכיר: אביבה פז ונירה עדי, שבקרוב יכי התאחדות סוחרי התקליטים החליטה כי ה־
•י תמונה מעידה על חוסר טעם הגובל בשחירו
אותן כולם בשם שתיים בלילה.
הן נראות טוב מאוד גם ביום. שתיהן ** תות מוסרית, והודיעה כי תחרים את התקדקות
גיזרה, קלות תנועה, בעלות קולות ליט, עד שיוכנס לתון מעטפה אזזרת. תגו־טובים
ויש להן רק מטרה אחת :״לשגע את * בתו של מנהל חברת התקליטים :״אין אנו
הארץ!״ הרפרטואר שלהן כולל פיזמונים סבורים כי המעטפה פוגעת בטעם הטוב.
עבריים ולועזיים, אותם הן מגישות בחלי * אולם אם יש כאלה הנמנעים מלרכוש את
פות סטרץ׳ הדוקות, עשויות בד כסף נוצץ התקליט בגלל התצלום — הם מוזמנים ל״הרעיון
להקים צמד כזה בא לי עוד לפני * התקשר עמנו ויקבלו את התקליט בעטיפה
שלוש שנים,״ מגלה אביבה .״הייתי בטיול אחרת הקרב על צמרת המיצעד הבאירופה
וראיתי שם את האחיות קסלר. אלה ין בריטי ניטש עתה בין להקת פלסטיק אונו,
תאומות הזוכות להצלחה בכל רחבי אירופה בפיזמונס תנו לשלום סיכוי, לבין רובין
והן מגישות תוכנית פיזמונים בתנועה ניב, בלהיט הסולו הראשון שלו, מאז פרש
אבל מאז בגרה מלהקת פיקוד מרכז, לא מלהקת הבי גיס — הצילצול הגואל# .ו
היו לאביבה הזדמנויות לשיר .״השתתפתי * .שיבוץ סרטונים, המראים להקות מפורסמות
בהרבה מחזות, אבל רק כשחקנית ורקדנית £ .מבצעות את להיטיהן בטלביזיה הישראלית
לשיר שרתי מעט מאד, במיסגרת ההצגות הוא בשורה משמחת לחובבי הקצב ב

סנה -והיא פ סו ל ה !
ארץ. חבל רק שהטלביזיה לא טרדה לפרסם
את הדבר בלוחות המישדרים שלה הצמד
אילן ואילנית קיבל השבוע מכתב מזוג
תושב נתיבות, תמר ודויד אדרעי, שהודיע
להם כי קרא לתאומים שנולדו לתם — בן
ובת — בשם אילן ואילנית. אל המכתב
צורף העתק אישור מבית־החולים, על רישום
השמות באנגליה מנבאים לקלודה
רונ׳ ר ס לתפוס את מקומה של שנדי
שאו. השבוע זוכה קלודה להצלחה במיצ־עד
האנגלי, בלהיטה השני לילד, טוב חצות.
׳ 9פיזמונם של זאגר ואכאנס, בשנת
,2525 מחזיר למיצעד הפיזמונים את אופנת
החזות הקשה • .התקליט מאריך־הנגן הראשון
של להקת השלושרים, שיצא לשוק
בשבוע שעבר, מביא צליל חדש לעולם ה־פיזמוניס
הישראלי. כמה פיזמונים מתוכו —
בעיקר הפיזמון מי אם לא אלוהים — מתעלים
לדרגת פיזמוניהם של החיפושיות•! .
התוכנית הינבא אל הזמר, המשודרת פעם
בחודש בגל הקל, ושבמיסגרתה מנסה צוות
לנחש פיזמונים חדשים המושמעים להם,
יהפכו ללהיטים — תבוטל בתיכנון השידורים
החדש, משום שהנהלת רשות השידור
הגיעה למסקנה כי ״אין לתוכנית כל הש
פעה״
6 .אף חובב קצב ישראלי לא יחמיץ,
כמובן, את תוכנית הטלביזיה של
ריצ׳ארד, שתשודר מחר (יום חמישי)
בערב בטלביזיה הישראלית.

קליף

העטיפה שנפסלה

*הרגשתי פצועה ופגועה אני מתה לאהוב ולתת, אבל אינני מתאהבת בקלות״ *
,אינני יכולה להתחרות עם הרווקות הצעירות קשה לאשה לחיות לבד במשך הש-
נים מתחילה להצטבר עייפות ומרירות לבוא לבד לחברה של נשואים -זה אסוף *
,אהיה מוכנה לוותר לבעל החדש בכל הדברים שגרמו לסיכסוכים ביני ובין בעלי הקודם״.

מין, אהבה, גברים

ראיון אינטימי

+אילנה: גרושה צריכה לדעת את
מקומה ועם איזה גבר לבזבז את זמנה. אני? *
יודעת מראש את מי אני יכולה להשיג ואת
מי לא. עד היום שכבתי עם חמישה גברים 1
בסך הכל — כולל בעלי לשעבר. רק פעם
אחת שכבתי עם מישהו שלא אהב אותי ורים.
מספיק פעם אחת. אפילו אם מישהו
אני לא אהבתי אותו. הרגשתי פצועה ופגומוצא
חן בעיני, לא איכפת לי אם הוא הולך
עה, ושאין לכל העניין ערך. לא אעשה דבר
לו. אני לא מתגעגעת לאף אחד, ושוכחת
כזה אף פעם יותר.
אותו אחרי יום־יומיים, עוד לפני שמתחיל
הרומן החדש.
אני נעלבת מהר, בוכה מהר, ונפגעת קשה
כשמישהו מעוניין רק לשכב איתי, ושבעצם
אני יודעת שאני מפחידה קצת גברים. הם
לא איכפת לו אם זו אני או מישהי אחרת.
רואים שאני חזקה ועצמאית, ויש כאלו שבמיטה
אני נותנת את הדבר החשוב במחפשים
בעצם אשר, שתישען עליהם ותית-
יותר שיש לי — אז למה לי לתת למישהו
לה בהם. אז שיילכו לעזאזל.
שאני לא אוהבת? עם החבר הנוכחי שלי לא
כמובן שאם מישהו מוצא חן בעיני, אני
שכבתי בהתחלה חצי שנה, עד שהייתי בטועושה
כל מה שאני יכולה לתפוס אותו. כל
חה לגמרי שהוא אוהב אותי.
רומן זה סיפור חדש, ואני לא מתעייפת אף
אני מתה לאהוב ולתת, אבל אני לא מתאפעם
מרומנים.
הבת בקלות. גם לא בגלל אותן הסיבות שאני
בטוחה שזה לא ימצא חן בעיני הרבגללן
התאהבתי בגיל .20 אני אף פעם לא
בה אנשים, אולי אפילו לא בעיני אילנה,
מרגישה צורך לשכב עם מישהו סתם.
אבל בעיני זה בהחלט לא מגעיל לשכב עם
על פי רוב אני נמשכת לבחורים בגילי.
מישהו סתם, בלי לרצות אפילו לראות אותו
לפעמים אני יוצאת אפילו עם בחורים יותר
עוד פעם.
צעירים ממני.
מרים: פעם לא שכבתי עם גבר ב־
* תמר: אני צריכה מין. אני לא מרמשך
שנה שלמד. וזד, לא הציק לי, למרות
גישה שאם אני שוכבת עם מישהו, אני נושאיני
נמנית על אלד, שטומנות ידן בצלחת,
תנת לו. אני יכולה בשקט לשכב עם סתם
שכבתי עם הרבה מאד גברים, אבל אף פעם
ידיד, כדי לפרק את המתח. ולא איכפת לי
לא שכבתי סתם. אני יכולה להיכנס עם
אם למחרת הוא מסתובב עם חתיכה אחרת.
מישהו למיטה רק כשאני מרגישה שיש ביהיה
לנו נעים, וזה הכל. אני לא רואה בו
נינו משהו, שיש רצון להמשיך ולהכיר אחד
חתן לעתיד, ומצדי הוא יכול לעשות מד. את השני, אבל סתם אני לא מסוגלת.
שהוא רוצה עם מי שהוא רוצה. העיקר שכשנכנסים
עם גבר למיטה והוא הולך באני
רגועה ולא עצבנית, ושאין לי חלומות
בוקר ולא מטלפן יותר, אפשר למות מרוב
מיניים.
עלבון. לכן אפשר לפחות לנסות למנוע ש

יקרה. ודאי שלא תמיד מצליחים.

״אני מפחידה
־־נכרים״

^ 4ני שוככת עם מישהו כל יומיים־שלו־שה.
היו לי מספיק גברים. מי שלא התייחס
אלי כמו שאני אוהבת — גמרתי איתו.
אני לא מנסה ללמד אף אחד שום דבר במיטה.
אם אנחנו לא מתאימים, אני אומרת לו
שלום ומחפשת אחר. מה יש, חסרים לי
גברים בדיוק לטעמי?
בכלל, הלב שלי לא נשבר בקלות על גב־

״5ל שגה -
׳*לקשהלותר״
ל פני שלוש שנים, הלך לי עם כל
מי שרציתי. היום לא, היום הגבר בבר

ככה זה אצלי, כל פעם שאני פוגשת מישהו
מקסים, אני בכל זאת מתחילה איתו
רומן, למרות שאני יודעת שעוד שבוע ארגיש
זיפת וארוץ לבכות אצל החברות שלי.

