גליון 1685 מתאריך 17 בדצמבר 1969

ה ק רי אההטלפונית שהגיעה למשרדי המערכת, לפני שלושה
חודשים, היתה ללא ספק יוצאת־דופן. לכאורה היא היתה דומה
לעשרות קריאות המתקבלות בטלפון מדי יום: אזרחים מקופחים,
המרגישים שנעשה להם עוזל בשטח זה או אחר, או במגע עם
השילטונוה, מוצאים בהעולס הזה כתובת, באמצעותה הם משמיעים
את מחאתם.
אולם הקריאה הטלפונית המסויימת הזאת, היתה שעה מהאזעקות
השיגרתיות. היא נגעה לאי־הסדרים השוררים בבית־החולים הישן
הדסה, ברחוב בלפור בתל־אביב, שהשתמע מהם זילזול בחיי החולים
המאושפזים שם.
האיש שביקש להתריע על אי־סדרים אלה, לא היה אלמוני. היה
זה יהודה הראל 39 איש קולנוע ועיתונאי ותיק, שלא אחת סייע
לנו בהשגת חומר עיתונאי. הפעם לא דיבר הראל כעיתונאי אלא
כחולה. הוא נתקף בהתקפת־לב חמורה, אושפז בבית־ההילים הדסה,
היה עד־ראייה לכמה תקלות ואי־סדרים עליהם ביקש להתריע.
הראל לא היה מיכן לחכות למסירת האינפורמציה עד שייצא
מבית־החולים .״ייתכן ואיי כבר לא אראה את הכתבה שתתפרסם,״
אמר ספק בהומור ספק ברצינות ,״בכל אופן, אם אמות, תפרסמו
את הכתבה אחרי מותי.״
כשהתפרסמה הכתבה תחת הכותרת ״סיוט ושמו הדפה״ ,במדור
במדינה (העולם הזה ) 1672 כבר לא היו להראל מחשבות על מוות.
הוא החלים מהתקף־־,לב, שוחרר. מבית־החולים לביתו, חזר להדסה
רק לצרכי בדיקות. למרות זאת, עמד על כך שהכתבה על המתרחש
בין כותלי הדסה תתפרסם במלואה.

^ יאיו עדית־דחוד־רנ
כין השאר כללו האשמותיו של יהודה הראל את הקטע הבא:
בכיסא-
״הזקנה
גלגלים שישבה מולי,
במיסדרון־ההמ־תנה
לחדרי הדנטגן•
השמיעה לפתע חיו־חור
משונה, נשימתה
התקצרה והיא
התעלפה, ילד שישב
לא רחוק ממנה זת
משעתיים, למעלה נראה מטושטש, כאילו
אבדה הכרתו.
האנשים הרבים ש הצטופפו
במיסדרון,
חלקם על הספסלים,
חלקם באלונקות וחלקם
בכיסאות־גל־גלים,
ניגבו את זי־עתם
ללא הרף. סיר־חון
של מחנק נישא
באוויר.״
הראל הובא לבית־החולים
ב־ • 23 ליוני,
אושפז במחלקה פנימית
גברים ה׳ ,בקומה
השליישית למחרת
בואו התקל־קלה
המעלית, ושאה
ראלבבית ־ ה חו ליפ
גה שובתת כל 18
הימים בהם היה מאושפז. לגבי חולה לב, היה זה עניין ביש מאין
כמוהו; אחד האיסורים החמורים ביותר לחולה מסוג זה היא
העלייה במדרגות וטלטלה מיותרת. חוסר האפשרות להשתמש
במעלית הביא לביטולי צילומי הרנטגן, שנועדו לאבחן את מצבו.
כתוצאה נאלצו הרופאים להחליט על הטיפול בו בלי צילום.
ביום שיחרורו תוקנה המעלית. בו ביום נעשה להראל צילום־לב,
לפי מימצאיו הוחלט לשמת את הטיפול אותו עמדו הרופאים לתת
לו בעת תקופת ההחלמה.
לא. היה זה הביזיון היחידי בבית־החולים. הארוחות לחולים
מובאות מהמיטבח המרכזי בסירים ומועלוית למחלקות במעלית.
כששבתה המעלית, גוייסו, מחוסר ידיים עובדות, קרובי משפחה של
החולים או אורחיהם, והחל מירוץ שליחים של נושאי סירים
במדרגות בית החולים.

י ט ריו מ ף -
עטרה לגופך
מצאי עתה
ב חנויו ת ה מו ב ח רו ת
בי שראל. הקולקציה הבינל או מי ת של לבני
נ שים. קומבניזוג׳ס.
מערכות וכוחנות
לילה של טריומף -
א׳נ ק רנ ש׳ונ ל
ה או פנ ההאח רונ ה
מיו באת מאירופה
ב מ חי רי ם סבירי ם.
אינפורמציה משחרית

על ,54769 .ת״א. .

לגיבור חסני נבלו

איריס אינטי ספר״
מיוחד לבל אשה
לשימוש איוט־מ• יומיומי

ל ה עוי גבכלהפרפומרינתהנ 11ב חו־ 1ת
ערסום הסברה

ל א הי תד! זו הפעם הראשונה שיהודה הראל התעניין בבעיותיהם
של חולים, למרות שהיה אום בריא וחסון. בקורם תסריטאים
לטלוויזיה, שנערך לא מכיר, ביקשה המדריכה, חנה בן־ארי, מחני־חיה,
לכתוב תסריט דמיוני קצר, התסריט הטוב ביותר שנכתב
בקורס היה תסריסו של הראל: הוא עסק באדם שמוחו נפגע
בתאונה והיה צורך לשתול מוח חדש בראשו. במרכזו של התסריט
עמד הקונפליקט בין הלב הישן והמוח החדש בגופו של הפצוע.
התסריטים היו אחד השטחים בהם התעסק יהודה הראל. נוסף
לשטח זה גילה כישרונות בשטחים רבים. הוא היה צלם סרטים,
פירסומאי, עיתונאי (בתפקידו האחרון שימש כעורך שבועון הטלוויזיה
8בערב) ,מראיין בערבי ראיונות וסופר שחיבר מיספר
ספרים תעודתיים (אל מול גולן, המירדף, צל״ש ומשה דיין המנהיג
והמצביא) ועשרות ספרי מדע דמיוני.
עם שניים מגיבורי ספריו התיידד במיוחד. היו אלה
סגן־אלוף צביקה עופר וסגן־אלוף משה סטמפלר. הם
היו גיבורי ספרו המירדף. כאשר נפלו שניהם במירדפים,
לא חדל מהתאבל עליהם. הוא לא העלה בדעתו שהוא
לא יאריך ימים אחריהם.
לפני חודש לקה הראל בהתקף־לב נוסף. השבוע מל4

30 לפטירתו מהתקף־לב זה.

החידוש האחרון
בטיפול בשיער

״ביו פון״ כחול
לבל שיער

שמפו

״ביו פון״ זהב
לשיער עדין

״ביו פון״ ירוק
לשיער יבש

,.,ביו פון אדום
לשיער שטן

עכשיו ב 4 -צבעים
ובארבעה סובי בושם נהדרים

מייחד

1/כל ש פו פרת ״ביו פון ״
מברשת
ל ס רו ק

פלס טי ת

ל שי ע ר

ולע סוי

פרסום אד מוו בע־מ

״ ב י ( פון מתאים במיוחד לשיער צבוע.
״ ביופון לאחר החפיפה, הופך את שערך לרך, ענוג ונעים למגע.
,״ ביופון מעניק לשערך ברק נעורים, גמישות ורכות.
״ ביופון מחדש תאי העור ומונע קשקשים.
באחד מסוגי השמפו של ״ כיופץ / ,תמצאי את הבושם הנהדר המתאים לך.

ת!ג!ו היד
שאול רוזוליו
יהיה מפכ״ל המשטרה
ניצב שאול רוזוליו,
ירושלים, יתמנה בפי
רובים למפקח הבללי
כמקומו של המפב״ל

מפקד משטרת מחוז
הנראה בימים הקשל
משטרת ישראל
הנובחי פנחס קופל.

רוזוליו ייכנס כנראה לתפקידו ברגע ששר־המשטרה
החדש, שלמה הלל, ייכנס לעובי הקורה של העניינים
במשרדו. לאחרונה העיד ניצב שאול רוזוליו במשפטו
של מרדכי רחמים בשוזייץ.

גד יעקוובי
סגו שר־הביטחרו?
לא מן הנמנע שגד יעקובי, ח״ב המערך
מטעם חטיבת רפ״י לשעבר, ייבחר לתפקיד
סגן שר־הכיטחון. משה דיין נותן אמון

יתרחב הפער
בין גלילי ואלון
צפויה התפתחות מהירה ביחסי־הכוחות בין יגאל
אלון וחברו־למפלגה ישראל •גלילי.
מאז עזר גלילי להמליך את גולדה מאיר במקום
ראש הממשלה לוי אשכול המנוח, התקררו היחסים בין
שני מנהיגי אחדות־העבודה. במקביל התהדקו מאוד
היחסים בין גלילי לבין גולדה מאיר, ושיתוף־הפעולה
ביניהם עשוי להתרחב עוד יותר.

בה בשעה מתקררים היחסים בין גולדה
לבין אלון -מבלי שגלילי יעשה דבר למנוע
זאת.

מימון מפלגות
מתקוציב ממלכתי
מתגבשת יוזמה להגיש לכנסת הצעת־חוק,
לפיה יקבלו המפלגות תשלום מקופת
המדינה למימון הוצאותיהן.
הכוונה להנהיג הסדר מקביל לזה הנהוג בהסתדרות,
כאשר חלוקת הכספים מתבצעת על־פי מפתח הבחירות
האחרונות. הנימוק: חוק מימון הבחירות הוכיח שמימון
ממלכתי מונע — או לפחות מגביל — ביזבוז ושוחד
סמוי.
ההצעה תוגש, כפי הנראה, על־ידי אחד מח״כי גח״ל.

מחליפים כיסאות
במפד״ל
יוסף גולדשמיד, הח״כ החדש של המפד״ל, יהיה סגן
שר־הפנים.

גולדשמיד הוא איש החינוך שפתח במע
מועמדים
נוספים מרשימת המערך להיכנס
לכנסת.
השרים שהיו צריכים להתפטר מחברותם בכנסת הם
יוסף אלמוגי וחיים גבתי. במקומם רצה המערך להכניס
לכנסת את אביעד יפה, מי שהיה יועצם המדיני של
לוי אשכול וגולדה מאיר, ואת דני רוזוליו או את האלוף
(מיל ).חיים הרצוג.

אכל אם יתפטר אחד השרים ייכנס לכנסת
המועמד ה־ 57 כרשימה, משה שחל,
מועמד מחוז חיפה. בצמרת המערך התעוררה
התנגדות להכללתו של שחל כין
חברי הסיעה בכנסת בשל גילויי ״העולם
הזה״ לפני הבחירות, על ההאשמות שהועלו
נגדו בקשר עם זיופי תעודות.
כחקירה נוספת הסתבר, בי אין אלה הפגמים
היחידים בעברו של שחל, ובי אם
יהיה חכר כנסת עלול המערך להסתבך
כשורת גילויים נוספים הקשורים כשמו של
שחל.

משום כך לוחצים על שחל
את המקום לאביעד יפה, הבא
בשלב זה עומד שחל על
ומונע משני שרי המערך את
רותם בכנסת.

להסכים להתפטר ולפנות
אחריו ברשימה.
דעתו, מסרב להתפטר,
האפשרות להתפטר מחב־

צרפת מאמנת אנשי־צפרדע
של ארגוני הטרור
ידיעות שהגיעו מצרפת מוסרות כי בחודשים האחרונים
סיימו את אימוניהם בבסיס חיל־הים הצרפתי בטו־לון
מיספר רב של קורסים של אנשי צפרדע מצריים,
שכמה מהם לא היו אלא אנשי אירגוני החבלה הערביים,
שהופיעו כחיילים מצריים.

לפי אותן ידיעות עכרו אנשי הצפרדע
הערביים אימונים מיוחדים של תקיפת
מטרות כיעדים הדומים דמיון מפליא לנמלי
אילת וחיפה.

מקורות צרפתיים הכחישו כאילו הם מאמנים אנשי־צפרדע
של אירגוני הסדור, אולם אישרו כי אין כל
מניעה שחבלנים ערביים יעברו אימונים יחד עם משלחות
צבאיות ממצרים, עיראק ולבנון.

מתקודם המשא-ומתו
למונוציפליזציה
של ״הקאמרי״
המשא־ומתן בין עיריית תל־אביב לבין
הקאמרי על הפיכת התיאטרון לתיאטרון עירוני מלא,
הולך ומתקדם.
עם הפיכתו של הקאמרי לתיאטרון עירוני, ישונה
מיבנהו הקולקטיבי, האירגוני והמינהלי, בצורה קיצונית.

התיאטרון

על רקע זה יש לראות את אי חידוש ההסכם
בין ״התיאטרון הקאמרי״ לבין ״בימת
השחקנים״ ,שחבריה הצטרפו לתיאטרון
העירוני בחיפה. היה זה אחד התנאים
שהעמידה עיריית תל־אכיב, שלא רצתה
ליטול על עצמה את הנטל הכספי הברוך
בהחזקת ״בימת השחקנים״ ,שלא תוכל
לעמוד בו.

מלא ביעקובי מהתקופה שעבדו בצוותא
כמשרד-החקלאות.

מועמדות אליאב
— בסכנה
תגבר ההתרוצצות סביב מינויו של המזכיר
הכללי החדש של מע״י. בעוד שעד
לפני זמן קצר נראה היה כי המינוי מובטח
לסגן שר-חקליטה אריה (״לובה״) אליאב,
הועלתה בימים האחרונים מועמדותו של
ח״ב זאב הרינג.
הרינג ידוע כנאמן אישית לפינחס ספיר ולגולדה
מאיר, בעוד שאליאב הפגין מדי פעם נסיות עצמאיות.
תומכיו הם בעיקר מבין צעירי המפלגה.

רבה למינוי סגן שר המפד״ל כמשרד-החי-
נוך, אך בגלל התנגדות הפקידות הכבירה
של משרד זה, מונה במקומו ח״ב מיכאל
חזני.

שינויים בהנהלת
בנק ״טפחות״

גולדשמיד יבוא במקומו של סגן שר־הפנים ישראל
בן־מאיר, שיתמנה לתפקיד יו״ר ועדת חוקה חוק
ומשפט של הכנסת. הסביר אחד ממקורבי בן־מאיר:
״קל יותר להגיע למעמד שר ישר ממעמד חבר כנסת,
מאשר ממעמד סגן שר.״

שינויים בצמרת בנק טפחות ייערכו בקרוב. נראה
שבמקומו של המנהל הנוכחי, משה מן, עליו נמתחה
ביקורת חריפה בשל דירת הפאר שבנה בירושלים,
ושעלתה למשלם המיסים מאות אלפי ל״י, יבוא מנהל
אחר בשכר.

התנגדות במערה
להכנסתו של שחל לכנסת
תסבוכת חמורה נוצרה במערך סביב הת-
פטרותם הצפויה של שני שרים מטעם המערך
מחכרותם בכנסת, בדי לאפשר לשני

הודעה ללווראים
עקב ההעלאות בהוצאות־הייצור ובהוצאות
שירותי־המערכת נאלצת מינהלת העולם הזה
להעלות החל מהשבוע אח מחיר הגליון ל־1.50
ל״י, ועם קוראינו הסליחה. מחירי המנויים
ששולמו מראש יישארו ללא שעוי עד לגמר
תקופת המנויים.

דו״ ח

^ * אשרהחלט נו להשתתף בבחירות
להסתדרות, היו שאמרו לנו :״מה
לכם ולהסתדרות? תיאבקו בכנסת״.
היה זה כאילו אמרו לחייל בחזית :
״אתה יכול לירות במיקלעים ובתותחים,
למה לך להשתמש גם ברובים ובמ׳רג־מות?״
אבל
מאבק פוליטי משול למלחמה :
חובה להשתמש בכל סוגי הנשק המותרים,
ולנהל את המלחמה בכל החזיתות.
על כן התייצבנו לבהירות, זכינו ב1.33<70
מן הקולות.
השבוע נפתחה החזית השניה בהתנגשות
רבתי.
ועידת ההסתדרות נפתחה בבניני האומה
בירושלים. תא הסטודנטים של העולם
הזה — כוח חדש בירושלים הציב ברחבת
הכניסה מישמרות־מחאד״ שנשאו
כרזות נגד הנהגת ענישה סביבתית בשטחים
המוחזקים. ואילו בתוך האולם
התכוננו 1001 הצירים ומאות המוזמנים
לחזות בהצגת־הראווה.
על הבמה ישבו המברכים, בצד הבוסים
הגדולים והאורחים הנכבדים: דמויות
שאמנם מתאימות לחגיגות יובל
ה־ 50 של ההסתדרות: כולן שייכות למאבקים
של שנים ולמציאות שאיננה
עוד.
על כן אפשר להבין את ציר הוועידה
מטעם העולם הזה — כוח חדש נעים
גילעדי, שקרא לעבר המזכיר הכללי
היוצא, אתרן בקר :״מדוע אין אפילו
פועל אחד בין המברכים?״
מכל הצדדים ניסו להשתיקו. קראו
לו קריאות נרגזות. לעזרת גילעדי קם
ענק בלונדי צעיר, בעל שרירים של פועל
מתכת, שקרא לעבר הנשיאות ולעבר
אהרן בקר :״אין לך קשר עם הפועלים!
אתה מנותק !״
היה זה אריה עירן, אף הוא ציר

מוועידת

אות :״מדוע אין ערבי בין המברכים?״
צירים רבים באו לאחר מכן לחברינו,
והודו :״זה באמת לא בסדר שלא נתנו
לפועל ולערבי לברך את הוועידה״ ,אבל
בשעת הקריאות עצמן העדיפו מרבית
הצירים לקרוא במקהלה לעבר אנשינו :
״להשתיק אותם ! להוציא אותם !״
ואילו אחד מעסקני המערך הזהיר את
גילעדי :״תמשיך כך — לא תהיה
בוועד הפועל ! ״

ד א כמו 133ס ת
למערכת הכחירות להסתדרות
הבטחנו: נעשה להם בהסתדרות
מה שעשינו להם בכנסת. הדרך שקבענו
לעצמנו, על-ידי כך, היתה ברורה: נלמד
את הבעיות, נחשוף את השערוריות,
נאמר את דברינו במלוא האחריות וכובד
הראש, נציע תיקונים.
תקרית הפתיחה בבניני האומה היתר.
הרמז הראשון שבהסתררות ניאלץ להשתמש
בשיטות שונות לגמרי מאלו
שקבענו לעצמנו בכנסת.
משהעתיקה הוועידה את דיוניה לבניין
הסינרמה בתל־אביב, עמדו לרשותנו 25
דקות שהוקצו לנו כחלקנו בשלושת ימי
הדיונים. בלית ברירה החלטנו לנסח את
דברינו בצורה טלגרפית, לעמוד על העקרונות
היסודיים שינחו אותנו בהסתדרות.
את דבר התנועה יביאו חברים
רבים ככל האפשר. אולם שני הראשונים
ברשימתנו, הסופר ראובן קריץ ופיטר
פריי, לא הגיעו כלל לרשות הדיבור.
הם ישבו שעות על גבי שעות באולם,
ולא נקראו לנאום. חבר שלישי, חסן
קוסייני מחיפה, לא קיבל את רשות
הדיבור מכיוון שהנשיאות סירבה לפצל
את זמן־הדיבור שלנו.
ראשון הדוברים מטעם העולם הזה—
כוח חדש היה, איפוא, אריה עירן :
חברים נכבדים, ההסתדרות חולה חולה,
חולה !
סימן ראשון הוא שאתם חברים נכבדים
מספר העובדים ביניכם הוא מועט
ביותר• .אנו רוצים לשנות זאת לטובת
העובדים להם שייכת ההסתדרות הכללית
וחברת העובדים.

אריה עירן מו ח א
הוועידה מטעם העולם הזה — כוח
חדש, עובד מיפעל מנועי בית־שמש.
עתונאים, שישבו באולם, ולא קלטו את
קריאתו במדוייק, דיווחו שהוא צעק :
״אתה מנוול !״
אבל לא רק העדרו של פועל בלט על
הבמה. ציר אחר של העולם הזה —
כוח חדש, הבמאי פיטר פריי, נדהם
מתופעה אחרת. הוא קרא לעבר הנשי
קריאה:
איפה אתה עובד?
עירן: במנועי בית־שמש,
.בתור פועל תעשיה. ואתה לא.
[.אתה יכול לבדוק.
...יש להפריד את האיגודים המקצועיים
מחברת. העובדים. כל איגוד מקצועי יגן
על האינטרסים של חברי האיגוד המקצועי.

חברת העובדים יש לפרק לשרשרת
של מפעלים עצמאיים, כל אחד יצטרך
לחיות או למות רק לפי ערכו הכלכלי.
את הרכוש וההון של חברת העיבדים
יש לחלק בין חברי ההסתדרות לפי מפתח
צודק ואחיד.
יש להעמיד את מאזני חברת העובדים
לביקורת הציבורית, דבר שישפר את
מצב המפעלים לטובת החברים בהסתדרות,
להם היא שייכת.
לצערי הרב הוקצו לנו רק חמש דקות,
והנשיאות לא היתה מוכנה לתת במסגרת
אותן חמש דקות לחבר ערבי ל דבר,
על כן אשא כסה מלים בשם חברנו,
חסן קוסייני :
בשם סיעתנו בהסתדרות אנו דורשים
שיוסרו ג ל המיכשולים, ויושוו תנאי־ע־בודתו
של הפועל הערבי עם תנאי עבודתי
של אתיו הפועל העברי. זאת גם
לגבי התנאים הסוציאליים.
מדוע נותרו כפרים ערבייים שיש בהם
5000 תושבים, ואין להם חשמל וכבישי
גישה, בעוד שישובים עבריים מקבלים
את כל הסידורים האלה עם עליתם על
הקרקע?
מדוע התנוססה במשך הועידה הכתובת
״חברת הפועלים העברית״ ?
עוד לפני שנים דרש החבר בן־גוריון
משלטונות המנדט הבריטי, שהפועלים
הערביים הצמים בחודש הרמדאן יעבדו
שלוש שעות פחות, בשכר מלא, מדוע
לא הוגשמה דרישה זאת עד היום?.

ההסתדרות

מתי נוכל סוף סוף להרגיש בהסתדרות
כשווים בין שווים?

שעוד נותר לנו כדי להתריע נגד המזימה

חבר
אתגר,
מ שה חברנו מושב בית־לחם הגלילית. דיבר על
הבעי״ה הקרובה לליבו: חוק המושבים.
הוא מתח ביקורת על מגמות
החוק — הבא לשלול מחבר המושב
את השליטה על משקו ועל עתידו —
קרא לוועידת ההסתדרות לפעול להסרת
הצעת־החוק הזאת.
ציר המערך, שקם לנאום אחריו,
שאל :״איזה זכות יש לנציג העולם
הזה לדבר על המושבים? כמה מושבים
הקימה התנועה שלו?״
על כך נשמעה קריאה מן האולם :
״הוא חי ועובד במושב, וזה יותר ממה
שיכולים לומר כל הפונקציונרים
הממלאים את האולם מטעם המערך!״
במרכז הדיון המדיני עמדה התקפה
כללית על הצעותיו של שר החוץ
האמריקאי ויליאם רוג׳רס. נעים גלעדי
דיבר בשמנו על נושא זה :
...איבדנו כמה הזד מ מיו ת לשלום.
ב־ 1954 תיווך מורים אורבך, ה

ריהעירן: נודע לנו, והדבר
אושר על־ידי החבר בן־אהרון בכתב,
כי מחר מתכוננת המועצה, שלא כחוק,
למנוע ייצוגן הצנוע של סיעות

לורד האנגלי, בין ראש ממשלת ישראל
(ויש לי הוכחות כאן, בידי ה״ג׳ואיש
כרוניקל״) לבין נשיא מצרים. כאשר
מכתבי נשיא מצרים, המופנים למשה
שרת ז״ל, מתחילים בצורה כזאת ,
אחי שרת, .
גם ב־ 962ו היה תיווך בין בן־גור
יון 1לבין נשיא מצרים, על־ידי עתונאי
אחד — איני יודע מה שמו, אן בן
גוריון אישר לי זאת במכתב, ששמו
מתחיל ב־ה ולא ב־ב. ונשיא מצרים
אמר לאותו עתונאי,, ,שלו היתה לי
הזדמנות לשבת עם בן־גוריון לבד,
בלי צד שלישי, היינו מגיעים להסכם
גמור בכל הבעיות״.
גם ענין זה לא נוצל, עד שהגענו
למלחמה, ומיד עם הנצחון האדיר של
צה״ל נפתחת הדרך להסדר ישיר בינינו
לבין העם הפלסטיני. קמה ועדה מתוך
מנהיגי פלסטין אלה, וביקשו לבוא
במשא־ומתן עם ישראל, כדי לפתור
את הבעיות. בראש אותה ועדה•
עמד אותו עורך־דין עזיז שחאדה, שביקש
ב־ 1949 להיפגש עם נציג יש ראל•
אן הוא נדחה כי ישראל עשתה
שוב אותה טעות וביקשה להפגש עם
חוסיין.
דווקא היום קראתי בידיעות אחרונות
ידיעה, שוועדה של פלסטינאים
פנתה בקריאה לועידת מנהיגי ערב ברבאט,
שיסכימו להכיר במדינת ישראל
ולהתחיל במשא־ומתן לשלום תמורת
נסיגה. משום מה לא מצאה ידיעה זאת
ביטוי בעתון ההסתדרות דבר.
אני מבקש שההסתדרות תדרוש מממשלת
ישראל להתחיל במשא־ומתן
מידי עם מנה־נים אלה, כדי להוציא
את הקלף החזק, הקלף הפלסטיני, מידי
מדינות זרות. נתחיל כן, שנכיר בישות
הפלסתינית.
הרשו לי גס לברן את אותה קבוצה,
שבראשה עימד עזיז שחאדה, אשר
לא נואש מאז 1949 ועד היום, למען
הביא למשא־ומתן לשלום בין ישראל
לעם הפלסטיני. תבקש ההסתדרות ממשלת
ישראל לפתוח במשא־ומתן ישיר
עם נציגי העם הנמצאים איתנו, למען
שלום והבנה.

אזהרה! :דסס!
כל זד, ניתן לחשוב, כי בוועידה
דובר רק על בעיות מדיניות ומע־מדיות,
ברוח של פרלמנטריזם הוגן ;
שפה ושם רק קראו קריאת־ביניים, או
התנגשו צעקני המערך עם חובשי־הכי־סאות
של גח׳ל.
אולם מתחת לפני השטח נרקמה
מזימה עכורה. נודע לנו עליה יום לפני
נעילת הוועידה. איש המערך דווקא, שנקעה
נפשו מן הקנונייה, הודיע לנו :
״מכינים הצעה למנוע מכם להיכנס לוועד
הפועל ! ״
מייד החלטנו לנצל את זמן־הדיבור

פיטר פריי קורא ליו״ר
פחות מאחד וחצי אחוזים, צעד זה נוגד
את העיקרון המקובל של מניעת עושק
המיעוט. במשך 46 שנות ההסתדרות,
ועשר ועידותיה, לא היה דבר זה.
אנו רואים, ואתם איתנו קבל עולם,
כי מספר משונה זה, ונסיון משונה
זה, נועדו נגד תנועת העולם הזה.
הלכנו כולנו לבחירות על בסיס מצב
שהיה קיים 46 שנה. אנו זוכרים את
הנסיון הכושל של מנהיגי ההסתדרות
לפני הבחירות, לבלום הליכתנו לבחירות
לוועידה זו. הוערמו מיכשולים
טכניים, שלא יפורטו כאן אן ידו עים.
ידוע גס כי בית־המשפט ניגח את
מנהיגי ומוסדות ההסתדרות. אנו יודעים
ואתם יודעים כולכם, כי חשש ו דאגה
מפני כושרו של העולם הזה הס
שדחפו אותם אז.
אנו רואים במהלכי העבר לבלום או תנו
תעודת־כבוד לתנועתנו.
אני קורא לכל מי שיכול לעזור
במניעת מעשה זה שלילת זכויות מנציגים
נבחרים, לעזור למניעת המעשה.
אס יקום המעשה, נראה בו תעו״
דת־כבוד לעצמנו וכושרנו, תעודה ש מועצת
ההסתדרות תתן לנו. יחד עם
זאת לא נוותר על הקרב. עדיין יש ציבור,
עתונות, בתי־משפט, ודרכים אחרות.
לא נוותר על עיקרון הייצוג הדמוקרטי.

מכבש דרוס בשדווה התכוונו בכל הרצינות להזהרה זו,
אבל הבוסים של המערך העדיפו להתייחם
אליה כאל פראזות ריקות מתוכן,
המשיכו לנהל את הישיבה כאילו
לא קרה דבר. הם היו בטוחים ש־מכבש
הרוב העצום שלהם ידרוס אותנו
וימשיך בדרכו בשלווה.
מי שחשב כך — טעה. וכך נולדה
המלחמה שחרגה הרבה מעבר למאבק
סיעתנו בהסתדרות, הפך למאבק מש-
פטי־ציבורי בעל משמעות עקרונית בחיי
הדמוקראטיה במדינה.
על כך — דו״ח בגוף העתון__ .

בשבועיים הראשונים שלי ככנסת,
הערתי לא פעם לאורי אכנרי :״אני רואה
שבכנסת הזאת למדו את לקח ההערות
שלך. הם לא נעדרים בסיטונות בל־כד
בולטת מישיבות המליאה״ .והוא תמיד
השיב :״עוד תראה את המליאה ריקה״.
השבוע ניתנה לי ההזדמנות העגומה
הזאת. כתבו הפרלמנטרי של ״מעריב״
מצא לנכון להנציח את המצב בידיעה שאותה
אני מעתיק בטור השמאלי.
אבל לא רק ההיעדרות המאסיכית של
חכרי־הכנסת הישרתה אווירת תיפפולעל
הבית. השפיעה יותר העובדה, כי גולדה
מאיר עלתה על שירטון אחרי שירטון כ־נסיונותיה
להרכיב ממשלה. וכל עוד לא
היתה ממשלה, לא היה לכנסת כמעט מה
לעשות.
גולדה מאיר גם היא לא הופיעה, לכו

זדבאחד -שר אחד
קצרנית הציעה לח״כ להגיש
הצעת אי-אמון
כאשר נפתחה אתמול ישיכת הכנסת, נקרא שר־הטשפטים
י. ש .שפירא לעלות לדוכן כדי לשאת את
הרצאת המכוא על חוק לתיקון פקודת הנזיקין.
בעוד השר עלה לחכן, היה באולם הכנסת חבר־כנסת
אחד ויחיד — ח״כ שלום כהן מסיעת ,,העולם הזה״ .חב
חברי־הכנסת האחרים נמצאו אותה שעה באתר סמוך —
ב״בניני האומד,״ ,שם נפתחה ועידת ההסתדרות.
כאשר ראתה את המצב המגוחך הזה הקצרנית של
הכנסת, היא קראה לעבי 1צ2 - 2לן םגט: תגיש מהר
הצעת אי־אמון. זו ההזדמנות שלך להפיל את הממשלה.
יש לך רוב.
לא היה אפילו מי שיצחק...

גם באין ממשלה חדשה, לא יכלה הכנסת להתעלם מן הבעיות הדחופות הכואבות
לאזרחי המדינות בעייה אחת כזו היא שביתת טכנאי הרנטגן. שני חברי הכנסת — יצחק
גולן (ל״ע) וטובה סנהדראי (מפד״ל) הגישו הצעות דחופות לסדר־היום לדון בשביתה.
שניהם עמדו על הסבל הרב הנגרם לחולים, ועל הצורך לשים במהרה קץ לשביתה.
מדברי ח״ב גולן השתמעה בבירור הדרישה להנהיג בוררות חובה.
תוך כדי נאומו של ח״ב גולן, פנתה אלינו מישלחת של נציגי השובתים, ביקשה
למסור לנו אינפורמציה על מאבקם. הם התקבלו על־ידי אמנון זכרוני, ולאחר שמיעת
טענותיהם, ביקשתי את רשות הדיבור כדי להביע את דעתנו על שביתה זו :
שלום כהן: אם עובדים שובתים, סימן שכואב להם. אי־אפשר לנופף בלי סוף במה
שנקרא בוררות חובה, זה לא יפתור את הבעייה. נכון, קיימים שירותים חיוניים.
צילומי הרנטגן הם אחד השירותים החיוניים. אבל גם השובתים הכירו בצורך לתת
שירותים חיוניים, ולפי ההסדר שעשו — הרופאים קובעים מה חיוני, והטכנאים מבצעים
אותו. הצטערתי לראות את חבר־הכנסת גולן מנפנף לרעה בשביתה אחת זו כדי להסיק
מסקנות מרחיקות־לכת ולהציע הצעה שהיא שלילה טוטלית של הזכות למאבק מקצועי.
יצחק גולן: זה לא נכון. דיברתי רק על שירות חיוני.
שלום כהן: כן, אבל, אבל...
יצחק גולן: דומני שהיום היתה שביתה באתא. שביתה זו צריכה
להתקיים.
שלום כהן: נחכה ונשמע מה תאמר עליה בעוד שבוע שבועיים,..
יצחק גולן: במשך ארבע שנים תמך ח״כ אבנרי בבוררות חובה.
שלום כהן הייתי מציע אפילו להוריד מסדר־היוס גם את
נימוקי ההימנעות של חבר־הכנסת יגאל הורביץ. אי־אפשר לנופף בכל פעם
בהרוגים שלנו, במלחמה שלנו. כל פעם שצריך לשבור שביתה — השובתים
הם חבלנים. מה יש, רבותי 7בניהם של השובתים לא בתעלה ז הם עצמם
לא נהרגים בתעלה, בשעת שירות מילואים?
(הרשימה הממלכתית) ; לא אמרתי זאת.
יגאל הורביץ
שלום כהן: אבל זה משתמע, לצערי הרב. הסכמתי עם דברים
אחרים שאמרת, אבל זה משתמע וזה מעציב מאד.
טובה סנהדראי (המפד״ל) ; שביתה על ח שבון בריאות וחיים —
זה כלום 7
שלום כהן: לא הצעתי להסיר את הנושא, מפני שהוא ראוי לדיון.
לפני כמה דקות היתה כאן משלחת של העובדים השובתים. הם מסרו לי, שהעירו־לוג
מאיכילוב, אשר חבר־הכנסת גולן הביא את סיפורו כאן, הכחיש באוזניהם שבגללם
נדחה אותו ניתוח, שכתוצאה מדחייתו מת החולה.

רות שהיה לה מה לומר לכנסת. היא עשתה
זאת על-ידי מכתב ששלחה ליו״ר הכנסת,
שנתבקש להקריאו במליאה. בהודעתה
האישית ביקשה ראש־הממשלה להשיב
להודעה אישית אחרת, שנמסרה
על-ידי אורי אבנרי בישיבה הקודמת של
הכנסת. בהודעתו התרעם אורי על כי בנאומה
בעניין השדר ששיגרה לנשיא ניב־פון,
הודיעה ראש-הממשלה כי ״נאום הנשיא
מכיל גם משפט שמעודד ומחזק מדינות
קטנות בעוד שתירגום השדר הנכון
צריך להיות :״נאום הנשיא מכיל הרבה
שמעודד ומחזק מדינות קטנות אבני
רי התריע נגד הטעייה זו של הכנסת. עתה
ביקשה גולדה להסביר את העניין, טענה
בהודעתה האישית שקצרנית הכנסת היא
שטעתה, וכי ראש הממשלה לא התכוונה
להוליך את הכנסת שולל.

1יצהק גולן: לא הזכרתי אף שם נאף בית־חולים.
שלום כהן: אני מזכיר.
1יצהק גולן: אתה לא יכול להסתמך עלי.
הן בעצם התביעות של השובתים 7לדעתי,

ש לו ם כ הן :
אולי יכולות הדרישות להיחשב ללא־נורמלית.
דרישות־שכר
רן תופעה
סבירות. אבל הד־ישה כשלעצמה היא דבר נורמלי. ניתן היה לפתור את הבעייה הזאת
תוך זמן סביר. אך מהו זמן סביר 7חודש, שנה, שנתיים — זה סביר 7את הענין הזה
סוחבים, אס אינני טועה, מאז .1966 ההבטחות הראשונות שניתנו בנדון על־ידי החברים
משל וידלין ניתנו בשנת . 1966 כמה זמן אפשר לסחוב את הענין, ואחר־כך לבוא ולומר
שזה חיוני ולהציע בוררות חובה, ויתור וכו׳ 7
נכון, אי־אפשר להתעלם מסבלם של החולים. אך ניתן בכל זאת למצוא את הדרך
כדי למנוע גם את סבלם של החולים וגם את סבלם של העובדים. יש גם מכונים פרטיים
לצילומי רנטגן, ואס הענין נוגע לפיקוח נפש — מדוע אין מגייסים את המכונים האלה
לענינים שבפיקוח נפש 7
אני פונה בקריאה לעובדי הרנטגן, למרות תחושתם שקופחו, שיעשו מאמץ ויבואו
לקראת מעבידיהם. מפני שהם אינם עובדים רק בשביל המעבידים שמשלמים להם את
שכרם, אלא גם בשביל אותם אנשים שהם משרתים. והם אזרחי ישראל וחולי ישראל.
באותה רוח אני רוצה לפנות בראש ובראשונה לשר הבריאות ולמוסדות המעבידים,
שגם הם יקחו בח שבון כי מוטב לבוא לקראת העובדים מאשר לשבור אותם. עובדים
שבורים אינם עובדים טובים.

