גליון 1670 מתאריך 3 בספטמבר 1969

לילה חאלד, המורה
מכוויית טחטפה את
מטוס ט.וו.א. וזממה
לטצצו מעל לוד

איש השנה תשי״א
העולה החדש

איש השנה תשי״ז
מצביא סיני דיין

התבונן כתמונות אלה. הן מספרות
את ההיסטוריה של מדי־נת-ישראל
כ 18-השנים האחרונות.
החל כעולה החדש של שנת
תשי״א, וכלה באלוף־מישנה אריק
רגב, קורבן מלחמת הכיקעה בשנת
תשב״ט.
כי איש השנה של ,,העולם הזה״
נבחר על פי קנה-מידה קפדני:
הוא צריד להיות האיש המסמל
את המעשה החשוב כיותר של
אותה שנה, או האיש שהשפיע
יותר מכל אדם אחר -לטוב או

איש השנה תשי׳׳ב
נובקר הסוכנות שמוראק

איש השנה תשי״ג
יועץ משפטי כהן

איש השנה תשי״ד
פסקן השואה קטטנר

איש השנה תשי״ח

איש השנה תשי״ט

איש השנה תש״ף

חתן התנ״ן חכם

לרע -על מאורעות השנה.
עם התקרב שנה נוספת לסיומה,
הציגו עורכי ״העולם הזה״ לעצמם
את סידרת השאלות, שהתשובות
עליהן קובעות מי יהיה איש
השנה תש״ל.

יש שנים, בהן התשובה ברורה
מאליה. אלה בדרף כלל שנים שאירע
בהן מאורע בל-פך גדול, שנותר
רק לשאול: מי האיש שהשפיע
יותר מבל על המאורע הזה?
במו, למשל, שנת תשב״ז, בה פרצה
מלחמת ששת־הימים. התשובה
היתה: משה דיין, והוא נבחר
על-ידי עורבי ״העולם הזה״ באיש
השנה.

סופרת דיין

רכן שואה אייכסן

(זאת היתה, אגב, הפעם השנייה
כה זכה דיין בתואר זה. הראשונה
היתה בשנת תשי״ז, שנת מיבצע
פיני).
השנה לא היתה שנה בזו. היא
לא היתה שנה אפרורית ושקטה,
בה מתבלט מעשה אחד מעל למישור
השיגרתי. להיפך: היו בה
בל-בך הרבה מאורעות חשוכים
ומרעישים, שלפי קנה־המידה הרגיל
יפלה לספק תריסר מועמדים
טובים לתואר איש השנה. הכעייה
היתה, כיצד לגהור בין תריסר
המועמדים האלה.

מן המועמדים, ששמותיהם הועלו
כישיבות המערכת. למשל: גולדה
מאיר, מרדכי רחמים, גיבור ההת נקשות
כמטוס ״אל־על״ בציריך?
משה דיין (שוב) ? מייקל רוהאך
מצית אל-אקצה.
מי מסל המועמדים נבחר לכסוף
תדע בשבוע הבא, כאשר יופיעאיש השנה תשפ״ט על שער גליון
ראש-השנה של ״העולם הזה״.

איני יבול לומר לד עתה מי
האיש שזבה לכסוף בתואר, אבל
אני יבול לגלות לך מי היו אחדים

בפי שבכר התגבש במשך הש נים,
גליון ראש־השנה שלנו הוא
יצירה הראוייה לתשומת לב מיוחדת(
.אגב, המכירה של גליון זה,
מדי שנה, קופצת כאלפים רכים
מעל לממוצע. קוראים המסתפקים

מכתבים
> איש השנה
תשב״ט
כאיש־השנה תשכ״ם אני מציע את שר־הביטחון
משה דיין, שהצליח להסיח במשך
שנה הרת־גורל זו את תשומת ליבה של
המדינה מבעיותיה האמיתיות.
אורי גנקו, חיפה
...את ראש־הממשלה גולדה מאיר, שב־קשיחותה
ונוקשותה מסמלת את עמידתנו
ללא חת מול לחצים מכל הסוגים, מכל
הכיוונים.
אלפנה בהן, נהריה
...כ מו בן, את שלושת כובשי־הירח, שהצ־עידו
את האנושות
״צעד קטן אחד קדימה׳׳.

ניקי
כצמן,

איש השנה תשט״ו
פרקליט תסיר

איש השנה תשט״ז

נשיא מצרים עבד אל־נאצר

תל־אביב
את אלכסנדר
דובצ׳ק, שסימל, ולו
רק לשעה קלה, את
תיקוותה של כל האנושות
לעולם חדש.

משה אליהו,
ירושלים

שקראתי את הכתבה שלכם על מצבו ע
פרישתו לגמלאות, ועל הבזיונות שהוא נ!
חל, מעניין מדוע אינו מגלה לנו באמת עבו
מה נענש במשטרה, ולמה ממשיך הוא לג
בול בדיונות גם היום.
א. אבירם, תל-אבי.

רבוש המערך?
בעיתון ערב ערב באילת הרצ״ב, מיו
,7.8.1969 התפרסמה מודעה על עמוד של
של מפלגת העבודה הישראלית, המראה א
התמונה ההיסטורית של הנפת דגל ישרא׳
על־ידי צה״ל, מייד לאחר כיבוש העיר.
אני מוחה בכל תוקף על פירסום מודעו
בחירות, הקשורות בצורה ראתתנית עם ה
היסטוריה של כיבוש אילת ועם עלילוו
צה״ל. צבאנו הוא צבא העם כולו ולא נם
מפלגתי. א ן לשום מוסד או גוף במדינז

בבר

...א ת חיים לסקוב, אחרון הדון־קישו־סים,
החי ולוחם במאה הלא־נכונה, בארץ
הלא־נכונה.
נאווה הראל, ירושלים
יהושוע פרץ — האיש שקרא תגר על
כל המימסד,
דב שטיינפלד, אשדוד
תודה מחו״ל

איש השנה תשכ״א
מודח לבון

כבל ימות השנה כקריאת ״העולם
הזה״ אצל ידידים, מקפידים לרכוש
את כליון ראש־השנה דווקא,
ושומרים עליו במזכרת של שנה
שלמה).
יש כו, כראש וראשונה, בתכת
ענק על האיש שזבה כתואר. יש
בו סקירה של האישים שיבלו להיבחר
באיש השנה, ולא נכחדו.
ויש בו גם סיקור המאורעות החשוכים
של השנה ככל שיטחי
החיים, ובחירת איש השנה בכל
שטח ושטח.
מסורת נאה, שהונהגה לפני שנתיים
כלבד, כגליון ראש-השנה,
היא פירסום תמונות אמנותיות
של 12 הנערות היפות של ישראל,

איש השנה תשכ״ב
קורבן סובלן

אחת לבל חודש מחודשי השנה.
בשנים שהמאורעות הם בה בכדי־מישקל,
מוסיפה מסורת זו את
מימד הקלילות הרעננה לגליון החגיגי.
שבן,
ככואנו לערוף את מאזן
השנה היוצאת -ותהיה קודרת
באיטר תהיה -חייבים אנו להביט
אל השנה הבאה עלינו לטובה
כאותו מלאי מתחדש של אופטימיות
ותיקווה, ובמבט אל הצד
היפה יותר של החיים.

כאחד מאלפי הישראלים הנמצאים בחו״ל
לרגל לימודיהם, ונבצר מהם להשתתף בבחירות
לכנסת, ברצוני להודות לח״כ אורי
אבנרי על מאמציו להבטחת זכות הבחירות
לישראלים בחו״ל, וזאת — על אף שאינני
מתומכיו.
יעקב ככר, ארלינגטון, וירג׳יניה

עוד ע7
האנטי־דיפלומטים
קראתי בתמיהה את המאמר האנטי־דים־
לומטים (העולם הזה )1666 ולא הבנתי מה
רצה בעצם הכתוב להגיד: האם היה מר
תקוע, שגרירנו באו״ם, חייב אולי להודות
לשגריר הרוסי, על שהישווה אותנו לנאצים?
או אולי לאשר בפני השגריר הצרפתי, כי
אכן ידוע לנו שרק שלום העולם עומד לנגד
עיני ממשלתו, כאשר הטילה אמברגו
על המיראז׳ים, בעוד היא שולחת מטוסים
לאלג׳יריה?
לכולנו זכורה יפה תקופת נאומי השמן־
זית זך של אבא אבן באו״ם — ומה הועילו
אלו?
למר תקוע לא היתד. אפשרות אלא לענות
כפי שענה. טוב שמשמיעים לפעמים דברים
כדורבנות למען ישראל.
הלל ירושלמי, ירושלים

רב-ם רן -
שוטר פשוט.

איש השנה תשב״ז. .
שר־הביטחון משה דיין

,איש השנ-ה תשכ׳.׳ה
אל״ס אריק רגב

ברצוני להגיב על הכתבה חיילים זקנים
לא סחים לנצח (העולם הזה .)1666
עוד ב־ 10.5.1968 פירסמתי ב־ידיעות אחרונות
מכתב למערכת, בו ביקשתי לקבל
את ההסבר ,״מדוע הפך המיג׳ור לשוטר
פשוט״ .במכתבי הבעתי התמרמרות על דרגתו
במשטרה, ועל חוסר היחס מצד האחראים
במדינה לאדם כמוהו, שעשה כה רבות
למען המדינה, אך מחוסר ״מרפקים״ נדחק
לקרן זווית.
במאמר שכתבתי בביטאון ותיקי ההגנה
הד־ההמה, ביום ,15.11.1968 לרגל חלוקת
עלה (עיטור לוחמי המדינה) ,סיפרתי בין
היתר גם על מקרהו של מיג׳ור כהניו, כדוגמה
לחוסר דאגה לאלו שלחמו למען
המדינה.
מיג׳ור כהניו הבטיח בשעתו לגלות לנו
שיפשוט את מדיו. לאחר
—** לאחר

מודעת המערך באילת
הזאת זכות כלשהי להשתמש או להסח
בצה״ל למטרות תעמולת בחירות.

דוב סופר, א
; ידילזיברו
__של חנן
לצערי הזדמן לי רק עתה לקרוא !
גליון העולם הזה , 1646 מלפני כחצי ע,
ובו הסיפור לוחם, לא רוצח, על מותו בי
של חנן סמסון. במיבצע סיני היה ן
אז ם ג״מ, מפקד
מחלקה שלי. ה׳
תיו כחייכן שו
כברו, בעל לב
המוכן לעזור ת
לא אבוש להו
שדמעות עלו בל
והלב עדיין צ
למרות הזמן שד
מאחר שסיימתי
אלמוג
את לימודי בכיז
תסריטים באוניברסיטת קליפורניה, ואני!
מד להגיע בימים הקרובים לארץ, אני מ
את עצמי לכתיבת תסריט על דמותו |
חנן. תהא תרומתי הצנועה לזכרו.
יוסי אלמוג, סנטה־מונ׳
קליפוז
פרוטקציה באוטובוסי ״אגד״
הציבור הישראלי אדיש ונכנע כעדר
שים, ועובדה זו מנוצלת על־ידי חברי
המכניסים את קרוביהם וידידיהם לאוט
סים מחוץ לתור, כאילו היו אלו מכוניוו

הפך טיות.
יושם קץ לפרוטקציך, מבישה זו של ר
האצילים החדשים.
חגן גן, ח
(המשן בעמוד

הגוש התל־אביבי
נגד בד א הרו
יקומו מערערים בתוך מפלגת העבודה על
החלטת צמרת המערך למנות את יצחק כן־
אהרן במזכיר כללי של ההסתדרות.

ת י * 1נ ן * ך
האם ניצח המערד
בבחירות להסתדרות?
עקוב בקפדנות אחרי פירסום התוצאות
הסופיות של הבחירות להסתדרות השבוע.
אם לא תשיג רשימת המערך לפחות ס750/
מקולות הבוחרים להסתדרות, פירוש הדבר
הוא כישלון למפלגת העבודה, העלול לסכן
את שליטתה כהסתדרות כשנים הקרובות.
כיום יש למפלגות המרכיבות את המערך 17/520/0
מקולות הבוחרים שניתנו להם בבחירות הקודמות. ל־מפ״ם
ניתנו בבחירות לפני 4שנים > 14,510/מהקולות
ולרפ׳׳י ^ .12,13 למע״י עצמה ניתנו אז רק ס׳ל.50.88

די כהפסד של 3<?0למערך בדי לסכן את
שליטת הצמרת הוותיקה כהסתדרות. כ•
מיקרה בזה תהיה מע>׳י נתונה בלחצים
של מפ״ס ואנשי רפ״י לשעבר, המיוצגים
ברשימתה בהתאם לבוחם בבחירות ה קודמות.
ניתוק
של שני גופים אלה מן המערך, עלול להשאיר
את מע״י כמפלגת מיעוט בהסתדרות, ולהוליד אפשרות
של התארגנות כל המפלגות האחרות נגדה.
שחיתות בוועד־הפועל
עוד לפני שהסתיימה ספירת הקולות בבחירות
לחסתדתת, הועלתה דרישה לערוך
חקירה ראשונה על ביזבוז ושחיתות. ה־מיקרה
המסויים: הוצאות על סעיך הובלות
במשאיות, מטעם ועדת הבהירות המרכזית
של ההסתדרות.
לידיעת גזבר ההסתדרות, יהושע לוי, הובאו פרטי
העיסקות שנעשו מטעם האחראי על התחבורה בוזעד-
הפועל, עם בעלי המשאיות, שניפחו את חשבונותיהם
תוך הפרשת דמי־עמלך. גבוהים מאוד למי שעשה איתם
את העיסקה.

הגוש התל־אביבי, המתארגן עתה מחדש תחת הנהלתו
של ראש־העיר יהושע רבינוביץ, סבור כי את
התפקיד יש למסור לירוחם משל, שהוא ממקימי הגוש
החדש.
במאבק זה ימצא בן־אהרן בן־ברית בלתי־צפוי, בדמותו
של המזכיר היוצא, אהרן בקר, שמזה שנים
אינו סובל את משל, ומצר את צעדיו.

ראובן ברקת
רוצה להיות שר
קביעת מועמדי מפא״י ברשימת המערך לכנסת תיעשה
רק אחרי שובו של פינחס ספיר מארצות־הברית,
לשם הוא יוצא השבוע; ולפני שגולדה תצא לסיורה
שלה.בארצות־הברית.
השניים ירכיבו, למעשה, את הרשימה, יעבירוה לאחר
מכן לידי ועדת המינויים הרשמית, שבראשה עומד
ראובן ברקת.
ברקת עצמו דורש תיק בממשלה הבאה, מסתמך על
המלצת גולדה בפני לוי אשכול המנוח לכלול אותו
ברשימת השרים הבאים.

ותיקי רפ״י מגייסים
כספים לממשיכי רפ״י
עד שדויד כן־גוריון יקבל אה 120 אלך
הלירוה המגיעוה לסיעה רפ״י לפי חוק מימון
הבחירוה לבנסה, דואגים מנהיגי רפ״י
שנשארו כמפלגה העבודה להזרים כספים

למטה־הכחירוה של ממשיכי רפ״י.
אחד ממנהיגים אלה ערך מגבית בעיירות־הפיתוח
בדרום, בהן רבה השפעתו, וגייס כ־ 20 אלף לירות לקרן
הבחירות של ממשיכי רפ״י.
בעזרת כספים אלה מתכוננת צמרת הרשימה להעתיק
בקרוב את מטה־הבחירות שלה למשרד בן שישה
חדרים בצפון תל־אביב.

תושבי אשדוד
מתריעים על סכנה
באשדוד עומד להתארגן ועד ציבורי לפעולה לשם
סילוק מיפגע העלול לסכן את חייהם של תושבים
רבים.

הכוונה היא למיכלי-דלק בקירכת הנמל
שהוקמו דווקא מהחה לגשר עליו עוכרים
מדי יום אלפי אנשים בדרכם לנמל וחזרה.

כל מיקרה של תאונה במיכלים אלה, מסכן את העוברים
על הגשר. פניותיהם של תושבי אשדוד לסלק את
המיכלים המסוכנים לא העלו כל תגובה מצד הגורמים
המוסמכים, ועתה הם עומדים להפעיל לחץ ציבורי לשם
סילוק המיכלים.

יערי מזהיר את גולדה
מאיר יערי הזהיר את גולדה מאיר, בי
צפויים ימים קשים למערך -אחרי הבחירות
לכנסת.
בשיחה שקיימו השניים בשבוע שעבר, התלונן מנהיג
מפ״ם על סעיף ההתנחלות במצע מע״י, ראה בו
העמדת מפלגתו בפני עובדה מוגמרת. הוא טען, כי
הדבר גרם לתסיסה בקרב חברי מפ״ם, אולם מכיוון
שמאוחר מדי להסיק מסקנות, לא תהיה ברירה למפלגתו
אלא להמשיך בהסכם המערך ולהופיע ברשימה המשותפת
לכנסת•

אם לא תישבך התסיסה כתוך מפ״ם, לדבריו,
תאלץ אותו האופוזיציה הפנימית
לדרוש שינויים מרחיקי-לכת של סעיפי ההסכם
של המערך עם מע״י.

׳׳ ה ראו לחטוף את רבין -
אנו יכולים לחטוף את נאצר!״
חת ההשערות הראשונות שהועלו לגבי כוונ־נתס
של דוטפי מטוס ט.וו.א. היתה, שהס הסתננו
בחטיפת מסוס אמריקאי מתוך מחשבה שאחד הנוסעים
במטוס הוא רב״אלוף יצחק רבין, שגריר ישראל ב־וואשינגטון,
שעמד להגיע ביום החטיפה לישראל.
אין ספק שהשערה זו נולדה בגלל קירבת זמן המראתו
של רבין לזה של המראת המטוס החטוף מארצות־הברית.
השערה דומה נולדה בעת שנחטף מטוס אל־על

לאלג׳יר. אז טענו כי כוונת החוטפים היתה לחטוף את
האלוף אריק שרון, שעמד אף הוא לטוס אומו יום
לישראל.
קשה להאמין שזו היתה באמת כוונתם של החוטפים.
אילו בן היה, אין דבר קל ופשוט מלוודא אם רבין
נמצא במטוס לפגי המראתו. כל נוסע יכול לעיין ברשימת
הנוסעים במטוס בתחנת הביניים, או לזהות את
העולים למטוס. כיוון שכל נוסעי המטוס ירדו לנמל
התעופה של רומא בעת חניית המטוס שם, קל היה
לעשות זאת. לכן נראית מופרכת מעיקרה הסברה כאילו
רצו החוטפים לחטוף את רבין או אישיות אחרת —
הם יכלו לדעת מראש אם אלה נמצאים במטוס או לא.
אולם לו, לצורן השערה בלבד, היה מתמזל מזלם
של החוטפים ובמטוס שלכדו היו נמצאים רביו או כל
אישיות בכירה אחרת, ספק אם איזו ממשלה ערבית
היתה מסתכנת לעצור אישיות כזו או להעמידה למשפט.
אחד מהחוקים הבלתי כתובים של מישחק המלחמה
הוא ההימנעות מהתנקשות או חטיפה של אישים בכיי׳
•0מה שיכולים להרשות לעצמם מהפכנים לגבי שלי׳
0המדינה בה הם מבצעים את מהפכתם, אין מרשים
לעצמם מנהיגים יריבים.
הפרת כלל בלתי־כתוב זה היתה פותחת פעולות תגובה
בשרשרת, שבתנאים הקיימים כיום בין ישראל ל־ארצות״ערב,
היתה בהם ידה של ישראל על העליונה.
במיקרה של חטיפת אישיות ישראלית בנירה, אין
זו בעייה קשה במיוחד לחטוף אישים ערביים ממנהיגי

לאן ילד
זאב שרר 1

ארצות~ערב בדמה מקבילה. מנהיג* מדינות־ערב מר-

מה יעשה זאב שרף, אחרי שובו של פינחס ספיר
למשרד האוצר? המזכיר הכללי של מע־י מתכוון לסיים
את תפקידו המפלגתי בינואר, אחרי כינוס הוועידה
הנבחרת של המפלגה.

בים לטוס בין ארצותיהם. כל מסוס ירום יכול לזהות
מטוס נוסעים בו נוסע מנהיג בביר ולהכריחו לנחות
במקום שיצווה עליו .״אילו היו חוטפים את רבין ו־

האיבה ההדדית בין שרך וספיר, אותה
אין השניים מנסים להסתיר כלל, תאלץ,
כנראה, את שרך לחפש משרד הרחוק ככל
האפשר מענייני הכספים. על כן ודאי כיכד
עט שהוא ליא יכהן בשד המיסחר והתעשייה
בממשלה הכאה.
מה שברור הוא, שבגלל ידידותו האישית העמוקה
עם גולדה מאיר, יוכל שרף, למעשה, לבחור כימעם
בכל משרד שירצה בו, מלבד משרד־האוצר.

מביאים אותו לדמשק,״ אמרו השבוע בישראל ,״היה
נשיא סוריה, אל אתאסי, נמצא בעבור כמה שעות
בתל־אביב.״

היעד: רבץ

יתכן וחוק• המישחק אינם חלים על אידגוני־הטרור
הערביים, אבל מנהיגי מדינות־ערב יודעים שאין זה
משתלם להם להפר את הכללים.

מכתבים

₪כמה שווה
שר״הביטחון ץ

(המשן מעמוד )3

בחודש מרץ השנה חישבתי את הגימט־ריה
הבאה:
משה דיין בעיני פנחס ספיר = הכושי
יכול כבר ללכת (.)1109
עתה הגעתי לגימטריה נוספת:
משה דיין שר הביטחון = גבור החזית
— בעורף (.)999
שמואל אילץ, תל-אביב

> שערורייה בחברת
,שיבץ עובדים, ההסתדרותית
ברצוני להסב את תשומת ליבכם להפקרות
השוררת בחברת הבנייה ההסתדרותית שיכון
עובדים. חברה זה הנהנית מזכויות-
יתר מיוחדות, מרשה לעצמה לזלזל בציבור׳
לא לקיים חוזים ולהפר הבטחות.
לפני כשנה וחצי יצאה החברה בסירסומים
על הקמת שכונה חדשה, רמת־אפעל, בין
כביש גהה לתל־השומר. במודעות ובעלוני
החברה הובטח כי בשכונה החדשה יוקמו
בית־ספר, בית־כנסת, מרכז ספורט ומרבו
מיסחרי, בד בבד עם הקמת בתי־המגורים.
לאור הבטחות אלו קניתי בית ברמת־אפעל.
בחוזה שחתמנו, ביוני , 1968 הוסכם
שהבית יימסר לידינו ביולי .1969
המציאות היתד, שונה: את הבית התחילו
לבנות רק באפריל — 1969 שלושה
חודשים לפני התאריך שבו צריך היה להשלימו.
כיום, חודש ימים לאחר תאריך
ההשלמה, הוקם רק השלד בלבד. בהקמת
מיבנים ציבוריים כלל לא התחילו עדיין.
אך למרות השערורייה הזו, מפרסמת עתה
החברה מודעות חדשות בעיתונים על הקמת
שכונות חדשות בנווה־מונסון, בתוכנית
ל׳ ובשיכון בבלי בצפון תל־אביב.

׳ 8חקירת
ו!.,ריפה
תמונת השבוע
ברור לכל כי שום קבלן פרטי לא היה
מרשה לעצמו לנהוג כך. אולם חברה הם־
תדרותית — שאני. מנהל החברה, מר עופר,
גילה כנות ראוייה לשבח, כאשר התוודה בפני
כתב מעריב כי פירסומי החברה, אודות
מיבני־הציבור שהובטחו ברמת־אפעל, נועדו
למשיכת קונים בלבד, ואין בדעת החברה
לקיימם.
אבקשכם מאוד לא לפרסם את שמי, מחשש
פן תתנכל לי החברה ותעכב במיוחד
את הקמת ביתי.
משתבן אומלל, רמת-אפעל

₪תחרות
הצילומים ס1 אני שולח לכם תמונה לתחרות הצילומים
שלכם. אני מציע את הכותרת, :עסקי־ביש
— לא רק ברגליים״.

מרדכי פדוכה, רחובות
• תמונת השבוע מזכה את הקורא פדו־בה
בפרס 10ל״י.

בוועדת־ד,חקירה, החוקרת את השריפה
במיסגד אל־אקצה, יש לצרף, לטובת העניין,
את ח״ב אורי אבנרי
ס.ג. טוכרניצקי, חולון
לקראת הבחירות ץ
גבעתיים היא עיר קטנה, יחסית, בהשוואה
לשכנותיה — אך עשירה בתקציבה.
לקראת יום־ר,עצמאות האחרון, והבחירות
המתקרבות, קישטה העירייה (בהשראת ראש
העיר, כנראה) את הרחובות הראשיים ב־
(המשך בעמוד )6

תעעג של ממש -הוא תענוג של גילוח עם קצף לגילזח 5113^6ץ של]3,.י 1גסמ]־.לגי לוח מ 1שלם
נסה את סכין הגילוח עש1י 1655 51661ח $191 שלון יוגסמן־לאחר הגילוח -מי פנים ח610110׳\3ו51
להופעה מושלמת ורעננה ולהרגשה גברית נסה גם את שאר המוצרים בסדרה: דיאודורנט
*<:ו6 5ח109נ ,0מי קולון ונס 1סס 0וקרם לשער ״! 9 083 חזל 65ז!0זו8ן-ז, בק ש את סדרת מוצרי
נן יוגסמן כולם באריזה הכחולה-מוזהבת.
תענזג לגבר עם קיזגסח! -השם שכבש את הגבר האמריקני. מוצרי נ]י1גסלז] זכו בתואר הם1צר המובחר .1969
תענוג הגבר!
איו *) 6 8א ! א

מכתבים

(המשך מעמוד )5
קישוטי פרחים וברמזורים חדשים, הוציאה
על כך מאות אלפי לירות.
לעומת זאת׳ ־ 807 משאר רחובותיה צרים
מכדי מעבר לשתי מכוניות, ורבים הרחובות
הבלתי־סלולים בכלל — דבר שלא
ייראה בערים אחרות.

£138

ישראל גרינבוים, גבעתיים
הפיקו סרט -
בהתנדבות

^•> 1ן ן 1ן ן1ן ן׳ י

ברצוננו להעלות על נס את פרד צ׳סטיק,
אדגר הירשביין ואל פוטשניק, שנענו לבקשת
אקי״ם (אגודה לקימום ילדים מפגרים)
והפיקו בהתנדבות סרט בן 15 דקות
על הקייטנות ומיפעלי־הנופש של האגודה.
מתנדבת אקי״ם, אני רובינגר — אשתו
של צלם מיינו לייף בישראל, דוד רובינגר,
וצלמת ילדים בזכות עצמה — סיפרה לשלושה,
שהם מנהלי חברת סרטי הבירה,
על מיפעל הקייטנות של אקי״ס בכפר יוהנה
ז׳בוטינסקי. השלושה באו, ראו — ועשו.
את התסריט כתב מייק אלקינס, כתב ה־בי.בי.סי.
בישראל, והקריין באנגלית היה
יוסף ג׳יקובס — קריין השעה האנגלית
בקול ישראל. כותרות לסרט הכינה הגרפיקאית
רות צור. למותר לציין כי כל הצתת
עבד בהתנדבות.
אקי״ם תשתמש בסרט למסע הסברה ב־חו״ל,
והיא מחפשת עתה קריין — מתנדב
— בעברית, שיקליט את דברי הרקע לסרט
בעברית, על מנת שתוכל להשתמש בו גם
בארץ.
יוסף מור, דובר אקי״ם, תל־אביב

י צה״ל נגד
פועלי אשדוד

11111

1111 11ל

עשיתם עבודה יפה בכיסוי המצב בתעלת
סואץ, התרעתם כהלכה נגד המימסד בשטחים
שונים — למה לא תחשפו עתה את האמת
על המצב בנמל אשדוד, בפני הציבור, שלחם
להסרת טבעת־החנק סביב מיצרי טיראן ן
הלא מיד כאשר פתחנו את השער הדרומי
לנמל אילת — נסגרו בפנינו נמלי חיפה
ואשדוד. הגיע הזמן שהציבור ידע לאשורו
מה קורה בשאלה זו, המסכנת את קיום
המדינה. רק לאחרונה הכריז שר־הבטחון
כי לישראל עדיף מצב מלחמה עם מיצרי-
טיראן פתוחים, מאשר שלום עם מיצרים
סגורים. אז מה — האם נמלי חיפה ואשדוד
חיוניים לנו פחות מנמל אילת?
ז׳אק פדדמן, תל-אביב
מכתב לאלמונית

את תמונתה של הנערה האלמונית הזו
מצאתי בירושלים — סתם כך. התאהבתי

11111

! *י איויזז

ק 1׳8 4הב־ברנדי משובח הידוע בו1
בישראל!
עכשיו. נ

י ו־י 1ג ד1-ד*דוסר־גד־־י

111_:ס1

ב עו ל ם

3ר ס 1ס ר.ד.ר נתניה צילום:סרט!!

אלמונית
בה ממבט ראשון. אני מתחנן לפניכם לפרסמה׳
בלוזיית בקשה שתתקשר עימי, כדי
שאוכל להכירה.
אי לגרצברג, נחלת יהודח,
רחוב הבנים 9
• נשמח לקבל הזמנה לחתונה.

קוראים השולחים מפתכים
מתבקשים לנסח אותם כקצרה.
עדיפות תינתן למכתבים
קצרים.
זכות קדימה תינתן למם
תכיהם של קוראים המצרפים
תצלומיהם למכתבים.

ך* יקר של דעת״קהל, שנערך לפני שבועיים על־ידי
^ חברת מודיעין אזרחי, הציג לדגם מייצג של אזרחי
ישראל את השאלה :״אם הערבים בשטחים המוחזקים ירצו
להקים מדינה פלסטינית — האם, לדעתך, על ישראל לעזור
להם בכך?״

25$ ,מן הנשאלים ענו :״פן, בהחלט״13
ענו :״כן, אולי״ .בסך-הכל 38 השיבו כחיוב,
לעומת 35$ ,שהשיבו כשלילה.
תוצאה זהה נתקבלה כמה חודשים לפני כן, בסקר קודם.

הנה כי כן, כימעט ארבעה מכל עשרה ישראלים
סבורים כי הקמת המדינה הפלסטינית
היא הפיתרון הנכון.
למרות שגולדה מאיר הכריזה כי העם הפלסטיני כלל
אינו קיים. למרות שאף עיתון ישראלי, מלבד השבועון
המסויים, אינו תומך בפיתרון זה. למרות ששום סיעה,
מלבד הכוח החדש, אינה דוגלת בו. למרות שכל אמצעי-
התיקשורת ההמוניים מגוייסים נגדו. למרות שממשלת־ישראל
פירסמה חוברת־תעמולה מיוחדת נגדו.

זוהי עדות מעודדת לבגרותו של הציבור הישראלי,
לשיכלו הישר.

ולס מכאן אין להסיק כי למעלה משליש הציבור
^ הישראלי מובן ללחוץ על ממשלת־ישראל לנטוש את
מדיניות העקרות הטוטאלית, ולפעול למען פיתרון זה.
מדוע לא? אם ציבור כה גדול מאמין כי פיתרון זה הוא
המוצא הנכון מן המבוי הסתום של הרג יומיומי — מדוע

הממשלה לעידוד פעולה להקמת מדינה פלסטינית, אין
המושלים הצבאיים יכולים לסבול התארגנות כזאת.
עמדת הממשלה היא הפוכה. גולדה מאיר, אבא אבן ואחרים
הצהירו רשמית, גם מעל דוכן הכנסת, כי הממשלה
מתנגדת בחריפות לעצם הרעיון של מדינה פלסטינית.

לכן משוכנע כיום כל מנהיג בגדה המערבית
שאם הוא ינסה לכונן הנהגה פלסטינית ארצית,
במגמה להקים מדינה פלסטינית תוף
ימצא את עצמו למחרת
שלום עם ישראל
כבוקר מעבר לירדן.
שם תחכה לו, כמובן, הבולשת של המלך חוסיין.

ך* סיבה השנייה נעוצה באי־הבהירות המכזזנת של
} | הגישה הישראלית לממלכת ירדן.
אותם חברי ממשלה שאינם חסידי הסיפוח המוחלט,
נוסח בגין, טוענים בכל הזדמנות, נוסח דיין, שהם מוכנים
להחזיר ״הרבה שטחים״ תמורת שלום.

להחזיר למי? למלך חוסיין, כמובן.
״נניח לרגע שאכן נקים הנהגה פלסטינית מאוחדת לשם
הקמת מדינה משלנו — ולמחרת היום תחזיר אותנו ישראל
לחוסיין. זה יהיה סופנו!״
רבים מאישי הגדה כבר שהו במרתפי־העינויים ובבתי־הסוהר
של הבולשת הירדנית. אחדים מהם חזרו משם בלי
שיניים וציפורניים. והכל זוכרים את הגרדומים בעזה אחרי
שהוחזרה הרצועה למצריים בשנת .1957

מנהיג .״אתם, היהודים, כבר שכחתם מה זה.״

דרוש מאמץ של דמיון כדי להעלות על הדעת
את מצבו של מנהיג פלסטיני, כמישטר של
כיבוש צבאי ישראלי.
הוא קורא יום־יום על הכרזות של שרים ישראליים,
התובעים את סיפוח כל השטחים המוחזקים, או חלקים
גדולים מהם. לדעתו, בצד שלנו פשוט אין עם מי לדבר.
הוא יודע כי כל יוזמה פוליטית במישטר של כיבוש
עלולה להיראות ככניעה לאוייב, כמעשה של קוויזלינגים.
מעין יודן־ראט ערבי, ערבר־ראט.

דרוש אומץ־לב עצום כדי להזדקף בתנאים
אלה ולהכריז בפומבי על הנכונות לכרות שדום.

ן-י פלא הוא כי נמצאים מנהיגים כה רבים בגדה —
1ז ראשי־ערים וראשי־ציבור ממדרגה ראשונה — שהכריזו
בכל זאת בפומבי, באוזני הציבור הערבי, על שאיפתם זו.

פלא כפול הוא שאף אחד מהם לא נפגע
במאומה על־ידי אירגוני־החבלה, שלא איימו
עליהם, שאפילו לא השמיצו אותם.
(מי שזוכר כיצד הרגו אנשי המופתי, במאורעות —1936
, 1939 מאות עסקנים ערביים שסטו מן הקו הקיצוני ביותר,

כל עוד לא תכריז ישראל שלא תחליט על

שיתחים?
אינו פועל למענו? התשובה על כך טמונה במילה ״אם״,
המופיעה בראש השאלה באותו סקר.

