גליון 1681 מתאריך 19 בנובמבר 1969

לפני שבוע שיגרה ״המפלגה הסוציאליסטית
המאוחדת״ בצרפת מבתב רשמי
למפ״ם, ובו היא מנתקת את יחסיה עימה,
לרגל תמיכת מפ״ם במצע הסיפוהיסטי של
המערך.
המפלגה הסוציאליסטית המאוחדת (פה־אס־או) היא
מפלגתו של רוקה, האיש שהביס את קוב דה־מיהזיל
בבחירות האחרינות, והנחשב לכוכב עולה בשמאל
הצרפתי.

גח״ל יקבל
תיקים מישניים
במשא־ומתן המתנהל על הקמת הקואליציה מסתמנת
נטייה, לפיה לא יקבל גח״ל את התיקים החשובים בממשלה,
אותם קיזזה לקבל.

עד כמה שנראה עתה, יקבלו 5שרי גח״ל
שיהיו כממשלת הקואליציה, רק ־ארבעה
תיקים, מהם תיק כביר אחד בלבד -תיק
המסחר והתעשייה.
•באר שלושת התיקים שמציעים כשלב
זה לגח״ל, הם: תיק התחבורה, תיק המשטרה
ותיק הפיתוח שיופרד ממשרד התיירות.
מנחם בגין יבהן בשר בלי תיק
בממשלה.
שר המסחר והתעשייה הנוכחי, זאב שרף, יקבל כפי
הנראה לידיו את תיק החינוך.

עוד מזימה פרלמנטרית לסתימת פה
אחד הצעדים הראשונים הצפויים מצר
הנהלות סיעות המערך וגח״ל בכנסת הש-
סיעית: דיכוי נוסף של הסיעות הקטנות.
הכוונה העיקרית: צימצום דראסטי של
אפשרויות הפעולה הפרלמנטרית של הכוה
החדש.
לשם כך יוצעו שני שינויים בתקנון הכנסת:
• להבא לא תינתן לח״כ הנמנע מהצבעה הרשות
לנמק את הימנעותו. על־ידי תכסיס זה, הצליח בכנ 6ת
השישית ח״כ אורי אבנרי ליטול את רשות־הדיבור בוויכוחים
שבהם נשללה ממנו זכות זו.
>• תיקבע מיכסה של מיספר השאילתות אשר כל
ח״כ רשאי להגיש. שתי זכויות אחרות — העלאת
הצעות לסדר היום והצעות־חוק פרטיות — הוגבלו
בצורה שרירותית בכנסת השישית. רק מוסד השאילתות
לא נפגע, ואיפשר לכוח החדש להביא אלפי נושאים
לתשומת ליבם של השרים השונים. עם הגבלת חופש
זה, מקווה ברית המערך—גח״ל לסתום כימעט לגמרי
את פיו של הכוח החדש.

ארגון השחרור הפלסטיני
יתבע מעמד באדם
לישראל צפויה השנה מערבה בכדה ב
או״ם, נוכח אפשרות שמדינות-ערב יתבעו
הברה רשמית של האו״ם כארגון השחרור
הפלסטיני בנציגות הרשמית של מדינת
פלסטין.
אין אומנם כל סיכוי ש־ 15 מדינות ערב יצליחו להעביר
במושב הקרוב של העצרת הכרה כלשהי בפלסטינים,
אולם הם מתסזנים לנצל צעד זה במערכה ההסברתית
נגד ישראל.

גרמנים בזכרון יעקוב
מעוררים סערה
צפויה סערה ציבורית נוכח החלטתה של קבוצת
גרמנים, שרכשה לא מכבר את פנסיון דורה שוורץ
ושטח אדמה נוסף בזכרון־יעקב, להקים כנסייה. על
האדמה שרכשו.

צפויה התייקרות בבנייה חוגי הקבלנים והבונים רואים לאחרונה בדאגה את
הדרישות להעלאה גלובאלית של שכר פועלי־ד,בניין,

הכלבים נובחים -
השיירה עוברת
תחת סי סמה זו תיערך ביו ם ח מי שי ז ה,
, 20.11.69מ שעה , 21.30מ סי ב ת נצ חון לפעי לי
םשהשת תפו ב מיבבע ה ב חי רו ת ל כנ ס ת ול וועיד
תההסתד רו ת של ה עול ם הז ה — כו ח
חד ש. ה מ קו ם: מו עדון ״ סקאלה ״ ,ר ה׳ מר-
מו ר ק , 10 תל־אביב.
כל ה פ עי לי ם של ק חו חלק במיבצע —
מוז מני ם בז ה !

הנדונות עתה באיגוד־הארצי של פועלי הענף. הדרישות
נעות בין 10.ל־ 20 אחוז, מלבד תביעות להטבת התנאים
הסוציאליים, קביעות, וכדומה.
בין יתר הדרישות שהועלו, מדובר על קביעת דרגה־מיקצועית
חדשה — מעולה פלוס, בשכר־יומי של
למעלה מ־ 33ל״י, לעומת קצת יותר מ־ 25ל״י — השכר־היומי
הגבוה ביותר עתה. אם תתקבל דרישה זו, אין
ספק שתוך שנה־שנתיים יעלו רוב עובדי הבנייה לדרגות
גבוהות ־ יותר.

דאגתם של חוגי הבנייה נובעת מן העובדה,
שמרכיב שכר-העכודה מתקרב ד40-
אחוז מסך-הבל הוצאות הבנייה. בהתחשב
כבך טבשנתיים האחרונות גדלו ההוצאות
כסעיף השבר לפחות כעשרה אחוזים, הרי
בל תוספת שכר כלתי סבירה עלולה לגרום.
להתייקרות, שתסכן את המשך הבנייה בממדיה
הנוכחיים.

בנקאים יתבעו
ביטול העלאת הריבית
על קצרי-מועד
חוגים בנקאיים יתבעו ביטול העלאת הריבית על איגרות
מילוזה קצר־מועד, שנכנסה לתוקפה כשבוע שעבר.
ההעלאה נעשתה במיסגרת מדיניות הממשלה לשמור
על היציבות במשק, וויסות אמצעי־התשלום.
הבנקאים טוענים, כי לאחר ההעלאה אין כל תוכנית
חיסכון יכולה להתחרות בקצרי־מועד, בעיקר בגלל
שיעור הריבית הגבוהה יותר. טענה נוספת: בגלל הקצר־מועד
יימנעו רבים מלהשקיע בתעשייה, מאחר ובמילווה
קצר־מועד מצפה להם הכנסה גבוהה, ללא סיכון, בעוד
שעל השקעה בתעשייה יש לשלם מס־הכנסה.
הסטודנטים באוניברסיטת ירושלים
דורשים שיתוף.בהנהלה
הסתדרות הסטודנטים של האוניברסיטה העברית בירושלים
מתכוננת למאבק עם הנהלת האוניברסיטה
בדרישה לשיתוף נציגיה בוועדות ההוראה ובסינאם.
התפתחות מפתיעה זו נפלה בישיבה דרמתית של
מועצת הסתדרות הסטודנטים, אחרי שקודם לכן נטו
אנשי הנהלת ההסתדרות לקבל את הצעת רקטור האוניברסיטה
למעמד של משקיפים בלבד בוועדות ובסינאט.
הסטודנט דב גופר, תלמיד משפטים שנה ג׳ ,דרש
כחבר בעל זכות דיבור במועצה לא לקבל את הצעת
הרקטור. ברוב של 14 קולות, ללא התנגדות, התקבלה
ההחלטה לצאת למאבק על הדרישה לייצוג עם
זכויות הכרעה אקדמאיות במוסדות האוניברסיטה.

הבויפור הרפואי חישרארי בנאצר הודורה

(קאריקטורת ב עי הון צרפתי)

ולרחרף 1970
״התלב ש׳ על ה חי דו שהאח רון
ז<£ו ^ 0ז מ 0ק 5
מ עיל רו ח ב רו ח ה או פנ ה.
4דג מי ם מקוריי םבמבחר צב עי ם.
העיצוב ו ה תפיר ה הנודעי ם של

מאריגי האיכות

0101611
ע ם כו תנ ה

ה מכירה ב חנויו ת ה מו ב ח רו ת ללבוש1 .

להב־האופנה

המלהיבה

גבר

ואשה

תיאטרון״גיב״ ,
ב.ג*לאון א ת!.ג ל בו ע מציגי :

יענו־אב־ גירינן 1־1־1ב־ אטאס
ב מ חז מ ר

>ו 1אחו 0וו!

יזז ס 381 סז זחו1£770810, 177/דו ק 0ז5

אוי ר סנו ד

וויי״

ח מ חז מ ר שעצר
העולם!

מאת
ל טלי ב רי קו ט ו אנ טוני נ מ לי
דן אל מגו ר
נו ס ח עברי :
אברהם ניניו
בי מוי :
רו ת ה רי ס
כו רי אוג ר פי ה :
עיבוד וני הו ל מו סי ק לי :
אלכס וויי ס
א לי סיני
ת פ או ר ה :

משתתפים:
י הו די ת וואלך, או ר ה מורג, פנינ האבר מו ב, שרה אלבלינג,
רות ספ רוני, גליה ז לי צ קי, סנ דרהקטטר, מ רגלי ת שלגן,
ג׳ודי ק ליין, צליל ה שטרן, שול מי ת שטרפפלד
תז מו ר ת בני צו חו של יצחק שוורצמן

הצגות
21.11

חו לון ״ א ר מון ״
תל־אביב ״ אהל־ ש ם״
מוצ״ ש 21.11ב־ 9.15 — 7
יפע ת או לםהתר בו ת
יו ם ב׳ 24.11
בפר ורבורג ״ פ ס מן ״ 25.11
פתח־ ת קו ה ״ ש לו ם״ 26.11
תל־אביב ״ אהל־ ש ם״ 27.11

בכורה
׳28.11

ק רי תים ״ני צן ״
ירו שלים ״ בי ת־ העם״
מוצ״ ש 29.11
תל־אביב ״ אהל־ ש ם״ 1.12
ק רי ת בי א לי ק ״ ס ביון ״
יו ם ג׳ 2.12
ר מ תיי ם ״ בי ת־ ה פו ע לי ם״
יו ם ד׳ 3.12

מכי ר ת. הכר טי סי ם בתל־אביב :״כנף, אלנבי .83
וביתר המש רדי ם
המ שרד: תל־אביב אלנבי ,91ט ל פון 625656

נאואפסינולונ׳

חנו אברהם
בהרצאה על :

גלגול נשמות
בחלקה שני של הערב :
ני סויי ם הי פנו טיי ם. ש אלו ת ות שובות.
ההרצאהתת קיי ם ביו ם שישי, ה־21
לנובמבר, בבית התרבות, רמת•
גן, רחוב י ה לו ם .6
התחלה 8.30 :בערב

<• בחולון,

בבית יד לבנים (שד׳ קוגל)
ביו ם שלישי, ה־ 25 לנובמבר, ירצה

חנן אברהם

הראדיסטזיה
( אי תור מי ם, או צ רו ת טבע ו אי ב חון
מ ח לו תבאמצ עו תהמ טו טלת )
ההרצאהת לוו הבהק רנ ת שי קו פיו ת
התחלה 8.30 :בערב

• בתל־אביב

בבית סוקולוב >רח׳ קפלן <4
ביו ם רביעי, ה־ 26 לנובמבר, ירצה

בימוי
צילום
הפקה
כתיבה
הגשה
איפור

לטלוויזיה לטלוויזיה לטלוויזיה לטלוויזיה לטלוויזיה לטלוויזיה

נמ שכת ההרשמה
ל קו רסלט לוויזי ה
לרשות התלמידים מערכת מצלמות טלוויזיה
ואולפן בקרה
לעבודה מעשית
סגל המרצים מורכב מאנשי טלוויזיה מדופלמים
מ ספ ר

ה מ קו מות מוגבל

חנן אברהם

תופעות על-טבעיות

ההרשמה:

( מ דיו מיז ם, ר איי ת הנ סתר, ר איי ת
הנולד, טלפ תי ה, פ סי כו מ ט רי ה,
ט ל קינזי ס)
בחלק שני של הערב: ש אלו תות שובו ת
התחלה 8.30 :בערב

יום יום, בשעות 7—4אחר־הצהר־כ
בבית ״בני־ברית״ ,רחוב קפלן , 10
טלפון.257235 :
תל־אביב

לפני שלושה־ארבעה שבועות, כאשר פירסמה
תנועת העולם הזה — כוח חדש מודעה נגד הכפייה
הדתית והשתמטות בחורי־הישיבה מצה״ל, במים•
גרת תעמולת־הבזזירות שלה, קיבלנו כמה מכתבים
למערכת, שכותביהם שאלו :״מה פיתאום? את מי
מעניינת הכפייה הדתית בימים טרופים אלה?״
את התשובה נתנו המפלגות הדתיות עצמן —
יחד עם המערך. שבוע אחרי שתמו הבחירות,
התפוצצה שערוריית הנסיון לבטל את שידורי הטלוויזיה
בשבת והוכיחה עד כמה אקטואלית המלחמה בכפייה הדתית•
המערך והמפד״ל כבר עשו תרגילים כאלה בעב;־ ,וגם הפעם
היה לגולדה מאיר ולפינחם ספיר כל היסוד להאמין שזה יעבור
בשקט, יש עוד חלק מחופש־הפרט בישראל והוא ייכבל באזיקי
הכפייה הדתית.
זה לא הלך ייהם. כי הפעם נתקלה הקנוניה הצינית שלהם עם
המפד״ל בעירנות אזרחית בלתי־רגילה. הניפנוף בסיסמת אחדות
העם וקדושת דמסורת לא הועיל. גל־המחאה הספונטאני הטביע
את חורשי־המזימה. ובגל־המחאה הזה תפס העולם הזה את מקומו
הקבוע — בראש הלוחמים נגד הכפייה הדתית. לא במיקרה היינו
הגורם הראשון שיצא בהפגנות־מחאה ברחובות, ולא במיקרה היינו
יוזמי העצומה דמוחה על עיסקת המערך—המפד״ל.
פעולה זו — הזוכה גם השבוע לכיסוי נרחב מעל דפי השבועון
הזה — מוכיחה את טענתנו היסודית, מזה עשרים שנה: כוחו של
האזרח במדינת חוק עולה על כוחם של עסקני־קנוניות מפלגתיים.

^החודרות במברגוח הותיות
מעניין המכתב הבא שקיבלנו השבוע, מאחד שהעדיף להסתתר
תחת הכינוי ״ידיד המוכיח אתכם לטובתכם והמאיר את עיניכם
העיוורות״ .וכך כתב הידיד הזה:
״אבנרי שונא ישואל! ה׳ ימח
שמך! אוייב היהודים ודתם!
אוהב המוסלמים והערבים! ב־שימחת
ישראל אל יראה! חייך
תלויים מנגד! בך יתקיים הכתוב:
יהיו בניו יתימים ואשתו
אלמנה לך לך לאחת מארצות
ערב כי אתה יותר מערבי!
שוב יום אחד לפני מותך, כי
יום מותך מי יידענו?״
אני יכול להבין מה שדוחף
ידיד זה. הוא בוודאי סבור שהוא
פועל מתוף אהבתו לדת
וקנאותו לערכי היהדות. אם כן,
עצה לי אליו: שיפנה את זעמו
לאלה המתיימרים לדבר בשם
הדת — והופכים אותה לסחורה
במיסחר המלוכלך שלהם. אלה
העומדים בראש המפלגות הדתיות
ומשמינים מאתנן פו״>(
ליטי.
בעשרים
שנות קיומה של מערכת
זו, בכל המלחמות שניהלנו
נגד הכפייה הדתית, ידענו
להבחין בין ערכי הדת והאמונה,
לבין הספסרות בדת. חשפנו
את השקרים והרמאות הנעשים
בשם הדת, הוקענו את רפאל השחיתות, ההוללות והריקבון
שפשו במפלגות הדתיות. כך
גם ניגשנו לפרשת הטלוויזיה: קודם כל כמחאה על הקנוניה המתועבת
בין עסקני המפד״י והמערך; כזעקה נגד הפגיעה הצינית
בחופש האזרח ליהנות בביתו מן השירותים הממלכת־ים שהובטחו
לו, ושעבורם הוא משלם מיסים; ורק לבסוף נגד כפיית השקפתו
של מיעוט דתי על רוב חילוני מה מותר לו לעשות ולראות בביתו
הוא, בכל ימות השבוע.

^שרוש פעמים בשעו
ברור, כי מאבק זה לא הסתיים עם החלטת בית־המשפט העליון.
אנו עומדים בפני -מערכה חריפה, בה ינסו סוחרי־הדת להכפיל את
רווחיהם.
בשבועות תקריבים יעמוד במרכז המערכה הזאת עסקן שכבר
הופיע שלוש פעמים על שער העולם הזה: יצחק רפאל, שליט
המנגנון של המפד״ל, והטוען לירושת המנהיגות במפלגה. בינתיים,
כצעד ראשון, הוא רוצה להיות שר בממשלת־ישראל. כדי להעריך
נכונה את ההשפעה החינוכית שתהיה למינוי זה, כדאי לזכור את
תוכן הכתבות שליוו את תמונת־השער :
! • העולם הזה ,982 מה־ ,8.8.56 תחת הכותרת ״שחיתות במערומיה״
:גילוי עסקיו עם אישים מפוקפקים, כגון מבריחים ושליחים
מועלים, חלקו בזיוף בחירות, בילוי במועדון־החשפנות הפא-
ריסאי לידו וכו׳.
העולם הז־ז 1324 מה־ ,23.1.64 תחת הכותרת ״סגן השר
אחראי״ :חלקו של יצחק רפאל, אז סגן שר הבריאות, בפרשת
השוחד ששילמו קבלנים תמורת חוזה־בנייה של בית־החולים תל
גיבורים. העולם הזה היה הראשון שאמר בפירוש, כי החקירה
חייבת להגיע לרפאל — ולא להיעצר אצל פקידו יהווה שפיגל.
* העולם הז־ 1465 מה־ ,5.10.65 תחת הכותרת ״המזימה״:
אחרי שיחרורו מחוסר הוכחות (בגלל סירובו של שפיגל להעיד
נגדו) תבע רפאי, לבטל את סמכות בתי־המשפט של המדינה
לשפוט אזרחים דתיים, כדי שאלה יוכלו להופיע אך ורק בפני
בתי־דין רבניים.
העולם הזה קרא אז לכל יתר המפלגות, לבל יסכימו להרכבת
ממשלה בה ישמש רפאל שר. אנו חוזרים על כך גם

הפעם. לא רק מפני שעברו של האיש פוסל אותו מל-
כהן במישרד, ממלכתית כה רמה, אלא מפני שהוא מסמל 1
את התאווה להשתלטות הכפייה הדתית, יאת השחיתות
שבעזרתה מנסים עסקנים מסוגו להגיע לעמדות־כוח.
והראייה: הוא שתיבת ובישל את טיחהח

אזררו ה עו ל ם
עתה ג בישראל

או תו — לפעמים הו א ״נוו ת ח״ או תי. ככה זה אצל זיג
נם אין אנו מו ת חי םאת השעון, כי ה שעון שלנו הו א
ז תח מעצמו.
מיליוני צעירים ברחבי העולם אומרי ם כי
״ סיטיזן זה שיא השיאים. עובדה כי מפעלי
סיטיזן ״ ייצרו בשנה האחרונה בלבד 8מיליון
שעונים. וכל שעין עובר 24 בדיקות שונות( ,
במעבדות ״ סיטיזן ״ המשוכללות.
בבואך לקנות שעוני

״סיטיזף׳

דרוש שיציגו לפניך א ת עשרית
הדגמים של שעוני ״ סיטיזן ״ בעלי
העיצוב המרהיב והדינ א מי.
בחר אחד מהם — -ואל תשכח
לקבל תעודת א חריו ת לשנה. זכור
כי ל ״ סיטיזן ״ יש מחלקת שרות
גדולה בישראל.

מפיצים בלעדיים בישראל :
חברת ו.ד. בע״מ, רח׳ לילינבלום 25א׳,

,זחף-צחזם איתמר• 3׳בי

^ ע 1נ ו () ו 13ו 1ן ־ אי מ ת

.פמוזיר־ ס בי ר

השיאים א01712,£

מכתבים הפגנה טלוויזיונית

• תצוגת אופנה של
סלון לתט רו קו תוטורי

* תכנית מלבר הקסמים במלואה
ביום ד׳ 19.11 בשעה 5אחה״צ

)8מ ״7ון ת 1ר תו! תלא ני ב
מחיר בולל — 8.ל״י

ראשית, איחולי למקום השני בכנסת.
ולגופו של עניין: הממשלה חזרה בה
מהבטחתה לקיים שידורי טלוויזיה בימי שישי
בערב. למה לאי אנחנו כבר אחרי הבחירות
הרי.
אני מציע שכל אזרח בעל מקלט טלוויזיה
יתן ידו, מדי יום שישי בערב, להפגנה
שקטה: יוציא את המכשיר אל מיר־פסת
ביתו, ויכוון אותו אל שידורי התחנות
הערביות.
יידעו האחראים לשערורייה זו של זיל־זול
באזרחים, כי איסור השידורים בימי
שישי לא ימנע חילול שבת, אלא להיפר•
החילול יהיה בפרהסיה, במקום בין ארבעת
קירות הדירה.
אנא, שימרו את שמי במערכת ואל תפר־סמוהו.
אני נצר למשפחה שומרת מצודת,
ומקיים מצוות כיבוד אב ואם.

קורא,

תל־אביב
סחטני הטלוויזיה
לפני שנתיים עליתי לארץ, וכמו כל עולה
חדש נתקלתי בבעיות אין סוף. לא כולן
נפתרו עד היום — קשיי שפה, הסתגלות,
פרנסה — אבל: סבלנות, זוהי מילת המפתח.
בשמחה רבה מילאתי, לראשונה בחיי,
את חובתי האזרחית,
והצבעתי בבחירות
לכנסת של מדינת־הצבעתי
ישראל.
עבור
אמת.
אינני יכול להביע
כיום את אכזבתי
ממעשי זה. כל־כך
הערצתי את גולדה
— והנה היא יורקת
על הנאום המזהיר
שלה מלפני כמה
חודשים, שבו הודיעה
על החלטתה
להפעיל את הטלוויזיה
כל ימות השבוע, כולל ערב־שבת.
כיצד מרשה לעצמו קומץ יהודים, שרובם
אפילו אינו ממלא את חובתו בהגנת המולדת,
לפגוע בזכויותיו של הרוב — רק
בגלל שהם מינו עצמם כנציגי־אלוהים עלי-
אדמות, והצליחו לתמרן את עצמם לעמדת
סחיטה נוחה?
ואל ינסו קומץ סחטנים אלו לדבר אלינו
בשם הדת. איש לא ילמדני שיעורים בתורת
ה׳ והיהדות. מעולם לא שמענו יהודי
לא־דתי אומר שיש לסגור בתי־כנסת או
למנוע מכירת בשר־כשר. מהיכן אם־כן
חוצפתם של הדתיים?
דבר אחד בטוח: אם הם חישבים להר״
ודיח מהעניין — טעות בידם.

שלמה שדה,

אילת

תנו שאנס -
לאיזה שלום? •
תמיד חשבתי שסיסמת הבחירות שלכם
״תנו שאנס לשלום״ מתכוונת?׳מושג ההפוך
למלחמה.
עכשיו מתברר שהכוונה היתה, בעצם,
לשלום כהן.

ע. מחלב,

תל־אביב

8דבריס
של זהב

כאשר הן הופכות גבר לכיגשה4 ,
אומרות לו הנשים תמיד בי הוא
.י ^ אריה בעל רצון של ברזל.
בלזאק^1
(הונורה דה בלזאק

נ גרבוני ״מרסי״ מיוצרים עתה גם בסריגת
״קריסטלין״ הדקיקה יותר והגמישה יותר.

איחולים לבביים והצלחה בכנסת השביעית.
בימים שלפני הבחירות לכנסת, הייתי
מתעניין כל הזמן למצוא מפלגה שאוכל
לתת לה את קו־לי,
שלא ילך סתם
לאיבוד. אבל לא
מצאתי שום מפלגה.
ופעם אחת ישבתי
על יד הטלוזיז־יה,
ופתאום בן־אדם
נואם שם דברים של
זהב. לא ידעתי מי
זה. שאלתי ואמרו
לי, אורי אבנרי. ובאמת,
דבריו מצאתי
אותם שהם הדג־
מיל
רך הנכונה להשגת
השלום וזכויות האדם
במדינה. ובגלל זה הצבעתי ש, ומאז

ה־ 28 באוקטובר אני חבר חדש של תנועת
העולם הזה — כוח חדש• .

תודה.

חטאב ג׳מיד,
8הספד לחירות

עין אל־אסד,
מרום הגליל

ראוי העם הזה לממשלה כזו. לא על
הטלוזיזיה הקינה, אלא על אשליית־החירות,
שזרחה לרגע קל בפעולתה האמיצה של
הרשות. ספק אם תמשיך אשלייה זו להת
גדעון?׳:ספל,
קיים
ז מז רב•
הטרגדיה של
מחנה השלום

חיפ ה

מצער היה לשמוע ב״ליל הטלוויזיה״ את

אורי אבנרי אומר כי
מחנה השלום הוכפל
בבחירות הנוכחיות.
אכן: הוכפל. אולם
כל השוואה עם המחנה
האחר נשארה
בעינה: פאטתית ו־גרוטסקית.
מחנה השלום
נשאר, כשהיה,
קמצוץ הצף
על -פני המדמנה ה־פשיסטית
וצחיחות־אלינוער
המוחין
שמפרישים
הבוסים של המדינה הזאת. העובדה שאורי
אבנרי — ג׳ון פ. קנדי שלנו — לא יוכל
אף פעם להגיע לעמדת מפתח והשפעה להם
הוא ראוי, בשל איבונו של הבוחר הישראלי
— היא טרגית ממש, ומהוזה תעודת־עניות
לכושר השיפוט של האזרח.

איזה ביזבוז משווע של אינטלקט, שיעור־קומה
ומעוף.

אלינוער,

חיפ ה

; ₪עולים חדשים -
לא יצביעו
הרשו לי בבקשה להיכנס לתוך הוויכוח
המעניין שבין אבנרי־השחור ואבנרי־הלבן
(הנידון, העולם הזה ) 1679 בנקודה האחרונה
שבה שואל השחור את הלבן:
איך אפשר להיות כל־כך אופטימי, אחרי
שרבע מיליון בוחרים חדשים הצביעו
בדיוק כמו הזקנים?
באמת שאלה במקום! אבל קודם כל על
השחור לשאול כמה שאלות אחרות. למשל:
ממי בעצם מורכב הגוש הזה הנקרא בוחרים
חדשים?
אם נקח בחשבון שבממוצע נוספים לנו

כל שנה 40 אלף עולים חדשים, שמהם הולכים
לקלפי, נאמר 25 ,אלף בערך, הרי שמי
1965 עד ערב־הבחירות האחרונות נוספו
כמאה אלף מצביעים שהם עולים חדשים —
המהווים ס /ס 40 מגוש המצביעים החדשים.
זהו מיספר מצביעים היכול לקבוע גורלם
של 10 מתוך 120 המנדטים לכנסת.
עולים אלה לא רק שלא מכירים את
העולם הזה והשקפותיו, אלא שכנראה בקושי
יודעים בכלל על כל מפלגה אחרת, מלבד
מפלגת השילטון — אותה הם לומדים להכיר
היטב דרך כל שלבי עלייתם, קליטתם,
שיכונם ועבודתם בארץ. מובן מאליו שאנשים
אלה קוראים בהתחלה רק את העיתונים
המנוקדים אומר ולמתחיל או העיתונים
הלועזיים, שכולם כאחד הם עיתוני
המערך. התוצאה: הצבעתם עבור השקפות
הזקנים היא כימעט אוטומאטית.
(המשך

ת או ר ה

ב קנו תךמקלטט לוי זי ה ״ ש או ב־ לו רנ ץ״
תקבלת מו רהמלאה עבור כ ספ ך, בשל
השכ לו לי םהר בי ם ש הו כנ סו בו. מספר
גדול של פ עו לו תאוטומטיות יוצר ת מו נ
החדה, שקטהוק בו ע ה. פ עו לו תאוטומ
טי ותאלהמ סיי עו תלהחלפת חו ם .
ט ב עי ת ויו צ רו ת תנ אי םטר מיי ם אי די א
לי םבמקלט.
כ תו צאה מז ה אי ןהתחממותהד די ת
י תי ר ה של ח ל קי ם פני מיי ם ולכן המקלט
שומר על א רי כו ת י מי ם, וצורך מעט
ח ש מל. בכל מקלטט לוי זי ה ״ ש או ב־לורנץ״
פו ע לו ת רק 5מנו רו ת, יתרת
ה ע בו דהמ בו צעתע״י ט רנזי ס טו רי םיק רי
^; )5111011 וע׳׳י דיו דו ת.
ערך

2א £מ 10־ 8עמא $ 0

ב עמוד )8

מכתבים

8תביעה על
שעתיים אבודות

(המשך מעמוד )7

המסקנה: יש להציע בכנסת השביעית
הצעת־חוק שתמנע מעולים או מהגרים חדשים
מלהצביע לבחירות הבאות לכנסת ולרשויות
המקומיות אם לא הספיקו להימצא
בארץ שנה אחת לפחות. וזאת — כדי לתת
להם את האפשרות ההולמת לדעת לאי רק
בעד מי הם נותנים את קולם ביום הבחירות
— אלא גם נגד מה וג ו ד מי.
גי ל

ד;ני,

גבעתיים

^ תמי
ימי״הבחירות
תמו ימי הבחירות הסוערים /נעלמו מהרחוב
האותיות של הפתקים /אלה שכסא
תפסו לרווחה נושמים /הנשארים בחוץ בקושי
פרצופם ברחוב מראים פסקו שידורי
בחירות בראשון, שני, שיישי, רביעי

א.נ ,.כאזרח המחזיק מקלטיטלוויזיה, הנני
נמצא במצב בלתי־נעים לדרוש מינ ם פיצויים.
פירסמתם בכל העיתונים שי תקיי מו
שידורי טלוויזיה ביום 7.11.69 משעה 18.30
ועד שעה .23.00 על כן, התכוננת־ לראות
את כל ה תוכנית כפי שפורסמה.
לא רק שוויתרתי על פני שה ח שיב ה ועל
עונג שבת, אלא שנם ביז בז תי את ז מני
בחיפו ש אחרי קילקול במקלט (כי סבור היי תי
שאי־קליטת ה תוכנית היא בא שמת מק־

לטי) .נוסף לזה עליתי על הגג בכדי לבדוק
את האנטנה ונרטבתי כולי בג שם
י שבתי לפני מקלטי לסירוגין משעה 19.00
וקיבלתי כאבי־עיניים, כי ־ רא־תי רק מסך
בהיר מסנוור, ומאוחר יותר מ שבצות, קווים
וכו׳ ,ו שמעתי שריקה של 1000 הרץ שגרמה
לי לצמרמורת, וזאת עד שעה .21.10
על כל הנאמר לעיל אני דור ש פיצוי של
לא פחות מ־ — 250.ל״י.
יתר על כן, בתור מתמכר ל תוכניו ת המצטיינות
של הטלוויזיה הישראלית, נגרמה
לי עוגמת־נפ ש, וכפיצוי לנ״ל אני דורש
לא פחות מ־ — 250.ל״י נוספות.
כ מונופול ור שות ממ שלתית, אתם מחויי־בים
לספק׳ את ה שרותים כפי שהובטחו על־

וחמישי /ולכן מרשה לעצמה אמת לא לשדר
ביום השביעי /והמפד״ל על עשר
חתונות מרקד /ואפילו המערך לידו מתגמד
ויערי זה השר בקול גדול זעק >

אם גח״ל בממשלה ישב — הפועל ישפל וינאק
/ .ויאמר :״לא אשב עם בגין לשולחן
הממשלה /זה יהא אסון לשיכבה העמלה//.
רק אחד מן הצד בשקט מחייך /ומדי פעם

לב׳ הנהלת שירות ה שידור הישראלית,

ידכם מראש. כל האחריות לגבי הנזק הנפשי
-הגופני ו הרו חני שנגרם לי על־ידי
התנהגותכם הבלתי־אחראית ובלתי־מוסרית
נופלת עליכם, כי לא היה באן גורם של
כוח עליון ולא היתה כל הצדקה לעכב את
תחילת ה שידורים ביו תרמ שעתיים וחצי (נס
שופט בית־הרין העליון קבע שה שידור חייב
היה להתקיים, לכל הפ חות, ביו ם .)7.11.69
כדי להוכיח את רצוני הטוב, אסתפק בסכום
פיצויים כללי של 317.45ל״י, וזאת
בתנאי שתעבירו אלי את הסך הנ״ל תוך
14 יום מקבלת מכתב רשום זה. אני שומר
לעצמי את הזכו ת לדרוש יותר אם אהיה
נאלץ להביא את העניין להכרעת בית־רין.

