גליון 1679 מתאריך 5 בנובמבר 1969

מוגדלים בסך של 165
משה קלמר׳ מי שהיה
תביעות במפלגה לחקור
המצטבר מסתכם בכ־2

אלף לירות למנהל החברה השורש
בזמנו ח״כ של המפד״ל, התעוררו
את עיסקותיה של החברה, שגרעונז;
מיליון ליי,

במיוחד תיחקר פרשת מחסן מלאי כרחוב
השומר כבני־כרק, שתפוסתו נמכרה כמחיר
אפסי, שאינו עומד בשום יחס לערכו האמיתי.

חול!
נורבגי
יאומץ בישראל י
ייתכן ואחד החוקים הראשונים שיובאו
לאישור הכנסת השביעית יהיה חוק מיוחד
במינו, המאפשר לשרי ממשלה שהתפטרי
מחכרותם בכנסת ופינו את מקומותיהם
לח״כים אחרים, לחזור אל הכנסת במיקרים
מיוחדים, במו כהצעות אימון או אי־אימון
לממשלה.
חוק זה נועד לאפשר לשרים ממפלגות הקואליציה
להתפטר מחברותם בכנסת, כדי לעמוד בלחצים של
מועמדים שהוצגו במקומות ריאליים כביכול ולא נבחרו
לכנסת. כיום קיים חשש, בייחוד במערר, כי אם יתפטרו
שרים מחברותם בכנסת, ייכנסו •.׳מקומם ח״כים שיערערו
את שיוזי־המשקל בין הסיעות השונות גמערך.
לכן מבקשים לחוקק את החוק שיאפשר לשרים המתפטרים
לחזור לכנסת בכל עת שקולם יידרש להצבעה
מכריעה.
חוק דומה קיים גם בנורבגיה, ימציעיו בישראל מבאים
אותו כאסמכתא לשם קבלתו בכנסת.

שינויים בייצוג
המפד״ל בממשלה
כבר כיום ברור שיחולו שינויים בנציגות הרפד״ל
בממשלה הבאה, יהיה אשר יהיה ׳;רכבה. בעוד ששר-
הפנים משה חיים שפירא ושר־הסעד וסף בורג יוסיפו
להחזיק בתיקיהם הנוכחיים, הרי שר״הדתות זרח

ורהפטיג יפרוש מהממשלה ובמקומו תשלח
המפד״ל את יצחק רפאל לתפקיד שר-
הדתות.

עבור זרח ורהפטיג תדרוש המפד״ל במשא־ומתז
הקואליציוני את תפקיד יו״ר ועדת החוקה־חוק־ומשפט
בכנסת. תפקיד נוסף שתדרוש המפד״ל: אחד מסמי
יו״ר הכנסת עבור הד״ר בן־מאיר, שהוא כיום סגו שר־הפנים.
במקומו יתמנה כסגן שר־הפנים מיכאל חזני.

קרוב לוודאי גם שהשרים בורג ורפאל
יתפטרו מחברותם בכנסת ויאפשרו לשניים
הבאים כרשימת המפד״ל להיכנס לכנסת
במקומם.

ישראלים הבריחו
חשיש לגרמניה
שלושה ישראלים, שני גברים ואשד, אחת, נעצרו פני
כשבועיים כאשר ניסו להבריח כמות של עשרוה
קילוגרמים חשיש לגרמניה. הן משטרת גרמניה המערבית
והן ממשלת־ישראל שומרות את העניין בסוד.
מתוך הסכמה, כדי לא לקלקל את שמה של ישראל
בגרמניה.
תוך כדי כך נודע על חילוקי דיעות בין העוסקים
במלחמה בסמים במשטרת ישראל.

במה מהקצינים של משטרת תל-אביב
תובעים להסיר את החסינות שהעניקה עד
כה המשטרה לאנשי בוהימה המכורים לסמים
ולהכליל אותם כמיסגרת המעצרים
שעורכת המשטרה כין מעשני הסמים.

תיערר חקירה
בעסקי משה״ב
בעיקבות החלטתה של הנהלת משה״ב — החברה הקבלנית
לבניין של המפד״ל — לשלם פיצויי פיטורין

הולנד—ישראל:
עצוב מאוד
מתרבים הסימנים על התקררות היחסים עם
הממשלה האירופית הידידותית כיותר לישראל.
למשרד החוץ כירושלים הגיעו דיווחים
מהאג, בי ממשלת הולאנד נוקטת בעמדה
ביקורתית יותר ויותר למדיניותה של ישראל,
רואה בהמשכת הכיבוש -וכעיקר בפיצוץ
בתים וכמעצרים אדמיניסטרטיביים המוניים
שינוי דמותה של ישראל, בפי שהשתקפהבציבוריות ההולנדית מאז קום המדינה.
על תנודה זו משפיע במידה ניכרת יחסם של חוגי השמאל
החדש והסטודנטים, שכמה מהם מתבלטים כפעילים באיר•
גונים פרו־ערביים, ואפילו בהנהגת תנועה למען אג־פתח
בהולנד.
תגובתה של גולדה מאיר, כאשר הועבר אליה דו״ח זד,
על־ידי משרד־החוץ* :עצוב מאוד, עצוב מאוד.״
שופטים נגד מינוי הלוי
קיימת תסיסה בין שופטים אחדים, סביב מינויו הצפוי
של בנימין הלוי כשר־המשפטים בממשלת הליכוד הבאה.

התסיסה באה לידי ביטוי פומבי כמכתב
גלוי של נשיא בית־המשפט העליון לשעבר
יצחק אולשן. אולם חלקה הגדול אינו מתגלה
בלפי חוץ, והוא מוגבל לחדרי-חדרים של
אותם שופטים המתנגדים למינוי* .

עוד נסיין
להגדרה פלסטינית
אישים פלסטיניים בגדה המערבית, הפועלים למען הידב־

רות ישירה בינם לבין ישראל, עשויים לעשות נסיון נוסף
להזיז את העגלה.

כשלב זה הם מתכוונים לפנות למימשל הצבאי
שירשה להם הקמת ועדה יוזמת מצומצמת.
מטרתה המוצהרת של הוועדה: ליזום
מישאל-עם כין ערביי השטחים, בו יישאלו אם
רצונם כהקמת נציגות פלסטינית מוסמכת
שתנהל משא־ומתן ישיר עם ישראל, על פי
העקרון של הקמת מדינה פלסטינית עצמאית.
גישושים אלה מוגבלים בשלב זה למגעים בין אותם
אישים בלבד, וכל צעד ממשי בכיוזן זה טעון אישור
המימשל הצבאי.

האישים היוזמים מבטיחים, כי אם תימצא
נוסחה להסבם כין ישראל לבין תושבי הגדה,
יש ככוחם לשתף בהסכם זה גם את הנהגת
אירגוני הפידאיון.

מי יהיה
שר מע״י העדתי?
צמרת מפלגת העבודה מחפשת מועמד לתפקיד שר מבג־עדות
המזרח. ההנחה היא, שישראל ישעיהו לא יכהן בממשלה
הבאה, וייתכן שגם אליהו ששון לא יהיה שר.

שמות שהועלו בניחושים פנימיים: ראש
עיריית כאר-שבע אליהו נאווי, איש משרד־החוץ
שלמה הילל, והדיפלומט־כלכלן אכיעזר
שלוש.

שערוריית השיחרורים
לצורכי בחירות
צפויים גילויים על ניצול סמכויות שר־המשטרה לצורכי
מסע־הבחירות של המערך בקרב הציבור הערבי.

מסתבר כי הוצע למיספר חמולות גדולות -
כעיקר במשולש -לשחרר כמה מבניהן השפוטים
והמרצים עונשים בכתי-סוהר ישראליים.
בין המוצעים לשיחרור נבללו גם שפוטים
על עכירות ביטחוניות, כגון קשר עם אירגוני
החבלה. התמורה שביקשו עסקני המערף:
הצבעה מאסיכית של בני החמולות.
כמה מן ההצעות נידחו, אבל לפחות חלק מהן התקבל.
אחד המיקרים הבולטים של עיסקה כזו נעשה בכפר עארה
שבמשולש.

הזוכה מס 7 .בטלויזיה ״זניס״
רו שנרוז חוה, שכון חד ש ,$כרכור
״גולדסן״ — משקה ההדרי ם המרענן והמרווח, מגיש א ת
מבצע מספר 2בו יוגרלו, מדי שבוע, בין המשת תפי םמקלט
ט לויזי ה ״זני ט״; 50 מערכות כו סו ת צבעוניות 50 ,פרסי
עידוד.
וכד תעשו — שתו ״גולדסן״ תפוזים ו /או א שכוליות, הסי רו
— בעזרת מי ם — 3תויו תמב קבו קי גולדסן, ה שלימו א ת
ה סי סמה :״בגולדס איו צבע ו הו א טעי ם פי״.״ ושלחו בציון
שם וכתובת מ ל אי ם לת.ד 7095 .תל אביב, עבור ״מבצע
גולדסן״.
פרסי העידוד נשלחו בדואר לבתי הזוכים.

גנוידסז

העולם הזה 1679

602

0 *66ס׳

600

בנוסף ל־ 7פלאי תבל קיים הפלא ה־8
של יצרני טלויזיר .״מדלי״:
* העיצוב היפה ביותר למקלט הסולידי בעל תכונות
הקליטה המעולות ביותר.
• זאס .

* ס או א טז נפרד ל
* ס או א טז 6אוז מיוחד.
* מסך צבעוני.
* קולט גם בצבעים.

* מסך משורין 0£0א * £1* 1 8 0ו צ£סו .; 01
* קליטה ממרחקים גדולים.
* הגנה נגד רטיבות ומליחות באויר.
* שני רמי־קול אליפטיים היי פידליטי וז • וא.

מערכת הסחירות חלפה. מי שהצביע הצביע,
מי שנכנס לכנסת נכנס. החיים שבו למסלולם הרגיל —
והעולם הזה ממשיך בדרכו, בשבועון חדשות.
אין זה תפקיד קל. שכן חובתו הראשונה של שבועון
חדשות היא — האובייקטיביות. הצלחתנו לעמוד בתנאי
זה, מן היום בו הוקמה מערכת זו, היא שנתנה להעולם
הזה את כוחו הציבורי והעיתונאי. גם אוייבינו — והם
לא חסרו! — הכירו בעובדה שהעולם הזה הוא אובייקטיבי,
מגיש את החדשות, את כל החדשות.
לכאורה, השתנה משהו בבחירות שעברו. מעיתון בלתי־תלוי,
לוחם וביקורתי ופך העולם הזה לעיתון שעורכו הראשי יושב
בכנסת, ואשר שמו נכלל כחלק משמה של תנועה פוליטית חדשה.
רבים שאלו אותנו :״איך אתם יכולים עוד להיות אובייקטיביים?״
יכולנו — כי לידת הנוח החדש היתד, שונה מלידתה של איזושהי
מיפלגה בארץ או בעולם; ומפני שהעולם הזה לא הפך ביטאון
מיפלגתי. אין תקדים בהיסטוריה המודרנית, שעיתון הוליד מיפלגה.
לכן היו גם היחסים בין התנועה לבין העיתון מיוחדים במינם:
אורי אבנרי כחבר־רכנסת עשה בדיוק מה שעשה כעורך העולם הזה.
אותן דיעות, אותם מאבקים, אותם עקרונות שבאו לידי ביטוי מעל
דפי העולם הזה באו במשך ארבע השנים האחרונות לידי ביטוי
גם מעל דוכן הנואמים של הכנסת. העולם הזה לא היה צריד
לשנות דבר ממתכונתו או מתוכנו בגלל בחירתו של אורי לכנסת.
עשינו גם מאמץ גלוי כדי להפגין את עצמאותם של שני הגופים
— השבועון והתנועה: את הדיווח על פעולות הסיעה בכנסת הפרת־משאר
חלקי העיתון. הוספנו לעיתון מיספר עמודים, שחלק מהם
הוקדש לדו״ח לבוחר של אבנרי. אפשר היה אומנם להציג את
הדו״ח לבוחר כחומר עיתונאי מעולה — והוא אומנם היה כזה —
ולהגישו כחלק מן החומר המערכתי. אבל על מנת שלא יוכל אפילו
קורא אחד להרגיש כאילו קופחו יתר חלקי העיתון, או כאילו
נותנים לו לקרוא חומר מיפלגתי על חשבון החומר שהוא הורגל
לו במשך שנים, הקפדנו על הכנסת הדו״ח הסיעתי למיסגרת מוגדרת
ונפרדת.

^ מאזן אובו 1שנים
אחרי ארבע שנים של פעולה כפולה ומקבילה — בשבועון
ובכנסת — מותר לנו לעשות את המאזן. לא של התנועה _ כ י. ת
המאזן הזה עשו הבוחרים וחברי התנועה — כי אם של השבועון.
את העולם הזה קראו, מאז יומו הראשון. רבים שלא הסכימו
עם כל הדיעות המובעות בו. קראו אותו גם כאלה שלא הסכימו
עם מרבית דיעותיו. אנו יודעים זאת מתוך פגישות עש קוראים,
ומתוך המכתבים שהגיעו למערכת. גם אחרי שאורי אבנרי נבחר
לכנסת, והוקמה תנועת העולם הזה — כוח חדש, המשיך קהי*
קוראי העולם הזה להיות מגוון, מבחינת 1־,שחייבוהו המפלגתית
ודיעותיו הפוליטיות.
בזה אנו רואים את עיקר הצלחת המערכת. כי מעבר לריעות
פוליטיות, מספק העולם הזה שירות חיוני ביותר: אינפורמציה
שאין למצוא אותה בעיתונים אחרים. אנו מוסרים את רחדשות
בלי לערוך חשבונות.
העולם הזה יכול לספק סוג זד, של עבודה עיתונאית, מכיוון
שהוא קודם כל ומעל לכל בנוי למסירת חדשות ו־דיעות מאחורי
הקלעים. בצד הסוליטי־הרעיוני שלו עוסקים חלקית רק שניים או
שלושה מבין העורכים. כל יתר חברי המערכת ממלאים תפקיד
עיתונאי טהור, בלי כל קשר לרעיונות פוליטיים אלד, או אחרים.
כלל ברזל במערכת העולם הזה, שאין שואלים לדיעותיו הפולי-
טיות או להשתייכותו המיפלגתית של שום חבר־מערכת. בניגוד
לביטאונים מפלגתיים, אין איש מחברי המערכת נדרש להצהיר
נאמנות לקו מדיני או להנהגה מיפלגתית.

* ״חמשינו! המשיט!

ב ני

״ טלמר״

חל־אביב. רח אלנב• 111 טל<23828 .
פרטים:
־בית־א 1ר ־ ם ע 1יחנ. חיפה. רת׳ הרצל 42 טל<5081 .

בעיות ולבאים
במ י י המי!
סאת

ה ד״ ר מרדכי זידמן
תו צאתרש מי ם.

יומרג בחנויות
הספרים הגוויות

מרכז עדשות מגע
מ 1£א 8 0 £א 1 1£נ<* 1א 0 0

״גרוזוכסקי -אישון לנס״
תל־אביב, רחוב שניאור ( 5פינת רח׳
פינסקר ,20 ליד מוגרבי, מול מגרש
חניה) טל.55029 .

שעות קבלה 9-17
נשמח לשלוח חוברות הסברה
__לסי בקשה__ .

גם תוף כדי מערכת־הבחירות האחרונה, לא הופר כלל זה.
הקפדנו על הפרדה מוחלטת בין מטה הבחירות של התנועה, לבין
מערכת השבועון.
עתה, משחלפו הבחירות, נעלם גם החלק התעמולתי הזה, והעולם
הזה שוב יהיה כולו קודש למתן אינפורמציה, להתוויית מחשבה
מדינית וחברתית, שערוריות ציבוריות, להטלת אור על נקודות
אפלות — וגם להצגת אותם דברים יפים ומבדרים בחיים.
אם לדון לסי מכתבי הקוראים, אני מניח שיחסם אל השבועון
המסויים, על כל מרכיביו, לא ישתנה: רבים ימשיכו להסכים לדיעות
ולעקרונות המוצגים בו; אחרים יראו בו כלי אינפורמטיבי גם
מבלי להזדהות עם הרעיונות; אחרים אף ימשיכו לקרוא אותו
וליהנות ממנו למרות שהם מתנגדים חריפות לתוכנו הרעיוני.
או, כפי שכתבו השבוע שלושת הקוראים הבאים:
#שמואל חסין, מחולון :״חבל, חבל מאוד שלא הכנסתם יותר
מח״ב אחד לכנסת. אבל המאבק חייב להימשך — בעיתון ובכנסת.
המשיכו! המשיכו!״
#דרורה פרנקל, מתל־אביב :״לומר לכם את האמת, כל העניינים
האלה על ערבים ושלום ובחירות עייפו אותי. תחליטו —
או שאתם מוציאים עיתץ, או שאתם מתקנים את ר,עולב. מכיוון
שאינני יודעת אם אתם מסוגלים לתקן את העולם. אבל בהחלט
משוכנעת שאתם מסוגלים להוציא עיתון טוב — אני מאחלת לכם
את הדבר השני.״
#ב. משה, מגבעתיים :״ליבי עולץ בקירבי לתבוסתכם המחפירה.
אפילו בכפרים הערביים כמו כפר־קאסם ומעוזיכם הגדולים
נכשלתם כליל!״
מובן שתוצאות הבחירות לכנסת היו חשובות מאוד
בעינינו. אבל יש קלפי אחרת ישובה לא פחות. וליד
קלפי זו מצביעים מדישבוע רבבות קוראי העולט
הזה. הם מחליטים מדי שבוע אם לתת אימון בשבועון
המסויים או לא. אנו נשתדל לזכות באימון זד, שבוע
אחרי שבוע.
ד?וודר*רז רגווול י־>ז-

הפעם אריזת

״ ע ] ק ״ של אבקת הכביסה הביוכימית המהפכנית ״ביונס״!

־^׳ אריזת ״ביונס׳ ׳ ע] קי /רז ס כוני ת יותר. בכל קופסא יותר כוסות, יותר כביסות.

ז ה 1ה ד1

ענו !

ש ל זג ה ד

עוד מוצר מובחר-למבצע הר של יצהר

מכתבים
הבחירות -
לפני ואחרי

הקון עשוייוי מזוז פי עשרה
נבו נשגת החסנון הראשונה
בל ואת בנוסף ל רי בי ם, הצמדה וביטוח חיים

מ לו אהוננ 311ו 1# 1שראל
1ו 1181נריפ•*1זז ר* אניכ 1ב ע•ם

הבחירות האלה הוכיחו עוד פעם שכל
הדיבורים לפני הבחירות לא שוו ם כלום.
לפניהן היו כולם
נגד מפא״י, מפלגת
העבודה. המעיר, או
איך שלא יקראו לזה.
אף אחד לא
מצביע בשבילם. אבל
פתאום, יום אחרי
הבחירות, מתברר
שכולם הצביעו
בשבילם.
מתי סוף־סוף יבינו
האחרים המטומטמים
כי בגלל
זה הם צוחקים ימ־איתנו
ועושים מה זגורי שהם רוצים?
מתי יבין העולם־גולם כי מצפצפים עליו?
הכיב זגורי, בארישבע
יאוש אין לתאר במילים את היאוש שתפסתי
ביום רביעי בבוקר, כשהתבררו תוצאות
הבחירות.
האמנם כה מעטים בארץ הזו מבינים שהדרך
הנוכחית של המערך מובילה לרחוב
ללא מוצא? שהפיתרון היחידי למצבנו הוא
שלום — ולא הקדשת 50 אחוז מתפוקתנו
ועמל־כפנו לתקציב ביטחון, לעוד טנק י ולעוד
מטים?
ומחר — 60 אחוז 70 ,אחוז, עד אין
סוף?
ורדה נתיב, תל־אביב

י העם החליט
כל הכבוד לעם הזה, שהוכיח בבחירות
שהוא גבר לעניין. הבחירות הראו בצורה
חותכת שעם־ישראל יודע מה שטוב לו:
סיפוח השטחים ואי־גסיגה מהגבולות הנוכחיים•
זו הדרך היחידה שבה נזכה בשלום
— כשנוכיח לעולם ברצינות שאנחנו
לא מתכוונים לסגת אף שעל.
רפי זכריהו, תל־אב-ב

! תחרות הצילומיס מצורפת לכם בזאת תמונה לתחרות ה
תמונת
השבוע
צילומים, המראה כיצד נראה זקן מלמטה.
משה לוי, טירת־הנרמל
• תמונת השבוע — שזכתה בכותרת
״הצד השני של הזקן״ — מזכה את הקורא
לוי בסן עשר ל״י.

₪,חופש הדת
ברמת־נן
זה כמה שנים שעיריית רמת־גן מפעילה
בית־אבות בשדרות הילד ( 10 בתוך גן המלך
דויד) .בין כל הדברים הטובים שמהם
נהנים דיירי הבתים הסמוכים אפשר
למנות את הרעש התמידי של המאווררים
הגדולים, הפולטים ריחות ממטבח בית־האבות,
את הפיח מן הארובה, החודר ל־

יי יייו־ז רדז1

מ כתבים ..
דירות, את הסירחון של כעשרה פחי־אש־פה
שהעמידו מול מרפסות הבית שממול,
במרחק של כמטר אחד בלבד, ובנוסף —
גם את בית התפילה שלהם, בדיוק גול
חלונות השכנים.
בתחילה, לא הפריעו תפילות הזקנים לאף
אחד. ד,ם התפללו להם בשקט ובנחת.
אך אחרי כן השתלטו על המקום צע־רים
מהסביבה והפכו אותו לבית־כנסת ציבורי,
החלו מוכרים לכל דיכפין מקומות ישיבה
לתפילה, באים לשם עם נשותיהם וייידי־הם,
מרעישים, שרים ורוקדים, ומפריעים
את מנוחת השכנים, שביניהם ילדים קטנים
ולפעמים גם חולים. היות והחלונות הפתוחים
של בית־האבות הם בדיוק מול המרפסות
וחדרי־השינה של השכנים, יוצא שבכל
יום שישי, ערבי־חג וכל שאר ימי
דפגרא בערב, אי אפשר לשבת על המרפסת
לנוח, ביום שבת, אם רוצה מישהו,
אחרי שבוע עבודה קשה, לישון שעה־שע־תיים
מאוחר יותר — המתפללים לא מניחים
לו: משמונה בבוקר מתחילים עם התפילות
הרעשניות.
ובל זה — כאשר בסמוך, בכיכר רמב״ב,
נמצא בית־הכנסת הגדול, היכול לקלוט מ
עשר מתפללים. ועוד יותר סמוך, ברהוב
ד״ר כהן, ישנם שני בתי כנסת — אחד
מכתב 1ז/ן\ -בו 7נ

לזיכרו
שד צנחן

גבר מתגלח תמיד עבור שניים!

באמצעות אחד מחברי ללימודים,
כאז באוניברסיטה בלידס, נו־בזזתי
לדעת כי הינכם נענים ברצון

חשוב גם עליה התגלח ב ״ אדיסנך
כי ״ אדימוך הוא סכין הגלות המגלח ל מ שעי
ומקנה לך הופעה הדורה ורעננה.
״ אדיסוך הסכין ה מלטף את פניך
״ אדיסוך נבחר במש אל העם לשנת 1969
בסכין הגילוח המובחר.
״ אדיסוך מגלח יותר מכל סכין אחר

ירון ז״ל
לבקשה לכתוב כמה מילים על חיילינו
שנפלו.
הייתי מודה לכם מאזד אם תפרסמו
את תמונתו של אחי ז״ל, ירון

ירושלמי, שנפל לפני חצי שנה.
שנה לפני מותו, השתתף ירון
בטיול של כיתתו בגימנסיה הרצליה,
כאשר האוטובוס שלהם עלה
על מוקש בערבה. ירון החליט נל
דרכו בעתיד בעומדו על קיברם של
חבריו שנהרגו במיקוש, ועם גיוסו
התנדב לצנחנים.
הוא לא זכה לשרת זמן רב. ב־
25 באפריל השנה הוא נהרג סמוך
לתעלה.

מיכאל ירושלמי,

ה א תונו סי סחל לי שדט אזו סטת ״ ם

לידס, אנגל ה

ספרדי ואחד אשכנזי — שם התפילות והרעש
לא מפריעים לבתים הסמוכים. מדוע,
אם כן, מוכרחים הם דווקא להתפלל ולהפריע
מול חדרי־השינה של בתי־מגורים?
דוב קוסוכסקי, רמת־גן

בזלי טנניקז ם

העולם הזה 1679

לימודי בוקר או ערב בת״א ובחיפה
המכינים לתארים אקדמאיים של:

ץ זו 8מ£עואע א 00א10

111511־.£.1. - 7)16 81נ<
5ח1!0נו 51!1ח£ 1ח{יו 66ח{*1זו£

אגודות המהנדסים הבריטיות
אוניברסיטת קמברידג׳
אוניברסיטת למדיו
* הנדסת כנין
* 8 פללי
1511811811מ! 117103);6ז 06 זפייזס!,
* * הנדסת מכונות
* 8.4.שפות
ע 0מ-071016נ? );1710310 07ז 6הנדסת חשמל
אנגליה, צרפתית
111 £0811811
* הנדסת אלקטרוניקה
* 8.50.כלכלה
* * 1( 11(101113 07 £11811511 810 )1168 הנדסת ייצור
או מנהל־עסקים
* הנדסה כימית
* • 8.50 מתמטיקה

׳ ₪חיפה - האזהרה חושבני שהכתבה חיפה — האזהרה (העולם
הזה )1678 הצביעה על הנקודה המסוכנת
האמיתית של שורת מעשי־החבלה
בחיפה — והיא, שנתקדם, מבלי שנרגיש
בכך, צעד נוסף בדרכנו ליהפך למדינת־משטרה:
משמרות אזרחים מתנדבים, עוצר־לילה
לערי־ם, מחסומים בכבישים, ונו׳.
אבל מצד שני, עם כל צערי על כך, אינני
רואה באיזו דרך אחרת נוכל למנוע את
פעילות החבלנים. מה יהיה?
אמנון זלצברג, חיפה
(המשך בעמוד )8

רישום תלמידים לשנת הלימודים 1969/70

תלמידים החסרים תעודת בגרות, יתקבלו לראיון אישי לקביעת אפשרות הצטרפותם ללימודים.

ההרשמה בין השעות 9—1לפנה״צ 5—9 ,אחה״צ, במשרדי האוניברסיטה :

^ אביב, דחוגברנדדו • חיפה, דדוובשמריהו ולו

מכתבים
1איד משיגים
רום קולות
בתוכנית הרדיו ברוב קולות, ששודרה
בגלי צה״ל בשבת, ה־ 18 לאוקטובר, זכתה
במקום הראשון להקת הנח״ל.
אני מצרף לכם בזאת מיסמך, המבהיר
כיצד הצליחה הלהקה לעשות זאת: זהו
מכתב משוכפל, שחולק לכל טירוני הנח״ל
בבסיס מסויים. הטירונים קיבלו פקודה מפורשת
לשלוח גלויות לגלי צה״ל בהתאם

פקידה

עקרת בית

ספרית

לבורנטית

קוסמטיקאית

מזכירה

עקרת בית

גננ ת

מורה

חי ל סלו 1ווה הגלויהלסיח רי גסא
ידחבח
• ךיכחב חן

דו• ב׳
הל הקה
,ו ן אחד
ה ר שונוי ס

״ברב קולוח ״
ד. נ 1005

להקח הנח ״ ל
י זי ר ו
ש לו ח

רזזטלה ^א רוטד ,.ק רנ ב ל ו רי ס, סטייהב דיניו
גיז טבא, הייונינקר, החייטהיסיס

מכתם־הפקודה לטירונים
להוראות המצויינות במכתב. נאמר להם
להשתמש בגלויות אזרחיות, ולציין על
גביהן את כתובתם האזרחית בלבד.
שאול איתן, חיפה

עקרת בית

מזכירה

! שגי,
?א ראשון

בכל מקום. תי את נמצאת — הצטרפי אלינו...
גם אם את בעלת מקצוע או עקרת בית, תוכלי לנצל את זמנך הפנוי לעבודה
מהנה ומכניסה בשטח הקוסמטיקה. עליך להיות בעלת הופעה נאה וכושר
שכנוע. אנו נכשיר אותך לעבודה מעניינת שתדרוש ממך את מיטב כשרונותיך
ותתן לך ספוק רב, תרחיב את קשרייך ותזכה אותך בהכנסה הולמת.
מלאי את התלוש המצ״ב ושלחי אותו לאחת הכתובות הקרובות לאיזור
מגוריך: תל־אביב: רח׳ נחמני ,53 טל • 625174 .חיפה: רח׳ הרצליה 20
טל • 527283 .באר־שבע: רח׳ חוגלה ,28 טל.5442 .
גזרי

על עטיפת סיפרו של אורי אבנרי, מלחמת
היום השביעי, מופיע המשפט הבא:
״הספר הישראלי הראשון שנמכר אי־פעם
בחנויות בעולם הערבי״.
ברצוני להעיר שסידרת הספריס שלנו,
ערבית — השפה ודקדוקה לדוברי אנגלית,
בת ארבעה כרכים, נמכרת משך כל שנות
המדינה בגלוי בחנויות ברחבי העולם הערבי.
חנויות אלו מקבלות את הספרים
מאנגליה או מהולנד.
ראובן מם, הוצאת־ספרים, תל־אביב

ו ש 7ווי

אד משתה לעמד מצינת •לון•!סבקשח להתקבל לראז1ן

לכבוד
״לון״

כחיבת• :פיר
רחזב:
סלפון :

> מררי הג׳וכגל
ם0,,פר הג׳וגגל״

ו_ 1ר־ב
הנהדת חשבונות

סאואפסינונונ1

חנו אברהם

למד במכון

דרוש קטלוג

ארוס

חינם

מס׳ 1

! אשרי הגפרור
שהצית לחכה
על קופסאות הגפרורים של בית־החרישת
נמר מופיעה המונה
של עלמה צעירה,
אשר מצאה מאוד
חן בעיני. אודה לבם
מאוד באם תעזרו
לי לאתרה.

קורס בוקר מזורז
קורס ערב רגיל
הכנה לסוגים 2 + 1 ,1

הפתיחה.69 :ו 3 .1ן
תל־אביב, רחוב סמולנסקין ,7
פסנת בן־יהודד.90 ,
רמת־גן, שדרות הילד ,21 על־יד
קולנון, אורון.-

באחד האמשים האלו הלכנו, שלוש חיילות,
אל הסרט ספר הג׳ונגל, שהוצג בקולנוע
חן בתל־אביב. הקופאי אמד שה־כרטיסים
אינם מסומנים, כלומר, אפשר לשבת
איפה שרוצים. האולם היה הלא מפה
לפה. משניסינו לעלות ליציע, עצר בעדנו
הסדרן באומרו שגם ביציע אין מקומית,
ואם ברצוננו לעלות, עלינו או לקנות כרטיס
יקר יותר או להמתין להפסקה. אמרנו
לו שזו הונאת הקהל, למכור ברסיסים
יותר מאשר מקומות ישיבה. לבסוף עלינו
ליציע, לאחר שסדרן אחר, נכה־מלחמה, עזר
לנו מאחר שהיינו במדים. ואז גילינו שהשורות
האחרונות ביציע ריקות לגמרי.
שלוש חיילות, ד.צ ,2145 .צי,״ל

* בקרית־חיים בבית נגלר,

ירצה חנן אברהם

דם חוף,

ריפוי

ראשון־לציון
מגנטי

במגע-יד וממרחקים
בליווי הדגמות־ריפוי במדע יד
| ואיבחון מחלות באמצעות מטוטלת.
ההרצאה תתקיים במוצאי שבת,
ה־ 8לנובמבר. התחלה ב־1 .8.0

המדריך השימושי לתכשירי עזר
לחיי מין מושלמים המהווה גורם
חשוב באושרם של אלפי זוגות
צעירים ומבוגרים.
אם יש לך בעיה עדינת או בר
צונן בגיוון בריא ומהנה, פתוב
אלינו ונשמח לשלוח לן קטלוג
חינם.

