גליון 1686 מתאריך 24 בדצמבר 1969

מספר 1686

המחיר 1.50ל״י

ארי?! שרוו

שינו* בדחיתהתערה *

פעולה כפולה בשפופרת אחת
הפסים האדומים מכילים £א£אק 0מ .0וא*<:צ 1א נגד בקטריות
המשחה הלבנה מכילה £א£אק 0מ10א<:וא 0מ 8לחטוי הפת

* ״זברה״ בפסים׳הכחולים
מכילה ״פלואוריד״

עוד מוצר מהפכגי
עוד מוצר איכות

ע ץ דיזי ת

^*יינזסזס!;),

בפנים הקופסא
מפתח חסכון יי
לניצול המשחה עד הסוף.

נאומה של גו לדה מאיר נג ר אורי אבנר׳ -בוויכוח ע ל כינו! ממשלתה

״ האיש דו או מ ץ
בוויכוח על בינון הממשלה החדשה היה נאומו
של אורי אבנרי (שפורסם בגליון האחרון
של ״העולם הזה״ ,במדור ״הנדון״ ,תחת הכותרת
״יום שחור״) רק אחד מעשרים — 10
דקות מתוך שש שעות. אולם גולדה מאיר
הקדישה כימעט את כל נאום־התשובה שלה
באופן בילעדי לנאום זה, תוך התקפת אישית
חריפה (כרגיל) על אבנרי.
מכיוון שלא ניתן להתווכח בכנסת על נאום״
תשובה, נפרסם להלן את דברי הגברת מאיר
— יחד עם הערות אבנרי (באותיות שמנות).
מיני דברים אחגם
אם לא אוכל
היו יסודיים —
להביא את הש

ולדהמאיר: רצוני לפסוח על כל
רים ולעמוד בעיקר על נושא יסודי —
להגיד שכל הדברים שנאמרו בנושא זה
האם באמת יש לנו מה לעשות על־מנת
לום, האם יש בנו אשמה.
חבר־הכנסת אורי אבנרי תמיד אומר מה שהוא אומר,
ולא חשוב מה, מתוך ביטחון אבסולוטי.
כך הוא אומר, למשל, שדיברתי נגד אלה הרוצים שלום.
דיברתי נגד אלה שמדברים על שלום כאילו הוא נתון,
אלא שאנחנו לא רוצים בו, שלא מוסבר לנו ששלום הוא
טוב ממלחמה, ששלום הוא דבר רצוי, ולא אומרים איך
שדברים אלה אינם מולהשיג
זאת, ובכך יש סכנה מפני
בילים אותנו לשלום, אלא מובילים אותנו לייאוש. גם
אמרתי דברים אלה.

האמת היא הפוכה: מי שאומר שאין שום

1סיכוי לשלום, הוא המוביל לייאוש. וזה מה
1שאמרה גולדה מאיר בנאום שהזכרתי, כשקב-
1עה בי ״ההטפה לשלום״ היא מסוכנת למדינה.
גולדהמאיר: אינני מבינה אנשים רציניים, ולא
אוייבי ישראל, שבדיבור הזה, ביודעין או בלא־יודעין,
יוצרים אשלייה, שהנה אפשר להגיע לשלום — אילו רק
רצינו. ובין הדברים שנאמרו היום יש גם מהאלמנט הזה,
אבל הם לא נאמרו על־ידי אנשים תמימים.
ב־ 30 ביוני 1969 היה ויכוח מדיני בכנסת, בעיקבות
סקירה שמסרתי לכנסת על משרד ראש־הממשלה, ונאמרו
דברים כאלה•:
״לפני שמונה שבועות האשימה אותי ראש־הנומשלה
בהאשמות חמורות — -וכאן יש עוד מיני דברים יפים
עלי, בערך כמו היום — ״בעיקבות ויכוח זה ראיתי חובה
לעצמי לנסוע בעצמי לניו־יורק ולוושינגטון, להיוועד אישית
עם כל המנהלים יוזמה זו מטעם ארצות־הברית ובריטניה,
כדי שאוכל לבוא אל הכנסת ואל הציבור כשבפי
הערכות מוסמכות ומעודכנות.
״שוחחתי ארוכות, בין השאר, עם ראשי משלחות ארי
צות־הברית ובריטניה באו״ם, השר צ׳ארלם יוסט והשר
לורד קאראדון, המנהלים את שיחות ארבע המעצמות
באו-ם. שוחחתי עם, הצוות האחראי בבית הלבן לענייני
המזרח התיכון, מטעם יועץ הנשיא ניכסון, הנרי קיסינג׳ר,
ועם סגן־שר־החוץ יוסף סיסקו, המנהל את שיחות שתי
המעצמות.״
זה עשה רושם .״אחרי כל השיחות האלה גברה בליבי
אי־ההבנה — ואולי יש לומר: הפליאה והתדהמה —
כלפי עמדת ממשלת־ישראל, כפי שהתבטאה גם בדבריה
של ראש־הממשלה היום. עמדה זו כלפי יוזמת המעצמות
אין בה הגיון, אין בה הערכה נכונה, אין בה תבונה
מדינית. והעיקר הוא זה: אין שום סתירה בין החלטות
הכנסת ובין עמדת ארצות־הברית ובריטניה בשיחות ארבע
המעצמות. מנוי וגמור עם ממשלת ארצות־הברית ועם
ממשלת בריטניה להביא לידי משא־ומתן ישיר בין ישראל
ובין ממשלות ערב, בשלב מתקדם של השיחות, ולידי
חתימת חוזה ישיר והדדי, שלא ייבדל באופן מעשי— -
פד. זד. כבר מתחיל להיות לא כל־כך בטוח — ״מחוזה
שלום.״ יש עוד דברים מעניינים, אבל אפסח עליהם.
ועוד :״בדעת הקהל האמריקנית גוברת בצורה בולטת
וקיצונית הנטייה לנטוש התחייבויות גלובליות. אם תעודד
ממשלתנו את הרושם כי ישראל מחבלת בסיכויי השלום
בכוונה תחילה, כדי להחזיק בשטחים כבושים, עלולות
התוצאות להיות הרות־שואה בשנים הבאות.
״ברית־המועצות פועלת בכל כוחה כדי לשכנע את מצי
ריס לקבל את עיקרי ההצעה האמריקאית, לא מתון אהבה
יתירה אלינו, חלילה, אלא מתון ראייה מפוכחת של האיג־טרם
הסובייטי. בניגוד להודעות המופצות בישראל, התשובה
הסובייטית האחרונה היתה חיובית בעיקרה, ובן נתקבלה
בחוגי הממשלה האמריקאית.״
כנראה שאני צחקתי כאן קצת, ולכן נאמר :״אס גברת
ראש הממשלה צוחקת, יש תחת ידי קטע מתון הוושינגטון
פוסט, עיתון מקורב מאוד לחוגי המימשל בארצות־הברית.
־961־ 118110 0מ>11ן ״17.8. 0
הכותרת היא:
״ 111)16381.מס 809161 81 *11106
״לצערי, לא אני, וגס לא את, גבירתי ראש־הממשלה,
איננו יכולים לצטט דברים שנאמרו בשיחות שאינן לפירי
סוס. אבל מה שכתוב בעיתון מותר לצטט
אינני יודעת מדוע נסע לשם חבר־הכנסת אבנרי, האם
על־מנת לספר לנו כל זאת? בכל זאת הוא איננו מספר
* הנוכחים באולם ידעו שזהו נאום של אורי אבנרי,
אף שגולדה לא אמרה זאת תחילה.

הכל ומסתפק במה שכתוב בעיתון וושינגטון פוסט. ולהלן
הוא אומר :״ומה שכתוב בעיתון תואם, לפי מיטב ידיעתי.
את ההערכות בחוגי ממשלת ניכסון, והערכות אלה
משמשות בסיס להמשן היוזמה.״
״בצמרת המשטר המצרי יש התרוצצות בין חוגים קיצוניים
ובין שואפי הסדר. בוושינגטון מאמינים כי עבד-
אל־נאצר הוא בצד המתון אין ביטחון ששליט מצרים
יוכל בסופו של דבר ללכת בדרן המוצעת על־ידי האמריקאים.
הדבר תלוי לא במעט בהצהרות ובמעשים של
ממשלת־ישראל. הדבר תלוי גם בהלכי־הרוח בעם הפלסטיני
ובאירגוני־הפדאיון. מבחינה זו בוודאי היה קל יותר
להגיע להסדר אילו היתה ראש־הממשלה משתדלת להגיע
לדו־שיח עם מנהיגי העם הפלסטיני בשטחים המוחזקים,
לפחות במידה שהיא משתדלת להגיע לדו־שיח עם מנהיגי
הגויים. הרי יותר קל ויותר דול לדבר איתם מאשר עם
הרולד וילסון ועם הנשיא ניכסון.״ אם אינני טועה, יש
פה גם עצה שאני אדבר עם עראפאת.
אם חבר־הכנסת אבנרי ניחן במינימום שניתן לצפות
מחבר־כנסת, אני מרשה לעצמי לשאול אותו: האם הוא
מוכן לומר לגבי כל הדברים שאמר בכנסת ב־ 30 ביוני,
אחרי שהוא עצמו היה בוושינגטון ודיבר עם אנשים חשו־בים,
וכן היה גם בניו־יורק וגם באו״ם, שפה היה הסכם
קרוב בין ארצות־הברית לבין ברית־המועצות, ושברית-
המועצות משתדלת בכל כוחה להשפיע על נאצר שהוא
יסכים, וכן כל שאר הדברים שקראתי ולא קראתי מתוך
נאומו בכנסת — האם יש לו אומץ־לב לומר על כך:
טעיתי? ואם לא — האם הוא יאמר שכל מה שאמר אז —
שריר וקיים?
״ ! ריא גנ ג רי ; בהחלט כן.
גולדהמאיר: זה קיים?
אוריאבניי: כן, ונאום רוג׳רם מוכיח זאת.
גולדהמאיר אם זה כך, אני מבקשת את חברי־הכנסת
להתייחס לדברים שאמר היום חבר״הכנסת אבנרי
על סמך זה שכל הדברים שנאמרו על־ידו ביוני ואשר
קראתי אותם לפניכם קיימים לדעתו.

הקריאה המוזרה הזאת מתוך נאום שלי
לפני חצי שנה, תחת לענות לנאום שלי מאותו
יום, היא טכסיס אופייני של גולדה. הוא נועי״
לעורר את הרושם כאילו דברי נתבדו. אך
מי שקורא את הדברים בעיון, נוכח לדעת כי
אין בכך שמץ של אמת.
גם ביום מאמינים כל המשקיפים הרציניים
בוושינגטון בי לברית־המועצות השפעה ממת-
נת בעולם הערבי, וכי היא רוצה בהסדר מדיני.
עמדת ארצות־הברית היתה ונשארה בדיוק במו
שהגדרתי באותו נאום.
אך העיקר הוא שגולדה פסחה על הקטע
המרכזי והעיקרי של אותו נאום מה״ 30 ביוני :
״אני רוצה לשאול את ראש־הממשלה פנים
אל פנים, בכל הפשטות:
״גברתי, האם את מאמינה שמנהיג מצרים
יכול או רוצה להגיע בדרך זו (של ארבע המעצמות)
למשא״ומתן ישיר ולחוזה הדדי ן
״אם אינן מאמינה — מה ההגיון המדיני
בשלילת יוזמת המעצמות מצידנו? אם את
בטוחה ששום דבר לא ייצא מיוזמה זו, בגלל
סירוב המצרים, מה הטעם בכריית תהום בינינו
ובין אחרוני ידידינו בעולם, הרואים ביוזמה
זו פתח להצלה ודרך להצלת שלומם ושלום
העולם 1
״אם, לעומת זאת, את מאמינה בי יש סיכוי
סביר ששליט מצרים יקבל בסופו של דבר
את ״עיסקת החבילה״ האמריקאית, מהי זכותך
המוסרית והמדינית להתנגד לכן ולחבל
ביוזמה זו ״1
גולדה פסחה על קטע זה, מפני שאין לה
תשובה לשאלה מכרעת זו, שנשארה אקטוא-
רוצה אני לעמוד על שאלה אחת, אשר נגע בד.
הבריהכנסת אברהם עופר וכן חברים אחרים של הכנסת,
ביניהם גם חבר־הכנסת סנה, וזו העמדת הבעייה
בצורה החמורה ביותר מבחינתנו: שטח אוי־שלום?
ומדוע זה חמור? באופן תיאורטי היה יכול להיות מצב
לאחר המלחמה שלפיו יבואו הערבים ויגידו: מספיק ודי
במלחמות, אנו רוצים וגם הגענו למסקנה שיש לנו עניין
לחיות אתכם בשלום. בכל אופן איננו מצליחים לנצח במלחמות,
מסיבה זו או אחרת, אנו מוכנים עכשיו לדבר
אתכם על שלום.
ואנו היינו משיבים להם: כל זה טוב ויפה, זה בדיוק
מה שאנו רוצים, אבל המקום בו אנו עומדים — הוא
הגבול. והם היו אומרים: לא, לא זה הגבול, תזוזו, פה
הגבול. אז יכול היד, להתעורר ויכוח בתוכנו על שלום
או שטח? אני מתארת לעצמי שיכול היה להתעורר ויכוח:
איפה הוא הגבול המבטיח ביטחון ושלום? לאחר מכן יכול
היה מישהו לומר: הוויכוח הוא — שלום או שטח. נניח
שכך היה.
ואני שואלת בכל הרצינות והידידות: על סמך מה בא
אלינו אדם מהארץ, היושב בתוך העם, שנתיים וחצי לאחר
וממ ::-כ־

המלחמה, לאחר כל הקריאות שלנו על נכונות לפגי?
בוקר, צהריים וערב, באיזה מקום שהוא, עם מישהו מ,
ליטי ערב, עם איזה שליח של שליט ערבי, לנהל מש
ומתן על שלום, ללא תנאים מוקדמים מכל צד שהוא 1
מנת להגיע לגבולות בטוחים, מוכרים ומוסכמים, והו
אומר את הדברים האלה?

ערב הבחירות הכריזה מפלגת גולדה מאי
חגיגית כי לא תחזיר בשום פנים, גם תמור
שלום, את רמת־הגולן, רצועת-עזה, שארם או
שייך ומיזרח סיני, ולא תסכים לשום שיג
במצב ירושלים. בל שריה המרכזיים חזרו ע
כן בנאומיהם. כל ערבי יודע זאת. מה הטע
לדבר, אם כן, על משא־ומתן ״בלי תנאי!
מוקדמים״ ! איזה ערבי יסכים למשא-ומתן
אפילו עקיף, אם ברור מראש כי ישראל מח
כוונת לספח שטחים נרחבים אלה ן
הקמת ממשלת־הליכוד-הלאומי מחמירה מצ1
זה שבעתיים. ברור עתה לכל העולם שקרוו
למחצית שרי ישראל רוצים בסיפוח כ ל השט
חים המוחזקים, וכי האחרים רוצים בסיפוו
שטחים נרחבים. מצב זה הורס את מעמדג
של בל היסודות במצרים ובעולם הערבי, הס׳
בורים שכדאי להגיע להסדר שלום, ומחז?
את היסודות היותר קיצוניים.
מבחינה זו, גישתה של גולדה היתה ילדותית
— אילו היתה בנה. האמת היא שגולדה
בלל אינה מעוניינת במשא־ומתן, אם לא
מובטח מראש שהערבים מסכימים לסיפוח
ירושלים, גולן, עזה, שארם״אל-שיין ועוד.
הערה אחרונה בעניין ״פלשתינה״ .בשום פנים ואופן
אינני מצליחה להבין את הלהיטות מצד אנשים — מתוך
כוונה טובה — לכך שאנחנו מוכרחים לעודד ולעזור ולהכיר
בצורך של הקמת מדינה פלשתינאית.
אחת מן השתיים, אם יש אמת בכך שערבים ביהודה
ושומרון רוצים מדינה עצמאית, מה עשו לשם כך במשך
22 שנה? אם הם לא ראו ואינם רואים את ירדן כארצם,
מדוע לא שמענו על כך ולא ראינו זאת, מדוע לא היד,
דבר מה במשך השנים האלה? אנחנו לא היינו שם.
אוריאכנרי 1היו אלפי הפגנות.
גולדהמאיר 5אנחנו לא עמדנו להם בדרך.
אוריאכנרי 1אלפים ישבו בבתי־הסוהר בשביל זד״ !
גולדהמאיר ומכל הצדדים אומרים חברי־כנסת,
שאם איננו מסכימים, זאת הסיבה שלא בא השלום. אומרים
שאם לא נקים עוד מדינה ערבית, עם מי נעשה שלוסז
צריך להקים מדינה ערבית נוספת, ה־ 15 במיספר.

איזו גישה ילדותית! אין בל הבדל אס יש
14 או 15 או 20 מדינות ערביות. גורל ישראל
לא יוכרע בהצבעה באו״ם. איזה נימוק חסר-
חשיבות לעומת תעובדה המכרעת בעולם ה•
ערבי של ימינו: ההתעוררות העצומה של ה תנועה
הלאומית הפלסטינית.
מה שקרה לפני 20 שנה אינו חשוב. כושרו
של מדינאי נמדד על פי יכולתו להסתגל במהירות
להתפתחות מהפכנית חדשה !
בין אלה שמדברים על מדינה פלשתינאית, אנו בטוחה
שיש שני סוגים. יש מישהו — ואבקש סליחה על כך
שלא אקרא בשמות — שוודאי לא חשב על זה עד הסוף,
לא חשב עד הסוף מה יהיו הגבולות של המדינה ה־15
הזאת. ויש מישהו שוודאי כן חשב וחושב: אדרבא; והוא
יודע לאן יובילו הגבולות האלה.
ראיתי דברי מנהיגים אחדים. איש לא יכול להגיד שהמנהיגות
הערבית בגדה מאוחדת ומלוכדת בדרישה זאת
למדינה פלשתינאית. לא היה ולא נברא. ראיתי דברי ערבים
שכן מדברים על מדינה פלשתינאית, ויש ביניהם
חילוקי־דיעות. יש מי שאומר: נסתפק בגבולות של שנת
, 1967 ואחר־כך נלך עד גבול . 1947 יש מי שאומר: לא,
מייד לגבול .1947
האם אני מפחדת שיזיזו אותנו לגבול 1967 או מגבול
1947 בכוח? לא. אבל בטרם שמחליטים שחסרה לנו באיזה
שהוא מקום צרה, שנשאר מקום ריק כלשהו ואפשר למלא
אותו על־ידי צרה נוספת שבמו ידנו אנחנו צריכים לסחוב
אותה עלינו, בטרם מחליטים על כך — צריך קצת לחשוב.

מי שפוחד להידבר עם העם חפלסטיני מתון
חשש שהחלק הקיצוני שבו עלול לדרוש את
גבולות ,1947 אינו מסוגל לנהל בכלל שום
משא-ומתן עם כל גורם שהוא. תמיד יש מישהו
שיעלה דרישות קיצוניות.
איש אינו יכול להזיז את צה״ל משום
גבול, בלי הסכמת ישראל. בל ערבי יודע זאת,
ולכן אין איש במרחב מדבר ברצינות על גבולות
.1947 גולדה מעלה פירכה זו, כדי להסיח
את הדעת מהשאלה האמיתית: אם היא
מוכנה להסכים לגבול ה־ 5ביוני 1967 בין
ישראל ופלסטין, תמורת הסדרי״ביטחון מחייבים
ושלום. התשובה היא שלילית, ומשום כך
היא פו סל ת את רעיון השלום הפלסטיני.

15—17 בדצמבר — 1969 ,מצורף לגליון ״העולם הזה״ 686ו

שינו ה !!נוירווי

סיביר בכנסת
אין דבר מצחיק יותר מאשר מלחמה על
כסאות.
אך המלחמה שהוכרזה עלינו עכשיו אינה
מצחיקה כלל וכלל. למרות שהיא נוגעת
לכסאות דווקא.

במשך עשרים שנה היו סדרי־ישיבה קבועים
בכנסת, לפי סדר גודל הסיעות. הגדולה
ביותר ישבה משמאל, לידה השניה בגודלה,
וכן האלה.
בקצה הימני ביותר ישבו הסיעות הקטד
טנות. היה זה מעין גטו של המיסכנים, וכל
שומר נפשו רחק ממנו.
עד שבאה סיעת־היחיד שלנו לכנסת השישית.
הושיבו אותה במקום שלפני האחרון
בכנסת (במקום האחרון ישב איש מק״י
שמיאל מיקונים, שקיבל פחות קולות).
ואז נתברר פתאום לבוסים הנדהמים של

1 1 1

המערך. אולם אפילו כך נאלצים הצלמים
לעשות אקרובטיקה ממש כדי להימנע לצלם
אותנו, כך שמנהלי רשות־השידור לא
יבואו להם על הראש( .מי שראה בשבוע
שעבר בטלוויזיה את הוויכוח על כינון הממשלה
החדשה, מוכרח היד, להתפעל מכש־דונם
של הצלמים, שמצלמותיהם הסתובבו
סביבנו במשך כל שעות היום מבלי להיתקל
בנו. כל הכבוד).
כך הפך הגטו המיסכן שלנו למוקד אולם
הכנסת וזה הביא את הבוסים של המשולש
הבלתי־קדוש — המערך, גח-ל והמפד׳־ל —
להחלטה נחושה: מוכרחים לשנות את הכל.

קודם כל היה צורך בתירוץ. הרי אי־אפ
שר היה פשוט לבוא ולהגיד: מוכרחים לסלק
את העולם הזה ממקומו.
משום כך באו והמציאו תירוץ אבסורדי
ממש: מכיוון שסיעת המערך גדלה ובו׳,
והיא תופסת את מחצית האולם וכו׳ ,נוצר
מצב שיש מעבר בין ספסלי גח״ל וכו׳ —
ועוד שטויות מסוג זה.
המזימה עצמה פשוטה הרבה יותר.
ספסלי הכנסת אינם מהווים חצי־גורן־
עגולה, אלא פרסה. מרכז הפרסה מרוחק
ביותר מדוכני היו׳׳ר, הנואם והקצרניות.
מבחינת יציע המבקרים, הספסלים האחוריים
של מרכז הפרסה הם שטח מת. סיעה

8 11

אדם נורמאלי ישאל את עצמו: מדוע נפל פחד העולם הזה — כוח חדש על כל גדולי
המדינה? האם אין זה טירוף מוחלט?
לפי התנהגות הצמרת, אפשר היה לחשוב כי הכוח החדש הגיע לעמדת־מפתח במדינה,
ומאיים עתה על השילטון. למרבה הצער, זה רחוק מן המציאות.

אם בן, מה קרה?
בהסתדרות החליטו השליטים למנוע בכל מחיר את כניסת הכוח החדש לוזעד־הכועל. ל״ז
היה איכפת להם שייכנסו לשם רק״ח וגח׳׳ל, מק״י והמרכז החופשי. כולם — חוץ מאשר
כוח אחד, הקטן מכולם. למענו נתפר אחוז־חסימה מיוחד, בצורה כל־כך גלוייה ושרירותית,
שכל הארץ הבינה למי הכוונה. וכאשר בית־המשפט פסל את המעשה, הגיבו אנשי ההסתדרות
בפאניקה גוברת והולכת.

מדוע? מדוע נפל עליהם פחד הכוח החדש דווקא?
אותו דבר קורה עתה בכנסת. באיצטלה של ״סידור מחדש של סדרי־הישיבה׳׳ מנסים
לשנות את הסדרים הקיימים מזה 20 שנה. כל זה כדי להגלות את סיעתנו הקטנה ממקומה
הנוכחי למקום המרוחק ביותר באולם. ושוב נעשה הדבר בגלוי ובצורה שרירותית. כל
אדם במדינה יודע מה הכוונה.

מדוע?
ביום כינון הממשלה החדשה דיברו נציגי כל הסיעות בכנסת. בידיכוח, שנמשך שש
שעות, היו לנו רק עשר דקות, וגם אותן לא ניצלנו עד תום. אולם כאשר קמה ראש־הממשלה
להשיב, הקדישה למעשה את כל הנאום שלד, לדברינו בלבד. תוך כדי כך
הקריאה מן הפרוטוקול נאומים קודמים שלנו, באריכות רבה, ועוררה בכך את זעם חברי״
הכנסת האחרים.
היה זה הנאום השני של גולדה נגדנו תוך שלושה שבועות. גם בפעם שעברה (בעניין
ויאט־נאם) הקדישה לנו נאום שלם, וגם אז תוך התנפלות אישית חריפה עלי. אז, כמו
הפעם, פורסמו דברי התקפתה עלינו בהרחבה רבה בהודעות לעיתונות הזרה, בטלוויזיה
וברדיו.

מדוע?
לכאורה יש עתה שבע סיעות מחוץ לקואליציה, והן מונות 18ח״כים. מדוע מייעד
השילטון דווקא אותנו להתקפותיו המעשיות והמילוליותז
יש לכך סיבה ממשית ביותר.

זה מצלצל ככדיחה עצובה, אכל זו אמת: כרגע זה מהווה תנועתנו
הקטנה את האופוזיציה היעילה והיחידה כמדינה.
המערך הסתדר עם גח״ל והמפד״ל, מזלזל ברשימה הממלכתית ובמרכז החופשי, יודע
שאין בעיות עם אגו׳׳י ופא״י שאי־אפשר לפתרן בכסף, מפנק את מק״י, ומתעלם מקיום

רק״ח.
אין הוא פוחד מרק״ח. מאחר שנקבע בבחירות שאין למפלגה זו שום תמיכה בציבור
העברי, ושהפכה מפלגה ערבית טהורה, שוב לא צפוייה ממנה סכנה למערך. הצמרת
בטוחה, בצדק, כי הציבור יתנגד אוטומאטית לכל דבר שיבוא מפי רק״ח, מפני שהציבור
מאמין שרק״ח אינה אופוזיציה לממשלה, או למדינה עצמה.

נשארת סיעתנו -לכדה.

המערך מאמין כי רק סיעה קטנה זו, שהוכיחה את יעילותה בבחירות, יכולה להוזת
בסיס להתלכדות אופוזיציונית גדולה בעתיד. הוא יודע גם, שבניגוד לסיעות כמו ע״מ
ומ״ח, יש בפינו תוכנית פוליטית ברורה ומגובשת, שהיא אלטרנטיבה מעשית לקו הליכוד
הלאומי. תוכנית זו מסוגלת להביא להשגת היעד שכל הציבור נכסף אליו: השלום.
המערך שולט על מקורות הדיווח מחו״ל, והוא יודע כי דברינו מוצאים עתה הד מפתיע,
ולעיתים מדהים ממש, בבירות העולם, שם מקדישים להם מקום רב בעיתונות, ברדיו
ובטלוויזיה. העיתונות הישראלית גונזת דיווחים אלה — אך צמרת המערך יודעת את
:דברים.
משום כך אין ההתנהגות של המערך בכנסת ובהם־
!דרות משוגעת כפי שהיא נראית ברגע הראשון. יש
:ה שיטה.

הוא לא פוחד מכוחנו הנוכחי. הוא פוחד

איר להסתיר!

תמונה זו של אולם הכנסת צולמח מיציע המבקרים. סיעתנו
יושבת כעת במקום המסומן, ליד דוכן הקצרניות. בעלי
המזימה רוצים להזיזה לשורה האחורית במרכז הפרסה — כיוון שאינה נראית מהיציע.

המערך וגח״ל שהמקום העלוב שלנו אינו
רע כל כך. הפכנו אותו לעמדת־מפתח.
קודם כל, רואים את המקום הזה היטב
מיציע המבקרים. במשך הזמן עברו ביציע
זה מאות אלפי ישראלים, וכולם ראו את
סיעתנו, שלא החסירה אף ישיבה אחת, בולטת
בין הספסלים הריקים.
שנית, מקום זה סמוך לדוכן הנואמים.
ממילא קל לסבו משם את הנואם בוויכוח,
על־ידי קריאות־ביניים. בעוד שהנואם אינו
מסוגל לקלוט קריאות־ביניים ממקומות מרוחקים,
הוא שומע היטב קריאות ממקומנו,
וכך הכרחנו לא פעם את דוברי הממשלה להיכנס
לוויכוח עימנו שלא היו מעוניינים בו.
שלישית, המקום סמוך לדוכן הקצרניות.
אלה יכולות לרשום קריאות־ביניים רק כשהן
שומעות אותן. האקוסטיקה בכנסת היא
כזאת שקשה לשמוע מרחוק. אך הקריאות
שלנו נקלטו כמעט תמיד.
רביעית, מאז הקמת הטלוויזיה יש למקום
זה יתרון נוסף. קשה לצלם באולם הכנסת
מבלי לראות אותנו. אמנם, יש בכנסת אדם
שתפקידו הוא לדאוג לכך שהצלמים יצלמו
תמיד ממקום הנמצא בדיוק מול ספסלי

היושבת שם, פשוט לא תיראה ינעולם על־ידי
מאות אלפי מבקרי הכנסת. היא פשוט
תיעלם, אפילו אם תהיה נוכחת בכל ישיבה.
פני היושבים שם לא יוכלו להיקלט לעולם
במצלמת הטלוויזיה. אם לא ידפקו על השולחן
ולא יעשו שמיניות באוויר, לא ייקלטו
קריאות שלהם בפרוטוקול.
כשיושבת במרכז הפרסה סיעה גדולה,
כמו גח״ל, אין בכך אסון. כי עצם גודלה
של הסיעה מבטיח את התבלטותה. החצי
הקדמי של הסיעה ייראה תמיד , ,וממילא
כמעט לעולם לא נוכחים יותר ממחצית
החברים.
אך סיעה של שני חברים בשטח מת זה,
בספסלים האחוריים, כאילו נשלחה לסיביר.
זוהי התנקשות גלוייה, שרירותית וברוטאלית
בסיעתנו — החמורה ביותר מאז
נתקבל סעיף סתימת־הפה בייחם להצעות־לסדר־היום.
זוהי הכרזת מלחמה עלינו, בראשית
הכנסת החדשה• לא מלחמה על יוקרה
וכבוד, אלא מלחמה על עצם כושרנו למלא
את התפקיד שהוטל עלינו על־ידי הבוחרים
— להשמיע את דיעוחינו בכל הדרכים הפרלמנטריות
האפשריות.

אלופים ובחורי־ישיבה
בגלל הקמת הממשלה החדשה, היה זה
שבוע שקט יחסית בכנסת עצמה. בין פעולות
סיעתנו:
נאומו של אורי אמרי נגד הבעת
אימון בממשלההחדשה, שגולדה מאיר
הקדישה לו את כל נאום התשובה שלה
בתום הוויכוח.
• נאומו של אורי אבנרי נגד הצעת•
חוק של משה דיין, המאריכה את התקנות
המאפשרות להכריז על שטחים בתוך ישראל
כעל ״אזורי במחץ״ ,כדי למנוע את
כניסת התושבים (הערביים) לתוכם. לפי
חוק זה חוסלו, בראשית שנות החמישים,
הכפרים ברעם, חסאס ואיקרית. סיעתנו היתה
היחידה שדיברה והצביעה נגד חוק זה.
• נאומו של שלום כהן על חוק המאריך
את שרות המילואים עד גיל .54
היינו הסיעה היחידה שנמנעה מהצבעה בעד
החוק, בטענה כי אין להאריך את ג־ל
השרות כל עוד יש רבבות בחורי־ישיכה
ובנות דתיות המשוחררים משרות, בעוד
שהם יכולים למלא תפקידי הג״א מבלי שהדבר
פוגע בהכרתם הדתית.
(דיין נמנע מלהשיב לטענה זו).
• נאומו של אורי אבנרי על חוק הטיפול
בעבריינים צעירים, בו דרש ש-
בית־הדין לנוער יהיה מורכב מצוותות של

שופט מקצועי, פסיכולוג ומחנך.
שלושה
— ולא רק מסשפסנים מקצועיים.
• שורה של שאילתות בקשר לנסיבות
שיחרורו של אלוף עזר וייצמן מצהיל,
ונסיבות אי־שיחרורו של קצין בכיר אחר
בתנאים דומים.
• שר־הבטחון ענה על שורה של שאילתות
קודמות שלנו, באשר השיב קצרות
בקשר לפיצוץ הבתים בחלחול ועזה,
שאל אורי אבנרי שאלת נוספת:
אורי אבנרי: באופן מעשי, מי החליט
במיקרה זה — כבוד השר בעצמו, או גוף
מסויים בממשלת ישראל?
משה דיין: על פיצוץ בתים בכלל
מתקבלת המלצת המטה הכללי, הנובעת מהמושל
במקום, עוברת את אלוף הפיקוד,
ואני מניח שגם את הרמטכ׳׳ל. ההמלצה הזאת,
בלווית כל הפרטים מדוע באה ההמלצה
על פיצוץ הבית, ומדוע האיש אשם —
מגיעה אלי, ואני מאשר או לא מאשר את
פיצוץ הבית.
• שר הדתות סירב להשיב לשאילתה
שמו אם יש בידי משרדו רשימה של
רבנים רפורמיים. הדבר בא בעיקבות
שאלתנו מדוע לא מוזמנים רבנים רפורמיים
לטכסים ממלכתיים, אליהם מוזמנים הרבנים
הראשיים האורתודוכסיים.

תמרורים
נמצאך] בהריון. שחקנית הקולנוע
האיסלקיה סופיה דזרן. לשאלת
עיתונאי על מצבה של סופיה, השיב בעלה,
המפיק קארלד פונטי :״בינתיים אין
תגובה*.
נבחרה על־ידי ירחון הנשים את,
לנסיבת ישראל , 1970 רונית כר־גיורא
( ,)17,תלמידת תיכון עירוני ה׳ בתל־אביב.
. .התפיים וו * אחרי הפרידה המפתיעה
שלהם לפני כחודש, שחקן הקולנוע

פפארד ואשלי
ליז אשלי.

ג׳ורג׳ פפארד ורעיתו
השניים נפרדו שבוע לאחר שהגיעו לאנגליה
— אז הצהיר פפארד כי ״אין מנוס מגירושין״
.השבוע נראו השניים שוב יחד
כשהם אינם מפסיקים לפזר הצהרות אהבה.

מנהלים

רומן .

שרלוט

פורד״ניארכוס, בתו׳ של מלך המכוניות
זמרי פורד ורעייתו לשעבר של איל הספנות
היווני ניארכום והזמר־בדרן־שחקן־במאי אנטוני האנגלי
ניולי, הנמצא עתה
בתהליך גירושין מ־ג׳ואן
קולינם.
מונה לראש
המחלקה לענייני דת
של הוועד הפועל ו לרב
ההסתדרות —
הרב מנחם הכהן
( ,)37 המכהן כרב
המושבים. תנועת יליד ירושלים, עו־רך
ביטאון הרבנות הכהן הצבאית מחניים והיה
במלחמת ששת־הימים לצידו של האלוף
שלמה גורן בפריצה להר הבית.

לאופנה הנועזת של שמת 7071 את צריכה את
סברינה להשלמת הנזראה האופנתי. גרב• מכנס סברינה. גרבי סבדינה. תחתוני סברינה
בשלל גווני האופנה. בדוגמאות האופנה וברוח האופנה.

מונה לחבר בקבוצת מחקר לחקר
חלוקת ההכנסה הלאומית וההשפעות ההדדיות
בין פיתוח כלכלי וסוציאלי מטעם ה־או׳־ם,
מי ששימש כמנהל המחלקה למחקר
וטטיסטיקה בעיריית תל־אביב, ד״ר חיים
הרפז. הרפז עמד בראש המחלקה למחקר
וסטטיסטיקה מאז היווסדה, ב־. 1961
מונה לפרופסור־אורח למשפט העברי
והישראלי בבית המדרש לרבנים בניו־יורק,
ממלא־מקום נשיא בית המשפט העליון
השופט ד״ר משה זילברג 70 העומד
לפרוש ב־ 1970 מתפקידו ולצאת לפנסיה.
נפטר בגיל ,31 לאחר מחלה קשה,
מי שקיבל בשנה שעברה את פרס בטחון
ישראל — רב־סרן בחיל־האוויר אפרים
אשכנזי. יליד קיבוץ מרחביה, התגייס
לצה״ל ב־ 1965 והצטרף לחיל־האוויר שם עלה
בסולם הפיקוד כטייס קרבי וכמדריך סיים.
היה בעל כשרון נדיר בנושאים טכנולוגיים
וטכניים ותרם לצה״ל המצאות אחדות בנושאי
חימוש כלי-
טייס, אשר זיכוהו
בפרס ביטחון ישראל.

הרג. ב־תאונת־דרכים
על־יד
עפולה, מי שהיה בעבר
שחקן נבחרת־ישראל
בכדורסל, א־לוף־מישנד,

כנדל 45 יליד הארץ,
שירת בפלמ״ח
ובמלחמת השיחרור
לחם בחזית לטרון.
במיגוזן תפקידיו בצה״ל, שימש גם בתפקידי
הדרכה בכירים והיה מדריך בבית־הספר לפיקוד
ומטה של צת״ל. בתקופה האחרונה
מילא תפקיד בכיר בפיקוד הצפון.

לנשי

בלבד !

אל תתני לבעלך לסגרך בבית (במשרד) כדי לענות לטלפונים שלו,
דאגי שיקח מזכירה־אוטומטית (בלתי מסוכנת ולא יקרה) העונה
לכל שיחות הטלפון.
מכשיר מאושר ע״י דאר ישראל.
פרסים: אצל היבואן
סל.244118 .

״רדיו־תקטור״

רח׳ שלום־עליכם , 18ת״א,

מכשירי ביקורת שיחות וגם מגבירי טלפון.

מ ר כז
עדשות מגע
מ 7£א 5 0 £א 7 ^ 0 7 1£א 0 0

״גרוזוכפקי -אישון לנס״
תל־אביב, רחוב שניאור ( 5פינת רח
פינסקר ,)20 טל.55029 .

שעות קבלה 9-17
נשמח לשלוח חוברות הסברה
__ לפי בקשר״ __

מכתבים
השדר ־טל ;דל־מהלומה
למתקדמים:

כסטודנט ישראלי המ׳שתלם בארצות־יהב־רית
ומנסה כבר זמן רב להסביר את עמדת
ישראל _ואת מהותו ודמותו של הפתח
בקרב השמאל האמריקאי, עלי לציין שהשדר
של גולדה אל ניכסון בא כמהלומה לא רק
עבורי אלא עבור כל המתקדמים האמריקאים
תומכי ישראל. שדר זה רק חיזק את כל
אלה התומכים באירגוני הטירור הערביים
וחיזק טענתם שישראל היא מכשיר בידי
האימפריאליזם האמריקאי ושממשלת המערך
אף היא ממשלת בובות כממשלת סייגון.
הגברת מאיר הנחיתה
גם מהלומה
ניצחת לכל האירגו־נים
היהודיים הדורשים
נסיגה מלאה
של צבאות הברית
מוויאט־נאם והשאירה
אותם עומדים
בפה פעור
כל זאת, לאחר
שכבר נודע לעולם
על הטבח האמריקאני
בתושבי הורד
עיירה
סונג־מי.
הגיע הזמן להפסיק
את הצביעות במדיניותה של ממשלת־ישראל,
המנוצלת מזה שנים על־ידי עסקני
מפא״י וקבוצות לחץ שונות.
תורד. ניו־יורק

עמים את עצמם פעם נוספת ואולי זה נותן
תענוג נוסף גם לבעל הרכב.
אני מייעצת לנהגים לנסות שיטה זו, יש
בה גם משהו חינוכי: מי שחתם בספר את
שמו וכתובתו לא ישאיר נזק אחריו. ואגב
לאותה מכונית, שהעבירה מאות חיילים משן
שש שנים טובות ועומדת עכשיו למכירה,
אין שום נזק פנימי או חיצוני מהטרמפיס־טים,
מה שמדבר בעד עצמו!
.קורא, קריית־ביאליק
8התשלום למשרתי מילואים

התשלום לאנשי מילואים הנקבע בהחאם
למשכורתם האזרחית מקפח אזרחים רבים.
החוק קובע שמובטלים, סטודנטים וכר אינם
זקוקים לכסף, והם חייבים לשרת את המדינה
בהתנדבות.
מדינה המטילה על אזרחיה את החובה
לשרתה — לאחר מילוי חובתם בשרות־סדיר
— חייבת לפצותם בכל מיקרה וב אופן
שווה גם אם הם מובטלים, או שאינם
עובדים מכל סיבה אחרת. סטודנט המשרת
במילואים כ־ 60 יום — בקווי החזית ובתנאים
קשים — זכאי לתשלום שמקבל איש
הג״א — והוא זקוק לתשלום לא פחות.
מאיד ממלון, רמת-גן

— תחרות
הצילומים

התמונה המצורפת היא מיקרית בהחלט.
לא מבוימת.
8הממשלה מעוררת מהבלים ;

איכו ת מו1וכיה. ש דו ת י עי לואספקה
דיי קני ת מו כי חי ם כ׳

י כו ל• לסמוך
ביגג -ליני א ל

ב -ס 4 0ל׳־ו

31 י ע משתלם

₪תענוג
כפול
ייטיס סיוסים

יום

שחרורם של מעולם וסמואלוב מהכלא
הסורי אינו רק מקור לשמחה. גם לדאגה.
מדיניותה של ממשלתני מאכזבת, היות ואין
התאמה בין הצהרותיה לבין מעשיה.
כל הצהרות הממשלה
לאחר החטיפה כי
היא לא תתפשר עם
מעשי הפירטיות וכי
היא. דורשת שיחרור
החטופים כיד וללא
כל תנאי, היו דיבורים
גבוהה גבוהה
— והמעשים רחו קים
מאד מן המלל.
על־ידי כך נפגעה
יוקרת הממשלה, באם
היתה, ויותר
מזה — ניתן עידוד
ל או ן
לחטיפות בעתיד, ובכך
נתנה הממשלה את ידה למחבלים
יהודהלאון, שמיניסט, תל־אביב

וערב־

פתיחת הקורס

.70ו.ו
ריינס , 1ת״א (ננר דיזנגוף) טל 226066 .
׳הוותק. חנסיון. והמוניטין שלנו סחבה להצלחתך!

