גליון 1674 מתאריך 1 באוקטובר 1969

רי הכתב, תצטרך כנראה לישכת העית
נות הממשלתית להחזיר לו את תעודל
הכתב שלו ולחדש את שיתוך־הפעולה עיכן

כפר הנופש הצרפתי
באכזיב— הסוף?

ה ף הכנסת השביעית
תכהו חמש שנים?

ייתכן שככר כשנה הכאה יסולק כפר
הנופש הצרפתי טל מועדון הים־התיכון ממקומו
שכחוך אכזיב.
מנהלי מועדון הים־התיכון נתקלים בקשיים בקשר
להארכת חוזה חכירת המקום. ,נוכח רצונה של המועצה
האיזורית להשתלט על המקום. אם אומנם ייאלצו
הצרפתים, שהקימו במקום אחת מפינות־הנופש המטופחות
ביותר בישראל, להסתלק משם, הם עלולים שלא
להקים עוד כפרי־נופש של מועדונם בישראל.

מסתמנת נטייה כקרב המפלגות הגדולות
להאריך את תקופת כהונתה של הכנסת
לחמש שנים כמקום ארבע, כדומה למשך
כהונתו של נשיא המדינה, ככר מתקופת
כהונתה של הכנסת השביעית.

יבוטלו הסנקציות נגד
כתב סי.בי.אס. בירושלים

הסדר זה נועד להפריד להבא בין הבחירות לכנסת
לבין הבחירות להסתדרות והבחירות המוניציפאליות.
ראשי המערך וגח״ל גם יחד הגיעו כנראה למסקנה. כי
צמידות הבחירות מזיקה בעיקר למפלגותיהם וגורמת
לביזבוז כספים ולעייפות הבוחרים.

הסנקציות שננקטו נגד כתב תחנת הטלוויזיה האמריקאית
סרבי-אס. בירושלים, בעיקבות הפרתו את חוקי
הצנזורה הישראלית, יבוטלו כנראה בעתיד הקרוב.
מהכתב, שהיה הראשון שהעביר טלפונית את הידיעה
על פשיטת צה״ל בחוף סואץ לחו״ל, וגרם לכך שהידיעה
נפוצה בעולם בעוד הכוח הפושט נמצא בעיצומו
של המיבצע, נשללה תעודת העיתונאי ונמנע ממנו
שיתוף־פעולה מצד השילטונות הישראליים.

מי יהיה המזכ׳׳ל הבא
של מע״י >
מסתמנת כבר התחלת המירוץ לתפקיד המזכיר -כללי
של מע״י, אשר יתפנה אחרי הבחירות.

הכתב עצמו טען כי קיכל את האינפורמציה
ואת הרשות להעבירה ממקור רשמי.
כעיקכות ידיעה זו, וכעיקכות לחץ ראשי
תחנת ה״ם י.כי.אם.״ ,שהתייצבו מאחו
מושבות
של?!ארוואנים
יוקמו בדרום
חידושים בנוף התיירות הישראלי עשויים להתחולי
כבר בחודשים הקרובים, כאשר תושלם הקמתן של שת
מושבות קארוואנים בדרום הרחוק. הקארוואן -ן
דר־נע בעברית — הוא קרון מגורים הנגרר על־יד
מכונית, המקובל מאוד כאמצעי תיירות בעיקר באירו־פה.
לאחרונה אושרו הקמתן של שתי מושבות, כהן!1
יותקנו עשרות קרונות כאלה כחדרי מגורים זולינל 1 לתיירים.

מושכת קרונות אחת כזאת תוקם על הדך:
האגם המלאכותי שכמיפרץ אילת, ומושכה!
•טנייה תוקם כשאדם א־שייך• .טתי המוש:
כות יהיו כבעלות פרטית, ומפעיליהן יפעילו
אותן ככתי־מלון זעירים לכל דכר.

אגודת העיתונאים והפנסיה תגובתה הרשמית של מזכירות ועד אגודת העיתונאים
בתל־אביב, לידיעה שפורסמה כשבוע שעבר
הזה )׳1673 בדבר הקצאת 100 אלף ל״י פיצויים למזכיר
האגודה משר, רון:
״ידיעה זו משוללת כל יסוד. לכשיהליט לפרוש, יקבל
מר משה רון את הפיצויים הנהוגים לגבי עובדים בכירים
במוסדות ציבוריים, לרבות עיתינים בישראל.״ ׳
עד אז ימשיך רון — האיש, שלמעשה עיצב את
דמותה וממדיה הנוכחיים של אגודת העיתונאים —
לכהן בתפקידו.

אחת האפשרויות הנלקחות כחשכון, כ*
מיקרה שפינחס ספיר יחזור לכהן כשר*
האוצר, או כשר כפיר הממונה על ענייני
הכלכלה: תפקיד המזכ״ל יימסר לשר־האד
צר הנוכחי, זאב שרך, שהוא גס איש־אימד
נה המקורב כיותר של גולדה מאיר.
מועמד אחר, המוזכר בצמרת מע״י: ח״כ חיים צדוק.

צפויות התפטרויות
מרשימות המועמדים לכנסת הגשת רשימות המועמדים של המפלגות לבחירות
לכנסת השביעית לא סיימה את המיקוח הרעשני, שקדם
להרכבת רשימות המועמדים במיספר מפלגות.

נראה שלפהות כשתי רשימות יהיו עוד
התפטרויות של אישים, שנתנו את הסכמתם
להופיע כרשימות ויחזרו כהם. ההתפטרויות
יהיו כעיקר של אנשים שהוצכו
כמקומות כלתי ריאליים.

״א\זרי\\2ז גזוצאגז זזן בנועי״...

(השלם

השנת 1970
והוי החדשות :

המכוניות החדשות של אלפא רומיאו.

לכל אחת ואחת יופי משגע; תאוצה של
מכונית-מירוץ גם למכונית -המירוץ
שבסידרה וגם למכוניות המשפחתיות;
מכנה מפתיע ביציבותו; מעצורי דיסק

מוגברים וכל הפרטים הקטנים מטופחים
במיטב המסורת האכסכלוסיבית של
אלפא רומיאו.

תנאי תשלום נוחים:
מחצית המחיר בתשלומים לשנתיים.

אלפא וומיאו
המכונית לאנשים שאוהבים מכוניות בוא וראה. בוא ועשה סיבוב.
״׳קפדיש׳ ,תל־אביב בי ת -הדר
חיפה, דרך העצמאות 98
פרס1ם א. גלבל 1ם /ד 1ד טרטקובר

סודהחצוחח

עד ט?ן פ וריח — אץ להתווכח.
אך לפעמים יש טעם להתווכח על הריח, ויש ריח למתווכחים על
הטעם.
זה נוגע גם לספרו של אורי אבנרי, מלחמת היום השביעי.
העיתונות הישראלית אינה ממהרת לפרסם ביקורות על ספר זה.
אמנם זכה לביקורות גטיימס הניו־יורקי ובטיימס הלונדוני, הוזכר
בעיתוני מוסקבה וקאהיר, הביא לתגובות מצד כמד, מגדולי ההיסטוריונים
בעולם. אבל אצלנו, בארץ, האנשים זהירים יותר. רק
רוברט וולטש, הוגה־הדיעות הוותיק הכותב בהארץ, וסילבי קשת,
העיתונאית השנונה הכותבת באותו עיתון, כתבו על הספר. אגב,
שניהם בחיוב רב.
אך הנה, סוף סוף, נעור למרחב, אחד מעיתוני המימסד, והקדיש
לספר ביקורת ארוכה וממצה.

^ ״ש טעם ונגס...״

מה כותב למרחב?
״שיטתיות מדהימה קביעות מו פ ר כו ת מגו חן״ .אך בעיקר
:״הנופר דוחה ב סי מונו מחשבה עצמית מגוחכת״.
מדוע? מפני שהמחבר כותב על עצמו. זוהי טענה כבדת־מישקל
— אם אין לוקחים בחשבון כי הספר כתוב בסיגנון אוטוביוגרפי.
היינו נכנעים לאנינות־הסעם של למרחב ומכירים בו כשופט
עליון בענייני טעם וסימון — לולא הופיע השבוע עיתון לא נחות
חשוב ממנו, ואומר את ההיפך.
נובל אובסרבטר הוא השבועון המכובד ביותר בחוגים האינטלקטואליים
בצרפת — ואולי באירופה כולה. בשביל אינטלקטואלים
ואניני־טעם, אין שופט מוסמך ממנו.
והנה בא שבועון זה דווקא ומתחיל לפרסם סידרה של פרקים

להצלחה הרבה סודות,
אבל סוד ההצלחה שלי
הוא:
הריח הנעים
המלווה אותי במשך שעות,
הניחוח המפתה כל גבר
ניחוחו של לימור

הכותרת כ,,נובל אובסרכטר״
מתוך ספרו של אבנרי. יותר מזה: הוא ראה בכך חשיבות כה רבה,
שציין זאת על השער שלו, והכתיר את הפרק הראשון בתואר
״מיסמך השבוע״.
איזה פרק? כמה מוזר: דווקא הפרק האוטו־ביוגרפי, בו מתאר
אבנרי את תולדות חייו (ושהועתק גם בהעולם הזה).

^ .״ציוה שר שרום״
כהקדמה שלו כותב העיתון:
״המיסמך שאנו מתחילים בפירסומו לקוח מספר הצריך לעניין
את כל העולם, ולא רק את המיזרח התיכון. ברגע שבו מצפים הכל
למלחמה חדשה בין ישראל וארצות־ערב, העלולה לפרוץ בכל רגע,
מהווה ספר זה יצירה של שלום.
״המחבר, אורי אבנרי, הוא עדיין אדם צעיר. כעורך שבועון בעל
תפוצה רבה וכחבר הכנסת, יצא לו שם של קול קורא במידבר.
אין הוא אוהב כשאומרים עליו שהוא, איש השמאל׳ .אין הוא גם
אוהב שמישהו מטיל ספק בשורשיו העמוקים בארץ־ישראל, ובהחלטתו
להגן על המדינה העברית. אולם הוא אנטי־קונפורמיסט.
״הוא שונא בלהט כל קולוניאליזם, ולכן גם כל סיפוח. הוא רכש
לו אהדה רבה בקרב הערבים ובקרב האינטליגנציה היהודית בישראל•
הוא מציג תוכנית שיש בה, לדעתו, למנוע מלחמה ולבנות
ברית יהודית—ערבית בת־קיימא .״מן הראוי הוא שקולו יישמע.״

באיכות צרפתית מעולה

;מנשיו׳ זו םתבת חיוי הפתעה! למלונות וקיבוצים
מערכות הגברה
למיקרופונים,
מוסיקת־רקע
וכר.
ללחקות ציוד שירה
ונגינה

פג קס סמ ת״א

לנאצים ואנטי״נאצים
אגב, או לי כ אן המקום לעמוד על הדיווח הסלקטיבי השורר
בעיתונות הישראלית בכל הנוגע לנו.
הנה פירסם מעריב, בהבלטה מירבית, בתוך מיסגרת מיוחדת, את
הסיפור כי עיתון גרמני ניאו־נאצי — דויטשה זולדאטן צייטונג —
המליץ על ספרו של אבנרי, יחד עם ספרים על היטלר.
באמת מדהים. אבל מעריב שכח לספר (ואולי גם לא ידע) כי
אותו עיתון נתעב המליץ גם על ספר של דויד בן־גוריון, ועל
ספרו של הפרשן האמריקאי וייס על בחירת הנשיא קנדי.
על כל פנים — ההמלצה הנאצית באה כמה ימים לפני המלצת
נובל אובסרבטר שהוא, במיקרה, עיתון של השמאל האינטלקטואלי
הקלאסי. כמה עיתוני ישראל דיווחו על כך שעיתון זה מצא לנכון
להעתיק את ספרו של אבנרי? וכמה הודיעו, בשעתו, כי דר שפיגל,
הגרמני, שהוא ההיפך מניאו־נאצי, הקדיש לספרו של אבנרי שמונה
מגליונותיו, והביא את תוכנו למיליוני בתים?
כמה עיתונים הודיע כי ספר זה הופיע באחת ההוצאות החשובות
ביותר בצרפת, שבועות מעטים אחרי שהופיע באחת
משלוש ההוצאות הגדולות ביותר בגרמניה?
אני כשלעצמי הייתי מציע לך לוותר על כל חוות־ז-יי*

מכתבים

שגרירות גרמניה מציגה

1ר8י -
איש־־המצולות

בהמשך להצלחה הגדולה של שבוע הסר ט הגרמני, שני סר טי ם נוספים
שזכו לפרסום בינלאומי של ב מאים צעירים של הגל החדש

הכתבה על רב־סרן רפי מילוא, איש הקומנדו
הימי (העולם הזה ,)1673 גרמה אצלי
לשתי תגובות.
הראשונה היתד, אינסטינקטיבית — השתתפות
בצער המשפחה,
וצער אישי עמוק
על בחור נפלא
כזה שהלך. אמנם
לא פגשתיו מעולם,
אך בעיקבות הסיפור
חשתי שאני מכירו,
ועוד איך.
התגובה השנייה היחד,
הרגשת תיסכול
וזעם: כיצד זה אנו
מרשים שיימשך מצב
בו הולכים בחורים
באלה י זה
אמנם לא הגיוני,
אני יודע: כל בחור שהולך, הוא הנפלא ביותר
לבני משפחתו. אבל הגיון לחוד, והרגשה
לחוד: לא עשינו דיינו לשלום ׳—
ובמידה זו, מוטלת אשמת מותו על כל
נעים כהן, חולון
אחד מאיתנו.

עונה אסורה לציד השועלים
בבימויו של

פטר שמוני

על מאבק התמיד של בני הדור הצעיר נגד ערכי אבותיהם ירושלים יטק״א
יום שלישי 7.10

תל־אביב
בית ציוני אמריקה
יום שני 13.10

בשעה 18.00ו־20.30

בשעה 1 18.30־21.00
חיפה יום ראשון 12.10
קולנוע שביט -כרמל
בשעה 18.00ו־20.30

11£<5£108£ 0 £ 8 0 8 1 0 8 1 1 8 £ 8 £1£111£8 11£££ז 1 1ג 1£ס 5

״ז ה דבר רגיל בין נאהבים

בבימויו של או ל רין שמוני ובכיכובם של ובמהו מיין ושילה דיריו
(,הרגום אנגלי בגוף הסרט)

חפיתרון
?ציונות
ירושלים ימק״יא
יום חמישי 9.10

תל־אכים
בית ציוני אמריקה
מוצ״ש 11.10
חיפה קולנוע שביט -כרמל
יום שני 13.10

בשעה 18.00ו־20.30

בשעה 18.30ו־21.00

בשעה 18.00ו־20.30

מכירת

אני תושב ארצות־הברית מגיל שלוש,
אולם מיום שאני זוכר, הולעטנו בבית
בציונות וחלוציות. משפחתי היתה חלוצית
מאז ומתמיד. סבי התיישב בקס־טינה
עוד במאה שעברה, אמי ודודי
נולדו שם, ואני עצמי נולדתי בירושלים
ב־ . 1934 אבי, שהוא אמריקאי, הביא את
אמי ואותי לארצות־הברית, ב־. 1937
לאורך השנים, השתעשעתי לא אחת
ברעיון העליה. ב־ 1965 שהיתי באילת
חצי שנה. רגשותי שם היו מעורבים.
הרגשתי עצמי בבית — אך חשתי יחד
עם זאת גם מחנק. התרועעתי עם מספר
ערבים צעירים — ערבים ״טובים״ ,נוצרים
ודרוזים — ורציתי מצד אחד להפוך
זאת לידידות הדוקה יותר, אך הרשיתי
לידידי היהודיים לשכנעני שלא
להדק ידידות זו. תיסכול ומחנק היו
מנת חלקי בשהותי בארץ.
בקיץ האחרון ערכתי ביקור באפריקה
— גם במדינות המוסלמיות שם. על
אף שלא הסתרתי את מוצאי הארץ־
ישראלי או את יהדותי, התייחסו אלי
מאדחי בשיא האדיבות. ייתכן שאין
מקום להוצאת מסקנות מנסיון בודד. אך
לגבי היה בזה משום תגלית. חווייה
זז היוותה לגבי את סופה של האמונה
העיוורת בציונות המסורתית.
כתוצאה, הייתי אומלל למדי. חשתי
עצמי כבוגד בגלל שחדלתי להאמין בתורה
שעל ברכיה התחנכתי כל ימי.
התחלתי להגן על הציונות בפני סשמי־ציה,
ועל נקודת־ההשקפה הערבית —
בפני משמיציה שלה. סבלתי מפיצול־אישיות
פוליטי. הסתירות הטרידו אותי.
לאחרונה נתן לי ידיד נוצרי את סיפרו
של אורי אבנרי ישראל ללא ציונים•.
בנשימה עצורה קראתי את הצעותיו לשלום
במרחב. ברצוני להודות לו על
גישתו האמיצה והחד־משמעית. היא עזרה
לי לפתור את הדילמה האישית שלי.
אני מסכים בכל לב לדעתו, כי רק
פדרציה שמית של ערבים ויהודים תביא
למרחב את השלום.

אורי שרמן,

מ ש סז

ז 2 £ 1א 0וו $ 0

הכרטיסים

החלה

ירושלים

תל־אכים

חיפה

כר׳נא — יח׳ הרברם 130 יא׳1 5

•אוניין״ — דיזנגוף 118

קופת מכבי — הרצל 20
גרבר — הנשיא 129

סך פרנציסקו

* השם האנגלי של מלחמת היום ה

שביעי.

׳ ₪,זכור או!
ישראל השנייה
אל ישכיח מחול־השדים המתנהל עתה
סביב קולו של הבוחר, את המחדלים הקיימים
כמדינה והמזעזעים את יציבותה. למעלה
ממחצית בנינו המגינים על גבולות
המדינה, נמנים על ישראל השנייה, מקופחת
הסיכויים ושוות הסיכונים. הפער בינה לבין
(המשך בעמוד )6

חיק

הטבע -לפיקניק

מהו שיא הכיף בפיקניק יהמת האוכל, כמובן ! כאן הוא ה״אשף״...
זהו תפקיד המושך כל גבר ...העמידי לרשותו מכשירי ״פזגז״ הניידים ותתפעלי
ממעדני המלכים שהוא מכין ...בתיאבון !
לרשותכם: כירת שדה ...גריל שדה ...מנורת שדה ...דגמים שונים — כולם משוכללים,
נוחים בשמוש וחסכוניים ביותר ...שעות הפעלה מרובות...

•בולי לס מור !

מוזסהצוחח

מכתבים
עם נשיא גרמניה קיזינגר (העולס הזה
)1673 קוראים אנטה — ולדוגמנית הישראלית
שהשתתפה בפוטומונטז׳ים המפורסמים
שלכם קוראים אן. האם בזה מסתיים
כל הדמיון?
יוכל קרני, תל-אביב
• לבחינה מדוקדקת יותר, ראה תמונות
של אנטה ואן בפעולה.

(המשך מעמוד )5
ישראל של טובים ובני־טובים, הולך ומע־
׳מיקג
להלן מימצאים מחרידים על מצבה של
ישראל השנייה המבוססים על מחקרים ממלכתיים:

אלף משפחות מרובות ילדים מצויות
כיום במדינה 150 :אלף נפשות, ממשפחות
אלה, הסרות מיטה או מיזרון: אלפי נפשות
מתגוררות בצפיפות של 6—5נפשות ! תחרות
בחדר אחד: כ־ 92 אלף נשים לראשי משפהצילומים
חות
מרובות־ילדים אינן יכולות לצאת לעבוד
בגלל גודל המשפחה; קיימות משפחות״
אני שולח לכם תמונה, שאמנם לא צילמשהכנסתן
אינה עולה על — 50.לירות לתי
אותה אישית, אלא לקחתיה מעיתון־
חודש לכל נפש; כ־־/ס 50 מהנוער היהודי
חוץ, אך אני סבור שחבל להחמיצה. אני
בגילאי 17—14 לא למד בבתי־ספר על־יסו־דיים
— ורובו משתייך למשפחות מרובות־ילדים.
אחוז הסטודנטים מהמשפחות מרו״
בות־הילדים אינו נמצא בקו עלייה בעשור
האחרון — וזאת עקב התנאים הנ״ל.
בו בזמן תומכות המדינה והסוכנות היהודית
בסטודנטים יהודיים מהתפוצות, הלומדים
בארץ, בשיעור של ארבעת אלפים
לירות לשנה — עד לסיום לימודיהם האק־דמאיים.
וזאת — גם אם לא יתחייב להשתקע
בארץ, ואי־לכך לא יהיו חייבים בשרות
צבאי.
וי קטור (״;ועלם, אור־יהודת
1המגינים המפוקפקים
אני שולח לכם בזאת העתק מכתבי ששלחתי
להתאחדות בעלי־בתים בתל־אביב:
״קראתי בסיפרו של אמנון זיכרוני 1חול
( 119 עמודים )299—293 כי סיעת גח״ל והליברלים
הצביעו נגד הדיון בכנסת בנושא
תיקון חוק הגנת הדייר, שיפוץ בתים,
דיור להשכרה וכר. האם ידוע לכם על בך,
ומה מסקנתכם בקשר למפלגות אלו?״
מאיר בלומכרג, ראשון־לציוך

להצלחה הרבה סודות,
אבל סוד ההצלחה שלי
הוא:
הריח הנעים
המלווה אותי במשך שעות.
הניחוח המפתה כל גבר
ניחוחו של לימור

ו אחוות
הערומות

אינני יודע אם שמתם לב לכך, אבל לדוגמנית
הגרמניה המשתתפת בפוטומונטז׳

מציע את הכותרת מהמקור :״אין כמו כובע
לתת לגברת הרגשה שהיא לבושה כיאות.״
דויד
שרעכני, רמת־גן
• תמונת השבוע מזכה את חקורא שר־עבני
ב־— 10.ל״י.

! 1כחיגוות מוזרות
כמשרד־הרישוי ככירה

הסבון לרעננות העור

משרד־הרישוי בירושלים אינו מצטיין לאחרונה
בשמו הטוב. לא מזמן נתפס פקיד
בשם שמש כאשר עסק בשעותיו הנוספות
במתן רשיונות מוניות תמורת ״אגרה״ בסך
אלפי לירות. מר שמש נתפס ומשפטו מתנהל
עתה. חודשיים אחרי מיקרה זה נתפסו
שם שני בוחנים בקבלת שוחד. וברצוני
לשאול: מדוע קשה לעבור בחינות במשרד

מפעם לפעם פורצות במדינה סערות בקשי
לתוצאות של בחינות. באוניברסיטה,
למשל, נחשבות תוצאות בחינה כשואה אם
אחוז העוברים הוא כ־ .40 במשרד הרישיי
בירושלים, לעומת זאת, בבחינות האחרונות
למורי־נהיגה, מתוך 30 נבחנים שנגשו במועד
ראשון — עבר אחד. מתוך נבחני
מועד שני — 22 איש — עבר עוד אחד:
היה זה לא פחות ולא יותר מאשר כבוד
המנהל הכללי של משרד־התחבורה, מר יכין.
ברצוני לשאול )1 :מהם הקריטריונים
לפיהם קובע המשרד מי יכול להיות מורה־נהיגה?
)2מדוע לא פורסמו קריטריונים
אלה לפני הבחינה? החומר עליו נבחנים הוא
לכאורה פשוט. הוא כולל תקנות התעבורה,
פסיכולוגיה, תוכנית לימוד אחידה המקובלת
בבתי־הספר לנהיגה, ומכניקה. אין להניח
כי אחוז כה גבוה של נבחנים נכשל בהבנת
חומר כה פשוט.
מהי, אם כן, הסיבה?
איני יכול למסור את שמי, היות ובינתיים
הוזמנתי לבחינה נוספת.
נגחו, ירושלים

לחוו

באיכות צרפתית מעולה

״ ה עול ם הזה״ ,שבוע ון החד שו ת הי שרא לי *
המערכת והמינהלה: תל־אביב, רחוב קרליבך ,12 טלפון ,260134
תא־דואר • 136 מען מברקי: עולמסרס • בית־ופו; משה שהם
בע״מ, תל-אביב, רח, סין • 6גלויות: צינקוגרפיה כספי בע־מ •

תמונת השבוע

אן כפעולה

^ איים ב ל חי י ם צלכתכיט־־{
מתכקשים לנסח אותם כקצרה•
עדיפות תינתן למכתבים
קצרים.
זכות קדימה תינתן למסד
תכיהם של קוראים המצר*
פיס תצלומיהם למכתכים.

בעולם

ה עג קי ס
גל ח מו לשווא

מאבקם הממושך, שנמשך 19 חודש, של
שני ענקי־ההון היווניים, ארי אונאסים ר
סטאברום ניארקום — על השגת החוזה השמן
מממשלת יוון — נסתיים השבוע בקול
ענות חלושה. ממשלת הקולונלים בירן הבריזה
על ביטול המיכרז להקמת בתי הזיקוק
והקומפלקם התעשייתי הצמוד להם, הודיעה
כי תחפש פיתרונות אחרים.
מקורות מקורבים לחוגי השלטון ביוון
הסבירו את משמעות ההחלטה בכך, כי ה־קולונלים
פוחדים מיריבותו של איל־התון
אשר יפסיד במיכרז, מחפשים עתה פשרה
שתספק את השניים. למשל: פיצול בתי-
הזיקוק, שנועדו לייצר שבעה מיליון טין
דלק גולמי לשנה, לשת׳ יחידות נפרדות —
אחת לכל מיליונר.
מאחר שהרווחים הצפויים מבתי הזיקוק,
בעשר השנים הקרובות, הם 450מ׳ ליוו דולר,
נראה כי ניתן 7היה לספק את תיאדונם
של שני הלוויתנים כאחד.

ק 1ל 1מ בי ה
ת קו פ ת־ ה אבן
לא חלפה
בחלק הצפוני של יבשת אמריקה טסים
אנשים לירח ובחזרה, אך במרחק כמר, אלפי
קילומטרים משם, בחצי הדרומי של היבשת,
נתגלה לאחרונה שבט של אנשי
תקופת־האבן.
השבט הפרימיטיבי נתגלה בעובי הג׳ונג־לים
של קולומביה. צורת חייהם מלמדת כי
הם לא התפתחו מעבר לתקופת־האבן, והם
דוברים שפה לא ידועה לעולם התרבותי. ההשערה
היא שיילידים אלו הם שרידים של
שבט היורי, שהכל האמינו שהושמד כליל
כבר לפני כשישים שנה.
בל השבט באוהל אחד. השבט האבוד
נתגלה בעת חיפושים אחרי סוחר פרוות
בשם ג׳וליאן גיל, שאבד באיזור הביצות
והג׳ונגלים ליד גבול פרו—ברזיל, שם
עסק בציד יגוארים. גיל גילה במיקרה את
הכפר הנידח, בו חיו כ״ 20 איש באוהל ענק
יחיד דמוי קונוס. הוא שלח את אחד משני
מורי־הדרך שלו בחזרה לנקודת הישוב הקרובה
ביותר עם הודעה על תגליתו, ביקש
לשלוח אחריו משלחת הצלה אם לא יחזור
תוך חודשיים.
כשלא חזר, אירגן אחיו מישלחת, בהשתתפות
חיילי המאוינס של הצי הקולומביא־ני.
הם איתרו את הכפר — ונפלו ישר לתוך
תקופת־האבן: גרזנים עם ראשי אבן ופריטי
ציוד אחרים הוכיחו למדעני המשלחת כי
אנשי השבט נשארו בשלב התפתחותם מלפני
מאות אלפי שנים. הנסיונות ליצור איתם
קשר דיבור ולגלות את גיל עלו בתוהו, מאחר
שלא ניתן היה להבין את שפתם .״חוששני
שנכונה להם הפתעה כאשר יבואו במגע
עם העולם החיצוני,״ קבע, בהבעה
חתומה, האחראי על המשלחת בפני עיתונאים.

חדשה נולדה באנגליה
כדי ללחום בהיפ״ז השלווים :

הבועטים
ךתחדשה נולדה בחודשים האחרונים
^ באנגליה: הבועטים, או בשמם המקורי:
הקרחים. כאילו לא היה למשטרת אנגליה
מספיק כאב־ראש בגלל הטדי־בוי׳ס, הסו־דרניס,
הרוקר׳ים, הביטניקים, ההיפ״ז, נזל־אכי־הגיהנום
רחוב־האופנועים וחבושי־־הקס־דות
— נוספו עתה גם אלה לצרותיהם.
הבועטים הם פלג מהנוער האנגלי, שהוא
ההיפר הגמור מההיפי׳ז וילדי הפרחים. ואכן,
מטרתם המוצהרת היא ללחום בהם —
בין אחרים. הקרחת היא סימלם המסחרי,
ונישקם החביב הוא נעליהם הגבוהות בעלות
הקצוות מדופנות־הפלדה, בהן הם אוהבים
במיוחד לבעוט בראשיהם של החיפי׳ז ושאר
מתנגדיהם.
הבועטים הם המשכו של תהליך שעליו
ניבאו הפסיכולוגים עוד כשהתחיל: התגבשות
הנוער לקבוצות מוגדרות נפרדות, בעלות
סימני־זיהוי חיצוניים אופייניים, כאחת
מצורות הביטוי להתנגדותם למימסד — ואלו
לאלו.
השעירים, כך קוראים הבועטים בבוז ל־היפי׳ז
או, הפרעושים הבטלנים הללו מארוס׳
,על־שם פסל ארוס בכיכר פיקדילי
בלונדון, סביבו נוהגים ההיפי׳ז להתאסף.

האיומיבמש לי טי ם

סדר

ף נו ^ רבאנגליה עולם שלם בפני עצי
/מו, בו הם חיים ופועלים בנפרד מעולם
הבוגרים. לאחרונה אירעה בעולם זה חווייד,
ממדרגה ראשונה. היה זה קונצרט מוזיקת־פופ
שנערך בהייד־פארק בתחילת יולי, ב
טדייבוי

מוד

גרמניה

ליטר,
כי האדם האחר הוא אותו אדם. השלטונות
המשפטיים במערב גרמניה, שבשתי
חקירות קודמות קבעו כי דפרגר אשם
בהריגה בלבד, פשע שעליו חלה ההתיישנות,
נאלצו לפתוח עתה בחקירה שלישית.

הבישוף הגרמני מתיאס דפרגר, שהואשם
ברצח 17 בני־ערובה, אזרחים איטלקיים —
גברים, נשים וילדים — בעת מלחמת העולם
השנייה — יחדל מלשמש בתפקידו כל זמן
שתימשך החקירה החדשה שנפתחה נגדו זה
עתה בפרשה.
הבוס של דפרגר, הארכי־בישוף דפנר, הכריז
כי הבישוף דפרגר יועסק כל משך החקירה
בתפקידי מינהלה בלבד. אמר דפנר:
״לאור ההתקפות הבלתי פוסקות על תוצאות
החקירה הקודמת, נראה לכנסיה כי
חקירה חדשה רק תעזור להבהרת הדברים.״
הכנסיה נככעת. היתה זו הודעת־כניעה
של ר,כנסיה הקתולית הכל־יכולה,
נוכח הזעם שעוררה התנהגותה בעולם. ב־עיקבות
הגילוי הראשון של השבועון הגרמני
דד ש פ יגל בדבר עברו של הבישוף, התייצבה
ד,כנסיה מאחוריו, טענה כי כיום הבישוף
הוא אדם אחר.
אולם דעת הקהל העולמית, מסתבר, הוד

^וראט־גאם הד רו מי ת!

הבישוף הדוצח
— ה טו ף?

ביצוע האבנים המתגלגלות, בהשתתפות כרבע
מיליון צעירים. בעיקבות קונצרט זה,
החמירו היחסים בין הקרחים להיפי׳ז. ה־קרחים
מאמינים כי ההיפי׳ז שכרו כסדרנים
את מלאכי־הגיהנום — אותו פלג נוער הרכוב
על אופנועים ומתלבש בחלקי לבוש
נאציים — כדי להוריד את ראשם של הקרחים.
ואכן, ההפתעה הגדולה של הקונצרט
הענק היתד, חוסר כל נזקים ברכוש או
בנפש. מלאכי־הגיהנום ניצבו כחומה, בקס־דותיהם
הנאציות, סביב הלהקה, אפילו פיקחו
אחר־כך על פעולות־הנקיון בשטח.
האמת היא שמלאכי־הגיהנוס האנגלים הי-
נם נמרים די שקטים יחסית לאחיהם ב־ארצות־הברית,
שם הם מהווים בעייה רצינית•
יחד עם זאת היתה זו הפתעה גמורה
לראות טיפוסים ביריוניים אלו, במעילי־ה־עור
שלהם, עוסקים בעבודה ממושטרת, לצד
החוק והסדר. לאחר המופע הודיעה המשטרה
שלא היא ביקשה את עזרתם, הקומוניסטים
הודיעו שהם נשכרו אכן על־ידי
מארגני המופע — בבחינת ״כדי לתפוס פורץ,
היעזר בפורץ״ — ואילו המלאכים שמרו
על שתיקה מוחלטת.
תהיה הסיבה אשר תהיה, הבועטים, שלא
הצליחו בגלל המלאכים לעשות שמות ב־
_מופע, כפי שתיכננו, מחפשים לנקום.

״הכומתות הי רו קו ת -
ה סי ר חון מתפ שט

משפטם של אנשי הכומתות הירוקות —

היחידה המיוחדת של צבא ארצות־הברית ב־ויאט־נאם
— הנאשמים ברצח אזרח ויאט־נאמי
ליד מיפקדתם, ביולי השנה — מבטיח
לההיפך לאחת הפרשיות המצחינות ביותר
של הפרשה המצחינה הנקראת מלחמת ויאט־נאם.
עורך־דינם
— האזרחי — של הנאשמים,
העומדים למשפט צבאי, הכריז השבוע ב־סייגון,
לשם הגיע מניו־יורק, כי יתבע לערוך
את המשפט בדלתיים פתוחות.
עורך־הדין, הנרי רוטבלט, הכריז גם כי
יזמן כעדים לא פחות ולא יותר מאשר את
סוכנות הביון המרכזית — ר,סי.אי.אי ,.סוכ
מכות
נגד שיעמום
ך בוע טי ם ״ ,בניגוד להיפי׳ז ולמלא(
) בים המלוכלכים, מקפידים על הופעה
נקייה ומסודרת. רק כאשר הם יוצאים ל
רול,

ביטניל!

אגדו
— מסע התקפת־זעם — הם לובשים
מדים: מכנסי ג׳ינם, כתפיות בצבע אדום
זועק, חולצות טי חסרות צווארון, ונעלים
גבוהות מסומרות, או רצוי אף מגסי קומנדו.
רובם ככולם באים ממשפחות פועלים
ורבים מהם נפלטו מהלימודים בצעירותם,
ואינם לא בושים ולא משוויצים בחוסר־הש־כלתם.
הם פשוט מואסים במשרותיהם העלובות
ובחיי־העוני שלהם .״החיים הם שיע־מום
אחד גדול בשבילנו,״ הסביר אחד מדם
בפשטות .״אז אנחנו יוצאים להתקפה והולכים
מכות, וזה כגוון ׳,׳ני קצת את השבוע.
אחרת אפשר הרי להשתגע.״
פסיכיאטר ידוע הסביר שניתן היד. לצפות
בדיוק להופעתם של הקרח ט על הבמה —
כתגובה לתרבות השלום והאהבה של ה־תהיפי׳ז.
ביחוד מרגיזה את הקרחים העובדה,
שההיפי׳ז אינם צריכים לעמול יימחיי־תם
כל היום, ומסרבים לשאת בעול הפרנסה
ובאחריות לטרדות היום־יום. הבועטים,
מסיבות שונות, אינם יכולים ללכת בדרכם,
נאלצים למשוך בתלם השיגרה
משום כך הם בועטים.

היפי

מלאד הגיהינום

נויות ביון אחרות, סודיות יותר׳ ואת מפקד
הכוחות האמריקאיים בויאט־נאם, הגנראל
קרייטון אברהמס. הוא הוסיף גם כי אם
יווכח שבית־הדין הצבאי־ לא יהווה מיסגרת
מתאימה להשגת משפט צדק לשולחיו, יתבע
את העברת המשפט לבית משפט אזרחי.
״חוקת ארצות־הברית קובעת,״ הכריז רוט־בלט
,״כי כאשר רשות השיפוט הצבאית
אינה מסוגלת לערוך משפט הוגן, היא מאבדת
את סמכויות השיפוט שלה.״
כאשר נשאל מדוע לדעתו הוגש בכלל
כתב אישום נגד שולחיו, שאחד מהם הוא
מפקד הכומתות הירוקות, אלוף־מישנה רו־ברט
ריהולט, השיב הסניגור:
״זה די ברור, לא? מישהו בצמרת הפיקוד
עשה טעות גסה, ועתה הם פוחדים להודות
בכך ומחפשים שעיר לעזאזל.״
הפרשות, מסתבר, חוזרות על עצמן —
אם בישראל, אם במקום אחר.

מה האדירה ביותר בעולם, עת נתפסה בשבי
צפון־קוריאה, הגיעה השבוע ספינת-
הריגול האלקטרונית פואבלו לסוף דרכה.
דובר הפנסאגון הודיע כי אנית־הריגול ושתי
אחיותיה, באנאר ופאלם־ביץ׳ ,עומדות
להיות מוצאות מהשירות, בגלל אי־כדאיותן
הכלכלית.
ממעמקי:הים וממרומי החלד. יחד
עם זאת הודיע הדובר שהצי נקט באמצעים
מתאימים כדי למלא את תפקידיהן של הספינות
באמצעים אחרים. בכך, הגיע הנשיא
ניקסון למסקנתו של הנשיא אייזד
האור, לפניו, שהחליט, לאחר פרשת מטוס
הריגול יד 2להיעזר בשיכלולים מדעיים
אחרים, במקום לעמוד שוב בפני הסכנה
של התנגשות פנים אל פנים עם הקומוניסטים.
פרשנים
טוענים כי את מקומן של ספינות
הריגול תתפוסנה מעתה צוללות מצויירות
במיתקנים אלקטרוניים, שלעומתם נראה ציוד
הפואבלו כמיושן.
בנוסף, כמובן, לחלליות הסובבות את כדור
הארץ ומשדרות ללא הרף מידע לבסיסן.

לאחר שהמיטה בושה לאומית על המעצ
(המש!
בעמוד )8

ארצות־הברית

ה״פואבלו״ —
קץ ה די ד

לאבא שלי יש ׳סימקה׳(מטנית>111 תסבמזנ 11ב)

לאבא שלי יש סימקה .1000 בעלי תחנות דלק אינם אוהבים אותה. בעלי מוסכים לא משתגעים אחריה.
פקידי האוצר אינם מאושרים שהיא נמכרת בכמויות כל כך גדולות. תשאלו מדועד פשוט מאד: יש
לה צריכת דלק קטנה מאד. למוסכים היא נזקקת רק לעתים רחוקות והוצאות הרישוי המוטלות עליה
הן מן הנמוכות ביותר. מי שנשאר מבסוט ממנה וצוחק על כל העולם -זה אבא שלי שקנה אותה.
ואם האבא שלי מבסוט ממנה. תהיו בטוחים שסימקה 1000 זה בומבה של מכונית.
תצוגה ו מכירה: משרד מכירות ראשי -חדאביב. דרך פתח־חקוה 4ל. טלפון • 34115 מכשירי תנועה בע־ם. חיפה. דרך העצמאות . 104
טל • 524775 .ירושלים. שיקביץ. שדי דוד המלך . 11 טל • 22460 .דמת־גן. לונסקי אח מרדכי. רח־ ארלחוחב . 12 טל• 727241 .
וחגיה. לוינקופף, רח הרצל .44 טל • 5307 .באר־שבע. ד .כרמלי. מוסך •באר־שבע• .דרך חברון. טל• 2021 .

דחף•סטוריו אור צילום איתמר

דגם 1970
סימקה 1000 נפח מנוע / 1 944א1
1118 סם־ק 11.4 :כ־ס 4 :דלתוח:
5מקומות ישיבה: אין צורך בסיכה
כלל: מעצורים הרראול״ם 4 :הלוכים
סינכרוניים 4 :קפיצים נפרדים: צמיגים
רדיאליים: מערכת חימום
ח ¥ 3 1 . £חו־ו 0
ח ש־ ד או

מכונית טובה מבית טוב
בית קרייזלר סימקה• מכשירי תנועה בע־מ

יל 1זה היה קורה באנגליה, זה היה נראה כך:
מ המלבה היתה מפרסמת, כיום הרביעי שעבר,
רשימה מיוחדת של תוארי-אצולה חדשים.
סר דויד הכהן היה זוכה, לכל ימי דייו (אך ללא זכות
הורשה) בתואר. לורד כרמל״ ,והיה נכנם אוטומטית לבית־הלורדים.

