גליון 1673

הצג PDF מעבר לתצוגת תמונות עוד משנת 1969

עמוד 1

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1673 - 24 בספטמבר 1969 - עמוד 1 |

עמוד 2

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1673 - 24 בספטמבר 1969 - עמוד 2 | וסתה שנ לוו נוסף: אפתח בציטוט דברים שפורסמו בעיתון אחר: אבנרי לא חבש כובע חדש והצטרף לחבריו — כי מעולם לא הסיר כובע זה מראשו, למרות שלפעמים הוא מנסה לרכב על

וסתה שנ לוו נוסף:

אפתח בציטוט דברים שפורסמו בעיתון אחר:
אבנרי לא חבש כובע חדש והצטרף לחבריו — כי מעולם לא
הסיר כובע זה מראשו, למרות שלפעמים הוא מנסה לרכב על שני
סוסים בעת ובעונה אחת.
בצאתו לחו״ל, הוא לובש את גלימת המיר שוחר־השלום ומתכסה
בכיסוי שמאלי, אן מייד עס שובו ארצה הוא חוזר לנקודת המוצא
שלו: אהבתו לתותח.
עם התקרב מערכת הבחירות, החל אבנרי את מישחקו הקבוע:
הריקוד בשתי חתונות. שבועונו בערבית מביא דברים המכוונים
למשוך קולות הבוחר הערבי — אפילו תמונות של פידאין.
בזמן האחרון הוא משחק אותו מישחק גם בשבועתו העולם הזה:
תמונות העירום פינו את מקומן לתמונות התותחים והמטוסים,
וסיפורי המין נהגירוי המיני פינו את מקומם לסיפורים על ״הגבורה
העילאית׳־.
כך מתוארת בשבועתו של אבנרי הפשיטה של כוחות ישראליים
על האי גרין המצרי, בה נהרגו נשמות משני הצדדים, ונשפך דם
משני הצדדים, וגרמה להרס וחורבן :״זהו סיפור שעוד יהפוך לאגדה,
ושמקומו שמור לו בעלילות הגבורה של הלוחמים בכל הדורות,
זהו סיפורה של יחידה נועזת, שביצעה את הבלתי־ניתן לביצועיא
סלאס!
יש ברפורטז׳ה על פשיטה זו, בשבועתו של אבנרי, כל הסממנים
העשויים לזכות את כותבה בתואר ״משורר המלחמה״ .כל
עמוד בנליון האחרון מוכיח זאת בעליל.
אבנרי מרחיק לכת עוד יותר. תחת הכזתרת יום חיל האוויר,
פירסם ציור המראה את מפקדי חיל האוויר מביטים על מטוסי החייל
.,הנוסקינו לירח, לתעלת סואץ, לקאהיר ולדמשק. מטוס חמישי
— לעמאן. אולי שכח אבנרי לכוון אחד המטוסים למוסקבה?
הרי הכל מותר!
מזתר לאבנדי לפרסם,חומר שיעלה את מידות החום השוביניסטי
והקיצוניות העיוורת; ותמונות שיוסיפו. להיסטריה של הצעקנים.
הרי זו דרכו האמיתית. אן ללבוש את גלימת שוחר־השלוס ואת
הכיסוי השמאלי בחו״ל, ולחשוב את עצמו למשיח הגואל — לזאת
אין לו זכות!
ייתכן שאבנרי לא שמע את זעקת אותה אס יהודיה, אשר ביקשה
באיגרתה לעיתונות ״השיבו לי את בני מהתעלה!״ והלא זעקה
זאת, היוצאת מליבה של אם, מזעזעת כל אדם ישר מעומק התהום.
לו וזיתה זעקה זו, ואחרות כמוה, מזעזעת את אבנרי, לא היה
מפרסם בשבועונו שירי הלל למלחמה, עטופים עליונות כוזבת,
המגבירים את הקיצוניות והשינאה.

מעתח התואן! אמן] - 1 ₪ 1לשמירה על אנינות 0״ המקלע

בכל דגמי 72ג£.־ החדשים מערכת אזעקה
אלקטרונית לגילוי פגמים והפרעות במערכת
הטלוויזיה או ברשת החשמל, עוד לפני שיפגעו
בפעולתו התקינה של המקלט ובקליטת השידורים.
צפצופה של מערכת האזעקה מתריע בעוד מועד
על התקלה, ובכך מאפשר שמירה על תקינות
המקלט ואריכות חייו.

דרוש

הדגמה

ותיווכח

באיכות, ב שי רו ת, ב ק׳ לי ט ה
ובקולט לויזי ר.

מעל

לכל

^ האיש ששוחוו ביו׳ צה״ר
כאשר קראתי אח. הדברים הללו לא ידעתי אם להתייחם אליהם
כאל יצירה של דמיון חולני, או כאל בדיחה תפלה. למען האמת,
לא הגעתי למסקנה גם עכשיו. תבין את לבטי, אם אומר לך שהדברים
נכתבו בערבית, באל־איתיחאד, ביטאונה של רק״ח, בידי
עסקן קומוניסטי בשם מוחמד חאס.
אפשר אולי להבין שהקומוניסם חבר רק״ח ינסר. להציג אותנו,
בעיני ערביי ישראל וקוראי הערבית בעולם, כמחרחרי מלחמה. כי
רק״ח סבורה שהמילה ״שלום״ היא פאטנט של מוסקבה, וכי רק
סוג זד, של שלום מותר, וכל הדוגל בשלום ללא מהכאות, שצמח
וחי על רקע ישראלי טהור — פסול. וזאת מפני שהם אינם יכולים
לסבול מתחרים.
נניח.
אבל שביטאון מפלגה זו יתיימר ללמד אותנו איך להתייחס אל
צה״ל ואל פעולותיו — זאת כבר בדיחה! בייחוד אותו אדון
מוחמר חאס, שאם זכרוני אינו מטעה אותי, זכה לחסד גדול מידי
אותו צבא עצמו. במלחמת העצמאות — שוב, אם זכרוני אינו
מטעה אותי — נעצר האדון האם, שכבר אז היה קומוניסט מוצהר,
בידי שלטונות הצבא המצרי בדרום הארץ, והוחזק במחנה־מעצר
בסיני. הוא שוחרר משם, יחד עם יתר חבריו־למפלגה —
בידי צה״ל, כאשר כבש את המחנה. מאז הוא אזרח מדינת־ישראל.
ואני שואל את עצמי: מה הייתי חושב על עצמי, בעצם, אילו
היה הביטאון הקומוניסטי הזה משבח את אורי אבנרי ואת
העולם הזה על יחסו לצה״ל?

^?צורד והעולם הזה
יחסנו לשלום ידוע. מן היום שמייסרי המערכת הנוכחית השתחררו
מצה״ל — ומאז הצטרפו אליהם יוצאי צה״ל שכולם משרתים
ביחידות קרביות במילואים — חרתנו על דגלנו את הסיסמה של
שלום ישראלי—ערבי.
עם כל הצניעות הטבעית שלנו, אני חייב לציין שעזרנו להחדיר
לתודעה הישראלית את ההכרה, כי שלום כזה יכול לבוא גם בלי
לפגוע בביטחון ישראל ובכושרה להגן על עצמאותה. כאשר נוצלה
החרדה לביטחון המדינה על־ידי קבוצת עסקנים מפלגתיים במשרד
הביטחון ובשירותים חשאיים, יצאנו למלחמה נגדם, ובמערכת העולם
הזה נטבעה המילה ״ביטחוניזם״ — להבדיל מביטחון.
ידענו תמיד להבחין בין צה״ל וביטחון המדינה, לבין עסקנים
שניסו להפוך את ביטחון המדינה לממלכתם המפלגתית הבלעדית.
גם כאשר גרם אחד העסקנים הללו, שמעון פרס, לביטול האמנתו
הצבאית של כתב העזלם הזה, לא נותקו היחסים בין העיתון לבין
צה״ל. המשכנו ללוות את חייליו, ולדווח על פעולותיהם, הישגיהם
ובעיותיהם.
מאז חלה התקדמות רבה. צה״ל חידש את האמנת הכתב הצבאי
של העולם הזה. את התפקיד ממלא אלי תבור, ראש המערכת
שלנו, שגם הוא — כמו אורי אבנרי וכמוני — בוגר חטיבת
גבעתי. זהו תפקיד קשה, בייחוד בימים אלה. תוצאות המאמץ מתפרסמות
בכל גליון שלנו.
תוצאות אלה אינן מוצאות חן בעיני מוחמד חאס ובעיני
רק״ח. אני מניח שאתה רואה אותן בעין אחרת.
ואני יודע שהחיילים, עליהם אנו מדווחים, רואים בכך
ביטוי נאמן לחווייה נוראת־ההוד של צבא המנהל מלחמה
— מתוך תקווה לשלום, ולא מתוך עיוורון מיליטריסטי.

עמוד 3

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1673 - 24 בספטמבר 1969 - עמוד 3 | ת מי דכד אי־היו םכד אי ענ ד י 1תר.. בידך ס כו םכסףכלש הו — יהיהזה — 100ל״י או כל ס כו םאחר עד — 15,000ל״י — וברצונך להפ קי דו בבנ קבחס כון נו ש א פירו ת. בחש

ת מי דכד אי־היו
םכד אי ענ ד י 1תר..
בידך ס כו םכסףכלש הו — יהיהזה — 100ל״י או כל ס כו םאחר עד
— 15,000ל״י — וברצונך להפ קי דו בבנ קבחס כון נו ש א פירו ת.
בחש בון ״י ת רון ״ בבנ ק די ס קו נטמובטחת לך רבי ת ג בו ההמצטברת עד
9 70נ טו ל שנ ה — המכ פי להאתהכסףה מו פקדב תו ם ת קו פתהחס כון,
בעוד ש ס עי ףהצמדה שו מ ר על ערך כספך.
ז ה בוו ד אי ידו ע לך כפי שידוע לרב בו תהמפ קי די םבחש בון ״י ת רון ״
בבנ ק די ס קו נ ט.
בנו ס ף לכל אלה, ני תנ ת לך עתה הז ד מנו ת י חי דהב מי נ ה: אםאתה
מ פ קי ד ס כו םכלש הו בחש בון ״י ת רון ״ ב ת קו פ ה שבין ה־ 1.8.69ו ה ״
,30.11.69אתהמשתתףב או פן אוטומטיב:

י׳ מבצ 1/יתרו! כפל״

הנחזן רך ו.ם סיכוי רציני לזכות בפרס כספי ב*.ובה
אוחז ככוס שהפקדת.
הכיצד?

תוך ה ת קו פ ה הנ״ל י הי ה יו ם מ סויי ם שאינו ידוע לאיש, יו ם קובע זה
ייחשב על ידי שיטה מיו חדת ומודע רק א ח רי סיו ם המבצע. כל אלה
שהפקידו ס כו ם כסף כל שהו ב או תו יו ם, יזכו בפרס בגובה ה ס כו ם שהפ קידו,
והפרסי שולם להםב־.15.1.70
אםת הי ה בין אלה שהפקידו ביו ם הקובע, ת הי ה גם אתה בין אלה
שיזכו ב פר סהא מו ר בגובה ס כו םההפקדה.

זה ענ׳ין של חשבון פשוט -אל תחמיץ את ההזדמנות

בנדןזהיבדדןונב1

עמוד 4

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1673 - 24 בספטמבר 1969 - עמוד 4 | תחנת־שידור פיראטית תשדר לישראל י תו גוו ןיך הרב גורו יחליט להישאר בצה״ל אחרי חודשים של היסוסים ופיקפוקים נראה שגמלה ההחלטה בליבו של הרב הצבאי הראשי לצה״ל,

תחנת־שידור פיראטית
תשדר לישראל י
תו גוו ןיך
הרב גורו
יחליט להישאר בצה״ל
אחרי חודשים של היסוסים ופיקפוקים נראה שגמלה
ההחלטה בליבו של הרב הצבאי הראשי לצה״ל, האלוף
שלמה גורן, לוותר על בם הרב הראשי של תל־אביב—
יפו, ולהשאיר לעצמו את תואר הרב הראשי של צה״ל.

הרב גורן, שנבחר כרב האשכנזי הראשי
של תל־אכיב, קיווה כי יוכל להחזיק כשתי
הכהונות גם יחד. עתה, כשהתברר סופית
כי יובל להחזיק רק כאחת מהן, החליט
לוותר על הכהונה האזרחית.
אחרי שיודיע על החלטתו זו, יהיה צורך לבחור
מחדש את הרב האשכנזי הראשי לתל־אביב.

ועדת העורבים
עומדת בפני פירוקו
ועדת עורכי העיתונים היומיים, ששימשה
בידי השילטונות מב-טיר להטלת צנזורה
פנימית בעניינים שאינם קשורים לענייני
ביטחון, עשויה להתחסל סופית בעיקכות
פרישתו של עורף ״הארץ״ ,גרשום שוקן,
מוועדה זו.
שוקן פרש מן הוועדה אחרי שסירב להסכים עם
חבריו העורכים ולקבל את בקשת שר־הביטחון להצניע
את הידיעה על בואם של ד,פאנטומים הראשונים לישראל
ולא להקדיש לה מאמר ראשי. מכיוון שכתוצאה
מפרישתו לא יוכלו עוד עורכי העיתונים האחרים למנוע
פירסום ידיעות לפי בקשת השלטונות, תתרוקן הועדה
מתוכנה ותחוסל קרוב לוודאי.

ראש עיריית חברון
עשוי להתפטר
לא מן הנמנע כי ראש עיריית חברון, השייך מוחמד
עלי אל־ג׳עברי, יגיש בימים הקרובים למימשל הצבאי
את התפטרותו מראשות העירייה.
הסיבה הרשמית להתפטרות תהיה מנומקת בהתרו־פפות
מצב בריאותו של המנהיג הערבי הישיש, אולם

הסיבה האמיתית היא נפיץ ללחוץ על ה־מימשל
לרכך את היד החזקה שהופעלה
בלפי תושבי חברון והסביבה מאז נפיץ ההתנקשות
במושל הצבאי של חברון סא״ל
עופר כן־דוד.

מציעים את זריזי
כראש עיריית באר־שבע
אנשי מע״י ככאר-שכע הציעו לאחרונה
לנציגי מפ״ם בעיר, עימם יופיעו ברשימה
משותפת בבחירות במיסגרת המערך, להציב
את איש מפ״ם זאב זריזי כמועמד ל ראשות
העיר, תמורת ויתור מפ״ם על שני
מקומות במועצת העיר.
כיום יש למפ״ם 4נציגים במועצה לעומת 5שיש
לעבודה. מאחר ולפי הסכם האיחוד התחייבה העבודה
להקצות מקומות ריאליים ברשימתה גם לאנשי אחדות־העבודה
ורפ״י לשעבר, מאחר ולפי ההסכם יש לכלול

100 אלו ל״י פיצויים
למזכיר אגודת העתונאיב
ועד אגודת העיתונאים כתל־אכיב אישר
לאחרונה תשלום פיצויים בסד 100 אלף ל״י
למזכיר אגודת העיתונאים, משה רון, העומד
לפרוש מתפקידו כעוד שנתיים ולצאת
לגימלאות.
רון בן ה־ 65 הגיע לפני חודש לגיל פרישה לגימל־אות,
אחרי שכיהן 30 שנה בתפקיד מזכיר האגודה.
ועד אגודת העיתונאים בתל־אביב החלים להאריך את
תקופת עבודתו בשנתיים נוספות כש״/,ס 70 ממשכורתו
ישולמו לו כפנסיה ו־ס׳ל 30 הנותרים מקופת האגודה.
בתום שנתיים יפרוש רון מתפקידו ויהיה זכאי לפנסיה
בשיעור של ״/״סר וסכום נוסף של 100 אלף ל״י במזומן
כפיצויי פיטורין — בתמורה על 30 שנות עבו-
דתו. חברי הוועד נימקו את החלטתם, שאינה ידועה
לחברי האגודה, בכך שלמשה רון זכויות בלתי ניתנות
לעירעור בהקמת האגודה התל־אביבית ובשיכנוע תורמים
להקמת מוסדותיה.

מי תומר
באורי דיוויסי
רשימת שלום־ירושלים, שהודיעה על השתתפותה במערכת
הבחירות לעיריית ירושלים, והדוגלת בהפרדת
המינהל המוניציפלי לשתי רשויות נפרדות, במזרח ובמערב
העיר, חוששת כי תמיכת רק״ח בה עלולה להיות

חיבוק־דוב רצחני.
ראשי הרשימה, שהקפידו לכלול במצעם סעיף הקובע
כי ״ירושלים לא תחולק שוב על־ידי חומה״ ,פנו
בקריאה כללית למספר מפלגות, שיתמכו בהם. הראשונה
שקפצה על דהזדמנות היתד, רק״ח, כנראה מתוך חשבון
שהדבר ישתה לרשימת שלום־ירושלים גושפנקה קומוניסטית.
הדבר
עורר את מורת רוחם של כמה מיוזמי הרשימה
— ובראשם אורי דיתים — המדגישים שהם תלויים
ברצונם הטוב של מתנגדי־סיפוח מכל הזרמים. הם זקוקים
לתמיכה זו בצורת חתימות להגשת הרשימה —
ובצורת תרומות ( 4000ל״י) ,אותן יש להפקיד כערבון

יתכן ואוניית השידור של אייבי נתן לא תהיה אוניית
השידור היחידה שתשדר לתושבי ישראל מלב־ים. לאחרונה
הגיעו ידיעות כי אוניית שידור פיראטית נרכשה
באירלנד, כשרוכשיה מצהירים כי בכוונתם להפעילה
מול חופי ישראל.

לפי ידיעות אלה נרכשה האונייה על־ידי
קבוצת כעלי־הון אמריקאיים, המתכוונים
לשדר ממנה כמשק 24 שעות כיממה מוסיקה
קלה, מלווה בסיסמות מיסהריות.

יתקוינו רכבל
למרומי החרמון
ייתכן שככר בעונת החורף הקרובה יובלו
חובבי ספורט סקי השלג להחליק על שלגי
החרמון בתנאים משופרים הדומים לאלה
המקובלים במיתקני ההחלקה המפורסמים
כעולם.
רשות החרמון החליטה להשקיע סכום של כמיליון
ל״י לסלילת דרך למסלולי ההחלקה, להתקנת רכבל
לנוחיות המחליקים ולהכשרת מסלול החלקה באורך
של 1400 מטר. יתכן וחלק מתוכניות פיתוח אלה יוגשמו
כבר לקראת העונה הבאה.

כנופיית סחטנים אלימה
פועלת בתל־אביב
תופעה הלקוחה ישר מ״ימי שיקאגו העליזים״
,ההלה נפוצה לאחרונה בתל־אכיב,
כאשר בנופייה אלימה מנסה לסחוט מבע*
לי־עסקים דמי־שמירה, תוף איומים שאם
לא ישלמו את הסכומים הנדרשים, צפויה
סבנה לעסקיהם.
לכנופייה זו מיחסים את ההתנפלות האלימה על ה־סטקייה
ברחוב החשמונאים בתל־אביב במוצאי יום הכיפורים,
כאשר בריונים חמושים באלות ניפצו את
רהיטי בית־העסק.

עמוד 5

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1673 - 24 בספטמבר 1969 - עמוד 5 | מכתבים הח״כים כאנשים נהניתי מהמאמר 1על 119 הזה .)1672 (העולם תמיד אני שומע כל הימים על ח״כים שלנו ותמיד הם נשארו בעיני גוש אנונימי. סוף־סוף הפכו לאנשים

מכתבים
הח״כים כאנשים נהניתי

מהמאמר

1על 119
הזה .)1672

(העולם
תמיד אני שומע כל הימים
על ח״כים שלנו
ותמיד הם נשארו
בעיני גוש אנונימי.
סוף־סוף הפכו
לאנשים בשר־ו־דם.

נחמן

דזו ל ׳ ל בן

יוסף נחמן,

רחובות

ו י1

ב 7כ 111נ ה ב 71ג

^ י ב1

1 1 1 1 1 1־ 0

בעד

בסבך

תהנה מהסעולוח שבסיגריות ישראל :
לרובקסיגריהלכלטעםו נט יה !
נשירת הימאים
בשטה זו, כאשר דרכי התקשורת של
ארצנו באוויר ובים הם בעלות ערך ראשוני,
יש לחשוב ביתר שאת בסיבות
הגורמות לנשירת ימאים ישראליים, כי
לפי מספרם בחוץ היה אפשר לאייש לפחות
שלושה ציים כשלנו.
בין כל הסיבות הגורמות לנשירת ימאים
מהים שכחו לשים זגש על הבעייה
שהיא פסיכולוגית בעיקרה: הינואי הישראלי
מרגיש עצמו, ולא באש מתו, כ־
״נטע זר״ בחברה הישראלית.
הזכות וגם החובה האלמנטרית של
אזרח המזינה היא זכות הבחירה של
נבחריו. לימאי הישראלי אין זכות זו!
גם בעיני מוסדות הממשלה אין הימאי
זוכה ב״הדרת פנים״ ,בעיני המכס כל
יאמי הוא ״מבריח־ ,או ״פושע״ ,והיחס
אליו בהתאם. אומנם יש לציין כי היחס
בנמל חיפה השתפר, אולם לא באשדוד.
על היחס במרפאת הימאים בחיפה, המשרתת
כ־ 4000 ימאים, אין מה לדבר
כלל, וכל המבקר בה פעם אחת, משתדל
לא לבקר בה שנית, וכל זאת בשעה שאתה
חייב לשלם את מימי ההסתדרות
מדי חודש בחודשו.
לא ייפלא, איפוא, כי צעירים שאינם
בעלי משפחנת — עד כמה שהדבר נראה
מוזר — מעדיפים לא להגיע לעיתים
קרובות לארץ.
כל זאת ועוד כשהימאי מרגיש שאין
כל גוף שאליו יפנה לשטיח את טענותיו.
איגוד הימאים, ההסתדרות וחברת הספנות
הלאומית הגדולה — כולם באותו
״סיר״ ,כך שרק באיגוד כזה יכולה היתר,
להתקבל ההחלטה המחפירה של ניכוי
מס ההכנסה החדש, המהווה הורדה
סמוייה של שכר העבודה הריאלי.
יתכן כי לטווח קצר ״הרוויחה״ המדינה
(קרי — האוצר) כמה לירות, אולם שכרה
יצא בהפסד גדול מאוד.
אברהם כרגסון, ת״ד ,29821ת״א

אוהב תערובת אמריקאית?
100 ץ ג ^ /ס 8 8 0סופר קיננ-ס״ו פילטר
£וא 1ז -קיננ-ס״ו פילטר בקופסת סכסובב•

רוצה סיגריה י 0 [ 0א 61£י?
ד 1בקר 1י אל -יחידה ברסחה
קיננ-ס״ו פילטר בקופסת ימכסובב•

חסיד מנטול?
טלסטאד -קיננ-ס״ז פילטר. קופסת •סכסובב׳
מונט־בלאן -סנטול פילטר. רנילות
קיננ-ס״ו פילטר. בחפיסה רכהפולריס
שנה ממורמרתמצורף כרטיס ברכה לשנה החדשה.

מעדיף טעם מזרחי ע שיר?
־ קיננ ס״ו פילטר. קופסת-.מכסובב• סנטור דובק פילטר ־ תערובת סעודות. תימת

השר והטלפון
הכרטיס מיועד לכל בעלי מכשירי הטלפון
בארץ, ובמיוחד לשר הדואר.

משה ראוכני,

רמת-נן

! הצבא וההסתדרות אני חייל המשרת רחוק מהבית ובתאריך
הבחירות להסתדרות הייתי צריך להגיע ל־
(המשך בעמוד )6

סיגדית

ד 1ב ק

עמוד 6

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1673 - 24 בספטמבר 1969 - עמוד 6 | מכתבים (המשך מעמוד )5 בסיס מחופשה. לכן לא ניגשתי בבוקר לקלפי במקום מגורי כי הייתי בטוח שאפשר להצביע בקלפי בבסיסי. כאשר הגעתי לבסיס בשעה 15.30 התברר לי כי הקלפי

מכתבים
(המשך מעמוד )5

בסיס מחופשה. לכן לא ניגשתי בבוקר לקלפי
במקום מגורי כי הייתי בטוח שאפשר
להצביע בקלפי בבסיסי.
כאשר הגעתי לבסיס בשעה 15.30 התברר
לי כי הקלפי היתר, בשעה ,11.00
ולאחר כ־ 20 דקות נסעה וכל הדבר הזה
היה כאשר רוב חיילי הבסיס היו בדרך
מהבית לבסיס.
אי לכך, כאשר הגעתי, אני ועוד חיילים
רבים, לא היתד, קלפי בבסיסנו, ולא היה
באפשרותנו להצביע להסתדרות אף על פי
שאני ועוד רבים חברי הסתדרות.

ירחמיאל ברגדוין,
ו תחרות
הצילומים

ד״צ .2183 צה-ל

מי אמר שאין אנו אימפריאליסטים? אני
שולח לתחרות הצילומים שלכם את ההוכחה
כי יש עבדים בארץ שלנו.

חבל שאין בפי אלופינו תשובה אחרת
לבעיות האיזור: האומנם חייבים דחיקא
אנחנו להיות המקל הנתקע בגלגל ההיסטוריה,
ועוצר בעד התקדמותו?

יצחק שכת,

חיפה

בזיונות
ב״צוותא,,
בערב יום ב׳ ,8.9.69 ,באנו, אני וקבוצת
אנשים למועדון צזותא, להופעתה של ה־שחקנית־הזמרת
הכושית פולין מאירם, בהנחייתו
של דן אלמגור.
הגענו כרבע שעה לפני ההתחלה, מאחר
והכרטיסים במועדון צוותא המכובד, מאז
ומתמיד, אינם מסומנים, ויש להקדים כדי
לתפוס מקום. אבל כמה אפשר להקדים?
כשבאנו, נוכחנו שהאולם כבר כימעט מלא
עד אפם מקום. רק בשורות הראשונות
ה־ו כ־ 10 מקומות פנויים. אך עליהם היו
מונחים פתקים שזעקו שמור! רוב הכיסאות
היו שמורים עד לאחר תחילת ההופעה
— ואז התנפל הקהל על המקומות.
למותר להדגיש את העוול שבדבר. למוזמנים
בעלי פרוטקציה אין צורך לתת את
הטוב ביותר — את הטוב ביותר חייב
לקבל הקהל, המשלם עבור מקום־הישיבר.
שלו.

גחמה אבני,

תל-אביב

:תיקון
טעות

0£אגז3וס 0א*10
אם רצונך בטלויזיה שתקלוט בבהירות את כל תחנות
המזרח התיכון, הרי בשבילו תוכננה. גדונדיג לונג די ס טנ ס 2401 1. 0דגם ,1970 המותאמת במיוחד לתנאים שלנו,
לקליטת תחנות רחזקזת זו מזו.
המסך הוא ו 9ס־מ והתמונה מופיעה בו חדה ובהירה. הקול
צלול וערב. שבעה ערוצי קליטה מוכנים מראש המכוונים
בעזרת עיו אלקטרונית.
בקש הדגמה ותופתע לראות עד כמה טלויזיה
יכולה להיות טובה

סוסתטאס

תמונת השבוע
הצילום נעשה באחד הרחובות הראשיים
של אילת.
לוי אריה, קריית־מוצקין
• הקורא לוי אריה זוכה בפרס שד 10
לירות מטעם המערכת, על צילום השבוע.

! הערות
על גליון
אני רוצה להעיר מספר הערות באשר ל־גליון
ראש־השנה. נראה לי כי כל הדפסת
תמונות הנערות על גבי דפים שלמים היא
ביזבוז משווע על חשבון תוכן, וזאת נוסף
לחוסר המשמעות שבתמונות אלו, שאינן
שייכות אפילו לחלק הבידורי של העיתון.
הייתי מעדיפה שהדבר לא יישנה.
גם הקדשת מספר עמודים רב לתמונות
החללים נראה לי כביזבוז, וזאת בלי שום
זילזול מצדי בחיילים אלה. פשוט אין לכך
מקום בעיתון שאין הוא חוברת זיכרון ובשלעולם
אינו
מיוחד לא בהעולם הזה,
מפרסם מודעות־אבל אלא מעדיף להזכיר
את הראויים לכך בכתבות נוגעות ללב.

שלהבת גולדהר,

קריית־טבעון

! ₪מה לעשות לשלום
ולא עשינו
בהארץ מיום 12.9.69 אומרת גברת גולדה
מאיר. :אינני מכירה את הערבים וכו׳ וכו׳.״
אם לא מכירים את הערבים וגם את
שפתם לא יודעים, לא יכולים לתגיע לשלום.
אין איפוא להתרעם על הפרופסורים
הטוענים כי לא עושים די למען השלום בהכרזות
בלתי פוסקות של השרים, הסותרות
זו את זו. בכתיבת שירים מהיאור
זעד הפרת וכו׳ לא נגיע לשלום.

מאיר כדומברג,
:למה ידידות
עם ארה״בו

.העולם הזה* ,שבועוןהחדשותהישראלי •
המערכת והמינהלה: תל־אביב, רחוב קרליבך ,12 טלפון ,260134
תא־דואר • 136 מען מברקי: עולמפרס • בית־דפוס משה שהם
בעיט, תל־אביב, רח׳ פין • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע״מ י
העורך הראשי: אורי אבנרי • המוציא־לאור: העולם הזה בע״מ.

ראשון־לציון

בתוכניות הרדיו חיוג ישיר, ביום ,4.9.69
בתשובה לשאלה בעניין המהפיכד, בלוב,
השיב האלוף חיים הרצוג, בין היתר, כי
לצעדו הרב מתמעטים ידידיה של אר־צות־הברית
במזרח־התיכון, ועוד מעט קט
נישאר אנחנו היחידים.
החד לוו הז ה 1 * 7 ?.

במספר גליונות של העולם הזה הוזכר
לאחרונה שמו של עוה״ד עקיבא נוף.
באחד ההקשרים צויין כי מר עקיבא נוף
הינו מראשי קבוצות מצפן. נפלה כאן
טעות והכוונה היתר, לעקיבא אור ולא ל־עורך־הדין
עקיבא נוף, הרחוק בהשקפותיו
מקבוצת מצפן.
כן צוטט קטע ממכתב אשר שוגר כביכול
על־ידי עקיבא נוף בקשר לג׳ון לנון ויוקו
אונו מהחיפושיות.
הוברר לנו כי עקיבא נוף מעולם לא כתב
מכתב זה.
אנו מצטערים על הטעות שנפלה ומתקנים
בזה טעות זו.
צדק הומני
אולי תנסו לעבור לביטויים פחות נוש־כניים
לפעמים?
גם על צדק אפשר לדבר באופן הומני
יותר, בפרט אם המדובר באמא, מולדת, האהובה!

לשם פתיחה אני שולחת לכם שיר וליד
השיר — אני! זה במקום צילום, כמובן.

גוטפריד נורית,

קריית-ביאליק

עמוד 7

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1673 - 24 בספטמבר 1969 - עמוד 7 | תמרורים עומדים להינשא הבא, הכוכבת הצרפתיד, דאני קארל ומנהל החברות פרנסואה מוזר מריר וונל. אלה הם נישואיה הראשונים שד .בשבוע הכוכבת בת ר,־ ,32 אשר כינסה לכבודם

תמרורים
עומדים להינשא
הבא, הכוכבת הצרפתיד, דאני קארל
ומנהל החברות פרנסואה מוזר מריר
וונל. אלה הם נישואיה הראשונים שד
.בשבוע

הכוכבת בת ר,־ ,32 אשר כינסה לכבודם
מסיבת־עיתונאים, שם הצהירה כי ״אני
רוצה ילד מהר מאוד.״ למחרת הופיעה בטורה
של עיתונאית צרפתיה תגובה על
ההכרזה :״יש להניח שהתינוק אכן יבוא
מהר מאוד.״
נישאו האופנאית המנהלת בוטיק
ברחוב דיזנגוף ב־תל־אביב
ובוסיק ב־ברומא,
ויה־ונטו
אדה
גפטר, וה־הישראלי מיליונר אלכם
הכהן, מי
שהיה עד לנשואיהם
פטרונה ומממן עסקיה.

פ ם * ק וז
מנית. את
שכיבת השלוש שלנפטר

ג׳ון לנון
דיוקו אונו, ויצאי
לחפש רהיטים לביתם החדש, הנמצא באחד
האיזורים העשירים ביותר של לונדון, אותו

יוקו וג׳ון
קנו במיליון וחצי לירות. בדירה החדשה
18 חדרים, ארבעה חדרי אמבטיה, אולם נשפים,
בתים למשרתים ולאורחים ומטעים
נרחבים.
נחוג * יום־הולדתו ה־ 64 של הב־הוועדה
המרכזת של ההסתדרות וגזברה —
יהושע לוי. יליד ירושלים, למד בישיבה
וסיים בית־ספר למיסחר, מונה ב־ 1925למזכיר
מפלגת הפועל הצעיר בירושלים וב־
1931 למזכיר מחלקת ההתיישבות של הסוכנות
היהודית. ב־ 1948 יצא לאירופה כדי
לייצג שם את הסוכנות ומ־ 1949 עד 1960
מזכיר כללי של הסתדרות הפקידים וחבר
הוועד הפועל.
נחוג * יום־ד,ולדתו ה־ 64 של משהיה
בשנים 1948
עד 1949 קונסול ישראל
בגרמניה, חיים
יחיל (הופמן) .יליד
צ׳כיה, עלה לארץ
ב־ ,1929 היה ראש
משלחת הסוכנות היהודית
לגרמניה בשנים
1948—1945
ובין 1951ל־1953
שימש כסגן ראש
מחלקת ההסברה במשרד
החוץ, מונה
יחיל
ב־ 1955 שגריר ישראל
בשבדיה, מכהן
עתה כיו״ר הוועד המנהל של רשות השידור.
נקנס בבית־משפם בלונדון, ב־10
לירות שטרלינג, על שהיכה גבר שהשמיע
הערה אנטישמית במועדון־לילה, השחק
ריצ׳ארד האריס. המיקרה אירע בעין
הופעתו של הבדרן סמי דיוויס, שהשמיע
את השיר אקסודוס. אחד האורחים השמיע
הערה אנטישמית, שהתייחסה ליהדותו של
דיווים. האריס, שאינו יהודי, התנפל על
האיש והיכה אותו.
נפטר * בחיפה, בגיל ,58 לאחר מחלה
ממושכת, אחד מוותיקי רבי־החובלים
של צי הסוחר הישראלי — רב־חובל יעקב
פור. מ 1952 שירת בחברת צי״ס כרב־חובל
באוניות נוסעים ומשא.