אץ לי הנגה״
4 £צד גכר, אפילו כשהוא מאוהב, הי
* אשר, היא אדם שחיים איתו, ובינתיים
עושים גם דברים חשובים אחרים, במו עבו־י
י, וכדומה. אבל בשבילי הגבר הוא מישהו
שאני חיה לא איתו׳ אלא למענו.

לא אוהב את גישתי לעבודה שלי, את ההרגלים
הקבועים שלי, החשובים לי.
כאשר גבר פוגש בחורה בת 25 או יותר,
הוא בטוח שכל מה שהיא רוצה, זה להתחתן.
אז למה לו להסתבך כשהעולם מלא
בנות ,20 שלא יודעות אומנם בלום, אבל
בכלל, יחסי־מין זה לא עניין שווה. האשה
מרגישות חופשיות מאוד, וחושבות שלשכב
נותנת והגבר לוקח וככה זה. הדיבורים על
עם גבר זה כמו לאכול ארוחת בוקר.
המהפיכה המינית זה שטויות. אי־אפשר ל־אני
לא יכולה להתחרות איתן, למרות כל
הגיע לסיפוק בחיי מין בצורה אחרת, מכיוון
מה שאני כבר יודעת. ובכלל, כשאני חוששאורגזם
של האשד, נובע ממצב נפשי, ולא
בת על כך, אז מה בעצם אני כבר יודעת
פיזי. ומצב נפשי זה הוא במהותו תחושה
שהן לא יודעות? בימינו לומדים מהר.
של נתינה, של רצון להתמזג עם מישהו ו־כל
שנד, שעוברת משאירה בי קצת מרילהיות
לגוף אחד. ולהרגיש ככה אפשר רק
רות, למרות שאני מנצלת את כל מלאי הכשנוצרת
הרבה אינטימיות, וחום וביטחון,
הומור שלי ומשתדלת לא לקחת ללב.
כשאני במיטה עם גבר, אין לי כל הגנה
קשה לאשר, לחיות לבד, להתווכח עם
נגדו. אני חשופה לגמרי לפגיעות. וכשאני
נהגי אוטובוס, לסדר ענייני מם־הכנסה ולסנפגעת,
הפגיעה היא בלי שום פרופורציה
חוב חבילות הביתה.
לעצם המעשה. לכן כשאני נכנסת למיטה עם
מה שמוזר הוא, שהביטחון העצמי שלי
מישהו שאני לא בטוחה בו — אני מפחדת
דווקא יורד משנה לשנה, במקום להיפך. כל
ונסגרת מבחינה ריגשית — ואז בכל העניין
שנה קשה לי יותר למצוא אנשים שמוצאים
אין הרבה טעם. לפעמים, לתקופות קצרות
חן בעיני, וקשה לי יותר לקשור קשרים.
מאוד, כל העסק מתהפך, ואני מסוגלת לשכב
לאט לאט זה הופך לבעייה רצינית, כי כדי
ולקחת. אבל זה קרה לעיתים רחוקות מאד.
שיישאר לי קצת פילפל ומלח בחיים, אני
לדעתי, אין דבר כזה הנקרא חוסר התאמה
צריכה לפגוש מפעם לפעם גבר שימצא חן
מינית בין זוג שאוהב. אם אני רוצה מישהו,
בעיני, שיעורר את סקרנותי, שבגללו יתחשק
תוך שלושה חודשים יהיה לי טוב איתו ב-
לי ללכת למספרה ולקנות שמלה חדשה. אז
מיטה, ולא חשוב עד כמה אנחנו לא מתאיככה
זה. כשיש מזל, את פוגשת כל כמה
״ 0,בהתחלה. אם אני אוהבת גבר, אני גם
חודשים מישהו שמחזיר לך את שמחת האוהב
לעשות כל מה שהוא רוצה במיטה. אני
חיים׳ ואחר כך הרומן נגמר. במשך השנים
נהנית מזה.
מצטברים הרומנים, ואפילו אם כולם היו ז*
מוצלחים ויפים, מתחילה להצטבר גם עייפותי
ומרירות.
בזמן האחרון יש לי מזל לפגוש גברים
לא הגונים ביותר, בלי טיפת יושר פנימי•
אני מאמינה לאנשים, ורק אחר־כך אני
-¥תמר נ להתחתן סתם פעם שנייה
מגלה שסידרו אותי, אבל אז כבר מאוחר
אפשר תמיד. אבל מפחיד אותי נורא שלא
מדי. אלא שהנסיון לא מלמד אותי. כל פעם
אמצא שוב פעם מישהו שמתאים לי. אני
שאני יוצאת, לבושה יפה ומאופרת, מנקר
רוצה מאוד להתחתן, אבל עם מישהו חכם,
לי בלב: אולי אפגוש מישהו חדש. אולי
שאפשר לחיות איתו. לא איכפת לי איך הוא
דווקא היום. אבל כמובן ששום דבר לא
נראה, בתנאי שלא יהיה דוחה, כמובן.
אני לא מוכנה להתחתן עם מישהו רק
כדי לא להישאר לבד. להיפך, משנה לשנה
עולות הדרישות שלי. ייתכן כי בגיל 50 הן
יתחילו לרדת, אבל עד אז יש לי עוד הרבה
שנים. עוד דבר, אני מוכנה להתחתן עם
מישהו רק אם אנחנו מתאימים במיטה. כש־המין
לא בסדר, שום דבר לא בסדר.
תמורת גילוי ליבן ה מל א: הן ביקשו לאילנה
נ הבדידות לא כל־כך מפריהישאר
אלמוניות. גילוי שמותיהן עלול
עה לי. מר. שאיכפת לי זה ילדים. כשאני
להפריע להן בעבודתן•
הולכת לשפת־הים ורואה את כל הילדים
השלוש אינן מייצגות את הגרושה ה שם,
זה צובט לי בלב. אבל, כמו שאומרים
ישראלית הממוצעת, א ם יש בכלל דבר
הגברים, בגלל שאני אוהבת חלב, לא אקנה
כזה. הן מייצגות רק א ת עצמן.
פרה. אני רק מצטערת שלא נולד לי ילד.
השתתפו בראיון :
אני מתה לאהוב ולתת, אבל זד. לא אסון
תמר, בת , 29 גרושה מזה ארבע שנים.
בעיני אם כרגע אין לי למי. יש לי דברים
שיער ערמוני גולש, עיניית אפורות מלאות
אחרים בחיים. אני בטוחה שיום אחד אתחתן
הומור. נאה וחתיכית. עבודה מעניינת כעם
גבר, שלא רק שיאהב אותי ושאני אוהב
מזכירתו של איש ציבור ידוע•
אותו, אלא גם שנדע לחיות ביחד. כך חשבאילנה,
בלונדית ויפהפייה, בת . 27
תי בגיל ,20 כשהתחתנתי, וכך אני חושבת
גרושה מזה שנתיים. תפקיד בכיר בעיתון
גם היום.
גדול. מוכשרת מאוד, מצליחה מאוד•
מריס 2אני מפחדת קצת מהשנים
מרים, בת , 25 גבוהה וחטובה. בעלת
שעוברות, בעיקר בגלל המשקע של הממשרד
ליחסי ציבור. גרושה מזה חמש
רירות שהן משאירות. לפעמים אני חושבת
שנים. היחידה מבין השלוש שיש לה
בליבי שאתחתן עם איזה שלייגר שירביץ
הורים עשירים, עליהם אפשר לסמוך
מכות לכל מי שפגע בי בחיים ולא יכולתי
בשעת הצורך.

נישואין מחדש

אלה זוהר
כדי למצוא תשובות לשאלות אלו,
כינסה כתבת ״העולם הזה״ ,אלה זוהר,
שלוש גרושות זוהרות לראיון אינטימי
וגלוי־לב, שנמשך לאורך ארבעה ערבים
רצופים. למרואיינות היה תנאי יחיד,

״ במימה -

האיון 1ה

כך נולד
אי-אפשר שלא להיתקל בהן.
הן תמיד בולטות בשטח, אפילו בדי״
זינגוף הנוצץ. הן מטופחות, אלגנטיות,
לבושות לפי האופנה האחרונה.
הן שנונות, אינטליגנטיות, לפעמים
יפהפיות, תמיד חתיכות. הגברים מתלהבים
מהן, הנשים מקנאו ת בהן.
אבל הן גם גרושות! אז מ ה ! האם
שונה הגרושה מכל אשה אחרת!
כאשר הגרושה היא אשה מבוגרת,
עייפה ואפורה, מטופלת בילדים ו חסר ת
מיקצוע, לא צרין להיות נביא כדי לדעת
שגורלה רע ומר. אבל מה מצבה של
הגרושה הזוהרת, בישראל של שנת 69׳ !
מה מס ת תר מאחורי ה מסיכה ה מקסי מה?
האם היא מאושרת באמת כפי שהיא
נראית? האם מצבה מוצא חן בעיניה
— או שהיא מחפשת את ההז דמנות
הראשונה להתח תן שוב?