מרדכי נמיר היה זוכר בתואר ״וייקאונט יפו״ ,ויכנס
אף הוא לבית העליון.
ליידי דבורה היתה עולה לדרגת. דיים נצר״ ,חברה לכל
ימי חייה בבית הנ״ל.
אפילו שולמית אלוני היתד, זוכה בתואר ״אבירת המים-
דר הבריטי״ ,כאות הערכה על שרותיה לחבר־העמים, ולדויד
גולומב היה מוענק התואר ״סר״ יחד עם אות הבירית.
בבית־הלורדים היה לורד אבניאל מתתכח, בסימון רגוע
וטבול בחוש־הומור, עם לורד אזניה, מהמפלגה שממול,
על ענייני כלכלה. יחד היו מחליטים, אולי, לעכב לחצי
שנה הצעת־חוק שנתקבלה בחיפזון נלהב על־ידי יורשיהם
בביח־הנבחרים, כדי שאלה ישקלו אותה מחדש.

המודחים הם עסקנים. עסקנים, רק עסקנים, ושום דבר
לא מלבד עסקנים.

אין להם קיום עצמאי, שממנו באו ואליו הם
חוזרים.
אין להם תחביב. אין הם רוכבים על סוסים, ואינם משחקים
גולף. אין הם יכולים לשקוע, סוף־סוף, בחקירת חולדות
הצלבנים, כפי שייחלו כל השנים. אין הם חוזרים
לניהול אחוזתם, אותה נאלצו להזניח בגלל ישיבתם בפרלמנט.
לא, הם עסקנים, העסקן הוא אדם שתחביבו היחידי הוא
לשבת בישיבות מפלגתיות, לשמוע שוב ושוב את אותו
נאום אווילי, הגדוש מליצות נבובות, נישא בפי כסיל בעל•
אמביציות. העסקן מוצא אושר עילאי בעצם היותו נוכח
בטכס חשוב, משעמם עד להחריד, או בהלוזייה ממלכתית
של חבר שהצליח, זכרונו לברכה.
בשבילו, להיות חבר־כנסת פירושו סמל של מעמד, אות

כולם היו מרוצים. איש לא היה נפגע יותר
מדי. הבל היה נעשה בסיגנון של הדר.

בל זה לא קרה באנגליה. ואצלנו הכל נעשה בצורה
אחרת.

אך לגופו של עניין -האם אין הרבה הגיון
בעצם ההצעה שאישים ותיקים אלה יעברו מן
הכנסת לבית שני?

אחת קראה שהיא בין בעלי המקומות הריאליים, ואבן
נגולה מליבה. אבל מה זה מקום ריאלי? במשך היום שמעה
הבטחות. ואז, כשעלה המסו על הסצנה האחרונה, נסתבר
כי רימו אותה, הרדימו אותה, וכי עפה למטה־למטה

לדויד הכהן יש מה לומר על מדיניות־החוץ של ישראל
בדרום־מיזרח אסיה, דברים שכדאי להקשיב להם. מרדכי
נמיר היה ראש־עיר גרוע, אך בדיון על עניינים עירוניים
יש טעם בשמיעת דעתו, אחרי שישתחרר מן האינטרס של
בעל־חזקה. ד״ר אבניאל בענייני כלכלה, דבורה נצר בעניינים
סוציאליים — בהחלט יכול להיות ערך לחוות־דעתם,
בעת דיון בבעיות הגדולות, או בהצעות־חוק מסויימות,
בפורום של מוסד המתכנס כמה ימים בחודש, שיהיה בעל
סמכות מייעצת וערך חינוכי.

בפוך הוגשה הרשימה. נסתם הגולל. הם
מצאו את עצמם בחוץ.

עד אותו רגע ממש לא האמינו בזה. אך עכשיו זה היה
טופי לגמרי.
בחוץ. אחרי כמה שנים?

,בוודאי, זה נועד לפתור גם בעייה אנושית.
ומדוע לא?

היבן? מה זה בחוץ? מה עושים כחוץ?

הם התהלכו בצללים. אחדים התבדחו, וזה
היה פאתטי. אחרים לא הסתירו את כאבם.
אחדים לא העזו בלל לבוא, בי ידעו בי לא
יובלו להעמיד פנים.

כאב לי הלב לראותם. רבים מהם שנאו אותי, ולי אין כל
סיבה לחבבם. אני מתעב את הדיעות של כמה מהם, ואחדים
מהם החליפו עימי, מעל הדוכן, השמצות.

אף ביום חמישי זה יצא ליכי אליהם, אל

כולם•

בנפול אוייבך אל תשמח, וגם בהיכשל ידידך אל יגל ליבך.

ן• בול באן הקורא הספקני לומר: מד. כל האסון? וכי
7מישהו חייב להם כסאות לכל ימי החיים? ובכלל, מהו
ה״גליק״ הגדול לשבת בכנסת?

השואל כך אינו מכין את הכעייה האנושית.

ך סתבל נא מחדש בתיאור ההיתולי שבראש מאמר זה.
4האם הוא באמת כל־כך מצחיק?
איננו זקוקים לתוארי אצולה, לא של לורד כרמל ולא של
דוכס מרחביה. בוודאי שלא.

ביום הרביעי בבוקר עוד קיוו. אולי ככל
זאת. אולי כרגע האחרון. הנה, הרמז ההוא
כעיתון. או שמא צודק הפרשן הארור, ימח
שמו, בעיתון ה שני...

זה היה נורא.

וכך, כשהגיעה ההצעה להצבעה, לא תמך בה אף חבר-
כנסת אחד, מלבדי!
שלושים התומכים נעדרו מן האולם, כי לא העזו להפר
את המישמעת הסיעתית. הנוכחים הצביעו נגד, מרק״ח עד
הסיעות הדתיות הקיצוניות. גח״ל והמרכז החופשי נמנעו
— כביכול — אבל רק כדי שיוכלו לנאום ולהסביר מדוע
הם מתנגדים להצעה.

האמינו. קיוד. פיקפקו. שמעו ידיעה מעודדת. שמעו שמועד,
נוראה. ניסו לטלפן לפלוני, לרמוז לאלמוני, להשמיע
איומים פאתטיים באוזני פלמוני, להתרפס ולהתפלש כעפר
בפני ש ל מוני...

הישיבה האחרונה של הכנסת — אבל הראשונה מאז
נחרץ הדין הסופי. הם כבר ידעו שלעולם לא יהיו עוד
חברים בבית זה. שזה הסוף•
מובן, גם רבים מן האחרים אינם יכולים להיות בטוחים
שיחזרו. מי יודע מה יקבע הבוחר? אבל יש להם שאנס.
ואילו הם — תקחיתם נמוגה סופית.

ואז באה המהפכה הנגדית. הזקנים הם שניצחו
עליה. הם ראו בהצעתנו מזימה זדונית
לנשל אותם. הם רצו להיאחז בקרנות המזבח
של הכנסת.

נזכרתי בבל אלה, ושאלתי בקול רם, כסוך
הנאום: אילו היתה הצבעה זו נערכת עתה
עוד פעם, האם היו המצביעים נגדה אז מצביעים
נגדה היום?

במשך שלושה-ארכעה ימים הם פירפרו. התמרמרו.
התקוממו. הדליפו. קראו הדלפות נגדיות

המוח עוד לא תפס לגמרי את המצב החדש. ההלם מהמם.
אבל צריכים להתהלך כאילו לא קרה כלום. לצחוק. אפילו
אם החיוך הוא מעוות, וקול־הצחוק מצלצל כבכי. להוכיח
שלא איכפת. מה יש? יש חיים גם מחוץ לכנסת, חה־חה־חה.

^ איתי אותם למחרת היום, בישיבה האחרונה של
הכנסת השישית.

הצענו מעין. בית לורדים״ ,שאליו יעברו אוטומאטית
אישים מצטיינים בגמר כהונתם בבית־הנשיא, בבית־המשפט
העליון, במטכ״ל ובראשות עירייה, וכל חבר־כנסת שסיים
שתיים או שלוש תקופוח־כהונה.
זה היה צריך להיות מוסד מייעץ, הדן בבעיות הגדולות
של המדינה, בעל הסמכות לעכב זמנית הצעות־חוק של
הכנסת.
תחילה היה נדמה שיש סיכוי סביר שהצעה זו תתקבל.
אישים שונים במפלגות הוותיקות, ודווקא הפחות־קשישים,
תמכו בה. תמיכתם של כשלושים ח״כים היתד, מובטחת.

מדוע לא ננהיג, בחיים הציבוריים שלנו, מינימום של
הדר, של התחשבות אנושית פשוטה, של נוהלים תקינים?

תיד הכהן — \זאיע 1שהגדזז
של הצלחה. אפילו אם טרח לבוא לבניין הכנסת רק לעיתים
רחוקות, והתעניין בעבודתה המעשית אך מעט.

איש כזה -מה יעשה אחרי ההדחה?
ממרום מדומה זה — לאן הוא נופל?

לתוך האפס המוחלט. לתוך חיים ללא מעם,
תבלית ומוקד.

האם פלא הוא שהם קוראים לתהליך ההדחה. שפיכת
דם״ז
האם פלא הוא שעסקן ותיק כמו בכור שיטרית נפטר,
פשוטו כמשמעו, זמן קצר אחרי שסולק מן הממשלה?
שהרי סיבלות השר המודח נוראים שבעתיים מסיבלות
חבר־הכנסת המפוטר. השר היה נוכח בישיבות־ממשלה בהן
הוחלסו (או נדמה שהוחלטו) החלטות היסטוריות. הוא ידע
(או הישלה את עצמו) כי החלטותיו קובעות את גורל העם.

והנה, למחרת היום ממש, הוא יושכ-קרנות
בבית-קפה, או זקן המחפש מבטי-חמלה בעיני
יורשים שהתחנפו אליו עוד אתמול.

האם נצטרך לעבור שוב ושוב, פעת אחת
בארבע שנים, מין ״לילה של סכינים ארוכים״,
מין שחיטה כללית ומרחץ דמים?
האם שימחה סאדיסטית זו לאידם של הקשישים המודחים
אינה מעידה על פגם נפשי?

האם מה שאירע בשבוע שעבר הוא יותר
תרבותי מאשר מינהגם של האסקימוסים, ה משליכים
את זקניהם במקום מודח, למען יקפאו
מקור או ייאכלו על-ידי הדובים?

ני אומר דברים אלה דווקא מפני שאני קיצוני בקרי^
אתי לחילוסי־מישמרות.

החילופים שאירעו עתה ברשימות המפלגות,
מגה״ל ואגו״י עד ל״ע ורק״ח, הם אפסיים
לעומת השינויים הדרושים.

ך* אשר עמדתי באותו יום על דוכן־הנואמים והס־
^ תכלתי בפניהם של עסקנים נדונים אלה, לא •כולתי
שלא להיזכר בנאום קודם מצל אותו דוכן.

אם רוצים אנחנו בחילופים של ממש, בריענון כללי של
המתכונת הציבורית, איננו יכולים לתמיך בשיטה הקיימת.
כאשר כל הדחה היא. שפיכת דם״ ,מתלכדים המודחים־
בפועל ושופכים את דם מדיחיהם — כפי שקרה לשולמית
אלוני.
הכנסת הבאה לא תהיה טובה מהכנסת הקודמת. זר, כבר
בטוח. אבל יש להציג בפניה שוב את ההצעה להקים בית
שני.

זה היה, בסך הכל, כשנה שעברה. נימקתי
אז את הצעת-החוק שלנו להקים כישראל בית
שני.

אולי יראו חבריה את הכתובת על הקיר.
אולי יזכרו את ימי אימתם בשבוע שעבר.
אולי -מי יודע -יסיקו את המסקנה.

מאמ

אני ־ י י

תמרורים
מנהליםרומן הזמרת־שחקנית
מריה קאלאס והמפיק האיטלקי פרנקו
רוסליני. סמקו בן ה״ 33 הסיק את הסרט
מדיאה, בו כיכבה מריה בת ה־46
החל הרומן ביניהם.

ושם

נולד * לפצצת־המין של הקולנוע ה
בריטי,
דיאנה דורם 37 ולבעלה אלאן
ליייו ,)280 בן: ג׳ייסון. משקל הבן ביום

הלידה: ארבעה קילו. לאחר הלידה הודיעה
דיאנה כי ״אני מתכוונת לטפל בילד, אפילו
על חשבון הקאריירה שלי.״

נחוג יום־הולדתו ה־ ,54 באותו
שבוע בו נבחר לעמוד בראש רשימת המערך
בבחירות למועצת עיריית רמת־גן, של
ממלא מקום ראש עיריית רמת־גן, אוריאל
אכרהמוכיץ. יליד אוסטריה, עלה ב־
,1934 ממייסדי כפר רופין׳ היה חבר הועדה
המרכזת של ההסתדרות וחבר הנהלת
סולל־בונה.

נבחר על־ידי האסיפה הלאומית ב־האנוי,
לנשיא צפון ויאט־נאם, במקום הו
צ׳י מין שנפטר — טון דוק ונאנג בן
ה־ .81 בשנים האחרונות שימש דוק תאנג
כסגן הנשיא.
הוענק בהוליווד, מטעם הממשלה
הצרפתית, עיטור צרפתי גבוה, לבמאי הקולנוע
אלפרד היצ׳קוק, אשר סיים לאחרונה
את סירסו ה־ ,51 טופז. היצ׳קוק
הוא ההוליוודי השלישי שזכה עד כה בעיטור
צרפתי. השניים האחרים: פריץ לאנג וג׳והן
פורה

ה ת >3ט ר

מתפקיד מנכ״ל האוצר,

אחרי שכיהן 13שנים
בתפקיד זה —
ד״ר יעקב ארנון.
סיבת ההתפטרות:
לארנון הובטח
מקומו של נגיד בנק
ישראל דויד הורביץ,
כשזה יתפטר, אך
לאחרונה הוברר כי
ארנון אינו מועמד
ריאלי לתפקיד נגיד
הבנק.
תבעה שבועון
במילנו בשם
לגברים בלבד, על כי פירסם תמונה המראה
אותה בעירום — שחקנית הקולנוע סופיה
מרן. השחקנית טוענת כי התמונה היא
פוטומונטז׳ ,וכי השבועון הצמיד פורטרט
שלה לגוף עירום שאינו שלה.
עומדיםלהתגרש הזמר-
שחקן אלפים פ*
רסלי ורעייתו פרי־פילה.
אלביס אינו
מכחיש את הידיעות
שהופיעו בעיתונות
האמריקאית, אך א-
מרגנו כינס מסיבת־עיתונאים,
בה הכחיש
בתוקף את הגירושין
באמרו כי
״הרבה זמן לא נתקלתי
בזוג כל־כך
מאושר!״

ד 7יאל
אוסנת החוף המודרנית מתוצרת ישראל — עתה ״שם דבר״ גם ברחבי העולם.

אלפים ופריסילה

חערובתמודרנית • קופסא מודרנית • פ יל ט ר סוד־רני

פורש. מעולם
הבד, שחקן הקולנוע
הוותיק ויל*
יאם הולדן. הול-
דן חיסל את רכושו
הרב בארצות־הברית
והוא מתכונן להתגורר
באפריקה.

נפטר בלונדון, בגיל ,85 מי שהיה
נציב עליון של בריטניה בארץ־ישראל —
הרולד מק־מייקל. לארץ הגיע מק-
מייקל ב־ ,1938 בהיותו בן 50 ומאחריו 29
שנות שרות בסודאן, בה הגיע לתפקיד
ממלא־מקום המושל הכללי, ושלוש שנות
שרות כמושל כללי של טאנגאנייקה. שרותו
בארץ ייזכר לדראון בגלל יחסו ליהודים
ניצולי מחנות ההשמדה, אשר ניסו להגיע
לישראל. סגר את הדרך בפני אוניית המעפילים
סטרונזה, שטובעה על־ידי צוללת
נאצית, גרם לכך שאירגוני המחתרת יכריזו
עליו מלחמה וינסו להתנקש בחייו. נסיו-
נות ההתנקשות לא הצליחו, אך הוא הועבר
לשרות במלאיה, משם עבר להיות
מושל מאלסה וב־ 1946 סיים את שרותו הקולוניאלי.
מאז ישב באנגליה וכתב ספרים.

הבטחת גולדה לניכסוו: ויתוו אמיתי או תימוון תעמולתי?

מ הדור ה חד ש ה
של רודו ס?

* שוס — רודוס. גולדה סעדה עם
| הנשיא ניכסון והודיעה שהיא מרוצה
מאד. גולדה שוחחה ארוכות עם שר־ההגנה
מלווין ליירד על העתיד, ויצאה מחייכת.
גולדה התקבלה בהתלהבות על־ידי המוני
ניו־יורק. גולדה הניחה זר פרחים על קבר
החייל האלמוני האמריקאי. גולדה שבתך,
את לב העתונאים בוושינגטון. גולדה גרמה
לדמעות־התרגשות בבית־כנסת.
אבל המילה שהטביעה את חותמה על
כל ביקורה בארצותיה,ברית היתד ,״רודוס״.
שמו של האי היווני, מול חופי ישראל
ומצרים, ליווה את הופעותיה של ראש־הממשלה
כצל שאי־אפשר להרחיקו. ומאחורי
הצל הגיאוגראפי, שאלה מדינית בוערת:
האמנם הסכימה ראש־הממשלה לשיחות
נוסח רודוס עם מצרים?

כתוצאה של לחץ סמוי מצד שתי המעצמות
הגדולות?

צעד ראשון בכיוון ־!נסוך
ך* אידו לגמרי במיקרה, התחדשו -
ממש בימי ביקורה של גולדה בארצות־

הברית — שיחות ארצות־הברית—ברית־המועצות
על המצב במרחב. ושוב — איזה
מיקריות! — נמצא בניו־יורק גם שר החוץ
המצרי.
שלא כמו במרבית המגעים הקודמים, התנהלו
הפעם השיחות בדרג הגבוה ביותר של
הדיפלומטיה: בין שרי החוץ של מוסקבה

תחמושת סרק?
ת השם רודוס הזכיר לראשונה,

בסיבוב זה של התגוששות־הצללים הדיפלומטית,
דווקא שר־החוץ המצרי מחמוד
ריאד. הוא הודיע: ארצו אינה דורשת נסיגה
כתנאי מוקדם. היא מוכנה לשוחח עם
ישראל על שלום — ״בשיחות נוסח רודוס״.
הכתיר ידיעות אחרונות את הידיעה
הזאת, בעמוד הראשון שלו :״תכסיס של
שר החוץ המצרי״.
ההנחה: מכיון שברור, כי גולדה מאיר
תנגנן על נימת רצונה של ישראל לחיות
בשלום, כדי להחזיר לישראל את אהדת
ההמונים שקצת התרופפה בשנתיים האחרונות,
חובה על המדיניות המצרית לשבש
את התעמולה הישראלית, ולהראות שדווקא
הערבים הם רודפי־השלום.
אבל אם בתל־אביב נקראה הודעתו זו
של שר החוץ המצרי תכסיס וחסל, אי־אפשר
היה לפטור אותה באותה קלות ב־ניו־יורק
ובוושינגטון, לנגד עיניהם של מיליוני
צופי־טלוויזיה. גולדה נאלצה להשיב
לעניין — ומהר. היא הודיעה :״אנו מוכנים
לשיחות נוסח רודוס, ואיננו מעמידים שום
תנאים מוקדמים.״
אבל במדיניות מסוכן לשפוט דברים על
פי הגילויים החיצוניים. על כן נתבקשה
השאלה: מה הלך מאחורי הקלעים? האם
חילופי־ההצהרות האלה היו רק דו־קרב
תעמולתי בתחמושת־סרק? או שמא באו

ו־וזשינגטון. ומכיוון שבסוג זה של מגעים
אין מחברים הודעות לעתונות, אפשר היה
להסתפק רק באותן הדלפות מכוונות ל-
עתונות האמריקאית. הדלפות אלה רמזו:
חלה התקדמות בשיחות השניים.
ברור, כי שתי המעצמות בעלות־החסות
על ישראל והערבים אינן משלות את עצמן,
כי ניתן להשיג הסדר של שלום רק על־ידי
בקשות יפות וחיוכים. אלא יש להפעיל
מידה רבה של לחץ — על שני הצדדים.
נקודה זו — של הפעלת לחץ רציני —
טרם הגיעה. היא תבוא רק כאשר יסכימו
שני הגדולים עקרונית על נקודות כמו חתימת
חוזה שלום, שירטוט גבולות חדשים,
נסיגת צה״ל, פתרון בעיית הפליטים, פירוז
שטחים והבטחת נתיבות ים.
בינתיים, כדי לעבור לפחות מיכשול פסיכולוגי
ראשון, ביקשו להשיג משני הצדדים
הסכמה לעצם העיקרון של ניהול שיחות.
ישראל אמרה שיחות ישירות, מצרים אמרה:
הכל, רק לא שיחות ישירות. חכמי
התיווך העלו את התקדים של רודוס, המסוגל
לפתור בקלות את הבעייה הפורמלית
הזאת: שכן שיחות רודוס היו ישירות
(,בעיני הישראלים, וגם למעשר ),ובלתי־ישירות
(בעיני המצרים, וגם להלכה).
הודעתו של ריאד היתד, הצעד הראשון
בכיוון הנכון. תשובת גולדה הבטיחה, כי
לפחות ייתכן להביא את ישראל ומצרים
ליד שולחן אחד, ואולי לחזור שנית על
מה שנעשה לפני 20 שנה באי היווני (ראה
מיסגרת).

תקווה דתבוגדז או תבוסגות
נמצאת עתה בביתו של ד״ר
ואלטר איתן, שעמד בראש וו־מישלחת
הישראלית לשיחות עם מצרים ברודוס, ב־1949׳ .היא אחת משתי סידרות זהות,
שהוזמנו על־ידי ד״ר ראלף באנץ׳ .איים ראלף באנץ׳ על שתי המישלחות :״אם המשא־ומתן
יסתיים בהצלחה, יקבל כל אחד צלחת למזכרת. אם ייכשל, אשבור את הצלחות על ראשיכם!״

הצלחת שכמעט חשבדה

ך* אמריקה קלעה הודעתה של גולדה
במטרה שאליה כוזנה: ישראל הוצגה
שוב כשוחרת שלום, הגם שאינה מוותרת
על תביעותיה הביטחוניות.
בישראל התקבלה אותה הודעה ברגשות
מעורבים הרבה יותר:

חכות לשובה של ראש־הממשלה, כדי שזו
תאמר להם מה בדיוק התחייבה, בהכרזו־תיד.
הפומביות ובשיחותיה הסודיות עם הנשיא
ניכסון.

מיבשת ליבשת, אך ׳מחדר לחדר?

המאזן הבטחוני

היה אחד הנושאים המרכזיים בשיחתה
של גולדה מאיר עם שר־ההגנה
האמריקאי מלווין ליירד. השתתפותו של השגריר יצחק רבץ,

(המש!־ מעמוד 1ו)
<• מי שסבר שבכל זאת יזוז משהו בקיפאון
העמוק, בלחץ המעצמות, ד,ירשה לעצמו
לחשוב על פתיחת חריץ צר לשלום.
#מי שמשוכנע כי גולדה היא לוחמת
השלום מס׳ 1של עם ישראל, ראה בהודעה
זו הוכחה שאכן היא עושה הכל בכיוון זה.
ואם הסכימה לשיחות מסוג זה או אחר —
הרי היא יודעת מה שטוב.
#מי שאינו מאמין באפשרות של השגת
שלום, התייחס אל הודעת גולדה כאל
תמרון תעמולתי מחוכם, מחוייב המציאות.

בעל חנם יון הביטחוני של רמטכ״ל, לא באה מטעמים דיפלומטיים
בלבד. מכיוון שישראל קשורה באספקה אמריקאית חיונית — כגון
מטוסי קרב — ברור כי עליה להתחשב גס בדיעותיה של אמריקה.

!• מי שמתנגד לשיחות שלום, בראותו
בהן סכנה לסיפוח הזוחל והשקט — ראה
אדום. גולדה הצטיירה בעיניו כמהדורה חדשה
של צ׳מברליין, תבוסנית המוכנה להיכנע
לרמז הראשון של לחץ אמריקאי.

היו זמנים, שסוג זה של הצהרות היה
מעורר מייד תגובות נרגזות של שותפי הקואליציה
הגדולה. איומים היו מתעופפים,
והיתד, נוצרת אווירה של משבר.
הדוגמה הבולטת היתד, זו של ביקור דיין
בארצות־הברית, סמוך לבחירות לנשיאות.
על כן, כאשר הגיעו השבוע הדו״חות
על הצהרת גולדה מאיר, לא פרצה שום
שערוריה בירושלים. הממשלה התכנסה לישיבתה
השבועית, בראשותו של יגאל אלון,
והחליטה שיש צורך בקבלת הבהרות בנושא
זה. השרים הסכימו בשלווה שיש ל-

הפעב: בלי שעדוריה

ך 0ממשלת ישראל לא היתר, מאו-
^ שרת במיוחד מן הדיווחים שהגיעו אליה.
אבל ממשלת ישראל הספיקה כבר ללמוד
כמה דברים בנידון, בשנתיים האחרונות.

כל עוד בטרם שגולדה יכלה לבד
סור דו״ח או להצהיר שבעצם לא הובנה
כראוי בארצות־הברית, רמזו משקיפים
מדיניים בירושלים מה יהיה הקו של ממשלת
ישראל בעתיד הקרוב. העיקרון שלפיו
ייקבע קו זה פשוט: להמתין. למה תהיה
ישראל המדינה המירשעת שתפוצץ כל אפשרות
של התקרבות, ותתנגד לכל צורה
של משא ומתן? מדוע לא תשב בשקט ותתן
למצרים לפוצץ את העניין?
פרשנים אלה הצביעו על הצהרותיו הנוטפות
של שר החוץ ריאד, בעקבות ההצהרה
הדרמאטית הראשונה. על רקע קולות
מסתייגים מקאהיר, הכין ריאד הצהרה
חדשה, בה הסביר כיצד הוא רואה מהדורה
חדשה של שיחות רודוס* :בעצם כבר
מתנהלות שיחות סודיות בינינו לבין ישראל,
נוסח רודוס.״ פשוט: גם ברודוס התרוצץ
המתווך של האו״ם בין שתי המישל־חות
— וזה בדיוק מד, שעשה ב־ 18 החודשים
האחרונים ד״ר גונאר יארינג. זה
שקפץ מבירה לבירה, ומיבשת ליבשת, בנד

מה, בעצם, קרה ברודוס?
ב־ 12 כינואר 1949ג״תחו רשמית
שיחות רודוס, בין מישדחות ישראל
ומצרים. ד״ר וולטר איתן,
שגריר ישראל בפאריס שעמד אז
סראש המישלחת הישראלית, מתאר
כיצד התנהלו השיחות בזמנו :
ד״ר באנץ׳ ומטהו הקימו את מיפקדתם
באחד האגפים של מלון השושנים המרווח,
ושריינו את האגף האחר למשלחות הישראלית
והמצרית. הישראלים תפסו אחת הקומות
כמעט במלואה, והמצרים השתכנו
בקומה מעליהם. כך שכנו כל הצדדים לדיון
תחת קורת־גג אחת, ויחד עם זה נהנו כל
אחד מבדידות מלאה.
מלכתחילה ראינו שהנציגים המצריים היו
בהלך־רוח עויין. בהיתקלם במסדרון בנציג
ישראלי, היו מסבים ראשם ממנו בהפגנתיות.
יחד עם זאת, לא הצליחו להתגבר
על סקרנותם, והיו חוזרים ומביטים אחריו
ברגע שחלף על פניהם.
מאמציו הראשונים של ד״ר באנץ׳ להפגישנו
נידחו על־ידי המצרים, עד שנאלץ ל־

מצרים וישראל

השולחן המרובע

פתרון פשוט ומעשי לבעיית סבוכה: המישלחות
ישבו יחד — אבל לא ליד שולחן אחד. ליד הצלע
הימנית של המרובע נראית המישלחת הישראלית. ממול: המצרית. במרכז: ראלף באנץ׳.

הבהיר בתקיפות כי מטרת נוכחותנו שט
הינד, משא־ומתן, ופירוש הדבר — פגישה
ושיחה בין הצדדים. וכך, למחרת, נפגשנו

בטרקלינו של המתווך, כשהוא עצמו ישוב
על הספה, ושתי המשלחות מקובצות על
כיסאות מימינו ומשמאלו.

1ניר

* דזס־ג,י* 7 2.131*11-1.י׳ £04מ5,-זו?8קן.ג* 53 1*3

מג * 51ו-1׳ר,ץ־־נב 1 0 *1 * 6:1 £ם 1

ז ד ״ עיז & ז י־51

אז זני ז!*1פ 3אט שוס אס?

.ט*א5ן? 0זע&אא 00?68

־ פ1ן 1ז^0נן*זם>!(1וו ס.-א70

׳.1,0ו!.ד־540

?ס *•6.י£ן ןיזו^0?8

חתימות על מיסמו משותף

הוא החלק התחתון של הסכם שביתת־הנשק, בין ישראל ומצרים.

הסיו*

0רי 5*044^ 01 1חס 403׳
4ז*ל81 רי׳)*1

שלוש החתימות בטור הימני הן של וולטר איתן, יגאל ידין ואליהו
ששון. משמאלן: חתימותיהם של מוחמר סייף אל־רין, מ .ק. אל־רחמאני.
מימין הסכם רומה, שנחתם עם ירדן, אף הוא ברודוס.

סיום

טכס

חתימת

ההסכם

ברודוס.

בתחילה הקפידו המצרים להפנות כל הערה
שלהם לד״ר באנץ׳ בלבד, כאילו לא
היינו אנחנו נוכחים שם. אבל אי-אפשר היה
להמשיך לאורך זמן ביחס מלאכותי זה,
והאווירה השתפרה במהרה. תוך זמן קצר
כבר התווכחו ביניהם חברי שתי המשלחות
באנגלית ובצרפתית, פנים אל פנים.
במהלך ששת השבועות שבילינו במלון
השושנים, הספקנו להתיידד עם המצרים.
יחסם הראשוני העויין נבע מאי־ביטחון,
ביישנות, או הוראות מגבוה. אני משוכנע
כי לא מחמת הרגשת־איבה.
לא נפגשנו הרבה בחברה, אבל כאשר
עבד־אל־מונעים מוסטפה, היועץ המדיני הראשי
למשלחת המצרית, נפל למישכב, נאספנו
כולנו ליד מיטתו לביקור־חולים. וכאשר
נחתם לבסוף הסכם שביתת־הנשק,
ערך לכבודנו ד״ר באנץ׳ מסיבה עליזה.
המצרים אף שלחו למסיבה זו מטוס מיוחד
מקאהיר עם ממתקים מהמעדניה המפורסמת
של גרופי. אני זוכר עדיין יפה כיצד
ישבתי במסיבה זו לצידו של ראש המשלחת
המצרית, והוא הראה לי תמונות משפחתיות
שלו. ביחוד היה גא בזו של בנו, שזכה
בדיוק אז לדרגת סגן־מישנה בצבא המצרי.
אכן, היתד, זו אווירה שונה לחלוטין
מזו של אותו יום ראשון במסדרון, עם
הראשים המופנים לצד.
אותו לילה חשנו — ואני בטוח כי. גם
המצרים — כי לא רק הבאנו קץ למצב ה־לוחמה,
אלא גם הנהנו יסודות, אם לא של
אהבה וחיבה — הרי לפחות של יחסים
נורמליים בין ארצותינו.

קום לקפוץ מקומה לקומה של אותו בית
— אינו משנה את העובדה העקרונית שהוא
ניהל תיווך בפועל בין שני הצדדים.
״אם ריאד כבר נסוג מן הרעיון של פגישה
נוסח רודוס ממש — בבניין אחה*
הסבירו אותם פרשנים. ,משמע שיד הקיצונים
בקאהיר על העליונה. הם לא יסכימו
לשום צורה ש? מגעים רשמיים בתנאים שלנו.
אז למה לנו לדאוג? למה שגולדה 7א
תצהיר פעמיים בשבוע שאנחנו מוכנים לשיחות
נוסח רודוס?״
אבל אם ריאד אמר שאין הבדל בין תיווך
בין־ארצי לבין תיווך בין־קומתי, יכול הדבר
להתפרש גם אחרת: שמצרים תסכים לניהול
משא־ומתן כשהצדדים יושבים באותו
בניין, במקום בשתי בירות.
ה עי ק ר: ב לי הי סטריה
* * אחוריד!*! כ ה ישראלית זו ד0,תמ־נה
מדיניות פיקחית ונוקשה — אם כי
עלולה היא להתגלות כבלתי־נבונה בטווח
הרחוק. מדיניות זו אומרת: יש להרוויח
זמן. צריך לשמור על המצב הקיים בכל
אמצעי אפשרי.
אם אפשר — בקור רוח, וללא בהלה.
בקיץ שעבר היתר, המדיניות הישראלית
על סף ההיסטריה. שיחות ארבע המעצמות
— ובעיקר שיחות מוסקבה—וושינגטון —
ניראו מתקדמות בצעדים מהירים. נדמה היה,
כי הסכם בין שתי מעצמות־העל עומד על
הסף. מכיוון שכל הסכם כזה יחייב נסיגה
ישראלית — נזדעקו ראשי המדיניות בירושלים.
הושמעו הצהרות קיצוניות, ובכנסת
דובר נגד ״לחצים חזקים מצד ידידים״.
אבל הבהלה היתד, מוקדמת. המגעים הקדחתניים
פסקו באותה פתאומיות שבה
החלו. הנימוק הרשמי היה: פגרת הקיץ
של הדיפלומטים. אבל היו לכך סיבות אחרות,
רחוקות מאוד ממוסקבה ומוושינגטון.
עתה סבורה ירושלים, כי אין להיתפס
לאותה בהלת־שווא. ההסכם בין אמריקה לרוסים
עדיין רחוק מאוד — אם הוא בכלל
נראה באופק. על כן, אין טעם להרגיז בינתיים
את הידידים האמריקאיים. אם ישראל
תשב פחות או יותר בשקט, ותתן לעניינים
להתגלגל — מתוך הנחה ששום דבר לא
ייצא מזה — תרוויח אולי עוד שנה.

ה מו ק ד: וי א ט ־ גאס
יש למדיניות זו חסרון אחד גדול :
1המצב אינו קופא על שמריו. הוא נמצא
בתהליך של התפתחות דינמית, ואי־אפשר
לסמוך על בך שלא יחול בו שינוי פתאומי.
זה יכול אומנם להתחיל בפעולה צבאית
בקנה־מידה גדול, בחזית המצרית. פעולה
שתאלץ את המעצמות הגדולות להתערב,
או לפחות לנופף בטילי ההתערבות. אבל
אפשרות זו אינה מן הסבירות ביותר.
מה שנראה יותר סביר הוא, שהתזוזה
תבוא בחזית המכרעת, בה קשור למעשה
גורל החזית המרחבית. זוהי חזית ויאט־נאם.
זהו המקום היחידי בעולם, בו יכולים
הקומוניסטים לתת לאמריקאים דבר שהוא
חשוב להם עד כדי כך, שיהיו מוכנים ללחוץ
ברצינות על ישראל כדי שזו תרפה
את האצבעות החונקות את מצרים בגרונה.

8נ ד סו לי טי

** אשרנדמה היה, לפני כשנה, שיש
^ סיכוי להגיע לשלום סביר בשיחות
פאריס, בין נציגי ויאט־נאם לבין האמריקאים,
הירבו יועציו של ניכסון לפזר הצהרות
על הסיכויים להסדר מהיר גם בזירה
הישראלית—ערבית. היתד, זו תקופת השיחות
התכופות והממושכות בין סיסקו לבין
השגריר הסובייטי. אך שיחות פאריס התמזמזו
והתארכו ללא תוצאה. המלחמה ב־ויאט־נאם
נשארה רחוקה כפי שד,יתד, מ־פיתרון
דראמאטי.
אבל ניכסון יודע שהוא זקוק לפיתרון
דראמאטי ומהיר בוויאט־נאם. הוא יודע, כי
מלחמה זו חיסלה את הקאריירה המדינית
של ג׳ונסון קודמו. יועציו הבהירו לו, שאם
לא יפתור את הבעייה תוך החודשים הקרובים
— יהיה גם הוא פגר פוליטי.
ייתכן שתחושה זו, שמשהו בכל זאת
מתבשל מאחורי הקלעים בוויאט־נאם, וכי
ייתכן בקרוב פיתרון כלשהו בחזית ההיא,
שיציל את ניבסון מגורל דומה לגורלו של
ג׳ונסון — ייתכן שתחושה זו היא העומדת
מאחורי חידושן האינטנסיבי של שיחות
שתי המעצמות בענייני המרחב.
ייתכן גם כי התרגיל סביב נכונות מצרים
וישראל לנהל שיחות נוסח רודוס היה רק
מבוא מחושב מצד הרוסים והאמריקאים,
שיאפשר התקדמות נוספת בכיוון זה —
אם וכאשר תבוא פריצת־הדרך הגדולה ב־
__ויאט־נאם__ .
במדינה העם

״מיראז״׳

מר. קרוב יותר לדמיונו ולדאגותיו של
האזרח הישראלי מאשר כוחו של חיל־ד,אוויר׳
ופרשיות־ריגול מוצלחות של שירותי
הביטחון?
על כן לא היה ספק, כי לידיעה על תפיסת
מהנדס שח־ייצי שהעביר לסוכנים ישראליים
את התוכניות הסודיות של מנוע מטוס׳
מיראז /מגיע המקום הראשון בדירוג חדשות
השבוע.
כרגיל בענייני ריגול, נעטפה הפרשה מייד
במעטה סמיך של סודיות. השודייצים סירבו
להוסיף ולוא פרט קטן אחד לידיעה המקורית•
זו אמרה: מהנדס שעבד במיפעל ד,ש־וזייצי
הבונה מטוסי נזיראז׳ לפי חוזה עם
מיפעלי מארסל דאסו הצרפתיים, הבריח את
התוכניות במכוניתו אל מעבר לגבול הגרמני•
התוכניות הופקדו בידו על־מנת שישרוף
אותן, אחרי שהמיפעל גמר להשתמש
בהן• תחת זאת שרף ניירות פשוטים, העביר
את התוכניות לסוכנים ישראליים שהמתינו
לו מעבר לגבול.
רק כתיאוריה. מסיבות מובנות, אי-
אפשר להעריך את משמעותה של ידיעה
כזו ומה היא יכולה לתרום — אם בכלל —
לתעשייה האוזירית הישראלית.
אולם אין זה סוד, כי למיבנה היסודי של
מטוסי מיראז׳ הכניסו ארצות רבות שינויים,
כדי להתאימם לצרכיהן הטופוגראפיים או
המיבצעיים.
מבחינה תיאורטית, אפשר לומר, כי קבלת
תוכניות מפורטות יכולה להצעיד את
ישראל לקראת מצב, בו תהיה מסוגלת לייצר
מטוס־קרב משלה. אך זוהי רק אפשרות
תיאורטית. שכן דרושה רשת אדירה של
תעשיות־לודאי מפותחות, כדי לאפשר למדינה
כלשהי להגיע לשלב כה מתקדם.
על כן, אם עוררה ידיעה זו חלומות
בלב תמימים, כי בקרוב יטוסו בשמי ישראל
מיראז׳ים הנושאים את החותמת
״\££ל 15£א \ 1^ 1( £ 1״ מוטב שיתבדו.
עם או בלי תוכניות, עם או בלי שירות
מודיעין פעיל ומוכשר, ישראל תישאר להרבה
מאוד זמן תלוייה בספקים זרים בשטח
חיוני זה.

