גליון 1677 מתאריך 22 באוקטובר 1969

האיש שהתנדב לבדר לוחמי

נ הרג בתעלה

ליים של המערך עלולה לחול שורת התפט־רויות
כרשימה, וזאת כדי לא להפר את
המאזן הפנימי של הבוהות כתוך הרשימה.

תוגוקיף
ירדה הפופולאריות
של משה דייו
לראשונה מאז מלחמת ששת־הימים ירדה
הפופולאריות של שר־הביטחון משה דיין
בעיני האזרח הישראלי -על פך מצביע
סקר סודי הנערך בהזמנת המערך.
סקר דעת־קהל זה, מתנהל עבור המערך מדי שבוע
בשבוע, ונוסף לסיכויי המפלגה בבחירות, נמדדים בו
נושאים שונים, ביניהם תמיכת הציבור במועמדי המערך
לראשות הממשלה.

השבוע, בפעם הראשונה, ירד מיספר התומכים
במשה דיין לראשות הממשלה אל
מתחת לקו ה 20 בו החזיק כשבועות
האחרונים, מאז החליט להישאר במערך.
רק 17<$מהנשאלים רואים ביום כמשה
דיין מועמד מתאים לראשות הממשלה.
גם סיכוייו של יגאל אלון ירדו בכמה אחוזים. רק
/0״\\ רואים אותו מתאים לראשות הממשלה לעומת
״/״ 15 שהיו לו לפני מספר שבועות. מניותיה של גולדה
מאיר כראש־ממשלה עלו לעומת זאת, על חשבון הירידה
לדיין ולאלון.
אגב, סקר זה שימש עידוד למנהלי מערכת הבחירות
של המערך. הוא הראה כי חלה עלייה של >< 20/לערך
באחוז התומכים במערך לעומת אחוז התומכים בשבועות
הקודמים, ובמקביל חלה ירידה של 20/0באחוז
התומכים בגח״ל.

אסתר הרליץ תמונה
לראש הוועדה המדינית
של ההסתדרות
כל הסימנים מעידים על כך שאסתר הרליץ, כיום
שגרירת ישראל בדנמרק, תמונה כראש המחלקה המדינית
של הסתדרות העובדים, במקומו של זאב הרינג,
שיפרוש מתפקידו באשר יהפוך לחבר הכנסת השביעית.

עוד כעת ביקורה של נולדה מאיר באר־צות־הכרית,
הגיע מיברק אל פינחס ספיר,
מזכיר מע״י, חתום בידי שמחה דיניץ, יועצה
המדיני של גולדה, בו התבקש ספיר
לבדוק את אפשרויות מינויה של אסתר
הרליץ לתפקיד זה.
כתוצאה מכך כבר החלה התרוצצות במחלקה המדינית
של ההסתדרות, כשכמה מהפקידים הבכירים במחלקה
עושים נסיונות חתירה כדי למנוע את מינויה של
הרליץ.

נמשכת השערורייה
של ועדת־השיחרורים
מזה שלושה שבועות יושבים בכתי־הסו־הר
80 אסירים, שתקופת־מאסרם נסתיימה
למעשה -בגלל שיבוש ביורוקראטי.
אסירים אלה היו צריכים להשתחרר, כמקובל, בתום
ריצוי שני־שלישים מתקופת־מאסרם הנקובה. השיחרוד
הוא כמעט אוטומטי, אך מחייב החלטה פורמלית של
ועדה, אשר בראשה עמד השופט אזולאי. מאז יצא
אזולאי לגימלאות, לא נתכנסה הוועדה, אף שהחוק
מחייב זאת.

כתוצאה מכך נשארו בכלא אסירים ש

ככר דאגו לעצמם לעכודה בחוץ, והעלולים
להפסיד את כל סיכוייהם לשיקום, אותם
השיגו בקושי רב. כל זה כנוסף לעינויים
של אנשים שחיכו שנים ליום השיחרור
המיוחל -והממשיכים לשכת בכלא מבדי
לדעת מתי תבוא גאולתם.

מחלוקת ביו גח״ל
וביטאונה — ״היום״
במשך בשבוע ימים לא פורסמו מודעות
בחירות של גח״ל דווקא ביומון המפלגה
״היום״ .היה זה אחרי שהנהלת גח״ל ראתה
כעיתון, השייך למועמד הגח״ל לכנסת, יוסף
קרמרמן, את ביטאונה הפרטי, סירבה לשלם
עכור מודעות הבחירות המתפרסמות

כתוצאה מכך הורה קרמרמן, המנהל את העיתון על
בסיס מיסחרי, להפסיק את פירסום המודעות של המפלגה׳
שהוא מתייצב ברשימתה לבחירות. לבסוף נכנעה
הנהלת גח״ל, הסכימה לשלם בעד המודעות שהיא מפרסמת
בוויום, ופירסומן חודש.

צפויות התפתחויות
דרמאטיות בירדו
תושבי הגדה המזרחית ;׳חזרו השבוע מירדן סיפרו
כי יש לצפות להתפתחויות דרמטיות בירדן בימים הקרובים.

הפלסטינים
ואירגוני החבלה כירדן עומדים
לנקוט כצעדים קיצוניים נגד המלך
חוסיין ומשטרו, בייחוד לאור עמדתו שד
המלך בוועידת ראכאט נגד העניין הפלסטיני.
כדי
למנוע התנגשויות גלויות הוזמן לירדן בדחיפות
חיכמת אל־מצרי, יושב־ראש הפרלמנט הירדני לשעבי־ותושב
שכם כיום, כדי שינסה להרגיע את הפלסטינים
הזועמים בירדן,

האם ישראל לבדה טנקים סובייטיים מיסחווייסי

ריב סמכויות
בין דייו ואלוו
מחלוקת שפרצה לאחרונה כין שרי הממשלה
תידון ותתברר רק אחרי הבחירות.
המדובר הוא כטענות, כאילו הרג משה
דיין והתערב בעניינים הנוגעים לתחומי
פעילותו של יגאל אלון כסגן ראש-המכד
שלה.

לא יהיו התפטרויות
ביו הח״בים של המערר
״אגדת ההתפטרויות״ ,שהופצה בידי
פינחס ספיר ערב הרכבת רשימת מועמדי
המערך לכנסת, לפיה יתפטרו־ כמה מהראשונים
ברשימה בדי לאפשר •כניסתם לכנסת
של מיעמדים שנדחקו.למקומות בלתי-
ריאליים ,.,התנפצה בבר עתה. דפי בל הסימנים.לא
יתפטר אף אחד מהראשונים ברשימה
כדי לאפשר כניסתו של מועמר
אחר.
גם לפי התחזיות האופטימיות של ראשי המערך ך,ם
לא יקבלו יותר מאשר 58 מנדטים בכנסת השביעית.
המועמדים־ הבאים בתור הם לפי סדר זך :,מקום — 59
נתן פלד, נציג מפ״ם; מקום — 60 דני רוזוליו, איש
אחדות־ד,עבודה; מקום — 61 חיים הרצוג. ,נציג. רפוי;
מקום — 62 רחל. צברי, נציגת מפא״י, החשודה באהדה
למשה דיין; מקום — 63 ,עוזי ברעם, נציג המשמרת
הצעירה של מפא״י; מקום — 64 שולמית אלוני, המולדת
של. מפא״י .׳כדי לאפשר את כניסתו של פלד,
יצטרך: אחד. המועמדים הראשונים של, מפ״ם להתפטר,
ואף אחד מהם לא יעשה זאת, כיוון* שהמועמדים לשרות
במפ״ם ממילא אינם נכללים ברשימה. הוא הדין
ברוזוליו והרצוג — אף אחד מנציגי מפלגותיהם לא

יסכים להתפטר כדי שהם יכנסו לגנסת- .

רק אם ימות מישהו מהמועמדים הריא־

לא רק שישראל לא העבירה טנקים סובייטיים
מדגם ״טי־ ״62 לבריטניה, בפי ש־פירסם
השבוע כתבו הצבאי של ה,,דיילי
אקספרס״ הלונדוני צ׳פמן פינצ׳ר, אלא שהמצרים
עצמם לא קיבלו עדיין טנקים
מדגם זה.
ה״טי־ ,״62 שלטענת פינצ׳ר נתפס כידי
צה״ל בפשיטת הקומנדו הממונע לחוף סואץ
ונשלח לבריטניה על מנת לבחון את ביצועיו
לעומת ה״צ׳יפטיין״ שישראל מבקשת
לקנות מבריטניה, נכנס לשרות מיבצעי כצבא
הסובייטי לפני כשנה וחצי כלבד. טנ
קים
מסוג זה הופיעו לראשונה ככוח הסדיר
בפלישת בוהות כרית ורשה לצ׳כוסלוכקיה.
רק הבוהות הסובייטים היו מצויירים בטנק
זה ואילו בוהות שאר מדינות כרית־ורשה
צויידו בו, לכן אין להניח שהסובייטים
ציידו דווקא את הצבא המצרי בטנק חדיש

ה,,טי־ ״62 אינו בלל טנק סודי. הוא השלב
האחרון בסדרת הטנקים הסובייטיים הבינוניים
של ברית-המועצות, שבבנייתו החלו
כשנת 1963 והרכה פרטים ככר פורסמו
אודותיו כספרות המיקצועית.

ז ו * 11בינה -

11ה 1יי ד ה
זיז

ידי

מעילים, מכנסיים, וחליפות
הערובה להופעה

מ 17

ר 1י ר

ע ם צמר ־

אופנ תי ת -אלגנ סי ת -ספורסיבית!

1 > 1 1העם צמר — האריג המופלא — בעל התכונות המיוחדות, אורירי בקיץ וחם בחורף,
נעים למגע, קל לכביסה — אפילו ביד, מתייבש מהר, אינומתקמט ונראה תמיד חדש.

מ<//כ/ת ככל תכ׳לוז -ך ד /</ת / 6כ

כ)1כן, ה< 1רי} ^ל/׳ללן.

המפיץ הראשי: שטינמץ, רח׳ נחלת בנימין ,46 תל-אביב
וולטקס־צמרון תשלובת טקסטיל בע״מ, יצרנים של בדי טרוירה עם צמר בישראל.

היה אתה
אחד מ*!1000
שוחר שלום —
המצביע בעד המערך — מצביע לא בעד מפ״ם אלא בעד משה דיין, בער
״ישראליזציה של השטחים״ ,בעד התייאשות מהשלום :״לא יהיה סוף למלחמה״.

פועל, פקיד, אקדמאי —
המצביע בעד המערך — מצביע בעד הקפאת השכר וקיפוח העובדים, כדברו של
אשר ידלין :״מדיניות השכר אינה מכשיר לצדק סוציאלי

אן הצבעה בעד מק״י היא הצבעה בעד המפלגה היחידה
הנאבקת בעקביות —

גם על הגנת העובדים !
גם על הגנת ישראל ובטחונה !
גם על השגת השלום !
ואויה

לבן מ ק ״ י

לאמונו

מי ה 0אלה אשר חברו יחדיו כדי למנוע ייצוג מק״י בכנסת, כדי למנוע בחירתו
של משה סנה לכנסת?
מפ״ם ורק״ח, המשמיצות את מק״י ומועמדיה כמעט באותן מלים, מסלפות עמדותיה
ומחבלות בשליחות הלאומית והמעמדית.
(לכן מברכים אנשי רק״ח ומנהיג ״מצפן״ על הופעתה של רשימת־השלום. הב
יודעים כי לרשימת־השלום, אין שום סיכוי לעבור את אחוז החסימה, אך הם מקווים
שהופעתה תמנע ממק״י את האפשרות לעבור את אחוז החסימה).

תן להם את תשובתך אתה, תן את קולך אתה
לרשימת השלום והקידמה, למק״י.
מק״י קיבלה בהסתדרות 11.000 קולות. מק״י מקבלת בדרך־כלל כ־ס/ס 20 קולות
נוספים בכנסת. משמע — צפוי שמק״י תקבל בערך כ־ 13.500—13.000 קולות. זהו
בערך המספר הדרוש כדי לעבור את אחוז החסימה. כדי להבטיח בוודאות את
ייצוגה של מק״י בכנסת, דרושים עוד לפחות 1000 מצביעים חדשים, נוספים.

היה אתה אחד מהם, והבטח בכר כי

יישמע בכנחת קוול השלום והבטחוו,
קוול ההגנה על עובדים נאבקים!
הצבע

אם אתה רוצה

אופוזיציה לוחמת צעירה
בעירית חיפה
בחר א ת

חיים תיבון
אדריכל, מורה בטכניון, חבר מזכירות
הסתדרות המהנדסים, איש יחידת הפשיטה
הימית במלחמת השחרור, מפעילי

מתחיל להיות כימעט לא־נעים לצטט את גדולי העיתונאים
ואנשי־הרוח בעולם, המדברים על רעיונות העולם הזה ועורכיו. אבל
מביתן שעיתונים ישראליים אחרים — הממהרים לצטט כל מילה
הנראית להם שהיא מסוגלת לפגוע בנו — שומרים על שתיקה
עמוקה כאשר מדובר בביקורת חיובית, אני מקתה שתסלח לי אם
אני מקדיש, מדי פעם, כמה שורות לדיעותיהם של זרים אובייקטיביים.
הדוגמה
האחרונה היא ביקורת ספרותית־מדינית על עמוד שלם
בשבועון הצרפתי ל׳אקספרס. הנושא: סיפרו של אורי אבנרי,
ישראל ללא ציונו ת, שהופיע עתה במהדורה צרפתית בפאריס,
(אחרי ארצות־הברית, אנגליה, ישראל וגרמניה) .המחבר הוא ז׳אן־
פרנסואר, רתיל, שכתב, בין השאר:

־^י אמת המוגיוח את שני הצדדים
אנטי׳ ציונ * אין פירושו אנטי־־שראלי. להיפך. לגבי אבנרי
יש להבדיל היטב בין הרעיון הציוני לבין המציאות הישראלית.
מיסגרת המציאות הישראלית הוא המזרח התיכון. הציונות
הנשענת על ההנחה, כי כל
היהודים יבואו לבסוף לציון,
למרות ששוב אין איש מאמין
להתקבצות כללית זו. היא בל־תי־אפשרית,
למעשה, בדיוק כשם
שבלתי־אפשרי ה״פיתרון״
שמציעים הקיצונים הערביים ו
להשליך את הישראלים לים.
אם כן, אומר אבנרי, למה לא
לדבר קצת על עובדות? מפלגת
הכוח החדש של אורי אבנרי
סבורה, כי הגיע הזמן שכל הצדדים
יקבלו הנהות־יסוד גיאוג־רפיות־ממשיות.
ראשית, שישראל
לא תחוסל: שנית, שהרקע
הטיבעי שלה איננו היהדות העולמית,
כי אם המרהב.
יש פיתוי למימסד הישראלי
להציג את אבנרי כמשוגע־לדבר.
ואכן, רק בשביל זה אפשר להתפעל
מחברה הנתונה למאבק

מתמיד על קיומה, ובכל זאת
פותחת אשנב לזכות־הביקורת.
כמה חבל שאין גם משוגע־לדבר רוויל אלג׳־רי, מצרי, סורי או עיראקי
שיש להם חופש־ביטוי. וכמה
היתד, ביקורתם מועילה ומעידה על התקדמות!
אבל אורי אבנרי הוא הרבה יחזר מאשר משוגע־לדבר.
למרבה המזל מופיעים מדי פעם מדינאים השוברים את
מוסכמות השקר וגניבת־הדעת. הם יוצאים מן העיקרון, כי אין
בריא יותר מן הניתוח הנכון, היחס הנכון לעובדות ההיסטוריות,
המבט־לאחור המאוזן, המידע הבדוק ביותר: ושאושרם של העמים
קודם לגאוות מנהיגיהם.
אבנרי הוא אחד מאלה. אנשים שאפשר לקרוא להם מדינאים־
לא־עסקנים. אפשר, בלי ספק, לחלוק על סיכוייה המעשיים של
תוכנית השלום שלו. אבל מה שסיפרו צריך לאפשר, מכל מקום,
זר, שינוי אווירה והשתחררות מן הטיעונים העויינים של הצדדים —
בתנאי שלא ירגיז את שני הצדדים. כי ייתכן שזה הגירל הצפוי
לספר מצויין זה, העומד על רמה אינטלקטואלית ונבונה יותר מדי,
כדי שלא ישנאו אותו כל אלה שהפאנאטיות מאחדת אותם.
אבנרי אינו מעניק מתנה לאיש. הוא מראה כיצד סבלו הפלסטינים
מהמצרים ומהירדנים באותה מידה שסבלו מהציונות. הוא
מנגח את התעמולה של שני הצדדים. למש ::נכון שהמושגים
הציוניים התפתחו מבלי לקחת בחשבון את הערבים; אבל מאידך
אסור לטעון כי ישראל היא יצירת הקולוניאליזם. או, למשל•.
שומעים לעיתים קרובות את הטענה, כי ישראל היא מדינה תיאוקרא־טית.
בעיקר שומעים זאת במדינות הערביות, בהן אין כימעט אפשרות
להבדיל — מבחינת החוק — בין החברה האזרחית לבין
החברה הדתית.

א 16ק

^ 8ח מסור האהדה?
אפשר להמשיך ולצטט עוד. אבל זה צריך להספיק לפחות
כדי לשאול את השאלה: מדוע, מזה עשרים שנה, עוקבים אנשים
נאורים ברחבי העולם באהדה אחרי רעיונותיו של העולם הזה?
אולי מתוך ראייה אובייקטיבית, כי רעיונות אלה יש בהם כדי
להציל את המרחב שלנו ממרחץ־דמים נורא — שיסכן, בוודאי, גם
את שלום העולם כולו?

התנועה ״לשלום ולבטחון״.

הצבע ק !
אם תתן לו את קולך —

הוא לא יתן להם מנוחה !

בגלל הבחירות לכנסת, תוקדם הופעת הגליון הבא של

הו1ו 05 הזה
כתל־אכיב ניתן יהיה להשיגו בכר כמוצאי־שכת. כקיום־
קים ואצל המוברים ברחבי הארץ -ביום ראשון כבוקר.

השנה 1970
ו ה רי החדשות :

המכוניו ת החד שו ת של אלפא רומיאו. לכל
אחתואחת יופי משגע: תאוצ ה ללא מתח

ק טני ם מ טו פ חי ם ב מי טב ה מ סו רתהאכס־כלוסיבי
ת של

רים גם ל מכוניו ת־ ה מי רוץ שבסידרה וגם
למכוניות המשפח תיו ת; מבנה מפתיע ביציבו
תו; מעצורי די ס ק מוגברים וכל הפר טי ם

אלפ א רזמיאז.
תנאי תשלום נו חי ם:
מ ח צי תהמ חי ר בת שלומים לשנתיים.

א 7פא וומיאו
המכונית ואנשים שאוהבים מכוניות בוא וראה. בוא ועשה סיבוב.
״קפדיש״ ,תל־אביב בית־ הדר טל 623441 .
חיפה, דרך העצמאות 98 טל 537059 .
פרסום א. גלבלום /דוד טרטקובר

מכתבים
הח״כים -
מיוחסים ז־

אנשים בעלי מעלות, בכל תחומי החיים.
בעודם חיים — לא רק לאחר מותם.

א. מורנו,

הצעתו של אורי אבנרי להקמת בית־לור־דים
בישראל (העולם הזה ) 1674 אינה צודקת.
כל אזרח שהוא עובד־מדינה חייב לפרוש
לגימלאות בגיל .65 איש אינו מתחשב בעולמו
הנפשי. אלפי אזרחים כאלה נחשפים
כל שנה בעל־כורחם להלם של חוויית הפרישה.
אחוז מדהים מתוכם, מת בשנה
ראשונה זו או הופך לישיש חולה, בגלל
חוסר־התעסוקה, בגלל אובדן מקומם בחברה
והרגשה שהם אינם נחוצים.
מבחינה זו יש בהצעה להקים בית־לורדים
משום אי־צדק חברתי משווע. במה מיוחסים
העסקנים המקצועיים משאר עם־ישראל? הרי
לפי דבריו של ח״כ אבנרי בעצמו. ייחוסם
היחיד הוא שרובם הספיקו, כל אחד בנפרד.
להזיק למדינה יותר מכל שאר האזרחים
גם יחד.

ד״ר מאירה בת־דרור,

קריית־חיים.

#זו ה ר איננו ע רן, ותיאורי עולם־הזו־הר
אינם סגידה לו, כשם שדיווח על פרשת־רצח
אינה חי נון לרצח. ועל ההצעה — חן־

תחרות הצילומים
רצ״ב תמונל, לתחרות־הצילומים, המראה
מה עשה הגורל לשלט הפירסומת של ה־

באר-שבע.

> טוהר הבחירות להסתדרות נתבקשתי במקום עבודתי על־ידי כמה
עובדים בדווים לספר לציבור על הצורה
הדמוקראטית שבר, התנהלו הבחירות להסתדרות
בקרב הבדווים.
מסתבר שכאשר חזרו ביום הבחירות מעבודתם
למקום מגורי־השבט שלהם, אל־סאנע,
ליד ערד, נודע להם שלא יוכלו להצביע
כבר. המכונית עם הקלפי הניידת הופיעה
במיתחם השבט בשעה ,11 שהתה מחצית
השעה, קיבלה מספר בוחרים, והסתלקה לה.
גם בשבט עוקר /ליד סיבוב חברון, היתד,
שערוריה שלמה. הופיעו שם שלושה
ערבים, ביניהם שייך, ויהודי אחד, ובאיומים
והפחדות הכניסו בעצמם פתקים לארגז הקלפי,
מבלי להחתים אותם. רוב בני השבט
כלל לא רצו להצביע בגלל כך.
בשבט אבו־רביע, שם ישנם מאות חברי
הסתדר-ת, לא הופיעה בכלל הקלפי.
הבדווים שסיפרו לי זאת שאלו אותי אם
גם אצל היהודים קיימו את הבחירות בצור־,
כזו. אולי מוכנים ראשי ההסתדרות לענות
לר,ם ז

משה אקרמן,

באר־שבע.

תמונת השבוע

השופט הזוי
והפוליטיקה

מערך על גג כניין אל־על בתל־אביב. אני
מציע את הכותרת :״א״ מת.

ברצוני להתריע על התופעה הקשורה ב־ד״ר
בנימין הלוי. בראיון ב־דיעות־אחרונות
גילה הלוי ללא היסוס כי עוד בהיותו שופט
ניהל מו״מ עם מנחם בגין ותבע לעצמו
מקום מכובד ברשימת ח״ל, בהתאם
ל״משקלו״; וכי בהיותו שופט גם ניהל
שיחות פרטיות עם השריס אלון, דיין, בגין
וגלילי במגמה פוליטית
ברורה — הקמת
מפלגה בראשותו
של דיין.
בהשתתפו בפעילות
פוליטית מובהקת
זו בהיותו שופט,
ניצל ד״ר ד,לוי
פירצה שהושארה בחוק
מחמת כבודם
של השופטים. תמוה
שחק
גם שחבריו השום־
טים לא הסתייגו,
לאחר הדברים, מפעילותו זו, המהודר, ניצול
מעמדו כשופט לשם קידום הקאריירה הפוליטית
שלו.

ושח׳ קונ-סחויזיון ו-טוגזיססוויס

ד״1־ ישראל שחק,

חעומת סטואופונין ת

ירושלים.

מיותר

פקידות כללית
בירושלים

כתיבה במכונה — חודש !
פנקסנות, קצרנות:
ביח״ס ״ה פ קי ד ״ ,י. פורמן,
בצלאל ,18 ירושלים
מרכז עדשות מגע

מ 1£א 3 0£א 1£01 1£א 0 0
״גרוזוכסקי -אישון לנס״
תל־אביב, רחוב שניאור ( 5פ־נת רח׳
פינסקר ,20 ליד מוגרבי, מול מגרש
חניה) טל.55029 .

שעות קבלה 9-17

נשמח לשלוח חוברות הסברה
לפי בקשה.

הקורא את הכתבות המתפרסמות בהעולם
הזה על חיילי צה״ל שנפלו, מגלה שכל
הנופלים נחתו בתכונות רציניות ואנושיות
— תכונות השונות כל־כך מרדיפה אחרי
הזוהר.
משום בך, מוזרה ביותר הסגידה בעיתון
אחרי הזוהר, המוצאית את ביטוייה בסיפורים
אודות החוג הנוצץ — למרות שאני
מבין את הכורח להתקיים גם מבחינה כלכלית.
אולם
סגידה לזוהר אינה מחנכת לחיי-
ערכים. כהצעה קונסטרוקטיבית הריני מציע
מדור חדש :״ישנו אדם פשוט״ ,שיספר על

שלמה מנשה,
מזכה

תל-אביב.

הקורא

• ת מונ ת ה שבוע
מנ שה בסך עשר ל״י.
הקוראים מתבק שים ל שלוח לת חרות הצילו
מים ת מונו ת ב שחור־לבן בלבד.

₪:ראיתי את
ליטוף הקטינות
אינני נמנה בין צועדי דיזינגוף, אך הזדמן
לי במוצאי יום כיפור לשבת בכסית.
שתי קטינות כבנות 15 התרוצצו שם כמו
בביתן. לבסוף, לתדהמתי, הייתי עד למיז־מוז
פומבי, על המדרכה הסואנת המלאה
עוברים ושבים: צייר ידוע הושיט את ידו
אל מתחת לחולצתה של אחת הבנות וליטף
את ביטנה. אחרי־כן הוציא את ידו והמשיך
ללטף את שדיה. הקטינה הגיבה בהבעה
מעושה של התרגשות מינית. היתר, לי הרגשה
שאני נמצא באורווה, בחברת בהמות.
רציתי לצרוח ״זונות, ביוחו, המשטרה באה!״
אולם נמנעתי, בכדי לא לפגוע במקצוע
הזנות. זונה מקצועית לעולם לא חיתן את
שירותיה בפומבי.

ישראל כר־דג,

חולון.

! פקיד ממשלתי
לא ענה למבתבים
לפני למעלה מחודשיים פניתי במכתב אל
מנהל משרד־ד,רישוי בחולון — ועד היום לא
זכיתי לתשובה. אין צורך להרבות בדיבורים
על ההסדרים במשרדו־,רישוי הזה —
הם ידועים לכל אוחז־הגה באיזור תל־אביב.
אולם לא לענות על מכתב במשך חודשיים
— זה לדעתי כבר השיא.
אודה לכם אם תפרסמו את מכתבי זה.
אולי באמצעותכם תבוא לי הישועה, ואזכה

לתשובה מאותו פקיד רם־מעלה, שמשכורתו
באה מכיסי.

יעקב פניני,

יפו

יהורית,
מה פתאום מדים?׳
זה יפה ככה?
כשסוף־סוף אתם מחלקים פעם
אה למישהו
אז לפחות אל
פו את שמו.
מר, שמה.
הבחורה שבזכותה
יכולות מעתה הישראליות
להתפשט
לא רק בחושך (או
מחמ—
תזיי־כלו
פנה

שעות
הקט נות,
העולם הזה
אזולאי
,)1674 היא יהודית
גוטפריד,מה פתאום מרים גוטליב?

נאווה אזולאי,

אכן, מה

תל-אביב.

פ ת או סז

ין ן בודדה בלונדון אני בחורה בת 25 המתגוררת בלונדון.
שהיתי בישראל במשך שנה — בירושלים,
בקיבוץ ובאולפן, ואני מעוניינת עתה להתכתב
עם בחור ישראלי בגיל ,30—25בשפה
האנגלית, אני מתעניינת בספרות יפה,
תקליטים, סרטים, טיולים, מירוצי־סוסים.
לא דתית, אבל מסורתית.
11^ 1(1£118¥ ,סז > 8_4
03׳, 1.011)1011151 תנן., 5 )€־25 , 1.011153 311

₪מכת המימסד עקבתי בתשומת־לב מרובה ובאופן מיוחד
אחרי פירסומי כ ל המפלגות — ולא מצאתי
גם אחת מהן שתדבר במצעה ובדברי הפיר־סום
שלה על מכת המימסד החמורה ביותר
שלנו — מכת הפקידים.
מתוך 800 אלף מפרנסים במדינה 220,000 ,
הם פקידים, או פסבדו־פקידים, דהיינו —

מכתבדז בוע

תשובה ״לקוד מוסקבה״
בכאב לב שמענו שהכתבה דויד דויד בני (העולם הזה ,)1669
על דויד כרמלי ז״ל שנפל בהיתקלות עם מחבלים, נוצלה על־ידי
קול־מוסקבה בעברית למטרותיהם העויינות. התשובה הטובה ביותר
לכך, לדעתנו, הם הדברים שנשא האב השכול, שמואל כרמלי, בערב
אזכרה של דויד בנו, שנערך באוניברסיטת תל־אביב. ואלה דבריו:
ידידים וחברים יקרים, אתם המנחמים והמעודדים ותנו.
בבואי לומר משהו על דויד הנפלא שלנו, תוהה אני מה אפשר
לספר עליו שלא נאמר עוד. אכן, דלות המילים מלבטא את מה
שאבד לנו! למלא את החלל הריק שנפער בליבותיהם של האב והאם,
האשד, האוהבת בלי שיעור, והילדים החביבים שעדיין אינם יודעים,
אבל מרגישים — ועוד ירגישו — את המכה הנוראה שהונחתה על
ראשם.
מתאמץ אני שלא לשקוע בצער העמוק וביגון התהומי שהם מנת־חלקי!
שלא לחיות על העבר האיום בלבד, כפי שקרה להרבה
אנשים אומללים במתו, שפגע בהם האסון.
בעצם ימי־האבל פונה אני בזעקת־כאב: מן ההכרח שייפסק המעגל
הנורא והארור של הרוגים ונכים, המעגל האומלל של משפחות
שכולות ודתיות שנשארו קרועות ושסועות ללא ניחומים לעולם!
וזאת קריאתי, המופנית לאנשים הנבונים שבשני העמים היושבים
בארץ הזאת: הבה נתחיל לחשוב ולעשות למען ישכון השלום
בינינו.
לאנשים הנבונים בעם הערבי, ובעיקר להורים השכולים ביניהם,
אומר: יודע אני ומרגיש כי הסבל שלכם, על בניכם שנפלו בקרבות
אינו פחות מן הכאב שלנו. ולכן פונה אני אליכם, אנשים ערבים,
המוכים והסובלים כמונו: אנא, הסבירו לאלה בקרב עמכם החולמים
חלום־בלהות על השמדתנו, כי מבקשים הם לעקור אותנו מפינת
המולדת שלנו, שעליה חלמנו ולה נכספנו דורי־דורות.
ראו, כשהייתי ילד קטן, אני וגם אבי החסיד התמים, לא ידענו
ציונות מהי. לא ידענו מהו אימפריאליזם, שאנו כביכול משמשים
מכשיר בידיו. היינו מלאי געגועים וכיסופים לארץ־החלומות שלנו,
ארץ־ישראל.
אנא, לימדו את תפילותינו ואת מנהגינו בכל הדורות, ותבינו את
אנשים שתפקידם אינו יצרני או שרותי במישרין.
משמע: כל מפרנס רביעי במדינה
משכורתו תלויה במוסד או במפרנם אחר,
המייצר את הכסף למשכורתו.
אם נשתה זאת למצב במדינות אחרות —
ניתכח עד מהרה מהי אהת הסיבות הישירות
לכלכלתנו הכושלת.
ובכלכלה — סוד הכוח. זהו מושכל רא,
שון
בתקופה המודרנית.

דויד אכרמזון,

חיפה

שאיפותינו וגעגועינו לחזור הביתה, למולדתנו. ראו־נא: בעת השמחה
הגדולה ביותר במשפחה היהודית,־ בשעת החתונה, שוברים
את הכום מתחת לחופה, זכר לחורבן הארץ וירושלים.
בכל משפחה יהודית, כאשר היא מסיידת את הבית לכבוד חג
הפסח, זכר ליציאתנו מעבדות לחרות, היו משאירים כתם לא
מסוייד — אות לחורבן ולאבל. ביום הזיכרון המיוחד לחורבן
הארץ, בתשעה באב, היו שמים אפר על הראש, זכר לחורבן
ולאבל. אנחנו היהודים העניים, המוכים והמושפלים בגלות, לא
חדלנו אף רגע מלחלום על שובנו הביתה. והנה חזרנו ואנחנו פה.
זיכרו־נא, היטלר ומרעיו השתלטו על מחצית העולם והתחילו
בהשמדת עמנו, אך את סופם כולנו יודעים. אנחנו, היהודים, למדנו
במשך אלפיים שנים לקח של רדיפות יהשפלות ושחיטות -ולבסוף
התרגשה ובאה עלינו שואת ההשמדה. את אמי, אשד, נפלאה, יקרר,
וטובת־לב, שרפו בכבשני אושוזיץ. אחי הבכור, אשתו וארבעת
ילדיהם הקטנים והנחמדים אף הם נשרפו במשרפות, כן עלה שם
בלהבות אחי הצעיר. מי יתן ותחדור ההכרה בלב כולם כי פה זה
לא יחזור, כי לא יצליחו להחזיר אותנו לגיטו. יידעו האנשים הנבונים
בעם הערבי, שאף עם לא ייבנה מחורבנו ולא יתקיים על הריסותיו
של שכנו.
אם תעמיק ההכרה הזאת, יכול הדבר לחסוך לנו וגס לכם הרבה
יסורים וקורבנות שוזא.
ואותה הקריאה, כי עם על צדק יחיה, מופנית גם לאנשים הנבונים
בעמנו היהודי. במקום חלומות־שווא של גדלות והתנשאות
והתפשטות צריכים לבוא חזון גדול ומעשים גדולים למען השלום.
שלום צודק ובר־קיימא לשני העמים היושבים בארץ הזאת. כי בלי
שלום־אמת, בלי שלום צודק, לא נוכל לעולם להגיע לביטחון־אמת.
כאן הסיכוי לפרוץ את המעגל הארור הזה של מרחץ־דמים הדדי.
אה הדברים שאמרתי פה, במקום הנכבד הזה, בטוח אני כי יכול
אני לומר אותם גם בשם בננו היקר והנפלא דויד. יודע אני ומכיר
אותו, את תוכו ואח פניו הקורנים. כי דויד אדם היה.

