גליון 1675 מתאריך 8 באוקטובר 1969

הטב 1ד ה • או רטיע 1ראל

1ש ן ,

₪ה מנון להשתל מו ת 0
יממצועיתמ שו דבת ^

ת ל -אביב. ש ד ׳ דודהמלך , 3 9ט 51 2 6 1 6 8 7 -8 .7

הקורסים הבאים
יפתחו במועדים המצויינים:
26.10
שרטוט שנה א׳ —
לבורנטים תעשייתיים — 19.10
16.10
טלויזיה משולב —
23.10
מכינה כללית —
26.10
אוטומציה ובקרה —
27.10
בטיחות אש —
יסודות חשמל בתעשיה —30.10
יסודות חשמל בתעשיה — 13.10
5.11
קרור ומזוג אויר —
כמו כן עומדים להפתח:
אלקטרו ני ק ה
אנג לי ת ט כני ת
חשמל אי ם מו ס מ כי ם
טרנ סי ס טו רי ם
ל בו רנ טי םתע שיי תי ם
מ כו נ או ת רכב
פלס טי ק ה
קו רוזי ה

כיצד שומרים
על בגד הים 7
בגדי חי ם והחוף נוטים להתקשות
ולדחות כתוצאה מהשפעתם
ה מזיקה של מי־ים, שמש,
והמרי החיטוי שבבריכות. כביסה
קלח במים קרים ו״ טקס טיל
שמפו״ תשמור על גמישותם
וצבעיהם של בגדי הים והחוף.
״ טקס טיל שמפו״ מוציא א ת
שיירי המלח וחמרי החיטוי,
ומאריך א ת חיי בגד חים.

טקסטיל1

וזסייציס !זב׳ גורי ב ע-ם

זהו העתק של התמונה המקורית, שהופיעה
בשער השבועון העולם הזה, בעריכת
חבר הכנסת אורי אבנרי. נראה בה הרמטכ״ל
הישראלי בר-לב, מוקף בלי־נשק מלחמתיים
כגון תותחים וטנקים.
אורי אבנר׳ בחר את בר־לב כאיש השנה
העברית. אנו מפרסמים תמונה זו כדי להר אות
לאיזה תהום הידרדר אבנרי, במאמציו
לסגוד לפולחן הכוח והמיליטריזם הישראלי,
ומה חלקו בהאדרת הרגשות השוביניסטי ם
והרוח הצבאית.
זהו דבר שהעיתונות הישראלית — ואלה
העומדים מאחוריה — עושים אותו לעיתים
קרובות, במגמה לזרוע את רעל השוביניום
ולטפח את הרוח הצבאית ורגשי־העליונות
הלאומניים בקרב הנוער הישראלי. מאמציו
של אבנרי במישור זה הם דבר מובן מאליו.
אך מוזר, שלמרות זאת מתחשק לאורי
אבנרי לעיתים קרובות להופיע כאיש הש לום
מס׳ ו וכגיבור האחווה הערבית— יהודית.
הוא, כמו שאומרים אחינו היהודים,
מנסה לרקוד על שתי חתונות. אבל זה

בלתי אפשרי.
בשבוע שעבר פירסס אורי אבנרי את
דיעותיו על חברי הכנסת. הוא חילק להם
תוארים בשפע: זה צר־אופק, ההוא קפוא,
שע רכר־לכ
השלישי לאומני ערבי וכו׳ .בקיצור: לא
ניצל מלשונו אף אחד, ועל הקורא להגיע למסקנה, שהיחיד הזכאי
להערכה הוא אורי אבנרי עצמו, כמובן.
זה שביתו מזכוכית, אסור לו ליידות אבנריס בבריות.
אורי, אשר תמך בהתלהבות במלחמת סואץ ב־ 956ו, והוא ממש
הרג את עצמו בהגנתו על המלחמה התוקפנית של יוני , 1967 קורא
להקמת מדינה פלסטינית על חרבותיו של שילטון הכיבוש היש
ראלי, ומשבח את הצבא הישראלי ואלופיו. אורי אבנר׳ זה לא מגיע
לו לתקוף אחרים ולחלק תוארים.
לוא רצה מישהו לכתוב את דעתו בנאמנות על אורי אבנרי, היה
אומר: מתכונותיו — היהירות. מטיבעו — צבוע. איש ריב ומדון,
ולוליין. ואפשר להוסיף: שיטחי.

^זווע הוער

פרטים במשרדי המכון

ככר הי תד! לי ההזדמנות לצטט, לא מזמן, קטע מתוך עיתון
קומוניסטי, שמוציאה רק״ח בשפה הערבית. באותו מאמר תקף אחד
העיתונאים של רק״ח, מוחמד האס, את אורי אבנרי והעולם הזה
על יחסם לצה״ל.
השבוע עשו זאת שוב. בחוברת־בחירות של רק״ח בערבית
מצאתי את הקטע הבא, בלוויית תצלום שאתה בוודאי זוכר:

התרגל נו מזמן לתופעה המאפיינת את התעמולה של רק״ח:
פיברוק שקרים ופירסומם בערבית, מתוך הנחה שקורבנות־ההשמצה
לא ישמעו על כך. התרגלנו גם להתעלם מהשמצותיהם האישיות,
שלעיתים גולשות לתהום של קללות־תגרנים בשוק.
אבל יש דברים שאיננו מוכנים לעבור עליהם בשתיקה. אחד
מהם הוא גישתה של מפלגה זו לצבא הגנה לישראל.
התועמלנים הקומוניסטיים משתמשים בהעולם הזה ובעורבו רק
כמסך עשן. מאחורי ההתקפות על אורי אבנרי, מכוונות המלים
״מיליטריזם, רגשי־עליונות לאומניים, פולחן הכוח, שוביניזם׳ —
לכתובת אחרת לגמרי: לצה״ל.
עסקני רק״ח עושים זאת בציניות מחרידה, כחלק מקו־התעמולה
המוכתב להם על־ידי אדוני הקרמלין. מטרתם גלוייה: לדחוף את
אזרחי ישראל הערביים לראות בצה״ל ובחייליו התגלמות השוביניזם
המיליטאריסטי, ולהביא אותם לידי שינאה אינסטינקטיבית לכל
לובש־מדים ישראלי.
רק״ח חותרת לכך, שבעיני אזרחי ישראל הערביים לא יצטייר
צה״ל ככוח המגן הלאומי של מדינת־ישראל, אלא כ״חרב שילטון
הכיבוש״.
והם מדברים על זריעת רעל!

^ שורפי הגשרים
״ ה עו לםהזה ״ לחם, מאז יומו הראשון, למען הבנה ישראלית—ערבית,
וסיכן לא פעם את קיומו כדי להתריע נגד פגיעות
בזכויותיהם של אזרחים ערביים. לחמנו נגד הפקעת אדמות ונגד
עודלות המימשל הצבאי — לא בערבית, מתוך מניעים לאומניים, כי
אם בעברית, מתוך שאיפה לצדק ולשוויון בין אזרחי המדינה.
אולי זאת הסיבה שרק״ח מתעקשת להשמיץ אותנו בלי הרף.
אין כימעט ביטאון אחד שלהם — בערבית, כמובן! — שאינו
משמיץ ותוקף אותנו. אין זה תכסיס של מלחמת־בחירות. זוהי
תופעה מסוכנת הרבה יותר, שמגמתה להוכיח לערביי ישראל כי
אפילו ״איש השלום מס׳ 1״ הוא אוייבם. זוהי מדיניות מחושבת
היטב, שמטרתה לשרוף כל גשר של הבנה בין שני העמים.
בביטאוניה בשפה העברית מהללת רק״ח את האחווה היהודית—
ערבית. אבל בערבית — היא חותרת לקראת ניתוק מוחלט בץ
יהודים וערבים, והעמקת תהום החשדנות עד להפיכתה לתהום של
שינאה. וכל זה, כדי שעסקניה יהיו השליטים הבילעדיים בציבור
הערבי.
בשביל רק״ח, אנשי־שלום המטיפים להבנה בין שני העמים הם
מסוכנים לאין ערוך יותר מעסקני המערך למיניהם. כי הציבור
הערבי יודע, שעסקנים אלה הם קודיזלינגים מכורים, או ״זנבות״
כפי שהוא מכנה אותם. ואילו השפעתו של העולם הזח
בנויה על מאבקו המסוכן והממושך לאחווה בין שני
העמים.
על כן הורינו השבוע ליועץ המשפטי שלנו, עורך־
הדין אמנון זכרוני, לדרוש מרק״ח התנצלות פומבית
על פירסומיה אלה — אחרת נתבע אותה למשפט.

לאבאש לי י ש ׳סימקה׳(נזממ ת טובה מבית טון)
אבא שלי הוא רופא. יש לו סימקה . 1501 כששואלים אותו למה. הוא אומר :״זוהי מכונית שאינה גדולה מדי
ואינה קטנה מדי. היא לא יקרה ובכל זאת ייצוגית מאד. כשקוראים לי בלילה. למקרה דחוף. אפילו
אם קר מאד ויורד גשם שוטף. אני בטוח שהיא תדלק בלחיצה הראשונה״ .גם אמא שלי אוהבת את
ה־ . 1501 האמת היא שאמא שלי לא מבינה כל כך במכוניות. אבל טעם טוב יש לה. זה בולם אומרים. ואם
אמא שלי אומרת שסימקה ־ 1501 היא המכונית הכי אלגנטית שישנה עכ שיו בשוק. אז בטח יש בזה משהו.
תצוג הוס בי ר ה: משרד מכירות ראשי -חליאביב. דרך פתחיתקוה .74 טלפ1ן • 34115 מכשירי תנזעה נעים. חיפה. דרך העצמאות . 104
טל • 524775 .ירושלים. שיקביץ. שרי דוד המלך . 11 טל • 22660 .רמודנן. לעסקי אח מרדכי..רח ארלוזיחב , 12 טל• 727261 .
(חדה. לויגקופף. רח הרצל .44 טל • 5307 .בארישבע. ד ,כרמלי, מוסך׳ •בארישבע• .דרך חברון. טל• 2021 .

דגם 1970
סיסקה 1 1501 פח מנוע 1475 סם־ק:
15 כיס 4 :מהלכים סעכרמ״ם4 :
קפיצים נפרדים: מערכת מעצורים
כפולה: מערכת חיסום ואוורור: רפוד
רמו׳ עור: מנשב׳ נשכבים.

*1א 0וד*את£ז־אודחף•שוויו אור צילום איתמר

ממניתטובוז מסת טוב

בית קוייזלוסימקה•מכשירי תנועהבע׳מ

הביאה ככר רהקמתה שר ועדת־חקידח מיוחדת,
שפירסום מסקנותיה יעוכב עד אחרי
הכהירות.

לא יהיה ראש-עיר
אחר ברמאללה
למימשל הצבאי ברמאללה צפויות בעיות רבות אחרי
גירושו לירדן של ראש־העיר נאדים זארו.

הכנסת השביעית האחרונה בבחירות יחסיות

לאור תגובותיהם של תושבי העיר על
הגירוש, קשה להאמין כי יימצא גפכד מקומי
שיסכים למלא את מקומו של המגורש
ולמלא את תפקיד ראש־העיר.
נראה גם שהמנגנון העירוני לא ישתף־פעולה עם כל
גוף שינסה להפעיל את השירותים בעיר.
כתוצאה מכך עשויה רמאללה להפוך בעתיד הקרוב
לעיר בעייתית בגדה המערבית.

כימעט ברור לחלוטין, לאור המסקנות
שהתגבשו בקרב עסקני המפלגות הגדולות,
בי הבחירות לכנסת השביעית הן האחת־נות
שייערכו כשיטת הבחירות היחסיות.

מאבק ביו עסקני
הערבים במע״י

לאור הבזיונות שאירעו בעיקבות החלטות ועדות
המינויים במפלגות השונות, השלימו גם אנשי צמרת
העבודה, שהתנגדו כל הזמן לבחירות אזוריות אישיות,
עם הרעיון שיצטרכו לשנות את שיטת הבחירות. אם
תתאכזב תקוותו של המערך לקבל רוב מוחלט בכנסת
השביעית, יהיה זה הקש שישבור את גב הגמל, וההחלטה
על שינוי שיטת הבחירות תתקבל כימעט ללא
התנגדות במפלגה זו.

המריבות בצמרת המחלקה הערבית של המערך הפכו
את מפלגות הפועלים למגוחכות בעיני הבוחרים הערביים.

הממשלה
מנסה להתקרב
למנהיגים הפלסטיניים
למרות כפירתה המוחלטת של ראש־הממשלה גולדה
מאיר ביישות הפלסטינית, ישנם סימנים כי הממשלה
עומדת לשנות את יחסה לבעייה זו ולנסות למצוא דרך
להידבר עם המנהיגים הערביים המצדדים ביישות פלסטינית.

סימנים
לרך רואים כהצהרתו האחרונה
של סגן ראש־הממשלה יגאל אלון, ובראיון
שהעניק יועץ הממשלה לענייני הגדה, משה
ששון, לעיתון הירושלמי כערבית ״אל־קודם׳
/בראיון זה אמר ששון בין השאר,
כי אם יימצאו מנהיגים בגדה התומבים ב־יישות
פלסטינית, תהיה הממשלה מובנה
לשמוע להם ולדון בהצעותיהם.
היענות ראשונה לקריאתו של ששון תבוא כנראה
מצד המנהיג הערבי הפלסטיני עזיז שחאדה, שישיב
לששון במאמר שיפרסם באל־קודס.

גד יעקבי מועמד
לסגו שר־הביטחוו
אחד השינויים הצפויים כמשרד־הביטחון,
אחרי הבחירות: במקום רב־אלחל צבי
(״צ׳רה״) צור יבוא גד יעקבי.
יעקבי, אשר בחירתו לכנסת השביעית מטעם פלג
רפ״י במערך מובטחת למעשה, יתמנה סגן שר־הביט־חון.
כאיש הנאמן בכל מאת האחוזים על דיין, יבצע
יעקבי כל אשר יוטל עליו, בכל השטחים, כשם שעש־זאת
כאשר היה דיין שר־החקלאות.

ההסבר שדיין נתן, בעת שרמז על שינוי
זה: מכיוון שמשרד־הביטחון חולש על נתח
בל-בך גדול מתקציב המדינה, רצוי שה ביצוע
יהיה נתון בידי כלכלן.
מינוי זה יחליש, בין השאר, את מעמדו של איש־המשק
של המשרד, המנהל הכללי משד, קשתי.

שערוריית שחיתות
בעיריית תל-אביב
נעשים מאמצים לדחות עד לאחרי הבחירות את פיצוצה
של שערוריית שחיתות שהתגלתה באחד המוסדות של
עיריית תל־אביב.

הפרשה, הקשורה למנהלו של אותו מוסד,

אין עובר כימעם יום, מבלי שאחד העסקנים הערביים
של מע״י אינו בא להתלונן על תוצאות ההתחרות בין
שני העסקנים המרכזיים, יעקב כהן ויעקב חבושי.
השניים דרשו שליטה בילעדית על ניהול מערכת־הבחירות
בין הערבים, אך לבסוף חולקה הארץ לשני
איזורי־השפעה: מאום אל־פחם צפונה הוכרזה ממלכתו
של יעקב חבושי, איש שרות־התעסוקה מחיפה, ובן־
חסותו של יגאל אלון; מאום אל־פחם דרומה נקבע
איזור־השפעתו של יעקב כהן, ראש המחלקה הערבית
של ההסתדרות.

לטענת כמה מן העסקנים המקומיים,
מופנה לפחות חלק ממירצה ומתקציכיה ש המחלקה
הערבית כניהול מלחמה כין צפון
ודרום, כמקום שהמשאבים יהיו מופנים
למלחמה כרק״ח וביתר המפלגות.

ירידה ניכרת
במיספר התיירים
החודש הנוכחי עלול להיות חודש קריטי מבחינת
מיספר התיירים המבקרים בארץ. בניגוד לתחזיות, שצפו
ירידה מועטת בלבד במיספר התיירים בהשודאי, לחודש
המקביל אשתקד, מסתמנת עתה ירידה תלולה בייתר.

יריה זו החלה ככר בחודש ספטמבר, שהיה
חודש החגים, והיא תתבטא בצורה
קיצונית החודש.

גס אשכול
רוצה חלקה בפנתיאוו גדולי האומה
בקלחת הבחירות והבעיות המדיניות שכחו מנהיגי
המדינה כי מרים אשכול היתה רק לפני מיספר חודשים
הגברת הראשונה של המדינה. אבל מרים, שמאז פטירת
בעלה ראש־הממשלה לוי אשכול, נשכחה כימעט ע״י כל
אותם העסקנים שחיפשו את קירבתה בחיי בעלה, עדייו
לא שכחה. היא נשארה נאמנה לזיכרו של בעלה המנוח׳,
ומתכוונת להישאר כך גם בעתיד.
כאשר נפטר לוי אשכול הוא הורה בצוואתו לקבור
אותו בקבוצתו, דגניה ב׳ ,שלחוף הכינרת. מישאלה זו
לא קויימה, שכן בגלל שיקולים שונים לי ניתן היה
.לוי
לקיים הלוזיה ממלכתית
אשכול נקבר בחלקת גדולי האומה שבהר הרצל, לא
רחוק מקבריהם של אליעזר קפלן ויוסף שפרינצק.
ההחלטה שנפלה על כך בדרג ממשלתי לא היתר, סופית•
היא לקחה בחשבון אפשרות להעביר את עצמותיו
של לוי אשכול בבוא הזמן, כעבור שנה או שנתיים,
לדגניה, ולקברו כפי שביקש.
אולם מרים אשכול הבהירה כבר לכל המוסדות הנוגעים
בדבר שהיא תתנגד להעברה בכל תוקף. עוד
יותר מזאת: לא רק שהיא לא תיתן את הסכמתה להעביר
את קבר אשכול לדגניה, אלא שהיא תובעת גם
לשמור לה חלקת־קבר ליד קברו של בעלה.
הבעייה היא עדינה ומסובכת. שכן, הר הרצל אינו
בית־קברות פרטי, ומרים אשכול אינה יכולה לרכוש
אחוזת קבר ליד קבר לוי אשכול. שטח בית־הקברות

מרים אשבול
שייך לצה״ל ולמשרד־הביטחון, והוועדה להנצחת החייל
במשרד־הביטחון היא הקובעת מי יקבר שם יאיפה.
תביעתה של אלמנת אשכול הובאה בפני גוף זה. עד כה
טרם נפלה החלטה בקשר לתביעה. על כל פנים, ליד
קברו של אשכול נשאר המקום פנוי משני צידיו של
הקבר.
אגב, אם תעמוד מרים אשכול על תביעתה להיקבר
בבוא היום ליד בעלה, יעיד הדבר על אי רצונה להינשא
בשנית. לפי המסורת היהודית אין רשות לאשה,
הנישאת בשנית אחרי מות בעלה, להיקבר ליד בעלה
הראשון.

מכת בי ם
,,בל הכבוד לטהל״ -
אכל הרבה פחות

סכנה חמורה הצפויה לחברה הישראלית —

הסיפור נשק— משק במדור במדינה (העולם
הזה ,)1674 על העסקים הפרטיים של
משוחררי צבא־קבע, הרתיח את דמי. אני
רואה בזה פגם מוסרי ממדרגה ראשונה.
כאשר מנהלי בנקים, עסקנים או סתם אזרחים
טובים, נתפסים בגניבה או במעילה
— ניחא. אבל שקבוצת האנשים הכי יקרה
לנו במדינה — התותחים הכבדים של
צה״ל — יתארגנו במיוחד כדי לנצל בעסקים
את קשריהם מן הצבא — זהו פתח
לדברים חמורים
ביותר. אני
קורא להם — ל!
טובת כולנו: חיד־לו
לכם מזה.

יואכים יואלי,

גש״ק
מש״ק
חש״ר!
יואלי

חיפה

הכתבה נשק— משק

מצגיעה לדעתי על

שהיא תלך ותאופיין על־ידי הסיסמה מש״ק
נש״ק חש״ק: מש״ק (ידוע מה זה); נש״ק
(נוטלי שוחד קבועים); חש״ק (חברים שומ

אשר לעצם התהליך — ראה כתבה ב־בליון
שעבר על מהלכי השלום, וכן כותרות
ראשיות בכל העיתונים, לרגל נסיעתה
של ראש־הממשלה לארה״ב.

רים קשר).

שרה וייסכרגר, האמנם נבואת־שווא ¥

הבחירות ע7
האוניות -בריחה

השנה נערכו הבחירות להסתדרות גם על
אוניות נושאות דגל ישראל על־פני שבעת
לפני מספר חודשים נערך ויכוח בין
הימים. איגוד הימאים דאג לסדר את הענייאורי
אבנרי לבין גולדה מאיר באולם הכנסת.
נים. לא היה כל
באותו ויכוח טען אבנרי שבעוד חודשים
דמיון בין מה שהתמספר
תיאלץ ממשלת־ישראל לסגת מן הרחש
בקלפיות שם
שטחים ולהסכים לתנאי־שלום שיוכתבו לה
לבין בחירות דמועל־ידי
ארבע המעצמות, וזאת, לדברי אבנרי,
קרטיות. באוניה מועל
סמך אינפורמציה שהגיעה אליו ממקולדת,
למשל, עליה
רות מהימנים ביותר — שדברם הגיע גם
משרת אבי, היו בלגולדה.
גולדה השיבה אז לאבנרי כי דבריו
קלפי פתקים של
הם שקר מוחלט.
חמש רשימות בלבינתיים
עברו חמישה חודשים — ־עדיין
בד. האות ש היתד,
לא התאמתו דברי אבנרי.
חסרה, וסביר להניח
שהמצב היה
סטודנט, הטכניון, חיפה
דומה גם באוניות
אחרות. יש לדאוג
• ייתכן שמספר החודשים שציין ז^ורי
שתופעה זו לא תיוייס
אבנרי
אז בדבריו עשוי להשתנות קמעה,

שנה בבחירות הקרבות ובאות לכנסת.

רון וייס,
י הסיבוס
הפנטאסטי

סיכומו של אורי אבנרי על 119 חברי־הכנסת
(העולם הזה )1673 , 1672 היה פנטאסטי.

אפשר היה להתעלם — והרי אי־אפשר
— מעבודתו של אבנרי במשך ארבע שנות
ישיבתו בבית־המחוקקים הישראלי, היה כדאי
להכניס אותו לבית זה ולו רק עבור
כתבה משקפת זו.

א. קליגר,

ברצוני לספר לכם על הדיווח האובייקטיבי
לו זוכים אזרחי הארץ מפי קול־ישראל.
הוזמנתי לפני זמן להשתתף בתוכנית
שאילתה מן האולפן. לפני דיבר עיתונאי
ערבי ממזרח ירושלים, שהציג לראש עיריית
ירושלים טדי קולק שלוש שאלות. הראשונה
היתה :״אם ישראל כל־כך מעוניינת

עשיר בוישמיניבו
ומזיו די ך השרשיבן.

*ו״*זון ן״\
8 101100א 61116

מבריא ומעשיר אה כל
סוגי השער בשלוש דרבים:
..מכיל.ו 0א* 1זא*ק העשיר בויסמיך
והחיוני לצמיחה השער ובריאוהד
. 2סביל יסוד מיוחד נגד
קשקשים ולכלוך העור.
.3שומר על המראה החיצוני
של השער בטבעקת
אינו דביק או שמנוני.
הסתרק מידי בוקר
עם $מז*:וו!אן
וחענק לשערך
גמישות, שפע ובריאות
ואת הניחוח המיוחד

רזו ע רי 106 6106

תל-אביב

! האמד! ש7
,,קול־ייטראל״

תכש>רחדשדש

1.01100ז! 8א 1*• 8109

ירושלים

(המשך בעמוד )6

מכתבים
(ממשך מעמוד )5

בשלום — למה זד, לא תפנה בד,צעד, ל־מו״מ
עם העם הפלסטיני היושב בתחומיה?״
בתום דבריו, פנתה המנחה, העיתונאית חנה
זמר, בהערה לטדי קולק בי היתד, מעדיפה
״לוותר על השאלה הראשונה.״ השיב לה
קולק :״למה, האם זה מפריע לך?״ המנחה
מילמלה איזו תשובה לא ברורה.
כאשר הגיע מועד שידור התוכנית, האזנתי
לה. ואכן, גיליתי שאירע בדיוק מה
שחששתי לו: נשמעה שאלתו, בערבית, של
העיתונאי — ומיד לאחריה קולו של המתרגם
:״נפתה בשאלה השנייה״ .השאלה
הראשונה, על תשובתה, נמחקו כליל.
ברור לי בי האשמה אינה בעובדי קול
ישראל. אין לי ספק שהם קיבלו הוראות
מגבוה.
פרשה זו מעניינת במיוחד לאור דבריה
המתחסדים של גולדה מאיר :״מה עוד עלינו
לעשות לשלום ולא עשינו לו?״

שלום זמיר,

אמירים
1תחרות הצילומים
רצ״ב, עבור תחרות הצילומים, תמונה
המתארת במכה אחת את מצבו של עולמנו:

בינג־ליניאל

תמונת השכוע
ביאפרה ו־ויאט־נאם מזה — והוליווד מזה.

קורא

#תמונת השבוע — הג׳ונגל שלנו —

ג! ]גי מנ סי ה רי א לי ת
הרטמח לטנת הלימודים תט״ל לכתות בוקר ט /י /י״א, י״ג

מיפון ויווי וו1פוח תיכח מלוצועי במגמות לבורנטים כימיים
גרפיקה-שרטוט
הומניסטית רדיראלקטרוניקה
ציור אופנה
ריאלית טלויזיה ־ תעופה
פקידות

פרטים,
הרשמה,
8־1 ,5־9

כולל הכנה לבחינות הבגרות הנערכות על-ידי משרד חחמוך
הוראה על־ידי מורים אקדמאיים בעלי נטיון * טטיפנדיות
רמת־גי בח־ים
תל־אכים חיפח
חולון פתח־תקוה
ברגר 17
שמריהו 33 רוטשילד 42 ביאליק

•וקולות
נר-כוכבא 1
מסנת אלנבי
ע״י המצבר,
לוין 20

חברון 22
מפנת מודיעין
77ר״ג

זיכתה בעשר ל״י את הקורא האלמוני, המתבקש
לשלוח למערכת את שמו וכתובתו
כדי לקבל את הפרס.
• הקוראים מתבקשים לשלוח תמונות
בשחור־לבן, לא צבעוניות.

י ״העולם הזח״
ם״קול״מוסקבה״
היה לי לאחרונה העונג להאזין, בתוכנית
שלום וקידמה בקול־מוסקבה בעברית,
לציטוט דבריו של האב השכול שמואל
כרמלי, לאחר נפול בנו דויד (העולם הזה
.)1669 , 1671 המסקנה, כפי שהושמעה בתוכנית
:״יותר ויותר גוברת בציבור הישראלי
התבונה כי אין דרך אחרת אלא לעלות על
דרך השלום עם ארצות ערב, לעומת דרכם
הרת־האסון של שליטי תל־אביב, המובילים
את עמם לקראת שואה. הולך ורב מספר
ההורים השכולים השואלים את עצמם מהו
המוצא מן המצב הנורא בו שרוייה ישראל.
המוצא הוא כמובן קיום החלטת מוע־צת־רביטחוו
ונסיבת מורולמח מדל תמ1ו>־

חים, לרבות ירושלים הערבית, שנכבשו בתוקפנות
יוני 67׳.
אגב, הדברים קוריינו, בתמיד, על־ידי הקריינית
הנפלאה של קול־נז־וסקבה, אשר
אינני יודע אם יש דוגמתה על הבמה העברית,
שלושה ניהושים מי היא אמה־יולדתה.

חזי

יגור

! ₪האוצר נעלם -
:העולה ייע?ם?
קראתי את הכתבה לאן נעלם אוצר העולה
מרומניה (העולם הזה .)1672 מזעזע
הדבר שפרשה מעין זו קורה במדינה ה־
״מקדמת״ פני העולה ״בברכה״.
נשאלת השאלה: לשם מה לעלות לארץ
אוכלת יושביה י ! אין ספק: רבות פועלים
אנשי משרד הקליטה, החוץ, המכס והמשטרה
בהרצת והצעדת העולה אל !־,התמרמרות
והייאוש.
כך מעודדים עלייה? בחסדיהם של שו־ני־התה?

סמואל
חנה,

רמת־הדסה

התיעצות, הדרכה
מקווי ידיך התיעצות הדרכה מקווי ידיד

מם ו 1ב נז /עבו ע החיגוד לשינאת ערבים
לא פעם שוסעים אנו על הסתת הנוער
הערבי נגד ישראל באמצעות המחנכים
וספרי רלימוד שלהם. לעומת
זאת לא שמעתי אף פעם ביקורת על
החינוך לשינאת ערבים, הקיים במדי־נת־ישראל.
כתלמיד שביעית בתיכון
תל־אביבי, זכיתי להיות עד לתופעות
הבאות:
• בבית־סיפרנו נהוג להאזין לחדשות
אחת ליום. כאשר נודע בשעתו
על הרוגים ופצועים בהתפוצצות בסופרמרקט
בירושלים, נתקפה המורה
בכיתה בהיסטריה והחלה צווחת :״צריך
לתלות את כל הערבים.״
• מורה אחר, בנאום לקראת השנה
החדשה, טען כי ״כל ערבי, אפילו הוא
בוגר אוניברסיטה, הינו רוצח ברברי.״
וכן :״הערבים, בלי יוצא מן הכלל, כשהם
רואים אדם חלש מהם, גואים בהתרגשות
סאדיסטית ונהנים לפגוע בו.
רק כשמראים להם את כוח הזרוע, הם
זורקים את הנעליים ונמלטים״ .וכן:
״אסור לשכות כי צעירי חברון, אותו
אספסוף שוחר־דם, הם צאצאיהם של
רוצחים שצלו נשים על שיפודים וחתכו
תינוקות לרצועות בשר דקות. עלינו
לזכור כי אותו דם, ואותו אופי, נמצאים
בבנים ובנכרים של אותם מרצחים
״.מסקנתו :״אלף ערבים מתים
טובים מאחד חי.״
יכול מישהו לקום ולטעון, כי בעוד
החינוך הערבי לשיטנה הינו שיטתי,
הרי שאצלנו הוא פרי תוצאת שיגיונותיהם
של מורים בודדים.
טענה זו מופרכת לדעתי. במאמר של
אהרון כהן, שלום צריך לצמוח, מצאתי
את הקטע הבא :״אני חושב על ספרי
הלימוד בעברית — מה מצוי בהם על
הערבים, תכונותיהם האנושיות, תרומתם
לתרבות האנושית, תנועת השיח־רור
שלהם, וכו״ד מצוי המשפט, בספר
לימוד עברית, שהערבים הם, פראי
מדבר צמאי״דם׳.״
נקל לשער השפעתם של דיבורים כאלה
מפי מחנכים על תלמידים צעירים.
אנא
— עלינו להזהיר ולהיזהר.
תלמיד תיכון, תל-אביב

בעסקים, שותפות, מקצוע,
נשואין, בריאות, נסיעה.