תיאטרון ג׳אז

התיעצות, הדרכה
מקווי ידיד

לאה פלטשר

עם להקת המחול ג׳אז

״בלו נוטס״
בהשתתפות הרקדנים יעקב סלומון,
כדוריה כת־אל, וולי
גבלר, שמעון לוי. אמנים אורחים:
הזמר ציון יקר, הגיטריסט
אברהם פרלמוטר.
תזמורת ג׳אז בלו כוריאוגרפיה
ובימוי שמעון לוי.

פרטים במודעות.

מברכת את תלמידותיה :

בעסקים, שותפות, מקצוע,
נשואין, בריאות, נסיעה.
מאוכזבים, נסו אצל

״יו נ ה ״
גבעתיים: ארלוזורוב ,2
11—1לפנה״צ 5—7 ,אח־״צ.

שרית דמיר — עם הבחרה
לתואר ״מלכת המים״ 1969

צילי שרי — עם קבלת תואר
סגנית ל״מלכת המים״.
ומאחלת לכל תלמידותיה
שנה

טובה

עמוד 8

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1673 - 24 בספטמבר 1969 - עמוד 8 | פשוט, צנוע, נאמן בלב ונפש למנחם בגין. שלמה כהן־־צידון (המרכז התופי שי 46 התפלא בעצמו כשהושם במי קום ר,־ 27 ברשימת גח״ל. כשנגחרו ,26 דרש שמישהו יתפטר, כדי לפנות

פשוט, צנוע, נאמן בלב ונפש למנחם בגין.

שלמה כהן־־צידון

(המרכז התופי

שי 46 התפלא בעצמו כשהושם במי
קום ר,־ 27 ברשימת גח״ל. כשנגחרו ,26
דרש שמישהו יתפטר, כדי לפנות לו מקום.
כשא ש לא עשה יאת, התפנה המקום עם
מותו של אליהו מרידור ז״ל, ואז הכריז
כי הוא חייב את מקומו לאלוהים, ולא
למפלגה, כשנכנס לכנסת הסתכסך מייד עם
עסקני מפלגתו. ,ירם לשורה רצופה של
סקנדלים, וכשנסתבר לו שא ן לו סיכוי
להופיע ברשימת־המועמדים הבאה של
גח״ל, פרש. אחרי תקופת־ביניים כסיעת׳
יחיד, בה ניסה לחקות את שיטותינו, הצטרף
ברגע האחרון למרכז החופשי, כי
אחרת לא היה מקבל 120 אלף ל״י מתקציב
מימון הבחירות. אדם שאפתני, בעל סימון
דמגוגי, שה־ה פעם תומך ברעיון השלום
הישראלי—ערבי, אך החליט כנראה שכדאי
לו יותר לנאום נאומים אנטי־ערביים קיצוניים
ולקצור תהילה כלוחם ברק״ח.

אותו מההקשר, מעוזתת אותו ועושה ממנו
עפר ואפר. מעולם לא שמעתיה מבטאת
רעיון מקורי, המעיד על מחשבה עצמאית.
לפני שנתמנתה ראש־,זממשלד״ באה לכנסת
רק לעיתים רחוקות.

ג׳כר מועדי (הסיעה הדרוזית) —
,50 עוד קוזיזלינג אילם. רוקד לפי חליל
אדוניו, מעולם לא התריע על עוול כלשהו
שנעשה לערבי או דרוזי. השכלתו אפסית.
נואם בערבית — ולאו־דווקא משובחת.

•י שמואל מיקוגיס (מק 66 -
מוזתיקי הכנסת. קצר תהילה בכנסת השישית
בעיקר כאשר התקיף בשצף־קצף את
רק״ח ואת ברית־המועצות. עשה מאמץ רב
להתרחק מעברו, אך לא התכחש לו (,,באמת
האמנתי לסטאלין. שגיתי.״) שום יושבת-
ראש מ״קבוצת הגננות״ לא הצליחה להפסיקו
בתום עשר הדקות שלו, כשהיה באמצע
נאום בנוסח אסיפת־עם. כסיעת־יחיד

אחו 4שנו ת
כ הונ ה

תסכם

• יוסף ספיר (נח״ל -ליברלים) _
,67 האיש האחראי לכך שמפלגתו נבלעת
בהדרגה על־ידי תנועת־חרות. התחיל כבעי
דיעות מתונות בענייני ערבים׳ אך למעשר
הכניע עצמו למרותו הרוחנית של בגין.

פינחס ספיר (המערך — מפא״י)
— ,63 כל עוד היה שר־האוצר, בלט 3־
כנסת בכוח אישיותו. למרות מיבטאו הא-
יום ודלות שפתו, הצטיין בכישרונו יידרום
את מתנגדיו בכל ויכוח — בין השאר
הודות לשליטתו המפליאה בחומר ובמים-
פרים. חברי־הכנסת מכל הסיעות, מקיר אל
קיר, מתייחסים אליו בהכנעה, כי איי כימ־עט
איש ביניהם שלא קיבל ממנו טובות•
הנאה, ושספיר אינו מחזיק שטר סמוי
שלו בכיסו. היה זה רגיל לראות בכנסת
איך נואם שופך אש וגפרית על ספיי, יורד
מדוכן הנואמים, ניגש אל ספיר ומתרפס ב-
פניו בצורה המבישה ביותר. ספיר מאמין
שלכל אדם יש מחיר, מעריך רק אה האנשים
המעטים שהוא נכשל בגילוי מחירם.

אוו׳ א בנו׳ את

,74 יו״ר הכנסת, נישא בחלק נכבד מן
האחריות לירידת קרנה, מכיוון שלא היה
מוכן להילחם למען הרשות המחוקקת כנגד
הרשות המבצעת. אדם הגון אך נוקשה,
בלתי־גמיש לחלוטין, פורמליסט קיצוני המקפיד
על קוצו של יוד של התקנון. לא
התערב במעשי חכריו־למפלגה, ששינו את
התקנון כמה פעמים כדי להגביל את אפשרויות
סיעתנו. אחר שנסתמו רבות מדרכי־הפעולה
של האופוזיציה, נתן תמיכה מוסרית
לנסיון לחסום את הדרך לשאילתות.

• יצחק דניאל ל 1י(מפד״ל) ,52 -עוד
עסקן דתי־עדתי. תרומתו העיקרית לכנסת
היתה מבול של שאילתות על דברים של
מה־בכך, בהן ניסה לשווא לחקות את ש טת
השאילתות של סיעתנו.

ועתו ער עמיתיו
! מאיר יערי (המערך — מפ״ם) —
,72 מפלגתו היתר. מטיבה עימו אילו ד.יתי.
מניחה לו לשבת במרחביה, ושילחת מישהו
צעיר יותר לקרוא במקומו את נאומיו
הכתובים. נואם לעיתים רחוקות, תמיד מן
הכתב. קשה לדעת אם הוא נגרר אחרי חזן,
או חזן אחריו. יחד הם מהווים מזכרת
פאתטית לתקופה שבה היה השומר הצעיר
גוף לוחם, מאמין בשלום וחותר לקראתו.
נדמה שהוא שותף למיזוג סופי עם מפא״־,
כדי לאפשר ליכוד של הגוורדיר, הזקנה כולה,
נגד הזרמים המכרסמים את הערכים
המאובנים שהוא מאמין בהם.

ישראל ישעיהו־שרעכי (המערך

— מפא״י 61 שר־הדואר ביש־המזל.
מדבר במיבטא תימני מדוייק ונעים, היה
בסדר כסגן יו״ר הכנסת, אך לא ברור
מדוע היה צריך להיות שר־הדואר. אדם
תקיף, שתלטני, בוטח בעצמו. עסקן שאין
לו מיקצוע אחר.

גבריאל כהן (המערך — אחדות
העבודה 42 מרצה להיסטוריה, שהובא
לכנסת כדי לתת לסיעתו צביון אקדמאי.
אדם סימפאטי, פתוח למחשבה. אך נדמה
שלא מצא את מקומו בכנסת. הפר מפעם
לפעם את מרות מפלגתו, אך אינו טיפוס
של לוחם. נאומיו נשמעים בהרצאות סמינריוניות
באוניברסיטה. מכיוזן שיש להם
תוכן אינטלקטואלי, הם נבדלים לחלוטין
מ־ס׳ל 90 מהנאומים הנשמעים מעל הדוכן,
אף כי אינם מחדשים הרבה.

•י מנחם כהן (המערך — מפא״י) —
,47 עסקן עדתי של שכונות דרום תל-
אביב. אינו בולט למסת. כמי חבריו ל-
מיקצוע, מדבר בעיקר על עידוד הילודה,
שכונות עוני, דת וכו׳ ,נושאים שכל מפה־לגה

מניחה אותם לדובריההספרדיים
מיקצועיים, מתוך תקווה להוכיח לציבור עד
כמה היא דואגת לפשוטי העם, בעוד שהיא
הולכת למעשה בכ וון הפוך.

חיים מגורי־־בהן(גח-ל — חרות)

(המערך — מפא״י) —

אמנון לין (המערך — נזפא״י 45

אחד האנשים הפחות מושכים בכנסת. נכנס
לכנסת, אחרי סקנדלים ממושכים, כפרוטק־ציונר
(וחתן) של אבא חושי, עם מותו של
בכור שיטרית ז״ל. לין הוא טיפוס של
רודן קולוניאלי בדרג נמוך, בעל אינטליגנציה
מוגבלת ביותר, שחצן, יהיר, חסר
הומור וקסם אישי. שונא ערבים ושוכר
קוויזלינגים. ההקשבה לנאומיו גרמה לי
סבל גופני. בעיני היה הטיפוס השלילי
ביותר בכנסת, מלבד חיים לנדאו.

!#חיים לנדאו (גח״ל -חרות) _
,53 הנואם המחריד ביותר בכנסת. נאומיו
הזכירו לי את קולה של סכין חלודה המנסרת
זכוכית. מחקה את סיגנונו של
בגין, אך בלי כישרונו, פונה אל היצרים
השפלים ביותר, כמו במיפקד של פלוגות-
סער, גם כשהנושא הוא חוקי־בנייה או
מיסים עירוניים. שונא־ערבים מושבע, שוביניסט
כימעט פאתולוגי. בעיית הפורנוג־רפ
ה מעסיקה אותו כימעט באותה מידה
כמו שלמות הארץ. בעיני היה הטיפוס השלילי
ביותר בכנסת, מלבד אמנון לין.

גולדה מאיר

(המערך — מפא״י!

— ,71 בעלת כישרון עילאי לחזור על
אותו רעיון פשטני מאות פעמים בצורות
שונות, תמיד בעברית פשוטה, ותמיד בצורה
משכנעת• פולמיסאית חריפה, שלעולם
אינה עונה לגופו של עניין, אלא נאחזת

• משה סרדינס

• מאיר־יצחק לוין (אגו״י) ,76 -
המנהיג של סיעתו. מדבר עברית בהברה
אשכנזית שאינה ניתנת להבנה, דבר שגרם
לסדרני הכנסת לשאול אם יהיה תירגום.
נושאו העיקרי הוא היאור הבית היהודי
החם בעיירה במיזרח אירופה שבראשית
המאה, פאתטי — ללא שייכות למציאות.

• שלמהלוינץ (אגו״י) ,51 -מהדורה
מעודנת יותר של פרוש הצעקן, תערוכה
שלתלמיד־הכם ואיש־עסקים, מבלי
שברור מה בולט יותר. כמו כל סיעתו,
בנה קאריירה על פנייה לריעות קדומות
פרימיטיביות בשטח ניתוחי־המתים, ותוך
כדי כך עושה עסקים מצויינים עם מפא״י,
שאגו״י משרתת אותה, בתמורה מתאימה.

• מוכה סנהדראי (מפד״ל) ,63 -
החברה הדתית ב״קבוצת הגננות״ .בתור
יושבת־ראש היתה סובלנית יותר ויחברו־תיה
ממע״י. האשד, זזחזקה של מרכז ה־מפד״ל,
אך שקטה וצנועה. אמא יהודיה.

קלמן כהנא (פא״י 59 עסקי
דתי, רציני יותר מרוב חבריו, לאומני־דתי
בהשקפתו, אך שקט בסימונו.

,קדיש לוז

בשנים, אשת־מפלגה שרופה, אך לא בלי
חוש־הומור. כיו״ר הישיבה נהגה להתערב
בדברי נואמי האופוזיציה ולהעיר להם הע־רות.
עבדה קשה בכנסת, התייחסה ברצינות
רבה לבעיות סוציאליות.

• מרדכי סורקים (המערך -רפ״-ו
— ,61 הג׳וקר של הכנסת. התפרסם בעיקר
בקולו הרם, שאיפשר לו לקרוא קריאות-
ביניים קבועות. כאשר שוחח שיחות פרטיות
במליאה, גבר קולו על קול הנואם
במיקרופון. סורקים הוא איש־שילטון מובהק׳
תקיף, בעל פסיכולוגיה של בום• דבר
שבלט גם כשהיה באופוזיציה. כיו״ר ועדה
הפנים הוא מונע ביקורת של ממש על המשטרה
ושרות בתי־הסוהר.

93גיק 11י
קיבל את שיטת־הפעולה שהומצאה על־ידי
סיעתנו, ועבד קשה. מקובל על כל הח״כים,
שהתייחסו בהומור להגזמותיו הציוניות.

(המערך — מפא״י)

,52 היה כוכב עולה בין הספרדים ה־מיקצועיים
של מפא״י, שליח עסקני ההתיישבות
העובדת, עד שהסתבך בשערי׳
ריות במושב שלו והופל על־יזיי חבריו.
בשיחות פרטיות הוא אדם שקט ונוח לב־דיות.
נחשב לטיפוס של עסקן היודע להסיר
את מקומו במפלגה לעסק פרטי.

יום!? סרדין (ג ח״ ל -ליברלים) _
,63 לשעבר אחד הבוסים של מפלגתו, שיו
רי מנכסיו על־ידי יוסף ספיר. אלגנטי.
בעל חוש־הומור, מהיושבי־ראש הטוכים במליאה׳
מצטיין בנאומים לאומניים קיצו־ניים,
בהם הוא משתדל לעלות אף על דובי,
חרות בקנאות סיפוחיסטית. מחוץ לישיבות
שהוא מכהן ההן כיו״ר, הוא ממעט
להופיע במליאה.

י יעקב מרידוד (גח״ל -חרות) -
,56 מיליונר בינלאומי. הופיע בכנסת פעם
בשנה, ונדמה לי שלא נאם בה אפילו
נאום אחד. אומרים שרצה להתפטר, אך לא
יכול היה לעשות זאת, מכיוון שהמועמד
הבא ברשימת גח״ל היה איש המרכז י החופשי.

יצחק נכון (המערך — רפ״י) —
• דיאכ עוכל (שיתוף ואזזתה) __
,48 אחד הספרדים המעטים שהגיעו לכנסת
בלי קשר למוצאם. בעל חוש־הימור, מדבר ,58 עוד סוכן ערבי של מפא״י, שאינו נר-
אי כימעט בכנסת, ולעולם אינו משמיע את
לעניין, סימפאטי, הרבה מעל לרמה התרבותית
הרגילה של חברי־הכנסת. אחד מ־ קולו לטובת הערבים. נואם פעם בחצי
חברי־הכנסת המעטים שאפשר לגלגל עימם שנה, בדרך כלל כדי לגנות את המי שמרים
שיחה סתם, מבלי להשתעמם. בשנים הרא כמדינות־ערב ולהעלות על נם את פעולת
שונות הציע הצעות שונות לשינוי פני ה ממשלת־ישראל למען השלום.
־ן^י־ י^י
כנסת, אך כשרפ״י הצטרפה למפא״י התייאש
וצימצם את הופעותיו במליאה. בעל
• כרוף עוזיאל (גת״ל -ליברלים)
דיעות חיוביות בענייני ערבים, הפתיע פעם
את הכנסת כאשר השמיע, מעל כס יו״ר — ,68 איש סלוניקי, נבחר על־ידי הליב-
הישיבה, נאום־ברכה בערבית רהוטה לכבוד רלים לפי דרישת משפחת ריקאנטי מבנק
דיסקונט, מיוצאי סלוניקי, תמורת תרומואורחים
ערביים.
תיה למפלגה. קשה להעלות על הדעת סיבה
אחרת לנוכחותו בבית. מדבר תורכית

שונא ערבים.
ו א לי א 0נ ח׳ ל ה (קידמה ופיתוח) —
,56 אי־אפשר להגיד עליו דבר, כי קיומו

לא הורגש בכנסת. כימעט ולא הופיע, ומ•
מרדכי עופר (המערך — מפא״י<
עולם לא הרים את קולו לטובת הערבים
— האיש של אגד בכנסת׳ איש־כספים
שבחרו בו.
מצטיין, ביצועיסט שהתרכז בעיקר בענייני

תחבורה. מוח פתוח, פיקח, הגיוני בעני
! מרדכי נמיר (המערך — מפא״י) ייני חוץ וביטחון, מאנשי־המעשה הנמצאים
במפא״י מטעמים מעשיים.
— ,72 כימעט ולא בא לכנסת. נאם בה
נאום אחד או שניים, על ענייני תל־אביב,

לפני שהוכרח להתפטר מן העירייה בגלל
יוסף פישר (המערך — ר פא״ 0
מצב־בריאותו. לא התפטר מן הכנסת.
,49 הגיע לכנסת בתור נציג בעלי־המלאכה,

אך באמצע כהונת הכנסת השישית הופל
דכורה נצר (המערך — מפא״י) — והודח על־ידי קבוצת יריבים באירגון בע-
לי המלאכה. מאז נשאר בכנסת כצל, בלי
,71 סגנית יו״ר הכנסת וחברה ב,קבוצת

עמוד 9

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1673 - 24 בספטמבר 1969 - עמוד 9 | היו מופנים לעבר בעלי־המלאכה. התחביב שלו בכנסת היה לקחיו לי קריאוה־ביניים בענייני ערבים, שבהם אינו מבין דבר. • נתן פלד (המערך — מפ״ם) ראל. בינתיים נדף הלהט,

היו מופנים לעבר בעלי־המלאכה. התחביב
שלו בכנסת היה לקחיו לי קריאוה־ביניים
בענייני ערבים, שבהם אינו מבין דבר.

• נתן פלד

(המערך — מפ״ם)

ראל. בינתיים נדף הלהט, והיא הצליח
בכנסת השישית לנגוע רק בעניינים של מד.־
בכך. נאומיו מוכנים מראש, ערוכים בצורת
הרצאה של פרופסור לסטודנטים קש ר,בנה
בשנה הראשונה. בעל וצון טוב, גוה
לבריות, חיובי. התנגד כמה פעמים למזי׳
מות שנועדו לסתום את פינו בעזרת שינויים
בתקנון. סימונו המרכז־אירופי נשמע
רחוק ממציאות הארץ.

הגזמה. עסקן מן המניין, ותיק, בעל דמה
תרבותית מעל לממוצע בכנסת.

• יצחל! יפאל (מפד״ל) ,55 -ך-
כיבשה השחורה של המפד״ל. דרכו רצופת
השערוריות ה א כולה שורה של עליות
ויוידות. עכשיו הוא נמצא שוב בעלייה.
בעל כישרון בלתי־מוגבל לשאת נאומים
משעממים בעלי פאתום לאומני־ מזוי״ף, אך
מסוגל להתאים את עצמו לכל מצב ולכל
קו, גם מינימליסטי, בהתאם לאינטרס של
מפלגתו וסיעתו. המפלגה מלאה שמועות
על דרך חייו וענייניו הכלכליים, אשר אותן
הוא מגדיר בהשמצות של מקנאים.
האיש המגלם בתוכו את כל התכונות של
המימסד הדתי והמפד״ל — א־ם שבנה
קאריירה על ניצול האמונות הדתיות של
זולתו. בשנים האחרונות, מאז שערורייה
תל־ג־בורים, עיצב לעצמו ארשת של הוגה
דיעות, הוסיף לשמו את התואר דוקטור.

איש הימין במפ״ם, שגריר לשעבר, איש
המימסד. עסקן פ קח, שתרם תרימה נכבדה
להבאת מפלגתו אל סף מפא״י, בעיקר
מתוך טעמים מנגנוניים והאינטרס של ה
קיבוץ
הארצי, שהוא שייך אליו. כאשר תצטרף
מפ״ם סופ ח למפא״י, ימצא ם את
• ישראל קרג מן( המע רך -מפא״)-
מקומו בנקל.
— ,63 הקומיסאר של מפא״י לענייני כספים
בכנסת, האום שהפך את הכ״סת לחו־

• מנחם פרוש (אגו״י 54 הצעקן תמת־גומי בשטח הפרלמנטרי החשוב ביותר
של מפלגתו, המסוגל בכל רגע להתפרץ — התקציב. בעזרת קנוניה עו גח״ל (בדר)
ומפ״ם (שם־סוב) הוא שולם שילטון מוחבהתקפה
היסטרית. ידידיו אומרים שהוא
זקוק לפס כיאטר, איוייביו אומרים שכל לט בוועדודהכספים, שהיא כל־יכולה בכל
התפרצויותיו מפוברקות ומבו־ימות מראש. הנוגע לכספים, לתקציב, לביקורת ולכל
אום גם־רוח, החי על הסתה פרועה של אנ עניין כלכלי אחר שהוא חשוב לממשלה.
שים פרימיטיביים, בעיקר בענייו ניתוחי־ כמו ברעם ואזניה, קרגמן הוא חבר אידי
מתים. משתמש בסקנדלים שהוא מעורי אלי לפרלמנט של דמוקרטיה עממית, וקיו
בכנסת,
כדי לאסוף כספים בחו״ל. בעל מה של אופוזיציה מרגיזה אותו בכל יום
• אליעזר שוסטק (המרכז החופשי)
עסקים פרטיים משגשגים. כימעט כל חברי -מחדש. אבי רעיונות מימון־המפלגות והע — ,58 השליט האמיתי של קבוצת פורשי
לאת אחוז־החסימה, קנאי, קטנוני, חסר חרות. שוסטק הוא הבוס הבלתי־מעורער
הכנסת שואל-ים את עצמם אם הוא עצמו
חוש־הומור, מטיף־מוסר מיקצועי, חסר הש של הסתדרות העובדים הלאומית, אימפריה
מאמין למה שהואמדבר.
כלה, האיש שישלוט בכנסת השביעית, אם כלכלית קטנה שהיא העתק מדוייק בזעיר-

למערך•
רוב

יה־ה
אנפין, של האימפריה הכלכלית של מפא״י,
• שלמה פרדשטיין (גח״ל -ליבעל
כל שיטותיה, כגון עסקנים מיקצועייב

רלים 67 מלונאי לשעבר, דובר הסוחשלא
התחלפו מזה דור, קופת־חולים פר•
יו סףקרמר מן (גח״ל — חרות) -
רים במפלגתו. אינו מתערב ואינו מתעניין
טית, עסקים כלכליים נרחבים, הקצבות מאיש־הכספים
של מפלגתו׳ מיליונר וחתבעניינים
שמחוץ לתחום דכלכלי, ואינו מוהסוכנות
היהודית, ועוד. המלחמה בין
פיע במליאה כשאין בה ויכוח כלכלי.
נו של ח״ב־חרות־מ׳ליונר אחר (מרידור) .שוסטק ובגין התחילה כשזה האחרון החעסוק
מדי מכדי לבזבז את זמנו בכנסת, ליט שעל חרות להיכנס להסתדרות הכ
מופיע
לעיתים רחוקות ונואם פעם בשנר. ללית, ובכך איים על בסים כוחו של שוס־
• שמעון פרם (המערך — רפ״י) — דובר היוזמה הפרטית, פיקח, ענייני.
טק. שוסטק הוא שבחר במרד, אשר ברגע
,46 הדמות הטראגית של הכנסת השישית.
מסויים סיחרר את ראשו של שמואל תמיר

הגיע אליה כמנהיג רפ״י, אך ככל שעלה
והביא אותו לעשות את השגיאה שגרמה
כוכבו של דיין, שקע כוכבו שלו. בשנתיים
• שלמה רוזן (המערך — מפ״ם) —
לסילוקו מחרות. שוסטק הוא רביזיוניסט
התהלך בכנסת כצל, מדוכא האחרונות עסקן של הקיבוץ הארצי והמומחה הכל אמיתי מן המניין, המאמין בכנות בכל הואומלל,
עד שגם אוייביו התלוננו על הת כלי שלו, פיקח, שסול. גורל אסר גז-
סיסמות הישנות של הרביזיוניזם. תומך ב־עללות
מפא״י בו. כנואם עולה פרם, כמובן, עליו לשמש כיו׳׳ר ועדת השרותים הציבו מישטר הגזעני בדרום־אפריקה ובמישטרים
על הרמה הרגילה בכנסת, אך תוכן נאומיו ריים, מקום הריכוז של ״קבוצת הגננות״ .פאשיסטיים אחרים בעולם, דבר ששיפר את
רדוד. שיטתו היא לקחת סיסמה המצלצלת אם החזיק מעמד ארבע שנים בתפקיד זה• המצב הכספי של המרכז החופשי. אדם
יפה, להציג אותה כתגלית מדעית, להסיק מבלי להתמוטט, מגיע לו פרם. מפ״מניק
פיקח, בעל חוש־הומור.
ממנה מסקנות מופלגות. הדבר עושה רושם בעל הבנה, גמיש, בלתי־קנאי, בעל תחושר

על אנשים פשוטים, אך כאשר תופסים אה סוציאלית שיוויונית.
י • יוסף שופמן (גח״ל -חרות) -
השיטה היא חדלה מלקסום.
,66 משפטן, בעל־תעשייה, אדם הממלא תפ

אסתר רזי א ד ־נ או ר (,ח״ל -קיד חיובי בעבודת החקיקה של הכנסת.
היה אופוזיציונר מובהק, אך התרגל בנקל
• דויד פתל (המערך — וזפא״י) -
חיים של רצינית
מתחרה

חרות)
למעמדה של גח״ל כמפלגת־שילטון קונפור,48
עוד ספרדי מיקצועי שכרטיס־! ;כניסה לנדאו, חבר מפלגתה, על כתר הח״כ הבל
מיסטית. אופייני לשיכבה המנהיגה של
היחידי שלו לכנסת הוא מוצאו העדתי. תי־נסבל ביותר. בית״ריה שלא השתנתה
חרות, שכולה מורכבת מיוצאי־פולין שדיבר
בכנסת פעם בשנה.
מזה ארבעים שנה, קנאית עד זוועה, נוטה
האופוזיציה נמאסה עליה. נואם טוב, ובבפרות כשפוגעים היסטריות להתפרצויות הקדושות
שלה, אך מוכנה בכל רגע לפגוע דרך כלל לעניין.

• רחל צברי (המערך — מפא׳׳י) —
בדברים הקדושים לאחרים( .״הקשר של הערעסקנית
תימניה ותיקה, מורה לשעבר,
• שמואל שורש (המערך -מפא״י)
בים לירושלים הוא בגלל איזשהו סוס
מסוכסכת עם חברות מפלגתר, ב״קבוצת
נאומה, המוכנים בכתב, הם חיבורי־בית 56 הדובר העיקרי של הבוסים של ההתיישבות
העובדת, איש המימסד החקלאי,
הגננות׳׳ ,המשמיצות אותה. הוויכוחים בין ספר שוביניסטיים. צרת־מוח וצרת־אופק
הנשים, לפעמים בצורת עקיצות ודבר׳״
מיוזמי חוק המושבים, חוק ההתיישבות
בלתי־סובלנית, חסרת פיקחות וחוש־הומור.
זילזול המים, הופכים את ישיבות ועדת״
החקלאית ושאר חוקים הבאים להפוך את

השרותים של הכנסת לחוזייה. לוקחת את
החקלאי לצמית של הביורוקראט׳ר, המפלגענייני
שיכבות־העוגי ברצ נות.
• א לי מלךיימלט (גח״ל -ליבר תית, אדם יבש, איש־מנגנון מובהק.
לים 62 רב־שלעבר, יו״ר ועדת התרי

בות. לאומני־שיגרתי בתפיסתו, אך ללא
• חיים יוסף צדוק (המערך -
>• בנימין שחור (מפד׳׳ל 53 איש
מפא״י 56 עורך־דין מש.שג, המעורר
התככים של מפלגתו, סגן שר־הדתות. כימ־את
קינאת חבריו למפלגה, ובעיקר העסקעט
ואינו מופיע בכנסת.
נים המיקצועיים, הטוענים כי מעמדו הצי
בורי
עוזר לו להתעשר. אדם תרבותי, סביר,
• מרדכי חיים שטרן (גח״ל -
הגיוני בענייני חוץ וביטחון, שאוייביו משי
הליברלים 55 התקווה הגדולה של מפמיצים
אותו ככדאיניק. מועמד סביר כיו״ר
לגתו שהתבדתה. שטרן אחראי לשערורייה
הכנסת, ואחד המשפטנים הרציניים בביתי
הכלכלית העצומה של רסקו, שעלתה להמחוקקים,
בו יש מחסור במומחי־חוק.
מדינה למעלה מ־ססז מיליון ל״י. הדבר לא

הפריע לו להופיע למחרת היום מעל דוכן
י• זאב צור (המערך — אחדות העהכנסת,
להטיף מוסר לשר־האוצר וללמד
בודה 58 דוקטרינר מן האסכולה האותו
סרק בתורת הכלכלה( .הקצרנית שישנה
ביותר, שלא נפרד אף מסיסמו. אחת
רשמה את דבריו יצאה למיסדרון ושאלה
של סוף המאה ד,־ .19 נאומיו הם חזר ;
בתמיהה :״איך הוא מעז?״) שטרן הוא
מילולית על נאומי ברל כצנלסון מלפג•
יהודי אדוק, מלא סיפורים על עצמו ועל
דור, והם משעממים להחריד. אחד הסיפו־חוויותיו,
המאמין לכל מילר, היוצאת מפיו.
חיסטים הקיצוניים ביותר בכנסת, העולה
בדרך כלל הוא מופיע בפוזה של נביא
בלהט־הסיפוח אף על הדמגוגים המיקצועיים
בשער, דובר המוסר הצרוף והשכל הישר,
של גח״ל והמרכז החופשי.
בייחוד כשהוא חוזר ארוכות על המליצות
הש-גרתיות ביותר. טיפוס מובהק של עסקן

הרואה את עצמו כאינטלקטואל. בניגוד
• צבי צימרמן (גח׳׳ל -ליברלים,
לרוב חברי הכנסת, הוא קורא ספרים.
— ,54 משפטן מחיפה. מדבר לעניין, ש
הנושא
הוא משפטי. הפך את עצמו לדובי
• ויקטור שם־טוט (המערך -
נרדפי הנאצים, אך נאלץ לסגת בבושת־פנים
מפ״ם 53 עשה קאריירה בכנסת החבשעת
ההכרעה, אחרי שגח״ל הסתדרה במישית
כאופוזיציונר סוציאליסטי מובהק,
עניין זה עם המערך. אוייביו במפלגה מששהוכיח
באותות ובמיספרים שדרך השיל־מיצים
אותו, מאחורי גבו, כנרקיסיסט.
טון היא נלוזה. הפך בכנסת השישית ל
סניגור
הנלהב ביותר של אותו שילטון ושל
אותה דרך. לוליין פרלמנטרי, המסוגל ל•
יצחק הנס קלינגהופר (גח׳׳ל -
שאת נאום אופוזיציוני מנומק המסתיים בליברלים)
— ,64 פרופסור המוכיח כי המסקנה
שיש לתמוך בממשלה ולהצביע בעכנסת
אינה מקום אידיאלי לפרופסורים.
דה, ושר,אנשים האומרים עכשיו את אשר
מומחה למישפט חוקתי, שבבואו לכנסת,
הוא אמר בכנסת הקודמת אינם יודעים מה
לפני שמונה שנים, היה מלא להט רפורמי
יו-ייי חחליזד. וחושד. לשנות את חוסי ישהם
שחים. סתגלן שיגיע רחוק.
פרס

• יהודהשע רי נל״ע< ,49 -מנהל
חברות־הפיתוח, טכנוקראם יבש בעל כוונות
טובות. דובר היוזמה הפרטית המשתלבת
במימסד. עסקן מן המניין של העובד הציוני,
כמו כל שליטי הל״ע, ללא ברק וצבע.

• חיי םמשחש פי ר א (המפר ׳ל< —
,67 שר־הפנים להלכה, שר־בלי־תיק למע־

שטרן
שה, מופיע בכנסת רק בהזדמנויות חגיגיות,
לצורכי קישוט.

• זאב *טרף (המערך — מפא

,63 איש פשוט, נבון, ענייני, ללא גינונים
של עסקן מפלגתי, נחשב למנהל מוכשר.
אדם שאין לו אוייבים, מלבד פינחס ספיר,
אהוד על כל חברי הכנסת. בדרך כלל יש
טעם להקשיב לנאומיו, שא ן בהם ברק
ריטורי, אך הטבולים בשכל ישר. מתייחס
לכל טענה לגופה, בלי קשר לזהות בעליה.
שר מיקצועי טוב.

