גליון 1668 מתאריך 20 באוגוסט 1969

חש\1ן
״זימו!1
שלח ״פוטו קרד״
״השנה לקראת החגים שלח לכל ידידיך, כמקובל
בחו״ל, כרטיס ברכה מקורי כשעליו מודפסת תמונתך,
תמונת ילדיך, תמונת משפחתך או כל צלום שתשלח.
מחיר הפוטו־קרד זול אפילו ממחיר כרטיס ברכה

רגיל הנמכר בחנות —
כ־ 30 אג׳ בלבד לכל כרטיס ברכה פוטו־קרד גדול, עם
מעטפה, מודפס בצבעים על נייר משובח כאשר
התמונה ששלחת מודפסת בשיטת האופסט
המדוייקת יחד עם ברכת שנה טובה.
שלח הזמנתך עוד היזם.

לכב׳ ״פוטו פרינט״ ,מלצ׳ט ,38ת.ד ,33180 .ת״א
נא לשלוח לי 30 כרטיסי ״פוטו קרד״ כולל מעטפות
במחיר 9.20ל״י 80 +אג׳ לכיסוי הוצאות משלוח —
ם ה״כ — 10.ל״י. תמונה להדפסה רצו״ב.
רצ״ב סך של ...ל ״ י.

לפני כחודשיים פירסם העולם הזה ( )1668 כתבת־שער, תחת
הכותרת ״מרתף עינויים במשטרת תל־אביב״ .דובר בה בשני צעירים,
שנעצרו על־ידי משטרת תל־אביב, נלקחו למטה המחוז, ושם הוכו
קשות.
מסתבר, כי לא רק אנחנו זועזענו מן המיקרה. כאשר הגיע לידיעתו
של מפקד־המחוז החדש של משטרת תל־אביב, ניצב יהודה
פראג, הוא הורה לערוך חקירה. השבוע פורסמה הודעה רשמית, כי
כתוצאה מחקירה פנימית זו, הוחלט להעמיד את שלושת השוטרים
שהשתתפו בהכאה בפני בית־דין משמעתי של המשטרה.
רצה המיקרה, שבעמוד 34 של הגליון שבידיך, תמצא ידיעה אחרת.
על השימוש באקדח גאזים בידי המשטרה, נגד אזרח. אני מקווה
שגם סוג זה של פעולה יזכה לתשומת ליבם של מפקדי המשטרה,
ולחקירה מדוקדקת על טיב הנשק הזה ועל הרשות להשתמש בו
בכלל.

^ מנתב שמקומו בסד
מדור המכתבים*למי,ן רכת פתוח בפני כל קורא, ובוודאי
בפני קורא המבקש להגיב על חומר שפורסם אודותיו.
על כן, כאשר הגיע השבוע מכתב חתום בידי ראשי קבוצת מצפן,
האדונים משה מחובר, רמי היילברון ועקיבא נוף מלונדון, ניתן היה
להניח שהוא יזכה ביחס המקובל למכתבים למערכת.
עורך מדור המכתבים מצא לנכון להעביר את המכתב אלי — לא

הגב׳ קרניצי והמועמדים הסופיים
בשל תוכנו דווקא, אלא בשל שתי שורות שהוספו בכתב־יד, בסוף
המכתב.
במכתב עצמו מצהירים ראשי מצפן כי אין להם קשרים פוליטיים,
אירגוניים או כספיים עם אירגון אל־פתח או עם ממשלה ערבית כלשהי׳
ועוד הצהרות מסוג זה. ואילו בשתי השורות האחרונות נאמר:
״במיקוד, שכבודו יסרב לפרסם מכתב זה במלואו, נדאג לפרסם עובדה
זו (בתוספת המכתב עצמו) בכתבי העולם״.
מעניין לדעת מה חשבו להם אותם פאטריוטים בגולה, כאשר כתבו
את האיום הזה? אני, על כל פנים, ראיתי בשורות אלה נסיון מטופש
של סחיטה. זרקתי את מכתבם לטל הניירות!

*...ומשהו משמח ותו
• 1ידני לי ט אי

מ ד סי? ה: ר

תל־אביב ״אהל־שם״
יום ג׳ 19.8ב־ 0 8.30 מוצ״ש 23.8ב־ 9.30—7.15 יום ג׳ 26.8ב־8.30
ע פו ל ה ״קול־רון יום ד׳ 20.8ב־8.30
חיפה ״אורה״ יום ו׳ 22.8ב־9.00
רעננה ״אורות״ יום ב׳ 25.8ב־8.30

פרסום. ב ל קין

השבוע מלאו כל חדרי המערכת ילדים והורים נרגשים. היו אלה
המועמדים הסופיים לכתר הנסיך והנסיכה של ישראל, שבאו לפגישת
היכרות עם חבר השופטים, בראשותה של הגברת שרה קריניצי.
את המיבצע יזמו עורכי מדור עולם האשה, שהגיעו למסקנה כי
הצברים שלנו רשאים לייצוג נכבד יותר מעל דפי העיתון. תגובת
ההורים היתר, כה נלהבת, שהמערכת הוצפה במאות תמונות של
ילדים. מארגני התחרות התלבטו קשות, כדי לקבוע את 29 המועמדים
הסופיים, שישתתפו בנשף ההכתרה ביום רביעי זה בפארק הלאומי
ברמת־גן. זאת לא תהיה התחרות במובן המקובל, אלא חגיגה
בהשתתפות מיטב האמנים.
אני מקווה שמעמד זה יהפוך למסורת חברתית שלא תיפול ממסורת
בחירת מלכת היופי או מלכת המים של ישראל.
ולסיום: עוד הופעת־בכורה שלנו. במשך ארבע השנים האחרונות
יכולת לעקוב מעל דפי העולם הזה׳ אחרי פעולתו של אורי אבנרי
בכנסת. פירסום דו״ח לבוחר היה פרעון של שטר, עליו חתם אב־נרי
במערכת־הבחירות הקודמת. השבוע יצא לאור ספר שיאפשר לך
לראות את כל ארבע השנים הללו יחד — ולשפוט כיצד עמד
בהבטחתו.
1מול 119 נכתב בידי אמנון זכרוני, שליווה את אורי אבנרי
מיומו הראשון בכנסת, ואשר באי הבית קוראים לו ״חבר־הכנסת
ה־ 121״ .קראתי את הספר, המכיל 416 עמודים, והוא נקרא כמו
סיפור מרתק. ממליץ עליו בכל לב,

,״-פיט פרסום מאירי
המשקה התום
והמרווה
אך לא

משמין !
ללא סובר-ללא קלוריו
עבעוי! גם בישראל שלושה טעמי טבעיים

ב-1קל תשתה ותשתה
ותשתה -
ובמשהל לא תעלה!

אין מחזירים אותי
ללא פקדול

נד־קל

משויק בבקבוק חד־ פעמי

סדרת מוצר גלי ד ה עפ״י דע

ארטיק גאה להגיש, לראשונה בישראל א ת סידרת
הגלידות החדשות בטעמים מגוונים ונפלאים
ובאריזות מרהיבות ושימושיות.

נו ר טו בו
גלידה על ט הר ת השמנת בגביע פ לן טי נאה ושימושי

1 (1 1 X 3

טפל גלידה ענקי בטעם וניל תות
עשויה בשומן צמחי

0 ;111י 1ן 91ה
1 טורט
חיאל

גלידה משומן צמחי בטעם תו ת וניל ושוקו וניל בגביע
פלסטי מאורך עם מקלון עזר מיוחד להנ א ת המשתמשים

טורט גלידה נפלא בטעמו ב קו פסה מיוחדת
הניתנ ת לשימוש חוזר עם גמר הגלידה.
אל תזרקי אתה קו פסהי תוכלי לשמור בה
מצרכים א חרי ם במצב ח ם או קר ברצונך.

דרש ו
בקיו סקי ם במכולות ובבתי קפה

פ ר סו םאר מון ב ע־ מ

גלידה משובחת בטעם תו ת וניל ושוקו וניל בגביע פלסטי שימושי ונאה

מכתבים
! ״חיילי צה״ל -
ממזרים״
החזן בבית־הכנסת שלנו, בשיכון עמידר
בקריית־אתא, הוא אברך הלומד באחת הישיבות
בקריה. בשבת האחרונה היה בית־הכנסת
מלא במיוחד גברים ונשים, לרגל
עלייתו לתורה של אחד התושבים, שנעשה
חתן.
כשהגיע תור הברכות, נתבקש החזן לביר
מי שברך גם את חיילי צה״ל. תשובתו,
באידיש צחה, היתה :״אינני עושה ברכה
בשביל ממזרים.׳
רק מפאת קדושת המקום, ולאחר התערבותן
של הנשים, נמנעה עשיית לינץ־ בחזן
בידי קהל המתפללים הנזעם.
משה רוזנאייז, קריית אתא

דיין מתנדנד -
והמדינה איתר
הסיפור דיין מתנדנד (העולם הזה )1667
חזר והשאיר אותי פעור־פה נוכח מעלליו
של שר־הביטחון.
אינני חדל מלד,תפעל
כיצד הצליח האיש
הזה לתמרן את
עצמו לעמדה לא־תאומן
כזו, שבד,
הוא מחזיק את כל
גאוני הפוליטיקה שלנו
סביב אצבעו, או
נכון יותר, שבה
הוא תקוע כעצם
בגרונם, לא לבלוע
ולא להקיא.
אני חוזר וסוקר
ג רו ם
את ההיסטוריה של
האיש מאז ערב מלחמת ששת־הימים —
ופשוט אינני מסוגל להבין כיצד הוא הצליח
בכך.
רוני גרוס, חיפה
אגמי האנטי־דיפדומטים
מאמרו של אורי אבנרי האנטי־דיפלומטים
(העולם הזה )1666 היה מרגיז ממש. במשך
מאות שנים היה השתדלן היהודי מתרוצץ
ומלחך את אחוריהם של אלו שבעטו בנו.
אין ספק, היתד, זו תוצאה אובייקטיבית
של המציאות העגומה בה היה העם היהודי
נתון. יחד עם זאת, שתדלנות זו רק הזמינה
סחטנות ונגישות נוספות.
והנה עתה, עם קום המדינה, חל סוף סוף
שינוי במציאות זו. העולם אמנם נשאר קר
ואנוכי כשהיה — ותמיד כמובן במסווה
של אידיאלים, צדק, ומוסר — אבל מדינת-
ישראל הצליחה להגיע למצב שבו אין היא
צריכה להצטדק ולהתפייס. ובעומדו ליד
אותו שולחן באו״ם, שעליו דפק בזמנו
כרושצ׳וב בנעלו, טוב דווקא עושה שגרי־רנו
יוסף תקוע כאשר הוא משמיע בצורה
ברורה את אשר בליבנו. מילים יפות וגינוני
דיפלומטיה בין כה לא יועילו, כיוון
שהחלטות האו״ם מוכתבות ממילא על־ידי
יחסי־ד,כוחות והאינטרסים של המדינות השונות.
נחמיה
תנא, תל-אביב
• הברירה איננה בין יחס נכנע של
שתדלן מתחנף ובין יחס עויין של ישראלי
גא — אלא בין יחס עויין של ישראלי
גא ובין יחס ידידותי של ישראלי גא.

1מסורת ההתעללות
ססתי־הכלא
שלא כמותכם, לא הופתעתי מגילוייכם
אודות הרצח והרוצחים
בשירות בתי־הסוהר
(העולם הזה
.)1666 אנוכי למדתי
אודות רוצחים אלו
עוד לפגי 14 שנה,
כאשר אדם, ללא כל
עבר פלילי, הושלך
לבית־הסוהר על אי־תשלום
חוב. האיש
סבל ממחלר, בחוט־השדרה,
אשר לא
איפשרה לו אז לנוע.
הוא ביקש עזרה
רפואית ותנאים מתאימים
לעשות צרכיו ולא נענה, אף שהראה
לסוהרים צילומי־רנסגן ותעודות מרופאי
(המשך בעמוד )6

מכתבים
(המשך מעמוד )5
צה״ל, שהוכיחו את מחלתו. ברם, הוא לא
הובא בפני רופא. כאשר, לאחר התאפקות
וייסורים רבים, נפלטה צ1אתו על מיטתו
בתא הכלא, הוא הושלך לצינוק למשך שלושה
ימים. כל שאפשר היה לשמוע מהצי־נוק׳
היו צעקותיו ותחינותיו לעזרה רפואית.
גם דרישותיו ליתן לו נייר ומכשירי־כתיבה
על־מנת שיפנה לבית־המשפט הגבוה
לצדק, לא נענו.
לאחר שלושה ימים בצינוק, הועבר האסיר
לאגף המיוחד של ד״ר רווזנר, כרגיל
במיקרים אלו, כדי שהסוהרים יוכלו להתחמק
מנתינת הדין על מעשיהם, בכך שיתלו
באסיר חוסר־שפיות. אך לפעמים יש צדיקים
גם בסדום, ועוזרו של ד״ר רוזנר. אשר
בדק את האסיר, אמר לו :״לאחר שיחתנו,
אני אומר לך, בכל לב, שהיה יותר מתאים,
כי אני אבדק על־ידך — מאשר אתה על־ידיי״

קיבל האסיר מכשירי כתיבה לפנות
לבג״צ. ברם, פנייתו לא נשלחה מייד לבית־המשפט
על־ידי שילטונות בית־הסוהר, אלא
רק כשבועיים לאחר־מכן, כאשר שוחרר
כבר והבקשה הפכה למד, שמכונה בלשון
בג׳׳צ ״בלתי־אקטואלית״.
אשר לפרשת יצחק יחזקאל עצמו. ברצוני
להציג שאלה אחת: על פי החוק, רשאים
שופטים להיכנס לכל בית־כלא בישראל,
ללא כל הודעה מוקדמת. כיצד אם כן אירע
הדבר שבמשך שלושה חודשים ארוכים, שבהם
גווע יצחק ממחלה הסרטן לעיני כל
חבריו, לא הבחין בו אף שופט־מבקרז
יצחק א. דגני, מושבה כינרת

בריכת־שדזייה

ליהודים כלבד

סיפוחים

הושיטו! הקומזניסטית
ה חד ש ה בי שראל

אצלנו בכרמיאל החלו לבנות לפני למעלה
משנתיים בריכת־שחייה. היא אומנם לא
גמורה עדיין, אך כבר עתה תלוי עליה
שלט: ברינת שחייה לימודית.
הסיבה לשלט המוזר, כפי שמתלחשים
ביניהם כל תושבי המקום: הרצון למנוע
את כניסתם של ערביי הסביבה לבריכה,
לכשתיפתח. ברגע שהבריכה נחשבת ללי־מודית,
יוכלו לאסור כניסתם של חלקי־ציבור
מסויימים.
שיטה נוספת מסוג זה — אשר כנראה
תופעל: מכירת כרטיסי־מנוי לבריכה. מי
שלא יהיה לו כרטיס מנוי לא יוכל להיכנס.
ומה יותר קל מאשר להגיד לערבי, המעוג־יין
לקנות כרטים־מנוי, שכבר נמכרה כל
המיכסה?
מלר יוסף, כרמיאל

פורנוגרפיה?ולא
ולא!
בהעולם הזה 1659 התפרסמה תמונה שלי
בשעת עבודתי, בצירוף סיפור על שהשתתפתי
בפאריז ביצירת סרט פורנוגרפי כביכול,
שיגיע בקרוב ארצה. אין זה נכון:
הצילום מראה אותי כשאני מפסל יציקות
בעירום — ובכך אין שום פורנוגרפיה,

פ אר אפסיכולוגי

חנן אברהם
בהרצאה על!

ריפוי מגנ>\7
במגע־יד ובמרח קי ם
ההרצאה תלווה בהד גמות
של ריפוי במגע יך
ודיאגנוזה ואיבחון
מ חלות באמצעותה מטוטלת בבית סוקולוב ביום חמישי׳
ה־ 21 לאוגוסט, בשעה .8.30
לחיילים הנהר-

צייר נוימן כפעולה
כמו שאין גם בסרט הזה שום פורנוגרפיה.
לידיעתכם, אני מייצג את ישראל ב־ביאנלה
בסאו־פאולו, עם קרוב ל־ 40 יצירות•
כן מוצגות יצירותי בחמישה מוזיאונים,
ביניהם המוזיאון לאמנות מודרנית

הבל הולך

בברקלי בקליפורניה, המוזיאון המודרני ב־שטוקהולם,
ומוזיאון ישראל בירושלים —
ויצירותי בכל המוזיאונים האלו הן על
נושאי עירום. עירום־של־אמנות — לא פורנוגרפיה.
יהודה
נוימן, פאריז

ח ול
תחרות הצילומים

אני שולח לכם בזאת צילום של שני
חתולים נלחמים על פני גדר תיל.

תמונת השבוע
אני מציע לתת את הכותרת :״המאבק על

הגבול״.
אבינועם גליל״ ירושלים
• תמונת השבוע מזכה את הקורא גליק
בסך 10ל׳׳י.
נקמת המכשפים
כאשר קראתי את הסיפור נקמת המכשפים
(העולם הזה ,)1667 חשבתי לעצמי כי
זה סיפור יפה, אך לא מציאותי. ומה נדהמתי
כעבור ימים מיספר, כאשר קראתי
בעיתונות שגם משטרת לום־אנג׳לס שוקלת
את האפשרות שייתכן שזוהי אכן הסברה
הנכונה.
אלא שקיימת עובדה אחת הסותרת סברה
זו: מעשה הרצח השני, של זוג מבוגר,
שבוצע כעבור ימים מיספר בשיטות דומות,
לא הרחק מחווילתה של השחקנית שרון
טייט.
עידן כץ, תל-אביב
• ככל שייראה הדבר מדהים, מחזקת
עובדה זו את הסברה, לא סותרת אותה:
שם האשה שנרצחה, במיקרה הרצח השני,
היה רוזמרי. בכך, לפי סברה זו, רמזו
הרוצחים לסרט תינוקה של רוזמרי, שהיה
הסיבה לנקמתם.

; לא מומחה למחלוודמין בהעולם הזה , 1666 במדור רחל המרחלת,
נכתב בסיפור על דני ויינשטיין כי הוא
בנו של ד״ר ויינשטיין, מומחה למחלות-
מיז•
זוהי טעות. אני מומחה למחלות פנימיות,
לא למחלות־מין.

ד״ר כ. ויינשטיין,

תל־אביב

קוראים השולחים מכתבים,
מתבקשים לנסח אותם כרך
צרח. עדיפות תינתן למכתבים
קצרים.
זכות קדימה תינתן למכי
תכיהם של קוראים המצרפים
תצלומיהם למכתבים.

פרמה טו8
י י1

*.,יהרבמבד בין •1*3 0הגילוחממלדתאל -חלד

הא ג ודה למען החייל בישראל ־ בנק לאומי לישראל בעי״מ
מכרי 1יםעד

הרחק במוצבים ובמעוזים עומדים חיילי צה״ל על
משמרתם. חיילים אלה צמאים לחומר קריאה. החסרון
בספרים ובשבועונים מצויירים חוזר והולך, כי בתנאי
שדה אין הספר נשמר כמו בכוננית בבית.
מתוך רצון לספק את צרכיו של החייל בחומר קריאה
מענין ומרתק, מבדר ומחנך, הוכרז על ״מבצע בל״ל -
ספר לחייל״ .למטרה זו מעמיד בנק לאומי את רשת
180 סניפיו הפזורים בכל הארץ וצוות עובדיו אשר
ידאג לאיסוף הספרים וכתבי העת והעברתם ליעדם.
בכל אחד מסניפי הבנק מוצב שולחן לאיסוף ספרים לחיילים. כל
אזרח מוזמן לנצל שרות איסוף זה ולהרים תרומתו הצנועה אך
החשובה — ספר לחייל. לרשות התורם הרוצה לקיים קשר אישי
ישיר עם החייל המקבל את הספר, מעמיד הבנק תוית מיוחדת
שתודבק על כל ספר בציון שמו וכתובתו של השולח.
למי שאין ברשותו ספרים מתאימים למטרה זו, מאפשר הבנק
לרכוש המחאות שי ע״ש קצין חינוך ראשי צה״ל — ״מבצע
ב.ל.ל. ספר לחייל״ ובכסף זד. יקנו ספרים בשמו לחיילים. את
התוויות והמחאות השי ניתן להשיג בכל אחד מ־ 180 סניפי

בנק לאומי.

״נאה דורש נאה מקיים״ — הנהלת בנק לאומי לישראל
פותחת א ת המבצע במשלוח 15 אלף ספרים לחיילים.

אנו ב טוחי ם כי מבצע זה יתקבל בעין יפה וביד.
רחבה על ידי כל הציבור.
תודתנו בשם חיילי צה״ל היקרים והאמיצים
נתונה מראש.

בעולם גרמניה פיצד לטהר
בישוף שרצח
ביום השלישי, ה־ 13 ליולי, הופיע אורח
בכפר האיטלקי הנידח פילטו די־קמארדה,
היה זה הכומר מהכפר הסמוך, אסרגי,
אשר בא לפילטו כדי לשאת דרשה בכנסיה,
במקום הכומר הקבוע.
היתד, זו דרשה מיוחדת במינה. פילסו
הוא הכפר שבו נרצחו לפני 25 שנה 17
גברים מקומיים, בידי סרן בצבא הגרמני
בשם מתיאם דפראגר. כיום דפראגר מכהן
במינכן כבישוף הכנסיה הקתולית. למרות
שהודה בפישעו, הצהיר דפראגר כי הוא
חש עצמו חף מפשע מבחינה מוסרית, מאחר
שרק מילא פקודה. גם הכנסיד. הקתולית
חשבה כך, יצאה להגנתו, טענה שלא

עד היום. כן נכחו בכנסיה גם ויטוריו
ג׳אני וג׳וליו ספצה, שנמלטו ממוות כאשר
זינקו ישר נוכח כיתת־הירי וחמקו מבעד
לשורת החיילים. כזה היה הקהל שבפניו
נועד הכומר לשאת דרשתו.
אך הכומר עבר תידרוך מדוקדק ביותר.
בדרשתו, הוא דיבר מעט מאוד על הבישוף
הרוצח. לעומת זאת הוא דיבר הרבה מאוד
על אהבת האלוהים. הוא דיבר אפילו הרבה
יותר על העיתונאים השקרנים, המשמיצים
ומגזימים ומסלפים. כשהוא מנופף
בידיו קיטעי עיתונות שכיסו את הפרשה,
דביא הכומר המטיף הוכחות מוחשיות לדבריו:
״הנה
העיתונאים כתבו שאין לכם פד, בכפר
אפילו טלפון, וזה הלא שקר, כי יש
לכם,״ קרא בלהט קדוש .״כתבו שיש פה
באר קטנה ועלובה — ולכם יש באר גדולה
ומפוארת, ממש פד, ברחבת־הכניסד, לכנסיה.
אתם רואים אם כן שהרבה מאוד
כותבים על פילטו, אבל מעט מאוד מזה
הוא אמת.״
הוא לא הסתפק בטיעונים אלו. כאשר
נוכח, מהבעות פניהם הקפואות של בני־הכפר,
שדרשתו לא הצליחה לטהר את הבישוף
הגרמני בעיניהם, הוסיף נימוק אחרון
ומוחץ:
״יבורך האל על שמתיאס דפראגר נהיה
לבישוף. כי עתה, מעמדתו הקדושה הזו,
הוא לא יירה יותר לעולם באנשים.״
אנגליה תיגוקת
תמורת פטיפון

אחותו של נרצח מרקוצ׳י
אז הוא רצח —

ארתור טורן 26 פועל־נקיון בעיר
פטרבורו, אנגליה, ואשתו שירלי 24 היו
חובבי־מוזיקה מושבעים. אולם מצבם הכלכלי
לא ר,ירשה להם לקנות לעצמם כל
מותרות. שכניהם, ג׳ופרי ופאט באטלר,
לעומת זאת, היו קצת יותר אמידים. מאידך,
היה הזוג באטלר חשוך־ילדים, ואילו
לזוג טורן היתה ילדה בת שנתיים, ז׳אקלין,
ותינוקת נאה, בת חמישה חודשים בלבד,
בשם טרייסי.
כך הגיעו שני זוגות השכנים לעיסקת־חליפין
מקורית: ז׳אקלין בת השנתיים נמסרה
במתנה לזוג באטלר — ,תמורת הפטיפון
הנהדר שלהם. עתה נהנו הטורנים
ממוזיקה מלבבת, והבאטלרים מילדתם החדשה.

אושרם לא נמשך זמן רב, כעבור
שלושה חודשים התחרטה שירלי טורן על
העיסקה, תבעה את ילדתה בחזרה. כאשר
סירבו לכך בני הזוג באטלר, מאחר שנפשם
נקשרה בינתיים בילדה, פנו הזוג טורן
ללישכת הסעד, וזו אילצה את ההורים המאמצים
להחזיר את התינוקת הרכה לבית
הוריה.
הם לא זכו אפילו לקבל את הפטיפון
שלהם בחזרה. שירלי טורן מכרה אותו ב־
25ל״י, כדי לקנות חלב בשביל טרייסי
הפעוטה.

הבדל אמיתי
בין משחת גלות
£ט 0 £ 6 1ו

לבין כלמשחהאחרת
משחתגל 1ח 0£ 810£ו
י 1תרעשירהבלנולין
ונותנת כמות 1ד 1להשל
קצף רך וע שיר. המרכך
אתסי בי הז קןומע ני ק
ונעים.
גילוח קל
ל ב חי רתךמשחת גילו ח
מ ק צי פ ה. קרם (ז<16 וו ) 0
ללאמברשת וק צף ב מי כ ל
אירוסול (׳1< 131116ו<10ח)1

מ ש 1 * 11-1

1ו 11138

סיוצר בי שראלע־־יבל מון ב ע־ ם. המפיצים: חב־ נורית ב ע ־ ם.
איטליה דוצה אוויר?
תשלט!

רוצח־כישון? דפראגר
— עכשיו הוא הפסיק
חשוב מה עשה בעבר, העיקר שכעת הוא
״אדם חדש״ .בעיקבות כך, הוטל על הכומר
מאסרגי תפקיד לא נעים ביותר: להצדיק
את הבישוף שרצח — לעיני בני משפחותיהם
של הנרצחים.
הנימוק האחרון . .דממה מוחלטת
שררה בכנסיה הקטנה עם תחילת הדרשה.
כל בני הכפר התכנסו שם. ביניהם היתד,
גם מאריה מרקוצ׳י, שאחיה בן ה־ 17 היה
אחד מקבוצת ההרוגים. אחד מחבריו של
ההרוג, שחזה בהוצאה לפועל ממקום סית־רו,
צייר לאחר מכן את החווייה המזעזעת,
נתן למאריה את התמונה, התלוייה בביתה

סוף־סוף נמצאו האנשים שאזרו אומץ להחליט
כי לא ייתכן שהאוויר יהיה חופשי
וניתן לכל ללא מחיר. האיגוד המיקצועי
של עובדי תחנות־הדלק באיטליה החליט כי
מעתה ייתבעו נהגי המכוניות האיטלקיים
לשלם עבור האוויר שהם צורכים לשם מילוי
צמיגי־מכוניותיהם.
לאיטלקים יעלה עכשיו אוזיר לארבעה
צמיגים בסכום של 200 לירטות וכלירה
ו־ 15 אגורות) .בבולוניה כבר הופעלה התקנה
החדשה והיא תיכנס לתוקפה בימים
הקרובים בכל רחבי־איטליה.
נהגי המכוניות האיטלקיים ניסו למחות,
ללא הצלחה, נגד המס החדש •.״עכשיו לוקחים
כסף בשביל אוויר לגלגלים,״ אמרו,
״מחר הם עשויים לתבוע כסף בשביל אוויר
לנשימה.״
הסכנה בתקדים האיטלקי היא שוודאי
יימצאו מדינות נוספות בעולם שימהרו
לחקותו. לאוצר הישראלי, המחפש דרכים
למילוי הקופה הריקה, זה יהיה ודאי רעיון
מעורר.

סלון פרים לכלות
(רח׳ השוק — נצרת)

* שמלות חופה בהשכרה ובמכירה
* דברי קוסמטיקה
* מתנות לכלות.
סיסמתנו :

הקליינטים

חברינו !

״העולם הזה״ ,שבועוןהחד שו ת הי שרא לי •
המערכת והמינהלה: תל־אביב, רחוב קרליבך ,12 טלפון ,260134
תא־דואר • 136 מען מברקי: עולמפרם • בית־דפוס משה שהם
בע״מ, תל־אביב, רח׳ פין • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע״מ י
העורך הראשי: אורי אבנרי • המוציא־לאור: העולם הזה בע״מ.

בעולם

זיאטנאס איך יוצאיס
מפא ן, לעזאזל?
השבוע התנפצה הרגיעה בפעילות הצבאית
שחלה לאחרונה בויאטנאם, כאשר כוחות ה-
ויאטקונג תקפו קרוב למאה מחנות צבא
אמריקאיים. יחד איתר, התנפצה גם האמונה
שהאמריקאים, אם אינם מסוגלים לנצח במלחמה
בויאטנאם, יכולים לפחות להסתלק
משם לכשירצו.
בהתקפתם המחודשת השבוע הוכיחו הכוחות
הקומוניסטיים שהם נחושים בהחלטתם
להשיג הסדר מדיני שיניח את דעתם — ולא,
יציקו לאמריקאים ללא הרף, ולמרות המחיר
הנורא שהם משלמים, לא יאפשרו להם לצאת
בכבוד.
מן הפחאלהפחת. השיקול של ה־ויאטקונג
בייזום ההתקפה הגדולה היה משולש:

להוכיח כי כוחו עדיין במותניו, כי
אם לא יתפתחו שיחות פאריז כרצונו, יוכל
לחדש את המלחמה.
#לא לאפשר לגנראל תיו, ראש ממשלת
דרום ויאטנאם, לחזק את מעמדו בעיני העם,
לקראת בחירות אפשריות. ואכן, ההתקפה
הגדולה נערכה בדיוק כאשר גנראל תיו
עמד להציג את ממשלתו החדשה. הגיב על
כך נציג דיפלומאסי בסייגון :״הויאטקונג
גרמו לפיחות במטבע החדשה שלו, עוד לפני
שהוא הוציא אותה לשוק.״
#גרימת אבידות לאמריקאים. הקומוניסטים
מאמינים שככל שירבו אבידות האמריקאים,
יגבר הלחץ בארצות־הברית על הממשלה
להסתלק מויאטנאם — דבר שישתקף
בנכונותם לוויתורים של נציגי ארצות־הברית
לשיחות פאריז.
מבחינה זו לפחות, דווקא אין הוויאטקונג
מעוניינים כרגע בהסתלקות האמריקאים, כי
אז יאבדו את אחד הקלפים החזקים שבידם.
כתוצאה, עומדים עתה האמריקאים בפני
שתי ברירות שכל אחת מהן גרועה מן ה־שנייה:
הם יכולים להמשיך במלחמה — עד
אין־סוף. או שהם יכולים לצאת ממנה בכבוד
מפוקפק — רק במחיר ויתורים לא
סבירים לקומוניסטים.