ה. רדן 5הלינגר׳

מהנדס, תל־אביב

בדעתו ובזקנו הוא חוכך /אמנם רק בשני
מנדטים הוא זכה /אך לכן אינו חייב ל־קנוניות
להיכנע.

ארנון ברוד,

תל-אביב

מספר הטלפון שלי הוא 247255 ודא
תוכל להתקשר אלי בכל עת, אל מחלקת
השרות של ״זניט״ ,שם אני עובדת #תפקידי
הוא לקבל את ההזמנות לטכנאי השרות ולכוון
אותם אל לקוחותינו -לכן אוכל להעיד בבטחון
גמור על יעילותם, נאמנותם ומומחיותם של

טכנאי ״זניט״ -העונים לכל קריאה תוך
24 שעות ^ אגב, מספרי הטלפון של יתר
מחלקות השירות שלנו הם: בירושלים -
,52966 בחיפה — .64351 ובבאר־שבע .4110 -
כדאי שתזכרו! ״זניט״ -מקלט מצויץ,
שרות נאמן.

כתב ״הטולס הוהי•
ד י מו א ר ־ שמש ברובע ה־ 16המהודר
של פאריס. חדר קטן, כיאה
לבן הצעיר של המשפחה העשירה. על הקירות
— כרזות המיכללה לאמנות של
פאריס׳ שהוציאה פלאקאטים מהפכניים במאי
,1967 כרזות שהפכו למוצר מיסחרי
רב־ביקוש. המיטה מכוסה שמיכה מכסי-
קאית. מכסיקו נמצאת כאן באופנה, ככל
יבשת דרום־אמריקה המהפכנית של צ׳ה
על שולחן־הכתיבה הקטן — רובה־צייד.
״הסטודנטים ביצעו הפיכה בעזרת אבני-
הרחוב של הרובע הלאטיני,״ אומר לי מי-
של, בן ,16 בקול שקט ורציני .״אחר־כך
באה העירייה וכיסתה את אבני־הרחוב הגותיות
באספאלט. על כל צרה.
.״למדנו אז את הלקח. .אנחנו, תלמיד-
הגימנסיה, נערוך את המהפכה שלנו עם
נשק ביד. ואומנם. התחלנו לרכוש נשק.״
רברבנות? מיקרה בודד? הגזמה? לאו
דווקא.
ההכנות להתפוצצות ההמונית הבאה נערכות
כבר עתה׳ בימים אלה, בליסה * של
פאריס. שם, באין מפריע, מתארגנים ועדי-
פעולה, לשם באים מרצים מכל הגוונים והכיוונים
— החל בחברי השומר הצעיר ה־

ס־ץ של וסל

|מת!זכחים עם נציגי פתח ואש״ף, ועד 7־
ימו״לים מהפכניים וחברי איגודים מיקצו־
^עיים המתארים את בעיות הפועל הצרפתי.

״לא געשה כלום!״
ף* נהייה אל הגימנסיה היתד, התוצאה
ן | הישירה. החשובה ביותר של דיכוי
מרד־הסטודנטים הצרפתי.
כי הסטודנטים ניכשלו. לא משום שהוכנסו
לבתי־כלא במאות ובאלפים; לא משום
שהזרים מביניהם, שהשתתפו במהומות, גורשו
מגבולות צרפת אחת ולתמיד.
אלא משום שגאוזתם נשברה. הם ניסו להתמרד
במימסד — אולם המימסד היה הוריהם
שלהם, ששילמו את דמי־הלימוד באו־
£ניברסיטה עבורם — .וצרפת היא ארץ בה
שולט׳ האב על שפחתו ללא מיצרים- .
מבחינה זו שורר בארץ פיאודליזם מוחלט,
האשה הצרפתיה זכתה רק לפני שנתיים
לנהל חשבון־בנק נפרד, בלי זכות־התער־
* גי מנ סיו ת

בעולם
כף־קנד•
אפולו 12
שיגורה, בצהרי יום־השישי האחרון, של
אפולו 12 בדרכה לירח, היה שונה בתכלית,
מבחינת התגובה שעורר בלב מיליונים ב־רחבי־תבל,
מזה של אפולו . 11 אמנם ב־כף־קנדי
היה המתח לא פחות מאשר לפני
חמישה חודשים, אולם בעיני האיש הממוצע

בות מצד בעלה. קודם לכן, היתד, זקוקה
לרשיון מיוחד בכתב מן הבעל.
הילדים בוגרים רק בגיל .21 עד אז —
כלומר במשך כל התקופה בה הם סטודנטים
או לומדים מיקצוע — הם נתונים, לשבט
או לחסד, לרצונו של האב, הרואה את תפקודו
כתפקיד עריץ חזק־זרוע אך טוב־לב.
מבחינה חוקית לא השתנה בינתיים הדבר.
עתה, שכל צרפת נתונה במסע פירסומת
אנטי־סמים ענק, מדברים על הצעת חוק
שתאפשר לאמהות לשלוח את ילדיהן לבתי־סוהר
— על־פי הצהרתן שהצעירים משתמשים
בחשיש או במאריחואנה.
במצב עניינים זה, ברור שמשטר־המש־פחות
נשאר, עד עצם היום הזה, הדבר החשוב
ביותר בכלכלת צרפת ובשדה־האמ־נויות.
״אדם
לא מתקבל לעבודה משום שהוא
מוכשר או בעל נסיון,״ אומר ז׳יל, מנהל
צעיר בן ,23 החולש על מיפעל־הרכבה של
חלקי־חילוף .״הוא מתקבל, קודם־כל, משום
שאביו, או דודו, או הדודן השני של סבו,
הוא בעל קשרים ענפים. אחר־כך עליו
להוכיח את עצמו. כיוון שאנחנו ארץ גדו
הפך
כבר כיבוש־הירח לעובדה: הרחבת
ראש־החץ שנכבש, באמצעות אפולו , 12 והחלליות
שיבואו אחריה, היא עתה לגביו
כותרת רגילה בעיתון, נעדרת כל תחושת־חווייה
של עשיית־היסטוריה.
כל זאת — בתנאי שהמסע יתנהל בשלום.
רק אם תארע תקלה, וסכנה תאיים
על חיי האסטרונאוטים, יחזרו המיליונים
וייצמדו אל המקלטים, חרדים ומתפללים לשלומם.

אז ייזכרו, שהשלושה שם בחוץ, בחלל
האפל והקר, מסכנים את חייהם למען
עתיד הגזע האנושי כולו.

לה — ניתן לסלק את הבלתי־מוכשרים. מכאן
שאין זו שיטה רעה כל־כך. היא מונעת
את חדירתם של גורמים בלתי־רצויים לעמ־דות־המפתח
של הכלכלה הצרפתית.״

מ הפכת־פתע?

^ דור המהפכה עבר איפיא לידי תל־מידי
הגימנסיה. ויש גם כל הסיכויים
להתפרצות־פתע בצרפת.
לא מעמדית, במובן הישן של המילה. הריבוד
המעמדי מאורגן כה יפה, שהוא מנטרל
פעילות משותפת. ממש כפי שהקומוניסטים
הרשמיים בגדו במרד הסטודנטים —
למרות שאלה האחרונים קראו לפועלים, שוב
ושוב, להצטרף אליהם — משום שהאינטרסים
האירגוניים הצרים שלהם היו לצד
השקט והשלווה החברתית.
כך יימנע גם להבא כל סקטור מדוכא
מלפעול, כשסקטור אחר פועל.
במצב־עניינים מעין זה פתוח השער לפעילות
אנארכית, ספונטאנית, בלתי־אינטר־סנטית.
תלמידי־התיכון, חסרי־הניסיון אך
קניה גורלי
של כוכב
זוכרים את הסרט הנוגע־ללב לחופש נולדה,
אודות זוג גורי־אריות שגודלו על־ידי
הסופרת ג׳וי אדמסון ובעלה ג׳ורג׳?
השבוע נתגלה גיבור הסרט, האריה בוי,
בג׳ונגל בקניה, כשהוא פצוע קשות ומזה־רעב.
לדברי מנהל הפארקים הלאומיים של
קניה, פרז אולינדו, נגרמו פציעותיו ש־1

בעלי־הדיעות הערים, עשויים לפתוח באש,
בפעם הבאה; והכוונה לאש של ממש. כי
לדידם מהפיכה חברתית אינה סיסמה ריקה
מתוכן.
אם כך יקרה, אין ספק שחלק נכבד מן
הסטודנטים יצטרף גם הוא, מחוסר־ברירה.
המפלגה הקומוניסטית, המארגנת תאים של
4—3איש, ממש לקראת אפשרות מעין זון
(,בדומה ל״מיסגרת המקבילה״ שאורגנה, לפני
נפילת צרפת׳ ע״י הקומוניסטים לקראת
הכיבוש האפשרי) תעשה את הכל כדי לדכא
את המהומות הראשונות; אם לא יצליחו
— יפעילו רשתות מקבילות אלו, כדי
לדוג את המהפכה לצידם.
השילטון, כמובן, ער לאפשרויות הללו.
הוא החדיר לכל גימנסיה מה שמכונה כאן
סדרנים שריריים — בלשי־חרש המפקחים
על המורים ועל התלמידים כאחת. יותר
ממורה אחד פוטר, סתם כך, משום שהוא
בעל גישה חופשית מדי, או דיעות נועזות
במקצת.
גם ברובעי הסטודנטים מסתובבים ביט־ניקים
ארוכי־שיער וסטודנטים שחורי־אפודה
שאינם אלא סוכני־חרש של הסירטה.
אך כל אלה לא יעזרו, אם יימצא, במאי
,1970 הניצוץ הספונטאני שיצית עוד מרד
אחד. צרפת כולה מוכנה לכך. מבחינה אינטלקטואלית.
צרתה
— או מזלה — של צרפת הוא
רק בכך, שמעולם לא פרצו מהפכותיה לפל
רצון העם. אלא שהעם נאלץ׳ שוב ושוב,
להצטרף למהפכות שפרצו, כאילו מאליהן.
כן יקרה גם הפעם, אם אומנם יתעורר
לפתע העולם — כדי לחזות במהפכת־מאי
פאריסאית, שבהשוואה אליה ייראו מהו-
פות־מאי של 1967 כמישחק־ילדים.

האריה מפרסותיו של תאו־בר, אותו ניסה
כנראה האריה לתקוף לארוחתו.
התרבות המנוונת. בוי שוחרר מביתם
של הזוג אדמסון והושב לחייירפרא בשנת
.1965 מאז הוא נראה על־ידי צוזתות הפארקים
הלאומיים רק לעיתים רחוקות, מעולם
לא ניסה לחדש מגע עם בני־אדם.
אולם כאשר הוזעק אליו דו ר ג׳ אדמסון,
לאחר פציעתו, הירשה לו בו־ לקרב אליו
ואף להוציא מפניו קוץ ענק. בעקבות כך
יכלו שני הווטרינרים שנקראו למקום לקרב
(המשך בעמוד ) 10

בעולם \
(המשך מעמוד )9

אליו, ולבצע את הניתוח בביטנו ובאחת
מרגליו. י
עתה מחלים בוי בהשגחתם — כמובן —
של האדמסונים. לדברי מקורבים, הם חשים
עצמם אשמים על פציעתו, שכן הם האחראים
לכך שגדל בתנאי־חממה ולא הצליח
להסתגל כיאות לחיים בחוץ — החופשיים,
אך האכזריים כל־כך.

ארצות־הברית
הכוח
ה סגול
כל אחד שמע על הכוח ה שחור, הנלחם
באמריקה לשיודיון־זכויות הכושים. אך רק
בסן־פראנציסקו ובגריניץ׳ וילג׳ שבניו־יורק
שמעו על הכוח הסגול — תנועת ההתנגדות
ההמונית של ההומוסכסואלים.
אין זו בדיחה. הכוח הסגול קיים ופעיל
מאוד. לא מכבר אירגן שורה של הפגנוין־
עם בכיכר ואשינגטון, מרכז הגריניץ׳ וילג,
של ההיפי׳ס והביטניקים. כ־ 500 גברים
ונשים צעדו, מחובקים — גברים עם גברים
ונשים עם נשים — תחת כרזה הנושאת
שני סימלי־זכרות משולבים.
בהפגנה אחרת, שנערכה זמן קצר לאחר
מכן, נערכה חתונה סימלית בין שני גברים,
כשהכוהן־כביכול המשיא אותם אינו
אלא לואיס אבולאפיה, ה היפי היהודי שהגיש
מועמדותו לתפקיד נשיא ארצות־הברית
וניהל מסע־בחירות כשהוא מצטלם
עירום ובחברת מזכירתו העירומה.
״אנח$ו רוצים שיכירו בנו כבמיעוט בעל
זכויות!״ קראו הנואמים .״שהמשטרה תפי
סיק לרדוף אחרינו, תפסיק לשלוח לנו
שוטרים מחופשים למתרוממים, תפסיק לקדוח
אשנבי־הצצה בתיקרות בתי־השימוש
הציבוריים של הרובע!״
במיטה -חופש. באנגליה אישר
הפארלמנט, לא מכבר, חוק המתיר יחסים

זוג־ הומואים מתחתנים
״גם לנו יש ז כויו ת

^32333

*0¥41

פרסום ר־ר •ער,בסון

הומוסכסואליים בין מבוגרים המסכימים
לכך. באמריקה מוסיפים לראות בהומו פושע
ונוכל — ותוך־כדי־כך הופכים אותו לכזה.
ההומואים מגיבים על־כך במרץ־נעורים
אמריקאי טיפוסי. הם ייסדו, זה לא מכבר,
אירגון מיקצועי משלהם: אגודוז מאטא ש־ן,
שמתפקידה להגיש סעד משפטי ולהפיץ
ספרות הסברה בין החברים. בספרות זו
ובנאומי־המחאה המושמעים בהפגנות הכוח-
הסגול מביאים אנשי אגודת מאטא שין דוגמאות
היסטוריות רבות של אנשי־שם היו
הומוסכסואליים. ביניהם: סוקראטק, מיכאל
אנג׳לו, המשורר וולט ויטמן והמצביא הכובש
הבריטי ריצ׳ארד לב־הארי.
טוען מארטי רובינסון, יושבי ראש האגודה
:״בהתחלה, יתייחסו להפגנות שלנו כאל
בדיחה מוצלחת. אחר־כך יתוזכחו איתנו.
ולבסוף — יש סיכויים שגם יכירו בנו כבמיעוט
בעל־זכויות.
״ככלות הכל — מה איכפת לחוק מה שאנחנו
עושים במיטה שלנו? הגיע הזמן שגם
אלה הלובשע חולצות סגולות או ציב־עוניות
ייהנו מאותן הזכויות שיש לאלה
שמתגאים בעורם הלבן, הצהוב או השחור.״

ה ני ו!

ך י׳ מיפקדה הראשית של אירגון אל!
| פתח התכנסה אי־שם בארץ ערבית
מסויימת. את הישיבה ניהל יאסיר עראפאת.
״יא איחוזאני,״ הוא פתח את דבריו,
״ישיבה מיוחדת זו נקראה באופן בהול
לאור התפתחות חשובה מאוד.
״הצלחנו סוף־סוף לבצע דבר שהקדשנו
לו מאמצים רבים. החדרנו את אחד מאנשינו
לתפקיד מרכזי ביותר במנגנון הממשלה הציונית.

״השבוע
נמסר לי בי האיש שלנו
כירושלים הגיע לעמדה המאפשרת
לו להשפיע מעתה באופן מכריע
על ביוון המדיגיות הישראלית
בבל השטחים.

״מטרת הישיבה היא לקבוע אילו הנחיות
לתת לאיש זה.
״אני מבקש מכל האחים הנוכחים להביע
את דעתם בעניין זה, איש־איש לפי צרכי
השטח שהוא מופקד. עליו!״

שלא תכיר בשום פנים כקיום העם
הפלסטיני״.

״אבל כל מה שאמרתם זה עניינים של מה־בכך.

״בשבילנו
קובע רק דבר אחד
ויחידי: המאבק המזויין בפלסטין.

״אני מצטרף לבקשה זו,״ אמר חבר ה־מיפקדה
הממונה על התעמולה באירופה המערבית
ובאמריקה .״לנו הולך טוב מאוד,
דעת־הקהל מתחילה להטות לנו אוזן. הסטודנטים
עוברים אלינו בהמוניהם בכל או־ניברסיטות
אירופה ואמריקה. העיתונות מק־לישה
עכשיו עמודים שלמים למאבקנו, כמו
שהקדישו פעם לטרוריסטים הציוניים.

״במשך שנתיים דפקו אותנו הציונים הארורים
האלה.
״אנחנו זקוקים לעזרת האוכלוסייה בשטחים.
אנחנו זקוקים לטירונים. למיקלט. לעזרה
רפואית. לאלף ואחת הצורות שבה
צריכה אוכלוסייה אזרחית לעדר ללוחמים.

״כמשך־ שנתיים היה קשה לנו
להשיג את זה. הציונים הערמומיים
האלה לא איכ-שרו לנו ליצור
את האווירה הנכונה.

״בל זה יכול להיגמר בן לילה,
אם תציע הממשלה הציונית להכיר
בזכויות העם הפלסטיני. דעת
הקהל תתחיל שוב לחבב את ישראל.

״גשרים
פתוחים. חופש האזנה לרדיו. חופש
תנועה. מיסחר חופשי. עבודה. בתנאים
כאלה אי־אפשר ליצור אווירה מהפכנית.

״לכן גם אני מציע שהאיש שלנו בירו־

״בל לוחם שלנו צריף לדעת שאם
ייתפס, ייתלה. רק כף נביא
לכף שכל לוחם שלנו יילחם עד
טיפת-הדם האחרונה, ויקה עימו
כמה חיילים ציוניים.
״אני רוצה שתמונות גיבורינו התלויים
יתנוססו על קירות כל בתי־הטפר מבגדאד
עד קזבלנקה. שמיליוני צעירים ערביים יתעוררו
בכל בוקר ויישבעו לעצמם: אנחנו
רוצים להיות כמוהם!

״לכן אני מציע כי האיש שלנו בירושלים
ישתדל לשכנע את ממשלת־ישראל לדחות
את החלטת מועצת הביטחון.״
עראפאת עיין בניירות שלו .״זה בסדר,״
אמר ,״האיש שלנו כבר עשה זאת. מפלגתה
של יאש הממשלה הציונית הכריזה שהיא
לא תזתר על איזור ירושלים, רמת הגולן,
רצועת עזה, מיזרח סיני ושארם־אל־שייך,
אפילו תמורת שלום.״

״יא אחי,״ אמר ,״אני פוחד
פחד־מוות שמישהו ב שראל יח ליט
פיתאום להסתדר עם אחינו
הפלסטיניים באיזור הכבוש.

״יש בישראל כל מיני טיפוסים מסוכנים,
הדורשים מן הממשלה הציונית להכיר בקיום
העם הפלסטיני ולהציע לעזור לו בהקמת
מדינה פלסטינית חופשית.
״זה יהיה אסון! אם המוני הפלאחים בשטחים
המוחזקים, ושאר אחינו בנאבלום
ובחברון, ישתכנעו שהם יכולים להשתחרר
מעול הכובש הציוני, ללא המשך המאבק
שלנו — הם יפנו לנו עורף. אנחנו נהיה
מחוסלים
״אז מה אתה רוצה?״ הפסיקו עראפאת.

״אני רוצה שהאיש שלנו כידו־של*ם
ישכנע את ממשלת־ייטראל

צץ־המיכצעים

תופף

באצבעותיו

גבר שחרחר בעל מישקפי־שמש, שישב
בפינה, מבלי להניד עפעף, חייך.
״אחים,״ אמר ,״אתם משלים את עצמכם.
רק דבר אחד יעזור באמת: עונש־מוות.
״נכון, מאות מחברינו הגיבורים כבר
נהרגו. אבל הם נהרגו במלחמה.
״מה שאנחנו צריכים זה גיבורים שימותו
על עץ־התלייה. גיבורים שיעמדו במישפט,
שיידונו למוות, שירתקו את השומת־לב העולם,
שייערכו למענם הפגנות מסביב ל־כדור־הארץ,
כמו נגד מלחמת ויאט־נאם באמריקה.
הפגנות של מאות אלפים.

״זה קשה מאוד, בל עוד יש להמוני
הערבים האשלייה שייתכן
פיחרון פוליטי, בעיקבות החלטת
מועצת־הכיטחון, יי־מח שמה. צריכים
להדום את האשלייה הזאת,
בדי להשמיט את הקרקע מתחת
לרגליו של עבד-אל-נאצר זטאר הבוגדים
המוכנים לעשות הסדר עם
האוייב.

ך* שני שהרים את ידו היה חבר־מים־
| | קדה האחראי על הפעולה המדינית בשטחים
המוחזקים על־ידי ישראל.

״זה כבר קרה בחלחול ובעזה. מעתה זה
יקרה בכל מקום.״
״יבורך אללה,״ מילמל האחראי על השטחים
.״יום הנצחון קרוב!״

״תגיד לאיש שלנו כירושלים:
לענות בל לוחם שלנו, אמיתי או
מדומה. לאנוס כל כהורה פלסטינית״.

* שימחה הכללית, בה נתקבלו דב־
1וידיו של עראפאת, פינתה במהרה את
מקומה למחשבה קדחתנית. איש מן הנוכחים
לא חשב מעולם על הבעיה מזוזית כזו,
הראשון שהרים את יזו היה הממונה על
מאבק אל־פתח בארצות־ערב.
״לדעתי, התפקיד הראשון שלנו הוא ל׳
השתלט על העולם הערבי,״ אמר .״לפי
שעה. מלחמתנו באוייב הציוני היא רק
* מכשיר כדי להפיל את ממשלות־ערב הריאקציוניות,
וגם אלההמתיימרות להיות
,מהפכניות׳.

״מצויץ ״,קרא חבר המיפקדה.
״זה מבטיח לנו את הנצחון בארצות
ערב!״

״משה דיין ההליט על שיטה
הדשה של עונשים קולקטיביים.
זה נקרא, הטלת האחריות על הסביכה׳.

השולחן.
״כל זה אינו מספיק, צעק .״זו התחלה
טובה, אבל לא מספיק.

״כך זה היה בכל מקום אחר. כל מישטר־כיבוש
עשה את זה. גם אנחנו זקוקים לזה-.׳
עראפאת לא הסתיר את חיוכו.
״יש לנו חושות בשבילך,״ אמר .״האיש
שלנו בירושלים כבר השיג את זה.״
מהההההה?!״ קראו כמה חברי־המיפקדד,
במקהלה.

״לוחם אחד שלנו, שיעלה לגרדום,
שווה לנו יותר ממאה בתים
מפוצצים, יותר מאלף נאומים של .
משה דיין ומנחם בגין.

שלים יתן לעניין זה עדיפות עליונה. לא
להכיר בשום פנים בעם הפלסטיני, ולא להציע
לו שום הצעות המתקבלות על הדעת.״
עראפאת עיין שוב בניירות שלפניו.
״אין לכם מה לדאוג, אמר ,״האיש שלנו
כבר סידר את זה.

״לפני במה ימים יצאה הוראה
רשמית מטעם משרד-החוץ הציוני
לבל השגרירויות הישראליות
כעולם, האוסרת עליהן אפילו להזכיר
את השם פלסטין. אתם
יבולים להיות בטוחים לגמרי ששום
דיפלומט ישראלי לא ירמוז
אפילו שישראל מובנה להכיר בפלסטינים״.
״אל־חמד־אללה,״
הפליטו שני חברי־המים־
קדה.

כר״המיפקדה הממונה על המיבצעים
| \ המזויינים בשטחים הכבושים הימהם
בחוסר־סבלנות.
״תסלחו לי, איחזזאני,״ הרים את קולו,

״אני רוצה לראות פעולות תגמול:
אני רוצה לראות עונשים
קולקטיביים. אני רוצה לראות מעשים
שיציתו את אש הנקמה בלבבות
הנוער שלנו ברמאללה ובעזה:
אני רוצה לראות זעקות של
זעם, התמרמרות, התקוממות:
״אני רוצה שהציונים הארורים האלה
יתנהגו כמו הנאצים באירופה: רק כך תקום
תנועת התנגדות הראויה לשמה!״
״באופן ממשי, מה באופן ממשי?״ שאל
עראפאת.
״אני רוצה לראות מעשים שיפגעו בשכונות
שלמות, כתגמול על מעשים של יחידים.
אני רוצה שכל מעשה של לוחם אחד
שלנו יביא לכך שמאות משפחות יסבלו,
ייהרסו, יאבדו את הכל.

״רק בך נשיג שכל המשפחות
האלה ישנאו את הציונים שינאה
לוהטת. שבניהם יצטרפו לשורותינו.
שבנותיהם תעזורנה לנו בכל
מעשינו.

״אנא, יא יאסיר .,תן הוראה. לאיש שלנו
בירושלים לשדל את הממשלה הציונית להנהיג
סוף־סוף את עונש־המוזת!״

עראפאת היסס .״איני יודע אם
זה אפשר. הציונים האלה אינם
מטומטמים. הס די חכמים. הם לא
יעשו דבר כל-כך אידיוטי. אם האיש
שלנו יציע דבר בזה, הם עוד
יחשדו בו שהוא סובך שלנו.׳

* 1מה אנשים

התחילו לצחוק, אבל

השתתקו.
״בכל זאת,״ הירהר עראפאת בקול רם,
״אולי זה בכל זאת אפשרי. צריכים לנסות.
האיש שלנו בירושלים הוא כימעט כל־יכול.״
הגבר השחרחר, בעל מישקפי־השמש הכהים,
התפרץ לדבריו:

״אתה רוצה להגיד שזה— .-י״
דממה של תדהמה השתררה השתררה
בחדר.

״אני מבקש מכם, יא איחווא
ני,״ קרא עראפאת בהתרגשות,
״אל תזכירו כאן שמות! האדיב
מאזין״.

