גליון 1688 מתאריך 7 בינואר 1970

עלילותיו שד ראש המועצה המקומית בית־שאן, יעקב
מחלוף, שפורסמו בדו״ח מיוחד בשבוע שעבר (העולם הזה )1687
תחת הכותרת ״שחיתות בצל הקטיושות״ ,כימעט ולא היו זוכות
לפירסום. כשהתחלנו בחקירת השחיתויות של ראש־המועצה הופעלו
נגדנו שיטות שבסוגן לא נתקלנו בשום מקום אחר בארץ.
כאשר ביקר נתן זהבי בבית־שאן כדי לגבות עדויות מתושבים
מקומיים, פשטה השמועה במהירות בעיר :״העולם הזח הגיע.״
תוך זמן קצר גוייסו מיספר בריונים שאיתרו את הכתב, שעה
שישב בקפה פאר המקומי ורשם עדות. הבריונים, בת־כם סגן
אלוף ישראל לשעבר בהיאבקות, ניסו להשפיע על זהבי באיומים
לחדול מחקירתו. כשדחה את ההצעה הנדיבה הביאו בפניו אל
בית־הקסה את אחד ממוסרי העדויות, בעל־המכולת משה חואטי,
שהכחיש וחזר בו מכל הדברים שמסר לזהבי קודם לכן.
הבריונים חטפו מידי זהבי את פנקסו, בו נרשמו העדויות.
אחרי שהסתלקו הופיע בפתח הקפה בריון אחר, שזרק לבנה
בשמשת בית־הקפה וניפץ אותה.
במשטרה המקומית התלונן זהבי על האיומים וחטיפת הפנקס.
״אין מה לעשות,״ אמר לו אחד השוטרים ,״אין לנו כוח־אדם
לטפל בדברים כאלה.״ למרות זאת נמצא הפנקס שנחטף והופקד
במשטרה. השוטרים הבטיחו לזהבי לשלוח אותו כעבור יום,
אחרי שיבררו את העניין.
זהבי חשב ללון אותו לילה בעיר־הספר, כדי להמשיך בחקירתו
למחרת היום. הוא חזר בו מתוכניתו זו אחרי ששמע איומים
להתנכל לאיש אשר יעז להלינו בביתו. בשעה אחת בלילה היה
נאלץ לשכור מונית ולברוח מהעיר.
הפנקס לא הגיע אליו עד היום. המשטרה החזירה אותו לבריון
שחטף אותו, וזה מתהלך ברחובות בית־שאן כשהוא מנופף בגאוזה
את הפנקס :״תראו איך שסידרנו את העולם הזה.״
למרות הלחץ והאיומים חזרנו לבית־שאן. כפי שנוכחת בשבוע
שעבר, לא מנעו מאיתנו שיטות הטרור לפרסם את השערורייה
על השחיתות בצל הקטיושות.

^ שויוים חדשים
התמונותהראשונות של ספינות־הטילים משרבורג, שפורסמו
בשבוע שעבר בעיתונות העולם ואחר־כך גם בעיתונות
הישראלית, ודאי עוררו איזו שהיא אסוציאציה בקרב הקוראים
הוותיקים של העולם הזה.
עבורם לא היתד, התמונה חדשה. העולם הזה היה העיתון הראשון
והיחיד בעולם שפירסם תמונה של ספינת־טילים ישראלית
חדשה עוד לפני שנה וארבעה חודשים (העולם הזה ,)1614 בכתבה
שנשאה את הכותרת :״שרירים חדשים לזרוע הימים״ (ראה תמונה).

מ₪ויצריה

> 771318 71718״* ג>#ו!מו 781

הססריי
ן האינטימי

* מ 1* 71ו מו ר• 11> 8817 .״נ

ן:ו3דודי

ב על המוניטין
הבינלאומי
נ 1כיל א 4זו 8ו א

שדו״ס ייז שיוו מייווו מימיוו

כליון ,,העולם הזה״ ,1614 מתאייד 7.8.1968

הקפידי לדרוש בפרנומוחז טלר א ת -

דהט11

^ סינה טונה לשמוח

עתון הפזמונים והבידור של ישראל

ה 9 1י ע

גדי 11

* הפל אודו ת הבלו בי ט ^ נשואיו של צ׳רצ׳יל * טולידאנו שלכם
בגודל טבעי סודו תממ טב ח ם של אשפי הפזמון הישראלי •-¥
מה מצפה לספינ ת השלום של אייבי? -¥אילן
מילים לל הי טי ם
תצלום ענק של להקת קרידנס קלירווטר +מ הו ג׳ז
ואילנית
ת חרויו ת ושעשועון נושא פרסים.
תימני י

כעבור ארבעה
חודשים, הסתבר כי הצרפתים החילו את האמברגו על הספינות
גם מבלי שפורסם דבר הימצא חלק מהן בישראל.
משום כך היתד, לנו אולי סיבה לשמוח, יותר מאחרים,
על הצלחת ״מיבצע שרבורג״ .ייסורי המצפון
נעלמו כשהגיעו חמש ספינות־הטילים לנמל
הקישון.

ה עו ל ם הז ה 1688

מעורר התח בו ר ה

פ ר סו מ אי ם

__ אגףהוישוי

רכב זה חיי בבב די ק ה בתחנת רי שוי וסמכת
בתאריך הנקוב בר שיון הרכב
ב שנת 1970

,טסט בינואר?

ש ל 1.111£א 1 611 £ £

ביוני תהפאד *6ויו/13ו! )1 1 1 6 6 1 1

תלוש זה מיועד אך ורק לרכב העובר טסט החודש.
כל אשר עליך לעשות הוא לגזור תלוש זה ל מ לא את כל הפרטים. לשות על
השאלה ולשלשל את התלוש לאחת מתיבות הדואר המיוחדות הנמצאות בכל אחת
מתחנות. פד ו.שז־ ברחבי הארץ.
שם הנהג

כתובת

מס. טלפון

שם בעל הרכב

כתובת

מס. טלפון

מס. הרכב

סוג המכונית

דגם

תוצרת

תאריך מבחן הרישוי

מה היה שמה הקודם של פז חבר ת נפט בע״נו __
במסגרת מבצע ״ 12 חודשי פז״ יוגרלו בל חזדש הפרסים הבאים:
פרס ראשון: נסיעה חינם לאירופה עם המכונית וכולל מיסים)
חינם לאירופה וכולל סיסים)

שנקבע עיי ם1הל אגף הספננת נהנטלים• :קדן אור. מריה• נבנתה כ 1956ב־,

מכירת ספינות הטילים!״
״לה קנאר אנשנה״ הוא שבועון סאטירי
לזמופיע בפאריס. אכל מאחורי הסאטירה
עומדת האינפורמציה הטובה כיותר של
העיתונות הצרפתית כולה. זה מה שהיה
לו לומר על פרשת ספינות הטילים :

צפויה התנגשות
ספירי—בן־אהרוו
אין מנוס מהתנגשות חזיתית בץ פינחס
ספיר לבין יצחק כן־אהרון. שר-האוצר
אינו כועס רק על נישתו הנוקשה של מזכיר
ההסתדרות כעניין תוספת-השכר, אלא
שהוא נפגע מכד, שכן־אהרון מבקש להופיע
עתה כמגן הראשון שהיה לפועלים
מזה שנים רכות; ודווקא השנים שכהן
היה ספיר מזבל־ מע״י, הממונה על מוכת
פועלי ישראל.
בהתנגשות זו, עשוייה להיווצר קואליציה בין האגף
הימני במערך, לבין הימין שמחוץ למערך, כדי לרסן
את בן־אהרון.

מפ״ם עשויה
לפרוש מהמערר
מתגבשת דיעה בתוך מפ״ם למען פרישה מן המערך.
בעלי־הדיעה: חוגים שאינם בעלי השפעה רבה
בתוך מפלגתם, אבל מסוגלים לפתוח בסיבוב חדש
של ויכוחים הפגנתיים.

כדיון פנימי כצמרת המפלגה, כשאלת
קבלת התיקים בממשלת גולדה, נוצר רוכ
נגד קבלת התיקים. עתה מסתמן רוב כעד
עמדה עצמאית כהסתדרות, וכראש וראשונה
כבעיות השכר.

האשמות הדדיות
ביו מנהיגי הגדה
מנהיגי הערבים בורד, המערבית עוסקים לאחרונה
בחילופי האשמות הדדיים בינם לבין עצמם ובינם לבין
מנהיגי ירדן, בקשר לגורל הכספים שנועדו לסייע לתושבי
השטחים המוחזקים בידי ישראל.

כעוד שלפי הצהרות אישים ירדניים זרמו
כשנתיים האהרונות כ 90-מיליון די
נאר, ששולמו לבעלי בתים שפוצצו, לפי
קידי־ממשלה ירדניים, מורים, עורכי-דין
ושופטים, המסרבים לשתף־פעולה עם ה־שילטון
הייטראלי.
מנהיגי הגדה דורשים לערוך חקירה באשר לגורל
הכספים שנעלמו.
חרות תוציא שבועון?
תנועת החרות שוקלת כימים אלה ככל
הרצינות הוצאת שבועץ מדיני שישמש
בלי ביטוי לתנועה. שבועון זה ייערך על-
ידי כמה מאנשי ״היום״ לשעכר.
בצמרת תנועת החרות מהססים עדיין לגבי הוצאת
השבועון, בייחוד לאחר שנודעה העובדה כי רשימת
מנויי היום נמסרה או נמכרה למחלקת ההפצה של
הארץ עוד לפני סגירת העיתון. כל מנויי היום קיבלו
לביתם גלויה מטעם הארץ המצ-עה להם מנוי על העיתון.
הגלויה פותחת במשפט :״בוודאי הגיעה לידיעתך
שהנהלת עיתון היום שלחה מכתבי פיטורים לכל עובדי
העיתון ליום 15 בדצמבר .1969״
היא הופצה לפי רשימות מנויים מדוייקות.

• הספינו תהסתל קו בליל ה־ 25 בדצמבר. אבל
רק ב* 26 לחודש, בשעות הערב, הודיעה על כך
משטרת הנמל של שרבור לפאריס. ביום שבת
ה־ 27 נערך חיפוש קד ח תני א חרי ה שרים: ה סתבר
שכולם היו בחופשה.
• ההפלגה עצמה לא הי ת ה אפופה שום סו דיות.
אנשי-הצוות קיבלו הודעה של שבועיים מ ראש
על מועד ההפלגה. במשך שבוע י מי ם הוט ענו
מיצרכים על הספינות. קציני ו מלחי הספינו ת
נפרדו ב ח מי מו ת מידידיהם בשרבור.
• ההפלגה נעשתה לפי כל הנו הלי ם ה תקיני ם.
הנהל תהמכס קיבל ה היתר מהוועדה הבינמש-
רדית, ה מ מונ ה על מכירת נשק לארצות זרות. ב ראש
הוועדה עומד הגנראל בונט, שהממונה עליו
הוא שר״ההגנה דברה. אבל ייתכן שלא הכניסו
את דברה ב סוד העניין.
• מ ה שברור הוא, שכל נציגי המשרדים ידעו
מה מתרחש. ועדה זו מ ת כנ סתאחת לחודש, והח ל
טו תי ה מועברות לידיעת הנשיא, רא ש־הממשלה,
שרי ההגנה והאוצר. על כן, כאשר אישרה הווע דה
בסוף נובמבר א ת מכירת הספינו ת לחברה
נורווגית — קיבלו השרים ה אל ה ידיעה על כך.
• הספינו ת אינן מ ת אי מו ת לקידוחי-נפט ימיים.
• אין מנוס מן המס קנ ה, כי המכירה אושרה
עלי-ידי הנשיא פומפידו עצמו.
• אין ספק שפאריס ביי מהי חד עם ישראל
א ת כל ה מ חז ה, ב מ טר ה כפולה: לספק לישרא לים
א ת ספינו תי ה ם, ולטעון באוזני הערבים כי
הידידות א לי ה ם שרירה וקיי מ ת, ושימשיכו לאהוב
או ת ם ולמכור להםאתהס חו ר ה שהם מבק שים.
• הספינו ת הי שראליות עגנו ליד ה מז ח שהוש אל
להן על-ידי חיל -הי ם הצרפתי. הי ת ה להן יצי אה
חופשית לים. הן יכלו ל ח מן ק בכל רגע בלי
רשות — ואין להניח שחיל-האוויר או ץ זיל־הים
הצרפתיים היו מטבעים אותן. א ם בכל זאת הפליגו
ב תנ אי ם פורמאליים סדירים, משמע שהניחו
כי עי סקה זו לא תפגע בי ח סי ם עם פאריס, כפי
שבריחה ממש הי ת ה פוגעת.
• זאת לא ההפרה ה שקטה הי חיד ה של ה אמברגו.
יצרנים צרפתיים שולחים לישראל חלקי־חילוף
— כולל מנועים — לציוד שרכשה בצרפת.
לא הכל ניתן להעביר דרך אורלי ווילא-קובל איי ;
את המי שלוחים הכבדים יותר שולחים דרך ארץ
שכנה ק טנ ה.
• מדוע הפליגו הספינו ת דוו ק א עכשיו ז מכיוון
שפומפידו מתכונן לנסיעתו ל א מרי ק ה, ושם יש
השפעה ליהודים על העיתונות...

וייצמן יחליף
צמרת משרדו
״כאן לא היתה לא אחדות ולא עבודה״ — אלד,
היו דבריו של שר־התחבורה החדש, עזר וייצמן, לאחר
שהות קצרה ולימוד ענייני משרד־התחבורה.
וייצמן, שלקח לו כבר כעוזר אישי את ־דוד קוליץ,
כלכלן צעיר, עומד להחליף בקרוב גם את דוברו ואת
יתר אנשי המשרד הבכירים הטבועים, לדבריו ,״בחותם
תקופת כרמל.״

מעודדים הגירת
תושבי רצועת עזה
מזה כמה חודשים פועלות ברצועת עזה חברות
נסיעות המוכנות לסייע לכל מי שברצונו להגר לארצות
אמריקה הלאטינית, אף מעבר לסיוע הרגיל.

המשרדים מציעים לתושבי הרצועה הי
מובנים להגר אף את מימון הנסיעה וכל
ההוצאות הכרוכות בה, כך שאפילו אדם
חפר אמצעים יכול להגר.
המהגרים חותמים על הצהרות, לפיהן הם מתחייבים
להחזיר את הוצאות נסיעתם משכר עבודתם בארץ
אליה יהגרו. לא נודע מי עומד מאחורי חברות
נסיעות אלה ומי מבטיח אותן מפני סיכון של אי־החזרת
דמי הנסיעה __

ישראל הזמינה
9מיכליות ענקויות
אחד הסודות השמורים ביותר במרחב, התפוצץ בשבוע
שעבר, כאשר נכנסה לאילת, המיכלית בת 250 אלף
טון שנבנתה עבור ישראל, במספנות השבדיות.
בעוד 3—2שנים תהיה ישראל אחת המעצמות הגדולות
בעולם הובלת הנפט. ישראל הזמינה ועומדת
לקבל עד שנת , 1972 ארבע מיכליות בנות 130 אלף
טון כל אחת, ארבע מיכליות מעל 230 אלף טון,
ו״מיכלית שתעלה על כל החלומות,״ כך הצהיר מנחם
חן, מנכ״ל מכון הנפט.

טוען שמדובר על מ טון
שישראל הזמינה
פגות הגדולות כיותר
הגדולה ביותר שנב־היא
מיכלית יפאנית

כת 400 אלף טון.
מיכליות אלו ישרתו את צינור הנפט אילת—אשקלון.
המיכליות הגדולות יביאו את הנפט לאילת,
והמיכליות הקטנות יעבירו את הנפט מאשקלון לאירופה.
בעוד שמנחם חן טוען שצי המיכליות הישראלי
יגיע ב־ , 1972ל־ 2ורבע מיליון טון, טוענים חוגי
הספנות האירופית שמדובר על צי בן 2וחצי מיליון טון.

29—31 בז יזבר — 1969 מצורף לגליון ״ העול ם הזה״ 1688
השבוע עמדה הכנ סתב סי מן הוויכוח המדיני הגדול
על תוכנית־ה שלום של שר״החוץ ה א מריק אי וילי א ם
רוג׳רס.
כאשר אך ה תפ רסמה תוכני ת זו, לפני שבוע, הגשנו
ליו״ר הכנ ס ת בק שה להעמיד נושא ז ה כהצעה דחופה

הדיון ליו ם שני א חר הצהריים.
הוא החל בשעה ארבע והס תיי ם בעשר בלילה. כל
הדוברים, ללא יוצא מן הכלל, תקפו א ת תוכנית
רוג׳רס. לרוב — מכיוון שהתנגדו באופן קיצוני לנסי גה.
ואילו רק״ ח — מכיוון שראתה ב תוכני ת זו הו כחה

הדבר

מוכנות להעלות הצעת״שלום כז א ת — פירוש
המשך המצב ה קיי ם, וז חיל ה ל קר א ת סי פו ח.
הייתי הנו א ם היחידי שקרא לקבל א ת הצעותיו
של שר החוץ ה א מרי ק אי וילי א ם רוג׳רס. בסוף הדיון
אף הגשתי אתה צע ת -הסיכו ם הבא ה :

הצעת העוד הזה ־ כוח חד ש
בהעדר הפרה מטעם ממשלת־ישראל כזכות
האומה הפלסטינית למדינה לאומית משלה,
ובהעדר כל יוזמה ישראלית לכינון
הסדר עם העם הערכי הפלסטיני -מחיי
בת הכנסת את יוזמת ממשלת ארצות*
הכרית, התובעת ממדינות ערב להכיר כקיום
ישראל, בריבונותה ובשלמותה ול־לוותר
על סיפוח שטחים.
. 2הכנסת קובעת כי מדינת־ישראל חותרת
לשלום רשמי והסדרי-ביטחון ממשיים, ומולסדר
היו ם של הכנס ת. עוד ביקשנו, שאם לא תוכר
דחיפות ההצעה, כי הנושא יועלה לדיון כהצעה רגילה
שלנו — על חשבון אחת משתי ההצעות שמותר לנו
להגיש במושב הנוכחי של הכנ ס ת.
יומיי םלא חר שהגשנו א ת הבק שה, הודיענו יו׳׳ר
הכנס ת, כי הממ שלה עצמה ה ח לי ט ה ליזום דיון בנושא
זה, ו מ מילא לא תועלה הצעתנו. ו או מנ ם, נקבע

כנה לוותר תמורתם על כל סיפוח של שטחים
מוחזקים.

הכנסת קוראת לכל ממשלות ערב לתמוך
ביוזמת ממשלת ארצות-הברית לכינון הסדר
שלום כאיזורנו.
הכנסת קוראת לממשלת-ישראל ולכל ממשלות
ערב לפתוח מייד במגעים לפירוז
המרחב מנשק גרעיני, תוך פיקוח הדדי,
ולהימנע מיצירת עובדות מוגמרות בנושא

נו ספ ת לקנוני ה שבין ישראל לבין ה אי מפריאליזם ה א
מרי ק אי. כנראה בה שראת מו סקבה, שהודיעה יו מיי ם
לפני כן כי היא דו חהאת התוכנית.
ח״כ מק״י, משה סנ ה, שדחה גם הוא אתה תוכנית,
הציע לגולדה מאיר שתיזום ״ פאקס עבראיקה״,
מו שתת על עקרון היישות הפלס טיני ת. הוא העדיף
להת על ם מן המס קנ ה, מכיוון שגולדה וממ שלתה אינן

נגד ההצעה הצביעו כל 53ה ח״כי ם שנכחו ב מלי אה.
בעד הצבעתי אני לבדי
(אורי אבנרי נעדר מן
הישיבה, ב היו תו בש ליחו
ת מדינית קצרה
באירופה).

חוו מוס נההויט!
נאומו של שלום כ הן בדיון ה מדיני
על תוכני ת השלום של וילי־א
ם רוג׳רס.

שלום כהן: כבוד היושב־ראש, כנסת
נכבדה. אינני מתכוון להצטרף למקהלה
המדברת של הליכוד הלאומי. אגיד ברורות,
בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים:
אנו מחייבים את יוזמת השלום של ממשלת
ארצות־הברית.
קראנו בעיון את דבריו של שר־החוץ
האמריקאי ויליאם רוג׳רם, ואנו קובעים
שהם תואמים בהחלט את רצונו של עם
ישראל לשלום שיש עימו ביטחון. אילו
הציעו לנו הצעה מעין זו ערב מלחמת
ששת־הימים, היינו חושבים שהגיעו ימי
המשיח. אל ניתן לשיכרון הנצחון להעביר
אותנו על דעתנו ולהידרדר לתוך עמק־הבכא
של מלחמות ללא טוף, מתוך תא־תה
לרצועות אדמה.
מה אומרת ממשלת ארצות־הבריתז היא
אינה אומרת שום דבר חדש. הדברים
נאמרו בפירוש לממשלת־ישראל ולנציגיה,
וגם לחברי אורי אבנרי, לפני הצי שנה,
כאשר נועד עם נציגי ממשלת ניקסון,
המטפלים בענייני המרחב.
לפני שבועיים קראה הגברת מאיר לפני
הכנסת את הדין־וחשבון שמסר אורי אבנרי
בבית הזה על שיחותיו. הגברת מאיר שפכי׳
על נאום זה קיתון של ליגלוג, ועוד
מצלצלים באוזני רעמי הצחוק של חברי
הבית. הצחוק עבר בינתיים. כולכם נוכחתם
לדעת עד כמה צדקה סיעתנו בדבריה.
קריאה: נכון.
שלום כהן: ובאותה מידה אנחנו
צודקים היום.
גדעון האוזגר: בדיוק באותה
מידה.
שלום כהן: גם צחוק זה יעבור.
יש עימי כאן פרוטוקול רשמי מלא
של הצהרת מר רוג׳רס. לצערי, לא
תאפשר לי הקצבת הזמן לצטט אותו
במלואו, כי אז אפשר היה להימכח שאת,
גברתי ראש הממשלה, מילפת באופן
בולט את הנאמר בו, ובזה את מוליכה
שולל את אורחי ישראל.

נ סי םאליעי: אם אתה כל־כך

בטוח בעצמך, למה אתת אומר זאת
| 1בהססנות כזאת?
שלו ם כ הן: מה מציעים האמריקאים?
האומנם מציעים הם שלום כפוי, ללא
התחשבות בצדדים? האומנם נייר שאין לו
כל ערך ושאיננו לפחות מבוא לשלום?
הם דורשים מהערבים להכיר בקיום
ישראל, בריבונותה ובשלמותה, ולהסכים
לסידורי־ביטחון שיבטיחו את ביטחון ישראל
הלכה למעשה וימנעו כל אפשרות
של התקפת פתע. הדבר לא יהיה תלוי
רק ברצונם הטוב, כי אם גם בכוח צה״ל.
הם דורשים מישראל לחזור לגבול בו
עמדנו ב־ 5ביוני 1967 בבוקר, כאשר
ראש־הממשלה לוי אשכול המנוח ושר־הביטחון
דיין הכריזו שאנו יוצאים למל־חמת־מגן
ואין פנינו לכיבושים.
האמריקאים מציעים לשמור על אחדות
ירושלים, ומביעים נכונות לממן פיתרון
הוגן של בעיית הפליטים, הסרטן האוכל
את כולנו מזה 20 שנה. הם מציעים סידור
מיוחד לרצועת עזה ולשארם־אל־שייך, ומעבר
חופשי בטיראן ובסואץ. והעיקר: איש
אינו דורש מאיתנו לסגת אף משעל אחד
של אדמה בטרם ננהל משא־ומתן ישיר
עם הערבים, שיסוכם בהסדר שלום מפורט
וממשי. האם זה אסון?
כבוד היושב־ראש, באיזו זכות דוחה
ממשלת־ישראל את ההצעות האלה? מתי
ניתנה לעם ישראל האפשרות להביע את
דעתו בעד ונגד תנאי שלום אלה?
מרד כי ביבי: לפני חודשיים.
שלו ם כ הן: האם נשאלו האב
והאם אשר בניהם משרתים בתעלת
סואץ? האס נשאל אותו חייל עצמו?
איש לא הניח לפני העם את ההכרעה
הזאת לפני הבחירות.
מנחםידיד: את התוכנית שלכם
שמע הבוחר ונתן דעתו.
שלו םכהן: אם יש לכם אומץ
לב, החליטו על מישאל־עס. יינתן לעם
ישראל להכריע באורח דמוקרטי אם
הוא מוכן לשלום כזה או למלחמת-
נצח. אדרבא 1

שמענו את הבר־הכנסת כרמל, שר לשעבר
בישראל וחבר בוועדת החוץ והביט־חו.
נץ מדופלם. הוא אמר מילים שאני
מסכים איתן: עלינו ליטול יוזמה לידינו
ולהציע תוכנית לשלום. האם הוא באמת
מאמין בכך?
האם הוא ושותפיו לקואליציה מאמינים
בכך? האם הוא מאמין שהשר עזר וייצמן
והשר מנחם בגין יסכימו ליוזמות שלום
בכיוון זה? הרי קוזי־היסוד של הממשלה
מדברים על התנחלות, על סיפוח, שהם
הדרך המוחלטת והוודאית להמשך המלחמה.
לפני
שבוע אמרה הגברת מאיר שאין
שום צורך להחליט בין שטחים לשלום.
מפני שאף אחד אינו מציע לנו שלום בלי
סיפוח שטחים. גישה זו מופרכת, והדבר
מוכח על־ידי המשבר שפרץ עכשיו ביחסי
ארצות־הברית—ישראל. ממשלת אר־צות־הברית
רוצה מאיתנו שנצהיר על
נכונותנו לוותר על סיפוח שטחים תמורת
שלום של ממש. לא לסגת, לא להתחיל
לסגת, אלא להצהיר על נכונות לסגת
תמורת שלום של ממש וביטחון של ממש,
שעל תנאיו נסכים ישירות עם הערבים.
ומפני שממשלת הגברת מאיר, שקמה זה
עתה, בגלל עצם הרכבה אינה מסוגלת
להצהיר אף הצהרה תיאורטית כזאת —
שאין כל צורך לממש אותה אלא אחרי
שהערבים יצהירו במפורש על נכונותם
לשלום ולהכרה בישראל — אנו נכנסים
למשבר חמור ביותר עם ארצות־הברית.
כבוד היושב־ראש, במשך חודשים טיש־טשה
ממשלה זו את דעת הציבור בהו־דעות־ארגעה
של משרד־החוץ, כאילו הכל
שסיר ביחסינו עם ארצות־הברית; איזה
נצחון מזהיר היה לגברת מאיר במסע הבחירות
שלה בוושינגטון; איך נפל העם
האמריקאי כולו לרגלי אבא אבן והרימו־ריקה
הגאונית שלו. והנה, פיתאום —
לא דובים ולא יער. ארצות־הברית חוזרת
בפומבי על אשר היא אמרה פעמים איך
ספור בשיחות דיפלומטיות.
אין היא יכולה לומר אחרת, מפני שלדעת
ממשלת ניכסון כל קו אמריקאי אחר
יביא לאובדן סופי של כל האינטרסים ה
אמריקאיים
בחלק זה של העולם. וכמי
שאמר אחד האישים הבכירים של מימשל
הנשיא ניכסון בפה מלא: אם אמריקה תאבד
את האינטרסים שלה בעולם הערבי,
כי אז לא יהיה לה אינטרס להקריב קורבנות
למען קיום ישראל.
מה מציעה הגברת מאיר בנאומה? האם
יש מדיניות אלטרנטיבית במקום התלות
הנוכחית בארצות־הברית? מנין יבואו אנד
צעי־הלחימה, מנין יבוא הכסף הדרוש לעצם
עמידתנו? ההיסטריה המפוברקת הזאת
של ״העולם כולו נגדנו״; האווירה המפוב־רקת
הזאת של מצדה שנייה, של תמות
נפשי עם פלשתים — או לפחות עם הפלס־טינאים
— לאן הן מובילות? לשימוש
באמצעי לחימה שלא השתמשו בהם עד
כה, כדברי סגן ראש־הממשלה לפני שבוע?
בנפנוף בסכנה האטומית? לאן זה מוביל?
האם זוהי תוכניתה של ממשלת הגברת
מאיר?
כבוד היושב־ראש, כאשר התחילה יוזמת
ארבע המעצמות הכרזנו מעל דוכן
זה: אנו מעדיפים שלום טוב על הסדר
רע, אבל אנו מעדיפים הסדר רע על מלחמה
טובה. איננו מאושרים מיוזמת המעצמות.
אנו מקבלים אותה, מכיוון שהיא
מאפשרת לנו תקופה של שלום וביטחון.
אולם השלום האמיתי, שאנו מייחלים לו,
שאנו יודעים כי הוא אפשרי, הוא השלום
הישיר עם העם הפלסטיני, אותו
שלום שהגברת מאיר דחתה אותו כבלתי
סביר וכבלתי מתקבל על הדעת.
יש אנשים בצמרת המדינה המדברים
בקלות ובשלוזת־נפש הראויה לקינאה על
המלחמה הבאה. איננו שייכים לאנשים
אלה. אנו חרדים מפני מלחמה — גם מלחמה
שבה ננצח. אנו מאמינים בכוחה של
ישראל לעמוד במלחמה, אבל המחיר הוא
יקר.
העם רוצה בשלום. זוהי המשימה האחת
והיחידה המוטלת על הממשלה. ואם
ממשלה זו אינה מסוגלת לכך, בגלל הרכבה,
ובגלל האימוביליזם שהרכב זה כופה
עליה, יהיד, לראש־ד,ממשלה האומץ לפרק
אותה על־מנת להקים ממשלה מצומצמת
יותר ויעילה, שתכלול את כוחות השלום
בישראל.

מלחמת הנסאוח

בינ ת ״ ־
״נו? תשבו על הריצפה? הבאתם כיסאות
מתקפלים? יצטרכו להזיז אתכם בכוח?״
לא היה כמעט איש בכנסת, שלא מצא לנכון
השבוע לשאול אחת מן השאלות האי,ה.
הכוונה, כמובן, לתגובת סיעות האופוזיציה
הקטנות לתוכנית גח״ל—המערך
לדחוף את 18 הח״כים שלהן לפינה המוסתרת
של אולם המליאה.
בחום ישיבתה בשבוע שעבר, נראה היה

ל א 11י

כי ועדת מקומות הישיבה, בראשותו של
ח״כ יוחנן באדר, ניצחה. שהמזימה תתבצע
כבר בישיבה הראשונה של השבוע• אך הת־לכדותן
של כל הסיעות הקטנות — מאגו־דת־ישראל
ועד מק״י — והאזהרה כי חברי
סיעות אלה אינם מתכוזנים לקבל את הקנו־נייד,
בשקט, עשו את שלהן: יו״ר הכנסת
ראובן ברקת הודיע, כי העניין הוקפא עד
לבירור נוסף בוועדת הכנסת. וכך יכלו דיוני

השבוע להתנהל בלי שערוריות, כשכל ח״כ
יושב במקומו הרגיל.
יוזמת הסיעות הקטנות היכתה הדים גם
בקרב המיפלגות הגדולות, שנציגיהן רקמו
את הקנונייה.
בישיבת סיעת המערך נמתחה ביקורת
קשה על התוכנית. מד, עוד, שאין בשינויים
המוצעים כדי לשנות את מקומותיו של ה־מערך
עצמו, ומדובר רק בהזזת אנשי גח״ל.

תו ספתג׳ז ק ר
ב מ קו ם תו ספת יוקר

קליטה כן ־ אזרחות ל א
השבוע זכו שתי שאילתות של אורי אבנרי לתשובה. האחת היתה מופנית לשר־הקליטה,
השנייה לשר־הפנים, והן עסקו ביחס המדינה אל בניהם של זוגות מעורבים.
שאל אבנרי את שר־הקליטה: בעיקבות הדיון שנערך בכנסת, ובו הופנתה קריאה
לברית־המועצות לפתוח שעריה על־מנת לאפשר עליית יהודים לישראל — האם גם מי
שנולד לבני־זוג מנשואי־תערובת, שהאב הוא יהודי והאם אינה יהודיה, זכאי להליכי
קליטה?
תשובת השר שמעון פרס (בהופעתו הראשונה בתפקיד זה) :״כן. בנים לזוגות מעורבים
זכאים לכל הסיוע הניתן לעולים.״
! את שר־הפנים שאל אבנרי: האם זכאים בני נישואי־תערובת לזכויות עולים: היינו
— קבלת אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות? מה נרשם בפרט הלאום בתעודת־הזהות
של בן נישואי־תערובת?
תשובת סגן שר־הפנים יוסף גולדשמיד (מפד״ל) :״אזרחות אינה מוענקת לפי חוק
השבות: אזרחות מוענקת לכל תושבי המדינה על פי חוק האזרחות. לפי חוק האזרחות
גם אנשים שחוק השבות איננו חל עליהם רשאים לקבל אזרחות ישראלית אצל יהודי,
בן לנישואי־־תערובת, נרשם בפריט לאום ׳הודי; אצל לא־יהודי, בן לנישואי־תערובת,
נרשם הלאום של האב.״
פירוש הדבר: בן של אם יהודיה, העולה עם הוריו ארצה, זוכה למעמד של עולה,
בתוקף חוק השבות. מעמד זה מלונה לו זכות־אזרחות אוטומטית. בן של אם נוכרייה,
העולה ארצה עם הוריו, אינו זוכה למעמד של עולה בתוקף חוק השבות, באשר אינו
יהודי. אם הוא רוצה להתאזרח, עליו להגיש בקשה מיוחדת למשרד־הפנים _ ופקידי
המפד״ל במשרד יכולים להחליט על פי שיקול־דעתם.

נמנעתי מן ההצבעה על הצעותיהם של
ח״כ מק״י משה סנה וח״כ מפ״ם דוב זכין
לדון בהעלאת־המחירים, כדי להשתמש
בזכות־ההנמקה ולהסביר את עמדתנו לבעיית
השכר ויוקר־ר,מחייה:
,,איו ספק שתהיה תוספת שכר. יש
להסתדרות מזכיר תקיף, יש הצהרות מכל
הצדדים, המסכימות לעקרון של הענקת תוספת
שכר. ההסתדרות יושבת ומנהלת משא־ומתן
על שיעורי העלאת השכר. עם מי היא
יושבת? — היא יושבת עם התאחדות בעלי
התעשיה, המעסיקה בסך הכל ס/ס 10 ממי
קבלי־השכר בישראל. וזאת בעוד שההסתדרות
והממשלה מעסיקות /0״ 53 ממקבלי־השכר
במדינה.
״מד, האינטרס של המעביד הגדול ביותר
במדינה? אם אין לו ברירה, ישלם תוספת
שכר, אבל תוספת מינימלית, כדי לא לפגוע
במפעלים שלו עצמו.
״אם כן, תהיד, העלאת שכר. אני מניח

שאילתה
אל: שר־הדתות
מאת: ח״כ שלום כהן
בעל המשמר של יום 30.12.69 נתפרסמה תמונה,
שמתחתיה צויין כי פקחי משרד־הדחות העוסקים
בשמירה ליד הכותל מספקים לכל אשר, הלובשת חצאית
קצרה והמבקרת ליד הכותל, כיסוי בצורר חצאית
ארוכה. הנני מבקש לדעת:
.1האם יש אמת בידיעה הנ״ל?
.2אם יש אמת — א. מה ההוראות אשר ניתנו
לפקחים בנושא זה, אם בכלל?
ב. עד איזה אורך צריכה להגיע החצאית כדי שיותר
לאשה לבקר ליד הכותל ללא לבוש נוסף?
ג. מי סיפק — אם בכלל — לפקחים הנ״ל את
צרכי הלבוש המתאימים?
ד. האם פורסמו הוראות ברבים, לפיהן אסור על
נשים לבקר ליד הכותל בחצאיות קצרות?
ה. אם פורסמו ברבים הנחיות — מה הן?
ו. האם הלבוש הנוסף מוגש לנשים על־ידי פקחיות
או פקחים גברים?

התמונה מ״עו המשמר י

ואילו בסיעת גח״ל נמתחה ביקורת על ההתעסקות
בקנונייה כה קטנונית ובלתי־מכו־בדת•
ועדת
הכנסת, שהתכנסה לדיון מיוחד בנושא׳
לא הגיעה לכלל סיכום. הרוב, שנראה
מובטח קודם לכן לביצוע הקנונייה,
התפורר. גם תומכים נלהבים של הרעיון
שינו את דעתם. באין אפשרות להכריע —
נדחתה ההחלטה למועד שטרם נקבע.
בינתיים עומד יו״ר הכנסת לצאת לקונגרס
סוציאליסטי באירופה. אין להניח שבהעדרו
ייקבעו נוהלים העלולים לשבש את
עבודתה התקינה של הכנסת.
ואילו ממלא־מקומו, ח״כ המערך יצחק
נבון, שהיד. בין המתנגדים החריפים לקנו־נייד,
זו — אין להניח שינהיג סדרים אלה
בעת כהונתו בתפקיד הרם.
ומה אחרי ההקפאה הזמנית?
אולי הקפאה מוחלטת, והורדת הקנונייה
מסדר־יומו של הבית.

אני מניח שבעוד כמח שבועות י תפנה שר-הדתות
להשיב מעל דוכן ה כנ סתל שאילתה זו. אבל לא
לכל סעיפיה: כי יו״ר הכנס ת, העובר על כל
שאילתה ומאשר או ת ה לפני שהיא מוגשת לשר
הא חראי, ה חלי ט לפ סול א ת הסעיפים ב ז~~

שתהיה גם הקפאה לשנתיים או שלוש שנים
— במשך שלוש שנים אלה, אפשר
יהיה לשכוח את המושג של תוספת־יוקר.
לעומת זאת אני חושש שנצטרך להתרגל לרעיון
של תוספת ג׳וקר — קלף ששומר
בידיו שר האוצר, כדי לבטל את תוצאותיה
של כל תוספת. יוקר• כוונתי למיסים החדשים
שהוא עומד להטיל. העובדה. שדוחים
את קביעת מדיניות המיסוי עד גמר תהליך
העלאת השכר, ואולי יציבות יחסית במחיר
ם, מלמדת שיש כוונה לרוקן את תוספת־השכר
הזאת מתוכנה.״

ומה עס הידו ע ה בציבור?
בישראל קיים חוק שיווי זכויות האשה,
אבל נותרו שטחים רבים שבהם נחות מע־מדה
ממעמד הגבר. אחת ההפליות הבולטות
של האשד, לרעה נוגעת לחלקה ברכוש המשפחה.
במצב
הקיים, רשאית האשד, להחזיק רכוש
פרטי משלה, בעת גירושין, היא לוקחת את
הרכוש הזד, עימה• אשר לרכוש המשפחתי,
שנצבר תוך כדי תקופת נישואיה _ אם לא׳
נרשם מפורשות על שמה, הוא שייך לבעלה.
השבוע הובאה לדיון הצעת־חוק של שרד,משפטים,
שנועדה לתקן את המעוות. באופן
כללי מכירה הצעת־החוק בעיקרון, שהאשה
שותפה גם לרכוש שנצבר חוך כדי תקופת
הנישואין; ואם נפרד הזוג, יש לערוך בינה
לבין בעלה חשבון מדוייק, ולחלק את הרכוש
ביניהם באופן שווה.
תמכנו במגמתו הכללית של החוק המוצע.
בניתוח מנומק של סעיפי ההצעה, שנכתב
בידי אמנון זכרוני, הצבענו על כמה פגמים,
אשר רצוי לתקנם — כדי להבטיח הגנה
מושלמת לזכויותיה של האשה.
ח״כ אגודת ישראל מנחם פרוש שלל את
הצעת־החוק לחלוטין — באשר היא מנוגדת
להלכה היהודית• ח״כ המפד״ל טובה סד
הדראי הסתייגה אף היא מן הנטייה להפקיע
מה שנראה לה כענייני אישות מובהקים מתחום
טיפולה הבלעדי של הרבנות. ח״כים
דתיים אחרים, שהתערבו בקריאות־ביניים,
הצטרפו להתנגדות שני אלה — בעיקר לסעיף
אחד בחוק המוצע, בו מדובר על
מעמדה של אשד, ידועה בציבור.
סעיף זה קובע, כדברי היועץ המשפטי לשעבר
גדעון האוזנר, ש״אם חנווני נותן
סחורה לאשה, מתוך אמונה שהיא אשתו
החוקית של מישהו,״ שאותו חנווני לא יקופח,
במיקרה של גירושי אותה אשה, בטענה
שחובותיה אינם חלים על הידוע־ב־ציבור
שלה.
הערתי על כך :״מדוע לצמצם דת הוויכוח
על מעמד הידועה־בציבור רק למיסגרת סעיף
זה? חבר־הכנסת ארזי הסביר כי מספרם
הרב־יחסית של זוגות ידועים־בציבור הוא
תולדה של נוקשות ההלכה היהודית. מה
עושים נגד נוקשות זו? באים להגן על החנווני!
ומה יהיה גורלה של האשד״ אם
בחוק זה יופקעו ממנה זכויות שהוענקו לה
בחוק ישראלי אחר? אני מציע ששר המשפטים
יתן דעתו על הבעייה, למרות שקיים
קושי בהגדרת פקיעת הנישואין של זוג כזה.״

דחף

מעבדות־לחרות...

