גליון 1682 מתאריך 26 בנובמבר 1969

כמה פעמים שמעת?*ישהו מבטיח או מאיים:
״אני אפנה להטולס הזה!״? כמה פעמים נתקלת
אתה עצמך בתופעה שהרגיזה אותך, ואמרת לעצמך
:״אני אעביר זאת להעולם הזה!״?
ורבים אמנם פונים אלינו. מאז יומה הראשון של
המערכת הזאת, הפכה כתובת לאזרחים שכואב להם
או שאיכפת להם. פנו אנשים שנעשה להם עוול,
שקופחו בידי פקידות שרירותית א• בידי הגורל
העיוור. השתדלנו כמיטב יכולתנו לעזור להם, אם
על־ידי פירסום בעיתון, אם על־ידי טיפול אישי שקט.
רבות מן הפרשות שראו אור מעל דפי העולם׳ הזה ועיתונים
אחרים, מקורן בפניות מסוג זה. כאשר מדובר ב״דפוקים״ — עובר
הטיפול לידי מי שיכול לברר את הפרטים לאשורם, ובמידה, שאפשר
להגיש עזרה ממשית, מוגשת עזרה זו. כאשר מדובר בתלונות על
שחיתות ציבורית, או על בעל־שררה המנצל את מעמדו לרעה —
עובר הטיפול לידי חוקרים. מנוסים, שתפקידם לבדוק כל פרט
ופרט, לאמיתו או להפריכו. רק אז מחליטה המערכת איזה טיפול
יש לתת לחומר זה.

* דישנת התחנות
אבל לא רק בתחומי השבועון זוכות פניות אלה לטיפול. מאז
נבחר אורי אבנרי לכנסת, לפני ארבע שנים, הוקמה ליד סיעת
העולם הזה — כוח חדש לישכת תלונות, אותה ריכז עו״ד אמנון
זכרוני. מערכת השבועון ולישכת התלונות פעלו בשיתוף־פעולה,
כדי שכל פנייה לאחת משתי הכתובות תזכה בטיפול משולב.
הפעלת לישכת התלונות איפשרה הפעלתם של כלים שחסרו לשבועון:
בעיקר השאילתות והפעילות ממישכן הכנסת. אולי דבר זה
מסביר מדוע הגישה סיעת־היחיד את מיספר השאילתות הרב ביותר
שהוגש על־י־י סיעה כלשהי מאז כינון הבוסר ..במיקרים רבים
שימשה הסיעה, פשוטו כמשמעו, פה לאזרחים שרצו להתריע על
משהו, או לדרוש תשובה משר מוסמך.
בכנסת השביעית, עם הגדלת ייצוגנו, יורחבו גם אפשרויותיה של
לישכת התלונות, והיא תישאר נאמנה למשימה הקשה שקיבלה
על עצמה.

^ נשניל זה אנחנו נאו
אל שתי הזרועות האלה, תתווסף בשבועות הקרובים זרוע שלישית:
הסיעה של העולם הזה — כוח חדש בהסתדרות. בקולות
חברי ההסתדרות הצלחנו לא רק להבקיע דרך אל הוועידה, בה
נהיה מיוצגים על־ידי 13 חברים: אלא אף להבטיח ייצוג בוזעד
הפועל של ההסתדרות.
הבוחן נתן את קולו מתוך אמונה שנלך בדרך בה הלך השבועון
מזה עשרים שנה, בכל הנוגע לענייני ההסתדרות. ברור לנו
שלא היתד, כוונת אותם אלפי בוחרים להושיב א תנו ליד הצלחת
כדי שנתחלק בכיבודים ובהנאות. מי שיישב מטעמנו בהסתדרות
יראה את עצמו שליח המקופחים ושוחרי־ד,טיהור.
תלונות ׳ופניות שיגיעו בעתיד למערכת או לסיעה בכנסת, יקבלו
גם את טיפולם של הנציגים בוועד הפועל. ואם מותר לי להינבא,
הרי שהפניות הנוגעות להסתדרות תהיינה רבות לאין שיעור יותר
מאלה הנוגעות לשבועון ולכנסת. כי אין, מכל הגופים הציבוריים
במדינת־ישראל, גוף הזקוק לטיהור וליושר־מידות כהסתדרות.
על כן, כאשר תשמע להבא מישהו האומר :״אפנה
להעולס הזה!״ עודד אותו^וכאשר אתה בעצמך תחשוב
:״את זה צריך להביא לידיעת העולם הזה!״ אל
תחשוב פעמיים. עשה.
זה יעמיס עלינו עבודה רבה מאיד. אבל איננו פוחדים
מעבודה. בשביל זה אנחנו קיימים.

סבון ת מ רו קי ם דאודורנטי חדש מכיל
01(116116-188־116X3011101

הרגשת־רעננות

נפלאה

מעניק

וריח

נעים.

/£ייעיסן 7כג/

1¥1£0.81114£8₪
בלה חופשתך בחורף -במחירים מוזלים !
ותיהנה משרות אדיב ונוחיות מירבית
הפלגות סדירות מחיפה בכל יום חמישי בשעה ,11.00
ללימסול, פיראוס וברינדיזי(איטליה) באנית־המעבורת

׳ אפרודי ט ה
(שירות אקספרס — הדחק 9,000 טון)

פנה אל כל סוכני הנסיעות או לסוכנים הכלליים

אקאלוף ושות׳
תל״אכיב, רחוב אלנבי ,94 טל 613389 — 611757 .
טל 67753 — 67752 .
חיפה, רחוב כיאט 6
(״אפרודיטה״ שנת בניה 1948״ג״)

מה אומרים מאחורי גבך
בידינו

התשובה:

מכשירי בקורת שיחות טלפון
ציוד לתשובה אוטומטית לטלפון
ה תקנ ת מיקרופונים והקלטה
שרות תקון של ״טייפ רקורדר״

״ ר דיו דו קטור ״ ,רח׳ שלום עליכם ,18ת״א, טל.244118 .
מכתבים החלחלה
המצפון שלי די הרבה חבטות בשנים האחרונות,
שהיו שנות מלחמה על עצם קיושל
חלחדל
מנו. לכן, ייתכן שהייתי אפילו תומך בהצעה
להנהיג עונש־מוות לסוג מסויים של
אני נמצא במצב נפשי קשה. מדי פעם
חבלנים.
מתגנבת כמעט אל סף ההכרה המחשבה,
אבל קשה לי לעכל את הרעיון שהורכי
מה שאנחנו עושים בשטחים ר,־א פשע
סים 80 בתים של כפר אחד, משום שבאחד
נגד האנושות. מתרוצצים במוחי שמות כמו
מהם היו טרוריסטים. זה לא! קודם כל,
לידיצ׳ה. אבל תמיד תוקפת אותי חלחלה
זה נוגד את חוש הצדק והמשפט. שנית
מעצם המחשבה שאני יכול להגות מחשבות
מסוג זה, ואני דוחק את המחשבות זה לא יחסל את הטירור, אולי להיפר.
לכן יש לי הצעה: כל ישראלי שמזדמן
הללו ח־רה אל מתחת לסף ההכרה. אבל
לעבור בכביש חברון־חלהול, שייכנס לכפר,
אני לא משלה את עצמי.
כאשר שמעתי על פיצוצי הבתים בחל־״״ יניח פרח אחד על ההריסות, וימשיך בדרכו.
רדד כר, תל אביב
חול, שוב תקפה אותי החלחלה. חשבתי
שהנה הגענו לנקודה שאין ברירה אלא לו מלחמה
מר את המילה המפורשת ״עונש קולקטיזה
מלחמה:
בי״ .שוב נלחמו כל האינסטינקטים הלאו־מיייים
הטובים והתמימים שלי, לדחוק את
תסלחו לי מאוד, אבל אל תדברו שטויות
המחשבה הנוראה למטה.
על עונש קולקטיבי. במלחמה המודרנית —
עד שבא שר הבטחון בכבודו ובעצמו, כל עונש הוא קולקטיבי!
ואמר: עונשים סביבתיים. אני אולי פחדן,
כשבנות הברית הפציצו ערים גרמניות,
ולא שש לעימות בין מצפוני לבין העובוחיסלו
אלפי בתים ורבבות תושבים בדות•
אבל אינני טיפש. עונש קולקטיבי הוא
שעות ספורות — זה לא היה עונש קולק-
עונש קולקטיבי, ולא חשוב מה קוראים לוי
טיבי? וכשהארי מרומאן הורה למחוק את
הירושימה — מה זה היה? איגרת אישית
מאיר שיפמן, חיפה
לאחד מתושבי העיר, שבמיקרה היה שובב? פרחי וכשד,חבלנים מטילים פצצה בבית בחיפה,
או זורקים רימון על משאית של מטיילים
__ההומניזם
— זה לא קולקטיבי?
אינני אנין־מצפון כזה שמזדעזע מכל
שלום כר־ניר, ירושלים
מעשה של הרג או הרס. לצערי הרב, קיבל
(המשך בעמוד )6
י־ י י יי׳

1נ< * 0

ב א קני ר מקפידים על כל הפרשים העושים את החליפה.
זוהי שלמות — בגדי איוניר מאריג פולגת דיאולן מאססר.

1יו

בתי האופנה הראויים לאמונך

די א נ כן
כז ^ו ס טו־

״ א 1016ס ״

1לגת *וז 13ח*1ומאסטר

פובגת

ז$16ץ01 יז ז ס׳ ז 1ז 6וח •301ז* י 69א

פרסזם נזלגיק

את המראה האופנת> ,את הגזרה, הדשים, הכיסים
וכמובן את אריג האיכות

רצועת עזה
נסגרה בפגי עיתונאים

חנגו 1ויף

שילטונות הביטחון נקטו לאחרונה שורה צעדים
המיועדים למנוע מעיתונאים וצלמי עיתונות את הכניסה
החופשית לעזה. במחסומי־הביקורת בנחל־עוז וארז עוצרים
את העיתונאים, מובילים אותם 8למשרדי המימשל
הצבאי ובמידה שמאשרים שם את בקשתם, הם מובלים
למקום אות־ הם רוצים לצלם ומוחזרים מייד למחסום.

הכתבים הקבועים שי העיתונים היומיים
בעזה רואים בצעדים אלה ,,עונש קולקטיבי״
על עיתונאי ישראל, בשל הצילומים

גולדה מאיימת בהתפטרות
״אם זה לא מוצא־חן בעיניך, אני מוכנה להמליץ
בפני נשיא המדינה שיטיל עליך את התפקיד להרכיב
את הממשלה מילים חריפות אלה הטיחה ראש־הממשלה,
גולדה מאיר, בפניו של סגנה, שר־הלוליטה
יגאל אלון. הדבר אירע בהתייעצות מצומצמת שנערכה
ביום השישי האחרון בביתה של גולדה.
באותה ישיבה ייצג יגאל אלון דיעה המתגבשת בחוגים
גדלים והולכים במפלגת העבודה נגד שיתוף גח״ל
בממשלה. עד כה הביעו לפחות ארבעה שרים את דעתם
נגד שיתוף גח״ל — פינחס ספיר, אבא אבן, יגאל אלון
וישראל גלילי.
שרים אלה הגיעו למסקנה, כי נוכחותה של גח״ל
בממשלה תחזק את ידיו של משה דיין, מה עוד שגולדה
נכנעה לדיין במשבר סביב ״הענישה הקולקטיבית״ ,ש פרץ
בשבוע שעבר.
ההתנגדות הגוברת לגולדה הגיעה לשיאה שעה שנודע
כי שר־החוץ הורה לצבי אלמוג, מרכז החוג־הרעיוני־המרכזי
במפלגת העבודה לכנס את החוג ליום חמישי
הקרוב, לצורך דיון בנושא ״ממשן ת הליכוד״ .בחוג זה,
בו משתתפת האצולה של מפלגת העבודה, היה יונה

מי פירסם
את ביקור
סגו שר-הביטתוו?
מי אשם בפירסום ביקורו של סגן שר־הביטחון האמריקאי
אצל גולדה מאיר?
זוהי השאלה המטרידה עתה את החוגים סביב ראש־הממשלה.
הביקור נועד להיות סודי, אך פורסם בכל
העיתונות והרדיו.

חקירה קצרה העלתה כי מקורו של פיר־פוס
זה -במשרד ראש-הממשלה עצמו,
•טפירסם הודעה רשמית על הביקור. מובן
שלא עלה על דעתו של איש לגנוז הודעה
רשמית כזאת.
עתה מנסים לברר איך קרה שיצאה הודעה כזאת
ממשרדה של גולדה, בניגוד גמור לרצונה ולמוסכם עם
האורח.

״ישראל סיפקה
לארה״ב
4מטוסי מיג־21״
ארבעה מטוסי־קרב מדגם ״מיג־ ״21 סופקו
לחיל־האוויר האמריקאי על־ידי שילטונות
צה״ל, והם עוברים עתה ניסויים בבסיס
אתארדס בקליפורניה — כך טוען ביטאון מועדון
התעופה הגרמני פלאג רביו.
לטענת בעל המאמר, האנס רדמן, נתפסו ארבעת
ד,מיגים במלחמת ששת־הימים והועברו לידי ארצות־הברית
במצב כשיר לטיסה. תוצאות הניסויים, הנשמרים
בסוד, יהיו בעלי השפעה לגבי תעשיית מטוסי־הקרב
האמריקאיים.
כידוע, לא הצליחה אף -מדינה מערבית כלשהי לשים
יד עד היום על נזיג־זב שלם וכשיר לטיסה — פרט
לישראל. המיג־ 21 הוא מטום־ד,יירוט העיקרי של ברית״
המועצות ומדינות ברית־וארשה.

כסה צריך להיות המנחה ואילו בן־אהרון, ישראל
ישעיהו וצדוק היו -צריכים להיות הפותחים, כשאבן
משאיר לעצמו את תפקיד המסכם.
אחרי שנשלחו ההזמנות לכנס יצאה פקודה, בהשראת
גולדה, לבטלו. אותה שעה התגברה התסיסה בקרב
צעירי איחוד הקיבוצים וצעירי המערך נגד שיתוף גח״ל
בממשלה. הדברים הגיעו לידי כך שגולדה איימה בהתפטרות,
הסכימה לבסוף להמשיך במגעים עד יום השני
הבא. אם לא תצליח עד אז לישר את ההדוריס במפלג־תה
ובין שותפי הקואליציה, היא תגיש לנשיא ביום זח
את התפטרותה מתפקיד מרכיבת הממשלה המיועדת.
אס ייווצר מצב כזה, תבוא גולדה למרכז העבודה
ותבקש לקבל מנדט שנית להרכבת הממשלה. חוגים
במפלגת העבודה אינם מאמינים כי במצב הנוכחי היא
תקבל רוב להרכיב ממשלה עם גח״ל.
האופוזיציה לגולדה בתוך העבודה היא הסיבה הע״
קרית שגולדה. עומדת על כך לשתף את יצחק רבין
בממשלה הבאר, כדי לנטרל באמצעותו את משה דיין
ויגאל אלון ,״עושי הצרות״ שלה.

לאחדות העבודה ולרפ״י, תצטרך מפא״י
לתבוע 7שרים לעצמה, בדי לקיים את
הרוב בסיעתה.
לפי אותו מפתח יגיעו לגח״ל 6שרים, למפד״ל 3
ול״ע .1לא מן הנמנע, שגח״ל תוזתר -על שר אחד,
חמורת מעמד של סגן ראש־ממשלה למנחם בגין.

התגובות למינוי
רפאל כשר
קרוב לוודאי, שיצחק רפאל לא יהיה שר
בממשלה הכאה. נגד רפאל מתגבשת אופוזיציה
במפלגתו שלו, הטוענת כי הוא
אחראי לכישלון מפלגתו בבחירות, בהן
כיהן כראש מטה-הכחירות.
לפי הערכת המפלגה, הפסידה המפד״ל כשני מנדטים
בישראל השנייה, באשמה פעולתו דכושלת של המטר״
בעוד שהרוזיחה שני מנדטים בחוגי האינטליגנציה, ואחד
בקרב הערבים.

תוגבל עבודת ערבים
במחצבות האבו
המשטרה עומדת להטיל פיקוח חמור על כל המחצבות
המעסיקות פועלים ערבים, יתנסה להגביל את
עבודת הפועלים הערבים במחצבות, בדי למנוע הסתננות
חומרי־נפץ המיועדים לפיצוץ סלעים, לאירגוני־הטרור.

צעדים אלה יינקטו אחרי שהתברר שבכמה
מיקרים השתמשו הבלנים ערכיים
למטרות הכלה בחומר־נפץ ישראלי שהיה
מיועד למחצבות.

שפורסמו בשעתו ב״העולם הזה״ של פיצוץ
הבתים בעזה.

חקירה נגד
עובדי המרכז לתרבות

23 שרים
בממשלה הבאה

מוסדות ההסתדרות עורכים עתה חקירה נגד כמה
מעובדי המרכז לתרבות של -ההסתדרות.

ייתכן מאוד, כי הממשלה הבאה תכלול
23 שרים -שר אחד יותר מאשר בממשלה
הנוכחית. מכיוון שהובטחו 2שרים למפ״ם,

עובדים בכירים אלה השורים כי נטדו
אחוזים מאמנים, להם סיפקו עבודה כתוקר
מעמדם ההסתדרותי.

הצטרפו למהפכת היופי

בקשו חולצות סן רמו
בן־לין
בחנויות אומן:
תל אביב:
רח׳ אלנב׳ 100
נחלת בנימין 11
חיפה:
רח הרצל 18
יפו:
שדרות ירושלים 6
באר־שבע:
רח קרן ק״מח 102
חו טי בבלון מיו צרי ם בי שר אל בלע די ת על ידי מפעלי
הבר ליו -ב ר שו ת ה של חב׳ יוסף בגקרופט ובניו, ארה׳יב

נתניה
רח שער הגיא
רחובנת:
רח׳ יעקב 2
א שדוד:
מרכז מסחרי ב׳ 35
קרית גת:
מרכז מסחרי
ירושלים :
בקרוב ברח •פו 42 .

0/0־44 1

מכתבים
(המשך מעמוד )2

הגרלת

ענישה סביבתית -
״לא זוועתית״
נראה לי שהשאלה אם עונשים קולקטיביים
יישרתו את האינטרס של מדינת־ישר־אל
(זהירות, דיין עצבני! העולם הזה
)!680 היא לגמרי לא פשוטה.
ללומת השיקולים נגד ע־נש כזה, קיימים
גם שיקולים בעד: תדע לה האוכלוסיה הערבית
כי ישראל מסוגלת לנקום באמצעים
חמורים — אף תוך ויתור על עקרונות
הצדק (ראה פרשת
סד־ם ועמורד, בת־נ״ב)
.הדבר עשוי
למנוע עצימת־עין מפעילות
חבלנים, ו־לע״דד
*מלשינות״
— הברוכה במקרר,

אולם תהא עמדתכם
בנידון כאשר
תהיה, מילים כגון
זוועתית״,
״שיטה
״מעורר חלחלה״ וכאליעזר
דומה
הינן מוגזמות
ואינן ממין העניין.
במקרה הגרוע ביותר, שיטה זו היא מעשה
מוטעה שמשמעותו חמורה.
רפי אלעזר, חיפה
הפרסים הגדולה
־ 1 5 5 0 1־ 1

תתקיים ב חנוכ ה
פרס ראשוו :
חוח . 11111

6פרסי טיסה לשוייץ
בסילוני אל״על

סו פרסי שעון טיסו

קנה שעון סיסו והשתתף בהגרלה
פ ר סי ם ב חנויו ת גויסו ה מו ב חרו ת

• מעניין באיזה כינז־ים היה הקורא
אלעזר גזשתמש, לוא היה ביתו שלו מועף
באוויר — בגלל שברחוב מגוריו נערכה
פעילות חבלנית.

8אם חתיכות,
אז גם פרחים-
ראיתי השבוע על אוטובוסים בתל־אביב
תמונות פירטומת של גרבי סברינה. לא
התעצלתי וצילמתי תמונה כזו, כדי שתהיו
שותפים להנאתי מהן: החתיכה בתמונה
אמנם איננה ערומה (זהו כנראה הרעיון של

מ ק צו עמכובדי
נפלא ומ שתל ם

1ב בי תספר *!־יאנה״ רוכש
ה תל מיד. בנו ס ף לידע מק צו עי ר נסיון מע שי רב וב ט חון עצמי
ב עבו ד ה מע שי ת, וז אתתודות
ללקוחות ביו דהספר הנ הנו ת

מ שרו ת מ עול ה

הקור
ה חד ש
גפתח:
1.12.69

מרכז עדשות מגע

פירסוש על אוטובוס
הצילום, שהגרביים הן כל־כך דקות שלא
רואים אותן) אבל הדבר לא פגם בהנאתי.
אם ז ה לא מסיח דעתם של נהגים —
למה אסרו הדבקת פרחים וציורים פסיכו־דיליים?
נועם
וננר, תל אביב

מ 7£א 5 0£א1 1£כ< 1 £א 0כ<
״גרוזובסקי -אישון לנס״
תל־אביב, רחוב שניאור ( 5פינת רח׳
פינסקר ,)20 טל.55029 .

שעות קבלה 9-17
נשמח לשלוח חוברות הסברה
__לפי בקשה__ .

י שלוש פעמים
כיפאר! :

״פרסיום הסברה״

איזו דפיקה לדתיים — נצחון הטלוויזיה.

המכנסיים
מה לומר בתוכניות לדתיים?

בא אזרח פשוט והוריד להם את
— והוכיח שגם לצדק עדיין יש
אצלנו. מה יש, אם נסתכל בשבת
של מדינות־ערב יהיה יותר טוב
ובכלל מה איכפת
להם מה שהולך אצלי
בבית?
לאלה שלחמו על
הצדק והמוסר — המוסר
האמיתי, לא
מוסר־השקר של הדתיים
— אני שולח
ושלוש
זר־פרחים
פעמים כיפאקו ולאלה
שניסו להתערב
בעניינים הפרטיים
שלי ולכפות עלי אי־הנאה
בשבת׳ אני
מצרף את תמונתי. שיראו מה אני חושב
עליהם.

אלברט ואנונו,

יבנה
סילוף רצון הבוחר
14 אחוז בלבד מכלל הבוחרים הצביעו
בעד המפלגות הדתיות — ותיזהרנה אם
כן מפלגות אלו שלא לכפות את רצונך
בכוח על רוב רובו החילוני של הציבור.
הן אמנם מהוות עכשיו את לשון־המאזניים
במיקוח הקואליציוני, אך כדאי להן לזכור
שאיש אינו אוהב סחטנים — גם כשהם
מצליחים במזימתם.
ולמערך יש להזכיר, שאם ייכנע לסחיטה
ויסלף את רצון הבוחר, לא ישכחו לו
זאת. יש לשמור על הבטחות ועקרונות —
ולא על כיסאות.
יהודה ליאון, תלמיד תיכון, תל־אביב

ד רו שי ם 3לג>נז
למט רו תבט חון
למטרות ביטחוניות דרושים
כלבים מהסוגים הבאים:
.1כלבים גזעיים שאינם פחדנים
בין הגילים 1—3שנים.
.2גורים של כלבים גזעיים שטרם
נלקחו מאמהותיהם.
.3כלבים מעורבים שאינם פחדנים
ושטרם הגיעו לגיל שנה
אחת.
בעלי כלבים מהסוגים הנ״ל, המוכנים
למסור את כלביהם למטרות ביטחוניות, מתבקשים
לכתוב לת.ד 136 .ת״א, או להתקשר
טלפונית עם מיספר ,260134 תל־אביב, בכל
יום, בין השעות .10.00—14.00

בבור?לוחמי
הטלוויזיה

גכר רודף אחרי אשה עד שהיא
תופסת אותו.

כבוד, הוקרה והערצה לשני האזרחים
הגאים עדי קפלן ויהודה רסלר, ותודה לשופט
העליון ברנזון, על ההגנה האמיצה
והנפלאה שהעניקו לנכס היקר ביותר שלנו
בארצנו — חירות האזרח. מי יתן וירבו
כמותם.
שמואל כרמלי, קיבוץ מרחביה

גרבי ״מרסי״
ה א מי תי ת.

מיוצרים

ב איכו ת

האירופית

> ספן מצייר
על המיס
קראתי בהנאה את הסיפור צלוב על כל
הגוף (העולם הזה ,)1670 וצץ במוחי
הרעיון לשלוח לכם גם מיצירותי. כפי שהצייר
אלכם הביע את ההזדהות בין הצלם
לבין המודל מבחינה אירוטית, מביעים גם
ציורי את ההזדהות
עם עולמי שלי —
עולמו של ספן. בתמונה
שאני משגר
אליכם, ציירתי נערתו
של מלח כפי שנראתה
בדמיוני, יושבת
תוריה: האם
ישוב אליה הגבר,
שרק אחמול היה
לצידה — ועתה יצא
למרחבי־ימים?
אדוארד ליכוכיץ,
הר־שגיא

ציור של מלח

(המשך בעמוד )8

עתון הפזמונים והבידור של ישראל

ה 3 1יעגלי 4 11

פול מ ק אר טני נחרג.

הארצ׳יס
איך

מנ שלי ם

מו סי ק ת
ת קלי טי ם

ה שוקולדה — קצבית יותר.

מא שימים

מחתרת

מלי

ה ת או מי ם
לל הי טי ם

* תצלומי

ענק :

ריטה פבונה, אבי טולדנו, פול מ ק אר טני, רן אלירן, לו כריסטי,
זמירה חן ועליזה עזיקרי
שעשועון פר סי ם

ח שו ב
אין צורך להיות רקדן

ולדוגמניות

מקצועי פדי לרקוד ג׳ז

הרקדן־והכוריאוגרף שמעון לוי,
בוגר אולפני־מחול בניו־יורק ובלונדון,
יקנה לך תוך חודשים ספורים
כושר־תנועה־ומיקצב.
קורסי־בוקר וקורסי־ערב
( 2שיעורים בשבוע בכל קורס)
פרטים: טל. י —8.00( 24 74 70
10 .0 0

לפנוז ״ צ ; 2 0 . 0 0 — 17 .0 0

בע רב).

מכתבים
? ₪:שזו? מהערבים
רשיונות נהיגה
אני לא יודע אם מישהו שם לב לקשר
בין שני המקרים. אם לא, אני רוצה שישימו
לב: השר שלנו גלילי — נפצע ב־תאונת־דרכים
על־ידי נהג־משאית ערבי.
ראש עיריית רמת־גן קריניצי — נהרג בתאונת
דרכים — שוב על־ידי נהג־משאית
ערבי.

אני לא חושב שיש פה להרבות בדיבורים:
נראה לי שהמצב ברור. יש רק פית־רון
אחד: לשלול-מיד את רשיונות הנהי-.
גה מכל הערבים.
חיים מדמון. חיפה

סליחה,
דוקטור

הייתי רוצה להביא לתשומת־ליבכם את
העובדה שרחל המרחלת לא ריחלה הפעם

על האדם הנכון.
אני מתכוונת לסיפור שלה על הד״ר הוגו
שווארץ (העולם הזה .)1681 מבל׳ שאדע
פרטים נוספים מלבד אלו שפורסמו בסיפור,
אני יכולה להבטיח לכם שהדבר לא ייתכן:
אני מכירה את הדוקטור שנים ארוכות —
והוא פשוט לא האיש לדברים כאלו.
תאמינו לי, זו טעות,
קו ראה, הרצליה פיתוח.
• טעות, בהחלט טעות. לא הסיפור —

131 אתרי חורף מצפים לך וינה מציעה לך עושר של
באוסטריה המקסימה -
תרבות -אופרות. תיאטרונים
מקום בו כל אורח הוא מלך. וקונצרטים-החיים במלוא
תפארתם בוינה האצילה.
שלג, שמש, סקי ובידור -
כל זאת ועולם חדש של יופי
במחירי חורף מיוחדים.
בשיתוף עם אל־על נתיבי אויר לישראל.

הוא נכון נזא׳ עד תי״ו. הטעות היא בדוק־טור.
הכוונה היתה לד״ר הוגו שווארץ מ־זכרון־יעקב.
העולם הזה מצטער על הטעות,
ועם הדוקטור הוגו שוואר׳ן — שתמונתו
פורסמה בסיפור — הסליחה.

זכות קדימה תינתן למב•
תכיהם של קוראים המצרפים
תצלומיהם למכתבים.