עסקים
נ שק־ מ שק
אפשר היה לראותם במיסעדות היקרות
של תל־אביב: אנשי־עסקים מוצלחים, ככל
יתר הסועדים ד,משגשגים. בהבדל אחד: כולד,ם
קצינים בדימום — או בשירות פעיל.
הם כללו כמה מן השמות המפורסמים
ביותר של פושטי ולובשי־המדים: אל״מ
(מיל ).בנימין גיבלי, מפקד חיל־מודיעין בעבר,
מיכאל שחם (מיל ,).קצין המימשל הצבאי
בעבר; אלוף (מיל ).אברהם יפה, המצביא
המפורסם; אל״מ (מיל) יוסף נבו, הפרשן
הצבאי של הטלוויזיה; רב־אלוף (מיל ).צבי
צור; מפקדת הח״ן סטלה לוי.
והעיקר: הם כולם שותפים באחד העסקים
המצליחים והריוזחיים ביותר במדינת־ישראל.
לא צרות״?ן ין. לחברה ניתן שם מבשר־טובות:
מש״ק (משוחררי צבא הקבע) .העיקרון
היה פשוט: הקצינים הבכירים, היכולים
להסתדר בעסקים מצויינים, מפסידים
משהו בזה שהם נשארים בצבא. לכן מותר
להם, כעסק צדדי אבל גלוי ומבוקר, להקים
גם חברה, שקצת תפצה אותם על שירותם
הצבאי דל־הר,כנסות.
אנשי־עסקים רבים התרעמו על תופעה
זו, טענו כי מש״ק מקבלת תנאים מועדפים
במשרדי הממשלה. ועוד: הודות לקשרים
של בעלי־ד,מניות שלה עם הדרגים השונים
במימשל הצבאי בשטחים, זכתה ברשיונות
לבצע עיסקות כדאיות מאוד — בלי מיכרז.
השבוע, אי־אפשר היה להתעלם מתלונות
אלה.
מלחמתו של איש־קומנדו. הגורם
הישיר לכך היה גבר רחב־כתפיים, בעל הופעה
נמרצת, הנוהג במכוניתו על אף היותו
קטוע שתי רגליו. צבי סחיט, תושב שכונת
אפקה, הוא פצוע הצבא הבריטי, מימי מלחמת
העולם השנייה, כאשר שירת ביחידת
קומנדו בחזית האיטלקית. אבל אם איבד את
רגליו — לא איבד את כושר־ר,לחימה שלו.
לפני זמן קצר, החל סוזט במלחמה חדשה.
בעת שהייה בארצות־הברית, להתקנת
פרותיזות (על חשבון הצבא הבריטי) ,הכיר
בעלי־עסקים שבמרוצת הזמן הסכימו להש-

יי יייי ־

שחייב לתת חוזת־דעת בעניין זה הוא אלוף
(מיל ).אברהם יפה, ראש רשות מורות
הטבע .״נתקלנו בכל מיני התנגדויות —
כולן בלתי סבירות,״ סיפר סודט.
כאשר התבור לו, שחברת מש״ק מתכננת
אף היא הקמת כפר נופש באותו מקום
— התפוצץ. הוא ושותפיו איימו בפנייה
לבית המשפט העליון. הזכיון נמסר, לבסוף,
למשקיע שלישי.
גילויים יכואו. פרשת נוויבה היתד.
רק התחלה. מול הביקורת שנמתחה עליו

אישית, התפטר יפה מחברת מש״ק. אבל
חברים אחרים נשארו בה, והם מזרימים רוז־חים
עצומים לחברה. השיטה: בהיותם בעלי
עמדות־הכרעה בכל מיני חברות־ענק ובמוסדות
ממלכתיים, העבירו נתח שמן מעסקי
החברות והמוסדות האלה לחברות־בת
שהקימה מש״ק.
לכן היה ברור, כי הפרשה לא הסתיימה,
אלא רק החלה. גילוי עסקי מש״ק עוד יעסיק
את אזרחי ישראל, שמעולם לא חלמו
כי יש קשר בין נשק ומשק.

הסרב
על העיירות

ך* יסא בעיריה אינו פרס על פעילות
מפלגתית! כיסא בעיריה פנו למי
שיכול למלא תפקיד!״
דברים אלה לא אמר המועמד הראשון
מטעם גח״ל לעירית תל־אביב—יפו; ובוודאי
לא אמר אותם ראש העירית הנוכחי ומועמד
מם׳ 1של המערך לאותה עיריה.
הם נאמרו על־ידי מועמד המערך לראשות
העיר הרצליה — שהינה למעשה הפרבר
הצפוני של תל־אביב. אל״מ במילואים יוסף
נבו הוא איש־מינהל ופרשן הטלוויזיה הישראלית,
שיכול היה להרשות לעצמו אומץ-
לב נדיר, לאחר כשלון מפלגתו בהנהלת עיר
זו עד עתה. מה גם שהוא לא היה בין הנכשלים,
מאחר שלא היה בין המשתתפים.
נבו עדיין צעיר בטיפול בענינים מוניציפליים,
לכן הוסיף :״לא הסכמתי שהמפלגה
תבחר לי את הסגנים!״ ועוד חזון למועד!
ואילו בגדולה בערי ישראל הוגשו עשר
רשימות, המתמודדות על 31 מקומות חברי
המועצה הקובעת, חותכת גורל העיר בעתיד
ומנהלת בהווה מהלך חייה.

ביכולתו להקים הנהלה קואליציונית חדשה
תוך התחשבות בפרקי המצע של רשימתנו,
מבלי לקבוע מראש עם מי נלך.״

העיקר: רווחת זזתושבים
** שימת תנועת העולם הזה — כוח
חדש לעירית תל־אביב—יפו אימצה בן
רצון
את אותם פרקים שצוטטו מתנאיו
של מועמד המערך בעיר השכנה הרצליה,
דבר שמועמדי גח״ל והמערך בתל־אביב אינם
יכולים — ויש לשער שגם אינם רוצים
— להצהיר בפני הבוחר התל־אביבי.
.כיסא בעיריה אינו פרס על פעילות
מפלגתית; כיסא בעיריה פנוי למי שיכול
למלא תפקיד,״ אמר אל״מ (מילואים) יוסף
נבו בהרצליה. כך אמר גם אלישע גת, המועמד
הראשון ברשימת העולם הזה —
כוח חדש לעירית תל־אביב—יפו.
כמחצית השעה לפני תום מועד הגשת
הרשימות לבחירות המוניציפליות, ביום ה׳

*ורובה, חוף, ריחות

ך * עמיההפגזות הראשונות של תעמו־ן
לת הבחירות העירוניות החלו אך להישמע
עם הכרזותיהם של נציגי המפלגות,
וביחוד הגדולות שבהן — גח״ל והמערך.
ראשי נציגיהן לראשות העיר — •הושע
רבינוביץ (המערך) ומנחם סבידור (גח״ל)
אמרו עם הצגת מצע הבחירות שלהם דברים
זהים לחלוטין; הן בחזון הפוזיטיבי לעתיד
עירם, הן בביקורת השלילית, זה על מחדליו
של האחר.
ההבדלים הם בין דברים קטנים, וההתנגשות
היא רק בעיתוי עתידי של ביצוע
פרוייקטים גדולים כמו תוכנית לי. גח״ל,
למשל, דורש עתה את עיבובה של תוכנית
זו, עד בירור מצב התברואה עם הפעלתה
של ארובת רדינג ד׳.
העובדה, שמשך כל הקרב הציבורי נגד
הקמת תחנת־הכוח החשמלית וארובתה לא
הצליח גח״ל בשבתו במועצת העיריה —
הן באופוזיציה והן בקואליציה מקיר אל
קיר החל מיוני — 1967 לעכב את ההחלטה
להקים את התחנה, והניח מלחמה זו
כאבודה לסתם אזרחים — עובדה זו לא
חייבה את סבידור. הוא לא היה אז במועצת
העיריה.
הוא אף לא היה חבר גח״ל — רק אוהד.
גם נציג המערך לא החמיא במיוחד לאינטליגנציה
של הבוחר .״בעשר שנות שלטון
מפא״י והמערך בעיריית תל־אביב,״ הכריז.
,הונחו יסודות לעתיד טוב של העיר.
עתה הגיע הזמן לפעול למען פיתוח ושיפור
צורתה של תל־אביב. ברצוננו לעשות כל
שניתן כדי שהיא תהא יפה!״
זאת נוכח הארובה (שלא תופעל לפני הבחירות)
,החוף (אשר דו״ח משרד הבריאות
קבע שהוא מזוהם) ,ריח המזבלות בחיריה,
ועוד כהנה וכהנה.
גם המפלגות הקטנות נערכו למסע הבחירות.
המטרה המוצהרת של רובן: להב טיח
לעצמן מקום ליד הצלחת.
הרשימה הממלכתית של יוצאי רפ״י, עם
עורך־הדין אהרן מלצר והעיתונאי אורי
אורן בראש, פתחה במסע־הסברה שאינו
שונה כמעם במאומה משל מצעי ״הגדולים״
.דבר המעורר רק תמיהה מדוע נזעקו
להגיש רשימה. ביחוד כאשר נשאלו אם
שאיפתם היא להצטרף לאחר הבחירות (אם
יצליחו בהן) אל אחד משני הגושים הגדולים,
השיבו כי ״יתנו יד לכוח שיהיה

תברואה נתו-אנינ
שעבר, התייצבה משלחת התנועה בפני נציג
משרד הפנים לבחירות המוניציפליות, הגישה
לו את רשימת המועמדים 11 :טפסי־ההחתמה
כחוק.
מאותו רגע החלה הכנת מסע הבחירות
לעירית תל־אביב של התנועה. הקו שר,ינחה
את התנועה בגישתה לבחירות המוניציפליות
בתל־אביב, רמת־גן ופתח־תקווה ננרשימות
עצמאיות, והן בחזיתות משותפות עם מפלגות
אחרות בגבעתיים ובדימונה, היה
אחד: לא חישובים פוליטיים ארציים, כלכליים
ופרטיים, אלא חישוב אחד — רווחתם
של התושבים במקום מגוריהם.
ומה משרת סיסמה זו אם לא התנאי השני
שהציג אל״מ נבו בהרצליה, עם רוצו
לעיריה שם: הרכבת רשימת מועמדים בעלי
כישורים מיקצועיים והשכלתיים, אנשים שיכולים
לעבוד כצוות״.
הרשימה לעירית תל־אביב מורכבת מאנשי
מיקצוע:
#אלישע גת, אדריכל ומתכנן ערים,
אינו חבר בתנועת העולם הזה — כוח חדש.
הוא היה חבר צוות בתוכנית האב לתל־אביב—יפו
,1969—1968 אשר יחד עם חב־ריו־לצוות
התריע בפני הציבור ברגע שתוכנית
זו עוותה על־ידי פרנסי העיר ושוב
לא נראתה למתכנניה כפיתרון הולם
(העולם הזה .)1605
• עורך־הדין מיכאל פיינר, משפטן שהתנדב
להגן על המורים השובתים.
• 1מרדכי שלומי, מכונאי, ואחרים: מחנכים,
פועלים, פקידים, עיתונאים ואנשי־עסקים.

כר נישבה הסייס גיורא הם ביו׳ כלאחים מצריים
ך* ני״אדם — אל תיגעו בו! הוא
פצוע, חסר־אונים. צריך לעוור לו.
צריך לקחת אותו בשבי, אל תיגעו בו לרעה!״
אותו
פלאח מצרי אלמוני, שזעק מילים
אלו, הציל למעשה את חייו של הטייס הישראלי
גיורא רם, שצנח בשדה־כותנה מצרי
לאחר שנפגע מטוסו. כי לרגע קט, נסו
הפלאחים המבועתים וד,זועמים לעשות לינץ׳
בטייס הפצוע. הקריאה הדרמאטית החזירה
אותם לשכל הישר.
כך תיאר השבוע השבועון המצרי אחר־סאעה
את סיפור נפילתו בשבי של טייס ה־מיראז׳
הישראלי, אותו מסתירים המצרים
עד היום מעיני נציגי הצלב האדום.

בוקר. שכנו של אל־מג׳ד, עוזאד עבדה אל
סייד, הבחין במשהו נוסף: נקודה בגוון ה
תפוז,
בלב השמים הכחולים, שהלכה וגדלה
עד שהפכה למיצנח. המיצנח, שהיה קרוע׳
נחבט בארץ במהירות. הטייס ניסה לעמוד
על רגליו, אך חזר ונפל. עוואד שמעו קורא

פלאחים לעשות בו לינץ׳ .הקריאה שציננה
את התלהבותם החזירה אותם לעולם המעשה.
אחד מיהר להזעיק את הרופא, שני
רץ לתחנת המשטרה. בינתיים הגיע למקום
תרוות שחאטא, סטודנט לרפואה. הטייס מס לו
את התחבושת האישית שלו, ושחאטא

הטייס קרא,, :מים״
ך* ״מיראז׳ ״ הפגוע התרסק בשדהו
| כותנה. בעליו של שדה־הכותנה, מט־

1 1 *1 1 ^ 1פלאח ע״אד אל ׳ סייז נח 3ז לה׳
11 / /ביא את רובהו — ליתר ביט־חון
— לפני שהגיש מים לטייס הפצוע.
במדינה דימתה
ה מודד
שלא מרד
לפני כחודשיים היה גבי סבאג׳ ראש־המועצה
המקומית של דימונה, לא רק גיבור
עיירתו בלבד, אלא גיבור כל עיירות הפיתוח
בנגב. הוא היה היחיד שהעז למרוד
ולצאת בגלוי נגד שלטון הבוסים במפלגתו
— מפלגת העבודה. בהצהרה רשמית הודיע
אז סבאג כי לא ירוץ ברשימת מפלגתו לראשות
מועצת דימונה, מפני שהמפלגה התכחשה
להבטחתה לתמוך בבחירות אישיות
לראשי ערים וראשי מועצות־מקומיות.
סאבג ותומכיו הודיעו אז כי יקימו רשימה
עצמאית, שלא תהיה קשורה במערך.
ספיר הפעיל מכבש. אלא שבינתיים
התרחשו כמה דברים. פנחס ספיר, מזכיר
מע׳׳י, ראה בהחלטת הפרישה של סבאג תקדים
מסוכן העשוי להצית גם ראשי ערים
ומועצות אחרות .״ספיר הפעיל את המכבש״
עברה השמועה מפה לאוזן בדימונה. כתוצ־

התמונה שהתפרסמה ברחבי העולם — נ די לוזעלות
1 1 1 1 1 1 1את המוראל ב בי ת: שברי מטוס עם המגן־דויד על
1 1 4 1 /1 1 1
ננפו, שהוצג לראווה על־ידי המצרים במטוסו של הטייס הפצוע גיורא רום, שנפל בשב .

ראש־מועצת דימונה
רזרבה בפוטנציה

חסם בעזרתה את העורק מעל הפצע שוחת־הדם.
עתה
הגיעו גם השוטרים. הם לקחו את
הטייס אל תחנת־המשטרה, ואילו תושבי הכפר
התארגנו למיבצע סבלות, הציבו את
כנף הטוס׳ עם סמל המגן־דויד, בכניסה
לכפרם. עד כדי־כך התפארו הם בסמל הגבורה
הזה, מסיים אחר־סאעה, שבעל השדה
שנשרף סירב לקבל את צ׳ק הפיצויים שנשלח

.כתו האושו

זהו הכפר המצרי תאג׳ אלעיז — ״כתר האושר״ .שמו יי הקודם היה אום דיאב — ״אם הזאבים״ .למרות שמותיו
המפוצצים, זהו כפר נידח ועלוב, בדומה למאות כמותו הפזורים ברחבי ארץ־הי לוס.

וולי אבו אלמג׳ד, עמד באותו יום חמישי
אחר הצהרים בפאת־שדהו, שמח וטוב־לב
למראה היבול הנאה, כשלפתע שמע מעליי
רעמי התפוצצויות. הוא ראה מטוסים חולפים
מעליו כברק, כשמאחד מהם שובל עשן
סמיך.
לפני שהספיק הפלאח להתאושש, החל המטוס
צונח — והתרסק בשדהו שלו, ברעם
התפוצצות אדיר. השדר, החל בוער. חיש
קל כילתה האש את כל יבול הכותנה, אותר.
תיכנן אל־מג׳ד להתחיל לקטוף למחרת ב־

•31:61 3161•,הוא לא הבין את דבריי.
עוואד נחפז לביתו, הביא משם את רובהו.
רק אז ניגש אל תעלת ההשקייה העוברת
בשדה, הביא משם מים לטייס הפצוע.

גאווה קודמת דכסן ד
** תה ככר התאספו רבים סביב הטייס
^ הישראלי הרוחות סערו, לרגע רצו ה־

לרפואה
1 0־ 1ך ן סטודנט
. 1 1 1 1 1 1 .1 1 1 1 1תרוות שחאטא. קיבל
מהטייס את תחבושתו האישית וחבשו.

אה מכך הודיע גבי סבאג לפני שבועיים כי
לא יציג את מועמדותו כלל בבחירות המוניציפאליות.
״ספיר
אמר לי שבמפלגת העבודה הוחלט,
שמי שייצא ברשימה עצמאית, יודח משורות
מפלגת העבודה,״ הסביר אז סבאג לכתב
העולם הזה .״כתוצאה מכך ברור לחלוטין
שסיימתי את הקאריירה הפוליטית שלי. לא
אהיה יותר מועמד לאף תפקיד ציבורי. אני
נמצא בחופשה ללא תשלום ממפעלי ים-
המלח, ואני יכול לחזור לשם לעבודה בכל
רגע שארצה.״
השמועות אמרו כי סבאג לא יחזור ל-
מיפעלי ים־המלח, אלא יתמנה, כתמורה עבור
ויתורו לרוץ בראש רשימה עצמאית, לתפקיד
מנהל כללי של שלושה מיפעלי מתכת
של כור הנבנים בדימונה.
השבוע הופתעו גם מעריציו הגדולים של
סבאג. היה זד, כאשר הוגשה רשימת המערך
למועצת דימונה, העומדת להפוך בקרוב
לעיר. במקום הראשון ברשימה הוצב ז׳אק
אמיר, איש אחדות־העבודה ויריבו הוותיק
של סבאג. במקום השני הוצב עמרם לורדו,
איש רפ״י לשעבר, שאחרי שהסתבך בחובות
כספיים, סברו רבים כי סיים את הקא־ריירה
הפוליטית שלו. במקום השלישי ברשימה
הופיע גבי סבאג.
״לשמור עד השמנת״ .כל דימונה
סערה בעקבות הגילוי .״סבאג הוא בוגד,״
אמרו תושבי העיר ,״הוא רק דיבר ידיבר,
וכשהגיע הזמן — ויתר על כל עקרונותיו.״
לסבאג עצמו היד, הסבר משלו על כניעתו.
״הייתי צריך להישמע לדרישותיו של פינחס
ספיר,״ אמר .״אמרתי שאינני רץ לראשות
המועצה ואמנם איני רץ לתפקיד זה. אני
רק מועמד להיות חבר מועצה, וזאת כדי
,לשמור על השמנת מפני החתולים.׳ הסכמתי
להופיע במקום השלישי מפני שזה יותר
מכובד מהמקום השני.״
כשנשאל לתגובתו על סערת הרוחות כקרב
התושבים נגדו אחרי שהפר את כל הבטחותיו
להם, השיב סבאג :״ אין דבר, אני
אוציא כרוז ואסביר להם הכל.״

מנהל הקואופרטיב הציבור ,׳ידן״
רבי םעדהשלד־ ואוד חו ב ל
סור סוף לדעת מה
הם עושים
בכספך!
** מה פעמים הגשת לנהג דן את כספך? כמה פעמים
שמעת את הגערה להידחק פנימה, או לא לעלות יותר?
כמה פעמים קיללת את הצפיפות והיחס הגרוע? כמה פע־מים
רתחת בשומעך סיפורים על רמת־חיים של חברי הקיאו׳
פרטיב, או בקוראו עוד ידיעה שדן דורש העלאה נוספת
בתעריפי הנסיעה? כמה פעים הלכת לאיבוד בסבך המם פי
רים הסותרים של ועדות למיניהן, שניסו לקבוע כמה מגיע
לדן עבור הסעתך? כמד, פעמים אמרת לעצמן :״מדוע אי־אפשר
לדעת מה הם עושים בכסף?״
אם אתה אזרח רגיל, הטרוד בענייניו, והנוסע באוטובוס
של דן מכיוון שאין לו ברירה, בוודאי נואשת מן האפשרות
שאי־פעם תקבל תשובה.
השבוע, במפתיע, צצה אפשרות זו. לא כתוצאה מחקירתו
של משרד־התחבורה, או עבודת־נמלים של ועדת־חקירה
ממלכתית. כי אם בדרך היחידה בה מתגלים סודות מסוג
זה: כאשר פרצה מריבה פנימית בדן על חלוקת השלל.

כיזכוז ושוחד

** ;הלי ״רך״ ,הנאבקים מזה שנים על השלטון בקואו־פרטיב
ובכספיו, החלו מאשימים זה את זה במעשים
חמורים.
המשותף לכל המעשים הללו: הם ניצלו את כספך, ביז־בזו
אותו, או הפכו אותו לחלק ממעשי־שחיתות.
הרמז הראשון׳ כי הנה עומדים הסודות לצאת החוצה,
ניתן כאשר פנה לאחרונה חבר הנהלת הקואופרטיב, דויד
אסא, לבית־המשפט המחוזי בתל־אביב וביקש למנוע משפט
חברים בדן. עילת המשפט, בו עמד אסא להיות ניתבע:
האשמה כי הוא אחראי לביזבוז ולמתן שוחד.
בשבוע שעבר פסק בית־המשפט את המילים המהדהדות:
״דן זה לא עיראק!״ וגלגלי האשמות ההדדיות החלו מסתובבים.
כל צד איים בפתיחת תיקים ובהשחרת יריבו.
התיק הראשון שנפתח, פלט מתוכו כתב־אשמה חמור,
המתפרסם בזאת לראשונה: פרוטוקול מישיבת משפט־חברים,
שנערך בדן ב־.6.5.69
הנתבע במשפט זה הוא לא אחר מאשר חבר הנהלת דן
מנחם חביבי, המשמש גם בתפקיד הבכיר של מזכיר
טכני של האגודה. ואלו פרטי האשמה נגד חביבי:
!• בהיותו חברת הנהלת האגודה והמזכיר הטכני שלה,
ניצל את האמון הבלתי־מסוייג שניתן לו בתפקידים אלו,
דאג לאינטרסים של אגדן, חברת פיתוח להשקעות בע״מ.
• החבר חביבי פעל שלא בהתאם להוראות וההנחיות
שניתנו לו בדן והכין לחתימה שטרות בסכום של 50 אלף
ל״י בחתימת האגודה ובערבות אנדן — במקום שאגדן
תחתום ודן רק תערוב.
#החבר חביבי לא מסר את השטרות האלו לרישום
בספרי האגודה בהתאם לנוהגים המקובלים.
#1החבר חביבי מסר הוראות־תשלום בסכום של 4200

שלושה מחברי הנהלת דן: ירדני
ן • ןטך 1מ
(מזוקן) עירוני והורביץ, שהוא יו׳׳ר

# 1 1 1 /1 1 1
ההנהלה, מסתודדים לאחר אחת ישיבות ההנהלה. חברי
הנהלת דן נמצאים עתה בקלחת בחירות למוסדות הקואופרטיב,
ועלולים כל רגע לעמוד במרכז משפטי־שוחד ושחיתות.

ל״י לפקודת בנק קופת־עם בע״מ וסכום זה היה נזקף לחובתה
של האגודה במקום לחובת חשבונה של
אילולא עימותה של הגיזברות.
#החבר חביבי העלים מהאגודה את מצבה הכספי
הרעוע של אגדן, שעה שדן החליטה להיחלץ לעזרת אגדן
במגמה לסייע לחברים בה.
• החבר חביבי לא ציית להוראת הנהלת האגודה וה־אגדן,

עווויו
גו ת
ו1ל גלגלים
חבר דויד אסא, ולא דאג לכך כי צ׳קים על סך 27,000
ל״י לא יוצאו על־ידי האגודה.
הסוף היה, שהחבר חביבי נקנס בעשר — כן, עשר —
ל״י. הנהלת דן עירערה — והקנס הועלה ל־ 150ל״י.

בשמנות רצו8ים

יסנלו אחר שיצא זה עתה לאוויר העולם, ממנו
)3יוכל האזרח הפשוט ללמוד על המתרחש באגודה, לה הוא
משלם ממיטב כספו, נושא את התאריך .7.6.65 זהו דו״ת
של ועדת־הפיקוח של דן. האדם בו מטפל הדו״ח הוא
יהודה ירושלמי, המשמש כיום כיו״ר אגף המשק בדן —
אגף אשר דרכו עוברות מיליוני לירות. וכך נאמר בדו״ח:
הנידון: מחלקת התנועה וכשלונותיה.
זה מספר חודשים שאנו עוקבים אחרי עבודת מחלקת־התנועה,
וצר לנו לציין שמסקנותינו הן שהמחלקה, ברא־

חברים באגודה: עם המפקח על התעבורה באיזור תל־אביב;
עם מהנדס התנועה בעיריית תל־אביב: עם ראשי משטרת־התנועה.
#קיצור
אחד הקווים על דעת עצמו, מבלי לקבל
אישור מראש של ההנהלה.
בזיונות אלו לא גרמו לזעזוע גדול מדי בדן .׳מועצת האגודה
החליטה אז, ברוב של 18 נגד ,17 באסיפה שלוותה

מנחם חביבי למשפט, על שעשה מעשה בלתי הוגן. גם לאחר
המשפט, בו זוכה מחלק מהאשמות, המשיך להיות בהנהלה.

זהו קטע של דו״ח ועדת־הפיקוח של

הוועדה שיצאה בהאשמות חמורות

נגד יו״ר אגף התנועה — אך למרות זאת המשיך הוא
למלא תפקידים בכירים גס לאחר שפורסמו מעשיו.

שותו של החבר ירושלמי, נושאת באחריות לשרשרת כשלמות
רצופים.
י • ראש המחלקה נוהג, מדי יום ביומו, להגיע באיחור
של שעה עד שעתיים למשרדו. נוהג זה מונע ממנו את
הקשר החי והישיר עם הצוות, ומפקיר ענייני התנועה בשתי
שעות־בוקר יקרות. עובדה המוכיחה יחם אדיש לתפקידו.
#עמדנו על העובדה המעציבה שבתקופת כהונתו של
יו״ר המחלקה פרצו סיכסוכים ושביתות בקווי התנועה בממדים
כאלה שטרם נשמעו עליהם עד כה בתולדות דן
מתוך שיחות שניהלנו עם רבים מחברי הקווים עמדנו על
נקודה מאוד מצערת הקשורה ליו״ר האגף, והיא: חוסר־גמישות
או העדר כישרון ליחסי־אנוש תקינים עם החברים.
אולם, אם שתי הנקודות הראשונות שמנינו לעיל נוגעות
למישור הפנימי באגודה, הנה הנושא השלישי שעליו אנו
עומדים לדבר נוגע לכישלון במישור היחסים שבין יו״ר
האגף לבין ציבור הנוסעים, וכן בינו לבין באי־כוח המוסדות
הרשמיים במדינה.
האשמות בהן האשימו אנשי ועדת־הפיקוח את יהודה
ירושלמי:
#בתקופת כהונתו עירער את היחסים עם מרבית ה
בקטטה
אלימה, לא להשעות את ירושלמי. ואכן, כיום משמש
ירושלמי בתפקיד הבכיר של יו״ר אגף המשק, ולפני
מספר חודשים אף שהה באירופה כמר. שבועות על חשבון
דן, לצורכי חתימת הסכם — שנחתם לבסוף בישראל.
בחודש אוקטובר ייערכו הבחירות בקואופרטיב דן.
מתכוננות הסיעות המתמודדות למערכת
כבר עתה
הבחירות במלוא המרץ. מתוך הארכיון מוציאים את הכרוזים
הישנים, שטרם נס ליחם. הכרוזים האלה מחולקים
כמובן רק לחברי ;•.אגודה, בהם מספרים חברי ההנהלה
מסיעת הקואליציה על השחיתות של חברי ההנהלה מסיעת
האופוזיציה ולהיפך.
כותבי הכרוזים יודעים היטב שהאשמות נכונות. ביזבוז,
שחיתות, מוסר חברתי ירוד — אלו הם סימן ההיכר בקואופרטיב
דן, שגרעונותיו הגיעו השנה לסכום שיא של
54 מיליון לירות.

בדור השלג התחיל להתגלגל
ך* דה תו של יו״ר ההנהלה דויד אסא, בחודש מאי הי
| שנה, הביאה עימד, שורר, של משפטים נגד אסא. בחלל
נזרקו האשמות כבדות על שוחד ומעילה באמון. אסא טוען
כי דרש בירור מלא על כל הפרשיות בהן מעורבים חברי
ההנהלה והמזכירות, אך עד כה לא העז איש מחברי ההנהלה
להוציא את הקלפים החשובים מן השרוול.
אולם לאט לאט מסתננות יותר ויותר ידיעות על המתרחש
בין חברי המוסדות הנבחרים בדן, וכדור השלג מתחיל
להתגלגל. אסא הבטיח כבר שיפתח את פיו במשפט השוחד
נגדו — שיזם אותו, לדבריו, חבר ההנהלה יוסף הורביץ.
אנשי הורביץ טוענים בתשובה, שלאסא היו עיסקות מהצד
בעת היותו יו״ר ההנהלה.
כך או כך, לקראת הבחירות לאגודה מובטח שהרבה
כביסה מלוכלכת תישפך החוצה.

במדינה
יייקו:

ע 1לים

הי הו די ה הנודד ת
,איזה מן אנשים יש כאן בישראל? מה
זד״ אתם לא רוצים עולים?״
האשה המבוגרת, בעלת השיער הלבן
וההופעה האצילית, שישבה נוכח כתב העולם
הזה בדירתה שבמרכז הקליטה בדימונה,
היתד, מלאת זעם :״מאז שהגעתי לארץ
סיפרה לכתב. ,אני
מחכה לאחותי שתבוא גם היא משם —
והנה היא כותבת לי, שאחת ממכירותנו,
ותיקה בארץ, כתבה והזהירה אותה שלא
לבוא לישראל בשום פנים, כי אץ כאן
מקום לאנשים הסובלים מאסתמה.״
ערומות כמגרש המיסדרים. סונית
לזרוביץ• היא עולה חדשה. היא עוד
לא התרגלה לישראלים. האשד. המבוגרת
( ,)62 השבורה בגופה ורוחה, היתה בשעתו
מורה לשפות זרות באחת האוניברסיטאות
המפורסמות במזרח אירופה.
אולם במלחמת העולם השנייה עבדה כ-

כובסת עבור הצבא הנאצי בגיטו
.באחד מימי ספטמבר 1943״ ,היא מספרת
.הועמדנו ערומות, כל הנשים, על מגרש
המיסדרים של הגיפו, במשך שעות אין
סוף. היתד. זו סלקציה. אלה מבינינו שלא
היו מתאימות לעבודה או שהיו חולות
נשלחו למוות. אלו שהיה להן כושר פיזי כלליד
דנציג.
שהו, נשלחו לעבודה
שם ד,ועסקנו בחפירת תעלות נגד טנקים.
עבדנו וגססנו, גססנו ועבדנו. עד הרגע
האחרון,
״אז התלבשו רוב שומרינו בבגדים אזרחיים׳
שהיו במחנה בשפע — בגדי הקורבנות
היהודים — ,וברחו. השומרים שנשארו
לברומברג.״
הובילו אותנו ברגל
מעיל מלא זהב .״כשיצאנו לדרכנו
,״ ממשיכה סונית ,״קיבלתי מעיל
חורף ארוך ושני מגפים שמאליות של
גבר, מספר .40 המעיל היה בלתי נסבל.
לא יכולתי ללכת עימו כי הוא היה כבד.
ביקשתי טובה מהשומר, שיקצר לי את המעיל
עד לברכיים, והוא הסכים.״
״אי־אפשר לתאר את תדהמתי — ואת שמחתי
של השומר — כשהתברר שמשקל המעיל
נגרם בגלל גושי זהב. הוא לקח לעצמי
את כל הזהב, ולי נתן במקומו תפוח.
לפני שהוכנסנו לבית־הסוהר בברומברג,
הוא הזהיר אותי שלא נצא משם חיים, כי
האוכל שם מורעל בחיידקי טיפוס״ .ב־26
לינואר 1945 יצאו השבויות מבית הסוהר
בברומברג. בודדות בלבד נותרו בחיים.
פרשת חייה,
כאשר התבררה
שוחררה סוניה לביתה. אך ימים ספורים
לאחר מכן — נעצרה ונשלחה ישר למאסר.
היא הואשמה בפעילות
.״ מסעויינת
תבר
שאחת הנשים, שעמה עברה את סיב•
ובמחנה המוות
לות הגיטו
ואשר יחד עברו את המסע עד לבית־הסוהר
בברומברג — ,מסרה אותה לבולשת ה:היא
חששה פוליטית שסוגיה תדרוש ממנה בחזרה את מעם התכשיטים
שהיא מכרה לה בניסו.
חמש שנים במאסר .״נשלחתי לחמש
שנים למאסר,״ מספרת סונית, ,אין
לי כוח לדבר על כל הדברים שעברו עלי
שם. העיקר שלאחר חמש שנים שוחררתי
וטוהרתי מההאשמות שיוחסו לי. אפילו
סודרה לי עבודה באחת האוניברסיטות,
בשכר השווה ל־ 200 דולר לחודש. אחר־כך,
בהתחשב בגורלי ובמצב בריאותי המעורער,
לעלות לישראל.
אפישרו לי
.וכך אני עכשיו כאן, בדימונה. אני חולה
ובודדה. אין לי עם מי לדבר. כולם במרכז
הקליטה מדברים עברית, אנגלית וצרפתית,
לא גרמנית או שפה אחרת. כמעט שאיני אוכלת
כלום, כי את הכל אני מקיאה חזרה.
אני סובלת מכאבי־ראש. אבל אני בישראל.
״חבל רק שכל מה שמציעים לי כאן,
זה סידור בבית־זקנים. איני רוצה להיות ב־בית־זקנים.
אני מסוגלת עוד לעבוד.״
עד שתימצא עבודה, ממשיכה סוניה ב.
כתיבת
סיפרה, אותו התחילה עוד
— ספר תלאותיו של היהודי הנודד שעבר
את מוראות הפאשיזם וגן־העדן עלי אדמות
כאחד, וזכה להגיע לחוף מבטחים.
• כל השמות מוסודס

אדה ה המיסמכים המעידים כ׳ משה שחד.
המועמד מספר 2שד חיפה ברשימת ה מעיר

רכוסת ניסה דבוו ת את עצמו סחרת ויופי
** רכ הגשת רשימת־המועמדים של ה־
^ מערך לכנסת השביעית, יצא ח״כ העבודה
הישיש דויד הכהן בהאשמה חסרת־תקדים
כלפי אחד המועמדים, שמפלגתו אישרה
את הצבתו ברשימה. .צריך להוציא
את האיש הזה מהרשימה,״ קרא הכהן, שהודח
מהכנסת השביעית, בקול נרגש, ,הוא
עשה בזמנו מעשה שלא יאה לאיש ציבור.
מפלגות ינצלו את זה והוא עושה שגיאה
שהוא ׳מוכן להיות ברשימה ולהיות חשוף
בציבור. אינני מכיר אותו פרס לזה שהוא
תושב עירי חיפה.״
ההאשמה הגלוייה, שהוטחה בכנס נציגי
מפא״י במרכז מפלגת העבודה, עוררה הדים
וסערת רוחות. אנשי סניף חיפה של מפא״י
הטיחו בהכהן האשמות נגדיות, טענו כי
נאומו היה בבחינת ״פוגרום״ .ואילו מזכיר
המפלגה, פינחס ספיר, יצא בגלוי להגנת
האיש אותו האשים הכהן .״זה מיקרה שקרה
לפני 15 שנד״״ אמר ספיר. ,אינני רוצה
להיכנס לתוכנו עכשיו. אני שולל ופוסל
סיגנון זה.״
כלומר, אפילו פינחס ספיר לא הכחיש
שאותו מועמד ׳מפא״יי עשה מעשה שלא
יאה לאיש ציבור. הוא רק טען כי על
מעשה זה חל חוק ההתיישנות כיוון שאירע
לפני 15 שנה.
מעטים מבין חברי מרכז מפא״י ידעו כי
המדובר הוא במשה שחל, חבר מועצת
עירית חיפה והמומלץ מספר 2ברשימת
מומלצי סניף חיפה לכנסת. מעטים עוד יותר
ידעו במה בדיוק מואשם משה שחל.
אבל מרכז מפא״י אישר את מועמדותו של
שחל. הוא הוצב במקום ה־ 57 ברשימת המערך
לכנסת. כיוון שלמרות אזהרת דויד
הכהן חשף שחל את עצמו לציבור, זכאי
הציבור לדעת מי הוא המועמד מספר 57
ברשימת המערך, ומה עברו של האיש שמפלגת
השלטון רוצה להפכו לחבר־כנסת.

״העולם הזה״ חושף כזאת לראשונה
כחקירה מיוחדת את בל הפרטים
הנוגעים לשערוריית משה
שחל, האיש שהואשם בזמנו בזיוף
מיסמכים והמוצע עתה מטעם ה מערך
לשמש כנבחר-העם ככנסת.

קכלן קולות מספר אחד
** שה שחל הוא המועמד הצעיר ב־יותר
ברשימת המערך לכנסת. הוא בן
34 בסך הכל. למרות זאת הצליח לגבור
על עסקני מפא״י ותיקים בחיפה כמו דויד
הכהן ואמנון לין. הוא הוצע כנבחר סניף
חיפה של מפלגת העבודה מייד אחרי המומלץ
מספר אחד, מזכיר העבודה במחוז
חיפה משה ורטמן.
כדי להבין את סוד כוחו של שחל, יש
להבין תחילה את ד,מיבנה האירגוני של
מפא״י ומפלגת העבודה בחיפה.
מאז ומתמיד היה כוחה של מפא״י בחיפה
גדול בהרבה מכוחה היחסי בשאר
חלקי הארץ. הסיבה לכך נעוצה במנגנון
שייסד אבא חושי, שאין דומה לו במדינה.
בחיפה קיימים 24 סניפים שכונתיים של
ההסתדרות הנמצאים בתחום השיפוט המוניציפאלי
של חיפה מטירת־הכרמל בדרום
ועד קריית־טבעון בצפון. בסניפים שכונתיים
אלה הקימה ההסתדרות 58 מועדונים.
בניגוד למקומות אחרים בארץ, מרוכזים
כמעט כל חיי התרבות והחברה של תושבי
שכונות חיפה במועדונים אלה. באותן שכונות
מחזיקה ההסתדרות 20 מזכירים בשכר
מלא ועוד כ־ 100 מזכירים במישרה חלקית.
רובם ככולם של מזכירים אלה הם אנשי
מפא״י.

כמקביל לסניפי ההסתדרות כשכונות
קיימים כאותן שכונות גם
סניפים של העכורה. רוב פעולותיהם
של סניפים אלה נערכות במועדוני
ההסתדרות. רוב מזכירי
העכורה כסניפים הם גם מזכירי
ההסתדרות כאותם סניפים. כ תד
צאה מכך מזהים תושבי השכונות
את ההסתדרות עם מפלגת העכורה.
האיש
השולט על מזכירי השכונות ב

חיפה הוא איש המפתח במנגנון המפלגתי
בעיר. הוא קבלן הקולות הראשי של חושי־סטאן.
בעבר מילא את התפקיד בהצלחה
איש אמונו של אבא חושי, משה ורטמן.
דרך תפקיד זה הוא הגיע לכנסת. כשנטש
ורטמן את התפקיד והפך למזכיר סניף מחוז
חיפה של העבודה, התמנה יד־ימינו ואיש־אמונו
לתפקיד זה. היה זה משה שחל,
צעיר בלתי מוכר בחוגי הפועלים הוותיקים
בעיר, שירש את מקומו של ורטמן כקבלן
הקולות מספר 1בחיפה.

הכוס ש 7המשתכנים

**שה שחל הוא ראש מחלקת־השכונות
במועצת פועלי חיפה. בד בבד עם תפקידו
זד, הוא ממלא את התפקיד המקביל
גם במפלגת העבודה — הוא האחראי על
הסניפים במפלגת העבודה. בתוקף תפקידיו
אלד, היה שחל כבר לפני ארבע שנים איש
אמונם של חושי ו־ורטמן. הוא נבחר למועצת
עירית חיפה בבחירות של שנת .1965
כבר אז, בהיותו בן ,30 היה מועמד סניף
חיפה לרשימת המערך לכנסת. אבל ועדת

שאר תכונותיו הוא גם אקדמאי וגם בן
עדות המיזרח. הוא עצמו מתפאר בהשכלתו
האקדמאית, טוען כי למד כלכלה באמצעות
שלוחת האוניברסיטה הירושלמית בחיפה
וכי כיום הוא תלמיד השנה השלישית
באוניברסיטת תל־אביב.

אבל כתם אחד רוכץ על עכרו
של משה שחל. זהו כתם שככל
מדינה דמוקרטית אחרת וככל
חכרה חופשית היה פוסל את נושאו
מלכהן כמישרה ציבורית. אכל
בלל זה אינו חל כשהדברים אמורים
כטכנאי כחירות של חושים־
טאן במו משה שחל.
הדבר אירע לפני 15 שנה, בקיץ של שנת
.1954 משה שחל נקרא אז בשם מוריץ
פיאטל. כעולה חדש מעיראק לא חלם
אז מוריץ כלל על קאריירה של עסקן מפלגתי.
הוא רצה להיות רופא ולשם כך
ניגש לבחינות הקונ־קורם בפקולטה לרפואה
באוניברסיטה העברית בירושלים. היתד,
בידו תעודה פוטו־סטאטית של גמר בית־ספר
תיכון בעיראק. לפי תעודה זו סיים

בב־לב פתוהר יו מ ר הגיס סר מי*.-זל העדר פה־זדביבדפיפח הלברית בי עפד סם בהצלחה
ננהינו 1ז. קונ קו ר 0נפחפסיקה ו פיזי קהב חוד סועבד לפקולהה ל דפי ת ה. על י סו ד **ור זה
הו* *ומרד סהב הינו ח, ינסלה הלו מודעה נ י הו * פתקבל לסכנייז .
? 0רהסיח * 01 הלסודי סקב לנו הודעה פ ה ״ונינ ד פי ס ה (פפשדדו *ל פ דו פ׳ ד רי פו ס
מהפקולמח ל ר פוי ה) פ • ממור הו* סזויף (לפעסה הו* נג ה דם ל ב מינו סונמלקפה).
ננדוד וזקיפה *ז ה סזני דו ת היקדבים הונ ה הדבר ו קג ל מו ל פ כניו? בו סלה.
מלב סהוחד ומד מגיש פד פי ססל, הסד נינמייס סי ג ה הה ד הו לסהל, פהדס בקפה
להתקבל לסנגיזן, ו ג * ל ב מינו הפיוןונמל בהן ( בז פן רגשה ני ס הו הי ה הפסול נקבלה
פ סו דנ פי םנסבניון בי ד • מרד די קן ד ס פו דנ סי ס, ו ל * הי ה י דו ע שם הקסד בין שמל
ל פי הסל) .דק נזפןנדור הי קי הפו עפדיס הגמלים נהבלה הז־בר.
הנ ל סקוה נ י הסדסים הג״ל י סיי ע ו לנ סננדוריבם.