ש.צ.מ
מנוי המבקש לשנות א ת כתובתו ט תגק *
לחודיע על״כן שבועיים מראש, על־מנת
למנוע עיכוב במשלוח חעתון למען חחו ש

נע־מ

רחוב דם ישנה 9
טלפון 445882ת״א

אלמונית

• היזהר, הקורא
חוף — אתה
משחק באש.

ט עו ת

לעולם צודקת
השופטת חייבה את הבעל לשלם לאשתו
דמי מזונות עבורה ועבור בנה שנולד מה
פרעה מלאכותית.
(על המשמר)21.10.65 ,
אהוד שטרנכר, ידוש? ים
העולם הדה 1679

כו הותקפה מיפקדת איוגו! ״אל־פתח״ בביות לבנון
תמונות אלה צולמו כיום בו נורו
פצצות הבזוקה על מיפקדת איר
נון השיחרור של פלסטין בביירות,
והגיעו רק השבוע למערכת ״העולם
הזה״ .עם התמונות הגיע גם
ניחוש מעניין: שעיתוי ההתקפה
נקבע על-פי אינפורמציה פנימית
סודית של אירגוני החבלה. לפי
אינפורמציה זו, ידעו מתכנני ההתקפה
שבאותה שעה כדיוק עט-
דה להתכנס במטה אש״ם ישיבה
של כל מפקדי החבלנים בלבנון.
הישיבה בוטלה כרגע האחרון.
וכף, באשר פגעו פצצות הבזוקה
במשרדי האירגון, נמצא שם רק
איש חשוב אחד: שפיק אל-חות.

נפי שצוייר על גבי התמונה
המראה את מטה אש״פ,
בקורניש אל־מזרעה בביירות. אדזמז־ ראוף. ,העיראקי המזוייף״,

מסלול ההתקנה

שמשמרת ביירות הגדירה אותו רשמית כסוכן ישראלי, שכר דירה
מן העבר השני של הרחוב, בקירבת הטיילת שעל שפת הים בחלק
הומה ביותר של העיר, אשר ממנה נורו הפגזים שפגעו במטה.

1אזור, ו ת גנ״דומ
אחת הבאזוקות שנמצאו בדירתו של אחמד ראוף, מי1

! 111111111 11 /י צבת מעל למיתקן ההשהייה. הסוכנים עזבו את !דירה
שבע שעות לפני שנורו הפצצות. בדירה נמצאו סיגר גמור־למחצה ושני ספלי קפה תורכי.

שולחן בדירה שכורה, ממנה
נורו הפצצות1 .ליו נו־אות
שלוש באזוקות, ולפניו חוטי־חשמל וזבילים ריקים.

*1X111111 שפיק אל־חות, אחד מסגניו של יאסר עראפאת, והממו־
/ 4 1111 11/ 1 /1 1נה על משרדי אש״פ בביירות (שני מימין) כפי ׳)צולם
דקות ספורות אחרי ההתקפה. פצצה עפה מעל לראשו, אולם הוא יצא רק בסריטות קל!ת.

1ז ת 1ד אשה זו עברה בר
חוב כשהפצצות נורו
אל הבית, נסרטה ברגלה משברי־זכוכית.

ך ג 1 1שני חיילים לבנוניים מובילים את הבאזוקות ואת הזבילים הו
/ #1111 ריקים מדירת אחמד ראוף — ישר אל משרדי אירגון השיחרור
של פלסטין, שם נשארו עד בוא ועדת החקירה של אל־פתח, אשר בדקה אותם.

תמרורים
מצפהלתינוק גרושתו של
פרנק סינטרה, מיאה פארו בת ה־.24
אבי התינוק שבדרך הוא אנדרי פרפין,
ידידה מזה מיספר חודשים של מיאה.
מונה לראש המכון האוניברסיטאי
של חיפה — פרופסור בנימין אקצין.
מבכירי אנשי הסגל יטל האוניברסיטה ה־עבוית
בירושלים, כיהן בעבר במשך שבע
שנים כדיקאן הפאקולטה למשפטים, ובמשר
15 שנה עמד בראש דחוג למדעי המדינה.
המינוי הוא לשנה אחת עם אפשרות הארכה
לשנתיים נוספות.
מונה לראש משלחת משרד־הביט־חון
והנוער בחוף השנהב, אל״מ זלמן
ורדי 45 יליד ליטא, עלה לארץ ולמד
בגימנסיה עברית ובישיבה, התגייס ב־1942
למשטרה, בה שירת שלוש שנים, אחר התגייס
לצה״ל, בו מילא תפקידים שונים ב־מיפקדת
קצין משטרה גיבאית ראשי.
נחוג יום־הולדתו ה־ 88 של הציי-

פאבלו פיקאסו.

מנהליםרומן * בעלה לשעבר
(הגט ניתן לפני שבוע) של בריג׳יט בארדו,
גינטר זאקס פון אופל, והדוגמנית
השוודית המצליחה, הרוצה להיות שחקנית,

זאקם ולארסץ
מידיה לארשץ. גינטר הכיר את מיריה
כבר לפני שנה, אך רק לאחרונה הסך הרומן
לרציני.
זכו בפרס נובל לכלכלה הפרופסורים
ראגנאר פריש מנורבגיה
ב ר גן מהולנד. שני הכלכלנים זכו במשותף
בפרס, ששוויו 375.000 כתרים שוזדיים (כ־
250 אלף ל״י) ,בזכות עבודותיהם על הפיתוח
והשימוש במודלים דינאמיים לניתוח
תהליכים כלכליים. פרופסור פריש, אשר
נולד ב־ ,1895 נימנה עם מקימי האגודה ל-
אקונומטריה. הוא כיהן כעורך ראשי של
כתב־העת אקונוסטריקס, ולאחרונה שימש
כיועץ כלכלי לתיכנון במדינות מתפתחות.
פרופסור טינברגן נולד ב־ . 1903 הוא זכה
לתואר ד״ר מאוניברסיטת ליידן, ועמד בראש
המשרד המרכזי לסטאטיסטיקה של
הולנד במשך תקופה ארוכה. מאז שנת
1933 הוא מכהן כפרופסור למדעי־הכלבלח
בבית־הספר הגבוה ׳למדעי־הכלכלה ברוטר־דאם.
הוא חבר האקדמיה המלכותית ה ו לנדית
למדעים והאקדמיה הפלמנית למדעים.

ויאן טינ

הוענק פרס נובל לפיסיקה לשנת
1969 לפרופסור מארי גאל־־מאן ()39
מהמכון לטכנולוגיה בפאסאדנה. בדברי ההנמקה
להענקת הפרס מציינת האקדמיה
השוודית למדעים את התפקיד שמילא גאל־מאן
בקשר עם סיוזג החלקיקים האלמנטריים
ופעולתם ההדדית. גאל־מאן עסק במחקר
בפרינסטון ובשיקאגו ומזה 14 שנים הוא
מכהן כפרופסור לפיסיקה עיונית במכון די־קליפורני
לטכנולוגיה שבפאסאדנה.

יוקו אונו

£2ז 6 211£ 010 1א20 * 1

הפילה את תינוקה,
בת ה־ ,34 רעייתו של החיפושית ג׳ון לנון.
יוקו היתה צריכה ללדת בעוד כחודשיים
והרופאים טוענים כי יש קשר בין הפסקת
ההריון בחודש השביעי לבין העובדה שלפני
מיספר שבועות נפצעה יוקו בתאונה
(יחד עם ג׳ון לנון) .זו הפעם השנייה שיוקו
מצפה לתינוק ומפילה.

נפטרה רעייתו של מי שהיה
ראש עיריית כפר־סבא ח״כ מרדכי סורקים
— לולה פורקים. היתד, עסקנית ציבור
ושימשה שנים רבות חברת מרכז איל״ן.

העולם הזה 1679

לכן * ברוך השם. זה נגמר. הצלחנו!
שחור: הצלחנו? ובשלנו!
לכן: איזה כשלון? שמרנו על כוחנו.
אפילו נוספו לנו קולות.
ש חו ר: לזה אתה קורא הצלחה? ארבע
שנים עבדנו בכנסת עבודת־פרך, הראינו דוגמה
של עבודה פרלמנטרית שידידים ויריבים
שיבחוה — ובסוף נשארנו שוב סיעת־יחיד.
זוהי הצלחה?
לכן :״שמירת הקיים״ אצלנו לא היתה
דבר מובן מאליו. לפני ארבע שנים הגענו
לכנסת רכובים על גל ההתמרמרות הציבורית
המוצדקת נגד חוק־לשון־הרע. בוחרים
רבים, שנתנו לנו אז את קולותיהם, לא
ידעו כלל מהן דיעותינו בעניינים חשובים.
בחרו בנו מתוך התמרמרות וסימפאטיה.
בינתיים היתר, מלחמה, ששינתה את דיעו־תיהם
של אנשים רבים. לכן אינך יכול
להשוות את ההישג שלנו היום להישג שלנו
אז. כיום אתה יכול לקבוע בוודאות שמי
שהצביע בעדנו, הצביע בעדנו ממש — בעד
דיעותינו, בעד גישתנו. בעד הרכבנו האישי.

שחור: נניח שכן. מה נובע מזה? אחוז
אחד במדינה תומך בנו ובעמדותינו. כלומר.־
99 אחוזים אינם תומכים.
לכן: תיכף אסביר לך שמיספרים אלה
אינם נכונים. אבל גם אחוז אחד זה הרבה
מאד, אם תקח בחשבון כי תנועתנו מתנגדת
למימסד כולו, לגישתו הרעיונית, למדיניותו,
למנהיגיו. הצבעה בעדנו היתה הצבעה
נגד המימסד, נגד כל הפרות הקדושות,
נגד הסטאטוס קוו. מבחינה זו היינו יחידים.
אפילו מק״י הופיעה בבחירות אלה
כחוזרת אל המימסד, ורק״ח היא חלק מן
דמימסד הסובייטי. אחוז אחד נגד המימסד
אינו מיספר מבוטל.
שחור: אבל פירוש הדבר הוא שהמימסד
נהנה מאימון הציבור. אינך יכול להכחיש
עובדה זו.
לכן: כל מימסד נהנה מאימון הציבור
שלו. הרי אחרת הוא לא היה מימסד. אבל
איני מוכן לקבל את המיספר של אחוז אחד.
קח בחשבון שבכלל לא היתה לנו אפשרות
להגיע לכל 100 האחוזים של האוכלוסיה.
חלוקת הזמנים ברדיו ובטלוויזיה וחלוקת
הכסף למפלגות הבטיחה מראש שנגיע רק
לחלק מן הציבור — דהיינו לציבור הישראלי
הוותיק, הקורא עברית והמבין בעניינים•
למעלה ממחצית הבוחרים לא שמעו
עלינו מעולם, אינם יודעים מה אנחנו מייצגים
ומה אנחנו רוצים, או מכירים אותנו
רק מהשמצות יריבינו. בציבור הרציני קיבלנו
שניים עד שלושה אחוזים, ובנוער עוד
יותר. תזכור ששתי קלפיות שנערכו על-
ידי ועדי התלמידים בשתי גימנסיות, ערב
הבחירות, נתנו לנו כעשרה אחוזים, והפכו
אותנו למפלגה השלישית בגודלה בציבור זה.
שחור: כל זה אינו נחמה. עובדה היא
שכל האזרחים קובעים בבחירות. תהיה רמתם
והבנתם אשר תהיה, והאחוז הכללי הוא
הקובע. שאר החישובים אינם רלוונטיים.
לכן: אין ספק. כל עוד לא הגענו אל כל
שכבות הציבור, לא מילאנו את חובתנו.
בארבע השנים האחרונות השקענו עבודה
עצומה בכנסת, אבל הזנחנו את העבודה
ברחוב. קיווינו שיהיה לנו הפעם מנדאט
שני בכנסת, כדי שנוכל לחלק שם את העבודה
ולהקדיש מאמץ גדול יותר לרחוב.

שחור: גורה-שר,התרכזות בעבודת הכנסת
היתד, טעות. הבחירות האלה מוכיחות
של־ 99 אחוזים של הציבור כלל לא איכפת
אם נציגיו עובדים בכנסת או לאו, אם הכנסת
תהיה חותמת־גומי או פרלמנט הראוי
לשמו, אם חבר־הכנסת יהיה רובוט או איש
עצמאי. פה ושם רוטנים בעתון או בבית־

קפה, אבל ביום הבחירות כל זה נשכח.
המרכז החופשי, שחיקה את שיטותינו בכנסת,
נבלע על־ידי גח״ל, שחדל מזמן
למלא את תפקידו הפרלמנטרי כראוי.
לכן: בהחלט לא. הרי לא מילאנו את
חובתנו בכנסת כראוי כדי להשיג קולות.
עשינו זאת מפני שכך צריכים לעשות. מפני
שכל דבר בכנסת הוא חשוב, ואיננו יכולים
להיות אדישים לשום דבר. אך אין ספק
שאין להקריב את הפעולה ברחוב על מיזבח
הפעולה בכנסת. יש להגיע לחלוקה של
המאמץ. זה הוכח בבחירות אלה.
שחור: מה שהוכח הוא כפיות־הטובה
של הציבור.
לכן: איני מסכים שיש מקום לדבר על
״כפיות טובה״ בחיים הציבוריים. מי שנכנס
לחיים הציבוריים, אינו יכול לקוות לתודה.
בזאת נוכחו גדולים וטובים מאיתנו

בכל הדורות. זכור איך הדיחו האנגלים
את צ׳רצ׳יל ברגע שהגיע לשיא הצלחתו!
שחור: אבל גם לזה יש גבול. קח את
ערביי ישראל. מד, לא עשינו למענם במשך
עשרים שנה! כמה רבבות קולות יהודיים
הפסדנו בגלל הגנתנו עליהם! זכור את
שיירת־האחווה. אחרי עריכת הפוגרום בנתניה;
את המכות שספגנו; את מאות השאילתות
שהגשנו למענם! והנה, זו התודה.
כמעט נעלמנו מן הרחוב הערבי.
לכן: עליך לקחת בחשבון את ההשמצות
הנוראות שפירסמה רק״ח נגדנו, כאילו
״אורי אבנרי השתנה״ ,כאילו הפכנו מחר־חרי־מלחמה
צמאי־דם. לא היתד, לנו כל אפשרות
מעשית לענות על השמצות אלה.
אחרי זה, פלא הוא שקיבלנו אף את מיס־פר
הקולות שקיבלנו. חוץ מזה, עליך לקחת
בחשבון שהיתר, לערביי ישראל טענה נכונה
כלפינו: שר,זנחנו אותם. שלא באנו במשך
שנתיים וחצי לנצרת ולטייבה. שנזכרנו בהם
רק ערב הבחירות.
ש חו ר: הזנחנו את נצרת מפני שפעלנו
למען השלום בשכם, ולא באנו לטייבה מפני
שבאנו לחברון ולעזה. גם זאת היתה שגיאה.
בשכם ובחברון אין קולות.
לכן: הלכנו לשכם ולחברון מפני שזוהי
חובתנו. הרי לשם כך אנחנו קיימים. ידענו
שאין שם קולות. אבל איננו קיימים למען
הבחירות. הן רק פונקציה של קיומנו.
שחור: יפה מאד, אבל אם נפסיד בבחירות.
לא נתקיים כסיעה בכנסת, וממילא
לא נוכל למלא את חובתנו. בכלל, פעולתנו

מן הקולות שמק״י ואנחנו היינו מפסידים.
למען השלום לא הכניסה לנו קולות. לא
היהודים ולא הערבים מודים לנו על כך.
כל החזית היתה מקבלת שני מנדאטים.
אפשר לחשוב שלא איכפת לאיש אם יהיה
חבורת ״נס״ יכלה רק לקלקל, וזו גם הייתה
שלום או לא.
מגמת האנשים שעמדו מאחוריה. ואילו סנה
ל כן: זה היה ברור לנו עוד בפתח־ לא היד, נשאר בסיעה אחת איתנו בכנסת.
אין ספק שהחבילה היתד, מתפרקת אחרי
מערכת־ר,בחירות. גולדה מאיר ועבד־אל־נאצר
הבחירות. אך העיקר הוא שגם כולנו יחד
הצליחו להרוס כל אמונה בפתרון. במדינה
שורר מצב־רוח כללי של יאוש מן לא היינו מצליחים להעלות את עניין השלום
השלום. כוחנו עדיין דל מדי מכדי לשכנע על סדר יומן של הבחירות. התנאים פשוט
לא התאימו למערכת שלום גדולה כרגע.
את הציבור הרחב במצב זה שיש אפשרות
שחור: אם כן, איזה עניין הכריע בלהשיג
שלום, ושהדרך המוצעת על־ידינו
בחירות אלה?
אינה סתם אוטופיה. ממילא לא מילא עניין
לכן: זאת היתה כל הצרה — פשוט לא
השלום תפקיד מרכזי בבחירות האלה, לא
היה עניין מרכזי. בבחירות 1965 היה קיים
בכיוון זה ולא בכיוון הפוך. בכל זאת עלה
עניין חוק־לשון־הרע. לא אנחנו יצרנו אותו,
מחנה השלום יותר ממחנה הסיפוח.
אלא יריבינו. מסביב לעניין זה ניהלנו מסע-
שחור: איך אתה מגיע למסקנה משונה
בחירות ״מהר, נקי ואלגנטי״ ,בלשונו של
כזאת?
לכן: פשוט מאד. לולא גזלה מאיתנו חבו בר־לב. הפעם, בבחירות 1969 התפזרו
מאמצינו. מפני שהנושאים עצמם היו מפוזרים•
העם התרגל למצב ד,בטחוני הקשה;
לא האמין בשום פתרון; היה מרוצה מבחינה
כלכלית! לא האמין בשינוי פנימי אחרי
כניעת דיין. בתנאים כאלה לא תיתכן מרידה
גדולה נגד המימסד. עלינו להיות מרוצים
על כך ששמרנו על כוחנו, שחררנו לעשרות
מקומות חדשים שבהם לא קיבלנו בפעם
שעברה אף קול אחד, שהסך־הכל של קולותינו
עלה — וכל זה כאשר נערך סביבנו
מחול־שדים של השמצות מצד קבוצת ״נם״,
מצפן, רק״ח, הכנענים, מס״ם ול״ע, כשכמעט
כל העתונות היתד, עויינת ושירתה
את המתחרים בנו.

שחור: אני לא מרוצה. אני מאוכזב,
ואפילו מדוכא. אם אחרי ארבע שנים לא
הגענו לעלייה משמעותית של כוחנו —
מתי נגיע? האם נשנה את המדינה בעוד
מאה שנים? האם נציל את המדינה אחרי
שתיתקע למבוי סתום שאי־אפשר יהיר, עוד
לצאת ממנו?
לכן: אני סבור שהדברים יגיעו לכלל
שינוי מהותי הרבה יותר מהר. המצב הנוכחי
לא יכול להימשך זמן רב. עומדים לפניני
משברים בטחוניים, מדיניים, כלכליים
רת ״נס״ אלפי קולות, היינו מגיעים בוודאות
ונפשיים שאיננו חולמים עליהם היום. רק
למנדאט שני. יתכן שגם מק״י היתד, מגיעה
משברים כאלה יכולים ליצור בתודעת הלכך.
כלומר, שתי מפלגות אלה היו מגיעות
ציבור את הזעזוע הנפשי והנכונות לשינוי
לשלושה או לארבעה מנדאטים. זוהי תוספת
גדול, אמיתי. תפקידנו הוא להיות קיימים
יחסית עצומה. לעומת זאת אין כמעט שום -אז, מוכנים מבחינה מדינית ורעיונית לשתוספת
בצד השני. אפילו אם נקח בחשבון
מש גרעין למערך ציבורי חדש. את זאת
את הקולות שאבדו בימין בגלל הד״ר אלדד,
השגנו בבחירות אלה• הוכחנו שאיננו קורהרי
התוספת למחנה,־ר,סיפוח היא ׳עלובה.
יוז חולף. אנחנו קיימים עתה ככוח מדיני
שים לב שהמרכז החופשי, שתלה את כל
של קבע, שאי־אפשר להתעלם ממנו.
תקוותיו בסוס הסיפוח, נחל תבוסה ניצחת.
ש חו ר: איך אפשר להיות כל־כך אופהרשימה
הממלכתית השיגה הישג ממשי רק
טימי אחרי שרבע מיליון בוחרים חדשים
אחרי שהסתירה וגנזה את דיעותיו של
איטר הראל על ארץ־ישראל השלמה, ואחרי הצביעו בדיוק כמו הזקנים? היכן יש כאן
סימן כלשהו לשינוי? הרי אפילו ההישג
שבן־גוריון אמר בפאריס שהוא מוכן להחשל
הרשימה הממלכתית הוא אפסי בהשוואה
זיר את כל השטחים, כולל שארם־אל־שייך
ליציבות הנוראה של מפלגות־המימסד הגועזה.
מי שמדבר בתנאים אלה על ״תזוזה
דולות, המערך וגח״ל,
ימינה״ או על חיזוק חסידי־ר,סיפוח אינו
לכן: במאבק על השלום והצדק אין מקום
יודע על מד, שהוא שח.
לאופטימיות או לפסימיות. אתה חייב לע
שות
את אשר מצפונך והבנתך מטילים
שחור: ברור שחבורת ״נם״ קילקלה לנו
עליך לעשות. גם אילו לא היה שום סיכוי
מנדאט. אם כן, האם לא היה כדאי בשעתו
ממשי להצלחת מאבקנו למען השלום ושילהקים
את ״חזית השלום״ שהוצעה?
נוי פני המדינה, היינו מצווים לנהל מאבק
לכן: לדעתי, תוצאות הבחירות מוכיחות
זה. אבל המצב רחוק מחוסר־סיכוי. שעתנו
את ההיפך. סנה עבר את אחוז־החסימה רק
תבוא כאשר כל אדם במדינה יחוש שהענייהודות
לתמיכתם המאסיבית של עתוני־הערב
נים לא יכולים להימשך כך, שיש להציל
חסידי־ד,סיפוח, שהיו מתנפלים עליו אילו
את המדינה. בינתיים שמרנו על כוחנו —
הלך איתנו. אנחנו קיבלנו הרבה אלפי קובשעה
שהמערך ול״ע ירדו, והמרכז יחופ־לות
מחיילים ואזרחים שלא היו מצביעים
שי התמוטט. זה לא נצחון, בוודאי. אבל
בעדנו אילו הלכנו עם הקומוניסטים. ואילו
בנסיבות של בחירות אלה, זהו הישג חשוב.
חבורת ״נם״ הוכיחה כי שום דבר לא עמד
באווירה השוררת במדינה מותר לנו קצת-
מאחוריה, וכי כוחה הסגולי היה קרוב לאפס.
היא לא היתד ,״?וסיפר, אלא חלק קטן
קצת להתגאות בו.

א ! דיי * 1113111

על מערכת הלחצים וההתלבטויות שד הרננת ה8משדה החושה
ך* משא־ומתן והגישושים לקראת
| | הרכבתה של ממשלת־ישואל הבאה החלו
לא רק זמן רב לפני שנודעו התוצאות
הסופיות של הבחירות, אלא עוד בטרם
נערכו הבחירות בכלל.
מאחר שהיד, ברור מראש כי רשותפים
הנוכחיים של ממשלת הליכוד הלאומי הם
גם המועמדים להרכבת הממשלה הבאה, ניתן
היה לנהל את המגעים ולברר את העמדות
לפני הבחירות. הבחירות עצמן הותירו להכרעה
רק את המשקל הסגולי שיהיה
לדרישות ולתנאים של כל אחד מן הצדדים.
כתוצאה מגישושים מוקדמים אלה נוצרה

עוד לפני הבחירות התמונה הבאה: אם לא
ינחל המערך תבוסה גדולה בבחירות ואם
גח״ל לא יזכה בנצחון גדול, הרי הפיתרון
המתקבל ביותר על הדעת הוא המשך קיומה
של ממשלת הליכוד במתכונתה הנוכחית.
המתכונת הנוכחית פירושה: מתן ייצוג ל־גח״ל
בממשלה בהתאם לכוחו בכנסת, על
בסיס של הסכמה לקוזי היסוד של הממשלה
בענייני חוץ וביטחון, כלומר — שרים בעלי
זכות הצבעה בממשלה, ללא תיקים.
נסיונותיהם של שרי גח״ל לברר אפשרות
של מתן תיקים לשריהם בממשלה
הבאה נתקלו בהתנגדות בעיקר מצד מפ״ס
ואחדות־ו,עבודה, כשגולדה מאיר עצמה אינה
מגלה עמדה ברורה. משה דיין שלעמדתו
ייחסו שרי גח״ל משקל רב בקשר לעתידם,
התחמק מלנקוט עמדה חד־משמעית.

הממשלה הכאה:
ממשלת הכרעות
ך* או הכחירות וטרפו את כל הקלפים.
4הפסד המערך אמנם אינו בגדר תבוסה
והצלחת גח״ל עדיין אינה נצחון, אבל
תוצאות הבחירות חיזקו את עמדת המיקוח
של גח״ל וגיבשו אצל הנהגתה עמדה ברורה:
הצטרפות לממשלת קואליציה בלבד,
תוך הכרה במעמד שזזה לשרי גח״ל, והתפשרות
על קווי היסוד של הממשלה שאינם
נוגעים ישירות לענייני חוץ וביטחון.

בשמחת הניצחון המוקדמת שלהם, כבר
חילקו מנהיגי גח״ל את התיקים שיינתנו
קד,ם בממשלה הבאה. הם קיוו להבל את
חיק החינוך עבור ח״כ הליברלים אלימלך
רימלט! את תיק המשפטים עבור השופט
העליון לשעבר בנימין הלוי :.את תיק המסחר
והתעשייה עבור יוסף כפ-ר ותיק
נוסף עבור אחד הח״כים של חרות. עבור
מנחם בגין עצמו רצתה גח״ל לדרוש תיק
מדרגה ראשונה: תיק החוץ או מעמד שד
סגן ראש־ממשלה. אולם מאחר שהיה ברור
כי בתנאים הנוכחיים לא תתקבל דרישר
זו, העדיף מנחם בגין לשמש בממשלה הנני

אה כשר ללא תיק מאשר לקחת על עצמו
תיק ספציפי.
לפי תוצאות הבחירות וכללי ההגיון הפשוט
היו אלה דרישות לגיטימיות. אולם
בבואם להרכיב את הממשלה הבאה עוט
דים מנהיגי המערך בפני שלושה שיקולים
המכתיבים את נכונותם לפשרות:
• השיקול המדיני. ברור לכל שה
ממשלה שתורכב בשבועות הקרובים תהיה
חייבת להיות ממשלת הכרעות ,,בניגוד
לממשלת הימנעות־מהכרעה שהתקיימה עד
לבחירות.
ממשלה זו תצטרך באחד הימים בקדנציה
שלה להכריע בבעיות של סיפוח ונסיגה,
של עמידה בלחצים מבחוץ, של מלחמה
ושלום. הכללת גח״ל בממשלת קואליציה
מונעת מראש כל אפשרות של הכרעה. צירופם
של ארבעה או חמישה שרים מגר׳ל
לממשלה משנה את מאזן הכוחות הפנימי
בתוכה בין יונים לניצים. הוא מהתה חיזוק
לקו של דיין—אלון, הדוגל בסיפוח מוסתה
ואיטי.
במיקרה של צורך בהכרעה, ברור כי
גח״ל תפרוש מהממשלה ברגע שיוכרע בה
על צעדים בניגוד לעמדותיה. זוהי הסכנה
מפניה חוששים ראשי המערך ביותר: פרישת
גח״ל על רקע מדיני־ביטחוני, העשרה
להגביר את כוחה במיקרה שיהיה צורך
לערוך בחירות נוספות לפני תום הקדנצ-ה
של הכנסת השביעית. משום כך גבר בקרב

המערך משקלם של אלה התובעים הכרעה
מיידית .״מוטב,״ דם אומרים ,״להשאיר את
גח״ל בחוץ על רקע של חלוקת תיקים
וכיבודים, מאשר להוציאה בשעת משבר,
כאשר תוכל ליצור לעצמה הילה של מו־שיעת
העם.״

לחצים מצד המנגנון
ולם השיקול השני מכתיב דווקא
את הכללת גר׳ל בממשלה כבר עתה.
• השיקול הכלכלי. ברור לכל שהממשלה
שתורכב תצטרך להחליט כבר בזמן

הקרוב על שורת צעדים פיסקאליים כדי
להציל את כלכלת המדינה ולמנוע משבר
כלכלי חסר־תקדים במדינה. תוך חודשים
ספורים יועלו המיסים. יחולו לבטח תמורות
בענייני מטבע החוץ, יוטלו מילוות חובה
וינקטו בצעדים אחרים בלתי פופולאריים.
לאנשי המערך ברור שמוטב להם שגח״ל
תהיה שותפת לממשלת שתקבל הכרעות
אלה, ולא תוכל לנקות את ידיה לאחר מכן
מהם.
שיקול בדרג אחר לגמרי הוא
• השיקול המפדגתי. למרות שלא
מדברים עליו בגלוי, זהו אחד השיקולים
החשובים ביותר ביחוד למפלגת העבודה.
אם תוקם ממשלת קואליציה עם גח״ל ו־ימסרו
לה בין ארבעה לחמישה תיקים
ממשלתיים, עשוי הדבר להנחית מהלומה כבדה
על המנגנון המפלגתי של מע״י. מתן
חמישה משרדי ממשלה לגח״ל פירושו החלפת
כל צמרת הפקידות הבכירה בהם,
המורכבת מ״אנשי שלומנו״ .מנהלים כלליים,
פקידים בכירים, בעלי עמדות מפתח, שנבחרו
לתפקידיהם על סמך מוצאם המפלגתי,
עשויים למצוא את עצמם בחוץ. ספק אם
המנגנון המפלגתי יוכל לפצותם בדרך זו
או אחרת.
יש לזכור כי תבוסת המערך בבחירות
המי ציפאליות הטילה כבר עתה על המג
גנון
המפלגתי של מע״י לחצים נוראים,
מצד עסקנים ופקידים שאיבדו את עמדות
השלטון שלהם. במפלגה שהמנגנון וטובות
ההנאה שהוא מחלק הם אחד ממרכיבי
מוחה העיקריים, אלה הם שיקולים שאין
לזלזל בהם. הם קובעים מראש את מידת
ההצלחה בבחירות הבאות.

הגיוק של גולדה
ל רקע זה התכנסה השבוע הועדה
יגן המדינית של המערך כדי להחליט על

ד,מדיניות לפיה ירכיב המערך את הממשלה
הבאה. מפ״ם ואחדות העבודה, נשארו
בעמדותיהם הקודמות. הם היו נכונים ללכת
לקראת קואליציה במתכונתה הנוכחית —
כלומר ללא מתן תיקים לגח״ל.
אולם בעוד שלפני הבחירות נראה היה
שזוהי העמדה הכללית במערך, חלו בינתיים
כמד, שינויים. השינוי הבולט ביותר היה
שינוי עמדתה של ראש־ד,ממשלה גולדה
מאיר. היא נקטה עתה עמדה ברורה לטובת
צירוף גח״ל לממשלת־ליכוד כשותף שווה־דכויות.
נראה
שמעבר לכל השיקולים והחישובים
העדיפה גולדה מאיר את השיקול שד,ינחה
בזמנו את לוי אשכול להמשיך בממשלת
ליכוד־לאומי גם אחרי מלחמת ששת־הימים.
״גם היא נעקצה ביתוש של ההנהגה הלאומית,״
אמר עליה אחד ממקורביה. גולדה
רוצה לד,שאר בהיסטוריה כמי שעמדה בראש
ממשלה לאומית רחבה. אין היא רוצה שתי-
חרת בדברי־הימים כמי שפירקה את ממשלת
הליכוד הראשונה שנולדה מאז קום
המדינה.
הכוח השני שפעל למען ממשלת קואליציה
רחבה היה שר־הבטחון משה דיין. אחרי
שתיקה ממושכת התיצב בגלוי בזכות צירופה
המלא של גח״ל לממשלה, עם חלוקת
תיקים• חשבונו של דיין היה פשוט ביותר:
הוא זקוק לגח״ל בתוך הממשלה לתמיכה
בעמדותיו הקיצוניות. הוא זקוק גם לרצונה
הטוב של גח״ל במקרה שיווצר מצב בו יאלץ
לפרוש מהממשלה ואולי תזדמן לו האפשרות
לנסות להרכיב ממשלה שהוא יעמוד
בראשה.
ביחסי כוחות אלה קיבלה הועדה המדינית
של המערך, ברוב של 8נגד ,4את
ההחלטה לחתור לכינון ממשלת ליכוד לאומי׳
לפי קוי היסוד של הממשלה היוצאת.
תוך מתן ייצוג מלא לגח״ל גם במספר השרים
וגם בחלוקת התיקים בממשלה.

