גליון 1680 מתאריך 12 בנובמבר 1969

מארבים לאורו התעלה משחתות מול סי!

מדחמתוה־אוש
המצרית

סטודנטים ערכיים ומתנגדי ישראל באים
להופעותיו של האלוף שרון באופן קבוע
על מנת להפריע לו כדבריו, ולא פעם פורצות
על רקע זה מהומות בינם לבין קהל
המאזינים.

מלחמת ששת הימים
של מס ההכנסה
שילטונות מס ההכנסה החלו לאחרונה
לטפל כתיקיהם של אלה שהתעשרו ועשו
כסף כתוצאה ממלחמת ששת־הימים.

תובעים מתו עיטור
ללוחמי התעלה
בפעם הראשונה מאז קום המדינה הועלתה תביעה
להעניק עיטור קרבי ללוחמים, שאינו קשור במלחמה1 .

האם תיאלץ גולדה
להופיע בבית־המשפט1
האם תיאלץ ראש־ד,ממשלה, הגברת גולדה מאיר,
להופיע אישית בבית־המשפט העליון בעת שתתברר שם
בקשת הצו־על־תנאי שהגיש נגדה עורך־הדין שמואל
רסלר בעניין הפעלת הטלוזיזיה בשבת, א 1שפרקליט־המדינה
ייצג אותה? זוהי השאלה הניצבת עתה בפני
פרקליטות־המדינה המתכוננת להשיב על הצו־על־תנאי.

אנשי הפרקליטות יעיבו בנראה את כל
המאמצים למנוע את הופעתה של גולדה
על דובן־העדים, אולם לא מן הנמנע הוא
בי בית־המשפט יפסוק כי על גולדה דהו־פיע
כעצמה על רובן העדים ולהיחקר בידי
התובע, על עניינים שפרקליט־המדינה אינו
יבול להשיב עליהם.

מחלוקת במפ״ם על רתע
איומי הפרישה מהממשלה
תביעתה האולטימטיבית של מפ״ם למנוע את צירוף
גח״ל לממשלת קואליציה, המלווה באיומי פרישה מה־מערך
ומהממשלה, אינה כה רצינית כפי שהיא מוצגת
על־ידי נציגי מפ״ם — כך מסתבר לאור הדיונים והי־התרוצצויות
בין עסקני מפ״ם.

בתביעה זו, שמצאה לאחרונה ביטוי בעיתונות,
מוצע להעניק עיטור מיוחד ללוחמי
צה״ל המשרתים ׳בקו החזית של תעלת־סואץ,
לאור העובדה ששירות בגיזרה זו
כמוהו כהשתתפות פעילה במלחמה.

במשך למעלה משנתיים ריכזו שילטונות מס ההכנסה
את החומר הקשור באנשים אלה, והטיפול בהם הועבר
למנהלי המחוזות באופן ישיר.
בין הראשונים שנחקרו לרוזהיהם בקשר לתקופה
זו כלולים סופרי מלחמת ששח־הימים והמוציאים לאור
של אלבומי המלחמה השונים.

נקבל מחיר הפירסום
בטלוויזיה המסחרית

שלטי פירסומת
יוצבו במידבר סיני

אט ברצונך לפרסם את מוצרך או את
הכרתך בטלוויזיה, יהיה עליך דהבין המחאה
עד סכום שד 1200ד ״י לכד דקה של
שידור פרט הפירסום שלך בטלוויזיה הישראלית.

שלטי
פירסומת של חברות מסחריות גדולות יוצבו
בזמן הקרוב בצידי הדרכים שבמידבר סיני.

אמנם טרם הוכרז רשמית על הנהגת שידורים מסחריים
בטלוויזיה הישראלית. אולם בהנהלת הטלוויזיה
כבר נערכות ההכנות לכך. במיסגרת הכנות אלה נקבע
כי יחידת שידור מינימלית תהיה בת הצי דקה ומחירה
יהיה למפרסם 600ל״י — וזאת נוסף לסכום שיצטרך
להשקיע בהוצאות הפקת סירטון הפירסומת.

חברות הפירסום התבקשו להציב שלטים
אלה, מבלי שיהוייכו בתשלומי אגרות
ומיפי־פירפום כדשהם, כדי לגוון את הנופים
ההד־גווניים שבמדבר פיני.
לדעת מומחים, עשויים שלטי פירסומת גדולים וציב־עוניים
למנוע הירדמות של נהגים ליד ההגה, ולהענ-ק
לחיילים המשרתים באיזור סיני תחושה של קשר עם
העורף. החשש היחיד של חברות הפירסום מפני הצבת
השלטים הוא, שהם ישמשו כמטרות למיטוזחי־ירי של
מטיילים.

לפי הישוב זה תכנים שעת שידור מסחרית
בטלוויזיה סכום של ב 72-אלף ל״י.
לאחר שהטלוויזיה עברה לשדר שבעה
ימים כשבוע, לא יהיה מנוס מהנהגת השידורים
המפהריים כדי לכסות חדק מתקציב
ההוצאות שלה.

מפ״ם אינה יבולה להרשות לעצמה פרישה
מהממשלה משתי סיכות: סיבה. בל-
בלית וסיכה פרסונאלית. הפיכה הפרסונאלית
משמשת בכר עתה נושא למחלוקת
הנימית במפ״ם, שהיא המפלגה היחידהשלא הציכה את המיוערים לשרים מטעמה
כרשימת המערך לכנסת.
כתוצאה מכך, במיקרה שמפ״ם תגשים את איומה
ותפרוש מהממשלה, לא יהיו שני נציגיה דבבירים׳ ויק־טור
שם־טוב וישראלי ברזילי, המיועדים למישרית
שרים — חברי כנסת, כיוון שאינם כלולים ברשימה.
מאחר שויקטור שם־טוב הוא נציג הסקטור העירוני
במפ״ם, מתנגדים נציגי סקטור זה לפרישה מהממשלה.

אופוזיציה למשה קול
כליברלים העצמאיים
נוכח כשלמה של המפלגה הליברלית העצמאית בבחירות,
מתארגנת אופוזיציה בחוגי המפלגה נגד מנהי־גותו
של משה קול. אנשי קואליציה זו, המורכבת מחוגים
שונים, אך בעיקר מחוגי היוזמה החופשית ועולי
אירופה, טוענים בי דמותו הירהמיאלית וה
אפורה
של קול בהופעותיו במנהיג המפלגה,
הופעותיו מעוררות הגיחוך בטלוויזיה
וכניעתו לאנשי ״העובד הציוני״ כמפלגה,
הם הגורמים הישירים לכישלון.
בוועידתה הבאה של המפלגה עומדים אותם הוגים
לדרוש את סילוקו של קול מראשות המפלגה.

מהומות בהרצאות
האלוה שרוו
בידיעות שהגיעו מארצות־הברית, מסתבר כי מסע
ההרצאות של האלוף אריק שרון שם, אינו מתנהל > 7
מי־מנוחות. אריק, שיצא לחופשה ארוכה, עורך עתו־,
הרצאות באוניברסיטאות ובקהילות -הודיות בארצות־

״לייקרה־ קלילה עם כל תנועה
מח1כים וחזיות עם ־־לייקרה־ קלים
יוחד מכל מה שידעת עד עכשיו.
־לייקרה־ רכה, גמישה, קלה, נוחה
מתכבסת בקלות, מהירה כיבוש ובעלת
אורך חיים, יותר מכל סיב מסוג זה.
גם אם עברת את המשקל
חזיה ומחוך עם ־לייקרה״ ״יתפסו־־היטב את גופך ויחנו לך מראה נאה.

ישם רשום לסיב האלסם ום ויק של דו פונם

פו רי ט כ גי חו |

ל לי מו די ם א חנ דטך]״
יימשך עוד ימים

רישום התלמידים לשנת הלימודים 1969/70

ספורים בלבד — לימודי בוקר או ערב בתל-אביב ובחיפה

אינני יבול שלא להקדיש את הטור הזה לתמורה העצומה
שחלה מאז הופעת הגליון האחרון של העולם הזה. תמורה זו היא
הוצאה ישירה של הבהירות בקרב חיילי צה״ל. עם סיום מניין
קולותיהם של הבוחרים האזרחיים, צברה רשימת העולם הזה —
כוח חדש די קולות כדי לעבור את אחוז החסימה ולהבטיח את
ייצוגה על־ידי ח״ב אחד בכנסת. למשך יממה אחת אף הופרחו
תחזיות, כאילו גם זה אינו בטוח. ואז החלה ספירת קולותיהם
של החיילים.
על פי הסידורים הנדוחדים של ועדת הבחירות המרכזית, לא
היינו מיוצגים בוועדה שמנתה את קולות החיילים. על כן יכולנו
לקבל ידיעות רק ממקור שני. הן החלו זורמות בקצב, החל מהודעתו

המכינים לתארים אקדמאיים של .

1¥ו3מ1¥£אט א00א10

אוניברסיטת לונדון

8 כללי

* 8 שפות אנגלית,
צרפתית
8.30 כלכלה או

מנהל־עסקים
8.50 מתמטיקה

1(6 81*111511ז ־0.£.1.
10£ 10511111110115 יו£6ח(£ח£

אגודות המהנדסים
הבריטיות
* הנדסת הנדסת הנדסת
* הנדסת
הנדסת
* הנדסה
בנין מכונות השמל אלקטרוניקה ייצור כימית

תלמידים החסרים תעודת בגרות יתקבלו לראיון אישי
לקביעת אפשרות הצטרפותם ללימודים
ההרשמה בין השעות 9—1לפנה״צ 5—8 ,אחה״צ, במשרדי האוניברסיטה:

תל־אביב
רחוב ברגר 17

חיפה

רחוב שמריהו לוין 30

תנו צ׳ אנ סלאהבה
״צמד־חמד״

של איש־המפד״ל לנציגנו אמנון זכרוני :״לצערי, יש לכם מנוס
שני,״ וכלה בהצהרתו הידידותית של אחד הממונים (הבלתי־מפלג־תיים)
על הספירה :״תגיד לשלום כהן שצה״ל הכניס אותו לכנסת!״
מטעמי ביטחון, אין מפרסמים את פירוט התוצאות של הבחירות
בצבא. אולם דבר אחד מותר לגלות: קיבלנו בצה״ל אחוז קולות
העולה פי כמה על האחוז שהישגנו בין המצביעים האזרחיים. מה
הסיבה?

קשרי ריעות באמצעות הדואר
שלח/י 5ל״י באמצעות הדואר, לת.ד 2082 .ת״א, למספר ע,7006/
ותקבל/י רשימת ״רעים לעט״.

^רצה״ ר -בתודה

לא יצרת קשר -בספק יוחזר.

בוקר טוב
6ן>31נ1011ז 1סססס
בכל שפה — 24 שעות ביממה —
עונה המזכירה האוטומטית
לשיחות הטלפון שלך.

* מכשירי ביקורת שיחות
* מגבירי טלפון
רדיו־דוקטור, רה׳ שלום עליכם
, 18ת״א, טל׳ .244118

סאואססינוווני)

| הנו אברהם

היוגית, הידית פיייר, בוגרת
מנזר הודי, בעלת תואר
תרצה על:

רזי

היוגה

בחלק השני של הערב :

• הדגמות של תנוחות הימה
• שאלות ותשובות.

הנאה מרובה ביותר
משקופיותיך בעזרת מקרן שקופיות
טוב. מבחר מובחר של מב-
שירי־בזק בכל קבוצות המחירים.
מעבדח משוכללת לשחור־לבו.
עבודות צבעוניות באיכות מעולה.

ההרצאה תתקיים ביום רביעי, ה־19
לנובמבר, התחלה ב־ ,8.30ב״בית־סוקולוב״
,רחוב קפלן ,4תל־אביב.

בראשון־ לציון,
בבית־ התרבות
ביום שישי, ה־ 21 לנובמבר, ירצה

חנן אברהם

גל ג ול

נש מות

בחלק השני של הערב :

ח ננ.ה.ך ויט^1נ ה חבלו קד י;נ ד

ן ניסויים היפנוטיים שמט-
רתם להחזיר את המהופ־נט
לגלגולו הקודם.

__ התחלה __ 9.00 :

אינני פכור שאפשר להצביע על גורם יחיו, ולומר: זאת
הסיבה שבגללה הצביעו חיילים כה רבים בשביל העולם הזה —
כוח חדש. יש כאן מיכלול של גור&ים — והשבועון הזה מגלם
את כולם.
ראשית: הגיל. העולם הזה היה מאז יומו הראשון ביטאון של
הדור הצעיר. הוא שיקף את בעיותיו, את השקפת־החיים שלו, את
המוסר המתחדש שלו. הוא הציב את האתגרים העומדים בפני דור
זה, חשף את השקרים המוסכמים של כל אותם גופים זקנים שקמו
בקונגרסים הציוניים ואיבדו את משמעותם במציאות הישראלית
החדשה. גם כאשר התבגרו כמה מן העורכים, המשיך העולם הזה
להיות עיתון של צעירים — עשוי בידי צעירים, בשביל צעירים.
גדל דור חדש של עיתונאים ועורכים, ואנו עומדים עתה בפני שלב
נוסף בחילופי־המישמרות המתמידים.
העולם הזה — השבועון, ומאוחר יותר הסיעה בכנסת — קיימו
קשר הדוק עם הנוער בכלל, ועם החיילים בפרט. אציין דוגמה
אחת: המאבק שלנו להבטחת הסעה חינם לחיילים. אם איני טועה,
היתה זו הצעתו הראשונה של אורי אבנרי לסדר־היום בכנסת
השישית. וזאת רק חולייה אחת מן הקשר הרצוף עם בעיותיהם של
החיילים, שחוליותיו האחרות היו ירידה למעוזים, תיאור הווי
החיילים, מלחמותיהם — והקרבתם העילאית.
שנית: הנכונות למאבק. העולם הזה הפך סמל לעקשנות ולמאבק
עיקבי. גם מי שאינו מסכים עם דעותינו המדיניות בבל
פרטיהן מודה, כי העולם הזה הוא הגרעין האופוזיציוני המוצק
היחידי במדינה. לא שברו אותנו — וגם לא קנו אותנו.
במישור הפנימי, הפך העולם הזה את עצמו לכלב־השמירה על
זכויות האזרח. נלחמנו בכפייה הדתית, צעקנו חמס על שיחרור
בחורי־ישיבות משירות צבאי, השתדלנו להגן על ״הדפוקים״ ולחשוף
את שררת המנגנון.
במישוו המדיני, הצבנו אלטרנטיבה רעיונית. אמרנו: יש דרך
אחרת. יש ברירה למלחמה. ייתכן שלום עם ביטחון. נשתחרר
מחיידק השוביניזם.
מה מכל הדברים האלה הביא לנו את התמיכה ביום ההכרעה
במחנות צה״ל 1גורם בודד אחד, או כולם ביחס?
אני מסופק אם אפשר יהיה אי־פעם לתת על כך
תשובה. מה שברור לנו הוא, שהצבעת־האימון הזאת
של הנוער מחייבת אותנו להמשיך בדרכנו. ונאמנותנו
להמשך המאבק תדיה התודה שאנו חייבים ללוחמים
האלמונים שבזכותם הוכפל כוחנו.

<6ב *זרפר בוו מ אי ם

מעודד התחבורה
אגףה ריעגוי

דבב זה ח״ב בבדיקה נחחווז רישוי טוססטו
בתאריך ועקוב ברסיון הרבב
גסות 1771
11 ישלמכוניתו
טסט בנובמבר?

באניתהפאר * {3יו 1.3.8. @1166114111131¥13ש ל . 6 1 1 1 1
ת לו ש זה מ י 1עדאךורקלרכבה עו ברטסטה חו ד ש.
בל אשר עליך לעשות הוא לגזור תלוש זה לסלא את כל הפרטים. לשות על
השאלה ולשלשל את התלוש לאחת מתיבות הרואר המיוחדות הנמצאות בכל אחת
מתחנות. פז־ ו.ע1ז־ ברחבי הארץ.
שם הנהג

כתובת

מס. טלפון

שם בעל הרכב

בחובת

מס. טלפון

מס. הרבב

׳ סוג המכונית

דגם

תוצרת

תאריך מבחן הרישוי

סה היה שסה הקודם של פז חברת נפט בע״ם

ב מ סג ר ת מב צע 12.חודשי פ ד יוגרלו כ ל חוד שהפר סי ם הב אים:
פרס ראשון: נסיעה חינם ל אי רו פ ה עם המכונית ו כו ללם מזים<
נסיעה חינם ל אי רו פהו כו ל ל מיסים)
פרס שני:

^הסיתג הבטיחותי כפי שנקבע ע׳ מוהל אגף הספחת זהנסלים • :קוץ אוה ם ריה• ונותה ב׳• 1956נ״.

מכתבים
י ברבותינו, ברבותינו ברכותי מקרב־לב לרגל הכפילבם את כוח
יחידת־הקומנדו בכנסת•
לכו בכוחכם
זה והצליחו — שניים
נגד . 118

רוני גרוס

תל־אביב

כה לחי וכל הכבוד.

אלפרד
רודף,
נהריה

מיטב הברכות וההלבביים איחולים להיבחרו
של שלום
כהן לכנסת. אני צופה, בתקווה לעתיד פרלמנטרי
מעניין, לעבודת־צוזת פוריה של
שני ״הקאנונים״ גם יחד בכנסת.

גרום

יעקב חיגאזי, עכז
מאברוק. מזל־טוב. ידידות.

אריק רודו,

פאריז

גבר מתגלח תמיד עבור שניים!
חשוב גם עליה התגלח ב ״ אדיסנן ־
בי ״ אדיסוך הוא סכין הגלוח הסגלח ל מ שעי
ומקנה לך הופעה הדורה ורעעה.
־ אדיסון ״ הסכין ה מלטף את פניך
״ אדיסוך נבחר במש אל העם ל שנת 1969
כסכין הגילוח המובחר.
״ אדיסון ״ מגלח יותר מכל סכין אחר

פונדק

הכרם״

בהנהלת .

ברניצקי אליהו
מבחר מאכלים
מזרחיים ואירופאיים
ת״א רח׳ רבי מאיר 12
טל 54203 .

המנוי
קיבלת תשבונך,
פרע נא
אותו בהקדם.

קראתי את שיר השלום של ברכה סגלסון
(מכתב השבוע, העולם הזה .)1678 לדעתי,
השואפים לשלום עם הערבים הם אנשים
שלא זוכרים דבר ולא למדו דבר מכל מה
שהערבים עשו לנו מאז התחלנו לחזור ארצה•
אין אנו זקוקים לחתימתו של עבד אל־

מכתבים
נאצר על חוזה שלום, כי ממילא אין לה
ערך. אנו צריכים לדרוש רק דבר אחו:
שהערבים ישבו בשקט מעבר לגבול. הד
סיון הוכיח שהסברים לא יועילו — משום
שאויבנו הוא אויב טיפש.
נשארה רק דרך אחת: היד החזקה!
בועז ברזילי, תל-אביב

< גם הימאים אזרחים הודות לקולות הימאים זכיתם במנדט
השני לכנסת השביעית של מדינת ישראל.
הגיע הזמן שלא התנכרו לימאים ותצאו
להגנתם גם עם קולכם השני בכנסת וגם
מעל דפי השבועון.
עוד לא תמו הבחירות, וכבר שמענו כי
קול הימאים היה יקר מדי ( 45 לירות
ישראליות) לעומת מאות אלפי הלירות שחולקו
ישירות לנבחרי ר;,ם ובוזבזו בדרכים
רבות אחרות. האם הדמוקרטיה נמדדת בכסף?
היגיע
הזמן שתצאו להטבת תנאיהם של
הימאים, לשפור היחס אליהם והבנה מצד כל
משרדי הממשלה והמוסדות הנוגעים — כי

בנפשנו הדבר: הנפת דגלים זרים על אוניות
ישראליות, חיסול ענף הנוסעים וגידול מספר
הזרים בצי הסוחר הישראלי.
עליכם לצאת נגד המונופול של ההסתדרות,
שוהם ואיגוד הימאים, שהביאו למצב בו
מורידים שכר לימאים (הפיכת כסף זר
המוצא בחו״ל לישראלי) ,יחס זלזול מצד
שלטונות המשטרה והמכס, ואי־התחשבות
אפילו מצד משרד הביטחון ושלטונות הצבא.
אכרהם אונה, תל-אביב

חנוכה, במחיר — 2ל״י החפיסה. ההכנסות
ממבצע זה הודש לצורכי שיקום של אלפי
עיוורים החיים בקירבנו ולא הצליחו מסיבות
שונות להיקלט בעבודה וליצור תנאי
תחרות הצילומים

קיום הוגנים המרכז וסניפי האגודות למען
העיוור — הפועלות במקומות שונים בארץ,
דואגים בעזרת כספים אלה להקים מועדוני
תעסוקה לעיוורים זקנים, חולים ומוגבלים,
מספקים מכשירים וציוד מיוחד לעיוורים
עובדים ולומדים, מגישים עזרה למשפחות
עיוורים מרובות ילדים על מנת להקל על
חייהם.
מיבצע חנוכה לעיוור מתנהל תחת הסיסמה
״חג אורים למען העיוורים״ ובחרנו את
חג החנוכה למבצע זה, כי הוא מסמל אור
וגם מטרתנו היא להביא קרן אור לחיים
האפלים של העיוורים.
להיענותכם המעשית אנו מחכים בתודה.

ד״ר נ. הגל,

רצ״ב צילום לתחרות הצילומים. יהכותרת
המוצעת, :זהירות! לא לאבד את הראש.״
יעקב פאר, חיפה

מרכז ומזכיר המרכז לעיוור בישראל,
תל־אביב

• תמונת השבוע זיכתה את הקורא פאר
בעשר ל״י.

י גרמניה המזרחית
לא נאצית

י אור לעיוורים מדי שנה, לקראת חג החנוכה מארגן
המרכז לעיוור מיבצע ארצי של הפצת נרות

תמונת השמע

בגליון המיוחד של העולם הזה ()1678
פורסמה תמונה של ״טירונים המתאמנים
על מגרש המצעדים בצעדת־האווז הנאצית
(המשך בעמוד הבא)

כ 7מה שאת מחפשת
במטות כניסה
תמצאי במבחר

הקומפקטיות

האוטו ₪ית ביותו

4 0 --סייס —*
תופסת רק שתי מרצפות
שלושה דגמים לבחירתך

עשרים ותשע תכניות כביסה
והכל בסיבוב כפתור אחד.
לובן מכסימלי בלאי מינימלי

המחליף מכונה ישנה |מכל סוג[ במגונה חדשה יקבל תמורה כספית עבור המנונה הישנה

המפיצים:

נסנחרים נן ח־־שים

מכתבים
(המסוך מן העמוד הקודם)
המפורסמת״ .טירונים אלו אמורים
להשתייך לצבא גרמניה המזרחית.
ראשית, ברצוני להעיר כי התמונה צולמה
למרגלות מצבת הזכרון לקורבנות הפאשיזם
והמיליטאריזם במזרח־ברלין (בשדרת אונטר־דן־לינדן
הידועה) ,והחיילים משתייכים למשמר
הכבוד התמידי.הניצב בפתח המצבה.
שנית: הנני מסכים עימכם בסוברכם כי
מוטב היה לו היה צבא גרמניה המזרחית
מוותר על דמיון חיצוני זה לצבאו של היט־לר,
אולם דומני כי חשוב להסב את תשומת״
הלב גם לאלמנטים תוכניים. כך, למשל:
א. בצבא גרמניה המזרחית קיימות יחידות
של ״חיל איכרים״ ,אליהן יכול להצטרף
כל מגויים שאינו רוצה.לאחוז בנשק. בגרמניה
המערבית אין יחידות כאלו וקיימת
רק אפשרות להיות מוכרז (ע״י ועדה, ובאופן
שרירותי למדי) כ״סרבן מלחמה״.
ב. גרמניה המזרחית -דורשת זה שנים
חתימת חוזה אי־התקפה עם גרמניה המערבית•
כאשר הודיע הקאנצלר המערב־גרמני
היו

החדש, בראנדט, על כוונתו לנהל משא־ו־מ־תן
לחתימת חוזי אי־התקפה עם מדינות מז־רח־אירופה,
קמה סערה בקרב המפלגה הנוצרית
דמוקרטית, מפלגת השלטון במשך 20
השנים האחרונות.
את הבונדסח־ר, צבא מערב גרמניה,

תאר הקאנצלר היוצא — קיזינגר — כ״בית
ספרה של האומה״ — ביטוי שמקורו בת־קופת
היטלר. שימוש בביטוי זה מורה על
דמיון ביחס לגבי הצבא הרבה יותר מחיקוי
צורת צעדה.
גד גירון, ברלין, גרמניה
חקירה בשערוריית
השיחרורים

קורנשטיין

אני מציע שהפעולה
הראשונה שלכם השביעית בכנסת
תהיה: ייזום חקירה
בשערוריית־השיחרו-
רים לצרכי בחירות
(העולם הזה ,)1679
ממנה מסתבר כי

אסירים ערביים השפוטים על עבירות בטחו־ניות
שוחררו כדי שהחמולות שלהם יצביעו
אמת.
אלכרט קורנשטיין, תל-אביב

איפה סורגו.
ואיפה אנחנו
הכתבה פורנו 69
(העולם הזה ,)1679
ובעיקר התמונות שבתוכה,
עוררו בי עגומות מחשבות
אם זה מה שהולך
היום בדנמארק —
בשנת — 1969 הלא
אנחנו כאן בארץ וקסלר חיים עדיין בימי
הביניים, מבחינת הבגרות שלנו.

נחמן וקסלר,

חיפה

<• קיימת כמובן תמיד האפשרות השנייה:
שהדנים חיים כבר במאה ה־.21

לקוראים !
עקב השיבושים והעיכובים שחלו
כספירת הקולות בבחירות לכנסת
השביעית, ומאחר ולא ניתן
היה לקבוע מייד אחרי הבחירות
את התוצאות הסופיות, נבצר
מאיתנו להוציא את הגליון
המיוחד של ״העולם הזה״ ,שנועד
להופיע ביום החמישי.30.10.1969 ,
מאותן סיבות עצמן דובר בחלקו
של הגליון האחרון (״העולם
הזה״ )1679 על סיעת־יחיד של
״העולם הזה -בוח חדש״ ככנסת
השביעית, כניגוד לחלוקה הסו פית
של המושבים שהעניקה שני
מנדאטים לסיעה.
אנו מאחלים לעצמנו ולקוראים
שתקלות מסוג זה תתחוללנה
אחת לארבע שנים.
אנו אוהבים
ם! פוט
פ 1לגת
] דיא ! 11ן [
בז א כז ט ר

את המראה האופנתי, את הגיזרה, הרשים, הכיסים
וכמובן את אריג האיכות

פ 1לגת

__ מאריגי

611 4
כדא כז מ ר
באיוניר מקפידים על כל הפרסים העושים את החליפה.
זוהי שלמות -חליפת איוניר מאריג דיאולו מאסטר וצמר נקי.

בתי האופנה הראויים לאמונך

המערבת

בעולם
בריטניה) החמול חסד השיניים כמה שווה חתול? מסתבר כי ישנם חתולים
שמחירם גבוה יותר ממחיר נמרים.
קחו את החתול ארתור, למשל. ארתור הוא
אחד החתולים המפורסמים ביותר בבריטניה•
הרא מוכר כימעט בכל משפחה בריטית•
כי ארתור הוא כוכב טלוויזיה. מזה
שנתיים הוא כוכב התוכניות המיסחריות של
חברת ספילרס, המשווקת מוצרי מזון לחיות.
עדיפותו
של ארתור על פני חתולים אחרים
היא בעובדה שהוא חסר שיניים. מתוך
30 השיניים שהיו לו בפיו וותרו לו רק
ארבע. כתוצאה מכך אין ארתור תופס את
המזון שמוגש לו בשיניו, אלא מושיט אותו׳
כפי שתורגל, בכפותיו אל פיו. בך
הוא יכול להופיע בטלוויזיה, להכניס את
כפותיו לתוך קופסת שימורים ולהוציא משם
את המזון של חברת ספילרס ישר אל תוך
פיו.
״השלן רן החצי!? כיותר״ .השבוע
היה ארתור במרכז החדשות בבריטניה. היה
זה אחרי ששחקן בשם טוני מנינג הגיש
לבית־המשפט תביעת פיצויים בסכום של
מיליון וחצי ל״י בערך נגד ספילרס. על
התעללות בארתור. לטענתו שייך ארתור
לו, ומיליון וחצי הל״י מגיעות לו על ש החברה
עקרה בזדון מפיו של ארתור את
שיניו.
במהלך המשפט הוצג ארתור עצמו על
דוכנו של השופט הלונדוני ניגל ברידג׳,
שבדק את חניכיו. רופא וטרינרי העיד, כי
נשירת השיניים מפיו של ארתור נגרמה
כתוצאה ממחלת חניכיים ולא כתוצאה מ־עקירה.
במשפט
התברר גם שארתור כלל לא
שייך לשחקן טוני מנינג. הוא היה בזמנו
רכישה של השחקנית ג׳ון קליין, וחברת
ספילרס שילמה לגברת קליין סכום של
כ 15-אלף ל״י, במשך שנתיים, תמורת שירותיו
הטובים של ארתור למענה. כאשר
נפטרה הגברת קליין ב־ ,1967 התחלקו בבעלות
על ארתור אמה של השחקנית וטוני
מנינג, ששמר על החתול אחרי מות
השחקנית.
התברר, אם כן, כי מנינג פשוט רצה
לשים יד על מקור הכנסה לא־אכזב זה, מתוך
שידע למעשה מי הבעלים החוקיים שלו,
בהיותו מקורב אליהם, ואל נושא־ההכנסה
— החתול ארתור חסר־השיניים.
השופט ברידג׳ לא רק שדחה את תביעת
הפיצויים של מנינג, אלא הגדירו גם כ־
״שקרן החצוף ביותר ששמעתי מימי בתא
העדים.״
ארתור ימשיך לככב בטליויזיה. מנינג
יועמד, כנראה, לדין בעוון עדות שקר.