בסיום הועבר הנושא לטיפולה של ועדת השירותים הציבוריים. יו״ר הועדה, ח״כ
חיה גרוסמן ממפ״ם, לא חיכתה עד לישיבה השבועית של הוועדה, אלא זימנה את
חבריה לישיבה דחופה כבר למחרת היום.
כחבר הוועדה ניתנה לי ההזדמנות לשמוע בצורה מפורטת את טענות השובתים ואת
תשובת המעסיקים. תוך כדי הדיון הארוך, נוצר הרושם כי הבעיה בשלה לפתרון, וכי
דרושה רק התחלה חדשה של המגעים בין שני הצדדים. ואמנם יצאה הוועדה בקריאר
לשני הצדדים לחדש מיד את המשא־ומתן, תוך שימוש בשרותיה הטובים של היו״ר.
בישיבה זו למדתי כמה חשובה השתתפותם של חברי הכנסת בכל הישיבות: כאשר
הגיע הדיון לקראת סיומו נותרו רק חמישה חברים. הסתמנה אפשרות כי הוועדה
תפרסם קריאה לשובתים להפסיק מיד את שביתתם, לפני שהובטח להם כל הישג ממשי.
העובדה שמתו־ החמישה היו שלושה
(היו״ר, אמיל חביבי ואני) שהתנגדו עקרונית
להחלטה חד־צדדית מעין זו, מנעה
צעד שעלול היה להחריף את עקשנות
השובתים במקום להנהיג רוח פשרנית,
שבכוחה להביא לסיומה של השביתה.

לבנותגשרי ־ רא רק ש •כונ !
הנושא האחרון שעמד על סדר יומה של הכנסת, השבוע, הייתה
ירושלים המזרחית. שני ח״בים, משה צבי נריה מהמפד״ל ואכרהם
בץ מגח״ל, הציעו לייחד דיון במליאה על קצב הבנייה והפיתוח
כירושלים המזרחית — בצאתם מנקודת־ראות שהנעשה שם אינו
מספיק, אדא יש להגביר את קצב ייחודה שר העיר.
המשיב, סגן ראש הממשלה יגאל אלון, הציע להעביר את
הצעותיהם לדיון כאחת מוועדות הכנסת. נמנעתי מן ההצבעה :
שלום בהן הצבענו בשעתו בעד
צערי, הצעות המדברות על פיתוח ה
איחוד
ירושלים, ואני מאמין בחיוניותו
ההסטורית של איחוד זה. כי אני מאמין
שירושלים המאוחדת צריכה להיות סמל
השלום, סמל שיתוף בין שני העמים
החיים במולדת המשותפת. אבל האם
עשינו משהו ממשי בכיוון זה 7האם
השגנו שיתוף־פעולה מלא בין תושבי
ירושלים המזרחית לבינינו 7האם נעשה
משהו ל שכן את חששותיהם שאין
פנינו לנישול 7
בדברי שני המציעים לא שמענו, ל
עיר
למען שני העמים.
כבוד הושב־ראש, אנו אומרים: פיתוח

הסרת מחיצות — כן, אבל לא בדרן
שתגביר את החששות ואת התהום.
.בירושלים המזרחית, כבוד סגן ראש
הממשלה, יש לבנות לא רק את השיכונים
ואת המוסדות שמנית, יש לבנות
גם גשרים,
חבר־הכנסת נריה אמר בסקירתו ההיסטורית:
ירושלים לא נמסרה לשוס

שבט, כי היא שייכת לכל השבטים. ב
מקום השבטים יש כיום מציאות לאואחרת. ובינלאומית איזורית
מית,
כפי
שסגן ראש הממשלה אמר בסוף
דבריו, ירושלים איננה קדושה רק לנו,
ואין טעם מוסרי או תבונה מדינית להתעלם
מהעובדה הזאת. שר הבטחון,
מר משה דיין, היה מוכן בשעתו להסדר
לפיו יונף דגל ירדני מעל הר הבית.
ירושלים היא בירת המדינה, אבל
היא לא רק זאת. אני מקווה שהיא
תהיה בירתה המשותפת של מדינת יש ראל
ומדינת פלסטין.
סגן ראש הממשלה דיבר — ושמחתי
לשמוע דבריו מטעמים אחרים —
על חולשת־דעת מדינית של הממשלה
לפני עשרים שנה, באשר לא העזה
לשחרר את העיר העתיקה. אני מקווה
שלא נצטרך לדבר על חולשת־דעת
מדינית של הממשלה הנוכחית בעוד

עשרים שנה, על כי לא העזה לשחרר
את ירושלים מכבלי השינאה, השוביניזם
והמלחמה,
ולסיום, סגן ראש הממשלה שיבח את
פעולת עיריית ירושלים ופעולת ההסתדרות
בעיר המזרחית. גס אני מברן
את ראש העיר, מר טדי קולק, על
מה שעשה, אני מוכן אפילו לברן את
החבר אהרן בקר על מה שההסתדרות
עשתה. אבל אני רוצה לשאול: האם
הגשמת השלום היא פעולה מוניציפלית
7האם מיצוי האפשרויות ההיסטוריות
של ירושלים מאוחדת הוא ענין
של הוועד הפועל 7זה תפקיד היסטורי
— וכדאי לן, אדוני סגן ראש הממשלה,
להעמידו בראש דאגו תין ובראש
מלחמותיך. אני מעז לומר שזה
חשוב יותר אפילו ממניעת מינוי סגן
שר דתי למשרד החינוך. אני בטוח ש אס
תיטול את התפקיד הזה לידן,
תהיה ראוי יותר להיות ראש ממשלה.

התנור הקולט למטרה
ק 1ד

עם השכלולים שבחנור הגדול י 1תר
והיתרונות של התנור הקומפקטי. עיצוב
מודרני. על משטח הבישול 4מבערי גז,
בגדלים שונים, לבישול מהיר. ורשת
אמאיל הניתנת להסרה בקלות. לאפיה
ולגריל-חא ענק חשמלי, עם מנוע מיוחד
לשיפור וגריל מסתובב (ללא תוספת
מחיר) .תאורה פנימית ודלת זכוכית
פנורמית. טרמוסטט לויסות דרגות החום.
יתרון נוסף־קוצב זמן עם
שעון מצלצל ומגירה תחתית
לאחסון כלים, הנשלפת
בקלות, ובכך מקלה על
הנקוי מתחת לתנור.

בישול בגז
אפיה וגריל
בח שמל

לרכישה גם בשיטת
החליפין או£-ס 84ז

המחליף תנור בישול או
כיריים ישנים (מכל סוס
בתנור חדש, יקבל תמורה
כספית עבור הישן.
וכמו תמיד השרות המשלה ־
של״אמפא״לרשותך

מלך המטבח
מבשל
על מלך
התנורים
מר י. לי שנ סקי
שזכה ב תואר
מל רהמטבח 1969
ב הגי שו מר ש ם
שהובן
על תנור ״אמקור״

זדויי דוז לו

ד־ 1ד׳ו חו /ר 4

י ־ נ דת

ד ־ ודו חו 4 /

חנוניתן שווה ותו-יפה וגועס

1X 0 1 0 1 ,

״ -ר* ודן ס

ניסויים!תושג׳חנוניוח 81( 9-ים
מכתבים דיינו
(הגדה לפסח )1970
כמה׳ מעלות טובות למקום עלינו:
אילו קיבצנו מגלויות — ולא נתן לנו
את המדינה — דיינו.
אילו נתן לנו את המדינה — ולא נתנה
ביד המפד״ל — דיינו.
אילו נתנה בידי המפד״ל — ולא נתן
לנו את יצחק רפאל — דיינו.
אילו נתן לנו את רפאל — ולא נתן לו
להקים את תל־גיבורים — דיינו.
אילו נתן לו את התל — ולא נתן לנו
את מפתחות הארץ בשבת — דיינו.
אילו נתן לנו את השבת — דלא נתן
לנו את הכל שבינו לבינה — דיינו.
אילו נתן לנו את כל הנ״ל, ולא נתן
בידינו את הרך היילוד לחתכו — דיינו.
אילו נתן לנו לחתכו — ולא נתן לנו
לקבר( (לאחר 120 שנה) — דיינו.
אילו נתן לנו לקברו — ולא נתן לנו
להחליט באיזה צו של הגדר _ דיינו,
אילו נתן לנו את הגדר — ולא נתן לנו
משגיחי כשרות באלפיהם — דיינו.
אילו נתן לנו את הכשרות — ולא נתן
לנו את הכותל — דיינו.
אילו נתן לנו את הקיר — ולא את כל
העיר — דיינו.
אילו נתן לנו רק עיר זאת — ולא תל-
אביב ואחרות — דיינו.
על אחת כמה וכמה, טובה כפולה ומכוס־לת
למקום עלינו, שקיבצנו, ונתן לנו׳ ושם
את הארץ לרגלנו כאסקופא הנדרסת. והעניק
לנו את הבריאות, והחינוך, והסעד, והחיים׳
והמתים, והדתות, והעיריות, והממשלות׳
וידנו בכל ויד כל תרוממנו, ואנו
מיעוט בטל בשישים וקטונו מכל הכיבודים
הללו.

י. אלון,

הרצליה•

גנד היועצת
לענייני נישואיו
לדעתי זאת שערוריה שאשר, כמו ד״ר
גלעדי בת ה״ ,80 תביע דעתה בענייני מין

׳(הטולס הזה .0684

אני בכלל לא מבין
איך מרשים לה להיות
יועצת לענייני
נישואין.
הרי בחור צעיר
שיגש אליה לקבל
יעוץ, יכול להפוך
ללא־נורמלי מעצות
שהיא נתנה כמו בעיתונכם.
כל פסיכולוג מתחיל
יודע כבר בשבוע
הראשון ל־שדיעות לימודיו אלד,
אינן

רוני גרוס,

הצטרף לאלפים
הלומדים אנגלית בטלוויזיה
בשעות אחר־הצהרים המאוחרות

למד אנגלית בנוחיות
עם הספר

£*161.1511א? 5 1£41 יז1.£
היום:

11 ידע^? 3א 8 8 0פ 1,

תל-אביב
העיר עזה

היצרן: ולמר יעקב בית המכונית חיפה בע־מ. טל 521838 .

חוטי הלוקה מיוצרים בישראל בלעדית ע״׳
ברשותה של חברת הברליין־שוויץ.

נכונות, ואינן

מסוגלות לעזור

למי שדרושה לו עזרה.

להשיג בסוכנויות למכירת מכוניות: בחמיוח הם ובחחוז לאבקר׳ רכב;
בחנויות ״המ שכיר לצרכן״ :עבור סחזת הכטחגן -בחמיות .,שקם׳
מזל־אביב וחיפה.
מפעלי הברלון בע־מ

גרוס

הגבי־ל!*

חיש־קל ובהצלחה בטוחה
(ב־ 8שעורים של שעתיים)
קצרנות עברית ו*/ו *נגלית

ב־אולפן גרג (בר־^מא).
תל״אפיב ! :ורדון ,5סל 236209 .
ירושלים • :היקיר* .מליל •1
חיפה. 5בפעלה* ,שפריהו ליין 30
קורס חדש ייפתח דשבדע

סרוחה כשבלול מנופץ /בבית עלמין
לאלמוגים /כשצריחיה מפלחים /שמים
בשעמום.
גם הים הנוקשה
/מבזבז ג ליו/
על חופי השרף.
אנשים בני אלף/
ואדמה בת מליון /
ריח מעורב /צחנת
אנוש ובשמי
פרדסים.
עיר שמחוגי שעונה
/הולכים לאחור
/ושפעת שנאתה
/פורצת קדימה.

אברהם
שיין,

ראשון־לציון

! מתנדבות ״ויצ״ו״
פונות לציבור
אנחנו, אירגון מתנדבות ויצ״ו באזור קר־יית־יובל,
ירושלים, פונות לציבור בבקשה
לתרום תנורים ושמיכות. אנו פועלות נ־איזור
זך, המונה,במה רבבות תושבים, ביניהם
נזקקים רבים שחלקם מתגורר עדיין
באסבסטונים.

ילפסימיות
זו אין יסוד. אם אפשר להכפיל,
אפשר גם להחמיש.
זה תלוי בנו ובמעש.

ד,תורמים מתבקשים להתקשר עם טלפון
מס׳ ,35812 ,62082 ירושלים.

הניח רוקח, ירושלים
י תחרות ציזומים

הררי, ר־אשון־לציון

משמרת־ישראד
כן ענתה

צילמתי תמונה זו בירושלים.
אני מציע ככותרת: הקוזקינו של הקב״ה
בעיר הקודש.
צ 3י ח בקין, רמת־זזן
• תמונת השבוע מזכה את הקורא צבי
חבקי! ב־—.סו ל״י.

האם הבוחר
הישראלי מאובן
במכתבה של הקוראה אלינוער מחיפה
(העולם הזה )1681 נאמר :״אורי אבנרי לא
יגיע אף פעם לעמדת מפתח כי הבוחר הישראלי
מאובן.״

תמונת השבוע

בגליון 1682 של העולם הזה, מיום
,26.11.69 במדור ״חוק״ ראיתי תצלומו של
״פרקליט ליטוינסקי״ וכתבה על תלונתו
אל המפקח הכללי של משטרת־ישראל( ש־העחקיד,
נשלחו גם למוסדות אחרים.
התפלאתי לקרוא באותה כתבה, כי ״שלושה
שבועות לאחר ששיגר את מכתבו לא
זכה לקבל תשובת המפכ״ל.״
אומנם, משטרת־ישראל אינה נוהגת להתכתב
עם הפונים אל״ה מעל דפי לעיתונים,
(המשך בעמוד )8

מספר הטלפון שלי הוא 247255 ולא
תוכל להתקשר אלי בכל עת, אל מחלקת
השרות של ״זניט״ ,שם אני עובדת #תפקידי
הוא לקבל את ההזמנות לטכנאי השרות ולכוון
אותם אל לקוחותינו -לכן אוכל להעיד בבטחון
גמור על יעילותם, נאמנותם ומומחיותם של

טכנאי ״זניט״ -העונים לכל קריאה תוך
24 שעות #אגב, מספרי הטלפון של יתר
מחלקות השירות שלנו הם: בירושלים -
,52966 בחיפה -ו 6435 ובבאר־שבע -4110 -
#כדאי שתזכרו! ״זניט״ -מקלט מצויין,
שרות נאמן.

מכתבים

(המשך מעמוד )7

סוס רנאויס ע 1השנון

5110:1מר

זהה את האיש במדים, המופיע בצילום למעלה :

ו. מפכ״להמש טר ה,
פינ ח ס קו פ ל
.2הנציב העליון,
סיר הרברט ס מו א ל

.3חיי םלס קו ב, בעת
שירותו בבריגדה
.4דויד בן־גוריון,
במדי הצבא ה תורכי

תלוש מ ס׳ 3

השולח ...כתובתו

ת שבץ ״העולם הזה׳

וגם במיקרה זה לא הייתי סוטה מנוהגנו
המקובל, אלמלא היו דבריו של מר ליטוינס־קי
זרועים אי־דיו־קים
מטעים.
ובכן״,מר ליטויד
סקי פנה למפקח־ה־כללי
עם העתקים לגופים
אחרים במכתב
שנושא תאריך
,30.10.69 שהגיע אלינו
ביום .3.11.69
למחרת היום, ב־
4.11.69 נשלחה למר
ליטוינסקי תשובת-
ביניים של המפקח־נש
הכללי
בה נאמר, כי
לאחר בדיקתנו —
תישלח לו תשובתנו המפורטת.
ביום 23.11.69 נשלחה תשובתו של ד,מפ־קח־הכללי,
בחתימת הח׳׳מ, אל מר ליטוינ־סקי
ואל כל שאר המכותבים.

ניצב־מישנה. י .גש,
לישכת המפקח־הכללי, ירושלים

תגובת ליטוינסקי

הבוחן האחראי מפענח את המספר בו סימן
השאלון ומוסיף עליו את שם הנבחן.
נכון הוא כי המבקשים לקבל רשיון להוראת
נהיגה נכשלים ולא מצליחים בבחינות
וזאת בגלל אי ידיעה מספקת של החומר,
שטחיות בלימודים, אי הבנת החומר,
כושר הסבר לקוי וכו׳ .בקרוב תתפרסמנה
תקנות חדשות בנדון שיחייבו את המועמד
להתכונן בהתאם לתוכנית שאושרה על־ידי
אגף הרישוי. דבר זה יבטיח הכנה יסודית
יותר מהמבקשים לקבל רשיון להוראת
נהיגה.

יהודה איזנשטרק,
הממונה על יחסי־ציבור של אגף הרישוי

כותרת!

שלח בותרת מתאימה לתמונה
זג בין שולחי הבותרות המוצלחות
יוגרלו 3פרסי ספרים.
את הבותרות יש לשלוח בגלויות
בלבד לת.ד ,136 .תל-
אביב, ולציין ״תן פותרת״ .המועד
האחרון: עד .20.12.69

ב־ 4.11.69 נשלח אלי מאת המטה הארצי
של המשטרה, על גבי טופס של המשטרה,
אישור בדבר קבלת
מכתבי בדבר תלונה
על השוטר רוזנפלד.
המילים ״הננו מטפלים
בעניין ועם
סיומו של הטיפול
נודיעכם״ הן חלק
מן הטופס השיגרתי
המודפס.
התשובה העניינית
נושאת את התאריך
23.11.69 ונתקבלה
ב־ ,28.11.69 דהיינו,
יומיים אחרי הפיר־ליטוינסק
סום
בעיתון וארב־ער,
שבועות לערך לאחר מישלוח מכתבי.
לגבי ה״אי־דיוקים״ — אין שום אי־דיוקים.
תשובה עניינית למכתבי קיבלתי
רק ב־ ,28.11.69 כאמור לעיל.

עו״ד חיים ליטוינסקי,

תל־אביב
אזרחות טובה
ביום שני ,17.11 ,בשעות הערב המוקדמות,
בוצעה פריצה בסטודיו לציור השייך
לציירת נחמה אבני (אפשטיין) ,רח׳ הירקון
124 תל־אביב (על הגג).
הפורצים שברו את דלת הכניסה, חיבלו
ברכוש, זרקו יצירות ושמו בכליהם מכל
הבא ליד, תכשיטים וכן 5ציורי שמן שכבר
נמכרו.
אנו פונים בבקשה מעל דפי העיתון למצפונם
של הפורצים וכן לכל מי שהיה
בסביבה ויכול לעזור בהחזרת הרכוש הגנוב
לבעליו, ויבוא על שכרו.

שלמה
מאוזן )1 :מהווה חלק מסמל
ידוע בעולם; )5פרח שהוא מלך
הביצות באגדות הילדים 10 בידי
מפי אבי — ביטוי המספר על דברי
האב לבנו; )12 גניבה של אלימות;
)14 שר; )16 יו ש בי ...וצלמות, אסירי
עוני וברזל; )18 לווה מרעהו כסף;
)19 מקום הגלות הראשון של עמנו;
)21 ישוב על שם אשר, יהודיה גדולה
בצפון הארץ 22 אין לו רגלים;
)23 שחקן ידוע, שיחק ב״גילדה״ וב־
״סוד האגם״ (שם פרטי 24 אביון;
)25 גופה חנוטה; )27 החיילים מחכים
בקוצר רוח לבואו; )30 בגלל המחירים
הגבוהים שהוא דורש מתקשות
היום משפחות רבות בהכנסת ריהוט
לדירותיהם! )31 בידיה הנהלת המפעל;
33 סמל 35 אחת אפיים;
)36״אם יש יופיע מיד ביא־ליק);
)38 קומפוזיטור פיני ידוע, חיבר
את הימנון אולימפיאדת הלסינקי; )39
כינוי לים סומכי; )40 תריסר; )41
יש מקומות בנגב שדבר זה נעשה
רהם השנה לראשונה בתולדות הארץ;
43 ומי ההולכים 44 ישראל
לא ידקר; )46 אסטרולוג; )43 מחשבה
הגיונית דורשת דבר זה לאחר שהונחו

ההנחות! )49 אנו קוראים לזה ״בלוף״.
מאונך 2 :המוות יפריד ביני*
נו )3 :התלמידים מתיראים מאד מפני
דבר זה; )4משורר ישראל שזבה
ליחס טוב מצד המבקרים; )6חסר נכסים;
)7אי בים התיכון; )8 יד״
— קרוב; )9מטה שאינה נוחה ביותר
למשכב; )11 רבים מן העולים החדשים
חסרים דבר זה; )13 יהודים דתיים
עורכים בשבת בערב טכס הנקרא בשם
זה 15 ונוטר; )17 רעב; )18
עולם; )20 אדם זה הביע דרישה לגרש
בהקדם את כל הערבים מהארץ; )23
הרי ארצנו מכילים בקרבם אחוז גדול
של חומר זה; )26 ישוב בגבול הרי
יהודה המצטיין במחצבותיו; )27 שלוש
מאות ששים וחמשה יום; )28 דייל;
)29 נמל ים־תיכוני שללכלוכו ולזונו־תיו
יצא שם בעולם; )31 גוף שאנו
מוצאים את שטחו על ידי הכפלת
בסיסו בגובהו; )32 שרפרף! )34 תעלת
שופכין; )35 בו ׳מרוכזים מרכזי עזר
בינו; )37 תנור; )39 הגיעו בנים
ע ד וכח אין ללידה; )42מ ה
מיומיים; )44 לא כל יום מתרחש
;45 יוסי• ;47 ודרה --

אהרון כהר,
המזכיר היוצא של ההסתדרות

ימיני, בשם קבוצת ידידים
רח׳ גורדון , 41 תל־אביב
בחינות במשרד-הרישוי
אבקש לפרסם את הערותי למכתב למערכת
בחינות מוזרות
(העולם הזה .)1674

במשרד הרישוי בבירה;

כל אדם המבקש להיבחן בתור מורה
נהיגה, מקבל מדריך מיוחד שהוצא למטרה

הקריטריונים לקבלת הסמכה בתור מורה״
נהיגה נקבעו על־ידי אגף, הרישוי והם
מתחלקים לשלושה שלבים:
א. שלב א׳ — מבחן בכתב.
ב. שלב ב׳ — מבחן מעשי.
ג. שלב ג׳ — מבחן בעל־פה בפני ועדה
ציבורית.
למבחן זה יכולים־ לגשת הנבחנים שעברו
בהצלחה את השלבים א׳ ו־ב׳.
קביעת תוצאות מבחן שלב א׳ :הממוצע
של תוצאות המבחן חייבות להיות ס/״,60
בתנאי שהנבחן השיג בכל מקצוע ומקצוע
לא. פחות מ־ס /ס .50 נבחן שנכשל במקצוע
אחד ייפסל וזאת למרות שבשאר המקצועות
השיג ציונים מעולים.
בדיקת המבחנים וקביעת ציונים: שאלוני
הנבחנים נבדקים בעילום־שם ורק לאחר מכן

הכותרות

שזכ1

מתוך הכותרות שנשלחו לתמונה לעיל׳
שפורסמה בגיליון ,1682 נבחרו הכותרות
הבאות:

• ״תן עוד שיהוק, אולי תצא

גם אשתי ״,סמי טרוזנזן, רחוב הנציב
, 6באר־שבע.

• ״לנגוס או לא לנגוס, זו
השאלה!״ ,משה בן־נאים, הרב קוק
,45 הרצליה.

• ״היפדפדמעם״,
אבן־יהודה.

יוסי גרינשפן,

בעולם

חיות
ה ם לא
י חיו יו מי
השמדת־עם היא פשע לפי מגילת האד
מות המאוחדות ולפי חוקי המדינות המתוקנות.
אבל השמדת־גזעים עדיין מקובלת
בפרוס שנות ה־סד. מדי שנה כמעט
נעלם גזע אחר של חיות מעל פני כדור
הארץ, ושרידיו נכחדים אפילו מגני־הח־יות
הגדולים בעולם ושמורות־הטבע למיניהם.
הדב
המקסיקאי האפור, למשל, היה עדיין
בעל חיים נפוץ למדי בתחילת שנות ה־.60
השנה כבר לא נשאר אפילו דב מקסיקאי
אפור אחד לרפואה. לפי תצפיות שנערבו
על־ידי הקרן העולמית לחיי־טבע, נעלם
מרי שנה סוג אחר של ציפרים או חיות,
שהיו ידועות עדיין בתחילת המאה.
מאז למד האדם להניח מלכודות, להטיל
רומח ולירות בחץ ובקשת, הוא מוציא
להורג את בעלי־החיים שכניו, אם מפני
שהוא צריך את בשרם או עורם, ואם
מפני שהוא נאלץ להרחיב את מרחב המחיה
שלו.

דגמים

חדשים

19719
ו 1-די

ט לויזיו ח

ש או ב לורנץ
1-1010 סססו-ז
1-1020 31-9001
2001-4־ח/\/ץ 13-980

40 סוגים יעלמו כעשור הכא.
הקואג׳ה, למשל — ,יונק דמוי סוס, הקרוב
לזברה, אך מפוספס רק בחלק הקדמי
של גופו ובראשו, הושמד כולו כבר
ב־5ל , 18 על־ידי המתיישבים באפריקה שרצו
לספק מזון לילדיהם.
פרת־הים, יצור שקט, חסר־אונים ונוטה
לאימון, המשיך להתקיים רק שנים ספורות
אחרי שגילו אותו לראשונה באיזו־רי
הקוטב.
לפי, תחזיות שנערכו לאחרונה עתידים
להיעלם בשנות ה־סד לא פחות מ־ 40 סוגים
שונים של חיות. ביניהם: הנץ הקלי־פורני,
שהוא העוף הגדול ביותר של היבשת
האמריקאית; כלב המים הענק של
דרום־אמריקה, הניצוד בעיקר בגלל פרוותו;
והאלנד — תאו ענק שרק כ־ 180מבני
מינו שרדו עדיין בסנגאל.
הנמרים עומדים להעלם משטחי רוסיה,
יאווה, סין, באלי וסומאטרה. ציידים, הנעזרים
לצרבי עיקוב במטוסים, הורידו
לאחרונה במידה ניכרת את מספר דובי
הקוטב. בטיבט נותרה כמות כה זעירה
של דובי פאנדה הענקיים, עד שהחוקרים
מטילים ספק אם הם יכולים למצוא בני־זוג
ולהתרבות.
רק על כתפי הנשים. הדרישה
מצד מדענים וגני־חיות הורידה את אוכלוסיית
האוראנגוסאנגים בעולם ל־,5000
ואוכלוסיה זו מידלדלת במהירות.
נמר הצ׳יטה ההודי, הנחשב לחיה המהירה
ביותר על פני כדור הארץ, נותר
בחופש במספרים זעומים ביותר, והתאו
הענק של אנגולה נותר עדיין לפליטה,
רק מפני שכמה מאות מבני מינו נכלאו
בשמורות טבע מוגנות.
זמן רב אחרי שהליאופרד — נמר ה־חברבורות
השחורות, יהפוך לנחלת ההיסטוריה
ישארו עדיין זכרונות מחתול ענק
זה שיופיו היה בעוכריו: הוא ישאר כנראה
רק בגני־החיות ועל כפתי הנשים שרצו
בעורו כדי ליפות את עצמן.
לאחרונה ניסו אנשי החברה הבינלאומית
להגנת־הטבע לצאת במסע פירסום ענקי נגד
השימוש בפרוות הליאופרד. הם רצו לשכנע
נשים כמו המלכה אליזבט וז׳קלין קנדי־אונאסיס,
לתת דוגמא אישית בכך, בתקווה
שזה ישפיע על שאר הנשים בעולם.
על אשה עתירת־נכסים אחת, שעמדה
לרכוש פרוות ליאופרד, הופעלו אמצעי שכנוע
אלה• היא הקשיבה בסבלנות לנימוקים
של שומרי־הטבע על הסכנה לקיום החיה.
,אם עומד להיות מחוסר כזה בפרוות,״
אמרה האשה לבסוף ,״מוטב שאקנה עכשיו
שתי פרוות כאלה.״

היתרונות טל מקלטי טלויזיה טאובלוונץ דגס 1970
רק 5מנו רו ת 16 ,ט רנזי ס טו רי ם,
21 דיו דו ת 3מישר זרם.
מ ת קני ם או טו מ טיים
ס רי קתשטח או טו מ טי ת על-יד•
א לו מו ת ק רני םאלקט רוניו ת.
מ ת קן ל מני עתכת מי -או ר ורעש
בעת כיונון ה מכ שיר.
״ צו ב אוטו מט• של ת די רו ת ג בו ה ה.
שכלולים מיו ח די ם
קשת צלילים רחבהה מו עברת
ע ל-י ד׳ 2ר מ קולי ם ה מצויים
ב חזי תהמקלט.

וסת -צ לי לי םבעל אפ שרויו ת שינו
בל תי מוג ב לו ת.
6מנ ענ עי ם לבחירה מו קדמת -
ז״ט זא/ו-לכיונון אלקט רוני.
ת מונ ה ברורה ויציבה ע ל פני כ ל-
שטחהמסך 61ס׳^ממתקבלת
הו דו תלמסכתק רינ ה תלול ה.
טיב ה א רגז ו ע צוב!
עץ מ שו ב ח, ע צו ב חיצונו חדי ש,
נו חלש מו ש. הו דו ת ל קי ר אחורי
מיו חד אין אגי ר ת חו םבמקלט.

2א£מ10־6ט1ש$0

ארצות־הברית

קיביץ
ה חזי רי ם
מעצרה של משפחת ההיפיס הידועה כ־
״משפחת מנסון״ בלום־אנג׳לם, והאשמתה
בביצוע מעשי הרצח המזעזעים של שרון
טייט וידידיה, הטילה אור, בפעם הראשונה,
על תופעה חדשה בארצות־הברית: קיבוצים
של היפים.
כתוצאה מגילויה של ״משפחת מנסון״,
(המשך בעמוד ) 13

מעתות ססואוסוניוח

בעולם
(המשן מעמוד )9

התעוררו גלי זעם מוגברים נגד ״הפלישה
הקומוניסטית לקליפורניה.״ אין זו פעם
הראשונה שגופים שונים בקליפורניה מנסים
לסלק ולבער מקירבם את מושבות ההיפים,
אלא שהפעם יש להם על מה להסתמך
בהתנגדותם.
אולם לא כל קיבוצי ההיפים דומים למושבה
הארעית שהקימה ״משפחת מנסוך,
שלא היתד. אלא הבורת צוענים מודרנית,
שהתפרנסה על גניבת מכוניות. רבים מקיבוצים
אלה מבוססים על אידיאלים הדו־

אד׳והיס הוא מה שקורה. מלבד
העבודה בגידול החזירים עצמם, חייבים
כל חברי הקיבוץ לקחת חלק באירועים
החברתיים המתקיימים מדי ערב. כשנערכים
רקודים בחדר האוכל של הקיבוץ, אין איש
רשאי שלא להשתתף בהם.
״חופש אמיתי אין פירושו חוסר ארגון,״
אומרים אנשי הקיבוץ, שבניגוד לשאר מושבות
ההיפים, חיים במשטר מאורגן וקבוע
מראש .״בהתחלה צעקו כמה מאיתנו, :פא-
שיזם! ,אבל עכשיו זה עובר,״ מסביר
רומני .״אנחנו אוכלים בשעות קבועות ב־

רגו! לפני המוות

§188) 110
בלה חופשתך בחורף -במחירים מוזלים !
ותיהנה משרות אדיב ונוחיות מירבית
הפלגות סדירות מחיפה בכל יום חמישי כשעה ,11.00
.ללימסול, פיראוס וברינדיזי(איטליה) באכית־המעכורת

אפרודיטה
(שירות אקספרט — הדחק 9,000 טון)
סנה אל כל סוכני הנסיעות או לסוכנים הכלליים

אלאלוף ושות׳

תל־אכיכ, רחוב אלנבי ,94 טל 613389 — 611757 .
טל 67753 — 67752 .
חיפה, רחוב כיאט 6
(״אפרודיטה״ שנת בניה 1948״ג״)

ו_נו־ב

פאואססינווונ1

חנו אברהם
הנהלת חשבונות
ל מד ב מפון

בהרצאה על :
נשמות
גלגול
בחלק שני של הערב: ניסויים היפנוטיים
שמטרתם להחזיר את המהופ
גט לגלגולו הקודם.
בבית סוקולוב, רח׳ קפלן ,4תל״אביב
ן יום ד׳ ,ה״ 17 לדצמבר, ב״.8.30

בעזרת ספרי

* 1בבית התרבות, רמת גן,
רחוב יהלום 6
ביום שישי, ה״ 19 לדצמבר,
בשעה 9.00 בערב
ירצה חנן אברהם על:

ריפוי במגע־יד
וממרח קי ם

בחלק השני: הדגמות של ריפוי במגע
1יד ואיבחוו מחלות באמצעות מטוטלת

זוהי התמונה המזעזעת ביותר מסידרת התמונות שצילם הצלם הצבאי האמריקאי רונלד
הברל בטבח שנערן בכפר הוייט־נאמי מי לאי. הברל היה נוכח כשקבוצת חיילים ריכזה
מיספר נשיס ותינוקות, בתוכן נערה כבת . 13 אחד החיילים ניסה, בעזרת כמה מחבריו,
להפשיט את הנערה. שעה שהפשיטו את הנערה, כשנוויות מונחות מסביב, ניסתה אמה
לחושי לעזרתה, הסתירה את הנערה מאחורי גבה. אשת אחרת ניסתה למנוע מהאם להפריע
לחיילים להפשיט את הבת. הברל צילם את התמורה המראה את הילדה בת ה־ 13 מסתתרת
מאחורי אמה, כשהיא מנסה לרכוס את בגדיה .״כשהסתובבתי,״ סיפר הברל ,״שמעתי צרור
יריות של תת־מקלע. הסבתי את ראשי וראיתי את כולם, נשים וילדים, שוכבים מתים.״

לביאי

קורס בוקר מזורז
קורס ערב רגיל
הכנה לסוגים 2+1 ,1

גמר ההר שמה •
25.12.69
תל־אביב, רחוב סטולנסקץ ,7
פסנת בן־יהודה .90
רמח־גן, שדרות הילד ,21 על־יר
קולנוע ״אורדן״..

מים לאלה שהניעו בזמנם את אנשי העלייה
השנייה להקים את הקיבוצים בארץ־ישראל.
קיבוץ החזירים שוכן לרגלי סאן־גבריאל,
לא הרחק מלוס אנג׳לם. זהו למעשה הנסיון
הרציני והמוצלח ביותר שנעשה להקמת
קומונה של היפים בארצות־הברית. בראשיתו
היה קיבוץ ר,חזירים חווה לגידול חזירים
של אחד, קלוד דוטי, שהחכיר את החווה
לחבורה של היפים לפני שנתיים. השמועה
על כך עשתה לה כנפיים, ותוך
חדשים מעטים נאספו בחווה, שאנשיה חיו
חיי קומונה, פליטים מכל הסוגים, שברחו
מהחברה שסבבה אותם: בוגרי קולג׳ים, מוסיקאים,
שפנפנות במועדוני פל״־בוי ועוד.
לדברי אנשי הקיבוץ אין הוא מהוה מעין
מחנה־קיץ של נוודים .״זוהי קהילה רוחנית,
נסיון בדרך חיים אוטופית,״ מסביר
יו רומני, לשעבר קומיקאי של מועדוני־לילה
שהפך למזכיר־החוץ של הקיבוץ.

יחד, שומרים על תקנות הבריאות ומחלקים
בינינו תורנויות בחדר־האוכל ובעבודות שונות.
עישון סמים אסור בתוך בתי הקיבוץ,
אבל מי שרוצה יכול לצאת להרים ולעשן
שם כאוות־נפשו.״
האידיאולוגיה המאחדת את חברי קיבוץ
החזירים היא משהו הלקוח מתורת הגורו.
שאיפתם היא לחיות בתיאום עם ״תאו —
שהוא זהות חסרת אנוכיות יחד עם מצפון
עולמי שלגביו המציאות היא שינוי מתמיד.״
״אלוהים הוא מה שקורה,״ מסבירים אנשי
קיבוץ החזירים את תורתם .״אנחנו מהודים
סיכום של תשוקותנו. איך אנחנו יודעים
מה שטוב? אתה יודע זאת כרגע שזה
מתרחש, לא במבט לאחור.״
כאשר נשאלו אנשי החווה אם שמעו על
הצלחת נסיונות כמו נסיונם בישראל, השיב
אחד מהם :״זאת לא חוכמה להגיע לחיים
כאלה שם. האתגר ־הוא להצליח בחברה
כמו החברה האמריקאית.״

אנשים
היוצא של ההסתדרות, אהרון
האלוף מסע גטרמס

( בקי ) ,ואת המזכיר החדש
(יצחק) כן־אהרון, קפץ ממקומו
אחד מהקהל, יוצא תימן,
ואמר :״ההסתדרות נשארת תמיד
בידיים שלהם. האב אהרון הלך
ובמקומו בא הבן שלו. מתי
כבר יחליפו את המשפחה?״

0במהלך המשא־ומתן הקואליציוני
להרכבת הממשלה,
כשפרץ משבר־גח״ל, נשאל ח״ב
משה וורטמן, אם באמת לא
תצטרף גח״ל לממשלה. תשובתו
:״אל תדאגו: פעם מספר
כחול, תמיד מספר כחול.״
! אין ספק שפירסום כתבתה
המצליפה של סידכי
* ש ת, רפאל וזמאלך, על מעללי
ח״כ יצחק רפאל, גרמה
לכך שרפאל לא נכנם כשר
לממשלה החדשה. הוכחה לכך
יש בדברי גולדה לראש המפ־ד״ל,
משה חיים שפירא :
״למרות שאני לא מתערבת, בדרך
כלל, במינוי מועמדים. של
מפלגות אחרות, לא אסכים שיצחק
רפאל יהיה שר בממשלה,
לאור הדברים שהתגלו בכתבה
של סילבי קשת.״
כשנאמה ככה אידל
פון בוועידת ההסתדרות, היא
שלחה ברכה ליו״ר החדש של
הכנסת, ראובן ברקת :״אני
רוצה לברך את היושב־ראש החדש,
שילך בעיקבות היו״ר הקודם,
שאיננו איתנו עוד.״
! את הסערה הציבורית שקמה
סביב הכרזתו -על העיתונות
של שר הדואר לשעבר,
ישראל ישעיהו, תירץ ישעיהו
השבוע ב״אני חלש ביחסי
ציבור.״ והוא עוד מאמין בזה.
! השעה היתד. אחת בלילה.
אדם בודד עמד בכביש וביקש
לעצור מרמס. מכונית צבאית
נעצרה לידו .״אתה יכול
לקחת אותי לפיקוד דרום?״
״כן—כן,״ ענה הנהג בגימגום,
כשראה את אלוף פיקוד־הדרום
ישעיהו גביש, ששיחרר באותו
ערב את נהגו, היה צריך
להגיע בדחיפות לפיקוד, העדיף
להיעזר בטרמפ.
כמה ימים לפני שנהרג
הילוזה סיים אל-על רפי לויג״
סון 500ל״י למכרו הדייג
חיים אשכנזי. אחרי האסון
בא הדייג לאשתו של רפי ורצה
להחזיר לה את החוב. האשה,
שלא ידעה כלל מהחוב, סירבה
לקחת. אשכנזי, שהרגיש חובה
לרפי, קנה ספינת־דיג חדשה וקרא
לה: רפי.
כשהגיעו הפאנטומים ה־ראשונים
מארצות־הברית זוישר־אל,
שהה אחד מטייסי חיל־ה־

בגלל זה שראש־הממשלה
גולדה מאיר היא אשה, לש
צורה מיוחדת לסיום החיכוכים
שלה עם גברים: את חיסול המשבר
בינה לבין יגאל אלון
חגגו השניים בלחיצת־ידיים ובחיבוק

התפקיד הראשון אותו
מתכונן למלא שר־החינוך־והתר־בות
יגאל אלון יהיה, כנראה,
השכנת שלום־בית בין אברהם
כץ, יו״ר הסתדרות המורים
התיכוניים; ושלום לוין, מזכיר
הסתדרות המורים. אלון
פגש את השניים באחד ממיס־דרונות
הכנסת :״כירן שאתם
שניכם כאן, לא יהיה קושי באיחוד
שני האירגונים,״ אמר שר־החינוך.