11 סב ץ ורקיע

לאילת ולשרם-א-עוייח!

*ורכך ע
הוי תעופה בישראל בע׳נו.

תמרורים
נחוג יום־הולדתו ה־ 76 של מנהיג
סין מאוטסה ־ טו נ ג.
נולד למפיץ הסרטים דוי ד שי ר
בן בכור.
התארסו. כריסטינה אונ א ־
סי ס, בתו בת ה־ 19 של אריסטוטל אונא-
סיס, והאמריקאי ממוצא יווני פי ט ר גך
לאנד רי ס 23 בנו של איל ספנות יווני.
הנישואין ייערכו לאחר שיחרורו של גולאנ־דרים
מן הצבא האמריקאי, בו הוא משרת
עתה.
נישאה. בגיל ,21ס רו דנ ס ־ אן
פ א רו, אחותה של השחקנית ואשתו לשעבר
של פרנק סינטרה מיאה פארו, ל־א
לברטכ רנ ם, מורה לפילוסופיה, בן

עומדיםלהתגר •ט. אחרי
שמונה שנות נשואין, שחקן הקולנוע רקם
האריסון ואשתו השחקנית רחל רו*
כרטס. רחל היא אשתו הרביעית של
רקס, שהיה נשוי בעבר, בין השאר, לקיי
קנדל שנפטרה מסרטן ולשחקנית לילי
פלמר.

נבחר ליו״ר אגודת העיתונאים
בירושלים, דניאל בלוך 28 הכתב הפרלמנטרי
של היומון דבר.

ד ני ב לו ך

[11115
העיצוב והתפירה הנו ד עי ם של

נבחרו על־ידי מבקרי הקולנוע
של ניוי־ורק, לבמאי השנה היווני קו סטה
ג אוו ראס, עבור סרטו ; 2כשחקן השנה
ג׳ והן וויי ט, על מישחקו בסרט
קאבוי של חצות; ולשחקנית השנה ג׳ יין
פו נדה על מישחקה בסרט הם יורים בסוסים,
האין זאת?
הוענק בלונדון, על־ידי המלכה
הבריטית, לרגל השנה החדשה, לעורך ה־ג׳ואיש
כרתיקל וי לי אםפר אנ ק ל, התואר
מפקד הקיסרות הבריטית. פראנקל הוא
אחד מ־ססד האישים שזכו בתואר זה השנה.

מ א ריגי האי כו ת

׳0101011
ע ם כו תנ ה

להשיג במבחר צבעים
בחנויות המובחרות ללבו ש

נהרג בתאונת־דרכים בכביש החוף,
מול חבצלת השרון, סגן־אלוף זהר
ל,למן (.)44
נפטר בתל־אביב, בגיל ,59 מי
שהיה המנהל הכללי
של נמול, החברה
ההסתדרותית המרכזת
את כספי קרנות
הפנסיה ואחד המנהלים
של מיפעלי בקיסריה טקסטיל
ד״רשלמ הר עי ף.
נפטר. בירושלים,
בגיל ,61
מי שהיה מנהל בית
רעיף!
הספר לרוקחות של
האוניברסיטה העברית
-ד״ראברהםקל מו ס.
נפטרה בירושלים, חודשיים לפני
מלאות לה ,90 או לגהשץ, אלמנתו
של פרופסור בורים שץ, מייסד בית־הספר
לאומנות בצלאל. ילידת רוסיה, עלתה לארץ
ב־ 1910 ובראשית דרכה היתה מורה
בגימנסיה הרצליה בתל־אביב. היתה מבקרת
אמנות והוכתרה לפני זמן קצר בתואר
יקירת ירושלים.

ה עו ל ם הז ה 1688

האם מותר להשתין בישראל ע 7הדג 7האמריקאי ׳.
אגמון :״זה ענייו של נוזלים, לא ענייו של שפה !״
האה בו ת
של סטלה
; הדו־קרב המילולי בין האמרגנים
גיורא גודיק ויעקב
אגמון, הגיע לשיא
חדש השבוע, הפעם על גלי
האתר. היה זה אחרי שגודיק,
שבזמנו הצהיר כי הוא מתכוון
להפיק בישראל את המחזמר
שיער, חזר בו מכוונתו זו. הפרסומאי
שלו, אריה נל״
בלוט, הפיץ הודעה לעתוגות
בה נאמר בין השאר כי גודיק
לא יפיק את שיער כיון שנראה
לו כי לא ניתן להציג את המחזמר
בארץ בעברית וכי הקהל
הישראלי לא יבין כיצד
משתינים בהצגה על הדגל האמריקאי.
הכדור עבר לאגמון,
השוקל עתה כיצד להפיק את
שיער בישראל. כשרואין השבוע
ברדיו, הגיב אגמון על הודעתו
של גלבלום :״עוד שלושה
נאומים של שר־החוץ האמריקאי,
ויליאם רוג׳רס, ולא
רק שיבינו בישראל איך משתינים
על הדגל האמריקאי אלא
שיצטרפו לזה. חוץ מזה, אם
מישהו הוא בעד זה שישתינו
בגירסה האנגלית למה אינו בעד
זה שישתינו בגירסה העברית?
זה ענין של נוזלים ולא
ענין של שפד״״ המראיין,
אהוד מנור, היה נבוך נוכח
דבריו של אגמון׳ אך לא היה

לאחר מספר שאלות ענייניות
שאל המאזין כיצד אפשר להעביר
את הצמח ממקום למקום
מבלי שהוא יינזק? מגישת התוכנית,
זוהר אוריין, שאלה
אותו לאן הוא רוצה להעביר
את הצמח? ״לתחת שלי!״
השיב השואל כשתשובתו נשמעת
באלפי בתים בישראל.
בתוכנית אחרת, אוהב
לא אוהב של גלי צה״ל, רואיי־נר,
מפקדת החן אל״מ סטלה
לוי. שם גילתה כי על מוסיקת
הקצב היא שמעה פעם ראשונה
מהנהג שלה וכי הסרט
האחרון אותו ראתה היה ד״ר
ז׳יבאגו — לפני כשנתיים —
בגלל חוסר זמן. גם באופרה
הישראלית ביקרה המפקדת. בלה
בואם של פוצ׳יני ג ״עד
אז לא ידעתי שקיימת אופרה
בארץ,״ סיפרה. על הטלוויזיה
יש לה דיעה חיובית, ואף־על־פי
שאין לה עדיין מכשיר, היא
תקנה. דיסקוטקים? ״שמעתי
עליהם וזה בכלל לא דבר שלילי.
אומנם עדיין לא הייתי בדיסקוטק,
אבל אני מצפה שיזמינו
אותי,״ הוסיפה.

בעיית
ה הו מו ס כ סו א לי ם

אסתר היליץ, הגיעה לחופי
שת־מולדת. כמובן שהשאלה ה־עיקריר
ששאלו אותה היתר,
״איך היה בתערוכת הפורנוגרפיה?״
״בתערוכה לא הייתי,״
סיפרה אסתר השבוע ,״אבל אין
גם צורך לבקר בתערוכה ממילא
כל הרחובות בדנמרק מלאים
באותם דברים שהופיעו בתערוכה.״
ועוד סיפרה השגרירה,
כי לדברי שר המשפטים
הדני, הפשיעה המינית בדנמרק
קטנה מאז שהותרו ההגבלות.
י לעזר וייצמן נמאס
כנראה מהקרנבל שנערך סביב
בחירתו לשר־התחבורה. אחרת
לא מובן מדוע טילפנו ממשרדו
לצלמי העיתונות וביקשו
מהם לא לצלם בעת ביקורו של
השר בשדה התעופה לוד ״כדי
שיוכל לעבוד בשקט.״
י התעניינות בלתי־רגילה
גילה השבוע הקהל בערב ה־ראיונות
של שמואל שי•
הסיבה: הומוסקסואליזם. כי הנושא
המרכזי של הערב היתד,
ההצגה הנערים שבחבורה, הדנה
באחד הומו, שחבריו עורכים
לו יום־הולדת. תחילה העלה
שי לבמה את במאי ההצגה

י על דוכן הנואמים בכנסת
עמד ח״כ המערך מרד כי

אוושלהאנדוס

שנפרדה לאחרונה ממאה־כה
האחרון, שחקן הקולנוע
הצרפתי ז׳אן פול כלמונדו, לא למדה לקח. השחקנית
השווייצית כת ה ,33-חזרה ואמרה אחרי פרידתה
מכלמונדו כדיוק מה שאמרה אחרי שנפרדה לפני מיס־פר
שנים משחקן קולנוע אחר, ג׳ון דרק :״אני עדיין
לא מספיק מכוגרת לנשואין. חוץ מזה עדיין לא מצאתי
את הגכר המתאים ״.והיא ממשיכה לחפש גכר מתאים.

רודולו הסס;״־

שניה לוון

שהודיעה לא מככר כי נכנסה
שוב להריון, אהרי שרק לפני 13
חודש ילדה את כנה הככור אחרי תקופת עקרות
ממושכת, הכריזה השכוע :״עכשיו אני מוכרחה ללדת
כת!״ כראיון עיתונאי -אמרה סופיה :״הכן שלי
הוא השמחה היחידה כחיי. חיכיתי לו זמן כה רב. הוא
הקהל שלי והנצחון שלי ״.כנושא אחר אמרה סופיה :
״אני כעד המשפחה ונגד הכנסת מוסד הגירושין כ־איטליה
״,וזאת אחרי שכעלה, המפיק קארלו פונטי,
נאכק שנים רכות כדי לקכל גט מאשתו הראשונה.

בידו למנוע את שידור הדברים.
הם נאמרו בשידור חי.
׳ תקלה נוספת בשידור חי
אירעה בתוכנית לעקרת הבית
ביום הרביעי האחרון. בתוכנית
השתתף מומחה לחקלאות ולעצי־צים
והמאזינים התבקשו לשאול
אותו שאלות דרך הטלפון.
אחד המטלפנים, בעל מיבטא
יקיי, שאל על דרך הטיפול בצמח
הפילהדנדרום באקלים־ים.
ה עול ם הז ה 1688

עופר, וקרא במהירות־הבזק
כל מיני הצעות לשנות את המכס
על פריטי־יבוא שונים. כל
זה, במיסגרת מדיניות החשיפה
של האוצר. ח״כ הליבראלים העצמאיים
גדעון האוזנר, שהקשיב
לרשימה הארוכה של
מוצרים חשופים, העיר :״חושפים
כאן כל שאנו לא מעוניינים
לראות: חביות, שעונים
| 0שגרירת ישראל בדנמרק,

סגנו של היטלר וטס כס!
למאי 1941 לכריטניה
לכדו כדי להציע לכרי-
טיס כניעה, מנהל עתה
מאכק לשיחרורו, כהגי־עו
לגיל .85 הס הוא אח רון
האסירים היושכ עדיין
ככלא שפנדאו, שם
נחכשו המנהיגים הנאציים.
על שמירתו מופקדים
40 שומרים והיא
עולה מיליון מארק כשנה.
התמונה למעלה היא
אחת הכודדות כהן צולם
הם לאחרונה ככילאו.
היי קילוס ואת הפסיכולוג
אוריאל עקכיה. הסביר עקביה
:״אדם הופך להומו בגיל
צעיר, בלי שהוא יודע מכך בהתחלה.
בדרך כלל אשמה בכך
האם שהיא לא נעימה, תוקפנית
וגסה.״ ״האם ניתן לרפא
הומו?״ התעניין שי .״בתיאוריה,
כן, אבל בתנאי שהוא ירצה
להשתנות,״ הסביר הפסיכולוג.
לד,יי קילוס, שלא שולם
היטב בעברית, נדמה היה שהפסיכולוג
מגנה את הד,ומוסב־סואלים.
הוא יצא להגן עליהם
בתוקף :״הבעייה היא של החברה!
לא של ההומואים! וזה
דבר טוב שבפעם הראשונה מע־

הייתי סבור שאירעה כאן תאונה
לפני כמה שעות והנוטעים
הסתלקו,״ סיפר ג׳וזף .״בכל
זאת עצרתי ונגשתי לראות מה
קורה שם.״ התברר שמתחת למכונית
שכב חייל פצוע קשה.
במאמץ רב עלה בידי ג׳וזף לחלץ
את הפצוע. הוא השכיב
אותו במכוניתו ודהר אל ביתד,חולים
.״טוב שהגעת בזמן,״
אמרו הרופאים, לאחר שהפצוע
קיבל ;ירוי־דם וניצל ממוות.

לים בארץ מחזה על הנושא
שלא מתייחס להומואים כאל
משוגעים!״
באותו ערב דיבר גם קצין
המבחן שלמה כן־אמנון,
שניהל בעבר מוסד סגור לילדים.
את התנגדותו לחוק המטיל
מאסר על הומוסקסואלים,
הביע בן־אמנון במשל :״להכניס
הומו למאסר בבתי־הסוהר
שלנו, זד, כמו להכניס אלכוהוליסט
ל״קבי ראשון.״

| | מה היה קורא בישראל
לוא, למשל, היה שר־החוץ,
אכא אכן, מנהל משפט גירושין
נגד אשתו? קרוב לודאי
שהענין היה מוכרז כסוד בטחוני
והיו משתדלים להעלים
אותו מעיני הציבור. בגרמניה,
לעומת זאת, עומד להיפתח ב־13
בינואר משפט גירושין פומבי,
כשתובעת בו היא אנהמריה
*טילה והנתבע אינו אלא
קארל שילד ,59 ,שר הכלכלה
של גרמניה המערבית.

ההצגה שעדיין לא קיבלה
את אישורה עול הצנזורה, תועלה
גם בלי אישור, כדברי המפיק
יעקכ אגמון, שיצא
באותו ערב בשצף נגד חברי
ועדת הצנזורה :״אם היינו מטילים
על הוועדה הזאת את ההסברה
בחו״ל, היינו יכולים
לעשות מסיבת־סיום של המדינה.
הם אנשים מוגבלים וצרי־אופק!״
בשנים
האחרונות היתה
ליאורה חכמי הסולנית של
להקת הבלט של הסיח לוי.
לפני כמה שבועות חל פירוד
בין השתיים וליאורה ׳ מתכוננת
להקים להקה משלה.

ליוסף (ג׳וזף) פרנקל,
דובר אגודת בת שבע בת
דור לאמנות המחול, הזדמן ביום
השישי האחרון להציל חיי־אדם.
בשעה ארבע לפנות־בוקר,
כאשר נסע במכוניתו באחד מכבישי
הרצליה הבחין לפתע ב-
וויליס הפוך .״ברגע הראשון

| תקלה משעשעת אירעה
השבוע לסגן נשיא ארצות־הברית,
ספיח־ אגנייו, בעת
ביקורו בפיליפינים. בנמל התעופה
קיבלו את פניו שרי ממשלת
הפיליפינים. אגניו גבה־הקומה
נשא נאום מעל דוכן,
כשהשרים יושבים מאחוריו. בתום
נאומו התישב אגניו על
הכסא שמאחוריו, מבלי להפנות
את ראשו. על הכסא ישב כבר
שר־החוץ הפיליפיני נמוך הקומה
ואגניו התישב על ברכיו.

מכתבים

מחו״ל
כל הכבוד לעבודתכם.
ידידי ואני עוקבים אחר מעשיכם מחו״ל.
אנו נופשים זמנית באוויר משוחרר מכפייה
דתית.

שלמה: ארנון,

לוס-אנג׳לס

זעקת האחות
משה דיין מדבר בשלווה פילוסופית
ממש על המלחמה הבאה. ובכן,
אני חוששת, ומייחלת לכך שלא
תפרוץ מלחמה, וששלום ישרור בבגללזאת

ארצנו (האמינו
הצבעתי עבור העולם הזה — כוח
חדש).
אחי הגדנל דני ז״ל נהרג במלחמת
ששת־הימיס ; ידיד טנב שלי
נפצע קשה ומת לפני כשלושה שבועות
ואנו עדיין המומים!
לחברי החייל, חיים, אני כה חוששת.
אינכם יכולים לשער מה
מחולל המצב הקיים

ו י אני אחוזת
חיל ורעדה, ומייחלת לרוע שיבוא
ואראנו לידי בריא ושלם.

...הן מייצגות אותך לא סתם כך נהוג לומר ידיים נשיות
ידיים אצילות. ידי פסנתרן. הידיים מייצגות אותך -
טפלי בהן בדרך הנכונה. השתמשי

בדךד־־ דיים־ פנזי 4ורי

שד מוצר איכות בסדרת תכשירי פנזיאל

תעריפוו המנויים של

0 ^ 111:1הו ה
17.12.69
לשנה לחצי שנה
בלירות בלירות

דמי המנוי בארץ

לכל ארצות תבל, בדאר רגיל

דמי המנוי לארצות חוץ בדאר אויר

לכל ארצות אירופה ואיראן

לארצות־הברית ולקנד ה

לאוגנדה, טנזניה, א תיופיה, גאנה, ניגריה, קני ה, ציילון,
חוף השנהב, תאילנד

לדרוס-אפריקה, זמביה, מ דזי ה, גוא טמל ה

למק סי קו, פנמה

ליפאן, ונצואלה, ארגנטינה וברזיל

ל אוס טרלי ה וניו״זילנד
86 110

( ) 1.5.111.״101 ^ 1־\1לזו1

בירושלים :
חידש!
כתיבה ב מכונ ה —
קורספונדנציה, קצרנות פנ ק סנו ת:
בי ת״ס ״הפקיד ׳ /י. פורמן,
בצלאל , 18 ירושלים
חשוב איו צורן ל היו ת רקדן

(לדוגמניות

מקצועי כדי ל ר קו ד ג׳ז 120 140 150 160
176

הרקדן־ור,כוריאוגרף שמעון לוי,
בוגר אולפני־מחול בניו־יורק ובלונדון,
יקנה לך תוך חודשים ספר
רים כושר־תנועה־ומיקצב.
קורסי־בוקר וקורסי״ערב
( 2שיעורים בשבוע בכל קור ס)

פרטים: טל—8.00( 24 74 70 .
10.00 לפנה״צ; 20,00—17.00 בערב).

לא הייתי רוצה שתפרוץ מלחמה
בה אני עלולה לאבד את חברי, שאותו
אני כל־כן אוהבת. נוסף לכן
יש לי עוד אח (הוא אחי התאום
אורי) ,שמשרת בצה׳׳ל זה כשלושה
חודשים. לא הייתי רוצה שייהרג
כמו שאחינו דני זיל.
איך אפשר להסביר ולהבהיר לראשי
האומה המטומטמים האלה ש מוכרחים
לעשות משהו, כיוון של־
״אנשים הקטנים״ (שבזכותם הס
מושלים) נמאס המצב ואנו מצפים
לשלום ולהפסקת ״המלחמה שלאחר
המלחמה״.
אתן דוגמה קטנת: נכנסתי למכולת
לקנות לחם, חלב ועיתון. בחנות
דיברו המוכרת וקונה. אמרה המוכרת
:״שמעתי שגם היום מתו שישה
חיילים. מי יודע, אולי תהיה
מלחמה?״
עיניה של הקונה מלאו דמעות:
״רק לא מלחמה. יש לי שני בנים
בצבא, ועוד שלושה משרתים מדי
פעם במילואים,״ הוסיפה.
אינני מבינה את משה דיין, עם
כל הכבוד לו, המדבר בשלווה כזו
על המלחמה הבאה. האם לא אין בן
(אסף דיין)? הרי עליו להרגיש את
אשר מרגישים כל ההורים שיש להם
בנים בצבא.
א. ר ,.תל־אביב

מכונית השר לא
לקחה טרמפיסטים
ביום ג׳ ד,־ ,30.12.69 בשעה 16.20 אחד,״צ,
ביציאה מירושלים ליד תחנת הטרמפים לחיילים,
עברה מכו־נית
של שר, שמספרה
הוא .112 חוץ
מן הנהג לא היה במכונית
אף אחד. שביקשו לחיילים
טרמפ סימן הנהג
כאילו הוא נשאר
בעיר.
עקבתי אחרי המכונית
עד הרבה מחוץ
לירושלים, לכיוון
תל־אביב, והוא דקסלר המשיך לנסוע ריק.
נשאלת השאלה:
אם במכוניות של שרים לא לוקחים טרמפיסטים,
מה צריכים לעשות סתם נהגים?

נחמן וקסלר, חיפה
לקחת, כמובן. לא דוגמה, חיילים.

ה עו ל ם הז ה 1688

יוסח איש עזה
המתואר הוא מעשה שהיה ואני הייתי
מעורב בו אישית:
קבוצה של מדריכים הקלאיים ישראליים
ניסתה להסביר פעולות לא מסובכות למספר
פועלים ערבים מעזה שעבדו ביריחו.
ההסבר ניתן בערבית עילגת שנעזרה
בהבעות פנים ותנועות ידיים כשכל אחד
מן המסבירים מנצל את מיטב יכולת המימיקה
שלו.
הפועלים ניהמו כל הזמן מילות אישור
והבנה בעוד שהיה ברור כי אינם מבינים
כמעט דבר.
״שלום עליכם! יש מזג אויר טוב היום!״
הפתיע קול מאחור. ההפתעה נתגברה כשהתברר
כי הדובר הינו פועל מאובק ובלוי
בגדים שעבד כל הזמן בסמוך, הוא ניגש
והסביר לפועלים בקצרה את הנדרש מהם
— בשפתם, ההינהונים שלהם הפכו למילות
אישור ברורות.
אחרי שעקבו אחריו המדריכים הישראליים
בפנים תמהות ופיות פעורים החל מטר
השאלות תוך חיוכים וטפיחות על הכתף:
״מאיפה אתה יודע?״ ״היכן למדת?״ ״כל
כך מהר?״ ״מתי
אני, אני מעל־יד באר־טוביה״ —
הוא צינן את ההתלהבות, ב־ 48 ברחנו

״הייתי יכול לעבוד אצל יהודים ב־20.
לירות ליום ולא כאן בשש לירות ליום
אבל, אתם יודעים, בלילה הם באים, לא
דופקים על הדלת, נכנסים, שואלים שאלות
ביום היהודים בשלטון, בלילה הם
בשלטון
״בלי פוליטיקה הציע מישהו.
״מה שמך נשאלה השאלה.
״יוסף, יוסף שמי!״ הוא השיב.
״יוסוף החזיר אותו מישהו
למקומו.

מרדכי עוזרד,

אשדוד

*ותחרות
הצי?ומי8

נחשי איזה תנור 1ה?

מה דעתכם על העבודה המשותפת שלנו?

הנאה לפי

נחשי, נחשי — וודאי תמצאי בנקל! וסימן ההיכר? צורתו
מיטב העצוב המודרני, ומירב השכלולים שהוא נתברך בהם.
כן, זהו תנור ״פזגז״ מובחר — תאווה לעיני כל עקרת בית היכולה להכין
בעזרתו ליקיריה מטעמי מלכים — מעדנים מגרי חיך לכל אנין טעם...
תנור המפאר כל מטבח — התנור שלך.
איכות מעולה, שירות יעיל ואספקה דייקנית מוכיחים כי

ע ל 3 1 3בולים ל ס מו ך !
בי נ ג ״י עי א ל ־ •

תמונת השבוע
ומה דעתכם על הכותרת בתיאבון?

זהר שטיין ושלומי
רבירן וביץ, תל-אביב

הנהדת
חשבונות למד במפון לביא בעזרת ספרי

י אל יזלזלו
המפלגות הגדולות...

ד -ווו ל ת

ד זז יי

מאת
הד״ר

• חיובית. לכן זוכים הקוראים שטיין
ורביקובי׳ן מרחוב בר־כוכבא 31 בתל־אביב,
בפרס של — 10.ל״י.

עקבנו בדריכות כיצד המפלגות הגדולות
מנסות בצורה מכוערת ואכזרית לנסות את
סיעת העולם הזה — כוח חדש מההסתדרות.

יזלזלו המפלגות הגדולות באלפי הבוחרים
אשר הצביעו לתנועה זו בבחירות
להסתדרות, מפני שרבים מאלה אשר לא
הצביעו, סיבתם היתד, כי מספיק לתנועה
זו הכוח הנוכחי כדי להעלות לאור את
השחיתות.
אך אם קולות אלו לא מספיקים, יווכחו
המפלגות הגדולות בעוד ארבע שנים כיצד
מכפילה שוב תנועת העולם הזה את כוחה
(המשך בעמוד )10

בעיות ולבטים
בחיי המין
מרדכי זידמן

הוצאת רשפים
להשיג בחנויות
הספרים הגדולות

צלומי־פספורט

קו ר ס בו ק ר מזורז

קו ר ס ערב רגיל
הכנה לסוגי ם 2+ 1 ,1

הפתיחה 8.1.70 :

בין־רגע
הצטלם — שלם — ודא עם והכל מצוינים
צלומי־פספורט
תוך פ חו ת מחמ ש ד קו ת !
העתקת־ מ ס מכי ם

ב מ קו ם ! !

מ הירו ת איכו ת — סו דיו ת !

תל־זנביב, רחוב ספולנסקין ,7
ממנת נן־יהודד• .י.
רמת־גן, שדרות הילד ,21 על־יד
קולנוע, אורדן״.

ושח, הונסמויזיות-עומים טוויס!
מעונות סטואוטניות

13ט 1ב רנ ר
חי כ ה, ד ח 1בהחלוק 31
המנוי קיבלת
חשבונך,
פרע נא
אותו בהקדם.

מכתבים
(המשך מעמוד )9

ואפילו למעלה מזה. בין אלה אשר יגדילו
את כוחה של תנועה זו נהיה גם אנו ועוד
רבים מחברינו.

קבוצת צעירים וסטודנטים,
באר־שבע

הגה בטחון
ב״פולקסוואגן״
כתבתכם (העולם הדה )1686 מכילה
טעות גסה: לפולקסוואגן יש ״הגה נשבר
(,מתקפל)״ גם בדגמים המיוצאים לארה״ב

זה הפך סטנדרטי בייצור של חברה זו, בדגמי
שנות 69׳ ו־70׳,

* הנדון: גולדה כקוראה ותיקה של שבועונכם וכתומכת
נלהבת בקו הפוליטי שלכם וכמורה צעירה,
אני נדחפת לכתוב לכם שורות אלה:
מדוע אתם חייבים להתקיף את גולדה
גם כשהיא נוהגת נכון? התקפתם אותה
על שסילפה את דברי אורי אבנרי בכנסת
בקשר לשדר לנשיא ניכסון: דברים כדור־בנות.
נאום אבנרי בנדון ישמש תעודה

תן ותדת
שלח כותרת מתאימה לתמונה זו. לשולחי 3הכותרות המוצלחות
ביותר יחולקו פרסי ספרים. את הכותרות יש לשלוח על גבי גלויות
בלבד לת. ד ,136 .תל־אביב, ולציין על הגלוייה :״תן כותרת״.
המועד האחרון למשלוח הכותרות הוא .13.1.70

הכו /רות שזכו
מתוך הכותרות שנשלחו לתמונה משמאל,
שפורסמה בגללון העולם הזה , 1684

נבחרו הוכתרות הבאות:

הכובש את יצ

״איזהו גבר 1
רו;׳ /נפתלי לביא, כרכור.

• ״בקר עשה את שלו, בקר

יכול ללכת ג ״ ,מ. גבאי, מושב זרעית,
הגליל המערבי.

, ,אזהרה ! ,ההסדר׳ הינו ספר טעון חומר-נפץ. באם
אתה מעל גיל ארבעים, והינך נכלל בקבוצה המכונה על־ידי
המחבר כ,דור המוכשרים׳ ,עשוייה הקריא ה בספר לשגר
צמרמורות הזדהות במורד עמוד השדרה שלך. בעצם, אדוני
הקורא, לא משנה מי אתה, הקריאה בספר ודאי שתגרום
לך לפקפק בשגרת ימיך ולילותיך, ואולי אף תשנה א ת לייף סגנון חייך בכלל״ —
ומה דעתם של שני סופרים גדולים?
״זהו ספר גדול. כשאתה נוגע בו כאילו נגעת באדם״— .
הנרי מילר
״יצירה יוצאת מן הכלל ומס מך אנושי יחיד במינו הכתוב
טנסי וויליאמס
באופן מזהיר״— .
מחיר מיוחד לחודש ההופעה — 10.80ל״י במקום — 12 .ל״י.

הפצה ראשית: י .מרגליות
הזמנות בדואר בצירוף שיק/המחאת־דואר :״ביתן״ הוצאה לאור, ח.ד ,2554 .ת״א

מזפדהללאשפעת !
וללא שבת
כמובן — המזכירה

האוטומטית העונה לשיחות הטלפון שלך 24 שעות
ביממה.

* מכשירי כיקורת שיחות
* מגבירי טלפון
רדיו דוקטור, רחוב שלום עליכם ,18 תל־אביב, טלפון 244118

@ ״סידרו אותי: עכשיו יש
שביתה של אירגון פועלי־הנייר ״,
רב לוקס, העליה , 19 בת־גלים, חיפה.

$אהרון בקר :״אחרי -המבול״
,שריף מויינא, כפר פקיעין.
פרסי הספרים יישלחו לזוכים בדואר.

וגם בדגמים המיובאים לארץ׳ הגה כזה
הוא סטנדרט כבר שנתיים. אבזרי הבטיחות
הרבים הם שעשו את הפולקסוואנן למכונית
המיוצאת ביותר בארה״ב ( 600,000 יח׳ בשנה)
ולנמכרת ביותר בארץ!
אילו היה כתבכם טורח מעט׳ היה מגלה
שאין עוד מכונית בארץ, בסדר גודל של
הפולקסוואגן המכילה אביזרי בטיחות כה
רבים: הגה בטחון, מערכת מעצורים כפולה,
מעצורי דיסקית קדמיים, כפתורי הפעלה
ולוח שעונים מרופדים היטב, מתלה
נפרד לגלגלים, מכסה תחתון והגלגלים ה־הגדולים
ביותר.

צ׳מפיון מוטו־רם
(ישראל) בע״מ

׳ • העולם הזה מצטער על שירבוב שם
פולקסוזאגן לרשימת המכוניות שהגה הבט־חון
אינו נכלל בהן, שמח לשמוע שמיתקן

היסטורית ואילו השדר שלה יירד לפחי
האשפה של ההיסטוריה וישמש אות־קלון!
אך מה הפגם כשהיא מונעת עלייתו
בקאריירה של אישיות בכירה וזה על־מנת
להחזירו לחיק משפחתו וילדיו? (גולדה וה־פילגש,
העולם הזה .)1685

אתם מכנים אותה לשם גנאי ״גננת״,
וכי זהו תואר גנאי? הלוואי וגננות ומורות
יעמדו בראש ממשלות, והלוואי ולא ישכחו
שהן כאלה, ואז יזכרו לחמול על הנטע
הרך ולמנוע את היגדעו במלחמות.

שולמית שטיינגיב,

בת-ים

קוראים השולחים מכתבים
מתבקשים לנסח אותם בקצרה.
עדיפות תינתן למצר־פים
תמונות למכתכיהס.
ה עול ם הז ח 1688

עלמחלת הסכינוברני השל המדיניות הכלכלית הי שר אלי ת
^ פני כחודש ימים נסעד. חבורה מכובדת — כ־15
/פקידי־ממשלה בכירים מכל המשרדים הכלכליים —
לבלגיה, על־מנת לנהל משא־ומתן עם שילטונות השוק
המשותף. היעד — קבלתה של ישראל כחברה ניספחת
לשוק. המשא־והמתן נמשך בדיוק יום וחצי. העיתונות
הישראלית דיווחה בנאמנות, שהוא ״התקדם יפה״ ושיימשך.
העיתונות בדוו־ץ־לארץ לא דיווחה כלל על משא־ומתן זה.
שם אין זה כל־כך מעניין במה עוסקים מיספר עובדים
זוטרים של מנגנון הענק של השוק בבריסל. כעבור פחות
משבוע חזרו 15 הפקידים ארצה.
עשרה מהם טסו כעבור שבועיים שנית לבריסל. הפעם
נמשך ״המשא־והמתן״ בערך יום עבודה אחד — כולל
שתיית קפה וארוחת־צהריים צנועה. שוב פורסם כאן, כי
השיחות מתקדמות יפה, ושהן תימשכנה. כל יתר הפרטים
של משא־ומתן זה, עם אחת מלקוחותיה העיקריים של
ישראל, ועם אחד מספקיה הראשיים, נשארו סוד כמום.
ליצואנים, החייבים סוף־סוף לכלכל את ענייניהם זמן
ניכר מראש, אסור היה לדעת איזה ממוצריהם ייהנו מהקלות
מכס. ליבואנים (כ־> 307 מהיבוא שלנו ב־ 1969 בא

מהשוק המשותף) אסור היה לדעת באלו תנאים ייבאו
את סחורותיהם ב־.1970

הסיכה לסודיות זו מצערת מאוד: מכיוון
שלסוכנים הנוסעים של משרדי הממשלה לא
היה ככלל מה לדווח, החליטו להליט את הכל
כמעטה של סוד מדיני חשוב .״העולם הזה׳׳
מדווח לך, בהסתמך על מקורותיו הבילעדיים
כחו״ל, למה עלה המשא־והמתן עם השוק על
שירטון.

חלום ישראל האירופית

כלשהי. המחלקה הכלכלית שד משרד־החוץ
(מנהלה — אביעזר שלוש הוא אחד מהצעירים המוכשרים
המעטים המחזיקים מעמד במשרד זה, והוא אישיח
אינו אחראי למצב הביש אליו נקלע עתה) השתעשעה

כבר בחלום. גדלקיץ שד ישראל ״אירופית״.
כאשר הסתיים הסכם מכסים מוגבל עם
השוק כ־ ,1967 לא נענתה ישראל להצעה לחדשו,
מכיוון שממילא צריף היה להחליט על

ישראל ־ והשוק
האירובי המשותף

בקשתה להספחות. ההסכם חודש בל פעם
לחצי שנה נוספת.

ישראל בולעת צפרדע
ך ינתייב נבדקה הבקשה הישראלית בבריסל. ה־
^4שוק אינו נוהג לסחוב בעיות, ובדרך־כלל מוכרעות
הן לכאן או לכאן תוך זמן סביר. כך קרה גם עם בקשתה
של ישראל. היא נדחתה. אך משרד־החוץ, שלא היה זקוק

ך• שוק הוא אחד משני האיגודים הגדולים של מדין
| נות אירופה. הוא מקיף את גרמניה המערבית, צרפת,
איטליה ואת ארצות בנלוקס (בלגיה, הולנד ולוקסמבורג
הזעירה) .האיגוד השני — ״איגוד הסחר החופשי האירופי,״
המקיף מלבד אנגליה בעיקר את הארצות הסקנדינביות,
הוא הרבה פחות מאורגן.

לאחר הכישלון החרוץ הזה לא היתה בל
כדירה לישראל אלא לאכול את הצפרדע שהכינה
לעצמה ולבקש משא־ומתן הדש על
הפכם מיסחרי עם השוק. דהיינו -כיקשו
כדיוק אותו הדבר שדחו אותו ישנה קודם לבן.
המשא-והמתן התנהל על הורדה הדדית של
מכסים.
המילה ״הדדית״ לא נחשבה ביותר בעיני הישראלים
בבריסל — אך התברר להם מהר מאוד שאנשי השוק
לקחו אותה ברצינות רבה. קבעו אנשי השוק עובדה
פשוטה: כלל סחורות השוק שנשלחו לישראל שילמו, עם
כניסתן לתחום ישראל בשנת 100 ,1967 מיליון ל״י מכס
ותשלומי מיסים אחרים. זה היווה / 0ס 17.3מערך הסחורות.

מ־ 221 מיליון ל״י,

ב־ , 1968 הוטלו תשלומים של למעלה
או כימעט ,־ 207 מערך הסחורות.
יתר על כן — אם בשנת 1967 שילמו סחורות השוק
ישראל( 2470 מכל
רק 2570 מכלל מיסיהיבוא שגבתה
היבוא בא מהשוק) ,הרי ב־ 1968 שילמו סחורות השוק
347,מכל היטלי היבוא, בה בשעה שהיבוא משם היווה
רק 297,מהסכום הכולל.
לאנשי השוק לא היה איכפת שהפער לרעתם נוצר מהמדיניות
הישראלית להטיל תשלומים גבוהים במיוחד על
מוצרי תצרוכת כמו מכוניות, מכשירי טלוויזיה ומכשירי
חשמל, ש־> 557 מהם מיובאים דווקא מארצות השוק. הם
טענו, שמיבנה המיסים והמכסים הישראלי מפלה אותם
לרעה — דבר שהוא נכון בעיקרו — ושכל ויתור שלהם
על מכסים צריך להתלוות אל ויתור ישראלי מקביל.

בלוף לפני הבחירות
*•ביוון שלמשרד־החוץ, אשר ניהל את המשא-
והמתן, לא היתד, כל סמכות להחליט על סידורי המיסוי
בישראל, נסחב העניין זמן רב עד אשר הוגשה טיוטא של
הסכם. היה מדובר בה על הורדה כללית של מכסים —
אלא שהרשימה, גם של ישראל וגם של השוק כללה יוצאים
מן הכלל, שלגביהם ההסכם אינו חל. ישראל כללה
ביוצאים מן הכלל את מרבית מוצרי התצרוכת בני קיימא,
כנ״ל. השוק כלל ברשימתו למעלה מ״> 807 של מוצרי
היצוא הישראליים.

השוק חיסל לא רק את מרבית הגבלות
הסחר והתנועה של הון ושל עובדים כין חבריו,
אלא גם קבע מישטר אחיד של מכסים
כלפי חוץ ושל מיפים בלפי פנים. כוונת השוק
גם להגיע, כבוא הזמן, למטבע אחיד ולאיחוד
מדיני מרחיק־לכת. צעדים אלה עוכבו
על־ידי דה־גול -אך אין ספק שהם יוגיטמו
בעתיד.

היה מי שדאג לבך, שבדיוק לקראת הבחירות
בישראל יפורסמו הדברים כצורה מקוטעת,
בך שיכול היה להתעורר הרושם שישראל
נחלה הצלחה מדינית וכלכלית רצינית.
אחר־כך יצאה מישלחת ה ,15-כדי לנסות
ולשנות את הרשימה השחורה שבהסכם המיועד.
מכיוון שגם הם לא יבלו להבטיח הורדת
מכסים כישראל, נסתיים המשא־והמתן
מהר מאוד.

תיאורטית פתוח השוק, המורכב כיום. משש מדינות,
להצטרפות של ארצות אחרות. מעשית נעשה הדבר קשה
יותר עם התקדמות האיחוד בין חלקיו. מדינה חדשה בשוק
היתד, צריכה להסתגל במהירות רבה למצב שהתפתח אצל
הוותיקות תוך עשר שנים — והדבר כימעט בלתי־אפשרי
במשק מודרני מורכב. לכן מאפשרים למדינות, שמדינות
השוק מסכימות להצטרפותן בעתיד הנראה לעין ל״ד,יספח״
— דהיינו ליהנות מחלק מן היתרונות של ההשתייכות
המלאה, מבלי שהדבר מחייב אותן מייד להנהיג את
מישטר המכסים והמיסוי הנהוג בשוק.