בדבר פרטים, פנה אל ירידך,ס 1כן
הנסישח, או אל נתיבי אניר אוסטריים,
חל־אביב,רחינחלת־בנימין ,52
טלפון . 53535

בעו?ם

העולם עצו!שימחו גסיסה
הראשונה ריוח -המיסה
השניה ההנהלה ננו
כמשהו גונן ו9אויו

ארצות־הברית
הביזיון של
נער־הפלא
רוברט מק־נמארד, נחשב, מאז ומתמיה
לאחד הגאונים הגדולים של ארצות־הברית,
בין בתפקידו כראש החברה הגדולה בעולם,
ג׳נרל מוטורס, ובין בתפקידו כשר־ההגנה,
הו.א החדיר את השיטות המקובלות בעולם
המדע אל תוך עולם העסקים והפוליטיקה,
קיבץ מסביבו צוות נערי־פלא זוהרים —
גאונים צעירים אחד אחה ואכן, השיטה
הוכיחה את •עצמה: מק־נמארה השיג חוצי
אות.
השבוע, נשלח פגז שנועד לנפץ את התדמית
הזוהרת: משגרו היה לא אחר מאשר
תת־אדמיראל היימן ריקובר, אבי צי־הצו־ללות
האטומיות של ארצות־הברית. קבע
ריקובר: מק־נמארה ׳ונערי־הפלא שלו גרמו
לכך שארצות־הברית איבדה את יתרונה על
רוסיה בצי האטומי שלה.
הרוסים מנצחים .״חוסר אחריות
קולוסאלי״ — כך כינה ריקובר את אחריותו
של מק־נמארה לפרשה. לדבריו, בעדותו
בפני הסינאט, עיכב מק־נמארה, בהיותו
שר־הביטחון, את פיתוח הצי האטומי,

עושים שמח
ג די ד לייח
* שמשהו מעיות ומסולף — ואולי
נשגב? — בכושר־ההסתגלות המדהים
של המוח האנושי: פורץ לו האדם אל החלל,
לאחר שבמשך מיליוני שנים היה כבול ל
נאוטים
הפטפטנים. אך לא פחות מהם תרמה
העובדה שהטיסה התנהלה בהצלחה 6ופ־תית,
כששלב אחרי שלב מתבצעים בהתאם
לתוכנית בדייקנות מדהימה. תא־הנחיתה נגע
בירח במרחק שישה מטר בלבד מהנקודה
שנקבעה לו. האסטרונאוטים ביצעו את כל
המדידות והניסויים שהיוד למעשה את מטרת
הטיסה — כולל, בין השאר, גילויה
של סרוויור 3במרחק 200 מטר מהם. הם
שימשו כגיאולוגים, מטפסי־הרים, מגלי־עתי־קות,
ולבסוף, כאשר חזרו אל החללית, גם
מייצרי רעידות אדמה.
התקלה היחידה בהצלחה השלמה היתר,
מצלמת הטלוויזיה שהתקלקלה. אבל הטלוויזיה
־,ינה מאז ומתמיד בעייה חסרת־פית־רון
לגבי האמריקאים — אפילו על כדור־הארץ.
רבים מהם טוענים שמוטב שלא תשדר,
משתשדר את מה שהיא משדרת.
הבדיחה הגדולה ביותר במסע המבדח
היתר״ כמובן, מסיבת־העיתונאים בחלל,
בין הטייסים הקרבים ובאים מתוך האסלה
אל כדור־הארץ הירקרק, לבין המדענים
ביוסטון. אכן, לכך מסוגלים רק האמריקאים.

שלושת הפטפטנים

כן כונו בחיבה שלושת האסטרונאוטים
של. אפולו , 12 המהווים ניגוד משווע לצוות
הלאקוני של אפולו .11 משמא? לימין ;
צ׳ארלס קונארד, המפקד; ריציארד גורדון,
מפקד תא־הפיקוד; אלן בין, מייס תא־הנחי־תה.
בתמונה מימין: סימלה של אפולו .12

ועל עולמו דלות עדיין לאין שיעור. חקר
סודות־החלל יגלה לאדם כיצד נוצר החלל
וגרמי השמים, ובעיקר כיצד נוצר כדור־הארץ,
ומכאן — כיצד נוצר האדם. גילויים
אלה יביאו לפריצת־דרך לא תשוער בכל
המדעים — כולל הרפואה. חייו של האדם
עלי־אדמות — וכבר מדובר. כיום על אדמות
נוספות, בנוסף לאלו של כדור־הארץ
— יהיו ארוכים יותר, טובים יותר —
ואולי גם מאושרים יותר.
יהיה זה מסע ארוך. את הפסיעה הראשונה
בו, עשו שלושת הפטפטנים האמיצים
באפולו .12

אד עתיד טוב יותר
ל א חו רי ״ כ ד לז כ די חז ת ^ ב מו ד ת -
הדעת, עיסקה של אפולו 12 היה
רציני ביותר: לאחר שאפולו 11 בחנה את
הטכניקה של הטסת אדם לירח והחזרתו
משם, פתחה עתה אפולו 12 את סידרת
הטיסות שתנצל טכנולוגיה זו למטרה שלשמה
הושקעו כל המשאבים העצומים האלו:
פריצת סודות היקום.
האדם הפשוט מתקשה להבין לא רק
את חבילת מכשירי המדידה, כשהיא עדיין מקופלת. התצלום — בעת חזרה על כדור־וזארץ.
את הפרטים הטכניים הכרוכים בשאלה זו,
כוכב הנידח שעליו נולד — וכבר לאחודי אלא אף את עצם משמעותה. והראייה ה״מרוב
התלהבותו למחשבים ושיטות הניהנסיון
המוצלח הראשון, הוא עובר על כך טובה ביותר היתד, התנגדותם של חוגים נרתוח
הכלכליות שלו.״
חבים להמשך פיתוח חקר החלל.
ברור היה לכל שהתקפתו של ריקובר
לסדר היום.
לא תיתכן שטות גדולה מזו: משול הדבר
התכוונה לזכות את הצי בהקצבות גדולות
ואכן, הטיסה השנייה של האדם אל הירח
נערכה באווירת ויקאנד עליז וקליל. תרמי לעיוור ששהה כל חייו במערה חשוכה, וליותר.
אולם גם לאחר שקילת עובדה זו,
פתע החל רואה — ובאותו ומן יצא מהדיברו
מספריו שק ריקובר בעד עצמם: הם
לכך לא במעט צ׳ארלס קונארד, ריצ׳ארד
גורדון ואלן בין — שזכו לכינוי האסטרו מערה החוצה. ידיעותיו ׳של האדם על עצמו
הוכיחו שבשנה הבאה יהיו לרוסים —
לראשונה — יותר צוללות אטומיות מאשר
לאמריקאים.
וזה, בנוסף לעובדה שגם בצוללות קונבנציונאליות
יש לרוסים יתרון 375 :צוללות
— לעומת 145 לאמריקאים.

הומת משקולות על הירח כד ר
צרפת ישבנים עדיפים
על פנים
בישראל, כאשר יצרן כיסאות או ספות
רוצה לפרסם את מוצרו, הוא מפרסם בעיתונים
תמונה גדולה שלהם, ומספר לקורא
המשועמם על מעלותיהם. כך פירסמו מוצרים
מאז ומעולם, מדוע אם כן לא להמשיך
בכך?
צורת מחשבה שונה קצת גילה לאחרונה
אחד מגדולי יצרני הרהיטים באירופה, החברה
הצרפתית אלבור. מאחר שרהיטיהם
נועדו, בתחתיתו של דבר, לא ללקוחות
עצמם אלא לישבניהם, החליטה החברה שזו
סיבה סובה לפרסם את הישבנים עצמם.
מה הקשר? שום קשר, מלבד זה שזה מעניין,
חדש, ומגשים את המטרה: משיכת
תשומת־ליבו של הקורא.
ישכן חביג. התיישב איפוא הפירסו־מאי
הלמוט אורי, והחל בורר מבין 2,500

בנשימה עצורה ;״׳

עולם בדריכות, באותן שניות מתוחות לפני
שתא־הנחיתה אינטרפיד נגע בקרקע־הירח —
במרחק 6מטר מהנקודה המדו״קת שנקבעה.

תצלומים ישבנים חשופים. איסופם של
2,500 התצלומים גם הוא לא היה מלאכה
קלה, שכן היה צורך לשם כך ב־2,500
גברים, נשים וטף. אולם תהליך הבחירה
מביניהם היה אף קשה יותר: שכן ר,למוט
חיפש את הישבנים מלאי־ההבעה יותר:
״חביבים ואנושיים,״ כפי שהגדיר זאת.
כאשר בחר לבסוף את 50 הישבנים האנושיים
שלו, התפרסמה התוצאה בכל עיתוני
אירופה, על פני שני עמודים. הכותרת
:״קנו ישבנים — סליחה, רהיטים —
מתוצרת אלבור.״

ראט־נאם
כפד־קאסס —
כפול עשר

הישבנים של הלמוט אורי
״חביבים ואנוש־ים״

זה צילצל כמו חזרה — פי עשרה — על
פרשת כפר־קאסם.
אולם יש כמה הבדלים.
בטבח כפר־קאסם נודע הדבר מייד. לחץ
דעת־הקהל הנאורה, בהנהגת השבועון המנויים,
הביא לפיצוץ הפרשה.
הטבח בוויאט־נאם נודע רק כעבור שנה
(המשן בעמוד )10

בעולם
(וזמשן מעמוד )9

7ר ג 1ע

ד 1ב 7ו

ר 1יאל

וחצי, בגלל עקשנותו של חייל אמיץ אחד.
בפרשה כפר־קאסם הועמדו לדין האשמים
עד לדרגת רב־סרן. בפרשת ויאט־נאם, הועמד
לדין רק סגן.
בפרשה רפר־קאסם, אחרי ההתע־ררות
המיידית. נרתמו לעניין ראש־הממשלה ושר-
הביטחון (דויד בן־גוריון) והכנסת. בפרשת
ויאט־נאם אף לא השיב הנשיא על המכתב
שהכיל את הפרטים הנוראים, וכל מ־סדות
השילטון מילאו פיהם מים — עד שחבר
בית־הנבחרים החליט לעורר רעש.
אולם בשביל הקורבנות לא היו הבדלים
אלה חשובים. הם נטבחו.
567 הרוגים. דרצח ההמוני אירע ב־16
במרץ .1968 בשעה שש בבוקר החלה הפגזה
ארטילרית כבדה על הכפר הדרום־
וייאט־נאמי טונג מי, שנמצא באזור אשר
היה תחת שליטת לוחמי הוויאט־קונג. ההפגזה
נמשכה כחצי שעה. כאשר נדמו קולות
התותחים, הופיעו בשמי הכפר מיספר מסוקים
אמריקאיים. מחוכם יצאו בריצה כמה
עשרות חיילים שהתפזרו על פני כל הכפר.
הם הוציאו את התושבים, גברים, נשים,
זקנים וטף מבתיהם וריכזו אותם בשלושה
מקומות ריכוז. אותה שעה פוצצו חיילים
אמריקאים אחרים את בתי־האבן של
הכפר והעלו באש את בתי־העץ שבו.
לאחר שעה של פעילות קדחתנית במקום
— לא נשאר זכר לכפר: הוא הפך לתל־חורבות.
הכפריים
ישבו על הארץ במקומות בהם
רוכזו ולא חשדו במה שעומד להתחולל.
לפתע, כעבור מיספר דקות, הם ראו את
החיילים האמריקאים מכוונים אליהם את
רוביהם. נזיר בודהיסטי אחד, שתפס ה
עומד לקרות, קם ממקומו והציג בפני החיילים
את חעודת־הזהות שלו .״מצטער,׳׳
השיב לו החייל שראה את התעודה. ואז נפתחה
האש. הכפריים נפגעו במקומות בהם
ישבו. לפי העדויות שנגבו, נרצחו במקום
567 איש. נותרו בחיים רק הפצועים אשר
גוויות ההרוגים כיסו אורם.
אחרי הטבח הסתלקה היחידה האמריקאית
מהמקום, כ־ 15 דקות אחרי שנכנסה
לכפר.
הנשיא לא השיב. סיפור ההרג ההמוני
לא נשאר בגדר סוד. בתום שלושה
ימים, חזרו הניצולים מהכפר וקברו אח
הרוגיהם. הסיפורים על הזוזעה התפשטו
בכל רחבי דרום־וייאם־נאם. הם הגיעו גם
לאוזני השילטונות המקומיים, אולם אלה
דאגו לחפות עליהם.
״חשבנו שהכפריים נהרגו כתוצאה מה־הפגזה
הארטילרית,״ הסבירו פקידי המחוז.
בדרום־וייאט־נאם, שם ביצעו לוחמי הוזיאט־קונג
בעבר הוצאות להורג המוניות, חיסלו
כפרים שלמים, לא ראו אנשי המימשל המושחת
סיבה לעורר מהומות כאשר האמריקאים
חיקו את אויביהם, הלכו בדרכי
הוזיאט־קונג.
חלפו מיספר שבועות והסיפור עשה לו
כנפיים בכל יחידות צבא ארצות־הברית
בוייאט־נאם. חיילים שנימנו על היחידה שביצעה
את הטבח אולם סירבו לקחת בו
חלק, סיפרו את הדבר לחבריהם. הזזיאט־קינג
עצמו הפיץ כרוזים באנגלית ובהם תיאור
הטבח .״זו הסיבה שבגללה הוחלט להשאיר
את הפרשה בסוד,״ אמר מושל המחוז
הדרום־וייאט־נאמי ,״לא רצינו לסייע לתעמולת
הוויאט־קונג.״
ייתכן והפרשה היתה נקברת, לולא חייל
אמריקאי אמיץ אחד, רונאלד ריידנהאור. הוא
שמע את הסיפור עוד בעת ששירת כחייל
בוייאט־נאם. הוא התייחס אליו כשמועה,
מזעזעת אומנם, אבל שמועה. עד שיום
אחד פגש בחבר שהשתתף במיבצע. וא
העדיף לשתוק עד שישתחרר מהצבא ויחזור
הביתה.
רק כשחזר לארצות־הברית החל לכתוב
מכתבים ובהם דרישה לחקור את הטבח.
הוא שיגר מכתבים לנשיא ניכסון, לשר־החוץ
ויליאם רוג׳רס, לשר־ההגנה, למטה
הכללי ולכ־ 20 חברי קונגרס. הוא לא זכה
לקבל תשובה מאיש, מלבד מחבר קונגרס
רפובליקאי, מוריס אודל, שבגללו התפוצצה
הפרשה.
עתה נעצרו שני מפקדים זוטרים בצבא
ארצות־הברית, שפקדו על המחלקה שביצעה
את הטבח: סגן־מישנה ויליאם קליי וסמל
דוד מיטשל. הם יועמדו, כנראה, למשפט
צבאי. אבל הממונים עליהם, אלה שאולי לא
נתנו את ההוראה לבצע את הטבח, אבל
ידעו עליו בדיעבד, השתיקו אותו וחיפי
עליו, יישארו חופשיים.

י׳אפיטר עוד להעלים את העובדה הפשוטה, המז־דקרת
בכל מהדורת־חדשות:

משה דיין נכשל כישלון חרוץ וטוטאלי.

איני מתכוון למשה דיין הפוליטיקאי, שנכנע לגולדה
מאיר ומכר את הבכורה (שהיתה לו בעיני מעריציו) תמורת
נזיד־עדשים. כישלונו של פוליטיקאי הוא עניינו הפרטי או
הסיעתי. אני מתכוון למשה דיין, שר־הביטחון.

כישלונו של שר־הכיטחון הוא עניין ממלכתי
ממדרגה עליונה.

לא בגלל ״היד הרכה״ ,אלא למרות ששילטעות־הכיבוש
ניסו תחילה, כמיטב יכולתם, לנהוג בגישה הומאנית —
יחסית! — בשטחים.
משה דיין נכשל לא מפני ששיטתו, כשלעצמה, היתד,
בלתי־נכונה, אלא מפני שלא הבין מראש את מ־גבלותיה.

מישטר־הכיבוש יישאר על כנו עד אז, אין
מנוס מעימות כללי בינינו ובין העם בשטחים
המוחזקים, עם כל הכרץ־ ככף מבחינה צבאית,
מדינית ותעמולתית בארץ ובעולם.״

שה דיין לא עשה זאת. הוא עשה את ההיפך.
^ 1הוא הישיוה את עצמו, ואת הממשלה כולה, שהמצב

הוא נכשל מפני שלא טרח ללמוד ולהבין את המכניזם

יכול להימשך לנצח. שאפשר להרגיע ולהשתיק אומה שלמה,
בתחבולות של התחכמות, תחת מישטר של כיבוש, בשעה
שאוזנד, כרוייה לכל רחש הבא אל ה מהעולם הערבי השכן.

הוא נכשל מפני שלא היה מסוגל להבין ששיטה
זו היא ארעית מטיכעה. שאינה אלא
מכשיר להרוויח זמן.

* * ז ה שנתיים ו ח צי• ,משה. דיין הוא הדיקטטור של
השטחים המוחזקים.

לשווא הזהיר הרמטכ״ל, רכ-אלוך חיים בר־לב,
פעם אחרי פעם, ש״אי-אפשר לחסל את
הטרור כל עוד לא נמצא פיתרון והסדר לפלסטינים״.

אי*ט
אינו מתערב, אייט אינו מעז להתערב,
בצורה כה הוא מנהל אותם.

הוא נוהג בהם בשולטאן ערבי בימים עברו. הוא עצמו
בא לכל מקום־תורפה. הוא עצמו מקיים מגע עם התושבים.
הוא עצמו מחליט, בו במקום, בהתאם למצב־רוחו באותו
רגע, את כל ההחלטות — החל בהטלת עוצר, וכלה בפיצוץ
שורת בתים.

דיין קיבל על עצמו אחריות עצומה. עתה עליו לשאת בה.
(איננו אומרים זאת כחכמים־אחר־מעשה. הזהרנו את דיין,
במילים אלה בדיוק, עוד לפני שנתיים.
יעצתי לו, בנאום בכנסת, לקרוא ספרים על מלחמות
המחתרת בעולם, ולהיווכח שהן כפופות לחוקי־ברזל בלתי־משתנים.
דיין התעלם מכך, וחברת־הכנסת דאז, גולדה
מאיר, השיבה בליגלוג שאני קורא ספרים רבים מדי.
הזהרנו את דיין בעיתון זה שהזמן חולף, ושאין כל ערך
למדיניותו בשטחים אם לא ידאג לניצול הזמן כדי לתכנן
ולהפעיל פיתרון של ממש לבעיית פלסטין. גם מכך התעלם).
כישלונו של דיין היה צפוי. הוא היה טמון בעצם גישתו.
דיין יודע עתה כי נכשל. תגובתו מעידה על כך. איך נוהג
אדם כשהוא נוכח לדעת כי עולמו מתמוטט סביבו?

אין הוא יכול לגולל את האחריות מעצמו.

כשר־הביטחון, תפקידו העליון בשטחים המוחזקים הוא
להבטיח בהם את השקט. למנוע פגיעות בביטחון. למנוע
התמרדות של קבוצות־מחתרת והתקוממות של המונים.
בתפקיד זה, הוא נחל תבוסה מוחצת.

עובדה פשוטה היא שככל רחכי השטחים
המוחזקים קיים עתה מצב של מרי כללי.
גרוע מזה: תנועה זו פשטה עתה בישראל עצמה. ומקיפה
בפעם הראשונה חלקים מן הנוער הערבי שגדל במדינת־ישראל
ושהתחנך על ברכיה.
זוהי התמוטטות כללית של המצב הביטחוני — התמוטטות
שיש לה השלכות חמורות ביותר לא רק לגבי הביטחון
השוטף בישראל, אלא גם על מעמדה של ישראל בעולם
ועל סיכוייה לעמוד במאבקה ההיסטורי עס העולם הערבי.

אדם אחר, שקול יותר, היה מסיק ברגע האחרון
את המסקנה הנכונה, מתייצב באומץ
לב בפני הממשלה והציבור, מציע פיתרון של
ממש -אפילו אם אינו פופולרי.
משה דיין אינו אדם כזה.

הוא מגיב כאדם אהוז-פחד. הוא נוקט לפתע
כשיטות שהוא עצמו פסל אותן לפני שנתיים
שהוא עצמו הגדירן כהרות־אפון.

קשה לתאר כישלון נורא יותר של שר, בעניין
גורלי הנתון לסמכותו.
יכולה להימתח משני

הוא עובר לשיטת העונשים הקולקטיביים, השיטה הבדוקה
ביותר להמרדת האוכלוסייה במישטר־כיבוש.

יש הטוענים — ומיספרם גדול ורב — כי

הוא מפוצץ רחובות שלמים, ומחר ייאלץ

**־ ביקורת על כישלון זה
כיוונים הפוכים.

השר דיין נכשל מפני שנהג ב״יד רכה״ .מפני•
שמישטר־הכיבוש היה ״ליברלי״ מדי.
הם מותחים ביקורת על מדיניות הגשרים הפתוחים. הם
תובעים לנתק את אוכלוסיית השטחים המוחזקים משאר
חלקי העם הפלסטיני והעולם הערבי. הם תובעים להחמיר
את העונשים, להפוך את בתי־הסוהר גיהינום לאסירים ערביים,
להרחיב את שיטות העינויים, לתלות את החבלנים
הנלכדים, להשמיד כפרים, לגרש המונים.

בקיצור: הם תובעים לאחוז בכל האמצעים
הקלאסיים, בהם נוקטים מישטרים קולוניאליים
גוועים ערב התמוטטותם הסופית.
זוהי תביעה פופולרית. אחרי כל מעשה־חבלה, אחרי כל
פצצה המפילה. קורבנות, קל לשלהב יצרים ולעורר את
•תאוות־הנקם הטיבעית השוכנת בכל אדם ובכל ציבור.

עשרות דוגמאות בדור האחרון מעידות לאן
מובילה דרך זו -תמיד.
היא מובילה לבידוד מוחלט של המדינה בעולם. לניתוקה
ממקורות התמיכה הכספית והצבאית. להענקת מיטב הסעד
המוסרי והחומרי לתנועת־המרי הלוחמת. להתלקחות כללית,
חמורה שבעתיים, של האוכלוסייה המדוכאת. להתגברות
ולחישול המחתרות. להתפוצצות סופית, ששום מישטר־כיבוש
בעולם עדיין לא הצליח להחזיק בה מעמד.

ואולי חשוב מכל: להתנוונות מוסרית ופוליטית
של העם המדכא. למותו הרוחני.

ך* אמת ההיסטורית היא שמשה דיין נכשל בגלל
( | סיבות הפוכות.
הוא לא נכשל בגלל הגשרים הפתוחים, אלא למרות
הגשרים הפתוחים.

לא מפני שמישטר-הכיבוש היה ״ליברלי״
מדי, אלא מפני ששום מישטר-כיבוש אינו יכול
להיות ליברלי באמת.

של תנועת־מחתרת, את חוקי־הברזל של התנהגות אוכלוסייה
במישטר־כיבוש.
הוא נכשל מפני שלא התייחס ברצינות ובאחריות לתפקיד
זה. מפני שחשב שאפשר להתחכם בו. מפני שזילזולו התהומי
באדם, ובייחוד באדם מן הצד השני, מונע ממנו לראות
את הנולד.

הוא נכשל מפני שאין הוא מסוגל לחשוב
לטווח ארוך, מפני שכל מחשבותיו נתונות
תמיד לפתרון בעייה מיידית, ללא פרספקטיבה.

*** יטות מישטר־הכיכוש של משה דיין, שהיו
ברובן אינטליגנטיות מאוד, אכן הרוויחו זמן.
זמן של שנתיים.

אילו נהגו שילטונות־הכיבוש ב״יד הקשה״,
כעצתם של עיתונאים ופוליטיקאים רודפי-
פופולריות, היה המצב הנוכחי משתרר בעזה,
ברמאללה ובחברון כבר לפני שנה וחצי.
אם לא הפכו השטחים המוחזקים כבר אז לסיר־לחץ, הרי
זה מפני שניתן לקיטור לצאת מבעד לשסתומים של הגשרים
הפתוחים. מפני שההימנעות מעונשים קולקטיביים
מנעה התהוות אווירה הנוחה לאירגוני־מחתרת.
שר־ביטחון נבון היה מתייצב, לפני שנתיים, בפני
הממשלה ומדווח לה:
״רבותי, אני נוקט במדיניות המבטיחה לנו שקט יחסי
במשך זמן־מה.

״זהו שקט זמני. שקט לפני הסערה. לא
ניתן לדחות את התקוממותו של עם כמישטר
כיבוש למשך זמן רב מדי.
״אני מבטיח לכם שנה־וחצי, ואולי שנתיים. במשך הזמן
הזה יש למצוא פיתרון מדיני, שיבוא במקום מישטר־הכיבוש,
ושיספק את האוכלוסייה בשטחים אלה.

״אם לא תמצא הממשלה פיתרון כזה, ואם

לפוצץ כפרים שלמים.
הוא מציע לתת פקודה לחיילים לירות לתוך המון של
עוברי־אורח, במיקרה שטרוריסט בודד נמלט לתוכו.
הוא חורץ פסק־דין מוות על שרידי מישטר״הכיבוש
ה״ליברלי״ .הוא עובר במהירות לשיטות של אלג׳יריה
וויאט־נאם, השיטות שהוא עצמו הזהיר בפניהן את ידידיו
ופקודיו אחרי שראה את תוצאותיהן בסיורו בוזיאטינאם.

כישלונו של דיין הוא אסון. הצורה שהוא
מגיב עליה, בהתאם לאופיו, עלולה להוביל
לשואה.

אשר נשאל משה דיין השבוע בטלוויזיה אם הוא
נכשל, הוא השיב בצורה מוזרה ביותר.

תוכן דבריו היה: כולם נכשלו.

מי שהיה אחראי להשגת השלום, לא השיג שלום. מי
שהיה אחראי לניהול יחסי־החוץ של ישראל, הביא לבידוד
המדינה. כלומר: גם גולדה מאיר, גם אבא אבן, גם שאר
השרים נכשלו כמוהו.

זה נכון, כמובן. הממשלה כולה נכשלה במשימותיה
ההיסטוריות. אבל אין בכך צידוק
כליטהו לכישלונותיו המיוחדים של שר־הביט־חון
בתחום אחריות שלו.
כישלון זה הוא חד־משמעי, ואינו ניתן לתיקון.

כמדינה דמוקראטית נאורה, חייב שר להסתלק
מתפקידו בנסיבות אלה.
אצלנו המצב הפוך. דיין ״איים״ בהתפטרות אם לא
תתקבל דעתו בעניין העונשים הקולקטיביים — דיעה שהיא
תוצאת הכישלון, ופתח לכישלון מסוכן עוד הרבה יותר.
וממשלה זו של כושלים ונכשלים — נכנעה לו.

משה דיין לא יתפטר. אבל לנו חשוב לרשום
כאן, בלשון חד־משמעית, את התביעה להתפטרותו
-לפני שהוא מביא אסון על המדינה.

אוו ־ י

אסטל *1

4 44 44 44 44 44 44 44 44 44 44 44 44 44 44 44 44 44 44 44 44 44 44 44 44 44 44 44 44 44 44 44

אצלוו לא תוכל לקמת אן תה. אולם אם אתה מחפש חליפה העשויה
מבד איכות, תפורה בגזרת האופנה, הכתבת היא א.ב.ג-.־טרילין

מרכז האפנההאקסקלוזיבי
הגדול ביותר ל ש רו ת הגבר ב ארץ

נאומו של אורי אבנרי בדיון עד מצב יהודי ברית־המועצות:

חשבון חס שסחבה
אורי אבנרי: כבוד היושב־ראש, כנסת נכבדה.
לא רק כישראלים, ולא רק ביהודים, אלא
כראש וראשונה פכני־אדם שוחרי־חופש, אנו
מגישים כתב־אישום.
טי המאשים? מי הנאשם? ומהי מהות האשמה?

לכל

חרות האדם — ופרשת יהודי כרית־המועצות
אינה אלא אחת הדוגמות לבך.