סופר
מער׳ב ישעיהו
אביעם, קצין קרבי לשעבר
בחטיבת גבעתי ותושב רמת־גן,
שימש שנים רבות כסופר עיתונו
בגוש דן. במערכת הבהירות
האחרונות הוחלף תפקידו
והוא מונה סופר מעריב לענייני
הסתדרות. השבוע, במסיבה עם
שאר חבריו, כתבי העיתונות היומית
לענייני הסתדרות, סיפר
כי יום הולדתו הוא ב־ 1באפריל.
הציע לו אחד הנוכחים:
״לכבוד התפקיד החדש שלך אתה
חייב להחליף את יום הולדתך
ל־ 1במאי.״ אגב, אביעם
עצמו, איש אצ״ל ותיק, אינו
חבר ההסתדרות.
שחרזדה החשופה כמרכז התמונה אינה אלא בריג׳יט
בארדו. היא התלבשה בתלבושת זו בנשך מסיכות שערך
הברון הצרפתי אלכסיס דה־רדה, אליו הוזמנו 500
מאנשי האצולה וכוכבי הקולנוע והתיאטרון של אירופה.
נושא נשך המסיבות היה ״אלך לילה ולילה,״ וכל
אחד מהאורחים היה חייב לבוא בתלבושת של דמות
מתוך אגדות־ערב אלה. היחידים שלבשו סמוקינגים
בנשך זה היו אנשי המשטרה והבולשת אשר באו
לשמור על היהלומים הרבים שענדו משתתפות הנשך.

ההצעה
שע טופול
עמוס קינן, שהוזמן
לגרמניה על חשבון ממשלת
גרמניה, התארח בברלין אצל
בעל מועדון הלילה הגדול, עדן
סלון, שמעדן עדן. שמעון
שמע כי קינן הוא גסטרונום

מסעדה לא היה רגיל להתנהגות
מעין זו, קם, לדבריו, והשאיר
את עמוס קינן לסיים
את הארוחה לבדו.
! ביום השישי שעבר ערכה
האמרגנית־מפיקה לביאה
הון מסיבה, אליה הזמינה את
כל מי שהיא קשורה איתו ביחסי
עבודה. מי לא היה שם? השחקן
סבי דור שהוזמן אבל
היה צריך להצטלם באותו ערב
לסרט תמר אשת ער, ויוסי
שילוח שבא במיוחד מלונדון
וגם הלך להצטלם לסרט. מי שכן
היה, זאת ברכה נאמן
שחזרה מקנדה, שם ביקרה את
ארוסה, כשהיא לובשת מיני
קצרצר ואלפס פלג, שחזר
מאירלנד, שם השתתף בסרט,
והדוגמנית אסתר זבקו, שחזרה
מתצוגת־אופנה בארצות־הברית,
משם הביאה סודר־חול־צה־שימלה
המגיעים עד לריצ־פה.
המסובים היו נורא עסוקים:
בלדבר על קולנוע וטלוויזיה,
כמובן.
; בתוכנית הרדיו
השלישי של גל־ צה״ל השתתף
השחקן חיים טופול. הוא
היה אחד מאנשי הצודח שתפקידם
לזהות אנשים הנמצאים
מאחורי הפרגוד. אחת המזוהים
היתד, חיילת המשרתת במוצב
קידמי בתעלת סואץ .״אם יאז־מין
אותך לצאת איתי בערב,
תגלי לי אם זאת את?״ שאל
טופול .״מסכימה,״ השיבה החיילת
בהתרגשות .״טוב, אז
עכשיו תרימו את המסך ונראה
אם גם אני מסכים,״ ביקש טו־פול.
אנשי גלי זיה״ל לא הסכימו.
האדם

בעיני
מי שהיה שגריר
בריטניה בארצות־הברית ומחזר
נלהב של ג׳אקלין קנדי*

אונסים, הלורד הארלך,

מוצאות כנראה חן אמריקאיות.
אחרת לא מובן מדוע נשא לאשר,
את מנהלת הסניף הלונדוני
של שבועון האופנה דוג,
פלטה קדלין, שהיא אמריקאית,
כמובן. אגב, אורחי הכבוד
בחתונה היו הנסיכה
מרגרט ובעלה הלורד

סנאודן.

אתיר הנבחרים בחו״ל בנסיבות
שאינן תלויות בו. חבריו חיפשו
דרך להודיע לו על בוא ה־פאנטומים.
הם נזכרו שלאותו
טייס יש כלב בשם פאנטום,
וכתבו לו במכתב :״לכלב שלך

שלמה פיינשטיין, ראש הרשימה למען פ״ת שזכה בשני
מנדטים בעירייה, לקה אחרי הבחירות כהתקך־לב.
פיינשטיין המאושפז בכית־חולים ״השרון״ זבה לביקור
יוצא דופן בשבוע שעבר, בעת שהופיע אצלו ראש
עיריית פ״ת, משה פיינברג, וחתם עימו על הסכם
קואליציוני, לפיו הוא ישמש כסגן ראש־העיר. אולי יש
משום סימליות בכד, שההסכם הקואליציוני הנזכר
לעיל נחתם על ספרו של שבתי טבת ,״קללת הברכה״.

המלחמה היא מישחק ילדים, כך כנראה סבור מלכה של ירדן, המלך חוסיין: בתמרונים
האחרונים של צבא ירדן, בהם חזה חוסיין, הוא לקח עימו את שני בניו, פייסל
ועבדולה, לחזות בתרגילי הקרב. שני הילדים הם כניו מאשתו האנגליה, המלכה מונה.
נולדו גורים.״ הטייס לא הבין
את הרמז, כתב לחבריו במכתב
התשובה :״איך פאנטום יכול
ללדת גורים? הרי הוא כלב
ממין זכר!״
כשברך אחד הצירים בוועידת
ההסתדרות את המזכיר

גדול, הזמין אותו לאחת המסעדות
המשובחות של ברלין המערבית.
תוך שעה קצרה הע מיד
קינן את כל המסעדה על
רגליה: הוא נזף במלצרים ב־קולי־קולום
והחזיר ברעש גדיל
את רוב המנות שהוגשו לו.
שמעון עדן, שכמו המלצרים ב
במופע
שערך האמרגן
מרקו תורג׳מן בהיכל התרבות,
הזמין כאורחות־חינם שוטרות
ממשטרת תל־אביב. כשנגמר
המופע יצא מרקו אל מכוניתו
ומצא רפורט שנרשם על־ידי
שוטרת, ממטה מחוז תל־אביב,
כמובן.

תמרורים
נחוג בפאריס, יום־הולדתו ה־70

של מוסיקאי הג׳ז דיוק אלינגטון.
את המתנה המקורית העניק לבעל־השמחה
הזמר־שחקן מורים שבאלייה: הוא העניק
לו את אחד מבובעי־הקש המפורסמים שלו.
גישאו בעיירת השלגים השוויצית
סנט־מוריץ, בטקס אזרחי בנוכחות עשרות
רבות של ידידים ובני־משפחה, המיליונר

גינטר ומידיה זאקס
ובעלה לשעבר של בריג׳יט בארדו —

גינטר זאקס ( )37 ומידיה לארסן

ק י 1ונ־ 0י י 1״
¥ 1 1 1 1 = 1 X 1 1 1 1

מונה על־ידי מיניסטריון החוץ
בבון, כניספח עיתונות ליד השגרירות
של מערב גרמניה בתל־אביב ׳,ליאופולד
פ ץ * כ ר דו כ ( )36 שהוא נצר למשפחת
אצולה: הוא הנין של בת הקנצלר הראשון
של הרייך הגרמני, אוטו פון־ביסמרק.
פורש משירותו כסגן נציב מם׳
הכנסה ועובר להיות סגן המנהל הכללי
ומזכיר חברת הביטוח׳ הגדולה אליהו —
עוה״ד יעקב יולוס 42 כנציבות שירת
יולוס בשני תפקידים: סגן הנציב לעניינים
מקצועיים ויועץ משפטי למס־הכנסה.
זכתה. בתביעה שהגישה נגד הסופר
הצרפתי רודה פירטיף, אשר בסיפרו
האמריקאנים תיאר אותה ככוכבת אשר
מחליפה את דיעותיה הפוליטיות בהתאם
לצורכי פירסומה -מרלן דיטריד -
ב־ 7000 דולר.
נידון בבית־המשפט המחוזי בתל־אביב,
לאחר שהודה באשמה, לשלוש שנות
מאסר, עבור הברחת 36 קילו חשיש, צדוק

צדוק קראום
קראום 32 אחיו של הזמר שמואל
קראום. ערך הסם המוברח: רבע מיליון
לירות.

ל 3 //ד ^ 7ז ־ ובקן— עיק־ככ/ל^י^/ק^׳דכ/

נפטר בגיל ,64 אחרי כמה חודשי
מחלה, הגנרל היהודי היחיד בצבא הסובייטי
-יעקב גריגזרייכיץ׳ קריי־זר.
הגנרל, שעבד פעם כפועל־כביש,
שירת בצבא האדום מאז 1921 והיה חבר
המפלגה הקומוניסטית מאז .1925 במל־חמת־העולם־השנייה
שירת קרייזר כסגן־
מפקד של הדוויזיה מספר 2של חיל־הרגלים
שלחמה על חופי הוולגה. אחרי
המלחמה מונה, בזה אחר זה, למפקד
הצבא של האזורים דרום־אוראל, טרנסביי־קל
וולאדיווסטוק. בגלל מחלתו פרש ב־
׳ 1966 מהשירות.

י: ן ר? ן

הדברים הבאים נאמרו על־ידי אורי אבנרי
בכנסת בדיון על הקמת הממשלה החדשה.

היום הוא יום שחור בתולדות ישראל. בי
היום קמה ממשלה הסוגרת ביד חזקה את
הדלת בפני בל סיכוי של שלום.
מצע־היסוד של ממשלה זו הוא: התנחלות כללית בשטחים
המוחזקים. התנחלות היא סיפוח. פירושה הכרזה שלעולם
לא נחזיר את השטחים שכבשנו במלחמת־מגן — גם
לא תמורת שלום־אמת. פירושה התכחשות לקיומו ולזכויותיו
הלאומיות של העם הערבי הפלסטיני, שבלעדיו לא
ייתכן שלום.
כל אב וכל אם בישראל חייבים לדעת זאת^

בבחירות האחרונות, לפני חודשיים בלבד, הנחילו הבוחרים
תבוסה לחסידי הסיפוח. מחנה הסיפוח נשאר כמו
שהיה — מיעוט של פחות מרבע בעם ובכנסת. מאות

הנוחיות של שליטי המעיד, לצייד חשבונותיה
האישיים של הגברת גולדה מאיר, וה אינטריגות
של ־ייורשי־העצר איש נגד רעהו.

שונה, להעביר באו׳׳ם החלטה שיש בה משום הטלת ספק
בעצם זכות־הקיום של ישראל. התופעה המחרידה הכרוכה
בהחלטה זו אינה שמדינות כה רבות הצביעו בעדה, אלא
בכך שידידי ישראל נמנעו מהצבעה נגדה!

ממשלה זו היא אסון לגבי מעמדה של ישראל בעולם.
הייתי בחו״ל כאשר פורסמו הידיעות על הרכב הממשלה.
הן ירדו על ידידי ישראל שם כמהלומה, ונתקבלו בשמחה
גלויה על־ידי אוייביה. כי ממשלה זו מבטיחה בידוד גובר
והולך של המדינה ואובדן ידידיה הנאמנים ביותר.

איד ניתן להבין בעולם הרבב זה, אם לא
בהחלטה סופית להקריב את השלום על מזבח
הסיפוח?
שישה שרי גח״ל במקום שניים; ארבעה תיקים לגח״ל
במקום אפס; צירוף שמעון פרס, הידוע בעולם כאדריכל

לא רק ההרבב הפוליטי של הממשלה הוא
אסון, אלא גם הרבבה האישי.
בראש הממשלה עומדת אישיות שהוכיחה בחודשי כהונתה
שהיא גדולה בשינאה וקטנה בהבנה, פורייה בפולמוס
שלוח־רסן ועקרה לחלוטין ברעיונות חדשים, מוכשרת למלחמה
ועיוורת לשלום, שקועה במושגים מלפני דור, זרה
ועויינת למושגי ימינו.

זוהי הקשיחות בהתגלמותה, קשיחות טוטאלית
במטרה בפני עצמה.
יחסי־החוץ יישארו בידי אבא אבן, שניצח על התמוטטות

התתשרה ה־ 5ו שר ישראר בהרכבת התרא בבית הנשיא
אלפים הצביעו בעד המערך מתוך אמונה שתקום ממשלה
אשר תהיה מוכנה לפחות לשקול אפשרויות של שלום,
לעודד׳כל סימן של שלום שיש עימו ביטחון, כפי שהבטיחה
תעמולת המערך.

מיבצע־סיני; מקומה העלוב של מפ״ם; ועכשיו צירוף האיש
דן נדוע כשוחר־הסיפוח הקיצוני ביותר בישראל. בעיני העולם
זה מצטרף לתמונה ברורה של קשיחות סופית ומוחלטת.
כל זה בשעה שדעת־הקהל באירופה פונה לנו עורף,
כששוללי קיום ישראל דוחקים לפינה את ידידי ישראל
הנבוכים.

בראשה עומדת אישיות שהכריזה — אחרי הבחירות —
שעצם ההטפה לשלום היא פשע לאומי. ההרכב של
ממשלה זו מונע ממנה אף לדון בהצעות של שלום והחזרת
שטחים, ולא כל שכן ליזום יוזמות שלום, לפעול
למען השלום פעולה יומ״יומית. כי תנאי מוקדם לכל התפתחות
של שלום היא הכרזה חד־משמעית של ממשלת-
ישראל שאין היא שואפת לסיפוח, ושהיא מוכנה להחזיר
את השטחים הכבושים תמורת שלום.
אנו נכנסים לתקופה קודרת. מעגל־הקסמים של טירור
והענשה קולקטיבית, התמרדות ודיכוי, יסתובב בקצב מהיר
יותר ויותר. ההידרדרות לתוך תהומות המלחמה הבאה
תגבר בקצב יותר ויותר מסחרר.
ההיסטוריונים של מחר ישאלו את עצמם: מדוע קמה
ממשלה כזאת, שאינה משקפת את הכרעת הבוחר לגבי
שאלת הגורל של קיום המדינה — שלום או שטחים. מדוע
הוכנס לתוכה הסוס הטרויאני — הפיל הטרויאני! —
של אנשי הסיפוח, כל זה בשעה שלא אפסו סיכויי השלום,
אלא להיפך, מסתמנים באופק סימנים מוצנעים אך ברורים
של שינוי לטובת השלום?

התוצאות המעשיות שד בידוד זה הן
מרחיקות-לכת.

מנין יבוא דבסף, באשר עצם הרכב הממשלה,
ומדיניותה המוצהרת, מבטיחים משכר
קרוב ביחסינו עם ארצות-הברית?

ממשלה הרת-אסון זו קמה אך ורק מטעמי

בידוד גובר זה איפשר לאוייבי ישראל, זו הפעם הרא־

תחת זאת קמה עבשיו ממשלה שאנשי הסיפוח
שולטים כה •טילטון מוחלט.

המצב בדעת־הקהל הצרפתית הוא כזה שכלל לא תיתכן
עוד החלטה לספק לנו מיראז׳ים, בריטניה ביטלה את עיס־קת
הצ׳יפטיינים, ושום גורם בדעת־הקהל הבריטית לא קם
לעזרת ישראל. בת בריתנו האחרונה, ארצות־הברית, מתנגדת
בגלוי לכל עמדות ממשלת מאיר, וממחישה התנגדות
זו על־ידי ביטול ההבטחות הכספיות.

אם תימשך ההידרדרות, עלולה לרדת על
ישראל עוד כימי ממשלה זו מבה נוראה:
ראשיתו של אמברגו אמריקאי על נשק וכסף.
כל ילד יודע שאנו עומדים בפני משבר כלכלי. הוצאות
הביטחון בולעות את חלק־הארי של הכנסתנו הלאומית,
ואת יתרות מטבע־החוץ. ועם חיסול סיכויי השלום, מובטח
שעול זה יכבד וילך.

<1X11<1 1111.י;; 111ו־ו.ו ,

יחסי־החוץ של ישראל, ואובדן ידידיה בכל רחבי העולם
המערבי.
ענייני הביטחון יישארו בידי משה דיין, שבימי כהונתו
התחילה ההידרדרות הקטסטרופלית בשטחים המוחזקים.
ענייני השטחים יהיו מסורים בחלקם בידי שמעון פרם,
שאת תוכניתו שמענו זה עתה מפי חבר־הכנסת יעקובי:
התכחשות לאופיים הלאומי של ערביי פלסטין והתנחלות
בשטחים — כלומר עזרה ישירה לאל־פתח.
יהיו לנו שני שרי־חינוך, שיחתרו איש תחת רעהו, אך
לא יהיה לנו שר לעניינים ערביים, ולא שר להסברה בעולם.

נבחרנו לבנסת על־ידי מיעוט קטן בעם. אך
כבית זה אנו רואים את עצמנו בחיל-חלוץ של
כל המחנה הגדול השואב לשלום, המובן להגן
על מדינתו עד טיפת הדם האחרונה, אך
שאינו רוצה לשפוך אף טיפה אחת של דם
למען ההתנחלות והטיפוח, חזונו של השר בגין
ושאיפותיו של השר דיין.
המצב החדש שנולד ביום שחור זה מטיל עלינו אחריות
חמורה שבעתיים: להזעיק את העם נגד כל מעשה העלול
לגזור עלינו מלחמת־נצח, לעמוד על המישמר להצלת כל
סיכוי של שלום, לסכל את הקנוניה הנרקמת עתה בחדרי־חדרים
לכונן בישראל מישטר חד־מפלגתי, באיצטלה של
שינוי שיטת־הבחירות.

אנו מרימים את ידינו נגד ממשלה זו. נביע
בה אי־אמון טוטאלי.

ומאי* א1וריי אוכמריי

רבר כזה לא היה בהסתדרות!״ ״זה יום שחור להסתדוות ד ״הכרזתם מלחמה

ך• וועידה הראשונה של ההסתדרות,
שהתקיימה בטכניון של חיפה לפני 50
שנה, נטבעה מטבע לשונית שהיא טובה
גם כיום. ציר הוועידה, הסופר יוסף ברנר,
הירבה בקריאות־ביניים. היו״ר קרא לו:
״החבר ברנה אין לך את זכות הדיבור!״
השיב בתר :״אבל לי יש את זכות הצעקה!״
את הזכות הזאת ניצלו השבוע עד תום

אהרון זכה לתמיכה נלהבת דווקא מצד ירוחם
משל, ראש המחלקה לאיגוד מקצועי.
משל, שקיווה להיות מזכיר ההסתדרות ולא
ויתר על שאיפתו זו גם אחרי שהוחלט
כי בן־אהרון יזכה בתפקיד, נתן עצת אחי-
תופל לבן־אהרון, מתוך הנחה שאם ייכנס
המזכיר החדש לבוץ כבר עם צעדו הראשון
בהסתדרות — יהיו ימיו כמזכיר ספו־

בן־אהוון ממתין
המזכיר

המיועד,

אבי

רעיון

כי הוא עסוק, הבטיח לשוחח עם כהן לאחר
נעילת הוועידה ולפני התחלת הדיונים
של המועצה. השיחה לא התקיימה.
הוועידה בחרה בצירי המועצה — והתפזרה.
ואילו המועצה ניגשה מייד לבחירת
הוועד הפועל, על פי מזימת אחוז־החסימה.
ליטוינסקי וכהן יצאו לדרכם אל בית־המשפט
המחוזי, כדי להגיש לשופט התו־

לראות מה יעשה שלום כהן, שעלה לבמה מבלי שתינתן לו רשות הדיבור.
כהן נראה עומד במרכז, ידיו שלובות, ממתין שהדובר יסיים את נאומו.
אחוז החסימה, נראה מלכסן את מבטו לעבר ח״כ העולם הזה, שלום כהן,.

נציגי העולם הזה — כוח חדש במועצת ההסתדרות
שנבחרה על־ידי הוועידה ה־.11
בכן הגיעה לשיאר, מלחמתו של מיעוט
נגד רוב דורסני המנסה לנשל אוחו מזכויותיו.

עצת
אחיתופל
של משל
ך• יום שישי לפני הצהרים ניגש אחד
^ העסקנים המרכזיים של המערך לאיש העולם
הזה — כוח חדש, הוביל אותו לאחת הפינות
השקטות של טרקלין הסינרמה, וגילה
לו :״היזהרו, החליטו לדפוק אתכם.
עומדים להציע אחוז חסימה בבחירות לוועד
הפועל. אחוז החסימה מחושב בדיוק כדי
למנוע את כניסתכם.״
הוא סיפר, כי בהתייעצות סודית של הבוסים
מן המערך, נרקמה מזימה, שתשלול
מהעולם הזה — כוח חדש חדירה לוועד הפועל
.״שלום כהן לא ייכנס!״ כדבריו.
התומך העיקרי ברעיון היה המזכיר המיועד
יצחק בן־אהרון. המזכיר היוצא,
אהרון בקר, התנגד. הוא חשש כי צעד
בלתי־דמוקרטי זה יסבך את ההסתדרות. גם
חבריו־לסיעה, אשר ידלין ושר הדואר היוצא
ישראל ישעיהו התנגדו לכך. בן-

ריס, ואז יוכל הוא עצמו ׳לרשת את התפקיד.
לבסוף
התקבלה דעתם של בן־אהרון ומשל,
והוטל על סיעת המערך לבצע את
המזימה.
הגילוי על העומד להתרחש הפעיל מייד
את סיעת העולם הזה — כוח חדש.
נציג הסיעה נעים גלעדי שיגר מכתב אל
יו״ר מושב הוועידה, ביקש ממנו תשובה
על השאלה אם אומנם מתכוון המערך להנהיג
אחוז־חסימה. היו׳׳ר העביר את המכתב
לבן־אהרון שישב לצידו, ליד שולחן
הנשיאות, ובן־אהרון כתב בכתב־ידו :״זה
לא מענינה של הוועידה. הדבר ידון מחר
במועצה.״
מזימת אחוז-החסימה
ך* ו כמקום נערכה התייעצות, ופרקליטי
1העולם הזה — כוח חדש, עורכי־הדין אמנון
זכרוני וחיים ליטוינסקי, החלו מנסחים
פניה לבית־המשפט, שתמנע את המזימה.
שלום כהן שלח מכתב אל בן־אהרון, ביקש
לשוחח עמו בענין בחירת הוועד הפועל
לפני שהנושא יועלה לדיון. בן־אהרון השיב

אני דורש להפסיק מיד את הדיון
באולם פרצה מהומה. יו״ר הישיבה אהרון
בקר דפק בפטישו. יצחק בן־אהרון, שישב
בקצה שולחן הנשיאות, במקום המקורב
ביותר למיקרופונים, קפץ ממקומו וקרא
בכעס :״דבר כזה עוד לא נעשה בהסתדרות!״

היה בהסתדרות מעשה־נבלה כזה

יד למיקרופון

כאשר נטל שלום כהן את המיקרופון
והודיע שהוגשה בקשה לבית־המשפט,
ציווה אהרון בקר להרחיקו מהדוכן. סדרן מכסה את המיקרופון בידו.

רן יצחק רווה את הבקשה לצו־מניעה נגד
בחירת הועד הפועל.
ען ד בטרם הגיעם לבית־המשפט, הוזעק
שלום כהן בחזרה לסינרנדוז :״בוא מהר,
הם מנסים להעביר את ההחלטה!״

״רק בכוח
תורידו אותי \״
^1אשר הגיע, הסתבר שבן־אהרון
עשה את. המלאכה במהירות מירבית.
הוא הגיש למועצה את הצעת המזימה, ואז
ניתנה רשות לסיעות להגיש הסתייגויות.
לכל סיעה מסתייגת הוקצו דקות
אחדות להנמקת הסייגותה — הכל בקצב
מסחרר.
המועצה שמעה בשלוות־נפש את ההסתייגויות,
עמדה לגשת להצבעה, כאילו מדובר
היה בפעולה סדירה ותמימה לחלוטין.
כאן החליט שלום כהן שלא ייתכן לעבור
לסדר־היום על פגיעה כה חמורה בעקרונות
הדמוקרטיה.
הוא צעד לעבר הבמה, המתין עד שהדובר
שעמד על דובן־הנואמים יסיים את
״אני רוצה
דבריו, וניגש למיקרופונים.
להודיע, כי ברגע זה ממש דן בית־המשפט
בבקשה להוציא צו־מניעה נגד בחירת הועד
הפועל כפי שאתם מתכוננים לבחור אותו.

שאתם רוצים לעשות!״ צעק לנגדו שלום
כהן.
״להשליט סדר!״ קרא בן־אהרון — ומייד
הקיפו את שלום כהן שלושה סדרנים. אחד
מהם כיסה בידו את המיקרופון.
״רק בכוח תורידו אותי מכאן,״ הודיע
כהן.
אחד הסדרנים הרים יד, אך האחראי על
הסדרנים עצר בעדו .״הוא חבר־כנסת,״
אמר לסדרן .״אל תיגע בו.״

הכרזתם מלחמה -
אנחנו נשיב!
*ץ קצה האולם, בו ישבה סיעת ה־
^ 1עולם הזה־כוח חדש, נשמעו, קריאות:
״אתם גוזלים את כבשת הרש!״ כאשר נדמה
היה שהסדרנים ישתמשו באלימות, צעדו
שנים מחברי הסיעה׳ לעבר הבמה, ולרגע
הסתמנה האפשרות של קטטה רבתי-.
אהרון בקר, שניסה כל אותו זמן להחזיר
את הסדר על כנו, קרא לשלום כהן :״כאן
לא העולם הזה! ההסתדרות איננה הפקר!״
״גם חברי ההסתדרות שהצביעו בעדנו
אינם הפקר!״ השיב כהן.
לבסוף נענה שלום כהן להפצרותיו של
בקר, כי ירד בחזרה לאולם ויבקש משם
את רשות הדיבור. כהן התיישב באחת ה־

נשיב מלחמה!״ ״אותנו דא תדפקו!״
שורות הראשונות, ביקש. את רשות הדיבור.
אולם בקר הודיע :״נציג העולם הזה

כבר דיבר, לא ניתן לכם לדבר פעם נוספת.״
שלום
כהן זינק שוב על הבמה והצהיר:
״אם^לי אין זכות לדבר — איש לא ידבר!״
בקר הודיע שמכיוון שיש התנגדות להצבעה,
כמקיבל, יחליטו חברי המועצה אם
רצונם שיתקיים דיון מקיף בשיטת בחירת
הועד הפועל. הידיים הורמו — ורוב צירי
המערך הכריע, כמובן, לא לקיים שום
דיון.
״זה יום שחור להסתדרות!״ הכריז כהן
מעל הבמה, וירד לאולם. לצירי המערך שפתחו
במקהלת־קריאות נגדו השיב :״אתם
פוחדים מאתנו, אבל זה לא יעזור לכם.
את שלנו נעשה — אם נהיה בועד הפועל
או לא. היום הכרזתם מלחמה — אנחנו
נשיב מלחמה!״
כאשר ביקשה סיעת העולם הזה־כוח חדש
מבקר, כי ידחה את ההצבעה עד לסיום הדיון
המשפטי, כדי להמנע מבזיון בית-
המשפט, השיב בקר :״אני גם צריך למנוע
בזיון ההסתדרות!״ ובכך פתח את הדרך
בפני הרוב הדורסני של המערך, שקיבל
את הצעת בן־אהרון.
נגד דיכוי המיעוט
ך* מועצה התפזרה — והמאבק חזר
( | לזירה המשפטית. ביום ראשון בבוקר
התייצב עורך הדין ליטוינסקי בלישכת השופט
המחוזי שלמה לונברג, ובידו שתי
בקשות: האחת למתן צו־מניעה שיאסור
על הועד הפועל להתכנס, כל עוד לא הוכרעה
שאלת חוקיות בחירתו; השניה בקשה
למתן פסק־דין האהרתי, כי בחירה זו לא
היתד, חוקית וכי יש לצרף את נציגי העולם
הזה — כוח חדש לועד הפועל.
בתצהירו של שלום כהן, תוארה כל ההשתלשלות:

. .לפני בחירת הוועד הפועל, הצהיר
יצחק בן־אהרון, כי בהסתדרות נהוג מאז
ומתמיד לבחור את הועד הפועל בהתחשב
ביחסי הכוחות, כפי שהם משתקפים בתוצאות
הבחירות. מדבריו של בן־אהרון השתמע
בבירור, כי גם הפעם הכוונה לנהוג
בהתאם למפתח זה, אך מוציאים מכלל זה
את העולם הזה — כוח חדש.
מספר חברי הועד הפועל הוא 151 ובהתאם
לתוצאות הבחירות זכאי העולם הזה —

כוח חדש ליצוג של שני חברים בועד הפועל.
סיעות קטנות אחרות, שזכו במספר
קולות שאינו גדול בהרבה מן הקולות שקיבל
העולם הזה — כוח חדש, זכו לייצוג בהתאם
לכוחן (למשל: מק״י, המרכז החופשי,
רק״ח וכו׳).
תחילה רווחה הדעה כאילו עומדים להנהיג
אחוז חסימה של 1.56 בבחירות לועד
הפועל, כדי למנוע כניסת העולם הזה — כוח
חדש לועד הפועל. אז הודיעו נציגי העולם
הזה־כוח חדש לנשיאות המועצה על הקמת
בלוק טכני בינם לבין סיעה אחרת
שזכתה ל׳־׳ל 0.54 מכלל הקולות, היינו —
הקמת בלוק בשיתוף עם התנועה לאחוה .׳
מערך משותף זה זכאי היה בועד הפועל
לייצוג של שלושה (בדומה לסיעת מק״י).
נציגי העולם הזה — כוח חדש ונציגי תנועת
אחוה חתמו על הודעה משותפת שהועברה
לנשיאות המועצה.
לא רק זה: הן נציגי התנועה לאחור,
והן נציגי העולם הזה — כוח חדש הודיעו על
כך מעל בימת המועצה. במענה לאותם דברים
הצהיר יצחק בן־אהרון, מטעם הרוב׳ כי
הנציגים בועד הפועל נבחרים באופן אישי,
אמנם בהתחשב ביחסי הכוחות, אין הכוונה
להנהיג אחוז חסימה; יש רק כוונה שלא
להכניס לועד הפועל נציגים מסוימים —
אפילו מגיע להם להכנס לפי יחסי הכוחות.
והוא אף הוסיף ואמר: באם אותם
חברים ישבו וילמדו, הרי ברבות הזמן
אולי יצורפו לועד הפועל, באשר יש סמכות
לועד הפועל לספח אליו חברים.
ההרכב הנוכחי של הועד הפועל הינו
בניגוד לנוהג המקובל מזה עשרות שנים
בהסתדרות. נוהג זה הפך לכלל חוקתי־תק־נוני
-,על סי הנוהגים בהסתדרות, והוא מחייב
כיום את ההסתדרות. סיבתו של נוהג יה
היא ברצון לאפשר יצוג לכל קשת הדעות׳
ממנה מורכבת ועידת ההסתדרות, ומכאן גם
המספר הרב של חברי הועד הפועל.
לאחרונה גם הוגדל מספר חברי הועד
הפועל, ולפי מיטב הבנתי ואמונתי נעשה
גידול זה מתוך המגמה הזאת.
הבחירות לועידת ההסתדרות נערכו
על יסוד המצב הקיים, וחזקה על הבוחר
שירע כי הועד הפועל ייבחר בהתאם ל־יחסי־ד,כוחות,
כפי שישתקפו בתוצאות הבחירות.
שינוי
המצב העובדתי לאחר הבחירות
נוגד את הסדר הציבורי הטוב, ובנסיבות
הענין יש בו כדי להטעות ולהכשיל את

1דוד 1ה י י מצווה יצחק בן־אהרון לקבוצת הסדרנים שהקיפה את
שלום כהן ליד דוכן הנואמים. בן־אהרון (שני מימין)

נראה כשהוא מצביע בידו לעבר האולם, וקורא לשלום כהן :״רד מכאן!״ הסדרנים חשבו
תחילה להוריד את כהן בכוח, אך אחד מהם עצר בעדם כשאמר :״הוא חבר־כנסת!״

הבוחר. יתכן שהמצב היה שונה, אילו היתר,
מתקבלת ההחלטה בטרם נערכו הבחירות.
הפסילה הנ״ל נוגדת את הסדר הציבורי
הטוב, וגם אם נתקבלה כדין הרי בהתחשב
בנסיבות העניין, ובמהותו של הגוף בו
מדובר, בתפקידים הממלכתיים הנתונים
להסתדרות — יש לראות את המעשה בבטל
ומבוטל.
אי בחירת נציגי העולם הזה — כוח חדש
לועד הפועל מהווה דיכוי המיעוט, והמעשה
נעשה מתוך שרירות, ופותח פתח לשלילת
היצוג מחר על־ידי רוב קטן ביותר ממיעוט
ניכר 51 לעומת .)490/0
בנסיבות הענין נבחר הוועד הפועל שלא
כדין, וכבוד בית המשפט מתבקש בזה לקבוע
כי הבחירה הנדונה בטלה ומבוטלת;
או לקבוע כי בנסיבות העניו יש לצרף שלושה
חברים נוספים לועד הפועל (,העולם
הזה — כוח חדש, ונציג אחד מטעם התנועה

לאחוה).

אנו נפרסם
ספר שחור

ניתן על־ידי השופט המחוזי שלמה לונברג,
שהורה לפרקליטי העולם הזד, להגיש את
..הצו למזכיר ההסתדרות. כשהגיעו לבניין ההעד הפועל, השיבה

צו המניעה

מזכירתו של בקר כי הוא איננו. הסתבר שהוא ישב אותה שעה
בישיבה והוא קרא לשמחה אבן־זוהר לקבל את הצו. בתמונה נראים
עורכי־הדין לינווינסקי וזכרוני מחתימים את אבך זוהר על הצו.