11X73 1 1 1 1־ 1וגדודו

במדינה העם מגזע הנפילים דווקא בשעה שנדמה היה כי הפירוד
וחילוקי־הדיעות מערערים לא רק את ממשלת
הליכוד הלאומי אלא גם את התדמית של
אחדות העם׳ אחרי מלחמת. בחירות וערב
כינוסה של הכנסת השביעית, התאחד העם
סביב דמות אחת, ולוא גם לתקופה קצרה.
האיש לא היה מנהיג ולא נושא־דגל. אבל
כאשר מצא השבוע ראש העיר רמת־גן,
אברהם קריניצי, את מותו בתאונת־דרכים
קטלנית ליד חיפה, אפפו תדהמה ויגון לא
רק את תושבי עירו, אלא את ישראל כולה.
דמות פטריארכלית. מד עשה את
הישיש בן ר,־ 83 לאהוד ונערץ כל כך, גם
על יריביו הפוליטיים וגם על אלה שלא
באו עמו מעולם במגע ישיר?
הסוציולוגים והפסיכולוגים יסבירו זאת
ודאי בכך שאישיותו של אברהם קריניצי
היותה אבטיפוס של הדמות הפטריארכלית,
שריד לתקופה שעברה ואינה קיימת עוד, אך
הכמיהה אליה נותרה עדיין בתת־ההכרה של
ההמון.
קריניצי היה אמנם כזה. הוא עמד בניגוד

מוחלט לדמותו של איש־ציבור מודרני. אבל
הוא היה אישיות סמכותית שסמכותה יצאה
מקרבה ולא מהסמכויות הפורמאליות שהוענקו
לה. מגושם בתנועתו, מחוספס בדיבורו,
אנטי־דמוקראט בשלטונו למרות שנבחר
בבחירות דמוקרטיות, הצליח להגיע
להישגים ששום פרנס ציבור בעולם המודרני
לא הגיע אליהם: בחירה במשך 43 שנים
רצופות לעמידה בראש העיר הרביעית בגדלה
במדינת ישראל.
• האיש שכנה עיר. למרות גילו המופלג
הצטיין אברהם קריניצי בכוח זכרון נדיר,
בכושר התפלמסות, במרץ, במעוף ובדמיון
שאינם מצויים אצל עסקנים צעירים ממנו
ב־ 50 שנה.
הוא היה עתיר־נכסים וימני בדיעותיו אך
היה יותר עממי וחברותי מכל מנהיגי הפועלים
המצויים. הוא היה חולה־פירסומת־עצ־מית
אך יותר גלוי־לב ורחב־לב מכל הצבועים
הרודפים פירסומת בהסתר. הוא נשמע
כבד־דיבור, אך היה חריף לשון יותר מכל
נואם מקצועי.
אך יותר מכל, חרף כל מגרעותיו. הצליח
׳בזכות אחת: הוא ידע לבנות ולנהל עיר:
קריניצי הפך את רמת־גן לסמל של עיר
מתוקנת שראשיה פועלים למען תושביה.
כשעלה אברהם קרינצי לארץ נדמה היד,
שהוא ימנה על ראשי מחנה הפועל־ם. הוא
היה אחד מפעילי ״פועלי ציון״ וממארגנל

ארונותיהם שד אכרהם קריניצי, חתנו ונהגו ככיכר כיאליק ברמת-גן
שביתת פועלי היקב בראשון־לציון — שביתה
שבזכותה התפרסם דווקא דוד בן־גוריון.
אולם הוא שינה את דרכו הפוליטית

פרי ש ת ועשה די״ו נע שית שוב אק טו אל־ ת

עונש סביבתי לממשלה

** משדתה החדשה של גולדה מאיר
טרם נולדה והרכבה הצפוי עדיין לא
נראה באופק, אבל כבר עתה ברור שאם
תצליח גולדה מאיר להרכיב ממשלת קואליציה
רחבה או ממשלת ליכוד לאומי, תיולד
ממשלה זו במזל של משבר.
המשבר הממשלתי של המשלה החדשה נולד
עוד לפני שהורכבה הממשלה. לכאורה,
מה שמעכב את הרכבת הממשלה הוא הניגוד
הקטבי בין עמדות מפ״ם וגח״ל המיועדות
להיכלל בה. מפ״ם הודיעה בצורה
אולטימטיבית כי לא תכנם לממשלה בה
ישותף גח״ל בחלוקת תיקים ושקוי־היסוד
שלה לא יהיו זהים לקוי היסוד של ממשלת
! הליכוד היוצאת. גת״ל מודיע מצידו כי הוזן
ן עומד על הכללת ״סעיף התנחלות בשטחים״
בקוי־היסוד של הממשלה החדשה, תביעה
שזכתה בתמיכת אנשי רפ״י במערך.
לא ברור כיצד תצליח ועדת ה־ 16 הביג־מפלגתית
שנקבעה להרכבת הקואליציה לפשר
בין העמדות הבלתי ניתנות לגישור.
אולם ברור כבר עתה כי גולדה מאיר תעדיף
את שיתוף גח״ל בממשלה, אפילו אם
יעלה הדבר במחיר פרישת מפ״ם.
אולם המשבר המאיים על הממשלה החדשה
עלול להיולד לא בין שותפי הקואליציה
אלא בתוך המערך עצמו. גרם אותו שר־הבטחון
משה דיין.
אכן ניות זו זכתה באישור
אולם כאשר הופיע דיין השבוע במסיבת

אולם ישנם שרים אחרים בממשלה שישבו
בשקט כל זמן שהעונש הקולקטיבי הוצא
מן הכוח אל הפועל, אבל לא היו מוכנים
לשתוק כשהוכרז עליו בפומבי באזני העולם,
כקו רשמי של ממשלת ישראל.
היה זה שר־החוץ אבא אבן ששתק כל
זמן שהנפגעים היו ערבים שאשמתם לא
הוכחה במשפט, אבל לא היה מוכן לשתוק
כשהנפגעת היתד, מדיניות־החוץ של ישראל.
כאשר תורכב הממשלה הבאה היא תצטרך
להחליט בין העמדות השונות של אבן
ודיין: לא להתכחש להצהרתו של דיין או
לסגת מהמדיניות המוצהרת של ״עונש
סביבתי״.
זוהי בעיה עדינה מאוד, כיון שהפעם
הבהיר משה דיין שוב לחבריו במערך כק
לא יהיה מוכן לקבל התכחשות של הממשלה
להצהרתו, ואם תקבע הממשלה עמדה בניגוד
לעמדתו, לא יהסס להעניש את הממשלה
בעונש קולקטיבי ולפרוש.

מתי שותק אבן?
^ אשר הפעיל שר־הבטחון לאחרונה
את מדיניות ההענשה הקולקטיבית ב שטחים
המוחזקים, לפיה פוצצו עשרות בתים
בחלחול ורחוב שלם נהרס בעזה, הוא לא
עשה זאת על דעת עצמו. אין ספק שמדי־

עונש סכיכתי בעזה

דייו

עתונאים והכריז רשמית על מדיניות של
״הענשה סביבתית״ ,ספק אם הוא קיבל
ממישהו את הרשות להכריז על כך.
התגובות הבינלאומיות השליליות בהן זכתה
מדיניות ההענשה הסביבתית מהפראבדה
המוסקבאי ועד הטייטס הלונדוני, ודאי שלא
הטרידו את משה דיין. נראה שהוא סבור,
בגלוי לב האפייני לו, שאם מפעילים מדיניות
זו אין כל טעם שלא להסביר אותה.

גולדה מאיר אינה יכולה להרשות לעצמה,
לא בממשלה הנוכחית ולא בממשלה
הבאה, את פרישתו של משה דיין, העשויה
למוטט את הקואליציה שתקים. משום כך,
אחרי שתחתוך ותחליט בין מפי׳ם לגח״ל,
יעמוד בפני גולדה מבצע נוסף, קשה פי
כמה: לחתוך בין דיין ואבן, או למצוא
נוסח שישביע את הנץ וישאיר את היונה
שלימה.

לאחר שיצא למצרים לחפש עבודה בבית־חרו־שת
לרהיטים. כשחזר לארץ לא מצא עבודה
במקצועו, חזר לעיירת מולדתו גרודנה כדי
להתגייס לשירות צבאי בצבא הצאר.
להפתעתו הוא שוחרר משירות צבאי אחרי
שהרופא הצבאי קבע שהוא נגוע במחלה
מסוכנת. מאוחר יותר הסתבר שאיזה קריני־צי
אחר שיחד את הרופא הצבאי, ששיחרר
בטעות את אברהם קריניצי משירות. הוא
חזר ארצה, הקים בית־חרושת לרהיטים, וכש־הפך
מעובד למעביד שינה את השקפת
עולמו.
הלוויה ממלכתית. הלוויתו של אברהם
קריניצי, שנקבר בפארק הלאומי ב־רמת־גן,
כפי שביקש בצוזאתו, הפכה ל־הלוזייה
ממלכתית. אזרחי ישראל ידעו לחלק
את הכבוד הראוי לאיש־ציבור גא, אמיץ,
נאמן לעצמו — תכונות נדירות כיום —
שנגדע בגיל 83 בשיא הקאריירה שלו.

ראש־הממשלה
ברכ ת בלעם בניגוד למה שנראה לאזרחי ישראל, אין
בעית המזרח התיכון הבעיה המעסיקה ביותר
את עמי העולם. זו בעיה חשובה,
מסובכת ומסעירה, אולם הבעיה המרכזית
המאיימת על שלום העולם היא מלחמת
וייטנאם ולא המלחמה הישראלית־ערבית, שהיא
שניה בחשיבותה.
לפיכך מתחלק העולם כיום לשניים: אלה
התומכים בהמשך המלחמה בוייטנאם ואלה
התובעים את חיסולה. ההתנגדות למלחמה
בוייטנאם הסבה לסמלם של שוחרי השלום
והליברלים לא רק ברחבי העולם, אלא בתוך
ארצות־הברית עצמה, שם מתעצמת והולכת
תנועת ההתקוממות ההמונית נגד המלחמה,
שרק בסוף השבוע באה לידי ביטוי במצעד
המוראטוריום בוואשינגטון.
ישראל נמנעה עד כה מלנקוט עמדה רשמית
בנקודת מחלוקת עולמית זו. השבוע
נודע כי ישראל התיצבה לצד מחנה מצדדי
המלחמה בוייטנאם, המזוהים עם נשיא אר־צות־הברית
ריצ׳ארד ניכסון. בתום הפגנת
המוראטוריום בוזאשינגטון, פירסם משרד-
החוץ האמריקאי מברק־ברכה ששלחה ראש
הממשלה גולדה מאיר לנשיא ניכסון אחרי
נאומו על בעיית וייטנאם בתהילת החודש,
שעורר תגובות שליליות והדים נזעמים בקרב
שוללי המלחמה.
״ראש הממשלה מבקשת לברך את הנשיא
על הנאום רב־המשמעות שלו, ומביעה את
תקוזתה כי יצליח במהרה להביא שלום בוייטנאם.
נאום הנשיא מכיל -הרבה ממה
שמעודד ומחזק מדינות קטנות שוחרות
שלום בעולם כולו נאמר במברק.
היה זה רק טבעי שהפרשנים האמריקאים
המצדדים במדיניות ניכסון יעלו על
נם את מברקה של גולדה. ספק אם מברקה
של גולדה יעלה את קרנו של ניכסון, אולם
דבר אחד ברור — את קרנה של ישראל הוא
יוריד דווקא בקרב המחנה שאת נפשותיו
היא מנסה לרכוש.
בניגוד לבלעם שבא לקלל ויצא מברך,
באה גולדה לברך ויצאה מקללת — את
ד י ״ רי א י1

י ־ יז י ר*)1

ןןן ״ ןןןט 1זקן חברי־הכנסת הנוכחים בי שיבה, יצחק־מ איר^לוין(עו מד) ,נשיא המדינה
(שני מימין) ומזכיר הכנסת, חיים ליאור, פונים בתדהמה לעבר שלום

כהן, כ שזה הציע את אורי אבנרי לתפקיד יו״ר הכנסת. כולם התפרצו בקריאות זעם ובוז.

ך* מעשה הראשון של הכנסת השבי!
1עית כבר קבע את דמותה: מע״י כפתה
עליה את בחירתו של עסקן־מפלגה אפור
וממושמע כיו״ר הכנסת. יו״ר הכנסת הוא
בעל סמכויות עצומות. הוא גם דמות ממלכתית,
ממלא־מקומו של הנשיא. התפקיד נמסר
לראובן ברקת — בלי ויכוח מצד רוב
חברי הבית.
התנהגות כל המפלגות באותו רגע קבעה
אף היא את דמות הכנסת השביעית. גח״ל
נמנעה מהצבעה, כטכסיס של מקח־ומימכר
קואליציוני, אך מיהרה — בפי יוחנן באדר
— להודיע שהיא דווקא מחבבת מאד את
האיש.
שרידיו של המרכז החופשי, עהנמיך את
קומתו ואת קולו מאז טען שהוא ״האופוזיציה
היחידה במדינה״ ,הצביעו בעד ברקת.
הרשימה הממלכתית נמנעה מהצבעה, אן
לא טרחה לנמק מדוע. כך נהג גר ד״ר משה
סנה.
היהירים שמחו נגד הבחירה השרירותית
היו אנשי הכוח החדש. קבע שלום כהן,
בנאומו הראשון מעל הדוכן :״מאחר שהסיעה

הגדולה ביו ת ר הציגה מוע מד בלתי-סביר,
ומאחר שה מפלגו ת האחרות לא הציגו מו עמד
מ שלהן, ומאחר שאין בכוונתן להסתפק
ב הימנעות מהצבעה, אין לנו ברירה אלא
להציג מוע מד משלנו. סיעת העולם הזה —
כוח חדש מציעה את חבר־הכנסת אורי
אבנרי

הבית התפוצץ בקריאות זעם ולעג. אך
על־ידי אקט הפגנתי זה׳ קבע הכוח החדש
כבר ברגעים הראשונים של הכנסת השביעית
שהוא ישמש בה כאופוזיציה ממשית, שתג־

צל כל הזדמנות כדי להתריע נגד שרירות
עסקני המנגנון השולטים בה.

ן א היתד! זאת הפעם הראשונה ב/אותה
ישיבה שבה נשמע קול הכוח
החדש.
אחרי דבריו החגיגיים של נשיא המדינה,
הוזמן לכס היו״ר ״זקן חברי הכנסת הנוכחים״
.ניסוח זה בא לרמוז על העובדה
שזקן חברי־הכנסת, דויד בן־גוריון, סירב
להופיע. במקומו נמסר התפקיד לאיצ׳ה־מאיר
לוין, מנהיג אגודת־ישראל הקשיש.
לוין מדבר עברית אשכנזית, הדומה ל־

׳-וון

11^ 1

\פ _1בו

בוו

מ •11

ווט

| | 0ההצעה ההפגנתית לבחור באבנר־ ליו״ר הכנסת — הצעה שבאה

למחות נגד מינוי עסקן מפלגתי לתפקיד הרם׳ .על פני שכניהם מצטיירות אפתעה ורוגז.

אוברטורה דעוביוחו
אידיש, שכמעט אי־אפשר להבינה( .סדרני
הכנסת רגילים־ לשאול, בהלצה :״האם יהיה
תרגום מעטים טרחו להקשיב לנאום
הפתיחה הארוך שלו, עד שנסתבר לפתע
שהוא מנצל את המעמד כדי לשאת נאום-
תעמולה מפלגתי מובהק על שאבעם ונגד
החלטת בית־המשפט בעניין הטלוויזיה. הוא
אף תקף את שופטי בית־המשפט העליון,
וביניהם השופט ברנזון, שישבו ביציע.
זה היה יותר מדי. אורי אבנרי קפץ

ממקומו, קרא :״אדוני היושב־ראש!״ וכשזה
לא עזר, קרא :״אני מותה נגד ניצול מעמד
חגיגי זה לתעמולה מפלגתית!״ קמה מהומה,
אנשי אגודת־ישראל צרחו במלוא גרונותיהם.
אך לפחות נקבע כי ניצול מחפיר
כזה לא יישאר בכנסת השביעית ללא תגובה
בו במקום.
כל אותו זמן שמחו אנשי אגודת־ישראל
להצטלם על־ידי המצלמות המזמזמו ת של
הטלוויזיה המקוללת, ששלטה בישיבת הפתיחה.

מחאה השלישית, ושוב בפי הכוח
| ) החדש, באה כשהגיש משה כרעם, הקומי-
סאר של המערך, את הצעת ההרכב של
״הוועדה המסדרת״ — 27 חברים, ממע״י
ועד אגודת־ישראל, בלי שום ייצוג לסיעות
אופוזיציה. אלה הוז מנו רק כ״משקיפים״.
שוב קם אורי אבנרי, כדי להתריע במילים
חריפות נגד המעשה .״זוזו .-אות לבאות
אנו עדים לחידו ש הקנוניה
מע״י וגח״ל, שהטילה את צילה על
הכנסת ה שי שית ז הו נסיון נפסד
סל מראש את אפ שרויו ת האופוזיצי ה .

בין

הוא הציע לצרף לוועדה חמישה חברים נוספים
— אחד לכל סיעה שקופחה.

?111118

פה־אחד

הצביעה

״ דז דו ת 1וו חתרה

הכנסת

ר ש״ר

נגד

מוע מדו תו

אבנרי — ב הפגנ ת

ההוירעווז הוילחו זוז ל ^ חדאח

רולח.

ת תס״ ת

ההצעה נדחתה — ושוב ברובי׳עצום של
מפלגות המימסד, ממפ״ם ועד חרות.
היתר, זאת התחלה עגומה למדי של הכנסת
השביעית. למרות שיש בה כארבעים חברים
חדשים, נדמה שרמתה לא תעלה. הנכנסים
הם ברובם אנשי־מפלגה נכנעים, שאין
לצפות מהם התמרדות ועצמאות. אנשי־המנג־נון
שולטים בכנסת מס׳ 7כמו במס׳ .6
הדבר לא מנע מן הוותיקים״ ,שבאו להיפרד,
לגלות סימנים של נוסטלגיה עצובה.
חלק מן ה״מחוסלים״ ,כמו שולמית אלוני,
לא באו. אחרים, כמו גבי כהן, הופיעו
באופן הפגנתי. למרות הבזקות מצלמות
העתונות וזוהר אורות הטלוויזיה, לא שלטה
ד,שימחה בכיפה. ני שום מפלגה —
מלבד הכוח החדש — לא יכלה להצביע
על הישג של ממש בבחירות.
אמר חבר־כנסת ותיק מאד לחבר־כנסת
חדש מאד, בעת הישיבה :״הסתכל היטב
באולם. אף פעם לא תראה עוד כל־כך
הרבה מחברי הכנסת השביעות, יושבים_בו

ה שופט ב רנזון (מאחור)
מק שיב לדברי יו״ר ה[
111111111
ישיבה, איצ׳ה־מאיר לוין, המ שט ץ את בית״
המ שפט בעניין הטלוויזיה. אורי אבנרי מחה.

הש/יסיס

יצחק סבנ קין מ ב רן
את רות חקטיו, כש־

במדינה מדיניות מדוע פיסקו
לא גסע
ס-סקו יסע — או לא יסע?
היתה הצעת־שלום אמריקאית חדשה —
או לא היתה?
הרוסים הסכי מו לה — או לא ה סני מוז
המצרים דחו אותה — או לא דחו?

היה נדמה כי מאחורי שאלות אלה, שניסרו
השבוע בחלל המרחב, מתגבשת מציאות
חדשה, מיפנה חמור ביחסי ישראל־וושינג־טון.

קרה באמת?
נשל! סו די. מה שקורה הוא שהאמריקאים
גילו נשק סודי חדש ביחסיהם עם
ישראל.
נשק זה שמו: כסף.
זהו הסוד השמור ביותר בישראל. גולדה
מאיר נסעה לאמריקה כדי לבקש בעיקר
— לא נשק חדש, לא תמיכה מדינית חדשה,
אלא קודם כל כסף חדש. ליתר דיוק:
מיליארד דולאר.
הסיבה: יתרות מטבע־החוץ של ישראל
החלו יורדות בקצב מדאיג, ואף מבהיל. בטחון
המדינה, ובעיקר ענייני הרכש, דורשים
זרם חדש של דולארים. ניתן להשיגו רק
מארצות־הברית.
גולדה הביאה דרישה זו לנשיא ניכסון.
ניכסון שמע, גילה אהדה, ולא נתן שום
תשובה.
יועציו בביח־הלבן ובמשרד־החוץ אמרו
לו: אל תיתן לה. תן לה לחכות. תן לה
לפרפר. כשנהיה זקוקים לאמצעי־לחץ על

**יי8

נאיר חואטמה. מנהיג ״התרת העממית הדמוקרטית לשחרור פלסטין׳ טוען :

ש לנו דו־שיח ע ״מצפן״!
לכן, בעת שהגשנו את תכניתנו למועצה
הפלסטינית השישית, קראנו לשיתופם של
היהודים והישראלים הפרוגרסיבים בחזית זו•

קשריה של קבוצ ת אנ שי ״ מצפן״ הישראלית
עם ארגוני החבלה הערביים,
אינם עוד בגדר חידו ש. אולם ה שבוע,
בפעם הרא שונה, קיבלו קשרים אלח
אי שור רשמי מפי מנהיג א רגון חבלת
ערבי שאנ שיו לוחמים בישראל. נאיף
חוא טמ ה הוא מפקד החזית העממית
הדמוקרטית לשחרור פלסטין — הפלג
השמאלי שפרש מ החזי ת הע מ מית לשחרור
פלסטין שבהנהגת ג׳ורג׳ חי ש הימני.
ב ר איון בצרפת, שהתפרסם ב שבוע
ו ן הלבנוני אלחוריה, מדבר חוא טמ ה
ארוכות על ק שרי תנוע תו עם אנ שי
מצפן. להלן לשא לו תוהת שו בו תמת ון
הראיון הנוג עו ת לענין זה:

שאלה: האם קיימים קשרים בין החי
זי ת הע מ מית הדמוקרטית לבין ארגון סוציאליסטי
ישראלי בארץ הכבו שה, והאם
פועלת החזית בהסברה ב שפה העברית בשטחים
הכבו שים ובישראל?

שאלד! :האס לדע תן קיי מ ת אפ שרות להכרה
בז כויו ת לאו מיות, ת רבו תיו ת, ודמוקרטיות
בצל המדינה הפלסטינית הד מוק רטי ת
לכשתוקם?

חואטמה: מאז הוכרז על עצמאותה האידיאולוגית,
האידגונית והצבאית של החזית
הדמוקרטית, נאמר בתכניתה לפתרון בעיית
פלסטין והבעיה הישראלית, כי הפתרון יבוא
במאבק לחיסול הישות הציו־ית על כל מוסדותיה
הצבאיים, המנהלתיים והתרבותיים והקמת
מדינה דמוקרטית עמב ת בפלסטין המשוחררת
לעתיד לבוא.
על מנת לדגיע לזה קוראת החזית הדמוקרטית
לכל היהודים המתקרב •ם להשתתף בתנועת
השחרור הפלסטיני לחיסול הישות
הציונית ודחיית כל הפתרונות הגזענים וה־

כאין? ח ואטמה
ריאקציונרים, ולמען קרב משותף על דרך
שחרור פלסטין והקמת המדינה הדמוקרטית.
אנו משוכנעים בהעדר אפשרות להגיע להקמת
מדינה כזאת בדרכי שלום ובדילי־כים
דמוקרטיים. נוכל להגיע לכך רק אם
נרחיב את המאבק המזויין המשותף לערבים
וליהודים הפרוגרסיבים•

דאש עידית ח בוון מג ד ה 01(3 3הדאשו 1ה:

״כוהצלתיאת שנו״גוש־עציו!
ץ ץ די פעם, כאשר מתחמם הר
*יו הפרץ, צצים ומופיעים הסיפורים
על חלקו של מנהיג ערביי
ההר, ראש עיריית חברון
שייף מוחמר עלי אל ג׳עברי, כ•
הסתת ההמונים נגד היהודים בפרעות
1929 ובמלחמת .1948 עד
כה נמנע אל ג׳עברי מלהגיב על
סיפורים אלה. השגוע, בראיון שהעניק
לכתב ״העולם הזה״ ,נעים
גלעדי, גילה השייך לראשונה את
גירסתו על חלקו כפרשיות אלה.
סיפר השייך ג׳עברי:

שמעתי את השמועות האלה כשחיילי
צה״ל הגיעו לראשונה לחברון והקיפו את
ביתי בטנקים. כשפתחתי את הדלת, הת־ישב
אצלי׳ כאן על הספה הזאת המושל
צבי עופר זכרו לברכה׳ ו־זיתו נ,׳זה חיילים.
הוא שאל אותי באם יש לי נשק.
אמרתי לו שכלילה התאספנו, החלטנו
להניף דגלים לבנים ואספנו את כל הנשק
מהתושבים.
הרב גורן שהגיע גם כן למקום, לא
הסכים לאף מילה שלי. גם כשהגשתי לו
קפה התעלס ממנו. אחד מאלה שבאו עם
הרב גורן אבר שאני הרגתי את משפחתו.
אחרי בירור קצר נודע לי שעופר
נאם אחר־רך בפני החיילים ואמר להם
שדווקא שמע טובות עלי.
האמת ה א כי בשנת 1925 לא הייתי
כלל בחברון. ב־ 1929 לא היה לי חלק
בפרעות. כי אז לא הייתי כלום. אבל
בשנת 1948 היה׳ לי חלק במלחמה. חלקי
במה שאירע לאנשי גוש־עציון הוא כזה:
אנשי גוש־עציון נוצחו במערכה. כמה
מהם נהרגו וחלק נפצעו. היו שם כ־36
פצועים. הבאתי להם את הרופא האנגלי
שהיה אצלנו והוא טיפל בהם. את הבחורות
86 ,במספר, העברנו לבית־לחם.
שם התכוננו אנשי העיר לגמור איתן.
שלחתי את בני בכורי עם המקלע לשמור
עליהן. כמו כן הזעקתי כמה מידידינו כוי
לשמור על הבחורות. אחת מהן היתה חולה

הגיע אלינו רוכב אופנוע מהידידים שלנו,
ושלחתי אותה לרבת־עמון כדי לקבל טיל
ומודיע לי כי תושבי א־סאלט מחכים לפול.
שבויים
כדי לחסל אותם.
את ההוצאות עבור מזונם, כמו חלבה
יצאתי אני וחיכמאת מיאר ואמרנו לוגבינה
ולחם, אני הייתי קונה ומחלי להם.
תושבי א־סאלט שאלה הם שבויים ואנו

חייבים לשמור עליהם. חלק קיבלו את דבטיפול, שקיבלו אחרי

פצועים,
רינו. אבל לא היינו בטוחים שזה נגמר.
ן | הועברו אל יתר השבויים אשר עמדו
לכן איימתי שהשומרים בני חברון יחסלו
להעבירם לרבודעמון. כולם הועמסו על כל אדם אשר יעיז לפגוע בשבויים, כי
זו תהיה פגיעה בכבודנו ועל זה לא נעבור
בשתיקה.
כולם שתקו. בעת שעברו המשאיות ב־א־סאלט
אפילו התחילו למחוא להם כפיים.
אבל העסק לא נגמר. בדרך לרבת־עמון היו
פליטים מרמלה ולוד. באשר שמעו על בואם
של השבויים היהודים רצו לנקום בהם.
•גם בפניהם נאמנו נאומים והרגענו אותם.
אולם בעת שעברו המשאיות ניסו כמה
מהם לפגוע בשבויים. הוצאתי את אקדחי
ויריתי באויר, שידעו כי כוונתי רצינית.
באותו הזמן התקלקלה משאית אחת.
ראינו שעלינו לפצל את כוח השמירה וזה
מסוכן. אך בטרם הצליחו לפגוע באיש אחד
באה משאית צבאית וגררה את המשאית
שהתקלקלה לרבת־עמון.
צריך לזכור שבאותה תקופה היה תוהו
ובורו, לא שלטון ולא אחריות. אנו עשינו
כמיטב יכולתנו ועל זה יעידו עשרות המכתבים
שאני מקבל עכשיו כל שנה מיהודים
בישראל ומחוצה לה, וביניהם המכתב של
הגברת סלונים, שהיא אשתו של אחו השרים
הדתיים שלכם( .הכוווה לרבקה יו רג,
שהיא

שייך ג׳עכרי
עשר משאיות. ידעתי שבאם יוסעו לבד לא
יגיעו כולם לרבת־עמון. לכן גייסתי 60
נושאי־נשק אשר נילוו אלי כאשר נסעתי
יחד עם השבויים.
ליד יריחו יש ואדי בשם ואדי אלנאר.
שם ישבו כולם לנוח ולאכול. קניתי להם
מה שיכולתי. בדרך לרבת־עמון קיימים שני
גשרים בין אל־שונה וא־סאלט. גכנסנו גם
שם מתחת לאחד הגשרים כדי לנווז. פתאום

אשתו של שר הסעד יוסף בורג,
בת הרב יעקב. יוסף סלונים מחברון).
עד כאן דבריו של ג׳עברי. עתה צ רין
להופיע א חז מ שבויי גו ש־עציון ולאשר אותם•
בינתיים מציגים מקטרגיו של ג׳עברי
תמונת שהתפרסמה אחרי מלחמת העצמאות
בה הוא נראה על סוס ו מ סי ת המונים. גם
ל ת מונ ה זו לג׳עברי הסבר.

.,זו תמונה שצולמה בעת שחברה אמריקאית
הגיעה לחברון להסריט סרט. הם
ביקשו לצלם קטע על המרד הערבי, פנו
אלי ושילמו לי בשביל זה. הם צילמו סרט
שלם וגם תמונות בודדות והתמונה שמזכירים
נגדי לקוחה משם.״

חואטמה: בהתאם ליסודות האידיאולוגיים
המרכסיסטיים הבינלאומיים של ה״
חזית העממית הדמוקרטית, המחייבים
מציאת פתרון לבעיה הפלסטינית והיש
ראלית וזכות הגדרה עצמית לעם הפלס־טיני,
אנחנו מתנגדים לכל צורות הלחץ
המעמדי והלאומי אשר. פגע בשני העמים
בשנת .1948
על כן מברכת החזית, קוראת ונאבקת
למען יחסים טובים בינה לבין קבוצה
פרוגרסיבית, שמאלית ומהפכנית בתוך
החברה הישראלית. החזית קיימה דו־שיח
עם ארגון ״מצפן״ מחוץ לשטחים הכבושים.
דו־שיח כזה אפשר־ בצורה רחבה
יותר שם מאשר בתוך השטחים הכבושים.
למעשה קיים כעת דו־שיח משותף ביותר
מאשר במדינה אירופית אחת בינינו לבין
ארגון ״מצפן״.
באותו זמן הצהירה החזית שהיא נאבקת
למען הצטרפות יהודים פרוגרסיבית
— גם ישראלים, אם בתוך ישראל או
מחוצה לה — לשורות המאבק הפלסטיני
המזויין. החזית עצמה מברכת הצטרפות
ישראלים־שמאלניים־מהפכנים לשורותיה
או לאחת מהועדות לסיוע שהוקמו
למען החזית העממית הדמוקרטית בעולם.
עד כה לא יכולנו לפרסם חומר
הסברה בעברית. אנו שואפים להקמת קאדר
אשר יפעל לפרסום עמדת החזית, מב־•
חינה מדינית ואידיאולוגית בשפה העברית
ובשפות אחרות.
ישראל, כדי לשכנע את ממשלת ירושלים
שעליה לפנות את השטחים המוחזקים, נוכל
להשתמש בנשק זה.
המכשול העיקרי. הצורך בהפעלת
הלחץ האמריקאי יבוא רק אחרי שהמצרים
יסכימו להצעות האמריקאיות. מה הן?
בניגוד לנאומיו הנוטפים דם, לא ביטל
גמאל עבד־אל־נאצר את עמדתו הרשמית הדוגלת
ב״פתרון מדיני״ לפי החלטת מוע־צת־הבטחון.
לדעת האמריקאים, הוא זקוק
לכך כמו אוויר לנשימה. אולם עבד־אל־נאצר
אינו יכול להסכים להסדר שיכלול
סיפוח שטחים לישראל, כי הדבר ייראה
בעיני ההמונים הערביים ככניעה, ויחסל
את יוקרתו מול עליית יוקרתם של אירגוני־החבלה
הפלסטיניים.
לכן ממשיך נשיא מצריים לדרוש, כתנאי
להתחלת משא־ומתן רציני (אך לא ישיר)
לשם ביצוע החלטת מועצת הבטחון: הודעה
ישראלית חד־משמעית שהיא תפנה את כל
השטחים המוחזקים.
ארצות־הברית תומכת עקרונית בפינוי זה,
אך היא — כמו בריטניה — מוכנה להסכים
לתיקוני־גבול מסויימים ״מטעמי בטחון״,
וכן להסדר שישמור על איחוד העיר ירושלים.
מצריים,
ובעקבותיה ברית־המועצות, מתנגדות
לכך. זהו המכשול העיקרי בשיחות
סיסקו־דוברינין.
שארם ועזה. איך להזיז את העניינים?
זוהי השאלה המנקרת במוחם של סיסקו
וחבריו, החוששים כי בהעדר הסדר יפלו
כל המישטרים הקיימים בקאהיר, עמאן וביירות,
ותתחיל תקופה של תוהו־ובוהו ומהפכות
קיצוניות במרחב.
הרעיון החדש: להכריח את ישראל להצהיר
מראש כי היא מוכנה להיסוג מכל
השטחים הכבושים — בגבול המצרי. כלומר:
שתוותר על סיני, שארם־אל־שייך ור־צועת־עזה.
לאחר מכן — אך לפני ביצוע
הנסיגה ממש — ייקבעו פרטי ההסדר, כגון
כינון מישטר בינלאומי בעזה, מעבר
אוניות ישראליות בטיראן ובסואץ, וכוי.
כוונת האמריקאים: ברית־המועצות תסתפק
בהצהרה כזו, מכיוון שעיקר האינטרס שלה
במרחב הוא לקיים את מישטרו של נאצר.
ואילו נשיא מצריים יקבל מה שדרוש לו,
ויוכל להיות גמיש יותר לגבי שאר הג־
( ה מ שן בע מיד 0 7

מדד הטרווידה ה\ די ח -ב־נתי־ם !