הבה נשאל את המנהיגים הסובייטיים: אם אתם אומרים
שיהודי ברית־המועצות מזדהים עם המישטר הסובייטי והמולדת
הסובייטית, מדוע אינכם מעניקים להם את חרות
ההגירה כדי שכולנו נווכח לדעת שכולם רוצים להישאר שם י

אדם זכות הגירה

מנהיגי ברית־המועצות מנסים להעמיד פנים כאילו
עומדת כאן אידיאולוגיה מול אידיאולוגיה, כאילו הציונות
הנוראה הכריזה מלחמה על המישטר הסובייטי, כאילו מסע
הקיפוח והדיכוי נגד יהודים בברית־המועצות הוא אמצעי־הגנה
של המישטר הסובייטי נגד יסודות חתרניים.
זהו כזב.

חבר־הכנסת וילנר, שאיננו נוכח כאן, אמר שליהודיט
בברית־המועצות יש אותן הזכויות כמו לאזרחים אחרים
בברית־המועצות. זה יכול להיות, כי גם לאזרחים האחרים
בברית־המועצות אין שום זכויות.
כאשר חבר־הכנסת וילנר מנתח את מכתבם של 18
היהודים הגרוזיניים, האם הוא לא מרגיש באירוניה העמוקה
כשהם כותבים :״מותר להתפלל בבית״ — כלומר, לבית
עוד לא הגיעה הבולשת הפוליטית? וכשהוא אומר שהצעירים
מתנגדים להגירת הזקנים — מי הם הצעירים האלה ז
האם יש להם אפשרות שלא להתנגד, כאשר הבולשת באה
ושואלת אותם אם הם מתנגדים או לא? האם תמימות
אמיתית היא זו מצד חבר־הכנסת וילנר?

האס ידינו

אולם, כבוד היושב־ראש, בבואנו להגיש כתב־אישום זה,
חייבים אנחנו לזכור את הכלל הנהוג בבית־המשפט: מי
שבא לתבוע צדק, חייב לבוא בידיי נקיות.
האם ידינו נקיות לגמרי?

אין צורך להיות ציוני בדי להגיש את כתב־האישום.
בל אדם שוהר־חופש, כבל ארץ ומבל
עם, מצווה ז^הטיח את האשמה.

מרדכי פורקים: היו לז נאום יפה עד

כי זהו ה״אני מאמין״ של האנושות החופשית :
לכל אדם הזכות להחליט, על פי מצפונו החופשי, לאיזו
אומה הוא רוצה להשתייך, לאיזו מדינה הוא רוצה להצטרף,
לאיזו ארץ הוא רוצה לקרוא מולדת, באיזו דת הוא רוצה
להאמין או לא להאמין.

8עכשיו. אתה רוצה לקלקל אותו 1

אורי אבנרי: חכה, אולי תסכים איתי.
יש כישראל שאלה של ״מיהו יהודי,׳ .ממיט;:ת
ישראל שוללת את התשובה הפשוטה,
שיהודי הוא בל מי שרוצה להיות יהודי. תחת
זאת הנהיגו אצלנו תשובה שנודך ממנה ריח
טוטליטרי: יהודי הוא מי שהרבנות קובעת
שהוא יהודי.

זבות־יפוד אנושית היא, לבל אדם, להגר
לבל ארץ שהוא כוחר בה, ושהוא רוצה לקשור
את גורלו לגורלה.
לשום מישטר אין הזכות לסווג בני־אדם בניגוד לרצונם.
אם לפי מוצא, אם לפי אומה, אם לפי דת.
רצונו החונשי של האדם עומד מעל לכל השתייכות
כפויה, מעל לכל קולקטיביזם אוטומטי הנגזר עליו בעל
כרחו.
בשם אידיאל פשוט זה של חו5ש אנושי אנו תובעים
את זכותו של כל אדם בברית־המועצות להחליט לאיזו אומה
הוא שייך, באיזו צורה להתפלל, באיזו שפה לדבר.

יש בישראל שאלה של זוגות מעורבים. האם נהגנו
כלפיהם כראוי? האם היחס הרשמי אליהם, מתוך כניעה
ללחצים פוליטיים, אינו חבלה ברורה בעליית מאות אלפי
יהודים סובייטיים, שנשאו נשים בלתי־יהודיות?
עומדת בפני ישראל השאלה של העם הפלסטיני. לא
אכנס עתה לשאלה המדינית — אך מבחינת הצוק האלמנטרי,
איזו זכות יש לישראל לשלול את זכותם של שלושה מיליון
בני־אדם להגדיר את עצמם כאומה נפרדת, כאומה הפלסטינית,
ולהיות במדינה לאומית משלהם, תהת הדגל הלאומי
שלהם? הרי זוהי אותה זכות שאנו תובעים ליהודי בריה״מ !

בשם אידיאל פשוט זה של חופש אנושי אנו
תובעים לא רק את זבותו של בל יהודי
כברית־המועצות לעלות לישראל, אלא את
זבותו של כל אדם ככדית־המועצות, וכבל
ארץ אחרת, לעלות לבל ארץ שהוא רוצה.

עומדת בפני ישראל שאלת היחס לאוב
?ופיה כשטחים המוחזקים. הנהגת עונשים
קולקטיביים, המכונים ״עונשים סביבתיים״ —
איך היא מתיישבת עם כיבוד זכויות האדם?

ואותם הרוצים לעלות לישראל, הרוצים להצטרף אלינו,
נקבל את פניהם בזרועות פתוחות ובברכת ״ברוך הבא״,
בשם הסולידריות היהודית ובשם הסולידריות האנושית.

החלחלה שתקפה את העולם נוכח מעשה חלחול —
ואני הייתי בחוץ־לארץ, והייתי עד לחלחלה של חלחול —
האם אין היא פוגעת פגיעה נוראה בכושרנו לעורר את
מצפון העולם לטובת יהודי ברית־המועצות י

הקומוניזם על ספסל הנאשמים
האנושות שוחרת־החופש היא המאשימה. מי הנאשם?

נכריז בגלוי, וכפה מלא: הנאשם הוא ה־מישטר
הקומוניסטי ככרית־המועצות.
ישנה לאחרונה אופנה לייחס את כל הפשעים לסטאלין
המת, ולשחרר מאחריות את הקומוניזם החי. איננו יכולים
לקבל גישה זו, שפשטה גם בקרב השמאל החדש בעולם.

פטאלין לא היה תופעה מיקרית, ופשעיו —
החל כרצה המיליונים ובלה כעלילת־הרופאים
וכמשפטי״הטיהור האחרונים שלו — לא היו
פשעים מיקריים. רק על רקע האידיאולוגיה
הקומוניסטית יכול היה האיש דג׳וגאשווילי,
הגרוזיני הזה, לעלות ולעולל את מעלליו הנוראים.

הקומוניזמם
הוא השולל את חופש־האדם מעיקרו,
המעמיד קולקטיב אנונימי, בהנהגת דיקטטורה שרירותית
ונצחית, מעל לריבונות האדם החופשי.
האם מיקרה הוא, שעד עצם היום הזה לא ראה העולם
אף מישטר קומוניסטי חופשי אחד י
האם מיקרה הוא שאחרי חמישים שנות קיום מישטר
סובייטי, אין בברית־המועצות שמץ של חופש, שמץ של
כבוד לאדם, שסופרים מושלכים לכלא, שגנראל המעז לדרוש
חופש מאושפז כחולה־רוח (כלומר -,הדרישה לחופש היא
מחלת־רוח שאימפריאליזם גס דורם את צ׳כוסלובקיה,
כשם שאימפריאליזם גס אחר דורס את ויאט־נאם?

רוח החופש תנצח!
סטא לין לו חץי די רי בנ ט רו פ ( )1939

ז־הי ביקורתנו הפנימית, ואנו ממלאים את חובת מצפוננו
בהשמיענו אותה.

אם אתם אומרים שיסודות ציוניים חתרניים
חותרים תהת. אשיות המישטר הסובייטי,
מדוע אינכם מגרשים ציונים אלה מכרית
המועצות?

ודווקא מפני שאנו מתריעים על אותם מעשים
יטל שליטי מדינתנו, הפוגעים כחוש־הצדק
שלנו, זכותנו היא, וחובתנו היא, להטיח כפני
שליטי ברית־המועצות את האישום שכפינו:

אין תשובות לשאלות אלה. אין תשובות — כי הטענות
עצמן נובעות מכזב יסודי,

אתם שדרסתם את צ׳כוסלובקיה, אתם המדכאים את
חרות האדם הסובייטי, אתם שגיניתם את סטאלין וממשיכים י
בדרכו — הנוער העולמי, הנוער השואף לחופש אמיתי
במזרח ובמערב, המואס בא־מפריאליזם הסובייטי והאמריקאי
כאחד, נוער זה יפנה לכם עורף, כי דגלו הוא וגל ׳
החופש. ובשם דגל זה אנו תובעים צדק וחופש ליהודי ברית־המועצות.

הצביעות

רק״ח

כבוד
היושב־ראש, יש בבית הזה סיעה קומוניסטית,
ואולי צריך לומר לאור תוצאות הבחירות — סיעה קומוניסטית
ערבית, שאי־אפשר שלא להתייחם אליה.
אנחנו מתריעים נגד המעצרים המינהליים בארץ, נגד
פגיעות בדמוקרטיה ובחופש־האדם במדינה הזאת,

אכל באיזו עזות־מצח ובאיזו הוצפה אתם
— אותה פיעה — עושים זאת, באשר אתם
מצדיקים בפה-מלא מאסר מליון נפשות, בתנאים
כלתי־אנושיים, בסיביר, ביום? כשאתם
מצדיקים עונש־מוות כעוון עבירות כלכליות
שום פילפול לא יעזור באן — הקומוניזם בכרית־המועצות, ודיכוי כל חופש-ביטוי לאובתור
שבזה הוביה את אי-יבולתו להתקיים כצד מי ואישי?

השאילתות הראשונות
ביום הראשון של הכנסת השביעית
הגשנו את השאילתות הבאות :
לראש־הממשלה: מי החליט על
שיגור השדר לנשיא ארצות הברית בעד
יי! ויאט-נאם? האס נשלחה בידיעת
הממשלה ושר־החוץ? (שלום כהן).
0לשר־החוץ: האם האמריקאים
ביקשו לקבל שדר כזה? (אורי אבנרי). הוברר האם
0לשר ־ הבטחון :

נקיות1

לממשלה מ: היה אחראי לחבלה
כנמל אילת —ארגוני־חבלה או מנד
שלה ערבית 7האס נכון שידוע על אימוני
אנגוי־צפרדע ׳ מבין החבלנים (שלום
כהן).
0לשר־החוץ: האם נכון שישראל
הודיעה לארצות־הברית בשנת 1967
שהיא רוצה שהגבול הבינלאומי

אסיים כדבריו •טל סופר סובייטי יהודי,
איליה ארנבורג :״גם אם יכסו את העולם
כולו באספלט, ינבטו גבעולי דשא ירוק ויב־קיעו
את האספלט ! ״
(בתום הדיון קיבלה הכנסת הצעת־החלטה
מטעם כל סיעות הכנסת,
ובכללן סיעת העולם הזה — כוח חדש,
נגד קולות רק״ח בלבד).

בין ארץ־ישראל ומצריים ישמש כגבול
החדש 7האגו נמסר מאז לארצות־הברית
הודעה אחרת ! (שלום כהן). נקט האם
לשר ־ המשפטים :
הליכיס נגד אישים,
משרד־המשפטים
כגון הרב ניסים, שפירסמו הודעות ה־מבזות
את השופט ברנזון בעקבות
החלטתו בעניין הטלוויזיה ( 7שלום כהן)
0לשר־הבטחון :
נהרסו

הא* נכון כי

18 בתים בחלחול ו־ 8ב•

תים בעזה בעיקבות שני מקרי־רצח?
לפי איזה קריטריונים נבחרו בתים אלה!
מי החליט על הריסתם 7האס הועלו האשמות
כלשהם ]גד בעלי בתים אלה 7
האס ניתן לבעלי־הבתים להתגונן בפני
ההאשמות ( 7אורי אבנרי)
0לשר ־ הפנים: האם נכונה טעד
תו של אנטוני נאטינג, לשעבר שרהמדינה
במשרד החוץ הבריטי, כי ישראל
אסרה על־ו את הכניסה לתחומיה 7
אם־כן, מה הן הסיבות לכך? (אורי אבנרי)

כבר ביום הראשון של הכנסת השביעית נקבעה דמותה.
שולט בה הקארטל של שלוש סיעות — המערך, גח״ל והמפד״ל.
לפחות שתי הראשונות הן גושים מונוליטיים, המרימים ידיים לפי פקודה.
עוד מוקדם לחרוץ דין על כל חברי הכנסת החדשים, אך כבר במבט הראשון ניתן
לומר כי שתי הסיעות הגדולות אינן מרשימות ברמתן האנושית, למרות החילופים הרבים
שחלו בהן. באו בע־קר אנשי־מנגנון צייתניים ואפורים.
בכנסת תשלוט השרירות של שני מנגנוני־המפלגות, שיאמרו אמן למעשי הממשלה.
מול תופעה זו תתייצב באופוזיציה מוחלטת רק סיעה אחת — סיעת הכוח החדש.
כל זה הוברר כבר בשבוע הראשון — כאשד היינו היחידים שהצבענו נגד בחירת
היו״ר, וכאשר ניהלנו מאבק מילולי חד־משמעי נגד מיבנה המוסדות של הכנסת החדשה.

!שיאות בד אופוזיציה
בנאום־הבכורה שלו (מלבד הצעתו ההפגנתית, בישיבה הראשונה של הכנסת, לבהיר
בי כיו״ר הכנסת, מפני ששום סיעה אחרת לא העמידה מועמד נגדי למועמד של המערך)
הצביע שלום כהן על הזכות היסודית של המיעוט. היה זה בדיון על בחירת סגני היושב־ראש
(שרגילים לקרוא להם ״הנשיאות״) .הקארטל הציע שכל הסונים יהיו מטעם שלוש
המפלגות הגדולות.
שלום בהן: בחוק הדוברות יש מושג ששמו — ״מניעת עושק המיעוט״ .כלומר,
בחברת מניות יש זכויות גם למיעוט, שאפילו הרוב אינו רשאי לעשוק אותן.

את נימוקי הדחיפות, הוא כלל לא יהיה נוכח כאשר ייקבע אס ההצעה דחופה או לא.
ברגע זה מונחת בנשיאות הצעה דחופה לסדר־היוס, שהגשנו בקשר לאגרת שראש־הממשלה
שלחה לנשיא ארצות־הברית.

היה זה מעשה מהדיר ומזעזע, סטירוז־־לחי למלייוצי יהדדי ארצות־הברית,
והוא נעשה בלי התייעצות עם הכנסת, כלי לשאול את הכנסת.
הגשנו הצעה דחופה לסדר־היום. האם יש איזה ספק מה תהיה ההכרעה על הנשיאות
שנבחרה היום 7אפילו לא ישאלו אותנו למה זה דחוף 1

נבואה זו נתקיימה עוד באותו יום, כאשר נשללה דחיפות ההצעה. נאלצנו להעלותה
כהצעה רגילה — דבר שדחה את השמעת דברינו לפחות בשבוע.

בך גור*ו> ואיסר ־ בדת 3שר*ם
בהקשר לענייני החוץ והבטחון העלינו רעיון, שזיעזע ממש את אנשי המערך:
שוועדות הכנסת יורכבו לפי מומחיותם ורמתם של חברי־הכנמת, כך שכל חבר־כנסת ישובץ
בוועדות לפי כשרונותיו, ולא לפי השתייכותו הפיאודלית־מפלגתית
או רי א בנ ר י :

ניקח את ועדת־החוץ־והבטחון. כולנו יודעים שבעיני בטחון אין

-י^ז־ים, זוזו 0־ !11*0

הרוב יבול למצות מלוא זכויותיו. אכל אין הוא רשאי, על פי החוק,
לעשוק את זכויות המיעוט.
עקרון זה אומץ גס במשפט המינהלי. ואס אינני טועה, בית־המשפט העליון אף
קיבל אותו בדיון בפרשת הבחירות למועצת הרבנות הראשית של תל־אביב.
אני חושב שיהיה זה נאה, שבית־המחוקקים אף הוא יאמץ את החוק הזה של צדק
מבעי, ויפגין, על־ידי המעשה שאני אציע אותו, כי המיעוט — וזה מיעוט שנשלח לבית
על־יזי הבוחרים — זכויותיו היסודיות והצדק היסודי שלו משוריינים מפני עושק הרוב.
על כן אני מציע שבהרכב של הסגנים של יושב ראש הכנסת ייוחד יצוג משוריין
לסיעות הקטנות. וההרכב שאני מציע הוא כדלקמן :

מספד הסגנים ליושב־ראש הכנסת יהיה — חמישה ; שניים למעיו,
,אחד לגח״ל, אחד למפד״ל וסגן יושב־ראש אחד מטעם כל שאר הסיעות,
!שיסכימו ביניהן על נציג שיכהן ברוטציה.
אני מציע שני נציגים למערן, ולוא רק מן הטעם שהדבר יאפשר למנות סגן ושבראש
ערבי, דבר שלדעתנו מהווה תקדים נאה לאופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל.

ההצעה נדחתה, כמובן.
אגב, עצם בחירתו של סגן ערבי מלמד. משהו על הדרך בה נודדים הרעיונות שלנו.
ביום הראשון של הכנסת הקודמת הצעתי שיהיה לכנסת יו״ר, או לפחות סגן־יו״ר, ערבי,
כדי שאחד מאנשי הצמרת הייצוגית של המדינה יהיה ערבי.
אז צחקו והתרגזו — כשם שצחקו והתרגזו הפעם כאשר העזנו להציג מועמד נגדי
ליו״ר המפא״יי. אולם באיחור של ארבע שנים (ומלחמה אחת) נתקבל הרעיון שלנו
דאז לפחות חלקית.
אחרי נאומו של שלום כהן ניגש אליו פנחס ספיר, ושאל אותו אם הוא משפטן.
היתד, זאת מחמאה לאיש שהכין את החומר המשפטי לעמדתנו — אמנון זכרוני,
החבר השלישי של סיעתנו הפועלת בכנסת.

שוי סוגים שד חבר כוסת
את המצב שהשתרר בכנסת מייד עם פתיחתה הגדרתי בנאום בו מחיתי נגד הרכב
ועדות־הכנסת. לפי החלטת הקארטל של שלוש המפלגות, יהיו הן בלבד מיוצגות בכל
הוועדות החשובות — לא רק בנשיאות, אלא גם בוועדת החוץ והבטחון ובוועדת הכספים.

אורי אבנרי

אתמול והיום נקבעת למעשה דמותה של הכנסת השביעית, אנו

היא תהיה חותמת־גומי...
קריאה ז מפני שלא נבחרת ליושב־ראש 7
אורי אכנרי: אתמול בחרתם ביו״ר. היום בחרתם בסגנים ליו״ר והיום אתם מתיכון־
|נים ׳להרכיב את ועדת־הכנסת, והתמונה הכוללת היא — הכרעה?גבי דמותה של הכנסת.

נקבע שהכנסת השביעית תהיה חותמת־גומי צייתנית כידי הממשלה
שתקום. שתהיה מוסד לאישרור פורמלי ותו לא. שכל דכר אשר יוחלט
עליו כמזכירות של שלוש מפלגות, תוך הידברות ביניהן, יאושר ככנסת
אוטומטית על ידי תהליך פורמלי, ותהיה דעת הציבור כאשר תהיה,
ותהיה דעת חכרי־הבנסת היושבים כאן כאשר תהיה.
חברי הכנסת היושבים בכנסת הזאת, כמו בכנסת הקודמת, לא יצביעו לפי דעתם,
אם דעתם תהיה שונה מדעת המפלגה. הם יזכרו מה קרה לאותם חברי הכנסת הקודמת
אשר העזו פעם־פעמיים להצביע נגד דעת הממשלה, נגד דעת מזכירות המפלגה. חברי
הכנסת החדשים בוראי יזכרו את הדוגמה הבולטת הזאת, יירשמו זאת על לוח ליבם.

למעשה נקבע שיש בבית הזה שני סוגים של חבריי־בנסת: סוג אחד,
אליו נמנים 94 מחכרי־הכנסת, המיוצגים במוסדות הקובעים בכית
הזה, ו־ 26 הכרי-כנסת שזכויותיהם בכנסת יהיו פורמליות כלבד. יהיה
מותר להם לדבר במליאה (אם מוחם הפורה של חכר־הכנסת ברעם
וחבריו לא ימצא תרופה גם לזה, ועל כך יש •טמועות משמועות •טונות).
אכל מחוץ למליאה הם יהיו ככנסת צללים חיים.

ק רי ק טו ר ה של זאבב״הארץ״
הכנסת הזאת, המליאה הזאת, קיימת. כל ההכרעות נופלות בוועדודהחזץ־והבטחון. אין
צורך אפילו באישור של מליאת הכנסת.
האם יתכן, ש־ 26 חברי־כנסת שנבחרו — חלק מהם, על כל פנים — בגלל דעותיהם
בעניני־חוץ־ובטחון, לא יהיו נוכחים בשעה שהכנסת תכריע בענינים אלה 7

האס ייתכן שחבר־הבנסת כך גוריון לא יהיה גיבח? האם ייתכן
שחבר־הבנסת איסר הראל לא יהיה נוכח? האם ייתכן שאך חבר־בנסת
אחד הדוגל גיישות הפלסטינית לא יהיה נובח?
על סמך מה נקבעה תיקרה של נאמנות לפי גודל הסיעה אליה חבר־הכנסת שייך 7
חבר הכנסת בן־גוריון היה מהימן בענייני בטחון כאשר היה שייך למפלגה מסויימת, ואיננו
מהימן בענייני בטחון כאשר הוא שייך למפלגה אחרת. חבר הכנסת איסר הראל אולי מהימן
בעיני מישהו כאשר היה ראש שירותי הבטחון, אבל, אוטומטית, נשללת ממנו המהימנות
כאשר הוא שייך לסיעה בת ארבעה חברים.
אנחנו מכירים את הארתמטיקה של חבר־הכנסית ברעם. אנחנו מכירים אותה מהכנסת
הקודמת. אין לה שום צידוק. מוסדות הכנסת, תפקידם לשמש במה לוויכוחים נוקבים על
העניינים המסורים לידיהם. העם רצה — כאשר הלך לבחירות — שכל ועדה תכלול את
ההרכב החזק ביותר של מומחים לאותו שנוח.
אם יש ועדה לענייני צבא ובטחון, צריכים להיות בה לפחות אותם חברים בבית הזה
שלגבי סמכותם ונסיונם בעניינים אלה אין כל ספק, ותהיינה דיעותיהם אשר תהיינה.
באה האריתמטיקה של חבר־הכנסת ברעם ואומרת שאין לזה שום שייכות. אס יש סיעה
של איקס חברים שלאף אחד מחבריה אין נסיון או ידע כלשהו בעניין מסוייס. היא חייבת
בתוקף גודלה, להיות חברה באותה ועדה, ואס יש סיעה אחרת, קטנה יותר, שכל חבריה,
נניח, מומחים באופן מיוחד לאותו ענין — לא תהיה מיוצגת.
נניח שהיתה בבית זה סיעה של חמישה חברים שכל חבריה היו אלופי צה״ל. אותה
סיעה לא היתה מיוצגת בוועדה לענייני צבא. לעומת זאת, סיעה שבל חבריה תלמידי־ישיבה
וגדולים בתורה, ובהיותם גדולים בתורה לא הספיקו לשרת בצה״ל — סיעהזאת תהיה
אחראית לענייני הבטחון של הכנסת כלפי העם. זה אבסורד שאין דוגמתו.

לא שהחלוקה שלך, חבר־הבנסת כרעם, אינה נבונה, אלא עצם
דרך־־המחשכה שלך אינה נכונה. הכנסת צריכה לבחור כאנשים בלי
קשר להשתייכותם המפלגתית.

בכל המוסדות הקובעים של הכנסת — נשיאות הכנסת, ועדת החוץ והבטחון, ועדת
הכספים וועדת הכנסת, לא יימצא מקומם. בכל מקום שם נופלות הכרעות אמיתיות בכנסת
לא זו בלבד שהאופוזיציה לא תוכל להכריע, אלא גם לא להשפיע.
צריכה להיות מכרעת.יש לקבועמיהם 9ו לא ההשתייכות המפלגתית לגבי סוגיה זו
טבעי שהאופוזיציה אינה יכולה להכריע, כי אחרת לא היתה אופוזיציה. האופוזיציה
החברים הנכונים לגבי ענייני צבא ובטחון ,־מי החברים הנכונים לגבי ענייני חוץ וכן הלאה.
היא מיעוט. אבל, היא לא תוכל אפילו להשתתף בדיון ולהשמיע את דעותיה ואת
באופן מעשי הצענו להוסיף שלוש וע־ות חדשות בכנסת: ועדה לחקיקת חוקה, ועדה
הסתייגויותיה, ולהאבק על דיעותיה.
לביקורת המדינה וועדה לענייני המרחב.

האיגרת הולהריו־ה דניכסו;
השתמשתי בהזדמנות זו כדי להעלות כבר בשבוע הראשון את פרשת השדר של
גולדה מאיר לנשיא ניכסון — כדוגמה ממשית לשלילת זכות הביקורת של האופוזיציה.
ניקח לדוגמה את נשיאות הכנסת, שכבר נבחרה.
אורי אבנרי 1
מהי משמעות העובדה שלכל סיעות האופוזיציה אין נציגות בנשיאות ן
פירוש הדבר שאם מישהו מהאופוזיציה מציע הצעה דחופה לסדר־היום, והנשיאות
צריכה להחליט אס היא דחופה או לא, לא יוכל המגיש או חבר סיעתו אפילו לנמק בנשיאות

לבסוף הצענו הצעה סבירה ומתונה מאין כמוה, שאינה מפירה את יחסי־הכוהות בכנסת.
ההצעה: שכל סיעה תוכל לשלוח משקיף, בעל דעה מייעצת, לכל ועדה שאין היא מיוצגת
בה. כלומר: שנציג סיעה כזאת יוכל להביע בה את השקפתו, אך לא להשתתף בהצבעה.
גם הצעה זו נדחתה. משה ברעם, שייצג את הסיעות
הגדולות, הקדיש את עיקר דברי־התשובה שלו להתקפה
מוחצת עלינו.
כאשר הובא ההרכב הסופי של הוועדות לאישור,
ביום הרביעי — נכחו באולם ששה חברי־כטסת. כחמישים
חברי־כנסת אכלו באותה שעה ארוחת־צהריים במזנון.

תמונה בלעדית: מכונית התופת בועות בכניסה דענו התש ותות אחו׳ שהתפוצצה

רוח רעה ריחפה על פני ישראל -הרוח הרעה של מלחמת אזרחים.
כפעם הראשונה מאז קום המדינה ניצבו אזרחי ישראל היהודים מול
התדמית של אוייב מבית -נטו לראות באזרחי המדינה הערביים
אוייכים, בוגדים בפויי־טובה שהתכחשו למדינה ונטלו חלק פעיל
בטרור של אירגוני־החבלה הפלסטיניים. היה זה אהרי שתוך שבוע
אחד התגלו שתי רשתות הכלה שהיו מורכבות מערבים אזרחי ישראל.

תוך שעות ספורות התלקחה האש. שכנים וידידים במשך שנים משני
העמים הפכו לשונאים. כעכו, העיר המעורבת כה נתפסה רשת החב׳
לנים הערביים הפעילה והמסוכנת כיותר עד בה, ניסה המון יהודי
להסתער על העיר העתיקה ולעשות שפטים בתושביה הערכיים. הטרור
הדו־סיטרי כעכו הפך את העיר לסמל הטרגדיה אליה נקלעו ערביי
ישראל וסמל הסכנה הנשקפת למדינה מהקיטוב כין שני, ע#יה,

שוטרים חמושים באלות מפויוים בין המון יהודי זועם דצעיוים עובים בעכו

טידוד בעכו
סן חואה נולד בעכו. הוא הי־,
| | בן 6לערך במלחמת־העצמאות. למרות
שנולד למשפחה ערבית, התגורר גדל
בסביבה ערבית, הוא חי כל השנים בתודעה
שהוא מתגורר בעיר מעורבת יהודית־ערבית.
חבריו הטובים בגיל בית־הספר וב־בחרות
היו יהודים. הוא ישב עם יהודים
בבתי־קפה, יצא עימם לבלות, עבד עימם.
כעובד במצבעת הטקסטיל בעין־המיפרץ
היו מרבית חבריו לעבודה יהודים. גם כשעמד
לשאת אשה בחר אותה מבין היהודים.
הוא נשא לאשה צעירה ילידת מרוקו,
בשם קאמי, שמשפחתה מתגוררת במעברת־נאפוליאון
בעכו.
חסן וקאמי חיים באושר ושלוזה, לא

הרוחות, מוטב שנגור בנפרד, שלא יהיו
צרות.״
הצרות פקדו את משפחת חואה במוצאי
שבת האחרון.
חסן חזר, זה עתה, רכוב על אופנועו
מבית משפחתה של אשתו. במרכז עכו
הצטופפו אותה שעה אלפים מתושבי העיר.
העיר כולה היתד, כמרקחה. היה זה אחרי
שנודעו פרטי גילויה של כנופיית החבלנים
מתושבי עכו הערביים, אשר פעלו במשך
כחצי שנה במחוז הצפון ללא הפרעה, ביצעו
כתריסר מעשי־חבלה נועזים, בתוכם פיצוץ
חמשת בתי־ד,מגורים בלב חיפה.
״הנה ערבי! הנה ערבי!״ בקעו צעקות
בקרב ההמון הנסער, כשחלף חסן על אום־

מאז נשואיהם, היו סמל הטרגדיה של מאורעות
השבוע האחרון.