אותו ציבור מוכן לעזור לפלסטינים -אם
הם רוצים במדינה פלסטינית. אבל חלק גדול
ממנו אינו מאמין כי הפלסטינים רוצים בה.
הישראלי הממוצע, בשיכלו הישר, שואל את עצמו :״אם
הפלסטינים רוצים במדינה משלהם, מדוע אינם מכריזים על
כך? הרי במדינת־ישראל יש חופש־הדיבור!״
ומכיוון שעד היום הזה לא קמה בשטחים המוחזקים
ממשלה פלסטינית זמנית, תוך נכונות לשאת ולתת עם
ישראל על הקמת הרפובליקה הפלסטינית — מסיק הישראלי
מכך שאכן צודקת מכונת־התעמולה הממשלתית, הטוענת
השכם והערב כי הפלסטינים אינם רוצים בכך.
זה פשוט. זה משכנע. אבל אין זה נכון.

כי יש כמה וכמה סיכות מצויינות לכף שמנהיגי
העם הפלסטיני בשטחים המוחזקים
אינם יכולים כלל ללכת כדרך זו.

אפרט להלן סיבות אלה, תוך ציטוט מילולי מדברי אחד
האישים המרכזיים בגדה המערבית, תומך נלהב ברעיון
השלום הפלסטיני.

ך* סיבה הראשונה היא שבכלל אסורה כל התארגנות
| ן מדינית בשטחים המוחזקים.
כל אדם, החשוד באיזו שהיא פעילות פוליטית, צפוי
לכך שחיילים ידפקו על דלת ביתו בשלוש בבוקר, יצ!ז
עליו להתכונן לתזוזה תוך שעתיים, יעמיסו אותו על משאית
ויעבירו אותו ברוב כבוד אל אחד מגשרי הירדן.
עשרות אישים פלסטיניים מירושלים והגדה המערבית
כבר גורשו בדרך זו. ביניהם היו כמה אישים שהיו ידועים
לי אישית כתומכים מובהקים במדינה פלסטינית.

בתשובה לשאילתה שלי בכנסת, אך השיב
לי משה דיין כי כביתו של אחד המגורשים
נמצא דגל פלסטיני. דיין הוסיף, כי הנפת הדגל
הזה אסורה בהחלט.
החשש של המושלים הצבאיים בפני התארגנות פוליטית
מובן בהחלט. מעולם אין לדעת לאן מובילה התארגנות
כזאת, במישטר של כיבוש. בהעדר הנחייה ברורה מצד

גורל השטחים המוחזקים אלא בהסכמת תושביהם,
אין לדרוש משום מנהיג פלסטיני לעשות
מעשה שהוא בגידה במלכות ירדן.
ך* סיבה השלישית

אינה במישור האישי, אלא במי

| שור הלאומי.
״אנחנו מוכנים לסכן את עצמנו,״ אמר אותו איש,
״בתנאי שנהיה בטוחים שזהו לטובת עמנו. אך כל עוד לא
הוצעה לנו שום תוכנית ממשית — איך אנחנו יכולים לתת
את ידנו לעניין זה? אנחנו ערבים. איננו רוצים להינתק
מן העולם הערבי. איננו רוצים במדינה שתהיה מדינת־חסות
ישראלית, ושהעולם הערבי יראה בה מדינת בוגדים.

״לכן לא נוכל לפעול עד אשר תימסר לנו
על־ידי ממשלת-ישראל תוכנית מפורטת. נרצה
לדעת למה היא מתכוונת, לאיזה מין מדינה,
לאילו גבולות, לאילו ערובות ביטחוניות,
מה הפתרונות לבעיות ירושלים והפליטים.

״רק אז נוכל לסכם את דעתנו, לבוא בדברים עם הגורמים
הערביים והפלסטיניים שמעבר לקו הפסקת־האש״.
כאן ישראל הקורא :״האם זה לא נעשה? האם לא הציעה
הממשלה, בשקט, למנהיגים הפלסטיניים פיתרון ממשי?
האם לא פעלו דיין ואשכול בכיוון זה אחרי המלחמה?״

אני משיב על כך, מתוך ידיעה אישית ברורה:
בהחלט לא.
פקיד בשם משה ששון, בעל עמדה בלתי־ברורה במנגנון
השילטון, הסתובב בין מנהיגי הגדה, אמר שהוא ״מוכן
לשמוע״ ,אך אינו ״מוסמך להציע דבר״ .לוי אשכול הזמין
פעם אחת משלחת של עסקנים פלסטיניים, הטיף להם ציונות
וביקש מהם לשכנע את חוסיין לעשות עימנו שלום
(תוך ויתור ערבי על ירושלים, עזה והגולן) .דיין דיבר
איתם על אוטונומיה עירונית וכפרית, ללא זכויות לאומיות
כלשהן. גולדה מאיר לא טרחה להיפגש עימם פעם אחת.

לא הוצעה לפלסטינים שום הצעה -לא לפני
שנתיים ולא לאחרונה, לא בגלוי ולא במרומז.

וסיף לכך סיבר. רביעית, שקשה להגדירה בבירור.
״אנחנו חיים במישטר של כיבוש צבאי,״ אמר אותו

מאת

בופייבה: איפגז הגזפזיגיגז ׳־
יודע להעריך עובדה מופלאה זו. מה היא מלמדת לגבי
הסזנות האמיתיות של ראשי אירגוני-החבלה?)
נכון, לא קמה הנהגה פלסטינית ארצית מאוחדת. לא
נפתחה פעולה מדינית יזומה לגיבוש גוף לאומי עליון שיישא
ויתן עם ממשלת־ישראל על הקמת מדינה פלסטינית,
תוך הסדר ביטחוני, מדיני וכלכלי עם ישראל.

אבל הדבר לא קם מפני
ישראל לא רצתהבכך .

שממשלת־

** ה יכלה ממשלת־ישראל לעשות, אילו החליטה
)2לעלות על דרך זו, הדרך היחידה העשוייה למנוע
מלחמת־נצח, לשים קץ לזרם הדם והדמעות?
אשיב על כך בדבריו של אותו מנהיג פלסטיני:
״אחרי שהממשלה הישראלית תחליט, עליה לקרוא לנו
בשקט ולהודיע לנו על כך.

״עליה למסור לנו תוכנית מפורטת לפרטי־פרטיה,
כבסיס למשא-ומתן.

״אם נשתכנע כי התוכנית היא סבירה וכנה, נכנס בשקט
את מנהיגי הגדה ורצועת־עזה, ונגבש הנהגה מאוחדת.
״עם גיבוי כזה, ניסע לקאהיר ולמקומות אחרים במרחב,
כדי להסביר שם את עמדתנו. אנו משוכנעים שנקבל אור
ירוק במקומות הקובעים.

״לאחר מכן נקום אנחנו, הפלסטיניים, נקים
בגלוי ממשלה זמנית, ונקרא לישראל להיכנס
עימנו למשא־ומתן רשמי לפיתרון הבעיה.״
זוהי דרך הגיונית• מצד ישראל דרושים לכך שלושה
תנאים מוקדמים: דעת־קהל מגובשת, בעלת עוצמה פוליטית
מעשית, שתכשיר את הקרקע לכך: ממשלה שתכריע בבירור
למען שלום בלי סיפוח: ממשלה המסוגלת בכלל לחשוב
בדרכים בלתי־שיגרתיות ולהחליט החלטות ברורות.

קשה להאשים את הפלסטינים בכך, ששלד
שה תנאים אלה ״אינם קיימים ברגע זה.

א 1ה ד1
תלוש הנחה
לספרו של אורי אבנרי
מלחמת היום השביעי

אנחנו יוצרים כוח חדש. עזור לנו.
מלא! גזור! ושלח!
תנועת העולם הזח פוח חדש, ת .ד ,136 תל־אביב

לשלוח לי __ ט פ סי ם של הספר ״מלחמת היום

׳ביעי״ ,במחיר מיוחד של 7ל״י הספר.
מצרף סך __ ל ״י,

זובת__ :

השם

גיל

אני מבקש להמציא לי חומר הסברה של תנועתכם -בלי התחייבות
מצדי.
אני אוהד התנועה ומבקש לקבל חומר שוטף
אני מבקש להזמין אותי לאסיפות התנועה במקום מגורי
אני מוכן להתנדב לעזרת רשימתכם ביום הבחירות
אני מבקש להצטרף כחבר לתנועה
הכתובת המלאה רחוב עיר
מקצוע

מם׳ טלם ון

בעולם
אדצחז־הברית
המדמה
ה־52
במשך שלושה ימים בחודש שעבר היו ל־ארצות־הברית
52 מדינות. המדינה הנוספת,
שכוכבה לא נטבע בדגל הפסים והכוכבים,
הוקמה בהרי קצקיל שבמדינת ניו־יורק. שם
התאספו, בגבעה השייכת לאחת מחוות החלב
במקום, לא פחות מ־ 400 אלף בני־נוער אמריקאיים,
למה שכונה פסטיבל האמנות והמוסיקה
של וודסטוק.
במשך שלושה ימים הצטופפו 400 אלף
היפים ובני דור הרוק מגודלי השיער, עישנו
ביחד מריחואנה וסמים אחרים, הסירו מעליהם
את בגדיהם, התרחצו עירומים בנהרות,
התיידדו האחד עם רעותו ועשו אהבה בדוחק
ובצפיפות. היה זה מאורע שללא ספק יחרת
בהיסטוריה של אמריקה .״זוהי לידת אומת
וודסטוק ותחילת מותו של הדינוזאור האמריקאי,״
אמר אייבי הופמן, אחד ממארגני הפסטיבל.
סוציולוגים
עוד יעסקו שנים רבות בחקר
המאורע. אולם כבר כיום עומדת אמריקה־שמעל־גיל־
30 פעורת־פה נוכח התופעה. ההפתעה
הראשונה היא הנהירה ההמונית והבלתי
צפויה לפסטיבל. המארגנים ציפו ל־120
אלף איש. באו 400 אלף. שלושה ימים הם
חיו בתנאים פרימיטיביים, תחת כיפת־השמיים,
בבוץ ובגשם, ללא אמצעי נוחיות מינימאליים.
למרות זאת הם עזבו מאושרים את המקום.
ההפתעה השניה היתד, השקט והסדר ש־ששררו
במקום. אפשר היה להשתכר רק מענני
הסמים המשכרים שריחפו מעל המקום.
אבל לא היו כל תופעות של הפרעת סדר או
התנגשות עם שוטרים. הסתבר שהדור הצעיר
של ארצות־הברית אינו מעוניין בהפרעת־סדר
לשמה, אלא רוצה שיניחו לו לחיות את חייו
כפי שהוא רוצה.
לא רוצים פוליטיקה. המסקנה השלישית
נוגעת למנהיגי השמאל החדש בארצות־הברית.
הם לא הצליחו מעולם לרכז קהל
כזה להסתערות על הפנטאגון ב־ 1967 או ל־מיצעד
ברחובות שיקאגו ב־ ,1968 בעת כינוס
המפלגה הדמוקרטית. המרד של דור הרוק
האמריקאי, כך הסתבר, אינו מרד פוליטי,
אלא מרד בדפוסי חיים ובמסגרות מיושנות.
דור זה אינו מעונין בפוליטיקה ונסוג ממנה
אל הסמים והאהבה החופשית. מה שהוא
מחפש זה רק שייכות אל בני מינו והזדהות
עם סמלים חדשים.
בתום שלושת ימי הפסטיבל, נרשמו בו
שלושה מיקרי מוות(אחד מעישון מופרז של
סמים, שני ממחלה ושלישי מתאונה) ,שני
מיקרי לידה, ו־ 5000 מיקרי פציעה קלים, שאף
אחד מהם לא נגרם כתוצאה מתיגרה.
מה שאי אפשר לרשום הוא מספר הילדים
שייוולדו כתוצאה ממיפגש נוער ססגוני ומהפכני

הודו ראש־הממשלה
מודדת
מה היד, קורה בישראל אילו היתד, גולדה
מאיר מצפצפת על מרכז מפלגת העבודה,
מדיחה את פינחס ספיר וממנה את משד, דיין
לתפקיד רם מעלה, כמו סגן ראש־ממשלה או
נשיא המדינה?
ספק אם היא היתד, מחזיקה מעמד כראש-
ממשלה יותר משבוע. אבל מד, שגולדה לא
היתד, מעזה לעשות, עשתה בשבוע שעבר
ראש־ממשלה אחרת ממין נקבה, אינדירה גאנ־די,
ראש־ממשלת הודו.
מבחינה חוקתית ומפלגתית דומה המצב
בהודו לזה הקיים בישראל. גם שם השליט
האמיתי של המדינה היא מפלגת השלטון —
מפלגת הקונגרס, שעסקניה חזקים יותר מ־ראש־הממשלה.
גם שם מישרת הנשיא היא
מישרה סמלית בלבד שאין עימד, כל כוח
ממשי, מלבד במיקרה של הרכבת ממשלה
חדשה, כשעל הנשיא מוטל התפקיד לבחור
את האיש שירכיב את הממשלה.
כאשר נפטר נשיאה של הודו, זכיר חוסיין,
ומפלגת הקונגרס התכנסה כדי לבחור את
המועמד הבא לנשיאות, היה ברור שהעסק•
נים השמרניים הם שיקבעו את שם האיש.
מועמד המפלגה היה סנג׳יבה רדי, אויבה

דניה עשתה נסיון מהפכני: התירה פורנוגרפיה -והתה אותה!

מין

ב סופרמרקט

מזה כחודשיים מותרת בדנמארק הפור־נוגראשיה
על כל צורותיה. צילומים, סרטים
וספרים סורנוגראסיים נמכרים בגלוי
לכל דורש. הנכיון הנועז, ממנו התייראו
שומרי המוסר ברחבי העולם, הוכיח את
עצמו בתקופה זו, הוכחה מוחצת: לגבי הדנים,
הפורנוגראפיה מתה. כפי שטענו
וניבאו פסיכולוגים ברחבי העולם מאז ומתמיד,
כוח־המשיכה של צילומי מישגלים
וסטיות היה בעיקר באיסור שתל עליהם.
משהוסר האיסור, התברר שתוך זמן קצר
התחיל העניין להיות משעמם למדי לגבי
אדם נורמאלי. היחידים הלהוטים כיום בדג־מארק
אחרי הפורנוגרפיה, מלבד סוטי־מין
בודדים, הם התיירים. מדווח על כן נתב
העולם הזה בקופנהאגן :

לפי א׳נשים מצטופפים מדי יום
\ 4לפני משרדי השכרת החדרים לזרים,

לבן ובצבעים (המחיר בדניה לסרט של 60
מטר 90 :כתר, שהם 45ל״י בערך) .תקליסי
פורנו, בהם שומעים את כל אנחות ואנקות
העילוסים בשעת מישגל, תחליפי פלאסטיק
לאבר זכרות, בילעדיים לנשים, תחליף שיש
כנ״ל, מופעל על־ידי מצבר וניתן לוויסות
של 3—2מהירויות, לשימושה העצמי של
האשה, ושאר ירקות.
קופנהאגן הפכה לסדום של התבל. אם
כי חובה לציין: כל השוק העצום הזה של
פורנוגראפיה הינו סחורת־ייצוא לתיירים. מי
שיש לו אשליות כי ברחובות קופנהאגן
יפגוש נשים אחרות מאשר בתל־אביב, טועה.

ל יצרו וסוחר יודע את הכלל, שאי-
אפשר לט
למכור סחורה ללא פירסומת. התוצאה:
העיתונות הדנית מפרסמת שלל
מודעות לסחורות הפורנו. רק עיתונים מעסים
אינם מוכנים לפרסם את מודעות סוחרי
הפורנו. העיתון הנפוץ ביותר בדניה, ה־אקסטרא־בלאדט,
בעל תפוצה יומית של
350 אלף, מקדיש עמוד שלם למודעות פורנו,
ליד מודעות של הטיבול׳ ,מיסעדות
ובתי קולנוע, במדור לבידור ושעשועים.
מאחר ואין התיירים קוראים דנית, אתה
יכול לראות בעיתון דני מודעות באנגלית:

ן* עשרות כפרים וערי־שדה בחצי־האי
יוטלאנד, בו עובר הגבו? בין גרמניה
לדניה, מתחסלות בקצב מהיר החנויות
למימכר בשר חזיר וירקות. במקום זה ננד

מעל לחלון הראתה הזה,
בקופנהאנן בירת דננזארק,
מתנוסס באותיות ענק השט ״סקס־סופרמרקס״ ,שנועד להבהיר לכל

גלוי ומוחו לנל

המצוי בתחנת הרכבת המרכזית של קופד
האגן. אלו הם כל אותם התיירים, שלא
דאגו לשריין לעצמם חדר במלון. שרות
השכרת החדרים מפנה אותם לחדרים פרטיים
ברחבי הבירה.
אלפי אנשים נוספים חוצים מדי יום את
הגבול בין דניה לגרמניה במכוניות, כשהם
מצויירים בשקי שינה ואוהלים. אף כי אין
מכריזים על כך בפומבי, יודע כל אחד מדוע
באים המוני התיירים לדניה. הסוד הגלוי:
ביטולו של סעיף 243 בחוקר, הדנית, שאסר
הפצת חומר פורנוגראפי במשמעותו הרחבה
ביותר. הסעיף בוטל רשמית — לאחר
דיון ממושך בפולקטינג (בית הנבחרים הדני)
בראשון ליולי . 1969
הדנים מרבים להתלוצץ עתה על שכניהם
הגרמנים, אשר אסרו ייצוא בשר חזיר מ־דנמארק
לגרמניה, בשל מדיניותו של השוק
האירופי המשותף, כי מעתה מייצאת דניה
לגרמניה — בשר חוה.
לפחות 250 מיליון מארקים גרמניים נכנסים
לאוצר הדני מייצוא חומר פורנוגראפי
לגרמניה בלבד! חוברת תצלומים ציבעו־גית,
אשר מחירה בדניה כ־ 10 כתר, נמכרת
בהמבורג 20 מארק, ואילו במינכן עולה
מחירה כבר 30 מארק — רווח של ס/ס.540
(המארק שתה ל־ 1.8כתר דני).
חוברות תצלומים הינן רק פריט אחד
בשוק הגדול של חומר פורנוגראפי. פרי־טים
נוספים: תצוגות חיות באולמות מיו־חדים
לתצוגות פורנו, סרטי קולנוע בשחור

המושבע של אינדירה. אינדירה החליטה
לצאת למלחמה במפלגה.
הידיד נבחר לנשיא. תחילה פיטרה
ממשלתה את שר־האוצר, מחשובי העסקנים
של המפלגה, והחלה לנקוט צעדים
לקראת הלאמת הבנקים החשובים של
הודו — צעד שהפך אותה פופולארית

רשאי להציג את סחורתו בחלון הראוזה,
ואי לכך כל חוברות הפורנו המוצגות לראווה׳
מכוסות בפיסות נייר בשני האמורים
להן רגיש החוק — השדיים ושיפולי
הבטן.

המעונ״ניס מה טיב הסחורה הנמכרת בו. ליתר הבהרה, מלאים
חלונות הראתה בדוגמאות מגתנות של הסחורות — הכוללות
צילומים, סרטים וספרים פורנוגרפיים ואברי־מין גבריים מלאכותיים.

כר שם עתה בשר חוה, בתצלום ובהדגמה
חיה. מאחר וקיים איסור רשמי להכניס
חומר פורנוגראפי מדניה לכל יתר ארצות
אירופה, מקפיד המכס הגרמני לפשפש ב־מיזתדות
התיירים הגרמנים החוזרים מדניה.
אלו, כאזרחים ממושמעים, אינם עוברים על
החוק.
אולם איש אינו מונע מהם למצוא סירצה
בחוק. הפטנס פשוט ביותר: לתייר הגרמני
מותר לצלם כל מה שליבו חפץ, ושום
מוכס אינו רשאי לבדוק את הסרט במצלמתו.
אי לכך נפתחו על הגבול עשרות
ומאות אולפנים מאולתרים, לביצוע תצלומים
פורנוגראפיים. תמורת תשלום קבוע מראש
( 5—10 מארק, תלוי בסיב ובאיכות)
רשאי תייר גרמני להיכנס לאולפן, שם נערכות
לפניו הדגמות פורנוגרפיות על־ידי
דוגמנים ודוגמניות חיים, ולצלם במשך
שעה תמימה כאוות נפשו.
מאחר והחוק הדני התיר לחלוטין את
הפצת הסחורה הפורנוגראפיה, צצו ברחבי
הארץ סופרמארקטים לעסקי־מין. במקום שיטריח
עצמו האדם מחנות לחנות, כדי לרכוש
את הסחורה, הוא מוצא בסופרמרקט
תחת קורת־גג אחת את כל הפריטים. זב־נים
שמכרו בזמנו בננות, מוכרים כיום אברי
זכרות מפלסטיק, וקצבים שמכרו נקניק
ובשר, מוכרים את תצלומו של בשר אדם
וחוה.
החוק הדני מגביל את רשות הכניסה
לחנויות הפורנו לגיל .16 בעל החנות אינו

בעיני השמאל ההודי. אחר כך הצליחה
להעביר במרכז המפלגה החלטה לפיה רשאים
נציגי המפלגה בגוף הבוחר את הנשיא
להצביע באופן חופשי.
בכך סללה את הדרך לבחירתו של ו.
גירי בן ד,־ ,75 ידיד ותיק של אביה המנוח,
שהציע את מועמדותו לנשיאות ביזמתו

״אל תחמיץ! קלוב לסרטי פורנו. תוכנית
מיוחדת! הפתעות!׳׳
או מודעה בנוסח :״פורנו! כאשר אתה
בקופנהאגן, בוא אלינו! אצלנו תמיד ה־מיבחר
המושך והעשיר ביותר — רק אצלנו.
תמונות, סרטים, וכו׳ וכו׳ .בוא אלינו ותקבל
סרטים על תוכניות מיוחדות. אל תחמיץ!
בשפות האנגלית, גרמנית, ספרדית.״
ליד תחנת הרכבת בקופנהאגן עומד ביט-
ניק צעיר, בלבוש עתיק של ויקינג, בעל
זקן צהבהב וכובע עם שתי קרניים (הבדיחה
היא, מדוע הלכו הוויקינגים בכובע בעל־קרניים?
שלושה ניחושים ומחלק לבאים
לעיר כרזת פירסומת של קלוב ספציאל!,
כתובה, לנוחות התייר, באנגלית יבגרנד
נית:
״אצלנו בהצגה בלתי פוסקת סרטי פורנו
משעה 2.00 עד .24.00 הסרטים החדישים
ביותר. כל מה שאתה רוצה למצוא בשטח
זה — תמצא אצלנו. הצגות מיוחדות לפי
בקשה אישית. כאשר אתה חוזה בהצגה,
מגישה לך לולה העירומה קפה. המחיר:
רק 20 כתר (כולל קפה) .להתראות בקלוב
ספציאל!״
אפילו הסוחרים באברי זכרות מפרסמים
את סחורתם, כולל שירטוט מדוייק של המכשיר,
ומבסיחים שתי סוללות חינם. מחירו
של מודל לוקסוס — רק 42.50 כתר
(כ־ 21ל״י) .והעיקר — כל אשד, רשאית
להחזיר את הסחורה אם לא באה על סיפוקה.

הפרטית.
גירי נבחר לנשיא הודו ברוב
מצומצם. אינדירה הבטיחה לעצמה שאם
יקרה משהו למפלגת הקונגרס בבחירות
שיתקיימו ב־ , 1972 יהיה זה ידידה הנשיא
שיצטרך להחליט על מי להטיל את הרכבת
הממשלה הבאה.
(המשך בעמוד )10

בעולם
יגואר ־ ו*0א!#* 0אזאגק!
שורף אציל השייך לסוג הפנתרים.
הגדול ביו חתולי אמריקה. חזק.
גמיש ־ קל רגליים.
ומחיר *סואאגזויי *וס**ק010ץ0א8ן

הנ עלעם מעוף ...מו ק סין מ קו רי ...מי סבה סגנון ...מירב הד מיון ...
ה א פנ ההאח רונ ה...
מעור בו ק ס -א מי תי ומ שובח. עור יד ככפפה ...
גמי ש על רגלד ״ ה ע בו דבצבע אנילין מ בלי ס
ומדגי ש א מי תו ת העור • שו מר על
סגנונו ...אופיו ...יופיו 1

? ימז \ ל ב חי רתךגם מעור הנ טינג ( 9ח)1ח״וו
בצב עי ם ובגווני ם שוני ם •• לכל הגילים...
!י בנוי ה ו מו תאמתלמ בנ ה ה אנ טו מי
של הרגל...

ג• גג-ויניאו

״בלו נוטס״

בהשתתפות הרקדנים יעקב סלומון,
ברוריה בת־אל, וולי
גכלר, שמעון לוי. אמנים אורחים:
הזמר ציון יקר, הגיטריסט
אברהם פרלמוטר.
תזמורת ג׳אז בלו כוריאוגרפיה
ובימוי שמעון לוי.

פרטים במודעות.

מאו ואמצעי־מניעה
עשרים שנה אחרי שביטלו את המקלחת
המשותפת בקיבוצים בישראל גילו אותה
הגרמנים מחדש. ליתר דיוק, הגרמנים גילו
שילדיהם הצעירים אימצו את השיטה.
זה קרד, כש־ 1,700 ילדים מגיל 11 עד
16 ממערב ברלין, יצאו למחנה קיץ באגם
ויטר בשוודיה שאורגן בידי ארגון
הנוער הגרמני המכונה בשם פלקון. כתבה
טרודה בת ה־ 11 להוריה מהמחנה :״אמא
ואבא יקרים. בהתחלה סירבתי לישון באהל
אחד עם בנים. אבל חיברו את המיטות
והיועץ אמר שנשתעשע. הילד שכב
לידי, נישק אותי כמה פעמים ואז הלכתי
לישון מפני שהייתי עייפה״.
ילדה בת 15 סיפרה כיצד קיימד, יחסי־מין
עם חברה אחרי שקיבלה גלולות
נגד הריון מאחד הרופאים שבמחנה.
תוך ימים ספורים הפך מחנה הקייץ התמים
של הנוער הברלינאי לאחד ממוקדי
מלחמת הבחירות בגרמניה.
מפלגת המין הדמוקרטי. הסיבת
לכך נעוצה בעובדה שהפלקוניס קשורים
בקשר הדוק עם המפלגד, הסוציאל־דמו־קרטית
הגרמנית (ט.פ.ד .).המחנה עצמי
מומן בידי עירית ברלין המערבית, הנשלטת
בידי אותה מפלגה. כשקיבלו ההורים
הנסערים דיווחים מילדיהם במחנה, הסתבר
להם כי הם קיבלו שם לא רק הכשרה
מינית מוקדמת.
מלבד הרצאות על הדרך להשגת סיפוק
מיני מושלם, ומלבד הגלולות ואמצעי־המניעה
שחולקו לילדים באופן חופשי,
הם קיבלו ממדריכיהם גם הסברים בתורתו
של מאו צה־טונג, ועריק מהצבא האמריקאי
שיכנע אותם לתמוך בויאט־קונג.
כתוצאה מהסערה הצבורית שהתחוללה
בגרמניה בעקבות הגילויים על מה שהתרחש
במחנה הקיץ בשוודיה היו שהציעו
לשנות את שם המפלגה הסוציאל־דמוקרט־ת
מס.פ.ד. לסקס. פ .ד.

הפדיצה לצפון

הנ ע ל לכל מ שפ ח ה,
י זו הנ עלבהחשקת!

עם להקת המחול ג׳אז

גרמניה

מזיבי המים

מיוצרת בהסכם ־ידע ע ם
י**״ 6מ 1ז <(6וז3וח ,5313 יצרני הנ ע ליי ם
הנו ד עי ם של אירופה.

תיאטרון ג׳אז

עסקני מפלגת הקונגרס טרם התיאשו
מהרעיון להעניש את ראש־הממשלה הסוררת.
אבל בפעם הראשונה מאז נבחרה
לכהונתה לפני 3שנים, ביססה אינדירה
גאנדי את עצמה בשלטון לא כבתו של
מהטמה גאנדי, אלא כפוליטיקאית עצמאית.

בעיות ולבטים
בחיי המיז
מאת

מרדכי זידמן

חד״ר
תחפות רשפים.
להסיג בחנויות
הסותם הגדולות

הקוינטט עם ציון

״נערה בכתום״
״נסיכת חלומות,״
תקליט ״הד־ארצי״

שנת 1969 תיחרת לא רק כשנה בה נחת
האדם הראשון על הירח, אלא גם כשנה בה
הגשים האדם חלום אחר בן 500 שנים. זהו
החלום שנולד מאז גילוי אמריקה — לפתוח
את ״המעבר הצפוני־מערבי״ ,שיחבר את
אלסקה עם האוקיאנוס האטלנטי.
אלסקה, המדינה הצפונית ביותר של יי״
יבשת האמריקאית, מקושרת עם ארצית־הבדית
בנתיב־ים העובר באוקיאנוס השקט.
כדי להגיע אליה מן האוקיאנוס האטלנטי, יש
לעבור דרך מיצר דייוויס ומיפרץ בפין, לאורך
החוף המערבי של גרינלנד — מסע ימי,
אותו עשו עד כה רק שוברות־קרח קטנות,
בגלל קרחוני הענק הצפים בנתיבי־מים אלה.
מאז התגלו באלסקה שדות־נפט, שהם כנראה
הגדולים ביותר שהתגלו עד כה בהיסטוריה
של היבשת האמריקאית, הפכה בעיית
פריצת ״המעבר הצפוני״מערבי״ לבעייד.
כלכלית ממדרגה ראשונה. כי מסעה של מיב־לית
היוצאת כיום לשדות־הנפט של אלסקה
מן החוף המזרחי של ארצות־הברית או אירופה,
דרך האוקיאנוס השקט. נמשך כשנה,
הלוך־ושוב.
בשבוע שעבר הפליגה המיכלית הגדולה
מנהאטו, שוברת־קרח אדירה, שהיא מן האוניות
הגדולות בעולם ( 115 אלף טון) ,בדרכה
לאלסקה דרך האויאנוס האטלנטי. מסעד,
הלוך־ושוב לחוף המזרחי יימשך שלושה
חודשים בלבד. התוצאה הישירה: חסכון
של מיליון דולאר ליום בהובלה ימית בדרך
זו, לעומת שאיבת הדלק בצינורות לארה״ב.
השלכות מדיניות. אם יצליח מסעה
של סנהאטן, תהיה זו מהפכה במשק הדלק
העולמי, שיהיו לה השלכות מדיניות מרחי-
קות־לכת. אירופה, ארצות־הברית ויפאן, יהיו
קשורות בדרך קצרה וזולה עם שדות־הנפט
העשירים של אלסקה. הנפט הערבי, שיבשות
אלה תלויות בו עתה, יאבד את ערכו ואת
משקלו המדיני הרב, שיש לו כיום.

יהושע פרץ היה מנהיג ווגרד פועלי אשדוד וגיבורה וונד
שהנך לעסק: והמערך בעידו ־ עכשיו מאשימים אותו הנד׳יו:
״אנחנו דס מנשיו בשבילו ־ הבעיות שלנו אינו מעגינות אותו!״

ופוס חפו
חשדו ובוגד?

שבזכותם נבזזר לתפקידו? רק בגלל שלא
באו לאסיפת בחירות. כדי לשמוע כיצד הוא
מהלל ומשבח את רפי כהן, האיש שנכשל
בתפקידו כמזכיר מועצת הפועלים?
פרץ רוצה לרכב על סוסים ומחפש ג׳ובים
במפלגה, בהסתדרות ובכנסת. זו המטרה שלו
ובשבילה הוא נלחים. פרץ מחפש מטרה
בחיים: להיות אדם חשוב ולהתקדם בסולם
העסקנות. פועלי הנמל הם רק מכשיר בשבילו,
הבעיות שלהם לא מעניינות אותו.
פרץ נכשל בתפקידו. בגללו הפסיקו לנו את

בכמה מכות את עצמך, פוץ ד״ ד?!; כ
סערת הרוחות שהתעוררה נגדו באסיפת פועלי נמל אשדוד השבוע, אחרי שהתברר כי

ץ נ*א 1ת פועלי נמל־אשדוד התכנסו ה־
2שבוע לאסיפה בחדר־האוכל שלהם בנמל.
היתד זו אסיפה שכונסה בידי מנהיגם, מזכיר
ועד פועלי התיפעול בנמל אשדוד, יהושע
פרץ. אבל בכניסתם לחדו־האוכל היה עליהם
לעבור על־פני אחו מחברי ועד עובדי ה־

תיפעול לשעבר, ז׳אן פייר אקנין. הוא עמד
בפתח וחילק לכל נכנס כרוז בנוסח הבא:
״אני אוציא את המסקנות אם בכלל כדאי
להילחם ולהתלכלך בשביל פועלי נמל כאלה״
— כך הכריז יהושע פרץ מעל בימה ציבורית
באשדוד. מדוע תקף פרץ את הפועלים

הושע ברץ
בכדי להיות מנהיג וחבר־כנסת ואפילו להיות
שר, כפי שעשה זאת אלמוגי.
אנו זקוקים לאנשים שידעו ויוכלו לפתור
את בעיותינו ולא אח. בעיותיהם. זיכרו! לא
הצעקנים והבריונים ימשלו בנו. ואם פרץ
(המשך בענית )14

קיבל את המקום מיספר 2ברשימת המערך למועצת פועלי אשדוד. בקרב פועלי הנמל קמה
אופוזיציה נגד מנהיגותו של פרץ. אחד הפועלים (מימין) מטיח דברים בגנותו של פרץ.
אבל פרץ נשאר המנהיג .״מי שיש לו עניין נגדי, אהלן וסהלן!״ השיב למתקוממים נגדו.
ההטבות שהיו לנו בעבר, גם
ההנחות במס ההכנסה, בגללו מחרימים
אותנו פועלי התיפעול בנמל
חיפה וא נם רוצים לשתף
איתנו פעולה. הוא
רוצה במלחמות רק
טתי מונות אלה
צולמו השכוע כאסיפת
פועלי נמל
אשדוד. כתמונה מימין
נראים פועלי הנמל
כשעת התיגרה שפרצה כין
אוהדי יהושע פרץ ומתנגדיו,
כשהם מרימים אגרופים זה על זה.
כתמונה משמאל נראה רפי כהן, מזכיר
מועצת פועלי אשדוד, האיש הפף
את פרץ למספר 2שלו, כשפועלי הנמל
משתיקים אותו ומונעים ממנו לדכר כשניסה
לנאום כאסיפתם על הכחירות להסתדרות .״לא
רוצים מפלגות!״ אמרו הפועלים ואילצו את פרץ
ורפי כהן לנעול את האסיפה כחיפזון וככושת פנים.