אדה״ב רווחים קודמים לבטיחות

ד 7יאל
־,פאנטום. ממטוסי הקרב הרב־משימתיים המודרניים בעולם. מהירותו בגובה פני
־,ים כ־ 1,450 קמ״ש ובגובה 16ק״מ כ־ 2,905 קמ״ש. נושא 7טון תחמושת, טווח
מבצעי כ־ 1,500ק״מ.

סינ די ה 11ו1־1־1י¥1
!ערובת

מודרנית •

קזפסא

סודרנית •

פילטר

סזדרני

757־ קדטל־

עורך־הדין האמריקאי הצעיר ראלף נאדר
זיעזע את כל אמריקה, כאשר גילה כי המכונית
האמריקאית — סמל התעשייה של
ארצות־הברית — הינד׳ למעשה מלכודת־מוות
במיקרי חירום, בלתי־בטוחה בכל המהירויות.
נגד מטוסים מתוצרת ארצות־הברית, לעומת
זאת, לא הועלתה מעולם טענת אי־בטיחות.
המחשבה בלבד, כי דבר כזה אפשרי
— הינד, מדהימה: עתה, מסתבר, נתגלה
כי אורח המחשבה של היצרנים, לפיו
שיקולי הבטיחות אינם תמיד העיקריים, התפשט
גם לענף תעשיית המטוסים. ומדהימה
במיוחד העובדה, שהפרשה הראשונה שנתגלתה
בהקשר זה נוגעת לא למטוסי נוסעים,
אלא למטוסי־קרב.
״ פתוםאחהפה ״ .הפרשה התפוצצה
לאוויר העולם כתוצאה מעדותו בפני
ועדת־הסינאט של כתב טכני לשעבר בחברת
;ודריץ /בדבריו, טען הכתב קרמיט ואנדי-
בייה, שהאחראי עליו אילץ אותו לזייף דו״ח
בטיחות הנוגע למעצורי מטוס־הקרב החדיש
של חיל־האוויר האמריקאי, האי־ל־די. הדו״ח,
שהוגש לחיל־האוויר, הכיל, לדבריו 80 ,עובדות
בלתי־נכונות, לא הכיל, מאידך, עובדה
אחת: שהמהנדס האחראי הביע את חששותיו
שהמעצור עלול לגרום למותו של הטייס.
כאשר ניסה ואנדיבייה להתנגד לכתיבת ה־דו״ח
המזוייף, ציווה עליו, לדבריו, ראסל
ליין, מנהל המיפעל. :כתוב — וסתום את
הפה.״
ואנדיבייה כתב — אך לא סתם את הפה.
הוא מיהר למשרד הקרוב של האף־בי־איי,
סיפר שם את הסיפור, והביא איתו, לחיזוק
דבריו, גם את המהנדס שקבע לראשונה כי
המעצורים אינם בסדר. כתוצאה, הוגשה השביע
נגד חברת גודר״ץ׳ תביעה משפטית
על מעשה הזיוף.
לואנדיבייה עלה מעשה האזרחות הטוב
במקום עבודתו, כפי שניתן היה לצפות,

* ש להודות לאיסר הראל על כך שהחזיר
אותנו לראשית ימי החמישים.

כי רכים שפחו. רכים היו אז
צעירים מדי, או רחוקים מדי, כדי
לדעת. ורכים אינם רוצים לדעת.
חשוב מאוד לזכור את הימים ההם. כי
הם יכולים לחזור.

ואיפר הראל עצמו פועל כמיטב
יכולתו כדי להחזירם.

בראש הרשימה שלו מתנוסס שמו של
דויד בן־גוריון, איש המסמל את העבר.
אך בראשו של איסר הראל עצמו מתגלגל
שמו של מישהו אחר, שאינו שייך
לעבר כלל וכלל.

ניהם. יש חוק הקובע סמכויות ברורות למשטרה,
וחוק המסדיר איכשהו את ענייני בתי־הסוהר.
אך אין חוק לשרותי־הביטחון.

איפר יכול היה לפעול ללא חוק,
מחוץ לחוק, מעל לחוק. כל עוד
נתן לו בן־גוריון גיבוי מלא, היווה
איפר הראל את החוק.

•שאלה השנייה היא: לשםמה
ו | הוטמן מכשיר־ההאזנה?
סביב שאלה זו הניח איסר בדבריו מסך

מיקונים ווילנר, פטאלין וכריה,
אלא לשיחותיו של יערי.
כלומר: שלא היתד. לו שום שייכות ל־סיפורי־הריגול
המרתקים של איסר, יהיה
טיבם כאשר יהיד״ אלא באו לשרת מגמה
אחרת לגמרי: לדעת מה קורה בצמרת
מפ״ם, מה תוכניותיה המפלגתיות, מה
תכסיסיה כלפי מפא״י.

הוא היה חלק ממערכה גדולה
של בילוש פוליטי-מפלגתי, שהופעל
אז על-ידי כן־גוריץ, בדי לד
איפר
עצמו קובע בגילוייו כי
היה זה מתפקידו לשמור על ״הציונות
והדמוקרטיה״.

היו אלה ימי פולחן־האישיות
ולא רק בכרית־המועצות.

הדמוקרטיה היא מישטר, ויש להגן עליה
בפני שוחרי־דיקטטורה. אבל הציונות היא
אידיאולוגיה, ובמדינה חופשית מותר לכל
אדם להאמין בכל אידיאולוגיה העולה על
רוחו. רק בברית־המועצות, ובמדינות דומות,
שולחים אנשים למוות או לסיביר
בגלל חטאים אידיאולוגיים. רק שם יש
שרותי־ביטחון שתפקידם הוא לרדוף את
אוייבי האידיאולוגיה הרשמית.

שם, בארץ הסובייטים, נערך הפולחן למנהיג
הגדול ,״שמש כל העמים״ ,האיס־טראטג
הגאוני, גדול המדענים, אלוף התיאוריה
המרכסיסטית.
(מי ידע אז כי ניהל את המערכה נגד
היטלר בעזרת אטלס של בית־ספר, ואת
ענייני המדינה במסיבות זלילה־ושתייה שנמשכו
יום־יום עד עלות השחר?)

למעשה אומר איפר כי אימץ
לעצמו את התפקיד ואת השיטות
של שרות-הכיטחון הסובייטי, כדי
ללחום בהשפעת הסובייטים.

כאן, כארץ, נערף -הפולחן למנהיג
הגדול, אדריכל המדינה, הבלשן
הגאוני, חוקר־התנ״ד הדגול,
אלוף המדעים והשפות, מצכיא
חילות צה״ל ואבי ביטחון ישראל.

כמו ג׳ו מק־קארתי ואדגאר הובר באר־צות־הברית.

ידע אז שהוא עקב אחרי ענייני הביטחון
בעזרת המפה בלוח־הכיס של הקרן־
הקיימת? מי זוכר היום את הפרופסורים
הדגולים ואת ראשי המדינה, שהשמיטו את
המילה ״את״ ,כדי לדמות למנהיג?).

האינטרנציונל הגדול של הבולשת
הפוליטית, שנשיא-הכבוד
שלו היה לאברנטי כריה המנוח.

•*דבריו של איסר הראל ברור בהחלט,

בימים ההם היה מלף ישראל,
ואיפר הראל מילא תפקיד מרכזי
בממלכתו.

^ /כ י לכל הפרשה אין שום קשר לענייני
ריגול, שום קשר לביטחון המדינה.

מדבריו ברור לחלוטין: אף לא
אחד. איפר הוא שהחליט.
על פי איזה חוק?
לא היה קיים חוק — ואין חוק עד עצם
היום הזה. מותר לכל אדם להטמין מכשיר־האזנה
אצל רעהו. איסר מוסיף באופן
גראנדיוזי :״אני נושא באחריות״.

יפה מאוד. אמיץ מאוד. אבל
נשאלת השאלה: אחריות כפני מי?

רק אדם אחד היה אחראי על איסר —
ראש־הממשלה ושר־הביטחון, דויד בן־גור־יון.
ובימים ההם, היה בן־גוריון משוחרר
בענייני ביטחון מכל אחריות כלפי מישהו.
הוא נתן יד חופשית לאיסר, איש־אמונו.

כמילים אחרות: דבריו של איפר
שהוא ״נושא באחריות״ הם מילים
ריקות. הוא לא היה אחראי
כפני שום מוסד, ושום מוסד לא
יבול היה לתבוע אותו לאחריות.
במדינת־ישראל לא היה קיים אז, ואינו
קיים גם כיום, שום חוק המסדיר את הזכויות
והחובות של שרותי־הביסחון למי
וכאן
מתעוררת שאלה מרכזית:

מה זה היה מעניינו שסנה התכונן בחשאי
לעבור ממפ״ם, שהיתר, אז ציונית־קומוניסטית,
למק״י, שהיתה אז קומוניס־סית־בלתי־ציונית?

של החברה, שבת יכול היה איש כמו
איסר הראל לשלוט בכיפה ולהטיל את
חיתתו על גדולים וטובים?

מדוע? ברור לגמרי שאיסר רוצה
לנצל את השינאה שיש ביום
בחוגים רכים בלפי וילנר, כעיק־בות
עמדתו כלפי מלחמת־ששת•
הימים. מאייד הוא יודע שקשה
ביום לשכנע את הציבור בי סנ ה-
מיקונים היו מרגלים סובייטיים,

מה זה היה מעניינו של ראש
שרות־הביטחון שקבוצה מסויימת
במפלגה אחת רצתה לעבור למפלגה
אחרת?

ואותו מישהו, כך מקווה איפר
הראל, וכף מקווים שותפיו־חכריו,
יחזיר את הימים כקדם.

• 4ילו ימים היו אלה? מה היתה דמותה

** ל רקע זה, הבה ונבדוק את הגילויים
2המרעישים של איסר, שהופיעו במילים
זהות בשני עיתוני־הערב.
איסר מודה שהוא ציודה להטמין את מב־שיר־ההאזנה
בשולחן־הכתיבה של מאיר
יערי. מי נתן לו את ההוראה לכך?

ממדרגה שנייה, ואינו מזכיר את שמואל
מיקוניס, שהיה מנהיג המפלגה.

עשן סמיך. אך די בניתוח הגיוני של הדברים
כדי לפזר עשן זה.
איסר אומר, בקיצור: ברית־המועצות היתד,
עויינת. מק״י קיימה קשרים עם ברית״
המועצות. קבוצה בתוך מפ״ם התקשרה עם
מק״י. אותה קבוצה חתרה תחת שילטונו
של יערי במפ״ם. לכן היה צורך להטמין
את המכשיר בשולחן־הכתיבה של יערי.

מי שקורא תמצית זו שנית, ייווכח
עד במה היא מגוחכת.
אותו מכשיר לא הוטמן בשולחנו של
משה סנה. לא בשולחנו של יעקב ריפתין.

הוא הוטמן בשולחנו של יערי -
דווקא האיש שהיה צריף להיות
הקורבן של מזימת החתרנים.
זה מוזר. מה יכול היה המכשיר לקלוט?
הרי סנה וריפתין לא הסתודדו בחדרו
של יערי דודקא, כדי לטכס שם עצה איך
להשתלט על המפלגה ולהעביר את מפ״ם
— חלילה — לידי מק״י.
יש להניח שדווקא בשיחותיהם עם מאיר
יערי, הם לא גילו מזימה נוראית זו.

עת מה קורה כחדרי־המיטות של
יריביו• ,טותפיו וידידיו.

שרות־הביטחון של איסר הראל מילא
תפקיד זה בצד ענייני הריגול־הנגדי. הרי־גול־הנגדי
שימש לו, במידה רבה, כיסוי
לפעולות של ריגול מפלגתי.

בל זה נובע בבירור מגילוייו של
איפר הראל עצמו.

^ יסר בא ומזכיר לנו כי מפ״ם דאז
דגלה באוריינטציה על ברית־המועצות
והעריצה את סטאלין. הוא מוען כי מפ״ם
״חיכתה לצבא האדום״ ,ומצטט את מיברק־התנחומים
הנרגש ששלחה מפ״ם למוסקבה
במות סטאלין.

כבד אין חידוש. כולנו זוכרים
זאת.
הוא מספר כי קבוצה בתוך מפ״ם רצתה
להתקשר עם מק״י.

גם ככף אין כל חידוש. כולנו
זוכרים בי סנה פרש ממפ״ם ועבר
למק״י.

אין, איפוא, מנוס מן המסקנה
כי המכשיר לא הוטמן אצל יערי
בדי להאזין לשיחות סנה וריפתין,

(אגב, מוזר שאיסר נמנע בקפדנות מלהזכיר
את שמו של סנה. בדברו על מק״י הוא
מזכיר רק את מאיר וילנר, שהיה אז עסקן

מדובר כאן אד ורק על ביטחונן
של מפלגות, ועל ביטחונו הפוליטי
של דויד בן־גוריון וחבריו, ראשי
מפלגת־העכודה דהיום.
(יש להודות לאיסר על כך שהוא מזכיר
לנו בפירוש שכל המנהיגים הנוכחיים של
מפלגת־העבודה ידעו אז על הנעשה והסכימו
לפעולתו, ושגם ראשי מפ״ם שיתפו-
פעולה עם הש״ב בעניינים אלה ברגע שהם
עצמם קיבלו חסינות).
כדי לבלבל את היוצרות, מגניב איסר לתוך
הסיפור פרשה אחרת. הוא טוען כי
צמרת מפ״ם עסקה אז באיסוף אינפורמציה
סודית על הנעשה במערכות המדיניות והצבאיות
של המדינה.

אומנם, איפר אינו מעז לטעון
לרגע כי מידע זה נאסף כדי להעכירו
לכרית-המועצות, או לצבא
האדום שמפ״ם ״חיבתה לו״ .אכל
הרושם שנוצר הוא שהיו כאן ענייני
ריגול.

האמת הפשוטה היא, כי מפ״ם באמת
אספה אז מידע כזה. למפ״ם, כמו לנו, היה
חשוב לדעת מה קורה במדינה. כמונו, היא
לא האמינה להודעות־הכזב של אנשי בן־
גוריון( .נזכיר רק הודעה אופיינית אחת:
שמעשה־הטבח בכפר קיביה היה פעולה
פרטיזנית פרטית של ״קבוצת מתיישבים״).
(המשך בעמוד )28

א 1 1

תמרורים
נ יש אוי במעמד שרים, חברי־כנסת
ואישי ציבור, הסטודנטית שרה קול
ועובד משרד התיירות אליעזר פרנקל.
שרה היא בתו של שר־התיירות משה קול.
נישאו בניו־יורק, שחקנית הקולנוע
קלייר כלום, גרושתו של השחקן
רוד שטייגר, והמפיק הילארד אטקינס.

מחירים
חד שי ם
נמוכים

קלייר כלום וכעלה
קלייר היתד, ביחסים ידידותיים עם אטקינם
עוד בתקופת נישואיה לשטייגר, והכריזה
לפני הנישואין כי :״בחיים צריו לשנות
מדי פעם את האווירה ואת הבעל.״
נחוג יום־הולדתו ד,־ 44 של היועץ
המשפטי של ממש־לת־ישראל,
מי שהיה
בשנים —1961
1968 הפרקליט הצבאי
הראשי של
צד,״ל, אלוף־מישנה
(.מיל ).מאיר שמ(שטרנברג). גר יליד
דנציג, עלה
לארץ ב־ , 1939 למד
מדעי המדינה באוניברסיטת
ירושלים
ומשפטים באוניברסיטת
לונדון. עם
עלייתו ארצה הצטרף
לאצ״ל, ובשנת 1948 הצטרף ל-
צה״ל.

^י-ריד־ן־דרדיזדדבזמ!

לסרט* קודאקולוד אינסטמטיק

מחיר •שן
מחיך חדש

0X126-20

0X126-12

9.50ל״י

־ 8ל״י

7 . 5 0ל-

6 . 5 0ליי

זכו בסיציליה, בטכס המסורתי הנערך
שם מדי שנה, בפרסי האוסקאר של
איטליה, שחקן הקולנוע רוד שטייגר,
על הופעתו בהסרג׳נט; ג׳ינה לולוכרי•
ג׳ידד! על הופעתה בסרט רופא כללי והבמאי
רומן פולנסקי על בימוי תינוקה
של רוזנורי. הטכס לתה בשערורייה, כאשר
בעת חלוקת הפרסים זינק בחור צעיר מגודל
שיער לבמה והחל להשמיע צעקות, נופף
דגל לבן והחל להתפשט לעיני הקהל. השוטרים
הצליחו לסלקו, ולא ברור מה גרם
למעשה.
מבקשתגט יוריקה, אשתו החמישית
של נשיאה המודח של אינדונזיה,
אחמד סוקארנו. יוריקה בת ה־ ,26 שנישאה
למנהיג האינדונזי לפני שבע שנים, היא
דיילת לשעבר ומתגוררת בחודלה מפוארת
בג׳אקארטה. לפני כשנה התגרש כיקארנו
מאשתו הרביעית, האריאטי, וזו נישאה
לאחר מכן לקצין־צבא. אשתו השלישית של
סוקארנו, ראטנה סארי דייתי, שוהה עתה
בפאריז. אשתו השנייה, הארטיני, ואשתו
הראשונה, פאטמתאטי, מתגוררות בג׳אקאר־טה.
מתוך כל נשותיו לשעבר, רק השנייה,
הארטיני, מבקרת אצל סוקארנו, הנתון ב־מעצר־בית
בג׳אקארמה.

מעבדות דלתה-קולור ומת גן מחשיבות לפתח סרט• קודאקולור

חיו
שם-דבר באיכות וטיב

דך וז־*חדך

נפטר עת בילה את חופשתו באיטליה,
הפרופסור הבריטי ססיל פראנק
פאו1ל 65 בעל פרס נובל לפיסיקה.
פאוזל היד, אחד מחוקרי הגרעין הנודעים
בעולם.
נפטר בירושלים, בגיל ,86 מי ששימש
במשך עשרות שנים כמנהל בתי־הספר
אליאנס (נל ישראל חברים) בתל-
אביב ובירושלים, אליהו כהנוכ. יליד
העיר העתיקה בירושלים, שקיבל את חינוכו
בצרפת, פעל רבות למען היישוב היהודי
בארץ־ישראל בימי מלחמת העולם הראשונה,
בצל השילטון העותומני. מלבד עיסוקיו
החינוכיים שימש כד,נוב כחבר במוסדות
העליונים במפלגה הליבראלית והציונים
הכלליים.
נהרג בתאונת־דרכים בתל־אביב,
רבה של שכונת יד־אליהו, שלמה כור
נשטיין, האדמו״ר מסוכטשוב ראדומסק
( .)34 בנו של האדמו״ר מסוכטשוב ונכדו
של הרב שלמה מראדומסק, הוכתר בורנשטיין
לפני ארבע שנים, אחרי פטירת אביו,
לאדמו״ר.

מקומה של גולדה. אם היה נוצר
ספיר לטעון, כי אין לתת בידי
את שתי עמדות־המפתח הבכירות.
הפילוג, שוב אין ספיר מעוניין
אהרון.

מצב כזה, יכול היה
אנשי אחדות־העבודד,
עתה, משהוסר איום
במועמדותו של בן*

לדברי מקורביו של ספיר אין לשמועות
אלה יסוד והן מופצות על־ידי אנשי רפ״י
לשעבר.

״אדמה חרוכה״
ביו המערד ורקו״ח
סוכנים שונים פועלים לאחרונה במגמה לפלג את
כוחות־השלום.

רעתה:
ביג/י נגד דייו
תחזית המשותפת גם למקורבי דיין וגם
למקורביו של דויד בן־גוריון: אפשר לצפות
להתקפה חריפה של הזקן על שר־הביטחון.
בהכרזותיו
הפומביות האחרונות, חזר בן־גוריון והדגיש,
כי הוא רואה במשה דיין את המועמד הטוב ביותר
לראשות הממשלה. אולם אחרי שדיין החליט לכרות
ברית עם גולדה מאיר — אותה אין בן־גוריון סובל —
נפגע הזקן קשות.
כמו בעבר, יש להניח שהוא לא ישלים עם פגיעות
מסוג זה, ויגיב בחריפות.

מה יהיה
עם אלמוגי 1
בעייה אישית אחרת, שנוצרה בעיקבות
ההסכם בין צמרת מע״י לבין ראשי רפ״י :
מה יהיה עתידו של יוסף אלמוגי?

המגמה היא להביא לריבוי רשימות בבחירות
לכנסת, מתוך תקווה שאף אחת
מהן לא תעבור את אחוז־החסימה.
בעניין זה קיים, למעשה, שיתוף־פעולה
בין המערך ורק״ח, המעוניינים שניהם שלא
יהיו בוהות פוליטיים ביניהם.
רק״ח מעוניינת בעיקר בחיסול מק״י ככוח המיוצג
בכנסת, ועל רקע זה מוסברת ההחתמה ההמונית של
חברי רק״ח על רשימת פורשי מפ״ם. המערך, לעומת
זאת, מעוניין יותר בפגיעה ברשימת העולם הזה —
כוח חדש.

ספיר מציע לגח״ל
קואליציהלעסקני גח״ל, שניסו לגשש השבוע מה יהיה עתיד
מפלגתם בממשלה הבאה אחרי הבחירות, לאור ההסכם
שהושג במפלגת העבודה, נרמז כי אין להם מה לחשוש.

עסקני גח״ל טוענים בי הובטח להם על•
ידי פינחס ספיר, שהם ישותפו גם בממ-

של יעקב ריפתין והן את אותם מועמדי
רק״ח שחתמו עליה.
בינתיים הסתבר כי רבים מממליצי רשימות המרכז
החופשי פנו לוזעדת הבחירות וביקשו לבטל את חתימות
ההמלצה שלהם. נראה שבמיקרה זה לא ייפסלו החתימות,
כיוון שמי שחתם על רשימת ממליצים, אינו
רשאי לחזור בו מחתימתו.

המעצמות יחכו
עד אחרי הבחירות
הנקודה העיקרית בדו״ח שהגיש השגריר יצחק רבין
על שיחותיו האחרונות עם ג׳וזף סיסקו: הטיפול המעשי
בבעיות המרחב, מצד ארבע המעצמות, יידחה עד
לאחר הבחירות לכנסת השביעית.

ממקורות אחרים מסתבר, כי האמריקאים
הצליחו לשכנע את הרוסים להקפיא גם הם
את הטיפול כנושא זה, מהשיש שבמערכת
הבחירות לא יימצא בישראל גורם שיסכים
לוויתורים, אפילו תמורת שלום.

סרט הדרכה לחבלנים
הובא לישראל
פיקוח חמור יוטל על הסרטים הערביים המיובאים לישראל
ולשטחים המוחזקים מירדן על־ידי תושבי הגדה.
מאז מלחמת ששת־הימים, החליף יבוא זה את הסרטים
הערביים שהופקו במצריים.

לאחרונה הסתבר כי בין הסרטים שהובאו
לישראל ישנו גם סרט הנושא את הף
שם ״שביתת הקבצנים״ ,שלא היה אלא
סרט הדרכה לחבלנים, בו מוצגות שיטות
להטמנת פצצות בבתי-קפה ובאוטובוסים.
הסרט נפסל כמובן על-ידי הצנזורה, שהיא

על פי הסכם זה, לא ייכלל אלמוגי בין תשעה ח״כי
רפ״י, וגם לא יהיה אחד משני השרים של רפ״י בממשלה.
מכיוון שחינו בעיני חבריו סר בגלל הצטרפותו
למחנה של פינחס ספיר, נראה שהוא יצורף לממשלה
הבאה שלא על מיכסת אף אחד מד,פלגים המרכיבים את
מע״י.

קיימת אפשרות אחרת, שאם אומנם יועבר
עוד בכנסת הזאת חוק בחירת ראשי
עיריות בבחירות אישיות, ינפו ראשי מע״י
להשפיע על אלמוגי בי יציג את מועמדותו
לראשות עיריית חיפה.
הפזילה לעבר תפקיד המזכיר הכללי של ההסתדרות
— אינה מעשית.

צעירי העבודה
מאוכזבים מההסכם
המאוכזבים העיקריים מההסכם שהישג בין אנשי
רפ״י לבין הצמרת הוותיקה של העבודה הם בעיקר
אנשי הדור הצעיר בעבודה, שקיוו כי במיקרה של
פילוג היו ותיקי המפלגה משלמים להם מחיר גבוה
כדי שלא יפרשו עם דיין.

צעירים אלה, כמו אהרון ואשר ידלין, דוד
גולומב וליוכה אליאב, טוענים כי בתוצאה
מההסכם שהושג נחסמה עתה דרכם לעלייה.
הם שוקלים עתה התארגנות אופוזיציונית
בתוך המערך.

האם יהיה בו־אהרוו
מזכיר ההסתדרות?
למרות הצבתו של יצחק בן־אהרון בצמרת
רשימת המערך לבחירות להסתדרות,
ולמדות ייעודו לתפקיד מזכיר ההסתדרות
הבא, החלו לאחרונה להתלחש במפלגת
העבודה, כי מינוי זה עדיין מוטל
בספק.
מפיצי השמועות טוענים כי ספיר קבע את מועמדות
בן־אהרון להסתדרות כשעדיין האמין שיהיה פילוג
במע״י, במטרה למנוע בעתיד מיגאל אלון לרשת את

״אנזזבו נואון זדים נזאווזדים נזאוח
שלה הבאה, אפילו לא תהיה זו ממשלת
ליבוד-לאומי אלא ממשלת קואליציה רגילה.
במיקרה בזה הובטח להם בי ייוצגו
בממשלה בהתאם לכוהם המספרי בכנסת,
ולשריהם יינתנו תיקים של ממש.

רשימת ריפתיו
להסתדרות -בסכנה
לרשימת פורשי מפ״ם להסתדרות העובדים, נשקפת
סכנת פסילה. אחרי שהוגשו לוזעדת הבחירות המרכזית
של ההסתדרות רשימות ממליצי הרשימה, הם נבדקו
בקפדנות על־ידי חברי מפ״ם, שגילו כי חלק ניכר מן
הממליצים הם אנשי רק״ח.

בין חותמי הרשימה נמצאים רבים מ־מועמדי
רק״ח להסתדרות ולמועצות הפועלים.
חוקת ההסתדרות אינה מתירה הופעה
ברשימה אחת והמלצה על רשימה אחרת.
לפיכך נראה שינסו לפסול הן את רשימתו

המועצה לביקורת פרטים ומחזות. אלא שעתה
שוקלים איסור או הגבלה לסרטים שיובאו
על־ידי אותו סובן סרטים ערכי.

רזרבות מטבע־החוץ
מגיעות לקו האדום
רזרבות מטבע החוץ של ישראל עשויות
להגיע כבר בחודש הבא אל הקו האדום
המסוכן שנקבע 500 -מיליון דולאר.
מסתבר כי למרות התחזיות האופטימיות, מוסיפווז
יתרות מטבע החוץ לרדת בקצב מדאיג, והן התדלדלו
בחודש יולי האחרון ב־ 33 מיליון דולאר. בסוף חודש
אוגוסט ירדו היתרות עד לקו האדום.

בינתיים נעשים מאמצים להינצל מהנקה
דה הקריטית בעזרת משיכות־יתר נוספות
של מטבע חוץ מקרן המטבע הבינלאומית.
קרן זו מוכנה להגדיל את הסכום הנועד לישראל בסד
מיליון דולאר, נוסף ל־ 90 המיליון אותן זכאיו
ישראל למשוך כיום, ואשר נמשכו כבר כולם.

דשמעון פרס הובטחה מישרת שד -והמשבר סלר

המניוה הכוויח

הירושה. איש לא עירער על מעמדה כראש־ממשלה.
לגולדה לא איכפת מה יהיה אחריה,
ומי יירש אותה. דאגתה היא, שלא
תירשם בהיסטוריה כמי שבתקופתה חל פילוג
נוסף והמדינה נכנסה למשבר.
כשנכנסה לפני שבועיים לבדיקות בבית-
החולים ביילינסון, היתד, גולדה תחת הרושם
שהפילוג הוא בלתי־נמנע. היה זה אחרי
שרשימת ממשיכי רפ״י של בן־גוריון ו־איסר
הראל הודיעה על כוונתה לרוץ לבחירות.
גולדה רתחה מכעס. היא ראתה בזה
צעד מתוכנן של דיין לקראת פילוג.
אותה שעה פנה משה דיין לזלמן ארן
והבהיר לו שאין לו כל כוונה לפרוש מן
העבודה. ארן, שהשתכנע מכנותו של דיין,
היה המתווך בינו לבין גולדה. כשיצאה גולדה
מבית־החולים, היא הזמינה אליה את
דיין לפגישה, קיבלה את הסבריו והשתכנעה
כי אין פניו לפילוג. מרגע זה הוציאה
גולדה את היוזמה לפעילות הפנים־מפלגתית
מידי פינחס ספיר, נתנה הנחיות לסיום ה־משא־ומתן
בין הצדדים במישורים האיר־גוני
והמדיני.