ך* שופט לונכרג קבע, כי ישמע את
1 1טיעון שני הצדדים בעוד שלושה ימים.
בינתיים, על סמך קריאת התצהיר ונימוקי
הבקשה, החליט להוציא צו־מניעה, שיאסור
על הוועד הפועל להתכנס ״אלא אם יהיה
בו ייצוג פרופורציונלי של כל הסיעות
מאחר שבקשה זו הוגשה על־ידי תנועת
העולם הזה — כוח חדש, נקבע בזה שהאיסור
האמור זה עתה חל — אלא אם
ישתתפו בישיבת הוועד הפועל שני נציגים
של תנועה זו.״
ההחלטה היכתה את מזכירות הוועד הפועל
כרעם ביום בהיר. היא איימה לשבש את
סדרי בחירת הוועדה המרכזת, ולעכב את
כל העבודה שבן־אהרון תיכנן לעצמו.
כדי למנוע זאת, הודיע אהרון בקר״ כי
(המשך בעמוד ) 16

— 1 7 /0 7 7
(המשך מעמוד ) 15

הוועד הפועל יכונס — ושלח הזמנה לשדי
נציגי העולם הזה — כוח חדש,
הסיבוב הראשון הסתיים בנצחון בזק.
נותרה עדיין השאלה: מה יהיה אחרי הישיבה
הראשונה של הוזעד הפועל? האם
כניעת בן־אהרון ושות׳ היא מוחלטת, או שיבקשו
למנוע את צירוף נציגי הכוח החדש
בישיבות הבאות של הוועד הפועל?
ומעבר לשאלות המשפטיות: מדוע פוח־דים
הבוסים של המערך מנוכחות הכוח החדש
בתוככי הוועד הפועל?
שלום כהן הסביר במסיבת עיתונאים :
״החלטנו, ערב כינוס הוועידה, שאנו נכנסים
לוועד הפועל בראש וראשונה כדי
ללמוד את הבעיות, להכיר מקרוב את מציאות
ההסתדרות -ולהציע את הצעוח־ני•
החלטנו — לא נתחיל בשערוריות. אבל דווקא
הם פתחו בשערוריות. הם ניסו לחסום
את הדרך בפנינו. אנו מכריזים: גם אם לא
נהיה בתוך הוועד הפועל — ננהל את מל־חמתנו
לטיהור ההסתדרות ולהחזרתה לשיל־

סון העובדים.״
הוא הבטיח :״אנו עומדים לפרסם ספר
שחור — ובו כל התופעות הפסולות בהסתדרות,
אותן רצינו לחסל תוך כדי ישיבתנו
בוועד הפועל.״

התייעצות בכנסת

* 1וד לפני ששאלות אלה יכלו לזכות
> בתשובה, התקיימה מערכת־ביניים ב־
;סדרונות הכנסת.
בקר ובן־אהרן, שעלו לירושלים לרגל
,צגת הממשלה החדשה, קיימו התייעצות
ם המוחות המשפטיים של מפלגתם: שר
,משפטים יעקב שמשון שפירא וח״כ צדוק.
צורך זה אף סאו מתל־אביב שני עורכי-
דין של ההסתדרות, קרן־צבי וברמה.
תוך כדי ההתייעצות׳ הגיש להם שלום
הן מיסמך נוסף: בקשה שלא לקיים את
סיבת הוועד הפועל, שנועדה למחרת היום.
לבקשה זו צירף חוות־דעת משפטית, ש־וגשר,
לו על־ידי אמנון זכרוני, ובה נאד,
בין השאר:
בית המשפט המחוזי קבע כי יותר
ועד הפועל להתכנס אם ישתתפו בו נצי״
ים מטעמנו. היום נרשמה בפרוטוקול בית
משפט הצהרתו של החבר בקר, כפי שנמ־רה
על־ידו אמש, טלפונית, לכבוד השופט
זנברג, וכאמור נובע ממנה כי חברינו
;יו חברים שווייזכויות.
נראה לי, שצוו של כבוד השופט לוונברג
?חייב הליכים שונים לחלוטין. מה בעצם
ן בע השופט לוונברג? הוא היתנה תנאי,
וך כוי שתנאי זה יתקיים צריכה מועצת
;הסתדרות להתלנס כדי לבחור את נציגנו.
אין סמכות לחבר בקר לצרף חברים לועד
ופועל.
1השופט לא הורה כיצד יצורפו הנציגים.
|רוב לודאי, שהניח כי אם יוחלט לצרף
ציגים שווי־זכויות, כי אז יתקבלו ההלי־ים
בהתאם לחוקת ההסתדרות.
השופט לא צריך היה להורות להנהגת
!הסתדרות כיצד עליה לנהוג בהתאם לחותה:
מן הסתם סבר שהנהגה זו מתעתדת
:הוג על פי החוקה.
לדבר זה יש השלכות מרחיקות לכת:

לו ח ס
כינוס הועד הפועל יהיה בלתי חוקי וכל
החלטה שתתקבל על־ידו תהיה חסרת תוקף,
וניתן יהיה לפנות לבית המשפט ולבקש
פסק דין הצהרתי הקובע כי כל פעולות־הבחירה
שיעשו באותה ישיבה, הינן חסרות
תוקף.
אני חוזר ומדגיש. עם כל הכבוד לחברים
בקר ובן־אהרון, איש לא הסמיכם להגדיל
את מספר חברי הועד הפועל.
גם הועד הפועל אינו יכול להתכנס ולהחליט
על סיפוח שני נציגים שווי־זכויות.
אם בכל זאת יתכנס הועד הפועל וישות־פו
בו חברינו, כי אז לא תוכל הד,סדרות
לכפור בזכותם של חברים אלה להיות
חברים מלאים בועד הפועל, משום שאין
סטטוס, בחוקת ההסתדרות של חברים אד-
הוק.

״זאת ישיבהבלתי-חוקית \״
התייעצות המשפטית בכנסת, הביעו
4אנשי־משפט את דעתם נגד צעדו של בך
אהרן, הציעו למצוא סיום לפרשה מחוץ
לבית־המשפט. אך בן־אהרן ובקר התעקשו,
וכך נשארה בעינה ההחלטה לכנס את הוועד
הפועל ,״בהשתתפותם של שני נציגי העולם
הזה — כוח חדש כחברים שוזי־זכויות.״
הישיבה נפתחה בדריכות. בקר הודיע כי
הנושא כולו בגדר סוב יודיצוז, אלא שמכיוון
שהנהגת ההסתדרות לא היתה מוכנה להשהות
את הרכבת מוסדותיה, הוחלט לנקוט
בצעד־הביניים של הזמנת נציגי העולם הזה־כוח
חדש לישיבה זו. והוא עבר לסעיף
הראשון שעל סדר־היום: בחירת מזכירה
החדש של ההסתדרות.
ראשון הדוברים היה נציג גח״ל: הוא
הודיע שסיעתו תצביע נגד בן־אהרון. אחריו
ניתנה רשות הדיבור לשלום כהן.
״אני מודה לחבר בקר על ההזמנה,״
פתח .״אבל לדעתי אין ישיבה זו חוקית.
צירופנו לוועד הפועל יכול להעשות רק
על־ידי המועצה. אני מצטער שהנהגת ההסתדרות
הביאה את הבית הזה למבוי סתום,
המחייב כינוס חדש של המועצה, או הקפאת
כל העניינים עד להכרעה סופית בבית־המשפט.
קיום הישיבה בצורה שהיא מתקיימת
היום, פותחת אח הפתח לפסילת כל
החלטה שתתקבל — וזאת בפורום המשפטי.״
בפנותו
לבן־אהרון, שישב בשורה הראשונה,
הכריז :״עקבנו בוזעידה אחר נאומו
הפרוגרמטי של החבר בן־אהרון. התרשמנו
מן האומץ המחשבתי שלו, וקיווינו שיוכיח
גם תבונה בהתנהגותו המעשית. לצערי,
הוכיח את ההיפך. לכן לא נוכל להצביע
בעדו.״
הצעתו המפתיעה: לבחור מחדש באהרון
בקר. לא היה להצעה זו ערך מעשי, שכן
בקר עצמו לא היה מעוניין בהצגת מועמדותו.
לאחר
סיום הישיבה, ניגש אחד מראשי
המערך לשלום כהן :״למה לכם כל הרעש
הזה? בטלו את המשפט, שבו קצת בשקט.
הוועד הפועל יכול לצרף אתכם בדעה מייעצת.
בעוד כמה חודשים תתכנס המועצה
מחדש, אפשר לבחור בכם
תשובת כהן :״תודה, לא. איננו מחפשים
להסתדר. איננו מעוניינים בחסדים. אנו תובעים
את זכויותינו!״

נעשה ליום נהסתדוות -
!ח שעשינו רהס בכנסת!״
במדינה העם
בדד
ב מ שפ ח ת
ה ע מי ס
שתי ידיעות קצרות פורסמו השבוע ב־עתונות:
עצרת
וזאומות המאוחדות גינתה ביום הבלילה
את ״מדיניות הענישה הקולקטיבית
והסביבתית״ של ישראל ומעשים אחרים המיוחסים
לישראל ״המהווים הפרה של זכויות
האדם בשטחים המוחזקים״.
ברוב של 52 קולות נגד 13ו־ 49 נמנעים,
קיבלה העצרת החלטה הקוראת לישראל לחדול
ממעשים אלו

ואילו הידיעה השניה אמרה:
56.2אחוד מכלל האונלוסיה בישראל מצדיקים
ענישה סביבתית 35,5 .אחוז מתנגדים
לה, אך 8,5הם רדיעה שפיצוץ הבתים בעזה
ובחלחול לא היה במקומו — מסתבר
מסקר דעת־קהל כל־ארצי של מחקרי־דעת־הקהל״בישראל
(פור שהתפרסם בסוף השבוע
בג׳ואיש כרוניקל, .
79,4אחוז אמרו כי פיצוץ הבתים בחלחול
ובעזה היה בסדר, ועוד 8אחוזים אמרו
כי ״המעשה לא היה כל כן בסדר, אבל אין
ברירה.״
44.3אחוז מהנשאלים מצדיקים ללא הסתייגות
את שיטת הענישה הסביבתית ועוד

11.9
אחרת.״

אחוז מצדיקים ״מפני שאין ברירה

״לא נורא, נתגבר!״ הפער בין תוצאות
ההצבעה באו״ם לבין תוצאות המישאל
בישראל, היה אופייני לניתוק הכמעט מוחלט
שניתקו תושבי ישראל את עצמם.מדעת־הק־הל
העולמית. מה שנראה בעיני העולם כמעשים
המנוגדים לחוקי הצדק האנושי, נראה
בעיני מרבית תושבי ישראל כמעשים מקובלים
או מעשים ״שאין ברירה אלא לעשותם.״
בשבוע
בו התמוטטה מדיניות־החוץ של
ישראל, ספגה מהלומות מדיניות חסרות-
תקדים׳ הן בעצרת האומות המאוחדות והן
בהצהרתו של שר־החוץ האמריקאי ויליאם
רוג׳רס; בשבוע בו הסתבר כי ישראל הולכת
ומאבדת את תמיכתה של ידידתה הטובה
ביותר — ארצות־הברית — חיו עדיין
מרבית אזרחי ישראל בהרגשה של ״העולם
כולו נגדנו, לא נורא, נתגבר,״ כדברי השיר.
כאשר
הושלמה השבוע סוף סוף הרכבת
הממשלה, שיקף הרכבה של ממשלה זו את
הלך הרוחות בין מרבית אזרחי ישראל.
הוא הצביע על כיוון מסוכן והרה סכנות —
כיוון בדלנות, העלול להביא למצב בו
תמצא ישראל את עצמה בודדה ומנודה
במשפחת העמים.

ם 0לג1ת
התחלת
ה סו ף

תהתחס־יי

ברגע הראשון היה נדמה כאילו מינויו
של עזר וייצמן לשר מטעם תנועת החרות
הוא בסך־הכל תחבולה מוצלחת של גח״ל,
הישג רגעי למפלגה ו/או עירוי דם חדש
לממשלה.

אולם מאחורי מעשה זה מתחבא דבר חשוב
הרבה יותר, שיש לו השלכות בכיוונים
רבים, ושמלוא תוצאותיו יתבררו רק במרוצת
השנים.

+סוף תקופת בגין:
כניסתו של עזר מסמנת את התחלת הסוף
של תקופת־בגין בתנועת־החרות.
בגין היה ונשאר המנהיג העליון של חרות.
אולם הגוורדיה שהיתר, מלוכדת סביבו הולכת
ומתפרקת. אריוו בן־אליעזר חולה במחלה
אנושה. יוחנן באדר סולק מכל השפעה.
חיים לנדאו הוא חסר מישקל עצמאי.
יעקוב מרידור עסוק בעניינים הכלכליים
הענפים, ויצא למעשה מהמישחק הפוליטי
תנועתי.
לתוך החלל הריק הזה חדר עתה -עזר
וייצמן. לא זה בלבד שהפך אוטומטית ל־מיספר
2ויורש־העצר, אלא שהוא יהווה
גם מרכז כל הכוחות הדינאמיים בחרות.
ממילא ישנה הדבר את מהותה של חרות.
יש לצפות שתוך כמה שנים יהיה עזר המנהיג
האמיתי של המפלגה, ושבגין יצטרך
להסתפק בתפקיד מורה־הדרך העומד מעל
לניהול העניינים.

> הקשר עם חוגי־הבמחון:
עד היום היתד, חרות נתונה במצב־פארא-
דוכסאלי. בעוד שהיתר, המפלגה המיליטריסטית
היחידה במדינה, שערכה פולחן לצבאיות,
לא היו לה שרשים של ממש בחוגים
בטחוניים. אנשי הבטחון המופלגים,

שהיו כמעט כולם חניכי תנועות הפועלים
למיניהן, התייחסו לחרות בזילזול ובהסתייגות.
עתה
ישתנה כל זה. עזר וייצמן הוא ידידם
האישי של כל מי ששירת אי־פעם בתפקיד
בכיר בצה״ל, בעזרתו יכול גח״ל להגיע
עתה לחוגים חשובים ביותר של הנוער
הישראלי, שהיו סגורים בפניו עד כה. גם
זה ישנה ממילא את צביונו של גח״ל, יאפשר
לו בפעם הראשונה התרחבות של ממש,
מעל לממדיו המסורתיים.

אחוזה של דיין:
וייצמן הוא ידידו ,׳גיסו וחברו של משה
דיין. עם כניסתו לתפקיד מרכזי בחרות
מובטח לגמרי שחרות תעמוד תמיד, וללא
תנאי, לרשותו של משה דיין.
לא יתואר כלל מצב שבו תדחה חרות
להבא הצעה כלשהי, שמאחוריה יעמדו דיין
ווייצמן, אפילו אם שאר ראשי חרות יתנגדו
לה. מכאן שחרות הפכה עתה סופית
לחיל־העזר של משה דיין במאבק על השלטון.
השבוע
התחילו בחוגי המערו לדבר בגלוי
על האפשרות שהממשלה הבאה — אחרי
בחירות — 1973 תהיה הראשונה בחולדות
ישראל שלא תורכב על־ידי מפא״י, מסתמנת
כבר עתה אפשרות ברורה של קואליציה
דיין—בגין—רפאל, שהחוליה המחברת שלה
יהיה עזר וייצמן.
לא מן הנמנע שנסיון כזה ייעשה כבר
בשעה שראש־הממשלה גולדה מאיר תפרוש
מהחיים המדיניים.
נוכח סכנה ברורה זו, יש לצפות לתגבור
מהיר של החזית הנגדית, בהנהגת פינחס
ספיר. לחזית זו יש עדיין כוח עצום. אך
עם הצטרפות וייצמן לחרות נוצרה, זו הפעם
הראשונה, האפשרות המעשית של ממשלה
לאומנית—ימנית—דתית.

ך* אשר נו ד ע, בבוקר יום הראשון השבוע,
^ כי האלוף עזר וייצמן, מי שהיה עד
לאותו בוקר ראש אג״מ במטכ״ל של צה״ל,
השתחרר מתפקידו הצבאי והפר למיועד ל-
שר־התחבורה מטעם חטיבת חרות בגח״ל
— הפתיעה הידיעה אנשי צבא, מנהיגי מפלגות
ואזרחים פשוטים כאחד.
אולם בעוד שכל אלה היו מופתעים, היה
אדם אחד במדינה שהידיעה הדהימה אותו.
היה זה ראש חטיבת הליברלים בגחי״ל, השר
בלי תיק יוסף ספיר, שר המסחר והתעשייה
בממשלה החדשה. אם לגבי ח״כ יוחנן
באדר, שעזר תפס את מקומו בממשלה,
היתד, בחירתו של עזר בבחינת הצבעת אי־אמון
מצד חבריו למפלגה, הרי לגבי יוסף
ספיר היתד, זו ממש מכה מתחת לחגורה.
הוא ראה בה לא רק פגיעה אישית בו עצמו,
אלא בגידה מצד השותף החרותי ב־גח״ל.

רק שלושה ימים לפני שחרות בחרה

א לו ף

א ל: שר-דזכיטחון משד? דיין
מאת: ח״כ אורי אבנרי
נמסר לי בי ביום א׳ ה־ 14 בדצמבר ,1969 באותו יום בו נענה שר־הביטחון
לפנייתו של האלוף עזר וייצמן לשחררו מתפקידו כצה״ל
כדי לאפשר לו הכרות בממשלה, דחה שר־הביטחון את פנייתו של
השר יוסף ספיר, לשחרר מתפקידה אישיות בטחונית כבירה, כדי
שיובל לכהן בשר בממשלה מטעם חטיבת הליברלים בנח״ל. 1 שאלותי הן:

.1האם ידיעה זו נבונה?
.2אם בן, מה גרם להחלטתו של שר הביטחון שלא להיענות לפנייתו
של השר יוסף ספיר?

הסיפור שטרם סראת עד
הקרע בצמר ת\ח ד סביס
המירוץ על אלוף צה״ל

שיהיה זה עזר וייצמן, מי שהביע כבר לא
פעם את תמיכתו בגח״ל. כשהסתיימו י המגעים
עם בגין בלא כלום, החלה להתפתח,
בתיווכו של עורך היומון היום, יצחק (״אי־ז׳ו״)
ראגר, ידידות אישית עמוקה בין האישיות
הבטחונית הבכירה לבין יוסף ספיר.
בתמיכת צעירי הליברלים, ובראשם אברהם
כ״ץ רקם ספיר חלום, לפיו תהיה האישיות
הבטחונית אחד משרי הליברלים בממשלה.
אולם נוכח התנגדותו הנמרצת של בגין,
נאלצו הליברלים לוותר על בחירתו —
בחרו במקומו אחר: את אריה דולצ׳ין.
משום כך, כאשר נודע להם ביום ראשון
בבוקר על בחירת עזר וייצמן כשר מטעם
שותפיהם, ראו בכך רמאות מפורשת. חרות
ובגין בראשה גנבו את ההצגה מד,ליברלים
וספיר.
יוסף ספיר ניטה עוד מאמץ של הרגע
האחרון. הוא הרים טלפון לשר־ו־,בטחון

יאשר צעד של מרכז תנועת החרות, שהיה
בלתי לויאלי כלפי השותפים הליבראלים.
קדמה להתנגשות חסרת תקדים זו השתלשלות
ארוכה ומסובכת מאוד. ערב הבחירות,
כשעמדה על הפרק פרישתה של האישיות
הבטחונית הבכירה מתפקידה, קוימו
מספר פגישות בינה לבין מנחם בגין, שנועדו
לברר אפשרות של י הצבתה בין ראשי

משה דיין, שאל אותו אם יהיה מוכן לשחרר
גם את האישיות הבטחונית הבכירה מתפקידה,
מאחר ׳שמפלגתו דנה במינוייה כשר
בממשלה.
דיין לא היה מוכן לוותר על האיש, התחמק
מתשובה ברורה.

ויי צ מן

בעזר כנציגה בממשלה, היה לגח״ל מועמד
משלו, אישיות בטחונית בכירה, למישרת
שר. אלא שהפעם היה זה מועמד של
חטיבת הליברלים. בפגישה של צמרת גח-׳ל
הודיע ספיר למנחם בגין :״החלטתנו בשלה
להציע את האישיות הבטחונית כשר מטעם
חטיבת הליברלים.״
מנחם בגין התנגד להצעת הליברלים בכל
כוחו. נימוקיו היו שאין להוציא אישיות
בטחונית מתפקידה בימים אלה — ולהכניסה
לקלחת המפלגתית. אותה שעה כבר ידע יוסף
ספיר את שלא היה ידוע למנחם בגין:
כי בתוככי מרכז תנועת החרות מכינים את
״מיבצע וייצמך. מיבצע זה, שנוהל על־ידי
ח״ב יוסף קרמרמן, הבוס הפינאנסי של
חרות, נועד לסלק את מועמדותו של יוחנן
באדר לשרות, להכשיר את בחירתו של קר־מרמן
עצמו כבובת־שר, עד שיתברר כי הוא
יכול לפנות את מקומו לעזר, ששה באר
צות־הברית.
״אל תעשו לנו את זה בשום אופן,״
התחנן יוסף ספיר בפני בגין ,״אנחנו דחינו
את מועמדנו בגלל התנגדותכם, ועכשיו אתם
הולכים לבחור גנראל בעצמכם.״

שאילתה לשר־הביטחן?

בגין העמיד את הדברים בצורה קיצונית,
הבהיר לספיר וחבריו כי הפרשה עלולה
לגרום גם לפילוג בגוש. היה זה אלימלך
רימלט, שר־הדואר, שהרגיע את הרוחות,
הציע להתפזר ולד,רגע.
אולם בגין לא היה מוכן להירגע .״אם
אדוני רוצה לשתות קפה,״ הטיח בסני רי־מלט
,״הקפה לא יברח. אבל אני עלול

ך* ך הסתיים המרוץ על השרות ב־ל
ממשלה בין שני אישים בטחוניים כא־ריזמאטיים,
בנצחונו של עזר וייצמן. אות
הזינוק למירוץ ניתן לפני כשלושה שבועות
בחתונתה של מזכירת הרמטכ״ל, סרן
רוחמה צפריר. שם העלה ח״כ יוסף קרמר־מן
לראשונה בפני עזר וייצמן את ההצעה
לשמש כשר בממשלה מטעם גח״ל. המירוץ
הסתיים ביום חמישי האחרון, כשח״ב קרמר־מן
טילפן לעזר ללאס־ואגאס, שם שהה,
ביקש ממנו לחזור במהירות לארץ, כדי
שבמוצאי־שבת אפשר יהיה להעביר במרכז
חרות את ההחלטה על בחירתו.

טלפון ברגע האחרון
<0$אומה פגישה של סיעת גח״ל בכנסת,
ניטש הוויכוח העיקרי בין בגין לספיר
על נוסחת הפשרה שהציע שר־הפנים, משד,
חיים שפירא, כדי לסיים את המשבר הממשלתי
ולאפשר לגולדה מאיר להרכיב ממשלה,
בגין רתח מכעס על יוסף ספיר, על
שהיה מוכן להסכים להצעת שפירא, ואף נפגש
עם שרי המפד״ל והעבודה בנושא זה
מבלי לגלות דבר לבגין עצמו.
—ם נלנם__1ז-דד-,יח_ ביו__ חריפים

ומתוחים.

טלפון דראס-ואגאם

עזר וייצמן מליט את פניו בידיו ומנחם בנין נראה עייף וסחוט,
בתום ישיבת מרכז תנועת החרות, בה נפלה ההחלטה על
מינויו של עזר כשר־תחבורה מטעם סיעת חרות בגח״ל — החלטה שבאה גם לבנין כהפתעה.

הנוו!נו

לברוח. אני דורש לשבת עד הסוף.״
במצב זה, בו האשים בגין את ספיר בחוסר
לויאליות ובאי שיתוף חטיבת חרות
במהלכיו, לא תיאר ספיר לעצמו כי כעבור
שלושה ימים יחזיר לו בגיז באותו מטבנו.

רשימת גח״ל לכנסת, או כמועמד גח׳׳ל לעירית
תל־אביב.
מגעים אלה נכשלו בעיקר בגלל התנגדותו
של בגין. בגין רצה אמנם באישיות צב-
אית בכירה במפלגה. אבל הוא היוד; ,ודייו

לגבי עזר לא היתד, ההחלטה קלה. מצד
אחד הוא ניצב במקום השני בדירוג הסמכויות
בצר,״ל. הוא שש לקבל את תפקיד
השר, מה עוד שמשה דיין, גיסו וידידו, היה
אחד השושבינים להסכם עם חרות.
״אינני מאמין שמנחם בגין יעשר, לי את
זד״״ אמר יוסף ספיר, שהרגיש את עצמו
מרומה, אחרי שנודע לו מינויו של עזר
וייצמן. כתוצאה מכך נוצר משבר של אמינות
ביחסים בין שתי החטיבות המרכיבות
את גח״ל.
אבל במפלגה הליברלית עדיין מאמינים
כי אין זד, סוף המירוץ, וכי ״ליל הגנרא־לים״
במוצאי־שבת האחרון אינו סוף פסוק.
הם מקוים כי לא ירחק היום, וגם להם
יהיה אלוח שייצג אותם כשר בממשלה.

במדינה
הממשלה

ך ידוע, קרה בימים ההם ובזמן הזה
נם של חנוכה, וכד קטן של שמן הספיק
לשמונה ימים. נראה, כי בימים ההם
השמן היה העיקר. בינתיים זרמו מים רבים
בירדן. בחנוכה 1969 התעורר הרושם שהכד
חשוב מן השמן — על כל פנים הוא יקר
יותר.
שני בתי חרושת לשמן, מן הגדולים בארץ
(עץ הזית, ויצהר) הודיעו על חידוש

גולדה ה צלי ח ה
להרגיז א ת כול ם
כאשר התייצבה השבוע ממשלתה. החדשה
של גולדה מאיר לאישור הכנסת, היו פניהם
של כמה ובמה שרים עטורים בחיוכים
מרוצים. אבל היו גם שרים לא־מעטים
שניכרו על פניהם רגשות אחרים לגמרי.
אלה היו דווקא ידידיה של גולדה:
• יעקב שמשון שפירא התמרמר
בחוג ידידיו על כי משרד המשפטים שלו
היה ״המשרד הראשון שהועמד למכירה״.
עוד בסיבוב הראשון של המגעים בין גולדה
לבין גח״ל, הוצע לגוש חרות־ליבראלים

המישמש. גם במקרה של הבטנים הקפיץ
יצוא מוגבר את המחירים בארץ ב־ס/ס.10
גם בטנים וגם פירות נהנים, כמובן, מסוב־סידיות
ייצוא ניכרות.
הצרכן משלם עבור תכנון זה של ההספקה
פעמיים — פעם על ידי מיסיו, שמהם מפריש
האוצר את הסובסידיה ליצוא, ופעם
שנייה, כאשר עליו לשלם ביוקר עבור המוצר
המקומי. גם היצרן החקלאי וגם המעבד
התעשייתי אינם מפסידים מאומה.
יש גם התיקרויות המוסוות בשיטות הקרובות
להונאה. לכאורה, שקית אגוזי פקן

*איו 818־ 0אותך נחנויות?
^ >ר ההתיזוווח שסוף ני1ואו

אתה הוא
המפסיד !
,מאת.

הפרשן הכרכרי שר ״המורגז גזוה״

שר-משפטיס שפירא
מאמץ רב

לקבל את תיק המשפטים; הוזכרה מועמדותו
הכמעט־ודאית של השופט העליון לשעבר
בנימין הלוי — מבלי שאיש יתייעץ עם !
שפירא עצמו. שר המשפטים נאלץ חרף1
מצב בריאותו״ להשקיע מאמץ רב כדי
לקנות לעצמו מעמד של שר בטוח בממשלת
גולדה החדשה.
• פינחס -ספיר: שתי הנשמות המתרוצצות
בו — זו של מזכיר כללי החייב
נאמנות לראש מפלגתו, וזו של היונה המוצהרת
מס׳ 1בממשלה — הותירו בו
מישקע מעורב. הוא יודע כי בממשלה שגולדה
הקימה לא יהיו דיעותיו המדיניות

שר־חינוך אדון
גסות לב

פופולריות. הוא גם יודע, שיהיה עליו ל
הנהיג
— כשר האוצר — הכבדה פופול ן
רית עוד פחות בנטל המסים. הוא חושש
שצירוף זה ינוצל על־ידי יריביו כדי לציירו
בדמות ״דוב יוסף 1970״ ,זכר לשר־הצנע
הבלתי־אהוד מראשית שנות ד,־.50
#יגאל אלון, הידוע בנאמנותו לכל
ראש־ממשלה, נותר עם מה שהוגדר על־ידי
אחד ממקורביו כ״אולקוס פוליטי — פצע
פתוח שאינו נראה לעין״ .כואב לו ששמעון
פרם יעסוק בעניינים המדיניים של ה*

הוא
החלים לא מזמן מנוזזלת־לב.

מהפכני — בקבוק שמן המכיל ליטר שלם
ושאין צורך להחזירו. אין גם אפשרות
לכך, כי החנווני לא יקחנו חזרה. הדבר,
כפי שמספרים לצרכן, כולו לנוחיותו —
אין צורך לסחוב אריזות כבדות חזרה לחנות,
ותמיד מובטח שיקבל את שמנו בבקבוק
נקי לחלוטין — ישר מבית־החרושת.
מה שלא נאמר במודעות אלה הוא, שהדבר
גם על חשבונו של הצרכן. בקבוק רגיל,
של 0 580״מ עולה 68 אגורות. זה מתאים
ל־ 1.17ל״י לליטר. השמן בבקבוק החדש,
שאין להחזירו, עולה 1.25ל״י הליטר(
.יש הבדלי מחירים לפי מקומות
המכירה, אך ההפרש בערך שווה אצל כולם
— 7אגורות לליטר לטובת האריזה ההקטנה
יותר).
בתי־החרושת לשמנים לא היו הראשונים
שהגו את הרעיון לחסוך הוצאות הובלה, רחצה׳
ובדיקה של בקבוקים משומשים — ולתת
לצרכן לשלם עבור חסכון זה בכספו.
קדם להם ביה״ח טמפו, שהחל להשתמש
בבקבוקי אל־חזור למשקאותיו הקלים. אגב
— טמפו גם מייצר את הבקבוקים האלה,
שהם דקים יותר מהבקבוקים המקובלים
ועל כן גם. גורמים לפחת מוגבר אצל הסוחרים.
הם פשוט נשברים בקלות.
יצרן מיונית וממרחי־סלט שונים, הנמב־רים
בדרך כלל בצנצנות זכוכית, הכריז כי
לא יקצל את האריזה חזרה — ונותן עכשיו
לצרכן -לשלם 15 אגורות נוספות עבור כל
צנצנת, שאינה דרושה לאיש אחרי השימוש
בה. אין זו *לא שאלה של זמן עד אשר
גם שאר יצרני המשקאות הנמכרים עדיין
בבקבו׳קים שניתן להחזירם חמורת תשלום,
יעברו לשיטה החדשה. יקבי פרידמן כבר
עושים זאת לגבי מספר מוצרים יקרים,
(יקבי פרידמן שייכים לתנובה, ויש לצפות
שגם החלב יסופק ביום מן הימים בבקבוקי
אל־חזור — תמורת תוספת מחיר, כמובן).
ולפחות יצרן אחד של בירה (מכבי) הצטרף
למעגל. הדבר מפתה מאד, חוסך הוצאות
וטרדות וגם גורם רווח ניכר למפעלים המייצרים
את בקבוקי הזכוכית והפלסטיק
המתאימים. היחידי המפסיד הוא, כמובן,
הצרכן.

מפוצחים לא התיקרה. יחד עם זה מוטב
שתסתכל היטב בזמן הקנייה — השקית ששקלה
עוד לפני חודש־חדשיים 100 גרם,
שוקלת עתר .90 ,הדבר מודפס, באותיות
זעירות מאד, על העטיפה הפלסטית.
קורה גם שמוצרים זולים ״קשה להשיג״.
כך הדבר, למשל, עם סבון גילוח. משחת
גילוח, או קופסות־לחץ של קצף־גילוח, ש־הנוחיות
בשימוש שלהם עולה לך ב־500
אחוז תוספת מחיר לגבי כל גילוח, אפשר
להשיג ללא כל הגבלה. קמח רגיל כמעט
ואין .״קמח מיוחד לעוגות״ או ״קמח טופח
מאליו״ .יש, כמובן. עליך לקנותו, גם כאשר
קמח רגיל היה בהחלט מספק את הצרכים,

יווי ערך המארק הגרמני (תוספת
^ 90/0הגדיל כמובן את מחיר המוצרים
מגרמניה בארץ. המכס ומם־הקנייה המוטל
על מוצרים אלה מגדיל את העליה
במחיר. בארץ מובן מאליו שגם היבואן,
הסיטונאי והסוחר צריכים להוסיף אחוזים.
התוצאה: כדור־שלג של התיקרויות, שמרביתן
אינו מוצדק. לפני התיסוף הגרמני
היה מוטל על כל יצוא מגרמניה מס מיוחד
של 5מן הערך. מס זה בוסל עתה. שעור
ההתיקרות ״הסביר״ של סחורות וחומרים
מגרמניה אינו עולה על ^/0—40״ .6נוסף
לכך, אין, כמובן, כל הכרח לקנות סחורות
גרמניות דוקא. המחירים ביתר הארצות לא
השתנו.
כל העליות במחירים, זעיר פה — זעיר
שם, מצטרפות לגל גואה והולך, שיש לו
השפעות משלו. יש אוירה של העלאת מחירים
— והדבר מפתה, כמובן. כרסיסי קולנוע
התיקרו(בדרך כלל על ידי צמצום מאק־סימאלי
של מספר המקומות הזולים) ב־/4״6
במשך שנר, אחת. בעית האזרח — באותו
מקרה שבו אינו משיג את המקום במחיר
המבוקש, עליו להוסיף 250/0כדי לקנות
את כרטיסיו — זה ההפרש למחיר של השורה
הבאה. העובדה שהממוצע הסטאטיס־טי
מראה על עליה של 60/0בלבד, אינה
מקלה עליו ביותר.
יש נסיון ״לעצור״ את ההתיקרויות על
ידי הקפאת מחירי המזון בצרכניות וב־סופרמארקטים
של ההסתדרות, המפסידים
ממילא הון. פעולה זו זמנית — תוספת היוקר,
אם אמנם תשולם, תחושב על פי מחי

דצמבר. בינואר ,1970 עליך לצפות, אי־
^ יןאלהההתיקרויות היחידות שפוא,
לכך שהמשביר לצרכן יתאים את מחי\
^| הצרכן הישראלי נתקל בהן בזמן האח ריו למה שנהוג ביתר חלקי המשק. אין זה
רון. יש מוצרים המתיקרים בגלוי, כמו
מונע מהקונה הנבון לנצל את המצב שנוצר
שורה שלמה של שימורי דגים (תוספת של
בינתיים.
״/״—5״/ס 10 תוך חודש ימים) ושל שימורי
יש לצפות לעלייה תלולה יותר של מחיפירות
וירקות. במקרים אלה הבעיה בדרך
רים עם הנהגת -המיסים החדשים, ובמיוחד
כלל מחירים יקרים יותר בחו״ל (במקרה של
עם הפעלתו של מס־המשכר־ת. הלירה שדגי
טונה מיובאים) ,או הספקה קטנה מדי
חסכת, תהיה שווה פחות. גם הלירה ש־של
ירקות ופירות לתעשית השימורים בתרויח
לא תקנה ב־ 1970 את אשר קנתה
ארץ.
עוד השנה. מרבית אזרחי ישראל יצטרכו
באביב זה הפרה, למשל, המועצה־לייצור־לצמצם
את רמת מחייתם באחוזים ניכרים.
ושיווק־פירות את ההסכם שלד, עם תעשית
מכיוון שתהליך זה רצוי לממשלה, המעונהשימורים,
מכרה את מרבית יבול המיש־ינת
בצמצום כוח־הקנייה של כולנו, אין היא
מש שהיה מיועד לעיבוד תעשיתי — לחו״ל.
עושה, למעשה, הרבה לביטולו של נס

במדינה שטחים המוחזקים ; שגולדה הכריעה בעד
מינוי סגן שר מפד״לי במשרד החינוך; ושהיא
ויתרה בצורה כה מופגנת לדרישת
ישראל גלילי בעניין תיק ההסברה, בשעה
שדחתה בגסות־לב את האולטימטום שלו
עצמו בעניין הסגן הדתי.
׳ שרי מפ״ם נאלצו לחפות על מע-
רומיהם בסיסמות של אחריות פאטריוטית,
אבל הם יודעים, כי למעשה העמידה אותם
מאיר במצב של חוסר־ברירה וכי גולדה אילצה אותם להיכנס לממשלה כשותפים
מישניים וחסרי־השפעה. כלפי חוץ הם משווים
את תנאי השתתפותם בממשלה לתנאים
שבהם הצטרפה גח״ל לממשלת הליכוד
הלאומי לפני המלחמה. אבל בדיונים פנימיים
הם מתמרמרים על שגולדה דחקה אותם
למעמד כזה ,״מפני שבגין לא היה שותף
למאמץ הממשלתי ל 6ני שקיבל מעמד של
מתלכד־לאומי. ואילו מפ״ם היתה שותפה
מלאה במשך שנים, ומעמדה החדש הוא
פגיעה מכוונת מצד ראש־הממשלה.״

דיעות
גו סחת־ הסלא
הטבעת המדינית על ישראל הלכה ונסגרה•
בניגוד לאופטימיות ששררה בממשלת״
ישראל זמן קצר לפני הבחירות, שעה שנדמה
היה לרבים ממנהיגי ישראל כי הנה
השלים העולם עם ישיבתה של ישראל בשטחים
שנכבשו במלחמת ששת־הימים, וכי
רק עניין של זמן הוא, עד שתקבל החזקה
זו מעמד רשמי מוכר, אירעה מפולת מדינית
מייד אחרי הבחירות.
הסתבר כי ישראל חייבת למצוא בהקדם
נוסחה חדשה, שתצדיק את אחיזתה בשטחים,
אחרי שכל הנוסחאות הקודמות לא
התקבלו על דעת הקהל העולמית ומנהיגיה.
ואז, שנתיים וחצי אחרי המלחמה, התעורר
בלב רבים רעיון מלהיב, שהוליד נוסחה
חדשה: היישות הפלסטינית.
אם תכיר ישראל ביישות פלסטינית ותקים
מעין מדינת־בובה פלסטינית, יאפשר לה ;.־
דבר להמשיך ולשלוט בשטחים שהיא מחזיקה
עכשיו — סברו הניצים לשעבר, בחפשם
אחרי נוסחה שתסבר את אוזני העולם.
פליטת־־הפה של אכן. את הביגזוי
לגל הגובר של התומכים החדשים ברעיון
היישות הפלסטינית נתן השבוע העיתונאי
ישעיהו בן־פורת, הידוע דווקא בתמיכתו ב־ניצים,
במאמר שפירסם בידיעות אחרונות
תחת הכותרת :״רעיון היישות הפלסטינית
— מתגלגל.״
כתב בן־פורת, בין השאר:
״במסיבה עם כתבים זרים, שנערכה לפני
שבוע בירושלים, פלט שר־החוץ אבא אבן,
צירוף מילים, שעורר הפתעה בו במקום,
אבל נשכח, ואולי נעלם אחר־כך בשטף הצהרותיו.
צירוף המילים היה אומה פלש־טינאית׳
,והן נאמרו בגופה של הכרזה על
היחסים בין ישראל לירדן, בהקשר לדיון
נציגי ארבע המעצמות...
״צירוף המילים, ארמה פלשתינאית׳ בפיו
של אבא אבן, הטוען זה שנתיים וחצי, כרוב
עמיתיו בממשלת ישראל, נגד הכרה
מצידנו בקיומה של ישות פלסטינית, מרמז
על התפתחות שמזמן אינה עוד בגדר של
תופעה סמוייה מן העין.״
רעיון גדול -אנשים קטנים. להלן
מונה בן־פורת את התומכים החדשים
ברעיון היישות הפלסטינית:
שר המשטרה לשעבר, אליהו ששון,
שבמאמר בהארץ לפני כחודש טען כי ״יש
להכיר בפלסטינים כצד במשא־ומתן.״
הרמטכ״ל, רב־אלוף חיים בר־לב, שבאפריל
1968 טען בשידור רדיו :״אין אפשרות
לחסל את הטירור עד אשר יהיה
פיתרון והסדר לפלסטינים.״
ראש עיריית ירושלים תדי קולק, שלדעת
בן־פורת ״הצהרותיו, על אף עיר־פול
מסויים וחרף הכחשות שניכפו עליי,
מצביעות בלי ספק על הכרתו ביישות הפלסטינית.״
השר
ללא תיק שמעון פרס, שהעלה
לא מכבר בהרצאה רעיון על הקמת שלושה
חבלים בארץ־ישראל (חבל ישראל, חבל
עזה וחבל הגדה) עם שלטון בית בעני־נים
מקומיים ושלטון ישראל בכל הנוגע לענייני
חוץ וביטחון.
בן־פורת לא שכח לציין במאמרו כי *נחטא
לאמת, אם לא נזכיר את המאבק הבלתי
פוסק של קבוצת אנשים קטנים, המזדהה
בדרך כלל עם ח״כ אורי אבנרי,
שהניפה את דגל הדו־קיום וההכרה ביישות
פלסטינית לפני המלחמה, בטרם הגיעו
(המשך בעמוד )23

וזם־יפור שיסופר רהרן איבו ס־יפגד
רכירווז, רבזרות שוזוא בבונוס בח־ייבו
וזפרבוייס שר גיבוריו, שוזס נבבייבס ברבר. רא פרבוי
היססיס שברסבוו בין גיבורי הסיפור, וגם רא ווזווזם־ —
איבס בוהוויס בושא רריון ציבורי.
כי בושאו האבזיוזי שר הסיפור איבם יווסיס ארה,
ארא התוצאות וההשרכות הציבוריות הבובנבות בזהה־נברבותה
שר אשה — בבזיסרה וה ראש־הבובושרה
— בווייה הפרבוייס שר אישיות בזבורכתית רבזה.
בנבצס יבוים ארה בזהווה הסיפור בושא ראיבסוף שר
-התרוזשויות, העוברות בופה ראוון בין שרי בזבזשרה,

וזברי־כבסת, פסידיס בכירים בצבורת השירבוון ועס־סבי
בופרגות. ער תוצאותיה העסיפות שר התערבות
ראש־הבובזשרה בפרשה וו, דוווז ראוזרובה בהרוובה
בכותרות העיתוביס. בזשוס כך רואה ״העורס הוהיי
סובה רעצבוו רפרסס את הסיפור בבורואו, בבובורה
רהאיר אור ער הבזתרסש בואסורי־הסרעיס שר ההת־תודדות
בצבורת הבוריבה.
כרי רהסיר את אופי הרכירות, שרבס בסיפור וה,
וכרי רבובוע פגיעה בסופש הפרבו, הרשאי — ורא
סשוב באיוו עבורה הוא בבוצא — רבהר את סייו הפר־בוייס
כרצובו, בבובע ״העורס הוהיי רגרות את והות
האישיות הבכירה העובורת בבורכוו שר סיפור והל

והרבים הוא נאלץ לשהות תקופות ממושכות בחו״ל. ום גובות השליליות שעוררו יחסיו עם מזכירתו. אליו כשנשאר בשליחות בארץ, היה סדר יומועמום יגדוש: היה הואהתרגל לראות כשהייתה הצמודה
עליו להרבות בנסיעות ברחבי הארץ, להשתתף בישיבות דבר טיכזזי וחשי יי ו ם דא -דיס
חשש 5לל
לא חשש
,כן לא
כ!ד. לכד
למיניהן. עד שעד׳ כ
ועדות׳ להישאר
בדיוני בכירים עבודהפקידים יום יעם משליי שרי מ

כלל לקחת את האש!! עימו בכל מאוחרת

נולדה והניוגש

שליחות מעין זו, כשהיא מתמשכת על פני תקופת חיים
שלמה, יוצרת שינויים קיצוניים באופיו ובאורח־חייו של
האיש, גב אם הוא מנסה לשמור על הקשר עם משפחתו.
אולם השינויים המכריעים ביותר מתחוללים בנפשו של
האיש. אופיר, של שליחותו הציבורית גורם לכך שהוא
מקיף את עצמו בחומה, עד שיום אחד הוא מבחין שהוא
כלוא בה — בודד. כל אותם חברים לשעבר, עימם הירבה
להתרועע כשווה בין שווים, נותקו מעליו. הם לא יכלו עוד
לגשת אליו בחופשיות, למרות שהאיש לא התנשא. המצב
האובייקטיבי גרם לכך שהוא היה מוקף פקידים ומזכירות,
זמנו מצומצם ושעתו לא היתד, פנויה לענייני חברה.