קורה, ואחרי חודש או חודשיים של אלגנטיות,
יוצאת לי כל הרוח מהמיפרשים, ואני
אומרת לעצמי שלא כדאי להתאמץ, מכיוון
שזה בין כה רק מעלה את הציפיות ומגביר
את האכזבה, אז שיילכו כולם לעזאזל.
היו לי רומנים עם גברים נשואים, רובם
חכמים ואינטליגנטים ואגואיסטים. הנשים
שלהם לא היו חכמות גדולות. טתם פצצות־מין
שגמרו גימנסיה, מבית טוב.

להחזיר לו. אבל כמובן שהירהורים מסוג
כזה נעלמים. נשארת רק העובדה שאני לא
מוכנה לעשות פשרות בעניין חתונה. לא
היום ולא בעוד עשר שנים. מספיק סבלתי
בפעם הראשונה.
אני רגילה כבר למשל לישון לבד בחדר.
נעים לי וטוב לי, ואני נהנית מכל רגע.
פיתאום יבוא מישהו לנחור לידי, ולא אוכל
לקרוא בשקט. אם אוהב אותו, אחשוב
בטח שהוא נוחר נורא חינני, ואלטף לו
את הראש. אם לא אוהב אותו — אזרוק
לו נעל על הראש.
אה, ויש עוד תנאי. אני אהיה מוכנה להתחתן
מחדש רק אם נהיה ידידים טובים.
אחרת כל המצב הוא בלתי נסבל. כשגבר
ואשד, הם ידידים, הם יכולים לחיות בצוותא
ולבלות נפלא, ולעזור אחד לשני. כאשר הס
לא ידידים, אז יש בנישואין האלו כל החסרונות
— ושום מעלה. הסקס לבד לא
יעזור. בשביל מה אני צריכה את זה?
תמורת הידידות אני אהיה מוכנה לוותר
לבעל בכל אותם הדברים שגרמו למריבות
ביני לבין בעלי הראשון. לא איכפת לי
שישאיר את נעלי־הבית שלו באמצע החדר,
ושיאכל כל היום רק גבינה. לא איכפת לי
שלא ירחץ כלים, ושייצא בערב לבלות עם
החברים שלו. אתן מחייכות. כן, אני יודעת,
עכשיו אני חכמה.

עבודה וקריירה
•¥תמר: הייתי בחו״ל ארבע שנים
ולמדתי מיקצוע. אבל במקום לעבוד במיק־צוע
שלמדתי ושאני אוהבת, אני עובדת
כמזכירה למרות שאנשים מבחוץ חושבים

שהעבודה שלי זוהרת, היא בעצם לא מספקת
אותי.
אני מחזיקה את הג׳וב שלי כבר שלוש
שנים. מכיוזן שזו לא עבודה שיגרתית,
כל החיים שלי השתנו מאז. אין לי שעות
קבועות או סופי שבוע. אני תמיד תלויה
באנשים שאיתם אני עובדת. אם אתחתן
שוב, אפסיק לעבוד בעבודה הזאת. אף אדם
נורמלי לא ירצה לחיות עם מישהי שכל
רגע מסוגלת לקום וללכת לעבודה.
אולי אז סוף־סוף אוכל לעבוד במיקצוע
שלמדתי. כי הרי אין לי כוונות לשבת כל
היום בבית אם אנשא.
+אילנה: לקח לי הרבה זמן להגיע
לתפקיד שיש לי עכשיו בעיתון. אני לא
יודעת מה הייתי עושה בלי זה. כמה רע
שאני לא מרגישה, אני תמיד יכולה להתיישב
ולעבוד — ולשכוח מכל הצרות שלי.
העבודה נותנת לי זכות קיום, בגללה אני
מרגישה כמו בן־אדם. כמובן שיש לזה
מחיר: אני עובדת כעשר שעות ביום, לפעמים
חצאי לילות. כשיש לי שבוע מטורף
בעבודה, שום דבר אחר אינו קיים בשבילי,
אני לא יוצאת לבלות, לא רואה אנשים,
רק עובדת וישנה. ברור שלא אוכל
להמשיך לעבוד ככה אם אתחתן, אבל אני
מתכוונת להמשיך לעבוד במשהו, כדי
שארגיש את עצמי אדם בזכות עצמי, ולא
אצטרך להטיל את עצמי על צווארו של
הבעל•

מדנישה

עצמי אפם״

מרים: במשך שנים אכלתי הצץ
כדי לבנות את המשרד שלי, זו הרגשה

נפלאה להיות עצמאית וחופשיה. אני איה־בת
את העבודה שלי, ועובדת כל היום.
בעצם הרבה ערבים הנראים כאילו היו בילוי׳
הינם למעשה עבודה. למרות זאת, אני
מרגישה עצמי חופשיה. נעים לדעת שאין
בוס על הראש, שאם אני רוצה לקחת לעצמי
כמה ימים חופש אין מי שיאסור
עלי. אני לא יודעת מה הייתי עושה בלי
העבודה שלי, בלי שאוכל לברוח אליה מכל
הצרות, כמו אילנה. האנשים שאני עובדת
איתם מכבדים אותי ואוהבים אותי. כך
שאפילו אם קורה לי פנצ׳ר באיזשהו רומן,
אני מתנחמת ביחס שאני מקבלת מהם, ולא
מרגישה את עצמי אפס.
אם אתחתן, אמשיך לעבוד, וכנראה גם
שבאותו הקצב. אני ממילא חושבת שאם
אתחתן, אז זה יהיה עם גבר שבעצמו עובד
כמו חמור.
אני גם חושבת שרוב הנשים הנשואות
היושבות בבית, מאבדות חלק ניכר מקיסמן
ומכוח־משיכתן. אחרי הכל, על מה כבר
אפשר לדבר עם הבעל כאשר יושבים כל
היום בין הסירים והמחבתות? מגע יומיומי
בחוץ עם אנשים מחדד את החושים ושומר
על המתח.
כסף אילנה אני מרוויחה כאלף לירות
נטו לחודש. אני לא מוציאה הרבה על עצמי,
וכל פעם שיש לי כמה אלפי לירות אני
נוסעת לחו״ל כדי לנשום קצת אוויר. אני
גם קונה שם את הבגדים שלי.
בעיות של כסף לא כל־כך מטרידות אותי.

אבל אם לא אתחתן שנית — ואני לוקחת
את זה בחשבון — אז אני רוצה לפחות
ביטחון כלכלי.
לא מפריע לי לגור בדירה שכורה, ואני
לא מתה על אוטו. כשאני צריבה לנסוע לאיזה
מקום, תמיד מתנדב איזה מכר.
יש גם תמיד מישהו שמזמין אותי לארו־חות־צהריים
או ערב, כך שכימעט לא יוצא
לי לשלם בשביל ארוחות או קולנוע.
כשאין לי כסף אני לא לוקחת מאף אחד,
אלא מצמצמת את ההוצאות. אני לא חייבת
גרוש לאף אחד בעולם.
רוב הגברים שאני מסתובבת איתם אינם
עשירים, אבל יש להם מספיק כדי לחיות
ברווחה. עם תפרנים אני יוצאת רק אם הם
מקסימים בצורה יוצאת מן הכלל.
¥תמר: כסף לא עושה לי כלום. אני
חיה כמו בן־אדם ומבזבזת כל גרוש שאני
מרח־יחה. האמת היא שהייתי רוצה להתחתן
הפעם, לשם שינוי, עם מישהו שמרזזיח מספיק
כדי לקנות לי מכונית ודירה ונסיעות
לחו״ל והכל. אבל כל זמן שאני לבד —
לא איכפת לי. אני מרוויחה כ־ 600 לירות
לחודש, ומסתובבת באופן קבוע בלי ורוש
בכיס. כשאני כבר מקבלת את המשכורת
היא נעלמת בין כל הנושים שלי. מה אפשר
לעשות, אני לא מוכנה להצטמצם ולחסוך.
אני אוהבת לאכול טוב, לנסוע בספיי־שלים,
ובכלל, להוציא כמה שמתחשק לי.
^ מרים: ענייני הכסף ממררים לי
את החיים. לפעמים אני יושבת בערב ועושה
חשבונות, ומגיעה תמיד למסקנה שאני
צריכה להתחתן באופן דחוף ביותר, רק
כדי שהעניינים האלה לא ישבו על הראש.
אני מרוויחה הרבה, אבל אין לי שום חוש
להסתדר עם כסף. בשבילי לכסף אין שום
ערך. הבעייה מתעוררת רק כשאני רוצה

־| הג רו שו ת }־

ו5X>0000000000000000000^0^XXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXX!£
קרוב לוודאי שהשבוע
תשמש נושא לקינאה לכמה
מחבריך ומכריך.
השתדל להצניע את הצ־לחותיך
בכל השטחים
ושמור בסוד את תוב־ניותיך,
גם מאנשים שאתה
נותן בהם אימון
ו 2במרס -
מלא. אם אתה עובד
20 באפריל
שכיר, תצטרך להיאבק
בזמן הקרוב בשאיפתך לעצמאות. אכזבתך
תחלוף ואז תוכלי לצחוק מל חששותיך.