״נזו כ ר חי גן

׳ •01^ 0 *11

דגנזגר

; הצבעה לחיסול ופ״י

( חן סבוע בעד קבלת ההסכם עם צמרת העבודה, שנועד למנוע פילוג

י4ילח ״תמורה״ יש בשפה העברית
/שתי משמעויות: האחת היא שינוי, ו־השנייוו
היא תשלום.
מאז נוסדה, היתד, סיסמתה של רס״י :
״פנינו לתמורה״ .רבבות חברי רפ״י ואוהדיה
סברו בי הכוונה היא לשינוי. השבוע
הסתבר להם כי מנהיגיהם מייחסים למילה
זאת את המשמעות השנייה, ובי פניהם היו
לתשלום ולא לשינוי.
בתום מאבק תככני בתוך מפלגת העבודה,
שהטיל צילו על כל החיים הפוליטיים במדינה
במשך חודשים רבים והחזיק במתח את
אזרחי המדינה, הוסר סוף סוף איום הפילוג
במפלגת העבודה. משה דיין ושמעון פרס
מכרו את רפ״י לעבודה י במחיר, שהוא ׳זול
בהרבה ממה שהצמרת הוותיקה של העבודה
האמינה בעצמה שתצטרך לשלם — כיסא
של שר לשמעון פרם בממשלה הבאה, שתקום
אחרי הבחירות לכנסת השביעית והבטחת
תיק־הביטחון למשה דיין.

הגזצע ה^זריגי —
ריפוד רכינזאגגז
יץ ודשים רכים שיחק משה דיין מישן
ן חק ציני בחבריו, באוהדיו ובציבור. כלפי
חוץ הציג את מאבקו במפלגות כעניין
של עקרונות שאינו מוכן להתפשר עליהם,
יצר את הרושם שבינו לבין מתנגדיו פעורה
תהום בתפיסה הביטחונית, שלא ניתן
לגשר עליה בשום צורה.
השבוע יצא המרצע מן השק. התגלה כי
מלחמתם של דיין ופרם לא היתד, כלל עניין
של עקרונות, אלא מלחמה של כיסאות. הם
השתמשו בנשק האיום־בפילוג כדי לסחוט
ממפלגת העבודה עמדות והתחייבויות שנגעו
בעיקר לאבטחת העתיד הפוליטי של שניהם:
הבטחת משרת שר־הביטחון למשה דיין עצ־
^ ק2להייהבאה -יו 2ט שט_גצ2ן_£ל_£ב)<

ולהבטיח את הישארותם במפלגה. למרות שבישיבה היה רוב
לתומכי הפילוג, נכנעו כולם לאולטימטום של משה דיין, שהודיע
כי לא יעמוד בראש רשימה עצמאית אם יוחלט על פילוג.

כנראה לענייני מדע וטכנולוגיה או חינוך,
לשמעון פרם.
כאשר הופיעו שני אלה השבוע בפני חבריו,ם
ברפ״י לשעבר, המייצגים מפלגה זו
במרכז העבודה, הם פרשו אפולטיגציה שלמה.
שוב התיימרו להציג את עצמם כמי
שנאבקים על עקרונות, ניפנפו בהסכם שנחתם
עם העבודה בסוף השבוע האחרון כהישג
אדיר .״משא־ומתן זה אינו ניצחון
של מפלגה,״ אמר שמעון פרם, אלא הישג
של עימות ציבורית הנושאת יתרונות.״ אולם
הניסוחים המעורפלים לא יכלו להעלים את
האמת. מלבד אבטחת הגורל הפוליטי האישי
של שניהם — הם לא השיגו, בעצם, שום
דבר.
למעשה לא ויתר כמעט אף צד במשא־ומתן
ולא הפסיד. פירוש כל סעיפי ההסכם שהושג
הוא ססאטוס־קוו, או שביתת־נשק במאבק
על השלטון עד אחרי הסתלקותה
של גולדה מכס ראש־הממשלה.
רפ״י השיגה בהסכם התחייבות לשריין
עבור חבריה 9מקומות ריאליים בכנסת הבאה,
תוך זכות לבחור את נציגיה בעצמה.
אף אחד לא התכונן לשלול זכות זאת מ־רפ״י
בעבר. היא השיגה דבר שהיה מובטח

ההסכם שהושג בתחום המצע המדיני לא
חידש אף הוא דבר. הוא היה רק הריפוד
לכיסאות שהובטחו קודם לכן. נציגי רפ״י
השיגו בנושא זה דברים שהיו מוסכמים על
כולם בצמרת העבודה, ושלא היו עליהם
כמעט חילוקי דעות מלבד הבדלים של גישה
וניסוח. שכן ממפ״ם ועד חרות, ולא
רק בעבודה, מוסכם על כולם לבצע סיפוח
בלתי מוכרז של השטחים המוחזקים. גם
ההתנחלות בשטחים אלה מוסכמת על כולם.
ההבדל הוא רק שרפ״י דורשת התנחלות ואנשי
מפ״ם הם אשר יצטרכו לבצע אותה
הלכה למעשה.
המצע שהוסכם עליו אינו מחייב אף
אחד, שכן איש אינו מתייחם למצעים ברצינות
ואינו בא לתבוע את קיומם לאחר
הבחירות אבל בינתיים נגרם נזק מדיני

עצום למדינת ישראל בעקבות פירסום ההסכם
על המצע בחו״ל. כל מערכות ההסברה
של מדינת ישראל התמוטטו בגלל ויכוחי
סרק תיאורטיים על הגבולות העתידים של
מדינת־ישראל.
תגובות ראשונות על־כך הגיעו לאחרונה
משגרירויות ישראל ברחבי העולם. היה
נדמה כי אנשי ההסברה שלנו הרימו את
הידיים.

ך* יא קראה אליה את שני המזכירים,
( | ספיר וגבלבר, הורתה להם לתת לאנשי
רפ״י מה שהם רוצים במישור האירגוני.
למרות התנגדותו של ספיר, הוא קיבל את
הוראתה של גולדה ומילא אחריה.
ליום שישי האחרון נקבעה ישיבת הוועדה
המדינת שנועדה לסכם את סעיפי המצע.
משה דיין הופיע לפגישה זו כשכולו נופת-
צופים. הוא חייך אל כולם, התבדח, וכבש
אותם בקסמו האישי. אפילו עם מאיר יערי
נהג כעם ידיד מימים־ימימה. דיין כירכר
סביב גולדה וחלק לה מחמאות. כולם השתכנעו
שהוא נגד פילוג.
אילו רצה, יכול היה פינחס ספיר לקומם
את סניפי המפלגה נגד הסכם. אבל הפעם
לא כונסו הסניפים כלל. איש לא שאל אותם.
ספיר היה לויאלי וקיבל את הנחייתה של
גולדה, שטענה :״המצב הביטחוני והכלכלי

ידגעזגז
•יי* וגמא בולטת נוספת להעדר כל הי!*
שגים בהסכם שהושג, היא ההבטחה
לתת לרפ״י נציג בהנהלת הסוכנות. כיום
יש כבר לרפ״י נציג בהנהלת הסוכנות —
מורל׳ה בר־און, המחזיק בתיק החינוך. כמו
כן נציגה, אהוד אבריאל, הוא יושב־ראש ה־ועד־הפועל
הציוני. ההסכם הוא לפיכך רק
אישור של המצב הקיים.
כל שאר תביעותיהם הממשיות של נצי 3י
רפ״י נדחו או לא התקבלו. לא היה דבר
שרפ״י קיבלה אותו, שלא יכלה לקבלו למעשה
לפני שניפנפה בחרב הפילוג.
אם כן, מה אירע? מה קרה שאיפשר את
קבלת הסכם השבוע?
למעשה אירעו שני דברים בעת ובעונה
אחת. היו אלה סיכומי חשבון־הנפש אצל
גולדה מאיר מצד אחד ואצל משה דיין מצד
שני.
השיקול המכריע היה זה של גולדה
מאיר, שנטלה את היוזמה לידיה והחליטה
להכריע לכאן או לכאן. גולדה עשתה את
החשבון כיצד תראה ההיסטוריה בעתיד את
תקופת כהונתה כראש־ממשלה.
היא קיבלה מלוי אשכול ירושה מזהירה:
ממשלת ליכוד לאומי, מדינה בגבולות שלא
היו לה אף פעם, מפלגה מאוחדת בעלת
רוב מוחלט כמעט. היא הבחינה שמהות ה־ס
ירמורו־* 1.וי מי ריוחלוד ד.וו 1ט? 1דוחע ייז. יוז ל

המ 11 נצדם

על עצמם בפניהם של משה דיין ושמעון
פרם, שנאלצו להסביר לחבריהם ברפ״י

*> -וורו.1
* וסר--1ו
דז-ו1

רזד־ריר_

במדינה הע אחדי
ה היסו ס הגדול
סוף־סוף החליט משה דיין. ההיסוס הגדול
— שבהשוואה אליו נראית הססנותו
של לוי אשכול ערב מלחמת ששת־הימים
כשיא ההחלטיות התקיפה — הגיע לקיצו.
היתד, לכך תוצאה חיובית אחת: גם אלה
שהצטערו על כך, גם אלה ששמחו, יכלו
להפנות את מחשבותיהם לנושאים הגדולים,
שסיכסוכי־הצמרת של מע״י דחקו אותם ל־קרן־צווית.
הנושאים
של מערכת־הבחירות התבהרו, ויחד
איתם החזית: מימין — גוש לאומני קיצוני,
הדוגל בסיפוח; במרכז — הברית ה־בלתי־טבעית
של רפ״י—מפא״י—אחדות־הע־בודה—מפ״ם,
שגם מצעה פונה אל הלאומנות
הסיפוחיסטית, אם כי במונחים מתחכמים; ומשמאל
— קומוניסטים אדוקים או אדוקים
פחות.
באיזה שהוא מקום, כשהם מסרבים לשייך
את עצמם למפה הישנה הזאת, מצויים אזרחים
המבקשים לשמור על דעה צלולה, המאמינים
שאפשר להשיג שלום תוך שמירת
ביטחונה של ישראל, והשואפים למנוע התרוקנות
הדפוסים הדמוקראטיים מתוכנם.
אלה הם ניצן של כוח רעיוני חדש. קשה
להעריך את כוחם הפוליטי, בתוך ההמולה
הכללית. אם לא יטושטשו קווי ההתמודדות
עד לבחירות, ייתכן שב־ 29 באוקטובר אפשר
יהיה לקבוע כי שנות־המשבר־והחרדה הולידו
כוח של ממש, המסוגל לשנות את פני המפה
הישנה.

חבר קיבוץ שריד נתן פלד, שנועד עם השנים
להתמנות מזכירה המדיני של מפ״ם.
הוא לא סיפר לאורחיו על הסיכסוכים הפנימיים
בין הנהגת המפלגה לבין הסיעה השמאלנית
בראשותו של סנה. בפיו היתד,
הודעה סנסציונית יותר: אנשי הביטחון של
הקיבוץ הארצי גילו מכשיר־האזנה שהוטמן
במגירת שולחנו של מאיר יערי. שלושה
לילות ארבו במשרד הסגור — עד שבלילה
הרביעי תפסו את שני הסוכנים שבאו להחליף
את סוללות המכשיר.
המכשיר עצמו הוצג בפני העיתונאים:

מענו! החושך
פוחדים
מ איסר?
11111171 ) 1ך 11| 1ך ך ההסכם הנזפתיע שהושג בסוף השבוע
| 1 #1111 # 111111 *1 11 ^ 1111 שעבר למניעת הפילוג היה למעשה הסכם
שמתחת לשולחן. גס דיין ופרס, וגם גולדה וספיר קיבלו את ההסכם ללא התייעצות עם
חבריהם. בתמונה: דיין בישיבת מרכז רפ״י, כשחבריו פושטים את רגליהם מתחת לשולח .
של המדינה חמור מאוד. אי־אפשר ללכת
לפילוג. מוכרחים לגמור איתם.״

נזיע1ן ז\2

ברגרבוה רגסיית
ץ* ה קרה למשה דיין

שנכנע פית-

אום?
דיין הוא איש מפוכח מאוד. הוא ישב
ועשה חשבון פשוט בעזרת נייר ועיפרון,
לו נתן ביטוי בישיבת מרכז רפ״י כשאמר
:״אילו היה לנו סיכוי לזכות ב־16
מנדטים בכנסת, לא היתד, סתירה בין שתי
השאלות
חשבונו של דיין היה כי אם יפרוש
ויעמוד בראש רשימה עצמאית הוא לא
יוכל להגיע למצב בו יוכל להרכיב את
הממשלה הבאה. אפילו היה זוכה בנצחון
עצום ורשימתו היתר, מקבלת 30 מנדטים,
הרי כל מה שיכול היה לעשות הוא לעמוד
בראש קואליציה, לה היו מובטחים 64
קולות בכנסת.
במיקרה כזה היה גח״ל יורד ^ 15 מנדטים
והמפד״ל ל־ .9יחד עם קולותיהם של
שני פלגי אגודת־ישראל ( 6מנדטים) והלי־ברלים־העצמאיים
( )4היה משיג רוב של 64
קולות.
אבל אז היד, ברור כי לא יוכל לזכות
באף קול נוסף מנציגי המערך, שכן היה
נערך טיהור בקרב כל אוהדיו שם. בקואליציה
כזאת הוא היד, שבוי בידי בגין
בקו מדיני קיצוני, בידי הליברלים־העצמאיים
בעניינים סוציאליים, בידי המפד״ל בענייני
שבת ובידי אגודת־ישראל בעניין ניתוחי־מתים.

מד, שהרתיע אותו.
לעומת זאת, עשה דיין את החשבון, אם
הוא נשאר בעבודה, שמורה לו עדיין אותר,
אופציה ביום שאחרי הבחירות. במיקרה
כזה שמורים לו קולות 9נציגי רפ״י בכנסת,
כשהוא יכול לסמוך על עוד 5מאנשי
המערך שיפרשו יחו עימו. יחד עם
26 המנדטים שיקבלו גח״ל והמרכז החופשי,
11 המנדטים של המפד״ל 6 ,של אגודת־ישראל
ופאג׳׳י 4—5 ,של ל״ע והשלושה
י*י ד־דזת חזו־דז הייזייי ח

העיתונאים שעלו במדרגות הבית ברחוב
יהודה הלוי בתל־אביב, בשבוע הראשון של
פברואר ,1953 ציפו להודעה סנסציונית של
מאיר יערי על גירושו של משה סנה מ־מפ״ם.
הגברים שהסתודדו בפרוזדורים וב
הראל
ו,,עד המישמר״
אחרי הנזטח הראשון —

גוריון — הוא יוכל למחרת הבחירות להרכיב
את אותה קואליציה של 64 קולות
הכרחיים.
החלטה על פילוג היתד, עבור דיין מישחק
ברולטה רוסית, בד, יש כדור אחד בתוף
מחסנית האקדח והמשחק לוחץ על ההדק
כשר,קנה מכוון אל ראשו, מבלי שיידע אם
יש כדור בקנה או לא. דיין אינו משחק
ברולטה רוסית. הוא ידע שאם ייכשל באיזה
שהוא מקום, יבשר הדבר את סוף ה־קאריירד,
הפוליטית שלו.
לעומת זאת אין הוא מפסיד דבר אם
הוא נשאר בעבודה. הוא הבטיח שיישב
בשקט כל זמן שגולדה חיה, סילק את המזימות
של ספיר לסלקו, והשאיר לעצמו את
כל האפשרויות פתוחות להתמודדות על
השילטון וירושתה של גולדה מאיר בבוא
הזמן.
לכן לא נתן דיין שחבריו ידחפו אותו
לקראת פילוג. הוא שיחק את המישחק
מעמדה בה לא היה מוכן לסכן דבר.

הגזפנזיר :
עם־ ישראד

ף אחד לא הפסיד מההסכם בין
^ רפ״י והעבודה, ואף אחד לא הרתיח. מי
שנפגעו באופן אישי היו שר־החוץ אבא
אבן, שאיש לא התחשב עוד בעמדותיו המדיניות,
וסגן ראש־הממשלה יגאל אלון,
שהוצא מחוץ לתמונה, לא שותף בהתייעצויות
ונדחק לקרן זתית.
הסעיף בהסכם הקובע כי לא יועברו
תחומים בהם עוסק כיום שר־הביטחון לשרים
אחרים, מגביל בעצם את עלייתו של
יגאל. כמו במאבק על ירושת אשכול כן
גם הפעם, מכר אותו חברי למפלגה, ישראל
גלילי, שבישל את ההסכם יחד עם גולדה.
יגאל מבין את חומרת מצבו הנוכחי, שוקל
עתה מחדש אפשרויות של פרישה.
היחיד שהפסיד כתוצאה מההסכם היה
עם ישראל, שדיין שיטה בו במשך חודשים
ארוכים. עבורו הציבו את העתיד בצורת
ממשלה שמדיניותה המוצהרת תהיה סיפוח
והתנחלות, העלולה להצעידו לקראת מלחמה
חדשה ושאינה מוכנה לנקוף אצבע ל־חי
דו ד

המיקרופון שנשתל בחדרו של יערי
— פחד מוזר של הממשלה
מדרגות לא עוררו את תשומת לבם. כי הבית
הישן, בו שכנה מזכירות הקיבוץ הארצי
של השומר הצעיר *,המה תמיד מזכירי־חוץ,
גיזברי־משקים ועסקנים למיניהם.
אך הגברים שהסתובבו בפרוזדורים, אותו
בוקר, לא היו עסקנים. הם רוכזו ממשקי
השומר הצעיר ברחבי הארץ, היוו ״קבוצה
מקובצת״ — קומנדו לביצוע משימה מוגדרת.
כפי שהגדירם העולם הזה 797שדיווח
אז על אותו מאורע :״בני משקים
שנשלחו, בעבר הלא רחוק, לעסוק בפלמ״ח,
בהגנה, בש״י (שירות ידיעות).״
בתוך חדרו של מאיר יערי, שדלתו נשאה
את המספר , 1קיבל את פני העיתונאים
שעברה בינתיים לבניין מפואר בן ארבע
קומות, בצפון תל״אביב.

הוא היה בגודל קופסת סיגריות, מתוצרת
ארצות־הברית. למעשה: תחנת שידור זעירה,
ששידרה לטווח של שני קילומטרים.
ג׳ודו בקורם רעיוני. השבוע חזר המכשיר
הזעיר לחדשות. כמו פרשיות סתו־
(המשך בעמוד )18

שידורי

העולם הזה — כוח חדש
בטלביזיה וברדיו
ראה מודעה בעמוד 8ו

ירוחם משל

סב־ראש המחלקוז לאיגוד־קצועי
בהסתדרות, ובוזפ־וו
זה הוא האיש מספר 2
סתדרות. איש מנגנון
׳עד־הפועל מזה 25 שנים.
וז מזכיר ממונה של אירפועלי
המתכת עד .1960
0:מפא״׳ לשעבר וכיום
חבר המערך.

זאב הרינג
יו״ר המחלקה המדינית. מאז
סיים את לימודי המשפטים
באוניברסיטת וארשה היה
עסקן. שנח אחת היה חבר
קיבוץ. אחר־כן התגייס לצבא
הבריטי, שירת כקצין־
תרבות בצה״ל ומאז הפן
עסקן מפלגתי. איש מנגנון
ההסתדרות מזה 15 שנים.

יהושע לוי

גזבר ההסתדרות. יליד ירושלים
ובוגר ישיבה. מגיל
25 היה מזכיר הפועל הצעיר
בירושלים. היה פקיד הסוכנות
היהודית ומקום המדינה
עד 1960 היה המזכיר
הכללי של הסתדרות הפקידים.
מזה 9שנים הוא
גזבר ההסתדרות.

ך יי וועידה ה־ 11 של הסתדרות העובדים הכללית שתתכנס בינואר
1 1הבחירות לכנסת, תהיה הגדולה והחגיגית מכל הוועידות שנערכו
ועידת היובל, שתציין את מלאות 50 שנה להסתדרות 50 ,שנה בהן
לאירגון העובדים שאין לו אח ודוגמה בכל רחבי העולם, בהיקפו היחסי
בעושרו הכלכלי ובעוצמתו.
אבל הוועידה ר,־ 11 לא תהיה רק החגיגית שבודעידות ההסתדרות אלא אחת הגורליות
שבהן. היא תצטרך לבחור את מוסדות ההסתדרות ואת הנהגתה לתקופה של ארבע שנים
העשויות להיות מכריעות לגבי ציבור הפועלים והעובדים במדינה ולגבי החברה הישראלית
בכללה. כבר השנה הבאה — שנת , 1970 בה תתכנס הוועידה, תהיה שנה הרת־גורל.
המשק הישראלי בכללו הולך בה לקראת זעזועים אדירים. מצד אחד מצפים לו זעזועים
ביטחוניים — כלכליים ומוניטאריים — ומצד שני תהיה זו השנה, המוכרזת כשנת העלאת
השכר שהוקפא בארבע השנים האחרונות.
ההסתדרות חייבת להיות גורם קובע לגבי שני לחצים מנוגדים אלה. בדמותה ובדמות
הנהגתה תלויים בגנידה רבה סוגי הפיתרונות שיימצאו. האם הם יביאו לצמצום הפער בין
השכבות השונות? האם יעקרו את המרירות שהצטברה בשכבות רחבות של פועלים
ועובדים? האם יסייעו ליצירת חברה בריאה ותקינה יותר?
לרוע מזלם של עובדי ישראל, הרי הסיכויים שהגוף המייצג אותם יוכל לעמוד במשימות
המצפות לו הן קלושות ביותר. כי הגוף הענק והמסורבל ד!זה כלל אינו בנוי לקראת העלאת
תביעות ולחצים מלמטה למעלה — מהמוני העובדים אל הנהגתם. זהו גוף בעל מיסגרות
מיושנות, דרכי־ניהול כושלות, הנשלט בידי מנגנון ממונה ולא נבקר, שמרבית מוסדותיו
הן פיקציה אחת גדולה.
• 1בעוד שבועיים ייע־רכו הבחירות לגוף הנושא את השם ״ההסתדרות הכללית של העובי
דים העברים בארץ־ישראל״ ,בעוד שלמעשה מאורגנים בו גם כ־ 150 אלף ערבים.
!•> קרוב למיליון איש יהיו בעלי זכות־בחירה בבחירות אלה,׳ אבל רבע מהם אינם
עובדים כלל ולא היו עובדים אף פעם. מחצית בעלי דכות הבחירה הן נשים, שמספרן כפול
מכוח העבודה הנשי במשק הישראלי. כל^מר — כרבע מציבור הבוחרים להסתדרות הן

עקרות־בית ללא כל קיקן יוע או תעסוקה אחרת.
• במיסגרת הבחירות להסתדרות ייערכו גם הבחירות לודעידת הפועלים החקלאים.
קרוב לרבע מיליון איש הם בעלי זכות־בחירה להסתדרות זו, בעוד שבכל המשק הישראלי
מועסקים רק קצת למעלה מ־ 100 אלף איש בחקלאות. פיקציה זו נובעת מכך שחברי
ההסתדרות בכל־ היישובים שהיו לפני עשרות שנים יישובים חקלאיים, כמו פתח־תקווה,
הרצליה ורחובות, הם עדיין בעלי זכות בחירה להסתדרות זו.

, 1970 אחרי תום
עד כה. תהיה זו
הפכה ההסתדרות י
לגבי האוכלוסייה,

יהודה יודין

יו״ך המחלקה לשיתוף פועלים
בהנהלות. איש מפ״ם
העירונית, שהיה בשעתו
מכונאי. מזה כ 30:שנה הוא
איש מנגנון הוועד־הפועל.
הוא ומשל החזיקו בשעתו
בצוותא מכונית עלי חשבון
מיבטחים, שהיא מרכז קרנות
הגמל של ההסתדרות.

רפאל בש
יו״ר המרכז לתרבות וחינוך.
היה חבר קיבוץ כפר בלום,
אותו עזב לפני 20 שנח.
מאן הפך לפקיד מנדנון
מפא״י. כיהן כמזכיר אירי
גוני של מפא״י ובמזכיר
מחוז מפא״י בתלגאביב.
פעיל בהסתדרות רק בארבע
השנים האחרונות.

יהושע וושצ׳ינא
סגנו של משל באיגוד ה־מיקצועי.
לפני 30 שנה היה
פועל בנמל חיפה. חבר קיבוץ
אפק. היה חבר מועצת
פועלי* חיפה מטעם אחדות־העבודה
והשולט על מנגנון
מפלגה זו בחיפה. נפצע
בתאונת־דרכים לפני מספ2
חודשים בלבד.

אלה הן הפיקציות הבולטות והאבסורדיות ביותר. אולם הפיקציה הגדולה ביותר היא
עצם הבחירות. שכן הגופים ההסתדרותיים הנבחרים כביכול, אינם אלא דחלילים ממונים.

אין נ צי גי ם

-המגנג ון שו 87ז

כ או רהולמר אי ת ־ עין קיימת שיטת בחירות דמוקרטית בהסתדרות העובדים .׳
/העובדים בוחרים את נציגיהם לוועידת ההסתדרות. זו בוחרת את מועצתה, המתכנסת
אחת לשנה לישיבה חגיגית. המועצה בוחרת את הוועד הפועל, המתכנס פעם בשישה
שבועות וזה בוחר את הוועדה המרכזת — ״ממשלת ההסתדרות״ ,שבידי אנשיה מופקד
ניהול מחלקות ההסתדרות ואגפיה וקביעת מדיניותה ודרכי־פעולתה.
הבלוף הגדול מתחיל מלמטה, כאשר העובדים נקראים לבחור את נציגיהם. נציגים אלה
אינם במרבית ד,מיקרים נציגי־עובדים כלל, אלא עסקנים מיקצועיים, הנקבעים על־ידי מרכזי
המפלגות העורכים את רשימות המועמדים. העובדים אינם יכולים לבחור לגוף שנועד
לייצג אותם את הנציגים שהם רוצים בהם — את חברי ועדי העובדים, את מנהיגי האיגודים
המיקצועיים, את הלוחמים לאבטחת האינטרסים שלהם. הם נאלצים להצביע בעד עסקנים
מדרגה שלישית ורביעית, הנשלחים בדרך כלל להסתדרות על־ידי מפלגותיהם כפיצוי על
פעילות מפלגתית או כדי להרחיקם מפעילות אחרת.
הוועידה עצמה גם היא פיקציה מוחלטת. שכן לא היא, אלא מרכזי המפלגות הם
הקובעים מי יהיו חברי מועצת ההסתדרות, הוועד־הפועל והוועדה המרכזת. אומנם, ניתן
לטעון, כי המפלגות הממנות את הנציגים הן בעצמן מפלגות פועלים — אולם גם זוהי
פיקציה שאיש כבר אינו מאמין בה.
כך הונצח בהסתדרות מצב בו קבוצה קטנה של אנשי המנגנון המפלגתי וההסתדרותי
שולטת באופן קבוע באירגון־גג כל־יכול שאין בו כימעט השפעה לאיגודים המיקצועיים,
ושהחבר מן השורה בו אינו אלא מספר סידורי נטול כל השפעה וחשיבות.
מוסדות ההסתדרות ומנגנונה אינם מופעלים על־ידי הפועלים והעובדים, אלא בידי כת
של עסקנים מיקצועיים הנשארים בתפקידם בדרך כלל לכל חייהם, ושבמיקרים מסויימים
אפילו מעבירים את עיסוקם זה בירושה לבניהם ולבני משפחותיהם.
אין כל רע בעסקן פועלים הצומח מתוך הפועלים ועובר לייצג לתקופה מסויימת את
האינטרסים שלהם באיגוד המיקצועי או באירגון־הגג. אלא שלא זה מה שקורה בהסתדרות.
אלה המנהיגים אותה ומנהלים את מוסדותיה ומפעליה הכלכליים הם ברובם אנשים שלא
עבדו מימיהם מחוץ לעסקנותם, או שעבדו תקופה קצרה בנעוריהם לפני עשרות שנים.

ארה הם 19 שליטי ההסתדוות -חנו הועדה .0131x10
את מ׳ הם מייצגים? מתי ענדו בנעם האחווש?
ברובם הגדול, להוציא מיקרים יוצאים מהכלל, הם מנותקים מזה עשרות שנים מציבור
העובדים ומבעיותיו האמיתיות. ברובם הם לא חשו על עורם מעולם מהו מצב של אבטלה,
או מה מרגיש פועל במיקרה של פיטורים.
די לקחת את 19 חברי הוועדה־המרכזת היוצאת של ההסתדרות, אלה שהנהיגו אותה
וניהלו אותה במשך ארבע השנים האחרונות, כדי להיוזכח שרובם אינם נציגי עובדים כלל
אלא דחלילים שמונו על־ידי מפלגותיהם או אירגונים בעלי אינטרסים מנוגדים לזה של
הפועלים, כדי לשמור על ערוגת ההסתדרות מפני אלה שלהם היא שייכת.

