גליון 1690 מתאריך 21 בינואר 1970

עי ת ון ז ה תמך במלחמת־השיחרור של ביאפרה מאז יומה
הראשון. סיעתנו בכנסת היתר. הראשונה שהעלתה את מצוקת
ביאפרה על סדר־יומו של בית־הנבחרים. מילאנו תפקיד מרכזי
בהקמת הוועד הציבורי ששלח עזרה לביאפרה, ועוררנו את אייבי
נתן במיבצע־היחיו שלו.
בשבילנו לא היתד, נפילת ביאפרה עוד ידיעה עיתונאית. היה זה
שיברון־לב.
בכל זאת — ואולי בגלל זאת — דוחה אותנו התישפוכת הכללית
של דמעות־תנין, באותם חוגים ועיתונים שלא נקפו אצבע
כאשר עוד אפשר היה לעזור.
תפקידנו היום הוא לנתח באופן הגיוני את הסיבות למפלת
ביאפרה — ולא לפתוח ביללה היסטרית, ברוח ״זה יכול לקרות
לנו!״
צריכים להיזהר מהשוואות. בעיקר פסולה ההשוואה בין הטרגדיה
של ביאפרה, עם כל מוראותיה, לשואה היהודית בימי הנאצים.
הנאצים התנפלו ללא סיבה על מיעוט חסר״אונים, שלא יכול
היה להילחם, והשמידו אותו.
פרשת ביאפרה היתד, שונה לגמרי. הביאפרים הכריזו מלחמת־שיחרור,
ביוזמתם. הם לחמו כאריות. הם נוצחו בקרב.
ההשוואה בין שתי הפרשות היא פגיעה בשתיהן, וסילוף שתיהן.
פסולה מעיקרה גם ההשראה, האהובה על אבא אבן, בין מצב
ביאפרה בסוף מאי ,1967 כשהכריזה על עצמאותה, ובין מצבנו
באותם ימים קשים.
קל להגיד :״זה היה קורה לנו, אילו
אין כאן שום ״אילו״ .במאי 1967 היתד, לנו עליונות צבאית מוחלטת,
מוחצת, על כל צבאות ערב. מה שקרה לביאפרה לא יכול
היה לקרות לנו, ולא יכול לקרות לנו גם מחר ומחרתיים.
איני יודע מהו התענוג שמפיקים עיתונאים ופוליטיקאים מהעמדת
עצמנו כמיסכנים ואומללים, כשהמצב הוא הפוך. את מי רוצים
להפחיד? ולשם מה״

^ שת מרחמות־שיחווו
ה ה שו ואההאמיתית, המשמעותית, היא בין מלחמת־השיחרור
של ביאפרה ובין מלחמח־השיחרור שלנו, משנת .1948
השוואה זו מעלה מייד את ההבדלים הגדולים.
נכנסנו למלחמת־השיחרור שלנו כשלצידנו כל המעצמות הגדולות,

ייענץ מקצנעי חינם
א ת לא ז קו ק ה לסרבל כזה. א ם ברצונך לצבוע א ת
דירתך במו ידיך או בעזרת צבעי מו מחה, מחלקת
הייעוץ המקצועי של טמבור תבוא לעזרתך, בכל
הק שור לבעיות צביעה וצבעים, כ מויו ת וסוגים,
ת או ם גוונים וצבעים לסוגי משט חים שונים.
פני בגלויה אל טמבור, ת.ד 507 .ת״א, או 668
חיפה ו ת קבלי ייעוץמקצועיחינם

טכזבוו ־ 13

צכאכיאפרה: מ דו עהםהפ סי דו ף
חוץ מבריטניה. ארצות־הברית, ברית־המועצות וצרפת תמכו בנו
שלושתן, גם בזירה המדינית וגם בנשק.
ביאפרה נכנסה למלחמה ללא בעלי־ברית ממשיים, בעוד ארצות־הברית,
ברית־ד,מועצות. בריטניה וכימעט כל שכנותיה תומכות
בניגריה.
אולי זהו אחד הלקחים של ביאפרה, החשובים גם בשבילנו: עד
כמה מסוכן לעמוד במלחמה כאשר ״כל העולם נגדנו״ — בלי
בעלי־ברית המוכנים והמסוגלים לספק כסף ונשק.

^ חשיבות האהדה
ייתכן כי את המפלה האמיתית נחלה ביאפרה במאבק על
אהדת העולם. ביאפרה לא הצליחה לרכוש אהדה כללית, כמונו
ב־ .1948 להיפך, מרבית העולם התנגדה לה.
התנגדות זו לא היתד, רק צינית, בגלל אינטרסים שפלים. מובן
שהאינטרסים מילאו תפקיד חשוב בשני הצדדים. צרפת, דרום•
אפריקה, פורטוגל ורודכיה תמכו בביאפרה בגלל אינטרסים, כשם
שבריטניה וברית־המועצות תמכו בניגריה.
השאלה הגדולה, שהטרידה את בעלי הרצון הטוב בעולם, ושקבעה
את עמדת מדינות אפריקה, ד,יתה זאת: האם מותר לתת יד לפרישה
של שבט ממדינה אפריקאית קיימת, ובכך לתת דחיפה לשבירת כל
מדינות אפריקה ול״באלקאניזציה״ של היבשת לעשרות מדינות־שבטים
קטנות?
לגבינו, בעיתון זה, היתד, התשובה ברורה: ל־ 12 מיליון נפש
הזכות לעצמאות לאומית, אם הם רוצים בכך ולוחמים על כך. אולם
עמי אפריקה, ורבים מבין האנשים הטובים בעולם, לא קיבלה עמדה
זו. כישלונה האמיתי של ביאפרה היה בכך שלא הצליחה לשכנע
את העולם, ובעיקר את עמי אפריקה עצמה.
גם בכך יש לקח עבורנו: מי שמפסיד את אהדת העולם מפסיד
דבר חשוב מאוד. הוא מפסיד את התמיכה המוסרית, הדוחפת
ממשלות לנקוט עמדות חדשות, ואף לספק נשק.
העולם הזה לא פירסם כל מה שידוע לו על פרשת ביאנד
רה. ישראל עזרה יותר מכפי שידוע ברבים.
אולם בחשבון הכולל, לא עמדה ישראל במיבחן.
עשינו משהו, אבל לא עשינו די.
מאיתנו, עם ניצולי השואה, אפשר היה לדרוש יותר,
הרבה יותר.
להבא, כשנפנה אל מצפון העולם בעניין שלנו, יוכלו
לענות לנו: כן, אבל איפה הייתם כשזה נגע לאחרים?

א111ו*ם

ח״כ מ משה סנה :
״איו יותר קוומוניסטים בעולם!״

כששאלה כתבת ג׳רחלס
פוסט, דאה כן־דור, את ח״כ
מק״י משה פנה, איך זה
שקומוניסט כמוהו מדבר נגד
בריוז־המועצות, השיב סנה:
״רוסיה לא קומוניסטית יותר!״
ומה דעת סנה על הסינים?
״בטח שלא! אין יותר קומוניסטים
היום!״ ״אז מה אתה?״
התעניינה בן־דור .״סליחה,״
השיב סנה ,״אין יותר משטרים
קומוניסטיים בעולם!״

איז ה שר־ת
ח בו ר ה צריך?
לונדון

ד״ר יורם
הוא רופא ראשי במחלקה הכירורגית
של בית־החולים המרכזי
לעמק בעפולה. ב־1968
שהה לונדון שלושה חודשים של כראש־צוות
בביאפרה,
שלושה רופאים ישראלים, שביקשו
להקל במידח־האפשר על
סיבלם של הביאפרים. השבוע,
בראיון עיתונאי, סיפר לונדון
בזע ידועים לי מיקרים שנציגי
ביאפרה פנו לנציגויות
ישראליים בחו״ל בבקשת עזרה
בנשק, ואפילו בכמויות
זעירות — ולא רצו כלל לשוחח
איתם• לדעתי, יכלה עזרה,
ואפילו מצומצמת, לשנות
את המצב בשלב הראשון של
המלחמה, ולהכריע את גורל
ביאפרה ישראל יודעת יפה
מאוד למכור נשק כשהיצוא הזה
כדאי!׳׳ ועוד ידע לונדון
לספר על הרצון של גורמים
ישראליים להסתיר את המתרחש
בביאפרה :״כשהגענו חזרה ל־ז׳נבה,
הופתענו, שהגיעה הוראה
מגורמים אחראיים ישראלים,
שאסרה עלינו מראש
ובפירוש לדבר על השמדת־עם,
להשתמש במונח ג׳חסייד לגבי
המתרחש ביאפרה, כשנשוב
ארצה ונשוחח עם העיתונות

0כשנשאל השביע אשי
(ארתור) =ן־;תן, מדוע לא
השיב לאורי אבנרי על שכינה
אותו ״אידיוט מושלם״ ,השיב:
״ראשית, אני לא יכול להשיב
בלשון לא פרלמנטרית ושנית,
אין לי חסינות.״
׳ 0מדוע פירסם בכלל משרד
החוץ את פרשת ה״אידיום
מושלם״? לדידי מנוסי יש
הסבר :״אשה אחת אמרה על
שכנתה שהיא זונה. תבעה השכנה
את האומרת לדין. השופט
מצא אותה אשמה וקנס
אותה ב־ 10ל״י• עירערה הנאשמת
בבית־המשפט העליון.
,מדוע את מערערת על עונש

גיודי אבן־חן

מכו ת
ב בו הי מ ה
י לפני שבוע נערכה בבניין
התיאטרון הקאמרי מסיבה
לרגל נישואיו של ספי כן
יום,ר, בנו של שחקן הקאמרי

אכרהס (כזיק) בן־יוסף.

הגיע זו הפעם הראשונה בחייו ליש־ן
ראל. הוא בא בחברת בתו טניה בת

ה״ .20״איך זה שאתה בתור יהודי לא באת אף פעם לארץ ! ״
נשאל בשדה״התעופה .״לומר את האמת, פחדתי מהחרם הערבי״,
השביר .״עכשיו אני מצפצף,״ המשיך. שלוש שעות אחרי שהגיע,
הלך אדי לבלות את הערב הראשון שלו בארץ, במועדון ׳,מאנ־דיס״
.באמצע הלילה נכנס לשם הליצן התל־אביבי הידוע ראובן
צליק. כשראה אותו אדי, קרא לעברו :״הלו צליק ״.הנוכחים
•השתוממו, שאלו את צליק מאיפה אדי מכיר אותו ז השיב צליק :
״מקולנוע, מרכז׳ ,אני תמיד יושב שם בשורה הראשונה.״
בזה פעוט, ועוד אחרי שהודאת
שקראת לה זונה?׳ שאל השופט•
,כדי שגם כבוד השופט
ידע איזה שכנה יש לי,׳ השיבה

0מה עושה שר בלי־תיק?
״יש לי מאות מכתבים וטלגרמות
לרגל י היבחרי,״ סיפר
השבוע השר בלי׳תיק ליאו
(אריה) דולצין לעיתונאית
זיווה יריב .״קודם כל אני
עובר על הברכות והמזכירה
עונה לכולם.״ אבל לא משנה,
לפי יריב, שלשר אין תיק.
״הוא ממילא לא לוקח לעבודה
סנדוויצ׳ים בתיק.״ אגב, דול־צין
יכנס בוודאי להיסטוריה
כמחבר המשפט :״אני נגד חלוקה
מחדש של ארץ־ישראל! אבל
עבורי אף שעל אדמה זה לא
מושג מקודש!״

זאת שמדברת מ הג טן וש־התפרסמה
עם הבובה
אודי, כועסת. גנב התפרץ לביתה וגנב משם שתי
בובות, כל א חת בגובה מטר, ושעלו לג ודי 1500
דולר. אבל מה שהרגיז עוד יותר את ג׳ודי, זה
שהפורץ לא הסתפק בגניבה, אלא הוריד לשתי
בובות-ציפורים שלה את הראש שלהן. חוקרי ה משטרה
סבורים, שאת המעשה הזה עשה מטורף.

לאותה מסיבה הוזמן כאורח־

״ממוסד שכמוך! מדוע אתה לא
פותח פיך נגד צווי הריתוק?״
הקריאות הרגיזו את מגד שקם
והתנפל על יבי. השניים החליפו
במשך כמה דקות מהלומות, עד
שהקהל והמלצרים הפרידו.
0השבוע השמיעה גם הגברת
הראשונה של התיאטרון
הישראלי, ד! !ה רוכינא, את
קולה למען המלחין היווני הנמצא
במעצר־בית ביוון, מיקיס
תיאודורקים .״אני מצטרפת
אל החותמים הדורשים את
שיחרורו המיידי של מיקים
תיאודורקיס,״ כתבה רובינא למארגני
עצומת השיחרור.

0הבמאי יצחק (צפל)
ישורון מתכוון לביים סרט
מקורי. כשחקנים הוא לקח את

א^.ס אנסקי, אריה יצחק
,,אדונה אינשטיין,
ג׳וזי כץ ואורי זוהר. כן
שכר צפל וילה בהרצליה בה

י בעת ויכוח שנערך בשכם,
בין שר החוץ הירדני
לשעבר, ד״ר קדרי טוקאן,
לבין עיתונאי־חוץ שבא לראיין
אותו, אמר העיתונאי :״הישראלים
החליטו כנראה לבלוע
את הגדה ואת רמת־הגולן ואת
שארם־אל־שייך.״ השיב
טוקאן :״אבל דחילק, איך יכולים
הישראלים לבלוע את כל
זה, כשעדיין לא עיכלו את אשר
בלעו ב־?1948״
מ דובר
שיפמן, ביקר בשבוע שעבר
בכנסת .״איך נ^זר וייצימן
בתור שר־תחבורה, מאה אחוז,
לא?״ שאלו אותו ידידיו .״מה
שאנחנו רוצים זה שר ״,220/״
השיב שיפמן, בהתכוונו להעלאת
תעריפי הנסיעה אותם
דורש קואופרטיב התחבורה אגד.
אגד,

מרדכי

מוכרח לאכול את העוגה
יי /שנותנת לו הזמרת עופרה

פוקס, במסיבה שנערכה בדיסקוטק ״קינגס
קלאב״ ,לכבוד בני מזל גדי, אחרת אבל
לא רק גדי אכל מהעוגה. אכלו ממנה עוד כמה
בני־גדי השייכים לעולם הבידור, כמו העיתונאי
ועורך מדור הבידור של ״ידיעות אחרונות״,
עמנואל בר-קדמא וכן השחקן שלמה ניצן.

דליה לביא

עברה לגור בשווייץ. למה ז מפני שבנה
ראובן ( )2,5זקוק לאקלים יותר טוב,
והרופאים המליצו על הר צוליקר הנ;.צא ליד ציריך. דליה מרוצה
מאוד ממישכנה החדש מפני ש,,ה^_׳_ה ממש כפרית, ומזכירה
לי את הכפר שלי ליד היפה,״ היא אומרת. מלבד בנה נמצאת
איתה בבית גם אחותה הצעירה, המנהלת את משק הבית.
כבוד יוסף מילוא, מנהלו 1
הראשון של הקאמרי שפרש ו־ !
עבר לתיאטרון החיפאי ועתה,
לרגל חגיגות 25 השנה לקאמרי1 ,
חוגג את נצחונו שניתן לו י
לביים את חתונת הבנים —
קואופרודוקציה של התיאטרון
החיפאי והקאמרי. ההתרגשות
עלתה לשיא כשהוציא בזיק
בקבוק קוניאק מדיצינל. הסתבר
כי לפני 23 שנים, בעת
הבכורה של הן לא תיקחהו
עימן, שנערכה בתיאטרון הקאמרי,
נולד בנו ספי. מילוא הביא
אז שלושה בקבוקי קוניאק
מדיצינל, ואמר :״אחד תפתח
בברית־המילה, שני בבר־מיצווה
ואת השלישי בחתונה של ספי.
הבקבוק שנשמר ונפתח לפני
שבוע, היה הטעים מכולם, אך
הוא נמהל בדמעות המרות של
שחקני הקאמרי, שלא עצרו בעד
ריגשותיהם בעת שנפתח
הבקבוק.
׳ 0הבוהימד, רבה. היא אפילו
הלכה השבוע מכות בקפה
נסית בתל־אביב. הכל התחיל
לפני כחודש בחיפה, במפגש
של סופרים יהודים וערבים
נגד צווי הריתוק למשוררים הערביים,
שאורגן על־ידי המשורר
יונה (יכי) כן־יהו־דה.
משך מרבית הערב הפריע
הסופר מתי מגד, שהיה
בין הקהל, בקריאות־בי־ניים
פרובוקטיביות. השבוע
פגש יבי את מגד בכסית :״איך
אתה לא מתבייש, כסופר בישראל,
לצעוק צעקות פרובוקטיביות
במיפגש בעל אופי
הומאני?״ צעק יבי, והוסיף:

הוא מתכונן לשכן במשך 10
ימים את חמשת השחקנים בתוספת
מצלמה. תוכן הסרט
יהיה מעשיהם של החמישה במשך
עשרת הימים.
!23 כמו בכל מדינה מתקדמת׳
נערכו גם ׳באדים אבבה
הפגנות־סטודנטים נגד המישטר.
בארץ זה לא הדאיג אף אחד,
חוץ מאשר את הארכיטקט
ז ל מן עינס. הסיבה: עינב
תיכנן את בניין האוניברסיטה
שם, ולכן טילפן מיד כששמע
על ההפגנות למשרדו באדים
אבבה כדי לברר מה הנזקים לבניין.
התשובה: רק מספר חלונות
שבורים. אגב, עינב תיכנן
לפני כארבע שנים את ארמונו
של קיסר חבש דזייל ה טי ל א -

0השבוע, לפני סיום הצילומים
של הסרט בלונופילד, פרץ
ריב בין הבמאי והשחקן הראשי
ריצ׳ארד האריס לבין
סגנו טד מורי, בעת צילומי
הסרט בבאר־שבע. כתוצאה מכך
נטש מורי את ההסרטה וחזר
ללונדון 12 .שעות לאחר מכן
הובא מלונדון עוזר חדש.

! 0כששאל שמואל שי
את השחקנית הגרמניה מריה
*טל, בערב הראיונות שלו ״מה
היא עושה בארץ?״ השיבה :
״באתי למצוא ילד.״ ״איך?״
שאל שי .״בדרך הרגילה,״ השיבה
מריה. והסבירה לקהל הנדהם
כי היא מכינה כאן סרט,
ומחפשת ילד ישראלי לתפקיד
מרכזי. זה הכל.

הדתיים תביעה להפסיק עבודות פיתוח של הרכבת
בשבתות.

האזכרה לזכר
אשכול — תתבטל

ן 1ז 1ג 11ןין״
התפטרות ביתן —
מיפנה במשרד־החוץ
התפטרותו של משה ניתך ממשרד־ההוץ,
ת המן את קץ השפעתה הישירה של גולדה
איר עד משרד זה.
ההתפטרות באה כתוצאה מן המתיחות ששררה בין
המנכ״ל גדעון רפאל לבין ביתן, שהיה ממונה על 4 מחלקת ארצות־הברית.
ביתן, אחד האנשים המקורבים ביותר לגולדה, טען
כי הערכותיהם של אבא אבן ושל רפאל היו מוטעות.
הוא ביקש לגייס את תמיכתה של גולדה מאיר, אך
לבסוף נכנע והתפטר.
הוא ייצא בקרוב לחופשה של שנה אחת, ולא מן

הנמנע כי תוך כדי חופשתו תנסה גולדה
להבטיח לו מינוי מנב״ל משרד ראש־המנד
שלה, במקומו של ד״ר יעקב הרצוג, המכהן
כתפקיד זה עוד מימי לוי אשכול.

הדלפות מישיבות הממשלה שוב תעסוק הממשלה בבעיית ההדלפות.
כעייה זו החמירה לאחרונה, כאשר תובן
דיונים כלכליים הגיע מחדרי הממשלה למערכות
העיתונים.
בדיון על נושא זה הביע שר־הפנים חיים־משה
שפירא את הדיעה, כי מכיוון שאי־אפשר להעניש את
השרים הוזתיקים, כדאי להעניש את העיתונאים המפרסמים
את ההדלפות.

גאנדי נלחם
ב״שיר השלום״
אלוף פיקוד המרכז, רחבעם (״גאנדי״) זאבי, הכריז
מלחמה על שיר השלום של להקת פיקוד הנח״ל, בו
הוא רואה שיר דפיטיטטי. גאנדי החזיר בזמנו את
ההזמנה להיכל התרבות לעצרת 20 השנה לנח״ל מפני
שידע כי להקת הנח״ל תשיר במופע זה את שיר
השלום. אחר־כך הודיע למפקד הנח״ל כי לא יתיר
ללהקת הנח״ל לשיר את השיר בתחום פיקוד המרכז.
לפני שבוע, בחג עליית היאחזות הנח״ל בגילגל שבעמק
הירדן, הסכים גאנדי לבוא לטכס רק אחרי שלהקת
הנח״ל התחייבה לא לשיר שם את השיר.

האזכרה הממלכתית במלאות שנה לפטירתו של לוי
אשכול המנוח, תתבטל.

באשד הועלתה הצעה לקיים אזכרה זו
כחודש הבא, התנגדה האלמנה מרים אשבול.
הנימוק: באזכרה שנערכה כמלאות
שלושים לפטירת ראש־הממשלה, השתתפו
דק מתי מעט.
מרים אשכול משלימה עתה כתיבת ספר זכרונות על
שש שנותיה עם ראש־הממשלה. הספר יופיע בבת־אחת
בשמונה שפות, ביום־השנה השני לפטירת אשכול, יהיה
מבוסס על עובדות שאותן ראתה מרים אשכול בעצמה.
היא כבר חתמה על הסכם עם מו״ל אנגלי ידוע.

המהפכה הגרמנית
של בגין
אחרי 25 שנות סירוב לדבר עם גרמני,
לחץ מנחם בנץ בשבוע שעבר את
ידו של השגריר הגרמני כישראל.
הדבר אירע בקבלת-סנים שערבה גולדה
מאיר לשגדירים הזרים, כדי להציג
כפניהם את השרים החדשים בממשלתה.
אנשי
משרד-החוץ ושאר הנוכחים היו
בטוחים כי היתה זאת טעות, דכי בגין
לא ידע כלל את ידו של מי הוא לוחץ.
עתה מסתבר כי אץ זה כף. השגריר
הבלגי הציג את השגריר הגרמני בפגי
בגין כפה מלא, וכגץ ידע היטב עם מי
הוא מדבר.
למרות זאת שוחח ארוכות עם השגריר,
כעיקר על זכרונותיו מימי היותו
אסיר כמחנה-ריכוז סובייטי בוורקוטה.
השיחה התנהלה בשפה הרוסית, אותה
למד השגריר כאשר כיהן במוסקבה.
נראה כי בגין שינה את עמדתו לגבי
היחסים הרשמיים עם גרמניה, לאור
המצב הביטחוני של המדינה. מכאן שגם
מתן ההיתר לעזר וייצמן להצביע
כעד ביקור אבא אבן בבץ לא היה כבחינת
סטייה רגעית.

צפוי ריב קוואליציוני
בגלל רכבת ישראל
לא מן הנמנע כי בעתיד הקרוב יפרוץ ריב קואליציוני
בין הדתיים לבין שאר שותפי הקואליציה, כאשר יעלו

בימים אלה מחליפים את פסי־הכרזל כמסילה
הייטנה בין תל־אכיב וחיפה. הפסים
החדיטים מורכבים מחומר מיוחד המפחית
את הרעש שנוצר כשעת היריד גלגלי הרבכת
כפסים. מאחר שלא ניתן לבצע את
העבודות שעה שהרכבות נוסעות, מבוצעות
מרבית העבודות בשבתות.
לאחרונה התלוננו עובדים דתיים בפני הנהלת ה־מפד״ל
על חילול שבת זה, ונראה כי הדתיים ידרשו
להפסיק את העבודה בשבתות.

מזמיני משאיות
הופכים יבואנים
חברת אלקון המיבאת לישראל את משאיות
הנודעות, מצאה פתרון להוראה החושה המחייבת
יבואנים להפקיד /,ס 50 משווי הסחורה שהם מזמינים
מחו״ל — החברה הטילה על מזמיני המשאיות להכניס
בעצמם את הפקדון.

החכרה ניצלה את העובדה שרוכשי המשאיות
הסכימו לפתיחת ״מכתבי קרדיט״
בבנקים על שמב, כשעת הזמנת המשאיות.
כתוצאה מכך הופכים מזמיני משאיות
״מק״ ליבואנים עצמאיים כביכול, כשהם
נאלצים להיטלייט מכיסם לאוצר כ־ 50 אלץ
ל״י עכור כל משאית.
בעלי המשאיות עומדים למחות נגד נוהג זה.

יחליפו מיספרים כחולים
במכוניות הממשלה
מינהל הרכב הממשלתי עומד להתחיל
כהחלפת מיספרי הזיהוי הכחולים -המציינים
רכב ממשלתי — כמיספרי זיהוי
כתומים, כמו לכל המכוניות הפרטיות.
המיספרים הכחולים יוחלפו במרבית מכוניות הממשלה,
מלבד מכוניות השרים.
טרם נודעה סיבת ההחלפה, אולם משערים

כי אהת הפיכות לכך הוא הרצון שלא
לנקר את עיני הציבור כתקופת משכר כל כלי,
כמראה מכוניות ממשלתיות הנוסעות
בנסיעות פרטיות.

מרדכי ארנון
למשרד־ההסברה
אם יקום משרד־הסברה עצמאי בראשות
השר ישראל גלילי, יקבל כנראה מרדכי
(מייק) ארנון, המכהן כמזכיר הממשלה,
את תפקיד המנהל הכללי.
גלילי מקווה שעקב הקמת המשרד העצמאי יכנס דן
רוזוליו, המועמד ה־ 61 במערך לכנסת וישמש בתפקיד
סגן־שר.

כחודש הבא עומד להתקיים ב״היכל
התרבות״ כתל־אכיב פפטיבאל טל להקות
צבאיות. גאנדי הודיע כי לא יתיר ללהקת
פיקוד המרכז להופיע כפסטיבאל אם להקת
הנה״ל תשיר בו את ,,שיר השלום״.
בינתיים עלה שיר השלום של יאיר רוזנבלום ויעקב
רוטבליט למקום הראשון במיצעדי הפיזמונים של
שידורי־ישראל וגלי צה״ל.

״גרוב. ,מזורים את וזיווה שנוכשיו אוזגד רוציגז רוזרש את הציוד...״

(קאריקטורה של אוליפנט ,״ניו־יורק טייטס״)

נוכחתי בוויכוחים מעטים שהיו כה עגומים. כמו הדיון שנערך השבוע בכנסת על
רצח־העם בביאפרה.
נדונו ארבע הצעות לסדר־היום. הנואמים הביעו את חרדותיהם הכנות, הישוו את רצח־העם
בביאפרה עם שואת היהודים, האשימו את העולם בשתיקה גם אז וגם עתה.

אפשר היה לקוות פי כמעמד היסטורי מחריד זה יתכנסו־ 120 חברי־כנסת,
ויוכיחו כי בית־הנכחרים של מדינת־ישראל שונה מכל פרלנט
אחר, כשמדברים על רצה־עם.
ושלושה חברי־כנסת.

לא דובים ולא יער. בשיא הדיון נכחו באולם עשרים
מיספר גדול יותר ישב בחוץ, במיזנון.
מכל 26 חברי הממשלה, עם ובלי תיקים, נכחו רק שר־החוץ וראש־הממשלה. נדמה
שגולדה מאיר לא באה כל־כך בגלל ביאפרה, אלא כדי לשמוע את נאום־הבכורה של
ידידתה, זינה הרמן. ואילו שר־התוץ פתח בנאום שלו — הנאום ההיסטורי של שרד,חוץ
הישראלי על קבר מיליוני ביאפרה — בסיפור זכרונות עליזים על נעוריו המשותפים
עם הגברת הרמן בתנועת־נוער בחו״ל.
בבוא שעת־ההצבעה, פה־אחד, היה המראה של האולם כה עגום, עד כי קמתי והצעתי
כי ההצבעה תי^רך בקימה, אחרי שחברי־הכנסת השוהים בחוץ ייכנסו לאולם.

ההצעה נדחתה, כנימוק ש,,אץ לכן־• תקדים״•
ייתכן שגם לרצה־עם אין תקדים. אבל יש ויש תקדים לאדישות של עמים ופרלמנטים
כאשר רוצחים עם אחר. התקדים הנורא ביותר רשום בתולדות עמנו — ונורא לראות
שגם אנחנו איננו שונים מכל שאר העמים, כשלא אנחנו הנרצחים.

הופעה 8שווה
באותו יום נערך עוד ויכוח מדיני, והוא הוכיח בצורה חותכת ביותר מהי דמותה
הפוליטית של הכנסת השביעית. הנושא היה עיסקת־הנשק הצרפתית האחרונה עם לוב. נשמעו
על כך שש הצעות לסדר־היום, מכל צידי הבית.

הכנסת נראתה כמו תזמורת גדולה, המנגנת מנגינה אחת כדכד.
יד׳^ז^״י^וד״י־ה־זד~ ז -ן

כך נותרה ככנסת סיעתנו הקטנטנה כאופוזיציה יהידה -וכל אדם
בכנסת מרגיש זאת.
בוויכוח על העיסקה הצרפתית השמענו את הנאום האופוזיציוני היחידי — ואום שבו
חשפנו את אשמות המדיניות של ממשלת־ישראל, ורמזנו על מדיניות אלטרנטיבית נראה
מיסגרת).
בנאום זה זרקנו לשר־החוץ בכוונה כמה אתגרים, הזכרנו את פרשת פאנאגוליס (ראה
למסה) ,כדי שיוכל להתייחם אליה, והכנסנו את ראשנו ממש לעניבת־התליין בהעלותנו
את שמו של אשר (״ארתור היפה״) בן־נתן, כדי לתת לאבא אבן את ההזדמנות להעלות
גם את האשמותיו נגדנו.
אבן לא נענה לאתגר. בנאום התשובה רק דיבר על ״הופעתו המשונה של חבר־הכנסת
אמרי״ ,מבלי להגיב על תוכן דברינו.

כמציאות של הכנסת השביעית, הופעה
אופוזיציונית אמיתית היא כאמת ״הופעה
משונה״.

— !1ו1#ד< 11 זו1׳1ר״י*=זז**>8ין^י*^!8*.׳11

מרשת
פא נא ג
בעשרות הופעותי הפומביות באירופה
לאחרונה, רדף אחרי השם פאנאגוליס.
בוויכוח פומבי עם אנשי אל־פתח, באסיפות
מטעם השמאל החדש, בדיונים בחוגים
יהודיים, היתר, זאת כמעט תמיד השאלה
הראשונה שהוטחה בפני :״האם נכון ש הסגרתם
לתלייני
פיאנאגוליס?״

כל מנגן השתמש בכלי המיוחד שלו כדי לנגן מנגינה זו. החצוצרות של חרות פנו אל
הימין העולמי, הכינורות של המערך ניגנו למען מפלגות־המרכז בארצות העולם, ומק״י
ניגנה את אותה מנגינה עצמה בחליל הקומוניסטי. המנגינה נקבעה על־ידי משרד־החוץ.
ד״ר סנה הסביר בעזרת מליצות קומוניסטיות־אנטי־אימפריאליסטיות את אותו הדבר
בדיוק שהסביר ח״כ אברמוב מגח״ל בעזרת מליצות הפוכות, וח״כ מלמד בעזרת אלוהים.
האופוזיציה הפורמלית מנסה תמיד להשמיע צליל קצת־קצת שונה. שמואל תמיר
משתדל לחזור על המוסכמות בנימה קצת יותר קיצונית, אגו״י תומכת בקו הרשמי אך
מבקשת להגביר את הכפייה הדתית, ואילו הרשימה הממלכתית תוהה ותועה בשטח
כרוה־רפאים, מסתייגת מעניינים של מה־בכך, ואיש אינו יודע מה ההבדל בינה ובין
המערך, שבו יושבים מנהיגיה.
נשארת רק״ח, שהיא אינה רק מחוץ לתזמורת, אלא גם מחוץ לזירה, באשר היא
שייכת למקהלה המוסקבאית וחוזרת באופן אדוק על התווים הרשומים בפארטיטורה של
פראבדה. משום־רך אין איש מתייחס למה שהיא אומרת.

יוון את

לוחם

החופש

הפצנו מייד הודעה לעתונות להסברת
העניין, ועוד באותו יום עליתי לדוכן
הנואמים כדי למסור את ההודעה האישית
הבאה, בה פרטתי את הפרשה:

היו״ר יצחק נכון:

שאלה

נוספת

לחבר־הכנסת שלום כהן.
שלום כהן ז האס האיש הגיע באוניה
יוונית לישראל?
האם הוא ביקש להיכנס לישראל והדבר
נמנע ממנו על־יד׳ משרד הפנים?
סגן־שר־הפנים: התשובה שלילית.

אכנדי העובדות הן כדלקמן:
( ) 1ידוע לנו, על סמן חקירה אישית,
כי מר פאנאגולים׳ לוחם־תופש יווני שהיה
מבוקש על־ידי שלטונות הדיקטטורה היוונית,
הצליח להתגנב לאניה יוונית ולהגיע
לחופי ישראל. בהגיעו הנה ביקש לעלות
לחוף ולקבל כאן מיקלט פוליטי, מכיוון
שהיה צפוי למאסר ולענויים.
( )2בעניין זה היתה התייעצות במשרד
החוץ, ושם הוחלט שליא לתת מי^לט
מדיני למר פאנאגוליס — תוך ידיעה
כי בהישארו באוניה יוחזר לידי מרדפיו.
( )3מכיוון שהנ״ל לא נכנס רשמית

להשיב להאשמות המוטחות בפניהם. צר
לנו כי סגן־שר־הפני־ם בשם הממשלה, לא
השתמש בהזדמנות זר, והתחמק בדרן
פורמלית מהבהרת הענין החמור.
מצאתי לנכון להביא עובדות אלה לידיעת
הבית בגלל חומרתן, וגם כדי להבהיר
כי לא היתח לי כוונה להאשים אישית את
כב׳ סגן־׳השר.

למחרת היום פירסמה העתונות בהרחבה
רבה את הפרשה, וכך הפכה נחלת הציבור.
מערכת היום הזה של שידורי ישראל
הזמינה את סגן־השר ואותי לדיון בפרשה,
כדי לגלות את האמת. שנינו הסכמנו —
אך ברגע האחרון ממש הודיע סגן־השר
שלא יבוא. ברור שמשרד־החוץ אסר זאת
עליו, כדי לטשטש את חלקו בפרשה.

ערכתי בירור משלי, ונסתבר לי כי
הטענה היסודית — המחרידה — נכונה.
החלטנו לעורר פרשה זו בכנסת במלוא
חומרתה המוסרית והפוליטית. ראינו בכך
תפקיד־כבוד מצפוני ממדרגה ראשונה,
והבינונו את הדבר בהקפדה, כדי להביא
את הפרשה לתודעת כל אדם בישראל.
תחילה הגשנו שאילתה לשר־הפנים:
בכנס שנערך מטעם המפלגות הקומוניס-
טיות באיטליה׳ הכריז אחד המשתתפים,
פליט וגולה בשם סטאטיס פאנאגוליס,
שאחיו, קצין בצבא היווני, שנמלט מיוון,
הוסגר מל־י-די השלטונות הישראליים לממשלת
יוון. הנ״ל נמלט מיוון כפליט פוליטי.
הנני מבקש לדעת:
( ) 1אם יש אמת בידיעה זול
( )2האם הוסגרו על־ידי ממשלת ישר־אל
לממשלת יוון אנשים כלשהם?
( )3האם קיים הסכם הסגרה בין יוון
לישראל?
( )4אם הוסגרו נמלטים מיוון — מדוע?