שינוי קטן אחד
! פאידה פו תחתל? ח ל טו ^ז ^ א! לו ד
/פתח בפו־ הרכבת נמשלת ליכוד לאומי.
אולם הדברים אינם פשוטים כל כך. המערך
י סבים לוותר לגח״ל ולתת לה שרים ותיקים,
אך ידרש בתמורה ויתורים רציניים.
גה״ל תצטרך ל־,סכים לכמה קוי יסוד של
הממשלה, בענינים שאינם ענייני חוץ-
ולטחון, הסוחרים לחליטין את עמדותיה
ומצעד״ ספק עם גח-׳ל תהיה מוכנה לפשרה
מסוג זה.
בינתיים כבר איימה מפ״ם לפרוש מהמערך
ומהממשלה אם תצורף גח״ל לממשלה.
ברור בשעה זו כי המשא ומתן והמקח
ומימכר יהיו ארוכים ומיגעים יותר ממה
שציפו מלכתחילה.
אין להוציא מכלל אפשרות שאם לא
יגיעו המערך וגח״ל לכלל הסכמה, תוקם
בינתיים ממשלת קואליציה מצומצמת.
מה שברור הוא שעם ישראל בחר לעצמו
את אותה הממשלה שהנהיגה אותו עד
כה. הכל נשאר אותו דבר, גם בכנסת, מלבד
שינוי קטן אהד: הכפלת כוחו של הכוח־החדש,
מנציג אחד לשניים. במונחים מספריים
זהו אמנם שינוי פעוט, אבל במונחים
איכותיים הוא עשוי להתגלות כרב־תהודה,
מעבר למשקלו היחסי.

הקת נו נונוה השיעית
היום הארוך ביותר למועמדי ועסקני המפלגות שהתמודדו בבחירות לכנסת השביעית, נמשך יותר
משבוע. עד לסיכום הסופי של הקולות טרם ניתן היה לקבוע כיצד ייראו פניה ש 7הכנסת השבי-
עית. אבל עבור האזרח, שבקולו עיצב את הכנסת, היה זה יום קצר, נעים וחגיגי. בחירות 1969
נערכו באווירה רוגעת, ללא הפרעות והתפרעויות במקובל בבחירות קודמות, אף על פי בן היו גם
בחירות אלה רחוקות מלהיות דוגמה של בחירות דמוקרטיות חופשיות וטהורות. צרור סיפוריט
אלה, שלוקט במקומות שונים בארץ, ממחיש את אווירת הבחירות בפי שנערכו בישראל השנייה,
ד כמה שייראה הדבר מוזר ואבסורדי ענידו הב־י
ג חירות לכנסת השביעית בסימן הצלחתו האירגונית של
פינחס ספיר, מזכיר המערך. המערך אמנם נחל כשלון,
הפסיד 7מנדאטים. אולם הוא ניצל, בזכותו של פינחס
ספיר מתבוסה, שעלולה היתה להסתכם באובדן כמות דומה
נוספת של מנדאטים. המכונה המפלגתית האדירה בראשה
עמד ספיר, הצליחה להביא אל הקלפי כ־ 200 אלף בוחרים
של המערך יותר מאשר בבחירות להסתדרות. היא הצליהד
למנוע את סכנת ההימנעות ההמונית. זה היה הישג שרק
מעטים במערך עצמו קיוז לו.
כמה תמונות בזק עשויות לשפוך אור על כוחו ודרכי
פעילותו של מנגנון זה.

כסיון גלוי לשוחד

ך* וחו הדורסני של המנגנון־המשומן־היטב של המערך
^ התגלה במלוא עוצמתו בעיירות הפיתוח ברחבי הארץ.
שם גם הירשה המערך לעצמו להיות פחות בררני באמצעים.
דוגמה קלאסית לכך היתר, העיירה הדרומית שדרות.
שדרות, אומרים, שייכת למדינת־ישראל. ביום השלישי
היא נראתה כשייכת למדינת המערך. כל רכב שנע ברחובותיה
נשא עליו שלטי אמת. רק פה ושם נעה מכונית
בודדה, מבויישת, עם אות אחרת. השם שדרות הדליק
מנורת אזהרה אדומה על מפת הבחירות של המערך. שם
העז אדם פרטי, יצחק טריקי, להקים רשימה עצמאית משלו,
בנסיון להוציא את ראשות המועצה המקומית מידי המערך*.
לפי הערכה גסה גייס המערך לאיזור שדרות בלבד כ־50ב*

נר הגידם גויסו התייצבו ארוחוד־ביחריב

חפי
מכוניות,
שבאו מכל משקי הסביבה. בכל הסביבה
הפועלים בבוקר במקומות עבודתם, קיבלו שם
בוקר חינם ויצאו ברכב המערך אל הקלפיות.
מפוקפקים זכו בארוחה חגיגית במיסעדה, שכללה
סת סיגריות.
יהונתן יפרח, ראש־המועצה היוצא ומועמד המערך לכנסת
ולראשות המועצה החדשה, החליט שלא לסמוך על
* התוצאות: טריקו זכה בשני מנדאטים, המפד״ל בשניים,
והמערך בחמישה. אם יצליחו טריקי והמפד״ל להעביר
לצידם אחד מנציגי המערך, יזכו בנצחון.

ניסים ועל רצון הבוחרים: ביוב שני בערב הוא התייצב
בביתו של דויד מלכה, המועמד מיספר ארבע של טריקי,
הציע לו לבגוד בטריקי ולעבור אליו. מלכה העמיד פנים
כמסכים. למחרת ב־ 12 בצהריים, בעיצומן של הבחירות,
קיבל מלכה לידיו את המכתב הבא, החתום על־ידי יפרח:
לכבוד מר בצלאל גבר,
חברת שיכון ופיתוח,
באר־שבע.

חנות מם׳ .9
הנידון: מלכה דויד
הנ׳-ל מעוניין לרכוש חנות מם׳ 9מחברתכם.
מר מלכה מוכר לנו כאדם אחראי, ,החליט לפתוח עסלו
מחמת כושר בריאותו הלקוי, אשר אינו מאפשר. לו לעבוד
עבודות פיזיות.
אנו מבקשים מכם להעמיד לרשותו את החנות הנ״ל בתנאים
נוחים, על־מנת שיפרנס את משפחתו בכבוד
החנות שהובטחה למלכה ״בתנאים נוחים״ — דהיינו,
בחצי חינם — לא היה המתת היחידי. הוא קיבל גם, כביטחון
לקיום ההבטחה, צ׳ק על סך אלפיים?״י.
לרגע זה המתין מלכה. ברגע שהמכתב והצ׳ק היו בידיד,
הוא מיהר עימם לטריקי, גילה לו את .-פרשה ׳.היה זה אחד
!•.מיקרים שבהם נכשל המערך בנסיונות־השיחוד שלו.

בדואיאמר ״ כ ן ״ לגו לדה
ך* א ר לך לאן הגענו,״ אמר אחד הבדואים הצעירים
ע ^ 1/בשיט אל־אטעונה ,״כל השנים הדריכו אותנו אנשי
מפ״ם לא לתת אימון באנשי מפא״י יאחדות־העבודה. עכשיו
הם באים ומבקשים שניתן את הקול בעד אותם האנשים
שתמיד אמרו לנו להצביע נגדם.״
הבדואי הצעיר לא יכול היה לתפוס מה השתנה ב-נתיים.
אולם כמוהו כחבריו, ידעו כולם כי עליהם לשלשל לקלפי
את פתק אמת — אחרת, כך אמרו להם נציגי הקיבוצים,
ירע להם. מזה שנים דורשים הבדואים הסדר קרקעות. הפעם,
כך הבטיחו להם, יעשו את הסדר חלוקת הקרקעות
מייד אחרי הבחירות, אם רק יצביעו בעד הרשימה הנכונה.
בשבטי הבדואים הרגישו אנשי המערך את עצמם שליטים
בשטח עד כי העזו לשבת בוועדות הקלפי כשסמלי המערך
גלויים על חולצותיהם. הם אף הטריחו את עצמם אל מאחורי
הפרגוד כדי לוודא שהבדואים אמנם מכנ סים למעטפה
את הפתק הנכון.
בשבט אל־הוזייל ניסו מיספר בדואים להצביע גם עבור
נשותיהם, להן לא הירשו לבוא אל תקלפי. לעומת זאת,
בשבטים אבו־ג׳וועד ואל־נסא־ה, החליטו השייכים ברגע
האחרון להזיז את אהלי הקלפיות מהמקומות שנקבע -להם
ולהקימם סמוך לאהליהם. אם הקלפי נמצאת סמוך לאהל
השייך, סברו כנראה, יחששו הבוחרים להמרות את פי
השייך ולהצביע בעד מפלגה אחרת. ליו״ר ועדת הבחירות
האיזורית, השופט המחוזי הרצל אשכנזי, לא נותרה הברירה
אלא לאשר את הזזת הקלפיות אל מקומן הבלתי חוקי.
למרות האיומים, הוראות ראשי השבטים והלחצים. לא
היתה ההצבעה הומוגנית בקלפיות הבדואים. הקלפי הבדואית
הראשונה, קלפי מס׳ 932 משבט אבו־עמרה, נסגרה
כבר בשעה 7.30 בערב. הצביעו בה 47 בדואים. מעטפה
אחת היתד, ריקה. שאר 46 הקולות התחלקו כדלהלן: אמת

י״א 22 פז 7ש — 1יכן— .2
הסביר אחד הבדואים שהתגאה בכך שהטיל את הפתק
כן (רשימת ארץ־ישראל של ד״ר שייב) לקלפי, :אמרו לי
להצביע בעד גולדה. אז הצבעתי, כן׳ בשבילה.״

הי שי שי ם הו צ או מהסיטות
ך* מו ס דו תמלכ ״ ן ברחבי הארץ מאושפזים אלפי זק־
,..1נים, רובם חולים ותשושים, שאינם יכולים לזוז מחוץ
לחצר המוסד בו הם מתגור־ים. רובם שייכים למאה הקודמת,
מנותקים לגמרי מהמציאות בארץ לפחות בעשור
האחרון. אבל קול של זקן כזה הוא גם כן קול. המערך
דאג לישישי מלב״ן ביום הבחירות. הוציאו אותם לטיול
ממונע אל הקלפי בה הם רשומים. בקלפי מס׳ 468 בקיבוץ
גבעת השלושה רשומים 400 מצביעים. לא כולם הם חברי
הקיבוץ. חלקם נן אושפז במוסד מלב״ן הסמוך. בשעה 10.45
בבוקר החלו להביאם במכוניות ואמבולנסים אל הקלפי.
מדוזח כתב העולם הזה שנכח במקום:
הקלפי שוכנת בקומה השנייה של מגדל המים של הקי
תוצאות
המאמץ ־ בחצות
בוץ• מוליכות אליה מדרגות לולייניות. לזקנים, המתנועעים
בקושי, קשה לטפס במדרגות אלה. אחיות נילב-־ן
ואיש המערך עוזרים להם לעלות במדרגות. בכמה מיקרים
צריכים פשוט לגרור אותם. נכנם מרקו הלפרין, ישיש עליז,
שבקושי רואה את הדלת. הוא מתלהב כילד כשמחתימים
את תעודת־הזיהוי שלו. חברו, מוטל מיקולסקי, שטרם הספיק
להצביע, מקנא בו .״גם אני רוצה חותמת!״ הוא מבקש
עוד לפני שנכנס לקלפי. בידו הוא מחזיק שני פתקי אמו.1
״בשביל מה השני?״ שואלים אותו .״זה בשביל ראש תעיר!״
הוא משיב. הוא מאוכזב נורא כשמגלים לו שבקיבוץ
לא בוחרים ראש־עיר.
אחיות במדי קופת־חולים גוררות כמה זקנות. איל את
הזקנה שרה בכר אי־אפשר בשום אופן להעלות במדרגות.
היא לא יכולה לעלות אפילו מדרגה אחת. מורידים אליה
את ארגז הקלפי לקומה הראשונה של מגדל המים. מורידים
אליה גם מעטפת הצבעה. היא לא צריכה לבחור כתקים,
מאחורי הפרגוד. אח הפתק שלה היא הביאה איתה. אמת.
כפי שניתן לכולם לראות.
״מה ישי״ אמר נהג אחת המכוניות שהביאו את הזקנות,
״נתנו להן פתק כדי שלא ישכחו בעד איזו רשימה הן צריכות
להצביע. בשום מקום לא כתוב, שמי שסובל ממחלת
השיכחה אין לו זכות בחירה.״

הכרה ב ^ סו ה
^ תההפמעההג דו ל ה ביותר ביום הבחירות סיפקו
ערביי מזרח ירושלים, בבחירות למועצת העיר. איש
לא ציפה כי ערביי העיר המזרחית יטלו חלק בבהירות
אלה — אקט שיש לו משמעות מדינית ברורה, שכן כמוהו
בהכרתם באיחוד וסיפוח העיר. אפילו אנשי ועדת הבהירות
הניחו מראש כי אחוז המצביעים מקוב הערבים יהיה נמור
ביותר, צירפו את רשימות הבוחרים הערביים לקלפיות
של העיר המערבית הגובלות בעיר העתיקה.

שנו1ונוההטניעית

(המשך מעמוד )13
אותה שעה ניהלו אנשיו של טדי קולק
מלאכת תעמולה חשאית. היא לא נועדה
להסתיר את העתיד להתרחש מעיני המפלגות
היריבות, כמו מעיני המנהיגות הערבית
ואירגוני החבלה, לבל יפעילו לחץ נגדי
למניעת ההשתתפות בבחירות. על המיבצע
ניצח מירון בנבנישתי, שבעיני הערבים הוא
איש הקשר שלהם עם השילטון הישראלי.
מירון ניהל מסע שיכנוע נמרץ בקרב ראשי
החמולות בעיר המזרחית, שיכנע אותם כ־לטובתם
כדאי להם להביא את אנשיהם אל
הקלפי.
כך קרה שביום הבחירות נאספו כ־5000
ערבים במקום הריכוז, הוסעו במאורגן באוטובוסים
שנשאו עליהם את תמונתו של
טדי אל הקלפיות, שם ניצבו בתורים ארוכים
עד לשעת סגירת הקלפיות, כשהם מתחננים
ממש שבתעודות הזהות שלהם תוטבע
החותמת כי השתתפו בבחירות. תוך
דקות מיספר הסתבר כי לא אהבת טדי היא
ששיכנעה אותם לבוא להצביע, אלא גל של
שמועות שפשט בין ערביי ירושלים יומיים
לפני הבחירות.
היו אלה ראשי החמולות, עובדי העירייה
הערביים ורכזי ההסתדרות הערביים שהפיצו
שמועות אלה. נאמר, לפי השמועה,
כי מי שלא תהיה בתעודת הזהות שלו
חותמת כי הצביע לא יקבל עבודה דרך

* ציבותו של הכוחר הישראלי, המר׳
כיב לעצמו מדי ארבע שנים את אותה
כנסת עצמה, באותו הרכב גושי, מורכבת
משני גורמים: מהקולות הקבועים ומהקולות
הנודדים. האחוז המירבי של הבוחרים בישראל
נוטה להצביע בכל מערכת בחירות
בעד אותר, מפלגה עצמה עבורה הצביע בבחירות
הקודמות. העולם יכול להתהפך.
נושאי הכרעה עשויים להשתנות, הפופולאריות
של המנהיגים מתהפכת — אבל הקול
הקבוע ניתן לאותה מפלגה עצמה.
למעשה ניטשת מערכת הבחירות על הקולות
הנודדים, המהווים בין 10ל־ס /ס20
מהבוחרים. אלה הם קולות המצביעים המשנים
מדי בחירות את הצבעתם, בהתאם
לדיעותיהם המשתנות. אלא שגם בין קולות
אלה מתגלית חוקיות מסויימת. כמות הקולות
הנודדים שמפסידה מפלגה אחת משתוה
בדרך כלל לכמות הקולות החדשים שלה.
כאשר יפורסמו התוצאות המליאות של
הבחירות לכנסת השביעית ניתן יהיה לקבוע
כיצד נדדו הקולות בבחירות הפעם,
על סמך השוואת התוצאות לתוצאות בקלפיות
השונות בבחירות הקודמות. אולם
כבר עתה ניתן להעריך לפחות לגבי רשימה
אחת — ״העולם הזה — גוח חדש״ את
מגמות נדידת הקולות, שניתנו לה.
לפי הנתונים אשר פורסמו עד עתה —
קיבלה רשימה ש׳ בבחירות לכנסת השביעית
כאלפיים קולות יותר מאלה שניתנו
לה בבחירות לכנסת השישית. בשל
ר,עליה במספר הבוחרים השנה, ירד אחוז
המצביעים עבור ש׳ בכעשירית האחוז. אולם
כבר עתה ברור שהרכב הקולות אינו אותו
הרכב כמו בפעם הקודמת.
התופעה הבולטת ביותר היא אבדן הקולות
הערביים. בבחירות לכנסת השישית
הצביעו כ־ 2,000 מערביי ישראל עבור רשימה
ש׳ .הפעם הסתכם מספר הבוחרים הערביים
ברשימה זו בקצת יותר מ־ 300 קולות
— אבדן של ״ 850/מהבוחרים הערביים.
שום רשימה אחרת לא איבדה מרכיב
כה גדול 14 מהרכב הבוחרים שלה. גר־עון
קולות זה הושלם על־ידי תוספת בוחרים
בצורות ישוב אחרות ובקרב החיילים.
את החיזוק המרשים ביותר שלה באחוזים,
אם כי הוא מבוטל עדיין מבחינה מספרית,
קיבלה רשימה ש׳ דווקא בהתישבות
הקיבוצית. בישובי השומר־הצעיר, קיבוצי
האיחוד וקיבוצי הקיבוץ המאוחד הוכפל
מספר המצביעים עבור ״העולם הזה — כוח־חדש״
.לעומת 147 קולות שקיבלה הרשימה
בקיבוצים אלה בבחירות לכנסת השישית,
היא צברה עד כה, לפני תום מנין קולות
החיילים, מקיבוצים אלה 277 קולות. אחוז
ההצבעה בקיבוצים לרשימה ש׳ עלה מ־0.3
ל־ 0.55 אחוזים.
מבחינה מספרית פיצתה את עצמה רשי

לישכת
התעסוקה; אם הוא סוחר לא תותר
נסיעתו לירדן, ואם הוא סתם מובטל —
לא יקבל את קיצבות הסעד והזיקנה המגיעות
לו מהביטוח הלאומי.

תור של ערבים, תושבי ירושלים המזרחית, מצטופף ליד
אחת הקלפיות המעורבות בבירה. שאר המפלגות האשימו
את המערך ב״דחיסת״ קולות הערבים, על־ידי פיתוי וצורות שונות של איומים.

יומיים לפני הבחירות גילו אירגוני החבלה
את העומד להתרחש. כרוזים שהופצו
בעיר העתיקה קראו לתושבים להימנע מהצבעה,
אבל הסכנה שבאיבוד אפשרויות
הפרנסה היתד, גדולה יותר מהסכנה שב־איומי
החבלנים.
ייתכן שאיומים כאלה אינם נראים הגיוניים
בעיני הבוחר ־,ישראלי. אולם המנטאליות
של הערבי, שלא היה עד מימיו לבחירות
דמוקרטיות, היא אחרת. מה עוד
ששיטות דומות מופעלות גם על ציבור.הבוחרים
הערבים בישראל. מתוך מגעם עם
התושבים הערביים בישראל, למדו תושבי
העיר המזרחית, כי יש ממש בשמועות ובאיומים
שנמסרו מפה לאוזן.
כך אירע שהם נדחסו אל הקלפיות ולחמו
על זכותם להצביע. מרבית הבוחרים הערביים
במזרח ירושלים היו חברי ההסתדרות.
נסיונותיהם של עסקנים דתיים לקנות
ברגע האחרון את קולותיהם בכסף, כימעט
שלא הצליחו. כל אחד מהם החזיק עיט־את
הפתק ״אמת״ ,ממנו לא היה מוכן להיפרד
בעד כל הון שבעולם.
״זו היתד, התבוסה הגדולה ביותר של
הערבים אחרי מלחמת ששת־הימים *,הודה
אחד המנהיגים הערביים בירושלים המזרחית.
ואילו העיתון ׳־,ירדני אלדוסטור, ש־עורכיו
לא היו מסוגלים להבין כיצד השתתפו
ערביי ירושלים בבחירות, מצא הסבר
אחר לתופעה :״הבוחרים שהופיעו בתמונות,״
טען העיתון ,״לא היו אלא יהודים
שהתחפשו כערבים, כדי שישראל תוכל להציג
בפני העולם שהערבים הסכימו לסיפוח
ירושלים.״

בבחירות לכנסת השביעית בהשוואה למספר
הקולות שקיבלה בבחירות הקודמות, בריכוזים
אלה.
נראה שתוספת הקולות בערים הגדולות
היא שפיצתה את הרשימה בעד אבדן קולות
הבוחרים הערבים.
בעיירות הפיתוח לא חל כמעט שום שינוי
לא רק באחוז המצביעים ש׳ ,אלא ברוב
המקרים אפילו במספרם• אותו מספר מועט
של מצביעים שנתן קולו לכוח־החדש לפני

ארבע שנים — הצביע גם הפעם בצורה
דומה.
לעומת זאת שונה התמונה בערי השדה.
בעיר כמו נתניה, למשל, הפסיד הכוח החדש
־/״ 28 מקולותיו. מנהריה הוא זכה לתוספת
של ; 350/0בטבריה היתה התוספת ס /ס,50
בקרית־שמונה 40 ובבאר־שבע / 0ס .42 ואילו
העליה הגדולה ביותר באחוז המצביעים
עבור הכוח־החדש נרשמה ברמת־השרון —
הכוללת שיכונים של אנשי צבא לשעבר —
תוספת כוח של ס .630/
כאשר התקרב מניין קולות החיילים לסיומו,
הסתבר כי ״העולם הזה — כוח
חדש״ זכה בלמעלה מ־/0״ 3מקולות החיילים.
צד,״ל פיצה את רשימה ש׳ בעד אבדן הקולות
ברחוב הערבי.

נל אנשי שלק

מת הכוח־החדש על אובדן הקולות הערביים
בתוספת קולות ניכרת בערים הגדולות
הותיקות. בחיפה וקריותיה קיבל הכוח־החדש
כ־ס /ס 40 יותר קולות מאשר קיבל לפני
4שנים — 2444 מצביעים לעומת .1724
בירושלים הסתכמה תוססת זו ב״ 280/4וב־איזור
תל־אביב ב״ .12,50/0כל ההשוואות האלה
הן כמובן לפני מניין קולות החיילים.
כאשר יסוכמו התוצאות הסופיות יעלה ודאי
אחוז הקולות הנוספים שקיבלה רשימה ש׳

ך* בר היה מוכן להצגה הגדולה: תקציב של 100 אלף
( | ל״י; 250 עובדים; 50 קווי טלפון בלעדיים; רשתות השידור
של שידורי־ישראל והטלוויזיה הישראלית. זו היתח צריכה
להיות ההצגה שנועדה להפגין את כניסתה של ישראל לעידן
המחשבים האלקטרוניים. באמצעותה היו אזרחי ישראל
צריכים לדעת, שעות מעטות אחרי תום ההצבעה, את התוצאות
הסופיות של הבחירות לכנסת השביעית.
אבל ההצגה הפכה לקירקט. חנוך סמית, מנהל הרשות ל־תיכנון
כוח אדם במשרד העבודה, והאיש שנחשב למומחה מספר
ו לבחירות בישראל, ניצח על המיבצע והיה צריך לסכמו
ולהגישו ברדיו ובטלוויזיה. אולם בין תחזיותיו הראשונות לבין
המציאזת היה הקשר סיקרי בלבד. התבוסה הגדולה בבחירות
לכנסת השביעית היתה של חנוך ממית.

ך * תקלההרא שו נ ה ארעה כבר בלחיצה הראשונה על
( | כפתור המחשב, שנועד לפלוט את תחזית התוצאות הראשונה.
המחשב טירטר והפסיק לעבוד מבלי לפלוט אף תוצאה
רק אחר׳ שבדקו את קרביו הסתבר כי אחת המנקבות
ניקבה את האות ו׳ במקום הסיפרה 1על אחד הכרטיסים. אולס
גם כאשר תוקנה התקלה והמחשב החל לפלוט באיחור את
התחזיות, הן היו דמיוניות ומשוגעות. לחנוך ממית, שלא יכול

סיכומי

מעריב

תוצאות ר 0פ—ר. ש־ יותר מ*,4ני מידיו• -זרמו
1:554651 קולות שנ 8פ־ ן כ ;1:50415ג ;47204ד
רו ע״י המחשב של ״ך ז:ט 25874ו ;51051 חל ;296580
רול דאטא״ של אוניכרפי־ ! ט ;16812 יא ;12797 כן
טת תל אביב שבו: עיר ! וי ;474ד ע ;45846 נם ;5297
״מעריב״ לצורך. הישוב תו־ ! עט :4:5815 פז ;2148ק
צאות הבחירות עד כה נת־ ;166531 רא ;2166:5ש .15792
הלקו כלהלן: אמת 1;6:54985

היה להסתמך על המחשב, שהוא עצמו הכין את תזכניותיו, לא
נותרה הברירה, אלא לנחש את חלוקת
המנדטים בכנסת השביעית על סמך
האינטואיציה בלבד.
בבדיקה שנערכה מאוחר יותר. התגלתה
התקלה: פקידה נרגשת הכניסה
כרטיס הוראות למחשב במהופך. כתוצאה
מכך פלט המחשב במשך שעתיים
נתונים מוטעים.
אלא שבינתיים היה מאוחר לעצור את
הגלגל. נציגי המפלגות שהופ עו בטלוויזיה,
הסתמכו על הנתונים המוסעים
של חנוך ססית. צונח פרשני
שידורי־ישראל ביסס אף הוא את כל
דברי פרשנותו במשך נל הלילה על
תחזיותיו של ממית. במרכזי המפלגות
ובמטות הבחירות שררה מבוכה. רק למחרת בבוקר, כאשר
תוקן המחשב של משרדי המרכז למיכון משרדי, ניחן היה
לעשות הערכה חדשה, מתאימה יותר למציאות.

* ודל דומה פקד גם את המחשב של האוניברסיטה התל׳
^ אביבית, שהועמז לרשות מערכת מעריב. מעריב, שרצה
לשמור על היוקרה של העיתון הנפוץ ביותר במדינה, הכין
אף הוא סיקור מקיף של התוצאות בעזרת חברת קונטרול דאטא
והמחשב של האוניברסיטה. למחרת יום הבחירזת יבול היה
מעריב להופיע עם כותרת ראשית ובה סיכום של מיליון ו־354
אלף קולות כביכול.
עברו רק שעות מספר פז שהסתבר כי גס לתוצאות אלה
אין נל קשר פס המציאות — עזבדה שלא הפריעה אחר כך
למעריב לפאר ולשבת את עצמו במשך כל ולנסבוע על מיבצעי.
התקלה במחשב של מעריב לא היתה תלויה במחשב עצמו,
אל באנשים שהזינו אותו. הסתבר כי במעות חוזן המחשב
פעמיים בתוצאות של אותן הקלפיות עצמן: פעם אחת ומסרו
לז התוצאות של כל אזור תל־אביב, ובפעם וושנייה נמסרו לו
כנתונים התוצאות של כל עיר ועיר באותו. אזור.
למרות כניסתה לעידן המחשבים, נשארה ישראל שבוע אחרי
הבחירות מבלי שיוודעו התוצאות הסופיות של הבחירות. וזהו
שנאמר: מוח אלקטרוני יש — אבל שכל אין.

הנזק המירבי לתנועתנו, אחר שהיא סירבה
להיעתר לדרישתו ולהעניק לו את המקום
השני ברשימה. אחרי שלא עזרה הסחיטה,
השיג נקמה. אם לא קיבל את המקום, לפחות
עזר לקלקלו. אולי זה מנחם אותו.

והפרופסורים? בוודאי, הם נפגעו.
הם הוכיחו קבל עם ועולם
שמישקלם הסגולי בעיני הבוחר
קרוב לאפם. שבל חתימותיהם ה*
מקובצות אינן שוות אלפיים קולות.

פשע בוצע.
1 1המבצעים הולכים הביתה. ליבם טוב
עליהם. העבודה היתה מלוכלכת. אבל הביצוע
היה נקי. כימעט.

הם לא השיגו אף מנדאט אחד
לעצמם. אך ממילא לא חלם על
כך איש מהם -מלבד כסיל אחד
או שניים.
הם קילקלו. כמה? קשה לדעת.
בתדאי מנדאט אחד של הכוח החדש.
אולי גם מנדאט של מק׳׳י.
ואולי אפילו מנדאט. וסף של הכוח החדש.

בל זה בכמה אלפי קולות.

מנדאט אחד, שניים או שלושה — שנלקחו
ממחנה השלום, והועברו לאוייבי השלום.

שם השל ום .
** ל ראש הגנב בוער

הכובע.
2יום אחרי הבחירות מיהר המועמד הראשון
של ״רשימת שלום״ לדאוג שיוזמן
לראיון ברדיו, ושדבריו יועתקו בעיתונים
שבהם עובדים חבריו.
כדי לומר שאכן, הוא הביא לביזבוז
קולות, אבל אלה הם רק קולות של ל״ע
ושל המערך.

שהיו עוברים אלינו, לולא נתפסו בדרך
ברשתה של רשימה זו, מפני שהיתר, פחות
מחייבת, ונשאה חותמת של כמה פרופסורים
מכובדים.
אולם זהו רק חלק קטן מן הנזק.

חשובה עוד יותר היתה העברת
האווירה סביבנו.

מערכת־ההשמצה סבה פתחו גדי יציב
ועמוס קינן, ושהפכה במהרה לאורגיה של
הטלת בוץ וזוהמה, שבד, השתתפו נגדנו
גם רק״ח, גם מצפן, גם הכנענים, גם מפ״ם,
המאיסה את מחנה תשלום, וממילא גם את
רעיון השלום, על כל מי שניצת בליבו זיק
של נכונות לפעול למענו. בתקופה שבד,
היו מניות השלום ירודות ממילא, היה זה
פשע כפול ומכופל.
כמה קל לאוייבי השלום, מאוכזבי רפ״י
וסתם עטים־להשכיר להתמוגג למראה ״אנשי
השלום שאינם מסוגלים לעשות שלום

שהשמיע צלילים כה מפתים.

זהו נזק שאינו ניתן להערכה.
נזק שנגרם על-ידי קבוצה שכמותה
מבוטלת, וערכה הסגולי אפסי.

ך* עים היה לומר שהפשע אמנם בוצע,
^ אך המבצעים באו על עונשם.

למרבה הצער, אין זה נבון.