הוצחון

^ ש שידור,״ זעקבצהלהס טו דנ טאל ״וני, שפרץ מדלת בי ת־ המשפטה עליון
למסד רון עוד בטר םהס פי קו ה שו פ טי םלצאתאתה או ל ם .״י ש שידור״ .שתי

מי לי ם א לו חלפו בברק בר חבי הארץ, מי ל או בשמחהאת ליבם של מ או תאל פי ם
שציפו בצהרי יו ם ה שי שי האח רון, צ מו די םלמקל טי־ ה ר דיו בכדי כדעת א ם ינ צ חו
ח סי די ה כ פיי ההד תי תוהתכ כי ם ה קו א לי ציוניי םאתה אז ר ח הפ שוט או ייכשלו.
ה ם נכשלו — בינ תיי ם , :ב-ת־המשפט ה עליון ה ח לי ט על קיו ם ה שידור ביו ם ה שי שי
האח רון — על ;־פם וחריתם של ראש־ הממ שלה ו שו ת פי ההד תיי ם. שני ה צעי רי ם
שניצחו — ו לו א רק לרגע ק ט — א ת
ראש־ הממ שלה י ב אי־ כו ח ה, י צ או מבי ת״
המשפטכ שחיוך־נצחון על ש פ תו תי ה ם. לא
הי הזה חיו כ ם בלבד, אלא חיו בו של כל
שוחר־חרו תבמ דינ ה, חופ שי וד תי כאחד.

מבעד לדלת

סטודנט דתי מא
זין מבעד לדלת.
תגובת הדתיים ל א חי פסק־הדין :״חוצפ ה!׳,

אלה ניצחו

השונסים עולים

שופטי בית־המ שפט העליון צבי ב רנזון (ראשון),
יואל זו ס מן ומשו) לנדוי נעצרים לרגע בדרכם לחדריהם,
לקול קריאות שבקעו מ מסדרון בית־המ שפט :״יש שידור״ ,״ני צ חנו בוז הכפייה*.

המקדימים

ציפיה

בין הנוכחים באולם בעת הקראת פסק־הדין
נכחו אישים רבים, וכן סטודנטים ועורכי־דין
שהקדימו לבוא. רוב הנוכחים פרצו ב שמחה עם הי שמע פסק־הדין.

ע שרות אזרחים סקרנים, חילוניי ם ודתיים, עמדו
מלאי מתח בחוץ, וחיכו לתוצאו ת הבקשה שהגישה
ראש־הסמשלה. על אף שנדחסו ספסלים נוספים, רבים נשארו בחוץ,

1 1 *1

שמחה מירון (ממו שקף) ופרקליטו עו״ד אליצור ריבון ב מזנון בית־המ
שפט, לפני שהגי שו עתירה ל מ תן צו־על־תנאי נגד שרי העבודה

עו רן־ הדין יהודה רסלר (ממו שקף) וגיסו עדי קפלן, שזכו בנצחו!
על רא ש־הממשלה, יוצאים צוהלים מאולם בית־המ שפט. מאבקם

עור שלב נהסלמה: לראשונה הורו
המצרים, ני צבאם ביצע חבלה נמסרות־
׳אזרחיות בישראל: החבלה באניות באילת
ולי קשה׳ קצת לזכור, אבל מלחמת
ששת־הימים פרצה, בין השאר,
|בגלל האיום המצרי לסגור את מיצרי טי־ז
ראן ולסכן את חופש השיט לאילת — פיתוחה
הדרומי של ישראל.
השבוע, כשנתיים וחצי אחרי מלחמת
1ששודד,ימים, היו אומנם מיצרי טיראן פתו־וחים
באין מפריע לשיט ישראלי, אולם הושיט
הישראלי במיפרץ אילת שוב לא היה
)חופשי. מצרים ביצעה השבוע כעולה מל־
,חמתית חמורה פי כמה מכוונתה לסגוי את
)המיצרים בזמנו. אז, לפחות, טענו המצרים
כי אין להם דבר נגד שיט אוניות לאילת
|וכי כל כוונתם למנוע מעבר של אוניות׳מלחמה
או נושאות מיטען אסטראטגי.
השבוע דדרו אנשי קומידו־ימי לנמל
!אילת, הצמידו מיטעני־חבלה לשתי אוניות
וישראליות — מעבורת הדסעים היי דרומה!
)ואונייח המשא דליה — פוצצו אותם וגרמו
לנזקים חמורים לשני כלי השיט.
מצרים התייצבה בגלוי מאחורי המיבצע,
׳טענה כי היו אלה אנשי קומנדו של חיל!
הים שלה שביצעו את החבלה.

למיתקפה ישראלית נרחבת על נוצרים.
כל נסיון להתעלם משתי משמע־יות אלה
של התקפת הקומנדו המצרי באילת, במותן
כהטמנת הראש בחול.

דא חכמה צבאית;
ך* אספקטים הצבאיים של המיבצע
| 1המצרי חמורים פחות מאשר האספק־טים
המדיניים שלו. אומנם מבחינת המוראל
של הציבור הישראלי היתה זו מהלומה
שנראתה כהישג צבאי נוסף של המצרים,
והעובדה שהיא בוצעה בידי אנשי־צפרדע
הוסיפה לה הילה הכרוכה בעיד הציבור
עם כל מיבצע של יחידה מעין זו, אולם
ההישג הצבאי אינו בגדר מיבצע המחייב
התפעלות מיקצועית.
נמל אילת הוא נמל פתוח שאינו סגור
בשוברי גלים או מיפרץ טיבעי, כמו נמלי
פורט־סעיד או אלכסנדריה, למשל.
כדי לפגוע באוניות־המשא העוגנות בו

ווה׳ המעטרת ״ה״ רדומה״ ששימשה כמטר

*פווחיח בחוף חילח
העלוקה אל האוניות ולחזור אל הכירות
הממתינות להן בלב־המיפרץ.
כך, למשל, אין להשוות כלל את הבעיות
הכרוכות במיבצע זה לבעיות שניצבו בפגי
אנשי הקומנדו־הימי הישראלי שיצאו לחבל
בטרפדות המצריות בחוף סואץ, לפני מיס-
פר חודשים, בפעולה נועזת שקדמה לפשיטה
על חוף סואץ.
גם צורת ההתקרבות אל היעד היתה
קשה ומסובכת אלף מונים מזו שהוטלה
על אנשי הצפרדע המצרים.

איזת בתיד המישחק
ך• צם דעובדה שאנשי־הצפרדע המצי
ע רים לא העזו להתקרב ולפגוע בכלי

והצפרדעים המצרים
]צבא

מצרים,

שפורסמה

לאחרונה

בהבלטה

מבלי להתייחם לכובד.הנזקים שנגרמו לן
אוניות, הרי החבלה בהן גרמה נזקים מדי-
ידים מן החמורים ביותר שנגרמו..לישראל
;מאז המלחמה:
9היא עירערה את הטיעון הישראלי
וכאילו. ההחזקה בשארם א־שייך ובאי טיראן
ן נועדד. להבטיח את השיט־ הישראלי במיפרץ.
• היא פגמה בטיעון הישראלי ההיסטורי
)כאילו הוצאת כוח האו״ם בשעהו מהמיצ־רים
והאיום המצרי לפגוע בשיט ודוד את
| העילה למלחמה — מה שאירע-.השבוע
חמור פ־ כמה מתפיסת המיצרים בידי הן
מצרים, ובכל זאת לא הייתה הדבר סיבה

תמונה של אנשי ה של הימי
קו מנדו
וב התרברבות באחד

מ שבוע ני מצרים. לפי מענת המצרים היו אלה אנש• הצפרדע
שלהט שביצעו את -פעולת החבלהתנב שתי ה אוניו ת הי-שראליות
שעגנו בנטל־אילת — מיבצע הדורש העזה נבושר ־ מיבצעי.

אין צורך גם ביכולת צבאית ייצאת מגדר
הרגיל. די לסקור את דרכי הפעילה של
יחידות קומנדו־ימי כפי שהן מקיבלות בצבאות
העולם, כדי להבין זאת.
שתי הבעיות העיקריות הניצב־ת בדרך־
כלל בפני אנשי צפרדע היוצאים למשימה
של. חבלה באוניות אוייב בנמל זי, הן:
#כיצד לאתר את המסתת
9כיצד להגיע אליהן בהסתר.
.שתי בעיות אלה כמעט ׳ולא היו קיימות
.בפגי אנשי הקומנדו־הימי המצרים. נמל
אילת, כמו העיר עצמה, נמצדם במשך כל

הלילה בתאורה מתמדת. גם האוניות העוגנות
בנמל מוארות וניתן לזהותן בקלות
מחוף עקבה היר־ני הנמצא במרחק כמה
קילומטרים ממזרד.
גם הגישה ׳אל המטרות הגלויות והמוא־רות
אחרי איתורן לא היוותה בעיה מיוחדת.
קירבת החופים הירדני והסעודי לחוף
אילת איפשרה לפושטים יציאה ׳מבסיס־חוף,
כנראה, בסירת־גומי, התקרבות אל הנמל,
השלכת אנשי־הצפרדע למיט. על אנשי
הצפרדע היה לשחות מתחת לפני המים מרחק
לא רב יחסית, להצמיד את מוקשי

קומנדו־ינז־אנשי
111)
171

מצריים אחרי שסיי111י

מו תרגיל פשיטה. יחידות אלה מפור ס מו ת
בשל כו שר ה שחייה הגבו ה. ש ל אנ שיהן.

שיט של חיל־הים הנמצאים באיזור אילת
ובחרו לפגוע באוניות אזרחיות, פוגמת בהילת
ההעזה שכרכו למיבצע זה.
אין ספק שהעובדה שאילת, כמוה כעק־

במדינה
(המשך מעמוד ) 14

בולות של ישראל, כגון רמת־הגולן, ירושלים
והגדה המערבית.
״נאצר הסוגד״ .אולם החשבון כולו
היה מבוסס על טעות אחת: נשיא מצריים
כלל אינו מסוגל להסכים להסדר כזה, שיספק
את האינטרסים של מצריים בלבד.
אילו קיבל עבד־אל־נאצר את ההצעה האמריקאית,
היו אירגוני־החבלה והסורים פותחים
מייד במקהלה: עבד־אל־נאצר בגד בעולם
הערבי, מצריים דואגת רק לעצמה. הדבר
היה מנחית מכת־מוות על עמדתו של
עבד־אל־נאצר בעולם הערבי, שהתערערה בלאו
הכי.
לכן הודיע נשיא מצריים כי אינו מקבל
את ההצעה האמריקאית.
הכנסת עושק
ה מי עו ט

התקינה העיקרית של אנשי הקומנדו נאירח
את האחריות מירדן ולמנוע פעולת־גמול)
ישראלית־ על נמל עקבה. עליכל־פנים, יש?
להניח, כי המיבצע לא בוצע כפי שטענו!
המצרים בסיפור שפורסם בביטאון המצרין
הרשמי אל־אהרס.
לפי הגירסה המצרית הוטס! אנשי־הצפר־דע
המצרים ליעדם במסוקים דרך שטח
מידבר סיני והנגב. הם הונחת״ על החוף,
יצאו משם למלא את משימתם, חזרו אל
בסיס היציאה והוחזרו במסוקים.
בפרסמה גירסה זו רצתה מצדים, כנראה,
להמחיש כי חדירות לעומק אינן פאטנט
ישראלי בלבד, וכשם שיחידות פשיטה ישראליות
יכולות אומנם לחדור עמוק אל
תוך עמק הנילוס, כן מסוגלות יחידות
פשיטה מצריות לבצע חדירה לעומק דרך
שטח שבידי צה״ל עד לנמל אילת.
גירסה מצרית זו היא בלתי מתקבלת על[
הדעת. מבלי להיכנס לפירוט ההוכחות, נעלה)
מכל ספק שהמצרים לא ביצעו את הפשיטה
בדרך שהתיימרו לבצעה.
ייתכן אומנם ואנשי הקומידו־הימי שלהם[
ביצעו את החבלה אחרי שהוטס־ לכיוון אי־ן
לת במסוקים. אולם אז עברו, כנראה, הי׳
מסוקים המצריים בטריטוריה סעודית, לאו־)
רך החוף המזרחי של מפרץ אילת, כשהם?
יכולים לחנות חניית ביניים לשם תידלוק׳)
ולהנחית את אנשי הקומנדו־הימי בחוף הסעודי,
משם יצאו לעבר היעד.
אולם גם חדירה מהחוף הסעודי עשויה?
להתגלות.

הסלמה חמורה!

איו הם חדרו?־

מפה זו
מתארת
את שלוש האפ שרויות לחדירת החבלנים
שפגעו ב אוניו ת בנמל אילת. אפ שרות אחת
מבוססת על הגירסה המצרית, לפיה הוחדרו
החבלנים במסוקים שטסו דרך מידבר סיני
עד לקירבת אילת. אפ שרות שנייה, מתקבלת
יותר על הדעת, מתארת את מסלול המסוקים
האפשרי שעבר מעל אדמת סעודיה.
האפ שרות ה שלי שית היא חדירה מנמל עקבה
שבשטח ירדן, הנמצא ממול לנמל אילת.

בה, הוכרה בהסכם בלתי־כתוב בין ישראל
לירדן כעיר־נמל מפורזת שא־ו לפגוע בה,
היא שפגמה באמצעי ההתגוננות והמנע על
האוניות האזרחיות בנמל. עתה שוב אי־אפשר
יהיה לראות בנמל אילת מטרה שאינה
משתלבת במישחק המלחמה בין ארצות־ערב,
אירגוני הטיסר וישראל.
נותרה עוד בעיית האחריות למיבצע. מצרים
נטלה על עצמה את האזוריות אחרי
הצהירה כי צבאה הוא שביצע את המיב־צע.
ייתכן והיתד, זו הצהרה שנועדה לגולל

ך• מעט קרוס לוודאי, שאם אומנם,
^ היו אלה אנשי קומנדו־ימי מצרי שביצעו
את הפעולה, הם יצאו מנמל עקבה
בואה ויציאתה של יחידת צבא מצרית
מעקבה, לא יכלו להיות נסתרים מעיני ה
שילטונות הירדניים בעקבה. כשם שירד
לא תוכל לגול מעליה את דאחריות כש־יחידות
פשיטה יצאו משיטחה לתקוף מט־רות
בשטח המוחזק בידי ישראל, כך אין
ממשלת ירדן יכולה להתנער מאחריותה
לפעולה גם הפעם, אפילו אחרים הם שנטלו
עליהם את האחריות לכך.
ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה למנוע
שיט חופשי לנמל עקבה, כולל של
מיטענים צבאיים. אחרי שיצאה למלחמת
ששת־הימים כשסיסמת השיט החופשי ב
מיפרצים חרותה על דגלה, אין ישראל
יכולה כיום למנוע שיט חופשי במיפרץ
אילת.
אולם העובדה, שבפעם הראשונה מאז ה
סיכסוך הישראלי־ערבי, הותקפו כלי־שיט
אזרחיים ישראליים וחובלו, והעובדה שלא
אירגוני־טירור לקחו על עצמם את האחריות
למיבצע, אלא מדינה עיבית שהכריזה
כי אינה מכירה בהפסקת־האש — אלה
מהווים, ללא ספק, הסלמה חמורה במלחמה
יותר חמורה, אולי, מכל ההתקפות המצריות
הצבאיות עד כה. כי מבחינה מהותית
ניצבת עתה ישראל במיפרץ אילת, במצב
שעמדה בו ערב מלחמת ששת־הימים.

•י ח״כ משה סנה (מק״י) נזכר כי מזייס
הפולני נקבע תקדים דומה, כאשר הקימו
הנציגים היהודיים והאוקראיניים בלוק כזה,
נגד מזימות הרוב הפולני.
• ח״כ אמיל חביבי (רק״ח) חייב עקרונית
את תביעה.
נצחון הצעת המערך־גח״ל־המסד״ל היה
מובטח מראש. החידוש היה בהצבעת המתנגדים.
בעד הצעת אבנרי הצביעו כמעט
כל הסיעות הקטנות: אגודת ישראל, הרשימה
הממלכתית, רק״ח, העולם הזה כוח חדש,
המרכז החופשי ומק״י.

חבלנים
ה חו טפת
ה מנו מסת
צעירה חיננית, במכנסי סטו ־ ץ ׳ אדומים
וסוודר כחול, ישבה השבוע בכורסה בחדר-
האורחים של בית־המגורים לסטודנטיות באוניברסיטה
האמריקאית בביירות. לולא הקהל
הרב שהצטופף סביבה כשהוא מאזין
לדבריה בהערצה, ניתן היה לחשוב אותה
לסטודנטית מן המניין. ואכן, כזו היא היתד,

הישיבה היתד, בלתי־פורמלית, והיא ד,תכנ־סד,
בחדר־הישיבות של ועדת החינוך בכנסת,
שלושה ימים לפני פתיחתה הרשמית
של הכנסת השביעית. זימן את נציגי הסיעות
מזכיר הכנסת, חיים ליאור. המטרה:
להכין מבעוד מועד את עבודתה של הוועדה
המסדרת, כוי לחסוך זמן כאשר זו תורכב
רשמית על־ידי הכנסת.
תפקידה של הוועדה המסדרת הוא להציע
לכנסת את כל הסידורים הטכניים, המאפשרים
לבית־המחוקקים על וועדותיו השונות
לפעול באורח תקין. בעיקר: בחירת
סגני־היושב־ראש והרכב הוועדות הקבועות.
כראש הסיעה הגדולה ביותר הוזמן ח״כ
משה ברעם, איש המערך, לשבת בראש
הישיבה הבלתי־רשמית. אולם כשהעלה >ת
הצעותיו, עשה זאת בכל התוקף שיש
למי שמדבר בשם 60ח״כים. מה. עוד,
שהידידות המופגנת בינו לבין נציג גח״ל,
ד״ר יוחנן בדר, העידה כי שתי הסיעות
הללו כבר סיימו בינן את חלוקת התפקידים
והכיבודים בכנסת.
הצעתו הראשונה של ברעם לא חרגה מריח
התקדים שנקבע בכנסת הקודמת. הוועדה
המסדרת תהיה מורכבת מ־ 27 נציגים של
הסיעות הגדולות ושל הסיעות בנות ארבעה
ח״כים. סיעות קטנות יותר ידיו מיוצג־ת
על־ידי משליפים חסרי זכות־הצבעה
התקדים הפולני. נציגי הסיעות הקטנות
מיחו, כמובן, על קיפוח זה. אך
ברעם־בדר נשארו בשלהם. נציג גח״ל אחר,
פרופסור האנס קלינגהופר, אף הפליט בקו־צר־רוח
:״הסיעות הגדולות יכולת גם לשבת
לבד ולגמור את העניינים!״
ברגע זה נולד מה שנועד לזכות, במרוצת
השבוע, בכינוי ״בלוק המיעוטים״ .הציע
ח״כ העולם הזה הטרי, שלום כהן: לא
ייתכן לשלול ייצוג מעשרה אחוז מחברי
הכנסת, השייכים לסיעות הקטנות. הוא לא
התכוון רק לייצוג בוועדה המסדרת כשלעצחוטפת
ליידה כאלד
מה, אלא הסביר כי חשוב יותר הייצוג
נזכתבי־התנצלות ל חטופי ם
בוועדות־הכנסת החשובות, ובבחירת סגני
יושב־ראש הכנסת.
— בעבר: ליילד, כאלה חוטפת מטוס
״בחוק החברות קיים המונח עו שק המיט.
וו. א .לדמשק, באה להרצאה במקום בו
עוט. החוק מגן על המיעוט בחברת־מניות למדה לפני 1זמש שנים.
מפני התנכלות הרוב,״ הסביר כהן .״עקרון
״ביקשתי מחברת ט. וו. א .את רשימת-
זה, שהרוב אמנם זכאי למצות את זכויותיו
הנוסעים שהיו במטוס בשעה שחטפתי אואך
אסור לו לעשוק את זכויות המיעוט,
תו,״ סיפרה בצניעות ,״אני רוצה לכתוב
אומץ על־ידי בית־המשפט העליון גם במיש־ לכל אחד מהם אישית ולהתנצל על הטירחה
פט המינהלי. יהיה זה אך נאה שבית המחוקשגרמתי
להם.״
קים יכיר גם הוא בצדק הטבעי של מניעת
״רק את חופתי״ .מלבד עובדה זו,
עושק המיעוט.״
חשה החוטפת המנומסת שביעות־רצון ממענציגי
המערך, גח״ל והמפד״ל לא התלהבו, שיה. סיפרה היא לקהל המאזינים המרותק,
כמובן, מן הרעיון. אחדים מהם גיחכו: איך
שכלל גם כתבתאמריקאית :״עשיתי רק
יסתדרו גרום (מאגודת ישראל) ואורי אבאת
חובתי — ואין זה הרבה, כשאת יודעת
ניי בבלוק אחד? גישת הסיעות ריקנות שכל אחייך וידידייך נושאים גם הם נשק
היתד, שונה לחלוטין:
שנערה ערבייה
נגד האוייב.אני מאמינה
•י ח״כ יעקב גרוס הצטיין בהמשך הדיומסוגלת
להילחם לשיחרור ארצה לא פחות
נים כלוחם עקבי בעד הרעיון של ייצוג
מגבר ערבי.״
הסיעות הקטנות המאוחדות בכל מוסדותיה
״כשעיניה מלאות מרירות וכאב,״ ממשיכה
הקבועים של הכנסת.
הכתבת ומדווחת, סיפרה ליילד, כיצד, בגיל
#ח״כ אליעזר שוסטק (המרכז החופ ארבע, גורשה משפחתם מביתם בחיפה, בעת
שי) הצטרף לעמדה זו, אף העלה תוך כדי
מלחמת העצמאות, ונמלטה ללבנון. שם
הדיונים נימוקים נוספים, מניסיונו הארוך
בגרה את האוניברסיטה, עביה לכוויית לעכח״כ.
בוד
בהוראה, ואחרי מלחמת ששת־הימים
<#ח״ב יגאל הורוביץ ומאיר אביזוהר הצטרפה, עם ארבע מחברותיה, לחזית הע(הרשימה
הממלכתית) הסתייגו מן התביעה
ממית לשיחרור פלסטין.
לייצוג כזה בוועדות כמו ועדת חוץ־ובטחון,
חמש המוסקטריות. היתד, זו חמיאך
תמכו בהצעה כי יינתן לסיעות הקטנות שייה פעילה מאוד. אחת מהן, שיילה גזלה,
סגן יו״ר שייצג את האינטרסים שלהן בנהרגה
בהתקפת מחבלים בשכם. שנייה, אמינשיאות
הכנסת.
נה דחבור, עומדת עתה למשפט בשווייץ
ח״כ גדעון האוזנר (הליברלים העצ על ההתקפה נגד מטוס אל־על בציריך.
מאיים) חייב את עצם הנטייה להתקרבות שלישית, ראשידה, טמנה פצצה בשגרירות
והידברות, אך כמישפטן פסק שהדבר אינו
הבריטית בירושלים. הרביעית, בלונדינית
בר־ביצוע, באשר הוא מחייב הקמת סיעת קטנה המכונה סווייד, פעילה עדיין במחתרת.
מאוחדת לכל דבר.

הסינוץ המטוסם ביותו בנודו המעוביוו מעסיס נ״ענודת-חוד מיסצועית את דוגמג

היבשגיהית
^ ר לין דמערבית, רחוב סטפן ,60 בקירבת בית־ה־
^ סוהר המרכזי. אתה עולה בחדר־מדרגות אפור ומזוהם,
מגיע• לדלת צבועה בצהוב וסגול עזים, זועקים לשמים,
ודופק. מאחר שידוע לך לאן באת, אינך מופהע כלל אם
היא נפתחת על־ידי גבר ערום כביום־היוולדו. הגברים מאחורי
דלת זו מסתובבים ערומים כשמתחשק להם. בדיוק
כמו הנשים. זוהי הקומונה הברלינית של השמאל החדש בגרי
מניה — והיא זכתה לפירסום משאר הקומונות בארץ זו,
בגלל אושי אוברמייהר.
אושי אוברמייהר היא דוגמנית־הצילום המפורסמת ביותר
כיום בגרמניה־המערבית, ואחת היקרות. בתור שכזו היא
גם הקיבוצניקית המפורסמת ביותר בארץ זו. כאשר היא
לא ניצבת במלוא זוהרה, נוכח המצלמות, ניתן למצוא
אותה בחדר הקומונה, יחד עם אהובה רייגר לנקלאז,
ראש הקומונה.
קומונות אלו אמורות להיות המעין־קיבוצים של גרמניה.
המילה קיבוץ אינה מדוייקת, בעצם. זוהי יריאציה
על נושא הקיבוץ, כפי שמבין אותו הנוער המהפבני ב־מערב־גרמניה.
ההבדל העיקרי הוא, שבעוד שהקיבוץ היש
ראלו דוגל בשיתוף בחיי־עבודה, דוגלת הגירסה הגרמנית
בשיתוף בחיי־בטלה.
ואכן, ריינר הוא דמות המפחידה כל אזרח מהוגן בברלין
המערבית, ואף מחוצה לה. הצעיר ארוך־השיער הוא אחד
משוברי־ד,מוסכמות הנודעים בגרמניה.

אלכוהול -אסור, חשיש -מותי
^ ולס העובדה שהוא קיבוצניק כזה שרוף, מחלוצי
הלוחמים במישטר הקאפיטליסטי הרקוב, אינה צריכה
להטעות: הוא לגמרי לא תמים, ויודע לנצל את החברה ה־דקאדנטית
הזו למטרותיו. משום כך הוא משמש כאמרגנה
של אושי הנהדרת, שנוטף ליופייה הטבעי׳ ,התגלתה גם
כפוטוגנית בצורה נדירה. בהדרכתו, דורשת כיום אושי
אלף מארק — כ־ 900ל״י — עבור, הופעה יחידה בפני
המצלמה. דורשת — ׳ומקבלת. לפני שהכירה את דיינר,
הסתפקה ב־ 400—300 מארה. בתחילה פחדה שאיש לא יסכים
להעסיק תותר, במחירים מפולפלים כאלה, אך דייני־נתגלה
כבעל חוש מסחרי מפותח משלה. כיום היא יכולה
אף להרשות לעצמה להיות בררנית בג׳ובים שהיא מקבלת,
לבחור את מעבידיה. עד כדי־כך — שבקיץ האחרון היא
סירבה במשך מספר שבועות לקבל תפקיד ראשי בפיס׳
בבימויו של הבמאי האנגלי הצעיר ג׳והן תומאס, שנועד
להיות מוסרט בלונדון. כאשר קיבלה את התפקיד, היד, זה
לאחר ששכרה זינק מ־סססד ל־ 20 אלף מארק, וריינר הוזמן
אף הוא להשתתף בר,סרטה — כמובן, בשכר נאה. בנוסף,
התחייבה אושי לעבוד רק שלושה ימים בשבוע :״לא היה
לי חשק לקבל את התפקיד בלי כל התנאלם האלה,״ הסבירה
לידידיה בשלווה.
אושי הינד, גם בעלת עקרונות. לפני זמן מה היא סרב־להצטלם
כדוגמנית לפירסומת של אחד מייצרני האלכוהול
הגדולים בעולם. היא היתד, מוכנה לעבוד ברצון עם ה־

האסיפה הבדדית שד הקיבוץ -פה

צלם — אך לא כדי לעודד מכירת אלכוהול: הקומונה אינה שותה׳
בשום אופן. הם מסתפקים בסמים בלבד.

ערומה כנוכחוו

י* קומונה המערב־ברלינית נמצאת באולם ששטחו 120מ״ר, ב
ן 1שימש בעבר כבית־מלאכה גדול לנגריית־רהיטים. החלונות מ!
וילונות מבד יוטה, המאפשר לאור־ר,צהרים העז להסתנן לחדר בגני
אפור חלש.
חור הקומונה מחוסר כמעט כל ריהוט. פרט ללוח־שולחן ארוך1 ,
גזעי־עצים, כשמסביבו פזורות מספר כריות־ישיבה נמוכות, אין בח
מלבד טלוויזיה, כמובן: ליד השולחן ניצב מקלט מפואר, אותו קיו
במתנה מאחד ממעריציו־ .הנלהבים ביותר — רודולף אוגשטיין, עורך
הנפוץ שפיגל. מובן שהמקלט אינו שיגרתי: הוא צבוע בצהוב, אלי
לצערם העמוק של חברי הקומונה, הוא קולט רק בשחור־לבן.
בין הטלוויזיה לקירות, מכוסה ד,ריצפה במזרונים, שעליהם מקום
לפחות. בימים אלה נמצאים במקום זה רק שישה — ארבעה גם
בנות.
מובן שלא נהוג ליקר בקומונה בשעוק הבוקר, שהן שעותיה,שינה
ביותר של הקיבוצניקים הנועזים. גם בהגיעך לשם בצהרים, זהו מ
בהחלט לראות בחורה ערומה כביום היוולדה מתרוממת לאיטה
רדומה עדיין. זוהי אושי בכבודה ובעצמה. היא מתבוננת מסביב,
פאר אזרחי הקומונה מכוסים עדיין מכף רגלם ועד ראשם, ומתענייג
אצל המבקר :״מד, השעה?״ כשהיא מגלה שהשעה כבר שתיים אחר
היא עונה ״הו, כן?״ אדיש.
מזרונה מונח ליד מזרונו של ריינר, הישן עדיין שנת־עייפים,
חילה לצוד אחרי תחתוניה ושאר בגדיה הפזורים על הריצב^
ריעות לריינר, המתעורר אף הוא, קם וניגש להתרח״
דלודהכניסה. בינתיים, אין עדיין בקומונה מקלחות
הקומונה לא הצליחה להפוך את אושי לחברו

הצילום מס 1 .של גרמניה המערבית

הנשיות הילדותיות — ואינה מוכנה לוותר על אף אחת
מהן. חברי הקומונה הבינו, לאט לאט, שהצטרפה אליהם
תופעת־טבע חדשה, אשר האידיאולוגיה של השמאל החדש
אינה אומרת לגביה כלום.