מאוכזבים, נסו אצל
״יונה״
גבעתיים: ארלוזורוב ,2
11—1לפנה״צ 5—7 ,אחד,״צ.

חיש-קל ובהצלחה בטוחה
(ב־ 8שעורים של שעתיים)
קצרנות עברית ו /או אנגלית

ב־אולפן גרג (בר־קמא).
ת ל * א בי כ 5גורדון ,5סל 236209 .
ירושלים :״הפקיד* ,בצלאל 18
היםה . .במעלה* ,שמריהו לוין 30
קורס חדש השבוע!

״פונדק
רצונך להשביע נחת את הנשים —
עשה כמיטב יכולתך שתרווינה נחת
מעצמן.

(תומאס פולר)

ששה גרבי מיקרומש ,,מרסי״ בארנקון אחד
הם תמיד ציודך ההכרחי.

זהו זה. החגים מאחוריך. הגיעה השעה לנקות את הלכלוך
שהשאירו האורחים ובני־הבית, לשוות לדירה מראה נקי ומסודר.

811 בוז לבזה
שלום

לנקות?

השיר תנו שאנס לשלום וזמריו (העולם
הזה 1673 מעוררים בי בחילה ודחייה. אם

למען השלום הכרחי לשתות ויסקי, להשתולל
ולהעליב את כל המדינה על־ידי כריכת
ראש־ממשלתנו עם ראש אויבינו —
אז אני מתנגד לשלום!

זאב גזע,

תל־אביב

סווייפ (סררייפ) !

מוצר־הפלא המהפכני המנקה הכל: בדים, בגדים, טפטים,
ריפוד, רצפות, קירות, כיורים, כיריים, כתמי שומן, זיעה,
וסתם לכלוך, ואפילו את מנוע המכונית!
האושר בביתך £ -ק(5^ 1סוויים) -תמורת 10ל״י
בסך־הכל, במיכל שיספיק לחצי שנה לפחות !

הכרם״

בהנהלת

ברניצקי אליהו
מבחר מאכלים
מזרחיים ואירופאיים
ת״א רח׳ רבי מאיר 12
טל 54203 .

מכתבים
₪עניים צריכים
77 כמ ברגל *
הזדמן לי בשבוע שעבר להאזין ברדיו
לתוכנית אור ירוק. נדהמתי לשמוע את
אורח התוכנית, ד״ר חיים מיכלס, רופא
ראשי במחלקה אורטופדית בבית־החולים
אינילוב בתל־אביב, מצהיר, כי לוא היה
הדבר בשליטתו — היד, מוריד מן הכבישים
את כל רוכבי
האופנועים.
זה, לדעתי, מה
שנקרא לשפוך את
התינוק יחד עם מי
האמבטיה. אמנם ד״ו
מיכלם מנסה בכך
למנוע מרוכבי האופנועים
מלהיפגע,
אך חוששתני שאי־אפשר
לחיות מנותק
מן המציאות.
נכון שלא הייתי מגולובסקי
עולם
רוכבת אופנוע,
וכנראה שככר
לא אהיה, בהתחשב בגילי, אבל אני יכולה
להבין בהחלט לליבם של האופנוענים, שגם
הם רוצים לנוע בחופשיות וביעילות —
גם אם אין להם כסף מספיק כדי לקנות
מכונית.

פרידה גולוכסקי,

חיפה

סיוי

כשמי הכינרת
נהניתי לקרוא את הסיפור על סקי־ה־מעופפים
בכינרת (העולם הזה .)1673 אני
אמנם רואה את זה במו עיני כמעט מדי
שבת, אבל יחד עם זאת, זה מעניין לקרוא
על כך בעיתון. גם הפעם הייתם הראשו־

רימר

ום או ה בי ם...

נים שגיליתם את זה. בכלל, כדאי שתקדישו
תשומודלב לכינרת, לחופיה ולאנשיה.
אחרי הכל, אין לנו הרבה מקומות ודברים
יפים כל־כך בארץ.

¥111/ 1 1

אילנה וימר,

קריית־חיים

• דוגמה לאחד הדברים היפים שעל
הכינרת — ואה תמונת הקוראה רימר.

י טעות לעולם חוזרת
שר הטבחון מר משה דיין ביקר אתמול
בעזה( .יריעות אחרונות)

?; 51 /סאן *

קוראים השולחים מכתבים ־
מתבקשים לנסח אותם כקצרה.
עדיפות תינתן למכתבים
קצרים.
זכות קדימה תינתן למכ
תביהם של קוראים המצרפים
תצלומיהם למכתבים.

השלמה, והניף אותה מעל לעצמו,
במירוץ הקדוש אל הכנסת.

ץ והי אגדה ישראלית. היא מתחילה
( כדרך האגדות: היה היו שני אנשים.
שני האנשים היו במחתרת. תוך גבורה
רבה, ניהלו את מאבקו של אירגון־המחתרת
הקיצוני ביותר בארץ. יחד עם אדם שלישי
שניצח על המיבצעים, הם היוו את מרכז
לח״י — המיפקדה העליונה של לוחמי־חירוח־ישראל.

דרכו היתה עקלקלה יותר
מזו של חברו־יריבו.

בתפקיד זה, הם קבעו חייהם
של בני־אדם. פשוטו במשמעו.
הם החליטו מי יחיה, מי ימות. את מלהרוג,
ואת מי לא. את מי לשלוח למשימת־התאבדות,
ואת מי לא.

הם מילאו כימעט את תפקידו
של אלוהים.
שמותיהם רשומים באותיות של דם בכמה
מן הפרקים הגדולים של אותה קופה:
הריגת הלורד מוין, ההתקפה על בתי־המ־לאכה
של הרכבת, דיר יאמין, רצח ברנאדוט.

שני שמות: ישראל שיים ונתן
פרידמן־ילין.

מחרת היום, קרה מה שקורה כים־
/עט תמיד למחתרת שתפקידה נסתיים.
החבילה נתפרקה, תוך שינאה הדדית לוהטת.
תחילה עוד הלכו יחד כיברת־דרך. יחד
הם הקימו את ״מפלגת הלוחמים״ ,ובשמה
נבחר פרידמן־ילין לכנסת הראשונה. שם
נאם נאומים שתאמו בהחלט גם את השקפתו
של שייב: שלמות הארץ, אדנות עברית, הנוער
העברי ישפוך את דמו למען כיבוש
ירושלים השלמה, וכיוצא באלה.

אולם באשר נסתיימה כהונת הכנסת,
כעבור שנתיים, התפוצץ
הכל. המפלגה. האידיאולוגיה. היחסים
כין שני האנשים.
כמו תמיד במיקרים כאלה, לא הסתפקו
בפילוג רגיל. הם הטיחו איש בפני רעהו
האשמות נוראות. אנשי שייב העלילו על
פרידמן־ילין כאילו לא החזיר כספים שנאספו
למען אלמנות לח״י, ושמו פצצת׳
תבערה בפתח ביתו. פרידמן־ילין טען נגד
שייב כי לא מילא שום תפקיד של ממש
במאבק, וכי אברהם שטרן צחק ממנו.

השלמה. הוא הוזמן לשאת את דבריו —
הדברים הנ״ל! — בפני אגודות עורכי־דין
ומועדוני רוטארי, בערבי־ראיונות ובמופעי־בידור.

ורק
במקום אחד לא היה: בכנסת.

אותו זמן עבר גם נתן ילין־מור
דרך ארוכה — שמאלה, שמאלה, שמאלה.

למחרת כישלונו בכנסת, התרחק
מן הרעיונות שהשמיע שם.
הוא זנח את רעיון שלמות הארץ תחת
שילטון האדנות העברית, וגם את יעיון־
הנפל של הקמת ״ברית מיעוטים״ (של מאמנים,
דרוזים, כורדים וכד) נגד התנועה
הלאומית הערבית. תחת זאת אימץ לעצמו
את הרעיונות אשר להם הטיף העולם הזה
מאז תום מלחמת־השיחרור.
ב־ 1956 נטל חלק ביוזמה להקמת ״הפעולה
השמית״ ,שפסלה את הציונות וקראה
לשיתוף־פעולה בין ישראל והתנועה הלאומית
הערבית. הוא ערך את כתב־העט אתגר,
שהצטיין בסיגנונו כמו כתב־העט של שייב,
סולם, ושנכשל כמוהו מבחינת התפוצה.

ממפ״ם, בגלל דיעותיו הפרו־סובייטיות הקיצוניות,
מצא אצל ילין־מור ידיד ושותף,
שאירגן למענו אסיפת־עם בשותפות עם
רק״ח.
באותו זמן גם קשר קשרים עם פרופסורים
יוצאי מפא״י, שגילו לפתע את השלום
ואת רעיון המדינה הפלסטינית.
הוא הוזמן לשאת את דברו בפני אגודות
ומועדונים, בערבי־ראיונות ובמופעי-
בידור.

ורק במקום אחד לא היה: בכנסת.

דחת הכנסת אחזה בשני האישים
\ /בעת ובעונה אחת. כשם שהלכו באותה
עת במחתרת, לפני דור, כן החליטו באותה
עת ללכת לכנסת. שניהם הגיעו לגיל שבי
לא יכלו עוד לחכות.
(היה זה מארכס, כמדומני, שאמר כי ה•

תחילה הביע נכונות להצטרף לתנועת הכוח
החדש, תמורת המקום השני ברשימתה.
כאשר הצעה זו נדחתה באדיבות, ערך את
הופעותיו המשותפות עם חסידי רק״ח,
מצפן ודיפתין. כשלא יצא מזה שום דבר
ממשי, פעל להקמת חזית שלום של הכוח
החדש, מק״י ופורשי מפ״ם. משראה כי בהרכב
כזה אין לו בסיס משלו שיזכה אותו
בכיסא בכנסת, דחף לפיצוץ החזית ולהקמת
רשימה עצמאית.
את סנה פסל כהרפתקן, החוזר אל השוביניזם.
אותי פסל כבוגד בשלום, מפני שהצבעתי
(ב־ 5ביוני )!1967 בעד ליכוד לאומי,
ולאחר מכן בעד איחוד ירושלים כבירה
משותפת לישראל ולפלסטין. כמו אנשי
רק״ח, האשים אותי כמיליטריסט, מפני שעיתון
זה צמוד לענייני צה״ל.

הוא החליט להתייצב בבחירות
תחת דגל השלום. אולם דגל זה
הוא בבר תפוס.
תנועת הכוח החדש כבר דוגלת בשלום
ללא סיפוח, בהתנגדות להתנחלות, בהקמת
מדינה פלסטינית, בחיוב יוזמת־השלום של
ארבע המעצמות והחלטת מועצת־הביטחון,
בעיקרון של אין־נסיגה־ללא־שלום. בצורה
מעורפלת יותר דוגלת בכך גם מק״י.

אולם, חשב ילין־מור, אם -ש
מקום לשניים, יש מקום גם לשלישי.
הוא קרע עוד קרע מדגל השלום
וההתנגדות לסיפוח, והניף
אותה מעל לעצמו, במירוץ הקדוש
אל הכנסת.

במו חברו-יריבו, לא הצליח להקים
כוח פוליטי של ממש. הוא
נשאר בכת קטנה של חסידים.
אך בעוד ששייב ריכז סביבו רבים מיוצ־

בניגוד לשייב, לא זכה במקום הראשון
ברשימה של עצמו. הוא נאלץ להניחו לאחד
שהוא חצי־דוקטור, ושאיש לא שמע
את שמו קודם לכן. זה היה דרוש כדי לזכות
בתמיכת כמה פרופסורים מבולבלים,
ולטשטש את זהותם של שאר המועמדים:
חסידי רק״ח ומוסקבה, תומכי מצפן, אנשי
ריפתין, הרפתקנים שמאלניים שפרשו מ־מק״י.

זה היה מעציב, אבל רגיל.
אין בימעט מחתרת בעולם שלא
סיימה את דרכה בצורה בזאת. כל
גוף מת, אף אם שבנה בתוכו נשמה
מופלאה, סופו להעלות צחנה.

המשך גולש
1ן לד״ר שייב אין צל של סיכוי
לעבור את אחוז החסימה.

אל תיאטרון האבסורד.

**אז התרחקו השניים

•י* חלטתו של ילין־מור להגיע לכנסת
( ) בכל מחיר מפתיעה פחות. שלא כמו
שייב, לא התנגד מעולם לקיומו של פרלמנט.

איש מרעהו

יותר ויותר, משנה לשנה.
ד״ר ישראל שייב הפך ד״ר ישראל אלדד,
והוא הלך ימינה, ימינה, ימינה. עד הקצה
הקיצוני.

ידיך גזו ר

לפי ההגדרות המקובלות בעולם,
הוא פאשיסט.
הוא צייר מפה של מלכות־ישראל, הכוללת
את ארץ־ישראל השלמה, את לבנון,
את עבר־הירדן, את רוב סוריה, וכן חלקים
מעיראק, מסעודיה וממצריים.

הוא הטיף לביטול הכנסת ולחיסול הדמוקרטיה
הישראלית, למען תקום במקומה
דיקטטורה של בחירי־העם, נושאי רעיון המלכות.

חסידיו
הקימו מדי פעם מחתרות
קטנות, עגומות ועלובות, ששמו
פה ושם פצצות והואשמו ברצח
קסטנר.

הוא עצמו פירסם כתב־עט קטן, בו הטיף
— בין השאר — לריסוק עצמות יריבים
ולחיסול הבוגדים.
מעל גלי קול ישראל פירש את התנ״ך
והשתמש בפרקי יהושע כדי להצדיק —
כימעט בגלוי — רצח-עם גם בימינו.

איש לא התייחס אליו ברצינות,
ואיש לא רצה להיראות בחברתו
עד למלחמת ששת־הימים.אז, לפתע, פרחו ושיגשגו אנשים כמוהו.
נמצא שוק להטפות השוביניסטיות הקיצוניות
ביותר. הוא הפך אחד ממנהיגיה, ודוברה
הראשי, של התנועה למען ארץ־ישראל

א2־רד

היסטוריה חוזרת על עצמה. אך בפעם הראשונה
זו טרגדיה, ובפעם השנייה קומדיה).
החלטתו של שייב ללכת לכנסת היא המפתיעה
יותר — שהרי שייב הוא האיש
ששלל מכל וכל את הדמוקרטיה ואת הכנסת,
תבע דיקטטורה של אלופים ומשוררי־סיפוח.

מניין
התשוקה המוזרה לתפוס
כיסא במוסד שהוא -לדעתו -
מעצם טיבעו אנטי-מלבותי, בוגדני,
מאום?

אי לח״י, נותרו ליד ילין־מור רק ארבעה־חמישה
מפקודיו בימי המחתרת.
לפני ארבע שנים התפרקו ״הפעולה השמית״
ואתגר. אנשי העולם הזה הקימו כוח
פוליטי חדש של ממש, הראשון בארץ מזה
שני דורות. הכוח החדש נחל נצחון מפתיע,
חדר לכנסת, הקים שם ראש־גשר, שליכד
סביבו תמיכה בישראל ושעורר הדים
ברחבי העולם.

כך פועל שייב למען השלום ונגד
הסיפוח.
וכדי להצדיק את קיומו הנפרד, הוא משמיץ
את אנשי ארץ־ישראל השלמה.

לנתן ילין־מור אין צל של סיכוי
לעכור את אחוז החסימה.

הוא החליט להתייצב בבחירות תחת דגל
ארץ־ישראל השלמה. אולם דגל זה היה
תפוס. שלוש ידיים כבר אוחזות בו.
מנחם בגין לוחם ללא־חת על שלמות המולדת,
התנחלות וסיפוח. שמואל תמיר בנה
בשנתיים האחרונות קאריירה שלמה על גינוי
הבגידה וההסתאבות של בגין, וטוען
לכתר הבילעדי של לוחם למען ארץ־ישראל
השלמה. ברשימה הממלכתית של ממשיכי־רפ״י
שולט שילטון מוחלט איסר הראל,
חברו של שייב בתנועה למען ארץ־ישראל
השלמה, שהציע לגרש, כשלב ראשון, חצי
מיליון פליטים ערביים מן השטחים המוחזקים.

וכדי
להצדיק את קיומו הנפרד, הוא משמיץ
את אנשי השלום.

שייב חשב שאס יש מקום לשלושה,
יש מקום גם לרביעי. וכד
קרע עוד קרע מדגל ארץ־ישראל

שני אנשים היסטוריים, שתי
טרגדיות אנושיות, שתי קומדיות
פוליטיות.

ילין־מור נשאר בודד וחסר־מעש,
מתוסכל במו שייב. עד שבאה מלחמת
ששת־הימים.
לפתע נוצר שוב כר נרחב לפעולה. אפשר
היה להקים חוגים, ליגות, תנועות. כאשר
יזמו אנשי רק״ח קריאה נגד מעשי צה״ל
בשטחים המוחזקים (מבלי להזכיר אף במילה
אחת את המיסגרת הליברלית הכללית
של מישטר־הכיבוש) היה זה ילין־מור שניסח
את הכרוז, שפורסם לאחר־מכן בהרחבה
בפראבדה. כאשר הודח יעקב ריפתין

כלומר: כל הקולות שיינתנו לו, למען
ארץ־ישראל השלמה, ילכו לאיבוד. אך בעזרתם
יוכל לקלקל מנדאט אחד או שניים
של ממשיכי רפ״י, המרכז החופשי או גח״ל.
מכיוזן ששום כיסא בכנסת לא יישאר
ריק, הרי מנדאט כזה, שיאבד לחסידי ארץ־
ישראל השלמה, יעבור, לפי חשבון העודפים,
למישהו מן הכיוזן ההפוך: אולי לאיש
מפ״ם במערך, או לאיש רק״ח. אולי לכוח
החדש?

£י) 1 1

כלומר: כל הקולות שיינתנו לו למען
השלום, ילכו לאיבוד. בעזרתם יוכל לקלקל
מנדאט או שניים לכוח החדש ולמק״י.
מכיוון ששום כיסא בכנסת לא יישאר
ריק, הרי מנדאט כזה, שיאבד למחנה־השלום,
יעבור למישהו מן הכיוון ההפוך: אולי לסי-
פוחיסט במערך, או לגח״ל, או למרכז החופשי.

פועל ילין־מור למען הסיפוח,
ונגד השלום.

נוי להציל את יו0דתם שנפגעה מטיחים המצר

זהו צילום של מעוז צה״ל ליד דורסואר כפי
| ה | ¥ך | 111111 | 1
שפורסם בעיתונות המצרית. למצרים יש ח שבון

ארון עם מעוז זה, שכן לטענתם הרמטכ״ל שלהם, ריאד, נהרג מאש שנורתה ממוצב זה.

רבע דקות אחרי השעה 9.30 בליל
שבת האחרון, פצחה הארטילריה המצרית
בצד המערבי של תעלת סואץ במנגינה
מוכרת. מקנטרת בצפון ועד לאגם המר
בדרום, לאורך הגיזרה המרכזית של התעלה,
החלו המצרים להמטיר אלפי פגזים
של תותחי 122מ״מ ו־ 160מ״מ על מעוזי
צה״ל המפוזרים לאורך התעלה.
״זהו זה,״ ידעו החיילים במעוזים. הם
ידעו שמנגינה כזו אינה אלא אוברטורה,
פתיחה למבצע תקיפה של המצרים. אמנם
בעבר, עד לחודש יולי 69׳ ,היתד, הרעשת
מעין זו תופעה קבועה בתעלה. אבל מאז
למדו המצרים שמעתי צה״ל חסינים ועמידים
נוכח הפגזותיהם, הם החלו לחסוך
בפגזים. לעומת זאת, הם הכניסו את סוללות
התותחים. שלהם לפעולה, כשתיכננו פשיטה.
הם חזרו על שיטה זו מספר פעמים.
תחילה היו פותחים בהרעשה לאורך גיזרה
ארוכה, כדי להסתיר את היעד שנבחר לתקיפה.
תחת אש ארטילרית כזו, קיוו, יסתתרו
החיילים במעוזים בבונקרים ולא יוכלו
להבחין היכן ומתי עומדים המצרים לפשוט.
בשיטה זו הם נחלו הצלחה יחסית, מבחינתם,
כאשר הצליחו לפשוט על מעוז צר,״ל
בלשון של פורט־תאופיק, שם פגעו בצוו־תות
של שני טאנקים, שלא הרגישו בהם.
הפעם בחרו כמטרה לפשיטה את מעוז
צה״ל הנמצא ליד הפתח הצפוני של האגם
המר הגדול, ליד הנקודה הנקראת דוורסואר.
השם דוורסואר אינו שם ערבי, כפי שנוהגים
לכתבו דור־סואר או דיר־אל־סואר. זוהי
מילה צרפתית שפירושה ״השפך״ והיא באה
לציין את הנקודה בה נשפכת תעלת סואץ
על האגם המר.
על מעוז זה הונחתה אש מרוכזת במיוחד•
במשך 30 דקות כיוונו אליו המצרים
מאות רבות של פגזים מתותחיהם הכבדים
ביותר. אותה שעה, במרחק של כמה מאות
מטרים מצפון למוצב, חצו כ־ 80 חיילי
קומנדו מצריים את התעלה בסירות גומי.

כר ניסו לתסוד

את מהלך פשיטת־הנפל המצרית בדוורסואר.

הם תפסו עמדות על סוללת העפר שלאורך
התעלה, והמתינו שתותחיהם יפסיקו את
האש על המעוז שנבחר כיעד התקיפה.
היתר, רק טעות אחת בשיקולי הערכת
המצב שלהם. הם לא לקחו בחשבון שלמרות
ההרעשה הכבדה על המעוז, לא הסתתרו
חייליו בתוך הבונקרים. הם ניצבו דרוכים
בעמדות התצפית, נכונים להדוף כל
התקפה אפשרית, כשהם חשופים בחלקם
לרסיסי הפגזים.

ה קצינים ברחו דאשוגיס

הצוות שעשה זאת

שיטה המצריים מתקרבים אל מעוז צה״ל ליד דוורסואר. אנשי הצוות

פתחו מייד באש התותח והמקלעים לעבר התוקפים לפני שהספיקו
להגיע אל המעוז. למעלה משמאל היא תמונתו של סגן ישי רון,
אשר נהרג בעת הדיפת הפשיטה המצרית האחרווה 1יל ה ״י׳יי

ך* תום חצי שעה של הפגזה הסיטו
התותחים המצריים את האש מעם המעוז׳
שלדעת המצרים — כפי שהתבטאה
בפירסומיהם אחרי הפשיטה — הוא המעוז
המבוצר ביותר של צה״ל לאורך התעלה.
זה היה האות ליחידה הפושטת לנוע. המצרים
התכוונו לתקוף את המעוז לא מכיוון
התעלה, אלא מהעורף, בהניחם שמכיוון זה
לא יצפו חיילי המעוז להתקפה.
אבל שם ציפתה להם ההפתעה. למרות
ההרעשה התגלו המצרים בשעת חצית התעלה•
כאשר התקרבו אל המעוז חיכו להם
שם. כוח ישראל שהיה מוצב בכיוזן
ההסתערות המתוכנן של המצרים הניח להם
להתקרב עד למרחק של כמה עשרות מטרים
ממנו. רק אז, כשדמויות המצרים נראו ברורות
ופגיעות נפתחה עליהם אש.
לאש זו הצטרפו גם
חיילי המעוז בנשק הקל שבידיהם.
המצרים, שנתקלו באש לפני שהספיקו
בעצמם לפתוח באש, התפזרו מיד בשטח.
ההתגלות המוקדמת סיכלה את תכניתם.
עתה היו צפויים ליפול במלכודת — שכן
האמצעי היחיד שלהם לחזור לצד המצרי
של התעלה ולחצות 180 מטר של מים,
היו סירות הגומי שהמתינו להם במקום

במדינה __

ואשס בכותל בהתקפות־נפל שנועדו לכשרון
פחד שאחז תמיד בסושטים צריים אחרי
שהתגלו: שלא יצליחו לחצות את התעלה.
לכן מיהרו לחזור אל הסירות.
אולם כדי לחצות את אלף המטרים בערך
שהפרידו בינם לבין הסירות היו המצרים
חייבים לעבור בשטח שהיה נתון כולו
באש.
אש הארטילריה הישראלית, שקודם ירתה
אל מעבר לתעלה, כוונה אל שטח הנחיתה
של המצרים* .הם היו צריכים לחצות דונם
של אש״ ,התבטא אחד מחיילי המעוז.
הטנקים שחשו לעזרת המעוז לא נתקעו
במקומם. הם החלו לרדוף אחרי המצרים
הנסוגים בבהלה עד לשפת התעלה. כשהגיעו
לשם הסתבר כי מרבית הסירות כבר
חצו את התעלה. אבל שלוש סירות עוד
היו באמצעה. אחת מהן היתד. מלאה חיילים.
כל שלוש הסירות נפגעו באש הטנקים.
בטריקה שנערכה, התגלו שמונה חיילים
מצריים. חמישה מהם היו הרוגים. שלושה
היו פצועים. הם נאספו והוחשו לבית־חד
לים ישראלי, שם קיבלו מיד טיפול רפואי.
אחד מהם נפטר מפצעיו. אף אחד משמונה
המצרים לא היה קצין. הקצינים המצריים
שהיו בכוח הפושט ברחו הראשונים, הצלי־

לפשוט על מעוזי צה״ל בתעלה. שני הנסיו־נות
שעשו בחודש יולי, אחד שהצליח ואחו
שנכשל, לימדו אותם אז שתקיפת מעוז
בתעלה כמוה כהסחת ראש בקיר. גם בפשיטה
על המוצב בפורט תאופיק, זו הנחשבת
כהצלחה, לא העזו הפושטים לתקוף את
המעוז, תקפו רק את הטנקים שחנו בחוץ.
בשלושה חדשים אלה הם לא הפסיקו את
חציית התעלה ואת החדירות לחוף המזרחי
שלה. אבל חדירות אלה נעשו דרך שטחי
ההפקר שבין המעוזים, והיו מיועדות למטרות
חבלה בלבד.
אין ספק שמאז הפשיטה המשוריינת של
צה״ל לחוף המערבי של מיפרץ סואץ לפני
חודש, פשיטה שחוללה זעזועים עמוקים לא
רק בצמרת השלטון המצרי אלא בעיקר בצבא
המצרי, היו המצרים זקוקים למבצע של
יוקרה. הרמטכ״ל המצרי החדש, שמונה במקומו
של זה שפוטר אחרי הפשיטה של
צה״ל, חייב היה להוכיח לצבא ולנאצר, כי
הוא מסוגל להצליח.
לגבי המצרים הצלחה פירושה מבצע שיגרום
מקסימום של אבידות לצד,״ל. אחרי
שנוכח כי הפשיטות האויריות שלו אינן
יעילות, חזר הרמטכ״ל החדש לשיטות של
העם בית־המשפ ט
וספר ההיטטוריה
לפי כל ההכנות, היה משפטו של דנים
מייקל רוהן צריך להיות המאורע המרכזי
של אירועי השבוע, אם לא של תקופה
ארוכה עוד יותר.
בתיק התביעה היתר, מונחת הודאתו ה־סנסציונית
של האוסטרלי התימהוני, אותה
מסר במשטרה אחרי מעצרו :״גיליתי בספר
זכריה פסוק האומר כי אלוהים יבחר במישהו
לבנות את בית המיקדש. החלטתי
שהאל בחר בי לבנות מיקדש זה, וכדי
להוכיח שאני הנבחר עלי להרוס את ה־מיסגד

המאורעות שהפריעו. ייתכן, כי בימים
כתיקונם, אומנם היה משפט זה מסעיר
את דעת־הקהל יום אחרי יום. אלא
שהתעניינותו של הישראלי הממוצע היתד,
רחוקה מאוד מספיחי השריפה של מיסגד
אל־אקצה. הארץ, למשל, דחק את הסיפור
לעמוד הרביעי שלו.
על העמודים הקודמים התחרו ידיעות כמו:
#פצצה בשוק הירקות של עפולה הרגה
ישיש, פצעה 29 איש.
גולדה מאיר חזרה ממסעה בארה-׳ב.
10 חיילים נפצעו בחילופי־אש בתעלה.
המשפט הגדול לא הצליח לרתק לא רק
בגלל מאורעות אחרים. הוא חדל לעניין, כי
בניגוד למשפט רגיל — לא המתין כימעט
איש להחלטת השופטים כדי לחרוץ בעצמו
את הדין.
בישראל קיבלה דעת־הקהל את דין העובדות
הידועות: בעולם המוסלמי פסקו את
ההיפך. השאלה היתה: איך יירשם המאורע
בספרי דברי־הימים? וספרים אלה, כידוע,
אינם תמיד מושפעים מפסקי־דין.
מנגנון ביזבוז
בצמרת

שניים מחיילי כוח הפשיטה המצרי שנפצעו בעת ההתקפה, נשארו
1|||\111ח
בשטח ונלקחו בשבי בידי חיילי המעוז אותו התכוננו לתקוף. שניהם
^ !)4 1113
צולמו בעת שקיבלו טיפול רפואי. הפצוע השלישי שנמצא (ראה שער) נפטר מפצעיו.

יוסף אלמוגי סקר את לישכתו החדשה.
זה עתר, זכה להיכנס לתפקידו כשר־ר,עבודה,
במקומו של יגאל אלון, ופקידי ליש־כת־השר
בתל־אביב היו ערוכים למלא את
מישאלותיו של הבום החדש.
הם ידעו, שאלמוגי יתליף מספר אנשים:
יזיז פקיד בכיר כדי להכניס את איש־אמונו:
ירחיק מזכיר זד. או אחר כדי
להרכיב צוות עוזרים מתאים לו.
אבל הם לא העלו על דעתם את כל
השינויים שאלמוגי יבצע.
כאשר הודיע השר החדש מה בכוונתו
לשנות — הסתבר שהכוונה אינה רק להחלפת
אנשים.
לישכת־השר שוכנת כמעט מיום קום
המדינה בווילה בת קומותיים, ברחוב ד׳
מספר 19 בקרייה בתל־אביב. ישבו בה
שרי־העבודה מרדכי נמיר וגיורא יוספטל,
יגאל אלון ואפילו גולדה מאיר.
אבל מה שהיד, טוב בשביל קודמיו, לא

ארבע גוויות מ תון חמש הגוויות של החיילים המצריים שנמצאו ליד
המעוז אחרי שהתקפתם נהדפה. הפעם לא היו הפושטים לבושים בבגדים
המנומרים של אנשי קומנדו וכפי שניתן להיווכח מהתמונה נעלו נעלי בד עם סוליות נומי.

והרוגים

לחצות את התעלה בסירות הגומי.
אבידות צה״ל בפשיטת־נפל זאת: הרוג שנהרג אחד, טגן ישי רון,
מפגיעת פגז בשעת הרדיפה אחרי המצרים.

10^,אבידוון
ך• משך שלושה חודשים,
ה מזוד..