השבוע בא סגן שר־הפנים המפד״לי,
גולדשמידט, לענות לשאילתה. החלטנו
מראש שאם לא תהיה התשובה נכונה
ומלאה, לא נעבור על כך בשתיקה. ואכן,
תוך כמה דקות הרעשנו את הכנסת, והבטחנו
כי העניין לא יושתק שנית• וכך
זה נרשם בפרוטוקול:

׳תשובת גודדשמיט :
החומר

לשאלה ו: לפי
משרד הפנים — לא.
לשאלה :2משרד־הפנים לא הסגיר לממשלת
יוון אנשים כלשהם.
לשאלה :3יוון היא צד לאדנה האירופית
בדבר הסגרה, וישראל הצטרפה אל
האמנה ביום 27 בספטמבר . 1967
לשאלה :4ראה תשובתי לשאלה .2

הנמצא

בתיק

התרייניגז שר יוגן: ה\2ורגנרים השגרבוים באג1וג\ז בשורוו גזזזנות־רימו
אורי אכנרי: זה שקר גס! זה לא
נכון! זוהי שערוריה! זו אי־אמת מפורשת!
האיש הגיע באוניה ולא נתתם לו לרדת!
הסגרתם אותו לתליינים היוונים!
היו״ר יצחק נכון: חבר־הכנסת אב־נרי,
תגיש שיאילתה נוספת.

בדיקת התשובה של סגן־השר מלמדת
כי נזהר מאד ואמר רק ש״משרד־הפנים״
לא הסגיר את הפליט — ובכך לא הכחיש,
למעשה, שהאיש הוסגר על־ידי משרד
אחר. אולם בתשובה לשאלה הנוספת עבר
מהתחמקות פורמלית להכחשה טוטאלית
— הכחשה שאינה אמת.

לישראל, הוא גס לא הוסגר רשמית.
תשובת סגן־השר לשאילתה, אן לא לשאלה
הנוספת, היתהג אם כן, נכונה מבחינה
פורמלית, אך מטעה וכוזבת בתוכנה, באשר
היה כאן מיקרה מובהק של הסגרה של
פליט מדיני. נתנסינו כבר בהסגרה פוליטית,
בצורה פורמלית אחרת, בפרשת סובלן.
( )4המיקרה הנ״ל הגיע לידיעת העולם
כאשר אחיו של הקורבן, סטאטיס פאנא־גולים׳
חשף את הפרשה בוועידה בינלאומית
בפאלרמו. העניין זכה לפירסוס בעתו־נות
הבינלאומית, כגון לה״מונד בפריס,
וידידי ישראל בכל העולם מבקשים לדעת
הסבר מוסמך מטעם ממשלת ישראל, כדי

יום לאחר מכן הזכרתי את הפרשה
בנאומי על עיסקת־הנשק הצרפתית, בנוכחות
אבא אבן. גם הפעם סירב להגיב.
אולם בזאת לא תמה הפרשה. הגשנו
עוד באותו יום שתי שאילתות נוספות
— האחת לשר״החוץ׳ והשניה לשר־המש־טרה.
לא ננוח עד שפרשה מבישה זו
תבורר, כדי להבטיח שלא תוכל להישנות.
חברי־הכנסת, שלא ידעו עד כה על כל
העניין, הגיבו באופן פרטי בהבעת חרדה.
כמה מהם, וביניהם חבר־כנסת דתי, ניגשו
אלינו כדי לשאול מה יש ביכולתם לעשות
כדי להשמיע מחאה ברורה ולהביא לידי
בירור מוסמך.

אגרי אבנר• מאש את שר־החוץ בוויכוח ונד זר הנ ש? לארצות 3111

שדד ־ החוץ אשם!״
להלן נאומו של ה״ב אורי אבנרי להנמקת
הצעתו לסדר־היום לדון באספקת נשק צרפתי
ללוב ולעיראק.
כבוד היו״ר, כנם־ נכבדה,
מובן מאליו שאנחנו מגנים את המישחק הציני של ממשלת
צרפת המקיימת אמברגו על מישלוחי־נשק לישראל,
בעוד היא מספקת נשק ללוב, ומתעתדת לספק נשק לעיראק.
מובן מאליו שנשק זה מיועד בסופו של דבר, בצורה
זו או אחרת, למלחמה בישראל.
מובן מאליו שצרפת עושה זאת מתוך חישוב קר של
אינטרסים כלכליים ופוליטיים, כדי לשים את ידה על אוצרות
הנפט בעולם הערבי, ולחזור לתפוס את המעמד המסורתי
שלה במזרח־התיכון.
מובן מאליו שהדבר מטיל על כולנו חובה כפולה ומכי־פלת
לדאוג לחימושו של צה״ל, כדי שיוכל להתמודד גם
מבחינת ציודו בכל צירוף של אוייבים, כל עוד נתונים
אנחנו במלחמה.

לחור־המנעול של שיקוליהם הצרים.

מוכן שקיבלנו נשק, וברור שהנשק היה
חשוב. אולם שילמנו בשבילו מחיר עצום. כמחיר
נשק זה שרפנו את הגשרים לשלום, והפכנו
קורבן למולד המלחמה המתמדת, ששום
כמות של נשק לא תשביע את רעבונו.

הזהרנו שימכרו אותנו
אנו, אנשי העולם הזה, איננו מדברים כחכמים לאחר
מעשה. התרענו אז, והמשכנו להתריע מדי שבוע בשבוע,
בפני המישגה ההיסטורי של השתלבות באינטרסים של
הקולוניאליזם הצרפתי.
הזהרנו ואמרנו שצרפת תאבד את אלג׳יריה, את מארוקו
ואת תוניס, בניגוד לנבואותיהם של האדונים פרס ושות׳

לעולם לא נהיה ביאפרה שנייה:

משרד־החוץ לא הבין דבר, ואינו מבין דבר גם היום.
הוא חושב שאפשר להתגבר על אינטרסים בסיסיים במליצות
בצרפתיף האוכספורדית של השר אבן. מכונת המלל
באה במקום הניתוח המדיני הקר, חסר־הסנטימנטים, שצריך
להנחות כל משרד־חוץ הראוי לשמו.
בסופו של דבר הגענו למצב שגם פריס וגם אלג׳יר פוגעות
בנו במידה שווה, ששונאים אותנו בצרפת גם הימין
וגם השמאל, שיש שיתוף־פעולה בין צרפת ומצרים במלחמה
נגדנו, והנשק זורם ללוב ויזרום לעיראק, בעוד ה־מיראז׳ים
שלנו נרקבים במחסנים.

כבל מדינה אחרת הייה נעיד טיהור ראדיי־קאלי
בשירות־החוץ, אחרי מפולת בזאת. אבל
לא אצלנו. אצלנו פורחת תהילתם של ראשי
משרד־החוץ בבל שהם מכניסים את המדינה
לבוץ, ככל שהם מספקים חומר-גלם לאורגייה
של מאזוכיזם כרוח ״העולם כולו נגדנו, אבל
לנו לא איכפת״...

פשיטת־רגל טוטאלית

פרשות בן־נתן ופאנאגוליס

אולם כבוד היושב־ראש, דיון זה אינו מתנהל באספה
הלאומית הצרפתית. הוא מתנהל בכנסת של מדינת־ישראל.
ממשלת צרפת אחראית כלפי בוחריה שלה, והיא מכלכלת
את ענייניה לפי האינטרסים של צרפת, כפי שהיא
מבינה אותם. מסופקני אם אנחנו, נבחרי ישראל, מוסמכים
להחליט מה טוב ומה רע לצרפת. חוששני שאין זה גם
תפקידו של שר־החוץ הישראלי.
משרד־החוץ הישראלי הוא האחראי לשמירת האינטרסים
של ישראל, ותפקידנו לבחון אם אומנם מילא את תפקידו.

יש שיטה בשגעון הזה. מה שעשה שמעון פרס בצרפת,
עשה ידידי אשר בן־נתן בגרמניה. גם הוא, ברוב חוכמתו
המושלמת, הצליח לקומם נגדנו את הנוער ואת כוחות
המחר, לקשור אותנו לגנרלים ולאילי־הריאקציה השוקעת,
לזרוע אח הזרע הראשון של זרות בין מדינתנו המתקדמת
ובין הכוחות המתקדמים שם, מסוגם של ברנדט והיינמן,
שהגיעו עתה לשילטון. גם שם בנה משרד־החוץ את מדיניותו
על ההנחה שהנאצים־לשעבר, כמו קיזינגר ושטראוס,
מסמנים את העתיד.

פרשת צרפת, אולי יותר מכל פרשה אחרת,
היא ההוכחה הניצחת לפשיטת־הרגל הטוטא־לית
של משרד־החוץ, של מדיניותו, של שי־טותיו,
של כל מערכת האשליות, ההונאה העצמית,
חוסר התיכנון והמחשבה המאפיינת
משרד זה מיום לידתו.

לשיא הגאוניות הגיע משרד־החוץ כשיעץ
לראש-הממשלה לשלוח את השדר המפורסם
לנשיא ניקסון, להנחית ם טירת-לחי לאמריקה
של מחר ולמיליוני היהודים שבה, תון* קשירת
גורלה כיסודות השוקעים שהגיעו לעברי פי
פחת.

מרד כי סו ר קי ם (המערך) :נדמה לי שהדיון
היום הוא על צרפת, ולא על ישראל!
אורי אבנרי: אני נבחרתי לכנסת של ישראל,
ולא לכנסת של צרפת!

ואזכיר רק בריפרוף את יוון, את הפרשה המחרידה של
הסגרת הקצין פאפאגולים לידי תלייניו. עוררתי את העניין
בכנסת. שידורי ישראל הזמינו את סגן שר־הפנים להסביר
את הפרשה. אך ברגע האחרון ביטל סגן־השר את הסכמתו
להופיע ולהסביר — כנראה על־פי עצת מישהו שאינו מחיץ
למשרד־החוץ.

ההכרעה ההיסטורית הרת-האסון
בסוף שנת 1954 הועמדה מדינת־ישראל בפני ברירה
היסטורית: למצות את האפשרויות שהסתמנו אז, למרות
העסק הביש,״להגיע למערכת יחסי־שלום עם המהפכה המצרית
הצעירה והתנועה הלאומית הערבית בכללה, ובין
השתלבות במלחמת־הייאוש של האימפריאליזם הצרפתי ה־גווע,
שניסה להחזיק בשארית כוחותיו בעמדותיו הקולוניאליות
בצפון־אפריקה.

היתה זו הכרעה היסטורית כין אתמול למחר;
בין הליבה בתלם השיגרה, המוביל ל־מכו,
פתום, לבין נפיץ נועז לפרוץ דרך חדשה
לשלום, בין הפחד של אנשים קטנים, שרצו
לחטוף הזדמנות, וכין החזון והאומץ של מדינאים
הרואים את הנולד.
במצב גורלי זה התפטר משרד־החוץ מאחריותו, ופינה
את הדרך לאנשי־הרכש, שראו את כל בעיות המדינה מבעד

אבא אבן
על ״הסנטימנטים העמוקים המקשרים בינינו ובין צרפת,
שהם מעבר לאינטרסים פוליטיים.״

הזהרנו ואמרנו שביום שבו תיסוג צרפת
מאפריקה הצפונית, יכריח אותה האינטרס
הצרפתי הגס למכור אותנו, כדי להציל את
ענייניה בעולם הערבי.
אנשי משרד־החוץ התעלמו מאזהרות אלה. התנחמתם
בעליית דה־גול. לאחר מכן התנחמתם בנפילת דה־גול. אחר־כך
התנחמתם בעליית פומפידו. בכל הזדמנות מילא דובר
משרד־החוץ את פיו ואת העיתונים בהבטחות ורודות,
שהנה־הנה חל המיפנה הגדול לטובת ישראל.

הא האשה נחותה *
״חוק יחסי הממון בין בני הזוג״
קובע הלכה חשובה: שהרכוש הנוצר
במשפחה בשעת הנשואין (להבדיל ט־נדוניה,
ירושה וכו׳) שיין לשני בני־הזוג
שווה בשווה.
לפני שבועיים נאם על כך שלום כהן,
חייב את החוק והגיש שורה של הסתייגויות
ענייניות, שהוכנו בקפדנות על־ידי
אמנון זכרוני. בהתחדש הוויכוח
השבוע, הסתערו דוברי הדת על החוק.
השתמשתי בעובדה שאנחנו עכשיו
סיעה של שניים, ונטלתי את רשות־הדיבור
במיוחד כדי לסתור את דברי
הדובר הדתי העיקרי, ח״כ הרב נריה :
או רי אכנ רי אני מקנא בחבר-
הכנסת נריח, וגם מקנא בחלק מן החינוך
שהוא קיבל. הוא נתן לנו דוגמה מאלפת
ביותר של פילפול תלמודי, המסוגל להפוך
שחור ללבן, יום ללילה, לילה ליום, וכל
זה בצורה מבריקה, משכנעת, בעברית רהוטה
הנעימה לאוזן.
הנימוק היחידי בדבריהם של חבר־הכנסת
הרב נריה, וחבר־הכנסת נסים, שיכולתי

לגלות בתפיסתי המוגבלת, הוא זה: אם
יתנו לאשר, את הזכות על מחצית הרכוש
הנוצר תוך כדי חיי הנישואין — הרי
האשה הנורמלית תיקח את הכסף, תפרק
את הנישואין, תשכח את הבעל, את הילדים,
ותצא עם העושר הגדול לחיים חדשים.
איזה בוז תהומי לאשה, מצד כל דוברי
הדת ששמעתי את דבריהם בוויכוח הזה!
אין לי מנוס מלהגיד שהבוז הזה טבוע
במהות התפיסה של הדת הזאת, דת
שנולדה בתקופה הפטריארכלית, ושחסידיה
עד היום הזה עדיין חיים בתקופה ההיא.
לא חשוב אם זו דת ישנה או חדשה
— היא פסולה באשר היא פטריארכלית,
ואיננה מכירה באשה כחלק של החברה
של ימינו. היא עדיין מתייחסת לאשר,
כאל רכוש, כאל יצור נחות, כמשהו
השייך למשק־הבית, כמו כל שאר הדברים
השייכים למשק־הבית.
טובה סגהדראי מזפד״ל) :מה שאתה
אומר ברגע זה אינו במציאות, אינו קיים.
אורי אבנרי: אינני מנתח עכשיו,
חלילה, את הדת היהודית, אינני מוסמך

עשינו טובה נוראה לשליטי יוון, ועכשיו
מאמנת יוון את טייסי לוב ומבונאיה !

חוץ מאשר ענייני החוץ!
כבוד היושב־ראש, בהרימנו את קולנו נגד הציניות של
ממשלת צרפת, לא נזנח את תפקידנו הראשוני לתבוע שינוי
מוחלט של עצם תפיסת־היסוד שבמדיניות־החוץ הישראלית,
ושל הצוות הבכיר של משרד־החוץ.
משרד־החוץ הזה מסוגל לטפל בכל דבר, חוץ מאשר
בענייני החוץ.

אני מציע לשנות בעוד מועד את המדיניות
ואת כעליה, לפני שנאבד את כת־בריתנו
הגדולה, ארצות-הברית, ותתגשם הסיסמה
״העולם כולו נגדנו״.

לכך. אני מנתח את הנאומים ששמעתי
בבית הזה, והנימוק היחיד שהובא נגד
החוק מצד הדוברים הדתיים הוא הנימוק
המעורר־תמיהה, אם להגיד זאת בלשון
מאד עדינה, שהאשה, ברגע שיתנו לה
חצי הרכוש, תברח עם חצי הרכוש, תברח
עם חצי הרכוש כל עוד נפשה בה, ואילו
הבעל, כשיש לו כל הרכוש — הוא
לא יברח, מפני שהוא יצור עליון.
שמחה פרידמן (מפד״ל) :זה נימוק
שאתה יוצר ונלחם נגדו. תהיה זהיר,
ותיווכח.
אורי אבגרי: אני רוצה להגיד לך
שמכיוון שנהניתי ־כל כך, מבחינה אסתטית,
מנאומו של חבר־הכנסת נריה, פתחתי את
לבי לגמרי, ובאמת התכוונתי לשמוע במלוא
ההבנה, על סמר ההגיון של הדיאלוג,
את כל הנימוקים ההגיוניים. ולא מצאתי
בפיו נימוק אחר נגד החוק מאשר זה.
ואני קצת חושש שהדיאלוג בינינו, בין
המחנה הדתי והמחנה החילוני, מזכיר את
הקטע מהפיליטון של שייקה אופיר, האומר
שמונולוג זה כאשר אדם המדבר אל
עצמו, ודיאלוג — כאשר שני אנשים
מדברים כל אחד אל עצמו.
אי־אפשר להכחיש שזהו הנימוק היחידי
שהובא נגד החוק הזה: שהחוק הזה פוגע

בחיי המשפחה, פוגע בטוהר המשפחה,
גורם לגיטין, גורם לפילוג, באשר הפיתוי
הנורא הזה שיינתן לאשה, שנותנים לד,
מחצית הרכוש, הוא כזה שאשר, לא תוכל
לעמוד בו, היא לא תוכל לעמוד בפיתוי
הזה, היא מוכרחה לפרק את הנישואין כדי
לשים את ידה על חצי הרכוש.
מעיקרו באשר
אני פוסל נימוק זה
בעצם הנימוק הזה טבועה השקפה ביולוגית
או ביולוגיסטית, שהאשה היא יצור
נחות; שהגבר, עם כל הרכוש ביד, הוא
אחראי, הוא ישמור על הרכוש למען
המשפחה׳ ואילו האשה, ברגע שיתנו לה
אחיזה קטנה שבקטנה ברכוש, תפרק את
המשפחה כדי לזכות ברכוש.
האם באמת זהו נסיון החיים? האם
אשה, שיש לה משפחה, שיש לה בעל, שיש
לה ילדים — תפרק את המשפחה בגלל
עניינים של ממון? או שהמצב הוא הפוך,
שכאשר המשפחה מתפרקת מסיבות אחרות,
צריכה האשה׳ צריכה החברה לדאוג שהיא
לא תקופח?
איני מכיר מקרים רבים שבגלל ענייני־ממון
מוכנה אשה לוותר על אושר משפחתי׳
על ילדים, על בית. גבר נוטה לכך
הרבה יותר• כי האשד, צמודה יותר לבית
מאשר אנחנו, הגברים.

תמרורים

111 ן חו;111ו7

התפייסו ונראים שוב ביחד,
הזוג־בגירושין ג׳ואן קולינם ובעלה-
בנפרד אנתוני ניולי. הזוג הוא אחד
המוזרים בעולם הבד: ניולי מנהל רומן עם
המיליונרית שרלוט פורד־ניארכוס, אך למרות
זה הוא חוזר מדי־פעם אל אשתו־לשעבר.

7ור>ומף

עגורה לגופך
מצאי עתה בחנויו ת
ה מוב חרו ת בישראל. הקולקציה הבינלאומית של
לבני נשים:
קומבניזונים,
מערכות וכוחנות
לילה של סריומף-
אינטרנ שיונל
האופנה האחרונה
מיובאת מאירופה
במחירים סבירים.

נפרדוסופית למרות השמועות
על פיוס ביניהם, כרכרהי סטריי*
סנד ובעלה־בנפרד אליוט גולד, הנראה
לאחרונה בחברת צעירה יפהפיה, עליה
אמר,, :זוהי ידידתי הקבועה, ואיני מתכוון
לחזור לברברה.״

נולד

.למלחמה נעמי שמר (ירושלים
של זהב) ולעורך־הדין
בעלה

חיים
הורוכיץ,
בן: אוריאל.
נו קזבלן שנתן ליגאל
תוב

לדה ,.ל-
האמיתי, זה
את ההשראה
מוסינזון לכאת
המחזה

קזבלן,

פיינגרש

שלו כצייר בבתי־קפה׳ חזר לארץ, עבד
כגרפיקאי ומתמסר עכשיו רק לציור.
נחוג יום־הולדתו ה־ 73 של הממציא

אלכסנדר

חיים ד*

אורה.

נקנס. ב-
בית־המשפט במינכן, ב־ 250 אלף מארק, העורך
והמו״ל של השבועון דר שפיגל
רודדלן 5אוגשטיין. הקנס הוטל לאחר
שאוגשטיין לא חזר בו מהצהרה שפירסם
בשבועונו, בה האשים את פרנץ־יוזף שט־ראום
בשחיתות, בעת שכיהן כשר־ההגנה
של מערב־גרמניה, ב־.1962

פורש ״ מתפקידו^ כמזכיר מפלגת העבודה שפייזר, המשמש גם כחבר הנהלת עיריית
תל־אביב, ראש המחלקה לנוער, תרבות
וספורט, ומכהן כיו״ר איגוד ערים דן.

במחוז תל־אביב — אליהו

התפטר מתפקידו כראש מערכת
החדשות וענייני היום בשידור׳
על רקע סיכסוך
סמכויות עם הנהלת
חטיבת החדשות —

ישראל,

גדעון

לכ-ארי.

נמנה עם צוזת, עובדי
החדשות שהקים
וגיבש את תוכנית
היום הזה, נתמנה
לפני כחודש לראש
המערכת בתל־אביב,
היה אחראי בין השאר
על עריכת ה־רפורטז׳ות
למאגזין
היום הזה ובחצי
לכ״ארי
היום ולהפעלת רשת
הכתבים האיזוריים של הרדיו בערי השדה.
נחוג במצריים, בצינעה ללא חגיגות
וכמעט ללא פירסום, יום־הולדתו ד,־52
של גמאל עכד־אל־גאצר. אחד מעיתוני
קהיר שהזכיר את יום־ההולדת, כתב:
״נאצר מבלה את יום־ר,הולדת במצב בריאות
טוב, כשהפופולריות שלו בעולם הערבי
נמצאת בשיאה, וכשהוא יודע בבירור
כי צרפה הפכה לידידת המדינות הערביות
ומונעת נשק מישראל*.
נחוג יום־הולדתו ה־ 32 של הצייר
הפותח־סוגר־פותח תערוכות בקצב דור האטום
— עודד פיינגרש. יליד ירושלים,
דור חמישי, למד בגימנסיה רחבית ובבית-
הספר לאמנות בצלאל .״בילדותי רציתי
להיות טייס, אבל הייתי עיוור צבעים ולא
התקבלתי לקורס־טייס, לכן הפכתי לצייר
מודרני,״ מספר פיינגרש, שנסע בתום
לימודיו לאירופה והחל את הקאריירה
העולם הזה 1690

חין. בנו של יצרן
צנימים אוקראיני,
נכלא משך
שנים בגלל ציוניות!•׳
נמלט מרוסיה פולניים בניירות
מזוייפים, נודע בארץ
בשל המצאותיו
בשטח תהליך ד,מ־תקת־המים.

אן, בת בכורה :

נידון בדאלאס, טכסאם, עבור גניבת
50 סנט ( 1.75ל״י) ,למאסר־עולם^! ,כושי
קדטים קולומכוס ג׳ונם 29 היה
זהמעשה הפשע השלישי של קולומבוס:
לפני 10 שנים נידון לשנתיים מאסר, באשמת
גניבת 50 דולר; לפני ארבע שנים
נידון שוב לשנתיים, באשמת פריצת מכונית;
עתה — הורשע פעם שלישית. החוק
של טכסאס אומר, כי אדם שהורשע בדין
שלוש פעמים — נחשב לפושע מועד. דינו
של פושע מועד בטכסאס — מאסר־עולם.

אינפורמציה מסחרית ^ :
יול .547*9 .ת־א.

נהרג. בסאן־פאבלו מפרץ זרחץ עת בקליפורניה,
התרסק
מטוס הפאנטום אותו הטיס, קפטן
ג׳ון ריאן הכן, בנו של מפקד חיל-
האוויר של ארצות־הברית, גנרל ג׳ון ריאן.
נפטר בתל־אביב, בגיל ,43 לאחר

מחלה קצרה, התסריטאי אלכם מימון,
מהחוג לאמנות התיאטרון של אוניברסיטת
תל־אביב. מימון כתב, בין היתר׳ את
התסריטים לסרטים הישראליים שני קוני
לטל, מוישה וינטלטור, עליזה מזרחי והאם
תל-אביב בוערת. לאחרונה פיתח מימון,

יחד עם שולמית בת־דורי, את השיטה
החדשה של הוראת כתיבת המחזה באמצעות
סדנה משותפת לבמאי ולמחזאי.
נפטר בתל־אביב, לאחר מחלה
ממושכת, בגיל . ,75 מי שהיה רופאו של
הנשיא הראשון חיים וייצמן, פרופסור
שמואל צונדק. יליד גרמניה, השתלם
ברפואה בברלין, במלחמת העולם הראשונה
שירת בצבא הגרמני וקיבל אות הצטיינות.
היה רופא בבית־חולים בברלין ופרופסור
לרפואה פנימית באוניברסיטת ברלין. לארץ
עלה ב־ 1934 ופירסם מאמרים וספרים רביס
באפרמקולוגיה וברפואה^ .מד בראש הסקציה
המדעית בהסתדרות הרופאים.
נפטרה בירושלים, בגיל ,59
לאחר מחלה ממושכת, מי שכיהנה עד יומה
האחרון כראש החוג לספרות השוואוותית
.באוניברסיטה העברית
בירושלים, יד,־
משוררת־סופרת־מתר־גמת
פרופסור לאה
גולדברג. ילידת
ליטא, הוסמכה ב־
1931 כדוקטור לפילוסופיה,
עלתה לארץ
ב־ 1935 והחלה
עוסקת בהוראה והוציאה
את ספרה
הראשון טבעות עשן.
עבדה כתורגמ־נית
ביומון דבר וגולדברג
ערכה
את דבר לילדים.
ב־ 1949 זכתה בפדס רופין לספרות יפה
ומ־ 1952 שימשה כמורה לספרות כללית
באוניברסיטת ירושלים, ב״ 1963 מונתה
לפרופסור־חבר וראש החוג לספרות השוואתית.

פטרה בז׳נבה׳ שווייץ, ממחלת-
לב, בגיל ,74 אלמנתו של
דיסקונט ליאון ריקאנטי — מתילדה

מייסד בנד!

ריקאנטי.

״ העולם הזה* ,שבועוןהחדשותהישראלי •
המערכת והמינהלה: תל־אביב, רחוב קרליבך , 12 טלפון ,260134
תא־דואר • 136 מען מברקי: עולמפרס • בית־דפוס משה שהם
בע״מ, תל־אביב, רח׳ פין • 6גלופות: צינקוגרפיה כספי בע״מ •
העורך הראשי: אורי אבנרי • המוציא־לאור: העולם הזה בע״מ.

מכתבים עזרה לביאפרה
השאלה המעשית היא: האם ניתן לעזור
לביאפרנים, ואם כן כיצד?
אנו ארגון סטודנטים, שקם באורח ספונטני
כדי לעשות משהו בנידון.
נמצאים אנו בקשר עם ארגון האמהות
שהתנדבו לאמץ ילדים מביאפרה( .עד כה
הביעו 30 אמהות נכונות לאמץ ילד־פליט).
למען האמת, מוגבלת הפעילות האפשרית
למישור אחד בלבד: המישור הפילנטרופי.
תוך פניה לדעת־הקהל, מבקשים אנו
לגייס תרומות כספיות, שתאפשרנה רכישת
ציוד רפואי, מזון וביגוד לפליטים.
ייתכן שיימצאו גם מתנדבים ליציאה לאפריקה
לשם עבודה רפואית וכד׳ במחנות
הפליטים שמחוץ לביאפרה.
אם אתה אמן, ואם אתה מוכן להשתתף
במופע אמנותי שהכנסותיו (או חלקן)
יוקדשו לסיוע הומניטרי לביאפרה —
תבורך.
אם תוכל לשכנע אמנים נוספים להרים
תרומה מעין זו, אם תסכים לקבל על
עצמך ניהול מבצע זה בקרב ציבור ה־אמנים
— נודה לך.
מבחינתנו, נשתדל להרחיב את פעילות
הארגון לממדים ארציים.
נשמח לקבל הצעות לדרכי פעולה נוספות.
הזמן דוחק. השעות נמדדות בחיי־אדם!
נבקשך להשיב מוקדם ככל האפשר.

אירגון סטודנטים למען
כיאפרה, ת.ד ,2549 .ירושלים
§ 8עד? ם
מופרע

סבורני שהמודעה דלעיל מבטאת כפי

ו.ב׳*ו1

ץ דדך

<4/ל 014ו,ו /נ>.11ן>,׳;ץ ך•—— 1

* ,לן 6י יגיס
ייי׳ לוא ־ נ ׳ יוג >

הצורך את המצב המסליד בו אנו נתונים
בעולמנו המופרע!

יעקב שקד, חולון

רז שמעת
שמעתם א ת זעק ת הג׳ונגל /ואת
שאון קי לו חו/ ,
של הדם השחור,

והמר.
לזמר ת האזינו הארץ /המתדש־נת
בדומן אנוש/ ,
שנולד ל מו ת. בקרעי הביטו
הידיים / ,הפשוטו
ת כלפי מרום /
ואין מושיע.
ואתה שם למעלה
/מסתתר בין
שיי]
עבים א טו מי ם/ ,
והחרב הולכ תומ
ת הפכ ת.

(ביום נפילת ביאפרד 11.1.70 ).

אברהם שיין,

ראשון־לציון

יש להיפגש
עם עראפת
״אל-פתח דורש מו״מ ישיר בעניין שיחדור
השומר ממטולה״ (הארץ .70 ,ו.)6.
לי נראה שזו הזדמנות טובה להיפגש
(המשן בעמוד )8

העולם הזה 1690

* דיעה סנסציונית מפאריס אמרה שהנשיא פומפידי
״ מכין תוכנית־שלום אישית למיזרח־התיכון, אותה יניח
בפני עמיתו האמריקאי, בעת ביקורו הקרוב בוושינגטון.
תוכנית זו מזדהה לחלוטין עם תוכנית־השלום שלנו,
שזכתה לאחרונה לפירסום רב בצרפת.

עיקרה: הקמת מדינה פלסטינית עצמאית
סגדה המערבית וכרצועת-עזה, עם מעמד כירושלים
וגישה חופשית לנמלי-ישראד ביס־התיכון
וכים־סוף.
לפי אותה ידיעה, ככר הביא פומפידו תוכנית
זו לידיעת עראפאת, וזה לא התנגד לה.

* והי רק האחרונה — לפי שעה — בשרשרת בלתי

עומד מאחוריו כוח מדיני גדול ומגובש,
לא כארץ ולא כחו״ל. לא עומדים לרשותו
תקציבים, מנגנונים, אמצעי-תקשורת.
ובכל זאת הוא מרים את ראשו שוב ושוב, פעם פה
ופעם שם, במאמרים ראשיים של עיתוני העולם ובלישכות
של נשיאי־מדינות, בוזיכוחים פומביים ובדיונים חשאיים.

הוא דומה לאותו צעצוע המרים את ראשו
מתוך הקופסה, בשמסירים את היד מהמיכסה.

** דוע? במה כוחו של רעיון זה? מה מאפשר לו
לשגשג ולפרוח במידבר מדיני כה צחיח? מה נותן

יום־יום מפרסמים עיתוני העולם ידיעות ותמונות על
מאבק הפלסטינים. על פעולות התנגדות בעזה ובגדה. על
מיבצעי אירגוני־הפידאיון הפלסטיניים. על פעולות הפלסטינים
בלבנון, בירדן ובשאר ארצות־ערב.
עיתונאי העולם מתחרים ביניהם על הזכות לראיין את
מנהיג המהפכה הפלסטינית. בבירות־ערב ובוועידות־הפיסגה
מתקבלים ראשי הפידאיון כאילו היו ראשי מדינה ערבית,
בעלי מעמד שווה לזה של שאר המלכים והנשיאים.
מוסדות־המודיעין של כל הארצות מדווחים לממשלותיהם
על עליית יוקרתם של ״אירגוני השיחרור״ הפלסטיניים
השונים, על הסכנות הצפויות מהם למישטרים הערביים,
ויש המנבאים כי תוך כמה שנים הם יחוללו מהפכה כללית
בכל רחבי העולם הערבי.

שר אחד פרש מממשלת־ישראל — ובו ביום מיהר לכתוב
מאמר שתבע להכיר ביישות הפלסטינית ובצורך להקים
מדינה פלסטינית. אותו שר־לשעבר — אליהו ששון —
הוא אביו של המומחה מס׳ 1של ממשלת־ישראל בשטחים,
האיש שחקר בשם הממשלה מה דעתם של מנהיגי
הפלסטינים על פתרון הבעיה.

אדם הידוע בתומו מושבע כרעיון היישות
הפלסטינית -לוכה אליאב -נבחר זה עתה
לתפקיד־המפתח של מזכ״ל מפלגת העבודה,
בתמיכת פינחס ספיר.

לטעון במצב זה בי הפלסטינים פשוט אינם
קיימים, שמישהו המציא אותם, הרי זה אבסורד.
כאשר אבסורד זה הוא הדוקטרינה הרשמית
של הממשלה, הרי זה אסון.

ץ* י מהו ג6צ 3ד של דיפלומט ישראלי, המופקד על

הטיימס של ניו־יורק פירסם מאמר ראשי, בו ניתח רעיון

ביטאון מפלגת־גולדה, דבר, פירסם מאמר סנם ציו.י של
חבר־המערכת טדי פרויס, שקרא למשא־ומתן ישיר עם אל־פתח,
כצעד לקראת הסדר־שלום עם הפלסטינים.
עיתון חסידי־הסיפוח, מעריב, מפרסם מאמרים של אלופי-
מיל. ופרופסורים, הקוראים לכינון מדינה פלסטינית.
מפ״ם רומזת על בוזנתה לשנות את עמדתה מן הקצה אל
הקצה, לקבל עתה את תוכניתנו.
האירגון העולמי של הסטודנטים היהודיים. גוף המשולב
כל־כולו במימסד הציוני, קיבל החלטה רשמית התומכת
ברעיון זה. שוחרי הרעיון בישראל מוזמנים בלי־הרף לבוא
לחו״ל כדי להסביר אותו לגופים חשובים.

ובחו״ל נוצרה מעין ״מחתרת״ של שליחים
ישראליים, המטיפים כאורח פרטי לרעיון הפלסטיני,
בעודם ממשיכים להסביר כאורח רשמי
את הקו הרשמי 1שר ממשלת-ישראל.

ך • ל זה מוזר מאוד — אם לוקחים בחשבון ששום
^ גוף מדיני חשוב אינו תומך ברעיון זה.