הדברים אינם מסתד רים
השבוע כפי ש-
תיכננת אותם. מיב-
שולים בלתי צפויים,
דוחק בזמן וטירדות
במשפחה מונעים ממך
לבצע את כל הדברים
שהטלת על עצמך.
מוטב שלא תידחף ל מצב
של כפייה. כדאי

ו 2באפריל י
20 במאי

להם מזמנך.

לחצים שהצטברו מעיקים
דווקא בתקופה זו.
הזדמנות נדירה להצלחה,
כספית, וחברתית,
נפתחה לאחרונה. עשה
את כל המאמצים על-
מנת שלא להחמיצה. הדבר
יחייב התמסרות
ועבודה מאומצת, אבל
כל מאמץ הוא כדאי.
את מנסה להסתיר ממנו את הדברים המעיקים
עלייך. אבל עיני ך מסגירות אותך.

רגישותך תעמוד השבוע במיבחן קשה.
תחושת עלבון יכולה להשפיע על שיקו-
ליד בבעייה החשובה לך. רגשות תיסכול
מצטברים מולידים בך
ומלנכולית. מרירות בילויים ובידור יהיו
הצורה היעילה ביותר
לחרוג מהמעגל הסגור
אליו נקלעת. אל תמ נע
מעצמך התפרקות
אפילו תצטרך להש תמש
באמצעים החור ( 2בספטמבר ־ באוקטובר גים מהשיגרח. א ם ;12

היא מוכנה להאזין
לך, שפוך בפניה את ליבך. אתה זקו ק
באופן דחוף לאנשים שיבינו אותך.

1אזניי0

שמועות ודברים שאין מאחוריהם כל יסוד
עלולים להטעות אותך השבוע. נהג בזהירות
על כל אינפורמציה המועברת
אליך, ובדוק
אותה ביסודיות לפני
שאתה מסתמך עליה.
יהיה עליך לטפח מחדש
יחסים שהזנחת עם אישיות
העשוייה להועיל

לך. בנות מזל עקרב
22באוקטובר -שטרם עברו את גיל ה22ב
יובייני

בג צפויות השבוע ל־מתנות
יקרות. כדאי לכן

לבדוק אס המחיר שאתן נתבעות לשלם
מוגזם מד
מתנות אלו אינו
עבור

עקוב

(המשך מעמוד )35

לקנות משהו ואין לי כסף או כשאין לי
כסף לשלם את שכר־הדירה, הטלפון או
חשבון המכולת.
בזמן האחרון אני משתדלת לחיות עם
חשבון, כדי לקנות לי דירה. נמאס לי לנדוד
מדירה לדירה כמו צועניה ולגור בין רהיטי
סוכנות. אז כרגע יש לי התקפת קמצנות
ואני לא מבזבזת.
אבל בדרך כלל כשיש לי קצת כסף בבנק׳
אני הולכת מחלון־ראווה אחד לשני
ומחפשת דברים שימצאו חן בעיני. אני
קונה ספרים, כלי־בית, בגדים, או מזמינה
את עצמי לארוחה ב־ 50 לירות.
אין לי הרבה מחזרים וכשיש אז זה לתקופות
קצרות, לכן על פי רוב אני משלמת
לבד בעד כרטיסי הקולנוע, המיסעדות
וכר. אבל כשאני יוצאת כבר עם מישהו,
אז על סי רוב יש לו כסף להזמין אותי
למיסעדות יקרות, או לאן שאני רוצה.

^ מרים: תל־אביב זו עיר קטנה ונד
חורבנת, ואני מכירה כבר את כולם. לאן
שאני יוצאת אני פוגשת את אותם האנשים.

משפחה וכומר־מוודה, היו למעשה יוצאות־דופן
גם כשהיינו ילדות קטנות בבית־ספר.
לאן אני יוצאת? לאן שכולם יוצאים.
לבתי־קפה, קולנוע, דיסקוטקים ומסיבות.
האמת היא שאני שונאת מקומות צפופים
ורועשים, אבל לאן אפשר ללכת? אם אני
רק יכולה, אני נוסעת לאילת או לטיולים
ארוכים. אז אני מרגישה שאני חיה. אני
שקטה ונהנית מכל רגע. אבללצערי זה
מסתדר רק לעיתים רחוקות.
אילנה: אין לי חברות. לא היתר,
לי חברה מעולם לאורך כל הדרך, גם כשהייתי
נשואה. ועכשיו קשה כבר ליצור
קירבה. אני לא יכולה לבוא ולהלביש את
עצמי על מישהי מהידידות הנשואות •שלי,
להגיד לה שמשעמם לי או שלוחץ לי משהו
על הנשמה. אם קורה לי משהו שאני לא
מסוגלת לשמור לעצמי, או כשאני מרגישה
שאני הולכת לאיבוד — פשוט אין לי למי
ללכת. אין לי עם מי להתייעץ כשאני צריכה
להחליט משהו. ייתכן שאני אדם סגור,
ושהמצב נגרם באשמתי. אבל עובדה —
ככה זה.
איכפת לי מה שאנשים חושבים עלי. יש
דברים שלא אעשה בשום אופן• למשל, לא
אלך למסיבה עם חברה, לא אטלפן לגבר
— אפילו אם אני בטוחה שהוא ישמח לזה.
אין לי בעיות בענייני בילוי. כשאני רוצה
לצאת יש לי תמיד מיבחר. כל יום

מישאלה שכימעט והתייאשת ממנה עשו-
ייה להתגשם במפתיע. ייתכן גם ותהיה
לך תוך הימים הקרו-
בים אפשרות לפזרנות
ולנדיבות מופגנת. מכילאו
רים
ושכנים
אותך בביקורים ובבקשות.
תצטרך להק דיש
זמן לפיתרון בעיותיהם
של אחרים
שאינן מעניינות אותך } 2בנובמבר ־
20 בדצמבר
ביותר. פעילות גופנית
מוגברת צפוייה בסוף
השבוע• בעיות שלא עניינו אותך בעבר
יעמדו במרכז סקרנותך. ליבשי בהיר.

1ן ש0
יהיה השבוע. זהו עליכם להכריע סופית
לכאן או לכאן. הה-
ס סנו ת תפגע בכם ל עתיד.
שיקוליכם מוכתבים
אומנם על-ידי 11110 אנשים אחרים, בעי ;21ב
יוני
קר בני מזל אריה
כ 21ביו 7יי
ודגים, אולם בצורה זו
תשרתו רק את מט ״״

רותיהם ולא את האינטרסים שלכם.
עייפות כתוצאה מ החו ם תפגום בכושרכם.

צפויים חיכוכים ביחסים
המשפחתיים, בעיקר
על רקע של ״מי לובש
את המכנסיים״? השחצנות
והיוהרה שלך עלולים
לסבכך וליצור בעיני
אתרים תדמית שלך
שאינה מתאימה כלל ל__
מציאות.
יתגלה צורך

לפרוק מיטען של תוק-
פנות שהצטבר. עדיף שתעשה זאת בהתעסקות
ספורטיבית איזושהי או בנהיגה.

כושר השיכנוע שלך
ישפיע השבוע על חוג
גדל והולך של אנשים.
ייתכן ותעמוד
במרכז ההתעניינות ב-
עיקבות פעולותיו של
אחד מאוייביך. ההגי נות
שלך בהתמודדות
עם יריבך עלולה להכשילך,
כיוון שתפו-
נה זו אינה משפיעה עליו. תקבלי הש ביע
מכתב שיגרום לך להתרגשות רבה.

הרבה שעות שינה ומנוחה יעזרו לן לברוח
מהבעיות הלוחצות עליך. אבל זוהי רק
בריחה, וה׳א אינה פותרת
את הבעיות אלא
רק דוחה אותן. תצטרכי
להתמסר למישהו
הזקוק לן ולעודד את
רוחו. ייתכן ופגישה
מיקרית תשנה את שיגרת
חייך. לא מן הנמנע
שתשני את דעתך על
21 בדצמבר
סו בינואר
אישיות שהערצת. במישור
הרומנטי תיתבעי

לתת יותר מאשר לקבל. אבל עלייך להתאת
אוהבת.
אים אתעצמך לאיש שאותו

רוח שובבות ועליצות תשרה עליך השבוע.
כמה מפעולותיך יפתיעו אותך בעצמן.
מצב קשה ש נחלצת
ממנו, או שנראה
לן כי אתה עומד
להיחלץ ממנו׳ יסיר
ממך נטל נפשי כבד.
הביטחון העצמי שלך
שעורער לאחרונה, יתגבש
מחדש. הרכילות
היא אחת מתכונותיך
20 בינואר -
8ו בפברואר
הרעות• ב מקו ם עבו ד
תן י תייחסו בהער כה
למאמצין והדבר ימריצך לנאמנות-
יתר בעבודה. דחיית ביקור תאכזב או תן.