ל א ממזר וזיזזי רי רו

מאז יולי

מזורז

וחו וי

קודמיו. הוא נפל לבור שכרה בעצמו. לא
רק שחייליו לא הצליחו לבצע את המבצע
שהוטל עליהם, אלא שהשאירו בשטח כ־
10?6מחייליהם עוד בטרם שהספיקו להכנס
לקרב בכלל.
אולם ספק אם המצרים ילמדו גם הפעם
את הלקח. הם זקוקים למבצעים מוצלחים,
המחיר לא חשוב. ולפי כל הסימנים הם
ידי מן י דר ייו חו רז

אלמוגי
לא חשוב המיקוס

רוהן ופרקליטו
לא ח שובות העובדות

סיפק את אלמוגי. הוא ציווה להחליף
הריהוט של הלישכה. אי־אפשר לוודא
הסכום המדוייק שעלו שינויים אלה,
פקיד בכיר מאוד במשרד־העבודה אמר:
עלה בסביבות 30 אלף ל׳׳י.״
מה ד,ם 30 אלף ל״י, כדי לתת לשר-
העבודה הרגשה של נוחות, שתאפשר לו
לבצע ביעילות את תפקידו החיוני? ביחוד
שתפקיד זה, אם מבצעים אותו בתקיפות,
יכול לחסוך מיליונים לקופת המדינה בסעיפים
כמו הקפאת שכר העובדים והוצאת
צווי־ריתוק נגד דוורים הדורשים תוספת
דמי־שתייה לשכרם.
ג 0קצת יוקרה. לא עברו אלא חודשים
מעטים, והסתבר כי דבקותו של
השר אלמוגי בעקרונות החיסכון והייעול
אינה יודעת גבול. הלישכה המחודשת לא
היתד. מספיק יעילה בשבילו.
על כן יצאה לפתע הודעה מדהימה: השי
אלמוגי יעבור ללישכד. חדשה. שוב
לא תישכון זו בודילה מימי המושבה ־,גר־מנית
שרונה, אלא בסמל המודרניזציה והפאר:
בגורד־השחקים נזיגדל שלום.
זה כבר לא עניין רק של ייעול ותנאי-
עבודה נאותים: יש גם עניין של יוקרה. כי
במד, נופל שר־ד,עבודה משר־הקליטה, שירש
לעצמו שורת חדרים בבניין אל־על,
או משרי הפנים, התחבורה והתיירות, שגם
להם יש לישכות נוצצות במיגדל שלום.
אומנם לא נעים, שרק לפני חודשים מעטים
הוציא כל כך הרבה כסף כדי להתאים
את הלישכד, הישנה לייעודה החדש.
אבל שיקולי היעילות חייבים בכל זאת
לעמוד מעל לשאלה של כמר, רבבות לירות.
״הוועדה דרשה כתב העולם
הזה, שפנה אל דובר משרד־ד,עבודה, וביקש
ממנו להסביר מד, דוחף את השר להחליף
את לישכתו, אחרי שטרח והשקיע
כסף בשיפוץ הלישכד. הקודמת, קיבל את
ההסבר הבא:
״השר לא דרש את החלפת הלישכה. הועדה
העוסקת במשרדי הממשלה היא שהחליטו ,זאת. במשרדי לישכת־השר מתכננים
לשכן את משרדי המכון להכשרת הנדסאים,
טכנאים ועובדים אקדמאים אחרים,
מכון ששכן עד כה במקום קטן בבית הסמור
והתפתח בצורר, שחייבה להגדיל את
מקום מישכנו.
״משרדי ממשלה רבים הועברו מהקרייה
לבניינים מודרניים, ולכן העברת לישכת־השר
היא נורמאלית. במיגדל שלום שוכנים
כמד. משרדי ממשלה, והלישכד, החדשה לא
תעלה בגודלה על הישנה. העברה תעלה
בערך 6000 עד 7000ל״י.״
אבל דבר אחד קשה היה לדובר להסביר:
איך לוקח על עצמו שר כלשהו את האחריות
להוציא סכומי־כסף להכנת לישכה
חדשה, לפי טעמו האישי — דווקא חודש
לפני הבחירות? הרי אחרי בחירות אלה,
יכול להיבחר עסקן אחר שיהיה שר־העבו־דה.
האם רשאי יוסף אלמוגי לאכוף את
טעמו על השר החדש?
ואילו אלמוגי, אשר בוודאי יירש לישכד,
של מישהו אחר — האם יתן שוב הוראה
לחפש לו משרד חדש, בה יוכל להתקין
לישכה לפי טעמו?

במדינה פיתוח מיצפה־רמון __
גוסס ת
״מאז שכביש הערבה נחנך לפני ארבע
שנים, נגזר־דיננו למות טבעי״ ,טוענים תושבי
מיצפה־רמון .״מאותה תקופה התרוקנה
העיירה מתושביה. אף אדם שאינו חייב
להגיע לכאן עקב תפקידו לא מבקר במקום.
בשבע בערב כבר שוממים רחובות העיירה
,״אפילו אלה,ים כבר אומר, לילה טוב׳
בשעה זו,׳׳ אומרים במיצפה־רמון ,״אף אחד
אינו עוזב את דירתו כדי לשוטט ברחובות.
אין מה לעשות או לאן ללכת. אפילו בעל
הסקייהוק, הקפה היחידי במקום, מסלק את
אורחיו בשמונה בערב, והם הולכים לישון.
איפה עתיד, מה עתיד? דויד סו-
בול 27 נשוי ואב לשני ילדים, נמצא
במצפה רמון מזה תשע שנים. הוא בא

מתיישב דויד טובול
אפילו אלוהים אומר —

צ ר 1דודע
מ ו 0 1
8 11

א 11יכל

— היא משחה חדשה שיצאה זה עתה לשוק.

אוניכל מופיעה ב 11-גוונים בסיסיים ומתאימה לגוון כל סוגי
הצבעים של טמבור: צבעי שמן, צבעים סינטטיים, צבעי פ.וו.א.
(אמולזיו) ,צבעי ניטרו, פוליסיד וכל מוצרי מ.ד. של טמבור. משחת
אוניכל מאפשרת קבלת אין־סוף גוונים לפי בחירתכם.

ואשתו אילנה

הציבור בחר טסבור פו

— לילה טוב1

אליה כאחד מבין 120 צעירים וצעירות
שיסדו את הקואופראציה מצפה. רובם ככולם
רצו להקים את בתיהם במקום, לקשור
את עתידם ואת עתיד ילדיהם בעיירת הפיתוח
שניבאו לה עתיד מזהיר, במיוחד בענף
התיירות, מאחר שמצפה־רמון שוכנת על
פיסגת הר — מקום אידיאלי לחולי־אסטמה.
טובול, שהוא בעל טרקטור, טוען שלם־
ברחבי הארץ, הוא נאלץ לחפש עבודה —
כי במיצפה רמון וסביבתה אין תעסוקה.
כביש הערבה החדש שם קץ לכל התכניות
היפות והגדולות, ומיצפה רמון הפכה לעיירת-
רפאים שתושביה בורחים ממנה ברגע שהם

מוצאים לעצמם סידור אחר .״כל הצעירים יים ברחו״ ,מספר טובול .״אשתי, אילנה למש
בת משק נוודים היא פקידה, והיתה מעזי־:־
יינת לעבודה. אך כאן במיצפה אין צורך
כפקידה — בקושי יש פה משרד״.
גיסיסתה של מיצפה־רמון משתקפת גם
בפנקס־הבוחרים: בבחירות האחרונות היו
850 בעלי זכות בחירה במיצפה. השנה
יגשו לקלפיות רק .750

זהה אי ש
בנק ״טפחות״ הוא בנק ממשלתי כרובו, שהוקם כדי לתת הלוואות
לעולים חדשים. אולם באשר החליט מנהל הכנק לעכור להתגורר
בירושלים, החליט המוסד להקים -מכספי הציבור -וילה מפוארת
דו־קומתית בעלת עשרה חדרים, ששווייה חצי מיליון לירות.
ף איזור המגורים המפואר ביותר ב־
4ירושלים, בשכונת טלביה, שוכנת הווילה
של המליונר מילס שרובר. יודעי־דבר חלוקים
בדעתם אם זוהי הווילה הנהדרת ביותר
בארץ, או שיש דומות לה. אך בדבר אחד
מסכימים הכל: לפחות בירושלים — זוהי
הווילה היפה ביותר.
ליד הווילה של המליונר הגדול הולכת
ומושלמת בימים אלו וילה אחרת, הראוייה
לשכנות הטובה: וילה דו־קומתית מפוארת,
בעלת עשרה חדרים.
אולם שכנו של המליונר שרובר לא יהיה
עוד מליונר. יהיה זה פקיד ציבורי —
שנעזר בכספי הציבור כדי להקים לעצמו
את הוילה, העולה חצי מליון ל״י.
שמו — משה מן, המנהל הכללי של

הבית רחוק עדיין מלהיות גמור. עד להשלמתו
יסתכם מחיר הבניה בלמעלה מחצי
מיליון לירות.
משה מן לא השתמש בכספי הבנק על
דעת עצמו. מועצת המנהלים של הבנק,
המונה 15 איש, מינתה ועדה מיוחדת כדי
לקבוע את התנאים שיקבל מנהל הבנק
לרגל העברתו מתל־אביב לירושלים. לא
היה זה מקרה ראשון שפקידי הבנק מועברים
מתל־אביב לירושלים. הנוהג המקובל הוא
שפקיד עובר מקבל 8000ל״י. אולם, לדברי
חבר־הכנסת מיכאל חזני, שהוא חבר מועצת־המנהלים
של הבנק, נקבעו למן תנאים
מיוחדים:
<• הוא יעביר את הזכות על המיגרש

0י1ג 7ן י

נושה וון, וו נהר בהן ״בופזזוה ,׳1רנזד ביררוהו ב״הדריי וגרי
בכי ה צוונו, אך כאשר הפך רוווהר בנ2ן, הוזריבו שיש רו
וורוא הו מ ת רגור ב שכווה רוויריוור הירושרווי הוופורנווו
ווירנו שרובר — כשהציבור וווווון את ה2ן נזה הווירה שרו. רנוצוון כווה וושפוזות נווריגז יכורות היו ררכוש דירות

בכנוף שנורתה הווירה הי2ן רה רוו נהר בהן ״בופווות
אפילו אם הפקיד מן את 80 האלף,
כגירסת טנא, הרי שגם אז הושקעו בדירתו
170 אלף ל״י. הריבית על 170 אלף ל״י,

בנק ספחות, בנק שמרבית המניות שלו
הן בידי הממשלה, ושרוב הכספים בו הם
כספי הממשלה.

״למה לגור
בחור?״

^ אשר החליטה הנהלת בנק טפחות
להעביר את משרדה הראשי מתל־אב־ר
לירושלים, ברור היה כי גם המנהל הכללי
יצטרך לעשות כן. ברור גם היה, כי יצטרך
לעשות כן ברמה ההולמת את מעמדו. ואכן,
הבחירה לא יכולה היתד, להיות יותר הולמת.
היא גם הלמה את טעמו האישי של משה
מן :״תמיד נהגתי לגור במקומות
טובים,״ סיפר .״גדלתי בטלביה, ואחר־כך
גותי ברמת־חן בתל־אביב, בוילה ששיטחה
היה, יחד עם הגן 750 ,מטר: אין שום סיבה
שעכשיו אגור בתוך חור.״
את המגרש לאנטי־חור שלו רכש משה
מן עוד לפני שנתיים. שתי המגרש היה
— לפי הערכת יודעי דבר 110 אלף ל״י —
אך הוא רכשו ב־ 67 אלף בלבד. מן רכש
את המיגרש מבלי שנערך לגביו מיכרז. כשנשאל
מינהל מקרקעי ישראל מדוע החליט
להעניק את המיגרש למן ללא מיכרז, השיב
שלפי הנוהלים מותר לו להעניק מיגרשים
ללא מיכרז — בהמלצתו של שר.

ריצפת

מ^ שיש־שחור

* ץשה מן שולט על בנק, שמרבית
הכספים המרוכזים בו הם כספי הממשלה.
הוא קובע למי להלוות כספים אלו —
ולפעמים אפילו שר־האוצר, הממונה עליו
ישירות, תלוי ברצונו הטוב. עבור מן לא
היה קושי להשיג המלצה משר כלשהו. מה
הטעם איפוא בהשגת המיסמך הכתוב?
מיד אחרי שקנה את המיגרש, התחיל מן
לבנות עליו. בוילה המפוארת, אשר בה
ריצפת־שיש שחור ומדרגות שיש, הושקעו
עד כה 420 אלף לירות — מכספי הבנק.

לטובת הבנק( .כנראה שהבנק ישלם גם
עבור המגרש ).מחי ואיך יירשם המיגרש
על שם הבנק — לא ברור עדיין.
• הבנק יבנה את הוילה עבור מן. לפי
גירסה זו תימכר הקומה התחתונה, והעליונה
תימסר למן בשכירות.
#לדברי דויד טנא, מנ״כל משרד־השי־כון,
יפקיד מן בבנק טפחות את הכסף
שקיבל עבור מכירת הדירה התל־אביבית
שלו — 80 אלף ל״י — בלי שתשולם לו
ריבית.

לפי 120/0לשנה, היא 1,700ל״י לחודש.
מן לא משלם ריבית זו — והבנק מפסיד
אותה — מכספי הציבור.
ליביי הנהלת ״הבנק ׳ יש תקי 0 ל
זה. התקדים נקרא תנאי נאמן, על־שם נא
מן, החשב־הכללי במשרד־האוצר שעבר 7ה־

יות המנהל הכללי של בנק פיתוח ותעשיה.
עקב זה קיבל בשעתו תנאים והטבות מיוחדים.
הטבות אלה קרויות כיום בין תפקידים
תנאי־נאסן. פקידים בכירים מסתמכים
על תקדים זה.
כאשר משה זנדברג התפטר מתפיקדו הממשלתי
והפך להיות יושב־ראש מועצת־המנהלים
בבנק פיתוח ותעשיה, נתפרסמה
בהעולס הזה כתבה — עליו ועל פקידים
בכירים נוספים, שקיבלו הטבות ותנאים מיו״
חדים על בסים תנאי נאמן. בעקבות כתבה
זו הגיש אז ח״כ אורי אבנרי שאילתות בכנסת,
שגרמו, ככל הנראה, לכך שזנדברג
לא זכה בתנאים המיוחדים.

אין כסף
אפילו לחדר אחד
י׳ 53 ייי־.

פרט הפירנטי ביותר בפרשה הוא
השמשה מן עדיין לא מרוצה מהעסק.
(המשן בעמוד 4ז)

הלוואה שלא
צריך להחזיר

ך) א היתה זו הפעם הראשונה שמשה
/מן קיבל כסף מהבנק שלו. כשעבר בשעתו
מירושלים לתל־אביב, קיבל הלוואה קבועה
— שלא היה עד כה צורך להחזירה —
של 15 אלף ל״י. רק עתה, כשמכר את
הדירה, אולי יצטרך להחזירה.
לדבריו של טנא תעלה הוילה החדשה של
מן 170 אלף ל״י בסך־הכל. ומאחר שמן
מפקיד בבנק 80 אלף — הרי שהבית יעלה
90 אלף וזה מה שמקובל לתת למנהלי בנקים
ממלכתיים.
אלא שחשבון זה מופרך מיסודו: החילה
תעלה לפחות חצי מליון ל״י. מן יקבל את
הקומה העליונה — היותר טובה. קומה זאת
שחה לפחות 250 אלף ל״י.
אך לא רק זה: את הבית בונים כבר
כשנה. הריבית על הכסף שווה גם היא, עד
היום, לפחות 25 אלף ל״י.

וזאת הווידה

דו־2ן וווהיה, מרדה ששרה זזרריש, וננזצאה באיוור האנן סי־נן
רושיבי ביוהר בירושרינו. ,בשכונה בורביה. האגו אין היג
2ן צת נזפוארה נזרי שבורו? רדברי בשריה השהידיש ~!
כדר וכדר רא. נהפוך הוא, רדבריו היא אפירו צפופה 2ן צת

מאנקי ג־זנס
(הנזשן־ נזפמוד ) 13

מטות־הגחירות שלנו ברחבי הארץ

פנה אליהם!
ת ל ״ א בי ב: במשרד המסה הארצי,
זוב גליקסון ( 8ליד קולנוע תל־אביב),

!פון ,222146 ,222145ת.ד.136 .
! י רו ש לי ם: אצל דנה זוהר, רחוב
:דוד העברי ,20 טלביה, טלפון .61324
סעות 7—10 בערב.
1חיפה: רחוב הנביאים ,28 חדר ,305
׳פון .64220
אי ל ת: אצל רם סער, רחוב לינדי ,31
׳פון .2061
! דימונה: אצל ראובן מיימון,44/9 ,
׳פון ,91393 ואצל יהודה אחימרים.52/9 ,
כאלשבע: אצל קמחי, המעפילים .3
,37:בין 8בבוקר עד 3אחה״צ, ובערב
•חוב השיקמה ,66 שכונת אפרידר.
ר חו בו ת: פסג׳ חרל׳־ם, רחוב הרצל,
׳פון ,951246 ,951176 בין השעות 9בבו־
־ עד 1בצדריים 4—7 ,אחה״צ.
ר א שון לציון: אצל יהודה כהן,
ווב אחד העם ,23 טלפון .941943
1חולץ: אצל טמיר, רחוב מיבצע סיני

,24 טלפון .848565 יום ג׳ ו־ר,׳ ,בשעות
4—6אחד,״צ.
• רמת ־ ג ן: אצל פילוסוף, הירדן ,40
טלפון .741073
•י פתחיתקווה: אצל אורה ישורון,
רחוב כצנלטון ,32 טלפון .915572
• הרצליה: אצל שמואל ציון, טלפון
,938575 נוף ים, רחוב הפועל .10
• נתניה: אצל משה שנק, קפד, אנט־וזרפיה,
הרצל ,27 טלפון ,3569 בימים א,
ב, ג ,ה, בשעות 6—7בערב.
• חדרה: טלפון .4485

• הקריות ואיזור הצפון: אצל
ראובן קריץ, קרית מוצקין, סימטת אורן ,4
טלפון .715404
• טבעץ: אצל בנימין תמיר, טלפון
.931194 וכן אצל משה, טלפון .931836
• נהריה: אצל אלפרד רילף, טלפון
.921167
• טבריה: אצל בן־דורי, טלפון ,20330
.20550

!גישות פעילים ואוהדים:

גרמת־גן

!גישת פעילים לחלוקת תפקידים במעת
הבחירות, ביום ד׳ ,8.10.69 ,בשעה מאחורי בקפה עצמאות,
| 8בערב,
לנוע אורדע. כל מי שמוכן לעזור —
זמן!

בחיפה
־ווג־בית ביום השישי ,10.10.69 ,בשעד,
8.בערב, אצל בני גלוטמן, רחוב כל־

ישראל־חברים ,2רמת־שאול. אוהדים מוזמנים.
חוג־בית
ביום א׳ ,19.10.69 ,בשעה 8.45
בערב, אצל דני גון, רחוב האסיף , 19 טלפון
.89080 אוהדים מוזמנים.

*בירו שלים
פגישת פעילים ואוהדים עם אלכם מטיס,
חבר ההנהלה, אצל דנה זוהר, רחוב הגדוד
העברי ,20 טלביה, ביום ב׳ ,13.10.69 ,בשעה
8בערב. אוהדים מוזמנים.

שידורינו ברדיו
• במוצאי שבת הקרובה ,11.10.69 ,כשעה ,9.10
״כמאבק נגד הכפייה הדתית!״
• כיום הראשון ,12.10.69 ,כשעה ,9.16 אורי אכנרי
ידבר לחיילים.

תנועת העולם הזה -כוח חדש פונה אליכם. מפני שאתם
גירים. מפני שאיכפת לכם. מפני שמאבק המדינה על השלום
גע לכם יותר מאשר לכל אדם אחר. מפני שדמות החיים במנה,
שאליה אתם חוזרים בור
השרות, חשובה לכם.
אל תסתפקו בדברי התעמולה
דנו. אל תסתפקו בסיסמות.
־או חומר מוסמך ועובדתי -
:ודת סיעתנו בכנסת בארבע
זנים האחרונות, הכרזותיה,
ומיה, יוזמותיה ושאלותיה על
הנושאים החשובים לנו -
ול בעמדתנו במלחמת ששת
מים והצעותינו לפתרון למ ת היום, וכלה במערכה למ־טרמפ
לחייל.

1מול — 119 אורי אבנרי בכנסת
מאת אמנוןזכרוני

די לאפשר לכל חייל לקרוא ספר זה, קבענו מחיר מיוחד לחיילים -
1י לירות כמקום ! 10 כל חייל יכול לקבל את הספר כמחיר זה אם
ין אותו לכתובתצבאית, או יופיע בעצמו כמשרד ״העולם
ז״ ,רה׳ גליקסון ,8תל־אכיב. מכתבים עם הסכום של 2. -ל״י:
.ד ,136 .תל־אכיב.

הוא התלונן מרות בפני הקבלן המקים את
הוילה המפוארת, כי הבנק לא מילא את
כל ההבטחות שלו כלפיו. לדבריו, הובטח לו
שסח של 200מ״ר, הכולל חמישה חדרים,
ארבע מרפסות ושתי אמבטיות וחדרי־נוחיות.
מן, הנוהג לבקר במקום הבנייה מדי יום
ביומו, מדד את השטח — וגילה שחסרים
כמד. מטרים. :לא מספיק שלא קיבלתי את
כל השטח המגיע לי,״ התמרמר בפני הקבלן•
,עוד עושים מכל העסק הזד, מהומה
בעיתונים. הבנק נתן לי רק מה שמגיע
לי — ונם לא את הכל.״
דויד רוממו, אחד הפועלים של הקבלן,
ששמע את דברי מן, הביע בפני כתבת
העולם הזה את השתתפותו העמוקה בצערו
של מנהל בנק נופחות. דויד הוא רווק, בן
,23 בן למשפחה בת עשר נפשות המתגוררת
בדירה זעירה. לדויד יש ידידה שאיתה הוא
יוצא מזה שלוש שנים :״אנחנו רוצים
להתחתן כבר מזמן,״ הוא מספר ,״אבל
אני לא מסוגל לחסוך כסף אפילו לדירה
של חדר. ובלי דירה — איך אפשר להתחתן?
אין לי כסף לשלם מאות לירות בשביל
שכר־דירה. אני תומך במשפחה שלי, ואני
מוכרח להמשיך לתמוך גם אחרי שאתחתן*.

״עשיתי
טובה
שקניתי את המגרש״

^ פעל הדבר עצמו גירסד, משלו על
/כל הענץ. סיפר משה מן:
״כבר לפני יותר משנתיים דובר על זד,
שיהיה עלי לעבור בחזרה לירושלים. שלחתי
מכתב למקרקעי־ישראל. הסברתי להם
שאני אב לחמישה ילדים, שעלי לעבור
לירושלים, ואם יש להם מיגרש מתאים
למכירה באיזור טלביר, אני מוכן לקנות.
היד, זה בימי המיתון, ולא היו קונים למיגר־שים.
כתבתי להם את המכתב בעצמי —
בלי שום פתק או המלצה של שר. ענו לי
שיש מיגרש בטלביה, במחיר 62 אלף ל״י.
שלחתי מעריך שלי כדי לוודא את המחיר.
יחד איתו העריכו את המיגרש גם שני
שמאים ממשלתיים. כשחזר המעריך ואמר
שהמחיר כדאי, החלטתי לקנות את המגרש.
היתד, ועדה ציבורית שדנה בענין, והיא
המליצה בפני מקרקעי ישראל שימכרו לי.
שילמתי את הכסף, ובאותו יום עלה טרקטור
והתחלתי בבנייה.
״באותו זמן לא היו קונים למיגרשים,
ואני עשיתי בכלל טובה למקרקעי־ישראל,
לא הם עשו טובה לי. כולם יכלו לקנות אז
מיגרשים בזיל הזול, ורבים באמת קנו אז
באותה סביבה. אבל אף אחד לא בנה שם
עד היום. כך אני התחלתי לבנות מיד אתרי
שקניתי.״

במדינה ראשון־לציון
׳מהרטיין ומשגאייך —
מתובך ייצאו
מאבק מלוכלך, רצוף השמצות אישיות
נסות ורמזים מגונים, מתרחש בימים אלו
בראשון־לציון, לקראת הבחירות הקרבות
ובאות. אולם מאבק הדמים אינו בין המערך
לגח״ל, או בין גח״ל למרכז־ד,חופשי:
המלחמה נטושה בתוך המערך —
בין המפלגות השונות המשתייכות אליו.
ובדרכן של מלחמות־אחים, גם זו אכזרית
יותר מכל מלחמה בץ אויבים.
ספיר מתחמק. הקצף יצא בגלל טריק
מכוער שעשו לאנשי רפ״י ואחדות־העבודה
בתוך המערך. ועדה פריטטית קבעה את
רשימת מועמדי המערך לעירייה. ברשימה
הוקצב מקום גם לאנשי רפ״י ואחדות־העבודה.
בראש הרשימה עמדה פרדה
קרני. והנה, ביום החמישי שעבר בערב,
ברגע האחרון לפני הגשת הרשימה לפקיד
ועדת־הבחירות, גילו אנשי רפ״י ואחדות־העבודה
ששמותיהם הוצאו מהרשימה.
הם פרצו בזעקות חמס, אולם מאומה לא
עזר. הרשימה הוגשה — כשהם בחוץ.
בחמת־זעם פנו למזכ״ל העבודה פינחס
ספיר, דרשו לקיים את החלטת הוועדה ה־פאריטטית
(ראה תמונה) .ספיר התחמק באלגנטיות
:״הרוב הציג רשימה. נכון שאמנם
הוצאו ממנה ברגע האחרון נציגי
רפ״י ואחדות־העבודד״ לוא הייתי במקום
— ובעניין — הייתי מתנגד לכך.״
רמזים גסים. עתה נפתחה מלחמת
ההשמצות. שמותיהם של המועמדת לרא־שות־העיר
מטעם המערך, פרניה קרני, מזכיר
מועצת־ד,פועלים אלישע כהן, ראש־הדר
היוצא אריה שפסל, סגנו אברהם
וולפנזון, ואחרים, החלו תופסים על לוחות
המודעות את שמות שחקני הקולנוע. ה־מסולקים
הודיעו על פרישה, יצאו במודעות
ובכרוזים שתקפו את פתיה קרני ואת
יהודי ממולח

* * ןמכחיש גם את הקומבינציות הכס•
פיות המסובכות בינו ובין הבנק. מדבריו
משתמע שהוא פשוט יהודי ממולח,
היודע מתי לקנות מיגרשים :״את המיגרש
קניתי באמת בחצי מערכו, כי היו אלה
מושמץ שפטל
ימי המיתון, הוא מסביר. למעשה שילמבמזן
ום נסחקנ-עולנוע
תי רק 50 אלף ל״י מתוך ה־ ,62 ובעצם אני
רק חוכר את המיגרש.״
אלישע כהן, הכוללים רמזים באילו היחסים
בין השניים אינם מסתיימים בעסקי
למרות שהכספים שקיבל מבנק טפחות
המפלגה והעירייה.
הם כספי הממשלה ברובם, לא ראה עצמו
משה מן חייב להסביר לציבור את מקור
״אמצעים שטניים״ .אלישע כהן,
הכספים שקיבל לצורך בניית החיילה.
שהשמצות מתנגדיו לא נשאו חן בעיניו׳
״אני מוסר על הכספים שלי רק למס־מיהר
להודיע שיתבע למשפט את מוציאי
הכנסה,״ הודיע .״העניין עם הבית הוא
דיבתו. תוך כדי כך השמיץ גם הוא קצת
פשוט: אני השקעתי בקניית המיגרש, ויש
את ראש־העיר היוצא, אריה שפטל, באמרו:
לי הסכם עם הבנק שישלם את ההפרש ״שפטל זקוק למסך־עשן שיסתיר את הכש-
בבניית הבית. זר, הכל למעשה.״
לונות והבזיוגות שעשה בעיר. ככל שהעשן
סמיך יותר, אפשר להסתיר יותר.״
אולם הוא לא הסתפק בכך, הוציא׳ יחד
עם פרניד, קרני, כרוז נגדי, לאמור:
״צפוף״
.הזילזול בכושר שיפוטו וכשיכלו הישר
של הציבור בראשון־לציון הפך לאבן־פינר,
ץ* ן גם אינו רואה בווילה ההדורה משהו
בהתנהגותם של מספר חברים פורשים, המיוחד
לגבי מנהלו של בנק שהוקם כדי
מרשים לעצמם השתוללות חסרת־מעצורים
לתת הלוואות לעולים חדשים, ואשר בפיחות
נגד המערך בראשון־לציון והחלטות מוסהאחרון
גרמו שינויי ההצמדה לטרגדיה אצל
דותיו הנבחרים. תוך מיצוי מידה גדולה
רבים מהם :״יש לי חמישה ילדים,״ מסביר
של צביעות ולוליינות מילולית, לימדונו
הוא .״זאת אומרת שאנחנו שבע נפשות
אותם חברים כיצד שמים את הדמוקרטיה
במשפחה. נוסף לכך מגיעים אלינו בקרוב
ללעג ולקלס ותובעים את עלבונה בעת
קרובים של אשתי מחוץ־לארץ, שהם אנשים
ובעונה אחת. זה שנים שקבוצת חברי מפמבוגרים
בגיל שישים. גם הם יגורו איתנו.
לגה — ביניהם שפטל, אלבז ואופק —
זאת אומרת שתשע נפשות יתגוררו בחמישה
מנהלת מערכה פרועה ושיטתית של שיסוי
חדרים. לא שזה לא לוקסוס — אפשר לומר
והסתה נגד מוסדותיו הנבחרים של הסניף,
שזה אפילו צפוף.״
ובמיוחד נגד פרניה קרני, תוך קידוש כל

חלקמ מל חמת הבחירו ת?היעוראלית

מ ש ( .מ ־ זבס
גגו מנבי ת״א והנבחרת

בעד הנבחרת
הטובה ביותר

הוא אומר :״מזיון חשוב גם בכדורגל, ובעיקר במפגשים בידארצייס.
אני מתאר לעצמי כמה גסיון דרוש למאבקים בידלאומיים. נסיון
כזוה יש רק׳להנהגת המעיד ״ .

רק על הנהגת

אפשר לסמוך |

כדורגלני העמדת. וכך החלו להופיע בזד,
אחר זה במודעות הבחירות של המערך
כדורגלני הנבחרת הלאומית בכדורגל כשהם
קוראים לתמוך ברשימת המערך. הנימוקים
בהם השתמשו הכדורגלנים כדי לשכנע את
אוהדיה,ם להצביע בעד המערך לא היו נימוקים
חכמים במיוחד. הם היו נימוקים של
כדורגלנים.
כך למשל קרא שמואל רוזנטל, כדורגלון
הנבחרת והפועל סתח־תקוה :״אתמול השלמנו
נצחוננו במסגרת הגביע העולמי בכדורגל.
ב־ 28 באוקטובר אנו מצפים לנצחון נוסף.
רק על הנהגת, אמת׳ אפשר לסמוך.״
היתד, זו מודעה מגוחכת. רוזנטל לא
היה כלל שותף לנצחון העלוב שהשיגה
הנבחרת על הקבוצה החלשה של ניו־זילנד.
הוא לא שותף במשחק. היתד, זו גם רמאות.
שכן בדברו בשם רבים התימר רוזנטל לטעון
כי כל הנבחרת מצפה לנצחון המערך.
אולם לא הפגיעה ברוח הספורט וגם לא
הנוסח הדבילי של המודעות הם שהיוו את
השערוריה. השערוריה האמיתית היתד, אחרת:
כדורגלני הצמרת של ישראל כלל לא אמרו
את מד, ששמו בפיהם במודעות. הם
קיבלו כסף מהמערך תמורת הזכות להשתמש
בשמם במודעות הבחירות.