אחד נגד אדבוהוד (אבד ב עד חשיש)

ציי דבת אוו ה ״

ושל מתנהגת בקומונה כאילו היא לבדה שם. הו־לכת
לישון כשהיא עייפה, אוכלת כשהיא רעבה, מדברת
כשיש לה מה להגיד ונכנסת תחת עמיכותיו של
ריינר כשמתחשק לה.
התנהגותה הגלוייה הפריעה לחברי הקומונה לא מעט,
בהתחלה. הם ניסו לשכנע אותה לחדול מהתנהגותה האיג־דיוויאליססית.
אושי מחתה על שטיפת־המוח הזו. היא לא
הבינה למה עליה להשתעבד לסיסמה :״קודם כל המהפכה
— ואחר־כך התענוג האישי״ .״מה יש,״ נהגה להשיב,
״למה לא שניהם יחדי״
חברי הקומונה לא הצליחו להשפיע עליה אפילו בעזרת
תורתם של מארקם ומאו. אושי ניסתה לעשות טובה לחבריה,
וקיבלה לידיה את שני הכרכים העבים לקריאה,
אך באף אחד מהם לא הצליחה לסיים אפילו את המביא.
(המשך ב ע מו ד )24

העמוקות
אה רגיל
ממזרוגה,
־ואד, את
נ בשלווה
הצהריים,

הקיבוצניקית המפורסמ ת ביגתר בגר מני ה — או שי אובר־
| ך ך 1ך1
מייהר — מסדרת את מצעה: מז רון פרו ש טל הריצפה.
שנים כולם באותו חדר, מזרון ליד מז רון, עליהם מקום לעשרים איש,

יחד

ריינר, המהפכן־לעתיד־לבוא, שדמותו מפחידה כל אזרח מ הוגן בבר־לין־המערבית,
ואו שי א הו ב תו, שאינה מתר שמת מ תוו תו, מבלים יחד
עם שאר חברי הקו מונה, בדיוק כ מו בכל קיבוץ ראוי ל שמו.

יגאל מן מדווח מניו־יודק על אידגון הנועד היהודי להגנה עצמית

גם בנו ת עוברות אימוני םבמ חנה
הליגה להגנה הודית. מת־נדבת
זו, על אף המראה הפ רופסורי שלה,
הצליחה לסיים את הקורס בהצלחה. על
סמל הליגה שעל הברט שהיא חוב ש ת
הסיסמה *:
רקומה

מוס ^ •61 זו6א *.:זוהי הסיסמה מרעי־דת־הלב,
הכובשת כיום יותר ויותר צעירים
יהודים בארצות־הברית.
הסיסמה ברורה: פרשת טבח יהדות-
אירופה בידי הנאצים — לא תחזור לעולם•
לא באמריקה. הלקח של אז נלמד והנוער
היהודי האמריקאי יודע שרק גורס
אחד ימנע טבח דומה, מחר, בארצות ׳הברית:
נשק יהודי בידיים יהודיות.
משום כך, קרם חלום ההגנה היהודית
בארצות־הברית עור וגידים, והוא כיום
עובדה מוחשית מאוד: בהרי קטסקיל ש*

אימוני
ם בהפעלת נשק חם תופסים מקום מרכזי

* ־ 1 1 1 1 0 # 1בקורס. המדריך (בלי חולצה) הינו סטודנט
בברוקלין קולג׳ .המתנדבים לבו שים מ־י צבא ארה״ב ונעולים נעלי־

קומנדו. הפחד רעובר
בפני פוגרו מים מצד
המחיצות. גם תלמידי

עתה על יהדות ארה״ב, ובעיקר על צעיריה,
גופי ם עויינים, איחד אותם והביא להריסת
הי שיבו ת נטשו את תלמודם ־באו להתאמן.

״ שני ת — לעולם לא.

מיסדר בוסר

הדב המפסד
במחנ ה

הוא

קפדני

ביו ת ר,

רבי מאיר נ הנ א, מראשי הליגה להגנה יהודית, בעת בי קו ר
במחנה האימונים, מתלוצץ עם החבר׳ה. מ שטר האימונים
והביקורים בו מותרים אן ורק בי מי רא שון ב שבוע.

על אף שהדגש ב מ חנ ה הוא על אימוני ם תכליתיים, מקדיש
צוות־המדריכים גם ז מן לימיסדרים, תרגילי־סדר שונים ומ שמעת.

ארוחת צהד״ס

החניכים בחדר׳ ה אונ ל של ה מחנה. על הקיר תלויים
הסיסמה והמגן־דויד. הצעירים — דתיים י חי לוניי ם —
חיים ו מ תא מנים בצוותא בהרג שת שו ת פו ת לגורל, כדי ל מנוע שואה העלולה לפקוד אותם.

אין יוצא

המחנה, הנמצא ב שטח מיוער, מוקף זקיפים מכל צדדי; — חלקם
במארבים. אנ שי הליגה אינם רוצים להיתפס לא־נכונים במיקרה של
התקפה מצד גופים עויינים, המביטים בעין רעה, אם לומר זאת בעדינו ת, על אימוני ם אלה.

האימונים בנ שק קר כוללים, בין היתר, שימו ש בנ שק מיוחד
ב מינו, החסר עדיין שם הולם בעב רי ת: אלו הן שתי אלות
ה מ חוברות ביני הן בחבל. נ א שר מכיס מי שהו באלה כזו, מ תפ תלת האלה
השנייה סביב האבר ה מוכה, עלולה ל שבור את העצם של המותקף.

במדינת ניו־יורק קיים מחנה־אימונים סגור,
שבו מתאמן נוער יהודי, רובו מנידיורק,
בנשק חם וקר, ג׳ודו, ומיכלול נושאים
אחרים. כחמישים צעירים בני 15 עד 22
מתאמנים בכל מחזור. בניגוד לישראל, בה
משתמטים תלמידי הישיבות מצה״ל, בידיעה
ברורה שיש מספיק צעירים חילוניים
שיילחמו במקומם, מכיקים תלמידי ישיבות
מברוקלין בחובתם, מתאמנים במחנה שכם
אחד עם נוער חילוני.
באיזה טבח מדובר? ממתי זה מרחפת
סכנה על יהודי ארצות־הברית? נגד מי
הוקמה הליגה להגנה יהודית?
הליגה אינה מהססת להכריז על כך במילים
מפורשות: לדעתה, הידרדרו פני הדברים
כיום באמריקה למצב מסוכן. החלום
האמריקאי הגדול של דמוקרטיה יחופש
מתחיל להתנפץ — וכשזה יקרה, קיבעים
הם, יופיעו הפוגרומים ותאי־הגאוים.
את הסכנה רואה הליגה בגורמים הבאים,
אותם היא מפרטת:
• השמאל המהפכני ,״העויין את היהדות
ואת מדינת־ישראל״.
9הפאשיזם הימני הלבן, שלא יהסס
להחיות את הנאציזם ברגע שיוכל.
• הגיזענות השחורה, השונאת את הלבנים
בכלל ואת היהודים בפרט.
״איננו פוחדים לקרוא להם בשמם,״ מכריזים
ראשי הליגה. הם גם אינם מהססים
לתקוף את הצעירים היהודיים שהצטרפו
לגופים השמאלניים השונים בארצות־,־,ברית:
״הם כורים את קיברם במו־ידיהם,״ טוענים
פירסומי הליגה.

ציה חנוש-נינה
דתיים

כחילוניים

מגדלים כיוס

ואין בא

שמירה קבועה ליד שערי־המחנה. הזקיפים ח מו שים, והם רשאים
להשתמש בנ שקם במיקרה של חדירת זרים ל שטח המחנה בנו ח,
מאחר שהמחנה הוא שטח פרטי, הרי שה שימו ש בנ שק ייראה כ ה תגוננו ת בפני פורצים.

אימוני הקרטה נמ שכים שעתיים ביו ם, והדגש בתם הוא
על הצד המע שי בעיקר. סיסמת צוות מדריכי־הקרטה
המ שננים אות ה לתלמידים חזו ר ו שנן :״ מ ה בלתי־אפ שרי? מאומה, מה
אנחנו רוצים? לראות דם !״ ואכן, הם עוברים מדי יום אימוני ם מפרכים.

ובידיים

רבים מבני הנוער היהודי
הלוק חי ם חלק ב אי מוני ם —
תי ס רו קו ת וזקנים נו סח ציה,

ומ שלימים אותם במדים וברט הולמים. צ׳ה גווארה זה מברוקלין,
הינו אחד ממדריכי הצליפה במחנה. החניכים עוסקים ברובים בעלי
קליבר זעיר. במדינת ניו־יורק ני תן ר שיון לנשק חם, עס רכי שתו.

ביפו מסריטים סצינות
המונים • במלוו דתי בירושלים
מציגים אופנה חש ו פה, רחמנא ליצלו
חצי שעה לפני הזמן, ושילמו לירה כל
אחד תמורת הזכות להיצטלם. כולם באו
מלאי רצון טוב, ומוכנים מבחינה נפשית
לצעוק בוז! בכל כוחם ברגע שיגידו להם.
בינתיים, עד שההכנות האחרונות יסתיימו,
בידר את כל הקהל הזה של כוכבי
כדורגל על המגרש וכוכבי קולנוע ביציעים
אריק איינשטיין, יחד עם להקת הצ׳רצ׳ילים
של הפילהרמונית.
הצלמים מטעינים את המצלמות. הבמאי
נותן הוראות אחרונות. רומי שניידר אומרת:
היי! ! והכל מוכן ומחכה לריצ׳ארד

האריס: ניגש לקו השש עשרה

שניידר: ציפייה לגול

ס ע מוז בלש
מה שקרה השבוע באיצטדיון בלונופילד
הזכיר את העיר חלם.
״ ו שם השחקנים של בית״ר תל־אביב. במשך
שבוע התאמנו יחד עם ריצ׳ארד האריס,
השחקן הראשי בסרט בלונזפילד, שמאז שאורי
זוהר פרש, הוא ׳גם הבמאי. הכל היה
מוכן להצגה הגדולה — מישחקו האחרון
של כוכב הכדורגל המזדקן האריס. לפי
התסריט, ריצ׳ארד צריך לתקוע גול אחד,
לפספס שניים, ולקול שריקות הבוז של
קהל אלפים לחתום את הקריירה שלו כשחקן
כדורגל. ואז, אחרי שכל אוהדיו נטשוהו,
הוא עומד בודד ועצוב נמגרש, וכל
מה שנישאר לו בחיים זה ילד קטן אחר
שאוהב אותו ורומי שניידר.
לאסוף את קהל האלפים לא היה בעיה.
15,000 איש מילאו את האיצטדיון עוד כ
הכדור
נשאר על הארץ
קים: על באמת
שיבוא וייתקע את הגול שלו. ריצ׳ארד ניגש
לקו השש עשרה. ארבעה שחקנים ניצבים
מולו כחומה בצורה. הקהל כבר צועק
בוז ומעיף בקבוקים למיגרש, בשביל
האוטנטיות. ריצ׳ארד בועט. הכדור
נישאר במקומו על הארץ וגם ריצ׳ארד. הוא
קיבל התכווצות שרירים.
קאט. הקהל צועק בוז ואלכסנדרד,
שרה. הצלמ-ם מטעינים את המצלמות. העוזרים
מחלקים כובעים לקהל.
ריציארד פורץ קדימה ומקבל מטירה מדויקת.
הוא ממשיך לרוץ ובועט שוב, בשוער.
הכדור נישאר במקומו על הארץ וגם השוער.
קאט.
הצלמים מטעינים שוב את המצלמות׳
הקהל מקבל שעוני ט־סו ושייקה
אופיר מצחיק. ילד הפלא קים, ידידו הקטן
של ריצ׳ארד בסרט, תוקע לתוך השער המיותם
גול אחרי גול. אחרי חצי שעה שוב
מוכן הכל.
ריצ׳ארד האריס עומד מול השער. מולו
חומה בצורה של ארבעה שחקנים ולרגליו
הכדור. שריקה בעיטה והופ
הכדור עובר כחמישה מטרים מעל השער.
ריצ׳ארד מרים את ידיו בתנועה האמלטית
טיפוסית. קאט.
המפיק והתסריטאי וולף מנקביץ יושב
בצד מבסוט. איזה קהל. אם היו משלמים

גם ריצ׳ארד, התכווץ לו שריר.
להם כדי שיבואו היו כבר מזמן הולכים
הביתה, אבל מי ששילם לירה נישאר עד
הסוף. ככה זה בחיים. ושוב הכל מוכן:
ריצ׳ארד עומד על קו השש עשרה עם
הכדור לרגליו ומולו ארבעה שחקנים כחומה
בצורה. ריצ׳ארד בועט ופורץ קדימה,
מקבל מסירה מדויקת וממשיך לרוץ. הקהל
כבר שכח שזה סרט וכולו עומד על רגליו
ושואג. בום ריצ׳ארד בועט בעיטת
אדירים אל השער! איזה סיגנון איזה

כושר פושקאש !
ואז מזנק השוער. במסירות עילאית הוא
מתנפל על הכדור, ובמקום לפספס, ככתוב
בתסריט, הוא עוצר תוך סכנת נפשות את
בעיטת האדירים הזאת, סרט או לא סרט,
הו א לא יספו: גולים סתם. ריצ׳ארד מרים
את ידיו כמו מארקוס אנסוניום מול נוויתו
החמה עדיין של קיסר, הקהל צועק, הצלמים
מטעינים את המצלמות מחדש אורי
זוהר אומר :״אני יפה

גישסח ונוטים?שנדה
נחמה — לא לעשות כלום
״כל מיני דברים בחיים מעניינים אותי,״
מספרת נחמה שמואלי., ,מעניין אותי סרטים׳
ובחורים, אבל הבי מעניין אותי זה
לא לעשות כלום,״
נהמה עושה את זה מהבוקר עד הערב.
היא קמה בעשר, הולכת לשבת קצת בבית־קפה
כדי ל וח ולקולנוע כדי להרגיע את
העצבים. אחרי הצהריים היא .־מאה לשיחת
רעים קלה עם ידידותיה על ענייני דיומא,
ואיפה היא עושה את זה, אם לא בבית-
קפה, לשם גיוון. חוץ מזר, היא נ ־ ר ני ת מאוד

כשזה מגיע לבני המין השני. לא כל אחד
מוצא חן בעיניה. בחור צריך שיהיו לו כל
מיני תכונות טובות כדי לכבוש את ליבה.
אילו תכונות? דירה, מכונית, ובו׳ .נחמה
יכולה להרשות לעצמה להיות ביונית כל־כך
כי יש לה הרבה הצלחה.
״יצאתי חודש עם אחד, עורך־דין, ישבנו
בתול והוא אמר ׳אני אוהב איתך ורוצה
נישואים.
״ישבתי בתול והיכרתי בחור שבדי. הוא
הציע לי נישואין וכרטיס לשבויה.
״אבל אין לי זמן לכל הדברים האלה.״
איפה עוד הציעו לה נישואים, חוץ מאשר
בתול? בבית, פה ושם, אבל אח פעם לא ב־הארי
הסוס.

בהארי הסוס אף פעם לא הציעו לה שום
דבר ולכן אפשר לפגוש אותה שם כימעט

( זיר.

היו אדח

;־ רי ד

ל רי ח

י רייייייז.

מארז י ה?ו׳ ד?י/י ר ־ ח ו עייייזז חזייד ר-ר׳יז-יי -י*יייי״

אוי .

כמו במיקווה
מעשה נורא אירע השבוע, בעיר הקודש
ירושלים, לעיניהן הפקוחות לרווחה של
נשות חסידים, בנות צדיקים, אימהות של
בחורי ישיבה עסקני מפד״ל, ואפילו רבנית.
כל הגברות הנכבדות האלה היתאספו במלון
המרכז, דתי וכשר למהדרין, כדי לר־
־ אות תצוגת אופנה של בית באלאסטרוז
הרומאי שערכה ויצ׳ו, ושילמו תמורת הזכות
הזאת 12 לירות לראש.
בהתחלה הלך הכל כשורה. הגברות הים־
תכלו בענין לכל הצדדים, שתו קפה ואכלו
בתיאבון את העוגות הקטנות, בסימון שלא

היה מבייש אפילו מבקרות תצוגות אופנה
וותיקות מהן.
ואז הגיע תור בגדי הערב. ראשונה —
שימלת מיני בשני חלקים עם מותן מגולה.
אחריה ש־מלה ארוכה בלי גב. ולנעילה
שמלת נשף עם מחשוף.
איזה מחשוף
באולם השתררה דממה. נשמעה רק איוו־שת
הכובעים שהתקרבו זה לזה וקול הלחישות
והציחקוקים שבקע מתחתם.
הדוגמנית האיטלקיה היתעלמה מהתגובות
והמשיכה לטופף אט אט על המסלול, הלוך
וחזור, הלוך וחזור. עוד צעד, עוד סיבוב.
המלצרים עמדו בפה פעור, עם הקומקומים
ביד. הלחישות גברו. הגברות החליפו חוויות
באכסטאזה. נכון שהמחשוף איננו מתאים
לחורף הירושלמי, אבל לא זה מה
שקובע. לא אצלן.
מי היה מאמין? מי היה מעלה בדעתו
שבעיר הקודש, במלון כשר, תעכסנה שיק־צות
מפורכסות לצידן של בנות ישראל,
בחזה חשוף כמעט׳ ובפופיק, רחמנא ליצלן,
מגולה לעין כל. אוי לאותה בושה 1
רק הרבנית מזל סלים ישבה בשקט יחסי,
ולא התרגשה מכל המחזה. בגדים שקו
פים?
מחשופים? מה יש, אחרי הכל אלה
רק נש ים. היא פוגשת אותן עב עוד פחות
עליהן, במיקווה.

רואות

שכ־1

מ ק צו ע מ כו בד
נ פל אומש תל ם
ב בי תספר ״די א1ה״ רוכ ש
ה תל מיד. בנו ס ף לידע מקצועי,
נסיון מע שי רב וב ט חון עצ מי
ב ע בו ד ה מע שי ת. וז אתתודות
ללקוחות בי ת־ הספר הנ הנו ת

מ שרו ת מ עול ה
ב מ חי רי ם נ מו כי ם
ביותר.
ל מסיי מי ה קו ר ס
ת עו דו ת סי ם
וסיו עבע בו־ ה.

רמה מקצושת
משלה !מוניטין
הקודם
ה חד ש
נפתח:
1.12.69

ו $ח ת

ד ־י אנ דז

ככד דיזנגו ף

ר״גם 1ת״א

ט ל2 2 5 0 5 5 .
״פרסום הסברה״

אהבה

בעיות ולבטים
בחיי המי!

כהזדמנות

1) 9ת

ניסית להשיג ״קופסת אהבה״
ונרתעת ממחירה. עתה הופיעה
מהדורה מוקטנת במחיר נוח.

חד״ר מרדכי וידמן
תוצאת רשפים.
לתייג •ואויזוו
הסירים הגדולוזו

הזדרז ופנה לחנות הספרים —
הכמות מוגבלת!

פיצד שומרים
על בגד הי ם 7
בגדי הים והחוף נוטים להתקשות
ולדחות כתוצאה מהשפעתם
המזיקה של טי״ים, שמש,
והמרי החיטוי שבבריכות. כביסה
קלח במים קרים ו״טקסטיל
שמפו״ תשמור על גמישותם
וצבעיהם של בגדי חים והחוף.
״טקסטיל שמפו״ מוציא את
/שיירי הטלה והטרי החיטוי,
^ ומאריך את חיי בגד חים.

ט ק סנוי ל \

חסייצי ס חב, נורי בפ -מ

קיבוצניקיות בעירו
(המשך מעמוד ) 19

היא לא אוהבת לקרוא, כי אותיות הדפוס
אינן מוצאות חן בעיניה, הסבירה לחבריה.
מאחר שהקומונה לא הצליחה להשפיע
על אושי, הטביעה אושי את חותמה על הקומונה.
עקב התנהגותה הטבעית, החסוד,
כל מוטיבציה פוליטית, טען רייגר .,למד
הוא בעצמו להבין ״שהם הזניחו לגמרי
את הצורך בתאווה, דבר שלא ייחסו לו
עד כה כל חשיבות.״

אחת מפרנסת את בולב
•יי* בר נו ס ף, לו אין הביטניקים המד,־
| פכנים מייחסים חשיבות, היא העבודה.
הם נוהגים לקום משנתם בשעית אחר־הצהרים,
שמים ראשם תחת ברז המים הקרים,
ומתעניינים אצל אושי :״מה יש
לאדוחת־בוקר?״
אושי היא המפרנסת והזנה את כל הקומונה.
היא אינה סובלת שחבריה ישארו
רעבים. היא קמה ברצון ממזרונה, הילכת
לערוך קניות במכולת הסמוכה וחוזית לאחר
שעה קלה עם סל מלא מיצרכים.
בקומונה אין חלוקת־עבודה, אין סדר-
יום ואין חובות. רק זכויות יש. ליתר
דיוק — זכות אחת: הזכות להתבטל. כל
אחד עושה מה שברצונו או מה שדורש
עשייה באותו רגע.
אולגה בת , 1771 הבת השנייה בקומינה,
היא טבחית מעולה. חבר הקומונה • רלף
הולגר מספר שעד בואה כמעט שלא ידעו
מהי ארוחה חמה.
אושי משלמת מכספה כמעט את כל צרכי
הקומונה. דבר המובן מאליו, מאחר
שהיא בעלת ההכנסה היחידה בחבורה, ומשום
כך תשלומי החשבונות הם מעניינה.
רק לפעמים היא מתרגזת מכך :״נכון שהם
מרוויחים פחות ממני,״ היא טוענת,
״אך הם היו יכולים לעשות הרבה יותר,
במקום להסתובב סתם באפם מעשה.׳־

תמרורים
נחוג * יום־הולדתו ה־ד 5של ראש
אגף החקירות במטה הארצי של המשטרה,
ניצב אריה •שור. יליד ירושלים, אשר
למד הנדסה ב ט כניון בחיפה, עבד שור ב׳
חברת הכ שרת היי שוב, ממנה עבר לקח
הקיימת לישראל, כאשר כל אותה עת הוא
משמש גם מפקד בהגנה. במלחמה הקוממיות
שימש שור בתפקיד מפקד גדוד 164 של
חטיבת עציוני. בשוך הקרבות הצטרף ל־משטרת־ישראל,
התקדם בסולם הפיקוד עד
לתפקידו׳הנוכחי, בו הוא מכהן שנים אחדות.

חוג יום־הילדתה ה־ 53 של סגנית
יושב־ראש הכנסת־השישית, שנבחרה אף
לכנסת השביעית, טובה סנהדראי. סג־הדראי
החלה את
דרכה בעסקנות ציבורית
בבר במקום־
הולדתה, גאזיציה,
כמנהיגת התנועה ה־חלוצית־דתית
תורה
ועבודה. עלתה לארץ
בשנת , 1934והמשיכה
בפעילותד,
— כמזכירה כללית
של אירגון הפועלות
של הפועל ה־סנהדראי
מיזרחי,
הפק יד בו
היא משמשת גם כיום. בעלת עמדה חזקה
במפד״ל.
נולדה לזמר נמוך הקומה בייתר
בעולם, שארד אזנאבור, ולאשתו ה־

ממזרון במינכן למזרדן בברלין
•* יום אושי היא בת .23 לפני חמש
^ שנים עבדה עדיין בריטוש־צילום באחת
מחברות ההוצאה־לאור הגדולות במינכן.
כבר אז הכירה היטב את חיי הביט־ניקים,
בילתה את לילותיה במרתף הביט־ניקים
של מינכן. לפעמים שכבה עם בחור
זה או אחר, אך אף פעם לא התקשרה
לאחד מהם.
לאחר שזפתה בפרס בתחרות יופי כל-
שהיא, הפכה לדוגמנית־צילום, והצליחה לטפס
לצמרת, התרגלה לחיי נערות־־והי.
באחד הימים הצטרפה ללהקת הזמר
אנזונדוואל, הפכה לידידתו של נאיל, אחד
מחברי הלהקה. הוא היה אהובה הראשוי
האמיתי. כל אלה שהיו לפניו, היא מסבירה,
היו סתם קשרי מיטה.
נאיל וחברי להקתו התגוררו בקומונה
של מינכן. במשך חודשים הוא ניכה לשכנע
את אושי להצטרף אליהם לקימונה,
אך היא סירבה. הפריעה לה העובדה, שלא
תהיה לה אמבטיה פרטית משלה. ואכן, כל
ידידיה לא האמינו למישמע אוזניהם, כאשר
יום אחד החליטה לפתע שהיא יבולה
להסתדר בלי אמבטיה פרטית. כך נצטרפה
לקומונה.
עם להקתו של פל נאיל, נסעה אושי בסתיו
1968 לאסן, שם השתתפה הלהקה
בפסטיבל ימי הזמר. באסן הכירה אושי את
אהבתה הסוערת הנוכחית, ריינר לנקלאז.
היא עזבה את נאיל, והצטרפה לריי:ד ול-
קומונה שלו.
כשנשאלה מה היה בו בריינר, שהתאהבה
בו כל כך, יעד שעזבה את סביבתה
הקודמת ועברה לברלין הזרה — ענתה
אושי, ספק בפליאה ספק בליגלוג :״איזו
מין שאלה היא זוי! ריינר הכניב אותי
להווי־היים מסעיר ומופלא. אצלו אינני מרגישה
כלל את הזמן העובר. חוץ מזי— ,
הוא כל כך חכם; הוא יודע הבל. השהייה
במחיצתו היא ממש הענוג!״
האם תלך אחריו גם אם יפסיק להיות
ביטניק?
״אותי לא מעניינת השקפת־העולם שלו.
— -הוא מעניין אותי כאדם׳ לא כפוליטיקאי,״
ענתה אושי בפסקנות.
וכך עברה לקומונה הברלינאית.
לא היה צורך לחפש עבורה מקום מיוחד
בקומונה: מיזרונים — לא חסרו שם.
בינתיים, אין לאושי כל כוונה להתחתן
עם ריינר — על אף אהבתה אליו. אף לא
לרגע חשבה גם על ילדים משלה :״מה
פתאום ילדים?״ תמהה למישמע השאלה,
״הרי אני בעצמי עוד ילדה.״

אזאנכור, אודה •קאטיה
שבדית אדלה, בקליניקה בפאריס, בת ב־מישקל
שלושה קילוגרם, קאטיה.

סוקאמאטי

נישאו. בג׳קרטה
סוקארנו, בתו בת ה־ 18 של נשיאה־לש־עבר
של אינדונזיה, עם בחיר־ליבה, הסטודנט
דדי שארטו. בטקס, שנערך בבית
אם־הכלה, אשתו הראשונה של טוקארנו,
פאטמת, השתתף אף אביה המאושר של
הכלה, הנתון במעצר־בית.
נפצעה. בתאונת־דרכים ליד פאריס,
הזמרת הישראלית־לשעבר
ריקה ז״
ראי. הבדיקות הרפואיות
שעכרה ב־בית־חולים
בפא-ים
גילו חולייה •צלע
שבורות, וכן שבי
במרפק יד שמאל.
רופאיה סבורים שהיא
תאלץ להיית
מאושפזת חודשים
אחדים עד שבחיים.
נפטר. בתל-
אביב, בן ,83 הכופר

ריקה

יהודה בורלא. יליד ירושלים ונצר למשפחת
רבנים ספרדים שעלתה ארצה במאה
ה־ , 18 רכש בורלא את השכלתו בחדר,
ואחר־כך סיים בית־מדרש למורים. עסק בהוראה
עד התגייסותו במלחמת העולם י הראשונה
לצבא הטורקי. הגיע לדמשק, ובתום
המלחמה, נשאר בה כדי לעמוד בראש
בתי־הספר העבריים שם. עם הקמת המדינה
היה בורלא הממונה על מחלקת התרבות׳
העיתונות וההסברה במסגרת משרד־המיעוטים׳
אחר־כך עבר למשרד־החינוך.
כסופר, היה הראשון שתיאר את חייהם
ומאווייהם של בני עדות־המזרח בארץ־יש־ראל.
בין ספריו: לונה, קסמי מולדת, בלי
כוכב, ב ת ציון, לקול הצעדה ועוד. זכר,
בשני פרסי ביאליק ובפרס אוסי שקין.

אנשים
החלקהתח מון
של אב א אבן
בטקס חלוקת פרם נינו ר דויד, שנערך
לא־מכבר, הופיע שר־החוץ, אכא אכן,
ואמר, בין השאר, כי ״עריכת הערב היתה
כדאית — ולוא רק כדי לראות את החלק
התחתון של קרייין־ד,טלוויזיה חיים יכין.־׳
רגישותו של אבן לחלקים תחתוניים התגלתה
בסיפור שסיפר העיתונאי אורי או׳
רן, המועמד השני של ע״נז לעיריית תל-
אביב, ואשר עבד מספר שנים במחיצתו של
אבן. גילה אורן: אבן מעדיף לנאום תמיד
מאחורי דוכן שיסתיר את החלק התחתון
של גופו. הסיבה: בשעת נאום מתמלא אבן
במתח רב, ואז הוא נוהג לעמוד על רגל
אחת, כשהוא משלב את רגלו השנייה סביב
הרגל העומדת. בצורה זו הוא מוציא את
המתח מגופו, כשהרגל משמשת לו כהארקה
של המתח • .חוש־הומור מפותח גילה
בשבוע־שעבר השר יוסף ספי״ ׳.הי ה זה
כאשר בראיון עם מזכיר מערכת הארץ,
יאיר קוטלר, טען כי ״חילוקי־דיעות יש
בכל מפלגה. רק אצל מש־ קול אין
חילוקי־דיעות. הוא איש אחד. הוא משנה
את דיעותיו. הוא הפך מיונה לזאב טורף.
הוא לא רק נץ — הוא יותר מזה.״ השבוע
החליט ספיר, איש גח״ל, כי הרחיק־לכת
בביקורת שמתח על שר־התיירות הליברלי־עצמאי
.״דברי היו מילתא דבדיחותא,״ התנצל
,״אני מצטער ייתכנו מצבים,
אשר יעשו העברת אוכלוסין רצוייה לשני
הצדדים.״ ״לא נוכל להפקיר אף שעל אחד
של אדמת ארץ־ישראל.״ דברים אלה נאמרו,
כפי שלא קשה לנחש, בבנם המועצה
של התנועה ל מען ארץ־ישראל השלמה. אך
אומרם, המשורר נתן אלתרמן, לא היד,
זה שחיברם, המשפט הראשין, המתייחס
לפינוייה של אוכלוסייה ערבית ממקומות
מגוריה והעברתה למקומות אחרים, צוטט
מתוך דברים שאמר לפני 26 שנה מנהיגם
הרוחני של זקני תנועותיה,פועלים בישראל,
כרד קצנדסון, והם מופיעים בכתביו,
כרך ה׳ ,עמוד . 112 סיסמת ״אף שעל אחד״
הופיעה בגילוי־דעת של ה שומר׳ הצעיר לקראת
הקונגרס הציוני ה־ ,20 ביולי .1938

כ ר אחד -נאפודיון
למיקי אמדורסקי יש כבר מזמן בוטיק
בפאסאז׳ דיזנגוף ששמו דזירוז.
השבוע נמאס לבעלה, הזמר כני אב!*
דורסקי, שאשתו תהיה איש־ד,עסקים היחידי
במשפחה, פתח גלריה בשם נפוליון.
בנ פו ליון רוכרים גם תומרקינים, לוקו־בים,
פיינגרשים וכו׳ — אך בעיקר תכשיטים,
תוצרת שני הצורפים העובדים בקצב
בחדר הסמוך.
לפתיחה הזמין בני את ידידיו מעולם
הבידור והבוהימה, שהגיעו בהמוניהם. כל
אחד הגיע, נכנס, הציץ בפיינגרש או בלו־קוב,
תקע רבע מבט בתכשיטים. ואז ראה
את הכובע, זה עם הנוצה, ומייד ניעור

בליבו דחף בלתי ניתן לריסון למדוד אותו.
הכי דומה לנפוליון היה בני עצמו, מפני
שהכובע הנפוליוני נתפר לפי הראש שלו,
ועוד לפני הפתיחה הוא תירגל את הישיבה
על הכיסא הנפוליוני האדום־לבן, בפוזה
המפורסמת של יד אחת בתוך המעיל.
על מרקו תורג׳מן היה הכובע קצת
גדול, על ארם לוקוכ קצת מצחיק, ולעיתונאי
עמנואל כר״קדמא לא התאים
בגלל השפם, על יהודית סולח דוזלא כן,
ואת יוחנן זראי הפך לז׳וזפין. ר״ל.
אחרי המדידות התכבדו המוזמנים בשתייה
על־חשבון הבית, כי בנ פו ליון כל טי
שנכנס מקבל שתיה, גם אם לא יקנה דבר.