המועמד הראשון הלך הביתה. מה הפסיד?
שום דבר לא. שמו התנוסס בעיתונים,
תמונתו הופיעה בטלוויזיה ובכתבי־עת, אינד
רות־השפר שלו זכו לפירסומת,

(וביום אפשר רק לתמוה על
חוצפתו של איש זה -שלא התנסה
בשום מאבק ציבורי, שאיש
לא שמע מעולם את שמו במאבק
כלשהו, שבל תרומתו לעניין הש
זהו
שקר גם. סיום נאה של מים•
צע שריח חוסר־היושר נדף ממנו
מתחילתו, והפך בסוף לצחנה.
את מי מקווה האיש להונות?
האם הוא סבור כי כבר נשכחו מודעות־ההשמצה
הענקיות שפורסמו בעיתונות, שמומנו
על־ידי מועמד אחר של רשימתי,
ושנוסחו על־ידי חברי רשימתו ועוזריו מאנשי
מצפן ז מודעות — לא נגד המערך,
לא נגד ל״ע, אלא נגדנו.
האם הוא סבור סנשכחה המודעה נגד
מק״י, שפורסמה בחתימת מועמד רשימתו
מאנשי ריפתין (ושעיתוני־הערב סירבו לפרסמה)?
האם
הוא סבור שנשכח את חומר־ההש־מצה
שנשלח לאלפי פעילינו בדואר הביתה,
במעטפות נושאות־כתובות שנגנבו ממש־רדנו
על־ידי סוכן של מצפן — חומר שהכיל
השמצות נגדנו ותשבחות לראשי רשימתו?
(על הגניבה מתנהלת עתה חקירה
פלילית).

בשבועיים האחרונים של מער
בת־הבחירות לא העמידו אנשי
״נם״ אפילו פנים באילו הם מנהלים
ויכוח עם חסידי־הם יפוח, או
עם המערך, או עם ל״ע. ההתקפה
רוכזה בל בולה נגדנו. התוכן היה
נגדנו. הפנייה היתה אל אוהדינו.

חלק קטן יותר של המאמץ הופנה נגד
סנה.

** הו היקפו של הפשע?
אין ספק שהרוב המכריע של הקולות
שניתנו לרשימה זו נלקח מאיתנו. הצביעו
בעדה אנשים שהחליטו קודם לכן להצביע
בעדנו, ושאף הכריזו על כך. הצביעו אנשים

אבל הם הוזהרו מראש. והם יתנחמו. הם
ילכו, איש־איש לעיסוקיו, ללמד אחרים את
תורת ההגיון והמוסר יד,יושר הציבורי.
אם כן, מי הפסיד?

הפסידו אלפי האוהדים, התומכים,
המצביעים שעזרו בתום־לב
לרשימת-חבלה זו.
שלא שעו לאזהרותינו, או סברו כי אנחנו
סתם מעלילים ומשמיצים.
שנתנו את שמותיהם בפומבי לפשע זה

יצ*ב:

..אבנרי ייעלם
כיתר הכופרים
באחדות העם״״

״הניעתו של אירי
ותיעלם מהברה כיתר רתגיעית
.הידועות בהיסטוריה שכ 5יר
באחדות העם היהודי א״-,-
ראש רשימת שלים >נם< רי־גדי
יציב 1כחוג בית ברחובית
אתמול• מ י יציב אמר כ• ר־מלחמת
המודעות ב־ן אדירי
לעובדיו לשעבר א ץ כל ר -י
לרשימת שלים

התובובות במעריב
כלפי השלום. שעזרו בעל כורחם לחסידי
הסיפוח.

שביזכזו את קולם -היחיד, היקר,
המכריע, וזרקוהו לפח הזבל.
הם הקורבנות.

הם -והשלום.

אתפלד, פוגל, יציב, ילין־מוו
ביניהם.״ כמה קל היה להדביק בסיסמה יי
רבים וטובים.

במה קל -באשר הסיוע לבך
בא מצד מי שקוראים לעצמם חסי•
די־־השלום! מצד מי שמניף את
הסכין -לא מלפנים, אל החזה,
אלא מאחור, אל הגב.
ייתכן כי הנזק העיקרי היה בכך שלו־חמי־השלום
הוותיקים כימעט ולא יכלו להתפנות
לוויכוח עם אוייבי־השלום, ולהפצת
דבר השלום — דבר שהיד, קשה בלאו
הכי בישראל של סתיו . 1969 הם נאלצו
להקדיש את משאביהם הדלים להגנה על
עורפם, למניעת ביזבוז קולות רבים יותר,
להסברת מהותו ימגמתו של הגוף החדש,

לום היתה בגדר נאום אחד בסימפוזיון
מכובד ושני מאמרים בעיתונים
מכובדים• ,טהוביח את עצמו
במערבת-הבחירות בחסר-צבע,
חסר-רעיונות, חסר בל כישור מתאים
- ,לתבוע מעם ישראל שישלח
אותו לכנסת. סתם בבה. מפני
שמגיע לו).
אנשי ריפתין, שסיפקו לרשימה שלושה
מועמדים, מאות חתימות ודובר בעל כישרין
נדיר להמצאת כזבים פרובוקטיביים — לא
הפסידו דבר.

לא היה להם מה להפסיד.

הם הוכיחו לברית—,מועצות שהם מוכנים
ומסוגלים לשרתה — עד כי הצליחו כימעט
לחסל את מק״י. הם הפכו בעל־ברית מתאים
לרק״ח, כדי לתת לה הסוואה יהודית
כלשהי.
האיש שמימן את העסק, חסידם של רק״ח
ומצפן, הפסיד כסף.

** ה יהיה ההמשך?
(/פועמד הראשון הכריז באותו ראיין
מוזמן, כי הוא עצמו יחזור לעיסוקיו, אי
שהקבוצה תמשיך לפעול.
זוהי שטות גמורה.
בוודאי עוד תפרפר קצת. אך בתור קבו־צד״
אין לה אף סיכוי עלוב להתקיים.

אין שום דכר המקשר כין הרסיסים
שנפגשו בה.

מד, מאחד אנטי־ציוני קיצוני כמו הפרופסור
בר־הילל, הרוצה להפסיק את העלייה,
עם המועמד הראשון הנואם על ציונות ואחדות
העם היהודי (ועל מה יש לו לנאום,
חוץ מאשר על מליצות שדופות אלה?)
מד, מאחד את נתן ילין־מור, שכל מטרתו
היתד, להשיג מקום בכנסת, בכל מחיר ובכל
צורה שהיא, עם הקומוניסט השמאלני
צבי קליין, הבום האמיתי של העסק, החולם
על תנועה חוץ־פרלמנטרית ואנטי־פר־למנטרית?

הדבר
ייעלם. יישארו כמה קבוצות
זעירות, שישתלטו על העיזבון
וינסו לנצלו -האחת לטוכת
רק״ח, השנייה לטובת מצפן, השלישית
לטובת החלום של ציה
גווארה קליין.
היא תיעלם, כפי שמגיע לה.

כסף של מיץ

תמהני. כי האיש ידוע כקמצן, והרשימה
ביזבזה למעלה ממאה אלף ל״י.
שאר תומכי הרשימה ממקורבי רק״ח
ומצפן — כותבי־הכרוזים, אוספי החתימות,
מפיצי השינאה — כימעט הצליחו ליצור
אדמה חרוכה בין רק״ח יהמערך, ועל כל
פנים פגעו קשה במחנד,־השלום. הם בוזדאי
מרוצים.

אם כן, מי נפגע?

הולכת-ש1לל ב״דבר׳

אולי נתן ילין־מור. לפני כמה חודשיס
אמר לי שאם לא ייכנס לכנסת השביעית
הוא יהיה מחוסל מבחינה ציבורית. זה לא
היה נכון אז. אבל זה בזזדאי נכון היום,
אחרי מה שעשה.
אולם יש לו לפחות הסיפוק שהביא את

בל הנזק

לא ייעלם. הוא יישאר ל-

משך שנים.

הנזק למחנה השלום, שכוצע כשם
השלום.
זהו הפשע.

וכל מי שנתן לו יד, ביודעין, ברה
לעצמו קכר מוסרי. אל נשכח אף
אחד מהם.

שני מיקלענים פלסטיניים מפי

| , 71 עילים נשק נגד־מטוסים. הפלס־לסטינים
— תוך כדי מאבקם ההולך ומחריף
מיום ליום, הפילו מסוק של צבא לבנון.

משך ארבעה ימים האיצה קאהיר
^ ביאסר עראפאת שיבוא לשיחות עם
עבד־אל־נאצר — והוא התחמק. יומיים המתין
לו בבירה המצרית הגנראל אמיל בום־
תאני, רמטכ״ל הצבא הלבנוני — ומפקד
אל־פתח בושש לבוא .״מצטער,״ השיב,

חוסמים את הרחוב בעיירה סברה. הם הוקמו על־ידי תושבים
41י ״111
מוסלמיים אוהדי הפידאיון, מול המנקים של הצבא הלבנוני. צלפים
11 11 • 11 71
פתחו באש על חיילים, ודגל פלסטין הונף על כמה מן הבתים הסמוכים, לאות הזדהות
עם הפידאיון. איום זה במלחמת־אזרחים, הוא אשר הכניע את נשיא לבנון שארל חילו.

״אני עסוק. אני חייב להיות קרוב לחזית,
בה מתנהלים קרבות כבדים״.
ואומנם, שעה שחצי־תריסר מנהיגים ערביים
ניסו להושיב את הלבנונים והפלסטינים
ליד שולחן־הפיוס, ערכו יחידות ה־פידאיון
הפלסטיניות מיתקפה מרוכזת ל

אורך
הדרך המובילה מגבול סוריה ועד
למורדות הדרום־מערביים של החרמון, דרך
שכבר זכתה לכינוי ״נתיב עראפאת״ ,ב־מישקל
״נתיב הו־צ׳י־מין״ בלאוס.
לא היו אלה פעולות הסתננות או התגנבות
יחידים, כי אם קרבות במלוא היקף

״לבנון טל אבא מתה!

מודדים מוסלמיים בעיר טריפולי
ץ 5ר צעיר, לבוש במדים המנומרים
^ של הפידאיון ופניו רעולים־למחצה בכפייה,
הושיט את ידו אל שפופרת הטלפון.
מסביב ניצבו מספר גברים מזויינע,
שהשתלטו על תחנת המשטרה בעיירת סיר־דאניאק.
מפקדם דיבר אל תוך המכשיר:
״אתה שומע, אבו ג׳אעפר? השוד הראשון,
העבירה הראשונה — ואתה מוציא את האשם
להורג. אני נותן לך את הפקודה ומקבל
על עצמי את כל האחריות. אחרת
יהיה כאן גיהינום. האנשים רעבים, והם
עלולים לפתוח במעשי שוד וביזה. היזהר!״
סיר־דאניאק היא מרכז ההתקוממות בלבנון.
עיירה הררית בת 12 אלף תושבים,
40 קילומטרים צפונית לטריפולי. כאשר
פרצו הקרבות בין הצבא הלבנוני לבין ד.״
פידאיון הפלסטיניים בדרום — פרץ כאן
מרד של האוכלוסיה המוסלמית נגד ׳השל־

טון המרכזי של ביירות. בראש המרד עמד
פארוק מוקאדם — והוא אשר העביר היר__
אות
בטלפון לכל קצות המחוז.
״היינו בסך הכל שלושה כאשר החלטנו
לכבוש את העיירה הזאת,״ סיפר לעיתונאי
שביקר במטהו .״נכון ששמרו עליה רק
שבעה ז׳נדארמים. אמרנו להם לנעול את
הארכיון והמיסמכים שלהם בארונות־הגרזל,
ולקחת איתם את המפתחות. אפילו את נשקם
לא לקחנו מהם. הפקדנו אותו בבית
אחד הנכבדים. אבל התנועה שלנו התפשטת
כמו כתם של שמן על פני המים.״
האם נעזרו בסורים?
פארוק צחק בלעג :״הסורים? לא, חביבי!
אנחנו כבר מכירים אותם! עוד לא שכחנו
את פרשת הגולן. הם הפקירו את מימה
בידי הצבא הישראלי. לא, חביבי. אחרי
תבוסת 67׳ — כל המישטרים הערכיים

גמורים. אם הם נשארים בשלטון, זה ו ק
הודות לרצונם הטוב של הלוחמים ר,פלסטיניים.
בעצם, זאת תנועה המקיפה -,א רק
את הפלסטינים. הם החלו בה, אבל ;כשיו
היא מבטאת את שאיפות כל הערבים הרוצים
למחות את החרפה. אני אחד מאלה
ששבעו עלבון והמחפשים את תחייתם על־ידי
הצטרפות לאל־פתח.״
פארוק מוקאדם, בעל שיער ארוך, של
חיפושית, מסמל את כוחם של הפידאיון
הפלסטיניים, ומסביר מדוע נאלצה ממשלת
לבנון להיכנע להם. כי למרות שהוא לבנוני,
הוא התייצב לצא אנשי אל־פתח כבוא
ההתנגשות בינם לבין ממשלת לבנון.
דחפו אותו כמה סיבות ביחד:
,הוא צעיר, משכיל, חש את עצמו
שייך לתנועה הלאומית הערבית, שאינה
מכירה בגבולות בין מדינה למדינה.
#הוא מוסלמי, בן לחברה פיאידל־ת
שמרנית, שהתמרד נגד החברה שבה הוא
חי, ונגד המיסגרת המדינית שבה נהווה
החברה המוסלמית הכפרית כינור שני לחברה
הנוצרית העירונית.
<• הוא נפגע עד מעמקי נפשו מתבוסח
הצבאות הערביים ביוני ,1967 וכאשר החלה
תנועת הפידאיון הפלסטיניים, הפסיק
את לימודיו בפקולטה למשפטים בפאריס.
הוא לקח לעצמו את שם־המחתרת אבו־נאפז,
גייס כמאה מצעירי האיזור לשורות
אל־עאסיפה, הזרוע הצבאית של אל־פתח,
וחיכה ליומו .״איננו רוצים לפרק את לבנון,״
הסביר .״להיפך, אנחנו רוצים לטהר
אותה. להפוך אותה ממדינה של הוללים
לאומה לוחמת המכבדת את עצמה.״
למרות שדיבר בשבח המהפכה הפלסטינית,
היה ברור כי פארוק מוקאדם רואה
בפידאיון בראש וראשונה מאיץ שיחדיר
לחברה הלבנונית רעיונות שמאליים ומהפכניים
.״לבנון של אבא מתה בריז.
״אנחנו נוטלים את חלקנו במלחמת־השיח־רור
של הפלסטינים, כי זו ראשית מלחמת
השיחרור שלנו פה. אנו גם דורשים מצבא
לבנון ליטול חלק פעיל במלחמה נגד ישראל.
אם איננו מוכן — שיעמוד בצד.״
האם אינו חושש מפני תגובה ישראלית,
שתהפוך את לבנון ל״פלסטין שנייה?״
״אפשר לסמוך עלינו. אנחנו לא מטורפים.
נדע לשמור על קנה־מידה בפעולותינו.״

ארבעה אנשי־פיזאיון פלסטיניים,
במדיהם האופייניים,
מטיילים באחד מרחובות העיר טריפולי.
מראה כזה הוא אופייני לרוב ערי לבנון.

שוויץ

המילה: הפלסטינים השתלטו על מיספר כפרים
ונקודות אסטרטגיות, עוד בטרם יספיק
הצבא הלבנוני לבלום את חדירתם. סבסי־סים
אלה פתחו בהתקפה על שתי נקודות-
מפתח לאורך ״נתיב עראפאת״ ,הצבא הלבנוני
הפעיל מטוסים, שריון ותותחים.
לשני הצדדים היתד, מטרת המיתקפה הפתאומית
ברורה: ד,ם ידעו, כי בקרוב
יצטרכו לשבת ליד שולחן הדיונים. הפלסטינים
רצו, שבשעת דיונים אלה תימצא
בידם השליטה המוחלטת על הנתיב החיוני.
כדי שעם הכרזת הפסקת־אש, והקפאת־ה־קווים,
יהיו הם אדונים על הנתיב. ואילו
הלבנונים ביקשו למנוע יתרון זה מן הפולשים
בכפיות המנומרות.

נגד חיפה -
לא ביירות
^ גבי הישראלי הממוצע, היתד,
/מלחמת״הגבול בלבנון תוצאה ישירה
של פחדם של הלבנונים מפני תגובות ישראליות.
התגובה המפורסמת ביותר היתד,
הפשיטה על נמל חתעופה של ביירות; אחריי׳
— בעקבות הפגזת קריית־שמונה ב־קאסיושות
— הופעלו גם יחידות־פשיטה
וגם מטוסי חיל האוויר על ריכוזים פלסטיניים
בתוך שטח לבנון. היה ברור, שאס
ימשיכו הפידאיון את התקפותיהם על שטח
ישראל, יתכפו פעולות־החגמול של צה״ל
— וספק אם לבנון תוכל לעמוד בפניהן.
ראייה זו נכונה, אך חלקית בלבד. שכן,
לא רק הפחד מפני פעולה ישראלית הניע
את הנשיא שארל חילו לצוות על צבאו לחסום
את הדרך בפני התמקמותם של הפלסטינים
על גבול ישראל. הדאיגו אותו גם
שיקולים פנים־לבנוניים. בשיחה עם כתב
לה נזונד, אדוארד סאעב, הסביר חילו:
״המאבק הפלסטיני לובש צורה צבאית. במידי׳
שהוא מתנהל מתוך שיטחן של מיי
נות אחרות, אין הוא יכול שלא לאיים על
שלמותן של המיסגרות המדיניות הללו.״
כלומר: נשיאה הנוצרי־מארוני של לבנון
חשש, כי נוכחותו של צבא פלסטיני מוסלמי
יערער את האיזון העדין של לבנון.
השיב לו יאסר עראפאת, במסינת־ע־תו־נאים
בדמשק :״נוכחותנו על הגבול הצפי-
ני של פלסטין היא אך ורק לצורך נ־היל
פעולתנו, המכוונת לעבר הכפרים והעדים
הכבושים שלנו — חיפה, יפו, נצרת —
ולא לעבר ביירות יקסרואן. נוכחות זו
דומה לנוכחותנו בגבול המיזרחי של פלסטין,
בירדן ובסוריה: נוכחות עצמאית וחופשית
מהתערבות. אנו שומרים שם על
העיקרון מספר אחד שלנו: כל הבדווים
— לאוייב!״
מדוע, לדעתו של ראש אירגון ד,שיחדור
הפלסטיני, הופעל הצבא הלבנוני נגד אנשיו?
ההסבר המוכן בפיו :״פעולת השלטונות
של ביירות מעוררת חשד. היא באה בדיוק
בזמן שנודע על הימצאותם של אזרחים
אמריקאיים בצבא הישראלי, ושהופגז מרכי
אש״פ בביירות. באותו זמן בדיוק ערך צבא

*89.״״ 1* 1(1א 1880,119 888ז!88#ז *

•1״*״ ז 11 4ן ו*10א׳ *י * א•*
.ו<ט1מ4מ?

781
7 0 ^8 ^ 8171$

העתונוח הלבנונית פיר־ממה
כרוז זת של הכנענים,
אשר כותרתו האנגלית אומרת :
״צבאות ישראל ולבנון משתפים פעולה״.

וישואר

לבנון טבח באנשינו בגבול הצפוני של

פלסטין.

הנשיא חילו
נכנע לפתע

^ 4ין ספל! ,כי לארצות־הברית חיה חלק
בהתפתחות האחרונה בלבנון, אבל לשה
לקבוע מה היד, בדיוק.
בתחילת המשבר, קל היה יותר לקבל את
הטענה הפלסטינית, שהאמריקאים זיאמו
פעולה מקיפה נגדם: פעולת־מלקחיים, שהזרוע
האחת היא צבא לבנון, והזרוע ה־

אלא שלפתע בא שינוי, שאיש לא מצא
לו הסבר עד כה: הנשיא חילו שינה את
הקו. הוא הריץ את רמטב״ל צבאו לקאהי־,
נכנע לדרישת הפלסטינים כ* עליו להציג
תחילה את תנאיו לפני שהם יישבו לשיחיח.
בידי הרמטכ״ל בוסתאני היתד, תכנית בת
עשר נקודות, שתוכנה הועבד מייד לערא־פאת
בדמשק. עיקר התוכנית: לבנון תתיר
לפלסטינים לפעול מתוך שטחה נגד ישראל,
חרשה להם תנועה חופשית בתוך גבורותיד.
היא דורשת רק תיאום, ומתינות בפעולית.
עיתוני ביירות, שדיווחו על כך, הבהירו:
*לבנון מקווה, שהפידאיון, שיהיו מצייידים
רק בנשק קל, יוכלו לפגוע רק פגיעות
קלות בישראל. לכן תהיינה פעולות-התימיל
הישראליות מוגבלות, וניתן יהיה לספוג
אותן ללא זעזועים רציניים.״
והעיקר: אפשר יהיה למנוע את העימית
בין מוסלמים ונוצרים, שאיים בשבועות
האחרונים לקבור את לבנון תחת איי־ה־מפולת
של מלחמת־אזרחים. ייתכן שזו סיבת
התפנית הפתאומית של חילו: ההעי־כה
שהעימות עם הפלסטינים מסוכן יותר מן
העימות עם ישראל.
עם תוכנית זו ביד, לא היה קשה לזמן
את עראפאת לקאהיר, ושם להגיע לידי
הסכם ראשון: הפסקת־אש, לאורך הקווים
שנקבעו במיתקפה הפלסטינית האחרונה. הצעד
הבא: הסכם על מעמד הפידאיון בלבנון,
שיאפשר להם להשתמש בדרום לבנון
כקרש־גיחה נגד ישראל ונגד רמת־הגולן.

עברו

נקודת-המיפנה
020 קאהיר החזיר את המצב ל(
) קדמותו. גבול לבנון—ישראל הפך
גיזרה פעילה במלחמה, עם כל המשתמע

כבאי העיר צידון מנסים להשתלט על דליקה,
שפרצה באחד ממיכל׳ הדלק של חברת

טאפליין. המיכל חובל בידי אנשי החזית העממית, המתנגדת לכל פשרה עם ממשלת לבנון.

דיס אמויסאישעו

ראשי הדתות מתייעצים

ליד

לפגישה מיוחדת, ניסחו קריאה אל בני שתי הדתות להירגע ולהימנע משפיכות דמים.

שנייה היא ישראל, עם אפשרות של הרחבתה
לזירה הירדנית.
הפלסטינים — ולאחר מכן המצרים —
אף טענו, שהסכם קודם בין לבנון לבין
הפידאיון, שהעניק חופש־פעולה לפידאיון,
הופר לפתע. הסיבה, לדברי עראפאת :״טלפון
מיסתורי (כנראה של האמריקאים) ל־גנראל
בוסתאני.״
קשה היה לתאר שהנשיא שארל חילו
ינקוט קו כה נוקשה והחלטי, ללא גיבוי
והבטחות מבחוץ. מניין הגיבוי וההבטחית?
מאמריקה? מישראל?

מכך: פעולות־חבלד, והפגזות! פעולות־תג־מול;
הפצצות אוויר — ואולי פעולות נרחבות
יותר, גם נגד סוריה.
הסכם קאהיר גם הבהיר סופית, שהפלסטינים
עברו את הנקודה המכרעת במאבהם
בתוך העולם הערבי. מעתה, אין להניח שאיזה
שהוא מישטר ערבי יהיה מסיגל לחסום
בפניהם את הדרך לגבול הישראלי.
אתמול נכנע חוסיין, היום לבנון —
מחר גם עבד-אל־נאצר לא יוכל לעמוד בפניהם,
גם אם ירצה.
במדינה העם
ההונאה

רצח הגיע למקום שר הבסחון משה דיין.
כאשר מגיע דיין למקום תקרית, יודע ם
תושבי האזור כי הוא עצמו פוסק במקום
את דינם. הפעם היה פסק־הדין פיצוץ 18
בתים על כל הרכוש שנמצא בהם.
הפיצוצים נעשו לעיניהם ולעיני מצלמותיהם
של כתבי חוץ רבים. למחרת שודרו
סרטי הפיצוץ בכל תחנות הטלוויזיה בעולם,
כל תחנות הרדיו בעולם שידרו ראיונות
עם כפריים ערביים מחלחול המקללים את
הכובשים הישראליים ומבכים את בתיהם.
מדיניות פיצוץ הבתים הוכיחה את עצמה
בפעם נוספת כנואלת 18 .הבתים שפוצצו
בחלחול לא יחזירו את סגן דב אטינגר
מקברו. הם גם לא ימנעו מכפריי הר חבריו
מלסייע לחבלנים — שכן מוטב להם
לאבד את בתיהם מאשר את חייהם, ורצח
חמשת תושבי חלחול שנחשדו בשיתוף
פעולה עם ישראל לפני חדשים מספר,
הוכיח זאת.
פיצוץ הבתים ההמוני רק סייע להציג
את הכיבוש הישראלי בעיני העולם ככיבוש
אכזר ומדכא.

המעשה הראשון של הממשלה החדשה,
בטרם נולדה, היה מחפיר: כניעה לסחטנות
הדתית.
לפני הבחירות קיבלה ממשלת ישראל
החלטה, כי שידורי הטלוויזיה ייערכו שבעה
לילות בשבוע. אפילו לאור עקרונות ה־סטסוס־קוו
של הכפייה הדתית, היתה זו
החלטה מוצדקת. שכן שידורי־הרדיו בישראל
מתקיימים כל ימות השבוע.
הלוחמת העיקרית בעד החלטה זו היתד,
ראש־הממשלה גולדה מאיר. אולי מתוך
אותו חשבון ציני, שציין את מעשיהם של
ראשי מפא״י מאז הוקמה הקואליציה הראשונה׳
הקובע כי טוב להיראות ערב־בחירות
כלוחמים נגד השתלטות מוחלטת של הכפייה
הדתית.
הדתיים, השותפים המנוסים במישחק זה
של הונאת דעת־הקהל, עשו את הרעשים
הרגילים: התנגדו, הסעירו את הכנסת, איימו
להסיק מסקנות. אבל בשיחות שלא־לפירסום
היו רגועים* :נחכה להקמת הממשלה
הבאה.״ הישראלי הפטיש

התשלום מכים האזרח. השבוע י י —
התברר המהלך עד סופו. בליל ספירת הדבר
והסדן הירדגי
קולות׳ עוד חזרה גולדה והכריזה :״על
אחד לא אוותר להם: על טלוויזיה בשבת!״
לה מונד, כמו כל עתוני אירופה הגדואבל
ברגע שהחלו הת־מרונים הראשונים לים, מרבה לאחרונה לפרסם ידיעות ורילכינון
הממשלה החדשה, השתנה הטון.
עות שליליות על יחם שלטונות הכיבוש
המפד״ל ביקש, לכאורה, דבר פעוט. לד הישראליים בשטחים המוחזקים. יותר מפעם
חות את התחלת שידורי־השבת, שעמדו אף העלה טענות בדבר עינוי עצורים ערלהתחיל
בשבוע זה. גולדה הסכימה — ביים בידי ישראל.
השבוע פירסם לה נוונד מיכתב בעל תוכן
והכפייה הדתית ־זכתה בניצחון הראשון
; שונה לחלוטין. אמנם גם הפעם דובר ב־שלה.
עינוייה
של אשד, פלסטינית בת הגדה המאחרי
הכניעה הראשונה, לא נותר כמעט
ערבית׳ אבל זהות המענים היתד, שונה.
ספק כי תבוא גם כניעה של קבע, וכי
כתבה האשד״ ששמה לא פורסם על־ידי
עסקני הדת ישיגו את מבוקשם.
לה מונד: של דרכה
זוהי
לא יהיה בכך שום חידוש.
״אני ערביה נוצריה מפלסטין, אחרי שמפא״י
מאז ומעולם: היא יודעת כי הדתיים
מלחמת ששת הימים הפרידה ביני לבין
הם השותף הזול ביותר שניתן לקנות אותו.
בעלי, נאלצתי ליטול על עצמי את פרנסת
שממה ילדי, הורי הזקנים, אחותי הצעירה
שכן אין צורך לשלם לו בדברים חשובים
למערך — כמו כיסאות נוספים, מישרות ובתה הקטנה. מאחר והייתי זקוקה לכסף,
ניסיתי להצטרף אל בעלי בקאהיר, ועברתי
ציבוריות או ויתורים מדיניים. תמורת תמי-
לשם כך את גשר אלנבי בסוף חודש אוכת
הדתיים משלם המערך בדברים שרק
גוסט• שם נעצרתי מייד על־ידי המשטרה
לאזרח איכפת עליהם. אבל זה כבר לא
הירדנית ונלקחתי לכלא.
מכיסו של המערך. זה מכיסו של האזרח —
-,האשינזו אותי בריגול למען ישראל וכלויש
ארבע שנים תמימות כדי להשכיח
או אותי 16 יום באס־סאלט ועמאן. הם יכלו
לאזרח את ד,ההונאה הזאת.
להאשים אותי רק בזה, שקיבלתי עבודה
אצל היהודים. והרי הייתי מוכרחה לחיות!
״במשך החקירות שערכו לי מספר קצינים
בכירים, ספגתי קללות והיכו אותי בהשר

חגורה. יותר מפעם אחת שרפו לי את הגב
באלקטרודות. ריהוט התא המזוהם הסתכם
ומפוצץ !
בדלי ובשמיכה, ומנת־המזון היומית שלי
זה יכול היה להיראות כסצינה מתוך היתד, מרק עדשים. נעזרת בבקשיש שמן
הצלחתי להעביר מכתב לבישוף הלטיני, שקומדיה
קולנועית, לולא התרחש הדבר בהצליח
להשיג את שיחרורי. הובילו אותי
מציאות.
בחזרה לגשר אלנבי, תחת משמר צבאי.
״במשך שהותי בבית הכלא ראיתי עוד
אישה שעברה עינויים; אצבעות ידיה שוברו
והיא איבדה חלקית את שפיותה. בשובי
הביתה, נאלצתי לקבל טיפול רפואי
בשביל הכוויות שבגבי.
״אני מביאה עובדות אלה לידיעתכם ללא
שינאה ולא מתוך שאיפת־נקם, אלא רק
כדי להזעיק את דעת־הקהל ולנסות למנוע
מעשים אלה, המכתימים את כבוד הירדנים.
כל העולם יודע כאן, כי לפני שנה עונו
נהגים נוצריים רבים מבית־לחם בבתי-
הכלא של זרקה ועמאן.״
מה שהיא לא הוסיפה, אבל השתמע משורות
המכתב, היתר, המחשבה העגומה
לא כל מה שהתרחש בהר חברון
בשבועות האחרונים משעשע כל כך. תעלועל
מצבם של ערביי פלסטין: לכודים בין
מת גל הטירור שהציף את ההר בחדשים הפטיש הישראלי והסדן הירדני.
האחרונים. החלה להתפענח בידי כוחות
חשודים בביצ:ע
הבטחון, אשר עצרו
ובסיוע למעשי חבלה והתנקשות שונים, ש־מבצעיהם
לא היו ידועים עד כה. תוך כדי האיש ששגא
כך נחשפו מחסני־נשק רבים והתגלו רשתות
משנה, שהיו פרושות על פני כפרים
רבים להישאר חייב
ושבטי בדואים במידבר יהודה. אולם למ
רות החשיפה הגדולה, נותרו עדיין בהר חולכאשר
התפוצץ לפני שנתיים רימון־יד
יות חבלנים פעילות.
בשוק של עזה ופצע עשרות ילדים ערביים,
כך, למשל, נרצחו השבוע שני חיילי
היה אחד הראשונים שחשו לעזרה גבר
צד,״ל וחייל שלישי נפצע,
שחרחר ונמרץ, שהעביר את הפצועים במכוניתו
המיושנת לבית החולים אל־שפנג
כאשר נסתיימה המשימה, ניגש אליו אחד
מסוחרי עזה הנכבדים, נתן לו חולצה נקייה
מדיכיות: ואלת. היה זה שיאו של
במקום זו שלו שנגאלה בדם. נכבדים מקושבוע
רווי־דם ודמעות בהר חברון. הוא
מיים נוספים באו לברכו, ובנו של אחד מהם
נורה סגן דב
החל כאשר
(המשן בעמוד )20
אטינגר בכפר חלחול ונהרג. מיד לאחר ה
יחסיים
מרחביים

המלחמה

ע7ה

שתי צעירות ירוקות, שנבחרו מהוו !ואתיים

ישראלה מור ־ רגע לפני ״הזינוק״
ך* עלי ה?{ין החדה, מבין צופי הטל־
. 4וויזיה בישראל, הבחינו השבוע בשתי
קוייניות חדשות שהופיעו שופעות חיוכים,
על המסך הקטן. היו אלו ישראלה מור ויהודית
פולה, שנבחרו, לאחר מאבק איתנים
על התפקיד הנכסף, מבין מאתיים מועמדות.
המאתיים הציפו את אולפני הטלוויזיה בעקבות
הודעה על מיבחנים לתפקידי שדתיות.
הן הגיעו בזרם שאיים לסתום את עורקי
התחבורה באולפנים. הן הגיעו שמנות ורזות,
גדולות וקטנות, ואפילו סתם מכוערות.
ומה
הן לא עשו על מנת להצליח? הכל.
מגיע לאוחה בחורה
השיא, מן הסתם,
מוצקה וחסונה, שניגשה אל אריה אורגה
האחראי לכל המהומה, ולחשה בדיסקרטיות
באוזנו:
״אל תראה אותי שאני שמנה, זה רק בגלל אורגה שאני אחרי הפלהעכשיו.״ אולם
בלית ברירה, נאלץ לראות אותה. התפקיד
מחייב. אותה ואת כל השאר. בסופו של
דבר נשלחו הבנות הביתה,וישראלה ויהודית
קיבלו הזמנות לבוא ולהתייצב*.
ישואלה מור עבדה לפני כן בתור קריינית
בגלי־צה״ה שם ערכה את ד״ש עם
שיר, וכעוזרת במאי בתיאטרונים הגדולים.
על המסך הקטן היא נראית כמשהו בין אנוק
אימה וקליר בלום. יהודית סולד, למדה
משחק באוניברסיטה, התגלתה על־ידי אורי
זוהר בשלושח ימים וילד, והופיעה בהצגות
שונות.