את מי הם מייצגים ץ

פשרלקחת בתור דוגמה טובה את מזכיר ההסתדרות מאז פוטר פינחס לבון, את
אהרון בקר. בקר בן ה־ ,64 יליד רוסיה, בנו של סוחר וסוכן בתי־חרושת, היה בכל
חייו עובד שכיר במשך תקופה המסתכמת בחמש שנים בסך הכל.
מגיל 17 עד שנתו ה־ 19 היה פקיד במשרד בבריסק שבפולין, ומגיל 20 עד גיל 23 היה
פועל בניין בפתח־תקודה ואחר־כך בתל־אביב. הפעם האחרונה בה עבד אהרון בקר עבודה
פיזית כשכיר היתה לפני 41 שנים. מאז הוא הפך לעסקן מיקצועי ובעסקנות מפלגתית
עשה את הקאריירה שלו עד שהגיע לדרגת מזכיר ההסתדרות.
משנת 1928 עד 1932 היה בקר מזכיר מועצת פועלי רמת־גן. במשך עשר השנים הבאות
היה חבר מזכירות מועצת פועלי תל־אביב. אחר־כך מונה לחבר הנהלת ״המשביר המרכזי״.
מזה עשרים שנה שהוא חבר הוועדה המרכזת של ההסתדרות כנציג מפא״י.
ייתכן שלמישרת מזכיר ההסתדרות, שהוא תפקיד אירגוני, מדיני וחברתי מסובך מאוד,
דרוש עסקן מיקצועי מעין זה, שהתמחה במשך שנים רבות בפעילות ציבורית. אולם בקר
אינו יוצא דופן בתחום זה. הוא אב־טיפום לכל מנהיגי ההסתדרות. אילו היה מוקף
בנציגים אמיתיים של העובדים, לא היה בכך פסול. אלא שכמוהו, כימעט כל שאר חברי
הוועדה המרכזת של ההסתדרות אינם אלא נציגי המנגנון, חברי האוליגרכיה השלטת
בעובדי ישראל בדרכים בלתי דמוקרטיות. פעם קראו להם אפארטצ׳יקים — אנשי מנגנון.
היום הם אינם אלא דחלילים של המעביד הגדול ביותר במדינה, ההסתדרות עצמה, וסניף
מישנה של המנגנון הממשלתי.
יש בהם קבוצה גדולה של אנשים שלא היו פועלים או עובדים־שכירים מימיהם,

נתן אלמוזלינו
יו״ר המחלקה לאירגון. יליד
בולגריה הנשוי לח״כית
שושנה ארבלי. היה מזכיר
סניף רחובות של אחדות־העבודה.
החליף בוועדה המרכזת
את משה ארם, לפני
כחמש שנים. היה אופוזיציונר
במפלגתו, שהשתתק
עם היבחרו לוועדה המרכזת.

חיים פלכסר
היה בנעוריו פועל־בניין.
מזה 22 שנים שהוא איש
מנגנון הוועד־הפועל, כמזכיר
ממונה של איגוד פועלי
הבניין. לאחרונה התפטר
מתפקיד זה אן ממשיך
להחזיק בכיסאו בוועדה המרכזת
של ההסתדרות. איש
מפא״י ותיק

עזרא חדד

ישראל קיסר

יליד עיראק, מורה לשעבר
ובעל השכלה רחבה• היה
פקיד בוועד־הפועל, עד שהוכנס
ב־ 1׳956 לוועדה המרכזת
כנציג עדזת המזרח
החדשה מטעם והעלייה מפא״י. מכהן כיו״ר המחלקה
לקליטה ופיתוח.

יו״ר המחלקה לנוער ומחזיק
בתיק הפועל. תימני,
בוגר האוניברסיטה במחלקה
לסוציולוגיה, בן טיפוחיו
של גיורא יוספטל במשרד
העבודה, שהוכנס על־ידי
מפא׳׳י לוועדה המרכזת בקדנציה
האחרונה.

למעמדם בזכות פעילותם המפלגתית.
על אלה נמנים ירוחם
משל, רפאל בש, נתן
אלמוזלינו, יהושע וושצ׳ינא,
יהודה יודין, יהושע לוי ו־ברל
רפטור.
רק שניים הגיעו למעמדם
בזכות האיגוד המיקצועי :
חיים פלכסר, שהיד 22 ,שנה
נציג איגוד פועלי הבניין, ושמואל
כהן ממפ״ם, שצמח
משורות פועלי המתכת.
שני יוצאי־דופן אחרים :
עזרא חדד, מורה לשעבר,
ישיש וחביב, ואהרון אפרת,
איש הקיבוץ הארצי (מפ״ם).
לתנועה הקיבוצית בוועדה
המרכזת שלושה חברים :
יהודה יודין, חבר יגור; יהושע
וושציינא, חבר קיבוץ
אפק; ואהרון אפרת, מקיבוץ
עין־השופט. למושבים האהרון
בקר
ותיקים נציג אחד: גד יעקבי.
אבל בכל הוועדה המרכזת יש אולי רק נציג אחד לעובדים השכירים. אין שום ייצוג
למושבים החדשים. אין שום ייצוג לנשים. אין מיוצגים בה לא ועדי העובדים ולא חברי
האיגודים המיקצועיים, שלא באמצעות מזכיריהם המיקצועיים. להוציא את אלי מויאל,
שהוא נציג מועצת פועלי באר־שבע, אין בוועדה המרכזת אף נציג אחד של מועצות־הפועלים
המקומיות הגדולות.
כת זו שלטת על תקציב של עשרות מיליוני ל״י לטיפוח מנגנון מנופח ומיותר. היא

שאול בן־שמחון

גד יעהן כי

מאז עלייתו ממרוקו היה
עסקן מפלגתי. היה מזכיר
מפא״י באשדוד, שעלה בשעתו
על גל המחאה העדתי.
נבחר לוועדה המרכזת
כנציג רפ״י, מאז יצא לשליחויות
רבות בצרפת ובאפריקה,
אך הפסיק להתעניין
בעיירות הפיתוח.

בן מושב כפר־ויתקין. מייד
בתוס שירותו הצבאי סיים
את לימודיו באוניברסיטה
כמוסמך לכלכלה. מהאוניברסיטה
החל לפעול כעסקן
בדור הצעיר של מפא״י.
הפן איש אימונו של משה
דיין. ראש המחלקה לחינוך
מיקצועי בהסתדרות.

אהרון אפרת
יז״ר המחלקה לעזרה הדדית
וביטוח סוציאלי. חבר
קיבוץ עין יהשופט ומעסקני
הקיבוץ הארצי. איש ביצוע
המכהן בתפקידו בוועדה המרכזת
זה שש שנים. בקיא
בתחיקה סוציאלית.

שהמשכורות היחידות שראו הן אלה שקיבלו מהמנגנון המפלגתי, הממשלתי או ההסתדרותי.
דווקא הצעירים שבהם הם מסוג זה: גד יעקבי ושאול בן־שמחון, נציגי רפ״י; אשר
ידלין, מזכיר חברת העובדים; ישראל קיסר ואלי מויאל. כמוהם גם שני הנציגים הוותיקים
יותר בוועדה המרכזת, זאב הרינג והלל זיידל.
אחרים אינם אלא אנכרוניזם חי — כאלה שהיו פועלים לפני עשרות שנים, והגיעו

אשר ידלין
בנו של מורה מראשון-לצ־יון
שנשא לאשה את בתו
של אליהו גולומב. היה חבר
קיבוץ חסדיה, אולם שהה
תמיד בשליחויות מחוץ למשק.
עזב את הקיבוץ והיה
מנהל כוח האדס בקופת־חולים,
משם נלקח לתפקיד
מזכיר חברת העובדים.

שמואל כחן

אל״ מויאל

חבר המחלקה לאיגוד מיק־צועי.
היחיד מכל חברי הוועדה
המרכזת שהיה בעצמו
פועל בעבר הקרוב. היה
פועל מתכת וחיבר ספרים
מיקצועיים בנושא זה. נציג
הפלג העירוני של מפ״ם.
ממעט לדבר בישיבות.

עסקן מפא״י בבאר־שבע, שהיה
שם מזכיר מועצת הפועלים.
הוכנס על־ידי מפלגתו
לוועדה המרכזת כמשקל
נגדי לבן־שמחון נציג
רפ״י. מייצג בוועדה המרכזת
את עולי מרוקו. חבר
המחלקה לאיגוד מיקצועי.

כדל רפט

לפני 42 שנים
בנמל חיפה. מאז הו
מנגנון כחבר במו>
עלי־חיפה ואחר־כך
הוועד־הפועל. איש
העבודה. לובש ע
מכנסי חאקי
מבד גברדין מג

הלל זייד

יו׳׳ר המחלקה לפג
קן מיקצועי של
העצמאיים. מאז ע
ב״ 1948 כיהן כראו
לקליטת עולים ע
נים הכלליים. ב־54
למזכיר הכללי ש׳
הציוני.

שלטת על מאות מיליוני הלירות של המשק ההסתדרותי ועל המיליארדים של קרנות |
הפנסיה והגמל למיניהן. להוציא ארבעה־חמישה עסקנים מתוכה׳,שיש להם לפחות השפעה *
במרכזי מפלגותיהם, כל השאר הם עסקנים חסרי חשיבות והשפעה. מאחר שאינם מייצגים

אף אחד, ופועלי ישראל מכירים בקושי שם אחד או שניים מתוכם, אין להם כל כוח

ייצוגי. רובם מנותקים מציבור העובדים ואינם מכירים את בעיותיו.

אנו הודסיס להסתדרות
נעשה דהס כהסתדרות
מה שעשינו להם בכנסת!
אין לנו מנגנון. אין לנו אמצעים. לא קיבלנו כסף ז מהמם הפוליטי. לכן:

התנוג לפעולה!

חוגי נית

כל אוהד היכול לעזור לנו בימים אלה, והמוכן להקדיש
מזמנו למיבצע, בבוקר או בערב, מתבקש לטלפן למטח
הבחירות הארצי, מט׳ ,22214* , 222145 תל״אביב.

דוברי התנועה יעמדו ברצון לרשות חוגי בית. כל חבר
יכול ליזום חוג במקום מתאים. נא להתקשר עם המטה
בתל־אביב, מס׳ , 222145 או המשה בחיפה, מס׳ .715404

תלמידי תיכון!
קריאה זו מופנית במיוחד אליכם. אין לכם זכות בחירה
— אך יש לכם הזכות והאפשרות להשפיע בדרך זו• התנדבו
לפעולה! בואו למטה הארצי, רחוב גליקסון , 8תל•
אביב, או טלפנו למס׳ .222145

שילח! לנו תרומות1
איננו מזלזלים אף בתרומה של לירה אחת !
פעולות חיוניות שלנו מתעכבות מחוסר כסף !

תו סומב לחייל !
אין ספק שכל אוהדי תנועתנו, שהם בעלי רכב פרטי,
נוהגים -קבועות לתת טרמפ לחיילים•
אם אתה אחד מהם — המן מתבקש לפנות למטה,
כדע שנוכל לשלוח לך כמות של עותקים של ה׳,מכתב
לחייל״ של אורי אבנרי.
בקשתנו היא שתמסור עותק של מכתב זה לכל חייל
שאתה לוקח אותו בטרמפ.

נצחונות ראשוני
שתי ההיתקלויות הראשונות שלנו
עם הבוסים של ההסתדרות נסתיימו
בנצחון מוחלט שלנו. בשני ה-
מיקרים נאלצו הבוסים להיכנע —
כפי שלא נכנעו מזה שנים רבות!
אחרי שהכריזו בפה מלא כי לא
יתנו לנו להופיע בהסתדרות באות
ש׳ — בטענות מגוחכות שונות —
הוכרחו על-ידי תגובות דעת-הקהל
להיסוג מעמדה זו, שנועדה להכריח

התקוממו כל שלושת השופטים (זוס-
מן, לנדוי וברנסון) נגד עמדת שרות-
השידור, המטירו הערות עוקצניות
על ראשי נציגיו, ותבעו להעלות את
זמננו לעשר דקות. אחרי התייעצות
קדחתנית בינם לבין עצמם, נכנעו
ראשי רשות־השידור והסכימו להצעת
השופטים — 10 דקות בטלוויזיה,
15 דקות לרדיו. היה זה כימעט המכסימום
שתבענו.

אותנו להופיע בשתי אותיות שונות
במערכת-בחירות רצופה אחת — פעם
בהסתדרות ופעם לכנסת.
מזימה זו נכשלה.
הקרב השני התחולל בבית־המש-
פט. אחרי שהישגנו צו-על-תנאי בעניין
המזימה להעניק לנו שתי
דקות בטלוויזיה מיהר שרות-
השידור להעלות את הזמן לחמש
דקות. אולם בבית-המשפט העליון

שידורינו ברדיו ובטדווידה
הכניס ה גבי יס בבית-המשפט, הודיעו לנו על זמני השידור שלנו. נא לרשום לפניכם, ולהודיע בעיקבות ומכריכם.
על כן
לידידיכם ומכריב

בטלוויזיה ההסתדרות
בערב.
בערב.
בערב.

• ביום א 24 /באוגוסט, בשעה 7.20

10.35
כיום. ג 26 /1באוגוסט, בשעה
כיום א 31 /באוגוסט, בשעה 10.15
בערב בערב.
בערב.

מטות הבחירות ברחבי המדינה

ה מ טה הארצי — תל־ אביג

> באר־שבע

רח׳ גליקסון ( 8ליד קולנוע ת״א) ,טלפון 222146,222145
ת.ד.136 .

ירושלים
רח׳ הגדוד העברי ,20 טלביה, טלפון ,61324 בימים א׳ עד
ה׳ בשבוע, בשעות 7—10 בערב.

חיפה

אצל דן לחמן, רח׳ האבות ( 80 מאחורי הפיקוד) ,טלפון .5523
אילת אצל רם סער, רח׳ לינדי ,31 טלפון .2061

נ ה יי ה
אצל יצחק קישון, רח׳ קפלן .4

המטה עבר לרח׳ הנביאים ,28 חדר .305 המטה יהיה פתוח
בכל יום בין השעות 10—12 בבוקר 5—8 ,אחר־הצהריים.

חולון
רח׳ מיבצע סיני ,24 טלפון .848565 נא לפנות בימים
ב׳ וד׳ בשבוע, בשעות 4—6אחר־הצהריים.

בת ים
אצל אסתר שפירא, רח׳ כצנלסון .60

פתח־ ת קוו ה
קפה הנשיא, רח׳ שטמפפר ,13 בימים ב׳ וה׳ בשעות
7—8בערב, אצל משה גלילי.

111

אסיכה נטינעוו
יום ד׳ 27 ,באוגוסט, בשעה 8.30 בערב, מיפגש
תושבי טבעון בפנסיון ״פלמה״ ,רח׳ החורש ,11
ליד המרכז, עם

שלו כהן
ראוכן קריץ
נתניה קפה אקסודוס, בימים א׳ ,ב׳ ,ג׳ וה׳ ,בשעות 5.30 עד
6.30 אחה״צ, אצל משה שנק.

(המשך מעמוד )15
מות רבות של העבר, צפה פרשה זו אף
היא כתוצאה ממערכת־בחירות.
דבר אחד, שאי־אפשר היה לפרסמו בעת
ביצוע המעשה, התגלה במשך 16 השנים
שחלפו: כי המכשיר הוטמן בידי אנשי ה־ש״ב,
בפקודתו של איסר הראל.
באותם ימים, נשמר בסוד עצם השם ש״ב.
בדווחו על המכשיר, ציטט העולם הזה את
ח״כ חרות אריה בן־אליעזר :״אם מתביישים
בבולשת כאילו היתד, דבר מגונה, סופה לעשות
דברים מגונים!״
הובא גם תיאור של קורם מיסתורי בכפר
הירוק, בו השתתפו פעילי מפא״י העובדים
בהסתדרות, במשטרה ובשרותים אחרים של
המדינה. בקורם, שהוגדר כ״רעיוני״ ,נכללו
המיקצועות: פיענוח כתבי־יד, ניהול כרסי־סיות
מודיעין, שימוש במכשירי אלחוט,
עריכת חיפושים, ג׳יו ג׳יטסו.
אחד המרצים המרכזיים בקורס היה ראובן
שילוח, אשר רק כעבור שנים רבות
פורסם כי עמד בראש המוסד המרכזי ל־ביון.
שוטרים במדים שמרו על המקום, ואילו
המשתתפים קיבלו חופשה מיוחדת ממקומות
עבודתם — לפי בקשת מפא״י.
מאה ממסיימי הקרוס קיבלו עמדות־מפתח
מוסוות במנגנונים השונים. דיווח אז העולם
הזה :״יש חשש כי קיים בארץ מנגנון חשאי
שאינו כפוף לשום מרות של המדינה, אלא
למרותה של מפלגת פועלי ארץ־ישראל.״
היום אפשר לקבוע בביטחון, כי היה זה
רק חלק ממנגנון הבילוש שהוקם על־ידי
איסר הראל, ושתפקידו היה לשרת את דויד
בן־גוריון במישור המפלגתי־פנימי. מנגנון,
אשר העולם הזה הדביק לו את הכינוי ״מנגנון
החושך״ — מפני שאסור היה להדפיס
את המילים ש״ב (ראה הנידון).
הממשלה שותקת. עתה, משהתייצב
איסר הראל בראש יוזמי רשימתם העצמאית
של ״ממשיכי רפ״י״ בהסתדרות, ביקש על־המישהו,
ביטאונה של מפ״ם, לעשות את
חשבון המיקרופון הישן. מי שהיה אחראי
לבילוש מיפלגתי, לדעת על המישמר, אינו
ראוי לאמון הבוחרים.
תגובתו של הראל אימתה טענה זו — יותר
מעצם הפירסום בעל המישמר. כי השימוש
בחומר מתוך תיקי הבולשת הפוליטית —
שאיש אינו יכול לבדוק את נכונותו — הוא
אחד הסממנים החמורים ביותר של ריקבון
פוליטי, המסוכן לדמוקרטיה.
אפשר היה לצפות ,׳ כי הממשלה תחליט
להעמיד את הראל לדין, על שימוש במידע
מסווג. אך למרות התדהמה הכללית על מע-

• ברדיו

יישמע דבר הפוח החדש במערבה על

באוגוסט

ז /שס

7.54 כשעה ביום כ
י• כיום ג 26 /באוגוסט, כשעה 7.40
• ביום ה 28 /באוגוסט, כשעה 7.51

במדינה

הנושא:

,*//מה שעשינו להם בכנסת —
נעשה להם בהסתדרות!״

צייר פרוספר
חוב של כבוד — לישראל
שהו של הראל — העדיפה הממשלה להתעלם
מן המעשה, כאילו לא היה כלל.
דבר שהוליד — בצדק — את ההשערה,
כי האנשים העומדים כיום בראש המערך
והממשלה, פוחדים מגילוייו של איסר הראל.

!5עזה
ראש־העיר
תומך בסידור
הנוף בעזה הזכיר בשבועות האחרונים
תמונות ממערכון ממוצע: הפחד שולט בעיר.
פחד מפעולות טרור ומפעולות תגובה.

פועלים גם סתם פושעים, המגדילים את
מספר הקורבנות החפים מפשע — גברים,
נשים וטף. הם אינם מהססים לזרוק רימון
או לטמון חומר־נפץ במקום הומה מאדם.
הם אינם מהססים לרצוח נשים ישנות ב מיטתן
— כפי שאירע בשבוע שעבר, כאשר
אם לשמונה ילדים נרצחה על־ידי שני אלמונים
רעולי־פנים ביריות מקארל גוסטב.
בכך הגיע מספר הנרצחים בעזה, במחצית
הראשונה של אוגוסט, לארבעה!
״בל האמצעים -מותרים בשיחה
עם ראש־העיר, חאג׳ רג׳ב אל־עלמי, ביקש
כתב העולם הזה לברר את עמדתו לבע יות
עירו, שנתיים ורבע אחרי כיבושה. הוא
נתקל בעוינות הפגנתית.
״עניין הטרוריסטים לא שייך לי,״ השיב

רון של שלום, והקמת מדינה פלסטינית ידידותית
לישראל, נדמו. במקומם נשמעים קולות
כמו קולו של אל־עלמי.

ישראלים בחו״ל
אבן
מ אסו הבונים
השניים נפגשו לראשונה בחדר־הציירים הרעוע
שביפו העתיקה. האחד — צייר ישראלי
צעיר, אריה פרוספר ,26 ,נמוך־קומה
ובעל עיניים יוקדות; השני היה זמר צרפתי־יהודי
בשם פייר ברוך. איחדה אותם לא רק
העובדה ששניהם נולדו במארוקו — אלא
גם ששניהם היו אמנים בצרה. פרוספר עשה

התמונה שעל שער ספר זה צולמה ביום הראשון של הכנסת השישית. ז
עתה נפתחה הישיבה. בן־גוריון, כזקן חברי־הכנסת, כיהן כיושב־ראש. ן
קפץ אורי אבנרי ממקומו, הציע הצעה — ונאם את נאומו הראשון מעל הדוכ
מאז ריתקה סיעת־היחיד של העולם הזה -כוח חדש את הכנס!
השישית, עד הרגע האחרון. הסיעה שינתה את פני הכנסת, הטביע
את חותמה על כל סידרי עבודתה, היתה בה מוקד של תסיסה ודירבו;

1מו ל 119

ראש־עיר אל־עלמי
חוב נ0ל כבוד — למי?
אל־עלמי .״הם עניינו של המימשל הצבאי.
אינני יכול להתערב בעניינים לא לי. כראש
העיר, עלי לדאוג לשירותים המוניציפאליים
ולא יותר. עד שהצבא לא יפנה את עזה והרצועה,
ימשיכו להיות טרוריסטים.״
אל־עלמי, שמונה על־ידי המצרים לפני
שנים, הוא בעל עסקים נרחבים (יבוא—יצוא),
ואחד מגדולי הפרדסנים ברצועה.
לעומת סירובו לדבר על ענייני הביטחון
השוטף, שש להביע את דעתו בנושאים אחרים
— לא כל־כך מוניציפאליים: לדעתו,
חייבת ישראל לקיים לא רק את החלטת
מועצת־הביטחון מהשני לנובמבר ,1967 אלא
אף את כל החלטות האו׳׳ם מ״ .1947״ואז,״
הכריז ,״אין כל סיבה מדוע שהיהודים לא
יוכלו לחיות בשלום בארץ־ישראל תחת שלטון
ערבי־פלסטיני, כפי שחיו בשקט ובשלווה
במשך 1300 שנה בארצות־ערב. אולם
עד שיבוא השלום — כל אמצעי הלחימה
בישראל מקובלים. וזה כולל פעולות חבלה.״
מלחמת־קח־ש נגד היהודים. ראש
עיריית עזה אינו מאמין בזכותם של הפלסטינים
לנציגות עצמאית משלהם. לדעתו, ה־סיכסוך
הישראלי—פלסטיני אינו עניינם בל בד,
אלא של כל ארצות ערב. משום כך,
חייבים כל הערבים, כולל הפלסטינים, להיות
מיוצגים על־ידי הליגה הערבית בלבד. לדעתו,
חייב האו״ם לשמש כמתווך, שתפקידו
להביא המלצות בפני הליגה הערבית, כדי
שזו תחליט אם לקבלן או לדחותן.
אם לא יסתדרו הדברים בדרך זו, צופה
ראש עיריית עזר, תחזית קשה למצב במרחב
:״עד עתה היה הסיכסוך מוגבל. אך אם
לא יימצא הסדר, הוא עשוי להפוך לג׳יהאד
של ממש, שבו ישתתפו 600 מיליון מוסלמים
מכל ארצות האיסלאם.״
ומה, בכל זאת, בדבר אזרחי עירו החפים
מפשע, הנרצחים ונשדדים? ״זה כבר בהתאם
לרצונו של אללה,״ השיב אל־עלמי.
הסיכות לקיצוניות. קיצוניותו של
אל־עלמי מוסברת על״ידי כמר, גורמים:
>• הפחד מנקמה מצרית: ראש־העיר משנת
, 1956 ששיתף פעולה עם הישראלים
אחרי מיבצע קדש, הוצא להורג אחרי נסיגת
צה״ל.
#מדאגה לנכסיו: ברור כי במדינה פלסטינית
עצמאית ישלטו הכוחות השמאליים,
שלא ירשו לבעלי־אחוזות כמו אל־עלמי ל הישאר
על כנם, שעה שמאות אלפי פליטים
נמקים ברעב.
<• ומעל לכל: המרירות הגוברת בקרב
תושבי הרצועה. ככל שמחריף מצבם של הפליטים,
וככל שמתרבגת ההצהרות שהרצועה
תסופח לישראל, גוברת הקיצוניות. קולות,
שבתחילת הכיבוש דיברו בזכות פית־

אז, בשלהי , 1963 את צעדיו הראשונים כצייר,
לא זכה בתגובות חיוביות במיוחד.
פייר ברוך הגיע לישראל ישר מפאריס,
עם הגיטארה שלו, החל שר בעומר כייאס.
אך סימונו החד, החריף והזר לא עשה רושם
רב על אלה שהורגלו לזימרת ההוא־הא;
בלחץ אמנים אחרים, ביטלה הנהלת מועדון-
הלילה היפואי את החוזה שלו.
הזמר הצעיר נשאר ללא פרוטה וללא אב-
סנייה. אך כיוון שהתעקש עדיין להישאר בארץ,
זכה ליהנות במצוקתו מהכנסת־האור־חים
הבוהמית של פרוספר, שאירחו בחדרו
הדל. אך לא לזמן רב. ברוך יצא את הארץ,
כעוס וקוצף, נשבע :״תוך שנתיים
אהיה מפורסם! תוך ארבע שנים, מיליונר!״
תוך שש שנים -מיליונר. מאז
חלפו שש שנים. המון מים זרמו במוביל —
וגם בנהר הסיינה הפאריסאי.
ברוך קיים את שתי ההבטחות. הזמר הסוער,
שלא היה אהוב על הישראלים, נתקבל
יפה באוזניהם המעודנות של בני פאריס,
הפך לזמר צרפתי ממדרגה ראשונה, למיליונר,
ובמרוצת־הזמן — לשותפו של הבמאי-
הגאון קלוד לאלוש בחברת־תקליטים אוונגארדית,
סאראבא.
גם אריה פרוספר יצא משיגרת החיים הישראליים.
הוא נסע ללונדון ללמוד בימוי
והסרטה. עבודתו הקולנועית שם זכתה בהצלחה
מרובה; בית־הספר הגבוה של לונדון
לטכניקה קולנועית, בו סיים שלוש שנות
לימודים והפיק שלושה סרטים, שיגר את
יצירתו האחרונה למארגני פסטיבאל הסרטים
של אדינבורג. הסרט יוצג שם השנה.
עם סיום לימודיו, תיכנן פרוטפר להפיק
קו־פרודוקציה ישראלית—אירופית, בבימויו
ועל־פי תסריט שלו. וקודם לכן — לערוך
תערוכה של יצירותיו, בתל־אביב. על כן
שיגר מכתבים ארצה, קבע עם הנהלת ה־גאלריה
אנגל לערוך תערוכה בחודש ספטמבר
הקרוב. בדרכו לישראל, סר לפאריס
בר הקרוב. בדרכו לישראל, סר לפאריס
לבקר את מכרו ואורחו מימיו הבוהמיים.
חוכת־ככוד?׳ישראל. בפאריס זכה
פרוספר לקבלת־פנים מלכותית על־ידי פייר
ברוך .״איני שוכח לך שהיית הישראלי היחיד
שנהג בי כמו שצריך,״ אמר לו זה —
והעביר אותו לסיבוב־בזק באולפני ההקלטה
וההסרטה של פאריס. ביניהם — באולפן
לקולנוע נסיוני פילם־ני, אותו הקים לאלוש
על חשבונו הפרטי.
לאחר מכן קבע הזמר, שהפך בעל חברת
תקליטים, שורה של פגישות שייערכו עם
קץ החופשה השנתית הצרפתית, המשתקת
(המשך בעמוד )26

הוא ספר מרתק. הוא
מיוחד כמינו -כי
זהו ספר פוליטי, ה נקרא
כסיפור־מתח.
הוא מטיל אור על
נסתרים רבים מאחורי
הקלעים של הכנסת,
על המהלכים
והטכסיסים של הסיעה,
על התנגשויותיה
הגלויות והסודיות.
האיש שערך חומר זה
היה שותף במיבצע מ
ראשיתו
ועד היום •
אמנון זכרוני, שזכה 1
כנסת לכינוי ״חבר 1
כנסת ה־ 121״ ,״האי
מאחורי הקלעים״ נ
הסיעה ושל פעולתן; 1
כנסת.

אמנון זכרוני

נוסף על חומר זה כו
הספר כמה פרקים של אז
אבנרי, בו הוא מתאר בפ
הראשונה את הרקע
בלתי-ידוע של הפעו
כולה.

1מ 1ל 119
הוא סיפורו של מיבצע פוליטי יחיד־במינו
זה, שריתק את המדינה במשך 4שנים.
אם אתה אחד מ־ 14,124 האזרחים שהכניסו
את אורי אבנרי לכנסת, יש לך חלק במיב־צע
זה. ספר זה ישמש לך דו״ח על תוצ־

אותיו, ומזכרת לתפקיד שמילאת בו.
אם אתר, מעוניין לדעת את פרטי פעול
הסיעה בכנסת, כדי להחליט אם י להצב
בעדה בבחירות לכנסת השביעית — 1
אז ספר זד, הוא ספר־חובה בשבילך.

וכר ה אמרו :
פרופסור יעקב טלמון:
״מחשבות נוגות תוקפות אותך, כא שר
אתה מבקר בכנסת. בייחוד בליווי
אורח־חוץ, שנכנס לטרקלין בדחילו־ורחימו
וצפייה רבה. והנה האולם ריק,
פרט לנואם הקורא מן הנייר נאום
שהוכן מראש, היושב־ראש, השר הנוגע
בעניין הקורא עתון, ומר אורי
אבנרי, העומד או יושב על משמרתו
ומיצל את כבוד הכנסת.״
״דבר״1.8.69 ,

דניאל בלוף, הכתב הפרלמנטרי
של ״דבר״ :
״יחיו הדיעות על עמדותיו של או רי
אבנרי אשר יהיו, אי־אפשר להת עלס
מן המקום שתפס בחיי הכנסת
הששית. לטוב או לרע, הוא הביא לכך
שהוכנסו שינויים בתקנון, כדי
לסתום פרצות שהוא גילה. חלק לא
מבוטל מהוויכוחים בכנסת הם נגדו

ונגד עמדותיו. אחרי הכל, הוא תופ
מקום בכנסת ומחייב את חברי־הכו
מת האחרים לנקוט עמדה בשאלו
ובבעיות שהוא מעורר.״
•,דבר השבוע״

שלמה סנה, כתב ״למרחב״:
״אורי אבנרי מילא בכשרון בלתי
מבוטל את תפקיד האופוזיציה. הו
יצר אסכולה, שאנשי המרכז החופע
ניסו לחקותה, אך ללא הצלחה רב1
עקרונותיה של אסכולה זו: הקפד
משלטת על התקנון, תוך מיצוי כ
האפשרויות הגלומות בבקיעיו ע
סדקיו.
״למרחב״18.4.69 ,

מאמר ראשי של ״הארץ״:
״את כבוד הכנסת, שרמס הרוב ה
אוטומטי, הציל חבר־הכגסת אוו
אבנרי
״הארץ״1.7.69 ,

ניתן להשיג ספר זה, בחתימותיהם של אמנון זכרוני ואורי אבנרי, על־יד
שליחת סכום של — 10.ל״י לת.ד ,136 .תל־אביב, או כמשרד ברחוב גליקסון
כמו כן — להשיג בכל החנויות. המפיץ ״מרגליות״.
הספר פורסם על־ידי תנועת העולם הזה — כוח חדש, והמחיר משמש לכיסו
ההוצאות בלבד.