הסוף השבוע יחייב נסי־
•לטות ופעילות מורטת
־ .עצבים. בן־זוגן עלול
:ל׳להרגיזך באדישותו ובס
אי־נכונותו לשאת עמך
;זבנטל. בעיות של דייטה
•*יעסיקו אותך. מראך ה־
>< .בפברואר חיצוני עשוי להסריצן
ר־זוסע״ לנקיטת שורת צעדים
#בכיוון של שינוי .׳יהיה

עליך לחשוב מחדש על הוצאה כספית ש עמדת
להוציא. נסיעה רחוקה שתיכננת עלולה
להתבטל במפתיע בגלל מישהו מבני
משפחתך. יצירה ספרותית או מוסיקלית
תפעיל את דמיונן. אכן, מגיעה לן מנוחה.

וניס

אני לא מסוגלת לצאת עם מישהו שמשעמם
אותי, או להימצא בחברה משעממת.
אני קמה והולכת הביתה, ונכנסת למיטה עם
ספר. לא איכפת לי אם העלבתי מישהו
ולא איכפת לי מה שחושבים עלי.
בכלל גיליתי שכל העניין הזה, של מה
אנשים חושבים, מעולם לא הועיל או הזיק
לי. כולם יכולים לרכל ולספר מה שהם
רוצים, ההדים אף פעם לא מגיעים אלי או
מפריעים למשהו בחיי. עוד לא קרה לי שגבר
שיצאתי איתו הפסיק את היחסים איתי
בגלל דברים שאנשים סיפרו לו.
אחרי שלמדתי את העובדה הפשוטה הזאת,
הפכו החיים שלי להרבה יותר קלים.
אני עושה מד, שאני רוצה, ויוצאת לבד
לאן שאני רוצה ומתי שאני רוצה.
בכלל, אני מעדיפה ללכת לקולנוע עם
חברה, מאשר לצאת לבלות עם איזה נודניק•
לפעמים אני מבלה ערב עם איזה
ידיד ישן עוד מהגימנסיה, או עם מכרים
שלי. מה שנעים בכל העסק זה שהוא לא
מחייב. אני לא צריכה להתלבש במיוחד,
אני יכולה להתנהג בחופשיות, והעיקר אין
לי ציפיות שיקרה משהו, כך שאני לא מתאכזבת.

״אצל
הגשים -
אני מופקרת״

ין לי חוג קבוע של ידידים, אלא כל
ץ 4מיני מכרים מפה ומשם שאין שום
קשר ביניהם. יש לי גם כמה ידידים נשואים
— רק גברים. לבוא לבד לחברה של
נשואים זה אסון. אני מרגישה כמו יתומה.
כל הנשים הנשואות מסתכלות לתוך המחשוף
שלי כאילו יש לי שם משהו שלהן
אין. אצל הגברים אני הופכת תיכף לכוכב
הערב, אצל הנשים — מופקרת או השד
יודע מה, ולא חשוב בכלל איך אני מתנהגת.
הדבר
היחידי שמנחם אותי זה לראות את
החברות הישנות שלי מהגימנסיה. כולן נשואות,
מכוערות ויבשות כמו צנון. העיניים
יוצאות להן כשהן רואות אותי לבושה יפה,
מאופרת ומלאת־חיים.
כשאני חושבת על זה עכשיו, הרי שרוב
החברות מילדות שנשארו חברות שלי עד
היום, ושבעצם משמשות לי תחליף לבעל,

מטלפנים אלי כמה גברים ומזמינים אותי
לצאת איתם. חלק מהם מעוניינים בי, וחלק
סתם ידידים שרוצים שלא אשב בבית.

״פעם היו 7י
^י די ק לז ב רי ם ״
* אני יוצאת. הרבה. אפילו למסיבות
| משעממות עם אנשים משעממים _
העיקר לא להיות לבד. לאן אני יוצאת?
לאן אפשר כבר לצאת? דיסקוטקים וכו׳,
כמו מרים וכמו כולם. למען האמת אני
די אוהבת דיסקוטקים. אני נהנית לקשקש
ולפלרטט ולשבת בבתי־קפה. מה יש, יותר
טוב לשבת בבית?
•¥׳ תמר ג אין לי חברה קבועה, אבל
פחות או יותר אני מסתובבת באותו חוג
של אנשים. בסוף אני תמיד נוחתת במסיבות
איפה שאני מכירה את כולם. ככה זה,
מה אפשר לעשות?
אני הולכת למסיבות אפילו כשאין לי
חשק, בגלל שאם לא אלך כמה פעמים, לא
יזמינו אותי יותר.
כשיש לי מישהו נחמד, אני יושבת איתו
בבית. למסיבה אני באה בשביל למצוא.
אני משתדלת לבוא עם גבר ועם חברה,
כדי ששתינו נהיה חופשיות ונוכל לפלרטט
ולעשות מד. שאנו רוצות. אצלי ערב עם
גבר זה קדוש. אני לא יוצאת לפעמים שבועיים
— עד שבא מישהו שבאמת נעים לי
איתו. אני לא מבזבזת ערבים סתם כך.
פעם היו לי מיליון חברים. כל העיר היו
חברים שלי. היום יש לי מעט, מעט מאוד.
לפעמים זה די מרגיז שאין מי שיפנק אותי•
אבל בסך הכל יותר נוח לי ככד״ עכשיו
הבית שלי זד, בית, ולא מקום מיפגש ל־חבר׳ד,
כשבתי־הקפה נמאסו עליהם. יש לי
חברה קרובה אחת, שאני שותפת איתה
לדירה, ולעוד כמה ידידות משותפות. אני
מבלה הרבה עם חברות, ויודעת שאני יכולה
לסמוך עליהן בעת צרה. כל החברות
שלי או חזקות או גרושות. אני שונאת
לצאת עם זוגות נשואים. זה בדיוק כמו
שמרים אמרה: גועל נפש לראות את כל
הנשואים האלה שעומדים ומסתכלים עלי
והריר נוזל להם.
לא, לא איכפת לי מה שחושבים עלי. אני
מצפצפת.

מעשה
בגלולה
כ ש או רי גו ר דו 33 העסקן הצעיר
והנמרץ, שימש ציר המערך בקונגרס
הציוני האחרון בירושלים, קרה לו
מה שקורה בכל האגדות היפות. יחד
אתו ועם עוד מאות האנשים שהיו שם,
היתה שם גם רחל כרמל ,26 ,מזכירתי
הצעירה והנמרצת של שר-החוץ

אבא אבן.

זה התחיל בכן שהיא פגשה אותו
וסיפרה לו שיש לה כאב״ראש משגע,
ואולי יש לו גלולה נגד. אז הוא אמר
שהוא נורא מצטער אבל אין לו. הוא
לא הצטער הרבה זמן, וגם היא לא,
כי למחרת היום היא קיבלה גלולה
מיוחדת בתוך מעטפה סגורה.
זה היה האות להתחלת הרומן הגדול.
השבוע
יקבל אורי חותמת כשרה
ורשמית בחתונה הענקית שתיערך בשלושת
אולמי הרבנות בתל-אביב, לשם
יבואו מאות האורחים המוזמנים. או-
רח-הכבוד בה יהיה, כמובן, אבא אבן.

השח בחדרו של הרבי המרקד
של הרב קרליבך מסתובבות נשים?״
״שמעת מה שהוא עושה?נשים?״ המשיכה
השמועה את דרכה.
כך זה נראה בסוף :״הוא אוסף נשים בחדרו
ועושה בהן מעשים נוראים.״
הנהלת המלון פנתה אל הרבי המרקד והודיעה
לו שנוכחותו אינה רצוייה יותר
במלון, והוא נאלץ לקחת את חפציו ולחפש
לו מקום אחר.
עכשיו מעניין לדעת מה היו אומרים כל
אנשי המלון ומלצריו אילו ידעו שבאותו
לילה, בחדרו של הרב קרליבך, היו לא רק
אשד״• אלא גם שני ילדים, ילד בן שנתיים
וחצי וילד בן שלושה שבועות?
ואילו ידעו שבאותו זמן לא היה הרבי
בכלל בחדר, היו בטח מוסיפים עוד כהנה
וכהנה. לא רק שהוא מביא נשים לחדרו,
אלא שהוא גם עושה את מעשיו ממרחקים.
בכל אופן, בלי קשר לשמועות האפלות
שעדיין מהלכות, מוכן הרב קרליבף לספר
את האמת על אותו מעשה. מסתבר שהוא
הקים בסאן פרנציסקו בית־כנסת הנקרא
בית האהבה והתפילה. הוא החליט להקים
את אותו בית־הכנסת גת בארץ, ולשם כך
הביא איתו מניין אנשים שישתקעו כאן,

באחת בלילה הגיע למלון מרכז בירושלים
גבר גבה־קומה וגדל־אברים, ושאל את
פקיד־הקבלה :״איפה חדרו של הרב קר־לי