בייוז ר דז

אני מכירה בחור נחמד ונשוי שמנהגו
בקודש שלא להשאיר טרמפיסט בדרך. יש
מקום במכוניתו, יצופף את ילדיו ואשתו
ויקח עוד חייל.
הוא שומר בתא הנהג ספר אורחים לטרמפיסטים
— וכל אחד חותם, ואם רוצה
מצרף כמה מילים לפי רצונו.
הספר הזה בלבד תינו חוזייה למדפדף,
וחיילים רבים מגלים בו את חבריהם ולפ־

נ 7ברנ.ב רז ש־ בו ע

לנצל
את הלביאה

גבר רודף אחרי אשה עד שהיא
תופסת אותו.

(אלמוני)

גרבי ״ מר סי ״
ה א מי תי ת.

מיוצרים

ב איכו ת

ה אירופי ת

שמעתי באמת בשמחד, ששר־הבי־טחון
נתן את הלביאה שהוא קיבל
במתנה לאלוף־פיק־ד המרכז גאנדי,
בגלל שסמל הפיקוד זה גור אריה.
אבל אני מציע לנצל את הגור
לא רק בתור סמל׳ אלא גם למלחמה
בפתח ימח שמם וזיכרם, שבאים
להרוג אצלנו הילדים והנשים.
אני מציע לכבוד האלוף, שיפטם את
הגור הרבה עד שיהיה לביאה גדולה
ונוראה, ואז יכניס־ אותה לתוך גוב
אריות, כמו שהיה מקובל אצל אבותינו
זכרונם לברכה, ושם בגוב ישליכו
את הפאתחים, ותטרוף אותם
הלביאה..וזה הדבר באמת ימיס את
ליבם של הרוצחים השפלים, כי
לשבת בכלא ישראלי לא מפחיד אותם
בכלל• הכלא הישראלי יותר נוח
מבתי אבותיהם אפילו.
נעים גדדני* ,תל-אביב

תמונת השבוע
אני מציע ככותרת: שקו לי.
ג? ק, חולון
תמונת השבוע מזכה את הקורא ז׳לו
מנכר ו-יצמן ,5חולון, ב־ 10.לי״.

1לא נמאס
לשבת בתעלה
ברצוננו להתייחס למכתבו של דן שפיר
מירושלים (העולם הזה .)1683
כחיילים המשרתים מזה 18 חודש בקו
העורפי של התעלה, הרינו להצהיר בזאת
שלא נמאס או נשבר לנו ועדיין לא
עייפנו מהשירות בקו התעלה, ואנו מוצאים
לנכון להבהיר זאת לכל הקוראים ואפילו
לאלה שהתעייפו בשירות המילואים
שלהם, כדברי דן שפיר.

סמל יעקב רינות,
סמלת נגה לנגד,
האם יש כפייה
־תית כישראל׳

סיני

מה״מכתב לגולדה״ ,בחתימת ז. א( .העולם
הזה ) 1683 אפשר לחשוב שבאמת יש
(המשך בעמוד )6

צ ל 1ם: א 0ו$ש

האופנה

עכיה מדברים
דגם •איריס•

7100

?1\ 1.0 [ 1ז, זסזח
כשאת לובשת סריג מדיאולו לופט הינד ב טו ח ה כי אכן את לובשת
את הסריג הטוב ביותר. דגמים ודיגומים לפי האופנה האחרונה,
צבעים מרהיבים ובמיוחד איכות שאיו לה מתחרים.
סריגי דיאולו לופט קלים לטיפול, מתכב סי ם בקלות
גם במכונת כביס ה בבית ושומרים על צורתם לאורך ימים.

מכתבים
(המעון מעמוד )4
כפייה דתית בישראל. אך למעשה אין הדבר
כן: רוב החילוניים מקבלים ברצון, בסיפוק
ובשמחה פטריוטית את עול חוקי הדת. איש
אינו מתקומם נגד טקסי ברית־מילה, בר־מיצווה,
חתונה וכו׳ .אדרבא, כולם דווקא
שמחים מאוד באותם מאורעות חגיגיים.
יש רק קומץ קטן של מתנגדים, אבל אלה
נלחמים רק על־ידי דיבורים. איש אינו קם
לעשות מעשה של ממש.
נח גיהנומי, חולון

₪משה דיין
מזלזל בכנסת
היום זועזעתי באמת. מכיוון ששהיתי בירושלים,
ניגשתי לכנסת להאזין לנאום ראש־הממשלה
ולחלק מן הדיון המדיני על גורל
יהודי ברית־המועצות. למרות שהיציע של
הקהל היה מלא כמעט, הרי אולם המליאה
היה ריק במחציתו. להפתעתי מצאתי שדווקא
הצד הימני של האולם בו יושבים אנשי
המערך היה מלא יחסית.
שולחן הממשלה היה מלא כמעט, וכאן
עיקר ההפתעה: שר הביטחון בלט בהעדרו.
כלום אין דיון זה, המרטיט את יהדות העולם
כולה, חשוב בעיניו? קשה שלא להגיע ל מסקנה
שלאיש הזה פשוט אין יחס אל בית
•המחוקקים הישראלי.
רינה מאור, תל-אביב
קיים הבדל אמיתי
בין משחת גלות
שט 6 1

ג) לנקלאז השכיר את חדר הקומונה —
שעולה לו 800 מרקים לחודש — בעד 1000
מרקים לחודש:
ד) לנקלאז עומד להוציא תקליטי פופ.
חוש מסחרי מפותח תמיד היה לו.
המהפכנים הללו צוחקים בסתר ליבם לעולם
כולו — ומה שנוגע לקפיטליסטים,
הרי דווקא הם יודעים איך להרוויח יותר
מאשר פועלים שבשמם הם מתיימרים לדבר.

נחום אורדנד,

מינכן, גרמנית

תן כותרת!

מומו הגדול
עשה קרחת
נדרתי נדר: אם נבחרת ישראל בכדורגל
תגיע למכסיקו, אני מגלח את שער ראשי.

¥1111¥

לבץכלמשחהא חר ת
משחתג לווו 111£פ 106
יו תרעשירהבלננלין
ונותנת כ מו ת ג דו להשל
קצף רך וע שיר. המרכך
את סיבי הזקן ומעניק
ונעים.
גילוח קל
ל ב חי רתךמשחת גילו ח
מקציפה. קרם 611116
ללאמברשתוקצףב מי כ ל
אירוסול (׳1 130*6חג>!ח)1

1 * 1 1 -1 0

מומו אחרי הנדר

שלח כותרת מתאימה לתמונה זו.
לשולחי 3הכותרות המוצלחות
ביותר יחולקו פרסי ספרים. את
הכותרות יש לשלוח על גכי גלויות
כלכד לת.ד ,136 .תל־אכיב,
ולציין על הגלוייה :״תן כותרת״.
המועד האחרון למשלוח הכותרות
הוא .30.12.69

הנבחרת זכתה, ואני קיימתי את ניררי.
כהוכחה, מצורפת תמונה.

סיוצר בישראל ע־־י

מומו הגדול
(שלמה יעקוביב) ,חולון

אל־ג׳עברי,

הסתרות שזב!

שקדה

בית־ספר לנהיגה המרכזי

שמחי״
מציע תנאים טובים ונוחים, שרות אדיב ומהיר
ללימוד נהיגה בכל סוגי הרכב

לימודתאוריה חנם.
מהשיעור הראשון לומדים במסלול הטסט. שיטת
הלימוד מאפשרת לך לחסוך לפחות ־ 407 מההוצאות.

הקץ לבעיות רש יוןהנהיגה
למד בבית־ספר לנהיגה ״ ש מ חי ״
שנקר 63 חולון, טלפון ,846333 אוטובוס .93 ,92 ,89

כל הסיפורים של ראש עיריית חברון
השייך ג׳עברי על ״הצלת יהודים״ הם סיפורים
המתאימים לאלף לילח ולילה.
זה מאוד מדכא ומצער שמי שידיו מגואלות
ברצח יהודים רבים, חפים מפשע,
ומי שעל ראשו רובץ כתם של שחיטת
יהודים — ימצא מחסד. והגנה דווקא בעיתון
כמו העולם הזה שהינו לכל הדיעות
בעל אינפורמציה כה בדוקה ואחראית
נטע גיא, סיאול, קוריאה

! ₪מיהו באמת
ריינר לגקלאז?
העולם הזה 1681 נתפס כנראה מתוך
חוסר ידיעה לאווירת הערצה ומיסתורין
האופפות את ריינר לנקלאז. ברצוני למסור
לקוראי העיתון בהקשר זה כמה עובדות
מאלפות:
א) לנקלאז הוא בנו של יצרן רהיטים
שיש לו שרשרת חנויות במינכן ובבדן
וירטנברג;
ב) הוא סגן־מישנה בצבא המערב גרמני
והוא התמרמר על־כך שהורד בדרגה בגלל
״התנהגות שאינה תואמת מעמד קצין״!

מתוך הכותרות שנשלחו לתמונה הבאה,
שפורסמה בגליון וזעדלס הזה , 1683
נבחרו הכותרות הבאות :

• ״כגדר מחסור בכוח אדם,
החליטה הנהלת ״תנוכה״ לעבור
לשיטות אחרות שד מיון ביצים,׳׳

חנן גולדג 1ט, סוקולוב , 123 חולון.

• ״תגיד עשר פעמים: נחש
נשף ביצה, נחש נשף ביצה, נחש
נשך ביצה ארלט הררי, אבשיץ
,3תל־אביב.

• ״ממתי מלמדת ביצה את הנחש
איך לעשות ילדים זו״ צפורה
כהן, צפת.
פרסי הספרים יישלחו לזוכים בדואר.

01׳תחנות!
בתננית 500

•ניתן לחסוך בתשלומים חדשיים או
בהפקדות חד פעמיות.
•כספך צמוד למדד המחירים לצרכן
•הבנק מעניק לך ביטוח חיים חינם
עד לסך של 5.000 -ו ל׳י.

1תכ1ית 500

•ריבית גב והה פט ו רה ממס
הכנסה.את הריבית ניתן לקבל כל
3חדשים.
*תהנה מריבית גבוהה או מהצמדה
בכל מקרה לפי ההכנסה הגבוהה
יותר.

ב תוכני תםם 5

מ ־ 500.די תקנון מקנות וך אפשרות זניח בהגולות
בסנוס עד 5000 די,שש נוומיס בשוק.
הבנקהנכון -חלואהוחס כון
לקבלת פרטים פנה לאחד נזסניפינו

בנ קהלואה וחניבון לי שראל
(לשעבר

יפו־תל־אביב)

בע־ח

בנ דן־ דידודווגוד ! !דורו־ ו רו ד־

ב עי מ

אנגלית * צרפתית
גרמנית. ערבית. איטלקית. ספרדית

קורספונדנציה אעלית
הכנה לבחינות באנגלית לאוניברסיטה עזרה לתלמידים
ב אנגלי תוצ רפ תי ת
בבתייס

יסודייםמ* 8. 0 . -

נתיכזנ״ם

קורסים מזורזים
בגרות ־ מוקדמות

בתהילתהשבועשעבר, כאשר הסתמנה התפשטות מחלת
השפעת מהגדה המערבית, מעבר לקו הירוק, אל ישראל במים־
דים של מגיפה, הטלנו על הכתבת ציפורה כיסלו להכין סיפור
על התופעה, כפי שהיא נראית בעיני הרופאים ומשרד־הבריאות.
עברו יומיים. הסיפור לא הגיע למערכת. גם לא ציפי. הסתבר
שהיא נדבקה בעצמה בשפעת, רתוקה למיטתה. ביקשנו מאלה
זוהר שתקבל על עצמה את המשימה. היא התגייסה במרץ לעבודה.
למחרת היא הודיעה טלפונית :״מצטערת. שוכבת עם ״38
חום. שפעת עכשיו היה ברור שמוכרח להיות השבוע
סיפור על המגיפה. שלום כהן הבטיח לדווח מהכנסת כיצד פגעה
השפעת באנשי המימשל והכנסת. שולה מוסינזון התחילה לברר
מי נפגע בשפעת בחוגי החברה הישראלית.
דו״חותיהם לא הגיעו למערכת. הנגיף ההונג־קונגי פגע גם בהם.
לכן, סיפור על מגיפת השפעת לא תמצא בגליון זה. אבל לפחות
נשארו עדיין כמה חברי מערכת בריאים שהצליחו להבטיח
שגליון זה ייצא במועדו.

^ נניעה לתרתיב נוסו
לפנישבוע, בפשיטת מארב מצרי ליד תעלת סואץ,
שני חיילים. חייל נוסף, סגן דן אבידן, נלקח ע״י המצרים
כמו במיקרים קודמים, בהם התעלמו המצרים מתקנות
ג׳נבה ביחס להתנהגות לשבויים, שהם חתומים עליה, לא
המצרים לנציג הצלב האדום הבינלאומי להיפגש עם השבוי.
נהרגו בשבי. אמנת הירשו

תל־אב׳ב, נחלת בנ׳מץ , 2״לפיו 56747

תל־אביב, שדי דוד המלך ,1טלפון (26611*1
חי פ ה, רח 1נ החלי׳( ,27 טלפיו 69265
נ ת״י ם, רחוב רוטשילד 25

שעוני טיסו
לנבחרת הלאומית בכדורגל
הנהלת חברת טי סו בישראל שלחה א ת מול (יום א׳) י!
עם הוודע תוצאות מ שחק הכדורגל באוסטרליה — י!

!] מברק לנבחרת הלאו מי ת שלנו בזו הלשון:

!! ״ברבות לעלייתכם למשחקי הגמר ב מ קסי קו !<
|! נקודה פרט לבל אחד מהנבחרת — שעון !]

י! טי סו טיו ר ל! ״
דהיטון עתון הפזמונים והבידור של ישראל

הופיעגלי 6 11
הכל אויות הבלו ביט ^ נשואיו של צ׳חצ׳יל ¥טולידאנו שלכם
סודות ממטבחם של אשפי הפזמון הישראלי
בגודל טבעי !
אילן
מה מצפה לספינת השלום של אייבי ז
מילים ללהיטים
ואילנית +תצלום ענק של להקת קרידנס קלירווטר +מהו ג׳ז
תחרויות ושעשועון נושא פרסים.
תימני ז

ספק אם מחאת ישראל בפני שילטונות הצלב־האדום הבינלאומי
על התנהגותם של המצרים כלפי שני השבויים הישראליים האחרונים
ששוחררו על־ידיהם עשתה איזה שהוא רושם על המצרים.
כימעט ודאי הוא שלדן אבידן מצפה גורל דומה לשלהם.
כניעתה של ממשלת־ישראל לפני שבועיים בפרשת חטופי דמשק
לתכתיבים הסוריים והמצריים, השאירה אותה כיום חסרת־אונים
לפעול לשיחרורו ולאבטחת יחס אנושי אל השבוי הנמצא בידי בפירסום המצרים. מסיבות מובנות נמנעים השילטונות להרבות
פרטים על חטיפה זו בארץ. אולם קשהלהבין כיצד בפעם נוספת
נמנעת ממשלת־ישראל מלעורר את דעת־הקהל העולמית ולהזעיק
את מצפון העולם סביב הפרה גלוייה זו של עקרונות אנושיים.
איני מציין זאת רק עלסמך העובדה שאני מכיר את דן אבידן
מזה שנים רבות. החרדה לגורלו אינה נובעת מעובדה זו, אלא
מעצם שתיקתה של ממשלת־ישראל אחרי הלקח שלמדה בפרשת
חטופי דמשק. אי־אפשר להשתחרר מהרושם שגם הפעם משאירה
הממשלה את היוזמה בידי המצרים, מחכה לתכתיבים שלהם.

^דו״ח 1131
במשך ארבע שנים מילא מדורו של אורי אבנרי ,״דו״ח
לבוחר״ ,תפקיד חשוב בעיתון. הוא קירב את בית־המחוקקים
לרבבות קוראים, עזר להם לעקוב אחרי מלחמת־היחיד רבת־המתח
שלו בכנסת השישית.
אולם היו לצורה זו של פירסום הדו״ח כמה מיגרעות. היו
קוראים שרצו לקרוא את הדו״ח — אך לא את השבועון המסויים.
היו קוראים שרצו לקרוא את השבועון המסויים — אך לא את
הדו״ח. והיו שרצו לקרוא את שניהם, אך ביקשו לשלוח את
הדו״ח עצמו לידידים — מבלי להוציא את העיתון מידיהם.
במיסגרת השינויים שאנו מחוללים עתה בעיתון אחרי הבחירות,
החלטנו לפתור בעיה זו בדרך מקורית. כסי שנוכחת לדעת
בארבעת השבועית האחרונים, מודפס הדו״ח עתה על דף נפרד,
בצבע אחר, המצורף לכל גליון ללא תשלום.
בצורה זו, תוכל למסור את הדו״ח, אחרי קריאתו, לכל מי
שיכול למצוא בו עניין, לדעתך. הדו״ח נועד להעמיד חוגים נוספים
וחדשים על פעולות הכוח החדש ומעשיו, וצורה זו היא המתאימה
לכך ביותר. מי שמעוניין, יכול לקבל עותקים נוספים של הדו״ח.
מאידך אין הדבר מכריח את אותם קוראים, שאינם מתעניינים
במעשי הכוח החדש, לקרוא עליהם. דף הדו״ח הוא תוספת־חינם,
ומי שרוצה יכול לזרוק אותו לסל.
ההפרדה באה גם להמחיש את העובדה כי העולס הזה היה
ונשאר עיתון בלתי־תלוי, שאינו ביטאון של שום תנועה פוליטית
— גם לא של התנועה אשר הוקמה על־ידי עורכיו לשם מאבק
על דיעותיו, והנושא את שמו.
המערכת אינה מקבלת שום הוראות מן החוץ, והיא
מחליטה בעצמה על הקו ודרך־הטיפול בכל עניין.
בהתאם לנסיבות, ייכתב הדו״ח על־ידי אורי אבנרי,
שלום כהן או אמנון זכרוני. חתימת הכותב תתנוסס
עליו בכל שבוע. אני מקווה שיוסיף לרתק אותך, כבעבר.

אנשים

עזר וייצמו,. :מאה אחוז אסע באוטובוס!,,
עזר וייצמו גם בעתיד לא אסע באוטובוס!״
מה עשו
במכונית השר 7
כשפגש שר־החינוך, יגאל
אלץ, את עמיתו, עזר
וייצמן, אמר :״שלום אלוף
מיל.״ השיב וייצמן :״שלום לך
אלוף שני מיל״ .״מר, פתאום״?
שאל אלון .״אתה היית אליף
עוד כשהיו מטבעות של שיי
מיל,״ השיב וייצמן.
אחרי השבעתו של עזר
לשר, ניגשה סחי אפן, אש־תו
של שר־החוץ, אבא אבד,
לשר מנחם בגין ושאלה:
״יפה לעשות ככד. במחתרת?״
״גבירתי,״ ענד, בגין בסבר פנים
חמור ,״אני נולדתי במחתרת!״
אגב, בגין נראה כל אותו יום
מסתובב במיסדרונות הכנסת וממלמל
:״יום גדול היום לישראל.״

הרוויחה המדינה ממינויו
של עזר לשר־התחבורה?
לדבריו :״המדינה הרוויחה שמעכשיו
אנהג בזהירות.״
! חוסר עקביות מפתיע,
כבר ביום השני לכניסתו לתפקידו
כשר־ד,תחבורה גילה האלוף
עזר וייצמן, בעיצומו של
מה שנקרא בפיו ״פסטיבל וייצ־מן״
.בראיון עם רפאד בשן
במעריב, כשנשאל עייזר, אם
הוא מתכונן לנסוע גם ברכבות
״מאד,
השיב:
ובאוטובוסים,
אחוז. אני אסע באוטובוסים וברכבות.״
באותו יום, בראיון
שנתן לאביעזר גולן בידיעות-
אחרונות, אמר וייצמן :״אני לא
זוכר מתי נסעתי לאחרונה באוטובוס
ציבורי, ואם אתה רוצה
לדעת את האמת, קרוב לוודאי,
שגם בעתיד לא אסע באוטובוסים.״
השר־לשעבר
היחיד שלא
עשה טכס חילופי מישמרות,
היה משה כרמל. הוא נפרד
מעובדיו יום לפני סיום תפקידו
ולא הופיע למסיבת ההיכרות

ראל בר־יהודה ז״ל, שהיד,
חבר אחדות־העבודה. עזר, שהוריד
את התמונה שהיתר, תלויה
בזמנם של יצחק בן
אהרון ומשה כרמל, שניהם
שרי אחדות־העבודה, לא עשה
זאת כפגיעה אישית, אלא כסמל
לסיום שילטונה של מפלגה זו
במשרד־התחבורה.

כולוגי החדש של אביבה סטן,
עולמות אחרים, שזכה עם הופעתו
להצלחה בלתי רגילה.

חי לו בשקט בארצות־הברית.
עד שהכיר את דוגמנית הצמרת
האמריקאית ז׳קדין דיפירה.
הוא ניהל איתה רומן. עד שנמאס
לו, וכמו כל יהודי טוב
הוא ברח ממנה לארץ. אבל
מיהו בכלל סטיב אלברשטדט?
הוא בן אחיו של הצלם הנודע
מירטון אלברשטדט וצלם
בזכות עצמו. צלם טוב אפילו.
ובכן, כשהגיע סטיב לארץ הוא
החל עובד בחברת הסרטונים
הגר. שם גילתה אותו אשת
שר־הביטחון רות דיין. אחיי
שראתה את עבודותיו, הזמינה
אותו לערוך לה סידרת צילומים
מהביקור שהיא עומדת
לערוך השבוע בבית־לחם לכבוד
חג המולד.

8עצה מקאברית נתן השבוע
ח״כ גד יעקובי לעמיתו
אלוף (מיל ).חיים הרצוג,
המופיע במקום ד.״ 61 ברשימת
המערך :״אם אתה ריצה להיכנס
לכנסת, כל אשר עליך לעשות
הוא לארגן טיול לתעלה
לחמשת המועמדים שלפניך ברשימה.
ואתה לא צריך לדאוג
לכרטיסים חזרה.״

אחרי שנודע לח״ב יוחנן
כאדר על הקנונייה שעשו חבריו
כדי למנוע ממנו תפקיד
שר, הוא ניגש להשלים עם אחד
מיריביו בכנסת, ואמר :״אני לא
צריך אוייבים. יש לי מספיק
ידידים.״

הח״ב לשעבר
חולב פרות
מה עושים עכשיו ח״כי
הכנסת השישית, שלא נבחרו
לכנסת השביעית? כל מיני דברים:
שולמית אלוני מגלה
פעילות בהרצאות. היא אפילו
השמיצה בשבוע שעבר, בכנס
של מרכז ההסברה, את המימי
סד; ח״ כ לשעבר אברהם
טייאר חוזר לעבוד במשרד
העבודה; עקיבא גוברין ביקש
את אישורו של הרמטכ״ל
חיים בר־לב, לערוך סיורים
במוצבים של צר,״ל; עמוס
דגני, שנבחר לוועדה המרכזת
של ההסתדרות בדיעה מייעצת,
ללא משכורת, חזר לחלוב פרות
במישקו הפרטי בכפר ויתקין;
אריה בהיר חזר לקיבוצו
אפיקים; מרדכי נמיר מכהן

; אחד הדברים הראשונים,
שעשה עזר וייצמן בכניסתו ל־מישרתו
החדשה: הוא הוריד
את תמונתו של שר־התחבורה
השני של מדינת־ישראל, ישי

כיועץ באוניברסיטת תל־אביב
ואילו דויד הכהן מתכנן
סיור ארוך בחו״ל.
בעולם הרוחות חלו מים־
פר שינויים: השבוע, למשל,
נראו העיתונאיות אכיכה

סטן, סילכי קשת ושולמית
רון במצב־רוח של שמ
פניה.
מדוע? מפני שהן חגנו,
את הופעת ירחונה הפאראפסי־

למשפט על הוצאת שם רע,
ומתכוננים להביא כעדים את
האחראי על התוכניות המוסיקא־ליות
של הטלוויזיה, אדכש
וייס, ואת הבמאי של התוכנית
כאן אלהמברה, כדי שיעידו על
רמתם,

סטיב אדברשטדט

^ 1,וסזס {

׳יסמסס

5 6ז 6 ^ 6 0־ו

^610

ץ קקק
ךךןךתךן זכורה בישראל במי שהיתה אחותה
הצעירה של הרקדנית יהודית פרי
י • יי
וכמי שנבחרה לפני שלוש שנים כסגנית מלכת־היופי
של ישראל. בשנים האחרונות נעלמה דליה מהאופק.
היא התגלתה לאחרונה במיאמי כיץ /כשהיא נחבאת
את השם דליה דנור. היא הפכה לכוכבת תחנת רדיו
במיאמי ביץ /מופיעה שם בתוכנית ״פפי פילדס״.

ג י 1מ ד 7ן 1ךון נער השעשועים והמיליונר הגרמני, שנשא לפני
יי שמועות מיספר לאשה את כוכבת הק־ילנוע
מ 101
השבדית מידיה לארסן, עדיין שוהה כסט. מוריץ שבשווייץ, שם
של השר החדש עם עובדי המשרד.
אגב, מכונית השרד, ש־היתר,
שייכת לכרמל לא ניתנה
בירושה לודייצמן, הועברה לשר
בלי תיק, שמעון פרם.

דעת הפורשים, להטעיית הציבור.
לאותה מסקנה הגיע גם
חנן אברהם, מזכיר האגודה
הפאראפסיכולוגית של מרגוט,
שהצטרף גם הוא אל הפורשים.

ג׳יל בלייברג, בתו
של שתול־הלב המפורסם ביותר
בעולם, פילים בלייברג, הגיעה
בשבוע שעבר לביקור
חטוף בארץ. ובחברת מי ראו
אותה? בחברת כתב מעריב
בחיפה דויד זוהר. חבריו של
זוהר נזכרו שגם כשהיתה ג׳יל
בשנה שעברה בארץ ולמדה באולפן
בחיפה, היא נראתה בחברתו.
אולי עוד תצא חתונה
מזה.
חזזייה בלתי־רגילה עברה
על כתב ידיעות אחרונות אריה
אכנרי, בשעה שביקר במרכז
סוכנות החלל האמריקאית ביוסטון
שבטקסס. הוא נכנס לקרון
הבידוד של טייסי החללית אפולו
( 13 שתצא לדרכה ב־ 12במרס)
בלוויית אחד המדענים של
המרכז, כדי לבדוק את תחושת
הטייסים שיבודדו במשך שלושה
שבועות לאחר שובם מהירח.
הדלת האוטומטית נסגרה,
והשניים נאלצו לשהות בקרון
שעה ארוכה עד שהגיע הקצין

נישאו. הסיכה: גינטר עומד שם כראש הוועדה המארגנת של האליפות
העולמית כמירוצי מכוניות שלג. במכונה כזאת הוכל הזוג אל
החופה (תמונה משמאל) .מימין הם נראים כדרכם לחגיגת הנשואין.

סיבת ההצלחה היא פרישתם של
אביבה ועמיתה העיתונאי
רון אוריאל משיתוף־הפעולה
המעיל עם מרגוט קלאוזנר,
על רקע עקרוני :״מרגוט סטתה
מעיקרון האובייקטיביות המדעית,״
טענו השניים .״היא התעקשה
יותר ויותר לפרסם בירחון
שהוציאה איתנו עד כה,
את שיגיונותיה הספירטואלים־
טיים,״ דבר העלול להוליך, ל

מלחמה תרבותית קשה
ומתישה עומדת לפרוץ בארץ.
תחילה האשים האמרגן יעקב
אגמון את להקת השגרירים שהופיעה
בתוכניתו של האמרגן
גיורא גודיק בשירים מתוך
איש חסיד היה, כי הם מזייפים
ומתאימים להופיע בחתונות. השבוע
הודיעו יעקב ויצחק
אליעזדוב, מנהלי הלהקה, כי
הם עומדים לתבוע את אגמון

התורן של המרכז, ששיחררם.

פסוקה שבוו!
הח״כ המאוכזב יוחנן
כאדר :״בדרך־כלל כש־מועמד־שר
אומר שהוא רואה
בתפקיד שהוא רוצה בו — א ת גר,
אז אתגר זה פירושו: אם
זה יהיה מודל של פורד, או
שברולט, או קאדילאק!״

400.צנחני! 1י שואלים
:צווה זו מתאו׳][ 1

משם נפתחה הרעה
תושב כפר שרבא שבדרום לבנון
מצביע על המדרון בתריס, שם נחתו,
לדבריו, המסוקים הישראליים
שהזניקו את חיילי צה״ל אשר הסתערו
מל בסיס המחבלים המצוי
בכפר, בהתקפה נהרג סגן שלמה כהן,
בעת שהסתער על עמדת מקלע.

החבלנים

אחד מ־ 12 החבלנים שנהרגו
בפשיטת צה״ל על בסיסי
הנמצאים בדרום הר החרמון.

ך* מערכה היתד! קשה מאוד. נגד
| 400 צנחני הקומנדו היהודים השתתפו
כוחות משלנו מאירגוני אל־צעיקה ואל־מציפה.
הם לחמו בגבורה ולא נתנו ל־אוייב
להתקדם אפילו צעד אחד קדימה, למרות
כל התגבורת שקיבלו כוחותיו. גרמנו
ש המזויין

לשיחרור פלסטין

ערך במאבקנו
הכבושה.״
כך תיאר השבוע, בעיתוני לבנון, מפקד
כוחות אירגון אל־צעיקה את מהלך הפשיטה
של כוח צה״ל על בסיס החבלנים
בג׳בל רום שבדרום לבנון, לפני שבועיים.

^11301

^ ^ 0ני,זו מת^פ ^ה ה = !

לדברי הלבנונים פשטו הישראלים לעבר הכפרים שובא ושבא ובסיס המחבלים שביניהם.
לעבר הפושטים, טוענים הלבנונים, הושבה אש משני בסיסי מחבלים. המסומנים בחיציס לבנים.

ן ״גוו׳ האריות

שני ״גורי אריות״ ,חבלנים צעירים שחיו בבסיסי החבן

לנים בעת שהותקפו. הנער מימין מחזיק רימון־יד ישראלי
שהושאר, לדבריו, על־יד י התוקפים. הנער משמאל מחזיק זנבות של מרגמות ישראליות.

ליהודים למעלה כרג 4הרוגים ופצועים, ואילו
לכוחותינו היו שישה הרוגים ומספר
דומה של פצועים, ביניהם אחות שנפגעה
תוך כדי לחימה באוייב. זאת היתר, מערכה
של כבוד. זוהי המערכה השנייה, לאחר
כראמה, בה אנו משיבים את הכבוד לאומה
הערבית כולה, והיא תפנית רבת־

תיאורו הצטיין בהרבה דמיון לבנטיני ומעט
דיוק.
45 הנפגעים הישראליים היי למעשה
שישה בלבד — סגן שלמה כהן ז״ל וחמישה
פצוע־ם. אשר למספר הצנחנים הישר אליים
שהשתתפו בפעולה — זהו אולי הפרט
היחידי שאינו ניתן להכחשה, לא מ־

זסתעוו ער בסיסי החבלנים בדוום לבנון״
עתוני לבנון את פשיטת צה״ל לפני שבועיים
שום שהוא בהכרח נכון — אלא משוס
שצה״ל אינו מפרסם פרטים אלה. ואילו
אשר לכבוד שהנחיל הקרב לאומה הערבית,
אין ספק שהאומה הערבית היא היחידה המסוגלת
להחליט על כך. בסים המחבלים,
מכל מקום, נכבש על־ידי כוח הפשיטה ל אחר
קרב טיהור ממושך מסלע אל סלע,
והועלה באש על כל אשר בו.
אולי כדי להימנע מהצורך להזכיר עובדה
זו, הביאו עיתוני לבנון את סיפורן ״״
אישי של שתי חבלניות שנכחו בקרב, כפי
שנמסר לכתבים מייד לאחר הלוויית החבלנים
שנהרגו.
סיפרה נג׳נוה, אחותו של אל־אחבר אל־ערבי,
מפקד הגיזרה שנהרג:

״הרגשתי שכולם
היו אחי״
ן• צטרפחי דפו־־איון כחובשת. לפי
( ) בקשתי שלחו אותי ליחידה שבה שירת
גם אחי אל־אחבר. זה היה בג׳בל רוס, והגעתי
ליחידה יומיים לפני הקרב. יחד איתי
הצטרפה ליחידה גם ידידתי הסורית סוזאן
עמוק.
ביום רביעי בבוקר הייתי עם חידת העזרה
הראשונה באחת המערות, במרחק קטן
מקו הפסקת האש עם ישראל. בטרם שחר
פתחו הישראלים באש מקלעים, ואחריה באש
ארטילריה כבדה וטילי ס.ס. ההפגזה
ניחתה על הכפרים שיבעה, ערקוב ושובא.
עם שחר נוספו להפגזה גם פצצות עשן,
ומייד לאחריהן הגיעו ההליקופט יים, שהנחיתו
את חיילי האוייב.
לפידאיון לא נותר אלא ללחום כדי להגן
על עצמם.
הפצוע הראשון שהביאו אלי היה פידאי
בשם אל־נג׳ר. הוא בישר לי שאחי נפגע:
״עזבי אותי,״ אמר לי .״לכי לחבוש את
אחיך.״ אבל אני המשכתי בטיפול .״אחי
יגיע לכאן בכוחות עצמו,״ עניתי לו. סירבתי
לזנוח אותו. הרגשתי שכולם היו אתי.
אחר זמן מה הביאו פצוע נוסף, ואיתו כלי
נשק של הרוגים ופצועים שלנו. היכרתי
ביניהם את רובהו של אחי.

קופטר נוחת — בדיוק ליד גופת אחי, ברגע
שהחיילים היהודים יצאו ממנו, הם
נפגעו מאש של אחד מגורי־האריות שלנו.
המסוק חזר והתרומם מייד עם שלוש גוויות
בתוכו, ואנחנו חזרנו עם גופתו של אל־אחבר
לכיוון המערה. שם מצאתי את אחד
הפצועים שטיפלתי בהם, כשהוא מת.
כאשר נשאלה נג׳מה על־ידי הכתב מה
תוכניותיה עתה, השיבה :״אשוב אל אותו
מקום שבו נפל אחי הגיבור, ואמשיך ללחום
את מלחמתו.״

חי כגבר -
מת כגבר

^ כרתה של נג׳מה, סוזאן 20 היתר,
( | ארוסת חלל אחר באותו קרב, אבו-
ניבאל, אחד ממפקדי אל־צעיקה. בניגוד ל־נג׳מה,
שסיפרה את סיפורה בשקט, בכתה
סוזאן ללא הרף. מדווח הכתב הלבנוני:
״נפגשנו לאחר שנפגשו אמונותינו,״ סיפרה
היא לכתב .״לאחר שביקש את ידי, לא
סירבתי. גם הורי קיבלו אותו בברכה, והת־ארסנו.
כשהוא התנדב לפעילות, ביקשתי
ממנו להרשות לי להצטרף לצידו. הוא קיבל
אותי בברכה. הקרב הראשון שלי היה
זה שבו הוא נהרג. הייתי אז עם רופא ושתי
אחיות בעורף, יחד עם נג׳ימה, כש־בישרו
לנו על נפילתם של השניים, אחד
לצד השני.
״בתחילה קיבלתי התקפת־עצבים והתעלפתי.
אבל כשנודע לי בסוף המערכה מה
קרה לאוייב מנישקו, נרגעתי. כי הוא חי
כגבר, ומת כגבר.״

האחות והאווסה

נג׳מה (מימין) אחותו של אל־אחבר אל־ערבי, מפקד
הגיזרה שנהרג. משמאלה סוזן ננרנוק, ארוסתו של
השתיים מילאו תפקיד חובשות בתחנת האיסוף,
אבו ניבאל, מפקד יחידה שנהרג בקרב.
ותוך כדי מהלך הקרב נודע להן על מותם של יקיריהן. סודן התעלפה למישמע הידיעה הזו.
לעצם תיאור מהלך הקרב, מסרו עיתוני
;!בנון את הפרטים הבאים:
״ב־ 5.30 בבוקר החלה הפגזה ישראלית
מרוכזת על הכפרים שיבעה, שובא ומקומות
נוספים באיזור ערקוב. בשעה שמונה
החלו מטוסים ישראליים מכוונים את ההפגזה
ומשתתפים בה בעצמם.

מה זה
400 צנחנים?

מסוק -
ושלוש גוויות
ך• אשר גילו הפצועים שאחי מת, הת־
^ חילו שואלים :״מה נעשה עכשיו, בלי
המפקד?״ נטלתי בידי את הרובה של אחי,
ופניתי לעבר הקווים הקדמיים, ששם התחולל
הקרב הקשה עם חיילי האוייב. הפצוע
צלע בעקבותי.
כאשר הגענו לשטח הלחימה, ראינו הלי־

וו״וה של פרחים

מכוניות של צבא לבנון, עמוסות זרים, השתתפו
_ בהלוויית החבלנים שנהרגו בפשיטת צה״ל על

זיסיהס. חלק מן ההרוגים נקברו בסוריה. אלה שנקברו בלבנון זכו להלווייה ממלכתית.