*י. הדן/
פז כי ר אקדון י

המיסמו המושיע

זהו קטע מתוך מכתבו של יהודה אדן, המזכיר
האקדמי של הטכניון בחיפח אל מזכיר המכון
האוניברסיטאי החיפאי, בו הוא מגולל את הזיופים של חבר מועצת העירייה, משה שחל.

המינויים הציעה לו רק את המקום ה־57
ברשימה, אותו מקום עצמו שקיבל הפעם.
שחל נעלב והתפטר.

למישרתו הרמה הגיע שחל כע-
קיפץ כאמצעות מרד המארוקאים
כוואדי סאליב של שנת .1959כאותה
שנה הוא היה מזכיר סניף
ההסתדרות בוואדי סאליב. הצלח תו
לארגן את מרבית תושבי שכונת
העוני בעיר התחתית ולמנוע
מהם להיסחף בזרם המרד של דור
כן־הרוש היא שהעלתה את חינו
בעיני אבא חושי וקידמה את ה־קאריירה
שלו. נוסף לתפקידיו הייצוגיים
מכהן שחל גם ביושב־ראש
כרית הפיקוח לאגודות השיכון
ההסתדרותית וכחבר הנהלת
״שיכון עובדים״ .כתפקיד זה הוא
הפך לבום של 120 אלף משתבניב
כשיכוני ההסתדרות.
זוהי עמדת־כוח אדירה שאיש מבחוץ אינו
יכול לשער את עוצמתה. רק בתחילת שנה
זו יכול היה שחל לצאת למלחמה בגזבר
ההסתדרות יהושע לוי, ולהגיש נגדו תלונות
על אי־סדרים בפני מזכיר ההסתדרות,
אהרון בקר. הוא ידע כי הוא נמצא כבר
בעמדת־כוח שאיש לא יוציאנו ממנה.
כיום הוא נמצא בעמדת־כוח חזקה עוד
יותר: הוא מרכז מטה הבחירות של המערך
בחיפה.

התעודות היו מזוייפות
ך* עיני מנהיגי העבודה, משה שחל
^ הוא דוגמא של הצלחה — נוסף לכל

לימודים תיכוניים והוא רשאי לגשת לבחינות
( 0 . 0 .£.ראשי־תיבות של 31־נ 6מ 06
!מ11110316 01 £) 11103110־ — 061 תעודת־בגרות).
היתר,
זו תעודה מוזרה. שכן מוריץ פיאטל
עלה לארץ מעיראק בשנת ,1950 בהיותו בן
15 בלבד. כיצד הצליח לסיים שם בית־ספר
תיכון?

כבדיקת התעודות במזכירות האוניברסיטה
התברר בי הן מזויי
פות. ברור שלא ניתנה אפשרות
למוריץ פיאטל לגשת לבחינות ה־קונ-קורס.
אכל מוייץ לא התייאש.
אם לא רופא, החליט, יהיה לפחות
מהנדס. אם באוניברסיטה גילו ש־תעודותיו
הן מזוייפות, קיווה מו־ריץ
פיאטל כי בטכניון בחיפה ישחק
לו מזלו יותר. הוא נרשם ללימוד־ם
בטכניון, הציג גם שם את התעודה העיראקית
שלו וגם אישור של האוניברסיטה העברית
בירושלים, לפיו עמד בהצלחה בבחינות
הקוג־קורס בפקולטה לרפואה במיק־צועות
מתמטיקה ופיזיקה.
ייתכן ובטכניון לא היו מרגישים בזיוף
לולא התקבל במזכירות האקדמאית מכתב
מהפקולטה לרפואה של אוניברסיטת ירושלים.
בירושלים נודע כי מוריץ פיאטל התקבל
בטכניון והאוניברסיטה מצאה לנכון
להזהיר את המוסד האקדמאי החיפאי מפני
תעודותיו המזוייפות של פיאטל־שחל. במכתב
שהוגדר כ״סודי״ נאמר בפירוש כי
מוריץ פיאטל הגיש לאוניברסיטה תעודת־בגרות
מזוייפת.
האיש שריכז את קבלת הסטודנטים לטכניון
בשנת , 1956 גרשון שניידר, לא הת־

שו ל ח-

ה מו ערך
בגואו למזכירות האוניברסיטה
נדהם שניידר: השתכר לו כי נם
אישור האוניברסיטה העברית כירושלים
היה מזוייף, והוצא בדרכים
לא בשרות ע״י אחד העובדים
במזכירות האוניברסיטה.

ך* נהלת הטכניון רצתה להגיש תלונה
( | פלילית נגד מוריץ פיאטל—משה שחל,
על הצגת תעודות מזוייפות וזיוף מיסמכים.
אולם מוריץ הצעיר איים בהתאבדות אם
תוגש תלונה כזאת נגדו. זאת לא רצתה
הנהלת הטכניון לקחת על אחריותה. אנשי
הטכניון הסיכמו להימנע מלהגיש תלונה
פלילית במשטרה נגד מוריץ פיאטל, אבל
הזהירו אותו ואמרו לו כי ״יותר אין לו
מדי לחפש אף פעם בטכניון.״
אבל למוריץ פיאטל יש עור עבה. למרות
שנתפס במירמה ולמרות שהוזהר, עשה
מאמצים במשך כמה שנים להתקבל שוב
ושוב בטכניון, ואף הגיש בקשות לחנינה.
אולם הנהלת הטכניון לא נעתרה לבקשותיו.

יתכן ועברו המפוקפק של שחל לא היה
נודע לעולם בציבור לולא׳ פורסם במחילת
החודש כי נבחר כמומלץ סניף העבודה בחיפה
כמועמד לכנסת במקום ריאלי. השם
משה שתל לא אמר דבר לרבים, אבל לאיש
אחד הוא אמר הרבה. היה זה יהודה אדן,
המזכיר האקדמי של הטכניון בחיפה.
אדן שימש לפני 19 שנים כמזכיר הועד־המבקר
שליד מועצת פועלי חיפה. ב־18
השנים האחרונות הוא עובד בטכניון ומזה
12 שנים הוא המזכיר האקדמי של מוסד זה.
כל אותן שנים היה אדן חבר מפא״י וחבר
מפלגת העבודה. כאשר קרא על הצבתו
של שחל כמועמד למישרה הרמה של חבר־כנסת,
לא יכול היה עוד לשתוק. הוא
כתב מכתב, אותו שלח לפינחס ספיר, מזכיר
מע״.י, ליוסף אלמוגי, שר־העבודה, ול־חבר־הכנסת
ישראל קרגמן.
במכתב זה פירט אדן את כל הידוע לו
על שחל. כתב אדן במכתבו :״זהו העניין.

ב־ 1958 עשה העסקן הצעיר נס-
יון נואש אחרון להתקבל לטכניון.
הוא החליף את שמו ממוריץ פיא-
טל למשה שחיל, הערים על המזכירות
וניכש לבחינות המיון. הוא
נבשל בכל הבחינות ואז גם התגלה
בי משה שחל אינו אלא מוריץ
פיאטל.
בשלב זה נראה שמשה שחל ויתר על
שאיפתו להפוך לנושא תואר אקדמאי והפך
לעסקן מפלגתי של מפא״י בחיפה — דרך

באמור הוא נוגע כולו לעברו של

המנהל האדמיניסטרטיבי של המכון, א .רפ־אלי,
כתב אז מכתב למזכיר האקדמי של
הטכניון בחיפה בזו הלשון:

בה ראה הצלחה גדולה בהרבה מזה שבמסלול
האקדמאי.
אולם למרות הצלחתו המטאורית במנגנון
המפלגתי בחושיסטאן, לא נואש שחל. הוא
החלים להפוך לאקדמאי בכל מחיר. לפני
חמש שנים ניסה שוב להתקבל בעזרת
תעודותיו המזוייפות, הפעם למכון האוניברסיטאי
של חיפה, לחוג לכלכלה.
משום מה עוררו תעודותיו גם שם חשד.

״במיסגרת בירורים הנערכים עתה במכון
האוניברסיטאי לגבי תעודות מזזו״ל שהגיש
התלמיד משח שחל, מסתבר כי הוא הגיש
את מועמדותו, לפני שנים מספר, לטכניון.
אודה לך מאוד אנז תוכל לבדוק את תיקו
של הנ״ל ולהודיעני מה התעודות שהגיש

0 ^ 0 1ן^.ג> ל ל׳

מתון תיק הטכניון
בדו״ח זה

שב תון התיק,

מגוללת

בחיפה נפוצו בבר מזמן שמועות
על מעשי הזיוף שמשה שחל היה
מעורב בהם. כאשר הורכבה רשימת
המועמדים של המעיר למועצת
עיריית-חיפה כשנת ,1965
זרק אמנון לין, חתנו של אבא
חושי, כפניו של שחל את האז הרה
כי מוטב לו להסיר את מועמדותו,
כגלל ׳ענייני הזיופים. אכל
שחל סירב להתפטר. הוא נהנה
מחסותו של אבא חושי וידע שאין
ליו מה לדאוג. אבא חושי ידע
להשתיק את חתנו.

שחל איים בהתאבדות

חושי השתיק את הפרשה
} 1אור עובדות אלה ברור מעל לכל
? ספק שהשימוש במיסמכים מזוייפים לא
היה מישגה נעורים של משה שחל, שנעשה
רק לפני 15 שנים. הוא חזר על אותו
נסיון עצמו בשנת 1958 ובשנת — 1964
שנה לפני שנבחר למועצת עירית חיפה וחמש
שנים בלבד לפני שהוכלל במקום
ה־ 57 ברשימת המערך לכנסת השביעית.

עצל ונסע לירושלים. הוא לא הבין: אם
תעודת הבגרות של פיאטל מזוייפת, מדוע
הירשו לו להיבחן בבחינות הקונ״קורם ואף
נתנו לו אישור כי עמד בהן בהצלחה?

תה של עיריית חיפה שמשה שחל
הוא חבר מועצתה.

זהו צילום קטע מתוך התיק האישי של מוריץ
פיאטל, הוא משה שחל, במזכירות הטכניון.
כל פרשת זיופי התעודות והמיסמכים שנעשו.

בבואז להירשם במוסדכם, האם נתקבל ובאילו
תנאים.״

המזכיר האקדמי של הטכניון, יהודה אדן,
השיב לרפאלי במכתב, עליו נכתב ״אישי/
סודי״:
״מר מוריץ פיאטל ביקש בזמנו, לפני כסו
שנים, להתקבל לטכניון על־ידי אישור
גמר בית־ספר תיכון בעיראק, אשר לפיו
היה רשאי לגשת לבחינות ( 0 . 0 הוגש
צילום של האישור) .הוחלט אז לחייבו בבחינות
מילואים במתמטיקה ובפיזיקה. בשלב
מאוחר יותר הגיש מר פיאטל אישור
מן האוניברסיטה העברית כי עמד שם בי
הצלחה בבחינות הקונ־קורס במתמטיקה ובפיזיקה
בתור מועמד לפקולטה לרפזאה. על
יסוד זה הוא שוחרר מהבחינות ונשלחה לו
הודעה כי התקבל לטכניון.

״עם ראשית שנת הלימודים קי-
בלגו הודעה מהאוניברסיטה (ממשרדו
של פרופ׳ דריפוס מהפקולטה
לרפואה) כי האישור הוא
מזוייף (למעשה הוא ניגש שם לבחינות
ונבשל קשה) .בבירור שקיימה
אז המזכירות האקדמית
הוכח הדבר וקבלתו לטכניון בוטלה•
למרות
מכתב זה הצליח משה
שחל, בדרך הידועה רק לו, להתקבל
ללימודים למכון האוניברסיטאי
בחיפה, מוסד הנמצא כחסד

האיש וייתכן בי אלה היו חטאי
נעורים בלבד ומאז היטיב את דרכו.
וגבל זאת מעורר הדבר, לדעתי,
ספיקות בדבר כשירותו של
אדם מסוג זה לשמש מועמד לגוף
הציבורי הנעלה כמדינה, כנסת
ישראל. ייתכן בי זוהי תמימות
מצידי, אולם הנני סבור בי נבחרי
האומה -וכאלה הם חברי הכנסת
צריכים להיות בלי רבב כלשהובעברם האישי הפרטי.״
יהודה אדן קיבל כעבור ימים מספר את
ההוכחה כי הוא אמנם תמים. הספיקות שהתעוררו
בו לגבי כשירותו של משה שחל
לכהן כחבר־כנטת לא הטרידו לרגע לא את
פינחס ספיר ולא את שאר ׳מנהיגי המערך.

״עניין שטותי״
ץ* שנתבקש המועמד מם׳ 57 ברשימת
^ המערך להגיב על ההאשמות שהועלו
נגדו, אמר משה שחל לכתב העולם הזה:
״זה הכל עניין שטותי. זה עניין ישן. כל
העסק הוא סערה בכוס מים. עובדה שכיום
אני תלמיד השנה השלישית במשפטים.״
אם עבור משה שחל ומנהיגי המערך זה
עניין שטותי, ספק אם כך יראו זאת גם
בוחרי המערך, שיצטרכו להצביע בעד רשימה
הכוללת את גולדה מאיר, אבא אבן, דיין
ואת בעל המיסמכים המזוייפים משה שחל.

תצוגת אופנה שסופה ראשונה בארץ במועדון
סקאלה״ • פולסלור בהזמנה * מועדון אבסקלוסיבי בחיפה

״דישק״ט בי
פעם היו ממציאים בשבילנו פולקלור
ישראלי מהסוג הידוע כיום בשם שירי
הו! הו! ,אבל מאז התבגרנו, הרב גורן
תקע בשופר והיהדות נכנסה לאופנה.

14.5ל״,
השבוע מצא סוף סוף את הדרך, והמציא
את פסטיבל הזמר החסידי, שנערך במוצאי
שבת בהיכל־התרבות בתל־אביב, וממשיך
משם לירושלים ולחיפה. הפסטיבל עוסק
בפולקולור תפור לפי הזמנת המארגנים של
הפסטיבל.
הפולקלור התפור עוסק בכל מיני נושאים
אקטואליים כמו: על חומותייך ירושלים
הפקדתי שומרים, תקע בשופר גדול לחירותנו,
וקדיש.
קדיש מפי יגאל בשן׳ זכה במקום השני,
אחרי השיר צמאה נפשי אותו שרו נירה

וגליה רבינוביץ.

רחל אטאס לא שרה את חיימקה שלי
אלא וגר זאב עם כבש, וגם השלושרים שרו

משהו, אבל אי אפשר היה לשמוע בגלל
הרעש שעשתה התזמורת.
בהפסקה בחר הקהל, ששילם 14.50ל״י
לכרטיס את השירים והסתכל על ח״כ יצחק
רפאל ואשתו גאולה, ואחרי ההפסקה שר
בציבור עם אפי נצר.
זה היה ערב חינוכי מאד, ומתאים גם
לנוער מתחת לגיל שש עשרה, מפני ששיר
השירים לא הוזכר אפילו במילה אחת,
והמנחה מני פאר סיפר רק בדיחות לא ״סות.
אם המחברים לא היו מוגבלים למילים
מתוך המקורות (לא צריך לשלם לאיש
זכויות תמורת השימוש בהן) בוודאי היו
ישר ממציאים את שיד החובש.

הזוג רפאל: אחרי הבחירות
לילדים שנולדים בימים אלה קוראים בישל
/והצגות כאיש־חסיד־היוז הן להיטים.
ישב הגניוס היהודי וחשב איך להמשיך
ולרכב על הסום הזה. איך לרוות את צמאו־נו
של העם לקצת יידישקייט ובאותה הזדמנות
להרויח לירה או שתיים תמורת עמלו.

נירה וגליה רבינוביץ: קדיש במקום שני
סמדר דרור

חברה טובה
השבוע נפתח בחיפה מועדון הצמרת. לא
שקודם היה סגור חלילה, אלא שקודם היה
הדיסקוטק הכי מחורבן בחיפה, ועכשו הוא
הולך להיות הדיסקוטק הכי טוב בחיפה.
אם אתם לא מאמינים, תשאלו את בעלי
הבית החדשים יעקב צבאן ומריאל סימון.
וכל זה למה? מפני שקודם יכול היה להיכנס
למועדון כל בן תמותה שהיה מוכן לשלם

וחברים של יעקב צבאן ומריאל סימון.
המועדון היה דחום באנשים, במיוחד מהסוג
האחרון, ומקושט בדודי שלגי הבלונדית
ובמורה חיפאית להיסטוריה שקוראים לה
רחל גליקר. כולם שמחו ורקדו והרגישו
מצוץ. ולמרות החום היו מוכנים לרקוד
הלאה, אבל יעקב צבאן ומריאל סימון הפסיקו
את המוזיקה כדי לומר לתוך המיקרופון:
״מעכשו הכניסה מסווגת. רק לקצינים, אמ־נים,
סטודנטים וחברים שלנו״.
בתוך כל החברה הטובה הזאת ישב סמל
צנחנים צעיר ונחמד וחיבק את ידידתו.

הרבה שנים, אתה וכל המשפחה שלך, ב־
100 לירות לחודש כמוני.
ביציאה פגשנו את בעלי הבית יעקב צבאן
ומריאל סימון, שאמרו לנו שלנו,״
ושהכניסה אלילות שישי עולה שתים עשרה
וחצי לירות.
רוצים להיות בחברה טובה? תשלמו.

רחל: היסטוריה ועוד מעלות

סמל וידידתו: לאן ילך עכשיו?
עבור התענוג ,״אבל עכשיו חלאם. ניגמר.״
מסבירים הבעלבתים ,״עכשיו הכניסה מסת־גת.
רק לקצינים, אומנים, סטודנטים וחברים
שלנו.״ בגאווה וביראת כבוד פסענו לתוך כל
האכסקלוסיביות הזאת, והסתכלנו בהתרגשות
לכל הכיוונים. אל תספרו לאף אחד,
אבל אנחנו אכסקלוסיביים מאד בליבנו,
ופשוט מתים על קצינים, אמנים, סטודנטים

הקהל המשיך לרקוד בנונשלנטיות ובאי
איכפתיות, אבל אנחנו הרהרנו בסמל. מה
יהיה עליו עכשו? חשבנו בעצב. לאן יילך?
אחר כך שרה איזו זמרת, ופפה מלהקת
פיקוד צפון סיפר בדיחות על התורכים
ועל איך שאיש אחד צעק לספיר באסיפת
בחירות: שתחיה הרבה שנים׳ וכשספיר שאל
אותו למה הוא צועק ככה, ענה: שתחיה

ג׳ודי שלנו״

בפעם הבאה, כשהחברה שלכם או האשתכם ש
איתה לתצוגת אופנה, אל תעקמו את האף ותגיזן
לא כדאי לכם.
אם אתם לא מאמינים לנו, תשאלו את החבריא
שישי האחרון במועדון ״ ס ק אל ה״ ,ואם עדיין נוו5
— פשוט תסתכלו בתמונות.
מה שאתם רואים זו המילה האחרונה בשטח י
אומנם דקיקים, אבל עמידים בכביסה. הקרסים
צורך בגיהוץ.
מה שאתם רואים חוץ מאופנה, זו סמדר דרור
התצוגה החלה בשלוש אחר חצות, שעה מתא
טימיים לכל הדיעות. המועדון הקטן והאינטימי ח
מוספירה, והאורות עמומים מלבד האור הנודד
לכל אשר הלכה.

תרוש ארבעה עמודים ארה ־ קוא אותם ומסור הראה
העולם הז ה -כרה חדש * מוסףלבחירות
רשימת תנועת העולם הזה — כוח חדש
לכנסת השביעית כוללת 61 שמות, מהם 21
מתחת לגיל ,30ו־ 42מתחת לגיל .40 הצעיר
ביותר הוא משה גלילי, צלם־סרטים בן , 21
והמבוגר ביותר אברהם וקסלר, פקיד ב״משביר

העולםהזה -כוח חדש * מוסף

המרכזי״ בן . 63 הרשימה כוללת 5מועמדים
ערביים 3 ,מרצים באוניברסיטה 4 ,עורכי־־דין7 ,
מ הנדסים 6 ,מחנכים ומורים 7 ,אנשי כלכלה,
4עתונאים 2 ,קציני־ים 3 ,חקל אים 3 ,פקידים
ו־ 2ס טודנ טים.

מסיעת יחיד לסיעת רבי
רשימת המועמדים שר

נות חוש בבהירות רננסת השביעית

16868261

. 1אורי אבנרי ,46 ,עתונאי, תל־אביב
.2שלום בהן ,43 ,עתונאי, פתח־ ת קו ה
.3אמנון זכרוני ,34 ,עורן־דיו, גבעתיי ם
.4ראובן קריץ ,41 ,סופר ומרצה באוניברסיטה, ק רי ת מו צ קין
.5אלבס מ סי ס , 35 ,מפיק סר טים, תל־אביב
.6פרץ עופר , 32 ,מנהל חברה, רמת־גן
.7קוסייני חסן , 25 ,חרט, חי פ ה
.8ד״ר משה כספי ,40 ,מרצה בכיר באוניברסיטה, ירו שלים
.9ד״ר בנימין וולף , 35 ,מרצה בכיר באוניברסיטה, רמת־גן
.10 חיים לי טוינסקי ,44 ,עורך דין, תל־אביב
.11 חביב עיסא , 30 ,עתונאי, חי פ ה
.12 חיים צוקר ,44 ,קצין בצי הסו חר, חי פ ה
.13 אורי פרנק ,33 ,מנהל עבודה, ערד
.14 מיכאל ברנד , 31 ,מ הנדס טכס טיל, דימונה
מרצה בביר: ד״ר משה כספי . 15 מחמוד מנאע , 23 ,מסגר, מג׳ד־אל־כרום
.16 אליהו מתיוביץ ,41 ,מהנדס, חי פ ה
.17 דניס יורדו ,35 ,קצין בצי הסוחר, עין־הוד
.18 רחל אבנרי ,38 ,מחנכת, תל־אביב
.19 מוחמד נימר ג׳אנס , 25 ,חקלאי, כפר־איב תאן
.20 יוסף אתגר , 26 ,מהנדס אלק טרוניקה, חי פ ה
. 21 נעים גלעדי ,43 ,עתונאי, הרצליה
.22 דב גופר , 25 ,סטודנט, ירו שלים
.23 אהוד חוצן , 26 ,חשמלאי, תל־אביב
.24 יצחק ישנו , 33 ,טכנאי, בני־ברק
.25 קורט לוי , 54 ,כלכלן, גבעתיים
. 26 דן לח מן , 33 ,מהנדס, חולון
. 27 אליעזר עמיר ,40 ,רואה חשבון, חי פ ה
. 28 אריה עירן , 26 ,הנדסאי מכונות, בית־שמש
.29 בלה שרון , 24 ,מזכירה, חי פ ה
מפיק סר טים: אלכס מ סי ס .30 מוחמד סעיד חסן , 25 ,פועל, חי פ ה
.31 יהודה אחי מרים , 30 ,מורה דרך, די מונ ה
.32מ שה אתגר ,47 ,חקלאי, בי ת־לח ם הגלי לי ת
.33 אלפרד רולף ,46 ,מנהל עבודה, נ ה רי ה
.34 שמשון בן־גל , 30 ,טכנאי בנין, חולון
.35 צבי בן דב ,49 ,מחנך, ק רי ת חיי ם
. 36 עזרא בן דורי ,30 ,מורה דרך, טבריה
. 37 דב ברנשטיין , 22 ,מורה, תל־אביב
.38 זאב גוטסמן , 27 ,טכנאי רדיו וטלוויזיה, חיפה
. 39 בנימין גלוסמן , 27 ,טכנאי מכונות, חי פ ה
.40 משה גלילי , 21 ,צלם סר טים, פתח־ ת קוו ה
.41 אליעזר דו מקה , 31 ,מורה, חי פ ה
.42 אהוד דייגי , 24 ,מנופאי, די מונ ה
.43 דוד דייוויס ,42 ,פועל, א ש קלון
.44 איתן הולנד , 29 ,סוכן ביטוח, חיפ ה
.45 חנה הורביץ , 26 ,קו ס מ טי ק אי ת, רמת־גן
.46 רון וייס , 22 ,סטודנט, ירו שלים
.47 אברהם וקסלר ,63 ,פקיד, גבעתיי ם
.48 דן דוד וריה , 23 ,פקיד, תל־אביב
.49 שלום זמיר ,47 ,חקל אי, כפר־אמירים
.50 מרדכי טישלר ,22 ,מסגר טכני, תל־אביב
.51 יוסף טמיר ,38 ,מורה, חולון
. 52 רם סער , 33 ,פקח אזורי שמורות טבע, איל ת
.53 אברהם פילוסוף , 24 ,מנהל חשבונות, רמת־גן
.54 אברהם ק מ חי , 30 ,מנהל מכירות, באר־שבע
.55 אלישבע שטייניץ , 55 ,מרפאה בעיסוק, ירושלים
.56 אמנון שטרנברג ,32 ,עורך־דין, חיפה
.57 צבי שלו , 29 ,נהג, תל־אביב
. 58 נפתלי שלומי ,45 ,מכונאי, תל־אביב
.59 דניאל שמעוני ,31 ,מ הנדס אל ק טרוניקה, חי פ ה
.60 משה שנק ,29 ,פקיד, נ תני ה

סופר נודע: ראובן קריץ

מנהל חברה: פרץ עופר

הצעיר ביותר: משה גלילי

העולםהזה -כוח חדש

* מוסף ל ב חי רו ת

אל תשאל או תנו :״מה תעש ו בכנס ת ה -
באה !״ שאל אותנו :״מה עשיתם בכנס ת האחרו-

#העולםהזה -כוח חדש * ם ו 0ף
לא עסקנו רק בעניינים הגדולים של מל חמה

ושלום. עסקנו בעגייגיס הנוגעים לחיי היום-יום.
גה מעשינו בכנס ת השישית ה ס המצע ה א מיתי
שלנו בבחירות לכנ ס ת השביעית.

להלן אל״ף־בי״ת של

פעולות

מיבחר

מיקרי של 22 נושאים של פעולתנו.

א״בשלקר בו ת
פירסמנו, באמצעות שאילתות, חומר שנגנז
על-ידי הצנזורה.

א סי רי ם
.האנושות של מחר תסתכל על בתי־הסוהר של ימינו
כפי שאנחנו מסתכלים על מרתפי־העינויים של ימי־הבי־ביים.
הרעיון, שאפשר לתקן אדם על־ידי כך שסוגרים אותו
־־־אב כמו חיית־טרף, דומה לאמונה ששררה בימי־הביניים,
שאפשר לרפא חולה־נפש על־ידי הצלפה בשוטים
במילים אלה פתח אורי אבנרי, לפני שנה וחצי, את מערב־תו
לתיקון מוסדות־הענישה בישראל.
בין השאר הגישה הסיעה עשרות שאילתות שנגעו למצב
בבתי־הסוהר, למותם של אסירים, לתלונות על הכאה ולתביעות
לחנינה.
.בכנסת השביעית ננהל מסע־צלב לשינוי מוחלט של
המצב בבתי־הסוהר״ ,הכריז אבנרי לקראת סיום כהונת
הכנסת השישית .״יהיה זה אחד מעיקרי פעולתנו״.

! ״זורים
״באנו לכנסת בלי שום אמם — לא קומניזם, לא סוציאליזם
ולא קאפיטליזם. איננו משתייכים לא לשמאל, לא
לימין ולא למרכז. נתייחס לכל בעייה לפי מיטב מצפוננו
והבנתנו, לגופו של העניין כך פתח אורי אבנרי את
נאומו על שביתת הדוורים. הוא ניתח את העובדות היבשות
בנוגע לשכר המורים ולתנאי עבודתם, הגיע למסקנה כי
החזרים צודקים.
באותו יום עצמו הצביעה סיעתנו בעד הצעת־חוק ממשלתית
לעידוד השקעות־הון בישראל.
בנושא הראשון הצביעה סיעתנו יחד עם השמאל. בנושא
השני הצביעה עם הימין. היה זה רגיל לגמרי לגבינו.

^ 1י סו ח בריאות ממלכתי 1וו מו ס כ סו א ל * ם
סיעתנו לא חששה לנקוט עמדות בלתי־פופולריות,
״אני מציין בסיפוק שחבר־הכנסת אורי אבנרי הוא
החייל האחרון בחזית הלוחם למען שרות־בריאות ממלכתי״
,הכריז מעל דוכן הכנסת שר־הבריאות, ישראל ברזילי.
ברזילי המפ״מי דוגל בקיוס קופות־החולים הנפרדות.
הוא רצה לציין כי כל שאר הדוברים בכנסת, שדגלו כביכול
בהלאסת קופות־החולים, ויתרו למעשה על עקרון זה, למרות
הכרזותיהם.
סיעת העולם הזה — כוח חדש פעלה להגשמת עקרון
זה ללא פשרה: הלאמת כל קופות־החולים, והקמת שרות־בריאות
ממלכתי שתגיש עזרה רפואית חינם לכל תושב,
כמו באנגליה.
דבר זה חיוני לייעול שרותי הבריאות. הוא ישים קץ
לנוהל הנפסד של הפעלת קופת־החזלים כאמצעי לחץ מטעם
ההסתדרות והמפלגות נגד האזרח, הזקוק לביטוח בריאות.
כיום משלמת המדינה בכל שנה עשרות מיליוני לירות לקו־פות־החולים
המפלגתיות מכספי משלם־המיסים.

בי לויי ם
כנאה לסיעה שנציגה בפנס ת היה עורך
של עתון לו ח ם, השתמשה סיעת העולם הזה
— כוח חדש לא פעם בדוכן הכנ ס ת כדי לגלו
ת גילויים, להוקיע שחיתות ול הסב א ת
תשומת־לב הציבור לתופעות של רקבון בחיים
הציבוריים.
סיעתנו העלתה לדיון ב מלי א ת־ הכנס ת
א ת פרשת ה״תרומות״ של קואופרטיב דן.
כזכור, שילם דן בחשאי ס כו מי ם גדולים למפלגות
השונות, ובעיקר למפלגתו של שר־התחבורה
(אחדו ת העבודה) ולמפלגתו של
יו״ר ועדת-הכלכלה של הכנ ס ת, ה מ טפלת
בענייני תחבורה (תנועת חרות) .השר יגאל
אלון והד״ר אבניאל, יר׳ר הוועדה, עסקו אי שית
בהשגת ה״תרומות״ הנפסדות.
סיעתנו היא שהעלתה בכנס תאת פרשת
סו מ ר פין, שמנהלה הכושל, איש גח״ל, זכה
לערבויות מופלגות מידי האוצר, באישור
ועדת־הכספים של הכנסת.
השימוש בנשק ה שאילתה איפשר לנו ל העלות
פרשות רבות שאי-אפשר היה לפרס
מו א חר ת כלל, כגון זרימת הון העולם ה תחתון
ה אמריק אי למשק הישראלי. לא פעם
לפי מצפונה, גם בנושאים עדינים ביותר, שכל חברי־הכנסת נרתעים
מהם.
כך, למשל, בראשית הכנסת השישית, בעת הדיון על
שינוי החוק הפלילי, תבע אבנרי לבטל את הסעיפים המגדירים
כפשע יחסים הומוסכסואליים בין מבוגרים מסכימים
(להבדיל מיחסים עם קטינים, או תוך שימוש בכוח או
באיומים) .רפורמה כזו נתקבלה בבית־הלורדים הבריטי.
שר־המשפטים דאז, הד״ר דוב יוסף, הצדיק אישית את
עמדתו של אבנרי, אך רמז כי אין הדבר אפשרי בגלל לחץ
המפלגות הדתיות.
באותו דיון מילא אבנרי תפקיד חשוב בהשגת רוב למען
תיקון הדינים המיושנים בנוגע להפלות מלאכותיות.

תו של הפרט, מול הביורוקרטיה הממשלתית, הציבורית
והמפלגתית.
אלפי אנשים פנו אל סיעתנו בארבע שנים אלה בתלונות
אישיות — פעם נגד פקיד־סעד שהתייחס בזילזול אל
מצוקתם, פעם אל שוטר שהיכה אשה ברחוב, פעם נגד מש־רד־החקלאות
שהטיל מיכסה בלתי־צודקת. על סמר תלונות
אלה שלחנו אלפי מכתבים למשרדי הממשלה, וניסינו להשיג
צדק למתלוננים.
אך חשוב עוד יותר המאבק הבלתי־נלאה לחקיקת חוקה
כתובה. כל המפלגות מתיימרות לרצות בה — אך בכנסת
השישית, בה שלטו המערך וגח״ל בכיפה, לא נעשה אף
צעד קטן אחד לקראת מטרה זו. לכן יכלו להתקבל בה
חוקי־תועבה כמו חוק התשריר, שאסר על אזרחים לפנות
לבתי־המשפט בענייני בחירות.
אם תתקבל בכנסת השביעית חוקה או לא — זה תלוי בכך
אם יימצאו בה די חברי־כנסת שירצו בכך ברצינות, ושייל־חמו
ללא רתיעה להשגתה.

ד 1תול*ם
כן, אפילו בייצורים קטנים ונחמדים אלה טיפלנו. בשורה
של שאילתות נגד רצח חתולים בערים הגדולות, על־ידי
המחלקות הסניטריות של העיריות. ב״שאלות נוספות״,
שאיפשרו לנו לחקור את סגן־השר האחראי, הוכחנו שאין
לרצח זה שום סיבה הגיונית. הצבענו על כך שזוהי פגיעה
בזכותו של האזרח לגדל חיות־בית כאוות נפשו.

| 7רמפ לחייל
במידה מסויי מ ת הפכה פעולתנו למען
הסעת־חיילים לסימן־היכר של סיעתנו.
הרעיון נולד כאשר אסף אורי אבנרי, בדרכו
לכנסת, קצין־צנחנים צעיר. או תו קצין

ו ע דו ת ה כנ ס ת
בנסיונה לחולל רפורמה בכנסת, ולאפשר
לה למלא א ת תפקידה בפיקוח על הממש לה,
תבעה סיעתנו עשרות פעמים לשנות א ת
דמות ועדות״הכנסת.
כיום מורכבות הוועדות מחברי־כנסת,
שאין להם כל אמצעים להשגת אינפורמציה
עצמאית. ממילא אין הוועדות מסוגלות להתמודד
עם הפקידים הממ שלתיים המופי עים
בפניהן, והמצויידים בכל המידע הדרוש
להם.
בפרשת סו מ ר פיין, למשל, נסתבר כי וע־דת־הכספים
אישרה ערבויות של עשרות
מיליונים, מבלי לדעת דבר על מצב ענף ה נוסעים
בים.
סיעתנו דרשה לקבל א ת השיטה האמרי ק
אי ת. שם מ עסי קו ת ועדות ה סינ א ט סגל
עצמאי גדול של חוקרי ם ו מו מ חים. הפרק ליט
של הוועדה חו קר א ת הפקידים המופי עים
בפניה, לפי מי טב שיטות ה חקיר ה.
בהעדר רפורמה זו, תמשיך הכנ ס ת לה יות
חות מת-גו מי, הנו תנ ת לביורוקרטיה ה ממ
שלתית או טו מ טי תאת כל מבוק שה.

! כויו תהאדם
מאות שאילתות, הצעות לסדר־היום, הצעות־חוקים וגאו*
מים של סיעתנו היו מוקדשות לנושא זה — ההגנה נזל זכו
ביקש
אותו להיר תם למאבק למניעת סבל
מחיילים הקופצים לחופשה קצרה הביתה,
והמבזבזים שעות על גבי שעות בכבישים.
עוד באותו יום הגיש אבנרי הצעה לסדר-
היום, בה תבע כי המדינה תדאג להסעת־חי־נם
של כל חייל במדים, בכל הרבבות והאו טובוסים,
תמורת תשלום גלובאלי מצד ה מדינה.
על פי הצעת סגן שר־הבטחון, צבי
דינשטיין, הורדה ההצעה, ברוב גדול •
אולם לא הרפינו. הק מנו ועד צילורי, ש-
שיכנע אלפי נהגים להדביק על שמשת מכו-
ני תם תווית של ״תן טרמפ לחייל״ ,ולהת־חייב
לאסוף כל חייל בדרך. וב אות ה עת
הגשנו שוב ושוב שאילתות על נושא זה.

העולםהזה -כוח חדש

* מוסףלבחירותי*

העניין שוב בהצעה לסדר־היום. הפעם לא
העזה מפלגת העבודה להציע הורדה מסדר-
היום. היא הגישה הצעה משלה, ושתי ה הצעות
הועברו לוועדה, ב ה סכ מ ת משה דיין.
הוועדה החליט ה על הסעה חינם ברכבת —
אן לא ב אוטובוסים.
המאבק להסע ת־חינם שלמה בוודאי
יימשך ויוכרע בכנסת השביעית.

^לדים מפגרים
בכל ענייני הסעד, דעתנו קיצונית ונחרצת: על המדינה
המודרנית להבטיח קיום הוגן לכל אדם הנפגע מפגעי
הטבע והחברה, כגון מחלה, תאונה, מוות, נכות, זיקנה,
אבטלה, בריונות, וכר.
לכן, כאשר הגיש שר־הסעד הצעת־חוק לטיפול בילדים
מפגרים, תבענו לכלול בה סעיף עקרוני הקובע כי ״המדינה
אחראית לקיומו ולשיקומו של ילד מפגר בכל ימי חייו,
ולא יחול שום תשלום על משפחתו״ .הצעה זו נדחתה.
בשאילתות שלנו עסקנו פעמים רבות בתלונות של הורים
על מוסדות לילדים מפגרים.

העולטהזה -כוח חדש

כל לירה שאנחנו נותנים לבטחון, הבה ניתן אגורה אחת
למניעת מלחמה !״

ניתוחימ תי ם
מעטים הנושאים שבהם ניהלנו מערכה כל־כך קיצונית
וממושכת כמו בנושא זח.
תוך הסתה פרועה (״יישפך דם״) ,וניצול האמונות הטפלות
של שכבות־אוכלוסיה פרימיטיביות, ניסו העסקנים
הדתיים להטיל טרור על הכנסת ועל הרופאים, ולהביא לחקיקת
חוק שיאסור בכלל על ניתוחי מתים.
קמנו נגד מזימה זו. הוכחנו ששום רפואה מודרנית
אינה יכולה להתקיים ללא ניתוחים מרובים, שחיילי צה״ל
לא יזכו לטיפול מנתחים מוכשרים אם אלה לא ילמדו את
מקצועם בניתוחי־מתים. התרענו נגד המזימה להפקיר את

3יבוי א ש
עוד לפני שפרצה השריפה הגדולה בצי״ם, ולאחר מכן
בנמל־התעופה לוד, הצבענו על הליקויים החמורים בשרותי
הכבאות בארץ. טענו כי כל מיבנה השרותים האלה מתאים
לעיירה במאה שעברה, אך לא למדינה מודרנית.
כסו בנושאים רבים, השמענו כאן הצעה שהדהימה
לראשונה את הכנסת, אך שמצאה לה בהדרגה חסידים רבים :
להקים חיל־כבאים ארצי, בצד הצבא הארצי ומשטרה הארצית.
בסוף
הכנסת השישית הביע סגן שר־הפנים תמיכה
זהירה ברעיון זה, אך רמז כי האינטרסנטים העירוניים מקשים
על ביצוע רעיון כזה.
זוהי דוגמה אופיינית ליכולתה של סיעה קטנה, שאינה
מייצגת אינטרסים, להגות ולהשמיע רעיונות מהפכניים חדשים,
הנקלטים בהדרגה.

ורד>ם
שתי סיכו ת הניעו א ת סיעתנו להגיש
את הצעת־החוק המהפכנית להקמת בית
שני, שזכה מייד לכינוי ״בית הלורדים״.
הסיבה הראשונה היתה: לאפשר א ת
הוצאתם ה או טו מ טי ת של חברי-כנסת קשי שים
מן הכנסת, בדרכים נ או תות. הסיבה
השניה: ל ה קי ם מוסד בו יתרכז הנסיון של
אנשים שהצטיינו ב שטחי־החיים השונים,
כדי שישקלו מחדש הצעות־חוק שנתקבלו
בכנסת בחפזון, וכדי שידונו בעניינים לאו מיים,
בזכות דיעה מייעצת.
הצענו שהבית השני יכלול א ת כל חברי־הכנסת
שסיימו שתיים או שלוש תקופות״
כהונה ; אנשים שהיו נשיאים, רמטכ״לים
ושופטים עליונים, ואנשים אחרים שהצטיינו
בשטחים שונים.
ההצעה עוררה הד רב מאד בציבור, והל היבה
א ת דמיונם של כותבי מאמרים וציירי
ק אריק טורות. בשלב מ סויי ם החלי טו המפלגות
הגדולות להעבירה לוועדה, כדי לאפשר
דיון רציני בה. אך ברגע האחרון חוללו
הזקנים מהפכה נגדית. לפי דרישתם, הוסר ה
ההצעה מסדר־היום — פה-אחד.