״לשם מה דרוש לך חדרו של הרב קר־ליבך?״
היקשה פקיד־הקבלה של המלון הדתי
מאוד, והאיש ענה :״אשתי נמצאת אצלו..אני
צריך להגיע לשם.״
פקיד־הקבלה נבהל ושאל את הגבר למה
הוא מתכוון כשהוא אומר שאשתו נמצאת
אצל הרב קרליבך, הלא הוא הרבי המרקד,
והגבר שאל את פקיד־הקבלה :״תגיד, אתה
לא מבין מה שמדברים אליך? אני אומר לך
שאשתי נמצאת שם.״
פקיד־הקבלה נתן לו את מספר החדר, אבל
עד שהבעל הספיק להגיע לשם, כבר הקדימה
אותו המשטרה.
הוא לא הבין מה קורה. אבל למחרת
עסק כבר כל בית־המלון בחדשות האחרונות.
״שמעת?״ שאל מלצר את רעהו ,״מצאו
אשר, בחדר של הרב קרליבך.״
״שמעת?״ הועברה השמועה הלאה ,״בחדר
. 11^14/

ייייייי׳

יייי ״״״יי

ייי יי״י״

מת מאב להס?
כוכב בשמיים
רבקה מיכ א לי נמצאת בהריון בחודש
רביעי, והרדיו מתחיל לחשוב על
כוכבת רדיו עם אותה מידה של ק סם
אישי וכישרון, והומור, שתמלא את
מקומה, לחודשי הריונה האחרונים ולזמן
הלידה.
וכן מצאו מישהי חדשה. היא משעשעת.
יש לה הומור. היא מצחיקה, היא
עורכת את התוכניות ״מנגינה וקצב״,
ו״ד״ש עם שיר״ ,אומרים שהיא כוכבת
חדשה בשמים שם, ובעיקר יש לה שם
טוב.
שמה הוא שושנה עטרי, והיא אחת
מארבעת האחים והאחיות של יונ ה

עטרי.

רחל

י ש אנ שי ם שכו א ב לה ם ב שיניי ם,
י ש כאלה שב ראש, וי ש כאלה ש בלב,
א בל הכא בי ם ה אל ה י כו לי ם ל היו ת לכל
אחד. י ש אנ שי ם שי ש לה ם כ אב מיו ח
ד: כו א ב לה םשלרחל ברזין, בעלת
ה די ס קו בו טי ק ביבה הולך קלף.
מ פי צי ם ע לי ה כל מי ני ש מו עו ת
ז דוניו ת ב עי ר, בכוונ ה ל הזי ק ל בו טי ק
— וקורה ב דיו ק ן ההיפך. הול ך לה עו ד
יו תר.
מ ט רי די ם או תהבטל פון, מ פי צי ם
ע לי ה ש מו עו ת שנג מ רו לה ה מ חז רי ם
— ואז הי א מו פי עהב אי רו עחבר תי
ע ם בן־זוג מ בו ק ש, וכול ם פו ת חי ם זוג
עיניי ם. מה ש מ רגיז א ת אלה שי ש
להם ״ כאב רו ח ק׳ ה״ ,זה ש הי א כב ר
רכ שה עסק נו סףומת כוננ תלפ תו ח בו
״ מסעדתב רי או ת״.

שירות לתיירת עשירה
למלון מפואר באילת נוהגות להגיע תיירות
אמריקאיות עשירות, המוכנות לקבל

כ שסבא ד>>ו
מתרגש.״
מ שה דיין, מהדור הצעיר של הפוליטיקה,
עומד להיות סבא זו הפעם הרביעית.
הפעם מסדרים לו את העניין
בנו הבכור, אודי, ואשתו החדשה

טליה.

שושנה

אודי היה דווקא הראשון שהפך את
דיין לסבא. פעמיים עשה את זה, ועכשיו
— בשלישית. לאשתו, לעומת זאת,
זוהי הלידה הראשונה, והיא מתרגשת
מאוד מהמאורע.
דיין עצמו, למרות שלושת נכדיו (אחד
של יעל) ,עדיין לא התרגל לזה והוא
מתרגש כמו בפעם הראשונה.

כל גבר ישראלי צעיר ושחום עור, תמורת
סכומים מתקבלים על הדעת, ויש תמיד
מתנדבים המוכנים לקבל את הכסף ולשלם
את התמורה.
אבל התיירת שהגיעה השבוע הגזימה
קצת. היא הציעה אמנם מאה לירות שטרלינג
בשביל לילה, אבל מי שראה אותה
ידע שהמחיר לא שווה את העבודה.
כנראה שהחבריה המיקצוענים החלו להיות
בררנים בזמן האחרון. ומה הפלא —
אם המיבחר בשוק, ובייוחד בשוק האילתי,
הוא כל־כך מגוון?
היא הסתובבה ממורמרת מאוד בין אנשי
העיר .״בפלמה דה מיורקה שילמתי הרבה
פחות,״ היא סיפרה ,״ובקפרי בכלל היו מוכנים
חינם. איזה מין אנשים יש כאן?״
סוף־סוף בא הגואל בדמיתו של ק ב לו
תל־אביבי, נשוי ואב לילדים, שלא ידע שום
דבר על פלמה ועל מיורקה וראה אשה המוכנה
להציע את עצמה, וחשב שהיא עושה
את זה רק למענו, בגלל קסמו הרב
והמוכר. הוא נתן לה את הלילה שהיא
חיפשה כל כך — חינם, ללא תשלום, ועוד
חזר גאה ושבע־רצון לתל־אביב.

האשד, קיבלה את ההצעה והשניים הלכו
להופעה. באחת וחצי חזר הבעל על מנת
לקחת את אשתו, ובמקום האשד, מצא את
המשטרה.
כשהרב קרליבך הגיע למקום, בשעה שלוש
בלילה, כבר הסתובבו השמועות במסדרונות
החשוכים במהירות מסחררת, ולמחרת
הוא נאלץ לעזוב את המקום.

בן חשו מ0ח1זן
אלפים אלפים עלו לרגל לירושלים, במכוניות
ובקאדילאקיס, כדי לחגוג עם שר
הדתות ד״ר זרה ורהפטיג את חתונת
בנו עמנואל.
חתונה כזאת, אומרים, לא ראתה העיר
מזח שנים. הכלה היפהפיה, נורית אר־לי]*
,היתה כולה לבנה, וצמתה המופשלת
לצידה היתה קשורה בסרט לבן. החתן בחליפה
מהודרת, ובל האלפים עוברים לפניהם
ומברכים אותם.
הם הכירו איש את רעותו לפני שנתיים,
בחוג האקדמאים הצעירים. בששת הימים
הם נפרדו ארוכות לזמן המלחמה. הוא היה
צנחן, ונפצע, והיא ביקרה אותו יום יום
בבית־החוליס.
אחר־כך הוא חזר ללימודיו והיא המשיכה
לבקר אותו. הוא לומד משפטים. כמו כל
משפחת ורהפטיג, החל מהאבא, שהוא מש פטן,
דרך אשתו, המשפטנית שהיתר, מזכירת
השופט הלוי, וכלה בדודו, שהוא משפטן
וגס הוציא ספר על משפטים.
אביו של עמנואל לא היה אף פעם מרוצה
מעסקי בנו .״תמשיך ללמוד,״ הוא היה אומר
לו ,״למה לך לעסוק בעסקי אוויר?״
לעת עתה הוא סידר לו חתונה ראוייה
לשמה, עם אלפי אנשים, וארוחה אינטימית
לאחריה, לחוג מצומצם יותר.
הפיחות אשת־חכרה ידועה, אם לשני ילדים,
נוהגת לבחור את ידידיה מבין החוגים הנוצצים
של המיליונריות הישראלית. הם בדרך
כלל אנשים כבדים בכסף ובגיל, ואולי
היא אוהבת אותם אהבה לשמה ואולי היא
אוהבת אותם אהבה לא לשמה, בכל אופן,
היא משתמשת בהם ביעילות רבה.
השבוע גילו אצלה מאהב חדש. לא זקן,
לא עשיר, סתם בחור צעיר, יפה.
חושבים שהיא השתנתה, או שהכסף השתנה.

שסוסי

נמשכת ההרשמה
111130 מו ק ד מו ת
מ שן ה לי מו די ם
עד להצלחהבב חינו ת

הבנ הלב חינו ת באנגלית לאוניברסיטה

ש פ! ת
ל מ בוג ר•

לא בדאי לראות

לא חשוב לראות

אפשר לראות

רצוי לראות

חובה לראות

הטנקים לרצון הטוב של הצופה, עושים
העשרה האלה.
ה קי רקס (מקסים, תל־אביב)
הזדמנות אחרונה, בשבוע אחרון, לראות
את גדול הקומיקאים של זמננו.