9א לי הו ש שון ; ה מ ערך -מפא״י) -
מצטיין בהיגוי עברי מזרחי. במציאות של
ישראל, שר־ר,משטרה אינו אלא דובר פרלמנטרי
של המשטרה, מבלי שיש לו השפעה
מעשית עליה. נדמה שאין לו גם השפעה
רבה על שרות בתי־הסוהר. אדם
הגון, בעל תרבות מיזרחית והליכות־הנועם
של המיזרח, שאינו רוצה להכיר בכך שבעולם
הערבי חלה מהפכה מאז הוא הכירו
כשליח הסוכנות היהודית בשנות השלושים.

>• אמהתל מי (המערך — מפ״ם) —
,64 החברה הסימפאטית ביותר של ״קבוצת
הגננות״ ,שופעת רצון טוב. הליבולית ביותר
מב ן יושב־ת־ראש ממין נקבה.

י• יו סףת מי ר (גח״ל — ליברלים) —

,54 בעל כישרון רב לפירסום עצמי, עסק
בעיקר בעניינים מוניציפליים, עסקן שאפתני
שהמימסד של מפלגתו אינו נותן לו
להתקדם במהירות הרצוייר, לו. בלט בכנסת
בעיקר בשטח השאילתות.

6ש מו אלת מי ר (המרכז החופשי)

,46 בוודאי מקלל את היום בו נגרר אחרי
שוסטק ושם קץ לקאריירה שלו בחרות,
דווקא תקופה קצרה לפני שזו נכנסה באיפן
בלתי־צפוי לממשלה. שאפתן בלי גבול
וסתגלן ללא מתחרה. חזר לחרות אחרי שנכשל
בהקמת מפלגה ימנית מתונה (״ר,מיש־טר
החדש״) ,גינה את חרות על דבקותה
בסיסמה של שני־עברי־הירדן וארץ־ישראל
השלמה, הטיף לשלום ישראלי—ערבי. אחרי
המלחמה, ואחרי שגורש מחרות, עלה על
סוס הסיפוח, משתדל מאז להתחרות בבג ן
כסיפוח־סט קיצוני ביותר. לא בלט בכנסת
— לא מבחינת הנוכחות ולא מבח-נת הפעילות
— בתקופת היותו ח״כ גח״ל, אך
מאז פרישתו אימץ לעצמו את כל שיטות
סיעתנו, לפרטי־פרטיהן, ומציג אותן מאז
בהמצאתו הפרטית. מפקיע־רעיונות בסיטונות
(״אין קופירייט על רעיונות״) .בניגוד
לשוסטק, המשכנע בכנותו בעניינים לאומניים,
מעורר תמיר את הרושם שכל דבריו
אינם אלא פרי חישוב טכסי&י. משמי״
ציו, לעומת זאת, טוענים שהוא מאמיו
לכל מילה של עצמו. נוקט בנאומיו סיגנון
פאתטי המתא-ם לאסיפות־עם ואינו נקלט
היטב בכנסת. בלי מעצורים, תוקפני, גאון
של פירסום עצמי ויחסי־ציבור, הפך את
רוב הכתבים הפרלמנטריים למשרתיו.

עמוד 10

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1673 - 24 בספטמבר 1969 - עמוד 10 | במדינה העם סוף החופ ש ה על ישראל עבר קיץ קשה: הסלמה בגבולות, התרוצצות בקרב המערך, בחירות להסתדרות והכנות לכנסת. אבל העולם בילה את הקיץ בניחותה. כך, על כל פנים,

במדינה העם סוף
החופ ש ה
על ישראל עבר קיץ קשה: הסלמה בגבולות,
התרוצצות בקרב המערך, בחירות להסתדרות
והכנות לכנסת.
אבל העולם בילה את הקיץ בניחותה.
כך, על כל פנים, יכול היד, להתקבל הרושם
מן ההודעה שפורסמה בניו־יורק, כי
נציגי ארבע המעצמות יתכנסו לחידוש
שיחותיהם על בעיות המרחב, שהופסקו לפני
חופשת הקיץ.
אבל מתחת לפניה של השלווה הדיפלומטית
הזו, היה ברור בי העניין בז-ער. לפהיה
לארצות־הברית ולברית־המועצות, שאינן רוצות
להיגרר להסתבכות עולמית חדשה
בגלל ישראל והערבים.
על כן, אפשר היה לנבא בוודאות מוחלטת:
מייד אחרי ביקורה של גולדה מאיר בארצות־הברית,
ומערכודהבחירות לכנסת, יתחדש
ברצינות הלחץ רבפול: של רוס־ה על
מצרים ושל אמריקה על ישראל, להגיע לידי
הסכם.
הסיכויים להצלחה: פחות ברורים מאשר
נראו לפני שהחלה חופשת הקייץ.

יחסים מרחביים
תו ר כי ה ו איר אן
— ל או 7

אופנה הולכת אופנה באת.
הדגם שונה, האריג מתחד ש, אך החליפה
תמיד באופנה. לחליפה מוכנה או לפי מידה
פולגת־דיאולו־מאטטר האריג האידיאלי.
אופנתי, באיכות מעולה, הדור ונוח.

ת שלוב תהטקס טי להח די ש ה ביותר

די או לןמאסטר ״ לגברהמקפידבל בו ש ו

ו _גד־ ב

סאואפסינווונ׳ ע 1חנן א1והם
בהרצאה על

ריפוי מגנטי1
| ב מג ע־ידוממרחקים 1
ההרצאה מלווה בהדגמווג ש לי

מסעדה

טריאנה
תל-אביב, רחוב קרליבך 12
י !! 81.סבגוחקב{! 61 .471?, 12־1

טל?11006 264949 .

בשעה .8.30

מאחל שנה טוב ה
וגמר ח תי מ ה טוב ה

ברשימה הארוכה של מדינות מוסלמיות,
שהשתתפו בפיסגה המוסלמית ברבאט, בלטו
נגד עיני משרד החוץ הישראלי שני
שמות: תורכיה ואיראן.
שתי מדינות אלה, שתושביהן כמעט כולם
מוסלמים,״ מקיימות מזה שנים יחסים
סדירים עם ישראל. שתיהן גם היו, בתקופות
שונות ובדרגות שונות, ברוגז עם
שכנותיהן הערביות.
האם מסמנת נסיעת השאח הפרסי ושר
החוץ התורכי לרבאט מ• פנה ביחסים האלה?
כחירות
ונפט. קשה היה לענות בוודאות
על שאלה זו. אך ברור היה, כי מאז
מלחמת ששת־הימים חלה התקררות כלשהי
ביחסי שתי מדינות אלה עם ישראל. בתורכיה
היתר, התזוזה קטנה יותר: אמנם חשו
התושבים שמץ של עלבון מתבוסת הצבאות
הערביים — אבל לא יותר מזה. ב־באיראן,
לעומת זאת, נוצר, בפעם הראשונה
מאז יסוד מדינת ישראל, גל אנטישמי
בקרב ההמונים. הגורם: הצתת מיסגד אל־אקצה.
אבל
לא רק בקרב ההמונים התעוררה
שינאה לישראל. גם בדרג הממשלתי חלו
שינויים:
• בתורכיה, בה שוררת הפרדה מוחלטת
בין הדת לבין המדינה׳ מתנהלת עתה
מערכת בחירות חריפה ביותר. הבוחרים התורכיים
ילכו לקלפי כשבועיים לפני הבוחרים
בישראל, ואחד מנושאי המאבק שם
הוא היחס לדת. ראש־הממשלה סוליימן דמי־רל
סבור, כי יוכל לרכוש את קולות ההמונים
השמרניים על־ידי מחווה כלפי הדת. על
כן שיגר את שר החוץ שלו לרבאט — לגוף
המוסלמי הראשון בו משתתפת תורכיה מאז
הפיכת אתא־תורב. דווקא צעד זה עלול לעורר
נגדו את המשכילים, שלמרות שביעות־רצו־נם
מן ההתקרבות ההדרגתית אל המדינות
הערביות, נסערו מן המשמעות הקלריקלית
של שליחות שר החוץ.
• כאלראן נעשו נסיונות מרוכזים של
שני נציגי מדינות מוסלמיים להשפיע על
השאה לנתק את היחסים עם ישראל. הראשון
בידי נשיא פאקיסטאן, מוחמר יחיא חאן, ששהה
24 שעות בטהראן, בדרכו לרבאט.
השני: בידי שר־החוץ של כוויית, שניסה להשפיע
על השאח לפחות לחדש את היחסים
הדיפלומטיים עם מצריים, שנותקו לפני תשע
שנים.
שידולים אלה באו על רקע מה שסופר
לה מונז בטהראן מתאר כ״התקררות שחלה
לאחרונה ביחסים עם ישראל,״ אחרי שאיראן
ביטלה את דרישת־הבעלות על איי
בחריין, והודיעה שתשאיר את זכות ההגדרה
בידי תושבי איי־הנפט, שיביעו בעד או
נגד הסתפחות לאיראן.
* תורכיה 30 :מיליון נזתוך אוכלו־סיה
בת 33.8מיליון; איראן 24.8 :מיליון
מתוך 25.7מיליון.

עמוד 11

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1673 - 24 בספטמבר 1969 - עמוד 11 | על הטיהורים בצמות המצרית הפיתגם הנפוץ ביותר בקאהיר היה במשך השבוע שעבר :״כחלנה — ננמוה!״ כלומר: ביקשו ליפות את עיניה בכחל — ותחת זאת עיוורו אותה. הכוונה היתד,

על הטיהורים בצמות המצרית
הפיתגם הנפוץ ביותר בקאהיר היה במשך
השבוע שעבר :״כחלנה — ננמוה!״
כלומר: ביקשו ליפות את עיניה בכחל —
ותחת זאת עיוורו אותה. הכוונה היתד, להודעה
על מצבו המדיני של עלי סברי, הבום
של מנגנון האיחוד הסוציאליסטי.
בהודעה הרשמית, שפורסמה באל־אהראס,
נאמר כי עלי סברי הבריח למצרים, בשובו
ממוסהבה, מערכת רהיטים שניתנה לו במחנה
על־ די ידידיו בקרמלין. על כן — נאמר
— הוענש על־ידי הנשיא גמאל עבד־אל־נאצר.
בתחילה רווחו שמועות על עונש
חמור מאוד: מעצר בית. אחר־כך הוסבר
שרק הודח מתפקידו כראש הלישכה ה־אירגונית
על המפלגה השלטת.
באוזני המאזין המערבי, יכלה הודעה זו
להישמע סבירה. אך האזרח המצרי צחק.
הוא הבין כי במצרים, בה עשו ראשי־השלטון
המיוחסים ככל העולה על רוחם

לא הסתיר, בשיחות עם עיתונאים מערביים,
כי <ס ישנה תסיסה כזו — הרי שהיא
מכוונת על־ידי ״סוכני האימפריאליזם״ .כדי
לשים לאל מזימה ימנית להפיל את עבו־אל־נאצר,
הלך בדרך הקומוניסטית הבדוקה:
הוא הפע ל קצינים נאמנים לו. עבד־אל
נאצר עצם עין, כי האמין כי שני המחנות
ינטרלו זה את זה.
אולם בשבועיים האחרונים חל מיפגה
חמור כמאזן־הכוחות בצמרת: עבד־אל־נאצר
חלה לפתע, ורופאיו ציוו עליו לשכב בביתו
ולהימנע מכל פעילות. שוב היתה
הרודעה הרשמית רק מסך־עשן. נאמר כי
הנשיא סובל משפעת קשה• אך ברחבי מצרים
עברה הידיעה כי חל סיבוך חדש
במחלת הסברת, שאילצה אותו לקבל טיפול
רפואי בברית־המועצות בשנה שעברה.
ואז נפלה פצצה, דווקא מעל דפי העיתון
הביירותי אל־ח״את: נאצר חולה
חולה בענייני בספים ורמת־מחייה, ובה חיים גם
כיום ראשי המישטר בארמונות, אין מענישים
ראש־ממשלה־לשעבר, והבום המפלגתי
בהווה, על עבירות מכם. משמע: הסיבה הרשמית
באה רק לחפות על הסיבה האמיתית.
אבל במקום להסתיר את המציאות
אחרי מסך של כחל ושרק — רק
עוררו חשדות.

*!• ה היתה הסיבה האמיתית להדחתו
של סברי?
כמו בהודעה הרשמית, היוגה אמנם קשורה
בנסיעתו למוסקבה, לפני קצת למעלה
משבועיים. אבל מה שההודעה הרשמית לא
אמרה היה, כי עלי סברי נסע למוסקבה
על דעת עצמו, וללא אישור הממשלה.
עלי סברי מוכר במצרים כ״איש של
מוסקבה״ .הוא כבר נסע יותר מפעם אחת
לשם. אלא שהפעם באה נסיעתו על רקע
חמור במיוחד: התסיסה הפנימית הג־ברוד
נגד מישטרו של עבד־אל־נאצר.
תסיסה זו התמקדה בעיקרה בשורות הקצונה
הבינונית של הצבא המצרי. סברי

סרטן. המיחושים ברגלו לא נגרמו על״די
סכרת, כי אם על־ידי גידול ממאיר.

* הו פדג הידיעות שכמעט לעולם אינן
} זוכות לאישור או להכחשה רשמית. גם
ידיעת אל־חייאת נשארה תלוייה בחלל האוויר.
אבל היא עזרה להבליט את נקודת־התורפה
שי. מצרים: מצבו הגופני הרעוע
של עבד־אל־נאצר.
ההגדרה הקולעת ביותר ניתנה על־ידי
לה־פיגארו הפאריסי (שאינו אוהב במיוחד
את נשיא מצרים) ,אשר כתב :״מצרים
חולה, נאצר חולה, המישטר הנאצרי חולה,״
במצב זה לא היה מנוס מראיית ההדחות
והסיהורים של השבוע האחרון כחלק מ־מלחמת־ר,ירושה.

ספרי היה המדינאי המפורסם ב־ע
יותר שטוהר. אבל הוא אדם חולה,
ומאז לקה בהתקף־לב לפני תשעה חודשים,
אין רואים בו מועמד רציני לרשת את השלטון.
הוא שימש, לכל היותר, סמל החדירה
הסובייטית במצרים.

כך התחיל הרומאן: כוושצ׳וב בסאהיר
אבל לא רק הוא סימל את שיתוף־
הפעולה מוסקבה—קאהיר. גם הרמטכ״ל
אחמד עלי איסמעיל היה מחסידי שיתוף־
הפעולה• עוד יותר מקודמו, עבד־אל־מונעים
ריאד, שנהרג מפגז ישראלי בתעלה לפני
חצי שנה, פיקח על החדרת היועצים והטכנאים
הסובייטיים לכל דרגי הפיקוד הצבאי.
יועצים
אלה, שקיבלו את הוראותיהם מן
השגרירות הסובייטית בקאהיר, יעצו מתי
האיש
של מוססבה -במסרו: עלי סבו׳ שהודח מח^נלגה

נות לצבא המצרי. הם קבעו, כי מבחינה
צבאית טהורה אין צבא זה מסוגל להתמודדות
טוטאלית עם צה״ל. ואילו במישור
המדיני העליון, לא רצו הסובייטים שהצבא
המצרי יפתח במלחמה שתסבך את צבא
ברית־המועצות, ואולי תגרור אותו לעימות
מזויין עם ארצות־הברית.
רגשות־העלבון והתיסבול של הקצונה הבינונית
המצרית הופנו, על כן, נגד הקו
הסובייטי הממתן — ונגד המפקדים הבכירים
שייצגו קו זה. בהשלכה — הופנה
הכעס גם אל עבד־אל־נאצר.
נראה שהידיעות על מחלתו של הנשיא
דחפו את הבלתי־מרוצים לתכנן פוטש צבאי
לתפיסת השלטון בקאהיר. על כן היו, בין
מאות הקצינים והפקידים שנעצרו או הודחו
מעמדותיהם השבוע, רבים מבין הבלתי־מרוצים
האלה. אבל כדי לאזן את המכה,
הדיח עבד־אל־נאצר גם קצינים בכירים ועסקנים,
הידועים כתומכיהם המושבעים
של הרוסים, ביניהם הרמטכ״ל ומפקד חיל-
הים.
טיהור זה — שלווה בביטול ביקורו של
עבד־אל־נאצר בברית־המועצות — הדא־ג
את הרוסים עד בדי כך, שהם הריצו ל־קאהיר
את סגן שר הבריאות. זהו רופא,
שטיפל בעבד־אלינאצר בשהייתו האחרונה
בברית־המועצות, לכן אפשר היה להציג את
שליחותו כביקור־חולים. אבל עיקר מטרתו
היתד, לשאול את עבד־אל־נאצר: מה קורה
בקאהיר?
נשיא מצרים ניסה להרגיע את מוסקבה,
הסביר לה מה דחף אותו — והבטיח כי
גם להבא יישאר ידיד נאמן שלה. למעשה,
אין לו ברירה; הוא תלוי יותר מדי ברצונה
הטוב של מוסקבה, כדי שיוכל בנקל
לבעוט אותה החוצה; אבל הוא גם ביקש
להבהיר לה, שכל עוד הוא חי — לא
ירשה חתירה תחת מעמדו. לא מצד אויבי
הרוסים, ולא מצד אוהבי הרוסים.

עמוד 12

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1673 - 24 בספטמבר 1969 - עמוד 12 | בן 3חיד שיט בן 25 בן 20 על חובו המזרחי של נייפרץ סואץ ניצבה קבוצה קטנה של אנשים, שנעצו את עיניהם אל תוך האפילו״ היה לילה רושוך, ללא ירח. מהחוף המצרי שממד לא

בן 3חיד שיט

בן 25

בן 20

על חובו המזרחי של נייפרץ סואץ ניצבה קבוצה קטנה של אנשים, שנעצו את
עיניהם אל תוך האפילו״ היה לילה רושוך, ללא ירח. מהחוף המצרי שממד לא
ניצנצו האורות. בקושי ניתן היה להבחין במי המיפרץ המלחכים את החוף.
למרות הדומייה עמד המתח באוויר. כל אחד מחבורת הקצינים שעל החוף הגניב
בחשאי מבט אל שעונו. הדקות חלפו מבלי שיתרחש דבר.
ואז לפתע בקעו שני הבהקים מהחוף שממול. בגלל המרחק לא ניתן היה לשמוע
את קולות הנפץ שליוו אותם. אבל הממתינים ידעו: זהו זה. אנשי הקומנדו״הימי
ביצעו את משימתם.
כמה שעות קודם לכן הם נפרדו מחבורת הצעירים בחליפות הגומי שיצאו
למשימה הקשה — פיצוץ שתי טרפדות מצריות בחוף המצרי של המיפרץ. בהצלחת
מיבצע זה תלוי היה גורל הפשיטה המשוריינת שעמדה להתבצע למחרת היום. אם
יפוצצו הטרפדות, תהיי-ו, הנחתות חופשיות להנחית את הלוחמים באין מפריע.
אלא שלא היה זה מיבצע פשוט. על לוחמי הקומנדו הימי היה לנסות ולאתר אותן,
בחשיכה גמורה, להצמיד אליהן חומר נפץ, ולהספיק להסתלק לפני שיתפוצצו.

שעה שיצאו לדרכם נפרד המפקד מאנשי הצפרדע. הוא ניגש אל אחד מהם, צעיר
בלונדי יפה־תואר, ואמר לו :״רפי, אני מאמין בכם שתעשו את הבלתי־אפשרי.
דרך צלחה.״ רב״סרן רפי מילוא השיב למפקד תשובה חד משמעית :״המפקד, אל
תדאג, זה יהיה 100 אחוז.״ אחר־כן יצאו הסירות המהירות לדרכן.
עתה, כשראו את ההבהקים, ידעו הקצינים שנותרו בחוף הישראלי, כי רפי
קיים את הבטחתו: הטרפדווו המצריות פוצצו, אחרי שהפליגו ממקום עגינתן
האחרון, שם הוצמדו אליהם מיטעני־החבלה.
אולם לא עבר זמן רב, ומתוך המיפרץ בקע הבהק שלישי, שסימן התפוצצות
נוספת, שלא היתה בתוכנית כלל. אי״אפשר היה לדעת את פישרה, עד שחזרו
אנשי הקומנדו־הימי אל החוף. אז הסתבר כי סירה אחת חסרה. בדרכה חזרה אל
החוף הישראלי אירעה בתוכה התפוצצות במפתיע.
בתוכה היה גם רב־סרן רפי מילוא. הוא לא זכה לראות את פרי מיבצעו הנועז.
רפי מילוא נהרג במקום. חבריו שבסירה נפצעו אנושות, מתו בטרם הספיקו לחלצם.

המילה. אינך יכול, כשאתה מגלה מי היה
רפי, שלא להיזכר בדמות נדירה אחרת —
בגוליבר המפורסם, שנפל בקרב על הכינרת.
אינך יכול להימנע מהמחשבה, כי בדיוק
אל רפי נתכוונו מילות השיר, נזה אברך
ובמה יבורך. אינך יכול שלא להיזכר ב־אימרה
:״את האהובים עליהם, לוקחים האלים
ראשונים.״
רפי בורך בכל ברכה עלי־אדמות. אביו
היה מורה לחקלאות בבן־שמן, אחר כך
מנהל ביח־ספר כדורי. האם מורה לאנגלית.
המשפחה התיישבה לפני כ־ 30 שנה בכפר
ידידיה, מושב של יוצאי גרמניה. בד בבד
עם עבודתם כמורים, טיפחו משק למופת.
רפי, הילד האמצעי, אחרי האחות, גדל
להיות עלם בעל יופי נדיר, בלונדיני חסון
בעל עיניים כחולות־אפורוח, שהעפיל לגובה
מטר שמונים וחמש. אולם תכונותיו אף

איש המצולות
ך * דראפ לו לי, מרוהט בטעם, בבית
\ | קטן בעתלית. דמות דוממת בכיסא.
אשד, צעירה יושבת ללא נוע. רבקה, אשתו
מזה תשעה חודשים של ופי. אלמנתו מזה
שבועיים.
היא קמה מכיסאה רק כדי לקדם בברכה
את פניו של כל הנכנס. בחיוך אפילו. היא
יודעת כי כל הנכנס, בא כדי לחלוק כבוד
לרפי, להעלות את זיכרו.
רזיכרו של רפי, הוא כל מה שנותר לה.
זיכוו ותמונותיו. והיא יושבת ומדברת בו.
באגדה ושמה רפי.

ך* כית כודד, טובע בירק, בכפר ידי-
^ דיה ליד נתניה, יושבים שבעה הוריו ואחיו
הצעיר של רפי. האם, שושנה מילוא
מלניק, אשד, גבוהה ויפה, בעלת הופעה
אצילית. היא יושבת שבעה על בנה, אך
מכבדת את כל הבא לנחמה בקפה ועוגה.
האב בצלאל, אדום עיניים ועטור זיפי
זקן־אבלות, מדבר מעט מאוד על בנו. אך
הבן נוכח בחדר, גם ללא מילה.
האח אורי בן ה־ 22 יושב עם האלבום:
״הנה רפי כשהיה תינוק. רפי עם גדי.
רפי עם האחות הבכורה שלנו רעייה. שלושתנו
עם ההורים. רפי עם הסירה שלו. רפי.
רפי שאיננו עוד .״הוא סוגר את האלבום״.

ו 1...י

יושבים שלושתם, ומדברים באגדה ושמה
רפי.

ת ר פי לא ראה איש מעולם כועס.
גם לא חבריו לקומנדו הימי, גם לא
תחת עומס אימונים ולחצים עצומים.
רק פעם אחת איבד את שלוותו —
ובעקבות זאת חזר לשורות הקומנדו.
״הוא היה אז אזרח, בבית,״ מספרת
אשתו ,״הוא לקח שנה חופשה מהקומנדו-
הימי, אחרי שש שנות שירות רצופות.
״יש אצלנו בכפר ילד בשם ארז, בן שש.
אביו נהרג במלחמת ששת הימים. והנה,
אחרי כשנה, התקשרה אמו עם בחור אחר,
יואב בן־שחר.
״יואב הפך להיות לאבא לארז הקטן.
אך האושר לא נמשך זמן רב. יואב נהרג
בפעולה באי גרץ. ארז התייתם בשנייה.״
ארז הקטן התארח במקרה אצל רבקה
ורפי, כשהודיעו ברדיו את שמות ההרוגים
באי גרץ. כשהכריז הקריין את שמו של
יואב בן־שזזר, קפץ היל! ממקומו וזעק
בבכי :״הדוד ברדיו משקר! למה הוא אמר

יואב בן־שחר? יואב לא מת, הוא חי.״
באותו רגע קם רפי מכיסאו, ניגש אל
הטלפון. לפני שחייג את המספר של מפקדו
ביחידה, פנה לעבר אשתו:
״מוכרחים לגמור עם זה. מוכוחים לגמור
עם בל השחיטות והרצח שהם עורכים בנו.
אני חוזר.
דמעותיה של רבקה לא עזרו. הוא חזר
לשירות לפני כחודש, על אף ששנת החופש
שנטל לא נסתיימה.

ברכת
לו חיים״
ך* פי ורגקה נישאו לפוי תשעה חוד!
שים .״זו היתר, אהבה ממבט ראשון,״
נזכר אורי, אחיו של רפי .״הם נפגשו
במקרה ברכבת — ולא נפרדו מאותו יום.״
רבקה מסרבת לדבר על הפגישה הראשונה
:״אני לא יכולה,״ היא אומרת בלאט.
״זה היה הרגע הנפלא ביותר בחיי. הגורל
העיוור נתן לי את שנת האושר הזו.״
היא מספרת על שנה וו. ומסיפורה, ומי
סיפורם של הוריו ואחיו, ומסיפורי החברים,
עולה דמות נדירה של צעיר שאלהים חננו
בכל, של צעיר שהיה אדם, במלוא מובן

אתנחוהואשונה^
רפי,

בהיותו

כחבר

כזבולון.

עמוד 13

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1673 - 24 בספטמבר 1969 - עמוד 13 | האפילו על יופיו .״״אפשר היה להתאהב בו בגלל כל אחת מתכונותיו לחוד,״ אומרת ריבקה בפשטות. ואכן, קצין הקומנדו־הימי, ששמו הפך לאגדה אף בקרב יחידה זו, הקשוחה ביותר

האפילו על יופיו .״״אפשר היה להתאהב בו
בגלל כל אחת מתכונותיו לחוד,״ אומרת
ריבקה בפשטות.
ואכן, קצין הקומנדו־הימי, ששמו הפך לאגדה
אף בקרב יחידה זו, הקשוחה ביותר
בצה״ל, היה, בין כל מי שהכירו, לסמל
לטוב־לב ואופי, מסירות ונאמנות.
ולא רק כאיש־ר,מצולות יצא שמו לתהילה.
גם בפעילותו האזרחית, כחקלאי, הצטיין.
האלים׳ שכרכוהו בכל, לא ברכוהו בחיים.
בגיל 26 לקחוהו אליהם.
״היחסים בינינו היו כל־כך מופלאים,״
ממשיכה רבקה לדבר בקולה השקט,
״שאם אשתמש בביטוי התעלות־נפש, יהיה
זה דל מדי. הוא קרא לי ריי. קרן־אור.
כשהייתי מציעה שנלך לסרט, היה אומר שתי שחבל על הזמן. הוא העדיף שנהיה יחד,
שנשב ונשוחח, או נצא לטייל.
אהבותיו
״זאת היתד, זכות גדולה כל־כך להיות
אשתו. אומרים שבדרך כלל מספרים את
• *פי היה חבר בזבולון כשהיה כבר
הדברים הטובים על מישהו רק אחרי מותו בן *,11 נזכרת אמו .״מאז שאני זוכרת,
אבל אני הייתי אומרת לו כל פעם :״רפי,
הוא אהב את הים. אני אמנם אמו, אבל
מה נתן לי את הזכות להיות אשתך? אשתו
אני מרשה לעצמי להגיד שהוא היה מושלם.
של מישהו כל־כך נפלא כמוך?״ נדמה
מכל הבחינות. חייל. ח לאי, אדם. אני
שאלו דיבורים רגשניים, נכון? מצחיקים אפי־יוצאת
גרמניה, ובעלי בר. מרוסיה. רפי
לו. אבל זה מה שהרגשתי. שאני חייה ל־גזל
אצלנו בבית עם משמעת פנימית, אולי
צידו של מישהו לא רגיל, מישהו מופלא.
אפילו קצת ייקית.״
,הזכות היא כולה שלי,׳ הוא היה עונה לי.״
רפי למד בתיכון־איזורי עמק־חפר, עלאת
נקודת ראותו של רפי קל להבין.
יך מדרשת רופין. כשהתגייס, חתמו ההורים
רבקה היא יפהפייה נדירה, בעלת גיזרה
על הסכמתם להתנדבותו לקומנדו. על אף
תמירה, עיני שקד ושיער שחור בוהק. לצד
שחיו בגלל זה בדאגה מתמדת, לא עלה
בעלה, היתד, אשודחיל. היא עבדד מזה
בדעתם להשפיע עליו לעזוב את היחידה.
שנים כמזכירה בחברת עמיו של תנועח־שתי
אד,בית היו לרפי — הים והחקלאות:
המושבים, בחיפה. כשה׳ תה שבה הב תה,
״אנחנו ממשפחה חקלאית ותיקה,״ מספרת
נהגה לעזור לרפי בעבודות המשק .״זה
רבקה .״סבי היה המתיישב הראשון בעתלית.
לא היה קשה, אף פעם לא הרגשתי עייפות.
אחדי שאבי חלה, נהרס המשק. רפי הקים
נוכחותו נסכה תמיד שלווה כזו. הוא אף
אותו מחדש. גם הוא היה ממשפחה חקלאית
פעם אמנם לא רצה לתת לי לעשות את
ותיקה. יחד עם זה, לא התמצא בהתחלה
העבודות הקשות. אבל אני התעקשתי ליי־בשיטות
החדישות של גידולי בננות וירקות,
יות לידו. חשתי צורך להיות איחו כל
הוא רכש ספריה חקלאית, למד את הנושא,
ונהיה מומחה בו. את שנת החופשה שלו
רגע פנוי, לנצל כל דקה משותפת שלנו.
הוא לסח במיוחד כדי לשקם את המשק של
כאילו קול פנימי אמר לי שאין לנו זמן
הורי. הוא ישב ולמד ספרות מיקצועית,
הרבה ביחד,״
כשהחליט לגדל מלפפונים, ניבא לו כל
היה

הכפר כישלון. המלפפונים היו הצלחה לא
רגילה. כיום מגדל כל הכפר מלפפונים
סיוט״
בשיטה של רפי.״
בשבתות היו ופי ורבקה מבלים בצורה
מיוחדת: היו נוסעים לכפר ידידיה, לטפל
ךםכשנת החופשה שלקח לעצמו,
במשק הוריו, שהיו בשליחות באוגנדה ב^
נשאר רפי איש הקומנדו. מדי פעם היה
חמש השנים ד,אחרונת.
מקבל צלצול טלפון, אורז את חפציו, ו״כל
חיינו
מסתלק .״אני צריך ללכת,״ היה אומר.
מעולם לא סיפר על מעלליו, אולם ה־אנו
מחכים״
רמטכ״ל כתב במכתב התנחומים למשפחה:
״הצלחת המיבצע היתה תלוייה ברפאל, ורפאל
ביצע את משימתו בשלמות.״
^ יום שהודיעו לרפי על הפעולה,
* 1הוא קפץ הביתה מהבסיס לחצי שעה,
מדי פעם היו מתאספים החבריה בביתם
של רפי ורבקה. היו מצ׳זבטים על מירדפים
ועלילות גבורה. רפי היה תמיד דומם בשיחות
אלו. מעולם לא סיפר מילה על
עצמו: היה יושב ושותק. אך שתיקתו
רעמה יותר מאלף סיפורים.
״זה שהוא היה בקומנדו־הימי היה סיוט
בשבילי,״ מספרת רבקה .״אך אף פעם לא
הראיתי לו את זה״ היום, אין לה בביתה
שום מזכרת מבעלה כאיש הקומנדו, שום
תמונה בבגד־־קרפדה. הכל שמור בבסיס
היחידה, מם; מי סודיות .״המפקד של רפי
אמר שרק ב,יד 20 שנה יוכלו לגלות פרטים
על מה שעש״.,״
הדמעות מתפרצות לפתע, נגד רצונה :״עכשיו
אינני מאמינה יותר בכלום. אין בשבילי
יותר שום חג מאז, מלבד יום העצמאות.״

מימין לשמאל: האב בצלאל, האם שושנה,
האחות הבכורה רעייה, האח הקטן אורי. ורפי
בני המשפחה נהגו להסתפר, בימי שישי, בחצר ביתם, לשם היה בא ספר הכפר

המשפחה השלמה

כזה היה רפי

רפי מלניק ז״ל במדים. תמונה נדירה של רם, שמיעט
להיראות במדים. על חזהו מימין כנפי צנחן, משמאל כנפי
העטלף, סמל הקומנדו הימי. התצלום הוא מ־ , 1966 והוא מנציח את רפי עם חיוכי התמידי.

ערך סידור עבודה לפועלים, הביא סולר
מתחנת־הדלק, ונפרד מכולם .״נסעתי איתו
לתחנת הדלק,״ ממשיכה רבקה .״בדרך אמרתי
לו פתאום, ,רפי, קח אותי איתך.׳ הוא
חייך את חיוכו הסלחני, :באמת ריי, איך
את יכולה לדבר כך?׳ שאל, כמו אב
לילדה קטוה. כשחזרנו הביתה, הוא נאלץ
לקרוע אותי ממש מעליו. מעולם לא בכיתי
כשהיה יוצא לפעולה. הפעם לא התגברתי.
תקף אותי פחד נורא, .ריי, אל תבכי,׳

ארז בלבנון ״־

אחותו. מאחריהם טירת הפייברגלאס שלו.