!נעד ראשון בחיים
סידרת הצילומים בעמוד זח היא ראשונה
מסוגה בעולם: תצלום לידתו של
סייח זברה. צלם־העיתונות נורמן מא־יירס
שהה ב״סאפארי״ בטאנזאניה, כאשר
הבחין בזברה העומדת ללדת. הוא
נצמד אליה — ממרחק נאות — והפעיל
את מצלמתו, בהצלחה נדירה, לכל
אורך הלידה — קלט צילומים מדהימים.

זרתיק לבן זבלט מעכוזה וזול הזברה -הלידה מתחילה |

הזנרה־האס#שזוווות 011 והקרקע, הזבוה הוולו מגיה מהוהה -בפיגיאמה

ארצות־הברית
פחות ילדים
יותר חיילים
האפשרות כי תוך שנים מספר, לא רק
שיבוטלו כל הענשים הקבועים בחוק האמריקאי
לגבי הומוסכסואלים, אלא שממשלת
ארצות־הברית תעניק מעמד מועדף להומו־סכסואלים
משני המינים, אינה עוד בבחינת*
אוטופיה.
סוציולוגים אמריקאים חוזים כיום אפשרות
בה יוענקו בארצות־הברית הקלות, הטבות
והנחות ממיסים לכל מי שאינו בעל
משפחה. ההיפים, שינהלו חיי אהבה חופשיים
ולא יהיו קשורים למשפחות, יקבלו
קיצבה מהמדינה, והפלות מלאכותיות יעשו
חינם לכל דורשת.
אם תתחולל מהפכה חברתית מעין זו
בחברה האמריקאית תוך 50 השנים הבאות,
לא יהיה זה בגלל נצחון הכוחות הליברליים.
יהיו אלה צעדי התגוננות מפני אחת הסכנות
המאיימות כיום על עתידה של ארצות״

הברית: ריבוי אוכלוסין.
השבוע פורסם רשמית, כי ועדת־מישנה
של הקונגרס האמריקאי החוקרת את בעיות
אוצרות הטבע של ארצות־הברית, עתידה
להמליץ בפני הנשיא לצאת בקריאה לעם
האמריקאי בה יוכרז כי כל משפחה המגדלת
יותר משני ילדים נוקטת עמדה אנטי־לאו־מית.
משמעות
יתופן החיים. בעיית רי־

מ״ד אחר הלידה מזסה הזברה הסייח לעמוד על וגליו -ומצליח ב ע
בוי האכולוסיד, בארצות־הברית אינה אמנם
כה חמורה כמו בסין, בהודו או במצריים.
אולם כבר כיום, כשאוכלוסיית ארצות־הב־רית
מונה 203 מיליון נפש, מזהירים מומחים
כי כל עליה נוספת בשיעור האוכלוסין,
מהוה סכנה לאוצרות הטבע של המדינה,
למלאי האויר, המים, האדמה שלה ולרמת־החיים
של אזרחיה.
כי בארצות־הברית, משפחות מרובות־יל־דים
אינן מקובלות רק בשכבות הנחשלות.
משפחה מרובת־ילדים הפכה בארצות־הברית
לסמל מעמד חברתי גבוה ולאידיאל של
המעמד הבינוני. ריבוי.הילדים אצל האחים
קנדי הוא אחת הדוגמאות הבולטות לכך.
ברור כי הבעייה התעוררה דווקא באד־צות־הברית
בגלל, ובעיקר, משום רמת״
החיים הגבוהה של אזרחיה, התוצר הלאומי
שהוא הגבוה בעולם, ומפאת הרגישות הדקה
של הכלכלה האמריקאית לכל שינוי
קטן בצריכה ההמונית; תזוזה קלה של חצי
אחוז ברמת המחייה או בצריכה — ניכרת
מייד בשוק האמריקני.

המומחים לדמוגרפיה אינם מציעים בשלב
זה להגביל את הילודה. אולם הם סבורים
כי מסע תעמולה שישכנע משפחות אמריקאיות
כי שני ילדים במשפחה ולא יותר
הם בבחינת מטרה לאומית, עשוי לבלום
את הריבוי הטבעי בארצות־הברית.
עוד בטרם סיכמה ועדת־המישנה של
הקונגרס האמריקאי את מסקנותיה, כבר קמו
עוררין על הצעות המומחים שהועלו בפניך״
בראש המערערים עמד הד״ר רוג׳ר רא־בל,
מנהל המרכז־ללימודי-אוכלוסין באוניברסיטת
הרוארד .״הולדת ילדים״ ,אמר הד״ר
ראבל ,״היא. פעולה אנושית אינטימית. אין
שום הוכחה בהיסטוריה כי כרזות של פוליטיקאים
ישפיעו על תכנון משפחה. זו אינה
בעיה פוליטית, אלא משהו שהוא בעל
משמעות לגבי׳ תוכן החיים של כל יצור
אנושי.״
אליבי לנשיא. בחזותם את האפשרות
כי כל מערכה צבורית להגבלת הילודה תיתקל
בביקורת ובהתנגדות, העלו המומחים

לדמוגרפיה הצעות מסוג אחר .״כל מערכת
החוקים האמריקאית בנויה כנגד צמצום הילודה,״
הם טוענים .״רק אם יעודדו את
ההומוסכסואלים, יאפשרו הפלות מלאכותיות
כחוק ויסבירו כי׳ אדם יכול לחיות חיים
מאושרים גם אם אינו קשור למשפחה, יש
סיכוי לחסום את הריבוי הטבעי.״
צעדים נוספים שיהיה צורך לנקוט, לדעת
המומחים, קשורים בהשוואת מעמדה של
האשה למעמדו של הגבר בארצות־הברית,
בטיפוח אידיאל של אשר, יוצרת ולא של
אם למשפחה.
דווקא בחוגים שהיו צריכים לקבל בשמחה
רעיונות אלה, חוגי הליברלים וההיפיס, הם
התקבלו בהתנגדות .״זוהי תכנית נוספת
של המימסד המתנוון להגביל את החופש
שלנו ולהגיד לנו כמה ילדים לעשות,״ אמרו
אחדים .״זוהי תכנית שטנית שנועדה
ליצור לנשיא אליבי — מדוע הוא ממשיך
במלחמות ושולח רבבות צעירים אמריקאים
למות במרחקים — בשם צמצום האוכלוסין
בארצות־הברית,״ טענו אחרים.

תמרורים
נחוג יום־הולדתו ה־ 80 של נשיא
מדינת־ישראל זלמן שזר.

נישאו הזמר־מלחין פ־׳טר יארו

( ,)31 מלהקת פיטר פול ומרי, ו מ רי ב ט
מ״ארתי 22 אחייניתו של יוג׳ין
מקארתי, מי שהיד, מועמד לנשיאות באר-
צות־הברית.

מנהליםרומן. כוכבת הקולנוע
המפורסמת אווה גארדנר, והלורד
הארלאק, מי שהיה משך שנים מחזר
נאמן של ג׳קי קנדי.
נחוג בפאריז, במסיבה פרטית צנו

יום־הולדחה ה־ 34 של כריג׳יט
בארדו. בין מעט המוזמנים היה גם ה
בריג

א־פנאי של בריג׳יט, ג׳ים בוקין, אשר הכין
?שחקנית הפתעה מקורית: הוא שלח לה
35,ע־גות שהוזמנו ב־ 35 קונדיטוריות שונות,
שהגיעו בהפרש של חצי שעה כל אחת.
מונה לשופט שלום ראשי בדרום,
לאחר שכיהן כשופט שלום בבית־המשפט
באשקלון — אפרים לרון. שסח השיפוט
של לרון יהיה מאשדוד עד אילת׳ .
הוענק בטקס שנערך באולם הסנט
שבקריית האוניברסיטה, תואר עמית כביד
של האוניברסיטה העברית בירושלים לפרופסור
חואן חוזה אראכלו, נשיא גווא-
טאמאלה לשעבר.
נבחרה לנציגת הנוער הישראלי,
מבין תלמידי בתי־הספר העל־יסודי׳ם, בפורום
הבין־לאומי לנוער שיתקיים בינואר
1970 בארצות־הברית, אירית פורמן בת
ה־ 16 וחצי, תלמידת כיתה י״א בבית־ספר
תיכון בחדרה.
אושפז בבית החולים איכילוב ב־תל־אביב,
לאחר שהתעלף מרוב עייפות —
השר מנחם בגין. מבית־החולים נמסר,
כי השר זקוק למנוחה.

;ם אוהבים

65ז ז 0 ו ם

זכה בפרס המועצה הלאומית למניעת
תאונות — שבוע נופש זוגי בבית הבראה
— דוי דור סנו, פקיד בבנק דיסקונט
בחל־אביב. הפרס הוענק לו עבור אדיבות.
ורסנו בן ה־ 42 עצר את מכוניתו ברחוב
ז׳בוטינסקי בתל־אביב על־מנת להרחיק ארגז
שהיה מונח באמצע הכביש.

זכה בפרס על שם !ולסר ריד, על
״הישגים מצויינים ברפואה טרופית״ —
ד״ר אלברט פייבין, הודירולוג הנודע,
שנבחר לנשיא מכון וייצמן. ד״ר סייבין
ידוע כאבי תרכיב-החיסון החי בפני פוליו,
הקרוי על שמו.

?1352

״ 5יי*1

0צ 1

נידון לארבע שנות מאסר, באשמת
בזיון בית־המשפט, בוכי פיל, המנהיג
הכושי־אמריקאי של הפנתר השחור. סיל
הועמד לדין, יחד עם שבעה נאשמים אחרים,
באשמת הסתה למהומות, שפרצו בשיקאגו
ב־ , 1958 בימי ועידת המפלגה הדמוקרטית.
משך כל מהלך המשפט לא פסק סיל מלהת־פרע
בבית־המשפט, עד שלבסוף הרשיע אותו
השופט ביזיון בית־המשפט. הוא דן
את סיל לשלושה חודשי מאסר על כל ישיבה
שבה העליב, את השופט. בסך־הכל הס־חכ
3העונש בארבע שנות מאסר.

נפצע הקומיקאי האמריקאי הוותיק

( ,)74ג׳ימי (״מיסטר אף״) דורנטה,
המכונה ״שנוזל״ (על שם אפו העצום),
שעה שמעד ונפל בעת הופעה בפני קהל
בניו יורק.

18 פוצצו בחלחול
** שהו חמור ונורא

אירע במדינה

הזאת.
בהמולת הבחירות ובסערה הציבורית ש־התעוררה
סביב מרד הטלוויזיה, טבעו העובדות
והתגובות ונעלמו בשולי הידיעות.
אולם זוהי פרשה שאסור לעבור עליה ל־סדר־היום
.-היא מחייבת בירור ציבורי. היא
מוכרחה לקומם כל אזרח חופשי, משים
שהיא, הופכת ללעג ולקלס ערכים ותפיסות
יסודיות של מוסר, של חוק וצדק ושל
טוהר הנשק.
המדובר הוא בשתי פעולות עונשין שביצע
המימשל־הצבאי בשטחים המוחזקים. ני
פעולה אחת שנערכה לפני שבועיים בכפר
הערבי חלחול, כתגובה על רציחתו של
חייל צד,״ל, סגן דב אטיננר, פוצצו ונהרסו
18 בתים של תושבים מקומיים. פעולת
העונשין השנייה נערכה בעיר עזה. אחרי
שהסוחר שלמה לוי מבני־ברק, נרצח שם
בחנותו של ערבי מיריות של אלמונים,
פוצצו כל בתי הרחוב בו אירעה התקרית
— שמונה במיספר.
אין זו הפעם הראשונה וגם לא האחרונה
בה מפוצצים בתים בשטחים המוחזקים.
השיטה נקבעה עוד בטרם שככו הדי היריות
של מלחמת ששת־הימים. כפרים שלמים
באיזור לטרון פוצצו ונמחו מעל פני־האדמה.
הכפר הערבי קלקיליה, מול כפר־סבא,
נהרס אף הוא ברובו הגדול, לפני
ששופץ ונבנה מחדש בכספי הממשלה.
מאז המלחמה הפך פיצוץ הבתים לעונש
מקובל ונפוץ. כימעט בכל מיקרה בו נתפסו
חבלנים או מסייעים להילנים מקרב
תושבי השטחים, וכימעט בכל מיקרה נו
נתגלו בבתים מחבואים של נשק או חומרי-
חבלה, היה העונש השיגרתי: פיצוץ הבית.
מדיניות עונשין מעין זו היתד, פסולה

ושלילית מעיקרה. אם אפשר להתווכח על
מידת ההרתעה שבה לגבי חבלנים, הרי אין
כל ויכוח כי היא עומדת בניגוד לכל כללי
החוק והמשפט. פיצוץ הבתים לא נגזר ב־פסק־דין
של בתי־משפט, אחרי שהוכחה
אשמתם של בעלי־הבתים. הרשות המבצעת
— במיקרה זה המימשל הצבאי, היתד, גם
הרשות השופטת. היא קבעה ופסקה מי
הוא האשם, היא שקבעה את מידת העונש
והיא גם שביצעה אותו.

שר־הכיטחון מודאג
חובתם של אזרחים היה להתריע,
ע ) למחות ולהילחם בכל צורה אפשרית
בשיטת ענישה פסולה זו. אולם אם אי-
אפשר היה לקבל, אותה ולהשלים עימה,
ניתן היה לפחות להבין את ההגיון המפעיל
אותה. זו היתר, מדיניות הענישה הרשמית
של שר־הביטחון משה דיין שאושרה על־ידי
הממשלה. היא הופעלה לפי כללים שנועדו,
עד כמה שאפשרי הדבר, למנוע סבל
ופגיעה מאנשים חפים מפשע.
לפי הסייגים שנקבעו בשלבים המאוחרים
של הפעלת השיטה נקבע כי רק ביתו
של האשם ישירות בפעילות חבלנית יפוצץ,
וגם זאת רק באישורו של אלוף הפיקוד,
ובמיקרים רבים של שר־הביטחון
עצמו.
מה שאירע בשבועות האחרונים בחלחול
ובעזה לא רק שעומד בסתירה למדיניות
הקודמת אלא שהוא מוכיח את אי״יעילותה
וכשלונה. כי בעור, ובחלחול פוצצו בתים
של אנשים חפים מפשע בשיטה מעוררת
חלחלה של עונש קולקטיבי.
מאחורי שיטה זו לא עומד שום הגיון
ושום שינוי רשמי מוצהר במדיניות הממשלה.
היא מבוססת על הטענה האבסורדית
שבעלי הבתים שפוצצו נענשו משום
שלא שיתפו פעולה עם שילטדנות המימשל
ולא הודיעו להם על מחבלים המסתובבים
בקירבם.
ההבדל התהומי בין שתי השיטות הוא
ברור: בעוד שקודם לכן היתד. תפיסתו
של מחבר ׳,או גילוי מחבוא נשק מהווים
לפחות הוכחה לכאורה לאשמתו של ה־מוענש,
הרי עתה מספיקה הימצאותו של
מחבל ברחוב או בקבוצת בתים, ללא שמץ
של הוכחה, כי תושבי הרחוב או השכונה
אומנם ידעו על הימצאו שם, כדי להעניש
את כולם, ללא יוצא מהכלל, ולפוצץ את
בתיהם.
בשני המיקרים, בחלחול ובעזה -,אחראי
להפעלת שיטה זוועתית זו של עונש קולקטיבי
שר־ר,ביטחון משה דיין. היה זד, הוא

אישית שנתן את ההוראה וציווה על הפעלת
עונש מסוג זה.
דיוזח כתב הארץ זאב שיף על פיצוץ
הרחוב בעזה :״שר־הביטחון משה דיין, אץ
למקום הפשע. ניכר שהוא מודאג ומלא
זעם. לאחר דיון קצר הוחלט לפוצץ שמונה
בתים בסימטה בה בוצע הרצח.״
במילים אחרות: גורלם של תושבי השכונות
בהם מבוצעים מעשי רצח בידי חבלנים
תלוי במתח עצביו של שר־הביטחון.
אם הוא מלא זעם ועצבני, הוא עלול לצוזת
על עונש קולקטיבי כשם שעשה בחלחול
ובעזה.

השבוע, בהופיעו בקול־ישראל, קבע שר־הביטחון
משה דיין בצורה החלטית, :אין
תשובה אחת וכוללת על מעשי־חבלה. פיצוץ
בית הוא עונש אחד מרבים, אבל גם אם
אין ההרתעה מוחלטת, הוכח כי יותר מכל
גורם אחר היתד, לו עד כה השפעה מר־תעה.
על האוכלוסייה מפני מתן־יד לטי־רור.׳׳

מי זה

מרתיע 1

ך* ל עו ד אין דיין מגלה את כל העוב־
*4דות הידועות לו, המוכיחות בצורה כל-

עזה -לפג

בחנות שברחוב עזתי זה נרצח הסוחר היהודי מבני־ברק, שלמה
לוי. מייד אחרי הרצח ביקר שר־הביטחון במקום, הורה להרוס
את בתי הרחוב. בתמונה נראה חייל שומר על הרחוב הריק, לפני פיצוצם של הבתים.

ךיךן 1ן שעה שחיילים ניצבים על גגו השכוב של בית,
ךחף 1ך 0
ן שקרס מעוצמת הפיצוץ, בבר מתחיל דחפור
11.111 1
לגלח את השטח ולנקותו מההריסות. תוך שעות לא יישארו סימנים שבמקום ניצב פעם רחוב.

שה ־ אחרי

הרחוב בעזה אחרי הפיצוץ. רק עמודי החשמל נשארו שלמים.
שלושת הבתים הנראים מדיין שלמים בתמונה למעלה, נהרסו.
אחד המיבניס שנהרסו ברחוב זה היה בית״דפוס שביצע עבודות עבור המימשל הצבאי.

! 11, 111* 11191וורידךך 1תושבי הבתים שפוצצו בעזה, הורשו
י ^ 1111 אחדי הפיצוץ לחטט בין ההריסות אחדי

1111 ^ 111^ 11/1
שרידי רכוש אותו לא הספיקו לפנות. בתמונה נראים תושבים נושאים מזרונים וחפצים אחרים.

כך חד־משמעית כי פיצוץ בתים מהחיה עונש
מרתיע, מן הנמנע הוא להתווכח עימו
על כך. אולם העובדות הידועות שפורסמו
מוכיחות בדיוק את ההיפך. גל הטירור
בתוך השטחים המוחזקים ובשטח ישראל
לא הצטמצם כתוצאה מפיצוצי בתים, אלא
התרחב והחמיר. שרשרת הפיצוצים בבתי
המגורים בחיפה היא הדוגמה הבולטת ביותר
לכך. לפחות באיזור הצפון ברור כי
מבצעי שרשרת החבלות נהנים משיתוף־
פעולה עם שותפים מקומיים הנותנים להם
יד והמסתירים אותם מבלי שכוחות הביטחון
יוכלו לתפסם.
אבל אפיל• היה העונש הקולקטיבי של
פיצוצי בתים מהודה גורם של הרתעה, הוא

פסול ונפשע. יש אמצעים נוספים של הרתעה,
שאין צורך למנות את כולם. פסקי־דין
מוות, מחנות ריכוז ואמצעים ברוטאליים
אחרים יכולים להיחשב עונשים מרתיעים
יותר מפיצוץ בתים.
אם ההתדרדרות היא בכיוון של עונש
קולקטיבי במקום ענישת האסמים הישירים,
אין גבול לכושר ההמצאה של ממציאי
שיטות ההרתעה. ההיסטוריה גדושה בדוגמאות
של ממציאים כאלה.

איש לא דיווח
^ חדי שהוטלו ההאשמות על ר,ט-

\ * ל ת עונשים סולסטיביים גפידוצי-רחירו

-עשו רבן תכסה את הוחובושפוצץ. נשישקע, הוא ישאיחאחויו וק תר׳ הויסות)

מבט כללי על הכפר חלחול שבהרי חברון. ממול נראים
בתי הכפר החדשים. בחלק הקידמי של התמונה נמצאים
המיבניס, רובם כרכים וחצרות, שפוצצו אחרי שממקום זה נורה למוות סגן דב אטינגר.

חלחול־לט׳

על חורבות ביתה בכפר חלחול, שליד חברון, יושבת
זקנה ערביה ומתבוננת אל גלי האבנים שהיוו את ביתה.

תושב ערבי בחלחול ניצב על ההרוסות אחרי שביתו פוצץ.
לידו נראים יורדים מגלי ההריסות שוטויי משמר הגבול.
התושבים חזרו אל בין ההריסות, כדי לנסות להוציא משם שקי שעורה שאיחמנו בבתיהם.

חלחול־אחוי

הציגו שילטונות המימשל־הצבאי את גיר־סתם
שלהם. לדברי הנוגעים בדבר הוחלט
על פיצוץ הבתים בעזה אחרי רצח הסוחר
שלמה לוי, רק אחרי שהסתברו למעלה
מכל ספק העובדות הבאות:
+הרוצחים שהו ברחוב שעה ארוכה
לפגי שנכנסו לחנות וירו בסיחר. הם הסתובבו
בחנויות ברחוב, ישבו בבית־קפה
והמתינו לבוא הסוחר. יש להניח שכל האנשים
שהיו אותה שעה ברחוב ראו את
השניים וידעו כי הם ממתינים לסוחר היהודי,
והיה ברור להם גם לאיזו מטרה.
• לאחר שנרצח שלמה לוי, הוא היה
מוטל בחנות במשך שעה וחצי מבלי שאיש
מהשכנים ותושבי הרחוב, ששמעו את ה
יריות,
ידווח על כך לשילטויות.
אולם, גם אם גורמים אלה הוכחו מעל
לכל ספק, אין להסכים שעונשים במיקרים
כאלה יוטלו בחתף ובמהירות. אם אומנם
אלו הן העובדות, ניתן היה להביא את האשמים
לדין, לגול את אשמתם בבית־המש־פט
ולהענישם באחד מהעונשים שקובע החוק,
אפילו חמור ביותר. במיקוד, זה היתד,
לעונש השפעה מרתיעה הרבה יותר.
שכן כיום אין תושבי עזה וחלחול יודעים
בדיוק בעד מה הענישו אותם. הם רואים
בפיצוצים נקמה על הרציחות שבוצעו
בשכנותם, משוכנעים רובם ככולם כי פיצוצי
הבתים אינם אלא חלק ממדיניות מנד
שלת־ישראל, המיועדת לגרשם מהארץ.

שלוש ערביות עם ילדיהן יושבות על חורבות
בתיהן בחלחול. כתוצאה מפיצוץ 18ה־בתים,
נשארו כ־ 150 תושבים ללא קורת גג, נאספו לבתי שכנים בסביבה או עברו למערות.

לא רוצות להשלים

הם ניסו למוטט את אשיות המוסר בחיים הציבוריים בארץ -
ומשלא הצליחו -החליטו למוטט את מערכות המשפט הישראלי

מרד ה טו חיוי ה

ך • אם אין גבול לצינ יות? ד _ ,מ־תה י משירות צבאי, תוקפים את דירתו של רון
| הבושה? איו יותר מקום למוסר בחיים פא, ועושים שפטים באמו הזקנה מפני ש־הציבוריים?
ונוחיות קואליציונית מטהרת
בבית־החולים שלו ביצעו ניתוחי־מתים, מסמי
יעמיד למשפט את חיים משה שפירא,
• כל שרץ?
מאת
על כי הוא מפרסם הצהרות שאינן משפיהנה,
ערב הבחירות, עשה המערך הצגה
עות על שופטים — אלא מבזות אותם־ וגדולה:
הוא המליץ על קיום שידורי טל׳
עושות את בית־המשפט העליון לעפר ווויזיה
שבעה ימים בשבוע. המפד״ל התנג־אפר?

ובישיבת הממשלה הצביעו שריה נגד.
זה היה טוב לשני הצדדים. כמו כל ערב־היועץ
המשפטי בוודאי לא יתבע ׳את
בחירות. המערך מופיע פיתאום כלוחם תפק האזרח בקביעתו של שר־הביטחון יי
וראשי המערך מוכנים לעשות אותו שר. השר שפירא הזה לדין, ולא את השר שפישיחדור
אותם בחורים חשוב כדי לשמור
למען זכויות האזרח החופשי נגד אברכי על צביונה הרוחני של המדינה. איזה צב פינכם ספיר וגולדה מאיר עשו איתו את רא השני. אבל קיים גם בית־משפט של
הכפייה הדתית — והמפד״ל מופיעה כלו
הכפייה .יון רוחני הוא זה המחנך להשתמטות? מדוע עיסקת הטלוויזיה. חד וחלק, במהירות ה העם. ובפני בית־המשפט הזה עומדים שרי
חמת האמיצה והיעילה ביותר בעד
המערך והמפד״ל מואשמים במעשה הנורא
אין איש שואל את שר־הביטחון: האם בזק. אין צורך להרבות בדיבורים בין אנאפילו
הכנסת דנה בעניין.
ברוב־קולות אינך קונה לעצמך במחיר זה את תמיכתם שים כאלה, הם מבינים אחד את השני. ו של פגיעה בעקרונות המקודשים ביותר של
עצום הסירה את הצעוז אי־האימון שהגישו
מדינת חוק ומשפט.
הקנאים. המערך לחם כנמר בשביל זכותו של הקנאים הדתיים, במיקרה שתזדקק לקו בשביל גולדה מאיר ופינחס ספיר, אין שותף
ולא רק בשביל ההסכם הציני שלהם ב־של
האזרח לראות טלוויזיה ביום שישי ב לותיהם במלחמות הפנימיות של המערך?
אידיאלי מיצחק רפאל.
ערב. הדיבורים על פילוג העם וחילול קדושי
האומה לא עשו רושם — כי היו פרא־זות
ריקות מתוכן.
כלומר: על ועת הממשלה ועל דעת הכנסת
— ובוודאי על דעם רובו המכריע
של העם — הוחלט שיתקיימו שידורים
בשבת. הדתיים עצמם השלימו עם ההחלטה.
סוף־סוף — שידורי רדיו מתקיימים
בשבת, וזה לא פגע באחדות העם ולא
חילל את קדושי האומה.
ופיתאום הבגידה. המכירה הצינית של
האזרח. עוד לפני שהספיק השופט העליון
לחתום על תוצאות הבחירות — ירקו גולדה
מאיר ופינחס ספיר בפניו של הבוחר.
הם לא הפרו הבטחת־בחירות. הם ביטלו
החלטה רשמית של הממשלה והכנסת!
״קואליציה חשובה יותר משידורי טלוויזיה,״
הכריז הארכי־ציניקן פינחס ספיר,
שאינו אלא עושה־דברה של הארכי־עסקנית
גולדה מאיר.
י אבל לא השידורים חשובים. חשוב כאן המוסר; חשובה זכותו של האזרח. שלא
ירמו אותו ולא יקרעו לגזרים את ההבטחות
שניתנו לו בחגיגיות ממלכתית.