( 3טכ״ל לבן
זהו הכינוי שניתן על־ידינו להצעה שאותה פיתחנו
לראשונה לפני תריסר שנים מעל עמודי העולם הזה, ושחזרנו
עליה פעמים רבות בכנסת — לפני ואחרי המלחמה.
הרעיון הוא, בקיצור: להקים מיניסטריון מיוחד לענייני
המרחב, שיתכנן ויבצע את כל המיבצעים הדרושים
לקידום סיכויי השלום. במיניסטריון זד״ בראשות סגן ראש1
ממשלה, הצענו לרכז סגל גדול של מומחים לארצות־ערב
השונות, מומחים לתעמולה, פסיכולוגים, סוציולוגים, אנשי־מודיעין
וכר, שיעבדו בצורה שיטתית. כיום עוסקת בכל
השטח החיוני הזה רק מחלקה זעירה במשרד־החוץ, הנטולה
כל השפעה בממשלה.

הסביר אבנרי באחד מנאומיו :״בצו מטכ״ל החאקי,
המכין תוכניות לכל מלחמה העלולה לפרוץ, דרוש מטכ״ל

• מוסף

^ כו סלו ב קי ה
ביום שפלשו הסובייטים לצ׳כוסלובקיה
הגשנו הצעה דחופה לסדר״היום כדי שכנסח
ישראל תביע באופן חגיגי אתמחאתה החריפה
על התנפלות ברוטאלית זו.
בענייני־חוץ, כמו בענייני״פנים, פעלנו ללא
משוא־פנים, לפי מצפוננו והשכל הישר,
גינינו א ת כיבוש צ׳כוסלובקיה וא ת המלחמה
בוויאט־נאם, א ת השמדת־העם בביאפ-
רה ואת האנטי־שמיות בפולין. תמכנו ב-
מלחמת־ה שיחרור של הכורדים ושל הכושים
ברודזיה.

1 7וו רו ם

חייהם ובריאותם של אזרחי ישראל למען קנוניה קואליציונית.
במאבק
זה נחלנו נצחון זמני. בכנסת השישית לא חלה
הרעה במצב.
מצב דומה שרר בכל מערכות הכפייה הדתית. היינו
הסיעה היחידה בכנסת השישית שלחמה ללא פשרה בכל
המזימות. רק״ח תמכה בכפייה דתית ערבית (היא לא
הצביעה אפילו בעד הצעתנו לבטל את המוהר) .מק״י הפליגה
בשבח המסורת היהודית, ולא יצאה חוצץ נגד הכפייה.
סיעות המערך עשו קנוניות עם עסקני הדת. ל״ע שילמה
מס־שפתיים למלחמה בכפייה, אך תמכה בקנוניות. המרכז
החופשי וגח״ל, ובראשית הכנסת גם רפ״י העצמאית, תמכו
בגלוי בכפייה הדתית על כל סוגיה.
כאשר נאסר על היהודים הרפורמיים להתפלל ליד הכנסת
בצוותא, היתה זאת סיעתנו שהגישה מייד הצעה לסדר־היום
לטובתם. וסיעתנו היתה היחידה שעוררה שוב ושוב
את שערוריית שיחרור בחורי הישיבה משרות בצת״ל

7ו פו ר ט
הצעתנו לסדר-היום נגד ה שחיתות בע נף
הכדורגל הביאה ל חקיר ה ממושכת של
העניין מטעם הכנסת.
עוררנו ענייני ספור ט בעשרות שאילתות.
התרענו על אזלת־היד של רשות״הספורט ב-
משרד״החינוך, וחזרנו פעמים רבות על דרי שתנו
ל ה קי ם בישראל — כמו בצרפת מיניסטריון
מיוחד לענייני ספורט ונוער.

עי טו רי ם
הצעתנו האחרונה לסדר־יומה של הכנסת השישית דרשה
להנהיג בצה״ל עיטורים על הקרבה עצמית, הצלת חיי חבר
ומעשה־גבורה ״מעבר לצוו התפקיד וקריאת החובה״.
הצעתנו דירבנה את הממשלה להגיש בחפזון הצעת־חוק
משלה להנהיג עיטורים. אך זו כבר לא נדונה בכנסת זו.

( £רו ט ק ציוניז ם
כאשר טבענו מושג זה, עמדו לנגד עינינו שתי בעיות,
ראשית: הצורך לשחרר את משק המדינה סן ההגנה המוגז*
מת, שהכניסה אותו לחממה. שנית: לחסל את נוהלי
הפרוטקציה 1ת 1ך המשק עצקו,
במאות נאומינו הכלכל״ם תבנמ3 1וז הקמתה טל ו שו ת
ממלכתית עליונה לתיכנון כלכל׳ ,בפיקוחו של סגן־ראש-
ממשלה, שיהיה ממונה על כל משרד׳ !!בלבלה בממשלה.
תבענו להנהיג במשק קריטריונים אובייקנויב־יים להענקת
הטבות, שיחרור ממיסים, אשראי, רשיונות, ונו• — כך

תוליל, גייי־די וורו* רדוחוז יי י־ר י*־ -1י׳יווז סו׳ו יריו-יי-ריר י\ד1

״קוורום״ פירושו מניין חוקי — המיספר המינימלי שי
חברי־המוטד שנוכחותם דרושה כדי לקיים דיון והצבעה.
באחת מהצעות־החוק הראשונות שלנו תבענו להנהי!
חובת־קוורום בכנסת — כך שאי־אפשר יהיה לקיים דיון
במליאה אם לא נוכחים לפחות 30ח״כים (רבע ולו
לקיים הצבעה אם לא נוכחים בה 40ח״כים (שליש כ!
תבענו כי שכר חבר־הכנסת יוצמד לנוכחותו בכנסת.
ההצעה נדחתה פה אחד. היא היתה חלק ממערכתנו הר
צופה, שנמשכה במשך כל ארבע השנים, להגביר את נוב
חות חברי־הכנסת במליאה, להביא לפיטורי הנעדרים הכת.
ניים, ולמשוך את תשומת־לב הציבור לשערוריה זו.

1דינג ד׳
לא היינו היחידים שלחמו בשצף־קצף נגד הקמו
תחנת רדינג ד, העומדת לזהם (אחרי הבחירות) את האוויו
של תל־אביב. אן יתכן שהיינו הקיצוניים ביותר.
הגשנו בעניין זה כמה הצעות־לסדר־היום, הבאג
חוות־דעת בטחוניות ובריאותיות, ותבענו את התפטרות!
של שר־הבריאות וראש עיריית תל־אביב.
בעשרות שאילתות ניסינו לזרז את שר־הבריאות להם
עיל את חוק־כנוביץ נגד פליטת עשן המכוניות.

^! פ ת־ הי ם
גם נושא זה העסיק אותנו ללא הפסק
וגם בו גיבשנו הצעות מהפכניות חדשות.
אחרי שתיארנו בפני הכנס ת בפרוטרוב
א ת כל המיפגעים והמכשולים העומדים בפי
ני האזרח הרוצה להינפש בשבת בשפתי
הים (חוסר תחבורה ציבורית, חו ס ר מגרשי
חניה, הליכלוך, הצפיפות, חו ס ר שרותיי
הצלה מ ת אי מי ם, הצענו: לאחדאת כי
חופי-הים של ישראל בפארק לאומי א חד
ולהפקיד עליהם מינהל ממלכתי שיתכנן
את כולם כיחידה אחת. זאת אומר ת: לפי
תח א ת כל קטעי שפת-הים שאינם מותאמים
עדיין לרחצה, לארגן אתהת חבורו
אליהם, להת קין מערכות ספורט ימי וכו׳ וכו׳
רעיון זה קנ ה לו, בהדרגה, חסידים בבני
ס ת ובממשלה. שר־התיירות אימץ אותו ל׳
עצמו. בדי להגשימו, יהי ה צורך להתגבר עי
קבוצות־העסקנים ה שולטות בעיריות.

תאונות דרכים
הפסקת ההרג בדרכים היא תפקיד חשוב ביותר. הדב׳
לא יושג על־ידי נאומים רגשניים, כנהוג בכנסת. עסקני!
דלתי־מקצועיים לא יועילו כאן. הנושא הוא מקצועי ביותו
ויש להתייחם אליו באופן מקצועי.
תבענו לחייב נוסעים לחגור חגורות־בטחון. תבענו מ
חטמשלה להטיל פיקוח על ייבוא המכוניות, נדי להבטיו
שהן תחיינה מתאימות לתקן של בטיחות — לפחות כ9
באמריקה?צמה. תבענו התאמת הכבישים למדינה מודרניו
ליוויוי• יי׳

ליי! י• יי 11 לי1ו*ל

לוי לילי* ייי וו יי•

העולםהזה -בוח חדש #מוסףלבחירות

* העולטהזה -כוח חדע * מוסף

איש שהיה מועמו מס 1 ,שר ״ושימת השוום־ קווא:

זטובת עניין השלום על רשימת
השלום״ להפסיק את המירוץ

• על מי לדעתך נופלת האח־
•ת לכשלון המאמצים להקמת
ית־השלום !

4ניתן לומר שיש שתי סיבות לכך.
זת, שהייתי קורא לה ״היסטורית״ ,ותת,
הנוגעת למו״ט, לקשיים אקטואליים.

• כשאתה אומר ״ הי ססו־ת״
,ה אם כוונתך שלא הוכשרו
ננאים להקמתה,,חזית״ 1

4בערך כך, אם כי מוטב אולי לנסח
1בצורה זו: לא היו קיימים תנאים
:יקטיביים להקמת חזית־שלום נרחבת, ו;
ההוכחות לכך היא ההרכב שהוצג
ווף, אחרי חיפושים ומגעים נמרצים.
בו ״העולם־הזה״ ,מק״י וגוף אמורפי,
! בסיס צר, הקרוי ״רשימת השלום״.

העולם הזה, ו״רשימת השלום״ היתד, מוכנה
להיענות לה.

הצלע השלישית
ביחס לתנועת העולם הזה, הרושם שלי
הוא שאתם היססתם בתחילה בעיקר בשל
התנגדותכם למק״י, לקומוניזם. יותר חשבתם
על מק״י מאשר על ״,השותף השלישי״.
אך כאשר נכנס המו״ט ל״הילוך גבוה״,
הסיר אבנרי את הסתייגותו ונרתם ל״עסק״
ברצינות. זה אינו רושם שטחי שלי. אני

אי־הקמת ״חזית שלום״ בבחירות לכנסת
השביעית עוררה תגובות רבות. כמה
מן המהלכים שקדמו להכרעה שנפלה במוצאי
יום־הכיפור בדבר אי־קיום ״חזית״
עודם בלתי־ידועים ושאלות רבות לא הובהרו.

מדוע, בעצם, לא היו גורם
נוספים מועמדים ל״חזית״ ז

;אותה סיבה שהזכרתי אותה למעלה,
:יניתי אותה ״היסטורית״ .״מלחמת ששת
ים״ ו״המלחמה שאחרי המלחמה״ לא
ו בעם זרם חזק מנוגד לקו הרישמי.
1מלוכד סביב ״ממשלת הליכוד הלאו־של
מאיר־דיין־בגין. מעטות בעולם הזו־לאמון
שכזה מעמיהן.
:ם כאשר עמדות הממשלה נעשו נוק־ת
יותר בשאלות המרכזיות של חיינו,
שאלת הסיפוח וה״התנחלות״ ,לא קם
1אופוזיציוני חזק המורה על דרך אחרת.
!עובדה שמכל האופוזיציונרים הקיימים
!״ם או שפרשו ממנה, לא התלכד גוף
:־משקל, שהיה עשוי להיות שותף חשוב
זית״ ,אומרת דרשני.
:ם העובדה שאף אחד מאנשי־הרוח ה־טיפ
שלנו שהופיעו בעמדות אופוזיציו־
1בולטות, כמו פרופ׳ יעקב טלמון, ש־יע
את דעת־הקהל החושבת בארצנו ב־מרו
הידוע במעריב בעניין זכויות ה־זתינאים,
לא הסכים להופיע ברשימת
:זית״ ,אפילו לא במקום בלתי־ריאלי,
וררת מחשבות וזה הטיל צל על הרשימה.
:ל הנסיונות לגייס תמיכה ציבורית ל־
1ית״ מחוץ להעולם הזה ומק״י, שהם שני
וים מצומצמים ומוגדרים, עלו בתוהו.
והי אמת מרה. מה שנתווסף על שני
ים אלה — זוהי הצלע השלישית.

ר שימה בלי פ רו פ סו רי ם

9מה שנוהגים לקרוא בציר
״רשימת הפרופסורים״...

4כן, אך ללא הפרופסורים הבולטים.
;ני מאד מעריו את פרום׳ שאול פוגל,
י ובן־גילי, אך ספק אם הוא יסכים
־ שהופעתו ברשימת המועמדים של ״ר־
;זת־השלום״ תזכה אותה בכינוי היומרני
!זימת הפרופסורים״ .מרגע שהפרופסורים
מון, אריאלי, לבונטין, ברגמן, סימון ורו
אחרים סירבו להופיע ברשימה, הם
לו ממנה את התואר שנלווה אליה בילה,
גם אם נשארו בה פרופסור או שניים.
:ם בגח״ל יש פרופסורים ואקדמאים, אך
אחד לא העלה על דעתו לכנותה בשם
ימת אקדמאים. גדי יציב הוא אמנם אקר
צעיר ומצליח, אך רוב אלה הבאים
יו, כמו נתן ילין־מור, דויד ארנפלד,
ל לביב וחנינא אמוץ, אינם אקדמאים.

9שכחת לדבר על הסיבה
וניה לכשלון.

* ובכן, היו, כידוע, שלושה פרטנרים
׳״מ. לגבי מק״י אפשר לומר שהיא היתה
יר גמור. היא רצתה ב״חזית״ מן הרגע
זשון, ולא העמידה מכשולים ותביעות,
:ד דרישתה שבשישיה הראשונה לא יו־נתד

יליו־מור

שדל

ש ס פו חיו

הי א

איזה פרצוף היה לחזית זו, כשהיא אינה
יכולה להחזיק מעמד מאוחדת נוכח שני
הענקים האלימים גח״ל והמערך, היכולים
לקיים שותפות ולהתגבר על המכשולים?
לא, אינני מאשים את אבנרי. אם להאשים,
אז בראש וראשונה אני מאשים את
אותם החוגים שוללי הסיפוח, והדוגלים במדיניות
גמישה, שלא באו אל ״החזית״
ולא ניסו להטביע בה את חותמם, יחסי הכוחות
היו אז אחרים והפיצוץ היה נמנע.
אני אומר שוב ובמלוא האחריות: לא
אורי הוא שפוצץ את ״החזית״.

כדי להבהיר כמה מן הנקודות הללו
פנה ״העולם הזה״ אל אדם שמילא תפקיד
מרכזי בכל הפרשה ; המזרחן והעתונאי
ד״ר אמנון קפליוק, שעקב מקרוב אחרי
המו״מ להקמת החזית, אך הסיר בעוד
מועד את מועמדותו ממקום ריאלי ברשימת
ה״חזית״ ואף לא הצטרף לאף גוף
מאלה ה״רצים״ לכנסת. קפליוק הוצע כמועמד
ראשון מטעם רשימת השלום, וב־מועמד
שלישי ברשימת ״החזית״ ,אחרי
אורי אבנרי וד״ר סנה. להלן הראיון שנערך
אתו.

ד״ר אמנון קפליוק רת1וד;1
בונה את דברי אלה על ״עובדות עיקשות״
הידועות לי.
בכלל, הדבר קסם לאבנרי, שכן הוא היה
בעצם הנשכר הראשי מהקמת ה״חזית״ ;
הרי בהסכמת הכל הוא הועמד בראשה,
אפילו לפני ד״ר משה סנה. אחרי ש״עיכל״
את נוכחות מק״י, הצליח, לא בלי קשיים,
להעביר החלטה בקרב חבריו בעד ה״חזית״.
רק בסוף, ממש בסוף, החלו אבנרי וחבריו
תוהים על אופיו ודמותו של הפארטנר
השלישי. גם הם סברו, משום־מה, שהמדובר
בקבוצה הכוללת פרופסורים רבים, או לפחות
בגוף שיש לו גיבוי ציבורי שלהם,
ואף השתמשו לא פעם בביטוי ״רשימת
הפרופסורים״ (אגב, קובה ריפתין כינה את
הרשימה בשם ״רשימת האיינשטיינים
ורק במאוחר החלו ללמוד ולהבין כי מדובר
בדבר אחר לגמרי, מבחינת ההרכב.
אם אפשר להאשים את אבנרי במשהו,
הרי זה רק בדבר אחד: שלא הקדים לחקור
וללמוד את טיבה של ״הצלע השלישית״
במשולש־שונה־הצלעות, שהיווה את מסגרת
החזית. אבל משלמד את העניין, היתר, הכרעתו
מחוייבת המציאות.

מדוע ! תן לפחו ת דוגמה
אחת להצדקת דבריך.
הדוגמה הבולטת היא מה שלא היה ברשימה,
כלומר — ״סוללה של פרופסורים״.
אבל גס מה שהיה בה הרתיע אותו. במקום
צרוף של פרופסור ונציג של שוללי
הסיפוח במפ״ם, הופיעו בראש מועמדי
רשימת השלום ל״חזית״ גד יציב, שפירסם
מאמר־התקפה חסר״תקדים על אורי אבנר,
ביוס בו צריך היה ההסכם להחתם, ואחריו
נתן ילין־מור בעל הדיעות הראדיקא־ליות.
הערכתו של אבנרי היתד, שחזית
משולשת זו לא תוכל להחזיק מעמד זמן
רב, ותתפוצץ מייד אחרי הבחירות.

וזוהי הערכה נכונה !
אני סבור שזו היתד, סכנה ריאלית

מאוד __ ו ה ״ חז י ת ״

היתד.

נ שאו-ח

מ לו ב

כן, מדוע עמוס קינן
תוקף א ת אורי אבנרי ב״ידיעות
אחרונות״ מיום ו׳ האחרון ומ טיל
עליו א ת האחריות י
• עמום קינן עשה ימים כלילות למען
״החזית״ ,אולי יותר מכל אחד אחר (ו־למעו
ההיסטוריה: גם דני פתר, האופוזיציונר
השמאלי הנמרץ ממק״י תרם ללא
הרף מאונו לכך).
אינני רוצה להיכנס להערכת סיגנון ה־פליטון
של קינן, אבל אני חולק על הערכותיו
הפוליטיות, כי אבנרי ״עשה מעשה
מטופש״ בזה שסירב לעמוד בראש קואליציה
של תנועת העולם־הזה, מק״י וחבורה
צעירים ירושלמים, אותה מכנה קינן
בשם ״חזית שלום המאגדת בתוכה את כל
כוחות השלום במדינה״ (ידיעות אחרונות
,26.9.69 עמ ׳ ,19 טור .)3
מי יודע, אולי גם אני הייתי מתפוצץ
אם הייתי עומד בפני שוקת שבורה, אחרי
מאמצים רצופים של שלושה חדשים בנושא
מסויים. אבל עמוס קינן יודע לא מעט
דברים ״שמאחורי הקלעים״ ואין הוא יכול
לפסול כלאחר־יד את חששו של אבנרי שמא
כל עניין השלום היה מתבזה על־ידי
סכסוכים ב״חזית״ שהיו מפוצצים אותה במוקדם
או במאוחר.
אל מאמרו של קינן אני מתייחס כאל
התפרצות אדם שכואב לו.

יציב משמיץ א ת אבנרי

מר מפי גדי עצמו, ויעצתי לו לגנוז אותו.
הסברתי לו כי הדבר עשוי להיות פטאלי.
אך, כפי שהסתבר, הוא לא שעה לעצתי.
יד המיקרה היא שהמאמר פורסם ביום
בו עמד המו״מ להסתיים, אך מה היד, קורה
אם היה המאמר מתפרסם זמן קצר אחרי
חתימת ההסכם? ״המערך״ היה צריך
אז רק לצטט השמצות מן המאמר ולכתוב
למטה: אלה הם דברי המועמד השלישי
על המועמד מס׳ 1ב״חזית השלום״...

מה דעתך על

המאמר!

• יש נקודה אחת המטרידה אותי בקשר
למאמר זה. גדי יציב ״גומר״ שם את
אורי אבנרי בנימוקים ציוניים טובים, אבל
נדמה לי שכל אותן טענות יכולות להיות
מופנות גם אל המם׳ 2ב״רשימת השלום״,
נתן ילין־מור, שניסח יחד עם אורי אבנרי
את ״המנשר העברי״ .שבו הופיעו כל הריעות
שיציב פוסל אותן מכל וכל.

שרות לאנשי ה סי פו ח
שאלה אחרונה יש לנו
אליך: מה דעתך על ״רשימת-
ה שלום׳ /על אישיה, על מצעה
ועל עצם הופעתה !

דבר,

הוא

על מועמדי
כי אני רוצה
מלטפל בצד
טוב־מאד. זהו

הרשימה אינני חפץ ללהימנע,
עד כמה שאפהאישי.
מצע הרשימה
מצע אנטי־סיפוחיסטי.

אבל עכשיו אני רוצה לומר משהו נוראשי
״רשימת השלום״ ,צריכים,

חייבים, לבטל את רשימתס, ובכך יוכיחו
בגרות פוליטית גבוהה. לטובת הענין חייבת
הרשימה שבראשה עומד גזי יציב להפסיק
את המירוץ לכנסת.

ראשי רשימה זו יודעים היטב, כמוני,
כי סיכוייהם לעבור את אחוז החסימה הם
אפסיים. הם יוכלו לאסוף כמה אלפי קולות,
וככל שיהיה נצחונם גדול יותר ( 8000 קולות,
למשל) כן יהיה האסון גדול יותר, שכן
המדובר בקולות אנטי־סיפוחיסטיים ש־יילכו
לאיבוד, מפני שלא יגיעו לאחוז החסימה
— ושייגרעו מרשימות שוחרות־שלום
אחרות. אם יקבלו מנדאטים של שוח־רי־שלום,
עשויים קולות אלה ללכת בעקיפין
לרשימות סיפוחיסטיות, ולהוסיף להן
מנדאטים.
הרי הקולות האנטי־סיפוחיסטים אינם
מתגוללים ברחוב אצלנו !

על מה אתה בונה א ת
הערכתך ש״רשימת השלום״ לא
תעבור אתא חוז ה ח סי מ ה !
• על סמך כוחה של הרשימה. בשום
פנים ואופן היא לא תוכל לאסוף 14.000
קול ולעבור את אחוז החסימה.
כוחה של רשימה נבנה מכמה מרכיבים:
מיספר הפעילים, הסכומים העומדים
לרשותה ואישיות הגורפת קולות.
ל״רשימה הממלכתית״ ,למשל, לא היו
פעילים רבים, ואף לא סכומים ניכרים, והנה
היא זכתה להצלחה יחסית בזכות האישיות
שעמדה בראשה — דוד בן־גוריון.
ל״רשימת השלום״ אין לא אישיות גורפת
קולות, לא מספר מינימאלי של פעילים
ולא סכומים הדרושים לניהול מערכת בחירות.
אין לי צל של ספק שרשימה זו תיכשל
בבחירות, והייתי רוצה למנוע את התופעה
הזו של פסילת אלפי קולות אנטי־סיפוחיסטיים,
משום שניתנו לרשימה שלא
עברה את אחוז החסימה.

ומדוע לדעתך פירסם גד
יציב א ת המאמר המשמיץ נ־
״למרחב״ דווקא ביום בו עמד
המו״מ ל הי חתם !

לא הייתי רוצה לראות את פניו של גדי

ראשרה מו ״ מ

ווזלר

מאמ רו

של בדי

נרחר

יויי ר

נו ח

רמה

א ל חי

ה לזו לו ח

ה ח חו לי ח

טטות הקנומח

המוצגים השקופים: חתיכה עם חתיכת אומץ

8תבקש שתלכו

ילכם שהיו בליל
ספקות בליבכם
הנשים. הבדים
מחלילים, ואין

; לגילויים איג־מלא
עשן ואט־יווה
את סמדר

כששיעמם לה ללכת רקדה סמדר קצת שייק, עשתה חיינדאלע או
שניים, ולא שמה על מבטי ההערצה, הקינאה וכו׳ שכיסו כל
סנטימטר של גופה החטוב.
רק שתדעו שסמדר היא חלוצה בשטח זה בארץ, זאת אומרת
בשטח תצוגות־האופנה החשופות לקהל הרחב. עד עכשיו זכו בכבוד
רק אנשים שיש להם עניין מיקצועי בבראנז׳ה. ובכלל, ענף הלבנים
בארץ הוא די חדש, מפני שלדברים שהנשים לבשו מתחת לבגדיה! עד
לפני כמה שנים אי אפשר בשום אופן לקרוא אפילו ענף.
אחראית לשיפור היא צעירה שקוראים לה מרים גוטליב, אשר
החלה לתכנן לבני נשים מקסימים, שקוראים להם יצירות ״יהודית״,
לא פחות יפים מאלה הנתפרים באירופה, ואשר בזכותם יכולות
הישראליות להתפשט לא רק בחושן.
היא מתכננת גם פיז׳מות — אבל את מי זה מעניין ז

ר והמעריצים: והנשים העיפו מבטי קינאה

סמדר מדגימה: עברו ימי הסבתא

...הגיעו לילות המחר: להתפשט באור

סיפווה שר
חפשיסה המשונה
ביותו נמדחמה
ך* בדיחה האחרונה מספרת על שרו
ן החוץ המצרי, מחמוד ריאד, שבבואו
לעצרת האו״ם הכריז כי מצרים עומדת לשגר
אדם בטיל אל השמש, כדי להוכיח שלא
רק האמריקאים מסוגלים לשלוח אדם לחלל.
״אבל איך יתקרב הטיל אל השמש?״ שאלו
אותו ,״הרי הוא ישרף ויותך.״
״יש לנו טכסיס,״ השיב על כך ריאד.
״אנחנו נתקרב אל השמש בלילה.״
,כאשר הודיעה מצרים ביום הראשון השבוע
כי יחידות קומנדו שלה, מוטסות
במסוקים, ערכו פשיטה על כוחות צה״ל
בסיני, תקפו ריכוז גדול של צה״ל והציתו
כלי־רכב רבים, אי אפשר היה להשתחרר
מהרושם כי הבדיחה אודות הטיל אל השמש
אינה כל כך דמיונית. בפשיטת השבוע מימשו
אותה המצרים במציאות.
היתר, זו הפשיטה המגוחכת ביותר בתולדות
המלחמה. מקורות מצריים טענו כי שני
מסוקים מצריים הצליחו לחדור במוצאי־שבת
אל שטח סיני, למרחק 95 קילומטר
מהתעלה. הם הגיעו עד לצומת מצפק,
במה בנינים וחורשת דקלים שהיוו פעם

עבודה. עצמית

חיילי צה״ל מציגים את הפצצות
הפרימיטיביות שהטילו המסוק ם
המצריים, שאף אחת מהן לא התפוצצה. הפצצות, שנועדו להיות

פצצות תבערה, נעשו ממיכליס ממולאים בגומי וקרפ ואטומים
בנייר עיתונים ישן. אפילו אם היו פצצות אלה מתפוצצות, ספק
אם היו גורסות לנזק כלשהו, כי סביבן היה רק חול המידבר.
המיכלים תחנת רכבת במסילת אל־עריש קנטרה שאינה
קיימת יותר. שם הם ערכו התקפה על
החולות. המסוקים הוריקו את כוורות הרקטות
שלהם אל תוך החול וחיילי הקומנדו
המצריים שבתוך המסוקים, השליכו מתוכם
אל החול מיכלים שנועדו להיות פצצות
נאפל״ם.
כשהתברר, בעקבות ההודעה המצרית, כי
אמנם היתד, חדירה כזו, וחיילי צה״ל הצלי־

לזהות בליל ירח את המקום. לוא רצו, יבאת
מטענם.
לו להטיל
,התעלומה נשארה בעינה: מדוע לא
עשו זאת?
שההסבר
היחיד לכך הוא
המצריים חששו להטיל את הפצצות במקום
שיתגלו, דבר שהיה מסכן אותם באש אד
טי־מטוסית. הם העדיפו לזרוק את הפצצות
במקום שמם, שם לא היתד, כל סכנה של
התגלות.

שוליית הקוסם
*4חוק, צחוק: ,אבל...
כמה אספקטים של הפשיטה לא היו
מגוחכים כל כך. קודם כל עצם ההצלחה
בחדירה האוירית הלילית, שנועדה לחקות
את פשיטות צד,״ל לעמק הנילוס — הצלחה

שצה״ל יצטרך עתה למצוא לגביה תשובה
נגדית.
יותר חמורה מעצם החדירה היתה התגובה
הישראלית. היו אלה בעיקר עתוני הערב
שהגיבו כפי שמגיבים המצרים בעקבות
פשיטות צה״ל. בעוד שדובר צה״ל הודיע
כי שום יחידה של צה״ל לא הותקפה,
מיהרו עיתוני הערב והסיקו כי
כל הפשיטה לא היתה אלא בדיה מצרית
לצרכי תעמולה. הגדיל לעשות מעריב שיצא
בכותרת גדולה :״מצרים בודה סיפור
על פשיטה של כוח מוטס בסיני״ .המצרים
יכלו להיאחז בכותרת זו ולהצביע על נסיון
ישראלי לטשטש את תוצאות הפשיטה.
האמת היא שלא היה כל צורך להסתיר
את הפשיטה. תוצאותיה יכלו להעיד יותר
מכל עובדה אחרת על רמת הצבא המצרי
ואיכותו.
הישראלים, שהתיחסו באדישות מובנת אל
הפשיטה ולא התרגשו בגללה, יכלו ללמוד
ממנה לקח נוסף: כיצד מגיבים המצרים
כשמספרים >הם שכוח צה״ל פשט באיזור
מדברי בלב מצריים ופוצץ שם גשר או
עמודי־חשמל.
בפשיטתם הנלעגת הזכירו המצרים את
שוליית הקוסם המנסה לחקות את אמצעי
הקוסם — במקרה זה צה״ל, מבלי שיהיו
לו היידע והאמצעים לכך. אלא שאגדת
שוליית הקוסם לימדה כבר שאסור לזלזל
כשוליות. הם יכולים גם לגרום לצרות.

בשירות חיל־האוויר המצרי. לפי הודעת המצרים נעשתה הפשיטה
בליל־שבת האחרון במסוקים מסוג זה, שהם בגודל
הגדול סופר״פרלון הצרפתי המצוי ב שימו שן של חיל־האוויר הישראלי.

מסוס דוס׳
דומה

למסוק

חו במאמצים מרובים לאתר את המקום לשם
זרקו המצרים את פצצותיהם, הם לא
ידעו אם לצחוק או לבכות. קשה היה למצוא
הסבר הגיוני למה שעשו המצרים.

^ ודם כל הסתבר כי מיכלי הנפאל״ם
{ /שהשליכו המצרים

לגרום כל נזק

לא יכלו
ייוון שסביבן היה רק חול.
״עכשיו נצטרך ללכת כל הזמן עם קסדות
פלדה,״ התלוצצו חיילי צה״ל בסיני,
״עוד יכולה ליפול לנו חבית על הראש.״
״אף פעם לא הבנתי מה זאת הגנה מרחבית,״
אמר חייל אחר ,״עכשיו אני יודע: זאת
הגנה מחבית.״
מה שהיה מוזר מכל הוא
חדרו לא הרחק
סבחת הברדויל. לא היתד. להם כל בעיה

צוינה והודות
היז

בחולות בשטח

חייל צה״ל מזהה בחול את עקבות פגיעתה של רקטה
שנורתה מ תון כוורת ממסוק מצרי. כל פגיעות הרקטות
שומם ובלתי מיושב. ז מן רב נדרש לאתר את מקום הפשיטה.

אנשים
״ היז הרי, שוש,
הו א מציץ לך״
עתידו, אחרי הבחירות, של מזכ״ל העבודה
והשר בלי תיק פנחס ספיר, כבר הוכרע.
ייתכן שהוא עצמו עדיין אינו יודע
על כך, אולם עם ישראל כבר החליט:
ספיר יחזור להיות שר־האוצר. בפגישה במועדון
התאחדות סוכני הביטוח בישראל,
פנו המארחים כמה וכמה פעמים לספיר
בתואר, אדוני שר האוצר׳ .לאחר שספיר
העמידם על טעותם, השיבו אלו בהינף יד:
״לא חשוב. הרי ידוע, אדוני, כי בקרוב
תהיה שר־האוצר.״ #1נבואה שונה השמיע
ח״כ הליבראלים העצמאיים יצחק גולן,
כאשר תקף את ח״כ גח״ל יום ןת תמיר,
על שזה הביע את הדיעה כי מלבד המערך
וגח״ל, כל שאר המפלגות במדינה הן ״שברי
מפלגות.״ הגיב גולן :״זה מזכיר את

כזה.״ י • ביטחון עצמי לא פחות גילתה
ישראלית אלמונית בשם שוש, בעיצומה
של אסיפת אל־פתח בלונדון. היא היתה
שקועה ראשה ורובה בויכוח לוהט עם
קבוצת אנשי מצפן ואל־פתדז, כאשר לפתע
הצביעה חברתה על צעיר מזוקן שעמד לידן
וקראה בקול אזהרה :״היזהרי, שוש, הוא
מציץ לך ״.״שיהיה לו לבריאות, לגוי הזה,״
השיבה שוש בחפז, והמשיכה במלחמתה
בהתלהבות. רק באניה לישראל, כשנתקלה
שוש מחדש בגוי המציץ, גילתה כי היה זה
ישראלי, אורי פז, מזרחן וסופר ספרי
מלחמה # .בשבוע הבא יגיעו ארצה א ר״

תור רובינשטיין וארתור רוביג־שטיין.
הם יבואו בנפרד, איש בלי ידיעת
רעהו. ארתור רובינשטיין הבטיח כבר
מזמן לבוא ארצה לסידרת קונצרטים —
ועתה הגיע המועד. ואילו ארתור רובינשטיין
יגיע ארצה בדיוק באותו מועד, בתוך סרט
על עצמו, שיוקרן בהצגת־בכורה ארצית ב־

טרוריסט ושמו ציה
נסיבה דורית רידד ונסיר דניאל ירון במפעל הסוכריות
בכל זאת נשאר בחוץ יותר מאשר נשאר בפנים

ההוא שניסה לתקוע שברים רבים בשופר,
אך מרוב מאמץ יצא לו שבר אחד ויחיד.״
<• ,נמשל אחר העלה לאחרונה, באסיפת
הסברה, אברהם חסון, מראשי הצעירים
של ל״ע :״חיל־האוויר המצרי דומה למד
יוקר־המחיה,״ התבדח .״מיד כשהוא מתחיל
לעלות — מורידים אותו.״ י • רציני יותר
היה ראש עיריית חבריו׳ שיד מוחמר
עלי אל׳ג׳עברי, במסיבת העיתונאים שכינס
כדי להסביר את ההתפתחויות האחרונות
בעירו. כאשר נשאל על ידי אחד העיתונאים
אם בכוונתו להתפטר, השיב בתקיפות:
״רק מוג־לב יברח מהחזית, ואני אינני

ייייזז!!
תל־אביב. שני הארתור רובינשטיינים יפגשו
כאן בארץ, והאחד יסביר את השני בהקרנת להגשמת הבכורה שתיערך בשבוע הבא.
חלומו של כל ילד, זכו השבוע דורית
רידר ודניאל ירון, הנסיך והנסיכה של
ישראל לשנת .1969 בביקור שנערך עבורם
בבית החרושת עלית ברמת־גן, סיירו השניים
בשטח המפעל, צפו בשלווה בסירי
השוקולד והררי המסטיקים — עד שהגיעו

זהו סלים פאמל עיסאווי, איש ״חזית השיחרור הפלסטינית״ שפיקד
על חטיפת מטוס ״ט.וו.א ״.והיפנה אותו לדמשק. כאשר עלה למטוס
ברומא היה מגולח. אולם בתמונה זו, בה הוא לבוש מדי פידאין, הוא
נראה מגודל־זקן -דבר המסביר מדוע כונה ״צ׳ה גווארה״ באירגונו
ומדוע נמסר כהודעה הרשמית של ה״חזית״ בי הפעולה בוצעה בידו״יחידת צ׳ה גווארה״ .בפי הנראה, הוא עדיין עצור בכלא סורי.
למיכל שבקצה הסרט הנע של קו הסוכריות.
פה איבד הזוג המלכותי את שלוות
נפשו, זינק במלוא הוד־מלכותו אל מתחת
הזרם הסוכריות הבלתי־פוסק, התשכשך ב־

העיקר -
העיניים
מי שמסתכל בימים אלה על סרטו של
של 1מנחם גו לן, מה שטוב לאווז, לא
יודע ממה להתפעל קודם: מהעירום שלו
או מהעירום שלה. בלית ברירה הוא מתפעל
משניהם.
כששואלים את גולן איך עשה זאת, מסתבר
שזה היה קל מאוד. עם עירום אנגלי
אין שום בעיות.
הוא בא למפיק והתחיל להסביר לו :״תראה.
הסרט מבוסס על התפשטויות, כל הבדיחות
עומדות על זה, אני מוכרח בחורה
שתהייה מובנ1ה להתפשט. אני לא מוכן
לוותר, על זה. חשוב לסרט, זה לא ילך
אחרת המפיק לא נתן לו להסביר ואמר
לו ״בסדר.״
למחרת הגיעו למבחני־הבד מאתיים בחורות.
גולן ניסה להסביר למפיק :״תראה,
אני צריך אחת שמוכנה להתפשט, לא איכפת
לי אם העיניים שלה יפות, או כל דבר
אחר. אמרתי לן שזה חיוני לסרט, כל ה
מפל
החלומי, נטש לבסוף את המקום בלב
כבד, על כי השאירו יותר סוכריות במפל
ממה שיכלו לשאת בכיסיהם #פחות
עליז היה השבוע אלוף העולם באיגרוף
במשקל כבד, קסיום קליי, הלא הוא
מוחמר עלי. לאחר דחיות משפטיות אין
קץ, שעלו לו 300 אלף דולר, יהיה עליו
להיכנס עתה למאסר בעוון אי התייצבות
לשירות פעיל בצבא ארה״ב בויאטנאם• .
האמרגן מרקו תורג׳מן אינו יכול לחיות
בלי לנדב משהו לצה״ל. תהרגו אותו,
אבל זר, אצלו בדם. אפילו כשערך השבוע
ערב בידור מיסחרי בהיכל התרבות בתל־אביב,
שכל הצופים בו היו צריכים לשלם
כסף כדי לחזות בו, לא יכול היה מרקו,
שהיה בעצמו בעבר רס״ר בשריון, לשכוח
את החיילים. למרות שהלחץ על הכרטיסים
היה גדול, הוציא מהקופות 300 כרטיסים
והזמין חינם למופע שתי יחידות של שריון
וצנחנים. כשפתחה המנחה רבקה מי*
כאלי את הערב, היא ציינה כי הערב נערך
בחסותם של חיילי השריון והצנחנים. כל
הקהל הריע להם, ומרגע זה הפך המופע
לערב בידור משותף של חיילים ואזרחים.

פ7זוק> ה שבוע
סאלי ג׳ייסון ונורמן ויסדום
״שתתפשט!״
בדיחות מבוססות על המשחק של ההתפש־טויות,
אין לי מה לראות מאתיים בחורות.
תראה לי אחת שמוכנה להתפשט וזה מספיק

אז המפיק אמר לו :״בסדר, מה הוא
רוצח?״ והוא אמר שהוא דוצה בחורה
שתתפשט, והמפיק פנה אל מאתיים המועמ
דות
ואמר להן שטי שלא מוכנה להתפשט
תצעד צעד אחד אחורה ותלן הביתה. אף
אחת לא צעדה, ואף אחת לא הלכה, וגולן,
לא נותרה לו ברירה אלא לבחור בסא לי
ג׳ייסון, שחקנית אנגליה צעירה. לפי מה
הוא בחר דווקא בה?
לפי העיניים.

<+ח ״ב שולמית אדוני, בתגובה
על הצבתה במקום ה־ 64 ברשימת המערך:
״הם נהגו בחזירות ובעורמה כל הזמן
ללחוש לאדם שגולדה רוצה שתהיי, וספיר
רוצה שתהיי, ולעשות טריק של אחיזת
עיניים לציבור — וברגע האחרון, בלי שום
הודעה מוקדמת, לעשות את הקונץ הזה —
זו הזירות!״
הסופר יורם מטמור על החלטתו
של מנהל תיאטרון בימות יעקב אגמון,
להוריד את הצגת כוח הכוח בעיקבות הביקורת
השלילית עליה :״איזה מזל שיעקב
אגמון אינו מנהל המדינה — בגלל הביקורות
עליה הוא היה מחליט בטח להוריד

במדינה

;ים הפר ספינות-תענוגות אזרחיות
1מלחמתיים לשמירת חופי ים־סוח

מיסרע במקום תענוג:״ד

ירושלים
״ א ל־ אקצה ״:
יש אמת -ויש אמת

ספינת־תענוגות׳

אמריקאית מדגם ברטראם הנמכרת בשוק האזרחי. כשהיא חמושה
במקלעים ועליה מיתקן מכ׳׳ס, היא הפכה בידי צה״ל לכל־־קרב
ימי יעיל, בעל תכונות אידיאליות ללוחמה בזירה ספציפי,ז זו.