למדינות כאלה אין, כמובן, שום קול כמועצת
השוק. הן מתקבלות רק, אם אכן השוק
משוכנע בי הן מסוגלות להנהיג את היטינויים
הדרושים כבלבלתן כדי להידמות למדינות
הוותיקות.
ישראל, שמדיניות ממשלתה והאיבה הערבית סגרו לפניה
את מרבית המרחב הקומי, זקוקה למרחב הכלכלי שהשתייכות
כלשהי לשוק האירופי המשותף יכולה להבטיח.
כיום זורם, כאמור 2770 ,מן היצוא הישראלי לארצות
השוק. שיווק חופשי של תוצרת ישראל, שיש לה לעת
עתה עוד יתרון של כוח־עבודה זול יחסית, בארצות השוק׳
יכול היד, להשתית את כלכלת הארץ על יסודות
בריאים.
שתיים מארצות השוק החשובות — גרמניה המערבית
והולנד — הן מידידותיה הטובות של ישראל (כל אחת
וטעמה עימד .),איטליה אינה מתנגדת, בדרך כלל, למיש־אלות
ישראליות, אלא אם הן נוגעות ליצוא פרי ההדר
(ב־ 1968 שיווקנו 477,מהדרינו בשוק, ויצוא זה היווה
240/0מכלל יצואנו לארצות אלה) .בלגיה נייטראלית —
וצרפת, כמובן, מתנגדת לכל דבר שהוא טוב ליהודים
ולכן רע לערבים.
אלא שדווקא צרפת הפתיעה בהכריזה שאינה מתנגדת
להסכם עם ישראל, אם הסכם דומה יוצע למדינה ערבית

תהיה זולה מאלה המורכבות על־ידי השותפות של שובינ־סקי
ובור ההסתדרותית. מכיוזן שישראל לא יכלה לתת
כל התחייבות בקשר להורדת מכסים ותשלומי-יבוא אחרים,
משכו אנשי השוק כתפיהם. אחדים עשו זאת בצער,
ואחדים עשו זאת בשימחה. הלאו היה אחיד.

אכיעזר שלוש
חלום בהקיץ

לכישלונות נוספים בעיני הציבור הישראלי, ביקש, באמצעות
מישלחת ישראל ליד השוק (ראש המישלחת הוא
עמיאל נג׳ר, שגריר ישראל בבריסל) לא לפרסם את הלאו
המוחלט בצורתו המקורית אלא לעוטפו בסוכריה של
המשך המשא־והמתן.
ה״לא״ האירופי היה מבוסס על עובדה פשוטה. המשק
הישראלי מבוסס על מיסוי כבד ביותר של היבוא ועל
מתן סובסידיות מירביות ליצוא. מגמה זו מנוגדת לכיוון
ההתפתחות של השוק, המוריד שיטתית את חומות המכס
בין חבריו. ישראל לא היתד, מוכנה לכל צעד בכיוון זה
— איש בצמרת הכלכלית של המדינה אינו מסוגל אפילו
לחשוב על מצב שבו מכונית מדגם פיז׳ו או פיאט מיובאת

הדבר האחד שהושג, היתר, הורדת המכס על פרי ההדר
מ־ 207,ל״ .12 7מכיוון שמכס זה הונהג, כמכס אחיד,
רק בשנה שעברה, היתר, זו, למעשה, חזרה למצב הקודם.
יחד עם זה, היתה ההנחה כרוכה בתנאי קטן. היא תחול
רק אם מחיר ההדרים ״בשערי השוק״ לא יהיה נמוך
מ־ 179 דולאר הטונה.
לאור ההצפה הצפוייה של השוק על־ידי פרי מצפון־
אפריקה יש להניח שהמחיר יעלה רק לעיתים רחוקות מעל
לרמה זו.
תקנה זו, המיועדת לשמור על האינטרסים של הצרכן
האירופי, שלא צריך לסבול מייקור יתר של הפרי, פוגעת
כמובן קשה בפרדסן הישראלי.

בינתיים נמוג, במוכן, החלום של ישראל
״אירופית״ .השוק אינו זקוק לחברים הסובלים
ממחלת הסכיזופרניה (פיצול האישיות)
שהם בעד מדיניות כלכלית של חומותמכם גבוהות באשר מדובר כיבוא, והדורשים
הסרת החומות האלה כאשר הם מבקשים
לייצא.
התעשייה הישראלית, הזקוקה לייצוא באוויר
לנשימה כשל זעירותו •טל השוק המקומי,
תצטרך גם להבא להידחק בקושי בסדקים
שהותירו חומות המכס בחו״ל.

בעולם
ר פז א ה
מרופ הלסד טן
נז רקהלאשפה?
,קרוב לודאי שתרופה אשר יש ביכולתה
לעצור את מחלת הסרטן, נבדקה והושלכה
לאשפה כבלתי־יעילה, בגלל טכניקת הניסויים
העלובה של המרכז הממשלתי האמריקאי
לחקר הסרטן!״ בהאשמה חמורה זו,
יצא לאחרונה אחד מחוקרי מחלת הסרטן
האמריקאים, הד״ר סולומון גארב.
הד״ר גארב, פרופסור לפרמקולוגיה באוניברסיטת
מיסורי, עומד להתמנות השנה
כמנהל המדעי של המרכז הרפואי האמריקאי
בדנבר, קולורדו, אחד המוסדות בהם עוסקים
בשיטתיות בחקר הסרטן. בספר שפיר-
סם לאחרונה, הנושא את השם ״תרופה
לסרטן־מטרה לאומית״ ,האשים גראב את
משרד־הבריאות האמריקאי בכך, ששיטות־המחקר
שלו למציאת תרופה למחלת הסרטן
הן מיושנות וחסרות כל ערך מדעי.
גם אספירין היה נפסל. מוי שנה
בוחן המכון הלאומי לסרטן של ארצות־

ד״ר גארב
שיטות עלובות

זם אוהבים

ינט
5ג* יי

711^1£
7X 1

£5ז ד £מ ^ ס ו 0

*:עיייו
* 1^12

הברית בין 40ל־ 50 אלף תרופות, ובודק
את יעילותן כתרופות לסרטן. עד כה בחן
המכון לא פחות מ־ 250 אלף תרופות כאלה.
לדעת הד״ר גארב נובעת טעותו של המכין
מכך שהוא מחפש תרופה להדביר את הסרטן.
,אין
לי ספק כי אילו היו מחפשים
תרופה שתאפשר לנו רק לעצור אה התפשטות
המחלה, ולטפל בה היו כבר מיצאים
אותה מזמן. .בין 250 אלף התרופות שנבדקו
היו יכולות להיות מספר תרופות מצו־יינות
שהיו מאפשרות לנו לפקח על מחלת
הסרטן אצל חולים שהמחלה התגלתה בגופם,
ולאפשר להם להמשיך לחיות שנים רבות,
אולי אף תוחלת־חיים שלמד״״ טוען גארב.
כל תרופה המגיעה למכון הלאומי לסרטן
נבדקת בשיטה שנקבעה בשנת 1955 ומאז
לא שונתה. מזריקים אותה לעכבר ניפוי,
נגוע בסרטן, אחת ליום. אחרי עשרה ימי
טיפול הורגים את העכבר, מוציאים מגופו
את הסרטן ושוקלים אותו. אם משקלם של
התאים נגועי הסרטן קטן לפחות ב־46
אחוזים ממשקל התאים הסרטניים של עכברים
שלא קיבלו הזרקות של אותה תרופה,
ממשיכים לבדוק את התרופה. אם לא —
היא מושלכת לאשפה. כתוצאה משיטה זו
ממשיכים לבדוק מדי שנה רק 12 סוגי תרופות
מתוך 40 אלף הנבדקות.
״אילו היו מחפשים בשיטה כזו תרופה
לכאבי־ראש,״ טוען הד״ר גארב ,״קרוב
לודאי שהיו פוסלים גם תרופות כמו אספירין
או קודאין.״
כאשר יקבל הד״ר גארב לידיו את בית־החולים
בדנבר כך הצהיר, הוא עומד לבדוק
מחדש את כל התרופות שהוצאו למכון
לחקר הסרטן ונפסלו, אבל בשיטות חדישות.
הוא טוען כי יהיה צורך להזריק לעב-
ברים בתקופת הניסוי את התרופות במנות
קטנות, חמש פעמים ביום, ובתקופה ממושכת,
כדי לבדוק את יעילותן, .אין לי
ספק,״ הצהיר בספרו ,״כי כאשר תמצא
תרופה לטיפול בסרטן, היא תהיה מהחומרים
הכימיים מעולם הצומח.״
ה עו ל ם הז ה 1688

כ נשמעים כישראל הקולות התובעים את
\4/הכל כדי להפיל את גמאל עבו־אל־נאצר.

כעלי קולות אלה -והעומדים מאחוריהם
טוענים כי נוכחותו של עכד־אל־נאצר כזירה המרהכית היא המעככת את כוא ימי־המשיח,
את אתחלתא דגאולה.
אם אך יפול הרודן המצרי, יבוא הכל על תיקונו.
שרידי האחדות הערבית יתפוררו. התקיפות הצבאיות

תיפסקנה

צה״ל יוכל לנוח כשקט על גדת התעלה,
ולדוג כה דגים.
עם כל הכבוד ליוזמי המאמרים האלה, אני מתכבד לטעון
כי אין בהם כל ממש.

1ר 1ח 1ת

מציעים לנו לעזור בהדחת נאצר, מתכוונים למנהיג
| ן העולם הערבי יותר מאשר לנשיא הרפובליקה המצרית.
טענתם היא: עבד־אל־נאצר הוא אישיות כאריזמאטית.
למרות כישלונותיו, הוא עדיין האדם היחידי המסוגל
לאחד, פחות או. יותר, את העולם הערבי. אם יסולק,
תתפורר החזית הערבית סופית.

לה לחסל את האדם האחד הבולם עדיין את כיבוש העולם
הערבי בידי הפלסטינים?

*0נה כי כן, אם יפול עבד־אל־נאצר מחר נעמוד —
ן | קרוב לוודאי — בפני תמונה כזאת:
כמישור המצרי: ממשלה קיצונית יותר, בעלת
קו לאומני־דתי קיצוני, הנתמכת על־ידי האמריקאים.
ממשלה זו תביא להחרפה קיצונית של המשבר בין
ממשלת־ישראל וממשלת ארצות־הברית.
כמישור הכל-ערכי: תקופה של תוהו־ובוהו, ללא
הנהגה ערבית המסוגלת לעצור את ההידרדרות?מלחמה.

למראית עין, טענה משכנעת. למעשה, טענה
שיטחית ומסוכנת כיותר.

כשלכ השני תעכור ההנהגה הכל־ערכית
לידי מנהיג אירגוני-הפידאיון הפלסטיניים.

לא עבד־אל־נאצר המציא את חלום האחדות הערבית.

אין זו תמונה מושכת ביותר. אילו היה קיים בכל רחבי
ממשלת־ישראל מוסד מיקצועי המסוגל לייעץ לה בעני׳נ׳־ם
ערביים, בוודאי היה מזהיר אותה מפני שיתוף־פעולה עם
מי שמעוניין ליצור מצב כזה.

ואילו המישטר החדש עצמו, שירצה להוכיח
כי אינו כוכה כידי האימפריאליזם הזר,
יצטרף להיות הרכה יותר קיצוני מקודמו.

>.מאל עבד־אל־נאצר ממלא עתה שני תפק־דים,
^ אחד רשמי ואחד בלתי־רשמי.
בתפקידו הרשמי, הוא נשיא הקהילייה הערבית המאוחדת
— כלומר, מצרים.
בתפקידו הבלתי־רשמי, המנהיג מס׳ 1של העולם הערבי.
אי־אפשר להדיחו מכהונה אחת, מבלי להדיחו מהשנייה.

מדוע ככל זאת פועלת הממשלה ככיוון זה?
מדוע היא עושה את הכל כדי לכייש את
עכד-אל-נאצר אישית, לחתור תהת יוקרתו
כעולם הערכי ולהציג אותו ככלי ריק?

מכיוון שחטכע והפוליטיקה אינם סוכלים
חלל ריק, ייט לשאול מייד: מי יכוא כמקומו
כתפקידים אלה? מה יכוא כמקומו?

ך ודם כל, מפני שעבד־אל־נאצר הסכים להחלטת מוע־
| /צת־הביטחון.
ממשלת גולדה, שאינה רוצה לבצע את ההחלטה הקו
בעת הסדר־שלום ללא סיפוח שטחים, מעדיפה מנהיג כ,
ערבי קלצוני על מנהיג כל־ערבי מתון־יחסית.

^ ם יפול נשיא מצרים, בעזרתם האדיבה של ממשלת־
^ ישראל והמוסד המרכזי לביון של ארצות־הברית, מ י
יירש אותו? התשובה ברורה למדי. כי אין במצרים מיבחר
גדול של כוחות מדיניים.

היא מקווה שמנהיג קיצוני ישרוף את ה׳
גשרים כין העולם הערכי וכין ארצות־הכ־רית,
וככף יחזיר לנו את חסדי הדוד סאג

הכוח היחידי כמצרים המסוגל - ,אולי -
לחולל הפיכה הוא אירגון האחים השופדמיפ.
האחים היו כוח כביר לפני עלות עבד־א׳ז־נאצר לשיל־טון.
מאז הם נרדפים עד חורמה. סיבלותיהם בבתי־הכלא
המצריים עולים אף על סיבלות היהודים שם.
כמה ממנהיגיהם הוצאו בשעתו להורג. מוי פעם בפעם
יורדת על האחים מכה חדשה של מעצרים. לפני שבועות
מעטים בלבד נאסרו שוב כל הפעילים הידועים.

שנית, ממשלת גולדה שבוייה עדיין בתורת־השדים־וה־רוחות
שנולדה לפני תריסר שנים, בימי־הזוהר של ממשלת
בן־גוריון—גולדה—דיין—פרס. אז הוגדר ״הרודן המצל
רי״ כ״היטלר של המיזרח התיכון״ ,והוחלט להשמידו
במיבצע־סיני.
האמת היא שעבד־אל־נאצר של 1970 שונה מן המנהיג
הצעיר, הדינאמי, כובש־הלבבות, שהפחיד את בן־גוריון.

ככל זאת חזק הא־רגון כיום יותר מכפי
שהיה אי־פעם.

כיום אין עכד־אל־נאצר נחשכ עוד לאליל,
לא כמצרים ולא כעולם הערכי כולו.

זהו כוח מאורגן להפליא. חלק מחבריו מבוצר בתוך
המישטר הנאצרי, בצבא ובשירותי־הביטחון. הם מהווים
שם כוח נגדי ליסודות השמאלניים שהתבצרו בעיקר בעיתונות,
ברדיו ובמפלגת־השילטון.

מעריכים אותו, מכבדים אותו, אך רואים את כישלונון זיו. 4 האיש עצמו הוא חולה, עייף.
הוא ויתר מזמן על חלומו לאחד את
העולם ן,ע־הי)ן ים במדינה גדולה אחת, מהרי איראן ועד לחוף הזמזלנטי,
המצ•
שמרכזה בקאהיר. בימים האחרונים סירב לקבל את ׳ 2
עה להקים קהילייה־ערבית־מאוחדת חושה, שתכלוין את
מצרים, לוב וסודאן. הוא לא שכח את הלקח הסוהי* .

מוכן מאליו שלא השמאל יחולל הפיכה נגר
מישטר הנתמך כמלוא הכוח עד־ידי כריה״ם.
ההפיכה, אם תתחולל, תבוא מימין. האחים המוסלמים
הם הכוח היחידי המסוגל ללכד ימין זה — את אנשי
הימין בצבא ובמשטרה, את אילי־הכספים ובעלי־האחוזות
שרכושם הופקע בשם ״הסוציאליזם הערבי״ ,את ידידי
ארצות־הברית.

למחרת ההפיכה, נעמוד מול ממשלה מצרית
ימנית, הנושאת את האידיאולוגיה הקנאית
של האחים והנתמכת על־ידי ארה״כ.

למי זה טוב?

ישיות מצדית אמרה לי, לפני כמה ימים, :יש־ראל
משחקת את מישחק הסי.איי.אי. היא רוקדת לפי
חליל השירותים החשאיום האמריקאיים. היא מסרבת לעשות
הסדר מדיני עם עבד־אל־נאצר. אך אם יגיעו האחים
לשילטון, תיתן להם ישראל את כל מה שהיא מסרבת
כיום לתת לנו.״
זוהי הערכה ערבית טיפוסית, המבוססת על ההנחה
שישראל היא כלי־שרת של וושינגטון.

האמת היא, כמוכן, שממשלת מאיר-דיין_
וייצמן אינה חולמת להחזיר א,ר שעל אחר
של אדמה, תמורת הסדר מדיני. לא לעכד
אל־נאצר ולא ליורשיו האפשריים.

אם כן, איזו תועלת תצמח מהחלפת המישטר הפרו־סובייטי
בקאהיר במישטר פרו־אמריקאי?
כבר כיום מפעילה וושינגטון לחץ כלכלי ומדיני על
ישראל, במגמה להכריח אותה להתפשר עם השילטון ב־קאדיר,
הקשור במוסקבה.

מה יהיו ממדי הלחץ, אם תרצה וושינגטון
להכריח את ממשלת־ישראל להתפשר עם
מישטר מצרי הקשור כאמריקה?
הרי ברור כי במצב כזה יהיה לאמריקה עניין חיוני
לחזק את המישטר המצרי החדש, על־ידי הפיכתו לגואל
האדמות הערביות הכבושות.

אין הוא מאמין ככוחו של העולם הערכי
לנצח את ישראל, לא היום ולא כעתיד הנראה
לעין. פעמיים הוכם כשדה-הקרכ, ואין לו|
חשק לנחול תכוסה שלישית.

טראפאת •.האיש הגחזכה
חלום האחדות הערבית הוא שהמציא את עבד־אל־נאצר.

אם יפול עכד־אל־נאצר, לא ימות החלום
עימו. העולם הערכי יזעק למנהיג חדש .
ייווצר חלל ריק. מי ימלא אותו?

אין כל ספק: הפידאי הפלסטיני.

כבר עתה מתחרים הפידאיון עם עבד־אל־נאצר בכל
רחבי העולם הערבי. יוקרתם מרקיעה שחקים, בד בבד עם
ירידת קרנו של המנהיג המצרי.
אם עדיין נשאר עבד־אל־נאצר המנהיג העליון, נובע
הדבר מן העובדה שמחנה הלוחמים הפלסטיניים עוד לא
הוציא מתוכו מנהיג בעל שיעור־קומה אישי. יאסר ערא־פאת
הוא דובר הפלסטינים, אך אין הוא מנהיג מרשים.

אם יישמט רסן ההנהגה הכל־ערכית מידי
המצרים, הוא יעכור ככיטחון מוחלט לידי
הפלסטינים הלוחמים. ואז, כמוקדם או כמי
אוחר, תופיע האישיות הפלסטינית המסוגלת
למלא את התפקיד.
אילו רצתה ממשלת־ישראל להכיר ביישות הפלסטינית
ולטפח את אירגוני־החבלה כשותף להסדר של גחר —
היה כדאי לה, אולי, ללכת בדרך זו. אבל כאשר ממשלת
מאיר מתכחשת בפירוש לעצם קיום האומה הפלסטינית
ורואה במדינה פלסטינית אסון לאומי — איזה טעם יש

לכן הוא מטיף בכל הופעותיו נגד המדברים על מלחמה
קרובה. דיבוריו על שיחרור השטחים המוחזקים, אם ישראל
לא תסכים להסדר, מתייחסים ליום החבוי בערפילי1
העתיד הרחוק. משום כך קמו נגדו, בראבאט, גם המיש־׳
טרים הערביים הקיצוניים וגם נותני־הכסף.
אף בנאומיו הקיצוניים ביותר מבחינה מילולית, חוזר
נאצר על נכונותו להגשים את החלטת מועצת־הביטחון,
כלומר: הכרה בקיום ישראל, בריבונותה ובשלמותה.

כשכוע האחרון כלכד חזר על כף פעמיים,
לא רק כאוזני עיתונאים מערכיים, אלא גם
כאוזני המון סודאני נרגש.

ילו רצתה ממשלת־ישראל בהסדר מדיני — אב
בדרך של יוזמת המעצמות, אם בדרך של משא־ומתן
ישיר עם הפלסטינים — היא היתר, נמנעת מחתירה תחת
מעמדו של עבד־אל-נאצר. גם הסדר ישיר בין ישראל והפלסטינים
יחיה קל יותר אם ישותף בו נשיא מצר ם כצד
שלישי י וממזיזן.

כי שום הסדר לא יהיה אפשרי, אם לא
יהיה כעולם הערכי כוח מרכזי, כעל סמכות
ויוקרה, שייתן! את ההכשר להסדר כזה.
רק ממשלה החושבת על המלחמות הבאות (בלשין
רבות) כעל דבר בלתי־נמנע, ולאו־דוזקא שלילי, יכולה
להיות מעוניינת להפיל את הסמכות היחידה שישנה.

אם יפול עכד-אל־נאצר מחר, כוודאי ירקדו
כרחוכות תל-אכיכ. אף יכול לכוא יום שכו
יתגעגעו מנהיגי ישראל אל ״הרודן המצרי״.

ייאיי א11י111111

17ו ס
לפאריס
על חשבון
הו1ול 0דוה
על־ידי השת תפו תך
בחידון הצילומים.

יי שבוע מתפרסם צילום אשר אתה
נבקש לזהותו. כל תשובה נכונה,
ל שבוע, מזכה אותך בהשתתפות
גרלה. בתום פירסום סידרת הת־נות
יוגרל הפרס בין שולחי
התשובות הנכונות.

במדינה הע לאו
זה מוביל?
מבחינה מוראלית היה זה שבוע שיא
לאזרחי ישראל. הם לא ידעו כמותו מזה
זמן רב, והם היו זקוקים לשכמותו.
תוך שבוע אחד יכלו אפילו השקולים
שבראשים בישראל, להסתחרר משפע האירועים
וההצלחות.
ספינות הטילים שמולטו משרבורג
הגיעו לחיפה.
נודע על המיבצע הבלתי־יאומן של
הרמת הראדאר המצרי.
• פשיטת צה״ל בלבנון הסתיימה ללא
קרב וללא אבידות.
• נחשפה רשת חבלנים בנצרת, האחי׳
אית לחבלות במיפעל הרכבת המכוניות
בנצרת ובמיכל הדלק של חברת הדלק פז
בחיפה.
• חוסלה רשת טירור במחנה פליטים
בעזה.
• פשיטה מצרית על מוצב צה״ל בגיד
רת התעלה נכשלה, כשהמצרים משאירים
בשטח 9חיילים הרוגים.
• צד,״ל לא סבל במלחמה בגבולות
אפילו הרוג אחד.
הגניוס הצבאי. בסחרחורת ההצלחות,
שעוררו התפעלות כללית בכל העולם, נשכחו
ונבלעו ידיעות פחות משמחות, כמו
המשבר הכלכלי המחמיר והולך והכוונה
להכביד׳ את עול המיסים בצורה קיצונית
ביותר. השבוע התגלה היהודי הגניוס
בשיאו. אבל תמיד היה זה במיבצעים קרביים
ובטחוניים. אלא שלכל ההצלחות לא
היתר. שום השלכה לגבי פתרון המצב
באיזור.
אי אפשר היה להתעלם מהמסקנה שלוא
השקיע עם ישראל במיבצעי שלום רק חלק
קטן מהכשרון, היוזמה והגאוניות, שהוא
משקיע בצה״ל, היה כיום השלום קרוב
יותר לאופק.

מפלגו ת גישושים בימין
בחר אחת מהתשובות הבאות :
איש הג״א בתרגיל הנשמה מפה
לפה.
הרב הצבאי שלמה גורן
מים ממעין מרים.

שותה

הנשיא נושק לכותל.
הרצפלד בהלוויית לוי אשכול.
ד את התלוש, הדבק אותו על גלו-
דדואר, ושלח לת.ד , 136 .ת״א עבור
״חידון צילומים״.

תלוש מס׳ 4
;שולח ...

:חובתו

;ת שיבה

הבחירות השאירו הרבה קצוות חופשיים,
במישור המפלגתי והדבר מגרה אינטרסנטים
אחדים לקשור את הקצוות יחד.
!• בולט ביניהם: עזר וייצמן.
;• האלוף בחיי הצבא והטירון בחיים
המיפלגתיים היה רוצה לצעוד את צעדיו
הראשונים כיוזם של מערך חדש. מבטו,
שהופנה באופן טבעי ימינה, נתקל בשתי
סיעות: הרשימה הממלכתית, והמרכז החום

י• איסר הראל, המבין שכעסקן פוליטי,
איש מספר ארבע ברשימה של מפלגה קטנה,
מרגיש שאם ׳ לא תא?שר לו הכנסת לפעול
במישורים בטחוניים שבהם הוא חושב שהת־מחה
במשך שנים — יאבד את ערכו בעיני
הציבור.
• שמואל תמיר, שלמד מהבחירות האח־רונות
כי עתידו הפרלמנטרי מוטל בספק,
מבין שרק באמצעות גורם שלישי יוכל
למצוא קורת־גג בטוחה. לחרות אינו יכיל
לשוב — כי ידועה לו היטב נקמנותו של
מנחם בגין, שלא סלח לו את נסיון־הפוטש
הכושל.
• הליברלים העצמאיים, החצויים בין
תנועה קיבוצית ושרידי מזרח־אירופה, לבין
גרעין הנוטה יותר לימין הבורגני, חייבים
בקדנציה זו — לאור המפלה בבחירות —
לייצב את עצמם באחד הפלגים העיקריים
של הבמה הפוליטית.
מהי גי ד הז ל,ן? לפני כחודש החלו
הגישושים לקשר בין הקצוות. המגע הראשון
היה בין יגאל הורוביץ, איש הרשימה
הממלכתית, לבין שמואל תמיר. המטרה:
לחפש דרכים לפעולה משותפת במישור
ההסתדרותי, כדי לבחון באיזו מידה ייתכן

שני ק רונו ת ענק של ת חנ ת

גם שיתוף או איחוד בין המפלגות במישור
הפרלמנטרי.
המגעים האלה לא נעשו על דעת כל
ראשי הרשימה הממלכתית. כאשר נערך
בירור בנושא, היו כאלה שהתנגדו ליוזמתו
של הורוביץ, העלו בין השאר את השאלה:
מה תהיה עמדתו של מנהיג הרשימה דויד
בן־גוריון? אחד המשתתפים הכריז, בזילזול:
״אם נשאל את דעתו של בן־גוריון, ייתכן
שהוא אפילו לא יזכור מי זה שמואל תמיר!״
ח״כ מאיר אביזוהר נסע לבן־גוריון, שאל
אותו מה דעתו לגישושים עם המרכז החופשי.
תשובת הזקן משדה בוקר: שלילית לחלוטין.
מאותו
רגע הפך אביזוהר למתנגד מוצהר
לרעיון ההתקרבות עם המרכז החופשי. הוא
העלה רעיון נגדי: התקרבות לליברלים
העצמאיים. גם כאן הציע, כי הנסיון ייעשה
במישור ההסתדרותי, במגמה להרחיבו לשיתוף
כללי.
הוא פנה לנציג ל״ע בוועדה המרכזת,
הלל זיידל, הציע את הנסיון. התשובה:
נכונות לדון בעניין.
אבל גם יגאל הורביץ לא התייעץ בחבריו
לרשימה, הוא לא פעל לגמרי על דעת
עצמו. קשרי־המשפחה שלו הם גורם כבד״
מישקל. קרוביו הם מס׳ 2בשתי המפלגות
הגדולות: בן־דודו משה דיין מועמד רציני
לרשת את גולדה; גיסו של דיין, עזר
וייצמן, מועמד רציני לרשת את מנחם בגין
כמנהיג הגח״ל.
גם המערך רוצה. הליברלים העצמאיים
אינם שטח־הפקר, שאין עליו מתחרים.
לא רק הימין רוצה לסחוף אותם למערך
חדש: המערך הפועלי מאמין גם הוא שיוכל
להביאם למיסגרת משותפת.
עד היום היו הליברלים העצמאיים, בגיל־גוליהם
השונים, שותפיה הממושמעים ביותר
של מפא״י. שר המשפטים, יעקב שמשון
שפירא — המקיים יחסים תקינים ביותר עם
ראשי ל״ע, ואשר הוכיח בחודשיים האחרונים
כי הוא המבצע הנאמן ביותר של
מדיניותה המפלגתית של גולדה מאיר —
נעשה לאחרונה פעיל מאד במגעיו עם ראשי
ל״ע. הכוונה ברורה: למנוע סטייתם לעבר
הרשימה הממלכתית, ואם אפשר — להביאם
לידי הצטרפות למערך הפועלי.
אם אמנם יקום איחוד הרשימה הממלכתית
והמרכז החופשי, אומרים מקורביו של
עזר וייצמן כי הבטיח לסלול בפני איחוד
זה את הדרך לתוך גח״ל. אם כשותף שלישי
בגוש, אם כחלק מחרות. הוא משוכנע
כי יוכל להתגבר על התנגדותו ועל שינאתו
של בגין לתמיר.
אם יתעקש בגין, וידרוש להשאיר את
תמיר בחוץ ולקבל רק את חברו־לסיעה
אליעזר שוסטק — הדבר לא יפריע לאיש.
ותמיר, שקיים את המגע הראשון לקראת
מערך מסוג זה, ימצא את עצמו בודד
בחוץ.

להתר או ת בעוד ארבע שנים
לפי התיכנון, היו הליבראלים צריכים
לצרף לעצמם אישיות פופולארית משלהם,
במקביל להצטרפות עזר וייצמן לחטיבת
חרות של גח״ל.
התוכנית לא יצאה לפועל, והאישיות הפופולרית
העדיפה להמשיך בקאריירה הנוכחית
שלה.
אך השינוי בתוכנית עשוי להיות זמני
בלבד, כי למחרת פירסום הידיעה על
החלטת אותה האישיות להמשיך בתפקידה
הנוכחי, הופיעה האישיות במשרדי המפלגה
הלבראלית, נרשמה כדין, וקיבלה פינקם
חבר.
לשימוש בעוד ארבע שנים.

הסברה
עם ״ אל־ פתח״
בגן חשוך
יצחק שומרון הוא עתונאי ירושלמי,
שלא ראה את עצמו דווקא כשליח ההסברה
הישראלית. על כן, הופתע לטובה, בעת
מסע אישי שערך בקיץ שעבר בארצות(המשך
בעבוד )19

ראדאר, הור מו בפ שי טת
צה״ל בסו א ץ וכפי שפורס ם
הו ט סו ב מ סו קי ם לי שראל
י -חד הסודות הכמוסים של ישראל,
^ סוד כל כך כמום שכל המדינה דיברה
עליו ועסקה בו במשך שבוע, התפוצץ סוף
סוף ביום שבת האחרון. במדינה זעירה כמו
ישראל, בה אי־אפשר — כפי שהוכיח נסיון
העבר — לצאת לפעולה קרבית מעבר לגבול
מבלי שכל הארץ תדע על כך תוך מספר
שעות; בה משוטט המיצבור הגדול ביותר
יחסית של כתבי־חוץ מעולים, השוחרים
לטרף ואזניהם כרויה לקלוט כל שמועה
ולברר מיד את אמיתותה; בה מוטלות הגבלות
חמורות על עתונאים מקומיים שעה
שכתבי־חוץ יכולים לפרסם ככל העולה על
רוחם, לפעמים תוך גרימת נזק לאינטרסים
של ישראל; במדינה כזו היתד, זו שאלה
של זמן שהענין יהפוך למקום בינלאומי.
כמו במיקרים רבים בעבר היו אזרחי ישראל
נאלצים השבוע ללמוד על מה שקדרה
במדינתם מדיווחי עתונות־החוץ. כך למדו,

מניס ישראלי

ישראלי, מתוצרת מערבית, הנמצא בשימוש
צה״ל, והמיועד לשרת סוללות אנטי-אזז ־
ריות. המכ״ם, הסובייטי שנחטף לא מזמן
מהמצרים — דומה בגודלו למב׳׳ם זה.

אלה שעדיין לא ידעו או לא הבינו את
הרמזים השקופים שפורסמו, מה היה המיב־צע
העיקרי של יחידת הקומנדו של צד,״ל
שפשטה לפני שבוע על מוצב המכ״ם המצרי
בראם גארב, מכותרת הענק הראשית
של הדיילי אקספרס הלונדוני שהכריזה:
״ישראלים גונבים סוד של 7טון.״
אחרי שהסיפור התפרסם בחו״ל, ניתן היה
ללמוד מפירסומים אלה מה קרה באמת
באותה פשיטה עטורת תהילה.

פשיטה המשוריינת של צה״ל אל
^ חוף מיפרץ סואץ, לפני מספר חודשים,
הושמדו, בין היתר, גם שתי תחנות
מכ״ם (מגלה־כיוון־מקום) מצריות, שנועדו
לגלות את המטוסים של חיל־האויר הישראלי
באיזור זה.
אחרי השמדתן, וחיסול הטילים שפעלו
באיזור, היו שמי מיפרץ סואץ פתוחים למטוסים
ישראלים. המצרים התעוות לחלוטין
באיזור זה ולא יכלו להתריע ולמנוע הפצצות
יומיות של מפציצים ישראליים שמנעו
מהם לשקם את תחנת הראדר שלהם.
בעיקר סבלו המיצרים מהשמדת הראדאר
הסובייטי הגדול בראס־זעפרנה. נוכח ההפצצות
הישראליות הבלתי פוסקות הם נואשו
מהרעיון להקים את תחנות המכ״ם
צפויות,
מחדש — שכן אלה היו
מיד אחרי הקמתן, להריסה מחודשת. אבל
המצרים לא היו מוכנים להשלים עם מצב זה.
לאט לאט, בעיקר בלילות, ערכו המצרים
מחדש — כנראה לפי עצתם של המומחים
הסובייטים היושבים במצרים — את מערכת
ההגנה האנסי־אוירית שלהם באיזור.
הביאו לשטח
יחידת מכ״ם מתנייעת, חדישה ביותר מתוצרת
סובייטית, המכונה בשם פי.־. 12

ך * חנה זו, הבנויה בתוך קרונות המוצבים
1 1על גבי משאיות, אליהם הם מחוברים בכבלי
פלדה עבים, מורכבת משתי יחידות:
קרון אנטנה וקרון המחשבים והמסך.

ג״גגס בונד במיפוץ סואץ
כותרת זו בדיוק התנוססה מעל מיסגרת רשימה שפורסמה
בעיתון זה בשבוע שעבר (העולם הזה .)1687 הרשימה שפורסמה
היתה הרמז הגלוי והשקוף ביותר שפורסם בעיתונות הישראלית
על חטיפת תחנת הראדאר המצרית, ידיעה שהצנזורה אסרה את
פירסומה עד שפורסמה בעיתוננת חו״ל.
להלן קטעים מאותה רשימה, שיקראו השבוע כשהם מובנים
יותר:
ביום בו מדע ל אזרחי ישראל על פרשת ה מיס תורין של מילוט 5ספינו ת-
ה טילים מנמל שרבורג, ה עסיק או ת ם עיי עניין. הי ה זה א חרי שפורסם כי
י חיד ת צה״ל פשטה בליל־שבת על מוצב מצרי ט מון לראש גארב שבמיפרץ
סואץ, ת קפ האת המוצב, שדובר מצרי הגדירו כ ת חנ ת מכ״ ם
לא לשווא הוגדרה פשיטה זו, גם על״ידי כתבי חוץ, כ״ א חד המיבצעים
ה מוצל חים ביותר של צה״ל בשנה ה א חרונ ה, בה היו הרבה מיבצעים מוצלחים.״
כאשר יגיע היו ם, וניתן י הי ה לפרס םאת מלוא הפר טי ם הק שורים
בפעולה זו, יעמדו אפילו הנל הבי ם שבאזרחי ישראל פעורי״פה ונד ה מי ם
נוכח התו שייה והכושר המיבצעי של חיילי צה״ל.
עודבמלחמת ששת־הימים הביעה ברית״המועצות מורת־רוח מ חו ס ר
הכוננות בצבא מצרים ומן העובדה שה תבוס ה הערבית פגעה ב א מינו ת הנשק
הסובייטי. העובדה שבידי ישראל נפלו כלי״נשק ו מ טו סי ם, לא הרנינה
ב מיו חד א ת ממ שלת ברית־המועצות.
למרות שגיששו ב אפיל ה לגבי פרשה זו, יכלו אזרחי ישראל השבוע להוריד
את הכובע בפעם נו ספ ת בפני חיילי צה״ל ולומר להם בבי ט חון מ לא :
״כל הכבוד ! ״

מסוק מויס טנק

תמונה זו מראה את כושר ההעמסה של מסוקים
גדולים וכיצד הם מסוגלים להרים ולשאת משאות
כבדים. בתמונה מסוק אמריקאי בואינג־ורטול, שמשקלו כיסו מון, מרים טנק שמשקלו 5טון.

ההומה ,7גדולה
כפי. שפורסם, פשטה היחידה הישרא־אלית
על מוצב מכ״ם מצרי זה כשהיא
כוללת מומחי אלקטרוניקה ואנשי חיל־הנ׳
דסה. אלה עבדו שעות ממושכות, ללא הפרעה׳
לרתך את הקרונות מהמשאיות. לנתקם
ולהעמיס את הקרונות, אחד במשקל 4טון
והשני 3טון, על גבי מסוקים גדולים,
שהרימו אותם והטיסו אותם לישראל. כמה
עיתונאי־חוץ ידעו לספר שהישראלים אף
הביאו עימם לצורך זה לשטח דחפור
וציוד מיוחד בעל עוצמה חזקה. אחרים
גילו כי ארבעת השבויים המצריים שנתפסו
באותה פשיטה, אודותם פורסם שהם כולם.
בוגרי־תיכון ובעלי השכלה למעלה מהמקובל
בצבא המיצרי, לא היו אלא המפעילים
של תחנת המכ״ם.
בעוד שהמצרים לא היו מעוניינים לפרסם
את הרמת תחנת המכ״ם, שנחטפה מתחת
לאפם, לא היתר, ישראל מעוניינת ב־פירסום
כזה, נאמר ממקורות זרים, כדי
לא להרתיח את הסובייטים ולאלצם לשלוח
למצרים בתמורה ציוד משוכלל עוד יותר.
על כל פנים, המיבצע זכה בעולם לתגובות
נלהבות, שעלו אפילו על מיבצע מילוט
ספינות הטילים.

ץ ם במלחמת ששת־הימים היו
^ בידי המצרים מיתקני ראדאר מסוג זה.
אולם התחנה היחידה שנמצאה בסיני, שוב
לדברי המקורות הזרים כמובן, נתפסה כשהיא
הרוסה ושרופה, אחרי שהושמדה.