ממשלת-ישראל מחזיקה כדוקטרינה האומרת
שאומה פלסטינית כלל אינה קיימת, וש•
ממילא כל רעיון המדינה הפלסטינית הוא
מזימה זדונית נגד ישראל.
גולדה מאיר ואבא אבן חוזרים על כך בלי הרף, בנאומים
רשמיים ובשיחות פרטיות. מנכ״ל משרד־החוץ אסר על כל
הדיפלומטים הישראליים אף להזכיר את העניין הפלסטיני.
כל ארבע המעצמות הגדולות תומכות רשמית בחזרה
לסטאטוס-קוו של מאי , 1967 לא רק מבחינה הגבולות אלא
גם מבחינת הריבונות הירדנית בגדה המערבית — דבר
השולל את היישות הפלסטינית.
המימסד הערבי הנאצרי תומך רשמית בקיום ממלכת
ירדן, והתעמולה הרשמית של אל־פתח דוגלת בהקמת מדינה
פלסטינית כל־ארצית אחרי חיסול ישראל — תוך שלילת
שלום ישראלי־פלסטיני.
בישראל אין אף מפלגה אחת (מלבד הכוח החדש, ובחצי־פה
גם מק״י) התומכת ברעיון הפלסטיני, ואף אחד מכל׳־
התקשורת הגדולים (מלבד שבועון זה) אינו דוגל בו. הרדיו,
הטלוויזיה, הצהרונים, עיתון־הבוקר הבלתי״תלוי — כולם
ערוכים נגד רעיון זה.

ממשלת־ישדאל טוענת שאין הפלסטינים
מהווים אומה, שהם אוסף מיקרי של ערכים
שגרו כארץ־ישראל, והיכולים למצוא להם בית
בבל פינה אחרת של העולם הערכי.

אולם כחוץ־לארץ היא נאלצת להתמודד עירומה
עם המציאות במו שהיא.

ידיעה מוזרה אחת טענה שהאפיפיור אימץ
לו רעיון זה, והודיע על כך לגורמים שונים.

בפרלמנט־הסטודנטים של אוניברסיטת תל־אביב הצביעו
־/״ 45 בעד רעיון זה, אחרי שרק ס/ס 30 תמכו בסיפוח.
אפילו חסידי־סיפוח, כמו יגאל אלון ושמעון פרם, משתדלים
עתה לקשט את תוכניותיהם השונות בסיסמאות
הלקוחות ממילון שוחרי השלום הפלסטיני.

שתי אי־ההכרות נראות בעיני העולם באור דומה מאוד:
הערבים הקיצוניים טוענים שאין הישראלים מהחיים אימה,
שהם ערב־רב של יהודים מכל העולם שהובאו לארץ
על־ידי האימפריאליזם, ושיחזרו מחר כלעומת שבאו.

ך -ייט ראלעומדת לרשות תיאוריה מעניינת זו מכונה
*4גדולה של שטיפת־מוח ולכן היא יכולה לעשות נפשות.

} פוסקת של ידיעות על גילגול הרעיון הישראלי־פלסטיני
בארץ ובעולם.

ככל האוניברסיטאות באירופה המערבית
צצים עתה ועדים כשם ״ישראל־פלסטין״ ,ביוזמת
סטודנטים שמאליים אוהדי-ישראל.

ממשלת-ישראל, המסרבת להכיר בקיומה של
האומה הפלסטינית.

^ ההסברה בארץ ידידותית כמו הולנד או שוודיה, איטליה
או שווייץ, כשהוא צריך *להסביר״ דוקטרינה זו?

אין זה פלא שמסבירים אלה מרגישים באילו
היו על סיפון אונייה טובעת.

אחרונה בצרפת, נחלק מן ההסברה שעוררה בחודשים האחרונים
הד בלתי־רגיל בעיתוני צרפת, בלגיה ושווייץ.
לו את הכוח להתגבר על אינטרסים גלובאליים ועל דיעות־קדומות
משוריינות?

רק דבר אחד: ההגיון .
תחילה הוא היה ברור רק למעטים. עתה הוא מסתבר
למעגל ההולך ומתרחב של אנשים נבונים בארצות רבות.

זהו ההגיון האומר: פשוטאיןפתרון
אחר.
מי שרוצה בשלום, מי שרוצה לגלות לפחות בתיאוריה
אפשרות לשים אי־פעם קץ לסיכסוך הממיט אסון על שני
הצדדים ומסכן את העולם — מוכרח להגיע לרעיון הזה.
במאות מיליוני המילים שנאמרו ונכתבו על המלחמה
הישראלית־ערבית, לא הושמע שום פתרון אחר העומד
במיבחן של ביקורת אובייקטיבית.
לכן צץ הרעיון מעצמו בכל פעם שמישהו חושב ברצינות
על השלום — יהיה זה נשיא, אפיפיור, אלוף או פרשן.

ובבל פעם שנדמה לגולדה מאיר שהנה הצליחה,
סוף־סוף להכניס אותו לקופסת הגניזה
נפתח המיכסה והראש צץ מחדש.
ל אדם נבון בעולם (וגם בארצות־ערב) יודע שיש־ראל
קיימת ותישאר קיימת — בעוד שנה, בעוד עשרים
שנה, בעוד חמישים שנה.
אם היו קיימות עוד אשליות בעניין זה, הרי הן נקברו
במלחמת ששת־הימים. מאז הצהירו מצרים ובנרת־בריתה
שהן מוכנות להכיר בקיום ישראל, במיסגרת ביצוע החלטת
מועצת־הביטחון.

עמדתם של אותם גורמים ערכיים קיצוניים,
הממשיכים להבריז כי ״לעולם לא נכיר כישראל״
,מעוררת גיחוך כללי.
ובדיוק אותה התגובה מעוררת עמדתה של

ידידיהם בעיתונות המקומית מושכים בכתפיים כשהם
קוראים את הודעותיהם. גופים ידידותיים מסרבים להזמינם
להרצאות. הם עצמם אינם להוטים עוד להופיע בפומבי,
ביודעם שכל מה שיש להם להגיד (רשמית) הוא אבסורד,
שכל ילד בקהל יכול לסתרו.
ה ם שואלים את עצמם אם מנהלי המדיניות בירושלים
השתגעו, אם חיים הם בעולם דמיוני משלהם, אם הם
מנותקים מן המתרחש.

ובחודשים האחרונים התחילו כשקט, מאחורי
הגב של מנהליהם, להפיץ מיסמך הקורא
להקמת מדינה פלסטינית תוך הסדר עם ישראל
-מיסמך המסופק להם על־ידי גוף מח תרתי
כמנגנון הממשלה, מחוץ למשרד-החוץ.

ך יטה לאדם, וקשה שבעתיים למישטר, להיפרד מאש

/ ,ליות ישנות. אך אי־אפשר לבסס מדיניות יעילה על
אשליה.
אחרי מלחמת־העצמאות הישלו מנהיגי ישראל את עצמם
כי פלסטין נעלמה מן ההיסטוריה, מפני שנעלמה מן המפה
הפוליטית. שמחו על סיפוח חלקי פלסטין לירדן ולמצרים.

אולם פלסטין סירבה למות. היא התהלכה
כרוח רפאים כמחנות הפליטים, התגלגלה ב*
כדור־מישחק בין ממשלות־ערב.
הגורל העניש את מנהיגי ישראל בכך שהוא גזר דודקא
עליהם להחיות את פלסטין׳ בעל־כורחם. מלחמת ששת־הימים
שיחררה את פלסטין מאפוטרופסות הממשלות הערביות,
איחדה את פלסטין מחדש (תחת הכיבוש הישראלי),
נתנה לה יעד ברור ודגל מלהיב המעורר אהדה עולמית
(שיחרור מן הכיבוש הישראלי).

מאז נמצאת המהפכה הפלסטינית במרכז
התודעה הערבית והעולמית -והנאומים המזהירים
של אבא אבן לא יגרשו אותה משם.
גולדה, אבן, דיין ובגין יכולים להכניס את הרעיון
הפלסטיני חזרה לקופסה. הם יכולים להושיב עליה, ליתר
ביטחון, את כל 26 חברי ממשלת־ישראל, עם ו5לי תיקים.
זה לא יעזור.

המיכסה ייפתח, היושבים עליו יפלו לבל
עכר, והראש יציץ שוב ושוב.

מכתבים
(המשך מעמוד )6

עם יעאסר עראפת, ולהכירו פנים־אל־פנים.
בין שהשיחרור של השומר יושג, או לא
יושג, יש מקום לנסות ללמוד ולעמוד
על הלך רוחו של האיש מהמקור הראשון
— הוא עצמו. אולי נוכל לשמוע איזה
ראיון ולשמוע משהו שיוכל לתת איזה
שהוא כיוון לגבי המחר.
העובדה שירושלים (של גולדה) מסרבת
לעשות כן, בכדי להתעלם ממנו כצד
לוחם ולא להודות בקיומו, לא אומרת לי
כלום.

מאיר כלומכרג,

ראשון־לציון
תשובה ניצחת
גיליונכם מלפני שבועיים 1688 היווה
תשובה ניצחת לכל אלה הטוענים כי
עיתונכם הוא עיתון פונוגרפי פשוט ותו

לכל אלה הראתי את העיתון שכולו
עסק בעניינים חשובים הנמצאים בחדשות.
החומר הקל היה ערוך גם כן בטוב טעם.

ד ,.חל אביב

למחבלים נתגלגל לידי גיליון של עיתון אוניברסיטת
תל־אביב בלדר רץ.
נדהמתי מעמודו הראשון (ראה תמונה).

1מתוך 29
זהו רק א חד מ תוך המבחר העשיר של 29 תנורים וכיריים ש״פזגז״ מעמידה
לרשותך, גברתי 29 .תנורים וכיריים — כולם מובחרים כולם משוכללים
ומעוצבים לפי מי ט ב הסגנון המודרני ומירב הטע ם הטוב.
בחנויו ת ״פזגז״ בכל רחבי הארץ תוכלי לראות ולהתפעל ממבחר רב־גווני
של תנורים וכיריים ה מו ת א מי ם לכל גודל מ שפחה לכל גודל מ טב ח
לכל תקציב בקרי בחנות ״פזגז״ ותראי במו עיניך1
איכו ת מעולה, שירות יעיל ואספקה דיי קני ת מוכי חי ם כי

* שבועון הסטודגטיס של אוניברסיטת תל אביב

^ 1 3 1 1 3י בו לי םלסגחך !

מיקיס תיאודוראקיס פונה אל המצפון האנושי:
״...האומץ שלכם (ושלי) ,אמונתנו לא נחלשו בעקבות העינויים, אלא
להיפך, התחזקו. כאן, בזאטונה, הלחנתי שש מחרוזות שירים, קראתי להם
,׳ארקדי״ .הנני מקדישם — את אלה שהלחנתי אתמול ואת אלה שאלחין
מחר — לכל בני האדם המאמינים בחיים, בצדק, בדמוקרטיה ובהופש —
לכל אלה, אשר אומץ בלבם להילחם, להגנת אידיאלים אלד,״.

הכת הצבאית ביוון העלתה באש 70,000 מתקליטיו של המלחין
הנודע מיקיס תיאודוראקיס, אשר הרותו נשללה ממנו והוא
הושלך למעצר במחנה ריכוז.
בל תחריש אתה, חתום לשחרורו המיידי.
יחזקאל בראון
גארי ברתיני
סטו הכהן
פנינה זלצמן
יוחנן זראי
אורי טפליץ
נחום נרדי
פרופ׳ עדן פרטוש
מרדכי סתר
דני שליט

מעתות סטואבפוניש

יעקב אגמון
שי אופיר
גילה אלמגור
אלכס אנסקי
יהודה אפרוני
מישא אשרוב
ישראל בידרמן

יוסי בנאי
גדליה בסר
שמעון בר
ראובן בר יותם
מרים ברנשטיין כוק
עמנואל בר־קדמא
אילי גורליצקי
דוד גרינברג
אורי זוהר
אבנר חזקיהו
אברהם חלפי
יוסי ידין
יוסי יזרעאלי
אריק לביא
זאק מורי-קתמור
אלישבע מיכאלי
אמנון מסקין
גסים עזיקרי

שמואל עצמון
פול*
אורנה פורת
בומבה צור
עודד קוטלר
חנה רובינא
איצקו רחמימוב
זאב ריוח
יצחק שילה
גדעון שמר
ראובן שפר
עודד תאומי
אילן תורן
מרדכי אבי שאול
יצחק אורפז
א. ב .יהושע
א. ב .יפה

דן בן־אמוץ
הרי ברון
ארתור גולדרייך
מנחם גפן
מיכאל דרוקס
חיים חפר יגי רפי לביא
אורי ליפשיץ
יורם משמור
דידי מנוסי עוקשי יהודה עמיחי
עודד פיינגרש
עמוס קינן
ג׳ורג שמש

המ׳עוניעים להצטרף יפנו ליבי, ת .ד ,4216 .תל־אביב

נראה לי שטוב שלפחות ציבור הסטודנטים
בישראל׳ יכול ללא גינונים ופלפולים
מיותרים, ששום עיתון אינו יכול להרשות
לעצמו, להביע את דעתו בצורה ישירה
וקולעת.

לאה גרוסמן, תל-אביב
י השלוב
הוא ביטחון
שמצבנו רע — אין ויכוח. הוויכוח הוא:
איך לשפר את מצבנו?
כלהדתות: יהודית, מוסלמית ונוצרית,
שיבחו את השלום והשניאו את המלחמה.
כל המפלגות בישראל דיברו לפני הבחירות
על הצורך בשלום. אך השלום רחוק.
המצבמחמיר מיום ליום. השאלה היא:
איך נוכל לפנות לערבים
בדרישה לשכשבביתנו
לום,
שלנו
אין שלום?
כשהאזרחים בארץ
מסווגים לסוגים?
עלינו לפעול למען
שלום־בית בטרם
נפנה אל מחוצה

באם אתה הקורא שהשלום חושב
חיוני לישראל, ו־דניאל
בני־אנוש
שווים כולם,
פנה אלינו לפי
הכתובת: ת.ד ,8534 .תל־אביב. שלח לנו
את הצעותיך למען שינוי המצב.

.0דניאל,

בני־ברק

העולם הזה 1690

? 1יחי
הדבר? הקטן
הרשוני לנצל פינה זו׳ כדי לד,זים את
קנוניית הסדר והמגיה של עיתונכם שבמקום
משפט המפתח
״אני רוצה לחזור לבסיפורי
מציאות׳׳

ומסרתי
שאותו גוף שמסר אינפורמציה
מוטעת אינו אלא גונב דעת במזיד.
לא נותר לי עתה אלא לשאול, היות
והעניין לא הגיע לערכאות׳ האם מוכן
משרד מבקר המדינה לטפל בענייני והאם
הוא יתנצל בפני קוראי העולם הזה על
הטעיית הרבים?

מריעוז אדידע,

ירושלים

חשיש שחור (העולם

הזה )1688 השאירו
״איני רוצה לחזור

עסק
או שליחות?

מרגולין

למציאות״ וגו׳.
כמו כן ברצוני להצהיר
כי כל קשר
בין הפרצוף הפסיב־פסיכדלי
דלי
המופיע במרכז
הסיפור לבין פרצופי
הוא מיקרי בהחלט כפי שיוכיח התצלום
המצורף.

מיכאל מרגורין,

אילת

• המגיה והסדר קיבלו עונש: מנת הסם
היומית שלהם הופסקה.

הפקעת רכוש
בעיר העתיקה
קראתי בתשומת־לב רבה את מכתבו של
מר קלכהיים דובר משרד מבקר המדינה,
להעולס הזה 1687 המתייחס להפקעת
רכושי ברובע היהודי שבעיר ׳העתיקה
בירושלים.
היות והכתוב הוא בי, הנני למסור כי
דבר הפיצוי המגיע לי, לא הגיע אף פעם
לערכאות כפי שכתב הדובר ולא עוד אלא
שב־ 30.7.69 כתבתי למשרד מבקר המדינה

מודיע על

רישום מ וע מד ים
לשנת הלימודים תשל״א 1970/71
שיתחיל ביום א׳ כ״ה אדר א 1.2.70 ויסתיים ביום ו׳

כ״ו אדר ב 3.4.70

הובא לתשומת־ליבי הראיון שנתן אורי
אבנרי לעיתון הסטודנטים הגרמני במערב
ברלין (העולם הזה .)1688
במאמר זה טען אבנרי כי אני עושה
עסק מרדיפות הנאצים.
מר אבנרי, אני רוצה להביא לתשומת־ליבו
כי אני מהנדס מדופלם וארביטקט,
ואם הייתי רוצה לעשות עסקים, יכולתי,
מיד לאחר מלחמת־העולם השנייה, לפנות
לשטחים אלה ולעשות קאריירהעיסקית,
כשם שעשו רבים מחברי. זאת לא עשיתי,
וכל עוד רוצחי עמנו מסתובבים חופשי,
עסקתי בחיפושים אחריהם ולעיתים קרוהשתמשתי
גם בכספי שלי, בחלקו בות הגדול מכספי השילומים האישיים שקיבלתי.
אבנרי טוען שאני עושה עסק. האם לא
היה הוגן יותר אם קודם הוא היה בודק
ואחר־כך קובע עובדה?
נכון שקורות המרדפים שלי משך 20
שנה הפכו לספר שהפך לרב־מכר עולמי
ותורגם ל־ 20 שפות. ברור שככותבו של
רב־מכר הרווחתי כסף.
בדברי העם היהודי נתקלנו תמיד באנשהתנכרו
לעמם, כמו מר אבנרי, שים אבל ההיסטוריה, הוכיחה שאנשים אלה נשכחו.

שמעון
ויזנטד,

הטכניון ־ הגנון הטכנולוגי לישראל

וינה, אוסטריה

בחינות המיון יערכו

בתאריכים הבאים:

׳מתימטיקה: ביום ג ,,ל׳ באב תש״ל — 1.9.70
פיסיקה: ביום ד׳ ,א׳ באלול תש״ל — 2.9.70
ציור (למועמדים לפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים) :ביום ה׳,
ב׳ באלול תש״ל — .3.9.70
פרטים נוספים וטפסי הרשמה אפשר לקבל בין השעות
13.00—08.30 במשרדי הרישום:
בחיפה: קרית הטכניון, בנין אולמן, חדר מס׳ 411
בתל ־ אביב: משרדי הטכניון, רח׳ לייסין 14
בבאר ־ שבע: אוניברסיטת הנגב, בית הייאס
שוויצריה הססריי
| האינטימי

• המכון של הקורא ויזנטל ״לחקר
פשעי הנאצים״ הוא, למעשה, מוסד פרטי,
וכל פעולתו, פירסומו ועסקיו נושאים גושפנקה
אישית בהחלט.

בעל המוניטין
הבינלאומי
מפיל א * ז ו 6ו *

תן כותרת!

הקנידי לדרוש בפרנומויה שלן או- 1
תנועת העולם הזה -כוח הדש
ההנהלה

גורדה תאיר טוובדת את פני בורגי בדאון בירגטויגז
שלח כותרת מתאימה לתמונה זו. לשולחי 3הכותרות חמוצלחות
כיותר יחולקו פרסי ספריס. את הכותרות יש לשלוח על גפי גלויות
כלבד לת. ד ,136 .תל־אכיב, ולציין על הגלוייה :״תן כו תרת/
המועד האחרון למשלוח הכותרות הוא .20.1.70

ה כו ת רו ת שז כו
לכבוד החבר שמחה אבן זוהר
מזכיר הוועד הפועל של ההסתדרות הכללית של העובדים בא״י
הוועד הפועל של ההסתדרות
רחוב ארלוזורוב
תל־אביב
השלום,
בהמשך לשיחתנו, הרשה נא לי להבהיר את עמדתנו לגבי המס המפלגתי.
כזכור התנגדה תנועתנו לרעיון הטלת המס. אולם לאחר שנפלה ההכרעה
במוסדות ההסתדרות, ומאחר שהסתבר לנו כי חברינו משלמים רובם ככולם
את המס, שוב איננו רואים מקום להתנגדות הראשונית.
לאחר הבחירות לוועידה ה־ , 11 בהן זכינו לראשונה לייצוג במוסדות ההסתדרות,
אף הודענו לחברינו שלא עשו זאת מקודם, כי יש לשלם את המס
כסדרו.
גישה זו מחוייבת מן המציאות של הכרעות רוב בגוף דמוקראטי, ואנו
נקפיד להביאה מחדש לידיעת חברינו בהסתדרות.
בכבוד

שלום כהן

מתוך הכותרות שנשלחו לתמונה מימין,
שפורסמה בגליון העולם הזה , 1688 נבחרו
הכותרות הבאות:

מזכיר

• ״בלכה כת כלכה, אני בגילך
ישבתי בכית ולא הסתובבתי!״

יעקב אפשטיין, בן יפונה , 2ירושלים.

• ״תמיד כשאנחנו יוצאיס לכלות,
אין אפילו כלב כרחוב:״,
שלמה בן־ישי, סטורמה 3א׳ ,רמת־יוסף.

• ״אני בכר אראה לך: אתה
חושב שהרגל של ראש־העיר זה
עץ?״ נדב סלומזן, פתח־תקוה.
פרסי הספרים ישלחו לזוכים בדואר.

חינם לכל

הדורש

המעונין לרכוש א ת ספר הברי ת החד שה
לה שכלה כ ללי ת ול הכ רתהד תו ת בעולם
יתקשר לפי הכתובת ת.ד 7089 .ירושלים
ונשלח לו מיד.

העולם הזה 1690

כללי

פרסום או־ק׳
במדינה העם
מי דפק
א ת מי?
העולם כולו שמח לאידם של הצרפתים.
פרשת מילוט חמש ספינות הטילים הישראליות
מנמל שרבורג, הפכה לבדיחה,
שמילאה את לב הישראלים עליצות.

גם הרמזים שנשמעו פה ושם, בעיקי
בעתונות הצרפתית האופוזיציונית, כאילו
לא בררו כלל אם הישראלים אמנם הוליכו
שולל את הצרפתים, ואם לא היו אלה
ג׳ורג׳ פומפידו ורובר שומאן, נשיא צרפת
ושר־החוץ שלה, שנתנו יד בעקיפץ ל־עיסקה
שאיפשרה את מילוט הספינות, לא
יכלו לקלקל את השמחה.
מלכודת למנדטלת־ישראל. חלפו
רק מיספר שבועות מאז הסעירה הפרשה
את העולם. הפרטים המלאים של הפרשה
ניגלו לאור העולם, אבל איש כבר לא
התעניין בהם. צעדיה הבאים של ממשלת
צרפת: עיסקת מכירת המיראדים ללוב, והידיעות
על עיסקות נשק נוספות עם מדי־נות־ערב,
תפסו את מקום הספינות משר־בורג
בכותרות.
לאט לאט התבהרה התמונה. היא לא
היתר, מעודדת כל כך עבור ישראל, כפי
שנראתה בתחילה. היא רמזה על כך שלא
היו אלה הישראלים שהפילו את ממשלת־צרפת
בפח. להיפך — הצרפתים הם שהכניסו
את ממשלת־ישראל למלכודת.
מסתבר כי המגעים בין ממשלות צרפת
ולוב על עיסקת הנשק הגדולה, התחילו
הרבה זמן לפני שהתפוצצה פרשת שרבורג.

אך אי אפשר
לחקות את האיכות של
טקסטיל האמצעי העדין ביותר
לכביסת אריגים עדינים.
טקס טי ל שמפו כעת לבן כשלג, יותר פעיל ומכיל בושם עדין.
גם האריזה החדשה לבנה כשלג׳ אן היא עדיין נושאת
את סמל הילדון ואת הכתיב המס חרי של טקס טי ל
שמפו. א ם ברצונך ל היו ת ב טו ח ה שרכשת אתהאבקה
העדינה ביותר לכבסיך העדינים, הקפידי על האריזה
חלבנה עם סמלטקס טי ל שמפו, וזכרי: טקס טי ל שמפו מ קו רי
קיי ם רק באבקה ואינו מיוצר בצורת נוזל או מ שחה.

ספינות הטילים מגיעות לשרכורג
צוחק הצוחק אחרון

תוצרת ביח״ר נקה בע״ם • המפיצים היחידים: חב׳ נורית בע״נז

בי ת ־ ספר לנ היג ההמר כזי

״ שמחי ״
מציע תנ אי ם טובים ונו חי ם, שרות אדיב ומהיר
ללימוד נהיגה בכל סוגי הרכב

לימוד

תאוריה

חנם.

מהשיעור הראשון לומדים במס לו להטסט. שיטת
הלימוד מאפשרת לך ל ח סו ך לפחו ת ־ 407מ ה הוצ או ת.

הקץלב עיו תרשיוןהנהיגה
למדב בי ת־ ספר לנ היג ה, שמחי ״
שנקר 63 חולון, טלפון ,846333 אוטובוס .93 ,92 ,89

צלומי־פספורט
בין־רגע
הצטלם — שלם — ודא עם והכל מצוינים
צלומי״פספורט
תוך פ חו ת מחמ ש ד קו ת !
הע תקת״ מס מכי ם

ב מ קו ם ! !

מהירו ת — איכו ת — סו דיו ת!

1 3נ 11בדנ! 1
1ן י 3ד, י ח. זגהחל ון ! 31

אולם לפומפידו וחבריו לא היה נוח להופיע
בפני אזרחיהם ובפני העולם כמי
שמתנכרים לישראל ומוכרים נשק בגלוי
למדינות־ערב. היה דרוש אקט כלשהו
שיטול את העוקץ מעיסקת הנשק עם לוב
לכשתפורסם.
ממשלת צרפת לא יכלה לשחרר את 50
המיראז׳ים הישראליים המוחזקים בצרפת.
זה היה צעד שהיה הורם את כל היחסים
עם הערבים. היא לא יכלה גם להעלים עין
ולאפשר לישראלים למלטם משדה־התעופה
הצבאי בצרפת בו הם נשמרים.
אבל העלמת עין מאורגנת ממילוט ספי־נית
הטילים, היתד, מעמידה את הצרפתים
בעמדה נוחה. הם יכלו להופיע כנזעמים
על ההונאה הישראלית. מצד שני יכלו לפוצץ
את עיסקת הנשק הלובית, שהיתר,
מתפרסמת בלאו הכי, ללא חשש.
האם היה כדאי ד הולכות ומתרבות
ההוכחות כי ממשלת־צרפת, או לפחות
כמה מראשיה, לא שהיו שותפים לידיעה
על מילוט ספינות הטילים, אלא נתנו לד.
יד במתכוון.
בסופו של חשבון היו אלה דווקא הישראלים
שהיו צריכים לשאול את עצמם:
האם כל העסק היד. כדאי?
האם כדאי היה לישראל לקבל את ספינות
הטילים שלה, כדי לאפשר לצרפת לצייד את
העולם הזה 1690

שר המיסחר והתעשיה, יוסר ספיר, עומד להגשים ביתרון חדש למצוקת האוצר

1 111.11111י < ו י

^ ^ 1111רתדו 1ד

ו סננו חנוויו ח

שרי גח״ל, אבירי היוזמה החפשית כביכול, יושבים
בממשלה יחד עם סוציאליסטים טובים כמו ויקטור שם-
טוב או חיים גבתי. גם המחסור בדולרים נעשה כל כך
חמור, עד אשר אפשר לשכוח קצת את הרעיונות הניש־גבים
של אדמת הלאום ושל משק משוחרר מכבלי ההון
הבינלאומי• מענין, כמובן, שהנימוק העיקרי נגד הצעת
המכירה הכללית של נכסי ישראל לחו״ל אינו עולה כלל.
נימוק זה הוא, שהמכירה הכללית המוצעת על ידי
יוסף ספיר אינה פותרת דבר, אך פותחת קופת־שרצים
שלימה של בעיות חדשות.

מכירה פומבית
בניו-יורק?

! ח ניו ת נ מי ת
ך* ר עיון אינוחדש. יוסף ספיר, שהוא עכשיו שר
} 1המסחר והתעשיה מטעם גח״ל, העלה אותו כבר מספר
פעמים במשך השנים האחרונות. הרעיון פשוט, עד כדי
גאוניות כמעט• הוא אומר, שכדי לכסות את צרכיה של
מדינת־ישראל בדולרים, מוטב למכור אותה תמורת מטבע
זר. אין הכוונה למכור. את המדינה בבת אחת — אלא
בקמעונות, במנות קטנות עוברות לסוחר. הדבר אפשרי,
מכיוון שחלק נכבד מאד של המדינה שייך לממשלה.
טוען ספיר, וטוענים אחרים באותו כיוון: מרבית
קרקעות המדינה — וחלק נכבד מן הקרקע העירונית
או זו העשוייה להיות עירונית — שייך למדינה.
מאות מפעלים תעשייתיים — ביניהם מן הגדולים ביותר
בארץ — שייכים למדינה, או שלמדינה יש בהם חלק
מכריע. רכוש זה שיזה למעלה משלושה מיליארד דולר —
וייתכן והוא שווה גם הרבה יותר מזה• קשה לקבוע
את שוויו האמיתי, מכיוון שמעולם לא הוצע למכירה.
סך הכל ההכנסה מהרכוש העצום הזה הוא בערך 200
מליון ל״י לשנה ( 57 מליון דולר) .אומר ספיר, איש
העסקים: לא כדאי. רכוש המכניס הכנסה כה זעומה,
אין זה שווה להחזיקו.
בעבר התנגדו דוברי הממשלה, חברי המערך, בקולי־קולות
להצעותיו של ספיר — אך קיבלו אותן למעשה.
ייסוד החברה לישראל אחרי ועידת המיליונרים המפורסמת
היה מיועד, חלקית, ליצור מסגרת מתאימה שלה
אפשר למכור כמה מהמפעלים שבבעלות הממשלה.
בינתיים לא הלכו בגדולות — משכית נמכרה, למשל,
לקבוצת סם רוטברג. למספנות ישראל — הגורמות מדי
שנה להפסד של כמה מליונים לירות — לא נמצא קונה
במחיר מתקבל על הדעת. עתה מתענין בעל חברת
הספנות יעקב מרידור. בקנייתן.

של דיון — אפילו כאשר הוא משמש רק לספסרות
של פקידים בכירים בסוכנות, כמו הנחלאות המפורסמות, .
עתה טוען השר יוסף ספיר, שאפשר למכור נכסים
השייכים למדינה בסך 300 מליון דולר, ולהקל כך על
המחסור החמור במטבע זר. שוב מתעוררת ההתנגדות
האידיאולוגית — *אך הפעם בקול ענות חלושה. הרי

קופת שרצים
חדשה

ף • תנגדותם של אנשי מפא״י, אחדות־העבודה ומפ״ם
! 1לשעבר, למכירתם של כמה מפעלים קטנים וכוש־לים
לא היתד, נימרצת. לעומת זאת, ההצעה למכור קרקעות
או שיכונים השייכים לחברת עמידר נוגעת לעקרונות אידיאולוגיים
מקודשים או, בשפה של בני־אדם פשוטים, לכמה
מן הפרות הקדושות ביותר של המימסד הישראלי. לגביהם
המושג של ״קרקע הלאום״ הוא מעל ומעבר לכל אפשרות
הלובים, ובעקיפין את המצרים, ב־ 50 מיר־אז׳ים
ובציוד צבאי נוסף?

הארכיבי שוף
ה קו מוני ס טי

הבחירות לכנסת השמינית עדיין רחוקות.
הן יערכו רק בעוד ארבע שנים. אבל אחד
המצביעים בבחירות אלה, כבר קבע עמדתו.
״יש בדעתי להצביע עבור המפלגה הקומוניסטית
בבחירות הבאות שתתקיימנה
במדינת־ישראל״ — הצהיר הארכיבישוף
המרוניטי, יוסף ראיה, בראיון שהעניק
לאווה מאריה, השבועון הקתולי של ארצות־הברית,
ראיון שהופץ לאחר מכן על ידי
הסוכנויות ברחבי ארה״ב• נימק ראיה את
דבריו :״הקומוניסטים הם הגורם היחיד
המוחה כנגד אי־הצדק הנגרם לערבים.״
ראיה ניצל את ההזדמנות כדי לנגח את
ד,כנסיה הקתולית במזרח־ד,תיכון, אשר לדבריו,
מנצלת שלא כשורה את עושרה וכוחה,
מתעלמת מאשיות הכנסיה המסורתית
המזרחית. הארכיבישוף הישראלי התכוון
למסע המנוהל על ידי אנשי ר,כנסיה ־,־
קתולית העושים כל שביכולתם על מנת
להעביר את בני הדת המרונית והאור־סודוקסית
לקתוליות.
הזמנה ללחצים .״אני בישוף״ ,אמר
ראיה ,״ולא אומר למאמיני שלא להצביע
העולם הזה 1690

ך! עיה אחת היא, שמספר הפריטים העשויים לענין
*4משקיעי־חוץ אינו רב כל כך. איש לא ירכוש קרקעות
חקלאיות עליהן יושבים ישובים המשלמים רק
דמי־חכירה סמליים ביותר.
איש לא ירצה לקנות את הפילים הלבנים של מדינת
ישראל — כגון מפעל האשלג הבולע מדי שנה מליונים
רבים לכיסוי הפסדים תפעוליים. מפעלים אחרים, כגון
המספנה בנמל הקישון, אפשר אולי למכור — אך רק
בהפסד רב. לאחרונה הוצעו 10 מליון דולר עבורה —
הרבה פחות מן הסכום שהושקע והופסד בה עד כה —
שלא לדבר על מחיר הקרקע >^ן היקרות ביותר בארץ)
התפוס על ידה.
ייתכן ואפשר לקבל, במאמץ חד־פעמי, את הסכום
של 300 מליון דולר עליו מדבר יוסף ספיר — אך זו
תהיה פעולה שאי־אפשר יהיה לחזור עליה בשנת .1971
מה יהיה אזי האם נמכור אז את כל המקררים והמכוניות
של תושבי ישראל במכירה פומבית בניו־יורקי
בעיה שנייה היא, שאף משקיע לא יקנה את הרכוש
המוצע, שהוא כמעט כולו רכוש שאין כל אפשרות
להוציאו מן הארץ, מבלי שיובטח לו שיוכל להעביר את
רווחיו לחו״ל. אם תימכר, למשל, חברת־החשמל, פירוש
הדבר שאותם עשרה מיליון ל״י רווח נטו משנת 1968/69
לא ישארו בארץ אלא ינדדו, בצורת 3מליון דולר, לחו״ל.
מכירה כוללת, בסך 300 מליון דולר, של נכסים תגרום,
איפוא, כמעט אוטומאטית, הרעה במאזן התשלומים השנתי
של כ־ 30 מליון דולר. פירוש הדבר, שבשנת 1971 יהיה
מצב האוצר לא יותר טוב, אלא יותר גרוע אם תתבצע
עצתו של יוסף ספיר.
בצורה זו הגענו למצב בו רובצים על המדינה 1.6
מיליארד ל״י חובות — וסכום זה יעלה עתה במהירות,
מדי שנה בשנה. כך הגענו למצב שבו המוסד לביטוח
לאומי משמש, למעשה, כמקור לשאיבת כסף מכיסי העובדים
לקופת האוצר. הדבר נוח לאוצר — אך הוא מהודה
אסון מבחינת הביטוח הלאומי, שלא יוכל, בעוד מספר
שנים לעמוד בהתחייבויותיו.
מספר מקבלי הפנסיה מן המוסד עולה בהתמדה, והעודף
המצטבר עתה שנה שנה בקופתו יהפך בעוד זמן
קצר יחסית לגרעון.
לכל אלה אין דואג בצמרת המדינה. מתעורר, לעתים,
הרושם, כאילו אלה הקובעים היום את גורל אזרחי ישראל
בטוחים למדי שלא הם יצטרכו לשלם, בסופו של דבר,
את החשבון. מה שבטוח, שאתה וילדיו תשאו בתוצאות.
* בשעתו התארגן קואופרטיב להתיישבות של פקידי סוב־נות
וממשלה בכירים, אשר קיבלו מן האדמות הפוריות
ביותר בעמק יזרעאל, ליד יקנעם. הישוב מעולם לא קם.
אך ניטעו, שוב בתקציבי הסוכנות, מטעים שעובדו על
ידי פועלים שכירים והכניסו רווחים טובים מאד ל־
״מתישבים״ ,שהמשיכו להתגורר בירושלים ובתל־אביב.