חברים של דויד

עתיד אמומי,
רחמנא ליצלן
אם מעניין אתכם לדעת כיצד יסתיים
החיכוך בין ברית־המועצות לסין, הריהו לפניכם
בגימטריה:

מלחמה א טו מי ת בין רוסיה — סין
בלתי נמנעת) 1052( .
שמואליאידון״ ,תל-אביב

קוראים השולחים מכתבים
מתבקשים לנסח אותם בקצרה.
עדיפות תינתן למב*
תביס קצרים.
זכות קדימה תינתן למכ*
תכיהם של קוראים המצרפים
תצלומיהם למכתבים.

ם טווי! וס

תמרורים
התארסה. הנסיכה בשמה בת ה־
,20 אחותו היחידה של המלך חוסיין, לסרן
טיימור אלדגשטני השייך למשפחת
בדואין האריסטוקרטית והמשרת כקצין בצבא.
תאריך הנישואין עדיין לא ניקבע.

נולדה. לזמר הצרפתי צ׳ארדם
אזנאכור ולאשתו אולה, בתם הבכורה:
קטי. אולה בת־ ה־ ,28 היא אשתו

ם אוהבים

השנייה של אזנאבור בן ה־ ,45 לו שני ילדים
מאשתו הראשונה: פטריסיה ( )23 ופס־ריק

£שע 1

מונה לשגריר ישראל בקאמבודיה
עמנואל נלכד. יליד , 1917 שירתבצה״ל בשנים 1967—1947 והגיע לדרגת
אלוף־מישנה, מ־ 1964 כיהן כשגריר ישראל
בניג׳ר ומ־ 1967 כשגריר בסיירה־ליאון. המינוי
קיבל תוקף אחרי שאושר על־ידי
ראש המדינה הקמבודית, הנסיך נורדום
סיהאנוק.
סירבהלהינשא. לאבי ילדה,

שחקנית הקולנוע האנגליה ונסה רד
גדייב. האב, שחקן הקולנוע האיטלקי

ונסה, פרנקו +תינוק
מאהבת טובה, אשה איומ ה

פרנקו נרו, הידוע יותר כגיבור האגדי
ג׳אנגו, מעוניין מאוד לשאת את אם־בנו כדת
וכדין, אך זו מסרבת, מכיוון ש״בתור מאהבת
אני בסדר. בתור אשד, נשואה בוודאי
אהיה איומה.״
זכו. במשותף, בפרס נוכל לרפואה
לשנת , 1969 עבור תגליותיהם בשדה מנגנוני
ההכפלה והמיבנה הגנטי של וירוסים,
שלושה מדענים אמריקאיים: ד״ר
מאקס דלברוק, פרופסור לביאולוגיה
במכון הקאליפורני לטכנולוגיה; ד״ר אל*
פרד הרשי, מנהל היחידה למחקר גנטי
במכון קארנגי בלונג איילנד שבניו-
יורק; וד׳׳ר סדכאדור לוריא, פרופיסור
למיקרוביאולוגיה במכון לטכנולוגיה של
מסצ׳וסטס. ד״ר לוריא הוא יהודי ממוצא
איטלקי.
זכה באיטליה, בפרס המכון הבין־
לאומי לתהבורה ותיקשורת, עבור מחקר
שעשה בשטח ניתוח תאונות־דרכים ומגיעתן,
המדען הישראלי אנטוניו פרא:־
יו. בנמקם את מתן הפרם, ציינו השופטים
כי הצעתו של פראניו מהווה ״שיטה
מדעית, מדוייקת ומקורית ביותר, המסתמכת
על סטטיסטיקה של תאונות־דרכים.
העשויה לתרום רבות לשיפור המצב בשטח
זה.״ לפני שנה וחצי הוגשה הצעתו
של פראניו — שכיהן אז כראש המרבו
לבטיחות בדרכים של הטכניון — למשרד
התחבורה. אולם המשרד לא ניצל את ההצעה
עד היום.
נפטר בכפר ירכה שבגליל המערבי,
בגיל ,85 מי שהיה חבר הוועדה
הרוחנית העליונה של העדה הדרוזית באסלאמן
חדור מועדי, קרוברץ
משפחתו של ח״כ ג׳עבר מועדי.
נפטרה. פרלה גל־עד, אשתו
של מנכ״ל משרד הפיתוח ישראל גל־עד
( ,)49 יליד לונדון, שהחל את הקאריירה שלי
כמפקח על המיסים באיוור חיפה.
נהרג. שאול טן־פי ( )19 בנו של
יהושע טן־פי, מזכיר מערכת הארץ בירושלים
ומראשי תנועת ארץ־ישראל השלמה,
בהפגזה מצרית בסואץ.

עור1

^ פני שנה הוזמנתי על־ידי אוניברסי־
/סה הולנדית להרצות בפני תלמידיה
על הדרכים להשגת שלום ישראל—ערב.
בהיכנסי לאולם הגדול של המיכללה בהאג
— הופתעתי. הקהל היה מורכב כול•
מערבים.
רק אז נודע לי כי מיכללה זו מקדישה חלק
ממאמציה לקידום צעירים בעלי־עמדה מארצות
מתפתחות, רובם פקידי־ממשלה בכירים.
במדעי החברה והכלכלה. מולי ישבו צעירים
מאנשי־המימסד של מצריים, ירדן, סוריה,
סודאן ועוד.
אחרי ההרצאה הגיע תור השאלות. צעיר
מצרי, כלכלן עולה, הציג את השאלה הראשונה:

נכון מה שאתה אומר, שישראל
אינה שואפת להתפשטות
איד אתה מסביר את העובדה,שבכניסה לכנסת תלוייה מפה גרו*
לה, המראה את מלבות־ישרא־ מן
הנילוס עד הפרת?״

תלא יי ב

נואש להדם האשמה זו.
הם משתדלים לטשטש את הידיעות על
מצע המערך, המכריז על סיפוח הגולן, רצו־עת־עזה,
מיזרח־סיני ושארם־אל־שייך — כ(
מינימום.

זוהי
מערכה שקשה להעלות על
הדעת את מלוא חשיבותה. בי כה
תלויים דברים גורליים: מצב•
הרוח של הציבור, המשפיע על ה
אמכארגו בצרפת ומישלוחי-הנשק
מאמריקה.

דעת הסטודנטים, שישלטו מחר בכל המדינות.
דיעות העיתונאים בדפוס, ברדיו וב־טלוויזיה,
הקובעים את דעת־הקהל שבמים־
גרתה פועלים הדיפלומטים המצביעים ב־או״ם.

ביטחון
המדינה ועתידה.

;י יכול לתאר לעצמי את הבעת־פניו
ל? של שר־ההסברה המצרי, כאשר נמסר

הסתערות הסטודנטים של השמאל החדש,
ידידי אל־פתח ומצפן.
ובקירבה רבה יותר: את מבטיהם של קבוצת
לוחמי אל־פתח במחנה כראמה, כאשי
המדריך יראה להם את המפה, ויסביר להם:
״הוי אחי הפידאיון — זהו שיקרה לעמנו,
אם לא נגביר את מלחמתנו, אם לא נהרוג
ביהודים, בנשים יבילדים!״

לולא ידעתי בי הד״ר שייב, שאני
מכירו זה 25 שנה, הוא קנאי
תמים, הייתי יבול לחשוד בו שהוא
סובן של האוי־ב -אולי מסובן
יותר מאנשי ״מצפן״.

ץ נ*ה אומרת המפה? הבה נסתכל בה

ישראל. גירושו של עם שלם.
לפי האמנה
ה שמזת־עם, שישראל

הבינלאו מית

לעד שת

הפשע

חתמה עליה, גירושו
של עם מהתה השמדת־עם — גם אם הוא
מבוצע באמצעים ״הומאניים״.
אבל הד״ר אלדד אינו מנסה כלל לשכנע
אותנו איך מגרשים עם שלם באמצעים ״הומאניים״
.אין לכך תקדים בהיסטוריה. כל
מעשי־הגירוש הגדולים בתקופתנו היו מלתים
בשפיכות־דמים המונית, בטרור, בהשמדה

בתש־מת־לב.

יש בה שני דברים גלויים, ושלושה
סתומים.
הדבר הראשון מתייחס ליהודי ברית־המו־עצות.
כולנו רוצים שיבואו. אבל כולנו

הקהל ניענע בראשיו. היה ברור לי כי
כולם משוכנעים כי הדבר אכן נכון. גס
אני שמעתי לא פעם טענה זו מפי ערבים.
החלטתי שאין לי דר־ להפריך אגדה זו,
אלא להתייחם אליה בהומור. עניתי:
״יא אחי, לפני שלוש שנים עשיתי מעשה
שטות. הבטחתי לבוחרים שלי שאהיה נוכח
בכל ישיבה מישיבות הכנסת. כתוצאה מכן
אני נכנס לבניין הכנסת מדי יום ביומו, ואני
העד המוסמך ביותר לגבי כל מה שתלוי
שם, ומה לא.

״ובכן, אני מוכן להישבע לד שמפה
כזאת אינה תלוייה שם.״

גרויית החאר שר שייב

ראיתי שהקהל נוטה להאמין לי, אך שעדיין
אינו משוכנע לגמרי. על כן הוספתי:
״איני רוצה להעלים מכם, ידידי היקרים,
שיש בישראל מישהו המטיף לגבולות כאלה.
שמו ד״ר שייב, והוא שולח לי בכל ראש־שנה
גלוייה המכילה את המפה הזאת. אבל
זהו אדם מבודד, שאיש אינו מתייחס אליו
ברצינות. מיספר אוהדיו אינו מגיע למאה.״
מובן שהיתר זאת רק חצי־אמת. ד״ר
שייב־אלדד הוא אחד מראשי התנועה למען
ארץ־ישראל השלמה, הנהנית מתמיכתם של
פרופסורים, אנשי־רוח, משוררים ופוליטיקאים
רבים. מאז המלחמה הוא מוזמן ברוב
כבוד להרצות כפני מוסדות מכובדים.

פיסית. דיר־יאסין קטנה, פה ושם, יכולה
לעזור.
להלכה, זה ייתכן. אם מוכנים אנחנו להקים
נגדנו את כל העולם, להיות מגורשים
מכל מיסגרת של משפחת־העמים, להפוך לגטו
פאשיסטי מוחרם בלי מרחב עויין.

למעשה, זה לא ייתכן. הנוער העברי
לא יעשה זאת. צה״ל לא
יעשה זאת. לא מחר. לא מחרתיים.
לא לעולם.
אבל יש עוד שלושה חיצים. הם פונים
צפונה ומיזרחה. מה פירושם?
אבל ד״ר אלדד לא העז לומר זאת במע־רכת־בחירות,
בה הוא מנסה להשיג לפחות
כמה אלפי קולות של אנשים שפויים.
אבל די להסתכל במפות הקודמות של
הד״ר חובב־הקארטוגראפיה, כדי לדעת למה
הכוונה.

העלמתי זאת. אימרים שחצי־אמת
זה שקר. אם כן, שיקרתי
למען השלום.

אחרי תשובה זו נמשך הוויכוח ברוח טובה
יותר. בסופו אמר לי הרקטור ההולנדי
שהוא משוכנע כי רכשתי כמה צעירים ערביים
לעניין השלום — צעירים שיתפסו מחר
עמדות־מפתח בעולם הערבי.

הכוונה היא למיכצעי־מלחמה
בהם תכבוש ישראל את בל לבנון,
רוב סוריה, כל עכר־הירדן, וחלקים
מסעודיה וממצריים, בדי להקים
את ״מלבות-ישראל״.

ן זכרתי בחווייה זו כאשר פתחתי
*4השבוע את העיתון ונתקלתי במודעות־הבחירות
של רשימת הד״ר אלדד.
הרעיון הראשון שעבר בראשי באותו רגע
היה זה:

״ איזה פש ע ״ .
והרעיון השני:

״כמה מיליוניס היה משרד-התע-
מולה של הליגה הערכית מוכן לשלם
עבור פירסום מודעה בזאת!״
בשעה זו עסוקים אלפי התועמלנים המיק-
צועיים של ממשלות ערב — בשגרירויות:
בעיתונות, באוניברסיטות, במוסדות הבינלאומיים
— במאמץ מרוכז לשכנע את העולם
כי פני ישראל להתפשטות.
באותו זמן עסוקים אלפי התועמלנים ה־מיקצועיים
של ממשלת־ישראל והמוסדות היהודיים
— שגרירים, עסקנים ציוניים, קצי־ני־עיתונות,
משלחות־סטודנטים — במאמץ

מודעו! הבח־ירות שר שייב
לו (כעבור 24 שעות) העיתון בו פורסמה
המודעה.
איך זינק מכיסאו. איך הזעיק אליו את
עובדיו הבכירים. איך ציווה להוציא מייד
חוברות בעשרים שפות, עם העתק המפה
והסברתה. איך ייצאו מחר בלדרים מיוחדים
כדי להביא סחורה טרייה זו למאות מוקדי
התעמולה הערבית בעולם.

ובנגד זה: את הבעת פניו של
יצחק רבין, באשר יראה חוברת
ערבית בזאת, מודפסת על נייר
מהודר, כאנגלית, בוושינגטון.
את תגובתו של אשר בן־נתן, שביתו
מוקף עתה שומרים, כדי להגן עליו מפני

יודעים כי לא יתנו להם לבוא, אלא אחרי
שיחול שינוי מהותי ביחסי ישראל—ערב
ו/או ביחסי ישראל—רוסיה.

ד״ר אלדד אינו מסביר לנו איד
יכריח את שליטי הקרמלין לשחרר
את יהודיהם, על מנת שיבואו לישראל
ויצטרפו לצבא מלכות יש*
ראל, שיסתער בפקודת הד״ר אלדד
על כעלי־בריתה הערכיים של
מוסקבה.
זה לא כל־כך מציאותי.
אבל החץ השני מציאותי הרבה יותר•

חץ זה אומר, פשוטו במשמעו:
גירוש מיליון וחצי ערבים מארץ

מלחמות שבהן לא ייהרגו מאות מצעי־רינו,
אלא רבבות ומאות־אלפים.

ד״ר אלדד הוא ישר מדי מבדי
שיעלים כוונה זו. אכל הוא לא
העז להגיד זאת בפה מלא. מבאן
החיצים -ללא פירוש.

** טורף? מצחיק ץ אבסורדי ץ או-
לי. אבל גם חמור מאוד, מסוכן מאוד.
אנחנו יודעים שזה מצחיק. בהחלט.

אכל המיליונים בעולם, שמישהו
ידאג להפיץ ביניהם מפות אלה,
אינם יודעים זאת.
הם יגידו: אלה הם פני ישראל. צדקו הסובייטים.
צדקו הערבים.

במה זה שווה לקאהיר? וכמה
למוסקבה?

בעולם
אדצות־הברית
ההסברה של
שד־־ההסבדה
אלדרידג׳ קליוור, כושי אמריקאי, הנהיג
לאחרונה חידוש מרענן בעולם־התיירות הבינלאומי:
הוא נוסע מארץ לארץ ללא
פספורט. במקום פספורט, הוא מציג תצלום
של מודעת מבוק ש, ממנה מתברר כי האפ.
בי. אי מחפש אחריו. ובארצות הגוש
הקומוניסטי, בהן קליוור סובב, יעילה מודעה
זו אף יותר מהפספורט הירוק.
נגד האויב המשותף. קליודר בן ה-
34 אינו כמובן סתם עבריין מבוקש. תוארו
הרשמי הוא: שר־ההסברה של תנועת
הכוח־השחור בארצות־הברית. הוא נמלט
מארצו בנובמבר ,1968 לאחר שהשלטונות

קליוור במוסקבה
במקום דרכון — מודע ת ״ מ בו ק ש״

סוסה ו!ו9

הדכ מכר בין סכיני הגילוח בופלדת אנד־ חולד
חנה בחוללבן
רופאים אתם זקוקים למזכירת הטלפון האוטומטית:
עונה לטלפון בביתך 24
שעות ביממה.
רדיו דוקטור* רח׳ שלום־עליכם
, 18 תל־אביב, טל.244118 .
סוכנים אתם זקוקים למזכירת הטלפון האוטומטית:
עונה לטלפון בביתך 24
שעות ביממה.
רדיו דוקטור, רח׳ שלום־עליכם
, 18 תל־אביב, טל.244118 .

111

כאשר הן הופכות גבר ל׳כיבשה,
אומרות לו הנשים תמיד כי הוא
אריה בעל רצון של ברזל.

(הונורה דה בלזאקן
גרבוני ״מרסי״ מיוצרים עתה גם בסריגת ^0׳*£
״קריסטלין״ הדקיקה יותר והגמישה יותר.

ניסו לשים עליו ידם כחשוד בתקיפה ובד
סיון לרצח. היה זה בעיקבות חילופי יריות
בין קבוצת אנשי הכוח־ה שחור לבין סוכני
האפ. בי• .אי שניסו לעוצרם.
קליוור חזר וצץ בפיונג־יאנג שבקוריאה
הצפונית, שם השתתף ״בוועידת עיתונאים
בינלאומית על דרכי המאבק באימפריאליזם
האמריקאי״ .הוא זכה למיקלט מדיני באל־ג׳יריה,
ולאחרונה ביקר גם במוסקבה. בן־
לוויתו במסעו למוסקווה היה ביירון בות,
״סגן שר־ההגנה של הכו חי ה ש חו ר״ ,המתפאר
בעובדה כי חטף בשעתו מטוס להוונה.
במוסקבה תקף קליוור את מארחיו על
שאינם מפעילים את עוצמתם הגרעינית נגד
האמריקאים בויאטנאם ,״כדי לשחרר את
העם הויאטנאמי.״ ״כחבר התנועה הקומוניסטית
העולמית, שהקריבה כה רבות למען
ברית־המועצות,״ טען ,״אני חושב שיש לי
זכות לדבר גלויות.״
הוא גם מתח ביקורת על הרוסים והסינים
כאחד, בגלל הסיכסוך שביניהם .״עליהם
לחדול מהשטויות האלו ולהתרכז במטו
תם העיקרית — חיסול אויבם המשותף,
הלא הוא האימפריאליזם האמריקאי.״
הגשר האחרון -לא שרוף. לגבי
אדם חסר-פספורם ועבריין נמלט מארצו,
מגלה קליוור פעילות רבה למדי. אין ספק
שבחוגים מסויימים, מודעת מבוק ש על־ידי
השלטונות האמריקאים עדיפה על פספורט
של ארץ זו. מעניינת אולי ההשוואה, בהקשר
זה, מה היה קורה לוא אזרח ישראלי
היה נוהג כך. אולם לגבי אחד מפעיליה
העיקריים של תנועת וזנוח־ה שחור, שהכריזה
מלחמת חרמה לא רק על הממשל של
ארצות־הברית, אלא גם על כל האזרחים
— לבנים ושחורים כאחד — המזדהים עם
המימסד, התנהגות כזו אינה אלא טבעית.
אולם — עד גבול מסויים. כי על אף
כל האש והלהבה שקליוור יורק, הוא נזהר
שלא לשרוף את הגשר האחרון: הוא מסרב
לוותר על אזרחותו האמריקאית.

בעל נאמן
לפי הזמנה

מכת הבעלים הבוגדים הינד, עתיקה כימי
אדם הראשון. או השני, לכל היותר. כלומר,
לגבי הבעלים עצמם אין זו מכה קשה
(המשך ב ע מו ד ) 11

רוצח זה

יוזף בלאשה

הו \ 1ל ה
אחר
23 שני

האיש עם המקלע :

שהוא נרא, כיום, כאשר צולם בעת מ שפטו. ני תן להבחין בקלות

נהמת
ך* רגן ן זה יושב יוזף בלאשה ( )57ב־תאו,
ממתין לביצוע גזר־דין המוות שהוצא
נגדו.
במשך 23 שנים ראו את תצלומו מיליונים
ברחבי העולם. בלאשה הוא איש
הס.ס. המופיע באחת התמונות המפורסמות
ביותר בהיסטוריה המודרנית — התמונה
המסמלת את זוועות גיטו ורשה, שהתפרסמה
במליוני עותקים, בדומה לתצלום
הנפת הדגל באיוו־ג׳ימה.
אך על־אף פירסומה של התמונה, נשאר
האיש אלמוני עד היום.
ניצולי גטו־ורשה הכירו את שמו רק
משמיעה. את כינויו, למעשה: פרנקנשטיין.
עתה זכו הניצולים, ואלו שלא ניצלו,
בניקמתם: פרנקנשטיין זוהה — ועומד להיות
מוצא־להורג•

הביצוע התעכב

הג ״ טו
את סטרופ

קאיים את המיסמך, הוציאו
להורג בוורשה.
אחת התמונות שצילם, היתד, גם גזר־דין
המוות של בלאשה.
אולם הביצוע התעכב למשך 25 שנה.
וכאשר הגיעה סוף־סוף שעתו של בלאשה
— היה זה, שוב בגלל שותפיו לפשע שהוא
נתפס. גרם למעצרו מפקדו — לודביג ד,אן.
לודביג ד,אן, בן למשפחת איכרים, נולד
בסקסוניה התחתית ב־ ,1908 למד משפטים,
וקיבל דוקטורט על הנושא המכובד :״חוקים
אדמיניסטרטיביים של המשטרה״ .דוקטור
ד,אן הצטרף למפלגה הנאצית, עשה
בה קריירה מהירה. בן 33 היד, כבר יועץ
משפטי, סגן־אלוף בס.ס ,.ומפקד משטרת־הבטחון
בוורשה. הוא היה שליט בלתי מוגבל
על חייהם ומותם של חצי מליון יהודי
הגטו. תחת פיקוחו נשלחו 300 אלף
מהם לטראבלינקה, לתאי הגאזים.
אולם לדעת הימלר, התקדמה פעילותו של
האן בקצב איטי מדי. הוא שלח לוורשה
את פיקודו דרגן סטרופ, כרי לזרז את
הקצב. סטרופ, בשיתוף־פעולה הדוק עם
האן, סיים את חיסול הגטו.

רם לכך קולונל הס.ס. יורגן סטרופ,
מחסל גטו ורשה. סטרופ צילם את כל
מעלליו, ושלח את הדיווח על הביצוע אל
מפקדו היינריך הימלר. בדו״ח שלו תיאר
באופן מדוייק את חיסול גיטו ורשה, על
חצי מליון תושביו, באביב .1943
הדו״ח של סטרופ היה גם גזר־דין המוות
שלו: לאחר המלחמה מצאו חיילים אמרי

ין אנשיו של האן היו גם סמלי
* 1ד,ס.ס. בלאשה וקלאוסטרמאיר. השניים

כל כך. יש אפילו האומרים שהם נהנים
מזה. אך לגבי נשותיהם — שאני.
עתה נראה שהגיע הקץ לסיבלות הנשים
הבגודות. צוות כסיכולוגים באטלנטה, ג׳ור־

ג׳יה, הצליח לרפא אזרח מקומי בשם אלאן
דירבורן מלהיטותו אחרי פילגשו.
לאחר הטיפול, יכול היה הפציינט לומר
כי אכן הוא החלים.
דירבורן הופיע במרפאה לבריאות־הנפש
מרצונו הוא. הבעיה שלו היתד, רגילה:
מצד אחד, נמאסו עליו החיים בביתו, מאחר
שאשתו מיררה את חייו בתביעה שיזנח את
פילגשו. מצד שני, הוא לא חלם כלל לשאת

( ה מ שן מעמוד ) 10

בד מיון בין שתי ה ת מונות, תמונת הגירו ש מגיטו ורשה, עס
הילד המבוהל והקלגס החמו ש, מפו שקיהרגליי ם וקפוא־ההבעה,
התפרסמה ברחבי העולם. רבים כ מו תו חיים כיום חופ שיים בגרמניה.

ירו בנשים הרות

אנסו בגטו נשים והרגו אותן. הם ירו בנשים
הרות, הכריחו פעם יהודי לשתות
בקבוק בוהל לא מזווקק, עד שנפל מת.
קלאוסטרמאייר נתפס ב־ ,1965 נידון למא־סר־עולם
כפול תשע. אולם עקבותיו של
בלאשה נעלמו.
הם חזרו ונתגלו ב־ — 1967 בעת משפטו
של האן.
אחרי המלחמה חי לו דוקטור האן, תחת
שם מזויף, בגרמניה המערבית, התפרנס כסוחר.
ב־ 1960 חזר לשמו האמיתי — ומיד
נתפס, בהמבורג. אולם אחרי שנה שוחרר
ממעצרו. לדעתו של השופט, לא היתד, קיימת
במקרהו סכנה שיברח עד שהחקירה
תסתיים.
ב־ 1965 נעצר ד,אן שוב, הפעם לשנתיים,
לאחר שנתגלה נגדו חומר מרשיע חדש.
אולם גם הפעם שוחרר. עד היום טרם
הוכן נגדו כתב־האישום, על חלקו ברצח
יהודי־גיטו ורשה.

אולם הוא לא הוסגר לגרמניה המערבית,
אלא הועמד לדין בארפורט, גרמניה המזרחית,
ונידון למוות.
עתה נתפסה מזרח־גרמניה בפרשת בלא-
שה כדי לנגח בה את מערב־גרמניה: היא
מציגה לעיני העולם את הפעולה הנמרצת
שננקטה נגד בלאשה — ולעומתה את העובדה
שמפקדו של בלאשה, ד,אן, מסתובב
עדיין חופשי במערב־גרמניה, לאחר
שנים ארוכות של חקירות ומשפטים.
מערב גרמניה טוענת, לעומת זאת, כי
לוא היתד, מזרח־גרמניה נאותה למסור לידיה
את בלאשה למתן־עדות, היה לודביג
ד,אן כבר מזמן מאחורי סורג ובריח* .
בינתיים ממשיך האן לחיות בנחת בהמבורג.
אותו,
לא השיגה עדיין נקמת הגטו.

חופשי בהמבות
ך* יה זה במהלך אחת החקירות נגד
| | ד,אן, ששמו של בלאשה צף ועלה. למחלקה
הפלילית של משטרת המבורג נודע
שבלאשה חי באורבאך, גרמניה המזרחית,
ביקש את הסגרתו.
ב־ 1967 נעצר בלאשה במקום עבודתו.
את פילגשו — אולם יחד עם זאת סירב
גם לוותר עליה.

רפלקס מותנה, פחות או יותר.

לבעיה השניה הציג צוות עובדי התחנה פי-
תרון חדש: הם החליטו לנסות על דירבורן
את שיטותיו של פבלוב בכלבים. הקרינו
בפניו תמונות של אשתו ושל פילגשו, אחת
אחרי השנייה לסירוגין. כל אימת שהופיעה
על המסך תמונת הפילגש, הזרימו הפסיכו
הבוס
חופשי 3״״,״ל

מ שטרת ני טו ורשה, ב ח תונ תו ב־ 935ו .
כיום חי האן ב ה מבורג, חופ שי ובעל עסק.

לוגים בדירבורן מכת־חשמל — שנפסקה
ברגע שהופיעה על המסך תמונת האשה.
לאחר ששה שבועות של הטיפול החשמלי,
יכלו הפסיכולוגים להצביע על תוצאות
משביעות־רצון: דירבורן מאס בפילגשו,
נטש אותה לאנחות.
הצרה היא רק, שהוא לא חזר לאהוב את
אשתו, בעקבות כך. מסקנת הפסיכולוגים:
כנראה שבכל זאת יש הבדל בין אדם לכלב.

מול התקפת־השיטנה המרוכזת של רק״ח ואנשי ״מצפן״ בקרב
ערביי ישראל, וכדי להפגין מחדש את התמסרותנו לרעיון האחווה
היהודית־ערכית, עורכת תנועת העולם הזה -כוח חדש

שייות שרום אוצית
שתעבור ביום־שבת זה ,15.10.69 ,ביישובים העבריים והערביים בשרון ובמשולש, דוגמת
שיירות־השלום שערכנו ערב הבחירות האחרונות.

שיירה זו נועדה להפריד את כזבי ההסתה של רק״ח־מצפן, שורפי
הגשרים בין שני העמים, להפגין את נוכחות תנועתנו ועקרונותיה
לעיני יהודים וערבים כאחד, ולשמש מיפגש ארצי של חברינו ואוהדינו
ערב המיבחן הגדול כיום־הקלפי.

8מסלול השיירה
השיירה הארצית תסתדר ביציאה הצפונית מפתח־תקוזה, בשעה 10 בבוקר. היא תתפזר
באיזור פרדס־חנה בשעה .16.30

השיירה תעבור ביישובים הבאים: פתח־תקווה, ראש־העין, בפר־קאסם
(שם תיערך אזכרה קצרה לחללי הטרגדיה של ,)1956 בפר־ברא, בפר־סבא,
טירה( ,פיקניק צהריים) ,טייבה, קלנסואה, איבתאן, כקעה־אל*
גרביה, אום־אל־פחם.

בכל נקודה תשהה השיירה כחצי שעה, בה ישוחחו ראשי התנועה ומשתתפי השיירה עם
אנשי המקום.

ינאמו, בין השאר: אורי אבנרי, שלום כהן, אמנון זכרוני, ראובן קריץ,
נעים גלעדי, הפאן בוסייני וחביב עיסא.

#מקומות הריכוז האזוריים :
— בכאר־שבע: בתחנת הדלק שביציאה הצפונית, בשעה .7.45
— כאשקלון: בתחנת־אגד בשעה .8.30
— כירושלים: ברחבת בנייני האומה, בשעה .8.15
— ברמלה: ליד כלא מעשיהו, בשעה .9.15
— כתל־אביב: בתחנת רכבת צפון, בשעה .9.15
— בחיפה: ליד תחנת הדלק שבדרום העיר (ליד הספינה אף־על־פי־כן) ,בשעה 6.00
— בעפולה: בתחנת אגד הישנה (תחנת הרכבת התורכית) בשעה .8.00

בנקודות הנ״ל ימתינו משאיות למעוניינים חסרי רבב, יחולק חומר
הסברה וייצאו המשתתפים למקום־הריכוז הארצי כפתח־תקווה.

• הכנות מרהדמרת
כל המעוניינים מתבקשים להתקשר מייד עם מטר, תנועת העולם הזה — כוח חדש
בטלפונים 222146 ,222145 בתל־אביב, לשם תיאום.

במיוחד מתבקשים להתקשר המעוניינים שאין להם רכב, כדי לאפשר
סידור רכב עבורם.

אוהדים, חברים, שותרי־שלום —
בואו כולכם, בלוויית ילדיכם ועם כלי־הנגינה שלכם! הביאו מזון לפיקניק־צהריים!
הוכיחו כי אוזירת האדישות העוברת על הארץ במערכת־בחירות זו פוסחת עלינו!

תנו שאנס דשדום!
במדינה העם
דמוקרטיה משוריינת
ידיעה קטנה הובלטה השבוע מעל לכל
יתר הידיעות הנוגעות למערכת הבחירות
המתקרבת: בישובי הספר יוצבו קלפיות
משוריינות, עמידות בפני רסיסים וקליעים.
ידיעה זו סימלה את מצבה של ישראל:
נלחמת, אך משתדלת לשמור על דפוסי ה־דמוקראטיה.
אלא
שדפוסי הדמוקראטיה בישראל צעירים
עדיין, וקיים חשש כי תחת תחושת
״המדינה במצור״ עלולים כמה מדפוסים אלה
להתעוות. על כן כדאי היה לא רק להתפעל
מן הסמליות הדמוקראטית של הקלפיות בספר,
אלא גם לחשוב כיצד למלא את
הקלפיות האלה תוכן, שיבטיח כי גם להבא
תשרור תחושה דמוקראטית אמיצה במדינה.