(בילד צייטונג, גרמניה)

תפיסתה של התחנה בשלימותה, מלבד
הערך התעמולתי והמוראלי שלה, היא חשובה
לאין ערוך. ישראל אינה זקוקה לתחנה
כזו למערכת ההגנה האנטי־אוירית שלה,
המבוססת כולה על ציוד מערבי משוכלל.
אולם הימצאות מיתקן המכ״ם המצרי בידי
ישראל נותנת יתרונות ושיעורים שלא
יסולאו בפז.
במלחמה המודרנית תפסה המלחמה האלקטרונית
תפקיד מכריע. זהו שטח שאין
מרבים לדבר עליו אבל עושים בו המון.
מול כל מיתקן אלקטרוני ניתן להפעיל אמצעי
נגד ונגד כל אמצעי הנגד אפשר להפעיל
אמצעים המבטלים אותם.
רק השבוע התלונן עבד־אל־נאצר באוזז
ני משלחת פלסטינית, כי לישראל יש אמצעים
המשבשים את כל פעולות הראדאר
המצרי ובמקום לראות על מסכיו מסוסים,
רואים בו המפעילים רק שלג.
לכל מכ״ם, עם כל השיכלולים והיתר-
נות שלו יש חסרונות. אלה יכולים להיות
שיבושים בתנאי אטמוספירה מסויימים,
שטחים מתים, טווחי פעולה מוגבלים ומהירות
הביצוע של הפעולות השונות. למידה
של מיגבלות מכ״ם אוייב נותנת בידי
הצבא אפשרויות להתמודד ולהערים עליו.
מבחינה זו תרמה הרמת המכ״ם המצרי
תרומה נוספת להכאת המצרים במכת החושך
— מכה בה הם מגששים כעיוורים
באפילה ואינם מסוגלים לדעת מתי ואיפור,
תונחת עליהם המכה הבאה של צה״ל.

$איייי

ך \ 1י \ 1ך 01ן \ 1ך 4 | 1ו \ 1 | 1ך ר 1 1ךיןןוןןןו * שני קרונות של
| | תחנת ראדאר מתו־
^ 111 11 1 ^ 1 1 1 /4

1 1\ 1 1\ 1
צרת סובייטית, שהיו בשימוש הצבא המצרי, ניצבים במיפרץ סואץ. קרונות אלה הם מטיפוס

פ־ ,30 שהוא פחות משוכלל מהטיפוס שנתפס בידי ישראל. אולם בעיקרון דומה המיבנוז
הכללי של שתי התחנות. התמונה למעלה צולמה בעת פשיטת צה״ל על ראס זעפרנה. אז
הושמדו שני קרונות הראדאר הנראים בתמונה. במקומם הציבו המצרים את התחנה החדישה.

שוו ח״ר צה״ר שחזה מהכשיטה נ נ נו רולבנו! ,סוע, ותניא!
ע 0x122 שבויים, שנשבו דרא סוב, ננואה __

* ה היה יותר פשוט אפילר מא־
1 //שר בתרגיל,״ כיפר אחד החיילים.
״נסענו על הכביש בזחל״טים באורות
מלאים, כאילו אנחנו נוסעים לאיזה טיול.
כל הנסיעה נמשכה כמה דקות בלבד. הגענו
עד לתחנת המישמר בתל־נאחם והיקפי
נו אותה. לא ידענו אם יש מישהו בפנים
או שכולם ברחו. עוד בדרך שמענו כמה
יריות בודדות והאנשים שהיו בתוך התחנה
בטח שמעו אותן גם כן.

לקרוא להם שלא יפסידו את הטיול. הם
יצאו עם ידיים מורמות • והנשק ביד. ה־מיני
חבר׳ה
הלכו להוציא מהתחנה כל
כלי־נשק שהיו שם, באותו זמן כבר התחילו
החבלנים להתכונן להרים את התחנה.״

כטה שנראה כפארודיר. על
פעולה קרבית, הגיעה לשיאה פשיטת
צה״ל בליל שבת האחרון על הכפר הלב
נוני
קלע, שעל גבול ישראל—לבנון. כפר
קלע שוכן במורד של הר מול מטולה,
במרחק של כשני קילומטר מהיישוב הצפוני
ביותר של ישראל. זהו כפר של מוסלמים
שיעים המחולק לשני חלקים: עליון
ותחתון. תחנת המישמר בתל־נאחס נמצאת
במבואות הכפר, קרוב יותר לגבול ישראל.
כוח צה״ל שפשט על הכפר התחלק לשלושה
ראשים. בעוד שיחידה אחת פשטה
על חלקו המזרחי של הכפר ויחידה

הרב׳ ט עוצם עיניים

למראה הצלמים, שעה שפיקודיו, החיילים
הלבנוניים מתבוננים בסקרנות סביבם.

שנייה נטלה על עצמה את סריקת חלקו
המערבי, יועד הכוח השלישי, הממונע,
לכיבוש תחנת המישמר.

הערה למטולה

כשידיהם כפותות מאחור, כשהם
לבושים בשינלים ונעולים
במגפי גניי ,:צועדים החיילים הלבנוניים בדרך העולה למטולה,

משם נלקחו למקום שביים. החיילים הלבנוניים לא גילו התנגדות
לחייל׳ צה״ל בעת שכותרו בתחנת המשמר שלהם. הם נכנעו ללא
אף ירייה אחת, נכבלו והועלו על הרכב שהובילם מעבר לגבול.

לא היו חיילי צה״ל נאלצים להשתמש בנשקם.
חלק ניכר מבתי הכפר נמצאו ריקים.
רק בחלקו העליון, שהיה מואר כל
זמן הפעולה, היו הבתים מאוכלסים בחלקם.
בבתים אחרים נמצאו סימנים ברורים
לכך שתושביהם הספיקו להימלט ברגעים
בהם גילו כי חיילי צה״ל משוטטים בכפר
ואוספים את הגברים שבו, תוך חלוקת
סוכריות לנשים וילדים.
כשעה אחרי שהחלה הסתיימה הפשיטה.
אלה שנטלו בה חלק, שחזרו לישראל עם
22 שבויים ( 11 חיילים 9 ,אזרחים ו־ 2אנשי
ביטחון לבנוניים, כפי שהודיעו סוכנויות
הידיעות מביירות) ,החליפו עוד במשך
שעות ארוכות — אחרי שחזרו למטולה
ומשם לבסיסם — רשמים וחוויות
ממה שהיתר, כנראה הפשיטה הסטרילית
והחלקה ביותר שק צד,׳׳ ל אי־פעם. בדרכם
חזרה שרו החיילים הפושטים את השיר
הלקוח מתוך פסוק משיר השירים :״איתי
מלבנון, אחותי כלה מלבנון.״

ך • פיטיטה נועדה כנראה למטרה
ן | אחת פשוטה: לתפוס בני־ערובה לבנונים
על מנת שלישראל יהיה כוח מיקוח ל־שיחרורו
של השומר המטולאי שמואל
רוזנורסר, שנחטף יומיים קודם לכן.
חטיפתו של רוזנוזסר יצרה תקדים מסוכן.
דוברי אל־פתח הצהירו כי יהיו מוכנים
לשחררו רק תמורת שיחרורם של חבלנים
מאנשיהם הכלואים בישראל. אילו

״מישהו צעק ברמקול בערבית לאנשים
בתוך התחנה לצאת. הבטיחו להם שאם
ייצאו בלי נשק לא יקרה להם שום רע.
לא שמענו אף קול ושום דבר. זה היה
כמו בסרט קולנוע. הזרקורים האירו את
התחנה מכל עבר.
״אחרי שאף אחד י לא ענה ירדה חוליית
חבלנים והניחה מיטען על שער התחנה.
הם צעקו, פוצץ!׳ וכולם הורידו את הראשים.
במקום שעמדה הדלת נשאר רק
פיצוץ אחד גדול. התבר׳ה נכנסו לפנים
כשהם מאירים לעצמם את הדרך בפנסים.
אחר־כך הם יצאו עם 9החיילים
שהסתתרו במרתף. אף אחו מהם לא ניסה
להתנגד. הם מסרו את הנשק שלהם. ערכו
להם חיפוש בבגדים והעלו אותם על
הזחלים כאילו לוקחים אותם טרמפ. רובם
נראו ילדים ממש. הם היו בני גילנו, חיילים
בשירות חובה בצבא לבנון, אבל הם
נראו הרבה יותר רזים וצעירים מאיתנו.
רק בעלי הדרגות נראו מבוגרים יותר.
״דאגנו להם כמו לילדים. מישהו מהם
שכח ללבוש את השינל שלו. אז הביאו
לו מעיל מהתחנה, שלא יתקרר. התברר
שהם דווקא היו מוכנים לקרב. חלק מהם
אפילו י חבשו קסדות פלדה. הם חיילים
ממושמעים.
״כשחקרו את הסמל הסתבר שיש עוד
שני חיילים שמסתתרים במרתף. הלכו

בדרך חזרה

קבוצה מאחת מיחידות
צה״ל שהשתתפו בפשיטה על הכפר
הלבנוני קלע, נופשת בצד הדרך אחרי ביצוע הפשיטה. לוחמים

אלה הקפידו למלא אחר הודאת הרמטכ״ל, שניתנה להם אישית,
שלא לפגוע בנשים וילדים בכפר הלבנוני. היו אפילו מיקרים
בהם נתנו החיילים סוכריות לילדים לבנוג ם שניקרו בדרכם.

תיק האקדח עדיין צמוד לחגורתו. האקדח
כמובן נלקח ממנו קודם לכן, בעת שנשבה.
היתה ישראל מסכימה לחילופין מעין
אלה, היתה הפעולה מהווה הכרה. במעמדם
של אירגוני הטירור כגוף לוחם, מה עוד
שתביעת אל־פתח היתד, לנהל את המשא־והמתן
על החילופים באמצעות הצלב האדום
הבינלאומי — דבר שהיה מקנה להם
הכרה של אירגון צבאי ושבויי מלחמה.
ישראל, שאינה מוכנה לתת הכרה כזו
לאירגוני־הטירור ואינה מוכנה ליצור תקדים
של עיסקת חליפין עם אל־פתח, מתוך
ידיעה שביצוע עיסקה כזו תסלול דרך למעשי
חטיפה נוספים של אזרחים ישראליים
— הטילה את מלוא האחריות של
חטיפת רוזנווסר על ממשלת לבנון.
אחרי שמתוך 22 השבויים שנלקחו בפשיטה
שוחררו ,3נערים מתחת לגיל , 18
תוסיף ישראל כנראה להחזיק בידיה את
החיילים והאזרחים הלבנוניים הבוגרים בתנאי
לשיחרורו של רוזנרוסר.
מבחינה מדינית זהו אולי שיקול מוצדק,
אולם מבחינה מעשית יעילותו מו״לת
בספק. רונזווסר נלקח כבר אל מחוץ לגבולות
לבנון, נמצא בירדן או בסוריה.

אל־פתח הצליח לפגוע בנקודה רגישה
בישראל — נקודה הומאנית. בבוא היום0) ,
תיאלץ ישראל לעמוד בפני הברירה האכזרית:
להעדיף את השיקול ההומאני ולעשות
הכל, אפילו ייראה הדבר כודיתור
וככניעה, לשיחרורו של החטוף הישראלי,
או להפקירו בידי החבלנים ולהמשיך לנסות
להפעיל לחץ על ממשלת לבנין באמצעים
נוספים שיעמידו אותה אל הקיר.
מבחינה זו, עם כל הצהלה על הצלחת
פשיטת צה״ל בלבנון, ספק אם יהיו לה
תוצאות מעשיות שישיגו את המטרה לה
יועדה.

״נו תמסח להם...

״ בחוזרם מהפשיטה מחליפים חיילי צה״ל
שנטלו בה חלק חוויות ורשמים. בתמונה
נראה חייל המסיר את כובע הפלדה שלו ומספר לחבריו בהתלהבות על חוויית הפשיטה.

חיוכים לחיילת

בשובם לבסיסם ציפו לחיילי הכוח הפושט ספלי תה׳
מהבילים וחיוביה של הפקידה היחידתית שהמתינה
ללוחמים ליד הגבול. גס ביחידות הלוחמות משרתות חיילות, אס כי לא בתפקידים קרביים.

קרא את הרשימה מימין.
היא נגזרה מעיתון,מעריב״ של
יום שישי האחרון__ .
רשימה כמוה מתפרסמת
מדי יום.
מה היא אומרת? שאתה
יכול לישון בשקט __
בביתך. שאם יקרה לך משהו
חלילה; שאם תחלה __
או תרגיש ברע -יש מי

זז י ים :

ז־ ונקוה
ם י נסקר, ם י נסקר

שערוריה!:שערוריה!!שעווויח!;שערו ויה!

,8טל.011514 .

תל-אביב

ד׳׳ד סכל, בלוד ,12 טלשוז 1
: 247860ד״ר איזו, שם׳1£ו
5א׳ טי ; 225748 .ריר חר-אנז 1
אפשטייז 0טי ; 448281 .ו״ר
סימון, זוק״ל 48 טי.231874 .

מד״א תל־אכיב

בסו״א סיפון 614333 נמצא1
רופא יזו ח ני! השעות 8נערב
עד 7גנוקר תעוור נייוורי
נית נם יחנרי תופת חוליס.

קוס״וו ״לאומית״

נטרפאח האזורית רח׳ סוני
טיפיורי 2סיפיז 57663 נד8
נערב ער 7נבותד

קופ״ח ״אסף״
תל-אביב

ד״ר ואטם טי !63886 .פו״א
טיפוז .61433

גוש דן

מד״א טיפח .781111

אחר .״אני לא מרגיש טוב,״ ״אין ולי
מכונית,״ ״אני עייף,״ וכיוצא בזה. במיוחד
הרתיחה את דמי רופאת הילדים הד״ר ח.
הרץ מרחוב רוטשילד ,118 תל־אביב. כשסיפרתי
לה שתינוקי קודח ב־ 40 מעלות
חום, היא ענתה לי :״תביאי אותו אלי.״
״אבל בחוץ יורד גשם וקר,״ אמרתי .״איך
אפשר להוציא ילד חולה החוצה?״ ״לא
מעניין אותי, השיבה הרופאה ,״אם את רוצה
שאבדוק אותו, תעטפי אותו בשמיכה
ותבואי אלי.״ הצעתי לה שתבוא לביקור
כרופאה פרטית ולא כרופאת קופת־חולים
ואשלם לה כל מחיר שתדרוש. היא סירבה.
כשהתלוננתי בקופת חולים מכבי על
המקרה, השיבו לי :״אנחנו יודעים שהרופאים
שלנו מסרבים לבוא לביקורי בית. אין
מה לעשות.״

קופ״ח ״מכבי״
תל־אכיב

שיושיע אותך! __

תפוס,
תפוס, תפוס

חיום ! מ.ד.א. טזא״ח ,18 טי.

יש רופאים העומדים לשרותך,
יש מערכת בתי-חולים
יש דאגה מלמעלה__ .
האם ניסית להשיג רופא כזה
בשעת צרה?*
כתב, העולם הזה״ עשה
זאת השבוע -וחשף
אחת השערוריות המחרידות
ביותר: מכל הרופאים
המופיעים ברשימה זו לא יכול
היה להביא אליו
אפילו אחד!
זה לא קרה בספר, לא __
בעיירת פיתוח -כי אם
בלב ליבה של תל־אביב. אתה
יכול למות —
ושום רופא לא יבוא !

101

בשנת! ד״י־ יינקר, שר׳ דוד
הפיר ,67 טי ;227613 .ד״ר
נהז (ילדים) ,מוזיר ׳ ,8טי.
.443287
טוע״ש: דיר ואמש, אינני
,50 טי ;63888 .ר״ד פרנקל
(יירים) ,יד אייהו, הסעפייים
,24 טי.3202* .

גוש דן

היום! ד׳׳ד קויט, אייה דוד
,61 ומת־וזז, טי :744728ד׳׳ד
טורפסרנו ( ילדים) ,שר׳ ויעטן
,64 נבעת״ ם, טי.258908 .
נייי שבת: ס.ד.א ,.הניני
,42 וטת־נז, טי•781111 .
נשבת ! דיר מיטי, אייטיד
,13 רטת־נז, טי ;725271 .דיר
ניע (יידיס) ,כצנלסוו 11 ,62־
עתיים, טי.253276 .
נטוצ״ש ; ט.ד.א. הנינל ,42
טי• .781111

קופ׳׳ח מרכזית״
תל-אכיב—יפו

טר״א מזא״ה סם׳ 13 טיפוז
101 משעה 8נערב ע־ שער 7
בנוער, טונטיפיווי 9טיפוז
67663 משעה 8נערב; עד שעה
7בבוקר, ויו סטואי ואטם
אינני טיפח ( 63888 דק בשעות
היום).

תמת־נן גבעתיים

מד״א הניני 42 רם ת-נז טי.
78111 משעה 8נערב עו שעה
7ננוקר.

בני-גרק

סייא הניני 38 רפת־נו טי.
78111 טשעה 8נעדנ עד שעה
7בבוקר,

הרצליה, נור־עמל, רמת־העזרון

ר״ד נ. רפי, ינוקולוב וסת-
השרוז מיפו! .774170

חררה

טד״א טי 2833 .פשעה
נערב עד שעה 7ננזקר.

חולון

ד״ר ם הייסור פרום׳ שור
8פפרה אזרח י טי.846068 .

שרות פסיכיאטרי תל־אסא
הנייני 251

^ לה הן רק שתי דוגמאות.
> £למען האמת הגענו לפרשה זו בצורה
מכאיבה למדי: חלינו.
כשהחום עלה חייגנו למרפאת קופת־חולים
ברמת־אביב. הצליל היה צליל תפוס. ניסינו
שוב. תפוס. כך משך ארבע שעות, משעה
שמן נה ועד לשעה שתיים עשרה בצהריים.
שינסנו מותננו ויצאנו עטופים במעילים
וצעיפים למרפאה.
ליד שולחן הקבלה התחוור לנו פשר
צליל התפוס הטורדני — איש לא ניגש
למרכזיה. שני הפקידים שישבו ליד הדלפק
לא יכלו להשתלט על קהל החולים.
נימוק אנושי, אבל מר, בגורלם של כל
החולים שא יכלו לגשת למרפאה? מאין
ישיגו רופא?
כששאלתי את הפקיד לפשר סגירת ד,מרכזיה
השיב במשיכת כתף :״מה אני יכול
לעשות
״מה קורה אם צריך בכל זאת ׳ רופא באופן
דחוף?״ שאלנו.
״מצלצלים לרופא התורן״.
במוצאי השבת האחרונה ,2.1.70 ,נזקקנו
לשרותיו של הרופא התורן. לפנינו היה
מונח גליון מעריב ובו רשימה מפורטת
של תורנויות הרופאים. ניגשנו לטלפון —
ואלה התוצאות:

השעה .2200
צלצלנו לד״ר סגל — אץ תשובה.
צלצלנו לד״ר אייזן — אין תשובה,
צלצלנו לד״ר הר אבן. קול עייף ענד,
לנו. כשהסברנו במד, המדובר הסביר כי
אין לו רכב וכי הוא מוכן שהחולה יקח
מונית ויבוא אליו. כשנאמר לו כי לחולה

משוועת את שמות הרופאים המופיעים ברשימה
בעתון.
קאין תבוא הישועה?
ננסה ברמת־גן?
במגן דוד אדום הפנו אותנו למגן דוד
אדום בתל־אביב. תודה.
ברשימה הופיע גם שמו של הדר׳ מיטל,
מרמת־גן.

מ אחדא* !
משרד

קיימת תח־ת־תיאוס של
הבריאות, ע״ר״־ת תל־אביב
דויד אדום, בתיאום עם קופות המו־לים,
לקביעת תורנויות הרופיאים.
אבל מי מכל הגורמים האלה אחראי
שהרופאים התורנים אומנם יהיו
על מישמדתם? העולם הזה שאל
— והנה התשובות;

ומגן

* סגן מנכ״ל משרד הכי
ריאות, האחראי על הסדרת
התורנויות :״הדבר אינו מענייננו.
קיימת ועחז־תיאום עירונית,
ומשרד הבריאות מסייע רק במימון.
אנו ערים לבעייה, אבל פנה לעיריית
תל־אביב.״

* דובר עיריית תל־אביב

יוסף גולן :״הדבר אינו, בעצם,
מעניינה של העירייה. העירייה מסייעת
רק במימון. אנו דואגים ומשתדלים
שתהיה תוספת רופאים. בבירור
פרטים — עליך לפנות למגן דוד
אדום.״

* התורן האחראי כמגן
דויד אדום :״אנו רק מבצעים,
האחריות והתיאום נעשים על־ידי
משרד הבריאות ועיריית תל־אביב.
פנה אליהם. אנחנו לא אחראים אם
אין תורנים.״

צלצלנו לד״ר מיטל. השיחה התנהלה כדלקמן:
״ערב
טוב. אני בצרה. יש חולה הקודח
בבית. אני אמנם תושב תל־אביב אבל וזיני
מוצא אף רופא תורן בעיר. שמא תובל
להגיע לביתי. אני מוכן לבוא ולקחת אותך.״
״אדוני צלצל !781111״
״מה זה?״
״צלצל ותבין.״
״אבל אתה הרופא ואני מבקש עזרה!״
הד״ר מיטל ניתק את הטלפון לפני שהספקתי
לסיים את המשפט.

ביוש ששי אחר הצהריים, לפני שבועות
מספר, נפלה בתה בת שלושת החודשים של
נ. ל .על ראשה. הפעוטה החלה זועקת
ומקיאה.
ההורים הנחרדים, תושבי רמתיאביב, אצו
לטלפון וחייגו א לרופאת הילדים של
קופת החולים מכבי הגרה בשכונתם, הד״ר
שווארץ.
הטלפון צילצל מספר צילצולים וקולה
של הד״ר שווארץ נשמע מעברו השני של
הקו.
האם הנפחדת הסבירה לרופאת־הילדים כי
נידמה לה שמדובר בזעזוע־מח, וכי התינוקת
בוכה בכי היסטרי .״אינני מוכנה לבוא,״
השיבה הרופאה .״היום יום שישי.״
ההורים הסבירו כי הם מוכנים׳ לקחת
את התינוקת. במכוניתם לבית הרופאה, במוחק
של חמש דקות נסיעה. גם לזאת סירבה
הרופאה .״יפרינציפ אינני עובדת בששי־
:שבת. יש רופא תורן.״ וניתקה את הטלפון.
שכנים שד״ייעו סיפרו לנ. ולבעלה כי
בקרבת מקום גר רופא כללי, ובי כדאי
לחוש אליו.
כשבאו אל ביתו ראו כיצד הוא חוזר

לאיטו מבית־הכנסת. כשראה אותם החיש
צעדיו .״מה קרה?״ שאל.
התינוקת נפלה על הראש ומקיאה.״
״תכנסו מיד.״
הרופא שומר השבת, שלא דיה בתורנות
כלשהי, טיפל בילדה במסירות יבנאמנוח.
סיפרה א.ת( .שמה שמור במערכת) :השבוע
חלה תינוקי בן 11 החדשים. לבתע
עלה חומו ל־ 40 מעלות חום. טלפן הי לרופא
הילדים המטפל בו בקביעות והסוער שהוא
חולה. אני חברה בקופת־חולים מ^בי ולכן
טילפנתי לקופה. הם אמרו לי להנן קשר עם
הרופא התורן. צילצלתי לרופא זדתורן ואז
ענו לי כי הרופא התורן יצא לשירות מילואים.
טלפנתי שוב לקופת־חולים והם עצו
לי להזעיק רופא תורן במגן־דוד־אדוס.
במגן דוד ענו לי שהם לא מטפלים בחולים.
טלפנתי בפעם שלישית לקופת חולים מכבי
והם אמרו לי לנסות להזעיק. את אחד
מרופאי הילדים של הקופה.
עברתי מרופא אחד לשני. צילצלתי במשך
שעתיים ל־ 16 רופאים. מתוכם מצאתי כ־10
בבית. אף אחד מהם לא היה מוכן לבוא
לבדוק את תינוקי. כל אחד התחמק בתירוץ

חום גבוה וכי אינו יכול לזוז השיב :״ככה
זה. יש לך ברירה אני לא מוכן לבוא.״
צלצלנו לד״ר סימון — קול עצוב השיב
בי הרופא באבל.
רופא לשלוש קופות
ך* יימנו את רשימת הרופאים הכללית.
^ התקשרנו למגן דוז אדום. הודענו כי
מצוי אדם בחום גבוה וכי הוא זקוק לביקור
רופא בדחיפות.
״נרשום את זה. הרופא לא יוכל כנראה
לבוא לפני אחת בלילה.״
הודינו להם וניסינו את מזלנו בהמשך
הרשימה.
הד״ר סמואל וואטם הופיע ברשימה פעמים
מספר. כרופא התורן של קופ״ח אסף,
נוגבי ומרכזית. צלצלנו אליו. הטלפון השמיע
צליל תפוס משך שעתיים. עד חצות.
צילצלנו למשרד המרכזי של קופת־חולים
מכבי. הטלפון האוטומטי דיקלם בחדגעיות

דקה לאחר מכן ובמשך כל הערב, עד
לאחת אחר חצות, לא היתה כל תשובה
מביתו של ד,ד״ר מיטל.
וכך הלאה. כל רופא ברשימה שצלצלנו
אליו לא היה בנמצא.
ניסינו שוב ושוב במשך כל הערב. אותה
התוצאה.
הטלפון מקולקל
** שנטל נו את עיתוני,יום א׳ ,נדהמנו.
ארבעת הרופאים התורניים היו אותם
הרופאים שהיו בתורנות משך הסופשבוע.
ד״ר וואטס, שמכשיר הטלפון שלו מקולקל,
היה שוב בתורנות באחת מקופות החולים.
התקשרנו שוב לד״ר וואטס. היום יום
ראשון. השעה שלוש אחר הצהריים.
הצליל צליל תפוס.
התקשרנו לדואר וביקשנו לבדוק מר,
עלה בגורל המספר הזה.
קול נשי שזיהה עצמו כ״תיקונים 55״
השיב לנו בשער 1515 ,כי ״יש תקלה. עליתי

שעווויה! שעווויה! שעווויה! שנוווויה!
על הקו ואיש אינו מדבר. כנראה שיש
באמת תקלה. אם המינוי יבקש נוכל לבדוק
זאת.״ •
ניסינו להתקשר לשני הרופאים הראשונים
ברשימה התורנית — אין תשובה. הלכנו
לביתו של הד״ר וואטס.
הבית — שריד מימיה של תל־אביב בשנות
השלושים. סיפסנו בגרם מדרגות לולייני,
ונקשנו על דלתו של הד״ר וואטס. אשד,
נעימת־סבר שפתחה את הדלת הזמינה אותנו
להכנס פנימה.
הד״ר סמואל וואטס, כבן ,55 נכנס ושאל
מה מבוקשנו.
אני עתונאי. אתה רופא תורן כבר שלושה
ימים בשלוש קופות חולים, והטלפון שלך
מקולקל. איך זה?
״הטלפון מקולקל מאתמול בערב. כנראה
שיתקנו אותו עד מחר לפני הצהריים (יום

ב׳) .אני בתורנות מפני שאני אוהב זאת.
לא כל רופא יכול להיות תורן. הצעירים
אינם יכולים להיות תורנים מפני שהם
חסרי נסיון וגם המבוגרים אינם מסוגלים.
אני כבר 32 שנה במקצוע ורק אנשים
כמוני מסוגלים להיות תורנים.
״כן; אבל איך אתה מסוגל להיות תורן
בשלוש קופות חולים בבת אחת?״
אין תשובה.
״בכמה חולים טיפלת אתמול, לפני שהטלפון
התקלקל?״
״צילצלו אלי כמעט מאה. יכולתי ללכת
ל־ 32 בלבד.״
״מי טיפל באחרים?״
״הרופאים התורניים האחרים.׳
״אבל אתה הרי רופא תורן של שלוש
(המשך בעמוד )26

מה ה אומרים *;
:הפרופסור מורים לוי,
>מכצע השתלת הלב
כישראל) :
באשר יש מקרה דחוף והמקרה הוא בתחום
ספולו של הרופא שמתקשרים אליו,
הוא חייב לענות.
אבל צריך להפריד כאן ב״ן שני נושאים.
רופא תורך, אם הוא בתורנות, חייב להיות
בבית או לפחות להשאיר מישהו שיענה כשהוא לטלפון
הולך לבקורים. עליך
לדעת נד רק חלק
קטן מהרופאים עוסק
בפרקטיקה פרטית.
רובנו מועסקים
במשרות מלאות
בבתי החול ם ובקופות
החולים. אני
את התורנויות טלי
עושה.
לגבי הנושא השלוי

— אי־הענות
זח רע
רופאים,
מאד! כדאי לכל אזרח לדעת כי בהסועדה
לאתיקה. ועתדרות
הרופאים יש
דה זו דנה בכל תלונה של אזרח כנגד
רופא שסירב לבוא לעזרת נזקק. נידונו
בפניה כבר מקרים רבים, כדוגמת אותו
רופא שסירב לבוא לחולים דתיים בשבת,
מפני שאלה לא רצו לשלם לו כסף.
על מקרים כאלה חייבים להתלונן. י

הד״ר קפלינסקי, יו״ח הסתד רות
הרופאים ויו״ר ועדת
האתיקה המרכזית של הסתד־רות
הרפואית:
לגבי תורנויות הרופאים נדמה לי שדווקא
בשנה האחרונה שופר המצב. יש תורנות
מערב עד בוקר, וקייס הסכם בין העיריות
לבין מגן דויד אדום.
אין הדברים אמורים לגבי החודש האחרון,
בו פקדה את הארץ מגיפת שפעתן
קשה. אסור אמנם להוציא מסקנות מרחיקות־לכת
ממה שקורה בתקופה זו, אבל ברור
שבימים אלה אין רופא אחד יכול להיות
תורן בערב אחד בשלוש קופות חולים,
ואף להיות רופא תורן של מגן דויד אדום.
אולם במיקרה זח אין להאשים את הרופא
שאינו מסוגל לעמוד בלחץ. יש להאשים
את המוסדות המתאימים שלא דאגו לכך
שיוכפל לפחות מספר הרופאים. זו תקופת
מיוחדת. אלה שאירגנו את כל הענין הם
האשמים, ולא הרופאים.

י הד״ר הראל, מנהל כית החולים
״איבילוב״ כתל-אכיב:
אני מכיר את הבעיה. א^לנו. היא איננה
קיימת. חדר־המיון שלנו פועל בלית בר רת
בחדר עזרה ראשונה. היה רצ.ני מאד, לו
היה האזרחי מקבל טיפול ראשוני מידי
רופא או במגן דוד אדום, ורק אחרזכן מגיע
אלינו אחרי אבחנה ראשונית. אנו איננו
עומדים בצורה ביורוקראטית על כל התהליכים.
אינני יכול לומר אם נקפדו חיי אדם

כתוצאה מאיחור בהגשת עזרה ראשונה על-
ידי רופאים. אצלנו מתקבל כל אחד.

במדינה
(המשך מעמוד ) 14

הברית. כאשר הוזמן על־ידי גורמי־הסברה
ציוניים שם לשאת מספר הרצאות. במיוחד
היו מארחיו מעונינים בי ידבר בקאמפוסים
ובחוגים של השמאל החדש.
מסקנת המלווה שלו, איש הסוכנות היהודית:
יש להרבות בסוג זה של מרצים־
ישראלים פרטיים, שיש להם מה לומר,
ולאו דווקא מרצים מקצועיים.
השבוע נזכר שומרון בפרק אחר מתוך
מסעו. התיזכורת: שידור של אל־פתח,
שהודיע כי האירגון הפלסטיני מחפש גישה
אל חוגי השמאל בישראל.

איך מחפש ״אל־פתח״ גישה
זו? פיפר שומרון לכתב ״העולם
הזה״ :

לאחר הרצאה באוניברסיטת ניו־יורק,
שבה היתד, לי ההתנגשות המילולית עם
הצעירים הערביים, בא אלי בחור יהודי
שהשתתף באותה פגישה ואמר לי, כי
מכר ערבי שלו מבקש לשוחח עמי. הבחור
הוסיף ואמר, שלפי מיטב ידיעתו
הערבי קשור באל־פתח ועוסק בגיוס מתנדבים
להילחם בישראל.
יחד עם זאת, הסביר, יש אולי מקום
שישראלי יפגש עמו, מפני שערבי זה מקיים
קשרים הדוקים עם ארגוני השמאל
החדש וכל מיני אירגונים לאומיים של
ארצות־שונות, כמו אגודת הסטודנטים ל
לעצמי
שהנה כאן איתי איזה בחור ע
שהחליט לשחק משחק מחתרתי; ואני ו
פש נפלתי קרבן למשחק ילדים.
רק מאוחר יותר נודע לי שלפחות במי
מסויימת טעיתי. הבחור אב,ר לי בתח־השיחה,
שהוא קיבל על עצב ו תפקיד
יצירת קשר עם החוגים ה״פריגדסיבי׳
בישראל, והזכיר כמה חוגים שלדעתו
קרובים לתפיסה של אל־פתח, הגורסת
ארץ כולה צריכה להיות מדינה פלסטי,
בה יוכלו לחיות גם יהודים. התברר
שהוא יודע כמה שמות ישראליים המבין
השקפות של התקרבות לערבים, אך הב
שאינו יודע את תוכן הדברים שמבין
אנשים אלה.
הבנתי גם שהוא לא בדק את ת!
ההרצאה שלי, וחשב שאני נמנה עם אוו
החוגים בישראל הקרויים בפיו ״פרוגר׳
ביים״ .הוא רק קרא את נושא ד,רצ<
על המודעות באוניברסיטה :״האידיאול׳־,
של השמאל החדש ואל־פתח״.
הרהרתי מה היה קורה לשיחתנו, א
ידע תוכן ההרצאה שלי׳ בה טענתי
אנשי אל־פתח מוכרחים לד,כשל במלחמו
מפני שמטרתם היא הרס ישראל — וג
טרה זו של הרס אין, לדעתי, מספיק :
להוביל לאורך זמן אנשים להקריב חיי
במלחמה ארוכה.
דיאלוג מהפכני. הבחור -שלא ט!
להמציא לעצמו שם — הסביר לי שארג!

שמואל גראכיי, מנהל קופת
חולים במחוז תל־אכיב:
אין אנו מהססים לנקוט בצעדים החריפים
ביותר במיקרה ומתקבלת תלונה כנגד רופא.
גם במיקרה של אי־הענות. במידה ואנו
מקבלים תלונה אז מזמינים את הרופא ואת
המתלונן לבירור משותף. לכל חקירה כזו
יש מסקנות בכתב, ואין אנו מהססים להוציא
מסקנות מרחיקות־לכת במידת הצורן.
אחריות של רופאים זה דבר יחסי. הנת
ביום ראשון קיימו שביתה של 24 שעוון
ולא השאירו אפילו רופא אחד בכל המרפאות•
ואנו נמצאים עכשיו בתקופה של מחלת
שפעת קשה. בכל קופת חולים נשאר רק
רופא אחד — במחלקה לריפוי־עמוק במרפאת
זמנהוף בתל־אביב. לא יכולנו ביום
זה לקיים אפילו שרות חרום!

רופא כביר, חכר ועדת האתיקה
של ההסתדרות הרפואית
שביקש להישאר כעילום־שם
(שמו וכתובתו רשומים כמע*
רכת)

תשובתי לא תהיה נוחה לרופאים; לגמרי
לא. אבל הסיפור חוזר בכל שנה, כש־פורץ
גל של שפעת. אני לחלוטין איני
מצדיק אי־הענות של רופאים לקריאת חולה.
אבל גם רופא הוא אדם וגם רופא צריך
לנוח. במיקרה: כזה חייב הרופא להציע
לפונה אליו שמו?כתובתו של רופא אחר
הנמצא בקירבת סקוס ,1או להפנות אותו
לרופא תורן בסביבה. ברור שאינני מסכים
לתשובות כגון; ״באופן פרינציפיוני איני
באה.״
רופא צריך להענות לכל קריאה ״בכל
עת עד כמה שנתון״ — הבעיה היא —
איך תפרש את המלים ״עד כמה שנתון״.
גם לכוחו של רופא יש גבול. אבל
כשם שאמרתי בתחילה — תשובתי לענין
הימנעות רופאים מקריאות חולים היא מאד
לא נוחה לרופאים!

חייקל רמות, מנהל קופת וזד
לים באזור המרכז, חכר מועצת
עירית תל־אכיב:
לנו אין תורנות
רופאים בבתים. אנו תורנות מקיימים
במרפאות.
חירום
4ש לנו שמונה מרפאות
באזור תל-
אביב בלבד, הפתוחות
משמונה בערב
עד חצות.
הנהלנו סידור זה
מפני שרופאים פרטיים
לא ענו לקריאות. דמות אינני
יכול לענות
ולומר מה חייב רופא לעשות שעה ש אנו
התקנו תורנוחולה
מזעיק אותו.
יות אלה בגלל בעיה זו.

עיתונאי שומרון (בחקירת שריפת אל־אקצה)
על ספסל בודד עם נציג אל־פתח

מען אריטריאה חפשית, אגודת לוחמי חופש
יוונים, ועוד.
אולי, אמר לי ידידי היהודי, תוכל למצוא
משהו חשוב בשיחתו עם הבחור הערבי
הזה. מה שבטוח הוא שיהיה לך בישראל
סקופ עתונאי בלתי־רגיל•
דמות מאחורי העץ. לא אכחיש שקיבלתי
את ההחלטה להיפגש עם נציג אל־פתזז
מתוך היסוסים ותוך פחד רב. אירווין
(שמו של הבחור היהודי שיזם את הפגישה)
חזר ונפגש עם הבחור הערבי, ואמר לי
שהוא מוכן להפגש עמי, אבל בתנאים
קונספירטיביים: מאוחר בערב, על ספסל
שבתוך הגן בוושינגטון סקוייר, ליד האוניברסיטה.
הסכמתי, אם כי דאגתי שלא הרחק
ממני יסתובב לו אירווין וגם בן־דוד שלי,
בחור בריא, ישראלי המתגורר בניו־יורק.
הפגישה התקיימה מיד לאחר הסיכום,
כאשר גשם דקיק גירש את ההיפים הנוהגים
לשכון בגן זה דרך־קבע. הפגישה עם
נציג אל־פתח לבשה בהכרח מיסתוריות לא־נעימה.

הרחק מהערבי הצעיר שלחץ את ידי
הסתובבו דמויות בצורה חשודה. אולי רק
נדמה היה לי, אבל מאחורי העץ שלידו
ישבנו על הספסל היתר. צמודה דמות של
אדם.
הבחור הערבי (כבן )20 אמר מיד שהוא
איש אל־פתח, וטען שהוא -ממונה על סניף
אל־פתח בניו־יורק. אני מוכרח להודווך.
שמיד לאחר שפתח את פיו ירדה עלי אכזבה
גדולה. האנגלית שלו היתד, רצוצה,
ודבריו לא הוכיחו בקיאות רבה בנושאים
מדיניים וחברתיים. יתכן שמתוך סנו-ידה
מופרזת הוצאתי עליו פסק־דין נמהר וקבעתי

החלים להקים גוף מיוחד, שמתפקידו לקי
קשר עם ישראלים, בעיקר אינטלקטואל
כדי לגייסם למלחמה בשלטון הציוני ולה
חיב בכך את בסיס התמיכה שממנו נד,
אל-פתח בקרב השמאל החדש בארצות־ה
רית ואירופה.
הוא מיהר ואמר, שאין ארגונו מצג
לגייס את הישראלים לקרבות של ממי
אבל יש בדעת הארגון להפיץ את התעמו׳
של אל־פתזז באמצעות הבחורים ד,ישראל
בישראל. מכיוון שהסבלנות שלי פקעה ב׳
תיים, הקשבתי לו תוך הצצה חוזרת ונשנ
בשעון. אני זוכר רק שהוא השמיע טעו
שכדאי לנו — לאינטלקטואלים הפרוגרכ
בים בישראל — לקיים קשר עם אל־פו
כדי ליצור דיאלוג מהפכני בין ערבים ויי
דים, כך שבעת הנצחון הערבי נוכל ליי;
את עניני היהודים בפלסטין המתחדשת.
בסיום דבריו ניסיתי אני לדובב אות
כדי להצדיק את הצפיות של אירווין לסקו
עתונאי; אבל הפעם הראה הוא חוסר ס,
לנות, ולאחר מילות נימוסין נפרדנו בל;
כלום.