מפולת שלגים
והבלגים
ך* מלחמה בטרור הערכי עמדה, שן
§ בוע בסימן הישגים. הצלחה רדפה
הצלחה. כמפולת שלגים התמוטטו כחצי
תריסר חוליות חבלנים שפעלו בשטח ישראל
והשטחים המוחזקים. שירות הביטחון
הכללי זקף לזכותו רשימת הישגים, כמוה
לא השיג מאז מלחמת ששודד,ימים.
כדור השלג החל להתגלגל כאשר ספינת

בגטו־עכו

צעירים ערבים בגטו
הערבי בעכו מתקב־צים
בפתחי החנויות כשהם מתכוננים לחת־

המשטרה מגינה

הארץ כדי למנוע מהומות בעכו בעיקבות גילוי רשת החבלניס

רואים דבר יוצא דופן בהיותם בני לאומים
שונים. לבת הבכורה קוראת האם בשם
זיוה. חסן קורא לה בשם והיבה. הם מבלים
חליפות אצל משפחתה היהודית של
קאמי ואצל משפחתו הערבית של חסן.
כך הם חיו יחדיו במשך שנות נשוא־הם
הקצרות.
השבוע נפרדו חסן וקאמי. היא נטלה
את הילדות ועברה להתגורר עם הוריה. חסן
נשאר בביתו, בעיר העתיקה .״זה בגלל
המתיחות בעיר,״ אמר חסן ,״עד שיירגעו

העוני שנפצע

זהו חסן
חואה,
צעיר ערבי מעכו, הנשוי ליהודיה. הוא נפצע
בראשו במהומות עכו, כשהוטלה יעברו אבן.

שם. בתמונה נראה שוטר מסתער באלה שלופה לעבר הכוון יהודי
מתפרע שניסה לחזור לעיר העתיקה. הודות לכוח המשטרה הרב
שניצב במקום, נמנע מחמומי־מוח שנתקבצו במקום מלבצע זממם.

נועו. ברד אבנים, שהיו מוכנות בידי פיר־חחים,
הושלך לעבר חסן. אחת האבנים פגעה
בראשו. הוא נפגע ונפל. דם שתת מראשו.
פירחחים עמדו להסתער עליו. רק נוכחותי
של שוטר במקום, שרץ לסייע לחסן, הצילה
אותו מפגיעה חמורה יותר. הוא הועבר
לבית־חולים, משם נשלח למחרת בבוקר
לביתו.
חסן וקאמי חואה, ערבי ויהודיה שחיי
באהבה מבלי להרגיש שהם שייכים לעמים
שונים ושנאלצו להיפרד השבוע, לראשונה

אבן במרכז העיו

מישמר של חיל־הים לכדה לא־מכבר ספינת
דיג שהובילה חבלנים ומיטעני חבלה ונשק
מסוריה לכיוון ישראל. החבלנים שנלכדו
בסירה המציאו מייד לחוקריהם את החוטים
שהחלו להסתעף לכל עבר.
בעיקבותיהם עלה שירות הביטחון על
חוליות הבלנים בשכם, בכפרי השומרון
ובאיזור ירושלים וחברון. עשרות החבלנים
שנעצרו, פיענחו שורת תעלומות של
מעשי־חבלה שמבצעיהם טרם התגלו עד
כה. הם גם סיפקו את נקודת המפתח ל־

חסן חואה (סשטאל) ,אשתו קאמי, ובנותיו זיוה
וראנזה. חסן נוהג לבלות בבית משפחתה הטל
אשתו ׳.הוא נפצע במרכז העיר שעה שחזר מביקור אצל משפחת אשתו. במעברת
נאפוליאון שליד עכו, ניקלע מתוך חוסר יריעה אל תוך ליבה של סערת הרוחות בעיר.

חוליית החבלנים הערב־ם־ישראלים בעכו.
מכאן עבר התפקיד לידיה של משטרת
מחוז חיפה. זו הקיפה לפנות בוקר את
בתיהם של אנשי החוליה העכואית, הפתעה
את כולם במיטותיהם, עצרה אותם
וגילתה את מחסני התחמושת שברשותם.
תפישת החוליה העכואית היתד, מהלומה
כבדה לאירגוני הטרור הערביים. היתד, זו
מכת פרסטיז׳ה שעלולה היתה לסכן הצטרפותם
של ערבים ישראלים נוספים לאיר־גוני
החבלה ואל־פתח במיוחד. משום כך
ניתנה הוראה לחוליות־חבלנים נוספות מקרב
ערביי ישראל לפעול מייד באזור חיפה,
להוכיח כי החוליה העכואית היא רק חוליי,

השוטר שנפגע: ד־

שנפצעו בעכו שעה שניסו לחסום בעד
המון המתפרעים לחדור לעיר העתיקה.

הודם חמומ מוח,
צערם

חמושים באלות ומכל הבא ליד.
111111414 11 #11111
מנסים לפרוץ לעבר העיר העתיקה בעכו, בה מתגורר המיעוט

פרצות זעם של שכניהם היהודים. מאות
מבין 9000 תושבי עכו הערבים הכינו אלות
וסכינים בעם הסערה, להגנה, אם יהא צורן.
אחת בשרשרת רחבה יותר של חבלנים.
שתי חוליות נוספות נכנסו לפעולה. אחת
מהן הפעילה מיתקני באזוקה מאו לתריס,
פגעה במיכלי־נפט של חברת פז במיפרץ
חיפה. חוליה שנייה יצאה להניח מיטעני־חבלה
באיזור חיפה. עוד לפני שהתפוצץ
המיטען שהונח בקירבת מקום לבית־רפר —
מיטען שהתגלה בעוד מועד, דבר שמנע
אסון כבד — התגלתה החוליה הנוספת.

לקראת אופנסיבה
בחורף
ן* מו־צאי־שבת, בשעה רבע ל״ 12ב־
^ לילה, עצרה מכונית ווקסהול ליד רמזור
בכניסה לעכו. כתוצאה מהבלימה ה־פיתאומית
אירעה התפוצצות במיטען חבלה
שהיה במכונית. שני נוסעי המכונית,
עומר מנצור ואחמד בישר, נהרגו.
שני הערבים היו תושבי הכפר הערבי
מג׳ד אל־כרום בגליל המערבי. בחקירה
שנערכה בכפר אחרי זיהוי גופותיהם, הסתבר
כי השניים נמנו על חוליית אל־פתח
שהיתר, מורכבת מבני הכפר. הם היו בדרכם
חזרה מחיפה, אחרי שהטמינו שם מיטען
חומר־נפץ, עמדו כפי הנראה להטמין מיס־ען־חבלה
נוסף בעכו. במרחק כמה עשרות
מטרים אחריהם נסעה מכונית משטרה, זזלא
חשדה במכוניתם, שהיתר, בעלת מיססר
ישראלי.
השניים לא רצו, כנראה, להיעצר באקראי
בגלל עבירת־תנועה, הקפידו לבלום במהירות
ליד הרמזור, כשנדלק בו האור האדום.
כתוצאה מהבלימה הפתאומית התפוצץ מיט־ען
חומר־הנפץ, והמכונית החלה עולה בלהבות.
כתוצאה
מתקלה זו נתפסה חוליית החבלנים
של מג׳ד אל־כרום והתגלו מצבורי
התחמושת והנשק שברשותה. שוב הביא
גילוי זה לגילויים נוספים. בעיקבות גילוי
הרשת במג׳ד אל־כרום נודע על,קיומם של
תאי חבלנים פעילים באיזור ג׳נין. נערך
מצוד, בו נעצרו עשרות חבלנים.
במקביל, ללא קשר עם הגילויים האחרים

בישראל ובשטחים, הצליחו שירותי־הביט־חון
לשים את ידם גם על חבורת ערבים
ישראליים מהכפר טייבה במשולש הישראלי,
ששיתפו פעולה עם חוליית חבלנים שהסתתרה
בקירבת הכפר.
כך, תוך שבוע אחד, נעצרו עשרות חבלנים
פעילים ומאות משתפי־פעולה עימם.
מצגורי הנשק וחומרי החבלה שהתגלו העידו
על התארגנות לקראת אופנסיבה כללית
של טרור, בה עמדו אירגוני המחבלים
לפתוח, כנראה, בחורף.
לצורך אופנסיבה זו הוקמו והוכנו במשך
תקופה ארוכה תאים סודיים בישראל ובשטחים
המוחזקים. כל אחד מתאים אלד, לא
ידע, כנראה, על קיומם של התאים האחרים,
היה קשור במישרין רק למפעיל״ו
באיזור הגדה המערבית. את הורא־ת ההפעלה
קיבלו התאים או ממפעיליהם הישירים
בשטחים המוחזקים או באמצעות סיסמאות
המשודרות מדי ערב בצופן בתחנות
השידור של אירגוני־הטרור.

הערבי. בהתנגשות עם השוטרים שהוזעקו מכל רחבי הארץ, אשר
הגנו על הרובע הערבי, נפצעו 3שוטרים ו־ 5מבין המפגינים שיידו
אבנים בשוטרים. כידוע, הצליחו השוטרים לבלום את המפגינים.

הממונה הישיר על הרשתות, דאג לחלוקת
הנשק וחומרי־הנפץ לאנשיהן~ ,כשאינו סומך
על איש ועושה הכל במו־ידיו. בחיפוש שנערך
בפרדס סמוך לביתו התגלו כ־200
לבנות־חבלה שנועדו לחלוקה לתאי החבלנים.
המפעיל
נדהם שעה שהגיעו אליו אנשי
שירותי־ר,ביטחון ועצרוהו .״הייתי בטוח

שהרשת תחזיק מעמד אפילו אם אחת החוליות
תיתפס,״ אמר ,״עכשיו הכל התמוטט
תוך שבוע אחד.״
עם תפיסתו הסתבר כי מוקשי־הכפתור
ומיטעני־החבלה בתוך קופסאות הסיגריות,
שפוזרו בחיפה לפני שלושה שבועות, היו
מיבצעיהם של אנשי החוליה במג׳ד אלי־כרום.
חבלן חבר
המערך

** ל מפולת הגילויים של תאי החב־י
ג לנים האפילה התדהמה שפשטה בישראל,
הן בקרב הציבור היהודי והן בקרב
הערבים, על השתתפותם הפעילה של ערבים
ישראליים בפעולות הטרור. אמנם גם בעבר
התגלו פה ושם מיקרים בהם הצטרפו ערבים
מקומיים לאירגוני־הטרור או שיתפי
עימם פעולה. אולם עד כה היו אלה בעיקר
מיקרים יוצאי־דופן של בודדים.
השבוע הסתבר כי אירגוני הטרור מצאי
קרקע בשלה בקרב הנוער הערבי הישראלי,
הצליחו לגייס מתוכו חבורות גדולות של
אנשים משכילים, מבוססים, בעלי־משפחות
שלא יצר ההרפתקנות הוא שדחף אותם לפעילות
החבלנית.
לא. חסרו גם אספקטים פוליטיים לפעילות
זו. אבל הלחישות, כאילו החבלנים
שנעצרו היו בחלקם פעילי רק״ח נפסקו,
כאשר התברר שאחד מהרוגי מכונית־התופת
בעכו היה חבר מועצת מג׳ד אל־כרום מטעם
המערך דווקא.

ראש חרשן?
נלכד

ך* סופו של שבוע הגילויים נדמה היה
כי המעגל נסגר. אחרי גילוי התאים
התגלה ונתפס גם האיש שעמד מאחורי
רשתות החבלה והפעיל אותם. היה זה קצין
מודיעין לשעבר בצבא הירדני, שפשט את
מדיו בתום המלחמה והשתקע בכפר מגוריו,
כפר ציר שליד ג׳נין. קצין זה היה

איש משטרה (מימין) ,שידו קשורה באזיקים.לידו של
העצור יוסף חסן אבו־חיר, נגר מעכו, שהשתתף בחבלה
במשאבת המיס ליד כפר־חסידיס. התמונה צולמה בשעת שיחזור הפשע במקום. הנגר מעכו
נושא עימו מיכל, מהסוג בו הוטמן חומר הנפץ. הסליק הוחזק בנגרייה של אביו.

שישוו הפשע

|טר 1רבעכ|1

ערבי שראל והטרור אשר יגורנו בא. לא במיקרה בא. זה יכול היה להיות אחרת.

אנהנו בעצמנו שפכנו את הדם הזה.
מתוך טימטום. מחוך עקשנות. מתוך אי־הרצון לשעות לאזהרות.

מסרנו את ערביי ישראל על מגש לידי אירגוני־החבלה.
עכשיו אנחנו מתחילים לראות את התוצאות.
עם קום המדינה, היו ערביי ישראל הנכם החשוב ביותר שלה.
הם יכלו להיות חלון־הראווה של המדינה.

שגרירינו כלפי העולם הערבי. שגרירינו בלפי העולם הרהב. הגשר
לשלום.
יכולנו להוכיח, באמצעותם — שערבים ויהודים יכולים לדור יחד. שאין סתירה בין
לאומיות ערבית כנה ובין לאומיות עברית כנה.
שיכולים להתקיים בישראל קיבוצים ערביים ומושבים ערביים, ואולי אף קיבוצים
ומושבים מעורבים.
שהציבור הערבי בישראל יכול להתפתח, מבחינה חברתית וכלכלית והשכלתית, לאין
שיעור יותר מאשר בכל ארץ ערבית.

^ אוזי נימר? יוסוף אבו ד׳אלד?
בוודאי שמכירים אותם. אין איש בעכו
העתיקה שלא הכיר את כל ששת העצורים.
ולגבי כל השישה — אותה תשובה :״לא
היה להם שום דבר עם יהודים. לא הלכו
מכות, לא נעצרו ,,לא היו להם סיכסוכי־ 1 עבודה!״
כולם צעירים בני .3? - 24 רק אחד מהם
למד בבית־ספר תיכון. לכל הדיעות: מידגס
אופייני של הצעירים הערביים אשר גדלו
והתחנכו במדינת־ישראל.
אפילו פאוזי אחמד נימר, המואשם כמפקד
החולייה, חי בשלום עם שכני־ היהודיים.
וזאת למרות העובדה הרגישה,
שהוא נשא לאשר, צעירה יהודיה, סימה
בניטו. משפחת בניטו, שעלתה ממרוקו,
גרה באחד השיכונים של העיר החדשה.
פאוזי ואשתו — שהתאסלמה לצרכי החתונה
— ביקרו בקביעות בשיכון ההודים,
ואיש לא התנכל להם או העליבם.
ובכל זאת — מואשמים השישה בהצטרפות
לאל־פתח ובביצוע סידרה של חבלות
קטלניות בחיפה וסביבתה.

שישראל יכולה להיות מרכז רוחני מוסלמי וערבי.,
שאת ישראל יכולים לייצג בגאווה שגרירים ערביים, אנשי־רוח ערביים, ואפילו שחקני־
:דורג? ערביים.
זה יכול היה להיות.

אלא בכפר סמיריה שליד נהריה, אשר ניטש
במלחמת העצמאות. המשפחה עברה?.עיר
העתיקה בעכו, יחד עם פליטים רבים אה־רים.
במרוצת השנים הסתדרה יפה, כשהבן
יוסוף עוזר לאביו בעבודת הנגריה המיב־נית.
הוא טיפוס רזה ואתלטי, ולמרות
שהגיע לגיל ,26 נשאר רווק.
י• פאוזי אחמד נימר ,33 ,נולה גם הוא
בכפר שניטש במלחמת העצמאות. תחילה
עברה משפחתו את הגבול הסמוך ללבנון,
אולם הורשתה לשוב לישראל אחרי המלחמה
ולהתיישב בעכו. הוא לא הספיק לרכוש
לעצמו מיקצוע, וליכודיו הצטמצמו
בשלוש שנות־לימוד בבית־ספר יסודי. בכסף
שחסך מעבודות שחורות רכש רשאית,
החל מחלק בה משקאות קלים ביישוב־הגליל.
הוא מכר את המשאית, עבד כנהג־מונית
שכיר בקו חיפה—עכוי—נהריה. את
אשתו סימה הכיר ברחובות העיר, והשניים
החליטו ללכת בדרכם של עשרות רבות של
זוגות מעורבים: היא התאסלמה ועברה
לגור עימו בנהמה. מאוחר יותר רכשו דירה
באחד משיכוני העיר החדשה בעכו,
חיו בסביבה יהודית, ושם גם נולדו לסימה
ולפאוזי שתי בנות. סימה, הנמצאת בהריון,
נעצרה יחד עם בעלה.
• מוחמד חוסיין מוסד״ ,29 הוא הצעיר
שבחבורה — והמפתיע שבהם. הוא
ממוצא בדואי, עבר לגור בעכו רק אחרי
נישואיו, אחרי מלחמת ששת הימים.

זה היה תלוי בנו.
זה היה תלוי במדיניות מחושבת, נועזת, בעלת דמיון ותנופה, מצד ממשלת־ישראל.
בשנים הקובעות , 1952 , 1949 :אפילו 1955ו־.1960

תחת זאת הלכה הממשלה, בהנהגת דויד בן־גוריון, משה דיין ושמעון פרם, בדרך ההפוכה.

הוא סיים בית־ספר יסודי, דיבר
עברית שוטפת והיה עסוק במה שמעסיק
את הבעל הישראלי המצוי: בתשלום החובות
שהיצטברו מרכישת דירה בשיכון חדש.
של מיש־מדים

אחיו לובש
טרת ישראל. הוא הספיק להוליד בן ובת,
ואשתו נמצאת בהריונה השלישי. בעכו
העתיקה אין כמעט מכירים אותו: לא רק
שהוא זר, אלא שלקח את אשתו אל מחוץ
לחומות׳,

במשך קרוב לעשרים שנה קויים בארץ ״מימשל צבאי׳ /שהוציא את
הערבים מחוץ לחוק. שהפך אותם לאזרחים־ממדרגה־עשירית. שהבריה
>ותם להצטייד ברשיון משפיל בדי לנוע במולדת אבותיהם.
(זה נעשה בימי שלווה וביטחון. ראו איזה פלא — מזה שנתיים אנו חיים במצב של
!לחמה וסכנה ביטחונית מתמדת, ואיש אינו מציע ברצינות להנהיג שוב את המימשל
:צבאי. אין הוכחה חותכת יותר לאיוולחו הנוראה על אותו מישטר משפיל, לשקדנותם
5ל אותם שטענו אז כי הוא חיוני ״מטעמי ביטחון״ .והרי כל כוזנתם היתר, להשתמש
:לחץ של המימשל הצבאי כדי לכפות על הערבים הצבעה מפלגתית בבחירות!)

השפילו את הערבי הישראלי מדי יום ביומו, כשתבעו ממנו רשיון.
הורידו אותו מן האוטובוס, הוציאו אותו מן הכלל.
מצבו הכלכלי השתפר, בלי ספק. אך אף פעם לא הגיע לדרגת מצבו של שכנו היהודי.
וא לא חובר לתוכניות־הפיתוח. עד היום יש עשרות כפרים בלי מים וחשמל. כי במדינה
ויהודית הפיתוח נועד ליהודים.
הבסיס היקר ביותר לקיומו הכלכלי והנפשי — האדמה — נלקח ממנו. שטחים עצומים
זל אדמות ערביי ישראל הופקעו על פי חוקים שונים, כולם שרירותיים.
רבבות ערבים שנמצאו בישראל כחוק הוכרזו כ״נפקדים״ ,כדי לקחת מהם את רכושם,
ך נוצר (רשמית!) מעמד שלם של ״נפקדים נוכחים״ ,חרפה למדינה.

לדרגת

סמל ראשון בצה״ל לפני מעצר־,

• ראמיז תופיק ח׳ליפה ,31 ,התגלגל
הרבה עד שהגיע למעמדו העצמאי: צבעי
מכוניות, שיש לו פינה משלו במוסך בעיר.
אביו שירת במשך 25 שנה במישטרה, בימי
המנדט ובמישטרת ישראל, יצא לגימלאות

מבחינה חברתית, נעשה הכל כדי להשאיר על כנו מישטר פיאודלי־ושפחתי,
ונציגיו העלובים ביותר הוכנסו לכנסת.

מבחינה השכלתית נשארו ערביי ישראל בשפל המדרגה, ורובם נכשלו בבחינות הבגרות.
יספר הסטודנטים נשאר מצומצם.

שום ערבי ישראלי לא הרגיש את עצמו, אפילו יום׳ אחד, כאזרח ישראלי אמיתי, כשותף
מיתי במדינה הזאת ,״בבית״.

היינו עדים להתפתחותם הנפשית של ידיו*ינו הערביים. תחילה היתה
?תקווה. לאחר מכן האכזבה. לאחר מבן הייאוש. ולאחר מכן השינאה.
;שינאה ששימשה חומר־דלק לרק״ח.
תחילה התאכזבו מן הממשלה. לאחר מכן התאכזבו מן הציבור היהודי הכללי. לבסוף
תאכזבו גם מאיתנו, כי לא יכולנו לתת להם את אשר הגיע להם: שוויון אמיתי במדינה.
אבל זוהי רק מחצית הטרגדיה.

המחצית השנייה היתה בכיוון ההפוך.
ערביי ישראל לא השתייכו למדינה, אבל הם גם לא השתייכו לעולם הערבי. המדינות
סכנות התייחסו אליהם כאל בוגדים. לא פעם קרה לי, בוועידה בינלאומית, שאישיות
צרית או לבנונית היתה מוכנה לשוחח עימי בגלוי ובחופשיות — אך היפנתה את
:ה אל ידיד ערבי־ישראלי שנלווה אלי.

כך נשאר ציבור שלם ללא זהות, מושפל מבאן ומכאן, בלתי־שייך
באן ולכאן. ראיתי אנשים נחנקים מבחינה נפשית, נחנקים ממש.
;הגרים. נהרסים. מתפוררים.
מלחמת ששודד,ימים ריחה המהלומה הסופית. ההשפלה הערבית הגדולה נוספה אל
־,שפלה הערבית־הישראלית. העולם נחרב על בני עכו, נצרת וטייבה.

במצב זה בא איש ״אל־פתח״ לעכו, לנצרת ולטייבה.

בשורתו היא בשורה מחשמלת, גואלת.

הוא אומר לערבי הישראלי הצעיר: אתה גבר ! יש לך כבוד !
אתה יכול לנקום על העוול שיעשה לך! אתה יכול להוכיח ליהודים שאתה שווה להם!
הנח לפיתפותי־הביצים של רק״ח, לצעקות ה״הידד״ וה״בוז״ חסרות־המעש.
בוא אלינו! עזור לנו! אוחנו גואלים את הכבוד הערבי, אנחנו גואלים את אדמת פלסטין!

וכך, לפתע, מוצא הערבי הצעיר כל אשר נשלל ממנו במשך עשרים
נה -הזהות הלאומית, הזהות האישית, הכבוד, השייכות.
האם זה מפליא שהוא מצטרף לאירגוני־החבלה?

להיפך, לולא הצטרף, היה זה מפליא.

התרופה? אין תרופה קלה.

מה שקולקל כמשך עשרים שנה, על־ידי כסילים באדרת ממלכתית,
> ניתן לתיקון במשך יום.
חבריהם של אותם כסילים מציעים עכשיו עצות־אחיתופל: לתלות, לענות, להחמיר
ונשים. זה בדיוק מה שדרוש כדי להמריד את הנוער הערבי הישראלי כולו, לקומם גם
המהססים והעומדים מנגד.

אין פיתרון אלא פיתרון קשה: פיתרון כולל לבעיה הפלסטינית כולה.

אוד• אבנר

אשת הוב־סמל

למחרת רעצר בעלה. היא בת משפתח עכוא־ת ותיקה
ומבוססת, נישאה לבעלה הבדואי שעבר לגור בעכו רק
אחרי נישואיהם. היא נמצאת עתה בהריון, נראית יושבת עם שני ילדיה בדירת הוריה בעכו.

כיצד הגיעו לכך? מה דחף אותם? מי,
בעצם, היו השישה?

הסליק הוטמן
בעליית־הגג

^ ם להאמין לסיפורי השכנים, היו כל
השישה עובדים חרוצים, שלא התעסקו
בפוליטיקה והיו רחוקים מכל חשד שדווקא
הם יתארגנו בתא מחתרתי.
י • יוסוף אבו אל־ח׳יר ,26 ,סיפק, לדברי
המשטרה, את הסליק בו הוחבאו הנשק
וחומרי־החבלה. הוא ניצל לשם כך את
הנגרייה של אביו, בה מועסקים חמישה
פועלים, באחת מסימטות העיר העתיקה.
בחלק האחורי של הנגריה עולים בעזרת
סולם אל עליית־גג, ושם הוחזק הסליק.
מקורה של משפחת אל־ח׳יר אינו בעכו,
0 אחרי קבלת פיצויים. ראמיז הוא היחידי
מבין ששת העצורים שנולד בעכו עצמה,
וגם היחידי שהספיק להגיע לבית־ספר תיכון
(שלוש שנים) .לפני שהחליט להתפרנס
מצביעת מכוניות ניסר, את מזלו כבעל
מועדון ביליארד, ניכשל בכך, התחתן לפני
שש שנים והוליד שני ילדים.
* עבד איברהים חזבוז ( )35 ופתח־אללה
מחמוד סקא ( )27 עבדו יחד כדי־גים, ב־סירת־המנוע
של חזבוז. שניהם היו רווקים,
לא הירבו לבלות בחברת זרים.