1 111 *1 ^ 1מתנופף על מכונית פולקסוואגן, עליה יושב איש אל־פתח
• | 1 1 1 1 1 /חמוש, בעת הלוויית החבלנים שנהרגו בפשיטת צה״ל

בג-בל רוח. בהלוויה זו השתתפו, ב:ד היתר, מאות מכוניות. רובו חרותות זריהרחיח

שוויץ בהלוויה

^ תשעהופיעו שלושה מסוקים והנ־חיתו
קומנדו לנתק את דרכי הסיוע
שלנו מהבסיסים הקדמיים. באותה עת הונחתו
מסוקים נוספים כדי לנתק את הכפרים
שיבער, ושובא אחד מהשני. מסביב לכפר
שובא עצמו נחתו עשרה מסוקים והחיילים
שיצאו מהם החלו מתקדמים לעבר העמדות
שלנו בחיפוי אש ארטילריה ומטוסים כבדה.״
אולם
ברור שכל ההפגזות הכבדות מאר־טילריה
ומטוסים לא הועילו ל־ 400 הצנחנים
הישראליים — ש״לא הצליחו להתקדם אפילו
צעד אחד.״

חבלנים ערביים ובידיהם רובי קלצ׳ניקוב בפוזה של
רושם, במכונית פתוחה בעת מסע ההלוויה של החבלנים.
ו־יד -,.י ^יי^יייי ייי־ יי־י־ י־ ,״
סלם ית ריוזחויידי !-ן דדיייייז 1ו,ווי-1-יז דו־דזרו־ווז

בעו?ם צרפת קסדו ת
ואלות־ברזל
בתחילת החודש נערכה בפאקולטד. לנר
דעי־המדינה של הסורבון בפאריס עצרת
מטעם האירגון למען פלסטין. אירגון זה1 ,
בו משתתפים בימעט כל חוגי השמאל,
הסטודנטים ומרצי האוניברסיטאות של
פאריס, מהווה מצד אחד כלי נוח לחוגי
אל־פתח לגייס אהדה — ומצד שני דרך
בלתי־מחייבת לחוגי השמאל הצרפתי להפגין
אהדה בסוציאליזם הערבי ובצדק
הפליטים, מבלי להיגרר לעמדה אנטי־יהו־דית
ממש, דבר השנוא עליהם לא פחות
מן הציונות.
העצרת התנהלה בשקט יחסי, כשלפתע
פרצו למקום כ־ 30 צעירים חבושי־קסדות,
בידיהם אלות־ברזל. הם הלמו במשתתפים
ובמארגנים גם יחד שברו זרועו של אחד
מהם, פצעו קשה אחרים ונעלמו.
חוגי אל־פתח בצרפת צהלו, הצביעו על
הדמיון שבין התקפה זו לבין התקפותיהם
של אנשי ההיטלר־יוגנד על יהודים, בעת
עליית־הנאציזם בגרמניה. נימוקיהם שיכנ־עו
את השמאלנים התמימים. פעולתם של
הקיצונים היהודים — גרמה להקמת גוף
אנטי-ישראלי, המאחד תלמידי־מיכללה ואינטלקטואלים
מכל הגוונים.
אנשי ״אר־פתח״ צוהלים. החזית
האנטי־ציונית החלה להפיץ כרוזים. כאשר
הפיצה סטודנטית יהודית, המקורבת
ל חוד מצפן, כרוזים אלה בפאקולטה לשפות
מזרח שבסן־ז׳רמן — הוכתה על־ידי
יהודים מבוגרים הלומדים שם עברית.
אנשי אל־פתח שפשפו ידיים .״חוגי־הי־מין
הישראלים עושים את מלאכתנו במקומנו,״
טענו באוזני עיתונאי צרפתי צעיר.
לשיא הגיעו אירועים אלה כאשר ב־9
בדצמבר הוקרן על־ידי האירגון למען פלסטין
הסרט פלסטין תנצח, שהופק בידי
איש מצפן, אלי לבל. שוב פרץ קומאנדו
של כשלושים איש, עם אותן אלות ואותן
קסדות. שוב הלמו על ימין ועל שמאל.
ושוב נשלחו ארבעה איש לבתי־החולים,
במצב קשה.
המפסידים — רק היהודים. מי הם
אנשי הקומאנדו הללו? היכן רכשו את
סיגנון הס-ס שלהם? לדברי אנשי הקהילה
היהודית בפאריס, אלה דם אנשי בית״ר
— המאוגדים למטרת פעולות מעין אלו
במיסגרת אוטונומית. הם מתאמנים בנשק,
באלות־פלדד, ובקסדות פועלים.
אחד האנשים שלזכותו אפשר לרשום
את הפעילות התוקפנית של צעירי בית״ר
בפאריז הוא שלומי לוי, מי שהיה עד לפני
שנה נציג בית״ר באירופה. לאחר מלחמת
ששת־הימים היו שלומי ואנשיו הולכים לאסיפות
של אנשי רוח כמו מקסים רודנסון׳
ז׳אן פול סארטר, כריסטיאן רושפור ואחריש.
שלומי שימש גם כאחד מראשי הסטודנטים
הישראלים בפאריס, היא גרר לא פעם את
הסטודנטים לקטטות ולפיצוצים באסיפית
של ערבים. סיסמתם :״לא להמתין שיתקפו
אותנו, אלא לפתוח בקרב נגד האויב
הערבי.״
זוה סיסמה יפה ואמיצה: אד במציאות
הצרפתית־האינטלקטואלית, בה מוצגים בין
כה וכה אנשי־הפתח כלוחמי־גרילה הנאבקים
למען חופש ועצמאות• והע־בים כקורבנותיה
של ישראל — פירוש הדבר הוא שמעני־קים
לתועמלני אל־פתח דוגמה אירופית חיה
של ״שיטות הציונים הטרוריסטים הדודנים.״
אירגון הסטודנטים היהודיים הכלליים,
הקהילה היהודית ואף תנועות־הנוער ה־פחות
קיצוניות של התנועה הציונית בצרפת,
אינם משתתפים במעשי־טרור מעיו -
אלה. גופים אלו מארגנים אמנם קורסים
של הגנה עצמית, כדי למנוע התנקשויות
במוסדות יהודיים מצד אנטי־שמיים, וכדי
להתגונן במיקרה של עימות עם גורמים
ערביים. אולם הכשרה זו מלווה הסבר על ז
הצורך בשמירה על נבולות הגיוניים. היו
אלה דווקא אירגוני״המגן היהודיים הללו
שמנעו, ביחד עם גורמים מו הצד הערבי,
טבח־דמים — כשמאורעור. מאי 1968 איימו
להתפשט לרובע המעורב, היהודי־אל•
נ׳ירי של בלביל.
עתה מאיימים הקיצוניים חמומי־המוח
למוטט את כל שיווי־המישקל העדין שנוצר
בין הקהילה היהודית לבין הערבים בצרפת.

***עה קלה לפני שממשלת גולדה מאיר זכתה באימון
* /רוב הכנסת, אמר לי אחד הח־׳כים שהצביע בעדה:

״זוהי הממשלה האחרונה בראשות המעיד.״
וכאשר שאלתיו לפשר נבואתו, הוסיף:

״הממשלה הבאה תהיה ממשלת־ימין
ממשלה של דיין, בגין ורפאל.״

הוא התכוזן לממשלה שתקום אחרי הבחירות הבאות,
ב־. 1973

יני מוכן לקבל נבואה זו כתחזית שתתגשם בהכרח.
אולם אין ספק שיש לה סיכוי רב להתגשם.

ממשלת מאיר, זו שקמה השבוע בתרועה
כה רבה, יכולה להיכנס להיסטוריה כממשלת־מעבר
-המעבר משילטון מפא״י, הנמשד
מזה 40 שנה, לשילטון מסוג אחר לגמרי.
אין כל ביטחון שהדבר יקום רק בעוד ארבע שנים. הוא
יכול לקום הרבה יותר מוקדם.

מזה 14 שנה לא ישב אף אחד מחלקי גח״ל בממשלה.
חרות לא חלשה מעולם על משרד ממשלתי. הליברל־ם
החזיקו בשעתו בכמה משרדים, כאשר אלה עוד היו קטנים
ומעוטי־השפעה.
כל זה השתנה עתה.

שישה שרי גה״ל חולשים על חלק חשוב
מן הכלכלה הלאומית. משרד המיסחר והתעשייה
הוא מנגנון אדיר, השולט בתקציבים
גדולים. אין לזלזל במשרד התחבורה, וגם לא
במנגנון העצום של משרד-הדואר.
מי שחולש על כל העמדות האלה, יכול להחדיר מאות
אנשים למנגנון הממשלתי — אנשים שיהוו כוח בבוא
העת. הוא יכול להעניק טובוודהנאה בלתי־מוגבלות למחנה
העומד מאחוריו, ובכך ללכד עוצמה כלכלית שתונח
על כף־המאזניים ביום ההכרעה.

כאשר תתווסף עוצמה כלכלית חדשה זו של
גח״ל לכוחו המטופח של המחנה הדתי, המ
בידה
את דגל המדינה-בדרד, ואת דגל המדינה
עצמה לכשקמה.
דגל זד, הנהיג שני דורות. הוא מנע את גיבושו של כוח
ימני של ממש. פשוט היה חסר לו דגל משלו.

^ גל זה

נולד עכשיו, והוא מתנופף בעליזות ברוח

הזמנים.

זהו דגל הסיפוח, הדגל של ״ישראל יותר
גדולה ויותר חז ק ה /כדברי דיין.
דגל המלחמה, החירום.

הדגל הקלאסי של הימין הקלאסי.
הימין לא יכול היה לעלות לגדולה במאבק נגד בוני-
קיבוצים ואלופי־פלמ״ח. הוא מקודד, לעלות לגדולה במאבק
נגד ״תבוסנים״ ,״מחזירי שטחים״ ,״מפיצי אשליית השלום״
הגורמים ל״דמוראליזציה״ .הסיסמות ידועות מההיסטוריה.

תחת
דגל הסיפוח נוצר ליכוד טיבעי בין
שרידי הרבזיוניזם הקלאסי, מיליטאריסטים
צעירים מסוגו של עזר וייצמן, סיפוחיסטיס־בפקודת־אלוהים
מסוגם של הרב נריה והרב
כלמן כהנא, שוחרי בוררות-חוכה מהסתדרות-
בעלי־התעשייה וחסידיו של משה דיין.

אפילו בכנסת הנוכחית.

פשר לשאול מדוע לא קם הדבר כבר עתה, בעיק-
בות הבחירות האחרונות,
לרשות קואליציה לאומנית־ימנית־דתית יכלו לעמוד כבר
עתה:
• 28 קולות גח״ל ופורשיה.
י • 18 קולות המפלגות הדתיות.
• 4קולות הרשימה הממלכתית.
• 8קולות אנשי רפ״י במערך.
#י׳ 4קולות ל״ע.

מי שמאמין במלחמת־נצח ורואה בשלום־ללא־סיפוח סכנה
לאומית, מוכרח לדגול גם בהידוק־החגורה, בהורדת רמת־המחייה
של ההמונים, בהפסקת ה״אנארכיה ביחסי העבודה״
.בקיצור: התוכנית הסוציאלית המסורתית של השיב־בות
העשירות משתלבת אוטומטית עם השקפה לאומנית
קיצונית. וקצת פאתום דתי אורתודוכסי, משובץ בפסוקים
מספר יהושע, מהווה תוספת רצוייה.

בסך־הפל 62 :קולות, שאליהם יכולים להתווסף
ברגע האחרון כמה כדאיניקים מן המערך.

רואים את הדברים בפרספקטיבה זו, מופיע הסי־פוחיזם
באור חדש.

המנהיג הטיבעי של מחנה זה הוא משה דיין. אין ספק
שחשב על אפשרות זו. מדוע לא הגשים אותה?
אפשר להעלות על הדעת כמה וכמה סיבות. למשל:

אין הוא רק טאנק הפונה החוצה. הוא גם
בולדוזר הסולל בפני ליכוד פוליטי-חברתי
חדש את הדרך לשילטון הפנימי.

• רוב זה הוא קטן מדי. הוא יהיה כפוף
ככל רגע לסחיטה מצד סיעות קטנטנות.
• לאיש כמו דיין קשה מאוד להתמסר לגמרי לגח״ל
כשהתדמית שלה הלא זו של בגין. הפער הפסיכולוגי בין
נהלל ובין תדמית זו עדיין גדול מדי.
• שילטונם של משה שפירא במפד״ל ושל משה קול
בל״ע, שני ״יונים׳׳ ,מפריע לליכוד מחנה שדגלו יהיה
סיפוחיסטי קיצוני.

בעזרת הסיפוחיזם, השתלט הליכוד החדש
התקשורת. הרדיו והטלוזיזיד, כפופים לאיש
השלמה, ונערכת בהם שטיפת־מוח פרמננטית
פוזיונים, נאומים ולהיטים בעלי גוון פאשיסטי,
לם כולו נגדנו״.
שני הצהרונים, אדירי־התפוצה, משרתים אידיאולוגיה זו
בהתלהבות — יחד עם הכוחות החברתיים המשתמשים בה
לצרכיהם.

כל זה שיכנע את דיין להסכים לממשלת־מעבר, בה
יישמר מעמדו. אולם זהו סטאטוס־קוד זמני בהחלט.

ייתכן שהכוח העיקרי של הסיפוחיזם טמון
בכך שהוא הופך למשתפי-פעולה אנשים שהיו
אחרת לוחמים בכל עוצמתם נגד הליכוד

הימני

על אמצעי־ארץ־ישראל
בעזרת
סיממסוג
״העו

המעמד הציבורי של גולדה מאיר הוא
חזק מדי, ודיין חושש להתמודד עימה.

* •4ה שאירע בשבוע האחרון
ההפיכה הימנית בצעדי ענק.
הצטרפותו של עזר וייצמן לגח׳׳ל היא
נוי מכריע בתדמיתה. גח״ל של וייצמן
בגין. האלוף הארוך משמש גשר אידיאלי
דיאולוגיה הנהללית ובין הרומנטיקה של

מקרב

אפשרות

התחלה של שיאינה
גח״ל של
בין שרידי האיאצ״ל.

דיין
לא רצה בכרית בה יהיה תלוי בבגין.
אולם שותפות דיין־וייצמן מחסלת תלות זו.
הופעת האלוף האוויראי בראש גח׳׳ל מעניקה לה תדמית
המכשירה אותה באותם חוגים של אנשי־ביטחון ונוער אשר
אהדתם דרושה לדיין.

קרוב לוודאי כי עזר וייצמן לא יישאר יחידי,
וכי יצטרפו אליו כגח״ל אישים אחרים
בעלי עבר ביטחוני.
עד כה היתה גח׳׳ל מפלגה מיליטאריסטית ללא אישים
מיליטאריסטיים. פגם זה, שפגע כה קשה ברצינותה וב־אמינותה
של תנועת־חרות, בא עתה על תיקונו.

גח״ל הופכת עתה למפלגה לאומנית-מילי-
טאריסטית קלאסית, מן הסוג המקובל באגף
הימני של כל ארצות המערב.

מפלגה זו העניקה עתה גולדה מאיר הכשר מסוג
אחר — עמדות־מפתח במרכז המנגנון הממלכתי.

ריץ, טור זבגץ.־ רזזיי וזה?
בוצר במערכות השילטון, ולממלכתו הפרטית
האדירה של •טר־הביטחון — ייווצר מוקד של
עוצמה שגם פינחס ספיר לא יוכל לזלזל בו.

ולם בהכרעה, מן הסוג הצפוי לישראל, חשובה
העוצמה הכלכלית פחות מן הדגל המדיני.

מאז סוף שנות העשרים לא היתה קיימת
ביישוב ובמדינה שום אפשרות להקים שיל
טון ימני, מפני שהיה חסר לימין עמוד-שידרה
לאומי.
המחנה הימני־אזרחי היה מוכתם על־ידי העסקת פועלים
ערביים בפרדסים. היה חסר לו הביטחון העצמי, הלאומי
והסוציאלי כאחד. בליבו כירסם תסביך־נחיתות תהומי מול
פני מחנו,־הפועלים הסוציאליסטי, בעל תנופת היצירה.
חסידי ז׳בוטינסקי היו בעלי הכרה עצמית חזקה יותר.
אולם הם תימרנו את עצמם מלכתחילה לתוך מבוי סתום.
הם היו ונשארו ״פורשים״ — מחוץ למחנה הגדול של
הנוער שגדל במיסגרות ״היישוב המאורגן״ ,ושהקים לאחר
מכן את צה״ל ואת סגל־הפיקוד שלו.

מפא״י גדלה יחד עם ההתיישבות העובדת,
ה״הגנה״ ומיפעלי ההסתדרות. היא החזיקה

ייייי ״

ישראל -גלילי, למשל. לוי אשכול מסר לו את אמצעי־התקשורת
כדי שיגן עליהם מפני דיין ושות׳ .אולם תאוו תיו
הסיפוחיסטיות הביאוהו לכך שהוא משרת, בעל־כורחו
ואולי בלא־יודעין, את המגמה ההפוכה.
והאשה שהפכה ברבות ימיה לסוללת־הדרך בפני השתלטות
הכוחות שהיא לחמה בהם כל חייה, האשה העושה
אח הכל כדי למסור את השילטון, ארוז ומסודר, בידי
הקואליציה הלאומנית־ימנית־דתית של מחר:

גולדה מאיר.

ף* ל זה כבר מסתמן באופק. שעת־האפס יכולה לה־
^ גיע בעוד שנה, או בעוד ארבע שנים.

אכל אין זה הכרח. אין זו גזירה מן השמים.
בתוך המערך עצמו ניכרים עתה הסימנים הראשונים
של ליכוד נגדי, מסביב לפינחס ספיר. לא רק בעלי־האינ־טרסים,
אלא גם שוחרי־השלום במפלגה, מתחילים לפתע
להבין כי האשד, מובילה אותם אל תהום.
חשוב יותר: יש בגוף הלאומי נוגדנים חזקים מאוד
להתפתחות שתגזור על המדינה מלחמת־נצח והתנוונות
לאומנית.

בסופו של דבר, ההכרעה תלויה כנו.

€י 1 1־ ^ 11€כ 1 1־ י

סשדיז רם

האמריקאים הגישו אודטימטום די שראד
בירושדים מתכוננים דאמבא רגו ע ד נשק וכסף
י 1 איר האליה א 3ן דר מו תאת קודם ואת עצמו

הסטנו

ך* יום השני שעבר, שעה שהציגה את ממשלתה לכנסת, הירשתה לעצמה גולדה
מאיר תענוג פרטי. היא קראה בפני הכנסת נאום של אורי אבנרי מלפני חצי שנה,
בו ניבא משבר קרוב ביחסי ישראל—אמריקה. גולדה שפכה קיתון של לעג על נבואה זו.
כעבור שבוע בדיוק כינסה גולדה ישיבת־חירות של ממשלתה • החדשה, הזעיקה אליה
את שר־החוץ הנודד ואת שגריר ישראל בוושינגטון.

הנושא: המשבר ביחסי ישראל-אמריקה.

נצחו! מפוברק לגולדה
ך* סמיכות בין שני

התאריכים מוכיחה, כי המשבר החדש ירד על גולדה באופן

( ) בלתי־צפוי ביותר.

אולם העיתוי של המשבר היה רחוק מלהיות מיקרי.
כאשר ניבא אורי אבנרי את המשבר, הוא חזר מסידרת שיחות עם ראשי ממשלת
ניכסון המטפלים בענייני המרחב. באותה שעה כבר היתה העמדה האמריקאית — המנוגדת
לחלוטין לעמדת ישראל — מגובשת לגמרי.
אולם האמריקאים דחו את המשבר. הסיבה: הבחירות הקרובות בישראל. האמריקאים
רגילים למציאות פוליטית, בה נוהגת ממשלת וושינגטון לדחות הכרעות בלתי־סופולריית
לפני הבחירות, על־מנת לבצען למחרת היום.
הדיפלומטים הישראליים ידעו לנצל מומנט זה. הם לחשו באוזני עמיתיהם האמריקאיים:
״אל תלחצו על הממשלה עכשיו. חכו עד אחרי הבחירות. אי־אפשר לבוא אל הציבור
הישראלי בהחלטות־נסיגה לפני הבחירות. לאחר מכן תהיה מערכת־הכוחות הפנימית
בישראל נוחה יותר להחלטה כזאת.״

האמריקאים התייחסו בהבנה לטענה זו. הם דחו את בל לחציהם,
למרות שהמצב כמרחב החמיר. כשנולדה ביקרה באמריקה, נתנו לה
את בל האפשרויות כדי להציג במערבת־הבחירות את הביקור בנצחון
דיפלומאטי גדול.

המשך דבריו של עצמו. מכאן שהוא לא שומע מעולם דבר שלילי, ועל כך הוא מדווח
הביתה,״)

אילו הקשיב אבן בעיון לדברי רוג׳רם, היה שולח הביתה מיברק

אס־או־אם.

:17326143 סטיות לח

ץ״* י בוושינגטון השתררה בימים האחרונים אווירה של בהלה לגבי המיזרח־התיכון.
*4גרמו לכך קריאות אס־או־אס מידידי אמריקה בעולם הערבי. המהפכה בלוב זיעזעה
את יכווות המערך האמריקאי במרחב. לוב היא כעת אחת ממדינות־הנפט הגדולות בעולם.
אך עמדות אמריקה התמוטטו בה ביום אחד, עם נזק עצום לאינטרסים הכלכליים והאיס־טראטגיים
של ארצות־הברית.

המהפכה בלוב היתה קשורה בקשר עז ביותר לענייני ארץ־ישראל.
חוללו אותה קצינים צעירים, שחשבו על פלסטין יותר מאשר על
ארצם שלהם. פקודת־המיבצע של המהפכה נשאה את שם־הצופן
״פלסטין״ ,וביום המהפכה היתה הסיסמה ״ירושלים״.
גם משרד־החוץ וגם משרד־הביטחון האמריקאיים השתכנעו כי אותו הדבר יכול לקרות
בכל רגע בערב הסעודית — המיבצר הגדול והעיקרי של ארצות־הברית במרחב. אם
תפרוץ מהפכה כזאת שם, יחוסלו כל האינטרסים האמריקאיים במרחב סופית — ושוב
לא יהיה לה עניין לתמוך במישהו במרחב — כולל ישראל.
לסכנה גדולה זו נתוזספה סכנה קטנה יותר. עם התקרב ועידת־הפיסגה של ראשי מדי-
נות־ערב בראבאט, חששו האמריקאים כי תתקבל החלטה שתשים סופית קץ לכל מאמצי־

יחס זה לגולדה היה מחושב. למעשה נרמז לה :״אנו עוזרים לך לנצח בבחירות בישראל׳
כדי שלא תהיי זקוקה לגח״ל ולשאר אנשי הסיפוח בשעה שתקימי את ממשלתך
הבאה. תמורת זאת אנחנו מקווים שאחרי הבחירות תנקטי בקו מתון, המתאים למדיניות
האמריקאית.״
אולם גולדה מסוגלת להקשיב רק לעצמה. היא לא הבינה את רמזי ממשלת ניכסון.
תחת זאת יצאה מוושינגטון כשהיא משוכנעת כי אין שום חילוקי־דיעות אמיתיים בין שתי
המדינות, וכי בעזרת לחץ יהודי אמריקה ועמדה ישראלית נוקשה אפשר יהיה להכניע את
בעלי הקו הפשרני בממשלת ניכסון.

היתה זאת טעות מרה, שנבעה מאי־הבנה גמורה של מצב האמריקאים.

האזהרה
שו הגיוס
ך• אזהרה הגדולה הראשונה באה מפי שר־החוץ האמריקאי, ויליאם רוג׳רס. ביום
( | השלישי לפני שבועיים, קם בוועידה חינוכית במלון שרוזון־פארק בניו־יורק, מסר
הודעה מרחיקת־לכת.
לכאורה, לא היה שום דבר חדש בעמדה האמריקאית שהשתקפה בנאום זה. היא נמסרה
לממשלת־ישראל ולמדינאים ישראליים אחרים (ביניהם אורי אבנרי) בעשרות הזדמנויות
קודמות. אולם מעולם לא הושמעו הדברים בפומבי בצורה כה ברורה ונוקשה.
בין הצעות רוג׳רם:
• הצדדים חייבים להגיע לידי שלום על פי החלטת מועצת״הביטחון בכללותה.
מטרת החלטה זו היא ״לכונן מצב של שלום״ (להבדיל מ״חתימת חוזה שלום״).
• שלום זה יהיה מבוסס על נסיגת כוחות ישראל משטחים מוחזקים, מצד
אחד, ועל הברת הערבים כקיום ישראל והנכונות לחיות עימד. בשלום — מצד שני.
• השלום יכלול אזורים מפורזים וסידורי־ביטחון אחרים( .לא נאמר בבירור
אילו שטחים יפורזו, אך הכוונה היא, כנראה, שיפורזו כל השטחים שיפונו).
• השלום יכלול הגדרה ברורה של נכונות הערבים לאפשר מעבר חופשי לאוניות
ישראל בטיראן ובפואץ.
• הגבול בין ישראל והערבים יהיה הגבול שלפני מלחמת ששת־הימים,
עם ״שינויים בלתי־מהותיים״.
• השלום יכלול פתרון בעיית הפליטים, שימומן בכסף אמריקאי( .לא נאמר
בפירוש כיצד, אך הניסוח רומז על החזרת חלק מהפליטים לישראל, ושיקום האחרים
בארצות־ערב).
+ירושלים תישאר מאוחדת, ו״יהיה בה תפקיד גם לישראל וגם לירדן״ — כלומר,
סידור מיוחד יחזיר לירדן זכויות מסויימות בעיר.
• יש צורך בפתרון מיוחד לרצועת־עזה (כנראה שילטון בינלאומי, או צירוף
לירדן) ולשארם־אל־שייך (כנראה כוח בינלאומי, אך לא כיבוש ישראלי).
+הפרטים יעובדו במשא־ומתן נוסח רודוס, בניצוחו של השגריר יארינג.
אילו הוצע פתרון כזה לישראל לפני מלחמת ששת־הימים, היו חושבים כי הגיעו ימי
המשיח• אולם לגבי גולדה וחבריה, פתרון זה נראה כאסון, מכיוזן שהוא מונע את סיפוח
השטחים שהם כבר החליטו עליו.

אולם הכרזת רוג׳רס לא עוררה בהלה. בחוגי ירושלים נאמר, בי
זוהי סתם עוד הכרזה אמריקאית, שאין לה משמעות ממשית. ליתי
ביטחון, נשלח אבא אבן לבלבל את מוחו של רוג׳רם.

אבן נסע, נפגש עם
משוכנע כי נחל נצחון
(על טכניקה זו של
זר, אבן שומע רק את

רוג׳רס והבריק הביתה הודעות מרגיעות. כמו תמיד, היה אבן
מזהיר, יכי הכל בא על מקומו בשלום.
אבן העיר דיפלומט ישראלי בכיר בירושלים :״בשיחה עם מדינאי
עצמו. בזמן שהשני מדבר, אין אבן מקשיב כלל, אלא הושב על

הנצדון הגזדוגזה.׳ גורדה עם גיכסיגן גאעזתג
השלום במרחב. החלטה כזאת יש בה כדי לתת דחיפה גדולה לאירגונים הפלסטיניים,
המאיימים על כל ידידי אמריקה במרחב.

מבאן שהתגבשה ההחלטה לעשות משהו בפומבי ובמהירות, כדי
לחזק את עורף הערבים ידידי־אמריקה. הכרזת רוג׳רם באה למלא
צורך זה.
המאורעות בישראל השפיעו על האמריקאים לא פחות מהמאורעות בצד הערבי.
עד לפני שבועיים חיו האמריקאים באשלייה כי גולדה מעמידה רק פנים של נץ, לצורכי
בחירות, וכי תתגלה למחרת היום כיונה בת יונה. אותה אמונה נאיבית שררה גם לגבי
דיין.

הודעת גולדה על הרכב ממשלתה החדשה היתה סטירת־לחי מצל

במדינה

(המשך מעמוד ) 15

צלת לאנשי ניכסון. בל אדם בוושינגטון הבין כי מי שמרכיב ממשלה
כזאת, אינו חולם בלל על החזרת שטח כלשהו, או אך על משא־ומתן
רציני להחזרת שטחים.
צירוף שישה שרי גח״ל, ביניהם עזר וייצמן, הבהיר לכל בר־דעת כי גולדה מתכוונת
לסכל כל משא־ומתן בר־ח העמדה האמריקאית.
מדינאי וושינגטון הגיעו למסקנה כי גולדה רימתה אותם, או משכה אותם באף. הדחייה
שניתנה לגולדה בגלל הבחירות היתר. לשווא. הממשלה החדשה קשוחה עוד יותר מהקודמת.

המסקנה בוושינגטון :״צריכים ללמד אותה לקח״.

אודסיגגסו וההזות הגדה המעובית
ך * לקחבא ביום השישי, כאשר נקרא יצחק רבץ למשרד־החוץ האמריקאי, שם נמסר
| | לו תוכן הדברים שהגיש ראש משלחת ארצות־הברית באו״ם, השר צ׳ארלם יוסט,
לשלושת עמיתיו, כמה שעות לפני כן.
תוכן הדברים היה חמור מאוד, מבחינת הקו של גולדה.

נאמר כי ישראל נדרשת להחזיר את בל הגדה המערבית, מלבד
שטחים קטנים ,״בערד שני אחוזים״ -בלומר, איזור לטרון וקלקיליה.
הושמעה גם הדרישה לתת לירדן מעמד ריבוני בירושלים המאוחדת. השטח שיוחזר יסורו.
הוברר גם שאותם התנאים יחולו גם על סוריה, אם זו תקבל את החלטת מועצת
הביטחון. כלומר: החזרת הריבונות על רמת־הגולן לטורים, וטידורי־ביטחון לטובת ישראל.
אולם גרוע מתוכן הדברים, היתר, צורת הגשתם.

הצעות אמריקה לפתרון הבעייה המצרית-ישראלית הוגשו לישראל
לפני שהוגשו לברית־המועצות ולמצרים. הפעם נהפכו דיוצרות.
ההצעות בגיזרה הירדנית-ישראלית הועברו לישראל רק אחרי שככר
נמסרו לצד השני.
במילים אחרות: ישראל
הועמדה בפני עובדה מוגמרת,
מבלי שנשאלה לדעתה.
היה זה כאילו אמרו האמריקאים
:״עם הממשלה
החדשה של גולדה אין מה
לדבר. אין לשאול את דעתה,
מכירן שהיא מתנגדת
ממילא לכל פשרה.״

מאותה סיכה גם לא
הושאר שום דבר ל־משא־ומתן
ישראלי-
ירדני, כמו בנאום רו•
ג׳רם לגבי מצרים. הפעם
נקבעו בהצעה
האמריקאית בל הפרטים
מראש.
העם הממשלה
מוח א ת כפיים
תוך שבוע אחד התקדרו העבים.
לא רק מעל שדותיה השחונים של ישראל׳
העומדים בפני סכנת בצורת, אלא גם
מעל שמיה המדיניים והכלכליים _ שם
בישרו בצורת מדינית ומצוקה כלכלית.
זה בצד זה החמירו מצבם של משאביה
הכלכליים של ישראל ושל בידודה המדיני,
כשהשפעת הגומלין ביניהן נעשית ברורה
יותר ויותר. כשישבה השבוע ממשלת־יש־ראל
על חורבות מדיניותה בהרכבה הקודם,
לא היתד. זו דחייתה חסרת־הכיסוי את
הצעתה האחרונה של ממשלת ארצות־הב־רית
לפתרון המשבר במזרח־התיכון, ש־איפיינה
את המצב. ניתוקם של מנהיגי
ישראל מהמציאות הפוליטית הסתמן בהחלטה
אחרת, שלא זכתה להבלטה כה רבה
כמו שאר ההחלטות הבומבסטיות.
היתה זו ההחלטה, במיטגרת אישורן של
תשע ועדות־שרים לעניינים שונים, על הקמת
ועדה בין־מוסדית להתיישבות חדשה
— שם הסוזאה לוועדה שתפקידה העיקרי
יהיה לתכנן את ההתיישבות בשטחים המוחזקים.
היה זה כאילו החליטה כיום
ממשלת ארצות־הברית להקים ועדה לפיתוח
אוצרות־המים על הירח.
שיטפון של דרדה. מתוך חשרת
עבים זו בקעה כק־ן־אור יחידה, עובדת
זיכויו של איש־הביטחון מרדכי רחמים
על־ידי בית־משפט שווייצי, מאשמת הריגתו
של אחד החבלנים שתקפו את מטוס

ואומנם, כאשר הועלה רעיון הוועידה
על־ידי המלך חוסיין והנשיא גמל עבד אל־נאצר,
דחה אותו בפסקנות האיש בעל
הארנק השמן ביותר: פייסל, מלך סעודיה.
לא מפני שהתנגד להמשך הסובסידיה, שנקבעה
בוועידת חרטום, אלא מפני שחשש
כי הועידה תלבה את יצרי ההמונים באר־צות־ערב,
ושהתלהבות ההמונים מצידה תדחוף
את הממשלות לעמדה קיצונית יותר —
בעיקר נגד ארה״ב, שותפתו ובעלת־חסותו
של פייסל.
״החלטות חרטום, ד,מחיבות פתרון מדיני
לבעיית פלסטין,״ השיב המלך ,״שרירות וקיימות.״
על כן התנגד בתוקף לועידה שיכלה
להפוך לועידת מלחמה.
הסכם מוקדם בקהיר. השינוי בעמדת
פייסל היה תוצאה ישירה של שתדלנות
שכנו ההאשמי. המלך חוסיין טס לריאד, הסביר
לפייסל מה באמת דוחף אותו ואת
עבד אל־נאצר לערוך פיסגה חדשה.
היה זה הגורם הדוחף המונים ושליטים
ערביים למרבית מעשיהם מזה למעלה משד
חים: הארגונים הפלסטינים.
במצב שנוצר, אחרי תבוסת הערבים ביוני
1967׳ הצטירו הפלסטינים כגיבורים הבלעדיים
במלחמה נגד ישראל. אפילו מלחמת
ההתשה של הצבא המצרי לאורך התעלה,
החווירה לעומת פעולות החדירה והטרור
של אנשי אל־פתח ועמיתיהם.
בעימות בין חוסיין לבין הפלסטינים —
ניצח יאמר עראפת. באופק נסתמנה ההתמודדות
הבאה: בין הפלסטינים לבין עבד
אל־נאצר.
ככל שנמשכה עליית הפלסטינים, גברה
הארוזיה האיטית של יוקרת נשיא מצרים.
רעיון הפיסגה, שתוצג כמועצת־מלחמה על
אמבאהגו

נשק וכ סוי

שגריר ישראל בארצות־הברית,

* * ה נו ב ע מהתפתחות
יצחק רבין, בנסל־התעופה בלוד,

בבואו בתחילת השבוע באופן בהול לישיבת הממשלה חדשה זו? הדבר יהיה
תלוי בכמה וכמה גורמים.
ברור כי קיים עתה טיכסוך גלוי בין ירושלים וושינגטון. סבלנות האמריקאים כלפי
גולדה פקעה, ויש עתה נכונות להפעיל על ישראל את כל הלחצים הדרושים, כדי להכריחה
לנקוט קו מתון יותר.
טיבם של הלחצים הצפויים ידוע. לאמריקאים יש מידע מדוייק על מצבה הכלכלי של
ישראל, ובייחוד על ירידת יתרות מטבע־החוץ שלה, המסכנת את ביטחון המדינה.
כאשר ביקרה גולדה באמריקה, דרשה סכום גדול של דולארים. לא ניתן לה דבר, מלבד
מילים יפות. הרמז השקוף: תקבלי כטף, אם תתאימי את עצמך לקו שלנו.

מאז בוטלה ההסכמה האמריקאית לממן כור־התפלה בישראל, ובל
דרישות ישראל בשטח הכסח והנשק נתקלות בדחייה אדיבה, כנוסח :
״העיון עדיין נמשו״.
האמריקאים כלל אינם מסתירים עוד שזהו מעין אמבארגו בלתי־רשמי — איום גלוי
באמבארגו אמיתי•

הם כאילו אומרים :״איננו יבולים להבריח אתכם לקבל את הצעותינו.
אבל אינכם יכולים לקוות שניתן כסך ונשק למען מדיניות
ישראלית שיש בה כדי לקבור את האינטרסים שלנו כעולם הערבי. אם
תרצו להינתק מאיתנו, בבקשה. אבל על חשבונכם !׳׳
אין פירוש הדבר שמצבה של גולדה הוא חסר כל תקווה. היא סומכת, ברגע זה, על
שני גורמים:
• התעוררות גדולה של יהודי אמריקה. שגרירות ישראל כבר נקטה באמצעים
כדי לייצר התעוררות כזאת, תחת הסיסמה :״אמריקה מפקירה את ישראל״.
#המצב המהפכני כעולם הערבי. שליחי פלסטין באו לראבאט במגמה לדרוש
כי העולם הערבי יחליט לשלול את החלטת מועצת־הביטחון, ולהתנגד סופית לכל אפשרות
של הסדר מדיני( .הפלסטינים מתנגדים, כמובן, לכל הסדר שיחזיר את השטחים לירדן,
ויוריד את פלסטץ שוב מן המפה).

כירושלים סיכם זאת פקיד בביר :״הערכים הקיצוניים הצילו אותנו
תמיד מכל מצב־ביש. אפשר לסמוך עליהם גם הפעם שיחזירו את
אמריקה אלינו״.

אזהרה צרכנוית. :מיואז״ס״
ולם הפעם, אין המצב פשוט כל־כך — כי אמריקה עומדת בפני אובדן כל ד,איני
> £טר םים העצומים שלה בעולם הערבי. לפי הערכה אמריקאית, יכול הדבר לקרות
אפילו תוך כמה חודשים.

הסכנה של אמכארגו אמריקאי על בסך ונשק שוב אינה חלום־
בלהות חסר-ממשות. יש להביאו בחשבון באפשרות מעשית.
כאילו כדי להזכיר לישראל מה קורה כאשר ידיד־לשעבר יוצא לדרך האמבארנו, באה
השבוע ידיעה מחרידה מכיוזן אחר: צרפת הסכימה להמציא ללוב עשרות מטוסי מיראז׳
וטאנקים חדישים.
מכיוון שלצבא הלובי אין כל אפשרות לקלוט כמויות כאלה של נשק חדיש, אין ספק
כי הנשק מיועד בעקיפין למצרים, למלחמה בישראל.

אם תישאר ישראל בקרוב ללא גיבוי של אך מעצמה עולמית אחת,
תהיה לדבר השלכה ביטחונית מיידית וחמורה כיותר.

חסן מלך מרוקו מקבל את פני נאצר ועראפת ברבאט
הגורם המפתיע —! הפלסטינים
אל־על בציריך. כאשר הגיעה הבשורה על
זיכויו של רחמים לישיבת הממשלה, נאמר
בידיעות, פרצו כל שרי הממשלה במחיאות־כפיים
סוערות.
עם כל השמחה על זיכויו של רחמים,
קשה להבין מה גרם להתפרצות ספונטאנית
זו של השרים. אולי היה ברצונם לשמוח
על הישג כלשהי, ובהיעדר כל עילה
אחרת לשמחה במצב העגום שנוצר, מהאוכף
לעצמם על הישג שלהם לא היה כל
חלק בו.
יותר מאשר הצדק השווייצי, שאולי אליו
יועדו מחיאות־הכפיים של הממשלה, היה
ראוי להן העם. כי יותר ממנהיגיו הוא
ידע לשמור על שלוותו וקור־רוחו, גם
כשנפרצו כל הסכרים ושיטפון החרדה
עמד להציפו.

יחסים מרחביים הצגה ברבאט
ועידת הפסגה החמישית של ארצות ערב
נועדה, מלכתחילה, להיות הצגת ראתה בלבד,
מבחינה מעשית, היתד, לד, מטרה אחת:
להשיג עבור מצרים וירדן נתח שמן יותר
של כספי מדינות הנפט. אבל ניתן היה
להגיע להסדר בענין זה גם מבלי להטריח
14 מלכים, נשיאים ומנהיגים פחותים יותר,
עד למלון הילטון בבירת מרוקו.