מענון
חי סון
נגד קצר
במכון וייצמן ברחובות, נערכים, נסיונו
בתאי־מוח בדגי־חשמל,.מסתבר כי הנסיוג
עולים יפה מאד בדגים ענקיים אלה המעב
רים זרם חשמל אדיר, לכל הא־חז בחם.
הנהלת המכון הזמינה מחו״ל כמה דג
(המשך בעמוד 7

ן• מאם לבם מהדיסקוטקים

ה מ סי בהמת חי ל ה: ששי מ ת חי ללה טיל עוגת קרם

ץ אתס

^ עייפים מהמסיבות המשעממות של החברה?
אינכם יודעים איך לבלות ולעשות
שמח?
אין בעיות, יש פתרון. כל מה שצריך
היום כדי לערוך מסיבה מוצלחת היא במות
קטנה של עוגות־קרם וקצפת. לא הרבה,
איזה 15 טורטים בסך הכל ועוד כמה
עשרות עוגות קצפת קטנות.
לא מאמינים? תשאלו את דניאלה הוד,
מלכת־היופי לשעבר, את השחקנית תיקי דיין
ואת הבחורים של להקת פיקוד דיזנקוף,
ששי קשת, דני קוליש ויוסי סוויה. הם,
עם עוד הרבה אחרים, השתתפו במסיבה
כזאת. ולא סתם מסיבה, אלא כזו שנמשכה
מהבוקר עד הערב.
מה הם עשו שם כל כך הרבה זמן?
תתפלאו, אכל שום דבר מלבד לזרוק האחד
על השני עוגות קרם, למרוח איש לרעהו
על הפנים והישבנים קצפת, ולבוסס שעות
במימרחים מתוקים.
זאת היתד, הילולא שאיש מאלה שנטלו
בה חלק לא ישכח אותה לעולם. הרעיון
אומנם לקוח מהסרטים האילמים של שנוח
ה־20׳ אבל זה משהו אחר לראות סלפכטיק
בסרט או להשתתף בפועל באורגיה של
קצפת.
בהתחלה אולי זה קצת מפחיד ומרתיע.
אבל אחרי שעוגות הקצפת הראשונות נמרחות
על הפנים, הקרמים נוזלים על הבג־

דני אל ה הוד, מלכת־ היו פי לשע1
דים מכל צד, ולאיש לא איכפת כבר איך יראו בגדיו
בתום ההילולא — אין שמחה יותר גדולה מש־משתחררים
מכל המעצורים וכל גינוני הציביליזציה
וזה מה שנק־א ״לעשות שמח״ אמיתי.

טווי סטהסלפס טי ק: ה רי קו די ם נמ שכים גם כשהעוגה נמרחת על הפני ם

טווי סטהסלפ טי ק: ה רי קו די ם נמ שכים גם כשעוגה נמרחת על הפני ם

בצד צוות של מסריטים בפיקוחו של׳הבמאי
אילן אלדה כדי לראות מה יקרה.
אבל מה שהתחיל בצורה מאופקת הפך
תוך זמן קצר להשתוללות רבתי. אחרי
שנמרחו כהלכה נכנסו החוגגים למין אקסטזה
כזו, עד ששכחו כי מסריטים אותם,

יר, עם פנים מ דו חי םבקרם
!מסיבת הסלפסטיק הגדולה נערכה ביריד המזרח.
^ הסיבה למסיבה סיפקה חברת הניקוי־היבש קשת,
־צתה להוכיח שהיא מסוגלת לנקות בגדים גם אחרי
3גא כזו. היא סיפקה לחוגגים את העוגות, העמידה

אילן אל דד: הב מ אי

נו ספתב תו ק פיו וב מ צל מה

לאילן אלדד לא היה מה לעשות מלבד
לעמוד בצד לצפות במתרחש ולספוג בעצמו
עוגת קרם בפנים. הוא לא היחיד שנפג>.
תוך שעה קלה מצאו את עצמם הטכנאים,
הצלמים וכל שאר אנשי הצוות שעמדו
מהצד, כשהם נכנסים אל תוך השתוללות
הקצפת. בין הצלם, ניצ׳ו לבין תיקי דיין
התפתח קרב פרטי של עוגות ואפילו הפרסומאים,
בורנשטיין וחליף, שהגו את הרעיון,
לא יצאו מהעניין בפנים נקיות.
מה שטוב בעסק הזה של עוגות הקרם
הוא שאם לא אוכלים אותן, הן לא נגמרות
מהר. אפשר תמיד לאסוף נתחים מהריצפד,
ומהשולחן ולהמשיך להלחם בהם.
אגב, מסיבת סלפסטיק דומה שנערכה
לא מכבר בהוליבוד לצרכי הסרט המירוץ
הגדול עלתה 100 אלף דולאר. בארץ מחיר
העוגות הוא זול יותר, כך שלא צריך להסס.
ומה עם הבגדים? מבלי לעשות פירסומת
לאף אחד אומרים האנשים שנטלו חלק
במסיבה, שאחרי שקשת החזירה להם את
הבגדים יומיים אחרי המסיבה, הם היו יותר
נקיים מאשר לפני המסיבה.

ישבן מרו חבקרם

דני קולי ש בפעולה

*** לושה נערים, ליתר דיוק
^ שלושה ילדים, יצאו לטייל לפני
שבוע בהרי ירושלים. אחד מהם, המבוגר,
היה בן 12 שנים. שני חבריו היו האחד
בן 10 והשני בן .9שלושתם היו חניכי המוסד
לנערים שפוטים ומקרי סעד ידידיה,
מוסד סגור של משרד־הסעד הנמצא ליד
הכפר הערבי אבו־גוש וליד מעלה־החמישה.
היה יום חורף נאה והשלושה טיפסו בין
הסלעים. הם הרחיקו כמה מאות מטרים
בלבד מגדרות המוסד כאשר פרץ ריב בין
הנער המבוגר, זה בן ד,־ 12 לבין שמואל
קהרבני, הילד בן ה־ .9הנער הבוגר, שנמצא
בתחילת תהליך ההתבגרות שלו, דרש
מחברו שיניח לו לבצע מעשה סדום בגופו.
הילד סרב. בן ד,־ 12 תפס בחבל שהיה
בידו וכפת את רגליו. אבל הילד בן ה־9
המשיך להתנגד. הנער הבוגר הרים סלע,
הטיח אותו בראשו של הילד וזה צנח
לארץ כמעולף.
אז התנפל הנער על חברו וביצע בגופו
מעשה כדי לספק את יצריו המבולבלים.
הילד השלישי בחבורה עמד והביט ב־

במוסד, ולא רצתה להפריד בין שני האחים
ולשלוח את שמואל למוסד אחר.
שמואל קד,רבני לא היה ילד מפגר. הוא
היה ילד חביב ועליז שהתקדם יפה בלימודיו
במוסד בו הרגיש הרבה יותר
טוב מאשר בבית הוריו בראש־העין. שם
היווה מיטרד. היו לו 16 אחים ואחיות והאב
הקשיש יחיא היה המפרנס היחיד של
המשפחה, בה ממשיכה האם ללדת מדי
שנה.
אולם רוצחו של שמואל לא היה רק
הנער המופרע בן ד 12 אנשים מבוגרים
יותר, הנושאים במישרות מכובדות בתפקידים
ממשלתיים היו שותפים לפשע.
אנשים אלה יושבים בחדריהם ליד שולחנות
כתיבה עליהם מונחים תיקים ממוספרים.
הילדים השפוטים הנשלחים למוסדות הם
עבורם רק מספרים•
אנשים אלד, אינם באים כמעט במגע
ישיר עם הילדים הנמצאים במוסדות לנערים
שפוטים. את החלטותיהם הם משאירים
לביצוע לאחרים, החייבים לבצעם

נרצחו* חוה כווסר
ך• יום הראשון השבוע, בשעה 5.30 בבוקר, יצאה השוטרת חוה פכוזסר בת
^ ה־ 22 מביתה בשדרות בנימין בנתניה. היא צעדה במהירות לעבר תחנת האוטובוסים
אגד שבמרכז העיר, כדי להספיק להגיע לאוטובוס היוצא בשעה 6.00 רתל-אביב.
חוה לא הספיקה להגיע אל האוטובוס. כמה דקות לפני השעה 6.00 היא הספיקה
עוד לצעוק ״הצילו! הצילו!״ ,צנחה בתחנת האוטובוסים כשפגיון מגואל בדם תקוע
בחזה. בדרך לבית־החולים היא נפחה את נשמתה.

עדי-ראייה למעשה, הבחינו בגבר גבוה ונאה הנמלט מהמקום.
הם רדפו אחריו, אולם הוא הצליח לברוח מהם. הוא לא הרחיק
לברוח. בשבולו מתנשף נבנם לבית־בנסת סמור, בו היו מתפללי
שחרית בעיצומה של תפילה .״עשיתי דבר נורא!״ זעק באוזני
המתפללים, כשהוא רועד כולו .״תקראו למשטרה ! עשיתי פשע ! ״
כאשר הגיעה המשטרה זוהה האיש במריו ביטוני ,30 ,עולה חדש מבראזיל. אותו
בוקר, כך הסתבר בחקירה ׳,המתין מריו לחוה, שהיתה ידידתו בעבר, ליד ביתה. הוא
עקב אחריה ובדרך לתחנה ניסה לשוחח עימה. חוה התעלמה ממנו והמשיכה לצעוד
לעבר התחנה. שם הוא רצח אותה.

הם נרשמו לנשואין
ך• ניגוד לפרטים שפורסמו בעיתונות היומית, ושיצרו תמונה
באילו רצח מריו את השוטרת בשל רומן מיקרי שהיה ביניהם
כעבר ונפסק, ובשל סירובה של חוה לחדש את קשריה עימו,
העלתה חקירת ״העולם הזה״ כפרשה עלילה סבוכה הרבה יותר.
מריו לא הכיר את חוה היפהפיה בפגישה מיקרית ברחוב דיזנגוף לפני חצי שנה,
כפי שסופר. הצעיר המרשים ויפה־התואר שעלה לפני שנה וחצי לארץ, הכיר את חוה
עוד לפני כשנה. במשך מיספר שבועות הם יצאו ביחד ואחר־כך נפרדו.
כאשר פגש מריו את חוה לפני חצי שנה, כשהיא ניצבת במדי שוטרת ברחוב
דיזנגוף, היתה זו פגישתם הראשונה אחרי פרידתם. מריו ניגש אל השוטרת וניסה
לחדש עימה את הקשר.
לשניים היה רקע משותף. חוה, המשרתת זה שנתיים כשוטרת אחרי שקודם לכן
היתד, שוטרת צבאית, נולדה בפולין, עלתה לישראל עוד בשנת .1949 הוריה שלא
נקלטו בארץ, ירדו יחד עימה לבוליביה. שם למדה את השפה הספרדית. מריו, שמלבד
ספרדית ידע מעט עברית, שמח לקשור קשר עם בחורה שהיתר, לו עימד, שפה משותפת.

חוה הסכימה לחדש את קשריה עם מריו, מהנדס בימאי במיק־צועו.
הם יצאו יחד מיספר חודשים, אהבתם פרחה. והם אף נרשמו
לנשואין כרבנות. אולם אז אירע לפתע התקר..
כאשר נרשמו השניים לנשואין היתה חוה בשבועות הראשונים
להריונה. אבל זמן קצר אחרי בן היא חזרה בה מכוונתה להינשא
למריו וללדת לו ילד. היא ביצעה הפלה והודיעה למריו שהיא
ריצה להיפרד ממנו .״אינני רוצה שניפגש יותר,״ אמרה.
הפרידה נפלה על מריו כרעם משמים. הוא לא היה מוכן להשלים עם העובדה
שהשוטרת היפה נטשה אותו. הוא ניסה להתקשר עימה, היה אורב לה במקומות שם
ידע כי היא ניצבת על מישמרתה, היה מנסה לדבר עם חברותיה שידברו על ליבה.
(המשך בעמוד )26

מתרחש כאילו כל הענין אינו נוגע לו.
רק כעבור כמה דקות הבחינו השניים כי
שמואל קד,רבני לא התעלף ולא איבד את
הכרתו. הוא מת כשד,אבן מחצה את ראשו.
המנהלים סירבו לקבל
ידו היתה הנהלת מוסד ידידיה
מסרבת לקלוט את שמואל קד,רבני
במוסד, בגלל גילו הצעיר, יתכן והיה נשאר
עוד •בחיים. אולם הנהלת המוסד התחשבה
בעובדה שאחיו של שמואל נמצא אף הוא

ללא כל ערעור. אותם אנשים הם שאילצו
את הנהלת-מוסד ידידיה לקלוט את הנער
שהתגלה אחר־כך כרוצח פסיכופאם קטן,
למרות שלפי דעת המנהלת ומחנכי המוסד
הוא לא היה מתאים למסגרת החברתית
והחינוכית של המוסד.
הנער בן ד.־ 12 היה נער מופרע ולא נער
שפוט בלבד. למרות גילו הצעיר כבר נזקפת
על חשבונו שורה ארוכה של תיקים
פליליים. אפילו הוריו של נער זה ד,תבישו
בו וכשהיו באים לבקרו במוסד ענו לשאלות
העובדים שביקשו לדעת את מי הם
מחפשים :״לא, סתם באנו לבקר את הילדים.״

הוא נהרג
ביריות שוטרים
אנשי מוסד ידידיה דרשו להעביד את
הנער למוסד לנערים מופרעים. אולם הממונים
במשרד־הסעד תבעו את קליטתו
במסגרת מוסד ידידיה דווקא ללא ערעור.

יחסים הומוסכסואלים

כתוצאה מכך נשלח הנער למוסד
ים, שליד הרצליה, שם עבר בחינת הסתכלות.
מנהלי ידידיה נדהמו לא מעס
כאשר יום בהיר אחד הוחזר הנער אליהם.
ב מיצפה־יס קבעו אמנם שהנער סובל מפיגור
שכלי והפרעות נפשיות המלוות בתופעות
תוקפנות. אך הוא אינו פסיכוטי
ואינו ׳מסוכן לחברה ולכן יש לקבלו מחדש
למוסד ידידיה.
שלושה ימים בלבד אחרי שהוחזר לידידיה,
ביצע הנער את הפשע שהוא מואשם

מיצפה׳

ווקא בגיל ההתבגרות הפרעה
| נפשית אצל נער היא מסוכנת יותר
מאשר אצל מופרע מבוגר. בתחילת גיל
ההתבגרות עובר על הנער תהללו של דרושה דחפים הומוסכסואלים. הנער הנורמלי יודעל
כיצד לעדן דחפים אלה, בתת הכרתו כ ׳.4 _ :
ועדת-חקירה !
מובן, ולהטותם לאפיקי פנ״לות אחרים.
נער מופרע, אפילו אינו פסיכופאט גמור,
ך • ל פסיכאטר יכול לעשות שגי-
שאינו מסוגל להבחין בין טוב לרע ושאינו
אה,״ אמר הד״ר משה קורץ, מנהל
יכול להשתלט על יצריו, נכנע בהכרח
משרד־הסעד, בתגובה על המקרה .״נראה

ה רוג ש או ד בן ־ אברה
ך* מל ממיטטרת אור״יהודה, ניצב על הכביש ליד המחסום שבהצטלבות
^ כביש גהה—כביש לוד. השעה היתה קרוב לשלוש בלילה. בשעה זו נוסעות אך
מכוניות מועטות בכביש. עוד מרחוק ראה הסמל את אורותיה של מכונית המתקרבת
לעברו במהירות. הסמל אותת בפנסו לעבר המכונית כדי שתעצור.
אבל המכונית שהתקרבה במהירות לא האטה את מהירותה. היתה זו מכונית
ואל־אנט לבנה. הסמל ראה כיצד המכונית מתקדמת לעברו ועומדת לדרסו בעוד שנייה.
הוא זינק אל התעלה שלצד הכביש ופתח באש מתת־מיקלע העוזי שלו.

כעבור כמה שעות גילו השוטרים את ה״ואליאנט״ חונה כמיגרש
ריק כרמת-חן. בתוכה היתה מונחת גופה, שכובע גרב מכסה את
פניה. מסביב לראש היתה •טלולית דם. כשהסירו השוטרים את
המביכה מעל פני הגופה הם זיהו את האיש.

נערים שפוטים במוסד ״ידידיה״ משחקים כדורגל בצל המדונה
רצח בגבעה

לדחפיו, מה עוד כשהוא נמצא במסגרת
המקלה עליו פעילות כזו.
.וסד ידידיה אינו בית־כלא. עובדיו, ו־בראלזם
המנהלת, רימה ואקשלאק, מנסים
לתת לנערים השפוטים הנמצאים במוסד
הרגשה של בית. בנוסף לבית־ספר, כולל
המוסד פנימיה ל־סזז ילדים, המתחנכים
שם לקראת עצמאות חברתית, תרבותית
וכלכלית. לרשות הילדים עומדים גם בתי־מלאכה
שונים בהם מקנים להם הכשרה
מיקצועית.

__הבוחן קבע:
הנער איני פסיכוטי 1

ך* נער המואשם בביצוע מעשה הרצח
ן ) ברח מספר פעמים מהמוסד, אך בכל פעם
הוחזר אליו מחדש לפי הוראות ׳משרד־הסעד,
כאילו לא קרה דבר. שיחותיו עם
המנהלת, שניסתה לשכנעו לשתף פעולה
עם מדריביו ומוריו לא עלז יפה•
אחרי ניסיונות מרובים הודיעה הנהלת
המוסד להוריו של הנער כי לצערה היא
חייבת להוציאו מהמוסד בגלל אי התאמתו
למסגרת החינוכית ואי־השתלבותו בחיי
המוסד•

שמנהלת מוסד ידידיה צדקה. נראה שהמקום
המתאים עבור הנער הזה ׳,למרות
שהוא׳ מסוגל לעמוד לדין, היא מחלקת
הילדים בבית־החולים לחולי־נפש.״
אברהם שיינפלד, ראש שירותי המיבחן
לנוער במשרד הסעד, שבחן את הנער בן
ה־ 12 במוסד מיצפה־ים אמר :״הנער היה
בלתי. מאושר במוסד ניצפה־יס. נראה לנו
כבלתי מתאים לשלוח אותו למוסד לעבריינים,
באשר הוא מפגר בשכלו. ידידיה
נראה עבורו כמקום מתאים.״
החשוד ברצח כלוא עתה בכלא רמלה.
חברו, שהיה עד ראיה לפשע ולא גילה
דבר על כך, עצור לחקירה משטרתית
במשטרת בית־שמש. אולם מלבדם, נמצאים
כיום במוסד ידידיה עוד 22 נערים מופרעים
ובעלי עבר פלילי, מתוך 110החניכים
במוסד. הם לומדים אמנם בכיתה
נפרדת, אך באים בקשר עם שאר חניכי
המוסד.
פרשת הרצח המחרידה במוסד
מחייבת הקמת ועדת חקירה שתבדוק את
הנוהלים המקובלים במשרד־הסעד, לגבי
מיון הנערים הנשלחים למוסדות השונים,
ואת יעילותה של רשת החינוך המיוחד
שתפקידה לטפל בילד המפגר.
ידידיה

היה זה שאול (סעיד) בן־אברהם שמואל, צעיר בן 23 מאור־יהודה. הוא היה מת.
כדור היה תקוע בעורפו.

^ ריקה משטרתית שנערכה בגופת ההרוג קבעה שהוא אומנם נהרג מכדור
^ התת־מיקלע שנורה לעבר מכונית הואליאנט מידי סמל המשטרה.
למשטרה היה הסבר משכנע למדי לפשר הפתיחה באש לעבר המכונית. מסתבר,
לדברי המשטרה, כי שעה קודם שהופיעה מכונית הואליאנט בצומת גהה—לוד, היא
נראתה על־ידי ניידת משטרה בכפר שלם. השוטרים טענו כי הבחינו שארבעת הנוסעים
במכונית היו רעולי־פנים.

דובר המשטרה ציין כי שאול כן־אכרהס שמואל נמצא הרוג כשהוא
רעול־פנים. מאחר שגם חבריו, שנראו על־ידי השוטרים, היו
רעולי־פנים כמוהו, ומאחר •טהמכונית כה נבעו היתה מכונית
גנובה, יש להניח כי הצעירים היו בדרכם לביצוע שוד. אכל כאור־יהודה
מברכים תושבי המקום לקבל סכרה זו.

פעמיים בחודשיים האחרהיים ליוותה אור־יהודה שניים מצעיריה אל בית־הקברות.
בשני המיקרים היתה המשטרה מעורבת במיקרי־המוות.
ההרוג הראשון היה סמיר אצלאן, צעיר בן 18 ומופרע. יום אחד ראה אותו שומר
הטראנספורמטור המקומי כשהוא מנסה להתאבד על עמוד החשמל הקרוב. השומר:
ניגש אל הצעיר, דיבר על ליבו וניסה לשכנעו לבחור בחיים. כשראה השומר כי
דיבוריו אינם מועילים, מיהר להזעיק את המשטרה.

זו הגיעה כזמן כדי למנוע בעד אצלאן להתאבד .״תחזיקו אותו
במעצר בל הלילה,״ אמר השומר לשוטרים ,״עד שיעבור לו החשק
להתאבד.״ אצלאן נלקח בניידת לחקירה. אחרי דקות מיספר החזירו
אותו השוטרים אל המקום משם לקחו אותו -אל קירכת הטרנס־פורמטור
7 .דקות אחרי שעזבו אותו השוטרים, התאבד אלצאן ומת.

ך* רחוב אסירי־ציון ,13 מתגוררת משפחתו של שאול (0עיד) בן־אברהם.
*2שנהרג ביריות השוטרים במכונית הואליאנט.

מדווח כתב ״העולם הזה״ אשר כיקר כאור־יהודה לאחר מותו
של שאול סעיד:
הקבר טרי. טרי מאוד.
(המשך בעמוד )26

7די

סילבסטר!!! ריצ׳ארד האריס
— משה דייו, מאנדי — מזוזה, ואסי
דייו לקח תרנגול הודו הביתה • רקדנית
הבטן להלובה נטשה הגולה וחזרה למולדת

שמפניה מכוס בגובה מטר -

א !י רי שעך
7ז>לב7זטר
גים הגיעו עם הנשים שלהם, אז בחצות,
בזמן הנשיקות לא חלו שום הפתעות. כל
אחד נישק את שלו. הכי יפה התנה: הארכיטקט
אלדר שרון מפני שדו•; מאשתו אילנה,
הסתכלו עליו גם האבא מלו הארכיטקט
והאמא שלו השחקנית, אז מה יכול כבר
בן אדם לעשות בתנאים כאלה.
דידי מנוסי ישב בצד והשמיע אמרות
שפר, כשמישהו התנשק עס אחת מהנשים
הבודדות הבודדות שבשטח, אמר דידי א.
פרופו :״יש אנשים שנהנים מן הספק ויש
כאלה שנהנים מן ההפקר.״ אילו יכלו
המבטים שקיבל בתשובה מצד המנשק
להרוג
בחורה שחרחורת ישבה וקראה את האופי
של האנשים לפי כתב־היד. כולם יצאו ממנה

האריס - :מסיבה פרטית במאנדי׳ם -
כידוע לכל בר בי רב, אין לך חג יהודי
שמח ועליז כמו ליל סילבסטר. אם ישבתם
בבית, אפיקורסים שכמותכם, תשמעו
לפחות שהססדתם:
אצל ג׳קי חילקו פונש חינם לכל דיכפין.
בסקוט ש האוס אכלה השמנה וסלתה לצלילי
תזמורת, כשהיא ישובה מתחת לענפיו

צביה: העיקר — קומוניקציה

הרעננים של עץ אשוח צעיר. אבל עיקר
ד,שימחה התחוללה בדיסקוטקים.
במאנדי׳ס ערך השחקן ריצ׳ארד האריס
מסיבה פרטית לחברים שלו, שמילאו כמי
כלום את כל ארבע הקומות של המועדון.
כל החברים האלה בילו יפה מאד ובשיטות
רב גווניות, אלה התחלקו בעיקר למתנש־קים,
אוכלים, שותים, רוקדים ומסתובבים.
בין המתנשקים בלטו עמי סולל שנישק כל
הזמן את אשתו, כדי שכולם יראו שהכל
בסדר ביניהם, והספר דייב, שעשה אותו,
דבר לפצצה בלונדית משגעת שקוראים לה
דיאנה.
לכל מי שהיה מוכן לשמוע סיפר דייב
שהוא מתחתן איתה עוד שבוע. נחיה ונראה,
לא כל יום סילבסטר. הכי אלגנטי בין
הסועדים היה הדוקטור ריצ׳ארד קורנהויזר,
זה שנשוי לורדה מאייר בת המיליונר. הדוקטור
הגיע ענוב בעניבת פרפר, שעוררה
מיד כל מיני אסוציאציות אצל החוגגים.
אלה ניגשו לדוקטור וביקשו את תפריט
המאכלים.
אחר כך גם הזמינו אצלו את המנות, אך
ריציארד סרב לקבל את ההזמנה. לכל דבר
יש גבול פפיון זה פפיון, אבל להיות מלצר
בסילבסטר?
בעל השימחה, שעלתה לו 7,200 לירות
במזומן, בא ברטייה שחורה על העיץ א־לה
דיין, ושתה כל הזמן שמפניה מתוך כוס
בקוטר של מטר שהביא עימו, כדי שיהיה
לו ממה לשתות. מה שבטוח בטוח. מאמן
הכדורגל יוסלה מירימוביץ הסתכל כל הזמן
בהערצה איך שריצ׳ארד שותה ומנשק את
ג׳ולי, המזכירה שלו. הוא החזיק איכשהוא
מעמד עד שריצ׳ארד שר מחרוזת שירי חג
מולד. אז לא יכול יוסלה יותר להתאפק
והעניק לו גביע.
מאנדי עמדה במשך שעות הערב בדלת,
קיבלה נשיקות, ואמרה בעליצות: אני מזוזה

אל תתפלאו איך שהיא יודעת על זה,
בראיון שנתנה לעיתונאי בריטי, סיפרה מאג
רוז׳ה
מהסקוטש האוס -
תחת כל עץ רענן
די בסודי סודות שהיא קוראת כל יום
תלמוד.
מועדון הקינגס השכן היה מלא לא פחות,
בעיקר במחשופים. המחשופים עשו בדיוק
את אותו הדבר שעשו החברים של ריצ׳ארד
במאנדיס. שיא המחשופים נמצא על גופה
הדקיק של הדוגמנית צביה דושניצקי. צביר,
התנשקה במרץ עם ברנש שחרחר. מי זה?
שאלנו אותה.
״חבר שלי, עיתונאי איטלקי,״ הודיעה לנו
צביר, בנונשלנטיות והמשיכה לרקוד .״איך
קוראים לו?״ צביר, לא יודעת. מה זה חשוב?
העיקר שיש קומוניקציה.
בפ אב של פרדי הצטופפו שחקנים, דיפלומטים,
אנשי ציבור וסתם יפות. בראש היפות
עמדה דליה לביא, כשלצידה ידידה
הצייר מנחם גפן ,.באנגליה גידל לו מנחם
פיאות ושערות, כך שסוף סוף הוא ניראה
כמו צייר. אריק איינשטיין המזוקן לא מש
מצידה של אשתו אלונה. בכלל, רוב החוג
דייב
ודיאנה: מזל טוב!!!
נירגשים, אבל אף אחד לא סיפר מה אמרה

וכך זרם לו הערב, טובע בים של שמפניה.
עם שחר התפזרו אחרוני החוגגים.
מנחם גפן לקח את דליה, אורי דן את
אשתו היפר,פיה וורדה, שייקר, בן פורת את
אשתו היפר,פיה עלמה, ואסי דיין את אהדו־נר״
בתוספת תרנגול הודו צלוי.
שנה טובה

קולנוע סרטים כישרון
חדש
השימלה (סטודיו, תל אביב, ישראל)

סרטו של במאי ישראלי חדש, רופא -ציר
ששמו ידו ג׳אד) נאמן. השינולו! מוכיח
מה ניח לעשות בארץ בעזרת שחקנים
צעיר ם ורעננים, תקציב קטן, והרבה כי־שרון•
השימלה
מורכב משלוש אפיזודות: בראשונה
קונה ליאורה ריבלין שימלה חדשה
כדי למצוא חן בעיני אסי דיין, אותו היא
פוגשת במקרה בספריה בה־ היא עובדת. בשנייה
מחפש מוטי ברקן את רינה גנור
ששלחה לו תמונה שלה בתשובה למודעה
שפירכם בעיתון ושבה נאמר: מכוער מחפש
יפהפיה.
בשלישית מתארח הבעל לשעבר (יאיר
רובין) אצל אשתו (גבי אלדור) והחבר
החדש שלה (אמיר אוריין).
השימלה הוא סרט כנה ורגיש ובלי יו־מרות,
והדיאלוגים נשמעים טבעיים, תופעה
חדשה כמעט בקולנוע הישראלי. הצלם יכין
הירש צילם את הסרט באותה פשטות בה

אלכסנדריה• דירק בוגארד הוא דיפלומט
אנגלי שנון ודקאדנטי, המאוהב באחותו,
מייקל יורק הוא מורה אנגלי תמים ואנה
קארינה — רקדנית בטן שחפנית, אלכוהוליסטית
ואכולה סמים. וכו׳ וכו׳ ,והכל
על רקע אלכסנדריה הרומנטית והאכזוטית
נישפי־חשק המוניים ועוד אירועים דומיב
אחרים.
כל הדמויות האלה, שנולדו במוחו הרומנטי
של הסופר האנגלי לורנס דארל
והמשתרעות על אלפי העמודים של הטרילוגיה
שלו, נידחסו למיטת־סדום של שעתיים
נעימות למדי.
נעים לראות את הצילומים האסתטיים
של שלל התלבושות, את הנופים; לשמו;
את ההברקות של דירק בוגארד, לראוו
את ארמונות אלכסנדריה ואת אנוק איימו
ר,יפר,פיה.

ס ב בי ם
ס ק סי
ר ק סי
רקס האריטון, הידוע בכונויו סקט
רקסי, החליט להתגרש. הוא סיפר את זו

-גביע תמורת שירי חג מולד -

מורץ ושורר ב״ארוטיסימו״
אםאתם חושבים שהגויים או ה בי ם
אותנו רק בזכותו של אבא אבן, אז
אתם לא בעניינים.
תס תכלו טוב בת מונ ה. הבחור השא
ת ם רואים היא רקדנית-בטן ישרא לית
שקוראים לה להלובה.
לפני חוד שיים ניענעה ל הלוב האת
הבטן שלה בקופנהאגן, וקהל אלפי ם
הריע: ישראל !! ישראל !! לפני חודש
עשתה או תו דבר באמס טרד ם ו-
ראש-העיר הגיש לה זר פרחים. רומא
כרעה ב רן לפניה, וכל פאריס ה חזי ק ה
א ת הבטן. ואז, ב מ קו ם להישאר בגולה,
אפופה ב ת הי ל ה, חזרה להלובה
לארץ.
להלובה פה !
האמת הנוראה
תם בוודאי מ תי ם ליעי* איד הת-
> 1חיל האת הק ארייר ה שלה, אז תש מעו
טוב :
להלובה טיילה לה יו ם א חד ברחוב
אלנבי, סתםב מי קרה, ואת מי היא
פוגשת א ם לא א ת החבר ה ה טוב ה
שלה עוד מימי הילדות, במצרים. ומי
החבר של החברה א ם לא בעל חנו ת
אחת ברחוב אלנבי ן ומי נמצא ב חנו ת
כ שלהלובה מגיעה לשם עם החברה שלהי המלחין מנשה לוי, ו ה מו סי ק אי אבר
הם בחר.
להלובה ישר נעשתה זמרת .״שרתי
מונולוגים קו מיי ם,״ היא מ ספר ת בענווה
,״אבל ראיתי שזה לא בשבילי.״
ומה, לדעתכם, עשתה ל הלוב ה כש עמדה
סוף־סוף מול האמת הנוראה
הז א ת! היא ה ת חיל ה לרקוד.
א ה, חוץ מזה היא תופרת. לא כשהיא
רוקד ת, אלא לפני.
גם אחרי.

מה שהפירסזמת מציעה

יהודה נאמן ביים אותו, והתוצאה — סרט
מקסים. מומלץ מכל הלב.

ת אוו ה
ומסה כנ ס ה
ארוטיסימו (ארמון דויד, תל אביב,

צרפת) תעשיין זוכה לביקור של 1מפקח
מס הכנסה, המתיישב במשרד ומתחיל לנבור
בהררי חשבונות. אשתו של התעשיין מרגישה
שבעלה מזניח אותה, אבל לא מאמינה
שהסיבה היא באמת מם הכנסה כמו שהוא
מספר. היא חושבת שהוא עסוק במשהו אחר.
כדי לעורר שוב את תאוותו היא ׳מנכד,
להשתמש בכל התחבולות שהפרסומת האיד
וטית מציעה לה מעל דפי כל שבועון,
בקולנוע ובטלויזיה• שום דבר לא עוזר.
לא הפיאות, התחתונים המגרים או כותנות
הלילה השקופות. התשוקה חוזרת רקיכאשו
הנ*פקח הולך.
פארסה משוגעת ועליזה בה צוחק הבמאי
ז׳ראר פיוס מכל העולם, בעזרתם של
שחקנים מצוינים כמו אני ז־ירארדו ו־נ-ראנסיס
בלאנש. מומלץ.
סופד פאם פאטאל
דו ס טין

(תל־אביב,

תל־אביב, ארצות־

הבריח) ז׳וסטין (אנוק איימה) היא הפאם
הכי פאטאל שראינו על בר הקולנוע מאז
הראתה מרלן דיטריך את רגליה בסרט
המלאך הכחול.

גברים נלכדים בדישתה כמו זבובים
בקורי עכביש. בארמונה מתבשלות אינטריגות
בינלאומיות, ועוד יש לה זמן
לחפש את בתה האובדת בבתי הזונות של

לעורך דין שלו, לנציגי העיתונות ולב
מי שהיה מוכן לשמוע. רק לבן אדם אח
שכח לספר — לאשתו, רחל רוברטס. י
רחל נודע על גירושיה מפי עיתונאי שחיב
לה עם הבשורה הטובה בפתח התיאטרו
בו היא מופיעה. אחרי התדהמה הראש״!
הודיעה רחל :״רקם המסכן עובד יות!
מדי קשה, והוא מבולבל קצתי׳ והוסיפ
בפסקנות :״גירושים לא באים בחשבון,
האריסון מצירו הודיע שהענין סופי וזד,
למי• להאמין? 9הבמאי היווני קוסט|
גבאים, שביים את הסרט בו הוא מתקי
את המשטר המושחת ביוון מסריט ביט)
אלה סרט נוסף, בשם הוידוי, בהשתתפות
של איב מונטאן וסימון סיניורה. בסר
החדש מתקיף גבארס לשם שינוי את ז
משטר בצ׳כוסלובקיה.

אנו ק איי מ ה
מ או הבת
אנוק איימה כל כך אוהבת את אילבו
פיניי שלד״ עד שסרבה לעזוב אותו ולנס!
לד,וליבוה כוי להופיע לציוו של מדל
בראנו בסרט המאנז־אריניס לפי ספו
של סימון דד, בובואר• במקומה נס;
קאתרין דאנב. שאינה מאוהבת כרגע.
ז׳אן מורו נבעה לעומת זאת לשבדי
להופיע בסרט של אינגמר ברגמן. כששא
אותה על מה הסרט ומה יהיה התפק
שלה אמרה :״אפילו לא שאלתי. מספ
לי לדעת שהבמאי הוא ברגמן ה
חברים של המחזמר שיער דרשו חמוו
ההסרטה של יצירתם לא פחות ולא יוו
מאשר שנים וחצי מליון דולר. הוליב
הסכימה לשלם, והשניים יהיו נין הסו
ההיפים העשירים ביותר בעולם. זהו
סכום הגדול ששולם אי פעם עבור סיפו

הוא נ ה רג ידיות שוטרי
המשך

מעמוד ) 23

על חתיכת פח בגודל של שתי קופסאות סיגריות! כתוב: סעיד בן־אברהם שמואל.
בשעות הבוקר הסתובב כאן צעיר מבולבל, שסירב לגלות איזה קבר הוא מחפש. הוא
הסתובב עד שמצא את קברו של סעיד. המבקר היה כבן ,23 ופניו גדולות, בסיגנון סיני.
ך תיארו אותו אנשי המשרד מקריית־שאול. ייתכן שהאיש, הוא אחד מחבריו של סעיד.
יצאנו ביום ראשון בערב לאור־יהודה, כדי להכיר את הצעירים האלה.

ף* שעהששכערב. החשיכה ירדה מזמן על העיירה. לא נעים לטייל בחושך באורו
| יהודה. פגשנו שלושה צעירים על־יד בניין המועצה.
״האם היכרתם את סעיד בן־אברהם שמואל הצעיר שנהרג במירדף? יש כאן איזה
מקום איפה מתרכזים חבריו. ידוע לכם?״
הם לא ידברו — חבל על הזמן הם יצחקו ממכם,״ כך ענו המכרים החדשים
שלנו, והסתלקו.
אחד הצעירים האלה, כבן , 16 חזר והוסיף :״הם נמצאים במרכז, בבית־הקפה . .תנסו.״
נכנסנו לפונדק המרכז. המיזנון ג״היה לגמרי ריק. אלי נחום, בנו של בעל המקום, זוכר
:זוב את סעיד. הוא היה בא לפונדק עם חבריו. היו אוכלים ומסתלקים מייד. המקום
־,קבוע שלהם לא נמצא פה. סעיף היה המנהיג של יתר הצעירים. אביו הוא אדם נהדר.
שאלנו את אלי נחום אם קרה משהו יוצא דופן בשבועות האחרונים?
המשטרה עצרה לפני כשבועיים, שניים מחבריו של סעיד. זה קרה במיזנון הסמוך
לפונדק המרכז. אלי נחום התנגד שנצלם אותו במיזנון. הוא לא יודע יותר פרטים, ואינו
רוצה צרות. החבר׳ה נמצאים במיזנון הנצחון. כ־ 50 מטר מכאן

^ זנץ ״ הנצחץ ״ אינו המקום האידיאלי לפגישות. שני שולחנות וכמה כיסאות
* /בחוץ, בכניסה למיזנון; כמה בחורים עצובים יושבים סביב השולחנות. כאן לא
וכלים ולא שותים. מכונת ה א ספר סו לא חסרה, אבל אף אחד לא מבקש לשתות.
שאלתי כמה פעמים עד שקיבלתי תשובה כלשהי. שאלתי בחור שחרחר, לבוש מעיל עור

יר צחה שו טרתן
(המשך מעמוד )22

כל נסיונותיו עלו בתוהו. לחור, היתה
סיבה טובה שלא לחדש את קשריה עם
מריו. היתד, זו אותה סיבה שהביאה אותה
לביצוע ההפלה המלאכותית ולביטול תוכנית
הנשואין עם מריו. באחת מפגישותיה
עם מריו בחדר השכור שלו בתל־אביב,
גילתה חוה מכתב כתוב בספרדית.

בהיסח הדעת היא נטלה אותו
והחלה לקראו. לפתע נעצרה
נשימתה. לפי תוכן המכתב וה חתימות
שעליו גילתה חוה לפתע
כי מריו נשוי ואב לשלושה
ילדים, אותם נטש בברזיל.

הקצין אמר; ״שטויות:״
** דיו ניסה להחזיר את ליבה של ה־שוטרת
היפה אליו בכל מחיר. באחת
ההזדמנויות אף גילה לחברתה הטובה של
חוה, כי חוה ביצעה הפלה. כאשר הגיעו
הדברים לאוזניה של חוה היא החליטה
לפעול בצורה תקיפה יותר, כדי להפסיק
את ר,טרדותיו של הצעיר המאוהב.
היא הגישה במשטרה תלונה רשמית נגד
מריו, טענה כי הוא מטריד אותה. קצין
המשטרה שקיבל את התלונה גיחך לעצמו:
״אלה הן שטויות,״ אמר ,״את בתור שוטרת
צריכה לדעת, שכל זמן שהוא לא
מציק לך ממש, אין הרבה מה לעשות
נגדו. חוץ מזה מה את יכולה לעשות —
הוא אוהב אותך.״
נימוקים אלה לא השפיעו על חוה, מה
עוד שהטרדותיו של מריו נעשו תוקפניות
יותר ויותר. מריו, שעבד בבית־החרושת
המגפר, היה אורב לחוד, ליד ביתה בנתניה,
ממתין לה עד שתחזור מעבודתה.
פעם אף תקף אותה בחדר המדרגות.