יחסים מרחביים

ההתמודדות

״אם לא יחסלו נאצר וחוסיין את אירגוני
הפידאין עכשיו — יחסלו אותם הפידאין
מחר״ .כך קבע, לפני חודשים אחדים, סופר
לה סונד לעניינים ערביים, אריק רולו, אחרי
סיורו האחרון בלבנון, סוריה, ירדן ומצרים.
השבוע ניראה, כי תחזית זו נמצאת בתהליך
הגשמתה.
תחילה היה זד, גמאל עבד־אל־נאצר שנסוג
בחיפזון מעימות ישיר עם האירגונים הפלסטיניים.
אחרי ששר החוץ שלו מחמוד ריאד
הודיע על נכונות ארצו לנהל מו״ם נוסח
רודוס עם ישראל; ואחרי שדובר רשמי של
ממשלת מצרים חזר על הכרזה זו בצורה
חד־משמעית — פתחו האירגונים הפלסטינייס
בהתקפה חזיתית על נכונות מצרית זו למשא
ומתן. אילו התמידה מצרים בקו זה, היתה
ההתקפה מתפתחת לממדים של קרע קיצוני
בין הפלסטיניים לבץ קאהיר.
לדעת משקיפים מסויימים, היתד, מצרים
מוכנה לעמוד בפני התקפה זו — אילו
הסתמנה אפשרות סבירה להסדר מהיר עם
ישראל. אולם בהעדר אפשרות זו, ניתנה
ההוראה לסגת מהצהרת רודוס.
עוכרים לאלג׳יריה. אבל בעוד שהחזית
המצרית שקטה, התעוררה החזית ה־לבנונית־ירדנית.
התקפות אירגוני הפלסטיניים
נגד ממשלת לבנון, על צי אינה מרשת
לחבלנים לצאת משטחה לפעולות נגד ישראל,
הפכו מזה קרוב לחצי שנה תופעת־קבע
בזירה המרחבית. כל הסימנים העידו, כי
ההתנגשות תחריף — ואולי תביא את לבנון
אל עברי פי מלחמה אזרחית.
גם בירדן הידרדרו היחסים בין המלך לבין
אירגוני הפידאין. כי המלך הגיע למסקנה,
שאם לא יגביל את כוחם של הפלסטיניים
מייד — יבוא הקץ לשלטונו המעשי, אם
לא להלכה, בירדן.
הפלסטיניים, שהתפתחות זו היתר, צפוייה
להם, הודיעו על כוונתם להעביר את מיפקד־תם
לאלג׳יריה — כדי שתהיה מחוץ לטווח
פגיעה פתאומית מצד המדינות המארחות,
הגובלות בישראל. החלטתם השניה: להקשיח
את המאבק, ביחוד נגד לבנון וירדן.
יכולים לערער. קשה היה, בסוף שבוע
זה, להתנבא מה יהיו תוצאותיו הסופיות
של המאבק. דבר אחד היה ברור: הגורם
הפלסטיני יהיה מסוגל — אם אינו מסוגל
לכך כבר יום — להכתיב למדינות הערביות
את קו־ד,פעולה שלהן כלפי ישראל.
כבר היום יש בכוחם לערער — ואולי
להפיל — כל מישטר שינסה לחסל את
מחנותיהם. בעתיד הנראה־לעין, יהיו הפלסטינים
מסוגלים אף להפיל מישטרים שלא
יסייעו להם באופן פעיל. הזמן פועל לטובתם:
כי כל עוד אין הסכם בין ישראל לבין
המדינות הערביות, יהססו הממשלות הערביות
לוותר על הגורם הפלסטיני כגורם פעיל
בלוחמה עם ישראל! ובוודאי שלא ירצו
להיראות בעיני המוני תושביהן כבוגדים
בעניין הפלסטיני והכלל־ערבי.
פירוש הדבר, מבחינתה של ישראל: מסתמנת
פשיטת־הרגל הסופית של מדיניות איד,הכרה
בפלסטינים כגורם אשר יש לשאת
ולתת עמו בכל הסדר לשלום. אם ממשלת
ישראל תמשיך להתעקש שאינה מוכנה לדבר
עם הפלסטינים, יהיו אלה המדינות
הערביות — תחת השפעת אירגוני החבלה
— שיעמידו הידברות זו כתנאי לכל הסדר.

ה הס תדרו ת
קשר תרגות*
ההכרעה שנפלה השבוע במערך לגבי מי־

נויו של יצחק בן־אהרון כמזכיר ההסתדרות
המיועד, עוררה את המבוכה הגדולה ביותר
דווקא בין מאות פקידי הועד־הפועל
של ההסתדרות. כי בניגוד למועמדים האחרים
למשרה, כמו שר־העבודה יוסף אלמוגי,
או מזכיר האיגוד המקצועי ירוחם משל,
מהווה בן־אהרון תעלומה לגבי אלה שיצטרכו
לסור למרותו. איש אינו יודע מה
הן דרישותיו. איש אינו יכול לנחש מה
השינויים והתכניות שיש לו לגבי הפעלת
מנגנון ההסתדרות.
״מה שברור הוא שהדולצ׳ה ויטה שלנו
נגמרו,״ אמר.השבוע אחד הפקידים בועד
הפועל. כתוצאה מאי בהירות זו לגבי עתידם
ומחששם של פקידים בכירים במנגנון
ההסתדרות לגבי המשך הקאריירה שלהם,
החלה תסיסה רבתי בכל הקומות של בנין
הועד־הפועל.
הראשונים שיצאו לפעולה ממשית היו אנשי
מנגנון המרכז לתרבות של ההסתדרות.
הם מיהרו להפגש עם בן־אהרון, שעות
מספר אחרי מינויו, תבעו ממנו להדיח את
הממונה עליהם, רפאל בש, יושב־ראש המרכז
לתרבות של ההסתדרות.
תרופה לפני המכה. היה זה צעד
חסר־תקדים, אפילו במוסר הדמוקרטי הל-
קוי בישראל. שכן ארבעת ראשי המחלקות

הפקידים

ק שרו

קשר

שתבעו את הדחת בש הם פקידים ממונים.
והאיש נגדו כיוונו את זעמם, יהיו כישוריו
אשר יהיו, הוא בכל זאת נבחר הצבור,
חבר הועדה־המרכזת של ההסתדרות.
חמשת הקושרים שיצאו נגד בש היו
אלכסנדר כ״ץ, גזבר המרכז לתרבות; בצלאל
שחר, מנהל המרכז; נחמן תמיר, מנהל
המחלקה לטיולים; משה חיות, סגן מנהל
המחלקה להסברה ואהרון בכר, הממונה על
לשכת המרצים במרכז לתרבות.
הם התקוממו נגד בש מרגע שמונה לתפקידו
בקדנציה הקודמת של הועדה המרכזת.
הם סרבו אז להתיר לו להקים את לשכתו
בבנין המרכז לתרבות, דרשו שימקם את
משרדו בבנין הועד־הפועל הגדול. למרות
זאת לא נטר להם בש איבה, קידם את כולם
בתפקידיהם בתקופת כהונתו.
לפני מספר שבועות, כאשר הוחלפו מכוניות
עובדי הועד־הפועל ממכוניות סוסיתא
למכוניות פורד אסקורט, ביקש בש דו״ח
על השימוש במכוניות מצד פקידי המרכז
לתרבות שתפקידם אינו מצדיק זאת.
פקידי המרכז לתרבות הרגישו שהקרקע
בוערת מתחת לרגליהם, ניסו להקדים תרופה
למכה ולגולל מעליהם אחריות בשל מחדלים
של המרכז לתרבות בשנים האחרונות.
לכן קשרו קשר להדיח את בש.
התוצאה היתה שדווקא בש יצא נשכר.
מכל חברי הועדה״המרכזת הנוכחית של
המערך, הוא היחיד שזכה לאישור רשמי
מטעם מרכז מפלגתו, שהוא ימשיך לכהן
בתפקידו ושאין כל כוונה להדיחו.

השבוע פורסמה בשני עיתונים -״מעריב״ ו״ידיעות אחרונות״ -
מודעה שלא היה לה תקדים: אום!? של שקרים גסים, סילופים וזיופים
שבאו לבצע ״רצח אופי״ לאורי אבנרי .״הארץ״ סרב לפרסמה, מהיוון
שהיוותה הוצאת לשון־־רע.
מודעה זו נולדה כשותפות של הקבוצה המתקראת ״רשימת שלום״
וקבוצת ״מצפן״ ,התומכת בה מאחורי הקלעים (ושאחד מראשיה, עודד
פילבסקי, חזר במיוחד מלונדון פדי לנהל את תעמולתה).
אולם מתוך פחדנות מגונה, התחבאו היוזמים מאחורי תיבת־דואר
ושם סתמי.
עצם תוכנה של מודעת־השמצה זו מוכיח מעל לבל ספק, שצדקנו

באשר קבענו כי מאחורי קבוצה זו עומדים סוכנים של רק״ח ו״מצפן״
המשתמשים בחצי־תריסר אינטלקטואלים תמימים ככיסוי למזימותיהם
בכך השיגה המודעה את ההיפך ממה שהתכוונה להשיג. היא מוכיחו
שצדקנו כאשר החלטנו שלא להקים ״חזית״ עם קבוצה זו -ובאשו
הזהרנו בפניה את ציבור שוחרי־השלום. שהרי ברור עתה כליל שמטר
תם הבילעדית של מכווני הרשימה היא לחבל בבוחות־השלום האמי
תיים, לטובת דק״ח.
שיא הציניות המתחסדת 48 :שעות לפני פירסום מודעה זו הגה
אלינו מכתב בחתימת המועמד הראשון של ״רשימת שלום״ ,ובו -
הצעה להפסיק את ההשמצות!

מגנן 0 8 6 )1

תשובתו של אוו׳ אגנו׳ רמורעת ההשמצה שפורסמה נגדו בשני עיתוני העה
תחת כותרת זו פורסמה בעיתון זה מודעה משמיצה, שכל מטרתה להעלות על נם את
ראשי ״רשימת שלום״ ,הנושאים בעול המאמץ לגבש את הכוח הפוליטי החדש הראשון
בארץ מזה שני דורות.
אולי חשוב לדעת מי מתחבא מאחורי ״קבוצת אזרחים״ זו, שחתמה על המודעה.

חמת ששת־הימים. בין השאר חתם על כרוז יחד עם אנשי מצ5
ושמעון צבר, בו תבע נסיגה מיידית מכל השטחים הכבושים, לל:

ובכן: מחבר המודעה הוא מר חיים הנגבי, מראשי קבוצת ״מצפן״
בישראל, שנעזר כמר נתן ילין־מור. המודעה מומנה על׳־ידי מר דויד
ארנפלד, ממקורבי ״מצפן״ ורק״ח, המועמד מם׳ 11 של רשימת־שלום.
אגיב רק על שלוש נקודות במודעת־השמצה זו.

״כרוז, פראבדה׳״
בעלי המודעה משתדלים להעמיד פנים כאילו אותו מיסמך הידוע בשם ״כרוז פראבדה״
הוא הבעת־דיעה תמימה, שנוצלה במיקרה על־ידי העיתון הסובייטי. לכן הסתמכות על
מיסמך זה לגבי מנסחיו וחותמיו הוא ״מק־קארתיזם״.
מעולם לא נכנסתי לפרשה זו לגופה, מתוך רחמנות על המעורבים בכך. אך מכיוון שבאה
השמצה זו, אין מנוס מלנתח את הדברים.
כרוז זה לא היה מיסמך תמים כלל וכלל. כאשר נשלח אלי, בבקשה שאחתום עליו,
שמתי מייד לב לשני פרטים:

(א) יוזם הכרוז הוא אדם הידוע כשליח רק״ח כהוגי האינטליגנציה.
(ב) בכרוז גונו שיטות צה״ל בשטחים המוחזקים, מבלי לומר מילה וחצי מילה על כך
שבסך־הכל מישטר־הכיבוש של צה״ל הוא ליברלי, וכי המעשים הנזכרים מהווים יוצאים

מן־הכלל.

הכרוז, במו שהוא, נועד לעורר אצל הקורא התמים את הרושם כאילו
פוצצו אלפי בתים וגורשו רבבות תושבים מן השטחים המוחזקים.

ילין־מור

ארנפלד

הנגכי

שלום. הוא גם חתם על ברוז־״פראבדה״ הנ״ל.

העובדה שאיש זה הוא המממן העיקרי, וכימעט הבילעדי, של רשימת־שלום, המוצי?
כ־ 100 אלף לירות במערכת־הבחירות, אומרת דרשני.

גילגולו של, מצפן*

נכון הוא שחלק מאנשי ״מצפן״ תמכו ברשימתנו, כאשר התייצבנו לראשונה בבחירו
לפני ארבע שנים. כדי להבין זאת, יש להזכיר:
אנשי ״מצפן״ פרשו אז ממק״י בכיוון ימינה. באותו שלב באו אלינו. אחרי הבחירו
בחנוכה , 1965 בוועידה הראשונה שלנו, נסתבר פיתאום שאינם מכירים בגבולות ישרא׳
אלא מתכוונים לחזור לגבולות החלוקה של .1947 על רקע זה נאלצו לפרוש מתנועתג

רק אחרי מלחמת ששת־הימים נקטו אנשי ״מצפן״ עמדה ששו
אינה מזכירה כלל את קיום ישראל, והם מושיטים עתה עזרה וסע
לאנשי ״אל־פתח״ ,הדוגלים (כביכול) במדינה על־לאדמית בכל האריכה
ישלטו כמובן הערכים.

הרשימה המבויימת

| ןמן זהו האוריגינל של מודעת הה שמצה, שנמסר לעיתונים. כתב־היד של

1111 ^ 11112 סימוני־הדפוס הוא של חיי ם הנגבי, ראש קבוצ ת מצפן בישראל, הפועל
עתה ל מען רשימת־השלום. המודעה פורסמה ה שבוע בעי תוני ם ידיעות אחרונות ומעריב.

ההשמצה העיקרית של המודעה כלולה ברשימה המצורפת לה, ובה מופיעים שמו
של כשבעה אנשי מצפן, עבריינים ביטחוניים ודומיהם, שעבדו כביכול אצלנו. לרשימה :
אין שחר.
די להזכיר כמד, מן העובדות:
נאמר כי מר מקסים גילן הוא כתב העולם הזה בפאריס. מר יילן אינו עובד בהעולם ה׳
ואין לשבועון כלל כתב קבוע בפאריס.
נאמר כי הגב׳ דינה הכט היתד, עובדת של העולם הזה .־.ברת הבט, דוברת אל־פו
בלונדון, לא עבדה אצלנו מעולם. פעם, זמן רב לפני שגילתה את כישרונה המדיני, ניסו

מר ילין־מור טוען שהוא רק ״תיקך את הנוסח. אך הוא לא הוסיף לכרוז את הדברים
הנ״ל, שהם חיוניים כדי שכרוז כזה לא ישמש מכשיר בידי תעמולת־כזב של שונאי־ישראל.

אותה שעה כבר ידע מר ילין־מור שבל שוחרי־יהשלום האחראיים,
ואני בתוכם, סירבו לחתום על הכרוז. הוא גם ידע כי חתמו עליו בל
אנשי ״מצפן״ ,מקורבי רק״ח ודומיהם. הוא קרא, בלי ספק, את נאומי
הנציג הסובייטי באו״ם על מישטר־הביבוש ה״נאצי״ .ככל זאת קיבל
על עצמו לנסח את הכרוז ולחתום עליו.
אני טוען — וטענתי עוד אז — כי הכרוז הוכן על־ידי רק״ח מראש במטרה ברורה
לפרסמו בעיתונות הסובייטית, כסיוע לתעמולה האנטי־ישראלית. תנועתנו אסרה על חבריה
לחתום על הכרוז, על סמך שיקול זה. אם מר ילין־מור לא הבין זאת, הריהו פסול מלשמש
בעמדה מדינית אחראית, באשר תמימותו אינו יודעת גבול.

ילין־מור דורש מקום
כאשר הובאה בפני הנהלת העולם הזה — כוח חדש ההצעה — בשמו של מר ילין־מור,
כי יצטרף לתנועתנו בתנאי שיופיע במקום השני של רשימתנו, היתד, תגובת רובנו שלילית,
אצל אחדים מאיתנו שררה הסברה, כי איננו יכולים להפקיד תפקיד זה בידי אום שהוכיח
בפרשת כרוז־פראבדה נאיביות עילאית כזאת — אם לא גרוע מזה.
בעלי מודעת־ההשמצה טוענים כי אנחנו פנינו אל מר ילין־מור, ולא הוא אלינו. זהו
אבסורד — למה היה עלינו לפנות אליו, אם לא קיבלנו את הצעתו? האמת היא, כנראה,
כי אחד מחברינו, מר אלכס מסים, רצה לשדך בין ילין־מור ותנועתנו, ולאחר־מכן חיזר מר
ילין־מור על פתחי חברי הנהלתנו, בזה אחר זה.

את שיחתו עימי, כמיזנון הכנסת, פתח במילים :״אני בן כך־ובך,
ואני חייב להיות ככנסת השביעית, כי אחרת אהיה מחוסל מבחינה
פוליטית״.

תפקידו של מר ארנפלד

מר ארנפלד אינו איש־מצפן רק מפני שהפליט, באסיפה מסויימת, משפט אחד, בו תבע
לשלב את אנשי מצפן ורק״ח במערך פוליטי איתנו.

הוא שייך למצפן, מפני שחתם על בל כרוזי מצפן ודק״ח מאז מל
גילן

צבר

להתקבל
אצלנו כמבקרת־ספרים. אחרי שהגישה שתיים־שלוש ביקורות, הוחלט שא
מוכשרת, ולא נתקבלו־.,
נאמר כי מר סאלח בראנסי, החשוד בהקמת מחתרת ערבית, עבד אצלנו יחד עם ח
טועמה, עבריין ביטחוני אחר. זהו שקר גס.

לא מר כראנסי ולא מר טועמה עבדו אך יום אחד בעיתוננו, העב
או הערבי!
מר חיים הנגבי נתקבל אצלנו לעבודה כמגיה, אחרי שהיה מובטל במשך שנים, כתת
מהפצרותיו של עמוס קינן. אחרי שנים של עבודה בדפוס, הועלה לדרגת כתב. למח
מלחמת ששת־הימים, כשעבר ״מצפן״ לגילגולו האנטי־ישראלי, פוטר מעבודתו.
וכן ד,לאד, וכן הלאה.

דרך כית־האולפנה של ״העולם הזה״ עברו עשרות מטובי העיתונא
של ישראל -אנשים כמו דוש, אהרון דולב ואורי דן(״מעריב״) ,ר;
לוריא, זיווה יריב ועמוס קינן (״ידיעות אחרונות״) ,סילכי קשת,
מרגלית, רן ביטלו(״הארץ״).

מעולם לא שאלנו איש מהם מהי דעתו הפוליטית, וזד, אינו מעניין אותנו. המחל
(תמשך מעמזז

חדשות בהיגיינה הנשית

במדינה יחסי־עבודה
פועלים חינם
תופעה חדשה מתפשטת לאחרונה ביו
אחדים מישובי צפון־הנגב, לאורך הקו הירוק:
חקלאים יהודים במושבי האיזור גילו
שיטה כיצד להעסיק פועלים ערביים
שהסתננו מהרצועה — מבלי לשלם להם
שכר.
מדווח בחב העולם הזה, שהצטרף בש בוע
שעבר לאחד המירדפים ה שיטתיים ש עורכים
אנ שי שירות־התעסוקה נגד סס תנניס
אלו:

יצאנו למירדף בארבע בבוקר, בשתי
מכוניות פרטיות, מאחת עיירות־הפיתוח
בקירבת עזה. שוטר מזויין שצריך היד
להצטרף אלינו לא הופיע משום מה. נאלצנו
לצאת לדרך בלעדיו — רק אנשי שירות
התעסוקה ואנוכי.
כיוון נסיעתנו היה מחסום כרם־שלום, על
הקו הירוק. מטרת המיבצע, כפי שהסבירו
לי מלווי בעת הנסיעה :״פעולה למניעת
חדירתם של פועלים ערביים משטח הרצועה
ללא היתר, והעסקתם בשטח מדינת־ישראל.״
בעוברנו
בשדות כפר־מימון ראינו מרחוק
אופנוע אדום דוהר לכיוון המושב .״הנה,

מ תנו ב ה

התחבוטת ההיגיינית החרטה לאטה המודרנית

סאנובה רכה יותר ושומרת תמיד על צורתה -כי יש בה
(קציפת האיש. יותר נוח עם סאנובה !
ק1טק

וי בקשי בבית המרקחת את עלון ההסברה
של סאנובה או מלאי ושילחי
חלוש זה.

לכבזד: חוגלה. ת.ד .20161 .חל־אביב
אבקשכם לשלוח אלי בדואר את עלון סאנוכה.

( ח וגלה בע״ס, תל־אביב,

בדיד מהרצועה לעבודה
רווחים קלים —

הוא הולך להודיע על בואנו,״ הצביע לעברו
הנהג. ואכן, משטחי השוות החלו ערבים
לברוח לכל הכיוונים. הסצינה דמתה לציד-
אדם. שניים מהבורחים לא הצליחו להימלט׳
נתפסו על־ידי מלווי. היו אלו שני אחים
— נחיל סולימן מחמוד בן ה־ 14 וסלים
סולימן בן ה־ . 15 לא היו בידיהם כל מסמ־כי־זיהוי.
סיפר סלים :״אנחנו צריכים להיות
בבית־ספר, ללמוד. אבל אין לנו אבא.
אנחנו מוכרחים לדאוג לפרנסה בבית. איך
אפשר ללמוד כשאין לחם בבית?״ השניים
הועברו לתחנת המשטרה באופקים, יחד עם
שלושה צעירים נוספים שנתפסו בשטח.

היהודים מעדיפיב מסתנגים. לא

טלפון 268221 :

.העולם הזה״ ,שבועוןהחדשותהישראלי •
המערכת והמינהלה: תל־אביב, רחוב קרליבך ,12 טלפון ,260134
תא־דואר • 136 מען מברקי: עולמפרס י בית־דפוס משה שהם
בע״מ, תל־אביב, רח׳ פין • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע״מ •
העורך הראשי: אורי אבנרי • הטוציא־לאור: העולם הזה בע״ם•

כל הערבים בסביבה הם מסתננים. אלפי פועלים
מהרצועה מועסקים כיום באופן רשמי
באיזור מאשקלון דרומה. רובם — בעבודה
חקלאית. שכרם — 18.70ל״י לשמונה שעות,
לפי תעריף שירות־התעסוקה. המעבידים היהודים
מעבירים את הכסף לשירות־התעסוקה
בעזה, וזה משלם לעובדים את השכר נטו,
המסתכם, לאחר הניכויים, בעשר ל״י. הניכויים
בסך 8.70ל״י כוללים, נוסף לתשלומים
סוציאליים, גם ארבע ל״י ליום עבור דמי-
נסיעה למקום העבודה וחזרה. למעשה משלם
כל פועל חוקי גם עבור דמי־הנסיעה של הפועלים
המסתננים. וזאת, עקב הבלוף הגדול
של המעבידים בעלי המשקים. שכן אלו
מדווחים לשירות־התעסוקה על הרבה פחות
עובדים ממה שהגיעו אליהם למעשה. הסיבה
פשוטה: לעובד לא חוקי הם משלמים עשר
ל״י ליד, וחסל. ואילו עובד חוקי עולה
להם סכום כמעט כפול. העובדה שהפועל
הבלתי חוקי מאבד עקב כך את זכויותיו

לתשלומי מחלה, טיפול רפואי או פיצויים
במקרה של תאונת עבודה — אינה מפריעה
להם.
איד להעשיק -כלי דשדס. בנוסף
לפועלים החוקיים, מגיעים מהרצועה מדי
יום למושבי הנגב בין 300ל־ 400 מסתננים.
הם מגיעים לעיתים ממרחקים עצומים
— במשאיות, במוניות, על אופניים,
ברגל — ומתקבלים בידיים פתוחות :״אנחנו
לא מסתכלים על השעון, עובדים גם
12 שעות במקום שמונה,״ מסבירים מוחמד

^ן ןן ןן וןן 1ן ןן ו /וו!ן ן

תת־־המסלע הישראלי.,עוזי״ הופך לתת המקלע המבו!ש ביותר

ודה ב בל ה עול ם
עו1

בגרמניה

זהו נושא הגייסו ת הגרמני החדש שנכנס ל שירות בצבא גרמניה ונועד
למלא תפקידים של טנק קל. הוא ח מו ש ב תו ת ח וצוותו, המונה 11
איש, מסוגל להילחם ב תוכו מ שני אשנבי ירי (ראה חץ) ,בהם מותקני ם תת־מקלעים עוזי.

מוחכד ואיברהים
— למעבידים ערמומיים

מברי ( )18 וחברו איברהים 15 שהגיעו
למושב ישע ממחנה הפליטים בנצואלה ליד
חאן־יוניס. מוחמד הגיע במכונית, איברהים
על אופניו. שניהם — ללא תעודות.
מוחמד, איברהים, ושאר המסתננים ישנים
במקומות עבודתם — בשדה הפתוח,
באורווה, במיבנה עזוב. מזונם — פיתות,
זיתים, ירקות מהשדה, ומים מהברז. חלק
גדול מהם מבכר לעביד כמסתננים, מבלי
שיהיו רשומים במשרד־העבודה, כדי שלא
יפסידו את זכותם להקצבת המזון שהם
זכאים לה מטעם אונר״א, כפליטים מובטלים.
לאחרונה, החלו מגיעות יותר ויותר תלונות
על תופעה מכוערת: האיכרים היהודים
מעסיקים את המסתננים האלו במשך
כל השבוע, וכאשר מגיע יום התשלום,
מופיע פתאום האיכר בשדה, מזהיר את הפועל
להימלט על נפשו, מאחר שר,משטרו;
ואנשי שירות־התעסוקה עורכים סריקה בשטח.
הערבי נמלט כל עוד נפשו בו, אינו
מספיק לקבל את שכרו, ולא מגלה בכלל
את הבלוף.

8.70ל ״י -נגד כטחון המדינה.

יתרה מזו — היו אף מקרים שאיברים יהודים
הופיעו בעצמם במשטרה, דיווחו על
הימצאו של ערבי חסר־תעודות בשיטחם.
כאשר עוצרת המישטרה את הערבי, מתברר
כי הוא עבד אצל האיכר שבוע תמים,
לפני שזה נזכר למוסרו למשטרה.
אולם מעבידים אלה מגלים שהעסק לא
משתלם. בכל מקרה כזה, מקפידים אנשי
שירות־התעסוקה ששכרו של הפועל ישולם
לו במלואו. לא רק זה: בקרוב יתקיימו
בבאר״שבע כשישים משפטים נגד נותני־עבודה
שבגלל השמונה לירות שבעים שהם
מרוויחים, מוכנים לאפשר מסלול־תנועה
חופשי לחבלנים, העשויים להתערב בין הפועלים,
מהרצועה לתוך שטח המדינה וחזרה.

שלים

חובות
יש — זכויות אין
יצחק ואוגניד, ינקלביץ עלו לישראל
לפני שמונה שנים,׳ קיבלו דירה בשכונת
רמת־אליהו בראשון־לציון. זמן קצר לאחר
הגיעם למקום, נתבקשו בני־הזוג על־ידי
שכנתם, לאה טלפר, לחתום עבורה כערבים

בתון־ה״מארדר
בנגמ״ ש מכוונים את העוזי

״״ צי לו ם ב תוך הנגמ״ ש הגרמני החדש, כ שתת-מקלע עוזי
נראה מורכב בו בתוך אחד מא שנבי הירי. הרובאים
בא מצעות פריסקופיס מיוחדים. שכן הנגמ״ ש מכוסה שריון כו ל ד

** רודות שד כדורים שנורו מרובים
סער ותת־מיקלעים התעופפו מעל ה־מידרכות
ובין הבתים של רחוב סאנטה־קרוז,
אחד הרחובות הראשיים של עיר
הבירה הבוליבית לה־פאז. כ־ 70 חיילים בו־ליביים
ושוטרי־חרש של המשטרה החשאית
תקפו את הבית מספר 584 באותו
רחוב. הם הקיפו אותו מכל עבריו וירו
אל חלונותיו, דלתותיו וגגו.
מתוך הבית עצמו הושבה אש. אלא שהיא
היתד, חלשה לנוכח מטר הכדורים שניתך
אל הבית. היו אלה יריות בודדות, כנראה
מאקדחים. הקרב נמשך כך כשעה תמימה.
אותה שעת אחזה בהלה ברחוב כולו. אנשים,
שלא הבינו את פשר המתרחש, נסו
מבתיהם, נלכדו בתוך האש משני צידי הרחוב.
אשה אחת נהרגה.
לבסוף הצליח אחד משוטרי־החרש להתקרב
אל הבית, הטיל רימון פנימה דרך
אנשי המשטרה החשאית התפרצו לתוכו,
תרר שקט. איש כבר לא ירה מתוך הבית.
אנשי המשטרה החשאית התפרצו לתוכו,

8ע ם, בדרך מוזרה, היתד, גם ישראל
ן ) מעורבת במאבק, אם כי בעקיפין, כש־פירסמה
ממשלת בוליביה את פרטי הקרב
בו חוסל פראדו והפיצה תמונות ממהלך
הקרב, הסתבר כי חלק מאנשי המשטרה
החשאית הבוליבית שנטלו בו חלק היו
חמושים בתת־מקלע עוזי. לא מן הנמנע כי
פראדו מצא את מותו מצרור שנורה בעוז׳.

על הלוואה שברצונה לקחת בבנק
ההלוזאה נועדה לקנות חנות אותה קיבלה
לאה מהסוכנות וממשרד־השיכון.
הזוג ינקלביץ לא היסס. נדיבי־לב מטיב־

עם, כמרבית רעולים, ומלאי־אמונה ביהודי
ארץ־הקודש, אליה זכו להגיע סוף־
סוף, לא חלמו כלל שהם עלולים להינזק.
מה גם, שהוכבר להם שוב ושוב שהביטחון

טפחות.

גררו עמם בצאתם את גופתו של גואידו
(״אינטי״) פראדו 32 עוד באותו יום הוצגה
גופתו של פראדו לראוה בפני עתת־אים
וחברי הממשלה הבוליבית.
פראדו היה חברו לנשק ויורשו של צ׳ה
גבארה האגדי. אחרי שנהרג צ׳ה, המשיך
פראדו להנהיג את המחתרת שנועדה לחולל
מהפכה בבוליביה ברוח המהפכה הקובא־נית
של פידל קאסטרו. לפני שבועות מספר
מצא גם הוא את מותו.

ציוד לחיית־המים

אנ שי המ שטרה הח־ר

שאית של בוליבי ה

7 1 .1 .1
בלה־פאז הבירה, ד קו ת אחדות אחרי שחיסלו
את אינטי פראדו, יור שו של ציה גבארח.
השוטרים הלבו שים אזרחית, ח מו שי ם בונת־מקלעים
מסוגים שונים. אחד מהם, עליו מראה
החץ ב ת מונ ה, הוא תת־מקלע עוזי.

מאז החלה תדינת ישראל לייצא את תת-
המקלע עוזי, בראשית העשור הנוכחי
ואף מסרה את זכויות הייצור שלו לבית
החרושת הבלגי לייצור נשק פ.נ ,.עשה העוזי
דרך ארוכה, הפך לכלי נשק פופולארי
בכל רחבי העולם.
הוא משמש בנשק אישי לבעלי דרגות
בחיל־הרגלים ובחיל־האויר הגרמני, הוא נמצא
בידיהם של חיילים פרטוגליים הנלחמים
במורדי אנגולה ובידי המורדים עצמם;
הוא מהוה את נשקם האישי של הגורילות
— שומרי־הראש של נשיא צרפת, ולפי עדויות
שהתפרסמו בעתוני אירופה משתמשים
בו גם לוחמי ביאפרה.
כתוצאה מייצוא הנשק מוצאת ישראל את
עצמה לא אחת, מבלי שתרצה בכך, מעורבת
בסיכסוכים שאין לה כל נגיעה ישירה
אליהם. ספק אם העובדה שאנשי המשטרה־החשאית
הבוליבית מצויידים ב ע תי ם, עוזרת
להגביר את הפופולאריות של ישראל בעיני
שוחרי־החופש בדרום אמריקה.
לאחרונה היו אלה הגרמנים שמצאו שימוש
נוסף לעוזי. היה זה כאשר הציגו את
הנגמ״ש הכבד החדש שלהם הנזארדר (בונה)
.נגמ״ש חדיש זה, שהוא מעין טנק
קל המסוגל לעבור מכשולי מים ובוץ, נקרא
על שם חיית־המים הכבדה המסורבלת —
הבונה. צוותו מונה 11 אנשים והוא מכיל
סידרת חידושים שאינה קיימת בנגמ״שים
אחרים מסוגו בעולם. בין השאר, כל מערכות
ההנעה שלו וההיגוי הן אוטומטיות
לחלוטין. מחירו של נגמ״ש כזה, שהיא
בעל 600 כוחות סוס, הוא כ־ססד אלף

אחד החידושים הוא שהותקנו בו אשנ־בי־ירי
עם תת־מקלעים המאפשרים לחימה
מתוך הנגמ״ש. בכל צד של השריון הותקנו
שני תת־מקלעים כאלה. הגרמנים בחרו
לצורך זה את העוזי כמובן, כך שכל
טארדר חמוש ב־ 4תת־מקלעים עוזי.
ישראל לא תקבל נגמ״שים מסוג זה, אס
תרצה בהם, מטעמים פוליטיים: אבל הגרמנים
יכולים לקבל עוזים כמה שהם רוצים.
העיקרי להלוואה הוא המשכנתא שהבנק
יטיל על החנות, ושהם יהיו רק ערבים
מספר שלוש, ומשום כך חתימתם היא יותר
(המשך בעמוד

דורינו בטלוויזיה וברדיו :

במדינה
(המנסן מן העמוד הקודם)

עניין של טקס ונוהל.
בטלוויזיה כיוכ חמישי ,23.10 ,כשעה 8.10 בערבהשלום!״ מנהיגי ערכיי פלסטין ידכרו אליך!