המקהלה בסצינה המונית גחון המחזמו־הלהים ..כלכותה־ -השראגו האחרון ה
ך* מונה ארוטית קיבוצית זו, מתוך
ן 1המחזמר־הלהיט כלכותה, הופיעה השבוע
בשבועון הגרמני שטרן,
ובכך, למעשה — במילה אחת — מתמצה
כל המהפיכה המינית העוברת עתה על ר,אמ־נויות,
אך בעיקר על התיאטרון.
כי השטרן הוא שבועון המיועד לכל
המשפחה, מהשמרניים ביותר באירופה. כאשר
שבועון כזה מרשה לעצמו לפרטם תמו־ י
נד, מרומזת של מישגל המוני — זו הוכחה
שחלו שינויים במוסר של הקורא הממוצע.
שינויים דרמטיים, מהפיכה, יותר נכון.

השוטרים אסרו
את השחקנים
ך* הפיכה ששטפה את העולם המעדן
| בי, אך פסחה על ישראל.
כי בישראל אין מהפיכות, אין בעיות.

יש, במקום זה, צנזורה. הצנזורה פוסלת
עירום — כל עירום.
אך בארצות־הברית ובאירופה קיימת, במקום
צנזורה, יצירה והתפתחות, לא קפיאה
על השמרים. התוצאה: התיאטרון בארצות
אלו משקף על במותיו את התהליכים החברתיים
שהתחוללו בשאר שטחי החיים, הגיע
לכך שהמין, העירום והארוטיקה חדלו לזעזע.
כאשר קבוצת שחקנים ושחקניות, ערומים
כביום היוולדם, עומדים ושרים —
מקשיב הקהל לשירתם, לא לגופותיהם
החשופים.
המהפיכה היא עדיין עולת־ימים. רק לפני
חצי שנה נכנסו עדיין שוטרים אל מאחרי
הקלעים של תיאטרון קטן באיסט־סייד הניו־יורקי,
אסרו את כל משתתפי ההצגה צ׳ה!
כיום, צ׳ה כבר לא עושה רושם.
שכן צ׳ה היה תמרור נכבד בדרך המה־פיכה.
תמרור כזד, היה לפני שנה וחצי
המחזמר שיער בהיותו הראשון שהראה עי
רום
מלא על הבמה. צ׳ו! היה הראשון שהראה
יחסי־מין על הבמה — בין השאר :
גורילה אונס נזירה ומישגל אוראלי — זה
האחרון, תודה לאל, רק במרומז.

המטרה -
לזעזע
ך* יה זה למעשה תהליך מוכר של חב!
| רה, שביסודה מונח מוסר מסויים, אנטי־מיני,
הבוחנת מחדש את גבולותיה עד כמה
מותר לפרוץ בפריצות י צ׳ה, נראה, היה אז
יותר מדי. ואכן, הוא נועד בשעתו למטרה
אחת — לזעזע. אך גם הצגות אחרות חוללו
ויכוחים סוערים: שכן דבר הנראה מגונה
לאחד, אינו אלא אמצעי לרווחים מהירים
לשני, ולשלישי — אמצעי להביע את חופש
הפרט המקודש שלו. כאשר הוצג בניו־יורק
הסרט השוודי אני סקרנית, נמשכו תורים
אינסופיים ליד הקופות, והוא הכניס למפי־

ציו האמריקאיים, בשבוע הראשון בלבד 80 ,
אלף דולר. שנה לפני כן היה אני סקרנית
נחשב לסרט פורנוגראפי, מזכה את המפיץ
בקנס או אף מאסר.
השיא האחרון, עד כה, הוא המחזמר או,
כלכותה. בכתיבתו השתתפה סוללת סופרים
נכבדה, כשבראשה טנסי ויליאמם וסמואל
בקט. המחזמר שופע עירום, אקטים מיניים
— ולהיטים. הכריכה הזו יחדיו של מין ושירים
אינה נראית יותר מוזרה לאיש כיום.
סרטיג לסבייו
השבוו
— וו עטיפו לאלטו
לוס !
פות י

חזה מכוסה
עכוז חשוף
*שיטפון החשוף הציף את העולם ן 0תחילה בטיפטוף קל, אחר בזרם הולך
וגבר. בכל עיר גדולה, ופחות גדולה, ניתן
כיום למצוא סיפרות פורנוגראפית בשפע,
כולל שבועונים וירחונים המפרסמים צילו־מי־ענק
של אברי־המין — של שני המינים,

ב בני נ! עלוליו בתרב
על ה
אפילו

המהפכה המינית בתיאסווו השלמי
הוגה את המין: הוא כבו רא מגרה!
בבעייה אופיינית התנסתה אם אמריקאית׳
בפורטלאגד, אורגון, כאשר נכנסה לחדר של
בתה בגיל הטיפשעשרה, גילתה אותה במיטה
עם חברתה. השתיים ערכו ניסויים באהבה
לסבית, כשעל השולחן לצד המיטה
מונח ספר הוראות בנידון. הצד הפיקאנטי
בסיפור היה, ששתי • הנערות כלל לא היו
נבוכות ממעשיהן. כאשר התפרסם הסיפור
בעיתונים, הסביר את התופעה פסיכולוג
ידוע :״רוב האנשים המודאגים -מהתפו־צצות־המין
והעירום בסיפרות ועל הבמה
— הינם מעל לגיל .30 הם זוכרים עדיין את
רגשי האשמה שאפפום בילדותם, את כל מה
שהיה קשור בנושא זה, והם ׳נחושים עתה
בהחלטתם להציל את ילדיהם. אלא שזה
לא יצלח בידם — כי ילדיהם גדלים ללא
כל רגשי אשמה דומים.״ י

בסופו של דבר, נראה כי המין והעירום
יזכו לייצוג על הבמה בדיוק כמו
שאר הנושאים המעניינים את הצופה.

רק באיכות
ולם, התעניינותו של הצופה תיקבע גם
לפי אותו קנה מידה: איכות. מין ועירום
לשמם כבר אינם מוכרים כרטיסים
היום. הם עשויים להוסיף עניין למחזמר
— בתנאי שהוא מלא קצב ולהיטים מוצלחים:
להצגה — בתנאי שיש בה עלילה ועניין.
דבר אחד ברור: מהפיכת העירום שהתחוללה
בתיאטרון העולמי, השאירה עליו
את חותמה לנצח. זהו תהליך שאין ממנו
נסיגה. התקופה הויקטוריאנית, עמוסת הצבי
עות
וההדחקות המיניות הרות־האסון, חלפה
לנצח. במקומה השתלטה המהפיכה הפרוי־דיסטית,
שהדגישה את תהליך ההכרה העצמית
— מבפנים ומבחוץ — ואת החופש
לנהוג כראות עיניו של כל איש. נכון,
קיימים עדיין שטחים רבים, במישור הידיעה
האנושית, שהם אפלים, לא ידועים, וזרועי
סילופים. בחברה פתוחה כחברה המערבית
של סוף שנות ה־ ,60 שבה התחרות ואמצעי־התיקשורת
והפירסום יוצרים מתח עצבני
מתמיד, אין להימנע מהגזמות וגסויות. מזעזעות
לפעמים.
אבל זהו מחיר קטן, כדאי — וזמני :
ככל שהמין חדל להיות נושא טעון חומר־נפץ,
כן תשתלט האסתטיקה גם עליו. וככל
שהתיאטרון ירבה במין, כן יוחש תהליך זה.
עד שלבסוף — יגיע אפילו אלינו.

בש את ביגגות ברודווי

חולים המראים משגלים נורמליים, הומוסקסואליים,
יאת שאר האפשרויות הבלתי־אפשריות ביותר. אחד
1החדשים הפופולאריים ביותר בניו־יורק נקרא דפוק
מוקדש בדיוק לזה! זמרי רוק מופיעית בעירום על
נקליטיהם, ורקדניות חשופות שדיים הפכו כבר מזמן
:ן. החידוש האחרון, במועדוני השוליים שבסביבות
!ס והוליווד, היא רקדניות מכוסות־חזה — אך חשו־טין
מהחגורה ומטה.

ניסויים באהבה לסבית

ולטעון שהמהפיכה המינית היא נילית שכולה תכלת.
ו של דבר, היא נועדה למעשה למבוגרים בלבד.
צעירים, אשר אינם מכירים עדיין את המין ובעיותיו,
הינזק אם ייחשפו לה. הצרה היא רק, שקשה להטיל,
י זו המבוססת על אמצעי־תקשורת המוניים, גבולות
!יכה. ההוראה למבוגרים בלבד אינה נשמרת בהצלחה
אולם בית־קולנוע סגור, שאינו מיועד לקהל הרחב.

״ההנסקה״
סרט זה משלג מישחקי־ילדים במישחקים מבוגרים יותר: אהגה,
מין, שיעמום, גזעים, דת, ומיטות״נישואין. וככל זה משולג הזמר.

״דיוניסוס 1969״
מחזהו הנצחי של איורופידם, מועלה כ־גידפה
מודרנית במחזמר של עירום ומין.

אנשים

יצאה מנור השטות

האהבה האפלטונית
של משה ד**ן
למישמע השבחים הנלהבים שהרעיף שר־הביסחון
משה דיין על ראש הממשלה
גולדה מאיר, בכנס חברי רפ״י לשעבר
שנערך השבוע, הגיב ד׳׳ר חיים טייכמן,
סגן יו׳׳ר המרכז של הליברלים העצמאיים:
״סבורני כי זוהי האהבה האפלטונית הראשונה
של ויין החום הכבה באותו
כנם, השפיע אפילו על שר־הביטחון הקשוח.
הזיעה שניגרה מפניו הציקה לעינו הפגועה,
והוא נאלץ להסיר את הרטייה השחורה,
למרוח את עינו במישחה מרגיעה ואילו
ח״כ יצחק נכון המשיך באותו כנס במסורת
המתוקה שלו, אותה החל עוד בוועידת
מפלגת העבודה. אלא שהפעם, במקום
שוקולדות, נצמד הח״כ חובב־המתיקה
לחבילת ביסקוויטים • .תשומת־לב שונה
משכה באותו כנם העיתונאית זיוה ירים,
שהמיני הזעיר שלה השיח את דעת הנוכחים
מהדברים הרציניים שלמענו התכנסו. אחד
שלא התפעל הפעם מהמיני ומד,לובשת אותו
היה הח״כ מכפר סבא, מרדכי סורקים,
עליו כתבה זיוה לא מזמן מאמר לא אוהד.

מה הס חושפים
על איטר
״תקופת הבחירות היא תקופת הגילויים,״
גילה אברהם חסון, חבר משק תל־יצחק
ומראשי צעירי הליברלים העצמאיים, בעת
אסיפת בחירות בבאר־שבע .״כולם מגלים
את הכל. יום!? כורג מגלה את הקשישים
נצרכי הסעד: הד״ר משה סנה מגלה את

מלכת

הגו&ו

לפי עיניה הגדולות והחולמניות, אפשר
להאמין כי מיכל בת־אדם היא אחות רח־מניה.
ואכן, היא עומדת להיות אחות ב־בית־חולים
— אבל בסירטו של מנחם גולן,
הפריצח הגדולח. היא תרפא שם את יהורם
גאון מפיצעי המלחמה שלו.
אפשר היה גם, לפי אותן העיניים הגדולות
והחולמניות שלה, להאמין בקלות
שהיא מנגנת על ויולה. ובאמת היא מנגנת.
כאשר היתד, בקיבוץ, רצתה מיכל נורא
לנגן על פסנתר ,״אבל היה תור על הפסנתר,״
היא מספרת ,״וגם הייתי צריכה ללכת
לשם בחושך. שיכנעו אותי שוזיולה אפשר
לקחת תמיד איתי.״
היא לקחה את הוויולה והגיעה לגודיק,
בתור מנגנת בתיזמורת שלו. זה היה אחרי
שעזבה את הקיבוץ, התחילה ללמוד באקדמיה
למוזיקה, ונאלצה לפרנס את עצמה.
״עבדתי אצל גודיק מהתחלת גודיקיותו.
הציונות: השר זרח ורהפטיג מגלה את
הארכיאולוגיה ליד הכותל, והמערך מגלת
את התורים בקופת־חולים על גילויים

מחריפה

כל גבירתי הנאווה ישבתי שם בבור של
התיזמורת. הייתי רוצה פעם ללכת לראות
את המחזה באמת. המשכתי באיך להצליח
בעסקים ובהמלד ואני.״
יום אחד הודיעה להוריה שהיא מחליפה
את הוויולה בבמה. זה לא מצא חן בעיניהם,
אבל הם קיבלו את זה. וכיוון שהם
גרים בחיפה, וגם בעלה החדש, הלומד בטכניון,
גר שם, היא פנתה לתיאטרון החיפאי
וקיבלה תפקיד בציד המכשפות.
מהתיאטרון מובילה כמובן הדרך לקולנוע:
מספרת מיכל :״אמרתי לחברה שלי,
,את מוכרחה לצלצל בשבילי לגולן. אני
לעולם לא אעשה את זה.׳ אז היא צילצלה
אליו, שאלה בשמי אם יש לי מד, לבוא,
והוא אמר שאבוא. לא ידעתי על איזה סרס
מסויים, סתם ניסיתי.״
גולן הסתכל בתמונות שלה, ולא נזקק ליותר,
נתן לד, מייד תפקיד בסרט.
אבל היא יודעת שהקולנוע זה לא מה
שנראה לנערה בת . 17״אני רוצה לשחק
בקולנוע כי אני אוהבת לעשות במישחק
דברים קטנים פיצפוניים — ובכמה זה
קשה. רואים את זה רק עד שורר, שש.
טוב, זה גם מפחיד, ברור. אני נורא מפחדת
שאעמוד כמו טמבלית מול המצלמה
ולא אדע מה לעשות. בתיאטרון זה לא
נורא. מחר יש הצגה אחרת וקהל אחר.
קולנוע זה רק פעם אחת.״
נכון. אבל מיכל החליטה שזו תהיה רק
ראשונה, לא אחרונה.

שונים במיקצת — אלו של אישר הראל
— הגיבו השבוע מיספר אישים. הד״ר
משה פנה :״הפולמוס בין איסר הראל

שות מוסמכת תקבע ותבקר מתי ומה מותר
לפרסם. פירסום חומר על־ידי פקיד בכיר
לשעבר ושימוש בו לצרכים מפלגתיים מהתה
דוגמא לחוסר אחריות ממלכתית.״
יונה יגול :״יש לראות באיומיו של
איסר הראל לגלות תיקים סודיים של מוסד
ממשלתי חסוי — מעילה באימון והפרת
הביטחון של המדינה.״ ואחרון אחרון חביב
— מאיר יערי :״על מוסדות המדינה
לתבוע את איסר הראל לדין. בידיו הופקדו
סודות המדינה והוא מנצל זאת באופן מופקר.
יש להפעיל את החוק ולהענישו.״ •
סצינה מרטיטה התרחשה ביום הרביעי האחרון
בצוותא בתל־אביב, שם נערך מיפגש־רעים,
בהנחייתו של עמיקם גורביץ
לרגל צאת סיפרו של ירוחם כהן לאור
היום ובמחשך, המגלה טפח מעלילותיה
של המחלקה הערבית של הפלמ״ח. היה זה
כאשר מפקד הפלמ״ח דאז וסגן ראש הממשלה
כיום, יגאל אלץ, עלה אל הבמה
בל!זיית המחבר, כדי להעניק את הספר
לקרובי משפחותיהם של ששת חברי המחלקה
שניספו בפעולות, ואשר שמותיהם
פורסמו עתה בספר לראשונה. כאשר קרבה
לקבל את הספר דליה מזרחי, בתו של
דוד מזרחי, אחד משני אנשי המחלקה
שנתפסו ונהרגו בעזה, קם הקהל באולם על
רגליו באופן ספונטאני, כמו בטקס יזכור.
דליה מזרחי היתד, בת ארבעה חודשים כאשר
נהרג אביה, לא זכתה להכירו מעולם.
!#באותו מיפגש נערך רב־שיח נוקב, בהשתתפות
הקהל, בו נטלו חלק חבר קיבוץ
נען שמריה גוטמן, הארכיאולוג שפיתח
את תודעת מצדה בארץ, ואשר היד. מפקד
המחלקה הערבית בימי מלחמת השיחרור;
ח״כ גכי כהן, שהיה בזמנו ראש ענף
היסטוריה בצד,״ל, וכן סגן אלוף שאול
יפה, שהיה באותה תקופה יד־ימינו של
יצחק שדה # .להספד נוגע ללב זכתה השבוע
שרץ טייט, שחקנית הקולנוע האמריקאית,
שנרצחה בחודש השמיני להריונה.
הספיד אותה השבועון הגרמני שטרן, בשתי

צבעי

שרץ טייט כנערת״זוהר, ובתמונתה האחרונה
טרגדיה אמריקאית

אחד המיפעליט שתשתתפו באירגון פססיבל הקצב הישראלי האחרון היה
מיפעל ״ליידי אסקווייר״ — צבע קסם לנעליים. מנהל המיפעל, מר צדוק לוי,
אף כובד בהכתרת מלכת הגוגו, חנה יפרח. באותו מעמד חגיגי הזמין אותה
לבקר במיפעלו. לנגד עיניה הדגימו א ת השימוש בציבעי ״ליידי אסקווייר״ :
נעל שחורה הפכה לבנה, ונראתה כחדשה. חנה גם צבעה את חגורת״העור
שלה ואת ארנקה. מ ס קנ ת ה :״זה קל כמו להחליף את צבע ה ציפו רניי ם...״

למפ״ם העלה פרקים מן העבר בצורר, שאינה
עוזרת להבהרת האמת ההיסטורית,
אלא רק מזיקה לאחדות ההגנתית של האומה
במיבחני ההווה.״ שר־החוץ אבא
אכן :״האקלים הציבורי של חיינו המוסריים
מגלה סימני דאגה. מאימתי ובאיזו
מדינה מתוקנת משתתף ראש אגף מודיעיני
לשעבר בפולמוס מדיני? המצפון הליברלי
במדינת־ישראל זקוק לזריקה הגונה של
אומץ רוח, יושר אינטלקטואלי וסובלנות
הדדית.״ ח״כ ישראל קרגמן :״הכרחי
שהכנסת השביעית תחוקק חוק לשמירת
סודות רשמיים, כדי שהחומר יישאר גנוז
ולא יוכל לצאת לרשות הרבים, בלי שר־

תמונות. אחת שפירסמה את שרון בעולם,
והתמונה האחרונה, שצולמה ימים ספורים
לפני הרצחה.

פ סו קי ה שבוע

* ראש־הממשלה גולדה מאיר,

בטקס פתיחת ועידת רחובות לארצות מתפתחות
:״אדם רעב — זו תופעה מצערת.״
* שר־העכודה יוסף אלמוגי, בתגובה
לשאלה מה יחסו להסכם החדש בין
רפ״י לעבודה :״אני מבקש את העיתונאים
לא לדאוג לעתידי הפוליטי.״

היא נוסעת מטעם משוד החוץ לוונציה ־ עם נצצה במזוודה
ך* פסטיבל מציה יופיעו כל מיני כו־
*״כבות, שילבשו כל מיני שמלות. כך
נהוג בפסטיבלים — אפילו האמנותיים שבהם.
אולי תהיינה שם כוכבות גדולות
יותר מהלית קטמור, אבל ברור שלא תהיינה
שם שמלות גדולות משלה.
היא יצאה לשם השבוע עם מלתחה ענפה,
שתוכננה בחלקה על־ידי בעלה, בחלקה על־ידי
פאקו ראבאן, ובחלקה על-ידי אמני
שוק־הפישפשים.
בערב היא תופיע בסרבל שחור, מבריק,
מבד משי רך, שעליו חץ גדול. זאת תיכנן
בעלה. בבוקר תלבש פראק לבן מקטיפה,
מעשה ידי פאקו ראבאן, ובין הבוקר לערב
היא תלבש מכנסיים צבעוניים וז׳אקט מעשה
ידי שוק־הפישפשים.
שלא לדבר על תלבושות המישנה, שמלות
חשופות גב וחשופות בטן, חולצות תפוחות,
חצאיות קצרות וכו׳ וכד.
״אני לא עושה זאת כדי להדהים,״ הסבירה
,״אני פשוט מרגישה נוח בבגדים אלה.״

במפום דוסורבון -דוגמנות

לית קטמה* נולדה כבתו הבכירה
1 1של המשורר אבות ישורון, בקצהו המרוחק
של רחוב מיכה יוסף ברדיצ׳בסקי
בתל־אביב. כאשר התבגרה, למדה שלוש
שנים באוניברסיטה את מנדלי, ואת חיים
נחמן ביאליק. וכשקיבלה את ר,־בי.איי ,.היא
נסעה לצרפת להשתלם בפרוסט ובבאלזאק,
לעשות דוקטוראט בסורבון. אבל שם, איפה
שהוא בין הסורבון למונפארנס, היא הגיעה
לסוכנת הדוגמניות דוריאן לי ודיגמנה שם.
היא חזרה ארצה קצת יותר משכילה וקצת
יותר יפה, וכל הידיעות וההשכלה הרחבה
שרכשה, לא הפריעו לד, להפוך תוך
חודשים לדוגמנית מבוקשת ביותר בארץ.
״עכשיו, עם כל הפסטיבל הזה,״ היא מספרת
,״וכל הרעש שמסביב, אני מרגישה את

חליפת־מכנסיים שחורה המורכבת ממכנסיים פרטיים
של הלית, וממותנייה קצרצרה. את המותנייה לובשת
הלית ללא דבר מתחתיה, וטוענת :״כן יותר מתאים ויותר נוח.״ זה יהיה לבוש־חבוקר שלה.

חשוכה רבוסר

בגדי הנציגה
עצמי כמו סוכריד. שמוצצים אותה. עשינו
סרט בצורה פרטיזנית, בלי כסף, בלי משקיעים,
ופתאום הסרט הזה מייצג את הארץ
ואת משרד החוץ, וכולם מדברים עליו.״

24 הוא גם הגיל שלה. מישקלה הוא
חמישים, ואילו הגובה שלה הוא מטר שבעים
ושתיים, ושנות נשואיה הן חמש. אבל
כל המספרים הללו לא אומרים כלום. לדעות
שלה ולהרגשות שלה אין קשר אליהם.

אורגאזמה עס מצלמה

״זה לא בגלל הגיל,״ היא אומרת ,״אבל
אני חופשייה, תמיד הייתי. גם בבית אצלי
יש אווירה חופשית, במובן הטוב של המילה.
יש לי יחס טבעי לגוף, ולבגדים, ולכל
דבר.״
כיוון שהמצלמה אוהבת אותה, הרי גם
היא אוהבת את המצלמה :״כשמצלמים או

0לכעלה,
הבמאי ז׳אק קטמור, יש
חלק בהפיכתה לכוכבת, הרי לאביה יש,
כנראה, חלק בהפיכתה למשוררת. בעוד
שבועיים אפשר יהיה לקרוא את ספר שיריה
הראשון, שנקרא עשרים וארבע.

ך 1ך 1 \ 1ן ^ 1 1חליפת־מכנסיים מקטיפה לבנה,
בסיננון הפראק הגברי, שאף

היא תוכננה בידי בעלה של הלית, הבמאי ז׳אק קטמור.

תי, אני מרגישה תחושה אירוטית. לפעמים
המצלמה יכולה להביא אותי לאורגאזמה, כן,
יש בזה מין נרקיסיזם, אני יודעת, אבל
זוהי תחושה ממש פיזית.״

בכל זאת, היא לא לגמרי נרקיסיסטית.
היא אוהבת את בעלה, והיא אוהבת את החתולים
שלה. היה לה אחד שקראו לו
ספרדיקוב, בקיצור סיסי, והוא מת ביום
האחרון של צילומי הסרט. עכשיו יש לה
אחר, קלצ׳ניקוב, ג׳ינג׳י, חמוד. היא לא מחזיקה
יותר מאחד. היא לא מסוגלת לאהוב
יותר מאחד. בכלל. לא רק בקשר לחתולים.

ש מלת מיקרו־מיני ארוגה, מקו־שטת
בלוחיות ציבעוניות ומב־י

ריקות, וגבה חשוף עד לירכיים. הלית הביאה אותה מפריז.

ה י 11ס

המשתוללת

שתוכננה על־ידי סלון ביבה, טובח לריקוד.

ה ן 1ץ

^ 11ן 1 * 111
זה, שתוכנו בידי בעלה,

מה עושה יפה ירקווני למען המולדת • דניה לבובנה — מ״רספוטיו״
ל״אטום באר האינטרסים המנוגדים של גילה ויענקולה אגמוו • הבוהימה
הולכת לנוח ב״עינבר״ • מה יודעת אלו מבלגיה שהישראליות לא יודעות?
;ושיקות לאומיות

רובינזון: התיירות בפעולה

יפה ירקוני היא לא סתם זמרת שלוש
המלחמות. יפה היא נכס לאומי. עכשיו
כבר יודעים את זה גם כל יהודי העולם, וכל
אחד מהם בא לנשק את הכותל ואת יפה׳.
עם הכותל אין בעיות, באים ומנשקים. עם
יפה זה יותר מסובך. צריך לבוא לעומאר
כייאם, צריך לתרום משהו למולדת, כמו
פסנתר לחיילים פצועים בתל־וזשומר, או
סתם מזומנים לקרן הפנטומיס.
מה יש, היא מוכרחה? יש גבול למה שאדם
עושה למען המולדת.
הפעילות הזאת מתרחשת במטבח בעונזאר
כייאם. שליחים מביאים ליפה מתנות מהגולה,
רקדני העם המופיעים גם הם במועדון
נכנסים, בין ריקוד חסידי להורה חלוצית,
כדי לנשק את ידה של יפה, לצידם של
סתם עמן. והכל — לפני מצלמות התיירים.
ואחרי כל הפעילויות האלה עוד נשאר ליפה
כוח לשיר שעתיים כל ערב, ולקפוץ מדי
פעם לתעלה, לגולן, להופיע לפני החיילים.

דניה לבובנה: חראשו גספודין

תחת

-שמי

קובה פתח שוב מועדון לילה בשם אטום.
אטום המחודש יהיה לא רק מועדון לילה,
אלא גם מועדון יום, מפני שיהיה פתוח
בבוקר ואילך, ויתבצעו בו מעשי חשפנות,
(סטריפטיז בלעז) על ידי עלמות מכל העולם.
בקיצור, בילוי מאין כמוהו לשעות הבוקר.
בינתיים מתפשטת במועדון רק ליידי פלאם,
רווקה ויאטנאמית המתגוררת על־פי רוב באיטליה.
לליידי פלאם אין כוח להתפשט כל
היום, אז היא מתפשטת רק בערב.
חוץ מליידי פלאם מופיעה שם גם דניה
לבובנה. דניה רק שרה ולא מורידה וכולם
מרוצים מההסדר. הופעתה היא כך:
שני אקורדיוניסטים בגיל־העמידה פורצים
לתוך המועדון, ובלהט נעורים מנגנים בשני
קולות את תחת שנוי מום קווה. אחר כך הופך
אחד האקורדיונים לכינור ומנגן את השלאגר

מוסקבה

ליבלבו אגס וגם תפוח, מה שהופך את האווירה
לרוסית מספיק, ואז דניה מתישבת על
הבאר, המיקרופון ביד, ומתחילה לשיר.
אם אתם אוהבים קול צרוד, אז דניה
זה בדיוק בשבילכם, כי הקול שלה הוא
הקול הכי צרוד מאז ימי לואי ארמסטרונג.
האוויר מלא רוסיות. וזלגה, באללייקה,
קוזאצ׳וק, מוסקווה
דניה גם עושה חיינדעלאך למעריציה.
אך הקהל כבר חסר סבלנות. לא מעניין
אותו קולטורה, מעניינת אותו הספר, העומדת
על הבמה, המכוסה בקטיפה אדומה.
,נ ו למה מחכים? איפה הסטריפטיז?
בשביל מה הספה, לדקורציה?״
אם אתם רוצים לדעת בשביל מה הספה, אז
תלכו ותראו. אנו לא מוכנים לספר יותר.

רומנסיקה לפני ביזנס
הכוכבת שתתה שמפניה. ידו של המפיק הידוע — והנשוי — חיבקה
את כתפיה, ועיניו המעריצות לא משו מפניה אף לרגע. פיו לא פסק
מללחוש באוזניה מחמאות ודברי עדנה:
את יפהפיה! את נהדרת! אני מת עליך תשתי קצת שמפניה, טוב?
לידם ישבו יוסי בנאי ואשתו אילנה, שבאו לפאב לחגוג את הערב
האחרון לפני נסיעתה של אילנה לאמריקה, עם להקתה של נועה אשכול.
אילנה הסתכלה במחזה בפליאה גדולה, אבל יוסי לא התרגש. הוא ידע
שהמפיק מייצג את איגוד המפיקים והכוכבת את איגוד השחקנים, ושמה
שמתרחש מול עיניו היא בסך־הכל פעולת ריכוך מוקדמת, לפני ישיבה
גורלית בקשר לחתימת הסכם בין האיגודים.
בשעות הקטנות של הלילה נגמרו השמפניה והמחמאות. דמפיק והכוכבת
איחלו לאילנה נסיעה טובה והלכו יחד לדירתו של המפיק.
אתם יכולים להוריד את החיוך הנבזי, מכיוון שהמפיק הוא יענקל׳ה
אגמון, ור,כוכבת היא גילה אלמגור. ולמרות האינטרסים המנוגדים של
האיגודים שלהם, הם נשואים כבר מזמן.
אבל זה עוד לא אומר שלא צריך לרכך את היריב. מה שבטוח בטוח.