יונה, בהתנהגתו וביוזמתו של עבד אל-
נאצר נועד לשים קץ להרעה מתמדת בתדמיתו.
אלא
שכנגד הצורך להיראות אקטיביסט
יורק־להבות היה עבד אל־נאצר חייב להתחשב
בשלושה גורמים ממתנים:
י • הידיעה הברורה שאין צבאו מסוגל
לנהל מלחמה בישראל.
#הצורך לשמור על יחסים טובים עם
פייסל, ידיד האמריקאים, הלוחצים להסדר
מדיני.
! • הצורך להתחשב ברצונם של הסוביי טים׳
המעוניינים אף הם למצוא פתרון מדיני,
בתיאום עם תשינגטון.
פייסל הסיר את התנגדותו׳ אך לא לפני
שנקבעה ועידת פיסגה מצומצמת בינו לבין
עבד אל־נאצר בקהיר.
השבוע, בדרכו לרבאט, התעכב רייסלאצל
נשיא מצרים — ובביקור זה נקבעו מראש
תוצאות הועידה.
פרשנים בקהיר לא הסתירו את מהות
ההסכם בין השנים — דבר שהקפיץ את
הפלסטינים. אנשי החזית לשחרור קראו:
״בגידה! קנוניה!״ ,ודרשו מעראפת, שלא
יטול חלק במה שהם כינו ״המשחק המבו־יים״.

בניגוד לאנשי החזית, שייך כבר ערא־פת
למימסד של הליגה הערבית. הוא איים,
שלא יצא לרבאט, אם אין כל הארגונים
(המשך בעמוד )21

אור׳ א ס רי. מארק ה אל טרו לו טפאללה סודיימאן עדבמת הוויבוח בבארי
שוטרים מאחורי הקלעים הציצו
{ ן בעצבנות דרך החורים במסך. הסדרנים,
בעלי הסרטים האדומים על שרווליהם, התרוצצו
ממקום למקום. הקהל באולם ובשלושת
היציעים היה אחוז מתח. האנשים הסתכלו
איש ברעהו בסקרנות מהולה בחשש.
זה היה ביום. החמישי לפני שבועיים,
באולם המהודר של תיאטרון הברנוו בצפון
פאריס.
המאורע היה חסר־תקדים, וכל הנוכחים
ידעו זאת,

כי. מעולם לא נתקיים בפאריס,
או בכל מקום אחר כעולם, מאורע
דומה: ויכוח פומבי כין ישראלי
ומצרי.

תנאי ״אל־פתח״
איטר הופיעו בעתונים החשובים וב־
^ רדיו, ההודעות על המאורע העומד
להתרחש לא האמינו רבים כי הדבר אפשרי.
הדבר הפך נושא כמעט־בלעדי לשיחות בשגרירות
ישראל ובשגרירויות הערביות.
רבים הו/ערבו כי לא יתקיים, ושאם יתקיים
— יפוצץ.
״ברגע האחרון יודיעו הערבים שהם לא
יופיעו,״ התערבו כמה יהודים.
״כמה דקות. אחרי שזה יתחיל יפוצצו
הסטודנטים הפרו־ערביים או הציוניים את
כל העניין!״ ניבאו עתונאים מנוסים.
האיש שאירגן את המאורע היה מידאג
יותר מכולם. מארק האלטד, צייר יהודי
שייסד את ״ועד השמאל למען שלום בדרן
משא־ומתן במיזרח ה תיכון׳ /הוא צעיר הדומה
להרצל. הוא מקובל על הערבים ועל
היהודים, נתקבל לא פעם על־ידי שני הצדדים.
אשתו הפעלתנית, קלארד, האלטר, ביקרה
גם בישראל וגם בארצות־ערב.
אולם כאשר יזמו מאורע זה, לא האמינו
בעצמם כי יצליחו. המכשולים היו עצומים
מדי.
מהצד הישראלי בחרו באדם שעמדותיו
ידעות היטב בעולם הערבי — אורי אבנרי.
הבעייה היתד, למצוא את בר־הפלוגתא הנכון
בצד השני.

תחילה פנו אל האירגונים הפלסטיניים.
אלה הסכימו לשלוח
שליחים שידברו בוויכוח -אך
לא מעל הכמה. הוסכם שידברו
במיקרופון מן האולם, ובי הנציג
הערכי על הכמה לא יהיה פלסטיני.
האדם
שנמצא לתפקיד זה הוא אישיות
ידועה בפאריס. לוטפאללה**ם וליימאן, מצרי
מוסלמי, הוא עתונאי וסופר, חריף־ביטוי
וקנאי, חסיד מושב של עבד־אל־נאצר ומקובל
על הערבים כנושא דברם. הוא הסכים לפתוח
את הוויכוח בשם הערבים — והדבר הבטיח
מראש שיהיה זה ויכוח לוהט.

מוכנים לקרב
ך* ימים האחרונים שקדמו
^ גברה המתיחות סביבו.
__ו-יויתייו דזזיריח ציוניים

למאורע

באוניברסיטה הפאריסאית על אסיפה פרו־ערבית,
בה עמדו להקרין סרט בשם פלסטין
תנצח. בעזרת מוטות ברזל וכלי נשק
אחרים שברו עצמות, פתחו ראשים ושלחו
כמה אנשים לבית־חולים — ביניהם איש
מצפן אלי לבל.
התנפלות זו אורגנה כתגובה על התנפלויות
דומות מהצד השני. מזה שנה אי־

בטוחים שעומד להתחולל קרב אלים, עד כי
השאירו את נשותיהם בבית.

ישראלים וטרוריסטים
^ אשר נפתח המסך, היה האולם מלא
*4מפה אל פה, על שלושת יציעיו. מעולם
לא ראה אולם זה קהל מוזר יותר.

פאויס היתה סזוקחה -או או
עתו! שואו אחד לא וחכו זאת
הוויכוח הגדול
110113,16.

— 1.ם 16ז€0-0ז105׳] )111 0
? 01-15 ,

1$1׳861נ11)6ק )16־חוו 6ן״ז)ח):6 6י306 318־1י<.׳

ח6ו)קץ 811§16 69ח,וח | 0חח 61

^ 7 6כ 1ו ה 0ת? 1113161173 0 6 0 1 3 1 0 6 6 <3 6 ? 6 7 3 0 0 0 6 5 3 7 101 16531161165 <3 6 -
.8 1111״ £ 7 8 1 3 6 3 6 1 1 8 7 8 6 1 1 6 0 5 , 6 0 1 8 5 5 1 5 1 6 ] 611 )11 5 0 1 7 , 811 11168116 1 1 6 6 6 1 1 0 1
״ 6 8 £ 3 0 6 7 3 7 1 5 5 1 0 1 6 : 50118 13 ? 1 6 3 1 )5 6 0 0 6 ,<111 ? 6 1 0 1 1 6 1 4 8 1 6 1 1 3 1 1 2 1ק • 1 3
16 1 5 7 3 6 1 1 6 0 1711 £ 0 6 1 7 * 0 0 0 1 7 6 0 1 6 5 6 3 1165 3 ^ 6 0 16 ] 0 1 1 7 0 3ג ז? 16 )1 6^ 5 0 1 1 1 0 3 ^ 8117 163 * 0 1 6 5 4 6 18 ? 8ו} ? 1 1 6 0 1| | 8 1 1 3ץ 11516 6 9
311

רה מונד

החשוב בעיתוני צרפת הקדיש למאורע ידיעה גדולה, בצד הידיעה על
הקמת הממשלה החדשה בישראל. בידיעה, שנשאה את הכותרת ״עימות
פניס־אל־פניס של ח״ב ישראלי ועיתונאי מצרי בפאריס״ ,תואר הוויכוח ב״מאורע נדיר״.

אפשר היה עוד לארגן אסיפה פרו־ישראלית
כלשהי באוניברסיטה, מכיוון שהקבוצות של
חסידי־מאו, התומכים באל־פתח ובשאר איר־גוני
החבלה, פוצצו בכוח כל אסיפה כזאת.
הציונים החליטו להשיב מלחמה שערה.

התוצאה: הכי היו כטוחים שחסידי
מאו וטרוצקי יבואו לוויכוח
הגדול, יפוצצו אותו בכוח.
המשטרה עמדה במצב הכן, אורגנה קבוצה
גדולה של אנשי־אגרוף מקרב חסידי
הוועד של האלטר (שסיסמתם באוניברסיטה
היא :״במיזרח התיכון, רק השלום הוא.
מהפכני אבל רבים מן הבאים היו כה

בחמש השורות הראשונות ישבו השומן
והסולת של העתונות הפאריסאית — החל
בז׳אן דניאל, עורך נובל אובסרבטור, דרך
קלוד לאנצמן, מזכירו המדיני של ז׳אן־פול
סארטר, עד אריק רולו, איש לה־מונד. כמעט
כל המומחים הצרפתיים לענייני המרחב
נכחו במקום.
בשורה הראשונה ישבו אנשי השגרירויות.
איש השגרירות הסובייטית, המומחה לענייני
ערבים, הפריד בין נספח השגרירות הישראלית,
אבי לימור, ובין נספחי השגרירויות
של מצריים, סוריה ואלג׳יריה.

כקהל

הצטופפו

כתך־אל-בתך

עשרות אנשי ״אל־פתח״ וסטו
דנטיס פלסטיניים, ישראלים וציונים
מכל הגוונים, סטודנטים
צרפתיים מטאו עד טרוצקי, וסתם
קהל בלתי-מוגדר.
״מאז הוויכוחים הגדולים בין רבנים וכמרים
בחצר איזבל ופרדיננד, בספרד של
ימי־הביניים, לא היה דבר כזה!״ התלוצץ
עורך צרפתי. אשתו הוסיפה :״לי זה מזכיר
יותר מלחמת־שוורים — אני רק לא יודעת
מי השוד ומי המאטאדור.״

הטענות
*.ם על הבמה זה לא היה ברור כל־
^ כך, אחרי דברי הפתיחה של האלטר
פתח בוויכוח לוטפאללה סוליימאן — באידיאולוגיה
המקובלת של אל־פתח.
תמצית טענתו: ישראל מבוססת על חטא
קדמון של אי־צדק, ועל כן אין להשלים
עם קיומה. יש להקים בארץ כולה מדינה
חילונית, לא־לאומית ולא־דתית, בה יחיו
הערבים והיהודים בצוותא. כהוכחה לכך
שישראל אינה מתכוונת לשלום, אלא להתפשטות
נוספת, הביא את הרכב הממשלה הישראלית
החדשה, שפורסם באותו יום בצרפת.
דבריו
שוסעו כל כמה דקות על־ידי היהודים
בקהל, שגילו התרגשות קיצונית, אולם
המפריעים הושתקו והנואם יכול היה לסיים
את דבריו.
לעומת לוטפאללה, שדיבר צרפתית נהדרת,
נאלץ אבנרי לעשות מאמץ גדול כדי
לדבר צרפתית — שפה שאינו שולט בה.
הדבר הנחיל לא את אהדת הקהל, שנאלץ
להתרכז מאד כוי לעקוב אחרי דבריו, ואף
עזר לו מדי פעם למצוא מילה נכונה. עיקר
טענותיו:

#כארץ יש שני עמים, שלכל
אחד מהם זכווג לקיום לאומי.
• אשליה היא להניח כי שני העמים
יוכלו לחיות בצוותא במדינה אחת, אחרי
שלחמו זה בזה במשך שלושה דורות.
(,״האם ידידינו הערביים מוכנים לקבל שלטון
דמוקראטי של הרוב היהודי? מי יפקד
על הצבא? מי ינהל את המשטרה?״).

• יש דמיון מפתיע כין ״פלסטין
השלמה״ של עראפאת ו״יש
ראל השלמה״ של כגין.
• אל־פתח הוא תנועה לאומית, לא תנועה
סוציאלית. קשה להאמין כי דודקא הוא
יכונן מדינה לא־לאומית.
#כשכל האומות יוותרו על מדינותיהן
הלאומיות, בוודאי נעשה זאת גם אנחנו.
עד אז, זקוקים גם הישראלים וגם הפלסטינים
למדינות לאומיות משלהם, שיגנו על
בטחונם ויבטאו את אישיותם הלאומית.
#אחדות הארץ היא מטרה משותפת
לישראלים ולערבים, אך הדבר ניתן להגשמה
באופן מעשי רק על־ידי ברית בין שתי
מדינות לאומיות, ישראל ופלסטין, שתתהדק
בהדרגה, עד כי במרוצת הזמן יתאפשרו
חיים־בצוותא תוך אימון הדדי בכל רחבי
הארץ.

בניגוד לדברי קודמו, לא הופ•
(המשך בעמוד )27

כך בו צענסיון השוד הגועזביותרג.ב?דיגת-י*דאל -שיחזור *עד

תפונות גזשחזוחגז ארה ווגזארגת את שרביהשגד בפר־בושת
היהרוהים ברפת־ גן. פיפין נראה שגרר רנפר פנים
פפפנז דרך צינור רגן תזה השרישית בבניין התרבושה. ב־

פרכו נראית \2ופת הפרדה בה אווזבנו יהרונזיב בשווי שר
2תיריון רוראר בתוך הנורבושה. תשנואר נראה שוב
השורר כשהוא נכנב אר הנזרבושה דרך פרגן אשר נופך.

ניסנסנו 2מיריוו״ .סיבה השודדים בטוטו ד״השלם הזה

׳ 77,7 7777/ 4,7׳ ׳4ש

13 חת 74

ך* שעת לילה מאו1זרת צלצל הטל־
^ פוך בביתו של?טזב העולם הזח :
״הלו,״ אמר קול ש מי ם ^ עייף מעבר
לקו .״מי מדבר?״
״תשמע,״ אמר ה קולי האלמוני בטלפון,״
לא חשוב מי מדבר. אבל $ני רוצה שתפר-
סמו בעתון שלכם בקשר לשוד שהיה ברמת־גן.
זה שהחיילות נפצעו זה לא בכוונה.
ירו בהם בטעות, למה חשבו יש בניידת
שוטרים של תיגבורת
״מי מדבר? מה אתה רוצה להגיד?״ שאל
הכתב, שסבר כי אחד מידידיו מותח אותו.
״תעזוב מי מדבר,״ אמר הקול ,״באמונה,
אני יודע מה שאומר. תשמע! תכתוב
שחבל שהחיילות נפצעו לחינם. וחבל שפים־
פסנו שני מיליון דולאר.״
ברגע זה הבין הכתב שכנראה אין זו
מתיחה .״חכה רגע, אני רוצה להביא עט
כדי לרשום.״
״אל תרשום שום דבר!״ ציוה הקול בטלפון
,״תזכור מה שאני אומר ובשביל שידעו
שאנחנו באמת מצטערים בשביל החיילות,
תראה שעוד יקבלו פרחים ומתנות מאצלנו.״
״למה׳ יריתם בכלל?״ שאל הכתב.
״לא יכול להגיד לך הרבה, ואני צריו לגמור
לדבר, אבל נפלה עלינו צרה, לא יודע
איזה, ירדו עלינו השוטרים פתאום. ואנחנו
לא פרייארים, אז הכנסנו בהם צרורות
״באיזה נשק יריתם?״ שאל הכתב.
״תעזוב את זה,״ אמר הקול האלמוני,
״שלום, ואל תשכח בעניו החיילות
כאן נותקה השיחה.

היה זה המשך תמוה לאחד מנסיונות השוד
הנועזים והמוזרים ביותר שבוצעו עד כה
במדינת־ישראל, אם לא הנועז שבהם — נסיון
השוד של מלטשת היהלומים בירנבאן —
זוסנזן, שאירע בשעות הבוקר של יום
החמישי האחרון.

סוחבים שוטו

בצורה זו יצאו שני השודדים המזויינים שהיו ב תון ה־מלטשה
מהבניין, בגדרם איתם את סמל המשטרה הפצוע.

ץ ^ ל ט? טתהיהלומים בירנבאך־זוסמן,
שוכנת לא הדחק מבורסת היהלומים
ברמת־גן, באזור התעשייתי ליד בריכת גלי־גיל
ומגרש הכדורגל של הכוח.
זוהי אחת ממלטשות היהלומים הגדולות
בארץ, המעסיקה עשרות פועלים ובחודשים
מסויימים בשנה מעבדת בבת־אחת יהלומים
בשווי של מליוני דולארים.
אין פלא איפוא, שמלטשה זו שימשה
בעבר אובייקט לנסיונות שוד. הנסיון האחרון
לשדוד את היהלומים שבמלטשה נעשה
לפני חדשים מעטים. השודדים טיפסו אז
דרך צינור עד לקומה השלישית בבניין בו
שוכנת המלטשה, ניפזיו חלון וחדרו לתוכה
בשעת לילה. בלילה מאוחסנים היהלומים
המעובדים ויהלומי הגלם בתוך קופת פלדה
גדולה בתוך המלטשה, הנמצאת בתוך חדר
זכוכית, שכל נ£יון כניסה אליו ללא ידיעת
אמצעי־הבטחון הנהוגים שם, מפעיל מיד
את פעמון האזעקה.
משום כך לא ניסו אז השודדים אפילו
להתקרב אל הקופה. הם המתינו עד לשעות.
הבוקר המוקדמות, כאשר ראשוני הפועלים
מגיעים אל המלטשה יחד עם מנהל העבודה,
כדי לחלק את היהלומים למכונות הליטוש.
אז הצליחו השודדים להכריח את הפועלים
למסור לידיהם את היהלומים, ניסו להימלט
עמם דרך חדר המדרגות. אולם בדרך נתקלו

אחרי צעד של כל מהלכי העוודזיט, ה שו מ רים, וסמל המשטרה שנפצע

בהמננה הגזטזההרת מימין נראה כיצד הת\2רב הממר
יצמ \2ארדוף אר דרה המרמשה בהנכה נמצאנ השנררים־,
כשהה־מ\2רננ ״כווי״ בידו. הוא הש\2יף דרך הדרון בררה

פנימה, אך רא ראה דבר. .בגזגזוגה בגזרכו וראה שונזר
הבנרמה, יצוזס ררם־נר, שנכננז ננב השוטר אר המרמעזה.
משמאר השורריב גוררימ אה הממר הפצונו כמדמה.
שרגא שטרן, ששלח עמו שניים משומריו,
החמושים באקדחים, יוסף אדטו ויצחק ור־
(המשך בעמוד )27

ולעבר הג׳יפ המשטרתי אשר בתוכו היו החיילות ושחנה בחוץ
ליד הכניסה לבניין המלטשה. אחר־כך נמלטו שני השודדים רעולי־הפנים
לכיוון נחל איילון, וכל זאת תון קור רוח ובמיקצועיות.

שני השודדים הניחו את סמל המשטרה הפצוע.
אותו גררו מתוך הבניין ואשר שימש להם כמח־המלטשה,
ירו לעברו
המערב׳
באחד הפועלים שלא נרתע מפני כלי־הנשק
שבידם, חטף מהם את התיק עם היהלומים. מנסיון בעלי המלטשה למדו לקח
אותו שוד. לפי עצת קציני הבטחון של
בורסת היהלומים, הם נקטו אמצעי בטחון
נוספים כדי לאבטח את מפעלם. אחת השיטות
שהונהגו מאז היתד, סיור בוקר של
מנהל העבודה במלטשה, לפני שהוא עולה
לפתוח את ד לת הפלדה המוגנת שלה. מדי

בוקר מקיף מנהל העבודה את הבנין, בודק
את הקירות ואת חלונות הזכוכית, כדי
לוודא שבלילה׳ לא נעשה שום נסיון פריצה
אל תוך המלטשה.

< ב כיום החמישי בבוקר ערך מנהל
^ העבודה את סיורו השיגרתי. הפעם
גילה משהו. בקיר המערבי של ר,בנין הוא
ראה כי אחד מחלונות המלטשה מנופץ.

מנהל־העבודה לא חשב פעמיים. הוא רץ
אל מלטשה סמוכה באותו בנין וטילפן אל
המשטרה. אולם הוא לא הסתפק בכך. בהניחו
שהשודדים עלולים להמצא בתוך המל־משה
עדיין, וכי הם יכולים לברוח עם
שללם עד שתגיע המשטרה, מיהר מנהל
העבודה אל בנין הבורסה, הנמצא במרחק
כ־ 300 מטר מהמלטשה.
הוא הזעיק את קצין הבטחון של הבורסה,

החיפוי יווה
מהבניין, נעצרה לידו מכונית פז׳ו, מתוכח
נפתחה אש לעבר הגייפ ופצעו את החיילות.

בין השאר נאשם טורצ׳ינר בכך שהילודה כ־ 50 אלף
דולאר מכספי ההסתדרות הציונית לידיד פושט־רגל,
וכי ניסח את הוצאות המנגנון דזזקא בשעה שהחברות
בהסתדרות ציוני אמריקה ירדה ל־ 38,443 יחידות, ירידה
של קרוב לאלף לעומת השנה הקודמת.

משה דיין מעוניין במינוי זד״ ומסביר אותו בעובדה
כי תקציב הביטחון הגדול מחייב שבצמרת המשרד
יעמוד איש־כלכלה ,״שר־אוצר קטן,״ כדברי אחו ממקורביו.
מינוי
זה, של איש אשר עיקר גדולתו בהיותו נאמן
אישית לדיין, יצר את צעדיו של המנכ״ל משה קשתי,
אותו ירש דיין מקודמו, המנוח לוי אשכול.

גח״ל יתבל מישרות
בשרות-החוץ

לאור הוויתורים שעשה דיין לגולדה
מאיר במישור של מינויים בהם היתה
ראש־הממשלה מעוניינת, הובעה הסברה
שגולדה תסיר את התנגדותה למינוי.

הח״כ לשעבר מטעם תנועת החרות, ד״ר יוסף שום־
מן, עומד להתמנות לתפקיד דיפלומאטי בכיר כפיצוי
* על כך שלא נכלל ברשימת מועמדי גח״ל לכנסת השביעית.

איר
עוכב -
מינויו של ידיד
בישיבת הממשלה, בה אושרו ששת סגני השרים הראשונים,
עמד להתאשר גם מינויו של ח״ב גח״ל —
מנחם ידיד, כסגן שר־התחבורה.

כתב המינוי בבר היה מנוסח, והשר החדש,
עזר וייצמן, א?,חתם עליו, ועמד להגישו
למזכיר הממשלה -כאשר החליט
לדחות את הגשתו..
הוא לא הסביר מדוע כי החליט לשקול את
העניין ביתר תשומת־לב. ידיד פנה לשר מנחם בגין,
ביקש הסברים, נענה כי העיכוב הוא זמני בלבד, ובא
רק כדי לתת לוייצמן שהות להכירו מקרוב, וכדי למנוע
את הרושם בציבור, כאילו כל מה שקשור במינויו
של וייצמן הוא פרי קנוניות, שנעשו מראש.

האמת היא שוייצמן הוזהר מלקבל את
ידיד כסגנו, בשל היעדר כישורים מתאימים
לתפקיד סגן־שר.

גודל תצורה
לממשלת ההסתדרות?

בוטל הסכם הפסקת־האש
בין המשטרה
ואנשי העולם התחתון

שופמן, אשר יתמנה כציר או שגריר באחת
ממדינות בנלוכם, הינו רק אחד מכמה
אנשי גח״ל העומדים לקבל מישרות
בשרות־החוץ, כחלק מהסכם הקמת מגד
שלת־הליכוד הנוכחית.
עד עתה נמנעה מאנשי גח״ל האפשרות להתמנית
כצירים או שגרירים.

ההסכם הג׳נטלמני הבלתי־כתוב בין משטרת־ישראל
לאנשי העולם התחתון, שלא לפתוח באש מנשק־חם
זה על זה — הסכם שקויים שנים רבות — עומד בפני
ביטולו. נראה שאנשי המשטרה רואים ביריותיהם של
השודדים - ,שניסו לשדו? ,מלטשת יהלומים ברמת־גן*,
לעבר השוטרים ופציעתם, הפרת הסכם מצד דעולם
התחתון.

גולדה לא תתנגד
למינוי יעהבי כסגו־שר

בתגובה על כף לא היססו אנשי המדור
המרכזי של משטרת תל-אביב לפתוח ביום
השני השבוע באש על צעיר חשוד,
שנשא בידו חבילה חשודה לאור היום
ברחוב יורדי הסירה ליד נמל תל-אביב.

לא ירדה מן הפרק התוכנית למנות את
גד יעקבי לתפקיד סגן שר הביטחון לענייני
מינהל.

השוטרים ירו בתת־מקלע לעבר דרורי יהודאי, צעיר
מכרם־התימנים, לאור היום. רק אחר־כך הסתבר שהחבילה
שבידו לא הכילה שום דבר.
בחוגי העולם התחתון רואים בכך ש־נוי במדיניות
המשטרה, טוענים כי המשטרה היתר, הראשונה שהפרה
את ההסכם, פתחה באש לפני חמש שנים לעבר אל־ברט
צעירי, שהיה חשוד בפריצה בדרך חיפה.

מה גובהה של
אר־בת ״רדינג ד׳״

מחוגי העולם התחתון העבירו לידיעת
המשטרה, כי אם ימשיכו שוטרים לפתוח
כאש לעבר פורצים וחשודים, עלול העולם
התחתון להגיב בזריקת רימוני-יד לעבר
ניידות משטרה.

אחרי הרכבתה של הוועדה המרכזת — המכהנת כממשלת
ההסתדרות — יצאו אנשי גח״ל בדרישה, כי
יצורפו גם לגוף זה, כדוגמת ממשלת־הליכוד־הלאומי.

המזכיר החדש, יצחק בן־אהרון, שפסל
בתחילה אפשרות זו, רמז לפתע השבוע
על נכונותו לדון בנושא. לדברי איש חרות :
״ייתכן שהיוזמה באה ממקום א חר...״

הצגת המחזמר הישראלי
״קן זבלו״ בלונדון, בספקו

9פסקוי-דיו
בשאלת ״מיהו יהודי?״

הצגתו של המחזמר הישראלי ״קזכלף
בגירסה האנגלית בלונדון, בכיכובו של
יהורם גאון, עומדת בספק, אחרי שהמפי־קיפ
האנגליים כבר השקיעו סכומים עצומים
לתרגום המחזמר והכנת ההצגה בשיתוף
עם האמרגן הישראלי גיורא גודיק.

בית־המשפט העליון עומד להוציא בימים הקרובים
את פסק־הדין בעניין עתירתו של בני שליט בשאלה,
מיהו יהודי.

ההרכב המיוחד של ביהמ״ש העליון עומד
להוציא תשעה פסקי־דין נפרדים, כלומר,
כל אחד מן השופטים פסק-דין נפרד.

התחדדו היחסים ביו
רבינוביץ, לביו עמיעד
היחסים בין ראש עיריית תל־אביב, יהושע רבינוביץ׳,
לבין סגנו מטעם המערך אריאל עמיעד, לשעבר מנהל
משרד־החקלאות, התחדדו בימים האחרונים.

נראה שעמיעד מאוכזב מכף שרכינוכיץ׳
לא הותיר לו די סמכויות ויד חופשית, כפי
שהובטח לו לפני הבחירות.

שערורייה בצמרת
הציונית בארה״ב
דווקא בשעה שציוני אמריקה נדרשים להתגייס לפעולה
מדינית לרגל משבר ישראל— ארה״ב, מזעזעת
שערורייה גדולה את צמרת ההסתדרות הציונית שם.

ראשי הסוכנות בישראל, אהוד אבריאל
ולואי פינקוס, נדרשו להתערב בתלונות
כספיות ואחרות נגד נשיא ציוני אמריקה,
ז׳ק טורצ׳ינר.

שסועות שנפוצו לאחרונה טענו בעקשנות, כי חברת
החשמל לא קיימה את התחייבותה לבנות• זאת ארובת
רדינג ד בגובה של 150 מטר, כפי שפסק משרד־הבריאות,
למרות שהמומחים קבעו כי רק ארובה בגובה
של 250 מטר עשויה למנוע סכנת זיהום מ תוטבי
תל־אביב.
בעיקבות שמועות אלה נשלח המגרד אבי פגורסקי
רוז מ ת העולם הזה שמדד את גובה הארובה. התברר
כי גובהה הוא 146.08 בלבד, כלומר, כארבעה ניטר
פחות מהגובה הנדרש. אולם מנהלי בניית תחנת הכוח
(לדינג ך הסבירו כי ידוע להם שזוז! גובהה הנוכחי
של הארובה. הם עומדים להכניס ל תון מיבנה האבן
של הארובה עוד שלוש ארובות מתכת, שתבלוטנה החוצה,
כן שהגובה הסופי של הארובה יהיה 150 מטר.
בקשר להאשמה. אחרת, כאילו מיכלי הדלק שליד
התחנה שוקעים באדמה, הסבירו מנהלי הבנייה, כי
תופעה זו קיימת בכל איזור תל־אביב, וכי הם מפעילים
אמצעים מיכניים ~כדי להשקיע את המיכלים עד
לקו השקיעה המכסימלי, כדי שלא יתחוללו בעתיד
הפרעות בלתי צפויות.

בשלבים האחרונים שלפני הצגת הבכורה התעוררו
אצל המפיקים האנגליים ספקות לגבי סיכויי הצלחן ו
של המחזמר העוסק בבעיה ישראלית אופיינית —
קיבוץ גלויות — והם שוקלים אם לא מוטב שלן* להציגו
בכלל. בשלב זה נראה כי ההצגה נדחתה ויהורם
גאון חזר לארץ כדי להשתתף בקופרודוקציה אנגלית—
ישראלית, סרט בשם ירושלים, ירושלים, שגם סיכויי
הפרטתו טרם ברורים עדיין.

דליה לביא
הופכת לזמרת
כוכבת־הקולנוע הישראלית שהצליחה ביותר בסרטים
בינלאומיים, דליה לביא, עומדת להתחיל בקאריירה
של זמרת.
דליה, שהיא בעלת קול אלט צרוד ועמוק, הגיעה
אל הזימרה במיקרה. היא הופיעה בתוכנית טלוויזיה
של. חיים טופול בטלוויזיה הבריטית, שרה יחד עימו
של חברת תקליטים שמע אותה,
שיר ישראלי. בעליה
אחרי שנפגש עימה שוב במיקרה, בעת שבא לשכור
את דירתה הלונדונית, הציע לנסות להקליט מיספר
שירים. התקליט הראשון של דליה, בו היא שרה שירים
שחוברו במיוחד למענה, זוכה להצלחה.

דליה, השוהה עתה כחופשה בישראל,
לפני גירושיה מבעלה האנגלי, עומדת לחזור
ללונדון, כדי להשתתף בתוכנית שירה
של קליף ריצ׳ארד בטלוויזיה ולהקליט עוד
מיספר שירים.

ו 1וי דרה•

במדינה
(המשך מעמוד ) 16
המאוגדים בארגון לשחרור פלשתין נותנים
בו אמון.
האיום עשה את שלו, וביום שישי אחה״צ
נחת המטוס המצרי שהביא את עראפת
לרבאט — שווה בין מלכים ונשיאים.

לא התחשכו כממשלת ישראל.

ייי

מבחינת המדיניות הרשמית של ממשלת-
ישראל, היו תוצאות הועידה בלתי רצויות.
שכן, בשעה שהאמריקאים מציעים נסיגה
תמורת. הסכם שלום״ עם הערבים, אין
דבר רצוי יותר לדורשי־הסיפוח בישראל
מאשר הודעה מלחמתית קיצונית של הפיס־גה,
שתבטל את הסכמת מדינות ערב להחלטות
מועצת־הבטחון.
כי אז היתד, גולדה מאיר יכולה להטיח
בפני האמריקאים :״הנה, אתם רואים —
הערבים הם המתנגדים לפתרון מדיני!״
באין אפשרות לאמר זאת, תצטרך ההסברה
הישראלית להתעכב על הכרזותיהם של
מנהיגי ערב, ששפכו אש וגופרית —
ויסתפקו, למעשה, בעמדה של ״נחכה ונראה
מה יצליחו המעצמות לעשות.״
הגורם היחידי אשר יפר את רוח ההמתנה,יהיו.הפלסטינים.
יש להם שתי סיבות:
* -דם אינם רוצים לאבד את התנופה,
שיצרו במשך שנתים וחצי של,.לוחמה.
> 9הם׳ יודעים, כי הסכם כין המדינות
הערביות. לבין ישראל ..,באמצעות המעצמות
הגדולות ׳,פירושו דיכוי ללא־רחם של הפלסטינים,
כחלק מן המחיר שישראל תדרוש
תמורת נסיגה.

מפלגות

ועידת־פיטגה
של הדיקטטור
והאיש החזק

ביום השישי האחרון נפגשו בתל־אביב
שגי השרים הנחשבים ליריבים העיקריים
בממשלתה של גולדה מאיר: שר־הבטחון
משה דיין, ושר־האוצר פינחס ספיר. מטרת
השיחה: להבין אחד את השני.
המתווך שיזם את הפגישה: שמעון פרס.
עצה. של צעיר. אחת התופעות המעניינות
בזירה המפלגתית, היא הידידות שנרקמה
בחודשים האחרונים בין פינחס ספיר
לבין שמעון פרס. השניים, שלא הסתירו
את איבתם ההדדית כאשר גרם דויד בן־
גוריון לפיצול המפלגה — מחליפים לאחרונה
חיוכים, מחמאות וסודות.
מקורביו של ספיר מצביעים על אחד הבחורים
הצעירים המקיפים -את שר. האוצר,
כעל מי שאחראי לשינוי זה. יוסף שריד,
בנו של מנכ״ל משרד־החינוך והתרבות, היה
האיש שנבחר על־ידי ספיר לנהל את מערכת
ההסברה של המערך בבחירות האחרונות.
רבים מנתחים ביקורת על עבודתו; ספיר
אינו אחד מהם. להיפך, הוא ממשיך לראות
בשריד יועץ שכדאי להקשיב לו.
אחת העצות של שריד, לפי אותם מלן ורות,
היתה: לקרב את שמעון פרם. הוא לקח

תמות נפש
ע פלשת־ם?
אפשר להתווכח, אם אמנם הופתעה ממשלת
ישראל מתוכנית הנסיגה של ארצות־הברית.
אבל גם אם כנות קריאות־התדהמה, נשאלת
השאלה: כיצד חייבת ממשלת־ישראל להסביר
את המצב לאזרחים?
הממשלה יכלה לנקוט בקו של הסברה
עניינית, להבהיר לאזרחים כי נוצר מצב
שאינו לרוחה ולרוח מחנה הסיפוח, ולהבטיח
שהיא תיאבק על מה שנראה לה חשיב.
סימנים רבים העידו השבוע, כי אין בדעת
ממשלת מאיר ללכת בדרך זו. החל בתגובות
הנזעמות הראשונות, וכלה בהכרזות לצורכי
פירסום ושלא לפירסום, הסתמן הקו החדש
של ממשלת־ישראל: יצירת היסטריה המונית.

ההכרזה הפומבית הראשונה בכיוון זה
באה מפיו של סגן ראש הממשלה יגאל
אלון. בנעילת מועצת הקיבוץ־המאוחד בגבת
הצהיר :״בידינו אמצעי־לחימה והתגוננות
שטרם מוצו, ואלה יופעלו אם נוכרח לכך.״
מכיוון שישראל כבר הפעילה, פחות או
יותך, כל סוגי הנשק הקונבנציונאלי, ייתכן
רק פירוש אחד לאזהרה זו.
אולם אין מדינה מאיימת בקלוודדעת

להשתמש בסוג זה של נשק. לכן גם ניכרה
היטב נימת־הרקע שליוותה את מאורעות
השבוע, והאומרת:
#אין ישראל נלחמת על שטחים ועל
מטרות מסויימות, כי אם על עצם קיומה.
+התערבותם של האמריקאים — ובוודאי
של הרוסים והצרפתים — כוונתה
לחסל את מדינת ישראל.
9אם ידידינו האמריקאים בגדו בנו, הרי
אין אמונה בגויים. כולם קמים לכלותנו.
#לא נרשה שואה חדשה. נאצר הוא
היטלר. הרוסים הם השטן, העולם המערבי
יישב בחיבוק־ידיים כמו אז.
#אין על מי לסמוך אלא על עצמנו.
על נשקנו. על ״אמצעי־הלחימה שטרם מוצו״.
במקום הפסוק ״מצדה שנית לא תיפול״,
תוחדר הסיסמה ״תמות נפשי עם פלשתים!״

אבל אי־אפשר ליצור אווירה של דמדומי־האלים
מבלי לתבוע קורבנות. על קורבן
הדם לא ירבו לדבר: הוא יהיה מובן.מאליו.
לעומת זאת ירבו לדבר על קורבן כלכלי.
״עלינו לנהל רמת־חיים כבתקופת מלחמה,״
הכריז אלון, לזנוח תענוגות של ״חיי שעד,״.

על עצמו לתווך בין פרס לבין ספיר —
וכשהתיווך הצליח, עלו מניותיו אצל ספיר.
השבוע נשא התיווך הראשון פרי, בצורת
ועידת־פיסגה זוטא בין הדיקטטור הכלכלי
של המערך לבין האיש החזק במשרד-
הבטחון.
גרעין השלטון המרכזי. על מה
יכלו השניים לשאת ולתת?
גם אחרי שיחתם הסודית, נותרו שניהם
בעמדותיהם המוצהרות: דיין נץ וספיר יונה,
אבל ״לא פאנאטיים״.
אך מעבר לשאלת עתיד השטחים, היה
ספיר מעוניין בדבר אחד: למנוע התפוררות
הגרעין המרכזי של שלטון מפא״י.
השאלה מי משניהם יהיה ראש־הממשלה
הבא נשארה רחוקה עדיין ממענה, כשם
שאי־אפשר היה לקבוע אם אמנם יגיעו
השניים לידי פשרה, שתחלק את הירושה
ביניהם: ספיר ישלוט בכלכלה, דיין כבטחון
ובמדיניות החוץ.

דויות, של אסירים בבתי־כלא ישראליים,
נוספה השבוע עוד חולייה.
זהו הדייג העכואי קאסם אבו־חדרה (,)53
משטרה עוד התאבדות
בכלא 7
לשרשרת מיקרי המוות, שנקבעו כהתאב־

אכו־חדרה ומשפחתו
דייג במים עכורים

מי, במצב זה, יעז לדרוש העלאות־שכר
ממשיות? מי יציע לממשלה לקצץ במנגנונה
— ובראש וראשונה ב־ 24 המשרדים המנופחים,
על שריהם וסגני־שריהם והפרוטקציו-
נרים המיפלגתיים אשר ישובצו בהם —
לפני שתדבר על מילוות חובה והקפאת־שכר?
הרי
זה יהיה מעשה אנטי־פאטריוטי!
האם בימי המצור על מצדה דרשו לוחמי
אלעזר בן־יאיר תוספת־יוקר?
איך בכל זאת תצא ממשלת־ישראל מן
המבוי הסתום המסוכן אליו היא מובילה את
המדינה?
האם יהיה למישהו בתוכה העוז לקום
ולומר :״אחרי שהחמצנו את ההזדמנות לשלום
יזום — מוטב למצות את האפשרויות
הגלומות בתוכנית רוג׳רס של שלום
כפוי, כנסיון אחרון לשבור את מעגל-
הקסמים של המלחמה?״
ואם יקום אחד. כזה — מה סיכויייו נגד
כל נגועי מחלת ך־,סיפוח?

שהיה נתון במעצר־מינהלי בתחנת־משטרה
אי־שם במרכז הארץ. משטרת ישראל הודיעה
כי הוא התאבד. גופתו נקברה במקום
בלתי־ידוע, כדי שהלווייתו לא תיהפך להפגנה.
רק איש־דת מוסלמי ואחדים מבני־משפחתו
נכחו בה.
הסיבה למעצרו המינהלי של אבו־חדרה
וחבריו היתד, רצונם של שלטונות הביטחון
להימנע מהצורך להביא את העצורים בפני
שופט, כדי שלא לגלות את זהותם בפומבי.
כתוצאה מכך, לא נראה אבו־חדרה בחיים
על־ידי אנשים מבחוץ מרגע מעצרו. עובדה
זו גרמה לחרושת שמועות בעכו — שהאיש
עונה למוות, או שהתאבד בגלל אי־יכולתו
לשאת את עינוייו.
אפלים. אבו־חדרה נענשק

באמצע נובמבר על־ידי סירת־משמר
ישראלית. הוא נתפס בסירת־מירוץ מלאת
נשק וחומרי־חבלה. יחד א תו נעצרו אשתו
ובתו בת ה־ . 17 התברר שהוא עבד בשרות
אירגוני המחבלים בסוריה, ובפקודתם העביר
נשק והוראות לחוליות־החבלה של
ערבים ישראליים בגליל. הוא היה פורק
את מיטענו בנקודות בודדות על שפת־הים,
לרוב בין עכו לנהריה, וחברי חוליות החבלה
היו מגיעים לחוף, מעמיסים את ה־
(המשך בעמוד )25

סו ס לפאריס על חשבון
הווו ^ 0הנה
על־ידי ה שתתפותן בחידון הצילומים
מדי שבוע מתפרסם צילום אשר אתה מתבקש לזהותו. כל תשובה נכונה, בכל שבוע, מזכה אותך
בהשתתפות בהגרלה. בתום פירסום סידרת התמונו ת יוגרל הפרס בין שולחי התשובות הנכונות.