ן מ 6כפייה הדתית לא נוצרה ביום
| | אחד. היא צמחה עם הזמן; מקואליציה
לקואליציה גברה אחיזתה.
כבר התרגלנו עד כדי כך לתופעות־הקבע
שלה, שנדמה לנו כי הן חלק מובן־מאליו
של החיים.
0אם משגיח בעל זקן ארוך וחלוק
מלוכלך מסתובב בין הסירים במיסעדה
פלונית, או יושב בפיתחו של בית־חרושת
לנקניק, ומקבל משכורת המתווספת אוטו־בהפגנת־משמרות
שקמה. שלט זה אומר :״יותר טוב לשחק קלפים?״
מטית למחיר המיצרך שאנו קונים — זה
שלטים אחרים :״אנו רוצים טלוויזיה בשבת!״ ״נגמרו הבחירות —
נראה טיבעי כיום. ולא חשוב שכבר גילו
החלה החזירות!״ ״גם בפוליטיקה חייב להיות מוסר!״ ״חמערן
בירושלים, בשעה שהתכנסה מליאת המועצה הציבורית של רשות
נקניק כשר עשוי מבשר חמורים; ושחקיר״
קונה׳ את הדתיים — ויהציבור משלם את המחיר!״ .ועוד, ועודהשידור.
חברי תנועת העולם הזה — כוח חדש התייצבו עם שלטים
של דתיים מדקדקים יותר מאשר סוחרי־הדת
המפד״ליים גילתה כי למרות שמלון
׳ • ואם, בשיחות שבהן מחיקים את השאלת
מיהו יהודי, אלא גם בשביל התנהמוכתם?
קשור בפרשיות מפוקפקות? אדמסויים
משלם שכר לשני משגיחים — משרדים הממשלתיים לעסקני הגועליזציה
גותם בפרשת הטלוויזיה.
רבא! עוד יותר קל לגמור איתו!
מכניס הטבח חלב למרק הבשרי, כדי שהזאת,
מדברים בפירוש על מינייו של יצחק
אבל הידיים, גולדה! איך תסירי את הבוץ

יהיה סעים יותר.
בערב־שבת סגורים חדרי־התר״ רפאל כשר — מי מזדעק? מי נחרד? מי מידייך?
׳ 0אם
זוכר את פרשת תל־גיבורים?
^ דוני המערך והמפד״ל היו בטוחים מצווה שכך
מכיוון
צה״ל, בסיסי בות בכל
^ שהקנוניה שלהם תעבור בלי בעיות.

סמל־הדת — אין לחיילים ברירה אלא
שמליאת רשות השידור תאשר את העיסקה,
ך* מערךלאמכר רק את הטלוויזיה. ושהאזרחים ינגבו את הרוק מעל פניהם
לחרוק שן ולהשתעמם. ואם א תו סמל דת 1צחק רפאל הוא אדריכל העיסקה ה(
! הוא מכר את כבוד המוסד העליון של וילכו בשקט הביתה.
שופך סיר של מזון חם, אשר החיילים מזוהמת של מכירת שידורי הטלוויזיה
תמורת קולות המפד״ל בקואליציה העירו הצדק בישראל. הוא מכר את מעמדו של
הרתיחוהו בשדה בשבת — גם אז אין הדבר
כתב, בבוקר שלפני ישיבת המליאה:
בית״המשפט העליון. גולדה וספיר, בבירכת
חיילים לאן לפנות. מזל גדול אם לא הגיש נית בתל־אביב, ובקואליציה הממשלתית.
שר המשפטים, נתנו עוד הבטחה לדתיים :״המליאה תאשר היום את הצעת הממשלה!׳
הסמל הדתי תלונה נגד החייל המיסכן.
ובשהמליאה לא אישרה, וכשהאזרחים לא
ארבע שנים עבד בשקט. הוא ניסה להש אם יפסוק בית־המשפט העליון נגד הדתיים
•י אם גברים מגודלים וחסונים מסתו כיח את עברו בציבור הרחב. הוא ידע שבשאלת
מיהו יהודי, במשפטו של רב־סרן שתקו על היריקה, וכששני אזרחים פנו
בבים ברחבי הארץ, מתפרנסים בשלום בשחלקו
בפרשת השוחד של בית־החולים תל־ בני שליט — ידאגו עסקני המערך לשנות לבית־המשפט — אז הסתבר כי הזילזול ב עה
שבני־גילם מסכנים את חייהם על הג משפט
ובדמוקרטיה הוא חלק יסודי מ־גיבורים,
כאשר הוא כיהן כסגן שר־הברי־ את החוק.
בולות — וכל זה הודות לתעודת־כזב אות, נשאר עדיין סתום. ההאשמות החמותפיסת־החיים
של אדוני המערך והמפד״ל.
וזאת, בשעה שבית־המשפט יושב על ההמעידה
שהם עדיין לומדים בישיבה — רות שהועלו נגדו על־ידי השופט יהודה
כאשר נעתר השופט העליון צבי ברנזון
גולן נשארו ללא מענה, כי שותפו יהודה מדוכה. בשעה שמחכים לפסיקת השופטים
גם לזה כבר התרגלנו. עובדה שאיש מאלפי
לבקשתם של עדי קפלן ויהודה רסלר, והעליונים.
המשתמטים
האלה לא הושלך לבית־הכלא.
שפיגל סירב להעיד נגדו.
ציודה על רשות השידור לקיים את השידור
אבל אם עובדה זו הכתימה אותו בעיני
<• ואם צעירים קנאים שאמנם לומדים
כאשר פירסם העולם הזה כתבה על פושע בערב־שבת, הסירו ראשי המערך והמפד״ל
בישיבות, ועל כן משוחררים אוטומטית אזרחים רגילים — היא לא הפריעה לו ב־ שהודה במעשהו — הגישו ־נגדו משפט פלי־ כל רסן מעליהם .״עליו להתפטר!״ זעק

שדו כהן

צמרת המפד״ל. שם לא מתרגשים מהמילה
״שוחד״ .שם נתנו לו להתחפר, להשתלט
על המנגנון. ראש המפלגה, חיים משה
שפירא, פרש עליו את כנפיו ומינה אותו
ליורש. כאשר התקרבה מעדכת־הבחירות
לכנסת השביעית, מונה רפאל ראש מטה
הבהירות של המפד״ל. עתה הוא דורש את
הפרס. עתה הוא רוצה להיות שר בממשלת
ישראל.

ההפגנה הראשונה גי־זמד״ג

לי. האשימו אותי בפירסום כתבה העלולה
להשפיע על שופט.

הצופה .״דבר כזה לא היה אפילו בימי המנדט!״
נהם שר המשפטים יעקב שמשון
שפירא .״ייוודע שיש דין גם לדיין!״ דרש
הרב הראשי ניסים.
הדתיים דורשים, לכל הפחות, לקרוא לשופט
העליון לדיון משמעתי. הם רוצים
לומר ״איך העז לחזק את ידם של שני
אזרחים נגד החלטת המערך והמפד״ל?״ אבל
מכיוון שאינם מעזים לומר זאת עדיין, הם
אומרים ״איך העז לתת צו אחרי כניסת
השבת?״ ובסיסמה זו הם עורכים מסע של
לינץ׳ ציבורי נגד השופט העליון.
ולא רק נגד ברנזון האיש הם משתו
ללים•
כל מושג המשפט הישראלי, המבוסס
על הגנה של זכויותיו היסידיות של האזרח,
זר לרוחם. האם יצחק רפאל לא הציע, אחרי
משפטו בפרשת תל־גיבורים, לבטל את
סמכותם הבלעדית של בתי־המשפט במדינה,
ולמסור לבתי־דין רבניים סמכות גם
לדון בענייני גניבות ורמאויות, כדי ש־דתיים
יבחרו לעמוד בפניהם ולא בפני בתי־המשפט
של המדינה?

יני יודע ברגע זה מה תחליט גולדה
מאיר לעשות. אני מקווה שהיא תתע־

השונט המותקף

שופט בית־המשפט העליון צבי ברנזון, שנעתר לבקשת
האזרח עדי קפלן והוציא את הצו שאיפשר
לשדר לראשונה תוכנית טלוויזיה בערב שבת. היה זה מעשה נחשוני, שהדיו הידהדו בכל
רחבי המדינה, הביא אפילו לתגובות שמחה ספונטניות. עתה דורשים הדתיים להתנקם בו.

יצחק רפאל, האיש החזק של המפד״ל, חוא
אדריכל חעיסקה הצינית, בה מכר המערך
את שידורי השבת לדתיים. רפאל, שבבחירות קודמות עמד בצילה השחור של פרשת השוחד
בתל־גיבורים, התאושש מאז, טוען עתה למעמד שר בממשלה ויורש נתר־המנהיגות במפד״ל.

הגיבור גחל גיבורים

קש בדרכה, שתלך עד הסוף בביצוע ההסכם
הציני שלה עם הדתיים. אני מקווה ש־היועץ
המשפטי יבקש מבית־המשפט העל־יון
לבטל את הצו שהוצא על־ידי השופט
ברנזון. אני מקווה שלא יטשטשו את הפרשה
הזאת על־ידי פשרה ואחיזת־עיניים
של הציבור.
כיי במאבק הזה, בין העסקנים המשופ־שפים
והציניים לבין מאות אלפי האזרחים

הפשוטים — אני משוכנע כי חוש הצדק
של האזרחים יצא מנצח. ייתכן שהממשלה
תצליח לבטל את שידורי הטלוויזיה בשבת.
ייתכן שתצליח לגרור אל תוך בוץ הקני־ניות
את שולי הגלימות של בית־המשפט

העליון.
אבל היא תשלם את המחיר.
אדרבא, שיילכו עד ־הסוף — כדי שישלמו
את מלוא המחיר!

הטלפון בבתיהם של עדי קפלן ויהודה רטלר, שניהם
תושבי תל־אביב, אינו מביא רק ברכות. מדי פעם נשמע
גם איום :״תפסיקו את המלחמה שלכם נגד השבת!״
יהודה רסלר הוא עורך־דין תל־אביבי צעיר, המנהל משרד
במרכז העיר, ואילו ע1י קפלן הוא מתמחה במשפטים, שאך
זה החל בצעדיו הראשונים בשדה המשפט.
לגבי השניים, שוב אין זה משנה: הם כבר התחילו במלחמתם,
והיא תימשך עד להכרעה. לא נגד השבת ולא נגד
הדת — כי אם למען זכויותיו של אזרח פשוט להיות
חופשי מכבלי הכפייה הדתית בביתו הוא.
העתירה לבית־המשפט העליון בעניין הפעלת הטלוויזיה
בשבת היתד, רק הפתח שממנו פרצו השניים לעבר המלחמה
בכפייה הדתית. על כל צורותיה.
עדי הוא צבר בן ,25 חניך בית־ספר תיכון דתי באנגליה.
רסלר בן וד 30 הגיע ארצה כאחד מילדי טהראן: שארית־הפליטה
של פולין. שניהם למדו משפטים: קפלן עודנו
מתמחה אצל עורך־דין תל־אביבי, רסלר כבר עוסק במיקצוע
מזה שדם אחדות.
ייתכן כי לולא ניתנה להם ההזדמנות הזאת, שבהבאת
עניין הפעלת ׳הטלוויזיה בשבת לפני בית־המשפט העליון, היו
הם נשארים באלמוניותם.
״כאשר שמענו את ההודעה, כי ויתרו על שידורי שבת
כחלק מהסכם קואליציוני — החלטנו לעשות משהו. כסתם
אזרחים,״ סיפר קפלן. הם ניסחו את העתירה, וברגע ששודר
ברדיו כי גולדה מאיר החליטה למנוע את השידורים,
יצאו השניים לירושלים. בית־המשפט כבר היה סגור, לכן
פנו אל השופט העליון צבי ברנזון בביתו.

עדי קפלו
יהודה וסוד(עם אשת!)

השופט לא התחמק מהכרעה, והצו שנתן באותו ערב־שבת
הפך תמרור היסטורי בדרך תודעתו של האזרח, כי
יש לו אפשרות ללחום על זכויותיו — וגם לנצח.

במדינה
5העם

ים של דם ושמים שד אש״ הבטיח נשיא מצוי השבוע בנאומו
תכסיס שקוף
רק לעיתים רחוקות ניתנת רשות הדיבור
לראשי ממשלות בישראל במהדורות החדשות.
עשה זאת דוד בן־גוריון שעה שהודיע על
לכידתו של אדולף אייכמן ועשה זאת לוי
אשכול המנוח, שעה שהודיע על פרוץ
מלחמת ששת הימים.
השבוע, ביום השני בשעה ,22.00 בקע
קולה של גולדה מאיר מעל גלי האתר. הבשורה
המרעישה שהיא מצאה לנכון לבשר
לעם במו פיה: קבלת מכתב מ־ 18 משפחות
יהודי, גרוזיה, הקובלים על המכשולים שמניחים
שלטונות ברית־המועצות בדרכם לעליה
לארץ.
גולדה לא רק הודיעה על המכתב אלא
גם הקריאה את תוכנו, מבצע שכל קריין
חדשות היה עושה זאת הרבה יותר טוב
ממנה, ומסרה. על פעולת משלחת ישראל
באו״ם בנושא זה.
מוצא מן המכור. נכון כי עצם הידיעה
היוותה חדשה.
אולם גם כך, קשה היה
להבין את חשיבות המאורע שהביאה אותו
לדרגה בה תצטרך ראש הממשלה הישישה
להטריח את עצמה ולבשרו לעם.
התכסיס היה שקוף מדי. שבועיים אחרי
הבחירות נקלעה ישראל לסערת צבורית שכלל
לא נידונה במערכת הבחירות — מרד
הטלוזיזיה. סערה זו הטילה צל כבד על
יוקרתה של ראש־הממשלה, שבעקשנותה
נכנסה למבוך והסתבכה ללא צורך בפרשה
שולית.
היה צורך למצוא נושא דחוף שיעתיק את
התעניינות הציבור ממרד הטלוויזיה לאפיקים
אחרים. משום מה האפיל מרד הטלוויזיה
גם על התלקחות הזירה הדרומית של
המדינה ועל מלחמת היאוש של נאצר• לצורך
זה נופח מכתב יהודי גרוזיה בבומבסטיות
כה גדולה.
מבלי לגרוע מחשיבותה של הפרשה לכשעצמה,
הזכיר התכסיס הגלוי של גולדה את
תכסיסיהם של משטרים מסויימים המנסים
להסיח את דעת הציבור מבעיות פנים בעזרת
בעיות חוץ מעושות.

תל־אביב
הסגן
הג׳יגג׳י
יהודה מאיר אברמוביץ׳ אדום־הזקן לא
שכח את הימים בהם היה בעל דוכן למכירת
פירות וירקות בשוק בצלאל בתל־אביב. לכן
הוא שומר בחרדה על כיסאו כסגן ראש
עיריית תל־אביב.
לנציג אגודת־ישראל יש, כמו לכל עסקן
דתי אחר, תביעות בשטח השבת, החינוך,
הכשרות. אך מעל לכל התביעות הללו עומד
הכיסא עצמו.
לכיסא של אברמוביץ צמידה גם מחלקה:
מחלקת הסעד העירונית. לעסקן האגודאי
חובש הקפוטה ובעל התואר הרבני לא איכפת
שחלק הארי של המנגנון במחלקה זו
מורכב דווקא מנשים. להיפך: הוא מסתדר
יפה עם עשרות העובדות. הוא אינו מתערב
בענייניהן, והן אינן מפריעות לו כאשר
הוא מנצל קצת את המחלקה כדי להעדיף
חברים של אגודת ישראל או סתם יהודים
טובים, שאינם תמיד מיקרי־סעד מובהקים,
כל ימות השנה חי לו יהודה מאיר אברמוביץ
חיים אידיאליים. הוא מקפיד על נקיון
בגדיו׳ על בוהק נעליו׳ על מישקפיו המצוחצחים.
אבל פעם בארבע שנים הוא
מוכרח לעבור את הפיוס. תחילה עליו
להיבחר מחדש למועצת העיריה, וכמעט
תמיד מנבאים לו ״הפעם לא יעבור.״ אחרי
שהוא עובר, מתחיל המירוץ השני: לעבר
הסגנות.
אברמוביץ סוקר מהר את מערך הכוחות,
מחליט לתמוך בזה שיבטיח לו את הפגנות
ואת מחלקת הסעד. כך עשה גם לפני שבוע,
כאשר החליט להצטרף לקואליציה של המעיר׳
ל״ע וע״מ. ראש־העיר המיועד, יהושע
רבינוביץ, הבטיח לו סגנות וראשות המחלקה
הישנה שלו.
״ ח ג ׳ י ע ׳ ימי בלילה בו נחתם
ההסכם בין אברמוביץ לרבינוביץ, ישבו עס־קני
המפד״ל, שקיבלו.הפעם שלושה חברים
במועצה במקום השניים שהיו להם קודם,
(המשך בעמוד )20

ף* יחסים כין אומות רגילות, שמנהיגיהם
4מודרכים על ידי ההגיון, היה הנאום
מתקבל כהכרזת מלחמה גלויה, המהוה עילה
למלחמה בקנה מידה מלא, כולל פלישה וכיבוש
שטחים. אבל כשהדברים באו מפיו
של נשיא מצריים. ג׳מל עבד אל־נאצר, איש
לא ייחם להם חשיבות יוצאת מגדר־הרגיל.
היה זה הנאום הראשון של נאצר אחרי
שלושה חדשי מחלה. הפעם לא ניסה לדבר
חלקלקות, אלא דיבר בלשון גלויה .״אין תחליף
למלחמה!״ אמר ,״אין לנו ברירה אחרת
אלא לפלס לנו את דרכנו אל המטרה מעל
לים של דם, כאשר השמיים עולים בלהבות.״
כדי להוכיח שהוא מתכוון גם למה שהוא
אומר, ציוה נאצר על צבאו לצאת למלחמה.
תוך שבוע אחד התגלו מימדיה של האופנסיבה
המצרית. בחזית התעלה חצו חיילי קומנדו
מצריים את התעלה פעמיים לאור היום ופעם
אחת בלילה, הניחו מארבים לסיורים של
צה׳׳ל. שניים מהמארבים בוצעו על גב סוללת
העפר הגובלת עם הגדה המזרחית של התעלה׳
זו שבידי ישראל. המארב השלישי, מארב
הלילה, בוצע בעומק של כ־ 1500 מטר.
המארב הראשון הצליח מבחינת המצרים.
הם הצליחו בו להרוג שניים מחיילי סיור
צה״ל, לפצוע שלושה נוספים ולחטוף סמל
בדואי מחיילי הסיור.

פתחו באש על שיירה, לא הצליחו לס,
בה, נסו מהשטח כשהם משאירים אחרי
הרוג ופצוע.
שני מארבים אלה בוצעו בגיזרה הד
מית של התעלה. במארב שלישי, בגיז
הצפונית, נפצעו חמישה חיילי צה״ל כתוצ
מרימון שהוטל לידם.
שלושה מארבים אלה, שהיו ללא כל ספק
נועזים ביותר, היוד את ההקדמה לנאומו של
נאצר. לאחר הנאום נכנסה האופנסיבה המצרית
למהלך מלא.

שניתן להשיגו בפלישה או במלחמת התשה.
מדוע, אם כן, פתח נאצר במלחמת היאוש
שלו שהיא חסרת תכלית? אין ספק שהסיבה
העיקרית היא שאינו יכול עוד להחריש.
המהלומות הבלתי פוסקות של צה״ל באמצעות
חיל־האויר והפשיטות לחופי סואץ,

בד, יתכן שמבצע ראוה אחד או שניים היו
מספיקים. העובדה שההתקפות המצריות נמשכות
והולכות מעידה כנראה על כוונה
אחרת.
נראה ששליטי מצרים הגיעו למתקנה כי
עליהם לגרור בכוח את ישראל לקראת עי
חתן
צדדי זה של תעלת סואץ ושתי נדו111ך

0 1 111 #111 1 * 1111 תיה מדגים כיצד הצליחו המצרים לחצות

בהסתר את התעלה לאור היום ולהניח מארבים לסיורי צה״ל העוברים בדרכים שמאחורי
הסוללה. בעוד שהגדה המצרית היאמישורית, הרי בגדה הישראלית מתנוססת סוללת־עפר
גבוהה כימעט לאורן כל התעלה.המצרים חדרו אל הגדה הישראלית, הניחו מארבים
על גבי הסוללה, משם פתחו באש על הרכב הישראלי, אשר נע מתחת לסוללה.

7י 7המשחתות
ך קוז־ת־השיא שלה היתר. התקפת
^ תותחי משחתת מצרית על מוצבי צה״ל
בעומק סיני, לאורך ציר קנטרה—אל־עריש.
במוצאי־שבת, עשר דקות לפני השעה 11
בלילה, נשמעו רעמי הפגזים באחד המקומות,
שם חזו החיילים והחיילות — שהין
במקום בשל היות המקום מוצב עורפי,
במרחק עשרות קילומטרים מקו החזית בתעלה
— בסרט קולנוע. במשך חצי שעד,
לערך הומטרו על גיזרה צרה כ־ 200 פגזים
שבאו מכיוון הים.
הסתבר כי היתד, זו משחתת מצרית, שיצאה
מנמל פורט־סעיד, שהתקרבה אל החוף
הישראלי בחיפוי טרפדות, ספינות־טילים ומטוסים,
והפגיזה את החוף.
מטוסי חיל האולר שהוזנקו אל המשחתת
לא הצליחו, כפי הנראה, לפגוע בה. פגיעה
ממטוס במשחתת גם לאור יום היא מבצע
מסובך ומסוכן. בלילה הובר כמעט בלתי
אפשרי.
לא חלפו 36 שעות מאז ליל המשחתות
וחיל האויר המצרי הופעל גם הוא. בשתי
גיחות תקפו מטוסים מצריים מטרות ישראליות
בצפון ובדרום התעלה, מבלי שיגרמו
כל פגיעות או נזק.

כדירה אל תוף עימות
^ ין ספק כי פעילות מוגברת זו,
שבנוסף אליה הצטרפו גם תקריות ארטילריה
וירי בתעלה עצמה, מבשרת שלב
נוסף בהסלמה בחזית המצרית. אולם בעוד
שנאצר מנסה להציג שלב זה כתחילתה של
מערכה לשחרור השטחים המוחזקים, נראה
שזו אינה מלחמת התשה וגם לא מלחמת
שחרור, אלא מלחמת יאוש.
צורת מלחמה זו מהוה מעין הודאה בכש־לון
של הצבא המצרי — אין הוא יכול
לחצות את התעלה ולפלוש לסיני ואינו
משיג גם כל הישגים בכתישת מעוזי צה״ל
לאורך התעלה. תקיפות עקיפות במשחתות,
מטוסים ומארבים, אינן יכולות להביא הישג

תרשים המלחמה בתעלה

נאצר. במקום המסומן במיספר ( )1נערן המארב הראשון, בו נהרגו שני חיילי צה״ל.
במקום המסומן במיספר ( )2נערן למחרת היום. מארב לילי. במיספר ( )3נערן המארב
חיומי בצפון התעלה. מיספר ( )4מציין -את המקום ממנו פתחה המשחתת המצרית באש
אל חוף סיני. מיספרים ( )5ו 6מסמנים את המקום בו חדרו המטוסים המצריים השבוע.
מציגות את הצבא המצרי ככלי־ריק, גורמות
להורדת מוראל עצומה הן בקרב -החיילים
בחזית והן בקרב האזרחים בעורף״
נאצר חייב להוכיח לעמו שהיזמה נשארה שלו.
אולם אם היד, מחפש לספק צורף זה בל
מות
מלא בכוח בחזית התעלה. עליהם ליצור
פרובוקציות בקנה־מידה כזה שיחייבו
את ישראל להגיב בפעולות נרחבות יותר
מהפשיטות שנערכו בעבר.
במקרה כזה, מבלי. להחשיב את הנזק

המשחתת שתקנה

זוהי משחתת סובייטית מדגם כקורי, מאלה
המצויות בחיל־הים המצרי, שאחת מהן תקפה
השבוע בירי תותחים את מוצבי צה״ל העורפיים בחוף סיני. המשחתת המצרית נראית

שיגרם למצריים ולצבא המצרי, מקוד, נאצר
להכריח את המעצמות הגדולות להתערב
מיד במצב — התערבות העשויה?דעתו
להיות לטובתו. ככל שהתגובה הישראלית
מתמהמהת, מגביר נאצר את עצמת הפרובוקציות
שלו. הוא מחפש לעצמו צרות ומזמין
מהלומה נגדית.
במלחמת־הייאוש של נאצר יש בעייה
אחת הדורשת הסבר. האם העובדה שחיילים
מצרים חוצים את התעלה לאוד

בתמונה כשהיא מלחה משני ציריה בטרפדות וספינות טילים, כאלה שליוו אוז המשחתת
שהשתתפה במיבצע ההפגזה במוצאי־שבת, עשר דקות לפני 11 בלילה. על גיזרה זו הומטרו
כי־ססל פגזים. משחתת זו מצויירת בתותחי 0ג 1מ״מ, המסוגלים לירות לטווח של 25ק״מ.
ישראל מתמשכת סוללת עפר גבוהה כמעט
לאורך כל התעלה. סוללה זו, ששופצה
והוגבר,ה בידי צה״ל, מסתירה את כל המתרחש
בצד הישראלי מעיני המצרים. ב־;
צורה כזו יכולים כלי רכב ישראליים לנוע
בדרכים ממש על שפת התעלה, מה שאין
המצרים יכולים להרשות לעצמם בצד שלהם.

היום ומניחים מארבים לסיורים ישראליים
אינה מהווה, נוסף להעזה שבה, גם עדות
ליכולתו המבצעית של הצבא המצרי?

נקודת תורפה
ך* די להשיב על שאלה לו יש להכיר
^ את המבנה הטופוגרפי של התעלה. הגדה
המצרית היא מישורית ברובה. בגדה שבידי

סיפורו שד סאדיסטודיסט שנקדע דמאו־ב 8נ!גר בתעלה :

״ראיתי חייל מצרי זורק רימון לשדם ד
יהושע (״ג׳קי״) ג׳קסון, הקארי־קטוריסט
של ״ידיעות אחרונות״,
היה בשירות מילואים, נמצא בסיור
שיגרתי של צה״ל לאורך
תעלת סואץ, שעה שהסיור הותקן?
על־ידי מארב מצרי כגייזרה הצפונית
של התעלה, תוך בדי קרב
הוא הספיק לצלם פמה תמונות
בץ ירי לירי. מספר ג׳קי על מה
שהתרחש :
* * ו ק שי ם על הדרך :״ צעק אתון,
•*(*ן מפקד הסיור.
״אויב!״ צעק החייל שלידו.
השניים התכופפו, והחלו לירות שמאלה
ולמעלה, לעבר ראש הסוללה, שהתרוממה
בצמוד לדרך שבה נענו. מהסוללה נזרקו
רימונים למטה, אל הדרך.
הכל קרה תוך חלקי־שניה. מה שהיה
לפני רגע סתם־עוד־סיור־אחד, שבו נמצאתי
כאיש מילואים, הפך לקרב של צרורות־אש
ונפצי־רימונים מטווח קצר ביותר.
מאוחר יותר, שיחזרתי לעצמי את ההתחלה:
תנועה של סיור בקטע של הדרך
העוברת לאורך הסוללה, במקביל לתעלת
סואץ, צפונית לקנטרה. הדרך כאן ממש
דבוקה לסוללה, שגובהה כחמישה־שישה
מטרים. הסוללה עצמה. צמודה לתעלה, ארנון׳
מפקד הסיור, נסע בזחלם שהיה בחלקו
הראשון של הסיור. אני נמצאתי בזחלם
אחר, יותר מאחור.

•*משכנו כתנועה צפונה. עיסוקי
ן ן האזרחי, כצייר קריקטורות וכעורך
גרפי של ״ידיעות־אחרונות״ ,גורר אותי
למחשבות כיצד אפשר לתת לסיור זה
ביטוי בסידרה של ציורים. הקריאות ״מוקשים
על הדרך!״ ו״אויב״ קטעו מחשבות
אלו בבת־אחת. תוך שניות, כבר היו כל
האנשים בחלקו הקומי של הסיור יורים

רבו

מארב

85 * 1

צילום זח נעשה בידי יהושע (״ג׳קי״) ג׳קסון,
הקאריקטוריסט של ידיעות אחרונות, שהשתתף
בסיור צה״ל שנקלע לתוך מארב מצרי לאור היום בשבוע שעבר. הצילום צולם בשעת
הקרב ממש, תוך חילופי היריות. במקום המסומן בחץ !עבה שכבו חיילי המארב המצרי
על גב הסוללה ומשם ירו על הסיור. החץ חדק מצביע על כיוון הירי שלהם. על הדרן,
מתחת לכוכב ׳ ,נראה הזחל״ס, עליו הוטל רימון ובו נפצעו חמישה מחיילי הסיור.