אבו חידר
התחיל ״לשיר״
יך הכיעה המישטרה אל השישה?
^ לפי הערכת אחד החוקרים ם היו

אנשים

ריס השבוע, על כסאות־נוח בשפת ימה של
תל־אביב, מול מלון דן, כשהם לבושים
חליפות ועניבות ומנהלים שיחה עירנית תחת
קרני־השמש המלטפות, ובין החתיכות המשתזפות
בביקיני • .אנשים עשירים אוהבים
לבלות. כך למשל אפשר היה לפגוש השבוע
את נשיא מכון־וייצמן לשעבר, מאיד
וויסגל, כשהוא שרוע בבגד־ים על המך שאה
של מלון גלי מר ת בטבריה ומשתזף. וזיסגל,
שבילה במקום בחברת אורחים רמי מעלה,
רצה להפתיעם ולקחת אותם לטיול בסירת־מירוץ,
החונה בשבתות ליד המלון. לאחר
ששמע שמחיר הנסיעה הוא 60ל״י לשער,
חזר בו האיש המגלגל מיליונים וזיתר
על הרעיון.
משתזפים בחליפות
כבר ביום השלישי של הכנסת, בהתחדש
הישיבה אחרי תום הדיון בגורל יהודי
ברית־המועצות, היה האולם ריק כמעט לגמרי.
רק חצי תריסר ח״כים הצביעו על
הרכב הוועדות החדשות. סיפר על כך ח״כ
ל״ע גדעון האוזנר: יום אחד בא ילד
הביתה חצי שעה אחרי התחלת הלימודים
בבית־הספר. כששאל אותו אביו מדוע גירשו
אותו, אמר הילד שזה רק מפני שהביא
קצת חומר־נפץ לכיתה. האב המרוגז הציע
לקחת את הילד מייד חזרה לבית הספר.
השיב הילד :״איפה בית־הספר!?״ י• התרגשותו
של יו״ר הכנסת החדש, ראובן ברק
ת, שעדיין לא התרגל לגמרי לתפקידו, באה
לידי ביטוי פעמיים כאשר קרא לח״ב אהרון
בקר להצהיר אמונים — במאוחר. בשני
המקרים פנה אל ״חבר כנסת אהרון ברקת״.
כאשר פרצה הכנסת כולה בצחוק — התנצל
ואמר :״נראה שאדם קרוב לעצמו כמסיבה
שנערכה לשר־הפנים הראשון של ישראל
יצחק גרינבאום במלאות לו 90
שנים שפעה ראש־הממשלה, גולדה מאיר,
הברקות ובדיחות. בין השאר אמרה לגרינ־באום
הקשיש :״זכיתי ליחס חברות וידידות
אתך, אל תכחיש, לא בפני לפחות״.
ועל עצמה אמרה גולדה מאיר :״ערכי עולה
בעיני עצמי בגלל שידעתי להעריך אותך.״ #
שיטת שיזוף מיוחדת במינה, המציאו שניים
מראשי רפ״י לשעבר, שמעון פרס וגר
יעקובי. השניים נראו יושבים באחד הבק־
במזל תאונות

גינטר גראס ומרז׳ה לרסון
״החיוך מצוי בליבה״

ההגבה לבית גולדטטייו
מאז החלו שידורי הטלוויזיה הישראלית בשבת, עומד ערב שבת
אצל אזרחי ישראל בסימן ״ההגדה לבית פורסייט״ -סרט הטלוויזיה
בהמשכים, המרתק את הצופים בו. משפחת פורסייט הפכה לבת בית
בכל בית כישראל בו מצוי מכשיר טלוויזיה. היא משתתפת בהדלקת
הנרות, בארוחת-השבת, או במישחקי־הקלפים.
סקר טלפוני שנערך בערב שבת האחרון
בקרב בני משפחות גולדשטיין המופיעות
בספר הטלפונים, העלה את המימצאים הבאים:
#מתוך 30 גולדשטיינים המופיעים בספר
הטלפונים שהו 22 משפחות בביתן. רק
מדירות 8משפחות לא היתד, תשובה.
• מקרב 22 המשפחות שהיו בביתן
בשעת שידור ההגדה לבית פורסייט, היו
ל־ 14 משפחות מכשירי טלוויזיה 13 .משפחות
צפו בתכנית בשעה שקיבלו את הקריאה
הטלפונית. רק בעל מכשיר אחד השאיר
את המכשיר שלו סגור.
להלן פירוט הנשאלים ותשובותיהם:
גולדשטיין א. א ,.מושב שדה־חמז :״יש
לנו טלוויזיה, רואים את התוכנית ההגדה
לבית פורסייט, ונהנים, כשלא היתה טלוויזיה
היינו קוראים עתון והולכים לישון.״
גולדשטיין אבנר ולבנה, האתרוג 7בתים
:״אין לנו טלוויזיה, אבל למרות זאת
אנחנו בעד שידורים ביום שישי.״

גולדשטיין אברהם, מהנדס, קק״ל , 6גבעתיים
:״יש לנו טלוויזיה, רואים ביום שישי
וכמובן אנחנו בעד השידורים. התוכנית ההגדה
לבית פורסייט: לא מתאים לארץ.״
גולדשטיין אברהם וטובה, העצמאות ,46
בת־ים. הבת, שרה גולדשטיין, מתבוננת בטלוויזיה
:״בעת שידורים בשבת, כשלא הי־תה
טלוויזיה, היינו יוצאים, דבר שאינו
נמנע מאיתנו גם עתה. די נהנים מהתוכנית, .
גולדשטיין אברהם ומניה, ירושלים ,51
בת־ים :״עכשיו אני מביט בטלוויזיה, כשלא
היתה לא תמיד היה מה לעשות, ברור שאני
בעד טלוויזיה ביום שישי, ההגדה לבית
פורסייט היא כלל לא רעה.״
גולדשטיין אדל ואפרים, הרצל ,70ר״ג:
״רואים ברגע זה טלוויזיה ; אנחנו בעד
שידורים בימי שישי, כשלא היו היינו משחקים
קלפים. אנחנו רואים את התוכנית
ההגדה לבית פורסייט, ונהנים ממנה מאד.״
גולדשטיין אדריאן, עקרון 8תל־אביב;

חיים גולדשטיין הבן :״אני מביט עכשיו
בטלוויזיה, זה טוב שיש ביום שישי, אני
רואה את התוכנית ההגדה לבית פורסייט
וזה לא כל כך מוצא חן בעיני.״
גולדשטיין אהרון, סוכן ניר, תלפיות ,24
ר״ג :״רואים טלוויזיה ביום שישי, כשלא הי־תה
היינו הולכים לבקר ידידים, על התוכנית
ההגדה לבית פורסייט עוד אין לי דיעה״״.
גולדשטיין אהרון, אזור ב /הרצליה :
״אני רואה •עכשיו את הטלוויזיה. כשלא
היתה אני לא יודעת מה היינו עושים, אני
רואה את התוכנית ההגדה לבית פורסייט,
זה לא רע״.
גולדשטיין אורי וסגלה, כצנלסון ,98
גבעתיים :״אין לנו טלוויזיה, יש לנו דיעה
חיובית ביותר על השידורים בימי שישי,
דבר חשוב מאוד.״
גולדשטיין אידה ואריק ארלוזורוב ,75
ת״א: גברת אידה גולדשטיין, אינה דוברת עברית
רהוטה, בזמן שענתה לטלפון התבוננה
בטלוויזיה, מה שהדגישה היה ״אני רוצה
לראות טלוויזיה ביום שישי ושבת.״
גולדשטיין אילנה וחיים, ילין ,4פ״ת:
נאווית גולדשטיין בת 7עונה במקום הוריה
שאינם בבית :״יופי שיש טלוויזיה ביום
שישי, אני מביטה בה עכשיו.״
גולדשטיין אלזה, רופין ,40ת״א :״א־ן
לי טלוויזיה וזה לא טוב שיש
ביום שישי.״
גולדשטיין אליעזר, פנחס /6
״רואים עכשיו טלוויזיה. כשלא היתה היינו
ישנים. אנחנו רואים את ההגדה לבית פור־מייט
ונהנים מאד.״
גולדשטיין אמיליה ויצחק, הסתדרות ,98
חולון :״אין לנו טלוויזיה, אנחנו בעד שידורים
ביום שישר״
גולדשטיין אמנון, נהג, רוטשילד , 130
תל־אביב :״יש לי טלוויזיה, אבל המכש־ר
אינו פתוח עכשיו.״
גולדשטיין אסתר וזלמן, נגר, ארבע־אר־צות
,2ת״א: ורה, הבת :״זה טוב שיש
טלוויזיה ביום שישי בייחוד בחורף כשלא
מתכייף לצאת. אני רואה את התוכנית ההגדה
לבית פורסייט. זה מצויין, בטח שאני
בעד שידורים ביוס שישי״,

״ההגדה לבית פורסייט״ בטלוויזיה הישראלית

גולדשטיין אסתר ויוסף, המתמיד ,30 רו׳ג:
״אני רואה עכשיו. את התוכנית. אני בער
שידור• ביום שישי. כשלא וזיתה טלוויזיה
בשבת הייתי הולך לדיסקוטקים, עכשיו אני
יושב עם החברה שלי ומביט״.

מכונית מדגם מוסטאנג מעוררת בלב בנות
הטיפש־עשרה התרגשות עצומה. המכונית
היתד, שייכת בעבר לזמר יהורם גאון,
אך לא הביאה מזל רב לבעליה. שלוש
פעמים היתה מעורבת בתאונות־דרכים. בתאונה
האחרונה, בה דרסה עדר כבשים,
החליט יהורם לד,פטר ממנה. מאחר ומחירה
לפי הערכת מומחים לא היה שווה יותר
מ־ 15.000 אלף, חיפשו עבורו ידידיו קונה
שיקנה אותה. במחיר גבוה יותר, תמורת
הזכות לנסוע במכונית של הזמר הפופולארי.
הקורבן שנמצא היה לא אחר מאשר נער הזוהר
יצחק יאנוש, ששילם עבור הזכות
הגדולה 17.500ל״י נ מזומן • .לשמעון
(״ג׳ימי״) סער, צלם עתונות ודמות ידועה
בחוגי הבור,ימה בתל־אביב, יש המוני ידידים
השבוע, כשעמד לשאת את ידידתו מזה שנתיים
אורלי, עמדה בפניו הבעיה איך
להתחתן בלי לפגוע ברגשותיהם של כל
ידידיו, מפני שברור היה לו שאת כולם לא
יוכל להזמין לשמחה. כדי לפתור את הבע־ה
החליט הזוג להתחתן באופן אינטימי ביותר
1ולהזמין רק כעשרים אנשים, מהקרובים אליהם
ביותר. אבל הפתרון, כפי שהסתבר ל־ג׳ימי
אחרי החופה, היה קל מדי. עכשיו
הוא נאלץ ללכת מידיד לידיד ולהתנצל על
שלא הזמינו לחתונה • .לאדמוגד שמי
לוביץ, מאמן קבוצת הכדורגל של
מכבי חיפה, המובילה בראש טבלת הליגה
הלאומית, יש בעיות עם בחיר שחקניו,
דניאל שמולביץ. שמולביץ, שהוא גם
שותף בדיסקוטק דניה החיפאי, הולך לישון
בערבי שישי ב־ 5—4לפנות בוקר, והדבר
ניכר במשחקו. אחרי השבת האחרונה, בה
היה משחקו של שמולביץ חלש, הוא קיבל
אולטימטום ממאמנו :״או שתהיה שחקן או
שתהיה סוחר״.

תחליף לב.ב.
מלחמה פרצה השבוע בין קבוצת טייסים
מחיל־האויר לבין הזמר־שחקן אריק
לביא. הדבר היה אחרי שהטייסים החליטו
לחגוג ערב עליז במלון החוף הירוק של״ד
נתניה. הם לא באו לבדם, אלא עם בנות
זוג יפהפיות, אינסוף של בקבוקי ויסקי,
שנתרמו בידי מאמן הכדורגל יוסלה מרי״
מוביץ׳ ,ושורר, ארוכה של אמנים שהתנדבו
להופיע בפניהם חינם׳ כמו: הזמרת

ציפורה אנוך, ציפי שביט, עופרד
פוקס, עדנה לב, דליה עמיהוד, הקוסם
עמוס הוריני וכל להקת פיקוד

דיזנגוף. האמת היא שהטייסים היו במצב
רוח מרומם ולא היו צריכים כל כך את
האמנים שהתנדבו לשעשע אותם. אבל
אריק לביא, שהופיע אותו ערב במלון,
נטל על עצמו את הנחיית הערב. תוך
זמן קצר הצליחו הטייסים להשקות את
אריק והוא השתכר ויצא מהמערכה. כשלא
שלט אריק בעצמו והחל להפריע לאמנים
בהופעתם, נאלצו הטייסים להוציאו בכוח
מהמקום. את מקומו מילא יהודה ברקן,
איש להקת פיקוד דיזנגוף, שהיה גם הוא
שתוי, אך הצליח לשמור על איזונו• .
גינטר גראם, המולטי מיליונר הגרמני
העומד להתגרש מאשתו, בריג׳יט בארדו,
כבר מצא לעצמו את כלתו הבאה — הכוכבת
השבדית מרז ׳ה לרסון. גינטר,
העומד לרשת בקרוב־ מאמו את האימפריה
התעשייתית של חברת המכוניות אופל, שמחזורה
השנתי הוא 700 מיליון מארק,
ערך כבר לפני חתונתו, השלישית במספר,
את האבחנה בין ב. ב ,.אשתו לשעבר לבין
מ. ל ,.אשתו לעתיד :״יש ביניהן הבדל
יסודי. בריג׳יט היא יצור שאינו ניתן לחיקוי.
משהו ללא תחליף, הצועד על שתי
רגליים נפלאות. מרחה היא אשד, גותית
— החיוך מצוי בליבה והוא משפיע על
דמותה.״ הנשואין יערכו החורף בסט. ריץ.

^ חתונה-של-צמרת בטבריה • כיצד סובלת הכוכבת הלית קטמור מחברתם
של מומחים * ״סאמובאר״ — בית-תה חדש בירושלים, מיועד לאנשים חביבים
הרבה חתונות היו כבר בטבריה, אבל מי
מחוץ לטבריה שמע עליהן? ! השבוע השתנה
המצב. היה זה כאשר הפירסומאי
יצחק שרז אז־ חלציו כגבר, והלך להתחתן
עם הבתולה נעמי קולטון, שאביה הוא —
כן, בדיוק — בעל בית־מלון פאר המפואר,
השוכן בטבריה כמובן.
מי לא היה שם, בחתונה מפוארת זו?
פיטר הרצוג, הצלם הידוע ביותר בארץ.
עורך־דיי צבי לידסקי, אשתו, עורכת־הדין
נירה לי־סקי, האמרגן מרקו תורג׳מן,
מלך הסקי של טבריה, איציק היפה, וכדומה.
טבריה נראתה כמו ביום־העצמ־

אחת חווה, בעלת גוף משגע ושיער בלוד
דיני, והעיקר, אמא ששומרת עליה, שלא
נדע מצרות. אבל באותן דקות בודדות שהיא
השתחררה מד,אמא, הפגינה החווה הזו

הזוג הצעיר שרז: בלי עין הרע

חתונה נוסח טבריה
קולטון: ספיחאם

אות• -עשרות מכוניות־פאר, שלל אורות,
שיירות של דייגים שהביאו דג -ים טריים
למכובדים, קצבים שהביאו ממיטב הבשר,
מורים שהביאו מיברקים, ואפילו — אלא
מה? — שוטרים שבאו להרביץ דו״חות למכוניות
שבחזית המלון. אם כבר שמח,
שיהיה שמח עד הסוף.
לפני החתונה אירע תקר בלתי־נעים. ב־

צהרי היום הגיע מל-נדון יהודה קולטון,
אחי הכלה. והוא הופיע כשאת ראשו מעטרת
רעמת־שיער עד מעבר לכתפיים. שעות
ארוכות ניסו לשכנע אותו להסתפר, ורק
שעתיים לפני החתונה הוא נכנע — בעיניים
דומעות.
וכמו בכל אירוע חברתי מוצלח, בלטה
גם בזה חתיכה חדשה ואלמונית עד בה,

כושר ריקוד משגע כזה, שגרר לרחבה
אפילו את מרקו תורג׳מן וצבי לידסקי, שהם׳
כידוע, אנשים רציניים.
זהו שנאמר: מאז חווה אמנו, לא היחד,
חווה כחווה.

לראות את תלית מלפנים ומאחור, מלמעלה
ומלמטה, עם בגדים וגם עירומה.
רק כשכל הדברים האלה נגמרו, זכו הנוכחים
להזין את עיניהם באוריגינל, שסוף־
סוף הגיע ועלה לבמה לד,חוות קידה ק־ה.
רק אז התגלתה הסיבה האמיתית לד,עדיה
של הלית בפתיחה. הלית. פשוט ביישנית.
לא נעים היה לד, להסתובב בין המוזמנים
לבושה בבגד המפורסם שלה, זד,
עם החץ. במיוחד בגלל הכיוון של החץ.
מרחוק, על הבמה, לא איכפת לה.

אחרי הפרמיירה נערכה מסיבה בביתם
המשותף של הבמאי וד,כוכבת. הלית המשיכה
ללבוש את הבגד עם החץ מפני ש;
אין לה כוח להחליף בגדים פעמיים בערב
אחד, וחוץ מזה למסיבה הוזמנו רק ידידיה
הטובים ביותר. היו שם במאים כמו אורי
זוהר, זמרים כמו אריק איינשטיין, עיתונאים,
חתיכות — בקיצור, נציגים מכל ענף.
כל אלה נכנסו, וישר התחילו להתווכח,
כי הסרט מיקרה אשה משפיע ככה על הבנאדם.
כל מי ש־יא;; אותו, ישר יש לו

מה להגיד והוא מוכרח להגיד את מה שיש
לו. במיקרים קיצוניים יש לו מה להגיד
עוד לפני שראה אותו בכלל. טיפוסים של
וכחנים, כמו השחקנית רינה פז או הצייר
יואב בראל התמקמו על המיטה הרחבה
והנוחה, שתו ויסקי והעיפו מבטי רחמים
בהלית. הלית מצידה העיפה מבטי ערגה
במיטה, וביושבים עליה, והמשיכה לנענע
בראשה ולהקשיב למבלבל־המוח התורן.
רק בשעות הקטנות מאוד של הלילה התעייפו
המתווכחים רהלכו הביתה.

חווה: חתיכה פלוס אמא

דאק והלית: בגלל הכיוון

פרנז״רה לחשה
הדבר הדרמטי ביותר בפרמיירה של סרטו
של ז׳אק קטמור, מיקרה אשה, היד, מה
שלא הי־.,
כל הבוהימד, הגיעה לבושה במיטב מה-
לצותיה, ועל זרועותיהם של הרווקים היו
תלויות מיטב החתיכות של הארץ. בפתח
עמד כנהוג הבמאי, וכל מי שנכנס, לחץ
לו כנהוג את היד, ואחר־כך כיווץ את
שפתיו לנשיקה.
במצב ״היכון״ זה הסתכל ימינה ושמאלה
וחיפש את הכוכבת של הסרט, הלית קטמור,
כדי לתת לה את הנשיקה שעל בדל שפתיי,
גם כן כנהוג, אבל הלית לא היתד, בשטח.
הבוהימה נכנסה לאולם, התיישבה במקומות
שלה והסתכלה סביבה לראות מי יישב
איפה, כנהוג. מיטב החתיכות של ה־ארץ
בתנו את הקונקורנציה, וכולם חיכו
לכוכבת. אבל הלית איננה.
בלית ברירה כבו האורות, והנוכחים נאלצו
להסתפק ביישותה הקולנועית. אפמו׳ הצלמים
ארזו את המצלמות, ונכנסו לאולם

פז ובראל תפסו שלווה. להלית: בלבול מוח

קולנוע ישראל סרט
של קצב

סרטו של ז׳ק קטמור, מיקרה אישה, ש־הקרנת
הבכורה שלו נערכה השבוע, יהיה
הפתעה מוחלטת לצופים, משום שלאף צופר,
לא תהיה אפשרות לראות את הבקרוב
שלו ולדעת בערך מה מצפה דו. משום שלסרט
אין בקרוב. הצנזורה לא הירשתה.
״הם מרשים להציג את הסרט,״ אומר ז׳ק
קטמור .,״כי הם יודעים שהוא יצג את ישראל
בוונציה ואי־אפשר לאסור אותו. אבל
הם מנסים לעשות כל מה שבכוחם שלא
יראו אותו. כמו בפאריז, שאסור שם לאסור
הוצאת ספרים, לכן אוסרים להציג אותם
בחלונות־ר,ראווה. ואם מישהו רוצה למכור
אותם מתחת לשולחן, בתוך החנות,
בבקשה אותו הדבר עם הסרט. ד,בקרוב
עושה לסרט יותר ממודעות פרסומת.״
קהל הבכורה המצוחצח, השבוע, התחלק
לשני מחנות: אלה שהתלהבו התלהבות ללא
מעצורים — ואלה שעשו את הד,יפו ה־

לארצות־הברית׳ הוא פרש בפני העולם את
האני־נזאמין שלו: המערבון האמריקאי מת,
הוא אמר, בגלל שהכניסו לתוכו דברים
שאינם מתאימים לו: פסיכולוגיה ונשים.
למי היד, אז זמן לנשים? זד, זיוף.
כשהוא הגיע לאמריקה ומשקיעים שמו
עליו ועל סרטו מיליוני דולארים, הסבירו
לו שאין כסף בלי נשים, והוא לקח את
קלאודיה קרדינלי, לתפקיד ראשי, ואז גם
אמרו לו שאם לוקחים את קלאודיה קרדינא־לה,
והיא שווה כל־כך הרבה מיליונים, צריך
לעשות לה הרבה קלוז אפים, שהכסף לא
יבוזבז לחינם, וזה מד, שהוא עשה, ועוד
מיני כניעות לטעם של הדולאר האמריקאי•
ולכן סרטו הבינלאומי הראשון הרבה
פחות טוב מסרטיו הקטנים, האיטלקיים.
אבל סרג׳יו ליאונד, זה סרג׳יו ליאונה_,
והוא יודע לעשות סרטים. כל מיני סרטים,
אך בעיקר מערבונים. ועם תקציב גדול כזה,
ובצבעים, ועם צ׳רלם ברונסון, ועם הנרי
פונדה — מד, הפלא שיצא לו סרט כל־כך
מרשים? אולם מעלתו, או מיגרעתו הגדולה
של הסרט היא האכזריות. אכזריות לשמה.
סתם רצח.
רואים מערב גדול ופרוע, יבחורים קשוחים

אורי ושושנה: עשן מפה לפה
יש בחורות יפות, יש חכמות, יש משכילות
ויש נשיות. אבל שכל התכונות המוכות
האלה, פלוס כמה אחרות, יתקיימו
בגוף חטוב אחד — זה כמעט נוגד* את
הצדק הטבעי. קוראים לה שושנה והיא
הגיעה לארץ לפני כשנה, יחד עם ידידה
מזה שלוש שנים, אורי, אף הוא מדנמרק.
לשושנה יש שיער ערמוני ארוך ומש־י,
עיני שקד כהות, עור שחום, גוף דקיק וזקוף
וסיגנון דיבור חינני. אורי הוא בן
,25 ומסתובב בעולם מגיל . 17
לראות את העולם כמו אורי צריך באמת
הרבה זמן, וגם סבלנות, מפני שאורי נכע
כבע פעמיים מדנמרק להודו בדרך היבשה.

שושנה לא רוצה שכולם יבואו לבית־התה
שלה, אלא רק אנשים נחמדים שהיא מחבבי1׳
מפני שאת כל המאכלים היא מכינה
בעצמה ואם היא לא אוהבת את מי שאוכל
אותם, אין לה השראה. אורי רוצה שאנשים
יבואו אליהם לא רק לשתות תה ולברוח,
אלא לשבת, לשחק שח, לקרוא
עיתוני מחתרת ולהאזין למוסיקה. ושיבואו
לא רק צעירים, אלא גם מבוגרים ודתיים.
בית־התה סגור בלילות־שבת, מפני ש־
״ירושלים היא עיר דתית, ואני מתחשב
באחרים כמו שאני רוצה שאחרים יתחשבו
בי, וזה כולל את הדתיים.״
בכלל, אורי חי עם הדתיים בשלום .״כש־

וסימפט־ה

חלק מהדרך עשה ברכבת, חלק אחר באוטובוסים•
ישנים, ועוד כל מיני כלי־רמב
משונים. את הגבול הסגור עתה בין ׳הודו.
לפאקיסטן עבר תוך נסיעה של שש שעות
בעגלה עם סוס. לאפגניסטן לקח איתי או רי
חבילת מצות, כדי שיהיה לו מה לאכול
בפסח, מפני שהוא יהודי מסורתי מאוד.
שושנה אינה יהודיה, והזוג אינו נשוי:
אבל זה לא מפריע לשניהם .״אנחנו, נשואים׳
מספיק גם ככה,״ אומרת שושנה,
״ולא צריכים בשביל זה ניירות.״ היא לומדת
אפילו לבשל לאורי אוכל כשר. בשבת,
היא גם מעשנת בשבילו סיגריות, וכדי
שיהיה גם לו קצת נחת מזה, היא מעבירה
בחיבה את העשן מפיה אל פיו. מה לא
עושה יהודי כדי לשמור שבת?
בימים אלה פתח הזוג בירושלים בית-
תה ששמו סאנזובאו, ויחד הם מהווים
תשובה ניצחת לכל משמיצי סיגנון החיים
החדש של הנוער למיניהם.
שושנה לובשת שמלות מקסי הודיות ופרחים
ואורי מגדל את שערו, אבל זה
לא מפריע להם לדעת בדיוק את מחירי
המיצרכים השונים שהם קונים עבור העסק,
או לעבוד קשה 12 שעות ביום.
בכל זאת הם אינם אנשי עסקים יבשים.

ריקרתי בכותל, עמדו שם אנשים, הצביעו
עלי ועל שערי הארוך באצבע ואמרו, :מה
זה?׳ ניגשתי אליהם ודיברתי איתם ביידיש,
ומייד הזמינו אותי אליהם הביתה. דיברנו
על כל מיני דברים, והם התלוננו על הצעירים
המגדלים שערות. אמרתי, :אבל גם
לי יש שיער ארוך,׳ והם ענו, :אתה בסדר,
אתה מדבר יידיש׳.״
אורי ושושנה כל־כך עסוקים בעסק שלהם
ואחד בשני, שאין להם זמן לשום דבר
אחר. אפילו לא להפגנות. ובינתיים הם
מפיצים בין ידידיהם כרזה :״בית־התה
סאמובאר. נסיון להשביע את גופך ואת
נפשך כאחת. ננגן מוסיקה סטריאופונית,
בעיקר בלוז אמריקאיים ותקליטי רוק ש־אי־אפשר
להשיג בארץ. נגיש תה מזרחי
קלות! ,בעיקר
ממינים שונים וארוחות
סמורגסברוד (הכריכים המפורסמים מסקנדינביה)
ועוגות, הכל. מתוצרת בית.
״אנחנו חושבים שמרכיבים אלה ייצרו
מקום עולמי עבור אנשים עולמיים, כדי
לקפוץ לארוחה קלה או סתם כדי להירגע
מהמתח, ליהנות מהצלילים, האווירה ואחד
מהשני.
״פתוח כל לילה חוץ מלילות שבת. אהבה
ושלום. שושנה ואורי.״

הדית קטפור ואן טוכמאייר ב״מיקרה אשד!״
״דקאדנטי, סאדיסטי ומסוכן״ ,אמר הקומוניסט

גמור. את דעתם של האחרונים הביע עתו־נאי
קומוניסטי, ובמילים חריפות מאוד:
הוא הסביר לבמאי שאת הסרט צריך לאסור
לא רק למבקרים מתחת לגיל — 16 אלא
גם מעליו, כי זה סרט של קצב. סרט דק־דאנטי,
סאדיסטי, ומסוכן.

עם מעילים ארוכים מבצעים מעשי־אכזר־יות
— לא ברור מדוע — ובחורים קשוחים
אחרים, עם מעילים ארוכים אחרים-
מנהלים איתם קרבות אקדוחים, והגיבור,
עם מפוחית בפה, מחפש את פראנק הרוצח,
והולך אחריו אל קרון הרכבת המפואר,
משם הוא מנהל את קרבותיו העקובים מדם
באנשים תמימים וישרים, והאלמנה של הנרצחים
(קלאודיה קרדינאלה) נקלעת בין
הרוצח לרודפו, וכל החידות מתבהרות בסוף,
שהוא אכזרי ומזעזע.

בלומפילד התחיל את חייו ברגל שמאל,
כשד,כוכב הראשי שלו ריצ׳ארד האריס חטף
קדחת בימים הראשונים של ההסרטה. הוא
,1משיך ברגל שמאל כשהבמאי אורי זוהר
עזב אותו. וכך הוא עומד גם כיום.
ביום החמישי יצא כל הצוות לסביבות
אריאנה ביפו, כרגיל, לעבודה. התקהלות
הסקרנים היתד״ כרגיל, גדולה, והמצלמות
חיכו עד שתגיע המישטרה ותפזר אותם.
אבל המישטרה, כשהגיעה, לא פיזרה אותם
— אלא את השחקנים: היא אסרה את
ההסרטה במקום העמום מדי, והשחקנים
זכו בזכותה לסופשבוע ארוך.
הנהג השודד

על רגל
שמאל
סרטים נשיס במערב היו זמנים במערב

(אלנבי, תל אביב,

ארצות הברית) לפני שסרג׳יו ליאונד, נסע

ה ו (סינרמה, תל-אביב; צרפת) כולם
צוחקים עליו. אומרים לו :״הו תלך לכאן,
הו תלך לשם, הו תעשה זה, והו תעשה
זה.״ הוא הנהג של חבורת השודדים, והוא
ממלא את כל הוראותיהם.
עד שיום אחד מת המנהיג ואז הו, שידע
על תכניות השוד הקרוב, רוצה לקחת את
הפיקוד לידיו.
מכאן הכל מתחיל ללכת מהר, חוץ מ־סצינות
האהבה שהולכות קצת יותר לאט.
יש כאן מה שדורשים מבידור למוצאי־שבת:
הוא אורך הרבה זמן ולא צריך
להוציא אחר־כך גם כסף על בית־קפה. יש
בו שחקן אהוב, קצת אהבה, עלילה עם
הרבה מאורעות בתוכה, ואפילו מוסר־השכל
בסוף, שנותן הרגשה שהזמן לא בוזבז
לחינם.