-״כמאכל, על

ברדיו

ועביט ללחס -כגדל הכנק. הם
חתמו — ושכחו מהפרשה, עד שחזרו ונזכרו
בה כעבור שבע שנים. התזכורת הגיעה
כהודעת־עיקול על משכורתו של יצחק.
בירורים מבוהלים העלו שבנק טפחות
תבע מהם לשלם את ההלוואה שלקחה לאה.

כמוצאי שכת ,25.10 ,כשעה 9.25 כערכ -״מסיעת יחיד -לסיעת רכים ! ״

גישות פעילים ואוהדים:
גרמת־גן

זוהר, רח׳ הגדוד העברי ,20 טלביה (טלפון
.)61324

ם רביעי זה ,22.10 ,בשעה 8.30בעצמאות,
גן המלך דויד. כל הפעילים
פ השתבצו במסע הבחירות מתבקשים

חי 9ה

האוהדים בחיפה, המוכנים לעזור ב,קלפי,
מתבקשים להתייצב באופן הדחוף
ר במנזה חיפה, רחוב הנביאים ,28 קו־ג׳
,חדר ,505 טלפון ,64220 מאחר ורז
המשקיפים צריכה להימסר לוועדת׳
רות!

הקריות

> רחובות
ביום ה ,23.10.69 /בשעה 9.00 בערב,
בבית -קלור, פגישת סטודנטים, אנשי־סגל
ואוהדים עם
א ו רי אבנר •
הקהל הרחובותי מוזמן.

> בנצרת
ביום רביעי זה ,22.10 ,בשעה 5.00
אחה׳־צ, בקפה סבאג, מרכז העיר, אסיפת
אוהדים עם

אודי אבנר׳

י האוהדים בקריות מתבקשים להתקשר
!ן דחוף עם ראובן קריץ, טלפון ,715404
ך יום שישי זה, לשם סידורם בוועדות

> בטבריה

ירושלים

ביום רביעי זה ,22.10 ,בשעה ,8.30בערב,
בקפה ארבל, קרית שמואל, אסיפת
אוהדים עם

ום ה׳ ,23.10.69 ,בשעה 8.30 בערב, בר,חלוצות:
,־חוב איבן־גבירול , 14 ידבר

אורי אבנר•
+בבאר־־שבע

ר או בן ק די ץ
.כל הפעילים והאוהדים בירושלים, ה־יח
לעבוד ביום הבחירות כחברי ועדות
י, משקיפים ,״הגים, אנשי מטה וכו׳,
קשים לבוא ביום א׳ 26.10 במשך שעות
( :ר,חל מן השעה 7לביתה של דנה

יצהר! :־אוגניה ינקדכיץ

כאשר לא זכתה תביעת הבנק למענה, פנה
לבית־המשפט, וזכה בפסק־דין נגדם, בעקבות
פסק הדין הוצאה פקודת־העיקול.
כל זה אירע ללא ידיעתם של זוג העולים
התמימים. התברר שהמשפט נערך בלעדם.

קפאו על מקומם. הם לא ידעו מה מתרחש.
מכונית שכורה קטנה שעל גגה התנוסס השלט :״המשלחת הארכיאולוגית לירושלים
המערבית!״ סובבה בכיכר ומתוכה בקעו
ברמקול קולות שקראו לשכנים לפנות את
בתיהם. אפילו השוטרים שהיו מוצבים במקום
קיבלו את הענין ברצינות, הניחו למכונית
להסתובב ולהשמיע את קריאותיה.
״הפכו אותה!״ צעק הקהל. אולם
המבוכה נמשכה רק כמה דקות. ני שעה
שארי דייוויס, ראש רשימת שלוס־-רושל-ם
המתמודדת בבחירות לעירית ירושלים, השמיע
ברמקול המכונית את הקריאות המוזרות,
חילקו חבריו בכיכר כרוזים ירוקים
שהסבירו לקהל במה המדובר.
״יזמנו פעולה זו כדי להעלות לתודעתו
הפוליטית של הצבור הישראלי בירושלים
את האבסורד והפשע, שבייהוד ירושלים
המזרחית והפיכתה לגטו ערבי האם נסכים
להריסתה עד היסוד של כיכר ציון
למען חשיפתו של אתר מוסלמי קדוש י
הבה נחיל את הקריטריונים למעשינו בעיר
המזרחית על עצמנו!״
זו היתה תעמולה יוצאת־דופן. השוטרים,
שתפסו באיחור מה מתרחש, הבינו שהיא
לא בסדר. הם עצרו את המכונית, החלו
לפרק את שלטיה. אותה שעה התאסף ההמון
מסביב למכונית, איים לערוך לינץ׳ בש־

שדו כהן

ביום ראשון ,26.10 ,בשעה 8.30 בערב,
בבית העם (אולם המסעדה) ,פגישה עם

שדו כהן
לפני האסיפה, בשעה ,6.30 ברחוב הדסה
,80 פגישת נוער עם שלום כהן.

חברינו בקיבוצים: עזרתכם ביום הקלפי דרושה כיותר, כדי להב!
כחירות כשרות במשקים. אנא, התקשרו עימנו כאופן דחוף, כדי
•גן את הפיקוח על הקלפיות מטעם תנועתנו!
הקהל רצה לינץ׳

חברם ואוהדים בוחני הארץ
״תנת אורכה של כמה ימים לאיוש הקלפיות מטעם תנועתנו. עדיין
מקומות רכים שבהם האיוש אינו מלא. זכור: קול אחד יכול
נריע גורלו של מנדאט ! אין לסמוך על טוהר הבחירות כקלפי שאין
נציג שלנו בעת ההצבעה ובעת מניין הקולות !
כן ,-התנדב מייד ליום־הקלפי. אל תחכה לרגע האחרון, כי הסייס
עלולים להבשיל את הצבתן* .פנה מייד אל המטה הארצי, או אל
טה המקומי הקרוב אליך!

שאנס לשלום — כוח לאופוזיציה —
זה תלוי ב ך !
מטות־הבחירות שלנו ברחבי הארץ
ת ל ״ א כי ב: במשרד המטה הארעי,
:גליקסון ( 8ליד קולנוע תל־אביב),
־ן ,222146 ,222145ת.ד. 136 .
י רו ש לי ם: אצל דנה זוהר, רחוב
ד העברי ,20 טלביה, טלפון ,61324
ות 7—10 בערב.
חי פ ה: רחוב הנביאים ,28 חדר ,305
ין .64220
אי ל ת: אצל רם סער, רחוב לינדי ,31
ן .2061
די מו נ ה: אצל ראובן מיימון,44/9 ,
ין ,91393 ואצל יהודה אחימרים.52/9 ,
בארשבע: אצל קמחי, המעפילים .3
; ,בין 8בבוקר עד 3אחר,״צ, ובערב
־ב ד,שיקמה ,66 שכונת אפרידר.
ר א שון לציון: אצל יהודה כהן.
:אחו העם ,23
חו לון: אצל טמיר, רחוב מיבצע סיני
טלפון .848565 יום ג׳ ו־ה׳ ,בשעות

• רמת ״ ג ן: אצל פילוסוף, הירדן ,40
טלפון .741073
• פתח״תקווה: אצל אורהישורון,
רחוב כצנלסון ,32 טלפון .915572
• הרצליה: אצל שמואל ציון, סלפון
,938575 נוף ים, רחוב הפועל .10
• נתניה: אצל משה שנק, קפד, אנס־וורפיה,
הרצל ,27 טלפון ,3569 בימים א,
ב, ג ,ה, בשעות 6—7בערב.
• חדרה: טלפון .4485

• הקריות ואיזור הצפון: אצל
ראובן קריץ, קרית מוצקין, סימטת אורן 4
טלפון .715404
0טכעון: אצל בנימין תמיר, טלפון
.931194 וכן אצל משה, טלפון .931836
• נהריה: אצל אלפרד רולף, טלפון
.921167
• טבריה: אצל בן־דורי, טלפון ,20330
.20550

נשלחה אליהם הזמנה — כחוק, כמובן —
אבל מאחר שהם החליפו כבר דירה מזמן,
הודבקה ההזמנה על דלת הדירה הישנה —
בה הם לא התגוררו מזה שלוש שנים.
אולם זו היתד, דווקא דאגתם הקטנה יותר
של יצחק ואוגניה. הדאיגה אותם יותר
השאלה — כיצד זה חייבים פתאום הם
בתשלום החוב. הם נחפזו למשרדי הבנק
— וגילו שם לתדהמתם שהבנק שכח בזמנו
להטיל משכנתא על החנות. משום כך
לא היה לו עתה ממי לתבוע את החזרת
החוב — אלא מהינקלביצ׳ים.
פרט מישני שנתגלה: בעוד הם נתבעים
לשלם את חובה של לאה, השכירה זו את
החנות למישהו אחר תמורת שכר־דירה של
3,000ל״י לשנה.
בל פניותיהם של יצחק ואוגניה לא עזרו
להם: בנק טפחות ידע לנסח את מיסט־כיו
בצורה כזו, שאי־אפשר היה לבוא אליו
בטענות — גם כאשר שכח לעשות פעולה
מסויימת. עתה, הולכת מחצית משכורתו
של יצחק לתשלום חובותיהם האישיים שלקחו
לצורך התבססותם בארץ, ומחציתה
השנייה — לתשלום החוב לבנק טפחות.

ירו שלים
חפירות בכיכר ציון
״הלו, הלוו כאן הנושלחת הארכיאולוגית
למערב ירושלים! הקשיבו, הקשיבו: מתחת
לרחוב בן־יהודה ולכיכר ציון נמצא אתר
היסטורי קדוש ראשון במעלה בחשיבותו.
החפירות יתחילו בעוד יומיים! תושבי האזור
מתבקשים לפנות מיד — אני חוזר:
מיד! — לסשרד־הפנים להסדר פינויים לשיכון
אלטרנטיבי!״
העוברים ושבים בכיכר־ציון בירושלים

ני הצעירים שישבו בה .״הפכו אותה! הפכו
אותר!,״ צעקו בהיסטריה אזרחים שהתגודדו
מסביב למכונית.
שרשרת שוטרים וחיילים שאורגנה מיד,
מנעה מההמון הזועם לעשות שפטים באורי
דיייוים וחברו שניים נעצרו ונלקחו בניידת
למשטרה, שם נשארו במעצר 48 שעות.
הם סרבו לשתף פעולה עם החוקרים.
העבירה המיוחסת להם היתד, עבירת תעבורה
פשוטה, שכן טכסים הבחירות לא עמד
בניגוד לחוק. אורי דייוים ראה במעצרו
פעולה שרירותית .״זו התערבות פוליטית
של המשטרה במהלך הבחירות,״ טען.
הנגב הבטחות במבטחים
כאשר תושב תל־אביב צמא, או כשאשתו
צריכה •לשטוף כלים, הם פותחים את הברז.
לגביהם, ולגבי מרבית אזרחי המדינה,
המים הם מיצרך טבעי הנמצא בשפע.
אולם ישנו בישראל סוג אחר של אזרחים
— כאלו הסובלים ממחסור במים. לא
רק לשימוש חקלאי, אלא גם ממש לשתייה.
בין אלו נמנים תושבי מבטחים שבצפון-
הנגב.
לפני כשבועיים נשברו אנשי המושב, נקטו
בפעולה דראסטית: הם סגרו את השיבר
המרכזי העובר בכפרם, ניתקו את המים
לכל ישובי הסביבה.
מים יש -אבל אין. לא מהיום סובלים
תושבי מבטחים ממחסור במים. אולם
הקש ששבר את גב הגמל היד, כאשר ילדיהם
נאלצו להפסיק את הלימודים בגלל
מחסור במים בבניין בית־הספר המקומי,
השוכן על הגבעה ליד בריכת־המים.
( ה מ שן בעמוד )20

ך* שעה היוגה שתיים אחר־הצהריים
ן | ביום השני השבוע. המנחה והבדרן
אדיר, פלדמן 25 הידוע בכינויו פפה, סיים
את הופעתו בפני חיילי הבונקר, אי־שם
צפונית לפורט תאופיק. הזמר רמי ניר, שהופיע
יחד עימו, נטל את הגיטרה שלו, והשניים
המתינו להודעה שהם יכולים לעבור
לבונקר הבא, להופעה נוספת.
ההודעה הגיעה — והשניים יצאו החוצה.
באותה שנייה נשמע הבום המהדהד של פגז
מרגמה, ורמי ופפה כוסו בדם.
רמי, שנפצע בידו, שמע את פפה אומר
ש״יש לו משהו.״ הוא הצביע על ליבו:
״לא נעים, זה דם,״ פלט בהפתעה, כשהוא
שומר על חיוכו הנצחי. עשר דקות לאחר־מכן
החל גוסס: רטים המרגמה פגע ישירות
בליבו.
פפה הוא האמן הראשון שנהרג בקווים
מאז מלחמת ששודד,ימים. האמן והסם יונס
למשפטים, שהחל השנה את התמחותו, לא
יגשים את חלום־ועוריו להיות עורך־דין.

במיסגרת המילואים, וגם כשהיה מתבקש
לבוא ״סתם ככה״ ,כפי שנהג לומר, היה
קופץ לקווים, מבדר את החבר׳ה, וחוזר לספסל
הלימודים.
סיפר עליו המנחה והבדרן מני פאר:
״היכרתי אותו שמונה שנים. כשהייתי בתיכון,
הייתי בלהקת־תיכון. הוא היה אז כלהקת
פיקוד צפון, ושלחו אותנו להופיע
מטעם תל״ם באשקלון. הופיעו שם גד*
יגיי, נירה רבינוייץ, פפה, ואחרים. פפה
הדריך אותנו מה לעשות כדי להגיע לדרגת
להקה ;יבאית. מאז הכרנו.
״וויתר, לי הערצה אליו: הוא לקח ברצינות
גט את הבידור וגם את הלימודים, והצליח
בשניהם. תמיד היה חבר ועוזר. לפני
שבועיים הופענו יחד בקיבוץ גשר. כש־

כפי שיזכרו אותו רבבות מעריציו: מיקרופון ביד — ומולו אדם מחייך:
כאן: מלכת־הגוגו , 1969 אותה הוא מראיין להנאתם של באי פסטיבל־הקצב
בפארק הלאומי ברמת־גן. איפיין את פפה הכישרון להצחיק — מבלי לפגוע במרואיינים.
הגענו למקום התברר פיתאום שבין כל
שפעת האמנים שבאו באוטובוס, יש שני
מנחים. אז הוא אמר לי, :אתה יודע מה,
מני? תנחה אתה היום. תן לי לנסות לבדר
את הקהל בדברים חדשים, לא כמנחה.׳ הוא
ריתק את כל הקהל במעשי כשפים קומיים.
הקהל השתגע מצחוק.״

חיים טופול -בגוו־ השני
ך* עת שנפגעו פפה ורמי, ס .־זג•.-

ברון פפה מנ׳רוזרס

• 4האחר של התעלה חיים טופול. דפ!•.:
מדריכו הראשון של פפה בדרכו
קיבל את הידיעה על הפגיעה בחניכו ר:
עבר וידידו תוך דקות ספורות. עשרים
וארבע שעות לאחר מכן, כשהוא עדיין
מזועזע ונדהם, סיפר לכתב העולם הזה:
הוא שקיבלתי את פפה ללהקת
״אני
צפון, אותו ואת גדי יגיל, ונתתי פיקוד להם את ההנחיות הראשונות. כבר אז גילה
לי פפה שיש לו אידיאה פיקס — הוא לא
רוצה להיות שחקן, רק עורך־דין. במשך
השנים היינו בקשר מתמיד. הוא התארח
אצלי בלונדון והיינו נפגשים כשביקרתי בארץ.
לפעמים י־,יה בא אלי להתייעץ, לשאול
על טריקים ובדיחות חדשות. אהבתי
אותו. הוא היה בחור רציני מצד אחד.
ומצחיקן מצד שני. אתמול, כשהייתי בתעלה,
קיבלתי את ההודעה. פינו אותם בהליקופטר
שלי. במשך שעתיים אחר־כך ניסו הרופאים
אותו דד,נשמה, אבל ללא הועיל. להציל הפגיעה של תרסיס היתד, ישירה.״

״היה חבר ועוזר״

פה היה מבין האמנים הראשונים ש־התנדבו
למוצבים. הוא עשה זאת גם

זמר שרוב שיריו מקוריים, נפצע באותה הפגזה בה נהרג פפה. רמי, מורה ן למתמטיקה לשעבר המלוות את עצמו בגיטרה, חזר לפני תקופה קצרה
מעיר האורות פאריז, שם הופיע במועדון־לילה מפורסם. רמי נשוי ואב לשני ילדים.

ץ 0בקרב ציבור הסטודנטים היה פפה
^ דמות ידועה. לא עבר שבוע שעלילותיו
לא הופיעו במדורי־הרכילות של עיתוני-
הסטודנטים.
אחד המשעשעים שבהם:
כשהוא הופיע בסנט־מוריץ, באירופה, בפני
האצולה האירופאית, הציגו אותו לאחר
ההופעה לפני המאזינים, במסיבת קוקטייל.
לכל אחד שם היה איזה תואר — פרינץ
קלאוס, פרינץ שארל, דוכס ארנסטו, וכדומה.
פפה החליט להתאים את עצמו לנסיבות,
ובלחיצת־היד הבאה הציג את עצמו כברון
פפה פרום ג׳רוזלם.
סיפר העיתונאי אורי אלוני:
הייתי אז בתעלת סואץ, בשירות מילואים
ליד קנטרה, ופפה בא להופיע עם
הפרברים. היד, זה ׳־מייד אחרי החדירה הראשונה
של המטוסים המצריים. בסיום הופעתו,
תקע בדיחה, שלא ידענו אם לצחוק
או לבכות ממנה .״מי שהיה מרותק מההופעה,
שיקום מחר בבוקר ויספר לחברים
שלו,״ הכריז .״מי שלא מרוצה — שלא
יקום בכלל.
״היום, כולנו בוכים.״

התקפת ״ הנ א ד

בשבועון משפחתי״״״״
בו עון הגרמני שטרן,

עין־תהת־עין

שימלה הרוגה זו, שמ ח שופה מגלח
את מחצית הי שבן, מעידה עד היכן
הגיעה מג מת הח שיפה. סריגים היו תמיד, באורח מסורתי, דברים

11| 1 |^ 1ה כך נראים הסריגים הח שופים מלפנים. שימלה
1 1 0 # 1 /מחורים מחוברים זה לזה ואינה מסתירה יותר
שקופה כלשהי. מעלתה הבולטת, שאפ שר לה שתמ ש בה לכל
רק יש בך האומץ הדרוש. וכי מי יגיד לן ש ה״פיג׳ מ ה״ ה

שמרניים ומכובדים, אפילו כאשר באו בצבעים עליזים ומרהיבים.
עינח נ9לו נם הס קורבן לשקיפות — הצעקה האחרונה של האופנה
— המולכת בכיפה. ה שמלה נועדה, כ מו בן, להילבש ללא לבנים.

סרוגה זו ע שוייה
מכל שימלת תחרה
אירוע שהוא, אס
א תלבו שת־ספורט?

ן ! 1ך שימלה סרוגה שנועדה לאירו־

0עים בלתי רשמיים, כ מו שפת־

הים וכדומה. אולם, אם תיכנסי איתרו דווקא למיטה,
ספק רב אם בן ־זו גן ירגיש בהבדל המהותי.

ש בו עון מ שפח תי ו סו לי די: הנ כנ ס

כל אקציה גורמת לריאקציה, קבע
ניוטון. ד היינו: כל פעולה גורמת ל
תגובה. נכון אומנם שהוא התכוון לומר
בכך, שהתפוח הנופל על האדמה
ונותן לה מכה — גורם לכך שכדור-
הארץ יתן לתפוח מכה נגדית באותו
כוח. אולם בזאת גדולתו של ניוטון,
שכל מילה שהוא הוציא מפיו, נכונה
לדורי-דורות — אפילו לאופנת הנשים
בשנות השבעים של המאה ה־. 20
ואכן, חוצפתם ה מדהימה של אופנאי
פאריס, שהעזו ליצור את אופנת
ה מאק סי המכוערת, גרמה להחשתו, באירופה,
של תהליך־נגדי — תהליך החשיפה.
הבעייה היחידה שעמדה בפני
נביאי החשיפה היתה: מה כבר אפשר
לחשוף יותר מהמיני ן
הפיתרון שלהם גובש בשני כיוונים :
הראשון, הם פיתחו את האופנה השקופה.
והשני — הם גילו את הצד האחורי
של המטבע.
כלומר: הם החלו להשתמש באריגים
ובסריגים בעלי חורים גדולים ככל האפשר,
למעשה שקופים לחלוטין ; ומצד
שני פתחו בשמלות חללים עצומים.

העובדה הבולטת — מכל הבחינות
— ברוח החדשה המנשבת בין מחשופי
הנשים באירופה, היא שהאופנה החדשה
איננה מוגבלת לאולמות־התצוגה או לכמה
שחקניות רעבות-פירסום. בעוד שי
הי ה בכך שמץ הגזמה לטעון שכל הרחובות
בבירות היבשת מלאים חתיכות
שקופות, הרי אין ספק בכן שהאופנה
הגיעה לרחוב. שמלות שקופות נראות
כיום יותר ויותר במסיבות קוקטייל,
קבלות-פנים, הצגות — וסתם על המדרכה.
ומתחת לשמלות שקופות אלו אין
כלום: חזייה ודאי שלא, ולפעמים גם
לא תחתונים.
עתה נותר רק לראות, אם האופנה
השקופה היא באמת רק ריאקציה לריאקציה,
או שהיא תישאר פה לאורן
ימים.

שתי
תה ה
;אינה
מוטו,
אציה
•שימלח
— אב ביניז גופו ך
ד,אופני באירוב להתפק בהקשו ומי
״הגבו£
יינה א
כיצד 1 בחווה הבנתי
חור?
אופנה,
לתת ל
שם. א

הו1ד>

אני

תלוש ארבעה עמודים אלה ־ קוא אותם וג שו הלאה
העולם

-כרה

מוסף לבחיריו!

״על המ שמר״ סירב לפרסם
מכתב זה במודעה בת שלום

הניע -לא מפ״ם!

העולםהזה -כוח חדש * מוסף

כבר לפני חודש. אני שמח שלא

מפ״ם קבע שמקומו של הגבול הוא הדבר היחידי
הקובע את הבטחון, וכי זה חשוב יותר משלום.

בי בינתיים השתנה נוסח הדברים שרציתי
לכתוב לך.

ילו כתבתי לך לפני חודש, הייתי כותב לך, בערך,

זוהי בדיוק טענתם של התנועה למען ארץ
ישראל השלמה, גח״ל והמרכז החופשי. מי
שמקבל טענה זו, הריהו נכנע להשקפתם.

ך ציתי לכתוב לך

עשיתי זאת.

אתה איש מפ״ם.

אין צורך שתפרוש ממפ״ם.
אתה יכול לרחוש אהדה ואימון למאיר יערי ויעקב חזן.
אולם אינך יכול להצביע בעד המערך.

בי בהצכיעך בעד המערך, אינך יודע בעד
מי אתה מצביע.

מכאן והלאה נשאר רק הוויכוח היכן הוא המקום
של הגבול ה״בטוח״ — וכל בר־דעת ישתכנע שאם זהו
השיקול היחידי, הגבול הוא בטוח יותר ככל שיהיה רחוק
יותר.

בין חזן ובגין, בגין משכנע יותר.
(תזכור את הבדיחה על ברנארד שו, שהציע לגברת
מיליון לי״ש תמורת ליל־אהבים, ואחרי שהסכימה הוריד
את המחיר ללירה אחת. כשהיא התמרמרה וקראה :״אתה

קולך לא יעזור ליערי ולחזן.
המקומות שלהם בכנסת בטוחים. יש מי שדואג לכך.
הקול שלך יעזור להכניס לכנסת את המועמד מס׳
55 של המערך. שמו אברהם עופר.
האם אתה יודע מה דיעותיו בשאלות־הגורל של המדינה?
האם הוא בעד סיפוח או בעד שלום י בעד התנחלות
ונישול או בעד יוזמות־שלום?

אם אינך יודע זאת — איך אתה יבול
להצביע כעדו?

החשוב הוא שכל קול הניתן לרשימה זו
— באילו נזרק לפל־הניירות.
אם תצליח לצבור 5000 קולות — מספר־שיא לכל הדעות
— הרי היא עלולה לקלקל מנדאט אחד או שניים לרשימות
הרציניות הדוגלות־בשלום. מנדאטים אלה יעברו, בהכרח,
למחנה שוחרי־הסיפוח. כי שום כסא בכנסת לא יישאר ריק.

כאיש שחונך בהשומר הצעיר, כאיש קיבוץ, כאיש
שהאמין כל חייו ופעל למען השלום :

בשבילך, עוזי, זה צריך להיות הנימוק
המכריע. בי אתה איש פוליטי, הרוצה להשפיע
על ההכרעות הגורליות של המדינה, ולא
איש־רוח החי לו כעולם פרטי משלו.

אינך יבול להצביע בבחירות מכריעות אלה
כעד איש שדיעותיו כענייני סיפוח ושלום,
משא־ומתן וגורל השטחים, אינן ברורות לחלוטין,
מעל לבל ספק.

היתה לי חווייה מזעזעת.
ראיתי ושמעתי את יעקב חזן בשידור־הסברה בטלוויזיה.

שידור
שהעביר כי רטט, פשוטו במשמעו.
אני מקווה שראית אותו. שראית את חזן מקמץ את
ידיו לאגרופים, מרים את קולו וקורא, כאחוז אכסטאזה :
ל א נחזיר את רמת־הגולן ! ל א נחזיר את רצועת־עזה !
לא נחזיר את שארם־אל־שייך ! לא נחזיר !..לא !..לא!..
לא רשמתי את המילים המדוייקות בו במקום, אבל
הם נחרתו עמוק בזכרוני. כי חזן לא הסתפק באכסטאזה
זו של לא־לא־לא, אלא אף הוסיף קביעה עקרונית: שטחים
אלה חשובים יותר מן השלום, שאין ערך לחוזה־שלום,
שזה רק נייר, שבטחון המדינה יובטח רק על־ידי גבולות
בטוחים.
באותו רגע צץ בלבי זכרון היסטורי: הקאנצלר הגרמני
ב־ ,1914 שאמר כי חוזה הוא רק ״פיסת נייד״ — ושגרם
על־ידי כך לעניין הגרמני נזק שלא ניתן היה לתיקון.

עלה על דעתי גם שמוזר לשמוע את הדברים
מפי אחד מעמודי־התווך של ממשלת
בגין—ברזילי, הטוענת דווקא כי אין להחזיר
אך שעל אדמה כלי נייר של חוזה-שלום,
שייחתם אחרי משא-ומתן כלי תנאים מוקדמים,
בו ״אפשר לדבר על הבל, אפילו על ירושלים״.
לא זה העיקר. העיקר הוא שמנהיגה הבלתי־מעורער של

נמאס לנתח שוב את ההרכב המוזר של קבוצה מוזרה
זו, שבה נפגשו קובה ריפתין עם חסידי מצפן ורק״ח,
כששניים־שלושה פרופסורים תמימים פורשים עליהם טלית
שכולה תכלת.
מה מאחד אותה? מדוע היא נתמכת בהתלהבות כזאת
על־ידי רק״ח, בה בשעה שזו מתארת אותי כמחרחר־מלחמה
נתעב, מיליטריסט ומסית לרצח ערבים? מה עושה
בה ריפתין, הרואה את מטרת־חייו ב״יצירת כתובת חדשה
בשביל מוסקבה״ ,כפי שאמר לי לא מכבר י מדוע בא
עיקר כספה מחותם ומחתים כרוזי מצפן, ומדוע חזר אחד
ממנהיגי מצפן במיוחד מלונדון (ומהפגנות־ההזדהות עם
אל־פתח) כדי לעזור לה? מה עושה בה נתן ילין־מור,
שקבע כי בגדתי בעניין השלום בשעה שהצבעתי בעד
ממשלת הליכוד הלאומי (ב־ 5ביוני , 1967 ,בשעה 8בערב)
ובעד איחוד ירושלים (תוך קביעה שתהיה בירת ישראל
ופלסטין) י

כלל לא חשוב אם היא תמימה או בלתי־תמימה, צודקת
או שוגה.

אם בן, איך אתה יבול להצביע כעד בל
אלה?

קצת נמאס לי להתווכח עליה.

לרשימה זו אין שמץ של סיכוי לעבור את
אחוז-החסימה.

האם אתה יבול להצביע בעדו?

ך הייתי כותב לך לפני חודש. איני יכול לכתוב
לך כך עכשיו.
כי בינתיים קרה משהו.

\ 1תה שואל אותי לגבי אותה רשימה שצצה לפתע,
*י ערב הבחירות, כאילו גילתה את השלום.

אולם כל אלה הן שאלות מישניות, לעומת הקביעה
האחת והמכרעת :

או המועמד מס׳ .57 משה שחל. אינך יודע עליו אלא
שדוד הכהן האשים אותו במעשים פליליים, וכי זייף בעבר
כמה תעודות.
האם הוא יצביע מחר בעד או נגד סיפוח, בעד או נגד
שלום? אינך יודע.

המשך להאמין ביעדי וחזן, הצבע בעדנו.

סיעה אחת. אתה יודע מי היא.

בל זה משונה למדי. מי שולט בה? מי
מכוון אותה? לאיזו מטרה?

או המועמד מם׳ .56 יזהר הררי. דיעותיו דווקא ידועות.
הוא נמצא באיזשהו מקום בין דיין ובגין. באגף השוביניסטי
הקיצוני של הכנסת השישית. הוא חסיד נלהב
של התנחלות, של ״יד קשה״ ,של נוקשות מדינית. איש
שכל מחשבה על יוזמת־שלום ממנו והלאה.

לכן, עוזי, אל תצביע בעד המערך. הישאר במפ״ם, אם
אתה רוצה בכך. הישאר אפילו חבר נאמן של מפ״ם, אם
זו הרגשתך. אבל בקלפי עשה את חשבון־הנפש ותן את
קולך לכוח היחידי שאתה בטוח לגמרי איך יצביע. שראית
את עמדתו לפני המלחמה, בזמן המלחמה ואחרי המלחמה.
שעקבת אחרי נאומיו בכנסת בענייני השלום במשך ארבע
שנים, והסכמת לכל מילה מהן.

התותחים, להציע לעם הפלסטיני הכבוש עצמאות וריבונות
במדינה משלו, תמורת הסדרי־בטחון וקיום גבולות פתוחים.

אנשי רק״ח ו מצפן, ואולי גם אנשי ריפתין, ישמחו אם
תיווצר ״אדמה חרוכה״ בין דיין ווילנה
חזן חושב שאני יצאנית?״ השיב לה שו :״כבר קבענו
את. נותרה רק שאלת המחיר״).

האם אתה מעוניין בזה?

מי שמקבל את העקרון ששטחים חשוכים
משלום, מוציא את עצמו סופית ממחנה•
השלום. אי-אפשר עוד להצביע כעדו במצפון
נקי. אתה, עוזי, אינך יבול להצביע כעדו.
לכן לא אגיד לך: אל תצביע בעד המערך, מפני שיש
בו אנשים כמו משה דיין, ד״ר יחיל, בני מהרשק ושאר
חסידי ארץ־ישראל השלמה.

אגיד לך: אל תצביע בעד המערך, גם
מפני שיש בו אנשים ביעקב חזן.

*1בל בו ח ר יש עניין מרכזי אחד, שהוא מצביע בעדו.
#העניין המרכזי שלך, עוזי, הוא השלום.

לקראת השלום חונכת, ודווקא במוסד של
השומר הצעיר. על השלום חלמת גם כאשר
יצאת ביחידת־השריון שלך אל המואץ.
גם כשכולם מתייאשים מן השלום, כאשר השלום הופך
כמעט למילה גסה או לבדיחה — אתה תצביע בעד השלום.

איך?
בכנסת השישית היתר, רק סיעה אחת שלא סטתה
ימינה או שמאלה מעניין השלום, שלא חיפשה פופולריות,
שלא התפשרה, שלא כירכרה סביב העניין.
לא סיעה שנמכרה למוסקבה, שהעמידה פניב כאילו
המאמר האחרון של פראבדה הוא המתכונת לפתרון
בעיותינו.
לא סיעה שחיפשה נוסחות מעורפלות הלקו־זות מ־מישנתו
של אבא אבן, כדי להשכיח את עברה ולהוכיח
בכל יום שהיא עכשיו פטריוטית למהדרין.