צילום בשעת קוב

צרורות לעבר המצרים, שנמצאו על הסוללה
וזרקו רימונים למטה, אל הדרך ומה שעליה.
האחראי על החלק האחורי של הסיור,
בצלאל — צאלי, בפי פיקודיו — הורה לנו
לתפוס דמדות־ירי ולירות על המצרים.
ראינו אותם, כשהם מטילים את הרימונים
אל ארנון ואנשיו. בצלאל עצמו ירה צרורות

ארוכים מהמקלע שבזחלם• בחיפוי אש זו
קפצתי, עם כמה מאנשי הכוח האחורי, ותפסנו
עמדות ליד תלולית עפר, מעברה המזרחי
של הדרך.
תוך כדי קפיצה וריצה יכולתי לשמוע
שריקות כדורים ולראות פגיעות של קליעים
לידי ומאחורי. כפוף היטב, כשכובע

הפלדה שלי הדוק היטב לסנטרי, הופתעתי
לראות את עצמי מעריך את המצב -בצלילות,
לפעמים אפילו כמי שמסתכל על הנעשה
מן הצד, ויורה לעבר המצרים.

* * או ח ד יותר סיפרו לי אנשי הכוח
)3הקדמי, כי עזרא — הבחור שעבר
קדימה מהזחלם שלי — היה זה שהפעיל
מקלע כל הזמן. במהלך הקרב נפל לידו
רימון, שזרקו המצרים מראש הסוללה- .
עזרא תפס את הרימון וניסה לזרוק אותו
הרחק ממנו, אך הרימון נשמט מידיו. הוא
הספיק לקפוץ הצידה, כשהוא שומע את
ההתפוצצות מקרוב. בדיוק באותו רגע פגע
כדור מצרי בכובע הפלדה של עזרא, כשהוא
סורט את קודקודו.
בינתיים הלך איזור התקרית והתמלא
בענני עשן שחור ואבק אפור. האש המצרית
הלכה ופחתה, ולעומת זאת החלה
הפגזה רעשנית של מרגמות. ניתן היה
להבין, שזוהי אש־חיפוי שיורים המצרים
מעבר לתעלה, להקל על נסיגת הכוח שלהם.
לפתע, נכנם לתוך העשן ממול טנק
שלנו. הוא מטפס על הסוללה, כשהוא מחפש
את המצרים — ואלה כבר אינם.
הפגזת המרגמות נמשכת, ואנו חשים
קדימה, לראות מה התרחש בחלקו הראשון
של הסיור. הרגשת הקלה — יש כמה פצועים,
אבל צולם חיים. ארנון מקפיד להזהיר את
הרכב שמגיע למקום-לנקוט אמצעי זהירות,
מחשש למוקשים. עזרא, לראשו כובע
הפלדה הנקוב בשני נקבים ודם יורד על
פניו, מסביר לנו ש״זו רק סריטד, קטנה״
והולך להרגיע את אחד הפצועים.
ההפגזה הנמשכת מחישה את הפינוי. ה־הפצועים
מועלים על רכב, וכל אנשי הסיור
והמחלצים מצטרפים• בנקודה מרוחקת מ־איזור
האש ממתין אמבולנס .־ צוות של
רופאים וחובשים מטפל בפצועים בזריזות
ובמומחיות — נותנים זריקות, מרגיעים,
מתקינים אינפוזיות. הליקופטר מגיע ולוקח
את הפצועים לבית החולים.

האירוע החברתי הנוצץ ביותר של העונה: נשף
וורייאטי השלישי נערך השבוע במלון ״הילטוו״ בתל אביב
*ץ ה אין לה לגולדה? טלוזיזיה בשבת ^*
/יש, מפ״ם על הראש — יש, אולי אפילו
קואליציה. בקרוב, אבל זמן אין לה.
לכן לא הגיעה לנשף השנתי של מועדון
וורייאטי שנערך במלון הילטון׳ בתל־אביב,
ושלחה במקומה את יגאל אלון. אלון הב׳יא
לה משם לב של זהב. שיהיה. מה יש? גם
לנשיא קנדי היה אהד, כי לב של זהב הוא
כבוד מיוחד מטעם המועדון הבינלאומי, שמטרתו
לעזור לילדים נפגעי גורל.
הנשף הפך כבר למסורת אצל בני החוג
הנוצץ, הפעילים מאוד, כידוע, בעסקי צדקה.
לפני שנתיים, למשל, בנשף הישראלי הראשון,
כימעט דרסו את שון קונורי, הלא

והסתכלה זו על זו, לבושה בפראקים,
שמלות ארוכות ותלתלים, ונראית כגירסה
הוליבודית על חצרו של לראי ה־. 14
את עיקר תשומת־הלב משכו גברת ברוד,
מדרום־אפרילה, למרות שיש לה ארבעה.
ילדים, שהגדול בהם כבר בן שמונה
עשרה; דליה פן־לרנר, אשתו של איל־הכספים
הלונדוני שהשתקע בארץ; מלכה׳לה
רוזנשטיין הניצחית, עכש־ו עוזרת במאי
בהבינזת! רינה יעקובטון ועדית גודיק, בתו
של האמרגן גיורא. תוספת חדשה לקולק־ציה
— סטודנטית בשם מ־רה אבן־חן,
בתוך שמלה ורודה ומתחת לחצי מטר תלתלים.

איך
עוזרים
לנזקקים?

הוד ולחוביץ: סיור בסיני

לאחר שגמרו להסתכל, התחילה ארוחת־הערב
החגיגית. יגאל אלון ישב ליד רומי
שניידר וחייך אליה בקורקטיות מושלמת.
לא יותר מדי ולא פחות מדי, אלא בדיוק.
ריצ׳ארד האריס שוחח באינטנסיביות עם
מוטי הוד. חשבנו שיזכה לפחות בסיור
אווירי בסיני, אבל איפה, האלופים שלנו

טופול ושניידר 16.000 :ל״י
הוא מיודענו ג׳יימס בונד. בשנה שעברה
העריצו את ביאנקה די מאטיאס, אהובתי
האקזוטית של מייקל קיין, למזלה, קצת
יותר מרחוק.
השנה, בנשף השלישי, נשארי הכפתורים
בחולצתו של ריצ׳ארד האריס ובשימלת המכנסים
של רומי ש ־ידר במקום עד הסוף,
מה שמוכיח שהאצולה המקימית התרגלה
כבר לנוכחותם ׳המסעירה של אנשי הבד.
אבל התחרות המקומית עדיין נמשכת
בלהט. כל השמנה וסלתה עמדה במשך
שעה בערך בפואייה הגדול של ההילטון

נשף וורייאטי השלישי: האצולה התרגלה

הפכו קשוחים בזמן האח־ון שזה נורא.
רחבעם (גאנדי) זאבי ישב בשקט בצד השני
והקשיב בתשומת לב לנאומים, בין כף
מרק פטריות אחת לשנייה. טופולנו האחו
והיחידי, מסופר וממורק, הקסים בנונשלנטיות
את העשירים ועזר לעזריה רפופורט
בדברי בדיחותא.
אחרי המרק החלו היפהפיות למקור כרטיסי
הגרלה, ואחרי הפודינג הגיע ׳ תור הנאומים.
בין
נאום ברכה אחד לשני דיבר יששכר
גואטה ׳ ,בחור עיוור שנעזר על־ידי המוע־

כד, לבדר את רוחם של רוכשי הסיפ־רונים.
השחורים שרו יגאל בשן, חווה אל-
ברשטיין וצמד הפרברים, והכל מפני ש־יהורם
גאון הפאטריוס, שעמד להופיע, התנדב
לנסוע לחיילים בתעלה.
רומי שניידר שלפה בעזרתו של טופול
את המספרים הזוכים בהגרלה, אך בשלב
זה כבר נימנם רוב הקהל, ואפילו הזכיות,
שכללו שבועיים נופש במאיורקה, לא הוציאו
אותו משלוזתו.
הערב בוודאי היה נמשך כך עוד ועוד,
לולא פצחה התזמורת בניגון רועש. הרא־

האריס: חשבונות...
שים התרוממו, העיניים העיפו מבט בוהה
לכל הצדדים וכולם הלכו הכיתה. העפנו
מבט אחרון בפורשים, ושמנו לב לעובדה
מוזרה: לא נראה ביניהם אפילו יהלומן
אחד.
כנראה שאלה לא התאוששו עדיין מאז
המכירה הפומבית של הציורים, שנערכה
בקינגס קלאב לפני שבועיים.

חות מדי ולא יותר מדי

רקאנאטי: חתיכות מוכרות
דון, כדי שכולם יראו איך עוזרים לנזקקים.
כנראה שמתן בסתר אינו שיטה מקובלת
על הפילנטרופים המודרניים. אך מי אנחנו
שנאמר לפילנטרופים איך לנהל את העסקים
שלהם, מה עוד שהתוצאה הסיבית היא עורה
למי שצריך.

שבועיים נופש
במאיורקה
עם הקפה נערכה מכירה פומבית. ראש
חנית ופגיון בני 3500 שנה תרומתו של
משה דיין בצירוף כרטיס ביקור, נמכרו ב־
16 אלף לירות. אחר־כך נמכרו סיפרונים
שחורים וקטנים ובהם חתימות כל חברי
הממשלה היוצאת. כל סיפרון כזה נמכר
ב־ 100 לירות שטרלינג, כתשע מאות לירות
שלנו. מי שלא התנדב לקנות, נודב ובין
המנודבים בלט דניאל רקאגאטי, ממנהלי
בנק דיסקונט. הוא עילעל בזכייתו בפרצוף
מהורהר: יש לנו הרגשה שאת החתימות
האלה הוא כבר ראה פעם.

המזוודה של הדיפלומטית
רושל פראנק היא בחורה שמנמנה, שעל
כרטים־הביקור האלגנטי שלה כתוב: עורכת
לענייני חברה של הדיפלונזטיק אובזרבר
של ישראל.
אז לא פלא שהיא רגילה לאירועים חברתיים
מהדרגה הראשונה, ושהיא שוחה
בים הדיפלומטיה כצלופח.
כדי שיהיה לה נוח לשחות, המציאה
רושל שיטה מקורית ביותר: לנשף הוזרייא־טי
נכנסה רושל, לבושה בחליפה צנועה אדום ביותר, ובידה מזוודה משובצת
וירוק עם ריצ׳רץ׳ מסביב. היא נעלמה מייד
עם מיטענה במעמקי חדר הטואלט של

צופות הנדהמות, צעדה לעבר הפתח ונעלמה
באדישות בחשכת ה לי ל...

בפעולה

יעקובסון

גודיק

הגברות, ובמשך רבע השעה הכאה לא היה
זכר לא לרושל ולא למזוודה, אבל כל גברת
שנכנסה לחדרי הנוחיות יצאה משם בפנים
נדהמות ובהבעה מוזרה ביותר.
ברגע האחרון, כשהקהל כבוי נכנס לאולם,
הופיעה רושל שוב, בתוך שימלת ערב
ארוכה וחגיגית מאוד מאוד, ובידה המזוודה
עם הריצ׳רץ׳ .היא הפקידה את המזוודה
במלתחה, והוציאה אותה משם שוב רק
בסוף הערב. יחד איתר, נעלמה לרבע שעה
נוספת בחדר הטואלט, ולבסוף הופיעה
לבושה בחליפתה הצנועה, ובידה המזוודה
המשובצת עם הריצ׳רץ׳.
היא התעלמה מפיותיהן הפעורים של ה
אחרי

במדינה

8 8 1 1 1 1

?נשיא מסבל את ח׳ כ שלום נהן וערד אוצנו! !כווני להתיעצות

ה ש בו ע
הראשון

* 1וד כטרם סוכמו סופית תוצאות ה־ג
בחירות לכנסת השביעית, כבר פעלה
סיעה המוגברת של העולם הזה — כוח
דש במלוא התנופה. המאורעות לא הניחה
לנוח ממאמץ הבחירות, אלא חייבוה
|־,משיך בהילוך גבוה.
האתגר הראשון היתר, החלטת הממשלה
וחות את שידורי הטלוויזיה בשבת. העו־פ
הזה — כוח חדש היה הגוף הפוליטי
יחידי שהתקומם נגד העיסקה עם הדתיים.
וא כינס מסיבת עיתונאים בתל־אביב,
ודיע על פתיחת מיבצע של החתמה המות
על עצומה נגד׳הכניעה לכפייה הדתית
אח עמוד .)23 למחרת, שעה שבבית אלישבע בירושלים
תכנסה מליאת רשות השידור לישיבתה
מכרעת, הציבו חברי התנועה — בעיקר
טודנטים מירושלים — מישמרות־מחאה
ול הבניין.
יו״ר המליאה, ד״ר חיים יחיל, יצא לשעה
!ה מאולם הישיבות כדי לקבל מידי שלים
זן את 100 החתימות הראשונות על ה־יומה,
שנאספו ברחבי הארץ,, .אבקשך
וביא את מחאתנו לידיעת חברי המליאה•,
קש כהן.
באיזו מידה השפיעה מחאה זו על החותה
האמיצה של המליאה? יש להניח, כי
ל הפחות חיזקה את ידם של אלה מבין
:ריה שהתנגדו לעיסקה הקואליציונית על
סבון זכויותיו של האזרח.
כאשר נכנס המאבק על הטלוויזיה לשלב
:א — בית־המשפט העליון מול הממש—
הוחלט להרחיב את פעולת ההחת־
; ,ולערוך שורה של הפגנות ואסיפית־ואה
ברחבי הארץ. הראשונה תתקיים ב!
שבת הקרוב, בחיפה. הצעד הבא:
גנת־ענק של סטודנטים מכל הארץ.
ו יום הראשון של השבוע הוזמנו נצי!
גי הסיעה אל נשיא המדינה, במיסגרת
תייעצויוח על הרכבת הממשלה החושה.
עדרו של אורי אמרי, שיצא לסידרת
צאות באירופה למחרת הבחירות, הת־בה
אצל הנשיא מישלחת המורכבת מ:שלום
כהן ומיועץ הסיעה בכנסת,
׳ו־הדיו אמנון זכרוני. הצעתם, כפי ש־סמעה
באוזני הנשיא, היתד, ההצהרה ה־׳
סונה על הדרך בה תלך הסיעה בארבע
נים הבאות:
ויעת העולם הזה — כוח חדש סבורה,
המשימה העליונה המוטלת על ממשלת

ישראל בכהונתה הקרובה היא השגת השלום
בינינו לבין העולם הערבי, ובראש
ובראשונה בינינו לבין העם הפלסטיני. אנו
מאמינים כי משימה זו ניתנת להגשמה,
תוך שמירה על בטחונה וריבונותה של
מדינת ישראל, נתמוך בכל ממשלה שתכלול
בקוזי־היסוד שלה תוכנית מעשית בכיוזן זה.
יש אולי בסיעת המערך גורמים העשויים
להתייצב למען השלום ונגד הסיפוח בשעת
ההכרעה. אולם לא אנו הקובעים מי יהיה
מועמד המערך לראשות הממשלה, אלא
עלינו לקבל את בחירת המערך שקבע את
הגברת גולדה מאיר. י
ברצוננו רק להבהיר את עמתדנו לגבי
ממשלה שהגברת מאיר תעמוד בראשה:
• אנו שוללים הקמת ממשלה קואליציונית
רחבה, שתכלול את גח״ל והמפלגות
הדתיות, באשר תהיה משוללת אפשרות
להגיע לידי הכרעות ולפעול על־פי הכרעות
אלה. וזאת בשל ניגודי האינטרסים של השותפים
בקואליציה רחבה כזו.
#אנו גם שוללים הקמת קואליציה
כלשהי, שתכלול בתוכה נציגים של המפלגה
הדתית הלאומית, כל עוד תהיה שותפות
זו מבוססת על הגברת הכפייה הדתית

באמצעים ממלכתיים. אנו מסתייגים מן המהלכים
שכבר נעשו על־ידי הגברת מאיר,
עוד בטרם נתבקשה לעשות זאת על־ידי
כבוד הנשיא, בהזמינה את מנהיגי המפו״ל
לשם ניהול משא־ומתן להרכבת הממשלה.
חמורה במיוחד פגיעה זו בסדר הטוב, באשר
בשיחות אלה ויתרה ראש־הממעלה
המיועדת על ׳שידורי הטלודיזיה בערבי־שבת.

אנו סבורים כי המערך, יחד עם
סיעת ל״ע, שהביעה נכונות לקואליצ ה,
יכולים להקים ממשלה בעלת רוב כטוח של
64 קולות. אם תפרסם ממשלה זו ה־כנית
שלום אמיצה, ותפעל לשיחרור האזרח מן
הכפייה הדתית, נהיה מוכנים לא להצביע
נגדה, ובזאת להגדיל אה הרוב המעשי
שלה בכנסת לכדי 64 קולות כנגד .54
• נהיה מוכנים להימנע מהצבעה ולאפשר
גם למערך להקים ממשלה לבדו, בתנאים
האמורים לעיל — וזאת מבלי לדרוש
לעצמנו כל שותפות או הנאה. בקואליציה
הממשלתית.
#אנו סבורים כי יהיה הרכב הממשלה
הבאה אשר יהיה, מן הראוי שהיא תכלול
משרד חדש לענייני השלוב, כשבראשו תעמוד
אישיות מתאימה, כגון השגריר יצחק
רבין, הח״ב יצחק נבון, או ח״כ אדיה
אליאב. נהיה מוכנים להעמיד לרשות משרד
זה את קשרינו ואת הרצון הטוב שרכשנו
במשך שנים אצל שוחרי השלום
ברחבי העולם בכלל, ובעולם הערבי כפרט.
סיעת העולם הזה — כוח חדש רואה
בתוצאות הבחירות, ובהכפלת כוחה הפרלמנטרי
של הסיעה, מנדט ציבורי להמשיך
בדרכיה כאופוזיציה קונסטרוקטיבית, ש תפעל
על־פי עקרונותיה המוצהרים.
לא נהסס לתמוך בכל צעד של הממשלה
העולה בקנה אחד עם עקרונותינו, אף -כי
תפקידנו בכנסת השביעית יהיה בעיקר
תפקידה של אופוזיציה, השואפת לתמורה
חברתית ופוליטית — ולא לתמורה בשביל
עצמה.

(המשך מעמוד )16
וערכו את חשבונם: בלעדינו לא יכולים
להקים קואליציה. לא רבינוביץ ולא סבידור.
צריך לדעת לא להימכר בזול. הפעם ישלמו
את מלוא הסחיר.
המחיר היה גבוה: לסגן ראש העיר אבר־הם
בויאר היו תביעות משלו. הנבחר החדש
מנחם בסוק לא הסתפק בתביעות אלה, ניסח
גליון תביעות משלו. אפילו הנבחר השלישי,
נציג צעירי המפד״ל אברהם נביאי,
הכין שק לגריפת השלל. לכן היתד, תדהמת
עסקני המפד״ל גדולה, כאשר נודע להם
כי איש האגודה איפשר לאיש המערך להקים
קואליציה בלעדיהם — ובזול .״הוא
בוגד, הג׳ינג׳י הזה!״ נשמעו צעקות בסניף
המפד״ל ברחוב אחד העם.
אברהם בויאר. שגם לו קשה להיפרד מכס
הסגנות בעיריה, היה שקול יותר. הוא ביקש.
מחבריו למצוא דרך לעלות על העגלה אפילו
תוך כדי נסיעה. אלא ששימחתו של
אברמוביץ ומבוכתם של אנשי המפד״ל לא
האריכה זמן. נציג ע״מ חזר בו מההסכם
עם המערך, הודיע שיעדיף קואליציה עם
גח״ל. המפתח נפל שוב לידי שלושת נציגי
המפד״ל. אנשי המערך לא התייאשו. הם פתחו
מייד, בתיווכו של השר פינחס ספיר, בנד
שא־ומתן עם הנהלת. המפד״ל. כשבחלל האוויר
גועשת סערת הטלוויזיה בשבת, התפשרו
על רוב תביעותיה של המפד״ל במישור
העירוני. רבינוביץ שילם ביד רחבה.
שאיפת הנקם. לפתע צץ מיכשול.
אנשי המפד״ל הודיעו כי אברמוביץ השנוא
חייב לבוא על עונשו. הוא לא יהיה סגן
ולא ראש מחלקת הסעד..
רבינוביץ, שלא רצה להפקיר בפרהסיה את
האיש שכמעט הבטיח לו את ראשות העיר,
לחם את מלחמתו של האגודאי אדום־הזקן.
הוא הודיע שאם לא יהיה אברמוביץ סגן,
הוא מוותר על ראשות העיר. אחרי מתיחת
עצבים של 24 שעות הסכימו אנשי המפד״ל
לרכך את שאיפת־הנקם: אברמוביץ אמנם
יהיה סגן, אבל לא יקבל את המחלקה.
כאשר דחה רבינוביץ גם תביעה זו, באה
ההצעה האחרונה: המחלקה תילקח מאברמו־ביץ
לתקופה של שלושה חודשים, והיא
תופקד בידי ראש העיר. אחרי שהאגודאי
ירצה את עונשו• ,יקבל בחזרה את התיק.
מנגנון צילצול

עם שחר
בשעה 6בוקר ביום השישי האחרון ציל־צל
הטלפון בדירתו של איש משרד־החוץ
דוד ריבלין. מהעבר השני של הקו נשמע
קול עבה בעל הברה רוסית .״כאן מדבר
פנחס ספיר,״ אמר הקול.
לריבלין המופתע, שלא שיער מה יכול
היה להניע את השר ומזכיר מע״י פנחס
ספיר לטלפן אליו בשעה כה מוקדמת
בבוקר, הסביר ספיר :״דרושה לי חתימתך
על הערר.״
״איזה ערר?״ לא הבין ריבלין.
״אני רוצה שתחתום נגד הפעלת הטלוויזיה
בשבת,״ הסביר ספיר .״בסדר,״ אמר
ריבלין, מבלי לדעת בדיוק במה המדובר.
פנחס ספיר סגר את הטלפון כשכולו צוהל.
הוא הצליח במשימה. היה עליו לגייס
במהירות ארבעה מחברי רשות השידור כדי
שיעררו על החלטת הרשות להפעיל את
הטלוויזיה בשבת. מזכיריו עברו על רשימת
חברי הרשות שלא השתתפו בהצבעה, ניסו
לגייסם לחתום על הערר, באמצעות הטלפון.
בדרך זו גוייסו עזאר ארטול מנצרת,
אליהו נאווי, ראש עירית באר־שבע וגבריאל
צפרוני, מעורכי מעריב בעבר ומנהל הבימה
כיום. האישור הרביעי שהתקבל טלפונית
היה של דוד ריבלין.
ביום הראשון השבוע, כאשר פורסמה הפרשה
בעתונות, וכללה גם את שמות חברי
רשות השידור שחתמו על הערר שהוגש
לגולדה, היה פנחס ספיר האיש הנדהם ביותר.
בידיעות פורסם כי המערער הרביעי הוא
משה ריבלין, מנכ״ל הסוכנות, בעוד שספיר
קיבל את אישורו של דוד ריבלין, שאתו
כלל חבר רשות השידור.

חוק
מי יכניס
למי 7

!100 החתימוח הראשונות

יו״ר מליאת רשות השידור, ד״ר
חיים יחיל, מקבל משלום כהן את
מאה החתימות הראשונה נגד ביטול שידורי הטלוויזיה. מימין: נתב קול ישראל מקליט.

דותן איתי 25 סטודנט לכלכלה ו־סטאטיסטיקה.
באוניברסיטת תל־אביב, העויד

המהפיכה הגיעה גס לארץ: קצב ב״היכל התרבות״
!.דהאן סכאסטיאן נ אף הגדול היי,
מן הסתם מתהפך בקיברו — ואולי דווקא
מתחייך בהנאה לוא יכול היה, השבוע,
לשמוע כיצד להקת הקצב הצ׳רצ׳ילים מנגנת
את הפרק הראשון של הקונצ׳רטו לשני
כינורות שלו. והיכן, רחמנא ליצלן?
בהיכל התרבות! וכיצד״״ ישמור האל? כמקובל
אצל הצ׳רצ׳יליס: ארבעה צעירים
מגודלי־שיער, ועטופי מלבושים, שאינם
ניתנים להגדרה מדוייקת, עומדים ומפעילים,

שהפילהרמוגית סיימה את ביצוע היצירה
האמורה בסיגנון ובכלים המסורתיים, והכריז
:״יש מה לשמוע במוסיקת הרוק.
אין לנו זכות לתבוע מהצעירים שיאזינו
למוסיקה שלנו, אם אין אנו מוכנים להאזין
למוסיקה שלהם.״
לזכותו של הקהל הישראלי, השמרני כל
כך בשטח המוסיקה, יש לומר שאכן שיתף
פעולה עם הניסוי החדשני: המאפיין את
מוסיקת הרוק של היום הוא — שהכל

בקצב הרוק במלוא עוצמת המגברים האלקטרוניים,
גיטארות חשמליות, תופים ועוגב
חשמלי. והמדהים מכל: בפני מי?
בפני קהל המנויים של התזמורת הפילהרמונית
הישראלית, כחלק מהקונצרט למנויים.

ף פחות שגייס מהשמות המוסיקא־
/ליים הידועים ביותר בישראל, זובין
מאהטה, מנצחה של התזמורת הפילהרמונית
ויועצה המוסיקלי, והמלחין נועם שריף,
מתייחסים למוסיקת הרוק במלוא הרצינית:
״זוהי המוסיקה של התקופה,״ אומר שריף,
האחראי לעיבוד הקונצ׳רטו של באך למיק־צב
הרוק .״אי אפשר להפסיק את הרציפות
במוסיקה. שאם לא כן, היא תהפוך למשהו
שמקומו במוזיאון, לא חלק מן החיים.״
זובין מאהטה פנה לקהל, מייד לאחר

אפשרי בה. כל ביצוע הוא למעשה יצירה
מקורית. כדי לתת למאזינים שאינם מתורגלים
בשפע הצלילים ובהפתעות המוסיקליות
של הרוק, נתן נועם רשיף לעוגב
לבטא את קו היצירה המקורי — וללהקה
להשתולל ולאלתר מסביב.
הצ׳רצ׳יליס, ששמעו לראשונה בחייהם
את באך — בביצוע המקובל — רק ימים
ספורים קודם לכן, עשו מלאכה לא רעד,
על בימת היכל התרבות. ברור היה שהם
״עלו על הגל״ של באך. לאחר מחיאות־הכפיים
הסוערות, ביצעו בנוסף קטע משלהם,
אני מצייר תמונות בראשי, כהדרן.
ןסי צו ע כז ה של יצירה קלאסית כ־קצב
הרוק, מייד לאחר ביצוע תזמורתי
רגיל שלד״ כמעט שלא נוסה עדייו
בעולם. עולם המוסיקה הקלאסית, הרגיל

ך 1ך 11 9 | 1111 11ן 1| 1תחת תמונתו של ארתור רובינשטיין, התלוייח
בהיכל התרבות, מתאמן חמו, מתופף להקת־
| 1111 .1 1 1
הקצב הצ׳רצ׳ילים, לקראת הופעת הלהקה בפני קהל מנויי התזמורת הפילהרמונית.

המנצח והיועץ המוסיקלי של הפילהרמונית,
זובין מאהסה (עומד) ,מתייעץ עס אדי שפי־רובין.
נגן העוגב, והמלחין נועף שריף. היתח זו אחריות כבדח, אן העזתם נשאה פירות.