גם בשדה הספורט
מגלה צוות הבנק רוח זריזות,
דייקנות ומשמעת. והתוצאה -
״מאזף רב השגים בשנת

כל/רס/

גצחיו במשחק בקפריסין נגד אלופת הא>
מקום ראשון בליגה למקומות ענודה
ב? 1ר ) 1

נצחו! בשני משחקים בקפריסין
מקום ראשון בליגה למקומות עבודה

< <1י 1ת
<>0ר1

מקום ראשון

11 יחת כ 1י ת
מקום שני

מקום שליש*
6X1(2
מקום שלישי

א ו ¥ 1

*7יוווד^ו 7י בעי־מ

*--ל ו—י2

מקום שלישי לקבוצת הבנות

באותה דוח של נכונות
ומסירות לתפקיד משרת
צוות הבנק אותך -הלקוח.

הצוואה
ש ד קריגיצי

התנגדות עסוונית
דן בן־אמוץ,״

,בוא תכיר את בעלת מנקביץ, התסריטאי של בלומפילד, שבא
להתארח בפאב שלה.
״אני לא מעוניין,״ ענה וולף מנקוביץ.
״אבל זה ידיד שלי,״ התעקשה פרדריקה.
״אבל אני פשוט לא מעוניין,״ ענה הלף.
פרדריקה לא שמה־לב לחומרת הבעייה,
וניסתה ללחוץ עליו. ואז וולף פשוט קם
ממקומו, לקח את אביכה מרכס שהיתר,
איתו, ויצא איתה מהמקום.
פרדריקה המופתעת, שבדרך־כלל לא קו רים
לה פיספוסיס כאלה נימעט לעולם, התחילה
לברר מה הולך פה. מה כל־כך רע
בדן בן־אמוץ, שעוד לפני שמכירים אותו
בורחים ממנו? כידוע, מי ששואל — נענה,
ומה התברר לה?
התברר לה, שלפני חודש, דן עוד בכלל
לא היה כל־כך מאוס. להיפך: מנקביץ, ש חיפש
אז שחקנים בשביל סירטו, הזמין אותו
לבוא לשחק. דן הסכים בפרינציפ, אבל
ביקש לראות קודם את התסריט, כדי לדעת
לתוך מה הוא הולך להכניס את עצמו. אחרי
שהוא קרא את התסריט, הוא ענה למג״
קביץ בשלילה רבתית מאוד.
״למה?״ ביקש מנקביץ לדעת.
״אני בדבר כזה לא משחק,״ הסביר דן
בבהירות.
״אבל למה?״ המשיך נזנקביץ להקשות.
״כי התסריט חרא,״ פירט דן בנימוס.
עכשיו הבין מנקביץ :״ממתי אתה מבין
משהו בתסריטים?״ השיב לדן.
״וממתי אתה בכלל כותב תסריטים?׳
השיב דן מצידו.
בזה• נסתיימה השיחה הלבבית, ומאז יש
למנקביץ התנגדות עקרונית לדך.

הפאב פרדריקה סגל, לווילה

ביום ראשון השבוע נפתחה הצוואה של
ראש עיריית רמת־גן המנוח, אברהם

קריניצי.

קריניצי היה נשוי שלוש פעמים. אשתו
הראשונה ילדה לו שתי בנות ושני בנים,
מהם אחד מת לפני זמן רב.
משתי הבנות, היתה המקורבת יותר אליו
מרים יקים, שגם עבדה לידו, בתור
מנהלת מחלקה בעיריית רמת־גן. עם הבת
השנייה• ,טולה שמואלביץ, התראה
פחות.
מאשתו הראשונה התגרש קריניצי מזמן
מזמן. אשד, זו נפטרה לפני שנים מעטות.
גם מאשתו השנייה, שמתה גם היא לפני
זמן קצר, הוא התגרש לפני שנים רבות.
מזה 25 שנים הוא חי עם אשתו השלישית.
הוא נחשב תמיד לגבר פופולארי, לא
בגלל עושרו, אלא בגלל אישיותו הנהדרת.
השבוע, כשנפתחה צוואתו, הסתבר שאת
ירושתו, המגיעה להון של מיליונים, הוא
חילק בין שלושת ילדיו. לאשתו האחרונה
דאג רק שיהיה לה סכום מסויים שיספיק
למחייתה בכבוד, ולא יותר.

הרמטכ״ל חיים כר־לם זרח מנחת,
עזר דייצמן ורדו זרחו מנחת, כל וזע־ראלים
זרחו מנחת, ורס ״ רויקטור המפורסם
הפעיל את הצדעתו המפורסמת —
כאשר באה רוחמה צפריר, מזכירת ה
אמרה

המון ישראליות המעוניינות לדעת מה
עושה ריצ׳ארד האריס עם זמנו הפנוי,
ואולי אפשר לעזור לו לעשות איתו משהו.

רמטכ״ל, בברית־הנישואין עם הבח״ל שלה

מוטי,

שהיה עד עתה כלכלן בפזכים,

אבל אין צורך. תודה רבה. לריצ׳ארד
האריס יש די מד, לעשות — ועם מי.
כשהוא מעוניין באיזו ישראלית, הוא
פשוט ניגש־ לאיש שמארגן כל מיני עניינים
לסרט בלומפילד, שבו הוא מככב, ואומר
לו :״תארגן לי את זאת.״ וההוא מארגן.
אבל זה רק מפעם לפעם. בדרך־בלל הוא

ושמעתה יהיה גם בנוסף הבעל של המזכירה
של הרמטכ״ל.
החתונה היתה נעימה ולבבית, כמו ש
פשוט
יוצא לבלות עם בת זוגו לסרט —

רומי שניידר.

ח תו נה
צבאית
אומרים, גם אם בלי תזמורת, ואחריה ניגשו
הזוג הצעיר לירח־דבש במלון אכדיה, ואחרי
זה נסעו לנפוש קצת בטבריה, שהיא עיר
מולדתה של רוחמה.
פשוט, קצר ואלגנטי.

האדים

כי למרות שהוא ריצ׳ארד האריס, הוא
בעצם בחור די ביישן, מסתובב כל היום
בג׳ינם עם החולצה בחוץ, ובערב קופץ
לשכון בפאב, שהוא כימעט המקום היחידי
שבו הוא מבלה. ועם מי הוא מבלה — גם
בפאב וגם אחרי זה? עם רומי.
לא שהם התאהבו חס וחלילה. לא, לא.
רומי מאוהבת בבעלה, ובעלה בה, וכל פעם
הוא מתקשר איתר, מברלין, ששם הוא מביים
עכשיו סרט. אלא שרומי פשוט ערר, לעובדה׳
שריצ׳ארד הוא מאוד ביישן. ומאחר
שאיתר, הוא לא מתבייש, היא מסכימה שהם
לא יתביישו ביחד.

שושנתה רו חות

סרן רוחמה

ק תרינ ה הגדולה, אםאתם זוכרים
עוד משהו מ ה הי ס טו רי ה שלכם, הי ת ה
צארית ידועה ו מפור סמת ברוסי ה, לפני
שארץ זו הפכה ל מאור כל העמים.
אבל רוסי ה היא רוסי ה, וישראל היא
רק ישראל, ולכן ברור שכשיש גם לנו
קתרינה גדולה כזו, היא כמובן אי ננה
צארית, ואפילו לא נסיכה. ק תרינ ה
הגדולה שבה אני מספר ת, היא ב סן־
הכל בעלת מיפעל גדול ומצליח אי־שם
בין מ טול ה לאיל ת.
אול ם, כי או ת וכיאה לאשת־רוח אמיתית
— וכזו היא ק תרינ ה שלנו, שדרך
אגב יש לה שם אחר, ק תרינ ה זה רק
הכינוי שלה, תיכף תדעו למ ה — כיא ה
וכיאות, אמר תי, מתעניינת בעלת המיפ-
על שלנו גם בדברים העומדים ברומו של
עולם. מאוד ברומו אפילו. כך שאתם
יכולים לראו ת שהיא בסך״הכל אזרחית

ר.דועי בציבור
בוקר אחו, לפני כשבועיים, מתיישב לי
שופט מסויים של בית־המשפט המחוזי
בתל־אביב — ודווקא לא מהאלמוניים שביניהם
— ומתחיל את עבודת יומו.
ומה התיק הראשון שהוא פותח? תיק וי
שיגרתי: מעשה באשה שיש לה תלונות
נגד בעלה בגלל שהוא, דהיינו הבעל, מחזיק,
נוסף לאשת־חיקו, הפורמאלית, גם ידועה
בציבור.
והנה, רק רצה השופט להתחיל במשפט,
ולפתע קם עורך־דינה של התובעת בבקשה

מוזרה: הוא ביקש, בשיא העדינות, שהשופט
יעביר את התיק לשופט אחר.
ואז נזכר השופט המלומד, שבעצם גם לו
יש בצד ידועה כזו, שבה הוא תומך, זן
ומפרנס כבר שנים רבות. ולמרות שהוא
לא חשב אף לרגע לעשות בגלל זה פרוטקציה
לבעל שעמד כנתבע בפניו, הרי שבכל
זאת, למען לא יהיה פגם מוסרי בעסק,
החליט להיעתר לבקשת העורך־דין, והעביר
את המשפט לקוליגה שלו. אחד כזה שאין
לו ידועה, או שהידועה שלו לא ידועה.

לא שזה לימד אתק תרינ הלקח. היא
המשיכה במינהגה ל תפו סאת כל מה
שבא ליד. וזה, אל תשכחו, אחרי שכבר
טרפה שלושה בעלים (״הכי הרבה א הבמועילה
מאוד.
תי א ת השני. א ח, זה הי ה קוז אקא מיורק
ג עיי האחת יש ל אזרחי ת הזו :
תי, למרות שנולד ברומניה.״)
הגברים. זאת אומר ת, מב חינ ת ה זו בכלל
ב א חד ה מיק רי ם, למשל, נפל ברי שתה
לא בעייה. כמו או תו חול ה שנשאל על-
בתול צעיר, שלא ידע בכלל למ ה הוא
ידי הפסיכי א טר שלו :״ מאילו ס טיו ת
נופל. מה עשתה א שת־הרוח, כדי לרמוז
ו הוא ענה :״מי סובל ן
אתה סובל
לו במה דברים א מורי ם ז
אני נהנה מהן.״
אל תדאגו — יש שיטות: היא ה תק
תרינ ה, בקיצור, או הב ת גברים. אבל
חילה לעיין אי תו ביחד בספר על א מנו ת
מאוד: היא מלקטת או ת ם מכל ארבע
מצרית ע תיק ה. מותר, לא ! בטח.
רוחות השמים, בלי לברור יותר מה ומי.
אלא מהן כשהגיעו לאחתהת מונו ת,
ובגלל זה שהיא לא בוררת יותר מדי,
ה מראה מישגל מעניין ב מיו חד בין מצרי
היא נופלת לעיתים בפח.
עתיק למצריה ע תיק ה, נעצרה — והפה
מיקר ה ה מפו רס ם ביותר שהיא נפ סי
ק ה לדפדף. רגע, שניים שלושה —
לה בפח הי ה כשהיא פי תחה רומן לושום
דבר. היא לא מדפדפת הל א ה.
הט עם גבר ח סון ונ א ה, בלי לבדוק
בסוף אפילו הבחור הבין — ותשמעו,
מקרוב א ת יושרו המוסרי, שזה דבר
ה מיסכן נתן זינוק לדלת, כאילו מלאך-
חשוב מאוד בי ח סי ם כ אל ה. אבל או תו
ה מוו ת בעיקבותיו, והשאיר אתק תרינ ה
גבר, מס תבר, ידע טוב מאוד עם מי יש
לבדה, עם ה א מנו ת המצרית הע תיק ה
לו ע סק- .
והכל.
י וכך, יום אחד — או אולי לילה —
בילו השניים בנעימים. ו הנ ה, כאשר סע•
א ת הרשימה ה מל א ה תקצר הרשימה
רת״הרוחות של ק תרינ ה הגיעה לשיאה,
מלפרט. היה הפרופסור מ ה אוניבר סי ט ה,
ק ם פי ת או ם האביר — ונטש אתה מי ט ה
שנמלט מנסיונו ת־ ה חיזור שלה רק א חרי
ואת החדר, בלי להוציא הגה מפיו. אוי
שטען להגנתו שהוא הומו. ו היה ה הו מו
לאוזניים שכך שומעות.
הא מי תי, שלמען שיפור מעמדו הפי-
ק תרינה הנד המת והנסערת, שנשארה
נאנסי הי ה מוכן אפילו לזה. ו היה ו היה
לפתע בידיים ריקו ת, לא הבינה מה
והיה.
הולך פה — עד שראתה על השולחן
ואל תתרשמו ח ס-ו ח לי ל ה שאני מ ספליד
ה מי טהצ׳ק על-סך 20 אלף ל״י.
רת לכם הי ס טורי ה. שושנת-הרוחות שלכתוב
— אבל לא ח תו ם !
נו ממשיכה לצעוד באון וגאון גם כיום,
היא הבינה מייד א ת הרמז, מיהר ה ׳ יום *ום, שעה שעה, שיהיה לה לבריאות.
א ה, כן, שכחתי משהו. תמיד אני
ל ח תו ם על הצ׳ק. כאשר חזר האביר
שוכחת א ת העיקר: שכחתי לספר לכם
לחדר, כעבור ד קו ת מעט, הציץ בעדינות
בת כמה היא, ק תרינ ה שלנו.
בצ׳ק, חייך בשביעות רצון — ויאללה
בת ! 74
לעבודה.

אזר ח ה עו ל ם
עתה ג בישראל
לצנחן שלי יש הגל: קומה תמירה, חו נעורים, כושר מנהיגות, גושר אהבה
וכושר לבחור בשעון המתאים. לצנחן שלי יש לב של זהב ושעון של פלדה —
״ סי טיז ך׳ — שעון של מפקד, שעון של אוהב.
מיליוני צעירים ברחבי העולם אומרים כד״סי טיזן״ — זה שיא השיאים. עובדה
כי מפעלי ״סיטיזן״ ייצרו בשנה האחרונה בלבד 8מיליון שעונים. וכל שעון עובר
24 בדיקות שונות במעבדות ״סיטיזן״ המשוכללות.
בבואך לקנות שעוני ״סיטיזן״ דרוש שיציגו לפניך את עשרות הדגמים של
שעוני ״סי טיז ף׳ בעלי העיצוב המרהיב והדינאמי.

בחר אחד מהם — ואל תשכח לקבל תעודת אחריות לשנה. זכור כי ל״סיטיזן״
יש מחלק ת שרות גדולה בישראל.

מפיצים בלעדיים בישראל :

דחף • צילום איתמר ביצי

חברת ו. ד ,עב״מ,
רח׳ לילינבלום 25א׳,
תל־אביב. טל. 53711 :

״יש לי סטרה לדפוק כמה שיותר בנות.
אני צעיר ורוצה ליהנות מן החיים ככל
יאפשר עד הצבא. אצלי אין דבר כזה
להכניס בת להריון. אני מנוסה בטכניקה.
״למי שחושש מזה, אני מייעץ להתחיל
את הקריירה שלו עם בנות שהוא
לא שם עליהן, כאלו שיוצ או ת ...ונכנסות
עם כמה שיותר בנים. כך הוא

גם בישראל ש נועו מתמוו:
תומיוי־תינון מוציאים עתוני־מחתות!

הזקניס 01 לו חהיוח!
נחקרים במשטרה, ונתונים לאיומי־סיליק
מבית־הספר. מספרת אחת הבנות:
״מישהו חיטט לי בתיק, בכיתה, וגילו
את געשוש. לא עבר זמן רב, והמנהל
קרא לי והודיע לי, שפירסום כזה כמוהו
כמעשה בגידה במדינה. הוא בכלל לא
התווכח אתי על הדיעות שלי — היא
פסל אותן מראש, כאילו שהעובדה שהיא
מנהל ואני תלמידה נותנת לו זכות להכתיב
לי מה לחשוב.״
סוף המקלוקת היה: איום על פעילי
העיתון, באותה גימנסיה, שיגורשו מבית־הספר
אם ימשיכו בפעילות.

__מעצר
לצורך חקירה

לפרות הקדושות — קובעים עורכי נעשוש, עיתון המחתרת הראשון
בישראל. מימין לשמאל: עידן אגמון 6 ,ו וחצי, ג׳ינג׳י בצבע ובאופי;
אילן אגוזי ; 17 ,חן נרדי ; 17 ,ואיריס מור, גם היא — 17 כולם תיכוניסטים מתל־אביב.

״בוז׳

ישחרר את עצמו מן האחריות להריון.
בצורה כזו גם אני התחלתי, רכשתי ביטחון,
ועכשיו עניין הגישה לנקבות אינו
מהווה אצלי בעייה. הן נהנות מכך בדי 1ק
כמוני, ולכן נותנות.
״אבל עכשיו כבר הפן הענייין לשיגרה,
ובגלל זה מתחיל להימאס עלי. ברגע
שזה הופך לשיגרתי, בלי הגורם של
הרגש, זה מאבד מקיסמו. כל העניין עם
הבנות הפן אצלי למעין אוננות מפותחת.״

(״געשוש״ ,שיחה גלויית־לב
עם דון־ג׳ואן תל־אביכי)
״בעקבות הבחירות לכנסת השביעית, התעוררו
בי הרהורים נוגים בקשר לעובזה
כי במשטר דמוקרטי ישנו אותו משקל

לקולו של כל בוחר. זוהי הפירצה העיקרית
בחומת הדמוקרטיה: הכוח הפוליטי
לעיצוב דמות המשטר נתון בידי האספסוף,
שהוא הוא רובו של העם — כל

״פירצה זו בדמוקרטיה היתה הרת־שו־אה
לתקופתנו . .כך עלה היטלר לשלטון
— בשיטות דמוקרטיות, תוך שילהוב
ההמונים.
״אני סוברת (ויש רבים שיטענו לחמי־מותי)
שקריטריון אוביקטיבי לקביעת בגרות
פוליטית לאזרח, יוכל להיות מושג
על ידי צוות פסיכולוגים שייעזר במחשב.
המבחן יהיה דומה למבחן פסיכוטכני תוך
התבססות על מנת־המישכל בשילוב עם
מידת העירנות הפוליטית. כל אזרח, מרגע
שהוא יודע קר,א וכתוב, יצטרך למלא
את השאלון הנ״ל, ולפי תוצאותיו ייקבע
משקל קולו שיירשם בצורת מספר בתעו־דת־הזהות
שלו. בבואו לקלפי, תיוהנה
לו מעטפות־בחירה כמספר הרשום ב״
תעודתו.
״אס תונהג שיטה כזו, יתבטל הצירך
בקביעת גיל מינימום לזכות בחירה, שכן
מדוע אין זכות בחירה לבני — 16 שכבר
יש להס תעודת־זהות? מנין קביעת גיל
המינימום השרירותית הזוז לדעתי, קויו
של ילד בן 10 בעל מנת־מישכל גבוהה
המפנה את עירנותו לתחום הפוליטי, חשוב
,למדינה יותר מקולס של אלפי אזרחים
שאינם מבינים דבר וחצי דבר בפוליטיקה,
ושאנשים אחדים נותנים להם פתק מסוייס
מחוץ לקלפי ואומרים להם: את זה
תכניסו למעטפה״.

(״געשוש״ .תפיסות חדשות
כדמוקראטיה)

השעו האחורי ;4י״־ז

הוא. לשמור על צורה גראפית חורגת מהמקובל
ביתר העיתונים המוצאים בארץ,
ואין הוא מהסס לשאול שאלות לעניין.

ך 1א ,״ געשוש ״ אינו מילה גסה,
/ואף לא שם של צמח בלאטינית. זהו
שמו של עיתון־מחתרת. געשוש ונעשוש,
בשעה טובה ומוצלחת, הם שני עיתוני־המחתרת
הראשונים שיצאו בארץ־הקודש
מזה אלפיים שנה — ובאיחור של בתריסר
שנים לעומת עיתונים דומים נ־ארצות־הברית
ובאירופה.
עיתוני המחתרת ברחבי העולם, אך

בעיקר בארצוודהברית, הם אמצעי־התקשו־רת
העיקרי של הנוער. ופירוש המילה
נוער שם — היא נוער מורד. בעיתוני־מחתרת
אלו בא לידי ביטוי מרד הדור
הצעיר.
רק לאלהים הפתרונים מדוע נקראו

השער הקדמי

תרת השני, שיצא לאור לאחר שעורכו לא
מצא שפה משותפת עם עורכי העיתון הראשון,
נעשוש. הצעירים עשו מלאכה טובה.

עיתוני המחתרת בשם זה: הם מעולם לא
נאלצו לרדת למחתרת, לא נרדפו, לא
הוחרמו, לא צונזרו. בארצות־הברית, חו־פש־הביטוי,
עדיין, הינו נכס מקודש.
למרבית האירוניה, ייתכן שדווקא בישראל
יתאים שם זה לעיתונים אלו. כי
כאשר יצאו לאחרונה הגלימות הראשונים,
גילו הנערים והנערות שכתבו, שיכפלי,
והפיצו אותם, שחופש־הדיבור בישראל
הוא מלא ושלם — כל עוד אינך אומר
דברים מרגיזים. ברגע שהם עמדו על
זכותם להגיד דברים מרגיזים — מצאו
את עצמם מואשמים בבגידה במולדת,

יד המכשפות נגד הנערים לא
הסתיים בכך. מישהו גם דאג להפעיל
נגדם את המשטרה.
היה זה כאשר עורכי נעשוש יצאו
לרחובות תל־אביב להדביק מודעות פר־סומת
לעיתונם. בדרך מיסתורית כלשהי,
הצליחו שוטרי תל־אביב להתפנות מכל
עיסוקיהם בהזרמת התנועה ברחובות ו-
מפיקוח מפני מעשי־חבלה — ותפסו את
הפושעים המסוכנים. הם נעצרו והובאו
לחקירה משטרתית, כיאות לעבריינים.
האשמה נגדם: השחתת קירות.
אולם תוך כדי החקירה, יצא המרצע
מן השק: לא השחתת הקירות הדאיגה
את המשטרה. מספרים החבר׳ה :״האשימו
אותנו שאנחנו אנשי מצפן, קומוניסטים,
או שליחים של אורי אבנרי.״
הצעירים עמלו קשה כדי לשכנע את

הפצה עצמית

עורך הראשי. בכבודו ובעצמו, יוצא לרחוב
להפיץ את עיתונו. עיתוני־המחתרת נמנעים
מהפצה מסחרית, כדי לשמור על עצמאותם.

החוקרים שאינם משתייכים לשום גוף
פוליטי, שהם עקרונית נגד תלות בא-־רגין
כל שהוא, שהם בסך־הכל מוציאים עיתון
שבו מותר לכל אחד — בתנאי שיהיה
פחות מ־ — 17 להגיד מה שמתחשק לו.
קציני־המשטרה סירבו להאמין להם, והצעירים
עלולים היו לבלות את הלילה, וכן
אולי כמה לילות טובים נוספים, במעצר,
לולא הגיע האמרגן והמפיק יעקב אגמון,
אביו של אחד העורכים, ושיחרר אותם
בערבות.
האיומים, המעצר והלחצים השונים לא
(המשך בעמוד )32

ארבעה חיילי צה״ל בבאר־ שבע יצאו

ויכו העיקרי של כל חייל צה״ל,
לפחות במחציתה הדרומית של ישראל,
אינם המצרים — אלא השיעמום.
נגד השיעמום במעוזים אין הרבה מה
לעשות, והמעט שניתן לעשותו — נעשה
על־ידי צה״ל.
חמור יותר הוא דווקא השיעמום מחוץ
למעוזים — בחופשה.
אין כמעט חייל בדרום הארץ או בסיני,
שאינו עולה בחופשתו לבאר־שבע: חלקם
מבלים שם ערב, או לילה, אחרים — את
כל חופשתם.
וכולם למדו לדעת: חופשה בבאר־שבע
היא אסון. כי בבירת־הנגב אין מה לעשות.
עיר זו, המשמשת צומת־עצבים להמוני
חיילים — אין לה מה להציע לה •־לים.
להצלת המצב נחלצו ארבעה חיילים, לפי
מיטב המסורת של צה״ל: כאשר ראו שאין
אף גורם אחר הדואג להם, גילו יוזמה משלהם.
פארטיזאנית — אך יעילה.

אחר שאתה אוכל ונושם את המידבר במשך
שבועות רצופים, אתה נכסף מבחינה
פסיכולוגית לקצת חיים. משום כך, תמוהה

חנטאריש.

אורי וידידה מנהלים ש
עמידה. למעלה :.חיילת 1111 שותה לרמייה ליד הדלפק, בחברת

בישיבה

פ ש רויו ת הבילוי בבאר־שבע הן דלות
עד להחריד: מספר בתי־קולנוע, דיסקוטק
או שניים, כמה בתי־קפה — בלי תו;
נית כמובן. לצעירים מקומיים — אזרחים
וחיילים כאחד — פשוט אין מה לעשות
בערב .״זות׳י עיר זאת?״ קונן סמל־שרי־ן
נמוך־קומד, ובלונדיני באוזני כתב העולם
הזה :״חנטאריש. אפילו בעקרון אפשר לעשות
יותר חיים.״
ללוחמים העולים לבאר־שבע מהדרום,
״מחוץ־לארץ״ ,האכזבה קשה פי כמה. ל־

בדיסקוטק הארבעה אין כיסאות מרופדים. הכל נועד לישיבה — גס
המיטות. החיילים ובנות זוגם נהנים מחופש, מרגישים ״כנן ו בבית״
עם היבנסם לדיסקוטק. האמירה הטובה מדביקה את הכל ומצב־הרוח שורה שם תמיד

| ך 1־ | 7כשאין מקום לשבת — עומדים. לעיתים מבלים החבר׳ה את רוב הערב
111 על רגליהם, בגלל הצפיפות, מבלי שהדבר יפגע בהנאתם. בתמונה למעלה:
המבקרים מרגישים עצמם כמו בבית, יכולים להרשות לעצמם אף לקרוא עיתון.

ומלחמה באוייב-וחסימו
ביותר העובדה שאבות העיר ושלטונות
צה״ל לא טרחו לפתור את הבעייה:
יש בבאר־שבע בית־הזזייל — שנועד לשינה,
בתנאים די פושרים. יש שק״ס —
שנועד לאכילה. יש קצין־העיר — המחלק
כרטיסים לסרטים, ופעם ביובל לאיזו הצגת
תיאטרון.
וישנם גם כמה דיסקוטקים — שבחלקם
לא מרשים לצעיר — אפילו הוא חייל —
להיכנס ללא בת־זוג.

ך ןוץ־האור היחידה ברקע אפור ומש־
\ /מים זה הוא הדיסקוטק של משה,
יואל, מוטי ושלמה — חיילים כולם. שלושת
הראשונים ילידי־הארץ, חניכי הפנימית
הצבאית של חיל־האוויר, הרביעי ירושלמי
יוצא רומניה.
כאשר הגיעו לראשונה לבאר־שבע וגילו
את הצפוי להם בשטח הבידור, החליטו הארבעה
שזה לא יילך. הלכו ושכרו לעצמם
דירה במרכז העיר העתיקה, ליד בית־ה־עירייה
— והפכו אותה למקום־המיפגש מספר
אחד לצעירים. אלפים עברו במקום עד
היום. אלפים שנהנו מערב באווירה נעימה,

ך | 1 4 1 *1ת האווירה נעימה, וזוגות מתנשקים תורמים לכך לא מעט. בתמונה
4111 1למעלה: אחת האטרקציות של המקום הם, בעיקר, קירותיו.

שנוצרה על-ידי צעירים — למען צעירים:
לפעמים ריקודים, לפעמים שירה, לפעמים
אפילו קצת תרבות — אבל אף פעם לא
שיעמום.
והנהנים הראשיים מכל העניין הם כמובן
— החיילים.