זוהי מודעת הבחירות של המערך, בה נראה כדורגלן מבכי תל־אביב,
מנחם (״מיהו״) כלו, כשהוא מביע את תמיכתו כרשימת המערך.
מודעות באלה, עם תמונות והצהרות של כמה מכדורגלני הנבחרת,
פורסמו ככרוזים שהופצו כמיגרשי הכדורגל וכמדורי הספורט בעיתונים.
ך* ספורט הוא מעל ומעבר לפוליטי|
ק ה. אין לערבב ספורט בפוליטיקה!״
זו אינה רק סיסמת הספורטאים בעולם
החופשי, אלא גם אחת הטענות של
המדיניות הישראליות. היא חוזרת ומושמעת
בפי נציגי ישראל בכל פעם שמנסים לנדות
ולהחרים את ישראל באירועים ספורטאיים
מטעמים פוליטיים.
השבוע הוכיחה המפלגה השלטת בישראל
שאין תוקף לטענה זו. מעתה לא יובלו עוד
נציגי ישראל לטעון נגד הרחקת ישראל
ממפגשי ספורט בנימוקים מדיניים. כי מפלגת
השלטון הישראלית קבעה השבוע ברורות:
גם ספורט זו פוליטיקה.
בבחירות לכנסת השישית בשנת 1965
גייס המערך לעזרתו את אנשי־הרוח. ב־
1969 החליטו אשפי הפירסום של המערך

י * פותח בשערורייה זו היה דווקא
| | גח״ל, שפירסם ראשון מודעת בחירות
גד, קרא גיורא שפיגל, בחיר כדורגלני
ישראל, להצביע בעד רשימת הגח״ל בבחירות
לכנסת. גם גיורא שפיגל לא עשה זאת
מטעמים אידיאולוגיים. הוא קיבל כסף מג־ח״ל
תמורת ניצול שמו במודעה. כמה קיבל?

למחרת כבר החל המערך להעתיק את
הטכסים, הוציא לשוק מודעות בחירות של
כדורגלנים כמו שמואל רוזנטל, יהושע
פייגנבוים ומנחם בלו. כל אחד מכדורגלנים
אלה קיבל תשלום תמורת הסכמתו לשימוש
בשמו. לפי דברי הספורטאים עצמם, שניסו
לגייס את חבריהם למבצע, היה התשלום בסך
250ל״י לכל מודעה.
היתד, זו פגיעה גסה לא רק בחוקת הבחירות
האוסרת תשלום כספים בעד הצבעה,
אלא גם פגיעה גסה בחוקת החובבנות בכדורגל,
האוסרת על כדורגלנים לקבל תשלום
כספי ישיר או עקיף, עבור התעסקותם
בספורט; __
האיש שעסק בהפצת כרוזי הכדורגלנים
של המערך היה יזהר (״זוריק״) ברגר, מותיקי
כתבי הספורט בארץ ואחד מעורכי עתון
הספורט ״חדשות הספורט״ .ברנד הכחיש
כי היתד, לו יד בגיוס הכדורגלנים לתעמולת
הבחירות של המערך .״יש לי משרד פרטי
לפרסום ויחסי־ציבור,״ אמר ,״אני מקבל
את הטקסט מדובר המערך, יוסי שריה ואני

רק על הנהגת א13ת אפשר לסמוך

ני וק היא משלמת במזומנים!
כי אנשי־הרוח אינם סחורה. מי שפופולארי
באמת הם הספורטאים — ליתר דיוק,

שפיגל

לפי השמועה 350ל״י. כשנשאל על ידי
כתב העולם הזה לגובה הסכום — סרב

כלו

רוזגטל

האמצעים, ויהיו השטניים ביותר׳ למען המטרה
הסופית של רצח אישיותה.״

גיורא לנקוב אותו אמר רק ״כמד, מאות

זהו בערך הסיגנון בראשון־לציון. אולם
מעל ומעבר לערפל ההשמצות, היטיב להג
דיר
את מד, שקרה איש רפ״י אברהם וול-
סנזון:
״מד, שהם עשו בעיר, זד, גנגסטריזם
פוליטי גלוי. הרשימה שהם הרכיבו אינה
רשימת אמת — זוהי רשימת שקר, שהורכבה
בעזרת תככים.״
דת האיש שרצה לקנו ת
את מיסגד עומר

המיסמך שלא בוגד
״גנגסטריזם פוליטי״

לפני כחודש ימים הכריז ראש הוועדה
המוסלמית בירושלים׳ בכיר הקאדים שייך
אל־מוחתאסיב, על הימצאותו של מיסמך,
המעיד ללא צל של ספק כי היו כוונות גם
לתיבול מיסגד עומר, במטרה להקים שם
מחדש את בית־המיקדש.
כל עיתוני העולם פירסמו את הידיעה,
ותחנות השידור הערביות חזרו ולעסו אותה.
כל זאת — מבלי לברר מד, בדיוק
היד, תוכנו של המיכתב.
גם האחראים על ההסברה הישראלית
אחראים לאותו מחדל. כי לוא היו טורחים
לברר באיזה מיכתב מדובר, ומפרסמים
אותו, היד, הדבר מסיר כל אשמה, ולוא
גם מרומזת, מהיהודים או ממדינת־ישראל.
מאה מיליון כשביל מיסגד. כותב

רק אחראי להפצה שלו בעיתונים.״
ברנר אינו העתונאי היחיד העוסק גם
בפירסום. משרדו מעסיק בשכר גם עתונאי
ספורט אחרים. אותם העתונאים, שבידיהם
מוטל גורל הכדורגלנים לשבט או לחסה
והמעניקים מדי שבוע ציוני רמה לכדורגל-
נים, מתעסקים גם בהפצת תעמולת הבחירות
של הכדורגלנים. אפילו אין להם קשר ב־שיכנוע
כדורגלנים להופיע במודעות בחירות,
הרי עצם התעסקותם בכך מהוה פגם אם־

טתי חמור.
יותר מאשר על אופיר, של מלחמת הבחירות
העידה שערוריה זו על אופי עולם
הספורט הישראלי: על הבוץ המוסרי בו
הוא שקוע עד צוואר.
המיכתב הוא נוצרי אמריקאי ממוצא ערבי,
בשם גריידי טרי. במיכתבו הוא מציע ל־וואקף
המוסלמי לא פחות מאשר מאה
מיליון דולר, כדי שיוותרו על מיסגד הסלע.
כתב גריידי:
״סבתי נולדה ברבת־עמון. למרות שאני
כיום אזרח אמריקאי ובן הדת הנוצרית,
הריני גא במוצאי העריי•
בקרוב אני מתעתד להגיע לארץ הקודש,
ואני מקווה שאתראה גם עימכם, רבותי
האחראים למיסגד עומר הקדוש.
ידידי הוא השחקן האמריקאי הידוע אודי
מורפי, ושנינו חברים בחוג המסוני הנקרא
הממונים הוותיקים החופשיים המקובלים.
כידוע לכם, בית־המיקדש הראשון
היה גם המיקדש הראשון של המסונים, ושלמה
המלך היד, אדון המיקדש. הבית
נחרב בשנת 70 לספירה הנוצרית, ומיסגד׳
בם הוא היורש של הבית שנחרב. המיסגד
הוקם על הסלע, שבו עמד אברהם להקריב
את בנו יצחק לעולה.
בית־המיקדש יקום מחדש .״אתם,
הערבים בני ישמעאל, שמרתם על הסלע
במשך כל הדורות, ועל בך מגיעה לכם
התודה. כנוצרי חבר החוג המסוני, אני
עומד בראש חוג רחב מאוד, המתכוון להקים
מחדש את בית־המיקדש של שלמה.
אי לבך אנו מציעים לכם:
(המשך בעמוד ) 19

השימפנזה התרגז וזוס הבוהים * השונם הנאצי נוח מהארץ

4ןןךך • אחרי שגמר לזרוק על ה
מבקרים את כל התפוחים
הרקובים, הוא מאיים עליהם במקל של ארטיק,
שהלך במהרה בדרכם של קודמיו.

11/0171

ך • ירושלים נערכה בשבת תערוכת כלבים
בינלאומית בחסות הפדרציה הבינלאומית
לכלבנות. בתערוכה השתתפו 149 כלבים בני
36 גזעים, חלקם אלופים בינלאומיים. נערכו
תחרויות על התוארים: מנצח ירושלים, מוע
מד לאליפות ישראל, ומועמדות לאליפות
יופי בינלאומית. בתערוכה הוצג גם גזע
ישראלי חדש: הכנעני, שפותח על ידי
הפרופסור מנצל מתוך הכלבים המקומיים.

מדווחת כתבת ״העולם הזה״
אלה זוהר, שביקרה כתחרות:
גן החיות התנכי בירושלים נסגר בשבת
למבקרים רגילים, והכניסה הותרה רק
לאריסטוקרסים בעלי דם כחול ושושלת יוחסין
של שלושה דורות לפחות. השעות
הראשונות הוקדשו לטיפול קוסמטי והתרעננות
אחרי הנסיעה הארוכה, ולבדיקות
רפואיות. השעות הבאות עברו בחיפושים
קדחתניים אחרי מישהו שיודע מה קורה.
בינתיים הגיעו כמה סקרנים ששירכו דרכם
בץ האבנים, העצים והאדמה התחוחה
והציצו בכלבים. אלד, בילו דווקא בנעימים,
שעטו בשובבות בין עצי החורש, טיפסו
על הגבעות והחליפו נביחות. באסקו פון
לירכנגוט ניצל את ההזדמנות כשגבירתו
הרפתה את אחיזתה וחיזר בלהט אחרי
קאט אוף רוסנהאוס. אלאגאנט נגבה אוף

^ 1 1 1 *1 1כלב הרועים הגרמני שזכה בתואר הכלב המצטיין
של גיזעו, בתחרות אילוף. אלוף משחק בכדורעף עם

בעליו עוזר זוהר. חוץ מאשר בספורט עוסק אלוף בהבאת מיצרכים

הנאצי לשעב{־ ,פינק, מסביר ליתר השופטים
מה הן התכונות האידיאליות של כלב אפי
התחרות שאלה העיתונאית ׳ואלה הר־שפי
גאני טהור גזע. בע
את מר פינק על עברו, והוא סיפר לה שהיה חבר במפלגה הנאצית

השונטים

מהמכולת והתקפת אנשים לפי פקודה מבעליו. את הפרס חילק עם
בנו בן השנתיים, שד. בכלל, הכלבים עשו חיים לא נורמליים
בתחרות: הם לא פסקו מלחזר זה אחר זו באהבה כלבית.

ושהודיע על כך למארגני התחרות במכתב ארוך לפני שלושה
שבועות. למרות מכתבו לא בוטלה ההזמנה. פינק שירת במלחמת
העולם השנייוז בצבא הגרמני בדרגת סרן ונלחם בחזית הרוסית
והצרפתית. למרות עברו הנאצי הוא שימש כשופט בתחרות.

סט. קיקי, רינגו ופלינט ישבו בצד והאזינו
באדישות לגברת שמנה אחת שאמרח
לכל מי שרוצה לשמוע :״פלורינדה
שלי לא נכנסת להריון בשום אופן, כל מה
שניסיתי לא עזר.״
באיחור של שעתיים החלו סוף סוף התחרויות•
העלמה הצעירה שהתנשקה כל העת
עם הפודל הקטן שלה הפסיקה את העיסוקים
הרומנטיים בבהלה ורצה אובדת עצות לנסות
לברר באיזה רחבה מוצגים הפודלים.
מרוב התרגשות השמיטה את הכלבלב שברח
והתפלש בשמחה בחול. ככה הלכו
שעתיים של סירוק ותילתול.
בדרך לרחבה עברו הכלבים ליד כלובם
של השימפנזה מוטלה, וזוג אורנג אוטאג־גים
צעירים.
מוטלה לא רגיל שהולכי על ארבע יפריעו
את מנוחת השבת שלו, ומחה בתוקף
על ההפרעה. בתחילה רק רקע ברגלו בתקווה
להפחיד את הפולשים, אבל רקיעותיו
לא עשו עליהם שום רושם. אי לכך נקט
מוטלה בשיטה הדראסטית של זריקת כל
התפוחים שבכלובו לעבר המפריעים, וביצע
את המשימה ביותר דיוק מאשר ראש הפרחחים
של השכונה. האוראנג אוטאנג נקט
לעומת זאת בשיטה הפאסיבית של הנחת
רטיות רטובות על מצחו תוך נסיון להתעלם
מההמולה.
השופטים בדקו לכלבים את האזנים, השיניים,
העינים, ואת הפרופורציות, ואחר כך
חילקו סרטים בכל מיני צבעים ומדליות.
לא כל השופטים ידעו עברית ולכן השיחות
וההסברים נערכו בעזרת מתורגמנים
מתנדבים, שהוסיפו לתרגם פירוש חפשי
משלהם, והתוצאה היתד, כמו בטלפון שבור.
השופט הכי מוסמך בכל התחרויות היד,
מר פינק, שהגיע במיוחד מגרמניה. לולא
התברר שבימי היטלר השתייך למפלגה
הנאצית, אולי היה נשאר בארץ עוד כמה
ימים ומסביר גם לכם למד, אזניו של קולי
אמיתי כפופות בקצה. מה הפלא שהוא
מתמצא כל כך טוב בתורת הגזע? אבל

תלוש אובעה עמודים ארה ו־ קרא אותם ומשו הלאה
העולם הזה -כו ה חדש * מוסף ל ב חי רו ת

* העולם הזה -כו ח חדש +מוסף

נתב לעלי

^ תהחייב להחליט בעד מי להצביע — כמו כל אזרח
אחד בישראל.
אולם מצבך ומצב חבריך, ערביי ישראל, קשה לאין ערוך
מזה של שאר האזרחים.
הסברת לי זאת בשיחתנו האחרונה. אמרת :״אנחנו
נטחנים בין שתי אבני־הריחיים — איומי מפלגת השלטון
מצד אחד, ואיומי רק״ח מצד שני״.

ן־־* בימתי אח כוונת דבריך. אתם מאמינים שאם תתמכו
) ן בכוח שאינו רצוי לשלטון, הוא עלול להתנקם בכם.
ואם תתמכו בכוח־שלום הנאמן למדינה, יאשימו אתכם
תועמלני רק״ח כבוגדים בעניין הערבי, וירמזו לכם שיומכם
יבוא.

טרור מכאן וטרור מכאן.
ועל כן הנטייה הטבעית: לבחור בעד אחד מזנבות השלטון
; או להצטרף לרק״ח ; או לעמוד מן הצד ולשתוק.
אני רוצה לשכנע אותך ואת חבריך שיש ללכת
בדרך אחרת, קשה יותר.
לא להיכנע למפלגת־השלטון, המניפה את
דגל הסיפוח והמקיימת מישטר של אי־שיוויון
במדינה ואף בתוכה עצמה, ולא להתפתות להסתה
הלאומנית העקרה של אמיל חביבי וחבריו.

אותם ואת הדרישות על כל הציבור היהודי
הטוב. הם גרמו לבך שבעלי הרצון הטוב אטמו
אוזניהם גם בפני הדרישות הנכונות.

הם אמרו שישראל תקפה את העולם הערבי ביוני ,1967
בלי שום הצדקה, על פי פקודה אמריקאית. והרי אתה, שחיית
אז בארץ, זוכר כמוני שאין בכך שמץ של אמת, שהיתר,
זאת מלחמת־מגן מוצדקת וצודקת. זוהי האמת ההיסטורית —
גם אם אנשי־הסיפוח היהודיים מכאן, ואנשי רק״ח משם,
מנסים כיום להכניס תוכן אחר למלחמה זו.
אנשי רק״ח בכנסת חזרו כמו תוכים על מאמרי־ההשמצה
של פראבדה, ועל סיסמות־הכזב של התעמולה הסובייטית.
לא היתד, להם ברירה. כי רק״ח כולה אינה אלא סוכנות
סובייטית. היא משרתת את מוסקבה — לטוב ולרע. לא
את השלום, לא את ההבנה בין יהודים וערבים, אלא את
האינטרסים של השליטים בקרמלין, מסטאלין ועד קוסיגין.

^ מהלא ללכת בדרך הראשונה? על כך יש
/לי רק תשובה אחת :
אני יודע היטב עד כמה מצבך קשה. אתה
ערבי. כאשר מתנהלת בארץ פעולה של חבלנים
ערביים, אתה סובל ממנה אוטומטית — תהיה
דעתך האישית על החבלנים כאשר תהיה.
מורידים אותך יום־יום מאוטובוסים וממד
ניות. משפילים אותך לעיני הנוסעים האחרים.
מעיפים מבט בפרצופך ותובעים ממך להזדהות.
אתה חרד ממה שעלול לקרות לך, בעיר היהודית,
אם חלילה תתפוצץ פצצה של אל־פתח
בהיותך בסביבה. אתה חושש — בצדק או שלא
בצדק — כי חרב המעצר המינהלי, ללא דין,
מונחת על צוורו של כל ערבי הפותח את פיו.

האם אתה, עלי, חושב שהיה זה
חטא?

אם מישהו יכול היום להרים קול של שלום,
אם מישהו יכול לגשר בין פלסטין וישראל —
הרי זה עתה, עלי, אתה וחבריך.

הם לא יכלו למלא שום תפקיד בעימות הגדול
בין ישראל ופלסטין, שהחל ביום השביעי של
המלחמה.

ואם אתה, עלי, הצבעת בעדם — הרי אתה שותף
באחריות לאסון זה.

מדינת ישראל אינה זקוקה לקוויזלינגים.
סוכני מפלגת־העבודה זקוקים להם. סוכני מפ״ם
זקוקים להם. אך לא הם המדינה.
המדינה זה אנחנו. אתה, אני, כל הרבים הרוצים בשלום.
כל קול ערבי הניתן למפלגה הדוגלת בסיפוח, המתכחשת
לזכויות העם הפלסטיני — אינו רק יריקה בפני הכבוד
הערבי. זוהי גם סטירת״לחי לשלום. כל קול ערבי הניתן
למפלגת דיין, למפלגה כמו גח״ל, המרכז החופשי והמפד״ל,
הוא בזיון לעם הערבי, וממילא בזיון לשלום.

כי לא יקום שלום ללא כבוד הדדי.

ידענו כי לא נאסוף קולות בשכם, בחברון,
בחאן־יוניס. אין שם בוחרים. יתכן שמאמצינו
אלה עלו לנו בהרבה קולות בנתניה וברמלה,
מבלי להוסיף לנו אף קול אחד.
פעלנו כך, כי מצפוננו ציווה זאת עלינו.

לבן הרחיקה רק״ח מעניין השלום את מאות
אלפי האנשים הטובים כישראל, המואסים בעלילות
הסובייטיות ובשקרים של רק״ח. בבד
תרמה תרומה להארכת המלחמה שאתה, עלי,
הוא אחד מקורבנותיה.
ההסתה היומיומית של רק״ח נגד שוחרי־השלום בישראל,
ואני בתוכם — את מי היא משרתת י מהי הכוונה המסתתרת
מאחורי מאמרי אל־איתיזזד, בהם מתואר אדם כמוני כמחרחר״
מלחמה וכמטיף לשפיכת דם ערבי?

האם אין הכוונה הברורה היא לשרוך את
הגשרים האחרונים מעל לתהום הרובצת בין
שני העמים — תהום שערביי ישראל עלולים
להידרדר לתוכה?

^ ם כן,
אני מאמין בלב שלם שהדרך הנכונה היא
זו שאנו הולכים כה.
מהי הדרך הנכונה?

היא לא התחילה אתמול. היא לא התחילה לפני ארבע
שנים, כאשר ביקשנו ממך בפעם הראשונה להצביע בעדנו.
היא התחילה כבר לפני 20 שנה, כאשר יצא השבועון העולם
הזה למסעו הגדול.

זוהי דרך האמונה.

*לוואי ויכולתי לומר ששני חברי־הכנסת הערביים
( | של רק״ח מילאו תפקיד חיובי ביותר.

לא רק אמונה מופשטת בשלום.
אלא האמונה המוחשית באפשרות של שותפות היסטורית
בין ישראל והתנועה הלאומית הערבית.

נכון, הם דרשו צדק לערביי ישראל, כמונו. הם מיחו נגד
המעצרים המינהליים, כמונו. הם התנגדו לסיפוח, כמונו.

האמונה ששיהרור פלסטין אינה צריכה לבוא
על חשבון ישראל, ושכטחון ישראל אינו צריך
לבוא על חשבון פלסטין עצמאית.

אבל אין זו אמת.
אולם הם עירבבו את הדרישות הצודקות
ר יייימי ! יייייסייייארז

1פני ארבע יטנים נתנו לנו ערביי יש/ראל
קולות רבים — אחוז שהיה גדול
פי שניים מאחוז קולותינו בציבור היהודי.
שמחנו על כך, התגאינו בכך.
נאומנו הראשון בכנסת היה מוקדש להם.
הוקענו בו את ההסכם שהושג אז בין כל
המפלגות, לכינון מוסדות הכנסת — הסכם
שלא הותיר אף תפקיד חשוב אחד לחבר־כנסת
ערבי.

והנה, בשיחתנו האחרונה, טענת כי מאז
המלחמה אנחנו הזנחנו אתכם, ערביי ישראל.
תחילה נדהמתי. עד שהבינותי למה אתה
מתכוון.
נכון, בשנתיים אלה הקדשנו את עיקר מאמצינו
הדלים — את עיקר המקום המעט שיש
לנו בעתון, את עיקר הזמן המעט שעמד לרשותנו
בכנסת — למלחמה על השלום בין ישראל ופלסטין.
נכון,
דיברנו על שכם ורמאללה יותר מאשר
על נצרת וטייבה. על פיצוץ בתים בעזה יותר
מאשר על הגבלות־תנועה בכפר־יאסיף.

כל זה נכון. אולם יהיה זה אסון
היסטורי אם בגלל זה יידום קולס של
ערביי ישראל, דווקא כרגע שהוא
צריף להישמע בארץ ובמרחב כולו.

* יה זה אסון ממש, שבארבע השנים האחרונות —
| ! שנות־גורל ליחסי ישראל—ערב — ישבו בכנסת ארבעה
ערביים חרשים־אילמים. הם היו סוכנים קטנים ועלובים
של מפלגת־השלטון. הם לא יכלו להרים קול ערבי אותנטי.
החמישי — איש מפ״ם — נדם אף הוא.

לא שינינו את דעתנו — לא לפני המלחמה,
לא בזמן המלחמה, לא אחרי המלחמה. אנחנו
משוכנעים כי הדברים נכונים ביום יותר מאשר
אי-פעם.

כמה פעמים מאז הטיחו יריבינו
בכנסת בפני את הקריאה :״סובן
הערבים !״?

מפני שאין זו דדן• הכפור, דרך הגאווה,
דרכו של גבר זקוך־קומה.

העם הערבי זקוק לך. ישראל זקוקה
לך. ואם דרוש לשם בך אומץ־לב
מוסרי וגופני — אתה, עלי, חייב
למצוא אומץ זה בלבך.

החופשית — לטובת מולדתנו המשותפת.
לכן עמדנו, במשך 20 שנה, במרכז המאבק למען ביטול
המימשל הצבאי בישראל, נגד החוקים להפקעת אדמות, למען
ביטול חוקי־ד,חירום למיניהם.
לכן תבענו במשך 20 שנה כי ערביי ישראל יהיו שותפים
מלאים במדינה — לא רק שותפים במוביל המים וברשת
החשמל, לא רק שותפים במנגנון המדינה, אלא גם שותפים
ברוח, בנפש, בגורל המדינה.

אנו מאמינים בשותפות. השותפות בין היהודים והער־י-ייי
י־יי״י־עד 1״?וריד. המדתמרת דיד ישראל החופשית ופלסטין

יהיה זה צחוק־הגורל אם כגלל זה נפסיד
קולות גם בבפר-קאסם ובמראר.
אולי ״הזנחנו״ אתכם. אבל לא הזנחנו, אף ליום אחד,
אף לשעה אחת, את עניין השלום, את עניין הצדק, את
עניין השוויון.

^ חריות גדולה

מאוד

רובצת

עליך,

עלי.

עליך

\ 4ועל חבריך.

האחריות לגורל ערביי ישראל.
גם המערך וגם רק״ח מרחיקות את השלום. הדרכים שונות
מאד. אבל התוצאה שווה. המערך זקוק לרק״ח, ורק״ח זקוקה
למערך.
העדר השלום עלול בארבע השנים הקרובות להמיט אסון
על ערביי ישראל. אתה יודע זאת. במעגל־השטן של טרור
וטרור־נגדי, חבלה ותגמול, יהיו הם תמיד הקורבנות הראשונים.

אבל
ערביי ישראל יכולים למלא תפקיד אחר.
הם יכולים להוות את הגשר בין ישראל ופלסטין
— כשם שפלסטין צריבה להוות את הגשר
בין ישראל והעולם הערבי.
הנה התפקיד. האם אתה מוכן למלא אותו?

האם אתה מובן לתת לנו יד, בדי להגשים
במשותך את המשימה שתחסוך דם ודמעות,
יללות הורים שבולים ובכי תינוקות, זעקות
פצועים ויבבת אלמנות — ביטני העמים?
אין אסון גדול יותר מן הייאוש. הייאוש מן השלום.
הייאוש מן העתיד.

ואין ברבה גדולה יותר מן התקווה — התקווה
המולידה פעולה.
אורי אבנרי
תו לנו את ייו, עלי !

הדאגה היומיומית לבגזהון המדינה, והוויכוח הגדול על השלום,
ה&יחו את הדעת מן המאבק על דמות המדינה, המאבק נגד הכפייה
הדתית.

במשך כל ימי הכנסת השישית נמשך המאבק על נושא זה. דובר עליו יותר מאשר
על בעיות שלום ומלחמה ! היו רגעים כשהיה נדמה שעסקני־הדת ינצחו. אולם סיעתנו ניהלה
מלחמת־התשה עקשנית. היא לחמה על כל צעד ושעל. יש לה חלק גדול בנצחון שהושג :
בימי כנסת זו לא חל שינוי לרעה במצב בשטח זה.

המאבק יתהדש בכנסת השביעית. מי יילחם שם?

אולם מאבק זה חשוב לחייד — היום כמו תמיד. הוא משפיע על
חיץ• היומיומיים — בבית, במקום־העבודח, אפילו ככוגקר ליד תעלת•
כואץ.
הגה; למשל:

חייו־ ארוכי ותר!

צה׳יל ובחורי־ישיבה
במאבק על ניתוחי־המתים ״הצטיינו״ בחורי־הישיבה. הב ערכו פוגרומים, היכו רופא
ואמו הזקנה, השתוללו בהפגנות אלימות. הם הוכיחו שהם בריאים, חסונים ומלאים רוח־קרב.

צה״ל
זקוק לאנשים באלה. אכל בחורים אלה אינם משרתים כצה״ל.

זה עתה פירסם אירגון הבריאות הבינלאומי שליד האו״ם דו״ח על אורך־החיים הממוצע
במדינות השונות. זוהי סטאטיסטיקה הנוגעת לחייך ממש — פשוטו כמשמעו.

) 0 1116.ס ס 11008108ס) 1) 000168
11763 100860 41100 * 1061:ס ת מי 10008? ^ 11676 100163 016 000ס ס 061*066 , 8 * 6660 16068 * 1411
1.60 76018, 10110* 66ד 0761086 01
* 07 * 1411 71.32, 11011006־ז 0א 1(7
70.70 1411 71.10, 1061006 * 140
*? 151-061 * 140 70.52 ׳ 006 060100
0.30.רזז זחד
0766 * 100166 0180 11076 0 1008671

וכבן: הגבר האמריקאי הממוצע
מגיע רק לגיל 66.8שנים. הגבר
הישראלי הממוצע מגיע לגיל
! 70.52 הוא חי ארבעשנים
יותר !

מבחינת אורך־החיים של הגבר, עומדת
ישראל במקום ה ח מי ש י בעולם כולו !
ואילו בצימצום שיעור־המיתות עומדת ישראל
במקום הראשון בעולם: רק 6.3נפטרים
לאלף תושבים.

זהו הישג מזהיר. התודה והתהילה
על כך מגיעות כראש וראשונה
לרופאי ישראל, לרפואה המודרנית
שפותחה על־ידם.

יש להגיד גלויות ז רפואה זו מבוססת על ניתוחי־מתים. ניתוחי־המתים הם חיוניים
להדרכת רופאים. הם חיוניים לאימון המנתחים, המצילים מדי שנה מאות חיילי צה״ל פצועים
ממוות — בניך, קרוביך, ידידיך. ניתוחי־המתים דרושים כדי לקדם את המחקר, שהוא

הם משוחררים — חטיבה קרבית שלמה. במקומם הולכים אחרים — חילוניים ודתיים
— להגן על ישובינו, לרבוץ בבונקרים של תעלת־סואץ, לשכב במארבים ליד הירדן.
מדוע?
מפני ששר־הבטחון של אז, דוד בן־גוריון, עשה קנוניה עם עסקני־הדת. ומפני ששר־הבטחון
הנוכחי, משה דיין, ממשיך בקנוניה זו, כדי לזכות בקולות עסקני־הדת בבוא היום.

להמנו על בך ללא הפסק בכנסת השישית. לא הצלחנו לשנות את
המצב. נילחם על כף ככנסת השביעית — ובך תלוי מה יהיה כה בוחנו.

מ מחליט מיהו יהודי *
בחורי־הישיבה אינם משרתים בצה״ל. אם יופסקו ניתוחי־המתים, ייפגע הטיפול הרפואי
בפצועי״ צה״ל. בגלל הכפייה הדתית אין חיילי צה״ל רבים מקבלים אוכל חם בשבת. מובן
מאליו שאין בשבת רכבות שיסיעו את חיילי צה״ל הביתה. ובשבת אסור לפתוח את הרדיו
במועדון היחידה.

אכל יש חיילים הסובלים עוד יותר.

בסיס לכל התקדמות ברפואה. לריפוי מחלות שהיו עד כה חשוכי־מרפא, להצלת חיים של
כולנו — חילוניים ודתיים כאחד.
אולם עסקני־הדת, שהפכו את אמונתם קרדום לחפור בו, בנו לעצמם קאריירה על
האמונות הטפלות החשוכות ביותר של שכבות פרימיטיביות, החליטו לשים קץ לניתוחי־המתים.
בניגוד לדעתם של הוגי־דיעות דתיים מתקדמים, המאמינים כי פיקוח־נפש דוחה
כל הלכה אחרת, הם הכריזו מלחמה על הרפואה המודרנית

למשל: רב־סרן בני שליט, מחיל־הים. הוא נשא אשה סקוטית, נכדתו של סקוטי לא־יהודי
מפורסם, שבנה את האוניברסיטה העברית בהר־הצופים ותיכנן את העיר תל־אביב.
שני ילדיו של רב־סרן שליט — צברים חמודים בשם אורן וגליה נראה תמונה) —
אינם רשומים כיהודים. בבוא היום, לא יוכלו מן הסתם לשרת בצה״ל, ולא יוכלו להתחתן.
מדוע? מפני שלפי הקנוניה הקואליציונית, נמסר משרד־הפנים לידי עסקני־הדת, ואלה
מחליטים מיהו יהודי ומי לא.