יוסטון (שמאל) ורחל ולטש
״העולם מכיר את ה תוכן״

יהודית סולח

יוחנן זראי

״מפתב יהוד> גרוזיה
— מפובר ק! ״

״אין א ה בו ת
שמחות, הא 7״

למה משתוקק עיתונאי יותר מאשר ל־

צילצול־טלפון משר או ח״כי סילכי
קשת, העיתונאית השנונה של הארץ,
קיבלה מאז יום שישי האחרון עשרות טלפונים
משרים, ח״כים, פרופסירים, משפטנים
וסתם אנשי־ציבור ואזרחים מכל קצוות
הארץ, ביניהם לא־מעט דתי״ם. הם לא
ביקשו להדליף סודות מהחדר .״עשית שירות
ציבורי חשוב,״ בירכוה ד,מטלפנים,
שהתייחסו לרשימתה החריפה ללא־תקדים
על המיועד לכהונת שר, ח״ב המפד״ל
יצחק רפאל, שכונה על־ידד, בליגלוג
המלאך רפאל נשתדל לבנות ארץ,
חברה ועיתונות, חופשיים לגמרי ומשוחררים
מלחצים מיותרים״ — ר.ך נכתב בגיליון
האחרון של רמזור, ביטאון המשמרת
הצעירה של מע״י. השבוע נוכח עורך רמזור,
דויד הלוי, כי רעיון זד. אינו ניתן
להגשמה — לפחות לא במפלגת העבודה.
כתגובה על הקו העצמאי בו נקט ואשר
נגד לא־אחת את קו ראשי המשמרת הצעי־

כני ומיקי אמדורפקי

4 x 4 x 4של גרשוני (כמרכז) כמוזיאון תל־אכיכ

״ומה היה הכרוז שלכם בשכם?״ צעק לעומת
בן־עמי המשורר יכ״י שנכח באולם.
החלו חילופי־דברים, אשר רק בוצי מנע
את התפתחותם למשהו חריף יותר. אחר-
כך דיבר ליבוביץ׳ ,אשר עלה על בן־עמי
במחץ רב :״הנה היום הכריז משה דיין
על עונשים קולקטיביים,״ אמר ,״שיטה שרק
הנאצים השתמשו בה בתקיפה המודרנית.״
מחיאות־כפיים סוערות שיסעו את
דבריו. בין השאר, הביע הפרופסור ליבו־ביץ׳
את דעתו, כי מיכתבם של 18 יהודי
גרוזיה — מפוברק.

תקר בפסל

רה, הודחה מערכת רמזור יחד עם הלוי
עצמו. אחד הדברים שהרגיזו במיוחד את
צעירי מע״י היה המאמר שהתייחס לפרישת
עורך הארץ, גרשום שוקן, מוועדת־העור־כים,
בו נאמר, בין השאר :״במדינה בה
קיימת צנזורה ביטחונית קפדנית, אשר גולשת
לפעמים לתחומים אחרים, אין כל הגיון
שעיתונאי חופשי יכבול עצמו מרצון
ומראש תמורת ההנאה האישית של קבלת
האינפורמאציה מהמקור על ועדת-
העורכים כתב רמזור :״זהו מוסד של חתו לים
שמתפקידו לדאוג לכך שחתולים אחרים
לא יאכלו את השמנת בשבוע שעבר
נערך בבית ציוני אמריקה בתל־אביב
דיון על ספרו יוצא־הדופן של י הו ש ע
גרנות, פרגוד הבדולח. בדיון, בהנחייתו
של כצלאל (״כוצי״) דיינשל, השתתפו
הפרופסור ישעיהו ליכוביץ/
אכרהם וולפנזון, והד״ר אהרון כן־
עמי, השני ברשימת למען ארץ־ישראל של
הד״ר ישראל אלדד־שייכ. הערב נועד
להיות ערב שקט ואינטלקטואלי, ואכן התנהל
על מי־מנוחות, עד שהחל ברעמי לדבר,
כשהוא גולש להבעת דיעות פוליטיות,
וכינה את -הספר ״טירור אינטלקטואלי״.

כמו כל אמן, מקבלת גם הזמרת והשק-
קנית ציפי שביט מכתבי־הערצה. לאחרונה
הגיע אליה מכתבה של ילדה בכיתה
א׳ ,שכתבה לה :״כל לילה שאני הולכת
לישון, אני מתפללת שאת וגולדה מאיר
לא תמותו.״ י • מעריץ לא יותר טאקטי
היה לאמן יוסי כנאי. שעה שיוסי טייל
עם אשתו ברחוב, ניגש אליו אחד ממעריציו
ואמר לו :״אין אהבות שמחות, אה?״
ומעורר״הוויכוחים
המוצג המסעיר

ביותר בתערוכת הסתיו, שנפתחה השבוע
בביתן הלנה רובינ שטיין של מוזיאון תל-
אביב, הוא פיסלו של הפסל הצעיר מי ט ה
גרשוני הנושא את השם ,4x4x4וש־בתיאורו
בקטלוג הוא מתואר כפסל מגומי.
אלא שהפסל אינו אלא ערימה של 64 אבו בים של צמיגי־משאיות המונחים בטורים
של ארבעה ובגובה של ארבעה. את האבו־כים
השחורים קיבל גרשוני בהשאלה מחברת
ייצור־הצמיגים ש מ שון, ועבודת היצירה
שלו, מלבד עצם הרעיון, הפתכמה בני־פוחם.
כשנשאל גרשוני מה יש לו להגיד
על יצירתו, השיב :״אין לי מה להגיד,
היצירה מדברת בעד עצמה.״ בעת העמדת
הצמיגים באולם המוזיאון אירעה תקלה.
באחד הצמיגים נתהווה תקר, האוויר פרח
מתוכו, ועובדי המוזיאון לא ידעו איך
להציב את היצירה האמנותית הזו # .הבמאי
ההוליבודי הנודע, ג׳ון יוסטון,
מביים עתה את הסרט מידה ברקאינרידג׳
המספר את תולדותיו של גבר ההופך אשה,
בכיכובה של רחל וולטיט. בעת הסרטת
הסצינה, בה עולה וולטש על דוכן ועורכת
הצגת חשפנות בפני גברים, נסגרה בימת
הצילומים ואיש, מלבד המסריטים, לא הורשה
להיות נוכח במחזה. אמרה רחל :״זה
מגוחך ממש. הרי מזה חמש שנים מכיר
כל העולם את תוכן העטיפה.״

9103

השבוע

• מפקד החללית ״אפולו 12״,
צ׳ארלס קונראד, בעתי הטיסה מכדור־הארץ
אל הירח :״עצם זר עוקב אחרינו!״

ההות ״ -צנוייו ־ ת בג/זגנ ת

1905

ביי ד ך סו

כוכבת סרטים מיריי.דארק
לגבר — יותר ידיים מאשר לאשה

?!ולנוע כוכבים ישבן
מל א שירה

11 קו

הפקד את הדאגה לבריאותך ולבריאות בני משפחתך בידי
קופת חולים עממית
דאגה זו כוללת:
בטוח רפואי מלא ומקיף לכל המשפחה * אשפוז ללא תשלום במשך
24 חודשים לכל מחלה * בחירה חופשית של הרופאים הכלליים
והמקצועיים * רופא המשפחה הוא המטפל בך גם במקרים דחופים,
מחזץ-לשעות הקבלה * טיפול מקצועי ללא המתנה ותורים * נוסף
לכך, שהאשפוז-ללא תשלום, מקבל החבר המאושפז בבי״ח —25
ל״י ליום, החל מהיום הרביעי,עד ססו יום בשנה * לשכירים —
החלמה בבית הבראה לאחר אשפוז.
קופת חולים עממית, בעלת צביון צבורי מובהק. העובדה שרוב
רופאי המדינה ביטחו עצמם בקופת חולים עממית, מדברת בעד
עצמה.
לקבלת פרטים — הכנס נא לאחד מ־ 60 סניפי הקופה ברחבי הארץ.
חולים עממית
מיסודה של הדסה -המרכז
ת״א, דח׳ ארלוזורוב , 100 טל2 :.־243000, 229231
סטודיו גרבו שבררו!

מיריי וארק הולכת בדרך כל הכוכבות
האמריקאיות והופכת בינלאומית. סירטה
מונטה קרלו צולם בהפקה אמריקאית, ברומא
עם שתי מכוניות, שני נהגים, דירת־פאר
מול פיאצה נבונה, שתי מחליפות,
ספרית, מאפרת ואיש־פרסום. הושקעו בו
סכומי־ענק, ואפילו המפיצים הישראליים
רבו עליו ואחד מהם הצליח להביא אותו
ארצה, והוא יוצג כאן בזמן הקרוב ביותר.
דארק.״
״היום,״ אומרת מיריי דארק ,״אני יודעת
שאני כוכבת. לפני כן לא שמתי לב, היום
כולם מוכיחים לי את זה כל הזמן, ואני
לא יכולה להתעלם מזה. זה מוצא חן בעיני,
שאנשים נותנים לי להרגיש שאני מידיי
דארק.״
הסרט שהפך אותה מפורסמת היה גליה.
אחריו היא קיבלה הצעות להמשיך באוחון
דרך — גליה חוזר ת, הגלומה של גליה,
וכו .,היא סירבה .״הקריירה שלי נמצאת
בידיים טובות מאד,״ היא מסבירה ,״בידיים
שלי.״
התפקיד של גליה נכתב במקורו לבריג׳יט
בררו. אבל בריגייט סירבה ואז הציעו אותו
למיריי, והיא קיבלה אותו. לעומת זה הלב
המאו שר נכתב במיוחד למיייי דארק, והיא
סירבה לו, והוא הוצע לבריג׳יט — והיא
קיבלה אותו, וביצעה בעזרתו את אחד ה־כשלונות
הקופתיים הגדולים ביותר שלה.
לזה קוראים, בשפה שלנו, יותר שכל מאשר
מזל.
מיריי ובריג׳יט הן חברות. הן מתחלפות
בבגדים, בשמלות, בסוודרים, בסרטים. רק
לא בגברים :״זה עניין של טעם,״ אומרת
מיריי.
הפרסומת של גליה, שהיתר, מיועדת ל־בריג׳יט,
עשתה ממנה: הנערה־המודרנית־ה־מחליפה
גברים מתי־שמתחשק־לה־ועוזבת־או־תם־מתי־שמתחשק־לה,
והיא התאימה את עצמה
לפרסומת הזאת. על השאלה המפורסמת
שאיפשרה למיילין מונרו להתבטא ״במה
את ישנה?״ היא עונה ״בגבר״ וכששואלים
אותה, מה תגידי לילדים שלך כשיראו את
תמונות העירום שלך? היא עונה :״שידעו
מאין הם באים ולאן הם הולכים.״ ובאמת
העולם מקבל די יפה את הגוף החשוף
שלה, וסופר צרפתי ידוע אפילו אמר עליו:
״מיריי דארק, יש לה ישבן מלא שירה.״
כשהיא היתר, צעירה היא לא היתר, יפר.
במיוחד. לא היו לה רגל־ים, היה לה יותר
מדי אף, בדיהה של חזה, שערות של בובה
זולה, והבנים אף פעם לא רצו לשחק
איתה ברופא, והיא היתר, חולה מזה.
אבל בסופו של דבר זה השפיע עליה לטובה.
עובדה.
היום כולם רוצים לשחק איתר״ והיא בוחרת
את מי שהיא רוצה, בזהירות .״מהגברים
צריך להיזהר,״ היא אומרת ,״כי
לגברים יש יותר ידיים מאשר לנשים.״

עול האשה

פעם, בימים
הטובים; היו
אבא ואמא
צודקים תמיד.
נם כשלא
צדקו
לא עוד:
ילדינו כיום
איכם אוהבים
אמנם את
הודיהם כהות
מבדודות קודמים.
אולם עתה
הם מצויידים,
ככר מתחילת
דרכם כהיים,
כעין כוהגת,
ראש פתוה
ומנתה, ולשון
הסית״רהמים
היורה ביקורת ״
קטלנית ללא
היפום.
והגרוע מכל
הוא -שהם
צודקים כאשד

הם קובעים:

ן* אם את

אמא טובה? האם בעלו אב

לאחר שתתקררי מעצם החוצפה — להעז
ולהעלות שאלה כזו בכלל — אולי תסכימי
שהיחידים שיכולים לענות לשאלה זו —
הם ילדיך. כלומר, לא ילדיך ממש: מאלו,
את ודאי שומעת 24 שעות ביממה את הרשימה
המלאה והמפורטת של מגרעותייך
ומיגבלות־יך. הסדנה לדעתם האובייקטיבית
של הילדים.
ואכן, כדי לשמוע מה דעתם של הילדים
על הוריהם, וכיצד הם-מציירים לעצמם את
האב והאם המושלמים, נערך לאחרונה ב־ארצות־הברית
ראיון עם כמה מאות ילדים,
שהצעיר בהם היה בן שש והמבוגר בן .14
תשובותיהם הוכיחו שילדים הם ילדים,
והורים הם הורים, בכל מקום בעולם. לוא
היה הראיון מתקיים בתל־אביב או בבאר־שבע,
ספק אם היו התשובות שונות.

מובן שהכל יחסי בחיים: בעוד שילד אחד
טען שהאבא המושלם הוא זה ש״לא מקמץ
להוסיף לו דמי־כים,״ אם הוא עובר על
הקצבה השבועית של עשר -ל״י — הגברבר
הוא בן — 11 הרי שילד אחר הצהיר:
״האבא הטוב הוא זה שנפגש עם הילדים
שלו.״ התברר שהוריו של הילד נפרדו,
ואביו לא בא מאז הגירושין לראות את בנו.
אולם ממכלול ׳התשובות והטענות וה־

טרוניות, התגבשה תמונה ברורה
כיצד רואים אותנו ילדינו* כיום.

מאוד

לא לשכב
ולקרוא עיתון
ך • טרוניה הראשונה היא: מריבות
| 1בין ההורים. האמא והאבא האידיאליים,

לדעת הילדים, הם אלה שאינם רבים ומתקוטטים
ביניהם.
הטענה השנייה בחשיבותה: המחסור בנוכחותם
של האבות. לא היה כימעט ילד,
למטה בגיל עשר, שטען שיש לו את אביו
לרשותו מספיק זמן. הדיעה הכללית היתד״
שאבא חייב להיות בבית כל בוקר וערב,
שבעה ימים בשבוע, ובשבת — כל היום.
ולא סתם להיות, אלא עד ומוכן לפעולה
— לא שוכב וקורא עיתון, ואומר כל הזמן
,עוד מעט, עוד מעט,׳ עד שהיום נגמר.
הצהירה ילדה בת שבע וחצי :״האבא של
החברה שלי בטי הוא האבא הכי טוב בעולם.
תמיד הוא משחק איתר. כשהוא בבית.״
הילדים הסכימו פה־אחד שאין דבר
מרגיז מזה כשאבא דוחה ודוחה את התחלת
המישחק :״אבא צריך להרגיש שהילד
שלו הוא תענוג בשבילו, ולא צרה שאי־
(ה מ שן בעמוד )28

ההורי שלנו דבת׳ ^
(המשך מעמוד )27

אפשר להיפטר ממנה,״ הודיע אדון צעיר בן
עשר.

הגדלת

הפרסים הגדול ה

־ 1 5 5 0 1־1־
תתקיים בחנוכה
נו ס ראשון :
נו ס ש1י:
נוס שלישי :

מכוני ת פי א ט 24ו
(לא כולל מיסיס)

6פרסי טי ס ה לשוייץ
ג סי לוני אל־על

סן פרסי שעון טי סו

קנח שעון סיש והשוותו בהגווח
פ ר קי ם ב חנויו ת 7ו>7זו ה מו ב ח רו ת

קום התעוררה
אב הלכה

*ץ לונות נוספות :״אבא ואמא טובים
4 1לא צריכים לישון בשבת ע־ הצהריים,
כמו אבא ואמא שלי,״ פסקה ילדה בת תשע,
עם פרצוף מלוכלך משוקולד.
״גם שלי,״ נשמעו קולות מכל הכיוונים.
לא רק שדרישותיהם של היקרים בשטח
זה היו צנועות למדי — בסך־הכל, יותר
תשומת־לב מצד ההורים, בעיקר האב —
אלא שהם גם ניסו להצדיק את הוריהם,
בהטילם את האשמה על הכלכלה המודרנית:
״לאבא שלי יש בעיות, והוא צריך לחשוב
איך לפתור את הבעיות, וזה לוקח
לו המון זמן. אז הוא נשאר תמיד מאוחר
במשרד ומרוויח המון כסף וכולנו צריכים
לחכות לו עם הארוחת־ערב.״
במישור החומרי יותר — היו לילדים
בדרך־כלל מעט מאוד תלונות. אף ילד אחד
כימעט לא התלונן על מחסור בבגדים וצעצועים.
התלונה היחידה היתה נגד שימותו,חי
0כון המודרניות. בעיניהם מצטייר הבנק
כמקום מפוקפק שיש להיזהר מפניו: ברגע
שהכנסת לתוך תהומות־הקופות שלו את
דמי־החסכונות שלך — איבדת אותם לנצח.
״יש לי מאות לירות בבנק,״ התוודה ג׳ינג׳י
בן .11״הכסף ה־א שלי, וגם בבנק יודעים
שהוא שלי — ואני לא יכול לנגוע בו עד
הגימנסיה. מה פיתאום? ומה עוד יותר
גרוע? כשאני בא לאבא שלי ואומר לו
שאין לי כסף, הוא מוציא את הפינקם של
הבנק ואומר לי, :מה אתה מדבר? תראה,
אתה ממש מיליונר׳.״
תלונה נפוצה אחרת, בתחום הפינאנסי,
הועלתה על־ידי בת 13 מגונדרת :״אני מקבלת
חמש לירות לשבוע דמי־כיס — אבל
אמי לא מרשה לי לעשות איתם מה שאני
רוצה. איזה מין דבר זה? אם הם שלי, מה
איכפת לה מה אני עושה עם הכסף שלי?״
וזאטוט בן שבע התמרמר :״אני מקבל
25 אגורות לשבוע, אבל כשאני לפעמים
מאבד את זה, הם כועסים עלי. אין לי
ריצ׳רץ׳ בכיסים, אז הכסף נופל. אני אשם?״
המסקנה ברורה: ההורים האידיאלים חייבים
או לדאוג לריצ׳רץ׳ בכיסים — או להתרגל
לחיות עם המבט האילם והשתיקה
הרת־הגורל, בתשובה לשאלתם :״מה קנית
בכסף שנתתי לך בבוקר?״

לא רוצים
לישון

מכוניות ״הילמו
ש הגי עו ארצה
ואלה הנ מ צ או ת בדרך לארץ
נמכ רו ת עדייו
הודעה חשובה

במח>ר הנוכח>!

לקראת סו ף חוד שדצ מב ר ש. ז.

יתייקרו
מחירי מכוניות ״ הילמך
ע קב ההעל או תשח לו ב מ חי רי הי צ רני ם,
ב ד מי ה הו בלה הי מי תוה תי ק רויו ת
א ח רו ת.

בני 1*1 0החרס!

2מפיצי מנודות אגמ 111א
בישראל

^ וסםהמכריע של הילדים האמין שההורים
מטילים משמעת ומתערבים ב!
ענייניהם
בצורה מוגזמת ומיותרת — ולא
רק בשאלת דמי־הכיס .״אחרי הכל, אנחנו
כבר לא תינ-קות,״ ניסח זאת בצורה קלאסית
ותקיפה בלונדיני נמרץ בן שמונה.
״ההורים צריכים להרשות לנו להחליט החלטות•
אחרת איך נגדל להיות עצמאים?״
מה בדיוק צריכים ההורים להרשות,
תלוי במידה רבה בגילם של המתלוננים.
בגילים הצעירים יותר, הבעיות הרות־הגורל
הן הזכות לצפות בטלוויזיה בערב וזמן־
השינה. לפרות טענתו של ילד אחד, בתח־ם
זה, נראתה כמוצדקת. היה: ה זאטוט בן
שבע שהתלונן שמרשים לו לראות טלוויזיה
רק שעה, וזה לא מספיק לו. כשתמה המראיין
אם הוא חושב שילד בגילו צריך
לשבת ליד המקלט יותר משעה ביום, התברר
שהפספוס התכוזן לשעה בשבוע.
בגילים מאוחרים ייתר מגיעים לבע־ות
של הכנת שיעורים •הצטיינות בלימודים:
״יש לנו ילדה בכיתה שתמיד בוכה אם
היא מקבלת פחות מטוב במיבחן, כי מרביצים
לה בגלל זה בבית. והאבא שלה עוד
עורך־דין. איך הוא לא מתבייש התרעמה
אשד, קטנה בת 12 וחצי.

ך * כל בכל, נראה באמת שתביעותיהם
נ ! של הילדים מאיתנו צנועות מאוד. ואולי
האופייני ביותר לילדינו הוא, שמכל המאות
שיואיינו, לא היה אפילו אחד —
שהצביע על־כך שהורים אידיאליים הם אלה
שאוהבים את ילדיהם.
הסיבה היא, כמובן, שאף ילד לא חלם
כלל על האפשרות שייתכנו בכלל הוריש
שאינב אוהבים את ילדיהם.

^ כר הוחלט וסוכם סופית: השנה תה־
^ יה שנת הצעיף.
נצעד השנה בחליפות־מכנסיים מכל המינים
ומכל הסוגים, עם טוניקות ארוכות
וקצרות, עם חגורות כיסים וכפתורים, מ
צמר׳
משי, ג׳רסי וקטיפה ברוקד ותחרה,
נלבש בגד־גוף סרוג ועליו סרפאנים וחצאיות
בחיבור מתכת ועור.
נפסע מעדנות בסרבלים, ונענה בחיוך ל

עדיין־ לא פשטה אופנת הצעיפים, ה שולטת כבר עתה באירופה, לבד
ך \ 1ך ^1
מבזזנויות בודדות. ב ת מונ ה: שני דגמים מתצוגת־האופנה שנערכה ב שבוע

שעבר על־ידי לי־לך, החנות החדשה לסריגי אקרילן לבנות הטיפ שע שרה, שנפתחה בתל־אביב.
מי מין שמלת אקרילן ב סיגנון הקרדיגן מעל מכנסיים. משמאל שמלת אקרילן עם עיטורי
תבליט מיוחדים, בצבעים נוגדים האחד את ה שני, וצעיף בצבע זהה, ב ד רן כלל.

המיפלצות טלי

מה עושה יאס עברי׳ה, כשהיא קמה בשבת
בבוקר, ומגלה שבחוץ יום יפה, ש הבעל
קם על צד שמאל, והילדים מאיימים
לפרק את ה בי תי
כ מובן, מה שעו שה כל אם עבריה במצב
כזה: קמה והולכת עם החיו ת שלה לגן־
החיות. בן היא פותר ת את כל הבעיות

״עכ שיו,״ הסביר האב בקול צלול ,״הוא
ירד למטה ולקח את הפיסטוק שהילדה הזאת
זרק ה לו, בגלל שהוא אוהב פיסטוק
יים.״
״גם אני רוצה לזרוק לו פיסטוק,״ הכ_
ריזה
הילדה.
״אבל אין לנו פיסטוקים,״ הצהיר האב,

איזה חיות תשותת באות לגן־החיות
במכה אחת: נפטרת מהבטל, מוצאת תעסוקה
לילדיום, וזוכ ה להוציא בעצמה את האף
מבין ארבעת הכתלים. ולראות קצת אור
שמש.

מלאנו שקיק־ניילון בבננו ת ובוטנים, ונסענו
לגן־חחיות. קנינו כרטיסים בתחנת־ה
מוניו ת במרחק שני רחובו ת מ הגן עצמו.
שם ׳אין ריבון העולם רואה מה שעושים.
הבידור התחיל ליד הקופים, ה שי מפנזוז
דילג בקלילו ת ל מרו מי הכלוב, ואבא עטור־מצלמה
הסביר לבתו בת השלו ש או ארבע:
*הנה, את רואה, הקוף קפץ עכ שיו למעלה.״

שימפנז ה דילג למטה, אסף מהריצפח
את הבו טן שדנה זרקה לו, והתחיל ללעוס.

כשהוא שולח מבט רב־מ שמעות לעברנו.
דנה שלפה חו פן בו טני ם מה שקיק והציעה
לילדה, שלקחה אות ה והתחילה מ שליכה
לעבר שימפנזה,
״אולי תגידי תודה לילדה?״ נזף האב.
הילדה לא אמרה תודה .״לא יפה,״ קבע האב,
זהמ שין. :״או, את רואה, ועכ שיו הקוף
אוכל גס את הפיסטוקי ם שאת זרקת לו.״

הקוף התגרד, והאבא הסביר לילדה שהוא
מתגרד. הקוף נהם, והאבא הסביר
שהוא נוהם. ב שלב זה, שכחנו, כבר מז מן
את ה שי מפנזה, והיינו כולנו עסוקים בלהסתכל
על האבא. רק רוני מפעם לפעם כמעט
שלא הצליחה להתאפק לא לצחוק, ואז היא
היתה בו רחת קצת לצד עד שנרגעה. המשכ

בעקבו ת
הגן, וזכינו
באה נ לן
את החיות.

׳ כל מי שלא מעודכן :״לא, אינני חוזרת
מהמוסך.״
אך את האווירה, את הסימון, תיתן אותה
פיסת־ארג שתיזרק בתנופה מסוגננת על
הסבריו של האב ל או רן כל
הכתף, הצוואר או הראש, תעטוף אותנו כליל
לבידור של חיינו. ב שבת השוב
פעם. הפעם, כדי לראות
ותשתרך אחרינו באדישות אלגנטית, אגב
טאטוא ד,מדרכת — הצעיף.
בלי צעיף או לפחות תריסר מטפחות־משי
צבעוניות ומסחררות — לא תעזור
לך כל המלתחה, אפילו אם נרכשה ברומא,
פאריז או לונדון. אם אין לך אותו צעיף
ארוך ומשתלשל, מצמר, משי, בד, פרווה,
והשד יודע מה עוד — מחורר, מרוקם,
מודפס, ורצוי עם הרבה גדילים — מוטב
שתשארי בבית ותסרגי לך אחד, או שתעלי
לעליית־הגג ותנברי בארגז הסבתא, ותדלי
ממעמקיו את הצעיף שלה. אם לא אכלו
העש — הריהו כשר.
או שתחכי לגל הקור הראשון. ואז בודאי
נזכה למבול של צעיפים, בחנויות. בינתיים
העלה סיור בחנויות ובבוטיקים של תל־אביב
רק יבול צנוע של צעיפים — רובם
צרים ובאורך בינוני.

הדרישה מצד הקונה הישראלית הממוצעת
עדיין לא לוחצת על השוק, והצעיף המודרני
איננו מצוי כשלל דוגמאות בחנויות
הערים.
ולצעיף אין חוקים — כל גודל, כל צורה
(,בתנאי שיהיה גדול ובולט לעין) ,כל
צבע — מתאימים לצעקה האחרונה של האופנה
המערבית.

13667572 רה את חיוכה הזוהר לרשות
פרסמתי כנערת־המערך — מנעה בעדי להתקבל
לעבודה כקריינית בטלוויזיה.״

החיוך הזוהר -אסון

ץ אכן — מסתבר שמפיקי התוכניות
] השונות בטלוויזיה חוששים שתוזי־פניה

לפני כחודש היא הוזמנה לטלוויזיה הלימודית
.״עורך התוכנית במח ־ ת
חשב עלי כמנחה בתוכנית שלו,״ היא מספרת
.״הוא קיבל אותי לראיון אבל כבר
מיד בתחילת השיחה ראיתי שהוא מסתייג.
היכר הראשון שאמר היה, :את לא חוששת
שאנשים יזהו אותך עם נערת־המערך?׳ ב
וגי
חו ת

ימי הזוהר

כך זכ ת ה שרה לפירסו מה, כ מנח ת תוכניו ת הפירסו מת של המערך
בבחירות. כאן, רגע לפני שהיא מעלה את החיוך המפורסם, שזכה
לביקורות נלהבות ולה ש מצו ת כאחד. ב ת מונ ה מ שמאל: שרה ובעלה על רקע נוף בית ם החדש.

₪ו11x 11:1
י* פתעד! — זוהי תגובתך הראשונה,
ן ! כאשר אתה פוגש פנים אל פנים את
שרה שילון, שהתפרסמה בימי מערכת הבחירות
בחיוכה הזוהר, עת ש־משה כמנחת־

נאם

שרה עם בתה הבכורה ב ת הי
__ שנתיים, על שפת־הים בחיפה.
עייר מגורי בני־ הזוג עד לפני שבועות מספר.