הבדידות הפכה לבעייתו העיקרית שק האיש.
ואז, כשלתוך חומה עכה זו של כדירות
שהקיפה אותו, חדרה קרן אור אנושית פשוטה
כדמותה של מזכירה חיננית שעבדה במ•
חיצתו, היה זה רק טיכעי שהאיש יתיר לקרן
אור זו להאיר את חייו גדושי המתח והניכור.
המזכירה היתה דמות אפרורית, לא מאותן נערותיה,זוהר,
ר,צדות ברומנים את לבבותיהם של הבוסים שלהן. היא
היתד, מסורה לעבודתה, דאגה לארגן ולהסדיר את כל העניינים
שהאישיות הבכירה לא היתד, פנויה לטפל גהם.

א מכפר נעיד דיון סוער בישיבה סגורה של
/צמרת הקיבוץ־הארצי. הנושא שגרם לסערת רוחות לא
היה הצטרפותה או אי־הצטרפותה של מפ״ם לממשלת־ליכוד־לאומי,
או בעייה מדינית אחרת מסוג זה. על הפרק
ניצבה בעייתם של שליחי הקיבוץ־הארצי, הנמצאים בשליחות
במשך תקופה ממושכת מחוץ לקיבוציהם.
תוך כדי מהלך הדיון הועלו בפי מרבית הדוברים הסכנות
והמכשלות, האורבות לשליחי התנועה הנמצאים שנים
רבום מחוץ לביתם—קיבוצם. שכן במיקרים רבים נמצא
החבר בשליחות המדינה או הציבור בחו״ל או בארץ, מנו־תק
ממשפחתו ומחברתו. כתוצאה מכך, שעה שהוא מרוחק
מאשתו וילדיו, קורה ונוצרות משפחות בלתי־חוקיות, כאשר
השליחים מקימים לעצמם בית שני.
מנהיגי הקיבוץ־הארצי התכנסו כדי לטכס עצה, כיצד
אפשר למנוע תופעות אלה, המביאות במיקרים קיצוניים
עד לידי ניתוק סופי של השליחים מהמשק.

הדיון היה אומנם דיון עקרוני, ולא נקכו סו
כשמות. אכל מעליו ריחן־ צילה של אישיות
ממלכתית רמת־דרג, שנקלעה למצס דומה,
אשר יצר קרע כחיי המשפחה שלה. המש־תתפיס
כוויכוח לא סינגרו ולא קיטרגו על
אותה אישיות. הם רק רצו להפיק לקחים
מפרשתו, על מנת למנוע הישנות מיקרים

י 0נ צי ״השיסי ה״!יי קון שלאור
בחומת הבדידות

* מדובר הוא בגבר כמיטב שנותיו, איש התן
נועה הקיבוצית, שהשאיר בקיבוץ אשה וילדים, אשר
והב אותם בעבר ואין ספק שהוא אוהב אותם גם היום.
ב־ 20 השנים האחרונות הוטלו על אישיות זו שליחויות
ייבוריות וממלכתיות לאין ספור, כששליחות רודפת שלי־
-ייזוזי -די __ י־יז-ית__ מפיניד

ר־רירחררירי

חתהרד רו

די מ חו ־ איי רז

,וכך, לאט לאט, כתקופה שהשתרעה על פני
במה שנים, נוצרו יחסי ידידות עמוקים כין
האישיות הכבירה לבין המזכירה. הוא התחיל
יותר ויותר לשתן! אותה בבעיותיו, להתייעץ
עימה בצעדים שעמד לנקוט כשטחים שונים.
היא הפכה לאשת סודו ולאדם הקרוב אליו.
משום כך, באשר עבר אותו איש מתפקיד אחד לשני,
הוא לא היסס לקחת את מזכירתו עימו. בי הוא לא ראה
בה רק מזכירה מסורה, אלא ידידה בפניה הוא יכול לשפוך
את ליבו ולהשתחרר מהמתח הרובץ עליו.

״הידיד הטוב״
הלשין בפני גולדה

ך* דברים הגיעו עד לידי-בך שאותה מזכירה, בת
1 1למשפחה מרובת ילדים, נטשה את בית הוריה ועברה
להתגורר בדירה ירושלמית צנועה. היד, ידוע שלעיתים
מזומנות ניתן למצוא את אותה אישיות, אם חיפשוה בד/
חיפות,
בדירה זו.
ההתקשרות בין האישיות הבכירה לבין המזכירה לא נשארה
עוד סוד השמור בין שניהם בלבד. כשהידידות הפכה
לגלויה, ניסו ידידים של משפחת האיש לרמוז לאשתי,
שנותרה בליבוץ, על המתרחש ויעצו לה להימצא, לעיתים
קרובות ככל האפשר, במחיצתו של בעלה.
היו אף שהציעו לה לנטוש את הקיבוץ ולעבור להתגורר
עם הבעל בדירת השרד שלו. אולם לאותה אשה, שהיא
אישיות בפני עצמה, קשה היה לגזור על עצמה חיים של
אשת איש גדול — צורת חיים שנראתה בעיניה בטלנית.
היא לא יכלה לתאר לעצמה כיצד תוכל לשהות במחיצתו
באפס מעשה במקום לעסוק בדברים החשובים לה, בקיבוץ.
וכך, בכאב לב הדדי, התרחב הפער בין שני בני הזוג
וגידל. המזכירה בירושלים התגלתה יותר ויותר כבת־לודיד,
קבועה וכיועצת, כימעט במעמד רשמי, לאישיות הבכירה.

לישיבות כדרגים מפלגתיים וממלכתיים.
למעשה, השלימו כולם מזה זמן רב, עם ורך חייו זו של
האיש. אפילו אלה שכעסו עליו בתחילה, מחשש שבמו
ידיו הוא פוגע בתדמיתו, התרגלו לעובדה. הרינונים שהילכו
סביבו בתחילת ההתקשרות, נדמו ונעלמו כימעט לגמר־.

ואז, לפתע, דאג אחד מיריביו -ויש אומרים
בי ״היה זה דווקא אדם המציג את עצמו בפומבי
כאחד מידידיו הטובים כיותר -לספר
את הפרט האינטימי הזה על חייו הפרטיים
של האיש, לראש־הממשלה, גולדה מאיר.

קנאות פוריטאנית
ס קיצונית של גולדה
י• ולדה ידועה באשה שהקריבה חלק ניכר מחייה
^הפרטיים על מזבח עסקנותה הציבורית. היא, שבעניינים
אלה חיה עדיין במושגים של ראשית המאה, לא יכלה לשלב
את הגילוי שגונב לאוזנה על האיש, עם מערכת המושניש
המוסריים שלה, בייחוד לגבי אדם במעמדו של האיש.
אופיר, השתלטני של גולדה ד,יקנה לה זה מכבר את
התואר ״גננת״ .זהו יחסה לאנשים הסובבים אותה והכפופים
למרותה: היא מתנהגת אליהם במנטאליות של גננת
כלפי ילדי הגן שלה. לא רק גילה של גולדה הוא המניע
למנטאליות זו, אלא אופיה הקשוח משכבר הימים.

הפוריטאניות שד גולדה כעניינים שבינו
לבינה, הפכה בכר מזמן לשם דכר. בשעתו,
כעת שגולדה כיהנה כשרת־החוץ, נודע לה כי
נציג ישראלי בכיר באירופה מיודד כצורה
קרובה עם אחת המזכירות שבסגל העוכדים
שלו. גולדה לא היססה, ובהזדמנות הראשונה
הדיחה את האיש ממישדתו.
כאשר נודע לגולדה, שנטתה בעבר חסד וחיבה מיוחדת
לאישיות הבכירה, דבר יחסיו עם מזכירתו, השתנה יחסה
אליו מקצה אל קצה. היא, שבעבר הועידה את האיש לגדולות
וניבאה לו עתיד מזהיר בשרות העם והמדינה, החלה
לפתע לראות אותו בעיניים אחרות, הכניסה אותו ״לרשימה
השחורה שלה. ולגבי אישיות כמו גולדה מאיר, הידועה •
באיבתה הנשמרת לאורך ימים, אין זה עניין של מה בכך,
להיכלל ברשימה השחורה שלה.

לפני זמן לא רב, כאשר המדינה בולה געשה
ועקבה אהרי שורת התמרונים, המינויים והביטולים
בצמרת הבכירה של המדינה, אשר
נילוו אל מעשה המרכבה של הממשלה החדשה,
מצאה גולדה מאיר את ההזדמנות לנקום
את נקמתה הפוריטאנית האישית כאישיות
הבכירה. היתה זו היא שגרמה באופן אישי
לכך שהקאריירה המבטיחה של האיש, שהי־תה
עוד כאיכה, הגיעה לפתע למבוי סתום.
בשיחות אישיות עם מקורביה לא הסתירה
גולדה את סיכת השינוי העויין: ידיעתה בי
האיש חי כחברת אשה, שגולדה >־לא היססה
לכנות אותה בשם ״פילגש״.

רכים מידידיו של האיש הכינו לליכו. אח רים
ראו ככך הרפתקת אהבים פסולה, שאינה
יאה לאיש במעמדו. אישים רמי-דרג בצמרת
המדינה כעסו עליו מאח-רי גכו, אולם נמנעו

לאחר מכן, ניסו פרשנים למצוא הסברים מינהליים, מדיניים
ומפלגתיים, לשינוי יחסה הקיצוני של גולדה אל האיש.
אף אחד מהם לא העלה בדעתו, את שהיד, ידוע רק לחוג
קטן בצמרת המדינה — שעלייתו ׳ של האיש נחסמה רק

מ לי לו תאה בוזסם ב פניו. ה אי ש לא חששת
רשל
_ר,ואותר. הריזיווייו של הידרת ראש־הממשלה__ .

הנווהחוה חולו לאירוע החבות׳ הא

חסי ני ת
1ץ דוגמנית הצמרת קארין הגיעה בפאה נוכרית משוגעת, ואיש
| לא הצליח לזהות אותה. הצלם סמי בן גד, שבא יחד איתה, סירב
איש לא הצליח לזהותה והתעלומה נפתרה רק כשקארין הסכימה להזדהות.

[ ת 1ל 0 1 1 | 1למרות הגשם, עמדו עשרות אנשים בפתח המועדון שעות ארוכות בתיקווה
להצליח להידחק פנימה ולהעיף מבט. חלק מהמצטופפיס הרבים, שהתעייף
מעמידה בפתח המועדון, נכנס לנוח בדיסקוטק הסמוך, הקינגס קלאב, שעד מהרה התמלא בם הוא.

ס זכורים לכם עדיין שיעורי ד,הים־
^ טוריה שלכם, לא נסתר וודאי מעיניכם
שקיימים בעולמנו כוחות כבירים, המוכתבים
על ידי צו־ההיסטוריה ותהפוכות
הגורל, אשר כל נטיונותיו של האדם הזעיר
לשנות את מסלולם נועדו לעלות בתוהו. אין
ספק שכוח גורל כזה הוא מועדון־דיסקוטק-
מסעדת מאנדי׳ס, שחזרה ונפתחה ביום ב׳
השביע מחדש, על אף נסיונותיהם של כוחות

האיש שבא מהננוו

הצייר הירושלמי מוני הגיע לבוש בפרוות־שועל.
בשטח הפרוות היתה התחרות פרועה.

פגישה מחודשת״״״;

מאנדייס הישן. ,התפזרו העובדים לכל רוח,
ורק בערב הפתיחה נפגשו כולם שוב נ שינו׳
חח, כתמונה, הבאדמן והמלצרית הוותיקים.

החוק והסדר להגן על תל־אביב מפניה.
במימדיה, ללא ספק, דמתה הפתיחה ל־שואת־טבע,
משהו כגון הנסיגה מדונקירק,
או לסצינת המונים מקוו־ואדיס. כל יצרן־
סרדינים יכול היה ללמוד בקינאה איו 5ע־שות
את מלאכתו באמונה, אם היה רק
מצליח להציץ לתוך ארבע חצאי־הקומות
של המועדון. ומה שהתרחש בפנים היה
עוד כלום לעומת מה שהתחולל בחוץ:
בעשר בערב כבר מילאו את הסביבה הקרובה
והרחוקה מאות אנשים, אשר החלטתם
היתר. נחושה להיכנס פנימה בכל מחיר,
ב כ ^ מו ^ כ ל ^ורה ^ז ס ^ מ ד ^ ט ב לנו ת

ך | 1ן בחליפת מכנסיים ממשי מודפס, אירחה בעלת הבית
111
1 1 7 1 1 4־ 11 ^ 1 1מאנדי, במשך שעות, את מאות האורחים אשר נהרו
בלי הפסק. בקומה השנייה מילאה. את תפקיד המארחת הטבחית הסיבית פ

סאנג. רפי שאולי, ל
ולהתרענן, מפני ש
ר ,7וחד-,ח וקלילה 1

ו ביותר של העונה ־ פתיחתו של מועדון

הדירה ״מאנז״ס״ החדש גתר־אג £

ו * 1ן ן הזכורה לתושבים הוותיקים של
מאנדי׳ס הישן, חזרה רק עכשיו
מחוץ־לארץ, אחרי סיבוב תצוגות־אופנה.
אתי היפהפיה הביאה איתה מלתחה משגעת.

מגן, היפהפיה התל־אביבית
17 שהיתה מועמדת בתחרות
מלכת־הסיס. בחליפת ערב דקיקה
עמדה שושנה שעות בפתח כרבים אחרים,

ששונה

ברוך, דוגמנית־צילום מעולה, הגיעה
בפיאה שחורה קצרה. את
הערב בילתה במלתחה, כדי לעזור לחבר
שלה, טדי, אחיו הצעיר של רפי שאולי.

דינה

מ 1ך 1 1האחת מעשרות היפהפיות
11 11\ 11 שהגיעו לפתיחת החגיגית.
כשהיא לבושה בחליפת קטיפה נהדרת
׳,רקדה במרץ במשך מרבית הערב.

בגשם ובקור העז, התגבשו לקבוצות בהתאם
לאופיים. העקשנים עמדו סמוך לפתח׳
ממתינים שאיזה נפש בודדה תצא ה־חוצה.
האריסטוקרטיה הצטופפה בשלווה
מעושה סביב עמוד החשמל שבפינה, הבו־הימה
ליד הקיוסק, בעלי־המרץ קפצו כל
רגע מהקינגס־קלאב הסמוך לראות איך
מתקדמת הפגנת־ההמונים העמלים, והסתם
פלגמטים ישבו במכוניותיהם.

בקומה התחתונה דיסקוטק, מעליה באר,
מעליו חדר־משחקים, ומעליו המסעדה הסינית,
שלמענה הביאה מנדי מלונדון את פו־סאנג,
סיני נועז שלמען המשכורת היה מוכן
לסכן את נפשו ולבוא לארץ הנלחמת על
חייה.
כל זה — בתיאוריה. במציאות נראו בשטח
רק גופות. על הריצפה, על הקירות,
על התיקרה. גופות, פרצופים, ובגדים.
ואיזה בגדים: רפי שאולי, המארח, היה,
בבגדי־עבודה. עוד מהבוקר. רק בחצות

היחידה שלא התרגשה מהאירוע ההיס־טורי,
היתד, מאנדי עצמה: חצי שעה לפני

הפתיחה, בדיוק בשמונה וחצי, היא קמה
והלכה לשיעור הצרפתית שלה•

גופות 5כ?
פנים המועדון לא היה המצב טוב
^ יותר. בתיאוריה צריך היה להיות שם

הנוווה השוונו

סגל הגיעה בפרווה נהדרת באורן מכסי.
״מחצית הפרווה הקודמת שלי נשרפה. בשריפה
האחרונה שהיתה לי בבית,״ סיפרה
פרדי .״או לחצי שנשאר הוספתי חתיכה.״

א מגולח ולבוש בבגדי עבודה, לא הספיק לקפוץ הביתה
והכנות האחרונות לפתיחה נמשכו עד הרגע האחרון.
המקום נסע לביתו כדי להחליף בגדים,

הספיק לנסוע הביתה ולהתלבש. החתיכות
הוציאו מהנפטלין את הפרוות — מבלי
שלקחו בחשבון את התחרות מצד הגברים.
אלו גילו שזה מודרני השנה. הגדיל לעשות
הצייר הירושלמי מוני עזרא, שהתייצב ב־ז׳קט
מפרוות שועל. הדוגמנית אן טוכמאייר
לא התעצלה, נסעה לשדה־התעופה לוד, הוציאה
משם את מטענה של רוחק׳ה ברזין,
בעלת בוטיק ביבה שהגיעה מלונדון עם
מטען בגדים חדש, ושלפה משם את בגד־השרשראות
-שהזמינה.

הדוגמנית אן טוכמאייר היתה בלי ספק הבחורה העי־רומה
ביותר בפתיחה. כל לבושה היה קשוי משרשראות
11 ויות״ מתכת׳ מתחת לשרשראות לבשה אן טוכמאייר מעין בגד ריקוד, שקוף למחצה.

ומראה השקוף

.אני מוכנה והחלוד עם כר ס״ס 01״
הס״סת יער רונן, בת ה= 24 ושואלח:
2 יעד בתא הטייס:

יזה מין חיל־אוויר זד. פה בארץ?״
״ ר ! הם מתנהגים בצורה מגוחכת ממש.
כל־כך לא מודרנית — ממש לבאנטינית
טיפוסית. סוגרים את הדלת בפני נשים. מה
יש? אני מוכנה להתמודד בקורס־טייס עגז
כל טייס בחיל־האוויר.״
ברחבי תבל נחשב אמנם חיל־האוויר ה
אחר
מלחמת ששת־הימים. אולם על יעל
רונן בת ד,־ 24 הילה זו לא עושה כל רושם.
היא יודעת — אף יותר טוב מאחרים —
מהו חיל־האוויר הישראלי. אך זה כלל לא
מפריע לה להביע את דעתה בשפה שאינה
משתמעת לשתי פנים.
חמתה בוערת בה על שחיל־האוויר סירב
לקבלה לשורותיו לקורס־טייס. עיניה הירוקות
מתיזות גיצים, ונדמה לך לרגע שאף שעדה
הקצר מסתמר באימתנות. היא כולה אש ולהבה
— והיא כלל לא מתכוונת להיסוג.
כרגע היא עסוקה קצת, כי היא עומדת
להתחתן ביום השני הקרוב עם העיתונאי
והבמאי אלי נחמיאס. אולם ברגע שתתפנה
מהחתונה, תמשיך ב״אידיאה־פיקס״ שלה.

מגיל - 13
טייסת

כמו דג במים

אוויר. בתמונה היא נראית בכניסתה לתאי
הטייס של המטוס הפרטי עליו יש לה רשיון

*ץ י היא הפייטרית הזו, שהחליטה ל!)
היות טייסת בחיל־האוויר?
יעל רונן היא יהודיה ילידת צרפת, בת
למשפחה רגילה — אב ארכיטקט־פנים, אם
עקרת־בית, ושתי בנות נוסף ליעל• .על
היא מאותם מאושרים, היודעים כבר מילדותם
מה שאיפתם בחיים. בגיל 13 כבר
היה לה ברור שהיא תהיה טייסת. היא
חלמה, אכלה ושיחקה עם מטוסים מאז ילדותה.
מטרתה היתד, להיות טייסת־ניסוי,

העילית שבמיקצוע.
בצרפת, טייסת אינה תופעה נדירה. ישנה
׳•ם ז׳אקלין אוריון, טייסת־ניסוי, ז׳אקלין
דה־ביט, טייסת מיסחרית הממיסה קאראוול,
וטייסות פרטיות אין ספור .׳משום כך לא
נראתה תשוקתה של יעל לטיס חריגה יכל־כך,
ואביר, לא התנגד שאחת משלוש בנותיו
תפתח עניין בנושא גברי.

ישר למפקד
חיל-האוויר

עם החתן
צרפת

יעל רונן ואלי נחמיאם בתמונה בה הם
עדיין חברים בלבד. הטייסת היהודיה ילידת
והעיתונאי־במאי הישראלי שישב בפאריס נפגשו בעיר־

האורות — ונישאו בתל־אביב. מאז היותה ילדה היא אכלה, שיחקה
ואף ישנה עם מטוסים. יש לה, ליעל, מלחמה פרטית עם חיל־האוויר
על שסירב לקבלה לשורותיו. מי ינצח וחלחתה זי?

ך וסף למזג לוהט ואומץ־לב, נחונה יעל
^ ג ם ביסודיות. כאשר סיימה את ד,גימ־נסיה,
נרשמה ללמוד הנדסה אוירונאוטית.
היא היתד, בשנתה השלישית, כאשר פרצה
מלחמת ששת״הימים. מאותו רגע ידעה ייא
רק מה מיקצועה — אלא גם ימה יעודה:
היא תהיה טייסת בחיל־האוויר הישראלי —
החיל שלה. היא נטשה את ספסל הלימו־דים,
הודיעה למשפחתה על החלטתה, ועלתה
לארץ.
במירצה הרגיל לא ביזבזה העולה החדשה
זמן מיותר, אירגנה לעצמה במהירות
ראיון עם מפקד חיל־האוויר מוטי הוד. כאן
התברר שהיא עשתה את החשבון בלי בעל־הריה.
היא
סיפרה לו בקצרה את הביוגראפיה
שלה, שנותרה לה עדיין שנה לקבלת תואר
מהנדס אוירונאוטי, ביקשה להתקבל כ־י
חוירו
-רהרר־ת־רזררח

בקורס ס״ס״ אוגות
האלוף התרשם, ד.תתייך, ובישר ליעל שאין
טייסות בחיל־האוויר.
יעל התגלתה כאגוז קשה. היא באה לראיון
מוכנה כהלכה. במהירות הבזק היא
טירטרה לפני האלוף את שמה של זוהרה
לביטוב, הטייסת שנהרגה במלתמת־העצמ־אות,
ואת שמותיהן של חמש טייסות נוספות
שהטיסו מטוסי־תובלה בחיל־האוויר בסב
שנות קיומו.
מאומה לא עזר. ימה שהיד, היה. ביום
אין נשים ליד הגה המטוסים, סיים האלוף.
״עבדתי בקיבוץ עוד שנה, חזרתי לצרפת
מיואשת וזועמת,״ מספרת יעל .״נרשמתי
לקורס טיס שנמשך חצי שנה• קי״
בלתי את הציונים הגבוהים ביותר, מבין
20 משתתפי הקורם — גברים כולם —
וסטיפנדיה. חברת איר פראנס הזמינה אותי
לעשות אצלה את הסטאג׳.״
איר פראנס נאלצה להמתין. יעל חזרה
שוב לארץ. הפעם נתקבלה לראיון אצל עזר
וייצמן, הציגה בפניו את תעודת הסיום
שלה. עזר השתתף מאד בצערה — ובישר
לה :״אין טייסות בחיל־האוייר

הפסקה -
מתחתנים !

ך* שלגזה זכה חיל־האוויר להפוגה
• 1קלה מהפגזותיה של יעל. ביום שני
הקרוב היא תעמוד תחת החופה בבית־הכד
סת אוהל־מועד בתל־אביב. לצידה יעמוד
אלי גחמיאס. הם נפגשו בפאריס לפני כשנה,
אצל ידידים. אלי בן ה־ 31 עבד אז
ככתב הטלוויזיה הישראלית בפאריס, זכה
לפירסום כאשר צילם את הקטע על האנטישמיות
באורליאן. בעודו עובד כעיתונאי,
השתלם שם במשך שנתיים באמנות הקולנוע
והטלוויזיה במכון הגבוה לקולנוע. מאז
הספיק לעשות סירטון בן 15 דקות —
אנבל — שנבחר להשתתף בפסטיבל הסר״
טים הקצרים במאנהיים שבגרמניה. עתה,
בארץ, הוא מתעתד לביים סרט מקומי.

במדינה
(המשן• מעמוד )18

נציגיה לכנסת כנבחרי העולם הזה — כוח
חדש. הם ואחרים, בהבדלים דקים בלבד, טענו
מאז ומתמיד שהסיכסוך במזרח התיכון
נעוץ בעימות בין שתי אומות שוות, בעלות
שאיפות דומות.״
בן־פורת, הרואה את עצמו כנראה כאיש
גדול, בניגוד לאנשים הקטנים, מגיע סוף״
סוף גם הוא להכרה ביישות הפלסטינית ומסיים
את מאמרו :״אם וכאשר ממשלת
ישראל תתפנה מעיסוקיה ב,חלוקה׳ של תיקים
וחצאי־תיקים; אם וכאשר ממשלה זו
תמצא לנחוץ לבחון באופן יסודי את מדיניותה
— היא לא תוכל להתעלם מקיומו
של הגורם הפלסטיני, ולא תוכל להימלט
מדיון מעמיק בנושא זה.״
טעותם של התומכים החדשים ברעיון
היישות הפלסטינית, כמו שמעון פרס או
ישעיהו בן־פורת, נובעת רק מנקודת־המוצא
שלהם: הכרה ביישות הפלסטינית כטכסיס
שנועד לכסות על המשך החזקת ישראל בשטחים,
לא תתקבל על דעת העולם, תיפול
כשם שנפלו נוסחאות הקסם הקודמות.

צעירים
א חו ת ק טנ ה
וחד שה לנו
הקריירה של לסלי פיי וולדמן נקבעה
ביום בו אושפזה אמה בבית־החולים. היה

הנהלת מפעלי ים־המלח במסיבת הפרידה ליום!? לוי *
תודה רשמית —

46 מתוך .60 כאשר התחילה לסלי
את לימודיה, לפני שלוש שנים, היו במחזור
כשישים בנות. למיסדר הסיום, לפני
כשבועיים, התייצבו .46 אחת מהן היתד,
העולה מדרום־אפריקה. חיוכה הזוהר והשקט
דיבר יותר מאלף מילים.

דרכי אדם
בדאי לה שקיע
40 שגה?
הטקס היה רב״רושם: ההנהלה הבכירה
של מפעלי־ים־המלח הענקיים, בראשות המנהל
הכללי לשעבר, רב־אלוף מרדכי מקלף,
התכנסה השבוע כדי להביע את תודת
המיפעל ליוסף לוי, החצרן הראשי ש 7ה־מיפעל,
על 40 שנות שירות מסורות. אומנם,
היו עובדים — ויוסף עצמו ביניהם —
שראו טעם לפגם בכך, שהטקס לא נערך
במיוחד לכבודו, אלא צורפו אליו, באותה
הזדמנות, עוד 34 עובדים שסיימו עשר
שנות עבודה במיפעל. אך היו אלה טרוניות
שוליות. הרבה יותר חמור היה חששו של

טייסת
ב״איר־פראנס* ?
ייסים ואנשי עולם הסרטים ימלאו את
האולם בו תתקיים חתונתם של הטייסת
והבמאי. אולם כתום השמחה, וכאשר
יחזרו קרוביה של יעל לצרפת, תחזור
זו למשימתה הקודמת. באל־על אין היא
מעוניינת לעבוד, מסיבות שונות. בלית־ברירה,
היא תקבל את הצעת א ר פראנס.
תסיים ימן הסתם בהצלחה את הסטאג׳ ,תתקבל
שם כטייסת — כשבסיסה ממשיך להיות
בארץ.
וכל אותו זמן היא תמשיך לחתור למטרתה:
להתקבל כטייסת בחיל־האוויר.
מעניין יהיה לראות מי יתייאש ראשון.
זו תמונה
מבטאת את
יכל ישוחח של יעל: לבושה ספורטיבית,
מכורבלת נגד הקור ובעלת הופעה נערית,
היא עומדת בודדה בשדה־התעופה — צופה

מבט לשמיים

לי פשוט שאם לא אשתוק, בדבר סדרי
העבודה שאני אחראי עליהם,״ אומר יוסף,
״יפטרו אותי — 40 שנה או לא 40 שנה.״

דרכי חיים
לא רק מרגו לבנה פינקלשטיין התפרסמה כמרגו ב־סירטו־
של מנחם גולן.׳ עתה התברר, שמרגו
אינה הארטיסטית היחידה בבית הפינקל־שטיינים.
החודש, בד בבד עם הזמנתה לפרס׳
לככב שם בסרט, ועם מלאת 21 שנה
לעלייתם של הוריה לארץ, יתרחשו במשפחתה
שגי אירועים נוספים:
• אביה יציג, בעוד כשבועיים, את תערוכתו
הראשונה.
• אמה תוציא את תקליט שיריה הראשון,
כרם היה לידידי.
ההורים כעקבות הקטנה. יעקב ושושנה
פינקלשטיין יצאו מבולגריה ב־, 1948
כשאיתם לבנה בת תשעת החודשים. יעקב
הגיע בזמן למלחמת־ד׳,שיחדורי, יצא ממנה
מחושל וחסר־כל. עם השנים התבסס יפה
בבית־ר,מלאכה ליציקה שהקים לעצמו ביפו.
כל אותו זמן, לא חדל מלהשתעשע בתחביבו,
הציור. לאט לאט השתפר גם בכך.
כיום, מלא הבית על גדותיו מיצירותיו.
אשתו שושנה לא פיגרה אחריו. לצייר
לא ידעה, אך מסתבר שלשיר כן. בתחילה

אחות רחמנייה לסלי וולדמן
החבר נהיה רופא — ובגד.
זה ביוהנסבורג, דרום־אפריקה. ליד מיטת
חוליה של האם, גמלה בליבה ההחלטה להיות
אחות.
החלטה נוספת: ואם להיות אחות — אז
רק בישראל.
הה — למרות.שמעודה לא היתד, בארץ.
היא נולדה, כבת יחידה, בלונדון. כאשר
היתד, בת שמונה, היגרו ההורים לדרום־
אפריקה. הקשר היחידי שלה לישראל היו
הסיפורים אותם שמעה בתנועת־הנוער א חוד
הבונים. זה הספיק.
עם פצועי המלחמח. בגיל 17 נפרדה
הצעירה תקיפת־הרצון מהוריה והחבר
שלה, עלתה לישראל. היא שהתה חצי שנה
בקיבוץ צרעה, למדה שם עברית באולפן.
ונרשמה מייד אחרי־כן לבית־הספר לאחיות
הדסה בירושלים. בינתיים, המתינה לחברה,
שעמד לסיים את לימודי הרפואה שלו ב־דרום־אפריקה,
שיצטרף אליה כסי שהחליטו.
החבר ׳לא הצטרף. כשסיים את לימודיו,
החליט להישאר שם. לסלי בלעה את אכזבתה,
השתדלה להתערות בחברה הישראלית,
שהיא לדעתה ״מאוד סגורה ודוחה
זרים.״
הזדמנות נדירה לכך ניתנה לה במלחמת
ששת הימים. היתד, זו חוזייה מזעזעת לתלמידות
שנה א׳ הטריות .״השתדלתי לבלות
עם הפצועים כל רגע פנוי שהיה לי,״ מספרת
לסלי ירוקת־העיניים, בעלת תודי הפנים
העדינים, במיבטא אנגלו־סקסי שעדיין
לא נימחה .״התיידדתי איתם בדרך שלא
ניתנת להבנה בזמנים רגילים. ויחד עם זה
הייתי צריכה להישמר, שהידידות לא תה־פוך
להתקשרות מופרזת, קשה להיות בערב
ידידה לחייל פצוע, ובבוקר לרחוץ אותו.
רבים מהחיילים שהתיידדתי איתם סירבו לאפשר
לי זאת״ כדי לא להיראות תלויים

יוסף לוי
— איום בסתר

יוסף, שאחרי הטקס הנאה, בו הוענק לו
שעון־זהב, עלולים לפטר אותו מעבודתו.
ההתחלה -בימי התורכים. יוסף
בן ד,־ 59 הגיע עם משפחתו מתימן ב־.1914
המשפחה התיישבה כעיר־הקודש. אביו עבד
כסנדלר ואמו כעוזרת בבתי אונגרן במאה-
שערים. הימים היו ימי מלחמת העולם הראשונה,
ושליטי־הארץ התורכים נהגו לערוך
פשיטות על בתי היהודים, כדי לתפוס
גברים ולגייסם לצבא. האב, שמחוסר פרנסה
בירושלים הפך להיות סנדלרו של הכפר
הערבי ענתות, היה חוזר לביתו רק לשישי״
שבת, מסתתר בשעת פשיטות בבור ליד
הבית.
יוסף הקטן לא אהב ללמוד. הוא השתחרר
מלימודיו אצל המלמד בתלמוד־תורה
במחיר רבע כיכר לחם ליום, הסתובב במקום
זאת בשוק, עזר לעקרות־הבית לסחוב
את סליה,ן, ואת הפרוטות שהרוויח ביא
לאמו. בגיל 14 למד סנדלרות, עסק בכך
עד ,1929 שאז התקבל כשמש ושליח בחב־רודה,אשלג
— ומאז ועד היום עובד הוא
בחברה, ששינתה את שמה למיפעלי ים״
המלח. ב־ 1954 עבד, לבקשת רב־אלוף מקלף,
מירושלים למשרדי החברה החדש־ם בבאר־שבע,
זכה להשלים 40 שנות שירות.
אין עם מי לדבר. כל זה לא עוזר לו
כיום, כשמאיימת עליו סכנת־פיטורים: העובד
הודתיק מנסה בבר חודשיים להתקבל לראיון
אצל המנכ״ל החדש של החברה,
מאיר אילן, אך ללא הועיל. וכך, אין ליוסף
בפני מי להתלונן על הפקיד הממונה ליו,
המגלה כלפיו, לדבריו, יחס מזלזל :״אמרו

לבנה פינקרשטיין ומשפחתה
משפחה של ארטיסטיס

זימרה משירי אחרים, אחר החלה מלחינה
בעצמה, בעיקר שירים תנ״כיים.
לבנה, שגדלה מילדות בבית שאווירתו
מלאת אהבה והבנה לאמנות, התפתחה בכיוון
שלישי — המישחק. היא למדה שלוש
שנים מישחק בביתיצבי ברמת־גן, נחטפה
לתפקיד הראשון, ברברה, עם אם דיין,
התגייסה לאחר מכן לצד,״ל. במרגו, זכתה
לפירסום ברחבי הארץ בקפיצת נחשון אחת
— פירסום אליו לא הגיעו שני הוריה לאחר
עשרים שנות יצירה.
עתה, לאט אבל בטוח, יוצאים גם הם
בעקבות בתם.
• מימין לשמאל: אליהו נאוי,
מקלף, ו .נשרי, ואלוף־משנה שמיר.