נערת־גוגו קירסטן: נמאס
הצרות התחילו מיד אחרי הופעת הבכורה
של נירה עדי ואביבה פז בתכניתן החדשה
שתיים בלילה.

פרדי ובנאי: ויסקי לפני הנסיעה

צרה ראשונה אמרה: אתן נשואות?
צרה שניה אמרה: אתן עסוקות הלילה?
וכד וכד.
עד שלנירה ואביבה נמאס. הן עזבו הכל, לא
החליפו אפילו את בגד ההופעה הלבן וההדוק
שלהן, לקחו את הכוריאוגרף משד,

קולנוע סרטים הבל —
כפול חמש
כסן* נוצץ במיורקה (ארמון דוד;
תל־אביב; איטליה—ספרד) מאז הקומדיה
דל־ארטה אין דבר מצחיק יותר מאשר
כפילים. אם אדם אחד בא הביתה ומדבר
עם אשתו, וכעבור רגע נכנס אדם אחר,
הדומה לו כשתי טיפות מים, והיא אומרת
לו :״הרי כרגע דיברת איתי,״ זה תמיד
עובד. זה תמיד מצחיק.
עכשיו, אם מוחו הגאוני, המוכר לנו
עוד מיהלומים נוצצים בריו, של אדוארד
ג׳י רובינסון ממציא חמישה כפילים לחמישה
עובדי בנק, ועובדי הבנק נכבלים במרתף,
וחמשת הכפילים מסתובבים חופשיים
עם נשותיהם, מאהביהם של האמיתיים, ובעיקר
בין שטרות הכסף שהם אחראים
עליהם, יש כאן אינסוף אפשרויות של
צחוק ומתח.

סבון
ז קו ק ה קולה

שבסוף עלה בליבה רעיון: למה לא לנסוע לישראל, איפה שיש
הכי הרבה יהודים בבת־אחת, ולחסוך את כל השאלות ואי-
הנעימויות.
(חשבתם פעם כמה זה מסובך לוודא אם מישהו באמת יהודי?)
מייד כשהגיעה לישראל, פתחה בחיפושים.
חיפשה בבריכת השחייה בהילטון. חיפשה בפאב של פרדריקה,
וחיפשה בעוד מוסדות שבאופנה, איפה שיהודים כשרים למהדרין
נוהגים להצטופף.
פה ושם מצאה אלן יהודי או שניים, אבל אנחנו לא רכלנים, אז
נספר לכם רק שאלן עוד לא מצאה את אביר חלומותיה, ותעשו
מה שאתם מבינים.

אלן וייס היא בחורה מאוד סופיסטיקייטד, בכלל לא כמו ד,צבריות.
היא יודעת לחייך בצרפתית, בגרמנית, באנגלית ובפלאמית,
ומה שיותר מעניין — גם לשתוק בכל השפות הנ״ל.
אנחנו אישית מכירים לפחות כמה חתיכות ששיעור או שניים
בחכמת השתיקה והחיוכים מפי אלן לא היו מזיקים להן. רק
שבאותה הזדמנות היא עלולה להכניס להן גם כל מיני רעיונות
לראש, מפני שאלן היא בחורה גזענית מאוד.
לא איכפת לה אם אתה קירח או ממושקף, כושי או קומוניסט.
העיקר שתהיה יהודי, אחרת אין לך אצלה כל סיכוי.
בכלל, כל החיים שלה היא מחפשת יהודים. בהתחלה חיפשה
בבריסל, עיר מגוריה. אחר־כך חיפשה בלונדון, בפאריס וכד, עד

איו לנוח במוץ מבלי להתאמץ בנדר
שחוץ מזה שהן רקדניות יוצאות מהכלל,
הן גם חתיכות לא נורמליות. וחוץ מזה
שהן חתיכות, הן לבשו עדיין את בגד ההופעה
הלבן שלהן, המעורר מיד בבנאדם את
היצר הרע.
אפילו נערות הגוגו השבדיות קירסטן ומר־גרט
היו מרוצות מהסידור, מפני שאצלן
ריקוד זה פרנסה ולא הובי. חוץ מזה נמאס
להן מישראל ובכלל.

אביבה פז ונירה עדי: לנוח מהצרות

רומנו, וברחו לדיסקוטק עינבר כדי לנוח.
מיד אחרי שסירטם של ז׳ק והליח קטמור
מקרה אישה התקבל לפסטיבל ונציה, התחיל
הטלפון שלהם לצלצל בלי הפסקה. עד שנמאס
להם, והם עזבו הכל וברחו לדיסקוטק
עינבר כדי לנוח.
ואז התחילה המסיבה.
ז׳ק והלית שתו לחיי אביבה ונירה. אביבה
ונירה שתו לחיי ז׳ק והלית, אחר כך שתו
לחיי עוד כל מיני אישים, מוסדות ואירו-

עים. עד שאביבה אמרה להלית: נראה אם
יש לך אומץ להופיע בפסטיבל בבגד שקוף.
הלית לא נשארה 1חייבת: נראה אם לך ולנידה
יש אומץ להופיע עכשיו, כאן בדיסקוטק,
בתור נערות גוגו.
עוד לא הספיקה לגמור את המשפט, ונירה
ואביבה עלו על הדוכנים של נערות הגוגו,
והראו מה זה שייק בביצוע מיקצועי על
באמת.
הרז הל

היירו ץ ויז

וחד

^ולי

יזיייייז

*מיי

וריולו׳זריהרו י• יי״י-יייי

ס רוונ ט ם (;ורדון, תל־אביב; ארצות-
הברית—צרפת—ספרד) על חייו של סחזנטס
אפשר לעשות סרט הרפתקות מרתק ומלא
פעילות. הוא נלחם בדו־קרבים פרטיים, עם
אוייבים שונים. הוא יצא להילחם בתורכים
ואיבד באחד הקרבות הנוראים את ידו.
הוא נשבה על־ידי שודדי־ים, וכר וכר.
אפשר לעשות מזה סרט נהדר. בייחוד
שהקולנוע יודע איך לביים קרבות עתיקים,
והקרבות שבסרט מרהיבים ומשכנעים. אבל
כשהוליווד מנסה לתאר לעצמה מה היו חיי
הרוח של אותו גאון, יוצאים דברים מזעזעים.
משפטים כמו :״האדם צריך להילחם
ולמות למען החופש!״ או :״האדם חייב להאמין
במשהו.״
המיסכן הזה ישב וכתב אחת מיצירות־המופת
הגדולות ביותר של כל הזמנים,
והפרשנים של הוליווד שיחזרו לו אותה
בנוסח סיסמאות הסבון וקוקה קולה.
דס ודמע
כלדה לאקדוחן (תמר, תל־אביב; אי־טליה)
ברגע הראשון זה נראה כמו פארודיה
על מערבון. כל היולברינרים של הוליווד לא
יכולים היו להוציא מעיניהם מבטים דרמא-
טייס וממושכים כל כך, שליפות רבות משמעות
כל כך, אנקות מוות פתטיות כל כך.
אחר־כך מתרגלים. יש המון פעולה. הפושעים
כובשים את הבנק, הבנק מלא כסף,
הקרבות מלאי הרוגים. הרדיפה של האיש
המחפש אותם עקובה מדם. המון מכות.
המון יריות,
מיהו נהג

כוכבים

מלבד הניד, סוכר וקלוד ריש יש בסירטו
של משה מזרחי, אורח לעונה המתה, עוד
שני תפקידי־מישנה קטנים, נחמדים, מעניינים:
נהג־משאית ורופא.
משד, החליט למצוא את שני בעלי התפקידים
הללו בארץ, אלא שזה לא היה פשוט,
משום שהוא חיפש טיפוסים אמיתיים. לא
שחקנים.
בין נהגי המשאיות האמיתיים די קשה
למצוא אחד שנראה באמת כמו נהג משאית
אמיתי לצורכי סרט, והוא חיפש אותו
במקומות אחרים.
הוא חיפש עד שהוא ראה את עמום קינן.
זה התאים לו מכל הבחינות. מבחינת הצירה׳
המראה, האופי, ההתנהגות, הכל,
עמוס קינן אומנם התעניין אם אין איזה
תפקיד יותר אינטלקטואלי בשבילו, תפקיד
הרופא למשל, אבל הבמאי סירב.
את הרופא הוא חיפש בבתי־חולים ובאמת
מצא אותו שם. רופא צעיר, מוכשר,
וגם יפה, נוסף לכל. הרופא הסכים אומנם
להיות במשך יומיים רופא בסרט, אבל הוא
התעניין לדעת אם אין איזה תפקיד יותר
מעניין בשבילו, כי בתור רופא הוא עובד
12 שעות ביום. תפקיד, למשל, של נהג
משאית, בשביל הגיוון.
אבל הבמאי לא מחליף תפקידים, כל אחד
נשאר במקומו.

במדינה
(המטון מעמוד )19
את הכל, בין אריה פרוטפר לבין גדולי
אילי־הטרטים של צרפת.
כך קיימים כל הסיכויים להתגשמות חלומו
של הצייר הישראלי שהפך קולנוען,
ושהקדפרודוקציה הישראלית—צרפתית שלו
תיהפך למציאות עוד השנה.
אלא שאריה פרוספר אינו ממהר .״קיבלתי
השנה עזרה של אלפיים לירות ממשרד
המיטהר והתעשייה בישראל,״ הוא הסביר.
״אחרים מקללים את השלטונות. לי הם עזרו.
על כן, בטרם אצא לעבוד בחו״ל —
אנסה לעבוד לבדי בישראל. זוהי חובת־כבוד
שאקיים — בתנאי שיתנו לי.״

קרית גת
הבית המת מוט ט

כיצד שומרים
על בגד הי ם?
בגדי הים וחחוף נוטים לחת־קשות
ולדהות כתוצאה מהשפעתם
המזיקה של מי-ים, שמש,
וחמרי החיטוי שבבריכות. כביסה
קלה במים קרים ו״טקסטיל
שמפו״ תשמור על גמישותם
וצבעיהם של בגדי הים והחוף.
״טקסטיל שמפו״ מוציא את
שיירי המלח וחמרי החיטוי,
ומארין את חיי בגד הים.

חזרת מהחופש,
תן את הסרטים הצבעוניים שלן
ל״פוטו־ברנר״ לפיתוח אגו
עובדים רק עם המעבדות הגדולות
והטובות ביותר בארץ ! אחרי
הצלחה גדולה עם מכשירי
קיבלנו כבלע־הבזק
דיים
את הדגם החזק

11113

ב רנ ד

..יזעו ,.ז.׳ ז ק. ג

בשדרות סיני, השדרה החדישה של קר־יית־גת,
עומד בית בן ארבע קומות, שדייריו
חיים בו בפחד מתמיד — הפחד פן יתמוטט
עליהם לפתע חדר־המדרגות. הגברים היוצאים
בבוקר לעבודתם, אינם בטוחים אם יעמוד
עדיין הבניין על תילו כאשר יחזרו
לעת ערב, והאמהות הצעירות חוששות להרשות
לילדיהן לצאת לבד מהדירות. הסדקים
בקירות הולכים ומתרחבים מדי יום,
ומומחי המועצה המקומית קבעו כי סכנה־נפשות
לגור בבניין. למרות זאת, לא נטשו
הדיירים את המיבנה המסוכן. הסיבה: חברת
ענזידר, שהיא בעלת הבית, סבורה שהעברתם
של הדיירים מן הבית הפגום, חייבת
להיעשות על חשבונם.
מנסים לקגור. הבניין האומלל ניבנה
על־ידי משרד השיכון, הקבלן היתד, חברת
סולל בונה, והבניין נמסר על־ידי טמידר ל־תושביו,
זוגות צעירים כולם, ב־ .1967 כבר
חודשים ספורים לאחר מכן החלו מופיעים
סדקים בקירות ובתקרות. לאחרונה החל הבניין
לשקוע, דבר שהרחיב את הסדקים.
לפני זמן קצר התאספו תשע משפחות
הדיירים במשרדו של מנהל עמידר בקריית־גת,
אריה דרוזנין, כדי לתבוע את חיסול
הסיוט שבו הם חיים קרוב לשנתיים. בפגישה
הוברר, כי עמידר מובנה להשתתף
בסך אלף ל״י לכל משפחה, אינה מוכנת
כלל לפצותם על כל השיפוצים שעשו בדירותיהם,
ומה שעוד יותר חמור — גם לא
להכיר בתשלומי המשכנתה שאותה שילמו הדיירים
מיום כניסתם .״לא רק שענוידר
נתנה לנו בית מסוכן לגור בו,״ טענו השכנים
,״היא עוד רוצה להרוויח עלינו מזה.״
שכן, עמידר מוכנה להכיר בתשלומי
המשכנתה כתשלומים של שכר־דירה.
התלוננו הדיירים הממורמרים :״לוא היה
הבית נבנה על־ידי קבלן פרטי, היו המועצה
המקומית ושאר המוסדות האחראים מקימים
שערורייה שלמה. היינו זוכים לקבל
פיצויים מלאים, לא רק על הכספים שהשקענו
בבית, אלא גם על הסבל שנגרם לנו.
אבל בגלל שזה עמידר, אין מי שידאג לנו.
ולא רק זה — אפילו מנסים להשתיק את
כל העניין ולקבור אותו.״
החי משפחות
מרובות ציפורים

טקסנויל1

תיאטרון ג׳אז
עם להקת המחול ג׳אז

״בלו נוטס״

בהשתתפות הרקדנים יעקב סלו־מון,
ברוריה כת־אל, רולי־גבלר,
שמעון לוי. אמנים אורחים:
הזמר ציון יקר, הגיטריסט
אברהם פרלמוטר.
תזמורת ג׳אז בלו כוריאוגרפיה
ובימוי שמעון לוי.

חספיצ-ם חב׳ נורים בע״נז
סוצרם ביח-ר נקוו בפ״ס

פרטים במודעות.

שינוי כ מו 3ת—
מנוי המבקש לשנות את כתובתו ממבקש
להודיע על־כך שבועיים מראש, על־מנת
למטע עיכוב במשלוח חעתון למען החדש

מבקר הכרטיסים, בגן החיות התנ״כי בירושלים,
חשב שהוא חולם. התור הארוך
שהתמשך לפני הכניסה עלה על כל מה שראו
עיניו במשך שנים. עשרות גברים, נשים וטף
הצטופפו בהמולה, משתוקקים להיכנס.
אך שמחתו של מבקר הכרטיסים לא ארכה.
שכן איש מההמונים הצוהלים לא הגיש
לו כרטיס כניסה. במקום זה, שלפו כולם
תעודות־זהות, נכנסו בלי לקנות כרטיסים.
לא רגשי נ חי תו ת. היתד, זו תוצאה
בלתי־צפוייה במיקצת של מיבצע סירסומת
שיזם גן החיות התנ״כי. הנהלת הגן פיר־סמר,
כי היא תאפשר כניסה חופשית לגן,
לכל מי ששם משפחתו הוא כשמה של היד,
או עוף. השמועה עשתה לד, כנפיים, הגיעה
גם למזרח ירושלים, שם שמעו עליה שתי
משפחות — אחת בשם עצפור (ציפור דרור)
והשנייה ח׳ארוף (כבש).
כך התייצבו יום אחד משפחות הכבשים
וד,דרורים בשער הגן, כשהן במלוא חילן
ואיש לא נעדר מכל בני המשפחות.
חייך בעליזות אחד מבני משפחת אל-
ח׳ארוף :״תמיד היו לי רגשי נחיתות בגלל
השם שלנו. אבל היום אני מתגאה בו. זה
כבוד גדול להיכנס חינם בגלל השם שלך.״

ף,ע:ף
והיה ידוע שהוא בקשרים מצויינים עם ליז
טיילור וריצ׳ארד פרטון. לפי זה
השלישי האם זה נכון או לא נכון שדליה
לכיא עומדת להתחתן עם מנחם גפן ץ
ואם זה נכון. אז למה? חסרים כבר גברים
להתחתן איתם? ואם זה לא נכון, אז
למה כולם אומרים? בקיצור, יש הרבה
שאלות.
כל הבעיות מתחילות מהנשואין הנוכחיים
של דליה לביא, שלא הולכים כל־כך
כמו שצריכים ללכת נשואין.
כשדליה עזבה את בעלה הראשון ג׳ראר
כדי להתחתן עם ג׳ון סוליכאן, שהיה
יותר מהחוגים שלה, ומהמיקצוע שלה, היא
לא ידעה במה בדיוק כוחו.
היה ידוע שהוא כותב הרבה תסריטים,

דליה

אפשר היה להניח, בעזרת הגיון בסיסי
ופשוט, שבקרוב יעשה סרס שלו עם הזוג
המהולל, ואחרי זה הוא יכתוב עוד תס־ייטים׳
ויעשו מהם עוד סרטים, והכל יהיה
ורוד ויפה.
ברור שהיא לא התחתנה איתו בגלל זה.
היא התחתנה איתו בגלל האהבה, אבל גם
אהבה צריכה להתפרנס ממשהו, ובמיקרה
הזה היא היתד, צריכה להתפרנס מהתסריטים
הללו.
הם התחתנו, לאחר משפט גירושין סנסציוני
של סוליבאן, ודליה התחילה לעבוד
בסרט אחרי סרט. אף אחד מהם אומנם לא
היה משהו בינלאומי באופן מיוחד, אבל הם
הכניסו הרבה כסף והרבה זוהר.
וכל הזמן הזר, ישב הבעל וכתב תסריטים׳
בתקוזר, שייהפכו במשך הזמן לסרטים,
כי כך דרכם של תסריטים.
אלא שלא זו היתד, הדרך של תסריטיו
של ג׳ון סוליבאן. הם לא הפכו לסרטים.
ובינתיים ההוצאות היו רבות, חיי־הזוהר
של דליה לביא עלו הרבה כסף: הבתים
המפוארים, הנסיעות, היציאות בחברה. היא
פירנסה את אמד, ואת אחיה, והוא פירנס
את גרושתו ואת ילדיו, והכל מהכסף שלה
ומהתקוות שלו.
אבל התקוות התבדו, התסריטים שלו לא
נמכרו. אומנם הנשואין הללו היו נשואי-
אהבה טהורים, אבל כשהפרנסה לא פיר־נסה
אותם — קשה היה לאהבה להחזיק
אותם.
הם נפרדו. הוא היה מוכרח להרוויח כסף
והוא חזר לעבודתו הקודמת, עבודת ״קס־קדר׳׳
,האיש המבצע את התפקידים המסוכנים
בסירטי הפעולה, כמו נפילות מסוסים,
קפיצות מבתים בוערים, וכו׳.
בינתיים הגיע ללונדון מנחם גפן. למנחם
גפן אין בעיות פרנסה, הוא מצייר. אבל
לא בזה היה העניין, כמובן. הוא הגיע
ללונדון כשחיים טופול היה שם ועוד
ישראלים, וכולם נקשרו האחד אל השני,
ודליה התלהבה מהחזרה אל השפה העברית
ואל החיים הישראליים. גם כשכל הישראלים
עזבו, מנחם גפן עוד נשאר, והשניים
מסתובבים בג׳ינם, באופן חופשי, מבלים
אין שהם רוצים ועושים מה שהם רוצים.
והעיקר: הוא צייר פורטרט־ענק שלה, אותו
הציג בתערוכה בתל־אביב, וסירב למכרו
בכל מחיר.
בין השניים לא מדובר על חתונה, אבל
אם דליה רוצה להתגרש מבעלה הנוכחי,
היא צריכה או לחכות שלוש שנים מיום החתונה,
או להוכיח לבית־המשפט שיש גבר
שלישי בחייה. לכן הועלה הרעיון שמנחם
גפן ישמש כגבר השלישי, ומנחם גפן מוכן
תמיד לעשות שירות לידידים.

״כל מה שיש לכרכרה סטרייסנד

יש גם לי,״ אומרת אסתר עופרים,
מלל הגיל
מאז שדויד אבידן היה בן 17 נשארה
לו האהבה לבנות הגיל הזה. מדי פעם הוא
מגלה אותן — בבתי הספר, בתנועות הנוער׳
בדיסקוטקים — פורש לפניהן את חיי
הרוח העשירים שלו, וכשהן מתבגרות ומתחילות
להבין אותם, הן עוזבות אותו.
את בת ה־ 17 האחרונה הוא גילה בגימנסיה.
במשן שבועיים הוא השפיע עליה
שירה וספרות והגות, ואחרי שבועיים היא
חזרה לכיתה, וכל הבנות הסקרניות הסתובבו
סביבה כדי לדעת איך זה היה, וכל
מה שהיא אמרה היה:
״אל תשאלו איזו סין חוויה אינסלקטו־

״חוץ מהאף.״ והיא מתכוננת להוכיח את זה.

ח תונ ה ב בו המה
שוש בן אשתמון ן, נפי שאתם מבינים
בוודאי מהשם שלה, היא ציירת. בשעתו
היא היתה כימעט נשואה, אבל יצאה
בשלום ברגע האחרון, והפכה לרווקה מבוקשת
במרחבי דיזינגוף.

המבקש הכי חזק שלה הוא הזמר דני
3ן ישראל. דני היה בשעתו נשוי —
לא כימעט, אלא ממש — ויצא מזה כשהוא
גרוש על כל הראש•
אז דני ביקש, ביקש, עד ששוש לקחה

שלש מציירת
היא הגיעה ללונדון יחידה, פעילה, ומלאת
שאיפות. היא מופיעה ללא הפסק במקומות
שונים, והיא מעיינת בהרבה חוזים
המוצעים לה•
בזמן האחרון גם דובר בחוגים שונים
על כך שתופיע לצידו של יהלרם גאלן
בקאזאבלן שיוצג בלונדון.
בינתיים משפר בעלה, אכי עופרים,
את מראהו החיצוני. בגדיו ושערותיו הולכים
ומתרחבים, וגופו הולך ומתקצר, והוא
מסתובב בגרמניה עם ידידתו אירים ברגן
ללא שום עבודה מיוחדת.
בכל אופן המצב הזד, מוצא חן בעיני
שניהם, והם לא מתכוננים להתגרש .״כשיהיה
צורך, נתגרש,״ אומרת אסתר ,״לעת
עתה טוב לי ככה.״
מה שבטוח זה שהיא לא בודדה. ידידה
הטוב עדי סמל נמצא איתר״ דואג לה,
מלווה אותה, ומארח לה לחברה.

האף של ברברה והירידה של__אבי

אותו ברצינות. כל־כך ברצינות, שעוד שבועיים,
אם ירצה השם, יתייצבו השניים מתחת
לחופה. מאחר שדני הוא דני, ושוש
היא שוש, ברור שהחלטתם זו גרמה ללא
מעט לבבות בוהמיים שבורים בסביבה,
אבל נגד זח באמת אין מה לעשות. אז
דני ושוש מסתובבים עם הראש בעננים,
ומתכננים לליליחתונתס חילולה רצינית, שתימשך
24 שעות רצופות.
תחי המלכה
כשבאונייה ״קוויו אנה מאריה״ נערכו
הבחירות למלכת האונייה, היה ברור
שטלי פרידמן, מלכת המים של שנת
׳ 69 תיבחר• ואכן היא נבחרה.
לא שלא היו שם מועמדות אחרות,
בעלות יופי והופעה מרשימים — אלא
שטלי זו טלי, ועם הנתונים שלה —
היה ברור מראש לאו הולכים העניינים.
מה גם שרוב המתחרות האחרות היו
עסוקות בעוד כמה עיסוקים כנהוג ב-
אוניית־נוסעים — פרט לרוגוך להיבחר
למלכת האונייה.
ואצל טלי זה עיסוק ראשון במעלה.
היא מלכה על האונייה עד שהאונייה
הגיעה לניו-יורק, ובמשך שלושת השבועות
של הטיול הגיעו אליה חמש הצעות
מלכותיות לנשואין מלכותיים, מתושבי
האונייה.
זה לא כלום, לעומת מה שהוצע לה
בארצות-הברית. לאחר ההופעה שלה בטלוויזיה
האמריקאית כנציגת הנוער הישראלי,
היא קיבלה שלושה מכתבים
שהבטיחו לה נשואין מאושרים עם הרבה
מיליונים. וגם זח לא כלום, לעומת
האמא שבאה אליה עם תמונת בנה,
והתמונה של האבא שלו, והיתה מוכנה
לתת את הבן. טלי אמרת תודה, לא.
היא השיבה את כל ההצעות לחיק
בעליהן והיא תגיע ארצה לקראת השני

הנידון
(המשך מטמוד )11
כמונו, רצתה מפ״ם לדעת את האמת על
שלוחות מסויימות של ממשלת בן־גוריון,
רצינו לדעת מה עושים ראשי המדינה בשמנו,
כדי להיאבק על דמותה.

היה זה אחד מסימני־ההיכר שד
מישטר בן-גוריון, שמפלגה ביטחונית
מובהקת כמו מפ״ם, שכללה
אז את בל אלופי הפלמ״ח ומרבית
ההתיישבות העובדת, ראתה
צורך להובי!? מידע פרטי משלה.

ך* ניגוד, למפ״ם, הסקנו אז מסקנות
ממה שנודע לנו.

אנחנו הכרזנו מלחמה על איבר
הראל. המצאנו את המושג ״מנג
גנון החושך״ .ניהלנו מערכה של
שנים רבות לגילוי מעשיו.
לא התנגדנו לקיום מוסד יעיל למלחמה
בריגול. אבל תבענו לשים קץ לריגול המפלגתי
והפוליטי כלפי פנים. חשפנו את השימוש
בסיסמות ביטחוניות למטרות מפלגתיות
ופרטיות — תופעה שהדבקנו לה
את המונח ״ביטחוניזם״.

בשעה שבן־גוריון הכחיש את
עצם קיומו של שרות-הביטחון,

1מתוך 29
זהו רק אחד מתוך המבחר העשיר של 29 תנורים וכיריים ש״פזגז״ מעמידה
לרשותך, גברתי 29 .תנורים וכיריים — כולם מובחרים כולם משוכללים
ומעוצבים לפי מיטב הסגנון המודרני ומירב• הטעם הטוב.
בחנויות ״פזגז״ בכל רחבי הארץ תוכלי לראות ולהתפעל ממבחר רגדגווני
של תנורים וכיריים המות אמים לכל גודל משפחה לכל גודל מטבח
לכל ת ק צי ב ...בקרי בחנות ״פזגז״ ותראי במו עיניך!
איכות מעולה, שירות יעיל ו אספקה דייקנית מוכיחים כי

ע ל ^ 1 3ג 1יכולים לסמוך!
בינג־ליניאל

ריאלית

גימנסיה

תרשמה לשנת הלימודים תט״ל לפתות בוקר

מיכון עיוני *1*1וח תיכוו מקצועי במגמות | לבורנטים כימיים
גרפיקה-שרטוט
הומניסטית דדיו־אלקטרוניקה
ריאלית טלויזיה ־ תעופה ןציוראופנה

פקידות

כולל הבנה לבחינות הבגרות הנערכות על-ידי משרד חחיניד
הוראה על-ידי מורים אקדמאיים בעלי נסיון * סטיפנדיות
סרטים,
הרשמה! ,
8־1,5־9

ת ל ־ א בי ב
ברגר 17
מפנת אלנבי

חי פ ה שמריהו לוין 30

דמת ־גן
ניאליע 42

ב ת ־י ם
רוטשילד 33
ע״י המצבר

חולון
יוקולוס 14

פתח ־ ת קו ח
בר־בוכבא!

חברון 22
משנת מודיעין
דד ריג

ישרי בששר ״תשגרס הוהיי
בשבגש גזבוריגרו הן זי\2דופן ן
תבענו לתת לו מעמד רשמי, להטיל
עליו פיקוח דמוקרטי, לפרסם
את שם האיש העומד בראשו,
כו*י שיישא באחריות של ממש.
מערכה זו, שבה עמדנו לגמרי לבדנו,
היתד, מסוכנת, והיא עלתה לנו ביוקר. עד
היום לא ברור מי הטמין שלוש פצצות
במשרדינו, ששתיים מהן התפוצצו ופצעו
עובדים. לא ברור מי תקף באלות את שלום
כהן ואותי בחשכת לילה, ושבר את עצמותינו.
לא ברור מי ציווה לבצע את פעולות
ההאזנה, הבילוש והעיקוב, שאנחנו
סבלנו מהן במשך זמן רב.

אולם אין ביטחון כזה לגבי משה
דיין. הוא היה, מאז ,1954 איש מרכזי ב־

מישטרם של בן־גוריון ואיסר.
איטר עצמו טוען, שהוא סולל כיום את
הדרך בפני דיין. רשימת ממשיכי רפ״י
הוקמה בגלוי, כדי לשמש קרש־קפיצה לדיין.

הממשיכים דוגלים בפולחן־האי־שיות
של דיין, העולה כבר עתה
על פולחן־האישיות של בן־גוריון.
הס מתגאים עתה במיבצעי הבילוש שלהם
בתקופה ההיא, ואינם מסתירים את תקוותם
כי אותה תקופה תתחדש במלוא זוהרה.
בשבוע שעבר הסתייג דיין, בשפה רפה,
מדבריו של הראל על ״הסתאבות״ הממשלה
— שדיין עצמו הוא חבר בה.

אכל הוא לא הסתייג א?,במילה
אחת מגילוייו של הראל בשטח
הבילוש.
זה מעורר למחשבה.

יותר מזה: זה די מפחיד.