תמרורים
מונתה לשגרירת ארצות־הברית ב־אונסק-ו,
מי שהיתר -ילדת הפלא של עולם
הקולנוע, שירלי טמסל.
מונה על־ידי המלך חוסיין, לתפקיד
שר ההגנה של ירון, אחמד טוקאן,
המשמש כראש ממשלת ירדן בפועל, במקום

טוקאן

טמפל

הגנראל עמר חמאש, שהתפטר מתפקיד זה.
הענקת תיק ההגנה לטוקאן הפלסטיני הוא
צעד נוסף כצד המלך לפיוס הפלסטינים.
מתגרשים שחקנית הקולנוע
סמנטה אגאר ובעלה
תום שטרן.
לזוג שני ילדים:
ניקולס בן ה־
4וג׳נה בת השנתיים.
המריבות בין
בני הזוג נמשכות
כבר כמה חודשים
אך ידידיהם קיוו כ׳
הם יתפייסו. המק׳
ווים נתאכזבו כאשר
הודיעה השבוע
סמנטה כי הליכי ה־אגאר
גירושין
ייפתחו בעתיד
הקרוב.
נפצע בסידניי שבאוסטרליה, מיריית
אקדח, עת עסק בהסרטת סצינת־פעולה בסרט
נד קלי, איש האבנים המתגלגלות
מייל! ג׳אגר. לא ברור כיצד נפלטה הירייה
— אך מייק אושפז בבית־חולים כשמצבו
חמור למדי.
נפטר בירושלים, בגיל ,64 מי שהיה
ממנהלי חברות הביטוח ציון ויהודה, עורך-
הדין אליהו מרכוס. יליד דרום־אפריקה
שעלה לארץ בהיותו נער, עסק מרכוס בענייני
ציבור וכלכלה.
נפטר בתל־אביב, בגיל ,67 מי
שהיה חבר הנהלת עיריית תל־אביב ליו״ר
איגוד ערים איזור דן לענייני ביוב, אלי
עזר שכטר. יליד צ׳רנוביץ, היה פעיל
בתנועת הסטודנטים הציונית בגרמניה וב־צ׳כיה,
עלה לארץ ב־ 1934 והיה פעיל רה,ס־תדרות
הפקידים. ב־ 1952 נבחר למועצת עיריית
תל־אביב ושימש כראש האופוזיציה
עד .1959 עד 1965 היה סגן ראש העיר.
נפטר בחארטום, מהתקף־לב, מי
שהיה נשיא סודאן והודח בהפיכה צבאית
לפני כמה חודשים, איסמאעיל אל
אזהארי. אחרי ההפיכה הצבאית, לקח
אל־אזהארי ל״מעצר מגן״ ,שם עמד להיחקר
על־ידי ועדת חקירה, שהוקמה על־ידי המהפכנים,
בדבר שחיתות פוליטית.
מנהליםרומן שחקנית הקולנוע
היפהפיה כרכרה בושה והשחקו ה־מצרי־אמריקאי
המפורסם עומר שריף.
ברברה, הידועה בכנותה, אינה מסתירה כי
היא מקווה להיעזר בעומר שריף בקידום
הקאריירה הקולנועית שלה.

קינג־ סייז פילטר
קו פסתמכ סו ב ב
20 סיג.00 .ו ל״י
תוצרת דובק בע׳־מ

כרכרה כושה

חטיפת מטוס אמריקאי בידי החבלנים הערביים
סימנה שלב חדש במלחמה -הרחבתה למטרות
יהודיות ואמריקאיות בכל רחבי העולם

חטיפה
ף* חות משבוע ימים מאז הכריזו מ־
^ דינות ערב על ג׳יהאד — מלחמת קודש
— על ישראל, בעקבות השריפה במיסגד
אל־אקצה, הפך הג׳יהאד לעובדה.
הסיכסוך הישראלי—ערבי שוב לא נשאר
מוגבל לגבולות או־ץ־ישראל ולעניין שבין
ישראלים וערבים בלבד. בהתפרצויות אלימות
הוא הפך תוך שבוע אחד למלחמה בין
מוסלמים ויהודים, שאיימה להתפשט על פני
העולם כולו.
י • בלונדון התפשט גל של חבלות ומע־שי־הצתה
שנועדו לפגוע לא רק באובייקטים
ישראליים, כמו משרדי חברת צי״ם, אלא
בעיקר בחנויות ובבתי־עסקים יהודיים. אנשי
הסקוטלנד־יארד ניצבו חסרי־אונים מול גל
מעשי החבלה שבוצעו כולם כנראה בידי
ערבים, יעצו לקהילות היהודיות להפקיד בעצמן
שמירה על בתי־הכנסת בכל רחבי אנגליה.

במאנילה, בירת הפיליפינים, הסתערו
כמה מאות מוסלמים מוסתים על משרדי השגרירות
הישראלית, שרפו את דגל ישראל,
ניפצו את שמשות המשרדים והציתו את מכוניתו
הפרטית של השגריר. המפגינים לא
התייחסו בהפגנתם לישראלים אלא ליהודים,

נשאו עימם כרזות שקראו :״מוות ליהודים!״׳״י ־
ו״אייכמן לא סיים את מלאכתו!״.
0בקאשמיר ובערים אחרות בהודו הפי י*
גינו רבבות מוסלמים הודיים, כשהם מת־פרעים
וזועקים קריאות אנטישמיות שכוונו .
לעבר היהודים.
• בניו־יורק פרצו אלמונים למשרדי ח־זית
השיחרור הפלסטינית, הרסו את המשר״ $
דים והוציאו משם מיסמכים.
אולם לא רק היהודים בעולם הפכו למטרות
בעיני לוחמי הג׳יהאד המוסלמיים. ביום £י
השישי האחרון התרחב המעגל וארצות־הב־!,
רית מצאה את עצמה בעל־כורחה כצד ניפ־\>
גע בסיכסוך. היה זד, כששני אנשי חזי ת׳ ^
השיחרור הפלסטינית חטפו את מטוס טי2
־זהאי. בקו לום־אנג׳לס—לוד בהיותו באוויר
בין רומא לאתונה, הכריחו את טייסיו לנ־~
דזירה ודליה פרויד, אשתו ובתו של יצרן חלקי־חות
בדמשק, שם פוצצו את תא הטייסים
חילוף תל־אביבי, שתיו בין ששת הישראלינן שנחטפו
דקות מספר אחרי שאחרוני הנוסעים נטשו
במטוס ט.וו.א. ונשארו עצורות בדמשק. האס בת ה־ 42 והבת בת ה־ , 16 הן השתיים
את המטוס בבהלה.
היחידות מאותה משפחה בין החטופים. הנוסעים שאינם ישראליים שוחררו למחרת היום.
אותו אירגון חבלני הוא שחטף לפני שנה
את מטוס אל־על בדרכו מרומא ללוד וחני 2831״״
חיתו באלג׳יר. אבל חטיפה מספר 2היתר, של המטוס והנוסעים הנחטפים לא היו יש־הכרזת
הג׳יהאד וחטיפת המטוס האמריקאי
היוו את השלבים הראשונים בהסלמה של
משהו שונה לחלוטין. הפעם נחטף מטוס ראלים, להוציא שישה מהם, ולרובם הגדול
המלחמה בין ישראל לערבים, שאיימה האמריקאי,
השייך לאחת משתי חברות התעו־ לא היה קשר לישראל והם גם לא התכוונו
שבוע להתפשט על פני העולם כולו״ <,
להגיע אליה.
פה האמריקאיות שהן הגדולות בעולם. צוותו

אם ובת חטופות

כולנו עואדיה אבו

זוהי מפקדת תא המחתרת
של חזית השחירור
*}*הלאומית הפלסטינית בשכם, שנהרגה בתת-
£פוצצות ושעל שמה נקראה חוטפת המטוס.

!שארה ...

ילה חאלד, שפיקדה על חטיפת ה/מטוס,
התגאתה דווקא בשם המחתרת שלה
.״קוראים לי שאדיה אבו־גזאלד״״ הצהירה
בגאווה.
לפני שנה בערך, צעדו מאות תלמידות
תיכון בשכם, כשהן נושאות זרי פרחים
וקוראות בקצב :״כולנו שאדיה אבו גזא־לה!״
שאדיה
אבו גזאלה, אותה ליוו התלמידות
למנוחתה האחרונה, היתד, אף היא תלמידת
תיכון בשכם. היא גם היתד, אחת
הפעילות הראשונות של החזית לשיחרור
פלסטין שם, שהוקמה מייד אחרי מלחמת
ששודד,ימים. הקבוצה התפצלה לשלושה
תאים — אחד של גברים, שניים של בחורות.
על אחד מתאים אלה פיקדה שאדיה.
היא היתד, אחראית לאימונן של מתגיי־סות
חדשות, התמחתה בהכנת חומרי חבלה.
מפקדה הישיר היה חאתם שונאר, שנידון
לפני כחודשיים שלוש פעמים למאסר
עולם. השניים היו נפגשים לעיתים קרובות,
ונראה ששאדיה התאהבה בגבר הצעיר
והנאה. אלא שהוא העדיף את מרים
שכשיר (״נערת הקאפטריה״).
חבר שלישי של המחתרת, עבד־אל־אילאה
אל־נאבולסי, הראה סימני חיבה לשאדיה —
אך זו דחתה אותו. פרטים אלה התבררו
תוך כדי משפטיהם של החבלנים, בתקופות
שונות. בשכם מהלכת שמועה, כי
אותו נאבולסי, שהירבה לדבר בבית־ד,משפט,
היה מעורב איכשהו במותה של שאדיה.

אלמוני הופיע יום אחד בפתח ביתה בשכם,
מסר לה פצצה. כמה דקות אחרי שהוא
הסתלק, התפוצצה הפצצה. שאדיה נהרגה
במקום, הוריה נפצעו ואושפזו בבית־חולים.

ההלוויה בשנם

ג 1א ל הי״

הם טענו כי היה זה באלון ואז שהתפוצץ5* ,

אך העיר כולה ידעה ששאדיה נהרגה בתו ?
קף היותר, חבלנית של המחתרת. בו במ ?*

קום הפכה גיבורת חזית השיחרור.

מאות תלמידות נושאות סיסמאות חרי־פרחים, במסע

הלווייתה של שאדיה. הקריאה, שאיפיינת את ססע ההל־ £

הייה מנל היתה ; ״אנו כולנו שאדיה אבו גזאלה !״ בחזית השיחרור, בניגוד לאל פתח
ממלאות הנשים -בדומה לשאדיה אבו גזאלה — ,חלק פעיל בפעולות הטירור.

חטיבה
1׳ 2התוכנית השטנית של התוספים היתה: לנוצץ את המסו!
ילולא התפאר אירגון הטירור ה־פלסטיני
בחטיפת מטוס ט1.ו.א,.
היינו נוטים להאמין שהישראלים הם שביימו
את החטיפה,׳׳ אמרו השבוע ד ־פלו־מטים
זרים בתל־אביב בלעג.
דעת הקהל העולמית נוטה להשתנות מיום
ליום. רק בשבוע שעבר, בעיקובת השריפה
במיסגד אל-אקצה, היא היתד, עויינת
לישראל בצורה קיצונית. לא שינתה גם העובדה
שמשטרת־ישראל תפסה כעבור 24
שעות את המצית, והיו בידה כל ההוכחות
להאשימו ולדרוש את הרשעתו.
ואז, תוך ימים ספורים, השתנתה התמונה
מקצר, אל קצה. תחילה היו אלה התליות
הברוטאליות בבגדאד, ואחריהן — חטיפת
המטוס. העניין הישראלי זכה מחדש באהדה
גוברת ובולטת. הערבים ספגו מהלומד, מידי
עצמם. זו הסיבה העיקרית לכך שישראל
לא מיהרה להגיב על מעצר ששת הנוסעים
הישראליים שהיו במטוס, למרות דעת־הקהל
המקומית ומאמרי התוקפנות בעיתוני הערב.
מבחינה מדינית העניקו אנשי חזית
השיחרור הפלסטינית לישראל מתת משמים.

מצפצפיס עד המיראדיס
* ותר מכולם הבינו מצב חדש זה מדי־
7נות ערב עצמן. הי לא יכלו להרשות
לעצמן להסתייג מהחטיפה, אולם בניגוד
לתגובתן הצוהלת בעבר, בכל מיקרה של
פגיעה במטוס אל־טל, לא פיארו הפעם את
המיבצע ומבצעיו כגיבורים.
במצב האומלל ביותר נמצאו מנהיגי
סוריה. נראה שד,חוטפים לא הודיעו מראש
לשום מדינה ערבית על כוזנתם לחטוף את
המטוס ולהנחיתו בנמל תעופה ערבי. עצם
מסלול הטיסה של המטוס, מרגע שנחטף
בין רומא לאתונה ועד לנחיתתו בנמל
התעופה של דמשק, מעידה, לדעת משקי־

תז״ד סהודאנד

סבתא חזרה מדמשק 2יגז
דמות הבולטת ביותר בנמל־התעופה בלוד, כשהוחזרו לשם מדמשק

קלוייד מויטרי מחולנד ליווח את קאדן ארדיטי
ברדתה מהמטוס שהחזירה מדמשק. הדייל עזב את

הנשים הישראליות החטופות. הסבתא הקשישה, בעלת הדרכון
האיטלקי, חזרה לישראל, בה ציפו לה בתה ונכדה. הזקנה המעולפת
למחצה לא אכלה יומיים, ורופאים סוריים הזריקו לה ויטמינים.

ער נתט שו ח״ד

בעוד החוזרות האחרות, ויקטוריה שמש
( ,)61 דזירה פרויד ובתה דליה היו עסוקות

האס הבר המורד >*בו*ד

געו וגדינת ׳שואל
פים, שלחוטסים עצמם לא היד. ברור עד
הרגע האחרון מה הם עומדים לעשות.
ברגע בו חטפו המורה הכווייתית ומלוזה
העיראקי את המטוס והשתלטו על רשת
הקשר )שלו, הודיעו השניים על כוונתם לנחות
בלוד. הם הניחו למטוס להתקרב עד
לחופי ישראל, לטוס מעל תל־אביב והרצליה
עד לבית־דגן, ורק שם, כשמיגדל־הפיקוח
בלוד החל במתן הוראות נחיתה
ומיראז׳ים של חיל־־,אוויר הישראלי רכבי
עליו מגבוה, נתנו הוראה לקברניט לשנות
את המסלול לכיוון ביירות.
היו שתי אפשרויות לפיענוח תעלומת
נתיב טיסה מוזר זה. דאחת גרסה כי ההוראה
המקורית של החוטפים לקברניט היתד.
לטוס לכיוון דמשק, אולם הוא ניסה
להוליכם שולל, התכוון לנחות בלוד מבלי
שירגישו כי זאת אינה ביירות.
אפשרות זו הוכחה כבלתי מציאותית.
מהתנהגותם של החוטפים במטוס, ומד,צו־רה
בה ניהלו את י־שת הקשר, היה ברור
שהם התאמנו ביסודיות לקראת מיבצעם. יש
להניח כי התאמנו גם בניווט המטוס, כך
שהנוות לא יכול היה להטעותם.
האפשרות השנייה ),יתד, ששני החוטפים
ניסו כאילו להתגרות בישראל. מאחר שחטפו
מטוס אמריקאי, היו חייבים להוכיח
שחטיפה זו מהווה פגיעה גם בישראל.
לפיכך ניוונו את המטוס ללוד, כאילו כדי
להטיח בפני העולם: הנה טסנו מעל לישראל
בליווי צמוד של מיראז״ם — והישראלים
לא יכלו לעשות לנו דבר.
אפשרות זו קיבלה חיזוק נוכח ההתגרות
המילולית של החוטפת, בשעת ההתקשרות
באלחוט עם נמל התעופה של לוד .״מה
אתם יכולים לעשות ייווז* אמרה הצעירה
הערביה לבקרים במגדל הפיקוח בלוד.

לפוצץ המטוס בישרא?
חרי ששוחרר ציות המטוס ושב ל־

ץ ) רומא, הסתבר מהתחקירים שגם גיר־סר,
זו היא מופרכת. לפי עדויות שנגבו,
טען קברניט המטוס, דין קארטר, מרגע בו
נחטף המטוס, כי הדלק שבמיכליו לא יספיק
לו להגיע לא לקהיר ולא לדמשק. לפי
התוכנית המקורית היה המטוס צריך לתדלק
באתונה. כשהופיעה החוטפת בפתח תא הסייס
ואיימה ברימון־יד על הקברניט, היא
חקרה אותו, דבר ראשון, למצב הדלק במטוס,
ואז פקדה עליו לטוס ללוד.
רק כשהיה המטוס מעל אדמת ישראל,
הסתבר לד. שנותר עוד מלאי דלק מצומצם
במיכלים. אז הורתה לקברניט לשנות את
כיוון הטיסה לביירות. נראה שגם ביירות
לא היתד. יעד הטיסה הסופי של החוטפים.
היה ברור להם שנחיתה בביירות לא תביא
להם כל תועלת. שכן, בגלל קשריה של
מדינה וו עם מדינות המערב, היתד, נאלצת
להתנער מייד מאחריות לחטיפה, לשחרר
את המטוס ונוסעיו ואולי, אף לעצור את
החוטפים ולהעמידם למשפט.
שוב שונתה תוכנית הטיסה כאשר התקרב
המטוס לביירות, והסתבר שמלאי הדלק
שלו יספיק לנחיתה בדמשק. ואומנם, המטוס
נחת בנמל התעופה של דמשק, המרוחק
כ־ 30 קילומטר מהעיר וכ־ 90 קילומטר
מגבול ישראל, דשמיכליו ריקים לגמרי.
זו היתד, גם ,־,סיבה שהוא לא עלה
באש כשאירעה בו ־התפוצצות.
מכל אלה מסתבר שכוונתם המקורית של
החוטפים היתד. שונה לגמרי. משיחזור פרטי
החטיפה מצטיירת בעיני משקיפים שניתחו
את הפרשה מזימה שטנית מצד החוטפים.
העובדה, שמייד כשהשתלט• על
המטוס חיברו אליו פצצת זמן, והשינוי
הבלתי־הגיוני של נתיבי הטיסה, מרמזים
על אפשרות שתוכננה כנראה על־ידי החוטפים
ושנראית ילתי־אנושית ממבט ראשון:
היד, בכהונתם לפוצץ את המטוס על
נוסעיו בשטח ישראל או בנמל־ר,תעופה לוד.
במיקוד. זה הם היו משיגים אחת משתי
המטרות: גרימת נזק למטוסים החונים בלוד
וחבלה חסרת־תקדים במיתקני־השוה 5
או הטלת האשמה על ישראל שהיא שגרמה
לפיצוץ המטוס שנחטף — דבר שהתעמולה
הערבית היתר, מנצלת כראוי.
מדוע לא הגשימו החוטפים מטרה זו?
זוהי שאלה שאין עליה תשובה. ייתכן שנרתעו
ברגע האחרון מהקרבת חייהם למען
המטרה, או שהסתבר להם כי כיוונו את
שעון פצצת הזמן שהטמינו במטוס למועד
מאוחר מדי, כך שהיתר, ניתנת שהות לגלותה
מרגע נחיתת המטוס בלוד.
כך או כך, אין זה משגה מה גרם לחוט־פים
לשנות את תוכניתם. חשוב יותר כי
106 נוסעי המטוס יכולים לברך על שניצלו

(המשך מעמוד )11
מאיים להוציא את המסקנות ולהפסיק להתלכלך
בשביל פועלי נמל אשדוד, כפי שאמר,
אדרבא, שיעשה זאת בהקדם האפשרי לטובת
פועלי הנמל.
עורו, עורו, פועלי נמל אשדודו

רוצים?ראות עיניים !
א היה זה הגילוי היחיד של ההת־
/קוממות נגד מנהיגותו של יהושע פרץ,
פועל נמל אלמוני שנישא על גלי שביתות
פועלי נמל אשדוד, הפך מנהיגם, דוגמא למניה
פועלים בעל עוז ואומץ, הנלחם למען
הפועלים נגד המימסד וכל פרותיו הקדושות.
באסיפה עצמה באה התנגדות לפרץ מקרב
פועלי הנמל, לביטוי חריף יותר. כשקם פרץ
לנאום, כשהוא מרכיב על עיניו משקפיים
כהים, צעק לעברו אחד הפועלים :״תסיר את

איפה כתוב שכל הפועלים חייבים להיות
חברי הסתדרות?״ ,גויים לתעמולת הבחירות
של המערך למען ההסתדרות.
זה היה הקש ששבר את גב הגמל ואת
אימון הפועלים בפרץ.

במשרדו ממוזג־האוויר שבשטח
הנמל, כשהוא מחלק הוראות ליועציו
ועושי דברו, נחקר השבוע
יהושע פרץ בידי כתב ״העולם
הזה״ ,נתן זהבי. להלן תובן הראיון:
שאלה:
מדוע הסכמת להופיע בסירטון
תעמולה של רשימת המערך לבחירות?
תשובה: אני י1א רוצה לדבר על בחירות
ועל מפלגות. אני רוצה להיות כמו כל
האזרחים ולהצביע בקלפי מה שאני חושב.
שאלה: אם אינך רוצה לדבר על בחירות
ומפלגות מדוע אתה מופיע ברשימת
במדינה העם
סמל טראג*
היום בו הלכו מאות אלפי עובדי ישראל
לקלפיות, כדי לבחור את נציגיהם להסתר
רות־העובדים, לא היה יום חג, אלא יום אבל.
שילוב מיקרים טראגי גרם לכך שלא
מלחמת הבחירות להסתדרות עמדה בראש
מעייניהם של אזרחי ישראל ביום השלישי
השבוע, אלא מלחמה מסוג אחר, שהתחוללה
הרחק מהקלפיות, מלחמה שתבעה תוך
יום אחד שישה קורבנות צעירים מקרב חללי
צה״ל ושבעה פצועים בנוסף להם.
שלושה חיילי צה״ל נפלו ביום שלפני
הבחירות בהיתקלות עם מארב חבלנים בדרום
רמת־הגולן. שלושה חיילים אחרים
נהרגו אותו יום בגיזרת התעלה באש הארטילריה
המצרית. המולת יום־הבחירות
אבדה כולה באבל ד,בלתי רשמי שירד על
חושבי ישראל.
קשר הדוק. אולי היה בכך משום סמל
גורלי על הקשר ההדוק בין הבחירות לבין
מה שמתרחש בגבולות. כי בסופו של חשבון,
המאבק על השלום, על הסיכוי שימי
אבל כמו יום הבחירות להסתדרות לא יחזרו
עוד, מתנהל לא רק בחזית המלחמה
אלא גם בחזית הבחירות.
הבחירות להסתדרות, שהתנהלו על רקע
בעיות מישניות לבעיותיה האמיתיות של
המדינה, אולי לא שיקפו זאת. אבל הם
הכינו את אזרחי ישראל ליום בחירות נוסף,
גורלי יותר, שיתקיים בעוד חודשיים —
היום בו יוכלו לבטא את דעתם על מה
שקורה בגבול באמצעות הצבעתם בקלפי.
ההסתדרות זהו אלי ממן, מי שהיה יושב־ראש מועצת עובדי נמל אשדוד,
1י ^ 11| | 1191
וכיום אחד המדריכים בנמל. מסן עומד בראש האופוזיציה ליהושע 111111111 פרץ, טוען כי פרץ מנותק מן העובדים ומבעיותיהם, אותם הוא מתיימר לייצג.
המשקפיים! אנחנו רוצים לראות את העיניים
שלך, לא את המשקפיים!״
בראש תנועת המתנגדים לפרץ ניצב אלי
ממן 27 מי שהיה בעצמו יו״ר מועצת
פועלי הנמל. ממן אינו מסתיר את דעתו
על פרץ .״האיש הזד״״ הוא אומר ,״חסר את
הנתונים האישיים להשיג הישגים ממשיים
לפועלים. הוא אינו מעלה דרישות מבוססות
והגיונית אלא אומר, לא!׳ לכל דבר.
חשבנו שפרץ הוא אישיות שתוכל להתמודד
עם ההסתדרות שאיכזבה בטיפולה הכושל
בפועלי הנמל. לפתע הסתבר לנו כי פרץ
אינו אלא עסקן של המערך, בועת־סבון,
רעשן ושחקן.
״לאחרונה החל ליטול חלק פעיל במלחמת
הבחירות. הוא מופיע בטלוזיזיה, ברדיו,
באסיפות, הוא מועמד למועצת פועלי אשדוד,
כל היום הוא נוסע לפגישות. מה הוא
יודע על הבעיות שלנו? כל מה שהוא רצה
זה להתפרסם. הוא השיג את הפירסום שלו
באמצעותנו ועכשיו לא איכפת לו יותר
פועלי הנמל.״
לאור התקוממותם של פועלי הנמל נגד
פרץ נשאלת השאלה: מה קרה כאן בעצם?
כיצד הפך יהושע פרץ תוך זמן קצר ממורד
לבוגד בעיניהם של רבים מפועלי הנמל?
בקרב הפועלים התהלכו שמועות משמועות
שונות .״המערך קנה אותו,״ הם אמרו
,״אחרי שראו איזה צרות הוא עושה,
הבטיחו לו כל מיני הבטחות של כיסאות
כדי לקחת אותו לצידם, כאילו הוא יכול
לקחת איתו את קולותיהם של כל פועלי
הנמל.״
טענה זו לא נראתה הגיונית ומתקבלת
על הדעת. שכן, גם אחרי שיהושע פרץ
הפך לעסקן המערך, הוא לא חזר בו ממלחמתו
נגד הנהלת נמל אשדוד. להיפך, היה
נדמה כאילו הוא קנה את המפלגה, שנציגיה
בהסתדרות התייצבו עתה מאחוריו במאבקו
נגד חיים לסקוב. נראה שמנהיגי
המערך נוכחו שבתקופת בחירות מוטב שאיש
כמו פרץ יילחם נגד רשות הנמלים ולא
נגד ההסתדרות. כך העלו את האיש אותו
כינו לא מכבר כ״חבלן״ וכ״מסית״ ולא חסכו
ממנו כינויי גנאי נוספים, לדרגת מנהיג
מפלגתי של המערך.

?;כדים בשרשראות
ך* ד קרח שהאיש שהלהיב את פועלי
^ הנמל בקראו ״לא אתן שיהפכו אותכם
לעבדים בשרשראות!״ נכבל בעצמו בשלשלת
המפלגתית. האיש שאיים לערער את
אשיות ההסתדרות והצהיר בפומבי :״לא
איכפת לי שיזרקו אותי מההסתדרות —

המערך בבחירות למועצת פועלי אשדוד?
תשובה: אני חבר המערך מאז שעליתי
לארץ• .
שאלה: אתה בטוח בכך?
תשובה -:כן, בהחלט!
שאלה: אם כך, מדוע הופעת בבחירות
לפני ארבע שנים מטעם הליברלים?
תשובה: הם הציעו אותי.
שאלה: איך אתה מסביר את אי רצונך
לדבר על בחירות עם הופעתך בסירטון התעמולה
של המערך בטלוויזיה?
תשובה: לא ידעתי שזה סרט של ה״
מערך.
שאלה: מה פירוש ״לא ידעתי?״
תשובה: באו אנשים עם מצלמות. לא
ידעתי שזר. מיועד לסרט בחירות. כאיש
ציבור עניתי לשאלות ששאלו אותי.
שאלה: אתה בטוח שכך זה קרה? בעיר
אומרים שקנו אותך.
תשובה: אני לא משקר ואותי לא קונים.
בעד זה הפועלים נותנים בי אימון.
שאלה: כיצד אתה מסביר שקודם היית
נגד ההסתדרות ועכשיו אתה בעדה?
ת שו ב ה: בסופו של דבר ראיתי שבלי
ההסתדרות אי־אפשר להגיע למד, שהגענו
ובעד זה אמרתי שכל אחד חייב להשתייך
להסתדרות במיסגרת המפלגה שלו•׳.
שאלה: אומרים שקיבלת כסף בעד ההופעות
שלך ברשימת המערך, ושד,ובטחו
לך טובות הנאה שונות.
תשובה: זה מצחיק אותי. אני לא כור,
שניתן לקנייה. אינני מחליף את עורי בגלל
כסף או כיסא. אני מבסוט כעובד נמל,
כמזלגן.
תשובה: כמה זמן אתה כבר לא עובד
כמזלגן?
תשובה: שלוש שנים, מאז נבחרתי
לוזעד.
שאלה: האם נכון שהצעת שברשימת
המערך לכנסת יהיה עובד נמל?
תשובה: אמרתי את זה בזמנו. לא
התכוונתי לעצמי. אני לא רוצה להיות חבר
כנסת ולא לשבת בודעד־הפועל.
שאלה: אבל להצטלם לתעמולת הבחירות
של המערך אתה מוכן?
תשובה: אמרתי י.ך כבר שלא ידעתי
שזה סרט פירסומת של המערך.

אפילוג: בתשובה לשאלה ״האם ידע
יהושע פרץ כי סירטון הטלוויזיה בו הופיע
.נועד לשמש כסרט תעמולה של המערך?״,
השיב דובר המערך יוסי שריד :״לא הק־לטנו
ולא צילמנו אף אחד לפני שהודענו
לו בבירור לאיזה צורך עומדים לצלם אותו,
הדבר כולל גם את יהושע פרץ.״

״ מז ק ריני צי
הוא חבר הסתדרות ך,
תוך שבוע אחד, במאבק משפטי מארתוני
שערכה תנועת ״העולם הזר — ,כוח חדש״,
נגד הסתדרות העובדים, פסקו שתי סמכויות
משפטיות שונות בישראל פסקי־דץ קטלניים
ביותר על צורת החקיקה הנהוגה ומקובלת
בהסתדרות העובדים. בית־המשפט
המחוזי בתל״אביב בהרכב השופט יצחק
רווה, ובית־הדין העליון, בהרכב השופטים
משה לנדוי ואליהו מאני, הגדירו בלשון
עדינה את חוקת הבחירות של ההסתדרות
כרשלנית. קבע בית־הדין העליון :״ההוראות
השונות של חוקת הבחירות הן לכל
הדיעות בלתי עקביות וניסוחן מרושל בבחינת
טלאי על טלאי.״
לקח לעתיד. המאבק המשפטי התחולל
כשתנועת ״העולם הזה״ עירערד. על החלטת
ועדת־ד,ביקורת המרכזית של ההסתדרות
לפסול את זכותו של ראש רשימת התנועה
להסתדרות, שלום כהן, להיבחר, בגלל
אי־תשלום מיסים באופן סדיר. שני הפרקליטים,
עורך־דין אמנון זכרוני ועורך־דין
חיים ליטוינסקי, טענו כי חוקת הבחירות
להסתדרות נוגדת את חוקת ההסתדרות
עצמה, שאינה מכירה בשלילת זכות בחירה
והיבחרות מחבר, אלא בהוצאתו מההסתדרות.
לעומתם כפר פרקליטה של ההסתדרות,
עורך־דין ישראל בר־שירה, בזכותו של בית־משפט
ממלכתי לדון ולפסוק בהחלטות וע־דת־הביקורת,
וכן כפר בעצם חברותו של
שלום כהן בהסתדרות.
שתי טענות אלה לא התקבלו. בתי־ר,משפט
ראו את עצמם דשאים לבקר את ועדת־הביקורת,
קבעו כי אין כל ספק ששלום
כהן הוא חבר הסתדרות מאז , 1950 כיוזן
שלא הוצא ממנה מעולם כפי שמורה החוקה.
״אם כך אז גם אברהם קריניצ־ הוא חבר
הסתדרות,״ התמרמר עורך הדין בר־שירה.
השופטים העליונים אישרו את קביעתו. לפי
התקדים שפסקו במשפט שלום כהן, הרי
כל מי שהיה אי־סעם חבר הסתדרות ולא
הוצא כחוק, ממשיך עדיין להיות חבר בה.
בגלל ניסוח בלתי ברור בחוקה, שאינו
מגדיר בדייקנות את ההבדל בין הזכות
לבחור לבין הזכות להיבחר, העדיף השופט
המחוזי רווה — ושופטי בית־הדין העליון
קיבלו את שיקולו — לפרש את הנוסח
כך, כאילו אי־תשלום מם חבר באופן
סדיר שולל את זכות הבחירה — שהיא גם
הזכות להיבחר.
אולם לפי קביעת השופטים ברור ששלום
כהן זכאי להיבחר לכל מוסדות ההסתדרות,
כמו המועצה והוועד־הפועל, להוציא את
הוועידה הכללית.
הלקח שלמדו אנשי המערך, היד, ברור:
הם יעמדו מעתה תחת שבט ביקורת כמותו
לא ידעו אף פעם.

במדינה

מבצע בדל.
ספר לחייל

•חסים מרחב*•
נאצר הסבים
בפעם היחידה שמנהיג ערבי הצליח לגייס
את דעת־הקהל המערבית לצידו, מאז מלחמת
ששת־הימים, היתר. בעת ביקורו של
המלך חוסיין בארצות־הברית, לפני כשנה.
את הרושם רעו ביותר עשה כאשר הצהיר
:״אנו רוצים שלום!׳׳
מנהלי המדיניות הישראלית, שבנו את
עמדתם עד לאותו רגע על הטענה כי הערבים
אינם מעוניינים בשלום, נקלעו למבוכה.
רק אחרי שחוסיין עזב את ארצות־הברית,
מצא לו שר־החוץ אבא אבן את
התשובה :״נאצר בוודאי לא יסכים!״
בסיפור על פגישה דמיונית בין חוסיין
לבין שליח ישראלי בלונדון, כתב העולם
הזה 1626״יש יסוד להאמין, על פי
רמזים מצריים, שלפחות בשלב טרומי ובל-
תי־פורמלי זה, לא יהיו מיכשולים
השבוע בחב חסנין הייכל, במאמרו השבועי
באל־אהראם :״לפני שביקר בודאשינג־טון,
שמע המלך חוסיין מפי הנשיא עבו־אל־נאצר
את הדברים הבאים: אם תוכל
למצוא פיתרון של כבוד, שבעזרתו תחזיר
לעצמן את ירושלים ואת הגדה המערבית,
אל תהסס לרגע לקבלו אל תחשוב על
סיני או על רצועת עזה או על הגולן
ומצרים תתמון בן בעמדה כזו.״

בנקל או מי לי שראלב עי ט
האגודה למען החייל בישראל
מודים לאלפי המשתתפים ב,,מבצע ב.ל.ל — .ספר לחייל״
ומודיעים כי המכסה בספרים לועדים נתמלאה.
אנו מבקשים ספרים בעברית: ספרי כיס, ספרי מתח,
רומנים, ספרות צכאית כהוצאת ״מערכות״ וכדומה.
שבועונים וירחונים מצויירים בלועזית -רצויים.