התיעצות מוסיקלית

כמתכנת במחשב של היומון הארץ, נהג
את הג׳יפ שלו בדרך לרמת־גן. ליד צומת
עלית פנה לרחוב ארלוזורוב ברמת־גן, לחץ
על דוושת־הבנזין כדי שהמכונה הזקנה תמשוך
בעליה.
מכונית פורד אנגליה קטנה, שנסעה לפניו
באמצע הכביש, חסמה לו את הדרך. דותן
רצה לעקוף אותה, אולם כשראה נהג
האנגליה שמנסים לעקפו, הוא הפריע למתן,
לדבריו, בעקיפה.
חמתו של דותן עלתה. הוא צפר וצפר,
אבל המכונית שלפניו לא פינתה לו את
הדרך. לבסוף הצליח לעקפה. אולם בעצרו
ליד צומת נופר־הישוב ברמת־גן, הופיעה
מכונית האנגליה שוב, עקפה אותו וחסמה
לו את הדרך.
נהג האנגליה יצא מתאו, דרש מרותן
להזדהות ולמסור לו את פרטיו האישיים,
תוך שהוא מאיים עליו, לדברי דותן :״אני
אכניס אותך לבית־סוהר.״
״ואני אכניס לך!״ השיב לו דותן בחמתו.
״איך אתה מדבר?״ התרתח הנהג השני,
״אני שופט!״
דותן ביקש, לדבריו, מהשופט להזדהות
בעזרת תעודה ולהוכיח כי הוא אמנם שו
לדרכם

השופט סירב. השניים נסעו
בכעס.
ברוב תומתו, לא ידע איתי דותן לאיזו
תסבוכת הוא הוכנס.
פגישה עם שופט. עוד באותו יום
הגיעו שוטרים אל ביתו של מתן, עצרו
אותו מייד, וגבו ממנו עדות במשטרת
רמת־גן על התקרית. כעבור כמה ימים
הוזמן דותן בידי שוטר :״שופט השלום
אליעזר זליקסון רוצה לראותך,״ אמר לו.
דותן נסע לבית־המשפט, שם הוכנס לאחד
מאולמות המשפטים .״בית המשפט!״ קרא
השמש. דותן קם על רגליו. אל האולם נכנס
השופט זליקסון. הוא הרים את ראשו,
בחן את דותן איתי ופסק :״אני מזהה את
הנאשם!״
דותן איתי הואשם בנהיגה מסוכנת, ב״
עקיפה של פס לבן וסירוב להזדהות כחוק.
משום מה, חשב איתי, משהו כאן לא
בסדר .״אם היה סתם אזרח מאשים אותי
בעקיפה, האם גם אז היתד. המשטרה באה
לעצור אותי? זה היה סכסוך נהגים רגיל,
אבל ברור שכל בית משפט יקבל את גירסת
השופט מול גירסתי,״ אמר.
הוא שלח מכתב תלונה למשרד־המשס־טיס.
בתשובה שקיבל נאמר :״לא מצ!ן גי

בפורמליות מוחלטת, הן בגינוני הטקס והן
בצורות הביצוע, אינו מסוגל לעכל בקלות
את מוסיקת הרוק המשוחררת, המנסה
לגרום למאזין חווייה רגשתי סוחפת.
לדברי לארי גלר, מפיק להקת הצ׳ר־צ׳ילים,
לא היו בעיות עם התזמורת —
אלא בשני נושאים: הלבוש, ועוצמת הצלילים.
אנשי התזמורת דרשו חליפות —
ואילו הלהקה גיחכה לעצמה. התזמוית
דרשה להנמיך את עוצמת המגברים —
ולבסוף נכנעה למנצח זובין מאהט־ז, ש־נתן
לבחורים חופש מוחלט לשחרר את
עצמם.
למרות זאת, שררה מתיחות מובנת מאחורי
הקלעים של היכל התרבות, בזמן
החזרות. אנשים נעצרו ברחוב, נערות ניסו
בכל דרך להיכנס לאולם בעת החזיות,

ולפחות אחת הצליחה בכך. הצלילים האלקטרוניים
פלשו לתוך האולם הסמוך,
בו ניסתה הפילהרמונית לקיים גם היא
חזרה משלה.
לפני ההופעה עצמה, שררה בחוץ כמעט
מהומה. כל הכרטיסים נמכרו, ובעלי פרוטקציה
למיניהם ניסו להיכנס בדלת האחורית.
כולם היו עצבנים — מלבד ה־צ׳רצ׳ילים.
ואכן, ההופעה שלהם עברה בהצלחה.
יהודה
טלית, אמרגנם של הצ׳רצ׳יליט,
סיפר שאחד מנגני הפילהרמונית נשמע
במסדרון כשהוא מקונן בפני חבריו :״;יהי
התחלת הסוף. אינני בטוח כבר במקומי
בתזמורת אפילו בעונה הבאר״״
קצת פסימי אולי — אבל אין ספק: בהיכל
התרבות התרחשה היסטוריה.

כל פגם בהתנהגותו של כבוד השופט.״

נפרדה השילייה — הכיס בו מצוי העובר
ברחם אימו — מגוף היולדת. בבדיקה שיגר־תית
נמצא בה עובר דמוי נייר באורך תיש־עה
סנטימטר.
בבדיקה פאתולוגית שנערכה לאחר־מכן
התברר, כי התפתחות העובר נפסקה כנראה
בחודש השלישי או הרביעי להריון האם.
לא נתגלתה סיבה סבירה לכך.
לאותו בית חולים הובאה, במקרה אחר,
אשד, בת ,29 ילידת פרס, בעלת וותק של
שמונה לידות — שישה ילדים חיים ושתי
הפלות טבעיות. היא הובאה בחודש השמיני.
בשל צירי לידה ונזילת־מים. זמן קצר לאחר
שהגיעה למחלקת היולדות, ילדה עובר דמוי־נייר
באורך 27 סנטימטר ובמשקל 300
גרם. רק 30 שעות לאחר לידת דמוי־הנייר,
ילדה את העובר החי.
מיקרה של לידת התאום המת לפני החי
המו נדיר ביותר. במיקרה הבאר שבעי היה
המוזת תוצאת דימום בחודש הרביעי להריון,
נזילת־מים מוקדמת בחודש החמישי. הפסקת
ההתפתחות קרתה בחודש השישי.
הסיבות להיוזצרות עובר דמוי־נייר, לפי
ביטאון ההסתדרות הרפואית בישראל, הרפואה,
המספר על מיקרים אלה: עגבת, חבלות,
דימומים, מיקום לא נכון של השילייה,
ובמיקרים רבים — חנק על־ידי השורר .״

רסואה
אח עשו
כייר
אם אין לך אח תאום, אין פירוש הדבר
שלא נוצרת כחלק מזוג תאומים. קיימת
האפשרות כי בתישעת ירחי ההריון של
אימך היה לך תאום, אשר נולד בתור מה
שמכונה בפי הרופאים עובר דמויינייר.
אך אל דאגה: לידת עובר דמוי־גייר אינו
חזיון נפרץ, ושכיחות מאורע כזה היא אחת
ל 17,500 לידות.
אחיך או אחותך דמוי הנייר הופך לכזה
כתוצאה מהתייבשותם והצטמקותם של חלקיו
הרכים. ברוב המיקרים מתגלה לאחר
הלידה עובר שמור היטב, שנילחץ לאחר
מותו לקיר הרחם על־ידי התאום החי.
מי קודם: חי או מת ץ אל בית־החולים
המרכזי בנגב בבאר־שבע הובאה,
באחד המקרים, אשה בת ,28 ילידת מאת־קו.
אם לארבעה, אשר כרעה ללדת. כמחצית
השעה לאחר קבלתה -ילדה האשד בת, ב־מישקל
3.350ק״ג. כעשר דקות לאחר מכן

ופי דו־נסון, הס״סאשו נהוג
דמות נדירה ומופלאה: טייס
ומונח. נל ו בו אשו עשה

בשבוע שענו בתאונה, עת
מעורוז ואיש־עסקים מצדוז,
-נושה בהצטיינות ־ 11 כסצ נ

ץ* אשר יצא רפי לוינסין למילואים,
^ לפני כשבועיים, הוא היה במצב־רוח
מצויין: סוף־סוף נזכר בו צה״ל — לאחר
14 שנה שלא קראו לו.
ולא ידע כי הוא יוצא לקראת גורלו:
ארבעה ימים אחר־כך, בשעות אחר־הצה־ריים
של הרביעי בנובמבר,
מספרת לאיטה אלמנתו פנינה.
״זאת היתד, התכונה האופיינית ביותר שלו:
תמיד היה פעיל במשהו. הדבר היחידי
שהצליח לרתק אותו לכיסא היתה מוסיקה
קלאסית. מעולם לא הבנתי איך הוא מצליח
למצוא זמן לכל דבר — ובנוסף עוד לבלות
גם שעות עם הילדים.״
החדר המחזת, בביתם הנאה של רפי
ופנינה ברמת׳אביב ,״
מלא חברים ומכרים. חברים
מחיל־האוויר, מאל־על, מעולם העסקים, מהאוניברסיטה.
וקורה
דבר מוזר: אנשים אלה באו לנחש
את פנינה באבלה. אולם זר הנכנס לחדר,
אינו נתקל באווירה הקודרת הרגילה בנסיבות
כאלו. האווירה אכן — לא, לא עליזה
— אבל חייכנית. רפי כבר איננו — אבל
בחדר שולט ההומור שלו. הבדיחות ואימד
דות־הכנף שלו מעופפות בין החבר׳ה, מבלי
לחוש, הם מדברים בשפתו המיוחדת.
גם פנינה צוחקת — אך רק בפיה. עיניה
לא צוחקות׳ .הן עוקבות, ללא אומר, אחרי

כאשר סיים את הבגרות פרצה מלחמת ה־שיחדור.
הוא התגייס לצבא, היה לחבלן
ועסק בפירוק, מוקשים.
זמן קצר לאחר שהגדוד שלו הגיע לצמח,
הותקף המקום על־ידי הסורים. כל הגדוד
הושמד. רק רפי ועוד חבר נשארו בחיים.
רפי צלח את הכינרת וניצל.

הבנת שיעורים בשמים
1טייס הגלן לרפללמ^קתלבאחל^

:קברניט דפי לוינסו!

מותו של
דרי בת ה־ 13 ואילן בן התשע, המתרוצצים
בחופשיות בסלון הגדול, המרוהט בצורה
אקזוטית. ניכר בהם שאין הם תופסים עדיין
את מה שאירע להם .״רפי היה כל־בך
מציאותי,״ אומרת פנינה .״הדבר האחרון
שהיה רוצה, זה שהחיים ייפסקו עבורנו
עם מותו.״

הכל ״טובדמאודים״
פי לוינסון היה הדמות הקלאסית של
סלף־מייד־נזן: הוא התחיל מלא־כלום,

וכשנהרג, והוא בן ,39 היה מיליונר, בעל חב-
רת־בנייה ענקית. אולם אופיינית יותר לדמותו
היא העובדה, כי המיליונר היה גם
סטודנט באוניברסיטת תל־אביב, שם למד
שנה אחרונה בכלכלה ויחסי־עבודה.
רפי נולד בקניגסברג, גרמניה. אביו, ד״ר
יוסף לוינסון, עלה ארצה מייד אחרי עלייתו
של היטלר לשלטון ב־ .1933 האב היה
בגרמניה מנהל גימנסיד עברית _ וכשהגיע
ארצה המשיך בפעלו: הוא הקים
בתל״אביב את גימנסיה בן־ ,הודה היתה
זאת גימנסיה מיוחדת במינה-,שעסקה בראש

וראשונה בקליטת עולים: התלמידים למדו
בה עברית, במקביל להכנות לבחינות בגרות
ולימודים כלליים.
כישרונותיו של רפי התגלו עוד בילדותו:
הוא קפץ כיתה פעמיים, פעם מכיתה א׳ ל־ג׳
,ובגימנסיה מהשישית לשמינית. יחד עם
זאת היה שובב מאין כמוהו. שמו יצא ל־שימצה
כ״בן של המנהל.״
המרחבים משכו אותו כבר מילדות: בגיל
16 הצטרף לבית־ספר ימי. כעבור שנה חזר
לתל־אביב, סיים את בחינות־הבגרות שלו
תוך שלושה שבועות — הכל בטוב־מאודים.

/חופשות שלו, בהפוגה בין קרב לקרב
נודע לו שנערך קורם טייס באיטליה .״בשביל
לנסוע לאיטליה כדאי להיות משוגע
ולטוס,״ החליט. למיבחן ניגשי 500 איש,
ישראלים ופליטים מכל קצות העולם. ה־מיבחנים
היו קשים. מתוך ה־ 500 נתקבלו
שישה, ורפי ביניהם.
הוא סיים את הקורס בהצטיינות, חתם הקבע טיסה
הפכה לחלק מחייו. כעבור שנתיים
עבר לאל על, כקצין שני. הוא היה בין הראשונים
שהקימו את החברה.
לפחות פעם ניצל ממוות בטוח. היה זה
בשנת .1955 רפי היה צריך אז להטים את
מטוס אל־על ליוון דרך בולגריה. היה זה
ימים ספורים לפני נשואיו, הוא חשש שיאחר
לחתונה, וביקש שיחליפו אותו. המטוס
התרסק מעל בולגריה וכל הנוסעים
ניספו.
הטייס לא היה סוף־פסוק עביר רפי .״הוא

הרגיש שהוא רוצה לעשות יותר,״ אומ־ת
פנינה. הוא החליט שבעתיד, כאשר לא יוכל
לטוס יותר, יקים חברה לייעוץ כלכלי ל־סחר־אוזירי.
ביסודיות האופיינית לו, החליט
ללמוד לשם־כך מינהל עסקים באוניברסיטה.
אולם מאחר ומינהל עסקים נית; ללמוד.רק
כתואר שני, התחיל ללמוד כלכלה ויחסי־עבודה
לתואר ראשון.
הוא נכנם לאוניברסיטה לאחר שסיים
בהצלחה קורם קברניטות. גם לפני הקורס
לא טמן ידו בצלחת, למד הנדסת מטוסים.
מאחר שבילה רוב זמנו בטיסות, היה

ה 1 *1רפי עם אמו ואחותו באירוע משפחתי. הילד שגדל בתל־אביב הקטנה והתחיל
י י את דרכו בחוסר כל, הפך בכוחות עצמו למיליונר, בעל חברת־בנייח ענקית.
רפי אהב את החיים ויומו היה מלא וגדוש: טייס, עסקים, לימודים, ספורט ומשפחה.

תושבי חיפה -בואו לאסיפת המחאה ביום שבת זו
בשש ׳בערב, ברחבת קולנוע ״מאי״.

סטודנט מצס״ו ואב ן
של 25 שעות ביממה1 .

ינאם

חייב שדו כהן
על הנושא :

רפי מתכונן לבחינות ומכין שיעורים במרומים,
שולח את החומר בדואר. אשתו
נהגה ללכת לשיעורים במקומו, והיתה מקליטה
אותם על טייפ רקורדר. רפי היד, מאזין
להקלטות במטוסו, מעל רומא או גיד
יורק.
חבריו לספסל הלימודים למדו במהרה
להעריך את תכונותיו הנדיוות, נהגו להתאסף
בביתו ולהכין יחד שיעורים .״לא רק
להכות שיעורים הם היו באים. פשוט היה
נעים להימצא בחברתו,״ מספרת פנינה.

נגד הקנוניה

נ*ד כפייה דתית!
בעד טדוויויה בשבת!

סיבוב בעודס עם אבא
ץ ץ לבד היותו טייס מזה 201,שנה וחל-
מיד מבריק, היה רפי גם איש עסקים
מצליח. הוא הקים לפני מיספר שנים חברה
לבניין בשם אילדר — קיצור שמות הילדים
— עסק בבניית וילות ובתים, בעיקר
בהרצליה. בהתחלה בנה לידידים, אחר־כך
התרחב העסק. מספרת פנינה :״החברה שהוא
הקים היתד, קטנה, אבל מצליחה. אנשים
רחשו לו אמון. אחת התכונות העיקריות

אנו החתומים מטה רואים בדאגה רבה את התכחשותה של ממשלת ישראל להחלטתה
הקודמת להתיר את שידורי הטלוויזיה בכל ימי השבוע, כולל ליל שבת ושבת.
אנו מגנים את הפקרת האינטרס •הציבורי של האזרחים החופשיים במדינת ישראל
תמורת נוחיות קואליציונית וקניית תמיכת המפלגות הדתיות במערך, על חשבון י זכויות האזרח והגברת הכפייה הדתית.
אנו תובעים מממשלת ישראל להפעיל מייד את שידורי הטלוויזיה בכל ימי
השבוע, כולל בשבת ובליל שבת.
כתובת

חתימה

^ 11 *1 *1רפי ואשתו פנינה לאחר ני־
שואיהם, לפני 14 שנה, בעת
טיול בעכו העתיקה. כשנישאו, היה כבר רפי
טייס בעל ותק, ששבה בקיסמו את המורה
הירוקה, שסיימה זה עתה סמינר למורות.
של רפי היתד, יושרו. בעניין זה הוא לא
ידע פשרות. הוא עמד בדיבורו גם אם הדבר
גרם לו הפסדים.״
רפי ופנינה נפגשו לראשונה במסיבה ב־
1955 כשפנינה היתד, עוד תלמידה בסמינר.
רפי היה כבר אז טייס בעל ותק .״קסם לי
היותו טייס,״ מספרת פנינה .״אחר־כך, כשלמדתי
להכיר אותו, הוא כבש אותי באישיותו
המגנטית ובחיוניות שלו. שנינו
חובבי מוסיקה. הוא לקח אותי לקונצרטים
וכך התחיל הרומן. באותה •תקופה יצאתי
לעבודה מעשית בעין ורד. יוס אחד אני
רואה את האווירון של רפי חג מעל לכיתה
שלי. כל הילדים יצאו החוצה לראות איך
הוא עושה אקרובטיקה באוויר. באותו ערב
הוא בא לבקר אותי, והחלטנו להינשא.״
למרות עיסוקיו הרבים והשונים, מצא
רפי תמיד זמן גם עבור הילדים — בדרך
מקורית: אחת לשנה היה לוקח אותם לסיבוב
בעולם במשך שבוע ימים :״אבל יותר
ממה שהם נהנו מביקור בניו־יורק, פאריס
או לונדון, הם נהנו להיות עם אבא כולו
שלהם,״ מספרת פנינה.
לרפי היה למען מה לחיות: טייס, עסקים,
לימודים, ספורט, משפחה מאושרת. כל מה
שעושה את החיים ליפים.
עתה, כשמת, מתנגדת פנינה בתוקף להספיד
אותו :״הוא לא היה רוצה שיהפכו
את מותו לשמאלץ,״ היא אומרת .״באשר
לי — אני מרגישה שהוא נוכח איתי כל
הזמן, כאילו היה חי. נדמה לי, כאילו עוד
רגע יפרוץ בצחוק רועם, אם ישמע שעו־שים
עליו כתבה לזיכרו.״

בטלוויזיה

חתום על טופס זה, החתם עליו את ידידיו, קרוביו וחבריו־לעכודה ושלח אותו להעולם
הזה -כוח חדש, ת.ד ,136 .תל-אביב.

קולנוע
סרטים .
הגיהינום בתוכנו
ה בו ש ה (פאריז, תל־אביב; שוודיה) לא
ברור אם צופים רבים ישימו לב לזה, אבל
ברגע מסויים בסרט, לאחר שכבר ראינו
הכל — רצח, הרג, שריפה, עינויים, התעללויות
— הולכים הגיבורים לים כדי לעזוב
את הארץ, והמצלמה קולטת בדרך,
בזוזית העין, תמונה חטופה של כנסייה
שרופה, על צלע גבעה חשופה, ומסביבה
קברות שרופים, עצים שרופים, רוח אפורה
והלוויה שחורה עולה אל ההר.
אינגמר ברגמן, באחד הסרטים הטובים
ביותר שלו, מדבר באמצעות אווירה. הא־תירה
היא המקשרת בין הזוועות שבחוץ
לבין הזזזעות שבפנים, בתוך נפש האדם.
יוהן(מקם פון סידוב) ואווה (ליב אילמן)
חיים בלב ליבה של איזושהי מלחמה בלתי
נודעת, באי בודד, בלי רדיו, שכן הרדיו
מתקלקל תמיד, ובלי טלפון, שכן גם הטלפון
מתקלקל תמיד. הם רבים קצת זה
עם זו, ואדישים קצת זה לזו, ואוהבים
קצת זה את זו, ומחכים שהמלחמה תיגמר.

לאופנה הנועזת שד סתת ודסז את ונדיבה את
סברינה להסלמת המראה האופנתי. גרב• מכנס סברינה. גרבי סברינה. תחתוני סברינה
נסלל גווני האופנה. ברוגמאות האופנה ובדוה האופנה.

״הבושה״

הגיהינום בחוץ עורר את הגיהינום בפנים

535^ 5 6 3 9 3

קופו * קולוין

אבל המלחמה מגיעה אליהם, ומכניסה
אותם לתוכה.
תוך כדי־כך הם משתנים. האיש שלא יכול
היה להרוג בהתחלה תרנגולת, רוצח בדם
קר בחור צעיר, בעבור נעליו, האשד, שרצתה
ילדים ומשפחה, מתמסרת לאחראי על
שלטון הכיבוש ומקבלת ממנו מתנות.
ירדה קטנה ׳מתה. אחרי שכל אחד
משני הגיבורים התמימים בתחילת הסרט
גילה את הרע שבתוכו, אין להם יותר מה
לדבר אחד עם השני. בפעם האחרונה רואים
אותם בסירה שמנועיה התקלקלו, כלבים
המשתרע מאופק עד אופק. הם חלפו
זה עתה על פני גדוד של גוויות צפות על
המים, הם היו צריכים להגיע לאיזה מקום
מחוץ למלחמה — אבל הם לא יגיעו, כי
הסירה התקלקלה. והם שונאים איש את
רעותו, ובזים איש לרעותו. אבל משלימים
עם כך וממשיכים לשוט יחד, לשום מקום,
בים אינסופי. וכאן, בנקודה זו, יכולים להתחיל
סרטיו האחרים של ברגמן. כגון השתיקה
או פרסונה.
מי ששתי העלילות המקבילות שבסרט
אינן מספקות אותו, יכול להיעזר בתמונות
צדדיות המבהירות אותן. האשד״ למשל
בתחילת הסרט מדברת עם בעלה על ׳ילד,
שהיתר, רוצה ללדת, בסצינה משפחתית כמעט
אידילית (אצל ברגמן לרוב או שלא
יולדים ילדים, או שמתנכרים להם, או רוצ־

חים אותם לאחר שנולדו) .כשבעיצומה של
המלחמה הם עוברים בעיר ההרוסה, היא
רואה ילדה קטנה מוטלת על הכביש מתה.
הבעל ממהר, קורא לה, והיא עומדת שם
ומתאבלת עליה. בסוף הסרט הם פוגשים
נער צעיר, מגויים, והוא נרדם בחיקה,
כאילו היה בנה, והפעם בעלה הוא זה
שרוצח אותו, לא המלחמה;
זהו סרט קשה, עם הרבה פרטים שצריך
לשים לב לכולם, אבל גם בלי שמבינים
אותו עד הסוף הוא מהפנט, באווירה, ובכוח
הטמונים בו.

סמל הסמלים
לפני מחר (גורדו! ,תל־אביב; ישראל)
סרט ישראלי מתחיל בדרך כלל מבראשית:
כדי לספר סיפור פשוט על שני אנשים,
מבלבלים לאלוהים את המוח ומעלים את
אדם וחווה מקברם.
באביב, הסרטון הראשון של לפני מתר, רינה
גנור ופולי הם שני סמלים. הם חיים
בהרים בתור אדם וחווה, ובתור כל האוהבים.
וכדי שזה יהיה ברור עד הסוף יש
גם קריין האומר :״בראשית ברא אלהים
את השמים והארץ.״
והקריין מתאר איך ברא האלהים את
האשה מצלעו של האדם וכל המעשה הידוע,
ורינה ופולי שוחים בים, ובונים להם
בית בין העצים, וכאן בא ההומור המשפחתי
הידוע מהקריקטורות ומהבדיחות הנפוצות
על מריבות משפחתיות ועל האופי הנשי
הקפריזי ובו׳ ואחר־כך חוסר התאמה בין בני
הזוג, וחוסר הסיפוק בחיים יחד וכר, וזד,
שהכל מתרחש ביער ולא בדירה בבית משותף
לא מעלה את זה מעל לדרגה של סיפור
אהבה בנאלי בתוספת בדיחות נדושות.
בסירטון השני, סתיו, נאחזת כבר הבמאית
בסיטואציה מסויימת ועל גן
הסרט הרבה יותר משכנע. אבל כאן אובד
לעתים קרובות הקשר בין האנשים לפעולות
שצריכות להסביר אותם. האלמנה היקית
הזקנה הבודדת, החיה בבית נקי עד כדי
כאב, עם טלפון ותיבת מכתבים וכל מיני
אמצעי קשר ששום דבר לא מגיע דרכם,
רואה יום אחד את מוכר־הפלאפל העליז,
׳המוקף תמיד ילדים ורעש, ונמשכת לחיים
שסביבו. הקשר נוצר ביניהם באמצעות הפלאפל.
הוא, מוכר וד,ן א אוכלת, בסצינה
ארוכה המשביחה מאיתנו שהפלאפל הוא רק
אמצעי, ולא נושא הסרט. היחסים הולכים
ומתפתחים מאותו פלאפל עד שהם מסתיימים
בסוף רומנטי המתאים לזוג נאהבים
צעירים ולא לשני אנשים בודדים וזקנים.
שני שחקנים טובים — אריה אליאס ורות
האריס — וצילומים יפים, מתקנים
הרבה מהנזק.
אנשים דרושות הלוויות

אישום נגד עיתונאים שיש בכתבותיהם
משום בזיון בית־המשפט. תשובתו הכנה
של אולשן, כי ״משרד־המשפטים הוא משרד
פוליטי אשר גררה תגובה חריפה
מצד אחדים ממשתתפי הוויכוח — לא עוררה
כל הד בעיתונות עצמה ולא צוטטה
אפילו בעיתון אחד.