עול האשה

מבלי שתאהבי אותו. רוצה — אבל פוחדת.
זהו
פחד מיותר: הבילוי במיטה אינו זקוק
להצדקה מבחוץ.
הגישה האבסורדית הזו ליחסי המין היא
המשך ישיר של הגישה הויקטוריאנית.
כן — עדיין היום, בשליש האחרון של המאה
הישרים.
הגישה הויקטוריאנית—שהיתר, בעצם הגישה
גם בכל דורות העבר, מאז תחילת הנצרות
— יצאה מהנחה שהמין מלוכלך, ויש
להימנע ממנו ככל האפשר. הטענה הזו קשורה
בהשקפה מסויימת מאוד על חיי האדם,
ויש לה מטרה מסויימת מאוד: ליצור באדם
רגשי־אשמה — וכך לשעבד אותו: למלך, לכנסיה,
לפיאודל — בקיצור, למימסד. אבל
זה שייך כבר לתחום הפילוסופיה, לא הפסיכולוגיה,
ולפיכך נניח לזה.
העיקר הוא: אם המין מלוכלך — אז צריך
להסתיר אותו, להגביל אותו רק לחיי הנישואין,
ששם אין ברירה. אבל גם אז יש
להיזהר — חם וחלילה — שלא ליהנות
ממנו.
יסודותיה של הגישה הזו — נשארו עד
היום.
או, כן, היום כולנו כבר סופיסטיקייטד,
כולנו כבר יודעות שיחסי־מין לפגי הנישואין
— או אחריהם — לא יביאו עלינו את
אש־הגיהנום, זה, לפחות, כבר מובן מאליו
היום לכל — מלבד אולי לאפיפיור, שהחליט
לאסור את הגלולה.
אבל המהפכה המינית המפורסמת של המאה
העשרים עשתה עבודה שיטחית מאוד:
היא רק החליפה את צורת הכבלים שבהן
היית נתונה, לא שיחררה אותך באופן סופי
מהם.
היא הירשתה לך אומנם לקיים יחסי־מין
גם כשאת לא נשואה — אך הטילה עלייך
עול חדש: יחסי־מין — רק כשאת אוהבת
את בן־זוגך.
הנחת־היסוד לא נשתנתה: המין לשמו —
פסול. אסור לך ליהנות מיחסי־מין, רק בגלל
שאת אוהבת את זה. אם המין לא עטוף בצעיף
של אהבה — את לא בסדר, עליך להרגיש
אשמה וזולה.

יון
המין נטר

גם ללא אהבה
הרווקה הישראלית מאמיגה, ב
דיד כלל, ב״סטאנדארד הכפול״
המפורסם; לפיו קיים מופר שוגה
לו ולה: לרווק העליז מותר לקיים
יחסי־מין לשמם, עם כל גערה ה
מוצאת חן בעיגיו הרווקה, לעד
מוג זאת, חייבת להיות עליזה
פחות. אס תנהג גם היא כמו גפר,
תקיים יחסי־מין רק בגלל שזה
מוצא־הן בעיגיה -תהיה זו הדד
נהגות בלתי־מוסרית.
מדוע קיים מומר כפול כזה?
מדוע מותר לגבר מה שאמור ל•
אשה? ולהיפך -מדוע אסור ל•
אשח מה שמותר לגבר? פסיכו•
לוגיודהמחקר הירושלמית, דורה
לב, יוצאת בכתבתה בהתקפה מד
הצת על דיעה זו אין היא מועגת
שהרווקה הישראלית צריבה לה
יות הוללת. היא רק קובעת, ש־כאשר
מוצא בחור הן בעיגיה,
והיא גמשכת אליו מבחינה גופ•
גית -אין שוב סיבה שהיא ת•8
הה ריגשי־אשמה בגלל זה.

דודה לב
ך* א 0גם את מאמינה — ככה, את יון
1דעת, חצי מאמינה, חצי לא — שיחסי־מין
הם כשרים רק כאשר הם כרוכים באהבה

כל הסיכויים שכן.
כי, במציאות של היום, מעטות הישראליות
שהצליחו להימלט משטיפת־המוח הזו, ש־

תאווה פיזית טהורה קודמו, גם הפוריטניזם החדש הזה
^ השתלט בתרבות המערב כמו מגיפה —
בין היתר, בעזרתה האדיבה של תעשיית החלומות
של הוליווד, שהיא האמצעי היעיל
והמשפיע ביותר שנולד אי־פעם לשטיפת־מוח
המונית.
התוצאה: כשמתחשק לך להתעלם עם גבר
— סתם תאווה פיזית טהורה, ללא אהבה —
את מנסה להתנגד לזה. ברוב המיקרים, היצר
המיני שלך מנצח את המוסר המסולף. הוא

שיעבדה את רוב בנות המאה־העשרים בתרבות
המערב.
שטיפת המוח — הטוענת שיחסי־מין בין
בני־זוג שאינם אוהבים אחת את השני —
פסולים.
תוצאת השטיפה: את רוכשת לעצמך רגשי־אשמה
מיותרים, מאבקים פנימיים — ומאבדת
את הכושר ליהנות מהפעילות הפיזית
הנהדרת ביותר בחייך.
אני רוצה לקבוע ברורות: הכריכה הזו
יחד, של אהבה כתנאי הכרחי למין, היא
שטות, פשע ואסון! אני מקווה כי ברור לך,
שאין לי שום דבר נגד יחסי מין מתוך אה

אין לי שום דבר נגד התמזגות נפשית.
אין לי שום דבר נגד אשה ובעלה האוהבים
אחת את השני ומקיימים יחסי־מין. אדרבה:
אני חושבת שזה נפלא — כשזה קורה.

סופיסטיקייטד? —
קדחת

ך* צרה היא רק, שזה לא קורה לעי!
) תים תכופות מספיק.
מה שקורה יותר, זה שאת עשויה להיות
מעוניינת להיכנס עם גבר למיטה — אף

מסוגל לנצח אפילו מוסר אמיתי, בינינו לבין
עצמנו. ואז את יוצאת מההרפתקה מלאת רג
שי חרטה ואשם. ומה שלא פחות גרוע —
רגשות אלו גם הפריעו לך ליהנות מן ה־מיפגש.

חביבתי — זהו סבל מיותר ואשמת־שווא:
המין איננו זקוק להצדקה מבחוץ. לא
להצדקת הרבי — ולא להצדקת יושבת־ראש
מועצת־הפועלות. הוא יכול לבוא עטוף באהבה
— ובכל זאת להיות מכוער ועלוב.
והוא יכול להיות גדול ונהדר — גם בלי
אהבה.
זה תלוי רק בך.

עול האשה

האופנאים

3נ ש

) 0ץ ט 01

91055
0א ג /מ 6 6אוס 5 1 £ 4א 0ומ^ £ן\/
האחידה שאינה
שו קעת

אוננת

71ס¥ז7ז!י
שיגעון מוחלט, טוטאלי ומתפרע —
זהו הקו המאפיין את תצוגת אופנת-
הסתיו, שנערכה זה עתה בפאריז. נראה
שהסיסמה הפעם היתה :״הכל
הולך!״ ואכן, מה לא הלך שם! אומנם
בלטה הנטייה בין האופנאים, בייחוד
מצד איב סן־לורן, לרדת לכיוון המקסי,
אך לא היה זה בפירוש הקו היחיד.
בנוסף למקסי כללו היצירות גם מידי,
מיני, מיקרו־מיני — ומעל החגורה אפילו
חזות חשופים לחלוטין. הישראלית
התמימה שניסתה לנחש מה ילבשו חברותיה
ההדורות בסתיו הקרוב — נותרה
פעורת-פה ומטושטשת-מוחין נוכח
ההתפרעות הססגונית והנהדרת הזו. מה
חושבים על כך בעלי מיקצוע — האופ-
נאים הישראליים!

+גדעון אופדזון:
הקו הכללי באופנת־הסתיו של אירופה
הוא — חוסר קו כללי, ובמקומו כמה קווים
מתנגדים. לדעתי, אופנת המקסי לא תתקבל
יפה, כי היא מוסיפה לגיל האשה. אופנת
המכנסיים, לעומת זאת, תלך יפה.

* ג׳די מליץ :
כללית, אופנת הסתיו יפה מאוד. יש לציין
את העוז שגילה סן־לורן, שיצא עם
המקסי. הוא היחידי שהעז לרדת כל־כך נמוך.
כל האחרים משחקים עם אורך השמלות למעלה
ולמטה, אך איש מהם לא הלך עד
הסוף — למטה. לישראליות אין עדיין צורך
לדאוג בקשר למקסי, כי יחלפו עוד כמה
שנים עד שהיא תגיע אלינו.

<5י 9 9ר ש
.מג׳יק־פרל״ זהו ההישג המדע* הג דו ל המקל
עליך את מריחת הלכה. תודות לאחידותם
המת מד ת של פתיתי ה* £*81ק.
.מג־יק־פרל־ מ עניק לך ברק ק רי ס ס לי נהדר, ב שלל גוונים.
כשהציפורן מ כו ס ה כולה ב שכב האחתוא חיד ה.
היי זו הרת ו או פנ תי תעם ״מגייק־פרל־
־דורה־גלוס־

שימלת־חופה של מיה פונסאג־
| | ריב תיקי טיאל. הצעיף מגיע עד
נף־הרגל. מתחת לצעיף חצאית־מיני טופ־לם.

ונול האשה

מה הגיוני יותר, כאשר תופרים חליפה לאשח
מאשר לתכנן אותה על גופה העירום? בהגיון
מופשט זה 1קט קורג׳ .בתמונה: קווי הבגד מצויירים על חולצת פלסטיק, הנצמדת לגוף.

חתומה אינטימית...

...לשמלה הדוקה

התוצאה — בגד העוטף בדייקנות את קווי הגוף,
ויחד עם זאת אינו כובל את תנועותיו. הרעיון
העיקרי בשיטה זו הוא ללבוש אף חליפות מפוארות ללא חזייה, מבלי שאיש יבחין בכן.

אירופ הכו השתגעה !
* סירי ש5יר, אופגאית ,,כל־גו
שלום״ :

חית הן תהיינה הרבה יותר מקובלות.

מאחר שמצד אחד לא ניתן לקצר עוד
יותר את המיני, ולעומת זאת יש הכרח בחידוש
כלשהו, נראה לי שהפשרה שתתקבל
השנה תהיה: חצאית או שימלה קצרה —

ומעליה מעיל מקסי. תהיה זו תשלובת מאד
מעניינת: חצאית מיני, מגפיים גבוהים, ומעיל
מקסי. בשמלות מקסי אינני מאמינה
לעונה זו. אבל אם מעיל המקסי יתקבל, הרי
שבעונה הבאה הוא ישפיע גם על השמלות,
והן תתארכנה בעיקבותיו. בדיוק כדוגמת המראה
החשוף: בעונה שעברה היו עדיין חולצות
שקופות דבר נדיר למדי. בעונד, הנוכ
שימלת־ערב
מקסי של דיור. בחולצה
השקופה רוכסן, המאפשר
לגברת להחליט על עומק המחשוף הרצוי לה.

למרות שהמקסי כבש מקום נכבד
בתצוגה, לא חלף עדיין המיני מהעולם.
שימלח מיני בשחור או בלבן, מאופיינת בפשטותה הקלאסית.

דיור

* אפגר צגטגד, מפעלי ״אלד״ :
איני מאמין במקסי. זד, לא מתאים לשנות
ד,־ .70 לדעתי, גם סן־לורן בעצמו אינו מאמין
בו. זה נועד רק למשוך תשומת־לב וכותרות,
כדי שבעזרתם יימכרו הדגמים ה

גת הג׳]׳

יותר נורמליים. למעשה התחיל כל המקסי
כקונטרה למיני שהגיע מאנגליה.
אולם חוץ מזה, אופנתו של סן־לורן מאוד
הגיונית ומתאימה. בכלל, במבט ראשון נראית
כל האופנה הפאריזאית מבולבלת, אך
כשמתרגמים זאת, מתברר שזה פראקטי מאד
ורב־גוני ביותר, כי האשד, המודרנית זקוקה
אכן לבגדים רב־גוניים, לשימושים שונים.

לא רק המיני זכה לייצוג — גס
הסיקרו־מיני ימשיך להלהיב גברים.
בתמונה: יצירת מיקרו מעור שחור, עם חלונות עגולים מסביב.

או לא המיקרו

המועמדים הסופיים לבתר

הנסיך והנסיכה של ישראל 1969
מטעם מערכת

!51¥51 011111

ובחסות מר

ויצרני

אברהם קריניצי,

ראש עיריית רמת־גן

הבחירה תתקיים ביום רביעי זה ,20.8.69 ,ב־ 5אחה״צ בפארק הלאומי ברמת-גן

חוננית ־!מנו״ית: אילו ואילנית * רבקה זוהר * אריק מחקה החיות
__הודיני הקוסם * תזמורת הנוער של רמת־גו

שירית אשכנזי3! ,

מיכאל גוסטב3 ,

אריאלה ברכה4 ,

חדרה

תל־אגיב

חיפה

זהבית אדמון4 ,
יחוד

יוסף גזי4 ,

יובל עילם5 ,

לי א ת שפייזר4 ,

חולון

הרצליה

פתח־תקווה

דורית קידר5 ,
מל-אביב

דני גורטלר4 ,
__רמת־גן

שלומית ענטר4^ ,

ניר הראל3 ,

אורית זיתוני4* ,

גבעהיים

חיפה

תל־אביב

דורית דים5 ,

דניאל ירון3 ,

שרון פינק5 ,

גדי צפריר4 ,

בת״ים

בית״שאן

חולון

ירושלים

עדית הלנברג4 ,

שלום עפר4 ,

דפנה שטרוסברג4 ,

ירושלים

רמת החייל

חיפה

אורי דושי5 ,

לירון בר-יונה3* ,

גיא בלב3 ,

עליזה סרוסי5 ,

תל־אביב

חיפה

אשדוד

גבעתיים

וזברהו ! ב ט 1חוב עיני

תעניק לנ סין ולנסיכה במתנה
פוליסה בסך 1000ל״י כל אחת.
**ן י״ן״*! דואגת לעתיד מ שפחתן
ומעניקהלןשירות אישי.

אלה שיין4 ,
שריד

מיכאל ליטוינסקי* ,

חברת ,,עלית׳ /יצרני הממת קים
המובחרים, תעניק שי
מתוק לכל ילד שיבוא לנשף־
הבחירה הגדול, וחבילות־שי
מיוחדות למועמדים הסופיים.

נגלית העילית בשוקולד

בדטיפים ב״הדרף וכל המשרדים בעיי ^ ביום ההופעה -בקופה
הפארק הלאומי ^ הפקח :״מופע אמניב 1969 החבויה מובטחת.

תל ליטוינסקי

במדינה
ישראלים בחזיל
הכביסה המלוכלכת
של יוסף ג׳י

היתרונות
״חדים את

ח 1 1 0 6י ז

פעם היתד. פאריס הבסיס הקבוע והאהוב
ביותר של יוסף (ג׳י) גבעון׳ ההרפתקן הישראלי
בעל הדרכונים הרבים והאישיות הרבגונית,
שהונצח בזמנו בעיתונות על־ידי
האדריכל אלישע גת והמשורר חיים גורי.
לפני כמה שנים באה הקאריירה הצרפתית
של יוסף ג׳י אל קיצה הפתאומי, באופן
מיסתורי למדי. הופצו אז השמועות האפלות
שהאיש, המציג עצמו כמפיק־סרטים יש־ראלי־שווייצי־צרפתי־רוסי,
סובך שלא באשמתי
במזימות פוליטיות מיסתוריות. שמועות
אלו התבססו על העובדה, שלאחר יציאתו מפאריס,
באופן נחפז ביותר, הגיע ג׳י למוסקבה׳
התאהב בנערה רוסיה ו״עסק״ בסרטים.
אודפן־־סרטים במכבסה. רק עתה
התברר מדוע נטש יוסף ג׳י את פאריס.
כאשר הגיע אליה, בשהותו האחרונה, החל
להסתובב שם כשהוא מפיץ כרטיסי־ביקור
מעוטרים, בהם הופיעו שמו, התואר ״מפיק
סרטים״ ומספר טלפון מאיזור מונמארטר.
באותם ימים התגורר יוסף ג׳י בבית־מלון
שברחוב דלאמבר, לא הרחק מקפה קופול,
שם מבלים רבים מבין הישראלים בפאריס.
אך מספר הטלפון העיסקי של המפיק המפורסם
לא היה זה של בית־המלון. היה זה מספר
המכבסה שממול, שם נהג ג׳י לכבס את
שתי כותונותיו — מאחר ובתור איש־עסקים
ממולח ידע ערכה של הופעה מסודרת.
הסידור הזה נתאפשר עקב ידידות משונה
שנרקמה בין המפיק־לא־מפיק לבין בעל־ה־מכבסה,
איש ממוצא רוסי, שאהב את השפה
הרוסית שבפיו של יוסף ג׳י. כך אירע שלא
פעם נשאר ההרפתקן הישראלי לבדו במכבסה,
כשהוא משגיח על מכונות־הכביסה.
ע רימה של כסף קטן. באותם ימים
גילה יוסף ג׳י מחסור מצער במזומנים —
דבר שיכול לקרות גם למוצלח שבמפיקים־
בפועל. שעה שנהג להופיע בבתי־הקפה, דאג
ג׳י בחינניות אך בשיטתיות, שאחרים ישלמו
עבורו. עד שיום אחד החליטה אשתו של
אחד מידידיו היהודיים הטובים להוכיח אותו,
על מה שחשבה לסתם קמצנות מצידו :״מדוע
שלא תזמין, ולו פעם אחת בלבד, את כולנו?״
סנטה בו. יוסף ג׳י עיוות את פניו בחמיצות,
חייך חלושות, ושילם — בכמות
בלתי־מתקבלת על הדעת של כסף קטן .״האם
שדדת פושט־יד או מבקר־מטרו?״ שאלו אותו
הנוכחים בצחוק.
יוסף ג׳י התחמק מתשובה. אך כעבור
ימים אחדים נעלם. עתה ידוע שהוא נעצר
אז. האשמה: גניבת המעות המשמשות להפעלת
מכונות־הכביסה האוטומאטיות במכבסה
של ידידו הרוסי. שלטונות צרפת הסבירו
לו שאין הם מתלהבים יותר מנוכחותו
על אדמת צרפת.
משטרה כוויות לאזרחים
.1הפעלה
אלקטרונית.

בשיטה

.2מסך פנורמי 61ס״מ
קריסט לי
.3מסך
שחור לחדות מיוחדת
של התמונה עייפות ולמניעת
העיניים.
.4טרנזיזטורציה
גבוהה במיוחד.
מיוחדת
.5רגישות
לקליטת תחנות חוץ
המותאמת במיוחד
לתנאי הארץ.

המפיצים

בישראל :

מה קורה לאזרח ישראלי המסרב למלא
הוראה של שוטר?
עד היום, היה השוטר עוצר את האיש. אם

.6צליל 1ק 1-מ מושלם.
.7איורור מתמיד למהתחממות ניעת יתר
ולאריכות חיי
המקלט.

ש 1נ 0113118631 זס[1ז1

— 01125815 השיטה
האמריקאית לשרות
ע״י החלפת תכולת
המקלט לשם מניעת
טלטולים בזמן
השירות.
.9שרות מהימן בכל
רחבי הארץ.
.10 מלאי החלפים הגדול
ביותר בארץ.

החברה

הכללית

ץ 31 !1ם 0

להספקה

בע״מ

רחוב אלנבי ,64 תל-אביב, טלפון 615598
נפגע טחן
היום כוויות — מחר טיוורון?

היה זה מגלה התנגדות, היו מוזעקים שוטרים
נוספים, נושאים אותו אחר כבוד לניידת.
עתה השתנו השיטות, ואזרח לא צייתן
עלול ליהנות מחידושי הטכניקה האחרונה,
לספוג בפרצופו מנה של גז מדמיע. בזאת
נוכח על בשרו לאחרונה ציון טחן 33 אב
לארבעה ילדים, כשסירב להישמע להוראת
שוטר ולעזוב את משרדי לישכת הסעד
בל־אביב. אמנם ציון הינו חולה קשה, סובל
ממחלת־לב וממחלה כרונית נוספת, קדחת ים
התיכון, אך פרטים קטנים אלה לא עניינו
כנראה את השוטר, שהתיז עליו את הגז,
גרם לו כוויות חמורות בפניו ולהתקף־לב.
סיפר טחן לכתבת העולם הזה על נסיבות
היתקלותו הטראגית בצורת האלימות האחרונה
של שוטרי ישראל:
מזה 18 שנה אני סובל מן המחלה שלי.
אני נמצא חודש בבית־החולים וחודש בבית.
היות ואני לא רוצה לחיות על חשבון המדינה,
ביקשתי שיסדרו לי רשיון למונית,
ואני בשותפות עם גיסי צלח משה אוכל להת־

בלתי התקפת־לב ואושפזתי בתל־השומר. מ־מחלקת־הלב
העבירו אותי לרופאת העור במקום,
ד״ר מרים שבח. היא הזדעזעה כששמעה
ממה קיבלתי את הכוויות :״הדבר הזה
גורם נזק גופני חמור,״ היא אמרה .״זר,
ממש פשע להשתמש בזה.״
ד״ר שבח לא היתר. היחידה שחשבה כך.
בארצות־הברית, שם הפך השימוש בגז מדמיע
לנפוץ, בעקבות המהומות וההפגנות הרבות,
הגיעו כבר חוקרים רבים למסקנה, כי
קיים חשש חמור שהגז גורם לנזקים חמורים
בטווח הארוך, ביניהם — אף לעיוורון.
מר, היה למשטרת ישראל לומר בנידון?
הגיב דובר משטרת מחוז תל־אביב, רב־פקד
עמוס אריכא :״למרות שלא הוגשה תלונה
עד כה, הורה מפקד הנפה הצפונית, סגן־ניצב
אריה איבצן, לפתוח בחקירה, באם לא נעשה
באירוע זה שימוש שלא לצורך בגז מדמיע.״
לאור זאת, נשאלת השאלה אם גרימת
כוויות לאדם, ואולי גם עיוורון מוחלט, אינה

עם פתיחתהאגףהחדש

מעתה רק
ברח׳ מסיו ( 7ליד קולנוע הוד)
תל-אביב, טלפון 246924

מארחו! טמיגה והשייך המדומה
ריקוד־בטן — לבילתי־נזיקצועית
פרנס מזה בכבוד. כתבתי אין ספור בקשות
למשרד־הסעד ומשרד־התחבורה. שלוש שנים
סחבו אותי, עד שהשבוע קיבלתי תשובה
סופית. שלילית.
באתי עם אשתי וארבעת ילדי ללישכת־הסעד
ברחוב מיקווה־ישראל ,6לעובדת הסוציאלית,
וביקשתי שיתנו לי לחיות בכבוד. אם לא מספר
ירוק — אז הקצבה של 500 לירות לחודש.
העזרה שהם נותנים לי עד עכשיו זה
265 לירות לחודש. מזה אי־אפשר לפרנס
אשה וארבעה ילדים. לא לחיות ולא למות.
העובדת הסוציאלית אמרה שגם ככה אני
מקבל הרבה מעל המיכסה המקובלת, והיא
לא יכולה להוסיף לי. כשעמדתי על דעתי,
היא קראה למנהלת התחנה, סוזי כהן. הסברתי
לה ש־ 80 לירות לחודש עולות לי רק הנסיעות
לרופאים. בני הקטן בן השש סובל
גם כן ממתלת־לב והתינוקת בת ארבעה החודשים
היחד, רק עכשיו שבוע בבית־החולים
בגלל ברונכיטיס חריף. כשהיא שמעה את
זה, היא אמרה שתוסיף לי 80ל״י לחודש
למשך שלושה חודשים, ותוך הזמן הזה תבדוק
שוב את המיקרד, שלי.
מתוך הניסיון אני יודע שתוספת בקיצבד.
מתחילה להגיע רק שלושה חודשים אחרי שמחליטים
עליה. אז ביקשתי ממנה שתתן לי
אישור בכתב שאני מקבל את התוספת החל
מהחודש. כששמעה את זה, התרגזה ואמרה
לי :״אם לא תצא מכאן, אקרא למשטרה.״
יצאתי והתיישבתי בפרוזדור ליד אשתי והילדים.
אחרי כמה זמן הגיעה המשטרה. סמל
ראשון לוי אלישע, שמספרו , 17310 ניגש
אלי ואמר., :אם לא תצא מייד, אדאג שתצא
מפה על ארבע,״ צעק עלי. סובבתי את הראש
ממנו והמשכתי לשבת ליד הילדה שלי. פתאום
הרגשתי שנהיה לי חושך.
כשהתעוררתי, מצאתי את עצמי שוכב על
ד,ריצפה עם אזיקים על הידיים. אלותי צעקה:
״תיזהר מן הפנס שיש לשוטר ביד, ישיבו
חומר. הוא התיז עליך והתעלפת. תיזהר.״
הילדים בכו וצרחו. חשבו שהרגו אותי.
כוויות כעיניים. אחרי שקמתי מן העלפון,
לקחו אותי ישר למשטרה. אפילו לא
הביאו אותי לרופא, למרות שראו שיש לי
כוזיות מן הגז בעיניים, וצעקתי מכאבים. כ־משטרה,
בנפה הצפונית בתחנת דיזנגוף, הכריחו
אותי לחתום שאני מתחייב לא לבוא
ללישכת־הסעד במשך שלושה חודשים. הייתי
בהלם וסבלתי כאבים באיזור הלב, אז חתמתי,
העיקר לצאת משם.
אחרי שחתמתי שיחררו אותי. למחרת קי־

מוגזמת במיקצת — אפילו ביחס לפשע נו־רא
ואיום כמו זה שבוצע על־ידי ציון טחן.

ירושלים המזרחית
המארחת מהר הזיתיס

טובה טמינה, יהודיה כשרה ממוצא הונגרי,
תושבת רעננה, ידעה בדיוק מהו הסממן
החסר לירושלים המזרחית, כדי להעשיר
את חיי־הלילה שלה. היא גם לא היססה
לקום ולבצע. וכך הוקם לפני כחודשיים, על
הר־הזיתים, לא רחוק מבית־ד,חולים אוגוסטה
ויקטוריה, בית־מלון בשם אוהל אברהם. בחצר
המלון הוצב אוהל בדווי ענק, ששתי רקדניות
בטן מעזה היוו בו מקור משיכה עיקרי.
טובה קיוותה שאוהל אברהם שלה ייהפך
לנקודת מיפגש לכל בני אברהם — יהודים
וערבים כאחד.
דסיכים ערכיים כירושלים. בערב
הפתיחה הוזמנו לאוהל כל רמי־ומי בישראל,
יהודים כערבים. אולם טובה עשתה טעות
אחת: היא שכחה לכלול ברשימת המוזמנים
שלושה עיתונאים ישראליים.
שלושת המוזנחים החליטו שלא לעבור על
כך בשתיקה. וכך, יום אחד, נתבשרה המארחת
מהר־הזיתים ששני נסיכים ערביים
מיליונרים, אחד מכוויית ואחד מסעודיה,
עומדים לבקר באוהולה. טובה, נפעמת כולה
מהכבוד, נתקפה בהלה: דוקא באותו יום
היו רקדניותיה בחופשה. מה יהיה? לאחר
חשבון נפש נוקב, אך קצר, נפלה הכרעתה:
היא עצמה תרקד לפני האורחים. י
אמרה ועשתה: כאשר הופיעו שני הנסיכים,
בלוויית שני משרתים, זיכתה אותם בעלת האוהל
בארוחה דשנה, ואחר כך עמדה לרקד
לפניהם, הוכיהה שאינה נופלת בכושרה אף
משתי המיקצועיות שלה.
נסיכי־המזרח היו מדושני־עונג. עד כדי כך,
שאחד מהם התחיל, מרוב התלהבות, לדבר
פתאום עברית. כך יצא המרצע מן השק, וטובה
גילתה לתדהמתה כי שני הנסיכים הינם
יונה נתן, עורך השבועון הוליווד, והעיתונאי
המזרחן אורי פז. אפילו משרתם עב הכרם
והמשופם היה עיתונאי — נעים גלעדי.
כאן הוכיחה טובה רוח ספורטיבית למופת:
היא התאוששה במהרה מאכזבתה, קיבלה
את העניין כבדיחה מוצלחת. אולם יחד
עם זאת, היא סירבה בתוקף להמשיך לרקד
ולפזז לפני האורחים.

מה מב> 3ה
ה טלגיזי ה?
את פסטיבאל-הקצב של ,׳העולם
הזה״ ,שהוא האירוע המרכזי בחיי
הקצב בארץ, ראינו בטלוויזיה הישראלית
בקטע שאורכו פחות מדקה.
את פסטיבאל הפיזמונים בסאן־רמו
— הקרינו לנו ארבע פעמים.
אבל בואו ונשכח מזה. השבוע
שמענו ממנהל חטיבת התוכניות ה עבריות
בטלוויזיה הישראלית, יצחק
(״צחי״) שמעוני, כי מוסיקת הפופ
(״אנחנו קוראים לזה מוסיקח-קלה,

שלושה שה הרבה מאוד
על עטיפת התקליט מאריך־הנגן הראשון
שלהם, מופיע ציור של מכונת־מזל ציבעו־נית.
אנחנו מוכנים להמר 1:100 שלהקת
השלושרים תהיה אחת הלהקות הפופולאריות
ביותר שלנו בתקופה הקרובה, והם
כבר על הדרך הנכונה.
מה יש לה, ללהקת השלושריס, שאין
ללהקה אחרת? יש לה את בני אמדורסקי,
את שלום חנוך ואת חנן יובל. וזה כבר
הרבה מאוד. את בני אמדורסקי כימעט ואין
צורך להציג. חבר קיבוץ הראל לשעבר,
נהג משאית לשעבר (״זה הפרט הביאוגראפי
היחידי המשותף לי ולאלבים פרסלי״) וחצי
מצמד־הדודאים לשעבר.
בעצם לא כל־כך לשעבר, משום שה־דודאים
עדיין ממשיכים להופיע מדי פעם,
אם כי לא באותה התדירות כמו בעבר.
״זה משום הנטיות האישיות השונות של
ישראל גוריון ושלי,״ מסביר בני .״הוא
שאף לעבור יותר למישחק, ואילו אני העדפתי
להישאר בשטח הזימרה.״
אי־אפשר להתעלם, כמובן, מהתקופה בלהקת
גשר הירקון, שעברה גילגולי־הרכב
שונים עד שחזרה להרכב הישן של
צמד הדודאים. במשך תקופה מסויימת עסק
בני בעיקר בהפקת תקליטים, ובין השאר
הפיק את התקליט מאריך־הנגן המפורסם,
ירושלים של זהב, התקליט היחידי בישראל
שזיכה את משתתפיו בתקליט־זהב, לאחר
שנמכר ביותר מ־ 100 אלף עותקים.