מפלגחז מלחמת הדודות

אם אין ספרים מתאימים ברשותד,
מאפשר

למבצע ע״י

הבנק

הבעייה המפלגתית הקשה ביותר, בשבועות
אלה, היא בעיית העסקנים הודתיקים
הדבקים לכיסאותיהם. רק מתי מעט הסכימו,
מרצונם, לפנות מקום לצעירים מהם. בדרך
כלל, חירפו הוותיקים את נפשם על הכיסא.
כדי שיתירו להם לכהן עוד קאדנציה, היו
מוכנים כימעט לכל דבר. אחד הפיתרונות,
במאבק זה בין הדורות, מצאו פעילי המפלגה
הדתית־לאומית בתל־אביב.
צעירי המפלגה דרשו מסגן ראש העיר,
הרב אברהם בויאר, כי יוזתר הפעם על
מועמדותו. שכן הוא מכהן בעירייה מזה
16 שנים. אך בויאר ( )62 השיב כי עוד
כוחו במותניו, והחלפתו כמוה בהדחה. אם
יתאזרו הצעירים בסבלנות, עד שיגמור
את הקאדנציה הבאה של ארבע שנים, הוא
מתחייב שאז יפרוש מרצונו.
מכיוזן שבדברים כאלה אין אימון עיוור,
דרשו ממנו הצעירים כי יחתום על התחייבות
מפורשת, שאכן יפרוש אחרי ארבע
שנים. הוא עשה זאת, וההתחייבות החתומה
הופקדה בידי הנהגת המפלגה.
במקום השני כבר יעמוד עורך־הדין חיים
בסוק, המיועד לתפוס את מקומו בעוד
ארבע שנים.

להצטרף

המחאת שי

תמורתה תרכוש האגודה למען
החייל לפי קביעת קצין חינוך
ראשי־־צה״ל, ספרים למטרה זו.

חודה!

!0אואטוינומנ׳:
אברהם יו
חנן

ר ביי אטר ! !

ו ן_ 1ב ו

בהרצאה על

ריפוי מגנ טי1

| במגע־יד וממרחקינו 1
ההרצאה תלווה בהדגמות שלי
| ריפוי במגע־יד ודיאגנוזה של|
״מחלות באמצעות מטוטלת!.
בבית ״יד לבנים״ ,חולון|.
״ביום ד׳ ה־ 10 לספטמבר!
|בשעה .8.30 לחיילים הנחה.ן
תל-אביב ,״אהל שם״
תל-אביב ,״בית החייל״
יום ג׳
טירת הכרמל ,״עטרת״
יום ה׳
בת-ים ,״עצמאות״
יום ו׳
גבעתיים ,״נגה״
מוצ״ש
חיפה ,״שביט״
יום ב׳
נצרת ,״נורית״
נא להכין כרטיסים מראש• 11

יום ד׳ 3.9ב־1 8.30
יום ה׳ 11.9ב־| 8.30

ב־8.30
ב־9.00
ב־9.00
ב־9.00
ב־8.30

פרסום. בלקין

מיני פוטו
תמונתך על גבי בולים
שלח תמונה בשחור-לבז בציווי
־ 7.ל״ י בלבד לסוטו־פרינט,
מלצ׳ט ,38ת. ד.
33180ת״א, ותקבל בדואר .
חוזר 100 בולים גדולים עם
התמונה ששלחת עליהם.

יי יי*

המערך משתולל
מעולם לא היה טוהר בחירות בישראל
מוטל בספק כה חמור כמו בבחירות שנערכו
השבוע לוועידת ההסתדרות הי״א. תחושת
הכוח של המערך העבודה—מפ״ם והידיעה
שהרוב המוחלט מובטח להם מראש,
העבירה את עסקני המערך על דעתם. בהרגשה
של ״אני ואפסי עוד״ ד,ירשו לעצמם
עסקני המערך טכסיסים שנגדו את המוסר.
אם בעבר היו טכסיסים מעין אלה נעשים
בהסתר וכהסוואה, הרי הפעם נעשו בגלוי
ולעין כל.
תרמית ואחיזת־עיניים. המערך
הסר בגלוי את חוקי תעמולת הבחירות שאנשיו
הצביעו בעד קבלתם. הוא אירגן טיולים
והסעות בניגוד מפורש להסכמים שהתקבלו
בוועדת הרצון הטוב.
שערורייה מסוג אחר היתד, מלווה באחיזת
עיניים ותרמית גלוייה. סניפי המערך בערים
הגדולות שלחו לבוחרי ההסתדרות
״הודעות לבוחר״ שהיו חיקוי מדוייק של
ההודעות לבוחר הנשלחות על גבי כרטיסי
ניקוב לבוחרים בכנסת ובהסתדרות, כשעליהם
תוספת הוראה להצביע בעד המערך.
ברור היה שניתן להדפיס כרטיסים מעין
אלה רק במכונות לישכת־המס ההסתדרותית.
ההסתדרות העמידה, איפוא, את המחשבים
האלקטרוניים לרשות רשימה אחת בלבד.
אולם לשיא של שפלות גלויה הגיעו אנשי
המערך בחייבם עובדי מפעלים גדולים
לתרום יום מחופשתם לתעמולת הבחירות
של המערך. הניכוי נעשה באופן אוטומטי
לעובדי טולל־בונה והתעשייה האווירית.
עובדות אלה, בתוספת העובדה שביום ההצבעה
היו אנשי המערך שליטים יחידים
על מאות קלפיות בארץ — העמידו בספק
חמור את טוהר הבחירות.

עסקו ממורמר חיבר עד ו1רב הבחירות ־ והטיל פצצה במרכז המפר ל
המפלגה אשר ניסהלאנוסמזכירה, עובדתבמפלגה ,
מק רהו של פקיד
כאז אין אף צורך לצטט פסוקיםודבריחז ״ ל, עם כלזאת, לא נגעובפקיד
זה לרעה ,
מקרהו של עובד $ 0 0ב ״ קסטל ״ ,אשר בהיותו
במשרד, עם פקידה, אף היא נשוא ה־

נשוי היה מקיי םיח סי םאינטימיים

משורת הדיו, בעניינים כגון אלד׳׳ ועל כד
הם רואים לנכון לדחות את בקשתו.
ב״עניינים כגון אלה׳ התכוונו ראשי המס־לנה
כמובן ליחסיו הממושכים מחוץ למיס-
גרת הנישואין עם רחל קוגל. וזה -למ-
רות ששנתיים לפני תאריך המכתב כבר
נשא הרשקוביץ את רחל לאשה, לאחר שה-
שיג גס מאשתו .״ביחס לפנים משורת
הדין״ התכוונו לעובדה שהמפלגה, ברוחב
ליבה, לא גירשה אותו משורותיה.

הסוד השווה
20 אלף

כתבה זו היא אחת היקרות שהתפרסמו אי-פעם בעיתונות הישראלית.
מחירה המדוייק 21 :אלף ל״י — בתוספת תוספת-יוקר וריבית•
זהו המחיר שצמרת המפד״ל שילמה כדי למנוע את פירסום פרטי הפרשה. הפ-
רשות, ליתר־דיוק: פרשות ניא*פים, בגידות ונסיונות״אונס בצמרת המפד״ל.
עתה, עם פירסום הכתבה, עלה בתוהו נסיון ההשתקה 21 .אלף הל״י — בתוספת
הריבית — הושקעו לשווא, פרחו כעשן.
מאמציהם של ראשי המפד״ל לקבור את העניין נבעו מהשיקול, כי פירסומו עתה
עלול לגרום נזק בל ישוער למפלגה ערב הבחירות לכנסת השביעית.
משום כך, צחוק הגורל הוא, שהפרשה כולה התחילה — לפני כארבע שנים,
בדיוק ערב הבחירות לכנסת היוצאת — גם כן בעיקבות גילויי ״העולם חזה״.
סיפור מתחיל לפני חמש שנים.
| | אברהם הרשקוביץ — אז בן ,54 נשוי
ואב לילדים — עבד בתפקיד בכיר, כמנהל
לישכת המם, בצמרת המפד״ל. הגורל חייך
אליו באותה תקופה — אולי כפיצוי על
היותו חולה במחלת־הנפילה: נוסף למעמדו

הבכיר ולמשכורתו השמנה, התאהבה בו
מזכירתו בת ה־ ,23 רחל קוגל.
הפקידה הצעירה והמושכת צדה את עינו
של הרשקוביץ מייד עם הגיעה לקסטל,
מצודת המפד״ל. הוא התחיל לחזר אחריה
במרץ. הרומן בין השניים הפך לשיחת
היום בין הפקידים בקסטל. אברהם ורחל
אפילו לא ניסו להסתיר את יחסיהם. כל
עובדי הקסטל ידעו שרחל קוגל היא פילגשו
של אברהם הרשקוביץ.
אולם עובדה זאת לא הפריעה לאיש. מלבד
לחישות ובדיחות על חשבון הזוג המאוהב,
המשיכו השניים בשלווה בעבודתם
בצודתא, וברומן שלהם.
היה זה הרשקוביץ שלא עמו במתח שבחייו
הכפולים, גילה לאשתו רות על אהבתו
לרחל — וביקש גט. רות סירבה. היא
הפעילה רבנים ושתדלנים במפלגה כדי להחזיר
את בעלה לחיקה. היא אף הסכימה
להכיר רשמית בפילגש, והשלושה נראו לא
אחת כשהם יוצאים לבילויים משותפים בתיאטרון
ובמסיבות חברתיות.
אולם היה זה פיתרון זמני בלבד, הרש-
קוביץ החליט לעמוד על פירוד סופי מאשתו.
הוא רצה בחיים חדשים עם רחל בת
ה־ .23 הוא התחיל לעזוב את ביתו למיספר
ימים, ולהיעלם עם אהובתו ולחזור לסירוגין.
הלחץ מצד אשתו לא נשא פרי. אליעזר
גואלמן, מרכז הוועד הפועל של המפלגה
הדתית הלאומית, הכריז שזה עניין פעוט
וחסר־ערך, שלמפלגתו אין בו כל עניין.

השפלה -
למען המפלגה

! המזכיר ששילם

1מזכיר המפלגה הדתית הלאומית, הסכים,
| בעיקבות האיום, להיפנות לוזרשקוביץ.

ף אז אירע האסון: העולם הזה גילה
| את הפרשה. הימים היו ימי ערב הבחירות
לכנסת השישית. לפתע הפך העניין
להיות לגמרי לא פעוט וחסר־ערך, אלא
בעל חשיבות עצומה. צמרת חמפד״ל הבינה
כי הפרש־ הזיקה לה בצורה חמורה, בייחוד
בין הבוחרים הצעירים. היא ניסתה
לצמצם את הנזק, לחצה על הרשקוביץ להתפטר.
הוא
התגרש מאשתו, המשיך ביחסיו עם
פילגשו, אולם מתוך הבנה לעמדת חבריו
בצמרת והתחשבות באינטרסים של המפלגה,
הסכים להתפטר — מרצונו החופשי.

הוא אף הסכים לעמוד לדין בפני בית־דין
המפלגה ולקבל על עצמו תפקיד נחות ומעליב
כאילו היה מדביק בולים, באותה מחלקה
עצמה, שעד עתה היה מנהלה.
אולם כל זאת — בתנאי אחד: הוא ראה
את רוע הגזירה כזמני בלבד, עד יעבור

ץ ץ שקיבל הרשקוביץ מכתב זה, ראה
בו -פסק־דין לגלות ניצחית לארץ גזירה
של עבודה נחותה ומשכורת דלה. הוא לא
היסס שנייה, החליט להפעיל את נשקו
הסודי. הוא שיגר מכתב למזכירות הוועד הפועל
של המפלגה — לחברים משה קרונה,
מזכיר המפלגה הדתית לאומית, ולאליעזר
גואלמן, מרכז הוועד הפועל של המפלגה.
בראש המכתב צויין: אישי־סודי.
ואכן, הוא לא הגזים. היה זה מכתב
אישי וסודי ביותר. עד כדי כך — שהוא
זיעזע את כל בניין הקסטל, גרם למהפכה
רבתי במפלגה. בעיקבות מכתב זה זכה

האיש שווש תשלום

אברהם הרשקוביץ איים, במכתב שהשתרע
על שבעה עמודים מלאי האשמות, לגלות
פרטים על ניאופים של מנהיגי המפד״ל. הוא דרש 20 אלף ל״י — וקיבל אותם.

זעם הבחירות. לאחר שהועבר לתפקידו הנחות,
שיגר הרשקוביץ מכתב למרכז המפלגה,
בו ציין בין היתר :״בלית ברירה אני
מקבל את העבודה, ושומר לי את הזכות
לעורר את בעייתי בבוא העת.״
ואכן, מיספר חודשים לאחר הבחירות,
התחיל הרשקוביץ לתבוע את החזרתו לעבודתו
הקודמת. תביעותיו אלו נתמשכו
למעלה משנתיים ימים, אולם לשחיא. מכתביו
לא זכו אפילו לתשובה כלשהי ממוסדות
המפלגה.
רק ב־.1.69ד זכה סוף סוף הרשקוביץ
לתשובה. היתר, זו תשובה שלילית. נאמר
בה, כי המפלגה דנה מחדש בעניינו, והגיעה
למסקנה שהרשקוביץ נהנה מיחס לפנים

הרשקוביץ לא רק בתשובה — אלא גם במילוי
כל דרישותיו 21 :אלף לירות פיצויים׳
החזרה לתפקיד בכיר, וכל זכויות
הפנסיה. וזה — לאחר שכל מכתביו האחרים
לא זכו אף למענה כל השנים.
הסיבה היתד, פשוטה ביותר: המכתב שגרם
לתגובה כה נמרצת, הכיל האשמות
רציניות ביותר בנוגע לאורח חייהם של
מנהיגי המפלגה. דובר בו על יחסים אינטימיים
מחוץ למיסגרת הנישואין, על גירושין
ונשואין בשנית עם פילגשים לשעבר
— בקיצור, כל אותם הדברים שבגללם הודח
הרשקוביץ עצמו.
הרשקוביץ האשים את מפלגתו בצביעות
(המשך בעמוד )18

עסקן ממורמר
(המשן מעמוד ) 1/
ובנקיטת עמדה של איפה ואיפה כלפיו —
בו בזמן שהמנהיגים האחרים בעלי הפילגשים
ממשיכים בתפקידם הבכיר, ואיש
אינו נוגע בהם לרעה. וזה — על אף שהוא
כבר נשא את פילגשו לאשר, כדת
משד. וישראל. בעיני הרבנות הוא נחשב
לכשר — ואילו במפלגתו עדיין מפעילים
נגדו סנקציות, טען הרשקוביץ. המיקרה
שלו אינו יחיד במפלגה .״מגוחך להניח שכל
אלה בצמרת שנישאו בשנייה לאחר גירושין,
עשו זאת מבלי שתרו אחרי לבבם
ואחרי עיניהם,״ קבע בהגיון רב.
הוא גם לא שכח לציין שאת מישרתו
הבכירה הקודמת תפס אדם אחר, שנהנה
מכך שהרשקוביץ סולק.

מותר לנאוף?
אז גם לי

הביטוח הבטוח למקלט הטלויזיה שלד
הוא הביטוח בשרות גרונדיג בישראל.
הביטוח הבטוח של שרות גרונדיג מבטיה:
טיפול מהימן ע״י מומחי גרונדיג
חלקי חילוף אורגינלים בלבד להבטחת
אורך חיים למקלט שלך• .
שרות מהיר (כל קריאה נערית תוך 24 שעות)
לפרטים נוספים מלא א ת התלוש ואנו
נשלח לך דברי הסבר על הביטוח הבטוח.
שרותי גרונדיג :
תל־אביב, טל 612282 , 615039 .
ירושלים, טל ,54727 .חיפה, טל׳ 62985
באר שבע, טל 4110 .

* 1חדים מן הפרטים עליהם רמ< הרש־
^ קוביץ במכתבו היו:
#ו פקיד בכיר של המפלגה ניסה לאנוס
מזכירה, עובדת במפלגה. למרות שבמיקרה
זה אין צורך לצטט את פסוקי חז״ל כדי
לשפוט את מעשהו, לא נגעו בו לרעה.
#ו עובד בכיר אחר בקסטל, נשוי ואב
למשפחה, נהג לקיים במשרדו יחסים אינטי-

7 ,1 3 7 .9 0
8 ,1 5 7 .6 0
4 ,8 0 0 .0 0
9 2 5 .0 0

--לכב׳ שרות גרונדיג
רח׳ נחלת בנימין ,81 תל־אביב.

ברשותי מקלט גוונדיג דגס
אבקשכם לשלות לי דברי הסבר על הביטוח הבטוח

פרסום ״מלניק״

112 מחיר!!!
חיסול מלאי הקיץ והמעבר
שמלות, מעילים וחליפות מעבר
מפוארות
רק שבועיים לרשותן
אופנת שני
* איכות מעולה * תכנון מקורי
ואלגנטי
תל־אביב רח׳ אלנבי 78

ליינו ליי ל

2 1 , 0 2 0 . 5 0ליי^ 1

^ 1ע ך ן ף זהו קטע המכתב שהרעיש
| 1 1 /1 1 1את צמרת המפד״ל, אשר בו
מתנקם הרשקובי׳ן עבור שנות השפלתו.
מיים עם פקידה — אף היא נשואה, אך לגבר
אחר. גם בעניין פקיד זה לא נערכו כל
בירורים ולא ננקטו נגדו כל אמצעים.
הרשקוביץ הבהיר גלויות כי אין הוא מתיימר
לפקח על המוסר כמפלגה, ואין ברצונז
לפסוק אם יש התאמה בין התפקידים ודד
מישרות שבהם נושאים האנשים הנ״ל, לבין
האנשים עצמם. כל אשר הוא דורש זה —
כי הוא עצמו לא יופלה לרעה, זשלא ישמש
שעיר לעזאזל.
בתום האשמות אלה הציג הרשקוביץ את
תביעותיו:
!•> החזרתו לתפקידו הקודם או לתפקיד
שווה־ערך אחר;
7,138ל״י עבור הפרשי דרגות ששול-
מו לעובדים בכירים, רטרואקטיבית מאוגוסט
1963 ועד אפריל ,1965 מועד התפטרותו —
בצירוף תוספת־היוקר המתאימה.
ההפסד הכספי שנגרם לו כתוצאה מתפקידו
הנחות אף לאחר נישואיו בשנייה,
מגיע — ללא תוספת־יוקר — לסכום של
8,000ל״י.

שינוי כ תו ב ת —
מנו* המבקש לשנות את כתובתו מתבקש
להודיע על״כך שבועיים מראש, על־מנת
למנוע עיכוב במשלוח חעתון למען החדש

#הפסד תוספת־אש״ל לגבי התקופה ה־נ״ל
— 4,800ל״י, לפי 200ל״י לחודש.
השתתפות בסכום של 25ל״י לחודש
בהוצאות טלפון, מיום העברתו לתפקיד הנחות
— 925ל׳׳י.
בסך־הכל 21,020 :ל״י — בצירוף תוספת-
יוקר. חשבון מדוייק — חד וחלק.
את כל הסכומים האלה דרש הרשקוביץ,
במילים ברורות ובמשפטים מסוגננים, במכתב
ששלח אל הנהגת מפלגתו.
בסוף מכתבו הוסיף הרשקוביץ פיסקה
אחת ויחידה: אם לא תיעננה בקשותיו —
ינקוט בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותו.
היה
זה הדבר האחרון בו היתד, מעוניינת
צמרת המסד״ל, ערב הבחירות לכנסת השביעית:
משפט פומבי בבית־המשפט המחוזי
עשוי היה להביא לידיעת הציבור את
מלוא פרטי ההאשמות הכלולות במכתב —
כולל את שמות המנהיגים הנואפים ופרטי
ניאופיהם.
תוצאות המכתב היו מדהימות: הרשקו־ביץ
זבד, במהירות־שיא במילוי כל תביעותיו
ללא יוצא מן הכלל. מנהיגי המפד״ל החליטו
למנוע את הגילוי בכל מחיר.
ליתר דיוק: במחיר 20 אלף לירות.

במדינה
די עז ת
תופגית מדו*יקת
לשלום
״עד כמד, שאני יודע, אין ערבים בלתי־קיצוניים,
במה שנוגע לישראל,״ ענה, בחיוך
עצוב, ידיד צרפתי רם־מעלד, לכון ב העולם
הזה בפאריז, בתשובה לבקשתו להפגישו לראיון
עם אישים ערביים בלתי־קיצוניים.
הכתב לא התייאש, פתח בחיפושים. אחרי
שבועיים של מאמצים, הצליח לקשור קשרים
עם אישים מסויימים מן השמאל הצרפתי, ש־אירגנו
לו שתי פגישות: האחת עם דיפלומט
רם־מעלה בשירות ארצו — מדינה ערבית שאינה
במצב־מלחמד, ישיר עם ישראל. והשני
עיתונאי, מארץ ערבית אחרת, המקורב לשמאל
בארצו, ובמיוחד לחוגים התומכים במדיניות
של גמאל עבד אל־נאצר.
על שיזזותיו עם שני אישים שונים אלה
— שונים על־פי תרבותם, אופיים והרקע המדיני
שלהם — מדווח הכתב:
״השלום עם ישראל עדיין אפשרי. אפשר
להגיע להסכם, למצב של חוסר־לוחמה, ול־פיתרון
צודק לכל הנוגעים בדבר,״ היתה
קביעתם העיקרית של בעלי־שיחי.
הם גם פירטו את התנאים לכך: ראשית —
שישראל תעשה את הצעד הראשון. ושנית —
שהיא תנהל את המשא־ומתן, הישיר או העקיף,
הגלוי או הסודי — לא עם בני־חסות
של האמריקאים, אלא עם עבד אל־נאצר.
הוסיף הדיפלומט, בחוש־הומור האופייני
לו :״נשיא מצרים הוא חור־המחט דרכו חייב
לעבור הגמל הישראלי, כדי להיכנס לגן־העדן
של השלום.״
ענן של קציני־צבא .״אינני מייצג
שום גורם פוליטי,״ נחפז להצהיר העיתונאי,
לאחר שהוציא ממני, בדומה לעמיתו המדינאי,
את ההבטחה שלא אזכיר את שמו או
ארמוז על ארץ־מוצאו. הוא הסביר :״נשיא
מצרים הוא כיום נושא דגל המחנה הערבי.
גישתה של ישראל, המקווה להיעלמו, איננה
מציאותית, ואף לא נבונה, אפילו מבחינת
האינטרסים של המדינה היהודית. כי לו היד,
עבד אל־נאצר נעלם כיום בענן, כפי שמייחלים
כל־כך הרבה שרים ישראליים — היה
ענן זה מורכב מקציני־צבא, אנשים שהיו
צריכים להוכיח עד כמה הם יותר קיצוניים
מן הנשיא המודח. המסקנה: אין פיתרון של
שלום, אפילו זמני, שלא יעבור דרך מו״ם
עם עבד אל־נאצר.״
והפלסטינאים? ״הם כוח הורם, לא בונה,״
ענה העיתונאי .״הם יכולים רק להפוך את
העמדה הנאצריסטית לקיצונית יותר, אבל לא
להביא לישראל תנאים טובים יותר. למרות
שבסופו של דבר, אין ספק שהם יהיו הקורבנות
האמיתיים של כל הסכם שלום, כפי
שהיו הקורבנות הראשונים של כל המלחמות.״
אסרן
לציה ככיוון ההסון .,מה תצטרך
לתת ישראל בתמורה לשלום?
כאן שונות גירסות השניים .״קודם כל —
לפנות את הגדר, המערבית וחלק ניכר מסיני״
אמר העיתונאי .״לאחר מכן, הפסקה
של מצב־הלוחמד, על התעלה, ולבסוף —
דה־אסקלציה, כלומר, אסקלציה בכיוון ה־הפוך:
ישראל תוציא, נגיד, חלק מכוחותיה
מאיזור פורט תאופיק. מצרים, כתגובה לכך,
תפרק חלק מן הסוללות שלאורך התעלה.
וכן הלאה וכן הלאה.
״אבל תמיד צריך לזכור: ישראל היא זו
שחייבת לעשות את הצעד הראשון. עד כה
יודעים הערבים שישראל מסוגלת לעשות, ביעילות,
את צעדיה — רק לעבר מלחמות
חדשות. צריך להרגיל את כל הצדדים שגם
הד,יפו הוא אפשרי.״
דעתו של הדיפלומט, לעומת זאת, היתה,
שלא די בפינוי רוב השטחים ״שיכללו, כמובן,
את ירושלים העתיקה. אין אפשרות
של שלום כל עוד מיסגד־הכיפה תחת שלטון
ישראלי,״ אמה•
ואשר לכותל — ״ניתן להקים בו מובלעת
ישראלית.״
אולם בעייה שונה שתצטרך למצוא את
פתרונה, בהסכם לקראת שלום מודרג מעין
זה, היא בעיית הפליטים של . .1948 אפשר
ליישב אותם בשיכונים בתוך ישראל, ואפשר
מחוצה להד אמר איש שיחי .״אולם דבר
(המשך בעמוד )23
* הדברים נאמרו לפני
אקצה.

התקרית באל-

ברגע שנפתחו הקלפיות — היה ברור
כי החל המיבצע הגדול של המנגנון המסועח
של המערך לסלה את תוצאות ׳הבחירות להסתדרות —
פרולווו דדוח

יומייםלפ ני הבחירות להסתדרות, הת־
׳־ כנסו בקפה הרלי בתל־אביב נציגיהן של
ארבע מבין הרשימות המשתפות בבחירות:
הליבראלים העצמאיים, העולם הזה — כוח
חדש, רק״ח ומק״י. על סדר־היום: לתאם את
מאמצי הרשימות הקטנות כדי לשמור על
טוהר הבחירות, ולמנוע זיופים בקלפיות.
הוזמנו יתר הרשימות הקטנות. נציג המרכז
החופשי השיב :״איננו מוכנים להשתתף
בשום מיבצע פירסומת של העולם הזה
— כוח חדש.״
נציג פורשי מפ״ם לא הספיק לקבל את
ההזמנה במועד.
נציג הרשימה הממלכתית הודיע שהוא ישתתף
בישיבה, אך מסיבות טכניות לא הצליח
להגיע אליה.

מה שנציגי ארבע הרשימות דיברו ביניהם
לא היה תלוש מן המציאות, אלא רק
הד לשמועות שרווחו בציבור על סכנת הזיופים.
שמועות בדבר מעטפות כפולות, ומתים
המופיעים ברשימות הבוחרים.
ארבעת הנציגים הסכימו שיש לשתף פעולה,
כדי למנוע זיופים ביום הבחירות. הם
ניסחו מודעה הקוראת לכל בוחר להסתדרות
לוודא שאמנם יימצאו פתקי־בחירד, של כל
המפלגות בתא הקלפי: ולהתנדב לשמש כמשקיף
בקלפי בה לא יימצאו נציגים של לפחות
שלוש מפלגות שונות.
אחרי שהושג הסכם, התחרטו הליבראלים
העצמאיים, הודיעו כי הם מבטלים את הסכמת
נציגם. על כן נכשל הנסיון הראשון
מסוגו בישראל לקיים חזית משותפת לשמי־

הודית אוטונסע׳ מחו-אניב נאת
עס הודעה רבותו מבוי להיות תנות הסתווות
רת טוהר הבחירות. אבל כמה מן המפלגות
הקטנות קיימו בכל זאת תיאום רופף ביניהן•
כי היה ברור להן, שהאוייב המשותף
לכולן הוא המנגנון העצום של המערך, שפשט
על כל הקלפיות.

דזח״ב גודש בכוח

וווקר המוענוח: קרניות רנוחויס ״(וונויס״.
שהצניעו במעטפות בנורות בוחני האוץ

^ ך, כרגע שנפתחו הקלפיות ברחבי ה־ארץ,
החלו זורמות ידיעות אל מטות הבחירות
של המפלגות הקטנות — וממטה אחד
למישנהו — על ליקויים חמורים בקלפיות
השונות.
׳•׳ בקלפיות מם׳ 36ו־ 37 בבאר־שבע לא
היו האותיות ש׳ .ו׳ ,ק׳ ,ע״מ. יו״ר ועדת
הבחירות הודיע שלא קיבל כמות מספקת
של פתקי המפלגות הקטנות, לכן לא חילק
אותם בקלפיות.
ב־ 16 קלפיות בהרצליה — לא היתד,
האות ש׳.
<#בקלפי מס׳ 18 בגעבתיים לא נמצאה האות
ש׳ .שלחו נערה שהביאה שישה פתקים.
אחרי כל הצבעה, קם אחד המשקיפים אל
מאחורי הפרגוד לבדוק את הפתקים. הוא
יכול היה בקלות לספור את הפתקים, ולדעת
אם הבוחר שזה עתה יצא, הכניס למעטפה
פתק ש׳.
#נוהג זה, של הצבת מספר קטן של
פתקים, שניתן לספור אותם בקלות, היה
נפוץ במיוחד בישובים קטנים.
*•:בקלפי מס׳ 39 בבאר־שבע לא הוצב
פרגוד, שיאפשר לבוחר ליטול בחשאי את
הפתק הניראה לו. יו״ר ועדת הקלפי השיב:
״אין צורך. כאן כולנו חברים!״
* בנס־ציונה, כאשר העיר אחד המצביעים
ליו״ר ועדת הקלפי שאין פתקי ש׳,
השיב היו״ר כי בכלל לא שמע מעולם על
רשימת ש׳.
בקלפי מם׳ 57 בתל־אביב, ברחוב אבן
גבירול, ביקש משקיף לבדוק את האותיות.
יו״ר הקלפי גירש אותו, החרים את תעודת
המשקיף שלו. כאשר הוזעק לשם ח״כ אורי
אבנרי, לברר את התלונה, ציווה יו״ר הוועדה
לגרש אותו בכוח (״זה עניין פנימי

שלנו!״) והתפתחה תקרית חמורה.

מתים הצביעו

^ ל הקלפי מס׳ ,125 בבית־הספר הכר־
\ £מ ל בתל־אביב, נ:כנסד. הגברת יהודית
אוטובסקי. היא ניגשה אל יו״ר הוועדה,
הציגה הודעה לבוחר ללא סינקם חבר.
היו׳׳ר מסר לה מעטפה ועמד להרשות לה
להצביע.
נציג העולם הזה — כוח חדש, עורך־הדין
אמנון זכרוני, שהזדמן שם בסיור ביקורת,
העיר ליו״ר כי מותר להצביע עם הודעה-
לבוחר רק בקלפי מ־וחדת. תוך ציון עובדה
זו על מעטפה: מעטפה זו עוברת בדיקה
מיוחדת, ורק אם מסתבר שלמצביע אמנם
יש פנקס חבר — נחשב הקול שלו כשר.
אבל כאשר המצביעה מודיעה מראש שאין
לד, פינקס חבר, ואיננה חברה בהסתדרות
— אינה יכולה להצביע.
היו״ר נכנע, והגברת אוטובסקי לא הצביעה.
אבל השאלה שחייבת תשובה היא:
כיצד קיבלה את ההודעה לבוחר, אם איננה
חברת הסתדרות בעלת פינקם חבר?
ככל שהתקדם יום הבחירות, התרבו
התלונות, הנסיונות הגסים לשלול מן המצביע
את זכותו להצבעה חשאית. כמה
רשימות ריכזו מספיק חומר כדי לערער על
חוקיות הבחירות במספר רב של קלפיות
— ואולי חוקיות הבחירות בכללן.
המערך, השולט בועדת הבחירות המרכזית,
והקובע את נוהלי הבחירות, היתמם
וניסה לתרץ את אי־הסדרים האלה בתירוצים
טכניים. אך האמת היא, שהמערך יצר
את המצב, בו ייתכנו זיופים ואי־סדרים.
עובדה פשוטה אחת מעידה על כך כאלף
עדים: העולם הזה — כוח חדש הציע, שחבר
הסתדרות יוכל להצביע רק אם יצטייד ב־תעודת־זיהוי
של המדינה. תעודה זו, למשל,
מוחזרת אוטומטית למשרד הפנים, ברגע
שבעלה נפטר. לא כן עם תעודת־חבר של
ההסתדרות. היא נשארת במשפחה — ואפשר
להשתמש בה להצבעה.
על בך השיב המערד: לא!
ביום שלישי זה הוברר גם מדוע: נוח
הרבה יותר למערך להשאיר פרצות בה
רבות המאפשרות לזייף ולסלף.

ראש־שבס של כבוד 2י£
כבר שרודהחוץ של ישראל. היא סיירה שם בלוויית

ילדה במידווס׳

בארצות־הברית: שמלת פליסה, סרטים בשערות.

דף מתון האלבום שלה, מימי בית־הספר. הוא נושא
תארין שנת הסיום .1916 :גולדה שלישית מלמעלה,
ותחת שמח כתוב :״הסובבים אותה יקראו אצלה את הדרכים המושלמות של הכבוד.״

חברים לכיתה

תמונה זו צולמה בפיקניק שערכו גולדה וחבריה
לתנועת־הנוער הציונית בחג השבועות.
ככולן ענדה זר־פרחים לראשה. כבר אז ניכרה בת תכונתה העיקרית: ארשת־הפנים הרצינית.