הוא אמר לי בעצב, .זה שובר את ליבי׳.׳׳
מותו של רפי מצא את הוריו באוגנדה,
ואת אחיו בנפאל, שם היה גם הוא בשליחות.
את רבקה מצאה היגיעה בביתה.
היא הגיעה מעבודתה, צ>7צלה לבסיס לשאול
מה איתו .״עוד לא הגיע,״ ענו לה.
״פתאום נכנס לחדר הדוד שלי ג׳קי. היה
לו מבט משונה,״ מספרת רבקה .״רפי היד,
קשור מאוד לגיקי. הוא אפילו, ניגש אליו
להיפרד ממנו לפני הפעולה. נבהלתי. ג׳קי
ביקש קוניאק וסודה. אף פעם לא היה שו־תה
בשעה כזו, .אני מחכה לרפי, אני
מודאגת,׳ אמרתי לו, .כן? ,ל החיים אנחנו
מחכים,׳ השיב לי כשהיא מסתכל עלי.
שאלתי אותו, :קרה משהו לסבתא או למשפחה?׳
הוא שתק, ואחר־כך אמר, :את
יודעת שאני אוהב אותך.׳ ,רפי נפצע,׳
צעקתי, .לא, נהרג,׳ הוא אמר.
אחיה של רבקה, דודו בן ה־ ,17 הנראה
צעיר מגילו, שמע על כך דקות ספורות
לפני כן. הוא טייל ברחוב עם רקס, כלבו
של רפי, כשהבחין מרחוק בשלושה לובשי
מדים של חיל־הים. הוא התחיל לרוץ לקראתם•
נדמה היה לו כי רפי אחד מהם. לפתע
האיט. הוא נזכר שרפי לא יצא לפעולה
במדי־הייצוג שלו. הוא ראה אותם משוחחים
עם שכן, וזה הצביע לעברו.
כשקרב דודו, פנה אליו קצין מבין השלושה
:״בוא הנה, בחור, בן כמה אתר״?״
שאל .״מספיק מבוגר בשביל לשמוע מה
שאתה רוצה להגיד לי,״ השיב דודו. לצווארו
היה תלוי אות־הצטיינות שרפי קיבל
מחיל־הים, ונתן לו במתנה. כששמע את
בשורת האויב, קרע את האות וזרק אותר,
בפני הקצין :״לכו אתם והקומנדו שלכם,״
זעק ופרץ בבכי נורא.

ך* שקט, ללא קול, ממשיכות הדמעות
^ לרדת על לחייה של רבקה. היא מוחה
אותו לאט, בתנועה עייפה של השלמה.
״הוא היה כל־כך מלא־חיים,״ לחשה, יותר
לעצמה מאשר לאחרים .״הוא כל כך נהנה
מכל דבר שעשה, והוא עשה ללא הרף
כל רגע שהיה ער. הוא מיצה את החיים
כל־כך בעוז, שהספיק בשנותיו המעטות יותר
מאחרים בעשרות שנים. הוא היה חי
כל־כך, שהמוות פחד ממנו. המוות לא בא
אליו פנים אל פנים. הוא בא אליו מאחור׳
בחשאי. כגנב,״

עמוד 14

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1673 - 24 בספטמבר 1969 - עמוד 14 | במדינה ם ש 9ט כך מ קי מי ם אי רגון־ חבלה? צאלח בראנסי, הנד,שב בעיני רבים כמנהיג הלא־קומוניססי מס׳ 1של ערב־י ישראל, כבר נעצר לא פעם. אחת הפעמים היתד, ערב

במדינה
ם ש 9ט
כך מ קי מי ם
אי רגון־ חבלה?

צאלח בראנסי, הנד,שב בעיני רבים כמנהיג
הלא־קומוניססי מס׳ 1של ערב־י
ישראל, כבר נעצר לא פעם. אחת הפעמים
היתד, ערב הבחירות הקודמות, כאשר יזם
הגשת רשימה של ראשי אל־ארד לבחירות.
מעצרו האחרון של מורה־התיכון לשעבר
נערך לפני חצי שנה. מאז דוא יושב בכלא
רמלה — ממנו יצא שלוש פעמים לשמיעת
משפסו בביתיהמשפט הצבאי בלוד.
בשלבים הראשונים, הוגשו מספר מיסנד
כים. בין השאר: הודעותיו במשטרה. פרקליטו
סברי ג׳ריס לא התנגד להגשתן —
ועל־ידי כך הפכו מיסמכים עגילים.
כאשר הגיע חורו לעלות לדוכן העדים,
ביקש בראנסי לקרוא. מיסמך ארוך, מנוסח
בערבית ספרותית נמלצת. אך השופטים
קבעו, שמסירת עדות אינה מיסגרת להשמעת
״אני מאמין״ פוליטי.
הוא נאלץ, על כן, להסתפק במתן תשו־

לאן הו ל כי ם?
לת ערוכת הפר חי ם!
הגדולה והמרהיבה בתערוכות
הפרחים שנערכו בארץ —
^ 15,000 ורדים -ץ

רבבות פרחים מרחבי תבל
הוורד הישראלי החדש — ״אהבת יעל״
פרחים ותחרויות ביתו מסחרי.

^ שזירות

בילוי סוכות עליז לכל המשפחה
שייט באגם

גן חיות +פיקניקים.

הפתיחה ביום רביעי 24/9/69 בשעה ! 8.30

בו או ל ר או ת לי הנו תולב לו תבתע רו כתהפר חי ם.

כרטיסים: רוקוקו ובמשרדים.

!לבל! ם #
פרסום: א *.י

נאשם כראנסי
להתאמן בנשק — אבל לא ללכת
בות לשאלות סניגורו. היו אלה, בעיקרן,
חזרה על ההודעה שמסר במשטרה.
המצב כארץ. כך מסר בראנסי, בהודעת
שנגבתה בעברית :״בהיותי בבית־הסוהר
ברמלה, בינואר ,1968 נפגשתי עם
חביב קהוג׳י, עסקן פוליטי מפסוטה. הוא
הכיר לי את ד״ר צובחי גושה מירושלים
המזרחית. שוחחנו על המצב בארץ, ועל
מעמדם המיוחד של ערביי ישראל, בהיותם
מצד אחד חלק ממדינת ישראל, ומצד שני
חלק מהעם הערבי.
״דיברנו על יכולתם הגדולה לעשות ל־פיתרון
המצב הקיים. דיברנו גם על כך
ששום פעולה לא תצליח אם לא תהיה
מאורגנת, והגענו למסקנה שתחילת כל
פעולה חייכת להיות הקמת אירגון או: ופלגה
או משהו כזה.
,,מייסדי המפלגה יצטרכו אחר־כך לקבוע
את מטרותיה ופעולותיה. אפילו אם יקבעו
שצריך לפעול בעניינים שמצריכים אימונים
בנשק, אפשר יהיה לשלוח אנשים להתאמן
בחו״ל. ד״ר גושה העיר שאם המפלגה
תקבע לעצמה מטרות חבלה, אפשר יהיה
לזקוף את החבלות על חשבון החזית׳.
אימונים כנשק לצעירים. כאשר
יצא בראנסי מבית־הסוהר, המשיך להרהר
בעניין. הוא פגש את שריף ביטאר מבאקה
אל־גרבייה, סיפר לו על כך שדובר בהקמת
אירגון, שייתכן שיחליט בין השאר על
שליחת אנשים לחוץ־לארץ לאימונים בנשק.
״שריף אמר לי שהוא מוכן להשיג לי אום
שיהיה מוכן לצאת לחו״ל,״ העיד בראנסי
בחודשי אוקטובר ודצמבר 1968 שב
בראנסי ונפ ש מספר פעמים עם ד״ר גושה,
בביתו ב—־שלים. בסיכום כל הפגישות
הוחלט שב־אנסי יתחיל לגייס מספר אנשים
שיבריזו על עצמם כעל אגודה עותומנית.
ד״ר גושה בצידו צריך היה להשיג לגוף
החדש כל״ מה שיזדקק לו למען ביצוע
מטרותיו — אפילו יהיו אלו נשק וחומרי־נפץ
לביצוע חבלות.
״דוקטור גושה הציע לי לשלוח אנשים
להתאמן,״ סיפר בראנסי לחוקריו ,״אך אני
היססתי קצת, אך אחר־כך הסכמתי. ידע״
נהמשך נינסוד ) 18

עמוד 15

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1673 - 24 בספטמבר 1969 - עמוד 15 | שו=ה3ש 0ות א״ם לצאת בושימה ספה־ית עצמאיוו בנחיוות לכנסת * ח״ נ ישיש א״ס בהתאבדות * אחרים לחמו בכל האמצעים נגד סילוקם ך • גבי כשלושה תריסרים של חב- /רי הכנסת

שו=ה3ש 0ות א״ם לצאת בושימה ספה־ית עצמאיוו בנחיוות לכנסת *
ח״ נ ישיש א״ס בהתאבדות * אחרים לחמו בכל האמצעים נגד סילוקם

ך • גבי כשלושה תריסרים של חב-
/רי הכנסת השישית היו הימים הנוראים
של תש״ל, הימים הנוראים ביותר שידעו
מעודם. היו אלה הימים בהם עמדו לחרוץ
את גורלם לא בשמיים אלא במיכזי המפלגות
שלהם: מי מהם ייכנס לכנסת השביעית
ומי יישאר בחוץ.
הדין שעמד להיחרץ לא היד, פיליטי,
אלא אנושי. כי במרבית ד,מיקרים היו המועמדים
להדחה עסקנים ישישים, חברי־

החלו להרעיש שמיים וארץ.
נראה שהקובעים האחרונים לגבי רשימת
המועמדים של מפא״י — גולדה מאיר,
פינחס ספיר וראובן ברקת — לא היו
מוכנים ל טול עליהם את האחריות למה
שיקרה למ־דחים אחרי ההדחה, מה עוד
שאחד המועמדים להדחה במפא״י דאג להעביר
ל־דיעתם כי הוא יתאבד אם לא ייכלל
במקום ריאלי. כתוצאה מכך נאמר לכל המועמדים
להדחה :״שום דבר אינו טופי.

לשיחה ארוכה עם פינחס ספיר ויו״ר ועדת
המינויים ראובן ברקת. באותה שיחה לא
דובר אמנם על גורלו האישי של ששון,
אלא על ייצ־ג עדות המזרח ברשימת המפלגה,
ששון הודיע מפורשות שאם צומצם
מספר בני עדות דמזיח בין הח״כים של
מפא״י, הוא יפרוש מהעבודה וקא יהסס
לצאת בקריאה לבוחרים בני עדות המזרח
שלא להצביע בעד המערך.
באותה ישיבה הצליחו להניח את דעתו

היתה להסתגר, להתרחק מכל אפשרות של
לחצים, ולפרסם את הרשימה הסופית של
הנבחרים על ידיהם יק קרוב רכל האפשר
להגשת רשימות המועמדים.
כך אירע שהרבה דמויות שהיו משוכנעות
כי הם ירוצו לכנסת הבאה גילו לפתע
כי הקרקע נשמטת מתחת לרגליהם.
בתנועת החרות היה המק־פח הראשי איתן
לבני, מזכיר חרות בתל־אביב. לבני, ששמו
הוזכר בחודשים האחרונים כאחד הח״כים

מודח גובר ן

מודח הכהן
הפור יפול בישיבת־המרכז ב ום כ׳ השבוע.״
כך נותר למודחים להמתין עד הרגע האח־

כנסת מיקצועיים, שהוצאתם מן הכנסת
היתד, לגביהם סוף הקאריירה הציבורית
שלהם. רבים מהם יכלו רק להכות על
חטא על שהתנגדו לפני שנה להצעה להקים
״בית לורדים״ ישראלי, בית עליון נוסף,
אליו יפרשו אותם העסקנים הפוליטיים
שעבר עליהם הכלח.
אולם אם לגבי יהודים מאמינים, יום הכיפורים
הוא יום הדין, בו נחרצים ד,יגור־ י
לות ושאחריו אין לשנות דבר, הרי לגבי
העסקנים המפלגתיים היה יום השלישי השבוע,
היום שלאחר הכיפורים, יום הסכינים
הארוכות — היום שלאחריו אין עוד
מקום לשינוי. עד הרגע האחרון ממש ניסו
רבים מן המועמדים להדחה להילחם בכל
האמצעים שבידם, הכשוים והבלתי כשרים,
כדי להעביר מעליהם את רועהגזירה.

מ אכל, הטרא גי ־ ק ו מי ביותר היה
( 1מאבקו של ״טריאומוירט הקרחים״ של
מפא״י — שלושת העסקנים הישישים, ש־חברותם
בכנסת הפכה לתוכן חייהם היחיד:
דויד הכהן 71 עקיבא גוברין ( )67ומרדכי
נמיר (.)72
הטכניקה של הרכבת רשימות המועמח״כ
המפלגח הלירברית
דים השאירה אותם יום בהיר אחד, ללא
שהודיע כי לא יציג את
כל ד,וזעה מוקדמת, מול העובדה שיצטרכו
מועמדותו לכנסת השביעית, אחרי שנודע לו
לפרוש מן הכנסת. טכניקה זו קובעת כי
כל אחת מן המפלגותהמרכיבות את ה־׳׳ כי הוצא מהרשימה. רק אחרי. שהוחזר לרשימה
בעקבות לחצים חזר בו מהתפטרותו.
מערך בוחרת בעצמה את מועמדיה. ב־מפא״י
בוחרים כל מחוז וכל קבוצת־לחץ
רון ממש כדי להיווכח באיזו מידה נשאו
את מועמדיהם שלהם ומגישים אותם לאיומיהם
ולחציהם פרי.
ועדת המינויים.
אחוז מסויים מן המועמדים מוקצה ל׳^י
סניפים
ולאירגונים השונים, בעוד אחוז
חד שלא נאלץ להמתין עד הרגע
מסויים ושאר לקביעתה של ועדת המיהאחרון
היה שר־המשטרה אליהו ששון
נויים. שלושת הישישים ראו את מקומם
( .)67 ששון לא העלה בדעתו כלל שחבריו
מובטח על־ידי מרכז המפלגה. הם ידעו
למפלגה יעזו להדיחו לא רק משרות באמנם
שפינחס ספיר, מזכיר מע״י, הבטיח
ממשלה הבאה, אלא גם מחברותו בכנסת.
לאחרונה לשורה שלמה של עסקנים שהם
אולם באמצע השבוע שעבר נודע לששון
יהיו מועמדי מרכז המפלגה, אולם את עצכי
ליד שמו ברשימת המועמדים אצל ועדת
מם הם ראו מחוסנים מהדחה.
המינויים הוצב סימן שאלה גדול. ששון לא
המתין כאחרים למועד מאוחר, החל לפעול
ברגע שהתברר לשלושה כי אין כוונה
מייד. יחד עם השר ישראל ישעיהו נפגש
לוועדת המינויים להציבם במקום ריאלי, הם

של ששון. אולם כעבור יומיים הסתבר לו
כי בכל זאת עומדים להדיחו. ששון לא
היסס, ניסח מיי־ מכתב התפטרות מן המפלגה,
עשר, את כל ההבנות לכינוס מסיבת
עיתונאים ביום חמישי האחרון, בה עמד
להודיע על הקמת רשימה ספרדית, שהוא
יעמוד בראשה, שתתייצב בצורה עצמאית.
רק אז החלו ספיר וברקת לחשוש מן ההשפעה
הפסיכולוגית של פרישת ששון,

1ן 1שר־המשטרה שגילה בעוד מוי
! 1111111 עד ני מפלגתו עומדת להעמידו
בפני עובדה ולהוציאו מהכנסת והממשלה,
איים לצאת ברשימה ספרדית עצמאית.

שהיתר, מעמידה אותם כאילו הם מקפחים
ספרדים, הבטיחו לו על דיברתם כי הוא
יהיה חבר הכנסת השביעית, אם כי לא התחייבו
כי ייכלל בממשלה הבאה.

ך* שיטה שאימצו לעצמן ועדות ה(
ן מינויים.של מרבית המפלגות בישראל

החדשים הוודאיים של חרות, גילה להפתעתו
כי הוצב רק במקום ה־ 20 ברשימת
מועמדי תנועתו ברשימה המשותפת עם ג״
ח״ל, מקום בלתי ריאלי.
ח״ב המרכז החופשי שלמה כהן־צידון,
שהצטרף לתנועתו החדשה עם המנדט שלו
תוך הבטחה מפורשת שמקומו מובטח במקום
הרביעי ברשימת מועמדי התנועה, גילה רק
ביום הראשון השבוע כי נדחק למקום החמישי,
שאפילו מנהיגי המרכז החופשי רואים
אותו כבלתי ריאלי. אולם הגילוי היה
מאוחר מדי מכדי שיוכל לארגן לעצמו
רשימה עצמאית.
במפלגה הליברלית, שוועדת־המינויים שלה
קבעה את רשימת מועמדיה ברשימת
גח״ל, התחוללה כמעט טרגדיה סביב מועמדותו
של ח״ב שלמה זלמן אברמוב׳ המשפטן
בן ד,־ ,61 שאין מאחוריו כל קבוצת
לחץ במפלגה. נוכח הדרישה שהתעוררה
במפלגה להציב במקום ריאלי נציג של החקלאות
הפרטית, הוחלט להדיח את אבר־מוב
ולהציבו במקום בלתי ריאלי. כשנודע
הדבר לאברמוב, הוא החליט לפרוש בכבוד,
העדיף להתפטר מאשר להיות מודח.
אולם אחרי הצהרה זו החלה שורה ארוכה
של פניות ולחצים על ראשי המפלגה,
מצד גורמים שונים. חלקם הודיעו שלא יתרמו
לקרן הבחירות של המפלגה. אחרים,
ביניהם עורך עיתון חשוב, הבהירו בצורה
שאינה משתמעת לשתי פנים כי דעתם על
המפלגה הליברלית תשתה אם לא ימצא בה
אברמוב את מקומו.
המפלגה הליברלית נכנעה. בניגוד להחלטה
קודמת של ועדת־המינויים שלה, הוכלל
אברמוב בין המועמדים הבטוחים, אחרי ש־פירסם
הצהרה כי נכנע ללחץ המפלגה, והסיר
את התנגדותו לבחירתו.
אלה היו המאבקים הבולטים ביותר. מאחוריהם
התרחשו עוד עשרות של טרגדיות
קטנות, כשעסקנים ועסקנונים נלחמים ב־חירוק
שיניים במערכה שקבעה את גורלם
יותר מאשר ביום הבחירות. לגביהם לא הבוחר
הוא החורץ את דינם, אלא עסקני המפלגות
שלהם.

עמוד 16

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1673 - 24 בספטמבר 1969 - עמוד 16 | למה?לוד ומוניקה אוהבות את ישראל * ה״קוינגס קלאב״ נפתח שוב • אמני ישראל משתוללים למען השלום לאי אנשי חכרת הגר הרגישו כבר פלמי צורך נפשי עמוק לעשות משהו למען

למה?לוד ומוניקה אוהבות את ישראל * ה״קוינגס
קלאב״ נפתח שוב • אמני ישראל משתוללים למען השלום
לאי
אנשי חכרת הגר הרגישו כבר פלמי
צורך נפשי עמוק לעשות משהו למען השלום,
אבל לא ידעו מה.
חשבו וחשבו, עד שמצאו מה לעשית
והזמינו את כל אמני ישראל להקל׳ ם בעברית
את הבלאדה של ג׳ון ויוקו: תנו
שאנס לשלום, כ כידוע, האומנים רש נושאיו
של לפיד השלום מאז ימיו של אריסט״•
פאנס.
מ־ י.א היה שם? יפה ירקוני ויהורם
גאון. השאר היו.
כדי להיכנס לאווירה של שלום ואחווה
שתו כולם וירקי, ואורי זוהר אמר :״גם
בקאנאור, הקליטו אמנים את תנו שאנס
לשלום.״
יוסי בנאי אמר :״כן, אבל שם קיבלו
כסף.״
אורי זוהר אמר :״יש לנו סיבות טובות
מאד לשיר כאלה שירים בחינם,״ כוי־וכו׳.
בומבה
צור שאל :״מי בעצם רוצה שלום?״
וכולם צעקו: אני!!! אני!׳! ודרשו לערוי־הצבעה.
אבל הענין התבטל משום מה, וה־

אמני ישראל: מי בעצם רוצה שלום?

איינשטיין: גולדה ונאצר

בומבה: מי רוצה?

אלדה

לתת שאנס לשלום: טולידאנו

ביחד:

שאנס הקינגם קלא1
לשלום!
סילביה: עכשיו יהיו דר

אמנים ניגשו לתכלית, זאת אומרת לויכוח
על התרגום.
חלק רצה לשיר: יאללה, ביחד תנו
שאנס לשלום!!
וחלק רצה לשיר: גולדה ונאצר תנו
שאנס לשלום הפעם כן עשו הצבעה
והחליטו לשיר פעם ככה ופעם ככה.
סוף סוף החלו להקליט. מי שלא התפוצץ
מצחוק שר או צרח או רקד או שתה
ייסקי, ואף אחד לא שם לב לפועל במה
צעיר של הצ׳רצילים שהשתלט על המיקרופון
ושר משהו לגמרי לא נוגע לעניין.
אחרי רבע שעה שמו לב, והתחילו שוב,
בלי לאבד אף טיפה מההתלהבות. .־אולפי
להט מחום, והזיעה ניגרה׳ אך לאיש לא
היה איכפת והשמחה והעליצות הרקיעו שחקים.
מאוחרי
הזכוכית ניראו פניהם העליזות
של הטכנאים, שלא איכפת דיה להם להישאר
עד הבוקר ולחזות ב-זצגת החינם. המסיבי׳
נגמרה בשעות הק&נות של הלילה,
ואנחנו מחכים בקוצר רוח לתשובה המצרית.

מארי כריסטיו וסמי מולכו, די

עמוד 17

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1673 - 24 בספטמבר 1969 - עמוד 17 | תלוש ארבעה עמודים אלה -קוא אותם ומסוו הלאה ה עו ל ם הז ה -כוח חדש * מו סףלבחירות ה עו ל ט הז ה -כוח חדש * מו ס ף מרוע נבשל הנס!! להקים תזית שלום בבתיוות לעסת

תלוש ארבעה עמודים אלה -קוא אותם ומסוו הלאה
ה עו ל ם הז ה -כוח חדש

* מו סףלבחירות

ה עו ל ט הז ה -כוח חדש * מו ס ף

מרוע נבשל הנס!! להקים תזית
שלום בבתיוות לעסת השביעית?

וראשיה. הדבר בא דקות מעטות אחרי
שדוברי הקבוצה השמיעו את מישאלתה להופיע
בחזית אחת עם הכוח החדש.

;סידן גואש אחרון

תנהגות זו, בעיצומו של משא־ומתן,
1ע לא הותירה ברירה לכוח חדש. עוד

חזוזיחיי

החזית שלא המה

ך• יום השלישי האחרון היה נדמה
כאילו רעיון ״חזית השלום״ מת.
ראשיתו של רעיון זה היה על גג ביתו
של עמום קינן, ברחוב סירקין בתל־אביב,
לפגי כמה חודשים. שם, בפגישה בלתי־רשמית׳
הושמע לראשונה חזון נועז: שכל
שוחרי־השלום בישראל יתאחדו בבחירות אלה
ברשימה גדולה אחת, ישכחו את ההבדלים
ביניהם ויתלכדו סביב עקרון אחד מרכזי:
שיש לפעול למען השלום.
באותה ישיבה השתתפו, מלבד המארח,
ראשי תנועת העולם הזה — כוח חדש,
כמה פרופסורים, פורשי מפ״ם מחוג שי״ח
(ברובם בני קיבוצים, שלא הלכו עם יעקוב
ריפתין בשל סגידתו לברית־המועצות) ,אנשי
האופוזיציה של מק״י ואישים בלתי־תלויים
שונים.

אולם לנימה חיובית זו הצטרפה מן הרגע
הראשון נימה שנייה, שלילית לחלוטין: התכונה
להופיע בבחירות כרשימה עצמאית,
אפילו אם אין לה כל סיכוי לעבור את
אחוז החסימה. כלומר: האיום לפצל את
מחנה־השלום המצומק, לקחת ממנו אלפי
קולות שכלל לא יזכו לייצוג בכנסת, ובצורה
זו להוריד מנדאטים מכוחות־השלום
הקיימים.

אורי אכנרי הציע כישיבה להקים
רשימה גדולה משותפת, שבראשה
יעמוד פרופסור יעקב
טלמון או אישיות כלתי־תלויה
בעלת רמה דומה. הוא הציג מראש
שני תנאים: שהרשימה תהיה
רחבה, ושלא תהיה לה גושפנקה
שמאלית קיצונית.

על רקע קודר זה התחיל המשא־והמתן
המחודש. נציגי הכוח החדש פעלו בו מתוך
מגמה מרכזית אחת: למנוע, כמעט בכל
מחיר, את פיצול קולות השלום.
אנשי הקבוצה החדשה הופיע במשא־ומתן
זה בטענה שהם מייצגים קבוצה גדולה של
פרופסורים ואנשי־רוח. צירופם למחנה גדול
ומשותף נראה חיובי ביותר. וכך, תוך
קשיים מובנים, התחיל המשא־והמתן להתפתח.
ואז,
בעיצומה של ההידברות, נעשה מעשה
חמור ביותר. הקבוצה קראה ביום השני,
למחרת ראש־השנה, למסיבת־עתונאים.
שם הכריזה סופית על הופעתה בבחירות
ברשימתה הפלגנית, לה נתנו את השם
״רשימת השלום״ .לקביעת עובדה זו הוסיפה
מישאלה מוצהרה להקים חזית עם הכוח
החדש ומק״י.
באותה מסיבה נתגלתה תופעה חמורה
נוספת. בין אנשי הקבוצה הופיע דויד את־פלד,
יהלומן תל־אביבי, שתפס בעבר עמדה
בצמרת הכוח החדש. הוא הורחק משם,
למחרת המלחמה, אחרי שחתם על כרוז
משותף עם אנשי מצפן ושמעון צבר, שתבע
נסיגה מיידית מן השטחים ללא שלום,
ועל כרוז שני שגינה את התנהגות צה״ל
בשטחים המוחזקים. כרוז שני זה, שנוסח
על־ידי נתן ילין־מור, פורסם בפראבדה, וזכה
בציבור לכינוי ״כרוז פראבדה״.
ארנפלד הופיע באותה מסיבד, חילם בה
כרוז נגד תנועת העולם הזה — כוח חדש

מאותו רגע פעלו שני אנשים — אורי
זוהר ועמום קינן — במלוא המרץ כדי

עמו קינן
לגייס את אנשי־הרוח,
חיונית. אולם הם נחלו
הפרופסורים העיקריים
למען שלום ובטחון״
יוזמה פוליטית שהיא.
ערב הבחירות בהסתדרות היה נדמה כאילו
הרעיון מת מחוסר דם.

שתי ישיבות דרמתיות
^ ולס למחרת בחירות אלה קם ה־

רעיון לתחייה — בצורה אחרת לגמרי.
על גג ביתו של עמוס קינן התכנסה
שוב ישיבה. הפעם לא הוזמנו אליה אנשי
העולם הזה — כוח חדש, שהיו בין השושבינים
של הנסיון הקודם. תחת זאת בלטו
בה שני אנשים — נתן ילין־מור ומרצה
צעיר לסוציולוגיה בירושלים, גדי יציב.
הצטרפו אליהם אנשי שי״ח.

קבוצה זו פתחה מחדש כמשא•
ומתן. המטרה המוצהרת: להקים
!..וזירז

עז לו ס ״

מתוך תקווה שנסיון זה יצליח, נתקיימה
עוד באותו יום פגישה שנייה, יכה נוסחה
טיוטה של מצע. לא היה בכך כל קושי,
כי כל הצדדים הסכימו לניסוח שלא היה
אלא חזרה כמעט מילולית של מצע הכוח
החדש בכנסת.

לא שמאל, לא ימין

ן* יום השבת שוב נתכנסו שלושת ה־
^ צדדים בדירתו של קינן. בפי דובר
הקבוצה השלישית, גדי יציב, לא היו ידיעות
משמחות. נסתבר כי הפרופסורים ה
קריאה
טלפונית זו מנעה החלטה
שלילית של הכוח ההדש.
תחת זאת נתקבלה החלטה חיובית שאמרה:
״המרכז
מטיל על ההנהלה לעשות נסיון
אחרון לבדוק את האפשרות של גיבוש
חזית־שלום רחבה ביותר, שלא תישא חותם
של שמאלנות. המרכז מחליט שהוא
מתכנס מהדש במוצאי־שבת הקרובה, כדי
לבדוק אם התממש התנאי הזה.״

למחרת בבוקר, שוב נערכה ישיבה בדירתו
של עמוס קינן. השתתפו בה חברי
הנהלת הכוח החדש, משלחת של מק״י
בראשות משה סנה, וכמה מחברי הקבוצה
השלישית.

כאותה ישיבה סוכם, על פי כקשת
אנשי הכוח החדש, כי תוך

אוד׳ !והר
מרכזיים, המזוהים עם עניין השלום, כגון
טלמון, אריאלי, ברגמן ולבונטין, השיבו
תשובה שלילית. למעשה נשארה הקבוצה
השלישית כמו שהיתה, ללא גיבוי אקדמאי
או ציבורי של ממש.

שהשתתפותם היתד,
במהרה אכזבה קשה.
שייסדו את ״התנועה
סירבו להצטרף לכל

עזרזזדיזד

שתי נימות אלה שימשו בער־בוכייה.
ברור כי חלק מאנשי הקבוצה
שאפו בכנות להקמת חזית.
ברור שחלק אחר, שזהותו נתגלתה
רק כהדרגה, שאף מראש לפוצץ
נפיון זה, ולהגיע לרשימה
פלגנית עצמאית כבל מחיר.

באותו ערב החליטה הנהלתו פה אחד, לנתק
כל מגע עם הקבוצה הפלגנית.
בזה יכול היד. העניין להסתיים, לולא
התלהבותם ועקשנותם של שני אנשים שפעלו
בתום־לב למען הקמת חזית גדולה :
אורי זוהר ועמוס קינן.
השניים פנו בקריאה אישית נרגשת אל
ראשי הכוח החדש, הפצירו בהם לחדש את
המגעים להקמת החזית, הבטיחו לפעול ליצירת
בסים סביר. הם אימצו לעצמם הצעה
שנדונה עוד קודם לכן במשא־ומתן: שבראש
החזית יעמוד אורי אבנרי, אחריו יופיע
הד״ר משה סנה כנציג מק״י, ואחריו נציג
הקבוצה החדשה. במקום הרביעי נקבע
שלום כהן כנציג הכוח החדש, אחריו נציג
מק״י, ואחריו שוב איש ״רשימת השלום״.
ביום החמישי בלילה נתקיימו שתי ישיבות
דרמתיות. בתל־אביב נתכנס מרכז הכוח
החדש, המורכב משליחי התנועה בכל
רחבי הארץ. בירושלים נתכנסה׳ באותה עת
עצמה, ישיבה של קבוצת ״רשימת השלום״.
בישיבה התל־אביבית, התגבשה בהדרגה
הדיעה שהמאמצים להקים חזית שלום אמית ת נכשלו. אך ברגע שעמדה להתקבל
החלטה סופית על כך, צילצל הטלפון. אורי
זוהר, שהיה בכינוס הירושלמי, בדירתו של
המאתמטיקאי הצעיר פרופסור שאול פוגל,
הודיע כי הצעתו נתקבלה באותו כינוס
וכי יש סיכוי למצוא לה תמיכה ציבורית
רחבה, וביקש לחדש את המשא־ומתן.

48 שעות ייעשה נפיון מרוכז לברר
אם אפשר להביא קכיצה
ייצוגית של אנשי-רוח ואמנים להשתתף
כחזית-שלום.

ייזו״דרימ

על אף הרושם הקשה שעשתה
הודעה זו, עלה בידי אורי זוהר
להטות את הכף. כדברים נרגשים
פנה אל הנוכחים, קרא להם לעשות
מאמץ גדול כדי להתלכד,
הבטיח את תמיכת מיטב האמנים
בישראל להזית שתקום.
דבריו עשו רושם עז. בו במקום הוזמן
על־ידי אורי אבנרי לבוא לישיבת המרכז
של הכוח החדש, שעמד לחדש את ישיבתו,
כדי לשאת שם את דברו ולשכנע את חברי
המרכז לקבל החלטה חיובית.
זוהר בא למרכז, נשא נאום נלהב ומלהיב.
ושוב היטו דבריו את הכף. אף שלכל
חברי המרכז היו היסוסים כבדים ביותר,
התגבשה ־בהדרגה דיעה חיובית.

ההיסוסים נבעו מעצם ההליכה*
יחד של העולם הזה עם מק״י. כי
כמשך בל שנות קיומו, נמנע הכוח
ההדש מלזהות את עצמו בשמאל,
ימין או מרכז. הוא בפר

עמוד 18

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1673 - 24 בספטמבר 1969 - עמוד 18 | מצע תנועת העולם הנה -כוח חדש לבחירות לכנסת השביעית כארכעהשניםהכאות תעמוד ישראל כפני הזדמנויות גורליות וכפני סכנות חמורות. כארסעהשניםהכאות עלולה ישראל לאכד לנצה

מצע תנועת העולם הנה -כוח חדש לבחירות לכנסת השביעית
כארכעהשניםהכאות תעמוד ישראל כפני הזדמנויות גורליות
וכפני סכנות חמורות.
כארסעהשניםהכאות עלולה ישראל לאכד לנצה את הסיכוי
להשיג שלום, שיבטיח את עתידה, כיטחונה וחיי כניה.
כארכעהשניםהכאות עלולה להתגכש כישראל רודנות חד־מפלגתית,
שתדרום את החרויות הדמוקרטיות ותקרב את המדינה
למתכונת של ״דמוקרטיה עממית״.
כארכעהשניםהכאות עלולה ישראל להידרדר למשכר כלכלי
שלא ידעה כמותו.
כארכעהשניםהכאות יש חשיכות מכרעת לקיומה של סיעה
לוחמת, יעילה וכלתי מתפשרת ככנסת השכיעית, כדי שתצכיע ללא
ליאות על ההזדמנויות לשלום, וכדי שתתמודד ללא הרף עם הסכנות
החיצוניות והפנימיות.