גישה ראשונה. הראו את כולנו לחגי פיד
סקר, והתחלנו ללמוד.״
שדרנית ש״תופסת״ ,אשר מצליחה ליצור
תדמית, המתחבבת על הצופים,
הופכת לכוכב. מי בארץ אינו מכיר את

גלוריה סטיוארט — כולל הרבבות שאינם
מבינים מילה ערבית? כוי להפוך נערה
סתם לכוכב, נזקקת הטלוויזיה הישראלית
לשבועיים ימים בדיוק: זה היה משך הקורס
שאותו עברו ישראלה ויהודית.
מספרת ישראלה :״לא חשבתי על טלוויזיה,
למעשה רציתי להיות במאית, ובכלל
לא התכוונתי להיות מגישה, מכסימום רציתי
לקריין, אבל כשהגעתי לבחינה, אריה
אורגד צחק עלי, וקיבלתי אומץ. שבוע אחרי
הטסט הוא טילפן אלי שיש מכתב בדרך
עבורי, וכדי לחסוך זמן הוא יקריא לי אותו.
כך נודע לי שהתקבלתי. למחרת בתשע
בבוקר כבר הייתי במקום, והבאלאגן התחיל.
בהתחלה לא הראו לי את הבחינה, אז שאלתי
את אריה מדוע נבחרתי. הוא חייך, והראה
לי את הטסט. אחרי זה נרגעתי קצת.
״מאז אני מבלה את רוב ימי כאן. כשראיתי
את ההקלטה הראשונה שלי, אמרתי
אוי. אריה ניחם אותי שלא צריך להתבייש.
הוא נוהג להגיד בדיוק מה שהוא חושב, אם
טוב ואם רע.״
גם ליהודית היה הקורם תקופה מדאיגה:
״בשבוע הראשון הכל הלך יופי,״ היא מספרת
.״אך אחר־כך נעצרתי פתאום. אמרתי
לאריה כשהסתכלנו על ההקלטה: נכון שזה
זיפת? נכון, הוא אמר, אבל מחר בוודאי
יהיה יותר טוב. ובאמת, לפעמים האיכות
משתנה תוך דקות ספורות, ממש באמצע
השידור. במשך השבועיים שאנחנו מבלות

ישראלה ויו

נגיעת מלחו

שזה זיפת?״
** ספרת יהודית: רבקה׳לה מיכאלי נתיה
את כתובתי לאורגד, וקיבלתי הזמנה.
רק אחרי הטסט נודע לי שהיו עוד מאתיים
מועמדות. אחרי ארבעה ימים הוזמנתי לפ־
* יחד עם שלוש מועמדות נוספות, שלא
הוחלט עדיין מה עתידן.

אויה אווגו נותן דשותיות הוואות שר הרגע האחר!

;ועמדות 13311 ,השנוע רשדוניווז הטלוויזיה הראשונות בעברת
נמען 1111111

וית רט׳ ־ והתוצאה הסונית :

י אחותה שד שרה התאפוה

בעייה מקצועית אחרת היא — לא לאבד
את המקום בטקסט שלהן כשהן מרימות
עיניהן כדי להסתכל לתוך עיני הצופה. הפתרון:
ללמוד את החומר כמעט בעל־פה.
ואם בכל זאת טועים — לא אסון: מר,מ־ממים
את הצופה בחיוך מקסים, וחוזרים
על המילים בצורה נכונה. רק אם הסעות
גסה במיוחד מבקשים סליחה.
במיוחד קשה היה לשתי הטירוניות להתרכז.
כל הזמן במצלמה ולא לשים לב לאנשים
הרבים המסתובבים כל הזמן באולפן.
מה גם, שהן עוררו סקרנות טבעית בין
העובדים, וכל רגע היה מציץ ראש חדש
פנימה לראות איך מתקדמות הכוכבות החדשות.

התקדמו, מסתבר, עד הסוף, כלומר,
עד ההתחלה. השבוע הן התייצבו לפרמיירה,
בלב נרגש — וחיוך גדול. בינתיים הן ממשיכות
לגור בתל־אביב, עושות מדי יום
את הדרך לבירה וחזרה. קובעת יהודית
בארשת מיקצועית ביותר :״השילוב בין
שתינו היה נותן את הקריינית האידיאלית.״
מסכימה ישראלה :״הפנים של יהודית והקול
שלי.״
לסיכום — היא מרגיעה את עצמה:
״הקורס היה קצר נורא, ועכשיו זורקים
אותנו מיד לים. אנחנו הרי לא יודעות
עדיין לשחות, בעצם — בקושי לצוף. אני
מקווה רק שיתייחסו אלינו בהתחלה בסלחנות.״

כאן,
אריה אווגד היד, ממש האבא והאמא
שלנו.
״השתתפתי כבר בסרטים, ואני לא רואה
את עצמי על המסך בפעם ראשונה, אבל
הופתעתי. הבעיה העיקרית שלי זו הקריינות.
הקול שלי שטחי קצת, יש לי נטייה
לדבר בצורה פלגמטית, במיוחד כשאני מקריאה
טכסטים יבשים. חוץ מזה אני רגילה
להחזיק את הראש באלכסון קצת, וכשאני
מצולמת אני צריכה להקפיד להחזיק אותו
ישר. הפיתרון שלי — כשאני מסתכלת לעדשה,
אני מדמיינת לי שבמקום מצלמה
יושבים שם חברים שלי ואני מדברת
אליהם.״
החיוכים הנוראים האלו

לטי הצילום, קריאה אחותה לשיגו!

ולס הכעייה הכאובה ביותר בקורם
א הזה היו החיוכים .״דרשו ממני כל
הזמן לחייך,״ מספרת יהודית .״מי יכול
לחייך כל הזמן? בהתחלה רעדו לי זויות
הפה כאחוזת־עווית. היום זה אצלי כבר
רפלקס מותנה. כשאני רק בתקרבת בבוקר
לבניין אני כבר מחייכת באופן אוטומאטי.״
אוטומאטי — אבל אמיתי. מעל המסך, השבוע,
נראה חיוכה חמים, ובעיקר — לא
מזוייף, שלא כחיובי משחת־שיניים מסויי־מים
בתקופת הבחירות.
גם ישראלה התייסרה לא קצת עם החיוך:
״אני לא טיפוס חייכני,״ היא מתנצלת.
״בהתחלה היו צריכים להזכיר לי כל הזמן
לחייך.״ איך התרגלה, אם כן? ״לא
התרגלתי.״
לא היתד, זו בעייתן היחידה של הבנות.

בהפסקה, נוי להפיג את המתח

נ תנ ת

אדה נוהר

מסוסים ישראליים תוקפים פונו בעמאן
תמונות השבוע

הסייס הרן אשנה׳ בבית־החולים נקהיו

במדינה
(המשך מעמוד 7ו)
:יגש והחל רוחץ את מכוניתו מכתמי־הדם
!זבה.
״אם יקרה משהו״ .לא היה איש
:רחובה הראשי של עזה, עומאר אלמוכטאר,
5לא הכיר וחיבב את סולי היהודי. איש
:מעט לא הכירו בשמו המלא — שלמה
!וי. לוי, תושב בני־ברה שסחר בעזה, היה
:תובת אליה פנו רבים לעזרה — פעם
:בקשה למלא להם טופס, פעם בענייני עס־
;ים, פעם סתם בעיצה טובה.
במיוחד שבה את ליבם מנהג אחד של
זולי: הוא שנא להישאר חייב. גם כאשר
זחר, תחילה, בטרנזיסטורים, ומאוחר יותר
:רהיטי־קש קלועים, היה סולי מקפיד לשלם
זיר למחרת כל חוב שהיה חייב :״לא רוצה
:ידי ממון של אחרים״ ,טען .״אדם צפוי
כל מיני צרות. לא רוצה, אם יקרה משהו,
זמישהו יפסיד אצלי את כספו. כך נהגתי
:אלכסנדריה מולדתי, כשהייתי בעל מפעל
•קסטיל גדול, וכך אנהג תמיד.״
תוך הקפדה על מנהגו זה, הגיע סולי
שבוע שעבר לעזה, במיוחד כדי לשלם
ובות לספקים מקומיים. השודדים שפרצו
חנותו לא הסתפקו ב־ 8,000 הלירות ששדדו
מנו. ביוצאם מהחנות, הסתובבו לאחור
ירו לעברו. שכניו העזתיים מיהרו להעבירו
כית־החולים, שם נפח נשמתו. היה זה אוו
בית־החולים לשם העביר בשעתו את
•לדים הערביים שנפצעו מזריקת הרימון.

המפולת

עיריות!

כשלונו של המערך בבחירות לכנסת השביעית,
בהן איבד ^ 10 מייצוגו בכנסת
השישית, העמיד בצל את התבוסה האמיתית
של המפלגה השלטת — התבוסה
בבחירות המוניציפאליות. הן ירדו על המערך
כמפולת, בערים ותיקות ובעיירות־פיתוח,
סימנו מהפכה שכמותה לא התחוללה
באף בחירות עירוניות.
נראה כי הבוחר הישראלי הממוצע, שנתן
את קולו למערך בבחירות לכנסת מתוך
תחושה של חוסר ברירה, החליט להעניש
את המפלגה הגדולה בצורה אחרת — בהצבעה
שונה בבחירות לעיריות ולמועצות-
המקומיות.
כתוצאה מכך איבד המערך את שלטונו
בנתניה ובראשון־לציון, באשדוד, ברמת־השרון
ובקרית־אונו, בקרית־מלאכי ובצפת,
בקרית־שמונה, בחצור ובאור־עקיבא. בכל
שאר העיריות והמועצות, להוציא את ירושלים
ועוד שתיים־שלוש מועצות, ירד כוחו
של המערך, למרות שנשאר בשלטון בהן.
אולם בקרב העיקרי בבחירות המוניציפאליות,
בקרב על עירית תל־אביב, יצא
המערך כמנצח. יהושע רבינוביץ ישאר ראש־העיר
למשך ארבע השנים הבאות, בעזרת
טכסים מחוכם, בעזרתו הצליח להקים קואליציה
עם הליברלים העצמאיים, פורשי רפ״י
ואגודת־ישראל — בהשאירו את המפד״ל
וגח״ל בחוץ.

ה עו ל ס הו ה

התמונה למעלה פורסמה על־־ידי
״אל־אנוואר״ הלבנוני. היא מראה
שני מטוסים ישראליים מפציצים
אחד מפרברי עמאן. אבל זה זיוף.
המטוסים לא צולמו כפי שהם נראים
בתמונה, אלא שמטוס אחד
צולם בנפרד, והוא הודבק פעמיים,
בשני מצבים שונים, מעל לתמונת
המיבנה העולה באש. בקיצור:
פוטומונטאז׳ .התמונה מימין פורסמה
בשבועון ״אחר סאעח״ המצרי,
מראה את רכ-סרן נסים אשכנזי,
הטייס השבוי, בבית־הוליס.
הזרוע שלו ובפתו נתונות בגבם.
מכל הרשימות שלא הצליחו לזכות במנדט
במועצת עירית תל־אביב, היתד, רשימת
״העולם הזה — כוודחדש״ הקרובה ביותר
לעבור את אחוז החסימה. קרוב ל־4000
בעלי זכות בחירה הצביעו עבור הכללתו
של מתכנן הערים אלישע גת במועצת ה־עיריה.
אולם לא היה זה מספר מספיק.
הקוץ לא גנעץ! ביום הבחירות עצמו
התיצב היומון הארץ לימינו של גת, ובמאמר
במדור ראיתי שמעתי, קרא בעקיפין
להצביע עבור מתכנן־ערים העשוי להיות
קוץ בעירית תל־אביב. אלא שגם המלצה
זו לא הועילה. עד לרגע האחרון נותרה
עדיין התקוה, אולי קולות החיילים הם
שיצליחו להכניס את אלישע גת לעיריה.
ואמנם, במנץ קולות החיילים הסתבר, כי
רשימה ש׳ צועדת במקום הרביעי, מיד אחרי
גח״ל, המערך, והמפד״ל, ולפני אגודת-
ישראל, הליברלים העצמאיים, ע״נ, המרכז
החופשי והקומוניסטים. אלא שקולות החיילים
לא היה בהם עוד כדי להטות את הכף.
כאשר נודעה חלוקת המנדטים הסופית
אמר אלישע גת :״אם גח״ל היה זוכה בבחירות
ומנחם סבידור היה ראש־עיר, ואני
לא הייתי זוכה במנדט, הייתי רואה זאת
עבורי ככשלון אישי ותנועתי. הייתי עומד
אז בפני העובדה שתושבי תל־אביב רצו
בשינוי, אך לא רצו בי. מאחר שתושבי
תל־אביב לא רצו לשנות את אבות העיר
ופרנסיה, איני רואה זאת ככשלוני שלי. זה
כשלונם של אלה שיצטרכו לשלם את המחיר
עבור מחדלי הנהלת העיר בפתרון מרבית
בעיותיה של תל־אביב.״

ך* יה זה ארבע בבוקר כאשר נישמעו
| | דפיקות בדלת. לבשתי חלוק וקמתי
לפתוח. מי לעזאזל מסוגל להפריע לבני־אדם
בשעה כזאת?
היה זה איש קטן, עם שפם קטן עוד
יותר, לבוש מדי משטרת־ישראל :״גברת
זוהר, תתלבשי ובואי,״ הודיע לי.
לא שאלתי אפילו למה. ניזכרתי מייד בקנס
של 25 לירות, על עישון בקולנוע,
ששכחתי לשלם.
ירדנו לרחוב הדומם. האלחוט של הניידת
השמיע מונולוג ארוך ומונוטוני. לא ינום
ולא יישן שוטר ישראל.
כעבור ארבע שעות, רצופות ביורוקרטיה
והמתנה, המתנה וביורוקרטיה, הגעתי, במכונית
אסירים, לבית־הסוהר לנשים נוח
תירצה, ליד רמלה. השוטר ירד והלם בשער
הברזל הכבד. ניפתח צוהר קטן, וסוהרת
גברתנית הציצה דרכו .״הבאנו אסירה,״ הסביר
השוטר, ומסר לסוהרת את פקודת־המאסר.
הסוהרת הלכה לבדוק אם הפקודה
בסדר. אחרי כשתי דקות חזרה ופתחה את
השער. נכנסתי פנימה, והשער ניסגר מאחרי•
הסוהרת פתחה את השער הפנימי ומסרה
אותי לידי סוהרת אחרת.
בחצר שלפני ישבו כחמש־עשרה אסירות,
רוקמות או סורגות בשמש הסתווית. הן

ך ז׳קלין סיקלס, התיירת הו
ו ו 11 אמריקאית שקיבלה שלושת
חודשי מאסר על החזקת חשיש. כאן —
מרקדת בעליצות, בתקופה שלפני המאסר.

(דווחנו עד חו״ה ששום עתונאיתלא ענוה

1נוא נשיס
הביטו בי בסקרנות . ,כאשר צעדתי לעבר
ביתן המזכירות. נכנסתי לתוך הביתן, והתחלתי
בתהליכי־קבלה.
במשרד נילקחו ממני הארנק וכל חפצי.
המזכירה רשמה בנוכחותי את תיאורו של
כל חפץ, ספרה את הכסף, ואפילו את
הסיגריות שבתוך הקופסה, והכניסה הכל
לתוך שקית קטנה שעליה נרשם שמי. אחר־כך
היא עברה לתיאורי הפיזי, כולל צלקות
מניתוחים, שיניים עקורות ובו׳.

ץ ץ המזכירות לקחה אותי הסוהרת
הצעירה למחסן־בגדים, שיכול היה בקלות
להתאים לכל קיבוץ או פנימיה. כעבור
רגע נכנסה למחסן נערה כושית שמנמנה,
לבושה במכנסי־עבודה כחולים וסוודר ישן
של חיל האוויר.
היא החלה להוריד עבורי מהמדפים מגבת,
סדינים ושמיכות, כשהיא משוחחת
בעליזות, עם הסוהרת, בעברית שוטפת.
פניה ניראו לי מוכרות :״תסלחי לי,״
שאלתי אותה ,״זו לא את במקרה שהנחת
את הפצצה בקולנוע ציון בירושלים?״
פטמה הודתה שזו היא .״כן, אני,״ אישרה
פטמה המפורסמת .״את רוצה תחתונים
עם שרוולים קצרים או ארוכים?״
,לא אומרים בעברית שרוולים, אומרים
מיכנס,״ תיקנה לה הסוהרת.
יחד החלו לחפש עבורי חלוק מתאים,
ושאר אביזרים נשיים, הן הקפידו שהדברים
יהיו מתאימים למידה שלי. קיבלתי לבנים,
חדשים כולם, ואחריהם זוג נעליים שחורות
של שוטרות, חדשות אף הן.
״את לובשת ארוך או מיני?״ התעניינה
פטמה, כשבידה חלוק בצבע תכלת עם שני
כיסים רקומים .״מיני,״ עניתי, ומדדתי את
הבגדים והנעליים. הכל מתאים, רק ניראה
מצחיק קצת.
״פטמה הספיקה ללמוד בבית־הסוהר עברית
מצויינת,״ הסבירה לי הסוהרת בגאווה,
ונתנה בידי מברשת־שיניים, כוס שקופה
מפלסטיק, וערימת סדינים, שמיכות וכרית.
מטמה קיפלה בינתיים את בגדי לתוך שקית
בד גדולה, ששמי נירשם עליה.
יצאנו מהמחסן. לבושה בחלוק המיני,
נעולה בנעליים השחורות וכל הכבודה בידי,
צעדתי בעקבות הסוהרת לעבר בנין בן
קומה אחת, שנראה בדיוק כמו קסרקטין
צבאי. בבנין זה גרות 46 האסירות של
נוור־וזירצוז. חדר הכניסה הוא מעין מועדון
המשמש בשעות הבוקר בית־ספר לאותן
אסירות המעוניינות. ללמוד. שלושה שולחנות׳
כיסאות, ומדפי ספרים על הקיר.

הצצתי בספרים: החלק השני של החטא
ועונשו, חבורה שכזאת, תיבחר הסיפור האיטלקי
׳,ושאר תרומות של נדבנים שלא
ידעו איך להיפטר מהם. הסוהרת לא התרשמו;
מסקרנותי הסיפרותית, וזירזה אותי ל־חדר־המרפאה
הסמוך.
״תגידי, את בריאה?״ שאלה אותי
החובשת.

״אין לך שום מחלות את יודעת
שאלה במבוכה. אמרתי שלא, והיא השתכנעה•
אחרי הכל, איזה מחלות אפשר כבר
לקבל בגלל עישון בקולנוע?

** המרפאה הגענו לחדר מספר .6דלתו
(*[ היתה פתוחה, ובפנים עמדה בוכה ומיללת,
בחורה כבת .20 בחורה שניה, בהריון
מתקדם, חיכתה בחוסר־סבלנות לטוהרת:
״תשמעי, או שהנבלה הזאת מנקה את החדר,
או שאיי מכניסה לה את הראש לתוך בית־השימוש
ומורידה את המיים. תיראי איך
החדר הזה ניראה. שגם היא תנקה פעם. כל
הזמן היא רק בוכה. ובלילה נוחרת, ואי
אפשר לישון.״ היא פנתה לבחורה :״בחיי
שאוריד לך את הראש.״
הסוהרת ניסתה להרגיע אותה :״בת־שבע,
עזבי אותה, למה לך ענינים? ממילא את משתחררת
בעוד יומיים, אז מה איכפת לך?״
בת־שבע נרגעה, והסוהרת הודיעה לה:
״אלה תגור אצלך.״
גיכנסתי והינחתי את ערימת השמיכות שלי
על אחת מארבע המיטות. שלוש מהן ניצבו
על הריצפה, והרביעית היתד, מחוברת למעלה,
כמו ברכבה ליד כל מיטה עמד שולחן־לילה
קטן, בפינה עמד שולחן מכוסה מפה מוכתמת,
כשמחברות לימוד ועיתונים ישנים פזורים
עליו. מהקירות נשקפו צילומי יפהפיות
בטכניקולור. גברים מתוך מודעת פירסומת
ותינוק או שניים. לחדר היתד, צמודה נוחיות
ומקלחת עם מים חמים וקרים. ליד הכיור
סבון מעולה תוצרת־חוץ, שאין בינו לבין
הסבון הגס שקיבלתי במחסן ולא כלום.
בח־שבע המשיכה בינתיים כל הזמן להסתכל
במבט מזרה־אימים בבחורה השנייה,
שהמשיכה מצידה לבכות ולא לעשות כלום,
היצעתי לעזור לה בניקוי החדר.
״לא, את חדשה!״ פסקה בת־שבע ״ואת
לא עשיית את הליכלוך הזה!״
ך * גי עההשעה לצאת לעבודה. הסוהרות
| | באו לקרוא לאסירות. אותי כלאו בחדר:
ביומן הראשון בבית הסוהר, לא יוצאות
האסירות לעבודה.
מאוחר יותר, לאחר העבודה, הספקתי להכיר
את שכנותי ולבקר בחדריהן. בחדר ממול

האסירות בנוה תרצה חיות בחדרים נאיט ונד

רווחים. מיטותיהן קבועות בשתי קומות. לכל
111111111111
חדר צמודה מקלחת עם מים חמים, ובפני האסירות שפע אפשרויות עבודה ובידור.
שכנו פטמה עם שלוש מידידותיה החבלניות.
החדר מבריק מנקיון, המיטות מסודרות בצורה
שהיתר, מניחה את דעתו של כל רס״ר
בצה״ל, והסדינים הבהיקו מלובן, למרות
שהם עשויים מבד גם. ליד מיטתה של פטמה
צילום ענק של צ׳ה גווארה. המיטות
מקושטות בכריות רקומות בערבית, והחדר
דומה יותר למגורים בפנימיה מהוגנת של
נערות, מאשר לבית־סוהר.
החבלניות מהוות את האינטליגנציה של
בית הסוהר. הן הקבוצה השנייה בגודלה,
אחרי עברייניות המוסר. רוב החבלניות צעירות
מאד. קשה, כשרואים אותן, לקשר
אליהן איכשהו את המעשים שעשו, ואת
ה״שבע שנים״ ,״עשר שנים״ ,או ״מאסר
עולם״ שהן מפליטות באדישות.
מרים שאחשיר וראסמיה עודה הינן ממש
יפהפיות. לראסמיה עיניים כחולות־אפורות
ענקיות, ופניה העדינות של מרים עומדות
בניגוד משווע לדברים שפיה משמיע. ראם־
מיה הניחה את הפצצה שהרגה שני סטודנטים
בשופרסל, ומרים את חומר הנפץ בקפטריה
באוניברסיטה.
דקות מאז הכרנו,
א חלפו
וכבר גלשנו לויכוח פוליטי. האסירות

הישראליות שהאזינו לשיחה התרגזו כשמרים
אמרה שהיא לא מצטערת על מה
שעשתה. ושכל אמצעי לגיטימי במלחמה
לגירוש הכובש הציוני. מרים וחברותיה
נהנו לראות את התגובה הנרגזת לדבריהן.
אולם למרות הרוגז, תקינים למדי היחסים
בין היהודיות לערביות. יותר מכל התידדה
עם הישראליות פטמה, היושבת במאסר עולם.
היא שינתה בבית־הסוהר את השקפותיה
הפוליטיות. כאשר שאלתי אותה מדוע הסכימה
להניח פצצה בקולנוע, סיפרה!
״במשך שנים ארוכות עבדתי בבית החולים
בקלקיליה. כשראיתי מה עשו הישראלים
לבתיהם של התושבים שם, לא יכולתי
יותר לשתוק. פעמיים הרסו לאנשים האלה
את החיים שלהם. למה?״
״האם היית חוזרת על מעשיך?״
לא, היא לא היתה עושה זאת שוב. אחרי
למעלה משנה בבית־הסוהר, פטמה רוצה רק
שלום. החברה הכי טובה שלה בבית־הסוהר
היא לא אחת החבלניות — אלה מסתייגות
מרחשי הידידות שלה כלפי הישראלים —
אלא חברתי לחדר, בת־שבע. בת־שבע העליזה
מדגימה בפני את הידידות בחיבוק נלהב:
״היא כמו האחות שלי״ ,היא מכריזה.
אולם ידידות זאת היא יוצאת דופן בבית־הסוהר.
מוכיחים זאת ערבי הטלוויזיה, הנערכים
ארבע פעמים בשבוע. כאשר מדווחים
בטלוויזיה על תקרית ערבית־ישראלית,
שולחות הישראליות מבטים נזעמים אל
הערביות, אך לא אומרות דבר. שתיקה זו
היא תוצאה של תקרית •אל־אקצה. כשראו
האסירות בטלוויזיה את שריפת אל-אקצזז,
הפגינו הישראליות עליצות גדולה מדי לטעמן
של הערביות. אלו החלו להאשים
את ישראל במעשה, והויכוח הנזעם נפסק
עם בואה של רעייה אפשטיין, מנהלת בית
הסוהר, שהבהירה לשני הצדדים שלא תסבול
פוליטיקה גבוהה וקולנית.

ויי פאטנזה, ח־ערביה
הכושית
היושבת במאסר־עולם יגל הנחת הפצצה
בקולנוע ציון בירושלים, עוסקת בריקנות.

נצצה ב״ציון

ראסימיה אודה, אחת החבלניות שהשתתפו בהנחת
הפצצה בשופרסל בירושלים, בעת עבודה בנן הירק,
שברשות בית־הסוהר, לבושה בגזי־עבודה -וכובע־טמבל. היחס אל החבלניות הערביות —
הן מצד האסירות היהודיות והן מצד הסוהרות — שפיר, אדיב, ולעיתים אף ידידות .

נצצה נשונוסל

ך* אסירה הזוהרת ביותר בבית־הסוהר
ן | היא אשת־העסקים אהובה גזית. היא
מצליחה להיראות אלגנטית ומטופחת אפילו
במסגרת האפשרויות המצומצמות בביתי
הסוהר. היא גם האסירה המשכילה ביותר,
וזוכה להערצתן של שאר האסירות וליחס
כבוד מצד הסוהרות.
אהובה גזית מחלקת את תאה עם ג׳קי
סיקלם, הדוגמנית האמריקאית היפר,פיה שנאסרה
בעוון החזקת חשיש. גם ג׳קי מנסה
לשמור על הופעתה, אבל פניה המסכנות
מלאות פצעים .״זה בגלל האוכל,״ היא מקוננת
,״זה אסון בשבילי. בתור דוגמנית אני
גמורה עם פנים כאלה.״
אלא שהכל יחסי כמובן. יש הטוענים ש־מוה־תירצה
הוא גן־עדן. פעם בשבועיים,
למשל, אפילו מוקרן שם סרט.
האחרון היה — בלי צחוק — איש הציפורים
מאלקטרז.

במאי בינלאומי סוקר את כוכבי ישראל • עליצות
ברחוב הירקון * לורייו משרתת את הממשלה * התייר
המאושר מה״לינגס?ולאב״ • הטוסי? וה ...מה שמו של דודי

מצעד הכוכבים
של טופול
אם שנתם של כמה משחקני ישראל נודדת
מאז יום הרביעי האחיין, והם שוכחים
לפעמים את הטקסטים בהצגות בהן
הם מופיעים, זה רק בגלל מה שעשה להם
חיים סופול. למרות שהפך כבר לכוכב
בינלאומי, והסכום שהוא מקבל עכור הו
פעה בסרט אחד עולה על מה שכל שחקן
ישראלי אחר יכול לחלום להרוויח בעשר
השנים הקרובות, נשאר טופול חבר אמיתי
לכל ידידיו השחקנים. רק ניתנה לו ההזדמנות
והוא הוכיח זאת.
ההזדמנות היתד, כאשר הגיע לארץ גורמן
ג׳ויסון, הבמאי ד,הוליבודי (הרוסים
באים, הרוסים באים) ,שנועד לביים את
הגירסה הקולנועית של כנר על הגג, בכיכובו
של טופול .״מה יש, אולי אפשר
לסדר לחבר׳ה איזו חלטורה קטנה?״ אמר
טופול, והזמין את כל ידידיו למסיבת קוק־טייל
קטנה בפאב התל־אביבי. הם לבשו
את מיטב הבגדים האזרחיים שלהם, את החיוכים
המקסימים ביותר, והנשים שבהם
בילו שעות אצל הספר. רק טופול בא למסיבה
בסנדלים — הוא כבר חתום על
החוזה.
ג׳ויסון, נמוך ובעל שיער כסוף למיות
44 שנותיו, ניצב במרכז הפאב כמו מלכת
בריטניה, כשטופול מציג בפניו אחד אהד

ג׳ויסון, טופול, ופלידל: כל המי ומי
את שחקני ישראל, טופח על שכמם ו דוחף
כמה מילים טובות על כל אחד מהס.
תוך שעה עברה על פניו של ג׳ויסין
תהלוכה ססגונית של כל המי ומה בעולם
התיאטרון והקולנוע הישראלי: חנה מרון,
שייקר, אופיר, מייק בורשטיין, תקווה מור,
גדי יגיל, עדנה פלידל ועוד רבים אחרים.

ספ >ר-הכ > נחמד
לדעתה של לוריין ג׳ילברט החמודה,
אין בכל העולם עיר עליזה ותוססת פמו
תל־אביב. אפילו עיר הולדתה לונדון
נראית על ידה כמו פתח־תקווה. לכו
הגיעה הנה כפעם השלישית, עם הכלב
שלה מיסטר פלבין, וחיה בינתיים חיים
עליזים וחסרי דאגה.
ואם לא עכשיו, כשהיא בת עשרים,
אז מתי ן ואם לא בחברת הישראלים
הנחמדים והידידותיים, אם כי לא רומנטיים
— אז עם מי ז
בינתיים, כדי להתפרנס, היא עובדת
כמלצרית במלון ״הילטון״ ,וכבר הספיקה
להכיר את כולם.
״אני משרתת את כל הממשלה שלכם,״
היא מספרת .״הכי נחמד זה פינחס
ספיר. הוא שאל אותי מאיפה אני
ומתי אלן ללמוד באולפן.״ רבינוביץ
לא אמר כלום אבל חייך אליה, ומשה
דייו עבר על ידה, אבל מיהר לאיזשהו
מקום.
גם הוא עשה עלית רושם טוב.