אלא סיעה שפעלה לפי השכל הישר.
סיעה שהצביעה בעד המלחמה כשהיא נכפתה עלינו.
סיעה שתבעה ביום הרביעי של המלחמה, כשעוד רעמו

ל מה זמן אתה מכיר אותנו, עוזי? מתי הוגנב
״השבועון המסדים״ בפעם הראשונה לכיתה שלכם
במוסד? לפני עשר שנים י לפני חמש־עשרה?

אתה יודע שאנחנו צבא־הקכע של השלום.
לא צצנו ערב בחירות. לא גילינו את השלום לפתע,
כשזה היה נוח ופופולרי. לא התהלכנו עם מוט ריק, וחיפשנו
דגל לתלות בו.

אתה יודע בל זאת. אתה גם יודע שאתה
יבול לבטוח כנו בדבר אחד, שהוא הדבר
היחידי הקובע כאמת: שלא ננטוש דגל זה,
שלא נוריד אותו, שלא נתייאש ממנו.
הפוליטרוקים של מנגנון מפ״ם, בנסיונם הנואש למנוע
בעדך להצביע בעדנו, המציאו עכשיו סיסמה חדשה :״העולם
הזה הוא אנטי־ציוני ! שוללי־ציונות עליך, ישראל ! ״

וכבן, יש לי חדשות בשבילך: תוכנית־באזל
לא תוגש לכנסת השביעית לקריאה
שניה ושלישית.
כל הוויכוח ההיסטורי הזה על הציונות, מרתק ככל
שיהיה בפני עצמו, הוא חסר כל. משמעות לגבי בחירות
אלה. אפילו תנועת העולם הזה — כוח חדש לא התייחסה
אליו מעולם, ואין לה כל דעה תנועתית בנדון. אמור
לפוליטרוקים שמוטב להם לחפש להם סיסמות אחרות
נגדנו. בחורות עירומות, למשל.
עוזי ידידי, יש רק בעייה אחת, הכרעה אחת, תוחלת
אחת: השלום.

וכעניין השלום — למי

אתה

מאמין?

העולםהזה -כוח חדש * מוסףלבחירות

#העולםהזה -כוח חדש * מוסףלבחירות

* העולם הז

ונבא הקבע של השלום:

סרב נולחמת־וזעצנואות יסד אורי אבנרי, יחד עם צעירים אחרים, את קבוצ ת

1 9 4 1״במאבק״( .בתמונה: אורי אבנרי עם מיקו אלמד) .במסגרתה הוציא את
החוברת ״ מל חמה ו שלום ב מר חב ה ש מי״ — שביטאה לרא שונה את ה ר עיון ה שמי של
שיתוף־פעולה בין התנועה הל או מי ת העברית והתנומה הלאו מית הערבית ב מי מנ ר ת אחת.

המאבק על השלום לא התהיל מאתמול.
המאבק על השלום לא התחיל אחרי מלחמת ששת־הימים.
היום מדברים בולם על השלום. זהו אילן שנוח להיתלות בו.
אולם השלום הוא דבר רציני מדי מכדי להשאירו כידי דמגוגים,

רודפי־פסאות ותופסי־הזדמנות המתעוררים ערב כחירות.
השלום הוא דבר רציני מדי מבדי להשאירו בידי חוככנים ומגכבי־מליצות,
ויהיו אן? כעלי רצון טוב.
המאבק על השלום הוא עניין של קבע, עניין מקצועי, עניין לפעולה
מדינית רצופה, סבלנית, עקשנית, כפויית־־טובה.
אנחנו צכא־הקכע של השלום. עמדנו במאבק זה, באשר היה זה
כלתי״פופולרי. בגללו שכרו את עצמותינו.
בל אחד מעורכי ״העולם הזה״ ומראשי תנועת העולם הזה — בוח 1
חדש, הקדיש למאבק על השלום אלפי שעות של חייו.
כסדנה המחשבתית של ״העולם הזה״ נולדו תפיסות חדשות, גישות
חדשות, רעיונות חדשים — אותם רעיונות שהיבו גלים ברחבי העולם,
כשפורסמו כראיונות, בטלוויזיה ובספרו של אכנרי, שעוררו תגובות
כגדולי העתונים מניו־יורק ועד מוסקבה, מפארים ועד קאהיר. אותם
רעיונות שרכים נאחזים בהם ביום ומנופפים אותם בגילויים חדשים.
מכין הפעילים והאוהדים של ״העולם הזה״ יצאו הלוחמים העיקכיים
נגד הפליית ערביי ישראל, הלוחמים נגד גידולי השוביניזם. וראשי
התנועה — שהם ביום מועמדיה לכנסת — הראו דוגמה אישית
במאבקים אלה.
על בך — קצת מן הקצת — כעמודים אלה.

\ , 4 * 1 /בפלוג ת־ ה קו מנדו ״ שועלי ש מ שון״ נפג שו שני חיילים — אורי אבנרי (מימין)
ו שלום כ הן (משמאל) .ב שי חו ת א רוכו ת במוצבים, בין הקרבות המכריעים
בדרום ובנגב, נולד ה ר עיון לגבש קבוצה של חיילים קרביים, שתוציא למחרת המלחמה
ב טאון אשר יטיף ל שלום י שראלי־ערבי ולהק מת מדינה פלסטינית תוך שיתוף עם ישראל.
ז מן קצר לאחר מכן נפצע אבנרי קשה בכיס פלוג׳ה. בבי ה״ח גו ב שו ה תוכניו ת סופית.

במ שך כל שנות קיו מו עמד העולם הז ה ב שורה הרא שונה של המאבק ל שוויון
9 0 1 /זכויזזז ערביי ישראל. הוא היה ה רוח החיה בוועד הציבורי שלחם לס מן
ביטול המימ של הצבאי. ב ת מונ ה: אורי אבנרי צועד בראש ההפגנה הגדולה אל בניין הכנסת,
שתבעה לבטל את המימ של הצבאי. סמל המיבצע — איקס למ חיק ת הסי מ של — הומצא
על־ידז. היתה זא ת רק אחת מ מ או ת הפ עו לו ת ב רו ח זו, שיוז מו מל־ידי ה ע תון,
בפירנצה.
ה שלום
ועידו ת כגון בינלאו מי ת, פעילות התחלת עם בבד

לי4 >1

1940

הידיים (באמצע) .אותה שעה פ תח החייל א מנון זכ רוני בשביתת
למחרת פ עו ל ת קיביה, בה נהרגה האוכלוסייה של כפר
רעב (שמאל) ו הכריז על עצמו כעל סרבן־מלחמה. כעבור 14 שנה,
1 9 0 9ערבי שלם, על נ שו תיה וילדיה, מתח העולם הזה
ערב מלח מ ת ששת הימים, התייצב זכרוני ל שרות, ה שתתח בניחוח
בי קור ת ח ריפ ה על המע שה ו תבע ל שמור על טוהר הנשק. ב עי ק בו ת
מאסר זה הו תקפו אורי אבנרי ושלום נ הו רחשרת וי ל ח — 13י

1966

״ שיירת האחווה׳ -באה
בב פר יי ם _ענכ^י__! 1ננם^

העולם הזה

-כוח חדש

22 שנים שד מאבק
רצוף -בם וקלינים
ובשד וז הקרב,
בהפגנות ובוועידות

מוסף ל ב חי רות

העולט הזה

-כוח חדש * מוסף

• 1לערוך -בעתיד הקרוב מישאל־עם בין ערביי עזה ^

! והגדה המערבית.
• ,לאפשר להם לבחור בין החזרת השטחים לירח 1
ולמצריים -לבין הקמתה של מדינה סאלסטיגית
ערבית בשטחים אלה.
• אם תוקם מדינה זו -היא תהיה קשורה באמנה
עם מדינת ישראל.
אורי אבנרי (ועחמו

אל ; ההצעות שהועברו, הבוקר, על־ידי
העולם הזה—כוח חדש) לראש הממשלה.
במכתבו הדחוף לאשכול, מציין אבנרי שבשטחים אלה מרומים
כימעט כל בגי ^ עםהערב ^ פ א ^ טיג ^ שו ^ ש בו נעבר גאד ^ ^

ביום החמי שי של מלחמת ששת הימים, פירסס אורי אבנרי, ב שם תנוע ת
העולם הזה — כוח חדש, מכתב גלוי ללוי א שכול, בו תבע להקים מייד
י 9 0 * 0
מדינה פלסטינית, כדי ליצור מצב מהפכני חד ש במרחב. מסל לכתבח זו, בג ליון ״דף״ של
אותו יום, הועלתה הדרישה לערוך מייד סישאל־סם בגדה ו ב עזה, להג שמת תוכני ת זו.
א שכול לא הגיב על המכתב, הסתייג לאחר מכן ב אוזני אבנרי מעצם הרעיון.
עם מכתב זה התחילה הפעולה ל מען הפת רון הפלסטיני, בו דגל העולם הזה 20 שנה.

• | 0 0אורי אבנרי ב שיחה עם מרסין
הדגול.
הפילוסוף
1 9 0 0בוב ר,
ב מכ תב פרטי שנתפרסם אחרי מו תו, שיבח
בובר את מאבק העולם הזה, מתח בי קור ת
על המס תייגים מ סגנונו ומדרכי פעולתו.

0ל שלום כהך ב מרכז האו״ם,
1 9 0 9בחברת ח בר ממ שלת אלג׳יריה
הזמנית בגולה, כרים בלקאסם. העולם הזה
קשר קשרים עזים עם מנהיגי הפ ל״ן, אולם
אלה לא נ שאו פרי בגלל האיבה ה קיצוני ת
של ישראל למלחמת־ה שיחרור האלג׳ירי ת
שעוררה תגו בו ת ח ריפו ת מצד הלוחמים.

1 0 0 0בוועידה הארצית של תנוע ת העולם הזח — כוח חדש, בחוד ש
/1י \ 1ך * ח מדינה להקמת
תוכנית־ה שלו ם שקראה
מארס, נתקבלה
1 9 0 0
1 1 11 \ 7 1
פלסטינית תוך הסדר־בטחון עם ישראל. תוכני ת זו או שרה מראש סל־ידי מנהיגי הגדה,
ב שיחו ת פרטיו ת שעליהם דיווח אבנרי לראש הממ שלה. באותה ועידה הניף אבנרי לראשננה
את הדגל הפלסטיני. דיווח על שיחו ת ראשי התנוע ה עם המנהיגים הפלסטיניים.

> | 0 0 0אורי אבנרי יוצא בניו־יו
מ שיחת עם ראש משל
ארצות־הברית ב או״ס, צ׳ארלסט יוסט. בא
ז מן נפגש עם ראש ה מ שלח ת חבריס
הלורד קאראדון, עם יוסף סיסקו במ ש
החוץ ועם הצוות לענייני המרחב בבי ת ה
בוו שינגטון. ב שי חו ת אלה זזייב אבנרי
ה מעצ מו ת, ואת החל
שיחו ת ארבע
מועצת הבט חון לפ ת רון ב מז ר ח התי1

1909

למען השלום נכז:
המאבק בעיצומו.
כיום ה* 29 באוקטובר יש<
שוחרי־השלום כעולם כולו, ובעד
ולהפגין את אחוות עמי הארץ, אחרי
רון ר רו דז

שנ עי ד פוגרו ם

דזיי כזי ב־& ו־יי • יייי יי 1י* י***״1

עולםהזה -כוח חדש

* מוסף ל ב חי רו ת

* העולטהזה -כרח חדע * מוסף

זבה וויב על חראניב ד -ואשי הושימווז וס1ן שויהנניס

עה הס אומרים זה על זה!*
יהושע רבינוכיץ, מועמד
המערך לראשות עירית תל־אכיב,
מי שהיה סגנו של
מרדכי נמיר כ־ 8השנים
האחרונות, על תל־אביב
בהנהלה הגח״ל כעבר ועל
תל־־אביב ביום :

מנחם סבידור, מועמד לראשות
עירית תל־אכיב, מזכיר
כללי של מכבי ישראל
ומי שהיה כעם מנהל רב-
כת־ישראל, על תל־אביב
בהנהלת יהושע רכינוכיץ:

הרב ד״ר שלמה בן־מאיר,
סגן שר-הפנים, על עירית
תל־אכיב ועל דרבי ניהולן

הרשויות

המקומיות

כארץ:

(מעריב ) 17.10.69

(מעריב ) 17.10.69

(מעריב ) 17.10.69

• מנגנון שאינו מתאים איכותית וכמותית לתפקיד
של שירות הציבור.

• אילו המשיכו קודמינו ב־ 1960 בהנהלת העיר,
העיר היתד, מגיעה תוך תקופה קצרה לכלל התנוונות
והדלדלות !
״ פרשת השוחד לפקידים בעיריה זמן קצר לפני
הבחירות היתה כמו חור בראש. הדבר לא פגע באמונו
של ראש העיריה בצבור העובדים !
• בשטח חזות העיר קיימים מחדלים: הנקיון,
הרוכלות, הקבצנים, שיפוץ הבתים הקלופים.
• הענין של שיפוץ בתים אצלנו מסובך בגלל ״חוק
הגנת הדייר״ המקפח את הענין שיש לבעל הבית
ברכוש שלו ...העניו חמור מאוד. תל־אביב מתבלה
מהר מאוד בגלל סמיכותה לחוף הים.

• כל רשות רוצה להיות פאריס או לונדון ומעמיסים
על התקציב חובות ותשלומים בריבית למיניה.
• סניף המפלגה מחליט אם להעלות את המיסים
או לא, היכן יש לסלול כבישים לפי זהות מפלגתית
של תושבי האזור וכמה קולות צפויים מהם באזור.
• יש אצלנו בערים ריצה מבוהלת, מטורפת אחרי
לגודל וצרכי המקום, תכניות
פיתוח, בליפרופורציה
גרנדיוזיות ומבני ראווה.
• עירית תל־אביב היתד. צריכה להיהרג במאבק
נגד רדינג ד׳ ! כן, להיהרג. אסור היה להרפות ממלחמה
בכל אמצעי חוקי נגד המכשלה הזאת. זה יגרום נזק
בל יתוקן ...הנזק לתל־אביב מהקמת רדינג ד׳ ליד אזורי
מגורים ותיירות חמור פי אלף מאבדן מימים ממקומות
עבודה !
• ביקשנו, התחננו, תקימו אגד ערים ! תפעלו
בשותפות. איפה? לא שומעים כאילו מתביישים. למשל,
המאבק נגד היתושים. איזה ערך יש כאן לגבול השטח
העירוני. האם היתושים פועלים לפי מפות וגבולות?...
אבל אצלנו גם המאבק ביתושים הוא ענין של יוקרה.
שטות כזאת!
• לא יהיה מנוס מהעלאת מיסים, זה ברור לחלוטין !
• רצוי והכרחי שראשי ערים יהיו אנשים צעירים,
על פי כללי רוטציה: אסור להיאחז בכסא, זו תופעה
שלילית. צריך לעודד חילופי אישים. טוב יהיה שאנשים
שאין מאחוריהם מסורת של כפיפות ומפלגות, שהם
מסוגלים לגלות גישה עצמאית ויש להם מה לעשות גם
אם לא יהיו מחר ראשי ערים — אלה לא יחששו כל
כך מפני ״הסניף הקדוש״...

• צינורות התיקשורת בין האזרח לשלטון סתומים...
ראש העיריה וסגניו מטפלים בכל — מלבד מלמלא
את תפקידם.
•השוחד פורח !
• השלטון האזרחי השאיר לשלטון הפועלים עיריה
מסודרת וחוב של 31 מיליון ל״י בסך הכל, לאחר 10
שנות שלטון מאז הקמת המדינה. ואילו שלטון המערך,
עם כל העזרה שקיבל מהשלטון המרכזי במדינה מזה
10 שנים הרי הוא: מזניח שירותים ; פונה עורף
לשכונות העוני ; אגר חובות בסך 300 מיליון ל״י —
פי עשר מהירושה שקיבל מאיתנו ; לא פתר את בעיות
היסוד של העיר ; התחבורה, בפי רע ; אין סדר עדיפות
אנושי בהשקעות.
• את התחנה המרכזית החדשה מקימים באזור
לא נכון ! הדבר יעלה עשרות מיליונים ולא יפתור
את הבעיות !
• אין מקומות חניה. ההחלסה להקים חניונים
במבנים חדשים, נשארה לרוב על הנייר. שילמו כופר
חניה וחניה לא סידרו.

• חסרים ״חוקים עם שיניים״ למאבק נגד הרוכלות
והקבצנות. דרשנו שינוי בחוקי־העזר לשם הרתעה
והחמרה ולא נענינו על ידי משרד הפנים.
• החוק לשיפוץ בתים טרם אושר זה 20 שנה.
הכנסת התפזרה ואין לנו אמצעים לחייב את בעלי
הבתים לשפץ את בתיהם כל כמה שנים.
• צנורות המים מתפוצצים — זה מצער. הם
הונחו על ידי השלטון הקודם. בזה איני מאשים אותם.
זה היה בזמן הצנע ולא היתד, להם ברירה, כי הממשלה
העמידה לרשותם רק צנורות מסוג גרוע כזה —
ואלה לא עמדו במבחן.

כולם, סבידור, רבינוביץ ובן־מאיר צודקים :
ושהו רקוב בהנהלת העיר הזאת !

* אם כרצונך לשנות את פני הדברים
כתל-אביב

דרוש כח חדש, רענן, מקצועי, שאין מאחוריו
נסורת של כפיפות ומפלגות המסוגל לגלות גישה עצי
נאית לבעיות העיר ואזרחיה !

* אם ברצונך למנוע את הפעלתה של
ארוכת העשן של תחנת רדינג ד,

^ תנועת ״העולם הזה — כח חדש״ העמידה בראש
זועמדיה לעירית תל־אביב אדם כזה, שעל כמוהו ממליץ
!גן שר־הפנים: צעיר, מקצועי, ללא מרות מפלגתית
מתכנן הערים אלישע גת, ממתכנני תכנית האב!תל־אביב, שהעיריה הנוכחית דחתה את קבלתה.

* אם אתה כעד פתיחת העיר כשבתות
ושחרורה מבבלי הכפיה הדתית
+אם אתה מתנגד לחיסול חיי־הלילה
של תל-אכיב ותומך בהפיכתה לעיר
תיירות חיה ותופסת

הכ נס אותו לע יר יה !
מתננן־עדים אלישע גת
הצבע

ל אופנת המאקס המכוערת

,המגלה בבי־התפרסמה
ב ט־בית
בגרמניה.

ה מל חין הצרפתי המפורסם סרג׳ גינסבו רג (; 41

וידידתו ה שחקנית ג׳יין בי רקין בת ה־ 22 מציגים

1111 11
את המראה ה שקוף. מתחת ל שימלת־המיני רק זוג תחתוני־סליפ, ואילו חזה גלוי

במסיבת סוסט״ל

וריאקציה על הנו שא, טנו טד ה ללגלג על אופנ ת ח־מאקסי.
שתי שמלות מאקסי ע שויו ת תחרה, כ שמתחתיה!
לא חזיי ה ולא תחתונים. שתי הגברות עו שו ת רושם שהן מרגי שות די בנו ח בלבו ש זוז.

72 וו7ן יו

־.תמונות שמשמאל מציגות את או־זלה
— מלפנים ומאחור. האופנה
:ירה ;:גבולות המדינאים, ומיאקו
ופנאית יפנית בת ,33 פיתחה ורי־שלה
על נושא האופנה השקופה;
סולידית יהדורה מלפנים, ושקופה
שקופה — מאחור.
:זכתה השימלה להילבש רק על
הדוגמניות שהציגו אותה בתצוגת־אולם
בר,תחשב ימה שהולך היום
,לא יתפלא איש אם היא תתחיל
— אם מותר להשתמש בביטוי זה
כזה.
ון למיאקו את הרעיון המקורי שלה?
,כמובן,״ הסבירה לכתבת שריא־זה
.״תמיד שמתי־לב בעניין מיוחד
רים מסובבים את ראשם אחרי כל
יפר, שעוברת ברחוב, ותמיד לא
מה זה. מה הם מצפים לראות מא־סים
ונפלאות? אבל עכשיו, כשה,שקופה
הפכה למקובלת, החלטתי
ברים סיבה טובה להפנות את רא־יכולה
לתאר לך את פרצופו של
!!יראה, מאחור, את היצירה שלי?״
יכול.

דרוש קטלוג

במדינה
(המשן מעמוד )16
״נישאר ללא להם, אם אנשי התיכנון של
הסוכנות ומקורות לא יחושו לעזרתנו,״
טענו בהתמרמרות תושבי המקום בפני כתב
ר,מולם הזח. ואכן, ההפגנה שנערכה בעקבות
שערוריית בית־הספר היתד, רועשת וזועמת.
מרבית אנשי הכפר נתקהלו ליד
בריכת־המים. המשטרה שהופיעה נאלצה
לטרוח קשות כדי לשכנע את התושבים,
שייתכן כי הם צודקים — אך אין ביכולתם
להעניש את שותפיהם לצינור, אנשי
הכפרים ישע ועמי־עוז.
רק התנהגותם הסבלנית של השוטרים
מנעד, את הרחבת הטיכסוך. לאחר שעות
ארוכות של ויכוחים, הם הצליחו לשכנע
את התושבים הממורמרים לפתוח את השיבר
— להעביר את המשך מלחמתם אל
משרדי הסוכנות ומקורות.

ארוס

ח י נם

המדריך השימושי לתבשירי עזר לחיי מין מושלמים.

אלפי זוגות צעירים ומבוגרים ני מני ם על קהל
ל קו חו תינו ונ הני ם מ מכלול תכשירים העוזרים,
מגוונים, ו מ שלי מי ם חיי נ שואים מאו שרים.

אם יש לך בעיה עדינה או ברצונך בגיוון בריא
ומהנה, כתוב אלינו ונשמח לשלוח לכתובתך
קטלוג חינם.

משפחה מרוויחה 400ל״י לחודש.
סיפר יו״ר הוועד של מבטחים,

בקרוב קטלוג ארוס 3

ש.צ.מ. בע״מ
מפיצים לארוס בישראל
רחוב המישנה 9ת״א, טלפון .445882

האמינוסמוה מקמ׳ס אקסטונ״ס

רישום תלמידים לשנת הלימודים 1969/70

נוליטבניקום

לימודי בוקר אז ערב בת״א ובחיפה
המכינים לתארים אקדמאיים של:
1¥ז£05 עוא0£ 0ם ומ6וווג0

ץ זו8מ£׳\ואט א00א10

אוניברסיטת לונדון
* 8.4 .פללי
* 2 שפווז
אנגלית, צרפתית
* 8,80.כלכלה
או כמהל־קסקים
* 8 50 מתמט יקה

1 )16 61-111511־0 1.

8 10511101100$ח661׳1ח@1ח£

אגודות המהנדסים הבריטיות
אוניברסיטת קמברידג׳
* הנדסת בנין
4.0^ 61
£11311ת111 13
* הנדסת מכונות
0 ) 10161167־11£16816 0£ 81ל061
* הנדסת חשמל
111 1311811811
* הנדסת אלקטרוייקה
* הנדסת ייצור

811811 81114168ת ) £ס 13ת 10ק! ס
* הנדסה בימית

תלמידים החסרים תעודת בגרות, יתקבלו לראיון אישי לקביעת אפשרות

ההרטנ;ה בין העולות 9—1לפנה״צ 5—9 ,אחה״צ, במשרדי

הצטרפותם ללימודים.

האוניברסיטה :

אביב, רחוב ברנד דו • חיפה, רחוב שמ ריהו לוין 1ך-־;

סטודיו לאמנות הקולנוע והתיאטרון
מודיע על פ תי ח ת קורסי ערב
(מחזור ר) ב־ 0.69ו15.

התיעצות, הדרכה
מקווי ידיך התיעצות הדרכה מקווי ידיד
בעסקים, שותפות, מקצוע,
נשואין, בריאות, נסיעה.
מאוכזבים, נסו אצל

קורס לדראמה
בהדרכת.

״יונה״

עדנה שביט * ניקו ניתאי

גבעתיים: ארלוזורוב ,2
11—1לפנה״צ 5—7 ,אח־״צ.

מיבחגי כניסה ללא תשלום.
פרטים והרשמה :״סטודיו לאמנות התיאטרון״ ,רה׳ יצחק שדה ,34 טל:
,38 2 89 בשעות 9 — 12 ומ 4עד 8בערב.
בקרוב הצגת בכורה של התיאטרון ״סטודיו לאמנות התיאטרון כוכב
לל איבם״ בבימויו של ניקו ניתאי.

חיש־קל ובהצלחה בטוחה
(ב״ 8שעורים של שעתיים)
קצינות עברית ו/או אנגלית

ב־אולפן גרג (בר־^מא).
שינוי

פווובת —
מנו• המבקש לשנות את כתובתי מתבקש
להודיע על-כך שבועיים מראש, על״מנת

תל״אכיב: גורדון ,5סל 236209 .
ל 18

א ה ירושלים :״
ליי; 30

ע פ חיפה? ״נ

יעקב טנשיט 33 נשוי ואב לחמישה ילדים,
לכתב העולם הזה:
״אנחנו הרבה משפחות, רובן מרובות־ילדים.
הכנסתה של משפחה מגיעה בממוצע
ל־ 350 עד 400 לירות נטו לחודש — ואפילו
הכנסה עלובה זו נתונה בסכנה, כי
איננו מסוגלים לעבד את השדות כפי שתוכנן.
אמנם את מיכסת המים המגיעה
לנו אנו מקבלים — אך בצורה שלא ניתן
לנצל אותה״.
התמרמר חנניה יחזקאל 23 קצין צה״ל
במילואים ובוגר בית־ספר חקלאי :״להורים
שלנו יש כ־ 20 דונם קרקע לכל משפחה.
אבל אנחנו, כעשרים מצעירי המקום, קיבלנו
מהסוכנות רק שישה־שבעד, דונם בלבד
כל אחד. בתי־מגורים לא קיבלנו בכלל,
ואנו גרים אצל הורינו. אלה מבינינו שהתחתנו
והולידו ילדים, מצטופפים יחד עם
ההורים בבתים קטנים בני 56—48מ״ר.
״הצטרפתי לוועד כדי לקדם את ענייני
המושב, אבל אין ימה לעשות. המוסדות
נוקשים ואינם מוכנים להתחשב בנו. הרמתי
ידיים. הסברתי את המצב לחברי הצעירים,
ועכשיו אנחנו מתארגנים כדי לעזוב
את מבטחים. נחפש את פרנסתנו ועתידנו
במרכז הארץ.״
סיכם את המצב מאיר מיימון 54 אב
לתשעה ילדים ואחד מראשוני מבטחים:
״לפעמים אני מסוגל לצאת מדעתי, כשאני
נזכר במה שהבטיחו לנו לד אשכול ז״ל,
רענן וייץ ומנהיגים אחרים של הסוכנות.
הרים וגבעות הבטיחו לנו כדי שנסכים
להתיישב באמצע המדבר, בצפון הנגב. מכל
ההבטחות האלה — כלום לא קויים.
אנחנו חיים כאן בבתים רעועים, בלי הכנסה
מתקבלת על הדעת, בלי מים. בזמנו
שיכנעתי עשר משפחות להשתקע כאן. אני
הוא שסחבתי אותם לכאן. הבטחתי להם
שכאן יהיה להם טוב. עכשיו כולם שונאים
אותי. אפילו בנותי מגדפות אותי.
הן טוענות שאני אשם בכך שהן לא התחתנו,
כי אי-אפשר למצוא חתן במבטחים.״

״יומיים לפני תאריך הפעולה
קניתי ב״שופרסל״ קופסת רי-
בה גדולה. רוקנתי אותה מה-
ריבה, והכנסתי לתוכה את חו־מר
הנפץ ומנגנון ההשהייה
וההפעלה.
,,בבוקר יום הפעולה יצאנו
לדרך, אני וחברתי, רכובות על
אופניים. היינו לבושות מיני
מגרה. בתיקי היתה הקופסה
עם חומר-הנפץ.
״כשהגענו לשופרסל, שמחתי לראות שהעצבים
שלי לא בוגדים בי. מבטיהם הבוחנים
של הפקחים בכניסה לא השפיעו עלי
בכלל.
״נכנסתי בשלווה בדלת, ומשכתי לעצמי
עגלה קטנה, מאלו שמשתמשים בהן
לנשיאת המצרכים. בזריזות, בלי שאף אחד
ירגיש, העברתי את הקופסה מתיקי אל תוך
העגלה. עתה פסעתי, בנחת, בלי שום עצבנות,
אל הדוכן של קופסאות־הריבה, כשאני
דוחפת לפני את העגלה. הנחתי את
הקופסה מתוך העגלה על האיצם בה,.אם
מישהו הבחין בי, הוא היה בטוח שאני
מחזירה קופסת ריבה שהחלטתי לא לקנות
אותה.

;01780618 היא החנוגית שהגיהה את הפצצה נשונוסו ביוושדס והצליחה והיוזרס
כוחות הביטחון על חבלני ה שופרסל, חצתה
בשלום את הירדן. משום כך יכלה השבוע
להעניק את הראיון במחנה האימונים למת־

של ע שרות נשים וילדיס, את המשך סיפורה:

כאשר
פרצה מלחמת
כמורה בבחארין. לפני
באלג׳יר במשך שלוש
התבוסה החלטתי לחזור
ירדן וכעבור זמן קצר

יוני ,1967 עבדתי
כן שימשתי כמורה
שנים. מיד לאחר
הביתה. הגעתי לכבר
הייתי במחנה־

אימונים של החזית. יחד אתי היתד, חברתי
שאדיה אבו ג׳זאלה. התאמנו בנשק קל,
ביחוד רובים אוטומאטיים, הטמנת מוקשים
וטיפול במטעני חומר־נפץ.
כאשר גמרנו את האימונים, חדרנו לגדה
המערבית והגענו אל משפחותינו. דאגנו
ללמוד קצת עברית, כדי שלא נבלוט לעין
בנסיעותינו באוטובוסים או במוניות. עסקנו
בלימוד והכרת השטיח. כאשר היינו חודרות
לאיזורים יהודיים, התלבשנו תמיד
כמו הישראליות, בחצאיות מיני.
לבסוף הגיעו הוראותינו. המשימה היתה:
פיצוץ הסופרמרקט בירושלים. יצאנו לסיורים
מוקדמים בשטח. למדנו להכיר את
המקום, את מספר העובדים, שעות העבודה,
מתי צפיפות הקהל גדולה ביותר. מדדנו
בדיוק את הזמן שדרוש לנו לנסיגה. העובדה
שהמקום פעל בשיטת שירות־עצמי הקלה
עלינו מאוד. קבענו אח שעת הש ליום
ששי, ד,־ 21 בפברואר, בשעה 11 לפני־הצ־הרים.
היתד, זו שעת־השיא השבועית מבחינת
צפיפות הקונים.

״המזל המשיך
לשחק לי״
״הקפדתי במיוחד להניח את הקופסה קרוב
לבקבוקי היין והבירה, כדי שההתפוצצות
והאש יהיו גדולים יותר ככל האפשר.״
מדריכת חבלניות
ך• ך נתגלו השבוע, לראשונה, פרטי
^ הפיצוץ הגדול בשופרסל בירושלים מלפני
שמונה חודשים, בו נהרג אדם ונפצעו
רבים. והם נתגלו ישר מפיה של החבלנית
שביצעה את המעשה — בראיון שנתנה
לשבועון המצרי אחר סאעה. החבלנית היא
ראשידה עבידו, תושבת שכם. אולם הראיון
לא נערך בעיר מולדתה. שכן מיבצעה
של ראשידה יכול להיחשב כאחד ממיבצ־עיהם
המוצלחים של אירגוני החבלה: לא
רק שראשידה ביצעה את משימתה, אלא
שאף הצליחה להימלט מהמצור הענק שערכו

נדבות החזית ל שיחרור פלסטין, שם היא
משרתת במדריכה.
היא מספרת למתנדבות על מיבצעה שלה,
על מיבצעה של עאידה סעד, שהטילה רימון
על רכב בעזה, על חבלנית נוספת בשם
ודידה שהרגה משתף פעולה, יחד עם פילגשו,
ודוגמאות אחרות לחיזוק המוראל.
ראשידה היתד, היחידה שהצליחה להימלט
במיבצע השופרסל. כל שאר חברי הרשת
— שזכתה לכינוי מחתרת האקדמאים —
נתפסו, כולל ד״ר נביע מועמר, המנתח המפורסם
מראמאללה.
אימונים בהפעלת מוקשים המשך שופרסל,

הראיון, מסרה ח בלנית ה־שליא
היססה לסכן את חיייהם

המפעיל

ד״ר נביע מועמר (בז מן
ניתוח) מפעילה של ״ מ חתרת
האקדמאים״ ,רשת החבלה של החזי ת
שביצעה את הפיצוץ בשופרסל בירו שלים.

ך* טמנתי את חומר־הנפץ והסתלקתי
( \ במסלול הנסיגה שנקבע מראש. בימים
הקרובים החל מירוץ נואש ביני לבין השלטונות
הישראלים. לשם הסוואה התחלתי,
תיכף לאחר הפיצוץ, לעבוד כפועלת־נקיון
בבית מסויים. אולם תוך ימים מעטים נתפסו
כמה מחברותי, והתגלה אצלן נשק.
החלטתי להימלט ממש בשנייה האחרונה. זה
היה בשני למרץ. השוטרים הגיעו לביתי,
וכשלא מצאו אותי, עצרו את הורי. הצלחתי
להתחמק והגעתי בשלום לגבול.
זה היה הרגע המסוכן ביותר. כשחציתי
את הגבול, נפתחה עלי אש משני הכיוונים
— גם מישראל וגם מירדן. שני הצדדים
לא ידעו מי אני. אבל גם הפעם יצאתי
בשלום.
המזל שיחק לי פעם נוספת.