2211 פנש^
^ החלום האמריקני (בצתתא)
מסתבר כי החלום של ניקו נית אי, משח

נ איבה בצמרת (תל־אביב, תל-
אביב) בל השטויות על עונת הקיץ, ועל
המלפפונים מופרכות בסרט הזה. הנה, למרות
הקיץ אפשר לראות סרט מצויץ, העוסק
בביקורת חברתית, ומציג באופן מזעזע מצד
אחד מוסדות חברתיים מכובדים כמו בית־ספר,
ומצד שני מוסדות בזויים, כמו בית־סוהר.
מצד אחד את המעמד העשיר העליון
ומצד שני את המעמד הפחות של החלאה
האנושית של שולי החברה, ובסופו של הסרט
מגלים שהכל אותו דבר. צורות שונות
לאותו ליכלוך. דיאלוגים ומישחק מצויינים.
גס במילנו (בית לסין, יו
חמישי, שמונה בערב) סירסו הקלאסי של
דה סיקה. היופי והכיעור בחייהם של עניים.
מבוי סתום (תכלת, תל־אביב)
טירה נידחת ושלושה אנשים בודדים (גנגס־סר
וזוג נשוי) השונאים ומתעללים זה בזה,
בסירטו המיוחד של רומן פולנסקי, בהשתתפות
פרנסואז דורליאק.
האירגץ (אלנבי, תל-אביב) קירק
דוגלאס.
>) ימים כסיני (אוריון, תל־אביב)
מי שלא ראה את קרבות הטנקים של ששת־הימים
ראה אותם בשישה ימים לנצח, ואם
לא, אז במלחמת ששת־הימים, ואם לא, אז
בבל ממזר מלן, ואם לא, אז בסרט אחר.
כמה פעמים עוד אפשר לראות את הטנקים
האלה? חוץ מזה רואים כאן גם תשעה
ג׳יימס בוגדים ישראלים הכובשים בסים טילים,
ואת קטיה כריסטינה, ומה שלא עשו

אנגלית— צרפת ית
גרמנית — ערבית
איטלקית— ספרדית
עברית — שיפור הלשון
אנגלית— צרפתית

תל-אביב, נחלת בנימין ,2טלפון 56347
שד׳ דוד המלך ,1טלפון 266443
חיפה, רחוב החלוץ ,27 טלפון 69265
ב ת -י ם, רחוב רוטשילד 25
וליש

קני האהל לשעבר, היה לביים. חלום ישראלי
טיפוסי של שחקנים רבים. בהצגתו הראשונה׳
על פי שני מערכונים בתוליים של
אדוארד אולבי (השני כשם הערב, והראשון
מותה של בסי ממית) אין הוא מתגלה
כבמאי מבריק בעל רעיונות והמצאות.
הצוות שעמד לרשותו אף הוא איננו מן הדרגה
הראשונה. דבורה קסטלנץ וחיה
ש רון, שהן כמעט בנות אותו גיל, אינן
מצליחות בשום פנים ואופן לשכנע כאם ובתה•
מיבטאן הרוסי אינו עוזר להן ולא לצופים
להזדהות עם שתי נציגות אופייניות
של אמריקניות טיפוסיות, כאלו השולטות
היטב בגבר. הפארסה האבסורדית של אולבי,
לא זכתה לקצב ההולם, משגע־משעשע, אם
כי ניכר בבימוי כי הייתה כוונה לכך. ניקו
ניתאי עצמו לא הסתפק בבימוי והוא מגלם
בשני המערכונים שני תפקידים חשובים למדי,
בצורה שטוחה וחיצונית. היחיד המצליח
להתרומם לדרגת מישחק מתקבלת על הדעת,
הוא יעקב אשכנזי, כבושי, בסצינה מרגשת׳
בה הוא מבשר על מותה של קיסרית
הבלוז בסי ממית, משום ששום בית־חולים
לא הסכים לאשפזה מפאת עורה הכהה.

* הלוך הלבה החבריא (הפקות

עמי־רס) כן־ציון מוניץ נטל על עצמו
משימה כמעט בלתי ניתנת לביצוע: מחומר
תעודי עצום, הקשור בכל שאירע בברית־המועצות
מאז מותו של סטאלין, להכץ תב־נית־קריאה־מישחק־זימרה־נגינה
אלה שיעצו
לו בליקוט החומר, עריכתו וכיתובו,

ידין ופלידל כ״ ארי ה בחורף״
+ +אריה בחורף (התיאטרון הקאמרי)
.בחג־המולד של שלהי המאה ה־ 2ו
התנהל בטירת שינון מאבק על כס־המלכות
האנגלי. הנפשות הפועלות: המלך הנרי
השני ,״האריה״ ,אלינור סאקויטניה,
רעייתו המלכה. גיוהל, בנו הצעיר, ג׳פרי,
בנו האמצעי, וריצ׳ארד לב־הארי בנו
הבוגר, פיליפ מלן צרפת, ואחותו הנסיכה

אליי.

האמריקאי ג׳יימ ס גולדמן נטל עלילה
היסטורית זו ובנה ממנה מחזה מפוצל,
שיטתי ומתמשך, בשפה אנאכרוניסטית המשובצת
פה ושס בהברקה פיקחית. במחזה,
מחזיר הנרי השני את אלינור מן המעצר,
בו היתה שרוייה סו שנים (בגלל מזימותיה
נגדו) ואף מזמין את מלן צרפת, כדי שיקל
עליו לחרוץ את החלטתו מי ימלוך תחתיו.

קטן. הוא מגלה להנרי כי בנו ריצ׳ארד
אינו אלא הומוסקסדאל.
המלך המאוכזב מבניו מחליט לשאת ל־אשת
את הנסיכח הצרפתיה, כדי שתלד לו
יורש עצר חדש. הוא כולא את בניו בכלא.
הצרפתיה מבקשת מהנרי לרצוח את שלושת
בניו, כדי שאלה לא יוכלו לרצוח את בנם
כשייוולד. הבנים מחליטים לנצל את בלי־הנשק
שהביאה להם אל הכלא אלינור המלכה,
כדי לרצוח את המלך. אן המאבק בינם
לבין אביהם ועל נתר המלכות איננו מסתיים.
בסן־הכל
— נסיון להציג את בעלי הדם
הכחול כבני אדם סן השורה, בהון חדרי
המיטות שלהם. אף אם נתעלם מכל שנכתב
על הנרי השני ומשפחתו הנחמדה, קשה
למדי להזדהות עם מגלמי שבע הדמויות

פייטון פריי בסירה ונלמתית

ד רי ד

מתנחל מאבק רב־תככים על הכתר• כל
אחד מהבנים חפץ בו. המלכה מעוניינת כי
ריצ׳ארד ימלוך, וכי ישא לאשה את אליי
הצרפתיה. שני הבנים האחרים מנסים לקשור
קשר נגר אביהם.
מסתבר ני המלך שיטה בבנו ריצ׳ארד וכי
כוונתו למסור את הנהר לבנו ג׳והן. זה
מאיים לצאת למלחמה נגד אביו, ומושלך
לכלא. ישנה פרשייה של ברית עם מלן
צרפת, המתגלה מאוחר יותר כנוכל לא

הפתלתלות, כפי שהן מועלות על בימת
התיאטרון הקאמרי.
שחקן צעיר בשם ערן כניאל מעורר
רחמים כפיליפ, מלן צרפת, בשל חוסר התאמה
לתפקיד שהוא כרגע למעלה מיכולתו.
לאורה ריכלין הוכיחה כבר בעבר
שהיא שחקנית מוכשרת, אך כאליי הנסיכה
הצרפתית שמלן אנגליה נטרף אחריה, תינה
חסרת נתונים. הופעתה שברירית ואנאמית,
נולה הבעת טוהר ובתולין ואין בה שמץ

א־נם מתמצאים בכללי היסוד המבדילים הצגת
תיאטרון ממסכת תעמולתית בתנועת־נוער.
פיטפוטפאתוס לא חסר בערב זה, בכמויות.
אילולא כך, היה אפשר ליהנות מ־1
מספר שירים, במיוחד בזכות ליאור ייני,
הנחלץ בקושי ממלתעות ערב פוחלצי זה.