כשנגמר המיצעד, אפשר היה לדעת בדיוק
מי הם החברים של טופול.
״אני לא יודע מה ייצא מזה,״ נאנח
שלמה וישינסקי בתום הערב, ,אבל היה
כדאי לבוא. פגשתי כאן כל כך הרבה אנשים׳
שלפחות אולי יצא לי מזה איזה
תסכית בקול־ישראל.״

חמשת
המו 7זקל\ ר > ם
לנחמד הזה שאתם רואים קוראים דויד
פירסט, אבל אפילו הוא כבר שכח מזה,
כי כולם קוראים לו דודו.
דודו ( )26 הוא סגן בצנחנים (מיל .).ואל
תשאלו איך שר,כומתה מתאימה לע-ניים
הכחולות־ירוקות־אפורות שלו.
ומזה באמת התחילו הצרות. כשהוא במילואים,
למשל, הוא לא יכול להתפלח
אפילו לסרט, מפני שברגע שהוא נעלם
מהאופק, מתחילות החיילות לשאול אחת

בטי -שמלה מלפנים -

לוריין: אהרי העבודה

הנפתחים בקצב של שניים ביום, פשוט
נשכח.
המקום נמצא ברחוב הירקון ושמו ו.5
באנגלית. ב־ 51 אולי לא תפגשו את חבריכם
ממועדון רוטארי, אבל מי צריך אותם
במקום מלא חבר ליצים שכזה?

התוכנית מורכבת מאתי גרוטם הומרת
ושלוש רקדניות, ואם אתם חושבים שד,־
רקדניות של 51 נראות כמו טוויגי אחרי

ה*1ג 3תוז
וזה הכל

קפואנו וולפסון: תודה רבה
ו־ 50ל״י

מקום לא נורמלי יש בתל־אביב. בוודאי
שמעתם עליו מפני שהוא קיים כבר שלושים
שנה, אבל מרוב דיסקוטקים וסטקלות

איזי קפואנו הוא יהודי טורקי חובב
חיי-לילה, שבא לבקר בארץ. בנוסף, הוא
גם ברנש חביב ונדיב־לב, ורגיל לקחת איתו
תמיד מספיק כסף כדי להזמין את ידידיי
המרובים לכוסית משקה.
לילד, אחד, כשחזר למלון אחרי בילוי
לילי, הכניס את ידו לכיס כדי להוציא את
המפתח. המפתח היה שם, וזה הכל. במיוחד
לא היו 500 הדולר שלקח איתו בתחילת
הערב.
איזי חזר לקינגס קלאב, איפה שקודם
לכן שתה כמה כוסיות בחברת וולפסון,
התובע הכללי של משטרת תל־אביב.
לא הספיק להיכנס, וכבר ניגש אליו המלצר
עם מעטפה בידו, ובתוכה כל הכסף•
בנוסף ל״תודה רבה״ ,נתן לי א׳ זי
50 לירות, והלך לישון שמח ועליז.
שלא תגידו שלא נשארו אנשים הגונים
בארץ הזאת.

דודו: ער, מאושש ונכון
את השנייה איפה סגן דודו, וישר אין להן
על מה להסתכל. בעיר הוא פשוט לא
יכול לעבור בשקט ברחוב, ובדירתו הישנה
לא הפסיק הטלפון לצלצל. יום אחד
נמאס לו. הלך ומצא ארבע נפשות עם
בעיות דומות, והחמישה שכרו יחד דירה
בלי טלפון בסביבה שקטה. תקופת מה חיו
בשקט, מפני שאם חתיכה כבר הגיעה עד
שם, היא לא ידעה על מי להסתכל קודם

ומרוב בילבול קיבלה כאב ראש. אבל כמו
לכל הדברים הטובים, גם לאידיליה הגיע
סוף, והחתיכות התרגלו? .קחה איפוא ה־חמישיה
את המזוודות ונסעה לאפריקה. יק
שם הצליחו החמישה סוף סוף לישון בשקט:
ישנו במיטות, ישנו באוהלים, ישנו
במכונית — גם כשהיא התהפכה — ועדיין
המשיכו לישון. האגדות מספרות שאפילו
זבובי הצוז־צה שעקצו אותם נדבקי מהם
וישר נרדמו.
עד שלפני שבועיים הם בכל זאת חזרו
לארץ. ערים מאוד, מאושרים מאוד, ינכ- 1
נים מאוד.
לידיעתכן.

בטי: אותו דבר רק יותר

ז׳וז׳י: לא!! אוה!!! אח!!!
דיאטה, אז אתם טועים מאוד.
שם יש לכל אחת כל מה שצריך, ובכמויות.
הראשונה
היא דונה מריאטה, המתפתלת
על שטיח עשוי מעור כבשים ומעטה את
ה . .לא חשוב. אחריה מעסה אותו דבר

בטי מאתונה, רק שלבטי יש יותר מה
לעסות. בטי לא מתחילה מייד במלאכה,
אלא נכנסת בשמלה שחורה מלפנים ובטוסיק
מאחור. מייד היא מורידה את ה־לפנים
ומשאירה את האחור מאחור. נבר
בשלב זה ההתלהבות עצומה. נבר 3צבני

וצנום שואל אותנו אם אפשר לקנות תמונה
של הטוסיק של בטי כדי לקחת הביתה.

אבל
זה עוד כלום לעומת ז׳וז׳י.
הריקוד של ז׳וז׳י זה לא סטריפטיז. זה

תיאטרון. מפני שז׳וז׳י היא כוכבת תיאטרון
ידועה עוד מגיל שש, בהונגריה.
לכבודה פוצחת התזמורת בתרועה גדולה׳
וכל הקהל יושב מתוח ומסתכל בסקרנות
על מקרין השקופיות שהועמד באמצע
הרחבה. ליד המקרין עומד גבר צעיר
ומחזיק בידו את התקע. המתח גובר. אפילו
קסמיה של בטי נשכחים למראיה של
ז׳וז׳י, המתפרצת פנימה בכותונת־לילה מתחרה
שחורה ואומרת :״נאם טו דו
פריג׳ידר.״ ידה הענוגה מצביעה לעבר השקע
שמאחורי הבאר. אך האדם הצעיר
ממשיך להחזיק את קצהו של החוט. ז׳וז׳י

עוברות שתי דקות של מונולוג נרגש ו-
ז׳וז׳י מתקנת את המכשיר, מחברת אותו
לחשמל ועוברת לטפל בטייפרקורדר העומד
בקצה השני. למגע ידה הוא מתחיל להשמיע
כבמטה קסם את הלו דולי, וההצגה
מתחילה.
על רקע נופי אירופה לוקחת ז׳דז׳י מזוודה
ביד אחת ופרחי כלה ביד שנייה. ד,יא
מורידה את הכותונת ולובשת בעליצות
שמלת כלה והינומה. כולם מבינים שטוב
לה בחיים, אבל בדיוק אז מתחיל הטלפון
לצלצל. ז׳וז׳י אומרת בטלפון: לא
אוה אח הוא מת ! נ ! ,מורידה
את שמלת הכלה ונעלמת א״ופת יגון.

בטי: תמונה כדי לקחת הביתה

בחדר ההלבשה היא מספרת לנו :״האבא
שלי היה עשיר מאוד והאמא שלי ברונית,
אבל הרוסים הרגו את הורי, ונאלצתי להפסיק
לשחק בתיאטרון את דסדמונה, יוליד,
וכר, ולהפסיק להיות פרימה־דונה בלהקת
בלט. עכשיו זה החיים שלי. נ־מועדון־לילה
בטורקיה גם שרתי. אני מכירה
את כל הכוכבים ההונגריים מאז שהייתי
ילדה כוכבת. זא־זא גאבור שיחקה
בתיאטרון שלי כשהייתי כזאת קטנה.״ אבל
ד,משרון במשפחה זו האחות שלה, אווה.
״עכשיו יש לי אדום בארץ. מהנדס. הוא
למד שחייה אצל האח שלי אישטוון.״
ז׳וז׳י רוצה להתחתן איתו ולהישאר הה,
ולשחק בתיאטרון. גם אם לא יילך לה, לא
נורא — יש לה עוד ארוס בלונדון, בשירות
הדיפלומטי.

אנשים
מה קורה כשלא
לובשים תחתונים?

אמנון רובינשטיין,

כשהציג עו״ד
שהינחה את תוכנית רטלוויזיר, בומרנג, אף.
שולמית אלוני כ״ח״ :שולמית אלוני״,
מיהרה האחרונה לתקן :״ח״כ (מיל ).שולמית
אלוני.״ י • עקיצת השבוע שייכת ללא־ספק
לבדחן הבוהימר, ראובן צליג :
״המופסדת היחידה מאי־כניסתו של ישראל
>שיי )3אלדד לכנסת, היא חברת אגו.
היא תצטרך להמשיך לנסוע בארץ־־שראל
קטנה.״ #אדישות הציבור בכל הקשור
לבחירות שהתקיימו בשבוע שעבר; ,לביאה
בהכרח למסקנה כי רבים לא ידעו, עד הר־

קדדינאלה ורודן רוקדות
אל תסתכל ב קנ קן...

נ7תיי.בת
האו פג ה מ חיי בתשעררך וג מי ש.
אבל, כיצדשומריםעלהתסרוקת?
״סטייליוג ג׳ל־ של ״נסטלה־־ יעניק לשערך
מראה מטופח מבלי לעשותו נוקשה ודביק.
החדירי ע־י עיסוי מעט ־ ס טי י לינ ג ג׳ל־ל
ש ער הל חלפניסי דו ר ו. לכשיתייבש
השיער תוכלי ל ס רקו כרצונך.
ל ב חיר ת ך ״סטיילינג גיד רגיל בצבע וורוד,
חזק ־ בצבע ירוק. ולגברים ־־ בכחול .

מיוצר ע״י בלמו! בע־־מ. המפיצים: חב׳ נורית בע״נז.

הנ״ל מאחור

.. .אלא באחוריו
העולם הזה 1679

אנ חנו נג!
הצבע?
אחד הקוריוזים שנתלוו למערבת הבחירות: כחוצות הערים ניתן היה
לראות בשבוע שעבר את תיקוני ציירי הרחוב העממיים, ששינו את
תמונות המועמדים ביד הדמיון הטובה עליהם. מימין נראה תיקון
בתמונתו של אורי אבנרי שנעשה בפלאקאט ברחוב דיזנזנון ש בתל־־
אביב. בנצרת עילית נקמו אלמונים בעינו השנייה של משה דיין.

כירושלים ניסו בנראה ציירים דתיים לכפות את דתיותם על מנהיגי
המערך, הוסיפו זקנים לגולדה מאיר ולמאיר יערי, חבשו ביפה לראשו
של יגאל אלון, ואילו את אבא אכן מחקו בליל. כפתח-תקווה נוצרה
תרכובת מענייית, שנקרעה ממודעת ״העולם הזה״ עליה מתנופפת
תמונת שלום כהן, כשהיא חושפת מתחתיה חלק מפניו של משה סנה.

ראלי תפריע לה. מששמע המנהל בי עליזה
היא ישראלית, נבהל וברח, מבלי להתנצל
אפילו # .זאת לא ־,יתד, הפגישה היחידה
של עליזה עם ערבים. באחת בהופעותיה
היא שרה את הבת נגילה. כל דנוכחים
השתתפות בשירה, חוץ מקבוצה קטנה של
ערבים שנכחה במקום. עליזה ירדה מהבמה,
ניגשה לשולחן על הערבים ואמרה:
״אנחנו נמצאים עכשיו בארץ של שירה
ואני מבקשת מכם לשיר אירי ביחד.״ הערבים
קיבלו את הצעתה. למחרת בבוקר
קיבלה עליזה, ממנהיג הקבוצה הערבית, זר
שושנים ענק אליו היה מצורף כרטיס ביקור
הנושא את השם מדי איכן סעוד,
שהוא בנו של המלך הגולה של סעודיה.

השיב הישיש. זה היד, יכול להיות סיפור יפר,
מאוד, לולא הטעה אותו זכרונו של הישיש
הלבנוני. כאשר נשאל סייף א־דין אלזועבי
לדעתו על הסיפור השיב :״יתכן ומדובר
בסבי ולא בי. אני הייתי אז בן 7שנים.״
נראה שהישיש הלבנוני התכוון לאביו של
משה דיין, שמואל דיין# .ו יש אנשים
שהם חסרי כוח־גברא, מר, שלא מונע מהם
לתת עצות לאחרים איך להצביע. ויש אנשים
שאין להם זכות הצבעה בכלל, אבל
הם יודעים לתת עצות לאחרים איך להצביע.
כך למשל אירע לעתונאי עמוס קינן,
אחרי שלפני הבחירות ידע לחלק ציונים
למועמדי הרשימות, הסתבר כי ביום הבחירות
לא הלך כלל להצביע. הסיבה: שמו
של עמום קינן אינו מופיע בפנקס הבוחרים.
לגבי משרד־הפנים הוא עדיין בבחינת
ישראלי השוהה בחו״ל, מאז בילה שנים
מספר בפאריס • .אחד שזכה כמעט בכל
ההתערבויות שלו על תוצאות הבחירות,
היה הפזמונאי דידי מנוסי. כאשר נשאל
דידי כיצד הצליח לזכות בהתערבויות
השיב :״אני מתערב תמיד נגד התקוות של
עצמי!״

גע האחרון ממש, למי יתנו את קולם. עצה
לאלה היתד, למזכ״ל מע״י, השר פינחס
ספיר .״שיצביעו בעד המערך,״ קבע.
״מגיע לנו קרדיט על עבודתנו. כל מה שהבטחנו
— חתרנו למלא. מה שלא יכולנו
לקיים — בגלל סיבות שלא היו רלויות
בנו — הרי אין הדבר תלוי בנו גם
לשחקן יעקב בודו, המופיע בהצביעו
בעד בודו, היה חלק במערכת הבחירות
לכנסת השביעית. עובדה: בכמה קלפיות
בחיפה, עיר מגוריו של השחקן, התגלו כמה
פתקים שרשום עליהם ״הצביעו בעד בודו!״
!• על חשיבותם של גנים ציבוריים
בכלל, וגן־מאיר בפרט, עמד השבוע נשיא
בית־המשפט המחוזי בתל־אביב, הד״ר זאב
צלטנו* .בהרצאה בפני תלמידי שנה ג׳
בפאקולטה למשפטים באוניברסיטת תל־אבית
בנושא דיני חוזים, הזכיר, בדוגמה שרביא,
את גן־מאיר .״מה?״ נשמעו חולות .״גן־
מאיר,״ חזר צלטנר כהדגשה ,״זה מקום
טוב מאוד לצעירים.״ ״לא היום,״ קרא אחד
הסטודנטים .״אתה ־!ועד״״ השיב צלטני
בן ד,־ ,61״זה מקום מצויין כשהעניין
מגיע להתרמת כספים לטובת אקי״ם (אגודה
לקימום ילדים מפגרים) — דומה שאין
גבול לכושר המצאותיה של מטילדה
מרבדיו מרמת־גן. סרבדיו — שהיא סבתא
לנכדים בריאים ושלמים, אספה סביבה ח־ג
נשים המקדישות כל דקה פנויה מזמוז למען
אקי״ם. כך למשל, אירגנה כרבדיו בעונת
החורף בביתה ברמת־גן. קונצרטים
מעל־גבי תקליטים, יה,זמינה אליה את חו;
מכריה וידידיה. כל מאזין משלם ״דמיי
כניסה״ שהם קודש לאלן י״ם, עם תום, עונת נישחקי הקונצרטים״ ,אירגנה סרבדיו
ברידל׳ שבועיים בביתה. כל שחקן שילם
״דמי השתתפות״ שהועברו לאקי״ס. השחקנים
מקבלים, תמורת ,.דמי הכניסה״ עוגות
וכריכים — מעשי ידיהן של חברותיה של
מטילדה סרבדיו: .דרכים אלו הצליחה
סרבדיו לאסוף ״בעונה״ שעברה סכום של
— 3200.ל״י — כשהיא מבטיחה להשיג
הרבה יותר עם תחילתה של ״העונה״ היז־ז
שה • .לחידוש אופנה מרענן זכו השבוע
מבקרי מועדון־הלילה הפריסאי המפורסם
קינסקי, כאשר שתי כעירות מפורסמות עלו
על רחבת־הריקודים. היו אלה השחקנית
קלאודיה קארדיכאדה וידידתה אודיד
רודן בת ה־ ,31 בשעתו אהובתו של הפלייבוי
מיסטר אחד של אירופה, פורפירו
רוכיזורה, שנהרג לפני ככד, שנים ב־תאונת־דרכים.
הצופים שהביטו בשחי היפהפיות
הרוקדות ״?לפנים, לא הבחינו בשום
דבר מוזר, מלבד אולי העובדה ש־קלאודיה
רקדה יחפה. ההפתעה נכונה דווקא
לצופים מאחור: אלה גיל־ להנאתם כי ה־מיני
של אודיל חושף ״ת ישבנה — והכוזנד,
בפירוש לישבנה, מאחר שאודיל לא טרחה
ללבוש תחתונים באותו ערב • .הפתעה
נגרמה לזמרת עליזה עזיקרי, המופיעה
עתה ביוון. בסיום אחת מהופעותיה, נ־גש
אליה גבר לבוש בהידור והציג עצמי כנציג
מלון הילטון בקהיר. הוא הציע לע: זה חיז
ר, הופעות של ארבעה חודשים בקהיר.
עליזה הסכימה וביקשה ממנו רק ש־ברר
אם עצם העובדה שהיא בעלת דרכון יש־העולם
הזה 1679

השאר טען אלשישני :״זה היה בצמח,
שליד כינרת. הייתי בקורס מטעם חיל הפרשים
הבריטי ואיתי היו גם פיין ז א־דין

אליו ועבי, יצחק כן־צבי ומשה דיין,

שנדמה לי כי היד, אז סגן־מישנה. יום אחד
קניתי סוס חדש. הייתי עסוק בתפילה באהל
ופתאום ראיתי איש אחד שניגש לשחרר
את הסום. קפצתי אליו ותפסתי ברסן. אך
הוא הספיק לשחרר את הסום ולצאת מה־אורווה.
רצתי אחריו, תפסתי אותו והתחלתי
להתגושש איתו. פתאום הרגשתי שמישהו
תופס בי מאחור. זד, היה יצחק בן־
צבי. הצלחתי להפיל את דיין וזרקתי אותו
על בן־צבי. שניהם היו מתחתי על הקרקע.
ואז הגיע סייף א־דין אלזועבי והחל לצעוק:
,היי, משוגע. תעזוב אותו, זד. משה דיין!׳
למחרת העמידו אותי למשפט צבאי אך
יצאתי זכאי.״ ומה דעתך על משה דיין?
נשאל הישיש ע״י העיתונאי המראיין .״דיין
היה איש יהיר מאוד ואגואיסט,״ השיב אל־שישני
.״האם הרגשת שהוא עשוי אי־פעם
להיות בעל תפקיד זה?״ שאל המראיין .״לא,
בכלל לא!״ השיב אלשישני .״אולי ההרפתק־קנות
שבו היא שהביאה אותו להצלחה,״

כוח־גברא
וזכות הצבעה
״משה דיין היה גנב סוסים,״ טען
השבועון הלבנוני הנפוץ אלאיסבוע אלערבי.
בכתבת ענק בעיתון זה רואיין ישיש בן ,34
אחמד רמזי אלשישני, שהיד, בזמנו
קצין בלגיון הערבי של גלאב פחה. בין

פרוש

ישמעאל

לבני

את תמונתו וחתימתו. וזה דבר הכרוז:

כן העיר — לראשות העיר
הרב סנחם פרוש לראשות העיר.

*1^8ג

* 1 *31$ { 11*3זיי

*ס4 **33

הנוח שלו פרוש בערבית
הרב מנחם פרוש, ראש רשימת ״אמדת־ישראל״
בבחירות לעיריית ירושלים, הביע
טינה נגד המנצח במאבל טדי קולק, על
שלא התבייש לפנות גם לביחרים הערביים.

לדבריו, התמודד הוא עם קולק ״על קול
יעקב, ולא על קול ישמעאל.״ לאור טענתו
זו, מעניין לקרוא את תוכנו של הכרוז בערבית
שהופץ בעיר העתיקה, ואשר נשא

אל האזרחים הערבים ב ר,שלים! א ,:פו־נה
באיגרת מיוחדת לתושבי ירושלים. גכמה
משפטים שיסבירו לרם מה פירושה
של רשימת הדתיים אגודת ישראל (רשימה
ג) ,ומדוע העמדתי עצמי לעיריית־ירושלים.
רשימה ג היא רשימת הנאמנים לאלוהים.
הרואים בירושלים עיר מקודשת, עיר בית־המקדש,
עיר שעיני האלוהים מום ב,ת אליה
מתחילת השנה ועד סופה. לירושלים שליחות
משלה, שאינה קיימת בע, אחרת. אין
ספק שכל הרואה בירושלים ע ר ;ירושה,
עיר האלוהים — יעמוד לצד ושינית ג.
רשימת ג בחרה בי לראשות העיר, היות
ואני בן הדור השביעי בעיר זאת. גדלתי
בעיר זו, ונכדי הם כיום דור תשיעי כאן.
יש לנו עדיין חברים אשר הדורות קשרונו
עם אבותיהם.
עוד בטרם אועמד לראשות עירייתיירוש־לים,
נרתמתי להקמת בת־ ילדים זקרנות
עזר, זעזרתי לכל אזרח ואורח ללא אפליה.
אני פונה בזה אל אזרחי ירושלים ללא
הבדל עדה או מעמד, ובמיוחד אליכם, האזרחים
דוברי ערבית:
אם ברצונכם לשמור על קדושת ירושלים,
אם ברצונכם שירושלים תהיה עיר
האלוהים — כי אז הצביעו לרשימה אשר
בראשה עומד בן־עירכס, רשימת ג.

10 9 ;8
14 13
20 19 18
25 24 23
30 28 יום שלישי

12 11
17 16
38 21
27 26
יום חמישי

יום ש שי

יום שלישי

יום רביעי

יום ראשון

יום שני

יום ש שי

שבת

יום רביעי

יום חמישי

י1ם רביעי

שבת

יום ראשון

יום שני

יום חמישי

יום ש שי

שבת

יום שלישי

יום רביעי

יום חמישי

יום ראשון

יום שני

יום ששי

שבת

יום שלי שי ]

יום ראש1ן

נומבר־חחודש האחרון 7״מבצע יתווו-בפל

רק עד סו ף חוד ש נובמבר תוכל עדיין לה שתתף ב״מבצע
יתרון כפל״ ולזכות בפר סכס פי שאת גובהו תוכל אתה
לקבוע !
כל מי שהפקיד או יפ קיד בחשבון ״יתרון״* סכו ם כלשהו עד
15,000ל״י ביום הקובע במשך ת קופ ת המבצע (ו ב אוגו ס ט —
30 בנובמבר) יקבל פרס ב מזו מן בגובה או תו סכו ם שהפקיד.
היו ם הקובע, שאינו ידוע לאיש, ייקבע לאחר סיו ם המבצע על פי
שיטה מיו חדת והפרס ישולם לזוכים כבר ב־ 15 בינואר הקרוב.

יש לך סיכוי של ו ל: וסו לזכות בפרסב״מבצע יתרון כפל״,
זהו סכוי יוצא מן הכלל !
כל יו ם עד סוף חוד ש נובמבר יכול עדיין להיו ת היו ם הקובע!
אל ת ח מי ץאתה הזד מנו ת. פרטים מ ל אי ם בכל סניפי הבנק.
* חשבון ״יתרון״ נותן לך ריבית מצטברת עד ־ 90/לשנה עד כדי הכפלת הפקדון בתום תקופת
החסכון, או ריבית מצטברת של ״ 40/לשנה והצמדת הקרן למדד. בכל מקרה, תשולם לך
אוטומטית התוספת הגבוהה יותר, פטורה ממס הכנסה.

בנ דן דיסקוגט

העולם הז ה 1679

ו עונו

האשה

עדותו שד
י־י״יכיאטד:

״הילד האידיאלי״ -השקט, המנומס. הממושמע
הוא אולי נחת להוריו, אן• אסון לעצמו. זוהידעתו יוצאת־הדופן של ד״ר פאכל טאוסינג,
פסיכיאטר ורופא למחלות ילדים אמריקאי נודע.
ותר ויותר מבין ילדינו אינם רוצים
להיות כמו הוריהם. זוהי אחת התופעות
המאפיינות את עולמנו ביום — במיוחד ב־ארצות־הברית
ובאירופה, אך במידה רבה
גם בישראל.
והשאלה היא: אם לדך חצוף, מתמרד,
מתעקש לא לקבל עצות ולעשות דברים ב׳
דרכו שלו — האם זה בהכרח רע?
לא, טוען ד״ר פאבל טאוסינג, פרופסור
לפסיכיאטריה ולמחלות־ילדים בבית־הספר
לרפואה של אוניברסיטת אוקלהומה באר־צות־הברית.
הילד ״הנחמד״ ,נושא קינאתם
של כל ההורים האחרים ברחוב — עלול,
במיקרים רבים, לגדול אומלל, לעבור בבת־אחת
מילדות לבגרות, כשהוא קפוא לכל

חייו במיסגרת שבה בבלוהו הוריו, מבלי
שנאבק בילדותו על הזכות לחשוב בעצמי,
להילחם בעצמו וגם להיכשל בעצמו,
לעומת זאת — דודקא הילד ״הקשה״ ,כביכול,
עשוי להצליח במשימת ההתבגרות המסובכת.
ילד מגיע לידי בגרות כאשר הוא
מגבש לעצמו הכרה ברורה בדבר זהותו,
במיוחד בהתייחס לאנשים ולמאורעות שמסביבו.
כדי שיגדל להיות אדם יציב, חייבים
יחסיו לסביבתו להיות גם הם יציבים.
זוהי משימה קשה ביותר בעולמנו הבלתי־יציב.

התבגרות
בעודם אחר
ך* יום, נולד הילד ־גדל בתוך עולם שונה
ן | מעולם הוריו: עולם החי באיום הפטרה,
הגרעינית — אימה שאין איש משוחרר

ממנה, אף כאשר ודמה לו כך: עולם שאמצעי
התיקשורת הפכוהו לכפר אחד ענק״,
אשר בו כל זעזוע חברתי או אחר מורגשים
מייד על־ידי כולט; עולם שבו נהרסו
כל דפוסי החיים הישנים. ,חדשים במקומם
עדיין לא גובשו; עולם שמחציתו האחת
פוחדת מהשתלטות הקומוניזם, מחציתו השנייה
מהשתלטות הקאפיטליזם, ושניהם יחד

מהסינים. גם בעבר היה זה תפקיד קשה
להתבגר. כיום, כאשר ההורים אינם מסוגלים
לעזור בכך, הוא קשה שבעתיים.

עצמאות או כניעה
ף הסיגה שההוריכ^^לעללת^^
1זור היא, שהתשובות שלהם עונות אולי
על בעיות האתמול, אך לא על אלו של
היום. במיקרים רבים, הילד ״הטוב״ הוא
כזה בגלל שאינו מעלה כלל את הבעיות,
מקבל בהכנעה את השקפת עולמם של הוריו
— גם כשהוא יודע שזה לא עולמו.
חשוב לו יותר להשתלב במיסגרת המשפחתית
— מאשר לפוצץ אותה, לחפש לעצמו
פיתרונות, ולהסתכן אולי באפשרות
שלא ימצאם בכלל.
ילד כזה מוזתר בקלות על עצמאותו, על

כושר־השיפוט שלו ועל יכולתו לדילחם
למען מטרה — עוד לפני שיצא לדרכו
בחיים. הוא יהיה איש זקן כבר בגיל עשרים.
הוא יצליח בלימודיו, בעבודתו, בנישואיו
— ולפעמים אפילו לא יידע לנצח
שהוא חי תמיד חצי חיים.

הידד מבין עניין
ן* מיקרים רכים, רבים מאוד, דווקא
הילד הבלתי־ממושמע הוא זה המנסה
לצעוד בדרך הנכונה. הוא חש שהוריו אינם
כל־יכולים, כל־יודעים. הוא מסרב לקבל את
נוסחאותיהם. בימינו, צעיר בן , 15 ,14 לפעמים
אף , 13 מגלה כבר עניין בבעיות
עולמיות: אם הוא אמריקאי, הוא מנסה
להחליט לעצמו אם מלחמת ויאטנאם צודקת

או לא. אם הוא ישראלי, הוא עשוי לחפש
תשובה לשאלה: מה לעשות עם מיליון
ערבים? לשלוט בהם בכוח? לזרוק אותם
מבתיהם? לתת להם שוזיון־זכויות? מבוגרים
רבים אינם יודעים זאת, אך הצעירים
נוטים להתייחס לשאלות מוסריות ברצינות
מדהימה.
קשה לתבוע מהורים להבין תופעה זו,
ואף יותר מזה — להשלים איתה. אחרי
הכל, המרד הוא נגדם. אולם בעצם אין בי
כל רע: הדיסקוטקים, המוזיקה המטורפת,
השערות הארוכות של הבנים והחצאיות
הקצרצרות אצל הבנות, הם כולם הימנים
לעצמאות, לאו דודקא לפראות והתפרקות.
אם ילדך חצוף ומרדני בגיל שמונה — יש
לו סיכויים טובים, בגיל , 18 להיות יציב,
עצמאי, עומד בביטחון על שתי רגלי .,בעולמנו
הגועש והנבוך, זוהי אחת הסתירות
האופייניות ביותר,

שמירת הטף

קיצור השמלה
שוב השתנה אורן החצאית? כל יום מחליטים אמני האופנה ועולמית
לשחק באורכן של החצאיות, לעבור ממיני למקסי ובחורה, ועליך להתאים
עצמך לכך. חברה אמריקאית החליטה להקל עליין את העול. המימקו
שהמציאה מורכב ממיכל שבתוכו אבקת גיר לסימון, וממנו פיה. ן טוה
בצד אחד וצינור גומי ארוך. המיתקן מורכב על מלחציים! ,ניתנים
להידוק לכל דלת או כיסא. עלייך להדק אותו לדלת בגובה הרצוי,
לעמוד לידו כשאת לובשת את השמלה המיועדת לשינוי, ללחוץ על
המשאבה. הלחיצה תזרוק אבקת־גיר על השמלה ואם סיבוב ג.־פך
תקבלי סימון ישר ויפה. מחיר המיתקן בארצות־הברית כשני דולאר.
ספק אם קיים תחום התעניינות אנושי,
מלבד אולי הטיסה לחלל, שבו מתחדשים
מדי יום, מדי שעה, כל״בך הרבה חידושים
במו בבל הקשור לאשה, לגופה, לנפשה,
לבגדיה — מבף רגל ועד ראש. מוחות פורים
ברחבי העולם מאמצים ללא הרף את ראשם
בשאיפה אחת ויחידה: למצוא משהו חדש.

אס צעירה זו גילתה דרך מקורית לנוח קצת
מההשגחה על בנה: היא נמלה את סל־האשפה
שלידה — והרכיבה אותו במהופך על הפספוס.
עתה ניתן לה לקרוא קצת בשקט. השאלה היא
רק, כסה זמן יסכים השבוי לעמוד כן בשקט,
לאחר שתפוג תדהמתו הראשונה? בעיית הכליאה
של התינוקות בלולים מסוגים שונים היא
קשה במיוחד, כי ננצם כבילת החופש שלהם
עלולה להסב להס נזקים נפשיים בלתי־ידועים.

ביטוי במטבע

לא, אין זה שריון־קשקשים — זהו בולרו עשוי מטבעות־זהב.
לדברי ירחון הנשים האמריקאי הנפוץ ודג, אץ דבר
פשוט יותר לעשותו: לוקחים פשוט שלושת אלפים מטבעות
זהב — וסורגים מהן בולרו. המהדרות פחות יכולות להסתפק
גם בדיסקיות זהב — או אפילו רק צבועות זהב,
רחמנא ליצלן. כאן יש לדמיון היוצר חופש פעולה נרחב.
כך או כן, תצליחי להשיג בעזרת הבולרו הזה את המראה
הצועני, שהוא כיום הצעקה האחרונה בעולם. את סריגת
המטבעות עצמה אפשר לבצע בדרכים שונות, לפי בחירה.