זו־פוחים בפיסניס

* * יששמע את גולדה וראה אותה בטל־ביזיה,
עוד לא ראה את הכל. כדי למלא
את החסר, הופיע השבוע אלבום מהודר, המספר
את סיפורה של גולדה — מעיר מולדתה
קייב ועד לראשות ממשלת ישראל.
לאורך האלבום פזורים סיפורים קטנים, מפי
גולדה עצמה ומפי קרוביה. על הפוגרומים,
היא מספרת :״היתה שמועה של פוגרום
בקייב( .אבא) לא עשה סידורים כדי לקחת
את המשפחה ולהסתתר הוא ניסה
לחזק את הכניסה לבית על־ידי קרשים על
הדלת. למזלנו לא היה אז פוגרום.״
ועל הרעב :״תמונה אחת נחרתה בזכרוני.
אחותנו הצעירה היתר, תינוקת, בת חצי־שנה
בערך. אמא בישלה דייסה. היה זה לוקסוס
גדול באותם הימים. אמא נתנה לי קצת מן
הדייסה ונתנה לאחותי התינוקת. היא גמרה
לפני, ואמא לקחה קצת ממני. אני זוכרת את
הזעזוע שעבר עלי, שלוקחים ממני את הדבר
הזה, שאני מקבלת לעיתים רחוקות כל

כאשר מלאו לגולדה חמש שנים, עברה
משפחתה לפינסק. האב השאיר שם את משפחתו,
ונסע לאמריקה לעשות קצת כסף.
נזכרת גולדה :״גרנו אז על־יד תחנת המשטרה,
ואני, ובעיקר אמא, היינו שומעות
את צעקות האימים של בחורים ובחורות
שהיו אוסרים אותם בגלל פעילותם הבלתי־ליגלית
ומכים אותם שם מכות רצח. באותם
הימים נכנסו קוזקים לפינסק. הם היו דוהרים
על סוסים, דורסים אנשים בדרך ומכים
מכות רצח כל בחור ובחורה שהיו מוצאים.״

האם כתבה לאב באמריקה, שעליו לקחת
אליו׳ את כל המשפחה. וכך הגיעה גולדה
למילווקי שבארצות־הברית. האב עבד כפועל
ברכבת, האם פתחה מחלבה וגולדה עזרה
בניהול החנות הקטנה. בגלל עזרה זו, היתד,
מאחרת לשיעוריה, ומחסירה ימים שלמים
של לימודים.
גולדה סיימה את לימודיה, התכוננה להיות
מורה. אבל לפני כן — היתד, עסקנית
ונואמת באסיפות פועליות וציוניות.
את בעלה מורים הכירה בעת ששהתה
אצל אחותה שיינה בדנוור, בהיותה בת .16
מורים היה אף הוא מהגר מרוסיה, מבוגר
בכמה שנים מגולדה, סוציאליסט, טיפוס אינטלקטואלי,
בלי מיקצוע, בעל הזיות וחסר-
פרוטה. גולדה התרשמה מאוד מידיעותיו הנרחבות
בספרות, הוקסמה ממד. שכינתה אז
״נשמתי היפה״.
ארבע שנים אחרי שנישאו — עלו ארצה.
הנסיעה מניו־יורק ארכה 54 ימים, במקום
.14 האונייה היתד, שבר־כלי, פרצו בה דליקות׳
הצוות שבת כמה פעמים, המכונות התקלקלו׳
המהנדס הראשי נרצח, ולבסוף עגנה
האונייה באלכסנדריה במקום ביפו. משם הגיעה
משפחת מאירסון ארצה ברכבת. אחרי
שהייה קצרה בתל־אביב (דירה עלתה אז
חמש לירות לחודש) ,הם התקבלו לקיבוץ
מרחביה.
נזכרת גולדה :״אני חושבת שהדבר שהכריע
לטובתנו היה הפטיפון שהבאנו אי-
תנו. היה זה הפטיפון הראשון בארץ בלי
ארובה, עם הרבה תקליטים, והוא עדיין נמצא
במרחביה.״
אחרי שנתיים, לא יכול היה מורים לשאת
את חיי הקיבוץ. הוא רצה לשוב לאמריקה.
כפשרה, עזבה המשפחה את מרחביה והתיישבה
בתל־אביב. היתד, זו התחלת הקאריי־רה
של גולדה כעסקנית־ציבור מובהקת.
בתחילת שנות הארבעים, התפרדה החבילה.
גולדה ומורים נפרדו. הוא המשיך את
חייו השקטים כמנהל חשבונות! היא ניהלה
חשבונות אחרים לגמרי — עם מדינאים, עם
אירגונים בינלאומיים, עם חברים־למפלגה.
עד שלבסות ד,גי1ור, אל המהות מם׳ .1

תמו

לוולווז 1

בחוף המערבי של
יעה גולדה בהיותה
יר ישראל, התקבלה

על־ידי ראשי המימשל, נכבדי המקום, חזתה במופעים שנערכו לכבודה
בהם היתה אורחת כבוד וכמו כן הוענק לה אז תואר ראש־שבט כבוד.
בתמונה: גולדה מאיר לבושה כמו האשה הליברית אשר אירחה או׳תה.

| ? 1ט [ 1ךךךוץ גולדה (מאבוביץ׳) מאיר (מאירסון) רצתה להיות
״1 1 1 1 ?״1
11 ! 4 1 1 1 / 1 1 • 11 111111 מורה, עם סיימה את חוק לימודיה. אולם אופייה
ומרצה הדריכו אותה אל המדיניות. בת 16 הכירה את בעלה, נישאה לו שנים לאחר מכן.

1.ת הנרורות

ב־ 24 בדצמבר 1917 נישאה גולדה למורים מאירסון. הוא היה
סוציאליסט אך לא ציוני. אולם התנאי שלה לנישואין היה ; התחייבות
בלו כחברים בקיבוץ מרחביה, חיתח גולדה אחת מ־ 3נשים בין 32 גברים

מתרגשת =;.י>ד״״.
היא נבחרה כמועמדת לראשות־הממשלה.

במיטבחה המפורסם, שהפך

111.17 אגדה בעולם. נאמר באל*
בום :״גם כראש־ממשלה לא זנחה את המיטבח.׳׳

חדש טפטמבר הוא חודש טפטמבור — כ לו מ ר חדש
טמבור. בחדש ז ה אנו מספ קי ם כ מו ת גדולה של
צבעינו המעולי ם. בחדש ז ה רבבות בעלי ב תי ם
בישראל צובעים א ת דירת ם ל הנ אתם והופכי ם
או ת ה לחד שה.
לצביעת דירתכם בדרך ה טו ב ה ביותר פנו לצבעי
מו מחהו הו א יבצע א ת העבודה לשביעות רצונכם.
א ם יש לכם תי קוני ם או צביעה של ש ט חי ם לא
מ סובכי ם אנ א שימו לב ל הו ר או תהב או ת:
מה להכין: צבעים תוצרת טמבור שאיו דו מהלהם
ביופים, ובמספר הגוונים ו ה סוגי םהמת אי מי ם לכל
מטרה. לצביעת קירו ת פנים אין כמו אמולזין
פל ס טי פ.וו.א. שקיים ב״ 47 גוונים מוכני ם לשימוש.
אמולזיו מדללי ם ב מי ם בלבד. אמולזין פל ס טי
פ.וו.א. נושם, רחיץ ואסת טי. לחדרי ילדי ם יש
לעבור בשכבה רא שונה עם גונדרול ולדלל ב־ס307
טרפנטין ואח״ כ שוב בשכבה אחת של אמולזין

פ.וו.א. טמבור.
לדלתות, ת רי סי ם וארונות, צבע ראשון סנטטי
טמבור. לצביעה עליונה סופרלק של טמבור המוגש
ב־ 32 גוונים נהדרי ם מוכני ם לשימוש, או בטמבור־תיי
ט ה מיו חדל תרי סי ם ו אינו מושפע מ קרני
השמש ומג שמי ם בחורף. עץ בלתי צבוע, יש למרוח
בשמן פשתן מדולל בכדי 3070 טרפנטין לפני
הצביעה בטופרלק.

להסרת סי ד לפני הצביעה יש לה שתמ ש בניר
זכוכית מ ס׳ .3ללטוש משתמ שי ם בניר זכוכית מ ס,
.2ללטוש צבע מבריק (לפני הצביעה העליונה)
מ שתמ שים בניר זכוכית מ ס׳ ו.
כתמי צבע: לאחר הצביעה יש לנ קו תכת מי צבעים
בטרפנטין או בנפט. כ ת מי א מו לזין וסופרלק
מנ קי ם במים. א ם התיב שו יש לנ קו תםבא צי טון
או בספירט.
מדללים ואביזרי עזר: מדלל אי די א לי הו א
ה ט רפנ טין של טמבור, המת אי ם לדלול רוב
הצבעים. א מו לזין פל ס טי פ.וו.א. מדללי ם אך ורק
במים.
שפכטל (מרית) למלוי ס ד קי ם לפני הצביעה.
החמ רי ם הדרושים: לק שפכטל, פל ס טו מרק, או
ק ל סי מו של טמבור.
מקל לבחי שת הצבעים תוך כדי צביעה, וכ מ ה
פ חיו ת נ קיו ת לצבעים השונים. עתונים י שנים
לכסוי הרצפה והר הי טי ם.
שימו לב: הו ר או ת השימו ש בצבעים של טמבור
ת מצ או על גבי ה קו פ ס או ת.
ייעוץ חינם: ייעוץ מקצועי חינ ם ני תן על ידי
המחלקהה מיו חדת שלנו שתייעץ לכם ו תענה על
כל שאלות צביעה מיו ח דו ת, ת.ד 668 .חיפ ה,
או ת.ד 507 .תל־אביב.
טמבור, לנוי ולהידור בכל חדש, ובעיקר בספטמבור.

במה צובעים: מברשות נקיות. ש ט חי ם ק טני ם
צובעים במברשת של ״ 1עד ״ .2ש ט חי ם גדולים
כגון דל תו תות רי סי ם במברשות של ״ 2עד ״.4
מברשות של ״ 3עד ״ 4או גלילים, מ ת אי מי ם
לצביעת קי רו ת באמולזין.

נ1כזבוו־ 13

במדינה

(המשך מעמוד )18
אחד אי־אסשר להגיד והוא — ,זה לא מעניין
אותנו, גם בעיראק נישלו יהודים׳.״
עצם לאירגוגי־הטרור. ברור, לדעת
בני־שיחי, שאם נשיא מצרים יסכים לשלום,
יצטרך להשליך עצם לעבר אירגוני־הסרור.
לא כדי להפסיק לחלוטין את פעילותם —
דבר זה הינו בלתי־אפשרי, לדעת שני בני־שיחי
— אלא כדי להגביל כמה שיותר את
תמיכת ממשלות־ערב בשרידי האירגונים שיוסיפו
להילחם בישראל בתקופת ביצועו של
הסכם מודרג מעין זה.
עצם כזו יהיו הפיצויים והעזרה לשיקומם
של הפליטים, ופינוי הגדה המערבית.
,אולם העיקר,״ הטעים הדיפלומט לסיום,
,אם ישראל באמת רוצה בשלום — היא
חייבת לעשות כל הדברים הללו בסודיות
מוחלטת, בשלב ראשון, ולנהל את המו״ם
בהשתתפות צד שלישי, פחות לוחם.
״בתנאי שאכן היא רוצה בכך.״

פשעים
לא ת שדת פדוצות
גבר בעל חזות תמימה עמד השבוע בפני
בית משפט השלום בתל־אביב. הופעתו על
דוכן הנאשמים העלתה פליאה בלב הצופים,
וייתכן שאף בעיני השופט עצמו. תובע המשטרה
נראה פחות תמה: העבירה בה הגבר
התמים נחשד לא היתד, תמימה כלל ועיקר.
ראובן סומרלי נחשד, לדברי בא־כוח המשטרה,
באחת העבירות הפחות סימפטיות:
שוד פרוצה. לדברי התביעה יצאו סומרלי
וחבורה מידידיו למסע־תענוגות בכביש חיפה.
בדרכם הבחינו בקבוצת פרוצות, המאכלסות
קטע כביש זה בשעות הערב.
החבורה עצרה ליד הבחורות, בחרה באחת
מהן, ולאחר שגמרו על המחיר, יצאו בצוותא
לחוף תל־ברוך. על שפת־הים באו
יושבי המכונית, זה אחרי זה, במגע עם הבחורה.
גם ראובן סומרלי, כמובן. אחדי ששכב
איתה, שילם סומרלי לפרוצה את הסכום
המוסכם. אולם ברגע שזו הכניסה את
הפדיון לארנקה, זינק סומרלי, חטף ממנה
את ארנקה, קפץ לתוך המכונית, ויחד עם
חבריו נמלם מן המקום. לפרוצה הנדהמת
והזועמת לא נותר אלא להיחפז לתחנת המשטרה
הקרובה ביותר.
זונה שוותדכויות המשטרה פתחה
מייד בחקירה, וכעבור יומיים היה סומרלי
בידיה. בבית־המשפט הכחיש סומרלי הכל
מכל בכל, טען שלא היו דברים מעולם״.
למרות זאת, ציווה השופט בורים רפפורט
לעוצרו לשלושה ימים, ורק לאחריהם שיחררו
בערבות אלף ל״י.
סומרלי עזב את בית המשפט אבל וחפוי
ראש. הופעתו הבוטחת מלפני שלושה ימים
נעלמה כליל. מן הסתם הספיק להרהר בשאלה,
באם כדאי להסתמך על מעמדה הבלתי-
חוקי של פרוצה, כאשר באים לשדוד אותה.
לפי הבעת פניו, היתד, מסקנתו שלילית.

,,לא רוצה מחיאות-כפילם -רוצה שהקהל יחשוב״ אומר יוצרו
של מחזה ישראלי חדש, מדהים ומהמם, אשר מוקיע את השיטה
בה מבססים מישטרים שונים ושליטים למיניהם את שילטונם

הנו צ ה 11139

^ י 8י י 88יייי :3

די ד 3רטונם ו 3א1ו
ץ ה אינו מחזה. זו אינה הצגה. אבל
| כוח הכוח המועלה עתה בתיאטרון בימות
אינו זקוק להגדרה. אפשר להתווכח אם זהו
תיאטרון מחאה או מסכת פוליטית. אבל אין
כל ספק שזהו התיאטרון בהתגלמותו, המעניק
חווייה בלתי צפוייה, מהסוג שהתיט־רון
הישראלי לא זכה לה מזה זמן רב.
מבחינת הנושא מבוסס כוח הכוח על משפט
הרוזנברגים — יוליום ואתל רוזנברג,
שני היהודים האמריקאים, שהואשמו בתחילת
שנות ד,־ 50 במכירת סודות האטום של
ארצות־הברית לברית־ר,מועצות. הורשעו בדין
והוצאו להורג על הכיסא החשמלי. מבחינת
התוכן מורכב כוה׳ הכוח מאוסף של
תעודות, נאומים, ידיעות ומאמרים בעיתונות,
בתוספת שירים בסיגנון נאיבי. מבחינת ה־

שאיני רואה פסול באמנות המתארת מציאות
זו, אלא שאני סבור שזו חובתה לעסוק בה.
אינני חושב שהצגה העוסקת בנושא פוליטי
סוציולוגי שונה מכל תיאטרון אחד,
אני מאמין שהיא מספקת את הבידור התיאטרוני
האמיתי. משמעותו של הבידור אינה
רק לצחוק. להבין דברים, להתקדם לאורך
התהליך של ההבנה — גם זה בידור. למעשה,
זאת היא הצורה היסודית ביותר של
בידור, התמימה ביותר. זהו הבידור הראשוני
של כל ילד.
ילדים הם סקרנים ותאבים לדעת. אין להם
בידור טיוב יותר מאשר להבין, לדעת איך
מכונה פועלת. הצרה היא שהמבוגרים עייפים
כבר מלעסוק בסוג זה של בידור.

ך* הצגה מכופפת על פרשת דירוזד
( 1ברגים. אומרים שזה עניין ישן ובלתי־אקטואלי.
אולי פרשת הרוזנברגים עצמה
אינה אקטואלית, למרות שבשנים האחרונות

עבוד שמונה שעות /טלוויזיה — ארבע
שעות / :קנה ביתו הקם משפחה! /כבז׳
את מעסיקו!
הנושא האמיתי מאחורי פרשת הרוזנבר־גים
הוא המאבק לחופש, וזד, הנושא המעניין
אותי בתיאטרון ובקולנוע. השימוש
באמצעים התיאטרליים מאפשר למתוח ביקורת
על מיבנה המציאות.
בסוף הצגת כוחי הכוח קושרים השחקנים
חבלים למיפלצת המסמלת את שתי מעצמות
העל, מניחים את קצות החבלים על הבמה
אל מול הקהל ויוצאים. אילו יכולתי, הייתי
משאיר את השחקנים עם החבלים ביד שיחכו
ויראו מה יקרה. היית מסיים כך את
ההצגה, כי סוף של יציאה מהבמה אינו לרוחי•
יציאה כזו מעוררת את הקהל למחוא
כף. אינני רוצה שימחאו כפיים בתום ההצגה•
זה פשוט לא נכון בהצגה כזאת. הייתי
רוצה שהצופים ימשיכו לשבת באולם, לדבר
עם השחקנים ולהתווכח, או שיילכו הביתה
ויחשבו, בלי למחוא כף.
ני תושב ארעי בארץ. נולדתי וגדלי
תי באיטליה. המחזה שלי, כוח הכוח,
עוסק בפרשה שהתרחשה בארצות־הברית.
למרות זאת אני חושב שזהו מחזה ישראלי.
אינני רוצה לומר בזאת שבישראל קיימות

אהבה לכל החבדה
כהן בכיר הוא בחור שחרחר ויפה־תואר.
גם סיגנון־הופעה יש לו: הרושם שהוא עושה
— בעיקר של בחורה — הוא של גבר
עליז ופזרן, שהפרוטה מצוייר, בכיסו. התוצאה:
בנות המין החלש נהגו להימשך
אליו כזבובים לדבש.
אחת מהן היתד, נם גיזלה הרשברג, נערה
צעירה ותמימה. בכיר הביר אותה במסיבה,
הזמינה לבילויים בדיסקוטקים ובשאר מקומות
הבילוי בתל־אביב ויפו. הוא גם טרח
להוכיח לה את אהבתו, ולספר לה עד כמה
היא חשובה לו וכו׳ ,כפי שגברים אומרים
לבחורה בלילות ירח.
לעכוד קצת הזנות. הופעתו הפתאומית
של בכיר על ספסל הנאשמים הצביעה
שמלבד אהבה ונישואין, הציע בכיר ל־גיזלה
כמה דברים נוספים.
לדברי תובע המשטרה החל בכיר לשכנע
את גיזלה שיש לו הרבה הוצאות עליה ולכן
היא צריכה לעזור לו בפרנסה. הצעתו:
לעבוד בזנות. גיזלה התנגדה בתוקף,
ביחוד שאין מיקצוע זה תואם את מעמדה
בעתיד כאשתו של בכיר. אולם בכיר עמד
על שלו. הוא הביא חבורה של גברים אל
חדרה, ציודה עליה לשכב איתם.
גיזלה לא היססה הרבה, עזבה את המקום
ישר לתחנת המשטרה הקרובה.
בעיקבות כך נופש עתה בכיר היפה בבית
סוהר, למרות טענותיו כי כל סיפורה
של גיזלה מצוץ מן האצבע. השופט העדיף
להאמין לגירסה שלה על המיקרה.

מנגנון החושן־

צוות שחקני הצגת כוח הכוח
במסיכות על פניהם. המסיכה
חסרת הזהות מסמלת את אמצעי הדיכוי של המשטר המדכא

מישחק — מוגש החומר על הבמה בידי קבוצה
של 8צעירים, רובם בלתי ידועים ובלתי
מוכרים, המופיעים בסימון הניכור הברכט־ייני,
מחליפים דמויות ותפקידים ומגובשים
כצוות שאין בו אף צרימה אחת.
כדי לחוש את עוצמתו של כוח הכוח צריך
לראות אותו. האיש שיצר יצירה תיאטרונית
מהממת זו הוא ז׳ילברטו טופאנו, איטלקי
צעיר שהתיישב לפני שנה בארץ, נשא אשה
ישראלית והספיק כבר לביים כאן את ספון
דיבר בתיאטרון בימות ואת הסרט הישראלי
מצור. ז׳ילברטו הוא האיש שכתב וביים את
כוח הכוח.

ך * ס בי ר ז׳ילברטו את האספקטים חשו}
| נים המתעוררים למראה ן זיאטרונו:
בן־האדם הוא יצור פוליטי. אמן הוא קודם
כל בן־אדם, ובתור שכזה גם הוא יצור
פוליטי. האמן מייצג לא רק את עצמו, אלא
את הקולקטיב, את הקהילה, ויש לו אחריות

קולקטיבית.
מאחר שהמציאות שלנו פוליטית, לא דק!

שירותי הביטחון, הבולשת, מערכת׳ השיפוט — הכוח חסר הפנים
והאופי המדכא את חופש הפרט. במישטר הדמוקרטי המערבי מוסווה
הכוח המדכא בתוך

נכתבו עליה מספר מחזות בצרפת, באנגליה
ובארצות־הברית. אבל כסמל היא עדיין אקטואלית.
קודם כל, אקטואלית לגבי ארצות׳
הברית עצמה — אז התרחשה הפרשה על
רקע מלחמת קוריאה וכיום קיימת מלחמת
וייט־נאם — והשימוש בכוח מצד השלטון
כדי להשיג את מטרותיו קיים גם כיום, אם
כי באמצעים שונים.
אבל הנושא הוא אקטואלי לא רק מפני
שהוא יכול לחזור בכל רגע, ובכל מקום,
אלא מפני שהוא כבר קיים. הבלוף של צורת
השלטון המכנה את עצמה דמוקרטיה נעשה
ויותר ויותר ברור. זוהי השיטה של הכוח
במערב. במזרח, בארצות הקומוניסטיות, השיטה
היא ברוטאלית וגלוייה. במערב השימוש
של השלטון בכוחו לשם דיכוי הוא
מוסווה — באמצעות המעגל הבלתי ניתן לפריצה
של אמצעי הייצור ואמצעי השיווק,
כמו שאומר שיר אחד בהצגה:
אל תשאל שאלות! /כבד את השלטונות!
/אל תחשוב, חושבים בשבילך! /אל תת־חוב
את אפך.

כיום סכנות לתופעות כמו המק־ארתיזם. אם
היו מתעוררות סכנות כאלה בחברה הישראלית
— אינני מאמין שהיו מצליחות. חוש
הביקורת של הישראלים הוא חזק מדי והם
לא היו מרשים זאת.
גיבורי המחזה, כמו גיבורי הפרשה במציאות,
הם יהודים. לא רק הקורבנות־הרו־זנברגים,
אלא גם עדי־השקר, התובע והשופט
— כולם היו יהודים. העובדה שהקורבנות
הם יהודים ושהמשיטר השתמש ביהודים
כדי לחסלם, היא רבת משמעות ועוזרת
להבין את מה שמתרחש במישחק העולמי
הכללי.
אבל לא זה מה שעושה את המחזה ישראלי.
הנושא הוא אוניברסאלי. אבל העובדה
שכתבתי אותו כאן בישראל; העובדה שאשתי
שהיא ישראלית עזרה לי בכתיבתו;
העובדה שעבדתי על המחזה וליטשתי אותו
עם שחקנים ישראליים, העובדה שעבדתי בשיתוף
פעולה עם מלחין ישראלי, יוחנן
זראי — לכל אלה היתד, השפעה מכרעת על
אופי המחזה וצורתו.

שערורייה בדיסקוטק סטודנטים ״המפגש״ * הם-
סיבה הגדולה של הצנחנים • חיל האוויר מגלה את אירים

טבילת האש
של הנסיסת

המראיינים אם עכשיו, אחרי שמצאו את אירים׳
הם רוצים לשאול אותה עוד משהו.
ואז התחילו החיים הקשים: בת כמה את?
(השאלה הכי נשאלת בכל הערב) מה, רק
עולה לחמישית? שאל בייאוש השני, והתאו־
לרקוד בשת> ח תונו ת
שבוע נערכה הצגת המאה של לא
} | ביום ולא בלילה במועדון צוותא. אם לא
ביקרתם שם מזמן, כדאי שתדעו שממועדון
צוותא הישן נשאר רק השם. במקום מועדון,
זה עכשיו אולם תיאטרון, לא נוח במיוחד,

18 תכן שלא קל להיות מכוער או עני או
1טיפש, אך את מי זה מעניין. העיקר שגם
לא קל לא להיות יפה או עשיר או חכם
או מפורסם. כל מי שמבין בזה אומר ככה.
השבוע למדו את השיעור הנסיכות אירים
וריקי וסגנית הנסיכה ציפי, אשר לראשונה
מאז זכו בתאריהן, הופיעו בפומבי, בתוכנית
הרדיו האדם השלישי של גלי צה״ל, שעורך
אבינועם קורן.
במיקרה של הנסיכות, האדם האמיתי היתד,
אירים, וציפי וריקי היו המחליפות שלה, וכל
העסק התקיים בבסיס חיל־אוויר אי.
בחלק הראשון מצא הצוות את גילה
גולן וכו׳ שקיבלה נשיקות אפילו מן

אירים

שש רק כשריקי סיפרה שהיא כבר בת .17
האם התואר לא מפריע לך אצל החברות
שלך? שואל השלישי את איריס.
זה תלוי בהן, באה התשובה, אני לא מרגישה
למעלה מהן. ואחרי כל זה לא מצאו
מה לאחל לה, חוץ מהצלחה בלימודים.

ברנשטיין כהן: כמה מילים
העורך ואשתו שולה חן, אבל לכבוד הנסיכות
הורידו אותם מהבמה ובמקומם העלו
שלוש נפשות טובות מן הקהל.
המראיינים ניגשו ישר לעניין: איפה את
גרה? בת כמה את? ועוד כל מיני שאלות
לספק את סקרנותם האישית.
הפרגוד סולק, ועזריה רפופורט שאל את

גילה גולן: נשיקות מאבי ושולה

גי״גנס בונדושוחי והמפגש׳

יפהפיה אלמונית: את הפילם

ך* א יד! יינו מטרידים אתכם בצרות ה/אישיות
שלנו, שנאמר ילצ״ם, לולא היה
לצרות גם מוסר השכל.
ומעשה שהיה, כך היה:
בליל שישי יצאנו כדרכנו לרחרח במועדוני
הלילה ובדיסקוטקים למיניהם, כדי לספר
לכם אחר כך מה הרווחתם ומה הפסדתם
— בעיקר מה הפסדתם — ואולי גם לצלם
איזו נערה יפה, שיהיה נעים להסתכל.
וכך, כשליבנו רוחש אך טוב וחסד לכל
ברואי עולם, כולל הולכי על שתיים, נכנסנו
לדיסקוטק הסטודנטים המיפגש, תוך תאווה
עזה ללמוד איך מבלה את זמנה האינטליגנציה
הצעירה.
הדבר הראשון שבלט לעין היתד, נערתי־חמד,
שפשוט בושה לשמור בסוד, ובתמימו־תנו
האופיינית שלפנו את המצלמה והתחילו
הצרות.
עלמת־החמד כבר עמדה בפוזה, הפלאש
כבר הורם, ופתאום אנו רואים דרך העדשה
גברת אחרת, שהתייצבה כארי מול העדשה
והכריזה:
״אסור לצלם פה!״
לא הספקנו לשאול למה ומדוע, מפני שהגיע
בעל המועדון, אריה רפאלי, והוביל
אותנו החוצה. לידר ביטחון הוריד את העדשה
מעל המצלמה שלנו, חסם את היציאה
ובפוזה ג׳יימם בונדית הכריז :״את הפילם!״
אזרנו את כל כוחנו הנשי וניסינו לפרוץ
את המחסום, אבל איפה — הגברא רבא
חסם את הדרך, כאילו שאנחנו גנבנו לו את
העדשה ולא הוא לנו
בטון מאיים הוסיף :״אני אקרא למשטרה.״

אמרנו בנימוס :״יופי.״ וישבנו לחכות! .
רבע שעה, חצי שעה, שעה, ואנחנו עוד
יושבים, בלי עדשה, והדרך לחופש חסומה.
בינתיים, כדי שלא נשתעמם חלילה, חילק
לנו בעל הבית מחמאות, כשהוא נעזר לצורך
זה בשותפיו ובשתיים מידידותיו, משולה־

מפקח ארזי: עדשה וטרמם

אבל עסוק מאוד. כרגע, למשל, רצות בו כעשר
הצגות בבת אחת, ובלילות שישי ושבת
מתקיימות גם הצגות חצות.
בפואייה לא משחקים יותר שח ולא דנים
על בעיות העולם כמו בימים ההם, אלא מקסימום
שותים משהו בין מערכה למערכה
ורצים לתפוס כיסא, כי המקומות באולם
אינם מסומנים.
אבל נחזור להצגה ולמה שקרה אחריה.
מפיקת ההצגה, אורה יריב, ערכה למשתתפים
מסיבה קטנה בפואייה. במסיבה שתו מיץ
ויין ואכלו עוגות ומרים ברנשטיין־כהן אמרה
כמה מילים, ולכן קשה היה להבין מדוע׳

בות ועל סף היסטריה, שרק חיכו להזדמנות
לעבור מדיבורים להגשמה מעשית.
לא נחזור על המונולוגים הנ״ל, כדי לא
לפגוע בריגשותיכם העדינים. נציין רק שהתייחסו
לצורתנו, אישיותנו, הורינו והורי
הורינו וכמובן לרמת המוסר הירודה שלנו.
ג׳נטלמן נוסף מידידי המקום וממוקיריו
הציע בפשטות :״מה הבעיות? נוציא לה
את הפילם בכוח, ודי.״
אל תחשבו שבמשך כל הפעילות הזאת
ישבנו בשקט, זה בניגוד לאופי שלנו. כל
אימת שאיזה אינטליגנט צעיר יצא מן הדיסקוטק,
התקרבנו למחסום בצורת מר אריה
רפאלי וביקשנו :״אנא, טלפן למשטרה.״
וכאן מגיע מוסר ההשכל:
אולי עברתם פעם נסיון דומה. אנו מקווים
שלא, ולא מאחלים לכם שתצטרכו פעם איזה
שרות קטן מזולתכם, מפני שלזולתכם אין
זמן לעניינים כאלה.
איש לא הסכים לטלפן למשטרה.
הם לא מחפשים להם צרות. הם לא
רוצים להסתבך. מה פתאום לטלפן למשטרה
כשבחורה כלואה בדיסקוטק מבקשת אותם?
לא מעניין אותם חופש הפרט, שום דבר
לא מעניין אותם. פרט, אולי, לאישיותם העלובה.
אז שתדעו למה לחכות מהאינטלי־מציה
הצעירה. בכל אופן, מזו המסתובבת
בדיסקוטק המיפגש.
נוסיף רק שלבסוף הצלחנו להתפלח משם
ולהזמין את המשטרה. הגיע המפקח מרדכי
ארזי, שהחזיר לנו את העדשה, את השקט
הנפשי והסיע אותנו הביתה.

קולנוע סרטים רצח מוסרי

אלי ואמנה: חיבוקים במקום הנכון

המשימה הקשה נתל־אביב, תל־אביב).
האדם המודרני לא יודע כבר מה זה בדיוק
רע. עולם הערכים הברור והמוגדר התערער,
והוא עומד מבולבל מול מה שהיה פעם רע
ומר, שהיד, פעם טוב, והיום הוא לא זה ולא

הבום השולח את ג׳יימם קובורן לסידרת
רציחות בשכר, מביע את הדברים הללו בחיוך
מקסים, בפנים מרתקות ומעוררות
אמון, כשבעיניו מבט חביב ונעים של איש
נחמד ונוח לבריות .״כן, זה רע לרצוח׳״
הוא אומר ,״אבל לא עד כדי כך רע.״ או:
״כן, זה טוב לאהוב, אבל לא עד כדי כך
טוב.״
פעם רצח היה פשע איום, ומזוויע. היום,
בעזרת הטלוויזיה והעיתונות, האדם רואה
רציחות יומיומיות, והן מקבלות גושפנקה
מערכים צודקים המצדיקים אותו. והאדם מתרגל,
וההרגל הזה הכשיר אותו לרציחות
המוניות באושוויץ, ויכשיר אותו לעוד׳רציחות
המוניות בחלקי עולם אחרים.
הרעיונות הללו מובאים בסרט בעזרת מונולוגים
מעניינים, ובעזרת תיאור חייו של
ג׳יימם קובורן, הרוצח השכיר, העושה את
מלאכתו בצורה נקייה ושקטה, ללא כל מתח
והתרגשות.
אבל חייו של הרוצח השכיר אינם כה
מעניינים כמו הרעיונות אותם באו לגלם.

הסכים וגם לרצות לשחק בסרטים המתרחשים
בארץ ומוסרטים בארץ. כך יצא לנו
לראות את רומי שניידר ואת מריה של, ברגעים
האחרונים לפני היעלמותן לתוך הנצח.
כך ייצא לנו לראות, כנראה, בקרוב, את
ריצ׳ארד האריס, בסרטו של אורי זוהר,
בלומפילד, ואולי גם את ג׳ורג׳ סגל, בסרטו
הבא של אורי זוהר, לפי תסריט של רבקה
כהן, והבשורות המשמחות הללו מביאות
תקוות גדולות לליבו של כל ישראלי גא המתעניין
בסרטים.
כך קרר, שאחד התסריטאים הגאים שלנו
ישב וחשב שלמה ג׳ורג׳ סגל וריצ׳ארד האריס
כן, ומרצ׳לו מסטרויאני לא? הוא כתב
לכוכב האיטלקי מכתב, וגם צירף אליו תסיים
על שני ג׳יימס בונדים, האחד ישראלי
והאחד ערבי, המתחרים ביניהם על כורים
אטומיים ועל מדענים גרמניים ועל כל מיני
דברים דומים.
השבוע הוא קיבל תשובה אדיבה מאוד, החתומה
על־ידי השחקן עצמו, ובתשובה כתוב
שהשחקן קרא את התסריט, והתסריט מצא
מאוד חן בעיניו, והוא היה מאוד רוצה

סלונים וזרצקי: חתונה שניה בפאב
השחקן אלי כהן כל כך עצבני.
הסתבר שאלי לא היה עצבני בגלל היין,
או העוגות, אלא מפני שקשה לבן־אדם לרקוד
בשתי חתונות, ובמיוחד כשאלו הן החתונות
שלו. וכשהחתונה השנייה כבר מוכנה בפאב,
בראשות המפיק מוטי סלונים והבמאי
יונה זרצקי העומדים להפיק את ההצגה הזו
בצורת סרט, ושלכבוד הסרט, שעדיין לא
נולד, הזמינו את אלי ואת שאר השחקנים
למסיבה השנייה הזו, בפאב.
טוב, בסוף הצליחו אלי ואשתו אמנה להשתחרר
איכשהו, ולהגיע כל עוד נפשם בם לפאב.