הם לקחו את הדרכון מרינה איתני, ניצולת־השואה, לפני שאמה — כד הם טענו
ר?1א

דד!־י ר רייי״י־

י-ד יי י•

בחשאי טכס משפיל, מפני שאמה — כך הם טענו — לא התגיירה כדין.

האם צעיר המשרת בצה״ל, המסכן את חייו למען המולדת, המדבר

בעדשבת ־ נגד שאבעב

השבת הוא יום מנוחה ונופש. כולנו רוצים בכך. בתנאי שיתנו לנו להתנפש, להו
לבלות יום בחיק הטבע, ליהנות משפת־הים הנהדרת של ארצנו, לראות סרט טוג
הצגה טובה.

כל זה אסור.
למה? האם זה יותר דתי לנסוע במונית יקרה, מאשר באוטובוס זול? האם

רב-סרן שליט עם אשתו וילדיו
עברית, המשלם מסים — זקוק לאישור של פקיד קטן, שהוא עסקן
מפלגתי, בדי להשתייך לעם שלו?

נשואין וגירושין מ מלב ת״ ם!
ובכלל — מדוע אין אתה יכול להתחתן כפי שאתה רוצה י ובמקרה הצורך — מדוע
אינך יכול להתגרש בדרך פשוטה ומכובדת?
אתה אוהב בחורה. את אוהבת בחור. אתם רוצים להתחתן. מדוע עליכם לבדוק מי
הסבתא שלכם? מדוע אינכם יכולים להינשא בטכס שאתם רוצים בו?

אנו מופנים ליהרג טל זכותו של יהודי להינשא בטכס דתי. אכל
נילחם גם למען זכותו של יהודי לשאת אשה כאוות נפשו, כטכס אזרחי.
הוא הדין לגבי גירושין. אם אתה נאלץ להתגרש מדוע יחולו עליך חוקים מימי־הביניים?
מדוע ייפגעו זכויות האשה? מדוע עליה להתענות בנוהלים של עגינות?
מחר יבואו מאות אלפי יהודים מברית־המועצות. כך אנחנו מקווים. רבים־רבים מהם
הם בני נשואי־תערובת. הוא הדין לגבי העולים שיבואו — כך אנחנו מקווים — מארצות־הברית.
האם ירצו לבוא, אם יידעו מראש שכאן ל א יתייחסו אליהם כאל יהודים?
שלא יוכלו להתחתן? שלא יוכלו להתגרש? שמישהו יסתכל עליהם כאל זרים?
שירשמו בתעודת־הזהות שלהם שהם אינם יהודים? מ י מחבל כאן בעליה?
לכן לחמנו בכנסת השישית למען נשואין ממלכתיים ולמען גירושין ממלכתיים.

היינו במעט יחידים במערכה זו. לפעמים הרימה גם שולמית אלוני
את קולה — ואתה יודע מה קרה לה.

חופש ־ ג לדפורמ״ם!
כל הדתות חופשיות בישראל.
כולן — חוץ מן הדת היהודית.
שם יש דיקטטורה של זרם אחד,
הזרם האורתודוכסי. דיקטטורה
שמקורה בקנוניה צינית של עסקנים
דתיים וחילוניים — יד
רוחצת יד.

קאדילאק פרטי מותר לנסוע וליהנות, אן לנוטע־אוטובוס מיסכן אסור? איזו מין צ1
היא זו שהשתלטה בארצנו, בעזרת הקנוניות של העסקנים?

אנחנו אומרים: תחבורה ציבורית עממית כשבת, באוטובוס וכרס
טלוויזיה בשבת. הצגות כשבת. נהפוך את השבת ליום של חופש ונו
תרבות ובידור — בפי שרצו אבותינו כימי קדם, באשר המציאו
השבת.

אנחנו איננו דוחמיס בדת

בהחלט לא ! יש בתנועתנו פעילים חובשי־כיפות ושומרי־מצוות. יש לנו ידידים
במחנה הדתי. הם עזרו לנו אפילו לנסח את נאומינו על ענייני ההלכה בכנסת.

אנחנו מאמינים בי הפרדה מוחלטת כין הדת והמדינה היא לט
שתיהן — לטובת הדת ולטובת המדינה. נוציא את הדת מן הפוליט
— ואת הפוליטיקה מן הדת!
נשבור את שלטון המימסד של העסקנים הדתיים — לא רק בחיי החילוניים, אל
בחיי הדת. נשחרר את חיי הדת, כשם שנשתרר את עצמנו.
מי יעשה זאת במקומנו זאףאחדלא! זוהי עובדה מרה. ערב הבד
מצייצות כמה מפלגות נגד הכפייה הדתית. אך למחרת היום הם ימשיכו לעשות קנ

רב רפורמי אינו יכול
להשיא זוג צעיר השייך
לזרם שלו. אשה שהתגיירה
אצל רב רפורמי
כחו״ל, נאלצת לעבור כארץ
גיור חדש.
וכשבאו הרפורמים מכל העולם
לארץ, כדי להתפלל ליד הכותל
המערבי — נאסר הדבר
עליהם. הכותל נכבש על־ידי העם
כולו — אבל רק לעסקני־הדת
ניתן לשלוט בו. ורק חבר־כנסת
אחד — אורי אבנרי — הרים את
קולו בכנסת למען תפילת הרפורמים.

החרמת
הרפורמים פוגעת
כעליה. מחר היא
תפגע גם כיחסים כין ישראל
ויהודי התפוצות.
יבוא יום ומיליוני היהודים
הרפורמיים בעולם
יגידו; נמאס לנו לשלם

שוטרים גוררים את אבנרי בהפגנה נגד חוקי־השבת בירושליב

עם עסקני־הדת. כך זה היה. כך זה יהיה. אתה יודע זאת.
גח״ל, רפ״י והמרכז החופשי שיתפו פעולה עם עסקני־הדת לאורך כל הדרך. הם
ול״ע עשו איתם קנוניות. אפילו הקומוניסטים גילו כלפם פתאום נימה דתית נסתרו
לחמנו בכנסת השישית. נאמנו, התרענו, השתמשנו בכל הטכסיסים הפרלמנסז
וכשהיה צורך — גם יצאנו לרחוב ושכבנו על הכביש, בהפגנות נגד חוקי הכפייה.

חבר התנועה, שלא נדרש להביע הזדהות עם מצעה
בענייני המדיניות הלאומית, שלא היה עסקן מימיו.
נא להכיר:

תנועת העולם הזה — כוח הדש מקיימת את
י היא דורשת. היא הציבה בראש רשימתה
•ית תל־אביג איש מקצוע מובהק, אדם שאינו

גדישע גת

לתכנן ־ הערים -מועמד לעירית ת״א

לישע גת — מתכנן־ערים,
י תל־אביב בן ,43 מי שהיה
תי התיכנון של ירושלים
ר בשנות ה־ ; 50 באגף התיה־נמשרד־הפנים
; בצוות התיכד
עם המומחה הבינלאומי
*׳ פיצינאטו לתיכנון חוף ואילת
בסוף שנות ה־ 50ן
ית מתכנני ומשחזרי עכו הע־
!ה בראשית שנות ה־ ; 60 חבר
נ הכנת תוכנית־האב לתל־ב
יפו ,1968 — 1964 ,ונציגה
יקיף בועדת ערים המקומית.

בראשה מ״מ ראש העיריה מר י. רבינוביץ
ולאחר מלחמה לזכות בדיבור בועדה המייעצת
הציבורית לעתיד העיר שבראשה עמד
ראש העיריה ו מ״מ מקומו רבינוביץ, פנה
הלה אל חברי ואלי, שהתרענו בפני הציבור

על מחדלי התכנית אשר תקבע עתידה של
העיר ואמר :
״רבותי ! אתם יועצים בלבד ! עם ברצונכם
לא רק לשכנע אלא גם לקבוע, יש
לכס רק דרך אחת דמוקרטית להיות בין

הנבחרים למועצת העיריה 1שם תוכלו לעשות
זאת !״
הפעם ניתנת לי האפשרות וההזדמנות
לאתגר זה !
בעזרתך !

רם העיקרי האישי:

כבן העיר הזאת, שגדל בה והתחנך
כאחד שלא היה תושבה ונעדר ממנה
שנים רבות, היתה לי הפרספקטיבה
מרחק וזמן להסתכל בה מחדש עם
אליה במחדליה הפיסיים. תוך ידע
שרכשתי במקומות אחרים בארץ וב־ניסיתי
לתת מיטב כוחי בצוות, עם
1וטובים, בנסיון להכין תוכניות־אב
עד שנות ה־.2000
ט סיום עבודתנו הגעתי למסקנה כי לא
ק לתכנן ולהציע פתרונות, לנסות לאת
הנבחרים הקובעים גורלה של עיר
זם שלהם. בייחוד כאשר אלה, לאמיתו
־בר, מבקשים טובתה של עיר בדרך
משלהם, שאינה תמיד מרחיקה ראות
טוב והן לסכנה של קיום עיר לרווחת

ניע: רבינוביץ!

ור 3שנים של ישיבה בצוותא עם
1תכנית האב לת״א שבראשה עמד
:יץ, לאחר שנה של השתתפות כמש־בישיבות
ועדת בניןע רי םשבראשה
יהושע רבינוביץ, לאחר ויכוחים ונס־הסברה
ושכנוע בהנהלת העיריה שישב

מ תי תע שן א רו ב ה זו? ב 29-בנובמבר, אםלאת מנ עזאת !

צוו רשיוזת העולם הזה -נוח חדש לעירית תל־אביב !
ניחוד מטרופוליטני

;יחוד תל־אביב—יפו עם כל ערי סביבתה תחת עיריית־ות
— למען ייעול השרותים, מניעת כפילויות ובזבוזים,
ומחר. תל־אביב, יפו, גבעתיים, רמת־גן, בני־ברק,
יה, חולון ובת־ים מהווים כבר היום גוש עירוני אחד.
־,סיר את הגבולות העירוניים המלאכותיים, פרי האתמול,
יתים רק אינטרסים של עסקנים מפלגתיים קטנים, ולה־
׳איחוד מטרופוליטני נוסח לונדון, פאריס וניו־יורק.

ויטול הכפייה הדתית

ש לחסל את הכפייה הדתית בכל צורותיה הקיימות —
ן ז קנוניות קואליציוניות בממשלה ובעיריה. נפתח את
ת התרבות והבידור בשבתות. נבטיח תחבורה עי־סדירה
במשך שבעה ימים בשבוע. נסיר את כל המנעל
השרותים ביום המנוחה והנופש. מה שמותר
,1יהיה מותר גם בתל־אביב !

;סדר התחבורה העירונית

;באת שיטות המאה העשרים לבעיות התחבורה העי.הציבורית
והפרטית. תיכנון ואירגון התחבורה בכל
המטרופוליטני של תל־אביב ובנותיה. חיסול הפקקים
ית־התחבורה, שמקורם באירגון מיושן.

תרוו בעיית החנייה
!תרון־בינייס מיידי לבעייה הממאירח של החנייה, על־ידי
ת חנ״ה־חינס בריכוזים העיסקיים והחברתיים של
— תי דו ר

ת חו ת ויי

חי ייה ׳יי־

יייייי׳ ״

קומות מסומנים, עד מציאת פתרון רדיקלי מתוכנן על־ידי
העירייה. הקץ לשערוריות הגרירה השרירותית !

והצעות לתיפקוד שונה של אלה העומדים בפני סיום בבנייתם
או בפיתוחם.

.5הפעלת חוק בנוביץ

.10 מיסוי פרוגרסיבי

יופעל חוק כנוביץ בכל חומרתו ! יושם קץ לטכסיסי־ההשהייה
והחבלה של קבוצות־לחץ אנטי־ציבוריות !

שינוי שימת המיסוי העירוני באופן פרוגרסיבי. ייעול
המנגנון העירוני לביצוע המוטל עליו, להחזקת השירותים
לפרט ולציבור, בשיטות מעודכנות ובמסגרת מחודשת. צינד
צום דראסטי של הביורוקרטיה העירונית !

.6תכנית-אב חדשה
תיכנון מחודש של תוכנית־האב של תל־אביב לשנות
ה־ , 2000 לפי תיכנון כוללני של תל־אביב רבתי, ששטח
תל־אביב המוניציפלית הנוכחית היא רק חלק ממנו.

.7תיכנון שפת-הים
תיכנון לטווח ארוך של שימוש חוף־הים בתל־אביב
כחלק מתיכנון ארצי במיסגרת רשות ארצית לחופי ישראל,
ולפיו בלבד. הפעלת פתרון־ביניים מיידי בר־ביצוע לחוף־הים
בשטח המוניציפלי הנוכחי וטיהורו מזיהום למינהו.

.8מניעת רעש

9הקפ א ת תוכניות בינוי
הקפאה מיידית של כל תוכניות הבינוי והפיתוח הגרנדיוזיות
שאושרו כבר על־ידי העיריה והרשויות, גם אלה
שהוחל בבנייתם אך שטרם נסתיימו, עד בדיקה מחודשת
.,.ייו-י דיתי

ריוי ריוי

ביטול התקנות העירוניות המגבילות את זמן הפעלתם
של מיתקני תרבות ובידור, דיסקוטקים, קולנועים, אולמות־ריקודים,
בתי־קפה, ברים ועסקים למיניהם בכל המרכזים
העירוניים, תוך טיפוח ועידוד רמת הבידור הלילי למינהו.
כל זאת תוך שמירת מנוחת התושבים הזקוקים לכך, על־ידי
הפעלת תקנות בינוי ובידוד אקוסטי מתאים ושיטור יעיל.

.12 הפ סק ת רדינג ד׳

מלחמה מעשית טוטלית לחיסול מיטרדי הרעש, על־ידי
אדם ומכונה, מעל למידה הסבירה, על־ידי תחיקה, שיסור,
תיכנון וביצוע טכני מחייב ומיידי במרכזים חברתיים, ובעיקר
באזורי־מגורים.

דייר*י, 1״ר

11 עיר תרבות וחברה

ס רי

י י ״ י -ייי־זזל י־ יייייי

הפעלת לחצים שיגרתיים ובלתי שיגרת״ס להפסקת בי־נוייה
של תחנת רדינג ד׳ .הפסקת פעולתן של תחנות
רדינג הקיימות, לשם העברתן למקום אחר, ושילוב המבנים
הקיימייס, ואלה הנמצאים בשלב בנייה, בשטח פארק הירקון
לתיפקודים המתאימים לפארק זה ופיתוח שטח שפן הירקון.

.13 אומבודסמן עירוני
הקמת מוסד אומבודסמן לעיריה, כגוף המקשר בין האזרחים
והעיריה, והפעלת ביקורת יעילה. על התושבים הרוצים

האפגניים הס כלבים מהירים וקלים, ונוהגים להשתמש בהם ככלבי סירוץ במירוצי כלבים.

שעברו נתגלה ברבים, לא

חביבתה ובת טיפוחיה של הגברת מאייר המפורסמת מבת־ים. זכתה בתואר כלבה מצטיינת וקיבלה
מדליית זהב, לא פלא, אם תקחו בחשבון ששמה המלא הוא: דולי אופוזיציה. לאמא שלה קראו ;
חופשי) השמונצע המיוחד של יולאדין. לאבא שלה: שביל החלב של שגיונותיה של ג׳יין.

| 1ץ 11ת ק

:גבוהים ביותר
ז בל־כד גבוה,

טיבי, טרייר יורקשיירי,
זכה באחד
בתחרות. פייפה לא
אבל נשארה עליזה.

שיניים ועיניים

של פשה, הכלב האפגאני. לכל גזע סימני יופי
משלו, לעיתים לא מובנים כימעט לצופה תמים.

עכשיו, אחרי
נעים להישאר.
אחרי התחרויות הלכו רוב הכלבים הביתה,
ורק החזקים ביותר נשארו לראות את
תחרויות האילוף שנערכו בין שני כלבי
רועים גרמניים.
בגזר דין מנומק החליט השופט להעניק

?1 11 שמו המלא פאשה תורקמן עץ
111 שיטים גלילי ממשפחת יודיאה.
זהו. גבירתו חנה לוסטיגמן מלטפת אותו בגאווה
אחרי שזכה במקום הראשון בין האפגנים.

את הפרס לשניהם, מה עוד שאחד הכלבים
הוא האבא של השני.
בינתיים הגיע הערב, והשמש שקעה בין
הרי ירושלים. עייפים עד מוות, רעבים
וצמאים נסעו אחרוני המבקרים הביתה, ומו־טלה
סוף סוף יכול היה ללכת לישון, ולב
רך: ברוך שעשאני שימפנזה.

ח 1ר ! דרי 1ח פוינטר אלמוני מציץ ב־
סקרנות לעבר אלוף ושד

המבצעים תריגלים ומשתתף בצער אלוף שלידו
צלוחית חלב ולא שותה ממנה עז שיורשה לו.

פבס

מ א /ד ר.
א ^ די/
בקנותך מקלט טלויזיה ״ שאוב־לורנץ״
תקבל תמורה מלאה עבור כספך, בשל
השכלולים הרבים שהוכנסו בו.
מספר גדול של פעולות אוטומטיות יוצר
תמונה חדה, שקטה וקבועה.
פעולות אוטומטיות אלה מסייעות להחלפת
חום טבעית ויוצרת תנאים טרמיים
אידיאלים במקלט.
כתוצאה מזה אין התחממות הדדית יתרה
של חלקים פנימיים ולכן המקלט שומר על
אריכות ימים, וצורך מעט חשמל.
בכל מקלט טלויזיה ״שאוב־לורנץ״ פועלות
רק 5מנורות, יתרת העבודה מבוצעת ערך יקרי טרנזיסטורים ידי

1ג ס1כ<) 811<1

ן ע ״ ,דין דן ת <

2א £ח ס 0 - 1ע ג 0ס $

במדינה
(המשך מעמוד )15

תנו לנו את הרשות להקים מחדש את
בית־המיקדש, ואז יאסוף חרגנו תרומות
בין חבריו בארצות־הברית בסר 100 מיליון
דולר׳ או כל סכום אחר שתדרשו. זכותכם
לפיקוח על היכל שלמה לא תיפגע, כי ה־בניין
שיוקם יוגש לכם ללא תמורה.
בנוסף לכו׳ וברשותכם, כל אחד מן האחים
המסתיים שיתרום להקמתו מחדש
של ביח־המיקדש, יזכה בחברות במקום.
לא יהיה כמעם מסון שלא יהיה מעוניין
בחברות כזו במיסדר המסתי של המלך
שלמה. הסיכויים הם שאף אחד מן האחים
לא יבקר בפועל במיקדש, אך חברות זו
תעבור בירושה ותחודש מדי שנת פירוש
הדבר שההיכל יזכה במיליוני דולר לשנה.
פירוש הדבר שמיסגדכם לא ייזקק לעולם
לתרופות.׳•
גם מיסגד, גס סרט .״כאמור, מלבד
אותו חלק של המיקדש שישמש לצרכי
ד,מסוגים, יהיה כל שאר המיבנה לרשותכם.
הייתי מציע לכם שתשתמשו בו להקמת
בית־חוליס לילדים יהודים וערבים,
שיתן את שירותיו ודנם.
עליכם להבין בי בביקורי בארץ אהיה
אורחו של העם הישראלי, ולא אוכל להתערב
בענייני פוליטיקה מקומיים.
בביקורי בארץ אעשה גם סרט דוקומנטרי.
יהיה זה סרט דתי על אברהם, יעקב
וישמעאל, וכן סיפור לידתו ומותו של
ישו. הסרט יוקרן במיסדרים המסתיים.
יברככם אלוהים. אתם כולכם אחי.׳׳

23 שנים מרו ששו! קווזה את ח״ אשתו
וילדו 11 -וו שבשבוע שענו שתת בתו
בוכה, חיילת צה״ל, קץ לובו 11 ,ל־יוי
ץ* שפחתו של ששון קרוזה לא ידעה
אף יום טוב בחיית מייד אחרי נישואיו
עבר ששון עם אשתו לגור בשכונת
שפירא בתל־אביב, לדירה של חדד עלוב
עם מטבחון. בדירה זאת התגוררה המשפחה
גם אחרי שנולדו שני הבנים והבת ברכה.
״הגג היד. דולף בחורף, ובחדר הקטן עמדו
קערות בכל מקום כדי לקלוט את הטיפ־טוף,״
נזכר הבן הבכור.
ששון לא אהב לעבוד. לעומת זאת נהג
להוציא כסף על בילויים והזמנת ידידים
ביד רחבה. קשה היה לו להשלים עם העובדה
שבלי עבודה אין רמת־חיים. את
רמת־החיים רצה להשיג על־ידי קבלת כספים
מהורי אשתו. כשזו סירבה להיענות
לדרישותיו לסחוט כסף ההורים — היה
מאיים בגט, ואף גרוע מזה — היה מכבד
אותה במכות נאמנות, לעיני הילדים.
מחוץ לבותלי־ביתו הכירו כולם את ששון
כאדם רחב־לב, בעל מזג טוב וחוש־

הצלחותיו הפוליטיות היתד. אשתו. היא
התחננה בפניו שישתדל לחיות בשלום עם
המנהלים והמפקחים כדי לשמור על פרנסתו•
אולם ששון לא שמע לדבריה, כי
ראשו היה כבר מלא חלומות על הצלחות
פוליטיות מסחררות העומדות לפתח
דלר* :הוא הרי היה ראש מפלגה.
לו עש עיריית עכו הוא לא נבחר. לכנסת
הוא ־יא רץ, מחוסר כמות מספקת של
חתימות. כתוצאה מפעילותו החברתית והפוליטית,
וסיכסוכיו הרבים, בשנת 1964
הוא פוטר ממשרד־החינוך ללא פיצויים.
באותה תקופה היה ששון כבר אב לשישה
ילדים, ראה בפיטוריו שואד״ הוא
דרש פיצויים, אך משרד־החינוך סרב להעניק
לו אותם. ששון לקחת את אשתו וששת
ילדיו ועבר לשבות ליד משרד החינוך
בירושלים. שישה שבועות ישבה
המשפחה על המדרכה. הבנים התלוננו בפני
האב על הבושה שהוא גורם להם. רק
ברכה, שהיתר. רגישה במיוחד, ישבה כל

ברכה קרוזה, שהרגה את אביה
כדי לשחרר את אמה ואחיה הקטנים
ססיבלם הקשה. הסניגור שלה, עורך־
הדין חיים קאזים, ביקש להעבירה בדיקה
אושרת. שלו הבקשה
פסיכיאטרית.

לשון
ש חדש תחת השמש
אהבתו הגדולה של ראובן אלקלעי ()62
היתד, מאז ומתמיד השפה העברית הוא
ביטא אהבה זו בהוצאת מילונים, בהרצאות,
בתרגום וביצירה. כבר בימי המנדט
הבריטי היה המתרגם הממשלתי הרשמי הר
א שי ומאז לא חדל מלעשות לשפד״
עתה השלים אלקלעי, תושב ירושלים, את
גולת־הכותרת של מפעל־חייו — מילון עבר־

הומור. אולם אל משפחתו התייחס בקנד ,
צנות ובאלימות.
אחרי שנים של סבל, שיכנעה אשתו
את ששון ללמוד מיקצוע. הוא עבר קורם
בן שנה למורי ערבית. במשך השנה הזאת
סבלה משפחתו, שהיתר, כבר מטופלת
בילדים, חרפת־רעב ממש .״חיינו מהלוואות
וממה שנתנו לי ההורים בתקופה הזאת.״
מספרת אשתו.
גם אחרי שגמר את הקורס והתחיל לעבוד
כמורד, לערבית, לא השתפר המצב.
בני משפחתו מעיראק הגיעו ארצה, וששון
התחיל לשחק את המיליונר. הוא סידר לכולם
הלוואות, ואף נתן להם ממעט הכסף
שהיה לו. הלחץ הכלכלי היד, קשה יותר
מקודם. בתקופה זו נולדה גם ברכה. אשתו
דרשה מששון שידאג תחילה לבני-
ביתו ואחרי זה לאחרים. על רקע זה פרצו
מריבות קולניות, וכל השכנים היו עדים
מדי יום לצעקות ומכות שששון היה ממטיר
על אשתו. המצב הגיע לידי כך שאשתו
וילדיו התביישו לצאת לרחוב.

המילונאי אלקלעי
קקה גם היא מילה

סולם* ,שספק אם יש דוגמתו בשפה העברית.
המאפיין הוא שזהו מילון חי, המכיר
בעובדה שקיימת בארץ עברית חדשה ואקטואלית
וכולל, לדוגמה 40 ,מיני קצינים,
עשרה סוגי מוקשים, הערך קקוז, ועוד כהנה
וכהנה. אולם החידוש הבולם במילון הענקי,
הכולל כעשרת אלפים מונחים שאינם בשום
מילון עברי־ערבי אחר, הן מיסגרות תן
דעתן הפזורות לאורכו, המהוות הוכחח מוחצת
לכל ישראלי טוב, עד כמה אין הוא
מכיר את שפתו שלו. לדוגמה:
#אין לומר פעולת תגמול, אלא פעולת
גמול — במובן נקם ושילם. תגמול פירושו
לעניין סוב בלבד.
חוד הסכין הוא הקצה החד. חורפת
הסכין היא החלק החד לכל אורך הלהב.
• י יש לומר נפל חלל, נפלה חללה, נפלו
חללים או חללות
#קיים הבדל בין טומטום — שהוא
ספק זכר, ספק נקבה — לבין אנדרוגינוס,
שיש לו איברי־המין של הזכר והנקבה
גם יחד.
ואחרון אחרון חביב: לחלב אין רבים.
* הוצאת מסדה בע׳׳מ.

סכין על האשה
ך* רכה, שנולדה וגדלה באווירה של
^ אלימות ומדון, התחילה מגמגמת. מעולם
לא למדה להשלים עם האווירה בבית.
כל פעם שאביר, היה מרביץ לאמה,
היתד. נתקפת היסטריה. המילים הראשונות
שלמדה היו :״די, אבא, די! לא להרביץ
לאמא.״
ב־ 1955 חל מיפנה לטובה. ששון קיבל
הצעה לעבור לעכו. הובטחה לו מישרה
בתור מורה לערבית ודירה בת שלושה חדרים.
המשפחה עברה לעכו. לכאורה, היה
הכל טוב ויפה.
אולם עכשיו נתקף ששון בתסביך הגד־לות.
הוא החליט שאת השלום עם הערבים
יביא רק הוא לישראל. הוא הקים מפלגה
שקרא לה ״המפלגה האוניברסלית״ וכמובן
שהוא עמד בראשה. הוא אפילו החתים
אנשים כדי לרוץ לכנסת, ולמרבה הפליאה
נמצאו אנשים שחתמו בעבורו. הוא החל
להיות ער לליקויים חברתיים, הסתכסך עם
כל המורים בבית־הספר בו עבד. יתר על
כן, הוא אף יצא חוצץ נגד המנהלים והמפקחים
של משרד־ד,חינוך. בביתו היה
מתפאר בהישגיו למען הצדק.
בץ שאר האמביציות הפוליטיות של
ששון היתד. השאיפה להציג את מועמדותו
כראש עיריית עכו.
הי חי דיזר מזליע זרייזד.

מזייי הדי * מז * ד די יי״

איננו שפוי בדעתו, ויבצע יום אחד את
איומיו.

חשש לגורל האם

! ! י ד ששון קרחה — דיר ג׳קיל ומר
הייד: כלפי חוץ — נדיב, עליז,

חברוחי. סמל הטוב. כלפי פנים — קמצן,
אכזר ואלים. סיוט שהרס את משפחתו.
הימים ולא הוציאה הגה מפיה. מקץ שישה
שבועות קיבל משרד החינוך את דרישו־תיו.
משפחת קרמה קיבלה דירה ביל שלי׳
שד, חדרים באזור וסכום כסף כפיצויים.
עם כספי הפיצויים שכר ששון חנות
קטנה לנעליים, ואת כל הכסף הוציא על
שכר־דירד״ לקניית הסחורה לווה כספים
בריבית קצוצה. מצבה הכלכלי של המשפחה
שוב הלך והתדרדר.
המריבות נמשכו, וברכה התחילה לפגר
בלימודים. בכיתה ה׳ רצו להשאיר אותה
כיתה. כאשר גדלה, היתד, מציבה את
גופה כמחסום בפני אביה, כדי שלא יכה
את אמה. ששון היה סוחב אותה בשערותיה,
ונותן גם לה להרגיש את נחת זרו־עו.
באחת המריבות שלף ס מן מיטבח,
איים להרוג את אשתו. ברכה נבהלה, ומאותו
יום נהגה להחמא את כל הסכינים
בבית.
בכלל, איום ברצח הפך להיות לקובל
מאוד אצל ששון. כשהורי אשתו סירבו
פעם לתת לו הלוואה נוספת, איים שיזרוק
רימון־יד לדירתם. כשפיטרו אותו
ממשרד־החינוך, איים שירצח את האחראים

ך* די להימלט מגהינום זה, התגייסה
^ ברכה לצבא בגיל שבע־עשרה וחצי.
אחת הטירונות ביקשה להיות על־יד הבית,
מפני שחששה לגורל אמה. שני אחיה
הגדולים היו באותו זמן בצבא, והאם
נותרה בבית רק עם הילדים הקטנים. ברכה
הוצבה סמוך לתל־אביב, נהגה לבקר
בבית לעיתים קרובות.
סציגת־הסיום של הטרגדיה בת 23השנים
החלה בשבת של חג הסוכות. ששון
דרש מאשתו שתביא כסף מהותה .״סירבתי,״
מספרת האלמנה .״אבי נפצע לפני
שנה ולא רציתי ללכת לבקש ממנו כסף.
יש לו דאגות פרנסה משלו.״
התפתח סקנדל. ששון התחיל להכות את
אשתו, קרע את תמונת־הנישואין הגדולה
שהיתר, תלויה על הקיר. ברכה, שהיתר,
עדר, לכך, פרצה בבכי :״אבא, איך אתה
קורע את התמונה, אחת 231 שנות נישואין?״
האב ענה לה בצעקה שלא רק שאינו
מתבייש, אלא אף שהוא עוזב את
הבית, ואינו רוצה יותר שום קשר עם
אשתו ומשפחתה .״אבא, לא איכפת לך
ממגי?״ זעקה ברכה. אולם אוזניו של ששון
היו אטומות.
הסקנדל, כקודמיו, הסתיים איך שהוא.
נדמה היה שהוא עוד אחד בשרשרת אינסופית.
אולם היד,זה, עבור ברכה, הקש
ששבר את גב הגמל.
ביום שני האחרון לפנות ערב היא חזרה
כדרכה מן הבסיס. שני אחיה הגדולים
יצאו לקולנוע. שעה קלה אחרי שהגיעה
הביתה, הגיע גם ששון מן העבודה. הוא
נכנם מבלי לומר שלום לאיש, ניגש למטבח,
הכין לעצמו ארוחת־ערב, והלך לישון.
לאחר שנכנס לחדר־השינה, הכינה האם
ארוחת־ערב לעצמה ולילדים. הם ישבו ליד
שולחן האוכל בסלון, כשברכה קמה לפתע
ממקומד״ ״אני מרגישה בחילה. אני לא
מסוגלת לאכול,״ אמרה. אמה הסתכלה בה
בדאגה, ראתה שפני הבת סמוקות, כאילו
יש לה חום.
ברכה עזבה את השולחן -וכעבור
דקות ספורות הידד,ד נפץ יריד, מכיוון
חדר־השינה.
ברכה יצאה משם, כפופה ושקטה, ניצבה
בפגי אמה ושני אחיה הקטנים כשבידה האקדח
העשן :״אני אסבול קצת,״ לחשה

יי * ד

ידיי * 1די *

?ו רויז.״ —

המוזות מגיעות למועדון ״צוותא״ > בבאר-שבע מתנהל רומו סוער בין מל-
כת יופי ודוו זץ אן מהומי * חתיכות נוס עות, חתיכות מגיעות וחתיכות נשארות

התנקיו המשנן
שר עודו תאומי
נושים היא לא הצגה ארוכה במיוחד,
אבל מעייפת, ולכן, אחרי הצגת הבכורה,
הלך חלק נכבד מהמוזמנים בחברת השחקנים
לאכול ארוחת־חצות בפאב ולשחות
משהו כדי לרוות את צמאונם.
בפאב התברר שנושים היא גם הצגה
מסוכנת ושצריך לשחק בה בזהירות רבה.
במיוחד עדין תפקידו של עודד תאומי,
המשחק צייר נכה, חולה במחלת הנפילה.
תאומי שיחק תפקיד זה בעבר, ובאחת
ההצגות, באמצע התקפת מחלת הנפילה
שלו, החל אחד האנשים בין הקהל להתעוות
ולהזיל ריר.
בהתחלה חשב עודד שזו מתיחה, אבל
כשהאיש המשיך להתפתל על הריצפה,
עודד השתכנע, ומאז הוא משחק את ההתקפות
בהתאפקות. מר, שבטוח — בטוח.