שר יוסף ספיר

עבור המפלגה הקומוניסטית. נציגי ׳ממשלת
ישראל ביקשו ממני אומנם לעשות זאת,
אולם אני כארכיבישוף, אצביע עבור הקומוניסטים
מפני שהם היחידים הטוענים
כנגד העוול הנעשים לעניים ולאומללים.
אינני נגד דבר כל שהוא, אני בעד ולא נגד.
אני ישראלי, עמי הוא ישראלי.״
ראיה תולה את הקולר לכוחם הגדול
של הקומוניסטים בנצרת דווקא, בכנס־ה
הקתולית. לדבריו משפיעה הכנסיה את רוב
טובה על העשירים והאמידים. העניים
מוזנחים על ידי כך ובלית בריריה מצביעים
עבור הטוענים שהם לוחמים עבורם.
בארצות־הברית חיים כ־ 55 אלף מרוניטים,
מתוך חצי מיליון בני עדה זו בעולם. היה
זה מוזר כי דווקא בביקורו בארצות־הברית
בחר הארכיבישוף המרוניטי להביע את תמיכתו
בקומוניזם. אבל הכוונה היתה שקופה.
ראיה התכוון להזמין לחצים. הוא חשב
שאחרי הצהרתו יפנו אליו המרוניטים האמריקאים
ויאמרו :״קח כסף לעזור לעניים
שלך, רק שלא יצביעו בעד הקומוניסטים.״
באיזה מידה הצליח טכסיס זה, עדיין
מוקדם להשיב.

מענ]1

דיוק כאילו נוצרו בעיר חלם.
זה מה שאירע לאזרח א.י. מכפר־סבא
(שמו שמור במערכת):
האזרח הנ״ל קיבל התראה מחברת החשמל,
העובדת בשיטת האי. בי. אס ,.על
חוב המגיע ממנו לחודשים ספטמבר־אוקטובר
, 1969 האומרת :״הואיל ולא שילמת
את חשבון החשמל במועד שנקבע
לך, נהיה נאלצים לצערנו, להפסיק את
חביתהחשמל לי שראלבע * מ

התראה

£ 15**11. £11:07*10 00**. 1.70.א7

ת ד -א בי ב ח 25 . 7.

אספקת החשמל, אם לא ישולם החשבון
תוך עשרה ימים״.
האזרח א.י. נבהל. הוא מיהר לקופת
חברת החשמל, ורצה לשלם בצ׳ק את החוב.
הקופאי סירב :״רק במזומנים,״ אמר.
״אבל אין לי,״ השיב האזרח, שלא ידע אם
לצחוק או לבכות. כי החוב, בגללו איימר,
חברת־החשמל לנתק את אספקת־החשמל
לאזרח, היה חוב של אגורה אחת.
סססר הצרכן

ספממבר -או ק סי ב ר 1969

32377057

צרכן נכבד,
...הואיל;הלא שלמת את חשבון החשמל במועד שנקבע לך, נהיה נאלצים,
לצערנמללהפסיק את אספקת החשמל, אם לא ישולם החשבון תוך עשרה ימים.
נודה לך, אם תשלם את המגיע לפי התראה זו ללא דחוי ותמנע ממך
ומאתנו אי־נעימות והוצאות מיותרות.
אם ד,הסבון שולם בינתיים,
< נאל ראות הוד ע ה זו כמבוטלת

גליחוווסתהקים ח •להחגרזז/חבנק
וחתיסתחקו1איאץ חחשגון ס״ס׳

בכבוד רב.

חברת החשמל לישראל *ע־מ
המה החודש

1 0 /6 9

תז׳ר.ך 2 6 / 1 1 / 6 9

הסכום לתשלום

ב די ח ת השבוע
בתקופתם של חכמי־חלם לא היו קיימים
עדיין מכונות האי. בי. אס ,.אבל כיום
קיימות מכונות אי. בי. אם. ד,מתנהגות ב
ההתראה
של חברת־החשמל
לא מקבלים צ׳יקים

בעולם

ברית־המועצות
ק שדיס
עס השטן

לאופנה הנועזת של שנות הי 70 את צריבה את
סברינה להשלמת המראה האופנתי. גרבי מכנס סבדיגה. גרבי סברינה. תחתוני סברינה
בשלל גווני האופנה. בדוגמאות האופנה 1בר1ח האופנה.

ח שו ב
לשחקנים ולדוגמניות

אין צורך ל היו ת רקדן
מקצועי בדי ל ר קו ד גז ז
הרקדן־והכוריאוגרף שמעון דרי,
בוגר אולפני־מחול בניו־יורק ובלונדון,
יקנה לו תוך חודשים ספורים
כושר־תנועה־ומיקצב.
קורסי״בוקר וקורסי״ערב
( 2שיעורים בשבוע בכל קור ס)

3ר 0י : 0טל—8.00( 24 74 80 .
10.00 לפנוז״צ; 20.00—17.00 בערב).

כמה זמן ימשך מצב ניתוק היחסים בין
ברית־המועצות לישראל?
אזרחי ישראל׳ שהתשובה על שאלה זו
מטרידה אותם במיוחד, יכלו השבוע למצוא
תשובה מנחמת: לא יותר מאשר 30
שנה, כפי שניתן לצפות•
את התשובה אפשר היה למצוא בהתפתחות
הדרמאתית ביותר הצפויה בתחום
היחסים הבינלאומיים: מוסקבה צועדת
לקראת קשירת יחסים דיפלומטיים מלאים
בינה לבין משטרו האנטי־קומוניסטי של
הגנרליסימו פרנקו, שליט ספרד.
מי ימות קודם? הברוגז ביחסים הדיפלומטיים
בין ברית־המועצות לבין ספרד
(אם להוציא מכלל חשבון את ניתוק היחסים
בין העם היהודי לבין ספרד הנמשך
כבר 478 שנים) .מאז מלחמת האזרחים
הספרדית, שהתנהלה בשנים , 1936—1939
.היתד, ספרד בראש המדינות הפאשיסטיות,
שמוסקבה ראתה במשטריהן סכנה לקיום
השלום בעולם. קיבוץ הגולים הספרדיים
בברית־המועצות, נשאר עד היום קיבוץ־
הזרים הגדול ביותר ברוסיה.
״השאלה מתי יחודשו הקשרים בין
ברית־המועצות לבין ספרד,״ אמרו משקיפים
במוסקבה ,״תלויה בשאלה מי ימות
קודם: פרנקו או לוז פאסיונארה?״ כי
לה פאסיונארה, דולורז איברורי, אחת
הדמויות האגדתיות של מלחמת האזרחים
הספרדית, עדיין חיה במוסקבה, שם היא
ראש המפלגה הקומוניסטית הספרדית.
אולם עוד לפני שפרנקו ולה פאסיונארה
מתים׳ חלה בשנים האחרונות התקרבות
עצומה בין ברית־המועצות לבין המדינה
הנחשבת כבסיס האמריקאי הצבאי הגדול
ביותר באירופה.
מאז שנת 1967 גדל הסחר בין ברית־המועצות
לספרד, הגיע בשנה שעברה
ליצוא בשווי של כ־ 18 מיליון דולאר
ממדינה אחת לשניה. ממשלת ספרד הסכימה
להעמיד לרשות ברית־המועצות את
אחד האיים הקאנאריים שבשלטונה כבסיס
לספינות דייג. ספינות טיול סובייטיות
מבקרות את נמלי ספרד ותיירים רוסיים
מציפים את חופי מיורקה.
גיגוי לחדד — יחסים לחוד. גם
היחסים התרבותיים והאמנותיים בין בריה״מ
לספרד הולכים ומתהדקים משנה לשנה.
את האקט הפוליטי הידידותי המובהק
ביותר עשתה ברית־המועצות כאשר ד.תיצ־בה
בגלוי לצידה של ספרד באומות המאוחדות,
תמכה בעמדתה בסיכסוך גיברלטר
שפרץ בין ממשלות ספרד ובריטניה.
בזמן הקרוב עומדים לפתוח שירות
אוטובוסים לתיירים בין מוסקבה למדריד,
והנהלת הרכבת של ספרד דנה באפשרות
לפתוח קו רכבות בין מדריד למוסקבה.
עובדות אלה מעידות בפעם נוספת כי
לא משטרה של מדינה מסויימת הוא
הקובע את עמדתה של מוסקבה כלפיה,
אלא האינטרסים האנוכיים של מנהיגי
הקומוניזם הבינלאומי, שאינם מהססים
לגנות משטרים פאשיסטיים׳ אך נותנים
להם יד, כאשר הם יכולים להפיק תועלת.
סיבה להצטרף לשוק. השבוע הסתבר
כי קשירת יחסים דיפלומטיים בין
ברית־המועצות לבין ספרד אינה עניין של
אחרית־הימים• כתבים דיווחו על ביקור
סודי של שר־החוץ הספרדי, גרגוריו לופז
בראבו, בנמל־התעופה של מוסקבה ופגישתו
שם עם אישים קומוניסטיים.
הביקור תורץ כתקלה, שאירעה במטוס
שהסיע את שר־החוץ הספרדי בדרכו מהפיליפינים
לספרד. אולם משקיפים במוסקבה
משוכנעים כי היתד, זו תקלה מאורגנת.
אפשר להבין את מניעיהם חסרי־העק־תנות
של מנהיגי מוסקבה, לחידוש הקשרים
עם ספרד: הם מוכנים לקשור קשרים
עם השטן עצמו ובלבד לדחוק את רגליה
של ארצות־הברית. אולם מה דוחף את
ספרד האנטי־קומוניסטית לזרועות מוסקבה?
התשובה טמונה בשאיפתה של ספרד
להתקשר אל השוק האירופי המשותף.
מנהיגי ספרד הגיעו למסקנה, כי כל עוד
הם נראים בעיני מדינות אירופה כגרורה
של ארצות־הברית׳ אין להם סיכוי להצטרף
לשוק. רק אם יוכיחו עצמאות וישפרו
את יחסיהם עם ברית־המועצות, עשוייה
התדמית שלהם להשתפר בעיני מדינות
השוק, ואז ייקל עליהם לחדור אליו.
העולם הזה 1690

בעולם רפואה שיקו*
האהבה
אם הל.ס.די. היה הסם של שנות ה־,60
אין ספק כי הל. ס .פי( .או בשמו המדעי
ל־דופה) יהיה הסם של שנות ה־ .70 לא
רק שהוא נולד עם תחילת העשור החדש,
אלא שבניגוד לסמים מעוררי ההזיות זהו
סם שבא למלא את מקום ההזיות. בפעם
הראשונה נזמה לרופאים כי הצליחו למצוא
את שיקוי האהבה האמיתי.
הל־דופה התגלה במיקרה. רופאי־עצבים
ניסו אותו כתרופה למחלת פארקינסון
האיומה. מחלת פארקינסון נובעת מפגיעה
במערכת העצבים המרכזית ומתבטאת ב־עויתות
משונות באיברים ובהבעה קפואה
של הפנים. השבוע הודיע הד״ר ויליאם
או׳מאלי, מאוניברסיטת ג׳ורג׳טאון בארצות׳
הברית, כי בניסויים שנערכו לל־דופה אצל
חולי מחלת פאדקינסון, התגלו תכונותיו
כ״שיקוי אהבה״ העשוי להביא תועלת למאות
אלפי בני־אדם ברחבי תבל.
כוח גברא לזקנים כני .70 ההשפעה
הבולטת ביותר של הל־דופוז התגלתה
אצל גברים בגיל השישים והשבעים, שהפכו
לבעלי כוח־גברא יותר מהגבר הממוצע בן
ה־ .20 אצל נשים מסויימות גרם סם זה
לפעילות מינית מוגברת.
עד כה אובחנה השפעת הסם אצל שני
אחוזים מהמקרים להם ייתן הסם כנסיון
לריפוי מחלת פארקינסון. אחד הגברים,
בגיל ,60 שהיה משותק מזה שש שנים
וממילא לא היתד, לו כל פעילות מינית
בשנים אלה, התחיל לחזר במרץ אחרי
האחיות שטיפלו בו.
לדברי הד״ר או׳מאלי גילו לפחות עוד
20 רופאים ברחבי ארצות־הברית את תכונותיו
של הסם כ״שיקוי אהבה.״ אנשים
שהיו משותקים במשך שנים גילו לפתע
פעילות מינית נמרצת, באו במגע מיני
לפחות פעם אחת ביום, כשאחדים מהם,
בגיל ד,־ 60 וה־ ,70 מקיימים יחסים מיניים
אפילו פעמיים ביום.
״בהשואה לגבר הממוצע בן ד,־,20״ אמר
או׳מאלי ,״המקיים יחסים מיניים בין שלוש
לחמש פעמים בשבוע, זהו הישג ניכר.״
לא לאנשים נורמלים. לפני שפורסמה
השפעתו המפתיעה של הל־דזפה ברבים,
שקלו הרופאים אם לא מוטב לשמור
את גילוייהם בסוד. שכן פירסום תכונותיו
של הל־דופה עשוי להפכו לסם מעורר
מבוקש אצל צעירים מדור ההיפים .״לכל
מי שיש כוונות כאלה,״ אמר הד״ר או׳מאלי
״מוטב להזהירו כי הל־דופה הוא סם
מסוכן בידיים בלתי מתאימות.״
אמר מלקולם סינקליר, מנהל המעבדות
הכימיות יתיברסל בבריטניה, המייצרות את
הל־דופה מזה זמן מה לצרכי יצוא :״דעתי
האישית ה־א כי אם תתנו תרופה זו
לאדם נורמלי, שאינו חולה במחלת פארקיד
סון, לא ישפיע הדבר על תיאבונו המיני
בשום צורה שהיא.״
יהדות פעולת
תג מול
יחסה של ממשלת צרפת לישראל בעת
האחרונה השפיעה גם על הקהילה היהודית
החיה בצרפת. לאחרונה הציע שבועון יהודי
צרפתי, לה טריביון ג׳ואיף, לשנות אוו
נוסח תפילת שחרית של שבת הנאמרת
על ידי יהודי צרפת.
הצעת העתון: במקום הפסוק הנכלל
בתפילה והאומר :״תן וצרפת תיהנה משלום
ותשמור על תהילתה בקרב אומות
העולם,״ יש להגיד :״תן וצרפת תהנה
משלום ותחזיר את תהילתה בקרב אומות
העולם.״
ההצעה נדחתה על ידי הרב הראשי של
יהודי צרפת, יעקב קפלן, למרות אהדתו
הגלויה לישראל, ולמרות שגינה רק השבוע
את ממשלת צרפת על עמדתה בענין האמברגו.
אמר הרב קפלן :״אני יבול להעריך
את המרירות של הטריביון אבל הצעתו
אינה מתקבלת על הדעת.׳
פעולת תגמול נוספת שהציע העתון היהודי
:״לא להזמין לתפילות חגיגיות בבתי-
כנסת שרים וחברי פרלמנט צרפתים, לפני
שיציהרו בפומבי כי הם מתנגדים למשלוח
נשק למדינות ערב.״

תנועת העולם הזה— כוח חדש
(תא הסטודנטים)

נגישה סטודנטים

ח״כ אוד אבנר־תיערך
ביום ד׳ ,21.1.70 ,בשעה 8.30 בערב, ב״בית ציוני אמריקה״

סטודנטים מוזמנים !

הו חידון פוליטי, אולי הקשה
כיותר שחוכר אי־פעם :
מי אמר למיץ
״אנחנו מאוחדים בהיסטוריה של האו־מות
שלנו לגבי אותה ארץ. במערה בחב־ייו
שוכבים יחד אבות האומות שלנו —
אברהם. יצחק ויעקב. ירושלים היא מקום
מנוחתו האחרונה של מלכנו דויד. ניתן
למנות עוד מאות מקומות שאתם ואנחני
מקדשים.
״העובדה שאתם — הפלסטינים __ הינכש
מיעוט נירדף, מאחדת אותנו. מאז 1948
אתם מיעוט המנוצל על־ידי כל מדינות־ערב
כשם שאנחנו היינו עד לשנת 1948
מיעוט נרדף על־ידי רוב אומות העולם.
״אנחנו מאוחדים על־ידי העובדה כי בל
המדינות בהן אתם ואנחנו היינו מיעוט
נירדף הרוויחו מנוכחותנו ומנוכחותם, מ־החינוך
וההשכלה שלנו ושלכם, מעבודתכם
ועבודתנו, אבל לעיתים קרובות שילמו לנו
רעה תחת טובה.
״אנחנו מאוחדים מעצם העובדה שמאז
1948 נקטו מדינות־ערב עמדה נגדכם ונג־דנו,
ויתכחשו לזכותנו ולזכותכם לעצמאות.
״אנחנו
מאוחדים על־ידי העובדה שאלה
המסרבים להכיר בנו מכירים בעובדה שכל
עוד לא יכירו בישראל אין הם צריכים
לדאוג בקשר להכרה בזכויות הלאומיות
של הפלסטינים. משום כך, אתם ואנחנו,
הננו קורבנות של הממשלות המקוות שנמשיך
להימצא בהתנגדות מתמדת.
״אנחנו מאוחדים על־ידי השאיפה לנהל
חיים עצמאיים, מבלי שממשלה אחרת תכתיב
לנו איך לחיות.
״אנחנו מאוחדים בהתנגדותנו נגד משטרים
ערביים מושחתים.

גולדה מאיר ואבא אבו מנאצים ומחרפים
את כל התומכים ביישות הפלסטינית
ואת כל התובעים כי על ישראל
לתמור בהקומת מדינה פלסטי־נית.
אבל בהו״ל נאלצים
השליחים והדיפלומטים
הישראליים, לצדד
בישות פלסטין כבפיתרוו היחיד

״אנחנו מאוחדים בשאיפה שלנו לראות
במזרח התיכון קהילה של אומות, בהם
ישלוט צדק סוציאלי וחופש ביטוי.
״ולבסוף, אנחנו מאוחדים בשאיפתנו לראות
במזרח התיכון קהילה של אומות התופסות
את מקומן בעולם בגאודה, מבלי
להיות תלויות בשום גורם זר, וממשיכות
במסורת הגדולה שאתם ואנחנו הננו יורשיה.״

כן־הברית
הטוב

**י אטד דברים אדה ץ מי ניסח
]) אותם? מי העלה אותם על הכתב? מי
הדפיסם ומפיצם כיום ברבבות חוברות מהודרות
בשפות רבות בכל רחבי העולם?
האם זהו קטע מתוך המינשר השמי? האם
נאמרו הדברים על־ידי אורי אבנרי בפגישתו
עם מנהיגים פלסטינים? האם הם נכתבו
בידי האלוף מתי פלד? האם הם קטע
מהרצאתו של פרופסור טלמון? האם הם
מצע הוועד הישראלי למען מדינה פלסט•־
נית? האם הם לקוחים מתוך נאום בכנסת
של סיעת העולם הזה — כוח־חדש? האם

מתחת ראנם

של ראש־הממשלה גולדה מאיר, ושר־החוץ אבא אבן, הנד־דכאי^ו
כל נסיון של הכרה ביישות הפלסטינית, אפילו
בקרב מפלגתם, מתנהלת כיום ההסברה הרשמית של ישראל ברחבי העולם כשטיעונה
העיקרי הוא כי רק הקמת מדינה פלסטינית עשויה להביא פתרון למשבר במזרח־התיכון.

תיבות־הדואו המיסתוויות

שתי תיבות־דואר אלה, תיבת־דואר
מס׳ 979 בירושלים, וחי־בת־דואר
17197 בתל־אבי^ ,הן תיבות־דואר של אגודה שאינה קיימת כלל — האגודה לשלום
בארץ הקודש. מאחורי תיבות אלה מסתתרת אחת משלוחות זרועות הביטחון בישראל.

זהו תוכן הראיון שהעניק לפני שבוע מזכיר
העבודה, אריה אליאב, לשבועון האמריקאי
טייס?
האם ניתן לייחס דברים אלה למישהו
מאלה שהמדיניות הרשמית של מדינת־יש־ראל
רודפת אותם ומגנה אותם בשל תמיכתם
ביישות הפלסטינית?
התשובה יכלה להתאים לכל אחת מהשאלות
שנשאלו. כל אחד מהגורמים והאישים
שהוזכרו בשאלות יכול היה לומר
דברים אלה. אבל בניסוחם המצוטט בתחילת
רשימה זו, הם נאמרו במקומות אחרים
לגמרי ועל־ידי אנשים שאיש לא היה חושד
בהם שהם תומכים בהכרה ביישות הפלסטינית.
הציטטות
הנ״ל לקוחות מתוך חוברת הנושאת
את השם: הישראלים והפלסטינים
— מה מאחד אותנו? זוהי חוברת־הסברה
רשמית של מדינת־ישראל. היא נפוצה ב־

רבבות עותקים בשפות האנגלית והערבית,
מיועדת בעיקר לפלסטינים בגדה, ברצועה
ובכל רחבי אירופה. היא נשלחת לכל השליחים
והמסבירים של ישראל בחו״ל. היא
מופצת בקרב חוגי השמאל החדש באירופה,
כדי לרכוש את אהדתם לישראל.
אין זו החוברת היחידה. חצי תריסר
חוברות דומות, שלפי צורתן הגרפית נערכו
כנראה על־ידי משרד פירסום גדול ב־חו״ל
ושבהדפסתן המהודרת הושקעו רבבות
רבות של דולארים, מופצות עתה ברחבי
העולם, כשמטרתן לרכוש את דעת־הקהל
העולמית ולהוות קו מנחה להסברה
למסבירי ישראל הרשמיים בכל רחבי העולם.
המכנה המשותף של כל חוברות אלה
הוא אחד: קיים רק פתרון אחד לבעייה
הפלסטינית. פתרון זה הוא הכרה ביישות
הפלסטינית ובזכותו של העם הפלסטיני
להקים מדינה עצמאית שמדינת־ישראל תהיה
בן־הברית הטוב והחזק ביותר שלה.

תיברדדואר מיסתורית
ראשונה הופיעו חוברות-תעמולה
/אלה, עוד לפני שנה וחצל בשפה הערבית.
הן הופצו אז בעיקר בגדה המערבית,
בין ערביי פלסטין.
בשום מקום לא נרמז באותן חוברות מי
הוציא אותן לאור ומי מפיץ אותן. אולם
על־גב החוברות פורסמה תיבת־דואר ירושלמית.
קוראי החוברות הוזמנו אז, במידה
שהם מסכימים לדיעות המובעות בחוברת,
לשלוח את תגובותיהם לתיבת־דואר זו.
נראה שהחוברת הוצאה אז על־ידי אחת
השלוחות הביטחוניות של מדינת־ישראל במטרה
לבדוק את דעת הקהל הפלסטיני
בשטחים המוחזקים, לראות אם יש אחיזה
בקרב הפלסטינים לרעיון היישות הפלסטינית.
כתב
העולם הזה ששלח את תגובתו

לאותה תיבת־דואר מיסתורית במטרה לבדוק
מי מסתתר מאחוריה, לא זכה לקבל
תשובה מעולם. המיסתורין נשאר בעינו
תקופה ממושכת.
אולם בחודשים האחרונים הודפסו חוברות
דומות בשפות נוספות, בעיקר באנגלית
ובצרפתית, הופצו כשהן מודפסות
על נייר משובח בעריכה גראפית מהודרת,
ברבבות עותקים בכל רחבי העולם.
הם הגיעו לכל חוגי השמאל החדש באירופה
ולכל ידידי ישראל בבירות אירופה.
בכנס שליחים ומסבירים ישראליים שנערך
לא־מכבר בלוזאן שבשודייץ מטעם משרד־החוץ,
חולקו חוברות אלה לכל המשתתפים,
הן לקריאה והן להפצה.
הפעם הופיעה זהות המוציאים לאור על־גבי
החוברות. על כולן הודפס כי הן מוצאות
על״ידי האגודה למען השלום, המסתתרת
מאחורי שלוש תיבות־דואר אלמוניות:
תיבת־דואר 979 בירושלים: תיבת-
דואר 17197 בתל־אביב, ותיבת־דואר נוספת
ברומא.
בישראל לא שמע איש על האגודה למען
השלום. איש מהמחזיקים ברעיון היישות
הפלסטינית בישראל והפעילים למען רעיון
זה, לא שמע מעולם על האגודה ועל החוברות
שהיא מפיצה. לאיש מתומכי היישות
הפלסטינית בישראל לא היה כל קשר ל־פירסומים
אלה, שהיו חזרה מדוקדקת ומפורטת
על רעיונותיהם.
חקירה קצרה על זהות המסתתרים מאחורי
שם האגודה שאינה קיימת, העלתה מינד
צאים מאלפים מאוד.

סחתרת מתחת 7אף

ין זה סוד כי ההסברה הישראלית
\>נ בחו״ל היא כישלון חרוץ אחד גדול.
הסיבה לכך אינה נעוצה בחוסר כיש־רונם
של המסבירים הישראליים או בחוסר
האמצעים להסברה מקיפה ונאותה. הסיבה
היא פשוטה: לישראל אין פשוט מה להסביר.
הקו
הרשמי הנקוט בידי ממשלת־ישראל
ומשרד־החוץ שלה הוא קו שאין כל אפי

שרות אפילו לאיש הפירסום המוכשר ביותר׳
להסבירו. הדרך היחידה להסביר בעולם
את עמדת ישראל ולרכוש לה אהדה
היא באמצעות אימוץ הרעיון של פתרון
בעיית ישראל—ערב באמצעות הכרה ביי-
שות הפלסטינית והקמח מדינה פלסטינית
בתמיכת ישראל.
נראה שהדיפלומטים והמסבירים הישראליים
בחו״ל הגיעו למסקנה זו. משום סך
החליטו לאמץ את טיעוניהם של תומכי
היישות הפלסטינית בישראל, לבסס עליה
את ההסברה הישראלית בחו״ל. אולם מאחר
ועמדה זו מנוגדת לעמדת ראש־הממשלה
גולדה מאיר ושר־החוץ אבא אבן, הוקמה
מעין אגודה פיקטיבית שההסברה בקו זה
נעשית בשמה.
כלומר: מתחת לאפם של גולדה מאיר
ואבא אבן, הנבהלים ומזדעזעים כל־אימת
שמזכירים את המונח ״ישות פלסטינית״,
מחרפים ומגדפים את כל מי שתומך ברעיון
זה — קמה מחתרת, המורכבת מאי־שים
רשמיים במנגנון החוץ, הביטחון וההסברה
של ישראל, שפתחה במערכת הסברה
המבוססת על רעיון ״היישות הפלסטינית״
.הסברה זו נערכת תחת מסודר, שי1
אגודה שאינה קיימת, אבל ממומנת בכספי
משרד־החוץ ומשרדים ממשלתיים אחרים
של ממשלת־ישראל.
אילו היו גולדה מאיר ואבא אבן יודעים
מה כותבים הכפופים להם בחוברות הסברה
הממומנות בכספי המדינה, היו מתפלצים.
נאמר שם לא פחות ולא יותר :״מרבית
אזרחי ישראל תומכים ברעיון היישות
הפלסטינית. הרוב הדומם של ישראל רוצה
לראות בהקמת מדינה פלסטינית לצד מדי־נת־ישראל.״
הנה
אחת הקריאות המופנית לפלסטינים
בחוברות ההסברה של מחתרת משרד־החוץ:

למה״ .אחת החוברות, המיועדות למעצבי
דעת־הקהל ברחבי העולם, נושאת את השם
ארבעה פתרונות לבעיה הפלסטינית.

חוברת זו מנתחת את ארבע האפשרויות
המוצעות לפתרון בעיית ישראל—ערב:
• הפתרון של מדינות־ערב: השמדת
ישראל.

־ 11ק 31 3 $־1116 ? 31681111130 ,41 6 0 4 6 0 1ק 10§ ) 0 1( 600016 3 0 1046
617׳> 16,113¥6 10 11118ק 6 0ק (31־ 4 1
׳ (61131( 16 311־ 1 0 0 0 4 001 0 0 6 1 13
31( $13168 .־ 3 0 1 0 0 8 311 1116 ,41

הפתרון של אירגוני הטירור הפלסטיניים:
פלסטין גדולה ומאוחדת, בה יהיה
מיעוט יהודי.
• י הפתרון של חסידי הסיפוח בישראל•:
ישראל גדולה ושלמה בה יהיה מיעוט פלסטיני.
#הפתרון
הרביעי: ישראל ופלסטין
כאומות ומדינות נפרדות החיות זו בצד
זו בארץ אחת.
עורכי החוברת משווים את הפתרון של
ארגוני הטירור הפלסטיניים (פתרון מס׳ )2
לפתרון של ארץ־ישראל השלמה (פתרון
מס׳ ,)3מסבירים כי למעשה משמעותם
זהה.
ההסברה המחתרתית של ישראל אינה
עוסקת רק בניתוחים תיאורטיים. היא קוראת
לפלסטינים לנקוט צעדים ממשיים. וכך
נאמר באחת החוברות:
״הפלסטינים צריכים לבחור נציגות בעלת
סמכות שתקרא לישראל להתחיל בדיונים
פורמאליים כדי לפתור את בעייתם. אשר
לגבי ישראל — היא ממתינה מאז 1948
לנציגות ערבית מוסמכת שתוכל ותרצה
לסכם פתרון לבעי ה ...פתרון זה יאפשר
לישראלים ולפלסטינים לקיים את זהותם
הנפרדת ולבסס את יחסיהם על דו־קיום
ושיתוף־פעולה.״
גולדה, אבן ודיין! כיתבו לתיבת־דואר
979 בירושלים. אולי תלמדו אז לדעת מהו
קו ההסברה של ישראל בחו״ל.

־1811, 1116 ? 3168110 6 1 111116
0 0 8־31(8 0 3 0 § 310 3 811־ 130 .4 1
־6 0 6 >׳61׳ )131׳ (11001 1116׳>> 0 1׳ (311
361 .־ 6 3 0 1 6 4 -1 8 1־41

אחים פלסטינים!
מי הם בני־הברית הטיבעיים שלכם? ה־

משטרים חסרי־המזל של מדינווז־ערב, שנמשך
20 שנת ניצלו את גורלכם כדי לנפץ
את החופש שלכם? או ישראל, היחידה מכל
שכנותיה, שהוכיחה יציבות, חופש וקידמה
מדעית וחברתית? עם מי תחלקו את גורלכם
— עם משטרי הכנופיות — או עם
הישראלים שעצם קיומם הוא סיפור הצלחה?,
חלוקים בידעותינד ובמצב של קונפליקט
— אתם ואנחנו רק נרנין את לב אוייב נו
המשותפים.
מאוחדים נחגוג את נצחוננו על אוי בינו
המשותפים ונבנה שיתוף של אומות
שיחד נהיה גאים בו. תנו את תמיכתכם

$ח ג 1ח ו ) 3 1 6 $ק 31111 181*3611$

1^1ל
5עיע

118ע £101180א
\¥110
־411181

0 \ 8ר0 81

011
¥0118

1( 14 1 /
¥ 0 1 8

1\ 1\ \ 4? 488ד18? 4?? 4\ 0 1111 8

^ | 1 1 71 חוברות ההסברה הישראליות המום־
1 1 1 ^ 11111 צות בכל העולם ושתוכנן מנוגד
לדיעות ראש־הממשלה ושר־החוץ, ערוכות בצורה מפוארת וניכר

שהושקע בהן כסף רב. בתמונות למעלה נראות שלוש חוברות
שהוצאו לאור על־ידי האגודה המפוברקת שאינה קיימת —
לשלום בארץ־ישראל — בשפות הערבית, האנגלית והצרפתית.

לאחדות ישראלית—פלקטינית. תימכו בברית
של שתי האומות שלנו נגד אוייבי התיפש
האמיתיים!

גכד ארץ־־ישרא? השדמה

11111185 115ו £01ו11ת11191 1

מה מאחד אותנו?

של חוברת הנושאת את הכותרת :״הפלס־טיניס
והישראלים — זה שמאחד אותנו.״
חוברת זו מיועדת לחלוקה בין הפלסטינים,
מנסה לשכנעם כי המאחד בינם לבין אזרחי
ביניהם. מהמפריד יותר רב ישראל

^ תכן ומוציאי חוברות־ההסברד, הישראליות
היו מטיבים לעשות אם היו
מפנים את קריאתם זו, במקום אל הפלסטינים,
לעבר ראשי ממשלת־ישראל. לפני
שפונים אל הפלסטינים בבקשה לתת תמיכה
לאחדות פלסטינית—ישראלית, כדאי להפנות
את הקריאה אל גולדה מאיר ואבא
אבן. אבל שני אלה, תלושים כנראה כל־כך
מהמציאות עד שאין הם יודעים מה נעשה
במשרדיהם מתחת לאסם, וכי ההסברה הישראלית
הרשמית נעשית בקו אותו מגנים
שניהם ורואים בו הבל ורעות־רוח.
מעניין לציין, כי חוברות ההסברה של
מחתרת משרד־החוץ הישראלי עוסקות גם
בגינוי נמרץ של רעיון ״ארץ ישראל ד,ש־

אונעה פתרונות:

אי&יץ

יו<א<זי*0

חוברת הנושאת את השם :״ארבעה פתרונות לבעיח
הפלסטינית״ ,מחולקת על־ידי שליחי ההסברה היש ראליים.
היא מנתחת את ארבעת הפתרונות לבעיה: השמדת ישראל; פלסטין עם מיעוט
יהודי; ישראל עם מיעוט פלסטיני; קיום שתי אומות נפרדות זו בצד זו: פלסטין וישראל.

במדינה הכנסת מדים
ב מלי א ה
ח״כ יעקב נחושתן הוא חדש בכנסת,
איש חרות, עורך־דין ותושב ירושלים.
השבוע תרם תרומה מקורית להווי הבית.
הוא הופיע לבוש במדי רב־סרן לישיבת
המליאה.
מכיוון שלא השתתף בדיון באותו יום,
לא היתד. לו כל בעייה להחליף את בגדיו
בכנסת או בביתו הירושלמי. היתד, זאת,
איפוא, הופעה מופגנת.
בו ביום פנה ח״כ שלום כהן יליו״ר
הכנסת בפועל, יצחל נבון, בבקשה לקבוע
הנחייה שתאסור על חברי־הכנסת ללבוש
מדים במליאה.
בין השאר נימק זאת בכך:
• בשום פרלמנט של מדינה דמוקרא־טית
לא נהוג להופיע במדים. לעומת זאת
מקובל הדבר בפרלמנטים של מדינות־ערב,
ברית־המועצות ואמריקה הלאטינית (והיה
נהוג, כמובן, בכל המדינות הפאשיסטיות).
!• מכיוון שח״כים רבים משרתים במילואים,
עלולה להתחיל ביניהם התחרות
אישית על הופעה במדים ועם דרגות, עד
שהכנסת תידמה לפרלמנט לובש־מדים.
עדיין לא נתקבלה תשובת היו׳׳ר, אך
התגובה הציבורית לפנייה, שניתן לה פיר־סוס
רב, היתר, כולה חיובית. אין ספק
שהציבור הישראלי אינו רוצה במיליטרי-
זציה של הכנסת, ובוודאי לא בעסקנים
פולטיים המתפארים במדי צה״ל.