התיישבו לתפוס נשימת אוויר, והאזינו
^ עם היה כבוד לחופש הפרט. אפילו
24 הרצל אמר: אם תרצו — אין זו
אגדה. לא רוצים — לכו לקולנוע, שחקו
קלפים ותעשו מד, שמתחשק לכם. מאז

הרציוו 20 :כבשים בשר ודם

בקשב למרים ברנשטיין־כהן, שאמרד. במה
מילים.
אחר־כך הסבירו המפיק והבמאי שעלילת
ההצגה תהווה רק כשלושים אחוז מעלילת
הסרט, וכר, אבל אלי כהן כבר לא היה שם
באופן רוחני. הוא היה עסוק בלחבק את
אשתו אמנה, ואם הייתם רואים אותה, הייתם
מבינים למה.
למען האמת, הם התחבקו כל כך משכנע,
שהבמאי והמפיק החליטו מייד לתת לאמנה
תפקיד בסרט, כחברתו של אלי, הנוטשת
אותו כשהוא מתעוור.
זה רק מוכיח שאין לך דבר קונסטרוקטיבי
כמו לחבק את האדם הנכון במקום הנכון.

יהורם גאון

מאושפז עד הסצינה הבאה
לבוא לישראל ולהסריט בה, אלא שלוח הזמנים
שלו תפוס לחלוטין עד סוף שנת
שבעים.
התסריטאי לא נואש. הוא אומר שבימי
השפע העכשוויים אפילו עם תשובה שלילית
משחקן כזה — אפשר להשיג משקיעים
ומממנים.
גאון בבית־חולים

יום סולדת ^ ד ת ׳
השתנו הזמנים. פרצו שתי מלחמות עולם,
קמה ההסתדרות, ואותנו לא שואלים יותר
כלום, אלא מאגדים אגדות, אם נרצה ואם
לא נרצה.
יש לנו אגדת יחידה , 101 אגדת אריק
שרון, אגדת משה דיין, המחלקה הערבית,
וכר. ומאז מלחמת ששת הימים האגדתית,
ישנם אפילו כמה אזרחים המתפרנסים מזה.
השבוע נכנס חלק נכבד מן האגדות לאוטו
שלהם ונסע לבקר את מאיר הרציון
האגדי באחוזת שושנה שליד כוכב הירדן,
מפני שגם לאגדות יש ימי־הולדת ויובלות.
לאגדות יש גם תיאבון בריא, ולכן, לכבוד
האירוע, נשחטו עשרים כבשים, וג׳קי מרקי
וציון מציון נסעו עוד קודם לכן להכין
אותם לכבוד 300 האורחים. למזון הרוחני
דאגו מיטב אמני ישראל, שישבו מסביב למדורה
לצידן של האגדות, אכלו ושתו ושרו
בצוותא שירי ניסטלגיה. יהורם גאון ניהל את
השירה בציבור, שייקר, אופיר, חווה אלבר־שטיין
ולהקת פיקוד דיזנגוף תרמו ממיטב
כישרוגם, אורי זוהר הצחיק ושולי נתן שרה
את ירושלים של זהב.
אחר־כך סיפרו צ׳יזבאטים, והציגו סקא-
צ׳ים, ובבוקר נסעו לשחות בכינרת, וחזרו
לתל־אביב עייפים, מאושרים ונקיים.
אלה שלא שחו, חזרו רק עייפים ומאושרים

מפטרויאני

תפוס עד .1970
הבעיות שיש לו עם נשים, התרכזותו בזונות
בלבד, עד שהוא מגלה את אשת חייו
(לי רמיק) ,אשר, עשירה ותמהונית, ההיסוסים
שהוא מגלה פתאום, לאחר שהתאהב,
ולאהר שהכיר את קורבנו האחרון, שהיה
בעבר רוצח שכיר כמוהו, המאבק המתגלה
פתאום בין היצר הטוב והרע, שלא היו קיימים
בו לפני כן, כל הדברים הללו ניתנים
בצורה מאוד לא מושלמת ולא גמורה, הגיבורים
אינם מתגלים, לא בפעולות ולא בדיבורים,
ואם מתעלמים מהם, נשאר הסרט
בגדר שיחה נעימה, המובאת על־ידי שחקנים
כישרוניים מאוד, ויכולה לרתק כל מי שאוהב
שיחות מעניינות.

סבבים

למה לא 7

ההתעניינות הגדולה שהעולם מתעניין בישראל
גורמת לכל מיני כוכבים גדולים ל־

מה קרה ליהורם גאון, מי פצע אותו?
מדוע הוא שכב יום שלם בבית־החולים אי־כילוב?
היו על העניין כל מיני ידיעות. המקורות
המוסמכים של בית־החולים איני׳
לוב; כלומר, האחיות, נהגי האמבולנס ונושאי
האלונקות, אמרו שהוא נפצע ממוקש
בעת ההסרטה. בדיזנגוף אמרו שמה שפצע
אותו זה פצעי־אהבה. שאיזו מעריצה אלמונית
התקיפה אותו בחשכת הליל. אמרו גם
שהוא סובל מעייפות, אחרי ההסרטה של
הפריצה הגדולה, ששם הוא מבצע תפקיד
מסובך, המורכב מהרבה ריצות ומאמצים פיניים.
בעצם,
לא היתר. שום כוונה שהדבר יוצא
לרחוב הרחב. אבל זה הוצא בעזרת בחורה
דיזנגופית, שבאה לבקר את האמא שלה חו-
לת־ד,כליות, ועברה במיקרה דרך חדר העזרה
הראשונה.
״ראית מי שוכב שם?״ היא שאלד,
את האמא שלה, שבקושי ידעה איפה היא
עצמה שוכבת .״יהורם גאון!״ הבחורה הביאי׳
את הידיעה לדיזנגוף, ונהגי האמבולנס
והאחיות העבירו לשם איכשהו גם את ה-
שיפוצים והתיקונים של אותה ידיעה מרעישה.
האמת
היא שיהורם גאון שכב בבית־ד,חולים
אינילוב לא יום אחד, אלא יומיים. והאמת
היא, שהוא היה באמת פצוע, ואפילו
די קשה, אבל כל זה רק לצורכי הסרטה,
מול המצלמות שצילמו את הסצינה הראשונה
של הסרט, בה הוא עוזב את בית־ד,חולים
כדי להצטרף למיבצע הפריצה לכלא הסורי.

אנשים

תיאטרון בימות מציג

בוו הבוו
הטיפוס האהוב על שרותי הבטחון

לא שומע, לא רואה, לא מדבר
״פונדק

הכרם״

בהנהלת

ברניצקי אליהו
מבחר מאכלים
מזרחיים ואירופאיים
ת״א רה׳ רבי מאיר 12
טל 54203 .

!:סחירים גבוהים

מלוה קליטה

!טיף 1 1 ! 1 1

למלונות וקיבוצים
מערכות הגברה
למיקרופונים,
מוסיקת-
רקע וכר.

1968 0 ׳.
ללהקות ציוד שירה
ונגינה

הטבוע יצא לאור טפר אקטואלי ביותר.
העיתונאים
הר-גיל ליקטו, תחת הכותרת ״אוצר

״ צוה ״ שד׳ רוטשילד 13
תל־אביב, טלפון .54931 :
8.30 בבוקר עד 6בערב.

אשחר ברחה?
הילדים בצבא?
ואתה צריד לצאת?
התקן מזכירה אוטומטית בביתך
בצורת מכשיר תשובה אוטומאטי
לטלפון(גם בשימוש של
משרד הדואר).
טלפן למס׳ 244118 בשעות הלילה
ותראה איך העסק עובד.
דרושים סוכני אלקטרוניקה
להפצת המכשיר וזנ״ל.

רדיו־דוקטור -

מנהיגי מפלגת העבודה אינם מסתפקים
בנצחונם הגדול על שר הביטחון משה
דיין, שנכנע ולא פרש ממפלגתם. כשהופיע
השבוע שר־החוץ אכא אכן בפני
תא הכתבים לענייני מפלגות, אמר בליגלוג:
.התרשמתי תמיד שרעיון הפרישה לא עלה
על דעתו של דיין באופן רציני.״ וזאת אף
על פי ״שהמפלגה לא קיבלה בנוסח המצע
את ניסוחיו של דיין בכמה עניינים יסודיים•״
המשיך אבן וכירם :״הוחלט, בניגוד
לדעתו של דיין, שלא לנטוש את הקביעה
של גבולות מוסכמים ובטוחים. לא נתקבלה
הצעת דיין לשילובם הכלכלי של תושבי
השטחים, ולא נתקבלה הצעתו להחיל את
המשפט הישראלי על השטחים מתברר
שהתפוח באמת אינו נופל רחוק מהעץ.
אחרי שעוזי כרעם, בנו של ח״כ משה
כרעם, יו״ר סיעת המערך בכנסת, הגיע
לתפקיד מזכיר המישמרת הצעירה של מפלגת
-העבודה, נתקנא בו מאיר משל,
סטודנט לכלכלה באוניברסיטת תל־אביב
ובנו של ראש המחלקה לאיגוד מיקצועי
בהסתדרות, ירוחם משל, שהחל גם הוא
מגלה פעילות פוליטית. צעדו הפוליטי הראשון:
ראיון למוסף הבחירות של המערך,
באמת, בו הוא מודיע מדוע הוא מתכוון
להצביע דוזקא עבור המערך. י • אחד
שכבר גילה פעילות פוליטית אבל נכשל
בגלל שיקולים מוטעים, הוא ח״כ אמנון
לין. אחרי שלין, הנשוי לבתו של אכא
חושי המנוח, הופיע בכנס חברי רפ״י
לשעבר שנערך לפני כחודשיים בסינרמה,
החלד. קרנו יורדת בעיני צמרת מפלגת העבודה.
לכן פנו כמה ידידים של משפחת
חושי לשר העבודה יוסף אלמוגי וביקשו
ממנו שיפעל כדי שלין יופיע כנציג חיפה
ברשימת המערך לכנסת השביעית, לצד אלמוגי
ומשה ורטמן. אך מנהיגי העבודה
אינם נוטים לסלוח לחבר שסרח ולא מתלהבים
לשבצו ברשימה מפקד המחוז
הדרומי של משטרת ישראל, ניצב שאול
תזוליו, עובד קשה. לכן מלחשים בצמרת
המשטרה כי הוא המועמד הבא לתפקיד
מפכ״ל המשטרה, אחרי שיפרוש המפכ״ל

תם לוקחים ברצינות
את הבדיחה הפוליטית

נם 1964

מלוה בטחון

מי הדוד
במיטה של אמא?

אורי סלע ושרגא

אי ו
אני מצביע -

בעיות!
(סווייס)!,

מוצר הפלא המהפכני המכנים את האושר לביתך,
תמורת 10ל״י במיכל שמספיק לחצי שגה לפחות!
?£ח\\ —5סוויים מנקה הכל: בדים, בגדים, טפטים, ריפוד,
רצפות, קירות, כיורים, כיריים, כתמי זיעה, שומן וסתם
לכלוך, ואפילו את מנוע המכונית!
טלפני ,624983 או כתבי לת.ד 29232 .ת״א, והסוכן יבוא לביתך.

סוד הנקיון! 5^ 1?£ :

שרות להקלטה ישראלי
רחוב שלום־עליכם ,18 תל־אביב

מלקט סלע
המנוי
קיבלת חשבונך,
פרע נא
אותו בהקדם.

.העולם הזה״ ,שבועוןהחדשותהיש רא ל י •
המערכת והמינהלה: תל־אביב, רחוב קרליבך ,12 טלפון ,260134
תא־דואר • 136 מען מברקי: עולמטרם • בית־דפוט משה שהם
בע״מ, תל־אביב, רה׳ סין • 6גלווות: צינקוגרפיה כספי בע״מ •
העורך הראשי: אורי אבנרי • המוציא־לאור: העולם הזה בע־מ.

הבדיחה הפוליטית״ ,ב״ 300 עמודי בדי חות
פוליטיות• חרוצה לצחוק, יבול בלב
טקט לצחוק מהבדיחות. הרוצה לחטוב
קימעח, יכול לגלות בספר זח מדריך
טימוטי לבוחר הקטו, לקראת הבחירות
לכנסת הבאות עלינו לטובת. והרוצח
1י די ל
סי מו סוו.
להיות

לה, קיבלה מהם תרמיל של פגז שחרותות
עליו המילים :״לשירלי שמידט, בעלת לב
של פז, שהביאה לחיילים מוראל ששווה
זהב, אלפי תודות מחיילי היחידה.״ י •
בצורה מקורית יותר חונך השבוע עורך־
הדין ובעל הדיסקוטקים מאיר זיו את
הדיסקוטק החדש שהוא פותח. הוא מת״
כוון להעלות בערב הפתיחה את תיאטרון
הג׳ז של הרקדן־כוריאוגרף שמע ון דרי,
שאחד הקטעים שבו מתאר את מאבק הצנזורה
בעיתונים. הביטוי למאבק ניתן בהופעותיהן
של שתי רקדניות עירומות — אבל
עירומות — המסמלות את העיתונות• .
אחד האנשים המאושרים היה השבוע בועז
תוידסון, מבעלי חבות הגר להפקות
סירטונים. וכל זה למה? בגלל מחלתם של
חברי שלישיית התאומים. אך השימחה ל״
צרתם של אחרים לא היתד, בגלל שבועז
הוא בחור רע. ומעשה שהיה כך היה:
חבות הגר קיבלה על עצמה להפיק סירטון
פירסומת לחברת פרוגרון המייצרת כדורים
נגד כאבי גרון. משתתפים בסירטון התאד

הנוכחי פינחס קופל. הוכחה לכך ש־רוזוליו
עובד קשה ניתן למצוא בסיפור-
הבא :״כשבנותי היו צעירות יותר, הן היו
ישנות בצאתי בבוקר לעבודה. כשהייתי חוזר
בלילה הן ישנו שוב. בשבת אחת בבוקר
אמרה בתי, :אמא, מי זה הדוד הזה שישן
אצלנו תמיד ויש עוד כאלה שמקנאים
בקציני משטרה!״
לקדמות עירומות
בדיסקו טק
בקייטנה של אקיי׳ם (אגודה לקימום ילדים
מפגרים) ,שהתקיימה בכפר יוהנה ז׳בו־טינסקי,
הופיע לפני הילדים הקוסם עמוס
הודיני. בסוף ההופעה ניגשה אל הודיני
ילדה בת 10 מחניכות הקייטנה, ואמרה לו
בביישנות :״אם אתה קוסם — בבקשה,
עשה משהו שאהיה בריאה להכרת
תודה זכתה השבוע שירלי שמידט,
נציגת חברת התקליטים סי.בי.אס. בישראל.
שירלי, ששלחה חינם בשבוע שעבר 680
תקליטים לחיילים היושבים על גדות התע־

מתי ולא איך
— אדוני הקצין! — אמר החייל הגרמני
— אני שואל בהכנעה מתי תיגמר המלחמה?

הנה אראה לך! — צעק הקצין והנחית
על החייל סטירת־לחי מצלצלת.
— אדוני הקצין! — הוסיף החייל —
מודיע בהכנעה: שאלתי מתי תיגמר המלחמה
ולא איך היא תיגמר.
המגרש תיירים יהודיים מתפללים ליד הכותל ה
ליום
ההסרטה הגיעו ארבעת המשתתפים
כשהם מצוננים, וביקשו לדחות את ההו־פעה
ליום אחד. בועז לא הסכים. התוצאה:
סרט אוטנטי ביותר. י • ההצגה חייבת ל״
הימשך — אפילו כשנקרעים הבגדים של
השחקן. בהופעת הפרידה של כוכב להקת
הקצב סינג סינג, רייס קמל, נפרמו התפרים
במעיל החליפה שלו, שהחל נושר
מגופו. דייב המשיך בהופעה כשהקהל הנד
שולהב חושב שהקרעים הם חלק מההופעה.
כשנשאל דייב בסוף התוכנית אם הדבר
תוכנן מראש, השיב :״השתגעתם? החליפה
הזאת עלתה לי 500 איקז ״י־.
ולהקתו עוזבים אותנו — ג? ,ייי ״ייז
זה עזיקרי עושה זאת. עליזה נוסעת ליי
צג את ישראל בפסטיבלים בינלאומיים לזמר
י״״ו״ד, ורמאדריד.

פסו 7ד ה שבוע
* המשורר דויד אכידן כ״קול

ןףאל אין לי כל עניץ בפעילות
למנטארית. חיי האישיים היו ויהיו מענ.

יותר משל כל ת׳יב•׳

המערך. במודעת כחירות

״ופנית לנשים., :אם תתני בנו את
,י י. ייד _ נדאג ששכרו יעלה!״

שואל ראובן את שמעון:
— נו ומה שלום לוי?

משיב האטום שמ׳!וז :
_ מי ס כן לוי. תססו אותו, הכניסו אותו
!מעבדה והוא התפרק•
— מה אתר, אומר? אז ה מיסכן! —
זומר ראובן לאות השתתפות בצער.
— כן — אומר שמעון — אבל הוא
1א מת לשווא. יחד איתו התפרקה גם כל

קונה ומוכר
— מה ההבדל בין קאפיטאליזם לקומוניזם?
— שואל צ׳כי את חברו.

שני עתונאים ועט נעח
מערבי. עומד אחד מהם ומתייפח על חורבן
בית־המקדש. אומר השני:
— רבי יהודי, למה אתה צועק כל כך?
בית המקדש אומנם חרב, אבל גם המגרש
עוד שווה משהו.

שפות

— בוא ואסביר לך: קודם, בימי הקא-
פיטאליזם, היית קונה בגדים, כלי־בית ורהיטים
והכסף היד, יורד לכיסם של הקאפי-
טאליסטים. כיום, בימי הקומוניזם, אתה מוכר
בגדים, כלי־בית ורהיטים והכסף יורד
לכיסו שלך.

חתול רדף אחרי עכבר. בקושי הצליח
העכבר להימלט לתוך חורו.
והנה, כעבור רגע, שמע נביחות עזות של
כלב. הבין העכבר שהחתול נמלט על נפשו
והוציא את ראשו מן החור. באותו רגע
ננעצו בו ציפורניו של החתול.
— לפני שאתה טורף אותי — אמר העכבר
הרועד — עשה איתי חסד אחרון
וגלה לי מאין באו הנביחות שהטעו אותי.
— חב בי — ענה החתול בהנאה —
בימי מיתון צריך ללמוד שפות.

תמות נפשי
שני אטומים, האחד שמו ראובן והשני
הסת הקרב עד הכנ ס ת-

מתחיר

לדי י;3
מים חנן גולדכלט,
פיק ארנון, והתלמידה ורדה שוורץ.

דוידסון וורדה

מסקנה שהבליחה היא עליו — על ה אזרח
הקטן.

הקרב.עד ההסתדרות-

המילון הפוליטי הקצר
אגורה — לירה שהורידו ממנה את
המיסים.
אוייבים — אנשים שדעתם עלינו קרובה
לאמת יותר מאשר דעתנו על עצמנו.
(עפ״י לה־רושפוקו).
אזרח — היצור המסר ע לפקיד הממשלתי
לשתות את התה במנוחה.
א י ־ אפשר — מלה המצוייר, רק במילו־נם
של שוטים( .נאפוליון).
אידיאליזם — תכונה הגוברת ביחס
ישר למרחקו של האדם מהבעייה הנדונה.
(ג׳ון גאלסוורתי).
אידיאליסט — אדם המנסה להוציא
*11 זזחיף יף זויזוד מחרס ריחחדתי החוליוזוהה__.

תנועת העולם הזה -כוח חדש יוצאת לזינוק חדש -כדי להכניס
לכנסת השכיעית כוח מדיני שיוכל לא רק להרים קול־מחאה, אלא
גם להשפיע על ההכרעות.

מיבקו חברים
לשם אירגון המיבצע יש צורך דחוף בעידכון ובמילוי כרטיסיית האוהדים והתומכים.
זה חיוני לקיום הקשר !
זכור

אין לרשותנו שום מנגנון ושום אמצעים. כל העבודה נעשית בידי מתנדבים

אם לא קיכלת כחודש האחרון הודעות ממטה־הכחימת הארצי,
פירושו של דכר כי אינך מופיע ככרטיפיה המעודכנת. כמיקרה זה,
אנא מלא כאופן דחוף את הטופס המתפרסם כעמוד ,8שלח אותו
לת.ד ,136 .תל־אכיכ, או גש עימו אישית למטה־הכחירות הארצי
כרחום גליקסון ,8תל־אכיב,

חיילים!
דרושים לנו באופן דחוף מתנדבים, בקרב אוהדי התנועה בצה״ל, כדי להגיש את רשימו
החברים מטעם רשימתנו בוועדות הקלפיות הצבאיות, בבחירות לכנסת.
כל חייל, עד דרגת סמל (ועד בכלל) יכול לכהן כחבר ועדת־קלפי צבאית.

חייל -אם אתה מוכן לכך, אנא שלח לנו כאופן דחוף את מיספרו
הצכאי, שמך(שם משפחה, שם סרטי ושם האכ) ומיספר הדואר הצבא
שלך:

נסו, נסו, נסר;
לירות, אנחנו הוצאו

במערכת ־הבחירות להסתדרות הוציאו המפלגות מיליוני
רק כ־ 35 אלף ל״י( .את החשבון המדויילן נפרסם תוך שבועיים).
בכל זאת — נכנסנו לחובות. רק חלק מן ההוצאה הוחזרה עד כה על־ידי תרומוו
האוהדים. אם לא יוחזר שאר הסכום לקופת מטה־הבחירות — עלול להיווצר גרעון חמו
ביותר בתקציב־הבחירות המצומצם שלנו לכנסת.

לכן -אנא, שלח לנו את תרומתך: כל אגורה דרושה. אל תחכז
להזדמנות מיוחדת: הדכר דרוש עתה למימון הפעולה היומיומית
פעולות חשוכות כבר מתעככות מחוסר אמצעים :

דונגי הסברה
דוכני־ההסברה של תנועתנו הפכו בימים האחרונים חלק מן הנוף במקומות שוני!
ברחבי הארץ. בדוכנים אלה מוצגים למכירה שני הספרים של התנועה, חוברות הסבר
וחומר־הסברה אחר.

הדוכנים דרושים בדי ליצור מיפגש כלתי״אמצעי כין פעילי התנועז
ובין הציבור. הם מביאים את דברנו למאות כתים חדשים, שאין לנ
כל דרך אחרת להגיע אליהם, וההופכים למוקדים חדשים של הסברד
הם מפגנים את נוכחותנו כבל מקום. והם מחזירים לתנועה חלק ט
הכסף שהוציאה על פירסומים חשוכים אלה.
כדי לאייש דוכנים, בכל מקום בארץ, דרושים מתנדבים. המוכן להתנדב לפעולה ז
שתימשך עז לבחירות לכנסת, מתבקש לפנות אל מטה־הבחירות המקומי שלנו, או א
גליקסון ,8טלפון ,222145 תל־אביב.
המטה הארצי

5׳ 101נ

51110 0ס ! )

ה עוורים ב שחור ו א דו ם

כאשר אתמהמרת על שחור, שפתייך
או מ רו ת אדו ם, אדו ם של גווני ה קזינו ברי
המזל שעל שפתייך כאשר לגופך מ חני פ ה
שמלתן ה אופנ תי ת.
קזינו

? 11 בשלושה גווני שפתוני חדי שי ם10. 1^ 8 £0¥^ 8 :גפמ א^8
גוונים ג אי ם ונועזים. ה ם עושים א ת
שמלתך ה ק טנ ה ה שחורה ל תג לי ת...
ו א רו ח ת ערב לשניים ל חווי ה בלתי נשכחת.

הלנה רובינשטיין מציעה לך צמד בגוונים
?ב! ולכת צפרניים
תו א מי ם: שפתון
ב קופ ס ת שי ב מ חי ר מוזל
א 10מ^ 8

1( 6\¥קב1
11151;6111כ? 1616118 11111

ונול האשה
בדי דשרדאת האיש: א שר הלבי ש
או תהב בג די־ או בנ ה לבני חמ ש שנים

חז ר ה לה> 1ת
דוגמנית

עם הגאון

נית, כשבמעלה המדרגות מתבונן בה בהנאה
ז׳אן בוקין, הגאון התורן של אופנתי פאריז.

ביום עצמנו זקנינו הנסיך

ך* דור הצעיר, אשר לא ידע את ברין
ן ג׳ים באדדי הגדולה בנעוריה, ודאי אינו
יודע גם שאת הקריארה שלה התחילה
ב.ב ,.בגיל 17 כדוגמנית דווקא. עתה, לאחר
xשנים, חזרה הצרפתיה המקסימה
מכולן למקצוע. היא עשתה זאת למען
ז׳אן בוקין, האופנאי שכל פאריז משתגעת
אחריו בימים אלו, והמתמחה בהכנת תלבושות
לשחקנים ושחקניות של מחזות
מטורפים. בוקין הוא האופנאי שיצר את
התלבושת עבור ההצגה מסמרת־השיער
שיער — שבה מופיעים כולם על הבמה
ערומים.
אלא שלא בגלל זה התנדבה ב.ב. הגדולה
לפרסם את בוקין בעולם. הידידות
בין השניים החלה עוד לפני חמש שנים,
כאשר בוקין פתח בוטיק זעיר בחור עלוב
במוסך־סירות בסנט־טרופז — וב.ב״ תושבת
קבע של המקום, היתה אחת מלקוחותיו
הראשונות, נשארה נאמנה לו עד היום.

המיפלצות טלי

רביעי לפני שבועיים ארזנו את
לתוך המכונית, ונסענו בנערינו ובלפארק־הלאומי
ברמת־גן, להתחרות
והנסיכה. התיישבנו על הדשא בק

יש אלוהים בשמים, והוא שלח באותו
רגע את הקוסם. אחרת, היה צורך באמת
במעשה קסמים, כדי שלא אפליק לנודני־קית
הקטנה. הקוסם שלף יונים, בלע ופלט
אחת מיצירותיו של בוקין — חליפת רכיבה שחורה, לא
שימושית אולי במיוחד, אן הולמת ביותר, לפחות את
בריג׳יט בארדו. החליפה כוללת שתי מיטפחות ראש, אחת ציבעונית ואחת שחורה.
בוקין שופע רעיונות מקוריים בלי סוף, ולא פלא שיצאו לו בעולם מוניטין בעת האחרונה.

* איד להתאפק ולא להפליק להם ןאופגת־רכיביי

רב עם ישראל,
הקוסם. הזהרתי
תספר לה שיש
לי כל הזמן, אז

הסברתי לה שהקוסם יבוא בזמן, ושיהיה
שקט. הילדים והילדות שהגיעו לשלב הגמר
? בהתחרות עלו על הבמה, ואריק מחקה ה?
חיות התחיל לראיין אותם. הוא התחיל בזהירות
ובעדינות, אבל התשובות שהוא קיבל
כבר מהתחלה לימדו אותו שתהיינה
התכונות שבגללן נבחרו הילדים האלו אשר
תהייגה — הביישנות לא חיתה אחת מהן.
אחד מהם הודיע לו בריש־גלי, בלי חוכמות,
שהוא מצא לו כבר בין המועמדות נסיכונת
שמצאה חן בעיניו, רק שהוא לא שאל
לשמה .״מי הוציא לן את השיניים?״ התעניין
אריק אצל מועמד אחר. הגברבר ב1
? הארבע או החמש הזדקף מלוא קומתו: ,הכ*
ריז לתוך המיקרופון :״זה לא חשוב לדבר
על זה עכשיו.״ אחר, שנשאל מה צבע
עיניו, ענת בלי היסוס :״בלונדיניות״ .ואילו
הנסיך עצמו, כשנשאל —< עוד לפני
שנבחר — אס יש לו אח או אחות, ניגש
בשלווה אל אמו, טפח ללא מילה על בריסה
התפוחה.

ודנה התעניינה לדעת איפה
את רוני מאה פעמים שלא
קוסם, אחרת היא תנדנד
כמובן שהיא הלכה וסיפרה

ביצים, ומה לא. איזה קוסם גדול שהוא
היה, מוכיחה העובדה, שאפילו דנה שתקה.
כשהוא גמר, מחאו כולם כפיים, ודנה ב קשה
לדעת :״מה, זה כל הקוסם?״

הנסיכה הפרטית שלי ביקשה לדעת, בפ*

עם החמישית אולי׳ ,מתי יהיה הקוסם.

יצירה אחרת של בוקין, ברוח
אופנת־הטלאיס שעדיין לא הגי־עה
לישראל, היא מעיל התפור מהמון
סלאי קטיפה, כל טלאי הוא בצבע אחר.

צועניה

נוספת זו, בוואריאציה לבושה ב.ב. כצועניה בחולצת־משי
לפי אופנה משנת , 1880 אשר
כדוגמתה מייצר בוקין למען בנות . 1969

עול האשה

״ ׳״י^מיי

הל!ו החדש פגעליים:

*ותר מכוער ונוח

דגמי - 1936

אילו לא היו נעליים מכוערות דיין
^ בשנתיים האחרונות, את יכולה לצפות,
בחורף הקרוב, להגברת המגמה.
הן תהיינה מכוערות יותר.
בתצוגת אופנת הנעליים הבינלאומית, שנערכה
בפרנקפורט שבגרמניה ב־ 13 לאוגוסט,
הופתע הקהל למראה הדוגמניות בנעליים
עם עקב, שדוגמתו לא נראו על מדרכות
העולם המערבי מזה כ־ 15 שנה. העקב
המלא, ששלט בסוף שנות ה־ 40 ובתחילת
שנות ד,־ ,50 יחזור לשלוט בנעלי החורף
הקרוב.
אלא שעם הכיעור הולכת הנוחיות. הנעל
הנוחה של השנה האחרונה תהפוך השנה
לנוחה עוד יותר, ותשלוט בר, הצורה הרחבה
בחרטום ובעקב. אך בניגוד לשנה שעברה,
כשהנעל היתד, מעור נוקשה, יהיה עתה
העור רך יותר — הן לנעלי בוקר והן לנעלי
ערב, דבר שיוסיף לנוחיות.
הצבעים, לשנה הקרובה, יהיו שמרניים
למדי — שחום, חום, אפור בהיר וכהה.
שילוב של שני צבעים בנעלי בוקר יהיה
מקובל למדי, כדי להוסיף קלילות לעקב

חוזרים לאופנת חורף 1970 המלא והמגושם. העקב יתנשא לגובה של
בין ארבעה לשבעה ס״מ.
קישוטים בצורת אבזמים, חגורות או כפתורים
ענקיים, יהיו מקובלים מאוד. החלק
העליון של הנעל יחולק לשלושה חלקים —
שוב, במטרה לשבור את המראה הכללי
המגושם, אם כי בתערוכה נראו דגמים גם
מחלק עליון אחיד.

113 1 3

תארו לכ םאתא מרי ק ה, ארע כל כך, גדולה ו ע שירה ״
והם צריכי ם דו קאאת הדר מפון שלי.
בעצם דרמפון הו א לא רק שלי. גםא מא. אבאוא חי
ה חייל אורי כבר גילו או תו מזמן וכולם כול ם או ה בי ם

להתרחע בדרמפון שלי.
ל מה? דר מפוו באמת מנ קהו מקצי ף יותר מכל ס בון
א חר ו הו א בריא יותר לעור.
ואמא או מרת כי דר מפון נור אחס כוני ב שימו ש.
אז באמת איו כלפלאשהאמריקאיםרוציםאת
הדרמפון שלי.

51,חברת ״מק הסן את רובינס״ חברת ההפצה הגדולה ביותר בארה״ב (בעולם כולו) החליטה
לאחר בדיקות מעבדתיות ומחקרי שוק קפדניים, לקנות ולהפיץ את הדרמפון ברחבי ארה״ב.

גם המגפיים, בדומה לנעליים, תהיינה
השנה דו או תלת־צבעוניות, בעלות עקב
מלא ועקב סבתא גבוה, ועשויות מעור רך.
גובה המגפיים, ברוב הדגמים בתצוגה, הגיע
עד לברך, ובכמה דגמים — אף גבוה עוד
יותר.
בקיצור, שבים לימי הסבתא: מכוער
אולי — אבל נוח.