בחר אחת מהתשובות הנאות :

אמצעי חסימה אלקטרוני נגד חדירת
חבלנים.

קאטיושה.
טנק שעלה על מוקש.

נשק

פטל מגרוטאות
תומרקין.

גזור את התלוש, הדבק אותו על גלויית״דואר, ושלח לת.ד ,136 .ת״א
עבור ״חידון צילומים״.

תלוש מס׳ 4
השולח

יגאל

התשובה

...כתובתו .

צד םודוגמניס
טתחיס נמסע צדב:
החדות עירום ועין
לפירסומת מסחרית

עירום עד החוו

קארן דונסקי, דוגמנית הצמרת של ישראל, שנהגה עד
כה להדגים אופנת לבוש, עומדת לפתוח באופנת׳ צילומי
העירום כפירסומת למוצרים מסחריים. בשלוש התמונות של סמי בן־גד היא נראית על החוף.

מנשיע 011111
ןץארלעמף שאתה מגיע בערב הביתה.
( 1מתרחץ, אוכל׳ ומתיישב מול הטלוויזיה.
פתאום נפסק האיש שלא היה באמצע, ובמקומו
מופיעה מול עינך חתיכה לבושה
בבליקיני זעיר, כשחזה החשוף מוסתר על־ידי
צלחת ענקית מלאת ספגטי :״זה טוב,
זה אסם,״ היא מחייכת אליך, האיש שלא1.
היה חוזר כן להיות, עד ששוב קוטעת׳
אותו חתיכה סקסית, בעלת ממדים בלתי־!
רגילים בחלקה העליון :״השתמשי בחזיות
סוני, ותהיי כמוני,״ היא מבטיחה לרעייתך

שדוש כנים לסאון

רצלס

סמי

בן־גד — אשר

אימץ

או לבתך — היושבות וצופות בתוכנית.

ך* ינתיים, אתה יכול באמת רק לתאר
^ זאת לעצמך. יחלוף עוד זמן עד שהיצרן
הישראלי השמרני יעז לקום נגד השפעת
הדתיים לפרסם את מוצריו בעזרת עירום
ומין, כמקובל בעולם.
אולם איש אחד בארץ יוצא בימים אלו
במסע לעודד קו זה. זהו הצלם סמי בן גד,
שחזר בימים אלו מסיור בלונדון וגילה שם

קארן דונסקי היא הדוגמנית
האהובה ביותר
אותה כדוגמנית הביל־

את אמריקה :״כל צילומי הפירסומת המסחרית
הולכים שם על סקס. לא סקס מגרה,
אלא סקס קר. הצילומים כוללים לא דק
דוגמניות־עירום, אלא גם זוגות בכל מיני
צורות ומצבים. אנסה להכניס צילומים אלה
גם אצלנו, למרות שלצערי הפירסומאים
שלנו מפגרים עדיין בכמה שנים.״
והוא ינסה להכניס את זה — בעזרתה
של קארן דונסקי, הדוגמנית הבלעדית שלו.
בעולם נפוץ למדי הנוהג של דוגמנית־צילום
המצטלמת רק אצל צלם א^ד ויחיד. בלונדון

עדית שלו .״בפניה של קארן אפשר לעשות הכל,״ אומר בן־גד.
בעבר הוא צילם אותה בדמויותיהן של שחקניות קולנוע ידועות.
בתמונות למעלה נראית בדמות ריסה הייוורט, טוויגי ומרילין סתרו.

עד כה נהגה קארן, המתייחסת למשפחה מכובדת של יוצא׳ דרום־אפריקה אמידים, להצטלם בתי

מונות אופנה שמרניות, כזו למעלה, בה היא מדגימה שימלת ערב בביתה. עתה היא מעזה להפוך
לדוגמנית־צילוס של עירום, למטרות מסחריות. ומה אומר בעלה על כך? היא מקווה שהוא ייבין שזה חלק מהמקצוע.
היה זה הצלם הידוע דויד ביילי שגילה את
ג׳ין שרימפטון והרוויח עליה הון. בפאריס
גילה רוברט טלדי את ות שקה הגדולה.
בישראל זהו הזוג סמי בן־גד את קארן.

** מי גילה את קארן לפני ארבע שנים,
^ ומאז השקיע בה מאות ואלפי שעות
צילום .״היא נולדה לדבר אחד ויחיד׳״
אומר הוא עליה :״להיות דוגמנית־צילום.
יש ימים שאנחנו מסוגלים לשבת 24 שעות
בלי אוכל ולדבר רק על צילום. פעם ביקשתי
ממנה למרוט את הגבות למען כמה
צילומים. היא לא היססה. פעם אחרת היא
עברה ניתוח בדי להסיר נקודת־חן ממיצחה
שהפריעה לי. היא גם עשתה ניתוח פלאסטי
באף, למרות שהיה לה אף נהדר, אבל האף
החדש התאים יותר לצילומים.״
״רק אדם שאוהב את ע*מו מאוד ומוכן
לעבוד על עצמו 24 שעות ביום, יכול להצליח
בעבודה כזאת,״ מסבירה קארן בפשטות.
זה גם מסביר אולי את עשר הפיאות
שלה, עשרות הנעליים, המלתחה מכל רחבי
העולם, ושלושת זוגות הריסים שהיא
לובשת לפעמים בבת־אחת .״אני מטפלת
בעצמי כאילו הייתי תכשיט יקר. אני ישנה
המון. אוכל לא כל־כך מעניין אותי. אני
אוכלת הכל, אבל מעט. אני שוקלת תמיד
48 קילו, בלי בגדים.״

^ ארן דונסקי היא ללא ספק אחת ה־
\ /דוגמניות המצליחות בארץ. מתקרבת ל־
,30 ילידת שוודיה, היא עלתה לארוץ בשנות
ה־ 50 ולפני שש שנים נישאה לשלמי
דונסקי, בן למשפחת דונסקי המפורסמת,
יוצאת דרום־אפריקה. אביו של שלמי הוא
מנהל בנק יפת וראש המועצה כפר־שמריהו.
קארן הכירה את בעלה׳ כשעבדה כדוגמנית־בית
של תלוויה מודל, השייך למשפחה.
לפני ארבע שנים הפכה להיות הדוגמנית
הבלעדית של סמי.
מה אומר הבעל על סידרת הצילומים
האחרונה, שנועדה להכניס את ישראל לעידן
המודרני בפירסום?
״שלמי משרת עכשיו 40 יום בתעלה,״
אומרת קארן .״את כל הצילומים האחרונים
עשיתי כשהוא לא היה כבר כאן. אני מקווה
כשהוא יראה אותם, הוא יבין שזה חלק
מהמיקצוע, ושאני פשוט אעשה הכל כדי
להיות מספר .1״

ןןןךןךי וו ןןך בעולם מקובל מזה ז מן רב להשתמש
בצילומי־עירוס כדי למשוך תשומת־ל[

למוצרים מסחריים. תמונה זו עשויה לשמש פירסומת לספגטי, למשל

ססייהוס ישראלי ער אדמת מצריים ד־־־יגג
כיוס ללא הרף הפצצות ממושכות של חיל־האוויר הישראלי. בתמונה למעלה, שפורסמה
בעיתוני מצרים ולבנון, נראה צילום של מטוס סקייהוק ישראלי בשעת הפצצה טל מוצבי
המצרים בתעלה, כשסביבו בוע 1ת לבנות של ירי אנטי־אווירי. לטענת המצרים הופל מטוס
זה באש האנטי־סטוסית וכהוכחה פ רסמו לצידו תצלום של התפוצצות על הקרקע, טענו
כי כן התפוצץ המטוס הישראלי( .ראה צילום תחתון) .למעשה הצילום למטה אינו אלא
צילום של התפוצצות פצצה אילו היו המצרים מפילים באמת מטוס ישראלי, כפי שטענו,
הס לא היד מהססים להציג גם צילומים של שברי. המטוס, כפי שעשו זאת בעבר.

של אחזקת חזית התעלה. בעוד שאסכולה
אחת טוענת כי צה״ל חייב להתאים את
עצמו לצורת המלחמה הסטאטית שנכפתה
עליו אך הזרה לעצם טיבעו, בחזית התעלה׳
לפתח ולהתאים שיטות־המה חדישות,
שיהיה בהן משום תשובה ופיתו ונות ליוזמות
התוקפניות של המצרים — הרי
האסכולה השנייה טוענת, כי עצם צורת
מלחמה זו היא מנוגדת לאופיו של צר,״ל,
שכוחו העיקרי הוא בניידותו, בתחבול׳
תיו, בניצול גורמי ההפתעה ובהשארת היוזמה
בידיו בכל־ זמן ובכל מסוס
אין זה סוד, כי דעת האסכולה הראשונה
היא המקובלת בצה״ל והאלוף שייקה גביש
הוא מבצעה בחזית התעלה.

בנקודה זו יש להדגיש, כי עם כל העצמאות
הפיקודית שיש לאלוף־פיקוד כלשהו
בצה״ל בפיקודו, הרי לא הוא הקובע את
המדיניות הצבאית והמדינית, והוא מבצע
למעשה את המדיניות המתקבלת במטכ״ל
באישור הממשלה. משום כך, למרות הניגודים
הבולטים במזג ובתפיסות הצבאיות
בין האלופים אריק שרון ושייקה גביש,
הרי עצם החילוף ביניהם עדיין אינו מבשר
שינוי מדיניות בחזית התעלה. כמו החילופים
בפיקוד הצפון, זהו חילוף שיגרתי,
במחזוריות התפקידים המוטלת על מפקדי
צה״ל הבכירים ובקידומם.

** רב חילופי אלופי־הפיקוד בפי-
> .קוד הדרום של צה״ל, ביום השלישי
השבוע, הכינו חיילים הכפופים לפיקוד זה
מעין מתנת פרידה למפקדם היוצא, האלוף
שייקר, גביש, ומתנת ברוך־הבא למפקדם
החדש: האלוף אריק שרון.
כוח פשיטה של צה״ל פשט על בסיס
חיל־הים המצרי בספאג׳ה, על החוף המצרי
של ים־סוף, כ־ 100 קילומטר דרומית
לפתח מיפרץ סואץ תקף אותו במרגמות.
פשיטה זו, כמוה כפשיטת צה״ל בתחילת
השבוע על בסים מצרי בעורף תעלת
סואץ 30 ,ק״מ מקו־התעלה, תישאר אומנם
ללא הדים פומביים: לא צה״ל, ובמיקרה
זה גם לא המצרים, אינם מעונייגים להרבות
פרטים על פשיטות אלה, שתוצאות
צבאיות ויוקרתיות אומנם אין בהן, אך
יש בהן משום משלוח רמזים לצמרת הצבא
המצרי.

כי קיים הבדל יסודי במנטאליות, בתפיסה
הצבאית הטאקטית ובחשיבה הצבאית
הכוללת בין שני אלופי צה״ל אלה.
כאשר נכנם ביום השלישי השבוע האלוף
אריק שרון לתפקידו כאלוף פיקוד־הדרום
כמקומו של האלוף שייקה גביש, היתה
־,שאלה העיקרית: האם מבשר חילוף שיג־
־תי זה בפיקוד הדרום, גם שינוי תפיסה

הצבאית

האתגר: פחות אבירות

האם החילוף שיגרתי?
ין זה סוד, והדבר גם פירסם לא

** ה שאינו שיגרתי הוא האישיות
של אלוף־הפיקוד החדש. יותר אולי
מרבים ממפקדי צד,״ל האחרים, קשור שמו
של האלוף אריק שרון בהילת תהילה מייחדת,
שאינה נובעת רק מהצלחותיו הצבאיות
בתקופה בה פיקד על יחידת קומנדו

לגבי צורת האחזקה
בחזית התעלה?

והפעילות

\ £פעם בעבר, כי קיימות דיעות שונות
בין מומחים צבאיים לגבי האיסטדטגיה

הפגזת מעוזי
לקוח מתוך

העיתונות המצרית.

לדברי

המצרים מראה

התמונה

האלוף גביש
, 101 הצנדנים, או בתקופת מלחמת ששת״
הימים. הילה זו מקורה גם בתוכן ובפירוש
הבלתי־שיגרתי, שאישיותו המיוחדת
של האלוף שרון ׳מחדירה לנושאים ולתפקידים
שהם שיגרתיים לכאורה.
בתקופה בה פיקד האלוף גביש על חזית
התעלה, בתוקף היותו אלוף־פיקוד הדרום,
נעשה המכסימום האפשרי במיסגרת האמיי
צעים העומדים לרשות צה״ל והמדינה להתבססות
הגנתית בתעלה, שראתה את
יעודה העיקרי בהורדת מיספר האב דות של
צה״ל במלחמה המשתוללת בחזית זו עד
למינימום.
בפעולותיו ובמיבצעיו בחזית התעלה,
שאף צר,״ל לנהל את המלחמה בצורה כזו
שיותר מאשר תביא להישגי יוקרה זמניים
וחולפים, הצמצם רבות את מיספר הנפגעים.

בהבל פיהם מפילים המצרים מטוסים ומפוצצים מצבורים ישראלי

במדינה

הארוך שרון
הטלת התפקיד הראשי במלחמה בגמרה
זו על חיל־האוויר, וביצוען לאחרונה של
הפשיטות הסטריליות, הנמנעות ממגע ישיר
עם כוחות האוייב ומיועדות ככל האפשר
לפגוע בו ללא סיכון הפושטים, הן התופעות
האופייניות למדיניות זו.
אולם, אם למרות דביקותו של צה״ל
במטרות אלה, לא פחת מיספר הנפגעים
בחזית התעלה, ובשבוע האחרון בלבד
הוא הסתכם בשמונה הרוגים, חלקם קצינים,
ומיספר גבוה יותר של פצועים — עדיין
נשארת פתוחה השאלה, אם ניהול מלחמה
מסוג שונה בחזית התעלה, אין בו כדי
להפחית את מיספר האבירות? במילים
אחרות: בעיית צה״ל בחזית התעלה אינה
כיצד להחזיק בה ולמנוע מהמצרים אפשרויות
פלישה תוך צליחת התעלה. הבעיה
היא להוריד למינימום האפשרי את
מיספר האבידות וליטול את העוקץ ממלחמת
ההתשה שמנהלים המצרים.
זו היא המשימה העיקרית העומדת בפני
האלוף אריק שרון עם כניסתו לתפקיד
החדש. מכיוזן שמרבית אבידות צה״ל בתעלה
אינן נגרמות בקרבות פנים־אל־פנים,
אלא בפשיטות מצריות, מארבים, מוקשים,
חילופי־אש בנשק־קל והפגזות ארטילריות
—• יהיה זה מתפקידו של אריק לנסות
ולממש שיטות אחרות שיורידו עוד יותר
את שיעור האבידות, במיסגרת המדיניות
הצבאית והמדינית כאחד.

(המשך מעמוד )21
ציוד על מכוניותיהם ומסתירים אותו עד
לרגע השימוש. היו אלה הנשק וההוראות
שסיפק קאסם, אשר הביאו לפיצוץ צינור
הנפט, פגיעה במשאבות־המים, ופיצוץ הבתים
בחיפה.
חבלן ותיק, ותיק. קאסם אבו־חדרה,
יליד עכו ואב לחמש בנות (בארץ) ושני
בנים (בסוריה) ,נמלט ערב מלחמת השיחרור
ללבנון. לאחר המלחמה הסתנן חזרה לארץ,
נתפס ונשפט למאסר. לאחר שהשתחרר,
הורשה להישאר בישראל, נהג להפליג בסירת
הדייג שלו לדייג לילי לאורך חופי
הארץ. מאוחר יותר גילו שלטונות הביס־חון
שמסעותיו הליליים נועדו לא רק כדי
להעלות דגים בחכתו, אלא גם למיפגשים
עם קציני־מודיעין מצריים, ש צאו לקראת
סירתו מחופי עזה וקיבלו ממנו מידע ביטחוני,
קאסם וכמה מחבריו נעצרו, הואשמו
במגע עם האוייב. לאחד החשודים אירע מה
שאירע עתה לקאסם: לדברי המשטרה, הוא
התאבד בכלא. אבו־חדרה עצמו יצא זכאי
מחוסר־הוכחות.
לדעת שלטונות הביטחון, המשיך קאסם

בשנים האחרונות נפתחו אקדמיות צבאיות
רבות בארצות־הברית בפני בני כל הדתות,
החלו מקבלות ברצון תלמידים יהודיים —
שהצטרפו, מצידם, בנכונות מפתיעה.
ניתוח מלחמת ששת־הימים. אקדמיה
כזו הוא האקדמיה הצבאית על־שם
גנראל מק־ארתור בניו־ג׳רזי, המקבלת נערים
בגילים 12 עד ,17 מכינה ללימודים
אוניברסיטאיים, במגמה ברורה שיהפכו לקצינים
מיקצועיים. האקדמיה גמישה ומעודכנת
בתוכנית־הלימודים שלה, מזמינה מדי
פעם מנהיגים יהודיים בעלי־שם להרצות
בפני התלמידים. מאז מלחמת ששת־הימים
מנותחים בה מהלכי־המלחמה בדקדקנות רבה,
לא רק מהבחינה המיקצועית — המעניינת
כל אקדמיה צבאית בעולם — אלא
גם במישורים חברתיים הקשורים במדינת־ישראל.
למשל: רבים מן הנערים מכינים
עבודות על הנושא ״יחסו של האו״ם למדינת
ישראל, והסיבות לכך״ .ובעוד שד,אקדמיה
רחוקה מלהיות ישיבה, הרי שההקפדה
על רמת־הלימודים גרמה לזאת שמאז ש נפתחה
ב־ , 1966 זכתה ברמת־הציונים ה־

בליקוי זה באמצעות תופעה הנקראת בלשון
הנהגים ״מנוע מצלצל״.
״שהקונה ישכור את הראש״ .כדי
להתגבר על ליקוי זה של אי־התאמה בין
יצרני המכוניות לבין תנאי השוק הישראלי,
מנסים יבואני הרכב לנקוט בכמה שיטות
כדי למנוע את ״הצלצולים״.
• חלק מיבואני הרכב מקפידים להזמין
לישראל רק מכוניות בהן מורכב מנוע בעל
יחם דחיסה נמוך, המתאים לדלק בארץ.
• יבואני רכב אחרים מחליפים בארץ
את סתם־הראש של המנוע לסתם־ראש עבה
יותר, מקטינים כאן בארץ את יחס הדחיסה
או מכוונים א ת המנועים להצתה מאוחרת.
התוצאה: מ1וע שאינו אטום הרמטית כפי
שיצא מבית*׳,חרושת, וירידת הספק ניכרת
של המנוע.
• יש גם יבואנים המזמינים מן המפעל
שהם סוכניו, מנועים מיוחדים עם יחס־דחיסה
נמוך, המתאים לצרכי הארץ. אבל
יבואנים אלה נמנעים מלהודיע על עובדה
זו ללקוחות.
• ויש יבואנים המתעלמים מהבעיה,
מוכרים לקונים הישראלים מנועים עם יחם

מיסדר הנפת הדגל וקאדט יהודי כאקדמיה הצכאית הכשרה באקדמיה בקיום מגעים עם סוכני האוייב על־אף כש־לונותיו
הכפולים. ערב מלחמת ששת־הימים,
כאשר חשד שעומדים לעצור אותו, התחמק
יחד עם שני בניו ללבנון, כשהוא נמלט
בסירה זרה. שם קיבלו אירגוני־החבלה את
החבלן הוותיק בזרועות פתוחות, גייסוהו
למסעות בסירות־המירוץ, עד שנתפס בפעם
השלישית — והאחרונה.
עתה הוקמה ועדת־חקירה, כדי לקביע
״כיצד.התאבד, ואם היתד, רשלנות בשמירה
עליו.״-
יהדות מיקצוע יהודי חדש

הסומנוו המצרי

העיקרי של פשיטות המצרים הוא בעיה שטל
אריק שרון יהיה למצוא לה תשובה.
בתמונה נראים אנשי קומנדו־ימי מצרי,
שפניהם הושחרו כדי למנוע את זיהויים.

ההבדל העיקרי בין הישראלי ליהודי בגולה
הוא בכך, שליהודי דבוקה עדיין במידה
רבה התדמית הקלאסית של היהודי,
בעוד שהישראלי נחשב לאדם חדש, שונה
מאבותיו.
אחד המיקצועות שהיו תמיד לא־יהודיים
בצורה קלאסית היתד הצבאיות. הישראלים
יכולים אולי להקים צבא מופלא, אבל היהודים
— שאני.
תמונה זו השתנתה במידה רבה בעת האחרונה.
לא רק שיהודים במקומות שונים,
כגון בניו־יורק ודרום־אמריקה, מגלים יו ד
מה בהקמת אירגוני־הגנה עצמאיים, אלא
שיותר ויותר נערים יהודים פונים למיקצוע
יהודי חדש: קריירה צבאית.

:־שם מק־ארתור, שיעורים בלקחי מלחמת ששת־ווימיס
גבוהה ביותר בין בתי־הפפר מסוגה באיזור.
האם ייתכן שהסיבה היא אחוז התלמידים
היהודיים הגבוה בתוכה?
תחבורה זהירות:
דחיסה גבוהה!
הבנזין הטוב ביותר למכוניות נוסעים
שניתן לקנות בתחנות־הדלק בארץ הוא בנזין
של 91 אוקטן. במדינות מתוקנות בעולם
מוכרים אמנם בתחנות בנזין מעולה יותר,
בעל מספר אוקטן גבוה יותר, אולם בישראל
החליט אחד ממומחי הממשלה שנהגי ישראל
אינם זקוקים לדלק סוב יותר.
לרוע המזל אין מרבית יצרני הרכב בעולם
מסכימים עם השקפתו של המומחה
הישראלי. רוב בתי החרושת למכוניות בעולם
מייצרים מנועים בעלי יחס דחיסה
גבוה. כתוצאה מכך מסוגלים בעלי מכוניות
אלה לקבל ממנוע בעל אותו נפח־בוכנות
יותר כוחות־סוס למכוניתם. התנאי היחיד
לכך הוא — שימוש בדלק מעולה, בעל מספר
אוקטן גבוה.
כאשר מגיעות מכוניות חדישות אלה, עם
יחס הדחיסה הגבוה לישראל, ואל מנועיהן
נשפך בנזין באוקטן 91 בלבד, התוצאה
די,יא׳ יה׳רסנית ביותר, מקצרת באורח ניכר
את אורך חייו של המנוע. ניתן להבחין

דחיסה גבוה, משאירים לקונה לשבור את
הראש כשיתגלו התקלות הראשונות במנוע.
רשימת הדחוסות. מחקר שנערך
לאחרונה מצביע כי המכוניות הבאות הנמכרות
בשוק הישראלי, מיוצרות במקור עם
מנועים בעלי יחס דחיסה גבוה:
אלפא רומיאו מדגמי 1750ס.ס ;.אוסטין
מורים מדגמי 1300ג׳י, מי; ו־ 1800מ. ק.
אאודי ססו ל.ס ;.פיאט 850 ספציאל וקופה;
פורד אסקורט ; 1100 פורד קאפרי ; 1600
קורטינה ; 1600 הילמן האנטר והילמן אימפ;
מרצ׳זס 280ס. אי. ום. ל ;.אופל מדגמי
קאזט, אולימפית, רקורד 1900 וקומודור;
דנו ס־1 8־ ; 1300 סימקה 1000ל. ס .ו״ג׳י.
ל. ס ;.סימקה , 1501 ומכוניות וולבו מדגמי
ס־ 144ו־. 164
כל נהג העומד לקנות רכב מאחד מהדגמים
המצויינים לעיל, טוב יעשה אם יברר
לפני שירכוש את המכונית אם יחסי הדחיסה
במנועים שלהם הותאמו בצורה הולמת
לדלק המצוי בארץ.

דמים ודס
לפני ארבע שנים נכנסו לתוקפם חוקי הבטיחות
החדשים בארצות־הברית. חוקים
.אלה מהווים צעד גדול קדימה במלחמתם
של שלטונות התחבורה של ארצות־הברית
בקציר־הדמים של תאונות־הדרכים בארצם.
במקום להקים ועדות פרלמנטריות חסרות
הבנה ויידע, נוסח הוועדות שהוקמו בישר
(המשך בעמוד :28

ותור מוצר מבית ״ !גהר״

גברתי,
״ביונס-אוטומטי״ של ,,יצהר״ — המהפכנית ב אבקו ת הכביסה
— הוכנה מנו סחה ממוזגת, אשר מאפשרת כביסה נימרצת
ויעילה של כל הכ ת מים כולם (ואפילו העקשניים ביותר)
במהירות רבה — אול ם ללא הקרבת חוזק סיבי״הבד, רעננות
צבעיו, או — החשוב מכל, ללא גרימת נזק לעור ידייך המ טופחות.
,,ביונס-אוטומטי״ מכילה * 8כוסו ת אבק ה סופר־אקטיבית, וכל
סוס תגרום ל 5-ק״ג של כבסים להיראות נקיים־מכל-רבב —
צחים ומבהיקים.
״ביונס-אוטומטי״ — שילוב מושלם ביום הכביסה: טיב עליון,
ללא השוואה, ומחיר צנוע ( 1.98ל״י בלבד.):

בחב

אג: ק ת

שי מיו ח ד -בו ספלס טי ת שימו שית
״יצהר״ צירפה למענך לכל אריזה ואריזה כוס-פלסטית, שי
מיוחד ומעשי שיאפשר לך חסכון נוסף בכביסה ביוכימית.

ביונס,בי1נס בעצמו מכבס !

7ה 511־ 1־1־ ביונס

״712/

— 868 הויכוח ה\ד 1ל £338£
(המשך מעמוד ) 17

רעו דבריו של אכנרי כלל. יהודים
וערבים הקשיבו לו כשקט
דבר שהערבים ציינו אותו לאחר מכן, כשרבו ההפרעות לדבריהם
מצד היהודים.

פנים אל פנים
הרי שני נאומי הפתיחה, התחיל
ויכוח כללי. ראשון דיבר, כמוסכם
מראש, נציג אל־פתח — שחזר על הדרישה
להקים ״פלסטין לא־לאומית״ ,ושלל מכל
וכל את קיום ישראל. הוא רמז על כך ש־אבנרי
הצביע בכנסת •למען מלהמת ששת־הימים
ולמען איחוד ירושלים, והצדיק בכך
את סירוב אל־פתח להתווכח עימו רשמית
מעל הבמה.
האיש נענה בו במקום על־ידי חזי כרמל,
עתונאי ישראלי ואיש מעריב, שקרא החלטות
של ועידה פלסטינית, בהן הוסכם להשאיר
בארץ רק יהודים שבאו אליה לפני ־תאריך
מסויים.
הוויכוח הפך יותר ויותר נרגש, וכמר,
פענים היה נדמה כאילו הוא עומד להתפוצץ.
אך הסדרנים הצליחו להשליט סדר,
ופעם אף נטל. אבנרי את המיקרופון כדי
לבקש מן היהודים להקשיב לדברים בסובלנות
(״אני מתפלא על ידידי ישראל כאן.
העניין שלנו אינו כל־כך חלש שעלינו להפריע
למי שאינו מסכים עימנו״).

מוכן שלא הושגה הסכמה בוויכוח
פומבי זה. אולם איש לא
קיווה לכף. החשוב היה עצם
קיום המעמד -והסכמת הערכים,
זו הפעם הראשונה, להתווכח
פנים־אל־פנים עם ישראל,
ובכך להכיר, למעשה, בקיום הצד
השני.
כך גם תואר על־ידי עתוני צרפת.
היתד, זאת התחלה של דו־שיח — התחלה׳
העשוייה לשמש תקדים ולאפשר המשך
בעל־סיכויים. כפי שסיכם אבנרי, בנאום־
הסיום שלו :״יש במרחב שלנו שיתוף־פעולה
מצויץ בין הקיצוניים בשני הצדדים. הגיעה
העת שיתחיל שיתוף־פעולה בין שוחרי־הש־לום
משני הצדדים — לפני שנשמיד איש
את רעהו.״
כעבור שעה ראתה גם מסעדת לה־קופול
מחזה בלתי־רגיל — לייד שורה של שולחנות
שחוברו יחד התקבצו ישראלים, ערבים
וצרפתים כדי לסעוד יחד ארוחת־ערב
מאוחרת, לנתח את.הוויכוח ולהחליף בדיחות
— מיפגש בין אויבים שאינו רגיל.

(המשך מעמוד ) 19
סנו. כאשר הגיעו השלושה חזרה אל בנין
המלטשה, הם מצאו שם כבר ג׳יפ משטרה,
בתוכו ישבו הסמל יצחק אללוף, ושלוש חיילות
חיב״ה.
עברו דקות מספר עד שמנהל העבודה הצליח
לשכנע את סמל המשטרה לעלות עמו
אל קמלטשה שבקומה השלישית. וכך, קריכ
לשעה שמונה בבוקר, עלו ארבעה אנשים
במעלית אל המלטשוז: מנהל־העבודה, שני
שומרי הבורסה וסמל המשטרה.
סיפר שומר הבורסה יצחק ורסנו לכתב
העולם חזה :״עלינו במעלית. לא חשבנו
אפילו שהשודדים נמצאים בתוך המלטשה,
לכן אפילו לא שלפנו את הנשק. רק כשהגענו
אל דלת הפלדה, טען הסמל את העוזי
שלו. בתוך הדלת יש חלון של זכוכית

הג׳יפ המשטרתי בו נמצאו שלוש חיילות
חיב׳ה, והנהג המשטרתי, היה נתון באש
צולבת מצד הפז׳ו והשודדים הנסוגים.
כל עשרות הפועלים בבנין שעקבו אחרי
המתרחש לא יכלו שלא לציין את הצורה
המקצועית בה פעלו השודדים. נראה היה
בעליל שהם הכינו את המיבצע כמיבצע צבאי,
וכי לפחות לאחד מהם יש נסיון קרבי.
אותו איש, המכונה ״הגבוה״ בפי אנשי
המשטרה ועדי הראיה, גרר עמו את השוטר
הפצוע, ירה בקור רוח והחליף מחסניות
בתת־המקלע שלו, תוך כדי נסיגה. לדעת
חוקרי המשטרה שגבו את העדויות, אין
ספק שאיש זה הוא בעל עבר צבאי, או
שודד חדש ששיטות העבודה שלו טרם מוכרות
על־ידי המשטרה.
גם העובדה שעל האקדח שנפל מידי

השודדים נסוגים

בצילום משוחזר דה נראית דרך בריחתם של השודדים,
אחרי שהטילו את הסמל הפצוע על הארץ.
השניים נמלטו לעבר נחל איילון ובכביש אילצו נהג להובילם עד כיכר המדינה, שם נעלמו.

תקדים והמשך
^ 0היתה קיימת תקווה שתקדים זה
ויזמין המשך, הרי נתאמתה כבר כעבור
יומיים.
הוויכוח בפאריס נתקיים ביום ה׳ .ביום
א׳ נערך בג׳נבה — שוב ביוזמת מארק
האלטר — דבר שגם הוא חסר כל תקדים.
עד כה סירבו הערבים תמיד להופיע
בוויכוח פנים־אל־פנים עם ישראלים ברדיו
או בטלוויזיה. לפני כמה שבועות בלבד,
כאשר הטלוויזיה השווייצית ביקשה לערוך
סימפוזיון כזה, העמידו הערבים תנאי שלא
יישבו באולפן אחד עם הישראלים — ו הוויכוח
צולם בשני אולפנים נפרדים, ללא
מגע גופני.

הפעם נעיד ברדיו ז׳נכה הוויכוח
הישראלי-ערכי הראשון
פנים־אל־פנים. בצך הישראלי השתתף
שוב אורי אכנרי, בצד הערבי
צעיר שזיהה את עצמו כ-
,חאלד״ -והידוע כשליח ״אלפתה״
כשווייץ.
גם הפעם נסב הוויכוח כולו על רעיון
אל־פתח (.״מדינה פלסטינית חילונית ולא-
לאומית בכל רחבי הארץ״) לעומת תוכנית
אבנרי (״דו־קיום של מדינת.ישראל ומדינה
*פלסטינית במולדת המשותפת״) .גם הפעם
לא הושגה הסכמה — אך הוויכוח היה
שוטף, שני הצדדים הגיבו איש על דברי
רעהו, והמנחה השווייצי ציין שזו הפעם
הראשונה בהיסטוריה ששני האויבים מוכנים
לעימות פנים אל־פנים.

שני המאורעות הסעירו את המושבה
הערכית-היהודית באירופה
הדוברת צרפתית -ושני
המאורעות לא הוזכרו אף במילה
אחת בעיתונות ישראל.

הסגור הפצוע

זהו כמל המשטרה יצחק אללוף, שנפצע בעת שנכנס למל־פשה,
שם הסתתרו השודדים. אללוף נפצע פעמיים, פעם
במלטשה ופעם כשירו בו השודדים במנוסתם. הוא נפצע קשה בבטנו, אן יצא מכלל סכנה.

השודדים במלטשה נמצא משתיק־קול, נותנת
בינלאומי. השניים עזבו את הארץ ברגע
שהרגישו כי הוטל עליהם מעקב. אולם
בחוגי המשטרה מפקפקים אם אמנם היו
שניים אלה הנציגים היחידים שבאו כדי
להדריך את השודדים המקומיים.

** לסמך הנ פי ץ והידע המשטרתי, אין
י ג שני פושעים כאלה המגיעים לארץ זרה,
קושרים קשרים עם אנשי עולם־תחתון מוכרים,
דבר העלול להוביל אליהם מיד את
המשטרה המקומית. בדרך כלל הם מנסים
להפעיל אנשים חדשים, שאינם מוכרים לאנשי
החוק. לא מן הנמנע, שאם אמנם
יש קשר בין ביקורם של השודדים הזרים
לבין נסיון השוד הגדול, הרי שהחבורה•
המעורבת בו היא של אנשים שאין להם
עבר פלילי.
זכור מקרהו של יהפורץ־הקיבוצניק נעמן
דילר, שביצע עשרות פריצות ברמה בינלאומית
לפני שנתפס בנסיון הפריצה לכספת
בבנק הלואר, וחסכון בשדרות קק״ל בתל־אביב.
דילר ביצע עשרות פריצות מוצלחות,
אך כיזזן שלא היה מוכר לאנשי המשטרה,
הם לא ידעו עליו דבר וחצי דבר עד
שנתפס בשעת מעשה.
ישנם גם ישראלים אחרים, שאינם מוכרים
למשטרה הישראלית כעבריינים, כיון שהם
מבצעים את מרבית מבצעיהם בחו״ל. רק
כשהם נתפסים שם, מגלה המשטרה את
עובדת היותם עבריינים. לא מן הנמנע שאנשים
מסוג זה היו אנשי קשר לפושעים
שהגיעו מחו״ל כדי לבצע כאן מעיטי שוד
בקנה־מידה גדול.
נראה שלא היתד, זו דווקא מלטשת בירנ־באן־זוסמן
בלבד שמשכה את עיניהם של
השודדים הזרים. קרוב לודאי שבורסת היהלומים
הישראלית עצמה, היא שהיוותה אוב־יקט
מרכזי להתענינותם. בורסה זו, שהיא
אחת הגדולות בעולם, מרכזת בתוכה אוצרות
יהלומים המהווים אתגר לכל חבורת
שודדים בינלאומית, מה עוד שבדרך כלל
מרוכזות סביבה מלטשות יהלומים גדולות.
משום כך עדיין מגששת המשטרה באפילה
באשר לזהותם האפשרית של מבצעי נסיון
השוד ברמת־גן. חוסר־אונים זה של המש טרה
מטיל עתה חרדה בקרב כל אלה שהשתתפו
בסיכול השוד.
מה שמנע את הצלחת השוו היה הגילוי
המוקדם של הפריצה אל תוך המלטשה.
העובדה ששודדים לא היססו הפעם להשתמש
בנשק בצורה פרועה, מטיל מורא בלב אלה
החוששים מנקמתם ועלול להרתיע בעתיד
עובדי מלטשות להפריע לשודדים במלאכתם.
עובדה נוספת הראויה׳ לתשומת־לב כתוצאה
מנסיון השוד שר,וכשל, ועלה בארבעה
פצועים, היא חוסר אמצעי־בטיחות משוכללים
במלטשות היהלומים בישראל. העוב דה
שהשודדים יכלו לחדור פעמיים באותה
דרך אל מלטשת בירנבאך־זוסמן, מצביעה
על כך שלא נעשה די לאבטח את המפעל.
בחוגי המשטרה טוענים כי בעלי מלטשות
מסויימים נמנעים במתכוון לאבטח את
מפעליהם בצורה׳ מקסימלית, כיון שבמקרים
רבים הם עשויים רק להרויח אם מבוצע
שוד במפעלם, בשל דמי הביטוח הגבוהים.

משיריינת דרכו אפשר לראות מה נעשח
במלטשה. הסמל ניגש אל החלון, אבל לא
ראה שום דבר בפנים. אז פתח מנהל חעבו־דד,
את הדלת וכולנו נכנסנו פנימה. הסתכלנו
לכאן ולכאן ולא ראינו שום דבר. אבל
פתאום ראיתי שמישהו, שהסתתר אחוי
הקיר נתן מכה לעוזי שהיה בידי הסמל,
והעוזי נפל על הארץ. אחר כך התחילו
לירות לעברנו.
״כדור אחד שרק לי על יד הבטן, התך
את החולצה והעניבה שלי ושרט איתי.
הייתי בטוח שנפצעתי. באותו זמן כבר היה
הסמל פצוע. השומר השני, אדטו, משך את
הסמל החוצה וכולנו יצאנו דרך הדלת
לחדר המדרגות. השארנו שם את השוטר
הפצוע לשכב ואנחנו ירדנו לקומה השניה*.

השקרה אחר כך התרחש במהירות
הבזק. התמונות המתפרסמות בעמודים
אלה, מצביעות על הפרטים צעד אחרי צעד.
שלא כמו שומרי הבורסה, שהשאירו את
השוטר הפצוע ;קחדר המדרגות, לא הזניחו
חבריהם של השודדים את השניים שנמצאו
בתוך הבנין וחיפשו דרך לנסיגה כשהם
מגוננים על עצמם בגררם עימם את הפצוע.
שותפיהם של השודדים, שסיירו ליד המל־טשה
במכונית פז׳ו גנובה, ראו כי ג׳יפ
משטרה כבר חונה בפתח הבנין, סברו כי
נמצא בו כוח משטרתי, פתחו באש כדי לחפות
על חבריהם שנסו לכיוון נחל איילון.

הסיירות שנפצש

שתיים משלוש חיילות החיב״ה שנפצעו, מאו שפזות
בבית־החוליס. החיילות היו בדרכן למחסום מש־טרתי
כאשר הגיעה לג׳יפ, בו נסעו, הקריאה לחוש לעזרת המלטשה בה נמצאו השודדים.