איץ־ישראל
האיש המסרב
ל שמוק
״המצב חמור, והוא מחמיר והולך. אבל
מי שמתריע נגדו מכונה מייד סורק־עול ובוגד!״
כך פתח השבוע ד״ר חמדי תאג׳י
אל־פארוקי מכתב גלוי לבני העם הפלסטיני.
הרופא מרמאללה, שכבר סיכן את עצמו
בעבר כאשר תבע לנתק את פלסטין משלטון
ירדן, החליט שהמצב הוא עד כדי כך
חמור, שאין הוא יכול לשתוק.
״ישראל טוענת, מאז תום המלחמה, שאינה
יכולה להכיר בעם הפלסטיני כצד ל־סיכסוך
ולשיחות שלום. היא טוענת שאין
ליכוד פלסטיני, שאין ייצוג מוכר לעם הפלסטיני.
אבל האם מאפשרים לנו להתארגן,
לבחור נציגים מוסמכים? האם יאפשרו לנו
לערוך מישאל־עם על הפיתרון הרצוי לנו?
עמדתה הרשמית של ישראל אינה אלא תירוץ
כדי להשאיר את הקיפאון הקיים.״
התוצאה, לדעת פארוקי :״מדיניות זו
סייעה לבודד את המתונים, הקוראים להקמת
מערך פלסטיני עצמאי וליצירת הבנה
עם ישראל. הכרזותיהם החוזרות ונישנות
של מנהיגים ישראליים על סיפוחים החלישו
את קרנם של המתונים בין מנהיגי העם הפלסטיני.
חלק מהם התייאש, אחר מעדיף
לבלום את הפה.״
אץ תקווה ;:גולדה. פארוקי סיפר
על שיחותיו עם מנהיגים פלסטיניים אחרים,
שגם הם היו מוכנים לפעול למען הקמת
מדינה פלסטינית שתכרות ברית שלום עם
ישראל .״השאלה שתמיד חזרה ועלתה היתד
:,בסדר, אנחנו מכירים במדינת ישראל;
אבל האם מוכנה ישראל להכיר בנו?
״לא מזמן נשאלתי על־ידי אנוור נוסייבה:
,האם אתה יכול להביא הבטחה מפורשת
מראש־ד,ממשלה שהיא מוכנה להכיר בנו?
או שהיא לפחות מוכנה להכריז על האפשרות
למצוא פיתרון יחד איתנו?׳
״אני שתקתי, כי לפי הכרזות כבוד ראש־הממשלה
ברור לי שאין מה לקוות ממנה.״
גם לאירגונים הפלסטיניים היה לד״ר
פארוקי מר, לומר :״הם חייבים להביא בפני
ישראל הצעה הגיונית יותר, במקום הצעתם
בדבר כינון מדינה דמוקראטית פלסטינית
לבני כל הדתות, שתכלול גם את ישראל
עליהם להתחשב במציאות שנוצרה.״׳
הוא סיים :״אינני מייצג שום מפלגה, ואיני
מתיימר לדבר בשם העם הפלסטיני
כולו. אבל אני שייך לאחד החוגים היודעים,
כי אסור לשבת בחיבוק ידיים, אסור
להשלים עם הידרדרות המצב למימדים של
טירוף־דעת קטלני
ואם בגלל זה יקראו״לו פורק־עול ובוגד
— הוא מוכן לשאת בתוצאות.

שבועיים לפני הבחירות לעיריית
נחל איילון טכ ס חגיגי בנוכחו ת
שנועד לציין אתת חיל ת העבודות
שידעה תל־אביב מעודה: מיפעל
תחבורה שיקשר א ת צפון תל״אביב

נחל איילון. העבודות ה חלו ב קול תרועה גדולה, אול ם
ה ס תיי מו ב קו ל ד ממ הדקה. מייד אחרי הבחירו ת הס ת בר
כי הבנק העולמי, שהיה צריך לממן א ת המיפעל, דחהאת
מתן הכספי ם. המיפעל הושבת. כשתחודש העבודה ספק
אםה תוכני ת תוכל לענות על צרכי ה ת חבור ה של תל־אביב.

תל־אביב נערן באפיק
ראשי העיר ונכבדים,
באחד ממיפעלי הענק
״נתיבי איילון״ ,עורק
עם דרומה בתוך אפיק

שנוע״ס רנני הבחיוות נחנו המיבער בסנס חגיג־-וענש!:

עסוק נתון הנש
ץ מן קצר לפני הבחירות לכנסת
} השביעית ולרשויות המקומיות, פורסמו
בעתונות הישראלית מודעות ענק שעלו
למשלם המיסים התל־אביבי רבבות לירות.
מודעות אלה נועדו לרומם ולפאר את ראשי,עיר
יהושע רבינוביץ. במסווה עול מסירת
אינפורמציה חיונית לציבור, הופעלה תעמולת
בחירות חסרת כסוי.
חודשים מספר לפני הבחירות, הזדרזה
עירית תל־אביב לחנוך מפעלי ראווה שו
היום,
חמש שנים לאחר ההחלטה ושלושה
חודשים לאחר הטכס הרשמי של
תחילת העבודה, מודים כל הגורמים הנוגעים
בדבר, כי אין כל סיכוי שהעבודה
תסתיים לפני שנת . 1978 יתירה מזו: אין
כל סיכוי כרגע שעבודת הסלילה הממשית
של הפרויקט הענקי תחל לפני שנת .1972
מה הסיבה לכך?
כמרבית מפעלי הפיתוח בישראל הסתמכו
מתכנני נתיבי איילון על סיוע כספי ממי

קיימת כבר למעלה מחמש שנים. הסיבה
לכך: סירוב שר־הפנים לאשר את רישומה,
כנראה מתוך ידיעה שזהו מפעל ללא אחיזה
במציאות הנוכחית. החברה קיימת, פועלת
ומוציאה מיכרזים מבלי שתהיה אישיות
משפטית. אם לא תעמוד בתשלומיה לא
יוכלו המתכננים או הקבלנים לתבוע איש
לדין. מבחינת החוק החברה פשוט אינה
קיימת.
מאידך העסיקה החברה מאות עובדים

וזבות נתיבי איליו בו1מ
פרויקט נתיב• אלון

:3.4111

מ3ל141י מ שו ת ף *1111

ע*ריו ^111 ימו ומוטרד המוובורה

המציאות

לעיריית תל־אביב מה להציג לפני הבחירות. כיום מושבת המיפעל
והעבודה בו נפסקה לחלוטין מחוסר תקציב. לא ידוע מתי אפשר
יהיה לחדשה. וכשתחוזש, ספק אם התוכנית תענה על הצרכיס.

בך נראה מפעלי נתיבי איילון כיום, אחרי
שלפני הבחירות נבנתה תעלת בטון באורן
כסה מאות מטרים בחלק הצפוני של נחל איילון, כדי שיחיה

נים. כתבי העתונות נילקחו באוטובוסים
מפוארים מאתר לאתר כשבכל מקום נערכים
טכסי חניכה, נישאים נאומים מבטיחי
גדולות — למרות שראשי העיר ידעו כי
לאור המצב הכלכלי החמור לא תהיה ה־עיריה
מסוגלת לעמוד בכל ההבטחות.
אחד המפעלים החיוניים באמת, שברור
היום, כשם שהיה ברור בטכס תחילת
העבודות, כי אין זה סביר כלל שהעבודה
בו תחל באמת, הינו מפעל נתיב־ איילון.
הטכס היה חגיגי, אולם העבודות הופסקו
לאחר זמן קצר.
התחבורה בתל־אביב מהווה היום בעיה
חמורה. אין מדובר רק בתנועה בעיר עצמה,
על כך כבר נכתב רבות. תל־אביב
מהתה את צוואר הבקבוק בתחבורה הכלל
ארצית. ניתן כיום להגיע מחיפה לתל־אביב
בקצת למעלה משעה. מתל־אביב לירושלים
נוסעים בשעה אחת. אולם את תל־אביב
עצמה חוצים מצפון לדרום — בשעה אחת.
זהו אבסורד שאין כדוגמתו. כדי לפתור
בעיה חמורה זו הוחלט לפני חמש שנים
על סלילת עורק תחבורה מהיר שיחצה את
העיר לאורכה ויקצר את הנסיעה ב־ס/ס.80

קורות־חוץ, במקרה זה הלוואה לטווח ארוך
מהבנק העולמי. משלחת סקר של הבנק
ששהתה בישראל לפני זמן מה, סרבה לאשר
מענק לסלילת הכביש המהיר. לכל
היותר, הבטיחו נציגי הבנק, להמליץ על
ביקורה של משלחת סקר נוספת.
זאת ועוד: מנהלי הפרויקט יודעים ומודים
כי גם אם יקציב הבנק העולמי את
המלוזה המצופה, ספק רב אם האוצר יסכים
להעניק כספים אלה לחברת נתיבי איילון
לצורך ביצוע העבודה. הכספים דרושים
היום למדינה לצרכים חיוניים בהרבה.

מבחינת החוק: אין חברה
ך• אם לא ידע ראש־עירית תלן
| אטב שאין כל טעם לחנוך מפעל ללא
אפשרות המשכה? עיון בעובדות מלמד
כי פרט זה היה ידוע לכל העוסקים בנושא
מזה זמן רב.
חברת נתיבי איילון לא נרשמה עדיין
כחוק אצל רשם־ז׳־,חברות, למרות היותה

בעבודות שונות• בכל המקרים הועסקו
העובדים על־ידי חברות אחרות ששימשו
כחברות קבלניות. הבעיה התעוררה שעה
שחברת מקורות נתבקשה לבצע עבודות
ני־יוניות ליד שיכון בבלי בצפון תל־אביב.
החברה לא נאותה לחתום על חוזה עם
חברה שאינה רשומה, אבל ביצעה את העבודה
לאחר לחצים שונים.
עובדה זו מפריעה גם בנושאים אחרים.
לצורך ביצוע העבודות יש צורך להפקיע
מספר קרקעות פרטיות בתחום אסיק הנחל.
גוף שאינו רשום ואינו קיים מבחינה
חוקית אינו יכול להפקיע קרקע. העיריה
מצידה אינה רשאית להפקיע קרקעות עבור
גורם שאינו קיים.
קיימות גם בעיות אחרות. לצורך תכנון
התוואי יש לפנות את עורקי התעול והביוב
המצויים באפיק הנחל. נחל איילון
העזוב, שימש משך שנים מקום להנחת
קוי תעול ולד,צבת עמודי חשמל ומתח
גבוה• היום מתנגדת רשות הניקוז של נחל
איילון לשינויים אפשריים והגישה אף־ התנגדות
לכך בפני הועדה המחוזית לבנין

חברוו שד התכנית הגרנדיוזית שר ״נתיב׳ א״רון״ -האוסוססואדה
שנועדה לנתוו את מצוקת התעבורה בחס אביב ב־ם 16 מיליון דיווח
ערים. הועדה יא סיימה עדיין את דיוניה.
ברוך עמיר, מנהל נתיבי איילון, הסביר
כי למעשה הושלם כבר התכנון המפורט
וכי ניתן היה, אם הכספים היו בנמצא,
להתחיל מיד בעבודה. האמנם? בכל שנות
עבודת התיכנון לא קויימו כמעט מגעים
בין אנשי נתיבי איילון לבין מתכנני תוכנית
האב לתחבורה בתל־אביב רבתי. התוצאה:
שינויים לאחר השלמת התוכנית לאחר
שבכמה מקרים הסתבר כי מטרות
מתכנני שתי התוכניות אינן זהות. לברוך
עמיר יש לבך הסבר :״אנו פועלים מתוך
ראיית המחר הקרוב. חשובות לנו עשר
השנים הקרובות. מתכנני תוכנית הא:
מתכננים בבר את שנת אלפיים.״
הבעיה היא שיש צורך לפתור את הבעיות
של תל־אביב בחמש השנים הקרובות.
לשבחה של חברת התכנון הקנדית ש־תיכננה
את נתיבי איילון יאמר, ני בצעה
סקר ראשוני ועבודת תכנון גיאומטרי בימיי
מעולה. מומחי תחבורה שעיינו בתוכניות
קובעים כי הן מהטובות בעולם.
אומר הפרופסור סגל, מרצה בכיר בטכניון
ומומחה לבנוי גשרים :״זהו אח־ה־ו״חות
הכלכליים הטובים ביותר שמדינת
ישראל קבלה אי־פעם ״.עמיר מסכים לדעתו,
אולם בהסתייגות אחת — דו״ח זה
יהיה יעיל ותכנון התוואי יהיה אפקטיבי
בהנחה שמדיניות הרכב של ממשלת ישראל
בשנת 1980 תהיה זהה למדיניות הנוכחית.

0 1 *1 0 7 1
111י ) 4 1 /
מיפעל נתיבי
הדרומית של

^סט־ים דרא רסו׳

תד־אכים ניסתמת
ך* לכרנים מ י ם הנחה זו. לדיב-

לפני שהוגכרר שאץ כסף
לביצוע מיפעל ״נתיבי איי
לון״ ,פורסם:
בתעלתהבטון יושקעו
88 אלף מטרים מעד
קבים בטון; 4.800 טון פלדה
30 ,מיליון לירות.
הגשרים בני
ב־ 3 4
3-2מפלסים, יושקעו 63
אלף טון מטרים מעוקבים
בטון ; 5.500 טון פלדה.
שטח הגשרים הבולל 60
אלף מטרים מרובעים. הככישים בסלילת
עצמם יושקעו 15 מיליון
(בלבד) מתוך תקציב כולל
של 160 מיליון.

ריהם לא יהיה מנוס בשנים הקרובות
מהורדת מכסים, לגבי מכוניות המיובאות
ממדינות השוק המשותף, עמם יהיה לישראל
הסכם דעדפה. הורדת מכסים זו
תגרור עמה רכישת רכב מוגברת. מספר
כלי הרכב בישראל של 1980 יהיה גדול
בהרבה מהתחזיות שלפני חמש שנים.
כאן מגיעים לנקודה חמורה נוספת בתכנון
נתיבי א״לון — התוכנית הוכנה
לפי מימצאי שנת •1964 מלחמת ששת הימים
והשנויים הגיאופוליטיים שבאו בעקבותיה,
שינו לחלוטין את מפת התחבורה
באיזור תל־אביב רבתי. מרבית
הנתונים עליהם מבוסס סקר הכדאיות כבר
אינם כיום.
׳פירושו של דבר שהתוכנית המיועדת
לשנת 1985 תענה בקושי על צרכי התעבורה
בתל־אביב בשנת . 1975 מה יהיה
גורל התחבורה בתל־אביב רבתי אם עד
לשנת 1975 לא יושלם השלב הראשון של
הדרך המהירה? ״יהיה אסון״ ,אומר עמיר.
כאמור, גם אם יתרחש הנס והבנק ה־
הוווואי רוקח

כך צריך להיראות, לפי התוכנית שהכינה החברח
הקנדית, הצומת הרב־מיפלסי בחלק הדרומי של
איילון. בציור, מתחת לבניין. נראית תחנת הרכבת
תל־אביב שתיבנה בצומת הרחובות לוינסקי והגעה

כך נראה התוואי של נביתי איילון במפה של החברה הקנדית שת בננה את
תוואי הכביש שיחצה את תל־אביב מצפון לדרוס. התוואי מתחיל בכביש
ליד ג1י ••התערוכה, שט׳יתחבר לאוטוסטרדה לחיפה ומסתיים ממערב למשרד

ושתקשר את תל־אביב עם אשדוד. משמאל, בגובה של שש קומות
מעל התחנה, תעבור האוטוסטראדה לפתח הדרומי של העיר.
הבניין שייבנה מעל תחנת הרכבת, צריך להיות מוקם על־יד׳
בעלים פרטיים, להם ימכרו ״זכויות האווירי־ של השטח מעל התחנה.

עולמי יסכים להעניק מלווה לצורכי פיתוח
והאוצר יסכים להעביר סכום זה לצורכי
סלילת הכביש לא תחל עבודת הסלילה
לפני 1971 ולא תסתיים לפני .1978
כמה עלתה עבודת התכנון עד היום?
סקר הכדאיות עלה 800,000ל״י. הפירוט
הגאומטרי — 400,000 תכנון מפורט של
הקטע המרכזי מיליון ל״י.
בסך הכל 2,200,000ל״י. כדי להשלים
את המפעל דרושים עוד למעלה מ־150
י־יליון ל״י• ספק אם תל־אביב תימצא כסף
זה בחמש השנים הבאות. ועוד בעיה: מפעל
נתיבי איילון לא יפתור את בעיות התחבורה
הצבורית בתל־אביב, פרט לרכבת.
בדרך המהירה תאסרנה תחנות כל שהן,
כך שהקואופרטיבים לתחבורה לא ירצו
להשתמש בה.
ריבוי הרשויות מביא אף לכפילות ולחוסר
בהירות בתחום הסדרי החניה.
מהנדסי תחבורה עירונית, מתריעים זה
שנים על הצורך להקים בכניסה לערים הגדולות
מגרשי־חניה ענקיים ולמנוע ככל
האפשר נסיעה ברכב פרטי בערים עצמן.
רק במקום אחד תכננו אנשי נתיבי איילון
מגרש־חניה ענק לבאים מחוץ לעיר .״אין
זד, מתחומנו״ ,הם אומרים ,״זה שייך ל
אנשי
תוכנית האב לתחבורה״.
מצד שני דאגו המתכננים הקנדיים בשיתוף
עם עוזריהם הישראליים לניצול כל
אפשרות שתוכל לכסות מבחינה כלכלית
את ההוצאות העצומות הכרוכות בהחזקת
הכבישים המהירים, מסילות הברזל ותעלות
מי האיילון, שלאורך הנתיב.
הם הציעו דבר המקובל היום בארצות־הברית
— מכירת ״זכויות ר,אויר״ שמעל
לצמתים• כלומר מתן רשות להקמת מיבני
ענק מעל לצמתים שבלוליים. מיבנים
אלה צריכים להכניס מיליוני לירות לקופת
העיריה והמדינה.
הכוונות הן טובות ונבונות, אלא שבתנאים
הנוכחים נראים נתיבי איילון כאוטופיה,
ולא מציאות. ראש עירית תל־אביב
ידע זאת היטב שעה ש״חנך את מפעל
נתיבי איילון כחלק ממערכת הבחירות.״
אולם גילויים אלה לא נועדו להיות בבחינת
לעג לרש. הם מצביעים על עובדה
פשוטה: בעשור הבא לא יפתרו בעיות
התעבורה בתל־אביב. תל־אביב תיסתם.
יהיה זה אחד הגורמים לגסיסתה של הגדולה
בערי ישראל.
על מחדלים וגורמים אחרים לגסיסת
תל־אביב קרא בהמשך סידרה זו.

הרישוי בחולון. העיגולים בתוואי מסמנים צמתים רב־קומתיים שהיו צריכים להיבנות
כדי לפתור את מצוקת התעבורה בתל־אביב ב־ 985ו, אך ספק אס יפתרו את בעיות
התעבורה ב־ . 1975 בינתיים עלתה עבודת חתיכנון עד היום בסך 2,200,000ל״י.

באגדה טל נסח מסופר ע*7
עטר מכות מצרים-עתה מנחית

| ך 1 1 1 1ה שומר מזויין במוזיאון העתיקות של קהיר נושא עיניו למרומים לשמע
^ ^ 1 1 1 1 1 1זימזוס מטוסים. מזה שנתיים שהמימצאים העתיקים במוזיאונים של
קהיר מוקפים בשקי חול, כדי לשמור על שלימותם במיקרה של הפצצה ישראלית על העיר.

**זה שבועיים שונתה

מלחמת העולם השניה יוכלו להעיד כי
מימדיו של בסיס ענק זה מוציאים מכלל
אפשרות, את חיסולו. ההישג היחיד שיש
להפצצות אלה: הקרבת קו־החזית לקהיר.

ך בסיס הענק, מחולק לאיזורים
1 1איזורים, שכל אחד מהם הוא לפעמים
עיר בפני עצמה.
לאורך התעלה מתמשך הבסיס לאורך
של 200 קילומטרים• בחלקו הצפוני, באמור
פורט־סעיד, רוכזו מחסני המזון הענקיים.
מחסנים אלה, שצויידו עוד בתקופת
הבריטים במקררי־ענק ובחדרי־קירור
— מאחסנים למעשה את כל הציוד הזקוק
לקירור של הצבא המצרי.
באמור זה נמצאות גם הסדנאות לתיקון
אוניות של הצי המצרי. דרומה משם,
באמור אל קארש, המשתרע על שטח של
750 אלף רגל מרובעים, בנו הבריטים את
מחסני החירום התת־קרקעים שלהם. יש
להניח כי המצרים משתמשים בהם אותו
שימוש שעשו בהם הבריטים. באבו־שולטן
למשל, נמצא מחסן התחמושת המרכזי של
מצרים. זהו בסיס אספקת תחמושת שאורכו
15 מיל וניתן לאחסן בו 50 אלף
טון של תחמושת.
דרומה משם, בפאנארה, מרוכזים מאגרי
הענק לדלק. הבריטים עוד בנו אותם ואין
להניח שהמצרים העבירו אותם למקום אחר.
מחסני הדלק שם מסוגלים לאגור כמות של
40 אלף טון דלק. באמור זה קיימים גם
המחסנים העיקריים של חיל ההנדסה, בתי-
חרושת לפחים, לג׳ריקנים לדלק וחוטי־תיל.
כנטשו הבריטים את המקום הם השאירו
שם למצרים 200 אלף טון של ברזל, עצים
וחוטי־תיל.
באמור ג׳ניפא מרוכזים מחסני התחמושת
הכבדה המשתרעים על שטח של 13
מיל מרובעים ומסוגלים להכיל 145 אלף
טון של תחמושת.

איססרטגיית

הלחימה בחזית התעלה.
אם עד כה נהגו מטוסי חיל־האויר הישראלי
לתקוף את המערך המצרי בחזית
תעלת סואץ ומיפדץ סואץ, במטרה לפגוע
בעיקר בסוללות הטילים, ובתחנות המכ״ם,
הורחב עתה תחום תקיפתם.
כמטרה להפצצות הישראליות משמש
עתה אחד הבסיסים הצבאיים הגדולים ביותר
בעולם, אם לא הגדול שבהם. זהו
בסיס שנבנה )$וד על־ידי.הבריטים במלחמת
העולם השניה, שופץ והורחב על ידם ועל־ידי
האמריקאים, עד שנאלצו למסרו לידי
המצרים בעת שנטשו את תעלת־סואץ.
בסים צבאי זד, משתרע על שטח של
מאות קילומטרים מרובעים. למעשה כמעט
כל השטח מהתעלה מערבה, עד לקהיר,
הוא בסיס צבאי גדול אחד ,׳מורכב מעשרות
מחנות־ענק, בסיסי אספקה ומיתקנים
צבאיים שנועדו לשמש צבא ענקי,
והגדולים כיום על מימדי הצבא המצרי.
כל השטח הלבן המופיע במפה המתפרסמת
בעמודים אלה, הוא שטחו של
הבסיס הצבאי, שנבנה על־ידי הבריטים
ומשמש כיום את הצבא המצרי. בתוכו
עוברים שני הצירים העיקריים המחברים
את התעלה אל קהיר: ציר איסמעיליה וציר
ד,סואץ• לאורכם מפוזרים אלפי מיתקנים,
מחנות, שדות־תעופה, שרק חלק קטן
מהם מנוצל על־ידי הצבא המצרי.
ספק אם אפילו הפצצות אינטנסיביות של
חיל־אויר אדיר, כמו חיל־האויר האמריקאי,
היו מסוגלים לפגוע בבסיס ענק זה. ההפצצות
הישראליות, עד כמה שהיו רצופות
ויעילות, ערכן התועלתי יכול להיית
קטן ביותר. יש בהן כדי להטריד, כדי
לשבש את דרכי האספקה של המצרים, כדי
להוות צעד תעמולתי שיש בו להוריד את
מור;1־^ המצרים. אולם הפרשנות שנשמעה
לאחרונה בישראל כאילו הפצצות בסיס
ענקי זה יש בהם כדי לפגוע ולהוציא מכלל
שימוש מיתקנים אלה, אינם אלא דברי הבל.
אלפי הישראלים ששירתו באיזור זה ב

כאן היה בעבר אחד ממחנות הצבא
! * 1ך ן 11 הבריטיים. הוא הועבר לידי המצרים.

השבוע הופצץ מחנה זה בפעם נוספת על־ידי מטוסי חיל־האוויר.

היעדים

מפה זו ממחישה את יעדי התקפות חיל-האורר הישראלי, שעיקרם ו!ס
הצירים המוליניס מקהיר לתעלה, ונד לשבש את דרכי האספקה לחזית.

** חסני התחמושת הגדולים ב-
יותר נמצאים בתל אל־בביר, על הדרך

במדינה עדזת נגד
הרועה הרו חני
לראשונה מזה 22 שנה, לא הגיעו השבוע
הארמנים תושבי ישראל לבית־לחם כדי
לחוג את חג־המולד הארמני, ד,נחוג בהתאם
ללוח ר,כנסיה המזרחית, השונה מהלוח
הגרגוריאני המקובל. הסיבה: חרם שהטילו
נציגי העדה ביפו, חיפה ונצרת, על ראש
ד,כנסיה הארמנית בארץ״ישראל, הפאטריארך
יגישה דארדאריאן .״דארדאריאן עושק ומרמה
אותנו ומוכר את נכסינו,״ הס אומרים.
העדה הארמנית בישראל היא בת 70
שנה. מאז העבירו התורכים לארץ־ישראל
כמה מאות משפחות ארמניות, שביקשו
לחיות בארץ הקודש. אחת המשפחות הרא־שונות
הייתה משפחת זאכאריאן, מי שהיה
משך שנים רבות שומר המגדלור של
יפו. בביתו, בו מתגוררת היום נכדתו,
התכנסו השבוע פעילי העדה בישראל על
מנת לטכס עצה, כדי לנסות ולהציל את
מעט רכוש העדה שנותר עוד׳ למנוע
החכרת המינור וו־,כנסיה ביפו לחברה לפיתוח
יפו, העומדת להקים במקום מלון.
המבנה בו קיים המנזר הוא בן 1300
שנה, כשד,כנסיה עצמה היא בת 500 שנה.
״לא רוצים לשתוק :״ ד,כנסיה הארמנית
חולשת על רכוש רב, לאחר שבמשך
דורות הורישו ארמנים ברחבי העולם את
רכושם לכנסיה בארץ הקודש. לארמנים
שלוש כנסיות ראשיות, או ״פאטריארכיות״.
האחת, הראשונה, נמצאת ביירוואן שבארמניה,
השניה בלבנון ואילו השלישית בירושלים.
העדה הארמנית של ישראל מונה
היום כ־ 800 נפש בלבד, לעומת עשרת אלפים
לפני מלחמת העצמאות. שמונה מאות
אלה נטמעו כמעט לחלוטין בסביבה היהו־ •

אומר אחד מהם במרירות מהולה בכאב.
ארמנים שהגיעו ממיזרח ירושלים יודעים
לספר כי הפאטריארך אינו מונע עצמו
מתענוגות העולם הזה ואינו מקיים גם
במלואן את מצוות הנזירות הכפויות עליו.
בימים הקרובים עומד הועד להגיש צו־מניעה
נגד מטירת המינזר והכנסיה לאחרים.

פאטריארן־ דארדאריאן
לאן הולך הכסף?

המהנה שהונצץ

צילום זה, שהתפרסם בעיתון מצרי, מראת את אחד
ממחנות האספקה של הצבא המצרי, בדרן מאים־
מעיליה לקהיר, שהופצץ על־ידי חיל־האוויר הישראלי. בסיס זה הוא בסיס קידמי בסואץ.

מאיסמעיליה לקהיר, ששימש כבר פעמיים
מטרה למטוסי חיל־האויר. זהו מחנה ענק.
בהשוואה אליו נראה מחנה צריפין שבנו
הבריטים כשכונה עלובה של כרך ענק.
המחנות והמחסנים המרוכזים בהל אל־כביר
משתרעים על רדיום של 70 מיל. שם
גם מרוכזים כל הסדנאות לתיקוני רכב ו־שיריון,
מחסני השריון והרכב. די לציין
שאחד ממחנות הרכב בתל אל־כביר מסוגל
להכיל בבת־אחת 20 אלף כלי־רכב.
לפי נתונים אלה ניתן להבין כי אין משימה
קשה במיוחד למטוסים לפגוע בבסיסים

אלה .״אם תטיל פצצה ממטוס,״ אמר ישראלי
ששירת באיזור במלחמת העולם השניה
,״לא חשוב איפוא תיפול, היא כבר
תיפגע במשהו.״ לפי הנתונים שפירסמו
בשעתו המצרים עצמם עולה להם אחזקת
בסיסים אלה 50 מיליון שטרלינג בשנה
וצתת התחזוקה מתקרב ל־ 80 אלף איש.
המכות שמנחית חיל־האויר על בסיסים
אלה הן אמנם כעקיצות־יתוש. אולם לפעמים
מסוגלות גם עקיצות־יתוש להוציא
אדם מדעתו. האם יצליחו ההפצצות הישראליות
לעשות זאת למצרים?

המינזר הארמני כיפו
של מי הרכוש?

מיקלטים בקהיו

בשבועות האחרונים ננקטו בקהיר אמצעים מיוחדים
ומוגברים להתגוננות מפני התקפות אוויר,
כמו בניית קירות־מגן בפתחי בנייני ציבור, בניית מיקלטים, האפלה, ועוד. קירות המגן
—־ כמו זה הנראה כאן בתמונה ־— באו להחליף את קירות שקי־החול שהתפוררו.

דית בה הם חיים, והדבר היחיד המאחד
אותם כיום הוא לדבריהם •השפה וד,כנסיה״.
למה שתקו במשך עשרים שנה?
״אנו כאלה מטבענו. לא אמרנו כלום
כשמכרו את בית־ד,קברות שלנו. שתקנו
כשמכר דארדאריאן את כל רכוש העדה
ביפו אבל עכשיו, כשהוא לוקח מאתנו
את הכנסיה, אנו לא יכולים לשתוק יותר.״
לבני העדה טענות מרות כנגד הפאטרי-
ארך. הם יודעים לספר כי עלה לשלטון
בכנסיה אחרי שהאשים את הקודם לו
בתפקיד בקומוניזם.
בקרב העדה מהלכות שמועות עקשניות
על דרכי עלייתו לשלטון, אולם על כך
הם מסרבים להרחיב את הדיבור.
דספוטיו שולט כעדה. בני העדה
טוענים כי דארדאריאן, והממונה על נכסי
הפאטדיארכיה, שהא עגיאמיאן, אינם מתירים
לאיש לפקח על דרכי הוצאת כספי
ד,כנסיה וכי למעשר, אין איש יודע לאן
הולך הכסף• נציגי העדה טוענים אף כי
דארדאריאן לא הטריח עצמו לבוא, ולוא
גם פעם אחת, לתפילה בכנסית ניגוראיוס
הקדוש ביפו .״אנחנו לא מעניינים אותו.״
לפני שנתיים רעש העולם הנוצרי כשנודע
כי הפאטריארך ועוזריו מכרו שבעה ספרים
עתיקים יקרי מציאות לסוחרי־עתיקות. בלחץ
העדה הוחזרו חמישה מהם, אולם שניים,
ודווקא היקרים ביותר, לא נמצאו ולא
הוחזרו. במינזר הארמני שביפו לא מתגורר
כיום איש. בשעתו התגוררו שם עשר
משפחות, אולם אלה היגרו מישראל, בלחץ
אנשי הכנסיה, כפי שטוען ועד הפעילים.
ומה הלאה?
,׳לא ניתן לרספוטין לשלוט בעדתנו״

מה יהיה אם יסגור הפאטריארך את
ד,כנסיה ולא יתיר להם להשתמש בה?
״נשתמש בכוח,״ אומרים הארמנים ביפו,
״היא שלנו ולא של רודפי הבצע.״

אורגיי ת ב סי מן מזל
מקרים כגון אלה לא קרו כמעט בצי
הישראלי הצעיר: רב־חובל סולק מתפקידו.
רב־החובל שלמה רוזזנקויט, קברניט אוניית
הסוחר הישראלית מזל, הואשם בהתנהגות
שלילית, ב?חר בלתי־חוקי במשקאות חריפים
ובעריכת אורגיות בלב־ים כשאל הספנים
מצטרפות נשים שעלו בנמלי העגינה.
מנהל אגף הספנות והנמלים במשרד־התחבורה,
רב החובל נמרוד אשל, סרב
למסור את שמו של רב־החובל שהורד
מד,אניד, לכתב העולם הזה, כשהוא מוסיף
שרב־החובל אינו היחיד, וכי חלק מהצוות
הורחק אף הוא מאוניה זו. דובר צי״ם
ידע לספר, כי המקרה האחרון אינו התלונה
הראשונה כנגד רוזנקויט, ואילו אחד הקצינים
המשרתים באניה מזל, עליה פיקד
רוזנקויט, מסר כי ועד הקצינים של האניה,
הזהיר כבר קודם לכן בכתב את הנהלת
צי״ם בדבר התנהגותו החריגה של רבד,חובל,
כשהם מציינים כי המשמעת באניה
ירודה ביותר ובאניה עשויים ״לקרות דברים
מסוכנים״ .רב־החובל הגיב בהגישו תלונה
כנגד הקצינים החברה שהסכימה, לדברי
הקצין, להחליף חלק מצוות הקצינים, הותירה
את רוזנקויט על משמרתו.
(המשך בעמוד )22

צ״וים הודים עוווו סערה בגיו-יווס. נשהצי

דים הם תמיד הראשונים. מתוך הציירים
המשתתפים בתערוכה, מרביתם הם יהודים.
ומה שמפליא עוד יותר: מרבית המשתתפים
הן דווקא צעירות יהודיות.
מארחות עירומות
•*יי השראה ששאבו הציירים מהתנ״ך וו
1מן הברית־החדשה לא היתה כמובן
אלוהית. רק הנושאים לקוחים משם. המצבים
נשארו אותם המצבים. אם קודם
ציירה ציירת יהודיה צעירה מברוקלין היפי

[ 1111 תמונה זו ששמה הוא ישו עולה
ר,שמימה צויירה בידי הציירת היהודיה
בטי דרסן. בציור המקורי של הציירת
נראה ישו כשהוא עירום לחלוטין.

כולו נזק
! ךיךויך ׳ ן ״ ציור זה, המורכב
1 היהודית, נמכר כבר בליל 1
5000 רולאר. הוא צוייר בירי הציירת ריטה דו

עירום, הפך אותו היפי בתערוכה על המין
והדת לישו. ואם קודם היו הצעירות הנש־

ייו

ך * ךץןךן -ציור של סמיב נריגסמן, בו נראית נזירה מבעד לפתח של תא וידויים
ן | /ן ן בכנסייה, כשהיא חולצת שר בלפי הכומר, המוודה. ציוו ענק זה היווה
את אחר ממוקדי התערוכה מין ודר ,.אשר אנשי הכנסייה ניסו בכל כוחם למנוע את הצגתה.