ח״ב אגודת ישראל, שלמה לורנץ,
ספג את האכזבה של חייו ביום הראשון
השבוע. היה זה אחרי שיצא מפגישת־ההת־ייעצות
של מפלגתו עם נשיא המדינה,
זלמן שז״ר. כתבי־הטלוזיזיד, שנכחו במקום
מיהרו אל הח״ב המזוקן, קירבו
מיק־ סוד הרכבת הקואליציה
רופון לפיו וביקשוהו לגלות מה יעצה
סיעתו לנשיא .״אני נאלץ לאכזבכם,״ אמר
במלאות 25 שנה למכון וי־צמן ברחולהם
לורנץ ,״מכיוון שהתנגדתי לטלוזיויה
בות, נחגג המאורע בניצוחו של נשיאו־מיום
הקמתה, איני מסכים להתראיין ולהו
נאום היוצא הקשיש של המכון, מאיד וייס*
פיע בטלוויזיה.״ וכאן נשא לורנץ
ארוך, בו הסביר מדוע אינו מוכן שפניו גאל 75 באחת ההזדמנויות גילה אחד
ייראו על• המסך הקטן. הוא היה עסוק בל העובדים את הנאום הקבוע, אותו נוהג
ע בהקלטת דבריו, שלא הבחין בצלם ש וייסגאל לשאת בכל פעם שהוא יוצא למסע־צילמו
כל הזמן. כך קרה שהוא הסביר התרמה למען המכון בחו״ל. הוא נוהג
בטלוויזיה — מדוע אינו מוכן להופיע בה. לאסוף או את המדענים הבכירים במכון
• מי בישראל מייחל להלוויות ולהתפט־ ואומר להם :״ילדות וילדים, אני עומד
לספר בקרוב הרבה שקרים עליכם ועל
רויות? זהו האלוף־במילואים חיים
(,,ויוויאן״) הרצת .״כדי שאכנס לכנ •מכון וייצמן. כשאחזור, אני רוצה שכל
סי 1דרושות חמש הלוויות או חמש התפט־ השקרים האלה יתאמתו סוד אחר שרויות,״
חישב ויוזיאן, הנמצא במקום ה־ 61 התגלה קשור בימי נעוריה של גולדה
ברשימת מועמדי המערך לכנסת, בהרצאה מאיר. גולדה גילתה השבוע את התסביך
שנשא השבוע בכנס המרכז־הישראלי־לנ־־ שהציק לה בצעירותה :״תמיד רציתי שהול.
כרמז על חיוניות נוכחותו בבית־הנד יהיו לי עיניים שחורות ישנם אזרחים
חוקקים טען כי חרף העובדה ש־ 80 אחיז שמה שמשעשע אותם הוא ללכת אל הכומהכנסות
המדינה מוצאים לצורכי ביטחון תל המערבי, לשלוף פיתקאות מתוך סדקיו,
— אין אף מומחה צבאי בין כל חברי -ולרשום עליהן בפסקנות :״הבקשה נדחתה!״
השבוע התברר כי לעיתים, כשמוהצנסת.
מעניין מה אומר על כך משה
דיין? י • הישראלים כמהים תמיד לשמוע ציאים פתקי־מישאלות מתוך אבני הכותל,
דברי שבח והלל על ארצם הקטנטונת. לכן התוצאות רציניות יותר. גילה זאת תייר
היה זה רק טיבעי שאנשי אגודת־העיתוג־ שוויצרי אשר תחב פתק משלו, וכאשר
אים בירושלים, עת אירחו לסעודת־צהריים משך את ידו נפל פתק אחר מתוך אחד
בבית אגרון את אמיליו פיליפ, עורך הסדקים שבאבני הכותל. הוא לא התאפק,
השבועון הצ׳יליאני רב־התפוצה ארסיליה, הרימו, וקרא את הכתוב בו :״ריבונו של
ואת קרלום חורקרה, עורך תוכני־ת עולם, אנא סלח לי על שגרמתי עוגמת־רדיו
וטלוויזיה בצ׳ילי ׳,שאלו אותם כיצד נפש להורי. קארל דלף, נד,ריר.,״ התייר
רואים בארצם את ישראל הרחוקה .״יותר החוויר, והוציא מייד את הפתק שלו מתוך
גדולה,״ השיב חורקרה למארחיו הסקרנים. הכותל, שכן מישואלתו נתמלאה באותו
רגע: הפתק שהרים מד,ריצפה היה של בנו,
י • לפעילי תנועת העולם הזה — בוח חוש
בירושלים היתר, השבוע סיבה טובה לש אשר ברח מביתו כדי להשתקע בישראל.
• מה היית עושה אילו היית ראש־ממש־מוח.
את הסיבה הזאת — הכפלת נציגו־תה
של התנועה בכנסת וד,יבחרו של עורך לה? כיצד היית מרכיב את הקואליציה?
העולם הזה, שלום כהן, לבית־המחוקקים, אפילו גולדה אינה יודעת עדיין את התשוסגגו
הפעילים במועדון הסטודנטים בכחוס. בה. אך אורית פורמן בת ד 16 תלהשמפניה
זרמה כמים, והחוגגים ששתו מידת י״א בחדרה, יודעת, מן הסתם. שכן
אותה עשו כן בלב שקט: את ההילולה
מימן אכי (״כרדוגו״) הכרמלי, סגן־
עורך עיתון אגודת הסטודנטים הירושלמית,
פי האתון # .בתוכנית הטלוויזיה
בומרנג, שדנה על אחריות עיתונאים, נשאל
הנשיא־לשעבר של בית־המשפט העליון,
יצחק אולשן, מדוע לא מוגשים כתבי־

אום־נולתום מראשון
אנשים רבים טועים, כשהם מתבקשים לנחש
את מוצאה של סימה גרים. רובם
בטוחים שהיא תימניה, חלק קטן מוכן להמר
שהיא נסיכה ערביה אצילה, ומיעוט שבמיעוט
מסתכנים בניחוש שהיא סתם צברית.
כולם, מסתבר, טועים: היפהפיה הצעירה
21 הלומדת ערבית ותרבות־האיס־לם
באוניברסיטה העברית בירושלים, הינד,
בת לאב מצרי ואם מדניה. היא נולדה ב
תשובתה
על שאלה זו, שנשאלה על־ידי
ועדר, שהורכבה מנציגי משרד־החינוך, מש־רד־החוץ
ושירותי־ההסברה של שגרירות
ארצות־הברית, זיכתה אותה בנסיעה, לאר־צות־הברית,
כדי לייצג את ישראל בפורום
העולמי לנוער, שייערך שם בינואר .1970
את תוכן תשובתה שומרת אורית בסוד• .
שבתאי רכים, דובר רשות הנמלים,
נוהג בדרך־כלל לשבץ בביטאון הרשות
אימרי־שפר בעלי־משמעות. בגליון האחרון,
למשל, הופיעה ההצהרה הבאה :״המעשים
הטובים אותם אנו מתכוננים לעשות
מחר — אינם הצדקה למעשים הרעים שאנו
עושים היום.״

לונדון בפאריס
במוצאי־שבת האחרון הופתעו מאזיני
הגל הקל של שידורי ישראל, כאשר שמעו
את התוכנית מוסיקת לילה צעירה, כשהיא
מוגשת בסיגנון הדיסק־ג׳וקינג הסוחף. אחד
הדברים הבלתי־רגילים בתוכנית היה אותר,פתיחה,
בו שר עם ליווי מוסיקלי העורך־
מגיש: כאן הגל הקל /כאן הגל הקל /
מוסיקת לילה צעירה /באולפן — יו ר ם
א רכל 1למחרת זכה ארבל להפתעה נעימה
כאשר נתקל ברחוב בקבוצת תלמידי
גימנסיה שפיזמו להנאתם את אות־הפתיחה
של תוכניתו מאזיני־רדיו אחרים, אלה
של מגאזין החדשות היום הזה, תמהו לאן
נעלם המגיש הפופולארי של המגאזין, י רון
לוקדון. שמועות אמרו שהוא נסע לפאריס
כדי לשמש כתב שידורי ישראל שם, ואכן
נ ק די מ ון רוג ל, הכתב הקודם בפאריס,
חזר לישראל, אך מבירת צרפת נשמעו ברדיו
דיווחים עיתונאיים דווקא מפיו של
כתב מעריב שם, גי ל קי ס רי. אולם לונדון
נמצא בפאריס על־אף הכל: אלא שראשית
חכמה הוא לומד צרפתית. זו הסיבה לשתיקתו
בעברית • .השחקן שלמה ׳ ל ה
כ ר ־ ש כי ט הוא המומחה לענייני־רוחות
בין שחקני התיאטרון בארץ. לא רוחות של
מזג־האוזיר, אלא רוחות־רפאים. על חלק
מ״האני־מאמיך שלו בשטח זה סיפר השבוע
בתוכנית זה מזכיר לי ששודרה בגלי־צה״ל.
בין היתר גילה, כי כאשר הוא מתבקש
על־ידי מישהו להתייעץ ברוחות ולברר
מה יהיה העתיד — הוא משתמש באינטואיציה
שלו .״הרוחות עצמן אינן יודעות
את העתיד,״ הסביר • .בהמשך התוכנית
נזכר שלמה׳לה בתעלול שביצע לפני
כ־ 15 שנים בהצגת איי לייק מייק ב־הבימה.
היה זה כאשר חיבר למכשיר טלפון
דומם, שניצב על הבימה, קו אמיתי,
ובשעה שאמור היה שרגאפ רי ד מן
״לשוחח״ בטלפון — קישר את המכשיר
על הבימה עם הקו שחיבר, ופרידמן הנהר,ם,
ששמע לפתע קולות בוקעים מן האפרכסת,
כימעט שהשמיטה מידו בבהלה. הפרשה
עלתה לבר־שביט חמש ל״י קנם מטעם
ההנהלה, שלא גילתה התלהבות מחוש־ההו־מור
שלו.

ב סוג;׳ השבוע

אלכסנדריה, ילדותה עברה עליה בין פרדסי
ראשון־לציון, וכיום תושבת ירושלים.
סימה היא טיפוס בולט לעין, בנוף הבוהמי
בירושלים. היא לבושה תמיד בגדים
בסיגנון מקורי של ארצות המזרח, עובדת
בשעות היום בבית אות־המוצו־ הירושלמי,
שם היא מוכרת את מוצרי האמנות של
ירושלים לתיירים — ואלה מצלמים גם
אותה תמיד, יחד עם שאר המוצגים המקו־

• נגיד מכון וייצמן, מאיר וייס•
גאל :״פשוט לא מבינים את השפה של

הדתיים. הם דיברו על מטך־הכסף, וחשבו
שהם מתכוונים לטלוויזיה.״

• נבחר אגודת־ישראל למועצת
עיריית תל־אכים, הרם יהודה־מאיר
אכרמוביץ׳ :״רבינוביץ׳ יזען

כי אנחנו, הדתיים בתל־אביב, מוצצים את
דמו. פחדתי שיחשוב שעושים אנו צרות —
והלכתי לחתום עימו על הסכם קואליציוני.״

ראש סיעת המפדי׳ל בעיריית

סימה כעיר המזרחית
ריים במקום. אחרי־הצהריים היא סובבת
בין האוניברסיטה וקפה הבוהימה טעמון,
ובערב היא מתאמנת באנגלית.
אולם עד כמה שסימה מוכרת בחלק המערבי
של ירושלים, הרי שבחלק המזרחי
היא מוכרת שבעתיים. היא מרבה לקנות
שם בגדים ותכשיטים תוצרת ערבית, מכיוון
שהיא שולטת היטב בערבית, נוסף לאנגלית,
הצרפתית והיוונית שלה. היא הפכה
לפופולארית בין המוכרים הרבים, המתחרים
ביניהם, אצל מי מהם היא תיקנה —
ולאו־דווקא הכסף מדבר כאן, אלא הכבוד.
סימה זכתה בעיר העתיקה לכינוי סומא,
שהוא כינויה של הזמרת הפופולארית ביותר
במזרח־ד,תיכון, אום כולתום.
אום כולתום מראשון־לציון עוזבת את
ירושלים בחודש הבא, בדרכה ללונדון, שם
היא תלמד שנה בימוי טלוויזיה. כשתחזור,
נשמע עליה, מן הסתם, עוד רבות.

תל־אכיב, אברהם כוייאר :״הרב
אברמוביץ׳ מכר עצמו לא בנזיד־עדשים —
אלא בחינם!״
• הפיזמונאי דירי מנוסי :״החיים
והמוות ביד הלשון — לשון המאזניים.״

• עורך ״אל־אהרם״ ,חסנין היי•
כל, בסיפורו על המטוס הישראלי שטס
השבוע בשמי קהיר :״הרעש שהקים היה
פשוט נורא!״

• חזאי־הבחירות, הסטטיסטיקאי
חנוך סמית :״ליל־ד,בחירות היה
אחד הלילות הקשים בחיי, ולאחר סיכום כל
העובדות — גם אחד המשביעים־רצון ביותר
בחיי.״
• הנ״ל, על הביקורת שנמתחה עליו,
בה תואר כ״אליל שהכזיב״ :״הציבור הישראלי
שכח שניתוח־בחירות הוא תהליך
החשוף לשינויים, ולאחר ששמע את התחזית
הראשונה — סגר את מקלטי־הרדיו
והטלוויזיה והלך לישון.״

צלום: בו1די 351־ 3 5כ ר על

רץ כי 1ם כייכי גו)יגן.״.פסר1יו
עם אמבט קצף שופע — בריח אורנים טבעי.
כל רחצה ב,׳אורנית״ — תעניק לד תחושה נפלאה
של רעננות נעימה — שעות מרובות. נסי — ותהני.
עו מן

ביגג-ליניאל

עול האשה

עד ירח־הדכש, נראים הנישואים כרעיון מוצלח. אחרי כן -
פחות. מה שפונע ברס, לרוב, אינו זעזוע דרמאטי המנפץ הכל
לרסיסים -אלא שתיקה איטית, מתמדת, של בעיות יומיומיות
וסיכסוכים גדולים על דברים קטנים.
אולם, אם כנייהזוג ערים להתפתחות הרסנית זו, יש ביכולתם
לנסות לעשות משהו לפני שיהיה מאוחר מדי. כתבה זו מתארת
שתי צורות אופייניות של התנהגות הרסנית בין זוגות נשואים
ואת הדרו לחסל אותן. הצעות הפיתרון הן תוצאות מחקרים כ״מכון־המחקר לבריאות־הנפש״ כפאלו־אלטו, קליפורניה. נכון -
קל יותר לקרוא אותן מאשר לבצען. הביצוע דורש שינוי דראסטי
בדפוסי התנהגות. אולם המאמץ כדאי -לזוג הרוצה לשמור
על נישואיו. הכתבה הובנה כשיתון ן על־ידי ויליאם לדרר, סופרו
של רב־המכר ״האמריקאי המכוער״ ,וד״ר דון ג׳קסון, מרצה
בפקולטה לרפואה באוניברסיטת סטאנפורד, ארצות־הברית.

| העיסקה הנרת״גמוח־ו |
כניקה הרסנית זו יעילה במיוחד נגד
בן־זוג שהוא מטיבעו תוקפני ולעניין.
הטכניקה מבוססת על השמטת הקרקע מתחת
רגליו בצוררי מחוכמת ביותר, מבלי
שהוא ירגיש כלל מה משגע אותו. חובה
לציין, בהקשר זה, שגם בת־זוגו, המפעילה
טכניקה זו, פועלת בצורה אוטומאטית,
מבלי להבין את משמע-ת תגובתה. אולם
דבר זה אינו מקל על התוצאות החמורות
לחיי נישואיהם.
כיצד פועלת שיטה זו? הבה ניכנס לביתם
של בני־הזוג הצעירים: זוהי שעת בוקר,
דני גמר להתגלח ולהתרחץ, ניגש לארון
ומגלה שאין לו אף חולצה נקייה.
״שרה, איך זה שוב פעם אין לי שום
חולצה בארון?״ הוא קורא לעבר המטבח.

״אבל, דני,״ באה הקריאה בחזרה .״הרי
אתה יודע בדיוק כמוני שאנחנו חוסכים
כסף.,בזה שאנחנו שולחים דברים לכביסה
רק פעם בעשרה ימים״.
תשובתך, של שרה לא באה בהתנצחות,
כהתקפה. אדרבא: היא דיברה, כמו תמיד,
בחביבות וברצון־כנה להסביר לו.
אולם איך שהוא, לא נראתה התשובה
לדני הגיונית ולעניין. אבל אשתו היתד.
כל־כך חביבה — שהוא התגבר על רגשי־הכעס
שעלו בו. הוא ידע שה־א התכוונה
באמת לחסוך כסף. הוא אפילו חש אשם
על רגשי־הכעס שלו, לא הבין בכלל למה
תשובתה עיצבנה אותו• .הוא החליט ל.סות
לשכוח מהעניין, לא להיכנס לעומק הכעייה.
בדרכו החוצה לעבודה הבחין בקורי־עכ-
ביש בפינת הספה בסלון .״שרה״ ,נזכר,
״הלא הסכמנו שתתחילי לקחת עוזרת פעמיים
בשבוע.״
״אני יודעת, דני, אני יודעת. אבל אתה
יודע איך שאני מרגישה לא נוח עם עוזרת

בבית. אין דבו ,4אשתדל להסתדר בעצמי.״
שוב חש דני את הכעס עולה בו. הוא
רצה להגיד לה שהיא יודעת הרי שהיא
לא תצליח להסתדר לבדה כמו תמיד —
אבל הצליח לסתום את פיו. הוא לא רצה
ליצור סכסוך, כשאשתו בסך־הכל מנסה להיות
מלאך — גם אם ללא הצלחה.
הוא הגיע לעבודה מעוצבן, עם כאב־ראש,
והצליח להירגע רק לאחר חצי יום של עבודה
מאומצת.
מה קרה בין דני לשרה? פשוט מאוד :
שרה התנהגה — ובכנות, לא במלאכותיות
— כשה מובל לטבח. היא מעולם לא
התווכחה עם דני, לא רבה עמו, השתדלה
תמיד רק לבצע הכל. היא שפעה רצון-
טוב — אך רצון זה לא זכה להגיע לשלבי
ביצוע. ודני, נוכח התנהגותה זו, לא הירשה
לעצמו מעולם לפתוח את פיו ולהגיד לה
מה הוא חושב על בטלנותה, כדי שלא
להעליב אותה, דבר שנראה לו כפגיעת־שוא.
אופיינית להתנהגותם של דני ושרה היא
העיסקה חבלתי־גמורה: דני, מתוך רגשי-
התחשבות, מעולם לא העז לחתוך איזו
פרשה ולהביאה לידי החלטה. אחת ולתמיד.
ושרה, דאגה תמיד להזכיר לדני איזה קדוש
מעונה היא.
הפיתרון: בשלב ראשין, חייבים בני-
הזוג להעלות אל פני השטח את העובדה
כי קיימת בכלל בעייה.
לאחר מכן, כאשר מתחילה הבעייה הבאה
להיטשטש ולהתערפל, חייב דני להתעקש
ולה,בהירה, לא להרשות לה להישאר תלרייה
באוויר. בדוגמת החולצה, חייב דני לענות
שדחיסכון הוא דבר חשוב בחיים, אבל לא
במחיר בגדים מלוכלכים. ואם יתפתח ויכוח,
הוא חייב להסתיים בקביעה ברורה מצידו
שהוא רוצה שהכביסה המלוכלכת תישלח

^ חד המצגים הקלאסיים בשעת ויכוח
\ £בין בני־זוג הוא התלונה הנגדית. כאשר
מעלה האחד תלונה, או מנסה לברר
בעייה — אין בן־זוגו עונה׳ לו לעניין, אלא
יורה נגדו משהו אחר. גגון:
״ורדה, מה זה שלא רואים יותר איזה
סטייק לצהריים בבית בזמן האחרון?״
״שמע, עמום, אתה לא יכול מצד אחד
לדרוש סטייקים, ומצד שני לנדנד לי כל
הימים שאני מבזבזת יותר מדי כסף.״
האמת היא שעמום מתלונן על כך שורדה
מבזבזת יותר מדי כסף לא על אוכל> אלא
על בגדים חדשים ויקרים לעצמה, מעל ומעבר
למסגרת התקציב שנתן לה. אבל את
זה היא כרגע העדיפה לשכוח. ואם עמום
יזכיר לה זאת — הוא לא יפתור כלום.
היא תזכיר לו בחזרה שהיא מבקשת ממנו
כבר חודש לתקן את קרש־ הגיהוץ, והוא
עדיין לא עשה את זה. מאחר שעמוס כבר
מכיר את אשתו, הוא מעדיף לפעמים לוותר
על כל הויכוח, על הסטייק בצהרים, ועל
התקפת־הלב שהוא חש שהוא עומד לקבל
עוד רגע.
הפיתרון הנכון: שוב, בשלב ראשון חייבים
בני־הזוג להסכים שקיימת בכלל בעיית
השלב השני: הצד המקבל, במקום תשובה
לעניין, התקפת־נגד, חייב לסרב בתוקף להגיב
עליה, ובכלל להתייחס אליה. תשובתו
חייבת להיות ברורה: אני העליתי בעייה,
אנחנו צריכים לדון רק בה. אם יסכים להכליל
בויכוח גם את טענת־הנגד, ימחקו שתי
הטענות זו את זו — מאחר שללא ספק

החוצה אחת לשבוע. ייתכן ששרה תיעלב
ממה שנראה לה בעקשנותו, אך מוטב כך
מאשר להשאיר את המצב כמות שהוא. אין
להשאיר עיסקות בלתי־גמורות.

ואף אחת מהן
התוצאה היחידה
האינסופיים, עד,
הרם הנישואים.

התלונה הנגדית

גם טענת־הנגד צודקת —
לא תבוא על פתרונה.
תהיה: המשך ויכוחי־הסרק
במקרים רבים, כה רבים,

ל||| 1ו|ל

אופנה בגדי־הלילה הקלילים
| | 1X1 1 /לא פסחה גם על הדור הצעיר.
חלוק־שינה לילדים ותחתינים תואמים.
משהו קליל
למיטה

פעם, עמת החורף פירושה היה פיג׳-
מות כבדות וחלוקים מרופדים ומסורבלים.
השתנו הזמנים. באירופה לפחות
אין כימעט כיום בית בלתי־מוסק בחורף.
דבר זה יאפשר לנשים שם ללבוש
בגדי־לילה ובית קלילים ואווריריים.

הלןךי 3ה -טוגה וטעימה כמו מרגרינה, אן
מכילה ן 50$פחות קלוריות. מי
עתה
גם השומרים על גזרה ומשקל
— יוכלו ליהנות ממרגרינה קלה.
קלורינה -עשויה משמנים צמחיים מוגה-
רים. עשירה בויטמינים ס +

קלודינה -מוצר איכות נוסף של כלוכנד.

ושיזור

ביקיני־בית זה ניתן להסתובב
בו בבית בחופשיות
ובנוחות, ולהשתזף בו על המירפסת.

עו לםהאשה

??/גד 74170 ,
58 דגמי סריגת לסתיו/חורף ,69/70 בלוויית תצלומים,
תרשימים ותיאורי־עבודה, כלולים בחוברת הוראת־הסריגה
של צמר״החסידה מאקרילן שהופיעה בימים
אלה. להלן אחז מהם :

שמלת מיני בשלוש וריאציות חומרים 350 גרם חוטי גרציה מאקרילן של צמר החסידה
בצבע צהוב 100 .גרם חוטי גרציה מאקרילן של צמר
החסידה בצבע אדום( .השמלה בצהוב שחור אותה
פרופורציה של כמויות, והשמלה בפסים. מחצית הכמות
שחור ומחצית הכמות אדום).

שפודים
מס׳ .5

מידות
.38—40

אורך השמלה
78—80ס״מ.

היקף החזה
100—96ס״מ.
הדוגמה שורה ימין, שורה שמאל.

ספירת העיניים
8עיניים = 5ם״מ.

תהליך העכורה -כגם
העלי 85 עיניים על שפודים מס׳ ,5וסרגי 17 עיניים
בצבע אדום 17 ,עיניים צהוב 17 ,עיניים בצבע אדום,

17 עיניים בצבע צהוב, לכל האורך, במשך 3שורות
סרגי הכל ימין. בגובה 10ס׳׳מ מההתחלה, סרגי משבצת
אדומה מעל לצהובה, ומשבצת צהובה מעל למשבצת
האדומה, עד לגובה 10ם״מ. המשיכי לסרוג
בצבע צהוב, וסגרי כל 20ס׳׳מ 1עין מכל צד, עד
לגובה 55ם״מ. המשיכי לסרוג ישר, עד לגובה 60ס׳׳מ י מההתחלה.

סגירת כית השחי
בגובה 60ם״מ מההתחלה סיגרי מכל צד 4עיניים,
3עיניים 3 ,עיניים, המשיכי לסרוג עד לגובה 68ס״מ,
חלקי העבודה לשניים (פתח לרוכסן) ,והמשיכי לסרוג
עד לגובה 78ס״מ.

סגירת הכתף
סיגרי הכתף ב־ 2טעמים 9עיניים, שאר העיניים
סיגרי בבת־אחת.

החזית

סרגי בדיוק לפי ההוראות שבגב, אך השתדלי להתאים
20ס׳׳מ המשבצות כך, שיבואו בהמשכיות לחזית,
כלומר צהוב־אדום, עד לגובה בית השחי. המשיכי
בצהוב.

סגירת סית השחי

בגובה 60ס״מ מההתחלה, סגרי מכל צד 4עיניי ן,
3עיניים 3 ,עיניים 2 ,עיניים, והמשיכי ישר עד לגובה
78ם״מ.

סגירת הכתף

סגרי הכתף ב־ 2פעמים 9עיניים, שאר העיניים בבתי
אחת.
השדמה חברי החלקים, תיפרי הרוכסן ושימי בשורה אחת

חצאי עמודים במסרגה אחת, סביב השרודל והצוואר.
בקשר ל־ 2הדוגמאות האחרות, ההוראות הן אותן
ההוראות, אך היעזרי בתצלום בשילובי הצבעים.

המיפלצוו! טלי

כל־כך מהר חלפו השנים — ופיתאום
אריק בכורי עומד לפני הברמצווה שלו.
הרגשה משונה: אני אמא לילד בן .13
מה שיותר אנחנו נכנסים לעניין, העניין
מסתבך יותר. בהתחלה חשבנו לעשות קב־לת־פנים
לחברים ולמשפחה. ככה משהו קל,

רות כמו שלנו לא היו מספיקות.
בשלב זה נראים אס כן העניינים יגעים
למדי. הברירה העומדת כרגע בפנינו היא
לשכור אולם ולהאכיל בארוחת־ערב טראגית
כל נפש חיה שהיכרנו אי־פעם בשלושים

איועושים נר־מצווה בדי להתרושש?
סימלי כמו שאומרים. מה יש, האורחים
לא יכולים לאכול ארוחת־ערב בבית?
מסתבר שהסמלים עולים היום לא פחות
מהלא־סמלים. נהיינו כבר מומחים לכל האולמות
בעיר. מומחים לא רצויים: ברגע
שאת רק מזכירה שאת חושבת לא על
ארוחת־ערב (דג מלוח, כבד קצוץ, עוף וליפתן
משימורים. שלא נדע מהצרות) מסתכלים
עלייך כעל מגיפה.

ולחדר המיטות

חלוק־לילה מיני אוורירי וסקסי. חלפו הימים בהם חלו
קים היו ערימת־בד חסרת־צורה מרופדת ומסורבלת
העטופה סביבן ומכערת את גיזרתך. חלוק זה תפור בגיזרה לפי האופנה האחרונה.

וזה עוד לא הכל. אם לא נעשה את
השמחה ליד שולחנות — איפה נשים את
הסבתות והדודות הזקנות? הן לא יכולות
הרי להסתובב כל הערב על רגליהן. מה
גם שמצטרפות אליהן שתי זודות מאמרי-
ששלחו כבר מיברק לשמור להן שולחן.
מה הן יגידו אם יגיעו מעבר לאוקיינוס
ויגלו שאין בכלל שולחנות? יפרסמו
בכל אמריקה שאנחנו קמצנים, רחמנא
ליצלן.
זמן קצר השתעשענו ברעיון לעשות את
השמחה בחצר ביתנו. אבל זה היה לפני
שהרכבנו את רשימות המוזמנים. אף פעם
בחיים לא ידעתי שאנחנו כל־כך פופולאריים
ושיש לנו כל־כן הרבה ידידים, מכרים,
קוליגות ואוייבים שאנחנו חייבים
להזמין אותם. גם לא שמנו לב, עם השנים,
כמה הרבה מבין הילדים במשפחות
שלנו גדלו, התחתנו, והיום יש להם ילדים
משלהם. הסיכום הראה מייד שגס שני חצי

השנים האחרונות. המחיר — לא מופרז,
לדברי בעלי: עד החתונה של אריק, הוא
יצליח לגמור לשלם את כל החובות, הוא
טוען. בתנאי, כמובן, שאריק לא יתחתן
לפני גיל ,25 ושכולנו נסתפק עד אז בשתי
ארוחות ליום.

במדינה
רופה, כרופאה חירורגית ומנתחת, אספה
אותות הצטיינות, עלתה בדרגה, זכתה להוקרה
וכבוד — עד שהגיעה, עם יחידות
החלוץ הרוסיות, לשערי מהנות־הריכוז ביבשת
שטופת־הדם.
האלוף־מישנה ערקה. זו היתה הנקודה
בה החלו צרותיה. למראה פליטי
המחנות והררי הגוויות, נזכרה האשד, ביהדותה•
מבלי להסס, תוך גילוי אותו אומץ-
לב והחלטה נחושה שאיפיינו אותה במשך

דרכי אדם הרופאה הפצועה
אי־שם בישראל יושבה ברגע זה, בודדה
ומיואשת, אשת־מופת מופלאה. אשד, שסיכנה
את חייה וויתרה על קריירה מזהירה, כדי
לעזור לבני עמה *.לרוע מזלה, בחרה

היזותסים למסה
11 דייר ח. שדמן, רחובהנביאים , 3חיפה ,
• ) 2ד״רסריםליכטנסטין, חיפה, רחובסיון
י ם, שבעיר ס ר ו 0י ה, אוזבקיסתן ) בש נת 1944
תהבריאותהעירוניתהיציגולפנינו את הגב ׳
בתור רו פאה צבאית

/ידדך ־ז ״ ד ^ -ש ר פן

בברית־המועצות -היתה רופאה -
האלוף מישנה מהצבא האדום,

להיוולד כבת לעם הלא נכון: בכל עם
אחר, היתד, זוכה לכבוד ויקר. בעמה שלה,
זכתה — כתודה על מעשיה — להשפלה
וייאוש.
זהו סיפור חיים מופלא: סיפורה של אשד,
צעירה, שהעזתה, אומץ־ליבה וכישרונה הנדירים
זיכו אותה, בצבא האדום, בעצם
ימי מלחמת העולם השנייה, ב־ 18 אותות
הצטיינות — ביניהם שניים מהחשובים ביותר,
אות מיסדר לנין ואות הכוכב האדום
— ובדרגת אלוף־מישנה.
רופאה בשלוש מלחמות. לא בן־
יום הגיעה אשד, זו למעמדה זה. היא נולדה
לפני 62 שנה, בעיר שהיתר, אז פולנית,
הפכה אחר־כך לחלק מרוסיה. בגיל 21 נרשמה
ללימודי רפואה לאוניברסיטה, וכעבור
ארבע שנים זכתה לתוארה האקדמאי, המשיכה
בלימודי השתלמות ארבע שנים נוספות.
ב־ 1936 נשלחה לשרת בבריגדה הבינלאומית
בספרד, כרופאה צבאית. היא שהתה שם
שנתיים.
כאשר חזרה לרוסיה, נאסרה. ההאשמות
נגדה — כרגיל אז: קונטרבולציה, קוסמופוליטיות,
ושאר הבלים. היא נשלחה לעשר
שנים מאסר במחנה גירוש באסיה התיכונה.
כעבור שנה, עם פרוץ מלחמת רוסיר,־פינלנד
ב־ , 1939 זכתה לטיהור שמה — והועברה
מיד לחזית הפינית. הסיבה היתר, פרוזאית

שלוש מלחמות, החלה עוזרת, ככל שהשיגה
ידה, לאירגון הבריחה.
וידה השיגד רבוח: רק מי שהיה מעורב
אז באותם עניינים, יכול להבין מה עצומה
היחה השפעתו של קצין בכיר רוסי באירופה
של אותם הימים.
אסונה היה, שהיא לא הסתפקה במתן
מ דינ ת יסזראד
ס שר ד הבסהז ן

כח מדש/פחל׳ן י־ז הגי וס
ח מיז תסס״ו
״ וני 1955.