כ א רם עהשניםהכאות יותר מאשר ככל עת אחרת. דרושה
נוכחותו של כוח חדש ככנסת -כוח המשוחרר מתפיסות ישנות ומאיג־טרפים
כיתתיים, המוכן לפלס דרכים חדשות למחשכה ולמעשה.
כארכעהשניםשעכרו הוכיחה סיעת העולם הזה -כוה הדש
בכנסת, על אן! היותה פיעת-יחיד כלכד, שכוח חדש כזה, הנאמן לעקרונותיו,
יכול להטכיע את חותמו על כית־המחוקקים, לחסום את הדרך
כפני מזימות רודניות והתדרדרות לאומנית, ולהשמיע קול טל הגיון
ואמת הנשמע למרחקים.
כאדכעהשניםהכאות נמשיך כדרך זו ונשתמש ככל הכוח
אשר יינתן לנו על־ידי הכוחר הישראלי. מעשינו ודכרינו ככנסת השישית
-הם המצע שלנו לכנסת היטכיעית.
כמיוחד נפעל ככנסת השביעית למען עשרת העקרונות הכאים :

ה שלום הו א אפשרי
ס השגת השלום היא יעד מעשי. הוא לא יושג
על־ידי מישאלות חסודות ומליצות נבובות. השגת השלום
מחייבת מדיניות פעילה, בעלת מטרות ברורות ודרכי־ביצוע
יעילות.

אין נ סיג ה בלי שלוס

* קיומה של מדינת-ישראל הריבונית, ושלמותה
הטריטוריאלית, אינם נושא לוויכוח ול
מיקוח. נקדש מלחמה על כל המגמות, כישראל
וכנכר, לפירוק המדינה ולפגיעה בגבולותיה.
צה״ל

!• זכותה של ישראל להגנה עצמית אינה
ניתנת לעירעור. כהיעדר שלום, משמש צה״ל
ערוכה ממשית לקיום המדינה ולחיי תושביה.
נטפח את הכושר, המוסר והרוח של צה״ל,
כצכא של הגנה. נחסום את דרכו של כל המנסה
לפגוע כטוהר־הנשק ולהטביע על צה״ל
הותם של צכא כוכש ותוקפני. נשקוד על ציוד
צה״ל ככל הכלים הדרושים למילוי תפקידו.

.2שאיפה פעילה לשלום יש-
ראל— ערב.
ה שלום — יעד עליו ן
>• השגת השלום בין ישראל והעולם הערבי היא היעד
הלאומי העליון בדורנו. נילחם בייאוש מן השלום, כשם
שנילחם בשוביניזם המתנכר לשלום. המתייאש מן

״מטכ״ל לבן״

* לא תהיה נסיגה מן השטחים המוחזקים
על-ידי צה״ל אלא כמיסגרת שלום של ממש,
שיבטיח את קיומה, עתידה וכיטהונה של
ישראל.
י• השותף העיקרי והראשון לשלום הוא האומה הערבית
הפלסטינית. על ממשלת־ישראל להכיר בקיומה ובזכויותיה
הלאומיות של אומה זו, ולעודד אותה להקים לאלתר הנהגה
לאומית מוסמכת. ינוהל משא-ומתן לכינון שלום

.3שבירת השיעבוד למנגנוני
המפלגות.

רשמי וישיר בין מדינת־ישראל וכין המדינה
הערכית הפלסטינית אשר תקום כארץ־ישראל.

מדינ ת י שראל

יש לגשת מייד ליישוב הפליטים, כחלק
ממאמץ מתוכנן ליצירת אווירה חדשה כארץ
ובמרחב, לקידום סיכויי השלום.
י• תיכנון וביצוע יוזמות־שלום מחייבים את קיומו של
גוף בדרג עליון, בעל צוות מעולה ואמצעים בלתי־מוגבלים.
נחזור על דרישתנו להקים ״מטכ״ל לבך׳ — מיניסטריון
לענייני השלום, בראשותו של שר מרכזי בממשלה, שירכז
את מיטב המוחות, המכשירים והמשאבים לפעולה רצופה
ותכליתית לכיבוש השלום. ניתן לביטחון אשר לביט
מדינ
הפלס טיני ת

.1שמירת ביטחונה, שלמותה
וריבונותה של ישראל.

יישוב ה פלי טי ם

גבולות פ תו חי ם וערובות בי ט חון

חון -ולשלום אשר לשלום !

חו קהכ תו ב ה
#המישטר בישראל הוא דמוקראטי להלכה. ניאבק כדי
להפכו למישטר דמוקראטי של ממש, בו מובטחות זכויות־

• השלום כין ישראל ומדינת פלסטין יכלול
ערוכה ממשית מוחלטת לביטחון ישראל, חו־פש־תנועה
ככל רחכי ארץ־ישראל, גבולות
פתוחים כין המדינות, פתרון בעיית הפליטים
ושמירת אחדות ירושלים, כבירת ישראל
ופלסטין.

יוז מו ת שלוס
!•׳ בד בבד עם החתירה הפעילה לכינון שלום בין ישראל
והאומה הפלסטינית תשאף ישראל, בכל הדרכים ובכל השיטות,
לשלום צודק ובר־קיימא עם מדינות־ערב השכנות,
על סמך ההכרה ההדדית בקיומן, בריבונותן ובשלמותן
הטריטוריאלית של כל מדתות המרחב. לצורף זה יש

לחייב כל יוזמת-שלום כנה, ישירה או עקיפה,
גלוייה או סודית, שתקרב את הצדדים למשא־ומתן
ולהסכם.

נגד בל סי פו ח
* כדי לקדם את השלום, על ממשלת-ישראל
להצהיר כצורה חד-משמעית טאין היא שואפת
לסיפוח שטחים כלשהם, ככל צורה שהיא,
מעבר לגבולות ישראל כ־ 5ביוני ,1967 בכפוף
להסדר בעיית ירושלים. שינוי גבולות סבירים ייתכנו
על פי הסכם הדדי, לטובת שני הצדדים.

האזרח על־ידי חוקה כתובה, המשוריינת בפני רוב שרירות׳
בכנסת, ובו אפשריים חילופי־שילטון סדירים על פי רצונו
החופשי של האזרח. נתכע חקיקת חוקה טלמה

נגד ה תנ ח לו ת

בכנסת השביעית.

• עד לכינון השלום, יש להימנע מיצירת
עובדות מוגמרות כלשהן כשטחים המוחזקים,
כגון התנחלות מכל הסוגים, ובכללה התנחלות
המוגדרת כארעית. יש להקפיד מכל מישמר על כיבוד

עריצות מנגנוני ה מ פלגו ת

זכויות־האדם של תושבי השטחים המוחזקים, להימנע מדרכי

• המיכשול העיקרי לכינון דמוקראטיה של
ממש בישראל הוא מהותן טל המפלגות הוותיקות,
שהן גושים פוליטיים־כלכליים המשע

עמוד 19

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1673 - 24 בספטמבר 1969 - עמוד 19 | ה עו ל ם הז ה -כוח חדש * מו ס ף בי קו ר ת על ה מ פלגו ת • לשם הבטחת הדמוקראטיה, יש לאסור על מפלגות פוליטיות להחזיק בעסקים בלב־ל ייט ובשרותים סוציאליים, במישרין

ה עו ל ם הז ה -כוח חדש * מו ס ף
בי קו ר ת על ה מ פלגו ת
• לשם הבטחת הדמוקראטיה, יש לאסור
על מפלגות פוליטיות להחזיק בעסקים בלב־ל
ייט ובשרותים סוציאליים, במישרין או בעקיפין.
יש לאסור עליהן לקבל תרומות מחו׳׳ל, במישרין

הרשות המבצעת, ללא מנגנון מיקצועי יעיל ונרחב. יש
להעמיד לרשות ועדות הכנסת צוות מומחים
וחוקרים, שיצייד אותן במידע בלתי-תלוי וש־יובל
להתמודד עם מומחי הממשלה.

אופוזי ציה בכל ועדה
0בכל ועדות הכנסת חייב להיות ייצוג מינימלי לכוחות
האופוזיציה, בלי קשר לגודל האופוזיציה. יש לשים

קץ למצב הנוכחי, בו אין בכלל ייצוג אופוזיצ־יוני
בכל הוועדות החשובות של הכנסת.

הגבלת ה כ הונ ה
אין מקום בכנסת ל״הכרי־כנפת נצחיים״.
יש להגביל את החברות בכנסת לשלוש תקופות־כהונה.

בית שגי
9כדי למנוע חקיקה חפוזה על פי צו ממשלתי,
יש להקים בית שני, בעל סמכות מייעצת,
שבו תינתן חברות אוטומטית לאישים
המצטיינים בכל שיטהי־ההיים, ולחברי־כנפת
ותיקים. לבית זה יש לתת את הסמכות לעכב חקיקת
חוקים במשך תקופה סבירה, לשם שיקולם מחדש.

.5שבירת כבלי הכפייה הדתית.

או באמצעות הסוכנות היהודית, בגלוי או באמצעית ״מיס•
עלים קונסטרוקטיביים״ .יש לחייב את המפלגות לנהל
פינקסים גלויים, שיהיו כפופים לביקורת מבקר־המדינה
ולפירסום ברבים. יש להבטיח את הדמוקראטיה

הפנימית במפלגות באמצעות מבקר־־חמדינה.

שיטת ב חי רו תיח סיו ת
9׳ קיימת סכנה מוחשית של הידרדרות נוספת של המיש־טר
במדינת, עד כדי הפיכתו לדמוקראטיה עממית, בה תשלוט
מפלגה אחת או פדרציה של מפלגות. נילחם בכד

מגמה לחסל את האופוזיציה בישראל, אם על
ידי העלאת אחוז־החסימה, אב על־ידי הנהגת
שיטת־בחירות אזורית.

מדינת חו ק
$שילטון החוק חייב להיות מוחלט. נילחם לאיסור

חוקי־תשריר ולביטול תקנות־החירום. הדאגה לביטחון
הפנימי חייכת להיות צמודה להליכים משפטיים
סדירים.

פי קו ח על ה ביו רו ק ר טי ה
$הביורוקראטיה הממשלתית חייבת להיות כפופה לפיקוח
חמור ורצוף, וזכויות האזרח כלפיה חייבות להיות
מובטחות. לכן יש להגביר את סמכויות מבקר

המדינה, ולחייבו לפרסם את מלוא מימצאיו,
יחד עם הפרטים האישיים של האשמים בשחיתות
ובאי״סדרים. יש לכונן בית־דין מינהלי להענשה
פקידים האשמים באי־סדרים ובהתעללות באזרחים. יש
לכונן מוסד עצמאי של אומבודפמאן להגנה
על זכויות האזרח. יש להקים מוסד של סניגוריה
כללית, שתתמודד עם התביעה הכללית ותגן על עניים במשפטים
פליליים.

.4שינוי פני הכנסת.
רפור מה של ה כנ ס ת
* 1הכנסת אינה ממלאה כראוי את תפקידה כמוסד מחוקק,
מחנד ומפקח על הרשות המבצעת. דרושה רפורמה

כללית של הכנסת.

קוו רו ם ל מני ע ת היעדרות
• יש להנהיג בכנסת מניין חוקי (״קוזרום״) ,כדי לשים
קץ לתופעה המבישה של היעדרות כללית מן המליאה בעת
הדיונים. חבר־כנסת שאינו לוקח חלק בעבודת

הכנסת במשך זמן ממושך, חייב להיות מפוטר
על פי חוק.

נגד שיטת ה רו בו טי ם
• יבוטל חוק המישמעת הקואליציונית, המחייב חברי־כנסת
להצביע בניגוד למצפונם. תוחזר לחבר־הכנסת הבודד
הזכות להתבטא ולהצביע על פי מצפונו הריבוני והבנתו
האישית. יבוטלו כל הסעיפים בתקנון הכנסת

המגבילים את חרות חבר-הכנפת הבודד, הסותמים
את פיו והמונעים ממנו לפתח יוזמה
פרלמנטרית לגיטימית, כגון הצעות־חוק פרטיות,
הצעות לסדר־היום ושאילתות.
^ יי ״י׳יו ־י

וו ני רי זיל יים

נגד הפקעתאד מו ת
׳0אין מקום בישראל לחוקים המאפשרים הפקעת אד
מות ונישול בעליהן.

שוויון בפי תו חובתע סו ק ה
• כל תוכניות־הפיתוח בישראל חייבים לכלול ללא הם
לייה את ריכוזי הציבור הערבי בישראל. יש לבטל אר

ההפלייה, הגלוייה והמוסווית, בין יוצאי מעח
ויוצאי מיזרה, ובין יהודים וערבים, בכד !תנוגן
לקבלת עבודה בבל מישורי התעסוקה הממלב
תית, הציבורית והפרטית.

בי טול ה מו ה ר
• מינהג המוהר הוא קללה לציבור גדול של צעירי
בישראל. יש לבטלו באופן מע-טי, על פי חול|

בדרך שלא תפגע במיצוות דתיות.

הפרד ת הד ת מן ה מ דינ ה

חיפו שים וזי הוי

*< ישראל היא מדינה חילונית. נילחם להפרדה
מוחלטת בין הדת והמדינה, לטובת שתיהן,
למעשה ולאלתר.

• בחיפושים ובדרישה להזדהות, בעיקבוו
מצב־החירום, יש להימנע מהפליית אדם ע
פי המראה החיצוני.

חופש לכל הז ר מי ם
9המימסד הדתי היהודי בישראל מונע את חופש ה־פולחן
מכל הזרמים היהודיים שאינם מקובלים עליו. ניאבק
להבטחת חופש זה לכל הדתות ולכל הזרמים. יתפלל

.7שמירת הזי?!ה היהודית.
זי ק ה הדדי ת

כל אדם לפי צו ליבו, יחיה כל אדם על פי
אמונתו.

• קיימת זיקה הדדית טיבעית כין היהודי
בישראל ובמדינות אחרות.

בי טול חו קי כפייה

סולי ד ריו ת י הו די ת

תיים והעירוניים. כל חוק, חוק־עזר תקנה ונוהג,
הכובלים את חופש האדם על פי צו דתי, יהיו בטלים
ומבותלים.

• ישראל תפעל על פי מצוות הסולידריוו
היהודית, ותצא להגנת יהודים הנרדפים בע
יהדותם בבל ארץ מארצות העולם, ובייח!
בארצות־ערב וכברית-המועצות וגרורותיה.

• יבוטלו כל חוקי הכפייה הדתית, הממלב-

בעד נ תי חו ת מ תי ם
• חופש הרפואה הוא צורך חיוני לחברה וזכות־יסוד
לאדם. רפואה משוכללת, מתקדמת וחוקרת, דרושה להבטחת
חייו ובריאותו של כל אדם בישראל, ועל אחת כמה
וכמר, לכל חייל. נילחם לביטול כל ההגבלות המו־

טלות על נתיחות אחר־המוות, מטעמים של
דת ואמונות טפלות.

נשואין וגירושין אז ר חיי ם
<9יונהגו במדינה נשואין אזרחיים וגירושין אזרחיים.
לכל הרוצה בהם. תינתן הזכות לבל זוג להינשא על

פי רצונו, ללא קשר לעניינים של דת, מוצא,
עדה ולאום. תינתן הזכות לכל זוג להתגרש, על פי

רצונו, ללא קשר למיגבלות דתיות.

גיוס ב חורי ישיבה
9עיסוק דתי אינו משחרר אדם מן החובה לשרת את

מולדתו, בשרות קרבי או בשרות אחר. ניאבק לביטול
ההסכם המביש, הגורם להשתמטות המונית
של בחורי-ישיבה ובנות דתיות. אל תהיה הפלייה
בין דם לדם, על פי השתייכות דתית!

ת ח בו רהו טלוויזי ה בשבת
במדינה מודרנית חייבים ר,שמתים החיוניים — תחבורה
ציבורית, דואר, מיברקה וטלוויזיה — לפעול בכל
שבעת ימי השבוע.

חופש ה ת פרי ט
׳ 9חופש התפריט הוא זכוד־יטוד. יש להבטיח את זכותו
של כל אדם לאכול כאוות נפשו, על פי מצה־ת דתיות או
בלעדיהן.

מי הו י הו ד י,/
׳ 9לא תישלל שום זכות בישראל משום אדם בגלל
קביעתם של מוסדות דתיים שהוא שייך או אינו שייך לדת
כלשהי. כל אדם זכאי להגדיר את השתייכותו

הלאומית והדתית על פי מצפונו הריבוני.

.6שוויון בין אזרחי ישראל.
• לא תהיה שום הפלייה בין אדם לאדם ב־

@ העלייה היהודית ההמונית היא פם-היי
למדינה ומקור טיבעי לצמיחתה האורגאני!
ניתן יד לכל אמצעי שי-ט בו כדי לעודד עליי
זו ולקלטה.

חי סו ל ה סו כנו ת הי הו די ת
9קיום הסוכנות היהודית בישראל היא אנאכרוני
מזיק, המביא לאי־יעילות, לכפילות ולפגיעה בעלייה. י

לחסל את הסוכנות היהודית ולהעביר את ן
סמכויותיה הממלכתיות לידי המדינה.

.8שיקום המש?! ושיפור השכר
משק מודרני
<:דפוסי המשק הפרוטקציוניסטי הם בעוכרי המדיו

בי טול ה ה פליי ה

עלייה ה מוני ת

יש להקים מישטר משקי חדש, התואם חבו
מודרנית והמבוסס על הישגי הטכנולוגיה בו

עמוד 20

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1673 - 24 בספטמבר 1969 - עמוד 20 | יכנון • שינוי המישטר הכלכלי מחייב את הק• הו של מוסד עליון לתיכנון כלכלי, המתאם מדריך את כל הפעילויות הכלכליות והמשנים במשק הממלכתי, תוך עידוד כל צורות יוזמה

יכנון
• שינוי המישטר הכלכלי מחייב את הק•
הו של מוסד עליון לתיכנון כלכלי, המתאם
מדריך את כל הפעילויות הכלכליות והמשנים
במשק הממלכתי, תוך עידוד כל צורות
יוזמה הממלכתית, הציבורית והפרטית, וללא
?ערכות פיסית.

ריטריוגיס או ביי ק טי ביי ם

חינם לכל
מדינ ת סעד
9במדינת־סעד מודרנית חייב החוק להבטיח קיום מיני•
מלי רוגן לכל אדם הסובל כתוצאה ממחלה, תאונה, נכות,
גיל, אבטלה ושאר פגעי החברה והטבע•

מדיניות התמיכה במשפחות גדולות, כדי למנוע התהוות
שיכבה ענקית של ילדים מקופחים.

שרות ב רי או תממלכ תי

9בכל מערכות המשק יש להנהיג קריטריונים אובייק־
:יים לעידוד היוזמה. כל צורות ההטבות הממשלתיות,
ין מתן אשראי, הנחות, שיחדור ממיסים ושאר דרכי־יוד,
חייבות להינתן ללא משוא־פנים וללא קשר לסוג
עלות. יש להעניק לבית־המשפט את הסמכות

;בטיחה פעולה צודקת של קריטריונים אוב״
קטיכיים אלה.

כר הוגן ת מו ר ת עבודה הו מ ת
מדיניות־שכר מתקדמת היא תנאי מוקדם לכינון משק
•רני ועליית התפוקה. יש לקבוע קשר אוטומטי

ו עליית התפוקה ועליית השכר, ולהבטיח
1חלקם של השכירים בחלוקת ההכנסה חלומית.
שכר הוגן תמורת עבודה הוגנת !

ופש המאבקה מיקצועי
< כבילת המאבק המיקצועי פוגעת כטווה

׳חוק ביחסי־העבודה וכתפוקה. יש להנהיג במשימות
מודרניות של ניהול כוח־האדם, להכיר בנציגות
יתית של העובדים, ולבטל את החוקים המבקשים לכבול
ודים באמצעים ביורוקרטיים ומשפטיים.

ס ה כנ ס ה
< אין מקום להטלת מס־הכנסה על ההכנסה
רושה לקיומה המינימלי של משפחה.

חינוך חינ ם לכל

9נמשיך להילחם להלאמת כל קופות-ההד
לים ולהקמת שרות־כריאות ממלכתי אחיד.

9החינוך בישראל חייב להיות חינם ככל
דרגות החינוך היסודי, חינוך הביניים, החינוך
התיכוני והחינוך הגבוה. בהיעדר מקומות מספיקים

בי טו ח בפני אבטלה
9נמשיך להילחם למען כינון מיידי של ביטוח
מפני אבטלה.

בחינוך הגובה, יש להעניק את המקומות הקיימים על פי
הכישרון. למשפחות של תלמידים עניים יש לשלם מענק
מיוחד בתקופת לימודיהם, כדי לפצות את המשפחה על
אובדן כוח־ר,פרנסה של התלמיד בתקופת הלימודים.

9בחברה המודרנית יש צורך בניידות
עובדים. על המדינה ליזום את העברת כוח־האדם מענף

זוגות צעירים

לענף וממיקצוע למיקצוע, על חשבון המדינה, תוך הבטחת
הפרנסה של העובד ושמירת זכויותיו.

9המדינה הייבת לאפשר לכל זוג צעיר
להיכנס לדיור הוגן עם נשואיו.

ניידות עובדיס

פנ סי ה הוגנ ת
• קרנות הפנסיה צריכות לעבור לידי המדינה,
ותשלומי הפנסיה לקשישים צריכים לחבטה
להם רמת־מחייה התואמת את רמתם
בתקופת-עבודתם.

מ שפ חו ת גדולות
׳ 9התמיכה במשפחות מרובות־ילדים צריכה לעבור מי
המליצה אל המציאות. על המדינה לתת מענקים

. 10 שיפור תנאי השרות בצה״ל
שכר הוגן ל חיי לי ם
9לחיילי צה״ל מגיעים תנאי השרות ההוג־נים
ביותר, שכר מתאים וכל הדרוש, כדי להקל
עליהם את שרותם.

טרמפ לחיי ל

לכיסוי שרותי החינוך על כל דרגותיו, מענקים
לכיסוי מחירי מצרכים חוניים למשפחות גדולות,
מענקים מיטפחתיים לכיסוי הוצאות גידול
ילדים. יש לתאם את מדיניות עידוד־הילודה עם

9נמשיך להיאבק להסעת־חינם של בל חייל
במדים ככל בלי התחבורה הציבורית בישראל,
יחד עם טיפוח מתמיד של התנדבות
הנהגים הפרטיים להסעת חיילים כדרכים.

ל נל זה לחתנו בכנסת השישית ־ עזוו דנו דהרתם עד נו בכנסת השביעית!
1שך מעמוד א)

!שאלה היתה: האם הליכה משותפת זו
מק״י, גם אחרי שזו שינתה את דמותה
וב, לא תרחיק חלקים ידולים מן ה־ור
של הכוח החדש? האם בסופו של
י תחת לגדול לא יקטן מחנו,־השלום
ידי חיבור, בהעדר כוח שלישי רציני
שים?
ולם ההתלהבות של זוהר היתד, מדבקת.
יו נקלטו במרכז. כאשר נשאל מי יה־י
:י הקבוצה השלישית ברשימה, הזכיר את
׳תיהם של ד״ר אמנון קפליוק, המזרחן
:יר מאנשי מפ״ם לשעבר, גדי יציב,
אמיתי, אף הוא מפורשי מפ״ם, הפרור
שאול פוגל והפרופסור בר־הלל.
רכב זה שיכנע. שיכנעו גם שמות האו־נ,
שלדברי זוהר היו מוכנים להצטרף
וימת־המועמדים. בסוף הדיון הנרגש נת־ה
הצעת־ההחלטה של אורי אבנרי:
יב עקרונית את ההליכה בחזית, וליי־את
כוחה של ההנהלה לבצע זאת.

מקוח שני בכ 7מחיר
אז, כאותו לילה, קרו דברים מוד

ים. בירושלים נתכנסו איש־ הקבוצה
!ישית. אמנון קפליוק הסיר, לפתע, את
מדוחו — בהסבירו, לאחר מכן, שאינו
ן לייצג קבוצה זו. תחת זאת נבחרו,
יגים ראשיים ברשימה, גדי יציב ונתן
־מור.
!ין־מור נאם קודם לכן נאום נלהב נגד
ות החזית, ולמען הליכה של הקבוצה
גנית ברשימה נפרדת. הוא פסל מכל
את מק״י, טען כי אבנרי אינו אישם.
הוא האשים אותו בכך שהצביע
הקמת ממשלת הליכוד הלאומי ביום
שון של המלחמה, וכי הצביע בעד אי־ירושלים.
אבנרי, כך טען, רצה להשתלב
:ן סד־הביטחון הישראלי.

זאת החליטה התנועה באותה תקופה ליזום
הקמת החזית הרחבה והמייצגת.
ילין־מור לא ראה זאת בעין יפה. הוא
אירגן אסיפת־עם בקולנוע הוד בתל־אב־ב,
בשיתוף עם רק״ח ואוהדי מצפן. לעומת
זאת סירב בפירוש לשבת על במה אחת
עם ד״ר משה סנה. אבנרי וקינן, שהוזמנו
לנאום באסיפה, סירבו שניהם להשתתף בגלל
מעשה־חרם זה, ואף הודיעו על כך
בעיתונות.

היה זה איפוא מוזר לראות את
ילין־מור כמועמד לחזית-שלום עם
אבנרי וסנה, והדבר הטיל צל ככד
על כנות הקבוצה להקים חזית.
כאשר נתכנסה הישיבה המשולשת למחרת
היום, ערב יום־כיפור, הריעי גם אנשי
מק״י וגם אנשי הכוח החדש התנגדות נמרצת
לשינוי שחל בהרכב המובטח, מה גם
שבשני המקומות הראשונים שהובטחו לקבוצה
השלישית — המקום השלישי וה־ששי
ברשימה המשותפת — היו צריכים
להופיע נציג פורשי מפ״ם ונציג החוג האינטלקטואלי.

באותו
רגע, תוך בדי ישיבה זו,
הבריז עמום קינן שהוא פורש מן
הקבוצה השלישית, מקים קבוצה
רביעית, שמטעמה הוא מציע את
אמנון קפליוק, במקום השלישי ברשימה
המשותפת.
כשנפרדו הצדדים, זמן קצר לפני כניסת
יום־כיפור, עוד נראה היה כי יש סיכוי
כלשהו להצלת החזית, שתוכל לזכות בתמיכה
ציבורית רחבה, ושלא תהיה שמאלית
קיצונית. אולם אז אירעו כמה דברים.

פצצת-זמן במאמר

אשמה זו היא מוזרה במיקצת,
לפני ארבעה חודשים כלבד
יע ילין־מור את נכונותו להצל
לתנועת העולם הזה -כוח
ט, והעמיד רק תנאי אחד: שב
כמקום היטני בריטימתה ב*

ן• ראשון היה בעל אופי פרובוקטיבי
( 1מובהק. נסתבר כי בעיצומו של המשא-
והמתן, אחרי שהקבוצה השלישית ומק״י
הסכימו כי בראש חזית־השלום יעמוד אורי
אבנרי, פירסם גדי יציב בעתון למרחב התקפה
אישית חריפה ביותר על אבנרי. בהשתמשו
במילים כגון ״שיטחי״ ,״חוצפה״,
״מופרך״ ,״מגוחך״ וכיוצא כאלה, מתח ביקורת
על השקפותיו של אבנרי והגיע למסקנה
:״אבנרי צועד אל השלים המיוחל

במרכז שלה, נדחתה ההצדה.

סלי בדג״ יקיפיז

*שר נדון הדבר בהנהלת התנועה, ול־רכז

כראש,
בנושא־הדגל של חזית-
השלום.
לכך הצטרפו ידיעות נוספות. נסתבר כי
כמה מן הקבוצה הירושלמית — אנשי מק״י
צבי קליין, וראובן קמינר — הודיעו כי
פניהם להקמת ״אופוזיציה מחוץ לפרלמנט״,
שתשתמש באמצעים לא־פרלמנטריים, וכי
היא רוצה להחדיר איש שלה לכנסת רק
כדי לבשר על כך. נסתבר כי המממן העיקרי
של הרשימה הוא אותו דויד ארנפלד,
המקורב לדיעות מצפן ורק״ח, ואשר אף
הכריז לא מכבר כי היה רוצה בהופעה
משותפת שתכלול את מצפן ורק״ח.
במוצאי יום־כיפור עוד התנהלו נסיונות
נואשים אחרונים. הוצע להחזיר את קפליוק
למקום השלישי, אף שקפליוק עצמו הציע
כי מוטב, לטובת עניין השלום, שהעולם
הזה ומק״י יתייצבו בבחירות בנפרד. אולם
בצמרת הכוח החדש התגבשה, בשלב אחרון
זה, הדיעה שהדבר המוצע אינו יכול
להוות חזית־שלום בעלת משמעות, שתוכל
לזכות בתמיכה הציבורית המייוחלת.

הנימוק הקובע היה בי רשימה
משותפת זו תכניס לכנסת סיעה
שלא תובל לפעול כמשותף, וכי
תתפרק במהרה לשלוש סיעות
קטנטנות, למחרת הבחירות. מה זה
מכיש כזה היה נותן לרעיון
השלום מכה ממאירה ומציג אותו
כשבר-בלי.

הזית דדטלום תקום:

ך* זית״השלום לא מתה. אבל היא לא
( ) תקום בקלחת־בחירות, ולא תוך כדי
קנוניות של עסקנים ועסקנים־בדרך, ובוודאי
לא כדי לשרת אמביציות אישיות של פלוני־אלמוני.
היא תקום, בשעה הנכונה, בשותפות
עם האנשים הנכונים.

הסכנה הצפוייה עתה: שיופיעו
בבחירות כמה רשימות קיקיוניות,
•טאין להן בל סיכוי אף להתקרב
לאחוז־ההסימה, אך שיורידו קולות
מבוחות־השלום הקיימים. ומכיוון
ששום מקום בכנסת השביעית
לא יישאר ריק -ברור שכל
מנדאט שיאבד למהנה-השלום.

ח טי ב ה
אזו רי ת
חי פ ה
ביום ב׳ ,29.9.69 פגישת פעילים
במשרד החטיבה, רחוב הנביאים ,28 קומה
ג׳ ,חדר .305
כל האוהדים והחברים אשר טרם נרתמו
לפעילות, מתבקשים גם הם להופיע.

משרד החטיבה האזורית פתוח מדי יום,
פרט לימי שבת, חגים, ימי שישי וערבי חג
בשעות 5עד 8בערב. חברים ואוהדים מתבקשים
לסור למשרד בשעות הנ״ל ולהצטרף
לפעילות חטיבתית.
אוהד חיפאי !
פנייה זו באה מאוהדים כמוך, הפועלים
בהתנדבות. בוא ועזור לנו. חומר ההסברה
הדרוש לך כדי שמכריך ידעו עלינו נמצא
במשרדנו.
בוא וקח אותו.

9ק ריי ת מו צקין
ביום רביעי זה ,24.9 ,ב־ 8.45 בערב,
חוג בית אצל ראובן קריץ סימטת אורן,
קרית מוצקין (טל.)715404 .
פעילים ואוהדים מוזמנים.

בירו שלים
ביום רביעי ,24.9 ,בשעה 9.00 בערב

פגייטת אוהדים
עם אמנון זכרוני

עמוד 21

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1673 - 24 בספטמבר 1969 - עמוד 21 | מקהיר לתל־אביב הזוג ידין: אורחים בחיי הלילה ים עוד שניים לשמור עליה לפני כשנה נפתח בתרועה גדולה הקינ־גס קלאב. הושקעו בו כרבע מיליון לירות, ומה שיותר חשוב: טוב

מקהיר לתל־אביב

הזוג ידין: אורחים בחיי הלילה

ים עוד שניים לשמור עליה

לפני כשנה נפתח בתרועה גדולה הקינ־גס
קלאב. הושקעו בו כרבע מיליון לירות,
ומה שיותר חשוב: טוב טעם. התוצאה
היתה מקום מקסים, מרוהט ומקושט בכל
מיני אביזרי אבירים, המזכירים את האווירה
בסרט אייבנהו.
באווירה האבירית בילו ציפורי הלילה של
תל־אביב כחודשיים, והיו מוכנים להמשיך,
לולא התערבה בעסק ידו הארוכה של החוק
בצורתו של סגן־ניצב אריה איבצן, הידוע
בשינאתו לחיי לילה, אריסטוקרטיים או לא.
המועדון נסגר לתשעה חודשים. בעליו,
בועז חזון ורוזי נתן, בילו את הזמן בעיסוקים
פחות אביריים מאשר ניהול דיסקוטק, דהיינו
בגיוס כל מיני ליברלים חובבי חיי־לילה
למערכה לקבלת רשיון, ופתיחת ה־קינגס
קלאב מחדש. המלחמות נשאו פרי,

קלוד ומוניקה הן דיילות בטי.וו.אי ,.ומגיעות
לישראל ליום אחד בדרך להונג־קונג,
ולעוד יום בדרך חורה.
קלוד היא צרפתיה שחרחורת ומקסימה
בדרך הצרפתית המיוחדת, ומוניקה היא
גרמניה ובלונדית וגבוהה, ויש לה עיניים
ירוקות לא נורמליות וגוף נהדר.
חוץ מזה, שתיהן חכמות ונחמדות וסימ־פטיות
ונשיות ו מה עוד אתם רוצים?
כמה שזה• יישמע משונה, עדיין לא הספיקו
לרכוש להן כאן ידידים, למרות שהן
אוהבות מאד את ישראל.
״זו הארץ היחידה בעולם בה אנו עונות
לכל מי שמדבר אלינו, מפני שכולם כל
כך חביבים ולבביים ומוכנים לעזור.״
שאלנו אותן איך זה לעבוד בעבודה כל
כך מסוכנת.
״מתרגלים,״ אמרה קלוד ,״החברה שלי
אינגה, שהיתר, במטוס החטוף, לא לקחה
לה אפילו יום חופש לנוח מכל העסק,
אלא מייד המשיכה לעבוד. גם לי קרה
כבר משהו הקשור למלחמות שלכם כאן.
באחת הטיסות האחרונות שלי נעלם נוסע
בחניית־ביניים בציריך. חיפשנו במיטען ומצאנו
מזוודה מיותרת, פתחנו אותה והיא
היתד, מלאה נשק. לא ידענו מה מתפוצץ
ומה לא, וכל העסק לא היה נעים.״
קלוד ומתיקה ביקרו לפני שבועות מעטים
בקאהיר :״בקאהיר מצחיק מאוד, כאילו
שהאנשים מחכים למלחמה שתפרוץ
בכל רוע. בלילות יש האפלה, ופנסי המכוניות
צבועים בכחול. טיילנו בעיר ו
הגענו לרובע היהודי. הרחובות והבתיג
כמעט ריקים, והאדם היחידי שפגשנו היה
שמש בית־הבנסת העתיק של הרובע.
״השמש נתן לנו ספרון קטן על תולדות
הקהילה, ורצינו לשלם לו, אבל לא היה
לנו כסף מיצרי, אז נחנו לו כסף ישראלי.
הוא היה מאושר. החזיק את המטבעות
בידו כאילו היו אוצר, ונעל אותן בארון.
״אחר־כך הראה לנו את קאהיר, והתיי־דדנו.
בדרכנו חזרה למלון, עברנו שוב
ברובע המוסלמי, והלכו אחרינו מאות צעירים
ערביים שזרקו עלינו אבנים, וזה היה
נורא.״
מתיקה וקלוד הן בנות ,26 ועובדות ב־טי.וו.אי.
כבר חמש שנים.
שתיהן לא היו נשואות אף פעם, אבל
למוניקה יש חבר. הם אמנם מתראים פעם
בשלושה חודשים, כשמוניקה מגיעה ללוס
אנג׳לם, אבל מילא, זה יותר טוב מכלום.
מי החבר שלה? רופא צעיר — יהודי.