** זה חודש ימים מוצגת בגלריה מר־כזית
בניו־יורק תערוכת ציורים, הגורמת
לסערת רוחות אפילו באמריקה, שהתרגלה
כבר לתופעות קיצוניות בשטחים
שונים. גם ה־לריד, בה מוצגות התמונות
ידעה כבר תערוכות נועזות מזו. שם הגלריה,
שבבעלות צעיר יהודי, מצביע על
אופי התערוכות המוצגות בה: אירוטיקה.
ושם זה באמריקה של היום אינו אלא
מילה נרדפת לפורנוגרפיה. אירוטיקה אינה
עוד ציורי עירום, אלא תיאור מפורט ומי
דוקדק של יחסי־מין, בצורה אמנותית
כמובן.
מדי פעם מוצגות בגלריה אירוטיקה
תערוכות ציורים, שתערוכת האירוטיקה שנערכה
לפני חודשים מיספר בגלריה גורדון
בתל־אביב, נראית לידם בתערוכה של ציורים
פור־יטאניים מהתקופה הוויקטוריאנית.
אולם מה שמוצג בגלריה עתה, עובר על
כל המשוער. אין זד, משום שהתיאורים ה־מומחשים
בציורים הם שונים מהמקובל בגלריה
זו. סוף־סוף יש גבול גם לדמיון

האנושי במה שנוגע ליחסי־מין. אפילו הדמיון
הפרוע ביותר, כשהוא נעזר בסיגנו־נות
הציור השונים, מהריאליזם הסאנטסטי
ועד לסוריאליזם, אינו יכול להמציא יותר
מאשר מיספר מוגבל של איברים ומעמדים.
מה שגרם לסערת הרוחות הוא נושא
התערוכה, שהפך ממילא לנושא הציורים :

המין והדת.

היהודים -
ראשונים
ץ״ירטין זינגר, היהודי הצעיר ש-
^ ןהוא בעל גלריית אירוטיקה, יזם את
התערוכה כשהוא מזמין אצל ציירים צעיר
ם מפורסמים בארצות־הברית ציורים הקשורים
בנושא המין והדת .״אני רוצה
שהפעם תשאבו את ההשראה שלכם מהתנ״ך
ומהברית החדשה.״ אמר להם.
מסתבר, כי כאשר המדובר בדת, היד,ו־

| 1 *1 ¥ו 7הקדושה, ציור של מייקל סטיוארט, בו נראית דמות. נערה השוכבת בעירום
על רקע הרגל האמריקאי. למרות נושאה זנתה התערוכה לביקורות רציניות
רבות׳ ,אשר התייחסו אל משמעותם של המוצגים יותר מאשר אל תוכנם.

גו תעוונה שר דמויות מהתנ״ו ומהברית החדשה

־״מ ץ ןהאי>מ״<זז

ווו * ׳י מן

יי* יין י! זדי? יה-״*

גן״העדן
ציור

לים ארמיות מתון הכתובה
זיחת התערוכה במחיר של
ינבד. הצירוף של האותיות

מרמז על סצינת מישגל. הציורים המתפרסמים בעמודים אלה הם מהצנועים
ביותר שהוצגו בתערוכה. המחאות של נציגי הכנסייה לא עזרו למנוע את
הצגת התערוכה. רוב הציורים מתארים את הקדושים בדמות בשר ודם.

מקביל

ציור של הציירת היהודיה אן שרף, שהוצג בתערוכת מין ודת בניו-
יורק, שכל הדמויות שבו עוסקות בפולחן האהבה. אן שרף הציגה גם
הגיד,ינום, שבו דמויות הנשים והגברים מלאים מבטי ערגה ותשוקה.

צגים כאן אינם שונים בהרבה מן הציורים
שאותם ציירו בזמנו ציירי הרנסאנס
והמוצגים אפילו בכנסיות ידועות. אנחנו
רק מציירים בסיגנון אחר וביתר פירוט. חוץ
מזה לא חיללנו את הקודש. באלוהים עצמו
לא פגענו. אין כאן אף ציור של אלוהים
עירום או של אלוהים אונס נזירה! אלה
סתם ציורים של דמויות המופיעות בכתבי
הקודש.״
לסוציולוגים ולפסיכולוגים היה הרבה מה
לומר למראה הציורים המוצגים בתערוכה.

״הדת בימינו,״ אמר פסיכולוג ניו־יורקי
ידוע ,״מנוגדת לטבע האדם. היא רואה פסול
בחיי האהבה הפיזיולוגיים. תערוכה זו
היא ריאקציה טיבעית למושגי הדת כפי
שהנוער של ימינו התחנך עליהם. למעשה
היא עשויה רק לקרב את האנשים אל
הדת. כשיראו כי הדמויות מהברית החדשה
וכל הקדושים עסקו באותם הדברים
שהם עוסקים, וכי הדת למעשה אינה מתנכרת
למין, זה יעזור לדת יותר מאשר
למין,״ הסביר הפסיכולוג.

ת בציורים בנות הדור האבוד של המאה העשרים, הפעם
נזירות צדקניות או דמויות קדושות מן המסורת הנוצרית,
ו מריה הקדושה, למשל.
,מה יש?״ הסביר אחד המבקרים בפתיחת התערוכה, שהיתר,
זיע חגיגי, בו נטלה חלק החברה האינטלקטואלית החדשנית
1ניו־יורק ואשר בו הגישו מארחות עירומות לחלוטין
לאורחים מתוך בקבוקים דמויי פאלוס .״האנשים עליהם
ברים כרבי־הקודש היו אנשים של בשר ודם, כמוני וכמוך.
שהדביקו להם אחר־כך הילד, של קדושים לא משנה את
ובדה שהיו להם יצרים ותשוקות נמו לאנשים אחרים. אין
ניח גם שאמצעי הסיפוק והרבייה שלהם היו שונים מאלה
קובלים בימינו.״

סיוע

לאנטישמיות

* ולס כעוד שלציידים המציגים בתערוכה ולמשתתפים בה
| היתה כנראה היאה מיוחדת לפגוע בפרות קדושות ולצייר
ישים ובני אלוה בדמות בשר ־דם, עדיין קיימים אפילו
ו־יורק, אנשים הרואים בהצגת ציור של ישו בדמות אפולו
יום, ששום כיסוי אינו מכסה את ערוותו, חילול הקודש.
ד, השלימו כבר מזמן עם העובדה שאי־אפשר למנוע הצגת
ונות שרק לפני שנים מיספר נחשבו בפורנוגרפיה טהורה.
ל אין הם מוכנים להשלים שיציגו את הקדושים כשטופי

*בל האמנות היא אמנות. באמנות מותר להציג הכל כיום.
זזאות של זציגי הכנסייה לא עזרו למיוע את הצגת התע
:ה. אבל חוגים שונים מנצלים את העובדה שמרבית המש־
;פים בתערוכה הם יהודים, ישאלה בחרו לצייר דווקא על
!ואים נוצריים מובהקים ולא על נושאים הלקוחים מתוך
;נ״ך. משום כך משמשת התער, כה אמצעי לעידוד האנטי־דוה
בחוגים מסויימים, בנוסח :״לכו תיראו איך היהודים
וללים את קדושת הנצרות. לכו תראו מה הם עשו לישו

עוזר לדת

הס רוצים £״ אמרה אחת הציירות שציוריה מוצ־י*•
גים בתערוכה .״שמרנו י על הטעם הטוב. הציורים המו־

הפתיחה ה חגיגי ת ^

לאמנות אירוטית בפארק אבניו בניו־יורק, שיזם ואירגן את תע
רוכת
מין ודת, שמרבית משתתפיה חיו יהודים. משמאלי• :תמו
שצולמה בערב פתיחת התערוכה״ שנערכה בערב חג־המולד. מאח
עירומה מוזגת יין לאורחים, אשר ביניהם היו מבקרי אמנות ידוע

במדינה
(המשך מעמוד ) 19

מה הביא בכל זאת להחלטה להוריד את
רב־החובל מאנייתו? צעד בעל משמעות
חריפה במסורת הימיתז
מסתבר כי חלק מהצוות רכש בספרד
כמויות עצומות של ויסקי ספרדי במחיר
של חצי דולר לבקבוק. הוויסקי הספרדי
נמכר במקסיקו במחיר מפולפל למוכסים
המקומיים. הרווח היה הפעם כנראה גדול
מהרגיל וגרם למריבות וחיכוכים בין אנשי
צוות האניה. בנוסף לכך הועלו נשים
על ספון אנית המשא ובמקום נערכו
אורגיות מפולפלות. הדי הפרשה הגיעו
עד למשרדי הנהלת צ״ים וכאן הוחלט
הפעם, שלא כבפעמים הקודמות, להתייחס
ברצינות לסיפור, ולהוריד את רב־החובל.
להנהלת ציים הגיעו גם תלונות בדבר
גניבת סחורות ממטען האוניה. דובר ציים
הכחיש זאת, אולם אחד מקציני האניה
אישר כי בהפלגה הקודמת הוצא חלק
ממטען האניה מבטנה, הוצע למכירה על
ידי מיספר ימאים.
משטרת חיפה לא קיבלה כל תלונה
כנגד צוות האניה בדבר גניבה.
רוזנקויט מועסק כיום על ספינת השרד
תים של אוניית הקידוח טייפון, המחפשת
נפט מול חופי אשדוד. אשתו סיפרה בתשובה
לשאלה, כי לבעלה יש גירסה משלו על
הפלגתה האחרונה של מזל, הבטיחה כי
בבוא היום יגיב על הפירסומים בדבר
הורדתו מהאניה•

נוער
כשהא הבה בוערת

אפנת פריז!

שכולה סגנון גזרה ומבחר בדים המיוחדים
לפריז בלבד.
אפנת פריון

במבחר בלעדי המעוצב ע״י
אפנת פריו!

מיובאת לישראל ע״י מומחי אפנה פריזאיים
בלעדי בפריז ובישראל

בוטיק

סכ 0ס>=<

ח. הוא בן .17ל. היא בת .21 אבל
זד, לא הפריע להם. ל .היא המזכירה
בפנימיה הצבאית בה הוא לומד; אבל
אפילו זה לא הפריע להם. הם התאהבו
ודי. במשך חצי שנה ניפגשו אחת לשבוע
בערב החופשי של ח. כי בבית־הספר לא
יכלו להחליף יותר ממבטים לוהטים.
בפגישות השבועיות האלה לא הפריעו
להם עוד כל מיני דברים. בודאי היו ממשיכים
הלאה להיות מאושרים, לולא החליט
ח. להתחתן עם ל. כמו גבר אמיתי ולא
סתם צוציק בו ,17 או של. החליטה בשבילו.
בכל אופן הוא הלך לבשר את הבשורה
המשמחת להורים .״אני מתחתן״ הודיע
לאבא ולאמה הנדהמים. אלה ניסו לשכנע
אותו, להסביר לו, ללחוץ עליו ואפילו
לאיים :״אם אתה מתחתן — זו הבעיה
שלך. אל תצפה לשום עזרה מאיתנו.״
ח. לא התווכח, מפני שבבואו היה מוכן
לגישה מיושנת כזאת מצד הוריו.
יום יומיים לא היה בטוח בעצמו כמקודם:
אולי בכל זאת צודקים ההורים. איך
יפרנס את אשתו לעתיד? איפה יגור איתה?
אולי בכל זאת כדאי לדחות את החתונה
עד שיגמור ללמוד? אולי עוד מתחשק
לו לכייף?
אבל לל. יש אופי. פגישה נוספת איתה
חיסלה את כל החששות. הם מתחתנים וזהו.
אם ההורים לא רוצים לעזור — לא צריך.

איריס אינטים ספריי
מיוחד לבל אשה
לשימוש אינטימי יומיומי

לה שיג ב בל ה פ רפו מ רינ ת ח מנב חרי ת
פרסום הסברח

רואים

שהיא

בהריון!״

הזוג נרשם ברבנות, וחיפש חברים שאצלם
יוכל להתגורר אחרי החתונה.
אחרי שבועיים הגיע אישור מהרבנות,
ישר לבית הוריו של ח. אלה לא בזבזו
רגע, ופנו לעורך־הדין דניאל רזי, שיגיש
צו־מניעה. השופט שילה הוציא צו־מניעה
ל־ 10 ימים, בדיוק ביום בו עמד הזוג
להתחתן, אחרי ששמע את ההורים ואת
עדותה של קצינת־מבחן על אפיה של ל.
הקצינה, ידידת משפחה של ההורים של
ח. אמרה :״ל. היא אשד, שתלטנית שסובבה
לילד את הראש.״ בינתיים התגלתה עובדה
נוספת: ח .עומד להיות אבא, כי אהובתו
בהריון, בחודש רביעי.
ח. לא מבין עדיין בדיוק איך זה יכול
להיות, ובאזני חברו הטוב ביותר גילה
״שלא רואים עליה שום דבר. לא בטן ולא
כלום,״ הוא לא ידע עדיין שהוריו הסירו
את התנגדותם לאור המימצא האחרון.
ח. גם לא בטוח כבר, שכל מה שהוא
רוצה בחיים זה להתחתן עם ל. מה שקרה
מאז שהפרשה יצאה לאור הוציא חלק
נכבד מהרוח במפרשיו• בינתיים הוא בן
ה־ 17 האומלל ביותר בארץ. עם הההורים
היא ברוגז, ולא נשאר לו אף אחד. עיתונאים
רודפים אחריו, למרות שהיא מסרב
בתוקף לדבר איתם, ומבקש שיעזבו אותו
במנוחה. הוא לא יכול אפילו להתנחם
במבטי האהבה של אהובתו מפני שכשהעטק
התפוצץ עזבה את עבודתה ועברה לעבוד
במשרדו של עורך־דין תל־אביבי.

היסטריה בירושלים

קורבן חנה הורוביץ
ך* בן שלי, בן האחד־עשרה, מפחד ל־
| רדת לרחוב, אחרי החשיכה,״ אמרה
השבוע דיירת רחוב ל״ה 19 בשכונת
קסמון בירושלים. הוא אינו הילד הירושלמי
היחיד שפוחד. אבל לו יש אולי סיבה
סובה לכך, מאשר לשאר תושבי השכונה.
בביתו, ממש מתחת לדירתו, במרתף, נרצחה
השבוע הילדה הבלונדינית היפהפיה
חנה הורוביץ, בת השבע וחצי.
מאז הרצח המחריד אין מדברים כמעט
בירושלים על דבר אחר מאשר על ״הרצח
של חנה׳לה.״ נשים עם עגלות־ילדים מתגודדות
בגינה סמוכה למקום ושחות על
הפלצות שאחזה בהן לשמע המיקרה. סיפרה
אישה צעירה שחרחורת. כשהיא דוחפת
עגלת־ילדים לפניה :״שמעתי על המיקרה
בלילה כשחזרתי מהקולנוע. אני גרה מספר
בתים מביתה של חנה׳לה. בתי הולכת לאותו
גן עם אחותה הקטנה של חנה׳לה
— אורנה. מהרגע ששמעתי על הרצח
ועד עכשיו אני לא עוצמת עין בלילה. את
הבת שלי אני לוקחת לגן בבוקר ומחזירה
בצהריים. במשך הבוקר אני, ועוד אמהות
רבות, מטיילות ליד הגן. אנחנו פשוט
פוחדות.״
הבית שבו גרה חנה׳לה, ברחוב אמנו
,48 מוקף משטרה וקהל סקרנים. דיירי
הבית מתהלכים בחדר־המדרגות על קצות
האצבעות. הם מדברים ביניהם בלחש .״אין
מצב־רוח,״ אומרת אם צעירה שירדה לקחת
את בתה מן הגן, ונעלמת.

__הדרך
למרתף־המוות
ך* שעה היתה שבע וחצי בבוקר
( 1כשחנה׳לה הקטנה יצאה מביתה בדרכה
לבית״הספר .״היא היתד, ילדה יפה ומפותחת
ונראתה כמו בת עשר,״ מספרת אחת
השכנות. הדבר התמוה הוא שבאותה השעה
יצאו מרבית הדיירים בבית לעבודה ואילו
חלונות המטבח של הבתים מסביב פונות
אל אותן המדרגות והשביל בהן עברה
חנה׳לה עם הרוצח האלמוני בדרכה למרתף
המוות.
כיצד אירע שאיש לא ראה את הילדה
פונה בכוון הפוך מדרכה הרגילה אל בית-
הספר, ועוד בחברת גבר? לשאלה זו יש
כמה תשובות. האחת היא שאם נלקחה
הילדה בכוח ע״י התוקף האלמוני כניראה
סתם האיש את פיה בצורה שלא נראתה
לעין, והסתיר בגופו את הילדה כך, שהיא
לא נראתה כלל מהחלונות ממול.

ך סברה לו אינה מתקבלת על דעת
^ הדיירים. מול המרתף בו נמצאה גופתה
של חנה הורוביץ עומדת תחנת אוטובוסים
שבה עומדים איתר, שעה עשרות אנש־ם.
יותר מתקבלת על הדעת סברה שניה, אותה
העלתה אחת מדיירות הבית ושאף
המשטרה נוטה לקבל אומה. התוקף האלמוני
פנה כנראה בדברי נועם אל הילדה ושיכנע
אותה לרדת איתו למרתף .״כנראה ביקש
ממנה לעזור לו לחפש דבר מה, חנה׳לה

י וצח הידרה חנח הורוביץ בת ה*7

דוו ועלם
10191 גנחו?1
היתד, ילדה טובה ומנומסת וניגשה איתו
לעזור לו,״ אמרה אחת הדיירות.
ההנחה שרצח הילדה היה נקמה בהוריה
של חנה הורוביץ היא הנחה שאינה מתקבלת
על הדעת• ״הוריה של חנה,׳לה הם
אנשים נהדרים,״ אומרים המכרים והשכנים.
״אנשים משכילים ושקטים שחיוך וברכת-
שלום מצויים אצלם תמיד על השפתיים,״

אמרה שכנה.

בישראל, בשכונה אמידה בירושלים.
האב, העובד משמונה בבוקר עד ארבע
אחרי־הצהרים, חזר אווזו יום ב־ 12 לארוחת־צהרים
הביתה. הילדה בוששה לחזור מבית-
הספר, וכשעברה השעה אחת וחצי, התחילו
ההורים לחשוש. האם העלתה סברה שאולי
הלכה חנה׳לה לאחת מחברותיה. בשעה
ארבע, אחרי שצילצלו לבית חברתה, התברר
שהילדה לא הופיעה כלל לבית־הספר
אותו יום. מיד כשחזר האב מעבודתו
התקשר למשטרה. בשעה 5אחר־הצהריים
נמצאה הילדה במרתף בבית הסמוך, כשהיא
ללא רוח חיים ורק סריטזת בצוארה, ופצע
מכוסה דם קרוש במצחה, מעידים על
המאבק שהתנהל במרתף בינה לבין רוצחה.
הילקוט איתו יצאה לבית־הספר לא
נמצא. הוא נמצא מאוחר יותר זרוק בפח־אשפה
סמוך לביתה, כשהוא ריק. מחברו־
חזרה מארץ האלימות
**שפחת הורוביץ חזרה לפני פחות
משנה מארצות־הברית. האב, אורי
הורוביץ, סוציולוג במקצועו, נסע לד,שתל־

מווחה שר חנה׳לה

דבורה שווארץ, מורתה של חנה הורוביץ,
שנמצאה במרתף לאחר ישנרצחה באכזריות
ע״י אלמוני, מחזיקה בילדה מבוהלת בפתח בית־הספר. מאז המיקרה פנחדים ילדי הסביבה.

או בהתנהגותם? שאלה נוספת שנשאלו
הילדים: האם ראו גבר המחזיק ברשותו
קלמר כחול עם עפרונות אמריקאיים?
חקירת המשטרה באזור העלתה לפחות
חשוד אחד. היה זה מנקה רחובות כבן
,45 שנהג להיטפל לנשים, ילדות ובחורות
צעירות בשכונה .״כל פעם שראה אישה
היה פותח בצעקות :״אני בודד אין לי

״אנחנו החלטנו לעשות תורנות בינינו,״
סיפרה אם אחרת .״יום אחד אני באה
לקחת את הילדה ולמחרת בעלי.״ תושבי
הסביבה סידרו תורנות יותר מאורגנת
ויעילה :״אנחנו שלוש שכנות עם ילדים
בבית־הספר. כלי יום לוקחת אם אחרת
את הילדים מבית־הספר,״ אמרה אשה שחרחורת,
כשהיא מובילה שלושה זאטוטים.
כל גבר בשכונה הוא בבחינת חשוד. על
כך מצביע הכיקרה הבא: אמהות הבחינו
בגבר בגיל העמידה המחזיק בידו ילד
— מיד הזעיקו שומר שחקר את האיש:
מה הוא עושה בסביבת בית־הספר? הוא
הראה על ילד כבן 8שהחזיק בידו :״באתי
לקחת את בני מבית־הספר, ואני מחכה
לבתי מכיתה ד׳,״ הוא הדגיש.

לא מסוגלים
ללמוד

מרחף הזוועות

וחצי.

זהו המרתף בו נמצאה נווייתה
של חנה הורוביץ בת השבע
מימין נראים פועלים המפנים את החפצים במרתף, נוי

מות לפני יותר משנתיים ואשתו, אמה
של חנה׳לה, סיימה אף היא לימודים באוניברסיטה
בארצות־הברית.
למשפחת הורוביץ היו שלושה ילדים,
יפים ומטופלים !:חנה בת השבע וחצי, אחותה
אורנה בת השלוש ותינוק בן שישה
חדשים.
האב חזר לפני זמן קצר מארצות־הברית
והשתלב מיד בתפקיד בביר במשרד ראש־הממשלה
בירושלים. האם חזרה חדשים
מספר לפני בעלה יחד עם ילדיה .״חזרתי
מוקדם יותר כדי שחנה׳לה תספוג מאוירת
הארץ, תחזור לדבר בשפה העברית ותשתלב
בחברה,״ סיפרה לשכניה.
רצח הילדה היכר. אותם כרעם ביום
בהיר• האם נהגה לספר לא אחת לשכנותיה
על האלימות באמריקה ועל הסכנות הכרוכות
בגידול ילדים בארץ האפשרויות הבלתי
מוגבלות. האלימות פגעה במשפחה דוקא

לסייע למשטרה למצוא את עקבות הרוצח. משמאל: המדרגות
המובילות למרתף, בו נמצאה גופתה של חנה׳לה הבלונדינית.
ניצר קרה הדבר שאיש לא ראה את הילדה פונה בניוון הפוך?

תיה הקרועות נמצאו במורד הרחוב, אף
הם בפחי־אשפה שונים. רק עטיפה של
ספר, וקלמר כחול, שהכיל עפרונות שחנה
הביאה עימד. מארצות־הברית לא נמצאו.

החשוד :
פועל נקיון
*עטרת ירושלים פתחה בסריקות
נרחבות אחרי הרוצח. ניידות משטרה
הקיפו את כל הרחובות הסמוכים לביתה.
שוטרים ובלשים נשלחו לאיזור ושוחחו
עם מאות תושבים. בבית־הספר הנרייטה
סולד, בו ביקרה חנה׳לה, חולקו שאלונים
בכל הכיתות. בשאלונים התבקשו הילדים
לציין אם הכירו את חנה׳לה, מי האנשים
איתם נהגה לשוחח, ומי הגברים ׳המסתובבים
בסביבה הנראים חשודים במראיהם

אישה!״ סיפרה אחת השכנות. אחרי רצח
הילדה, נעלם מנקה הרחובות. ביום השישי
האחרון הוא נראה כשהוא בניידת המשטרה.
הוא נעצר לחקירה כחשוד ברצח.
בינתיים פשטו ההיסטריה והבהלה בשכונת
קטמון. ברחוב כ״ט בנובמבר, ליד בית־הספר
הנרייטת סולד, חונים מורי המכוניות
לאורך מאות מטרים, כשאמהות ואבות
מודאגים ממתינים לילדיהם ליד ההגה. הם
מחכים לגמר הלימודים כדי לקחת את
הילדים הביתה. ליד שער בית־הספר עומדים
הורים נוספים, ללא רכב, חוסמים את
הכניסה כשהם מחכים לילדיהם.
״לפני המקרה לא הייתי מעלה }:דעתי
לבוא לקחת את הילדה,״ סיפרה אם צעירה
לילדה בכיתה ג׳ .״אנחנו בסך הכל גרים
ברחוב הסמוך. אבל עכשיו אני משאירה
את התינוק בבית ומביאה את הילדה׳בבוקר
ולוקחת אותה בצהריים״.

ך! מחרת גילוי הרצת לא היו המו׳
/רים והתלמידים מסוגלים להתחיל בלימודים,
סיפר איתן מזרחי מכיתה ו׳:
״מהבוקר, עוד לפני שנכנסנו לכיתה, כל
הילדים בכיתה דיברו רק על מה שקרה
לחנה׳לה, כשנכנסה המורה שלנו, שרה
סירוטה, לכיתה היא רצתה להתחיל בשיעור.
אבל הילדים כל הזמן התלחשו. לבסוף
הצביע ילד אחד ושאל את המורה אם
היא שמעה מה קרה לחנה׳לה. המורה אמרה
שלא. אז סיפרו לה הילדים מה שקרה
ואיך שרצחו אותה במרתף. אחרי זה
דיברנו שעה שלימה רק על זה.״
דבורה שוארץ, המורה של חנה׳לה,
ניכנסת כמעט אחרי כל שיעור למזכירות
בית־הספר. היא נראית מדוכאת ואינה
מסוגלת לדבר על הילדה ללא דמעות
בעיניה. כל מה שיש לה לספר על הילדה
מדבר בשיבחה :״היא היתד, תלמידה טובה,
מצטיינת בחשבון ועברית. ציוריה קשטו
את קירות הכיתה.״ אבל מעל לכל היתה
חנה הורוביץ פעוטה שטרם התחילה בחייה
שנקטעו באכזריות. שום סיפורים וזיכרונות
על העבר לא יחזירו אותה לחיים.
המשטרה ממשיכה בחיפושים זה שבוע
ימים. שוטרים ובלשים הגיעו לבית בו
נמצאה גופתה ורוקנו את המיקלט מכל
החפצים שהדיירים נהגו להחזיק שם. הם
חיפשו לשוא אחרי הקלמר והעטיפה שנעלמו
מתיקה. אביה של חנה׳לה לא חזר
לעבודה מאז המיקרה. הוא הצטרף לשוטרים,
סייע להם בפינוי המיקלט, אולם
החפצים החסרים של חנה לא נמצאו,
יתכן ומציאתם תהווה את המפתח לתעלומת
הירצחה.
חבריו לעבודה של אורי הורוביץ הגיעו
למקום כשהם מסתודדים בינם לבין עצמם.
קשה להם להחליט אם לעלות לדירת משפחת
הורוביץ. הם רוצים לנחם את האב
השכול ואינם יודעים כיצד לעשות זאת.
כעבור שעה של עמידה בפתח הבית —
הם עולים ויורדים כעבור עשרה רגעים.
בפיהם רק משפט אחד :״אין נחמה.״

במדינה
דדכי־אדם
נ א צי ל שעבר
ב מו ש ב
אנטק צוקרמן, איש קיבוץ לוחמי־הגיט־אות
ומראשי המורדים בגיטו וארשה לשעבר
הגיש לפני זמן מה זר פרחים לאדם
שהיה חבר המפלגה הנאצית בגרמניה
בתקופת הרייך השלישי.
המדובר באוטו בופה — תחילה חבר

המפלגה הנאצית ולאחר מכן אחד מחסידי
אומות העולם ומציל יהודי גיטו ביאליסטוק.
ההבדל הגדול בין בוסה לבין חסידי אומות
עולם אחרים: בופה הגיע לישראל
יחד עם אישתו להתיישב בה ולא לביקור
קצר בלבד.
מה הביא את בני הזוג בופה לישראל?
בופה משיב בלשונו :״עד היום אני סובל
מנדודי שינה בגלל הזוועות שראיתי במו
עיני. אי־אפשר להשתחרר מדברים אלה
ואי־אפשר גם לחיות עימם באוזירה השוררת
היום בגרמניה המערבית. האוירה הפכה לאי
נוחה פי כמד״ לאחר שחזרתי מבקורי
הראשון בישראל. כשנודע לשכני שעזרתי
ליהודים להימלט מתאי־הגאזים של הנאצים׳
השתנה יחסם אלי לבלי הכר.

אוטו כוסה
״לא נותרו לי ידידים!״

״אנשים שחשבתי אותם לידידים הפסיקו
לומר לי שלום. הרגשתי כאילו הוחרמתי
על ידי סביבתי וכי לא נותרו לי יותר
ידידים.״
החרם החברתי על בוטה הניעו להתפטר
מעבודתו לאחר שהוברר לו כי העקיצות
ודברי הגנאי נגדו לא פסקו. בוטה החליט
להגר לישראל ולהתיישב בנס־עמים, המושב
הנוצרי שליד נהריה.
באורח יוצא מן הכלל התקבלו בופה
ורעייתו במקום למרות החלטית המתיישבים׳
הולנדים ברובם, שלא לקבל גרמנים.
אומר בופה :״אני מרגיש כאילו חזרתי
הביתה. אולם פיסגת שהותי בישראל היא
קבלת הפנים שנערכה לי על ידי אנטק
צוקרמן בקיבוץ לוחמי־הגיטאות.״

מא/לר.

ב קנו תךמקלטט לוי זי ה ״ ש או ב־לו רנ ץ ״

תקבלת מו רהמלאה עבור כספך, בשל
השכ לולי םהר בי ם ש הו כנ סו בו. מספר
גדול של פ עו לו תאו טו מטיות יוצר ת מו נ
החדה, שקטהוק בו ע ה. פ עו לו ת או טו מ
טיו תאלהמ סיי עו תלהחלפת חו ם
ט ב עי ת ויו צ רו ת תנ אי םטר מיי ם אי די א
לי םבמקלט.
כ תו צאה מז ה אי ןהתחממותהד די ת
י תי ר ה של ח ל קי ם פני מיי ם ולכן המקלט
שומר על א רי כו ת י מי ם, וצורך מעט
ח שמל. בכל מקלטט לויזי ה ״ ש או ב־לורנץ״
פו ע לו ת רק 5מנו רו ת, יתרת
ה ע בו דהמ בו צעתע״י ט רנזי ס טו רי םיק רי
4זט )511101ו ע״י דיו דו ת.
ערך

2א1£ו6-10 ששס$

בחיים כמו במחזה

אנ ס קי, גבר נאה גן 0ג, שחקן ״ הקא מרי״
ו״בימת ה שחקנים״ ,ה שתלם ב אנגליה
א חרי שהתגרש מאשתו.
ואילו עדנה שביט — היא אחתה-
כוכבות הקבועו ת בשנ 0ה אינ טל ק טו א-
ליי ם־ א טנו תיים שלנו.
ובכן, בהצגה הופיעו השניים כזוג
נאהבים, שהרומן שלהם היה מ שתיים
לפני סוף ההצגה, כשעדנה עוזבת או תו.
מה שהצופים לא ידעו, הוא שגם ב חיי
ם הפכה עדנה ל היו ת ידידתו של
אלכס. מה שנפסק לפני רדת המסך על
הבמה, נ מ סך בדירתה של עדנה, ביפו
הע תיק ה. וזה נמ שן גם אחרי שבכלל
ה פ סי קו ל שחק א ת הנ א ה בי ם על הבמ ה.

><1כב>ו< את איחפה

ההצגה ״אלפי״ ירדה מהבמה. הרומן
שהתנהל על הקר שים בין שני גיבו רי
ה מ חז ה אלקס אנסקי ועדנה
שביט לא ישעשע יותר א ת הצופים.

לפני

כשלושה

חודשים

הכיר מייק סטוי־וכיצלן י
בחורה צרפתיה שעבדה
במועדון הים־התיכון באכזיב.
אבל עובדות־החיים
הפרידו בין מייק לבין
פרנסואז: העונה באכזיב
הסתיימה, והיא נסעה לעבוד
במועדון הים־התיכון
במרוקו.
עכשיו היא שוב בארץ.
אבל מייק לא. לא שהוא
חסר לה, חס וחלילה. היא
מסתדרת מצויין, תודה רבה
לכם על ההתעניינות.
מי שמבקר במגדים החדש
בטח ישים לב אליה:
היא עובדת שם כמארחת.
בזמן הפנוי היתד, חברתו
של ינוקא, ואחר כך של
הצייר יורט לוקוב.
ומה עם מייק, בכל זאת?
״אה, כן,״ היא נזכרת,
״לפני איזה חודש־חודשיים
שלח לי מכתב לפאריס.
כתב: הכיני אלף פרנק,
דירה ומכונית. אני בא 7־
פאריס.״
כל ההכנות האלה לא היו
בדיוק לטעמה. אם כבר
ישראלים — אז יש כאלה
שלא צריך לשלם להם. מוצאים
אותם כמו חול בתל־אביב.
היא ארזה את חפציה
וטסה מזרחה. ואילו מייק
טס מערבה — והשניים לא נפגשו בדרך.
בכוח התאוצה הוא הגיע ללונדון, משם
פרנסואז הוא דיוזח קצרות לידידיו בארץ:
כובש עכשיו את אירופה.״

״אני

הרופא והלודנית
עדנה ואלפס
הכל מזל טוב. לישראלה יש עכשיו כנרת.

היא בינתיים נוראה פצפונת, רק בת שבוע.
והאמא שלה קראה לה כנרת מכיוון שיש
לה עיניים כחולות כמו לכנרת האמיתית
של ישראל. וישראלה, זו האמא שלה, פעם
לא היתר, ישראלה. היא היתה סתם מ ר״

צדם.