עוול האשה
ך* א הייתי מעולם נוצריה סובה,
ואינני רוצה להיות עכשיו יהודיה
רעה,״ טוענת יהודית כהן בת ה־ ,31 נוצריה
ילידת אוסטרליה, המתגוררת בערד עם
בעלה, יהודי יוצא מצרים, ובתם בת השלוש
וחצי .״אינני חושבת שקיים קשר בין
דת ללאום. אני חושבת עצמי לישראלית ככל
הישראלים, למרות דעת הרבנים.״
אבל ליהודית בת — והבת הזאת תסבול
כל חייה בגלל המצפון של אמה .״בתי ישראלית,״
אומרת יהודית .״היא נולדה בישראל,
וחייבת לקבל חינוך יהודי, אפילו אס

״א> >33 מזבנה
לרמות כדי
להתלובל לד ת
היהודית!״ טו ענ ת
הא שה -ולבן
יהיו ילדיה

יהודית כהן. ידידת אוסטרליה, ובתה

נננמו־ים 111-נוחוס!
הרבנים אינם מכירים בה כיהודיה. היא
מדליקה איתנו כל ערב שישי נרות שבת
— אך בבוא הזמן לא תוכל להתחתן, בגלל
שהחוק הרבני קובע בארץ את הנשואין,
לא האזרחי. ולפי החוק הרבני, ילדי לא
יהיו יהודים, כל עוד אני נוצריה. לכן
אינני רוצה יותר ילדים. לילדים מנשואי-
תערובת אין עתיד במדינת־ישראל.״
יהודית מסרבת בתוקף להתגייר. היא לא
רוצה לעשות שקר בנפשה. היא לא מוכנה
להישבע בפני הרב לשמור על ערכים דתיים,
רק כדי לצאת ידי חובה. היא חשבה
שכדי להיות ישראלית, די שתהיה אזרחית
טובה ונאמנה למדינה. מסתבר שטעתה.
בכך, מסמלת יהודית כהן את הטרא-
גדיה של כל אותן צעירים וצעירות
שהתאהבו בישראלים, או אחריהם לארץ,
אך מסרבות לבסס את עתידן כאן על מעשה
שקר. נכון, יש רבות אחרות, שלגביהן
אין הבעייה קיימת: כדי לזכות באושר,
ולהבטיח שילדיהן לא יהיו אומללים, הן
מוכנות לעבור את טקסי הגיור בלי להסס
אף לרגע — ובלי להתכוון לכך אף לרגע.
אולם פה ושם יש בעלות מצפון, המסרבות
להתפשר עם מצפונן. את מחיר יושרן
ישלמו ילדיהן. נציגי הדת, אינם מכירים
בבעייה :״אין בארץ בעיית גיור,״ מצהיר

ליזבט ד״נס, לידת הולנד, ובתה
אב בית־הדין הרבני בבאר־שבע, הרב אלי
קוצילבסקי ,״כל הרוצה להתגייר בכנות,
לא לשם נוחיות בלבד, יבולה להתגייר.״
אכן, עשרות נשים מתגיירות מדי שנה,
אך מי מהן מתגיירת בכנות? רובן נשבעות
לשקר על אמונה דתית, שרוב האוכלוסייה
אינה נאמנה לה. חוק חשוך מימי־הביניים
מאלץ את בני המאה העשרים לנהוג צביעות
ושקר — רק כדי שיוכלו לחיות ביושר
ובשלווה ולגדל את ילדיהם בביטחון.
אולם שלתת נפשו של הרב קוצילבסקי
אינה מנת־חלקה של יהודית כהן :״אם הסטאטוס
שלנו לא ישתנה,״ היא אומרת
במרירות ,״לא תהיה לנו שום ברירה אלא
להגר מן הארץ, כדי להבטיח את עתיד ילדתנו•
אני לא רוצה שהיא תהיה זרה כאן.
שירשו לה לעשות חגיגת בת־מצתה, שירשו
לה להתגייס לצה״ל — אבל כשתרצה להתחתן,
יסבירו שהיא לא יכולה, כי היא
גוייה.״

יהודית כהן איננה בודדה. בפני אותה
בעייה — כפולת ארבע — ניצבת גם
ליזבט ריינם 29 נוצריה ילידת הולנד,
תושבת ערד גם היא. ליזבט ובעלה נישאו
בחו״ל בנישואין אזרחיים. יש להם ארבעה
ילדים בגילים משנתיים עד עשר .״בחו״ל,
שם גרנו תקופה ממושכת, היו ילדי יהודים
לכל דבר,״ מספרת ליזבט ,״האנטישמים
לא הבחינו ביניהם לבין יהודים אמיתיים״.
לא רוצה לחיות בחוץ־לארץ. הוא רוצה
עמו. והוא
לחיות בארצו, בביתו,בקרב
שואל :״איך זה ייתכן שאשתי חייבת להפוך
ליהודיה דתייה — בזמן שאני עצמי
אינני דתי כלל?״
הרבנים אינם רוצים כמובן לגייר גוייה
הנשואה ליהודי — אך ורק בגלל ילדיהם
המשותפים. הם רוצים שהיא תתגייר בכנות,
מתוך אמונה .״היא לא רוצה,״ מסביר
.״אשתי היא הולנדית, והיא אינה מוכנה
לרמות בכדי להתקבל לדת היהודית.״

לו יש ארבעה בנים. כולם יהיו אזרחים
טובים, ימלאו את חובותיהם, יתגייסו ל־צה״ל
— ולא ייהנו מהזכויות המגיעות
להם, המגיעות לכל אדם חופשי בעולם.
״לילדי־תערובת מותר למות למען מדי־נת־ישראל,״
מטיח האב האומלל ,״אבל
אסור להם לחיות למענה, להקים בה משפחה
ולהוליד ילדים. זהו האבסורד הגדול
של מדינת־ישראל.״
בכך אשמים כמובן לא הרבנים, אלא אלה
שמכרו להם את זכויות האזרח המקודשות,
רק כדי להישאר בשילטון. לגבי הרבנים
עצמם — אין בעייה :״הילדים יכולים
להתגייר מייד לאחר לידתם, בתנאי שהאב
או האם — הגוי שביניהם — יכריז על
נכונותו להתגייר מאוחר יותר,״ מסביר בפשטות
הרב קוצילבסקי.
יש לו לכך גם הסבר הומאני ומוסרי:
״למה לנו לקבל לחיקנו חצי גוי — בזמן
שהגויים אינם מוכנים לקבל חצי יהודי?״

עול האשה
מה ההדגשה דעזוב את בית אמא״אבא, להטו רחוקה
עצמאית ומנוקשת? 1גוליה שפיגלנד ־ :1שנת״ס 1האחרונות
מאוד חוקה, מאוד עצמאית, ומאוד מאוד מנוקשוז ־ מגלה:

ך* שבחורה גרה עם ההורים, הר,וצ־אות
היחידות שלה הן תוספת למלתחה
ומעט כסף כיס. אבל כשהיא גרה
לבד, מצבה משתנה מקצה אל קצה. היא
חייבת לדאוג בעצמה לאוכל ולדירה. ולא
סתם דירה. כשבחורה גרה לבדה, היא לא
תשכור דירה או חדר בשיכון מרוחק מן
העיר, מכמה סיבות: היא פוחדת לחזור
לבד הביתה בערב או שלא נעים לה שה־שכנים
שם בחור הנידח ירכלו על כל צעד
שהיא עושה. היא גם מעוניינת לתת לגבר
שהיא יוצאת איתו כתובת מרשימה. כתובת
טובה מוסיפה לסיכוייה לתפוס חתן. רציני,
לא סתם אחד.
״גם בגדים, מספרה וקוסמטיקה הם סעי
פים
חשובים בתקציב. הגברים מעדיפים
לצאת עם בחורה לבושה יפה. הם נהנים
דווקא כשכולם מסתכלים אחרייך ברחוב,
והופעתן מעוררת קינאה בלב החברים שלהם•
אבל לבוש יפה עולה הון תועפות,
ודי קשה מבחינה זאת להשתתף במירוץ״.
כך, בכנות ריאליסטית ביותר, טוענת
טליה שפיגלנד — ומי כמוה צריכה לדעת.
שכן טליה יכולה להיות הדוגמה הקלאסית
לכל ישראלית שבחרה לחיות לבדה, מחוץ
לבית ההורים.
טליה יכולה ליחשב כסמל לרווקה הישראלית
מכל הבחינות: היא צעירה (,)20
יפהפייה — כן, גם זה עוזר. כשהיא עוברת
ברחוב, איו כמעט ראש שלא יסתובח

היא נישאה לו סיימה שנתיים של חיי
רווקות, עליהם הסכימה לספר — עתה,
לאחר שסיימה את המירוץ — בגילוי־לס
מלא.
׳הדבר שהטריד את טליה ביותר לא היו
הבגדים עצמם, כפי שניתן היד. להאמין, אלא
דזזקא גורם פרוזאי הרבה יותר — המצב

הפיננסי.
מספרת טליה:
״הייתי רוצה לזעוק נגד הניצול המחפיר

אחריה. לרוב חושבים אותה לתיירת מסקד
דינאביה, בגלל שערה הבלונדיני הארוך
ועיניה הירוקות. היא גבוהה, דקה בעלת
גוף משגע והופעה מלאת ביטחון. אז מה
עוד צריכת בחורה כדי להיות רווקה
מוצלחת?
רק דבר אחד — בעל.

ם כן,

גם את זה עשתה טליה. רציני,

של כוח העבודה של האשה בארץ. בכוונה
אינני מדברת על הסוג האחר של ניצול
מצד הגברים. כי לפיתוי רומנטי את יכולה
להענות או לסרב — זה תלוי בך. אבל
לאכול את חייבת — וכדי לאכול צריך
לעבוד. וכאן מתחילות הבעיות הרציניות
ביותר.
״אני ילידת הארץ. גמרתי עממי בחיפה
על הכרמל. בגיל 16 נסעתי לניו־יורק.
גמרתי שם בית־ספר תיכון והספקתי אפילו
לסיים שנה אחת באוניברסיטת ניו־יורק.
חזרתי ארצה לפני כשנתיים, עברתי לגור
בתל־אביב — לבד, וכך התחלתי אח חיי
הרווקות הזוהרת שלי.

\ ג ר מו בו.

ש דו מיי ם

ו ש לי מ תי
מחמאות במקום משכורת

סתם

א חד.

ל פ ני

,.חשד תי

שעם

הה שכלה

ש לי

על בירכיהם ויתחננו לפגישה או לבילוי.
אולם, לדבריה של טליה, לא רק
שהם אינם נופלים על ד,בירכיים, הם אף
לא מחווים קידה קלה. מחזרים לא חסרו
לה בשנתיים מאז שהפכה לרווקה. אלא
שלדבריה, ברגע שהסכימה לצאת איתם,
התחילו כולם להתנהג כאילו היו מתת
האל למין הנשי. הם נתנו לה להרגיש
שהם עושים לה טובה שבחרו הזקא בד.
מכל המון החתיכות שיש להם .״מה שחסר
לגבר הישראלי הוא הליטוש״ ,קובעת טליה.
״הם לא נותנים, בהתנהגותם, לבחורה את
ההרגשה שהיא הדבר החשוב והנערץ ביותר
בשבילם. ודבר זה פוגם מאוד. לפתוח
דלת או להזיז כסא לבחורה, זהו
משהו בבחינת בל ייראה אצל הבחורים
שלנו. למען האמת, אשמות בזה גם הבחורות•
כי אם כבר ישנו גבר שמתנהג איתך
בנימוס, אז נוהגים לומר עליו שהוא
סבון.
בארצות־הברית, כשבחור יוצא בפעם הראשוני׳
עם בחורה, הוא מביא לה פרחים
או בונבוניירה. זה נותן לבחורה הרגשה
טובה שחשבו עליה, שהיא חשובה לגבר,
ולא שהוא לוקח אותה סתם כך לערב,
כדי לנצל אותה ולהסתלק.״

באנגלית, לא תהיה לי בעייה למצוא פרנסה
בכבוד. אבל תוך זמן קצר הסתבר לי
שטעיתי.
״בתחילה מצאתי, אחרי חיפוש רב, מישרה
כמורה לכתיבה על מכונה ולאנגלית
בבית ספר לפקידות. עבדתי 42 שעות
בשבוע וקיבלתי 380ל״י לחודש. מלבד
עבודתי כמורה, עזרתי גם בהנהלת־חשבו־נות
ובעבודות משרד. בקיצור, כמעט ניהלתי
את כל בית־הספר. חיכיתי בסבלנות
שהוא יעלה את המשכורת, אבל חוץ ממח־מאות
על עבודתי לא ראיתי גרוש. לפי
מספר השעות שעבדתי, היה גבר במשרה
דומה מקבל לפחות 600ל״י. אבל לי בתור
אשד — .לא חשבו אפילו להעלות את
השכר*.

לא לאכול,
לא לישון
^ איתי שהזמן עובר ושכרי לא
עולה, אז החלטתי שאם כבר לא
משלמים לי טוב, לפחות שתהיה לי עבודה
מעניינת. אחרי חיפושים של כמה שבועות,
התקבלתי כדיילת־קרקע באחת מחברות הנסיעה
הגדולות בארץ.
״כשהתקבלתי לעבודה, הסביר לי מנהל
המשרד שעלי לקבל תיירים בלוד — לחכות
להם בשדה התעופה כשהם מגיעים,
ולהדריך אותם איך להגיע למלון. משכורתי
נקבעה ל־ 350ל״י.
״הצרות התחילו מיד בהתחלה. כדי לחסוך
כסף, לא קנו לי מדים חדשים, אלא
התקינו לי מדים מבחורה אחרת שעבדה
במשמרת שנייה. אבל זה היה ביזמת רק
סרט קטן. תוך זמן קצר גיליתי שעלי
לא רק להדריך את התיירים כיצד להגיע
למלונות, אלא גם ללוות אותם למלונותיהם
בכל רחבי הארץ. מד, היה קורה? יצא
לפעמים שאווירונים, שהיו צריכים להגיע בתשע
בערב היו מגיעים ב־ .11 אחרי שליוויתי
את התיירים למלון ועשיתי עבורם את
כל הסידורים, היתד, השעה כבר שלוש,
עד שהגעתי הביתה. לישון לא הספקתי,
כי בארבע בבוקר כבר יצאתי לשדה התעופה
כדי לקבל נוסעים חדשים — כך יצאו
ימים שעבדתי 14—16 שעות ליום ללא
שום תוספת שכר.
״כעבור זמן מה ניגשתי למנהל ואמרתי
לו שאין לי כוח להמשיך בצורה כזאת.
מהמשכורת שאני מקבלת אני לא יכולה
להרשות לעצמי לאכול בחוץ, והביתה אני
לא מגיעה בזמן לארוחות. כך אינני זוכה
לא לאכול ולא לישון.
״תשובתו היתד, חד־משמעית, :זאת המש־כורת
שאני נותן לדיילת־קרקע. אם אין
לך כוח לעבוד את יכולה ללכת.׳
״הלכתי, ומצאתי לי עבודה במשרד להש־כרת
מכוניות. זה היה מקום הראשון שקיבלתי
בו משכורת נורמלית 450 .ל״י עבור
שמונה שעות. אם להיות כנה אז גם 450
ל״י זה לא משכורת שאפשר לחיות ממנה
ברווחה, אבל לפחות זה היה סביר״.

ןיןן איפור ותיסרוקת חיוניים לנל רווקה זוהרת — אפילו כשהיא יפהפייה
כטליה. טליה נוהגת להקדיש הרבה מזמנה הפנוי לשם טיפוח מראה
החיצוני — אף כי נתוניה אינם דורשים תשומת־לב מירבית — האל חנן אותה ביופי טיבעי.

את מה שהוא יציע לי הלילה, הוא לא
יציע לי מחר בבוקר. מובן שיותר לא
הופעתי בבית־הספר הזה.
״למזלי עוד ביום הראשון בבית־הספר
נפגשתי שם עם פרסומאי אחד, להציע
לי לשמש דוגמנית לסירסומת לגלידה.
החלטתי לקבל את ההצעה. הלבישו אותי
ואת ציונה טיכטרמן בבגדי קאובוי, וצילמו
אותנו. הצילומים הופיעו כפירסומת בכל

העיתונים, וקיבלתי בשביל זה סכום של
90ל״י.״

גבר מנומס
״סבון״
פשר היה לחשוב שלמען חתיכה
\ ! כמו טליה, יפלו הגברים הישראליים

הפיניש
^ חד שלא הסתלק, שידע להזיז כסא
^ ולהדליק גפרור לסיגריה, היה שמואל
אשכנ,י — מטר שמונים, שיער בלונדיני,
עיניים כחולות, ארוך, דק גיזרה ושרירי,
ולדברי טלי — הניגוד הגמור לישראלי
הממוצע המחוספס .״ממש ג׳נטלמן מושלם,״
קובעת היא בחוסר אובייקטיביות משווע,
כיאה לאשת־איש צעירה.
התוצאה: מייד כשסיים שמואל את שירותו
הסדיר בחיל־האוויר, לפני כשבועיים,
נישאו השניים. רווקה מושבעת נוספת הגיעה
לקו הגמר.

,התחיל
לשלוח ידיים״
ארק בעבודתה נתקלה סלי בניצול.
/באחד הימים החליטה לנסות את מזלה
כדוגמנית, ניגשה לבית־ספר לדוגמניות. היא
מצאה־חן בעיני מנהל בית־ספר, גבר שחרחר,
נמוך וחייכן, מן הרגע הראשון .״מיד
בסוף השיעור הראשון,״ מספרת טליה,
״ניגש אלי המנהל וביקש ממני להישאר אחרי
השיעור. הוא אמר אותו דבר לעוד שתי
בחורות. לדבריו הוא רצה לקחת אותנו
לחיפה ולראות איתנו אולם לתצוגה.
״במונית לחיפה הוא התיישב באמצע,
בינינו. מיד כשהאוטו התחיל לנסוע, התחיל
הוא לשלוח ידיים לכל הכיוונים. ישר,
בלי בושה — בתחילה הוא רצה לחבק
אותנו, ואחר כך גם ללטף. הזזתי לו את
הידיים, והוא הבין את הרמז. אבל זה לא
אומר שהוא התייאש מתוכניותיו. בנתניה
התקלקלה המונית וחזרנו לתל־אביב. בדרך
בחזרה הוא ביקש ממני להישאר איתו כמה
דקות אחרי שנגיע לתל-אביב, כי הוא
רוצה להציע לי עבודה. אמרתי לו שאבוא
מחר, כי עכשיו מאוחר. תשובתו היתד, חד־

ן\ ן * ךןןןןן 1י

התנאי הראשי! 7קיום בתנאי ייוקות הוא
בגדים — רבים, יפי ם, הולמי ם לבל אירוע.

1 !|11ך|111

אחד מאתרי הקרב החשובים, לרווקה ה־
11 _1 0משתת פת בנזירות על חיום תצר הדו?1וות.

במדינה

משטרה לחץ פסול
על עדים
הרצח לפני כארבעה חודשים של הרמן
מרקל, בעל תחנת הדלק בכביש גהה, היה
אחד הפשעים המזעזעים שבוצעו לאחרונה
בארץ. היה ברור כי היה זה רצח מקרי,
לא מתוכנן, תוך כדי שוד מזויין, והדוגמה
הדרמאטית של הסלמה נוסח שיקאגו בעולם
הפשע הישראלי, החרידה אף את קוראי העיתונים
השלווים ביותר.
לאחר חקירה ועיקוב ממושכים, עצרה
המשטרה שלושה חשודים: סבח טוויק, לוי
פינגרהוט, וחיים אברהם המכונה וייצמן.
לקראת המשפט, הפך ווייצמן לעד־המלך. כתוצאה
זכה לעונש קל יחסית — תשע שנות
מאסר, מהן יצטרך לשבת שש בלבד,
אם יזכה בהתנהגות טובה.
משפטם של שני הנאשמים האחרים עדיין
נמשך. אם יימצאו אשמים צפוי להם מאסר
עולם.

נחש איזה תנור 11ז?
נחשי, נחשי — ודאי תמצאי זאת בנקל י וסימן ההיכר? הצורה
הנאה, העיצוב המודרני, השיכלולים הרבים שהוא נתברך בהם.
כן, זהו תנור ״פזגזיי מובחר — ת אוו ה לעיני כל עקרת בית המכי־נה
בעזרתו מטעמי מלכים ליקירי ה — מעדנים מגרי חיך לכל
אנין טעם ...כן, זהו תנור ״פזגזיי המפאר כל מטבח — התנור
שלך!

העדויות הסותרות. כבר מתחילת המשפט,
בלטה לעיני בעלי המיקצוע, שעקבו
אחריו מקרוב, עובדה מוזרה: בחקירתם
הראשונה, במשטרה, מסרו רוב העדים עדו־יות
נוחות לנאשמים. אולם בחקירה שנייה
ושלישית, השתנו העדויות, הפכו לעוינות לנאשמים.
לא היה צורך בגאוניות מיוחדת כדי
להבין שאירע משהו שגרם לעדים לשנות את
עדותם. הדוגמה הבולטת ביותר, עד כה, למשהו
הזה, נתגלה במיקרהו של ישראל כרמי.
כרמי,
חייל בן 19 בשרות סדיר, בעל עבר
נקי ללא רבב, מסר בהודאתו הראשונה במשטרה
כי היה זה הוא שהסיע בקטנוע
שלו את וייצמן לרמת־חן, ששם חנתה ה־קורטינה
הגנובה, אשר בה השתמשו הפושעים
בעת השוד והרצח.
בבית המשפט המחוזי, עם פתיחת המשפט,
חזר כרמי בשבועה על עדותו זו. אז, לפתע,
קם ממקומו, חיוור כסיד, התובע, עורך־הדין
אהרון שדר, וביקש את מעצרו של כרמי
בגלל עדות שקר. הוא הציג בפני בית־המש־פט
הודעה אחרת של כרמי, שניתנה אחרי
הודעתו הראשונה במשטרה. בהודעתו השנייה
מסר כרמי כי הסיע בקטנוע שלו ל-

ע ל ^ 1 5 1 1 3יכול לסמוך!

--בי נג -דיניאל־

פרקליט אלוני
הנזמצר היה שרירותי
רמת־חן לא רק את וייצמן, אלא גם את
סבח טוויק ואת לוי פינגרהוט, שני החשודים
האחרים, איש אחרי רעהו.
״אינני מוכן לשקר״ .כשנתבקש כרמי
על־ידי השופטים להסביר את פשר שתי
העדויות הנוגדות, סיפר :״אחרי שמסרתי את
ההודעה הראשונה שלי במשטרה — שבה
אמרתי את האמת — התחילו ללחוץ עלי שאשנה
את עדותי. המשטרה איימה עלי שיתקשרו
עם המפקד שלי ויודיעו לו על ה־מיקרה,
דבר שיכול להזיק לי מאוד. בגלל
הלחץ ההולך וגובר, שיניתי את הודעתי.״
הוא השתתק לרגע, והוסיף בקול שקס:
״אבל כרגע אני בבית־המשפט, ועדותי עלולה
לקבוע את גורלם של שני האנשים האלו.
אני לא מוכן לשקר, אחרי שנשבעתי על
התורה, ולשלוח שני אנשים למאסר עולם.״
השופטים יעקוב גביזון, אליהו מני ושולמית
ולנשטיין סירבו להשתכנע מהסברו של
כרמי. אז קם ממקומו בא־כוחו של אחד ה־

מצוד משטרתי אחרי מאותתים מיסתוריים בחשכה הלילה בלבה של תדאביב

מרגד־ם שורעים
עד גגות תל־אב

ך* אדריכל יעקב נור ואשתו רחל
( | ישבו באחד מלילות שישי האחרונים על
מרפסת דירת־הגג שלהם, ברחוב ארלוזורוב
בתל־אביב. לפתע הבחין יעקב, שהוא איש
צה״ל לשעבר, באיתות מוזר מעל גג אחד
הבתים רבי־הקומות שברחוב לוי יצחק הסמוך.
האור, שניצנץ וכבה חליפות, נראה
לו כאיתות מורס. יעקב החליט שזהו ילד
המשתעשע עם חברו. מחשבה זו מצאה לה
ביסוס כאשר מחדר־כביסה שעל גג הבית
הסמוך נראה איתות תשובה. נור היפנה את
תשומת ליבה של אשתו למתרחש, חייך בשלווה
וחזר לעיתונו.
הוא המשיך להיות שליו גם כאשר הלך
לישון, לאחר חצות — על אף שהאיתות
נמשך, לסירוגין, במשך כל הערב. למחרת
בבוקר שכח מהעניין.

לקוחות. והשנייה — כי מדובר בעניין ביטחוני.
הוא צילצל למדור המרכזי לבילוש,
הזעיק ניידת.

^ נ שי המדור המרכזי לבילוש הגיעו
לדירה לאחר חצות. סמל המדור צפה
זמן מה באיתות, שנמשך לסירוגין, מיהר
להזעיק את מפקדו ממיטתו. קצין המדור
הגיע לדירה בשתיים בבוקר. אלא שעתה״
פסק האיתות. הוא קיבל את כל הפרטים,
הבטיח לפעול.
לקראת הערב הבא היו בני הזוג נור אחוזי

את התיק, ניתח את העובדות, והחליט על קו
פעולה.
בשעות הערב שררה בבית משפחת נור
תכונה קדחתנית. מלאי מתאים של מזון ושתייה
הוכן מראש, לשעות העיקוב הממושכות.
התאורה כוונה כך שלא תיראה כלפי
חוץ. כאשר הגיע הפקד, אחד המוחות המעולים
של משטרת תל־אביב, היה הכל מוכן
לפעולה.
במשך כמה דקות, סקר הפקד, מתוך המרפסת
המאופלת, את האיתות על הגג ממול,
ואחר יצא לפעולה. אחוזי התרגשות צפו
יעקב ורחל בגג האפל ממולם, כשלפתע צצה

לראותה פורצת בצחוק היסטרי.
מן העבר השני של הקו היה פקד המשטרה.
הוא גילה את מקור האיתות המיסתורי.

1א לזמן רב. ביום הראשון בערב, 7שאל לפתע ידיד משפחה, שנכנס לביקור
אצל יעקב ורחל :״מה האיתות המשונה
הזה שם ממול?״
בני הזוג נור התבוננו איש ברעהו בתמיהה.
עתה, היה יעקב מודאג לפתע. פתאום
עלתה המחשבה במוחו, שקצת לא סביר
הדבר, שילדים משחקים באיתות עד חצות
הלילה. דאגתו עוד גברה, כשלאחר זמן מה
נראתה על הגג ממול, ליד מקור האיתות,
צללית אפלולית, שנעלמה לאחר דקות ספורות.
נור
החליט לפעול. במשך כל אותו ערב, ועמוק
לתוך הלילה, ישבו הוא וידידו וניהלו
רישום מדוייק של האיתות. לנור לא היה
ספק שהאיתות הוא בצופן סודי, שכן הוא
לא דמה לשום איתות מורם מוכר. כאשר,
באחת בבוקר, פסק האיתות, החליטו נור
וידידו להעביר את העניין לידי ידיד אחר,
קצין משטרה בכיר.
הקצין התייצב בבית משפחת נור למחרת
בערב. ואכן, האיתות לא בושש לבוא. בין
עשר לחצות רשמו השלושה כעשרה איתותים.
הקצין
החליט במהירות. הוא נטה להסכים
לדעתם של ידידיו כי קיימות כאן לפחות
שתי אפשרויות: האחת, כי על הגג נמצא
בית־בושת, הנעזר באיתות לשומרים או ל
התרגשות.
לא כל יום מזדמן לאזרח ללכוד
מרגלים, או לפחות לחסל בית בושת. ידיד
עיתונאי, שהוכנס לתמונה, קיבל מהם הבטחה
לסיפור בלעדי. במקביל, נערכו גם במטה
המשטרה הכנות מתאימות. קצין בדרגת פקד,
מהמחלקה לתפקידים מיוחדים, קיבל לידיו

שם דמות אפלה. הם הצליחו לזהות בה את
הפקד. הוא הסתובב על הגג שהות קצרה,
חזר ונעלם לתוך החשכה.
דקות ספורות לאחר מכן צילצל הטלפון
בבית משפחת נור. רחל מיהרה להרים את
השפופרת — ויעקב המתוח והנרגש נדהם

נאשמים, עורך־הדין משה אלוני, וניסה להתנגד
לבקשת התובע לעצור את כרמי. נימוקו:
אימת המאסר תרתיע גם עדים אחרים,
אשר מסרו עדות כפולה תחת לחץ המשטרה,
מלגלות את האמת בבית המשפט.
השופטים סירבו להרשות לאלוני להשמיע
את דבריו, בטענה שאין לו מעמד בעניין זה.
הם לא נימקו את טענתם זאת, שלחו את
כרמי ל־ 48 שעות מעצר.
״אין סיבה למעצר״ .מאותו רגע הופעל
מנגנון המשטרה והתביעה במלוא עוצמתו.
תחילה הוצאו נגד כרמי 15 ימי מעצר.
תוך כדי כך הזדרזה התביעה והגישה נגדו
כתב אישום בלוויית בקשה להשאירו במעצר
עד תום ההליכים. בקשה כזאת מוגשת,
בדרך כלל, רק במיקרים של פשעים חמורים
כגון שוד, נסיון לרצח, חבלה חמורה או
אונס — וגם אז לרוב רק נגד עבריינים בעלי
הרשעות קודמות.
במיקרה זה יצאה התביעה מגידרה, כשביקשה
צעד חמור כזה כנגד חייל בן , 19
ללא כל הרשעות קודמות.
ישראל כרמי הזעיק לעזרתו את עורן״
הדין משה אלוני. אלוני ביקש מבית המשפט
מייד לשחרר את כרמי לאלתר. בבקשתו,
הדגיש כי אם ימשיך החוק להיות מופעל בדרך
זו, יביא הדבר להידרדרות המשפט ה
ישראלי:
עדים יחששו לגלות אף בבית המשפט
את האמת, מאימת המשטרה, שתוכל
לאיים עליהם במאסר. במיקרהו של כרמי,
טען אלוני, המעצר הוא שרירותי לחלוטין.
התביעה התנגדה לבקשתו של אלוני בשצף
קצף, טענה שאם יצא כרמי לחופשי, הוא
עלול להשפיע על עדים. אולם השופט המחוזי
מקם צ׳רנובילסקי, שבפניו התבררה
הבקשה, החליט לשחררו בו במקום .״במיק־רה
זה אין כל סיבה למעצר החשוד,״ קבע
בפשטות, ושיחרר אותו בערבות של 800
ל״י, שנחתמה מייד על־ידי אביו של כרמי.
התביעה מוננקמת. כרמי היה כבר
למעשה עד שקר ברגע שהתייצב בפני בית-
המשפט, היות ומסר במשטרה שתי הודעות
סותרות. השאלה המעניינת היא: מה היה קורה,
לוא היה מוסר בבית־המשפט את העדות
הנוחה לתביע. האם גם אז היתד, התביעה
מבקשת את מעצרו עד תום ההליכים, באשמת
עדות־שקר?
התשובה היא לא רבתי, לדעתם של אלו
העוקבים מקרוב, ובדאגה הולכת וגוברת, אחיי
התפשטות התופעה המדאיגה של הפעלת
לחץ פסול על עדים מצד המשטרה. לדבריהם,
לא היד, כלל כרמי מואשם על־ידי התביעה,
לוא היה מוסר בבית המשפט את העדות
שבה היא היתד, מעוניינת.

בעוד כמה שבועות יחל להתברר משפטו
של כרמי, באשמת עדות השקר שלו. ייתכן
שאז יישפך אור נוסף על שיטות גביית העדויות
הנהוגות במשטרת ישראל.

רב־פקד אריבא
היו אלה, כפי שבישר לרחל, בטון יבש וקפוא
במיקצת, מיתקני־הבקרה האלקטרונית
של המעליות בשני הבניינים. המיתקנים היו
ממוקמים בחדרי־הכביסד, של הגגות, וכל
אימת שהמעלית היתד, בפעולה, היו האורות
נדלקים וכבים בהם.

מכאן בקע האיתוו

זהו הבית ברחוב לוי יצחק, שליד רחוב ארלוזותב
בלב תל־אביב. החץ השחור מצביע על החלון שעל
גג בית, ממנו בקעו סימני האיתות, שהביאו למצוד המשטרתי אחרי מרגלים מ־סתוריים.
נוער חעקם של
ה חתוליס ב״פאגטוס״
כשהסתיים השבוע החופש הגדול ומאות
אלפי ילדים חזרו לחבוש את ספסלי בתי-
הספר, הם ידעו שהפעם לא בוזבז החופש
לשתא: הם קיבלו בו קורס מתומצת, אך
יסודי, בתורת השנור.
הם למדו שהמטרה מקדשת את כל האמצעים,
ואם מדינת ישראל זקוקה לפאנטומיס,
מותר להם לעסוק בשנור בצורותיו הבזויות
ביותר.
הכל התחיל כשכמה נערים תמימים גילו
רוח התנדבות, היו מוכנים למכור את ספרי
הלימוד שלהם ולהקדיש את תמורתם לקרן
הפאנטומיס. תוך ימים ספורים הפכה השיטה
למגיפה. מדרכות הערים, שפקחי העיריות
עמלו במשך שנים לסלק מהם קבצנים ורוכלים,
הפכו לדוכנים אינסופיים, עליהם
פרשו התלמידים כל גרוטאה שיכלו למצוא

1מרות סופה החלמאי של הפרשה, לא
7נטתה משטרת תל־אביב לזלזל בה, הגיב
על המיקרה דובר המחוז, רב־פקד עמוס
אריכא:
״המשטרה בודקת כל הודעה של אזרחים
במה שקשור לביטחון המדינה. האיתות זד
מיסתורי היה אמנם הפעם דבר של מה בכך,
אך למדנו ממנו דבר לא פחות חשוב מאשר
תפיסת מרגלים או בית־בושת, והוא: בשעת
חירום, כשקיימת האפלה, עלול איתות כזה
לגרום לאסון, אסון במלוא מובן המילה.
לכן ניתן לקבוע כי החקירה, על אף שלא
העלתה דבר, העלתה למעשה הרבה מאוד.״
בבית: ספרים ישנים, צעצועים, בקבוקים וצנצנות.
בשם המטרה הקדושה נטפלו הילדים
לעוברים ושבים, שידלו אותם לקנות
גרוטאות כדי שיהיה כסף לפאנטומים.
אחרים היו הרבה יותר יעילים. הם לקחו
קופסאות־פח, וכמו קבצנים עברו בבתי־הקפה
ובבתים, ביקשו נדבות לפאנטומים.
תמונות בסטנסיל. היתד, זו לא רק
דוגמא חינוכית משפילה, אלא שיטה שפתחה
פתח לנוכלים רבים. אחד מהם התגלה
השבוע בשיכון בבלי בצפון תל־אביב.
צעיר דתי חובש כיפה מצא שם שיטה לנצל
את הפאנטום למטרותיו הפרטיות. הוא
אסף את עשרות ילדי השכונה בביתו, חילק
להם תמונות של חתולים מודפסים על נייר
בסטנסיל. הילדים הצטוו לעבור בבתים ולהציע
למכירה את תמונות החתולים במחיר
של 15 אגורות החתול. מכל 15 אגורות שגבו׳
שילשלו הילדים 8אגורות לכיסם ו־7
אגורות נתנו לידי מפיץ החתולים הראשי.
ימדוע צריכים אנשים נורמליים לקנות
תמונה של חתול בסטנסיל 15 אגורות?
כמו בגל הבדיחות החדש, התשובה היא:
״או!״ המדובר בפאנטוסיס. המפיץ הדתי ביקש
מהילדים לומר שתמורת ציורי החתולים
מיועדת לפאנטונזים. ואם בבתים ר 5ים בתל־אביב
מתנוססת תמונת חתול בסטנסיל, זוהי
העדות לחלקם של החתולים בפאנטוס.