כל בר־דעת יבין את הסיבה: אין לאנשי ״מצפן״ שום עניין .־רשימת־שלום עצמה.

(המשך מעמוד ) 13

הפוליטית של העולם הזה היתד, תמיד, באופן בילעדי, בידי שלום כהן ור,ח״מ.

אנשי,,מצפן״ פשוט מנסים לעשרו! דבר שאין לו רוקדים: להדביק
את הריח של עצמם לזולתם.
העובדה שקיבלנו אחדים מהם לעבודה, לפני שהיו אנשי ״מצפן״ ,אחרי ששאר
העיתונים סירבו להעסיקם, בודדאי אינה מעידה לרעתנו. ניצול עובדה זו נגדנו, היא דוגמה
מזעזעת של כפיות־טובה.

מי מעוניין?
ולבסוף בוודאי ישאל את עצמו הקורא. :מדוע מעוניינים אנשי מצפן לזרוק בנו בוץ,
ולתמוך ברשימת־השלום — בעודם תומכים ברק״ח בכל כוחם דרחו 3הערבי?

הם יודעים, כמונו, בי לרשימה זו אין שמץ של סיכוי לעבור את
אחוז־החסימה. הם רק מקווים בי רשימה זו תצבור די קולות, מבין
בוחרי מק״י ותנועתנו, בדי להוציא אותנו מן הכנסת -ובכף להנחיל
לרק״ח מונופול עולמי על התואר ״מחנה השלום״ בישראל.
לכן סיפקה רק״ח, באמצעות מר יעקוב חן, את החתימות שהיו דרושות להגשת הרשימה.
המטרה היא ליצור ״אדמה חרוכה״ בין רק״ח והמערך.

זאת אינה רכילות. זוהי פוליטיקה
הקומוניזם כימי סטאלין.

מן הסוג הידוע לנו ממחנה

אורי א בנר

מה היה הורה ללואיג׳י לולא אתי כהן? * בעייה סטריפטיזאית: מה אום־
רים לאמא ליידי דיין? הדיסקווטק ״סאני״ נפתח מחדש לאחר שעבר שיפוצים

פולישיקה
ב מ אנ די׳ ס

ליידי ג׳יין ־י א אקרובטי ת במיקצועוז,
ומופיע ה כבר תרבה שנים בר חבי המזרח־התיכון.
לפני בחוד שיים הניעה לארץ, ואז
בדיוק התחילה ויאמא האוגליה שלה כל־כך
להתגעגע אליה, עד שעזבה את הכל
ובאה לישראל, כדי לראות את הבת שלה
ואת הצלחתה הא מנותית.
ליידי ג׳ ״ ן שמחה מאוד, והיתה שמחוז
עוד יותר לולא העיבה על אשרה בעייה
עדינה: איך להסביר לאמא שהאקרובם־קה
שלה היא אקרובטיקה ח שופה, בעצם ח שופה
מאוד, ו שבימים טרופים אלה אין פרוספ
ב שטח האקרובטיקה הלבו שה לא בא
ולא ב שום מקום אחר. ישבה הליידי
ושברה את ראשה החמוד, עד שמצאה
פי תרון: לא להסביר כלום, ובמקום
זה לקחת חופ ש ה קצרה ולהראות
לאמא את ארץ הקודש. ה שבוע
חזרוז האמא לאנגליה, וליידי
ג׳יין מבלה את שאריות
חופ שתה בק־ננם קלאב
וכו׳ ,לבושה ב אופן

נאווי לסטודנטית. אחד משלהם

בעיה
מ שפ ח תי ת

נאווי ובעל מאנדי׳ס דושק: ולא משלהם

צביטו תבה תנ ד בו ת

ב״הארי הסוס״ :כמו אחות

אנחנו לא יודעים בדיוק מה יש לזמר
הבלגי־איטלקי לואיג׳י שאין לאחרים, אבל
כנראה שיש לו, מפני שמשעות הבוקר
המוקדמות ועד השעות הקטנות של הלילה
החתיכות לא מפסיקות לטלפן אליו:
אפשר לבוא אליך לחדר? אתה לבד? אני
מתה עליך וכו׳ וכו/
כמובן שאי אפשר לחיות ככה הרבה
זמן, ומי יודע מה היה קורה ׳לולא אתי
כהן .״אין בינינו סודות,״ מספרת אתי מאחורי
הקלעים במועדון נורבד הקסנוים ב־שרתון,
כשבידה כוס יין צונן עבור הזמר,
ובידה השניה מגבת• ״אנחנו אוהבים מאד
זה את זו, וכבר ב־ 9.00 בבוקר הוא מטלפן
אלי שאבוא אליו למלון. אם הוא מצונן
הוא מטלפן אלי אפילו באמצע הלילה״.
את חברה שלו? שאלנו.
לא, אני אחותו.
נזכרנו במרירות באחותנו שלא מצטננת
אף פעם, ושלחנו מבטי קינאה לעבר אתי
שהגישה ללואיג׳י את היין בחיבה אינסופית.
איך זד, קרה שאת גרה בארץ והוא לא?
שאלנו — .האם גם שם המשפחה שלו
כהן או שהחליף אותו במשהו אחר?
אתי הסתכלה עלינו ברחמים ואמרה:
אנחנו כמו אח ואחות, ועכשיו לואיג׳י
עייף וצריך ללכת לישון.
למחרת, בדיסקוטק הארי הסוס הסבירה
שהיא עובדת אצל האמרגנים של לואיג׳י
והתפקיד שלה לנסוע איתו לכל מקום
ולדאוג שיגיע בזמן .״אני מדברת גם צר
לחיי
הלילה של באר שבע נמצא סוף
סוף גואל בצורתו של ראש העיר אליהו
נאווי.
הוא נקט בצעדים מאוד לא שיגרתיים כדי
להסביר בעיות מסויימות לקהל מסויים מאוד
בבירת הנגב באר־שבע.
השבוע הופיע הנ״ל בדיסקוטק הבאר
שבעי מאנדיס, כדי להסביר לאינטלקטואלים
המקומיים שאסור להסגיר את באר שבע
לידי הדתיים, מפני שאם הדתיים יישבו
בקואליציה יחוסלו כל חיי הלילה, משחקי
הכדורגל שאר הבילויים החביבים על חוגי
ההשכלה הבאר שבעית.
אחר כך שתה קצת, ורקד קצת, כדי
שהאינטלקטואלים ייראו שהוא אחד משלהם
ולא אחד משלהם, וסיים בכמה מסיפוריו
הנהדרים על חיי המזרח.
לא אלמן ישראל בימי בחירות.

פתית וגם איטלקית, כך שהוא מיד הרגיש
שהוא יכול לספר לי הכל. חוץ מזה אנחנו
נורא דומים. כשהלכנו לטייל ברחוב
שאלו אותי כל מיני בחורות אם אנחנו
אח ואחות, אמרתי שלא, אך הן לא האמינו
וצבטו אותי מרוב קינאה. ועכשיו לואיג׳י

עייף וצריך ללכת לישון״.
נזכרנו בעצב שאף בחורה לא צבטה
אותנו ברחוב במשך כל חיינו, ושאלנו את
האמרגנים של לואיג׳י איך מצאו את האוצר
הזה ששמו אתי.
ואז, רק אז, נתגלתה האמת העירומה:
אתי לא עובדת עבור איש. אף אחד לא
משלם לה תמורת עמלה. אתי ניצבטת חינם.
בהתנדבות.

אתי ולואיג׳י: בידה האחת יין, ובשניה מגבת

אסותה המתאמצת
שד ארתה פו־אנקליו
במשך שלוש שנים היה סאני דיסקוטק,
אבל לבעל הבית יורם יודוביץ נימאס ולכן
סגר את הדיסקוטק לשיפוצים, ואחרי השיפוצים
פתח במקום הדיסקוטק דיסקוטק,
והזמין את האנשים היפים של תל אביב
לבוא ולהתפעל.
לפתיחה המחודשת הגיעו כל צפרי הלילה
ומיד אחריהם באת הקונקורנציה לראות
מה הענינים. השימחה היתר. גדולה וגם
הרעש, עד שמישהו פיזר במקום אבקת
עיטוש, מה שמוכיח שיש אנשים שעינם

צרה בדיסקוטק משופץ. כולם התעטשו
ונישארו והתנהגו יפה ובנימוס. יורם רקד
עם חותנתו ברוריה צוורן, שלא נראית
בכלל כחותנת.
ניצה ועפרה רקדו זו עם זו או זו עם זו,
מפני שהן כבר מזמן יוצאות ביחד. רק
לפעמים, כשאחת מהן מתאהבת, נשלחת
השניה בספיישל לפתח תקוה, הביתה. ככה
זה בחיים.
בפתיחה של סאני אף אחת מהן לא התאהבה
ואף אחד לא התאהב בהן, ואם

ניצה ועפרה: זו עם זו
הייתם שם הייתם מבינים למה, ושתיהן
בילו כל הערב בריקודים בצוותא. מה מעניין
אותן חוץ מריקודים? אמנות, בוהימה,
נסית, רוול. וכו׳ .מה לא מענין אותן?
חשיש. יותר טוב לעשן מרלבורו.
על הבמה עולה מארי פראנקלין, המציגה
את עצמה כאחותה של ארתה פראנקלין
ושרה את כל השירים שלה. היא מספרת
לכולם שהיא רוצה להתפרסם לא בזכות
אחותה ארתה אלא בזכותה היא, אבל כולם
יודעים ששינתה את שם משפחתה לפראנ־קלין
רק כשהחלה להופיע. נו, מה אתם
אומרים עליה?
אחותה המתאמצת של ארתה דווקא שרה
נחמד, ופשוט מאוהבת בישראלים. הם כל
כך ידידותיים הישראלים מבסוטים ממנה
בחזרה, בזכותה היא. וגם אנחנו מוכנים
להתחיל לחבב אותה לפחות, אבל שקודם
תפסיק לבלף.

טו ב לי
כבה!
במשך שנים היתה מונה זילברמן חלק מחיי הלילה של תל-אכיב. ערג
ערב, שבע פעמים בשבוע, שלושים פעם בחודש, היתה מופיעה בדיסקוטקים,
עולה על רחבת הריקודים ורוקדת בלי הפסקה כימעט, עד
שאחרוני האורחים עזבו. לפני שנתיים נעלמה מונה מהנוך הלילי.
דמותה המקפצת לא נראתה יותר כ״פרדי״ ז״ל ולא כ״מנדי׳ס״ ז״ל
שהיו מקומות הריקוד החביבים עליה. ידידיה סיפרו שנסעהללונדון, וציפורי הלילה חשכו: נו, עכשיו היא בטח רוקדת בדיסקוטקים
של לונדון כמו שעשתה כאן, מה עוד היא יודעת לעשות?
השבוע חזרה מונה לביקור קצר, והתברר שציפורי הלילה
טעו. מונה לא רוקדת יותר בדיסקוטקים, אלא מנהלת בוטיק
מצליח ברחוב קארנבי, ששמו ״קלאפטומאניה״ ,מרוויחה
המון בסן ש וחיה חיים שקטים וסולידיים עם החבר האנגלי
שלה, ג׳והן. ג׳והן הוא המזכרת היחידה שנותרה לה מתקופת
הדיסקוטקים .״חיכיתי אותו ב״מאנדי׳ם״ ,כ24-
לדצמבר .1967 זו היתה אהבה ממבט ראשון, וכשהגעתי
ללונדון נמשכה. אנחנו חיים יחד כבר שנתיים.״ מונה
החדשה חתיכה כמו שהיתה תמיד, רק רזה יותר
ורצינית יותר. את הכסף שהיא מרוויחה היא חוסכת,
ועם ג׳והן היא לא מתחתנת בי ״בשביל מה
צריך להתחתן? כאנגליה אני יושבת כבית ותופרת
לי שמלות. להסתובב בדיסקוטקים אין לי
שום חשק, לא בלונדון ולא בתל־אביב.״ מונה
עוד לא יודעת מה היא רוצה לעשות בחיים.
אולי תחזור עוד מעט לארץ ותפתח לה
בוטיק. בינתיים? ,,טוב לי ככה״ __

מונה

י ד:ו ^י׳
קולנוע הטרגדיה של יוון מאז סופוקלם ועד פאטא־קיט,
וזוהי הטרגדיה של בראזיל, בה מושיבים
אמנים בבתי־סוהר ושורפים תמונות.
וזוהי הטרגדיה של צרפת, בה יכולה לקרות
פרשת בן־ברקה, ושל עוד הרבה הרבה ארצות,
בפינות שונות של עולמנו בעידן הדמוקרטיה,
סרטים המתח בשירות הצדק

פתיחתהאגףהחדש

מעתה רק
ברח׳ מסין ( 7ליד קולנוע הוד)
תל־אביב, טלפון 246924

מ 1ס י 7ו 1י

באתת נפשכם

1חנן אדוהט

הח 7פ ת

( 2בקרוב, פאר, תל־אביב; צרפת) השופט
(ז׳ן לואי טרינטיאן) ,שחקר באומץ לב
את פרשת הרצח של מנהיג האופוזיציה
(איב מונטן) וגילה את המעורבים בו, החל
מראשי השלטון והמשטרה, ועד האירגון ה־פאשיסטי
ופעיליו, פוטר מתפקידו. העדים
שצריכים היו להעיד במשפט נגד כל המעורבים
בפשע מתו ונעלמו בנסיבות מיס־הוריות.
חברי האופוזיציה נאסרו. העיתונאי
שדיווח על הפרשה נאסר, וכשהסרט מסתיים,
ניתנת עוד רשימה של כל שאר הדברים
שנאסר שם, באותה ארץ ששמה
יוון, ואולי אלג׳יריה? ואולי, בעתיד הלא
רחוק, צרפת? וגם בראזיל? ועוד ועוד:
נאסר חופש הדיבור, נאסרו חצאיות המיני,
התספורות הארוכות, בקט, פינטר,
הדמוקרטיה, והרשימה גדולה וארוכה.
ובאותה רשימה ארוכה ארוכה לא מוזכר
שתיאודוראקים, האיש שחיבר את המוזיקה
של הסרט, נאסר, ויושב במעצר
בית, בכפר מרוחק ביוון, חולה־שחפת,
גוסס, ללא עזרה רפואית, מבלי שלאיש
תהייה אפשרות להגיע אליו. זה כבר יהיה
בסרט אחר.
מי מתעניין היום ביוון? לאמריקאים יש
וייט־נאם, לאנגלים יש אירלנד, לצרפתים
ישנה הירושה של דה־גול, לנו יש כידוע
בעיות משלנו.
מהבחינה הזאת, סרט כמו 2יש בו
משום שליחות עצומה. זהו סרט פופולארי.
הוא מדבר אל כל אדם. הוא מדבר בשפה
של המערבון, של הסיפור הבלשי. יש
כנופיית של רעים. יש אדם שצריך להגיע
למקום מסויים. יודעים על איומי רצח
נגדו, ואכן הוא מותקף. ושופט אמיץ יוצא
לגלות מי הם המתקיפים.
סרט מתח טוב ופשוט. תיכף מההתחלה
מעמידים את הקהל בצד הנכון, לצד ה־
אהבת האש
נשף מככי האש (ארמון־דויד, תל־אביב;
צ׳כיה— צרפת) איש עומד בקצה סולם,
ואיש אחר מחזיק אותו, ואיש שלישי
מגלה פתאום שנגנבה עוגת שוקולד מדוכן־
ההגרלות, באולם שבו מתבוננים לנשף מב־בי־האש.
פורצת מריבה בין המחזיק למגלה
על אותה עוגת השוקולד, הם שוכחים את
הסולם ואת האיש העומד עליו, והסולם
כמובן נופל, והתמונה שהוא רצה לתלות
שם, גבוה, נשרפת. ומה היה מצוייר באותה
תמונה? כמובן: בית נשרף ומכבי־אש מכבים
את השרפה,
בנשף מכבי האש יש אוסף של בדיחות
לכל בדיחה יש המשמעויות שלה׳ והיא
מצביעה על המגוחך והמטופש בהתנהגויות
אנושיות.
אבל מרכז הסרט הוא השריפה שפורצת
בבית ממול ומושכת את כל מכבי־האש לחזות
בה, בהנאה רבה, ומוכרי המיץ והיין
מתמקמים מולה, ומוכרים בה את משקאותיהם,
וכולם מסתכלים בהנאה עצובה
על הזקן שביתו נשרף, ואחר־כף חוזרים
לחגיגה, להמשיך.
ואת כל המשמעויות של העניין אפשר
לחפש מסביב, בכל מקום .,בכל ארץ.

ללא
שפה סרטו של אברהם הפנר לאט יותר עורר
התפעלות גדולה בארץ, ונסע לוונציה, לפסטיבל,
וחזר משם בשלום, כמו שיצא
לשם, מבלי שהאירוע הזה ישפיע עליו, או
על ונציה, או על כל מי שראה אותו.

בהרצאה על

׳סגיג 60־3161

ראדיסטזיה

ל בז בוני ת ך

גילוי אוצרות נסתרות ומחלות
באמצעות מטוטלת.
ההרצאה בליווי שיקופיות.
יום רביעי ,22.10ב־ 8.30 בערב,
בבית־סוקולוב רח׳ קפלן ,4תל־אביב.

וריו־וו־נ
בלבד

בספ רי ת סזיילי
ה טיי פ ר קנ רדר
הרב -גווני ת

יחניתיק ^אסית• ג׳ז
מק צבי דיק7ן 1ט7ן
להשיג אצל
1234155 מין־ גיורג׳ 45
ת״א• טי.

בחיפה, מועדון ״מילאת״ ,רח׳
גולומב ,21 ביום ראשון ,26.10
ב־ 8.30 תתקיים הרצאה על

גלגול נשמות
בליווי ניסויים היפנוטיים שמטרתם
להחזיר את המהופנט
לגלגולו הקודם.
בירושלים, בית ליגת נשים (בית־החלוצות)
רח׳ אבן־גבירול , 14 ביום
בריעי ,29.10ב־.8.30
תתקיים הרצאה על

ריפוי מגנטי
במגע־יד וממרחקים
בליווי הדגמות ריפוי במגע־יד
ודיאגנוזות באמצעות מטוטלת.

סכיני־גלוח בדואר דיפלומטי

כל הדיפלומטים הזרים היושבים בישראל קבלו השבוע בדואר מעטפות ובתוכן
חפיסות סכיני־גלוח.
כדי להבהיר את תעלומת המשלוח המוזר, צורף לסכינים מכתב מטעם המוען
— חברת ״דיפלומט״ המייצרת סכיני גלוח בשם זה.
מנהל החברה הסביר לחברי הסגל הדיפלומטי שמשלוח הסכינים אליהם נעשה
כדי לציין את תחילתו של ״מבצע הסכין הדיפלומטי״ הנערך בימים אלה.
במסגרת המבצע הוכנסו לתפיסות ״דיפלומט״ ״סכינים דיפלומטיים״ שכל המוצא
אותם יזכה בפרס יקר ערך.
מביוין ש״האצילות מחייבת״ ,החליטה חברת ״דיפלומט״ לשתף גם את הדיפלו־

״נשף מככי האש״
הנאה עצוב ה

טובים. הוא מזדהה איתם יותר ויותר בהמשך
הסרט, ויוצא מן האולם כשזכרונם
בלבו.
אבל העובדה שהסיפור מאוייש כולו בדמויות
המציאות האקטואלית הופכת את
כל זה ליותר מסתם סיפור מתח, ואת ה־בעייה
של יוון, הנתונה במישטר פאשיסטי
של קולונלים, לבעייה הנוגעת ללבו של
כל אדם.
מנהיג האופוזיציה מותקף מול עיניו של
ראש המשטרה, בנוכחות מאות שוטרים ואלפי
בני אדם. המשטרה משתיקה את העניין
והופכת אותו לתאונה מיקרית.
כבר מההתחלה ברור שאותו שופט שיצא
לגלות את האמת לא יצליח בתפקידו, וככל
שהוא מתקרב אליה, ככל שהוא מגלה יותר
מעורבים בפרשה, במקומות גבוהים יותר,
כך הוא מקרב את קיצו שלו. כבל שהשמחה
על האמת ההולכת ויוצאת לאור גדולה
יותר, כך גוברת הידיעה שהאמת הזאת
תהרוס את האיש שגילה אותה. זוהי

מדוע? זהו סרט טוב, מעניין׳ מיוחד,
לכל הדעות הישראליות. אלא שקרה לו
מיקרה מצער. הוא נסע לעולם בלי תרגום,
והעולם, לרוע המזל, לא מדבר עברית. וגם
לא מבין אותה.
הממשלה מימנה, כמצופה, חצי מההוצאות,
הבמאי מימן, כמצופה, את החצי השני׳
ובחצי השלישי נשאר דווקא הדבר החשוב
ביותר, תרגום הסרט לשפד, מתקבלת
על הדעת.
ומי שחושב שהיתר. זו הוצאה גדולה,
טועה. הסרט מלווה בקריינות, ובל מה שצריך
היה לעשות זה למצוא קריין שיקריץ
את העברית באנגלית או בצרפתית או באיטלקית.
הממשלה
לא הוסיפה את הסכום הזה.
לאברהם הפנר לא היה כסף לזה, וכך יצא
הסרט לוונציה, וחזר׳ וההוכחה היחידה לכך
שהוא היה שם זה הכסף שהוצא עליו,
והכסף שלא הוצא עליו: הוצאות התרגום.

חיי־רוח
לפני מספר ימים, בחצות הלילה, נראתה
מירי מיכאלי חולפת כרוח סערה
על פני רחובות תל-אביב. לא היה
לה זמו לדבר עם אף אחד, וגם לא להסביר.
כי אילו היה לה זמן, היא הי*
תה מספרת *היא רצה לדואר המרכזי
כדי לשלוח מיברק למשה דיין. היא
מוכרחה לדווח לו שהכוסות של מר-
מט קלאוזנר אמרו שעומדים להרעיל
את שני אסירי דמשק.
בעצם זה לא הכוסות שאמרו את ה דברים
הללו, אלא א דגר קייזי. אדגי
קייזי היה פעם מרפא אמריקאי נודע,
והיום הוא הרוח האהובה ביותר על
מרגוט. הוא מספר לה כל מה שעומד
לקרות. בתקופת החיפושים אחרי ״דקר״,
למשל, הוא הודיע שהרוסים הצמידו
מגנטים לצוללת ובעזרתם תפסו אותה.
הידיעות הועברו לשלמה הראל בתכיפות
כזאת, שהוא נאלץ לנתק אז את
הטלפון בביתו.
מירי מיכאלי הצטרפה אל מרגוט
קלאוזנר לפני?מן לא רב. לפני זה היא

ה אי שהח שו ב -ו ה מז כי ר ה
״מצפון תיפתח !הרעה,״ בישר הנביא ירמיהו למלן יש ראל.
או אולי היה זה ישעיהו?
אבל הבן־אדם הרגיל, שאין לרשותו, נביאים, לא מסוגל
אף פעם לדעת מהיכן תיפתח הריעה. הפרינציפ היחידי
הוא, שהיא תמיד נפתחת מהכיוון ששם הכי פחות מצפים.
וזה בדיוק מה שקרה לאיש החשוב. האיש החשוב הוא
באמת חשוב, זה לא בלשון ליגלוג חם וחלילה. מדינאי
ובעל מקצוע אקדמאי, ודווקא אחד מאותם ששמם מוכר
בציבור, לא מהאלמונים.
ויום אחד עסק האיש החשוב בעיסוקו בשלווה, מבלי
שיחשיוש כלל מכל רע. ומה היה עיסוקו? היה זה עיסוקו
הרגיל — חתיכות. הוא עסק באותו רגע בתהליך הידוע
בשם ״קבלתה של מזכירה חדשה לעבודה.״
המועמדת לתפקיד הרם היתה אשד! בעלת-הופעה אצי לית,
שולטת בשפות, אינטליגנטית. בקיצור — כל המעלות.
המעלות נשאו־חן מלפני האיש החשוב, והוא החליט
לקבל אותה לעבודה. אבל מאחר שהוא אדם ישר־דרך,
לא אחד מהערמונדים האלו שהולכים בדרכים עקלקלות,
פנה אליה ואמר לה כהאי לישנא:

״אני רוצה לדבר אתך גלויות. אם תסכימי לעבוד בש בילי,
תצטרכי גס לשכב אתי. זה חלק מהתפקיד.״
המועמדת החווירה, אבל הצליחה להישאר בכל עשתו־מתיה.
מאחר שהיא הירש כנראה באמת יצור אצילי, לא
רק בהופעתה, היא אפילו לא ירקה עליו. פשוט קמה
והלכה, ואני מקווה שלא תחשבו זאת לגסות מצידה שהיא
לא אמרה לו שלום.
מעליש. האיש החשוב לא התרגש. גם זה קורה בחיים.
יש מספיק שכירות שמבינות את תפקידן בצורה מודרנית.
הוא רשם לעצמו להזמין מועמדת חדשה, והתחיל לשכוח
מהעניין.
ותארו לכס את הרגשתו, כשאחרי ימים אחדים נודע
לו שהמועמדת שלו היתה אלמנה טרייה, שבעלה נפל
לא מזמן. היא החליטה שהיא אינה מסוגלת להמשיך לע סו
ק במקצועה האקדמאי, שבו עבדה כל השנים. היא מוכ־רחה
להחליף עבוההג לשהות יותר בין אנשים, לנסות
׳?[התאושש קצת.
ומי היצור הראשון שהיא פוגשת? יצור כמו האיש
החשוב.

תגר של גדשו
;זארגוט
חשבה להיות שחקנית. בעצם עם המחשבות
הללו היא הגיעה אל מרגוט ונשארה
שם בתור נהגת ומזכירה.
מרגוט קלאוזנר, שירשה מיליונים מהוריה,
מטפחת כנר מזה שנים צעירים
בעלי שאיפות וכישרונות. בתקופה מסו-
יימת גרו בחדרה שעל הגג בחורים מוכשרים
שעדיין לא התאקלמו בחיים. אח רי
שהתבגרה והחלה לעסוק בספיריטו-
אליזם, התחלפו הבחורים בבחורות, והשבוע
הגיעו לביתה עוד שתיים.
האחת היא זוריקה פורמן מאנגליה,
והשנייה דורותי סמית מאוסטרליה.
שתיהן מרפאות חולים בעזרת
תפילות. אין הן עושות את זה ז פשוט,
כל אחד יכול ללמוד. הן לוקחות את
החולה, הבחורה הקטנה יותר נעמדת
מאחוריו ושופכת עליו מי ירדן טהורים,
והשנייה, הגדולה יותר, עומדת לפניו עם
סיכה מחומשת בצורת כוכב, ומתפללת
לפניו ו דו רשתמ מנ ולחזור על ד ב רי ה.
ואם מזה לא נרפאים על המקום, אז
ממה כבר כן ז

כולם ידעו שגדן ןץ הוד נשוי לרעיה.
לכן היה זה מפליא למצוא אותר מסתובב
עם אשה. ולא סתם אשה, אלא אשה אחרת.
ולא סתם אשר, אחרת, אלא אשד, אח^

רת בהריון•
כשחבריו מהרדיו, שם הוא עורך תוכנית
ספורט ותחבורה, שאלו אותו מה
השתנה, הוא טען שהם דוחפים את האף
שלהם בעניינים שאינם שייכים להם, ושהחיים
הפרטיים שלו אינם מעניינים אף אחד.
אבל כשלחצו עליו עוד יותר, הוא אמר
שמה יש, גם אברהם לקח לו לאשר, שנייה
את הגר.
והמשל באמת ו ומה לנמשל. גדעון היה
נשוי במשך עשר שנים עם בחורה תימניד,
יוצאת דופן, שקטה ונעימה, והוא חי איתר,
חיים צנועים ויפים. והצרה היסיתי, היתד,
שלא היו להם ילדים.
בהתחלה הם עוד חשבו שזה רק ימ קרה.
אחר כך הם חשבו שהרפואה תוכל לעזור
להם. אחר כך הם חשבו שהזמן אולי יעשה
את שלו. אבל כשעברו עשר שנים וה־אשד,
בכל זאת לא ילדה, החליט אברהם
— סליחה, גדעון — לגרש אותה ולקחת
אחרת על פניה.
ולפני שמונה חודשים הוא התגרש, וארבעה
חודשים לאחר מכן הוא נשא לו
לאשר, את אילנה ציפר, בשקט, בצע־עד״
ועכשיו היא בהריון.

חושף הכוכבות
בחורה צעירה וצנוע ה טיילה לה ל תומ ה ב שבו ע שעבר בר חוב
דיזנגוף בתל־אביב, והנה ניגש אליה בחור צנוע ו ת מי ם ואמר לה
שהיא בדיוק מה שהוא מחפ ש.
היא הסתכלה עליו, הוא הסתכל עליה עוד ועוד, ואמר לה שהגוף
שלה והפנים שלה וההליכ ה שלה וה שיער שלה וכל השאר שלה

הם בדיוק זה.
כל זה שיכנע אות ה שהיא נועדה להיות דוג מני ת צמרת, ו שהוא־הוא
האיש שנועד לגלות אותה.
היא קיבלה מידיו את כרטיס־הביקור של בית־הספר לדוג מניו ת
שלו, עליו היה כ תוב :״בית־ספר גבוה לאופנה. המנהלים: רוני
פרג׳ץ ומשה דרימר. בן־יהודה , 32 :חדר , 524 בי ת אל־על,
טלפון .55766
על הכרטיס עוד היה מוזכר ואמור שהנ״ל הס ג ס חבר ה לפירי
סום ויחסי־ציבור וגם מארגני ת צוגו ת אופנה. בקיצור, עסק גדול.
הנערה לקחה את כרטיט־הביקור, והגיעה אי תו למחרת ב שע ה
היעודה למ שרד של או תו כרטיס.
המגלה פגש או תה, הו שיב אות ה לצידו ליד שול חן הכתיבה המוצק,
ורשם א ת כל פרטיה האישיים. אחר־כן הזא החל לבדוק
את שאר מעלו תיה, וכ שהבחור ה התפלאה, הוא הסביר לה שהוא
צריך לעצב או ת ה, להכיר את מיבנה גופה כיאות.
וכעבור כמה ד קו ת הוא נשאר לפתע במ שרד שלו לבדו. הנערה
ויתרה על העתיד הזוהר שהית צפוי לה והסתלקה. מ עניין למה?

>ד>דו1
ה מנ היג
המפד״ל עשה את שטות חייו, וקיבל
בחורה לא־דתייה לעבוד ב מערכת הבחירות
שלו.
הבחורה הבלתי־דתייה הזו היא צעירה,
יפה, תוצרת קריית־חיים, ב ת להורים רו סיים.
לאחר
כמה חוד שים של עבודה מפרכת ל׳
בחירות, גילה אותה אחד מגדולי המפלגה,
ומאז היו שניהם מוכני ם להאריך את המערכה
עד אינסוף. הם עובדים יחד, חוזרים
מהעבודה יחד, ויוצאי ם אליה יחד.
והדרישה היחידה שהזא דרש ממנה, בתמורה
ליחסיהם ההדוקים, ז ה שהיא תחבוש
מיטפח ת לראשה. ואתם תו שבי ם שהיא
לא הסכימה אפילו לזה?

גו׳דו ובוסיק
גדעון הוד

המיליונר של גילה
לפני שלושה שבועות התחתנה השחקנית גילה גולן עם המיליונר
הידוע מתי רוזגהואס, שהוא אלמן בן 50 ואב לארבעה
ילדים גדולים.
הם הכירו האחד את השנייה לפני שנתיים. גילה נאמה אז מטעם
המגבית, וו־,מיליונר ראה אותה שם והחליט את החלטתו.
הוא פנה לאיש קולו מבי ה והמגבית, כיל כהן, וביקש ממנו
שיכיר לו את הבחורה הזאת, וביל עשה את ההכרה.
אחרי ההיכרות החליטה גילה לחפש קצת את עצמה, והוא מימן
לה את נסיעות החיפושים שלה. קודם כל היא ניסתה לגלות אם
היא בכלל יהודיה ולמי נולדה ומתי. היא נברה בתיקי עליית־הנוער
במשרדים שונים בעולם, והגיעה עד גיל חמש ולא יותר
/מזה.
היא ישבה גם בארץ חודש ימים והביאה עימד, גם ידידה שתעזור
לה בחיפושים. הוא העמיד לרשותה מכונית ושלח לה כספים
מאמריקה הרחוקה.
אחרי זה היא נסעד, לקנדה כדי להמשיך להרהר קצת בדברים,
אבל הוא כבר החליט שהגיע הזמן. הוא לקח רב, נסע חיתו לקנדה,
והתחתן איתה, והיום שניהם טוענים שאין קץ לאושרם: הילדים
שלו אוהבים אותה. הוא עצמו מעריץ ומכבד אותה, וכשהקריירה
שלה תיפסק — מה שקרה כבר לא מזמן — היא לא תצטרך
:לדאוג ללחם.