בעצם, לא כל כך סתם. היא היתד,

י־טראלה
חדש הזמרת מרצדם. זמרת חלטורות. עד שנסעה
לסיבוב הופעות בעולם. בתורכיה נחלה
הצלחה שמעולם לא חלמה עליה• עזר לה
בזה ערבי אחד, שירק לה ישר לפרצוף,
בשעה ששרה ירושלים של זהב.
בכלל לא שמה לבאליו. מחתה
היא
את הרוק והמשיכה לשיר על ירושלים
שהיא כל כן אוהבת. למחרת באו לאותו
אולם כפול אנשים, ולא היה להם מקום
הם עמדו או ישבו על הרצפה.
לשבת.
וזה רק בשביל לשמוע את מרצדס מישראל
שרה ירושלים של זהב.
היא מקוד, שגם בישראל היא תצליח,
ושכולם יכירו אותה בשם החדש שלה וישכחו
את מרצדס של מועדוני־הלילה. כדי
שהזהות החדשה תהיה מושלמת, היא גם
קנתה לד, אף חדש באיטליה. הוא עלה
לה נורא ביוקר 3500 :לירות. אבל היא
לא היתד, חושבת כל כך על הכסף אילו
האף היה לטעמה. היא כל כך לפחות מאוכזבת ממנו. לא, חלילה, שהיא רוצה
את הקודם, אבל זה רחב מדי וגדול מדי.
ועכשיו היא רוצה לתקן אותו ולעצב
אותו מחדש•
מרצדס, בעלת השם החדש והאף החדש,
רוצה שהבת החדשה שלה תהיה זמרת
כמוה :״כי זה המקצוע הכי טוב שיש.
רואים את העולם. אם היא תהיה מזכירה
במשרד או רופאה בקופת־חולים היא לא
תוכל לראות את העולם. לזמרת יש עוד
יתרון: היא מתיחה טוב!״__

כשצריכים רופא, הוא לא בא. אבל
כשלא צריכים רופא, הוא בא. ועוד
איך !
בזה נוכחה לדעת מיכל אלמוג
( ,)22 זו שהופיעה עם ובלי נחשים,
עם ובלי חבל, בקירקס הישראלי
הקטן.
פעם הלכה מיכל עם רופא, עד
שזה נמאם לה. היא רשמה לו מת כון
:״עזוב אותי!״
אבל הוא לא רצה לעזוב. הוא מטל פן
בשעות הקטנות של הלילה. כש היא
מופיעה בהופעות, הוא מתפרץ
לדירתה, שוכב במיטה ומחכה לבו אה.
היא קיבלה מהרופא הזה כאב־ראש.
ובכלל,
הוא מאיים שאס לא תחזור
אליו, היא תהיה זקוקה לרופא אחר.
אשת המנהל
שמן, בנימין גיבלי,

מנהלה של חברת
שייך למעמד המאושר של מנהלים הסתדרותיים.
הוא מרוויח בערך 5000ל״י
לחודש.
כשהתנרש מאשתו אסתר, אחרי למעלה
מ־ 25 שנות נ שואין׳,לא נתן לה כמעט
שום דבר. לכן היא עובדת כזבנית בשק״ם,
בשכר של 340ל״י לחודש

מ י 3ד __

ועידת הפועלות העשירית נפתחה השבוע
במלון ״הילטוו״ בתל-אביב כאשר 800
הצירות עטות על האוכל וזוללות בכל פה

אי פ ה הן,

יום השני האחרון, החלו דיוני
^ ועידת הפועלות העשירית במלון היל־טון
בתל־אביב. בדיונים השתתפו כ־800
צירות מרחבי הארץ, אשר ניצלו את שהותן
במלון לאכילה כיד המלך ולפטפוטי רכילות.
זמן רב ומרחק לאין שעור, עברו מאז
ימיה הראשונים של מועצת הפועלות, לפני
חמישים שנה. מייסדות הארגון, שנועד לקדם
את ״מאבקה לעבודה יצרנית של האשד,
העמלה בפלשטינה (א״י),״ ושנועד לשמור
על זכויותיה של האשד, העובדת,
לא חלמו כנראה שבערוב ימיהן תזכנה לראות
נשות חברה מקיימות תצוגות אופנה
מפוארות, תחת כתר ארגון העמלות.
הסניף הגדול ביותר של מועצת הפועלות
ולמעשה ארגון שהוא כמעט עצמאי, הוא
סניף ארגון אמהות־עובדות בתל־אביב, שמזכירתו,
אורה נמיר, היא כיום מנהיגת
פועלות ישראל.
ארגון אמהות־עובדנת הוא מוסד, שאיש
אינו יודע בעצם מה טיבו. פעולותיו עני-
פות, ומכוונות הן לעזרה לנשות הפרברים
מצד אחד, והן למציאת מקורות תעסוקה
ובילוי לנשות החברה־הגבוהה של צפון
תל־אביב. איש אינו מטיל ספק בצורך לקיים
ארגון לעזרה הדדית לאמהות עובדות,
החייבות לצאת לעבודה ואינן יכולות להשאיר
את ילדיהן בביתן. לשם כך קיימים
הפעוטונים והמוסדות למיניהם. אולם בנוסף
להם קיים גם מועדון דיזנגוף .213

ך* מועדון ממוקם ברחוב דיזנגו!?
1 1בתל־אביב והוא משמש מקום כינוס
לחוג ידידות, שהוקם על־ידי אורה נמיר
ויעל ממלון. נערכות בו אף הרצאות שונות,

אך עיקר שמושו, כחלון ראווה לחוג הנוצץ
של אורה נמיר. המקום היה במשך
שנים בשימוש המשטרה, כמועדון לשוטרים.
לאחר חנוכת בית־השוטר ביד־אליהו, נתפנה
המקום והעיריד. החכירה אותו לארגון
אמהות־עובדות בסכום של 120,000ל״י.
השיפוצים והשינויים עלו 130,000ל״י, ביחד:
רבע מיליון לירות.
מועדון דיזנגוף הוא חוליה נוספת ב־נטיה
שהחלה להסתמן לפני כשנתיים בסניף
תל־אביב, לצאת מן הקיפאון והאנאכרו־ניזם
של שנות הארבעים המאוחרות .־־
עסקניות הוותיקות הבינו שיש צורך להזרים
חיים חדשים באירגון, שאף אשה לא
הצטרפה אליו מרצון משך שנים רבות.
כראש סניף תל־אביב נבחרה הגברת
נמיר. אורה נמיר ידעה היטב לנצל את
מעמדה כאשת ראש־העיר לקידום מעמדה
האישי. דבר שאין בו לכאורה כל פסול,
שעה שאינו בא על חשבון דברים אחרים.
כדי להפיח רוח חיים באירגון, כינסה
אורה נמיר סביבה חוג ידידות ששמחו
להפוך את האירגון למתחרה לא־ל׳׳ן או
לויצ״ו. כגיזברית הסניף נבחרה יעל מט־לון,
פעילה באילנשיל לשעבר. לאחר הקמת
מועדון דיזנגוף הפך המקום למקום כינוס
לחוג הידידות.
תקציב אירגון אמהות עובדות בתל־אביב
הוא קרוב לארבעה מיליון ל״י. ה־אירגון
נושא עימו גרעונות עצומים, כתוצאה
מפעולות ראווה שונות. הגרעונות
גדולים עד כדי כך, שאורה נמיר הודיעה
כי היא מחפשת תורמים מחו״ל על מנת
למכור להם את מועדון דיזנגוף. אגב, לעומת
האינפורמציה שנמסרה על־ידי אירגון

^ 4 0 0לפני 50 שנה, כאשר נוסדה מועצת הפועלות, היא ייצגה

פועלות של ממש, כמו אלו שעבדו בסלילת כבישים ובעבו־
^ 111 # 1 1 1
ד,ת היזייח יזהדרוח אחרות. אז היתה הצדקה לקיום אירגון נפרד של פועלות שיגן עליהן.

ה ב חווו ת ההן?
אמהות עובדות, מסר דובר עיריית תל־אביב
יוסף גולן כי המועדון שייך בעצם
לעיריה וכי רק נמסר לאירגון לשימושו.
כיצד יכול מוסד צדקה, הנתמך גם על־ידי
עיריית תל־אביב להציע לתורמים לרכוש
מקום השייך לעיריה?
לפני חודשים מספר נחרדו מנהיגות מו־עצת־הפועלות
כאשר בתצוגת תכשיטים שנערכה
במועדון־דיזנגוף, הופיעה דוגמנית
כשהלבוש היחיד העוטר את גופך, הן שלשלאות
מתכת ומספר צמידים. זה היה כבר
מעל ומעבר למה שבבר, אידלסון, נשיאת
מועצת הפועלות, יכלה לצפות. הפעילות
רעשו וגעשו ולכל הנוגעות בדבר הובטח
כי דבר כגון זה לא ישנה.
לפני כחצי שנה החליטה אורה נמיר
להתפטר מתפקידה כמזכירת האירגון, בהנחה
שהתפטרותה לא תתקבל, באין מועמדת
אחרת לרשת את מקומה. והיא אומנם
נבחרה מחדש כשמואצלות לה סמכויות
נוספות.

ך* אב יש פסול בקיומו של אירגון
) 1כגון זה במתכונתו הנוכחית? לא ולא.
הבעייד, היא אחרת. מה למסגרת ההסתדרותית
ולמתרחש בסניף תל־אביב של ה־אירגון?
אם מוסד צדקה של החברה הגבוהה
— ניחא, אבל למה בחסות ההסתדרות?

מנהיגות מועצת־הפועלות, ובראשן
בבה אידלסון, העומדת בראש אירגון זה
משך קרוב ליובל שנים, יודעות כי ל־אירגונן
במתכונתו הנוכחית אין כל עתיד.
הן מחפשות את מנהיגות העתיד, אולם
במקביל אינן מוכנות לוותר על כסאן. ה
שמרנות
המפחידה של הצמרת והרצון של
בנות דור ההמשך לשינויים, יוצרים ניגו־׳,
דים מדהימים. מי שביקר השבוע במלון
הילטון, כשנערכה בו ועידת הפועלות,
יכול היה לראות כי למקום הגיעו נציגות
שנראה היה בהן, כי הנושא קרוב לליבן.
מאידך, רב מספר הנשים הזוהרות ששמחו
על האפשרות לבלות יום נאה במלון הפאר
של תל־אביב.
בתוכנית, ששודרה בשידורי־ישראל לפני
שבועות מספר, הודיעה אורה נמיר כי היא
מבקשת הצעות לשם שיהלום אירגון־גג
של אירגוני הנשים, שהיא מתעתדת להציע
להקימו. מטרתה של אורה נמיר ברורה:
היא שואפת לרשת את מקומה של בבה
אידלסון. החיכוכים בין השתיים רבים, למרות
ההכחשות הנמרצות של שני הצדדים.
הבחירות למוסדות מועצת הפועלות
ייערכו כנראה בעוד חודשים מספר. עד אז
יעשו מנהיגי ההסתדרות מאמצים נואשים
למצוא מועמדות נוספות בנוסף לאורה
נמיר ובבה אידלסון, שתציג כנראה את
מועמדותה גם להבא, מתוך נסיון לדחוק
את רגליה של אורה נמיר. זו לא הסתירה
כלל את שאיפותיה. בהכריזה יום לאחר
הבחירות האחרונות :״אני אגיע לכנסת ו־יהי־מה,
בזכות כושר מנהיגותי וכישורי
הרבים ואפילו אחליף במשך הזמן את סמל
המימסד — בבה אידלסון.״
אבל למראה אורגיית הזלילה של נציגות
הפועלות, שנערכה השבוע בהילטון, שלא
היה כל קשר בינה לבין הפועלות שהקימו
את מועצח־ד,פועלות, ניתן היה לחזור על
השיר המפורסם: אח, איפה, איפה הן? הבחורות
ההן? עם הקוקו והסאראפאן?

נציגות הפועלות של היום מעדיפות לעסוק בזלילה מאשר
111 *1111 ^ 1
^ | 9 1 1 1 / 1 1 1בעבודה קשה. בתמונה נראות צירות ועידת מועצת הפועלות
שנערכה באולם המפואר של הילטון, כשהן מסתערות על הכיבוד שהוגש בהפסקות.

קולנוע
כוכבים
ה חיי ם הפר טיי ם
של ה בי טוגי ס
ריצ׳ארד ברטון נימצא בימים אלה באנגליה,
שם סיים זה עתה את הסרטת
אן של 1000 הימים, על חייה של אן
בוליין. הוא גר כרגיל ביאכטה שלו קאליז־מה,
בחברת כל המשפחה, ובזמן הפנוי שלו
הוא מספר לעיתונאים על החיים שלו.
״כשאני קם בוקר אני קודם כל שותה
2כוסות וודקה, אבל זד, כלום לעומת
האבא שלי. הוא מתחיל לשתות ב־5
בבוקר, ובמשך כל החיים שלי לא ראיתי שתבינו אותו פיכח אפילו פעם אחת.
בדיוק למה אני מתכוון אז כשהסרט הראשון
שלי, רודנית רחל, הוצג בעיר של
אבא שלי, הוא הלך סוף סוף, בפעם
הראשונה בחייו, לקולנוע.
״המסך עלה, ועליו אני בחברת גברת.
אני־ פונה אליה, מסתכל לה לעיניים ואומר:
״האם נלך לשתות?״ האבא שלי ישר קם,
אמר שזה רעיון מצוין ויצא החוצה —
לפאב.״
״אני אוהב נורא לשתות״ מתוודה רי־צ׳ארד
.״כשאני שיכור אני מדבר שעות

לגוון החיים האינטימיים שלו!
הלגה ובוגד מדגימים

עקובת הדמים, והיא שוקלת 250 גרם.
הסרט המשותף של ליז וברטון בום
הוסרט בסרדיניה. לא היתד, במקום שום
מסעדה ראויה לשמה, לכן הם שכרו מסוס
מיוחד שהביא להם ארוחה מלונדון 3
פעמים ביום. התענוג עלה בדיוק את מה
שהרויחו מהסרט.
״ליז ואני נורא אוהבים לאכול״ מודה
ריצ׳ארד ,״שתדעו בדיוק למה אני מתכוון:
אז, לפני 9שנים, בזמן שהסרטנו את
קליאופטרה, היתד, סצינה בה אני שכבתי
בארון־מתים, כמובן חיוור כמת. ליז היתד
צריכה לגשת אלי, להעיף בי מבט טראגי
ולנשק אותי נשיקה אחרונה. היא ניגשה,
התכופפה, והרביצה גיהוק לא נורמלי, כי
חמש דקות לפני כן גמרה לאכול סעודת־ענקים.
פרצנו בצחוק וההסרטה הופסקה.
״ליז היא טבחית יוצאת מן הכלל, ואנחנו
יושבים שעות ואוכלים את מה שהיא
מבשלת. להשמין? מי מפחד להשמין?״
אוהכי ישראל. במשך כל 9השנים
של נישואיהם, עזב אותה ברטון לבדה רק
יומיים• שאר הזמן הוא חוזר הביתה כמו
ילד טוב. ליתר ביטחון הוא מכריז בכל
ראיון עיתונאי :״לא בגדתי בליז מאז
החתונה ולא אבגוד בה לעולם חד
חה חד בלחישה הוא מוסיף:
״תגידו לה שאמרתי ככה, טוב?״
חוץ מהשתיה אין לריצ׳ארד חסרונות.
ל. ס .די. לא מעניין אותו. הוא ניסה פעמיים
שלוש לעשן מאריחואנה, אבל לא התלהב
מהעסק .״מספיק לי אלכוהול״ ,הוא מכריז
בעליצות .״אבל אם הילדים שלי רוצים
לנסות את הפאטנטים האלה, זה עניינם.״
ילדים זה ההובי של ליז ודיק. הם מגדלים
ארבעה, תורמים לילדים עזובים, ולילדי
ביאפרה.
הזיקנה לא מפחידה את ריצ׳ארד, כי
כשיהיה זקן יוכל לשתות סוף סוף כמה
שהוא רוצה :״כשאדם צעיר שותה, כולם
מנענעים ראשם בצער, אבל כשאנשים רואים
תרח זקן ושיכור הם אומרים, :נו,
מסכן, מה עוד נשאר לו בחיים?״ העתיד
מפחיד אותו בגלל סיבה אחרת :״כשאני
רואה מה שקורה בוויאט־נאם, בביאפרה
ובישראל, אני חרד לגורל הילדים שלי״.
את ישראל הוא אוהב במיוחד בגלל
שהסבא של דיק היד. יהודי וליז יהודיה
באופן אישי. לכן גם הקריא חינם את
הקריינות המלווה את סרטו של פרדריק
תטיף כותל בירושלים.
״שנינו אוהבים מאד את ישראל ואת
הציונות״ ,הוא מכריז בפה מלא ובבטחון.
אז איפה המגבית?
100 הנוחות אהבה

הספר ה מיוחד במינו שהפך לרב-מבר באירופה מיד עם הופעתו לפני
חדשים א ח די ם. בעת בהפצה מוגבלת — למבוגרים בלבד — גם בישראל.
בספר 279 עמודים — 100 צילומים ה מלווי ם ה סברי ם ב־ 4שפות.
מחיר הספר במשך חודש זה בלבד 14.80 :ל״י ( ב מ קו ם 20.50ל״י).
מלא א ת התלוש הרצ״בותקבל בדאר חוזר א ת הספר שילמדך א ת כל
הסודו ת של חיי ם אינ טי מיים מאו שרים ! לכבוד שרותי הפצה גיל־רון
ת.ד — 1236 .תל־אביב
נא שלחו לי בדאר חוזר, באריזה א טו מ ה עו ת ק/י ם של הספר
״הלגה וברנד מדגימים 100 תנו חו ת א הב ה״.
רצ״בהמחאה בנ ק אי ת (או המחאת דאר) לפקודת ״גיל־רון׳׳,
שרוון י הפצה, על סך 14.80ל׳׳י, סך הכולל אתמ חיר הספר,
האריזה והמ שלוח. אני מ צ הי ר /ה כי גילי הוא מעל ל־ 18 שנה.

כתובת

סרטים
על שעות ולא יכול להפסיק. שתבינו בדיוק
למה אני מתכוון אז: הייתי עם ליז במכסיקו,
אצל חברים• אני שתיתי, וליז ישבר,
בחדר השני עם שתי לסביות מכסיקניות.
הלסביות התנפלו עליה וליז צעקה, :הצי־לו
אני הייתי כבר שיכור, ולא יכולתי
להפסיק לדבר, אבל כל הזמן הסתכלתי
דרך הדלת מד, הענינים אצלה. ראיתי
שבינתיים היא מרביצה להן ומסתדרת בכוחות
עצמה והפסקתי לדאוג. אחרי חצי
שעה התייאשו השתיים.״
״לא לזרוק טלוויזיה!״ השתייה
של ריצ׳ארד היא הסיבה העיקרית למריבות
שלו עם ליז. דיק המסכן כבר כל
כך מומחה בנושא, שהוא מוכן לתת עצות
חינם לאחים לצרה :״כשאני שיכור, ליז
מתרגזת ומקללת. היא קוראת לי, שיכור׳
,בטלן׳ הלא יוצלח׳ ,ואני זורק את כל מה
שיש בבית על הריצפה. גם אתם יכולים
לעשות ככה. תזרקו הכל. הכל חוץ מהטלוויזיה.
פעם זרקתי טלוויזיה, אבל בחלק
התחתון שלה יש המון מסמרים, ואחד מהם
ניתקע לי ברגל. לא ישנתי כל הלילה
בגלל הכאבים, אבל לא הוצאתי הגה, כדי
שלליז לא יהיה סיפוק נפשי״.
כשריצ׳ארד גומר לשבור דירה אחת,
עובר הזוג הסוער הזה לדירה אחרת, מתוך
ה־ 9שיש להם, בכל העולם. ליד כל
דירה יש גם מיקלט גרעיני. לא שזה עוזר
לליז כשריצ׳ארד מתחיל בענינים. חוץ
מהדירות האלה יש לברטונים עוד כל מיני
נכסי ניידי ודלא ניידי. בין הבולטים שבהם:
מטוס סילון פרטי, רשת טלוויזיה, מגרשים,
בית־אופנה בפאריס וציורים של כל
הגדולים. לליז יש גם אוסף תכשיטים
ענקי שהמפורסם שבהם, הוא הפנינה הכי
גדולה בעולם, הפנינה הזאת היתד, שייכת
למלכה מארי טיודור, הלא היא מארי

כאמור

מושל ליבראלי
במערב הפדוע
מחיר המחילה

הספר יישלח

באריזה

חלקה

ללא

סי מני

הכר

חיצוניים.

(חן, תל־אביב, איטליה)

מק קורד (אלכם קורד) הוא השודד המפורסם
ביותר במכסיקו, והפרס על ראשו
הוא 10.000 דולר. מושל המדינה (רוברט
ראיין) מכריז על חנינה לכל פושע, שיסגיר
את עצמו לידי החוק, ומקווה שמק קורד
ישמש דוגמא לאחרים. הצרה היא שמק
קורד לא רוצה להסגיר את עצמו, והמושל
לוקח את הענינים לידיים.
מחיר המחילה הוא המערבון האיטלקי
הראשון המתחיל להתקרב לרמתם של
סרג׳יו ליאונה, והשחקן שלו קלינט איסטווד.
לאלכס קורד יש את האישיות, הקסם
האישי והכשרון, ולבמאי פראנקו ג׳יראלדי
את הידע המקצועי.

מל אך
פלי ישבן
הגנגסטר המקסים

(מקסים, תל-

אביב, צרפת) משפחת אצילים מרוששת,
מנהלת בית־מלון בטירה שלהם מהמאה
השש־עשרה. הבארון המסכן סופר את
סירי־הלילה, העומדים במקומות בהם דולפת
התיקרר. המכוסה בפראסקות עתיקות.
״עוד מלאך איבד את ישבנו, הוא מצביע
בצער על חור נוסף בתיקרה לבתו, הנושאת
על מגש ענקי את ארוחת־הערב של האורח
היחידי במלון — קציצה קטנה.
בנוסף לבת הזאת, יש לבארון אמא,
אשה, ועוד בת, כולם טיפוסים אכסצנטריים
מאד. כשהמשפחה מחליטה לשפר את מצב
העסקים, מצטרפים לחינגא עוד כמה דמויות
לא נורמליות, כשבראשן איב מונטאן,
עם מזוודה מלאה כסף. קומדיה מבריקה
של פילים דה ברוקה. מו&לץ.

״ויצר׳

בית התינוקות ויצ״ו בירושלים
מודיע על מקומות פנויים

בקורם מטפלות מוסמכות

הנפתח במרס 1970

התל מי דו תמקב לו תבת קו פתל מו די הן
דיור, כלכלה, בגדי עבודה ודמי כיס.

מתקבלות תלמידות מגיל 17 ומעלה.
ההשכלה הנדרשת 10 :כתות.

ההרשמה במשרד ביה״ס בבית הכרם ירושלים.

מוכיוהללאשפעת!
וללאשבת
כמובן — המזכירה

האוטומטית העונה לשיחות הטלפון שלך 24 שעות
ביממה.

* מכשירי ביקורת שיחות
* מגבירי טלפון
* התקנת מיקרופונים והקלטות
לדיו דוקטור, רחוב שלום עליכם , 18 תל-אביב, טלפון 244118

במדינה
ישראלי בחדר הרפתקה בקופנ ה אגן
הבוחרת בעיתונות הדנית: שני ישארליס,
יוסף שבתאי ונסים יניב, נתפסו כשניסו
לשדוד את מארגן יריד המין בקופנהאגן.

את פתרון התשבץ יש לשלוח לת.ד ,136 .תל־אביב, ולציין על המעטפה ״תשבץ 1690״.
בין הפותרים יוגרלו 3פרסי ספרים.

מאוזן :
) 1סופר אמריקני, בעל ״גטסבי הגדול״.
)7מחוה מקורי מאת יעקב שבודאי ) 14
ייאבק ) 16 .העכברים שייכים למשפחה זו.
)17 גרר של משאית ) 18 .איננה עוד,
)20 בדרן ישראל צעיר (ש״מ) )21 .סיומת
שייכות לנקבה )22 .סידרת סיפורי־הרפת־קאות
לילדים סאת מחבר ״אפורים כשק״.
)24 אלוה )25 .מיסבאה אנגלית )27 .בני-
נוטר )28 .בעל טמפרטורה גבוהה)29 .
מילת ברירה• )30 מיקווה־מים גדול)31 .
יחידת המתח החשמלי )32 .דובר המשטרה
לשעבר (ש״ס) )33 .רומן מאת אמיל זולא.
)35 פן )36 .חיל־האוויר המלכותי הבריטי.
)38 רפואה )39 .ח״כ דתי (ש״מ) )40 .אוהל
אינדיאני )41 .ציפור שיר )42 .כמוהו
מאכלסים את ספרי קארל מאי )44 .בור
ועם הארץ )45 .נראה )47 .אילץ מטוס
לנחות למחצה )49 .חפירה בלי פ׳)50 .
בוסתן )52 .אות בא״ב העברי )53 .סופה
של תאונה )54 .נקיון השפה )56 .פלא)57 .
בשבילו )58 .מחזה של שייקספיר)59 .
..־רחוק, טלפון )61 .שעטה )64 .אירעו.
)65 במאי־קולנוע צרפתי )67 .סופר יהודי־אמריקני
(״המרד על הקיין״) +שניפחו

סתום )69 .שם־משפחתה של מי ששיחקה
תפקיד ראשי ב־ 1מאונך בארץ )70 .הזקן
מנהריים )71 .זמרת אמריקנית ותיקה.

מאונך :

)1אגדה נפלאה לילדים )2 .מחבר את
שוקיו של משולש ישר־זווית )3 .וסל.
)4גיבורו הענק של יונתן סוויפט)5 .
מכ״ם )6 .עולם חסר־התחלה )8 .כלב
הערבה )9 .ביח״ד לממתקים בארץ) 10 .
מישנה חיצונית ) 11 .קיצבה ) 12 .נשייה.
) 13 מחבר ״הוא הלך בשדות״ ) 15 .חסר־ייחוד
)18 .מן הסתם• ) 19 איזור בארץ,
חבל )22 שר /בממשלת ישראל)23 .
ספר מפורסם של דוסטוייבסקי )26 .מצביא
צרפתי נודע (ש״ס) )28 .משחקניות הצמרי
1של התיאטרון בארץ )34 .יפעה)35 .
הבל )37 .חפירה )38 .בן־צבט )41 .זמר
נודד בימי־הביניים )43 .אחד ממנהיגיה
ז״ל של מדינת ישראל• )44 בשלו)46 .
מחזאי אנגלי זועם )48 .משפחה מפורסמת
בעין־חרוד )51 .שכונה ליד פתח־תקווה.
)55 פירוק מישוואה )57 .קיבץ )60 .סובו.
)62 היו קיימים )63 .ספרו הנודע של
ד׳אמיציס )65 .העביר באש )66 .היות זר.
)68 מידת שטח מטרית )69 .לאן?

סע לפאריס על חשבון
מדי שבוע מתפרסם צילום אשר אתה מתבק ש לזהותו. כל תשובה
נכונה, בכל שבוע, מזכה או מן בהשת תפו ת בהגרלה. ב תו ם פיר סו ם
סידר תהת מונו ת יוגרל הפרס בין שולחי הת שובות הנכונות. א ת
הת שובות שלח לת. ד 136 .תל-אביב עבור ״חידון צילומים״.
בחר אחת מהת שובות הג או ת :
. 1צילום־אוויר של בריכות שלמה.
.2ק טע ממפ ה טופוגרפית של הגליל
העליון.
.3גראף מ ח קי ר ת פושע במכונת אמת.
.4תוכנית מיפעל ייבוש ה חול ה.

תלוש מ ס׳ 6

השולח

כתובתו

התשובה

בבית־ההבראה של העולם התחתון הישראלי,
הקפטריה א. ב .סי. בקופנהאגן, מקום
אשר בל ה״מי ומי״ של עולם הפשע
הישראלי זכה לשתות בו בום קפה ולהזין
עיניו בבלונדיניות, יושבים חבריהם של יוסי
ונסים. את הכותרת לכתבה מציע אוהב־ציון
:״המשטרה הדנית נתנה נוק־אוט
למתאגרף הישראלי שבתאי!״
הגורילה מחיפה, יוסף שבתאי, מי שהיה
אלוף במישקל כבד של מועדון בית״ר
החיפאי, נהג בשנתיים האחרונות לחיות
אצל ה״סבתא״ :אשה דנית בת ,39 אם
לשני ילדים, אשר נטלה תחת חסותה את
יוסף שבתאי בן ה־ ,24 לאחר שקסמי גופו
העבירוה על דעתה.
למשטרה הדנית לא היו סיבות מספיקות
לתת ליוסף רשיון שהיה בדניה, מאחר
ולא יכול היה להוכיח שיש לו מקום
עבודה מוכר, זולת מקום, מגוריו אצל
ה״סבתא״ .אולם אשת חסותו היתד, מצליחה
להשיג במשטרת־הזרים דחיה לסילוקו של
יוסף שבתאי מדניה. בפעם האחרונה קיבלה
ה״סבתא״ דחיה עד לראשון לינואר
.1970 לשבתאי היה ברור כי עליו ל״קפל״
את עצמו לאחר תחילת השנה החדשה.
נוסף על כך, לאחר פעילות מינית של
שנתיים בצילה של ה״סבתא״ ,חש שהוא
נגמר ועליו להחליף את האורווה. בקפטריה
של הא. ב .סי. פגש את נסים יניב.
יניב היה ד,״אינטליגנט״ שבחבורת הא.
ב .סי ,.משהו דומה ל״קאליבר״ של
צירלי, מי שהפך להיות כתבו לענייני פשע
של עיתון ישראלי.
יניב הנדיב. יניב מעולם לא ליכלו
את ידיו בפשעים. עסוקו הקבוע בשנים
האחרונות היה חלוקת כרטיסי טיסה לישראל.
לכל ה״חברה״ היתה מוכרת כתובתו
של נסים יניב: השולחן המרובע בירכתי
בית הקפה א. ב .סי. מי שביקש לקבל
כרטיס לישראל, וחפץ לחסוך לעצמו תשלום
מזומנים עבור הטיסה, די היה לוי
לגשת אל נסים, ולבקש אצלו ״כרטיס״
לישראל. יניב היה נדיב. מעולם לא סרב
להעניק כרטיס טיסה, לאחר שמקבל המתנה
התחייב להחזיר ליניב, עם שובו לקופנ־האגן,
תשורה כלשהי אשר קיבל עבור
יגיב בישראל. לא צריך היה להיות פיקח,
כדי לדעת מה יש בתשורה אותה בקש
לעצמו יניב: הסחורה היתד, תמיד מסוג
אחד :״כיף״ או בלשון מוכרת — חשיש.
כאשר נפגשו שבתאי ויניב ליד כוס
קפה, ושבתאי סיפר ליניב על מצוקתו,
החליטו השניים כי הגיעה העת להחליף
את אוירת קופנהאגן בארץ אחרת. לשניהם
נראה הסוס הדני כסוס גמור. צריך היה
לבצע את הפשע של השנה, כדי להסתלק
לאחר מכן אל שמים אחרים. הברחת חשיש
נעשתה לעסק מסובך, לאחר שמשטרת דניה
הציבה כלבי ריחרוח בשדה־התעופה.
״לחברה״ נעשה מסוכן לפנות אל יניב
לשם קבלת כרטיס טיסה לישראל,
ואז, באוקטובר, קרה הנס! יריד המין
בקופנהאגן הפך למליונר את פטר תיאנדר,
איש בלתי ידוע, אשר ליניב היתד, קירבה
מיטתית אליו: אחת ה״מודלים״ של פטר
תיאנדר היתד, פילגש של יניב. מאז סוף
חודש אוקטובר עבד יניב על תיכנון שדידתו
של פטר תיאנדר. בעזרת פילגשו קיבל את
כל המידע: תרשים ביתו של תיאנדר!
היכן הוא עלול להצניע את כספו; מתי
נוח לבוא אליו ל״ביקור״ וכר. שעת
ה״שין״ נקבעה ל־ 23 לדצמבר .1969
כל,כול,י כירה כראש. בשעה 9
בערב, התפרצו נסים ויוסף אל ביתו של
תיאנדר, כאשר ליד הגה מכונית ממתין להם
שותף שלישי. בחבטה אחת הפילו את
אשתו של תיאנדר, והתפרצו למרתף הבית,
שם עסקו תיאנדר ועוזרו במלאכתם. יוסף
שבתאי החזיק פגיון, ונסים יניב אקדח.
לתיאנדר ועוזרו לא היה נשק בידיים,
זולת בקבוק הבירה ממנו לגמו. יניב
ושבתאי צעקו באנגלית :״כסף!״ תיאנדר
ועוזרו השיבו בדנית :״לך לכל הרוחות!״
כעבור 5דקות של התכתשות פראית,

בה הצליחו שני הדנים לחבוט בראשי יניב
ושבתאי בבקבוקי׳ הבירה שלהם, פקד יניב
על ״ניתוק מגע״ .שני הישראלים פתחו
כמנוסה, הצליחו לזנק לתוך המכונית,
בדיוק כאשר תיאנדר הגיע אף הוא עד
דלת המכונית, והצליח לרשום את מספרה.
חצי שער, לאחר שנמלטו, כבר היתר,
המשטרה הדנית אצל שבתאי ויניב.
שופט חוקר פסק להם, לפי שעה 21 ,
ימי מאסר. אך במקרה הטוב ביותר יבלו
עתה השנים 4שנים בכלא דני. ה״חברה״
בקפטריה של הא. ב .סי. נוהגים עתה להתערב,
אם ״יצפצפו״ האסירים את שם
שותפם השלישי, ואילו אלו הרוצים לטוס
לישראל, יאלצו עתה לפנות אל משרד
אל־על שאינו מתנה מכירת כרטיסי טיסה
בקבלת תשורות של חשיש מישראל.

דואר
כ שה מונ ה קופץ למשה קסטל לא חסרו צרות מעולם.
בבית־ד,מלאבד, המיכאני הקטן שלו ברחוב
לילנבלום מנסה קסטל למצוא את פרנסתו.
אבל דאגות פרנסה ובריאות לא פסחו
עליו.
לפני שנים מספר שמע לסטל בקול ידידו
הטוב והתקין מכשיר טלפון גם בבית־

מתלונן קסטל
3שיחות בשבת

המלאכה שלו, נוסף לטלפון שבביתו, כדי
לד,הל על עצמו את החיים .״מרגע שקיבלתי
את הטלפון,״ סיפר קסטל ,״התחלתי להשתמש
בקב עות בכדורי פאלגין לכאב־ראש.״
הטלפון לא הפסיק לצלצל בבית־המלאכה
שלו. הסתבר כי מספרו ,׳ ה דומה למספר
טלפון של יחידה צבאית וללא הרף היו
מטרידים אותו. הוא ביקש את החלפת
המספר. הדואר נענה לבדשתו ומספר הטלפון
שלו הוחלף. אולם אז החלו צרות
חדשות. הסתבר כי אין כל קשר בין
השיחות בטלפון לב׳ן מספר השיחות שנרשמו
במונה שלו.
מדי פעם היה קסטל מתלונן בדואר על
מספר שיחות מוגזם שנרשם לו, אולם
בכל פעם נדחו תלונותיו. עד שיום אחד
קיבל חשבון בו נרשם כי ביום מסויים
טילפן שלוש פעמים מבית־המלאכה שלו
למספר 15 כדי לדעת מה השעה.
גם שעץ קול,יה. לפי התאריך הסתבר
כי אותו יום היה יום שבת .״אני משוגע?״
אמר קסטל ,״לנסוע מהבית שלי בבת־ים
לבית־המלאכה בתל־אביב כדי לשאול בטלפון
מה השעה? חוץ מזה יש לי שעונים
בבית, אפילו שעון קוקיה יש לי, שקופץ
כל שעה, ויש לי גם טלפון בבית. יש לי
עדויות כי כל אותו יום שבת לא יצאתי
מהבית.״ על סמך גילוי תקלה זו תבע
קסטל מהדואר לזכות אותו ב־ 1500 שיחות.
הדואר היה מוכן לנכות רק 300 שיחות.
״מה אפשר לעשות אם המכשיר קופץ?״
ענה לו אחד הפקידים.
״למה אני צריך לשלם אם המכשיר
קופץ?״ אמר קסטל, והגיש תביעה נגד
מדור הטלפונים, בה הואמבקש לנכות
לו מחשבונות הטלפון שלו בשנה האחרונה
1500 שיחות.

רגליים
ונב1ת

* מות המשיח הגיעו. כרי רהיראוה
׳ הר שניה בההיבה אינך צריכה נווד
רהבוריד אה בכרך בבנויוה ה,,אין רי
הה ררבושיי. היוה די בהכהור, כהה
שפופרוה צבנו והרב 2ן וה ציבנווניוה.
׳ הציורגוך הפך רנושא הפופורארי
בההיבוה ברהבי אירופה.
אין גה כר צורך רהיוה ציירה. כהה
נויהוניה ישניה, דבגן, ציבנוי פרגן בו,
הברה טובה, ההוכנה רה\2דיש רך
שנוה־שנוהייה נור־הנה רנושותך רה־יוהרה.
נור הציוריה וההרבגן וה, הני־הגיה
רהינושוה בכר הר2ן ה הובה בגופך,
תוכרי רהדביגן גה פניניה.
ה ה ררהיהך הפרונו רשרהה ורהש־הורר
נור ההו2ן י גופך. הנור ואה ריב־שי
שיהרה 2ן רה — ואה הרכה הנורב.
הוץ הוה אין גנו בנויה שר רכבוה ב־גרבייה.
אה אה אוהבה רכבוה, הוכרי
רצייר 2ן הריה וארונות נור רגרייך.
נ.ב. רא רשכוה רההרהץ בבו2ן ר.