ספינות המשמר השומרות על
החוף הישראלי במפרץ סואץ,
מיועדות בעיקר למלחמה במסתנניס ובחבלניס המגיחים דרך המים.

בתמונה נראה אחד התותחים של כלי השיט כשהוא יורה לעבר
מטרה במים. ניתן לראות את הפגז היוצא מלוע התותח וכן
פגיעה ישירה ליד המטרה במים. הצילום נעשה בשעת אימוני־ירי.

עיל חיל־הים בזירת

ים־סוף.

במקורה

היתה

נוצרים ומוסלמים כאחד בעיר העתיקה
בירושלים משוכנעים כיום יותר מתמיד כי
לממשלת ישראל לא היתד, יד בהצתת
אל־אקצה. הם גם מוכנים להודות בכך —
כל עוד השיחה איננה לפירסום. ברור להם
כי לממשלת ישראל לא עלתה כל טובת
הנאה מההצתה: לישראל לא היה כל עניין
להעלות כרגע את נושא ירושלים באו״ם,
ובזאת לתקוף מחדש את שאלת איחודה של
העיר.
הסברה המקובלת בין המנהיגים הערבים
המוסלמים והנוצרים: החוגים הדתיים הקג־איים
היהודים — הם האחראים לשריפה, והם
ששכרו את המצית. הסיבה: מאחר שחוגים
אלו עוינים גם למדינת־ישראל וגם לכל
אתר לא יהודי בעיר העתיקה, ראו בכך
הזדמנות לפגוע בשתי ציפורים באבן אחת.
נם כומר הוא אדם. יחד עם זאת,
אין המנהיגים הערביים בעיר המזרחית מוכנים
להצהיר על דעתם זו בפומבי. המנהיגים
הנוצרים אינם יכולים לבגוד באחיהם בירדן,
שם הכריזו הכנסיות, מסיבות פוליטיות,
על אשמתה של ממשלת ישראל בהצתה.
״עליך להבין״ ,הסביר לכתב העולם הזח
הכומר אוורט הוברר, מהכנסיה ישו ,״כנסיות
קשורות באופן רשמי ביניהן. הן אינן
יכולות להתבטא כאוות נפשן. כמו כן, מאמץ
לעצמו לרוב כל כומר את השקפותיהם
של בני הקהילה שלו, דבר המתבטא בכך,
לדאבוני שהוא הופך למונהג במקום ל!

מנהיג.
״יהיה זה מאוד מסובך לכומר בירושלים״,
המשיך האב הוברד ,״שמנהיגו הרוחני יושב
בעמאן, לנהל מדיניות שונה מזו של מנהיגו.
אל תשכח כי כמרים, כמו אנשים פשוטים,
הם קצת נפחדים, לא תמיד אמיצים,
וגם להם קל הרבה יותר להיות קונפורמיס־טים,
מאשר לחפש את האמת הצרופה במחיר
קורבנות אישיים. אם הכנסיה בעמאן פסקה
שישראל אשמה בהצתה — קשה לצפות
מכומר בירושלים שיאמר ההיפך מזה.״

ישראלים בחו״ל
בזיון
ב קופג ה אגן

פגז יוצא לדור

** יניהם של ישראלים רבים נוצצות
מקינאה כשהם מזדמנים בזמן האחרון לחופיה
הדרומיים של ישראל. במיפרץ אילת,
במיפרץ שלמה ובמיפרץ סואץ, הם עשויים
להיתקל בספינות קטנות המעוררות את
קנאתו של כל חובב ספורט־מים. הן חותכות
את המים במהירות העולה על כל
מה שעושה סירת־מירוץ רגילה, ומותירות
אחריהן באלגנטיות רבה, שובלים גדולים
של קצף וגלים.

מסירות־תענוג
לסירות־מלחמה
^ לה הם הברטראמים — פאר ספינות
התענוגות הקטנות של ארצות־הברית. הן
שורצות בהמוניהן באיי בהמה או באיים
הקאריביים, שם הן משמשות לנערי השעשועים
של ארצות־הברית בספינות דיג וספורט.
אלא שבישראל נועד להן תפקיד
אחר לגמרי: השמירה על חופיה הדרומיים
של ישראל.
חופי המדינה התארכו אחרי מלחמת שטת־הימים
במקום 80ק ,,מ של חוף לפני המל
חמה,
חייב היום חיל־הים הישראלי לאבטח
כ־ 360ק״מ של חוף בדרום בלקד —
במיפרצי אילת וסואץ. אבטחה מעין זו אין
פירושה חגירת חגורת ביטחון עבה של
כלי שייט מלחמתיים שימנעו פלישה או
התקפה, אלא סיורים קבועים שימנעו חדירות
מבריחים ומסתננים לצרכי חבלה ויהפכו
לעובדה את הנוכחות הימית של ישראל בזירה

זירה חדשה -
שיטה חדשה

^ מ קו ם צי של ספינות מלחמה, הוטל
!4התפקיד על צי של ספינות תענוגות. ה־ברטראמים
— היאכטות הזעירות והמהירות,
צויידו במקלעים ובמכשירים שונים והפכו
לכלי־מלחמה וסיור בדומה לג׳יפים המשמשים
את הסיירות של כוחות הקרקע.
סירה כזו גדולה אמנם מסירת־המירוץ
המקובלת בחופי ישראל, הספיד בנאום, אולם
היא קטנה בהשואה לטרפדות ולספינות
המשמר הקטנות של משמר החופים. לעומת
זאת יש לה יתרון של מהירות ואפש
רות
נחיתה בכל חוף. באמצעיו המוגבלים
של חיל־הים הישראלי — כלים אלה הם
פתרון זמני לדרישות שמציבה בפניו הזירה
החדשה. יחד עם הנחתות ואניות המשא
החמושות הקובעות את הנוכחות הימית של
ישראל בפתח הדרומי שלה, מהוות היאכטות
הקטנות את צי המלחמה של ישראל בדרום.

מלחמה
גם בהברחות
** אז נכנסו לשירות רשמו לעצמן סיירות־המים
של חיל־הים הישראלי הישגים לא
מבוטלים בפעולות לחימה ימיות ובשמירה
על החוף הדרומי הארוך. כך, למשל, הן
חיסלו כמעט לגמרי את נתיב הברחת החשיש
מסעודיה למצריים, שעבר דרך חופי
סיני.
העיר על כך קצין־ים ישראלי :״בעקיפין
אנחנו מסייעים בכך למצריים במלחמתה ב־השיש.״

שמו
של יהודי בולגארי, בעל אזרחות
ישראלית, החי כיום בשוייץ אך עיקר עסקיו
בדניה, הפך בחודשים האחרונים לשימי
צה, בדניה.
ג׳ק (יעקוב) באסאן הגיע לדניה לפני
14 שנה כשהוא מחזיק באזרחות ישראלית.
הוא החל עוסק בתווך דירות, החל קונה
גם בעצמו בתים נושנים במשכנות עוני,
ולאט הפך ממתודך דירות לבעל בתים.
מצוקת הדיור של קופנהאגן היתה לגבי
יעקב באסאן מכרה זהב להתעשרות מהירה.
בשנת 1966 עשה את העיסקה הגדולה של
חייו, כאשר רכש אזור של משכנות־עוני
בלב קופנהאגן, מגרש העגלונים, בו מצויות
300 דירות שהן מן הגרועות בעיר. בדירות
המעבירות טחב בקיץ ובחורף, אין כל
סידורי נוחיות או רחצה. בית השימוש
המשותף לכל ארבע משפחות מצוי בחדר
המדרגות. השכון הפך עד מהרה מוקד
דיורם של זרים הבאים לדניה, והנאלצים
בשלב ראשון של התבססות לדור בסלאמס,
שהוא מן הנתעבים בבירה הדנית.
מיליונים -רק כפיקחות. השיטה
בה רכש באסאן בתים, והפך תוך פחות
מעשר שנים למליונר, היתר, פשוטה עד
להדהים. אכן, דרוש היה ראש יהודי כדי
לפתחה ולשכללה בדרך שעשה זאת באסאן.
מצוקת הדיור מחד, ואשראי זול לרכישת
נכסי דלא ניידי מאידך, נוצלו על ידו בצורה
מזהירה — למרות שלא היו ברשותי
מזומנים.
לצורך רכישת נכסי דלא ניידי בדניה,
חייב אדם להפקיד רק 12׳ 15 מסך
הקניה במזומן, כאשר יתרת החוב הופכת
למשכנתא. את דמי־הריבית על משכנתא
זאת מותר לנכות מן הרווחים — שעליהם
חייב אדם לשלם מם־הכנסה. אולם בדיעבד,
לצורך קניה גדולה של נכסי דלא ניידי,
די לאדם ללוות כסף בנקאי לתשלום דמי
הקדימה, שהם כאמור עד 15 מערך הקניה,
ומיד עם קבלת זכות הבעלות על הנכם,
(המשך בעמוד )26

מטות-הבוזירות שלנו ברחבי הארץ

קריאה זו מכוונת

אדיר;

אתה — שהנך, אוהד תנועתנו, שאמרת לעצמך
״טוב שיש איש כזה בכנסת — חבל שהוא נמצא
אתה — שהבטחת לעצמך: בפעם הבאה אעזור
לנצח בעזרת מתנדבים בלבד את המנגנון העצום

עשרות פעמים בארבע השנים האחרונות:
שם לבדו!״
להם לבצע את המיבצע הבלתי־אפשרי —
של המפלגות הגדולות.

ובכן -הגיעההשעה !
כדי לעמוד בתפקידים העצומים המוטלים עלינו ביום הבחירות, עלינו לדעת כבר עתה
על קיומך, לדעת היכן תפעל, היכן לשבץ אותך במערכה הארצית.
עלינו לדעת אם יש לך ר כב, העומד לרשות המיבצע — כי ביום־הבהירות לא תעמוד
לרשותנו אף מכונית שכורה אחת, לעומת הצי העצום של מוניות, מכוניות ואוטובוסים
של המפלגת.

בבחירות כהסתדרות איכדנו אלפי קולות מפני שלא יכולנו ״לכסות״
את בל הקלפיות, כמאות קלפיות לא נמצאו בכלל פתקים של ש .,
כעשרות -ואולי במאות -קלפיות נעלמו פתקי ש׳ בעת הספירה -
מפני שלא נבח משקיף משלנו.
}בכל זאת קיבלנו במכה הראשונה, במערך־בחירות שבו לא עמדו לרשותנו שום אמצעים
— ־ 1.330/של הקולות!)
בבחירות לכנסת כל קולקובע. כמה עשרות קולות יכולים להנחיל לנו מנדאט
נוסף, שיכול להיות לו ערך היסטורי בשעת הכרעה לאומית.
לכן — עלינו להיות נוכחים בספירת הקולות בכלקלפיבארץ, בכל עיר, עיירה,
מושב וקיבוץ! עלינו לאייש מאות תפקידים של יושבי־ראש קלפיות וחברי ועדות־קלפי,
המגיעים לנו לפי החוק! עלינו לפקח על כל קלפי בשעות היום. עלינו להבטיח ניידות
לכוח־האדם המצומצם שיפעל.

כל ז ה ייעשה על־ידי אנשים כמוך. האס אתה רשאי לעמוד
מנגד?
אנא: פנה מייד אל מטה־הבחירות המקומי שלנו, הקרוב ביותר לביתך, או למטה
הארצי. הודע לנו אישית, או בטלפון, או בכתב, שאתה עומד לרשותנו( .אם כבר הודעת
זאת, אך לא קיבלת עדיין הודעה ששובצת — אל תחכה! הודע שנית! אין לנו מנגנון
ביורוקרטי, ויש ליקויים בעבודתנו).
אם יש לך רכב — הודע על כך. נהיה זקוקים לו מאוד ביום הבחירות.
במיוחד אנו זקוקים למתנדבים באיזור אשקלון, באיזור חדרה, נתניה והסביבה
— וכן בקיבוצים .
אם אתה יכול — ואם א ת יכולה — להתנדב לעבודה במטה הארצי בתל-אביב — גם
זה חשוב במיוחד. העבודה עצומה ומיספרנו קטן. אנא, התקשר עימנו מייד!
אם אתה חייל — עזרתך דרושה שבעתיים! הודע לנו באופן דחוף על נכונותך לכהן
כחבר בוועדת קלפי צבאית מטעם תנועתנו. ציין בהודעה את מיספרך האישי, שם משפחה,
שם פרטי, שם האב, דואר צבאי ודרגה. זה דחוף ביותר!!!
אם אתה צעיר, ואין לך עדיין זכות־בחירה — אתה יכול לעזור לנו בכל זאת. התנדב
לפעולה!
ואחרון־אחרון: כסף ! אין לנו אף, הסכומים שמותר לנו להוציאם לפי החוק, נוסף על
ההקצבה הממלכתית הקטנה. אם אתה יכול — עשה מאמץ. כל אגורה מוסיפה לנו כוח
להגשים במציאות את סיסמתנו —

תן ש אנ סלש דו !
תן כו ח לאופוזיציה !
פגישות פעילים ואוהדים :
• רמתרגן:
כל הפעילים והמתנדבים שטרם נרתמו
לפעולה ברמת־גן, בגבעתיים ובבנ״ברק,
מתבקשים להיפגש בקפה עצמאות (מאחור•
קולנוע (אורדע) ,ביום ה , 2.10.69 /בשעה
.8.30 טלפון המטה.741073 .

#נתניה:
פגישת פעילים ואוהדים בקפה גילדה,
רחוב הרצל, ביום ה׳ ,2.10.69 ,בשעה 8.30
בערב__ .

פנ ה

אדיה!

ת ל׳ אכיב: במשרד המטה הארצי,

רחוב גליקסון ( 8ליד קולנוע תל־אביב).

טלפון ,222146 ,222145ת.ד. 136 .
• י רו ש לי ם: אצל דנה זוהר, רחוב
הגדוד העברי ,20 טלביה, טלפון .61324
בשעות 7—10 בערב.
• חי פ ה: רחוב הנביאים ,28 חדר .305
• אילת: אצל רם סער, רחוב לינדי ,31
טלפון .2061
• ד מו נ ה: אצל ראובן מיימון,44/9 ,
טלפון ,91393 ואצל יהודה אחימרים.52/9 ,
• בארשבע: אצל קמחי, המעפילים .3
•> אשק לון: אבל דויד דייודיס, טלפון
,3788 בין 8בבוקר עד 3אחה״צ, ובערב
ברחוב השיקמה ,66 שכונת אפרידר.
• ר חו בו ת: פסג׳ חרל״פ, רחוב הרצל,
טלפון ,951246 ,951176 בין השעות 9בבוקר
עד 1בצהריים 4—7 ,אחה״צ.
• ר א שון לציץ: אצל יהודה כהן,
רחוב אחד העם ,23 טלפון .941943
חולץ: אצל טמיר, רחוב מיבצע סיני
,24 טלפון .848565

#רמת״גן:
טלפון .741073
•י פתח־תקווה

אצל פילוסוף, הירדן

:אצל אורה ישורון,
רחוב כצנלסון ,32 טלפון ,915572 וכן אצל
שלמה מורד, קפה הנשיא, רחוב שטמפפר
, 13 טלפון ,911421 בכל יום בין —7.30
9.30 בערב.
#הרצליה: אצל שמואל ציון, טלפון
,938575 נוף ים, רחוב הפועל .10
#נתניה: אצל משה שנק, קפה אנט־וורפיה,
הרצל ,27 טלפון ,3569 בימים א,
ב, ג ,ה, בשעות 6—7בערב.
#חדרה: טלפון .4485

#הקריות ואיזור הצפון:

אצל

ראובן קריץ, קרית מוצקין, סימטת אורן ,4
טלפון .715404
#טבעץ: אצל בנימין תמיר, טלפון
.931194
•< נהריה: אצל אלפרד רילף, טלפון
.921167
טבריה: אצל בן־דורי, טלפון ,20330
.20550

אוץ־ישואל החושבת
כך קראו, לפני ארבע שנים, לציבור
שהתלכד סביב הגרעין שהקים את תנועת
העולם חזה — כוח חדש.
ארץ־ישראל החושבת — ציבור הרוצה
שיפנו אליו בדברי הגיון, הבז לדמגוגיה
ולשילהוב יצרים, המבקש להתעמק בבעיות
רציניות ולשמוע הצעות רציניות
לפתרונן.
לכן משתמשת תנועתנו באמצעי־הסב־רה
ששום מפלגה בארץ אינה מעזה
להשתמש בהם: ספרים .
במרכז מערכת-הבחירות שלנו עומדים
שני ספרים —

מלחמת היום השביעי
מאת אוריאבנרי
ספר המנתח את מלחמת ישראל-ערב והמגבש גישה שונה לחלוטין
לפתרון כעיית־הקיום של מדינת־ישראל -ספר שחשוכי העיתונים
כעולם גמרו עליו את ההלל, שעורר תגובות ממוסקבה ועד קאהיר.

1מול — 119 אורי אבנרי בכנסת
מאת אמנוןזכרוני
ספר המתאר כצורה מרתקת את פעולת סיעתנו בכנסת, והבולל מאות
חילופי־דכרים, התנגשויות, ויכוחים, נאומים, הצעות ושאילתות של
סיעתנו, מסודרים על פי הנושאים העיקריים.
שני הספרים האלה הם מכשירים חיוניים
להסברת עמדת תנועתנו בציבור הרציני.
הם דרושים לחבר ולאוהד כדי להסביר את
דרך תנועתנו. הם דרושים לכל המבקש לקבוע
עמדה לגביה.

לכן — רכוש את שני הספרים. מחירם —
לכיסוי ההוצאות בלבד! — 7ל״י לספרו
של אבנרי 10 ,ל״י לספרו של זכרוני. אפשר
להשיגם בדואר או באופן אישי — בת.ד.
, 136 רחוב גליקסון ,8תל־אביב.

שידורינו ברדיו ובטלוויזיה
בטלוויזיה :
• כיום שני הקרוב ,6.10.69 ,בשעה 8,06 בערב
״כמאבק נגד הכפייה הדתית!״

ברדיו :
#ביום הראשון הקרוב ,5.10.69 ,בשעה 9.15 בערב.
• במוצאי שבת בשבוע הבא , 11.10.69 ,בשעה .9.20

סיו ם ז!-ח*>>>1י>• >7זי 1* 8זדח רזדו £0ח ד 1 9סזסזזד 99

קולנוע
י שראל

אל לב
אומרים בדרך כלל שמה שסרט אחד עושה
לא יעשו עשרה שרי הסברה עם כל
המנגנונים שלהם. ואם זו אמת, הרי הסרט
מותו של יהודי, אם יצליח, יוכל לעשות
למען השלום מה שלא יעשו עשר תנועות
שלום.
כי בכל הסרטים הישראליים והחצי־

מה תראהמחד

בטל ביזי ה?
חיוור; בלאדה לזבוב — השלושרים.

ניצה, חברת להקת פיקוד המרכז, תלויה בריתמות של
01101X 1
מצנח במרומי האולפן, והיא מודדת לאיטה כשחבריה

11 11 1111
מבצעים את הלהיט שירו של צנחן. היא באה בחצאית והשאילה את מכנסי אחד החיילים.
זנגוף; יפות יפות — הגשש החיוור; החיים
היפים — להקת הנח׳׳ל; לא, לא, לא —
רן אלירן; תלחץ על הבננה — הגשש ה
״בארץ
יש בהפקת תוכנית כזאת כמה וכמה
בעיות שלא קיימות בארצות אחרות,״
הסביר ראלף עינבר, שהפיק את התוכנית.
״קודם כל: הרבה פיזמונים במיצעד מבוצעים
על־ידי להקות צבאיות, או סולנים הנמצאים
בצבא, לא תמיד אפשר להשיג אותם
להקלטה, כי הצבא קודם לכל. את אבי
טולידאנו, למשל, לא יכולתי בשום אופן
להשיג, ולא היתד, לי ברירה אלא להשמיע
בתוכנית את הפיזמון עם רדת יום מתוך
התקליט, על רקע של סרט נופים.
״הבעייה השנייה היא בעיית כוח האדם.
בארץ על הבמאי להתעסק בכל כך הרבה
תפקידים, שאף במאי בארץ אחרת לא נוגע
בהם.״
לשבחם של הזמרים הישראליים אפשר
לומר, שרובם התרגלו במהירות לבעיות
הכרוכות בהופעה במדיום החדש. הם למדו
לציית להוראות הבמאי, להביט למצלמות
הנכונות — ולהניע את שפתיהם בהתאמה
מלאה לפיזמון המנוגן ברקע.

1099
** י שיפתה את מקלם הטלוויזיה ב־יום
חמישי זה, יוכל לחזות במיצעד
הראשון של פיזמונים עבריים של הטלוויזיה
הישראלית, שצולמה באולפני הסרטה
ישראל— קנדה, הרצליה ..לפי שניתן לראות
בעת הקלטת התוכנית, בתחילת השבוע,
הרי שמבחינה טכנית לא יפול ה־מיצעד
הישראלי מרמת תוכניות דרמות בארצות
מפותחות, בעלות מסורת טלוויזיה
ותיקה.
בעולם הסום המערבי נחשבת תוכנית הטלוויזיה
הבריטית להיטי הצמרת ( 0£נ ן?0ר
116 ? 0!>8מ) לתוכנית הטובה ביותר. תוכנית
זו משודרת מדי שבוע, והיא נערכת
בפני קהל נוער.
בתחילת התוכנית מופיעים על המסך
שמות הלהיטים הנמצאים באותו שבוע ב־מיצעד
20 הפיזמונים הנבחרים, כשהם מוקרנים
בסדר ההפוך המקובל: מן התחתית
לצמרת. עורך התוכנית דואג להשיג כעשרה
מתוך הלהקות או הזמרים המבצעים את הלהיטים
להופעה חיה באולפן, ואת אלה
שאי־אפשר להשיגם באותו שבוע הוא משמיע
מעל גבי תקליט, כשהקהל באולם רוקד
לצלילים.

טכניקה גגעודה

לצורך תמונה זו הופעלו שתי מצלמות, שיצרו מונטאז,
של להקת פיקוד דיזנגוף עם כדור העולם, כשהם משוהוא
נעלם.
הפזמון הם דורכים על הכדור
מיעי את הפזמון העולם כולו נגדנו. בסוף

אגי לא השתחרר
** יצעד הפיזמוגים הטלוויזיוני היש-
ראלי נערך על־פי הממוצע של ארבעת
מיצעדי הפיזמונים העבריים ששודרו בשידורי
ישראל בחודש האחרון. ואלה שמות
הפיזמונים והזמרים שישתתפו בו:
אוריאנה — רבקה זוהר; שירו של צנחן
— להקת פיקוד מרכז; מרסל — להקת
פיקוד דרום; עם רדת יום — אבי טולידא־נו;
העולם בולו נגדנו — .להקת פיקוד די־

כמו בחרי

הבמאי ראלף עינבר (שני מימין) ,שעסק שנים אחדות בביום
תוכניות של מיצעדי פזמונים בחו״ל, מדריך את השלושרים
כיצד לנוע על הבמה כשהם שרים את הבלאדה לזבוב. הפקת התוכנית עלתה כ־ 20 אלף ל״י.

ישראליים שנראו עד היום, היו כל מיני
ערבים. היו ערבים מתים, והיו ערבים בוגדים,
והיו ערבים פחדנים, וערבים לוחמים,
וערבים אכזרים, וערבים מסוכנים.
אבל ערבים, סתם ערבים, עדיין לא היו.
במותו של יהודי אפשר יהיה לראות
בפעם הראשונה ערבי. ממש. בן אדם.
נחמד. אוהב חיים. אנושי. דומה לכל מיני
אנשים, יהודים ואחרים שרואים פה ושם,
ברחוב, בחנות, במשרד.
אמנם הערבי הזה יהיה רק אקים טמי־רוף,
והוא יגלם תפקיד של מפקח בולשת
ערבי המנסה לשכנע חייל ישראלי (אסי
ץ דיין) לגלות סודות בטחוניים ישראלים, על-
ידי כך שהוא מראה לו את החיים, ומוכיח
לו שכדאי לעשות הכל למענם. אבל הידידות
הנוצרת בין השניים, והיחסים המיוחדים
שהם מפתחים ביניהם, יכולים לקרב הרבה
לבבות יהודים ללבבות ערביים, ואולי גם
ההיפך.

סרטים
לא מעייף
ב ד חי ה
א;י רואה עירום

(אוריון, תל־אביב;

איטליה) מה שטוב בסרט של אפיזודות זה
שיש בו אפשרות בחירה. אפיזודה אחת לא
מוצלחת באה אחריה השנייה, ואם גם זו
לא הצליחה יש עוד שלישית, וכן הלאה.
הדבר אמור ביחוד בסרט אפיזודות של
הבמאי האיטלקי דינו ריזי, שהוא מטבעו
מומחה להארכת בדיחות ולעיופן, ולשטיפתן
בהמון המון מים.
בסרט של אפיזודות יש לו פחות הזדמנות
לעייף את הבדיחות שלו.
אפיזודה קצרה, נמשכת חמש דקות: איכר
פוזל ושוטה מובא לדין על־ידי שני זקנים.
״הוא הרם את התרנגולת שלי,״ מאשימה
אותו הזקנה .״היא לא אוכלת, לא שותה,
היא מזלזלת בתרנגול — ובכל התרגנגולות
האחרות.״
השופט שואל את האיכר מה יש לו להגיד
להגנתו, והוא מסביר איך הוא שכב לו
בשקט בשדה, ואיך באה לה התרנגולת
ועשתה לו קו קו במין קול כזה, והוא לא
שם לב, אז היא התקרבה עוד יותר, וליטפה
אותו בכנף, ועשתה לו עוד קו קו,
ובמובן שהוא לא מברזל, אז מה הוא יכול
היה לעשות.
זה הכל. זה קצר, זה תמציתי. זה מצחיק.
בניגוד, למשל, לנזקץ׳ על שחקנית מפורסמת
(סילבה קושינה) המביאה פצוע לבית
החולים, וכל בית החולים, כולל הרופאים
והאחיות והחולים מסתובב סביבה, עד שהסוף
הצפוי מראש מגיע, באיחור של חצי
שעה.
מה שמחזיק גם את האפיזודות הפחות
מוצלחות הוא משחקו העדין והנפלא של
נינו מנפרדי, ואם לא מסיבה אחרת, כדאי
רק בשבילו לראות את הסרט.
דמה שכלית שכזו אחרי אחרי לפאריז

(בקרוב ,־רון,

תל־אבי־ב; ארצות־הברית) משהו מיוחד
במינו. סרט כל כך טיפשי וחסר טעם לא
יוצא לראות כל יום.
קודם כל טיפשית כל הסיטואציה: ראש
משלחת רוסית וראש משלחת אמריקאית
במעידה בינלאומית ביוון מתחילים לריב,
ומחליטים להתחרות ביניהם מי יגיע ראשון
לפאריז ברגל.
אחר כך טיפשיים הדיאלוגים: האמריקאי
אומר לרוסי שאבותיו הלכו ברגל מאות
קילומטרים, והרוסי אומר לאמריקאי שהוא
בורגני מנוון, ויהודי ממזר המתווך
ביניהם אומר להם שהעיקר זה השלום, וקשה
לזכור את כל שאר ההברקות בהן
מלווה אותה שיחה חסרת עניין.
אחר כך טיפשי כל מה שקורה להם
בדרך: הם מנסים לחלוב פרה והפרה בורחת•
חה הה חה. הם מנסים לגנוב תרנגולת
והשומר תופס אותם. מצחיק מאוד. הם
מסרבים לשתף ביניהם פעולה, כי האחד
אמריקאי והאחד רוסי. מלא משמעות. ועם
כל הענווה הראוייה, קשה לרדת לרמה של
אותו סרט כדי לתאר אותו.

מכל המחזות המגוחכים שהתרחשו
במרכזי חמ8לכות סביב
הרבכת רשימות המועמדים שלחה לא
היה מכודוך מזה שהתחולל כרפ״י
יי וא היה הסיפור מתרחש על הבמה, היה זוכו/למחיאות־כף
סוערות. בתור פרודיה מוצלחת על ערב־בחירות
בישראל, הוא היה סנסציה.
הצרה היא רק שפרודיה זו לא התרחשה על הבמה —
אלא במציאות. משום כך, לא היתר, זו קומדיה, אלא טרגדיה.
״שים קץ למחזה המביש,״ זעקו השבוע מודעות־ענק
בעיתונים. היתה זו זעקתם של ממשיכי רפ״י, והיא הופנתה
נגד ״המחזה המביש של ועדות־מינויים״.
כיצד יש, אם כן, לבחור מועמדים לרשימה מפלגתית?
לדברי המודעות — בבחירות חשאיות ואישיות.
אולם מה קורה כאשר נבחר אדם בניגוד לרצון המרכז?
זהו הסיפור מאחורי הקלעים על הצורה הפנטאסטית שבה
מנהלים ממשיכי רפ״י את עסקי מפלגתם.

* * ייק (מיכאל) גולדשטיין בן ה־ 28 הוא אזרח
מוכר בתל־אביב — בייחוד בתל־אביב הלילית. הנכס
המפורסם ביותר שלו הוא קרחתו הבוהקת, א־לה יול ברינר,
שבעטיה אף זכה לתפקידים בסרטים ישראליים כגון מרגו
שלי, טוביה ושבע בנותיו, וכד. בנעוריו היה שנתיים בקיבוץ
יטבתה, בנח״ל מוצנח, אחר עבד לפרנסתו כטרקטוריסט.
במלחמת ששת־הימים נפצע בגבו בקרב על ירושלים, זכה
לקבל את הפנקס־הכחול של נכי־צה״ל.
כשקמה רשימת ממשיכי רפ״י, החליט מייק שזהו המקום
המתאים לקידום הקריירה הפוליטית שלו. הוא הוציא פנקס
חבר, החל מגלה פעילות בגוף עול־הימים. האידיליה הקצרה
הגיעה לסיומה הדראסטי לפני כשבועיים, באסיפה סוערת,
בה, לדברי מייק, נבחר הוא כמועמד מיספר אחד למועצת
עיריית תל־אביב. לדברי הצד שכנגד, לא היתד, הבחירה חוקית.

ך* צד שכנגד היה לא אחר מאשר ראש ד,ש.ב. לשעבר
( | וראש ממשיכי רפ״י כיום, איסר הראל. לדברי מייק,
איסר הזעיק אותו מייד אליו לאחר שנודעו תוצאות הבחירה,
הודיע לו בשפה שאינה משתמעת לשתי־פנים, כי
״רשימת ממשיכי רפ״י איננה חנות שבה עושה כל אחד
כרצונו. אני קובע מי ייבחר פה ולמה.״
מייק הגדול לא נבהל מאיסר הקטן :״זה שנתת כמה

ו ה*ועמד!(*ש*אל. לא שנבחר באסיפת **שיני רפי״ לרוץ לעירייתת״

מו׳לגה או חיו ה ס?
פרטית של איסר. זו לא חנות שלו.״
איסר נשאר תקיף בדעתו :״אנחנו הקובעים ואנחנו המחליטים,״
השיב למייק .״חוץ מזה, אני נגד צעירים.״
״אין דבר, עוד נתראה,״ השיב מייק בחימה .״אני אומנם
עוד צעיר בפוליטיקה, אבל לך יש עבר.״

ף אכן, שני הצדדים התראו. בבית־המשפט, כמובן,
| כפי שניתן לצפות לאחר שיחת־רעים כזו. מייק נחפז
אל עורך־הדין חיים ליטוינסקי, הגיש באמצעותו בקשה
שבית־המשפט יקבע כי למרכז־המפלגה אין זכות להחליט
מי יהיו המועמדים למועצת עיריית תל־אביב, וכי המועמד
מיספר אחד היחידי הוא מייק גולדשטיין, ואין אחר בלעדו.
סיפר מייק:
״לקראת ראשית אוגוסט 1969 פורסמה בעיתונות היומית
מודעה מטעם ממשיכי רפי, בה מוזמנים כל חברי רפ״י
ואוהדיה להצטרף לתנועה המוקמת.
בסביבות ד,־ 10 לספטמבר נערך בביתיהרופא בתל־אביב,
כנם יסוד של התנועה. קשה לומר כי בחירת המרכז באותו
כנם, נעשתה כדין. אני טוען כי הדבר נעשה באופן שרירותי,
בלתי־חוקי, ובניגוד לעקרונות הצדק הטבעי והשוויון.
היו״ר הציע — מבלי לאפשר ויכוח ומבלי לאפשר להציע
מועמדים אחרים, כי למרכז ייבחרו החברים הבאים: יגאל
הורוביץ, מאיר אביזוהר ואיסר הראל.
כאשר חלק מן הנוכחים מחאו כפיים להצעתו, הכריז כי
השלושה הנ״ל נבחרו להיות המרכז.
לאחר מכן ניגש הכנס לבחירות ״מטה הבחירות״ ,שנבחר
כך: היו״ר קרא, מתוך רשימה מוכנה שהיתר, בידו 21 ,
שמות, אשר בחלקם אף לא נכחו בכנס וברובם לא היו
ידועים למשתתפים — וזאת במהירות גדולה, כך שאיש לא
יכול היה לרשום לפניו את שמות המועמדים.
גם כאן לא נתן היו״ר כל אפשרות של ויכוח או של
הצעת מועמדים אחרים, ודרש כי ד,־ 21 הנ״ל ייבחרו מייד
על ידי הכנס להיות מטה הבחירות״.

פעילים, ביניהם גם מר מיכאל גולדשטיין, וקיימתי פגישה,
בה חילקתי תפקידים ראשוניים. קבעתי פגישה נוספת, אשר
אליה הזמנתי עוד מיססר פעילים.
פגישה זו זומנה לתאריו ,10.9.69 והיא בשום פנים ואופן
לא זומנה לעריכת בחירות כלשהן, אלא לדיון בהטלת תפקידי
אירגון שונים. כשבאתי למקום הימיפגש, נוכחתי להפתעתי
כי למקום זומנו עוד כ־ 40 איש.

** אשר קמו נציגי מרכז מ שמיני רפ״י להתגונן בפני
^ התקפתו של גולדשטיין, ציירו, מבלי שהתכוונו לכך, את
הצד השני של הקירקס. היה זה כאשר גילו בפירוט כיצד
התנהלה אותה אסיפה גורלית, שבר, נבחר גולדשטיין למוע־מדותו.
לאחר שניסו להצדיק את צורת הקמת הרשימה
ובחירת המרכז, סיפר איש המרכז פסח בלקין:
״הוטל עלי, מטעם מטה הבחירות המרכזי של הרשימה
הממלכתית ע״מ, לרכז זמנית את הפעילות האירגונית לקראת
הבחירות באיזור המרכז הכולל את תל־אביב. ריכזתי קבוצת

כשנכנסתי לאולם, פתח גולדשטיין ונשא נאום נלהב על
הצורך ״בהשלכת הזקנים״ ,ועל החיוניות — לדבריו —
שבד,זרמת כוחות של בחורים צעירים לעיריית ת״א. לאחר
מכן הציע כי באותו ערב יבחרו את מועמד הרשימה.
לקחתי את רשות הדיבור והבהרתי כי האנשים לא זומנו
כדי לקיים בחירות. אם רוצים לקיים בחירות, יש לזמן
לאסיפה כזאת את כל אותם חברים רבים שהתפקדו לרשימה,
ואין לעשות זאת אגב אורחא.
דברי הופסקו מדי פעם בצעקות, וחרף הדברים שאמרתי
העמיד גולדשטיין להצעה את הצעתו, כי הבחירות יקויימו
באותו ערב. הצעתו זכתה לרוב קולות, כשכל החבורה
החדשה שהגיעה למקום, ואשר מעולם לא נראתה בפעילות
התנועה או ברפ״י (והתנועה היא במידה רבה המשך לרפ״י),
מצביעה בעד קיום הבחירות באותו ערב. גם אחרים ניסו
לשכנע את הנוכחים, אך דבריהם שוסעו ע״י התפרצויות
צעקניות, ונתקבל הרושם הברור, כי לאותו ערב זימן
גולדשטיין קבוצה של ידידים שלו, במגמה בולטת וברורה
לקבוע מסמרות ולבחור בו כמועמד.
לאחר מכן ניגשו הנוכחים להצבעה, שלא היתד, אלא בזיון
גדול. באולם היו נוכחים כימעט רק אנשי הקבוצה. של
גולדשטיין. התברר לי לתדהמתי, כי באותו רגע ממש,
בשעת ההצבעה, החתימו אנשים על כרטיסי התפקדות,
למען אפשר להם זכות הצבעה.״
ליתר שיכנוע, גילה חבר המרכז מאיר אביזוהר לבית־המשפט
פרם נוסף על חבר המפלגה והספק־מועמד מטעמה
לראשות עיריית ת״א :״למר מיכאל גולדשטיין עבר פלילי״.

איסר הראו :״הרשימה הסח נוטיתר

ף* כך, למעשה, נסתם הגולל על תקוזתו של מייק
* 1ליד,פך לראש העירייה. לפי החוק, בעל עבר פלילי
אינו יכול להיבחר לתפקיד זה אפילו שעברו מסתכם במתן
סטירה.
אולם זוהי בעייתו הפרטית של גולדשטיין. הרבה יותר
מעניינת היא צורת בחירתם של איסר הראל וחבריו לתפקידם,
כפי שתוארה על־ידי גולדשטיין, ודרך הניהול הדמוק־ראטית
של המפלגה על ידם.
השופט המחוזי, שלמה אשר, שדחה את בקשת מייק בהתבסס
על פקודת העיריות, לפיה מותר לכל 200 תושבים להגיש
רשימה כראות עיניהם — לא התייחס לבעייה זו, שלא עמדה
לדיון במשפט. ואולי באמת, אחרי הכל, רשימת ממשיכי
רפ״י היא חנות פרטית של מייסדיה.
השאלה היא רק, מד, ימנע בעדם לנהוג כך גם מחוץ
למפלגתם, אם יגיעו אי־פעם לעמדת־כוח ממלכתית __

טענה שלבנות אין זכות לחלק לחמניות
בלי רשות.
טלי ועפרה ביקשו שיחזירו להן לפחות
את הלחמניות• רק לאחר שבעלת־הבית לתוכו
ברחו הסבירה לשוטר שהדבר כרוך בסכנת
נפשות, הסכים נציג החוק להצטרף
לבנות ולהחזיר את הלחמניות לבעליהן החוקיים.
האשד,
שלביתה נמלטו הבנות ביקשה להישאר
בעילום־שם, כי היא פוחדת מתגובתו
של זדה אם ייוודע לו שדיברה עם
עיתונאים.

במדינה
(המשך מעמוד )22

להעביר לבנק את הבעלות כבטחון נגד
ההלואה. במלים אחרות, אדם שרכש אמון
בנקאי, יכול, ללא פרוטה משלו, לרכוש
נכסי דלא ניידי בערך של מליונים.
תשלום עכור כלב כדירה. מזה
כמה שנים ששמו של באסאן אינו יורד
מעל דפי העתונות. כל פרשה של ניצול

שתי נשים נפחדות מחרת ניגשה אמה של טלי, רבקה
/יונגרמן, לראש המועצה המקומית ב־רמת־השרון.
״הוא
התייחס אלי יפה מאוד,״ סיפרה
לכתבת העולם הזה ,״ואמר שזה אבסורד
שדורשים אישור עבור חלוקת לחמניות,
אבל אם דורשים — הוא מוכן לתת אישור
כזה, בכתב אפילו, לפיו מותר לבנות לחלק

יורד כאפאן
הישראלי המכוער

האם

הנפחדת 35

אחת משתי הבנות שהעזו לחלק לחמניות ב
איזור שליטת זדה, נאלצה להימלט מזעמו.

שהעניין

לחמניות במשך שבועיים,
יתברר.
״אלא שלמחרת טילפנו מהמועצה, הודיעו
שהאישור מבוטל. התירוץ המגוחך: הבנות
חייבות לעבור בדיקות רפואיות, ועליהן
לקבל אישור ממשרד הבריאות.״
התברר כמובן שרפאל זדה ביקר אף הוא
במועצה המקומית, וכששמע על ההסדר,
ניתקף בהתקפת מחלת־הנפילה, נפל על ה־ריצפה
כשהריר והקצף מבצבצים משפתיו.
״אני עוברת ברחוב כמו גנבת, כשאני
חוזרת עם מיצרכי־מזון מתל־אביב,״ מספרת
שכנתה של רבקה .״והמשטרה חוששת לנקוט
בצעדים נגד זדה — בגלל אותה סיבה
שראש המועצה מפחד. כי אם יקרה דבר מה
לזדה בגלל התרגזות או מחלה, הם יהיו אחראים
לכך.״

שני איומים
שלא היו

אויב מסי ן בית
נוה רסקו ברמת השרון הוא רפאל זדה
( ,)55 בעל חנות המכולת היחידה בשכונה.