קלוד: חכמה, חתיכה וכו׳

מוניקה: כנ״ל

נ3תח שוב -באופן חוקי!

נצ׳יק וידידה -קליינטים ותיקים

ובימים אלה, בשקט רב, נפתח המועדון
שוב, יפה כמקודם, אבל פתוח רק עזי
שתיים בלילה.
השמועה עברה מהר בעיר, והלקוחות
הוותיקים החלו שוב להופיע. סמי מולכו
קפץ להגיד שלום לפני שעזב את הארץ
בדרכו לפסטיבל בפראג, והביא עימו גם
את יוסי יד״ן ואשתו. תקווה מור באה לחגוג
את שובה הקרוב לבמה, אורי דן מסער 1
החליף דעות עם עידו דיסנצ׳יק, בנו שר
העורך שלו; וחברם לעבודה חזי כרמל
רקד בפינה עם אשתו היפה רני, העובדת
גם היא במעריב. וכך הלאה וכך הלאה.
המולאטית היפהפיה מארי קריסטין התבודדה
והגישה בין השולחנות, ורוזי היתד,
עסוקה מעל הראש בלהגיד ברוך הבא לכל
פרצוף חדש.
ברחבת הריקודים מלכה סילביה פיקארד,
צרפתיה ג׳ינג׳ית שבאה לישראל לפני כמה
שבועות, ומיד התייצבה כאולפן בורדכוב
בגבעתיים ללמוד את שפת מולדתה ה־הדשה.
בערב היא לומדת על חיי־הלילה של
תל־אביב, אך ליתר ביטחון שומר עליה
בחור ג׳ינג׳י כמוה, הלומד גם באולפן.
סילביה תתחיל בקרוב לעבוד כמלצרית
במועדון, ונדמה לנו שהג׳ינג׳י שלה יצטרן
לפחות עוד שני עוזרים לשמור עליה.

איפה פעם הבאה?

טופ!ל תקוע באמצע
הדור

אחרי שסמי דייויס נסע, התפנה חיים טופול לטפל בשאר ידידיו.
במשפחה ובכלל לנוח קצת.
אפשר לראות אותו פה ושם, עם גליה לצידו, כשה־א עונה
יפר. ובנימוס לכל מי שמדבר אל ו, ואין לכם מושג לכמה אנשים
יש מה להגיד לטופיל מאז הצלחתי. בימים הטוב ם, לפני לונדוו
וכור פל הגג, היה טופיל בוודאי ש־לח את הניוניקים לעזאזל
אבל תארו לעצמכם מה יג דו עליו אס עשה ככה עכשיו .
אחד הלא־נודניקים, שטיפול באמת שמח לפי ש, ד-,ה כהב ה״
בי.י לי. הלונדוני, לו גאוונר. טופול וגארדנר נפגשו בירושלים,
מיין אחרי כיבוש העיר. מא־ת אלפי ישראל ם נהרו לכותל וחסמו
את כל הדוב ם. טופול וגאדדנר מצאו את עצמם תקוע ם באמצע
הד!ך, ושם החלה ידידותם לפרוח.
השבוע התחזקה הידידות בעזרת כמה כסיות ב3אב, ולקראת
השעות הקטנות של הלילה הפכה אפילו למסיבה על זה•
אם העניינים יימשכו כך, הם בוודאי ייפגשו שוב, אבל איפה?

עמוד 22

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1673 - 24 בספטמבר 1969 - עמוד 22 | במדינה (המשך מעמוד ) 1+ תי שיש כאן עבירה על החוק, אבל חשבתי על שתי נקודות. האחת: אני כערבי יודע שצעיר ערבי סובל בדרן• כלל מהרגשת נחיתות חזקה, וענייני נשק

במדינה
(המשך מעמוד ) 1+
תי שיש כאן עבירה על החוק, אבל חשבתי
על שתי נקודות. האחת: אני כערבי
יודע שצעיר ערבי סובל בדרן• כלל מהרגשת
נחיתות חזקה, וענייני נשק מושכים
צעירים כאלו בכוח. השנייה: היו מיקרים
שצעירים ערביים ישראלים הצטרפו לאיר־גונים
מבחוץ, של פתח או החזית. חשבתי,
אם כן, שעל־ידי אימונים בנשק אוכל
למצוץ חלק מרגש הנקמה, שהוא תוצאת
הרגשת הנחיתות, וכך למנוע הצטרפותם
של צעירים לאירגונים מבחוץ.״
בפגישתו האחרונה עם ד״ר גושה בירושלים,
נתן לו זה סיסמות, לפיהן ניתן
היה לשלוח אנשים לאימונים. סיסמות אלו
נמצאו בביתו של בראנסי לפני שנעצר.
מימון פעולות הגיוס. בשובו מירושלים,
נפגש בראנסי עם צאלח עלי אבו־עלי,
תושב קלנסווה. הוא הכניסו בסוד
הדברים, ביקש ממנו למצוא אדם שיסע
להתאמן .״הדגשתי בפניו שמטרותינו, ומטרות
האירגון שיקום, מוכרחות להיות
פוליטיות,״ סיפר בראנסי .״ערביי ישראל
אינם חייבים — ואיש לא יכול לבקשם
זאת — לבצע פעולות מזויינות.״
אבו־עלי מצא את האיש המבוקש. היה
זה עבד אל־איללה, תושב קלנסווה גם הוא.
הוא יצא לירושלים, נפגש עם איש־הקשר
ונלקח לירושלים המזרחית. כאשר דיווח
אבו־עלי לבראנסי כי מצא לו את האיש,
נתן לו בראנסי 200ל״י להוצאות.
כאשר חזר עבד אל־איללה מירושלים המזרחית,
דיווח כי נתבקש על־ידי מאמניו
לרכוש מכונית ולקחת עימו נשק. הוא
סירב, בטענה שקיבל משולחיו הישראליים
הוראה מפורשת שלא להסכים לדברים כאלו.
המשיך בראנסי בעדותו:
״נתתי לצאלח 800ל״י שהייתי חייב לו,
ואמרתי לו, :אם אתם רוצים לקנות מכונית,
קנו, והשאר הם ישלמו׳.״
בראנסי התקשר עם שריף ביטאר, ביקש
גם ממנו למצוא אדם שיסע לירושלים לאימונים,
הודיע לו באותה הזדמנות כי
דחה את תוכניתם מאז לשלוח אדם להתאמן
בחו״ל. כאשר בישר לו שריף כי
השיג את האדם המבוקש, נתן לו בראנסי
150ל״י דמי הוצאות. טוען בראנסי בעדותו
:״הזהרתי את שריף, כמו שהזהרתי
את צאלח, שהאדם שיסע להתאמן אסור
שיביא עימו שום דבר בשובו.״
״לא התכוונתי לחבלה״ .בראיסי
ביקש להישאר מאחורי הקלעים בפעולות
הגיוס שלו. הסיבה: הוא חשש כי אם
ייוודע שהוא אחד ממארגני הגוף החדש,
ייתקלו המאמצים בהתנגדות גם מצד השלטונות
וגם מצד מתנדבים פוטנציאליים,
בהתחשב בפירסומו כאיש אל־ארד.
בראנסי הסתפק, לדבריו, בשני המתנדבים
שגייס :״לא התכוונתי לשלוח עוד אנשים
לירושלים לאימונים. שניים אלו הספיקו
לי להשגת המטרה, שהיתר, משיכת
ליבם של הצעירים. היה לי זמן לאמן כמה
אנשים שרציתי, אבל לא רציתי. לא התכוונתי
למעשי חבלה. כל מה שרציתי זה
לגייס כעשרים איש שיתאספו ויקבעו מצע
ויכריזו על עצמם כאגודה עותומנית.״
פיצוץ גשר מיכמורת. לפגישתו האחרונה
של בראנסי עם ד״ר גושה היתד,
גם תוצאה פינאנסית. סיפר בראנסי :״הייתי
במצוקה כספית. היו נגדי פקודות מעצר
על אי־תשלום חוב. דיברתי על זה עם ד־׳ר
גושה, וביקשתי ממנו הלוואת ואז הוא
נתן לי מכיסו שלושת אלפים בכסף מזומן.״
היו גם כמה דברים אותם הכחיש בראנ־סי.
בין היתר:
• 1שתיכנן לפוצץ את גשר מיכמורת.
״כשדיברתי עם שריף על הקמת המפלגה,
אמרתי שבישיבת הייסוד יקבע האירגון את
מטרותיו. שאל שריף, :ואם יחליטו לבצע
מעשה חבלה?׳ השבתי לו שהם חופשיים
להחליט מה שהם רוצים. ובכלל, מה זד,
מעשה חבלה, שאלתי, שיפוצצו את גשר
מיכמורת? או שיפגעו בגשר הרכבת?
• שיתוף בנות :״בפרשה זו לא שיתפתי
בנות, לא מכפרי ולא מכפר אחר.
לדעתי, מי שיודע את המצב בכפרים הערביים,
יודע בעצמו שנסיון לשתף בנות
לכל מטרה שהיא זו טיפשות.״
עבירה מונעת עבירה. מעבר לסייף
זה או אחר עמדה, למעשה, טענתו
היסודית של בראנסי: אמנם ידע כי שליחת
צעירים לאימונים בנשק היא עבירה על ה־חוק
.״אבל חשבתי שזו עבירה שתמנע
עבירה חמורה יותר — עבירת ההצטרפות
לאירגוגים כמו אל־פתח.״
אם מותר לאזרח לעשות חשבונות מסוג
זה — יקבע בית־המשפט בעתיד הקרוב.

סטוס חדש חזו
רישואר -טיסה
בעפיפונים בננות

חתיכות ביציע

מירוץ עמוסה, צופות נערות בעפיפון המת־פני
המים. בכינרת, מרכז ספורט סקי־המיס,
מהווה כיום העפיפון את האטרקציה המרכזית׳ מושכת את תשומת־ליבם של אלפי השייטיס.

ץ -,על לקצה הדרומי של הכינרת
מתעופפים בדרך קבע הפגזים בין
ישראל וירדן. אבל במרחק כמר, קילומטרים
משם, מול חופר, של טבריה, החלו
לאחרונה לעופף אנשים, לא במטוסים ולא
בדאונים, אלא בעזרת מיתקן פשוט, המוכר
לכל ילד — עפיפון.
מה שלא הצליחו לעשות איקארום מהמיתולוגיה
היוונית וליאונרדו דה־וינצ׳י, הגאון
האיטלקי, שתיכנן לראשונה את המכונה
המעופפת, עושה כיום קבוצת צעירים
ישראליים כמעט מדי שבת — הם
מעופפים בגובה של עשרות מטרים מעל
הים באמצעות הספורט החדש שחדר לאחרונה
לישראל — סקי השמיים.
האמת צריכה להיאמר שזר, אינו בדוק
הפיתרון עליו חלמה האנושות עד שנערכה
הטיסה העצמאית הראשונה של יילבור ורייט
ב־ . 1903 אין זו המצאה שהצמיחה לפתע
כנפיים לאדם. אפשר אומנם לטוס כעפיפון,
אולם המעופף הצמוד אליו אינו עצמאי
ואינו חופשי לכוון את הטיסה כרצונו.
הוא צמוד בחבל ארוך לסירת־מירוץ הטסה
על פני־המים ומכוונת אותו על פיה.
סקי־השמיים הוא למעשה אחת הווארי־אציות
של סקי־המים. לפני שבע שנים,

ה 1ן? 7 1 1 1 1סירת־המירוץ ובה איציק, מאנו ואדיר, חותכת
1 1 1 / 1 1 1 1 1 1את מי הכינרת בדהירה מהירה, כשהיא גוררת
אחריה בחבל את העפיפון, אליו מחובר גדי. בשלב הראשון מחליק

גזי על פני המים, עד שהוא מתחיל להמריא. הטיסה נערכת בגובת
של כי 20 מטר, לאורך מספר קילומטרים, כשהמעופף יכול לנחות
ולהמריא חליפות, כפי שמכוונים אותו האנשים הנמצאים בסירה.

טבריה ממעוף מוו 2י.־ 3ג 7

על המעופף להיות קודם רל מחליק־מיס
עדיין מחוברים לרגליו.
מצטיין, לפני שינסה למריא בעזרת העפיפזן. התמונה צולמה שעה
שמאנו טס במהירות של כ־ 60 קילומטר לשעה, לאחר. הנסיקה.

עתיקה. מעליהם ממריא. העפיפון הנושא את מאנו, שמחליקי המיס

עמוד 23

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1673 - 24 בספטמבר 1969 - עמוד 23 | שונה בישראל, בה יציגו המתחרים את יכולתם לא רק בהחלקה על גבי המים, אלא גם במסלולי סלאלום מסובכים ובקפיצה מעל מקפצות שיוצבו בתוך המים. אבל האטרקציה תהיה כמובן

שונה בישראל, בה יציגו המתחרים את
יכולתם לא רק בהחלקה על גבי המים,
אלא גם במסלולי סלאלום מסובכים ובקפיצה
מעל מקפצות שיוצבו בתוך המים.
אבל האטרקציה תהיה כמובן עפיפון המים.

טיסה
כעזרת חפל

שמאל, כשהוא נושא את המעופף ל־ 20 מטר.

כשהופיעו ראשוני המחליקים על המים בישראל,
היווה הדבר אטרקציה. כיום זהו
ספורט מפותח ונפוץ, למרות שלא עומד
מאחוריו שום אירגון או מוסד. בכינרת
בלבד מצויות כיום כ־ 100 סירות־מירוץ השייכות
לבעלים פרטיים. רובם אינם מסתפקים
בנהיגה בלבד, אלא עוסקים גם
בסקי־המים. מדי שבת הומה הכינרת מעשרות
סירות מירוץ הדוהרות הלוך ושוב
לאורך החופים, כשהן גוררות אחריהן את
המחליקים. התנועה במים נעשתה סואנת
כל כך, עד שמשטרת טבריה החליטה להציב
שוטרים במים כדי לכוון את התנועה.
סירת־מירוץ מיוחדת של המשטרה סורקת
את החוף ובודקת את רשיונות הנהיגה של
בעלי הסירות.
למרות שביצועיהם של מחליקי־המים הישראליים
רחוקים עדיין מאלה של העוסקים
בספורט זה בחו״ל, עומדת להיערך
תוך מספר שבועות תחרות סקי־מים רא

• עפיפון הוא מיתקן פשוט ביותר.
\ ן זוהי פיסת בד בגודל של מיפרש של
מיפרשית קטנה, המורכב על גבי מיסגרת
עשויה צינורות אלומיניום. אל המיסגרת
מחוברים כמה מצופים קלים המונעים את
שקיעת העפיפון במיקוד, של נפילה למים.
המעופף עצמו קשור אל העפיפון בחגורה
הלופתת את מותניו, בדומה לריתמת ה־מיצנח,
ומחזיק בשתי ידיו במיסגרת העפיפון.
העפיפון
עצמו קשור בחבל ארוך אל
סירת־המירוץ המסיסה אותו. המעופף מזנק
אל המים כשהוא מחזיק כעפיפון. מובן
שעליו להיות מחליק־מים מעולה, שכן את
תחילת הדרך הוא עושה בהחלקה על פני
המים. כשסירת־המירוץ מגבירה את מהירותה
עד 50ק״ מ לשעה בערך, מתחילו׳ הרוח
להרים את העפיפון אל־על והמחליק מוצא
את עצמו מתעופף ומזנק לגובה, כשהמח־ליקיים
עדיין מחוברים לרגליו.
כירן הטיסה כעפיפון, הגובה והמהירות,
תלויים כולם בסירה המושכת את חבל העפיפון.
כשהסירה מאיטה את מירוצה, מתחיל
המעופף לנחות וחוזר להחליק על
פני המים. גובה ההתרוממות תלוי באורך
החבל. ככל שהחבל ארוך יותר, כך יכול
המעופף להתרומם גבוה יותר.
הכל נשמע פשוט בתכלית, אך הדברים
אינם פש־טים כלל. זהו ספורט: סוכן הדורש
אומץ־לב במידה בלתי רגילה. אלף
ואחת תקלות עלולות להתחולל תוך כדי
טיסה בעכיפון. העובדה שהמעופף אינו
יכול לשלוט בכלי הטייס שלו, היא העושה
אותו מסוכן. אמצעי ההיחלצות היחיד של
המעופף הוא קפיץ קטן, שבלחיצת־יד קלה
משחרר אותו מהעפיפון. אלא שאז הוא
צפוי לסכנת טביעה כתוצאה מנפילה חופשית
מגובה רב למים.
במדינות בהן סקי־המים הוא ספורט
נפוץ ומפותח, הפך גם סקי־השמיים לענף
ספורט בפני עצמו. מעופפי השמיים מסוגלים
להתרומם לגובה של מאות מטרים,
לבצע בעפיפונים שלהם תרגילים מסובכים
ועוצרי־נשימה. בישראל נחשבת עדיין כהישג
עצם ההתרוממות כעפיפון לגובה של
20 מטר.
בינתיים עוסקים בסקי־השמיים רק שיש־,
צעירים תל־אביביים, שרכשו את העפיפון
בשותפות. מדי שבת הם עולים לטבריה,
ומעופפים לאורך חופיה.
״זהו ספורט לא נורמלי,״ אמר מאנו גרינברג,
אחד המעופפים, כשנחת על המים,
״היתד, לי הרגשה שדיברתי עם אלוהים,׳•

|י 1,ךךך\ 1 011 11ו * 1ו 7י | 1ן ״ אומר מאנו, סוחר מכוניות נזתל־אבי!
ומשוגע לספורט המים, כשהוא נוחת
\1 111 / 1

אחרי הטיסה. לדברי המעופפים /טונה הרנום ת החווופס חהררו״ת הרות י־ו׳יי׳יייי ״י י־י׳י״י

עמוד 24

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1673 - 24 בספטמבר 1969 - עמוד 24 | סוז הסולחה במדינה תחבורה ״דן״ זה לא עירק הדברים אותם השמיע שופט בית־המשפט המחוזי שלמה הלמוט לוונברג, גרמו תדהמה לנוכחים במשפט, בו ביקש חבר הנהלת קואופרטיב זן

סוז הסולחה
במדינה תחבורה
״דן״ זה לא עירק
הדברים אותם השמיע שופט בית־המשפט
המחוזי שלמה הלמוט לוונברג, גרמו תדהמה
לנוכחים במשפט, בו ביקש חבר הנהלת
קואופרטיב זן דוד אסא צו מניעה נגד
קיום משפם נגדו בבית־הדץ הפנימי של
הקואופרטיב. אסא ביקש העברת משפטו לבירור
בפני מוסדות מרכז הקואופרציה.
קבע לוונברג. :כששמעתי את דבר העמדתו
של אסא לדין לא יכולתי להימנע מהשוואה
עם העמדת אנשים למשפט לאחר שהודחו.
הדבר קרה בעיראק כאשר הואשם ראש
ממשלתה לשעבר בבגידה, והדבר קרה ביוון
ובארצות אפריקניות, כאשר בעלי השררה
לשעבר הועמדו לדין״ .השופט המליץ
להעביר את הבידור למרכז הקואופרציה.
האשמה עליה נועד אסא לעמוד לדין
נוגעת לעיסקה שלא יצאה לפועל עם חברת
פירסום קוון. החברה תבעה את דן, לאחר
שנגרמו לה הוצאות של עשרת אלפים
לירות. עו״ד רם כספי המייצג את ד! הגיע
לפשרה של 8000ל״י, סכום ששולם לחברת
הפירסום. אסא צריך היה לחת את
הדין בפני חבריו על סכום זה ועל ענין
העיסקה, שלפי דברי נציג הנהלת הקואופרטיב
בוצעה ללא ידיעת חברי־הנהלד— ,
בה חבר אסא עד היום.
ייתכן וכל פרשת העיסקה לא היתד. מגיעה
לבתי המשפט, ולפרסומים -רחבים בעתונות
אילו היה למזכירות דן האומץ להיענות
לקריאתו של אסא, לאחר שהודח מתפקידו
כיו׳׳ר המזכירות. אסא הביא אז לידיעת
הנהלת הקואופרטיב על החלטתו לפנות ל־

להצלחה הרבה סו דו ת,
אבל סו דהה צל ח ה עולי
הוא:
הריח הנעים
המלווה אותיבמעוך עועות,
הניחוח המפתה כל גבר
ניחוחו עול לימור
הסבון לרעננות העור

באיכות צרפתית מעולה

מושעה אסא (משמאל)
מה מסתירים בדן?
ברית־הפיקוח שליד מרכז־הקואופרציה בבקשה
לחקור ולבדוק את כל המחדלים, חוסר־המעש,
אי־סדרים כספיים ושאר האשמות
נגדו אשר גרמו להדחתו, הוא הודיע שיבקש
ממרכז הקואופרציה לפרסם את מימצאיו ברבים
— ובהקדם האפשרי.
תשובתו של המוסד הזה היתד, קצרה.
.אין אנו יכולים להתייחס לשמועות המופצות
לדבריך בין חברי האגודה, הואיל ושום
מוסד של דן לא פנה אלינו בדרישה
לערוך ביקורת על הפעולות הכספיות הקשי
רות בתפקידך כיו״ר המזכירות.״
סנסאציה ציבורית. אסא, אשר לא
חשב כלל להפסיק את פעילותו בון, לא
ויתר, פנה אל מזכירות האגודה בדרישה :
להעביר לחקירה בברית הפיקוח את כל הנושאים
הלא־כשרים בהם כביכול היה מעורב.
אסא ביקש שהחקירה תוזייחס אליו ואל
חברי המזכירות וההנהל> האחרים. עברו
חודשיים וחצי מאז העלה אסא את דרישתו,
ועד היום לא נענתה מזכירות דן לדרישה.
אילו היתד, נענית, היתד, ברית־הפיקוח מקבלת
מנה גדושה של מסמכים, אשר היו מעוררים
סנסאציה צ־בורית ממדרגה ראשונה. ייתכן
שאז סוף־סוף היתד, יוצאת לאור האמת על
המתרחש מאחורי הקלעים בקואופרטיב.
אולם כאמור, המזכירות לא נענתה לפניית
אסא, משום כך, לא דנה ברית הפיקוח
בבקשתו, והמסתורין לגבי עסקי הקואופרטיב
נשאר בלחי מפוענח.

זזסזדס !

כתבה זו עשוייה לגרום
אי-נעימות רבה, אם לא
יותר מזה, לנתן זהבי, כתב
״העולם הזה״ ,ולרבים מידידיו.
לא מעטים מביניהם
עשויים לנתק את קש״
ריהס עימו, על שנתן
פומבי לתופעה שנשמרה
בין החבריה.
אולם הכתבה לא נועדה
לפגוע באיש מסויים. לכן
גם הוסוו כל השמות -
לא רק אלו של הקטינות,
אלא גם שמות המבוגרים
המעורבים. היא לא נועדה
להוקיע מישהו, אלא
את התופעה הכללית, ש־היתה
בלתי ידועה כלל
למחנכים, סוציולוגים, מטפלים
בנוער בישראל —
אך בעיקר להוריהן של
אותן נערות.
שעה שש ושלושים בערב. אול-
( ן מות הקולנוע בתל־אביב פולטים מאות
אנשים, לאחר הצגה יומית. הרצועה הזוהרת,
רחוב דיזנגוף מהכיכר ועד נסית. ואלך,
מתמלאת המונים. נסית מלא זאבים
מוכנים לפעולה. רובם אנשי הבור,ימה, מיעוטם
מחוצה לה. צעירות במיכנסי ג׳ינס
מהוהים או בחצאיות מיני זעירות חולפות
הלוך ושוב, משוחחות כביכול אחת עם
הברתה, אך העיניים משוטטות בינתיים לכל
הכיוונים, תשומת הלב מרוכזת בשולחנות
בתי הקפה. היושבים ליד השולחנות
מגיבים, מפעילים את ד,שיגרה הידועה. תעשיית
הפלירטים פועלת במלוא הקיטור.
תמונה שיגרתית? תופעה ידועה? ודאי.
אך בכל זאת, לא בדיוק. יש הבדל קטן.
לאחרונה החלו נראות, בין הצעירות הסובבות
בנסית והסביבה, קטינות בנות ,15
— 13 , 14 ואף . 12
מספרן הולך וגדל. כפרפרים אל האור,
הן מרותקות אל העולם הקסום והמופלא
הזה, עליו קראו עד היום רק במדורי הרכילות
בעיתונים. אחת מביאה את השנייה,
והטיפטוף הופך לזרם.

מפותחת מגידה
^ שה לקבוע באיזה אירוע או רגע
מדוייק מתחיל תהליך חברתי. אך ישראל
היא ארץ קטנה, תל־אביב קטנה עוד
יותר, ודיזנ׳גוף — אפילו עוד יותר. כמעט
הכל מסכימים שהפרשה החלה, פחות או
יותר ברצינות, בליאורה•.
אין ספק שגם לפני כן לא חסרו בארץ,
נכבל מקים בעולם, מיקרים של קשרים
אינטימיים בין מבוגרים לקטינות. אלא
שיחסים אלה נשמרו בסוד כמוס. התהליך
של הפיכת יחסים אלו לאופנה, שכל הצורם
המעורבים בו לא רק שאינם מסתירים
את מעשיהם, אלא אף מתגאים בהם,

עמוד 25

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1673 - 24 בספטמבר 1969 - עמוד 25 | אוננת הסטינווז שהחרח ננוצח דאחווש נוחוב ויננגוף, ובסוג אנשי הבוהימה ־ מאיימת והתנשט ן רחוג־ו[ וחגים ׳ותו ו־ותו; והמו וסננה רובותית חמווה כהוכחה להצלחה — התחיל,

אוננת הסטינווז שהחרח ננוצח דאחווש

נוחוב ויננגוף, ובסוג אנשי הבוהימה ־
מאיימת והתנשט ן רחוג־ו[ וחגים ׳ותו
ו־ותו; והמו וסננה רובותית חמווה
כהוכחה להצלחה — התחיל, ככל הניתן
לברר, בליאורה.
ליאורה היא ילדה חריגה. היא מפותחת
מבחינה גופנית בצורה לא נורמלית. כשהיא
הפכה להיות מוכרת בדיזנגוף, לפני
כשנה, היא היתר, בת ,13 הציגה עצמה
כבת ,15 וכולם העירו שהיא מפותחת כבת

ליאורה לומדת במוסד החינוכי הדסים.
בזמנו, לפני כשנה, היא נראתה כמעט כל
אחר הצהריים משוטטת בדיזנגוף. לבדה.

כבר 7א יזרח
ץ ה היה רק שאלה של זמן עד שמישהו
( מיושבי נסית נשא קולו יום אחד ו״הי,
קוקי, אפשר להזמין
קרא לעברה:

שלום, כאחת מהחבורה. היא כבר לא ילדה,
היא גדולה.
ליאורה הביאה איתר״ לאחר שבועיים,
את חבו תר. דותי, בתו של רופא מפורסם
מנתניה, ט רשת גירושיו הסנסציוניים הסעירה
בזמנו את המדינה. גם רותי תלמידה
בהדסים, אך גדולה בשנה מליאורה.

המישדר הראשון
ץ* ךהת הי ל התהליך. אבל לא כך הס־תיים.
הישיבות בבתי־הקפה היו רק התחלה.
אין ספק שזה מסעיר לשבת שלוש
שעות אחר־הצהריים בבית־קפה, בבטלה
מוחלטת, ולהעביר את הזמן בלעיסת רכילות.
אולם גם החידוש שבזה מתיישן.
מכאן מתי•.־מים להצגה יומית. אחר כך
למסיבה׳קטנה — אחר הצהריים, כמובן,

זהירות:

ב 0ב1ה
אותך לקוקה־קולה, או שאת עדיין ביישנית
מדי?״
הזאב שדיבר היה עתיר־נסיון. הוא ידע
את הגישה הפסיכולוגית הנכונה. האתגר
נענה :״מה יש לי להתבייש?״
ליאורה התיישבה לשלוחן בשלוות־ופש,
אולם ליבה מפרפר בעוז. בשולחן סמוך
ישב שחקן מפורסם, אליל־נוער נערץ, שפעם
העזה ושלחה לו מכתב הערצה אנונימי.
ופתאום — היא במרחק מטר ממנו.
״מה שמך?״
״ליאורה.״
השיחה התפתחה וקלחה בעירנות. בת
כמה את, מה זה, אין שיעורים בבית־ספר,
איזה שחקן את מעריצה, מה את עושה בערב,
מה דעתך על אהבה חופשית, מה
את חושבת על עישון סמים. שיחה חופשית,
שאלות סתמיות, פילוסופיות. ליאורה
מרגישה את עצמה נורא חשובה. החברה
מסביב לדון ז׳ואן מסתכלים במיש־חק
בחיוך סלחני, כאל בדיחה מוצלחת.
השעון מעיר את ליאורה מעולם החלומות.
היא מוכרחה לחזור הביתה. הוריה
לא יודעים על הבילוי החדש שמצאה. הם
גם לא ידעו זמן רב.
כשהיא חוזרת למחרת, מכרכים אותה הכל
כבד כידידה ותיקה. הפעם מתקדמים שלב
אחד קדימה. לא נשארים בבית־הקפה, אלא
הולכים לראות סרט במועדון הסרט הטוב.
כולם מחמיאים לבן־זוגה על החברה החדשה
שלו. ליאורה מתמוגגת. עולם הקסמים
נפתח בפניה. כל השמות המפורם־
מ־ם הפכו פתאום קרובים, בטווח מגע ידה.
כל אלילי הזמר והמישחק, עליהם היתר.
חולמת בשיעורים — מבריכם אותה ל־

כשההורים לא יודעים מכלום — אצל אחד
החברה. במסיבות חופשי כל אחד לנפשו.
מי שרוצה, שותה. מי שרוצה, מעשן חשיש.
אף אחד לא מכריח מישהו.
כמה זמן יכולה כבר תלמידת בית־ספר
תמימה ומסוקרנת, השואפת לרכוש את
מקומה בחברה — לעמוד בפני הפיתוי?
היא מנסה בתחילה כוסית משקה, אחר-
כך סיגריה. לפני שהיא יודעת מה איתה,
היא כבר מעשנת חשיש — מבלי שעישנה
אולי אף פעם בחייה סיגריה רגילה. היא
גם רואה מה הולך במסיבה בתחום הפעילות
המינית. מיזמוזים תמימים הופכים
להתלטפויות כבדות. כשהיא פותחת, ב־מיקרה
או שלא במיקרה, את הדלת לחדר
השינה, היא מוצאת זוג במיטה. לפעמים יותר
מזוג. היא משווה את זה עם חוויותיה
בין חבריה, שהנועזים ביניהם מנסים לאחוז
את ידה לפעמים.
בנסיבות רגילות, ספק רב אם היתר,
מתפתה. כשהיא תחת השפעת החשיש, זה
קל יותר, במוקדם או במאוחר, היא מקיימת
את המישגל הראשון שלה.