מקום לסברה כי השודדים לא היו מקרב
הפושעים המוכרים למשטרה.
המשטרה מנסה למצוא קשר אפשרי בין
כנופית השודדים שניסתה לפרוץ למלטשת
בירנבאך, לבין ביקורם לא מכבר של שני
תיירים מחו״ל, עליהם הגיעה ידיעה באמצעות
האינטרפול כי הם שודדים בקנה־מידה

ומה באשר לאותה שיחה טלפונית -אל
כתב העולם הזה? האם באמת ייסר אותם
מצפונם של השודדים על שפגעו ופצעו
אנשים חפים מפשע?
את התשובה על כך ניתן יהיה לדעת רק
אם יגיעו באמת פרחים והתנצלות מצד השודדים
אל חיילות החיב״ה שנפצעו.

במדינה

ץ מש דקות של מתח, חמש דקות
\ ) של חרדה — בבית־המשפט למושבעים
בוינטרתור שבשווייץ — סיימו בהצלחה
בלתי־צפויה חודש ימים של התרגשות
ומריטת־עצבים.
היו אלה חמש הדקות בהן הקריא הד״ר
גוט, אב בית־הדין הקאנטונאלי למושבעים,
את גזר־הדין במשפטם של שלושת החבלנים,
שנאשמו בהתקפה על מטוס אל־על
בציריך ושל מרדכי רחמים, איש־הביטחץ
הישראלי, שהרג בתום ההתקפה את שותפם
הרביעי של החבלנים.

(המשך מעמוד )25
אל; במקום להילחם בנהגים ולהוציא הון
תועפות לתעמולה לנדיגה זהירה — תעמולה
שטרם הוכיחה את עצמה — החלה ממשלת
ארצות־הברית לטפל בשורש הבעייה:
כלי־הרכב עצמם.
תקנות הבטיחות שחוקקו בארצות־הברית
הן פרי מאבקו של פרקליט צעיר ואמיץ,
ראלף נאדר, שגילה בתחילת שנות ה־,60
בספרו מסוכנת בכל המהירויות, את העובדה,
שמכוניות אמריקאיות ואירופאיות רבות
אינן אלא מלבודות־מוות משוכללות,
הן לנוסעים בהן והן לסביבתן.
נסיונות של ריסוק. בספרו לא נרתע
נאדר מלתקוף מכוניות פופולאריות
רבות כמו הקורבייר של שברולט או ה־פולקסוואגן
— על חוסר יציבותן וליקויי
ד,מיבנה שלהן. במיודד ציין את המספר הרב
של ההרוגים שנפגעו בתאונות כתוצאה
מחדירת מוט ההגה לחזה הנהג, נפילת הנהג
על לוח המכשירים, ועקירת הכיסאות
ממקומם בעת חבטות חזקות האופייניות להתנגשות
חזיתית.
כתוצאה ממאבקו של נאדר, אין לייצר
כיום בארצות־הברית או לייבא אליה מכונית
שאינה עוברת מספר בדיקות בטיחות,
כולל נסיונות ריסוק, מעיבה והתהפכות.
אולם בישראל חשובים כנראה הדמים מן
הדם. יבואנים רבים הרוצים להוזיל את
מחירי המכוניות שד,ם מייבאים, על מנת
לעמוד בתחרות בשיק, מורים לייצרן הרכב,
אצלו הם מזמינים את המכוניות, שלא
להרכיב במכוני־ת הנשלחות לישראל
מיתקני בטיחות רבים, שהם חובה בארה״ב.
״ ההגההנשכר ״ .הדוגמה האופיינית

בהתאם לפרוצדורה המשפטית השוזיי־צית,
הוקרא גזר־הדין לפני פסק־הדין המנומק
והמלא, שיפורסם רק בעוד מיספר
שבועות. גזר־הדין מילא את משאלתו של
התובע לגבי הנאשמים הערביים 12 :שנות
מאסר עם עבודת־פרך, דבר שהיה צפוי.
ההפתעה נגרמה בעת חריצת גזר־דינו של
רחמים :״זכאי מן האשמה שיוחסה לו
בגלל חוסר הוכחות!״
ההפתעה לא נבעה מזיכויו של רחמ-ם
מאשמת הריגת החבלן הרביעי. הסתירות
בעדויותיהם של עדי־התביעה בנקודה זו
היו כה מרובות, עד שרק נטייה אנטי־ישראלית
קיצונית יכולה היתר. להסתמך
עליהם. ההפתעה היתה בזיכויו של רחמים
מההאשמות הנוספות שיוחסו לו, שהיו
קלות־ערך אומנם, אך שפרקליטיו אפילו
ציפו שייענש עליהן בצורה סימלית.
היו אלה האשמות של נשיאת־נשק ללא
רשיון בתחומי שודייץ, ופעילות סוכן זר
על אדמת מדינה זו.
בזכותם את רחמים גם מהאשמות אלה,
הצדיקו למעשה שופטי ומושבעי בית־המש־פט
השווייצי את הצבתם של אנשי־ביטחון
במטוסי אל־על, הכירו בזכותם להתגונן
בשעת התקפה גם על אדמתה של מדינה
נייטראלית כשוזייץ.

** שפט וינטרתור המחיש בפעם
נוספת את ההבדל היסודי בין ישראל
לערבים: הערכתם של חיי אדם. לצרכים
תעמולתיים נמנעו המחבלים הערביים מל-
שתף־פעולה עם בית־המשפט ומלהגן על
עצמם. בצורה זו הפכו אומנם את המשפט,
בעיני דעת־הקהל השווייצית והבינלאומית,
למשפטו של רחמים. אולם תמורת הישג
זה, שהעמיד את ישראל בתדמית בלתי־נוחה,
שילמו בחירותם.

מרדכי וחמים יצא רחוכש׳!
בשלב מסויים, נראה היה גורלו של
רחמים כנתון בסכנה. היה זה כשאחד מ־פרקליטיו,
הד״ר מייסר, נתקף בהתקפת־עצבים,
התמוטט, שם עצמו ללעג ואילץ
את רחמים ליטול ממנו את ייפוי־כוחו.
פרשה זו, של העמדת פרקליט שאושפז
כבר בעבר במוסדות פסיכיאטריים להגנתו
של• רחמים, היתה ראויה להיחקר, לולא
הסתיים הכל בכי־טוב.
הישגה של ישראל בפסק־הדין של ו ינ־טרתור
אינו רק בעצם זיכויו של רחמים,

פרחים למנצח

שהחזירו לארץ, ביום בו יצא זכאי, זוכה
מרדכי רחמים לזרי פרחים מדיילת אל־על.

חיוו שר אמא

אלא באישור של טוהר הנשק הישראלי.
אם היתה נקודה בפרשת תקיפת מטוס
אל־על בציריך והריגתו של המחבל, שלא
נעמה לישראל — היה זה הנסיון, היזום
והמכוון כנראה, להטיל על רחמים את האשמה
של ירייה באוייב אחרי שהתפרק
מנשקו. זיכויו המלא של רחמים בנקודה
זו, לא מחמת ספק, אלא מחוסר הוכחות,
מטיל עתה צל כבד על משטרת נמל־התעו־פה
של ציריך, שניסחה כנראה לפברק
האשמת־שווא נגד רחמים.

כשכולו נרגש, צועד מרדכי רחמים על המסלול של
נמל־התעופה בלוד, כאשר הוא מוקף בשוטרים, ידידים
ובני משפחה. לידו צועדת אמו, שביקשה לקחת עימה לקבלת־הפנים גם את כל שכניה
במושב אליכין, כדי לקדם את פניו של בנה, שיצא זכאי במשפט בווינטרתור, שווייע.

מכוניות הכיטחון*
מה חש!ב ליבואנים?
ביותר לכך הוא ״ההגה הנשבר״ .זהו הגד״
שבשעת תאונה חז־תית מתקפל פנימה, ו־מוטההגה
חודר
נחבט בו, אין כשהנהג לחזהו. לארצות־הברית אסור ׳לייבא מכוניות
מתוצרת פז׳ו, וילוו, פולקסוואגן, אופל
ואחרות, שאין מורכב בהן ״הגה נשבר״.
לישראל מייבאים מכוניות אלה עם מער*
כת־הגה רגילה. יש גם מספר יבואנים המייבאים
לישראל מכוניות שהשוק האמריקאי
נסגר בפניהן לגמרי מסיבות של בטיחות.
הבולטים ביותר ביניהן הם מספר
דגמים של מכוניות מורים, אוסטין וחקסהול
הבריטיות ואן.אס.או. הגרמנית.
היחידים העומדים בדרישות הבט חות של
ארצות־הברית, שמשום מה רבות מהן אינן
נהוגות בישראל, רם יבואני הרכב האמריקאי•
הסיבה אינה דווקא דאגתם של יבואני
הרכב האמריקאי לשלום הנהגים.
דרישה מצידם ל־יצר במיוחד עבור ישראל
רכב ״ א אביזרי בטיחות, המחוייבים
לפי החוק בארצות־הברית, תייקר את המכונית
יותר מאש־ קניית המכונית עם כל
אמצעי הבטיחות החדישים. מידת הסטנדרטיזציה
הגבוהה הקיימת בתעשיית המכוניות
האמריקאית, היא הגורם לכך. במיקרה זה
זולים הדמים מן הדם.
* שים לב: לוחות השעונים זהכפתורים
שקועים, כדי למנוע פגיעה בשעת תאונה.

שתיים מנערות הבוהימה שר תדאביב נעצרו ובהתפוצות נתע שר המשטרה

תי צעירות ישבו ביום ב׳ ה שבו,
א על ספסל הנאשמים, באולם־המשפטים
של השופטת עדנה שצקי בבית־משפט ה־שלוב
בתל־אביב. הן היו לא מאופרות, ו-
נראו חיוורות ועייפות, אחרי ליל נדודים
בתא־המעצר. למרות זאת, נראה היה עליהו
שהן זרות למקום ולאווירתו.
ואכן, השתיים היו זרות לעולם הפשע
והמשפט• היי אלו לא אחרות מאשר השת־קנית
ברכה נאמן ונערת־הזוהר התל־אביבית
רינה רמון.
ברכה, שהיתר, נשואה בזמנו לאחד מ-
מפקדי הצנחנים הידועים, התגרשה ממנו
בגלל רצונה להקדיש עצמה לקריירה על
שחקנית. למרות שכשרונותיו־ ,בשטח זה לא
היו נוצצים, הצליחה להשתלב לתור ה
אוהל ואחר־כר הקאמרי, לרוב בתפקידי החתיכה
המטומטמת, הגיעה שיא הקריירה
שלה כאחת מכוכבות הסרט אירים. רינה
דמון׳ כיום בשנות ר,־ 20 המאוחרות שלה,
התפרסמה לראשונה לפני כתריסר שנים ,־־
אחת משתי בנות הט-יפש־עשרה התאומות
שנהגו לקחת חלק בהילולות של הפסל
איזי, בסטודיו שלו ברמת־גן,
עתה היו השתיים ישובות על ספסל הנאשמים,
כשנוכחותן מעוררת גל התרגשות
והתלהשויות בין הצופים.
ברכה, שערה הקצר צבוע פסים־פסיס,
לבושת מכנסיים, סוודר וצעיף שחור, ורינה
בעלת השיער הבלונדי הגולש׳ במכנסיים
כהים יחולצת בז׳ ,נראו כאילו אינן תופסות
עדיין את ימה שקרה להן.
מה שקרה להן הובהר תוך זמן קצר
על־ידי התובע המשטרתי: הוא האשים אותן
בהחזקת סמים מסוכנים.

אביר עשיר מקנדה
אשר התדפקו הבלשים ביום הרא-

* 4שון בצהרים על דלת דירתה של ברכה,
ברחוב כרמייה בתל־אביב, היתד, בכך משום
הפתעה מוחלטת לברכה ורינה ידידתה, שנמצאו
אותה עת בדירה. השמועה על מעציו
התפשטה כלהבה בחוגי הבוהמה, הפכי׳
לנושא השיחה הבלעדי. מכריהן התייחסו
למעצר ללא הפתעה — כאילו ידעו ש היתר
זו רק שאלה של זמן עד שהשתיים
תיעצרנה .״הזהרתי את רינה המון פעמיים
שתפסיק עם זד״״ סיפר אחד מיושבי נסית,
כשהוא מסרב לפרט למה בדיוק היא מתכוון
במילים ״עם זה״ .את ברכה לא הזהיר
איש. לא היה מי שיעז לקרב אליה ולהעיר
לה. וזה, למרות שברור היה לכולם שמשהי
השתנה אצלה. משהו דראסטי .״מעולם
לא היה לה כסף,״ סיפרה אחת מידידותיה
.״תמיד, מאז שאני זוכרת, היא היתר,
בלי מיל, לבושה מוזנח, ושערה זועק למספרה.
ופתאום, לפני שנה, הכל השתנה:
היא התחילה להתלבש בבגדים אלגנטיים ויקרים,
מבקית במספרה כמו שעין, מלאה
כסף. הייתי בטוחה שזה בגלל החבר החדש
שהיא תפסה. בחור עשיר מקנדה, אחד
כזה גבוה, לא יפה במיוחד, עם אף ארוך.
אבל ברכה היתד, מלכה אצלו. הוא היה
קונה לה טבעות זהב, והם נסעו יחד בלי
הרף לקנדה ולארצות־הברית. מנסיעות אלו
היא היתד, מביאה מיבחר ענק׳ של פיאות
נוכריות ובגדים נהדרים, ביחוד סריגים ו־בגדי־עור.
כולנו איחלנו לה מזל־טוב על
המציאה שנפלה בחלקה. בחור כזה עשיך
ואלגנטי, ממש ג׳נטלמן מושלם״.

ברכות הנחל־טוב לא היו

ששה ברשימ זיבקו?רירה
* * תנהגותהשל המשטרה חיזקה את
ן | הסברה, שלא רק בהחזקת סמים המדובר,
אלא נראה שיש גם קשר לקשר שבין
ברכה לג׳רי. כאשר הן נעצרו בדירתן, נערך
המעצר בצורת מיבצע שלם, כאשר 1 שישה בלשים מזנקים לתוך הדירה. החיפוש 1
בדירה העלה שלושה גרם חשיש בסך־הכל.
שתי הידידות מילאו פיהן מים, ביקשו רק
להתקשר עם עורך־הדין צבי לידסקי. הפרקליט
הממושקף והנמרץ נכנס לפעולה, הגיע
תוך זמן קצר להסכם עם המשטרה, לפיו
ישוחררו העצורות עוד לפני תום 48 שעות
המעצר, שאותן רשאית המשטרה להחזיק
עצור ללא צו שופט.
אלא שלמחרת התחרטה בה המשטרה. כ1
אשר
הובאו ברכה ורינה בפני השופטת
שצקי, ביקש התובע את הארכת מעצרן. לדבריו,
גילתה המשטרה מיסמכים המצביעים
על קשרים בין העצורות לבין ספקי הסמים,
והארכת המעצר דרושה לגילוי מקורות
הסמים.

האמנם הלשנה?
ך ידסקי התנגד, טען בפני השופטת
ד־נה די מ11
של ברכה היה לא אחר מאשר ־י שטיין
— שנעצר בימים אלה על״ידי משיירת ירושלים
כחשוד בהחזקת אוצר עצום של 90
סוליות חשיש.
בעקבות כך, פשטה מייד הסברה במרחבי
נסית ורוול שהשתיים נעצרו לא סתם על
החזקת סמים. מכריהן הצביעו על כך שגם
רינה נהגה לנסוע לחו״ל לעיתים מזומנות,
במיוחד לפאריס, הסתובבה בטל תקופות
ממושכות, התגוררה בדירה יפה והתלבשה
תמיד בהידור — בקיצור, כל אותם הדברים
המעוררים את קינאתם של אלה שאין להם
אותם.
יחד עם זה, דווקא בשעת צרה זו התגלו
ידידיהן הרבים של השתיים. הם סירבו להשמיץ
אותן גם בשעה קשה זו :״ברכה
היא בחורה טובת־לב וחביבה,״ סיפר שחקן
צעיר, שעבד איתר, תקופה ממושכת.
״למרות שהיא היתד, לפעמים היסטרית, אף
אחד לא לקח את זה ברצינות.״ הוסיפה בכנות
שחקנית אחרת, שדווקא לא סימפטד,
את ברכה :״אני לא יודעת מה היא עשתה

בר כ ה נאמן

ב״קליפווניה

/כי המשטרה כבר הסכימה לשיחרורן.
הוא השיג את שלו: הבנות שוחררו ב־

ב״כסית־

נראית השחקנית ברכה נאמן כשהיא יושבת בחברתו של צדוק
קראוס. צדוק, אחיו של הזמר שמואליק קראום, נידון רק לפני
שבוע לשלוש שנות מאסר בעוון החזקת 36 קילו של חשיש, שנמצא, כזכור, בדירתו.

לפעמימ -קצת היסטרית

למען החבר שלה. אבל דבר אחד ברור:
היא אהבה אותו בכנות״.

יי נראית רינה רמון (משמאל, בכובע שחור) יושבת בחברת
ידידותיה, הסופרת רבקה כהן והזמרת ירדנה הדר. רינה

ערבות של 500ל״י כל אחת, שנחתמה
למענן על־ידי הסופר עידוא בן־גוריון.
מיד לאחר שיחרורן, הסתגרו שתי הידידות
הטובות בדירתן, סירבו לראות
נפש חיה. ובינתיים כל דיזנגוף כמרקחה,
כשאנשי הבוהמה מנסים לברר כיצד נפלו
הבנות בפח: אין זה סוד שעישון סמים
נפוץ ביותר בחוגים אלה — וכל אחד הרגיש
עצמו נתון אישית בסכנה. החשש הגדול:
הלשנה. רבים מיושבי כסית והרצועה
הזוהרת מאמינים שאיזה מכר או מכרה של
הבנות, שד,תקנא במצבן המצויין, החליט
לנקום בהן בצורה כזו.
זו כמובן אפשרות אחת. השנייה היא
שברגע שנעצר ג׳רי שטיין, הפכה ידידתו
לחשודה גם היא באופן אוטומאטי.
אולם מאחר שהמשטרה אינה נוהגת לגלות
את מקורות המידע שלה, לא ידעו השחקנית
ונערת־הזוהר לעולם, מי העלה את

ח תונ ה
בצעעוז

שלום־בית באלף דולאר
הזוג שירד ביום רביעי בשבוע שעבר מן
המטוס בלוד עורר חיוכים אצל כל מי שהסתכל
עליהם, מפני שהם לא הפסיקו להתגפף
ולהתחבק אף לרגע אחד. מדוע זה
ככה, שתמיד כשרואים שניים עושים את
הדברים האלה, מייד זה מעלה גיחוך על פרצוף
המשקיפים מן הצד — אינני יודעת.
אבל ככה זה. אולי בגלל שהמשקיפים מן
הצד, מכל צד, חושדים שמשהו כאן לא
כשר.
אבל אצל הזוג בלוד, היד, הכל כשר ב־מיקרה.
הם היו נשואים. ואפילו זה לזו.
אלה היו דני דגן ואשתו היפהפייה עליזה.
ולמה פתאום האהבה הבוערת באמצע
השדה? שדה־התעופה, זאת אומרת? או,
כאן הסיפור.
והסיפור הוא שלפני כמה חודשים עבר
חתול שחור — חתול? נמר, לא חתול —
בין דני ועליזה. כי דני הוא במיקצוע מסוכן
מאוד: אמרגן. ועליזה התחילה לחשוד
— בלי כל •סיבה, אני מקווה — שחוץ מעסקים
יש לבעלה עוד עסקים, שאינם קשורים
כל־כך בעסקים. למשל — רק למשל,
אני אומרת — היא חשדה שהוא מתראה
עם מזכירתו, למשל, יותר מדי למשל.
הלכה ודרשה גט.
אה — גט זה כבר לא מצחיק. ביחוד זה
לא הצחיק את דני, מפני ש — צחוק, צחוק
— הוא אוהב את אשתו.
הוא החליט להציל את המצב, לפני חודש
לקח את עליזה לירח־דבש באמסטרדאם,

דני ועליזה דגן
לונדון ופאריס, מה שהוכיח לה באמת את
אהבתו .״וזה גם לא היה יקר בכלל,״ מדווח
לי דני .״לעליזה יש חברים בכל מקום, והם
דאגו לכל מיני קומבינאציות. למטל, הם

ספורט שימוש׳ מאוד

כשלידיה וצפניה חזרו מאליפות העולם,
הס היו על סף הנישואין. זאת אומרת, לידיה
היתה. צפניה לא כל״כך. הוא טען שאין
לו כסף. אז לידיה אמרה לו: או חתונה או
שאני עוזבת אותך. מה היתה תשובתז, אינני
יודעת — אבל היא עזבה אותו.

השיגו לד, בד־ם לבגדים, וכך היא הוציאה
על המלתחה שלה רק אלף דולר.״
באמת בזול. מה זה אלף דולר בשביל
להרגיע אשה?

כל אחד יודע שיהודית מזרחי

מחר

היא אחת היפהפיות, הגדולות

מגי, ומגי היתה שרוייה באבל ומן
ממושך. שנה אחר־כך קרה אסון דו־מ!ה
אצל השכנים בדירה ממול: אש תו
של השכן, סוחר עשיר בדוומרי״
בניין בשס יוסף מגריח, נפטרה גם
היא. וכמו שקורה לפעמים, לאחר תום
תקופת האבל, החלו האלמן והאלמנה
הטריים, שהתגוררו דלת מול דלת,
למצוא ניחומים איש אצ;ל רעותו, עד
שלפני שבועיים הם התחתנו, בעידו דם
הפעיל ביותר של בנה ובתה של
מגי. וכמתנת חתונה, קיבלה זה עתה

סבתאהתחת 1ה

לא היה ישראלי שלא היה מבסוט לפני
חצי שנה, כאשר כרמלצפניה וידידתו
לידיה דזרוב זכו באליפות־העולם בשיט
מיפרשיות מדגם .420 אמנם אף אחד לא
ידע בשביל מה זה טוב, מיפרשית מדגם
,420 או מכל דגם אחר, אבל העיקר להיות
סוף־סוף אלוף־העולם במשהו, לעזאזל.
עכשיו מתברר שמיפרשית דגם 420 היא
דבר שימושי מאוד.
לפני שבועיים קיבלו האלופים מיפרשית
כזאת במתנה מההתאחדות לשייט. מתנה לא
מבוטלת, ששווה כ־ 4,000ל״י. קיבל אותה
לידיו צפניה, כי לידיה לא באה לטקס. מאוחר
יותר, כשהיא הגיעה, היא הודיעה לצפניה
שאו ששניהם ישוטו בסירה הזאת
— או שאף אחד. בכך, היא גילתה שימוש
מקורי מאוד לשיט מיפרשיות: אמצעי להחזיר
את לב האהוב האובד.

חמש שנים יצאה יער דוריאנוב עם
יו סקה גרוס. יעל, כפי שכולכם יודעים,
היא שחקנית גדולה. למעלה ממטר
שבעים. ומאחר שיוסקה גם הוא
לא זעיר, הם נחשבו תמיד לזוג גדול.
רק למה מהזוג הגדול הזה לא יצאה
אף פעם חתונה, אפילו קטנה — אי נני
יודעת. יוסקה כתב את התסריט
ל״מניע לרצח״ ,עסק בהא ודא, יעל
שיחקה ב״הבימה״ ו״אהל״ — ורק
חתונה לא עשו.
לפני כמה חודשים הגיעו באיזה
מקום מים עד נפש, או אולי לא הגיעו
מכל מקום, יעל עברה במפתיע
לגור עם יגאר בורשטיין. יגאל הוא
בחור רציני, שכותב בעיתון רציני ,״הא יץ״׳
על נושא לא רציני — קולנוע —
בצורה כן רצינית. או, אמרו כל הלשונות
הרעות, עכשיו היא תצא גם עם
יגאל חמש שנים בלי כלום.
קדחת. סידרה אותם. בלי שאף אחד
ידע מזה, הם התחתנו לאחרונה ב-
צינעה. בהשקט ובביטחה, כמו שאומ רים.

שייצאה
ישראל לארצות־חברית. אבל
מה שלא כל אחד יזרע, זה שאמה,
מגי, היא יפהפייה לא פחות מבתה,
למרות שהיא כבר סבתא — לטי־פאני,
בתה של יהודית.
מגי בת הארבעים־פלום־פלוס־פלום
נעשית יפה במיוחד אחרי כל ביקור
אצל יהודית באמריקה. היא חוזרת
משם רזה בכמה קילוגרמים טובים,
כתוצאה מהשגחתה החמודה של הבוז.
זאת בת.
לפני כארבע שנים נפטר בעלה של

ריקי

בתחרויות מקומיות. לפני חודש, בתחרות
זה היה לפני ארבעה חודשים בערך, וב בחוף תל־אביב, הם זכו במקום השני, ולית־ברירה
נאלץ צפניה להתחיל להתאמן
צפניה התחיל לקוות שעד אליפות העולם
עם בת;זו ג אחרת — ריקי כץ ,״נסיכת
הבאה, שתתקיים באוגוסט , 1970 ריקי כבר
ים סוף 1969״ היפהפיה, ספורטאית מבטן
תהיה מספיק מיקצועית.
ומלידה. ובאמת הם התחילו לאסוף מדליית
מה שמעניין בכל העסק, זה שבין צפניה

דולף לירות לערב
בעולם הבידור הלא־כל־כך־כבד, קוכד! זילכרינג הוא סירמה. חלוץ אמיתי, הראשון
שהביא חשפניות למולדת הרעבה לבידור, והממשיך בכך עד עצם היום הזה.
אי־שם בהיסטוריה המגוונת שלו, נשא לו קובה אשה נאה וחסודה בשם ריימונד,
ברוכה במעלות רבות, שלא הפחותה בהן היא כושרה לדבר במיספר רב של שפות •.לא
הייתי אומרת שהדיבור מהוקצע, אבל העיקר שמבינים. מה יותר צריך לצפות משפה?
בשלב הנוכחי של הקריירה שלו, יש לקובה מועדון־לילה ברחוב בן־יהודה בתל־אביב.
מאחורי הבר ניצבת ריימונד, מפקחת על המארחות, ולמרות שהיא אשת הבוס, הן היו
יכולות ללמוד אצלה כולן איך מארחים אורח כמו שצריך. כי לריימונד יש תבונה שלא
תסולא בפז: היא יודעת להקשיב לבני־אדם. וזה חשוב, או כמה שזה חשוב.
לפני איזה חודש נכנס למועדון תייר תורכי בשם זזק טוטח, מיליונר, גרוש ואב
לשני ילדים, שביקר כבר כמה פעמים לפני־כן בארץ. הוא ויתר על שירותי המארחות,

;.-זי-יז סח דיימווד (ז?י*ול לרוהית *״ותדר_ורוזהוזד הזתווה עו־ורו צח יזוחר ה*(>ו-ריח

לריקי אין שוס קשרים רומנטיים. ואם אני
כבר אומרת שאין, תאמינו לי שאין. לצפני
יה יש חברה אחרת, חדשה.
ועכשיו יש גם לו בעייה חדשה: לעמון
או לא לעמוד בפני הפיתזי לחזור ללידיה,
וכך לזכות גם בסירה שקיבלו במתנה, ומה
שיותר חשוב — לזכות, כמעט ללא ספק,
שוב, פעם באליפות העולם.
ככה זה, חביבי — אין טוב בלי רע, אמר,
חז-ל.

מגי מיהודית נכד חדש, שעדיין אין
לו שם. זאת מתנה.

מזור האם

והמשקאות. כל־כך מיטב, שהחשבון הסתכם בסוף הערב ביותר מאלף לירות.
אלף לירות זה אולי משכורת חודשית יפה בשביל בני תמותה רגילים, אבל מיליונר
זה לא בן־חמותה רגיל. והראייה — למחרת הופיע ז׳ק שוב פעם במועדון. שוב פעם
קוויאר, שיבאס (ויסקי בלע׳׳ז) ,ושוב פעם חלפה אלפייה עם הרוח. וכך זה נמשך ערב
אחרי ערב, כשהמיליונר נהנה לשבת ולבלות בחברתה של ריימונד, שמצאה מאוד מאוד
חן בעיניו.
ופה אירעה הפתעה. ריימונד איבדה את גישתה המיקצועית, התאהבה •במיליונר. ויש
אומרים, שבכלל לא בגלל המיליונים שלו. לפני שבועיים היא בישרה את החדשה העגומה
לבעלה. קובה הנדהם, שהאמין כל הזמן שמדובר רק בביזנס, קם ועזב את הבית רותח
כולו מכעס, ועבר לגור במלון.
אבל אז אירעה ההפתעה מיספר .2כאשר שמע דק שריימונד לקחה את העניינים
יותר מדי ברצינות, הוא נבהל עד מוות, והתנדף מהארץ בלי להגיד אפילו שלום וסליחה.
התנהגות קצת מאכזבת, הייתי אומרת, מצד אביר המרשה לעצמו לטפטף אלף לירות
לערב. מה שמוכיח לאן הגיע כבר ערכה של הלירה.
לריימונד כמובן לא נשארו הרבה ברירות. היא ביקשה יפה יפה סליחה מקובה, הסבירה
לו שהראש שלה הסתחרר — קורה, לא? — וזהו. לפי המידע האחרון שבידי, קובה

דזזדי י-מיי* דד>ץ ץייייז ז״י־ימז־_ררדר

—דיירז ו 1י1ירי> --

במדינה רפזאה המזלזלים

המחסור ברופאים בארץ אינו סיפור חדש.
אפילו רופאים בינוניים חסרים בישראל.
מצויינים — על אחת כמה וכמה.
אולם לא זו כנראה דעתם של הנהלת
בית־החולים המרכזי לנגב בבאר־שבע ומרכז
קופת־החולים הכללית. אלו החליטו שהם
יכולים להרשות לעצמם — למדינה —
לאבד אחד מטובי המומחים לניתוחים פלסטיים
בארץ, סירבו לעזור לו בהלוואה כדי
שיוכל לבנות לעצמו בית בישראל.
עולה חדש משונה. המדובר בד״ר
ארווין קפלן, מנהל המחלקה לניתוחים פלסטיים
בבית־החולים המרכזי בבאר־שבע, העומד
לעזוב את הארץ — בגלל זילזולה
של הנהלת בית־החולים.
ד״ר קפלן זכה לפירסום כאשר הוטבעה
המשחתת אילת. היה זה הוא וציוותי שטיפלו
באותו מוצאי־שבת נורא, על חוף הים
ברומני, ללא קורת־גג, ב־ 130 ניצולי הספינה.
על מיבצע זה זכו ד״ר קפלן ואנשיו
להערכה חמה מד״ר יוסף שטרן, מנהל בית־החולים
המרכזי בנגב.
בשש השנים מאז עלה ארצה, דספיק
ד״ר קפלן לטפל ב־ 5,000 פצועים. המנתח
המשופם והחייכני עלה לארץ מרודזיה, שם
היה מוכר ברחבי הארץ. הוא שימש יועץ
רפואי בתחומו לממשלת רודזיה, צבאה,

מנתח פלסטי קפדן
חזירות ישראלית
למשטרה, ולרשות־הרכבות, חבר המיכללה
הכירורגית הממלכתית בלונדון, ויו״ר אגו־דת
הרופאים המנתחים הפלסטיים בישראל
בשנת . 1968
כאשר עלה המנתח המבריק לארץ, לא בא
ככל עולה חדש על חשבון משלם־המיסיס,
מכיסו שילם את כל הוצאות העלאת משפחתו׳
כולל קניית דירה בביר. משותף.
נפדה מהקומה החמישית. כבר
תחילת עבודתו של ד״ר קפלן בבית־החולים
בבאר־שבע כרוכה במעשה־הלם פנטסטי.
למרות שהיה זה הוא שהקים את את המחלקה
הפלסטית, לא נחשב במשך שלוש
וחצי שנים כמנהלה, אלא רק כסגן־המנהל.
הסיבה: לא היה תקן למנהל.
אולם הבלים אלו לא הטרידו את הרופא
בעל שלוות־הנפש הבריטית הטיפוסית. יותר
מכך, הטרידה אותו בעייה אחרת: לפני כשלוש
שנים נפלה בתו, שהיתר, אז בת 14
וחצי, מחלון דירת חברתה בקומה החמישית.
היא נפצעה קשה בכל גופה, ניצלה
בנס ממוות. למרות שנרפאה וכיום היא
לומדת באקדמיה לדראמה בלונדון, זיעזע
הדבר את הוריה, הגרים בקומה השמינית.
מאז הם שאפו לעבור לבית פרטי, על
הקרקע המוצקה. ביחוד שכחצי שנה לאחר
מכן נולד להם תינוק נוסף.
שערורייה. אולם בית פ־טי יקר יותר
מדירה בבית־משותף — ולמשפחת קפלן אין
את הכסף הנוסף הזה. המנתח המפורסם,
שברודזיה הרוויח הון תועפות, משתכר כיום
— לאחר שעלה כבר לדרגת מנהל ממש
במחלקה שהוא הקים — 900ל״י נטו לחודש,
נאלץ להשלים את הדרוש לו למחייתו
בתורנויוודלילה נוספות. הוא פנה
איפוא בבקשת הלוואה להנהלת בית־החולים.
הסירוב זיעזע אותו. כעולה חדש יחסית,
לא התרגל עדיין הרופא בעל החינוך הבריטי
לחזירות הישראלית החביבה. הוא
ראה בסירוב זילזול מחפיר וחוסר־הערכה
מדהים לשש שנים של מאמצים ומסירות,
הודיע על כוונתו לחזור לרודזיה.

משחיצריה

הנהלת
ח שבונות
כמד במכון
הססריי האינטימי
בעל המוניטין
הבינלאומי

0ם י לי־@ £א*זו 6וך ן

קורס בוקר מזורז
+קורס ערב רגיל
^ הכנה לסוגים ג2+1 ,

גמר ההרשמה־
25.12.69

תל־אביב, רחוב טטולנסקין ד,
טפנת בן-יהודד• .י.
רמת־גן, שדרות הילד ,21 על־יד

קולנוע, אורון*.

הקנידי לדרוש בט־טמחזז שלך א ת 8
חמגוי
״ העולםהזהי, שבועוןהחדשותהישראלי •
המערכת והמינהלה: תל־אביב, רחוב קרליבך , 12 טלפון ,260134
תא־דואר • 136 מען מברקי: עולמפרס • בית־דפוס משה שהם
בע״מ, תל־אביב, רוד פין • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע״מ •
העורך הראשי: או ת אבנרי • המוציא־לאור; העולם הזה בע״מ.

קיבל ת
חשבונן,
פרע נא
אותו בהקדם.

״?!ומדיה מינית מברי?וה פארודיה על הפסיכואנליזה1״ •
הרומו ״מה מעיק! על פורטנוי 1״ אשר הסעיר את ארצות־הברית

זה למעלה משנה שיצירה ספרותית שנכתבה בידי
סופר יהודי־אמריקאי צעיר, מסעירה את עולם
הספרות, כארצות־הכרית בעיקר. פילים רות, סופר
אמריקאי 37 מהכר הספר ״מה מעיק על פורטנוי״,
הפף את יצירתו האחרונה לרב-מכר כשוק האמריקאי,
בעיקר בזכות הסממנים האירוטיים שבו.
אולם חשיבותו של הספר מצויה מעבר לערבו
כיצירה ספרותית. מבחינה מסויימת זה אינו רומן

אמריקאי אלא רומן ישראלי בימעט, העוסק בבעיית
היהודים בדור הנוכחי ומעמדה של ישראל כעולמם
הנפשי והרוחני. עתה.כשתורגם הספר לעברית *,הוא
יעורר ודאי כישראל את אותם הדים ומחלוקות
שעורר בשעתו בארצות־הכרית. נובח חשיבות זו
של היצירה מגיש ״העולם הזה״ להלן קטעים נבח רים
מתוף הרומן, תוך נסיון להפנות את תשומת־ליבו
של הקורא הישראלי למיספר משמעויות שבו.