רפאל זדה, לעומת זאת, הכל ברור:
/״משרד הסעד נתן לי את המכולת מפני
שאני נכה ב־ס/ס .80 מתוך 400 המשפחות קונות
אצלי אולי — 80 הכל בגלל שאני
ספרדי והם אשכנזים.
״לבעל המכולת מנוה־מגן דיברתי יפה
ובשקט, והוא שמע בקולי.
״גם לילדות אמרתי שזה אסור, כי אין
להן רשיון. הלכתי למועצה וסיפרתי להם
שמאז שהילדות מחלקות לחמניות, נשארות
הלחמניות שלי בחנות, ולכן ביטלו להן
את הרשיון.״
האומנם לא איים אף פעם — לא על
בעל־המכולת מנוה־מגן, ולא על תלמידות
התיכון?
זדה פוקח זוג עיניים תמימות:
״אני? אני אף פעם לא איימתי.״

מצוקת דיור, בעיה בה מתחבטת העיר קופד
האגן, הפכה להיות קשורה במישרין או
בעקיפין עם שמו של באסאן. מאחר והחוק
מגביל את גובה שכר הדירה, מצא באסאן
דרכים ופרצות בחוק לפיהן יוכל לתבוע
שכר דירה גבוה מן המותר, כגון: זכות
שימוש במיתקן לחימום גז בדירה, רשות
לבנות מקלחת ארעית במטבח (המטבח עצמו
שיטחו פחות מ־ 5ממ״ר!) ,הגדרת הקרקע
מחוץ לדירה כ״גן״ ,ותביעה לתשלום
זכות השימוש הפרטית בגן, ואחרון —
מעשה בו הגדיש את הסאה — תשלום עבור
זכות להחזיק כלב בבית.
בעקבות פרשה אחרונה זו, ביקש הועד
הארצי של שוכרי דירות במכתב מופנה
לשר המשפטים הדני, לאסור על באסאן
את הכניסה לדניה, מאחר ״ובאסאן, מיום
שבא לדניה, ניצל בצורה מחפירה את מצוקת
הדיור של קופנהאגן כדי להתעשר בדרך
מהירה, וכל מעשיו היו עלבון לחוק, מעשים
העומדים בסתירה להתנהגות בה חייב זר
הבא לדניה״.
בתשובתו של שר המשפטים, קנוד טסט-
רום, נאמר כי משרדו ער לפרשת באסאן,
אולם מכיון שתלויים ועומדים נגדו משפטים,
יהא בכך משום התערבות בהליכים
אלו, באם ייאסר עליו להכנס לדניה.
קונים דירות שייהרסו. בראשית
, 1968 כאשר הרגיש באסאן כי הקרקע בוערת
תחת רגליו, העביר את משפחתו לשוויץ,
כשהוא ממשיך לנהל את עסקיו בדניה,
בטיסות קבועות בין שוזייץ לדנמרק. בכך,
אגב, פטר עצמו מתשלום מס־הכנסה בדניה׳
מאחר והצהיר על כתובת מגורים
קבועה בשוויץ.
משכנות העוני של שיכון העגלונים, בהם
דרו, ועדייו דרים, בין־השאר גם מאות
ישראלים, עתידים, בהתאם לחוק, להיהרס
בשנת .1978 פרשת שיכון זה אינה מסתיימת
בניצולם של מהגרים הנזקקים לקורת גג,
ומוכנים לשלם בתודה כל מחיר אשר יידרש
מהם. כיון שידוע היה כי הבתים ייהרסו
בעוד פחות מתשע שנים, החל באסאן ״מוכר״
את הדירות לדרים בהם. למעשה, כתנאי
לכניסה לדירה, חייב הדייר ל״קנות״
את הדירה בה הוא מבקש לדור. במחיר
של 15,000ל״י מקבל כל קונה זכות לגור
בדירת עוני, אשר תיהרס בשנת ,1978 וקונה
הדירה חותם ל״מוכר״ ,הוא ג׳ק באסאן,
כי ידוע לו שדירתו תיהרס ב־. 1978
הכסף קודם לכל. לשאלותיו של כתב
העולם הזה בקופנהאגן, ענה באסאן, ללא
בושה :״בעוד שלוש שנים ישכחו ממני. עד
אז אמכור את כל הדירות ב שיכון העגלונ-ם,
המכניס לי כיום מיליון כתר בשנה. לא אוותר
על סכום זה בשביל שם טוב.״

.* 1הנאים קובעים אבחנה בסרט! -
מברי רואות את החווה
*תונשים אינם ורעים לבצע עיוו
* חורי״שחטו מהברית זויקות
ממזדק אתו
* תחנו ת מחולקות וכי צבע הכוווים
סוף־סוף פותח מישהו את פיו ומגלה את סוד
הזוועות במרפאות של בתי־הכלא בישראל.
כתב ״העולם הזה״ ,נתן זהבי, השיג את
הדו״ח הסודי שאתה חייב לקרוא אותו!

דברים מוז רי םהח לי מ תג לי םלאח רונ ה בציבור על המתרחשבב תי־ ה סו ה ר
ג ״ ייייי ־ ליתרדייק: על המרפ או תוב תי ־ ה חו לי ם של ב תי־ ה סו ה ר. שמעון לוי
ער בן , 17מ ת בצורה מי ס תו רי ת ב ״ מ ע שי הו׳ /לאחר שזעק ב מ שד 4י

מ י קי י ם אלי, ל א יכיל הי ה ל הי מנ עמהמחשבההמב עי ת ה, פי אםימצא עצמן
באקר אי יו ם א ״ י ב בי ת־ סי ה ר, וייפול שם למי שכב, י הי ה גורלי רע ומר.
ח מו רי ם לא פ חו תמה מי ק רי ם ה מז עז עי ם עצ מ ם היו נ טיונו ת ה טי ש טו ש
י ה חי פיי מצד שי ל טוני ת ב תי־ ה סי ה ר. כל המע רכ תהא די ר ה הזי הו פ על ה בכב
מקרה 1ומיקרה״ כדי להס תי ראת הפר שה מ עיני הציבור ול מ רו חאתהח קי ר ה
כך, שהאמת לא ת תגלה: מלבד ״ ה עו ל ם הז ה ״ ,ל א יד עהה עי תונו ת כו ל ה על
ה מי ק רי ם• ו ע דו ת־ ה ח קי רהוה שו פ טי ם־ ה חו ק רי ם לא יכלו לברר אתהאמת. ענף-
ה ר פו אהכב תי־ ה סו ה ר, ש הו אממלכהעצמ אי ת, דאג ל ק בו רה נ או ת ה, ת ר תי מ שמע.
ללא תו צ או ת, כפי שני תן הי ה לצפות.
הי ו׳׳ ח הכילעדי המוג שבע מו די ם אלו, ה שופך לרא שונה אור על אחת הנ קו דו ת
ה א פי לו ת של חיינו, הוג ש לפני חו ד שיי ם לנציב שירית ב תי -ה סי הרא רי ה ניר.
הדו ח נערך בידי חוב ש ששירת חו ד שי ם רבים בבתי״הלזוהר, ו הי האחד
הבודדי ם ש הו סמךלתפ קי דו. ה אי ש שירת ב שעתו כחוב שבצה׳ ל, ב שירו ת סדי ר
ובקבע, זכהלת עו דו ת הו קרה .״ ה עו ל ם הז ה ״ מ בי א שני פ ר קי םמה דו ״ ח. אחד דן
ב מ קו ם ״ ר ע״ — בי ת־ סו הרר מלה, וה שני מטפלבמ קו ם ״ טי ב כלא שאטה.

ך* וכסהמכ רי ע של החובשים בשירות
( בתי־הסוהר הם סוהרים פשוטים, חסרי
השכלה מיקצועית רפואית קודמת. השכלתם
המיקצועית היחידה נרכשת במשך חודש
עד שלושה חודשים של עבודה מעשית
בבית־החולים המרכזי של שירות בתי־הסו־הר
— ללא כל הדרכה יזומה (תוכנית אימונים,
הרצאות ולימוד).
החובשים ש״הוסמכו״ בשיטה זו חסרים
כל יידע מינימאלי באנאטומיה, פארמקולוג־יה,
עזרה ראשונה, מחלות, רפואה מונעת,
סדרי ושיטות הטיפול הרפואי, מיון נפגעים
וכל יידע תיאורטי נוסף. החובשים
האלו לא נבחנו מעולם בשום בחינה מיק־צועית.
היידע היחיד שלהם הוא פרי שנות
הנסיון בעבודה — אשר אין לזלזל בו, אך
גם אין להפריז בערכו ולראותו כקנה־מידד.
ליכולת מיקצועית.
בתקופת עבודתי ברמלה, נערך בבסיס־ההדרכה
בכפר־יונה קורס בהשתתפות מגן-
דוד־אדום, כדי להכשיר מדריכי עזרה ראשונה
מקרב חובשי השירות. הקורס הוכשל
ע״י מדריכי מד״א, וחניכיו לא הוסמכו
כמדריכי עזרה ראשונה. עובדה זו לא מנעה
העסקת משתתפי הקורס הזה כחובשים
לכל דבר במרפאות שירות בתי־הסוהר,
והפקדת הטיפול הרפואי בידיהם.
פעילות רפואית עניפה זו מכוסה היטב
בנוהל משרדי מדוקדק, המכודן בקפדנות
לציין כל עובדה בצורה שתתקבל יפה
מאוחר יותר, אם תהיה חקירה. במיקרה
של תקלה, חוברים כל הממונים והנוגעים
בדבר בנסיון להחליק את המיקרה בעת
החקירה( ,המנוהלת ע״י שרות בתי־הסוהר),

כאשר כל השאלות המביכות אינן נשאלות
כלל) .האווירה הכללית היא: האסיר רשאי
אפילו למות — בתנאי שיהיה כיסוי לצורך
החקירה.

לכל החולים
מזרק אחד

^ הלן העובדות המזעזעות על שיטות
/העבודה בבית־ד,חולים המרכזי של
שרות בתי־הסוהר ברמלה, שהוא גם המקום
בו לומדים החובשים את מיקצועם
ורוכשים את עקרונות הטיפול הרפואי:
• במחלקת השחפת מוזרקות התרופות
לכל החולים במזרק אחד. כן מוזרקות תרופות
זהות לחולים שונים — באותו המזרק.
עובדה חמורה זו אינה דורשת פרשנות.
לפעול בדרך זו — ועוד לחנך על פיה חובשים
לעתיד — מוכיח היעדר כל מוסר רפואי.
מאחר
והזרקת התרופות היא באותו
המזרק למיספר חולים, נמנעים החובשים
מלשאוב בתחילת זריקה תוך־שרירית, כדי
״לא לזהם את המזרק״ .וזה — למרות שבכל
זריקה תוך־שרירית חובה לשאוב
טרם החדרת החומר, כדי לח־דא שאין המחט
נמצאת בתוך כלי־דם: הזרקת זריקה תוך־
שרירית ישירות אל תוך כלי־דם, עלולה
להיות קטלנית.
• סטריליזציה רשלנית: המזרקים הרתוחים
נשארים במי הסטריליזטור ואינם מועברים
לקופסה המיועדת לכך. מחדל מסוג
זה נחשב כעבירה בצה״ל, ולא יישמע כמוהו
במוסדות רפואיים אחרים. על המזרקים

להישמר בקופסה יבשה וסגורה. אולם ארבע
קופסאות אל־חלד גדולות המיועדות למז־רקים
סטריליים מונחות מתחת לשולחן הטיפולים
ומכילות ציוד שאינו שייך לשם
בכלל. אילו היו משתמשים בהן למטרות
להן נועדו, ניתן היה בנקל לעקר את כל
כמות המזרקים שבית־החולים צורך. העובדה
שהפיתרון פשוט כל־כך רק מחמירה את
המחדלים. כאשר הערתי בנידון לכ/מ מר
וושלר, ענה לי שאין לסמוך על החובשים
שיעשו מלאכתם אמונה, וסידור זה הוא
הרע במיעוטו.
• חלוקת תרופות רשלנית: בעת חלוקת
התרופות לחולים מיספר פעמים ביום,
מזוהה מנת התרופות הניתנת לחולה לפי
צבע, גודל, צורת וכמות הכדורים. בכל
מוסד רפואי מקובל שהתרופות מועברות
ממיכליהן אל צלוחית אישית הנושאת את
שם החולה. חלוקת התרופות מצלוחיות
שאינן מסומנות כלל, לכשלושים חולים,
חורגת מגבולות הרשלנות הרגילה.

טיפול רפואי
באמצעות הטלפון

ך*אזד! סטרילית מוצאת מתוך התוף
^ ש ל הסטריליזציה בידיים מגולות. זהו
חטא כבד למוסר הרפואי, המכשיל מערך
רפואי שלם. כי באותו רגע שוב אין הגאזה
יכולה להיחשב סטרילית.
• החוקנים נעשים בעזרת צינור גומי
ישן ורך, שנועד בכלל למטרה אחרת, ונד

בדי־עמל לפי הטבעת של החולה —

לרוב בידיים מגולות. בבית־החולים חסרה
קנולת גומי מוקשה המיוחדת למטרה זו.
• טיפול חירורגי אחר־ניתוחים וניקוי
וחבישת פצעים מזוהמים ומפרישים( ,למשל:
פי־טבעת מלאכותי עם פציעה מפרישה
סמיכה) נעשה בידיים מגולות כשהמטפל
אינו מצוייד בכפפות. מכך ניתן ללמוד לא
רק על שיטת הטיפול ורמתו, אלא בעיקר
על מידת הדמורליזציה, הביזוי העצמי והאדישות
הקיימים בסגל המטפל.
• בשעות הערב והלילה, בהיעדר הרופאים,
ממונים החובשים על כל הבעיות הרפואיות
המתעוררות. במיקוד, הצורך חייב
החובש האחראי להתקשר עם הרופא התורן,
תוך הגשת עזרה ראשונה, ולקבל הור־אות
לטיפול. לחובש האחראי על המישמרת,
או לכל חובש אחר, אסור בהחלט להשתמש
במד לח׳ן־דם (בגלל שמד לחץ־דם אחד
נשבר פעם כמו כן אין זה מקובל
שחובש יבדוק חולה בסטטוסקופ. רוב האינפורמציה
הנמסרת לרופא מבוססת משום
כך רק על מדידת חום ודופק, ועל התרש־מות
החובש — החייב גם לקבוע את מהימנות
תלונותיו של האסיר החולה. לפי אינפורמציה
זו נקבע הטיפול הרפואי — טלפונית
— ונרשם ביומן הראשי כהוראות
הרופא — .אם חלילה יסתבך מצבו של
החולה — ,הרי נמצא הכיסוי החוקי בדוזח
ביומן; החובש ״מכוסה״ ,הרופא ״מחוסן״,
והשיטה הוכיחה עצמה פעם נוספת כנוחה
מאוד. רק האסיר החולה -עניינו האישי
(סוף בעמוד )28

| מחת בלב! ]
(המשך מסמוד )27
אינו רלוונטי. אם יפנה בתלונה, תופנה זו
לבירור הענף הרפואי — שיבדוק את פעולת
הענף הרפואי, ויקבע שאותו אסיר חצוף
קיבל את כל הטיפול המגיע לו. לחובשים
אין את ההשכלה המיקצועית שתאפשר לאסוף
ולמסור בצורה מסודרת את כל הפרטים
האפשריים על החולה, כדי להקל על
האבחנה הטלפונית ולהימנע מלהטעות בלי
זדון את הרופא.
אין זה הוגן, או אף נסבל, לשלול מ־חובש,
אחראי־מישמרת, אמצעי כלשהו ה
בריא
למתוח ביקורת, ושהדאגה למחדלים
היא תפקידו של מישהו אחר.
אין כל נטייה להוקיע את המאמץ הזעיר
ביותר לשיפור כלשהו. המוטיב המרכזי
הוא :״כבר עשרים שנד, עושים כך, סימן
שככה טוב יותר,״ וכן :״כבר ניסו את כל
השיטות, והעבודה מבוססת כיום על נס־יון
ממושך.״
ההקפדה היחידה היא על נקיון בית־החולים
— תפקיד המוטל על אסירים —
ועל הניהול האדמיניסטרטיבי. שני גורמים
אלה הם היחידים הנתונים לביקורת מבחוץ,

האם חובשים ארח הוסמכו לתפקידם*

היבלת לוחצת לן־?
סל ק אותה בעזרת

לבחהל

מסלק הי ב לו ת ה בינ ל או מי, בו נ עז רי ם
ע ש רו ת מי ליוני ם 60 .שנו ת נסיון.
אינו גורם כאב, שו מ ר על ב רי או ת העור
ה מ קי ףאת הי בלתומ סיי עלצ מי חתת אי
העור ה ב רי אי ם, ל מי לוי השקע שנו צ ר
לאחר סי לו ק היבל ת.
1 £ 6 0 1 4 1 .הו א קל ו פ שו ס ב שי מו ש.
להשיג ב ב תי מרקחת 2.05ל״י ה קו פסה.
סוכנות בלעדית לישראל —
מעבדות ״קליאו•׳.

התיעצות, הדרכה
מקווי ידיד התיעצות הדדכה מקווי ידיד

בעסקים, שותפות, מקצוע,
נשואין, בריאות, נסיעה.
מאוכזבים, נסו אצל

״יונה״

גבעתיים: ארלוזורוב ,2
11—1לפנה״צ 5—7 ,אח־״צ.

בתי־הסוהר כישראל הם אולי המקום היחידי כארץ גו נתון הטיפול
באזרחים חולים כידי אנשים לא מוסמכים .״החופשים״ במרפאות
הם כרוכם סוהרים פשוטים -שהוצפו לעכודה כמרפאה. חלקם לא
עכר מימיו כל קורם מתאים. חלקם עכר קורם כזה -וניכשל כוי
#זאב רוזן (רזניק) ,סמל, אחראי־משמרת
בבית־החולים.
#היון (רב־סוהר) ,אחראי משמרת
בבית־החולים.
י • מורד יוסף (רב־סוהר) ,עוזרו של
חיון בבית החולים.
#בן־נעים, חובש בבית־החולים.
יכול להקל וליעל מילוי תפקידו, ובייחוד
מכשיר בעל ערך איבחוני ראשוני כמד לחץ-

אכן, שיטת ״הפיקוח העצמי״ של ענף
הרפואה, לפיה אין נהוג בו פיקוח מבחוץ,
אומנם מונעת מצבים מביכים רבים, אך
היא שוללת כל ביקורת קונסטרוקטיבית
ומונעת גילוי ותיקון טעויות — עד כדי
הצדקת הזילזול בחיי החולה והנצחת מצב
מעוות, בלתי מוסרי ובלתי חוקי.

ףזא

בפעם ה ראש ו נה ב ישראל
לוח כיס תקופתי־אינטימי של האשה
ההפתעה הנעימה ביותר לראש השנה

מעוניינים אתם לדעת את מאורעות חייבם לפרטיהם
לעתיד לבוא, מחולקים לפי ימים?
שלחו את הסכום הסמלי של 3.50ל״י בצ׳ק בנקאי או בצ׳ק
דאר לת.ד 3364 .תל־אביב, ותקבלו בדאר רשום את לוח הביס
לסי הכתובת המבוקשת__ .

ועל כן אמורים לשקף את המציאות בבית־החולים.
ההתרשמות
המכרעת היא שכל המערך
הרפואי משרת מטרה אחת: מניעת תלונות
אפשריות. כל מאורע שעלול לקרות, חייב
להיות מתואר בצורה הוורודה ביותר ביומנים
למיניהם. ההקפדה היא למצוא כיסוי

לא יודעים
לבצע עירוי

ך* ארון חדר־הטיפולים ישנו בקבוק
1נוזלים לעירוי — אך המערכת לעירוי
נוזלים נעולה בארון בפיקוחו של ע/כ
מרצל. החובשים אינם יודעים, ברובם, לבצע
עירוי נוזלים. וזה — כאשר עירוי נוזלים
נחשב כעזרה ראשונה בסיסית בעולם הרפואה
ובצה״ל, וחובשי צה״ל מאומנים ומצווים
להשתמש בו. עצם עירוי הנוזלים
הוא תהליך מעשי פשוט, בביצוע נכון,
אינו מסוכן כלל.
י• היעדר חדר־טיפולים יעודי והיערכות
להגשת עזרה ראשונה. שני חדרי הטיפולים
משמשים גם כמשרדים. האחד, שהוא
חדר איחסון התרופות, הכנת הסטריליזציה
והשירות, משמש גם כמשרד כללי, רישום
החולים והטיפולים וחדר התורנות. השני,
המתאים להיות חדר־טיפולים ומצוייר לכך,
משמש גם במשרדו של ע/כ מהצל, המבצע
גם טיפולים רבים בעצמו. למעשה האירגון
לקוי בכך שכאשר חובש אחד מטפל, חייב
חובש אחר או שניים להביא, תוך התרוצצות
מתמדת, ציוד נחוץ מחדר טיפולים
למישנהו• מבחינת היערכות יזומה וכוננות
לטיפול במיקרה אסון — עד כמד, שביררתי,
לא קיים דבר כזה בבית־החולים של
שירות בתי־הסוהר, למרות ששלושת מוס־דות־הכליאה
תלויים רק בו מבחינת העזרה
הראשונה, בייחוד בשעות הערב והלילה.
התרשמותי היא, כי במיקרה אסון רציני,
ישמש הפינוי הנוח לבית־חולים אזרחי כתחליף
לעזרה הראשונה — שכמובן איננו
לטובתו של הפצוע.

״פושעים לא
ראויים לטיפול״

יחידיו

#כל החובשים — פרט לאחראי
— בבית־הסוהר אשקלון.
!#כל החובשים כולל האחראי —
בבית־הסוהר בכפר־יונה.
#כל החובשים — פרט לאחראי
— בבית־הכלא לנערים בתל־מונד.
#כל החובשים — כולל האחראי
— בבית־הסוהר בדמון.

! בבית־החולים המר־בתי־הסוהר:
פרט
לד״ר כהן, הכירורג, העושה עבודה
נפלאה בתנאים אלה, כ/מ שקל, המשמש
כלבורנט וכטכנאי רנטגן, ולעוד
שלושה־ארבעה חובשים העושים כמיטב
יכולתם, האווירה בסגל היא של דמורליזציה
מיקצועית, זילזול בחולה ובמחלתו,
הבנה לקוייד, של מהות תפקידי החובש,
בורות, ביטול עצמי ודאגה ש״האדמיניס־טרציה
תכסה על המחדלים״.
הנטייה השלטת היא לעשות רציונליזציה
מלאכותית של המצב הקיים, תוך היאחזות
בטענות שאין טעם לעבודה, שהפושעים
האלה אינם ראויים ליחס טוב יותר, שלא

ה | *1 1 \ 1אריה ניר, השולט בבתי-
. 4 ) 1 1 1הסוהר בישראל, ראה את
הדו״ח בפגישה שנערכת בלישכתו ביוזמת
החובש. ניר לא נענה לבקשת החובש לאפשר
לו לשפר הטיפול הרפואי בבתי־הסוהר.

למותו של חולה — יותר מאשר להציל
את חייו.

מרפאת בית
הסוהר ״שאטה״
ך* מרפאה מנוהלת על־ידי סמל מרפאה
( ) ושלושה חובשים, בנוסף לרופא כללי,
העורך ביקוריו כשלוש פעמים בשבוע. ביקורי
רופאים מומחים אחרים, בענפי רפואה
שונים, נערכים לעיתים מזומנות. קיים שיתוף
פעולה הדוק ופורה עם מנהל בית־הסוהר,
הער לצורכי המרפאה.
זו אולי המרפאה המעודכנת ביותר ׳ בשירות
בתי־הסוהר. כל חידוש חיובי המוצע,
מאומץ בהתלהבות לאחר דיון מפורט בו.
האווירה היא מקצועית רפואית. החובש־האחראי
ואחד החובשים למדו מקצועם ו־הוסמכו
בו לפני גיוסם לשירות, הביאו
איתם גישה מקצועית ואווירה נורמלית לגבי
מרפאה. החובש האחר למד את מקצועו
העולם הזה 1674

במסגרת השירות, אך עבר השתלמויות ב־בית־החולים
בעפולה, והושפע בצורה חיובית
על ידי חבריו לעבודה.
הרופא ערני ואינו אדיש, ותורם רבות
לחידושים ולשיפורים. חידושים רציניים
רבים נעשו ביוזמתו. על אף שאינו נמצא
תמיד במקום, רישומו מורגש היטב. הוא
למעשה הרוח החיה במרפאה.

לים. ההשגחה חייבת להעשות שם, בעזרת
בדיקות שיגרה מקובלות. רק בית־חולים
ערוך לקדם התפתחויות וסיבוכים אפשריים
של זעזוע מוח.
״פציעה קשה ביותר אפשר לעכב
לשעתיים״.
#״חשד ברור של אפנדיציטיס מאפשר
עיכוב פינוי החולה לפחות ל־ 24 שעות״.

הטיפול -
נגד תלונות

לא אסון אם
״החיות״ ימותו

^ מרות כל זאת, אין מרפאת בית/הסוהר
שאטה נקיה מזילזול ובוז בכל
הנוגע לאסירים.
לשאסה מגיעים פושעים מועדים, טיפוסים
א־סוציאליים ומקרים פסיכופאטים הסובלים
מהפרעות אישיות קשות ביותר, שנסיו־נות
קודמים לשקמם נכשלו חרוצות. מיותר
לציין שאין הדבר שולל מאסירים אלו את
מלוא הזכויות לטיפול רפואי מלא. ואכן,
בתחומי המרפאה, סביר הטיפול בהחלט.
אך לא כן כאשר יוצא עניינו של החולה
מתחומי המרפאה. כאן עולה שוב בעיית
הטיפול אך ורק למען הניירת.
אסירי בית־הסוהר שאטה צברו ברובם
וותק ונסיון בבתי הסוהר, ועל־כן יודעים
ומסוגלים לנצל כל הזדמנות להתלונן ולתבוע
פיצויים. רבים מהם נוטים להעלות
חלונות רבות — ולא תמיד מבוססות —

נעניתי:
#״אפילו אם אחד, החיות׳ האלה ימות,
אין זה אסון גדול. העיקר תהיה הוראת
הרופא רשומה ביומן ויהיה כיסוי לחובש״.
#״אין זה נורא כלל אם במקרה של

. .קורבן בן

דים, מצא את מותו לאחר מחלה ממושכת
בהיותו במאסר. יצחק ביקש טיפול במשך
שלושה חודשים, והואשם בכך שהוא ארטיסט.
כשנענו לו אחרי חודשי ייסורים,
לבית־חולים ושם נפטר. הועבר הוא

רק כדי לנסות ולנקום את מאסרם, או
בנסיון להפעיל לחץ בלתי הוגן להשגת
מטרות משלהם.
על כן, כל מקרה של פציעה בעבודה
— אף קלה ביותר — או פציעתו של
אסיר ״תקיף״ ובעייתי, נישלח בהקדם ל-
בית־החולים בעפולה, כדי שניתן יהיה לצרף
לתיק אישור של מוסד רפואי מוכר על
חומרת הפציעה ועל הגשת טיפול מלא.
לעומת זאת, במקרה אסון — אפילו
חמור — שנסיבותיו אינן משאירות לאסיר
פתח רחב לתלונות כלפי שירות בתי-
הסוהר (קטטה, פציעה עצמית וכד׳) ,יש
נטיה להסתפק בכיסוי נאות לצרכי ביקורת
בלבד.

שימתינו -״אפילו
כשהמוח בחוץ״
נכי הזמנים בהם נעדר הרופא, יש
/הוראה ברורה לחובשים לא לפנות שום
מקרה, ויהיה חמור ככל שיהיה (לדברי
הרופא :״אפילו כשהמוח בחוץ״) מבלי לקבק
לכך הוראתו של הרופא — טלפונית מחיפה.
לפי
אותה ההוראה, שנמסרה לי אישית
בעל פה על־ידי הרופא — הרי כל ביזבוז
זמן, אפילו על חשבון פינוי מהיר — מוצדק,
כך כדי למנוע את ההוצאות הכרוכות
בטיפול ואישפוז אסיר, אשר לגביו קיים
רק חשש של צורך אישפוז, חשש העלול
אולי להתבדות.
ההוראה הרפואית הנהוגה בעולם התרבותי
כולו — לאישפוז בבית־החולים במקרים
של חששות רפואיים שונים — אינה
חלה על מרפאת שאטה.
בשיחה הנ״ל הבהיר לי הרופא עוד:
#אפשר להשהות פינוי של זעזוע מוח
עד 24 שעות ,״שהוא פרק זמן ההשגחה
המקובל על בתי־החולים*.
זו טענה מוטעית. מקומות של זעזוע
מוח, או אף החשש לקיומו — בבית־החו־ה
1וו ל ח הז ה 1,17,1

תשובה לשאלותי

ש מ ען לוי, ה

1ן | ך ך1
י נער שמצא את

מותו בצורה מיסתורית בכלא תל־נזונד,
לאחר שזעק במשך ארבע שעות לעזרת חובש
ולא נענח. שירות בתי־הסוהר טען שהתאבד.

אפנדיציטיס יהיה צורך בניתוח גדול, במקום
ניתוח קטן ופשוט. החולה אינו הולך לתחרות
מלכת־היופי, וצלקת גדולה יוחי על
ביטנו לא תשנה עבורו הרבה. מפריטוניטיס
לא מתים.״
הפרט האחרון בדברי הרופא אינו מדו-
ייק. הפריטוניטיס (דלקת הצפק) המתפתח
מאפנדיסציטיס (דלקת תוספתן) מוזנחת, נחשב
למחלה קשה ביותר, שסיכויי ההחלמה
ממנה עלובים. ההוראה הרפואית גורסת
ניתוח כל חשד לאפנדיסציטים — מאחר
שהסכנה בניתוח כזה קטנה לאין ערוך
מסכנת הפריטוניטיס.
בנוסף, אין זה נכון לגרום לחולה מחלה
קשה יותר מכפי שכבר יש לו, או לסכנו
בכך. הכלל החשוב ביותר ברפואה התרבותית
הוא עדיין ״ראשית אל תזיק״ ,וכולנו
משועבדים לו.
#״אל תהיה רחמן כל כך״ ו״אם אתר,
רחמן כל־כך — אתה יכול לשלוח את החולד,
בניגוד להוראה, אך יהיה עליך לשלם
הוצאות אישפוזו בעצמך.״
הפניית אסיר חולה, לבית־חולים אינה
עינין של רחמים. אפילו פושע זכאי למלוא
הטיפול הרופאי בכל עת — בזכות ולא
בחסד. איני סבור ששופסי ישראל היו
דנים אזרח למאסר, לוא סברו שזכויותיו
היסודיות לטיפול רפואי תישללנה במידה
המסכנת את חייו.

דרושות -
הוראות כתובות !
#אין זה מוסרי לשלול מחובש בתפקיד
את זכותו לפנות נפגע לבית החולים.
היעוץ הטלפוני יעיל אולי למקרי-מחלה
המוכרים לרופא מביקוריו, למקרים היכולים
לקבל את מלוא הטיפול במסגרת המרפאה׳
ושאין סכנת החיים או נזק נוסף נשקפת
להם. אך במקרה אסון עדיפה התרשמות
החובש המקצועי במקום וזכותו להחליט
על פינוי.
אסור להמתין במקרה אסון להתפתחות סימנים
שיחייבו פינוי מידי לאישפוז מעל
לכל ספק — במקום לשאוף לכך שסימנים אלה
אם יופיעו, יארעו כבר בתוך בית־החולים
הערוך לקדמם,( .כגון הלם, עוויתות, קשיי-
נשימה, שיחוקים, תרדמה ומוות פתאומי).
• העקרון להיות מכוסה במקרה מוות,
בא בשיטה לעיתים על חשבון העקרון של
הצלת חיי־אדם. איני סבור שהדאגה לחסכון
בהוצאות שייכת (אם כי חשוב לזכור גם
שהוצאות גדולות מדי ולא חסכוניות יורידו
את קרנם של מנהלי המרפאה בעיני הממונים
עליהם — שאינם חייבים לדעת באיזה
דרך צומצמו ההוצאות) .מה גם, שמנהל
בית־הסוהר, מר ברזילי, ער ביותר לזכויות־היסוד
של האסיר, וגישתו לפנוי נפגעים,
עד כמה שנוכחתי, תרבותית ונאורה למופת.
חבל שאין לשירות בתי־הסוהר מערכת־הוראות
כתובה וברורה, המסדירה את
ענייני־הפינוי הרפואי בצורה חוקית, דבר
שימנע אפשרויות קיפוחו של האסיר.

הדג החדיש של
.1הפעלה בשיטה אלקטרוני ת
.2מ סן פנורמי 61ס״מ
.3מ סך קרי סטלי שחור לחדות
מיוחד ת של ה ת מונ ה ולמניעת
עייפות העיניים.

<*1ו13א

ע3111ט 0

להשיג אצל:

״ביתן ה טלוויזי ה שניידר״
פסג׳ אלנ בי 111ת ״ א, ט ל613245 .

בית־ספר לנהיג ה המרכזי

,שמחי•
מציע תנ אי םטונים ונו חי ם,
ללי מו ד נ היג הבכל סוגי הרהב

ל ימ וד

שרות

תאוריה

א די ב

ו מ הי ר

חנם.

מה שיעור הרא שון לו מ די םבמס לו להטסט. שי ט ת
ה לי מו דמאפשרת לך לחסוךלפ חו ת ־ 407מ ה הו צ או ת.

הקץ לבעיות רשיון
למד בבית־ספר לנהיגה

הנהיגה

״שמחי״

שנקר 63 חולון, טלפון ,846333 אוטובוס .93 ,92 ,89

ייעוץ מדעי
לפי כף היד
ניתוחאופי—
גילוי כשרונות —
ייעוץ לעתיד!

שלום זוואול
5X410/^5X4141
ת״א המלך ג׳ורג׳ 33״
נא לקבוע ראיון מראש.
טלפון 226342
()6.30—4 1 12.30—10

גזור ושמור -הטלפון אינו רשום במדריד1

האומבוסיווח ממון דס אקססת״ס

הג בו ל ^ין

רישום תל מידי ם לשנת הלי מודי ם 1969/70

במיטנניקום

לימודי בוקר או ערב בת״א ובחיפה
המכינים לת ארים אקדמ איי ם של:

9ז!/£85 וואוו 0£סוח8וווג0

ץ זו$ן!1¥£אע אססאס).

1116 86111811־0.£.1.
£0210666108 1081111111005

אגודות ה מ הנד סי ם הבריטיות
אוניברסיט ת קמברידג׳
* הנדסת בנ ץ
0 8 1 € 111 £0811811נזנ 1ז 110 ^ 61 € 6
* הנדסת מכונות
* הנדסת חשמל

עסת ס ז? 0 6 1 *1 1 £ 10316 0 £
111 £0811811
* הנדסת אלקטרוניקה
* הנדסת ייצור

011(10013 0£ £11811811 8111)1168
* הנדסה כימית

אוניבר סי ט ת לונדון

* 8.^.גללי
* 8 שפות
אנגלית, צרפתית.
8.50 כלכלה

או מנהל־עסקים
* 8.50.מתמטיקה

1חינ 1ן ח 1נ טי?
1ד״ר ג׳ויס כרדרם, פסיכולוג
1אנגלי ידוע, מתווה קני־ן
מידה להתנהגות נכונה
ונאותה כ שטח רגיש זה.

ת ל מי די םהחסריםת עו ד ת בג רו ת, יתקבלולר איון אי שי ל ק בי ע ת אפ שרו תהצטר פו תםל לי מו די ם.

1עא

ן* ין כל הדיבורים הרבים, המושמעים
^ כיום על חינוך מיני, נשכחת לדעתי
עובדה חשובה אחת: יחסם של ילדים לנושא
המין נקבע לא רק על־ידי מה שמספרים
להם׳ אלא גם על־ידי מה שהם
רואים וחשים יום יום, שעד. שעה, ברחוב
— ובבית.
וזה מעמיד אותנו מייד בפני השאלה המטרידה
כל אם ואב: עד כמה מותר לחשוף
את הילדים בפני העירום? האם מותר להם
לראות את הוריהם ערומים? ואם אסור
להם — האם לא ילמדו מכך שהעירום הוא
דבר שיש להתבייש בו? האם על ההורים
לנעול את דלת חדר האמבטיה? את דלת
חדר השינה שלהם? להרשות לילדים לנעול
את דלת חדר־השינה שלהם? המותר לאח
ואחות לישון באותו חדר?
לכל השאלות האלו אין לדעתי לתת
תשובת כן או לא פסקנית.

ההרשמה בין השעות 9—1לפנה״צ 5—9 ,אחה״צ, במשרדי ה אוניברסי טה :

ת ל -אביב, רחובברנד 17חיפה, רחובשמריהו לוין 3

^ צעיר חשוב
על עתידן
אם ברצונך ללמוד במוסד אקדמאי
בשנה הבאה הכן את עצמך כבר
עכשיו.

ההחלטה -רק ש 7ההוריס

קורס הכנה

** ד לפגי שנים לא רבות, בתגובה על
> הגבלות התקופה הויקטוריאנית, נהגו
הורים רבים להתפשט והתלבש בחופשיות
בפני ילדיהם. התיאוריה היתד, שבכך תסולק
אווירת המיסתורין מסביב לנושא, ודבר
זה יביא בעקבותיו התייחסות בריאה למין
מצד הילדים, ימנע התפתחות תסביכים.
הצרה היתד, רק שהתיאוריה לא התגשמה
במציאות. ילדים מבתים שבהם נהוגה היתד,
התנהגות מינית גלריה וחופשית, גדלו לעיתים
מתוסבכים לא פחות מכאלו שבאו מבתים
בעלי התנהגות מסורתית. המסקנה
ברורה: נוסחאות בנוסח פסקני של עשה

לטכניון
קו רסי סו די

* מרצי

ט כניון

אנגלית הכנה
לאוניברסיטה
לקראתב חינו ת ה מיון
מר צי ם או ני ב ר סי ט אי ם מנו סי ם.

אולפנים לאנגלית
^ שי ט ה חדי ש ה ביו ת ר
שיטה מ תו כנ ת ת.
ב ר מו ת שונו ת.

צרפתית וערבית למתחילים
לחיילים

הנחה

• הר שם עוד ה שבוע
י • מספרהמקומות מוגבל.
#אינ פו ר מ צי הגםבכתב.

מ ביו ״ י ו ״
להש כל ה

ולהשתל מויו ת

שד דוד המלך 11ת״א
טל 26—33—66 .
שעות המשרד 1—9 :ן .7.30—4

מ תפז
עדשות מגע

״גרוזוכסקי -אישון לנס״
תל־אביב, רח׳ שניאור ,5פנת רה׳
פינסקר ,20 טל .55029 .שעות
הקבלה — .0—17 נשמח לשלוח
חוברת הסברה לפי בקשה.

המיפלצח! טלי
ככל עם ישראל, בנעריו ובזקניו — אן
בעיקר בנעריו — יצאו גם שלושת מלאכי
החבלה שלי לפני הזזג לעקור כמה חור שות
מלבלבות, נ די להביא הביתה מעט ענפים
צנומים לסבך. ולאן הולכים? לשפת הירקון,
כמובן. ולא סתם לשפת הירקון, אלא ל־

| צדסה תציל ממוות ־

קצתי תבל, איפה שנשאר עדיין משהו ירוק.
מגיעים השלושה לפינה נידחת דייה, ומתחילים
לחבל בצמחיה, כשפתאום מגלה אריק
| מילון חבוי בסבך. השמחה היתה רבה, וב?

תום עבודתם חזרו החבר׳ה צוהלים, עמוסי
±סס־ ומילון. את הסכך העלו הביתה, ואת

? הטילון דחף אריק עד לתחנת המשטרה.
את שישי־שבת בילינו בצפיפות ובששון
בסוכה הזעירה, כשמבעד לסכך הדל נראים
השמים במלוא הדרם. מהטילון שכחנו. אך
לא נן מישהו אחר. ביום ראשון, בשבע בבוקר,
מצלצל הטלפון, ואיזה קול נוקשה
מבקש את אריק שלי. מה יש, אני שואלת,
הילד עודנו ישן, סוכות זה חופש, אדוני.
הסתבר שזה אדון מהמשסרה, שגילה זה
עתה — בשבע בבוקר — שחסרים לו פר־מים
על אריק, על הטילון, ועל נסיבות האירוע.

ואל־תעשה לא יעזרו כאן. רק את ובעלך
יכולים להחליט על צורת ההתנהגות ההולמת
לגביכם. ביכולתי, וביכולתו של כל
פסיכולוג אחר, רק להעמיד לרשותכם א־מות־מידה,
שיאפשרו לכם להחליט נכונה.