בועדות התל

ה ר פו אין ח במסרו

הבטחון,

סחלקת

סיום . 5 .1 0 .5 0

כמשרד־הכיטחון היתה רופאה -
שערקה לארץ אבותיה —

האומות המאוחדות לפי דרישת הממונים
על המסע, הפקידה בידי רביד,חובל את חיק
מסמכיה האישיים — שכלל, בין היתר, את
הדיפלומה המקצועית שלה ואת שאר ההוכחות
על עברה המקצועי׳ והצבאי.

הסירות טבעו כגלים הסוערים.
האומות המאוחדות הגיעה אל מול חוף
נר,ריר, בראשון לינואר .1948
על מאורעות אותו יום מספר מאיר
הולצמן, חבר קיבוץ עברון, שהשתתף אז
בהורדת הפליטים לחוף:
בוקר אחד הוזעקנו על ידי מפקדת ההגנה
בגוש נד,ריר, להתייצב להורדת מעפילים בנד,ריה.
גם אני, כאחרים רב־ם מקבוצי ומהסביבה,
הגעתי בשעות הבוקר המוקדמות
לחוף־ימה של נהריה.
האניה האומות המאוחדות עגנה לא רחוק
מהחוף, כשסירות קטנות מעבירות בגלים
גוערים וגבוהים, את המעפילים, ללא חביב
לוח, אל החוף בחבל שהיה קשור מר,אניד,
אל החיף,
אנחנו קבלנו הוראה להגיע לחוף ללא
תעודות־זיהות, ובמקרה ותגיע משטרה או
צבא אנגלי — להתערבב בין המעפילים ואף
ללכת למעצר או מאסר יחד אתם.
ידענו כי האחראים לצייד אניוח־המעפילים
באיזור נהדיה מבלים אוחו זמן בעכו בחברת
כמה בנות ״מפורסמות״ של נר,ריר,
וחיפה.
הם הודיעו כי בשעות הצהריים הם יגיעו
לחוף. עד אז, צריכים אם כן היינו לסיים
את מלאכת ההורדה.
העבודה נעשתה בקצב מסחרר. הסירות,
שהושטו רובן על־ידי צעירי נהריה הבלתי
מנוסים, התהפכו בגלים הסואנים. מתפקידנו
היה למשות אותם מהים, להגיש יד ולהעביר
אותם אל החוף.
בערך בשעות הצהרים הושלמה המלאכה.
את המעפילים חילקנו בין תושבי נהריה
והקיבוצים.
הייתי בין האחרונים שעזבו את החוף.
בדרך נעצרתי על ידי שוטרים אנגליים שחשבו
אותי למעפיל, כלאו אותי במכלאה מול
עברון, ורק לאחר כמה שעות שוחררתי.
בהגיעי הביתה לעברון, מצאתי בדירתי
את הדר׳ Xבמצב בריאותי רופף ביותר.
היא שכבה אצלנו כמה ימים. והוגש לה
טיפול מסור.
מיד כשהגעתי, היא ביקשה אותי להתענין
מה עלה בגורל בתה אביבה, שנאספה לאחד
הבתים בנהריה, ומה גורל התעודות שלה,
כולל הדיפלומה וכמה אותות הצטינות שקיבלה
בברית המועצות. כל אלו נמסרו בתיק
שחור לקפטן, שהורד מד,אניד, עם הסירות
הראשונות.
התעניינו על הקפטן במפקדת ההגנה, ששכנה
בשדרות הגעתון בנר,ריר ,,כשלהפתעתנו

אלי פרוינד, מייסד אגו־ך*
מךן \ ן ן
• י 11 ^ >1 /1דת־באך בישראל, מנגן
בעוגב בכנסיית עימנואל ביפו. עם הצטרפו
ליוזמתו של הכומר סלווג, נפתחו !.רסיטלים
בפני הקהל הרחב, חובב המוסיקה הכנסייתית.
** די מוצאי שכת, כאשר בתי־הקול־נוע,
המסעדות, הדיסקוטקים והמדרכות
מתמלאים המון אדם, מתכנסת ביפו, בכנסיית
עימנואל, קבוצת אנשים. רובם יהודים.
אדיקותם, בביקורם בכנסייה, אינה נופלת
מזו של יהודי דתי המבקר בבית׳
כנסת.
אלא שאין הם אדוקים לדת, אלא למוזיקה,
הקהל הממלא את הכנסייה בא לשם
בגלל שתי סיבות: העוגב המצויין בן השישים,
וד,אקוסטיקה המשובחת.
זהו קהל מגוון. צעירים ארוכי־שיער וצעירות
קצרות־מיני. ייקים קשישים ומוזיקאים
מיקצועיים, לגבי כל אלה, אין לרסי־סלים
משמעות דתית. הם באים ליהנות
ממוזיקה ותו לא.
שלא כמו בהיכל-התרבות, אין באים לכאן
להפגין הלבושות ותסרוקות. הלבוש
בלתי רשמי, האווירה משפחתית כימעט,
ללא גינונים של טקס.

ך • ובנית לדוגמה, באחו הערבים הן
!אחרונים: קנטטה מיספר 53 של באך:

*יקר ח * ניז *יו • הי א פחוסרת זנבודזז ופרנסזז ו *וםדחל מג• מצב סל ימו • ,ח*א
כבר נאבקת זה * נ י 6על קבלת רסיוןל*דקמ*קה • יסית לאדור • כלס ססכי חנזרקו היס חגזסן
קלי הח לארץ ב ק לי ח ב* ברא סון בינואר . 1948ס סגו תבל תי ירוקותד״ר נויפןספס רי ה ב רי או ת
ססרב ל ה כי ר בכל ה הו כ חו תוהעדויות • חי א י כו לתל הביא כ די ל הו כי ס • הי א באסה רואאת מדואל&ת
כסס סי קו תוד 1ר * ס סנה ל הבי א ע די ם • נ • הברים • ל מ דו אתה ב &וסקוה ו ע מדו ב ב הי נות אתה יהדי
דבר • אין הי א י כו להל מל א.

י• ל י1

4דעת• הפרסית הי א מי * לחא מין לכל פח מחרופתח מספרת ו&תפקידה #לחסתד רו חגו
ל עזו ר לח ככל חאמסר. כמי • .ידוע לי קיי מהאב לנו וקדח מדעית מורכבת ס מ רו מי סו רי ם ו מו מ חי ם
ואורכים במקרים דו מי םבחינותכ די ל ק בו ע אס באמת ם וכשר הנ ב חן ו ר או • ל ע בו ד כרו&א.

אך לעולם הביורוקרטיה -לא היתה רופאה
נותרה רעבה ללחם
למדי: הרוסים נזקקו שם לרופאים.
רק סיימה את מלחמתה השנייה, וכבר
גוייסה לשלישית, הגדולה מכולן: מלחמת-
העולם השנייה.
הרופאה הלוחמת שירתה במשך שש
שנות המלחמה בחזיתות שונות ברחבי אי*
שמה חייב להישאר אלמוני, כדי שלא
לסכן את חיי קרוביה שנותרו בברית״המוע״
צות.

עזרה. היא נדבקה בחיידק היהדות עד הסוף,
החליטה שמקומה בין בני עמה. מאחר
שלא היה כל סיכוי ׳שהשלטונות הרוסיים
יסכימו אי־פעם מרצונם לוותר על שירותיה,
ערקה מהצבא, התייצבה בפני מפקדת ארגון־
הבריחה במינכן. בעקבות עריקתה, פסק לה
בית־דין צבאי רוסי, בהיעדרה, עשרים ־שנות
מאסר.
בתיאום עם נציגי־הסוכנות וארגון־ר,בריחה,
היא הוצבה כרופאה באניית המעפילים

הוא הופיע בעברון וביקש את סליחת הרופאה
על אבדן התיק והתעודות כאשר
סירתו התהפכה.
יצאנו עם החבר גורסקי דב, נהג שגר
בשכנותנו, לחיפושים בנהריה. בקרבת הים
מצאנו חבילת ניירות רטובים. היו אלה שירים
של דר׳ א .
כן קבלנו לאחר כמה ימים עוד חבילה
(המשך בעמוד )34

בו ד די ם ו ביוגו ת,

הי 11״

הכנסייה, הכומר הנור־אגיל
סלנוג, שיזם את
הרע׳ ון של רסיטל ים שבנעיים ככנסייה.

קונצרטו לוויולד, של טלמן וקריסטיאן באך,
ויצירות לעז־גב של קוקסטהודה.
הביצוע: בידי צוזת מוזיקאים מיקצועיים
בראשותו של אלי פרוינד, שהוא יוזם ומקים
אגודת באך בישראל. אגודת זו קיימת כבר
15 שנה, ומקיימת עצמה על־ידי טח;• רסיטלים
בערים ובקיבוצים ברחבי הארץ, ולא
בהכרח רק בכנסיות.

ך* נסיית עימנואל״ היא כנסייה
לותרנית, שנבנתה על־ידי הטמפלרים
ב־ , 1934 וננטשה על־ידם כאשר עזב־ את
הארץ ב־ .1948 עתה היא נמצאת בידי איגוד
הכנסיות הלותרניות, ומנוהלת על־ידי כומר
צעיר, האב אגיל סלווג מנורבגיה. הכומר,
חובב מוזיקה נלחב, החל באירגון הרסיט־לים
השבועיים הללו של מוזיקה כנסייתית
לפני כשנתיים, מאוחר יותר צורפה לכך
גם אגודת באן.
אז גם נפתחו הדלתות בפני הקהל הרחב.
היענותו הנלהבת של הקהל המגוון, מכל
שכבות האוכלוסייה, לבקר גם בכנסייה —
נובעת מן הרעב המצוי בארץ למוזיקה,
מבוצעת -היטב, של הקומפוזיטורים הרומנטיקנים
— אשר רבות מיצירותיהם, שחוברו
במיוחד לכנסיות, מיועדות לביצוע על עיגב.
והעוגב של כנסיית עימנואל, למרות עתיקותו׳
ואולי בגלל עתיקותו, הוא עוגב
משובח ונדיר. צליליו נפלאים והוא נוט.
בלב שומעיו אח ההרגשה כי הביצוע הוא
בדיוק כפי שהקומפוזיטור התכוזן לו. לכן,
כל חובב מוזיקה^ כזו אינו רוצה להחמיץ
הזדמנות כה נדירה, לשמוע את היצירות
על הכלי המקורי, שלמענו חוברו.

הקהל המגוון יושב בדומייה, מאזין בקשב לצלילי
המוזיקה הכנסייתית. ביציע: העוגב העתיק
ב! ה־ .60 בקהל נכח (ראשון בשורה השנייה) חיים כהן, היועץ המשפטי לממשלה בעבר.

יש אהבות שסטות

י ט-יקםוצ עי רו ת ב מיני -ה ם ושבים מ רו ת קי ם, נ הני םמצ לי לי ה עו גבהע תי ק

בית הספר לעתונאות
״ביתנו״
חיפה

בית ציוני אמריקה
תל־אביב

מודיע על פתיחת הלימודים בקורסים הבאים.־

* עתונא3ת
* ברסו ויחסי-ציבור
* כתיבת תסריטי(ו?בתא
ה פ תי ח ה בתל־אביב:
יום רביעי1.69 ,ו2 .ו, ב שע ה 0ו

פרטים מלאים והרשמה:
בתל־אביב: בבית ציוני אמריקה, רח׳ בחיפה: ב,,ביתנו״ ,רח׳ ירושלים ,29

כל יום בין השעות 7—4אחה״צ.
דניאל פריש ,1כל יום בין השעות
• 1—9בבוקר ובימים א׳ ג׳ ה׳ ג ם * •

בשעות $—5בערב.

יטפטפו

לא כדאי לראות
לא חשוב לראות
אפשר לראות
רצוי לראות
חובה לראות

נית׳ או במיקרד, הטוב יותר, אל תיאטראות
האידיש הקרתניים. המוסיקה ברובה אינה
מעניינת, אינה קליטה, ומזכירה ברגעיה הגרועים
פיזמוני־שמאלץ אמריקניים טיפוסיים.
אריק לביא אומנם לא משחק כאן
מלך, אך הוא מרגש ככזה על הבמה. קולה
של שולה חן אינו יציב ביותר, הדבר
מורגש במיוחד במעברים מן הטונים הבינו ניים
אל הגבוהים. רפאל קינן כבן זוגה,
לא קיים בכלל. קיים ומהנה מאוד, כרוך
דויד כשחקן אידיוט, השמח להרוויח את
לחמו כמשתתף באונס מדומה של העלמה

הבושה (פאריז, תל־אביי)
סרטו של אינגמר ברגמן המתאר בכוח
מיוחד עולם של זוועות מלחמה, המשתלב
בתוך עולם פנימי של בעל ואשתו, שכל
מד, שהם רוצים, לכאורה, זה לחיות בשקט
ובשלווה. עם ליב אולמן, אשתו של ברגמן,
ומקס פון סידוב, המשתתף במרבית סרטיו.
( 2פאר, וזל־אביב) מדינה שלמה
וראשיה מעורבים ברצח ציר האופוזיציה
ובטישטושו, ואדם אחד, שופט, יוצא לגלות
את האמת ומצליח עד שהשחיתות מחסלת
גם אותו. בדרך מותחת ומרגשת מתואר
כאן מיקרה שאירע ביוון וקורה בכל מיני
ארצות בעולם. סרט טוב וחשוב.

נשף! מבכי האש (ארמון
דוד, תל־אביב) מילוש פורמן מגלה כל מיני
עיודתים במוח האנושי ובאופיו האנושי
וצוחק עליהם ברגישות רבה, ובהומור ב־מיסגרת
של נשף מבבי־אש המסתיים בשריפה
בבית שממול.
הכורת הפראים (אופיר,
תל־אביב) קבוצת שודדים מכסיקאים מזדקנים
מבצעת את פעולתה האחרונה בבימויו
המזהיר של סם פקינפה.

* ¥שש נפשות מחפשות מהכר

ז־חף

המלאי הולד ונגמר !

מוצר־הפלא המהפכני המכניס את האושר לביתך? £ך 5סוריים) — נחטף
ממש ! הזדרזי להשיגו, תמורת 10ל״י, במיכל שיספיק לחצי שנה לפחות !
להזכירך ¥1?£ :ג0( 5וזייפ)* מנקה הכל: כדים• ,בגדים, טפטים, ריפוד,

שטיחים, דלתות, רצפות, קירות, כיורים, כיריים, כתמי זיעה,
שומן וסתם לכלוך, ואפילו את מנוע המכונית!
את ה־( 5 \ ¥1 ?£סווייפ) תוכלי להשיג על־ידי צלצול לטלפון ,624983 או
שיגור גלוייה לת.ד ,29232 .תל־אביב — והסוכן ידהר אליך.

זכר:

( סוויי ס־ סו ד הנקיון!

(הבימה) יוסי יזרעאלי איכלס את הבמה
ביותר מוי שחקנים. זה אולי היה
מעניין לוא המחזה של דואיג׳י פירנדדו
התכוון להראות לקהל כיצד נערכת חזרה
על בימת תיאטרון. אך גם במיקרר, כזה,
קהל הצופים באולם לא היה מתייחם באי-
מון מלא לערב־רב ולבאלאגן שעל הבמה.
מה גם שיצירתו של פירנדלו הרבה יותר
עמוקה. מסתבר כי יזרעאל, התייחס יותר
אל העטיפה, מאשר אל התוך. המיזאנסצי־נות
שלו חריפות מדי, דינאמיות, אפקטי־ביות
וחיצוניות. שש נפשות פולשות אל
בימת תיאטרון, ומפסיקות שם חזרה, ב־נסיון
לשכנע את הבמאי ושחקניו לממש
על הקרשים את חייהן האומללים. המאבק
בינן לבין הצוות, על משמעות החיים האבסורדית,
שמציאות ואשליה הן ממרכיביו
העיקריים, אינו מגיע לידי מיצוי מירבי.
כתרכראש (התיאטרון הקאמרי)
כל השלכות פוליטיות אקטואליות בין המתרחש
במהתלתו של יעקב שבתאי
לבין מציאותנו האפורה, אינן רלבנטיות.
זהו נסיון בלתי מוצלח לתאר את דויד ה־מלך,
בערוב ימיו, שעה שאינו מוכן לוותר
על כס מלכותו, לטובת אחד מבניו. מלבד
הדמות המרכזית, כל יתר הדמויות משורטטות
ברפיון שיטחי. אין קונפליקט, שום
דבר כימעט לא מתרחש. כפי שהיא, מספיקה
העלילה למערכון, אף. כפארודיה על
מחזות והצגות מהוזי התנ״ך, תוך הסתייעות
בשפה אנכרוניסטית, אין הצגתו של
הבמאי שמואל בונים מספקת. לזכותו
אפשר לזקוף אי־אלו צחוקים, שבלעדיהם
היד, שבתאי מתגלה במלוא מערומיו, אך
קשה לומר, או אפילו להעז לחשוב, כי
החומר היד, בידי• כבידי היוצר.
העיטור המוסיקאלי של סיטה ארגוב
נשמע מיותם׳ ותפאורתו של אריה נבון
משעממת. תלבושתיו ואביזריו עוד למטה
מכך. אומנם פיזוזיו של אבנר חזקיהו
אינם מתיישרים עם דמותו של דויד המלך;
זקן המכוסה בגד וקר לו, הנזקק לנערה
שתשכב בחיקו והם לו, אך חזקי הוא חזקי,
מה יש לדבר, חזקי הוא טוב יותר, חזקי
טעים יותר.
^ פנטסטי (הבימה) מחזמר־כים בעל
עלילה ילדותית־טאכרינית, על־אודות שני
אבות המחליטים להערים על בניהם, על-
מנת שהשניים יפלו איש בזרועות רעותי.
הפארודיה הנאיבית בזעיר־אנפין על רומיאו
ויוליה, התמסמסה לה אי־שם בין אצבעותיה
של הבמאית האנגליה מרג׳ורי סיגלי.
הבימוי מזכיר הצגות לילדים. ואילו העמדת
הפיזמונים מחזירה אותנו 20 שנה אחור
אכנר
חזקיהו כ״פתר כראש״
לואיזה — הגברת חן. התרגום של דן
אלמגור מבריק ומסנוור.
נושים (בימות) הדים לפחדיו
של המחזאי השוזדי אוגוסט טטרינד־כדג,
מפני השתלטות הגשים על העולם,

ומוטיב המלחמה בין המינים, חוזרים ביצירותיו
ואף במערכון זה שנכתב בשנת
. 1888 במישחקה של אלישבע ג״יכאלי
כטקלה — אשד, צעירה ייפה, שנטשה את
בעלה הראשון כדי להשתלט על חיי אמן
צעיר ולרוקנו — חסרים השאפתנות, השתלטנות
ומעל לכל זאת תאוותיו,בשרים. עמו־אל
עצמץ כגוסטב הבעל הראשון, נושה
הבא לגבות את חובו, פטפטני, אלגאנטי
וחסר שטניות, שבכוחה להפנט ולשכנע
אדם במומים, עד לכדי המתתו. עודד
תאומי כאדולף הבעל הצעיר, אינטליגנטי
אם כי סצינות מחלת הנפילה שלו חיצ״ניות
ובלתי משכנעות. לא רק הקהל; אלא ודאי
הוא עצמו, אינו מאמין כי הינו פסל. ביטויו
של יוסי יזרעאלי כבד, חסר־ד,ברקות
ומחוסר מיבצעים וירטואוזיים, לא הצליח
לנער מעל יצירתו של סטרינדברג את אבק
השנים ולהפכה לקונצרט.

ק רו ס ל (תיאטרון דגן) על פני
רקעים נעימים וציבעוניים מאוד, של דויד
קדם, מופיעה שלישייה נעימה. נעמי

כן־דויד, שמואל לכנה ויורם בוקר,
הטוען אף לכתר הבימוי, וכזה כימעט ואינו
מורגש בתוכניתו. כ״נסיון להעלות ערב
תיאטרון טוטאלי״ ואפילו של האמנויות
הוזיזואליות בלבה הרי זו למעלה מיומרה,
חסרת כל כיסוי. אך כבידור לשמו, יש למופע
הצדקה. חלק מהקטעים מיותר, האחרים
ילדותיים. המוסיקה לוקטה כאילו מכל
הבא לאוזן. כן־תיד רקדנית מוכשרת, אך
ככוריאוגרפיה חוזרת ללא השראה על תנועות
מרתקות יותר. ללבנה נתונים גופניים
ופנים רבי־הבעה, אך לא תמיד הוא
מנצלם בדרך רצינית, וגולש לזיסטות והעריות
מוגזמות ובלתי נחוצות. בוקר עצמו
הוא עוד פנטזמימאי, המצטרף אל שורת
אמני הדממה הישראליים, העושה את
מלאכתו ביעילות, אך ללא כל חידושם,
רעיונות או השראה מיוהדת. אף שבן־דויד
משמשת עזר כנגדם, אין בוקר ולבנה יכולים
להוות תחרות כלשהי, כרקדנים, ל־

;ססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססססק*
להקת ג׳אז פלוס״ ,וההשוואה היא, כמובן,
בלתי נמנעת.
* * ימים טובי (בהפקת ש. צמח)
שייקה אופיר כפי שהיכרנוהו: מצחיקן
עממי, היודע היטב את מלאכתו. הפאנמו־מימות
שלו הן לעג לרש. החומר, העריכה
והבימוי קלושים מאוד. הרבה מאוד כתישת
מים, לא בלתי מעוררת צחוק. הרבה מאוד
יונה לוי, הנראית מצויין, אפילו אם לא
לקחת בחשבון שהיא רקדנית מעולה. הכוריאוגרפיה
של יעקב קלוסקי שיטתית
ומיושנת. המוסיקה המוקלטת היא שעטנז
מפוסטר של סיגנונות. כ״מספר״ בתוך
רביו, היה יכול חלק מהתוכנית להוות ״מסמר״
אך בזכות ובפני עצמו, זוהי תוכנית
הזקוקה לניפוי ועריכה.
להקת פיקוד דיזנגוף (תיאט־

הצגה חד ש ה
* ידידי הארווי (תיאטרון עירוני
חיפה) המחזה של מרי צ׳ייס מזכיר את
הבדיחה המפורסמת על אחד שהתמיד להזמין
שתי כוסיות בבאר, במקום כוסית כפולה,
וכשהבאר־מאן שאל אותו למה, הסביר
כי אחת הוא שותה עבור עצמו ואת השניה
עבור חברו. ערב אחד, כשהזמין רק ן ושקוז
אחד, הסביר למוזג המופתע כי חברו מת.
האדון אלווד פ. דאוד המתגורר עם אחותו
ובתו, כולם משפחה אמריקנית מכובדת, מבזבז
את זמנו בבילויים עם ידיד מוזר: הרווי,
שפן לבן וגדול (מטר תשעים גובה!) אותו

כן־זאב, סגל, אמיר וטל כ״הרווי״
אין איש מסוגל לראות, מלבד כמובן, אותו
מר אלווד דנן. מובן שחתרועעות מוזרה
זו, עם היצור הדמיוני, ממיטה בושה על
המשפחה המיוחסת והאחות מחליטה כי הפתרון
היאה ביותר לבעיה, הוא לאשפז
את האח בבית חולי־רוח. שם מאשפזים
אותה בטעות, ולאחר הסתבכויות נוספות
ובלתי חשובות, ולא לפני שהאחות מאיימת
לתבוע סכום ענק ממנהל המוסד על בושת
הפנים שנגרמה לה, מגיע הסוף המיוחל,
המרמז כי לא כל הניראה בלתי־שפוי הנו
כזה, ולא כל שפוי אינו בהרכח פסיכופאט.
אלווד דאוד, שעל אף מקרה השפן הגדול
שלז, לא הזיק לאיש, אינו מקבל זריקה
כדי לשוב אל עולם המציאות, ואל ביתו
הוא חוזר כמובן, עם ידידו הארווי השפן,
כשבאוויר מרחפת המסקנה כי בעצם לכל
אחז מגיבורי קומדיה מאולצת זו שפן משלו.
מה שיכולה היתה להיות סאטירה חברתית
נוקבת על אורח־החיים האמריקני (על ה׳
פוריטאניות הצבועה והמתחסדת, על החטטנות
בחיי הפרט, על הפסיכי־אטר הפרטי־צמוד
לכל אמריקני שני או שלישי, ולעג
לאנשי החוק והשררה) לא הגיעה לכלל מיצוי
דרמאטי מגובש, אף לא כבסיס לקומדיה.
המחזה של מרי צ׳ייס מלא מלל בכמויות׳
בלתי מבוטלות. טזנות של מלים, מלים ומלים,
מלים ומלים. קומדיה נאיבית מאד,
הכתובה בסגנון מאובק ומיושן ובלתי מעד
דיי

ווי -ד- 1רז

ו ר> רז ו ו־ ו־ י* רד

וחל רנ ג

רז ר טי ר ה

רז ו ו רד ר=

רון דגן) אותה גברת בשינוי אדרת. להקה
צבאית בלבוש אזרחי. החומר רדוד מאוד.
הבדיחות צפויות, הפיזמונים א־נם מחדשים
דבר. תוכנית חסי־ת קו ואופי, שלפחות
אינה מתיימרת להיות אחרת. העמדת הפיז-
מונים תוססת ומבדרת. ארבע הבנות וחמשת
הבנים חינניים וחביבים (לא כולם מנוצלים,
ועל שניים אפשר לוותר בלי נקיפות־מצפון),
סימפאטיים ולא מזיקים. מופע מבדר חסר
מישקע. לא יותר מבידורגע.
אין אהבות שמחות גבי-
מות) יוסי בנאי עם הרבה ג׳ורג׳
ברסאנס, עם תרגומים עבריים שנונים,
עם תזמורת מעולה בראשותו של סטו
הכהן, עם בדיחות א-לה ניסים אלוני,
עם מיקרופונים ורמקולים מכוונים, ותאורה
תיאטרלית, נותנים בידור מעולה.
יכולה להוות מערכון חביב, ותו לא. זו
קומדיה הבנוייה על פרינציפ. וכשתופסיס
אותו, נגמר הסוס והענין מתחיל לשעמם.
היי קיילוס, הבמאי, התייחס אל הארווי
(לפניו הוסיפו משום־מה את המילה ידידי)
בכובד־ראש מופרז.
כבר מרגע כניסת הקהל אל האולם, פתוח
המסך והתפאורה גלויה. כאילו מדובר לפחות
במראה מעל הגשר לארתור מילר
(גם שם בבימויו של ק״לוס, היה המסך
פתוח) או דראמה מרטיטה שתפאורתה ה:
גלוייה מראש, כאילו מרמזת: זו זירת
הפשע. כאן יתרחשו דברים גדולים. למי נחוץ
בהצגה כזו מסך פתוחז ובעצם אם הוא
פתוח בהתחלה, למה הוא נסגר בהפסקה,
ובסוף? ולשם מה המוסיקה המיושנת המשודרת
לפני תחילת ההצגה, ובהפסקה?
התפאורן יוסף קארל עשה הפעם עבודה
מעצבנת. אין ספק שלא משום שהבמה
של תיאטרון חיפה קטנה (והיא אינה כזאת,
מהיותה מהרחבות והמעולות בארץ) הציב
עליה שתי תפאורות: של בית אלווד דאוד
ואחותו, ושל בית המרפא של ד״ר צ׳אמבלי.
בשעה ׳שהעלילה מתרחשת בבית, רואים את
התפאורה השניה, ולהיפך; והדבר מפריע
מאד.
הטאמפראמנם הריאליסטי הידוע של קיי-
לוס לא הגיע כאן לכל הישג בימויי. יתכן
מאד שקומדיה אינה הדאנר שלו (נא להזכר
בכשלונו בבימוי הקומדיה של אנואי נשף
הגנבים) .משום כן, מלבד אי־אילו גאג-ם
(האחות מתיזה על הד״ר בסיפון, היא
בוכה וכשהיא סוחטת את ממחטתה נוטפים
ממנה מים רבים; עובדת עצבנית גוזרת ל־אחד
הרופאים במוסד את עניבתו, במקום
את החוסים, בשעה שהוא אורז חבילה;
הד״ר מנקה שלט על הזלת, זו נפתחת, ו־הוא
ממשיך למרק את פניו של סאניטר
במוסד וכו׳) העלילה השדופה מתנהלת לה
בעצלתיים, בליאות משעממת, על מי־ם נוחות,
ללא קצב ללא ברק. בענין זה אשמים לא
במעט השחקנים. אין במשחקם כל רטז לקצב
החיים האמריקני.
התרגום של יעקב שבתאי, כרוח ה־מקור
האמריקני, ובו ניתן למצוא פנינים
כסו למשל :״צווחת ובועטת כמו גיהנום״
או כשמציעים למישהו לשבת מתריסים כל-
פיו :״קח כיסא״ והוא מודיע שיקח שניים.
אברהם חדפי בתפקיד המרכזי, יוצר
דמות תמהונית, איטית ומדוקלמת, נוטה
לפיוטיות, תלושה אך בלתי מרגשת. קצב
משחקו לוקה בשל הקצב הכללי, וחבל. עדה
טיל עברה דרך ארובה מאז חדווה ואני של
מגד. כגברת וזיטה לוואיז סיממם הקרתנית,
,אחותו של אלווד דאוד, היא מפריזה לא
במעט, ומשחקקת בסיגנון מנופח ומיושן.
מרדכי כן־זאב כדוקטור צ׳אמבלי הפריז
אף הוא לא במעט, אן ניראה אידיוטי למדי
כדרישת התפקיד.
לאילן דר עוזרות חליפה ונעלים לבנות
ל)היראות ככוכב־לכת הוליוודי, בדמותו של
דוקטור ממושקף, מדדאסת מתקתקה למשרתות.
ראובן גולדוסר כסניטר דביל, ב-
בית־המרפא, שיתק והתנהג כטיפוס מתקופתו
הסרט האילם. ישראל סגל כשופט גפניי
לא שכח אפילו ברגעים בהם הוא הוגה
ב!הגשת תביעת פיצויים נגד המוסד, להסדיר
את הסוודר על גוו, עתליהכהנא, כעלמה
רות קלי פלטה את הטקסט שלה
באותן טונציות, בהן לחשה טקסט בחוסר
ליטוש, לשחקן ששכח את תפקידו. לנו רי ת
אמיר כמרטל מיי, אחייניתו של אלווד, כמה
מעברים נחמדים, אן אין ספק שהיא
צעירה מאד, בפרט לתפקידה כאן. לובה!
סטולרסקה ובמיוחד רינה אוסצ׳גה־רוזנ
ב או ם שיחקו כמו בתיאטרון האידי
של יהופיץ. יוסף כאשי אימת את גירסת
אלו הטוענים כי אץ הבדל בין נהג טקסי
י 1וזרטלי

לנגףנ רי ר זיי

אם חשבת על עיסקה
מסויימת — עכשיו
הזמן. קח את עצמך
בידיים, ,במיוחד ביום
ה׳ ותרוויח יפח. שלוט
על לשונך ותן לצד
השני לדבר. היזהרי
מרכילות. היא מסוכו
2במרס -
ני* עבורך מרעל, ב20ב
אפריל
ייחוד בשבוע זה. חת-
חשבי בו ואף תכנני את תשובותיך. פגי-
שה מפתיעה נכונה לך ביום שישי זה.