תוכניות־הפירסומת בטלוזיזיה של המערך.
הפתעה — כאשר אתה רואה שהחיוך המפורסם
הוא אמיתי, חי וקיים׳ בשר ודם.
ההרגשה היא, כאילו ראית במו עיניך, להבדיל,
את החזה המפורסם של ג׳יין מנס-
פילד ז״ל, או את רגליה המפורסמות של
מרלן דיטריך, תיבדל לחיים ארוכים.
אולם החיוך הנהדר. ,שאיש אינו בטוח
עד היום כמה קולות הוסיף או גרע למערך,
גרם לשרה, מאז שהתפרסמה, רק עוגמת־נפש
:״יש לי כתם שחור בחיים,״ היא מת־וזדה
— כמובן, בחיוך — ״העובדה שהת־

של שרה נקלטו עמוק מדי בתודעת קהל־הצופים
— וכל מה שתעשה ותאמר יזכיר
להם את המערך. הם נוטים להאמין כי באיזו
תוכנית ששרה לא תופיע, יצפו הצופים,
אינסטינקטיבית, לשמוע ממנה, מייד
כאשר יידלק החיוך הגדול :״הציבור שואל
— המערך משיב.״
לדעת שרה, טעות בידי המפיקים :״ייתכן
שזה באמת יהיה כך שבועיים שלושה,״
היא טוענת .״אבל אחרי זה יתרגלו שאני
מנחה רגילה, כמו כל אחת אחרת.״
ייתכן. בינתיים לא השתכנעו המפיקים,

| ך 1 1 1ך ן שרה ובעלה דני, עו רך־ תוכניו ת בטלוויזיה, בע ת הראיון ב ס לון ביתם
| | הירו שלמי החדש. לאחר שנתיים שבהן התרוצץ דני בין בי תו

ב חי פ ה׳ו ע בו ד תו בירו שלים, יזכו עתה בני־ הזוג, עם כניסתם לביתם החדש, לחיי מ שפחה סדירים.

סוף הראיון הוא הבטיח לד תקשר אתי. הוא
התקשר באמת, ואמר שיתקשר שוב פעם,
בעוד שבוע. השבוע עבר, ועוד שבוע, והתכנית
התחילה בינתיים עם מנחה אחרת.״
החיוך הזוהר נעלם לרגע באכזבה לא מוסתרת.

קפיצה
לעולס חדש
* וסך לחיוכה ולעצמות־לחייה הבול^
טות בצורה מקסימה, יש. לשרה שילון

מזל סוב

.על האכזבה בעיק־בות
פירסו מת כנע־רת־המערך,
ז כו שרה ודן ב פי צוי: ברית־מילה.

המעון־ ,גילתה שזה לא משתלם ־ מכל הבחינות
עיניים ירוקות וגדולות, גיזרה דקה — שהמכנסיים
האדומים והחולצה הכחולה הסרוגה
הולמים אותה להפליא — בעל בשם
דן שילון, עורך תוכניות בטלוויזיה, לו
היא נשואה מזה שש שנים, ושני ילדים.
בקצור — עקרת בית מן המניין, פחות או
יותר. ועוד אחת כזו שאוהבת להקדיש
שעות לבישול. ולא סתם בישול — אלא
מעולה.
משום כך גם הקריירה הטלוויזיונית שלה
איננה בראש דאגותיה — וגם האכזבה איננה
קשה כל־כך. יחד עם זה, היא היתד,
מעוניינת בכל זאת להמשן ך בכך. זו היתה
חווייה לא רגילה.
איך מגיעה עקרת־בית להיות מנחה בטלוויזיה
— ועוד כנערת־המערך? אולי בעזרת
הבעל העובד בענף? לא כל־כך, במקרה
זה. דני שילון, מסתבר, לא ידע על
הרפתקאותיה האמנותיות של אשתו אחרי
הופעתה הראשונה.
מספרת שרה :״יום שישי אהד בצהרים,
קיבלתי טלפון שאבוא להיבחן לתפקיד
נערת־המערך. הם חפשו אז בקדחתנות מנחה
מתאימה, ובחנו כבר לפני כ־ 200 בנות
— שלא נמצאו מתאימות. יוסי שריד, ראש
מחלקת ההסברה של המערך, הוא ידיד ותיק
שלנו. אז הוא נזכר בי ואמר לבוחן שינסה
אולי אותי. שמחתים מאד. הוזמנתי ליום
שני, כשדני היה כבר בעבודתו בירושלים.
המיבחן היה צריך להיערך בשבע בערב.
אמא שלי באה לשמור על הילדים, ילדה

בת שנתיים ותינוק בן שבועיים, ונסעתי
לאולפני־הרצליה. הושיבו אותי לפני המצלמה
ונתנו לי לקרוא איזה טקסט. באותו
ערב קיבלתי את התפקיד.״
״למחרת,״ מספר דני ,״ניגש אלי מנהל
מחלקת החדשות, יורם רונן, ומתלונן בפני,
:למה שמרת בסוד שאשתך מופיעה
בטלוויזיה?׳ הופתעתי. לא ידעתי שהתקבלה.
ידעתי שהציעו לה, אבל לא האמנתי שייצא
מזה משהו. הלכתי מיד לראות את
הסרט. זה היה טוב, אבל לדעתי היה עוד
הרבה מה לשפר. צילצלתי אליה מייד ואיחלתי
לה מזל טוב.״

איפה הכסף?
ך* יום, מפקפקת שרה אם הנזזל־טוב לא
^ היה נמהר מדי :״מסתבר שלא היה לי
ממה לשמוח כל־כך,״ היא נזכרת — קצת
באיחוו* .״אולי אם לא היו מקבלים אותי
אז, הייתי היום כבר בדרכי לקריירה על
המסך הקטן.״
זו גם אינה הנקודה היחידה שבה התגלתה
עיסקת המערך ככישלון חרוץ: למרבה
האירוניה, מתברר שגם הצד הכספי
היה מאכזב :״אני לא רוצה לפרה,״ היא
אומרת בעגמומיות ,״אבל גם מבחינת המשכורת
זה לא היה בסדר. המערך לא
עמד בהבטחותיו לי.״
כרגיל.
במדינה דרכי אדם
פרקש יוצא
בדרכו ל סין
נחמן פרקש הנודד כבר שב לישראל.
אולם במעברה בקופנהאגן, בשיכון העגלונים
בו התגורר ארבעה שבועות, עדיין ספרים
את עלילותיו.
מסתבר כי לקופנהאגן הגיע בכסף אשר
אספו למענו ישראלים בפראנקפורט, לאחר
שפרקש נמאס עליהם, והם החליטו להיפטר
ממנו בקניית כרטיס נסיעה ברכבר לקופנ־האגן.

לקופנהאגן,״ אמרו לו ,״זה בדרך
לסין כל הדרכים מובילות לפקינג.״
כאשר בא לשיכון העגלונים, לן פרקש
לילה אחד ליד פחי האשפה. למחרת נתאספו
סביבו כמה ישראלים, מצאו לו דיור אצל
יחיאל המרוקאי. הכסף שהיה בידי פרקש
הספיק בדיוק לשבעה ימים. לאחר מכן
נשאר ללון בחדר, הודיע למארחו :״עכשיו
אני כאן. אם לא מוצא־חן בעיניך, אתה
רשאי להסתלק!״
הוא היה נוהג להיכנס לדירות בהן גרים
ישראליים ומזמין עצמו לארוחה או כוס
קפה. תושבי שיכון העגלונים החלו לטכס
עצה כיצד להיפטר ממנו. הוחלט שכל אחד
יתרום עשרה כתרים ( 5ל״י) לקניית כרטיס
נסיעה לשטוקהולם.
״גם שטוקהולם היא בדרך לסין,״ אמרו

מציץ מהחלון. בימים לא היה פרקש
עובד, ובלילות יצא לחלץ את עצמותיו.
אשה מדיירות־השיכון אשר נבהלה למראה
פניו הבלתי־מגולחים המציצים מבעד לחלון,
הזעיקה את המשטרה. וו נטלה עימד,
את פרקש לחקירה שיגרתית, בה נתגלה
כי העצור הוא עבריין ידוע.
לא נותרה ברירה אלא
למשטרת דניה
לקנות שלושה כרטיסי טיסה לישראל, מהם
רק שניים בכיוון הלוך ושוב, עבור קציני־המשטרה
אשר נלוז אל פרקש בדרכו ללוד.
מי שנשם ביותר לרוזחה, היה מארחו
של פרקש, אשר נפטר באורח בלתי־צפוי
מהאורח שנטה׳ללון. בין ניירותיו של הדייר,
אשר נמצאו שם בחדרו, נמצאו גם
כמה דפים כתובים בסינית, שכן פרקש
רצה ללמוד סינית, כדי להגר לרין הרחוקה.
רקלנקודה ממנה יצא
בינתיים, הגיע
למסע הארוך — לישראל.

טלוויזיה. העיסקה עם רחב היתד, כדאית
ביותר. נהנינו מכל רגע.״

עולים
להקת הקיבוץ
ה אג א ר בי ס טי
בדרך־כלל מייצאת ישראל להקות ריקודי•
עם ציוניות, היוצאות לעשות נפשות ולהרתיח
לחמן בעולם היהודי הגדול.
החודש התנקם העולם היהודי, ושיגר
תיירזת איך מאימים
תיירות

מנו רגל ועד ואש

דויזר __ י׳ 1ל י --כ

וזז ל ה

נוסף לפנים המפורסנזות, נחונה שרה שילון גם
בגיזרה חטו בח והופעה נאה. נערח אחרת עם

ר דו ו בזדירז__ מולח

חזרה

ר־רד־

ודרמה

רדוייז־רז

המד ־ו עזי ה

אילן ואילנית, אשר במשך חודש אוקטובר
חרשו את שוודיה לאורכה ורוחבה,
קיבלו את הידיעה על הענקת פרס כינור
דוד בסיום נהיגה של 300 קי׳מ מלינקפינג
ליד ההגה יושב אשר
לגטבורג, כאשר
רחב, מנהלו של משרד התיירות הישראלי
בשודדיה.
רחב הנמרץ, ערף באוקטוב -מיבצע בזק
של ״שנור״ מיוווד במינו. המטרה: להרבות
תיירים לישראל. חברת הרץ העמידה
לרשותו מוכנית לנהיגה ברחבי־הארץ, חברת
הנסיעות רסו השוודית תרמה 24 כר״
טיסי־נסיעה חינם לישראל, חברת אגרקסקו
הרימה תרומת אבוקדו ומילון, ובעלי מסעדות
ב־ 24 ערים בשוודיה הסכימו לארח
ערב ישראלי תמורת כרטיס כניסה, הכולל
ארוחת ערב מסרי הארץ.
אומר רחב :״כך מארגנים תיירים: אילן
ואילנית התנדבו להופעות חינם — תמורת
סיור בשוודיה. מדי ערב שילמי מאות אנשים
כסף עבור ארוחת ערב — אשר
פריה נתרם ע״י אגרקסקו. מדי ערב נערכה
הגרלה, בה היה הפרס הראשון טיסה לישראל
— מתנת חברת רסו. היצאות ספרים
הציגו בשעת ארוחת הערב ספרים הקשורים
בישראל ובנצרות, ואלפי איש נאספו ב־24
ערים בשוודיה, נהנו מערב ישו אלי בשירה,
סרטים וספרים. אפילו ס/ס 10 מכלל הנוכחים
יסעו לישראל לאחר ערב כזה — הרי זה
רתח נקי.״
מספרים אילן ואילנית :״חזרנו בגטבורג
למלון בלתיית ראש־העיר. האורח קיבל מתנה
פרי אבוקדו, הוא שלף פרי אחד מתוך
התרמיל והחל אוכל אותו על תוכו וקליפתו•
אשר לנו — אין דבר: את ה״ביזנס״
של המסע שלנו נעשה כאשר׳ נבוא לגרמניה,
שם ממתינים לנו אנשי הרדיו וה
פדל,ש
והבתב הסיני
כל הדרכים מובילו ת לפקינג

לישראל שתי עולות חמודות וצעירות,
סילבי בינדר וסטל בן־לו. זוהי נקמה נעימה
למדי: סילבי וסטל עתידות להביא ארצה
ריקודי הו־הא, פולקלור יהודי־ישראלי, ואף
תלבושות תנ״כיות, תפורות בפאריס.
״אוהבות אנארכיסטים״ .סילבי
היא ילידת פאריס, סטל ילידת מארסיי,
שתיהן יהודיות, כמובן, שתיהן בעלות השקפות
פאציפיסטיות. לכן הן נורא אוהבות
את ישראל ואת צה״ל, ולכן הצטרפו בפאריס
לתנועתיהנוער של השומר־הצעיר, אחר־כך
הקימו להקת ריקודי־עם תנ״כיים, גל־הנגב,
שהופיעה במופעים שמאלניים ואנאר־כיסטיים
.״אנחנו אוהבות את האנארכיס־טים,״
מסבירה סילבי.
מסתבר שהאנארכיסטים גם אוהבים את
סטל ואת סילבי. ומשום כך העסיקו אותן
ואת להקתן לצידם של אמנים כג׳ורג׳ ברא־סאנס
ולאו פרה. .
ירושדים שבנגב. סילבי וסטל יודעות
מה שלפניהן .״סוף־סוף כבר שירתנו בנח״ל,
כמתנדבות, במשך 15 חודש,״ הן מסבירות.
אחרי־כן הן חזרו לפאריס, וכאן עבדו עם
הלהקה שלהן, במשך שלוש שנים. אבל קול
המידבר קרא למייסדות גל־הנגב. ולכן החליטו
לעלות לירושלים.
הסוכנות היהודית סייעה בירן והן קיבלו
ד,לודאות ועניינים. גם משרד המסחר והתעשייה
סייע בידן, ולכן קיבלו הנחת־מסים
על הציוד ועל לוזחי־העץ המלאכותיים שהן
מייצאות.
עכשיו הן מחפשות מרתף בירושלים החדשה
.״באיזה מקום שקט,״ אומרת סילבי
גדולת־העיניים ובעלת המרץ המלהיב.
״משהו כמו כיכר ציון, למשל.״

ה דה 58״ ״

לא בדאי לראות

¥¥¥¥חובה לראות
רצוי ל רא ו ת
אפשר לראות

לא חשוב לראות

קורסים העומדים להפתח:
עבודות אמאיל — בוקר
צייר ועצב את אופנתך
עצב בפוליאסטר רשום אלקטרוניקה עממית
צורפות ורקוע
טפל בצומח
עצב את דירתך
אל תשליך לקט ונצל
עשה בובות בעצמך
עסוק בשרברבות עצמית
עבודות נגרות קלות

30.11
30.11
30.11
1.12
1.12
3.12
3.12
3.12
11.12
11.12
11.12
11.12

וכן יפתחו הקורסים הבאים :

בשל ותבל
דע א ת החשמל
כלכלת הבית
הכן שימורים
שמור א ת ביתך גילוף בעץ
ריקוע בנחושת
פרטים והרשמה
במשרדי המכון.

1חז ך ^ ץ ןז ^
ה( 1סינרמה, תל־אביב) בלמונדו בתור
נהג של חבורת שודדים הופך שורד בעצמו
ומבצע פעולות ראיזתניות למען פירסו-מת
כוזבת.

היו זמנים במערב

נשף מככי האש

]המכון להשתל מו ת
מ ק צו עי ת
מ שו לבת

(אלנבי, תל־אביב)

קבוצות של אנשי מערב, נלחמות ביניהן
זו בזו בשיטות פראיות ואכזריות ורק בסוף
הסרט נסתבר על מה הן נלחמו ולמה.
סרטו של הבמאי האיטלקי סרג׳יו ליאונה
עם מישחק ראוי לראייה של הנרי פמדה
וצ׳רלם ברונסון.
הבושה (פאריס, תל־אביב) סרטו של
אינגמר ברגמן, המתאר בכוח מיוחד עולם
של זוזעות מלחמה המשתלב בתוך עולם
פנימי של בעל ואשתו, וכל מד, שהם רוצים,
לכאורה, זה לחיות בשקט ובשלווה.
( 2פאר, ת ל־ א בי ס מדינה שלמה וראשיה
מעורבים ברצח ציר האופוזיציה ובטשטושו,
ואדם אחד, שופט, יוצא לגלות את האמת.
סרט טוב וחשוב.
(ארמון דויד, תל־

אביב) נשף של מכבי אש המסתיים בשריפה
בבית שממול. סרט מלא הומור של מילוש
פורמן.

י המ שרד: תל־אביב, שדרות דוד ה מלד 2 3 39
* טלפוני ם 261687 — 261688 :ת.ד16087 .

^ ) 1111141 ! 8
אריה בחורף

(התיאטרון הקא טח־ה
ג ׳ יימם

מרי) בשפה אנכרוניסטית
גולדמן האמריקני, עלילה המתרחשת בשלהי
המאה ה־ 12 בטירת שינון המלכותית,
בה נערך מאבק על כם־ר,מלכות הבריטי,
שגיבוריו שיבעה: המלך הנרי (ושני, פילג שו

כמצופה. העלילה ילדותית וסאכארינית: שני
אבות מחליטים להערים על גניהם הצעירים
ולאסור עליהם מגע, כדי שהשניים יעשו
בדיוק ההיפך. הם בונים ביו חצרותיהם
קיר, לאחר מכן מזמינים שחקנים מובטלים,
שיביימו אונס־מדומה של הצעירה, על־מנת
שרגש האבירות של הצעיר יעוררו
להצילה, ומן הסתם בצורה זו תפרוץ האהבה•
כמובן שהכל טוב — סוף טוב. המוסיקה
מיושנת. כאילו נכתבה בשנות ה
.30 לקצבים בני־זמננו אין ראן כל זכר.
הבימוי של הגברת מרג ׳ וריפיגלי מאוד־מאוד
נשי. אריק לביא לא מתייחס בר־

הצגה חדשה
* בוקר טוב, צ׳ארלס (במה )5
להקה חדשה שכפי הניראה באה למלא את
שהחסירו אחרות, להציג את מ חזו תיו של
פיליפ שפרן״ווגנר, נוסדה לאחרונה.
מן הפרסומים ני תן להבין ני שסה ני תן
לה, מ שום שמ שתתפים בהצגה הרא שונה 6
שחקנים; אך לאחר ראייתה, מסתבר נ י את
.הבימה נואכלסים לא י , 5אלא .6מדוע אס
כן לא ויקראה הלהקה׳ במה?6אלא אם כן,
מודים אנ שיה שלפחות אחד מהם איננו
שחקן. הם מציגיס שלו שה מערכונים ש נכתבו
כולם על־די פיליפ שפרן־ווגנר, ש עלה
סבראזיל, ביים שניים מן המערכונים,
ואף מ שתתף כ שחקן בשניים. אין זה חו מ ר
בעל ב שורת חברתית בלתי רגילה. לולא
הוצג, נמעט ולא חיינו מפסידים דבר. השחקנים
ננדעט ולא מוכרים, להוציא און
שלמה פז, יבצעירי התיאטרון הקאמרי
שכניראה החליט שבתפקידים בלתי ח שובים
מסוג זה, להם הוא זוכ ה בתיאטרון־האב שלו,
יבול הוא לזכות אף בלהקה ניידת.
פו משחק ב מע רכון הרא שון ההוצאה
להורג סמל שאינו ממהר• להוציא אל הפועל
גזה־דין־מוות נגד אסיר פוליטי בארץ
דרום אמריקנית בלתי מוגדרת. זו הי זעקה
עקרה, נגד מ שטרים טוטליטאריים וחיסולים
למיניהם בארצות ובמ שטרים מסויימים. הצרה
היא ש ה מערכון כ תוב בצורה פ שטנית
למדי. גיבוב של מל ס, הנ ש מעות מגו־זכוו)
בהק שר שלהן. בל הטקס והמתרח ש לפניו
בלתי מציאותי ואפילו חסר הצדקה בי מתית.
גדקינר כקולונל המצווה על הרמתה,
עושה זאת ללא כל שיכנוע, ובחוסר מהימנות
היאה לבעל דרגה כמותו. יובל פדג
כנידון למוות, חסר־אי שיות ואינו מצליח
להרטיט. שלמהפז כסמל, מאד מאד
מהוסס, מדוקלם ובל תי מבעי. אפילו היריות
המחיטלות לאחר גיבוב מלים מיו תר

את האיש, נ ש מעות מהוססות.
מופלא כיצד לא הצליח המחבר־במאי (עפרן,
שמוצאו מדרום אמריקה, להעביר קצת
מן הטמ פו א מנ ט הלוהט המציין תו שבי חבל

צינות לכל העניין, מרש כפי שצריך, ודוד
קא משום־כך מצליח לרתק אליו את מלוא
תשומת־הלב, מה גם שבתפקידי הנאהבים
מופיעים שולה חן שבקושי משחקת וב־זימרה
הצטיינה יותר בלהקת הנ חי ל, ואחד •
רפאל קינן, שלא י־דע לשחק ולא לשיר.
שמדליק סגל ובמיוחד ברוך דוד, כצמד
השחקנים המובטלים, משעשעים ומהנים
ומעניקים מידה בלתי־מבוטלת של
פיצוי.

פלידל כ״אריה כעל גוף״
ואחיד, מ לן צרפת, מלכתו המודחת
נסיכיו.

ו שלו שת

לא התפאורה של ארתור נולד*

ריין* ,ולא השחקנים מצליחים, להיכנס לעורם
(או אפילו להעמיד פנים) של בעלי
הדם הכחול, המוצגים כאן בבני־אדם מן
השורה, בתוך חדרי המיטות שלהם. עדנה
פלידל נאבקת בכבוד עם תפקיד אלינור
המלבה. ,וכאם הנלחמת עבור נתח בשביל
בן אהוב, משכנעת יותר מכמי שהיתה שכבנית
חצרות מלכות אירופה, שבעת מסע-
צלב רכבה חשופת־חזה עד דמשק, דבר ש־סינוור
את גדודיה. הבימוי של היי קיימם
לא יצר הצגה שוטפת, מיוסף ידין
לא עשה מלך, את לאורה ריכלין לא
הפך לנסיכה צרפתיה מטריפת־גברים, ואת
ערן כניאל חסר הנסיון, לא השכיל להחליף
בשחקן מנוסה ומתאים יותר, לגילום
פיליפ, מלך צרפת.

דיי קני ת מוכי חי ם כי

עוד

יבול• לסמוך
בי ג ג ־ ליני א ל

פנטסטי (הבימה) זה שבמחזמר של
טום ג׳ונס והרווי שמידט לא משתתפים
עשרות שחקנים, זמרים ורקדנים,
ובמקום תזמורת גדולה ישנם 3—2נגנים
המלווים סך הכל שמונה משתתפים, לא
מעיד על איכות על־חשבון צמצום הכמות,

כתר בראש ( ה תי א טדין הקאמרי)

כל קשר למסופר בספר מלכים א׳ פרק א /

על דויד המלך הזקן, לבין המהתלה בת
שתי המערכות שכתב יעקב שבתאי
מסורס במכוון, ואם כי לא היה חייב להסתמך
על אמיתויות היסטוריות מן הכתובים,
לפחות היה ניתן לצפות כי יעמיד יצירה
בזכות עצמה. בזכות עצמו, ניתן למצוא
כאן את אבנר חזקיהו, בשיחקוקים הקבועים
והבלתי מזיקים שלו.

** קרוסל(תיאטרון דגן) יורם בוקר
היא עוד פנטומימאי, חניך האסכולה

הצרפתית, המגיש ערב נחמו ומשעשע בשיתוף
עם נעמי בן־דויד ושמואל
לבנה. גדרות בביצוע בוקר, היא וריאציה
על הקירות הסוגרים ער מארסל
מארסו בהכלוב המפורסם שלו. בקטעים
שהם יותר ריקוד מפנטומימה, מצטיינת כמובן
הגברת נעמי כן״דויד. אך למרבד
הצער, במיסגרת הכללית של הערב, אין
הסולו שלה (מתחים) מצדיק את עצמו. מורגש
כי הושקעה מחשבה בתוכנית המהנה,

׳שסססס׳

^^00נxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxx^000 סי>

אך הבלתי מעוררת מחשבה. לשמואל
לכנה נתוני־יסוד של פנטומימאי מעולה,
אם כי מידה רבה יותר של ריסון־עצמי,
וחוסר הגזמה לא יזיקו לו כלל ועיקר.
* * להקת פיקוד דיזנגוף

(תיאט
עולם
זה, אל ה מ שתתפים ב מחז ה זה.

את ה מערכון השני, סלח לי אם אני לא
קליין ביים אחד המ שתתפים, יובל פלג.
זוהי סך הכל בדיחה. התוצאה מזכירה מה
היה קורא לוא היו הופכים ל מערכון את
הסיפור על פרקליט שלימד לקוח לגמגם

בגלריה ״לים־הקיבוץ״ מציגים ארבעה
אמנים מעבודותיהם. התצוגה כוללת
את הציירים: יעקב דו רוצין, דניאל פראלטה,
ידיד רובין וברוך שנבר. התעריכה מורכבת
מציוריהם של ארבעה ציירים, דברי קיבוצים.
צורה זו של תצוגה מאפשרת לצופה
בתערוכה גיוון רב, והרושם הנוצר הוא
רב־מימדי.
לאיש קשה להסתגל למסגרת ה מוכ תב ת לו,
ומסתבר כי ניחו מים ורגש מוצא הוא דווקא
במחיצתה של בו ב ה מיכאנית ה מי תגלי ת
כיותר אנו שית מבני־אנוש.
רעיון פ שוט וע מוק הכתוב ומבוצע יפה.
פילים וואגנר מתגלה כאן יותר מאשר

רון דגן) תשעה חברים צעירים, רעננים
ונחמדים למראה, וכימעט למשמע, שלולא
הבגדים האזרחיים, אפשר היה בקלות לטעות
ולחשוב כי הם מהווים להקה צבאית
על מעלותיה וחסרונותיה. תוכנית שבעיניים
ואוזניים עצומות ניתן לזהות כי יצא יצאה
מן השטאנצ׳ים הקבועים של הצמד דני

יי * €ייי

לבת טלהי הי הזה
שבוע נפלא, שפע של
בילויי ם, הצל חו ת חבר
תיו תוא פילו מזל בהי
מו רי ם. ה מ רי בעיקר
על קלף לב. אפ ש רויו ת
כלכליו ת חד שו ת מ תג1111ן
לות
לעיניך. לאכד אי
במרס -
לך לפנו ת לידידיך, ב באפריל

חו ד לא בכתב ול א
ביו ם שלישי. הםיס רבו — ו ל או -דוו ק א
ב אדיבו ת. היז ה רי מפני עליי הבמש קל.

גם בת שור תזכה לנחת
השבוע. שפע של מחזרים
צעירים ממך ינסו
לבקש את קירבתך. היזהרי
מ מי ש הו גבוה וחריף
העולה ע ל״ ך בער־עלולה

מיו תו.
ליפול במלכודת. נסיו ׳
נות־נ&ווא לה שיג דברים
.שאינם בטווח־יידך ינחילו
לך אכזבה ואולי גס דיכאון. תתגבר. אל
תהסס לדבר איתה ולבקש את מה שרצית.

על אףנ סיגו ת ק לו ת,
אתה נמ צ א על פרשת
דרכים — ו בכיוון ה נכון,
ב סו פו של דבר.
צ פוייה ל ן פגי שה מ אכז
ב ת — ורבת־הפ-
תעות. ז הו שבוע טו ב
לק שיר ת ק שרים ח ד 21ב
מ אי -
שים והתכת בויו ת. יו ם
20 .ביו ני
ה׳ טו בלמחשבה שק-
ט ה ול ש מי ע ת מו סי ק ה. הק ש ר שנו ת ק
יחוד ש. א ל תרבה לצאת על מנ ת לבלות.

₪תי 0

יום ה שבת יביא לך את הכוח להגשים את
תו כני תן הי שנה ורבת ההיקף. לעומת זאת,
התעלם מן התככים הבזויים והקטנוניים של
כמה מן הסובבים או תן:
הם לא שוחרים את טובתן•
אל תעשה עסק-ס
ביום א׳ ,כי ביו םזה
תיתקל בק שיי קו מוניקציה•
ידיד ותיק ו מרוחק
יאכזב אותך מאוד
ברגע שייווצר ביניכ ם
קשר. אל תתיימר להג
2בספטמבר -
;?2באוקטובר
יות האיש הטוב ביו תר,
אתה עו שה צחוק מעצמך
וכתוצא ה מ כן אנשים מזלזלים בך.
הישמר מבנו ת עקרב. ליב שי סגול בהיר.

11אזנ ״ ם

גילוי ח שוב שלך עלול לקדם או ת ך בק
ריי רהה מי ק צו עי ת. נסה לוו ת ר על כמה
מן ה אנ שי םהמספ קי ם
׳ 1,ל ן אינ פו ר מ צי ה, יש
י י ביני הםכאלהה מג-
סי םלהט עו ת או ת ך.
ן נ סי ל קבל אתה הי ת ר
ן לו אתמצפה, ה שבוע
7סי כויי ך רבים. אתה
::עו מד בפני א תגר רצי ;
ני שיתגלה לך ביו ם
ו .,ה ש תדל ל ע מו ד בו
— ול א תצטער על

כ ן עד סו ף י מי ך. ה שינויי ם שעשית במר
אך ה חי צוני, יו סי פו ל ן מעריצי ם.

עקור

קטטה או מריבה עם אשה ישכירו את מצב
רו חן, אם אתה נ שוי היזהר מלבגוד. הש בוע
הוא ב סי מן כיש־לונות
עבורך. אתה בהחלט
יכול לנצל את
למטרות
ה שבוע הזה
מועילות ופו ריו ת יותר.
את יכולה להיכנס לתקופה
של חו סר פעילות,
אם תבואי בק שר עם
האדם הלא נכון. עבו(
: 1 2נובמבר ־
20בדצמבר
רן חו סר פעילות הינו
אסון. הי שמר מגניבה,
בייחוד אם אתה עומד בפני נס־עה. מי שהו
מידידיך זו מ ם להסביר חלק מרכושך אליו.

1ןשח

שפרן, ואגנד ופז ב״כוקר טוב, צ׳ארלס״
לו גימגומים. דווקא כאן שיעשעה מאד הופעתם
של שלמהפז ופילים שפרן עצמו,
כצמד אורחים מוזרים בבית־ מלון זול.
יובל פלג עשה עבודה של שוטר־תנועה,
כיוון את היציאות ו הכני סות, וכ שחקן הפריז
מאד, אפילו ב ד מו תו של המנהל האידיוט
של בית המלון.
המערכון השלי שי, שעל שמו נקרא הערב
כולו, הוא המגוב שוהמ עניין ביותר. נו ש או:
אדם בודד הנתבע על־ידי החברה לצמצום
רגש, ליותר מכאניות ורובו טיות. כמובן׳עס־

כמחדאי וכבמאי, כ שחקן מעולה, שלולא מגבלות
המבטא הזר הבולט, יכול היה ב שקט
להצטרף אל ה שורה הרא שונה של כל תיאטרון
בארץ. אורה פלך, כאלה הבובה,
הייתה מיכאנית כנדרש, בקולה ובתנועו־תיה,
לכן ק שה הפעם לדבר על רגש אז
על ״פנים״ .מאחר וספק אם מר ווגנר כתב
תבל שלא מצא
את מע רכוניו בעברית,
מתרגמים יעילים יותר ליצירו תיו הקטנות,
כאלה שהיו מצליחים להעביר את רעיונו תיו
ביתר פ שטות ׳בלתי מנופחת.