אף אחד לא שאל אותי, אבל אם מישהו
היד, שואל, הייתי משיבה לו שלדעתי מגיע
הפרס לרפי עמיאל. הפרס על הטריק
הגאוני ביותר של המאה, כמובן.
מה עשה השובב הזה? בשעתו היה לו
בוטיק בתל־אביב בשם ריפיפי. זאת אומרת,
זה בשעתו המאוחרת. בשעתו המוקדמת
יותר הוא היה ג׳ודואיסט בעל חגורה שחורה,
כלומר — ג׳ודואיסט צמרת. נוסף
לזה הוא חיה גם
ארכיטקט במשרד
של אדדד שרון,
שהוא גם ארכיטקט,
אבל ג׳ינג׳י.
ואז הוא הלך, רפי,
ופתח את ריפי־פי,
כדי להיות קרוב
לנשים ולכסף,
שני דברים שהוא
אוהב אפילו יותר
מג׳ודו וארכיטקטו־רה.
אבל,
אחרי זמן־
עמיאל
מה, גם את ריפיפי
הוא מכר, ונסע קצת לחו״ל. ושם כנראה
הוא גילה את הפטנט שלו. הוא חזר לארץ,
ורכש לו בדיזנגוף — כן, שוב פעם
— בוטיק. הפעם בשם סילבי. אלא מה?
כל הבוטיק הזה הוא בערך בגודל של הא
טלפון ציבורי. וכשקליינטית אחת נמצאת
בפנים — עם רפי, כמובן הוא המוכר,
לא? — אז אין מקום לשנייה.
אז אני שואלת אתכם — הוא לא גאון,
הבחור?

אנשים

הוא תיתן את רבו של אביה ־ ושבו לאחו מנן את לינת

המכתב של לייבוביץ אוהדיו המושבעים של ראש עיריית ירושלים׳
טדי קולק, החליטו כי אין כמו
כפתורים לשם שיכנוע בתעמולת בחירות.
כמה מהם יצאו לרחובות ירושלים, חילקו
חינם לעוברים •שבים כפתורים עם הסיסמה:
״אני בעד טדי״• $חתול שחור עבר בין
מפקד גלי צה״ל, יצחק לבני, לבין עורך
התחנה הצבאית גד?ן ון סאמט. הרקע למתיחות:
לבני יוטל, לדעת סאמט, את כל
הילת־הפירסומת בעיקבות הישגיה המיקצו־עיים
של התחנה, בעוד שחלק ניכר מהמיש
דרים החדשים נזקפים, למעשה, לזכותו של
סאמט• .י דברים משונים קורים לעיתים
באסיפות בחירות. באסיפה שנערכה בבית־לסין
בתל־אביב, בהשתתפות האלוף חיים
הרצוג, נראה אדם מבוגר היורק על הלוח
בו הופיעו שמות המשתתפים באסיפה. אולם
האיש המוזר לא ירק על שמו של האלוף,
אלא על שם אחר שהופיע בלוח — שמו
של ראובן וויינברג, מנהל לשכת־המס
במחוז תל־אביב, שהסעיר את הציבור לפני
כמה חודשים כשסירב לאפשר העסקתו שד
צנחן נכה 9 .הסופר יהושע (יוש)
ג ר נו ת, שסיפרו האחרון פרגוד הבדולח,
המתאר את ישראל ומשטרה בשנת ,1989
עורר תגובות חריפות מצד מבקרים ועיתונאים
רבים, זכה למכתב תגובה מקורי מפרופסור
ישעיהו ליבוביץ. כתב לו
הפרופסור :״הנני מודה לך על שהמצאת
לי את סיפרך. אתה סועד, לגבי הנקודה המכרעת:
מדינת־ישראל, אם תיהפך ל,ארץ
ישראל השלמה׳ ,לא תוסיף להתקיים ער
1989 9טענה מקורית היתה ליהודה
פיצוני, שנעצר בעודן פיצוץ שמשה בחלון
ראווה ביפו. אמר פיצוני :״שברתי בשביל
שהמשטרה תעצור אותי ואוכל לנוח בבית־הסוהר
ולאכול חינם על־חשבון הממשלה״.
שופטת בית־משפט השלום בתל־אביב, ע ד נה
שצקי, באה לקראתו, שלחה אותו
לאכול חינם במשך חודשיים על־חשבון הממשלה.

11ת1
החוט)ח

במרד

עם הבת דוירדרה

הארגק של
מוטי הוד
הקוסם הישראלי עמוס הודיני הזר
לפני שבוע לארץ בתום סיור השתלמות
והופעות באירופה, כשהוא מביא עימו סידרה
חדשה של מעשי־להטים. את ההופעה
הראשונה אחרי שובו ערך עמוס בהתנדבות,
בהשפעת אמרגנו, מרקו תורג׳מן,
כמובן. היתה זו הופעה במסיבה שערכי
טייסי חיל־האוויר במלון קיסריה. במשך
קרוב לשעה ישבו טייסי חיל־ד,אוויר מרותקים
כשהם מנסים לעקוב אחרי להטוטי־של
עמוס. במיוחד ניסו להבין כיצד הוא
מצליח להעלים מכשיר רדיו גדול ומנגן מול
עיניהם, מבלי שיצליחו להבין את הטריק.
״אם הוא ילמד איתנו תכסיסים, נוכל להשתמש
בהם בקרבות אוזיר,״ אמר אחד הטייסים.
בתום ההופעה לא התאפק מפקד
חיל־האוויר, האלוף מרדכי הוד, והזמין
את עמום אליו נדי שידגים בפניו את להטוטיו.
לפני שהוד הספיק להבין מה קורה,
נעלמו באורח פלא שעונו וארנק הכסף שלו,

ה א רו ס ה ברברה
מבלי שירגיש בכך. היה זה כמובן עמום,
שהעלים את חפציו האישיים של המפקד,
והחזיר לו אותם לתדהמתו, בתום הפגישה.

האהובה של פארוק שעה שמלכה טל מצרים, המלך פא רוק,
פקד על צבאות מצרים לפלוש לישראל ב־
,1948 ניהל המלך רומן אהבים סוער עם
שחקנית יהודיה — גילוי סנסציוני זה התפרסם
השבוע בעיתון הלונדוני סאנדיי אקספרס.
לדברי העיתון הכיר פארוק ערב המלחמה
את השחקנית היהודיה המצריה

״היא אשתי? איזו בדיחה! הרי היא יכולה
להיות בתי.״
כך הגיב, לפני ארבעה חודשים בלבד,
פרופסור כריסטיאן ברנרד, משתיל־הלבבות
בעל אצבעות ;־,זהב. היה זה בתשובה לשאלות
העיתונאים, אם הבלונדית היפהפיה
ברברה צולנר, בת ה־ , 19 איתה בילה, מועמדת
להיות אשתו. כיום במרד אינו צוחק
כבר: הבלונדית היפהפיה הפכה להיות לארוסתו.
ברברה,
בתו של איל־נפט גרמני שהשתקע
בדרום־אפריקה כדי להינות מהימיליו־נים
שלו, היתר, הלמידה בפנימיה בשוויצרי,־.
כאשר ברנרד תיקן את ליבו הפגום של
אביה לפני ארבע שנים. רק עכשיו הסתבר

שכבר אז הוא שבר את לב הבת, שהזדמנה
לקייפטאון לחופשות קצרות.
אהבתה של ברברה לגבר גבה־הקומר,
בעל השם העולמי היתד, ידועה לה בלבד.
היא חיכתה בסבלנות עד שהאיש אותו אהבה
יתפנה. האושר הגדול הגיע לא מזמן
— באי אייטקיה בים־התיכון, כאשר במרד
התגרש מאשתו ויצא עם ברברה למסע־נופש
לעיני מצלמות עיתונאים מכל העולם.
איך הוא מסביר את השינוי שחל בארבעת
החודשים מאז שנשאל על הבלונדינית שבחברתו?
״היא
כל־כך יפה, איך אפשר שלא להתאהב
בה? תראו לי גבר אחד בעולם שהיה
מסוגל לעמוד בפני קסמיה.״

רידיאן כהן, שהיתה בת ,16 והפך אותה
לפילגשו. היא היתה היחידה, לדברי העיתון
הלונדוני, באמצעותה הצליח פארוק להתגבר
על חוסר כוח הגברא שלו. בסוף מלחמת
העצמאות רצה פארוק לגרש את אשתו׳
המלכה פארידה ועשה סידורים לצרף
אליו את ליליאן לנופש בדוביל שבצרפת.
הרומן בין המלך המצרי והשחקנית היהודית
נקטע באורח טראגי, כאשר ליליאן ניספתר.
בתאונת מטוס• .י מועצת פועלי חיפה הטילה
על יועצה המשפטי לבדוק את האפשרות
של הגשת משפט על הוצאת דיבר,
על הפיליטונאי אפרים קישון, שפירסם
במעריב רשימה בה הוא משווה את פועלי
נמל חיפה לסוכני אל־פתח. בינתיים, בעיק־בות
הסערה הציבורית שעוררה הרשימה,
נאלץ מעריב להתנצל במאמר ראשי על
פירסום רשימתו של קישון • .י דוגמה לאמהות
מסורה וחנה לאחרונה הזמרת
צפורה אנוך, שילדה לפני שלושה חודשים
בת. צפורה חתמה על חוזה להופעה
של חודש ימים ערב ערב במועדון הלילה
הסלע האדום באילת. מכיוון שאינה רוצה
לנטוש את בתה הקטנה, טסה צפורה מד•
ערב לאילת, חוזרת לתל־אביב בבוקר, מחירי
כרטיסי הטיסה מפחיתים כמובן במידה
ניכרת משכרה כזמרת, אולם היא מעדיפה
להרתיח פחות מאשר להזניח את הבת.

הוא אב לארבעה. השנייה בתור היא תמי
3ך ארצי, אחת הדיילות הידועות של אל־

הסודות של
אי טי

עמום הודיני בפני חיילי צה״ל
ה שעון נגנב

מבוקשים: גרושים עם ארבעה ילדים.
דוזקא כאלו הפכו לאחרונה לנדרשים בקרב
נערות הזוהר הישראליות, בתנאי שנוסף
לארבעת הילדים יש להם גם אמצעים
נאותים, כמובן. גילה גולן, מי שהיתר,
מלכת היופי הישראלית ואחר־כך סגנית
מים תבל, ושהפכה בשנים האחרונות לכוכבת
הוליבודית מבוקשת, עומדת להינשא
בקרוב לאחד כזה. זהו המיליונר האמריקאי
היהודי מתי רוזנהואס, בן ה־ ,50ש

שאף היא עומדת להינשא לאב לארבעה
ילדים9 .
מי שהיה הקריקאטוריסט הראשי של ידיעות
אחרונות? לפני שנים אחדות היגר לוריא,
הנשוי לאחת מבנותיה של מטפחת־החן
לאה פלטשר, לקנדה. אבל היא לא
נשאר שם זמן רב. לא מכבר העתיק לוריא
את מושבו לניו־יורק, שם הוא מתגורר
בדירת פאר. יש לו את האפשרות לכך:
כי לוריא הוא כיום אחד הציירים הראשיים
של בית ההוצאה לאור של סיים— לייף9 .
את ההתקפה החריפה בי-תר על השתלבותו
של הפיזמונאי חיים חפר בתעמולת המערך,
פירסם רוזקא שבועון המערך, דבר
השבוע. בביקורת הטלוזיזיה שלו, מותח מבקר
השבועון, נחום כרגע, ביקורת על
שידורי הבחירות של המערך ובין השאר
הוא אומר :״בזמן העומד לרשות המערך,
הוא יכול בשקט לשדר את סרטי החיפושיות.
אולי זה ישכנע יותר משירת החצר
של חיים חפר 9הבדיחה של השבוע
שייכת כמובן לאיטר הראל, למרות שלא
נתכוון לספר אותה כבדיחה. בראיון עם
העיתונאית סילכי קשת, נשאל איסר אם
לדעתו הוגן שראש משטרה חשאית לשעבר
יעמוד בראש רשימה התובעת מוסריות?
השיב איפר, בין השאר :״אין אני יודע
סודות של שום אדם, ולא ידעתי, ולא
נרשם הדבר בשום מקום. אני יכול להיות
תינוק תמים בהשוואה למה שעיתונאים יודעים
על אנשים. לא מפני שלא הייתי מוכשר,
אלא מפני שלא נתתי רשות.״

•ורכים את רענן לוריא,

פסוקי ה שבוע
!9הפיזמונאי דידי מנוסי על המאבק
למען השלום :״יש עיתונאי אהד שחושב
שהמציא את המילה שלום, ומאז לכל
מי שמשתמש במושג זה, הוא קורא פלג־יאט.״

אחת לשלושה חודשים, מזה שנתיים, מתייצבת ונדה טורנטון, תושבת פיטסבורג, ארצות־הברית,
בפני רופא-הבית שלה. הביקור הוא קצר ולעניין: היא נכנסת אל מאחורי הפרגוד הלבן שבפינת
המרפאה, מקבלת זריקה בישבנה. ארבע זריקות אלו לשנה חוללו מהפכה בחייה :״חיי הפכו
נפלאים. בעלי זכה באשה חדשה״ -אומרת ונדה טורנטון, כשהיא קורנת כולה מרוב אושר.
בעלה של ונדה אינו היחיד. אלפי נשים
נוספות, ברחבי ארצות־הברית ואירופה,
מקבלות גם הן את הזריקה, זוכות בעקבות
כך לחופש ואושר שלא היו מנת־חלקן
בעבר. חופש מפחד, ואושר בקיום יחסי־מין.
זוהי
הזריקה למניעת־הריון — המילה
האחרונה בתחום זה, והתחליף לגלולה המפורסמת.
השפעתה של הזריקה על חיי־המין
— עם כל המשמעויות הפסיכולוגיות
הנובעות מכך — תהווה מהפיכה עמוקה
בחברה האנושית של שנות השבעים.
ו^ו ״זל

מהגלולה נולדה זריקה
** חיר הזריקה שחיה בערך ל־ 15ל״י.

היא מכילה כ־ 150 מיליגרם של חומר
בשם דופו־ קלינובין, והיא באה במקום ששים
גלולות נגד הריון; כלומר — היא נותנת
הגנה בפני הריון למשך שלושה חודשים.
החסרון הגדול של הגלולה הוא שיש לבלוע
ממנה כמויות עצומות — אחת ליום,

מדי יום ביומו, כמו שעון. חסרון חמור
עוד יותר: הצורך להקפיד שלא לשכוח
לקחתה אפילו ליום אחד — אחרת נפגמת
כל יעילותה.
מיגרעות אלו דהפו את החוקרים ברחבי
העולם לחפש תחליף לגלולה. את הפיתרון
החדש והמפליא מצאה חברת אפ־ג׳ון האמריקאית.
חברה זו מייצרת גלולות למני־עת־הריון.
והנה גילו חוקרי החברה כי להורמון
מלאכותי מסויים — מ. פ .א— .
שהוא אחד ממרכיבי הגלולה, יש תכונה
מוזרה. כאשר הוא נבלע בצורת גלולה,
הוא נמס מיד בדם. אולם אם מזריקים אותו
לתוך דשריר, הוא נספג בגוף לאיטו,
במשך תקופה ממושכת.

מחסן בתיך הגוף
ך* ך נולדה זריקת האנטי־בייבי, כפי ש־
^ היא מכונה בעולם. לאחר תקופת ניסויים
ממושכת בבעלי־חיים החלו החוקרים מזרי

קים
את הס. פ .א. לנשים. הזריקה ניתנת
בישבן. ההורמון מוחדר לעומק השריר,
מאוחסן שם, ונספג לתוך מחזור הדם לאט־לאט,
מונע בכך הריון, כל עוד לא נגמר

המלאי במחסן.
בעייתם העיקרית של החוקרים היתד— ,
כיצד לשחרר לתוך מחזור־הדם את הכמות
הדרושה בלבד. למטרה זו הם יצרו את
הנז.פ.א. בהרכב כזה, שהוא משחרר מדי
יום לתוך הדם 2—1מיליגרם ליום.

מחזור חודשי -לשם מה ז־ניסויים
הראשונים בזריקה למני-
( | עת הריון החלו עוד ב־ .1963 הם עברו
לשלב של ניסויים המוניים שנתיים לאחר
מכן בארצות־הברית ובאמריקה הדרומית.
השתתפו בניסויים 13 מרכזים לתיכנון ה־המשפחה.
בכנס שנערך לאחרונה בגרמניה,
דיווחו 36 גינקולוגים מארצות שונות על

שלושת אלפים נשים המשתמשות בזריקה,
בחלקן זה כבר ארבע שנים. מהדיווח נראה
כי הזריקה היא אכן הפיתרון המושלם
*.היא לא גרמה לכל תופעות לוואי —
פרט לאחת: המחזור החודשי הופך לבלתי־סדיר.
לעיתים אף נעלם כליל.
אולם הרופאים אינם רואים שום דבר
שלילי בתופעה זו. ד״ר סמואל טיילור, מומחה
אמריקאי לבעיות פריון וילודה, קבע
כי מיד כאשד מפסיקה האשד, לקבל את
הזריקות, חוזר המחזור החודשי להופיע
כסידרו.
האשד, המודרנית נוטה להגיב בדאגה כאשר
חל שיבוש בהופעתו התקינה של המחזור.
בין
השאר, היא מאמינה, כי תפקידו לנקות
את הרחם מהפסולת שהצטברה בו.
״סיפורי סבתא,״ קובע לגבי כך ד״ר צ׳א־רלס
פלאור מיוסטון, טקסס.
האשד, המודרנית, בת תרבות־המערב, זוכר.
לכ־ 400 שטפי־דם במשך חייה. במשך חמישית
משנות חייה היפות ביותר היא נאלצת
לסבול, אחת לחודש, אי נוחות וכאבים.
כל זריקה או אמצעי אחר שיש בי־ |
* לנ שים בריאות בלבד. נשים הסובלו ת
מ מחלות שונו ת חיי בו ת לקבל אי שור רופאן.

בעתיד תצסוך האשה וק זריקה -
כאשד יחיה ברצונה להיכנס להריון

(המשך מעמוד )27

כולתם להקל מסיבלה זה — הם ברכה
משמיים.
עובדה אחת התבררה מעיר לכל ספק,
במיסגרת הניסויים בזריקת האנטי־בייבי: בביקורת
שנערכה לגבי שלושים נשים שהפסיקו
לקבל את הזריקה, כאשר רצו ב

שתי תכונות אידיאליות למטרה זו: האחת,
גוף האדם אינו דוחה אותו. והשנייה,
הוא אינו אטים במאה אחוז: אם מכניסים
נוזל כלשהו לשקיק מדקרון, יתחיל הנוזל
להסתנן מבעדו החוצה עם הזמן.
שתי תכונות אלו איפשרו את ייצור
גלולת־הזמן. חוקרים מאוניברסיטת רוקפלר
הכניסו חומר מונע־הריון לתוך נרתיק דקרון
זעיר, השתילו אותו מתחת לעורר,
של קופה. הניסוי הצליח: הגוף קלט את
הדקרון ללא התנגדות. החומר המונע החל
מסתנן לאיטו לתוך הדם, והקופה לא נכנסה
להריון על אף שניהלה חיי־מין תקינים.
לאחר ההצלחה עם קופות, עברו החוקרי
לניסויים בנשים: הניתוח הוא קל ביותר,
כרוך בהרדמה מקומית בלבד, ואינו מכאיב
יותר מזריקה נגד אבעבועות. החוקרים
צופים כבר כיום לגלולה יחידה שתספיק
לעשרים שנה, ימאוחר יותר אף לכל החיים.

הר, פעמיים שלוש בחייהן, ללדת — יהיה
עליהן לקבל זריקה מיוחדת שתבטל באופן
זמני את השפעת החיסון ותאפשר להן
להיכנס להריון.
בשיטה מהפכנית זו לא יתבסס החיסון נגד
הריון על ביטול המחזור החודשי — אלא
על דחיית הזרע של הגבר. גוף האשה ית־

1מה המצב בישראל?
זו השאלה שהציגה כתב ת העולם הזה לרופא־נ שים ישראלי ידוע. להלן תגו ב תו:
גם בישראל קיימים כיום מינים אחדים של זריקות למניעת הריון, המשמשות
כתחליף לגלולות. אולם הרופאים בארץ אינם נוטים להשתמש בהן. הסיבה היא
פסיכולוגית בלבד: הזריקות גורמות לשינויים בזמני הופעת המחזור, דבר שהישראליות
חוששות מפניו מאוד. למעשה הזריקה היא החידוש הגדול והמהפכני
לעומת הגלולה.
הטיפול בזריקות חייב להיות בהשגחת רופא. ללא השגחה כזו עלולה הזריקה
לגרום למחלות־לוואי אצל נשים הסובלות מסוכר, כבד או נפיחות-ורידים, וכן
מחלות אחרות. את החומר המוזרק, הנקרא ״דפו־פרוברה״ או ״רג׳סט־דפו״,
ניתן להשיג בבתי-מרקחת, אולם רק עם מירשם של רופא.
על יעילותן של הזריקות ניתן ללמוד בעיקר מהשימוש ההמוני הנעשה בהן
במזרח הרחוק, שם נערכים מאמצי־על למלחמה בהתפוצצות האוכלוסייה. שם
נהוג שאחת לחודשיים מגיעה למרפאה המקומית ניידת רפואית, וכל נשות המקום
עומדות בתור ומקבלות את הזריקה. התוצאות משם — מצויינות.

ילד — הוברר שכולן הצליחו להיכנס תוך
שנה להריון.

פצצת זמן מתחת 7עור
ץ ריקת האנטי־בייבי אינה סוף־פסוק ב!
נידון. וריאצה על הנושא נמצאת עתה
גם היא בשלבי פיתוח. זוהי ״גלולת־זמן״,
המושתלת בניתוח קל אל מתחת לעור,
שם היא פועלת במשך תקופה ארוכה כגורם
מונע הריון.
העיקרון של ילולת־הזמן זהה לזה של
הזריקה. חומר מונע הריון מאוחסן בתוך
הגוף, מסתנן טיפין טיפין לתוך הדם.
גלולת־הזמן היא גלולה באורך כשני־סנטימטר
ובעובי של ספאגטי, המכילה בתוכה
את ההורמון למניעת הריון. אולם
עיקר הטריק בה הוא הקנקן, לא מ־ שבתוכו.
הקנקן, הוא עטיפת דקרון. לדקרון

כאשר מחליטה האשד, כי היא רוצה בילד
— ניתן להוציא את הגלולה החוצה
בדיוק באותה צורה שבה הושתלה פנימה.
בארצות־הברית מתקדם המחקר בגלולת־הזמן
בצעדי־ענק. הוא ממומן בעיקר על־ידי
קרן־פורד, שהשקיעה בכך מאז שנת 1968
למעלה מששה מליון דולר. החוקרים מאמינים
כי לכשיושלם בהצלחה, יעמדו הנשים
בתור לקבל את גלולת־הזמן כמו שעמדו
בשעתו בתור לחיסון נגד שיתוק־ילדים.

\ור?דנגו״זרע
ך• כלל חוזים החוקרים שינוי מהפכני
1בכל הקשור למניעת־ההריון. כיום חייבת
האשד, לנקוט פעולות מסויימות, כדי
שלא להיכנס להריון. בעתיד, תהיינה בנותינו
מחוסנות לכל חייהן מפחד הריון. כל
נערה בגיל הבגרות המינית חקבל זריקת־חיסון
— וחסל. כאשר תרצינה נשות־המ־

גלולת הזמן
הריון. הגלולה, ב או רן כשני ס״מ, ע שוייה
דקרון, תו שתל אל מתחת לעור, ת חסן את
האשה מפני הריון ל מ שן שנים א רונו ת.

ייחס לזרע כאל גוף זר, יסרב לקלוט אותו.
לפיכך, כאשר תרצה האשד, נ ן להיכנס להריון,
היא תקבל זריקה שתנטרל זמנית את
פעולת־הדחייה.
החוקרים מאמינים שהם עומדים כבר
בעתיד הקרוב בפני גילוי החומר המסוגל
לדחות זרע. הם מצביעים על העובדה ש־פרוצות
ותיקות אינן מסוגלות להיכנס להריון.
הסיבה: כהוצאה מכך שגופן קלט
סוגי זרע שונים בכמויות גדולות, התפתח
אצלן חיסון טבעי, וגופן אינו יכול לקלוט
יותר כל זרע.
ואכן, זהו הכיוון שבו פועלים החוקרים,
וחוקר אמריקאי בשם מורים ברמן הוכיח
שהכיוון הוא אמנם נכון: הוא עירבב זרע
של שפנים רבים, הזריק אותו אל מתחת
לעורן של שסנות. התוצאה — השפנות
התחסנו, לא נכנסו להריון .״אם זה פועל
לגבי שפנים, תארו לכם איך זה יפעל לגבי
בני־אדם,״ הצהיר ברמן.

תרוצי הלוחמים בהתפוצצות האוכלוסיה בעורם
ד״ר ברמן וד״ר טיטום,
האמריקאים, שניים מחשובי
החוקרים בשטח מניעת ההריון.
הזריקה־נגד־הריון מהווה
כיום את החידוש המהפכני
בתחום זה לכל א-
שה בעולם. אך לגביהם,
היא כבר מיושנת. הם עובדים
עתה על אמצעי המחר,
ואף המחרתיים: גלו־לת־הזמן
שתושתל אל מתחת
לעור ושתפעל משם
שנים רבות, וזריקת־המחר,
שתוזרק לנערה בגיל 11 או
,12 תחסן אותה לכל החיים.
מניעי הרופאים ברורים:
כבר כיום מצויות ארצות,
כמו מצרים, אינדונזיה וחלקים
מסויימים בהודו, בהן
התרבות טבעית היא ממש
אסון למדינה.

ך* מוכן — האס שכחת? קלוריות אפי
^ שר גם לשרוף, לא רק לצבור. מרוב
דיבורים על קלוריות, מחשבות על קלוריות,
ודאגות בקשר לקלוריות, נוטה האשה מו־כת־הקלוריות
לשכוח זאת. ד,קלוריה האימתנית
מצטיירת כדמיון כמפלצת נוראית שבאה
לעולם רק על־מנת להדביק לך קילוגרמים
מיותרים, ביחוד במקומות ששם
אינך רוצה אותם. קלוריה היא דבר המצטיין
בתכונה המגונה שהיא נמצאת בכמו־יות־ענק
דווקא במאכלים האהובים עלייך,
ואינה קיימת במאכלים שאת שונאת.

ך אמת היא כמובן שד,קלוריה בכלל
| ; איננה דבר או עצם כלשהו הקיים בטבע,
אלא מונח שהמציא מוחו החולני של
הגבר כדי לגרום יסורים לאשה. זוהי בסן״
הכל יחידת מדידה של אנרגיה. בעזרת הק־לוריד,
ניתן למדוד כמה אנרגיה — ההופכת
לשומן — את מוסיפה לגופך עם כל
מזון שאת קולטת. אבל — גם כמה אנרגיה,
בצורת שומן, את מאבדת עם כל פעילות
גופנית שלך. אפילו נשימה. ההגדרה
המדעית היא: קלוריה הינד, כמות החום
הדרושה להעלות את החום של קילו מים
במעלת־צלזיום אחת.

** כאן את למדה, שכדי לשמור על מש־קלך,
את צריכה רק לדאוג לכך שתש־רפי
בדיוק את אותה כמות קלוריות שאת
אוכלת. אם את אחת מאותן ברות־מזל ד,מ־עוניינות
להוסיף משקל, את צריכה לאכול
יותר. אולם גם אז ממליצים הרופאים ש־תשרפי
אי־אלו קלוריות בפעילות גופנית,
בשביל ההרגשה הטובה.
ואם את במצבן של רוב בנות המין האנושי,
עלייך לא להסתפק רק באכילת מעט
קלוריות, אלא גם להתאמץ קצת ולשרוף
את אלו שיש לך, ולא סתם באמצעות

ריקוד (נמרץ) 281 ...קלוריות

צעיד ה 113 ...קלוריות

ח תי ר ה 562 ...קלוריות

קרי א ה 22 ...קלוריות

ג׳ודו 436 ...קלוריות

מני ם 281 ...קלוריות

ריצה קלה 394 ...קלוריות

סקי 562 ..קלוריות

נשימה, אלא פעולות הדורשות קצת יותר
מאמץ.
להלן רשימת פעולות יומיומיות — וכמה
קלוריות שורפת כל אחת במשך שעה. החישוב
נעשה לגבי אדם שמשקלו כשישים
לפעמים אני חו שב ת ש־אני צריכה לקבל
קילו. אדם שמן יותר שורף יותר, רזה יורג
שי־נחיתות. אצל כל הידידות שלי, הילתר
— פחות.
דים כ ל ־ כ ך מוצלחים: כולם יודעים כבר
#סידור מיטות — 169 קלוריות.
בדיוק מה הם רוצים להיו ת כ שיהיו גדו׳
4רכיבה על אופניים — 426 קלוריות.
>• התאגרפות — 641 קלוריות.
י • ניקוי שמשות — 146 קלוריות.
<• ריקודים (,בניחותא) — 171 קלוריות.

שטיפת כלים — 56 קלוריות.
לים. והבחירה שלהם גם כל־כך מבוג #נהיגה
— 51 קלוריות.
ר ת: רופאים, מהנדסים, עורכי־דין. איפה
כל הילדים שרצו פעם להיות טייסים, מכ־
#עבודה בגינה — 219 קלוריות.
בי־אש, בטיח? נכון אמנם שאני שו מעת
#גולף — 94 קלוריות.
את נלזה מפי ידידותי, לא מפי הילדים
#רכיבה על סוס — 241 קלוריות.
עצמם, אבל הן הרי לא יבלפו אותי, לא?
#כביסה קלה — 73 קלוריות.

#נגינה בפסנתר — 56 קלוריות.
ושלי? כלום. אריק יהיה עוד מעט בר־
#שחייה — 444 קלוריות.
מצווה, וכל מה שיש לו בראש זה שטויו ת
קלו

#הדפסה
במכונת־כתיבה
של ילד בן . 13 ורוני או תו דבר. והצרה
ריות.
הגדולה היא, שגם אני בעצ מי לא מצליחה
#הדפסה במכונת־כתיבה חשמלית —
להיות מודאגת, על־אף מבטי ההש תו מ מו ת
29 קלוריות.
של כל מי ש שומע שעוד לא קבענו את
ע תיד הנוער.
#שטיפת רצפות — 67 קלוריות.
ואם כל זה לא מספיק, אז התייעצתי הש #חבטת־שטיחים
— 420 קלוריות.
בוע עם בעלי שלי, כדי ל ש מוע את חוות־
#1סריגה — 24 קלוריות.
#נשיאת סלים כבדים — 386 קלוריות1.

המיפלצות טלי
דעתו, אולי אנחנו מזניחים מ שהו בחינוך.
אז מה הוא עונה? ״ ש טויו ת, ואני בגילם
ידעתי מה אני רוצה להיות? הרי עד היום
אני לא יודע.״

גגה. האדס באמת יצוו חופשי*
זה מה שקורה תמיד כ שמתייעצים איתו.
לא רציני, ז ה מת שהוא.

בכל זאת יצא מ ש הו מהשיחה. דנה ישבר.
כל הז מן וה אזינה בריכוז. הרג שתי שהיא
מוטרדת. בסוף היא שאלה:
״אבא, ומה קורה אס ילד, כשהוא נהיח
גדול, מתחיל בע בוד ה שלו, ואחר־כך הוא
רוצה לעבוד במש הו אחר?״
״אז הוא הולך לעבוד במש הו האחר הזה.״
הקטנה לא יכלה לדעת אס הוא מתבדח או
לא :״ מה, ב אמת? כל א חד יכול לעבוד
באיזה עבודה שהוא רוצה? להחליף מתי ש הוא
רוצה?״

הייתם צריכים לראות את ההפתעה שלה.

באמת, ה מח שבו ת ש מסוגלות לעלות לקטנים
האלו בראש.
מבהיל לפעמים.

שלס האשה
יש כל מיני אוהבי חיות: יש מי
שאוהב לגדל כלב׳ ויש מי שאוהב
חתולים. יש אפילו כאלה שמגדלים
סוסים. אבל בשיא מחזיקה אשתו של
הזמר בני ברמן: נוסף לוזויסר בעלי־החיים
המוזרים שיש לה בבית, היא
עובדת כמטפלת בגך החיות בת״א.

* ש אנשים הנזקקים לשעון־מעורר
7כדי לקום משנתם. להלן ברמן יש שיטה
אחרת: שחי ציפורי ה מיניברד שבביתה פותחות
בדו־שיח קולני, באנגלית צחה, בערך
בשש כל בוקר. השיחה הקולנית מעירה
משנתו את העכבר הלבן, המעיר את הארנבת.
זו מעירה את שני הקיפודים, ואלו

— את חתולת האנגורה הפרסית, המדלגת
לתוך מיטתה של הלן ומעירה אותה לקראת
היום החדש.
מרשימת המלאי הנ״ל, ניתן להנץ שהלן
חובבת חיות ובעלי־חיים למיניהם. ואכן
— החיות הן חייה. מדי בוקר, לאחר
שהיא משלחת את שני ילדיה לבית הספר

— הבת לחמישית בתיכון עירוני ד׳ ,הבן
לכיתה א׳ — היא יוצאת לדרכה לעבודה
— אל החיות. החיות שבבית נשארות לבד,
מטפלות אחת בשניה.