האהבה פו רחת
בבאר־ שבע

כשדושק היה קטן, הוא אהב הכי הרבה
את הים, ובגיל 15 כבר היה מציל מוסמך.
היום דושק בן ,24 ואוהב הכי הרבה את
מלכת היופי חווה לוי.
בתקופה אחרי הים ולפני חווה לוי אהב
דושק המון דברים. הוא אהב, למשל,
לפרק דיסקוטקים, ולהיות נוקשה ואדיש
בתוספת חיוך מבוייש, תערובת המחוללת
פלאים בלבבות נשיים מסוג מסויים.
אבל יום אחד דושק התבגר, והחליט
שזה לא עסק להיות כל כך דסטרוקטיבי
ושהגיע הזמן להיות בן־אדם. לכבוד זה
הוא פתח בבאר־שבע דיסקוטק שקוראים
לו סאנזי׳ס, ושמייד נכנס לאופנה.
מייד התחילו להגיע המעריצות שלו בתוספת
המעריצים שלהן והמקום התמלא
במערצים ובמעריצות, עד שאי־אפשר היה
להכניס אפילו מעריץ אחד נוסף׳ ולכן
עמד דושק בפתח והרביץ מכות לכל מי
שניסה בכל זאת להידחק פנימה, עד שהגיעה
חתה לוי.
המעריצות אורבות
** כשיו דושק כבר לא מרביץ מכות
י ע בפתח, כי הוא עסוק בלריב ובלהתפיים
עם חתה, שהיא קנאית גדולה, לא עלינו.
המעריצות עומדות בצד ואורבות, ושאר
אנשי באר־שבע עוקבים בהתמדה
אחרי ההתפתחויות.

פרדי ותאומי: תפקיד עדין

שתי א הבו ת
הקינגס קלאב הוא דיסקוטק יפה מאוד,
כמו שסיפרנו לכם לפני שבועיים, אבל
מה — בזמן האחרון הפך להיות מקום

מסוכן לבריאות.
מצד אחד עובד האיירקונדישן ומהצד
השני רוקדות אגאתה סמול בתוך מחשוף
עם שימלה בקצה שלו. יושב הבנאדם ומתקרר
באיירקונדישן ואחר־כך מסתכל על
אגאתה ומתחמם בחזרה וחוזר חלילה, ואם
מזה לא חוטפים הצטננות, אז ממה כן?
לפני שהחלה לסכן את בריאות הציבור,
גרה אגאתר. בבלגיה ועבדה, כדוגמנית־אופנה,
אבל האבא היהודי שלה שלח אותה
לבקר בארץ הקודש.
בהתחלה התאהבה בכותל המערבי, ו־אחר־כך
ברוברט, עולה חדש מצרפת,
הם נפגשו בשפת הים. אגאתה השתזפה
ורוברט ביקש ממנה את שמן השיזוף.
עכשיו הם מתחתנים.
אז בפעם הבאה, כשמישהו מבקש את
שמן השיזוף שלכם, תדעו ממה להיזהר.

דושק וחווה: קנאית גדולה

אבל על שתי נשות החוג הנוצץ התל-
אביבי הקינאה לא עושה כל רושם. הן
ממשיכות להגיע, פעם בשבוע, בערך, ולחפש
הרפתקאות.
הבעלים שלהן פשוט לא יודעים מה זה
קינאה ולא איכפת להם שהנשים מתרעננות
קצת מפעם לפעם. מה עוד שהן עושות
את זה לא בבית, אלא בבאר־שבע.

ריקיגריצמכר:

לבחורה היפהפיה הזאת שאתם רואים
קוראים ריקי גריצמכר, ואם אתם חושבים
שאיכפת לה, אז אתם טועים, מפני שבעשרים
ושתיים שנותיה היא כבר למדה
שאצלה אף אחד לא שם לב לדברים כמו
שם משפחה אלא לדברים האחרים, אם היא
רק מרשה לו.
הראשון ששם לב היה הבעל שלה, ממנו
לפני שנתיים, ואחריו ארצות־התגרשה
הברית
של אמריקה, אותן ביקרה ריקי עד
לפני שבעה חודשים. עכשיו היא מחפשת
עבודה ב דוגמנות, ובין חיפוש עבודה
אחד לשני היא נחה בבריכת השחיר, ב־אנדיה.

בערב,כדי להתעודד, היא רוקדת במרבד
הקסמים ובעוד מקומות כאלה.
היא שהחיים הריקניים האלה האמת דווקא מוצאים חן בעיניה, מפני שריקי לא
לוקחת את החיים ברצינות בינתיים. יש
לה עוד זמן.
עד אז היא גרה אצל ההורים שלה, כי:
״אני עוד קטנה מכדי לגור לבד״ והתוכניות
שלה הן לעשות חיים כמה שרק
אפשר, כי ״למי יש חשק לרחוץ כלים ולעשות
כביסה?״
כשיימאס לה, היא תתחתן עם ״בחור
רציני, ומבוסם, שיהיה לו כסף לקנות לי
בגדים.״ אה, ושיהיה מבוגר, בן שלושים
בערך.
אז היא רוצה לפתוח בוטיק, אבל לגברים.

אנחנו כבר רואים בעיני הרוח שלנו את

אוח! )1x11!1111
שרואים לו את השורשים, המוזות מייד
נכנסו לפעולה ולחשו למני פאר, המנחה
של הערב, את הסיפור על שני האפסים
שטיילו במידבר ופגשו .8״תראה את המטומטם
הזה,״ אמר אפם אחד לשני ,״בחום
הזה הוא לובש חגורה.״
מנסיון אישי אנחנו יודעים שמה שה־אפם
באמת אמר לחבר שלו זה :״איך יש
להם חשק ל בחום הזה,״ אבל מה
כבר אפשר לדרוש ממוזות?
התמונה הבאה היתד, של הצייר משה
פרופם וראו בה בחורה, דווקא יפה, שיושבת
בתוך כדורגל, חשופה ממתניה ומעלה.
כמו שאתם בוודאי מתארים לעצמכם,

כל המשתתפים קיבלו השראה שזה נורא.
אבי קורן חיבר מייד את פואימת חלוצת
החולצה, דרורה חבקין חיברה לפואימה
מנגינה לירית מאוד וישראל גוריון שר
אימפרוביזציות על דד ד די ...דדה...
דמו וכר, כי הוא חזק מאד בדיקדוק.
בשלב זה הציע שלונסקי לשנות את שם
התוכנית מ״הזמנד, למוזה״ ל״הזמנה למיד
מוזה״ ,אבל היה כבר מאוחר מדי.
אחרי התמונה של הכדורגל החשוף הגיעה
יצירת ענק של גד אולמן, שרואים בה
כל מיני דברים כמו טלפונים ובחורות.
שלום כהן (לא שלנו, שלום כהן אחר)
חיבר על המקום שיר: אוח! אוח! אוח!

מני: התהוות וקנטאטה

ממלו וג׳ם: שלמה ליבליכי
לכל אמן יש מוזה. למוזה קוראים על
פי רוב אליאונורה, אבל לא תמיד.
למוזה של דאנטה קראו ביאטריצ׳ה, ולדוד
המלך קראו בת־שבע, וכר וכר.
רק לאמנים הישראליים לא היתד, מוזה,
חוץ מד,אשד, שלהם או החברה שלהם בתוספת
כמה מוזות מיקריות פה ושם, וזה
אולי מספיק בשביל לחבר את בלדה ל חובש,
אבל בשום אופן לא בשביל משהו
נשגב יותר.
ישבו חלוצי הזמר, השירה והמוזיקה העברית
וחשבו יתד, לעשות, עד שהחליטו
להזמין את המוזה למועדון צוותא ביום
רביעי בשעה 9בערב, כדי לנוח עליהם.
ליתר ביטחון הזמינו גם את אמני הציור
העברי להביא מיצירותיהם, כדי שלמוזה
יהיה דרך מה להגיע.
הקהל הרחב הוזמן לחזות באירוע, והתמורה
נתרמה לתיאטרון הפתוח, כי לא
על המוזה לבדה יחיה האדם.
המוזות הגיעו באיחור אקדמי, ומייד
אחריהן הגיעה תמונה של מדבר צחיח
מורכב מאדמה סדוקה, ועליו רק עץ אחד

הצלמת ! הדסקוטקאית מפאריז

ישראל גוריון: דדי ...דדה...

ואן גוך — איך שמארק שגל אותך
מה שמוכיח ששלונסקי צדק.
לבעלה של הציירת זיתה ליבליך קוראים
שלמה, והיא כל כך אוהבת אותו, שהיא
ציירה אותו בציור אחד. פעם אנ־פאס ופעם
בפרופיל. מני פאר מציע שם לציור:
דאבל שלמה ליבליך, והתזמורת מנגנת
אימפרוביזציה על הנושא. אנחנו 11א מבינים
הרבה באימפרוביזציות, אבל זה לא נשמע
לנו שלמה ליבליכי אלא חתולי אביבי.
דאבל שלמה ירד ופינה את מקומו להתהוות
של הפסל פינחס עשת. מייד אפשר
לראות שהתהוות זה לא סתם פסל,

אלא פסל קינטי שמסתובב.
כולם ראו איך שהפסל הקינטי מסתובב
והיו מאושרים מאוד. כולם — חוץ ממני
פאר. מני בדק את התהוות מכל הצדדים•
אבל דעתו לא נחה עד שהעמיד אותו לגובה
.״עכשיו זה כמו קאנטטה לשווארמה,״
הודיע באושר ומייד סיפר שהיא
עולה לצרכן 2,000 לירות. מני גם ניסה
לסובב את הקאנטטה אבל הסתבר שהיא
מסתובבת רק לרוחב, בתור התהוות. בתור
קאנטטה זה לא עובר בגלל הקוגלאגרים.
ממלו וג׳ם ניגנו מייד קאנטטה להתהוות
והפסל פינחס עשת הסביר :״קיימת מגמה
כללית להפסיק לעסוק בסבל האנושות ולהתחיל
להתעסק בצעצועים.״ פינחס לא
נעלב אם לא לוקחים אותו ברצינות .״גם
הקהל של ש״י עגנון הוא מצומצם.״ ככו!
זה באמנות.
מכל היצירות שהוצגו הכי התלהבנו ממני
פאר. עם מוזה או בלי מוזה — מני
התגלה כמנחה מצויין. לא ייאמן כמה השתפר
מאז פסטיבל החסידות.

אניק הגיעה לארץ לפני שנתיים בקול
תרועה גדולה. העיתונים כתבו עליה כתבות,
השבועונים פירסמו צילומים שלה,
וכל דיזנגוף לחשה: אתם רואים את הבלונדית
החתיכה הזאת? היא צלמת של
פארי

מאץ׳.

עברו כמה חודשים. אניק התרגלה לישראל
וישראל התרגלה לאניק, עד שאיש
לא שאל את עצמו למה הצילומים שלה
לא התפרסמו אף פעם בפארי מאץ,״ ולמה
היא עוד פה, כשהעולם מלא מלחמות וזועק
לכתבי עיתונות שיבואו לצלם אותו.
אחרי שנה וחצי זנחה אניק את מיקצועה
ופתחה דיסקוטק שקראו לו ביל בזקה,
ושהיה מקום מיפגש לדוברי צרפתית ולתיירים
מארצות אלה. השבוע זנחה אניק
את המיקצוע הזה וחזרה לפאריז.
לישראל תחזור רק כשפארי מאץ׳ ישלח
אותה. לצלם במובן.

אניק: אחרי פארי מאץ -ביל בוקה

תמרורים
נולד. למלכת יוון אנה מאריה.
ולבעלה המלך קונסטנטין, בן. זהו הילד
השלישי של הזוג המלכותי, והראשון
שנולד להם מאז נאלצו להימלט מיוון בדצמבר
,1967 כאשר נכשלה הסיכת־הנגד
של המלך קונסטנטין.
נולד * לשחקנית הקולנוע הבריטית

ונסה רדגרייס ולשחקן האיטלקי פרנקו
נרו, בן. הלידה כוסתה בהרחבה בעיתונות
הבריטית, מפני שהזוג לא נישא כחוק. במסיבת
עיתונאים שכונסה אחרי הלידה הצהירה
ונסה כי ״אני מאוהבת בפרנקו.״ עתה
מנסים האנגלים לנחש אם הלידה תביא אחריה
חתונה?
התארסו. מי שהיתר. אשתו של

הזמר־שחקן פרנק סינאטרה, מאיה סאת,
והמלחין אנדרה פרכין. הזוג מב•

קולנוע __אנשים כוכבים הפטגתרן כשחקן ארתור רובינשטיין הגיע לקולנוע תל־אביב
להקרנת סרטו אהבת החיים, שהובא
ארצה על־ידי סרטי שפירא, כשהוא כולו
מלא התרגשות.
הוא לא פוחד מקהל. בתור פסנתרן הוא
יושב על הבמה בביטחון ויודע שמתיאות־הכפיים
תבואנה בסוף. אבל בתור שחקן
הוא עדיין נרגש. איך הם יקבלו את זהי״
שאל בהתרגשות את דליה שפירא, את
בטוחה שהם יבינו? הם יראו מה רציתי
לומר? הם ייהנו מזה?״
דליה השיבה שהקהל אינטליגנטי ולסרט
יש כותרות וזה הרגיע אותו לכמה רגעים.
הסרט היה הצלחה גדולה. הקהל התלהב
וצחק ומחא כפיים לשחקן ארתור רובינשטיין,
גיבור סרטו של פרנסואה רייכנבך,
אבל אחרי ההקרנה המשיך ארתור רובינשטיין
להיות חרד: הם הבינו? את בסו־חה?
הם אהבו את זה?״
דליה התפלאה שהוא לא שמע את ה
לעומת
המסירות וההקרבה של החייל,
המוכן למות למען ארצו, עומדים היחסים
האנושיים היפים הנוצרים בינו לבין המפקח
המזדקן, והצופה לא יודע מה להעריך
יותר וממה להתרגש יותר, והבמאי לא
עוזר לו להחליט.
המישחק המצויין של אקים טמירוף מכסה
על הרבה פגמים בטקסט ובעלילה, ובמחשבה
שמאחורי העלילה. המוסיקה הנהדרת
הופכת את הסרט כמעט לסרטיאווירה.
הבמאי דנים דה לה פטלייה הוא איש־מיקצוע
מצויין, היודע בדיוק כמה לחתוך
ומתי. ואפילו אסי דיין נראה טוב, כי משתמשים
הרבה בפנים מלאייההבעה שלו,
ופחות במישחק שלו.
גיוקיס בבית־החרושת
המדבר האדום

(תכלת, תל

אביב;

איטליה) בסוף הסרט מטיילים האמא (מו־ניקה
ויטי) ובנה בתוך המדמנה של בית
החרושת, בין הגרוטאות המלוכלכות והפיח,
והילד שואל את אמו :״למה העשן
של בית החרושת צהוב?״ והיא עונה :״כי
יש בו רעל.״ ״אז אם הציפורים עפות מע
מאיה
פארו ואנדרה פרכין
לה עתה חופשה בלונדון, שם נתמנה אנד־רה
למנצח התזמורת הסימפונית של לונדון.
מונה לסגן־מפקד משמר הגבול,
סגן־ניצב שמואל איתן, מהמחלקה ל־יחסי־ציבור
במטה הארצי של המשטרה,
איתן, שהוא אחיו של קצין חי״ר וצנחנים
ראשי רפאל (״רפול״) איתן, היה בין מייסדי
מישמר־הגבול, יחד עם מסכ״ל המשטרה
פינחס קופל. במשך ארבע שנים היה
בשליחות באתיופיה ואירגן שם את המשטרה,
במתכונת משטרת ישראל. עם
שובו ארצה, לפני כשלוש שנים, נכנם למחלקה
ליחסי־ציבור. הוא שימש לעיתים
כממלא־מקום דובר המשטרה, בהעדרו של
ניצב־מישנה יעקב נש.
זכו בפרס על־שם ויליאם פיטרסון,
זוג המדענים הישראלי ד״רהוגו וד״ר
א לי שבעבד קו. הזוג זכה בפרס עבור
מחקר מדעי בלתי־רגיל בתחום השקאת
צמחים במים בעלי מליחות גבוהה. זהו הפרס
הרביעי המוענק לזוג הרחובותי בזכות
נסיונותיו בגידול צמחים במי-ים.
.מהנהלת חברת הסרטים
פר ש
ורנד, מי שהיה מייסדה ונשיאה משך שנים
ארוכות — ג ׳ק ל ורנר, שהקדיש 60
מ־ 80 שנותיו לסרטים, הודיע כי עשה כל
מה שרצה לעשות בסרטים — והוא יקדיש
עתה !את מיר־צו
להפקת מחזות
בברודוויי.
אושפז. ב•
בית־החולים !איכי־לוב
בתל־אביב, האמרגן
גיורא גד
דיק 51 יליד ורשה,
ששירת במלחמת
העולם השנייה
בצבא הפולני
של הגנרל אנדרם,
היה רב־סרן (תותחנים)
בצה״ל, והקים
את תיאטרון המחזות המוסיקליים הנקרא
על שמו! אחרי הרעלת־ניקוטין קשה.
התפטר מתפקיד המישנה ל-
מנכ״ל בחברת הביטוח ההסתדרותית הסנה
— אבנר רום. במיכתב ששלח למג־כ׳׳ל
הסנה ולמזכיר חברת העובדים, אשר
ידלין, טען רום כי אינו יכול להתקיים מן
המשכורת המשולמת לו בהסנה. לכן קיבל
הצעת חברת הביטוח הפרטית מגדל וישמש
בה בתפקיד מינהלי בכיר. משכורתו
של רום בחסנה היתה 1550ל״י, ואילו במגדל
יקבל יותר מ־ 3800ל״י.
נפטר בתל־אביב, בגיל ,66 מי שהיה
מראשוני המצילים של תל־אביב —
יוסף וייסמן (,יוסקה המציל״).

רובינשטיין כשחקן
חסר ביטחון

צחוק ומחיאות־הכפיים, אבל הוא לא נרגע
:״זה היה קהל של התזמורת! אולי
קהל אחר לא יאהב את זה ולא יבין את
זה. את חושבת שיבינו?״
1סרטים למען החייס
או חיים למען
מותו של יהודי

(פאר,

תל-אביב;

ישראל—צרפת) .מועדון. אנשים משחק־ם
קלפים. כ״ה זוגות רוקדים. האשד, ניגשת
לבעלה ואומרת לו שצריך לזוז. הוא שקוע
במישחק. היא יוצאת לבד. היא תחזור
מייד. אמה צריכה לצלצל אליה. היא נכנסת
למכונית. עוברת את המחסום. מגיעה הביתה•
מכניסה את המכונית למוסך.
בסך הכל פעולות רגילות. מה הופך
אותן לכל כך מותחות: הקצב? השקם?
היא פותחת את המיכסה האחות ושני
חיילים ישראליים קופצים החוצה. הם הוברחו
למדינה הערבית כת לבצע פעולה
מסויימת. החיתוכים מהירים.
בעצם, זה לא סרט פעולה. אבל המתח
לא אובד אף רגע. הכל קורה מהר, ומצפים
בדריכות למה שיבוא הלאה.
השניים נתפסים. אחד נפצע. את השני
מענים בכלא כדי שיגלה את שמות משתפי
הפעולה.
כל מה שקורה אחר־כך מוסרך לגמרי.
בלתי־מציאותי ולא מתקבל על הדעת: המענים
מתייאשים, המפקח המזדקן העומד
לצאת לפנסיה מבקש רשות לפעול לבד.
הרשות ניתנת. הוא לוקח את החייל
לביתו, חופר לו חליפה, הולך איתו לקנות
רהיטים, כדי להוכיח לו שהחיים יפים, ולא
כדאי להפסיד אותם למען אידיאלים.
אבל כל זה לא חשוב משום שיש בסרט
דברים אחרים שהם כן חשובים. ה־בעייה:
מד, כדאי להקריב למען מה. האם
כדאי למות עכשיו במלחמה נגד האוייב,
או כדאי לחיות ולהגיע לזמן בו לא יהיה
אוייב ולא תהייה מלחמה? ומה קודם למה:
החיים, או האידיאלים שמעליהם?

ליו, הן מתות?״ והיא עונה לו :״הציפורים
יודעות, והן לא באות הנה.״
בעיר התעשייה האפורה המעושנת, שבה
השדות הם שדות פיח והים הוא בצד, אסורה,
והצמדות הן צמרות של עמודי חשמל,
והירוק הוא צבע של צינורות וברגים, בעיר
התעשייה הזאת חיים אנשים בודדים, נפחדים,
מנוכרים לנוף וזרים לסובבים אותם.
המהפכה התעשייתית הרסה את הקשרים
המשפחתיים החמימים, את ההיררכיה הקבועה
והברורה והנוסכת ביטחון, ושלחה את
בני האדם אל ערי בתי החרושת כדי לחיות
בהן לבד, ללא משפחה, ללא חברה, אנטוג־יוני
אינו נכנס לעומק הבעייה החברתית,
הוא רק מסתכל, בצורה סיוטית, אל הנוף
התעשייתי, ואל בני־האדם הנעלמים בתוכו.
למשל: הבעל וידידו (ריצ׳ארד האריס)
משוחחים בתוך הרעש של בית־החרושת.
הבעל מספר על אשתו, החבר מספר על
נדודיו. פתאום בא גל אד הפורץ מתוך
אחת המכונות ומכסה את שניהם, והם
נעלמים בתוכו, יחד עם בעיותיהם, שיחותיהם,
וכל הקשור בהם, אחר כך פוגשים
בהם שוב. הם ממשיכים לשוחח. אבל המכונות
כל כך רועשות שאין שומעים או־תם.
ואחר כך שוב, השיחה נמשכת, ופתאום
המצלמה מטפסת על מיכל ענק וחוזרת
אליהם, והם נראים כמו שני ג׳וקים קטנים
על רקע בית החרושת הענקי.
האם משתתקת, והילד שואל :״אז מי זה
שר בסוף?״ והיא עונה :״הכלי״ והמצלמה
חוזרת שוב לנוף הבצות האפור.
בתור גיבורת הסרט בחר אנטוניוני באשה
שסבלה מהלם, כתוצאה מתאונת דרכים,
ועדיין לא נרפאה ממנו, וההלם הזה עושה
אותה פגיעה יותר ורגישה לבך שבעלה
תמיד בנסיעות, ובנה אינו זקוק לה,
ואיש לא אוהב אותה, וגם היא אינה אוהבת
איש.
הצרה בסיפור זר, היא שמשתתפיו נשארים
רחוקים מהצופה, מי שממלא במקומם את
הקסרט, אלה הם הצילומים. קירות צהובות
ואדומות, צנורות, מכונות, עוד קירות ההופכים
לדברים אבסטרקטים מתאימים ביופיים.
הם מופיעים שוב ושוב עד שנראה כאילו
כל הסרט נעשה למענם וכל מה שמחוץ
להם, שולי וחסר חשיבות.
גולדה פטפטנית!
במה נזכר נשיא ארה״ב ריצ׳רד ניכ*
פון בסעודת־הערב שערך לכבוד ראש־המנד
שלה גולדה מאיר ץ באימרה היהודית,
שהגבר נוצר מאדמה רכה ואילו האשד,
מהצלע הקשה # .בכלל, מסעה של ראש-
הממשלה היה רצוף חוויות. כשהגיעה לביקור
בעיר בה גדלה, מילווקי, לקחו אותה
מארחיה לבית־הספר בו למדה בילדותו״ חיפוש
בארכיון בית־הספר העלה מיסמך מעניין
ביותר: תעודת־הגמר של גולדה מינואר
, 1929 כאשר היתד. בת 15 וחצי. התעודה
אומרת כי גולדה סיימה שמונה כיתות של
בית־הספר העממי והיו לה ציונים טובים
במיוחד, כולם ,95 חוץ ממוסיקה, מקצוע
בו קיבלה ,85 והערה על התנהגותה שאמרה:
״פטפטנית ועוד על לימודים! המזכיר
הראשון של השגרירות האמריקאית
בישראל, דויד קורן, מתעניין בהווי יהודי.
לכן הוא למד שבעה חודשים עברית באולפן
עקיבא, וקורא מדי שבוע את העולם
הזה • .רוני מרקוכיץ, גיזברית התאחדות
הכלבנים בישראל, וממארגנות תערוכת־הכלבים
הבין־לאומית, טבעה מטבע־לשון חדשה
בשדה הפוליטיקה, כשפנתה אליה העיתונאית
יואדה הר־שפי ושאלה מדוע
לא בוטלה הזמנתו של שופט הכלבים הנא־צי־לשעבר
ד״ר פינק, השיבה :״אז מה יש
אם הוא היה חבר המפלגה הנאצית? כולם
היו שם. זה כמו שאצלנו כולם חברי הסתדרות.
גם מי שאץ לו הכרה פועלית.״ •
גם רב המרכז הרפואי הדסח בירושלים,
יעקב רקוכסקי, נתגלה כאדם ציני. הוא
הפיץ כי בהקפות שמחת תורה שערך השתתף
הסופר ש״י עמון. הוא לא ידע, כנראה׳
כי עגנון מרותק למיטתו בשיתוק מוחלט
• .לקראת ההופעה בטלוויזיה החליף
השר מנחם בגין משקפיו למשקפיים בלי
מסגרת. הוא עשה זאת בגלל עצת הבמאי,
כדי שייראה יותר עדין. אותו במאי גם
הציע לבגין לדבר ״בלי ידיים״ .במחצית הראשונה
של התוכנית שמר בגין על הוראת
הבמאי, אבל בחצי השני כבר לא יכל
להתאפק והחל משתמש בידיו # .ראש־עיריית
ירושלים, תדי קולק, עייף. בזאת
נוכחו לדעת המסובים בטכס הענקת אזר־חות־כבוד
של ירושלים לסופר חיים הזז.
בעוד הסופר נושא נאום ארוך בשיבחה של
ירושלים, הבחין הקהל כי קולק נרדם.

החובות
של העירייה
״לאחר הופעת המודעות נבחר ביהושע
רבינובץ לראשות העיריית תל־אביב, ר,חתו־

רקדנית עואטף
ערב מיזרחי

מות על־ידי יקירי תל־אביב, פאר הפרופסורה
של האוניברסיטה הנתמכת על־ידי המנגנון
העירוני, כמה אנשי־עסקים, סופר
אחד, משורר לאומי אחד, במאי, שחקנית
ודפקה מי כ א לי, ברור שהמוני תל־אביב
ירוצו לקלפיות כשזעקת־הקרב רבינוביץ׳ על
שפתיהם.״ זה ברור לכל, רק לא ל סי ל כי
קשת, שהגיבה על המודעה בטורה הקבוע
בהארץ :״לא שמענו את קולם המוסרי של
כל אלה בעניינים של כפייה דתית, של
רדינג ד׳ ,של הריסת בתים בקלקיליה, של
מימשל צבאי לפני המלחמה, טלוויזיה בשבת,
או שום בעייה פוליטית נוקבת. שום
דבר לא הוציא אותם משלוותם האולימפית
מלבד רבינוביץ! זוהי לכל הריעות דוגמה
שהרי כולם,
אישית, מוסרית וחינוכית.
כולם אנשי כבוד המה!״ #בכלל, במערכת
הבחירות לעיריית תל־אביב התגלו כמה פרטים
מעניינים, שמחה ארליך, חבר־המוע־צר,
מטעם גח״ל, למשל, ידע לספר כי תל•
אביב משלמת ׳השנה 25 מיליון ל״י ריבית
והפרשי־הצמדה על הלוואותיה .״במצב ה־

מי מפחד
מדידי?

ך י 1אחת מישיבות מפא״י, בתקופת
1הדיונים החריפים עם סיעת רפ״י, הניף
היו״ר פינחס ספיר את פטישו ופגע בסגנו
שמעון פרם שישב לימינו. זה הוליד יצירה
בלתי־רגילה: ביוגרפיה של פטיש, שהחל
את הקאריירה שלו בסלילת־כבישים, ועלה
בסולם המפלגתי, עד ש
וכיוון שסבבתי לצאת ולפרוש /זכיתי
בג׳וב של פטיש־יושב־ראיש — /שזח
ג׳וב אשר בו לא קובע הגיל /אלא דווקא
התואר :״ז קן ורגיל.״
ומאז אנוכי המחליט ודורש /מי יקפוץ
אל הראש ומי יפקשש / ,ומאז ועד היום
ועד דור אחרון /אנוכי שאנעץ מסמרים
בארון.

העם מזקן ועד טף
וביקשו אוטוגרף.