חשיש במקום סוכר
••מסיכות הקטנות והגורליות הן
) אלו, החיוניות כל כך להצלחת העניין
כולו, מתארגנות לרוב בצורה ספונטאנית.
האמת המרה היא, שלא קיימת איזו רשת
סודית וחורשת־מזימות של נואפים מזדקנים
מפתי־לוליסות, דוגמת בלט־הזורדים המפורסם
בצרפת. האמת המרה היא, שלולא
יזמו הקטינות את הצעד הראשון של יצי־

רת קשרים לעולה הבוהימה, היו ממשיכות
עד היום להישמר מצרות.
מסיבה מתוכננת מראש, עם מוזמנים וכדומה,
אינה כיום באופנה. כיום מחליטים
שלושה־ארבעה זוגות, ,תוך כדי ישיבה, ב־בית־קפה,
שמשעמם ומה בדבר מסיבה קטנה.
יש בסביבת הכיכר כמה דירות־גג שהפכו
כבר למוסדות מוכרים בהקשר זה.
תופסים אם כן מונית וזזים. מספרת זיוה,
בת , 17 מעיירת־העולים בדרום, הלומדת בסמינר
בתל־אביב:
״ביום שישי אחר־הצהריים ישבנו בכסית.
היה די משעמם בסך הכל. אותם פרצופים,
אותן בדיחות, אותם מלצרים. כולם משמיצים
כרגיל, מישהו מספר שברדיו הודיעו
על שני חיילים שנהרגו, איום ונורא, אומרים
כולם, וממשיכים לשתות בשלווה.
״בערך בשלוש מציע דודו, בן־עשירים
מפונק, לעשות תה של פייוו ארקלוק עם
נפאס — חשיש — במקום סוכר. הרעיון
מתקבל בתשואות, היינו בערך עשרה חב־ר׳ה
מסביב לשני שולחנות. משלמים וקמים.

כמה נספחים רוצים להצטרף. אנחנו משתררים
אותם בתירוץ שהדירה היא בת חדר
אחד בלבד ואין מקום — וזזים.
״לדודו יש דירת־גג. הייתי כבר הרבה
פעמים בה. כשאין לי איפה לישון, אני
באה אליו. דודו הוא בן ,24 ותמיד בעננים.
הוא אוהב להתווכח על פוליטיקה, יש
לו דיעות קיצוניות. גם במין יש לו דיעות
קיצוניות. הוא סוטה גמור. פעם הוא ניסה
לעבוד עלי שאכנס למיטה עם לסבית ידועה
והוא יסתכל בנו. למרות שהייתי
גבוהה, צחקתי ממנו.
״הגענו לדירה. דודו הוציא מהגגון את
המיקטרת המיוחדת. פיות רבים עישנו כבר
מהמיקטרת הזו. אנחנו קוראים לה מותק.
דודו קיבל אותה במתנה מחתיכה אמריקאית
שגרה אצלו.
״באותו יום היו בינינו שתי ילדות חדשות,
אחיות. אחת טרם מלאו לה , 14 והשנייה
בת .17 שתיהן ׳פות, עצובות משום
מה, וקצת חוששות מן העומד להתרחש.
(המשך בעמוד )22

עמוד 26

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1673 - 24 בספטמבר 1969 - עמוד 26 | ו ה ־ רו ח. בתךבסכנה ! (המשך מעמוד )21 רוחקה, שהיא ותיקה כבר במסיבות האלו, וגם המבוגרת מבינינו, מסבירה לשתיים את העקרונות המנחים של השמאל החדש, שמעתי את זה כבר

ו ה ־ רו ח. בתךבסכנה !
(המשך מעמוד )21
רוחקה, שהיא ותיקה כבר במסיבות האלו,
וגם המבוגרת מבינינו, מסבירה לשתיים
את העקרונות המנחים של השמאל
החדש, שמעתי את זה כבר אלף פעמים:
,החשיש הוא סם בלתי מסוכן, ואנחנו משתמשים
בו כדי לשבור את המוסכמות הרקובות
של החברה הממוסדת.׳ השתיים מא־זינות
פעורות־פה, מישהו מפורר חשיש.
אני נזכרת איך שהייתי רועדת בפעמים
הראשונות. עכשיו אני כבר ותיקה. ג׳וני,
תייר אמריקאי המשתתף דרך קבע במסיבות
שלנו, מלטף לי את החזה. הסמבל הזה
מנסה לחזר אחרי כבר חודש. איך לא נמאס
לו? רוחקה ממשיכה להרצות בהתלהבות:
,אהבה חופשית חשובה מאוד לקידומו של
האדם בחברה המודרנית. זה בדיוק כמו
לאכול ולשתות, אתן לא צריכות לחשוש,
כאן לא אונסים ולא משתמשים בכוח.

מוז ההצלחח

י דיי ם עד ה גו סו ת

ך • שמש שו קעת. איש לא טורח
/ /ן | להדליק מנורה. מתחילים להעביר את
המקטרת. האחיות מביטות בהיסוס על המעשנים,
המתעלמים מהן, משום מה אני
מביטה עליהן כל הזמן. ככה נראיתי גם
אני לפני כמה חודשים, כשהתחלתי. פחדתי,
אבל הייתי מסוקרנת עד מוות. המקטרת
מגיעה אלי, אני לוקחת מציצה עמוקה.
הדקות חולפות. קולות צחוק התחילו להישמע.
צחוק מדבק. הילדות לקחו סוף
סוף מציצה קטנה. הצעירה אמרה שאינה
מרגישה כלום, .תזדייני בסבלנות׳ ,ענו לה
כולם במקהלה. המילה גרמה לכולם לצחוק.
הילדות החלו לצחוק גם כן. נכנסו
לתמונה. לקחו מציצה נוספת. השיחה החלה
מתגלגלת, כרגיל, לסקס, ידים החלו
לטייל על גופות. המסיבה החלה.״

8מי0

** ם יבו 7 ,החברה של כסית ודיזנגוף
אינן המרכז היחידי. ייתכן שמשם נפתחה
הרעה, אך כיום קיימים כבר קינים
נוספים. למשל: בית־ספר הדסיס, שלא בודדות
מתלמידותיו מעשנות חשיש, עם כל
הכרוך בכך. המנהג מתחיל להיות פופולארי
גם בקרב תלמידות תיכון עירוני א׳ בתל-

להצלחה הרבה סודות.
אבל סוד ההצלחה עולי
הוא:
הריח הנעים
המלווה אותי במשך שעות,
הניחוח המפתה כל גבר
ניחוחו של לימור

באיכות צרפתית מעו*7ה

אין נשים מכוערות ; יש רק נשים
שאינן יודעות להיראות יפות,

(ז׳אן דה לה בראייר)

ששה גרבי מיקרומש ״מרסי״ בארנקון אחד
הם תמיד ציודך ההכרחי.

אור אדום
ך* ינתייס זוהי רק השמצה. אין זה
^ עדיין דור חדש — אלא רק סנוניות
ראשונות, תחילתו של תהליך. חשיש ומין
אינם נפוצים עדיין בין בני הטיפש־עשרה
בישראל.
אולם אם יימשך התהליך ללא הפרעה,
נגיע בעוד חודש או בעוד שנה, גם בארץ,
לתופעה שהפכה כבר מזמן מכת־המדינה
,בעולם המערבי׳ .נקודת המיפנה בפרשה
זו, הנקודה שבה נדלק אור אדום׳ לא
נבחנת בכמות המעשנות, אלא בעובדה
שהעניין יצא מהמחתרת ומתנהל בפרהסייה.
בינתיים — רק בחוגי השוליים המצומצמים
של הבוהימה. בינתיים — מבלי שהעניין
הגיע לידיעתם של הורים, מחנכים,
פסיכולוגים, ושאר המבוגרים האחראים על
הנוער, אך אינם חלק ממנו. אלו אינם ערים
עדיין לסכנה.
כתבה זו נועדה להעיר אותם — שעה
אחת קודם.

חשו שד בסיבורוג
ואיו! עם ויו ווו:,

הסבון לרעננות העור

בביתה סו פ ר

אביב. מדי פעם נעלמות משיעור כמה תלמידות,
לפעמים מאחת השמיניות, לפעמים
מאחת החמישיות, הסיבה, שאינה ידועה
למוריהן או למנהל: במרחק מאה מטר מה־גימנס
ה שוכנת דירת־ד,חזקים של סופר
ידוע. יושם קופצות הבנות כאשר השיעור
נעשה משעמם מדי. הסופר, גבר חביב בגיל
העמידד אינו חתיך, אף לא עשיר, אך
למרות זאת אפוף תמיד צעירות שגילן נע
מ־ 18 ועד — 13 ועד בכלל. הסוד: בדירתו
יכולות הבנות תמיד למצי-א סיגריה חשיש
מוכנה, ומה שחשוב עוד יותר — יחס
כאל בוגרות, ולא כאל תלמידות קטנות.
השילוב הזה של סופר מפורסם, הנוהג בהן
בכבוד ובכובד־ראש, והפוסק, ממרומי סמכותו,
שמחשיש פוחדים רק הבורגנים הזעירים
העלובים — עושה את שלו .״ה״
מנוזל הזה מגדל דור חדש,״ אומרים עליו
משמיציו ב־ינאה.

4 יסי

ץ שי עז ימי* בין קטינות בארץ הינם
| | תופעה חדשה, אם אכן הגיע הדבר
כבר לכלל תופעה.
החשיש הוא אחת מצורות הבריחה
של האדם מפני עצמו. החווייה נראית למעשן
מיוחדת במינה. נדמה לו שהוא נהיה עשיר
ומנוסה יותר. אין זאת אמת כמובן! האמת
היא שלמעשן פשוט קשה לעמוד מול עצמו.
הסיבה שאדם בורח מעצמו היא משום
שקשה לו להסתגל למציאות. המציאות בימינו
מאופיינת בכך שהיא משתנה במהירות
כה רבה, שהחלשים אינם עומדים בקצב,
ונופלים לצידי הדרך. גילויי־המדע משנים
את סביבתנו בקצב התובע מאמץ הסתגלות
קשה מצד כל אחד מאיתנו.
למשל: הפיתוח המדהים של אמצעי ה־תיקשורת
ההמוניים. הטלוויזיה כיום היא

מאמין לכל מה שהוא מקבל מהמבוגרים.
אנו עוברים עתה מהפיכה בשטח ההתייחסות
לבעיית־המין. יש מקום לסבור שמר,פיכה
זו מתחוללת לא דק בתחום המין,
אלא גם במושגים של טוב ורע, המשנים
את ערכם.
יש לחפש דרך כדי להבין את הסיבות
למשבר האמון הזה. למד, חדלו ילדינו להא־

ילדינו רא מאמינים !111
מעמסת הסתגלות כבדה לגבי כל ילד. את
התוצאה הדרמטית ביותר ניתן לראות ב־ארצות־הברית,
שם משתמשות בנות עשר
בשפתונים, איפור, גרבי־ניילון וחזיות —
בעקבות ההיצמדות האינסופית למסך הקטן,
ולקליטת חומר בידורי ופירסומי ללא מיון
מתאים והדרכה מכוונת.

ץ 0שי מו ש בחשיש בגיל הטרופה
התבגרותי שייך לאותו דחף: להוכיח
בגרות בכל מחיר. יש בכך משום הצבעה
על משבר אמון בין הילדים. נוצר פער
גדול מדי בין הדורות. הדור החדש אינו

מין לנו? למה אין העקרונות המוסריים
וד,התנהגותיים שלנו מדבריים לליבם יותר?
למה הם מחפשים אמצעיים דרסטיים ושונים
כל־כך כדי להוכיח את בגרותם? האם
מפני שאנחנו בעצמנו מבולבלים, מבטאים
ספק בעצמנו, איננו בטוחים עוד מה נכון
ומה לא? קשה גם לדעת אם הדבר אינו
קשור במלחמה המתמדת המתחוללת בארץ,
ביאוש הממלא את הלב למראה המסגרות
השחורות בעיתונים, החוויות שוב ושוב
ללא הרף, ביאוש מהניצחון הגדול —
שלא הביא לא שלום, ולא הפסקת הקורבנות.

עמוד 27

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1673 - 24 בספטמבר 1969 - עמוד 27 | אנשים וידתו שר מו פלייבוי האלוף מתרגז כאשר ראתה ראש־הממשלה גולדה מאיר את תצלומיהם של חללי צד,״ל שהופיעו בגליון ראש־השנה של העולם הזה ( ,)1671 היא הזדעזעה.

אנשים

וידתו שר
מו פלייבוי
האלוף מתרגז
כאשר ראתה ראש־הממשלה גולדה
מאיר את תצלומיהם של חללי צד,״ל
שהופיעו בגליון ראש־השנה של העולם הזה
( ,)1671 היא הזדעזעה. וכילראיין אותו, יום
אחרי זה, כתב של עיתון אמריקאי, היא
לא יכלה להתאפק וסיפרה לו כי היא ישבה
והסתכלה הרבה זמן בתנ׳ינות • .בראיון
אחר, לטלוויזיה הבריטית, נשאל שר הביטחון
משה דיין מה לדעתו יהיו תיצאות
המלחמה הבאה בין ישראל לערבים? תשובת
דיין :״אנחנו ננצח!״ מדוע? ״מפני שהערבים
יפסידו,״ השיב השר ופתר בכך את
בעיית הסיבוב הרביעי • .גם לשר מנחם
כנין יש עצות לגבי המלחמה הבאה: הוא
מציע לרוסים לשלוח ישירות את הנשק
שלהם לישראל, כדי שישראל תוכל להוכיח
בעתיד את יעילותו של נשק זה • .מה
שאיפתו של שר הדתות, הד״ר זרח ור״
הפטיג, במיקרה שלא ייבחר לכהונה נוספת?
השר, שהוא משפטן, רוצה להיות
שופט בבית־המישפט העליון • .גם לח״כ
אגו״י מנחם פרוש יש שאיפות: הוא
רוצה להיות ראש עיריית ירושלים. לכן
שוקל הח׳׳ב להציג את מועמדותו בבחירות
אלה לראשות ירושלים • .אחד שהתרגז
בגלל ההסתדרות היה אלוף (מיל ).מתתיהו
פלד. הרגיזה אותו הכרזתו של מזכיר
חברת העובדים איטר ידלין, שהצדיק
תשלום משכורות של 8000ל״י לחודש
למנהלי מיפעלים הסתדרותיים. במאמר התקפה
חריף במוסף נזעריב ליום כיפור כתב
פלד :״מדוע זה יכל גוף כל־כך מורכב, המבצע
פעולות כל־כך מגוונות ומסובכות
כמו צד,״ל, למצוא ׳מנהלים׳ מוכשרים להפליא,
המסורים לתפקידם ללא גבול, תמורת
המשכורות הנמוכות ביותר במדינה,
ואילו חברת העובדים אינה מסוגלת למצוא
,מנהלים׳ טובים למדי, לנהל באורח משביע
רצון מפעלים פשוטים, המופקדים על
פעולות אלמנטריות כמו ייצור צמיגים, כפתורים
וברזים, בלי לשלם להם משכורות
של שחיתות?״

מ ה עושה הנשיא
כ שהוא צמא?
מתברר שגם נשיאים יכולים להיות צמאים.
כאשר נסע הנשיא זלמן שזר לפתיחת
חודש האמנות בצפת, התלווה אליו
מארגן החודש, העיתונאי ידסי ינאי. כשהגיעה
מכונית הנשיא לצפת, ביקש שזר
לנסוע למלון מיצפור, כדי לשתות כוס מיץ.
ינאי, שפחד כי בואו של הנשיא למלון
יגרום להתקהלות והנשיא יאחר לטכס הפתיחה,
אמר לשזר כי במלון מ־צפור אין
מיץ. כדי שהצמא לא יעיק על הנשיא,
היפנה ינאי את הנהג למלון שקט בהר
כנען, שם נפתרה בעיית הצמא • .שדרן

יעקב בודו ואריק לביא. לפני כמה
חודשים התערבו השניים על אלף לירות.
נושא ההתערבות: לידות. אריק אמר שאשתו
של בודו תלד בת, ואילו בודו אסר
שלאריק ייוולד בן. בשבוע שעבר ילדו
נשותיהם של השניים. התוצאה: אף אחד
לא זכה. אשתו של אריק ילדה בת, ואילו
אשתו של בווו ילדה בן • .גם בלהקת
השל1שרים שמח: שני הזמרים הרווקים של
השלישייה מתחתנים. שלום חנוך נושא
את דיהי עפרון וחנן יוכל נושא את
יאירה כדייר. השלישי בחבורה-> ,ני
אמדורסקי, כבר התחתן מזמן • .מה
עשה הבדרן מני פאר כשקיבל את תפקיד
המנחה בפסטיבל הזמר החסידי? הוא
נכנם לבוטיק והזמין כיפה סרוגה• .
אגב, אורח הכבוד בפסטיבל יהיה סגן ראש
הממשלה יגאל אלון • .ההצגה חייבת להימשך.
גם תחת הפגזה. לכן, כשהופיעה
בשיוע שעבר הזמרת חנה אחרוני בפני
חיילים על גדות התעלה, והמצרים פתחו
בהפגזה, ירדה הזמרת עם החיילים שהאזינו
לשירתה לתוך הבונקר — והמשיכה
בהופעה • .כשהגיע בשבוע שעבר הזמר
כריסטוף לארץ, הכינו לו אוהדיו קבלת־פנים
רועשת. שיירה של 50 אופנועים
קצוצי־מפלס יצאה לנמל התעופה. את ה־שימחה
השביתה משטרת הנמל, שעצרה
את כל בעלי האופנועים, מפני שלפי החוק
אסור לרכב על אופנוע קצוץ־מפלט.
• אומנם הזמרת אסתר עופרים לא
גרדי בשנים האחרונות בארץ, אבל היא
לא שכחה אותנו. עובדה: השבוע היא
טילפנה לאמרגנה הישראלי עדי סמל וביקשה
ממנו להזמין אצל המלחינה נורית
הירש מספר שירים לתקליט חדש, שיהיה
מורכב כולו משירים בעברית• .
אחרי חופשת־לידה של כמעט שנתיים, חז־

איזו מין ב חור ה היא זאת השווה ל״מר פלייבוי״ ,יו הפנר 100 ,מיליון
דו ל א רי השבוע נמבאה הבחורה. אף־על־פי שעקרונות הפילוסופיה שלו, כפי
שפורסמו בירחונו בעל תפוצת המיליונים, או ס רי ם עליו להתח תן, נראה הפנר
מס תובב בבירות אירופה ומציג שם א ת ארו ס תו ברברה בנטון בת ה־. 19
הפנר לא הסתפקב כן: הוא גם הצהיר כי הוא מ או הב בברברה ״עד שיגעון״.
אז נזכרו ידידיו, כי בביוגרפיה הרשמית שלו נשבע הפנר :״בעשר השנים
הבאות אני מעדיף לפגוש ב חור ה ול התאהב בה ולראות או תהמתא הב ת
בי, מאשר ל הרווי ח 100 מיליון דולאר לא פחו ת ולא יותר.

הטלוויזיה דן •טילון רכש לא מכבר מכונית
חדשה מתוצרת מפעלי יצחק שוביג*
סקי. לרוע מזלו הסתבר כי המכונית
היתד, לקוייה ותקלה רדפה תקלה. עד שלילד,
אחד נמאסה המכונית על שילון. הרים
השדרן את הטלפון וטילפן לביתו של שו־בינסקי
בחיפה, מבלי לשים לב לעובדה שהשעה
היתד, כבר הרבה אחרי חצות הלילה.
דוא הציג את עצמו בפני שובינסקי

הנדהם ואמר לו :״אני רוצה שתיקח את
המכונית שמכרתם לי בחזרה. אינני רוצה
אותה. מחר בבוקר אני מביא לכם אותה
ודי.״ מובן ששילון לא היה נדיב עד כדי
כך שלא להוסיף :״כל מה שאני רוצה הוא
שתחזירו לי את הכסף ״.אבל הסתבר שה־צילצול
הלילי הואיל. שובינסקי הבטיח ל-
שילון כי יחליף לו את המכונית במכונית
חדשה לגמרי • .כל מבקרי הטלוויזיה
ציינו לשבח את חזרתו של הבמאי ראלף
עינכר לעבודה, כאשר ביים את הופעת
האמנים בפני חיילים בביקעת הירדן ערב
ראש־השנה. מה שהטלוויזיה שכחה לציין
הוא, כי גם הפעם — כמו במיקרים קודמים
— היה זה האמרגן מרקו תורנ׳מן
שאירגן את הופעתם בהתנדבות של ד,אמ־נים.
היה זה מרקו שאף טרח ושיכנע את
הטלוויזיה הישראלית לצלם את המופע ולהציגו
עוד במוצאי החג כפריטת־שלום חיה
למשפחות החיילים. אגב, השביע, ביום השני
של חג הסוכות, עומד מרקו לערוך
מופע בידור בהיכל התרבות, בהשתתפות
כל האמנים אותם הצליח לנדב להופעות
בפני חיילים, כמו רן אדיין, רבקה
י ; ל ::והרים. הסביר מרקו. :אחרי ש־נידבתי
אותם כל־כך הרבה פעמים, ה גשתי
חובה לדאוג להם ים לצת לפרנסה!״
• בינתיים יצא מרקו לילות חופשה בחוף
ליד ו בטבריה, שם אפשר היה לראותו עוסק
במרץ בחתירה בחסקה.

פ סו קי ה שבוע

ב ש מחו ת

בילוי חופשה

חופשת־לידה
רה סוף־סוף השחקנית תקווה מור לד,ופין
בהבינזה • .מי שמפריע לפקח
עירוני בעבודתו בא על עונשו בבית־ד,משפט.
זאת נוכח לדעת בשבוע שעבר הילדו ן פרדי דורה. לפרדי יש ניעדון־לילד,
בנהריה. לפני כמה חודשים נכנס לנ-עדון
פקח עירוני ורצה לרשום דו׳׳ח. התפתח
ויכוח דין פרדי והפקח, ובסופו קרע פרדי
את ניירותיו של הפקח וסילקו מן המקום.
התוצאה: שופט־שלום בנהריה קנס את הבדרן
ב־ס־ז ל״י או 30 ימי מאסר תמורתם.
הדו״ח המקורי היה עולה לו 30 לירות.

מיכאלי, אריק איינשטיץ; ,די

תורג׳מן בחוף טכריה

שחקנית מור

לזמר ני סי םמנתם מצמר הפרברים
אירעו השבוע שתי שמחות. שתיהן בביתר,חולים
א כילוב בתל־אביב. במחלקת אף־
אוזן־גרון הוציאו לו את השקדים, ואילו
במחלקת היולדות ילוד, אשתו, חנה, בן.
• שמחה כפולה אחרת אירעה גם לשחקנים

• חייל צה״ל על גדות תעלת־סואץ,
לעיתונאי האנגלי ג׳יימם קאמרון,
ששאלו את הוא חש תחושת ניצחון:
״תחושתי היא תחושת דאגה. תהיה לי
תחושת־ניצחון כאשר יבוא השלום.״

• כותרת כ״קול העם״:
יפה קורא למלחמה בארנבות.״

״אלוף

עמוד 28

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1673 - 24 בספטמבר 1969 - עמוד 28 | * ם התקרב הסתיו, נערכו למענך ? בשבועות האחרונים שפע של תצוגות אופנה, שנועדו להראות לך את המיבחר שהכינו היצרנים למענך, וכיצד בערך תיראי בחורף הקרוב. 100 דגימים

* ם התקרב הסתיו, נערכו למענך
? בשבועות האחרונים שפע של תצוגות
אופנה, שנועדו להראות לך את המיבחר
שהכינו היצרנים למענך, וכיצד בערך תיראי
בחורף הקרוב.
100 דגימים של חליפות בוקר, שמלות,
מעילים, מקטורנים, הליפות קוקטייל ומערכות
לבוש לשעות הלילה המאוחרות, הוצגו
בתצוגת האופנה המסורתית של אלד למען
אילן — איגוד ישראלי לילדים נפגעים —
שנערכה במלון הילטון בתל־אביב.
בתצוגה בלטה שליטתם של המכנסים, וההתאמה
המירבית אליהם של יתר חלקי הלבוש
— מרוסורנים, חולצות וכמובן השמלות
הקצרצרות. שילוב של מכנסים עם אחד
מפריטי הלבוש הללו מעניק מראה חדיש
וצעיר.
החידוש הבולט בקולקציה היה מעיל חסר
שרוולים, שנועד לגוון כל חלק לבוש מעליו
הוא נלבש.
הבדים הצטיינו בשתי תכונות עיקריות:
(א) רכות (ב) אינם נראים כסריגים.
הצבעים השולטים הם: אדום, ירוק זית

מג׳י ק־ פרל ״ זהו ה הי שג המד עי הגדולהמ קל
עליז־ אתמ רי ח ת הלכה, תו דו תלא חי דו ת ם
המתמדת של פ תי תי ה 81ק.
מג־יק־פדל־ מעניק לך ברק קריסטלי נהדר, בשלל גוונים.
כשהציפורן מכוקה כולה בשכבה אחת ואחידה.
היי זוהרת ואופנתית עם ״מגייק־פרל־
־דורה־גלוס־ג
אופנת

העור של ישראל מור־
11 111 גמת על־ידי דוגמנית ישראלית,
בשבוע ישראל — אשר נערן בדרום־
אפריקה תחת הסיסמה שלום מישראל,

עמוד 29

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1673 - 24 בספטמבר 1969 - עמוד 29 | עול האשה חולצה מבד מודפס עם צווארון ארון וצר. המכנסיים מכותנה־סטרץ׳ עם רוכסן ושני אבזמים מלפנים. מתצוגת להב. סליל רציני וחצאית חליפת ז׳קארד בסיגנון מרכז

עול האשה

חולצה מבד מודפס עם צווארון
ארון וצר. המכנסיים מכותנה־סטרץ׳
עם רוכסן ושני אבזמים מלפנים. מתצוגת להב.

סליל
רציני וחצאית

חליפת ז׳קארד בסיגנון מרכז אירופה. שלוטה חלקים,
חזייה קצרה, חולצת לורקס סרוגה עם שרוול ארון
או מכנסיים. מתצוגת אלד שהוקדשה למען אילן.

ייל גווניו, קמל/שחור והרבה אוף וויט.
:מו־כן, ניתן לראות גם שחור, אך תמיד
:לוויית צבעים נוספים כמו אדום ולבן, בז׳
*ו טבק.
מוצרי האופנה הספורטיבית של מפעלי
להב לסתיו/חורף ,1969/70 הוצגו גם הם
לאחרונה במלון הילטון בתל־אביב.
חליפות המכנסיים זכו למקום נכבד בקולקציה.
בקולקציה החדשה של ליידי להב
— מחלקת הנשים של להב — היו גם שילובים
רבים ומעניינים של מכנסיים וחולצות,
טוניקות עם מכנסיים או בלעדיהם (כשמלות
מיני ועוד).
הצבעים השולטים בקולקציה החדשה של
להב הם אדום, שחור, ירוק וכחול כהה.

שתי מערכות של אפודות אופנתיות מוארכות,
111:ך ד
עם צעיפים וכובעים תואמים ואפודה קצרה

מתחתיהן. מתון תצוגת צמר החסידה של חברת אקרילן.

סירגי לד כגד
ך* ריגת היד מחזקת את מעמדה באופי
^ נה. כיום אין היא רק נחלתן של האשד,
המבוגרת והסבתא, אלא גם של הנערה
והאשה הצעירה הסורגות להנאתן,
וכדי ללבוש בגד אופנתי.
עובדות אלה הובררו בתצוגת האופנה של
צמר החסידה וחברת סיבים כימיים ישראליים
בע״מ יצרני אקרילן, שנערכה — כן, גם
היא — במלון הילטון בתל־אביב.
כ־ 50 דגמים אופנתיים, המייצגים את המבחר
המגוון של אפודות, שמלות, טוניקות,
מעילים, חליפות מכנסיים, צעיפים, כובעים
וכו׳ שניתן לסרוג בנקל בבית, נראו ב
תצוגה,
שבלט בה הקו הצעיר באופנה.
הצבעים ששלטו היו בז׳ ,חום, אדום, ועוד.
בתוך שפע התצוגות שהציף אותנו בשבועות
האחרונים, נתבשרנו גם על אחת
נוספת — שבוע המסחר הישראלי, אשר
נערך במחצית חודש אוגוסט ברחבי דרום
אפריקה, בסיסמה ״שלום מישראל״ ,וזכה
להצלחה עצומה.
ובמסגרת האירועים הוצג סרט ישראלי ונערכו
ארבעה ערבים מיוחדים אשר בהם
הודגמו מוצרי אופנה של יצרנים ומעצבי־אופנה
ישראליים, ע״י דוגמניות הצמרת הישראליות
זיוה אימבר, אנס הומונאי, אביבה
רוזנטל ובתיה קינברג.

המיפלצות טלי
הפושטים הקטנים האלו בדורנו, הם כלבן
חמדניים — אינני יודעת ממי הס למדו
את זח. רק מהוריהם, כנראה. אין שהם
יודעים להערין לירה ולרוץ אחריה —
משהו לא ייאמן.
אני תופסת השבוע כמה דקות שלווה על
המירפסת, כשאלוף־נעורי לידי, כשלפתע
מתייצב אריק בפני בעלי:

״איזה חצי?״ מזדעף אריק ,״ל ן מגיע
חצי? בקושי עשית רבע עבוזה.״
״שק,״ השיבה האחות לאחיה, והמלחמה
החלה. בעלי היקר השיב את ארנקו לכיסו
באנחת רווחה.
לא לזמן רב. אריק ורוני הבחינו חיש
קל, שהתוצאה של הריב שלהם היתה —
שהכסף נשאר בידי אביהם. הם הגיעו לידי

תשלומים, מה אני פח, מכרתי לן טלוויזיה
או משהו?״
״מה יש?״ השיבה הילדה ,״גס אבא לא
מחזיר כשהוא חייב, אז למה שאני אחזיר?״

מאינו הס למדו למות על הלירה 1
״אבא, איפה הכסף שהבטחת לי זלרוני
בשביל שננקה את הגינה?/״
בעלי אוהב אומנם להבטיח, אבל לקיים,
ככת ככה.
״מה זאת אומרת? כשתנקו, תקבלו,״ הוא
עונה.
מובן ׳שאריק הכנים אותו למלכודת .״ניקינו
כבר,״ הכריז ופשט ידו לפנים בתנועה
שאין לערער עליה.

1 | 1| 1 1 *1 ^ 1מעיל בצבע בז׳־חום סרוג
במסרגה אחת. מתצוגה

צמר החסידה של אקרילן. מחיר מוצרי צמר

החסידי׳

באנחה כבדה הוציא אבי־המשפחה את
ארנקו מכיסו, כשפתע הושיעו ריבון־עולם.
רוני ניגשת אלינו באקראי, מבינה במה
מדובר, ועזצרת את הרכבת :״רגע, רגע,
אבא, את החצי שמגיע לי תן לי ביד, לא

הסדר במהירות־שיא, התייצבו מחדש ב־מירפסת
:״חצי לי חצי לה,״ הכריז אריק,
פושט ידו בתקיפות כמקודם.

כל הדברים הטובים בעולם מגיעים לסיומם.
אביהם נתן לילדים את המגיע להם
— ובאותו רגע פרצה המלחמה מחדש.
״את חייבת לי 80 אגורות,״ תבע אריק.
״תחזירי.״
״לא עכשיו,״ השיבה רוני בעיניים מלאות
אש־קרב.
״כן עכשיו, או שאף פעם לא אלווה לן
יותר.״
״טוב, אז אבל לא בבת־אחת. אני אחזיר
בתשלומים, עשרים אגורות לשבוע.״
״השתגעת?״ זעם אריק ,״מה פתאום ב
נשא
י השנה כמו בשנה 111111־י0׳

^ן ןן^ן^ן ןן^ן^ן ןן^ן^ן^ן^ן^ן^ן^ן ין^ן ין^ן^ן^ן^ן^ין^ן^ין^ן ין ןן ןן ןן י|^ן^ן^ן^ן ין ןן ן^ן ן>ן^ן^ |^ן^ן ן

עמוד 30

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1673 - 24 בספטמבר 1969 - עמוד 30 | .1יומנה של חדרנית (צרפת) .2מארה סאד קולנוע החדש, המחתרתי, המהפכן | ני, המחפש דרכים חדשות ומואס בישנות, עדיין לא הגיע בתשכ״ט לישראל, ובמידה מסויימת של צדק. כי

.1יומנה של חדרנית (צרפת)

.2מארה סאד

קולנוע החדש, המחתרתי, המהפכן
| ני, המחפש דרכים חדשות ומואס בישנות,
עדיין לא הגיע בתשכ״ט לישראל,
ובמידה מסויימת של צדק. כי מה שמעניין
היום את העולם, לא מעניין אותנו. שם
הם מחפשים איך לחיות טוב יותר. אצלנו
רוצים קודם כל לחיות. שם הם מחפשים
דרכים להרוס את הישן, אצלנו מחפשים
דרכים לשמור על הקיים. העולם שלהם —
למרות שהגיאוגרפיה היום הולכת ומצט־מקת
— רחוק כל־כן־ משלנו, הבעיות
שלהם רחוקות כל־כך מבעיותינו, שגם לאמנות
שלהם אין עדיין מקום אצלנו.
ואם האמנות החדשה אינה מגיעה, נשארת
לנו רק האמנות הישנה, והיא עייפה
וחלשה וזקנה.
כך ראינו השנה עשרות סרטים, אחד
יפה מהשני, עם מוזיקה נפלאה, טכניקה
נהדרת, מישחק מושלם, צבעים יוצאים מן
הכלל — וללא שום תוכן.