יצחק שמעוני
באופן כללי. אין אצלנו אבחנה מיוח־חדת
בין פופ למוסיקה קלה״) לא
נשכחה מליבם של המתכננים.
עד עתה נאלצו חובבי הזמר להסתפק
בתוכנית ״אולפן עגול״ ,שב-
מיסגרתה הופיעו גם זמרים ישראליים
וזרים. תוכנית זו שבקה חיים,
אולם כנראה שרק באופן זמני, והיא
תתחדש בקרוב, עם חזרתו ארצה של
הבמאי ראלף עינבר. חוץ מזה זכינו
לראות בטלוויזיה כמה תוכניות-פופ
זרות טובות, כמו אלה של תום
ג׳ונס, קליף ריצ׳ארד והתוכנית האיטלקית
״אולפן 1״•
״הפקת תוכניות טובות של מוסיקה
קלה, מותנית בשלושה גורמים
עיקריים .1 :זמן אולפן ; .2
תקציב ן .3מידת כישרונו של ה במאי,״
אומר שמעוני .״שאלת התקציב
מתייחסת בעיקר לרכישת
תוכניות-פופ זרות. במחסן כבר מוכנות
לשידור כמה תוכניות טובו?
שקנינו בצרפת, ובהן אפשר יהיה
לראות זמרים כמו קלוד פרנסואה,
סילבי ורטאן, פראנס גאל, ננה מוש-
קורי, פרנסואז הרדי, אדמו ודלידה.״
מכיוון שקשה לסמוך על הגויים,
החליטו מנהלי הטלוויזיה להפנות
את עיקר המאמץ לשוק המקומי.
לקראת הפעלת הטלוויזיה משך
שבוע מלא בחודשי החורף, מתכוונים
האחראים להגיש לנו ארבע
תוכניות פיזמונים בחודש, אתת בכל
שבוע. בין תוכניות אלה יהיה
מיצעד פיזמונים עבריים חי, תוכניות
בנוסח ״אולפן עגול״ וייתכן שאף
מיצעד פיזמונים לועזי, שיורכב מ־סירטוני-פיזמונים
מיובאים.

״השלושרים״ :חנן יובל, שלום חנוך ו מי אמדורפקי
של החיפושיות, והעדינות המלודית המיוחדת
של שלום חנוך. בעיקר בולט הדבר
בשני פיזמונים, שלבטח יהיו גדולים: האוהבים
את האביב ומי מפחד מגברת לוי.

}}ץ לום חנוך הוא המרכיב השני של
השלושרים. תוך זמן קצר עלה כוכבו
של שלום בעולם הזמר הישראלי, הן
כמלחין וכותב מילים — הן כזמר. אין
ספק שהוא היום הכוח היוצר החדשני ביותר
בעולם הזמר המתפתח שלנו .״לא למדתי
אף פעם תווים,״ הוא אומר .״אצלי זה
לא כמו מי שלומד א״ב ואחר־כך מתחיל
לכתוב סיפורים. המוסיקה שלי מושפעת
מאלף ואחד דברים שאני שומע.״
יליד קיבוץ משמרות, החל שלום את
דרכו בלהקת המשק, מש מרון, ומשם עבר,
עם גיוסו, ללהקת הנח״ל .״בלהקה לא
כתבתי הרבה מוסיקה. אז לא היתה עדיין
אווירה מתאימה למלחינים צעירים. העדיפו
להזמין שירים אצל המלחינים הוותיקים.״
את השלושרים משלים חנן יובל, אף הוא
בוגר להקה צבאית ובעל נסיון רב, אותו
רכש כאשר הופיע בארץ ובחו״ל בשלי־שייתו
של יואל דן. שליטתו המפתיעה ב־פריטה
על גיטרה, היא עמוד השידרה המוסיקאלי
של השלושרים.
מה מייחד את השלושרים מכל הצמדים,
השלישיות והלהקות הישראליות האחרות?
״זאת שאלה קשה,״ אומר בני .״אני חושב
שהתשובה ההולמת היחידה היא — ההרכב
האישי. זה בדיוק כמו מה שמייחד
את כל הזוגות הרומנטיים בעולם. בעצם
שום דבר. הם עושים את אותו הדבר כמו
כולם, אבל הרגישויות המסויימות והקונפליקטים
המיוחדים, הם המייחדים כל זוג.״
כדי להתרשם לעומק מתקליטם החדש
של השלושרים, אי־אפשר להסתפק בהאזנה
אחת. הוא כולל אוסף של פיזמונים,
שונים בקיצבם וברעיונותיהם ומשתרעים
ממיקצבים סוערים כמו מי אם לא אלוהים,
דרך נעימה חסידית כמו אש ה חסידה היתה,
עד פיזמון בנוסח וודביל, לילי שלי, שכבר
הספיק להפוך ללהיט.

ך * בו ל טי םביותר הם הפיזמונים ש!
! מנגינותיהם הולחנו על־ידי שלוט חנוך.
יש בהם שילוב של ההארמוניות הקוליות

פילה והאף החדש
ערב שירי אלתרמן עמד ביום רביעי־ שעבר
בסמה, לאחר שבאמצע ההופעה עלו
אל מאחורי הקלעים שני שוטרים צבאיים,
שבאו לעצור את כוכבת ההצגה, רבקה

אי־אפשר שלא להזכיר גם את עבודת
העיבוד המצויינת של מישר סגל. אולם
סרט למלאכת המחשבת שהושקעה בשטח
זה אפשר לשמוע בפיזמונים רבים גם
פעלולים, אימפרוביזציות וצלילים מיוחדים,
שעוד טרם נשמעו בפיזמוני־קצב ישראליים.
בין השאר כולל הפיזמון בלאדה לזבוב
קטע מצויין בכינור, ובפיזמון בשש או
בשבע גולש שלום חנוך במפרט־גיטרה על-
פני מיתרי הפסנתר מבפנים.
ג׳יס, שהם כיום שלושה בלבד. אגב, השבוע
יצא לשוק פיזמונם החדש, הנקרא
אל תשכחי לזכור # .משנת אף — משנת
מזל. זמן קצר לאחר שעברה ניתוח פלאסטי
באפה, זוכה עתה פילה כלאק ללהיט
חדש במיצעד — שיחות — אחר • תקופה
ארוכה ללא להיטים • .לו לו חתמה חוזה
הקלטה חדש, הפעם עם חברת התקליטים
המתרכזת בעיקר במוסיקת־נשמה — אטלג־טיק.
עתה תוהים אם עובדה זו מבשרת
שינוי בסיגנון שירתח של לולו • .מאר־ייאן
פייתפול, שהגיעה עם ידידה מיק
ג׳ אגר לאוסטרליה, שם הוא מגלם עתה
את התפקיד הראשי בסרט על חייו של נד
קלי, גנגסטר אוסטרלי ידוע — נמצאת
עדיין במצב קשה. היא הועברה לבית־חוליס
מקומי, יומיים לאחר הגיעה לאוסטרליה,
ללא הכרה, אחרי שנטלה כסות מופרזת
של סמים • .יורם ארבל הולך בדרכו
של מנפרד מאן. הוא החל, לאחרונה,
לעסוק בכתיבת ובהפקת פיזמוני־פירסומת.

מהבמה -לבית הסוהר!
זו ה ר. התברר שרבקה׳לה נקראה להתייצ־בות־מילואים,
אולם שכחה על כך ולא התייצבה
במועד. רק לאחר הפצרות ניאותו
אנשי המשטרה הצבאית להמתין עד תום
ההצגה ואז לקחו את הכוכבת ישר מן
הבמה — אל בית־הסוהר. היא שוחררה
רק למחרת בצהריים • .לאחרונה נפוצו
שמועות על התפרקותה של להקת הבי

• עדי סמל, מי שהיה באחרונה אמרגנם
של העופרים בחו״ל, טוען שהוא ממשיך
לעסוק בכך גם לאחר פרידת הצמד.
הפעם — עבור כל אחד מהם לחוד• ,
תפקידו של כני אממרסקי בלהקת
השלושרים, מצטמצם בתיפוף על טמבורין.
לכן קורא לו ש לו םחנוך :״מתופף
הבננות״.

אריס סאן

ותזמורתו

יוסי בנאי

ותזמורתו בשירי ברסאנס

היכל התרבות
יום ג 2.9.69 ,ב־ 8בערב

המנחה :

שמואל שי

כרטיסים: בכל המשרדים

(עם מלכת המים )1968

נשף הבחירה

נשף הבחירה

נשף הבחירה

נשף הבחירה

נשף הבחירה

— בחסות הלנה רובינשטיין

מלבת

המים

תיבחר על-ידי הקהל עצמו. בהצבעה לפי קלפיות
ביצוע: פרחים כץ
ת פ או ר ה: דני קרוון

ריכוז כזה של אמנות ויופי עוד לא היה בארץ !

*נ מיצעד המועמדות הסופיות
^ צמד ״שתיים בלילה״

הבדרן דודו דותז
תצוגת בגדי־ים ״אלסטקם״

תצוגת־אופנה שהוטטה במיוחד מלונדון על־ידי בוטיק ״ביבה״ ותצוגת תכשיטים
מקוריים של רחל ואלי גרא מיפו העתיקה. תצוגת תסרו קו ת מקוריות מאת דויד וליזה
המלכה תטוס לחו״ל במטוס ״אולימפיק טיסו״ יעניק לה שעון תת-מימי

הנוער עול

איו! הנוער עול

שסוסס

לא כדאי לראות
לא חשוב לראות
אפשר לראות
רצוי לראות
חוכה לראות

אשה ;שואה נבית לסין,
יום חמישי, שמונה בערב) רפורסז׳ה קול־

מבוי סתום (תכלת, תל־אביב)

בטירה בודדת, באיזור שומם, חיים גבר
ואשד, חיי בדידות בלתי זוהרת, וגנגסטר
שנקלע לשם עוזר להם להבין את היחסים
ביניהם, ואת כל הערכים והמילים היפות
שנדמה היה להם שהם מאמינים בהם. סרט
מצויץ של רומן פולנסקי עם פרנסואז
דורליאק.
+סרבנטס (גורדו! ,תל־אביב) הר־פתקאותיו
המעניינות של הסופר, מלוזת בדיאלוגים
בלתי־נסבלים, ובג״ינה לולוברי־ג׳ידה,
כנ״ל.

פרנסואז דורליאק ב״מבוי סתום״
-¥איכות צליל מצויינת וחזקה
תוספת חינם ג נרתיק מיקרופון
עם רגלית, קסטה וכבל חיבור
להשיג בחנויות החשמל המובחרות
הסוכנים: אלקטרו ויסטה בע״מ, ת״א
מחלקת שרות ״¥18 טל 251561 .

א 111111) 1

1111

נועית מבריקה על חיי הנשואין והחיים המודרניים
בכלל. ז׳אן לוק גודאר.
אשה כצמרת (תל־אביב;
תל־אביב) ביקורת חברתית בלתי שיגרתית,
בסרט מעולה, מטורף, אבסורדי, מבריק, עם
שחקנים מעולים ובימוי מזהיר. כל זה ירד
מהבד לאחר שבוע בגלל חוסר הכנה מתאימה
של הקהל ושל המבקרים.

היא יוצאת. מה הוא רוצה, בעצם? מה כואב
לו? לא אלפי, לא המחבר נוטון, ולא
הבמאי?ן*דד קד טלר מצליחים — הם
אלפי (בימת השחקנים של התיגם
אינם מנסים — לענות על שאלה פשואטרון
הקאמרי) פרחים יש להביא לבחוטה
זו. המחזה כתוב בצורה בלתי עקיבה.
רות, רק כשהן בבית־חולים, אחרת זה
אלפי הוא למעשה הגיבור, אך פה ושם
מסבך אותך. זאת תדע ובך אומנם תעשה
שכח זאת המחבר, שלא הקדיש לדמות האם
יש לך השקפת־עולם כמו לטיפוס לונראשית
שלו תשומת־לב ראויה, ונדמה כי
דוני מצוי, בשנות ה־ 30 המתקדמות שלו,
חוט איפיון הדמות נשמט לו בין האצבעות.
ששמו המלא אלפי אלקינס. אחד אפור הקטעים
שלמים אינם עוזרים להתפתחות
משתדל לשמור על חיצוניות נוצצת, אחד
מהלך העלילה, כך שאם שחקן או שחקנית
שאינו מנסה להתקשר אל איש. זאב בודד
יחלו חלילה, אפשר יהיה להציג את המחשאינו
מוכן להעמיד לביקורת את השקפת
זה ללא השתתפותם, מבלי שייגרם כל

הצגה חדשה

עולמו

* בלדה לאקדוחן (תמר, תל-אביבז
משהו בין פארודיה (,בלתי מכוונת) על מערבון,
לבין מערבון באמת• המון פעולה.
הי״ירקם (מקסים, תל־אביב)
צ׳ארלי צ׳פלין.
הצוללת הצהובה (פאריז,
תל־אביב) החיפושיות המצויירות (לא פחות
חיות מהאמיתיות).

הני היליס טית.

גיבור מחזהו של ביל נוטון הוא טיפוס
אנוכי העובר ממיטתה של נערה עוד לפני
שנגוז ריח הבושם שדבק בו מחתיכה אחרת,
עימה התעלס במכונית. הוא אחד כזה
שמחזיר לבחורה את תחתוניה בהנאה עצמית,
לאו דווקא משום דאגתו שלא תתקרר
חלילה. הוא אפילו מנהל בפינקסו רישום

נזק.

סיגנון

ה כ תי ב ה,

לפיו

פונה

הגיבור

ללא הרף אל הקהל באולם — ורק הוא
עושה כך — בא במקום התעמקות בתוכן
חברתי. היצירה הרדודה גולשת לעיתים ל־מלודראמטיות
זולה.
קוטלר הבמאי ידע בדיוק עם מה יש
לו עסק. הוא ניסה לביים בקצב את בועת
הסבון האנגלית. בשם שהמחבר היפנה שלא

ן ביזבוז און לעשות הון
מדוייק בקשר למועדי מחזורן החודשי של
4אלו שהוא שוכב עימן.
כפי שהוא כתוב, מבויים ומבוצע אין זה
תיאטרון בעל בשורה חברתית. אלה הן
פשוט הרפתקאותיו של גבר, המשתרעות
על פני שתי מערכות ארוכות מדי, בהן
הוא משתרע במיטותיהן של שש־שבע נשים
שונות, רווקות ונשואות, מבלי שהעניין
כלל יגע לו.
קרוב לוודאי שלפני עלות המסך, ועם
רדתו, ממשיך אלפי לתור אחר נשים כדי
להשכיבך אין זה גיבור של יצירות כ־מורגאן
או מוצאי שבת ובוקר יום א׳,
•!י ואפילו לא בילי בדאי ההזאי. זהו סתם
טיפוס חסר ערכים, שכלל אינו מוכן לעמוד
לביקורת או לנסות לפתור בעיות. הוא
מכניס עלמה להריון ואינו מוכן לגדל את
הילד שנולד לה.
לאחר שהכניס להריון אף את אשת שכנו
למיטה בבית־מרפא לחולי־ריאה, הוא
מממן את ההפלה המלאכותית, בכספה שלה.
אם נערה מוצאת חן בעיניו, אין הוא
מהסס לחטפה מתחת לאפו של ידיד עימו

לצורך את הגיבור אל הצופים, השתמש
קוטלר בשחקנים כבפועלי במה, כדי שיח־ליפנ
את התפאורות לעיני הקהל.
אך סגנון הבימוי איננו הולם את רוח
כיצד אפשר להשמיע אפקטים
המחזה.
ריאליסטיים של שריקת קומקום רותח, או
של מכונית נוסעת — וגם להתייחס אל
קוביות עץ מרובעות כאל כיסא או מיטה?
בעניין זה לא עזרה לקוטלר תפאורתו
של יאיר גרכוז, המתאימה יותר לריביו
מוסיקאלי מאשר למחזה המתיימר להציג
תופעה חברתית ריאליסטית.
מאחר והגיבור הוא נהג לונדוני, דאג
המחבר לאפיין את אורח דיבורו בסלנג
המתאים, דבר שבתרגומה השיגרתי של
רבקה משולח כימעט ואיננו מורגש.
אלכם אנפקי, בתפקיד המרכזי, התייחס
יותר מדי ברצינות לתפקיד שהופקד
בידו. הדבר בולט במיוחד לאור מישחקם
של היתר, התפאורה ותפיסת הבימוי הכללית•
הוא צועק לעיתים שלא לצורך,
מישחקו לעיתים חד־גווני. אומנם לאנסקי
רגעים משעשעיס למדי, אבל בסיכום כללי

* מצחיקונת (פאר, תל־אביב) בר־ברה
סטרייזנד.
^ .חזזדי ^
* ¥ה מכ תב ה אגוד (תיאטרון עירוני׳
חיפה) קומדיה רומנית לוקאלית מאת
יון לוקה קרנ׳יאדה, זכתה לבימוי
עוד יותר לוקאלי של הרומני המוכשר
דוד אפריג. חלק גדול מצוות השחקנים,
בזכות היותם מיוצאי רומניה, מבטאים יפה־יפה
שמות רומניים כפריסטנמח, טראחאנקה,
פארפורידי, קאצאוונקו או דאנדאנקה, אך
מלבד זאת, כימעט ואינם מצליחים ליצור
דמויות חיות; ובעניין זה ניתן לזקוף חלק
גדול לאשמה על המתרגם א.ב. יפה, שלא
השביל להכין עבורם טקסט פחות יבש ומשעמם,
פשוט יותר, ונקי ממליצות נבובות.
מאמציה של ליאה קניג (כאשת
יושב־ראש, המסתבכת בפרשת אהבים עם
מושל־מחוז) מעוררי אהדה, אך לא יותר
מכך. יעקב כן״סירא, כעורך־דין ומנהיג
האופוזיציה, מגזים מאוד בקולו ובתנועותיו,
אך נראה כי מגרעת זו הינד, פרי
הדרכתו המוטעית של הבמאי. שמע ון כ ר
לא משכנע כמושל המחוז ולא כמאהבה של
אשת ידידו. יוסף כאשי מאנפף יתר על
המידה, אפילו כמועמד דאבילי מטעם מפלגת
שילטון בימוי ההמונים היא מלאכת
מחשבת כוריאוגרפית. ידו של הבמאי ניכרת
בכל תנועה וצעד של השחקנים, ואין
זה מן הנמנע כי חופש־יתר מצידו היה
מאפשר להם מרחב־מישחק יוצר יותר.
* * אריה בחורף (התיאטרון הקא־מרי)
:מאבק על כתר מלכות אנגליה, בימי
הנרי השני, כפי שמתאר אותו לעצמו ה־

מחזא האמריקאי ג׳יימם גולדמן. בי-
מויו האימפולסיבי מדי של היי קילוס
הצליח להדגיש את חוסר תרבות הדיבור
המשווע בו ניחונו מרבית המשתתפים, עד
כי לעיתים קשה לקלוט מה הם מדברים.
עם נתונים כאלה קשה לדרוש מהם לגלם
דמויות מלכותיות ואצילות. יוסף ידין
כמלך הנרי השני שואג בטונים גבוהים
לאורך כל ההצגה, ככפיר במלוא אונו, ללא
כל מלכותיות של אריה בחורף או בקיץ,
או של מלך בשר ודם. על פי הופעתה החיצונית
של עדנה פלידל כאליניר,
אשת הנרי ומישחקה, קשה לגלות ולהאמין
כי הוחזקה שנים רבות במעצר־יחיד וכי
בעבר היתד, שכבנית חצרות מלכות אירופה
בעלת מיטען מיני שהיה מספיק למיס־פר
נשים. ייתכן כי עניין זה לא נעלם
מעיני הבמאי שפיצל את הקטע בו היא
מספרת כי בעת מסע־צלב רכבה חשופת-
חזה עד דמשק, צימחו לה בועות־שמש,
אך בכל זאת הגדודים הסתנוורו פלידל
מתחילה לספר על עוללותיה, ואת חלקו
השני של המשפט — שהיה מקבל משמעות
אחרת לוא נאמר על־ידי פלידל, כבמקור
— מתריס כלפיה ידין• אגב: הקריקטורה
של ארתור גולדרייך, שכוזנתה לסמל את
המאבק על הכתר — מיותרת לחלוטין.

לקוסמטיקה

הלופ ! גל

ב הג הלת הג ב׳
הבוגרות תקבלנה דיפלומה ר שמית
מבי״ ס 5ו?ו 4ק 0 1 !8 0 £ז ^. 1ז 0
לפרטים נ א לפנות אי שי ת;
תל־אביב, רח׳ פרוג . 5טל 232378 .
בי מי ם א־ גי הי, ב שעות 5-7בערב
ירו שלי ם, טל• 25199
בי מי ם אי ב• ג׳ ד־ ב שעות

בערב

* * לא כיום ולא בדילה (בצטתא)
מרים כרנשטיין־כהן כסוקולובה, מו

זקנה המאושפזת במחלקת־עיניים של
בית־חולים, ומאמינה כי החייל הצעיר המאושפז
אף הוא שם, הינו אהוב נעוריה.
היא ממש חיה את תפקידה במחזה כמו־פיוטי
של הישראלי אכרהס רז, אותו
אין מצליחים החמרמ׳ניות של אלי כהן,
כחייל הסומא, ובימויו החביב של ארנון
תמיר, להפוך ליותר ממערכון מתוח על־פני
שתי מערכותיה של הצגה בלתי משעממת
אך בלתי מושרשת.

* * קנ ט טה לשווארמה (התיאטרון
העממי) היידה, היידה, תזיזו את העצם על
האש! היום קצר והשווארמה מרובה! תראה,
תראה, תריח! ריח שלא שמע שלמה המלך,
גס כן אחשוורוש. ריח ניחוח משמח
לב פתוח וחותך אוויר סמיך! אלה הן פני,י
נים אחדות מתוך הטקסט של ניסים
<£י אלוני למנגינה על אותה רמה של יאיר
* רוזנכלום, אותה מזמרים בלהט, פולי,
£שייקה ונכרי, המהווים שלושה רבעים
* של הגששים החיוורים (הרביעי הוא פשנל,
£המפיק) .אחרי כל כך הרבה הופעות משו־
|• תפות בעבר, אפשר לומר שהופעת הגששים
£מהוקצעת ומלוטשת, אם כי חוזרת על
עצמה, ולעיתים נראה כי היא חסרה את
£הספונטאניות והרעננות המאפיינים הופעו־
2תיה של להקה חדשה. בשל הביטחון ״׳.ה־
* מופרז של השלושה, נראה כי הם מבצעים
2את תפקידיהם בחוסר מתח, כאיל-י בזילזול־
!.מה. מתוך השרודל. החומר בו הם מטפלים
הפעם, פיתאומי מדי וכאילו הוצא מן ה־
*£תנור לפני הזמן, או שפשוט נאפה על־פי
•ן• מתכון מזוייף.
* * להקת פיקוד דיזנגוף (תאט•*•
רון דגן) להקה צבאית במדים אזרחיים.
51 כרגיל (ובמיוחד כשדני ליטאי אחראי
לכך) מצטיינת העמדת הפיזמונים, אם כי
* הם עצמם פושרים למדי, חסרי רעיון ממשי,
2העשוי וחייב לגרות את מוחות הצופים,
לא רק בהופעה עצמה, אלא, ובפרט, מאוחר
אנסקי ושביט כ״אלפי״
* 5יותר. על המערכונים (הזרועים פה ושם
••• בדיחות צפויות ומצחיקות, פחות ויותר
קשה שלא להתעלם מחתך דיבורו הבלתי £מפחות, אך חסרות עוקץ) אין בכלל ליחד
ברור, ובמיוחד מחוסר אנגליותו המודגשת !5 .את הדיבור. המבצעים הצעירים חביבים
אלפי שלו קשוח מדי, ובמקום שהקהל יר * 5וטריים. על חלק מהם ניתן לודתר בקלות,
חם עליו, הוא זוכה לסתם מנת־שינאה.
| לעומת זאת המוכשרים שבהם אינם מנואיצקו
רחמימוכ מצליח להפוך שתי •:צלים עד הסוף.
שלמה קרליבך. טרובאדור
אפיזודות קלושות (של חולה בבית־מרפא £
לחולי־ריאה, ושל רופא המבצע הפלות בל־ * מזוקן ועל ראשו כיפה, גיטארה בידו ול־תי־חוקיות)
לשתי פנינים קטנות ומהוקצעות £ .צידו להקה שהביא הפעם מסאן־פראנציסקו.
זהרירה חריפאי כאשת החולה, בה ! 5הוא שר עימם שירים שאת רובם חיבר
מבוצעת ההפלה, איננה אומנם ״גברת צעי * בעצמו, הנושאים ברובם חסידיים ותנ״כיים,
רה״ אך בקטע בו היא נתקפת בהיסטריה 2 ,קולו איננו מהוקצע, אך עוצמתו ניכרת.
מסתבר עד מהרה כי התפקיד שנמסר לה כשהוא שר הוא עוצם לעיתים את עיניו
הוא הרבה למטה מיכולתה ומכישרונה 51 .כממתיק תפילה, אך כמובן שהוא יודע
עדנה שביט, כרופאה המבשרת לאלפי * בדיוק מתי לפתוח אותן לפתע הוא
על מחלתו, ממלאה תפקיד קטן אך מלו * 5מתחיל לקפץ ולפזז, ולא מפריעות לו בכך
טש, מהוקצע ובלתי מוגזם. בתפקידה ה־ 51 סנדליו. אם כי החל עד הפרט האחרון
אחר, כבעלת־מספרה, היא מתגלית ״כמצב מתוכנן היטב בהופעתו (ואפילו הקטע בו
נכימעט) נהדר, נכימעט) כמו חדשה״ 51 ...עולים לבימה צופים משולהבים, המזמרים
ויוצאים עימו במחול סוער) הופעתו ספת־זוהי
הצגה בלתי חשובה, ללא כל בשורה
שהיא, על־פי מחזה כנ״ל, שאפילו ב ; 5טאנית ורעננה, הסיבה העיקרית לכך היא
תיאטרון האנגלי המשופע בבימות לא * שקרליבך המכונה הרבי המרקד מאמין במה
צויינה העלאתו כמאורע מאיזה סוג שהוא * ,שהוא עושה על הבמה, והוא יודע היטב
ועצם העלאתה על בימת השחקנים (לאחר ! 5כיצד לשווק ולמכור לקהל את הסחורה.
אטראקציה בלתי רגילה לחובבי רבנים
הצגות כמלקולם הקטן ומלחמתו בסריסים,
טלמכוס קליי, השלום, וסרג׳נט מסגרייב) 51 מרקדים.
תהווה דיזרוז אוו רתטרה לעשת הוו__ .

(סיחזור
> רסו
9ס 0יבל 0
בירושלים במוצאי־שבת בבנייני האומה בשעה ,9.00
ובתל־אביב, ביום ב׳ 1.9.69ב״היכל התרבות״ בשעה 9.00

בהשתתפות:
יפהירקוני — רן אלירן — ישראל גוריון —
שו ל ה חן — אילנית — אלכסנדרה — קובי
רכט — מנ ח ה: רבקה מיכ אלי — תז מו ר ת
ב ת 20 נגני םבהנהלתו של אילןמוכיח .
אירגון המופע :״צמרת״ בע״מ
פינסקר ,31 טלפון ,240260 תל־אביב

כרטיסים:
בירושלים: ש .בן־נאים, רח׳ יפו ,38 וביתר המשרדים.
בתל־אביב: משרד ״הכרטיס״ ,אלנבי ,31 וביתר המשרדים.
מרכז עדשות מגע

מקום ראשון
בפסטיבל להקות הקצב
הכוכבים הכחולים בלהיטים :

שלכת
״שיר של שלום״

א 7£א 5 0£א1 1£כ<1£.אכ<כ<
״גרוזוכסקי -אישון לנס״

תקליט ״הד־ארצי״

תל־אביב, רוד שניאור ,5פנת רח׳

פינסקר ,20 טל .55029 .שעות
הקבלה — .9 —17 נשמח לש
*971/ם

לוח
חוברת הסברה לפי בקשה.

עבד פרטי משדך!
עבד שיבצע עבורך את כל עבודות הבית, ויהפוך את
יומך כעקרת־בית להליך ממושך של תענוג ועליצות:

(סוויי !)3
מוצר־הפלא המהפכני?£ד׳\\0( 5ווייפ) מנקה הכל: בדים,
בגדים, ריפוד, טפטים, רצפות, קירות, כיורים, כתמי שומן, זיעה
וסתם ליכלוך, ואפילו את מנוע המכונית
מחירו של המשרת הצייתן הזה הוא 10ל״י בסך־הכל, במיכל
שיספיק לחצי שנה לפחות
להשיג: טלפון ,624983 או ת.ד ,2932 .תל־אביב, טלפני או כתבי,
והסוכן ישעט לביתך.
.ן^>-י>>זו -י׳י-ייייי• __

תעי ״ 6׳ ׳2 *18 •1968

ת קטמור

המיקרופון שטמן
איטה הראל