מרדכי

במדינה

הזמנות לפירסום במדריך הטלפון־המסווזג
זפי־זהב. הסיפורים היו מלאים פרטים על
שיטות־העבודה החינניות והיעילות של
סוכנות זריזות אלו.
השבוע נתגלה לפחות לקוח אחד, שהתלהבותו
מנערות הזהב ומשיטותיהן היתד,
פחותה במיקצת מזו של מחברי הרשימות

עסק ,
שיטות הז ה ב
דפי הז ה ב
לפני שבועות מספר, נתמלאו, במקרר,
או שלא במקרה, העיתונים היומיים בשורת
סיפורים על נערות הזהב — אותן נערות היושבות
כל היום ליד הטלפון ומשיגות

סיסי יוסח ליובין, בעל איטליז
״גסטרונום״ כתל-אכיב, לכתב ״העולם
הזה״:
הטלפון הראשון שקיבלתי מדפי־זהב
הגיע אלי לאיטליז בשעות העומס הקשות
ביותר. ככל שניסיתי להסביר לגברת בטלפון,
שלא רק שאינני מעוניין לפרסם את

שמי, לא בזהב ולא בשום מתכת אחרת,
אלא גם שעומדת לפני שורת לקוחות נרגנת
— מאומה לא הועיל. האלמונית סירבה
להפסיק את השיחה, ולאחר מספר נסיו־נות
נפל נאלצתי לנתק.
טרור. תוך שניות חזר הטלפון וצילצל.
היתד, זו אותה גברת, אלא שעתה נעלם הנימוס
שבו היסווחה לפני כן את תוקפנותה.
קיבלתי ממנה את שטיפת־חיי, שמעתי
שאני חסר־תרבות וגס־רוח. הפעם היתד, זו
היא שניתקה. ברוך שפטרנו, חשבתי לעצמי.
היתד, זו ברכה לבטלה. כלל לא פטרנו.
לאחר כמה ימים צילצלה אלי אשה אלמונית,
ביקשה את מספר הטלפון שלי בבית, בתואנה
שיש לה הודעה חשובה בשבילי, ואין
ברצונה להטריד אותי בעבודתי. נתתי לה.

האם מחייבת ההזדמנות ההיסטורית שניתנה לכדורגל הישואר׳

כשהיא צילצלה לביתי — בשלוש אחר-
הצהרים, שעת המנוחה שלי — התברר שזהו
המשך פרשת דפי הזהב. היא ביקשה
לדעת למה אינני חפץ פירסום בדפיה המוזהבים.
כאשר שאלתיה אם זו היתד, ההודעה
החשובה שרצתה למסור לי, הודתה בכך
ללא בושה.
הסברתי לה שאני מטבעי אדם צנוע
להפליא, ואין לי כל עניין בפירסום. שוב
לא עזר מאומה. השיחה התארכה והתארכה,
הגברת שפעה נימוקים ללא ספור מדוע
עלי כ ן לפרסם אצלה, מעניין במיוחד היה
נימוקה האחרון :״אדוני, ידוע לך שבמינוי
טלפון אתה זכאי לשורה אחת של פירסום
חינם. ודאי לא תרצה ששורה זו תופיע
בצורה משובשת. חשוב על זאת היטב לפני
שתסרב סופית.״ חשבתי היטב, וסירבתי
סופית.
בעיקבות הגברת הופיע בחנותי — הפעם
אישית — אדון נעים־סבר והליכות,
שביזבז שעה נוספת מזמני, למרות שעשה
זאת בחן ובאלגנטיות. הזכרתי בפניו את
איומה הלא־כל־כך־מוסווה של פקידתו, ול
הוא הבטיח לי — למרות סירובי השלישי
— כי הוא יקפיד על כך ששמי יופיע ללא
כל שיבוש.
מספר ימים אחר־כך קיבלתי בדואר את
דוגמת הרישום המגיע לי חינם, כפי שיופיע
במדריך. הוא היה משובש כמובן.
במקרה כמובן.
פשעים השודד
העליז

נבחרת הכדורגל של ישראל זכתה השבוע בהזדמנות היסטורית
בלתי חוזרת: בסיימה בתיקו 1 :1את מישחקה השני
נגד נבחרת אוסטרליה בסידני (המישחק הראשון ברמת־גן
הסתיים בתוצאה 0 :1לזכות ישראל) ,היא רכשה לעצמה
כרטיס כניסה למועדון הכדורגל האקסקלוסיבי הבינלאומי —
המישחקים על גביע העולם בכדורגל — שייערכו בחודשי ה־קייץ
הבא במכסיקו.
במישחקים אלה תהיה ישראל אחת מ־ 16 הנבחרות חטובות
בעולם, שיתמודדו על הגביע העולמי, אחרי שנבחרות

• אליעזר שפיגל, מאמן הכח־רמת-גן,
יו״ר הוועדה המקצועית :
ברור שכבר מהיום אין להזניח את המסגרת
של הנבחרת, ויש להתמיד באימונים
ופגישות שבועיים. ברור שזה עלול
לפגוע בקבוצות, אבל אין ברירה, אם רוצים
להופיע במכסימום של הצלחה זה שווה
את המאמץ. צריכים לקיים משחקים בינלאומיים
גם עד מכסיקו. אינני מתלהב מהרעיון
לנסוע למשחקי־אימון בחו״ל. ארבעה
שבועות לפי מכסיקו צריך להכניס את
השחקנים למחנה סגור בלי שיהיו משחקי
ליגה.

מעולות כמו נבחרות ספרד ויוגוסלביה לא הצליחו לפלס את
דרכן למישחקים אלה. האם מחייבת הזדמנות נדירה זו להאדרת
שמח של ישראל בפי כל חובבי הכדורגל בעולם למאמץ
מיוחד: האם יש להכניס את כדורגלני הנבחרת למישטר
חירום עד למישחקי מכסיקו, ולמנוע את שיתופם במישחקי
הליגה הלאומית, כדי למנוע את פציעתם ולהכינם לקראת
המיבחן הגדול:
חמישה ממומחי הכדורגל כארץ, התבקשו להשיב על שאלות
אלה, ולהלן תשובותיהם :

יו״ר איגוד המאמנים:
המכסימום שנוכל לעשות זה מספר ימים
בשבוע מחנו׳,־אימונים. אני גם מניח שזו
תהיה התוכנית של המאמן. צריך לחפש
לנבחרת יריבים. יש כבר משחק נגד נבחרת
איטליה עד גיל .23 אני מניח שנקדים
לצאת למכסיקו כדי להסתגל לגובה. אבל

למרות שבכל העולם נהוג להמשיך את
הליגה לפני משחקי הגביע העולמי, צריכים
לחרוג אצלנו מהמקובל, בגלל המעמד
את הליגה לא נוכל לשכוח. היא חייבת
להימשך.
יחד עם זה, חלק גדול מהם עובד, לשחרר
אותם לא יהיה קל. יש גם כמה תלמידים
בבתי־ספר גבוהים, הצריכים לעמוד במבחנים.
ההתאחדות לא תחסוך בהוצאות
מאמצים לתת לשחקנים את המכסימום.

• יוסף דגן, חכר הוועדה המקצועית
של ההתאחדות :
לקיים את הליגה כמו שהיא, מכיוון שזה
מכניס אותם לכושר ונותן להם ביטחון. רק
ליגה ואימונים אינטנסיביים יחזיקו את השחקנים
בכושר. מחנות אימון בלי ליגה
אינם שווים הרבה. באף מקום בעולם לא
מפסיקים את הליגה. אי־אפשר להכניס שחקנים
לחלונות ראווה. צריך לרכז אותם
•לערוך להם הרבה משחקי־מיבחן בארץ.

• משה

כית־הדוי,

• יוסף מרימוביץ, מאמן בי-
ת״ר-תל־אביב.

• דויד שוויצר, מאמן מכבי-
תל־אביב:
אם רוצים שהשחקנים יהיו בפורמה, צריך

עכשיו. הליגה צריכה להימשך כרגיל, ו־מחנה,־האימון
צריך להיות כפי שהיה קודם.
אני חושב שהוא הוכיח את עצמו. גם עכשיו
חשוב שתהיה פעילות רגילה׳ של הליגה•
בכדורגל אי־אפשר להפסיק את הכל
בגלל משחקים בינלאומיים. יש לשים דגש
במיוחד על הכושר הגיפני, היות ועד מכסיקו
כבר לא נצליח לשפר בהרבה את רמתנו
הטכנית — אך את הכושר ניתן עוד לשפר,
עד המכסימום.

צריך להמשיך בהכנות כפי שעשו עד

בניגוד למיקצוענות המלוטשת של שודדים
בעולם הרחב, כניתן ללמוד מסרטים
מקצועיים ומכותרות העיתונות, אפשר בהחלט,
ללא שמץ נסיון להעליב, לסווג את
שודדי ישראל כחובבים ירוקים.
דבי זה נכון במיוחד בשטח הביצוע. בעוד
שבתחום התיכנון, מנצנצים המוחות
המבריקים של עולם הפשע הישראלי כיהלומים
אותם הם מצליחים לשדוד לאחרונה
בהצלחה מסחררת, הרי שבשעת השוו עצמו,
המחזה המפחיד ביותר את הנשדדים
הוא גופו הרוטט ורגליו הרועדות של השודד,
ביחוד מפחידה אותם אצבע ההדק
הרועדת שלו.
בידור, או שוד ץ השבוע זכתה
קבוצת נשדדים להקלה מסויימת: היה לה
התענוג להישדד על־ידי בעלי מקצוע עליזים,
שאחד מהם פתח בכירכור אינדיאני
מטורף תוך כדי השוד.
היה זה בעת השוד בסוכנות הטוטו ברחוב
בן־יהודה 77 בתל־אביב. בשעה 2.45 בבוקר
נפתחה הדלת בתנופה, ושני שודדים מזויי־נים
בקרל גוטטאב ואקדח השתלטו על מנהל
הסוכנות, נחום סלונים, ושאר הנוכחים.
בעוד אחד מהם החל אוסף לכליו את הכספים
שהובאו למקום במשך הלילה על־ידי
סוכני־המישנה, לא הצליח השני להתגבר
על צהלתו, פרץ להפתעת כולם בריקוד
עליז ומטורף על הספה שבפינת החדר, תוך
כדי פיזום זמירות עליזות. כאשר סיים
חברו את מלאכתו, ניתק הבדרן האלמוני
את חוט הטלפון, והשניים נעלמו לתוך
העלטה שבחוץ, עשירים יותר ב־ 15 אלף
לירות.
אין ספק שלוא היתד, המועצה להימורים
מצליחה להתייחם לאובדן 15 אלף הל״י
באותה מידה של הומור, היתד, מפרסמת
השבוע את המודעה הבאה:

ספורטוטו ישראל

ה ז בו ה ש בו עבפרס הגדו ל

הנכבד הזה, אליו הגענו עתה לראשונה,
ושתהיינה לו השלכות פוליטיות חשובות.
לכן צריך לערוך משחקי ליגה באמצע
השבוע למשל, כדי שיישאר רווח־זמן לפני
הנסיעה לפעילות הנבחרת במשחקים עם
קבוצות בינלאומיות — רצוי בחו״ל.
צריך לעשות הכל — אפילו על חשבון
הנורמאליזציה של הכדורגל הישראלי. לנגד
עינינו צריכה לעמוד תמונתם של מל־יוני
היהודים בעולם שיצפו בנו. חייבים
לעשות הכל כדי שההופעה תהיה מכובדת
ושהנבחרת תצליח __

בסך 15 000
מבלי למלא אסילו נווד אחד

טפסים ופרטים מלאים
בכל תחנות הקבלה

הפיל והשאלה היהודית הם גבר מזמן
בדיחה ישנה. אגל מה עושים כשזה
תמיד נכון שוב מחדש? הנה, כשבקצה
השני של העולם נרצחת שרון טייט
זכרונה לברכה, מי היה משוגל לדמיין
לעצמו שגם לזה יש קשר ליהודים?
אבל עובדה — יש. תמיד יש. הקשר
הפעם הוא אילנה עדן, אשתו לשעבר
של נטים אלוני, שבילתה זמן רב

טרגדיה לפני כחצי שנה, קומדה יצא
ערב אחד ממכוניתו, בחברת ידיד אחד
שלו — הלא הוא הסופר הפולני ה מפורסם
מרק הלטקו — ובכניסה

הרבביר־נ ונהג המוניר־נ

הירידה הישראלית של שרוו סייס

כפי שמוסדות לי הציפורים הקטנות, זה
היה ב ע רן בדיוק לפני שבועיים, כשהאור־חת
מאמריקה נרשמה במלון ׳:כלפי חוץ היא
היתה סתם עוד תיירת יפהפייה וצעירה.
אבל זה באמת היה רק כלפי חוץ. כלפי

לביתו מעד, נפל, וחטף סדק בגולגולת.
עיתונים מקומיים רמזו אז שהוא לא
היה שיכור, כטענה הרשמית, אלא מסומם
— מצב די רגיל אצל החבר׳ה. כך
או כך, הוא הובא לגית-החולים, אבל
לרוע מזלו לא איבחנו מייד את הסדק.
אותו זמן השתוללה בחוף המערבי מגפת
שפעת, וחשבו שזה מה שיש לו. כשגילו,
הוזעקה אשתו מפולניה אל מיטתו, וכעבור
זמן קצר הוא נפטר. ודרך אגב, זמן

מה לאחר זה נפטר, כידוע, גם ידידו,
מרק חלסקו.
וסוף הסיפור העצוב הוא, שאחרי מותו
של קומדה, חזרה אילנה עדן לחבר
הראשון שלה, המלחין שהכיר לה את
קומדה, התחתנה איתו, ועכשיו היא
בהריון.
לפחות מעז יצא מתוק.

בהוליבוד בנסיונות ליהפך לכוכבת מפורסמת,
ותוך כדי נסיונות נהייתה מיודדת
עם כל החבורה הזו.
זה התחיל מכך שהיא היתה, זמן
קצר, ידידתו של מלחין מסויים. למה

15ס ^ ץ אצל שמע?1עד!

אימה עדן
זמן קצר? כי המלחין המסויים הכיר
לה את חברו, מלחין גם הוא — ואילנה
הפכה להיות חברתו של החבר. והדבר
הזה היה לא אחר מאשר קז׳ שטוף
קומדה, ידידו הטוב ביותר של רומן
פולנסקי, בעלה של שרון טייט. קומדה
הוא המלחין שחיבר את המוזיקה לכל
סרטי פולנסקי — ״רחוב ללא מוצא״,
״סכין במים״ ו״תינוקה של רוזמרי״.
שנה וחצי ניהלה אילנה רומן לוהט
עם קומדה — עד שהוא הסתיים ב-

ט*פ-ט>פת מזל
אני אומרת לכם — לא צריכים שכל,
לא צריכים יופי, לא צריכים כסף, לא צריכים
בטיח. רק מה צריכים? מזל צריכים.
תראו את תלמה מכנם — עשרים וכמה
שנים היא הסתובבה בארץ, עם מיטען של
שכל ויופי וכסף — הלוואי עלי — ולא
יצא מזה כלום.
כל אותו־ זמן, היא לא ידעה שהיא עומדת
לפגוש את מזלה בארצות־הברית —
כל מה שחסר לה זה טיפת מזל. ברגע שהיא
קיבלה אותה — הכל התחיל להתגלגל,
והשבוע היא התחתנה שם, בארצות־-הברית,
עם דני פולני, מהנדס אווירונים בן ,30

שטעון עדן, כתו(לסערה) וידידתו
שמעון עדן יושב כבר 15 שנה בגר־מניה,
שם יש לו מועדוני לילה מפוארים,
תיאטרון ועוד נכסים מאוד דלא ניידי.
בכלל, הביזנס שלו שם, הבית שלו שם —
שהוא הבן של לובה פולני, אחת הפקידות
הבכירות הראשונות בסס־הכנסה.
טיפת המזל של תלמה באה לה בצורת
דוקטור ליפי, המומחה העולמי לניתוחי
אף, שהוא הבן־דוד של האמא שלח, עדה
מכנס. לפני כשנה, כשליפי בא לארץ עם
איזו מישלחת של המגבית או משהו, הוא ,
קפץ לארוחה למישפחת מכנס. תלמה, שלמדה
אז איפור טלוויזיה, התעניינה איפה
היא יכולה להשיג מכשירי איפור של
מקם פקטור, הייצרן היחידי המייצר תכשי־רי
איפור לטלוויזיה .״אוי,״ אמר האורח.
״בדיוק במיקרה נמצא איתנו במישלחת
ז׳אט פורשטיין, מנהל מקם פקטור.
ו כן הכיר דוקטור ליפי לתלמה את וד
פורשטייניס, ואלו הזמינו אותה על המקום
לארצות־הברית כדי לעבור קורס מיוחד
אצל החברה, ובינתיים שתתארח בביתם.
תלמה באה — הפכה שם לבתם החמישית.
הפורשטיינים מתגוררים באחד הבתים
היפים בלום אנג׳לס, והם השיגו לתלמהרשיון־עבודה, ועכשיו היא מרוויחה שם
700 דולר לחודש, נוסף להוצאות. היא
הפכה ליועצת״יופי של החברה, ותמונותיה
מתנוססות בדוכני המכירה של מקם פקטור.
החתונה נערכת בבית־כנסת, עס קבלת־פנים
צנועה לאחריה בבית. ותשאלו מה הצניעות
הזו? פשוט מיאור: אורגינל. הס רצו
אמנם לערוך חתונתיענק, אבל אז התברר

רק הלב שלו לא שם, אלא כאן, ביזרע־אל.
למה? מפני שחוץ מאהבת מולדת לשמה,
יש ללב של שמעון עוד שתי סיבות להיות
כאן. אחת היא האמא שלו, והשנייה היא
בתו החמודה אירית, שלפני כשנה סיימה
לשרת בצה״ל.
לכן נוהג שמעון, כבר שנים, לקפוץ לארץ
בכל הזדמנות. הוא לוקח מזוודה בידו
הימנית, איזו ידידה בשמאלית, בשביל שיווי
המישקל, והופ — הוא כאן.
בארץ הוא נוהג לקחת את כל הנשים
שהוא אוהב, זאת אומרת, האמא, הבת והירידה,
לתת להן גוד טייס, להראות להן
את חיי הלילה של הארץ.
בהתחלה לא היו בעיות עם זה. אירית
היתד. קטנה, הידידה מחו״ל יותר גדולה,
האמא של שמעון עוד יותר, ושמעון באמצע.
חיי הלילה של תל״אביב ידעו בדיוק
מיהי מי אצלו.
אבל בינתיים עברו השנים: אירית הקטנה
גדלה מאוד, האמא של שמעון גדלה רק
קצת, ושמעון נשאר אותו דבר, כי זה האיטי
שלו. רק הידידות שלו מחו״ל החלו
לקטון, נראו צעירות יותר עם השנים.
הן קטנו וקטנו, עד שהשבוע הגיעו לגודל
של כאיכארה קאסל, כוכבת קולנוע
גרמניה בת ,20 עם עיניים גדולות ותמימות,
לא פחות מעיניה של הבת אירית.
אז עכשיו אף אחד כבר לא יודע כלום,
וכששמעון הגיע השבוע לפאב של פרדריקה
בתל־אביב, עם השלישייה שלו, פתח כל הפאב
בטוטו מיהי מי. שמעון עצמו דווקא
די ער לתופעה זו של הידידה המצעירה
יותר ויותר, :׳אם העניינים יימשכו ככה,״
אומר הוא ,״אתחיל עוד מעט לקנות להן
במתנה חיתולים במקום בושם

חתונה, כי הם נמצאים עכשיו בדיוק בליבה
של עונת ההדרים הבוערת, ומאחר
שהדרים זה העמק של משפחת מכנס, הס
לא יכולים לנטוש אותם באמצע. לפיכן
תיערך המסיבה הגדולה כשהם יגיעו אחרי
העונה, בפסח, ליתר דיוק.

הלנה הנדל ממשיכה לנדוד
יש לי חדשות מנחמה הנדל, הזמרת
שלנו שהיתר, נכס עממי לא פחות אולי מ־

פנים היא היתה — דמית. רבנית כל-
כך כשרה, שלמרות שהמלון שאליו היא
הגיעה עומד תחת פיקוח הרבנות, זה לא
הספיק בשבילה, והיא לא נגעה שם בסא־כלי־בשר,
הסתפקה רק במוצרי חלב וירקות.
בקיצור — לעילא ולעילא.
ומה עושה אורחת מאמריקה בארץ הקודש?
מסיירת כמובן. במה כבר אפשר לבקר
אצל קרובי המשפחה?
אבל מה • עושה השטן, ימ״ש וזיכרו?
הולך ומזמן לה בתור מדריך תיירות איזה
נהג ממית יפהפה, חתיך שמיי-מי, ולפני
שהיא מבחינה שזה מעשה ידי השטן, ימ״ש
וזיכרו, כאמור — היא כבר בפח.
התוצאה: הביקורים אצל קרובי המשפחה
הלכו והתמעטו, הסיורים ברחבי הארץ גם
הם הלכו והתמעטו, והיא החלה מסתגרת
בחדרה במלון. עם, כמובן — רחמנא ליצלן .
— בעל הדבר. ושירות הלילה במלון כבר
רגיל לצילצול מחדרה, אי־שם בשעות הקטנות
של האשמורת השלישית, כהאי
לישנא; ״נא לשלוח בבקשה כסה סנדוויצ׳ים
של בשר, וגם משהו לא בשרי.״
מספיק חטא אחד, לא?

יורשו
של הגשש
אתם זוכרים בטח את הגירושים, מ
לפני
כמה חודשים, של רינה מור
ופולי מ״הגששים״? ודאי שאתם זוכרים.
איך אפשר לשכוח מאורע חשוב
כזה?
אז עכשיו מתברר, מהיודעי־דבר שלי
בלונדון, שכבר כמה חודשים שלצידה של
רינה ניצב ישראלי אחד, חתיך בלונדיני
ומסוגנן בשם רפאל א טקס, שעד לאחרונה
חיה נציג חברת-הסרטים ״יוני
רינה
גנור ורפי אטקם
ברסל״ באירופה, דבר שעשה אותו מעורה
בעולם הכוכבים.
עכשיו, אם כן, רינה ורפאל חיים יחד,
ועד כמה שאני מכירה את רינה, שהיא
לא הטיפוס לפלירטים סתם, לא אתפלא
אם תצא מזה חופה, ואולי אפילו קידושים.
הכותל
המערבי — רק קצת פחות עתיקה
ממנו, והרבה פחות יציבה.
נחמה הדהימה אותנו לראשונה אחרי מות
אביה, כששינתה את שמה להלנה, דבר שעורר
גיחוכים ברחבי הארץ, בגלל שכולם
חשבו שמתאים לה השם הלנה כמו שלהלנה
היה מתאים השם נחמה. ולא רק זה; היא
עוד הלכה והתחתנה עם צייר גרמני —
צעיר גם ביחס אליה — ועברה לגרמניה.
עד כאן, התייחסו לזה כל מכריה קצת די
בסלחנות, כי נחמה בתור נחמה היתד, מוכרת
כאימפולסיבית ומפתיעה לעיתים. אז
רצו לד,אמץ שזה יעבור לה.
בעצם, עדיין דוצים לקוות — השאלה
רק מתי. כי לפי הידיעה האחרונה שקיבלתי
ממנה, היא עכשיו בהריון, ועומדת
להגר גם מגרמניה. אבל לא לישראל. ל־

קולנוע

דינה בווו הופכת מדוגמנית לשחקנית

סרטים

זבנג וגמרנו. קאט.
^ למידה מאדיגאן *רצה ־ביער לבו־תמונה
הדשה: יער. רחוק בתוך האופק
שה בשמלה. ארוכה. הוא רץ אחריה
ותיפם אותה בשובבות. שניהם מתעלסים -קשורה עלמה לעץ. נווד תימהוני לבוש בעל
הדשא והאהבה בוערת. אחר דוהרים בלויי־סחבות מצליף בה בשוט. היא צועקת.
שניהם על סוס אחד, אלווירה הולכת קצת עלמה אחרת מנקה אמבטיה׳ לבושה אף
בודד מול
ה״ מ אפי ה״
אלימות כעיר

על חבל, ואז יושבים שניהם לנוח מתחת
לעץ רענן. הו א אומר לה: אלווירה, תני
לי ואלווירה נותנת לו. סטירה. יחד
עם הסטירה היא מדביקה על פרצופו תוית:

היא בסמרטוטים ומתייגעת קשות. שומר
עליה ברגמני טיפוסי, טיפוס מפחיד שצוחק
לה בצחוק מרושע. העלמה מתחננת:
״אנא, חוסה עלי, תן לי אורון אבל

איפה — היצור האכזר רק ממשיך לצחוק.
העלמה ממשיכה להתחנן, עד שגם הנוקשה
שבלבבות מתרכך, והיצור הגועלי מסכים
סוף סוף לתת לה קצת מחומו׳,־הפלא. החיים
של העלמה הופכים קלים חת שתיים,
והיא מנקה את האמבטיה כמו כלום.

לה הם שני קטעים מסירטון הפיר־מומת
שכתב וביים יואל זילברג —
אחד הסירטונים היפים ביותר שהוסרט בארץ.
הקהל רואה, צוחק ונהנה. מה שמוכיח
כי כשסירטון עשוי היטב, לאיש לא
איכפת אם באותה הזדמנות מנסים גם למכור
לו משהו.
נוסף למוצרים מציג ־,סירטון לקהל עוד
משהו, לא פחות מעניין — את דינה ברוך.
דינה בת ה־ 18 היא דוגמנית סירטוני ה־פירסומת
המבוקשת ביותר בארץ, לפני
חצי שנה לא הכיר אותה איש. עכשיו מתחילות
תמונותיה לחדור לכל בית, יחד עם
המוצרים שהיא מפרסמת.
דינה ירוקת־ד,עיניים היא עדיין תלמידה.
את קריירת הבזק שלה התחילה כאשר
אורי זוהר בא למיני מאנד״ס, ראה אותה
ולקח אותה להשתתף בסירטו התרוממות.
אחרי כן לקחה אותה לידיה הנאמנות סוכנת
השחקנים הנמרצת לביאה הון, ומאז
הולך לה. צלם הפליי־בוי צילם אותה בשביל

(אסתו/תל־אביב; איטליה)

רוב סרטי הגנגסטרים בנויים לפי מתכונת
קבועה. מצד אחד חבורת הפושעים, מצד
שני החוק, הפושעים הזוטרים שבחבורה,
שהם כמובן גם המכוערים, הורגים זה את
זה בפרימיטיביות, משאירים את המנהיג
האלגנטי והפיקח לעמוד לבדו מול החיק׳
כשלידו רק ידידתו היפה.
לפעמים החוק משיג אותו, לפעמים יד מג
ורל, וכולם הולכים הביתה מרוצים.
בסרט אלימות בעיר אין חוק ואין גורל.
אין פושע אלגנטי או סימפטי אחד. העומדים
משני צידי המיתרס כולם אכזרים, נוקשים
וללא רתיעה. כולם פושעים..
מצד אחד עומד אירגון הפשע העצום של
המאפיה, ומולו פושע אינדיבידואלי המצפצף
על האירגון, מבצע שוד מתחת לאפו ומסבך
את עניניו הפנימיים.
ג׳והן קאסאבטם הוא מק־קיין, שקיבל חנינה
אחרי תריסר שנים בבית־סוהר בעוון שוד
מזוין. בריט אקלונד היא דוגמנית אותה פגש
ביום צאתו מהכלא. היא מוקסמת מקשיחותו,
מתחתנת איתו וממלאת בעיוורון את כל הוראותיו.
מק־קיין
מחליט לשדוד שני מליח דולר מ־קאזינו
בלאם־וגאס השייך למאפיה. כדי להשיג
את מטרתו הוא מטמין פצצות בעשרות
מקומות בעיר, בלי להרהר אפילו במספר
האבידות שיגרום. בריט אקלונד עוזרת
לו, ומבינה את משמעות מעשיה רק
כשמק־קיין מכה מכות רצח, מול עיניה אדם
חף מפשע. אך גם אז היא לא מפסיקה לא-

הוב אותו ולציי ת -לו.
*״״השוד מפעיל את~כל״המנגנון העצום של
המאפיה. הם רוצים את מק־קיין ואת הכסף.
תוך שעות. ספורות נמצאת תמונתו של השודד
ושל אשתו בידי כל נהג מונית. בידי
כל פקיד מלון. כולם מחפשים את מק-
קיין. למק־קיין אין לאן לברוח, ובצר לו
הוא פונה לידידתו רוזמרי, איתה ביצע את
מעשי השוד שהכניסו אותו לכלא — מבצעים
בסגנון בוני וקלייד. רוזמרי עדיין
אוהבת אותו. היא חיה למען העבר המפואר
שלה בין קירות דירתה המכוסים בתמונות
מימי הזוהר שלה ושל מק־קיין. אך אין
דבר הנסתר מעיני המאפיה, ולא עובר זמן
רב עד לרגע בו מק־קיין והאירגון עומדים
זה מול זה.
משחק מעולה של ג׳והן קאסאבטס ושל
רוב השחקנים האחרים. מותח ומעניין, ובעיקר
— אכזרי.

עלובי
ה חיי ם
תו צר ת אר ה״ב
שלום ולא להתראות

בסרט הסרסומתועד
״אני מתהס הירחון
המפורסם לבושה מכף רגל
ראש, כי דינה לא הסכימה להתפשט.
פשוט מרגישה שאני לא מסוגלת,״ היא
וודה בחיוך ביישני, מפני שעדיין לא
פיקה להתרגל להצלחה ולחיי־הזוהר.

*ץ אז, השתתפה בכל סרט שהופק
בארץ. היא עושה כל מה שמבקשים
ממנה בלי בעיות. חוץ מלהתפשט כמובן.
כל השאר — בבקשה. בר,סרטה של אלווירה
זבנג, למשל, מתחו חבל בגובה שני מטר
והבמאי יואל זילברג אמר לה: תלכי עליו,
דינה לא אמרה מילה, טיפסה על החבל,
נפלה כמר, פעמים, עלתה שוב, ולבסוף
הצליחה לבצע כמד, צעדים רצופים שהספיקו
בשביל הסרט.
אז פלא שהבמאים אוהבים אותה?

(אוריון, תל-

אביב; ארה״ב) ב־ 9.25 במוצ״ש, כחמש דקות
לאחר תום ההצגה הראשונה, עמדו לפני
קולנוע אוריון עשרות אנשים שניסו למכור
את הכרטיסים שלהם להצגה שניה. באיזושהי
דרך פלא עוברת השמועה על סרט
רע, הקרוי בלשון המדוברת נפילה, במהירות
שלא תיאמן. למרות שבמוצאי־שבת
לא ניתן כמעט להשיג כרטיסים לכל סרט
בעיר, ולמרות ששלום ולא להתראות הוקרן
זה הערב הראשון, היד, האולם חצי ריק.
למרות כל זאת, הסרט איננו רע. הוא
כבד ואיטי, מלא מונולוגים ארוכים מאוד,
ובמשך דקות ארוכות נראית על המסך רק
המכונית העוברת ברחובות ברוקלין. לרחובות
אלו יש סיבה להיראות בסרט, יש
משמעות, אך מי שבא לבלות שעתיים של
שיכחה, בלי נכונות להתעמק בבעייה המוצגת,
מרגיש מקופח. במקום לשכוח את
הצרות שלו, הוא יוצא מהסרט עם שק
שלם של צרות נוספות.
הסרט הוא סאטירה עצובה ושנונה מאד על
היהודים האמריקנים. ביים אותו הבמאי הידוע
סידני לומט וצילם אותו בורים קאופמן,
אחד מצלמי הסרטים המעולים בעולם.
הוא מספר על ארבע גברים יהודים בגיל
העמידה. כולם פסיכולוגים חובבים, כולם
אוהבים לחשוב על עצמם כעל אינטלקטו־

אלים ליבראלים, כולם שקועים בבעיות הקטנות
שלהם, וכולם מסכנים.
האחד רואה את עצמו בחלומותיו תמיד
לבוש במדים, למרות שבחיי יום יום הוא
נותן לאשתו לרכב עליו. השני הוא מומחה
לסיפרות הכותב את משפט הפתיחה למאמר
שלו במשך בוקר שלם. השלישי מסרב
לתת לבנו כסף כדי לקבל תואר באוניברסיטה
.״אתה חושב שהכסף בא לי בק־לית,״
הוא מסביר לו ,״אתה חושב שזה
קל להרצות כל ערב בפני נשי הדסה ואחר־כך
לענות במשך שעה וחצי על השאלות
המבריקות שלהן, :מה דעתך על פיליפ
רותי׳ ״ ולרביעי יש בעיות מין ובעיות
בין אשתו והאמא שלו.
חבר משותף מת, וכל הארבעה ניפגשים
כדי לנסוע יחד ללווייה שלו. בדרך הם מש־

כריט אקלונד וקאסאכטס ב,,אלימות כעיר״
אין טובים ורעים — כולם רעים

חקים זה בעיני זה את־ תפקיד הברנשים הקשוחים.
המומחה לסיפרות משיב בגאווה
לחידון על גיבורי קומיקס ומנהל קרב אגרופים
מגוחך עם נהג מונית כושי. זה שסירב
לתת לבנו את הכסף, הוא הטיפוס
היהודי הגא, ומסרב לנסוע במכונית מתוצרת
גרמניה, אך אחרי שתי דקות שיכנוע
משנה את דעתו — העיקר להיות עם ה־חבר׳ה.
וכך הם נוסעים יחד, משתכרים,
ומתייחסים בביטול מופגן למותו של החבר.
רק בבית, אצל האשד, הרודנית, איפה ששום
העמדת ״פנים לא תעזור להם, הם מעזים
לבכות.
סרט שכדאי לראות, בתנאי שאתם מוכנים
לשמוע במשך חמש דקות רצופות מדנולוג
של ג׳ורג׳ סגל המסביר למצבות בבית הקברות
מה קרה לחיים האמריקאיים.

* 7ט ס * $ט6 1
השתמשב׳ *ע
לאחר הגילוח, התז מעט אקוה ולוה, והבטח לעצמד התחלה
מוצלחת ליום מהנה. אקוה ולוה קריר, מרענו ו...גבר>!
היא תאהב זאת ואתה תהנה מהרגשה מצוינת,

מיוצר בישראל ע״י בלמו! נע״ס * המפיצים -חכי נוריח בע״וו.

״למה אתה מגיש לי את
העוגה, כל כד?ורוב ליד1״ שאל הזקוו.
״כי אתה עיוור,״ השיב לו
בועז וייס בו ה־ .9״לא יפה
להגיד עיוור,״ גער בו
אביו משה, גם הוא עיוור, שנפגע בעיניו
בקורב על חוסו.
״זה שום דבר להיות עיוור,״ אמר בועז :

סבא עיוור,
אבא עיוור,
בעואגדד ואדר ד71 רחמה
\ ם אני אהיה עיוור...יי״

111״״

נושה ויינו בווברת בנו בתנו בן ה־9

ציון לשבח
הנני לציין לשבח את 314307 רב״ט משה וייס על גילוי כושר מנהיגות
ודבקות במשימה. להלן תיאור המעשה :
בקרב על מוצב פלוגתי של משטרת חוסן נפל מפקדו של רב״ט וייס משה.
הוא קיבל את הפיקוד על המחלקה והוביל קדימה עד להשגת המשימה.
משה דיין, רב-אלוף,
בפעולה זו נפצע והייעייי ב״יייי עיניי•
ראש המטה הכללי

התעוור בשתי עיניו. סוף.
סוף הקרב) סוף הצל״ש, סוף תיאור המעשה.
אולם לאדם שאיבד את שתי עיניו — אין זה הסוף. זוהי ההתחלה.
תחילתה של דרך ארובה ארוכה. מה גורלו של צעיר גן ,19
מאת

שהתעוור בשתי עיניו? כיצד חולפות עליו השנים — שנה אחרי
שנה 365 ,יום בבל אחת מהן? מה גורלו כשהוא נותר גלמוד —
או כשהוא זוכה להקים משפחה? האם גדלים ילדיו כבל הילדים
— או שגם הם משלמים את המחיר?
שנה שנה, יום יום, מצטרפים צעירים נוספים למחנה הנכים.
רגע — הם ארזים מפוארים. ורגע — הם שבורים ומנופצים. אחד
איבד את שתי עיניו, שני את שתי רגליו. אחד לקה באלם, אחר
מוכה שיתוק. מחנה רב ועצום. אלו הם — יחד עם משפחות הנופלים
— משלמי המחיר האמיתיים.
זהו סיפורו של אחד מהם, משה׳לה וייס — מסופר על-ידי
חברתו מילדות — כתבת ״העולם הזה׳ ציפורה כיסלו.