בפעם אחרת הוא התפרץ לדירתה,
אחרי שנכנסה לשם כהכרת
גבר וצעק :״אני אגמור
אותך ״:רק נוכחותו של הגבר,
אחד ממכריה של חוה, הצליחה
למנוע תקיפה הכלנית מצד מריו.

בצו מ ת זו, של הצ טלבות הכבי שים גהה — לוד, הוצב מת ע||

סום המ שטרה, בו נור ת ה מכוני ת הואליאנט. ה מכוני ת
! 1111/111 1 1 /
ופיעה מהפינה ה שמאלית, סטתה ב־ 90מ עלו ת מערב ה לכביש הטייסים. מלבד נקב בגלגל
א נמצאו ב מ כוני ת סימני פגיעה ו מניחים כי בן־ אברהם נהרג מכדור שפגע בו דרך החלון.

זישב עם גבו אלי, אם נמצא במקום אחד מחבריו של הצעיר שנהרג בליל סילבסטר?
הבחור במעיל העור לא ענה, ולא הזיז את גבו.
מהשולחן הסמוך, קרא לי מישהו :״כן, אנחנו כולנו חבריו. מה אתה רוצה?״
ישבתי על כיסא, והם כולם עמדו מסביב, קרוב מאוד. כל־כך קרוב, עד ששמעתי איך
ם נושמים. סירבו לקבל ממני סיגריות, ולא שתינו קפה. התאספו סביב השולחן 12
יש, חלקם מהרחוב, וחלק שישב כנראה פנימה במיזנון.
לפתע שמעתי צעקות. אשד, זקנה, ורזה, לבושה בגדי־אבל התקרבה לשולחן וחזרה
פה פעמים על הגירסה :״שתישרף המשטרה ...שתישרף המשטרה ...הם לא ניסו
מנוע ממנו להתאבד מסתבר שזו אמו של סמיר אצלאן. מאז התאבד היא מבקרת
ת חבורת הצעירים במיזנון הנצתו! מדי לילה. היא מחפשת כאן את בנה.
מתח עצום שורר במיזנון הנצחון .״מה יהיה כעת, לאחר מותו של סעיד?״ שאלתי.
״מדוע פתחה המשטרה באש?״ השיבו לי בשאלה .״השוטרים עושים לנו מוות כאן!
־צרים אותנו, כל פעם ל־ 48 שעות. מחכים בכניסה עד שנצא. מחפשים חשיש
ל אחד מהם, הוא עבריין בעל נסיון. הבחור לבוש מעיל העור, מגלה שישב כבר
קרוב ל־ 7שנים בכלא. גילו — בסביבות .25 בכיסו — פקודת־מעצר חדשה של
משטרה, עבור חובות שאינו יכול לשלם. למד מיקצוע בכלא — מתקן אופנועים. ביקש
) 30ל״י הלוואה מיו״ר המועצה המקומית כדי לפתוח עסק פרטי .״מדוע דוחים את
!:שתי שאל הצעיר.
לפני כמה חודשים, רצו 8מהם ללמוד מיקצוע, נגרות ומכונאות, הקורם, של משרד־עבודה
נפסק באמצע. הם התפזרו. היום, כבר לאף אחד אין סבלנות לעבוד 8שעות. הם
זצאים פה במיזנון הנצחון, מול החלונות של משרדו של ראש־ד,מועצה, מ־ 7בבוקר עד
צות. אי־אפשר לסגת מהמצב הזה. ישחקו את המישחק עד הרגע האחרון.

ן• ד כאן סיפורו של כתב העולם הזה שביקר באור־יהודה.
,,משפחתו של שאול בן־אברהם שמואל אינה מאמינה כי נסע במכונית הואליאנט
׳יל הסילבסטר כדי לשדוד. נכון, היה לו פעם עסק עם המשטרה. אבל זה היה בגלל
ריבות משפחתיות, עם האב ועם האחות .״עסקים של שוד לא היו לו בראש.״

מה שנראה תמוה ככל הסיפור היא גירסתם של השוטרים, כי אר
עת נוסעי המכונית היו רעולי פנים. קשה להבין מה היו ארבעה
זודדים צריכים לחפש ככפר שלם? מה יש שם לשדוד? ואם אומנם
תבוונו לשדוד במקום אחר, מדוע כיסו את פניהם בכובעיי־גרב?
כל שודד טירון יודע שעליו לכסות את פניו כרגע שיש סבנה
יזהו אותו כזמן הפעולה. מדוע הוא צייד לכסות את פניו לפני
הוא מתחיל את הפעולה? כדי למשוך תיטומת־לב ממכוניות שחוליות
על פניו? כדי למשוך את עיניהם של השוטרים, כפי שקרה, לפי
ירסת המשטרה, כמיקרה זה? זאת שטות גמורה.
מתקבל יותר על הדעת, כי שאול בן־אברהם שמואל, יחד עם חבריו, גנבו מכונית
זביון כדי לשתעשע בליל הסילבסטר. כשהתגלו על־ידי המשטרה ניסו להימלט, לא מפני
צחדו שיעצרו אותם על נסיון שוד, אלא משום שלא רצו להיתפס על גניבת מכונית.
הם העריכו את כוחם יותר מדי במעבר מחסומי־משטרה. הם שכחו כי שביתת־הנשק
ן המשטרה לאנשי העולם התחתון נגמרה לפני שלושה שבועות. מאז משתוללת האלי-
ת. גם כשד,יורים הם שוטרים.

אחרי מיקרים אלה הוזמן מריו למשטרה
והוזהר לבל יוסיף להטריד את חוה. אבל
מריו לא הושפע במיוחד מאזהרות השוטרים•
כימעט יום יום היה מופיע בנתניה
ליד ביתה של חוה, בולש אחר מעשיה,
מתעניין אצל שכנים ובעלי עסקים בסביבה
אם ראו אותה בחברת גברים אחרים.

חבר־כנסת נכנס לתמונה
ך י יום השישי האחרו ^ ללל?
* 1חדש לתמונה. היה זה לא אחר מאשר
חבר כנסת ידוע. האיש טילפן אל מריו
למקום עבודתו, הציג את עצמו, ובקול
תקיף ומאיים הזהיר את מריו לבל יו ס-ף
להטריד את חוה, אחרת יינקטו נגדו כל
האמצעים החוקיים.״

מריו נדהם מהשיחה הטלפונית.
אולי לא בל-כך כגלל תוכן הדברים
במו כגלל שם האישיות שדיברה
אליו, אישיות מפורסמת
ולא רק כזכות מעמדה כהכר-
כנסת. מריו לא יכול היה לתפוס
את העובדה שחוה פנתה כנראה
אל אותה אישיות כגלל היכרותה
עימו היכרות רשמית. בדמיונו
של חולה אהבה החל לצייר לעצמו
בל מיני דימויים. הוא הגיע
למסקנה, בי אם טילפן אליו
חכר־בנסת אין ספק שזהו עתה
מאהבה של חוה.
סברה זו לא שמר לעצמו, העלה אותה
באוזני כמה אנשים כשהוא נרגש כולו.
אך איש מהם לא יכול היה לתאר שדווקא
שיחת טלפון זו עם ד,ח״כ תביא את מייו
לכלל החלטה רצחנית.
במוצאי־שבת נעלם מריו מחדרו. היא
נסע לנתניה .,התאכסן שם בבית־מלון קטן.
בבוקר יום הראשון השכים לקום, יצא
בעוד חושך מחדרו כדי לארוב לחוה ליד
ביתה — המארב שהסתיים ברצח.
כשהגיעו השוטרים לבית־הכנסת אווזל־דויד
בנתניה, לשם ברח מריו וביקש מהמתפללים
להזעיק את המשטרה, יצא מריו
לקראתם בידיים מושטות לאזיקים.

כאשר הכניסו אותו השוטרים
אל הניידת, רעדו כתפיו של מריו,
הוא החל ממרד בבכי. לפני שזינקה
הניידת ממקומה, כדי להוביל
את מריו אל המעצר, פרצה
מפיו זעקה מרה :״אכל היא הפילה
את הילד שלי!״

רופאי
(המשך מעמוד ) 19

קופות

חולים ועושה גם תורנות בשביל

מגן דוד אדום?י׳

״מה אני יכול לעשות?״ השיב ומשך
בכתפיו .״הרבה חולים נכנסים לפאניקה
וקוראים לרופא ללא כל סיבה רצינית. חוץ
מזה עכשיו מגיפת שפעת חזקה ויש יותר
חולים מהרגיל. פעם הייתי הולך לארבעה־חמישה
מקרים בלילה. היום אני צריך ללכת
ל־ 30 מקרים לפחות. יש גם חולים המאבדים
את סבלנותם וקוראים לכמה רופאים בבת
אחת.
״האם יש לך מכונית?״
״לא, אין לי. אני נוסע במוניות. אתמול
בערב הוצאתי יותר ממאה לירות על מוניות.
בדרך כלל תורנות משתלמת. עכשיו לא.״
תוך כמה זמן אתה מגיע לביתו של
חולה?
״שעה בדרך כלל.״
בדקנו אצל אחת המשפחות שהזעיקה את
הד״ר וואטס, לדבריו, ביום השבת; כשהטלפון
שלו פעל עדיין. לדבריהם בא ביום
ששי. הוא הגיע אליהם לאחר המתנה של
שלוש שעות. שלושת בני המשפחה חולים
בצוותא בשפעת.

״זה הבן,
לא אני
ך יסיגו לאחר מבן שוב להתקשר
4לשני הרופאים התורניים שלא השיבו
לטלפונים במשך שלושה ימים.
בבוקר יום שני השגנו את אשתו של
הד״ר סגל.
כשאמרנו מה מבוקשנו הסבירה:
״בעלי היה עייף והלכנו מהבית. חוץ מזר,
יש רופאים תורניים של קופות החולים. אם
מישהו מצלצל אלי, אני נותנת לו את
מספר הטלפון של הרופא התורן של קופת
החולים.
״אם כך, מהי התורנות של בעלך?״
״מת״״זאת אומרת? הוא תורן!״
״מתי הוא תורן?״
״במשך היום. בערב הוא עייף לאחר
היום כולו. היום יש מגיפה של שפעת אז
מך, אתה רוצה שיעשה?״
״אבל הוא רופא, גבירתי.״
״גם רופא הוא בן־אדם והוא עייף. בערבהוא עייף.״
״ומה בענין התורנות?״
תיקו.
בקשנו לדבר עם הד״ ר מיטל. הרופא
שניתק את שיחת הטלפון עמנו במוצאי
שבת.
הפעם הסכים לענות. תחילה הסביר כי
המדובר אינו בו אלא בבנו,( .בדיקת סליל
ההקלטה הוכיחה כי המדובר באדם בעל
קול זהה ).ולאחר שהתנצל הסביר כי הלחץ
על רופא תורן הוא גדול ביותר וכי במשך
סוף־השבוע שעבר נאלץ לטפל ב־ 55 חולים,
כשלפחות 50 איש נוספים נותרו ללא מענה
רפואי. לדבריו התריעו הרופאים לא פעם
בפני משרד הבריאות בדבר הצורך להגדיל
את מספר הרופאים התורניים. אולם ללא
מענה. גם הד״ר מיטל נימק את אי־הענות
הרופאים לקריאת עזרה ב״עייפות״.

כמו
:קצין עריק

ך* שרופא מסיים את חוק
* /הוא נשבע אחת השבועות וההתחייבויות
המקצועיות המחמירות ביותר. שבועה
המסתיימת במשפט האומר, כי הרופא
״יצא וייענה לכל קריאה בכל עת״.
כמה מהם מקיימים שבועה זו?
אין ספק, יש להם סיבות טובות לכך. .
הם עייפים, הם רוצים לבלות, הם ביי־אדם.
אבל סיבות אלה אינן טובות דיין כדי .
לשחרר אותם מן השבועה. על אחת במר• •
וכמה, כאשר הם משרתים כתורנים למיקרי
חירום.
כי הרופאים התורניים משולים לקצ־נ־ם
בצד,״ל, שהופקדו על מישמרותיהם. גם לאותם
קצינים יש סיבות טובות להסתרק:
האשד, דואגת בבית, האורות בעיר קורצים,
נעים יותר לישון בין סדינים.
אבל האם היה אחד מהם מעלה בדעתו
לערוק? האם היה אחד מהם מעז לנט-ש
את תורנותו?

לימודיו: ,

ה עו ל ם הז ה 1688

במדינה
(הנושך נזענזוד )19
דמויי צלופח אלה, שאינן מצויים בארץ,
ואלה נשלחו לישראל בדרך האויר. לנמל
התעופה לוד, נשלח אחד מעובדי המכון,
כדי להביא את הדגים למכון וייצמן. כשהגיע
האיש למכס, התפתח הדו־שיח הבא,
בינו לבין המוכסים ונציג משרד־החקלאוח:
״מה זה?״
״דגי חשמל.״
״רשיון יבוא יש?״

״הם מחוסנים?״
״נגד מהדד,חוק
אומר שכל בעל חי המוכנס לישראל
חייב להיות מחוסן, אחרת הוא חייב להיות
בהסגר של חודש ימים.״
״נגד מה אתם רוצים לחסן אותם, נגד
כלבת?״
״לא יודע אדוני. תקנות הן תקנות. אני
רוצה תעודת חיסון.״
״אבל אתה יכול לחסן אותם לכל היותר
כנגד קצר חשמלי.״
״תראה אל תתחכם חביבי! אין תעודת
חיסון — יכנסו לקרנטינה!״
״הם ימותו בעוד שבועיים. אלה דגים
יקרים מאד והם דרושים לנסיונות.״
״לא יודע. יש לי כאן ספר. בספר כתיב
מה מותר להביא לישראל ומה לא. לא
כתוב שמותר להביא דגי־חשמל. תגיד חביבי,
אתה צוחק ממני?״
״אתה יכול לנסות ולגעת בהם.״
וחוזר חלילה.
הבעיה נפתרה לאחר שהנהלת מכון וייצ־מן
פנתה להנהלת המכס בירושלים. המכס
הוציא צו מיוחד המתיר להכניס ארצה
באורח חד־פעמי דגי־חשמל ללא חיסון
ומבלי להשאירם בהסגר עד שיווכחו לדעת
כי אין הם מביאים עמן מחלות מדבקות,
וכי אין הם מיועדים להוות תחרות לחברת
החשמל.

עתונות
כו תרת השבוע
חילופי גברי בהנהלת נשות מזרחי ב־ארה״ב
(הצופה.)30.12.69 ,
דיפלומטים החיפו שית השובבה ביום בו נכנסו צנחניו של מוטה גור
לירושלים העתיקה, ניצבה אנה הגליף בחלון
הקונסוליה השבדית בירושלים המזרחית,
צפתה משם במבטים של שינאה גלויה
בחיילים הנכנסים לעיר. לפתע קפצה אשת
הקונסול השבדי ממקומה.
נדמה היה לה שהיא מבחינה כיצד קבוצה
מנסה לסחוב מכונית פולק־סוואגן
שחנתה בסמוך, ליד המלון אמריקן
קולוני. אנה הגליף החליטה לפעול מיד. היא פרצה ירדה לרחוב,
את שמשות המכונית, הזמינה בעל מוסך
ערבי, תבעה ממנו להתאים לה מיד מפתחות
למכונית. ליתר בטחון היא אף תלתה
על השמשה הקדמית שלט מאיר עיניים:
״רכוש שבדי.״
עיסקה ב־ 500 דללא־ .מכונית ה־פולקסזוא;{
היתד, שייכת למעשה למשקיף
הודי בחיל האו״ם, אשר נעדר בחודש יוני
מירושלים מאחר ונמצא בחופשת מולדת
בהודו. לגורות שלאנה הגליף היו שתי
מכוניות משלה, מצאה דווקא החיפושית
הקטנה חן בעיניה. היא החליטה להשתמש
רק בה, כנראה כדי להגן עליה מפני השודדים
היהודים.
כעבור חודש, כאשר היה עליה לעזוב
את ישראל יחד עם בעלה, קיבלה אנה
משגרירות שבדיה בתל־אביב שילום דיפלומט,
ס .ד׳ ,.החליפה את סימן האו״ם שעל
גבי המכונית בסימון הדיפלומטי. חבל היה
לה להפקיר את המכונית לכן סיכמה עם
נהג בשגרירות שבדיה כי תמורת 500 דולאר
תמכור לו את המכונית. העיסקה התבצעה,
עם 500 הדולארים שקיבלה נסעה אנה
הגליף לפאריס, שם מונה בעלה, גונאר
הגליף, לשגריר שבדיה בצרפת.
120 ימי מאפר. זמן קצר אחר־כך
חזר לירושלים משקיף האו״ם השבדי. אחרי
חקירות ודרישות בהן שותפו המשטרה
הצבאית, משרד הרישוי הישראלי ומשטרת
ירושלים, התגלתה התרמית. שגרירות שבדיה
(המשך בעמוד )28
ה עו ל ם הז ה 1688

..תי1ו להצחיק את הקיבוצניקים היבשים״ ,אמדו המתנדבים
אבל להבו קיבוץ להב, שאנלו עוגת ל.ס.ד. רא היה חוש הומור

** עשה כעוגה מתוקה

דו רון רטנו־שמיררה
חיי־

הם של בני קיבוץ.
תחילת הסיפור בטיול שאורגן על ידי
חברי קיבוץ להב (קיבוץ השומר־הצעיר
בדרום, מול הר חברון) מתוך כוונה לנצל
את ימי השמש הבלתי צפויים לסיור באתרים
בסביבה. אל בני הקיבוץ הוזמנו
להצטרף גם מספר מתנדבים מחו״ל השוהים
שם כבר כמר, חודשים.
גירסה אחת אומרת שד,מתנדבים התפעלו
מעצם המחווה של הצטרפות לטיול במשאית
הקיבוץ לביר עסלוג׳ ,החליטו להפתיע
את בני הקיבוץ. גירסה אחרת טוענת
שהמדובר כאן בסך הכל בטעות בתרגום:
כשהודיעו למתנדבים שהם מוזמנים
לטיול חשבו שהכוונה ל״טיול״ (?1*1י1־)
של ל.ס.ד. אם כך או כך, אפו שניים מהמתנדבים
עוגה יפה וריחנית וכדי להרבות
שמחד, תחבו לתוכה כמות רצינית למדי של
נלם ההזיות המשכיח את המציאות.

מלחמת הקוממיות ועטו על האוכל. המטעם
הראשון שהחדירו לבטנם הריקה -העוגה
העליזה.

מהתזה 3ו*יד המשפחה
א עכרו דקות ספורות והעליזות פגה.
/כל המשתתפים החלו לחוש ברע. הייתה
להם תחושה מוזרה ביותר. לרגע חשו
צמרמורת ולרגע חום לוהט, ידיהם רעדו,
ובמוחם החלו לעוט ההזיות. בין הזוללים
היה גם בנו של מזכיר המשק רטנר
ש״התפלח״ בפרוטקציה לטיול של הגדולים.
ר,פרוטקציה הזו עלתה לו ביוקר
רב• דורון בן ה־ 8נתקף בהזיות והחל
להדאיג את אביו.
הטיול הסתיים במפתיע ולא לפי התוכנית
כשעשרים מאוכלי העוגה אושפזו
כמעט בולם בבית־ד,חולים המרכזי שבנגב.

מימין לשמאל: נלי ויטמר המתנדבת משודיץ, אלי יפה מוסמך
לפסיבולוגיה מארצות־הברית ודורית קסטלבלנק מפאריס. שלוש־תם
- ,השוהים־ זמן רב בקיבוץ להב, מתייחסים לפרשת הל.ס.ד. כאל מהתלה שלא הצליחה.

המתנדבים

כנראה שחוסר חוש ההומור של הישראלים
הרגיז את המתנדבים. הם החליטו
להצחיקם ויהי מה.
הרעיון צץ תחילה במוחם של שניים:
לארה סיימנס ( )17 מבוסטון וחברה רוברט
מור מאורגון• אמרו ועשו. חבריהם המתנדבים
ידעו כמובן על המהתלה, אבל
לא פצו פה. מתיחה זו מתיחה.
כשיצא הטיול לדרכו, קרצו המתנדבים
איש לרעהו .״עוד מעט יהיה שמח. הקיבוצניקים
היבשים האלה יטעמו מהעוגה
ויתחילו לרקוד מבלי שידעו אפילו למה.״
שני הליצים קבלו השראה למעשה מסרט
ששמו אני.אוהב את אליס׳ שם מסופר על
מסיבה בה חולקו למשתתפים נתחי עוגה
ובה ל.ס.ד. בסרט הייתה שמחה רבה.
הליצנים המתנדבים רצו לשחזר אותה.
הם שכחו רק פרט אחד: המציאות רחוקה
מהסרט ובקיבוץ להב לא אוהבים במיוחד
חוש הומור יוצא דופן שכזה.
אנשי הקיבוץ קבלו את העוגה בעין
יפה למדי. בכל ימות השנה הם מאכילים
את המתנדבים• הגיעה השעה לאכול גם
משהו משלהם.
כאשר הגיעה החבורה לביר עסלוג׳,
מיהרו המטיילים לראות את שרידי

אין פלא איפה שחוש ההומור יוצא־הדופן
של האמריקנים לא טעם לחיכם של בני
המשק.
עובדה אחת הרגיזה וד,ואיגד, גם את
יתר המתנדבים — כולל את אופי העוגה.
בשעת אפייתה לא ידעו כי דורון בן ד,־8
יצטרף לטיול. כשראו אותו חששו לספר
לאביו במה המדובר .״הוא היה מוסר
אותנו ישר למשטרה״ — אמרו.
וכי לא חשבו שלאחר מעשה תגיע המשטרה
למקום?
״מי תאר לעצמו שבגלל כמות קטנה
כזו תהיה מהומה גדולה כל כך?״
סיפר אלי יפה ,23 ,יליד לום אנג׳לם,
בעל תואר ב.א• בפסיכולוגיה, השוהה
בלהב מזה מספר חדשים :״הרעיון היה
יכול להיות מוצלח ביותר אילולא שמו
אופי העוגה יותר מדי סם בתוכה. לא
העלינו בדעתנו כלל שהסם ישפיע בצורה
כזו על חברי הקיבוץ שיהיה צורך לאשפזם
ושהענין יהפוך לשערוריד, ארצית,
לפי נסיוני אדם שטועם חשיש בפעם הראשונה
אינו מושפע כל ./מתכנני הרעיון
חשבו שואת תהיה מהתלה שתישאר בתוך
המשפחה ואיש מהקיבוצניקים לא ירגיש
בה. כשראיתי שמספר חברי קיבוץ קיבלו
היסטריה ידעתי שהבדיחה הפכה טרגדיה.
אבל היה מאוחר. מהעוגה לא נשאר דבר.״
סיפרה דורית קסטלבלאנק בת ד 19מפארים
:״אני טעמתי מהעוגה כבר ביום
שישי. היה לי יום־הולדת ולכן קיבלתי
נתח לפני כולם. הרגשתי את עצמי כאילו
אני עסה למעלה. אינני יודעת בדיוק מה
קרה לי. אבל חבר אחד סיפר לי שהתנהגתי
בצורה היסטרית ואפילו הרבצתי
לו מכות. חבל שהנסיון לא הצליח כמצופה.
רצינו שחברי הקיבוץ יתחילו לרקוד
מבלי שידעו למה הם עושים זאת:״
נלי ויטמר, מתנדבת בת 21 משוויץ,
מצטערת אף היא שההצגה לא הצליחה
כמצופה• ״אכלתי מהעוגה בתיאבון רב
למרות שידעתי מה יש בתוכה. זה העיף
אותי גבוה גבוה עד שד,הזיות כמעט
שיגעו אותי. עד היום זד, משפיע עלי.״

אין חוקר כאנגלית

מזכיר הקיבוץ

נפגע מעוגת הל.ס.ד. אינו מוכן לסלוח למתנדבים
אשר, הכינו את העוגה כמהתלה.

ן 3למשטרה לא היה חוש הומור.
לאשר הוזעקה ללהב, מצאה בחיפוש
חשיש וכדורי ל.0.ד. אצל המתנדבים, היא
עצרה את לאדה ורוברט. כשהובאו השניים
בפני השופט הבאר־שבעי יעקב טירקל,
דרשה המשטרה לעצרם ל־ 15 יום• אבל
המתנדבים טענו שבקשת המשטרה למעצר
כה ארוך נובעת רק מכך שאין מישהו במשטרת
באר־שבע המסוגל לחקור אותם
באנגלית. השופט התחשב בבקשתם, האריך
את מעצרם ב־ 3ימים בלבד.
מי שלא התחשב היו חברי קיבוץ להב.
״אנחנו לא נהיה מוכנים להפקיד ערבית
לשחרורם,״ אמר דן רטנר מזכיר המשק.
״הקיבוץ אינו יכול לעזור להם יותר. מ־צידנו
הם יכולים לקום וללכת מתי שהם
רוצים ואפילו לעזוב את הארץ.״

ב מדינ ה
(המשך מעמוד )27

בחל־אביב עשתה את כל המאמצים להשתיק*
את הפרשה המבישה בה היתר, מעורבת
אשת שגריר שבדיה בפאריס. בעל המכונית
קיבל את מכוניתו חזרה בתוספת פיצוי
כספי. קונה המכונית קיבל את כספו בחזרה.
אבל למרות מעמדה הרם לא התחמקה
אנה הגליף מעונש. היא הועמדה לדין ב־שטיקהולם
שם האשים אותה התובע כי
מלבד עצם הגניבה המיטה קל! ן על המדינה.
אנה הצטדקה: היה תוהו ובוהו בירושלים
ביוני .1967 חוץ מזה כולם באו על סיפוקם
וממשלת ישראל אפילו לא התלוננה בפני
הממשלה השבדית.
לפני שבוע ניתן פסק־הדין במשפטה. היא
נמצאה אשמה. י גזר־הדין 120 :ימי מאסר.
אבל אנה לא תשב בכלא. כמקובל בשבדיה
היא שילמה את תמורת ימי המאסר שהוטלו
עליה.

י שראלים בחר־ל
סו ס פלדה
על הקרח
אברהם נוריאל ידוע יותר בישראל בכינויו
״הנץ השחור״ .נוריאל, תושב בתים
הוא מלך האופנועים בישראל, משוגע
למירוצי ותעלולי אופנועים. בעבר היה עורך
ומציג תעלולי אקרובטיקה על אופנוע בחולות
בת־ים, כשהוא מרחף מעל אופנועו
תוך כדי נסיעה.
השבוע שוב ריחף נוריאל, אולם לא
מעל לחולות כי אם מעל לקרחי הצפון.
באחד הבקרים הקרים של קופנהגן, בטרם
יצאו משמרות המשטרה המקומית למשמרתם
על פני האגמים הקפואים של האי׳ הגניב
נוריאל את אופנועו השחור, עליו מתנוסס
מגן דוד גדול, אל שפת אגם המבוסר,
בשכבה של קרח בעובי של כ־ 6ס״מ.
לפני שזינק אל משטח הקרח הבין נורי־אל
את חבריו, כמעט כולם ישראלים השוהים
בדנמרק, להם יעד תפקידים שונים:
האחד המתין ליד תא טלפון מוכן להזעיק
מיד אמבולנס וכבאים; שני ניצב ליד טל־

שיניים לבנות...

נ שימ ה רעננה...

תנועת העולם הזה -כוח חדש

בקריית מוצקץ

ביום חמישי 8 ,בינואר, בשעה 8.45 בערב, יתקיים חוג בית,
בביתו של

ראובן קריץ

סמיטת אורן ,4טלפון 715404
חבריה התנועה ואוהבים בחיפה ובקריות — מוזמנים.

תי אדנ ט!

חיש-קל ובהצלחה בטוחה
(ג־ 8שעורים של שעתיים)
קצרנות עברית ו /או אנגלית

ב־אולפן גרג
תל־אכיב

(בר־קמא).

:גורדוז ,5סל 236309 .

ירושלים . :הפקיד׳ ,בצלאל 18
חיפה . :במעלה• ,ססריהו לוין 30

נוריאל על האגם הקפוא
לפני שהמשטרה באה

פון שני להזעיק משטרה; אחרים גחנו על
שפת־האגם עם מצלמות מובנות.
סיכוי להקפאה סופית. היה זה מבצע
מסוכן. שבבת הקרח על האגם עלולה
להישבר למידרך רגל אדם. לבן ניצבים
שוטרים על שפת האגם, למנוע משוחרי
הרפתקות לנסות לדרוך על הקרח. אבל
נוריאל עשה חשבון פשוט: במהירות של
80 קמ״ש יצליח האופנוע שלו לרחף על
הקרח מבלי להבקיעו.
טעות בחשבון היחד, גורמת לנוריאל
לשקוע עם האופנוע אל מי האגם הקרים.
הסיכוי היר, סביר שנוריאל יובל מהמים
הקפואים אל תאי ההקפאה של גוויות המתים
בבית־ר,חולים העירוני בקופנהגן.
הקור היד, מינוס 10 מעלות. נוריאל
חימם את האופנוע וזינק. אחרי שהגיע
אופנועו למהירות של 80 קמ״ש החל לדהור
על פני מישטח הקרח שעל פני האגם.
ליד הקצה השני של האגם התערבו הממתינים
לנוריאל על בקבוק ויסקי אם יצליח
להגיע מחוף אל חוף. כאשר קרר, הבלתי
יאומן, ונוריאל הוכיח לדנים כי סוס הפלדה
שלו מסוגל לרחף על פני הקרח, הוא
היה הראשון שזכה בלגימה.
ה עו ל ם הז ה ; 688

במדינה
רמאזיזת
מי ס פ די ס
י דו קי ס
אחד מנהגיו הנאמנים של המופתי הירושלמי
האג׳ אמין אל חוסייני היה יוסוף
עוץ׳ אללה. מלבד מקצועו כנהג ביצע יוסוף
עבור המופתי שירותים רבים, גלויים וסודיים,
עד שתושבי ירושלים הערבית הדביקו
לו את השם פהלואן (שפירושו בתורכית
או בפרסית: לוליין) ,בשל זריזותו
ויכולתו לסדר דברים הנראים בלתי ניתנים
לסידור.
אך אם האב היה סתם פהלואן, היה אחמד
בנו לוליין אמיתי. הוא הפך את המימשל
הישראלי בירושלים הניורחית ובגדה המערבית
לזירת הקרקס שלו.
עד לפני 12 שנים היה אחמד פהלואן נהג
מונית רגיל. אז פתח לראשונה את משרד
הנסיעות שלו ברחוב באב אל סהרה במזרח
ירושלים וכינהו בשם הנוזרח. אחרי מלחמת
ששת־הימים עלה אחמד פהלואן לגדולה.
הוא בין היחידים מבעלי משרדי הנסיעות
בירושלים שמשרד התיירות הישראלי העניק
למכוניותיו את סמל לשכת התיירות:
שני המרגלים הנושאים על כתפיהם את
אשכול הענבים.
ארוחות עם פקידים. לאט־לאט החלו
תושבי מזרח ירושלים לגלות את יכולתו
של פהלואן ואת מהלכיו במימשל הישראלי.
הם ראו כיצד פקידי ממשלה ישראליים
בכירים מבקרים במשרדו וכיצד הוא סועד

אלף ל״י עבור מכונית ועוד 5000ל״י עבור
מספר למונית.
״הוא החתים אותי על נייר לבן ואמר לי
לגשת אל משרד־המכס המצוי במלון אמבסדור
בירושלים, כדי לשלם את המכס על
המונית.
*שילמתי את המכס ונסעתי למשרד התחבורה
ברמאללה שם נתנו לי רשיון זמני
לשבוע. אחרי שבוע באתי למשרד התחבורה
ברמאללה לקבל את הרלויון הרשמי ולא
מצאתי שם איש מהאנשים שטיפלו בי.
למחרת בא אלי שוטר והזמין אותי למשטרת
בית־לחם. שם, בחקירה, התברר שב-
נייר הלבן עליו החתים אותי פהלואן נרשם
בשמי ובחתימתי שהיה לי רשיון ירדני
למונית, ושאני מבקש עכשיו רשיון ישראלי.

פעם לא הייתי נהג או בעל מכונית.
רציתי לקנות את המונית לפרנסה ושנהג
אחר ינהג בה.״
לא הוגש אישום. הסתבר כי מוחמד
מעדי לא היה היחיד שנפל בפח. אחרי שממשלת
ישראל העניקה לפהלואן את הזכות
לשמש נציג יחיד לגבי בעלי המוניות
במזרח ירושלים ובגדה, הרוצים לחדש את
משק המוניות שלהם, הפיל פהלואן בפח
קרוב ל־ 80 איש. הוא הגיש בשמם הצהרות
כי היו בעלי מוניות לשעבר תחת השלטון
הירדני בעוד שלמעשה לא היו להם
מוניות מעולם וחלקם אפילו לא היו נהגים
כלל.
כאשר גילו שלטונות המימשל כי כל
מספרי המוניות, כביכול, שצויינו בבקשות,
היו מזוייפים, הם עיכבו את הוצאת הרשיונות.
המכוניות עצמן הורדו מהכביש ו־

ז־חף

איריס אינטי ספריי

״טקסי אוריינט״ עם המכוניות געלות סמל התיירות
הלוליין עשה קירקס

עמם ארוחות חגיגיות. משום כך כאשר
החליט אחמד לרהט את מלון רג׳אנט שבעלותו,
קפצו נגרי ירושלים המזרחית על
המציאה ורצו לבצע את המלאכה עבור הלוליין.
עבד
אלרזק אלנשטה, בעל נגריה, בחלקו
נפל הכבוד לשרת את האיש הכל־יכול, ביצע
את עבודת הנגרות בסכום של 25 אלף
ל״י אולם עד היום לא ראה פרוטה שחוקת.
אחמד מכר בינתיים את המלון אך התעלם
מהתשלום לנגר. זה הגיש נגדו תביעה אזרחית
בבית־המשפט, אך ההחלטה על כך לא
התקבלה עד עצם היום הזה. הוא ממשיך
עדיין לחכות לתשלום החוב, מצפה בסבלנות
להחלטת הצדק הישראלי.
חתימה על נייר לכן. לפני למעלה
משנה פנו כמה מנהגי הגדה המערבית בבי
קשה לאפשר להם לרכוש מכוניות חדשות.
לכל אשר פנו השיבו להם כי יש לפנות
לאחמד פהלואן. כאשר פנו לאחמד התברר
שהוא מוכן 7א רק לסדר להם רשיון לרכישת
מכונית אלא אפילו רשיון למונית,
ציבורית — אבל לא בחינם, אלא תמורת
תשלום נוסף כמובן.
מי שרצה בכך הוחתם, בנוסף על כל
הטפסים הרגילים, על גבי נייר לבן וחלק.
אחמד הסביר כי זהו היפוי כוח שניתן לו
לטפל בענין.
סיפר אחד מקורבנותיו של אחמד, מום-
טאפה מוחמד מעדי מרמאללה, המפרנס משפחה
של 9נפשות :״כאשר פניתי למשרדי
הממשלה נאמר לי שעלי לפנות לפהלואן.
פניתי אליו והסכמנו שאני אשלם לו 18
העולם הזה 1688

מיוחד לבל אשה
ל שימו ש אינטימי יומיומי

מוחזקות במוסכים על חשבון רובשיהן שרומו.

הפרשה התפוצצה לפני חצי שנה. פה־לואן
נעצר, אך שוחרר בערבות של 120
אלף ל״י. כמו כן נחקר בנימין שמש, מי
שהיה פקיד משרד־התחבורה האחראי על
הוצאת רשיונות באיזורי ירושלים המערבית

פרסום הסברה

ובית־שמש.

בנימין שמש הושעה מתפקידו — עד לבירור
הסופי של הפרשה.
קרחים מכאן ומכאן. בינתיים מכר
פהלואן את מחצית משרד הנסיעות שלו לאדם
שהיה קשור בזמנו בהכנסת מכונית
התופת לבניין הסוכנות בירושלים, ב־.1948
את 12 המוניות החדישות שרכש העביר
פהלואן על שם אחיו והן מוסיפות לנסוע
בכבישים כשסמל משרד־התיירות מתנוסס
עליהן.
רק האנשים אשר אותם רימה פהלואן —
נשארו קרחים מכאן ומכאן.
עד כה טרם הוגש כתב־אישום נגד האחראים
לפרשה. אמר בנימין שמש לכתב
העולם הזה :״אין לי מה לומר חוץ מזה
שהושעיתי מעבודתי. לא הוגש נגדי כל
כתב אישום. השעייתי היא, לדעתי, נסיון
לעשות ממני שעיר לעזעזל כדי לחפות על
הממונה עלי. אני חושב שכל העסק יתחסל
ללא משפט.״
שמועה שפשטה לאחרונה בגדה המערבית
אומרת, כי שלטונות המימשל מעוג־יינים
להשתיק את הפרשה. למרומים הובטח
שהעניין יסתדר בקרוב והם יקבלו רשיונות
להחזיק מוניות למרות שלא היו מעולם
בעלי מוניות או נהגים.

ב 4 0 0 -ך״
ר כ ״ו מיז צו ע

ופרנסה

קורסי יום וערב
פתיחת הקורס

15.1.70
ויינס ו, ת״א (נכר זיזננוף) טל 226066 .
הוותק. הבסיון. והמוניטין שלוו סוונה והצלחתו!

״ העו לם הזה״ ,שבועוןהחדשותהישראלי •
המערכת והמינהלה: תל־אביב, רחוב קרליבך ,12 טלפון ,260134
תא־דואר • 136 מען מברקי: עולמפרס • בית־דפוס משה שהם
בע״מ, תל־אביב, רח׳ סין • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע״מ •
העורך הראשי: אורי אבנרי • המוציא־לאור: העולם הזה בע־מ.