חידושים!
המיפלצית טלי
יום שלישי דבר ראשון בבוקר, הלכנו
כולנו בהמונינו לבחור. היתה לי הוגשה
חגיגית, ואפילו, לבעלי. הילדים גם־כן הרגישו
שזה משהו חשוב, מעל ומעבר למה
שסיפרו להם בבית־הספר. ביחוד רתעניינה

שיות, כי האיש שמצביע יפחד שאולי יפטרו
אותו מהעבודה, אם ידעו בעד מי דוא
הצביע, או דברים כאלה.״
רוני נעצה בי מבט חסר־סבלנות, כאילו
הפעם באמת עברתי את גבול הטיפשות:

לא יכול להיות שכולם מפחדים!

שיזוף בלי שמש

הקץ ליסורי השיזוף. אינן צריכה לרוץ יותר לים, להצטופף ולמרוח עצמך בעשרות מש-
חות, בנסיון נואש לזכות בצבע הברונזה הנכסף. בארצות־הברית יצא זה עתה לשוק
פטנט חדש. חובשים אותו לכמה דקות כל יום, גם במזג אוויר סגרירי או מעונן — וזוכים
בשיזוף נאה ללא כל מאמץ. המכשיר בנוי מעלי־מתכת המורכבים על רצועת גומי. בגלל
צבע הכסף שבו הוא מרוח, מוחזרים קרני האור אל עור פניו ומשזפיס אותו להנאתך.

רוני בכל דבר. ביקשנו רשות מחברי וע־דת־הקלפי
לעמוד קצת בצד, והסברנו לילדים
כל דבר — את ההחתמות בתעודת־הזהות,
ואת הבדיקה הכפולה ברשימות הבוחרים,
הכל כדי שלא יהיה מקוס לדו־פים.
רוני לא הסכימה כל־כך בקלות לרעיון
שמישהו מסוגל לזיופים, בדבר כזה
חשוב. :הרי זה בחירות ל כ נס תו״ .היא
הגיבה בהבעה ספקנית. לכו תסבירו גי־,
שדווקא בגלל זה.

הילדים הצטרפו אלינו לתוך הפרגוד וצפו
בשקט באקט העליון של הדמוקרטית,
ועקבו אחריכן בדריכות אחרי המפטפח המשתלשלת
פנימה לתזך החריץ. בחיי שהם
היו נרגשים, כאילו נדבקו קצת ממני.
מחוץ לקלפי, נעצרה פתאום רוני באמצע
ונזכרה לשאול:
.אבא, בשביל מה בכלל נכנסים מאחורי
המסך? בשביל להכניס את הפיתקה לתוך
המעטפה?״
.מה זאת אומרת בשביל מה? כדי שאחרים
לא יראו,״ באח תהשובה האינטליגנטית.
.אבל
למה לא?״ התעקשה רוני .״מה
יש, הם מתביישים?״
.לא, זה לא עניין של בושה,״ התערבתי
אני. .אס מישהז יראה איך מישהו
אחר מצביע, אלו לא יהיו בחירות חופ־

״אמא, בחייך, כל האנשים מפחדים שיידעו
בעד מי הם בוחרים? אל תצחיקי
אותי.״
מצחיק מאוד.

קולנוע סרטים שאגת הייאוש
הרודפים והנרדפים (פאריז, תל-
אביב; יוגוסלביה) .עדר פליטים אפור,
עמוסי חבילות ומזוודות, מחכה שעות על
שעות לרכבת. הרכבת לא באת — ואילי
גם לא תבוא — והם עומדים עם המזוודות
ביד ומחכים.
ופתאום צפירה, שיקשוק גלגלים. הפליטים
מתנערים. אמהות קוראות לילדיהן.
כולם רצים אל הרציף, רואים את הפרצופים
שלהם, את התקווה, את ההתלהבות.
הם ניצלו. ואז מגיעה הרכבת, ולוקח זמן
עד שמבחינים שזו לא רכבת לנוסעים, זו
רכבת מלאה טנקים. אין שום דרך לתאר
קטע כזה על הנייר. זהו קולנוע במלוא
גדולתו.
אולם אין זה סרט על פליטים. גם לא
סרט על המלחמה דווקא, למרות שהוא
מתרחש ביוגוסלביה בימי ׳מלחמת העולם
השנייה. זהו סרט על בני־אדם,
על האופי האנושי. סרט של
וריאציות על נרדפים — שהופכים,
כשניתנת להם ההזדמנות,
לרודפים.
בסצינה הבאה עומדים הפליטים
מול קרונות החיילים ומביטים
בהם בזעם ובייאוש. א־כעבור
רגע מגיע למקום איש
עם דוב, ושני המחנות מתלכדים
פתאום וצופים יחדיו, בהנאה,
בדוב העומד על רגליי
ונוהם כשחבל קשור לאפו, והאיש
שלו מחופף לו בתוף.
מאוחר יותר, לאחר שהחיילים
נסעו, מתנפלים הפליטים על
מיצרכי מזון נטושים בקרונות
הרכבת. עדר כבשים פורץ מאחד
הקרונות, ועדר הפליטים
עומד ניכחם, והם מביטים אלו
באלו, כמו שהביטו מקודם הפליטים
בחיילים. ואז מתנפלים
האנשים על הכבשים וחוטפים
אותן. לשם מה? לאן יקחו או תן?
מה יעשו בהן, כשאין להם
בית ואין להם כלום? לא חשוב
הטבע האנושי גובר על בעליו.
הפליטים עומדים עדיין בתח־נת־הרכבת.
הרכבת עוד לא באה.
עוד מעט יגיעו הגרמנים.
מה יהיה? ־הנה מתגלה אדם ש־תעודת־הזהות
שלו נשרפה יחד
עם ביתו. מי הוא? אולי גייס חמישי?
והנודדים העלובים, שאיבדו את כל מה
שיש להם, הופכים פתאום להמון פריע.
יש את מי לרדוף — והם הופכים לרוד־פים.
וגם האיש הטוב, הגיבור, לא מוצא
בליבו עוז לקום ולהצילו. ורק לאחר שהאלמוני
מת, נותר בהמון שמץ מבטי אשמה.
הם הבינו לפתע מה עשו. אך גם זה
נעלם ונשכח כשהרכבת מגיעה.
כמקום טוש ורע — ייאוש. בקטע
הבא, כאשר הגיבור נרדף על־ידי הנאצים,
הוא מתחבא בתוך עדר כבשים ,״,ופך בעצמו
לאחד מהם: קודם הוא היה אדם —
עכשיו הוא בורח כמו חיה, והגרמנים רודפים
אחריו, מקיפים אותו מכל הצדדים,
מתעללים בו כמו בטרף, והוא נמלט מצייד
לצייד, והשאגה הנוראה שהוא משמיע
לאחר שתפסו את חברו ושרפו אותו
חי, אינה רק יבבת צער על מות החבר.
זוהי שאגת יאוש, שהיא בעצם תמצית־הסרט:
זהו סרט מלא יאוש, משום שאין
בו טובים ואין בו רעים. הכל אותו דבר:
הנרדפים הופכים רודפים, אלה שבהם התעללו
לפני רגע, מתעללים בנחותים מהם
ברגע הבא. זהו סרט ניהיליסטי, נורא, כי
אם אין טוב ואין רע — מ־ ,נשאר?
הגאונות של אלכסנדר פטרוביק היא באווירה
הנוראה, אותה הוא יוצר בעזרת
פרטים המצטרפים האחד למישנהו. משיגע
שמופיע בין הפליטים וקורא להם להתוודות,
כי יום הדין קרב. פנים של אשד,
בחלון. שיר עייף, מלנכולי על פרחי־ם שנקטפו,
המושר בצורה מעוותת, בקצב לא
מתאים.
פטרוביק גם מתמצת את הסרט שלו לצלילים,
לקווים, לתמונות שהכל מצוי כתוכן.
הרדיפה האינסופית אחרי החייל הבורח
הופכת לרגע לתמונה של רובה. רק
רובה — ואדם בורח ממנו. האשה העומדת
להיות מוצאת־להורג על שיתוף־פעולה עם
הנאצים, הופכת פתאום לאשר, שבעלה הוצא
להורג ברכבת.
העולם הזה 1679

אפשר להתעכב על עוד פרטים העושים
את הסרט ליצירת־מופת, אבל אין לזה סוף.
מי שלא יילך לראות אותו, לא יידע כמה
הוא באמת גדול.

מעשה מכוער
אני נטאלי (בן־יהודה, תל־אביב; אר־צות־חברית)
.הבעייה של נטאלי היא שהיא
מכוערת, והבעייה של הסרט היא שהוא
עוסק יותר מדי בכיעור הזה. הצהרות
על כיעור, דיבורים על כיעור, שיחית
על כיעור. מפסיקים להאמין לנטאלי זו
שהיא אדם חי, ולא בעייה מופשטת.
אחר־כך, לאחר שנטאלי המכוערת ברחה
מהוריה שחיפשו לה חתן, והלכה לגור
בווילג׳ ,היא מגלה לנו, בשיחה, שמה שעשתה
כל הזמן, מלבד לדבר על כיעור, זה
לחפש את עצמה. בעזרת האהבה יכל מיני
סימבולים גסים, היא מגלה גם אר. זה.
על כל זה חושבים כשתמהים מדוע סרט,
שלכאורה יכול היה להיות מזעזע, עם

;ססססססססססססססססססססססססססג^ x x x xג 3 0 ^ x x x 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0
שבוע נהדר, אהבה, כיף ובילויים ימלאו
השבוע מתחיל
את רוב זמנך. בעבודה תזכי לשבוע נזאין
תקופה נעימה
כמותו. בן־זוגך עומד להפתיעך לקראת סוף
חד, שתימשך
השבוע, בהצעה שתחושבועות:
דאג
לל מיפנח בחייך. נסה
רים הדוקים יותר עם
להשתחרר מהפחדים ש־אלה
החפצים בטובתך
יעיקו עליך בראשית האו
היכולים לסייע לך,
שבוע. נסיעתך הקרובה,
ולא תתאכזב. יום ה׳
במרס
2 ו אותה תיכננת לאמצע
הוא יום אהבות. נצל
באפריל 20 השבוע, תידחה בכמה
אותי — אם אתה
ימים, מסיבות שאינן
יכול להתאפק ולא להתרברב. קחי אותו לו השינוי

תלויות
; 2בספטמבר -
לרבנות אפילו בכוח. כשיהיה שם, ירצה.
ציפית יחול כסוף ה 22 באוקטובר

שבוע• למרות מזלו המשופר
בתקופה זו — עליך להישמר מן הע מצב־הרוח
על־אף
העתיד
הרחוק, ביחוד מבחינה חומרית.
כור בו התל השביע,

תסיים את העיסקה עו
בתחילת שבוע זה — חזרת למצב בריאות שפיר. היזהר לא
להתהולל. בסוף השבוע צפוי לך פיצוי
ביוס ד׳ .היזהר, לעועל
חודשי הסבל שמת
זאת, מכל נזה שעברו
עליך. מאמציך
ניתקל בדרכך ביום א׳
בעבודה, אותה ביצעת
הקרוב. החורף יהיה ה־ו:1
2אפריל -
סזנ במאי
השבוע, יביאו לתוצפעס
קשה עבורך. נסי
אות שיפרסמו שמך
לרקום תוכניות למוות
ברבים. הנטל הכספי
ארוך יזתר. אורחת אהובה תגרום לך רוב
המעיק עליך יפחת.
שימחה. מישרה רצינית נשמטת מכין ידיך.
11 [10
נסי להסביר את עמדתך
ביתר תוקפנות ו*

עקשנות. תזדקקי לזה
בסוף השבוע: את ת•

שבוע של תמורות
גיעי לשלב היכול לשנות את עתידך. לבכוחות והתקלויות עומת
זאת — שיקלי היטב את צעדייך.
עויינים דווקא יסייע
לך להתקדם שלב נו

בסולם ההצלחה.
עשית מאזן? עכשיו טעם מן הפירות. חגי־זו
ממשיכה להיות ה גח
מסויימת תביא אליך את האדם הס משנה
שלך. אל
פאטי אותו חפצת לפתזלזל 0*11100
בקשרים ישנים כש
גוש. אל תנסי לשפוט
אתה ניגש ליצור חדאזתו
בחומרה ־בה משים.
הנסיעות מבודי.
הוא בסן־הכל אדם
רכות בשבוע זה — בתנאי שהן קצרות.
קרוב ואוהב, אפילו אם
בחר חברה מתאימה וצפוייה לך הנאה.
ירגיז אותך במיקצת.
יש להיזהר ביום א׳ —
בייחוד את: הוא עלול י
לפגוע בך לרעה. הת־
23 בנובמבר -
20 בדצמבר
חמקי השבוע מפגישות,
פן שכרן ייצא בהפסדך.
גלי יותר הומור ופחות רצינות. את
מרחיקה מעלייך ידידים הדרושים לקיומן.

מאזניים

שווו

[1ן ש 0

אני נטאלי
נמאס כיעור כל הזמן
מישחק מצויץ ובעיית אמיתית — איני
כזה. אבל לא מוכרחים לתמוה על כך.
אפשר גם לראות בזה סתם סרט רומנטי,
לא רע, על גורלה של נערה, ו,יהנות
ממנו.
ישראל אופסייד!
אין שקט במגרשי הכדורגל בארץ. אפילו
כשלא משחקים שם כדורגל. השערוריות
נמצאות שם גם כשעוסקים במלאכה שונה
בתכלית — בהסרטה. זה מה שקרה ל־בלומפילד,
סרט מיליון הדולר של וולף
מנקיביץ׳ שנועד להיות מבויים על ידי
אורי זוהר בכיכובם של ריצ׳ארד הארים
ורומי שניידר•
ששה ימים אחרי תחילת ההסרטה הודיע
אורי זוהר כי הוא עוזב את בימוי הסרט
בגלל אי־הבנות עם מפיקיו הבריסיים .״כנראה
שאני עדיין לא מתאים להפקה בינלאומית,״
אמר זוהר בצניעות.
מה שקרה באמת הוא שאנשי הקולנוע הבינלאומיים
עדיין לא מתאימים לאורי זוהר.
הם לא רגילים לצעקותיו, להעלבותיו ולקללות
שהוא משמיע, ברוח טובה, על במת
הצילומים.
תחילה נפגע מכך עוזר הבמאי הבריטי
וברח. אחר כך פרץ ריב בין זוהר להאריס,
בגלל צורת האיפור של האריס. רק עם
רומי שניידר לא הספיק אורי לריב. ימי הצילום
שלה טרם התחילו.
בחוגי ההסרטה בארץ מכפרים כי התפטרותו
של אורי זוהר לא באה למפיקים כהפתעה.
מזה שבועיים שהם הכינו בארץ ממלא־מקום,
במאי בריטי, שציפה רק ל־גע שאורי
זוהר יסתלק מהמצלמה.
מדוע, אם כן, לא הופסק החוזה עם אורי
זוהר עוד לפני תחילת הצילומים? במקרה
כזה, עם במאי בריטי מההתחלה, לא היד,
הסרט מקבל את כל העידוד וההקלות של
סרט ישראלי.

שבוע שיגרתי במיקצת,
מעייף עוד יותר ומאכזב
לפחות — במה שנוגע
לאהבה. היא תעשה
צעדים בלתי מובנים,
ואתה לא תדע כיצד
להגיב. נסה לעסוק
בספורט. קיימת גס אפז
2ביוני
20 .ביו?׳ז
שרות שתצטרך להפעיל
את שריריך לחיסול סיכ־סוך
טורדני. אם את זקוקה לעזרה, בקשי
אותה מבן מזל עקרב. המצב הכספי שתפר.

סוס1

אם החודש האחרון
היה טוב עד עתה, יהיה
סוף השבוע הקרוב
השיא. הגירושים
שלך יגיעו לסיומם ה מוצלח.
בן-זוגך החדש
אינו ראוי לאמון רב•
אם רצית לצאת לדרך
חדשה — השבוע היא
הזמן לכך: תפוס יוז מת
ובצע את תוכניתך. ידיד קרוב עלול
לסבך אותך בפלילים. הישמר לעצמך 1

שבוע עליז ומרענן, אחרי כמה שבועות
של עצבנות והתרגזויות. יגדל מספר המזמינים
אותן לאירו״,
עים
חברתיים בסוף
השבוע. עבודה יוצרת
תהיה פורה במיוחד
השבוע. בן גדי בעל
נטיות יוצרות עשוי להגיע
השבוע לשיאים.
נסיעה קצרה תביא לסיום
עיסקה או לקבלת
ג׳וב חדש, ושם,
במקום החדש, רבים

הסיכויים שתמצא את האהבה שחיפשת.
לבוש בהיר יהלום אותן במיוחד.

הקושי שלן לשתף אחרים בחוויותיך, הטובות
והרעות, יגרום לך נזק השבוע,
כאשר תדחה אדם ש יכול
לעזור לך להתקדם
בסולם החברתי. רופא־המשפחה
עלול לבשר
לן בסוף השבוע דברים
מדאיגים, בעקבות הבדיקה
שערכת בשבוע
שעבר. השתדל להיגמל
מכמה הרגלים מגונים
20 בינואר -
18 בפברואר

שסיגלת לעצמך בתקו־פה
האחרונה. היזהר
ביחוד ממכוניות. אל תסתבך השבוע עם
אשה מבוגרת ושמור דרכך מפתיונות שווא.

תוך כמה ימים עשוי
לעלות בגורלן להיות
קרוב מאוד לאישיות

מפורסמת ונערצת שהכשלון
האחרון שנחלת
תעניק לך את חסויהווה
ציון דרך היסטותה.
השתדל להיראות
רי בחייך. ההרפתקאות
נאה ומסודר, ולא לפאליהן
אתה נגרר מוריברב
רו*ר
לוט שטויות, כרגיל,

דות מערכך בעיני אווז־בפומבי.
אדם שאותו
דין. חוסר״טקט שתגלה
את מעריכה במיוחד

עלול לגרום לן הפסיעניק
לן תשומת-לב אם תגלי לו את
דים ניכרים. נסי לאזן
אהדתן אליו. אם אתה בגיל העמידה,
22 באוגוסט -
22 בספטמבר
את יצר הרגשנות הצפוייח
לך חווייה עם לוליטה. היזהר
מופרז שלך, פן תמצאי
שלא להסתבך. אל תרשה שיפתו אותן
עצמך בצרה ממנה לא תדעי לצאת. כסף להשתמש בסמים. השבוע יש להיזהר במיוחד
מן ההימור. המזל אינו מחייך.
ממקור בלתי צפוי עשוי לשנות את חייך.
&נ ^ x x x x x x x x x x x 0 0 0 0נ ^ x x x x x x x x x 0 0 0 0 0 0 0 0נ x x 2 9 x x x x 0 0 0

בעולם בריטניה
הממשלה מרפה
ממשרד־הדואר
לאחר 312 שנה, הגיעו עתה גם הבריטים
השמרנים לידי המסקנה ששירות־הדואר —
אין להפקידו בידי הממשלה 400 .אלף פקי־די־הדואר
חדלו להיות פקידים ממשלתיים,
הפכו לשכיריה של חברת הדואר — שהפכה
מיד, מצידה, לעסק ־,ענף והגדול ביותר
בבריטניה.
אמנם, אין זה עסק פרטי: חברת הדואר
היא חברה ממלכתית, שבראשה עומד לורד
ג׳וד הנרי הול. הוא התפטר מכם־הנשיאות
של 14 חברות כדי לקבל על עצמו את
התפקיד החדש.
מסרת המהפכה היא לנסות לייעל את השירותים
הצולעים. אולם הול עצמו היה הראשון
שגילה ריאליות ראוייה לשבח :״אין
לצפות לשינויים בן־לילה,״ הכריז .״כרגע,
השינוי הוא על גבי הנייר בלבד.״

צרפת

יץ וצות קופנהאגן מקושטות בימים
ן ן אלו בכרזות של אשה המושיטה לשון,
סמל ל״אנחנו מצפצפות על כל העולם״.
הליצנים טוענים שזה סמל למשהו נוסף.
היריד הבינלאומי הראשון בעולם לפרונו־גראפיה:
הכל מותר להראות, הכל מותר
לראות. באולם הספורט הענקי של קופנהאגן
מצטופפים, מזיעים וגונחים, עמוסי ציוד
לעייפה, קרוב ל־ 500 כתבי־חוץ, צלמים וצווחות
טלוויזיה מכל העולם. צלמי־חוץ
מנצלים את רשות הצילום עד שעת פתיחתו
הרשמית של היריד. מכאן ואילך נמכרו
זכויות הצילום לחברה גרמנית, שאסרה
כל צילום בשטח היריד. השעה דוחקת. הצלמים
מתרוצצים בתקווה למצוא אירוע שלא
צילמוהו כבר אלף פעם קודם לכן. אפילו
ביקורו של כרושצוב בקופנהאגן, בשנת
,1964 לא עורר גל כזה של סקרנות בינלאומית.
האמת
העגומה היא ששום חידוש לא
הוצג למעשה באולם הספורט של קופנ־האגן.
כבר לפני שנד ניתן היה לראות את
כל זאת בחוצות העיר: יחסי־מין מכל הסוגים,
בין כל המינים, בכל מספר משתתפים,
בצבעים טבעיים יבקולות אנקה וערגה,
בסרטים, בצילומים בספרים ובגלויות. החידוש
המקסים ביריד: האדיבות שבה נאותו

הדולפין ביקש
עזרת אדס
אמא־דולפין גילתה לאחרונה, במימי היפר,תיכון
בסמוך לקאן, אמונה גדולה בגזע
האנושי דווקא. היה זה כאשר ביקשה אז
עזרתם של בני־אדם — להצלתו של תינוקה
הרך.
מלחי קוריאנדר, ספינה לדייג טונה, סיפרו
בקאן שבעת מסעם האחרון פגשו להקת
דולפינים שהתנהגה בצורה מוזרה: הדולפי־נים
קיפצו בקדחתנות באוויר ללא הרף כאחוזי
עווית. הספינה קרבה אליהם, והדייגים
החלו מוחאים כפיים בצורה המקובלת
המושכת את תשומת־ליבם של הדולפינים.
כאשר
הבחינה הלהקה בספינה, התפזרה
קבוצת, הדולפינים שהצטופפה במרכז, ודולפין
מבוגר בודד, שכפי שהסתבר היה נקבה,
החל שט לעברם. לפניה, דחפה הדולפינה
גור דך, שכנראה נולד זה עתה, והתקשה
לשהות.
אחד מאנשי הצוזת, פטריק אלפיארי, קפץ
לתוך המים, ונטל בזרועותיו את הדולפין
התינוק והעלה אותו אל הסיפון. אנשי הצוות
ניסו להחיות את הגור בהנשמה מלאכותית
במשך דקות ארוכות, אולם נכשלו.
הגור מת מחנק. התברר שהוא נולד עם
ליקוי בגרונו שלא איפשר לו לנשום.
כידוע, הדולפינים, כמו הלווייתנים, הס יונקים
ולא דגים, יכלי הנשימה שלהם הם
ריאות.

שיטחז חדשות?
שני אזרחים שנסעו במכונית
נעצרו השבוע על־ידי מחסום־מש־טרה.
השוטריב, שחיפשו אחרי
שודדי בנק שהצליחו להימלט, הו
רוצה
להופיע בטלו ני זיה?
הכר! עד שביתה!
ומי יענה לטלפון! במובן ״מזכירת הטלפון האוטומטית״,
פוככים כלליים: רדיו דוקטור, רח׳ שלום־עליכם ,18 תל־אביב, טל׳ .244118
״ העולם הזה״ ,שבועוןהחדשותהישראלי •
המערכת והמינהלה: תל־אב־ב, רחוב קרליבך ,12 טלפון ,260134
תא־דואר • 136 מען מברקי: עולמפרס • בית־דפום משה שהם
בע״מ, תל־אביב, רח׳ פין • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע״מ •
העורך הראשי: אורי אבנרי • המוציא־לאור: העולם הזה בע״מ.

ציאו את שני הנוסעים ממכוניתם,
השכיבו אותם על פניהם על הכביש,
כשידיהם שלובות מאהוד,
ורק בצורה זו ערכו חיפוש בכליהם,
כששומרים אחרים עומדים
מסביב באקדחים שלופים. זה ררה
כוסטל, עיירה כמדינת נידיד־ק.

תיירות עממית ״״:י״ =
מעשרות אלפים שהציפו את קופנהאגן נד־לבקר
ביריד הפורנו, מפעילה את מצלמתה,
בדיוק כמו בכל אתר תיירות אחר.

דיילות היריד להתערטל לבקשתו של כל
כתב וצלם.

* צרני אבר־מין גברי מפלאסטיק,
המופעל בעזרת סוללה, שכרו נערות
שהתירו ברצון לכל מבקר סקרן להחזיק
בידו את המוצר, ואף נאותו להדגים את
שימושו בפימבי.
יצרני סרטי־פורנו הציגו את מיטב סרטיהם
על מסכי־ענק בכל פינה. כעבור זמן
מה, מתחיל הצופה להשתעמם: הנושא שב
וחוזר על עצמו.
וזה, על אף שהמצלמה אינה פוסחת גם
על הפרט הקטן ביותר. הסרטים מתחילים
בנקודה שבה מסתיימים מרבית הסרטים
המוצגים בארצות בהן אסורה הפורנוגראפיה.
כאן — הכל מותר. כולל אהבת גבר
לגבר ואשד, לאשה. המילה ״אהבה״ אינה
מדוייקת בעצם. כאן, ביריד, זו נעדרת. כל
מה שהצופה רואה היא פעילות פיזית
בלבד, נעדרת כל שמץ של רגש לרומנטיקה.
האם זו תועבה? באחת הפינות ניתן למצוא
תשובה עקיפה לשאלה: צורפו כאן
שחי תמונות ענק: האחת התמונה המפורסמת
בעילם, מ־ , 1968 בה מצולם מפקד
משטרת סייגון כשהוא הורג שבוי ברחוב,
ללא משפט. התמונה האחרת: אשת וגבר
בשעת משגל. הכותרת: מה מוסרי, ומה
בלתי מוסרי?

^ יד כל דוכן ניצבות דיילות, נכונות
/להצטלם ״עם״ או ״בלי״ .עולם שהיה

״ 0 1שואלת כרזת ענקית באחת מפינות היריד. בכרזה שתי תמונות:
4התחתונה מראה זוג בעת מישגל, העליונה: את מפקד משטרת
אולם ספק אם אלפי המבקרים התפנו לעסוק בשאלות מוסר באותה שעה.
אסור במשך דורות ארוכים — לפתע כה
פשוט וקרוב. הושט יד וגע.
הדוכנים שוקקים אדם. ברמקולים מתערבבים
הכרזותיהם של מארגני היריד עם
פסי־הקול של הסרטים, המשמיעים אנקות
תשוקה של זוגות משתגלים. בגודל טבעי
ובצבעים. שום דבר אינו נסתר יותר. החוויה
המוצנעת שבינו לבינה — הפכה לשוק.
הבעייה היחידה שהתעוררה ביריד הפורנוגרפיה
הראשון בעולם: יצרני סרטי הפורנו
באו לידי מחלוקת עם המשטרה. נושא המחלוקת
היה נכבד למדי: המשטרה טענה כי
הצגת סרטים כפופה לחוק בתי־הקולנוע
וחייבת במם עינוגים. יצרני הסרטים טענו
שזו תצוגה דוקומנטארית למטרות פירסומת
מסחרית של סחורתם, פטורה ממס.

אליהו זהבי עם אחת מדיילות ה־ף

יריד. אפילו ביקורו של כרושצ׳וב

בקופנהאגן, בשנת , 1964 לא זכה לסיקור עיתונאי מקיף כזה.

שתי דיילות, אחת יושבת והשנייה שוכבת
^יףן וון
(בתמונה נראות רק רגליה) מדגימות בפני
11/111 811
צלמים את השימוש באחד מן המוצרים המוצגים בתערוכה.

ך 1יופ פתיחת היריד פירסם האפיפיור
/איגרת־רועים בגנות הפורנוגראפיה. הדבר
לא הפריע לכומר הדני יוהן נילסן,
שהוא גם חבר הפולקטינג (בית הנבחרים)
לבקר ביריד ולהביע את דעתו , :היריד
הזה נעדר כל תחושת־יופי. זו גסות שאין
בה שמץ אהבה. אני מצטער על כל אדם
הנאלץ להעזר בתחליף לתיקון מומו. והוא
הדין גם בתחליפים הפלאסטיים לאברי־המין.
היריד כולו אין בו חידוש. הדברים כבר
ארעו ביוון העתיקה וברומא. בחפירות פומפיי
אנו מוצאים אותו סוג של פורנוגראפיה.״
ייתכן. אבל אלפי התיירים המציפים את
קופנהאגן ונוהרים כולם לתערוכה, לא הספיקו
כנראה לראות בשעתו את חפירות
פומפיי.
דבר אחד ברור: ה־ 21 לאוקטובר 1969
הוא סימן־דרו מכריע בתולדות המין האנושי
— לא פחות אולי מנחיתת אדם על
הירח. זהו יומה של האשה המשחררת,
בעזרת המצלמה, את התפרקותה מכבלי־ה־צניעות:
היא
מושיטה לשון — מלגלגת.

שסססו

לא כדאי לראות
לא חשוכ לראות
אפשר לראות
רצוי לרא ות
הוכה לראות

ז חז ח ד ^

סרטיס חדשים

הרודפים

והנרדפים

אלפי (בימת השחקנים של התיאטרון
הקאמרי) .בי לנוטץ מוכיח שוב
כי כדי לחבר מחזה שטוח, חסר־ערכים, על
טיפוס חסר־ערכים, כגיבור שעל שמו קרוי
המחזה, אין צורך להיות מחזאי ישראלי.
גם אנגלי מסוגל היטב לכך. הגיבור עובר

(פריז, תל אביב) שלושה קטעים נפרדים.
באחד תיאור של פליטים ברכבת, בשני
תיאור של חייל נרדף על ידי הנאצים, בשלישי
הוצאות להורג לאחר שיחדור הארץ
מידי הגרמנים, שלושתם מתקשרים יחד לנושא
אחד על הנרדפים והרודפים וההבדלים
המטושטשים ביניהם. לא כל יום וגם
לא כל שנה מגיע סרט כל כך מזעזע לארץ,
ולכן אסור להיות בזבזנים ולהחמיץ אותו.

^.נכתרכראש (התיאטרון הקאמרי).
הרבה מלל שאינו מקדם עלילה. שפה אנכרוניסטית
המעוררת צחוקים שבתדהמה. וכי
איך אפשר שלא לצחוק, כשמילה כמו ״הסלמה״
יוצאת מפיו של דויד המלך? אבנר
חזקיהו משתעשע ועושה על הבמה כבתוך
שלו, במהתלה ארוכה ורדודה מאת
יעקב שכתאי, על התקופה בה חיפש
בן־ישי סוכנת בתולה, כדי שתשכב בחיקי
וחם לו. קונפליקט של ממש לא קיים, ודמויות
חיות אינן מאכל1ות את הבמה, על־אף
מספר שחקנים, חעוש ם מאמצים בלתי-
מבוטלים. יחידי המצליח ליצור יש מאין,
הוא יהודה פוקס כנביא נתן התככן.

( 2פאר, תל־אביב) מדינה שלמה
וראשיה מעורבים ברצח ציר האופוזיציה
ובטשטושו, ואדם אחד, שופט, יוצא לגלות
את האמת ומצליח, עד שהשחיתות מחסלת
גם אותו. בדרך מותחת ומרגשת מתואר באן
מיקרה שאירע ביוון וקורה עדיין בכל מיני
ארצות בעולם. סרט טוב וחשוב.

נשף בוכבי־האש (ארמון

דויד, תל־אביב) מילוש פורמן מגלה כל מיני
עיוותים במוח האנושי ובאופי האנושי, וצוחק
עליהם ברגישות רבה, ובהומור, במסגרת
של תיאור נשף מכבי־אש, המסתיים
בשריפה בבית שממול.