ציפורה פיסלו
והמתין לחובש. תוך 60 דקות נגמרה הפעולה.
משה׳לה והמ״ט, יענק׳לה קליין, היו
הפצועים הקשים ביותר. לאחר זמן מה
הגיע האמבולנס והם נלקחו לירושלים.
12 שעות שהה משה׳לה בחדר־הניתוחים.
כל אותן 12 שעות, ניצב לידו האחראי ל־פעולת־ר,תגמול
— הרמטכ״ל משה דיין*.
עשרות פעמים, באותן 12 שעות, יצא דיין
אל המסדרון כדי לעודד את רוחה של
אמו של משה׳לה.
בתום הניתוח, היה המצב ברור. השריפה
שחש משה׳לה בגבו, כאשר נפצע לראשונה,
היתד, רסיס רימון ששבר שתיים. מצלעותיו
וחדר לריאות. בפציעתו השנייה
חדר רסיס פגז לגולגלתו והרס את עצב
הראייה. משה׳לה היה עיוור.

— 4קרב החל ביריית בזוקה.
} ! המפקד משך את פלוגתו לעבר המשל־טים
שמסביב למשטרת חוסן, מול קיבוץ
מבואות בית״ר. האנשים נעלו נעליים מסו
מרות.
האבנים חרקו מתחת הרגליים והקימו
רעש איום. הירדנים ירו רקטות תאור
ה ופתחו באש תופת מכל הכלים. האנשים
נאלצו לרדת מהשביל לתוך ׳התעלות
שמסביב למשלטים, דבר שהעמיד אותם
במצב נחות ביותר. הירדנים עמדו מעל
לתעלות כשרקטות התאורה הופכות את
אנשי הפלוגה למטרות חיות. חלק מן הירדנים
יצאו מהמישלטים וזרקו רימונים לתוך
התעלות. מספר הפצועים הלך וגדל
מדי רגע.
למרות המצב החמור החליט המפקד להסתער
על המישלטים. אולם כל מי שניסה
לזנק — נפגע מייד. ברגע מסויים, נפגע
גם המ״מ של משה׳לה, ברגליים ובגרון.
רב״ט משה׳לה וייס הבין שהגיע תורו.
הוא זינק קדימה מהתעלה, לתוך אש התופת,
ומשך את אנשיו אחריו.
בפעם הראשונה הוא נפגע בגבו. הוא
הרגיש כאילו כל גבו עולה באש, אך המשיך
לרוץ קדימה.
בפעם השנייה הוא נפגע בראשו. הוא
מצא עצמו שוכב על הקרקע, מבלי שיראה
דבר• .הוא חש שפניו רטובות וחמות, אולם
לא איבד את הכרתו. הוא התרומם, ניגב
את פניו, וקרא לאנשים להמשיך קדימה.
אולם למרות שחזר וניגב את פניו, לא
הצליח לראות מאומה. הוא חזר ונשכב,

״כלב או מקל 2

^לוש״עשרה שנה מאוחר יותר,
ז\£צילצלתי בדלת הדירה בקומה הרביעית
בשכונת נוה־אביבים שבצפון תל־אביב.
את הדלת פתח ילד כבן תשע בעל שיער
ערמוני ועיני שקד. מאחוריו עמד משה׳לה.
״הננסי״ ,אמר .״זה הבן שלי בועז. עוד

נושה ויינן נום בתו וזנוובור ווזכרב הנזנוווו

* באותה פעולה, מספרים החבר״ה, חטף
הרמטנ״_ל שלושה שבועות ריתוק בית, על
שניצב ׳ במשך כל הפעולה על מגדל־מים
וחשף עצמו לאש האויב,

מעט תבוא רוחמה עם הילדה. בעצם היא
עוד תינוקת, בת 5חודשים.
את הדירה קיבל משה׳לה ממשרד הבט־חון•
״יש כאן 3חדרים, למרות שבעצם
״אני
היינו זקוקים ל־,4״ הוא מסביר.
כיום מסג׳יסט. עובד כל יום אחרי הצה־ריים
בשרתון. בבוקר אני מקבל אנשים
למסג׳ בבית. הפכנו את חדר־השינה לחדר-
עבודה וכך הסתדרנו.״
התיישבנו מסביב לשולחן, הצתנו סיגריות,
והחזרנו את מחוגי השעון 13 שנה.
״החברה שלי טובה הגיעה לחדר ההתאוששות
יומיים אחרי שנפצעתי,״ התחיל
משה׳לה בסיפורו .״שכבתי כשצינורות מחוברים
לכל חלקי גופי. הראש שלי נראה
כאילו כל הפגז התפוצץ עליו. רסיסים פגעו
לי ברגליים ובידיים, והייתי כולי חבוש.
המראה היה די מפחיד. כל־כך מפחיד —
שטובה התעלפה במקום.״
טובה נשארה בירושלים במשך חצי שנה.
הקיבוץ שכר לה חדר והיא באה לטפל בי
יום יום. האכילה אותי, ישבה לידי והקריאה
לי עיתונים וספרים. אחרי חצי שנה החלמתי,
ושלחו אותי לחופשה קצרה בקיבוץ״.

מתי נודע לו שלא יראה עוד? .את רוצה
לשמוע דבר מצחיק? עד היום עוד לא
אמרו לי שאשאר עיוור לנצח. הרופא שטיפל
בי התחיל לדבר סביב סבי. כשבאתי
מן הקיבוץ לטיפול, אמר לי שכדאי לי
בינתיים ללמוד ברייל ואחר כך נראה. הלכתי
לבית־ספר לעיוורים בקרית־חיים. לימדו אותי
במשך חודשים ברייל, והתאימו לי כלב.
״כסיוע משרד־הביטחון בנו לי חדר עם
מיתקנים מיוחדים. טובה נכנסה לגור אתי
וטיפלה בי בהתחלה. לאט לאס למדתי לטפל
בעצמי והפכתי יותר ויותר עצמאי. עד
שיום בהיר אחד הודיעה טובה לי שהיא
עוברת לחדר נפרד. היא יצאה מנקודת
הנחה שהיא נמצאת אתי מפני שאני זקוק
לה. ברגע שנעשיתי עצמאי החליטה לעזוב.
היא הסבירה לי שנישאר ידידים״.

נישואין — בגלל
בדיחה מוצלחת
שה תמירה, שחורת שיער נכנסה
^ מבעד לדלת. לפניה דחפה ׳עגלת תינוק,

שמתוכה הציצה תינוקת חמודה בעלת עיני
תכלת .״זאת רוחמה״ הציג משה׳לה את
אשתו.
רוחמה התיישבה ליד בעלה.
״אחרי שחזרתי למשק, לא עשיתי כלום
במשך שנתיים,״ המשיך משה׳לה .״כעבור
שנתיים שלחו אותי לבית־ספר לעיוורים
בירושלים. שם גם פגשתי את רוחמה.״
צילצול בדלת הפסיק את דבריו. נכנסה
אשד — ,לקוחה שבאה לקבל עיסוי. משה׳לה
ביקש סליחה, ליווה את האשה לחדר־ה־עבודה.

זמן השיחה, ישב לידנו הבן בועז,
כשהוא מחבק ללא הרף את אביו. כשמשה׳לה
נכנם לחדר העבודה, ירד בועז לשחק בחצר.
רוחמה
נכנסה למטבח להכין אוכל לפי
עוטה. הצטרפתי אליה .״את יודעת, טובה
הוכיחה את עצמה כאשה גדולה,״ אמרה
לי .״במשך 4שנים אחרי שנפרדו, משודלה
היד, בודד בלי בחורה. טובה, באותה תקופה,
התחילה לצאת עם חיימ׳קה — אבל סירבה
להתחתן איתו, היא אמרה שהיא תינשא
רק אחרי משה׳לה — ואם משר,׳לה לא

.1משה׳לה יפה״התואר, חביב הבנות בכל מקום ובכל מצב, הכיר ידידת
חדשה ב״הדסה״ ,בזמן החלמתו הממושכת. היא אומנם הגיעה בהתחלה
כדי לבקר אחר, אבל החייל שהתעוור צד את ליבה והיא הירבתה לבקרו.

.2לאחר שהשתחרר מבית״החולים, בילה משה׳לה מיספר חודשים בבית־השפר
לעיוורים בקריית״חיים, שם למד ״ברייל״ ולנוע בעזרת כלב זאב.
כאן הוא נופש בשעת טיול, מלטף בחיבה את כלבו הראשון ״רקסי״.

״מ שה׳לה רדף אחדי עחרב יד...״
כתבת ״העולם הזה״ ציפורה כיסלו הי״
תהחברה לי ל דו ת של מ שה ויי ס. במ שך

כחמש שנים, מגיל ,13 גדלו שניהם בחברה
אחת. בגיל 18 נפרדו דרכיהם.
השבוע, לאחר 14 שנה, הם שבו ונפגשו.
היתה זו פגישה כפולה: ביקור אצל
חבר ישן — וראיון עיתונאי. זהו דיווחה
האישי על אותן שנים מאושרות.

ך* יכרתי את משה׳לה

לראשונה לפ
הגיע
הזמן שהמדריכים החליטו שעלייו
להיות כשאר ילדי המשק, ילידי הקיבוץ.
הועברנו למגורים ) משותפים, בנים ובנות
יחד. למקלחות משותפות עדיין לא הגיעו.
בגורלי יצא לגור, עם בת נוספת בשם
דליה, בחדר עם משה׳לה. דליה עזבה את
_^המשק ואני ומ שה׳לה.נ שארנו יחד לבד.
הקשרים שהתפתחו בינינו לא היו רומנטיים
במיוחד. משה׳לה, ככלל, יצא תמיד
עם הבת הכי יפה בסביבה — וגם עם הדמיון
המפותח ביותר. קשה היה להדביק
לי תואר זה. גובהי היה אז 160ס״מ, והמשקל
76 קילו. נטו. נוסף לזה, משה׳לה
היה בחור מסודר למופת, ואילו אני —
טוב, בואו נדבר על דברים אחרים.

ן 1ני קרוב לעשרים ׳שנה.
היה זה במרץ . 1950 על״ת־הנוער הקי מה
חברות־ילדים בקיבוצים, בהן קובצו ילדים
ניצולי־השואה.
כשהנעתי לקיבוץ רוחמה, כבר היו שם
כתריסר ילדים. הם הגיעו מצ׳כיה, יוגוס־

לוויה . ,הונגריה, רומניה ובלגיה. בלט בי^
ום אחד אירעה בינינו התפוצצות
ניהם בלונדיני קטן בעל עיני תכלת. משה׳־
דרמאטית. למשה׳לה היו מעל מיטתו
לה וייס. הוא היה אז בן .13
זוג חרבות מימי התורכים שהוא סחב מאיהבנים
בחבורה באותם ימים, היו פרוזה
חור. החרבות האלה היו. תמיד נופלות
עים כהוגן. הם לא חשבו פעמיים לפני
לריצפה, ואני הייתי תמיד מרימה אותן.
שהכניסו לבת אגרוף. היוצא־מן־הכלל היה
מרימה — אבל מעולם לא מחזירה למקום.
משה׳לה. אני זוכרת את הפעם הראשונה
הייתי מניחה אותן על מיטתו, ו בכן נסתיי—
והאחרונה — שהוא יצא להגנתה של
מה תרומתי לסדר הטוב.
אחת הבנות, ג׳ינג׳ית צנומה שחטפה מכות־וזה
גם מה שאירע באותו יום. משה׳לה ,
רצח מאחד הבנים. משה׳לה ניסה להתערב _חזר סחוט ויגע מהעבודה במטעים, וצנח
לטובתה — וקיבל בעיטה מהבריון שבי י על מיטתו בתנופה — ובקול חבטה מהדנינו,
שהיה גבוה ממנו בראש שלם. הוא
הד. החוורתי- .הוא צנח. בדיוק על החרב
עף לקצה השני של החדר ^ ,והפסיק להיות
שזרקתי על מיטתו. הוא׳ זינק כנשון־נחש,
ג׳נטלמן.
תפס את החרב והסביר לי בעין יים מזרות

אימה שהוא הולן לעשות ממני קציצות. לא
ך • ילד הקטן והעדין צמח במהירות עם
חיכיז׳ני לקציצות. נמלטתי. החוצה כשמשה,־
| | השנים ; קול הסופראן שלו ה פן לבאריטון
לה דולק בעיקבותי, החוב מתנופפת מעל
עמוק, הוא גבה וכתפיו רחבו. נער לתפארת.
לראשו, ושאגותיו מהדהדות בכל הקיבוץ.

כשתפס אותי, הוא ויתר אומנם על השימוש
בחרב, אבל המכות שספגתי ממנו זכורות
לי לטובה עד -היום.
**וכן שהפסקנו לדבר. אולם זה לא
.הפריע למשיז׳לה לגלות את טוב־ליבו.
זמן מה לאחר הרדיפה הנוראית, קיבלתי
מכתב מהקרובים בארצות־הברית ׳ שחם עומדים
לבוא לבקר אותי כשהקראתי את המכתיב
לחברה שלי, נכח גם משה׳לה בחדר
ושמע אותו. הוא לא הגיב. אבל כשחזרתי
עם הקרובים מהאוטובוס, מצאתי על השולחן
קערה מלאה פירזת, עם פתק :״זה
בכלל לא בשבילן. זה בשביל הקרובים.״
אחרי זה נשלחנו שנינו לחודש לעזרה
לקיבוץ ״זיקים, על גבול הרצועה. כשחזרנו
משם, חזר השלום לשרור בינינו, וז מן מה
אחרי זה התגייסנו לנח״ל.
לאחר הטירונזת נשלח משה׳לה, עם חבר
גרעין אחר, לקורס מכ״ים. הקורס היה
קשה מן הרגיל. החבר השני לא סיים
אותו. משה-לה סייס בהצטיינות, ואחרי הקורס
נשלח לפקד על מחלקה.
הוא המ שין לשמור כל הזמן קשר עם הגרעין
שלנו, בעל השם המפוצץ: חברת
למרד. כל חופשה היה מבלה במשק כרמיה,
לשם נשלחנו אחרי הטירונות. כבר בביקורו
הראשון סקר משה׳לה במבט מיקצועי את
הנוף הנש״ בשטח, וגילה מייד את היפהפייה
שלנו — טובה.

** וכה היתה בלונדינית בעלת עיני
תכלת, גוף משגע ועור שזוף וחלק.
בנח״ל היתה הפרדה בין מגורי הבנים וה
בנות.
אני התגוררתי עם טובה באותו חדר.
יום אחד אני חוזרת אחרי ארוחת־הערב
ורואה מחזה
לחדר, פותחת את הדלת
מרהיב־עין: טובה ישובה על הכורסה היחידה
בחדר ולמרגלותיה כורע משה׳לה
באבירות, כשבידו שושנה.
על התקדמות החברות בין משה׳לה וטובה
שמענו זמן מה מאוחר יותר. היה זה בחופש
פסח. הגרעין נמצא ברוחמה. באחד
הבקרים הגיעה יפה הג׳ינג׳ית לצריף שלנו
כשנשימתה מקוטעת .״אתם שומעים מה
שקרה לי,״ פלטה .״אני הולכת להעיר את
טובה לארוחת־בוקר, ומה אני רואה?״ נו,
מה? לא פחות ולא יותר: טובה במיטה —
עם משה׳לה. יפה התחילה לגמגם דברי התנצלות,
שנמשכו כעשר דקות תמימות.
הזוג במיטה האזין לה ברוב קשב — כש־השמיכה
משוכה עד לצווארם.
בזה נפתחה החברות הרשמית בין טובה
למשה׳לה.

ך • זמן חלף במהירות. הגיע היום,
| | ומשת׳לה יצא, עם שאר חברי הגרעין,
לאימון מתקדם. בתום תקופת האימונים.
,הוא הופיע לנו במשק עם כומתה אדומה
וכנפי־צנחן. ביטחונו העצמי, שמעולם
לא לקה בחסר, הרקיע עתה שחקים. הוא
היה יפה להקסים: גבוה, בלונדיני, כומתת
הארגמן מבליטה את עיניו התכולות ואת
פניו השזופים.
אחרי הפעולה בקוסיימה בילה משה׳לה
ימים סיספר בבית־תולים. הוא לקה בדלקת-
ריאות, לאחר שהוא ושאר החבר׳ה הסירו
את חולצותיהם כדי לכסות את המפקד שנפצע.
כשיצא מבית־החולים, קיבל ׳חופ שה
קצרה, אותה בילה במשק עם טובה. אז גם
ראיתי אגתו בפעם האחרונה במשק. זמן
קצר אחרי זה עזבתי, ודרכינ־ נפרדו.

ציין לד י־ח ** ל
דגנילציין לזנ ח את? 3:420 רבה? 0הוייס, על, גלוי
נו ע ד סנ היגו ר. וד-־קות ג ס זי ס ר.
לג ל! יו:וו ר ה סעזי:.
בקרי 7ל?וג ר פלוני׳,ייל 015* 8חו סן נפ ל 65י!י־ויל רנ 6
דייס משה, היי קנל אי׳ המיקי י *ל הסחליזה ו הו בי ל ה קיי 9ר? .ד
ל הזג ת הסטיסיז, נ ג׳ גו לגזונ והת חוו רנזתי • >יגיו*

ר*? ,דבסת ^גללי,

הצדש המסושקש

באחד הימים זרק משחילה את הצל״ש לקרן
זווית והמיסמן הפן נייר קישקושים לבנו.

ודיברתי עם הרופא הממונה על המחלקה
הפיזיוטראפית. אמרתי לו שאני רוצה ללמוד
את המקצוע. שיפנה אותי אל המקום הנכון.
תשובתו היתד. קצרה: לפי נסיוננו. עיוורים
אינם נקלטים יפה במקצוע זה. אתם לא יכולים
להתעסק במכשירים חשמליים ולכן לא
כדאי לך ללמוד את זה. במקום זה הציע לי
ללמוד מסג׳ .הוא אמר שישנו מכון בתל-
אביב בשם מכון בלזם, בהנהלתו של אלוף
הג׳ודו בארץ, גד סקורניק, והציע לי ללמוד
אצלו.
״פגשתי את גד סקורניק. שאלתי אותו
אם הוא מוכן ללמד אותי מסג׳, .לא רק
שאני מוכן,״ ענה .״אני רוצה ללמד
אותך!״

כדורגל עם הנו
ץ צי שנ ה למדתי אצלו. אחרי סיום
שום
1הלימודים התחילו הבעיות.
בית־חולים לא היה מוכן לקבל מסג׳יסט
במשכורת. גם קופת־חולים סירבה לקבל
אותי. חצי שנד, עבדתי במרפאת בית־אחר

חולים דג׳ני — ללא תשלום.

. 3טו ב ה מלי ש בי לתה לצד מי ט תו של משה׳ל ה שישה חוד שי ם ת מי מי ם —
מיו ם פציעתו ועד שעזב א ת ״ הדסה׳׳ .ח ב רו תםהחלהכ שנה בטרם נפצע,
נמ שכה עד שעמד בר שו ת עצמו. ב ת מונ ה: משה׳ל ה ו טו ב ה לפני שהתעוור.

״מצאתי את משד,׳לה לראשונה בירושלים
ימצא לעצמו בחורה, היא תתחתן איתו.
בבית־הססר,״ המשיכה רוחמה .״אבי
הוא עיוור ועבד שם. באתי לחביא לו
ארוחת־צהריים. כולם ישבו לאכול, ואני
איתם. אכלו וסיפרו בדיחות. פתאום אחרי
אתה בדיחה, שמעתי צחוק רועם. הסתכלתי
מי זה. במעלה המדרגות ראיתי בחור יפהפה
צוחק בכל פה. צחוק כל־כך משוחרר,
כל־כך מקסים — שקשה היה להאמין. באותו
רגע ידעתי שאתחתן איתו.״ _
ההרגשה היתד, נכונה. כעבור זמן קצר
הם נישאו.

עבדתי בתור מסג׳יסט בבית״ר תל־אביב.
לקוח נוסף מגיע. משד,׳לה נפרד מאי־תנו
.״את יודעת, אני זוכרת* שני משברים

ג־ולים בחייו של משד,׳לה״ ,מספרת רוחמה.
״בפעם
הראשונה זה היה כיומיים אתרי
שהשתחרר מבית החולים. הוא ניגש למשפחה
המאמצת שלו בקיבוץ. לזוג היתד,
ילדה, אז בת ,5בשם נדיה. משה׳לד,
ונדיר, היו קשורים מאד. הוא לקח את
הילדה על בירכיו, ונדיר, התחילה לשוחח
איתו כאילו לא קרה כלום. לפתע היא
אמרה לו, :משד,׳לה אני הולכת להביא
את התמונות שהצטלמנו רק עכשיו.׳ ,פעם
אחרת׳ .אמר משד,׳לד, ,לא, עכשיו׳ ,התעקשה
הילדה. היא ישבה איתו שעה
א־וכד, והראתה לו תמונות. הילדה פשוט
סירבה לקבל את זה, שמשר,׳לה לא רואה.
אחרי שהיא הלכה, פרץ משה׳לה בבכי
שעה ארוכה.
״בפעם השנייה זד. היה ביום העצמאות
הרביעי אחרי שהתעוור.
הוא התחיל לדבר. על דברים שמעולם
לא ידעתי שמכאיבים לו כל כך. הוא קילל
את אלוהים ואת החיים. אז הבנתי שיוסר,עצמאות
הוא היום העצוב ביותר עבורו,
שביום זה הוא הכי בודד .״מי צריך להיות

היום הדבר הקשה ביותר עבור משה׳לה
׳נכים כמוהו הוא למצוא מקצוע מתאים.
״משרד הביטחון עושה באמת המון בשביל
שיקומנו,״ מודה הוא. רק לדבר אחד
הם לא נותנים את דעתם: הדבר החשוב
ביותר — עבודה.
״בכוחות עצמי, בעזרת מכרים, השגתי
עבודה במועדון הבריאות בשרתון. אני
עובד שם ללא משכורת, רק על אחוזים.
ס/״ 50 מקבל המלון, ס/ס 50 אני. זאת עבודה
שמוצאת־חן בעיני, אבל הפרנסה מועטה.
הכל תלוי בעונות. בחודשי הקיץ למשל
כמעט לא הרווחתי. אולי 200ל״י לחודש.
אנשים פשוט הולכים לים. בחורף יותר
טוב. אני מגיע לפעמים ל־ 600ל״י.
״אני מרגיש שהעולם סביבי משתנה
כל הזמן,״ אומר משה׳לה ,״יש דברים
חדשים שאני אפילו לא יודע עליהם בכלל.
אני פוחד שאני נהפך לאדם משעמם
בחברה. התוצאה אני מסתגר,
לא יוצא בחברה.״
הוא לא נראה כזה. הוא מלא הומור,
והמוראל גבוה.
״האנשים מתייחסים אל משד,׳לה כאל

.4י מי ם א רו כי ם הי המשה׳ל ה ר תו ק ל מי ט תו, או ל ם עיוורונו ל א שנר א ת
רו חו. כשהת חי ללהש תו בב, הי תהמחלקת־ הנ שי םהמ קו ם הרא שון א ליו
שם א ת פעמיו. שם הכי ר חו ל ה שעמדה לפני ני תו ח. הו א מגיש להפר חי ם.

גיבור?״ הוא התפרץ אז ״כל מה
הייתי רוצה זה לשחק כדורגל עם
שלי. זה כל מה שאני רוצה״.
שאני הבן

אדם רגיל,״ אומרת רוחמה. הוא לא
טיפוס כזה שירחמו עליו, וזה טוב. הוא
מציאותי, מקבל את החיים כמו שהם.

אלוה הארץ
מושיט יד
ם חזרו למשק, אולם החיים שם לא
| | מצאו חן בעיני לוחמה .״רציתי שנע־זוב.
בהתחלה משה׳לה פחד ממלחמת־הקיום
בחוץ. אבל בסוף עלה בידי לשכנע אותו.

עזבנו.״
השנים הראשונות בחוץ היו קשות. קשות
מאד. משד,׳לד, קיבל אומנם תמלוגים בעין
יפר, ממשרד ד,בטחון, אך זה לא הספיק
לקיום. ומלבד זאת הוא גם חפץ להעסיק
את עצמו במשהו. הוא ניסה כל מיני עבודות.
קין היתר עבד בבית־חרושת לטראנס־פורמטורים.
שם הרוויח 4ל״י ליום. יום
אחד אמרה לו רוחמה :״משד,׳לה.,אתה מרויח
4ל״י ליום. הסנדוויצ׳ים שאני עושה לך עולים
לי 6ל״י. בשביל שתי הלירות גדעון
שאתה עושה לי, אתה יכול להישאר בבית.״
אולם הוא לא יכול היה להשלים
עם כך שמשפחתו תתקיים מעבודתה של רוחמה
כגננת ומתמלוגי משרד הבטחון .״הרגשתי
שאני חייב לעשות משהו. החלטי על
פיזיוטראפיה. ניגשתי לסרפנד, לבית־החולים,

| * ן ע משה׳לה בחברת אשתו רוחמה,
ך 11ן ך
| 1 1בועז בן ה־ 9ובתו חמוטל בת

חמשת החודשים. בני הזוג משתדלים לנהל חיי משפחת רגילים,

כדי שילדיהם יגדלו ללא תסביכים. אולם מצבו המיוחד של נזשה׳לה
גורר אחריו הרבה בעיות קשות לפיתרון. אחת מהן: בנו הגדול
בועז, בהערצתו הטבעית לאביו, רואת בעיוורון תכונה מופלאה.

״ג אוי
אהיה עיוור״...

העיוורים לא אוהבים שיקראו להם עיוור.
אפילו אבי,״ מספרת רוחמה .״הבעייה
הגדולה באמת היה בועז. הוא לא היה
מסוגל לקבל בשום פנים את העובדה
רואהואביהם של שאר חבשאביו
אינו
ריו כן רואים. כשהיה קטן היה שואל
שוב ושוב למה הוא לא רואה. ואחר
כך היה שואל, :אם כך איך אתה יודע
איפה הדלת, איפה החלון?׳ משה׳ייה הסביר
לו בסבלנות כל דבר, ואז היה הילד בוחן
אותו, :מה המרחק, בין הספה לדלת?
בין החלון למזנון?׳

(המשך מעמוד )51

למשל, כשהוא ניפרד מטובה, הוא הודה
בפני שלא הצטער שלא נשא אותה לאישה.
לטובה היה רגש אימהי מפותח, יותר
מדי. היא נהגה לעשות הכל בשבילו, והוא
הרגיש עצמו לידה הסר-ישע. אני
רוצה אשד, שאוכל לפנק אותה, אמר לי
פעם, .אז לא יכולת למצוא מועמדת
יותר טובה ממני׳ ,עניתי לו, .אני אוהבת
שישרתו אותי ויעשו בשבילי. אצלי זה
שאתה לא רואה זה לא פונקציה. גם אבי
עיוור — והוא עושה כל ימה שצריך בבית׳.
״בשנים
שמשה׳לה לא עבד ואני יצאתי
לעבודה, הוא טיפל בילד ועשה את כל
עבודות הבית. כשהגענו מהקיבוץ, באתי
אני יומיים אחריו לעיר. כשהגעתי הביתה,
מצאתי כבר את כל הרהיטים מסודרים
ואת כל הבגדים בארון. המקום נראה כאילו
גרו בו מזה שנים״.

״ ,7אמא, גם אני
אהיה עיוור׳
8הגוי ל ה ״עיוזר״ לא הפכה לטאבו בך
ביתם של משה׳לה ורוחמה וייס .״רוב

שאיגה יודעת לשאור

משה׳לה בחברת הבת חמוטל, בת חמישה
חודשים. תתינוקת עדיין אינה יודעת שאביה
עיוור. כאשר תגדל, תצטרך להתגבר על הבעיות והקשיים שעמדו בעבר בפני אחיה בועז.

״כשקלט סוף סוף, החל שומר עליו
מכל משמר. כמו שהוא היה קטן, היה
הולך אחרי משה׳לה לכל מקום, משגיח
בדלת. זה הפך
שלא יתקלברהיטים או
לטבעי יותר מדי,
לטבע שני עבורו.
אפילו. יום אחד ביקרנו אצל הורי בירושלים.
בועז הגיש חתיכת עוגה לידו של
אבי. אבי שאל אותו, :למה אתה מגיש
לי את העוגה כל־כך קרוב ליד?׳ ,מה זאת
אומרת למה? כי אתה עיוור,׳ ענה בועז.
אבי נעלב, ראיתי את זה על פניו. אמרתי
לבועז, ,לא אומרים עיוור. אומדים: אתה
לא רואה.׳ ,למה?׳ תמה בועז, .זה הרי
שום דבר להיות עיוור. סבא עיוור, אבא
עיוור וכשאני אהיה בן 18 ואלך למלחמה,
גס אני אהיה עיוור.׳״

שמיכות וכרים ע ם מילוי הפלא
?111א ( 0 1 0 1 £המילוי היחידי
המעובד ב שיטת ה):815$ 08055 -
בשילוב כימי ) מב טיחים לן שינה
רגועה וערבה.

0101011

השמיכה מחממת וקלילה, יציבה
ב צו רתה, א ל ־ אלרגיתוניתנת
לכביסה בבית או לניקוי יבש.

ל;£ומלרוד1

ו־דלה דבל־ל רזזוולזיו-ז

זחלרדונו-ז וגטדזל ;*ולוה

וווק ו*? וסוס

הלוו המללול ה*ללד1אלל

אי ש־ציבוד הו אנכס — או גזק — יקד לציבור. א בל מ ה
קו רהכ שהוא מגיע ה בי ת ה — האס הוא מגי א שס איזו
תועלת? ״עולם האשה״ פנה ל מ קו ר ה מו סמד — הא שה.
• אסתר. אשת אלוף (מיל ).עוזי
נרקיס :
בעלי עוזר הדבר, עם הילדים. מכין איתם
שיעורים, משכיב אותם לישון, ובכלל מקדיש
להם הרבה זמן. כשצריך, הוא גם יכול להדיח
כלים.

• הרבנית חנה, אשת רב־השבו
נות ידידיה פרנקל :

• רבקה, אשת ח״ב מנחם בהן:

בימי שישי עוזר לי הרב בבישול הגפילטע־פיש
ושאר תבשילי־השבת. שטיפת־כלים וקד
יות אינני רוצה שיעשה. זה כבר לא יפה.

לפנים היה עוזר יותר. היום הוא רק עורך
קניות בשוק התקווה, מכין סלטים, מגיש
לאורחים, מתקן כל מיני דברים בבית, ככה

חע?11*11 ₪

• רבקה, אשת ח״ב איפר הראל,
לשעבר הממונה על ה ש.כ:.

דופק מסמר פה מסמר שם. רחיצת בלים? לא,
זה אסור.

בעבר, כשהיה לו זמן, נהג לעזור לי
בכל — במטבח, בהדחת כלים, בעזרה עם
הילדים. היום, כשהוא עסוק הרבה בחוץ,
הוא מצליח להתפנות רק לעבודות אינסטלציה
ולטיפול בגינה.

י • שיפרה, אשת שר יוסף אלמוגי

לא עוזר. אני משתדלת שבבית בעלי
ינוח. אבל כשבאים אורחים הוא אוהב לטפל
בהם. אצלי זה הרגל לא לבקש מבעלי
עזרה. זה תלוי איך מתרגלים. אני זוכרת
למשל שבן־גוריון נהג תמיד לעזור לפולה,
להדיח כלים, לעבוד בגינה, לטפל בילדים
-הכל.

• אמה, אשת מפיק גיורא גו־רי

לפעמים, בשבתות, הוא נכנס למטבח להכין
משהו או להדיח. כלים. אבל אחרי
זה, המטבח כל־כך איום ונורא מליכלוך ובוץ,
שאני מעדיפה שלא יעזור לי יותר.
בדרך כלל אינני דורשת ממנו עזרה. למדתי
להסתדר לבד עוד מאז שהיה בצבא. מה
שכן — משקאות לאורחים אני מרשה לו
להגיש. אבל לא צלחות. בצלחות אני צריכה
להשגיח שלא ישבור.

• נדיבה, אשת שחקן שמואליק
שמואליק נהנה מאוד להגיש לי. ארוחת-
בוקר ולהכין סנדוויצ׳ים לילדים. בכלל הוא
אוהב להתעסק במטבח — הרי היתר, להם
פעם מסעדה.

• ציפורה, אשת יצרן־מכוניות
אפרים אילץ:

• חנה, אשת ח״ב משה סנה :
תמיד בעלי עזר לי. אפילו כיום, כשהוא
עסוק מאד, הוא מוצא פנאי להכין ארוחה
קלה מדי פעם, ביחוד בשבת בבוקר.

במיוחד הוא לא עוזר לי, אך לעתים הוא
אוהב לבשל מאכלים מעניינים, כמו בויאבס
או חמיצה. אז הוא מתלכלך בעצמו ומלכלך
את המטבח ככה, שאני מתפללת שלא ייכנס
לי יותר לסירים. אבל משקאות לאורחים הוא
יודע להכין יפה.

• יעל (״צחי ויעל״) ,אשת
הזמר צחי לירון:
צחי מסדר את הבית, מדיח כלים —
עוזר לי הרבה מאוד. אולי בגלל שהתחתנו
לא מזמן?

• מינה, אשת ח״כ אליעזר
שוסטק :
לא מעוניינת שיעזור לי ולא אוהבת את
זה. זד, מוריד מערכו של הגבר. את ׳לדי
גידלתי לבד, ואת עבודות־הבית עשיתי תמיד
לבד. לעיתים, כשיצאנו לטייל עם הילדים,
נהג אליעזר לעזור לי להלביש אותם.

אפרים אילץ

אבל עבודות קלות בבית, כמו קצר או רהיט
שנשבר — זה הוא עושה לבדו. הוא יודע
הכל. כשהיו הילדים קטנים, נהג לעזור לי
הרבה מאוד. כשהייתי הולכת איתם לים או
לגינה למשל, היינו מוצאים, כשחזרנו הבית,
את השולחן ערוך לארוחת־ערב. היום הוא
משתדל לעזור בצורה דומה לנכדיו.

• פנינה, א שת ח״ב משה נסים :

נדיבה ושמואל סגל

חנה וידידיה פרנקל

יעל וצחי לירון

חם וחלילה. אני לא מעוניינת שבעלי יעזור
לי. כשאני׳רואה גברים תולים כביסה,
נדמה לי שהם לא גברים. ייתכן שאני לא
מספיק מודרנית?

משה סנה

אליעזר שוסטק

עו ל

האשה

היא זכתה ב טי ס ה לאילת

מריס סלמון וילדיה (ל־ *
מעלה) מקבלים את הפרם
מידי העורך, אלי תגור.

דורית רידר ,5 ,נב חר ה כ ״נ סי כ ת ישראל״ י שנ ת 1969

מערכת רווולרוה
מכריזה על פתיחת תחרות

הנסיו־ !13*0111
של ישראל סד

גם לך יש בבי ת צבר או צברית;
לא פ חו ת ח מו די םומק סי מי ם

ההתח רו ת פ תו ח ה לכל ילד או ילדה,
מגיל שלוש עד שש בלבד.

שרהי את תתתותיהם, בציון השם, הכתובת
והגיד, רתערכת ״הכורם הוהיי(ת.ד ,136 .תר־אביב
.),נזרי שבוע יפורם ם וויבהר התוך תצ־רותים
ארה. הועיך והנעיכה יוכתרו, בעופו שר
התיבצע, בגשף הגיגי ופוגזבי, ובשיפוט־ ה^הר.

ך • אשרנתבשרה הקוראה מרים סלמון
^ לפני כשבועיים. כי היא זו שזכתה
בפרס בחידון העיניים, פלטה בהפתעה :
״אוי. בחיי שליבי ניבא לי.״
ולמה ניבא לה ליבה? כי זה מזלה עתה,
לזכות בהתחרויות. רק יום לפני הבחירות
לכנסת זכתה בשעון־יד מחברת ויטה. הולך

מבין מאות התשיבות שהגיעו לחידון־
העיניים, היו 24 נכונות. הן השתתפו בהגרלה,
והפרס — זוג כרטיסי טיסה תל־אביב—אילת—תל־אביב
— נפל בחלקה של
מרים 32 עקרת־בית תל־אביבית, נשואה
ואם לשלושה. מלבד הבעל דוב, התייצבה
המשפחה בהרכב מלא לקבלת הפרס במשרדי
המערכת: מרים, הגר בת התשע, יואב
בן השש, ונועה בת שבע וחצי.
התשובה הנכונה שזיכתה את מרים בפרס:

מונה ליזה
• מרים אשכול
• דליה לביא
• גולדה מאיר
יעל דיין
• סילבי קשת.
האם הלך לה הפיתרון בקלות, או שהתקשתה
בזיהוי?
״די בקלות,״ מדווחת מרים .״מלבד תמונה
אחת, זיהיתי את כל העיניים אחת־שתיים.
רק עם גולדה מאיר היה לי קשה.״
לא רק לך, מרים. לא רק לך.