אחו וחנושיות שר ח״תדוו׳? 1 -וו..צקרא / 1ט״ מתגלה סננה חדשה בניתן ־
מדענים ומזהיוים*מפני האנזימים ־ חיצודים^המאכדסי!את אנקזו=הנביסה..ניר

באבגזת1זבביס\וי

**זה למעדה משנתיים משנים ה-
אנזימים את הרגלי הכביסה של עק־רות־הבית
בעולם כולו. במיליוני מיליארדים
הם מאכלים בחדווה את כתמי ר,פרוטאין
המכסים את בגדי בני המשפחה. עקרות־הבית
שמחו כמובן להמצאה המאפשרת
להן להשרות את הכביסה במים מהולים
באבקה ולהוציאה לאחר מכן כשהיא נקיה
ומבריקה.
.׳פעם לפעם מאכלים אמנם האנזימים
גם את סיבי הפרוטאין המצויים בבגדי
צמר ומשי•
מפעם לפעם גם מגלים בני המשפחה
כי השמוש באבקות הביו גורם להם ל־גרויים
בכל חלקי הגוף. הם מחליטים בפשטות
להדיח טוב יותר את הכביסה בפעם
הבאה ותו לא. שני חסרונות אלה באבקות
הביו לא הרתיעו עד כה אף עקרת־בית
מלהוסיף להשתמש בהן.
בארצות־הברית בלבד נמכרות אבקות-
כביסה ביולוגיות בסכומים העולים על
1.5ביליון דולר מידי שנר״ כשכמות
האבקה מגיעה ללמעלה ממאה מיליון ק״ג.
גם בישראל כבשו אבקותיהבב סד. ביו
תוך שנה אהת את השוק בסערה. עקרות־הבית,
שהוצפו בפירסומות על הגיסים
שמחוללות אבקות־הכביסד. מסוג זה וש־נוכחו
ביעילותן, בעיקר בהעלמת כתמים
קשים לכביסה, מבכרות להשתמש בסוג
זה של אבקות, אפילו עם מחירן גבוה
בהרבה מאבקות הכביסה הרגילות.
אחרי שכמעט כל החברות המייצרות
חמרי־כביסה בישראל, החלו לייצר אבקות־כביסה
ביולוגיות, ואחרי שמפיצי מכונות־הכביסה
הכניסו לשוק הישראלי מכונות־כביסה
עם אמצעים המאפשרים כביסה גם
בתהליך הביו, נמכרות כיום מדי חודש
רבבות של קופסאות המכילות את חומרי
הביו.
ניתן להשיג אותן בכל סופרמרקט, בכל
חנות־מכולת. על קופסא המכילה אבקת
ביו רשומה המלצה בנוסח :״חידוש! אבקה
ביולוגית המכילה אקטיבן ...מכילה תרכובת
מיוחדת של אנזימים ...כשר״• החברות
המייצרות אבקות אלה גאות להודיע כי
״האנזימים הם חומרים טבעיים החודרים
לתוך הבד ומנקים את הכתמים.״
ספק אם מישהי מעקרות־הבית שנדבקה
במגיפת הביו, טרחה אי פעם לברר מר,
בדיוק מכילות אבקות־כביסה אלה, או מה
הם האנזימים המופלאים המסייעים להוריד
כל כתם? ספק גם אם מישהי מאותן עק־רות־בית
גילתה כי לפי אותה שיטה בה
חודרים האנזימים לתוך הבד הם חודרים
גם לגוף האדם ועלולים, במקרים -מסויימים,
לפגוע בבריאות ולגרום נזקים לכלי הנשימה•

התכר דודת והפסקות־גשימה

יפר ע. ד .מתד־אביב :״יום אחד
התחלתי להתגרד בכל גופי. כשניסיתי

רב ועדת־המיסחר
החלה לאלפני זמן
הפדרלית של ארצות־הברית לחקור בכדי
להחליט האם אין השמוש באבקות המכילות
אנזימים, עשוי להזיק לבריאות
המשתמשים בהן ואם אין סיבה המחייבת
לאסור את השמוש באבקות אלה או להגבילו.

הכצילוס
סרכטיליב

לברר את סיבות ההתגרדות, נוכחתי בפריחות
אדמדמות שהופיעו בכל חלקי גופי,
אבל במיוחד מתחת ללבנים שלי. הפריחגת
נעלמו כשם שהופיעו. אולם כעבור ימים
מספר הן הופיעו שוב. הלכתי לר-ופא והוא
נתן לי תרופה אנטי־אלרגית. התרופה לא
עזרה. הפריחות היו נעלמות ומופיעות
שוב.
״כשההתגרדויות החלו להציק לי ניגשתי
לרופא מומחה למחלות עור. אחרי שבחן את
הפריחות שהיו מתחת לגופייתי, שאל, :האם
אשתך משתמשת באבקות־כביסד, ביו?׳ כשהשבתי
בחיוב, קבע את הדיאגנוזה, :אתה
אלרגי לאנזימים. תגיד לאשתך שתכבס ב־אבקות־כביסה
רגילות.׳ הוא נתן לי זריקה
ואמנם מאז חדלתי להתגרד.״
סיפרה צ.ת. מתל־אביב :״התחלתי לדאוג
לבריאות של בעלי כאשי חזרה ונשנתה
התופעה הבאה: בכל פעם שהיה נכנס למיטה
הוא היה, כעבור זמן קצר, מתלונן

על הפסקות בנשימה• בביקור אצל רופא
קבע זה שההפסקות בנשימה נגרמות כנראה
מלחץ חוליה על עצב מסוים. הוא נתן לו
תרופות איל הן לא השפיעו על בעלי
לטובה.
״מדי לילה היה המחזה חוזר על עצמו:
הפסקות פתאומיות בנשימה. מעין קצרת׳,
לא ידענו מה לעשות. במקרה סיפרתי על
כך לידידתי, עולה מארצות־הברית. הסיפור
נשמע לה מוכר• ,האם את מכבסת את
לבניו באבקת־כביסה ביו?׳ שאלה. התשובה
היתד, שלילית. אבל פתאום נזכרתי שהתחלתי
לאחרונה לכבס את כלי המיטה שלנו
באבקת ביו, .זהו זה,׳ אמרה הידידה, ,תכבסי
את כלי המיטה באבקה רגילה ותראי
שזה יעבור.׳ כך גם היה. הפסקתי לכבס
את כלי המיטה בביו והפסקות הנשימה
אצל בעלי נעלמו כבדרך פלא. מה שמעניין
הוא שעלי זה לא השפיע כלל.״
לאחר מיספר תלונות על תופעות־לוואי —

ר -חקירה החלה לאחר שבמשרד הוועדה
) 1הצטברו מספר הוכחות בדבר הנזקים ה־נופניים
הנגרמים לעובדי מעבדה ולעובדי
מפעלים החשופים משך תקופה ממושכת
לתרכיזי אנזימים המופקים מהבצילוס סוב־מילים
— זהו שמו של האנזים הפעיל באבקות
הביו.
מסתבר כי במקרים רבים חלו עובד־ם
ריאות חמורות ובמקרים
אלה במחלות
מסוימים אף במחלות שאינן ניתנות לרפוי.
עקרות־הבית חשופות, אומנם, לכמות
זעירה בלבד של אנזימים מדי פעם, כתוצאה
מהמגע עם אבקת הביו אולם מחקרים גילו,
כי האנזימים הינם בעלי תכונות אנטי־גניות
היוצרים תגובות אלרגיות אצל הנושמים
אבק אנזימים.
הבטאון הרפואי המפורסם, הניו־אינגלנד
ג׳ורנל אוף מדיצין, קובע בגליונו מיום
ד,־ 30 באוקטובר כי את האנזימים של הבצי־לוס
סובטיליס יש להוסיף לרשימה המכילה
נסורת־עץ ויתר מיני האבק הגורמים למה
שידוע בחוגי הרפואה בשם ריאת האיכר
— מחלות בדרכי הנשימה הנובעות מחשיפה
יתירה לאבקות אנטיגניות.
הרופא האנגלי, מייקל פלינט, מאוניברסיטת
מנצ׳סטר כותב בגליון יוני של
הבריטיש מדיקל ג׳ורנל על ניסיונו כקצין
בטיחות רפואית במפעל המייצר אבקות־כביסה
ביולוגיות. כשהוא מתאר את ההשפעה
ההרסנית שיש לאבקות האנזימים
על הנושמים אותן, כותב פלינט :״במקרים
מסויימים, בהם נאלצנו לאשפז עובדים חולים,
גרמו קשיי הנשימה לכך שהם לא
יכלו לרדת ממיטתם. כמה מהנפגעים סיפרו
כי בשעה שנתקפו בהתקף של קוצר־נשימה,
דומה היה להם כי קיצם מתקרב וכי הם
הולכים למות.״
הד״ר פלינט מביא במאמרו הוכחות לכך,
כי נוסף לגרויים אשר אבקות אלה עשויות
לגרום לבאים עימן במגע, יש בהן
כנראה גם תכונות אלרגיות הגורמות לסיבוכים
שונים,
הרופא האנגלי ממשיך ומציין :״בנוסף
להיותן גורמות למחלות קשות, יש כנראה
באבקה זו תכונות המביאות לכך שלאחר
שנושמים אותן תקופה ארוכה, הן עשויות
להביא לנזק רב לריאה• נזק בל יתוקן.
במקרים אלה התופעות החמורות בייתר
באות בפתאומיות ללא כל סימני אזהרה
מקובלים.״ הד״ר פלינט קובע כי יש לנקוט
באמצעי בטיחות רפואית חמורים ביותר

בין

במפעלים המייצרים אבקות אנזימים על
בסים הבצילוס סובטילים.

פהרהורת ויריקות־דם
*< אותו גליץ מסופר גם על מחקר
! 4שנערך בבית־החולים של ברומפטון
שבאנגליה. במחקר זה הוכח כי קיים קשר
בין גרויי־העור לבין קשיי־ד,נשימה אצל
שלושה עובדים של מפעל אבקות־כביסה
המאושפזים בבית־החולים.
לאחר פירסום מימצאי המחקר האנגליים
קמה סערה בארצות־הברית• מומחי משרד
הבריאות האמריקאי השיבו כי לפי המצוי
בידיהם, מאבדת האבקה מתכונותיה ההרסניות
במערכת העיבוד (היא מתפרקת בקלות)
מה עוד שהכמויות בהן משתמשות
עקרות־הבית אינן יכולות, לדבריהם, להזיק.
עם זאת הבטיחו השלטונות לעקוב
בקביעות אחר מימצאים חדשים בתחום זה.
בחודש נובמבר האחרון התעוררה ה־בעייה
מחדש.
האקדמיה למדעים של ניו־יורק הקדישה
יום עיון מיוחד לדיון בבעיות ההשפעה
של אבקות האנזימים על הבאים עימן במגע.
ביום העיון הובאו מימצאים שונים
ואף סופר על מיקרה אחד שבו שונו
סדרי האיוורור במיפעל אשר עובדיו סבלו
מתופעוודלוואי שונות — מפחרחורת יעד
ליריקת דם•
המימצא החמור ביותר של החוקרים למיניהם
הייתה העובדה כי מאווררים ואף
מסכות־נשימה רגילות אינם מהווים הגנה
מספיקה כנגד ״הבצילוס סובטיליס״.
לאחר מימצאים אלה, הוחלט כי בנוסף
למסכות משוכללות יותר ולכפפות או בגדים
אטימים, יש להרטיב את האבקות שעה
שהפועלים באים עימן במגע.

הכקטריות ממשיכות דחיות
בקות-הככיסה על בסים האנזימים
\ £הוחדרו לשוק בשנת .1967 עקרות-
הבית ששו לאפשרות להשרות את הכביסה
במים מהולים באבקה ולשוב תוך זמן קצר
כדי לגלות כביסה נקייה. מרכיב האבקות
יוצר, תחילה במעבדות כימו־ביולוגיות בדנמרק
ובהולנד, משם ייבאו אותן לארצות־הברית.
אולם לאחר מכן החלו המיפעליס
בארצות־הברית לייצרן בעצמם.
יצרני אבקות־הכביסה נרתמו אף הם למעגל
המטורף והוציאו לשוק מכונות־כבי־סה
המתואמות לאבקות הביו. מכונות אלה
פוע ות במשך זמן ממושך יותר, הדרוש
לאבקת הביו בכדי שתפעל ביעילות.
אחת הסיבות העיקריות לחקירה המחודשת
בנושא על־ידי ועדת המסחר הפדרלית
בארצות־הברית הוא הגילוי החדש כ־

האנזימים של הבצילוס סובטילים
אינם מוכחדים על־ידי הכביסה כמים
חמים אד על־ידי הייבוש שלאחר
מבן.
האנזימים אינם נשטפים לחלוטין
במים.
הבקטריות הפועלות בבגד להסרת הכתמים
חיות גם שנים לאחר הכביסה, ו לאחר
המגע עם המים — זו אחת המסקנות
החמורות של מחקר מקיף בנושא. וממשיכים
החוקרים :״המשווקים את אבקות־הכבי-
סח מציינים את האנזימים כ,ידידותיים׳ .האמת
היא שלעולם הרפואי ידוע כי הבצילוס
סובטילים גורם להפרעות שונות וחמורית
אצל אנשים אלרגיים״.
וממשיך כותב המחקר :״נראה לי, כי אין
זה רעיון טוב להשרות את בגדיך בתמיסה
המכילה בקטריות חיות.״ האנזימים
מצויים בכל החומרים החיים. האנזים הנו
מתסים־מסייע לפרוק המיבנה הביולוגי של
גופים אחרים.

אין עוד הוכחה
ך* רול! שכפינו הנו אנזים, המסייע ל!
| הפיכת העמילן שבלחם לצורה של
סוכר. האנזים יכול לשנות עץ לסוכר, סוכר
לשומן. האנזימים מסוגלים לדברים שונים
ומשונים — החיפושיות המאירות בלילות
יוצרות אורן מן האנזימים שבגופן. המדענים
אף מצפים לכך שהאנזימים יסייעו להם
למלחמה בסרטן•

גדי

גזהגגג׳ ,

*״יל ׳*מז

גיונ ס

**ויאור

י״ייייי־־יי6

3י*״ממ*נן

גז 8 0 ,ו׳:ז

אחת החוקרים, העוסקת במעקב אחר
תופעות הלוואי של אבקות האנזימים הנה
הד״ר פרנסס קסליי. הרופאה, שהצילה מיליוני
אמהות בעולם כולו, כשהוקיעד, את
ה״תלידומיד״ כגורם לעיוותים וללידות מפלצתיות•
בשל
הזמן הקצר בו שוהים האנזימים של

אבקות הביו השונות בשוק — והזמן
הקצר עוד יותר, שחלף מאז התגלו תופי
עות־הלוואי שגורמים אנזימים אלה, טרם
הגיעו המדענים למסקנה ברורה ומגובשת,
על פיה יוכלו להמליץ להפסיק את השימוש
באבקות ה״ביו״.
אולם צריך לזכור שעברו כחמש עד

מה זה אנזים?
ך י אנזימים הם חומרים הגורמים ומכוונים את התגובות הכימיות המרובות
• 1המתחוללות באורגאניזם החי. יש תגובות כימיות רבות, שתהליכיהן מתעכבים
ללא הימצאות של מיספר חומרים המכונים בשם קאטאליזטוריס — מזרזי פעולה.

האנזימים הם הקאטאליזטורים של התאים החיים.
כדי להבין זאת יש צורן להכיר בעובדה שהתא החי, בגוף האדם כמו בכל
אורגאניזס אחר, אינו אלא מערכת של תגובות כימיות, מסובכות ומתואמות
להפליא. מרבית השינויים הכימיים המתחוללים בתא החי נגרמים ומכוונים בידי
האנזימים,
חלק מהאנזימים מופרשים על־ידי התאים ופועלים מחוץ להם. כן, למשל, מפרישים
תאי הקיבה את האנזים פפסין הפועל על הפרוטאינים והופן אותם לחומצות
אמיניות. מרבית האנזימים אינם מופרשים על־ידי התאים היוצרים אותם, אלא
נשארים בתוכם. שם הם מכהנים את תהליך חילוף החומרים בתא. למעשה, מבוסס
כיום חלק ניכר מחקר תהלין החיים על חקר פעולות האנזימים, תגובותיהם,
וההשפעות ההדדיות שלהם.
חקר האנזים החל עוד במאה ה־ . 17 הוא נכלל מאז בענף המדעי של הביוכימיה.
אולם ההסבר המלא של האנזים ניתן רק ב־ , 1967 בידי הביוכימאי האמריקאי
דוד הארקר. הסתבר, בין השאר, כי לאנזימים יש השפעות רבות על
המיבנה הגנטי של התא החי ועל התורשה. מבחינת המיבנה שלהם האנזימים הם
פרוטאינים ולמעשה, כמו כל הפרוטאינים, מאבדים את ׳כושר הפעילות שלהם
בחום גבוה או במ^ם רותחים. חלק מהאנזימים הנמצאים בשימוש תעשייתי, כמו
האנזים של אבקות הביו, מופרשים מבקטריות, וכן גם מייצרים אותם בתנאי
מעבדה.
כל אנזים מסויים פועל למעשה כקאטאליזטור רק לגבי חומר אחד וגורם רק
תגובה אחת. עד כה אובחנו כ־ 650 אנזימים, אן החוקרים משערים כי מיספרם
בנוף החי גדול פי כמה.
מאחר שחקר ענף זה של הביוכימיה נמצא עדיון בחיתוליו, אין עדיין נתונים
מדוייקים אם וכיצד יכולה להשפיע חדירת אנזים ופעולתו, על גבי חומרים שהוא
אינו משמש לגביהם כמזרז הפעולה הטיבעי. כמה מדענים מניחים, ללא הוכחות
ממשיות, כי עלולה להיווצר שרשרת תגובות כימיות בלתי טיבעיות. אחרים
מנסים לבדוק השפעות אנזימים שונים על תאי סרטן בגוף.
על־כל־פנים, עצם הגילוי החדש, כי האנזימים אינם מתים לחלוטין בהרתחה
וכי הם ממשיכים לחיות כחומרים פעילים גם אחרי ששהו במים רותחים, היא
רבת משמעות וצופנת סכנות בתחום שטרם נחקר עד סופו.

שמונה שנים עד שהתגלו תופעות־הלוואי
שגורמים החומרים ההורמוניים הנמצאים בגלולות
למניעת הריון. עברו עשרות שנים,
מאז נמצא הציקלמאט בשימוש כחומר ממתיק,
עד שהגיעו המדענים למסקנה כי יש
בו יסודות כימיים העלולים לגרום למחלת
הסרטן — מסקנה שבגללה נאסר השימוש
בציקלמאט במדינות רבות, כמו ארצות־

הברית ויפאן.
ד,בצילום סובטיליס — האנזים הפעיל באבקות
הביו — נמצא בשימוש המוני רק
כשלוש שנים, ובמדינות מסויימות, כמו
ישראל, פחות משנה. ברור שבזמן קצר זה
טרם ניתן להגיע למימצאים מדעיים מדויי־קים•
אולם עצם החשד שעוררו המומחים
ועצם הגילויים שהתגלו עד כה, יש בהם
כדי לתבוע חקירה מדעית מדוייקת, על־מנת
למנוע פגיעות שלא •ניתן יהיה לתקנן מאוחר
יותר.
מה נעשה בתחום זה בישראל?
כשפנה. העולם הזה ללישכת דובר משרד־הבריאות,
לא היה ידוע שם דבר על ה־מימצאים
שכבר התגלו בעולם. מלישכת הדובר
הובטח שינסו לברר את העניין. עד
להופעת גליון זה עדיין מנסים לברר אותו

כתב ׳העולם הזה פנה לבית־החרושת יצ׳
הר, בו מייצרים, בין השאר, גם אבקת״
כביסה ביו־כימית•
״נכון שאנחנו מייצרים אבקות ביו, אבל
לא רק אנחנו. כל אבקות הכביסה הנושאות
את השם ביו מכילות אנזימים,״ השיב מר
כהן, מנהל־ד,ממרות של המיפעל.
אנטול סושרד, מקדם המכירות של ד,מיפ־על
גילה כי יצהר מייבא את האנזימים שלו
ממעבדות נובו אינדאסטרי בקופנהאגן. קילוגרם
של אנזימים עולה כ־ 30ל״י. המיפעל
הדני מקבל 4.28 דולאר בעד קילו אנזימים
ואת השאר גובה המכס הישראלי. מנהלי
יצהר אינם מאמינים כי האנזימים שהם
מוכרים לקהל בקופסאות אבקת־הכביסה מסוגלים
להזיק למישהו .״אשתי מכבסת את
החיתולים של התינוק שלי בביר־נס,״ אמר
סושרד.
אולם ביטחונם של היצרנים עדיין אינו
מהווה הוכחה.
מן הראוי שגם משרד־ר,בריאות הישראלי
ינקוט יוזמה בפרשה זו, העלולה להתגלות
כבעלת תוצאות חמורות, ולא ימתין עד
שמדענים בחו״ל יבדקו אם יש או אין
סכנה באנזימים של אבקות הביו.

דויד

מלכת המים שרית דמיר
תסרוקת

קופד -קרמה

״הצועניה״

פעם, בשנות ה־ ׳ 60 הסוערות והטובות, כשנערה
רצתה להבליט את עצמה היא עשתה
זאת בעזרת שמלה שהיתר. לובשת או מורידה•
אפשר היה אז לעשות רושם במופעים
פומביים בעזרת מיני מינימלי, או בחולצה
שקופה. אפשר היה להפליט :״את זה תפר
אוברזון,״ או ״מגדה עשתה לי את זה בהזמנה
מיוחדת,״ כדי לעורר לחישות התפעלות.
היום
זה כבר לא סחורה. כשבחורה רוצה
להתבלט באמת היא יכולה לעשות את זה
בעזרת הראש. והכוונה אינה ללימודים באוניברסיטה
דווקא. בנשפי הסילבסטר שנערכו
השנה, אפשר היה לראות תצוגה כזו של תי־סרוקות
עד שנדמה היה שכל כמות הספריי
אזלה בארץ. מגדלורים של שיער התהלכו
בדיסקוטקים. ללא ספק תהיה לזה השפעה
מכרעת על אופנת המכוניות של שנות ה־.70
סוף סוף למגדלים כאלה צריך גם מכונית
מתאימה, עם גובה שלא יחייב את בעלת ה־התסרוקת
לנסוע כל הדרן במאוזן. שתוכל
לשבת זקופה.
כמה מהתיסרוקות הבולטות ביותר, כאלה
שהתנוססו על ראשיהן של מלכא המים שריח
דמיר, או הדוגמנית רחל גלפרב, עוררו סקרנות
מיוחדת, שכן הם היו שונות מהקו
הכללי. אחראי להן היה הצמד דוד וליזה.
והכוונה אינה לדוד וליזה מהסרט ההוליבודי
המפורסם, אלא לצמד הספרים, נושאי הגחלת

הנ סי ך ו הנ סיכ ה
של ישראל
ל שנ ת 1970

ה מו ע מ די ם

להיות ספרית, הכניס לתלם ברגע שנשא אותה
לאשר, לפני 9שנים.
בהתאם למסורת של ששון, מתנגד דוד
לתספורת המורכבת על גבי פיאה נכרית
והנחבשת כמו כובע. מה שאחרים עושים
בפיאות מנסים דוד וליזה לעשות בשיער הטבעי
.״אנחנו משתדלים לתת לתיסרוקת את
הקוים לפי כיוון הצמיחה הטיבעית של ה
שלי
ויונ ט ה
ב ת , 4ט ש רני חו ב ס קי ,4— 6ב ת״י ם

חיילת נורית גרשנזון
״תיסרוקת דאבל וי״

דוגמנית רחל גלפרב
תיסרוקת ״הגיישה״

שיער, לפי סוג השיער ולפי התאמתו לפנים,״
אומרים השניים. הם עובדים במספריים קטנות,
הקטנות ביותר שיכול לעבוד בהם ספר
נשים, באורך של 4אינץ׳ המוטסות אליהם
במיוחד מלונדון. לשלוש התיסרוקות שהכינו
דוד וליזה לכבוד הסילבסטר הם הדביקו גם
שמות מקוריים. לתיסרוקתה של שרית דמיר

הדביקו את התואר ״הצועניה״ ,לתיסרוקתה
של רחל גלפרב את הכינוי ״הגיישה״ ולתי־סדוקת
של החיילת נורית גרשנזון, המשרתת
כיום בצבא הקבע, נועד השם המקצועי
״דאבל וי״.
דוד מגלה כי לפני כשנתיים עמד וידאל
ששון עצמו להקים מספרה בארץ. הוא אף
התעניין ברכישת מיבנה מתאים ליד כיכר
המדינה. אולם מלחמת ששת־הימים הרתיעה
אותו — והוא הקים את הסניף הנוסף שלו
— נוסף לסניפים בלונדון, פאריס וניו־יורק,
בלוס אנג׳לם במקום בתל־אביב.
דוד, שזכה לפני שנה באליפות צובעי־השיער
בישראל, עומד להכניס השנה לארץ
את האופנה האחרונה של צביעת השיער:
שיער בצבע חציל.

אורנ ה רוזנברג
בת , 4בר־כוכבא ,49ת ״ א

גם לך יש צבר או צברי ת — לאפ חו תמק סי מי ם. שיל חי אתת מונו תי ה ם —
בשחור״לבן — בציון ה שם, ה כ תו בתו הגיל אלמ ערכ ת ״ ה עו ל ם הז ה ״ ,ת. ד, 136 .
תל־אביב (עבור ת ח רו ת הנ סי ך ו הנ סי כ ה) .מ די שבוע י פו רסם במדו רזה מי בחר
התצ לו מי ם. ת ח רו ת זו פ תו ח ה לכל יל ד וי לדה — מגיל שלוש עד גיל שש בלבד.

מה לעשות בספינות הטילים?
בב שרב ישראר בברבטב, כידונו, ב ב רנושוב ב־ 5בפי־נוב
בטירים, שנברטו בנב ר שרבורג גבחת ב שום־בב
רבפריג, ב ב2ן ום רפאנאבב או רנורבגיב, דובן א רובב \ז\2י־שגן
בח־יפב. שר־בזזוץ, אבא אבן, וזכריו בכרוה רא נזשב־ועת,
רפיב ישבשו ם פינוב ארוז רנן ירוח־י־נפט בשירון!

וזברב ״וביבי נפט״ .זאב בצברב ברבי בנווררוז איבון
בבוזרט, בפני שאפשר רב שבב ש בנזפיבב וזיגן רוב רבט־רוב
שיבושיוב ברבב יובר. רבשר, בן יביו בצויינוב בוזו־ברים
ראנררטב שר בוברסין. כבב בצנווב רגבי אפשרו־יוב
בשיבוש בם פינוב בטירים בארב, בוגשוב בדב:

תחלי(? לעגלות למכירת נפט

סקי כים כינרת

תחלי!? לחסרות למצילי תל־אכיב

נ או ם של א פו רסם

א>ד>שע
פאנתו״ס

שבר יושכי־ראש הוועדות
כן דנה אתמול הנהלת סיעת
הרערך בהצעה להעלות את •צבר
ייעבי־ראש דדיעדות לשברם של
סעי־יושב ראש הכנסת. סוכם, כי
הענין יתברר בער. הדיון הכילל
על שכר חברי־הכנסת. שיתקיים
לאחר שתיקבע נגד־ניות־השכר של
ההסתדרות.

משטרת ניו־יורק עצרה השבוע 14מחברי
י ״הליגה להגנה עצמית״ של יהוד
ניו־יורק, המנונים בשס ״אידישע פאנ־תר׳ס״
,אחרי שהתפרעו במשרדי משלחת
ברית־המועצות׳ באו״ם ורשמו על מטוס
סובייטי בנמל־התעופה קנדי את הסיסמא:
״עם ישראל חי!״

להלן נאומו של ח״כ המערך ים־יושר
טיקוצ׳ינסקי בישיבת סיעת המערך בכנסת,
נאום שסיעת המערך לא פירסמה:

חברים! בימי צרה ומצוקה אלה, כש-
מדינתנו עומדת על סף שואה כלכלית,
כשהחבר ספיר מתלבט אם לבחור בפיחות
או מיתון׳ עולה ומתעצמת התביעה, תביעת
מעמד העובדים בישראל לצדק סוציאלי.
ואני שואל: איו יתכן? שנופיע בפני
המוני העמלים בישראל כשבפינו בשורת
השוויון והאחוה, כשסיעתנו בכנסת יכולה
לשמש דוגמא לשוויון כזה?
אינני צריך להזכיר לכם איזה עול מוטל
בימים קשים אלה על חבר כנסת מסיעתנו.
יום־יום אני נוסע ממקום למקום, מישוב
עולים לעיירת פיתוח..למרות שגרוני ניחר
כבר, אני נואם ומסביר, מסביר ונואם:
כי הדרישות להעלאת־שכר כמוהן כתקיעת
סכין בגב המדינה! כי בשעת חירום זו,
כשכל משאבינו צריכים להיות מופנים
לדרישות הבטחון, חייב כל איש בישראל
להדק את החגורה, להוריד את רמת־החיים
ולוזתר על התביעות להעלאת־שכר.
אבל איך אני יכול לעשות זאת, כשאני
חוזר לישיבת סיעתנו בכנסת ואני רואה:
כל החברים היושבים עמנו כאן היום הם
שרים, סגני־שרים, תתי־שרים, יושבי־ראש
הכנסת וסגני יושבי־הראש. רק אני, אני
לבדי, נותרתי יושב־ראש ועדה בלבד.
כולכם מקבלים כאן משכורות של שרים
ורק אני מקבל משכורת של יושב־ראש
ועדה• איכה השוויון? איפה הצדק הסוציאלי?
בשם
ציבור העמלים בישראל אני תובע
בפה מלא: יוסר הקיפוח! תבוט־ ההפליה!
יועלה מיד שכרם של יושבי־ראש הועדות
בכנסת!
סילחו לי אם יהיה עלי לקצר בדברי. אני
חייב להופיע באסיפת פועלי הנמלים התובעים
העלאת שכר. צריך לסתום להם
את הפה !

בחיפזש שנערך בבתיהם של העצורים
התגלתה תוכנית הפעולות של ה״אידישע
פאנתריס״ לשבועות הקרובים. בין השאר
כללה התכנית את המבצעים הבאים:
• חטיפת מטוס סובייטי באויב בשעת |
טיסה מבוקרשט ללנינגראד והנחתתו בנמל־התעופה
של לוד.
• הנחת פצצת־תופת במשרדי חברת
הטיסות הסובייטית איירופלוט בדאלס.
• חטיפת השגריר הסובייטי,
דוברינין ואילוצו להניח תפילין
״שמע ישראל!״
אנטול ולומר

• הטמנת פצצתיזמן בתוך קופסאות
שימורים של קניידלעך שישלחו לקראת
פסח לחברי המשלחת הסובייטית ב.או״ם,

את פתרון התשבץ יש לשלוח לת.ד , 136 .תל־אביב, ולציין על המעטפה ״תשבץ 1688״.
בין הפותרים נכונה יוגרלו 3פרסי ספרים.
מאוזן 1צבע אדום כהה )5 .חלק
או ספור )8 .יעיל נכתיב חסר) ) 13 .סרבו.
) 14 מזהיר ) 16 .תושב הארץ )17 .מיתקן
ימי, מצוי בנמלים )19 .ממשל משלים
ידוע )21 .משם נלקחו מיתקני המכ״ס המצרים
בפשיטת צה״ל )22 .השמות שניתנו
לשא־טילים )24 .מים שרתחו )25 .שם משפחתה
של כוכבת קולנוע צרפתיה)27 .
רשאי לערוך חופה וקידושין )28 .סרט
או חוט בקצה התיק או השמלה )31 .נינו׳
למעביד )32 .נגיעה )34 .חיה טורפת קטנה
)37 .עץ גבוה )39 .מחזיר אור)40 .
נושא מחלוקת בין צרפת לישראל)42 .
הודאה על תאמת (כתיב חסר) )44 .אימרח
קצרה בראש מאמר )46 .אמצעי נסיעה)47 .
בוץ )49 .החכמה להגיד עתידות לפי מעוף
הציפורים (ארמית) )50 .מצד היושר (ר״ת).

)52 סגנו של ניכסון )54 .נעים, נוח)56 .
נהר באיטליה )57 .הוצא עלים או ענפים.
)59 חלק מפצצה שהתפוצצה )61 .תו מוסיקאלי
)62 .ינחם אותו )65 .אביח של
תמר )67 .שתקו )68 .שוט )71 .יקימו בית.
)72 נמל בולגרי בים השחור )73 .דן)74 .
בעל־חי ימי.
מאונך ) 1 :רות דיין לאסי דיין)2 .
חודש חגים מוסלמי (כתיב מלא) )3 .תעלת
מים גזולה בהודו )4 .מובלט )5 .משוויץ.
)6אמצעי תאורה )7 .שבטי רועים מהמזרח
שפלשו למצרים במאה ה־ 17 לפני
הספירה )9 .סופר ומדינאי צרפתי. היה
שר תרבות בממשלת צרפת. סו) הר געש
מפורסם )11 .עיר מטריות ומספנות)12 .
מספר שכינויו ח״י ) 14 .פחד 5 .ו) הפשט.
) 18 מילת סירוב )20 .מספר הכדורגלנים

• יריות בבזוקה לעבר להקת ה״בולשוי
תיאמר״ שתבקר בחודש הבא בניו־יורק.
• הפגנת מחאה לפני בנין האו״ם
על פעולות הטיהור של אירגוני החבלה
הערביים נגד ישראל.

בקבוצה )21 .עיקרי )23 .בדרך הטבע)26 .
מכשיר אריגה )29 .מוסד ביטחוני)30 .
מיקצוע־עור למחשבים )32 .מכונח חיה.
)33 שמה הפרטי של גיבורת רומן של
הרמן ווק )35 .גורש מצרפת (נתיב חסר).
)36 קריאת כאב )37 .סיים מלאכה)38 .
בעל מספנות נורבגי. עמד במרכז פרשת
ספינות הטילים )41 .בלע צפרדע בפרשת
ספינות המילים )43 .רעב )45 .מזכיר ההסתדרות
)47 .גוש עפר )48 .זמר)51 .
אבן קשה, צור (בארמית) )52 .דרגה ב־צה״ל
)53 .משועבד במישטר הפיאודלי
(כתיב מלא) )55 .אחד ממחנות המוות בפולין
היה ליד עיר זו )58 .בתוכה)60 .
עיר קדומה במצרים )63 .זפת שרופה או
טיט אדום )64 .מגפה, מיכשול )66 .קש
)69 עני )70 .מידת חשמל.

תיסתר אוטנטי ; -תיאורו שרוצעיו ׳שואל׳ שניסה את הסם -והתאכזב
ך* ע ל ־ ה בי ת הי ה מ שו ג ע והקירות
^ היו צהובים ומעוכי פישפשים. הקפיצים
שקעו לתוך המיטות במץ עייפות
שכזו. ובפינה ישבה קארין ועיניה זרחו
בחלונות של קתדרלה עתיקה.
אלפונסו, עכבר סמים זריז, נכנס לפעולה
והחל מפורר את ה״כיף״ באצבעותיו
הזריזות והארוכות. אצבעות של פסנתרן
היו לו לאלפונסו והשאלה הראשונה ששאל
אותי היתה ״אתה מנותק לגמרי או
רק חלקי״ ומהקלילות בה שאל היסקתי
שהוא לגמרי. אלפונסו ניצח על המלאכה
כשהוא ממולל את פירורי החשיש הפריכים;
תוחב לתוכם את חוטמו האריסטוק־ראטי
ופולט הימהומים של שביעות רצון.
פרם סיגריה אחר סיגריה. רוקן את קרביהן
על פיסת עיתון; עירבב את אניצי הטבק
בפירורי ה״כיף״ השחמחמים ותחב אותם
לתוך ״פגז״ דמוי קונוס שגלל מעטיפות
סיגריות דבוקות ברוק.
החלו להעביר את ה״פגז״ שתוכו היה
אדום ומפעפע כלועו של מולך קדום. ראשון
שאף אלפונסו שאיפות קצרות ומיק־צועיות.
אחר־כך נטל אותו חמיל באצבעו תיו
השמנוניות; קירבו אל פיו, סגר עליו
בכף ידו ושאף ושאף כאילו גורל העולם
כולו היה תלוי באותה שאיפה. חיוך של
זחיחות דעת ניצת בעיניו הקטנות והער־מומיות.
והנה
הגיעו אלי.

פעם ראשונה
** חיכהרא שו נ ה. פפםפף — שוב
0אותו טעם מריר ומבחיל — לערבסקות
ציבעוניות ממיסגדים אפלוליים; והצריבה
העכורה הזו בחך חחחחח — כמה פע־מים
אצטרך לסבול זאת עד שאגיע אל
הנכסף•

ד,״פגזים״ נגמרו. מוציאים את מקטרת הש־לום.
המקטרת עושה ״דוו״ ומגיעה לאלפוד
סו. הפולחן מתנהל בדומיה מרוכזת. שתיקה,
מציצה, לפעמים בת״צחוק .״אתה לא מכנים
לריאות״ ״אתה מרמה״! דוחקת בי ציפי
ברשעות. עינים דומעות וגרון חרוך — שואף
בכוח לתוך החזה. הפעם, זו ׳הפעם!
ההזדמנות האחרונה. יותר עמוק! יותר
לתוך הריאות המפוחמות. תתחשבו שמימי
לא עישנתי — איפוא!
סיגריה חמישית או שישית? יחד עם
ה״פגזים״ זד, מצטרף למשהו רציני. למעשה
זד, היה צריך להתחיל כבר להשפיע ; במוק־דם
או במאוחר. סבלנות. אבל זה לא זה!
זד, כמו תמיד הריקנות המשועשעת הזאת
— הדיקטטורה של האינטלקט. גם הלילה
הזה יעבור כמו כולם, כמו כל הלילות
שנסחטו כמו טייערים מפונצרים. לא, הפעם
באת להתפס; הפעם או לעולם לא! אתה
שומע! הפעם זו י;א משחק;
שתיים בלילה.
חמיל ואלפונסו מסתודדים ובחיוך ערמומי
על פניהם הם נעלמים במטבח וחוזרים
עם ספל קפה ענק שגרגרי ״כיף״ גדולים
ועכורים מרחפים ונקווים למשקע סמיך
בתחתיתו — נראה מד, תגיד אחרי שתגמור
את הספל הזה? נזרק אתגר. כל לגימה
היא עינוי. כל עירוי לגרון — על סף
ההקאה. כך זה נמשך — מחצית השעה.
נותרו רק הפתיתים הסמיכים והדחוסים בתחתית.
(העננים
השחורים של החרדה גואים לרגע
מתחתיות הנשמה אך עדיין אתה אדון
המצב, עדיין אתה יכול לקפוץ אל המרפסת
ברגע שההילוך על שפת המעקה ייעשה
מסוכן מדי).
שתיים? שלוש? ארבע? לילה מתוח לאין
סוף, לילה שגפיו השחורים נקצצים בחרכי
התריסים. רק צופרי המכוניות הגוועים
לקראת הרמזורים מזכירים, את קיום העולם
חסר המשמעות שבחוץ. כאן אנחנו — נים
ולא נים. ממלכה אפאטית. ציפי גוססת על
הכורסה. שפתיים פשוקות. שפיות מפושקות
כקפלי הרמוניק. חימו בוהה את התקרה
במבט פוספורוסצנטי. דבר לא יקרה עוד,
דבר, רק אינרציה, עייפה מלחזור על עצמה.
מילא. ניקח עוד סיגריה.

הנצחון
ץזזזז הקיר קורן! אלפי ניצוצות
( תוזזים בחלל ד,אויר צק צק צק
הכ 06 האפור על הקיר הוא עין בדולח
סגולה ירקרקה הנפקחת ונסגרת כעינו של

חטי ט

—י• מאת

מיכ אל מרגורין

שרביש רדבר שר ששיש כשששג אשש־ ,גן־שדן ש2־
שז־שש ששר. שרביש רכשוב שר ששיש כששר ששרר
שר התר הששיר. ר \2שששיש ששו ר טזוב שר השר
השרירי שבששיש, שבשעה ששיישו שר שששששש
בשש וש, רהאר אה שה שש\רא? 7111ם 6ששש
רש שר כר הרשארהע שששוכשש. הדריש האישי
שרהרן הוא שחש שר אשיר ישרארי השהאר ששיה
אישיה — שישוש ראשון בששיש בכשוה שופתה
בשוג בוהשי, אשר כיששש ויכרה רהשהייש באשון.

אליל קדום. היא קורצת! היא רומזת לי
משהו מסתורי ללא גבול. זה בא אלוהים
זה אופף אותי ! אני בפנים! הקרקע
נשמטת! הרצפה מתכסה באלפי גבשושים
צהובים נפלאים. הם מחלחלים מתחת לרצפה,
מהקירות, מהתקרה! זה ארמון! ארמון מזרחי
נהדר הרוטט באלפי ערבסקות צהבהבות,
ועל המטה, מתחת לאפיריון שוכבת

אילנה, עיניה הם המראה היפה ביותר שראיתי
בחיי וכולה מסתורית וחשוקה כאלילה
קדומה. זה משגע זה חזק מדי. עלי
לצאת מכאן לפני שיהיה מאוחר מדי.
כמה זמן עבר עד שחציתי את הפרוזדור
המוביל מהסאלון לחדר — שנתיים? שלוש?
מיליארד שנים? עד שהופיעו מתוך נחשול
הצבעים קרעי דמויות קרובות ויקרות כל

כך. הם איתי! הם עדיין איתי ידידי, בני
אדם. הם לא עזבוני לאורך כל המבחן.
,־צונם הטוב היה המצפן שהחזירני אל
חופי האדם ועתה הם ממתינים לי לחגוג
עמי את סיום המסע, את הולדת האום
החדש. באיזו קלילות נהדרת אני פוסע
לעבר מושבי.
ואז החלו הצחוקים.
כמו פתיל רועם שהמתין כל הזמן להריח
אש או כמים המתדפקים על דלתות הסכר
— די היה בהערה קטנה של חימו כדי
שהצחוק יפרוץ בדרדור אדירים וישטוף את
הכל. המדהים מהכל היתר, הקלות, הספונטניות
המושלמת בה נזרקו ההערות מתוך
המעגל. כל הברקה היתה שיא. כל צחיק
העפיל על קודמיו. כך זה התרומם בקרשצ׳נדו
ענקי בו נותרנו רק שמיל ואני בדו־קרב
של הברקות וצחוקים עד שהשמעתי אני
את החוכמה שהאירה הכל כברק, וצחוקי
התנשא מעל כל יתר הצחוקים, קבר אותם
באותו גל אדיר הקובר תחתיו, שחיינים,
גלשונים, גלגלים וכל אשר בדרכו.
איזה נצחון!
״יותר בשקט! השכנים יתעוררו!״ מגיעים
קולות כאילו מעולם אחר( .הקיימים
עוד שכנים? הקיים עוד עולם אחר מאחרי
התריסים?)