מתקומם נגד יהדותו
^ ס אס אני חו שב את עצמי לאיש חשוב מדי להיכנס לחמש־עשהה דקות לבית־
\ 1הכנסת — וזה כל מה ׳שהוא מבקש — לפחות שיהיה לי די כבוד ללבוש
ביום הזה בגדים הגונים ולא לעשות צחוק מעצמי, ממשפחתי ומרדת שלי.
״מצטער,״ אני ממלמל ומפנה לו (כרגיל) את גבי, הדבר היחיד שאני מתיר לו
להסתכל בו בעת דיבורי ,״ אן רק מפני שדו הדת שלן, אין פירוש הדבר שהיא
גם שלי.״
״מה אמרת? הסתובב חנה, מיסטר, אני רוצה לשמוע את התשובה ברוב נימוס
מהפה שלן,״
״לי אין דת,״ אני אומר ומואיל להפנות לעברו חלקיק־של־מעלה.
״ולמה לא? אתה משהו מיוחד? הבט אלי! אתה משהו מיוחד סדי?״
״אני לא מאמין באלוהים.״
״הסר מעלין את מכנסי־העבודה האלה, אלכס, ולבש איזה בגדים וגונים.״
״אלה לא מכנסי־עבודה. אלה מכנסי־חול״.
,״היום ראש־השנה, אלכם, ובעיני אלה מכנסי־עבודה! היכנס לשם ושים עניבה
וז׳אקט וזוג מכנסיים וכותונת נקיה, ובוא הנה עם צורה של בן־אדם. ונעליים,
מיסטר, נעליים של ממש.״
״הכותונת שלי נקיה
״אה, הסוף שלן יהיה רע, מיסטר נכבד. אתה בן ארבע עשרה, והאמן לי,
אתה עוד לא יודע כל מה שיש לדעת. השלך מעלין את הסנדלים האלה! מה י כוונתך להיות, איזה מין אינדיאני?״
״הבט, אני לא מאמין באלוהים ואני לא מאמין בדת היהודית — או בשוס
דת. זה הכל שקרים.״
״אה, שקרים, מה?״
״אני לא אתנהג כאיל! לחגים האלה יש איזו משמעות כשאין להם! וזה כל
מה שאני אומר!״
״אין להם שום משמעות אולי מפני שאתה לא יודע שום דבר עליהם, מיסטר
נכבד מאוד. מה אתה יודע על ההיסטוריה של ראש־השנח? עובדה אחת? שתי
עובדות אולי? מה אתה יודע על ההיסטוריה של העם היהודי, שיש לן זכות
לקרוא לדת שלו, שבמ שן אלפיים שנה היתה טובה בשביל אנשים הרבה יותר
פיקחים מ מן והרבה יותר מבוגרים מ מן —! שאתה קורא לכל הסבל וכאב־הלב
הזה שקרים!״
״אין דבר כזה נ מו אלוהים, ומעולם לא היה, ואני מצטער, אבל בסילון שלי
זה נקרא שקר״.
״אז מי ברא את העולם, אלכס?״ הוא שואל בבוז .״זה סתם כ ן קרה, לפי
דעתן, אני משער.״
״אלכס,״ אומרת אחותי ,״אבא מתכוון, שאפילו אינן רוצה ללכת איתו, החלף
רק את בגדין --״
״אבל בשביל מה?״ אני צורח .״בשביל משהו שמעולם לא היה קיים? מדוע
אינכם אומרים ללכת ולהחליף בגדי בשביל איזה חתול־חוצות או איזה עץ —
אלה הרי קיימים לפחות!״
״אבל לא ענית לי, מיסטר חכם גדול ומשכיל,״ אומר אבי .״אל תנסה לשנות את
הנושא. מי ברא את העולם ואת האנשים שבו? אף אחד לא?״
״נכון! אף אחז לא!״
״אה, בטח,״ אומר אבי .״ממש מבריק. אני שמח שלא למדתי בבית־ספר תיכון,
אם ככה מבריק עושים או תן הלימודים.״
״אלכס,״ אומרת אחותי וברוך — כדרכה תמיד — ב רון, מפני שגם היא כבר
שבורה מעט — ״אולי, אם תנעל רק זוג־נעליים --״
״את לא פחות גרועה ממנו, חנה! אם יש אלוהים, מה לו ולנעליים!״

** פר משעמם״ ,״רומן מרתק״; .ספר גועלי״,
״יצירת מופת״; ״יצירה אנטישמית״ ,״ספרות חובה
ליהודים״ — אלו הן רק חלק מהתגובות המנוגדות הכתובות
ליצירתו של פילים רות מה מעיק על פורטנוי.
מיספרן של הדיעות על הספר הוא ודאי קרוב למיספר
קוראיו.
גם מיספרן של הקביעות לגבי מהותו של הספר הוא
׳רב ומנוגד. יש הרואים בו ספר קומי, מעין סאטירה על
־,ספרות הפורנוגראפיה שיצאה לחופשי בשנים האחרו־ות.
אחרים סבורים כי אין זה אלא שימוש שיטחי בפסי־ואנליזה
בפרוטה, תוך נסיון לנתח מבחינה פסיכולוגית
ת מיבנה אישיותו של היהודי האמריקאי הצעיר המצוי.
!ביעה אחרת משוכנעת כי הספר אינו אלא ביטוי מודע

3ילי 3רו ת

בווסה גגוה
ן יא יושבת בתחתוניתה טל הספה בעבר
| | השני של ריצפת הלינולאוס, משקלה
שמונים קילו ושפם צומח על שפתה העליונה.
אנטוני פרוטה, זה שמי כשהיא
אך היא אינה שואלת.
לשם.
שואלת
״הביט,״ אומרת ״בועה־פועה״ ,״שלא יהיו
אי־הבנות — אתה היחידי שאני עושה לו
את זח. אתה, וזה הכל.״
״זה תלוי רק בן,״ אני אומר בנימוס.
״בסדר, הוציא אותז מהמכנסיים שלך,
אך אל תוריד אותם. אתה שומע אותי,
למה שאמרתי לו, אני לא עושה כלום
לביצים!״ ״בסדר, בסדר. מה שתגידי.״
״וגם שלא תנסה לנגוע בי.״
״הביטי, אס את רוצה שאסתלק, אני
מסתלק.״
״תוציא אותז רק החוצה.״
״בועה־פועה״ ,שאינה מרוצה לגמרי, מתיישבת
על כיסא זקוף־מיסעד, בעוד שאני
משתרע לידה על הספה — ולפתע היא
מחזיקה בו, והזייך המיסכן שלי כמו נתפס
באיזו מין מכונה. בחוזקה, אם לתפוס
לשון של המעטה, מתחילה פרשתיה־יסור־ס.
כאילו ביקשה לה שפין מדוזה.
״מה העניינים?״ אומרת היא לבסוף.
״אתה לא יכול לגמור?״
״בדרן כלל כן, אני יכול.״
״אז תפסיק לעצור את זה איתי.״
״אני לא עוצר. אני משתדל.״
״למה שאני אספור עד חמישים ואם עד
אז לא תגמור, אני לא אשמה.״
עד חמישים? אהיה בר־מזל אם יהיה עדיין
מחובר לגופי עד אז. לאט לך, אני רוצה
לצווח. לא כל כן חזק סביב הקצה, אנא! —
״אחת עשרה, שתים עשרה, שלוש עשרה״
— ואני חושב בלבי, תודה לאל, עוד מעט
זה ייגמר — החזק מעמד, נשארו רק עוד
ארבעים שניות — אבל בעת ובעונה אחת
עם ההקלה באה האכזבה, והיא חריפה: על
הדבר הזה חלמתי יומם ולילה מאז מלאו לי
שלוש־טשרה. סוף־סוף לא תפוח שהוצא לבו,
לא בקבוק־חלב ריק מ שומן בוואזלין, אלא
בחורה בתחתונית, עם שתי ציצאות וחור —
ושפם, אן מי אני שאהיה בררן?
ואז צץ בראשי רעיון. אשכח שהאגרוף המושך
בבשרי שיין ל״בועה־פועה״ — אעמ ר פנים שהוא שיין לי! ו כן אני תוקע
מבט חזק בתיקרה האפלה, ובמקום להשלות

לשינאה העצמית התת־הכרתית, הגלומה בכל יהודי מודרני.
אולם מבלי להיכנס למחלוקת ולצדד בגירכה זו או
אחרת, אין ספק, מבחינתו של הקורא הישראלי, כי זהו
* ,ספר חובה. הוא עוסק, ביכולת ספרותית בלתי רגילה,
בבעיות ששום סופר ישראלי לא העז להתמודד עימן. בעיות
כמו ״מי הוא יהודי?״ ״מה הוא יהודי?״ ״מה ההבדל
בין יהודי לישראלי?״ ״איזה מקום תופסת מדינת־ישראל
בעולמו של יהודי ומה מידת השפעתה עליו אלה
הם למעשה נושאיו האמיתיים של הספר.
אם כיום מלמדים בבתי־הספר בישראל, במיסגרת תוכ
נית
הלימודים בספרות אותה קבע משרד־החינוך, את
יצירותיהם של י.ל. פרץ, פייירברג או י.ל. גורדון — כדי
להמחיש לתלמיד הישראלי את עולמם הרוחני של היהודים
בגולה בראשית המאה — הרי בעוד שנים מיספר לא
יהיה מנוס מלהכליל בתוכנית הלימודים הישראלית גם את
ספרו של פיליפ רות. אם החופש המיני שישרור אז בישראל
יתיר זאת, תהיה זו חובה להציג את הספר כנושא
לימוד של היהודי הגלותי בן זמננו.

משוגע?כ 7חוד

י ״מה מעיק על פורטנוי״ ,הוצאת שוקן, בתרגום חיים
גליקשטיין 227 ,עמודים.

ך • ספר כתוב כצורת וידוי פסיכואנליטי של אחד,
| | אלכם פורטנוי, צעיר יהודי אמריקאי בשנות ה־30

״פורנוגרפיה מזהירה הלהאה עצמית של יהודי מהי באמת משמעותו של
לאחרונה ועתיד לעורר הדים ומחלוקות גם בישראל, עם תרגומו לשפה העברית

שלו, עורך־דין משכיל, מבריק ומצליח, המשמש בתפקיד של
סגן הנציב של ועדת עיריית ניו־יורק לזכויות האדם.
הווידוי הפסיכואנליטי בפני הפסיכיאטר נעשה בצורה מודעת
אל הפסיכולוגיה. אותו אלכם פורטנוי אינו שופך את
ליבו בלבד בפני הפסיכיאטר שלו ומספר מה כואב לו בנפשו,
אלא מנסה גם לקבוע מה היא הנברוזה המעיקה עליו.
למעשה הוא קובע כבר בתחילת הספר את מחלתו הרוחנית,
אותה הוא מגדיר כתיסמונת יוצאת־דופן הנושאת את שמו:
מועקת פורטנוי:

את האגסיעומיות
עצמי שאני שוכב עם בחורה, כפי שאני
עושה כשאני משפיך, אני משלח את עצמי
שאני משפיך.
ומייד הדבר פועל את פעולתו. לרוע המזל,
מכל מקום, כמעט שהגעתי להיכן שרציתי
להגיע כשיום־עבודתה של ״בועה־פועה״
מגיע לסיומו.
״אוקיי, זהו זה,״ היא אומרת ,״חמי שים׳
ומפסיקה!
״לא!״ אני קורא ,״עוד!״
״הביט, גיהצתי כבר שעתיים לפני שאתם
הבחורים הגעתם הנה — ״
״רק עוד אחד! אני מבקש ממך! רק עח
שניים! אנא!״

ואז, לא־מסוגל (כתמיד!) לשאת את התיס־כול
— את האבידה והאכזבה —־ אני מושיט
ידי, תופס בו, וטראח !
אלא שאני פוגע ישר בעין שלי. משיכה
מעשה־אמן בידי המאסטרו בכבודו ובעצמו,
והקצף יוצא מתוכו. אני שואל אותך, מ׳
מיטיב להשפיך אותו יותר ממני עצמי?
״יהודון בן־כלבה,״ צורחת ״בועה־פועה״,
״השפכת זרע על כל הספה! ועל הקירות!״
״חטפתי את זה בעין! ואת שלא תקראי
לי יהודון!״
״אתה כן יהודון, יהודון! השפכת את זה
על הכל, בן־כלבה מטונף שכמוך!״
זה בדיוק כפי שהורי הזהירוני — מח־לוקת
ראשונה, ותהא זעירה כאשר תהיה,
והדבר היחיד ששיקסע יודעת זה לקרוא לך
יהודי מלוכלך. איזו תגלית איומה — הורי
שלעולם אינם צודקים צ־דקים! והעין
שלי — כאילו הטילוה לתוך אש — ואני
זוכר עכשיו למה. על אי־השדים, סיפר לנו
סמולקה, היו השומרים נוהגים להתעלל באסירים
על־ידי שהיו משפשפים פרע בעיני
הס ומעוורים אותם. אני מתעוור! שיקסע
נגעה בידה החשופה בחדק שלי, ועכשיו
יאבד מאור־עיני לנצח! דוקטור, להבין את
הפסיכולוגיה שלי זה קשה כמעט כמו להבין
ספר של כיתת א׳ בית״ספר עממי! מי
זקוק לחלומות, אני שואל אותן? מי זקוק
לפרויד? לרוז פראנצבלאו מה״ניו־יורק פוסט״
יש די שכל לעשות אנאליזה של אחד כמוני!
״יהודון!״ היא צווחת .״מגזע העברים!
אתה אפילו לא יכול לגמור בלי למשוך בעצמן
בזרבובון שלך, ממזר יהודי מתרומם
מטונף!״

״הפרעה נפשית, שבה דחפים מוסריים ואלטרואיסטיים חזקים
נלחמים בלי הפסק בתחושות מיניות קיצוניות, שלעיתים
קרובות הן בעלות אופי סטייתי. שפילפוגל (שם הפסיכיאטר
המטפל בפורטנוי) אומר, :פעולות של אקסהיביציוניזם,
תאוות־הצצה, פטישיזם, גירוי־מיני־עצמי ומישגל־פה הן מרובות:
מכל מקום, כתוצאה מ,מוסריותו׳ של החולה, אין מעשה
ואין ההזייה מביאים לידי סיפוק מיני אמיתי, אלא אדרבא,
להרגשות מכריעות של בושה, ופחד ביחוד בצורת
סירוס.׳ שפילפוגל סבור, כי רבים מן הסימפטומים שורשם
נעוץ בגיל הילדות ביחסי אם—ילד.״
פורטנוי סבור כי מקור האוננות האינטנסיבית שלו בילדותו,
ובעיותיו כ״משוגע לכל חור״ ,בעיקר של נשים ונע רות
שאינן יהודיות, נובעות מיחסיו עם הוריו — אם שתל־

טנית ואב חלש אופי. אולם ככל שהוא הולך ומתבגר, ופעילותו
המינית נעשית סוטה יותר, מסתבר לפורטנוי, כי
המיניות שלו היא רק מכשיר באמצעותו הוא מנסה להרגיע
את חרדותיו הבלתי־מודעות.

חיפוש אחר זהות
* • לעצם קיומן של חרדות אלה, אין כל ויכוח. הן קיי־ז
ג מות במעשיו בספר ובעצם כתיבת הספר בידי בן־

באחד הקטעים בספר ,״הוא, שכמדומה שיותר משאני תוחב
את החדק שלי לבחורות הללו, אני תוחבו לרקע החברתי
שלהן — משל הייתי מגלה את אמריקה על־יגי זיון. אולי
נכון יותר — כובש את אמריקה. קולומבוס, רב־החובל
סמית, המושל וונטרפ — ועכשיו פורטנוי. משל יעודי המפורש
הוא לפתות בחורה אחת מכל 48 המדינות. אשר לנשים
מאלסקה והוואי, לגביהן אין לי שום רגשות, לא לכאן
ולא לכאן, אין לי שום חשבונות ליישב, שום שטרות
לפרוע, שום חלומות להרגיע — מי הן בשבילי, כנופיית

ביקורו בישואו
*י* ורח! במנוסה, שוב נמלט — וממה? ממישהו אחר שהיה רוצה שאהיה
<91 קזוש! מה שאינני! ואינני רוצה או מתכוון להיות! לא, הרגשת־חטא מצדי
היא קומית! לא רוצה לשמוע על כך! אם היא תתאבד — אן לא זה מה שהיא
עומדת לעשות. לא, זה יהיה הרבה יותר איום: היא תטלפן לראש־העיר! ועל כן
אני בורח! אן היא לא תעשה זאת. אך היא כן תעשה. מן הסתם כבר עשתה...
אן האם באמת צער אנושי הוא זה? חשבתי שזה יהיה משהו נשגב יותר!
סבל אומר כבוד! סבל בעל משמעות — משהו אולי, נוסח אברהם לינקולן. טרא־גדיה,
לא מהתלה! תיארתי לי בדמיוני משהו יותר סופוקלטי .״המשחרר הגדול״
וכיוצא בזה. ודאי מעולם לא עלה על דעתי שאסיים בכך, שאשתדל להוציא מעבדות
לחירות רק את הזיין שלי. שלח את אברי! הנה, זוהי סיסמתו של
פורטנוי. זהו סיפור־חיי, מטוכם כולו בשלוש מילים הרואיות גסות. איזו קארי״
קאטורה! הפוליטיקה שלי נובעת כולה מן הפוץ שלי! אמני ההשפכה של העולם
התאחדו! אין לכם מה לאבד חוץ ממוחכם! איזו מפלצת אני! איני אוהב שוס אדם
ושום דבר! לא אהוב ולא אוהב! ועומד לשמש בתור פרופיומו של ג׳ון לינדסי!
כן יהיה נדמה שעה אחרי צאתי מאתונה
חלומי מתחיל ברגע רדתי מן המטוס. אני בנמל־תעופה שמעולם לא הייתי בו
לפני־כן, וכל האנשים שאני רואה — נוסעים, דיילות, מוכרי־כרטיסים, סבלים,
טייסים, נהגי־מוניות — כולם יהוזיס. האס זה כל־כך שונה מן החלומות שמספרים
לך החולים שלן? האם זה כל־כך שונה מן הניסיון שאדם מתנסה
בשנתו? אן בהקיץ? מי שמע על דבר כזה? אפילו הכתובות על הקירות הן יהו־דיות
— חריתות־קיר יהודיות! הדגל הוא יהודי. הפנים הס הפנים שאתה רואה
בשדרת צ׳אנסלור! פני שכני, דודי, מורותי, הורי, וידידי מימי־נעורי. פנים כפני־אני!
אלא שהם נעים על רקע מ סן לבן ושמש מלהטת ועלווה טרופית דוקרנית.
ואין זה חוף־מאיאמי. לא, פני אירופה המזרחית, אך כמטחווי־קשת מאפריקה!
אני יוצא מחדרי כדי ללכת ולהשתכשן ביס עם היהודים השמחים. אני שוחה
במקום שההמון צפוף ביותר. אני משתעשע בים מלא יהודים! יהודים עליזים, מנת־רים
משמחה! התבונן באבריהם היהודיים החותרים במים היהודיים! הסתכל על
הילדים היהודים הצוחקים כאילו הם הבעלים פ ה מה שהם באמת! והמציל, גם
הוא יהודי! לכל אורכו ורוחבו של החוף, עד כמה שיכול אני לראות, יהודים —
ועוד רבים נוהרים במשך כל הבוקר הנאה, כמו מקרן־השפע. אני משתרע על החוף,
אני עוצם את עיני. מעל לראשי אני שומע רעש של מנוע: אל פחד, מטוס יהודי.
אני קונה גלידה יהודית ממוכר יהודי .״האין זה משהו?״ אני אומר לעצמי ,״ארץ
יהודית!״ אן נקל לומר זאת מאשר להבין זאת; אלכם בארץ־הפלאות.
אחרי הצהריים אני קושר ידידות עם אשה צעירה בעלת עיניים ירוקות ועור
שזוף, סגן בצבא היהודי. בערב לוקחת אותי הסגן לבאר באזור־הנמל. הלקוחות,
אוסרת היא, רובם סוורים. סוורים יהודים? כן. אני צוחק והיא שואלת, מה כל־כן
מצחיק. אני נרגש בגלל גופה הקטן ומעורר־התשוקה המהודק באמצעיתו בחגורת־בד־החאקי
הרחבה שלה. אן איזה יצור קטן, תקיף, חסר הומור ושליט בעצמו! אינני
יודע אם תרשה לי להזמין בשבילה, אפילו דיברתי עברית .״מה אתה אוהב יותר?״
היא שואלת אותי אחרי שכל אחד מאתנו רוקן בקבוק של בירה יהודית ,״טראקטו
ריס, דחפורים או טאנקיס?״ אני שוב צוחק.
אני מזמין אותה לבוא עימי לבית־המלון. בחדר אנחנו נאבקים, מתנשקים, מתחי־לים
להתפשט ולפתע אובד לי קישוי־האבר שלי .״אתה רואה,״ אומרת הסגן כאילו
נתאשרו חשדותיה ,״אתה כלל לא מחבב אותי.״ ״כן, אה, כן,״ אני עונה ,״מאז ראיתי
או תן בים אני מחבב או תן, אני באמת מחבב, את חלקלקת כמו כלב״יס קטן
אבל אחרי־כן, מבולבל וסחוסל מחמת התכווצות התפיחה, אני פורץ — ״אבל יתכן
שיש לי מחלה, תביני. זה לא יהיה הוגן.״ ״אתה חושב שגם זה מצחיק?״ מצפצפת
היא בכעס, לובשת את מדיה ועוזבת.

דמותו, פיליפ רות. אולם באשר לגורמי החרדות, נטושה המחלוקת
הפסיכולוגית והספרותית־ביקורתית.
התנכרות מודע
בקשר לכך הוא
אבל ככל שהיא
משתלטנותה של
וסוגר עליו מכל

אלכס פורטנוי גדל והתבגר תוך נסיון
אל מוצאו היהודי. התסביך הגדול שלו
האף היהודי המסגיר את מוצאו תמיד.
בורח מעברו היהודי, בתירוץ שהוא בורח
אמו היהודיה, רודף אחריו עברו, מוצאו,

בריחותיו המיניות של אלכס פורטנוי מביאות אוחו ל הכרה
עקיפה שבעייתו האמיתית היא חוסר הזהות כיהודי
אמריקאי והעדר השייכות לסביבתו.
״מה שברצוני לומר, דוקטור,״ הוא מגיע לידי נילוי זה

האסקימוסים ובנות המיזרח הללו?״
משמעותי לגבי הכרה זו הוא פרקו האחרון של הספר.
באופן בלתי רצוני כמעט בורח אלכם פורטנוי לישראל, המקום
בו הוא מנסה למצוא את זהותו האבודה. אבל דווקא
כשנדמה לו שהוא מוצא אותה, בעזרת נערות ישראליות,
הוא מאבד את אונותו, שאין לו עוד צורך בה כדי להימלט
מחרדתו הנפשית.
בסופו של דבר איך ישראל מהתה לגביו פיתרון, שכן
הוא בורח גם ממנה. אבל עצם העובדה שבעקבות מה שקרה
לו בישראל הוא מרגיש צורך להירפא, מכיר בצורך בטיפולו
של פסיכולוג או פסיכיאטר — מקום בו מסתיים הרומן
— זוהי ההשפעה המשמעותית והמסקנתית ביותר של
הספר.

הידראפו -התבשיר המיוחד המחדיר לחות לעורך ומזין רקמות
פנימיות -יפתיע אותך בהשפעתו הישירה על מראה פניך.
תחליב הל חו ת האידיאלי באקלים בשלנו, מגן על עורך מפ:י
יובש, נספג כולו בעור (כפעולת ה שתיה) ,חודר עד לרקמת העוד התחתונ ה
ביו ת ר ...משאיר הרגשת רעננות קרירה על פניך לזמן ארוך. ההידראפו פועל
במהירות ו ב של מו ת ...תופתעי מתוצאות פעולתו המידיות; עור פניך יהפוך
חלק יותר, יפה יותר.
עשי את השמוש בהידראפו לחלק קבוע מיומך, ברחצה ושתיה. לר שותך
הידראפו לכל סוג עור.
תכשיר אנ סלם ־ ש ם מהימן למוצרי איכות.יעוץ לאיפור מטעם חברת אנ סל ם :

)6 8ח 313ז 01ץ 1־ 1ח01510ו ח£

6רח $61 וז£

! תמרוקי נורית, ר״ג, רח־ הירדן ; 14,29.12 :94 תמרוקי מילה, ריג, רח׳ביאליק ; 16.12 :6 0תמרוקילילך,
£ירושלים, מרכז מסחרי קרית יובל ; 16.12 :תמרוקי אהובה, ת״א, מרכז מסחרי שכון בבלי ;9.12 :תמרוקי |__
חננית, ר״ג, רח׳ הרואה ;21.12 :24 תמרוקי רונית, בת־ים, בלפור ;22.12 :70 תמרוקי הנריטה, אשדוד,
פרסום צימס • סט!רי1-18^5 1
מרכז מסחרי ב׳ ;5,15.1.70 ;23.12 :תמרוקי מוניק, אשדוד, מרכז מסחרי א׳ ;24.12 ,תמרוקי טיבולי,
ס״ת, רח׳ ההגנה ;28.12 :25 תמרוקי נורית, ר״ג, רח׳ הירדן ;29.12 : 94 תמרוקי שושנה, אור־יהודה:
; 11,26.1.70 ;30.12 תמרוקי אביב, פתח־תקוה, רח׳ חיים עוזר ; 13.12.69 : 1בית מרקחת קדמה, נוה־מגן,
רמת השרון ; 1,12,13.1.70 :כל בו איבי, רח׳ רוטשילד , 11 בת־ים ;4.1.70 :כל בו אממה, רח׳ יהודה
הימית ,9יפו ;6.1.70 :תמרוקי מילה, רח׳ ביאליק ,60 רמת גן ;7.1.70 :תמיוקי שרה, רח׳ חנקין ,68
חולון 8,20.1.70 :בית מרקחת קרני׳ רח׳ סוקולוב ,28 הרצליה 14.1.70 :תמרוקי האומות. ככר ויצמד מ.

ך* מחזמר ״שיער׳ טרם הגיע עדיין
( | לישראל, אבל פסטיבאל השיער כבר
משתולל כאן במלוא עוצמתו. רק בשבוע
שעבר, בעת שנשות החברה של תל־אביב
השתדלו להתחרות זו בזו׳ לא רק בתלבו־שותיהן
— לקראת פתיחתו של דיסקוטק
חדש בתל־אביב — אלא גם בתיסרוקותיהן,

בארפנת שנות ה־70
המתחילה בחודש הבא
ניתן היה לראות שם תיסרוקות שנראו
כאילו ירדו ישר מעל בימת הגירסה הישראלית
של המחזמר המסעיר. אבל ספק אם
רבים הבינו במה המדובר.
אולם גם זאת — תיסרוקת בנוסח שיער
— אינה הצעקה האחרונה של אופנת התיס־רוקות.
בשנות ה־70׳ ,המתרגשות ובאות
עלינו אוטוטו, יהיה עלייך להוציא מהאל
בום
את התמונות הישנות של סבתא, כדי
לגלות איך להתאים את ראשך לאופנה.
התיסרוקת שתיפתח את שנות ד,־ 70׳ היא
תיסרוקת בשם לה פ א; /בסיגנון האופנה
הנקרא לה סטרן. היא מועתקת ישר מאופנת
שנות ה־30׳ ועיקריה הם: שיער חלק לגמרי,
ישר, שבקצוזתיו הוא מעוגל קצת לפי
פנים (ראי תמונתה של קארן בעמוד זה).
זהו משהו שנעשה כנראה בהשראת התספורת
האינדיאנית, אבל של הגברים האינד־
(המשך בעמוד )36

| | 1 1ך ״ הספר הישראלי דייב (במר
ח ח | 11י 1־ *1
כז) ,מוקף בתשע מדוגמ־

ניות הצמרת של ישראל, שכל אחת מהן נושאת על ראשה יצירה

אחרת מיצירות הספרות שלו — התסרוקות תהיינה מודרניות
בשנות ה־ .70 רוב התסרוקות הם חזרה לסגנון התספורת הנשית
של שנות ה־ ,30 ורק חלקן הן בהשפעת המחזמר שיער.

תיסווסת סבתא

ה־70׳ .אביזרים שונים עתיקים, כמו המדליון, משלימים אותה.

(המשך מעמוד )35
יאנים דוזקא, לא של נשותיהם.
כדי שיהיה לך מושג מה עומד להתחולל,
לפני שאת מקצצת את שערך ומאבדת כל
סיכוי להשתתף במירוץ השיער הארוך, הכין
עבורך במיוחד, ספר האופנה התל־אביבי
דייב אברג׳י, ערימה של 9גולגלות, שעל
כל אחת מהן מעורמת תיסרוקת באופנת
שנות ה־70׳.
דייב, שהגיע לארץ מבלגיה רק לפני
שנה וחצי, הצליח תוך זמן קצר לכבוש
לעצמו שם כחלוץ אופנת התיסרוקות בארץ,
אומר דייב בן ה־ 29 על אופנת לה פאג׳:

תיסווסת סוואגי ^

לדייב, כשיצר את קוראג׳ ,דבר שיגביר שימוש בפיאות.

״זוהי תיסרוקת שאפילו בחוץ־לארץ טרם
יצאה לשוק• רואים אותה שם רק על ראשיהן
של דוגמניות.״
את האופנה מכתיבים בדרך כלל ספרי פאריס,
רומא ולונדון .״אבל יהם נותנים רק
את השם לאופנה ואת הכיוון הכללי,׳׳
אומר דייב ,״לכל ספר יש אפשרויות להשקיע
בתוך זה את האישיות שלו, ולעשות
ואריאציות על הנושא כמיטב הדמיון שלו״.
דייב, יליד מרוקו, שהיה בעליו של סלון
תסרוקות בבריסל, רכש את עיקר אמנות
התסרוקות ביוון דווקא .״לפני הבחינות שהיו
לי לקבל דיפלומה של ססר־עילית,״ הוא

תיסרוקת שיער

תסרוקת בסיגנון המחזמר
שיער. את כל שלוש
התסרוקות של דייב כאן מדגימה הדוגמנית קארן דונסקי.

מספר ,״הייתי צר־ך להתכונן להכנת תסרוקות
בסיגנון היסטורי, יווני־קלאסי ורומי.
פגשתי את מי שהיה אלוף־העולם בתחרות
תסרוקות בסיגנון זה, ספר יווני ידוע, ונסעתי
ללמוד אצלו ביוון.״

סיגנון שיער. משום
רית, אשר היתד, עד
ייה להפוך תוך זמן
אשה שאינה רוצה
לעבר.

אבל מסתבר שאופנת התסרוקות לא חזרה
כל כך רחוק אל נבכי ההיסטוריה. אופנת
שנות ד,־ 30 החוזרת על עצמה בשנות ה־,70
תגרום בוודאי בעיות לא קטנות. היא תחייב
שינויים קיצוניים באורך השיער ובצורת הטיפול
בו. לא כל אחת יכולה להרשות ו עצמה
לקצץ את שערה או להחליקו באופנת
לה פ אג /או לתלתלו בצורה שתתאים ל

את רוצה לחסוך לעצמך כאב ראש
וכאב שיער מיותר, כדאי שתתכונני כבר
מעתה למהפכה העומדת להתרגש על ראשך.
סבתא עשוייה להיות הפעם לעזר רב. היא
ודאי זוכרת את הסודות והפאטנטים ה־מיקצועיים
של שנות ה־ .30 קחי עימה שיחה.
ואם יש לה פיאה, מוטב שתקחי כבר גם
אותה.

כך נראה שהפאה הנוככה
חפץ מותרות, עשו־קצר
לאביזר חיוני לכל
להלך עם ראש השייך

דו ח איש כנה שד צעיוה עו מסע הר.ס.ו. הראשון -והאחר 1ן־ שרה

״חיפשתי סכין כדי לחתוך את ידי!״
בראש רשימת הסמים השנויים במחלוקת, נמצא הל.ס.ד.
ומערכת העצבים היא עזה במיוחד — ושונה מאדם לאדם.
שים בו מדווחים על חדירה לעולמות מופלאים, נודעו גם
שנהרגו עת ניסו לעוף או להלך על המים, בעיקבות איבוד
סיפורה של צעירה שעברה את חוויית הל.ס.ד — .והחליטה

ך 1יתד! זו חברתי לחדר שעשתה לי
1ן היכרות עם ה־ל.ס.ד.
כשהיא נתנה לי את הכדור הוורוד ואמרה
לי שזה ל. ס .ד ,.הסכמתי ברצון לנסות,
קראתי הרבה על הסם בעיתונים, וידעתי
שזוהי חווייה מרעישה שאסור לד,חמין או תה.
זכרתי כותרת שראיתי פעם בעיתון
אמריקאי :׳׳נסיעה לעולם של חלומות על
כנפי מלאכים.״ בלעתי את הכדור, וחשבתי
בלבי :״אני מקווה שזה יפעל.״
זה פעל. לאחר שמונה דקות השתנה כל
העולם מסביבי. כל מה שהיה במסגרות
התחיל לנוע: הדלת זזה, משולש הפך לאלי־
9סד, והתקרב אלי באוויר. משקופי־ד,חלונות
ך,תחילו לרחף ולהתפתל באוויר כמו נחסים.
ר,תיקרה והקירות נמסו. הציורים הר־
!ומים בשטיח שעליו ישבתי גדלו לממדי־נק
והתקרבו אלי. הייתי משוכנעת שאני
שדה מלא פרחים בעלי גבעולים גבוהים
!קומתי.
עד כאן היו כל השינויים נעימים מא־ד,
אני הבחנתי בהם בצורה מפוכחת. הייתי
:רה למשמעותם, והבנתי שהם רק הזיות.

״אני טובעת״

אז, כבת״אחת, בלי שום הקדמה
או הדרגתיות, נזרקתי בכוח לתוך מער
שהשפעתו
על החושים
בעוד שמרבית המשתמ*
מקרים של משתמשים
כל קשר למציאות. זהו
לוותר על התענוג, לנצח.

בולת עזר. של רגשות סוערים, רעשים מבולבלים
וחזקים, וצבעים מתחלפים ומדהימים
ביופיים. איבדתי את כושרי לחשוב ולנתח

המראות לנגד עיני השתנו במהירות מסחררת,
עד שלא יכולתי בכלל לעקוב אחריהם
במוחי. אין לי מילים לתאר אותם. בימים
הבאים, לאחר שהחפכחתי, הם הזכירו לי
את הסצינה של הטיסה בחלל העמוק מתוך
הסרט אודיסיאה בחלל שנת .2001
חפצים הפכו להיות ענקיים, מחוץ לכל
פרופורציה. צבע כחול כהה הופיע לנגד
עיני וחלף במהירות־עצומה, כאילו נורה
מקנה־רובה. הוא השתנה לכל גווני הכחול
בעולם, שאליהם הצטרפו, באותה מהירות,
ובשינויים בלתי פוסקים, גוונים מקסימים
של צבעים אחרים׳ בעושר מדהים שאין
דוגמתו בכלל במציאות.

״השתגעתי״

מה שמסביבי, והפכתי משליטה במצב —
נשלטת, זמזומים, חלשים בהתחלה, ואחר־כך
חזקים יותר ויותר, סבבו אותי, עד שהרגשתי
שהם מכסים אותי, ואני כאילו טובעת
בים רחב ידיים, עם גלים סוערים.

*ן תאום הדגשתי שאני עומדת באור
מסנוור שהכאיב לי, ומיד אחרי זה נפלתי
לתוך חושך עמוק. הרגשתי פחד־מוות.
פניה של חברתי נה־ו מפחידים. ידיה דמו
לכפות של חיית־טרף. גם ידי שלי ניראו
לי פתאום מגעילות. הן היו מצופות בקרום
מבחיל. זה השפיע עלי כל־כך קשה, שמיהרתי
לקום ולחפש סכין. רציתי לחתוך את
הקרום המבחיל הזד״ להסיר אותו, בקושי
הצליחה חברתי לעצור אותי.
הרעשים הבלתי־פוסקים והמבולבלים התגברו
והתגברו עכשיו, עד שהרגשתי שמוחי
עומד להתפוצץ כל שנייה. ואז, ברגע נורא

אחד, חשבתי לעצמי :״אני משוגעת. השתגעתי״
.זאת היתד, הרגשה נוראה.
מפעם לפעם, במשך כל המסע, אירעו
שניות, שדמו לברק מנצנץ, שבהן חזרתי
לעולם המציאות. באותן שניות התחננתי
בפני חברתי שתחלץ אותי ממערבולת־הטי־רוף
הזו.
אבל כמובן שהיא לא יכלה לעשות מאומה.
רק לאחר שמונה שעות החלו תופעות המסע
להיעלם ממוחי ומנגד עיני. חלפו שמונה
שעות נוספות עד שהרגשתי שהרהיטים, הקירות
וכל סביבתי כבר יציבים לגמרי.
כשקמתי מהספה בדרכי לחדר־ד,אמבטיה,
הסתכלתי בראי, ראיתי שם אשה זקנה,
החוויות כל־כך זיעזעו אותי, שנראיתי מבוגרת
בעשרים שנה. רק כעבור שבוע פג
המתח מתווי־פני.

עד סף השיגעון
ך* שלקחתי את הכדור מידי חברתי,
^ חשבתי לי, בין היתר. שאוכל אחרי
זה להשוויץ בפני החבר׳ה על מסעות הל.
ס .ד. שלי. לא עשיתי זאת. לא היה לי
במה להשוויץ, חודשים אחרי זה הייתי עדיין
מזועזעת. אינני מוכנה לחזור על החווייה.
אני יודע שישנם רבים שלגביהם זה באמת
מסע ״לארץ חלומות על כנפי מלאכים״.
בשבילי, היה זה מסע לארץ אחרת: ארץ
השיגעון. ניצלתי על הסף.

המינ״לצח! טלי

כל כד הרבה צרות עד הנחת
השעה הגדולה הולכת וקרבה. בשבוע
הבא הבר־סצווה של אריק, ויש לי רושם
שנספיק הכל. הילד בילה את השבת האחרונה
בביתו של רב אחד. ידיד שלנו, אישיות
בעלת משקל, והתרשם לטובה מההווי היהודי
שם. כל יום אחרי־הצהרים הוא הולן לבית־הכנסת,
שם מחכים לו שני המלמדים של
השכונה. אחד מלמד אותו את תוזפטרה
והשני את הדרשה.
״איך היה?״ שאלתי אותו אחרי השיעור
הראשון .״בידור לא נורמלי,״ ענה.

יותר לא שאלתי.
גם אולם מצאנו, בשעה טובה ומוצלחת.
ואפילו לא כל כן רחוק. רק שעתיים נסיעה
ממקום־הישוב הקרוב ביותר. זה היה האולם
היחידי שהיה פנוי. כל האחרים תפוסים היום
שלושה חודשים מראש.
לאחר מיקוח מייגע הורדנו שם את המחיר
לעשר לירות לנפש, ואז התברר שעל זה
עוד מוטלים מיסים .״בואי לא נחשוב בכלל
על הכסף״ .אמר לי בעלי ,״או שלא תהיה
בר־מצווה.״ קל להגיד, עם חמש מאות מוז
אין
וימה!

מנים. בעל האולם רוצה מיקדמה, שטרות,
ואת מספר האשכנזים בין המוזמנים, כדי
שידע כמה גפילטע פיש להכין לסנה ראשונה.

לתופרת,
כדי לתפור לי שימלה לבר־מצווה,
עדיין לא הגעתי, אבל בד כבר קניתי.
אריק שאל אם זה בד חדש לציפוי
הכורסאות. לך תגדל ילדים.
מלבד השמלה, אם כן, נראה כאילו אנחנו
מוכנים לרגע הגדול בלב ונפש, אם לא
בכיס. נותרה רק עוד בעייה אחת. הסבתא
רוצה שאריק יחבוש בטקס את הכיפה הלבנה
שהיא קנתה לו במתנה, אבל הוא רוצה
כיפה שחורה, שלא תבלוט כל־כך. אס ירצה
השם נפתור גם את הסיכסון הזה. רוני
מציעה כובע־גרב.

הופיע!
הופיע!
גליון מס׳ ו של

מן התוכן:

הטובה ביותר
בעול

רוחות רפאים
ה אם קיי מ ת הוכחה
לגלגול נ שמות?
גניבת הדעת — ושמה ספיריטואליזם חקר הפאראפסיכולוגיה
עולמם העל־חושי של
חולי־הרוח
הטיט אניק טבעה פעמיים

מוסף אסטרולוגי ענק

כולל בין היתר א ת
ה הורוסקופ שלך לשנת 1970

להשיג בקיוסקים

המחיר .50ו ל״י

--גזור ושלח --

בולו ז ר.

לכבוד מערכת ״עולמות אחרים׳
שדרות קק״ל ,2תל-אביב

שאוב לורנ\

הנני מצרף 15ל״י בצ׳ק/המחאת-דאר, עבור מינוי ל12-
חוברות של ״עולמות אחרים״
הנני מצרף 1.50ל״י בצ׳ק/המחאת-דאר עבור חוברת
אחת של ״עולמות אחרים״.

כתובת:

תעריפוו המנויים של

תווו ל ס הו ד
17.12.69

הכדאי׳ בי1תר
ל 11!7ת

ב״סלח מרכזי״
בידנ״^ור י 1 -1-די׳/ר 1׳^ו

לון #מ ר כזי

מכונות כביסה•מקלט• טלויזיה
תל־א 3י ,3דתי בן־יהודה , 32 בית אל־על
טל 56671 ,56512 .חניה חינם
לשנה בלירות

לחצי שנה
בלירות

דמי המצוי בארץ

לבל ארצות תבל, בדאר רגיל

דמי המנוי לארצות חוץ בדאר אויר

לבל ארצות אירופה ואיראן

לארצות־הברית ולקנרה

210

לאוגנדה, טנזניה, אתיופיה, גאנה, ניגריה, קניה, ציילון,
חוף השנהב, תאילנד

120

לדרום־־אפריקה, זמביה, רודזיה, גואטמלה

140

למקסיקו, פנמה

150

ליפאן, ונצואלה, ארגנטינה וברזיל

160

לאוסטרליה וניו״זילנר

176

3ב 7

מא/דר.

בקנותך מקלט טלויזיה ״שאוב־לורנץ״
תקבל תמורה מלאה עבור כספך, בשל
השכלולים הרבים שהוכנסו בו. מספר
גדול של פעולות אוטומטיות יוצר תמו נה
חדה, שקטה וקבועה. פעולות אוטו מטיות
אלה מסייעות להחלפת חום
טבעית ויוצרות תנאים טרמיים אידי אלים
במקלט.
כתוצאה מזה אין התחממות הדדית
יתירה של חלקים פנימיים ולכן המקלט
שומר על אריכות ימים, וצורך מעט
חשמל. בכל מקלט טלויזיה ״שאוב־לורנץ״
פועלות רק 5מנורות, יתרת
העבודה מבוצעת ע״י טרנזיסטורים יקרי
14ט )511101 וע״י דיודות.
ערך

2אאו 6-10ש שס$

?ו 9י £ 3 3

ונול האשה
״בעשור האחרון, הלכה החזייה והצטמצמה — עד שגיוס
הגענו לשלב החזה החשוף! ,קובע בגליוגו האחרון אחד
מעיתוני הנשים החשוכים והפופולריים בארצות־הברית.

ה א דו רוני כו
כים אלו, טוען רודי, אין ביטוי קלאסי יותר
מאשר החזה הגלוי, אין דבר פחות סקסי
מאשר חזר, חשוף. האשר, מגיעה לשוויון
הסופי עם הגבר. בכך שהיא משילה מעצמה
את התפאורות המלאכותיות שנועדו להבלטת
מיניותה.

והיא נעשית משוחררת, טוען יזצר ה־יקיני,
בהרבה יותר מאשר פיסת בד.

דורית רידר ,5 ,נבחרה כ״נסיכת ישראל״ לשנת 1969

העו&ס ה1ר.