צורה

^ לשם צורה
י* ב מ אי םהטוגים יצרו סרטים סו!
| בים מהסוג הזה. ראינו השנה את

שחקן השגה

שחקנית השגה

צ׳ארלס ברונסון
״שלום לידיד״

שירלי נייט
״הרכנת התחתית״

(אנגליה)

פטוליה, של ריצ׳ארד לסטר, בו הוא
נותן ביטוי, בחופש מוחלט, לגאוניות הקולנועית.
בעזרת שני שחקנים מצויינים,
ג׳ולי כריסטי וג׳ורג׳ סקוט, משתוללת המצלמה
שלו באופן מרהיב, ללא מעצורים.
אלא שלהשתוללות הזאת אין שום תוכן.
הדמויות מטושטשות, הרעיונות פשוטים,
ודווקא הם בניגוד לצורה הוירטואוזית, מובאים
בדרך בנאלית ושיגרחית.
ראינו טכניקה נהדרת של צילומים ׳מרהיבים
מאולימפיאדת החורף בגרובל, מצולמת
על-ידי קלוד ללוש (שדושה־עשר יום
בצרפת) .אפשר היה לבלות נהדר ב־ג׳והנה,
סרט צבעוני יפה, מלא תלבושות
ופיאות נוכריות, אווירה וקצב. ראינו
שוב מוזיקה, צילומים נפלאים, שחקן מיוחד
במינו, ובימוי מלא טעם ורגש, ב־הבוגר.
ראינו טכניקות גודאריות שהגיעו
לשיא השלמות בגם זאת אחכה, בתוספת
מישחק מושלם, צבעים, מנגינות,
והמון יופי לשמו.
בכל הסרטים הללו היו גם עלילות, נושאים׳
רעיונות. כמובן. פטוליה היה סיפור
אהבה בין נערה מקסימה ומשועממת, המעשירה
את חייה בהרפתקאות והמצאות,

סרט הרע תשכ״ט * הסר

עמוד 31

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1673 - 24 בספטמבר 1969 - עמוד 31 | .3רבבות נשמרות היטב .4ארבע זוויות למשולש (צ׳כיה) לבין רופא גרוש ובודד. הבוגר עסק בבן־ מיליונרים המדוכא על־ידי הוריו וקרוביו. בגם זאת אהבה היה נסיון לשוב אל

.3רבבות נשמרות היטב

.4ארבע זוויות למשולש

(צ׳כיה)

לבין רופא גרוש ובודד. הבוגר עסק בבן־
מיליונרים המדוכא על־ידי הוריו וקרוביו.
בגם זאת אהבה היה נסיון לשוב אל הניאו־ריאליזם
האנגלי, לתיאור המעמד הנמוך
בעיר הגדולה; בג׳והנה, נסיון לתאר מצד
שונה את לונדון החדשה של ימינו. אבל
כל אלו היו מישניים. מה שחשוב היה
בסרטים הללו היתד, הצורה. צורה לשם
צורה, אסתטיקה לשמה. בל השאר היה רק
תוספת.
האסתטיקה הזאת עסקה קצת, פה ושם,
בבעיות ישנות ובטוחות, שתעסקנה תמיד
את המין האנושי. אבל בעיקר ראינו אותה
השנה בבדיחות רזמנטיות מהמציאות. ועם
מי בורחים מהמציאות אם לא עם הפילגש?
ולאן אם לא לחיק־הטבע? שם אין שיעמום,
אין שיגרה, אין קשיים.
אווירה נון־סנס

* כך ראינו השנה סידרה שלמה של
| בריחות כאלה. למשל, בהצלע השלישית,
סרט עם צבעים נהדרים, צילומים

שחקן-מישנה השנה

שחקגימ-מישגה השנה

ג׳ק ווילד
״אולינר״

גלנדה ג׳ונסון
״מארה סאד״

מרטיטים, יצירות־מופת מבוצעות על־ידי התזמורת
הפילהרמונית המלכותית בלונדון,

(אמליה)

מישחק מצויין — וכל זה למען סיפור
חסר הפתעות ועניין על משולש נצחי, שבו
הגיבורים שיגרתיים כמו העלילה.
אותו הדבר קרה בשיעור כאהבה, בגבר
ושתי נשים ובעוד סרטים בעלי
שמות דומים ועלילות זהות.
אבל גם בסוג זה היו. סרטים טובים,
אלווירה מדיגן, למשל, סרט אגדה על
אהבה מושלמת וחופש מושלם, אי־שם ב־דנמארק
הרחוקה, על שני אנשים שברחו
מכל התחייבויות החיים, והם מתעלסים
ביער מקסים, עם פרפרים ועלי־שלכת, בצבעים
נוגעים ללב ומוזיקה נצחית של
מוצארט. ואחר־כך מתברר — כן, גם באגדה
הזאת — שאין בחיים חופש מוחלט,
ואין אהבה מוחלטת, והאגדה היפה פותרת
את הבעיות הללו בדרכה האגדתית השלווה,
והמוות הבא בסופה הוא יפה לא פחות מן
החיים. אלווירה מדינן הגיע אל פיסגות היופי
— אולי דווקא בגלל זה נראה היה
כאילו חסר בו משהו ממשי, מציאותי, נוגע
ללב, מכוער.
רוב הבריחות של הקולנוע היו אל הרומנטיקה
והאהבה הבלתי אפשרית. אבל
(המשך בעמוד )30

נו הרע תשכייט * הסרט הו

.3המטיבה המשגעת

(אנגליה)

.4טרוונטס

(צרפת)

עמוד 32

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1673 - 24 בספטמבר 1969 - עמוד 32 | במדינה 1הווו את המסע נגן וק״ח הגמון נגד השלום והאחווה למש שלוגה ונסהוגוו שר ישראל לגען הפסקת ההרג וחהוס וק״ה !אנקת להשגת השלום נאגצתיס גדינ״ם על כן תובעת היא

במדינה

1הווו את המסע נגן וק״ח
הגמון נגד השלום והאחווה
למש שלוגה ונסהוגוו שר ישראל
לגען הפסקת ההרג וחהוס
וק״ה !אנקת להשגת השלום
נאגצתיס גדינ״ם

על כן תובעת היא מהממשלה להסכים לביצוע החלטת מועצת־הבטחון
מה .22.11.67-כי זו הדרך הממשית אל השלום והידידות ביו

ישראל ושכנותיה.
הממשלה מעדיפה סיפוחים על שלום, על בן היא מעדיפה
את,דרך התגמול והמלחמה על יוזמת שלום וכיבוד הזכויות של כל עמי האזור.
מאבקה העקבי של רק״ח להשגת השלום והבטחון ונגד סיפוחים ומלחמות,
מוציא את שותפי הקואליציה הממשלתית מכליהם.
התלכדותם של אלפי אזרחי ישראל, יהודים וערבים יחד במפלגה אחת,
ברק״ח, מאבקם המשותף למען השלום והאחווה בין שני העמים, הם כצנינים
בעיני חוגי השלטון ומפיחי האיבה בין שגי העמים.
לאחר הצלחתה של רק״ח בבחירות להסתדרות החלה נגדה הסתה שלוחת־רסן.
המסיתים אינם בוחלים בשום שקר ועלילה כדי

להשפיע על הבוחר שלא יתן קולו לרק׳׳ח.
השלטונות הגבירו את הרדיפות אחרי קומוניסטים ערביים הנאבקים
באומץ למען הבנה ואחווה יהודית-ערבית ולמען שלום צודק ויציב בין
ישראל וארצות ערב.

שוחרי שלום, תהיינה השקפרתיכם כאשר תהיינה, הדפו
יחד עמנו את מסע ההסתה נגד מפלגתנו, כי זהו מסע נגד
השלום והאחווה בין שני העמים.

חזקו את ר״קח בבחירות
׳ לכנסתה־ 7על אפםועלחמתם של
אבירי הסיפוחים והמלחמות.
הצביע הרשימה הקומוניסטית החדשה בישראל -רק״ח

סו ס ושמו
משה דיין

החי

איפה ומתי נולד משה דיין? האמנם
במניה, לפני 54 שנה?
טעות. דיין נולד ב־ , 1966 במדינת פנסיל-
באניה שבארצות־הברית.
לא מדובר׳ כמובן, בשר־הבטחון הישראלי
— אלא בסייח צעיר הזוכה לאחרונה
בהצלחות בלתי־מבוטלות במירוצי־הסוסים האמריקאיים.
הסוס, המכונה דיין, נבחר ל-
יעודו, משום שסוחר־פרפת יהודי מהמפסטד,
ארצות־הברית, מכר מעיל־ברדלם לאיש־מירו־צים
בשם ראף פראנסיס.
בעיקבות העיסקה, נרקמה ביו השניים
ידידות. פראנסים נטל עימו את הפחון היהודי׳
מוריי טובין, לראות מירוץ־סוסים,
לראשונה בחייו. הדבר עשה רושם על מוריי.
״החלטתי להשקיע בזה,״ אמר לידידו.
ם ח פיקח, דיין זה. בין השאר,
רכש מוריי סייח בן שנה, חסר־שם. סוסים
צעירים זוכים באמריקה לשמותיהם בהגיעם
לפירקם — כלומר לגיל שנה.
הסייח חגג את יום־הולדתו לאחר ניצחון
ישראל משנת .1967״משה דיין עשה עלי
רושם, באותם ימים,״ מספר כיום מוריי.
״אז קראתי לסייח שלי על שמו. מה
יש? אסור ליהנות קצת מתהילה יהודית?״
באמריקה — מותר. לא ברור אם התהילה
היהודית היא שסייעה בעדו — אך משה
דיין הצעיר החל לזכות במירוץ אחר מירוץ
בשלב המכין.
אלא המכירים את הסום הצעיר, טוענים
שיש לו הרבה מן המשותף עם שר־הבט־חון
.״הוא מהיר, קשוח, ומתגבר בכל
האמצעים על מתנגדיו האישיים,״ מסביר
מוריי .״וכאשר אין הוא יכול להשאיר מאחריו
יריב כלשהו — הוא נצמד אליו
קרוב כל־כך, עד כי הוא דוחף אותו הצידה,
לעבר קרשי־הגדר, כאילו מרוב אהבה״.

ישראלים בחו״ל
איך להפ סי ד
100 אלף ל״י
מטוס סא״ני בקו לוד־קופנהאגן הביא, בין
יתר 98 הנוסעים, גם שלושה צעירים מישראל,
שחומי עור ושיער. שנים מן הבאים
היו כבר קודם לכן בדניה, ואילו השלישי
— שנשא עמו מזוודה כפולת־תח־תית
— בא לראשונה אל ארץ התענוגות
הבלתי מוגבלים, כפי שהבטיחו לו שני
חבריו .״זו ארץ שבא אינך צריך לעבוד,
והנשים מגישות את עצמן בתוספת ארוחת-
בוקר במיטה.״
לצורך התבססות ראשונה, נטל התייר
הטרי 15ק״ג חשיש, אשר מחירו בדניה
במכירה קמעונית, לפחות 200,000 כתר, שהם
100 אלף ל״י.
״די לך למכור חמישה גראם ליום כדי
להתפרנס בכבוד. ומטען של 15 קילו דיו
לפרנס שלושה בחורים למשך שנה תמימה!״
אין כסף להיות אסיר. היו אלה
בדיוק מילים אותן אמר לפני שלושה שבועות
רב־פקד מארקוביץ ממשטרת ירושלים,
כאשר ביקר בקופנהאגן ושמע על המחיר
האסטרונומי המשולם עבור קילו חשיש.
כאשר שב ירושלימה, היה למארקוביץ,
נוסף לעיסוקו עם מצית אל־אקצה רואן, גם
פנאי לעיין במברק של האינטרפול, סניף
קופנהאגן, בו נתבקש למסור פרטים ומידע
על צעירים מישראל שנתפסו בקופנהאגן ב־נסיון
להבריח חשיש.
משטרת קופנהאגן סרבה לפי שעה לגלות
את שמות שלושת החשודים, זולת ציון
אזרחותם הישראלית, ומקום מגוריהם: ירושלים.
זאת, כדי למנוע מידע זה מאנשי הקשר
שלהם בקופנהאגן, אשר המתינו ל־
״סחורה״ בקוצר רוח.
לנאשמים צפוי פסק דין קל ביותר, מאחר
והחוק ממיל רק מאסר שנה וחצי עבור
נסיון להבריח חשיש, אולם לשלושה מישראל
סיכויים מועטים בלבד לבלות בכלא
הדני את מלוא תקופת המאסר, בהתאם
לחוקה הדנית, חייב האסיר לשלם למדינה
תמורת האיכסון בכלא, המהווה פנסיון
שלם, בו מקבל האסיר מדי יום צלי בשר,
נוסף לשאר עינוגים להם זכאי אזרח דני.
מאחר ומעטים סיכויי האוצר הדני לגבות
את מחיר האיכסון בכלא, קרוב לוודאי כי
השלושה יגורשו מתחומי דניה.

עמוד 33

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1673 - 24 בספטמבר 1969 - עמוד 33 | £131 מחולת ס רנ דו ת בב>ת־הדזול>ם ליולדות ליל 1ת צפת לילי גוטפריד היא בת ארבעים שנה, אבל בלי לשים לב לגיל, היא נקראת צעירה עירנית ויפה ובלונדית, והיא מפורסמת

£131 מחולת

ס רנ דו ת
בב>ת־הדזול>ם
ליולדות

ליל 1ת צפת
לילי גוטפריד היא בת ארבעים שנה,
אבל בלי לשים לב לגיל, היא נקראת צעירה
עירנית ויפה ובלונדית, והיא מפורסמת
בעיקר בגלל המכונית הפסיכידלית שלה,
המסתובבת בחברתה לכל מקום שהיא הו לכת
אליז.
זמן רב היא כבר חיה בנפרד מבעלה,
אבל עד הזמן האחרון לא ראו מה היא.
עושה במקום זה.
בשבוע האחרון היא הגיעה לבית־נחשון
בצפת, כדי להשתתף עם המכונית הפסיכו־דלית
שלה בחודש האמנות.
ואז, במשן ימי ההכנה לאימנזת, אפשר
היה לראות אותה בחברת אחד הרבנים ה־־.
מפורסמים של העיר, כשהם סורקים וסוק רים
יחד את לילות הירח המפורסמים ב יופיים
של עיר המקובלים.

התינוקות הפסיקו לינוק. כל צירי־הלידה נפסקו באמצע.
האמהות שזה עתה ילדו שבחו מה כאב להן
ואיפה: אריק לביא הגיע לבית־החולים ליולדות של
תל־השומר, כדי לשיר שירים לשלומציץ, בתם בת
היומיים של נורית ועמוס קינן.
הוא הביא איתו גיטריסט וגיטרה, ואת האב המאושר,
ועוד מספר חוגגים. הם התחילו לשיר שירים מקוריים,
המורכבים מהמילים :״לעמוס קינן נולדה בת,״
וכל היולדות וכל האורחים והאורחות של היולדות
התאספו סביבם וענו להם במקהלה, בהדרכתו של המנחה,
אריק לביא.
וכך חוברו על המקום כמה שירים עם מנגינה ועם
מילים, ועם כל מר, שצריך, ואפילו עם מקהלה גדולה
מאוד.
וכל הילדים והיולדות נהנו, עד שנגמרה שעת הביקור,
והמקהלה הלכה הביתה. ואם כל הילדים שנולדו
באותו יום לא יצאו מזה מוסיקליים באופן מיוחד,
סימן שהם באמת לא מבינים במוסיקה.
אגב, יומיים־שלושד, לפני הלידה, היה צריך עמוס
קינן להשתתף בתפקיד קטן בסרט אזרת בעונה הנזתוז
באילת. מועד ההסרטה נקבע ליום שישי. עמום הודיע
למפיק צבי שפילמן שאשתו חלד ביום חמישי —
ולכן כדאי להקדים את ההסרטה.
הוא צדק. המועד שונה, והוא יכול היה להימצא בשעה
הנכונה בבית־החולים ליולדות.

צ הו ב
מק־גאה
עמוס ונורית קינן

וה עוז ר ת
פרופסור אפרים קצ׳לסקי הוא מפורסם מאוד. הוא
אחד המדענים הגדולים ביותר של ישראל בפיזיקה
גרעינית. לפרופסור המפורסם יש גם בן. והגן ששמו
מאיר הוא בן עשרים ושתיים.
מאיר חי עד עכשיו בבית אביו וספג שם תורה,
ונפגש עם ראשי המדינה שהתכנסו שם, וגדולי המדענים
בעולם שהתכנסו שם, וסופרים ואנשי־רוח ואג־
הצעיף הלומד תמיד לרמי אילץ, בנו של אפרים
אילץ הגדול מהכספים ומהמכוניות, היה
מיקצוע בטוח ביד. הוא היה סטודנט.
הוא למד בירושלים כמה שבועות. הוא
נרשם לאוניברסיטה בניו־יורק ולמד שם
כמה ימים. הוא למד די הרבה בדיסקוטק
החיפאי דניה, ליד מכשירי המישחק במקום.
הוא למד קצת את החיים כשהוא פתח משרד
פירסום עצמאי ואפילו אביו לא סמך
על המשרד הזה, ולא נתן לו לפרסם את
מכוניותיה הוא למד די הרבה על עצמו
כשהוא פשט את הרגל וכשאביו לא נתן
לו לנהל את אולמי הבאולינג הגדולים שהוא
רכש.
עכשיו, כתוצאה מכל הלימודים הללו,

שיישם. כקיצור, הוא נפגש עם בל המי ומי כארץ.
אכל יום אחד הוא חלה, ואז נפגש עם עוזרת
הבית שטיפלה בו במסירות, שמרה על מיטתו, וכשהוא
קם ממיטתו היה ככר מאוחר.
העוזרת בת ה־ 30 התגרשה מבעלה, ממנו נולדו
לה שני ילדים, לקחה עימה את שני ילדיה והתחתנה
עם כנו של הפרופסור.

השא> 1חובו ת - והסתלק וילהלם שונטהייט, המכונה בעברית
צחה זאב שנהב, ובסתם
עברית וילי, השיג סוף סוף את מבו קשו.
הוא יושב בגרמניה ומחזר ב מרץ
אחרי הבחורות והלוליטות הגר מניות.
עוד
כשהוא היר! בארץ, וניהל את

דיסקוטק פרדריקה יחד עם פרד-
ריקה ודב סגל, הוא איים על זוג
הדיסקוטקאים שאם הס לא ימלאו את
משאלותיו הכספיות הוא יעזוב את
הארץ עס דרכון קנוי ויסע לו לגר מניה
.״ממילא הולך לי יותר עם גר מניות
מאשר עם ישראליות,״ היה
נוהג לאמר בכל הזדמנות למכריו ה ישראליים.

הוא
עומד להתחתן עם גילי כספי, בוגרת
האוניברסיטה העברית ובתו של הארכיטקט
כספי.
קודם, כשהוא יצא עם אחת היפהפיות
של חיפה, בתו של מוכר חליפות, לא יצא
מזה כלום. ההורים לא אישרו את הדבר.
עכשיו, ההורים מרוצים, אחיו הבכור מרוצה,
כולם מרוצים, וגם הוא, וכבר הוא
נרשם לשנה הבאה ללימודים באוניברסיטה
של חיפה.

במשך הזמן התברר שאיש לא יכול
היו! למלא את משאלותיו הכספיות,
כי הן הסתכמו בסכומים של אלפי
לירות.
עכשיו הוא נמצא בגרמניה. הוא
הגיע לשס, כמו שהבטיח, בעזרת דר כון
מזוייף, והשאיר, כמו שאיים, אלפי
לירות חובות.
סגולה לסגולה גוהר, נערת ישראל מלפני
כמה שנים, היד, קשה מאוד למצוא בעל.
לא שהיא לא היתד, יפה, יש על זה תעודות
והוכחות. היא אפילו נטתה להשמנה
מסויימת, דבר שתואם את הטעם הישראלי
הימתיכוני. הצרה היא שלסגולה גוהר היו
כמה וכמה אחים, ששמרו על יופיה מפני
אותו טעם ישראלי ימתיכוני.
עד שהגיע לסביבותיה יצחק (יאנוש)
יוגש והאחים אישרו אותו והיה רומן
ארוך, והיתד, גם החלטה על חתונה.
אבל סגולה רצתה להתחתן דווקא עם
בחור טוב ומסודר בחיים, מיקצוע בטוח
וכסף קבוע. לכן, כאשר החליטה השבוע
להתחתן, היא עושה זאת לא עם יאנוש
אלא עם קבלן ממוצא פרסי לתריסים מתקפלים.

יאנוש עצמו זה השפיע מאוד לא
טוב. מרוב קינאה הצהיב לגמרי, והוא
שוכב עם צהבת קשה בבית־החולים הדסה.

עמוד 34

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1673 - 24 בספטמבר 1969 - עמוד 34 | | ס ר טי ה שנ ה \ (המשך מעמוד )27 היו גם במאים שעסקו בבריחה אל העל־מציאותי, המוזר. רומן פולנסקי לפת את הצופה בבטנו, חנק אותו בגרונו והימם אותו, עת הכניסו

| ס ר טי ה שנ ה \
(המשך מעמוד )27

היו גם במאים שעסקו בבריחה אל העל־מציאותי,
המוזר. רומן פולנסקי לפת את
הצופה בבטנו, חנק אותו בגרונו והימם
אותו, עת הכניסו לאווירה נוראה של מתח
ובלהות, שבה המציאות חולה להיות מציאות,
והעל־מציאות הפכה איומה ואמיתית.
היה זה בתינוקה של רוזמארי, סיפור
על אשה היולדת בן לשטן.
בריחות דומות ביצע גם ג׳וזף לוזי, בשני
כשלונות שלו שראינו השנה. האחד
כדם, בו מגלם ריצ׳ארד ברטון בצורה
מרשימה דמות של פירחח נודד, קצת משורר
וקצת סתם גבר חביב, המסמל את המוות.
הוא בא לבקר נשים מזדקנות לפני
מותן, ומסתובב באי הפרטי של אלמנה
עשירה (אליזבט טיילור) ,כשהוא מזכיר לה
בנוכחותו את הקץ הקרב. התמונות ־,אופ
ייניות
והאווירה הכבדה, הנוראה, שלוזי כה
מומחה להן, לא הצילו את הסרט מהדיאלוגים
המגוחכים, מהפילוסופיה הדלה, מדמותה
הנדושה של האשה המזדקנת, המופיעה
בכל מחזותיו של טנסי ויליאמס, ימ־אליזבט
טיילור. אותו הדבר אמור גם לגבי
כשלונו השני, טכס סודי.

נון־סטופ
רקומרן סנס

* דודי הבמאים של השנים הקודמות
היו השנה עייפים ומחפשים. אפילו ברגמן,
בשני סרטיו האחרונים, שעת הזא־ב״ם
ופרסונה, חזר על נושאיו הקודמים
שוב ושוב, בצורה כבדה ומעייפת.
הקולנוע החדש, לעומת זה, השתולל השנה,
הביע דברים חדשים בדרכים חדשות.

שמץ מזה ניתן היה לראות בהצולדת
הצהובה, בה הגיעה לשיאה מסורת ההומור
האנגלי שיצר קארול לואיס. סרט
תמים, מלא חוכמה, על ארבעת החיפושיות
המצויירות, היוצאות להציל את ממלכת
היופי והאהבה מידי אגרופי־הברזל של הרשעים
— שילוב נפלא של פנטאזיה, הומור,
צורות ונודסנם מלא סנס.
סרט כזה, ואחרים דומים לו, שלא הגיעו
ארצה, לצד הספרות המגיעה אלינו מצרפת
המהפכנית ומן השמאל האמריקאי החדש
— מעוררים מחשבות בדבר הקשר שבין
אמנות הסמלים הפשוטה הזאת, הספרות
המגמתית, והפוליטיקה הפשטנית של
הדור החדש, שבה הכל ברור וחלק: יש
טוב ויש רע. יש שמאל מתקדם ובורגנות
ריאקציונית. יש חזקים וחלשים, יש ערבים
ויש יהודים. ובאמצע אין שום דבר. הכל

פשוט, ומלחמת הטוב ברע הופכת להיות
הדבר הקל ביותר והפחות צודק שיכיל
להיות.

יפים מבחוץ,
סוטים מבפנים
ך* עולם שבחוץ מלא היום סרטים פון
1ליטיים. רק אחד מהם הגיע אלינו׳ זה
של מארקו באלוצי, הנקרא במקורו סין
קרובה, ובעברית -ארבע זוויות ל*
מישוליט. זוהי סאטירה פוליטית־חברתית
מזהירה על החברה המערבית, תיאור מדכא
של כוחות המחר שבה, השמאל החדש שהתנוון
עוד בטרם נולד, וסין העומדת בצד
ומצפה בסבלנות.
הסרט סיים בקושי את שבועו הראשון
בקולנוע גת בתל־אביב — וירד. כאמור,

תפשת
את היגואר
בי שראל
״ • גו א ד ״ א מי ת מו ק ם מקוד •
הי חי די בישדאלהמיוצרבהסבם דע
ע ז 16ו ח 0ה ו $ 0 1 0

עמוד 35

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1673 - 24 בספטמבר 1969 - עמוד 35 | הבעיות, המעסיקות היום את העולם המערבי רחוקות מאיתנו אי אלו שנות־אור. לכן -אין גם פלא שהסרטים הטובים של השנה היו דווקא סרטים ישנים, שהגיעו ארצה בהקרנה ראשונה או

הבעיות, המעסיקות היום את העולם המערבי
רחוקות מאיתנו אי אלו שנות־אור.
לכן -אין גם פלא שהסרטים הטובים של
השנה היו דווקא סרטים ישנים, שהגיעו
ארצה בהקרנה ראשונה או חוורת. למשל:
יומנה של חדרנית, המתאר את החברה
הכפרית השלווה בשנות העשרים. סרט
,זה יהיה אקטואלי לבל חברה, כל שנה, כל
עוד ימשיכו להתקיים מוסדות כמו הבורגנות,
הצבא, הדת, כללי המוסר הבלתי־מוסריים
שלהם. בגאונות והומור ריכז בו־נואל
בסרט זד, את נציגיה של החברה הזאת,
הראה,אותם כפי שהם מופיעים כלפי
חוץ: יפים, מסודרים ושומרי־חוק — וכפי
שד,ם נראים כלפי פנים: מסולפים, אכולי־סטיות,
חוסים בצל החוק והמוסר, הנותנים
להם הגנה ושקט נפשי ומצפון נקי. זהו
סרט מצויין, משום שנציגי החברה המופיעים
בו, לא חדלו אף לרגע להיות גם
נציגי המין האנושי, ככל אחד מ־איתנו,
וכן משום שבונואל טיפל בהם
ברכות אנושית ובאכזריות של
מבקר גדול.

ישראלי. בעיקר נעשו סרטים על־ידי צעירים,
שירשו בעתיד את הקולנוע הישן. סרטים
קצרים כמו לאט יותר של אברהם הפגר,
ותרזה של יגאל בורשטיין. או השמדה
של יהודה (ג׳אד) נאמן ומיקרה
איטה של ז׳ק קטמור.
חוץ מסרטי מין וסרטים ישראליים, בלטו
בקולנוע הרע של השנה הקומדיות. ההומור
החדש בקולנוע, שמעט ממנו, כאמור,
אפשר היה לראות בהצוללת הצהובה,
עוד לא הגיע אלינו. ואילו ההומור הישן,
שפרח בשעתו בקומדיות מין ואהבה איטלקיות,
בצרפתיות עם לואי דה פינס, וב־אמריקאיות
על נשואין — מוצה כבר עד
תום בשנים הקודמות.
בעיקר היו מרגיזות, מתמשכות ומשעממות
הקומדיות של פיטר סלרס, שהתיימרו
לא רק להצחיק, אלא גם לתאר את החיים
המודרניים, לא הצליחו לא בזה ולא

סילוף והרס
החיים היפים

וד פרט גדול, שהגיע ארצה
^ באיחור, היה מכוי סתום של
רומן פולנסקי, בו מציץ האמן הרגיש
אל תוך חייהם ויחסיהם ההדדיים
של שלושה אנשים, ומצליח
להפשיט אותם מן הערכים האידיאולוגיים
והרגשיים, כגון אהבה, כבוד,
רומנטיקה ואמונה, שכאילו מילאו

אותם.
כן הצליחו מאוד השנה סרטים
ישנים כמו מיש ח קיזם אסורים,

האדם השקט והכנופייה, של

גודאר. הצליח גם הסרט המצויין
רככות נשמרות היטב, שלמרות
שאינו ישן, עוסק בבעיות
שאינן חדשות. זוהי אידיליה שקטה,
המתארת את חייהם של שומרי־רב־בות
שלווים על בעיותיהם האנושיות
הקטנות והיפות, כשהמלחמה
הגדולה ברקע מסלפת את החיים הטבעיים
הללו והורסת אותם.
יוצא דופן מכל אלה היה הסרט
מארה פאר, הצגה שהפכה סרט
גאוני ומקורי, בו קורמות עור
וגידים אידיאולוגיות שונות, מהפכניות, והופכות
חלק מן הדמויות החיות אותן׳ הדוניזם
הסוטה של המרקיז דה*סאד נאבק
שם עם האידיאליזם המהפכני וההרסני של
מארה, בתוך הצגה אותה מבצעים משוגעים
בבית־משוגעים, כשהשיגעון נותן משמעות
מיוחדת לדברים שהם אומרים בתור דמויות
מן ההצגה.

פורנוגראפיה,
חלאה, ליבלוך
* וסף לדכרים החשובים הללו עסק ה)
.קולנוע של השנה גם בעירום, מין וסטיות.
אולם הקהל, שעייף כבר מהדברים
הללו, הוכיח למפיצים שכדאי להם להתחיל
לחפש הצלחה במקומות אחרים.
טרז ואיזאכל, שהבטיח לקהל הנאה
מיחסים לסביים מגרים, ירד לאחר זמן
קצר. גם הלילה החם כיותר — סרט
שמטרתו היחידה היחד, להראות את גופן
של שתי בחורות, ומה הן עושות בו —
לא החזיק מעמד זמן רב ביותר. סרט אחר,
שוודיה -גיהינום או גן־עדן, שנעזר
בטון צדקני ומוסרי בדי להראות
מלוא הסל פורנוגראפיה, חלאה, וליכלוך,
זכה בערך לאותה ההצלחה. העירום כבר
לא מעניין, וסצינות אהבה אפשר לראות
בכל סרט רגיל — למה אם כן ללכת לשם
כך לסרט מיוחד, שאין בו שום דבר חוץ
מזה?
זוועות גדולות יותר ממין וליכלוך אפשר
היה לראות בסרט הישראלי. קרבות
הטנקים, למשל, בחמישה ימים כסיני,
וכל השאר שקרה שם, היו לא פחות
מבחילים מסרט פורנוגראפי. מה ההבדל
אם מנסים לגרות, בדרכים זולות, יצרים
מיניים או אחרים?
להט כמים, לעומת זאת, לא היה
אפילו נסיון לגירוי יצרים. היה זה סתם
תוצר־נפל של אדם שצריך היה לעסוק ב־מיקצוע
אחר. כנ״ל גם לגבי חלומות,
הזיותיו המשעממות של אדם שלא התבגר,
על העולם, בנוסח, מדוע הוא כמו שהוא
ולא כפי שצריך היה להיות.
גם סרטים טובים נעשו בארץ. כמו
מצור, שבויים אומנם על-ידי במאי לא

רוצה ללבוש את כתר ״מלכת המים״
בטקם כלולותיך?

הלית(מימין) ב״מקוה אשה״
בזה — כגון המפיכה המשגעת ואני
אוהב אותה, אלים כ. טוקלאם.
אבל נראה שהסרט הגרוע ביותר של השנה
היה דווקא סרוונטם, שמכל הנושאים
שבעולם, בחר דווקא בסיפור חייו של
אחד גאוני כל הדורות, כדי להפכו למלל
מטופש.
היסטריה מורטת־עצבים

** ה שלא קשה היה למצוא בקול־נוע
של תשכ״ט, זה שחקנים. בדומה
לצילומים ושאר ההישגים הטכניים, בך גס
עמד המישחק על רמה גבוהה.
השחקנית הטובה ביותר של השנה היתד,
מן הסתם שירלי נייט, שעשתה מן
המחזה הרכבת התחתית סרט מצויין, בהצי
ליחה לדחוק לתוך המיני ההדוקה שלה
את כל האלימות, השינאה הגזעית וה־טירוף־המיני
האמריקאיים, דחסה לתוך הסרט
— הדן בשינאה בין לבנים ושחורים
בארצות־הברית — את ההיסטריה מורטת־העצבים
שהיתר, דרושה כדי להופכו לסרט
מלא־כוח.
משמעות עמוקה דומה הצליחה גלנדה
ג׳קפץ לתת לדמות המטורפת המבצעת
את תפקיד שרלוט קורדה ורוצחת את
מארה, במחזה מארה סאד.
והיו עוד, החל מהכוכבות הגדולות כמו

ג׳ולי אנדריום (כוכב) ,כרכרה
סטרייסנד (מצחיקעת) ,ג׳ולי כריסטי
(פם ו5יה) וכלה בידועות פחות כמו אלי

זכט וינר (השבוייה, מזל טוב) ,ז׳נכייכ
וויט גג׳והנה) ,לכנה פינקלשטיין

(מרגו שלי) ,ועוד.
המין הגברי בלט קצת פחות. לצד השחקנים
הישנים והידועים כמו ריצ׳ארד
כרטון, ז׳אן לואי טרינטיניאן ואפילו
יהורם גאון (מצור) ,בלטה השנה
תגלית חדשה, כמעט בודדה — צ׳ארלס
כרונסון, שמילא בשנים הקודמות רק
תפקידי מישנה, התגלה השנה כשחקן מצויץ
בשלום לידיד.
נוסף לו התגלה רק ילד קטן, ג׳כ
ווילד, בתפקיד מישנה באוליבר, שם רקד,
שר, שיחק וגנב את ההצגה. אם ימשיך
כך, עוד נשמע עליו רבות.

רחל ואליי גרא שעיצבו את הכתרים ל״מלכת המים״
וסגניותיה מוכנים להשאיל אותם להזדמנויות החגיגיות
של חייך.
נא לפנות: תכשיטי גרא, רח׳ פ־נסקר 66ת״א, מול קולנוע, תל

־אביב״.4—7 ,9—1 .
יפו העתיקה ע״י מועדון
9—12 ,9—2חצות.

עומר כייאם,

טל ,822500 .בין השעות

עמוד 36

פתח כ-PDF פתח כתמונההעולם הזה - גליון 1673 - 24 בספטמבר 1969 - עמוד 36 |

חזרה לתחילת העמוד