המסע
יךקמתי? איך גיששתי את דרכי
^ אל הפרוזדור ליציאה — לא אזכור.
אזכור רק דמויות נעות כמו בחלום עייף.
הפרוזדור בו נתמכתי בדרכי ליציאה.
הם הורידו אותי מהמונית מול דירתי
שבשדרות המשורר הלאומי, צל נואש ואובד;
והותירו אותי לבדי. הם נטשו איתי,
השתמשו והשליכו! הם בגדו בי, הנבכים!
הפקירו אותי אחר שבישלו לי כל זאת.
אין ברירה, מגשש כסומא לאורך הסדיר.,
אור צהוב, דלוח, מרוקן מכל חמימות שפוך
על המרצפות השחורות. ואני הולך, הולך
וכושל — מן הבית והלאה במעלה השדרה,
פתאום מכה ברק מסנוור את כל הזויחי:
זה אני ההולך בראש כפוף ובצעדים גולמיים.
השתגעתי! זה השגעון! הזמזום העמום
הזה בראש, הקהות המטומטמת במוח
ועולם הצבעים החולש על הכל. הרגשה
ירודה, מזופתת מאין כמוה משתלמת עלי,
רחמים ללא גבול לעצמי.
אי שם, במחשכים עצומים נדלקת התודעה:
אסור! אסור לך להראות כך! אתה
מוכרח להגיע הביתה. להידחף לבית, לבית,
לבית! עומד לפני הפתח. כיצד הגעתי אליו
— חידה — ריק. מגשש אחר המפתח.
רגע של מתיחות קשה מנשוא: היפתח את
הדלת או לא? היא נפתחת. זה חדרי, ונופל
כמו פסל על המטה.
קול בעבוע. פכפוך של זגזגי מים צבעוניים.
הם רוטטים בשללגווניהם הירקרקים
כחלוקי נחל מבעד למים השקופים. אדוות
הצבעים הרכות מתרפקות עלי. מלטפות,
נסוגות לוחשות לי לחשושי פיתוי ועוגבות
עלי בחלחולים דגדגניים. מתיקותן אופפת
אותי. חודרת לכל נקבוביות עורי ומעבירה
בי סמרמורות של עונג עילאי. בוא! בוא!
זה טוב! זה כיף! זה יעשה לך טוב! זה
נהדר! אילו החיים! זה העולם! זהרורי הצבע
מעסים אותי כמו שמן מדושן. שרשרות
שרשרות של נקודות צבעוניות מתנחשלות
ומתערבלות — כמו משפך ענקי ואני כחדק
זעיר נמשך פנימה לתחום הצבעים המתק־תקת.
למה לא להתמסר? להפקיר את עצמי
וחסל. לשקוע עד תום בשמנוניות המתקתקת׳
לא זה רע! זה בלוף! זד, זיוף!
זה לא טוב בשבילי! אני רוצה את המציאות!
את המציאות המכוערת. אינני רוצה
לחזור למציאות אני שומע את עצמי צועק
והולם באגרופי על המטה. מטלטל את הראש
בפראות שוב ושוב לנער מעלי את ההזיה.
לרגע מתפזרים המראות, מופיעים חלקים
מוכרים של החדר. קולב הבגדים, נברשת
הקיר, הרדיו, ושוב — בוק בוק בוק
— שוקע לים הצבעים. זגזגי המים הופכים
לאלפי כנפי שממיות המטפחות בכנפיהן
בקצב אחיד. כנפי פרפרים. זגזגים׳ שבטבטים.
אין סוף פנורמות בעלות יופי מוזר, ומדהים
מתחלפות במהירות מסנוורת. העושר
הופך לסיוט, לעינוי בלהט נסבל. הפסיקו!
עיצרו! האיטו את הקצב! אינני יכול יותר!
אני משתגע
דרך סורגי החלון מתגנבת דמות, מר־
(המשך ב ע מו ד )38

שמחנה ומעשים מנכים
זאת משפחה גדולה — גם ב או פן אישי
וגם ב אופן אמנותי — ולכן תמיד יש בה
שמחות ומעשים.
בתיה לנצט, בתו של אחד מעשירי
תל־אביב, פנויה — במה שנוגע ל קשרים
ה משפחתיים עם הבמאי פיטר פריי. היא
ניצלה את הזמן כדי ללמוד כמה חודשים
בפארי ס, להתיידד עם פ רו פסור גרוש ב אוניברסיטה
ה עברי ת, לרכוש לעצמה בי ת
ביפו העתיקה, מול מסעדת טוטון. עכשיו

שנים הי ת ה הרצה פוזנר
ה מ סו רהו הי עי ל ה של עודד

נמ שך
מזכי ר תו

מסר.

הכל

והנאה של
ה תנו ס ס על

שכמותך.

הי ה

כ מו
הטלוויזיה תוכנ יו ת

שצריך

ל היו ת :

הישראלית, ששמה

צפנת פענח ופרצוף

איריס יוט־

זאת לא השימחה היחידה.
ב ת — שבתיה היא דודתה
־ זו*א

הו א בו ס גדול וח שוב, מנ כ״ל משרד-
העבוד ה בי מי יגאל אליו, ואחר״כך
מנ הל ת שלובת עחד. גם אלו ף־ מי שנה
מיל.
גם הפרש־הגיל הי ה בסדר: הו א
עכשיו בן ,45 הי א בת . 27
עודד, שעוד בפל מי׳ח הי ה ידוע ב-
חב ר מן שנון וכל ז ה, ו שאינו מהסס
לקפוץ מדי פעם ל שול חן של החבר׳ ה
ב ״ כ סי ת ״ ,היון נשוי. כ מו כל ה בו סי ם
האלה. הו אואש תו טובה היו ידו עים
כזוג ל מופ ת. זהש הי א הי ת ה
ג בו ההמ מנו בראש שלם, לא הפריע
לאי ש.
ו הו א ני הלכ מו בן רו מן ח ש אי עם
תרצה . .גם זהמ קו בלבחברתה מנ ה לים.
עד שיום אחד בא הפיצול ל סיימו:
הו א עו מד להתגר ש ב קרו במאש תו,
ול שאתאתה מז כי רההמ סו רהוהי
עיל ה.
שהיא ג בו ההמ מנו בשני רא שים, ז ה
בכלל לא מפריע.

ואביה הוא

עודד היא מכינה תוכנית־יחיד עם יצחק *טילה.
בעלה ל שעבר, פיטר, מ ני ן גם כן משהו:
הוא מתקרב, כ ן אומרים, לחופה. ולצידו,
ידידתו נעמיקפלנסקי, המפיקה הידועה

נספח צבאי ב שג רי רו ת שלנו בטו קיו,
צאת מזה שנתיים־וחצי עם הזמר
רפט, המופיע בהצג ת לא ביום ולא
— עומדת להינשא לו בקן ץ.

והיו קדכי בלילה

חתונת
ו;ץ זנשי 0ף,יפיס

המשולש קם לתחייה
זה לקח להם 15 שנה, אבל הם נפגשים
שוב. הוא כבמאי הקאמרי, היא ככוכבת
המחזה שהוא מביים.
מי אם לא
יוסף מילוא ו
אורנה
פורת?
קוראים למחזה
חתונת הדמים, וה־צגת־הבכורה
תתקיים
בשבוע הבא.
אבל מי שמעורה בחיי
התיאטרון יודע
שחלק גדול מן ה־דרמאטיות
מתרחש
הקלעים. מאחורי ישר מהחיים, כמו מילוא שאומרים.
בימי הזוהר של המשולש אורנה־מילוא־הקאמרי
היו כל השלושה קשורים לא רק
בקשרים מקצועיים. היתה תחושה של אהבה
גדולה, של העזה, של אופקים פרוצים
הפאם פאסל
הי איפה, הי אאמ בי ציוני ת, הי א :
רחל בלכמן. הי א גם נח שב תלפאם
פאטל של י שראל.
עד הז מן האח רון השטח שלה הי ה
רוו קי ם. עכשיו הי א עברה גם לנ שו אי ם.
עד שהגיעה לעובד בכיר ב״ שידורי
י שראל״ ,שלא רק ש הוא נשוי, אלא
יש לו גם שלושה ילדי ם.
הגבר הנ״ ל אי בדאת ראשו. הו א
אפילו חשב על גירושין. עד שהתברר
שבאותו ז מן שרחל התעסקה אי תו —
הי א ני הלה רו מני ם עם עוד שניים.
הגבר נפגע ו הזוג נפרד.

לרווחה. מילוא היה נשוי מצירו, ואורנה
היתד, נשואה מצידה. כשנולדה בתו של
מילוא, הוא קרא לה אורנה.
המשולש התפרק, וכל אחד הלך לכיוון
שלו. סערות פקדו את התיאטרון, ומילוא
נאלץ לעזוב אותו. בין גורמי־התסיסה העיקריים
היתד, אורנה עצמה, שאף היתד, אחת הפרידה מיוזמות
בין מילוא לבין תיאטרון
הקאמרי.
היה חבל לראות
את השניים ברוגז,
בייחוד שההצלחות
היפות ביותר בחיי־הבמה
של אורנה
בויימו בידי מיליא: יובל דארק, דאו אור, הנפש הטובה
מסצ׳ואן.

אהבותיו ועיסו־קיו
של מילוא לקחו
או רנה
אותו הרחק אל מעבר
לימים, אל הצלחות חדשות, תיאטרונים
חדשים, כוכבות חדשות.
ואילו הקאריירה הבימתית של אורנה
עם במאים אחרים לא הבריקה במיוחד.
ליזיסטראטה, אלקטרה והאשה מהים היו הד
קלוש להצלחות העבר הנוצץ.
ועכשיו — שוב מילוא־הקאמרי־אורנה.
החזיקו להם אצבעות.

עידוא ובתיה
שמחה גדולה בבית מעריב. עידוא,
בנו השני של העורך אריה דיפנצ׳יל״
נשא במזל טוב לאשר, את חברתו פתיה

קינגסברג.

אביו כעתונאי (כן,
סימפטית ואהובה,
בחוגי האנשים היואשתו
— דוגמנית

עידוא, ההולך בדרך
במעריב!) ,הוא דמות
שזקנו ולבושו מוכרים
פים בכל רחבי הארץ.
צמרת.
החתונה נערכה בבית האב ברמת־גן.
עניין משפחתי, עם 40—35 מוזמנים בסך
הכל: קרובי משפחה, דוגמניות וחברים.

דליה האחרת
אולי גם אתם ק ר את ם את המודעה ב עי תו ני םמה שבו ע שעבר, שמי שרוצה לר או ת את
דליה לביא יכול לראותה בתצוג ת־ האופנ ה שתיערך בחמש אחרי הצהריים בקפהחול
החדש.
באו בערן 120 איש, אבל לא דליה הלאומית.
אבל היתה תצוגה והכל. ,ומי שאירגן אות ה היה אחיה של דליה, ש חת ם על המודעה
בשם י.צ. לוינבילן. הוא קצת כיבשה א פורה של המשפחה, והוא עובד ב אירגון ת צו גו ת
דברים כאלה.
אבל הוא לא הבטיח הבטחות־שווא חלילה. דליה לביא״לוינבוק ב אמ ת היתה שם.
הכוונה לא שתו, שגם היא שמה דליה, ושהיא דוגמנית מפו.ר 0מ ת.

בתיה לבשה שמלת־הופה ורודה של אובר־זון,
ונראתה יפה ומאושרת. אחר כך נעלם
הזוג לבילוי ירח־דבש.
הקורפוס הדיפלומסי
לפני שנה ו ח צי קרה לרחל שרון
אסון: בעלה ה ט רי, מתי שריו, שהי
ה אי ש ה שגרירות הי שרא לי ת בלונדון,
התא בד.
הי א חז ר ה אר צה, אבל לא זנ חהאת
ה חוג ה די פ לו מ א טי. לאח רונ ה רו אי ם
או ת ה בחבר ת שגריר א רגנ טינ ה ביש ראל,
אדוארדו פיסארו ג׳ונס, גבר
כבן ,40 גבוה, נחמדואל מו, ה מ תגו ר ר
ל מלון
״ א כ די ה ״
מ לון בין בווילה
״ שרוו״.
ב ת חי ל ה ראו או תםבמ קו מו ת אינטי
מיי ם, עכשיו ה ם עו שים זאתבמ קומו
תקצת יותר ציבוריים.

ח שי ש ש חור

(המשך מעמוד )36
חפת כשובל של ערפל לבן ונעצרת לפני * .נסיונך להסוות את המת
המיטה. על המיסה פרוש המרבד ף|אך ןש £רחש בתוכך מקשה
עם הערבסקות הפרסיות והכר המוכתם מז -עליך. תתפרצי בהתקפת
זעם על אדם הקרוב לן
לצד ך ומיטה מוטל אלן דח ועל הך צפה
שלולית דם קרוש ובמקום בו אגי נוהג 2ללא סיבה. נסיון להם־
להניח את ראש _ ,פסולת שברי חר 0ריע למהלך חיין התקי־מנופצים.
אוי אלוהים! עשיתי זא ת! הת *2* -נים ייכשל על־ידי אדם
אבדתי! אנ, ך עולם הבא! מו5קה שקשה .*.עימו תתיידד לאחר מ־כן.
הערכות בלתי נכו־לתארה
במילים אופפת את זכר המעעזה ובר-
.2.נות שלן לגבי אנשים
ק 5מנסר כל הזמן כאב תלול!
ועסקים יתבררו לן בבת־אחת ויגרמו לן
* *2עוגמת־נפש. הייה טאקטי בשיחות שתנהל.

בשבוע זהי היו נ סיונו תאח די ם מצד
שסי1 -
ידידיך ל שנות א ת או רחה חיי ם
גלת לעצ מן לאח רונ ה ואשר אינו מו סי
ף לך כבוד רב. בטו
ב ה שתגיע
שורה
א ל ין ביו ם שני או
שלישי ת שנה מי ספר
תוכניו ת שלן ותגביל
או תךב חיי ךהמשפח תיי
ם. כמההפס די ם
כ ס פיי ם, לא רציניים,
יגרמו ל ן חשש ש הינן
23בספטמבר -
:22באוקטובר
עומד בפני משבר. א ך

אל ד אג ה, מצב ז ה
י חלוף. ב חו רהת מי ר ה תשפיע עליך ב־מזי
ק לבריאותך• 2
סוף השבוע. העי שון

כמה ממע שיך יזכו לציוני
ם לשבח השבוע,
יעוררו או תךלהמ שיך
,במרץ ב מ שי מו ת שה צבת
לעצמך. הצל חו ת
גדולו ת יו ת ר של אדם
ה ק רו ב א ליי ך יג רמו
לך ל קנ אמעט, אך
ה קינ אהת חלוף. ת ח לוף
א ם תדעי לנצל
ולה שיג הי שגי ם גדו־אופי
לבושך ודיבורך.

שיבה לחיים

1ן אזנ״ו1

** תהאני רו ח. שוחה בריחוף על 2
י ג פני מסדרונות אטומים שאוירת עריצות £
אינסופית חולשת עליהם. לא כיוון. לא 1*1
א צ לן עלול לגרום 2
השינוי הרציני שהתחולל
תקווה. לא מטרה. אף זיק של חמימות **2
לן להתדרדר או להצליח בצורה קיצונית3 * ,
אנושית, זה הגיהינום! מתחוור לי פתאום 2
הכל תלוי עכ שיו בי ו ד 31

בבהירות אכזרית. סוף המסדרון. לפתע אני ן
מה שתגלה ו בכי ש רונן2 ,
מוצא עצמי בתוך כוך צר — ד על ד
אס תדע לנצלו כראוי 31 .
אמות. אין מקום לזוז, לנוע׳ אף לא לני
פגי שה עסקית ביו ם רא״ 2
: 1 21אפריל -

שום. מסכי הניכור מתוחים סביב סביב, ופול־שון
ע שויה לשפר. את !3
סזג במאי
טים קרינה עצבנית ומרושעת המרצדת ללא !3
מ צ בן הכלכלי ללא הכר!! .
אדם מהחברה הגבוה ה 2
הרף, זהו זה. הגיהינום הפרטי שלי. הסוף *2* .את כ שרונותיו
על השדות שפוך זוהר סגול צהצהב ואני 2לים. שני א ת
מנסה להתנכר לן׳ אן
חביבו של אלוהים. הוא שולח אותי לטייל
אל תדאג, אתה תסדר 1*1

בשדותיו והסקטים בהם אני מרחף מגיעים !3
אותו בסופו של דבר2 .
בקלות למהירות האור. אני טם בקומה
הבדידות ש לן מעסיקה 2

ה שתתפו ת באירוע חב־זקופה
והגלגלים חולפים בגובה צמרות
או תן רבות, בקרוב תסתיים בדידות זו2 .
הדשאים. דוושת המהירות שלי היא הרצון 2דתי מסויים תשמש לך
כשאת מחלימה מה שפעת, אל תצאי בלילות.
ודי בזיק קטן של ציווי בכדי להגביר את 2כנושא ל שיחה במ שך

׳ *2כל השבוע. מאורע פו־יי
המהירות
עד אינסוף.
שכרון המהירות משתלט על כל ר שן תי 1ליטי שיתרחש ה שבוע
אתה חושש לא ל היו ת במצב ב רי או ת
שערותי מתבדרות ברוח ועצמותי רוחפות * ׳2יגרום לן סערת רוחו ת
ת קין לקראתהמ או ר ע לו אתה מצפה 1*1
ואולי אף ה ת רומ מו ת
מרוב תענוג. זהו גן עדן! זד1ו גמול לצך י
ז מן רב. יש י סו ד ל-
נסיון ל שנות כמה
רוח.
קים! המישורים הם שטוחים עתר, כשן לח ,
חששך. יי ת כן וה שבוע
והצבעונים נוצצים בצבעי תכול קובאלט £מ ה מוסכ מו ת החברתיות
תיפול למי שכב ל מי ס-
שלך ע שוי להביאלה־הולנד.
לפתע אנ, קץ בכל המשחק. ך ילן ג .2.
פר י מי םותצא מכלל
כרת אנשים חדשים ומעניינים. יוקר המחיה,
ירואט ואנ י על סלע גיברלטר פירן אט
פעילו ת חב ר תי ת. נ סי
נוסף ואני בקלקוטה. קל ות הקפיצה משכרת $שיעלה ב שבועו ת הקרובים. יטריד או תן.
לגשר בין שני אנ שי ם
הז קו קי ם לך, השבוע.
אותי ואני מדלג שוב ושוב כמו קוזאק 2
אםתס די רי עניין ז ה,
שיכור. הדילוגים נעשים פרועים יותר ו־ •ן-
אתע שוייה לזכו ת במלווים
בנקישות עקבים• הדילוגים מתעגלים 2
ת מו ר ה בדבר שיגרום !1111518
לקפיצות באלט נוסח נורייב.

רוח מ רו בה.
לך נחת
המגדלור הוא הגשר בדרך לאלוהים ואיה
מז ל השבוע ק רו ס א לי ךואםת היי 1:1
שם מגבהים שאין חקר להם הוא דובר אלי
ז קו קי ם ל מזל, תצלי חי2 .
ב מ קו מו תבהם
ודבריו מהדהדים כהלמות אלפי קורנסים3! .
מיכאל חזור אל החיים! מיכאל חזו ר אל ח־ 2

חיים. פעם ועוד פעם הוא הולם אותם לתוך 31
ע שויים לעמודב־ ׳*2
הסוער
ו ה מזג
הק שיחות
ראשי ומקהלות השרפים שבשבעת הרקיעים 1*1
מרכז אירועי ה שבוע אצלן. תכונו ת אלו 2
חוזרות ומהדהדות את המשפטים בד,דד,דים
אינן חיי בו ת להיות ב־ 2
קונטרפונקטיים.
הכרח שלך, הן יכולו ת 2
הפרגודים קמים ונופלים ואני שרוי בהיב־ !
להיות של מי שהו קרוב >|<
לות החשיש• זה לא יגמר לעולם; לעולם לא
א לין ואתה תהיה ק שור 31 זי אצא מהסיוט הזה. לפתע מתגנב חשד איום י
במש הו שבמרכזו תהיה 2
לליבי: כל חיי, כל שעבר עלי עד. כה היו רק
אלימות וק שיחות. אל 31
הזיה׳ והחשיש הו א העולם האמיתי. באצב

ש ה בינ מ אינך
תרבה
לאכול מחוץ ל2 -
בעות של סהרורי אני מגשש אחר עצמים
גיל בו א ת חיי ב ת לז
הירות בדרכים 2
בית.
מוכרים להאחז בהם אך הכל עולמות שלן
מצות א ת כל הי פ ה
תמנע ממך אי־נעימות?
21בדצמבר -
חשיש. קרעי ההכרה מרחפים באוויר בקרעי 31
ו הנ עי ם שב חיי ם, מי 19ב
ינואר
רבה. עונש שיוטל על 31
ערפל. היש כוח בעולם שיכול לאחותם? *•1
שהו ינ טהל הו כי ח לך
מכר שלך יעכיר את 2
זאת השבוע. אלתס רהחדר
שרוי חציו באפלה וחציו בשלטון **2
מצב רו חן בתחיל ת ה שבוע, אן מצב זה !3
בי לו. גלה יו ת ר יוזהסם•
אור הבוקר מתחנן להסתנן מבעד ל־ ץ
״ לן וי שתפר לקראת סופו של השבוע1*1 .
מ ה בדברים ה ק שו רי ם
פרגודי החשיש. ניצחתי! אני יודע שניצחתי 31 .
21ביוני -
20ביולי
חו מ ריו ת,
ב הנ או ת
יצאתי מזה והשאר הוא רק שאלה של זמן*2* .

אתהמ תיי פחש אין
עתה זהו פלירם עם הסם מתוך עמדה של !3
ב ת חי לתה שבוע היז הרמ חי כו כי ם ב1-1 -
כוח. הוא קיבל את תנאי. הוא מצמרר את •י• לך ו אינן עושה מ ס פי ק בשביל שכן
חיי המשפחה. נ סיו נן לה שפיע על בעלך 2
כולי בחושניות משכרת. לנגד עיני עוברות ! 3י הי ה. ידיעה תגרום ל ן התרג שות רבה.

ל הי מנ ע מפ עילו ת חב-
בסך פותות נהדרות. כל אחת סמורה ו־ -ז-

ר תי ת או ת ה הי א או־

מפוארת כרעמתה של סוסה אצילה. כל ה31

עד מ או ד תגרום
עולם הוא מישגל. היקום כולו. האטומים,

לו לכעס רב. מצב
הי ע ל מו תן לימים מספר בתנועות האלקטרונים, מסתחררים ומתעגלים 31 אדם

ב רי או תו
מ ה מקו מו ת הרגילים בשל
חדירה. ניקודים ניקודים של אורה מת2
קרוב
א ליי ך י שתפר
הם הנן שוהה, גורמת
פתלים לאורך קווים קונצנטריים ושותפים

7 7 X 6
אםיק בל אתה טי פו ל
ד אג ה׳ לידידך, תן להם
למעשה היצירה• חבצלות המים הכחולות 31 הנכון. רצוי ש ת היי <ו
לדעת היכן אתה נמצא.
נפתחות ועלי כותרתן מתפשטים ומכסים
אתשתטפ לי בו. הצהנן
מרבה ב עי שון וש את
הכל. אורגזמה רודפת אנרגזמה. כמו
לחה בל תי צ פויי הלא תייה
ומזה תסבול רק
אשדות כחולים משתפכים מי החיים לתוך
דם קרוב א ליי ך תז כ ה
אתה, בייחוד בסוף הא
ותןבמעטמ מון. ה ש תדלי להבליג ול א 2
מעיינות תהום רבה.
שבוע, כעזתיאלץ לשכב
אור היום נוגס נתחים מממלכת החשיש.
לרכל, רכילו ת הי א בומרנג, וז ה מזי ק• 2
כמה ימים כתוצאה משוב
ושוב צונח הראש בכבדות לתוך מערמצב
בריאות לקוי. הגיע הז מן שתתן דעתך

בולות הצבעים אך לא לעולם חוסן!
למצוא בן /ב ת זוג שי שנו את אורח חיין.
ההפוגות בין הזיה להזיה נעשות ארוכות
אתה 21
רג שית מבחינה יותר ופרגודי החשיש נסוגים תוך מלחמה.
עומד בפני התפוצצות.

הגרועים ביו תר יה־ו 2:
עשר, שתים־עשרה שתיים, שלוש, חמש
אחר־הצהריים! אני עדיין בתוך ההזייה, שעות
אכז בו ת רבות נכונו
שלו שת הימים הראשו־ 1*1
הלילה, הנצחון הסופי הולך ומסתמן. הלך
בשבוע ז ה בכל
נים של ה שבוע, אם 2
חשיש אינו אלא קרעי הזיות וליאות קהה
ש ט חי ה חיי ם. בעיקר
תעבור אותם בלי לאבד 31
באברים. בעשר בלילה אני מוצא את העוז
א מו רי ם הד ב רי ם לגבי
את ע ש תונו תין, עברת
לצאת אל הרחוב. העולם נראה מוזר, כאילו 2
המי שור ה רו מ אנ טי ו את
הקשה ביותר. דווקא
החבר תי ת
הפ עילו ת
צבוע בדיו והאנשים עוברים על פני בסך ׳3
חציו השני של ה שבוע
שלך. רצוי שלא י ר או
כמו בתהלוכה מרוחקת. נשענתי על עמוד 2
הזד מנויו ת לך יעניק
אתפר צופן יתר על
החשמל. עלמות חלפו ברשרוש חצאיות ו־ * 22 *2באוגוסט -
מיספר להתבטאות, ב מיוחד ב ת חו ם ה22

מי דהמ חו ץ לבית.
יצירה. העיסקה שתיכננת תתג שם, כנראה,
חולצות־הנערים היו לבנות כמו חטא.
תקלה במכוני תך, או
השבוע. היחס העויין מצד הצעירח ש־חזרתי
אל החיים.

שוו

עקת

מאוחיס

1ן שת

נוי

סוס

נשנו!1

בדבר אחר הי ק ר לך, י הוו המ שך ל שבוע
בל תי מו צל ח שיגרום לך יי או ש.

לא כדאי לדאות

לא חשוב יראות

אפשר לראות

*** רצוי לר או ת
ח וכה ליאות

היכרת ב שבוע שעבר יימשך עד ה שבוע
ואז ...נו, דחילק, אתה ודאי מבין את הרמז.

קאובוי של חצות

(גת, תל־

אביב) ידידות בין שני עלובי חיים בעיר
גדולה. בהשתתפות דאסטין הופמן וג׳ון
וייט. הבמאי — ג׳והן שליזינגר.
** כשרות הוד מלכותה (סע-
רמה, תל אביב) ג׳יימס בונד מציל את העולם
מידי הרשע בלופלד, על רקע נופיה
של שוויצריה. הבונד החדש הוא ג׳ורג׳
לאזנבי, והחתיכה לצידו — דיאנה ריג.
המוח (אלנבי, תל אביב) שוד
פושר מבוצע על ידי שתי כנופיות בעת
ובעונה אחת. קומדיה קלושה בהשתתפות
דויד ניבן, פול בלמונדו ובורביל.
( 2 פאר, תל אביב) מדינה
שלמה וראשיה מעורבים ברצח ציר האופוזיציה
ובטשטושו, ואדם אחד, שופט יוצא
לגלות את האמת. סרט טוב וחשוב
על משטר הקולונלים ביוון. אל תחמיצו.

** שש נפשות מחפשות מהכר
(הבימה) יוסי יזרעאלי התייחס יותר
אל העטיפה מאשר אל התוך. המיזאנצינות
הדינמיות שלו חריפות מדי, חיצוניות וחסרות
תכלית. הכל היה טוב והכל היה יפה
לולא מדובר היה ביצירתו של לואיג׳י פי־ראנדלו,
שלעומקה הרעיוני לא ירד הבמאי.
אין תימה איפוא ששחקניו תוהים ורעיונ־נותיו
הנוקבים של פירנדלו נשארים תלויים
בחלל ואינם חודרים לעומק. על מי שאפק־טים
עושים רושם, גם כן לא משפיעה ההצגה
בכיוון הנכון.
* * נושים (בימות) מחזה קצר, שנת־יישן,
מאת אוגוסט סטרינדברג, על אודות

חדע\ בג>דור
השופט (תיא טרון דגן)
ס אדוני
אין? אין? אין? אין? אין עתונאי כ מו יגאל
לב מעז לח שוב שקרשי הבמה הם דפי עיתון?
אין נותנים לא מרגן ול שחקנים לעשות
מעצמם צחוק ולה ש תטות בהעלאת קא־טסטרופה
בי מ תי ת מפרי עטו? איך דני דגן
שעשה תיא טרון על־שמו לא שם את ה־עינים
והאזנים שלו ב מ קו ם הנכון, ראה
ו שמע איזה סוג חו מ ר מציע לו לב? איך
זה שעדה בן־נחו ם גם כן ח תו מ ה על היצירה,
במעבדת? (בעצם למה לא?) ואיך
זה שה שחקן יוסף כ ר מון, המנסה ל הוכי ח
בכל מחיר שפעם הוא עוד ידע לביים, נטל
על עצ מו אחריות לביים את הנ״ל? ו אין
זה ש שחקנים ותיקים, שלא מ אתמול נולדו
ב תי א טרון התחילו בכלל ללמוד בעל־פה את
הטקסט ה סזופ ת?
איזו מפולת! איזו מפולת! יגאל לב כו תב
ב עי תון רשמים מבית־המ שפט, אך את עלילת
אדוני ה שופ ט שאב כניראה מבית־דין ששום
אזרח ישראלי שפוי לא יוכל להצביע עליו.
ה שופט שלו אידיוט גמור, כזה ה מא מין
לעבריין ללא כל ב עיו ת, לא לפני שהוא
מציע לו תרופה בדוקה ל הימנעו ת מעבירות
בעתיד: אחרי כל עבירה עליו לתקוע
מסמר־בלוח, ועל־ידי כ ן יהרהר ב מע שיו וישוב
למוטב.
בעצם לא מדובר כאן בעלילה שוטפת,
אלא במספר עלילות ש טו תיו ת שרותחו בחו
ב בנו ת וחוברו למרקחת אחת, עד כי אף
עיוור יב חין בטלאים: זוג שבא להתדיין בגלל
מריבה וה שמש מפייס ביניהם. וכדי ש־יצחיק,
לה קוראים יונה ולו — יונה, גס כן.
אלא שהיא שטרקמן והוא דנון ( מיזוג גלויות,
יעאני) .אחר כ ן הדנון לובש בגדים
אחרים ו חו פן למכ שף, הניצב ב פני כס ה מ
שפט בעד מע שיו הבלתי חוקיים.
כ מו בן שהשמ ש הנ מון מו כן לשלם כד
שהמכ שף יהפכו לגבו ה לפ חו ת כ מו ה שופט,
ואז המכ שף מתחיל פתאם לשיר שיר, כדי
שכולם ידעו כי מדובר בעצם ב מחז מר! לשם
כך כניראה הז מינו פז מוני ם ו מוסיקה, אן
בלי לקחת בחש בון שאין מי שיבצע או תה,
ואין גם כל סיבה מת אימה לכך.
אחר כ ן באה ההפסקה. ה שופט לובו*

להט וכנות הסטודנטים החובבים העושים
מלאכתם במקצועיות. דוגמה: הסטודנט
עמיאל שוץ אשר בעזרת זנב המחובר
לחלק הקדמי של גופו, הינו התאווה. הוא
יוצר דמות משעשעת ללא גלישה לוולגאר־יות
שהיא.

** מנה ראשונה ;בצוותא) כלי מי
שמתעניין בריהוט ולא יודע כי קיימות כורסאות
בניילון־ממולא־אוויר יוכל לגלות זאת
מראיית כאלו עליהן חותם הבמאי גיורא
מנור ומכנה כ״תפאורה״ .כמה רעיונות נחמדים
של הקריקטוריסט! דוש, שהיו מצליחים
יותר באמת כקריקטורות, או כסקצ׳ים
קצרצרים, נמתחו לקטעים ארוכים יותר,
שלא לצורך, לא רק בשל כתיבתם המסורבלת,
אלא בעיקר מחמת חוסר שטף בהצגתם.
גם בתחום המשחק אין כמעט כל
חדש, אף כי בהתאם לתכניה היה ויקטור
עטר מועמד לתואר השחקן הטוב של השנה,
לאחר ששיחק ב״אוף־ברודוויי״.

* * להקת פיקוד דיזנגלף

שוץ, ה״התאווה״ כ״כלאדס״
אשה שתלטנית, בעלה הנוכחי ובעלה הקודם׳
שבא לגבות את חובו ולנקום. הבימוי
והמשחק כבדים. שמואל עצמון חסר להט
שטני. אלישבע מיכאלי יגעה וקשה להבין
מה הניע אמן צעיר ללכת שבי אחריה.
עודד תאומי מעמיד פנים של נגוע במחלת־נפילה
ושל פסל כאחד.
כלאדב (על־ידי להקת האוניברסיטה
העברית בירושלים) למעלה מ־ 30 משתתפים,
שחקנים, מחוללים, נגנים וזמרים
מאכלסים את הבמה היפה של עדה ה״
מאירית כדי להחיות אלגוריה מן המאה
ה־ . 15 אריה זק 8עיבד וביים ביעילות,
בחן ובפיקחות. השחקנים המקצועיים המשתתפים
בהצגה לא מצליחים לטשטש את

בגדים אחרים והופך למהנדס הנחשד כרוצח׳
מה שמאפ שר להציג את השמש ב מדי
סמל מ שטרה, כדי להזכיר למי ששכח שיש
שוטרים מטומטמים.
אבל שוטר מ טו מטםכ מו זהה מוצג כאן
קשה לתאר. אחר כן העבריין הצעיר מתחיל
להוציא מן הלוח את המסמרים, בכל פעם
שהוא עו שה מעשה טוב, כדי שה שופט יו־

אטרון
דגן) לא כל תשעת משתתפי התכנית
היו כוכבי הלהקות הצבאיות בהן שרתו. לא
כולם יודעים לשיר ולא כולם בדיוק משחקים.
אך במה שהם עושים הם שולטים.
הם מגישים צרור מערכונים המשובצים פד,
ושם בבדיחה מצחיקה, ופזמונים שהפזמוג־אות
העברית לא הייתה נפגעת לולא הוצאו
ממגירות יוצריהם. את מקום המדים
תופסים בגדים אזרחיים, כך שבפירוש ניתן
לקבוע כי זו אותה גברת, אפילו שונתה
במיקצת האדרת, תדמית לה אחראים
דני ליטאי ויאיר רוזנבלום, אשר בשנים
האחרונות עיצבו באותם שטנצים את מרבית
מופעי הלהקות הצבאיות.

אין אהבות שמחות

מות)
כ־ 20 שאנסונים של הטרובאדור המשופם,
גזורג׳ כרסנאס, בתרגום עברי
מעולה ובהגשה מבדרת ומכובדת של
יוסי בנאי. התזמורת של סטו הכהן
מנפחת במקצועיות את מה שברסאנס מצליח
לעשות בעזרת הגיטרה הבודדת שלו
ואילו הזמר הבלתי־מלוטש שבבנאי נעזר
בשחקן ובבדרן המעולים שבו.

סוכנות ראשית ״סאבא״
ככר מ ל כי ישר אל , 11 תל־אביב
דדונע א ח ריו ת אורגינלית ע 1ל״ מאבא״ ,עז רו ת מ היד עיני ומקצוע

הי1פ•
מ ת חי ל
מ הרגל

הופיע!!!
הגיבור האחרון

אל פחח
מאת:

ה לן בור ק)

מעל החומר ולהשאר בחיים. כל האמצעים
כשרים כניראה לשם כן. ניפנופי ידיים,
נידנודי גוף, הרמת קול שלא לצורך תון
טונציו ת מזויי פו ת ו מופ רזו ת. אף אחד לא
מצליח ליצר ד מו ת של אדם חי. דו מ ה שעל
הבמה מתנועעים פוחלצים צעקניים ולא
שחקנים.
התפאורה

והבגדים

המצועצעים

ספר מעניו ומעורר מחשבה.
נכתב בכשרון רב על רקע
ה שעה.
ו ב עיו ת
ה מ בי או ת

אף הם

נקראבמתחמהע מו ד הרא שון
ועד ה סו ףהמפ תי ע.

להשיג בכל חנויות הספרים.
הפצה ראשית: י .מרגליות

ים וגרבונים

הקדם ושלח הזמנתך בדואר בצירוף
שיק או המחאה בסך 7.50ל״י
ל״ביתך הוצאה לאור ת.ד,2554 .
תל־אביב.

ו_ 1ד־ב =

פאואססינוווני^ן

חנו א רהם

בהרצאה על ה נו ש א:

האם קיי מ ת הו כחהל הי ש ארו ת הנפש/־
בחלק שני: ש אלו תות שובו ת.

• בבית סוקולוב, רח׳ קפלו ,4תל־אביב:
יו ם ד׳ ,ה־ 7לינו א ר. ההתחלה . 8.30 :ל חיי לי ם הנ ח ה.

אליאב, רביד, נתן ובנאי ב״אדוני השופט״
כל להטיף מו סר השכל מנו פ ח בפ רו ט ח
על מוסר, אז רחות טוב ה וכ ף וכו׳ וכף.
כ מובן לא חסרה גם מחמאתו של העבריין
ל שופט :״ שופ ט זהב, שופט בובה, ב שבילו
אני מו כן לתת את כל החיים!״
על משחק אי־אפשר בכלל לדבר. יעקב

בנאי, אריה אליאב, שמואל וולה,
רפי נתן, רחל רביד ושרית ישי,

אחד מהם

עו שה

כמיטב

יכולתו לצוף

לקוחים כאילו מהצגת חובבים. אין מעז
לתאר לעצמו מי ש הו מהק שורים ב מחזב ל
זה כי מפעל אמנות־לעם ע שוי לרכוש הצגות
לקהלו?
ואיך בעצם קרן האור היחידה ב ח שיכת
הגמורה הזאת הוא בסך הכל פלאקט אמ נו
ת׳ נאה מאד? זה אולי מ שום שכנראה
הגרפיקאי הוא היחידי שלא שאב השראה
מיצירתם ה מ שו תפ ת של לב ובן־נחום.

• בחיפה, מועדון ״מלאת״ ,רח׳ גולומב 21
במוצא־ שב ת, ה״ 10 לינו א ר,
תרצה היוני ת יהודית פוייר,
במרת מנזר הו די, ב על ת ה תו א ר ״ א צ׳ א רי הימה ״

רזי

היוגה

בחלק השני: הדמות של תנוחות יוגה; שאלות ותשובות
ההתחלה .8.30 :ל חיי לי ם

הנ ח ה.

חבר ־ כנסת ־
האדם השליש
בבושת הוצח
בשניה?

המסכנת את וז״ר:
אין וונא חורן
שו טרת חוה 3כוו ס ר