ך אמנם תזכי בקרוב -לא, לא להלך
| | חשופת חזה, אין צורך להגזים — או לם
לראות נשים ונערות בחולצות ושמלות
שקופות, המגלות שדיהן ברחוב, בבתי־ה־קולנוע,
בבתי־ידידייך? הייתכן שמתי־מעט
הנועזות שכבר מהלכות כיום כך אינן מטורפות
לגמרי — אלא סנוניות ראשונות
המבשרות לנו את תחילתה של אופנה חדשה?
לדברי
מק;קול׳ס, אחד משלושת ירחוני
הנשים הגדולים בארצות־הברית, קיימים כל
הסיכויים לכך — שכן תופעה זו אינה
סתם שיגעון. .לפני חמש שנים ניבא רודי
גרנרייך, ממציא הבליקיני, שבעוד חמש
שנים יופיע החזה החשוף,״ מזכיר העיתון
בגליונו האחרון. .נבואתו נתקיימה בדייקנות
מפליאה.״

הכריזה על פתיחת תחרות

הג ס־ רוהג סי ם!
ש ל ׳ שו אלסד
כסף וסקס
1דברי גרנרייד, אין בכו כל מיס/תורין
— ואף לי מיקריות. לדעתו, האופנה
היא תוצאה ישירה של התשתית החברתית.
ומי שיכול היה, לפני חמש שנים,
להבין את התהליכים החברתיים בנוער של
ימינו, יכול היה גם לצפות לאן נחשפת האופנה.
תפקיד
האופנה בעבר, לדבריו, היה להבליט
את הניגודים: הניגודים בין המעמדות,
הניגודים בין המינים. הבגדים הביעו שני
דברים: כסף וסקם. כיום, בני מיליונרים
מסתובבים בסמרטוטים של היפי׳ז. הם אינם
נזקקים לבגדיהם כדי להדגיש את מוצאם או
את כספם. אלו הם ערכים בטלים בעיניהם
ובעיני חבריהם.
אותו דבר אירע למין. היוניסקס — המין
האחיד — שולט בין הנוער כיום. אם תסתכלי
מאחור על זוג צעירים מודרניים, לא
תצליחי לגלות מי הבן ומי הבת. לתהלי

ההתחרות
פתוחה לכל ילד או ילדה,
מגיל שלוש עד שש בלבד.

גם לך יש בבית צבר או צברית
לא פחות חמודים ו מ קסי מי ם

שף המחשוף *ד

של דודי גרנרייך: בתמונה התחתונח, שמי
לת־ערב עם ניסוי חזה מינימאלי, מעליה
חולצה שקופה לבנה משלו, ובתמונת למעלה
— הצל השחור — שהוא מהדגמים
הראשונים של האופנה החשופה שלו.

שרזזי אה תהונותיהגז, בציון השם־ ,הכתובת
והגיר, רהננרכת ״הננורם הוהיי(ה.ד36 .ו, תר־אביבך
צייני ננר ההגנבופה •.״וחזרות נסיך
הם־יכהיי. הרי שבוס יפורסס היבוזר התוך תצי
רוהים ארה. הנסיך והנם־יכה יוכתרו — בסופו
שר היבצס זה — בנשף וזגיגי ופוהבי.

לא כדאי לראות
לא חשוב לראות
אפשר לראות
רצוי לראות
חובה לראות

** הקרב עד גשר רימאגן ; א ופיר,
תל־אביב) בשלהי מלחמת העולם השניה
פוצצו דגרמנים את הגשרים שעל
נהר הריין בנסיון למנוע מצבאות־הברית
גישה. לליבה של גרמניה. נותר רק גשר
שלם אהד, גשר רימאגן. צבאות הברית המתקדמים
וצבאות הרייך נאבקים עליו. ג׳ורג׳
סגל הוא סגן־מישנה אמריקאי נוקשה ובן
גזארה הוא הסמל הנוקשה עוד יותר. פיטר
ואן אייק הוא גנרל גרמני, כרגיל, וגם
איזו חתיכה משתרבבת לעלילה, כרגיל. לא
יותר טוב ולא פחות טוב ממאות הסרטים
שהוסרטו על המלחמה ב־ 24 השנים שחלפו
מאז.
קאסידי וקיר ׳ (תל-אביב,
תל־אביב) פאול ניומן ורוברט רדפורד שודדים
בנקים־־ ורכבות, אוהבים את קתרין רום,
ומהווים יחד את צמד השורדים הסימפטי ביותר
מאז בוני וקלייד. דיאלוגים שונים, צילומים
מצויינים. אחד מאותם סרטים נדירים
שכל אחד נהנה לראות. מומלץ.

קאובוי של חצות

חדש בבידור

איריס אינסי ספריי

פרסום הסברה

הופיע!!! הגעוו ומחוון של מאת ת ח
)ולפ
הדן בורק!

עונה אוטומטית
לקריאות טלפון

טלסטאר בע״מ
בר־כוכבא ,9ת״א, טלפון 244111

ספר שנכתב באוביקטיביות
מפתיעה ונועזת

נושא שלא טופל בו עד בה
בספרות העברית והעולמית

להשיג בכל חנויות הספרים.
הפצה ראשית: י .מרגליות
הקדם ושלח הזמנתך בדואר
בצירוף שיק?־״ביתן״ הוצאה
לאור, תא־דואר ,2554 תל־אביב

מנה ראשונה (בצוותא) השם
קריאל גרדוש כמעט ולא אומר למישהו
משהו. דוש אומר הרבה יותר. הקריקטורי־סטן
הנודע חיבר שבעה קטעים לצורך העלאתם
על קרשי־במה. הוא עצמו מסווג את
הערב לשני חלקי,ם: סאטירי־רציני ומבדר
יותר. אמנם בקטע דדשיח מוכנס הקורבן
קשור בחבל ההולך ונכרך סביב גופו, מת
שמזכיר במידת מסויימת את גודו של
בקט, אך אי־אפשר לקרוא לקטע. זה תיאטרון.
פי הקורבן סתום ורק השני ״משוחח״
עמו. אס באותה מידה יכו? הקטע להמשך
10 דקות או 2דקות, למה הוא לא מסתיים
מיד?
זוהי בפירוש דוגמא מצויינת לרעיון ש הית
מצליח יותר כקריקטורה דושית טיפוסית.
למשל: ישראלצ׳יק שלו כפות, ואחד
הצוררים כשבידו חרב שלופה, מנהל עמו
דו־שיח, וזו גם הכותרת. הקטעים כולם
שופעי־רעיונות שאפשר לפרשם כמובן, לכאן-
ולכאן, אך סך הכל דומה כי אין אלה
מערכונים של ממש העומדים בזכות עצמם.
הם נשמעים וניראיס ארוכים ומסורבלים,
ועם קיצורים: מתאימים והזזשת קצב המשחק
והבימוי, יכולים להוות קטעי־מעבר מצויי־נים
בתכנית סאטירית מלאה שתכלול פזמן־
נים מתאימים.
יש הבדל עצום ויסודי בין דיאלוגים הנכתבים
בתוך יצירה ספרותית לבין דיאלוגים
שכותב סופר לאדם חי; לשחקן. הדיאלוגים,
של דוש, ברובם הגדול, נשמעים כמתיך
.הומורסקות עתונאיות, שהיו קולעות ־ותר
לא היו נקראות מן הכתב. ובענין זה מלאכתו
של הבמאי דדאמנור לא היתה קלת,
עבודתו שיגרתית, חסרת הברקות ו /או חידושים.
דוש החליט שבקטע סוף־סוף ישחקו
שני שחקנים גיבור אחד, נדי לשקף את
מאבקיו הפנימיים של הגיבור (שה״בעיה״
שלו־שלהם היא בסך הבל אם לנתק מבחורה
את הקשר או לא).
נשם שמנור ביים זאת, ניראה כי כל
הרעיון (הבנאלי לכשעצמו) הוחמץ. שיש׳
כלבים מאד־מאד אנושיים — כבר שמענו
וראינו, ראפגלו כלב המנגן בכינור. אחרי
קטע כמו רקס מתחשק לשאול את דוש: אז
• מתי בהערב בבית פ־לשת מיפלצת לביתו של
אזרח הגון. רעיוך מצויין שכבר הוכיח עצמו
(ראה התיאטרון הפולני) ואשר בדיאלוגים
מצומצמים וחריפים יותר ובבימוי ומש חק
קונקרטיים יותר היה מקבל צבע הרבה
הרבה יותר מעמיק וחודר. כמו שהוא כיום
הקטע חיוור ושטוח. משחק הוא קטע חביב
למדי על־אודות צעיר לא־כל-כך־גבר, המנסה
לשכנע צעירה לא-כל־כן־אשה להתפשט.
רפואה שלמה הוא מערכון שדומה כי מומו
מצא את?דל!רכזו במחסן הגרוטאות. איזו
מעשייה אינפאמוילית על שני פסיכיאטרים,
ואילו אנדרטאות לעם הוא שוב קטע

אביב) ידידות בין שני עלובי חיים, בעיר
גדולה, בבימויו של ג׳ון שלזינגר, בהשתתפות
דאסטין הופמן וג׳ון ודיט.
** הלנה ומיכאל (מקסים, תל־אביב)
סרט חצי תעודתי על הסברה מינית,
פסיכולוגית ופיזיולוגית, ועל הדרכה פסיכו לוגית
להורים כיצד לטפל בבעיות הקשורות
במין של ילדיהם מגיל ינקות ועד ההתבגרות.
אל תלכו לחפש בו דברים אחרים.

* ידידי הארווי: תיאטרון עירוני, חיפה)
היריד הינו ארנב בלתי ניראה לעין
אדם נורמאלי, ומדובר באחד לבן שגובהו
כשני י מטרים. מה שהיתר, אמורה להיות
סאטירה על אורח החיים האמריקני, אינה
משכנעת ומעוררת פיהוקים. לכלל סאטירה
חברתית מכר,־גלים, לא הרקיעה הקומדיה
המיושנת של ׳מרי צ׳יים. הבימוי של
היי קילוס כמעט ואינו מורגש, וכשהוא
מורגש, מורגש שההצגה ארוכה, כבדה ומשעממת.
אברהם חלפי כאלווך דאוד
מצליח בקושי לשכנע את יתר המשתתפים
בקיומו של ידידו הארנב, ולצופים באולם
לא נותר אלא לתהות על עצם הבחירד, ה־רפרטוארית
המוזרה של התיאטרון החיפני.
פילומה (התיאטרון הקאמרי) דומה
שעבודתו של הבמאי ליאדנרד שך הסתכמה
בבימוי מרקחתו הנאפוליטנית של
אדוארדו דה־פיליפו, בהפעלת רשמקול
המטרטר מנגינה איטלקית שחוקה, כל
פעם שמישהו מן המשתתפים פותח, לצורך

בעל רעיון הומוריסטי משעשע, שהיה משכנע
יותר בקריאה.
הסאטירה של דוש על עסקן צעיר כאילו
הפיחה לרגע חיים בד מו ת. ש בי של הפילכי
קשת, אך הרעיון• להציב בני אדם חיים
בכיכרות, כאנדרטאות, מתאים בדיוק לסקץ׳
בן 3דקות.
שלשה שחקנים צעירים מבצעים את החו־מר.
שפרה מילשטיין עושה עבודה
נקייה. בקטע בו היא מעמידה במבחן־אימון
את הגבר, היא מאד־מאד משכנעת ואילו
בפארודיה על הרופאים היא ממש מברי־קה.
ויקטור עטר עוטות רושם של שחקן
בינוני אך מז׳אנר אחר, קצת יותר
ירציני. כאן הוא ניראה די תלוש ואולי,
לכך יש לייחס את הגזמותיו המרובות במספר
קטעים. לפנחסקורן הופעה בימתית,
נאה, וזו מעלתו. באחד הקטעים הסתבר
כי הוא אפילו יודע לנגן על כינור אך בנוגע
למשחק, אף שהוא מצליח לשעשע פה ושם,
הוא מגזים מאד.
קצב הקטעים (ובמיוחד המעבר בין קטע
לקטע) יגע ובלתי שוטף. דומה כאילו בערב
הבימתי הראשון שלו שכח דוש, כי גם
במסעדה המפוארת והממולצת ביותר לא
מגישים שבע מנות ראשונות, אלא אחת.
הצהרתו באחד מראיונותיו בהקשר למנה
ראשונה כי אינו מרגיש צורן להגיב מל
המתרדדש בוויאט־נאם או ביאפרה, וכי המצב
בארץ מספק לו די והותר חומר ונושאים
נכונה אולי, אבל לגבי קריקטורותיו.

גורן ומילשטיין כ״מנה ראשונה״ 1

00000000000000000000000095מ*ז 00000000000000000000מ
או שלא לצורך, את אחת הדלתות הפונות
אל הרחוב, בתפאורתה המצועצעת־סאכרינית־מרוחה
של הגברת פלמד! ?׳ואים, שהגיעה
לשיא גיחוכיותה כשהלבישה שלשה בחורים,
בעלי רקע־חברתי שונה, בתילבושת־אחידה;
בד ניראו כחברי מקהלת־ילדים.

^ג^.גמחזיתכמו (בצוותא) הרגעים
בהן צומחות דמויותיו של שלמה שבא,
מתנתקות מהוויתן הארץ־ישראלית ועומדות
בזכות עצמן, הם אמיתיים. הם לא רבים
אך ישנם כאלה. אריה יצחק זכה כאן
בהזדמנות בה ניתן לו להפגין את מעלותיו
כשחקן, והוא יוצא בכבוד מן המשימה.
לרחל שיר מעלות רבות כשחקנית, ואם
כי לפחות בשני קטעים עשתה את המוטל
עליה בנאמנות, ניכר בה כי בעוד מספר

6 5 11134$
מי שביט (בגלריה גור־דון
בתל־אביב) .נציג אסכולת הפיסול הקינטי
בישראל. אסכולה זו, ש״הכוהנת הגדולה״
שלה היא גלריה דניס־רנה בפאריס,
טוענת שבחיים דינמיים כמו במאה שלנו
אין בפסלים סטטיים כדי לבטא את התקופה
ולכן הכניסו את האלמנט של תנועה לפיסול
ומשם עברו למימד ׳הנוסף של האור.
נציג בולט של ״פיסול אקטיבי״ הוא השוויצרי
טינג׳לי, המציג בגן הפסלים של מוזי־

כלאדם (על־ידי להקת האוניברסיטה
העברית בירושלים) הצגה יפהפיה
שאינה הסרה אלמנטים חושניים׳ המבוססת
על מחזה־מוסר שמקורו במשל בודיסטי. ביים,
ללא כל שיקולי-קופה, אחד המרצים באוניברסיטה
אריה זקס, ומורגש שקו־מנחח
זה דבק ביתר היוצרים והמשתתפים. התפאורה,
התלבושות, התאורה והמוסיקה משו־בבי־נפש.
נימה של הומור מלוטש נושבת
מן הבמה אל האולם, בכל רגע בה נמצא
עליה ז׳אל! כהן כהידידות.

אץ אהבות שמחות (בימות)
לבל יאדס יש צל, עמו עליו ללכת/ ,
אותו עליו לשאת, כל עוד כוחו עמו/,
בחולשתו לחיות, למות אצל עצמו / .דמית
לאחוז את אשרך בכף /,אבל הן אשרך
את כף ידך צרב. אמנם אראגון ולא
ג׳ורג׳ ברסאנם, חיבר שירה זו, אך
אין צורך להתעמק הרבה, כדי להסיק מדוע
הסתפק ברסאנם במקרה זה רק בהלחנה,
ומדוע בחר יוסי בנאי לקיים ערב שלם
מיצירות הטרובאדור הצרפתי. פשוט קאד:
אלו הן יצירות קטנות ובלתי רגילות, לא
רק לגבי מי ש״רגיל״ לפזמונאות מסוג אחר.

כן, זהו סוף הרומן,
הידיד לשעבר עימו
יצאת השבוע או נפגשת
במיקרה, יסבך
אותך ויגרום למשבר
ביחסייך עם בן־זוגך
הנוכחי. אתה מבולבל
111 0
ואינך יודע מה להח במרס

ליט, נסה לשנות דב־באפריל
רים,
היזהר משיגרה.
בסוף השבוע יעזור לך אדם אליו פנית
בבקשת עצה. אתה עומד לחלות קלות.

עכשיו או לעולם לא!
ההזדמנות שהתגלגלה ל ידיך
השבוע חייבת להיות
מנוצלת. מי יודע
אם תינתן לך הזדמנות
כזו פעם נוספת. היזהר
מלדרוך על נ פו ת רגליהם
של אנשים העשויים
להיות לן לתועלת
בעתיד. השבוע יהיה
עלין להימנע מנסיעות ארוכות ׳ומשיחות
ממושכות. זה לא יועיל — ואולי אף יזיק.

אינך יודע זאת אולי,
אך הימים הקשים העתה
עוברים
עליך
עשויים להועיל לך בסופו
של דבר, בייחוד
אם תרבה להישאר בבית
ולא תפריז ביצי>01X11ם

אות כפי שנהגת. הי־
21במאי
מנעי מטענות וטרונ20
בי ונ י
יות באוזני הסובבים
אותך, בעיקר לא על מצבך הכספי הקשה.
השבוע יהיה המספר 8מזלכם.

גם השבוע לא תצא לפועל תוכניתך לצאת
לטיול במקום אהוב עליך. הפעם תיאלץ
לבטל את התוכנית בגלל מזג־האוויר הגרוע.
לעומת זה, בואם של
ידיד וידיך ה טובים מ־חוץ־לארץ
יביא לך או׳-
שר רב וסיפוק חברתי
— אך לא יותר מזה.
השבוע הגיע הזמן ש תתחיל
להפחית מנפח־גופן,
המעורר צער בלב
אנשים ונשים שחי(
2בספט מב ר -
בבו -או תן בעבר. גלי
22באוקטובר
את האמת לזה שמחכה
לה• ,אל תניחי לו לסבול לחינם, זה לא
הוגן. השבוע ילן לן במישור הרומנטי.

11א]1יי 11

החלטתך הנחושה לשנות את מקום עבודתך
חייבת שיקול נוסף. היזהר לא לק-
בל הצעות שלא ישתלמו
בסופו של דבר.
השבוע כדאי לך להשתדל
יותר במאמצים
לחסוך קצת כסף לצורך
מילוי התוכנית
העומדת על הפרק
כבר זמן רב. אין סי כוי
שתקבל את הדבר
22 באוקטובר
22 ביובי־ער
המפתה שהובטח לך.
נסי להיות יותר חברותית
— ואז לא תיאלצי לבכות עד
כמה את בודדה. האשמה היא בך בלבד.

עקת

הקדש זמן רב יותר לפעילות ביתית, לאש תך
או לבת־זוגך — ואהבתכם תפרח. הת׳^י
נהגותך
והופעתן יוצאת
הדופן אינה מקנה לן
כלום — להיפך: רבים
אשר קודם העריכו או תן
ואת פעליך, מאוכזבים
ומתרחקים ממן. אל תנסה
להשלות את עצ מן
שהצלחתך בקרב בנות
המין היפה היא אמת־מידה.
אהובך לא הגיע 8 8 8 8 1
למרות שהבטיח . ,ב ת
קשת? זה היה צפוי ויקרה השבוע שנית.
היזהר מרוח פרצים, בעיקר בסוף השבוע.

ון שת

עמי שביט עד רקע אהד מפסליו הקינטיים
שנים היי התפקידים הולמים אותה יותר;
לא שהיא שחקנית בלתי בוגרת, אלא שהיא
פשוט צעירה. הבימוי של זהרירה הרי־פאי
מחושב ומדוקדק לפרטיו.
^ פנטסטי (הבימה) עלילה ילדותית,
פזמונים שדופים, מוסיקה שאינה מצטיינת
במיוחד, תלבושות שעטנזיות, כוריאוגרפיה
אפסית ובימוי צולע. אריק. לביא עושה
על הבמה כבתוך שלו. ג׳ורג׳ חשביה
מתנועע בגמישות. ברוך דויד, ישראל
בקר ושמוליק סנ 7משעשעים.

להקת פיקוד דיזנגווז (תיאטרון
דגן) העמדת הפזמונים המלוטשת, שאינה:
תמיד פונקציונאלית, של דני ליטאי מחפה
על טקסטים ומוסיקה רדודים. הסקצ׳ים באנאליים,
הבדיחות צפויות מראש, ילדותיות. מה
שכן; המבצעים משני המינים, נחמדים מאד,
ושניים אפילו משעשיים מאד (יהודה בר

ומוסקונה).
*.ג^ ימים טובים
פארודיה ש ל שייקח אופיר ויונה לויי
(האמרגן ש. צמח)

און ישראל בירושלים פסל בעל מנוע,
המחריד את הסביבה ברעש שנוצר מחיכוך
של מישטחי מתכת. הסרט השבויה שהוצג
לא מכבר בארץ הראה לנו את אין סוף
האפשרויות של התבטאות זו בארבעת ר,מימ־דים
של אור, צבע, צורה ותנועה.
עמי שבוט, המלמד באוניברסיטת תל־אביב,
מציג סדרה של אוביקטים (חפצים)
עשויים בידע טכני מעולה ומביאים את
המדע של המאה ה־( 21 כולל קרן לייזר!)
לארץ. יצירותיו מזכירות מגרדי שחקים ממבט
צפור, המופצצים בצבעים חזקים השאובים
מעולם הפרסומת ומשלטי הניאון.
החומרים הפלסטיים, הנחשבים לחומרים חסרי
אצילות, משתלבים יפה במגמה זו של
אסתטיקה מחושבת המתאימה לאווירה ״העירונית״
,ולכן אין פלא שמרכז אסכולה זו
מתנדנד בין פריז לניו־יורק. לעומת השימוש
הקלאסי בחומרים יקרים (שיש, ברונזה
וכו׳) ,שואף הפיסול המודרני לבטל את
חשיבות החומר או להשתמש בחומרים המלאכותיים
השולטים בחיי יום־יום, והגיע
עד לקיצוניות של צביעת הפסל בצבע כדי
לבטל את החומר. מי שרוצה להנות מהשתלבות
המדע המודרני באומנות המודרנית,
אסור לו להחמיץ תערוכה זו.

על הבלט הקלאסי, היא ״מספר״ משעשע
מאד, על רמה גבוהה. מלבדה. ,דומה בי
בחיפה) .יוצא קיבוץ, המציג בדים גדולים
ביתר הקטעים כבר חזר שייקה ודש בד,ופ־עותיו
הרבות מאז ימי הצ׳יזבטרון. כלומר 0 :בצבעי פסטל בהירים. התפתחות מענינת
של צייר, שהניח את הקו התוקפני שבציורו,
הוא לא מחדש דבר. כמבצע ״מזמין״ בדרן
והפך להיות מעודן ו״מתורבת״ .שרבוטי
ברמתו של שייקר, צוות (מחברי מערכונים.
מכחול עדינים, על נושאים של גופות אדם
ופזמונים, מלחינים, במאי וכוריאוגרף) שיב אירוטיים
וחושניים, עשויים בטכניקה מעונה
׳עבורו, עליו וסביבו, מופע מלוטש ומגורבת
של שמן והדפסות משי.
בש יותר.

משה גבעתי (גלריה גולדמץ

קרוסל (תיאטרון דגן) פנטומימה

שאול שץ ומיכאל גיטלין

יש פחות. פה ושם רעיון, לא תמיד מלוטש
ומשכנע, אבל בהחלט לא משעמם ואינו
מזיק. כמובן שלא צריך להבין עברית ואפילו
חרשים יהגו, כי המוסיקה היא לא בדיוק
כזו שאי־אפשר לוותר עליה. הצד הוויזואלי
אסתאטי מאד, אחראי: דוד קדם.

(גלריה דוגית בתל־אביב) שני צעירים שלקחו
את גוף האשח -כנושא, ומציגים תמונות
שנעשו תוך עבודה משותפת. המבריק שבין
השנים הוא שאול שץ המושפע מהאמריקאי
דה־קונינג ומצייר ביד קלה ושוטפת
גופות נשים בצבעים לוהטים. מיכאל גיט*
לין חסר את התפרצות הרגשות של חברו,
ומציג בעיקר תחריטים בנויים היטב.

וריקוד. יורם סוקר ונעמי סן־דויד
וגם שמואל לכנה. יש קטעים נחמדים.

זהו שבוע להחלטות ול־ביצוען.
השבוע יהיה
עליך להחליט סוף סוף
לכאן או לכאן, כי לקראת
יום שלישי עשוי
להתברר לן שלא-תוכל
לרקוד טל שתי חתונות.
בבת אחת. ברגע שתב־
21 ביוב״ -
חר באחת משתי האפ__

ביולי
שרויות יוקל לן. חיי
החברה שלך ייהפכו לנעימים יותר. הינד
מסוגלת ליותר — פני לאפיקים חדשים.

ההבטחה עדיין לא
קויימה אך יש להמתין
בסבלנות. השתדל
לעמוד בדיבורך, אח רת
לא יתנו בך אנשים
אימון, ואתה עלול
לאבד מקור אינפורמציה
טוב. אל תהיה
לקקן — אתה עלול
להינזק מכך. מצבך ה־רפואי
משתפר לאחר שהפסקת לשתות
ולעשן. התמד בכד, אם תמשיך, תידרדר.

] 111 1 1 1 1
; 1 22אוגוסטי
1 22 נספטרובר

השתפר — אם
מסויימת, ולא

נסיון מצידך לחפות על
אדם אחר יביאך בסופו
של דבר למצב מביך
ובלתי. נעים העלול להד
ק לן. אין תחליף ל יושר.
שקרים והסחת־דעת
משחקים אצלך תפקיד
נכבד. חייך המיניים
הם בשפל. לקראת סוף
השבוע הם עשויים לתתמיד-בחיזור
אחרי מישהי
אחרי אחדות בבת אחת.

לעומת היותך קטן־אמונה כנוגע לכל מה
שמספרים לך, אתה נוטה להאמין בצורה
כימעט עיוורת
למילה הכתובה, לסיסמאות
ופירסומות.
אם לא הביאה לך
אמונה זאת מק עד
כה, יבוא הנזק בסוף
שבוע זה. ימי הגש מים
הגיעו, מוטב ש-
תחדשי את המלתחה
ז 2בדצמבר •
סו בינו אר
הישנה שלך, העושה
אותך מיושנת ומכוערת.
כדאי לך להיות נאה השבוע, כי יש
סימנים שסיכוייך למצוא את המיוחל.

אין ספק שאת עומדת בפני שינוי מכריע
באורח חייך, בעיקבות תקרית שתשנה את
מצבך מקצה לקצה. המצב
ממנו חששת כל״כך
— בא. אתה נמצא במתגונן
הגנה, עמדת כללית התקפה מפני

עליך. אל תילחם כמו
דון־קישוט בטחנות־הרוח
— דע לפעול בשכל.
טיולים קצרים ובילויים
20 בי נו א ר -
בחיק המשפחה ישפרו
18בפב רו א ר .
את מצב־רוחך. ביגדה
לא כל־כן ישנה שלן עלולה להתגלות _לבן־
זוגן. הזהרו השבוע מהימור מסוכן ומהיר.

המיטען הרוחני שלך
מדולדל. קרוב לוודאי
שתזדקק לו השבוע,
בעת שיחה רבת־חשי-
,בות לה לא תהיה
מוכן — ובה תיכשל.
להבא זכור שעליך להיות
תמיד בתמונה.
עתידך הכלכלי שכה
מדאיג אותך לא ישתנה
לטובה אפילו אם תבצע את תוכ•
ניותיך. אם תצליח לרסן את יצר הפח דנות
שלך, המעורר דחייה, ותהיה אמיץ
וזריז יותר, הנבואות השחורות יתבהרו.
חלומותיך בדבר נסיעה ארוכה יתגשמו.

הווו 0 !1ה1ה

את סבוב הופעותיה, בהופעה חגיגית באולם
אלברט־הול בלונדון. בהופעה זו הם מתכונים
להכניס, בפעם הראשונה, את המימד
הסטריאופוני לאולם הקונצרטים. הרעיון
הוא לפזר את הרמקולים לאורך קירות האולם,
על מנת לתת למאזינים תחושה שהם

היום כבר כולם מדברים על מוסיקה
מתקדמת. מי היה מאמין אפילו לפני שנה,
שהטרמלוס, אותה להקת־פופ טיפוסית —
תדבר אף היא במונחים של מוסיקה־מתקד־מת,
שנוי־סיגנון, או אפילו ״מחתרת״?
אבל היו ימים, והם לא כל כך רחוקים,
ססחחת יושבים ״בתוך״ המוסיקה.
אולי היום זה נראה שגעון — אבל• לא
קשה להאמין שיום אחד יהפוך השגעון
הזה לעניין מקובל. ממש כפי שקרה למוסיקה
של פינק פלויד.

כאשר להקות המוסיקה־המתקדמת הראשונות
ניסו לפלס את דרכן לתודעת המאזינים,
וסבלו מרורים. הלהקה הידועה כנחשונית
בשטח המוסיקה המתקדמת בלונדון, היא
להקת פינק פלויד.
הם החלו את מאבקם לפני כשלוש שנים,
במועדון לילה קטן בלונדון, שנשא את השם
יופו (מתחרז עם צופו) ,שם הלקוח מראשי
התיבות של ״עצמים מעופפים בלתי־מזוהים״
(הגדרה מקובלת לגבי צלחות־מעופפות).
״המועדון הזה היה ידוע כמקום מפגש
וכבמה לכל מיני להקות חדשות, המנסות
לעשות דברים חדשים,״ מספר חבר הלהקה,
ריצ׳ארד רייט .״לכן, במסגרת המועדון עוד
קיבלו, איכשהו, את המוסיקה שלנו. אבל
בהופעות מחוץ למועדון — היו זורקים
עלינו בקבוקים.
״כולם רבו שננגן פיזמונים מהמיצעד, ואנחנו
התעקשנו להביא להם מוסיקה אחרת,
שונה. אז הקלטנו את היזמון ראה את
אנזילי משחקת, והוא הצליח להכנס למצעד.
זאת היתד, הפעם הראשונה שהצלחנו להתקבל
על חלק מחובבי הפיזמונים
ריצ׳ארד מרוצה מהמצב בו נמצא כיום
עולם הפיזמונים. מי חלם, כאשר התחלנו

שמתח תני ם
ש מתגר שים
בשבוע שעבר חתם אחרון הטרמלוס את
תקופת רווקותו. דייכ מאנדן, טתופף
הלהקה, נשא לאשה את אנדרי וויטג
כרג, ובכך הסתיים תהליך נשואי־השרשרת
של כל חברי הלהקה. בסקס החתונה השי
תתפו כל השפנפנות היפיפיות של מועדון

— הוא אומר — שיבוא יום ולהקות מחתרת
יעשו יותר כסף מלהקות פופ? עדיין
ישנם אנשים ד,סולדים ממוסיקת מחתרת,
אבל ביסודה היא כבר היכתה שורשים.
״מה שעוד מעודד,״ אומר ריצ׳ארד בנימה
ערמומית ,״זה לגלות שמוסיקת שאתה מאמין
בה — היא גם מסחרית

ל הק ת ״וזבוקס טיפס׳
אם תביטו במצלו הלהקח ש-
לבניכם, לא תנחשו לעולם שאלת
ה חברי להקזג ח״בוקס טופס״.
לא ר? **ו שאחדים מהם הצמיחו
ז*ן ורעמות שיער, אלא פשוט
משו שמתוך חמשת חברי הלהקה
המקוריי, נותרו כיום שניים בלבד.
שלושת האחרים הם חדשים.
החמישייה המקורית של ה״בוקס
טובש״ ,זו האחראית ללהיטם הגדול
״המכתב״ ,היתה להקה גקייה

ומצוחצחת. עט חליפות ועניבות.
אולם במעמקי נשמתם ידעו אלקס
צ׳ילטון (הזמר) וגארי טלי (גיטרה)
— שני הוותיקי שבלהקה — כי
זח לא זח.
״אני משוכנע שהדברים שאנו
מנגני כיום, חם הרבח יותר שובים
ממה שניגנו אי־בע, ומביאים לנו
הרבה יותר יבוק. ככל שנתרחק
מצליל העבר שלט — כן נשתבר
יותר ויותר

עד כה היו ללהקת פינק פלויד כמה נסיו־נות
נפל בשטח התקליטונים. בעקבות זאת
החליטו עתה לעבור סופית למדיניות מקובלת
על להקות המחתרת, ולהקליט אך
ורק ארוכי־נגן.
״לדעתי כל השוק של התקליטונים הולך
וגווע,״ אומר ריצ׳ארד. .עתיד ההקלטות
טמון בתקליטים ארוכי־הנגן. אני יודע שיש
להקות מחתרת — כמו פליטווד נזאק וג׳טרו
טול — שהוציאו לאחרונה תקליטונים. אבל
נראה לי שזה לא יתאים לנו
ככל שריצ׳ארד ממשיך ומסביר את מדיניות
הלהקה, כך הוא נעשה יותר אופטימי
לגורלו של עולם הפיזמונים בכלל .״אני
מאמין שמהיום מוסיקת־פופ תיהיה מוסיקה
טובה. אני יכול לראות אותה משתפרת.״ 8

דייב ואנדרי
הפלייבוי בלונדון, מקום שס עבדה אנדרי
לפני נש ואיה תקופה אחרת נחתמה מל
להקה אחרת — להקת הבי ג׳ים. שרידיה
האחרונים של הלהקה, שמנתה בעבר חמישה
חברים, התפוררו בשבוע שעבר, כאשר
כארי גיב נפרד מעמיתו היחיד ששרד,
אחיו מורים .״החלטתי ששני אנשים אינם
יכולים להוות להקה״ ,הסביר בארי הממורמר

עדות למעמדה של להקת פינק פלויד
בעולם הפיזמונים, היא העובדה שהם מקבלים
לאחרונה הזמנות רבות לכתיבת מוסיקה
לסרטים.
״כתיבת מוסיקה לסרט היא עבודה קשה,״
מודה ריצ׳ארד .״לא מזמן ישבנו משך שבועיים,
יום ולילה, על כתיבת קטע מוסיקאלי
של 20 דקות לסרט איטלקי. אבל זו עבודה
המביאה סיפוק רב, והייתי מעוניין לעסוק
בה יותר ו יו ת ר
בשבוע הבא מתחילה להקת פיננן פלויד

כארי גיב

במדינה
דו־כי־אדם הקורבן האחרון
לפני חמש שנים, בשלישי לדצמבר , 1964
־פרצו שני שודדים רעולי־פנים לסניף בנק
הפועלים בשכונה ד׳ בבאר־שבע. תוך כדי
נסיון השוד הם רצחו את מנהל הסניף,
נמלטו על נפשם. חלפו שנתיים עד שהם
נתפסו: היו אלו שני צעירים, אז בני ;25
דויד בן־הרוש ויוסף דהאן. הם הועמדו
למשפט בבאר־שבע, נידונו למאסר עולם.
השבוע, חמש שנים מאוחר יותר, מת
גם קורבנם השני. הוא התאבד.

עברו הסודי של צלם הדיסקוט־קיפ.
סמי אקצין היה מוכר ואהוד על כל
ומבקרי־הדיסקוטקים

הבוהמים

בירושלים.

10 וו$3ח^ 0
80/20
החוט החדש

שיצר א״7־מ1
ב א פו דו ת

א 7/זהי 7יו

קורבן סמי אקצין
המוות נמשך חמש

שנים

ביחוד באי הדיסקוטקים במזרח־ירושלים
הירבו להכירו. הוא נהג לצלמם ולהעניק
להם את צילומיהם חינם. כי לסמי לא היה
כל חוש מסחרי, רק אהבה עמוקה למקצועו,
הצילום. כאשר ביצע צילום ־מוצלח׳ אהב
לשתף בהנאתו גם את נושא הצילום, לא
הקפיד לקבל תשלום.
מבין כל מכריו ומיודעיו, לא היה כמעט
אחד שידע על הטרגדיה של צלם־ד,דיסקוס־קים
החביב.
איש מהם לא ידע כי סמי אקצין הוא
בעצם סמי אמארה, שלפני חמש שנים היה
פקיד צעיר בן 17 בסניף בנק־הפועלים בשכונה
ד׳ בבאר שבע, כאשר מנהל הסניף
נרצח שם בעת שוד מזויין.
לבית חולים לחולי נפש. בעקבות
הרצח, קיבל סמי הלם, ממנו לא התאושש
עד יום מותו. הוא סבל מדיכאון נפשי, ניסה
להתאבד. הסיבה: הוא האמין שהכדור שהרג
את מנהלו, שמעון שלום ז״ל, נועד בעצם
לו, ורק בטעות פגע בשמעון.
לפני שלוש שנים אושפז סמי לראשונה
בבית־חולים לחולי נפש בטלביה, קיבל שם
טיפול מיוחד תקופה ממושכת. הטיפול עזר
באופן זמני. ביוני השנה אושפז שוב בביתחולים
הממשלתי לחולי־נפש איתנים, בירושלים,
ומאז ניסה להתאבד מספר פעמים.
ביום השלישי האחרון ביקע אצלו דודו,
מורים קטריבאם, שהגיע מדנמארק לביקור
משפחתי. הוא נפרד מסמי באחת בצהרים.
בשלוש נעלם סמי מבית החולים.
הוא נמצא 24 שעות מאוחר יותר בואדי
סמוך לבית החולים, תלוי על עץ.
מיטען החטא. משפחתו של סמי קיב־י
לה את ההודעה על התאבדותו בזעזוע מו בן.
לצוות בית־החולים ידוע היה שהצעיר
בעל הנטייה הקשה להתאבד זקוק להשגחה
מתמדת. העובדה שנשאר ללא השגחה במשך
שעתיים, שהוכחו כגורליות, הינד, חמורה
ביותר, והמשפחה אינה מתכוונת לעבור על
כך בשתיקה.
אשר לשני רוצחיו של מנהל הבנק, הנתו־נים
כעת במאסר עולם — אלו פטורים
מכל עונש נוסף, הן מבחינה חוקית והן
מבחינה מעשית. מותו של הצעיר, ששיווי־משקלו
הנפשי התערער בעיקבות פישעם,
לא יכול להגדיל את עונשם.
השאלה — האם מצפונם יוציאם זכאים?

וזווולח

הז ה

1 6 X6

,ההסדר1׳ חינו סיפור אודות אדי אנדרסון -פרסומאי דינמי ומוכשר, שהוא גם
סופר מבריק. אדי נשוי לפלורנס אך מושפע מאד מאהובתו הצעירה, גוון. בפעם
הראשונה בהייו הוא מאבד את השליטה בעצמו -נוטש את אשתו, את ביתו ואת
עבודתו -קורבן לניגודים וסתירות שבין מצפונו לתשוקותיו. עבור אדי, ההסדר ,
ככר הסתיים. ובגיל ,43 החיים רק מתחילים
״גיליתי כי כבר שכחתי מה טעמה של צעירה הרעבה לאהבה. כוונתי לנערה שבאמת השתוקקה
לטרוף אותי בכל פה, נערה שאותה התאוויתי אני לכלות. דומני שהנחתי אפילו לבגידותי להכנם
לשיגרה. השיגרה של אשר, מהוגנת והרמון של נערות מהוגן לא פחות, מאהבות רק בשם, שאף
אחת מהן לא היתד, ערה לאפשרויות הטמונות בענין. הנקודה העיקרית אצל גוון לא היתד, זו
שהיא היתד, נכונה יותר, תוקפנית יותר או הפגנתית יו ת ר ...היא עשתה דבר נפלא. היא
הוציאה הכל מתוך השיגרה. ידעת שאתה עתיד לזכות בה, אך לא ידעת כיצד או מתי. ומעולם
לא ידעת מתי הסוף. רצית בה, אחרי, באותה מידה כמו ל פני...״

מחיר מיוחד לחודש ההופעה 10.80ל״י במקום —12.
הפצה ראשית: מרגליות

הקדם ושלח הזמנתך

בצירוף שיק/המחאת־דואר ל״ביתך, הוצאה לאור, ת.ד ,2554 .ת״א.

מספר 1686

המחיר 1.50ל״י

זושוו.הנה? נוסודנז

השודד
מג ל
ל מ ערכ ת
05111:1גוה

האדן דונסק

חרוצת פרסומת העירום