יוסי

גיאומטריה במישור
אבזם לחגורה מעשה ידיו של יוסי. הוא
עשוי אלפקה ומצופה כסף. המחיר 30ל״י,

כפי שיודע כל מדריך טירונים בצר,״ל,
ההסברה הטובה ביותר היא ההדגמה החיה,
לא הדיבורים. כנראה שיוסי פליקטברוט בן
ה־ 28 קלט תורה זו ביסודיות, בזמן שירותו
בחיל־האוזיר. משום כך, כאשר נשלח
לייצג את ישראל בתערוכת תכשיטים באר־צות־הברית
— לאחר שסיים לימודיו בבצלאל,
ושימש כמורה לעבודות פסיפס
ותכשיטים בבית־רוטשילד, בית־גפן, ושאר
מרכזי־התרבות בחיפה עירו — ורואיין
שם בטלוזיזיה, הביא איתו לראיונות כלי-
עבודה וחומרים, ובמקום להרבות להג, יצר
תוך כדי הראיון, לעיני מיליוני הצופים,
מיסטר תכשיטים מקוריים.
יוסי מרבה ליצור תכשיטים מכסף ואלפקה
— סוג מתכת הניתנת לעיבוד קל במיוחד,
ויוצאת אף יפה יותר מכסף.
כל אימת שהוא יכול, הוא משתדל להתאים
את התכשיט לאשה שתענוד אותו.
לאלו מכן שאינן יכולות להגיע אליו, מייעץ
הוא כזאת:
אם את גבוהה ורזה, יתאים לך כל תכשיט,
אך במיוחד תכשיטים ארוכים וכבדים.

את מהשמנמנות או המצות, רצוי
שתענדי משהו עדין ומוארך, כגון תליונים
על שרשראות קצרות. אלו יוצרים אפקט
מגביה
התכשיט חייב גם להיות מותאם ׳לצבע
הבגד. לבגד כהה — תכשיט כסף או כסף
מושחר. לבגד בהיר — תכשיטי זהב.

.המינלצוו! שלי
מי מאיתנו לא הזדעזעה, לפני ארבעה
חודשים, כששמענו על הרצח של שרון נוייט
בחודש התשיעי בהריון? אני אישית הזדעזעתי
עוד יותר, כשהתגלה עכשיו איך היא
התחננה לפני הרוצחים שירחמו על חיי

פחות נורא מפרשת רצח טייט. וזה תרגומו:
״גברת אדוארדס דתנינסקי, אשתו של
חבר הקונגרס, נכנסה לחנות־צעצועים כ־וואשינגטון
כדי לקנות צעצוע לבנה הקטן.
המוכר, הציע לה צעצוע המיועד נהרכבה

ה כוד השתגעו שס*
תינוק שלא נולד, ובייחוד שאחת הרוצחות
היא בעצמה בחודש החמישי.

זה? מפני שנוסף
בי הרגשה ברודבר
מקרי, אלא
של ההתפרקות
היום בחברה ה
למה
אני מזכירה את כל
למאורע הנורא בעצמו, יש
רה שהרצח הזה לא היה
זוהי תוצאה בלתי נמנעת
וההתמוטטות שמתרחשות
אמריקאית.
בהקשר לזה קיבלתי השבוע מכתב מקור-
אה בארצות־הברית, ישראלית לשעבר בשם
אסתר מייזר. כותבת היא:
״אני גרה בשיקאגו מזה חמש שנים, מאז
שהתחתנתי עם אמריקאי, ויש לנו היום
תאומים בני ארבע. למרות שמצבנו הכלכלי
מצויין, אני מודאגת מאוד בגלל ילדינו.
אתמול, כאשר ראינו בטלוויזיה את
גילוי רצח שרון טייט, חזרה הבעייה והתעוררה
מחדש. כל הפסיכולוגים כאן, באר-
צות־הברית, בדיעה אחת: שסימני המחלה
האופיינים לחברה האמריקאית — אשר רצח
טייט ה׳יא תוצאה ברורה שלהם — מקורם
בחינוך הלקוי. מה הפלא שאני חושבת לעצמי,
מה יהיה גורל הילדים שלי כשהם
ייחשפו לנזקים -של מערכת־החינוך הזאת?
״כדי לתת לך דוגמה מוחשית מהשקפתם
של האמריקאים על חינוך מודרני, אני
מצרפת לך סיפור קצר שהתפרסם בעיתון

שיקאגו טריביון.״

על־ידי הילד. גברת דרווינסקי הביעה דעתה
שהצעצוע מסובך מדי.
״,אבל זוהי בדיוק הנקודה, גברתי,׳ השיב
לה המוכר, .צעצוע זה נבנה בכוונה כדי
להמחיש לילד את המציאות המבולבלת והמביכה
של ימינו. הוא זכה באישורם של
מיטב המומחים לחינוך ילדים: לא משנה
כמה שילדך יתאמץ וישתדל להרכיב את
הצעצוע בצורה הנכונה — הוא אףפעם
לא יצליח׳.״

| ךןן ^ ן

הנטיפים

ענ קדמוי בנ נ ה עם עי גו לי םשבק צו תיהם נטיפים.

ת כ שי ט כבד, המתאיםלאשה

גבוהה. השרשרת חייבת להיות קצרה, בגלל רוחב התכשיט. המחיר 80ל״י.
שכיחים ביצירותיו של יוסי, והם מוסיפים להן לוויית חן וגוון מזרחי.

לוא לא הייתי רואה במו עיני שהקטע
שאסתר צירפה למכתב הוא מעיתוו, לא

!!יצירה־

ענק מחוטי־כסף, ועליהם
נטיפים דמויי קשקשים.

-והיוצר

יוסף פליקסברנט בן ה־
28 מאמין שכל תכשיט

יומרנות סנוביסטית
או מפנה אמיתי

מיד זומיו הוודט׳
היו ימים, והם לא רחוקים, בהם היתה
מוסיקת הפופ נחמדה, עליזה מאד־מאד, בלתי
מסובכת. היה דרוש רק קול טוב,
ופיזמון שנכתב ביד מקצועית, כדי להצליח
ליצור להיטים גדולים.
איש לא היה בא אליך בטענות אם מילות
הפיזמון היו שמאלציות מדי, או אם
הנגינה היתד, נדושה. איש לא דרש יומרות
גדולות ממוסיקת ד,פוס, איש גם לא ניסה
לסווג אותה לקטגוריות.
אבל הזמנים האלה חלפו והלכו. היום
מעופפים בחלל עולם הפיזמונים מונחים
ובטויים כמו מוסיקה־־מתקדמת, מוסיקת־מחתרת,
קלאסי־פופ ועוד.

הבחורים המתהדרים במחלצות המוסיקה־המתקדמת
ומוסיקת־ד,מחתרת, סולדים מכל
צליל של פזמון פופ רגיל. הם מאמינים
שיש ליצור את המוסיקה ״מתוך עצמך״.
מוסיקה שתבטא את אישיותו של הכותב,
ולא את דרישות השוק. ומי שלא מעוניין
במוסיקה כזאת, אז — כפי שאומר להיט
עברי ידוע — שילך לעזאזל.

ויומרותיהם של חברי להקות המוסיקה המתקדמת
לסוגיה אינן שוקטות על שמריהן.
הם כותבים מוסיקה יום ולילה. בתחילה׳
היתד, המוסיקה שלהם מבוצעת על ידי
הלהקה בלבד. אולם לאחרונה החלו לצרף
להקלטות תזמורות סימפוניות שלמות!
בין הלהקות הבולטות בתחום זה אפשר
למנות את ג׳טרו טול, לד צפלין, חבורת
האוזן השלישית, מלן ארגמן, פנטאנגל ועוד.
הצרה היא רק שפרט לאותן להקות
בולטות, מוצף עולם הקצב מאות להקות
שוליים, הטוענות לכתר המוסיקה־המתקדמת,
רק בזכות הרעש חסר־התוכן שהן עושות. לרעש להקותקטנות אלה, התורמות
הכללי של המוסיקה־המתקדמת, מעוררות,
לא פעם, את השאלה: האם אנו באמת עדים
למפנה בעולם הפופ — או שמא הכל אמנו
אלא בגדי המלך החדשים? שטיפת מוח,
שנועדה להלביש בגדי פאר דמיוניים, על
עירום מוסיקאלי?
משדרני אומר טוני בלאקבורן, אחד
הפיזמונים הפופולאריים ביותר באנגליה:
״למוסיקה המתקדמת אין עתיד. עולם הפופ
ימשיך. להיבנות מסזמונים
קלילים ובלתי מחייבים כמו
מותק מותק, לשמל
לעומתו מעניין לשמוע את
דעתו של ג׳ון פיל, אף הוא
שדרן פיזמונים בריטי, הנחשב
למומחה הבלתי מעורער
של מוסיקת מחתרת.
״אני מעדיף בהחלט לשמוע
להקה כמו, למשל, פרשת
האהבה, שהיא להקת פופ
מובהקת — מאשר להקה
,מתקדמת׳ ,המנגנת במלוא
עוצמת המגברים, ושרה ב־יומרנות
שירים, שמילותיהס

קית אמרסון מלהקת ״היפים״

כאילו לקוחות מעטיפה של ספר זול
וכשמתחילים לדבר על להקות יומרניות,
מתכוונים, בין היתר, גם ללהקת היפים,
ובעיקר לאורגניסט שלה, קית אמרסון. אולם
אמרגנה של הלהקה, טוני סטרטון־
ד ..סמית, יוצא מיד להגנתו של קית.
£״קית יודע שהשקפותיו על המוסיקה, יש
בהן משום חידוש מסויים — אם כי הוא

$ | 1 1מכיר בעובדה שהן עדיין בוסר.
| על מנת לראות את ההתפתחויות השונות

£שאירעו בעשור האחרון בעולם הפופ, דרו!
י •1> 1 1 1 1^ 1שה פרספקטיבה מתאימה. אחד המוסיקאים
• $הבולטים של השנים האחרונות, הוא האנק

להקת ״המקוממים״
מארוין ,׳לשעבר ראש להקת הצלליות.
ההצלחה. הגיע זמן שאדאג קצת לעצמי.׳ ן ״יש כיום המון מוסיקאים, שהצרה אתם
איזה עולם יפה, ואילו אנשים נפלאים,
נעימת־הלהיט של המרגיזים במצעד ה ״ היא, שהם לוקחים את עצמם יותר. מדי
לא רק ג׳ימי קליף, אלא כל החבורה הברצינות.
יחד עם זאת יש לציין מיד כי
בריטי, נקראת חזרתו של ג,נגו ן בנ, גן ן
זאת, מאיי הודו־המערבית, הכובשת בלמה
שרבים חושבים, אין היא מוקדשת *ן* יומרנות סנוביסטית איננה דבר חדש בעולם
שבועות האחרונים את המצעד באנגליה,
לגיטריסט הצועני האגדי, ג׳אנגו ריינהרדט £ .הפופ. היא רק משנה את צורתה מדי פעם.
המטילה את חתיתה גם על המצעד הלוע״אני
זוכר שכאשר אנחנו התחלנו את
זי שלנו.
״את השם שאלנו משמו של גיבור מערבון,״
מסביר לי פרי .״בג׳מייקה כולם? הקאריירה, היו מוסיקאים מבוגרים מסתכלים
דזמונד דקר, כל כוכבי הארי ג׳י, החלועלינו
מגבוה, וקוראים לנו ילדי־פלא־של־צים׳
והמרגיזים( .או המקוממים, כפי שאוהבים
לראות מערבונים
שלושה אקורדים.
בעוד הנעימה שחזה גבוה ;1מצנ1ך< יצא
מתעקשים לכנותם אצלינו) .על האחרונים
אותו דבר קורא כעת לטרמלוס, למשל.
דווקא, רצינו לספר, משום שכל האחרים
לשוק פיזמון חדש של המרגיזים, והוא •*:
נקרא זריקת חיים .״כתבנו אותו בהשראת להקות המכנות עצמן להקוודמחתרת, בזות
כבר זכו לפרסום רב. קודם כל — למה
זריקת־ההרדמה שמקבלים אנשים לפני ני לטרמלוס מפני שהם שרים ומנגנים מוסיקה
המרגיזים? אומר חבר הלהקה לי פרי:
תוח,״ מסביר לי פרי, בשמץ של מסתו •ן• פשוטה ומסחרית. מעטים מהם יודעים כי
״משום שזו בדיוק כוונתנו. חברנו יחד׳
£כל אחד מהטרמלוס הוא מוסיקאי מצויין,
כדי להרגיז אנשים. עד כה כתבתי את כל
רין, ואינו מפרש יותר.
עצם העובדה שהם בוחרים לנגן מוסיקה
הפיזמונים לאנשים אחרים, והם קצרו את
מרגיז — אבל להיט.
* פשוטה וחביבה — איננה צריכה לשמש

עיטיו ה קלון
החיפושית השחורה, ג׳ון לנון, מט-
שיך להיות בחדשות. לפני כשבועיים
הוא זכה שוב לפרסום עולמי, כאשר
הודיע כי הוא מחזיר את עיטור־הכבוד
של מסדר חברי־האימפריה־הבריטית,
שהוענק לחיפושיות לפני כארבע שנים.
עיטור זה מוענק על ידי המלכה הבריטית
תמורת שרות נאמן למדינה,
והחיפושיות זכו בו עבור הכנסות המיליונים
הזורמות לקופת האוצר הבריטי,
כמס־הכנסה
על רווחי הלהקה.
ג׳ון הודיע כי
הוא מחזיר את
העיטור כמחאה,
על כך שממשלת שולחת בריטניה
נשק לני גרי ה, כ
די להשמיד את
ביאפרה. מיד לאחר
פרסום הודעתו,
העניק לג׳ון!
הוועד למען ביאפ־רה
חברות כבוד.

אוהביב

בזוכזלג

העולם הזה 1665

לא כדאי דראות
לא השוס לראות
אפשר לראות
רצוי לראות
חובה לראות

קאסידי וקיד

(תל אביב,

תל־אביב) פאול ניומן ורוברט רדפורד שודדים
בנקים ורכבות, אוהבים את קתרין רום,
ומהווים יחד את צמד השודדים הסימפטי ביותר
מאז בוני וקלייד. דיאלוגים שנונים, צילומים
מצוינים. אחד מאותם • סרטים נדירים
שכל אחד נהנה לראות. מומלץ.

* שוד הקאזינו בדאס-וגאם

נהוד,

תל אביב) .עוד סרט שוד. עלילה חסרת
הגיון ובלי טיפת הומור. גירי לוקווד מחביא
מתחת לקרקע מכונית משוריינת שבתוכה
10 מיליון דולר. העזר כנגדו היא אלקה
זומר. למרות החסרונות, מרתק למדי.
קאובוי של חצות (גת, תל־אביב)
ידידות בין שני עלובי חיים, בעיר
גדולה, בבימויו של ג׳ון שלזינגר, בהשתתפות
דאסטין הופמן וג׳ון ווים•
בושה (פריז, תל־אביב) סרטו
המצויין של ברגמן העוסק בנפשם וחייהם
של זוג אנשים על רקע מלחמת זוועות המשנה
אותם לחלוטין, ומאפשרת להם ולנו
לגלות כי המקור האמיתי לכל הזוועות הוא
בנפשו של האדם.

כצהרי היום

ז־חך

(סינרמה, תל

אביב) .מארשאל מקומי בעיירה אמריקאית
שלח לכלא פושע. אחרי 5שנים חזר הפושע
בלווית 3חברים כדי לנקום במארשאל. הסרט
מספר על 90 הדקות שנותרו לאיש
החוק, הלא הוא גרי קופר, כדי לגייס -עזרה
מבין תושבי עירו לקרב העומד להתר־י
חש. תושבי העיירה מתחמקים ממנו, והוא
יוצא לקרב נגד הארבעה לבדו. בצהרי היום
הוסרט לפני 15 שנה, ונחשב לקלאסי שב־מערבינים.

* וזלגה ומיכאל (מקסים, תל
אביב) .סרט חצי תעודתי על הסברה מינית,
פסיכולוגית ופיזיולוגית, ועל הדרכה פסיכולוגית
להורים כיצד לטפל בבעיות הקשורות
במין של ילדיהם מגיל ינקות ועד
ההתבגרות. אל תלכו לחפש בו דברים אחרים.

הרוגימוס מארקין

כאשר הן הופכות גבר לכיבשה, הוא אומרות לו הנשים תמיד בי

א רי הבעלר צון של ב רז ל.

ו פ23ם 0

(הונורה דה בלזאק!

גרבוני ״מרסי״ מיוצרים עתה גם בסריגת

להט 1ן׳
עתון הפזמונים והבירור של ישראל

•¥הכל אודות הבלו ביט ^ נשואיו של צ׳רצ׳יל ¥טולידאנו שלכם בגודל טבעי סודות ממטבחם של אשפי הפזמון הישראלי .
מילים ללהיטים -¥מה מצפה לספינת השלום של אייבי אילן
תצלום ענק של להקת קרידנט קלירווטר +מהו ג׳ז ואילנית תחרויות ושעשועון נושא פרטים.
תימני ז

(תכלת,

תל־אביב) אנטוני ניולי צוחק על כל העולם,
כולל את עצמו, בסרט מקסים אותו כתב וביים,
ובו הוא משחק גם את התפקיד הראשי.
הרונימוס מארקין, כפי שהוא מעיד
על עצמו בתחילת הסרט: גאון, בדרן ודון־
ג׳ואן, מקרין לעיני אמו ושתי בנותיו את
פרשת חייו, יחסיו עם אשתו ואהובתו הלוליטה.

דראמה
אמריקנית טלוויזיונית, שטחית טיפוסית.

פנטסטי (הבימה) כל קשר בלתי־ישיר
בין שם מחזמר־כיס זה׳ לרמת כתיבתו
וביצועו מכתן. המרחק בין מחזמר, לבין
מה שמתרחש על קרשי הבינה גדול יותר
מאשר המרחק בין בנין התיאטרון הלאומי
של ישראל לתיאטרון הקטנטן באוף־ברוד־תי,
שם הוא מוצג בהצלחה כבר מספר
שנים. הסיבות גלויות: על סאכריניות העלילה
וקלישות המוסיקה מחפים לפחות
מבצעים אמריקניים ממדרגה ראשונה, היודעים
לשיר היטב וזאת בהדרכה של במאי
היודע לעשות יש מאין, ואילו הגברת
מרג׳ורי סיגלי, אינה כזאת. הבימוי
שלה ילדותי. אריק לביא, הוא אותו
אריק לביא. שר במהוקצענות מלוטשת,
ומתייחס אפילו אל פזמון אפסי, כאילו היה
בלאדה רבת־משקל. שולה חן נשמעת
בטוחה יותר מעל גבי תקליטים. בתפקיד
צדדי, של שחקן מטומטם המבלבל ומערב
מונולוגים מתוך יצירותיו של שקספיר, ויוצר
מהם מונולוג משעשע, גונב את מלוא־תשומת
הלב׳ ברוך דויד שמצא כאן אפשרות
פאנטסטית להתפרק ולהשתולל כ־אתת־נפשו.

עצור את העולם -אני רוצה
לרדת (תיאטרון יגיל) מחזמר־כיס נוסף,
העולה לאחרונה על בימותינו. הצרה
שעלילתו, התמליל, הפזמונים והמוסיקה,
אינם מן המעולים, אף כי אנטוני ניולי
נמנה אל המחברים. באשר לביצוע הרי ש־
10 החתיכות המהוות את ה״כורוס״ אינן
יודעות לשיר. ולא עוזרים בענין זה אפילו
שמונה מיקרופונים המפוזרים על הבמה
בחוסר־תכנון. בכל מה שנוגע לריקוד ולתנועה,
הקטסטרופה ממש עולמית. האחר•

הצגה דזדשה
* * מחזותכ מו (בצוותא) המסגרת
המוצמצמת בה מוצגים מדי פעם מחזות ו־מערנונים
ישראליים (בבימויים של אמנים
המוכרים לאו־דווקא בבמאים, עם שחקנים
שבתיאטראות המימסד זוכים בתפקידים הרבה
פחות מעניניס ו/או גדולים) הקרוייוז
מעבדת התיאטרון ליד במת־ד,שחקנים של

התיאטרון הקאמרי בשיתוף עם מועדון צוותא,
הינה מסגרת המחייבת ומבטיחה מעבובהצגה

השוטפת

דתיות
מסויימת, בהכנה
של החומר.
לכן אם בין ההצגה הראשונה לשלישית,
או הרביעית, כמעט ולא נערכו כל שינויים

* * נו שי ם (בימות) אשה שתלטנית,
מול גבר תמים (בעלה הנוכחי) ובעלה הקודם
שהגיע כדי לגבות את חובו משניהם,
הם גיבורי מערכונו של אוגוסט סט״
רינדברג שמאז נכתב ב־ ,1888 נתיישן
לא במעט. עודד תאומי הוא אדולף
האמן התמים, שהלך שבי אחר האשה, הוא
עושה זאת במקצועיות שגרתית הסרת־הפ־תעות.
לאלישבע מיכאלי חסרות תכונות
המאפיינות שטן־אשה כטקלה. היא
כבדה, חסרת ברק, ועל־כל־פנים תאוות־בשרים
שוודית שהיא המניע המרכזי לעלילה,
אינה מורגשת, וזאת אף שיש לזקוף
לחובתו של הבמאי יוסי יזרעאלי שלא
הצליח לנער את אכק השנים מעל היצירה
ו״בעייתה״ שנתיישנו, כשם ששמואל עצ**
מון כגוסטב לא הצליח לשכנע כי היפנט
את אדולן ז״תאומי, עד לכדי המתתו.

* * אריה בחור!?

(התיאסרון הקא־

מרי) שמלכים ויוצאי חלציהם הם יני־אנוש,
אדום ולא כחול, יודע כיום כל ילד• כמו
שהיי קילוס ביים את הקומדיה של האמריקני
ג׳יימם גולדמן ובביצועם של

יוסר! ידיו, עדנה פלידל, גדעון

שמר, יצחק 1וו׳ןיה ואחרים, חסרה ה־הצגה
הוד־מלקותי מינימאלי(בעניין זה תור־מות
הרבה תפארתו ותלבושותיו חסרות החן
של ארתור גולדריין־) ,המאבק על כס
המלוכה הבריטי בלתי משכנע, ומזכיר מלו״

יצחק ושור ב״מחזות כמו״
וקיצורים, מאבד המפעל במידה רבה את
צביון יעודד זהרירה חריפאי, שחק־נית
ובזנח, לא חייתה־ צריכה ללכת רחוק,
כדי להשיג חומר. בעלה י שלמה שבא
סיפק י לה אותו. לאחר מערכון על איכר
גלילי שלא ביקר שניט רבות בתל־אביב,
ומחזהו ימים שד זהב, אין שבא זונ ח
את תחום התמחותו וגיבוריו הם גם הפעם

איה: רות הרים וזה כדי שיהיה ברור
שאם גם הבימוי בשפל המדרגה, גם לו יש
אהראי: אברהם ניניו. ישראל גור־

ברוד דויד ב״פאנטסטי״
יון ורחל אטאס בתפקידים המרכזיים,
מחקים בנאמנות את ישראל גוריון ו
רחל
אטאם.

:ויפוסיס היונקים מן ההווי הארץ־ישראלי.
ש_א כתב ביו ד עין שני מערבוניס. ,ושני
מונולוגים כתב בה שפעת יצירות נוזל אחרים,
ולולא הצהרתו המפור שת ה מ שת מעת
משם ההצגה, כמעט ואיש לא היה מב חין
בכך. יש מערכון ב שח אבא ואמא הד־

^Xג >X X X X X X X X 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 ^0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0 0

* * ימים טובים (האמרגן ש. צמח)ו
שייקח אופיר מגיש צרור בדיחות מצ־ י
וזיקות פחות, ומצחיקות יותר, וחוזר ומאשר
כי בדיחות הוא יודע לספר. זה שהוא
יודע להתנועע אינו חדש, רק לדבר שהוא
עושה בתכניתו העכשוית, קשה לקרוא פנטומימה,
כשם שיונה לוי המופיעה לצדו
של שייקר״ היא רקדנית מצויינת, אך לכוריאוגרפיה
שלד, אי-אפשר לקרוא ריקוד.
** להקת פיקוד דיזנגון ז (תיאטרון
דגן) חברה׳ צעירים ונחמדים מגישים
צרור פזמונים, בדיחות, וכמובן פא־רוד׳־ר(
,בלעדיה הן אי־אפשר) ללא כל מד
סר־השכל, או משקע. הם לא בדיוק זמרים,
והם לא בדיוק שחקנים .,אך כפזמונאים־מצ־היקנים,
שאינם בוחלים בהומור ילדותי, נאיבי
למדי, גורמים נחת.
אין אהבות שמחות (בימות)
יוסי בנאי מגיש במקצועיות מלוטשת
כ־ 20 שאנסונים של ג׳ורג׳ ברא־סאנם
שתורגמו היטב לעברית, ויכולים
להוות דוגמא לכל הפזמונאים הישראליים
ששיריהם הרקיעו אל מצעדי הפזמונים. מכל
שאנסון הוא עושה הצגה קטנה, ומי שאוהב
את בראסאנס ובמיוחד 3נאי, מבסוט
חאלס.

עינן (בגלריה מבט, ת״א) יש־ראלי
היושב באמסטרדם ומורה שם באקדמיה
לאמנות. כמי שנמצא באירופה ונתון להשפעה
ישירה של זרמים בולטים באמנות המודרנית,
עובד עינן בחומרים פלסטיים
ובבדי נילון. האיטלקים הצעירים הפבו את
החומרים הפלסטיים לנושא בפני עצמו, כיון
שהם חומרים קרים ואנטי־אישיים, וכיון
שהם אלרגיים לליאונרדו דה זינצ׳י. עינן
(כהן) שייך לאסכולה זו, יוצר משטחים
סטריליים המבוססים על האסטטיקה של
צורה החוזרת על עצמה אין סוף פעמים.
חלק מעבודותיו בנוי שתי וערב של בלי־

כו ליב וביאליק נשאר בארון, שהוא

שיא ההצגה. תוך כרי התעמלו ת על שפת•
הים, מופיעים שני טיפוסים, גבר ואשה.
בעלה טבע בים, ואילו הוא חש רג שו ת
תי סנול, והכל בגלל אביו שש 5א את ביאליק
ולחם בו עד חרמה.
שני המבצעיים הצעירים רחל שוד ואר*ח
יצחק הם שחקני הדור החדש. אפ־ _
שר להבין כמעט כל מילה היוצאת מפיהם,
ה היגוי והמבטא נקיים — תענוג לאוזן;:.
תמיד כשחזר מבית הספר פישפש האב
בילקוטו, כדי להחרים לא את ת מונו ת העירום,
אלא כ מו בן יאה. שירי ביאליק. כש עברו
ברחוב ביאליק, וביאליק היה. יוצא
מבית ביאליק, היה גוער בבנו לא להביט.
שני הטיפנסים ה שונים הללו, המופיעי-ס
בבגדי־ים ארוכים בנו ס ח הימים ההם -,מוצאים
ב סופו של דבר את עצמם שרועים טל
החוף ב תנו ח ה שאינה מותירה ספקות, ב עו ד
הבעל שטבע הופך לים נוהם ושוצף.
ני מו לוג שני; מי מפחד מפגינה וולד
הי ה על אטה המטרטרת ללא סוף דברים
חסרי־פ שר וקשר, ומה שנותר בתודעת ה צופים
הן צעקותיה על־אודות מזוודה בהולה
ו תו לו. מסיים מערכון בשם ה כ ״ קו ר
בו זוג איכרים ז קני ם .,ש אינ ם זוכרים בדיוק
את ש מו ת ילדיהם ונכדיהם, וסדר הולדתם•,־
ממתינים להם כמו שקרוב לודאי הם עו שים
מדי יום־ביומו.
המערכונים ו ה מננו לוגי ה שחיבר שבא, אינם
מגוב שי ם אמנם, ו מי שאינו בקיא למשל
ב שירת ביאליק ולא שמע על סופרי ההש־כלה
עלול לא לתפוס את העוקץ שבמער־בון
הרא שון, אך מאחר וליא מדובר ב חו מ ר
שנוסה על ב מו ת אחרות, אלא על חו מר
מקורי המוצג ב מסגרת מעבדה, יש להתיי־חס
אל החו מר ככזה ולא לצפות ליותר,
אלא לקוות כי לאחר שיפ שופיס ו שיפורי ם
תתמעט הזיבורי ת שבו.
אס מבחינה מ חזאית אין כאן הפתעות, מחיים
הערב אירוע בעיקר בז כו ת הבימוי.
זהרירה חריפאי נתגלתה. כבמאית חו שב ת
שבמערכון הרא שון (ביאליק) ע שתה עבו-
דה מעוינת ויפה מאד. מורגש כי מלבד

הקפדתה על הצד הווקאלי לא וויתרה והק־דישח
תשומת־לב ומחשבה רבות׳ לתנועה,
והדבר בולט אפילו בשעה שהשחקניס יוש־בים
סטאטיים ליד שולחן, כשתי דמויות ב־

אתה בזבזן מטיגעך
והשבוע יעברו בזבוזיך
את הגבול ויעמידוך
במצב לא נעים. לא
תצטער על הביזבוז
אם בת מזל ״דלי״
תיהנה מהרכישות ש1
11 0
תרכוש. היא תהיה גם
ו 2ב מר ס -

זו שתפסיק את יצר
20 באפריל
הביזבוז שלך. הרומן
אותו אתה מנהל בזמן האחרון, עומד
להסתיים. עלול מאוד שזה יקרה השבוע.

מצב הבריאות שלך ישתפר
אם כי תמשיך להתלונן
על מיחושים.
בניגוד לצפוי, קיים סיכוי
רציני שישתפר גם
מצב הכיס, וזאת בצורה
מפת\עה. הזהרי ! הבחור
אינו מתכוון לחתונה
אלא למשהו אחר לגמרי,
לא צריך לפרש יו־תר.
אם ־אתה חובב בילוי מושבע, צא ל־ציד!
השבוע מובטחות לך הצלחות בצייד.

טות צרובות שיש בהן אוירה של מדע
דמיוני .־־מומלץ. למי שמתעניין במה שהולך
כעת באירופה.
ג ל רי ה

כינ ט

(מאוסף

הגלריה)

מיטה טמיר, מי שהיד, אליל. לפני עשר
שנים ונעלם מן האופק, מציג בד גברי
ונוקשה של חיה דמיונית. פימה יליד שנחאי
היושב בפריז, מציג שני בדים ליריים
עשויים בקלילות ומזכירים כתב יד ׳סיני.
חנה טיכו מקסימה, בשני רישומי עפרון
של הרי ירושלים בעלי אופי אישי ו־יופל
ברגנר מיוצג בפרפר קטן מרוסק,
מלא הומור שחור וחריף.
* * גלריה לים. תערוכה כללית של
ציירים חברי קיבוץ שמפגרת אחרי התסיסה
של תל־אביב. בין העבודות בולטות שלש
תמונות: טוביה כץ בקומפוזיציה בשלה
ובצבעים חריפים, נפתלי לנבכרג בנוף
.גיאומטרי מופשט עם הרבה דמיון, יעקב
דורצ׳ין — בדמויות מרומזות בספונטניות
בצבעי אדום וירוק, כשהוא מגשש לאט
את דרכו בכיוון האסכולה השלטת בארץ.
גרשון קניבפל (בית שלום
עליכם, ת״א) מציג ציורים, רישומים ותח־ריטים
על הנושא ״ניגוני כתריאלים״ —
דמויות מתוך סיפורי שלום עליכם. מתוך
טיפוסי הצחוק והדמע של העיירה היהודית
השפיעו עליו דווקא טיפוסי הדמע.

11 אזניי0

עקת

מזמן לא פעלת בהצלחה
כזאת. המשך,
יש סיכוי שההצלחה

לא תעזוב אותך גם
מיבחן. של תקופה מתחילה השבוע כמו בשבוע זה• הישמר ממירב את כוח
הו ל השתדל
מיבחן
.בכל
יכול־התחייבויות

רבות מדי,
תך. אתה בתוך העניי־הן
תוצאנה אותך מ!_
נים
ודה מחייב אותך.
המסלול. בדוק מחדש
21ב מאי ־
בריאותן, משתפרת. מצד
והיטב את תוכניותין
20 ביוני
שני — יש מקום לדועשה
סלקציה חמו•
רה. דעי שגם מרחוק אפשר לחדש קשר אגה בקשר למצב ברישיוציאך
מהמצב המביך אליו נקלעת. אותו של אדם אהוב.
אל תהיי כל. כך מפתה!
הוא אינו האיש המתאים
לפיתויים, ואם יתפתה
23 בנובמבר -
20 בדצמבר
יהיה זח רע ומר בש־ __
בילן. רדי מהאולימפוס
בו את שווייה בזמן האחרון. את מאבדת
בשל כן ידידים שעוד תצטערי על אובדנם.

1ואוחי!

אתה מפריז בערך עצמן;
הדבר בולט, ו ש קו ף
מדי ומרח ק מ מן לקו חות.
אין ה ם אוהבי ם
יהירות וביי חוד לא על
חשבונם. ה מריבות הקטנות
יהיה מרכז אירו עי
ה שבוע לגביך, הן
;21 ביוני -
עלולות לערער את המנ)
2ביולי. .
צב החברתי החדש אליו
נכנסת עם בת זוגך. החומרה שלך לגבי

סוו•ו

״אחרון הכתריאלים״ של קניפפל

ללא צל של ספק זהו הטוב בחודשי השנה
עבורך. כסף יזרום תודות למאמצין בעבר.
כל יוזמה שלך תזכה ביבול.מבורך. בעלי
שררה יקבלו אותן בעין
יפת ויתיחמו אליך
כפי שלא התייחסו מעולם
לבני־אדס. רק חיי
האהבה לוטים בצל. הפעם
זה תלוי לא רק
בכוכבים אלא גם בכוכן
להשתחרר מהרגליך כל23ב
ספטמבר ־
פי נשים. אם תשתדל
:22 באוק טוב ר
ותאמץ את כל רצונך,
יש סיכוי, אם כי לא בהיר ביותר, שהמצב
ישתנה והכל יבוא עלמקומו בשלום.

אחרי שבוע מלא פעילות, מתח והפת-
עות נסה להירגע, אחרת תיתקף בעצב-
נות ייתרה. אתה עלול
>.לריב השבוע עם אנשים
רבים בעיקר במקום
עבודתן. אופיין
הסוער יגרום לן צרות
צרורות. חוסר מזל
משווע יפקוד אותך
בסוף השבוע. רק בשטח
אחד צפויות לך
הצלחות: נשים ! נסי עה
לאיזור מרוחק ממקום
מגוריך תסב לן אי נעימויות
רבות, ואולי יותר מזאת. היכון לבך.

)־פריטים קטנים מביא לריב עם אדם קרוב.

העבודה המוצלחת אותה
ביצעת בגלל ידיעות
מאדם אחר, מחייבת
אותך לתת לו
תמורה מתאימה כפי
שהוסכם ביניכם. אל
תנסה להתחמק. מצב
רוחך ישתפר מאוד
השבוע ותהיה עליז
במיוחד. זהו שבוע
נוח לרכוש ידידים חדשים ולהדק את
הקשרים עם הישנים. אל תזלזל בהם.

^ 111^ 1מנסיעתן
האחרונה יאכזבו
אותך במידה רבה,
אתה עלול להפריז בערן
הישגך ולצאת מכך
נפסד. אדם בעל עמדה
חשובה ביותר עומד לאמץ
את דיעותין ול22ב
אוגו ס ט־-
;22בספטמבר
השתמש בהן לצרכיו.
עקוב אחרי ההתפתחו־רעיונותיך.
תני לאינסטינקטים ל־

נמולן!

11 שוו

זה שבוע מאוד מעודד לבני מזל ״גדי״.
אם ניצלת הזדמנויות שנקרו בדרכך
בתחילת השנה — תז .,

עתה לפירות מתוקים
ביותר, שיטביעו
חותם על אורח״היין.
אם חשבת לבנות,
לקנות או להשכיר
בית זהו הזמן, נסה
ותראה. נסי להשמהגשמיות
>זוו
**8 .תחרר
שלן, את מעוררת דח-
יה. עיסוקך האחרון
אינו מביא לך תועלת רבה ופוגם בשמך
הטוב. רצוי מאוד שתעברי לעיסוק אחר.

את מקפידה יתר על המידה בעניינים קטנ״ם
והדבר מעצבן את בן זוגן, אל הפריזי.
בשמרנותך, תני לו להשתעשע
קצת, אחרת
יחול משבר ביחסיכם.
השבוע הוא שבוע טוב
לביגוד, אם היו לך תוכניות
לרכוש לן מלתחה ׳
חרשה, עשה זאת ללא
היסוס. השתמשי באינפורמציה
שקיבלת לני20
ביגואר ־
צול כספך, האינפורמצ8ו
בפברואר

יה נכונה ואת יכולה
לכסון לעצטך הרבה מאן ד בכתובת שקיבלת.
מה דעתן על שיפור הופעתן החיצונית?

נסיונך לשנות אה חיי
משפחתך עשוי להצליח,
אם תדעי להתמיד
בקו החדש אותו
החלטת לסגל לעצמך.
השינוי יצליח בתנאי כמה שתדעי לרסן
תכונות אופי, שגרמו
לן עד היום אן ורק
נזקים. נסיון להתקשר
עם אנשים איתם הסתכסכת — באשמתן
או שלא באשמתן — יעלה בהצלחה.
בכלל, הרבה גשרים שרופים יתוקנו ושוב
יצלצל הטלפוו בבימים עברו. המרה הש-