/זויש הקיפו אותו

שתי גדות לירדן
שחוסיין יסבול מהן
^ ידי, אב לשתי בנות המוזכרות
| לעיתים קרובות בפיזמוניו, הירבה בנסיעות
בעולם. במלחמת קוריאה שימש כתב

זאת רק דוגמה אחת, כיצד נולד שיר
סאטירי, במוחו של דידי מנוסי, בן קבוצת
גבע ( )41 שיצא לתרבות טובה.
סאטירה אחרת נולדה כתוצאה מכותרת
שמופיעה לעיתים קרובות בעיתונות: פקיד
בכיר בעל עבר ביטחוני עומד להתמנות
למנהל מפעל זה או אחר. לדברי מנוסי:
״הכותרת עצמה יש בה אירוניה, היות ורוב
רובם של הקוראים יודעים בעצמם במי
מדובר ורק מטעמי צנזורה אין מדפיסים
את השם של הפקיד.״ הוא כתב* :הפקיד
הבכיר בעל עבר ביטחוני ( /שאין
איש מכירו חוץ ממני אני) /החליט יום
אחד את עמו להכיר /ויצא לטייל אינק
וגניטו בעיר•
הפקיד הבכיר אינקוגניטו טייל /משקפיים
שחורים וברט ומקל /אלא מה, כל
* בטורו הקבוע בידיעות אחרונות 115 .
מיצירותיו, בצירוף 55 קאריקטורות מאת הצייד
זאב פרקש יצאו השבוע לאוד כספר
בשם המצב חמור אבל לא רציני, בהוצאת
לוין־אפשטיין ובפורמט מיוחד.

יוכה לוי כקיבוץ
לא! לרוסים

חוקי הקיים מאשר משרד הפנים את הוצאות
העיריות לפי הסדרים בין עסקני המפלגה,
ואץ כל חוק שימנע את ראשי העיריות
מביזבוז עצום של תוכניות כמו תוכנית
ומה יש למועמד המנשיה
בתל־אביב.״
ראשון של ל״ע, עורך־הדין צפי קלמנטי־נוכסקי,
לומר על המצב בעיריה? ״חובותיה
של העירייה מגיעים למיליארד ל״י והריבית
מכאיבה מאוד. מצד שני מורגש מחסור
במוסד עירוני לחיסכון.״
הקשרים הדומגטיים
לפני כמה שבועות הגיעו לישראל כתב וצלם
של השבועון פארי מאץ׳ .הם באו במיוחד
כדי לצלם את הרקדנית־שחקנית יוכה
לוי, כוכבת הסרט הישראלי רק לא בשבת.
התברר כי הסרט זכה בהצלחה גדולה אוד
בפאריס ולמעלה מ־ 635 אלף צופים חזו בו
שם. בכתבה שהופיעה בגליון האחרון של
השבועון מסופר כי כאשר היתר, יונה לוי
בפאריס, ניגש אליה המנהל של הבול שוי
בלט הרוסי והציע לה נסיעה למוסקבה כדי
ללמוד שם במשך שנה. תשובתה של לוי:
לא! היא רוצה לחזור לארצה. ומה היא
עושה בארץ? היא נמצאת בקיבוץ. וכדי להמחיש
לקוראיו מה זה קיבוץ, הראה השבועון
תמונה של יונה נוהגת בטרקטור,
כשהיא חובשת כובע טמבל קשרי המשפחה
ההדוקים בין עורך־הדין התל־אביבי הצעיר
יהושע שרר לבין אחותו הצעירה,

ולעומתו, דעת איש־רוח, המתנגד לסיפוח:
מי שאיננו מחזיר /הוא חזיר.
פחות גדה /יותר בגידח.
שתי גדות לירדן /שחוסיין יסבול

מהן.
#מספיק
#במקום
להחזיר את
#אמר
/״כל שמח

ודי /לשלטון בסיני.
פיקוח על הילודה
הרצועה ואת הגדה.
המלפפון המומחה ליעוץ:
כבוש הוא גס שטח חמוץ!״

/מוטב

ולאיזה משתי הדיעות מסכים דידיז קטע
הסיום של סיסמה לכל משימה אומר: ותאמר
לי המזכירה וכולה מרטיטה פי ר סו מ ת
זה פירסוסת, אבל בעד סי אתה?״ /ו א סתכל
במזכירה הנחמדה ואחייך /ואומר
לה בלחש; ״אני — בעדך
ציפורים בראש

ספיר כפטיש
מטעם האו״ם במיזרח הרחוק. הוא ערך
מסעות בג׳יפ ביבשת אפריקה ובאסיה .״אתה
מגלה בנסיעות כאלה שהמדינות הן שונות
והצבעים שונים, אבל הבעיות האזרחיות
והפוליטיות דומות מאוד.״ סיכם דידי את
מסעותיו. על כן :״יש הרבה מאוד מהסאטירה
שבספר, שבשינוי שפה ושם־האיש
תתאים לחלק גדול מארצות העולם המערבי.
ואולי זה הטוב בסאטירה, שאינה צמודה
דוזקא למקום הגיאוגרפי שעליו היא נכתבת.״
חלק נכבד מהספר מוקדש לימים שאחרי
מלחמת ששודד,ימים. אולי יותר מכל משקף
את המצב בימים מטורפים אלה, קובץ הסיסמות
מתוך הפיזמון סיסמת לכל משימח.
דעתו של סיפוחיסט:

אבל

האופנאית רות הווארד, הפכו כבר לשם-
דבר. מאז חזרה רות הווארד מאוסטרליה,
אחרי שהתגרשה שם מבעלה הראשון, היד,
זה אחיה יהושע שסייע לה להקים את עסקי
האופנה המצליחים שלה. אולם השיתוף
ביניהם הגיע לשיאו השבוע. יהושע חגג
את נשואיו לציפורה סגן, אבל החתונה
לא היתד, בלעדית שלו. באותו מעמד ובאו תה
חגיגה נישאה אחותו לשלום נחום״
י • ההכנות לקראת פתיחתו המחודשת של
דיסקוטק מאנדי׳ס מתקרבות לסיומן. מאנדי
רייס דייויס־שאולי תפתח את הדיסקוטק
החדש שלה במקום בו היה דיסקוטק
פרדריקה, בשיתוף עם בעל דיסקוטק אחר
שנסגר: משה ינוקא. לאחרונה חזרה
מאנדי מלונדון, משם הביאה רכוש גדול
לדיסקוטק החדש: שגי טבחים סיניים שינה לו
את המסעדה הסינית שתיפתח בדיסקוטק,
ושכל אחד מהם יבשל ארוחות לפי נוסח
מחוז אחר בסין # .בעיות התעוררו במשפחת.
עורך־הדין אמנון רחנשטיין, הנשוי למי
שהיתר, אחת מנערות הזוהר של ישראל

וידי מנוס
אנו
לא אדישים /לשטחים חדשים.
פיס בסיני /פיס בגדת.
העם החליט /א״י שלמה בתכלית.
מר, שבטוח — /סיפוח.
או״ס שמום /לא נחזיר כלום.
נטיתי את כולן, מה יש לדבר /
ישראל קינג־סיז טובה יותר.

— מלכה רוזנשטיין. רק מעטים יודעים
כי מלכה היפהפיה היא כבר אם לבת בת
, 17 שהגיעה לפרקה. לאחרונה נקשרו קשרים
רומנטיים בין הבת לבין הזמר חנן
גולדכלט, איש שלישיית התאומים. נראה
שהוריה של העלמה רוזנשטיין אינם מרוצים
!מקשרי־ידידות אלה, והם מנסים לשכנע את
הבת לנתק אותם • .במאי הטלתיזיה הישראלית
ראלף עינבר עומד לזכות בתגבורת
רצינית: השבוע תגיע לארץ אשתו ההולנדית,
אחת המנחות הפופולאריות ביותר של
הטלוויזיה ההולנדית, שהחליטה לנתק את
קשריה עם הולנד ולעלות לישראל. היא
מתכוונת ללמוד עברית באולפן, וכפי הנראה
ניתן יהיה לראות פניה בקרוב על מסכי
הטלוויזיה בארץ את חיים לוי, בעל
מועדון־הלילה כליף, ניתן לראות לאחרונה
כשהוא זורח, פשוטו כמשמעו. פניו של
חיים נוצצים כאילו היו זרועים בכוכבים.
מסתבר כי בתכנית של מועדונו מופיעה
שלישיה הנקראת בשם ״שלישיית אפולו.״
אלה הם שלושה רקדנים־אקרובטים המופי
!•מבעיית
השטחים עובר דידי לציפורים:
| אמר הנץ ליונה מאז ניצחון יוט
אתמול / ,אסור לנו שוב — כמו יען —
/לטמון את הראש בחול׳.
אמרה היונה לנץ אמנם האויב הובס,
/אן זאת איננה סיבה /להתרברב כמו
ט ו סו״
אמר הנץ ליונה /״לא יונה את כי אם
תרנגולת / ,המקרקרת שבעת רצון
/גס על רבע או שליש גרגר סולת.
אמרה היונה לנץ לא רק נץ אתה
— כי גם עיט / ,העט על שטחי בעיות
להקים נחלת ובית.
וכך ממשיך הפיזמון, עד שאז זזובב־טבע
אחד (כמובן בן אנוש) /שהקשיב
לדיאלוג שנמשך עד בוש / ,מלמל לעצמו;
״מה אפשר כבר לדרוש מסיעות שיש
להן ציפורים בראש?״
אך לא רק בנושאים פוליטיים עוסק הספר.
עמודים רבים מוקדשים לנושאים היומיומיים
של האזרח הפשוט, שהוא בעל משפחה
ואלמן קש, משלם מיסים וסובל מסתיו
מוקדם או קיץ מאוחר. אותו אזרח שרוטן
על ארובת רדינג וצוחק ממשחק ההדלפות.
עים כשגופם משוח בצבע כסף נוצץ. האבקה
הנוצצת שעל גופם מתפזרת בשעת
ההופעה, וחלק ממנה נדבק לאלה הנמצאים
בקרבתם. הסובל העיקרי מכך הוא חיים
לוי מזה שנים מנסים יהודי עירק בארץ
להתרגל לגישה המקובלת כאן בחגיגות שמחת
תורה וסוכות, אך לא הולך להם, כי
קשה להם לשכות את המסורת אשר השתרשה
אצלם מזה מאות שנים, שבחג הסוכות
תשרור בביתם שימחה של ממש. מי שהבין
לליבם הוא יעקב נחום (גם הוא מיוצאי
עיראק) פועל דפוס ותיק, שהיה זמר ידוע
בעיראק. השבוע החליט נחום, שאין מנוס,
חייבים לחזור לשירה והבידור כדי להחזיר
את ד,שימחה ליוצאי עיראק. הוא קיבץ סביבו
את מיטב הזמרים מיוצאי עיראק ומצריים,
לאחר יומיים של עבודה יצאה מתחת
ידו להקת בידור מגוונת אשר ניתן לה השם
כוכבי המיזרח. הוא גם צירף כמה מבדרני
הגדה המערבית, כמו הזמרת החיננית ע ד
אטן 5ואירגן ערב מיזרחי סוער באולם קולנוע
רמה ברמת־גן.

גון להן טוען :״או הנן החורג בלהקה״
סכומי־כסף עצומים, ואיננה פולטת אותם
חזרה.
״הבעייה היא שלפני שנתיים החתימו אותנו
מנהלי החשבונות שלנו על חוזה, לפיו
יופנו 80 אחוז מדמי התמלוגים המגיעים
לנו — להשקעות בחברה,״ הוא מספר.
״מאז חתמנו על חוזה זה — כימעט לא
קיבלתי פאני אחד. אילו הייתי יכול לקבל
את כספי חזרה מהחברה — הייתי מתחיל
עסק פרטי משלי, היה לי יותר חופש פעולה
והייתי מרגיש עצמי הרבה יותר מאושר.

ג׳ון לנון היה, מאז ומתמיה הדובר הבוטה
ביותר בלהקת החיפושיות. תמיד אמר
את אשר עם ליבו, אפילו כשהיה בטות
שדבריו עלולים לסבך את הלהקה בצרות.
כך קרה, למשל, בשעה שהצהיר את הצהרתו
המפורסמת, ש״החיפו שיות יותר פופולאריים
מישו.״ כזכור החרימו ארצות
קאתוליות רבות את תקליטי החיפושיות
בעיקבות הערה זו, וביטלו את החרם רק
לאחר שג׳ון חזר בו והתנצל.
השבוע אפשר היה לשמוע מפיו את אחו
הווידויים הגלויים והמעניינים ביותר מאז
קמה הלהקה. חברת תפוח — כך אמר —
הפכה להיות כמו אותו גולם מפראג, שאחרי
שיצרו אותו — אי־אפשר היה עוד להשתלט
עליו. מאז הוקמה החברה, היא בולעת

עוצמה רבה
של אהבה

ס בי ג׳נטרי
המלחין מישה סגל, שהוא גס חובב
אסטרולוגיה מושבע, יוצא בעוד פחות מחודשיים
לחו״ל, להשתלמות במוסיקה אלקטרונית
ובתיזמור. הוא ילמד בבית־טפר
שבעיר המערב־גרמנית בוכוס, שם גם נמצא
מיצפה הכוכבים הגדול ביותר באירופה
• .מנהל חברת התקליטים אטלנטיק,
שהחתים את לולו על חוזה, לאחר שעזבה
את חברת אי.אם.איי ,.רמז כי ינסה להפוך
אותה לזמרת־נשמה, כמו רוב הזמרים ה־בחברת מקליטים אטלנטיק
# .אמרגן מארק בריטי,
קושניר, שחזה ב־ערב
פטטיבל־הזמר-
החסידי, התרשם עד
כדי כן, שהוא מנהל
עתה מו״ס עם
הפסטיבאל, מפיק מיקי פלד, בקשר
להעברת המופע?־
סיבוב באנגליה• .
האריסון
כל הכבוד לבמאי הראדף טלוויזיה עינבר.
מיצעד הפיזמונים הראשון בטל־וויזיה
הישראלית עמד על רמה שאינה נופלת
משום מיצעד פיזמונים אחר בעולם,
ואולי אף גבוהה יותר בכמה קטעים• .
זו הפעם הראשונה שד,חיפושיות מקליט-ם
פיזמון של ג׳ורג׳ האריסו־ן על תקל־ט
קטן, בתקווה שיהיה ללהיט. יהיה זה הפ זמון
״מ שהו״ ,והוא יופץ אן ורק בארצות־הברית
# .כאשר הקליטה ״אמא״ קאס
אליוט את חלום עלי חלום קטן, ניסתה
אניטה האריס להתחרות בה בגירסה
משלה — ונכשלה. עתה חזרה על נסיון זה
בגירסה משלה ללהיטה של כוכי ג׳נטרי,
לעולם לא אתאהב שנית — ושוב נכשלה.
ליצנים מציעים לה להקליט כעת את להיטם
של השווים, בשינוי
קל — יחי בובי
ג־נטרי באר־מכנים
צות־הברית

כילי פרסטון
״החיפושית בשם השחורה צידו
השני של תקליטו
הבא של פיטר

* £ניע דיי ] מרגיש עצמי חלק מתפוח
וחלק מהחיפושיות. אבל לאחרונה ד,פ
מגלים נטייה בולטת להתעלם ממני ומיוקו.
כאילו הייתי בן חורג. הנה לדוגמה: לא
מזמן הכינה חברת אי.אם.איי ,.המפיצה את
תקליטי חברת תפיח, תקליט דוגמה, שהכיל
את כל הזמרים החתומים אצלנו. היו עליו
ג׳יימס טיילור, מוי הופקין, כולם. חוץ ממני
ומיוקו.
״עם כל הענווה אני סבור שמה שיוקו
ואני עושים — חשוב הרבה יותר ממה
שעושה ג׳יימם טיילור. לפעמים יש לי רושם
שהאנשים המנהלים עבורנו את תפוח,
זמר־מדחין לנון
מפחדים מיוקו וממני. הם לא רצו, למשל,
לקחת תחת חסותם את הערב ששנינו איר־גנו,
ושבו הקרנו את הסרטים שיוקו צילמה

אותו ערב קולנועי עורר ויכוח ציבורי
בחוגי עולם הפיזמונים באנגליה. הוקרן בו,
בין השאר, סרט באורך של שלושים דקות
ן בו לא ראו דבר פרט לחיוכים של ג׳ון ושל
יוקו בקצב הסרטה מואט. הרעיון עצמו
איננו מקורי, והוא נוצל כבר בשעתו על־ידי

אנדי וזרול, שצילם שני סרטים דומים אס
פייר ססיים וש-נה.
אבל ג׳ון טוען כי יש הבדל בין השניים.
* ״אנדי חרול ביקש להציג דברים על דרך
השלילה, ואילו אנו ניסינו להציגם בדרך
ן החיוב,״ הוא אומר .״אלו שני דברים שו?
נים בתכלית. לדעתי יכולים צילומי פורטרט
ץ להקרין עוצמה רבה של אהבה, ויש בהם
בשורה ברורה לאנושות כולה.״

סארסטדט, ישא

תחת
את הפיזמון הסירי
את בגדייך, הלקוח

מצחיק
מ תון מאריך הנגן
לולו

האחרון שלו, ואשר

נאסר להשמעה בתחנות הרדיו באנגליה• . את בשעתו,
לי, הראתה יוקד
אשר

השבוע האחרון היכה אותנו בתדהמה. לא הצלחנו להבין איך פיזמון כמו תם החלום
קלודה רוג׳רם זכתה בפרס עבור ״הש־הגיע
לראש מיצעד הפיזמונים של גלי צה״ל. לא שיש לנו משהו נגד זמירה חן, השרה את?
הסרט שצילמה, בו נראים למעלה מרות
הגדול שעשתה לחצאית המיני״ .קלו־הפיזמון
בקול ללא דופי. פשוט תמהנו איך יכול היה פיזמון כה פשום ולירי, להתגבר שזה תחילה חשבתי עכוזים, מאות שלוש

דה נחשבת כיום לבעלת הרגליים היפות
על כל הסיקצבים המודרניים, ולכבוש את הצמרת.

ההומור
את לי הסבירה היא אבל
מגוחך.
ביותר בעולם הפופ הבריטי • .השבוע
מפני לא ושוב,
עצמה. חן זמירה היתת אבל האחרונה שהופתעה מהצלחת הפיזמון,
משהו. בו שיש הבנתי ואז
שבסרט

השלימה כוכי ג׳נטרי את ריהוט ביתה
שהיא לוקה בשגעון גדלות או בביטחון עצמי מופרז .״זה הכל הודות לפסטיבאל סאן רמו,״
״עולם הקולנוע מתקדם כיום בצעדי ענק.
שבלוס אנג׳לס, מלאכה שנמשכה חצי שנה.
היא מסבירה בפשטות .״הקהל שלנו למד לאהוב את השירים האיטלקיים בעלי הגוון הרבה יותר מהר מעולם המוסיקה או כל
זה לא הרבה בהתחשב בעובדה שבבית 40
הלירי־רומנטי
אמנות אחרת. אנו כבר מנהלים שיחות עם
חדרים! • כארי גי כ רכש בית כפרי, רוצה הייתי שלא מסויימת, סרטים חברת
כותבת גם היא
בלבד. בזימרה מצטמצמת איננה הפיזמונים בעולם זמירה
הצלחתה של
במחיר של כ־ 350 אלף לירות ישראליות,

מילים לפיזמונים. כמה מכם יודעים, למשל, שהיא כתבה את אני אצבע את השלכת בירוק? ,להזכיר את שמה — בעצם לא איכפת לי,
ותלה עליו שלט ״טירת מלפפון חמעם
יונייטד ארטיסט — המעוניינת להסריט
את מרסל ועוד כסה פיזמונים, אותם עומדים להקליט בקרוב יפה ירקוני, רן אלירן והגשש
שת חברי להקת השוזים נפצעו בתאונת
? משהו משלנו.
החיוור?
דרכים • .לאחר שגירסתם המושרת של
״אני חושב שכל מה שהחיפושיות עשו
לאחרונה היא סובלת מפיצול אישיות נוראי. היא לא יודעת למה להקדיש יותר זמן:
סרג׳ גינזכורג יג׳יין כירקין נאסרה

? עד היום, הוא מעין יומן אישי. רוב האנשים
לכתיבת פיזמונים — או לשירה.
להשמעה באנגליה, נכנסה למיצעד הבריטי
? שומרים על יומנם האישי במעמקי מגירת־גירסה
כלית של הפיזמון אני אוהבת אותך
ל יש פיזמון
כותבת
״כשאני
מגלה. היא מוסיקה,״

פעם יש לי חשק לכתוב
•• שולחנם, ומה שהחיפושיות עשו זה, בעצם,
— אני כבר לא. היא מבוצעת על־ידי צמד
תמיד מנגינה בראש. אבל אף פעם אין לי אומץ לכתוב אותה, משום שתמיד היא נשמעת הפר לחייהם
האישי, ליומנם פומבי מתן נשמע
יפה, ונרקאת אהבה ממבט ראשון.
לי גנובה מאיזשהו מ קו ם
טיים, באמצעות המוסיקה. ומי אינו אוהב
לקרוא יומן אישי של מישהו אחר

זמירה חן
ראשונה
ב מי צעד

הזמרת ע י צו ל האישיות

מגלה התעניינות — כי אז הוא בשל לשיעורי
נגינה.

האם שיעורי הנגינה,
העולים לד הון־עתק,
מביאים כרפה לילדך -
או סיוט? ביצר תדעי
אם יש לך בבית רובינשטיין
חדש -או סתם
ילד בעל אוזן ממוצעת?
יהי פישרונו של ילדך
אשר יהיה, מוסיקאי גדול
הקומפוזיטור האמריקאי, חתן פרס פוליצר
רוכרט וורד -מספר לך
כיצד להפיק ממנו את
מלוא האושר לילדך.

* מאם לו 1שמעת דבר כזה? נמאס
לו לנגן, לדני שלי. רק לפני שלושה
חודשים הוא התחיל את ספר הסולו השני
שלו — כשתלמידים אחרים בגילו היו רק

למה דווקא פסנתר?
^ ייימת כיום מגמה לאימון טרום־כלי
\ /לילדים קטנים — אימון הבא עוד לפני
למידת הנגינה על כלי כלשהו. אימון זה
רצוי מאד. הוא מחדיר בילד את יסודות
המוסיקה, בלי להעמיס עליו את הנטל של
לימוד בכלי.
הבעייה הבאה תהיה בחירת הכלי הרצוי.
הורים רבים מחליטים שילדם ילמד פסנתר
— רק בגלל שיש להם פסנתר בסלון.
זו אינה סיבה מספקת. רצוי שתזכרי כי
סיפרות הנגינה בפסנתר היא המסובכת ביותר,
מבין הרפרטוארים לסולו, ותובעת מהילד
שעות אימון ממושבות. ואכן, המון
ילדים מתחילים ללמוד פסנתר לפני גיל
שמונה — ומפסיקים תוך שנה. המו״לים
של תווים מדפיסים מאה ספרי־תווים לשנה
ראשונה — לעומת עשר לשנה שנייה ואחד
לשנה שלישית.
ייתכן אם כן שכדאי לחשוב פעמיים על

*1111181 נגינה-
ח׳צריך אוחס?
באמצע הספר הראשון. בעלי ואני כבר
התחלנו לשאול את עצמנו אם אין לנו איזה
הורוביץ צעיר בבית. ופתאום הוא מודיע
לנו שנמאסו לו שיעורי הנגינה. הוא שונא
את הפסנתר, הוא אומר. נמאס לו להתאמן
כל אחרי־הצהרים. הוא רוצה לצאת לשחק
עם שאר הילדים. היית מאמינה? והוא הרי
כל-כך אהב לנגן. אני לא מבינה מה קרה

אותה אם מעוצבנת, ששפכה את ליבה
בפני ידידתה, היתד, שותפה לחוויה העוברת
על רוב האמהות שילדיהן לומדים נגינה,
כתשעה חודשים עד שנה אחרי שהילד מת״
חיל ללמוד. ההורים המאוכזבים תוהים אז
— האמנם היה הילד באמת כישרוני, כפי
שחשבו בהתחלה? האם ייתכן שכישרון יא־בד?
האם להמשיך בכל זאת בשיעורים, או
אולי לוותר על הכל ולשכוח מהצרות?

איך מפתחים כישרון?
^ בר אחד ברור: אם את, או בעלך,
| תסתערו במקרה זה על הילד בהאשמות
והתקפות יהי זה סוף הקריירה המוסיקאלית
שלו, קרוב לוודאי. בין אם אלו שיעורי נגינה
או משחק, ריקוד או ציור. בעת זו, כאשר
כישרונו האמנותי רק צץ ונולד, יש
להישמר מכל מישמר שלא לקפד אותו.
מהו כישרון אמנותי? איך מגלים אותו?
איך מפתחים אותו?
נתחיל מהשאלה האחרונה: אין כל הבדל
באימון הניתן לילד שיגדל להיות מוסיקאי
גדול, לבין זה הניתן לילד ממוצע, שידע
רק להבין קצת במוסיקה. ההבדל הוא רק
במידת הריכוז שמגלים השניים.
לכן, ילד המעוניין ללמוד — יש לאפשר
לו לעשות כן, בלי להתחשב בגילויי הכישרון
שלו. וכל אם יודעת כבר בגיל רך אם
ילדה מתעניין במוסיקה או לא! אם הוא
יודע, לתפוס מנגינה׳ ,נהנה מזה, שואל,

הפסנתר. כדאי אולי להעדיף בשנה ראשונה
לימוד על כלי תזמורת, שהוא גם זול
וניתן ללימוד בקבוצה, דבר המוסיף להנאתו
של הילד. רק כאשר את רואה, כעבור
שנה, כי העניין שהילד גילה בתחילה לא
פג, אפשר אז לעבור לפסנתר.

הילד מפסיק להתעניין
^ אשר את מחפשת מורה לנגינה, קנה־המידה
היחידי לעמוד על טיבו הוא
— טיב התלמידים שהוציא מתחת ידיו. כן
צריך לזכור גם כי ישנם מורים שהם מצויי־נים
למתחילים, ואחרים שמתאימים יותר
למתקדמים.
אולם, יהי זה המורה הטוב ביותר, והכלי
הקל ביותר — תמיד יהיו תקופות שבהן
לפתע יפוג העניין של הילד בלימוד הנגינה.
כאמור,
אסור ללחוץ עליו אז. שוחחי
על כך עם המורה. ייתכן שהוא יחליט
לשנות את גישתו או את חומר הלימוד.
ייתכן שצריך כבר להחליף מורה. לעבור
לפסנתר. ייתכן שקיימות סיבות מחוץ לתחום
הנגינה.
אך כך או כך — גלי את הסיבה. קל
מאוד, בטיפול לא הולם, לדכא לנצח את
כישרונו של הילד.
אחרי שתעשי כל זאת — ייתכן שתגיעי
למסקנה עגומה מאוד: שילדך באמת חדל
להתעניין בנושא, סתם נמאס לו — ולכן
גם פסק להתקדם בשיעורי הנגינה. אם זה
המצב — קבליהו. אל תנסי להילחם בו
או לשנותו בכוח. גם דברים כאלו קורים,
והם אינם אסון. זה פשוט סימן שכישרונו
המוסיקאלי של הילד היה בר־חלוף, ולא
גדול במיוחד.
אין דבר — אל תצטערי: הילד לא הפסיד
כלום. אדרבה: כל שיעור נגינה שזכה לו
בחייו — תרם לאושרו ולהנאתו ממוסיקה
לשארית ימיו.

ה מי פ ל צוו!

ט לי

ליגת החגים לעונת חורף 1970 נסתיימה.
בעלי פירק את הסוכה ונ סה, העצלן, להשליך
את הסכך לרחוב. אלא שאריק בכורו
נזף בו כהלכה, והסכך הגיע בשלום לפח־האשפה.
הלימודים התחילו במלוא השוונג,
וביום שני בערב כבר ערכה לנו דנה חידון

די נמוכה. על בעלי אני לא רוצה כבר
בכלל לדבר. זה מתחיל להיות מביך מאוד,
מה שהם מלמדים היוס את הילדים. מילא,
לא להבין כבר שום דבר במתמטיקה שהם
לומדים בחמישית, זה עוד בחסד. אבל לא
לדעת שום דבר על הבן־אדם הראשון? הלא

הרפתקאות הבן־אדם הואשון מכיתה א
מדעי, מבוסס על מה שלמדו אותו יום בכיתה.
״אמא, למה קוראים לשמייס שמיים?״
דממה. לא סתם — טוטאלית, לא רק אמא,
אלא גם אף אחד אחר לא ידע. באמת, איזה
שאלות מטופשות שממציאים היום בכיתה
א׳ .אלא איך יקראו לשמיים, אם לא שמיים?!
״בגלל שהבן־אדם הראשון ראה שיורד
גשם, ואמר, שם־מים,״ הכריזה הילדה.
השאלה השנייה לא הביאה תוצאות טובות
יותר. מסתבר שלשמש קוראים שמש
בגלל ׳שהבן־אדם הראשון אמר שם־אש. השאלה
השלישית נגעה לעולם המוסיקה:
״אבא, איך הבן־אדם הראשון המציא את
התוף שמתופפים עליו?״
״דנה׳לה, הבן־אדס הראשון לא המציא
את התוף. היו לו דאגות אחרות,״ ניסת
אביה החכם להתחמק באלגנטיות .״אבא, אולי
תפסיק? אתת יודע יותר טוב מהמורה?״
לא. כמובן שלא.
״זה היה יום אחד,״ הסבירה לנו באורו־רוח
,״כשהוא חפר בור באדמה, ושם בתוכו
אוכל, כי אתם יודעים שלא היה אז עוד
פריג׳ידרים, ואיחר־כך הוא כיסה את הבור
בעור של נמר שהוא תפס. ופתאום התחיל
לרדת גשם. ופתאום הוא שמע איך שהטיפות
יורדות על העור של הנמר ועושות
בום בום, וזה נתן לו מחשבה, ואז הוא
הלך ועשה בעצמו תוף.״
אני מוכרחה להודות שהרגשתי את עצמי

דנה הכירה אותו כאילו הם היו חברים.
יש לי רושם שקרננו די ירדה בעיניה.
אינני רואה שוס דרך לתקן את המעוות, כך
שנלך כולנו ונלמד יחד איתה בכיתה א׳.

מיסדו־הגיחוו

גאוני־האופנה אזרו אומץ, עם השנים, גילו שהם יכולים להתעלל באשה כרצונם — ואין פוצה פה
ומצפצף. השנה, כנראה, הגדישו את הסאה — בייחוד הארוכים שבהם: פייר קרדין — 20ס״מ
מעל הריצפה; איב סאן־לוראן — 30ס״מ; בוהאן — 40ס״ם; קוקו שאנל — 45ס׳־מ; ?!וראג׳ — 75ס״ס ועוד היד נטויה.

ת• אייו את
הניהזר הזה?

>* כיעור הזה״ הוא כמובן הדבר שצריך להיות
|//ן כביכול שיא היופי וההידור — האופנה האחרונה!
ואכן, אין ספק שאופנת חורף־ ,1970 כפי שנתבשרנו
עליה מפאריז, היא קטסטרופה מהלכת על שתיים.
המשמיצים טוענים כי אחד ממציאיה, איב סאן־לוראן,
הלך להסתגר בעליית־הגג באחוזתו, בעיקבות אכזבה שנחל
בפרשת אהבה — ושם גילה בארגז עתיק את סמרטוטי
הסבתא שלו. כדי לנקום את אכזבתו, החליט להלביש השנה
את כל נשות העולם בסמרטוטים אלה.