לא כיום ולא כלילה

(בצוותא)

מרים ברנשטיין־כהן מגלמת בחמימות
שופעת ובהזדהות סוחפת דמות של מורה
ותיקה, מן הדור הקודם, המוכנה להאמין
כמעט עד הסוף, כי החייל המאושפז אף
הוא במחלקת־עיניים בבית־חולים, הינו אהוב
נעוריה. החייל (בביצועו החברמ׳ני של א לי
כ הן) ,מחליט לנקום בחברה הסובבת אותו
באמצעות תעתועיו בזקנה. כל זאת במחזה

הסתמך מאלף עד תיו על הבימוי והכוריאוגרפית
כפי שעוצבו בעת שהוכנה ההצגה
המקורית שזכתה לחיים ארוכים על בימות
ברודביי. הוא ניסה לאלף ולהכניס את המבצעים
הישראליים לנעליים קצת גדולות
עליהם. כמעט קשה לראות באופק התיאטרלי
הישראלי מישהי אחרת מאשר רכקה רז
לגילום דמותה של ליזה דוליטל, בת־אשפתות
ההופכת בגלל עקשנותו הפנאטית של פרופסור
לפונאטיקה, לאשת־סלונים. מישחקה
של הגברת רז בינוני, זימרתה קצת יותר
מעולה, אך ניכר כי אין לה נסיון במויסיקלם
בעיקר מתוך חוסר מסורת ונסיון מתאימים.
אילי גורדיצקי ואברהם מור, כפרופסור
המלומד וכאביה של מוכרת הפרחים,

תתחתן

מבלי להק לי טאתהטקס על סרט או ת ק לי ט —

הקלטות של טקסיבר ־ מ צו ה, הו פ עו תוכר
הכפ לו תסרטיםוהעברהלתקליטים
ה ת קנו ת מי ק רו פוני ם
מ כ שי רלת שו בהאוטומטיתבטל פו ן

רדיו דוקטור

-ת״א, שלום עליכם ,18 טלפון 244118
הדגם עוונים
ה אינו ת

קרליבך ״המרקד״ ולהקתו
מקורי קטן של אכרה ם רז, אשר על־מנת
להדגיש את רגעיו הכמו־פיוטיים, נזקק מ־מביימו,
ארנון אמיר, להאיר את התפאורה
באור אחורי, על־חשבון התאורה הקדמית.
גכירתי הנאווה (תיאטרון גו־די?!)
קרנדל היל, שהכין בארץ את המחזמר
על־פי פיגמליון של כרנרד שאו,
של סקס וצרפתיות, הנחוצים לתפקיד זה
של רודפת־סדנים, המוכנה להשיג את מאווייה
באמצעות המיטה וההמתה.
שמענו על נסיכים אידיוטים, אן ספק אם
ג׳והן כזה, המגולם על־ידי שלמה וי־שינסקי,
היה קיים אי־פעם במציאות.
וישינסקי הוא קומיקאי חביב, אך איש לא
יאמין כי הנרי השני היה בוחר בטיפוס
כזה כיורשו.
גדעון שמר לא מצליח לשכנע כרי־צ׳ארד
לב־הארי. שעה שהוא חובט על חזהו,
הוא מזכיר מתפלל ביום כיפור המכה על
עוונותיו.
ליצחק חזקיה כג׳פרי הבוגד רגעי
מישחק משכנעים, אך על־אף הבגד השחור
שהוא לובש אינו מצליח ליצור דמות שלימה
של מועמד שאפתני למלכות אנגליה.
ליוסף ידין הופעה וקול מרשימים, אבל
נהמותיו ומישחקו המתפרץ חייבים במידה
של ריסון והתאפקות מלכותית יותר.
עדנה פלידל הינה היחידה המצליחה
ליצור כימעט דמות שלימה של אם־מלכה,
המנסה לדאוג לפי דרכה, כי בנה האהוד
יזכה בכס המלכות. צר לציין כי בימויו של
!1יי קילוס לא הצליח להפוך את התמונות
של המחבר להצגה שוטפת. בעניין וף
לא עזרה לו במיוחד תפאורתו של ארתור
גולדרייך. סגירת המסך לאחר כל תמונה
ותמונה, תוך כדי השמעת מוסיקה ״מלכותית״
,רק הדגישה את חולשתו של המחזה.
נראה כי קילוס, על־אף מיקצועיותו, לא
הצליח להפוך את שחקני הקאמרי, ובמיוחד
את חמשת הצעירים, לבני משפחה מלכותית.
האנכרוניזמים הכתובים במחזה, והתרגום
המשעמם של אורי מנחם, לא היו
אף הם לעזר.
חבל שלרשות הבמאי לא הועמדו מיספר
שחקנים צעירים משופשפים ומהוקצעים יותר
(כאלה מצויים בבימת השחקנים של
הקאמרי) ,שהיו עוזרים לו לגבש הצגה
הרבה יותר ברורה ומהוקצעת מן המחזה
הבלתי מגובש, והמאוד מאוד אמריקאי של

ג׳יימס גולדמן.

מגייסים את כישרונם ונסיונם הבימתיים כדי
לחפות על גילם הצעיר ועל המיגבלות שהוצבו
בפניהם בשל מיטת־הסדום הבימויית.

* פיטפוטי ליצים (בהפקת א. רוזג־טל)
במשך ערב שלם יושבים ליד שולחן
המוצב על הבמה שני שחקנים, אכרהם
רונאי וחיים כנאי ויורים זה אל זה
הלצות תפלות, ללא כל קשר האחת אל השנייה,
שלא לדבר כבר על התפתחות והשתלשלות
עניינים. כמובן שבמהלך ההפגזה ה־בלתי־פוסקת,
מצליחים רסיסים לפגוע בחלק
מן הקהל, המעיד על כך בחיוכים וב־צחוקים.
הרעיון השאול מקברט ספרותי
הונגרי, טוב. חבל רק שהחומר כה דליל
ואינו מצליח (אלא ממש על קצה המזלג)
להצליף בבעיות ובענייני דיומא. רונאי ובנאי
מתגלים כמספרי בדיחות לא רעים, שהיו
מצליחים לא פחות לוא עשו זאת ליד שולחן
בבית־קפד, אמיתי. על בימת התיאטרון, אין
הם מחדשים דבר, מלבד הזכרת העובדה
המעציבה כי המצב בשטח ההומור הבימתי
בארץ מעציב מאוד. הפיזמונים שהם מנסים
לשיר, ומיכל נדיבי המופיעה לצידם, אינם
מצליחים להעניק למופע כל מיקצועיות.
שלמה קו־ליבך־ .הוא שוב
כאן, הרבי המרקד והגיסארה שלו, אלא
שהפעם הגיע עם להקה, מסאן פראנציסקו.
שלושה גברים ושתי נשים. לכל אחד מהגברים
ישנן פיאות כמובן, ארוכות ומתמשכות,
על הראש כיפה די משעשעת, בעלת
חוד, המזכירה כובע של ליצן סורים, ומעל
למכנסיים, בולטות בהפגנה ציציות. לולא
היינו בקיאים בעניין, אפשר היה לחשוב
בשקט שלפנינו איזו להקת היפיס תימהו־נית.
קרליבך עושה על הבמה כבשלו. הוא
קופץ ומרקד, שר ומשתולל, נח ומספר
סיפור חסידי, והוא יודע איך לעשות זאת,
בצורה משעשעת ומרתקת, כנד, ובלתי מזו־ייפת.
כשהוא שר על אברמל׳ה מלמד,
נזכרים הכל כי אברמל׳ה איננו עוד — נט־בח
על־ידי הקלגסים הנאציים. שקט מושלך
באולם, קרליבך כאילו מתפלל. בהפסקה
הוא יורד לאולם ולוחץ לכל אחד יד, אפילו
ממלמל ברכה, ומחלק כרטיסי ביקור, בקיצור,
עורך הצגה לא רעה של יחסי־ציבור
לו ולאלוהיו. הוא שוב על הבמה, ושוב
בקול חזק ובלתי מתעייף, שר ניגונים חסידיים
ותנ״כיים, שלרובם הלחין מוסיקה בעצמו.
אם מישהו מתלהב ועולה על הבמה
לרקוד יחד עם הרבי, הרי זה משובח,
הרבי מעריך זאת, ומתחיל לקפץ כתיש מבלי
להפסיק לפרוט על הגיטארה שלו.

באיכות,בשרות,
בקלינו ה ובקול
עלוויוידו 2 2 3
נועל הבל
לה שיג בכל חנויו ת ה שק״ ם
ב מ חי רי ם ו תנ אי םנוחים
היבואן ו ה סוכן:
״רלפו״ (ישראל) בע״מ

את לא נורמלית?
רקאל פי י ם אי שככלהארץ
טרםקנו 1? £סווייפ ) —

ואת ב>נ>הם?
את באמת מוכנה לוותר על מוצר־הפלא המהפכני 1? £ז 5סווייפ)
(המנקה הכל: בדים, בגדים, טפטים, ריפוד, רצפות, קירות, כיורים,
כיריים, כתמי שומן, זיעה וסתם ליכלוך, ואפילו א ת מנוע המכונית ז

אם עדיין אינך רוצה ( 5 \ ¥1 ? £סווייפ) — התקשרי לטלפון ,624983
או כתבי לת.ד ,29232 .תל־אביב — ונדאג לך לטיפול פסיכיאטרי. אך אם
החלטת בכל זאת ל ה כני סאתה או שר לביתך — 1?£׳\ו5

(סווייפ) — ת מו ר ת 10ל״י בסך־הכל, ב מיכל שי ס פי ק לחצי
שנה ל פ חו ת — כתבי או טלפני לפי האמור לעיל, והסוכן ידהר לביתך,
במהירות העולה על המותר על־פי החוק.

מהפר 1667

כ״ט אב תשב״ט13.8.1969 ,

המחיר 130 אג׳

האני מאשים

שר משד

מעשה נסיכופט׳?

המכביה:

סיונו ת
המכ בי ה

נקמה פוליטית?

נא להכיר

ר ומנט י?

נ סי כ ת
י ם־ סו ף

מתח ;מזעזע

.. .וו ווו ווו 1ו

אס ירושלמית
מאשימה:

במשטרה!