ליטאי -יאיר רוזנכלום האחראים,
כמדומה, על עיצובן של מרבית תוכניות
הלהקות הצבאיות. ההומור ילדותי וצפוי
מראש. המוסיקה והטקסטים לפיזמונים אינם
מותירים כל מישקע. על מוסר־השכל
אין בכלל מה לדבר, ועל סאטירה — הס
מלהזכיר. ביהודה ברקן כימעט לא מרגישים,
עד שהוא לובש סמרטוטים ומשחק
את לופו העגלון במשרד הרישוי.

אין אהבות שמחות

במוזיאון דיזנגוף

מוצגת תערוכתם

המשותפת, של
הציירת, מציגה בעיקר עבודות בצבעי שמן,
בסיגנון אימפרסיוניסטי מופשט ואישי מאוד.
סיומה ברם מציג בעיקר עבודות בצבעי
שמן ותחריטים. בניגוד לסיגנונה של בלה
בלה

בריזל

ו סיו מ ה ברם.

ימים טובים

הטיבעית
ער מומיו תך
תאפשר לך להתגבר, בהדרגה
ומאחורי הקלעים,
על מכ שולים ש נתגלו
בדרכך אל האו שר
ואל התהילה. תצטרך
להבליג על הרבה
עלבונות, ה שבוע, ואתה
21 ביוני -
20 ביילי
תעשה זאת — גם אם

בחריקת שיניים. אבל ההבלגה
מ שתלמת. לקראת שבת אתה נמצא
שוב בנקודה ממנת אפשר להתחיל מחדש.

סח 11

ובלתי-

טן מחדל חשוב, לכ או ר ה, מ א פשר
לך לוו ת ר על א ח את
ריו
ת טו רדני ת.
שוגה, כ מו בן, אבל א ת
שאת שוגה. שמחה פגישה עם גבר גבה-
קו מהמס תיי מתבמ 21
ביולי -
21ב או גו ס ט

בוכה נ עי מ ה. היז ה רי
י׳ של הפה
מ פ לי טו ת
ח ב רו תייך ה טו בו ת ביו תר. קצת חי ס כון
ב הו צ או תיי ך ה אי שיו ת כלל לא יזי ק לך.

מות) אפילו למעלה מבידור תרבותי ומהוקצע.
יוסי בנאי בהיגוי ברור, ללא
בליעת הברות, מגייס את מלוא החן ד,מיק-
צועי שלו ונסיונד כבדרן, שאיננו בדיוק
זמר• ,כדי להגיש פיזמונים לא רע, בייחוד
כשהוא נתמך על־ידי תזמורת כמו של סטו
הכהן. קיטעי הקישור לא תמיד על הגובה,
אבל קשה להגיע לרמה כזו, בשעה
שמדובר בשאנסונים שחיבר ג׳ורג* בר־סאנס.
התרגומים לעברית מעילים.
(בהפקת ש. צמה)

מקאמה באנאלית הפותחת את הערב, לא
מצליחה לשכנע כי לשם התוכנית ישנן אי־אלו
השלכות לגבי חיינו, דבר שאינו מפריע
לשייקה אופיר להפגין את מעלותיו
כקומיקאי א׳ א׳ ,שבארץ קשה למצוא
כמותו. לוא רק היה מי שיחבר לו חומר,
יביים אותו, ויעצב את כל התוכנית, היה
בידורגע זה מקבל מימדים הרבה יותר מעמיקים.
הרקדנית יונה לוי מהודה עזר בלתי
מבוטל כנגד שייקה, במיוחד בפארודיה
המשותפת שלהם על הבאלט הקלאסי. ה־פאנטומימות
של שייקר, כאן הן למטה
מעממיות.

״ציור״ שד כריזד
בריזל, אפשר לראות אצל סיימה ציורים
מופשטים מאוד, בעלי קו דמייני מתקדם
וצבעוניות עדינה ומעניינת ביותר.

נסיעתך האחרונה לחו״ל
רק גרמה לירודה ב הערכת
האנ שים הקרובים
אליך. נסיונו תי ך הנואשים
לשפר את תדמיתך
הציבורית עולים ב תו הו אליה בגלל הבדידות
הכנסת את עצמך. חו סר
הצלחה ב ע עיני־ מין יאפיין
את ה שבוע לגביך
י־ויגרום
לן עוג מת נפש. תכירי אי שיות אינ־רולהחו^ליוז
__ריוח־ייווז __ש ת,131,בב __י±ב —ר־ רי-רז—

יו ם א׳ פו ת ח פרק חד שבמאבקךה מי ק-
צועי או ה אי שי. א ם תדע להסתכלמ סלפני
שתקפוץ,
ביב

ל שקול א ת כל האפ שרויו
ת ול א ל הי כנ ס
ל ה תנג שויו תעק רו ת —
יש לך סיכוי׳ להרחיק
לכת. פגי שה עם נערה
ב הי ר ת שיער -תו ביל
אועןלב חי רה מ בי כ ה.
21בדצמבר ־
10בינואר
.תצטרך להח לי ט —
ומהר, אחרתתפ סי ד

הז ד מנו ת רו מ אנ טי ת גדולה מ או ד. היז הר
מלהסת כן ה שבוע י תר על ה מי ד ה.

זכי ת בהצלחה --ואתה עתיד לזכו ת בכמה
נוספות. זכור כי הד מיון והמ קו ריו ת חייבים
לשמש נר לרגליך, הרבה
יותר מן הז הירו ת
ו ה תיכנון הקפדני. עם
זאת, אל תתעלם מדרישות
הרגע ודאג לא
לריב לחינם. עם ידידיך
ומכריך. רכי שת ציוד, או
דברים הק שורים לעבוד
תן, כדאיות מאוד ה20ב׳
נואו -
שבוע. ב ת דלי: העדיפי
8ובפברו או
את הכהה על הבהיה>
את השחרחר על הג׳ינג׳י. בגדים בצבע שיעי
ד׳ יביאו לך מזל. מספר 8יועיל לן.

לא ה שבוע ! שום טיו£
£לי ם ! לא לנ סוע ! .ה זעזוע
שעברת ב ת חי ל ת
ה חוד שממ שיך לתת
א ת או תו תיו. או ל ם
לא די לח שוב על מ ה
שהמצב עו שה ל ן —
בפברואר
לע שות
חיי ב
אתה

מ שהו לשנות. זיכרי
שאת יכולה ליפול ב־׳

—־ ביי חו ד עם בן מזל עקרב, או תו
תפגשי באקר אי ותח שבי או תו לבלתי-
סי מ פ טי ב ת חי ל ה. אלתהס סי לנ תקאת
הק שר לפני שי הי ה מ או ח ר טדי. ל א מני ם

השיר ששינה את מעמדו של ג׳ורג׳ בקרב
שלושת עמיתיו היה מ שהו, שהוקלט גם על
גבי מאריך־הנגן החדש של הלהקה, דרך
אבי .״משך כל הזמן הרגשתי את השיר
הזה מסתובב בראשי, הבעיה היתה רק איך
להוציא אותו משם,״ מסביר ג׳ורג׳ .״זה
בדיוק כמו שדונובן אמר כעם: השירים
מסתובבים סביבך ביתושים. צריך רק להושיט
יד ולתפוס ארד מהם. בכך עזרה לי
ראדה קרישנה.

להודו
להקליט לפני שיתנדף

מי אינו זוכר כיצד השתחוו
לרגליו של המהרישי ההודי, וכיצד השכימו
לפיתחו, כדי לשמוע מפיו את רזי תורת
ה חיפו שיו ת

ר>נג 1המופלא
צעיר מגודל שיער ו מ שופ ם עו מד, ב בו
קר לונדוני אפור, ליד מז רקת מי ם,
ומצחצחאת שיניו. לפתע ניגש א ליו
ג׳נטל מן אנגלי מכובד, ו שו א ל :״ או לי
תרצה לזכו ת בירו שת ה מי ליוני ם שלי י״
הצעיר נ בון .״ למה לא הו א מ שיב
ב ש אל ה .״ אבלמה אני צריך לע שות
בשביל ז ה ״ 1הג׳נטל מן ה אנגלי מני ף
אתמט ריי תו ה סגו ר ה, תו ק ע או ת ה בין
אבני המר צפ תומ שיב :״ ת עזו ר לי לשכנע
אנ שי ם שוני ם לנטו שאתמק צועו

ס צינ ה מוז ר ה כזו א מנ םמתרחשת, ב ס
ר ט. ז הו סי רטם החד ש. של פיט רסלרס
ורינגו סטאר ,״ הנו צ רי ה מו פלא ״ ,ש יו
על ה בי מי םהק רו בי םבהק רנ ת הבכו רה
בלונדון, בנו כ חו ת הנ סי כ ה מרגרט.
רינגו מגל םבסרטתפ קי ד של בי טני ק
חסר בי ת, המס תו בבבר חו בו ת וי שן על
גבי ספס לי ם בגנים הציבוריי ם. עד שהו
א פוגש, בו קר אחר, בג׳נטל מן אנגלי,
י אנג מן גראנד (פיטר סלרס) ,ש הו א
ה אי ש העשיר ביו תר בעולם, ה מ צי ע ל-
רינגו לרשת אתה מי ליוני ם שלו.

ג׳ורג׳ הריסון וקרחי ״ראדה קרישנה״
ההגות המסתורית, שנועדה לפתח את מוחו
של האדם ולעורר את תת־הכרתו. ומי אינו
זוכר כיצד גילו החיפו שיו ת, יום אחד, כאותו
מהרישי אינו אלא ״רמאי רודף פרסומת״
,שניצל את קשריו עם ארבעת המופלאים,
כדי לצבור רווחים לעצמו.
היחיד מבין ארבעת ה חיפו שיו ת שלא זנח
את תורתו של המהרישי ההודי, אלא להיפן•,
המשיך לצלול, בכוחות עצמו, אל סודות
הדתות והכתות הקיימות בהודו, היה ג׳ורג׳
האריסון. לאחרונה — כך הודיע — הגיע
אל השלווה ואל הנחלה, בחיקה של כת
ראדה קרישנה, אחת הכתות הדתיות הקא־נות
והנשכחות בהודו.

שיר מסתובב
בראש

רינגו כ״הנוצרי המופלא״
ו אז מ ת חי לי ם ה שניי ם ב סי דרת הרפ
ת ק או ת מ שע שעות. באחדה מי ק רי םהם
ניג שים לפקח־ חניי ה, שזה עתה רשם
דו ״ חלמ כוני ת ם, ו מ צי עי ם לו ל א כול א ת
ה דו ״ ח, ת מו ר ת 50 אל ף לי רו תסט רלינג•
הפקח עו שה זאת ברצון ו מציע
ל מ טי ביו ל א כול גםאת העיפרון, ת מו ר ת
עוד 40 אל ף לירו ת.
מו סר־ה שכל של הסרט: ה עול םמלא
הז ד מנויו ת להתע שר. כל מ ה שעליך לעשות
— ז ה. ל העז ולנצל או תן.

תוך זמן קצר הפך ג׳ורג׳ לנביא המערבי
של הכת החדשה, והחל מקדיש את כל
מאמציו כדי ללמד בני אנוש אחרים את
עקרונותיה הטובים והמטיבים של תורת
ראדה קרישנה. הוא רתם למטרה זו את
אחד מאמצעי התיקשורת היעילים ביותר
העומדים לרשותו — עולם הפזמונים.
בעזרת אמצעי ההקלטה המשוכללים העומדים
לרשות החיפו שיו ת, הקליט ג׳ורג׳ מד
מור־תפילה של מאמיני קרישנה מאנטרה
— ריארי קרי שנה — ששבה בנעימתו המונוטונית
והמהפנטת, את ליבם סל חובבי הפזמונים
בעולם המערבי. אבל זה לא היה
ההישג היחידי שהביאה דת ראדה קרישנה
לג׳ורג׳ .הוא משוכנע כי דת זו חוללה מהפיכה
גם בכוח היוצר שלו כמלחין. עובדה:
זו הפעם הראשונה ש ה חיפו שיו ת הכירו בפזמון
שלו כבעל פוטנציאל הצלחה בזכות
עצמו, והחליטו להפיצו על תקליטון נפרד^,

״הרבה באו ואמיו לי כי הפזמון משהו,
הוא הפזמון הטוב ביותר שכתבתי אי פעם.
אינני יודע אם הם צודקים, או לא. אבל
עצם הדבר מחמיא לי. היתד, לי תקופה,
לפני שנתיים בערך, בה האמנתי שכל העולם
הוא שיר אחד גדול. כל משפט ששמעתי
מפיו של מישהו, נשמע לי כהתחלה, או
כנושא של שיר. בהדרגה חדרה למוחי
ההכרה שבעצם יש בזה הרבה מן האמת.
שכל אדם, יכול בעצם, לכתוב שיר, בתנאי
שהוא יקדיש את כל כוחו לעניין זה. אני
עשיתי זאת — והצלחתי.
״מה שמפריע לי, עדיין, לכתוב יותר
שירים, זה העדר אולפן פרטי משלי. אני
חושב להקים אולפן כזה בהקדם, ברגע
שאעבור לדירתי החדשה. אם יהיה לי אולפן
בבית — אוכל להכנס אליו בכל רגע
בו יצוץ משהו במוחי, ולהקליט אותו בטרם
יתנדף. אני שונא את כל הכאב־ראש הזה
עם הזמנת שעות־הקלטה באולפן. הריצות
וההגבלות בזמן — מוציאור. את כל החשק
לעשות משהו
מתל הכתובות
״חנוכניס
הכחולים״
משנת שם — מ שנה מזל. ז ה היה המו.טן
של הכוכבים הכחולים, נא שר החליטו, לפני
כ שבועיים, ל שנות את שם ה מועדון בו ה ופיעו
בא חרונה, מהמשקשקים לפיפר.
אבל העבודה החלה דווקא בחוסר מזל.
נ די ל שנות את אופיו של ה מו עדון, לא
מספיק ל שנות רק את שמו. יש ל שנות גם
את פרצופו וקרביו. לכן נטלו חברי הלהקה
שני מיכלים של צבע, אדום ו שחור, והחלי מו
לצבוע את קירו תיו הפנימיים ש? המקום.
הם כוסו ב שכבת צבע חד שה — פרט לקיר
אחד .״ז הו קיר הכ תובו ת,״ מסביר ראש
הלהקה, דני אנג׳ל .״כ שקיבלנו את ה מו עדון,
היו כל הקירות ה שחורים מכוסים כ תו בו ת,
שהחברה היו חו רטים בהם. כל מיני הצהרות
אהבה, רכילויו ת ומספרי טלפון. החלטנו
לצבוע מחדש את הקירות, פרט לאחד, שימי

שיך לשמש קיר־וידויים לאהבות
את השם פיפר ״ שאלו״ הכוכבים הכחולים
נכזבו ת

מ שמו של דיסקוטק איטלקי, בו הו פי עו לפני
שנתיים, כאשר קיימו סבוב הופ עו ת ברומא.
״זה היה מו ע דון עצום,״ נזכו; דני .״על
הקיר האחורי של הבמה היתה מוצ מדת,
לשם תפאורה, וספה חדשה ו מנ רי ק ה. אנד־נו
נסתפק בגלגלים של אופניים
חרף ה שנויים בפרצופו של ה מו ע דון, לא
ישתנה סגנונם של הכוכבים הכחולים, הם
ימ שיכו להיות להקת־פופ עליזה, ו אין להם
כל כוונות לעבור ל שטח שירי־הנ שמה והמחתרת
.״הקהל רוצה פופ. וזה מה שניתן
לו. אחרי הכל הקהל הוא ש מחזיק או תנו,
ואנחנו לא רוצים שיקרה לנו מה שקרה
לצ׳רצ׳ילים. הס נדבקו ב מו סי ק ת המחתרת,
ועכ שיו אין להם קהל

8גצ,אה בדיזנגוו
זה קרה עד עכשיו רק באגדות, בסימיס
או בתסכיתי־רדיו: מישהו הולך לפשפש בחנויות
גרוטאות. בין ספות בלויות וקרעי
מיזרונים הוא מוצא מיסגרת מאובקת. כשהוא
מסיר מעליה את האבק, הוא מגלה
פתאום מתחתיה תמונת שמן. המוכר רוצה
בעדה כמה לירות. האיש מתעקש, מתווכח
על המחיר ורוצה ללכת בלי התמונה, המוכר
רץ אחריו, נותן לו את התמונה בפרוטות.
בבית מגלה האיש שהתמונה שקנה
בפרוטות אינה אלא יצירה נשכחת של
מודליאני או גוגן.
כמה שזה מוכר, בנאלי ובלתי מציאותי.
אם זה כבר קורה לפעמים באמת, פעם בכמה
עשרות שנים, אז זה יכול לקרות רק
בפאריס או בלונדון. ועכשיו, תאמיני או
לא, זה קרה בארץ, בדיוק כמו באגדות.
המזל בחר הפעם להאיר את פניו לתמר
מרח, בעלת המדור העין הציבורית בטי־סף
הארץ. יום אחד לפני שבוע, איך שהיא
הולכת בין חלונות הראתה על דיזג־גוף,
כדי לחפש חומר עיתונאי למדורה,
נכנסת תמר מרוז לחנות כלים, כדי לראית
מה חדש שם ולרכוש בהזדמנות איזד, פיד
ג׳אן. בעין הציבורית שלה היא מסתכלת
על סירים, על צלחות ועל קומקומים, ופתאום
תופסת העין הפרטית תן וריט קטן
בשחור־לבן התלוי בין כל השמונצעס. זה
היה משהו לא כל כן מרשים, בלי התימה
של צייר ובלי כלום. אבל הנייר שעיייו
הודפס התחריל הקטן, שגודלו כ־ 15ס״מ

מה קוי ה
במשפחת לפידות?
ליאורה לפידות היא, כפי שכל אחד
יודע, אחת הדוגמניות המצולמות ביותר
אצלנו. היא יפה, גבוהה, לא טפשה, ייש
לה בעל יפה ועוד כל מיני דברים אחרים
מעוררי קינאה. אפילו הצורה שבה היא
הכירה את אילן בעלה, מעוררת קינאה; זה
היה כשהיא סיימה קורס טירונות. הוא
היה אז סגן בצבא, והם נפגשו במסיבת

ליאורה ואילן לפידות
הסיוט של הקורם. סגן אילן לפיוות חיפש
לו בת־זוג לרקוד, ראה את עיניה הגדולות
והחומות של ליאורה ניבטות בו --וזה
הביא כמובן את שניהם לחופה. איך אפשר
אחרת?
אבל בת ודע ש האחרונים השתנת משהו;
לא רואיס אותם יותר. ביחד. למען האמת,
את ליאורה לא רואים בכלל, ואת אילן
רואים מסתובב במועדוני־הלילה התל־אב׳־
ביים לצידה של איזו יפהפיה, שהיא אמנם
גבוהה, לא טיפשה, ובעלת עיניים חומות
— אבל היא לא ליאורה. אז מת הולך פה?
אני מקווה שלא זה.

ה שלם
על 0 30״מ, נראה קצת צהוב ומיושן.
משהו בתוך ליבה של תמר הדיח אותה
לרכוש את התמונה.
״כמה עולה הקישקוש הזה שם,״ שואלת
תמר את המוכר,

מרוז

המשרוקית של אילן העצזב
א ח רי ט די קו ל ק, ה אי ש ה מו כ ר ביו ת ר
בירו שלים הו א אילו העצוב. יש לו
כלב ,״ פו ל ק סוו א גן ״ ,שתי נ שים לשעבר,
ושלוש מצל מו ת: מאחת הו א עשה מ א פרה,
מ ה שניי ה קולב, ומה שלי שי תטח־זי
ק ־ מפת חו ת. מהמצל מו ת, לא מ הנ שי ם.
בנוסף, הו א מנגן גם על כל האמ -
ס ט רו מנ טי ם ה מו סי ק ליי ם — חוץ מוז-
קונ טרה־ באס, ש או תו הו א הפך לבאר,
ומהפ סנ ת ר, ש או תו הו א הפך ל שולחן.
שני הד ב רי ם הי חי די םהב טו חי ם א צל
אילן זהה״ הנג־ או ב ר״ בראש ו ה״ או ב ר־ד
ראפט״ בבנק. כו סי ת קוני אקזה הדבר
הכי צ מוד לי דיי ם שלו — וכאב־רא ש
לראשו. בגלל ז ה יש לו ת מי ד ב כי סי ם
ט ב ליו ת של ״ קו ר דיז ל״.
ו הנ ה, יו םאחדכש הו א יושב ללא
פ רוטה ב ״ כ סי ת ״ בתל״אביב, וחו שב אי ך
להגיע לירו שלים, ניגש א ליו לפתע טי פו ס
ת מ הוני, ו שו אל או תו א ם יש לו ״ ל. ס .ד״.
ל מכי ר ה. לל א הי סו ס שלף אי לן א ת
ה ״ קו ר דיז ל״ שלו ו מכ ר שתי ט ב ליו ת
ת מו ר ת עשר ל״י. עד היו ם מחפ ש הבר נש
א ת אי לן. הו א טו ען ש הו אלא הר גיש
אתה שפעת הסם עד היו ם, ל מ רו ת
שעבר כבר חוד ש.
ההרפתקההאח רונ ה של אילן קרתה
השבוע: הו א יישב בירו שלים, כ מו בן עם
כו סי ת קוני א ק ביר, ולפ תע ו־צה מי ש הו,
שהפרצוף הנכ א שלו לא מצא־ חן בעי ניו,
לע שות בו שפטי ם. אי לן נשאר
אדי שואמרלה הו א, שאם הו א רוצח
להת קו ט ט אי תו, שי מ תין בבק שה עד
ל סיו ם ה כו ס שבידו. ב ב הי ס ח ״ הדעת הו א

שק דינה לנשואין. לזוג לא נותרה ברירות
הס נסעו לקפריסין, נישאו שם בנש ואין
אזרחיים.
אחרי שנודע הדבר להוריה של דינה, הס
החליטו שהתנהגות בתם מהוה פגיעה בעי!
קרי אמונתם. לילה אחד בלעו שניהס בדווי־שינה
בכמות מופרזת. למזלם, גילה זאת
אחיה של דינה בעוד מועד, דבר שהביא
כשהביא יעקב אגמון את ז׳ילברטו
להצלת־חייהם.
טו פ א נו לראשונה לישראל לא ידע שהבמאי
אולם גנו אז מיאנו ההורים להשלים עם
האיטלקי, מאנשי השמאל החדש, יתאהב ב
דילבדטו
הופך הודי
ארץ, אבל ז׳ילברטו לא רק שהתאהב בארץ
והפן לתושב כאן מזח שנתיים. הוא גם
התאהב בין זראלית — היתה זו די נ ה
פיינר יפת־התואר וגבוהת־הקומה.
כאשר הגיעה אהבתם לשלב בו החליטו
להתחתן, התחילו הבעיות. דילברטו היה
נוצרי קתולי, דינה היתה יהודיה. מכיוון
ווו . 1וזיי ר ה !ו -.1

להחוויר __ ה

ווד __ 1י י ־ י י

המוכר, שלא העלה על דעתו כלל למכיר
אי־פעם את התמונה, מצא הזדמנות לרווח
נאה .״ 15 לירות, גברת,״ הוא משיב לתמר.
״השתגעת?״ אומרת לו תמר ,״כל כך
הרבה?״
״מה את מדברת, גברת?״ מתעקש דתי־כר
,״התמונה אולי לא שווה, אבל רואי
איזו ׳מיסגרת יפה יש לה 15 .ליתת מחיר
אחרון.״
עמדו עוד קצת על המקח ולבסוף שיל,־
מה תמר 12ל״י ולקחה את התמונה. ראה
תמר עם התמונה לביתה ומשהו התחיל
להציק לה. התחריט שקנתה נראה לד, דומה
למשהו. היא נטלה מתוך ארון הספדים
שלה ספר תחריטים של רמכרנדט בהוצאה
שווייצית, דיפדפה בו ולפתע נעצרה
נשמתה. לא היה ספק. התחר־ט שבידה היה
של הצייר ההולנדי הידוע. תמונתו הופיעה
בקטלוג.
באו מומחים לבדוק את התחריט. הסתבר
מעל לכל ספק שאין זה זיוף ולא
צילום. זה תחריט מקורי של רמברנדם.
כך קנתה תמר מרוז ב־ 12ל״י תחריט
נדיר. מה שוויו בדיוק? קשה להעריך. אבל
לפני מספר חודשים נמכר תחריט דומה
של רמברנדט בבית המכירות הפומביות
הנודע סותבי בלונדון; הקונה שילם בעדו
3000 לירות שטרלינג — כ־ 27 אלף לירות
ישראליות. .

נשואי בתם. הפעם הית זה ז׳ילברטו ׳שנכנע.
הוא החליט להתגייר. השבוע הפן ז׳ילברטו
ליהודי, אחרי שגוייר בידי הרב ישראל
ל אי בירושלים.
עכשיו ז׳ילברטו הוא גם אוהב־ישראל, גס
יהודי וגם בן ביית במשפחת פיינר. נשאר
לו רק לותר על דרכונו האיטלקי כדי לה־חוד
ליוווסי׳ לרל דיר

אידן העצוב
שלף מ ש רו קי תמה כי ס, ונ תן ב ה ציפ־צוף
עצוב. ומה קו רהןל קול הציפצוף
מזנ ק לפתע מ אי -ש ם כלב-זאב ענ קי —
ו מ תיי צבב שלווה לצד אילן, כ ש הו א
מ בי ט בלי מי ל ה בבריון. לא הי ה גם צורך
ב מי ל ה, או א פי לו בכישכוש״זנב :
הב ריון ה תנד ף, ו אי לן הז מין עוד כו סי ת.

אי פ ה הוג? 1
כנראה שאין הוף להפתעות בחיים: הייתי
מאמינה הרבה דברים על ידידי הטוב ד״ר
הו גו שוו ארץ, אבל הידיעה שקראתי ביום
ראשון השבוע בעיתון היתד. שיא:
מסתבר שאיזה זוג יהודים טובים, אג;פ
ה רטם, הגישו נגדו תביעת מש־ו

פטית. נגד הוגו — קונסול הכבוד של צ׳ילי
בארץ!
ועל מה? על זה, שלטענתם לפחות, הוא
לקח מהם לפני ארבע שנים תמונה כדי
למכור אותה בשבילם. שלוש שנים תמימות
הם חיכו בסבלנות שהוא ימכור, ואז
החליטו שכדאי להם לנסות שיטות מכירה
אחרות, יותר יעילות, וביקשו את התמינהי
בחזרה. זה היה לפני שנה — ועד הייה
לא קיבלו אותה. כך — התביעה.
ותשאלו עוד על איזה תמונה מדובר? לא
סתם: אחת של אחד בשם פאולו גינוגולייי,
זזוזיויירה רתאה ד.־א 1מלא שהזודימר מם-

המשוררת סניה־לחם
על הרבה אהבות כבר סיפרתי לכס במדור
הזה. אהבות בין בני־אדס, ולפעמים
אפילו אהבות בין משוררים. אלא מה? כולם
חיו יהודים, פחות או יותר. הפעם יש
לי אהב׳ה בין שני משוררים ערבים.
זוג משוררים יהודיים, כשהם מתאהבים,
יכולים לנהל רומן בססית או בטעמו ן, לשתות
כוסית או לעשן משהו, לכתוב על
נושאים שונים, להיות אפילו בעלי זעה ושפה
שונה — העיקר שתהיה לתם ספח
משותפת, אז הכל יסתדר. אבל אצל משו־
וידה רבים ערביים זה׳ לא כנה. זו בעייה להת־

אהב, אל תחשבו.
ובכל ואת — הם התאהבז: וידה חזי־נ
ח בת וד 24 אוהבת לכתוב שיר ס על
ציפורים ועצי־אורן, וכיוצא בזה. ה א בת
ביתילחם, קיר״נה •בטלוזי־זיה הירדנית לפני
המלחמה, ולמדה פילוסופיה בביירות.
והגה, לפני זמן מה, איתרע (זאת המילה
הנכונה, לא? £מזלה, והיא קראה ספר בשת
נחלתכם עדן. לא יודעת את השם במקור.
קראה. את הספר — נפל עליה עולמה. ה.יא
ידעה מאותו רגע, שאו שהיא פוגשת את
המשודר שכתב אותו — או שהיא משתגעת.
אז היא החליטה לפגוש אותו,
המשורר היה לוצפי, מורה ב! 24מכפר
רמה, המרבה לכתוב על אחווה ׳הורית־ערבית.
סיפרה איפזא. וידה לאביה שהיא
נוסעת לכפר רגזה כדי לכתוב על השמיים
והמים, ויצאה לדרך.
וכן נולד הרומן, כפי שאתון מבינים. היו ׳
אמנם עוד קצת בעיות, ני לטפי תבע ממנה
לסלק מראשה את הציפורים המעופפות שם,
ולהתייחס יותר ברצינות לבעיות המעופפות
בחלל עולמנו — ועד אז אין הוא חפץ בח.
אבל וידה לא ויתרה; היא החלה כותבת
אליז — ועליו — שירים מעל דפי העולם
הזה בערבית, בנוסח; בן־שדים אתה, ולא
בן־אנוש. וזה כמובן מה ששבר את התנגדותו.
בשבוע הבא הם יתחתנו — עם
הציפורים בראש והכל. אינשאללה!
תכמת באיזה 15 אלף פונטים?
אבל זה עדיין לא סוף ההפתעות: לדברי
התובעים, שוהה הוגו בחו״ל, ואשתו
עוסקת כאן במכירת מטלטליה, ומתכוננת
להצטרף אליו ללונדון, שם פתח הדוקטיי
עסק. לעומת זאת, מספרים תושבים נ־הרצליה־פיתוח,
שהדוקטור הנכבד. יראה
על־ידם בימים אלו ממש, שט לו במכונית
אימפלה חדשה נושאת מספר זר מבח־ץ,
ויפהפייה לא נורמלית מבפנים.
עכשיו לכו תדעו איפה האמת, ואיפה
הוגו.

הוגד

מספר 1681

שנ ה 3 4

ט׳ כסלו תש״ל19.11.69 ,

המחיר 1.30

פטנט ישראלי בגרמניה 1
בך כדאית חברת קיבוץ
שהוקם בברלין