ך * לן כתה־ 35 יפת־חואר, נראית צעי־ן
| רה מכפי גילה. היא מגיעה למקום עבו
דתה
ב־ 7.30 בבוקר, מחליפה את בגדיה —
חצאית מיני וחולצה פרחונית, או מכנסיים
צבעוניים הדוקים וחולצה ספורטיבית — ב־בגדי־עבודה:
מגפי־עור, מכנסי חאקי וחול-
צת־עבודה גסה.
מקום עבודתה? גן־החיות התל־אביבי
כמובן. וכי באיזה מקום אחר יכולה לעבוד
אשה, שיש לה בבית למעלה מתריסר בעלי־חיים?
קרוב
לשמונה היא כבר בדרכה אל הפינגווינים.
היא עוברת ליד כלובו של האריה,
מחליפה עמו נהימת ברכה, שולחת
ציוץ לפלמינגוס, חיוך לצבים ,״בוקר טוב״
לאחד מהעובדים — ונכנסת לחדר־המזון, שם
היא מכינה, אוכל לחיות.

ך* לן ואהכת החיות שלה התפרסמו
ן | לראשונה לפני שלוש שנים, בעת שגידלה
בבית גור־אריה שקם עליה ונשך
אותה יום אחד. עד היום ניכרים סימני
הנשיכה בידה הימנית השסועה.
אהבתה לחיות החלה עוד בגיל רך, בפנסילבניה,
ארצות־הברית. היא יכלה להשיג
תעסוקה יותר מכניסה מאשר עובדת
בגן־חיות, אך הוריה העשירים לא הצליחו
מעולם להשתלט על מיזגה הסוער ואורח־חייה
העצמאי. הצעירה היפה עסקה כבר
עתידו כתכנית החסכון
כר קימא שד בדקלים
תוכל ליהנות מ־ 54010 רבית פטורה ממס לאחר
60 חודש או 10״ 100 בערך לאחר 96 חודש בלבד
שעור זה מהוה רבית מצטברת של 970 לשנה על הסכום הכולל שהשקעת, על פקדונות עד
15,000ל״י. יתר על כן — הברירה בידן לבחור בהצמדה, אם יותר כדאי לן.
הכנס היום לסניף הקרוב של ברקליס לקבלת פרטים נוספים בענין שעורי רבית עבור
תקופות חסכון אחרות.

ברקליס

כסף הוא עסקנו — ברחבי העולם

ד 11 .

בימיה במקצועות גבריים כמו חיתוך אבנים,
מוזגת בבאר, ושאר דברים משונים.
רק דבר אחד נשאר אצלה יציב לאורך כל
השנים — אהבתה לחיות.

פ ני ארבעה חודשים, כשחזרה אר־
/צה מארצות־הברית, חיפשה לעצמה הלו
עבודה. חיי־המשפחה שלה לא הסתדרו
כהלכה, והלן, המסרבת לחיות מבלי לעבוד,
מצאה לה ג׳וב במלון ארבע העונו ת בנתניה.
מכיוון שהיא שולטת בשפות, שלחו
אותה לקורס למרכזניות במלון שרתון ב־תל־אביב.
זה לקח לה בדיוק יומיים להבין
שזה לא בשבילה :״השתגעתי לגמרי והתעופפתי
משם,״ היא אומרת בחיוך.
היה זה אז כשהיא החליטה להפוך את
תחביבה לפרנסה, למצוא עבודה בגן־החיות.
היא התייצבה בפני ההנהלה, הציעה את
עצמה. כל הנתונים שלה היו בסדר —
חוץ מן העובדה שהיא היתה אשה. העבודה
בגן היא גברית, קשה, ולעתים אף מסוכנת.
היה זה יום מאושר בחייה. היא קיבלה
לפיקוחה את מחלקת העופות בתוספת כמה
כלובים של בעלי־חי אחרים. תפקידה הוא
— לנקות, להאכיל, ובכלל לדאוג שהכל
יהיה כשורה. והיא עושה זאת במסירות :
משוחחת באהבה עם החיות, ודואגת להן
כאילו היו בני־ביתה. בחודשיים מאז שהיא
עובדת שם, התקשרו אליה החיות — ורק
אליה :״שבת אחת לא עבדתי״ ,היא מספרת,
״מישהו אחר נכנס לעגורים להאכיל אותם.
הם התנפלו עליו. הוא פשוט לא הכיר
את השגעונות שלהם.״

הכת החיות עברה בירושה גם ל־
^ ילדיה של הלן, ביחוד לבנה רוני בן
השש. גן־החיות הפרטי שלהם בבית זוכה

צב תנועה
מ שתע שעת

איתם

הצב בן הת שעים נושא בקלות על גבו את
הלן. כשהיא באה להאכיל את הצבים, היא
בתרגילי רכיבת. בידה הימנית אפשר ל הב חין

במפ תח גדול, בו היא מקי שה על שריונו של הצב בכדי לזרז
אותו. מ שקלו של הצב כפול ממ שקלה של הלן, ו מ שו ם כך הוא
אינו מתק שה כלל להרימה לגובה של כ ח מי שה עשר סנטימטרים.

הגור הקטן ב מי טתה של הלן הוא ריצ׳רד.
1 !״1 1 1 1 1 11 1ך 1ה
ה ת מונ ה היא מלפני שלוש שנים. הגור נת11

1 / 1 ! 111
קבל לגידול בבית הלן מגן־החיו ת התנ״כי. היא גידלה או תו עד שנשכה קשה בידה הימנית.

המרבה והמרו

הלן היא האש ה היחידה העובדת כיום בגן־ ה חיות בתל־אביב,
מכונה בחיב ה על־ידי הילדים המבקרים שם ״ מ לכ ת
החיות״ .מדי יום מקדישה מיספר דקות ל שיחה עם מלך הגן, האריה. יש לה סי מפטי ה אליו.

להתענינות מרובה מצידו. גילויי־החיבה שלו
לחיות התגלו עוד בארצות־הברית. הלן עבדה
אז בחנות חיות. הילד, שהיה אז בן
שלוש, החל משתעשע בחנות עם נחש־ענק
שהיה 7עבה כמעט כמוהו ועלה עליו בגודלו
פי חמש. הילד התקשר לנחש, הנחש לילד,
והלן, ללא מחשבה שנייה, קנתה אותו.
בני בעלה לא הרגיש נוח במיוחד עם
הנחש הענק המסתובב בבית, אך הילד לא

היחידי מכל המשפחה שלא כל כך מאושר
מעולם־החי — הוא הבעל, בני. בפעם
הראשונה, כאשר הלן הביאה את הנחש ענק
הביתה, לפני שלוש שנים, כשהיו עדיין ב־ארצות־הברית
— היא התגנבה מאחוריו ועטפה
את הנחש סביב צווארו. בני קיבל
הלם. עד היום הוא מסרב להתרגל לחיות.
אולם, באופטימיות הטבועה בה, מאמינה
הלן שתתגבר גם על כך :״נקווה שגם זה

סרט: חברה לרצח לפי דרישות הלקוח תמי-
רת תשלום הוגן. הבמאי — זיל דיירדן.
השחקנים — אליבר ריד, קורט יורגנס, טילי
סבאלס.

לא כדאי לראות
לא חשוכ לראות
אפשר לראות
רצוי ל רא ו ת
הוכה לראות

סרטים אחדים
* * השליח לפקין

סרטים חדשיס
הטרמפיסטית (חן, תל־אביב) במאי
תיאטרון בריסי ידוע — פיטר הול, לקח
שני שחקנים ידועים — רוד שטייגר וק־לייר
בלום, ויצר איחם סרט על נושא ידוע
— משולש המורכב מהגבר, מהאשה, ומעוד
נערה צעירה (גודי גייסון) הנכנסת לחייהם.
הפגישה (אסתר, תל-אביב) אנוק אימה,
עומר שריף, בסירטו של סידני לומט שנחשב
לכישלון הגדול של פסטיבל קאן האחרון.

רצח
כעדכון מוגכל

(אלנבי,

אביב) אוסף סקצ׳ים של דינו ריזי על המין
ועל הסטיות ממנו, בחלקם טובים, בחלקם
פחות. עם השחקן המצויין נינו מנפרדי.

אביב) השם העברי לקוח מסרט ידוע של
האמפרי בוגארה וגם הנושא לקוח מאותו

(תל-אביב, תל־

אביב) הריגול המדעי גמר כבר עם ברית־המועצות
והוא עובר לסין, לשם שולחים את
גרגורי פק עם משדר סודי שהוכנס למוחו
בניתוח, כדי לגלות נוסחה של מולקולה
מסויימת. ישראל מעורבת בעניין בצורת
אורי לוי, הממלא את תפקידו של נצי:
רוסיה המשתף־פעולה עם ארצות־הברית.
* * האדם שחייב למות (פריז, תל
אביב) סיפורו של ישו הנוצרי הועבר על־

ידי ניקום קזאנצאקיס לכפר יווני המסרב
לתת עזרה לפליטים עניים בני עמו. האיש
שנבחר לשחק את תפקיד ישו הנוצרי בחג
העממי, והשליחים שנבחרו לשחק לצידו
ממלאים שוב, במציאות, את התפקיד שנועד
להם בספר. זהו סרט די מרשים למרות
המלאכותיות יהדרמטיזציה שהוסיף ז׳ול
דאסן לסיפור הדרמאטי ממילא. משתתפים;
מלינה מרקורי, גרם פרובה, פייר ונק.

* * אגי רואה עירום

(אוריון, תל

כתר

כראש ( התיא טרון הקאמרי)

יעקכ שכתאי חיבר מהתלה, הנראית
כפי שהיא מוצגת, ארוכה מדי. הסוס פשוט
נגמר לו לאחר המערכה הראשונה. הוא
התכוון כנראה לכתוב מחזה דרמאטי על
מלך, המסרב לנטוש את כס המלכות, ב־מיקרה
זה דויד, אך בין כוונה לתוצאה המרחק
רב. דויד של שבתאי אינו מזכיר במאומה
את נעים הזמירות, כפי שצוייר בתנ״ך
או על־ידי אמנים רבים בכל התקופות. זהי
טיפוס המנסר את רגלי הכס עליו הוא
יושב, משום שלעת זיקנתו קשה לו לעלות
עליו, או המחליט מי יהא יורש כיתרו אחריו,
על־ידי הטלת מטבע. השפה האנכרוניסטית
מזכירה מערכונים מלהקות צבאיות.
הרצון להראות מלך כבשר ודם, אינו מחייב
בהכרח שימוש בשפת רחוב. ואם היתר,
כוונה לסאטירה פוליטית, הרי שזו אבדה לד,
אי־שם, בין גיבובי המלל שאינם מקדמים
כל עלילה. אם מדובר בפארודיה הרי שהמחבר
והבמאי (שמואל כונים) עשו חצי
מלאכה. אכנר חזקיהו, ללא כל מאמץ,

כהן וכרנשטיין־כהן
ובצדק, עומד במרכז העניינים, לא רק משום
שבידו התפקיד המרכזי, אלא משום שהוא
יודע לעשות יש מאין. דוגמה נוספת של

שאר
את מי שיש רו

שסססס

יצירת דמות חיה ומעניינת, מטקסט רדוד.

שש נפשות מחפשות מחבר
(הבימה) ב־מוי אפקטיבי וחיצוני מדי של
יוסי יזרעאלי, כימעט ומצליח להחניק
את יצירתו המיוחדת במינה של לואיג׳י
פירנדלו, בה מנסות נפשות תימהוניות
לשכנע במאי ולהקת שחקנים, לממש על הבמה
את חייהם האומללים. השחקנים המגלים
את ה״נפשות״ ,בויימו והודרכו באימפולסיביות
יתירה, עד כי לעומתם מחוזירים
כל היתר ומקבלים מימדים שמימיים. זוהי
יצירה ממנה נודף ריח הקומדיה־דל־ארטה,
ובה שביבים ראשונים ליצירות משוכללות
וחזקות יותר של תיאטרון האבסורד.
כלאדם (בהחאן הירושלמי)
אגדה חביבה, ילדותית במיקצת, אך מלאת
מוסר־השכל מעמיק, חושנית ומבדרת, שמקורה
במשל בודהיסטי שנתגלגל לאירופה
בימי הביניים, היוותה הזדמנות פורייה ליצירת
הצגה ציבעונית, עליזה פיקחית ומרתקת
שרקח ואפה באהבה ובייסורים,
אריה זקס, מרצה לאנגלית באוניברסיטה
העברית בירושלים. אין ספק כי דווקא הצוות,
המורכב ברובו משחקנים חובבים (סטודנטים)
,וממיספר מיקצוענים, הוא שקבע את
אופייה הסופי המשכנע של ההצגה, שרוח
של תיאטרון אמיתי שרוייה בכל רגע מ־רגעיה.
ז׳אק כהן, עליזה רוזן וליאור
ייני מגלמים ראן את הטובים שבתפקידי־הם.
המוסיקה, התפאורה, התלבושות, הת־עוגה
והדרכת הסייף, אסתטיים וגורמי־הנאה,
עד כי חסרונה של הפסקה אינו מורגש.

* * לא כיום ולא כלילה (בצוותא;
מחזה ארוך מאת אכרהם רז, שהוא בעיקרו
מערכון לשניים: חייל צעיר ומורה
זקנה המאושפזים במחלקת עיניים של בית־חולים.
החייל מעמיד פנים כי הוא אהוב
נעוריה של הקשישה, אולי כדי לנקום נקמה
פרטית בחברה הסובבת אותו. תפקידה
של הדמות השלישית (אחות רחמניה במוסד)
הוא רק לקשר ולגשר בין שתי הדמויות,
א לי כ הן כחייל הסומא, מסתייע בריש
גרונית מתגלגלת, כדי להזדהות עם סמל
הצבר המצוי. מישחקה של מרים ברנש־טיין־כהן
רב־ניואנסים, מעמיק וחמים, מרגש
ומשעשע.
אלפי (בימת השחקנים של התיאטרון
הקאמרי) מחזה בלתי מגובש הנוטה
למלודראמטיות זולה של האנגלי, כיל
נוטון, על גברבר העובר בשרשרת ממיטה

למיטה, בשעה שנמצאת בה נסבה מתאימה,
זכה שנפל לידיו של עודד ק וטל ר, שאש
לא כן היתד, הקאטסטרופה גדולה הרכה
יותר. קוטלר עשה כמיטב יכולתו להפיח
רוח חיים וקצב בימתי בדפיו של נוטון,
ומישחקם המיקצועי של איצקו רחמי־

מוכ, זהרירה הריפאי ועדנה
שכיט, היה לו לעזר רב. אלכם אנסקי

בתפקיד המרכזי, עושה מאמצים כנים להתגבר
על מלל ריקני.

* * הכלט הר|לסי הגדול של

צרפת (.באמרגנות ברוך גילאון ונתן גלבוע)
על פני תפאורה קרתנית למדי, מגישה
הלהקה, בעלת השם המפוצ ן והמחייב, בלט
שנוצר בשנת 1870 עבור האופרה של
פאריס — קופליה, עם המוסיקה של
ליאו דליכ ועל־פי הכוריאוגרפיה של
ארטור סן־ליאון. זהו מחול־פנטומימה
בנאלי המתאים לילדים. סיפור על מכשף
שיצר נערה יפהפיה, ועל עלם המתאהב בה.
החלק השני של התכנית מורכב מקטעים
מתוך היפהפיה הנרדמת עם המוסיקה
של פיוטר צ׳ייקוכסקי, לפי התעוגה של
מדיום פטיפה. שני הבלטים מיושנים.
הכוריאוגרפיה מאובקת למדי, התלבושות לא
מעוררות כל התפעלות שהיא, המוסיקה
מפוסטרת, וזאת כמובן משום שהיא מוקלטת
ולא מבוצעת על־ידי תזמורת חיה.
מלבד מספר סולנים, ניראית הלהקה כלהקה
של סטודנטים, לא עליזים במיוחד,
שיצאה לטיול בחו״ל. חסר ליטוש, חסרה
שלמות ואחידות.
אין אהכות שמחות (בימות)
יוסי כ״אי הוא שחקן־בדרן מן
המובחרים שלנו. הוא כמעט לא מצליח
לפספס שום חומר המבוצע על־ידו. כ־20
שאנסונים מעולים שנכתבו (מלים ומנגינות)
על־ידי הטרובאדור המשופם, ג׳ורג׳
כראסנס (ותרגומם יפה לעברית) מהוזים
עבורו בסים נפלא לערב תיאטרלי נעים,
אשר קטעי הקישור שבו, נופלים בהרבה
מן השאנסונים. כדי להזדהות עם בנאי,
וליהנות מתוכניתו, יש לשכוח את ברא־סנס,
כאמן־מבצע. הא לא ניזקק לתזמורת
ולגינוני־בידוריאדה. אצלו הגיטארה והקול,
עושים את הכל.

הצגה חד שה

^ קרוסל (תיאטרון דגן) אס להת9

1ייחס לכוונותיו של יו ר ם בו ק ר כפי שהן
1מובעות בתכניה, הרי נטל על עצמו משימה
לא קלה במיוחד, בנסותו להעלות מה שהוא
1מגדיר כערב תיאטרון טוטאלי, המאחד את

כשפיירו, קולומכין, פנטלון וארל־קינו,
גיבורי הקומדיה דל־ארטה,

רה, והדברים אינם נאמרים לגנאי. לרוב
הקטעים רקע מוסיקאלי, אביזרים ורקע
מצוייר (כאן המקום לציין את המלאכה
הנקייה של דו דקדם שייצר רקעים מצויירים
חביבים ואסטטיים) .לעתים נידמה כי
הפנטומימה של בוקר מושתתת על הבסיס
המוסיקאלי, כאילו הייתה ריקוד. כפנטומי־מאי
הרי הוא חוזר במקצועיות על הטריקים
המקובלים, מהם מורכבת שפת הפנטומימה:
הליכה במקוס, נגד הרוח, זלילה,
משיכות, דחיפות וכד, באמצעותם הוא יוצר
סיפורים שלמים, ברובם משעשעים אך
בחלקם בעלי תוכן ורעיון.
שותפו של בוקר לפנטומימות הוא
שמואל לכנה, אמן בעל נתונים גופניים
מבטיחים ובעל יכולת הבעה רבה. נעמי
בן־ דו ד היא כאמור רקדנית. והיא מצו־יינת.
אך הסולו שלח (מתחים) ניראה
כאילו מודבק בערב זה, חסר עומק ומימד,
ועל כל פנים, מה שמציל אותו הוא חוסר
אריכותו. משוס כן, מלבד יופי וחן בקטעים
האתרים, בהם היא מופיעה, אין הגברת בן־
דוד מוסיפה למופע מישקל ממשי, מאחר
והיא איננה פנטומימאית. בסולו שלו
גדרות הוכיח יורס בוקר כי הוא תלמיד
נאמן של מארסל מארסו, אשף אמנות
השתיקה, אשר קירות שלו, מזכיר משום
מה את הקטע של בוקר.

כור,ר, כן־דוד ולכנה כ״קרוסל״
אמנויות הבמה; ככזה ניתן לקבוע כי
ל,רוטל החטיא את המטרה. אבל מאחר
ואמנותו של בוקר היא הפנטומימה השקטה,
מן הסתם היה צפוי כי הפתגם ״סייג
לחוכמה שתיקה״ נהיר וידוע לו. עם הרקדנית
נעמי כן״דוד וצעיר נוסף, שמו*
אל לכנה, הוא מגיש מופע הכולל 11
קטעים: חלקם פנטומימה, חלקם ריקוד, וחלקם
מעורבים.

אל־חלד
איכ 1ת 1עיצוב
ס 1פ ר מודרני

ב1ו־פ1

מכונות כביטה• מקלטי טל 11י 1י ה

תל-אביב,רח׳בן.יהודה ,32 בית״אל-עב
טלפוני . 58671 - 58512 :חניה חינם

הנאה מרובה ביותר

מרגלים

משקופיותיך בעזרת מקרן שקופיות
טוב. מבחר מובחר של מכי
שירי־בזק בכל קבוצות המחירים.
מעבדה משוכללת לשחור״לבו.
עבודות צבעוניות באיכות מעולה.

אתם זקוקים למזכירת הטלפון האוטומטית:
עונד, לטלפון בביתך 24
שעות ביממה.

ב 1ט 1ברנר

רדיו דוקטור, רח׳ שלום־עליכם
,18 תל־אביב, טל.244118 .

ח י־ה ר חו בהחלונן 31

תלושים מהקונטקס הטבעי שלהם, הרי כל 4
בסיס להצגתם מעורער. לכן על־אף התלבו |
שות הנאות לקטע אהבה בנוסח ישן, לא 9 9 השתלב זה במסגרת הכללית. התאורה 9
היתה טובה מאד, פשוטה ותכליתית. הק 9 9 לטת המוסיקה והאפקטים סבירה, רק חבל 9
כי המוסיקה חוברה על־ידי מלחינים שו 9 9 נים או שנאספה מן המוכן, דבר היוצר 9 9 שעטנז מוסיקאלי בלתי מהימן.
אפשר לצחוק ולהינות מן הקרוסל של 9 9 בוקר ושותפיו (השיר הבנאלי של רות
כסלו כפתיחה בבצוע המצויין של יהורם
גאון מיותר) .זה הוא ערב תרבותי מהנה,
נאיבי במקצת, אן סוף־סוף בידור ללא פיט־ _ 1

בי ת־ספר לנהיג ה המרכזי

שמחי

מציע תנאים טובים ונוחים, שרות אדיב ומהיר
ללימוד נהיגה בכל סוגי הרבב

לימוד

תא ורי ה

חנם.

מהשיעור הראשון לומדים במסלול הטסט. שיטת
הלימוד מאפשרת לך לחסוך לפחות ־ 407 מהתוצאות.

הקץ לבעיות רשיון
למד בבית־ספר לנהיגה ״שמחי״

הנהיגה

שנקר 63 חולון, טלפון ,846333 אוטובוס .93 ,92 ,89

רוחות עזות נמיצעו
זאת הריאקציה שכולנו ציפינו לה.
במקום השיער הארון והפרוע —
תשרוקת־מינימום כמעט־קרחת; חולצת
טריקו ומכנסי ג׳ינס במקום חליפות
ציבעוניות ; נעלי לנד מגושמות
במקום נעלי שפיץ גבוהות-עקב.
זוהי המילה האחרונה באופנת
להקות הקצב באנגליה, והיא מיוצגת
על-ידי נושאת דיגלה הנחשונית

מוטי פליישר
זה מתחיל, בדרך כלל, כשנה לפני השחי
רור מהשרות הצבאי, וככל שקרב מועד
השחרור, כן הופכת הבעייה למציקר, יותר

ומטרידה יותר: מה לעשות אחרי השחרור?
לאלה שכבר בחרו את מקצועם לפני הגיוס,
הבעייה פחות קשה. הם יחזרו אליו לאחר
השחרור. גם אלה שאין בידם משלוח יד
מוגדר, יכולים לחפש את פרנסתם נאחד
מאלפי המקצועות הקיימים.
אבל מה יעשה צעיר שגוייס־מאחרי־המח־רשה,
חבר משק, שהתגלה כזמר מוכשר
וכשחקן, צורף ללהקה צבאית, ועם השחרור
אין לו שום חשק לחזור לחיי הקיבוץ?
כיצד ישתלב בעולם הבידור הישראלי? האם
יבחר בקאריירה של זמר יחיד, או של שת•
י ייי*,י*יי*יי>*״*יי*יי> י> י*י

גאוז מחמה

דייג דיי

השבוע הגיע קץ לרווקותו של ש לו ם

בטקס שנערך בגינת בית הוריה, בפתחתקווה.
עמיתו ללהקה, ח נן יו כ ל,
יעמוד אף הוא מתחת לחופה ביום
ראשון הקרוב כי מציון תצא שי־רה.
א פי נצר יוצא לדרום אפריקה, ל־הקליט
שם מאריך־נגן של שירה־בציבור
עם צעירים יהודיים, מתנועת הבונים
כמה זמן יעבור עד שאנשי הטלוויזיה
הישראלית ילמדו להוציא מתחת ידם
עבודה נקיה? תוכנית הטלוויזיה האחרונה
ערב טוב, היתה מלאה פגמים
טכניים. ידיים, צללים ועצמים אחרים
שנכנסו, פה ושם, לתוך התמונה
זמנים טובים הגיעו: האם י הו רםג און
מנסה לחקות את עמידתו של אכי טו״
לדא נו בתכנית הטלוויזיה ערב טוב
פזמונה החדש של להקת הקאוסילס,
יהיה גירסה מחודשת ללהיטה הישן של

£חנוד, כשנשא לאשת את ליהי עפרון,

להקת הספרינגפילדס — חוטי כסף ומחטי
זהב דייכ דיי פרש מלהקתו: ,
והוא כבר עובד במרץ על טיפוח ה־ £
קאריירה העצמאית שלו. לאחרונה קי
הטלוויזיה ?
בל את תפקיד המנחה בתכנית

המערב גרמנית — ביט קלאב. לדעת
מומחים זו תכנית הפ!פ הטובה ביותר
בעולם, ויש לה קהל צופים 70 מליון *
איש לחובבי־קצב: תכנית הטלוויזיה
של אד סוליכן תשודר ביום ה׳ בערב
בטלוויזיה הישראלית. תהיה להם £
הזדמנות לראות את החיפושיות, כפי?•
שהיו לפני יותר מארבע שנים ...אני״ *
טה האריס ניסתה להתחרות באמא *
קאם, בגירסתה לפזמון זה משתפר, אולם
נחלה כשלון חרוץ במיצעד ...
אמרגן הקצב חיים סצאן יצא בשבוע 4
שעבר -ללונדון, והוא מבטיח להביא

משם כמת שמות ידועים מעולם הפופ£ .

א ת טול דנו?

ואולי כחלק מלהקת־זמר או כשחקן
במחזמר?

איך להצליח
בבחינות
* ד היתה הפעייה שעמדה, לפני זמן
( קצר, בפני מוטי פליישר, ולמעשה היא
מטרידה אותו עד עצם היום הזה. איך
לעשות שהחיים יהיו באמת יפים.
פעם, כשהיה צעיר, במשק גבעת השלושה,
חלם להיות רופא. הוא התחיל בפרקטיקה
בגיל רך, כאשר היה תופס חיפושיות,
ומנתח אותם בתנאי שדה. אחר כך החליטו
הוריו שהוא צריך ללמוד לנגן בכינור. הוא
החזיק מעמד חמש שנים עם הכלי הזה,
והמורה שלו אמר לו שהוא ״מחזיק את
הכינור הכי יפה מכל התלמידים
למה הוא הפסיק? ״מפני שבינתיים הגוף
שלי התפתח בשביל כלי נגינה אחרים, כמו
תופים או קונטרה באס. הכינור נראה מצחיק
ע לי לכן הוא החליט להפסיק
לנגן, והצטרף לנבחרת הכוור־יד של המשק.
בשביל המוסיקה הספיק לו רק שהוא נשאר
במקהלה של הקיבוץ, שהודרכה או על
ידי יצחק גראציאני.
אבל בצבא הכי כדאי להיות בלהקה צבאית•
ואיך להצליח בבחינות ללהקה צבאית
— זאת תוכלו ללמוד ממוטי. יש לו שיטה
מיוחדת .״כשהחלטתי ללכת לבחינות, לקחתי
אתי עוד בחורה, כדי להופיע בבחינה
כצמד. אבל בכוונה בחרתי בחורה שלא
יודעת לשיר. עשיתי חשבון פשוט: מכיוון
שהיא שרה גרוע — אני תמיד אהיה יותר
טוב. כך עברתי את הבחינה, והתקבלתי
ללהקת הנח״ל

ברק חיצוד
ע 7השטח
יי* תקופה כה שרת מוטי בלהקת
( | הנח״ל, היתר, תקופה סוערת בהטטוריה

— להקת ״סלייד״ .את השפעת לבושה
שאבה הלהקה מאופנת ״הבועטים״
,אותה תנועה שקמה בקרב
הנוער הבריטי, כדי להילחם ב״מו-
דס״ ,ב״רוקרס״ ובעיקר נ״היפיז׳
הולכי־בטל (״העולם הזה״ .)1674
מנהיג הלהקה הוא נודי — שפירושו׳
בסלנג האנגלי, טירון ,״ירוק׳
— ולצידו שלושה צעירים נוספים,
כולם באותה תלבושת. מה שעוד
מעניין הוא שהאיש שגילה אותם
ועיצב את הופעתם ואת תדמיתם,
הוא צאס צ׳נלדר, מי שהיה בשעתו
חבר להקת ״החיות״ המקורית, ולאחר
מכן הפך אמרגן, והביא לעולם
הפיזמונים את ג׳ימי הנדריקס, בעל
השיער הפרוע והמקורזל.
השבוע יוצא לשוק תקליטה הרא שון
של להקת ״סלייד״ ,והוא נקרא
״רוחות עזות מנשבות״.

של הלהקה. תקופת המלחמה. התקופה בה
הורדה מעל הבמה תכנית שלמה, והוחלפה
באחרת תוך שבועות ספורים. אבל כל
התלאות הללו הצדיקו את עצמן בשורת
להיטים, כמו. ב שימלה אדומה והחיי ם הי פים,
שהעלו את מוטי פליישר לתודעתם
ולהערצתם הרבה של חובבי הזמר הישראלי.

זריקת הפרסום האחרונה קיבל מוטי
בתכנית הראשונה של מצעד הפזמונים העבריים
בטלוויזיה, שם שר את הפזמון
החיים היפים, יחד עם הברתו ללהקה, אופירה
גלוסקה, שגם היא השתחררה בינתיים.

גביו של המסך הקטן היתה אפשרות
לאלפי אזרחים, שאין להם אפשרות לחזות

בהופעות להקות צבאיות, להכיר את הקול
החדש בעולם הזמר הישראלי.
קול חדש? יש כאלה המערערים על דיעה

הוא מנסה להקות את יהורם גאון, הם
אומרים, הוא אפילו דומה לו קצת, סבורים
אחרים. מוטי פליישר יודע על כך וממש
כמו שקובי רסט אינו מאושר לשמוע שמשווים
אותו לאריק אינשטין, כך גם מוטי
נרתע מן ההשוואה ליהורם גאון.
״אם שניים אומרים לך שאתה שיכור, אז
מוטב שתלך לישון,״ מצטט מוטי פתגם
עממי .״אבל אני בשום אופן לא עושה
את זה בכוונה. חוץ מזה אני חושב שאני
מתפתח בכיוון אחר מיהורם גאון. בעצם
אני עוד לא יודע אם יש לי סגנון מסויים.

אצלי זה עוד הכל בבחינת ברק־חיצוני, על
פני השטח

קודם כל
להשתחרר
ץ^וטי מקדיש עתה זמן רב כדי
לפתח אישיות משלו. מסייע לו בכי
לורנס גלר, צעיר יהודי־אנגלי, שהשתקע
בישראל ופתח חברת הוצאה לאור של מוסיקה,
ואף עוסק בניהול אמנים .״לורנס
עוזר לי הרבה,״ מספר מוטי .״הוא מייצב
אותי ובונה לי את ההופעה. יש לו קשרים

־ 07״ ההבדל הדן סך

בין ! במי ־
חכמת האדם.

די ־ א /דן רי׳ לו?

כי אקרילן הוא סיב מעשה ידי אדם,והאדם נתן
לאקרילן את התכונות והסגולות המיוחדות:
חם ללא משקל. רוב כח וגמישות, עמידות בכל
תנאי האקלים, חסינות בפני עובש ועש.
אקרילן מרהיב בכל צבע, קל ונוח לכביסה, מאריך
ימים בצורתו ותמיד-נראה חדש!

ובנזר־

א/לזר^לו

עם אמרגנים בחו״ל, והוא כבר קושר את
הקשרים המתאימים, כדי שבבוא העת אוכל
לצאת להופיע בחוץ
מוטי מאמין שכדי להיפטר מתנועות־במה
מלאכותיות, חייב אמן להשתחרר תחילה
כליל מכל השפעה. רק אז, ממצב נייט־ראלי,
הוא יכול להניח לאישיותו להתפתח
בצורה אינדיבידואלית. כיום הוא מופיע במחזמר
ירושלים שלי, וזה מוסיף לנסיון
הבמה שלו.
״החלטתי שאני מוכרח להצליח,״ הוא
אומר .״זה המוטו שלי בחיים. רק אם אצליח
אוכל לעמוד ברשות עצמי ולפרנס את
עצמי. אם אכשל — אהיה דזייב לחזור
לקיבוץ. ולזה אין לי שום חשק

מספר 1677

י׳ חשץ תש״ל22.10.1969 ,

בגליון

מגטו
הביאה לבילוי הרוצח הנאצי

מה את יודעת על