14426422

וגברים מתוסכלים

71י ד 1ך ך 1ך ^ ש נ דגמים של פאר
י האופנה הפאריסית לחו\

11 1 11
רף הקרוב: שיא הכיעור במחצית השנייה של המאה העשרים.

כל זאת היא כמובן השמצה. האמת — הלא פחות
משמיצה — היא, שייצרני הבדים בעולם לא התלהבו
מעולם מאופנת המיני, שפגעה קשות בפרנסתם. אחרי הכל,
כדאי לא לשכוח את העובדה שבית דיור, למשל, שייך ליצרן
הבדים מרסל בורסק׳ ושאופנת הסבתא אין פירושה
רק יותר בד, אלא גם בד יקר יותר — ג׳רסי, פלנל.
צמר רך, קרם־משי וצמר־קרפ.
ברור אם כן שקיים קשר הדוק בין הצדדים השונים,
שתפקידם להלביש אותך. השנה, נראה, הם החליטו לדאוג
קצת יותר לבעלי המניות שלהם — על חשבונך.

ואכן, כאשר בפרים הסתננו לראשונה לרחוב השמועות
בדבר האופנה החדשה, יצאו החתיכות, במיטב המסורת המפוארת
של עיר זו, אל הבריקדות — בהפגנות למען
המיני. הן נשאו עימן סיסמאות בנוסח ״שמלה ארוכה —
מחשבה קצרה״ ,״שמלות ארוכות — גברים מתוסכלים״,
״בוגדים — אל תאריכו את הבגדים״.

כשע 1גד
הדמות הנשית
לא שההפגנוו! לא עזרו, בשלב ראשון. האופנה
המכוערת יצאה לאוויר העולם — בצורת שמלות, מעילים,
ואפילו קומבינציות פנטאסטיות של מעיל ארוך עד
הקרסוליים מעל חצאית־מיני. לאחר במה שנות הסלמה,
בהן הסלימו החצאיות לעבר החגורה, ואו־אוט־אוט כמעט
הגיעו אליה — חלה השנה אנטי־הסלמה, והשובלים נסקו
לעבר הקרקע.
בינתיים, נכנעו ללא קרב, כעדר צייתני, רק הקונות האמריקאיות.
מילת־הקסם, שזוהי יצירה פריסאית, מצדיקה
כנראה באמריקה כל מעשה פשע נגד הדמות הנשית. עתה
נותר רק לראות, בשבועות הקרובים, מי ינצח במלחמה
בחזית אירופה.
ובעקבות כך — כיצד תיראה גם הישראלית שלנו.

גנות טלוויזיה מתחשת גלוריה סטיוארט אהבה תמיד פרחים.
עד כדי כך, שהיא הולכת ומתחתנת
עכשיו עם אחד. הוא אמנם לא כזה שצומח
בעציץ ומשקים אותו, אבל פרח זה
תמיד פרח.
הפרח של גלוריה קוראים לו יוסוף,
ייסוף פרח. זהו פרח — סליחה, גבר
— נמוך־קומה וממושקף, המסוגל לשמש
מרכז השמחה והצחוק בכל חבורה שהוא
נמצא בה, כשמתחשק לו. בדרך כלל מתחשק
לו, וזה ימה שהקסים את האישיות
הטלוויזיונית מספר אחד של ישראל: ההומור
והאינטליגנציה שלו.
יוסוף הוא הקוליגה של גלוריה במחלקה
הערבית בטלוויזיה. הוא המראיין בתוכנית
ספל קפה, ועורך החידון בערבית.
הוא די ותיק בעולם הבידור, אך הקהל
הרחב שמע עליו לראשונה רק אחרי שהופיע
בסירטו של יגאל לס, אסירי החופש.
החבר׳ה במחלקה הערבית נוהגים
תמיד אחרי התוכנית לצאת לאכול משהו
בצוותא, ולאט־לאט התחילו גלוריה ויוסוף
להישאר לבדם במיסעדה, אחרי שכולם מסתלקים,
וככה הם גילו שהם מאוהבים.
אבל אהבה לחוד וחתונה לחוד. גם
גלוריה וגם יוסוף הם קתולים, ושם זה
לא הולך חאפ לאפ. שם, קודם עושים
אירוסין, ומפגישים את ההורים — זאת
אומרת, להיפך — ומכינים נדוניה, ועד
שזה מגיע לחתונה עצמה, יכולה הנשמה
לצאת. אבל זה מה שאלוהים רוצה, וצריך
להזדיין בסבלנות.
גם אחרי שתתחתן, לא מתכוונת גלוריה
לוותר על התוכנית שלה לחדור לעולם הסרטים.
לא׳ לא כשדרנית. כשחקנית. אבל
מאחר שזה לא עסק לסחוב אחריה את
כל המשפחה, הורים ובעל וכד, לחוץ־
לארץ, היא החליטה עכשיו לעשות מאמץ

עילאי, ללמוד עברית, ולנסות את כוחה
בסרטים עבריים כאן בארץ.
ואיזה סרטים? רק בלי עירום. אצל
גלוריה, עירום זה לא פירמה. היא לא
מוכנה אפילו לראות סרט עירום, אז
תארו לכם להשתתף באחד כזה. אפילו
תפקיד סקסי ע ם בגדים זה לא בשבילה.
הבמאי שיחליט לקחת אותה, יצטרך להפיק
את הסרט לפי התסריט שגלוריה
כבר הכינה לעצמה :״אני רואה את עצמי
בתפקיד של בחורה טובה׳״ היא מספרת,
״אני מאוהבת בגבר, ויש לי יריבה סקסית,
מושכת ומושחתת. בהתחלה אני סובלת,
כי הבחור נמשך אחרי המושחתת. אבל

אחר־כך הוא רואה שהוא טעה, והוא חוזר
אלי.״ הבמאי שיקנה את התסריט הזה
— ביחוד יחד עם גלוריה — יעשה
בוודאי מיליון לירות.
בינתיים, על אף שאיפותיה, היא די
בררנית :״קיבלתי מכתב לפני ׳ כמה זמן
מדויד אבירן ״,היא מגלה .״הוא כתב
שהוא רוצה לשתף אותי ככוכבת ראשית
בסרט שהוא הולך לעשות, והוא בעצמו
יהיה הכוכב הראשי. אין לי מושג מי זה
דויד אבידן, רק שמעתי שהוא כותב שירים
ועושה סרטים. אבל שמעתי שהוא
עשה סרטים עם עירום, אז אין מה לדבר
על השתתפות שלי בסרט שלו.״
הפרח מסכים לכל מילה שלה. מלבד
פרנסתו בטלוויזיה, הוא מקדיש את כל
זמנו הפנוי לנסיונות להקים להקת תיאטרון
מיקצועית ערבית בארץ. מזה ברור
שהוא יוצא ובא בחוגי הבוהימה. הוא
יליד גוש־חלב, שעבר בגיל שנה להתגורר
בואדי ניסנאס בחיפה, וגמר את בית־הספר
לדראמה ברמת־גן, וחי בשנתיים
האחרונות בחברת אנשי הטלוויזיה בירושלים.
אולם למרות כל שפע הבוהימיות,
הוא לא מתפעל ממנה כל־כך :״מוטב ש־גלוריה
לא תבקר בתל־אביב ותכיר את
החבר׳ה הטובים ״,הוא קובע .״אנשי די־זנגוף
באמת חבר׳ה טובים, אבל מחוספס־ם,
ולגלוריה יהיה קשה לעכל את התנהגותם.׳׳

גלוריה

צלילי ה מוסיק ה
יוסוף

הדירה ויושביה

מנ צ חי חוג־ ה סי לון, אלהה מנ צ חי ם ה-
בינ ל או מיי םהמס תו ב בי םבמ טו סי ־ סי לון
מארץ לארץ ו מ קי פי םאתה עול ם עם
שרביט ה מנ צ חי ם של ה ם, אינ ם רבים.
יש ב סך־ הכל א רבעה ח מי שהכאלה, ובי ני
ה ם זובין מה ט א ולורין מזל.

ה עי ק ר, כ שי שראל ה
הנודע של תיז מו ר ת
הו א הי ה עוד נשוי
בנק, ו חי אי ת ה ועם
וגם ביו םהח תונ ה

ה כי רהאתה מנ צ ח
ברלין, לורין מזל,
לאש תו ממי מנ-
בתםבת השבע.
שלו עם ישר אל ה

ו הנ המה מוזר, מכל ה עול ם הגדול,
המלא ארצו ת וערים ונ שי ם ו אנ שי ם, ה ם
בח רו לצרכי ח תונ ה דוו קאאתי שראל.
על זובין מהטא כבר שמענו א ת כל
מ ה שאפשר הי ה ל שמוע. אי ך הו איצא
ברחבי ה עול ם עם רותי נוימן, אי ךהם
נפרדו, ו אי ך הו א הגיע ב סו ף לי שראל
על-מנת לשאת לו לאשה נערה א מ ריק
אי ת.
על ה מנ צ ח לורין מז ל אנ חנו רק מ תחי
לי ם ל שמוע, מ שו ם שזה עתה, בשבוע
שעבר, הו א נשא לו לאשהאת ישראלה
מרגלית, שכ שמה כן הי א — ישר אלי ת.
ישר אל ה נו לדה וגדלה בבי ת מוזי ק א לי.
א בי ה, פ קי ד חי פ אי, הו לי ד שלוש בנות,
והו שיב או תן מיי דלאחר לי ד תן ליד ה פסנתר.
ומהיצאז הבכו רה הפ כ ה מו ר ה
לפסנתר. האמצ עי ת, י שבה י מי ם ולילו ת
וניגנה, וכ ש הגיעה לגיל חו פההתח תנ ה
עם ה מנ צ ח יהלי וגמן. הי א גרה אי תו
בפאריז, ניגנה אי תו ב קונ צ ר טי ם, וכש הו
אהח לי ט לעזוב א ת הנגינ ה ול חזו ר
לקיבוץ ה ם נפרדו, ו הי אהמ שי כ ה לנגן.
זאת הי תהה שניי ה. ה שלי שי ת, אופירה
מרגלית, ניגנה ; ניגנה, והפכה בסוף
מל כ ת־יופי מז ה, או ל א מז ה, ו הי א
עדיין מ מ שי כהל היו תיפה. מ ה שאפשר
בעצם ל הגיד ב ק לו ת גם על א חו ת ה יש־ר
אלה.

אסי ואחרונה
דירת־הגג שקנה משה דיין מהכנסייה
הארמנית ביפו, כפי שסיפרתי
לכם לפני חודשיים, מתחילה
למלא את יעודיה החשוכים.
היא אומנם לא תשכן כתוכה
מייד את השר עצמו, אם כי ייתהפרשנים
מונים כל מיני סיבות שבגללן לא קם האיחוד
כן שגם זה יקרה מאוחר יותר.
היא תתחיל לעת עתה עם כן ה בין אגודת־ישראל ופועלי־אגודת־ישראל. הפוליטיקאים
מסבירים כל מיני דברים על המפריד בין האידיאולוגיות
שר, אפי דיין, ואשתו אהרונה.
לעת עתה הדירה עדיין ריקה. של שתי המפלגות, ועל נקודות המחלוקת. ועובדה שאף־
אפי נסע לניו־יורק לככורה של על־פי שהאלוהים שהן מאמינות בו הוא אותו אלוהים.
פירטו ״מותו של יהודי״ ,אחרונה התלבטו שתי המפלגות עד היום האחרון, והחליטו בסוף
נסעה יחד איתו כדי לראות את לעבוד אותו כל אחת לחוד.
השאלה המעניינת היא — מה הן בדיוק האידיאולוגיות
אותה ככורה.
והדירה? הדירה רק תרוויח שהפריעו להן והפרידו בינן. אז יש אחדות שאינן ידוענת
מזה: כדרכם חזרה יעכרו כני ה ואינן ברורות בדיוק, אבל יש אחת ידועה. היא ידועה
זוג הצעיר דרך ספרד, ויקנו שם בעיקר כאשתו של המועמד חיים כהן.
חיים כהן הוצב על־ידי פועלי אגודת ישראל במקום
ריהוט מלא עתיק כשכילה.

זובין מהטה
הו א הי ה עדיין נשוי ל או תהאשה, ש
עי מ ה הו א חי מז ה ש מונ ה שנים. ז ה
הי ה בבוקר. בערב הו א כבר הי ה גרוש
מ מנ ה, ופנוי ל ח תונ העםאש תו החדשה.

גבהת כהו והחזית תדתית
השלישי של הרשימה. כששתי המפלגות עמדו להתאחד,
הן בדקו ביסודיות האחת בציציות של השנייה. תוך כדי
בדיקה גילתה אגודת ישראל את חיים כהן, וכאמור, בעי קר
את אשתו.
אשתו של חיים כהן, בלי שום קשר לבעלה, לאגודת
ישראל, ולפועלי אגודת ישראל, הולכת כל שבוע להתרחץ
בבריכת־השחייה של ימקא.
כשהיא שוחה שם להנאתה ומשתכשכת במים, היא לא
מעלה כמובן בדעתה שבזה היא עלולה להביא לפירוד
טראגי בין שתי המפלגות. אבל עובדה.
אגודת ישראל ביטלה את השידוך, והיתנתה שמוע מדותו
של כהן תבוטל, או שאשתו תפסיק להתרחץ בבריכה.

110 ההוילחה

לא כדאי לראות
לא ח סו ם לראות
אפשר לראות
רצוי לראות
חוכ דו לר או ת

סרטים חדשים
* * מילה ושמה עבודה (גת, תל־אביב)
.דויד ורנר, הזכור לטוב מהסרט מור־גן,
מופיע שוב בתפקיד דומה, בתור בחור

מוזר ותמהוני, בבימויו של במאי תיאטרון
בריטי מפורסם, פיטר הול.
הקומנדו (בן־יוזודה, תל־אביב).

להצלחה הרבה סודות.
אבל סוד ההצלחה עולי
הוא:
הריח הנעים
המלווה אותי במשך שעות.
הניחוח המפתה כל גבר
ניחוחו עול לימור
הסבון לרעננות העור

פעולת קומנדו במדבר, במלחמת העולם השנייה׳
עם לי ואן קליף וג׳ק קלי, והרבה
פצצות ואש ועשן.

סרטים אחרים
המדבר האדום (תכלת, תל-
אביב) .בסרטו בן שמונה השנים מספר אג־טוניוני
על אשה בודדה החיה בעולם מפלצתי
של ערפל ובתי חרושת, כשהיא זרה לסביבה
שלד. ולאנשים שביניהם היא חיה.
צילומים נפלאים. משתק מצויין של ריצ׳רד
הריס ומתיקה ויטי.

ספר הג׳ונגל

(חן, תל-אביב)

מותו של יהודי

בפעם הראשונה בישראל
לוח כיס תקופתי־אינטימי של האשה
ההפתעה הנעימה ביותר לראש השנה
מעונייצים אתם לדעת את מאורעות חייכם לפרטיהם
לעתיד לבוא, מחולקים לפי ימים?
שלחו את הסכום הסמלי של 3.50ל״י בצ׳ק בנקאי או בצ׳ק
דאר לת.ד 3364 .תל־אביב, ותקבלו בדאר רשום את לוח הכיס
לסי הכתובת המבוקשת

.העולם הזד ,*.שבוןוןהחויותהישראלי •
המערכת והמינהלה: תל־אביב, רחוב קרליבך , 12 סלפון ,260134
תא־דואר • 136 מען מברקי: עולמסרס • בית־דסוט משה שהם
סע*מ, תל־אביב, רח׳ •ין גלופות: צינקוגרפיה כספי בע*פ •
העורך הראשי: אורי אבנרי • ד*.וגיא־לאור: העולם הזד. בל׳*.

(פאר, תל־

אביב) .סיפור על יחסים אנושיים הנרקמים
בין מפקח משטרה ערבי לאסירו היהודי.
סרט מבויים היטב, מעניין ומשכנע, למרות
העלילה הבלתי מתקבלת על הדעת. עם מוסיקה
מצויינת, אווירה, ובעיקר מישחק מעולה
של אקים טמירוף המפקח, המנסה
להראות לאסירו היהודי שהחיים יפים וכדאי
לחיות אותו. ישנו גם אסי דיין.

* * אני רואה עירום

יחיד{

* * שש נפשות מחפשות מחבר
(הבימה) .כפי ששחקני התיאטרון הלאומי
של ישראל מתנהגים על הבמה, ביצירתו
של לואיג׳י פירנדלו, בה שחקנים
עורכים חזרה בהדרכת במאי, הרי שקשה
לצפות כי בלגניסטים כאלה יצליחו

״ספר הג׳ונגל״

סרטו המצוייר והנפלא של ח־לט דיסני, כפי
שהוא מבין את רודיארד קיפלינג.

באיכות צרפתית מעולה

רתית שטווה, לכן מגיעה ברגע זר, לשיאה
הרגשתו של צופה־מצוי, שעיניו בראשו,
כי משטים בו. הוא רואה את המטבע נופל
שם ואת אכנר חזקיהו, שאינו מצליח
על אף מיקצועיותו, בגלל קלישות הטקסט,
לגלם את דויד, כפי שדמותו עולה מספרי
שמואל ומלכים, כורע כאן, כדי לראות
כביכול על איזה צד נפל המטבע. אם בחינת
המחבר והבמאי הייתה לערוך פארודיד. על
דויד המלך, ועל מלכים בכלל, הרי שכוונתם
נשארה תלויה בין שני כיסאות. כפי
שהיא כתובה ומוצגת, בצינזורים מסויימים,
עשוייד, המהתלה לספק בקושי ילדים.

(אוריון, תל־

אביב) .הקומיקאי המצויין נינו מנפרדי ממלא
את הסקצ׳ים של דינו ריזי, גם את הקלושים
שבהם, ולא חסרים כאלה. הוא מופיע
פעם בתור איכר מפגר שקיים יחסים
עם תרנגולת, פעם בתור הומוסכסואל צנוע
וביישן, פעם בתור מציץ ממשוקף, ועוד.

כתר בראש

(התיאטרון הקאמרי)

דויד רוגז על כי שר צבאו ממנה שרי־אלפים
מאחורי גבו .״שילך לגדל תות!״ הוא שואג.
לוא הדברים היו נאמרים בשעה ששר צבא
ידוע הפך לשר חקלאות, גם אז לא היו
לדבר השלכות אקטואליות. לא כל שכן
עתה. ומד. גם שלא מדובר בדויד שהיה
ראש ממשלת־ישראל, ולא רצה לנטוש את
הכתר, אלא בדויד מלך ישראל, זה שבנעוריו
הכריע את גוליית הפלשתי. במהתלתו האנכרוניסטית
של יעקב שבתאי, מנסה
המלך לסתור את בעיית יורשו על־ידי הטלת
מטבע. אם יסול כשלמעלה חיטה, ימלוך
שלמה, ואם כלפי מעלה תהא פרה,
יכתיר את אדוניה שמואל בונים
שביים ללא כל תנופה עיסה ילדותית זו,
כנראה לא לקח בחשבון כי המטבע עלול

אי־סעם לשתף את הקהל בהודייה תיאטרונית

של ממש. אחראי לפך הבמאי יוסי יזרע*
א לי, שאיכלם את הבמה ביותר מדי שחק•
נים, ותידרך אותם בצורה חיצונית, דינאמית
אמנם, אך כזו שאינה משרתת את מטרת
המחזה, שמציאות ואשליה שוכנים בו
בעירבוביה. ששת הנפשות הקוטעות את מהלך
החזרה, בנסיון לשכנע את השחקנים לגלם
את סיסורם הם על הבמה, לא עוצבו

הצגה חדע\ה :

נושי
נו שי ם (בימות) הדיס לחייו ה־אומללים
של המחזאי השוודי אוגוסט
סטרינדכרג ( 9 ! 2ו — 849ו) ניתן למצוא
בכלל יצירותיו, והבימתיות במיוחד. הוא
חיבר למעלה מ־ 50 מחוות, וכיום מוכרי
ומ,צגים כתריסר.
דרך כתיבתו הריאליסטית החושפת קותה
לו אוהדים ומחקים רבים; בנם של המלצרית
וסוכן־האוניות הפד למחזאי השוודי
המוכר ביותר. מחזותיו פתחו דף חדש ב־מחזאות
העולמית, והוצגו על בימות העולם
כולו.
המערכון שלו, נושים ( 888ו) אינו המוכחר
שביצירותיו. גם כאן עומד במרכז היצירר
המאבק בין המינים; הגבר התמים מול ה־אשה
השתלטנית, השטנית.
זוהי יצירה לארבעה: לשלושה שחקני•
— שני גברים ואשה — ובמאי. אשה יפה
נטשה את בעלה הראשון ונישאה לאמן צעיר
ממנה. הבעל הראשון מגיע, מבלי ש השני
ידע עם סי יש לו עסק, ובין ה שלוטק
נרקמת מערכת־יחסים סבוכה.
העלילה מאד־מאד סטאטית. עיקר כוחו של
סטרינדברג בעיצוב הדיאלוג הפקחי והנוקב.
כל מילה ממש קורנס. ניתוחן הפסיכולוגי
של הדמויות מחושב היטב, לרגע נידמה ב־היצירה
נכתבה בעזרתו האדיבה מל זי ג *

מונד פרויד.

זה סול זה ניצבים שלושה נושים. איש־איש
מנסה לגבות את החוב המגיע לו ל־שינאה
הראשונית בין נבר לאטה, ישנם 3אן

אף הן במידת עמקות נאותה. מישא
אשרוב, חזק ותקיף, במקום לגלם דמות
של אב איטלקי הרום ומיוסר. דליה
פרידלנד כבתו החורגת, חסרה את מידת
הטראגיות החרישית והפיוטית יותר. חנה
הנדלר משעשעת כמדם פצ׳ה, מנהלת
המוסד בו הועסקה הבת כפרוצה, אך סיג־נון
משחקה כאילו לקוח מאופרה אחרת.
התפקיד שפחות זכה לטיפול הוא של הבמאי
(יהודה אפרוני) ,המוצג כטיפוס שטחי
במקום שאדם זה יהא יוצר אחראי, המתייחס
אל עבודתו ברצינות ועמקות; ישנה
הרגשה כי ששת הנפשות שהמחבר לא סיים
לחבר את הטראגדיה שלהן, לא היו מתייחסות
לעולם אל כזה, והיו מחפשות להן
במאי וצוות שחקנים מעמיק יותר.
כלאדם (בהחאן הירושלט.)-
אגדה למבוגרים, המבוססת כנראה על משל
בודיסטי שהתגלגל כדרשה מוצגת להולנד
ולאנגליה, על־אודות ידידים של כלאדפ,
המסרבים ללודתו בדרכו האחרונה. אריה
זקס, מרצה באוניברסיטה העברית בירושלים,
הקדיש לעיבוד־תרגום, ההפקה וה־בימוי
אהבה ומחשבה, דבר שהדביק את צוות
המשתתפים, אשר בו, לצידם של חובבים
(סטודנטים) ,מספר מיקצוענים העושים חיל.
ז׳אק כהן כהידידות, משעשע במידה
ובטעם מיקצועי מלוטש. ליאו רייני כ־היאוש
מרתק. עליזה רוזן היא התשוקה,
טמפרמנטית ומשעשעת. מוטי
ברקן ככלאדם וגבי אלדור כהאה-

כ ה יפים. פעלולי הבימוי והמצאותיו ה־המשעשעות
של זקס יגרמו הנאה לכל חובב
תיאטרון.

אין אהכות שמחות (בהפקת
בימות) .יוסי בנאי עושה מה שאפילו
ג׳ורג׳ בראסנס אינו מעז. הוא
מגיש ערב שלם מיצירותיו של הטרובאדור
המשופם, בלוויית תזמורת ועיבודים מוסיקאליים
חדשים, בעוד שברסאנס עצמו מסתפק
בליתי פשוט על גיטרה ובחצי תכנית.

סוו ההונוסה

בנאי איננו זמר, אך הוא יודע לנצל היטב
את כשרונו כבדרן־שחקן מעולה, בעל חוש
הומור בלתי מבוטל, כדי להגיש ערב מבדר,
עם קטעי קישור שאינם משתווים לרמת
השאנסונים, אשר תורגמו היטב לעברית, ושכל
אחד מהם עולה על כל פיזמון שזכה
במקום הראשון בכל אחד מפסטיבלי הזמר
הישראליים.
¥-¥ימים טובים (בהפקת ש. צמח)גם כמופע בידורי חסר התחייבויות, חסרים
בתוכניתו של שייקה אופיר קטעים מעולים,
פחות שטותיים ואתיליים. הוא יודע
להצחיק, בעניין זה אין כמעט חילוקי־דעות.
אך להצחיק ערב שלם, זו ממש משימה.
הפנטומימות שלו עממיות, והרבה הרבה
למטה מיכולתו. הכוריאוגרפיה של יעקב
קלוסקי, ברוח מועדוני־לילה מיושנים, דבר
שאינו מפריע ליונה לוי להתגלות מחדש
כאישיות בימתית מחשמלת. הפארודיה המשותפת
שלה עם שייקה, על הבלט הקלאסי,
מצחיקה עד דמעות. הבעייה של שייקר,
היא בעיית הבעיות של כל הבידור בישראל.
חומר. קשה למצוא מישהו שיחבר מערכון
משעשע, שיתקבל על הדעת, ולא ירד לבמה
אינפנטילית מבישה. כן, וגם במאי
שהיה נוסך קצב, מקצר, משנה מיקום של
קטעים ובונה את התוכנית ממסד עד טפחות,
חסר היה לשייקה.
* * להקת פיקוד דיזנגוף (תיאטרון
דגן) .השם מעיד כי לפנינו להקה צבאית
במדים אזרחיים. אלא שכאן לא חייבו
את המחברים לספק חומר כשרות מילואים,
דבר שאינו משתקף בחומר, המזכיר, כאמור,
חומר משעשע אך חסר כל מישקע,
כמירב החומר המסופק ללהקות הצבאיות.
מלבד שניים־שלושה משתתפים, כמעט אי־אפשר
להשוות את חברי הלהקה ללהקה
בעלת נתונים דומים ששבקה חיים — בצל
ירוק. דני ליטאי יודע להעמיד סיומו־נים
בצורה בלתי־משעממת, אפילו אם הם
משעממים, ולא חשוב שלעיתים התנועה היא
לשם תנועה. דוגמה טובה להעמדה תכליתית
הוא הפיזמון הצעקה האחרונה.
מינימום השווה מקסימום. החבר׳ה נחמדים,
והשמחה רבה.

להצלחה הרבה סודות,
אבל סוד ההצלחה שלי
הוא:
הריח הנעים
המלווה אותי במשך שעות,
הניחוח המפתה כל גבר
ניחוחו של לימור
הסבון לרעננות ה׳11ר

באיכות צרפתית מעולה
אלישבע מיכאלי ועודד תאומי ב״נושים״
סימנים בולטים. כדאי לציין כי סטרינדברג
לא היסס לחזור בו מתמיכתו במאבק ל־שיוויון
זכויות לנשי זמנו. כי פשוט פחד מהשתלטות
הנשים על העולם; מוטיב זה
חוזר לא אחת במיכלול יצירותיו.
לביצוע יצירה כנושים, נדרשים שחקנ ם
ובמאי וירטואוזיים. איש־איש חייב לשלוט
היטב במיתריו.
יוסי יזרעאלי אף כאן עקבי לאידאה
פיקס התמוהה שלו, להציב על הבמה זרקורים
גלויים. הפעם הוא צבע אותם בצבע
אדמדם. במקום לקיים את המאבק על פני
זירה ריקה כלא הוא בכך כל רמז לתלישות
רוחנית של הגיבורים. רמקול קטן, צבוע
אף הוא, גלוי מול פני הצופים, פולט את
האפקטים. לכן נדמה כי הריהוט והשחקנים
נקלעו אל מיתקני־תאורה גלויים כנ״ל, מהצגה
אחרת של יזרעאלי.
זהו מערכון והצגה מתאימים, וחייבים לק
רום עור וגידים באולם קטן ואינטימי. השחקנים
חייבים להיות בעלי דיקציה ברורה,
ומשחקם חייב להיות למופת. מאחר והיצירה
ובעייתה אינן חדשניות, בשנת , 1969 חייב ם
השפה, הבימוי והמשחק לנער מעליה את
אבק השנים, ולהפנט את הצופים.

עודד תאומי, אלישבע מיבאלי,
!שמואל עצמון הם שחקנים מיקצועיים

מחוננים. אין ספק בכך. אן כאן, במיוחד,
אינם מתגלים כסולנים וירטואוזיים. האשה,
ועוד יותר הבעל הקודם, מצליחים להפנט
את הבעל הצעיר ולהמיתו, לפי הכתוב. רפי
שזה מבוצע זה זי שטחי ומיושן. אין כאן
כמעט זכר לשלושה שטנים הנאבקים איש
ברעהו.
המישחק מתנהל על מי־מנוחות, לעיתים
מייגע ואפילו משעמם. הגהינום הפרטי הקטן
של שלושת הטיפוסים אינו מצליח לרתק,
והדראמה הפסיכולוגית אינה מרקיעה לקרשצ׳נדו
המיוחל. אומללותו של תאומי־אדולף
אינה נוגעת ללב. מחלת הנפילה
שלו נראית בהעמדת פנים בלתי משכנעת
(של השחקן) ,ובהקשר לכך ניתן לקבוע בצער
כי לא טלן לה של אלישבע מיכאלי ובמיוחד
לא גו ם ט 3בביצועו השטחי של
שמואל עצמון, לא היוו את הקטליזטור היאה
לתאומי.
לא היה כאן כל עימות דמוני מרטיט,
ולוא התריס תאומי כלפי עצמון כי הוא
מביט בו בעין עצומה, לא היה ניתן להבחין
בכך, אף מן השורה הראשונה.
חסרה אווירת הצפון הקר (בעניין זה חסרה
אף תפאורה ריאליסטית יותר) ,וכשאחד
הגיבורים חושש כי מישהו עלול להיכנס,
נזמה כי אכן כאילו הוא מתכוון לכך.

מבחר גדול
של מקרני־שקופיות • מבחר גדול
של מכשירי בזק • בלעדיות שלנו
במבזקים הידועים,

פתוח שחור־לבן וצבעוני ע״י ה מעבדות
המשוכללות ביותר.

בעיות ולבטים
בחיי המי!
11X0

תד׳ר מרדכי זידמן
תוצאת רשפים•

פננונברנר

.־ זלוזז יוק נ

למשיג ממדידת
מספרים הגדולות

• ינויבתוגת—
מנת המבקש לשנות תת כתובתו מתבקש
להודיע על״כך שבועיים מראש, על־מנת
למנוע עיכוב במשלוח העתון לטעו החדש

מספר 1675

כ״ו תשרי תש״ל8.10.1969 ,

ראשון

דאיון: כולם משמיצים את כולם

אורי אבנר־ער

וידרשו

איר קיבל
מנהל בנק
ממשלתי
1/2מיליון ל״י
לבניית בית

הרומאן שד הקריינית
מסי \ שד
הטלוויזיה