אם רק
רוצים

^ רכעת המוסקטרים מילאו את ה־קירות
— למורת־רוחו של בעל־הבית
— בפלקאטים, ציורים, צבעים לא נורמ־
.ליים, רשת דייגים, מנורות צבעוניות —
שיצרו רקע נאות לדיסקוטק. כיום מתאספים
במקום, פעם־פעמיים בשבוע, חיילים
וחיילות — מהעיר עצמה ומכל קצוות הדרום
הרחוק. הם תופסים שלווה על המיטות,
הכיסאות, הריצפה — מה שפנוי. מקשיבים
לתקליטים, רוקדים, מצ׳זבטים, והעיקר
— נהנים -מכל רגע.
לקראת חצות, לאחר שכולם הסתלקו,
מנקים ארבעת בעלי הדירה את הבית, אוספים
את בקבוקי־המיץ הריקים — שאותם
הם קנו מכספם — והולכים לישון.
ארבעת המוסקטרים אולי אינם יודעים
זאת, אך נקודת־החמד שלהם היא הוכחה
חותכת כמה הרבה ניתן לעשות — בכמה
מעט אמצעים. אמרה חיילת שחרחורת, בתום
ערב בדיסקוטק :״למה שראש עיריית

באר־שבע לא יזמין את עצמו באחד הערבים
לכאן? הוא ישתכנע אז במה קל
החלק החשוב ביותר, כמו בכל דיסקוטק המכבד את עצמו. בתמונה:
לנצח את השיעמום.
אחד המארחים, דוב, בריקוד. ברקע — שלמה. שמא תגידו שלבעלי
״אם רק רוצים.״
דיסקוטק לא נאה ולא יאה לרקוד? אם כך אז ארבעת המוסקטרים יצחקו לכם בפנים. זהו.

ובריקוד

השמחה, מתחילים החבר׳ה
לנקות את הדירה. בתמונה,
^111
אבי בפעולה. מה יש, האם זו בושה לנקות?

״החשנים נמלו מהירח״!

(המשך

מעמוד )29

הבהילו כלל את עיתונאי המחתרת. אלה
הם חבר׳ה צעירים, שביעיסטים ושמיניס־טים
שמבינים עניין ואינם נבהלים כקלות
— כמו שאחיהם המבוגרים מהם בשנה
שנתיים אינם נבהלים על גדות התעלה
ובמוצבי הגולן. אולם מעניינת יותר השאלה:
מה כה הבהיל את נציגי המימסד?
התשובה פשוטה: עתוני המחתרת הם
אקט של מרד במימסד וה.
כמעט בכל בית־ספר קיימים עיתוני-
תלמידים. זהו הפורום המסורתי שבו מעלים
צעירים את הבעייות המעיקות עליהם
— ובגיל זה, כפי שיודע כל מחנך,
מעיקות עליהם כל בעיות היקום.
הצרה עם עיתונים אלו היא, שהנהלות
בתי־הספר מרשות לעצמן, לא פעם, להטיל
ההופכת לפעמים
עליהם צנזורה. עובדה
את כל העיתון לבדיחה. עלובה, מאחר
בין דיעותיו שלהמנהל
שהפער העצום
שנולד בפינסק במאה הקודמת, לבין פושט
תל־אביבי בן — 16 אינו ניתן כלל
לגישור. ובעוד שהנערים מוכנים, ככלל,
לסבול צנזורה על בדיחות גסות החורגות
הטוב — הם מסרבים בתוקף מהטעם לצנזורה כאשר הם תוקפים את הפרות
הקדושות של המימסד, כגון הציונות או
הכפייה־הדתית.
ואז הם הולכים ומוציאים את געש וש
מעשוש — וקובעים בהם ברורות :״הזקנים
נפלו מהירח!״
עיתון מתחרה

הדקים ג ול׳ ופנט• הוו סבריוה, באופנה הנועזת והתוססת שר נ*!נ 1ת ה־ .70 גרב• המכנס
של סבדינה ב שלל גווני האופנה וברוח האופנה.

ך• עיקרון המנחה שני עיתונים אלה :
1 1אין צנזורה. אין דיעה אסורה. איו
רעיון פסול. הכל הולך. רק הקורא ישא׳
לקבוע כעצמו ולעצמו — איזה רעיון
הוא קונה ואיזה לא.
וכך נולד נעשוש — קיצור לנוער שוהאחראים
הישירים לבגיחר
שינוי.
דה הנוראה במולדת: איריס מור, שביעים־
טית בת ,17 מגמה סוציולוגית; עידן ׳אגמון
16 ,וחצי, מגמה סיפרותית; אילן
אגוזי ,17 ,אלקטרוניקה; חן גרדי,17 ,
סוציולוגית.
גליון הבכורה יצא צולע קצת, אנרכיס־טי
קצת, מלא שטויות ודברי־טעם — אך
העיקר: מקפיד על חופש ביטוי מוחלט.
זמן מה אחריו יצא געשוש. מספר
אביו מולידו, מוטי טלמור:
״אצלי התחילה המחשבה על זה כבר
מזמן. הרגשתי שיש המון דברים שמלמדים
אותי בבית־ספר ובבית, שאני לא
מסוגל להסכים להם. או שהם נראו לי
לא צודקים, או שהיו בסתירה למציאות.
טוב, קראתי לא מעט עיתוני־מחתרת מ־חוץ־לארץ,
והחלטתי שזו הדרך לבטא
דיעות כאלה גם בארץ. בינתיים שמעתי
שמתארגנת בתל־אביב קבוצת חבר׳י, שמתכוננת
להוציא עיתון כזה, אז החלטתי
להצטרף אליהם ולהביא להם חומר משלי.
״אלא שהתגלו בינינו חילוקי־דיעות:
הרעיון המרכזי שלנו זהה, אך ד,גישר.
לביצוע שונה. לכן הוצאנו, כמה חבר׳ת,
עיתון,מתחרה, געשוש. למען האמת איננו
מתחרים בעצם: אנחנו על אותו הגל.
וגם איננו •מסחריים בכלל.״

זקנים בני 17

קופד -קרמו!

* געשושים והנעשושים מתכוננים
( | להמשיך בשלהם ללא מורא וללא
משוא־פנים. לא בכל מקום נתקלים הם
בהתנגדות. ישנם מורים ומנהלים נאורים,
שאינם פוחדים מצל עצמם או מעיני
הזועמת של מפקח משרד־החינוך, והמקבלים
את העיתון בחיוב — גם אם בחיוך
מוסתר בקושי.
ואבן לא במבוגרים טמונה הבעיית —
אלא דווקא בנוער. קובעת אחת הבנות:
״בישראל לא מורגשת כמעט השאלה
שמעסיקה כיום את הנוער בכל העולם
— קביעת עצמאותו ומציאת־דרכו בעצמי,
ללא התערבות המבוגרים. כנראה שהסעות
העיקריות הן המצב הבטחוני והניתוק
הגיאוגרפי שלנו. מערכת־החינוך בארץ
עמלה קשה כדי להדגיש את תחושת־הייהוד
של עם־ישראל. תנועות־הנוער, ה־מודרכות
על־ידי גופים פוליטיים, מחנכות
לקולקטיביות רעיונית ולחוסר־סובלנות כנגד
כל ביקורת. התוצאה: הנוער אדיש
לאתגרים אינטלקטואליים, הולך בתלם. כל
מה שמעניין אותו זה הקריירה והג׳וב.
״בגיל 17 רבים מהם כבר זקנים״.

מה את*1ד1ות
עו החזה?
משמעותו הארוטית * אין למנוע שיזקין * איך
משתנה צורתו * מתו לגברים * הטעויות הגדולות.

הבגנגויגת הגרגרות

• קל לגרות באופן מיוחד נשים בעלות חזח גדול.

לא נכון: מידת הגירוי נקבעת על־ידי גודל הפיטמות.
רק בהן נמצאים העצבים העדינים המעבירים הלאה את
הגירוי המיני. משום כך, אשה בעלת חזה קטן ופיטמה
גדולה, תגיב מבחינה מינית יותר מאשר אשה בעלת חזה
גדול ופיטמה קטנה.

נשים בעלות חזה גדול יכולות להניק טוב יותר.

לא נכון: אפשרות ההנקה נקבעת ע״י בלוטת־החלב בלבד.
גודל החזה נקבע על ידי השומן. דווקא אצל נשים בעלות
חזה קטן יכולה בלוטת החלב להתפתח יותר טוב במשך
ההריון, מאשר אצל נשים בעלות חזה גדול, אצלן מונע
השומן מד,בלוטה להתפתח.
• הערצה הגברית לחזה הנשיי, התפתחה עקב העובדה
שבילדים הם לא ינקו מספיק — והתגעגעו בתת־הנרתם לחזה
האם.

אין זה נכון: פסיכולוגים משודים זאת לתקופת הרנסאנס
והרוקוקו, בהן הניקו ילדים זמן רב ככל האפשר — ובכל
זאת התענינו המבוגרים בחזה כמו היום. ההסבר הנכון
והפשוט הוא שהחזה הוא אבר־מין, ובתור כזה — מושך
את הגבר.

חזה הגבר והאשה שונים מיסודם.

לא נכון: חזה מפותח של אשד, הוא אמנם טיפוסי נשיי,
אבל לגבר יש אותם היסודות. אצל העובר הנשיי והזכרי
— החזה זהה. בהשפעת ההורמונים המיניים של האם, יכול
גם חזה העובר הזכר ליצור הפרשת חלב, הנקרא חלב
מכשפות.

חלב האם עשיר בחלבון וויטמינים, ומעורר את מעי

התינוק וכליותיו. אחרי הלידה יורד חלקו של הורמון
ההריון בגוף, והפרולאקטין מתחיל לפעול. כתוצאה, גדל
החזה — וחומו עולה במקצת. אלה הן תוצאות של זום־
דם מוגבר.
בכדי לייצר גרם אחד של חלב־אם — זקוק החזה ל־400
גרם דם. בחזה האם נוצר, במשך יום, שלושת־רבעי ליטר
עד ליטר חלב. התהליך אינו ידוע בדיוק עד היום.
חלב האם מחסן את התינוק בפני כל המחלות המידבקות
— כולל שיתוק־ילדים 90 של הנשים מסוגלות
להניק, אך רק חצי מהן מוכן לכך, וגם הן מפסיקות
בדרך כלל אחרי החודש השני. הסיבה: הן חוששות שהחזה
יאבד את צורתו. הרופאים, לעומת זאת, קובעים כי אשר,
הלובשת חזייה טובה וניזונה בצורה נכונה, יש לה כל
הסיכויים שהחזר, שלה ישמור על צורתו כמו לפני ההריון.
הנזש נז עו ת הגויניג!
צל נשים רכות, רגיש החזה מבחינה מינית יותר
מאשר כל חלק אחר של הגוף — כולל אבר־המין.
לפחות מחציתן חשות נגיעה בחזה כגירוי מיני חזק. נשים
רגישות במיוחד מסוגלות להגיע לאורגאזם כתוצאה מכך.
כאשר מלטפים את הפיטמות, מתב־וצים השרירים שמס־ביבן
והפיטמות מזדקרות. הן יכולות להתארך עד כדי סנטימטר
ולהתרחב בחצי סנטימטר. כשזה קורה, זהו הסימן
הברור הראשון לגירוי מיני. עצבים מובילים את הגירוי
הלאה לחלק התחתון של פנים עמוד־השדרה. לאחר כעשר
שניות, מתחילה בעקבות כך להתהוות ההפרשה, שתפקידה
להקל על הפעילות המינית. קצת אח״כ מתחילים חרחם ופי־הרחם
להתכווץ לסירוגין, דבר המגביר את הגירוי.

השחי, לאורך הצלעות, וחזרה לעצם החזה.
תוכלי להגדיל את יעילות העיסוי אם

באותו זמן מתכסה החזה בכתמים אדמדמים. הסקס־פלש

פירושו שזרם הדם גבר, והחזה גדל.
חוקר־המין האמריקאי ד׳׳ר מסטרס קבע, כי חזה שעדיין
לא הניק, גדל בחמישית או רבע מגודלו כאשר הוא רגוע.
ואילו אצל נשים שכבר הניקו, הוא כמעט ואינו גדל.
הסיבה: כתוצאה מההנקה, התרחבו כלי־הדם בחזה, כך
שהדם הפורץ לתוכו עוזב אותו שוב במהירות.
השינויים בחזה מגיעים לשיאם כאשר האשד, מגיעה
לאורגאזם, ואחר כך חוזרים למצבם הרגיל. האדמומיות
(המשך בעמוד )34

שלוש עצות לעניין
במקום בידיך תשתמשי במברשת יבשה עשר
יה זיפים טבעיים.

#בעזרת הבד:
כאשר את קונה חזייה, הקפידי שלא תהי

כעזרת החשמל

יה צרה מדי על הגוף, בצד ועל הכתפיים
(במקומות המסומנים בעיגולים) אחרת,
היא תזיק יותר מאשר תועיל.
הסיבה: במקומות בהן החזיר, לוחצת,
נחלש מחזור־הדם, החזה איננו מקבל תזונה
מספקת, ומתחיל להזדקן טרם זמנו. סיבה
נוספת: חזייה הדוקה תומכת בחזה
יותר מדי, ולכן חדל העור לתמוך ברקמות,
והחזה מאבד את צורתו.
רופאי־נשים וקוסמטיקאיות מייעצים מ-
משום כך שמוטב לקנות חזייה במספר
אחד יותר גדול מאשר יותר קטן.

+בעזרת היד:

> בעזרת חשמל:

כדאי לך מדי בוקר לתת לחזה שלך עיסוי
קטן. זה יעלה לך אמנם בחמש דקות —
אבל החזה שלך יישמר צעיר יותר. במשך
שנים: העור נהיה גמיש יותר, מאחר והעיסוי
ממריץ את מחזור הדם.
אל תעסי ישירות את החזה עצמו, אלא
סובי את הידיים בלחץ קל מסביב לשד.
התחילי מעל החזה, עברי מתחת לבית־

אמצעי לא זול — אבל מבטיח הצלחה.
הכוונה לעיסוי חשמלי במכון־ליופי. אל תחששי
מהאלקטרודות דמויות הטבעת, דרכן
מועבר החשמל לחזה שלך: כל מה שאת
מרגישה, זה דגדוג נעים, מכשיר זד, מחזק
את הרקמות, ועשוי אפילו להביא להתפתחות
החזה, אבל רק אם את מתמידה
בטיפול מספר שבועות, לפחות.

כעזרת הכד

כעזרת היד

עד החוהו
(המשך מעמוד )33

נעלמת, ועמה שאר סימני הגירוי. הדם
שהצטבר עוזב את החזה לאט, וכעבור עשר
דקות הוא חוזר לגודלו הטבעי. ככל שהגירוי
המיני נמשך יותר, כן חוזר החזה
למצבו הקודם, לאט יותר.

נשיב בשרות
שרושה שרייגז
ך ין כל מאה נשים, קובעים הגיניקו־לוגים,
יש אחת בעלת שלוש פיטמות
— או אפילו ארבע.
אלו הן תוצאות של הפרעות בהתפתחות
העובר: שבעה שבועות אחרי שהעובר נוצר
מתפתחים אצלו שבילי החלב, המתמשכים
מכל צד החל מתחת לבית השחי ועד לא־בר־המין.
רקמות
אלה הופכות עם הזמן לחזה,
ולעיתים קורה, שבמקום שתי נקודות מים־
גש של הרקמות — תיווצרנה שלוש או ארבע,
ואז נוצרות פיטמות נוספות. פיטמות
אלה אינן מפותחות, ונראות בדרן• כלל
ככתם כהה. רק לעתים נדירות מתפתח
חזה נוסף ליד או בתוך בית־השחי. התפתחות
זו אינה מוגבלת לנשים בלבו.

צורת הזזות
אינה נזיגן רית

ו.חשי איזה תו 11־ 1ה?
נחשי, נחשי — וודאי תמצאי זאת בנקל! וסימן ההיכר? הצורה הנאה,
העיצוב המודרני, השיכלולים הרבים שהוא נתברך בהם.
בן, זהו תנור ״פזגז? מובחר — תאווה לעיני כל עקרת בית המבינה
בעזרתו מטעמי מלכים ליקיריה — מעדנים מגרי חיך לכל אנין טעם...
כן, זהו תנור ״פזגז״ המפאר כל מטבח — התנור שלך!

ך* גיל עשר ,11 ,מתחיל חזה הילדה
^ להתפתח. כמה מאיות גרם של אסלכך:
ד,פיטמה מזדקרת
טרוגן גורמות
קדימה, והשומן מתחיל להצטבר.
החזה ממשיך להתפתח עד אשר בגיל 16
הוא מגיע לצורתו הסופית. אולם גם אז
הוא עדיין איננו מושלם עד ההריון —
שאז מתפתחת בלוטודהחלב.
בלוטות שומן קטנות גורמות לכך כי
החזה׳ יישאר תמיד רך. צבע הפיטמות הוא
ורוד אצל בלונדיניות, וחום אצל ברונטיות.
בזמן ההריון מתכהה הסיסמה, כאשר מצטברים
פגמנטים.
את צורת החזה יורשת הבת מאמה —
ומגזעה: בנות הגזע הלבן והצהוב הן בד״כ
בעלות חזה דמוי חצי כדור. לנשים אפרי־קאיות
חזה חד.
צורת החזה גם משתנה עם הווסת: אחרי
הביוץ, כאשר גוף האשד, מתחיל להתכונן
להריון, גדלה בלוטת החלב, ואיתה החזה.
יש נשים שרק חשות במקצת כי החזה שלהן
גדל, אחרות נאלצות ללבוש חזייה גדולה
יותר.
השד השמאלי.לרוב גדול וכבד מהימני.

הוזזה הזזשוף
נזננשייה ישנה

ע ל 1 X 1 3כול׳ ל ס מוך!
גינג־ ויניאו*-

י יע וץ מ דע י
לפ י כף היד
ניתוחאופי—
גילוי כשרונות —
ייעוץ לעתיד !

שאם שאול
$ 1 4 4 1 0 4 * 5 *4 4 1 1 1
ת־א המלך ג׳ורג׳ .33
נא לקבוע ראיון מראש.

טלפון 226342
()6.30—4 1 12.30—10

גזור ושמור -הטלפון אינו דשו 8במדריך1

11-1־11

ס או א ס *

חנו אברהם
בהרצאה על :

תופעות על־טבעיות
במחקר פאראפסיכולוגי
(ראיית הנולד, ר איי ת הנ ס תר, ט לפתיה
/מדיומיזם, טל קינזיס,
פסיכומ טרי ה)
,ביום רביעי, ה־ 26 לנובמבר, בשעה :
,8.30 בבית סוקולוב, רח׳ קפלן ,4
תל־אביב.

* גבית כגלר, קרית חיים,
ירצה

חנן אברהם

יוינויכ תו נ ת —
מנו* חמבק ש ל שנות תתכ תוב תו מווצק ט
לחודיע על־פן שבועיים מראש, לל־ מנ ת
למנוע עיכוב במ שלוח וזעמו! למען החדש

גלגול נשמות

ך * חזההח שו ף איננו המצאה של הן
/מאה ה־ ׳.20 ביוון העתיקה, נהגו אצילות
קרטה לגלות את חזיהן. אפילו הכוהנות
עשו זאת.
בתקופה מאוחרת יותר, ציוותה ממשלת
ונציה על נשות העיר להסתובב חשופות
שדיים, על־מנת להשכיח מלב הגברים את
צרות עסקי המדינה.
בימי הרנסנס, לא היססו לעשות זאת
צרפתיות ואיטלקיות. הרחיקה לכת אהובתו
של קארל השביעי, מלך צרפת, שהופיעה
לפני המלך עם שמלות חשופות עד
לחגורה.
אחרי המהפכה הצרפתית חשפו הנשים
את חזן אף בגרמניה הקפואה. היסטוריון
האופנה הבריטי ג׳ון ליור כתב, כי גם לפני
מאה שנה היו סיכויים טובים מאד לראות

בחברה חזה חשוף.

| הוזזה הגרור בשורנז ן
ן * זהזהשייך כנראה, כיום, לפקין
| ד ה ניו־יורקית, יהודיה בשם פרנסינה
גוטפריד. מדי יום, באחת וחצי בצהרים,
נהגה פרנסינה ללכת בדרכה לתחנת־התחתית.
גובהה של פרנסינה — 163ם״מ, והיקף
החזה שלה — 0 109״מ. ברור אם כן מדוע
הפכה לסנסאציה של וול־סטריט, כאשר עברה
ברחוב. שוטרים נאלצו להגן עליה בפני
הגברים שחיכו במיוחד לצידי הרחוב
כדי להתבונן בה.
כאשר נחסמה התנועה, לאחר ש־ 15 אלף
גברים נאספו יום אחד בשטח, קיבלה פרג־סינה
חופש עד שהרוחות נרגעו. היא סירבה
להצעה להופיע כרקדנית עירום תמורת
400 אלף דולר, ואמרה לעתונאים כי ״גברים
אלה, האחראים לעסקים של מיליוני דולרים,
מתנהגים כאילו יצאו מדעמם.״
היא התכוונה לומר, כמובן, שהם מתנהגים
בצורה נורמלית מאוד.

עול האשה

חוא והיא

.ליאורה מדגימה חצאית־מכנסיים סקוטית
משובצת, עם חגורה רחבה, חולצת
ומגפיים בצבע שחור. החצאית 42 :ל״י. החולצה 36 :ל״י.

| ד חליפת גבר רכוסה כפולה. דקט שלושת־רבעי
עם כיסים אלכסוניים פנימיים וצווארון. גזול.

בגווני חום וחום־מוקר. המחיר 194 :ל״י. בית שניידמן.

1ה 1חליפת־צמר בצבע אדוס-חציל. כיסים חיצוניים
בסיגנון צבאי. מתאימה לערב. הטוניקה יכולה 111 לשמש גם כמעיל נפרד. בסביבות 170ל״י. בית שניידמן.

נגד קו לביםבמסלול
ה מי פ ל צו ת ט לי
את חוזרת מקניות עייפה, כמעט זוחלת /
את עצמן כבר בכיסא סוף־סוף לראות את
מייחלת /
את פותת את הדלת והנה, אוי, הפתעה/ :
אופניו של בנך, הוא דני, מונחים
כגרוטאת/ .
הם ניקנו לפני שבוע כמתנת יום־הולדת/ .

מרשימה על הבמה כשמבצעה אמן־שחקן/ .
אן אס טיפשעשרה מושן את הכתפיים
בתשובה/ ,
זה מתפרש בשלל־צורות כאמצעי־תגובה/ :
יכול להיות שהוא אומר :״תפסיקו
לקשקש,״ /
אן ייתכן שהתכוון לומר ״גרוע״ או

איזה תשובה זאת, משיכת כחפ״ס?

מובע שרם

תצוגת־האופנה שערכה ליאורה חכמי?זיתה הצגת־באלט לכל דבר.
כל סצינה הותאמה לדגם שאותו הציגה. בסצינה זו מדגימה
ליאורה בגז־מארחת של שניידמן: סרבל מבד שאנטונג־סאטן עם רגל מתרחבת וצווארון סיני,

** אז ומתמיד

לא סבלה ליאורה חכמי

תצוגות־אופנה.
לא שיש לה משהו נגד אופנה. להיפך,
היא עצמה מאוד אופנתית.
מה שהיא נגה זה קולבים חיים על המסלול
— שכך נראות כל התצוגות הרגילות.
משום
כך, כשרק נותנים לה, יוצרת ליאורה
תצוגות בדרכה: תצוגות כוריאוגרפיות,
שהן למעשר, הצגות באלט.
כך היא עשתה לאחרונה בהילטוך בתל-
אביב, שם הציגה את האופנה החדשה של
דגמי־החורף של בית שניידמן. ליאורה הציגה
כל דגם בהתאם לאופיו, התאימה לו
תנועה, תאורה ומוסיקה משלו: חליפת־גבר
סולידית, למשל, הוצגה על רקע מוסיקה
מהסרט הבוגר, כשבסצינה נערכת פגישה
בין הגבר לצעירה. חליפה גסרית אתית,
מקוטון ס טו־ ץ׳ בצבע חרדל, לוותה במוזיקת
פופ מחרישודאוזניים, כשהדוגמן ה־

מחורדל מבצע ריקוד ג׳ז עם ליאורה, שהדגימה
מיני במראה הרטוב ומגפיים גבוהים.

ב*ר ליאורה בת ה־ 27 לא היתה ה־
21 תצוגה בהילטון הופעת בכורה. מאז שביססה
את שמה כרקדנית, יצרה ליאורה
כמה וכמה תצוגות דומות.
ליאורה החלה רוקדת לראשונה בגיל
ארבע. כעבור חמש שנים נתגלתה על־ידי
אנה סוקולוב, שהמליצה על קבלתה ל-
רויאל באלט, בית־הספר הגבוה לאמנות הריקוד
בלונדון. לאחר שנים רבות באנגליה,
שם השתלמה בריקוד ובמיקצועות נילווים,
חזרה לארץ, הצטרפה כסולנית ללהקת־ירו־שלים,
וכיום היא עוסקת, נוסף לריקוד, גם
בהוראת המיקצוע בסטודיו הפרטי שלה —
ובמאמצים להביא אח עולם היופי של ה־באלט
אל ציבור גדול ככל האפשר.
גם באמצעות תצוגות־אופנה.

את מופתעת, את שותקת, את רותחת,
את רועדת/ :
את קוראת בלי שתרגישי :״דני, הוי,
אתה חיוור.״ /
מי מען את האופניים? טרקטור? משאית:
דבר! /
״מה קרה? אתה שלם?״ הדמעות זולגות
כמים/ .
אן הבן שותק כדג/ .
די לו בסשיכת־כתפיים

יום אחר מופיע דני משולהב ומתחנחן/ :
״אמא, כסף תני. אני קונה תנפיז צוחן/ .
״דני,״ את אותו שואלת ,״נמה לירות

״אמא, בחיי, הפעם — לא הרבה: שלושים
ושש!״ /
את עוז מנסה הפעם, לחיין ובטאקט
לשאול/ :
״דני, מה זה בדיוק: שימושי? קטן?
גדול?״ /
אז הבן מרצין לגמרי, בעיניו זיקי־כיבשן /
כצעיר בן דור חדש המצפצף על הישן/ .
מבט חמור, אלכסוני, היטב קפוצות הן
השפתיים — /
אן אף מילה, שותק כדג/ .
די לו במשיכת־כתפיים

משיכת־כתפיים היא תגובה רבת״גוון, ,

ולפעמים ״אז מה איכפת לן?״ או
״אני בעסק?״ /
אן לגבייך זה איום, ואת כל כן כועסת! /
ותשובתך בכל מיקרה — אחת ויחידה/ :
מעומק־לב כהד נשמעת — /
אנחתן כבדה

שוית דגיו, גלנת הגים , 1969 בתצלום על וסע של1מוצוי ״הלנה רובינשטיין־

ביד #ול >1113711

במחתת היופי

גהסוט הנע -

סגנית ראשונה; וריס

שרית דמיר, מלכת־המים (למטה חמין); ניל•
שרעבי, סגנית שנייה (מעליה); ציפי לוין,
— נסיכת ים־סוף (משמאל) בסיור במפעלי הלנה רובינשטיין.

-יוצא המוצר הסוני

ף כה זה, כנ ר א מר מי שאמר שאין
^ צדק ב חיי ם. אלא מ ה, ז ה צדק זה ן
ב חור הסתם, שצריכה להתא מ ץ ול ת קן
א ת הפגמים הטבעיים בעזרת איפור מ תאים,
חייב ת לשלם מ כי סהאת מלוא
ה מ חיר עבור תכשירי״האימור. ואילו
יפהפייה זוהרת, הזו הר ת גם בלי שום
איפור — זוכה ב מ תנ ה מה שמים של
מערכת־איפור חלו מי ת, שתספיק לה עד
מי יודע מתי.
הכוונה במובן ל מלכ ת־ ה מי ם שרית
דמיר ושלוש סגניו תיה, שביקרו לא חרו נ
ה במפעלי ״הלנ ה רובינשטיין״ ,במגדל־העמק.
דוו ק א הן — שרית עצמה, סגניתה
הראשונה ציפי לוין, סגני ת ה הש נייה
נילי שרעבי, ונסיכ ת ים־סוף ריקי
כץ — קיבלו מ מנ הל המפעל, יוסף
שטיינר, וממ שה דיין, מנ הל הפיר סו ם
של החבר ה, קו פסתג׳יימס בונד חלו מית,
שכללה מערכת טיפול־פנים ואיפור
מו שלמת. אבל מו שלמת.
למה ז אצלנו לא ד מוק ר טיה ז

המוצר הסופי של כל הסרטים־הנעיס והמכונות המי
שקשקות הוא, כמובן, האשה המאופרת כהלכה.
אלישבע, המאפרת של הלני, רובינשטיין, נהנית ממעשי ידיה: פרצופה של נילי שרעבי.