מם בנות ערומים רק כשהם באמבטיה.
משום כך, ייתכן שאמא תנזוף בילד אם
הוא ייכנס לדודר־השינה שלה כשהיא ערומה,
ומאידך תרשה ליו להיות נוכח באמבטיה
כשהיא מתרחצת. סתירה זו היא מבלבלת
לגבי הילד. יש להימנע ממנה.
בלל שלישי שיש לזוכרו: מישגה בודד
אף פעם איננו אסון. נתקלתי לא אחת בהורים
מודאגים, שהדירו שינה מעיניהם
בגלל איזו טעות שעשו לדעתם. מיותר. מה
שקובע, בהתפתחות יחסו של הילד לעירום
ולמין, הוא האווירה הכללית, לא אירוע יחיד.
קיים תחום אחד, מכל מקום, שבו אסור
לך ולבעלך להסכים לכל פשרה: זכותכם
לקיים יחסי־מין באינטימיות מוחלטת, ללא
שמץ סכנה של הפרעה. עליכם לוודא בידוד
מוחלט של חדרכם.
הדבר חיוני לא רק לבריאות ילדיכם, אלא
גם לשלמות היחסים בינך לבין בעלך. אינך
חייבת לנעול את דלת חדרכם אם זה מטריד
אותך. אפילו ילדים בגיל רך מאוד
אפשר ללמד לא להיכנס לחדר מבלי לדפוק
בדלת. הדלת חייבת להיות סגורה — ולהישאר
סגורה.
ילדים רבים אוהבים להסתנן באמצע הלילה
למיטת ההורים ולישון איתם. לדעתי
אין להרשות זאת.

עירום איגו תחליף?הסבר
ך י• כלל הראשון שביכולתי להציע הוא:
| ) התנהגי בצורה טבעית אם זה לא מפריע
לך בשום אופן להתפשט או להתקלח
בנוכחות ילדייך הקטנים — זד, לא יפריע
גם להם. אך אם אינך חשה בנוח — אל
תאלצי את עצמך, רק בגלל שאת חושבת
שזה רצוי. הקטנים יחושו מייד אם התנהגותך
מאולצת ובלתי־טבעית. יש להם אינסטינקט
מפותח לכך. ואז הם יסיקו שמשהו
לא כשר בעירום זה.
באותה מידה, אם את חסרת ביטחון־עצ־מי
ואינך מסוגלת לשוחח עם ילדייך על
נושאי־המין — אל תשתמשי בעירום ב
אחים
ואחיות -לחוד
ך• חל מגיל שמונה, רצוי שאחים יישנו
( | בחדר נפרד מאחיותיהם. ברור שזה
קשה לעיתים, אך אם זה אפשרי בכלל —
זה שווה כל מאמץ. למרות שנדמה שבגיל
זה עדיין רדום העניין המיני של הילד בבני
המין השני, הרי שמגורים בצוותא של
אח עם אחותו עלולים לגרום להם קשיים,
מאוחר יותר, בפיתוח יחסי־מין נורמליים.
ולסיכום, הרי בקיצור, כללי אל־תעשי:
<• אל תביישי או תפחידי את הילד אם
הוא ראה אותך ערומה — אפילו כשברור
לך שהוא עשה זאת בכוונה. אם את רוצה
להנהיג בביתך שאין לראות את ההורים בעירום
— עשי זאת בקוו־רוח ובשלווה.
אל תקימי מהומה, אחרת הילד רק ילמד
מכך שהעירום והמין הם משהו גם.
• אל תשתעשעו עם ילדיכם במשחקים
הכרוכים במגע גופני הדוק, כגון התאבקות
וכדומה. יש לכך משמעות מינית מגרה,
גם אם הילד אינו מבחין בזאת בהכרה.

ב ה תב ש ט !111

למחרת בשבע בבוקר שוב פעם מעיר ה־טלפון
את כל המשפחה הנמה. הפעם היח
זה בעלי שנזעק לטלפון. אס חסרים להם
עוד פעם פרטים, שמעתי אותו ממ^ן ץ,
הסוף שלהם.
לא, לא חסרו להם פרטים הפעם. כן,

אבל מח עם הנידנוד?
היתה זו כמובן שוב פעם המשטרה. הגבר
מעבר לקו ביקש לדבר עם אריק? .מת עכשיו?
היה זה הקצין האחראי, והוא ביקש
להביע את תודתה של. המשטרה.
וככה זה נמשן. למחרת קיבלנו — לא,
ברוך־השס, הפעם בשעה קצת יותר נורמלית
— טלפון תודה מהאמא של בעל ה טילון.
בנה, מסתבר, הוא חייל בתעלה, והוא
נורא הצטער כששמע שסחבו לו את הטילון.
עכשיו, היא הבטיחה לנו, הוא נורא ישמח
כשישמע שמצאו אותו.
כעבור שבוע קיבל אריק מכתב תודה
מהבן בתעלה. הוא באמת נורא שמח שמצאו
לו את הטילון. יומיים אחר־כן צילצלה ה־אמא
לשאול אם קיבלנו את מכתב־התודה
מהבן. באותה הזדמנות היא גם הזמינה
ואותנו לארוהת־ערב בסוכה שלהם. ככל שהתאמצתי,
לא הצלחתי למצוא תירוץ להת־

חמק, וככה הנענו כולנו — כן, כל חמשתנו
— לסוכה אחרת. נהנינו מארוחת־ערב לבבית
וחמינזה׳ היה צ פוו זוועה ׳ ונובננד 5ם כך ת״ 2
דליל נשקפו הכוכבים. בקיצור, כמו בבית.

תחליף לכך, בנסיון להראות להם בזאת
שהעירום אינו פסול. העירום לבד, ללא
השלמה של הסברים הולמים, איננו הפית־רון.
הוא עלול ליצור מתח יותר מאשר
לפזרו.
הדיעה המקובלת בין המומחים כיום היא
כי בהגיעו לגיל שלוש, מוטרד הילד ממראה
עירום של מבוגרים. בחלקו נובע
הדבר מהבדלי המידות של אברי־המין: בראותו
את אביו הערום, רואה בכך הילד
הקטן איום על גבריותו שלו. נוכח האם
הערומה, רואה הילדה הקטנה את עצמה
כלוקה בחסר. גילויי עירום בין אב לילדה
ואם לילד מעוררים מתחים מסוג אחר.
מאידך, רצוי דווקא שילדים וילדות יראו
אחד את השני ערומים — בתנאים מבקורים,
כגון בשעת רחצה. כך ילמדו על ההבדל
בין המינים, ידעו להתייחס לזאת בטבעיות.

לא לישון ע 8הילדים
כלל החשוב השני הוא: היי עקבית

( ) ביחסך לעירום. יש אנשים החשים עצ־

ביחוד יש להימנע מכך אם ההורים או
הילדים אינם לבושים במלואם. אל תרשו
גם לקרובים מבוגרים לעשות זאת.
• אל תשללו מהילדים את אותה הפרטיות
שאתם תובעים לעצמכם. ילדים בגיל
הטיפש־עשרה רשאים כבר לסגור את דלת
חדרם, אפילו לנעול אותה אם הם רוצים.
גם כשהילדים צעירים יותר, רצוי שתרגילו
אותם שאתם דופקים בדלת חדרם לפני שאתם
נכנסים. זוהי גם השיטה הטובה ביותר
ללמד אותם לעשות אותו דבר —
כשהם נכנסים לתדרכם.

קשה -אבל זהו התפקיד
!• כץ, אין זה קל למצוא את שיווי״המש־
4קל הנכון בין צניעותך הטבעית, לבין
הצורך ללמד את ילדך שהעירום הוא כשר,
או להיפך: בין יחסך הגלוי לעירום, לבין
הצורך שלא להשפיע עליו עודף עירום שיזיק
לו. אולם זהו תפקידך ותפקיד בעלך.
אם תבינו מה כרוך בכך, יקל עליכם למצוא
את הקו הנכון.

ועתה שנלוו מסף:
חעתת חתואה!ווקטווניח -ושחיחו סו )!וימס מיי התקלס

לא כדאי לראות
לא חשוב לראות
אפשר לראות
ר*וילראות
חובה לראות

ס ר טי ם חד שים
הקרב על בריטניה

(סינרמה,

תל־אביב) הנסיגה מדונקירק, תקיפת שדה־תעופה
צרפתי על־ידי הגרמנים, תקיפת
אוניות ומיתקני ראדאר של בנות הברית,
ההתקפות על לונדון מהאוויר, כל זה משוחזר
בסרט ענקים בריטי—אמריקאי, בהשתתפות
תקציב ענק ושחקני ענק: סיר לורנס
אוליבייה, סיר מייקל רדגרייב ועוד.

+++ספר הג׳ונגל

(חן, תל־אביב)

חיות היער רוקדות יה־יה ביער קסום של
וולט דיסני, לסי סיפורו המפורסם של רו־דיארד
קיפלינג על מוגלי, גור האדם, החי
בין חיות הג׳ונגל ומסרב לחזור לעולם התרבותי.
סרט מקסים ושובה לב. לכל הגילים.

* החיים, האהבה, המוות (מק
סים,
תל-אביב) קלוד ללוש מוקיע את עונש
המוות בסיפורו של צעיר שרצח זונה. עוד
סרט של ללוש שלא הצליח להגיע לרמה
של פירטו המפורסם גבר ואשה•
* * יחליחל (מוגרבי, תל-אביב)
פול ניומן ביים את אשתו, ג׳יין יודיורד,
בסרט משכנע על בתולה מזדקנת, בודדה,
בעיירה קטנה ונידחת.

בכל דגמי 12 ע?.׳ החדשים מערכת אזעקה
אלק טרוני ת לגילוי פגמים והפרעות במערכת
הטלוויזיה או ברשת החשמל, עוד לפני שיפגעו
בפעולתו ה ת קינ ה של ה מ קל ט ובקלי ט ת השידורים.
צפצופה של מערכת ה אזעק ה מתריע בעוד מועד
על ה ת קל ה, ובכך מאפשר שמירה על תקינו ת
ה מקל ט ואריכות חייו.

דרוש

הדגמה

ותיווכח

דיים, מלאי אשליה, ואין בן־אנוש מסוגל

הצגה חד שה:

!מהתלה
חובבנית

מסעדה

פאראפ סי כו לוגי.
1 טריאנה 1ליובה ק אנ ציו ק

^ ו א ^ /ו מ 1 7האס טרולוגי ה |
תל-אביב, רחוב קרליבך 112
ש אלות ות שובו ת 1 וני תו חי אופי
טל1 ? 11006 264949 . מאחל שנהה טוטובבהה 1
וגמר ח תי מ
תרצה

האסטרולוגית

על נושא :

בחלק שני של התכנית :

£ 3 ? 111(3 <:11 8 1 . 1י ^ 61 •4.71, 12

ביום ד, ה־ 8לאוקטובר בשעה 1
8.30 בבית סוקולוב, רח׳ קפלן 1,4
ת״א. לחיילים הנחה.

שינוי ב תוג ת —
מנו* המבקש לשנות את כתיבתו מתבקש
להודיע על״כך שבועיים מראש, על-מנת
למנוע עיכוב במשלוח העתון למעו תחדש

רדזסימוב, זהרירה חריפאי, אלכם

אנסקי, רחל דוכסון, אילן תורן ועדנה
שביט) מבזבזים ופורטים את כוחם
לריק, על קומדיה חסרת־משקל של הבריטי
ביל נוטון. אין כאן כל בשורה
חברתית, או נסיון להציג תופעה. שלא לדבר
כמובן על פתרון. הגיבור הוא סתם גברבר
ריקני שאינו מוכן לעמוד לביקורת איזו
שהיא. כל מעייניו לשכב עם נשים, וכמה
שיותר. ולא משנה לו אם הן נשואות, או
שייכות לידיד. כמובן שטיפוסים כאלה מסתובבים
לא רק בלונדון, דבר המבטיח כי

* * שש נפשות מחפשות מהכר
(הבימה) מישנתו הפילוסופית של
ואיג׳י פירנדלו, לפיה חיינו אבסור
באיכות,
בשירית, בקליטה
ובקול טלייזיה
מעל לכל

בערב

לשלוט בם, הביאה לא אחת, בעת פרסום
הדברים, לידי וויכוחים ותגרות־דמים. השקפה
פילוסופית טראגית זו, באה אף לידי
ביטוי במחזהו המפורסם ביותר, בו מצא הבמאי
יוסי יזרעאלי הזדמנות אידיאלית
לסיפוק תאוותו, להציב זרקורים גלויים על
בימת ההצגות אותן הוא מביים, וזאת כדי
שאיש באולם לא ישכח חלילה, כי הוא נמצא
בתיאטרון. עזר לו בכך לא במעט,
בוקי שוורץ, שהכין תפאורה המסגירה
את הפסל שבו; לתלבושות השחקנים נידמה
כי כמעט ולא הקדיש תשומת־לב. התאורה
של נתן פנטורין״ מחושבת היטב,
ונאמנה לרוח האפקטיביות החיצונית של
הבימוי, שאינו מתרכז במיוחד באיפיון הפנימי
של הדמויות אלא, בדינאמיות ראוותנית
מטשטשת. על אף שהמחזה וה״בעיה״
שהוא מעלה התיישנו לא במעט, זוהי יצירה
מיוחדת במינה, שמקומה שמור לה בכותל
המזרח של המחזאות המודרנית, וכל
עוד נאבק תיאטרון המאה זד ,20 להצדיק
את קיומו ולא לפשוט את הרגל, ימשיכו
ששת הנפשות לחפש במאי.
אלפי (בימת השחקנים של ה־תיאטרון
הקאמרי) במאי מוכשר (עודד
קוטלר) ושחקנים מיקצועיים (כאיצקו

* כתר כראש

(דתיאטרון הקאמרי)

מסתבר שכתיבת מחזה הטוסק בבעיות עו־לסנו,
ושגיבוריו טיפוסים בלתי דיסיוניים.
היא מלאכה שלא כל אחד מסוגל לצאת ססנה
בכבוד. לכן לא אחד ולא שניים הסציאו
ארצות דיסיוניות, מלכים ונסיכות,
כדי להחין ת על הבמה את הדרמה הגדולה
שקיננה בליבם שנים על שנים.
מובן שיצירה היסטורית אודות עוללותיו
של מלך ותקופתו אינה מוציאה אותה מתחום
הארכיאולוגיה, או במיקרה הטוב ב־יותר,
ההיסטוריה. אלא אם היא כתובה בידי
יוצר, המסוגל לשפוך אור על ההווה, וב־מיוחד
העתיד, באמצעות איצטלת העבר ה־גם־דמיוני.
ספק
אם מאז התנ״ך, מיכאלאנג׳לו, רמי
בראנדט ומאות פסלים, ציירים, מחזאים ויוצרים,
היה מי שתיאר את דויד המלף
בצורה כה ילדותית כפי שעשה זאת יע
קב שבתאי. לא שמדובר בקודש־קוד־שים,
שאסור לגעת בו; אך כתיבתו האנכרו־ניסטית
של שבתאי נוגדת כל מה שלמדנו
על דויד.
במלכים א׳ פרק א׳ מסופר על דויד ה־מלן
הזקן, אריה בחורף ימיו, הנזקק לסוכנת
בתולה, טל־מנת שתשכב בחיקז, וחם
לו. מצאו את אכישג השונמית היפה
עד־מאוד, ששירתה את דויד, אשר נכתוב,
לא ידעה. מסתבר כי מי שכן רצה לדעת
אותה היה אדוניהו, בוו הבכור של דויד,
וזו היא הסיבה שבגללה ציווה שלמה
(שהוכתר כמלך, על אף היותו צעיר מאדוניהו,
בשל שבועת דויד לבת־שבע
אמו) על כניהו בן־יהוידע להמית את
ההולל אזוניהו.
על תקופח זו בחייו של דויד, זהכתרת
היורש תחתיו סובב ציר המחזה. מחזאי
בעל שיעור קומה — כמו מחבר מפר
מלכים, למשל — היה מצליח לרקום דרסה

אולמן, בהן, חזקיהו
החולה הישיש, בערוב ימיו. שבתאי כלל
לא ניסה לעשות זאת. הוא חיבר מהתלה
רדודה, חסרת כל בסיס שהוא. מלבד כמה
הברקות לשוניות, בדיחות ספזרות, ושימוש
בשפה אנכרוניסטית, המעוררת סדי
פעם צחוק שבתדהמה, לא מתרחש במחזה
ובהצגה כלום. אין כל קונפליקט, אפילו מאחזר,
הקלעים; הדרמה לא קיימת.
אם כוונתו של המחבר הייתה לחבר פא־רודיה
על דויד המלך, היה אפשר קצת להבין
אותו, אבל לא להסכים לו. אם זאת
כוונתו, הרי כתיבתו וכוונותיו אינן מושלמות
וברורות. כמו שהוא כתוב, בתוספת
מספרים מוסיקאליים מתאימים, היה אולי
יכול מחזהו של שבתאי להוות תשתית ל־אופרטה
מאכארינית, שוודאי היתה מוצאת
לה צרכנים מתאימים.
כל ומיון להשלכות אקטואליות ולגוש־פנקות
סמליות מיותר. ומה שאין במחזה,
לא ניסה אפילו בכהוא־וה להציג הבמאי
שמואל בונים. אפילו נתעלם מן הדמויות
התנ״כיות, ונשכח את כל מה שידוע
לנו על דויד ויתר הגיבורים, זנתייחס אל
הטיפוסים כאל סתם גיבורים בעלמא, גם אז
לא יעניין אותנו הדבר, ותיאטרון של אמת
לא יקרום עור מהצגת שבתאי—בונים.
אבנר חזקיהו הוא קומיקאי מעולה

שס&סס

ומזדחל. מילוא עצמו, כשחקן, אינו משכנע
כרוזן רודף־שמלות. יוסף פולק משעשע.
זוהי קומדיה ילדותית, אשר בשעה שהוצגה
לראשונה (בשנת )1784 שמה ללעג את האצילים
ומנהגיהם הנלוזים, לכן לא לחינם נאסרה
על־ידי הצנזורה, והותרה רק לאחר מא־

המחזה היה נשאר פשטני ורדוד, לוא אפילו
היה נכתב על־ידי מחזאי ישראלי, ולגיבור
היו קוראים לא אלפי, אלא אליפלט.
חתונת פיגרו (תיאטרון עירוני,
חיפה) יוסף מילוא הוא במאי של ספק־טאקלים.
תנו לו מחזה יבש, והוא כבר ימצא

עדנה שביט ואלכם אנסקי כ״אלפי״
דרך להחיותו. הוא כבר ימצא את הרגע בו
ירדו ממרומי הבמה פנסים דלוקים, או התפאורה
תתחלף לעיני הקהל, כבמטה קסמים.
הקומדיה המיושנת של כומארשה היתד,
אולי יכולה לעניין, לוא ביצועה היה מסוגנן
יותר. שחקנים שכבד הוכיחו בעבר את כשרונם
(כמו זאב רווח, רות סגל ומרים
גכריאלי) אינם מצליחים להגיע כאן אפילו
לשיאי העבר שלהם. הקצב הוא איטי

בק נימרץ. כיום לא נותר דבר מן העוקץ
הסאטירי. נותרות רק סיטואציות מגוחכות
שהצגה איטית אינה מסוגלת להסתיר.
* * גבירתי הנאווה (בהפקת גו־דיק)
רפרודוקציה של ההצגה המקורית, המבוססת
על מחזהו של ג׳ורג׳ כרנרד
שאו — פיגמליון. הכין (כוריאגורפיה ובימוי)
,בעזרת נייר-פחם גס, קרנדל דיל.
אילי גורליצקי חביב, על אף שקשה לזהותו
עם פרופסור בריטי מיושב. הוא מזכיר
יותר סטודנט. רבקה רז בינונית, ואינה
מצליחה להלהיב. אברהם מור מיק־צועי,
אפילו בתפקיד שהוא צעיר עבורו (כ־אלפרד
פ. דוליטל. אביה של ליזה — הגברת
רז) ובסיגנון (מיוסיקאל) די חדש לגביו.

בפעם
המי יודע נמה, במקצועיות, אומנם,
אך ללא נל השראה. דויד המלך של חיזקי
צעיר למדי. על כל פנים לא אחד כזה המי
כוסה בגד וקר לו, הנזקק לנערה שתשכב
בחיקו כדי שייחם לי•
יהודה פוקס כנתן הנביא יצר דמות
מסוגננת היטב של איש־תככים. להשלמת
מישחקו המשובח עזרו תלבושתו ואיפורו£ .
מישה נתן, לחושי רעו של דויד, מת־ 2
* * להקת פיקוד דיזנגוף (תיאט־בזבז
בתפקיד כפוי־טובה, שאינו מאפשר לי ׳ 4רון דגן) מה שנחמד ומשובב את העין בלגלות
את כושרו האמיתי. תפקידו של אל* £הופעה ראשונה זו של תשעה צעירים (חמיברט
בהן (כשדיה הסופר) כתוב ב £ -שה בנים וארבע בנות) שהינם ברובם בוגרי
צורה שיטחית, אך בכל זאת הוא מצליח £להקות צבאיות, היא צבעוניות תנועתם הליצור
טיפוס חלמאי למדי באמצעות הע־ 3.חיננית על הבמה. על אף ששניים־שלושה משוויות
וז׳סטות מתאימות. מוסקו אלקלעי תתפים אינם מפריעים, אך גם לא עוזרים
כאביתר הכהן, משרטט בפוחלציות £במיוחד; למרות החומר הרדוד, הבדיחות הצדמות
של פוחלץ נפוח, שלעיתים חש ב־ 4פויות׳ המוסיקה והעיבודים השיגרתיים, חסליבו,
ולעיתים שוכח לחוש בליבו, אולי ן 5רון רעיונות בעלי מישקל ועומק, נעים להעיף
משום שהוא שוכח שהוא חש בליבו.
* 4מבט במספר פיזמונים שעומדו בתכליתיות,
נתן כוגן כיואל כן־צרויה, שר צב £על־ידי דני ליטאי, ולהתבדר מקומיקאים
או של דויד, נעזר אף הוא בלבושו ואי־ חביבים כיהודה ברקן ומוסקונה.
פורו לעשות כמיטב יכולתו להפיח חיים $
* * ערב פיזמוני אלתרמן (בבדמות
מתה שהגיש לו המחזאי. שמעון 4הפקת פשנל) תצוגה עממית מאוד של כ־בר
צריך לשחק את אדוניהו ההולל, זה 20 £פיזמונים, שהישנים שבהם פשוט יששמסופר
עליו שעשה לו רכב ופרשים, וחי נים, והחדשים בנאליים וחסרי עוקץ. פר,
מישים איש רצו לפניו. כמובן שעל הבמה ושם הברקה חביבה, חריזה למופת, אך
אי־אפשר היה לראות את הרכב, הפרשים £סך הכל בלתי מרגש וחסר אקטואליות,
וחמישים האיש שרצו לפניו, והיות והדיא־ * 4שהיא מסממניו של כל פיזמון. את בומ*
לוג בין בר לחזקיהו (בו הוא תובע ממנו £כה צור המשעשע, ללא כל חידוש,
את הכתר) ,כתוב בחובבנות, לא היווה קטע 4הדביקו אל ארבעה צעירים חינניים, שאיש
זה כל שיא והתבלט בגיחוכו על־אף מאמי ן• מהם אינו פיזמונאי של ממש. עזרא דגן
ציו הכנים של בר.
£מתנועע כמו שיש לנוע על במה זעירה, אם
דבורה קירר לא שיכנעה כבת־שבע; £לא למעלה מזה. טליה שפירא היא קד
גבירה הבאה לבקש מן המלך לקיים את £מיקאית המנגנת על מיתר אחד, ורבקה
שבועתו כי בנה שלמה ימלוך. קטע זה, וה־ ץ י זוהר שרה כל פיזמון בקול גדול וחסר
אחר, בו היא גוערת באדוניה שלא ישב על | עיצוב.
נס המלך, הזכירו לכל היותר איזו גברת *4
ימים טובים (בהפקת ש. צמח)
רבינוביץ, הרוגזת על איזה סר זלמנובי׳ן £שייקה אופיר יודע להצחיק. הוא עושה
בעל מכולת, על שלא שמר לה חלה לשבת 4> .זאת כבר הרבה שנים, ואינו נזקק לשם כך
אם בחירתו של בונים באתי אולמן לש־ * 4לתנאים בימתיים מיוחדים. הוא מסוגל לעחק
את אבישג השונמית, כוונתה היתה שות זאת אפילו ליד שולחן בבית־קפה.
להעלות על הבמה חתיכה סקסית המצחקקת ״ 4כשהוא מגיש ערב שלם, בתיאטרון, הוא
יותר מדי נאידיוטית, הרי שניתן לקבוע ני £נזקק לבמאי ולמחברים שידאגו לעיצוב ולקלע
בול. באשר לכל השאר, גילה בונים
חומר קצת יותר מעולה. יש לו בתוכניתו
אזלת־יד וחוסר השראה משוועות. בעצם £הנוכחית פארודיה מצחיקה עד דמעות על
היה מנסה לשמור על שסו הטוב, לוא סי״ 4הבלט הקלאסי; עוזרת לו לא מעט הרקדנית
רב לגעת במחזה הבוסר של שבתאי. התפ־ ״£המחשמלת יונה לוי, שאמנם אינה נהנית
אורה של אריה נכץ פשטנית ומשעממת | מכוריאוגרפיה רבת־השראה, אך על אף זאת
מאוד הפעם. הרהיטים שעוצבו על־ידו מכו 4ו^יחד--,

רוצה ללבוש את כתר ״מלכת המים״
בטקס כלולותיו?

רחל ואלי גרא שעיצבו את הכתרים ל״מלכת המים״
וסגניותיה מוכנים להשאיל אותם להזדמנויות החגיגיות
של חייך.

נא לפנות: תכשיטי גרא,

־אביב״.4—7 ,9—1 .

רח׳ פינסקר 66ח״א, מול קולנוע ״תל

יפו העתיקה ע״י מועדון עומר כייאם,

9—12 ,9—2חצות.

טל ,822500 .בין השעות

כיצד שו מרים
על בגד הי ם 7
בגדי הי םוה חו ף נו טי םלהתק
שו תולד חו ת כ תו צאה מה שפע ת
םהמזיקה של מי-י ם, שמש,
והמ רי ה חי טו י שבבריכות. כביסה
ק רי ם ו ״ טקסטיל
קלחב מי ם
ג מי שו ת ם

ת ש מור
שמפו״
ו צב עי ה ם של בגדי הי םוה חו ף.

״ טקסטיל שמפו״ מו צי א
ה חי טוי,
המלחוהמ רי
שיירי
וטא רי ךאת חי י בגד חי ם.

טקסטיל £

חמייצים חב, נורים בע״ם

מנה

יחיא 21 פקידה שלא חלמה
מעולם להשתתף בסרטים, הזז־למיבחן
על־ידי הצלם שנתקל בה.

•*שמועה פשטה בדיזנמף כאש: מן
!חפשים חתיכות לסרט. מה סרט, מי
סרט, איזה סרט — לאף אחת לא היה פנאי
לשאול. ובכלל, את מי זה מעניין. העיקר
סרט.
המשפט המפורסם
ן• אכן, ההתייצבות היתה מלאה, ביום ה|
גורלי. הלוואי שהחברה היו מתייצבים כך
למילואים. מחפש היפהפיות היה לא אחר
מאשר משה דיין. כן, משה דיין. לא, לא
זה. השני, מנהל־הפירסום של חברת הלנה
רובינשטיין בישראל. הוא הצליח לשכנע את
המרכז העולמי של החברה, שמושבו בפריז,
שירשו פעם לסניף בישראל לעשות סרט
פירסום של החברה, שיופץ כמובן ברחבי
העולם.
מי לא היתד, שם? מדוגמניות־צמרת מפורסמות,
ועד תלמידות־תיכון מבוססות צי־

יהודית

שניידר 17.5תלמידה בתיכון
עירוני ו, בתל־אביב,
הרגישה נבוכה בין הדוגמניות המפורסמות.

סמדו

דרור ( )20 דוגמנית, השתתפה
במיבחן ללא התרגשות.
מאחריה ותק של הופעה בארבעה סרטים.

רחל

גלפרב דוגמנית גס היא, נשואה
מזה ארבע שנים לחבר דן, ואם
לבן ארבע. אינה חושבת על קריירה בסרטים.

?ג; -חדיאה

ל*ם הפ* 1ח
פורניים, שהחביאו את הילקוט בחוץ לפני
שנכנסו פנימה. הן נתקבלו על־ידי הבמאי,
שלחץ את ידן, פיטפט איתן קצת — וזה
הכל. באותם רגעים קצרים הספיק לבחון אם
הן טבעיות בתנועה ובדיבור, כיצד הן מניעות
ראש, מסלקות שיער לצד, מתנועעות,
מחייכות. חלק נתבקשו לבצע תפקידים מסובכים
יותר כמו להצית סיגריה. בינתיים
בחנו מומחים, שעמדו בשקט בצד, את טיב
עורן, אם הוא נקי דיו לצילום קוסמטי,
ואת מיבנה איזור העין, אם יש בו שטח
הולם להדגמת איפור. בתום הדקות הקצרות
האלו זכו היפהפיות לחיוך תודה, ולמשפט
המופרסם :״נודיע לך.״
יפהפיות אמיתיות
ץ ג*אחי שהסרט נועד להפצה בינלאומית,
ואמור לייצג את שם החברה בעולם,
העמידה זו שתי דרישות לפני שהסכימה
להשקיע את חמשת אלפי הדולרים הדרושים
לייצורו: היא תבעה שהסרט יעמוד על
רמה מיקצועית ללא דופי, ושהיפהפיות בו
יהיו אמיתיות, לא סתם.

המיבחן הגודל׳

במאי־הסרט, סטיב לוי, המשופם
ועטור הבלורית המזעזעת, ומשה
_נו_^1זחש__החבבה, בוחנים את אחת מעשרות המועמדות. תוך כדי

שיחה קלה וקצרה הצליח הבמאי לעמוד על שורת ארוכה של
פרטים, אותם גילח במועמדת — או גילה שאינם בה. כמה מהמועמדות
עומדות פעם ראשונה במיבחן כזה, לכן ההתרגשות רבה.

עד כה, נתמלאו שתי הדרישות. את הבמאי
אמנם הביאו מארצות־הברית. זהו
סטיב לוי, מומחה לסרטי־פירסומת, העוסק
בשעות הפנאי שלו בייצור סרטי־מחתרת.
מסתבר שהמלאי בישראל אינו נופל באיכותומהסחורה בחו״ל. מתוך ים החתיכות שהציף
אותו, יבחר סטיב לוי בימים הקרובים את
המאושרות שתופענה בסרט__ .

נם מלכות
עומת לפעמים
שרית זיכרון הילדות החזק ביותר של שרית
דמיר מחזיר אותה לגיל חמש. היא היתד.
כבר אז ילדה יפה מאוד. באותו יום קשרו
לה סרטים בשערות, ואמה לקחה אותה
ואת שני אחיה הגדולים לטייל, וכשהם
יצאו מהבית, הם ראו את אבא עומד ליד
האוטו, ושרית רצתה לרוץ אליו ולהגיד
לו שיבוא איתם לטייל. אבל אמה לא נתנה
לה ואמרה לה להישאר בשקט ולא ללכת
לאבא, אז היא קראה לו, ואז היא ראתה
שהוא עומד שם, ליד האוטו, ובוכה, ואמה
מיהרה לקחת אותה משם, והיא שאלה
אותה :״אמא, למה אבא בוכה?״ והאמא
אמרה לה :״שקט, הוא כבר לא אבא שלך.
מעכשיו יהיה לך אבא חדש.״ ושרית התחילה
לבכות ואמרה שהיא רוצה דווקא את
האבא הזה, אבל זה לא עזר, ועד היום
היא רואה אותו כאילו זה קרה אתמול,
עומד בצד, ליד המכונית ובוכה.
וכך, בגיל חמש התגרשו הוריה, ואמה
נישאה מחדש לבחור צעיר ממנה בשנים,
ומאז היא לא ראתה את אביה יותר. הם

יום אחד התעוררו אבא ואמא
בווילה הפרטית שלהם בסביון. הם
פיהקו, פקחו את עיניהם לבוקר
הזורח של שכונת העשירים, האזינו
כמה, רגעים לזימרת הציפורים,
ביקשו מהעוזרת להביא את
הקפה, ובשהאבא קם מהמיטה,
בלבוש מיטתי, כדי להציץ דרך
החלון אל הנוף היקר של מקום
מגוריו, הוא ראה במקום נוף את
דירת השכן -וממנה טלסקוף
מכוון ישר אל תוך מיטתו.
אותו דבר קרה יום לאחר מכן
לשכן הסמוך, ולעוד שכן ולעוד
שכן. עד שבאחת מאסיפות הש-

הבוטיק שר שמורק
כשיטמוליק קרום היה פירחח, חשבו
כולם שזהו המקצוע שלו, ושבזה הוא יש־אר
עד סוף ימיו.
אבל במהרה הוא הפך לחובב־נשים מובהק׳
וכולם ידעו ששמוליק קראום נולד
כדי לחיות עם נשים, וזה עתידו.
אחר כך הוא גילה למדינת־ישראל שהוא
גם זמר, ונסע לחוץ־לארץ כדי לגלות את
זה לכל העולם. אבל העולם לא רצה לשמוע,
ואז הוא הפך שחקן, וגם את זה הוא ניסה
להסביר לכולם, ולא כל־כך הלך. אז הנה
עכשיו סוף־סוף הוא מצא כנראה את יעודו
האמיתי: הוא פתח חנות לדברי־עור ב־

עלו לארץ, היא שמעה שגם הוא עלה ארצה,
אבל היא לא פגשה אותו.
זה היה לפני חמש עשרה שנה. היום
היא כבר לא זוכרת איך הוא נראה. מאביר,
החורג נולדו לה עוד שני אחים, והיא
טיפלה בהם, והיא התרגלה לקרוא לאב
הזה אבא והוא התייחס אליה תמיד כמו אל
בתו והיא שכחה.
היום, כשהיא נבחרה למלנת־המים , 1969
היא נזכרה שוב באביה האמיתי, ואיזה
רעיון מוזר עבר בראשה, אולי הוא יראה
אותה, בעיתונים, וייזכר בה -,והם ייפגשו,
לאחר חמש־עשרה שנה.
אז יתכן באמת ששרית תמצא את אביה,
אבל במקום זה היא איבדה חבר, בגלל
הבחירה הזאת,
סיפור האבידה הוא הסיפור הקלאסי לכל
מלכות היופי ואין צורך בכלל לחזור עליו
אלא בראשי פרקים.
כמו תמיד, אמר החבר לשרית שתיבחר
או בו או בכתר, והיא חשבה וחשבה ובחרה
בכתר, והלכה לתחרות, ונבחרה, ואז
הוא אמר לה עוד פעם או אני או הוא,
כלומר הכתר, והיא היססה עוד קצת ובחרת
בכתר ואיבדה חבר.
החבר שהיא איבדה הוא סטודנט חיפאי,
וכשהיא היתד, גרה בעכו, והוא בחיפה, הם
היו נפגשים הרבה, במשך שמונה חודשים,
באמצע הדרך.
״לא רציתי לעזוב אותו,״ היא מודה עכשיו׳
״אבל אני לא רואה את עצמי כבחורה
שיש לה מה להציע לנשואין. הנשואין זה
משהו מקודש, ואני יבולה רק לקבל. אין
לי מה להציע לשותפות כזו.״
בינתיים, חוץ מנשיאת־הכתר, היא מתכוננת
גם לעסוק בלימוד כימיה באוניברסיטה,
ואחר־כך, היא תתחיל לחשוב על דברים
רציניים יותר.

כנים, בבריכה של המקום, התברר
שזהו הבידור ההדש של השכונה :
לחצי דדטכנים כבר יש טלסקופים
בבית ומי שלא מציץ -מוצץ,
ומי שלא מביט מביטים עליו.
בהתחלה רצו השכנים המוצצים
לפנות למשטרה, אבל אחרי שהתברר
להם שהספורט הזה ככר כל־כך
נפוץ בשכונה, הם החליטו להסתפק
כבניית קירות־מגן.
וזוהי הסיבה שבונים עכשיו בל־כך
הרבה קירות בסביון.

משיא לשיא
חייה הצעירים של לי־הי
עפרון רצופים קריירות
מזהירות.
היא התחילה אותם בתור
ילדה שלא חסר לה
דבר, בתו של בעל מיפעלי
ו״תריס־קל״
״תריס־זז״
וכל מיני תריסים אחרים.
היא הגיעה לאוניברסיטה
בתל־אביב בגיל
צעיר והתפרסמה שם בבת
א חת בכמה וכמה
שטחים. בתור בת למשפחה
מלבסית ידועה, בתור
נערת חברה הנמצאת
תמיד במרכז כל מיני נש פים
ומסיבות, ובתור יפה-
פיה מיוחדת במינה. אה,
כן, וגם בתור סטודנטית.
אבל הקריירה האקדמאית
שלה לא הספיקה
להתפתח, והיא התפשטה
לקריירות אחרות.
לפני שלושה חודשים
חיפש אביטק מוסינזון
עוזרת-הפקה. העוזרת הקודמת
שלו עזבה את העבודה,
התוכנית שהוא
עבד עליה עמדה להתחיל
בעוד שעתיים, ותוך הזמן
הזה הוא צריך היה למ צוא
עוזרת חדשה.
מישהו המליץ בפניו על
ליהי עפרון, והוא מיהר ותוך להתקשר איתה,
פחות משעתיים היא הי-
תה כבר לצידו, ותוך
פחות משבוע היא הפכה
מעוזרת הפקה לעוזרת
במאי בתוכנית ״בומרנג״.
היא עוד לא התחילה
את הקריירה הזאת ומייד
באה לה אחת חדשה.
א ו רי זו ה ר, שהופיע בתוכנית
״בומרנג״ על נושא יום השבת,
ראה אותה, התפעל ממנה, ונתן לה
תפקיד בסרטו ״התרוממות״.
עוד זה קורה, ועוד היא מתאוששת
מהחיים המהירים והמסחררים הללו,
ו פ שנ ל האמרגן נתקל בה, הביט בה,
והציע לה מייד חוזה לשבע שנים.
כל זה קרה לה מתוכנית אחת —
״בומרנג״ .בתוכנית אחרת ,״מ תח גבוה״,

שבה היא היתה עוזרת-הפקה, קרו לה
דברים עוד יותר מרשימים. היא פגשה
שם את שלישיית ״השלושרים״ ,שהופיעו
בתוכנית, ומתוך השלישייה היא פגשה
בייחוד את שלום הניד, הזמר וה גאון
התורן של הפיזמונאות הישראלית.
ואם בגלל ״בומרנג״ היא עוד תהיה שחקנית,
הרי בגלל ״מתח גבוה״ היא עומדת
להפוך לאשתו של שלום חנוך.

ח תונ ת וזבו וזרוווו,.

ב שורות
אילנה עדן הגיעה ארצה והטילה
מייד את ההודעה הראשונה על חייה
הפרטיים: היא התחתנה. בעלה נמצא
בלונדון.
הארץ היתה כמובן עטופה תדהמה
מהבשורה הזאת, ולקח לה שבוע ימים
להירגע ממנה.
אבל אין דבר. אילנה עדן נתנה לה
להירגע ונשארה עוד שבוע ימים.
בתום השבוע השני היא פירסמה את
ההודעה השנייה על חייה האישיים.
היא נמצאת בהריון.
ואחרי זה היא לא חיכתה יותר להתאוששות
הציבורית, וחזרה לאירופת

ליהי
דליה פוקה היר*ט
ס מי

הי ר ש.

היה מזה שנים דודו של

וד שן-ח

ה׳׳דזו־וו ו ח

״ ר ג.1

מלא רוח ומלא רודניות.
ואכן, סמי הירש קיבל מאביו את כל מה
שאפשר לקבל מאבא כזה. הוא התהלך בע
י ר עם חליפות מהודרות, השתדל לכסות
אותן בחתיכות מצוחצחות, והיה דואג להיראות
בכל מיני מקומות יקרים עם כל
מיני יפהפיות יקרות, והיה דואג עוד יותר
להראות לציבזר הצופים איך הוא מזלזל
בהן לאחר המעשה. ומשמיצים אומרים ש;
הוא עקב בהצלחה כל־כך גדולה אחר מעשי
אביו הנ״ל, עד שהאב הזה, פוקה, הבטיח
להוריש לו את כל רכושו. בינתיים
הוריש לו במקום זאת עצות בשפע.
כשסמי הירש פגש את דליה מילטשן,
אחותו של ארגון מילטשן, המנהל את
מיפעל דשנים, הוא שמח מאוד, ומיהר לקשט
בה את הגבריות שלו, ואחרי זה לרוץ
לספר לחבר׳ה איך בתו של בעל מפעלי
דשנים מאוהבת בו, ורוצה להתחתן איתו
ולתת לו את כל כספה, ולעשות למענו הבל.
הוא הראה אותה לכולם והתפאר בה לפני
כולם, ולפני שלושה חודשים הוא גמר עם
זה ונסע לארצות־הברית ללמוד.
ביום שישי סיימה דליה את הצבא ונסעה
אחרי ידידה לאמריקה, ועכשיו נודע
שהשניים התחתנו. בחתונה נכחו ארנוו מיל־