דיי ק ני ת מו כי חי ם ב

2 1 1 3כול• ל ס מו ך
בי ג ג ־ויני אי

המדבר האדום (תכלת, תל
אביב) צילומים מיוחדים במינם של עיר
תעשייה מודרנית, וסיפור של אשה בודדה
החיה במקום האפור הזה, מנותקת מבני
אדם, מבלי יכולת להסתגל לנוף, ולסביבה.
מוניקה ויטי וריצ׳ארד האריס.

1זז7:1זז 1ו

170ז״טז 0 . $11111111[ $
בלה חופשתך בחורף -במחירים מוזלים !
ותיהנה משרות אדיב ונוחיות מירבית

הפלגות סדירות מחיפה בכל יום חמישי כשעה ,11.00
ללימסול, פיראוס וכרינדיזי(איטליה) כאנית־המעכורת

אפרודיטה
(שירות אקספרס — הדחק 9,000 טון)
פנה אל כל סוכני הנסיעות או לסוכנים הכלליים
אקאלוףושות׳

תל־אביכ, רחוב אלנבי ,94 טל 613389 — 611757 .
טל 67753 — 67752 .
חיפה, רחוב כיאט 6
(״אפרודיטה״ שנת בניה 1948״ג

איך לנקות כדים, בגדים, טפטים, ריפוד, שטיחים, דלתות,
רצפות, קירות, כיורים, כריים, כתמי זיעה, שומן וסתם לכלוך,
ואת מנוע המכונית?

>6ון וי( 5סווייפ) !

( 5^ 1?£סווייס) מכניס את האושר לביתך!
כדי להשיג את מוצר־הפלא המהפכני המנקה הכל 1? £י 5
(טוויים) — טלפני ,624983 או כתבי לת.ד ,29232 .ת״א — והסוכן בדרכו
אליך( .הכיני רק 10ל״י — תמורתן תקבלי את ר,־( 5\ ¥1 ?£סווייפן

כמיכל שיספיק לחצי שנה לפחות!

חתונת פיגרו (תיאטרון עירוני,
חיפה) הצגה משעשעת, ילדותית קימעה, ו״
זאת בשל קהות העוקץ הסאטירי של הקומדיה׳
שחיבר לפני כ־ 200 שנה פייר או
גוסטין־קארון דה־כומארשה, אותה
ביים באיטיות מתמשכת יוסף מילוא.
אפילו הברקות בודדות מתוך העיבוד של
מילוא, כמו למשל :״יש אמת של נאהבים
בלילה והאמת כשהם מקיצים בבוקר. יש
אמת שאומרים לפני הבחירות, ואמת שאומרים
אחרי הבחירות, שלא לדבר על אמת
של הממונה על חופש הדיבור,״ אין בכוחן
להחזיר לקומדיה את עוקצה, ונותרות רק
הסיטואציות המגוחכות.
* * אריה כחורף (התיאטרון הקאמרי)•
מאבק על כתר מלכות אנגליה, מתנהל
אליבא דנ׳יימס גולדמן, בשלהי המאה
ה־ 12 בטירת שינון. זהו מחזה קאמרי,
חסר כל ברק מלכות, ולולא היה המחזאי
האמריקני מבהיר לצופים כי מדובר במלכים
ונסיכים, ניתן היה לחשוב כי מדובר
במאבק משפחתי רגיל, על איזו ירושונת ד־לא
ניידי, ולא בכם המלכות הבריטי. תלבושותיו
ותפאורתו של ארתור נולד*
רייך לא הצליחו ליצור על בימת הקאמרי
אווירה מלכותית, ובימויו של היי קילוס
לא הוסיף אצילות לשחקנים, המגששים בערפל.
מעניין לציין כי מר גולדמן, המחבר,
הגדיר את יצירתו בת שתי המערכית בקומדיה,
הקאמרי השמיט ביודע־ן הגד־־ה זו.
הם כנראה יודעים היסב כי קומדיה היא
עניין רציני מאוד, שקשה להתמודד עימו.
כלאדם (בחאן הירושלמי).
ז׳אק כהן, ליאור ייני, עליזה רוזן
וקבוצת שחקנים חובבים מבין תלמידי האוניברסיטה
העברית בירושלים, תחת ידיו
האמונות של ד,מרצד,־ר,במאי אריה זקס,
יצרו באהבה הצגה פר,פיה, על סי אגדה
מן המאה ד 15 בה שולח אלוהים את המוות
כדי לקרוא לכלאדם. ידידיו הכימליים
(הידידות, התאווה, התשוקה, הרכוש) מסרבים
כמובן להצטרף אליו לדרך ממנה אין
שבים. טקסט פיוטי, חביב, מעמיק ומשעשע.
בימוי מלוטש, אסטטי ומרתק. תיאטרון
של ממש.

כוקר, כן־דויד ולבנה כ״קרוסל״
ממיטה למיטה, הוא אינו בוחל באמצעים
כדי להשיג לעצמו נשים, ולבסוף נשאר בודד.
עודד קוטלר הצליח להפיח קצב על הבמה׳
במיוחד בשעה שהשחקנים עצמם מחליפים
את התפאורה בין תמונה לתמונה.

איצקו רחמימוב, זהרירה חריפאי,
עדנה שביט ואלכס אנסקי בתפקיד

המרכזי, מיקצועייס, אך היה הרבה יותי•
נוח, ומשכנע לראותם, לו התייחסו אל החומר
ביתר קלילות, דבר שהיה מעניק ל־מישחקם
את המימד המתאים; הכאילו־מן־
השרוזל.

ק רו ס ל (תיאטרון דגן) שני פנטו
מימאים
(י*רם כוקר ושמואל לכנה)
ורקדנית (נעמי כן־דויד) במופע בידור
כילאיים: פנטומימה ומחול. הצרה היא שבוקר
ולבנה אינם רקדנים, ובן־דויד אינה
פנטומימאית. חלק מן הקטעים מזכירים הופעה
בתנועת־נוער (כמו הניחו למוצרט, התמרור
וכייסים) .לעומת קטעים אחרים (מטמורפוזה
וקו החיים, על־פי סוף המישחק
של סמואל כקט) ,המוכיחים כי במעט
מאמץ, ניתן ליצור קטעים משעשעים ומעוררי
מחשבה כאחד. להמחשת סימליותו של
הקטע האחרון, עזר לא במעט הרקע המשעשע
שצייר דויד קדם, כשעליו כף־יד המבצעת
תנועה מזרחית ידועה. קטע משעשע
ומעמיק המבוצע היטב על־ידי שני הגברים,
הוא קין והבל: אליגוריה מבריקה
על מלחמות, תכליתן וסופן.
* * להקת פיקוד דיזנגוף (תיאטרון
דגן) .להקה צבאית במדים אזרחיים. העמדת
הפיזמונים, הטקסטים לסקצ׳ים, קטעי
המעבר, הפיזמונים, ההדרכה המוסיקאלית
והביצוע, מזכירים כשתי יריעות חאקי, להקה
צבאית טיפוסית. ההומור צברי, מחוספס
וצפוי מראש (על חלק גדול ממנו אחראי
דן אלמגור הבלתי נמנע) .מופע ילדותי
במיקצת, נאיבי (הם שרים את העולם
כולו נגדנו) אך צבעוני ומשעשע. לצבעוניות
מוסיפה חתיכה ג׳ינג-ית, המרגישה לא
רע על הבמה, ומשתדלת להעביר הרגשה
זו גם אל האולם. קומיקאי חביב ד,מגזים
טיפ־טיפה, הוא מו ס קו נ ה ולופו העגלון
המשעשע, הוא יהודה ברקן, המעמיד

לצורך אפיזודה זו פני מבוגר, לא הכי
חכם.
ימים טובים (בהפקת ש. צמח)
אותו שייקח אופיר חביי, שלא העלה
עובש, מאז הצ׳יזבטרון. הוא מנצל היטב
את רמ״ח איבריו ומיתרי קולו, אך דא
עקא, לא היה מי שיביים אותו, יכתוב ויערוך
עבורו את החומר. משום כך, כשעוזבים
את האולם שוכחים למה וממה הצחוק.
לא שלכל בדיחה חייב להיות מוסר־דשכל.
אבל משייקה אפשר לדרוש קצת יותר. את
הקצת הזה ממלאת במיקצת יונה לוי,
המצליחה להוכיח ללא בעיות יתירות כי
היא רקדנית מרתקת, על־אף כוריאוגרפיה
רדודה אליה נקלעה.

אין אהבות שמחות (בימות)
בליוזיה הצמוד של תזמורתו של סטו
הכהן מגיש יוסי בנאי כ־ 20 שאנסונים

הצגה חדשה

עי ס ה >לדות>ת
טוס ג׳ונם

* פנטסטי (הבימה)
(להבדיל מחזמר הבריטי הנודע) והר מי
שמידט חברו יחד כדי להוליד יצירת־כיס,
מחזמר ל־ 8משתתפים ולשני פסנתרים
כליווי. לגבי מחזמר, בו רגיל הקהל
לעשרות שחקנים, רקדנים, מקהלה, תפאורות
ותזמורת, זו ממש מהפכה.
מנחם גולן ביים את פנטסטי לפני מס־פר
שנים במועדון התיאטרון ולא בהצלחה.
עתה נרתמה למלאכת הבימוי הבמאית ה־אנגליה
מרג׳ורי סיגל ולמרבה הצער אין
להימנע מלקבוע כי גירסתה צולעת.
העלילה מבוססת על המחזה הרומנטיקאי
של אדמונד רוסטן (מחבר טיראנו דה־ברז׳ארק)
שהתבסס על רומיאו ויוליד, של
ש ק, ס פיר. למעשה זו צריכה להיות פא־זי*
רודיה על עלילת האהבה הנודעת. שני צעי־ריס
שכנים, לואיזה -מטיו אינם אוהבים,
אבותיהם מחליטים לאלץ אותם ליפול האחת

בראסנס.

איבן שוויבל (גלריה מבט) מציג אחת
עשרה תמונות בצבעי שמן. בעזרת צבעים
עדינים ובהרגשות שלא מן העולם הזה
מנסה הצייר להמחיש בציורו את העבר,
ההווה והעתיד. בציוריו של שוזיבל ניכרת
במיוחד אובססיה מינית, המוסיפה עניין
לציורו. שוזיבל הוא אמריקאי העובד ויוצר
בישראל.

מיקצועי ומלוטש, וכשהוא מזמר כי יש לו
כל מיני אונם למכירה — מאמינים לו. הוא
גס יודע לשחק. שולה חן מוכרת כזמרת
מוכשרת, בעיקר מעל גבי האתר והתקליטים,
כנראה שלהישגים אליהם היא מגיעה באולפן
הקלטה, קשה לה עדיין להגיע מעל
קרשי הבמה. היא די מאולצת, קרה ובלת -
מלוטשת. על כל פנים היא איננה ניראית
בגיל .16 ובקשר למשחק, היא עוד חייבת
להשתפשף.
הרומיאו שלה, רפאל קינן הוא ממש
קטסטרופה. לא יודע לשחק ולשיר בכלל לא,
לרגעים נידמה כי עוד מעט ויחנא מחוסר
אוויר. ישראל בקר כאביה של לואיזה.
משעשע מאד, מלבד העובדה שישראל
רוכינצ׳יק לא יודע לשיר, מורגש שהוא
נהנה מתפקידו כאבי סטיו — הנער.
שמוליק סגל משעשע בלי כל קושי, כאן
כשחקן סוג ד׳ ,המומחה לתפקידים המצ־ריכים
גסיסה על הבמה, ג׳ורג׳ חשביה,
בתפקידו האילם כקיר, מתנועע בחן רב,
וביכולת לא מבוטלת.
גונב לכולם את ההצגה ברו!־ דוד, שחקן
אפור, שלאחרונה התחיל קצת לזכות
לתשומת־לב (תפקיד מצויין במחכים לגודו

סבון תמרוקים
דאודורנטי חדש מכיל 6תג< 3011€101-01(11א116 88ז מעניק הרגשת
רעננות נפלאה
וריח נעים.

רובי, צ׳יק, חן, קינן, חשביה וישראל בקר ב״סנטסטי״

בזרועות השני. הם אוסרים במתכוון על
השניים להפגש, ובונים בין חצרותיהם קיר,
מתוך תקווה כי בני הנעורים, כדי להכעיס,
19 יפגשו. ומשרואים האבות כי האהבה אינה
9פורחת בין הצעירים, הם שוכרים אנס מק?

•:צועי, והרותם למלאכה שני שחקנים עלובים.
ן השלושה מעמידים פנים כי בכוונתם לאנוס
? את לואיזה, ומניחים לעלם לנצחם בדו־קרב.

על־אף זאת אין הנערה הולכת שבי אחר

? הנער האביר אלא מתאהבת ונופלת דווקא
בזרועותיו של האנס. כמובן שההפי־אנד
חייב לבוא. והוא מגיע, אן לא לפני שהצ¥עיר
עובר במסע־יסורים על ארצות רבות.
דווקא משום שהוא מצומצם, ניתן היה

לצפות כי פנטסטי היה מחזמר פנטסטי.
¥ן עם תמליל ועלילה שנונים ומוסיקה בלתי
9רגילה; אך הוא איננו כזה. העלילה ילדותית,
הטקסטים לפזמונים שדופים, והמוסיקה
ברובה הגדול, אינה מצטיינת במיוחד,
ואיננה קליטה, מלבד פזמון אחד או שניים
(שפורסמו דווקא ע״י פראגק סינטרה,
? בלי קשר למחזמר).

אריק לביא מוכר כזמר מצויין, המצ־

9טיין בעיקר כמגיש בלאדות בדיקציה ברורה.

±מהרגע הראשון שהוא עולה על הבמה מורגש
כי הבמה שלו. הוא אותו אריק לביא:

מבדרים ומהנים, כשביניהם הוא משלב קטעי
קישור לא בני־אותה־רמה. הוא מנצל את
כשרונו כבדרן, יותר מאשר את קולו כזמר,
כדי שאלה שאינם יידעים צרפתית, יוכלו
ליהנות מיצירותיו של הטרובאדור, ג׳ורג׳

ותפקיד לא רע בוולפונה) הוא משחק כאן
בצורה בלתי רגילה, שחקן אידיוט, המבלבל
ויוצר מונולוג משעשע עד־דמעות מקטעים
מרומיאו ויוליה. המלט, הסוחר מונציה,
המלך ליה יוליום קיסר ועוד מחזות של
שקס פי ר. תענוג לראות אותו משחק כאן.
הבימוי של הגברת סיגל מאכזב. ההצגה
מתנהלת בקצב איטי ומשעמם. ואסור
היה שזה יקרה, במיוחד כשהצד המוסיקאלי
כה חלוש. העמדת הפיזמונים חובבנית.
קטעים מסויימים מזכירים הצגות לילדים.
דן רייזינגר, המוכר כגרפיקאי מעולה,
הכין תפאורה צבעונית מאד, אן על חלק
מההקרנות ניתן, וכדאי לוותר בקלות.
התרגום של דן אלמגור משעשע מאד,
אך אינו מצליח לגאול את ההצגה מחוסר
תוחלתה. לעיתים מורגש כי המבצעים מתקשים
להגיש את חרוזיו של אלמגור, מבלי
לדעת את להתייחס אליהם כאל פרוזה אם
לאו. לפארודיה המיוחלת על עלילת רומיאו
זיוליה, אין כל זכר. זוהי במקרה הטוב
פארודיה על פנטסטי. דבר אחד כדא לציין9 :
העלילה מגיעה לשיאה עד להפסקה.
אחר־ 1
כך אין בכלל מת לראות ולשמוע. לכן אפשר
לנצל את ההזדמנות וללכת הביתה.

גת-אוון
סבוו ללא
1*77

שנון

סי וצח את סול?
ך* שמועה עשתה דה כנפיים במהי־
| 1רות מדהימה. אמצעי התיקשורת המודרניים
סייעו לה להתפשט על פני יבשות
תבל, והיא החרידה את מליוני מעריציה
של להקת החיפושיות: פול מקרטני מת !
כראוי לארבעת המופלאים, שחייהם הפכו
לאגדה, לא היתד, זו, שמועה פשטנית ומוחלטת,
היא היתד, הרבה יותר מורכבת. פול
מקרטני — כך נאמר — מת, למעשה, עוד
לפני שלוש שנים, בתאונת דרכים. אולם

הוא ששר את הפזמונים הראשונים ואת
האחרונים המיוחסים לפול מקרטני.

רמזים כשירים
ץ׳* וכן שתוף ימים אחדים מאז היקיעד,
השמועה שחקים, התברר כי לא היה
לה כל יסוד. פול מקרטני התייצב בלונדון
בפני העתונאים, והודיע, קבל עם ועולם,
כי הוא חי ומרגיש בסדר גמור. עשרות,
או אולי מאות, האנשים המכירים את, פול
מקרוב זה כעשר שנים, לא יכלו אלא
לגחך למשמע הסיפור כאילו נהרג, לפני
שנים אחדות, בתאונת דרכים.
כיצד נולדה השמועה שהרגה את פול?
נראה שמקורה היה בעתון סטודנטים, באחת
האוניברסיטאות שבעיר אוהיו. באותו עיתון
הופיעה ידיעה היתולית כי פול מת, ועתה
ממלא כפיל את מקומו. אחד משדרני הפזמונים
בתחנת רדיו מקומית — חזר על

פול, אשתו ובתו לפני חודשיים
כדי שלא לפגוע בדמותם המושלמת של
נמצא במהירות כפיל. בדהחיפושיות
מותו
של, פול, השר במקומו בתקליטי הלהקה
האחרונים.
שמועה זו קיבלה ביסוס רציני בטענה
שהשמיע פויפסור אמריקאי מכובד, שערך
מחקר־קולות בפזמוני הלהקה. לדבריו השתכנע
כי אין זה יכול להיות שאותו אדם

כאשר החלה את הקאריירה המזהירה
שלה, היו הנמשים סימלה המיסחרי
של ריטה פאגונה 23 אולם במשך
שבע השנים שחלפו מאז, הספיקה ויטה
להסתיר את הנמשים בעזרת איפור
כנד, לכבוש את ליבם של חובבי הפיז-
מונים בארצה ובישראל, להתחתן עם
האיש שגילה אותה, טדי רנו, ואף ללדת
לו בן.
ריטה נולדה בעיר המכוניות האיטלקית
טוריו, כבתו של פועל במפעלי
״פיאט״ .היא התגלתה על״ידי טדי רנו,

הידיעה בתכניתו, ומכאן ואילך החלה זו
להתגלגל ולתפוח ככ־ור שלג.
מעריצי החיפושיות, ששמועה זו הגיעה
לאזניהם, לא ניסו לתהות על מקורה, אלא
להיפך. הם החלו מיד מחפשים לה ביסוס
במקורות שונים. חלק לא מבוטל מהם מצא,
לדבריו, רמזים לאמיתותה בתכנם של כמה
משירי הלהקה האחרונים. אחרים לא ביקשו :
כל הוכחות. הם פשוט דבקו בשמועה1,
וסרבו לשמוע כל הסבר הגיוני.

שורה של מיתות

האיטלקיה
ה מנו משת

פול מקרטני (כמרכז) לפני שכע שנים

רימה, כעלה וכנה
המבוגר ממנה ב״ 17 שנה, ומאז דרך
כוכבה כזמרת דינאמית וכחקיינית מוכשרת•
לפני שלוש שנים התגרש טדי —
שהיה בעבר אליל־זמר בעצמו — מאשתי׳
ונשא את ריטה לאשה. לפני כשלושה
חודשים נולד בנם הראשון, וחם
קראו לו אלכסנדרו גיל צזאר.
כל אלה שהתאכזבו מההבטחות להביא
לישראל את כוכב פסטיבל סאן-
רמו, בובי סולו, ימצאו נחמה בהופעותיה
של ריטה פאבונה, שתגיע אלינו
בשבוע הבא לסידרת הופעות.

ך* סיכולוגים מסבירים את נטייתו של
אדם להאמין בשמועות על מות אישיות,
או דמות אגדתית אהובה, בדחיקה עצמית
של המוות. אלה סבורים, בתת הכרתם,
שככל שהמוות ישיג מישהו אחר — הוא
יאחר להגיע אליהם. נטיה בלתי־מודעת זו
אף גורמת, לא אחת, לשורה של ״מיתות
משונות״ .זכור, למשל, כי כאשר מת פרנק-
לין רוזוולם, נשיא ארצות הברית, בשנת
— 1945 שטף מיד את המדינה גל של
שמועות על מותם של הגנרל ג׳ורג׳ מארשל,
בינג קרוסבי וראש עירית ניו־יורק דאז,
פירליו לד, גווארדיה.
תכונה אופיינית אחרת לשמועה, היא ש־מפיציה
אינם מחפשים, בדרך כלל, כל הסבר
לה, ואינם מנסים אפילו לבדוק אם היא
מתקבלת על הדעת או עומדת במבחן ההגיון.
כולנו זוכרים את גל השמועות סביב מעצרו
של ארים סאן באשמת ריגול, בעוד
שכל מי שרצה היה יכול לראות אותו יושב
בנחת, כל יום אחר הצהריים, בקפה נוגח
בתל־אביב.
אבל אין ספק שאם היה אדם אחד שהיה
מרוצה בהחלט מהשמועה על מותו של
פול מקרטני — היה זה פול עצמו. השמועה
החזירה אותו לכותרות העתונים, ועשתה
פירסום עצום לתקליטה החדש של הלהקה,
דרך אבי.

מש ה מנה*
״נמא׳ס לי כבר לשיר רוק־אן־רנל לנערות
מחומצנות שיער, ולהרביץ לגברים אלימים.
אני מחפשיכעת סרט חזש, עם תסריט שונה
מכל הסיפורים שהיו לי עד כה.״
כך אמר אלביס פרסלי באותה מסיבת
עתונאים מפורסמת שערך לא מכבר בלאס
ווגאס, כאשר חזר להופיע בפני קהל. השבוע
הוא החל את עבודתו בסרט חדש, המבטיח
להיות שונה מכל הסרטים בהם השתתף.
בסרט זה הוא ממלא תפקיד של רופא,
הפוגש בשלוש צעירות, שהן, למעשה, נזירות,
אשר המירו את גלימותיהן בבגדים
רגילים ויצאו, במצוות אם המנזר ,״לפגוש
את בני האדם שלהם יצטרכו לעזור. .״
את התפקיד הנשי הראשי בסרט — הנקרא
״משנת גלימה — משנה מזל״ — ממלאת
השחקנית מרי טיילור מור.

אלפים ומרי

סנעיפ
בהאממרג

העתונא; ה 3ד 3והנהג

הוא רזה, בלונדיני, בן למשפחת עשירים. למרות זאת הוא נסע לגרמניה
דווקא לעשות כסף. ולאט לאט הוא באמת הצליח. כשחשב כבר לפתוח לעצמי
עסק משלו, הגיעה אליו יום אחד ידידה שלו מישראל העוסקת במיקצוע שאינו
מכובד ביותר. ליתר דיוק, היא פשוט זונה.
הידידה לא נתנה לו מנוח, הפריעה לו בעסקיו, עד שהוא החליט לשלוח
אותה חזרה לארץ בעזרת ידידיו. אבל היא לא הסכימה, והתחילה לעבוד שט
כמארחת באחד הבארים. ככה קוראים לזה בגרמניה.
ויום אחד, בלהט איזה ויכוח, כינה ישראלי אחד את הידידה הזו בפרהסיה
בשם זונה. הידידה נעלבה, הזעיקה את הידיד שלה שינקום את כבודה המחולל.
הידיד הגיע, והבאר הפך לזירה של צעקות קולניות, שהסתיימו כאשר הידיד
שלף סכין, ודקר את המשמיץ כמעט עד צאת נשמתו. הנדקר הועבר לבית
חולים, והצמד־חמד יושב עכשיו בבית־הסוהר, ועומד להיות מואשם בנסיון
לרצח. ועוד אומרים שפסה אבירות מעולמנו.

אין אהבנת
שמחות

מחת ופוקר
בטבריה

החברה הגבוהה בישראל — זאת אומרת,
העשירים. איזה חברה גבוהה אחרת יש? —
סיגלה לעצמה לנוח בסופי השבוע במועדון
הים־התינון. אחד מהנחים האלו הוא מייק
סטולוביצקי ,׳שבימים שאינו בנופש, הוא
משמש כאיש יחסי־ציבור במוסד ממשלתי
נכבד.
יום אחד נסע אם כן מייק לנוח — ונפל
בפח: הוא נלכד בקסמיה של פרנסואז, הדיילת
הראשית של מועדון הים התיכון.
אבל מכיוון שמייק תמיד נופל בפח בקלות,
ביחוד בפח של אורחות נזזזו״ל, ובייחוד
כשהן יפות. חשבו כל החבר׳ה שלו שזוהי
עוד פרשת אהבים בשרשרת.
אלא שהפעם הם טעו. אוי, כמה שהם
טעו: במשד כחודש ימים נראו מייק ופרנ־סואז
בכל העיר כשהם עושים פוציניו מו־ציניו
זה לזו, עד שאפילו החברים השתכנעו
שזהו זה. הם נהיו בטוחים שהנה יקום
בקרוב בית חדש בישראל, עם חופה וקידושין
וכל זה, והתחילו לתת לזוג עצות
איפה לערוך את החתונה, מה לבקש מתנות,
איזה שמות לתת לילדים, איך לעשות
אותם בכלל, וכדומה.
ואז, בשיא האושר — התחוללה הדרמה:
פרנסואז קיבלה מברק שעליה להתייצב
תון 24 שעות במשרדי מועדון הים התיכון
בפאריז, ולצאת תוך 48 שעות לאגאדיר
שבמארוקו. ועבודה כידוע, קודמת תמיד שבו חתונה. אז פרנסואז יצאה לדרך, ומייק
חי ת
חיל לחכות.
תם מבינים, הי־א הבטיחה לחזור.

אז כמו כל הצעירים בעלי המכוניות
והנשים הצעירות !היפות שנוהגים לג*
סוע בימי שישי לטבריה, גם דני נוהג.
ובטבריה הוא משחק קצת פוקר בערב,
בשביל הנשמה, ולמחרת קצת סקי, בשביל
הגוף, ואם עוד נשאר קצת זמן בין
לבין, עוד משהו.
ביום שישי האחרון הגיעו דני ובלהה,
כמינהגם, לטבריה. והנה, באמצע הערב
והפוקר, מזדעקת פתאום בלהה ש״טיי־גר״
,הכלב שלה, נעלם. נעלם, אמר דני,
אז שתלך לחפש אותו. קשה להתרכז
בפוקר כשכל רגע מפריעים לך.
בלהה, כאשה נאמנה, יצאה החוצה
בעיקבות הנמר — 1אז שמע דני, ולא
רק הוא, זעקת-אימים. כל־כן אימים,
שהוא נטש את הקלפים, וזינק לתוך
הלילה האפל. ואכן, את אשר יגור בא
לו: אשת״חיקו שכבה מעולפת באמצע
הכביש, ולא רחוק ממנה — ״טייגר״.
לא מעולף. מת. לגמרי.
בלחה נזקקה לרופאים ולפדורי״הר-
געה במשך יומיים, עד שרוחה העדינה

שרז

כולם מתחתנים בזמן האחרון. עוד מעט
לא יישאר רווק רציני לרפואה. הקורבנות
האחרונים: יצחק שרז, זה שהיה. נשו*
פעם לזמרת ין$ל שרז, שיש לו היום את
פירסוס שרז, והיה לו את מועדון עומאר
כייאם בשכירות, ויש לו כיום את מועדון
השעות הקטנות בצפת — אז בשבוע הבא
הוא סוף סוף יתחתן, בצפת, בבית־המלון
של אבי כלתו.
חתן ב׳ הוא צלם־העתונות הוותיק א לי
קמינר, שנהג להסתובב בעולם כאילו היה
לפחות שותף באל־על. והיתד, לו מכונית
קטנה, ודירה קטנה, ואהבות קטנות — עד
שמצא תיירת עשירה. עכשיו יש לו כבר
דירה גדולה ומכונית גדולה, והכי חשוב,
גם אהבה גדולה.
וחתן ג׳ הוא דוד בורשטיין המכונה
דייב, המכונה ״האוסטרלי היפה״ ,המכונה
״המיליונר העליז״ .דוד הוא איש עסקים
מאוסטרליה, שבא לישראל למשך ששה
שבועות לחפש עסק ונמצא מתעסק עם

דני לרנר הוא צעיר, ויש לו מכונית,
ומה שיותר חשוב, גם אשה צעירה ויפה.
ולא סתם צעירה ויפה, אלא אפילו

העיתונאי ע מו סקינן אוהב לפעמים
לשתות קצת. קורה, לא נורא. אבל מהז
לפעמים, בהזדמנויות כאלו, הוא גם משתטה
קצת: פעם הוא זרק כוס על מישהי,
פעם אחרת הוא זרק סנדל — על מישהי
אחרת, לא על אותה אחת.
הפעם הוא סתם עמד לחטוף מכות —
וניצל ברגע האחרון. ומעשה שהיה כך היה:
הלך קינן ברחובה של עיר, כשכלבו טוטו
אותו הוא אוהב אהבת נפש, לצידו. הדבר
היה לאחר כמה כוסיות, ולפתע חשקה נפשו
לנסוע במונית. נכנס אם כן למוניתו
של פיקסלה — ומי בתל־אביב לא מכיר
את פיקסלה — ונתן לכלב את הזכות
לשבת ליד הנהג.
מוטו הוא יצור שמח ועליז מטיבעו. ברוב
עליזותו, זינק על פיקסלה. הוא לא
ידע שפיקסלה לא אוהב במיוחד כלבים,
ובייחוד כאלו שקופצים עליו כשהוא נוהג.
ביקש אם כן פיקסלה מקינן שיסיר ממנו
את הכלב. קינן נפגע מהחוצפה, והשיב
נעלב* :הכלב הזה, חביבי, יכול להיות
יושב־ראש אירגון נהגי המוניות. הוא יותר
חכם מכל נהגי המוניות ביחד.׳־
והנסערת שגת אליה. היא לא נרגעה
סופית עד שדני קנה לה כלג חדש.
והשבוע, כדי להירגע עוד יותר סופית,
היא נוסעת ללונדון לחדש את המלתחה
שלה.
ובזה, אומרים יודעי סוד, דני עוד יצא
מהעסק בזול.

בלהה דוידוביץ.

פיקסלה נעלב בחזרה, והתכונן כבר לפרק
את קינן. אבל אז נחפזו ידידיו של קינן,
הנמצאים בשפע בדיזנגוף וחילצוהו ברגע
האחרון.
וההפי־אנד, כמו כל פעם שקינן מתנדנד
קצת על רגליו: טוטו הנאמן הביא אותו
בשלום הביתה, ושניהם ממשיכים לבלות
בנעימים כבימים ימימה.

טוטו
רק לפני שבועיים סיפרה כל העיר איך
שמונה זילברשטיין אוהבת את ג׳והן,
בלונדון, ואיך שהיא באה לכאן לביקור
קצר בלבד, ואיך שהיא חיה איתו שנתיים,
בלונדון, ואיך שהיא
באה לכאן לביקור
קצר בלבד, ואיך שהיא
חיה איתו מזה
שנתיים, ואיך שיש
להם בוטיק בשם
קלפטומניה, ואיך שהיא
לא מתחתנת
עם ג׳והן בגלל ש־סונה

3ן ה ככה> וא,ך
ואיך ואיך.
אז השבוע מתברר שטוב לה גם אחרת:

מונה עליזה
מזה שבוע שהיא לא נראית בשום מקום
בלי ישראל פוליקוב, הלא הוא פולי
המפורסם משלישי־יית
הגשש החיוור.
ואני מצפה בעניין
רב לראות איך יתפתח
הרומן הטרי
הזה. בייחוד שאשתו
של פולי, השחקנית
רינה גנור, ומצאת
כרגע בלונדון.
תארו לכם שהיא
תפגוש שם, לגמרי במיקרה, את ג׳והן.
זאת תהיה בדיחה, מה?
חתיכות ישראל במשך ששה חודשים. עד
שמצא עכשיו בת ישראל לעניין. והשבוע
התחתנו השניים.
חבר׳ה תפסיקו, בחייכם.

בורשטיין

קמינר