ביום ה, ייפתחו בפניין
שעריה של אהבה חדשה
— אם תדעי לנצל
פגישה בלתי צפויה. זח
יכול להיות היום הגדול
והמאושר של היין. קרע
בבגד יגרום׳ לן הפסדים
: 1 21אפריל ומבוכה במקום ציבו־סן;
במאי
#,רי. שבוע זה מתאים
י^לחידוש המלתחה שלן.

אולם בלי בזבזנות, העלולה להיות קריטית
לגבין השבוע. מצבן הכספי מזאיגן ובצדק.

שוו

יום רביעי הוא יום
טוב במיוחד, בבל ה קשרים
שלך עם המין
הגברי. תוכל להסתדר
לא רע בעסקים השבוע
אם תרסן את
נטייתך הטיבעית ללחום
על דברים קטנים
שאיו להם חשיבות
יתירה, ורק מרגיזים
אותך. השבוע, נסה לחפש
חדשים לעיסוק בשעות

1ואומי!

ז 2ב מ אי -
20 ביוני

לך תחומים
הפנאי שלך.

ביום ד׳ ייפתרו כמה בעיות־עסקים שהטרידו
את מנוחתן בחודשים האחרונים. אבל
בתנאי שבשלושת הימים הראשונים של השבוע
תשקיע מלוא
מירצן בעמל. השכימי
קום: ברא יומו, ברא
פרנסתו — אבל גס
לפני־הצהריים. אהבה מימים
עברו תזכה אותך
במתנה בלתי צפויה ומעניינת.
נסיונן לפגוע
במישהו שהזיק לן עלול
( 2בנובמבר -
20בדצמבר
להזיק בסופו גמל דבר
לך עצמן. הישמר מלהוציא
לעז על אחרים, כי זה יחזור כבומרנג
אלין. ליבשי בגדים בגוון נייטראלי.

לבתולות זהו שבוע של שיחרור מלחצים
מעיקים, בעיקר פיזיים. הלבטים אם
להיענות או לסרב
ייפתרו אם תפגשי בן
מזל עקרב בסוף השבוע.
לא תסרבי. בן
בתולה שזכה להצלחה
בשבוע שעבר עלול
למצוא את עצמו מבורר
בגלל תכונות אופ22ב
אוגוסט -
יו הבלתי נסבלות. גלי
22בספטמבר
יותר עורמה בעסקים
ותצליחי להתגבר על
כמה מכשולים המטרידים את מנוחתו•
הצבע הלבן יהלום אותך במיוחד.

זה השבוע שלן, רבים סיכוייך לזכות בפרסים
ובהגרלות, אם אתה מהמר. באהבה
תהיינה לן הצלחות שלא
פיללת להן, בייחוד בראשית
השבוע. עיסוקין
הרבים ימנעו ממן לנצל
הצלחות אלו, אך תהיה
מרוצה. לבת עקרב ישנם
סיכויים טובים להצליח
בבחינות ביום דאו
במבחנים אחרים אם
איננה תלמידה. התנגשור

יות
קלות צפויות ע ם ־ ״
בני מזל שור בכל השטחים ובמיוחד בשטח
הרומנטי. הצבע האדום יתאים במיוחד.

!1ן שמ

שנו[

עקת

אם לא תיזהר בעבודתן
ייגרם לן נזק כספי
גדול, או אולי אף אובדן
מישרה. העייפות ה״
טיבעית שלן מצטרפת
לכן, ואתה תהרהר אם
לא כדאי לעזוב את הכל.
אל תעשה זאת בלי
.21 ביו ני -
שיקול רב ומדוקדק. יום
כ) 2ביו לי
ב׳ הוא יום נוח לאהב־י*

הביס חדשים. לא צוין להתלהב ממחשבות
של ״הנה תפסתי את אהבת חיי זו אזהרה.

1910

גם לן בת מזל אריה
יש יום ז^חבים —
אבל הרבה יותר רציני.
השבוע: הוא יום
ג׳ .רעי להפיק ממנו
את המכסימום. צרות
בעבודה. ליקוי בריאותי
קל שבקלים. יהיה
21 ביולי ־
21ב או גו ס ט
זה שבוע שמלווה התפרצויות
עצבים בעניינים
שונים, אן סופו יהיה מתוק. בקנותך
תכשיטים, קחי איתן בעל מיקצוע.

!]אתה מרבה להתפלסף
׳.ולהסתבן בתיאוריות ש,אינן
עומדות במיבחן
המציאות. נטייתן לקיים
יחסים עם נערות צעירות
עלולה להפליל
אותן. אם אתה פוגש
אחת כזו ביום ו׳ —
23בספטמבר ־
מהמראה החיצוני כדאי ל2ן;
באוקטובר
היזהר. עליך לשפר את
זאת לפחות לקראת מוצאי שבת, צפויה לן

1ואזנ״ו1

שבוע בו לא קורה כלום. כן, על״כל-
פנים, תחשבו במשך השבוע. רק אחר-
כן תרעו ער במה הוא

שינה את חייכם. לן
בעיקבות האינסטינקט
שלן. ואילו את, לכי
לפי הגיונך הנשי. אם
תיכנעי לבני זוגכם,
תסבלו מזה שניכם.
אבל זה לא עיקרו(
מקודש. זה רק צו-
21בדצמבר -
סו בינואר
השבוע. בחייכם ה חומריים
לא יהיו עלי׳

יות וירידות ולבת זוג גרי יש סיכוי
לזכות בהפתעה לא חשובה אן מעניינת.

את מעוניינת בשלימות. אין נזו בעולמנו,
ואם יש, היא מתחת לפני השטח. נסי פעם
אחת בחיין להיות ותרנית.
הדיכאון כתוצאה
מן האבל יימשן. מתנה
לא גדולה העורר בן
התרגשות — וחשש שזה
על־מנת לקבל פרס.
תפסיק להיות מין כזה
מתחשב באחרים, לעזאזל
! זה למענן. היזהר
20בינואר -
מאש 1אתה עלול לה18ב
פברואר

יות מעורב במשהו בל
תי־נעים הקשור באש. גלי את צפונות ליבן
לפסיכיאטר לפני שתשתגעי. רצוי מאוד
שהרבי לבלות ולא להסתגר בדלת אמותיך.

נסי לנהוג חסכנות.
לבזבז אפשר גם בשבועות
אחרים, אבל
רק השבוע לא. הקלה
מסויימת בעבודה, מלווה
בטיול, יכולה
לפתוח בפנין אופקים
חדשים. היזהרי ממזי-
מה שחורשת נגדן חב-
רה מרומה. גלה יו־׳

תר עירנות לסובב אותן — אתה מא בר
את הקשר עם החברה והמציאות.
ביום ג׳ אתה עלול לגלות רברילו שיזעזעו
אותן — עד כרי משבר נפשי
חמור. אל תפריז בעישון ושתייה. אתה

זני

במדינה
(.המשן מעמוד י )30
של שירים וקטעי יומן שלה, על ידי מפקדת
ההגנה. לצערי, למרות מאמצינו הרבים לא
נמצא התיק השחור שהלך לאיבוד.
נישואין — ומוות. הרופאה לא ידעה
עדיין אז את כל פרטי האבדה, אן אותם
מסמכים שאבדו עתידים היו לשחק תפקיד
גורלי בחייה.
כאשר החלימה מחוליה בקיבוץ עברון,
הועברה למרכז הארץ, והחלה עובדת כרופאה
— על־אף שלא היו בידיה כל מסמכים
רשמיים. נמצאו לה מספיק ידידים וחברים
למקצוע, שהעידו על כושרה המקצועי. בשמונה
השנים הבאות עבדה בהצטיינות ב־קופת־חולים,
וכן בלשכת הגיוס במשרדה־ביטחון.

1956 נסעה הרופאה לארצות־הברית ל״
השתלמית, התאהבה שם, ונישאה לבחיר-
ליבה האמריקאי. .היא עברה לגור לצד בעלה
בארצות־הברית, המשיכה לבקר מדי פעם
בישראל. נראה היה שהגיעה עתה אל המנוחה
ואל הנחלה.
האושר נמשך זמן קצר. בעלה החדש
נפטר כעבור שנים מספר. שוב מצאה עצמה
בודדה בארץ נוכריה. היא החליטה לחזור
לישראל. היתד, זו טעותה הגדולה ביותר.
מיד לאחר בואה גילתה עצמה נתונה בסבך
סיפור קפקאי, שאף קפקא עצמו לא היה
מסוגל להמציא.
האח הסתכן -ואבד. ליתר דייק
— היא גילתה, לדאבונה, כי אינה יכולה
לעבוד יותר בישראל כרופאה. לפתע —
לא היתד, עוד רופאה. בשנים ששהתה באר־

1״מיה

5ם£1תז
זוהי מערכת סטריאוסונית
מעולה, מותאמת
בצורה אידיאלית
ד־ודו*!
דירזז־ר־ 1/ 11171

יון*
הנהדת חשבונות
למד במכון

הרוכש מערכת
סטריאופונית כזו כחודש
נובמבר יקבל לפי בחירתו
תקליטים חינם בסך 225ל״י

חכרת ההסתררות הרפואית
חדלה לחיות קיימת

הדגמה ומנירה ב:-

מ לו ס, ,
אבן גבירוד , 92 טל2 2 8 8 0 2 -

קורס בוקר מזורז
קורס ערב רגיל
הכנה לסוגים 2+1 ,1

הפתיחה 3.11.69 :ו

עשרים שנה מקדישה האם לעשות
את בנה לגבר ן רק עשרים דקות
דרושות לאשה אחרת כדי להפוך
אותו לשוטה.

תל־אביב, רחוב ספולנסקיו ד.
פסנת בן־יהודד.90 .
רמת־גן, שדרות הילד ,21 על־יד
קולנוע *.ורדן*.

(רוברט פרומט:
גרבי ״מרסי עושים או תן ליפהפיה מראש
עד רגל.
מרכז עדשות מגע
ז1£1א£כ< 5א1 1£כ< 1 £א 0כ<
״גרוזוכסקי -אישון לנס״

יזינוי כתובת—
מגוי המבקש לשנות א ת כתובתו סוגבק•
להודיע על־דך שבועיים מראש, על־מנת
למנוע עיכוב במשלוח חעתון למען החדש

תל־אביב, רחוב שניאור ( 5פינת רה׳
פינסקר ,)20 טל,55029 .

שעות קכלה 9-17
נשמח לשלוח חוברות הסברה
__לסי בקשה__ .

צות־הברית, הוצאה תקנה שכל רופא חייב
להציג את הדיפלומה שלו, כדי לקבל רש־יון־עבודה.
האשד, הנדהמת לא היתר, מסוגלת
להאמין למשמע אוזניה: ומה עם שמונה
שנות עבודתה, כאן בארץ, כרופאה
בקופת־חולים ובמשרד־ד,ביטחון? .מאומה: או
תעודה — או שאין רשיון.
כאשר ראתה שהימים חולפים וכל טענותיה
אובדות לריק לנוכח תהום הכסילות
של ממלכת הביורוקרטיה, ניסתה ביאושה
להשיג העתק המיסמך מרוסיה, בעזרת.אחיה
הגר שם. אחיה לא היסט. למרות הסכנה,
פנה לשלטונות בבקשה להמציא לו העתק
הדיפלומה — של קצינה שערקה משירות־פעיל.
התוצאה: הוא נעלם אי־שם במרחבי
סיביר, ועד היום לא ידוע גורלו.
גולדה מאיר יכולה לעזור. היא
החלה פונה לעזרתם של מאות ידידיה
בארץ. אלו נענו ברצון. הם המציאו לה
אישורים כתובים וחתומים כחוק, המאשרים
את כל עובדות עברה המפואר ומעמדה
המקצועי הנדיר בצבא הרוסי. משרו־הביט־חון
הוסיף מצירו המלצות חמות על תקופת
עבודתה אצלו. ידידים ניסו להפעיל פרוטקציה.
שום דבר לא הועיל: ממלכת הפקידים
החליטה שאין להסתמך על כל העדויות
האלו.
נותרו עדיין כמה אנשים בארץ, המכירים
אותה, את פועלה, ואת אמינותה המקצועית
— והמסוגלים לעזור. אלו הם ראש־הממשלה
גודלה מאיר: דויד בן־גוריון: יגאל
אלון: יעקב צור: ארתור בן־נתן. כולם
הכירוה אישית, עוד מימי פעילותה באיר-
גון הבריחה באירופה: לא היו קצינים בכירים
רבים כל־כך בצבא הרוסי שהתנדבו
לעזרת יהודי אירופה.
לאישים אלו יש משקל מכפיק בישראל,
כדי לתקן את העוול המשווע שנגרם לה.
השאלה היא רק, אם הם נכונים להזיז
אצבע.

תו מך ה אל מנו ת
סם אבנרי, אחיו הבכור של כתב
״ידיעות אחרונות״ אריה אבנרי, לא
היה הרבה שנים בארץ. הוא נאנק בגולה
הדוויה של דרום־אפריקה, שם
נאלץ להתעשק בעניינים שאין בהם
שאר־רוח, במו לעשות כשף, למשל. זה
שהוא התחתן שם עם בתו של מיליונר,
הו<^ דבר מובן מאליו.
אבל אחרי מלחמת ששת־הימים קרה
משהו לסם. הוא הרגיש שמקומו אינו
עוד במדינת ה״אפרטהייד״ .הוא ארז
את חפציו, את אשתו והילדים, את
מכונית־הפאר הכחולה שלו ואת כל מה
שיש בדרום־אפריקה ואין בישראל, חוץ
מהעוזרת הכושית, ועלה לארץ.

פסנתר
יום אחד יושב לו יצחק ג׳יכל׳ הקטן
(להבדיל מבנימין ג׳יבלי, מנהל שנזן)
— אחד הלוחמים האגדיים של ידידת הקומנדו
101ז״ל, וכיום נהג מן השורה
באגד — באחד מבתי־הקפה של תל־אביב,
ומבטל את זמנו בשיחת־רעים עם חבריו
מאחר שלג׳יבלי יש הרבה חברים, נמשכת
השיחה ונמשכת. עד שפתאום צדה
עינו של ג׳יבלי בחורה שמנמונת תיוש ^3
בגפה ליד אחד השולחנות. לרגע התלבט
ג׳יבלי בין החברים לשמנמונת, עד שהחליט
לצרף את השניים. הוא הזמין אותה
אל שולחנו, וגילה שהוא קלע בול: בדיוק
בחורה כזו היתד, חסרה ליד השילחן.
אשת־שיחה משעשעת, עולה כאנגליה.
תוך דקות מעטות הסתבר לג׳יבלי יל־חבריו
כי מה שחסר לאנגליה השמנמונת
בחיים — זה פסנתר. היא משוגעת על
פסנתרים, ומוכרחה שפעם יהיה לה אחד.
״תראי איזה מיקרה ״,אומר לה ג׳יבלי,
״ואני בדיוק מחפש איך להתפטר מפכנתר•!״
־ ״באמת?!״ צהלה השמנמונת ,״איזה מין
פסנתר זד?,״
״זה פסנתר מיוחד במינו,״ אומר לה
ג׳יבלי בכובד־ראש ,״הסבתא שלי הביאה
אותו מתימן, על גבי גמל. הוא עשה את
כל הדרך מתימן לישראל ונשאר במצב
טוב. צריך רק לכוון אותו קצת.״
״אז למה אתה רוצה להיפטר ממני,״
שואלת האנגליה בתמיהה.
״או,״ משיב לה ג׳יבלי ,״יש לנו בבית

ג׳ יכלי

הדוד סם התנהג כאן ממש כמו
״הדוד סם״ .הוא הסתובב בארץ במכוניתו
הגדולה וחיפש לעשות מצוות
וכל מיני דברים טובים. והדבר הטוב
הראשון שהוא מצא זה להשקיע חלק
קטן מהכסף שלו כשותף במסעדת
״ג׳קי״ התל-אביבית, שזה עתה התחילה
להפוך למרכז החברתי של העיר.
אכל הדוד סם לא הסתפק בזה. הוא
חיפש עוד כל מיני דברים טובים לעשותם.
והנה, אלוהים הטוב דואג לצדיקים.
לא עבר זמן רב והוא זימן לדוד
סם מצווה גדולה לעשותה. באחד
הערבים פגש סם נערת חמד, תמירה
ויפה — אבל עצובה. ומאחר שסם העליז,
הנוהג להחליף שלוש פעמים ביום
את בגדיו הציבעוניים, לא מקוגל לראות
בחורות קודרות, הוא התעניין מייד
לדעת מדוע הנערה עצובה. ואז הסתבר
לו שהיא אלמנה של חלל מלחמת
ששת־הימים.
סם הרגיש שזה בדיוק מה שהוא בתיה חיפש. ומרגע זה לא זנח לרגע את המצווה
שנתן אלוהים בדרכו. הוא ראה שהאלמנה
לבושה בבגדים קודרים —
ומייד עזר לה לרכוש מלתחה ציבעו־נית
יותר, כדי לשפר את המוראל. הוא
הכל ה ת חיל מז ה שבתיה קיכגספרג
ראה שהיא מתקשה בסידור שערותיה,
החליטה להיות דוגמנית. מאחר שהיא פה,
ומייד סייע לה לקנות שורה של פיאות
גבוהה וחכמה — שנה שלמת באת־כרסי־נוכריות,
פיאה לבל יום בשבוע.
טה — ברור שלא היה לה קשה לבצע
אחר־כך הוא עשה עוד בל מיני דבאת
החלטתה. נה״תה אם כן דוגמנית —
רים העשויים לשמח לב אלמנה, ואף
איפשר לה לטייל קצת בחו״ל. את כל ־ ולא סתם, אלא אחת המבוקשות בארץ —
הדברים האלה הוא עשה מפני שהר ׳וצ׳יק־צ׳ק התחילו תמונותיה ממלאות את
גיש כי גם הוא צריך לתרום משהו למדורי־האופנה
בעיתונות.
מאמץ המלחמתי. זה ברור.
ואז קרה כמובן מה שקורה תמיד: אביר
צעיר ונלהב — לא, לא על סוס, איפה
ומי שחושב שתמיכה באלמנות עלותמצאו
היום סוס? — ראה את תמונותיה,
לה לפגוע בחיי-המשפחה, אינו מביר
ונפשו יצאת אליה. נכון אמנם שאת האת
סם אבנרי. לא אצלו. הוא נשאר
עיתונים קוראים מדי יום אבירים ציויוים
בעל נאמן, הדואג להוציא את אשתו
רבים. אבל אלו־ לא מבינים הרבה בתתו־לבילויים,
לפחות פעם בשבוע, במו שעון.

עידוא

עו&תהחשיש

15 ילדים, ופשוט אין לנו מקום לפסנתר.
להחזיק את הגמל זה יותר חשוב.״
האנגליה קפצה על המציאה. היא הודיעה
שהיא מוכנה לאמץ מייד את הפסנתר. אבל
ג׳יבלי לא נותן פסנתרים בקלות, סתם
ככה, לכל אחת. הוא רוצה לדעת קודם
אם יש לה בכלל איפה להציב את הפסנתר.
הבחורה מצהירה על דיברחה שיש
לה מקום כזה, אבל ג׳יבלי לא משתכנע.
בקיצור, תוך זמן קצר השתרכה שיירה
גדולה של מכוניות, ובהן ג׳יבלי וכל
חבריו, דרך רחובות תל־אביב, לביתה של
האנגליה. כל החבורה העליזה עלתה לראות
אם יש לאנגליה באמת מקום טוב בשביל
הפסנתר. רק נכנסו לדירתה של ד,אנגליה,
לא חשבו פעמיים: התחילו להזיז רהיטים
מחדר לחדר, ולתכנן הריסת קירות .״זה
פסנתר גדול מאוד,״ אמרו לה ,״הוא לא
יכנס דרך הדלתות בלי להרוס את הקירות.״
ויתכן שהחבר׳ה היו מתחילים אמנם
להרוס קירות, לולא התחוללה הפעעה בלתי
צפוייה. הסתבר שהאנגליה מתגוררת
בדירה עם עוד שתי בחורות ,׳שראזייות
דווקא, וישראליות, כידוע, לא קונות כל
כך מהר פסנתרים הבאים על גמלים.
היה צורך להזיז במהירות כמה רהיטים
כדי לחפות על הנסיגה. הקונצרט לפסנתר
לא נערך אותו לילה. אבל האנגליה השמנמונת,
כך אומרים, עדיין מחפשת את
ג׳יבלי .״אני רוצה את הפסנתר שלי,״ היא
אומרת. והיא מתכוונת לכך בכל הרצינות.
המבוקש נתפס
ג׳ י מי סער הוא בחור יפה, ירוק
עיניים ושחור רעמה. יש לו מבט ביי שני
ואוטו ישן, והוא היה נשוי פעם,
לפני הרבה שנים. אבל מאז שהוא הפך
שוב ללא־נשוי, הוא שימש כמוקד התעניינות
לכל החתיכות שאוהבות גברים
בגיל שלושים, ירוקי־עיניים ושחורי-
רעמה, שיש להם מכונית ישנה. אבל
ג׳ימי לא התרשם מזה שבל החתיכות
חיזרו אחריו, ולא התמסר כלל בקלות.
עד שלפני שנתיים הוא נפגש עם בחורה
שהוא קורא לה ״החתיכ ה הכי
גדולה בתל־אניב.״ שמה האמיתי הוא
אורלי זיטלניק. שנתיים ימים הוא
חי עם אורלי בשלווה ונחת, ורק התנגדותו
הנפשית לרבנות ורבנים לא הבי אה
אותו שנית לחופה. אולם השבוע,
כשהתברר שהמצב הדמוגרפי בישראל
חמור כל-כך, החליטו אורלי וג׳ימי שהם
חייבים לעזור בעניין, וחובה להתחתן.
עכשיו
יש, אם בן, לג׳ימי שני דברים
קשים לבצע, נוסף לעבודתו כצלם־עיתו-
נות וקציו״ים ב״צי״ם״ :ללכת לרבנות
— ולעשות ילדים.

היורש לחופה

עוגות, בדרך כלל, הן דבר די שיגרתי. ביחוד במסיבות. מי כבר שם לב אליהן?
אלא שיש עוגה ויש עוגה. במסיבה שנערכה בדירה מסויימת בתל־אביב בשבוע שעבר,
למשל, היתר, עוגה מיוחדת מאוד. המסיבה הזו נערכה, על־ידי זה שערך אותה, לכבוד
נסיעתה של חברתו לחו״ל. אלא מה? נוסף לידידה יש לאיש גם רעייה, והוא החליט,
מסיבות הידועות רק לו, שלא כדאי שהרעייה תדע מהידידה, וביחוד לא מזה שהוא עורך
לה מסיבת־פרידה. לפיכך היתר, המסיבה די סודית, ואיש לא ידע ממנה מלבד המשתתפים
בה, שהיו כל המי ומי הממלאים את טורי הרכילות בעיתונים יכל י חתיכות הזוהר בעיר.
והנד״ לתוך המסיבה הזאת, או נכון יותר, לתוך העוגה הענקית שעמדה במרכז החדר,
החדיר איזה ליצן לא פחות ולא יותר מאשר קילו חשיש. והאורחים היקרים שזללו ממנה
בנימוס בכל־פה, לא חשו כמובן כלום — מלבד זה שהם צריכים פתאום להקיא.
אולם המדובר רק בחלק מן האורחים — אלה שלא טעמו מימיהם חשיש. החלק האחר,
המורגל בכגון דא, נעשה בבת־אחת עליז ושמח, וכן־ התחלקה המסיבה, תוך זמן קצר,

גמל

הערד והיפהפיה
נות. רואים תמונה של חתיכה במדור אופנה,
עוברים מייד הלאה למזור הספורט,
ולא יודעים לעולם מה שרפסידו.
אבל האביר שלנו הוא מיקצועי. כשהוא
רואה תמונה, הוא יודע בדיוק מה מסתתר
מאחוריה. וזה לא פלא, כי הוא לא
אחר מאשר עידוא דיסגצ׳ יק׳ בנו של
עורך מעריב. הוא ראת את תמונותיה של
בתיה, וזמן קצר לאחר מכן כבר ראה. ביוזמתו,
גם את האוריגינל, והשניים התחבבו
איש על רעותו, ככתוב. זאת אומרת,
בחיים זר לקח קצת יותר זמן, אבל אני
מספרת לכס דק את ראשי-הפרקים.
כרגע, אם כן, עידוא נמצא בתעלה, לשם
הוא התנדב לחודש מילואים, ומייד כשהוא
חוזר, הוא חותם קבע. לא בתעלה, כסי־

ישנם עורכי־דין שמשקיעים את כל אונם
ומירצם בבית־המשפט ביום—,ובספרי החוק
בלילה. אך ישנם גם כאלה שמסתפקים בעשיית
דין רק לאור השמש .,ואילו את
שעות הלילח הם מעדיפים לעיסוקים מעניינים
יותר מגבירה בספרים.
לסוג השני הזה שייך עו״דצכי גרוס*
מן ׳ שזכה לפירסוס לא רק בגלל שהוא
מליץ־יושר כזח מצליח, אלא גס בשל חייו
הסוערים. למשל, פעם הוא נפל עם מכוניתו
מגשר הירקון, בעת שנהג קצת מהר. או
בהזדמנות אחרת הוא נפל א;תה, לפי השמועה,
בגשר הזיו — גם כן לאחר שנהג
קצת מהר. ומובן שבמכונית הזאת תמיד
היו בחורות יפות. על זה אין מה לדבר.
אבל עכשיו ישנת רק אחת ויחידה —
והעכשיו הזה נמשך כבר יותר משנה. הייתם
מאמינים עליו? והיחידה הזו היא יפה,
בלונדינית, בעלת תעודת־בגרות ועוסקת
אפילו במחקר של בקטריות. עד כדי בך.
והשאלה המעניינת עתה את כל מכריהם

נה 34

מספר 1680

כ׳ כסלו תש״ל12.11.1969 ,

המחיר 130 אג ,

חו צפתהד תיי ם גזברת:
אחר סחיטת הטלוויזיה
ה עורכי עתה:

תובע עדי קפלו

שופט ברנזון

^ 8ב 1ד י
פרקליט יהודה רסלר

מרד הטדוויוה