,העם היהודי ח״ב לעס הדני חוב גדול!״ פסק שופט השלום התל־אביבי-והקל בדין שגזר על הלהקה הדנית ״סינוז״קוס״

שייקבב*ת1-וווותו

נייבוץ על אי בודד
מזל טוב לפול מקרטני ולאשתו
וי נדהאיסטמן להולדת הבת מרי.
4אחרי שהתאכזבנו מההבטחות להוא
אמנים כמו תו ם ג׳ונם וכ רכי
6ו לו, הודיע לנו השבוע אמרגן תל־וביבי,
בסודי סודות, כי הוא מתכוון
והביא בינואר את כלב המשפחה, הלוז־ון
ח שיצרה את הלהיט דרך חיים • .לפי
ושמועות עומד ס א מי דייוי ס לשאת
׳אשה את לו להפאלאנה, מי שהו־
!יעה לצידו בנער הזהב • .בתוכנית
הלילה של גלי
הזמין
צה״ל,
רם עכרון את
הסמכות המוסיקאלית
העליונה
של ישראל, ה־מלחיך
מעבד־מנ־צח
נועם ש•
רי ף, כדי שינתח
את גורמי של הצלחתם
שירי צמד המחבדוגוכן אהוד רים

מנור
ונורית

זירש. נועם כח הפליג בשבחים, עד
ורם עברון נאלץ לסיים את השידור ב־יחור
של שתי דקות • .סירטון ישרא־י
המבוסס על גירסות אריק איי־שטיין
לאוב־לה־די אוב־לה־דה ולאני
:רגיש כמו מלך, נפסל על־ידי הטלוויזיה
ישראלית, משום שהוא מבוסס על נעיר•
לועזית. במקום זאת הציע להם מגל
חטיבת התוכניות העבריות יצחק
,צחי*) ש מ עו ני, לצלם סרט על פיז־וון
כסו ימין ושמאל • .מזל טוב
לן ית ריצ׳ארד מן האבנים המת־
:לגלות ולאשתו

!ניטה פא*
נכורג להול-
ת הבן • .דו*
וכן רכש אי

סן, ליך חופי
קוטלנד, עליו
וא מתכונן לקים,
יחד עם
ים, קיבוץ ב
ראש

!7בוס

ישראל#2 .
יזמונו של נ׳וני קאש, נער ושמו סו,
מעפיל בימים אלה אל צמרת המיצעד
וומריקאי. הוא להיטו הגדול הראשון
אז טבעת של אש, לפני הרבה־הרבה
נים. אגב, ג׳וני ביקר בישראל לאחר
לחמת ששת־הימים, ובעיקבות ביקור
ו הקליט תקליט מאריך־נגן שלם, הוקדש
לארץ־הקודש • .סוף סוף, טולים
זה מקרייני גלי צה״ל על הגל הנכון,
גורת הגשת תוכנית הבוקר המוסיקא־ם,
חמים וטעים. מעניין כמה זמן
כלו עתה שדרני שידורי ישראל לשור
על שמרנותם המשעממת.

ל ישראל הוא אל נקמות. הוא פוקד
\ 4עוון אבות על בנים, על שילשים ועל
ריבעים. אבל שופטי ישראל הם רחמנים־
בני רחמנים. הם מוכנים להעמיד זכות
אבות לבניהם.
לכן, כאשר הועמדו בשבוע שעבר חברי
להקת הקצב הדנית הטינמייקרס בפני שופט
השלום התל אביבי א. זוהר, באשמת עשון
חשיש, החליט להסתפק בהטלת עונש על
תנאי .״העם היהודי חב חוב גדול לעם
הדני,״ אמר השופט, בין השאר, בגזר דינו,
ועל כן הטיל על הנאשמים שלושה
חודשי מאסר על תנאי בלבד.
חברי להקת
פרשת מעצרם של
הטינמייקרס החלה בדיוק שבוע לפני
כן. ביום ה׳ לפנות בוקר הקיפו אנשי
מחלקת הסמים של משטרת תל אביב את
הבית ברחוב ׳יוחנן הגדי, בצפון תל אביב,
בו מתגוררת הלהקה.
שני אנשי משטרה עלו למעלה, דפקו
בדלת ומשפרצו פנימה עוד התאבך בחלל
החדר עשן כחלחל, שנשא את הריח המתקתק
והמוכר להם. שניים מחברי הלהקה
מיהרו לחלון, כדי להשליך למטה את
שיירי הסם. אולם אנשי המשטרה, המכירים
היטב את עבודתם, התפזרו גם בחצר
הבניין וקלטו לידיהם את הסם שהושלך.
לאחר כמה שעות צלצל הטלפון בביתו
של חיים סבאן, אמרגנה הישראלי של
הלהקה .״הבחורים שלך עצורים.״ הודיעו
לו .״תפסנו אותם על חם,״
זה מה שחסר לי — חשב סבאן בליבו.
הלהקה עומדת לעזוב את הארץ השבוע
ומשפט סמים עלול היה לעכב את חבריה
בתקופת מאסר ממושכת. מאחר ולא היד,
מה לעשות עוד למען ווטינמייקרס, מיהר
סבאן למלון קדם, ברחוב מרכז בעלי
מלאכה בתל אביב, שם מתגוררת הלהקה
הדנית השניה שהוא מנהל, הדייזי.

לא אחת קובלים זמרים וזמרות
על כך שתחנות רדיו מחרימות או תם׳
שאינן משמיעות א ת פיזמוניהם
ועל״ידי כך נמנע מהם הסיכוי להיכנס
למיצעדי הפיזמונים. לנ׳יין
בירקיו ולסרג׳ גינזבורג יש רק בק שה
אחת: שימשיכו להחרים את
פיזמונם החדש — ״אני אוהבת
אותך — אני כבר לא״.
כי מהיום בו יצא הפיזמון לשוק,
הוא נדחה על-ידי כל תחנות השי דור
בעולם. פרט לתחנה אחת —
גלי צה״ל. אצלנו הוא נכנס אפילו
למיצעד הפיזמונים ולפי כל הסימ נים
צפויה לו הצלחה שלא תפגר
אחר הצלחתו במיצעד הבריטי.
מה הבהיל את מנהלי תחנות ה שידור
בכל העולם, עד כדי כך שהח ליטו
לפסול א ת התקליט לשידור ן
״אני אוהבת אותך — אני כבר לא״
הוא פיזמון־מיטה ויותר משהוא

״תיזהרו. תפסו את החברים שלכם על
עישון חשיש,״ הודיע סבאן לחברי הדייזי.
״לא איכפת לי מה אתם עושים בזמנכם
החופשי אבל אם מישהו מכם מתכוון
להשתמש בסמים — שישכח מזה. המשטרה
פוקחת עיין...״
באותו ערב עצמו, לפני שיצא לסיבוב
הרגיל שלו בדיסקוטקים של תל־אביב,
החליט סבאן לקפוץ ולראות מה שלומם
של חברי הדייזי. כאשר הגיע לפתח
המלון, חסמו את דרכו שני אנשי מחלקת
הסמים .״גם את אלה תפסנו,״ הודיעו לו
בארשת נצחון וסיפוק .״יחד עם בחורה
שהיתר, אתם בחדר
הנערה שנתפסה עם הדייזי היתד, מינה
זמאני, צעירה ירושלמית שחרחורת וחטו־בת־גוף,
שהגיעה לתל אביב יומיים לפני
כן .״הייתי בהופעה שלהם בירושלים ואחד
מחברי הלהקה, רוברט, ביקש אותי
לבוא אתו לתל אביב. ראיתי שהוא רועד
מרוב התרגשות כשדיבר אתי, אז לא
יכולתי לסרב לו,״ סיפרה.
כאשר פרצה המשטרה לחדר, החביאה
מינה את הסם בחזייתה .״אף אחד לא
חיפש עלי,״ גילתה לאחר ששוחררה מהמעצר
,״והכמות שהסתרתי הספיקה לי
לעשן בבית המעצר עד מוצאי שבת...״
גם לחברי שתי הלהקות לא היו טענות
לגבי ארבעת הימים שישבו במעצר .״השוטרים
היו חביבים אלינו, ונתנו לנו כל
מה שביקשנו. אבל מה שנדהמנו לגלות
הייה, שבבית המעצר מעשנים חשיש הרבה
יותר מאשר בחוץ ובנוחיות הרבה יותר

ג׳יין בירקין
כולל רקע מוסיקאלי, הוא מכיל
לחשושי-אהבה וגניחות אורגזם, שאינן
מטילות ספק לגבי עיסוקם של
שני בגי הזוג המלחשים אותו.
עבור ג׳יין בירקין זהו הנסיון ה קולי
הראשון, להוציא תקופה קצרה
בה הופיעה במחזמר אנגלי שנקרא
״מלון פרח התאווה״ ,שלחניו חוברו
על־ידי בעלה לשעבר, ג׳ון בארי (שחי בר
את ה מוסיקה לסרטי ג׳יימס בונד).

מינה ודייב אחרי המעצר
גדולה. העצירים מבריחים פנימה את הסם,
ומבקשים אש מהשוטר התורן.
״בבית המעצר גם יכולים להשיג את
הסם ביתר קלות. אחדים מהעצירים הציעו
לנו, אצבעות׳ שלמות תמורת מעילי
העור שלנו. אבל מה שהרגיז אותנו היה
שהם גנבו את הספרים שהבאנו אתנו
למעצר, ולא רצו להחזיר לנו עד שלא
נשיר שיר אחד עבור כל ספר מוחזר.
״בלית ברירה נכנענו לתנאי, שרנו כמה
שייקים וקיבלנו את הספרים חזרה.״

כשכתב סרג׳ גינזבורג את הפיזמון,
הוא ביקש לתת אותו לבריג׳יט באר-
דו. אולם היא דחתה א ת ההצעה__ ,
ולכן החליט סרג׳ להקליטו בדואט,
יחד עם ידידתו ג׳יין .״הפעם נזהרנו £
ועמדנו בשתי הפינות הרחוקות של 2*2
האולפן,״ צוחקת ג׳יין .״משום ש•
פעם, כאשר הופענו יחד בסצינת ||1
אהבים בסרט, שקענו כל-כך בעיסו2 -
קנו, עד שלא שמנו לב לזוויות הצי-
לום שהיה עלינו לשמור והיו צריכים .*2
לצלם את כל הקטע מחדש״.
לג׳יין אין, כאמור, כל טענות נגד 2*2
תחנות השידור על אי השמעת ה* *2
פיזמון .״להיפך, ככל שימשיכו להח־ 2*2
רימו, כן תגדל מכירתו בחנויות ה
תקליטים. יחד עם זאת בהחלט אי-
נני חושבת שזהו פיזמון בלתי-מוס2*2 -
רי. האהבה היא בינלאומית, והקו־לות
הבוקעים מן התקליט — הם 2*2

שפת האהבה

ג׳אקלין

רינה וישראל פוליאקוב

לפני

מחר

את אשר יגורתי, בא לי. פולי,
נולד בתור ישראל פוליאקוב,
שים, הולך להתגרש מרינה גנור, שהיא
זה ש
מר,גש
אשתו.
ליבי
אמר לי שמשהו לא בסדר, אני נשבעת
לכם. אחרת, למה היא התארחה בלונדון
בחצי השנה האחרונה, והוא בתל־אביב?
זה חיי משפחה, זה? אבל מילא, כאלה
הם החיים. עוד אגדה יפה אחת התנפצה לרסיסים.
ואיזה
אגדה יפה ששני השובבים האלה
היו: שניהם היו יפהפים, שניהם היו עשירים,
שניהם היו מוצלחים, ושניהם היו מאושרים.
לפחות, הם נראו מאושרים, אני מוכנה להישבע.

שהפסיקו להיות מאושרים. בהתחלה
רינה סיפרה שהיא חולה בכליות, והפסיקה
להופיע במרי מרי. אחר־כך היא טסה לרומא
לשהות קצרה, כדי לטפל בכליות האלו, אבל
ידידיה בתיאטרון — ועם ידידים כאלו, מי
צריך שונאים? — טענו שהיא נטעה לטפל
שם במישהו שונה לגמרי. ואז היא הסתלקה
ללונדון, לפני חצי שנה, ולא חזרה עד עצם
היום הזה.
ופולי הבודד הסתובב לבד ברחובות הכרך
הגדול — תל־אביב, אני מתכוונת. ועכשיו,
בום — מתגרשים.
ומה החלק הכי עצוב בסיפור? אתם זוכרים
אולי שפולי ורינה השתתפו בסרט לפני
מחר, והופיעו שם שניהם ערומים כביום
היוולדם, ובסוף הסרט הם נפרדים — בסרט
אני מתכוונת. ועכשיו עומדת להתקיים בקרוב
הקרנת הבכורה של הסרט. אז מה

מחרתיים

ייצא מזה? שבמקביל לפרידה שלהם על הבד,
הם ייפרדו גם במציאות.

המכירה הכדל־ ת
שר רות ד״ן
כ ש אודי דיין — המושבניק האחרון ב־משפהח
— התגרש מאשתו האוריגינאלית
והתחתן עם טליד! הייטנר, הוא הביא
איתו למשק אשה עשירה מאוד.
כי טליה היתה נשואה למיליונר ד׳ עשיר,
לפני אודי, והמיליונר הזה נתן לה כמתנת
גירושין המון כסף וזהב ותכשיטים ובגדים
של דיור ונעליים של קארדין, ובכלל, את
מחצית הסטוק של אופנאי פאריז.
עם כל הרכוש הזה הגיעה טליה לנהלל —
ונתקלח בבעייה: מה היא תעשה עם בגדי
דיור בנהלל?
וכאילו לא די היה בבעייה קשה זו, נוספה
לה מייד עוד אתת: היא נכנסה להריון.
עכשיו בטח לא היה לה מה לעשות עם בגדי
דיור.
לעזרתה חשה ממתה, רות דיין, שהצילה
את המצב. איך? בצורה פרופסיונאלית.
רות היא הלא מלכת משכית, ויודעת מה זה
לסכור בגד או תכשיט. אז היא התחילה
מציעה, למכירה בין סכרותיה, את בגדיה המיותרים
של טליה, וככה הצליחה להיפטר
כמעט מכל הדיורים והקארדיניס.
ועכשיו אין לטליה בעיות יותר.
כשהגיעה סיקלס לישראל, היא
היתה הדמות הבולטת
ביותר בארץ — זאת
אומרת, בדיזנגוף והדים־
קוטקים. היה לח פר צוף
נהדר, גוף משגע וגובה
שגרם להתרוממות
הנפש — 190ס״מ. ואיזה
סנטימטרים — כל
אחד פצצה.
חוץ מהבילויים הלי ליים
שלה בזיסקוטקים
והבוקריים בבריכה של
מלון הילטון ובשפת־הים,
היו לה עיסוקים
צדדיים: היא עסקה בדוגמנות,
היא צולמה בסרטים
ואם להאמין למשטרה,
אז היא גם סחרה
בחשיש. בבוקר בהיר
אחד, סיפרה המש טרה
לשופטים, היא נמצאה
במיטה אחת עם
צדוק קראוס, ובחדר אחד
עם שתי מזוודות מל אות
36 קילו תשיש.
המשטרה לא אוהבת
חשיש, וג׳אקלין וצדוק
נשלחו למעצר עד להע־מדתם
לדין. ג׳אקלין
עירערה ובצו בית המשפט
העליון שוחררה בערבות,
לאחר שישבה
שבועות אזזדים. היא חזרה
לדיסקוטקים, לבריכה,
לצילומים, ולידיר־ה אריק איינשטיין
ואוריזוהר, שהם היו אלו ששיחררו אותה
בערבות.
טוב, אז הפי־אנד, לא? קדחת! ביום שישי
האחרון באו לביתה בלשים, בדיוק בשעה
שג׳קלין התנוונה לקבל את פני שבת

במזל חשיש

ג׳אקלין
המלכה — והופ, השומריס מצאו ״חומר
החשוד כחשיש״ .השוטרים המשיכו עדיין
לא לאהוב חשיש, והדוגמנית היפהפיה חזרה
לכלא. ושוטר אחד, שמאמין כנראה באמונות
טפלות, סילמל :״ההורוסקופ שלה
זה בטח מזל חשיש.״

שלא נדע מצרות
זוכרים שסיפרתי לכם לפני כמה זמן
על השובב העצוב, מוקי זמיר, זה ה חייל
עם הגבס שישב בדיזנגוף ! מאז,
הבחור אומלל. הוא הולך — כן, הוא
כבר מחוץ לגבס — ובוכה לכל מי שרק
מוכן להקשיב, עד כמה חייו הפכו לה יות
לא־חיים.
מה התברר! מאז הפירסום, נדבקו
אליו כל מיני אסונות, רחמנא ליצלן.
אסון אחד ניגשה אליו יום אחד ברחוב
וביקשה כסף להפלה, כי הוא הכניס
אותת להריון. אומנם מוקי היה מוכן
להישבע שהוא לא ראה את הבחורה
הזאת מימיו, אבל ההיאהיולהסימ נים
משכנעים :״אתה מוקי זמיר, וחיה

לך גבס, ואתה תכשיטן 1
טוב, אז מוקי השתכנע.
רק נפטר מצרה זו, וכבר נפלה עליו
אחרת: אחת כתבה לו מדנמארק, ש נדמה
לה שהוא קרוב משפחה שלה

ומה אתם חושבים שהיא היתה?
צבי לופוביץ, פפי שאינכם זוכרים ודאי, הוא מהחבר׳ה הטובים.
קבלן עתיר נכסים, יאכטה (בחו״ל קוראים לזה סירת מנוע,
אבל לא חשוב) וכל זה. נוטף לכך הוא גם גיסו של אפרים
קישון, וזה עושה אוחו למבין גדול בהומור. משום כך הוא הצליח
לחייך אפילו אחרי מה שקרה לו בצפת לאחרונה.
מה שקרה לו בצפת זה היה ככה: לפני חצי שנה הוא התחתן. ולא
סתם, אלא עם הבת של הרולד סטאשסן, איש הביטוח המפורסם
ממנדי׳ס. החתונה היתד, מפוארת, והנישואין נמשכו שלושה חודשים
תמימים. בתום שלושת חודשי האושר הארוכים, הפך צביקה
להיות הגרוש הטרי ביותר בדיזנגוף.
אבל לא זה מה שקרה לו. זה קרה לו מזמן. מה שקרה לו עכשיו,
זה שכדי להירגע מגירושיו — ואולי מנישואיו? — חזר צבי־קר,
והמיל עצמו במרץ לאורח חייו הטרום־נישואיים. במיטגרת זו,
מצא עצמו, באחד מימי חמישי האחרונים, בטבריה, יחד עם כל
החבר׳ה, בוויק־אנד קטן במלון גל־ינינרת.
יושב לו אם כן צביקה בשלווה בבאר של המלון, ומספר לחברו
היושב לצידו אתו מעשיה על איך שהמכונה שלו בגרד, ושאר דברים
נורא חשובים כאלו. פתאום מתערבת בשיחה גברת נחמדה שישבה
לצידם בבאר, ומציעה לצביקה — ככד״ דוגרי, היום הרי
כולנו מודרניים וחופשיים, לאי — להצטרף אליה לצפת בפיאס 600
שלה.
צביקה סוקר את ההצעד״ רואה שהיא אמנם לא בת , 16 ואפילו
לא בת — 13 ואפילו לא בת כפול — אבל בכל זאת חתיכה. הוא

לא מהסס הרבה, ואומר לה בסדר. הגברת פונה מייד לעבר הכניסה,
וצביקה בעקבותיה, כשהוא מספיק עוד ברגע האחרון להרביץ לחברי
קריצה רבת־משמעות. יעני, תראה איזה קלף משוגע שהולך
לי כאן.
הוא היה יכול לחסוך לעצמו את הקריצה. כי הקלף המשוגע היה
יותר משוגע מקלף. הבילוי בצפת היה פלופ אחד גדול. הגברת לא
הירשתה לאדון לשים עליה אפילו יד. כל הזמן רק ״מה אתה
חושב לעצמך?״ ו״מי אתה חושב שאני?׳׳ ושאר שאלות ידועות
מסוג זה. וכשהוא ניסה להדק אותה קצת אליו בשעת הריקוד במועדון
השעות הקטנות, היא כמעט קטפה לו את הראש.
בקיצור~,ה5חור יצא מטושטש. זה שיש עדיין בתולות קדושות ב־עולם,
זה הוא שמע. אפילו זה שיש בתולות קדושות זקנות הוא
שמע — למרות שלא האמין כל-כך. אבל זה שבתולה קדושה כזו
תסחוב אותו לבילוי לילי בצפת — זה הוא שמע בפעם הראשונה
בחייו. בשביל מה?
טוב, אבל צביקה הוא בחור שמשלים עם המציאות. הוא החלים
שזהו זה, ודי. הפסיד ערב — הפסיד. השדים חזרו לטבריה, ולמחרת
סיפר צביקה לחבר׳ה על החרבון שהוא חטף: ערב שלם
בצפת — עם בתולה שלא נותנת לשים עליה יד.
״רגע, רגע, אתה מתכוון ל שאל מישהו בחבורה, ונקב בשמה
על הגברת.
״אז אולי מעניין אותך לדעת,״ גילה החבר ,״שהבתולה הזו היא
גרושה ואם לילד.״
מוקי שאבד במלחמת העולם השנייה, ועלי תם
להיפגש. אומנם מוקי עדיין לא
נולד בכלל במלחמת העולם השנייה,
אבל זח באמת פרט קשו•
אבל על ארה אחת שכח מוקי בכלל
לשפר:

על ההונאה שקיבל ממיליונרית אמרי קאית,
לבוא אליה לאראות״הברית כד*
להאיג שם את תכשיטיו. גם הארה הזו
באה עליז בעיקבות השיפור שלי —
אבל מה לעשות, אי אפשר לזכור לשפר
חבל, נכו! ז

^סג 000000000000000000000000€נצא 000000000000€ג0€ג^ > 000€

ייעוץ מדעי
לפי כף היד
ניתוחאופי—
גילוי כשרונות —
ייעוץ לעתיד!

שבוע טל הצמות מפתות
בכל השטחים. עיון
בהצעות ובירורן יביאך
לפעילות מוגברת, ש ופושר,
תסב
לך אושר

באם תשכיל לבחור בהצעה
הטובה ביותר.
1 21נאפ רי ל -
עייפות מרובה נכונה לך

נ בלז אי
לקראת סוף השבוע.
נסי לעניין את בן־זוגך
בנסיעת סוף־שבוע למקום שקנו. את זקוקה
לזה. צבעים בחירים יהלמו אותך מאוד.

שוו

עולום עואול
ת״א המלך ג׳ורג׳ .33
נא לקבוע ראיון מראש.
טלפון 226342
()6.30—4 ; 12.30—10

מאמציך למצוא חן, בעיני
מעבידיך ישאו
השבוע. וזמחמ•
שיומטרו עליך
צריכות לסחרר
ראשך — אל
תהס ס לדרוש העלאת
משכורת. על אף מדיניות
הקפאת השכר,
ניתן לעוקפה. אם יצי-
עו לך חברות השבוע, דעי שאין זה
רציני, בעיקר מצד בן מזל סרטן או טלה.

גזור ושמור -הטלפון אינו רשום במדריד !

1דזח 1י

הצטברות יתר של עצבים
עלולה לגרום לך
להתפרץ ולהזיק לעצמך.
גלולות ארגפח או מנוחה
בבית־תבראה ישפיעו
עליך לטובה. נטייתך
הטיבעית, להמר על דברים
חסרי סיכויים של
21 ביו ני -
20 ביו לי
ממש, עלולה להפילך
השבוע בפח. פקח עיניך
והישמר. מחלה קלה עלולה לפקוד את ביתך.
טפל בה לפני שתדביק את שאר בני הבית.

ס !11

המחלה בה לקית מקשה עליך ניהול
אורח חיים סדיר• אל תתייאש, זה לא
כרוני. ידידים חדשים, עימם התקשרת

בזמן האחרון, יעזרו
לך להתגבר על קשייך.
בחורה אותה הי־כרת
בשבוע שעבר
תיכנס למסגרת חייך
ותשנה אותם מקצה
אל קצה. נשי לחפש
את אושרך לא בסבי22
באוקטובר
בה בה נהגת לחפשו
22 בנובייבר
עד כה. כל הסיכויים ~
למצוא את מטרת חיפושיך בסוף השבוע,
פקחי עיניים• את אינך חולה, רק עייפה.

עקע

הפסיקי לרכל. מישהו זומם להזיק לך,
לאחר שהרסת בפיטפוטייך משהו חשוב לו.
אל תהסס לדרוש משוי
תפך את אשר חפצת.
ההיסוסים רק מחזקים
אותו בדעתו לא להיענות
לדרישותיך, הצודקות
כשלעצמן. שימה
טלפונית בראשית הש בוע
תגרום לך נחת
רוח לזמן קצר, אך תזיק
} 2ב נו במבר -
20בדצמבר
לך לטוות ארוך. בת מזל
קשת, נסי להיזכר בדבר
אותו היית צריכה לבצע ושכחת. הרבה דברים
קשורים בדבר זה. לבשי בצבע סגול.

קשת

בעיות הדייטה המעטיקות אותך עושות
ממך צחוק בעיני ידידים. אל תפיצי את
מעשיך הפרטיים ואת
טודותייך הכמוסים ברבים.
אנשים רק ישמחו
למכרם הלאה
ולהזיק לך. אין שום
סיכוי סביר שתוכניתך
לצאת לחופשה ולטיול
ארוך תתממש. מאורע
משפחתי ירתק אותך
ו 2בדצמבר -
סו בי נו א ר
לביתך לתקופה ארוכה
יחסית. נסי לחבב
אותו — הוא אוהבך ויכול להסב לך
אושר רב, אם רק תבליני על יצרייך.

נו*1

אחד מבני משפחתך
עומד להפתיע אותך
ולקלקל לך א ת תוב-
ניותיך לשבוע זה. היה
נועז והסבר לו שלא
יטרידך• בנוסף לאורח
הבלתי צפוי ייתכן גס
סכסוך שכנים, או
[ 82322531 פנים משפחתי, שיס-
בך אותך בצרות. לבת
מזל אריה ישחק השבוע קלף לא נורמלי,
במידה והיא משחקת קלפים. לבשי ירוק.

דחף

יחיד*!
בפעם הראשונה בישראל
ל וח כ יס ת קו פ תי־ אינ טי מי של האשה
ההפתעה הנ עי מ ה ביותר לראש השנה
מעוניינים אתם לדעת א ת מאורעות חייכם לפרטיהם
לעתיד לבוא, מ חול קי ם לפי י מים?
שלחו את הסכום הסמלי של 3.50ל״י בצ׳ק בנקאי או צ׳ק
דאר לת.ד 3364 .תל־אביב, ותקבלו בדאר רשום את לוח הכיס
לפי הכתובת המבוקשת.

האושר ממך והלאה:
אינך רואה תוצאות מקוות
מפעילותך הרבה,
אנשים חותרים תחת
מעמדך, אינך זוכה לגילויי
חיבה אמיתיים,
ובדידותך גורמת לך ל־
22באוגוסט •י
דכאון נפשי. נסה להת22ב
ספטמבר
גבר על האגואיזם ההורס
אותך. בת מזל בתו׳
לה — הגבירי מאמצייך להתקדם בסולם ה״
חברה, לא בהכרח על חשבונם של אחרים.

צפה לאורחים השבוע. את הכן לקראתם
ביתך. צפויות לך הפתעות
נעימות מביקורם•
יצירה ספרותית
או מוסיקלית תשפיע
עליך בצורה רצינית
מדי ותשבש את קו
23בספטמבר -
2ן: ב או ק טו ב ר
מחשבתך. סקרנותך לדברים
אסורים עלולה
לסבך אותך עם החוק. היזהר מסמים
ואלכוהול. הקפידי על חיצוניותך.

1זאזנ״נ!

המצב הביטחוני אינו צריך להשפיע על
תוכניות העבודה היומית שלך. אל תדיר
שינה מעיניך בגלל סיבות
הקשורות בניהול המדינה.
השתדל להתייחס
יותר בכובד ראש למתרחש
סביבך. משהו לא
נעים יקרת בחוג המש פחה
שלך. דווקא לקראת
סוף השבוע תזכה במעט
נחת רוח — זכייה
כספית קטנה, מתנה יק__

או משהו דומה.
גבר עימו היית קשורה ינתק יחסיך איתך.
אל תתיאשי, הוא יחזור, אן הדבר יקח זמן.

אתה מרבה לשבת במקומות ציבוריים
בלי לעשות דברים מועילים. נסה לשנות
מינהג פסול זה, לפני
שיזיק לן. אל תנסי
לחפש את עתידן בעבר
— הוא עזב או תן
וזהו ! לעומת זאת,
תפגשי השבוע אדם ש-
יקסים אותך. בגישה
נבונה, תצליחי לרכוש
סי ב.פברואר ־
את חיבתו. בעיות נפי.

שיות המציקות לן
אינן מאפשרות לך להתרכז
בדברים נחוצים. התייעצי עם
רופא• קצת בילוי ישפר את מצב רוחן.

1גינ1

הדאגות הקטנות שלך
מבלבלות את אור ח׳ החיים
הסדיר שניהלת עד
כה. השתחררות מבעיות
אלו תועיל יותר ממה
שהיון מאמין. התהו־ללות
יתר היא אתת הסיבות
לחוסר שיווי סש־ו:1
2מרס -
קל־נפשי. מנוחה במשך
1 20 יאפריל
השבוע ופעילות תרבותית
כגון קריאה, קונצרטים או. תיאטרון,
יחזירוך למצב נורמלי. בנסיבות בלתי צפויות
אתה עשוי להיאלץ לצאת למסע קטן.
הצטייד בכל הדרוש. אל תעמדי במבוכה
כשיציעו לך הצעה מפתה שאת מצפה לה.

1ווו!1

תמונות אלה ייצגו את ישראל בביאנלה של הצע־וים בפריס
שררה בבית הוריו — להתחיל לצלם. הוא
נדבק עד מהרה בתאוזת המקצוע.
אלכס עקב אחרי מלאכת הצילום של
אביו והחל לצלם בעצמו. צילומיו עמדו כל
הזמן בביקורת חריפה של אביו. העובדה
שבעת לימודיו הידבר. אלכס לעסוק בצילום
יותר מאשר בשיעורים, לא הפריעה כל-
כך לאב, כמו איכותם של הצילומים. אלכס
הפך לצלם מיקצועי, עסק בצילומי עיתונות
והיה גם צלם שבועון צה״ל במחנה. עתה,
כשנבחרו צילומיו לייצג את ישראל בביא־נלד,
של הצעירים, הוא זכה גם להכרה רשמית
ראשונה כצלם־אמן.

מתח יצירתי ואירוטי
ך. ין הצילומים שיציג אלכם אגור ב־
.*4ביאנלה, ישנה. גם סידרת צילומים המחתה
מעין סיפור מצולם ללא מילים, בו
מנסה אלכס לתאר בעזרת העדשה פעולה
שיגרתית כמו זו של צייר המצייר מודל
עירום. צילומים אלה, כמרבית צילומיו של
אלכס, לא היו מתוכננים מראש ונולדו ב־מיקרה.
יום אחד הזדמן לסטודיו של חברו
הצייר, מתי גרינברג, בשעות הקטנות של
הלילה. מתי היה שקוע בולו בציור, כשלפניו
ניצבת הדוגמנית — ציירת אף היא,
שהתנדבה לשמש כמודל לידידה הצייר.
במקום שררה אוזירה מיוחדת במינה,
שאלכם ניסר, לקלוט אותה* במצלמה• הוא
שלף את מצלמתו והחל לצלם מבלי להוציא
הגה. הוא צילם וצילם מכל זווית אפשרית,
עד שהבחין שהסרט במצלמתו לא נגמר,
למרות שצילם כבר כ־ססז תמונות. בדיקה
קצרה הוכיחה ״לו שבהתרגשותו שכח: להכניס
סרט למצלמה.
כשנטענד, המצלמה התחיל אלכס לצלם
הכל מחדש, כאילו לא אירע דבר. רק כש־

...שתיפתח החודש הביאנלה של ה־צעירים
בפאריס, היא תהודה מיפגן בינלאומי
של אמנים עד גיל 35 בכל שיטתי
היצירה האמנותית• ישראל תהיה מיוצגת
בה ייצוג נכבד בכמה תחומים. נועם שריף
ייצג את המוסיקה הישראלית הצעירה, רפי
לביא את הציור, מיכה אולמן את הגרפיקה

הצייר

מתי גרינברג בוחן את האובייקט,
גופה העירום של
אשה. הנדמות חיה או כאובייקט אסתטי?

הדוגמנית

חול ובצבעיו. האם היא

שחוו ורבן

הצייר והדוגמנית. בצילומיו ניסה אלכם
אגור לקלוט את המתחולל בשעת פעולה
נמו ציור מודל עירום, בליבות שני האנשים הקשורים ביצירה.

ומשה אפרתי את הכוריאוגרפיה.

הגן עולה על האב
ולס הצעיר מכל המשתתפים ב־
^ ביאנלה יהיה הצלם הישראלי אלכם
בן ד,־ ,21 שצילומיו נבחרו להיות מוקרנים
במיסגרת התערוכה (יצירותיהם של הצלמים
המשתתפים בביאנלה לא יוצגו, בגלל מס

1 ״111911 * 1 1זהו אותיו צילום שמימין נשהוא מודפס
ן } 1 1 1111 בנגטיב. הנגטיבים של התמונות יוצגו
בביאנלה יחד עם הפחיטיבים, כחלק אורגאני מהסיפור המצולם.

פרם הרב של הצלמים בתמונות מודפסות,
אלא יוקרנו ללא הפסק על־גבי מסכי ענק).
למרות גילו הצעיר, אלכס הוא כבר צלם
בעל ותק של עשר שנות צילום. הוא החל
לצלם בגיל , 11 כשאביו, הצלם יעקב אגור,
קנה לו את מצלמתו הראשונה .״אתה יכול
לבחור לעצמך את מיקצועך כפי שתרצה,״
אמר לו האב ,״אבל אם תרצה להיות דווקא
צלם, תוכל לעשות זאת בתנאי אחד —
שתצלם יותר טוב ממני.״
אלכס החליט — בעקבות האוזירה ש
פיתח
את הסרט במעבדה, הסתבר לו שדווקא
התרגשותו היא שהעלתה את איכות צילומיו.
שתי
הדמויות המופיעות בסיפורו המצולם
כימעט ואינן משחקות בו כל תפקיד.
את פניה של הדוגמנית אין רואים כלל.
פניו של הצייר נשארים כל הזמן ללא הבעה,
ויחד עם זאת הצליחו הצילומים לקלוט
ולתאר את האווירה של המתח, היצירתי
והאירוטי כאחד, ששררה בין השניים במשך
כל עת הציור.

הקומפוזיציה = ,3
ייקט צלובים, בצילום הממחיש את ההזדהות
בין הצייר למודל שלו בתום היצירה.

מספר 1670

שנה 33

ב׳ אלול תשכ״ט3.9.1969 ,

המחיר 130 אג׳

דוגמנית הצגות חוזות דנלא

היפהפיה והחשיש