במדינה
(וזמשן מעמוד )22

ניצב שוב נוכח שופט. הפעם, נוכח השו פטת
עדנה שצקי.
לדברי-תובע המשטרה, פרץ אליהו לבית
דירות בגבעתיים, גנב משם איגרות מילוזה־ביטחון
בסך 700ל״י ותכשיטים בערך 800
ל״י. התכשיטים אמנם טרם נמצאו, אולם
את האיגרות הגנובות הוא כבר ניסה למכור:
הן נתגלו אצל שני צעירים שהעידו
שקיבלו אותן מידיו.
אליהו ביש־המזל אף לא ניסה להתגונן.
הוא רק ביקש מכבוד השופטת :״אני מתחתן
ביום חמישי, ויש צו מבית־המשפט
לשחרר אותי למשך שבוע.״ על הפריצה
עצמה לא מצא לנכון להגיב דבר. השופטת

קיופקאי אורי כהן
״אהרוס את ההורסים״

שצקי גילתה התחשבות, הוציאה נגרו פקו־דת־מעצר
עד יום חמישי בבוקר, כדי שהבחור
יוכל להתחתן .״שיהיה לו לפחות
קצת נחת בשבוע מחורבן כזה,״ הגיב
סטודנט למשפטים שנכח באולם.

דרכי אדם
פיתוח בכל מחיך

כשפתחו עובדי בית־החולים הממשלתי
בבאר־יעקב את דלת חדרו של אורי כהן,
גילו שהחולה שלהם, ששהה במקום לצורכי
היגמלות מנרקומניה בשלב מתקדם, נעלם.
אורי כהן ( )40 ברח.
רסיבר, שהניעה אותו לברוח לא היתר,
התאווה העזה להירואין. היתר, וו ידיעה
קצרה שמסרה לו אשתו שבאה לבקרו:
״מישהו שרף את הצריף שלנו על שפת־הים,״
בישרה לו.
הצריף! נעלם. אורי כהן הוא טיפוס
מוכר לרבים. בשעתו היה עבריין מסוכן,
עד שגורמים שונים החליטו לנסות לשקם
את האיש. עזרו לו לבנות צריף על שפת־ימה
של תל־אביב, מול בריכת־השחייה
גורדון, שם יוכל למכור פלאפל, משקאות
קלים. הנסיון הצליח 15 :שנה התפרנס
אורי, אשתו וחמשת ילדיהם מהצריף הזה.
15 שנה בהן כימעט ולא הסתבך כלל אודי
עם החוק. מדי פעם היה שב ומנסה להיגמל
מסמים, היה נכנם לאישפוז. ובפעם
האחרונה הגיע כבר לשלב מתקדם של הטיפול.
האסון
אירע כשהצריף היה סגור, כתמיד,
בעונת החורף. טרקטורים שיישרו את השטח
הרסו את כל המיבנים בסביבה: הם
הפריעו לתוכנית המיועדת לבניית בתי-
מלון ברחבה. לבסוף נותר על תילו רק
הצריף של אורי. איש לא פנה אליו שיפנה
אותו, איש לא הודיע לו שהצריף מפריע
לעבודות הפיתוח באיזור. הוא לא ידע מכלום
— עד אותו בוקר בו ניגשה אשתו
למקום, לבדוק אם הכל שפיר — ועיניה
חשכו: הצריף היד, שרוף, כשבמקומו סימני
זחלילי טרקטור.
מנהל־ד,עבודה במקום לא ידע, לדבריו,
דבר על השריפה :״הצריף נעלם לילה
אחד,״ אמר בחיוך.
על הריסות הצריף עמד בודד אורי, שברח
מבית־החולים :״חיי ממילא הרוסים,״
מילמל .״אני אהרוס גם את אלו של הורסי
הצריף.״
הנוולנז

ווזה

התה הוא באופנה -וגם אנו, כי לצעירים יש טעם,
והתה הוא לטעמם.
רוצים ללמוד כיצד להכין תה אמיתי? הסוד הוא כפול:
מים רותחים ועלי תה טריים.
כי רק מים רותחים ממש ועלים טריים -מדי חליטה ־
מעניקים לך את מלוא ההנאה מטעמו וניחוחו של התה.
צעיר בגילך או ברוחך? -התה הוא בשבילך!

>/6ד ־ 111X61 צא/

ויסוצגקי

עין אנושי־אידאי בנאלי, על־כל־פנים, דלה
מכדי לטוות סביבה ערב שלם.

לא בדאי לראות
חובה לראות
רצוי לראות
אפשר לראות
לא חשוב לראות

^ הסלמה (גת, ת״א) בן היפי
לאב מליונר רוצה לברוח להודו ולחיות
עם המחרישים, אך ׳בעזרת ההון שלו שוכר
אביו פיסכיאטרית פרטית, הגורמת לבן
להתאהב בה, ולהפוך לגמרי את אופיו,
צורתו, מחשבותיו, וחלומותיו.
סרט מוזר מאוד, המשתמש בצורה מוזרה
ומעניינת בצבעים, במוסיקה ובמצלמה.
מקרה אשה (סטודיו, ת״א)
המוות המתח? לפורר את האדם עוד בחייו,
התפוררות הערכים, התפוררות הגוף, התפוררות
הרגשות, הכל מתפורר בסרטו הראשון
של זאק מורי״קטמור, בכיכובה של
הלית קטמור.
הסיפור מביע אר. רעיונותיו בצילומים
מצוינים ומזעזעים, בעזרת אובייקטים המשנים
את צורתם המקובלת. העלילה והדיאלוגים
נראים מיותרים ופוגמים.
^ ה ר (סינרמה, ת״א) זהו סרט על
שוד העוסק לא בשוד עצמו אלא בנפשו
של השודד. נהג מירוצים, שהפך נהג של
חבורת גנגסטרים, מנצל את ההזדמנות ש־הגנגסטר
הראשי מה, כדי לנסות לתפוס את
מקומו. הוא מבצע את מה שמבצע רק
למען הפירסומת ואהדת הקהל׳ ,ובסוף הטוב
מגלה את האמת על הפירסומת והאהדה
הזאת.
בושה (פריז, ת״א) סרטו
המצויין של ברגמן העוסק בנפשם וחייהם
של זוג אנשים על רקע מלחמת זוועות,
המשנה אותם לחלוטין, ומאפשרת לגלות
לנו ולהם כי המק ־ר האמיתי לכל הזוועות
הוא בנפשו של האדם.

* * היו זמנים במערב

(אלנבי,

ת״א) סרג׳יו ליאינה, האיש שהמציא את
המערבון האיטלקי, ונכנע לטעם האמריקאי,
הראה את המערב עם אשד, יפהפיד, בתוכו
תוך מאבק בין קבוצות בריונים על אחוזתה.

בסרט סצנות שלא תישכחנה ויש
משחק מיוחד במינו של הנרי פונדה ו־צ׳רלס
ברונסון.

וונ חזזו י^ 6
* בוקר טוב, צ׳ארלס (במה )5

הכסף אינו
מהוה בעיה!
אדומי

אורנים״

בחידוש מפתיע לחורף !
חופה מלכותית, כיבוד קל,
משקאות ומוסיקת רקע

החל מ־ 4ל״י
מ״ 100 עד 2000 מקומות
כשר למהדרין

״ העולם הזה״,

שבועון

חםנ יי
קיבל ת
חשבונך,
גרע נא
או תו בהקדם.

החדשות

הישראלי •

המערכת והמינהלה: תל־אביב, רחוב קרליבך , 12 טלפון ,260134
תא־דואר • 136 מען מברקי: עולמפרם • בית־דפום משה שהם
בע״מ, תל־אביב, רח׳ פין • 6גלופות: צינקוגרפיה כפפי בע״מ •
העורך הראשי: אורי אבנרי. המוציא־לאור: העולם הזה בע״מ.

כלאדם

(על־יוי להקת האוני
ברסיטה
העברית בירושלים) אחד המרצים,
אריה זקס, עיבד וביים בצורה מהנה
ובלתי יומרנית, ולכן כה מרתקת (בעזרת
תאורה, תלבושות, תפאורה, הדרכת סייף
וניהול מוסיקאלי מעודנים וקולעים) הצגה
רבת־פיוט והומיר, המבוססת על אגדה תיאולוגית
מן המאה ה־ .15 ניכר כי עבודת
הכל נעשתה במסירות רבת־השראה וצוות
השחקנים המקצועיים (ביניהם ז׳אק כהן
המצויין, ליאור ייני ועליזה רוזן המלוטשת)
הנעזר ב״חובבים״ מקצועיים
למדי, מתלמידי האוניברסיטה, ניראה כאנסא־מבל
מגובש לכל דבר. כך למשל, מסגיר
הזנב המחובר לצד הקדמי של אחורי עמי
אל שדן, את הסטודנט שבו, המגלם כאן
במליצות משובבת, את התאווה, אחת מידידות
או מידידי כלאדם, הסימליים, המסרב
להצטרף אל מסעו הצפוי האחרון.

* * להקת פיקוד דיזנגוף

(תיאט
רון
דגן) בלהקות הבידור הישראליות למיניהן,
אי־אפשר בלי פארודיה על משהו.
להקת צעירים חביבים זו ׳ מחרה לפארד על
המחזה המוסיקאלי. דן אלמגור ובמיוחד,
נורית הירש ,״גנבו״ ביודעין, ובחוש
הומור גלוי, קטעים בולטים ממיוסיקאלס
מפורסמים, כדי להגיש את הודי מוזס
שלהם, על נער השעשועים של העולם המצרי׳
משה רבנו כבד-הפה. כשיהודה
ב ר קן פושט ידיים קדימה, ושר יוכבד,
יוכבד (במקום מאריה, מאריה, עם מנגינת
ווסט סאייד סטור׳ של ברנשטיין) דוזקא
עוזרת לפארודיה העובדה שהשירה אצלו
איננה הצד החזק, כמו ההצחקות, בהן הוא

שלשה מערכונים, אחד כתוב ומבוצע בשטחיות
משוועת (ההוצאה להורג) ,האחר
סתם בדיחה שטותית (סלח לי אם אני לא
קליין) ,והאחרון, הנושא את שם הערב,
חביב, ואפילו,מעורר מחשבות. את שלושתם
חיבר מי שביים ומשתתף כשחקן בשני
מערכונים: פיליס שפרן־ווגנר. שדמה
פז, כסמל שאינו ממהר להוציא להורג
נידון למוות, חיצוני, חסר־רגש ומשום כך
לא משכנע. לעומת זאת הוא משעשע למדי
כאורח המקדים מאד להיכנס למיטתו במלון
זול, בערב יום־עצמאות ישראלי. משחקו
של יזבל פלג זהה לאותה רמה
חובבנית, בה אופשר לו לביים את אחד
המערכונים.

^ פנטסטי (הבימה) תמוה ומגוחך
כי בתכניה מעיזים לציין ש״פנטסטי סימן
מפנה חשוב בתולדות המחזמר העולמי,
ממש כמחזמר שיער״ ,דבר שאין לו כל
אחיזה במציאות. התמליל של טוס גזונס
והמוסיקה של הרווי שמידט חסרי־ענין
ומיושנים. מישה סגל שניסה לעבד במקצת
את המוסיקה (שכאילו חוברה בשנת
תרצ״ס ולהתאימה לעידן ,69 הכין עיבודים
לפסנתר, כלי־הקשה וקונטרבאם. דבר זה
כמעט ולא מורגש. על־אף הנגנים המעולים,
דומה כי זוהי חזרה, וכי התזמורת המלאה
יותר, לא הגיעה משום־מה. בכלל לא ברור
כיצד תיאטרון (ועוד ״לאומי״) המכבד את
עצמו, מעז להעלות מחזמר (אפילו אם
נתעלם נא לרגע מקלישותו) ללא שחקו־זמר
באחד התפקידים המרכזיים?! אריק
לביא יודע לשיר ולשחק. שולה חן רק
לשיר. ג׳ורג׳ חשביה, בתפקיד אילם,
אומר הרבה. ישראל בקר, מרגיש טוב,
משתעשע ומשעשע. כרוך דויד עושה
חיל ומצליח לבדר בצורה מעוררת־כבוד.

* ידידי הארווי (תיאטרון
חיפה) קומדיה מאולצת של מרי צ׳ייס,

עירויי

שהצליחה לכבוש את התיאטרון האמריקני,
יותר משהיא מעידה על אופי גיבוריה,
הינד, כסיסמוגראף למנטאליותו של צופה־התיאטרון
האמריקני המצוי. כיום, וכפי שהיא
מוצגת בחיפה, מקפיצה ההצגה את
צופיה חזרה אל שנת ( 1944 בה נתקיימה
הבכורה) ,ועוד אל לפני כן. לא שהעלילה
מתרחשת אז, אלא שהחומר, הבימוי, המשחק
והתפאורה ניראים כה בלים ומאובקים,
עד כי בקושי יאה להם סגנון הימים ההם.
היי קיילוס עשה כאן עבודה בינונית,
בלתי חשובה.
עלילת וזארנב הלבן הדיטיוני של הגברת
צ׳יים, ניראית ונשמעת מיושנת, בעלת גר
עליזה
רונן ועמיאד שוץ כ״בלאדם
חובבים מיקצועיים

! ^סססססססססססססססססססססססססססססססססססס סססססס סססססג
מצטיין. אלה אינן גם הצד החזק של צילה
דגן ו ש שי, השרים לא רע.
ימים טובים (האמרגן: ש .צמח)
מד. בעצם אפשר עוד לומר על שייקה
אופיר? שהוא מצחיקן אלף אלף? יודעים.
שהוא אינו נזקק לבמה לשם כך? לא
חדש. שהוא מסוגל להצחיק סביב שולחן
או אפילו באיצטדיון? בוקר טוב. שהוא
מתנועע כמו נחש, ועושה תנועות כאלו

החדש שלו הוא במיוחד החומר, וחוסר
במאי־מעצב לתוכנית כולה, אשר כפי שהיא
כיום לוא צומצמה עד כדי מחציתה, היתה
נשכרת. על הרקדנית המחשמלת יונה לוי,
ניתן לומר כי היא סותמת באלגנטיות חורים
רבים בתוכנית, ומאפשרת בכך לשייקה לנגב
את הזיעה.

אין אהבות שמחות (בימות)
בחן ובהומור של בדרן מעולה, בקול מחוט־

שבוע חסר חשיבות,
ללא כל אירועים מיו חדי
ם ב חיין החבר תיי
ם ובשאר עיסוקיך,
נסה לנצלו ל מ טרו ת לקראת תרבותיות.
סוף השבוע ייתכן שתזכה
ב הז מנ ה ל מסי בה
או לאירוע מ שמח
אחר, ואז ת ת חי ל חוויה
מסעירה שתימשך גם בשבוע הבא.
לבת טל ה ייתכן יו ם עצוב ב ת חי ל ת השבוע.

הצגה חדשה
קוק־טנדיל (בצוותא) עוד להקה
קקיונית חדשה. שתי נשים, שני גברים,
ואחד שתשוקתו האמיתית לביים. הם מעלים
שלשה מערכונים מאת דאן קוקטו

(היפהפה האדיש) ,טנסי וידיאמס (הרכוש
הזה מוחרם) ,וויליאם סארויאן

(היי אתם שם בחוץ) ,תחת הכותרת הסתמית
דלעיל (המורכבת כנראה מתחילת שם
משפחתו של הראשון, מתחילת שמותיהם
הפרטיים של שני האחרונים) .כמובן שבאותה
מידה היה אפשר לקרוא לערב: טנ־אחויל־ז׳אן,

או ויל־ז׳אן־טן או וריאציה
רת^ דבר שלא היה מוסיף ולא גורע. אן התוצאה היא קוקקטייל בלתי מועיל
גם לא מזיק שהמכנה המשותף שבו הן
בדידותו ותלישותו של האדם.
אלו הם מחזות קטנים שנכתבו על־ידי
שלשה יוצרים השונים זה מזה. המערכון
הראשון (של סארויאן) מתרחש בכלא ב
׳כבר
בה, ניתן למצוא ניצוצות ליצירותיו
המאוחרות והבשלות יותר בזכותן קנה את
שמו. מדובר בצעירה שאמה הסתלקה עם
מסיק־רכבות ואביה נעלם אף הוא, היא
מתגוררת במבנה שנועד להריסה. אחותה
הנימפומנית מתה משחפת. עתה, ירשה לדבריה
את כל מחזרי האחות וביום היא עוסקת
בטיולים בלתי פוסקים על גבי פסי־הרב־בת,
זאת מסתבר משיחתה עם נער שהם־
תלק מלימודיו כדי להעיף עפיפון, והוא
כמובן יודע משהו עליה.
מערכון מיושן ממש כמו קודמו, אן
הרבה הרבה פחות ריאליסטי, בעל אפשרויות
עצומות, בעיקר לשחקנית בעלת רגש, להגיש
משחק דק ורב־משמעויות שימחיש את
אווירת תלישות הגיבורים המאפיינת את
יצירותיו של ויליאמס .
היפהפה האדיש של ז׳אן קוק ט ו (בתרגום
קורקטי של משה כן־־שאול לעומת
תרגום בלתי מדויק, ומסורבל של אחד,
דני הרט, לשני המערכונים הראשונים)
היה אבנררגם. אמנם על־אף פיאה נב־

גלה יתר סובלנות לסובבים
אותן כי אתה
עומד בפני שבוע קשה,
בו תזדקק לעידודם. יחסין
החברתיים מעורערים
— והאשמה היא
בן. היזהר! .נסיון מצד
גורם פינאנסי לעניין
אותן בעסק חדש עשוי
לשנות את חייך מקצה
אל קצה. הביגוד שלן אינו הולם אותך.
ביום (סלישי זה עלול לפגום ביחסיכם.

האמביציות שלך, לה יות
אד ם יוצר גור4
מות
לןל הס תגר מ החברה
שלן. נסה לא
ל ח קו ת מבוגרים מ מן אחרי להיגרר ולא יוצרים א ח רי םבת חו ם
בו אתה עוסק. אל
1י ז > .יזיי -
תגזים בקי צוניו תן —
אתה הוא זה העלול
להיפגע בסופו של דבר ,.לבת ת או מי ם
מצפה שבוע מעורפל ; פני לבן עקרב.

תאומי!1

הירגע בשבוע זה, והנח לאחרים לפעול. לא
תוכל להגיע לדרגה גבוהה יותר בכוחות
עצמן. כל יוזמה אישית מצידן נדונה מראש
לכישלון בשבוע זה.
במקום זאת נסה לתפוש
שלווה. חוסר מעש יסייע
בידך לערוך חשבונות
אישיים וסדר במח־שבותיך.
תוצאות חיוביות
של המנוחה תראה
כבר בשבוע הבא.
בת קשת —
הפתעות ! מ קן קצקס
צפויות לך, אם רק־ תד
עי למצות את קשרייך
הענפים בחוגי החברה הגבוהה. זיכרי, הכל
תלוי רק בך, פיקחי עיניך לנעשה סביבך.

קשת

ל א חר הפסקה ממו שכת חזרת לפעילות
ציבורית. שותפן גונב מ מן א ת ההצגה,
וזה מטריד א ת מנו ח
תן, אפילו מעורר
בן קינ א ה. כבר בש בועות
הקרובי ם תבוא
קינ א ה זו לידי בי טוי
בהתפרצויות זעם מ-
צידן. בתב תול ה —

ה הי פן. בדיוק צפוי שבוע אידיאלי
22 בא!ג 1ס ט -
22בספטמבר
עם שו תפין וחב רין
מחוץ ל מ קו ם העבודה.
אל תהס סי לגלות א ת רצונן לזה שאת
כה מ ש תו קקת שיידע. צבע לבן י ת אי ם.

יחיאל אמיר ג״קוק־טנדיל״
אחד ממדינות ארה״ב. פושע צעיר המבלה
את רוח זמנו בהימורים, נמצא כאן, משום
שאנס אשה וקשר קשר קטנטן בינו לנערה
העובדת במקום, וממש כמוהו מחפשת
עתיד חדש, במקום חדש. כמובן שהענין
חסר תקווה. בעל הנאנסת מחסל ביריה את
האנס. זה שיחיאל אמיר נראה ולבוש
כבחור טוב, דווקא היה יכול להיות מענין
לוא לפחות הצליח לשכנע ולהמחיש כי
הינו מושחת.
ורדהפרנק כנערת המטבח, העמידה
פני מסכנה, במקום להיות תסיסה, כזו
שהאנס יכול לסובב בקלות על אצבעו.
אבנררגם, כבעל הנקמן, ניראה ונשמע
* בדיוק כמו בנו של האיש שלבש מעיל־גשם,
כובע ומשקפים כהים ויצא לבצע
במקומו את הרצח.

הפגישה המדומיינת של האנס והנערה,
* מחוץ לסורגים היא העיון יפה. רק חבל
שביצועו לא היה נקי. .לעומת זאת בשל
הזנחת השחקנים, לא הומחשו הסורגים
דווקא שעה שהדבר היה חייב להיות כך.
המערכון השני, הינו יצירת בתולין של
מחבר חשמלית ושמה תשוקה, אשר

רית, אילה בלונד, אי אפשר לומר עליו
שהפן ליפהפה, והוא גם לא היה כל־כן
אדיש. אך לעומת זאת היה עצבני. בתפקיד
זה שלא תבע להוציא מפיו הגה, או כי
לא ריגש, היה בסדר, ולא הפריע. התפקיד
בעל המשקל הכבד ויתר, של אמנית מזדקנת
העושה הכל, לא לאבד את ״היפהפה
שלה״ ,בוצע על ידי רינה רון. היא עשתה
תפקיד יפה. כמובן שלוא הייתה משחקת
אותו תפקיד ברוסית, הייתה הרבה
יותר משכנעת, משום שהמבטא העברי שלה
איום. רגע אמיתי נוגע ללב, הוא שעה
שהיא פושטת ממל לראשה פיאה־נוכרית
בלה, ומתגלות שערותיה שהאפירו. כשחי־פהפה
עוזב אותה בסוף היא שואגת :״לן!׳׳.
זהו ערב כלל וכלל לא משעמם, שאינו
מגיע לשיאים אמנותיים, אמנםאן בשל
חוסר יוסרנותו, וכנותו איננו מאכזב, במיוחד
מאחר שאת שלושת המערכונים ביים
במאי צעיר ובלתי בשל, בשם שמחה
ספקטור, אשר אם לשפוט לפי עבודתו,
עם מידה נוטפת של נסיון. וליטוש, עשוי
להגיע לתוצאות מעודדות יותר בעתיד, אפילו
עם אותם ארבעה שחקנים.

שקוראים להן פנטומימה? נו, באמת, הרי
זה שייקה. בדרן ותיק שדור שלם של בדרנים,
יוצאי להקות צבאיות, עשה במכנסיים
בזמן שהוא כבר הופיע בצ׳יזבטרון. התוכנית,
החדשה שלו דומה כשתי טיפות זיעה,
כזו שהגיר שייקר, בזמנו לאחר ששב מאמריקה,
והגיש את תוכניתו חדש וגם ישן.
מסתבר שהוא חוזר על עצמו בנאמנות. הצד

פס, אבל בהגשה מיקצועית בוגרת, מצליח
יוסי כנאי למלא ערב המורכב מכ־20
שאנסוניו של ג׳ורג׳ בראסנם, שתורגמו
היטב לעברית. מי׳שלא יחפש כאן במיוחד
את בראסנס (הנוהג לשיר מחצית תוכנית
בלבד, כשבשנייה מופיע אמן אחר, וללא
ליודי תיזמורת) אלא בעיקר את יוסי
בנאי — ישבע נחת.

לן בעיות משפחתיות?
מצבן הכלכלי
קשה? נעצרת על פר שת,דרכים? השבוע יש
הזדמנות לשפר כל
זאת — אם תדע לנצל
את ההצעות או ההזדמנויות
שיועמדו בפניך
כאתגר. אל תהסס להש_

תמש במילים קשות ובקצת
חוצפה, כז^י להשיג את מטרתן. בעיות
נפשיות יטרידו *אותן. התקרבי לבן מאזניים.

היזהר מ חיו ת. א ם יש
ב שבונתן,
חיות״בית
הישמר מהן. גם מע-
ברי״חציה צריכים לשמש
עבורן סימן־אז
הרה. בכלל השבוע
צפויות לן ס כנו ת שו נות
— לכן הכפל א ת
21 ביולי -
ו 2ב אוגו ס ט
ז הירו תן. לעומת זאת
יהיו ע ס קין השבוע
בסי מן עלייה, וייתכן שכסף בלתי צפוי
יפתיע או תן ביו ם שני — או שלישי.

אינך מנסת להגיע להבנה
עם הקרובים אליך.
האשמה — רק בך. אתה
זקוק למתווך כלשהו שייצור
הבנה בינך לבין
הסובבים אותך. אל תנסה
לכפות את דעתך על
אדם קרוב אליך במיו;
2בספטמבר -
חד. הנח לו לפעול כר22ב
אוקטובר
צונו. בתחילת השבוע
תרגישי חוסר־ביטחון וחרדה מסויימת לגבי
המתרחש סביבך. המצב ישתפר ביום שישי.

מאזניים

הצלחות, הצלחות, הצלחות: בחיזורים, ב־מישחקי־מזל,
בעבודה. גם בשבוע שעבר

היו צפויים לן דברים
דומים, וכן יהיה בש בועיים
הקרובים. זהו
חודש של מזל לעקרבים.
אם תיכשל באי־אלו דברים,
אל תישבר. שמור
על מוראל גבוה. בסופו
של דבר תבוא על סיפוקן
המלא. תסביכים,
תסביכים — לעומת המזל,
אתה מלא תסביכים•
אם לא תשתחרר מהם, תינזק. זה
אמור לגבי אלכוהול, סמים, וגם נשים.

א ת עוברת כל גבול בנ טיו תין להשמיץ
א ח רי ם כדי לזכות בנ ת ח השמן. א ת
עומדת ל היו ת הנפגעת

העיקרית מ כן. אין
שום מניעה שתעסוק
השבוע ב ספור טהח ביב
עלין, אבל לא
ביום ראשון. אל ת היי
שמרנית בכל מהשל
רו מ אנ טי ק ה. קשור עבר הכל ח על השמ ו
2בד צ מבר ־
9ז בינואר
רנות. א ם תנהגי ב חופשיות,
תזכי ביו ם
ב׳ לזה אשר א ת חו למת עליו בתת-
הכר תן. אל תנהגי כבת-יענה, הודי בז א ת.

הביקור עליו חלמת התממש. הוא הביא
עימו מתנות כצפוי וידיעות משמחות העשויות
לשנות את חיין
בחודשים הקרובים. בש בוע
הבא תיפול עליך
מעמסה, שתהיה כדאית
בסופו של דבר. אל תרבי
בדרישות. נסה למצוא
מוצא טוב יותר לבעיה
המטרידה אותן.
ביום ד׳ אתה עלול למ!,0בינואר

צוא פיתרון שיזיק לך.
8ז בפברואר
הישמר. הטלפון שלן,
במידה והוא לבן, יבשר לך בשורות משמחות•
בשטח הרומנטי לפניך שבוע רגיל.

אםאת חוזרת ממסע
ארון, א ת עלולה ל ה יות
מופתעת לרעה ב׳4

מ קו ם עבודתן. אנ שים
ת פ סו א ת
א ח רי ם לן חפשי
מ קו מן.
מקום־עבודה חדש. כל

סוכניין לא יעזרו :
עליהם רק
הב א ת
ה מ תנו ת שה צרות.

אתמ הנסיע ה יערערו אתתד מי תן ב עיני
מ קבלי ה ם, בגלל נ טיי תן לקמ צנו ת.
האקס שלן מצפצף עלין. הנוכחי שלן
חושב לעשות זאת בקרוב. אתה צרין להרזות
ולהקדיש יו תר זמן לבת-זוגן.