לא תמיד כדאי
לצייר: גזרי עי־תוניס
ומודעות
מעיתוני הנשים
והדביק׳י על עצ־מך.
הדבק יהדק
מעמד עד הבו־קר.
אבל — ב־עדינות
בבקשה.

חבל שהשנננת לא יכולה להימשך לנצח
מגיפה ממש של שפעת אין לנו עדיין
בארץ, כפי שיודעת כל מי שמוכנה להאמין
להודעות של משרד־הבריאות, ששכח להכין
את החיסון בזמן. אבל למרות זאת זכיתי
למצוא את עצמי ביום רביעי האחרון בסיסה
— עם שפעת.
מאושרת ממני לא היתה בעולס, כשגיליתי
שיש לי 38 חום. זה היה אחר־הצהרים.
הייתי לבדי בבית. הצעתי לעצמי את המיטה,
וצנחתי לתוכה ברגליים רועדות, מלאת־נחת
מהמחשבה שצפוי לי שבוע חופש.

בשבע בערב התקיימה מועצת־החירום ה משפחתית.
הנושא: איך לחיות שבוע בלי
אמא, ואס אפשר — גם לטפל בה, דרן־אגב.
בעלי ניסה לארגן את העניינים, אבל רוני
נטלה את הפיקוד לידיה :״אבא, אנחנו נס
תדר
בעצמנו. אתה תלך בשלום לעבודה ואל
תפריע לעצמך. העיקר שתאכל צהרים בחוץ,
אז הכל יהיה בסדר.״ מה יהיה הסוף עם
הילדה הזאת, אינני יודעת.
הילדה הזאת אירגנה את העניינים למופת.
בראש כואב, גוף שבור ולוהט מחום, אף
סתום וגרון משתעל, שמעתי מבסוטית א-ך
שהיא מחלקת את התפקידים — בעיקר בין
אריק הגדול ממנה בשנה ודנה בת השש.
כרגיל, לעצמה היא השאירה את תפקידי הפיקוח.
זכרגיל,
זה דפק. בארבעה הימים הקרובים
המשיכו הילדים לאכול שלוש פעמים ביום,
לצאת לבית־הספר בזמן, לבושים ומסורקים,
ואפילו אני זביתי לקבל את הארוחות והרפואות.
הסבתות אמנם ניסו להתערב, אבל
הילדים הירשו להן רק לבשל צהרים. את
ההגשה ואת הכנת ארוחות הבוקר והערב

מאז ומתמיד נמצא האדם בתנועה, הוא תמיד שאף
קדימה, רחוק יותר ומהר יותר.
בתחילה בדי להקל על עצמו הוא יצר את הגלגל
ומיד החלו בעיות השמון, אך אז הוא הסתפק
במוצרים מן החי.
הגלגל הלך והתפתח למכונית המודרנית של שנות
ה־ 70 והמוצרים מנפט גזלמי מספקים את שמני
המנוע ומשחות הסיכה המודרניים של ימינו.
במכונית עשרות חלקים הנמצאים בתנועה. ועליהם
יש לשמור כדי שהיא תשרת אותך בנאמנות ובמסירות.
פז מספקת לך שמני מנוע ומשחות סיבה באיכות
בינלאומית. שמני פז שומרים על מנוע המכונית
ושאר חלקיה הנעים.

ביצעו הילדים לבדם. אמנם קולות הנפץ התדירים
מכיוון המיטבח ודיווחיהן העגומים
של הסבתות הצביעו על כן שאנחנו עומדים
כנראה לפני חידוש משק הזכוכית במיטבח,
אבל זה באמת לא הדאיג אותי. בשביל החופש
צריך לשלם.

את הארוחות היו הילדים מביאים לי על
מגש עד פתח חדר־המיטות, ומשם הייתי אני
לוקחת אותו. אחר־כן היו כל השלושה עומדים
כמו קופים בפתח ומסתכלים אין אני
אוכלת, כדי לראות אם אין תלונות על מעשה
ידיהם. ואס היו, הייתי משוגעת לספר
להם?
בצהרים, אחרי בית־הספר, היתה דנה רצה
הביתה כל עוד נפשה בה, כדי לארח לי
חברה. מאחר שהיא בכיתה א׳ ,היא גומרת
תמיד לפני האחרים, וככה נפל בחלקה הכבוד
להציל אותי מארבע שעות השקט והשלווה
שנפלו בחלקי כל בוקר. היא היתה
מתיישבת בפתח החדר ומקריאה לי סיפורים,
שרה שירים ורוקדת, עד שרוני ואריק ־יו
מגיעים.
אז מי רוצה להבריא בכלל?

שמכנסיים וסרבלים אינם מתאימים לגיזר־תהי
״גם אני מעל הארבעים,״ מתמרדת
מגדה ,״ובכל זאת אני לובשת מכנסיים.״
מה צופן לנו העתיד בכל הנוגע לאופנה?
מגדה, המבקרת בקביעות בחוץ־לארץ
כדי להתרענן ולקבל השראה, מאמינה שהשנה
הבאה תעמוד בסימן המקסי.
לאלה המחפשות את נוסחת הפלא לאלנד
טיות, מוסיפה מגדה :״תהיה האופנה מיני
או מקסי, המפתח להופעה אלגנטית הוא
ביקורת עצמית, ביקורת עצמית, ועוד ביקורת
עצמית.״

שם חדש נולד בעולם ה אופנ
ה הי שר אלי ת: מגדה
— ה תופ ר ת לנשות החברה
שמלות

הי שראלית
הייצוג ה מ פו א רו ת שלהן
ךואק טן, צנו ע, נחבא בין מספרד,
( 5לבין קיוסק באחד הקטעים הפחות
זוהרים של רחוב בן־יהודה. אבל הבוטיק
(הנקרא סתם כך ״בוטיק״ בלי שום תוספות)
אינו זקוק, מסתבר, להרבה פירסומת.
הטעם הטוב והדמיון של מגדה, הפכו את
הבוטיק שלה לשם דבר לא רק בתל־אביב.
קיסמן של יצירותיה של מגדה בכך שהן
צעירות ברוחן, מודרניות בצבעים ובסגנון,
ועם זאת בעלות קודים חלקים, כמעט קלאסיים.
בכל פרט הושקעה מחשבה, כל כפתור,
כל אניץ, מותאמים ותורמים להרמוניה.
יתר על כן, אחרי שמגדר, חוזרת
על מודל מסוים פעמיים־שלוש בכל פעם
בלבוש חדש ושונה. לכן מובטחת לקונה
האקסקלוסיביות הניכספת. ועיקר העיקרים
באופנה — הדגמים גזורים להפליא.
ואין פלא בכך. מגדה התחילה את דרכה
כשבאה מהונגריה לארץ בשנת 1946כמ
מי ת בחברה הבריטית איטם, בשכר הגבוה
של שמונים גרוש ליום. את למודי
הגזירה, תפירה וציור אופנה למדה עוד
בבודפשט. מהר מאד החלה להתבלט בכשרונה,
בעלי חנות־האופנה אילקה חטפו
אותה, ולא עבר זמן רב והיא פתחה סלון
משלה ברחוב דיזנגוף. מטעמי בריאות עברה
לירושלים בשנת 1954 אך בשנת 1961
חזרה לתל־אביב ופתחה את הבוטיק. וה
היה כאשר המלה בוטיק עדיין לא הפכה׳
חלק מהלקסיקון היומיומי.
את הסיבה לחזרתה היא מסבירה בכך :
״בירושלים לא היתד, לי פרנסה. האנשים

המבוגרים היו מאוד אלגנטיים אבל הסיגנון
שלי היה צעיר כבר אז, ולא הלך לי.״

ך<* יש דהסיק מכך שהאשה הישראלית
| ן היא שמרנית בענייני אופנה? ״לגמרי

״ 1 *1 1 1 1 1 1 *1בבוטיק הקטן שלה מעצבת מגדה במו ידיה, עיצוב אחרון, חליפה
לבנה שתפרה לזמרת יפה ירקוני.׳ יפה, כמו זמרות אחרות. בישראל,
תופרת את בגדי ההופעה שלה, עימם היא מופיעה בכל רחבי העולם, אצל מגדה.

לא,״ עונה מגדה בהחלטיות .״האשה הישראלית
מקבלת דברים חדשים באינסטינקט
בריא, ואפילו דורשת דגמים חדשים.״ לדוגמא,
מספרת מגדה כי ס /ס 90 ממכירותיה השנה
היו של חליפות מכנסיים ליום ישל

שלוש מלקוחותיה המפורסמות של סגדה. מימין — יפה ירקוני
בשמלת הפליסה השחורה שלה, שהיא למעשה שמלת־מכנסיים, יצירת

סרבלים (אוברולים) לערב (שניים מהסובלים,
לבן ושחור, נלבשו על־ידי יפה ירקוני
בתוכנית הטלוויזיה שלה) .״שמלות
וחצאיות כמעט שלא הולכות.״
מה תעשה האשד, שמעל לגיל הארבעים,

** י קונה אגל מגדה? תשאלו מי לא.
(* /נשות החברה הגבוהה, שחקניות, דוגמניות,
עיתונאיות, בקיצור, כל מי שהיא
משהוא בארץ. אם מגדה היתר. מרשה לפרסם
את כל השמות שבכרטסת שלה היתד,
התוצאה מהדורה של ״מי ומי״ ישראלי.
אבל היא מרשה להזכיר רק שמות בודדים.
ראיתם את ההופעה הטלוויזיונית של יפה
ירקוני? זוכרים את הסרבלים בשחור ולבן
שהיא לבשה? מי אתם חושבים עיצב אותם?
וכששושיק שני היתד, צריכה להופיע
באולימפיח בצרפת, על מי היא הטילה את
הכנת מלתחתה? ניחשתם. ורמה סמסונוב כל
כך התפעלה מהתלבושות, שמגדה הכינה
בשבילה לערב ברטולד ברכט, שמאז היא
הפכה ללקוחה קבועה.
ותלמד, וינקלר, אשת החברה התל־אביבית,
המשמשת הוכחה ניצחת שגם אם לשנים
יכולה להיות נערת־זוהר. שלא לדבר על
נערות זוהר מיקצועיות, במלוא מובן המילה,
כמו הדוגמניות ליאורה לפידות ו־קארן
דונסקי.
מגדה מתגאה בעובדה שגם בחורות מתוחכמות
(סופיסטיקייטד בלע״ז) כמוהן, הבאות
במגע עם מיטב האופנה, באות אליד״ מת־להכוון
— וקונות. הן כמובן קונות דברים
קצת יותר ״משוגעים״ ,בעוד בחורות צנועות
כמו המלחינות נורית הירש ונעמי שמר

מעדיפות דגמים פשוטים, ספורטיביים יותר.
הרשימה ע!ד ארוכה, אך מסיבות מובנות
מעדיפה מגדה לא לגלות את כל. הצפונות.
המכנה המשותף לכולן? ״נפש צעירה, ומחשבה
מודרנית,״ אומרת מגדה.

אופנה בלעדית של מגדת. במרכז: הדוגמנית ליאורה לפידות בחליפת מכנסיים עם מחשוף
וציורים פסיכודליים. משמאל: תלמה ׳וינקלר, בשמלת מכנסיים עם שרוולי פרחים מחוררים.

איד אוכלי ם כשיש נזלת?
^ ם למרות הנזלת האוטמת את
ל? חוטמך עדיין שרד בך תיאבון, את
יכולה לגשת למקרר ולזלול כל מה שמתחשק
לך. אבל הענין הופך לבעיה כשאת
מנוזלת ומממנת לארוחה חגיגית,
למשל. מה לעשות אז עם האף הנוטף?
אם לא ידעת עד עכשיו את התשובה,
הנה מה שילמדו אותך הגברות חנה בבלי
ועוגניה שמחוני, המנסות במשך שנים ללמד
נימוסים והליכות לנערות ישראל דרך
קול־ישראל, ושלאחרונה אף ריכזו את כל
הידע שלהן בספר חדש שהופיע בשוק*
״איך אוכלים את זד מאת חנה בבלי
ועוגניה שמחוני; 78ע ;,הוצאת שוקן.

לבים, בלי לקפל אותה ובלי לבדוק את
התוצאות. וליתר המסובים: ותרו על ברכת
לבריאות.״
עצה אחרת בספר מנהגי האכילה של
הגברות בבלי ושמחוני נוגעת לקיסמי־שיניים
:״אם התגנבה אל בין השיניים
חתיכת בשר קטנטונת ומציקה ואתה בולש
בעיניך לאורכו ולרוחבו של השולחן ב־נסיון
נואש למצוא כוסית קיסמים — הרפה
מחיפושיך! לא תמצא אותה — אל
תנסה ליצר לך מגפרור תחליף פרטי לקיסם
ואל תרחיק את החתיכה הטורדנית במזלג
ולא במציצת לשון; סבול בשקט, עד שתוכל
להתבודד. כיוון שדין הקיסם ותח־ליפיו
כדין מברשת שיניים — לא משתמשים
בהם ליד השולחן. גם לא כשהפה
מוסתר ב;ף היד או במפית. מוסר השכל:
לפני הארוחה הבאה סור לרופא השיניים.״

״אדם מנוזל אינו בבחינת חולה, ולכן
מותר לו להשתתף בארוחה שאליה הוזמן.
כשהאף מתחיל לדגדג, והוא מרגיש שעוד
מעט יתעטש — יוציא מהר ממחטה שהכיס,
ינער אותה מכפליה (אם יספיק) ויקרב
אותה לאף.
״המנוזלים מנסים למנוע התעטשות על־ידי
לחיצה עם המטפחת בשורש האף —
זה לא עוזר. גם לנסיון, דומה ליד הנחיריים
אין סיכוי רב — הוא יתעטש,
ואז, הוא מתבקש שלא לסובב את הראש,
לא שמאלה ולא ימינה, אלא להרכין את
הראש כלפי החזה ולכסות את האף בממחטה.
מסתפקים בניגוב הכרחי בלבד,
בלי קינוח קולני, ואת הממחטה מחזירים

־ בהחלט ־ זההמ קל ט

הכו7י1י?י1ז המבנקשת בי־711ו־ח1ני
1א ^ *71{7ע|11ן|

אקען/

>ן ע (פ ס ^סאס^ולב חי רתך2

דג מי ם 8002 :מ 1נ<£יז 5

שתי נ שות גגי קולוגי סמספ רו ת:

כ שבעלך הו א -רו פ א נשים

ין ספק, שלא פעם אחת שאלת את
עצמך, כשביקרת אבל רופא־הנשים
שלך :״מה חושבת עכשיו אשתו האם
אינה מקנאה האם אינה חושדת האם
אני בשבילו רק פאציינטית, או שהוא
רואה בי גם אשר?,״
אם העזת ושאלת את רופא־הנשים שלך,
ספק אם אזרת עוז׳ לבקש את התשובות
גם מאשתו. מה פירוש להיות אשת גני־קולוג?
ומה היא חושבת עלייך כשאת מסתגרת
בחדרו של בעלה ומניחה לו לבדיק
את גופך?
עדנה מור ( )35 נשואה זד 13 ,שנה ל־גניקולוג
ד״ר אברהם מור. עדנה היא ילידת
הארץ, בוגרת גימנסיה הרצליה, שירתה בצד,״ל
בנח״ל ולמדה בביודספ־ לשפות
בגינבה. לה ולבעלה יש 5ילדים:
״אם לסקור את 13 שנות נשואינו אפשר
לומר שבסך הכל יש לי בעל מסור ואידיאלי.
למזלי, השטח בו עוסק בעלי
(טיפול בנשים עקרות) אינו מפריע במיוחד

עוסק בגופות נשים. זה שני דברים נפרדים.״
לדעתה של עדנה מור הסיפוק שבעבודה
הוא משותף לה ולבעלה .״הנה. הוא טיפל
באשה שבמשך 22 שנים לא הצליחה ללדת
למרות כל טיפולי הרופאים. בעזרת בעלי
היא ילדה את בנה הראשון בהיותה בגיל
.42 זה היה אושר עבור שנינו.״

**ץ רה אינסלר ( )32 נשואה מזה 11
/ן) שנים לד״ר ווצלב אינסלר, והיא אם
לשני ילדיו .״מאז נישאתי לבעלי,״ היא

אלי בכר

לחיי המשפחה, כיוון שאינו כרוך בהיעדרו־יות
ממושכות מהבית, לקבלת לידות.״
את שעות הבוקר מקדישה עדנה לביתר,
וילדיה. בשעות אחר־הצהרים היא יושבת
בקליניקה של בעלה, מסייעת לו כאחות
ומזכירה. היא אינה מוטרדת מקגאה ל־סצינטות
של בעלה .״הוא לא יסתבך,״ היא
אומרת בחיוך ,״הוא פשוט לא יוכל לשלם
מזונות לחמישה ילדים.״

^ בד מה שבטוח -בטוח. עדנה
יושבת בחדר סמוך לחדרו של בעלה,
שדרך קירותיו הדקים אכשר לשמוע הכל.
ליתר ביטחון, כאשר יוצאת הפציינטית
שואלת אותה עדנה על מה בדיוק שוחחה
עם הרופא ואיזה טיפול קיבלה.
אם כי בעלה של עדנה הוא גבר מקסים,
המסוגל לצוד עינה של כל נערה, היא משוכנעת
שבעלה אינו מערב את רגשותיו
הגבריים עם עבודתו המיקצועית .״פעם,״
היא מספרת ,״היה מקרה עם איזו נערה
מקיבוץ שניסתה לפרלטט עם בעלי ואפילו
כתבה לו מספר פעמים. אחרי שראיתי את
המכתב הראשון שנראה חשוד בעיני דאגתי
להפסיק את ההתכתבות.
״עבודתו של רופא־נשים היא בדיוק כמו
עבודת רופאים אחרים״ ,אומרת עדנה ואינני
חושבת שחיי־מין אצל רופא־נשים
עלולים להשתבש בגלל העוב!ד, שהוא

ל שנ ת

? 7 0ו

המועמדים

עדנה מור

שרה אינסלר

הנסיך והנסיכה
של ישראל

מספרת ,״הוא לא פוסק להבטיח י
בשנה הבאה הוא יפסיק לעבוד קשה.
״האמת היא שמהרגע בו התחלנו לדבר
על נשואים הוא הזהיר אותי כי חייו יהיו
מוקדשים בראש וראשונה לעבודה. לא לקחתי
את זה ברצינות — כי אהבתי אותו.
אבל כבר אחרי השנה הראשונה לנישואין
חשתי היטב במעמסה שנטלתי על עצמי.
״המתח הוא בן־בית אצלנו. אין לנו
כמעט חיים פרטיים. עשרוה פעמים כשעמדנו
לצאת לבלות הייתי צריכה להסיר
את הבגדים ולהישאר בבית כשהוא הוזעק
לבקר חולה.
״הקשר, מכל זה לשאת בדיסקרטיות ש־מיקצועו
מחייב• אני משתוקקת לדעת משהו
אודות טיפוליו, ביחוד כשחברותי באות
להתייעצות עימו או כשהוא מתוח ועצבני.
לא פעם חשבתי שהיה בידי לסייע לו
לוא ידעתי במה העניין. אבל הוא לא מספר
לי אף פעם דבר.״
שרה אינסלר, אשר, נאה, תמירה ומושכת,
המתלבשת לפי צווי האופנה האחרונים, אינה
מודאגת מהעובדה שעיסוקו של בעלה
הוא בגופות נשים .״הוא מתעסק במודלים,״
היא אומרת ,״ברגע שזה הופך למיקצוע,
אין לגוף האשד, כל השפעה על החושים,
ממילא גם לא נפגעים חיי־המין של רופאיך,נשים.
נחוצה רק, במשפחה כמו שלי,
מידת בגרות בין שני בני הזוג, ואז אין
גם מקום לחשדות מצד האשה.
משנוכחה שרה אינסלר כי תפקידה בחיים
לצידו של בעלה הוא מישני, החליטה
למצוא לה עיסוק משל עצמה. היא למדה
לצייר וכיום היא שקועה כל־כולד, בציור
בשעות הפנאי שלה .״עכשיו יש לנו נושא
משותף,״ אומרת שרה ,״כי גם בעלי מתעניין
בציור. ובשטח זה הוא הממלא את
התפקיד המישני״.

בן ,3רחוב י הוד ההמ בגי ,90 תל״אביב

בת־ שבע סוריזון
בת ,3רח׳ סו קולוב , 78ת״א

גם לך יש צבר או צברית — לא פ חו תמק סי מי ם. שילחי אתת מונו תי ה ם ־ ־
בשחור־לבן — בציון השם, הכ תוב ת והגיל אל מערכת ״העול ם הזה״ ,ת. ד, 136 .
תל״אביב (עבור ת ח רו ת הנסיך ו הנ סיכ ה) .מדי שבוע יפו רס ם במדור ז ה מיבחר
התצלומים. ת חרו ת זו פ תו ח ה לכל ילד וילדה — מגיל שלוש עד גיל שש בלבד.

במדינה
דרכי־חיים
זישמר
*ןהרח מי ם

*9..אמו לו לעשות ודיס?״ שאר ואש״העיו את בני׳!
עידן, אב דוו דוים, אשו אינו מצליח והניא והם אונר

מצבר, של קלרה אמירם, המתגוררת ב־
:ויכון יוספטל בכפר־סבא, היד, בכי רע.
:עלה עזב אותה ואת ששת ילדיו, ברח
(חו״ל, והשאיר את משפחתו בחוסר כל
׳ללא מקורות פרנסה.
למזלה של קלרה היו לה שכנים טובים.
:דירה שממולה התגוררה משפחת תקוני,
:שפחת עולים מתורכיה שעלו, לארץ לפני
5שנים. מצבר, של השכנה עורר את רחמיהם
של בני הזוג תקוני. האשד״ שרה
תקוני, עזרה לא אחת לשכנתה בכל האמצעים
שברשותה, לא פעם אף חילקה
עימד, את מנת המזון שלה. לא עבר זמן
רב והסתבר כי גם בעיה, שמואל תקוני,
היה מוכן לעזור לשכנה המסכנה.
כשראה כי קלרה מפחדת לישון בלילות
לבדה, הזמין אותה להצטרף למיטה הזוגית
שלו ושל אשתו. נסיונותיה של שרה נקוני
להתנגד לרחמנות מסוג זה, נתקלו בהטפת־מוסר
:״אין לך לב! את לא מרחמת על
אנשים.״ בלית ברירה הסכימה שרה לישון
בשלישיה.
ל״עמידר י לא איכפת. הדברים
נעשו מסובכים יותר כאשר התברר כי
מתוך השתיים מעדיף הבעל דווקא את השכנה
הסכסית והעגלגלה. הוא היה מגלה
כלפיה אהבה ואילו שרה נאלצה לראות
ולשתוק. יום אחד לא יכלה לשאת יותר
את השינה בשלישיה. היא בלעה כדורים

כל מי שרוצה לגלות את הגיהינום ולערוך
סיור בחברת הרעב הישראלית מוזמן
לעיין בתיקי המכתבים הנערמים במשרדם
של הד״ר חיים שיבא, מנהל ביתד,חולים
תל־השומר, ואחותו עדנה מירון.

מי צריף
השתדוח־לכץ
ך סשך שלושה חודשים נאספו אצל

1 1 1 1 1ר | 1 1שישה מתון אחד־עשר ילדיו של בנימין עידן, אשר אביהם אינו מצו
14 . 111 11 ליח להלבישם ולהאכילם ממשכורתו המצומצמת. כאשר פנה אל
ראש עיריית הרצליה בבקשת עזרה, קיבל את התשובה :״מי אמר לן לעשות ילדים?״

שרה תקוני וכעלה
3במיטה אחת
וניסתה להתאבד. היה זה אהד מילדיה
שהצילה ברגע האחרון.
כאשר גילו ילדי הזוג כי קלרה ישנה
במטת הוריהם לא מתוך רחמים בלבד הם
השליכו את אביהם החוצה, זרקו את חפציו
וקרעו את כל תמונותיו. שמואל תקוני לא
היה צריך ללכת רחוק. הוא פשוט נכנס
לדלת שממול, עבר להתגורר בדירת קלרה.
יום יום פוגשים שרה תקוני וילדיה את
האב כשהוא עולה במדרגות ונכנס לדירה
שממול לדירתם. הם לא יכלו לשאת מצב
זה. לכן פנו לחברת עסידר, הסבירו לפקיד
את המצב המיוחד שהתהוה בינם לבין
שכנתם, ביקשו כי חברת עמידר תחליף
להם את הדירה. הם השלימו עם עזיבת
האב, אבל הם אינם חייבים לראות ולשמוע
כל יום את נאפופיו, הסבירו.
הסיפור לא שיכנע כל כך את פקיד
חברת עמידר .״כל זה לא איכפת לי,״ אמר,
כל זמן שלא תשלמי לי את החוב של 3000
ל״י בעלך חייב על הדירה, לא נחליף לך
אותה!״
למחרת ניסתה שרה תקוני לשפוך נפט
על גופה ולהצית את עצמה. שוב היה זה
אחד מבניה שהצליח להגיע ׳׳הביתה בעוד
מועד ולמנוע את האסון .״אמרתי לה,״
סיפר הבן ,״שאם תמות נישאר בלי אבא
ובלי אמא. מאז אני פוחד להשאירה לבד
בבית.״
המיסיונרים כאיס. לשרה תקוני
אין אפשרות לשלם לחברת ענזידר 3000
ל״י כדי להחליף דירה. לעומת זה, שניים
מבניה משרתים בצה״ל .״מי יודע?״ היא
אומרת ,״אולי מאחד מהם יצא פעם רמט־

ך* נימין עידן, פועל פשוט בן ,45
עלה מטוניס לישראל לפני 21 שנה.
כיום הוא אב ל־ 11 ילדים, שהקטנים בהם
הם תאומים בני שש וחצי והגדול הוא ילד
בן .18 הוא מתגורר בהרצליה בשיכון
שביב. השבוע הרים בנימין עידן קול זעקה
:״מצבי קשה עד לייאוש! ילדי רעבים!״
בחוץ, ליד ביתו של עידן, ירד גשם
והשתוללה הרוח. אבל ילדיו של עידן התרוצצו
לפני הבית עירומים למחצה .״אין
לי כסף לקנות בגדים לילדים,״ אמר בנימין,
״אין לי כסף לקנות להם אוכל, מלבד לחם
ומרגרינה.״
שניים מילדיו של בנימין עידן הם ילדים
מפגרים. אחד מהם מחזיק בדרך קבע את
ידיו מעל ראשו .״הוא היה מאושפז שנתיים
במוסד נוחמה בכפר־סבא,״ מסביר האב,
״החזיקו אותו שם כשידיו קשורות מעל הוא ראשו. כאשר החזרנו אותוהביתה
ממשיך מאז להחזיק את הידיים למעלה,
כאילו היו קשורות.״
בנימין עידן מרוזיח קרוב ל־ 400ל״י
לחודש מעבודתו כפועל פשוט. בכסף זד,
הוא חייב לפרנס 13 נפשות. לפני שבוע
פנה בנימין לראש עיריית הרצליה החדש,
ביקש ממנו עזרה ותמיכה. הוא חזר מהפגישה
מאוכזב ומיואש.
״אתם יודעים מה אמר לי ראש־העיר?״
התמרמר .״הוא שאל אותי :״מי אמר לר
לעשות ילדים? אתה חי על חשבון המדינה.
אתה חי כמו במצרים. אל תבוא יותר אלי,
אין לך מהלעשות כאן. אם תבוא עוד
פעם, אזמין את המשטרה!״

חצי קידו בשר
7־ 15 נפשות
ך נימין עידן אינו מיקרה חריג. כמוהו
* ,חיות בישראל אלפי משפחות על סף
הרעב. ברובן הגדול אלו הן משפחות מרובות
ילדים. רוצים דוגמאות? בבקשה:
• שער משה בן־משה, הוא ראש משפחה
המונה 15 נפשות. הוא פוע? חקלאי המתגורר
בבני עיש שבעמק שורק. הוא מרוויח
450ל״י לחודש. רוב ילדיו מוזנחים ומחוסרי
טיפול. מצב בריאותו של האב נמצא
בשפל, וצפויה לו סכנה שיפסיק לעבוד.
#מרדכי אברגיל מאופקים, הוא אב ל

האם למענם לא יכולה עמידר להחליף
את הדירה. האם חיינו צריכים
להיות גיהנום?״

משפחה של 8נפשות. הוא״ עיוור. לישכת
הסעד תומכת במשפחה בסכום של 245
ל״י לחודש .״בקושי,״ מספרים מרדכי ואשתו
,״אנחנו מצליחים לקנות לחם ומרגרינה.
זה כל האוכל שלנו.״
• אהובה יוסף, משכונת מחנה שבבתים,
היא אם ל־ 8ילדים, שהקטן בהם בן
שנתיים והגדול בן .15 בעלה הוא מוגבל

עדנה, האחות הראשית בביתן 38 בתל־השומר,
מאות מכתבים שכולם מספרים על
מצוקת עוני ורעב במשפחה המבקשת עזרה•
יש עוד אלפי משפחות שאינן פונות
לכתובת זו.
הד״ר שיבא הקים לפני כשנה קרן מיוחדת
לעזרת משפחות מרובות ילדים הנמצאות
במצוקה. הוא רצה לספק למשפחות
אלה מקררים חשמליים ומכונות כביסה
כדי להקל על עקרוודהבית לגדל את
ילדיהן. אבל תוך זמן קצר הסתבר לו
שבמקום פריג׳ידרים הוא צריך לחלק לחם,
בשר וביצים.
״אינני יכול לחלק להן אוכל,״ אמר
הד״ר שיבא׳ ״כל מה שאני יכול לעשות
הוא לבקש תרומות מהאנשים העוברים
דרך תל־השומר.״
משרד הסעד הפרטי של ד״ר שיבא ממומן
בעיקר מתרומות. הנה, למשל, בא
לבית־ר,חולים לטיפול רפואי בנו של מיליונר
בריטי־יהודי. בתום הטיפול, כשהחליט׳
הסביר לו הד״ר שיבא שאין בית-
החולים גובה שכר בעד הטיפול. אבל אם
יתרום מקררים ומכונות כביסה למשפחות
מרובות ילדים, תתקבל תרומתו ברצון.
לא מכבר התבקש שיבא להתראיין על
ידי עתונאי בקשר לעתידם של השתלות־לב
בישראל .״מדוע אתם עוסקים בענינים
כל כך לא אקטואליים כמו השתלות־לב?״
שאל הד״ ר שיבא• ״מי צריך השתלות־לב,
שעה שבישראל מתים אנשים ברעב?!״

ף 1אחרונה
לגולדה אין זט,־
נגמרו כספי הקרן

בכושרו. האם עובדת בוזמשקם, מרוויחה
72ל״י לחודש. כל המשפחה מתגוררת
בחדר אחד בבית ערבי ישן. בקושי יש
להם מקום היכן להניח את ראשם.
• שלום ודייזי ועקנין מרחוב שופטי־ישראל
ביפו, הם הורים ל״ 13 ילדים. האב
בן ה־ 38 אינו עובד אחרי שנפגע בתאונת-
עבודה. בלילה, כשכל הנפשות נדחסות בחדר
אחד, נראה הבית כמו קופסת סרדינים.
אין מקרר חשמלי. אין תנור בישול. אין
מיטות לכל הילדים. המשפחה חיה על 285
ל״י לחודש.
פעם בשבוע קונה דייזי חצי קילו בשר
ל־ 15 הפיות שעליה להאכיל, כך גם בשבת.
בשאר ימות השבוע היא קונה 7לחמים,
מרגרינה ותה. זהו התפריט היומי בבית
משפחת ועקנין. מעולם לא נכנסו לבית
חמאה, גבינה או פירות. רק התינוקת הקטנה
מקבלת חלב. אין אפילו מקום לאחסן
את דייסת התינוקת. היה מקרר ישן בדירה,
אבל זרקו אותו אחרי שנתגלו בו תולעים.
אלה הן רק דוגמאות ספורות מני רבות.

/הפרטית של ר׳ד״ר שיבא ואחותו. היה
עליהם לחסל את לשכת הסעד הפרטית
שלהם.
ב־ 31 לאוגוסט 1969 פנה הד״ר שיבא
אל ראש־ד,ממשלה, גולדה מאיר, ושטח
בפניה את דאגתו החמורה לעתידן של
המשפחות מרובות הילדים הנמצאות על
סף הרעב בישראל. הוא ביקש את התערבותה
של ראש־הממשלה כדי לפתוח
במלחמה נגד העוני.
במכתבו הסודי אל גולדה ביקש הד״ר
שיבא שהממשלה תעניק פרמיות של 4000
ל״י ומעלה לכל משפחה המביאה לעולם
את בנה הרביעי ועבור יותר ילדים•
ב־ 23 בספטמבר השיבה גולדה למכתבו
של הד״ר שיבא. היא הזמינה אותו לבוא
אליה לשיחה כדי לדון בהצעותיו לעידוד
הילודה ולמלחמה בעוני. אולם, הוסיפה,
הפגישה תצטרך להתקיים אחרי הבחירות,
כיון שהיא טרודה במלחמת הבחירות.
מאז עברו קרוב לארבעה חדשים. ראש
הממשלה לא מצאה עדיין לנכון להזמין
אליה את הד״ר שיבא.
כשהתבקש הד״ר שיבא, השבוע, למסור
לפירסום את תוכן חליפת המכתבים בינו
לבין גולדה, המצביעה על מחדליה של
הממשלה במלחמה בעוני, סרב .״ביקשו
ממני,״ אמר ,״לשמור את תוכן המכתבים
בסוד.״
הרעב והעוני אינם סוד• אבל עמדתה
של ראש־הממשלה בענין זה היא סוד כמום.
סוד בטחוני, כנראה.

בינתיים כבר הגיע הסיפור לאזניהם של
מיסיונרים, שביקרו בדירתה של שרה,
הציעו לה לעזור לה במציאת דירה חדשה,

אם תסכים להתנצר. שרה טרם השיבה
להם. אבל אם לא ימצא עבורה פתרון,
ספק אם תדחה אותם בפעם הבאה.
העולם הזה 1690

במדינה
מיעוטים

גי1רא ג 1די!7

מ צי ג

״רו מולו ס״ רוצה ילק
מד, חסר כיום ביותר לערביי ישראל?
אם תשאלו את חבורת הצעירים הערביים,
המתכנסת בקביעות בבית גפן בחיפה,
מסתבר כי הבעייה העיקרית שלהם היא
מחסור בתיאטרון. ערביי ישראל רוצים ביטוי
דרמתי.
בשנים האחרונות נעשו כמד, נסיונות
להקים תיאטרונים שישחקו בערבית או
להקות דרמתיות של ערבים. הם קמו לענות
על הדרישה. הקיימת בציבור הערבי בישראל
לתיאטרון שישחק בערבית .״אנחנו

מסוסים

ערב ערב באולם ״אלהמברה״ יפו .8.30 ,גמוצאי-שבתות — שתי הצגות 9.30 ,6.30 :
בכורת גאלה — ,8.30 — 15.1בחסות ארגון אמהות עובדות.

כרטיסים: רוקוקו וקופת אלהמברה!7.ב 1צ1ת מאורגנות: ר71ן 71ן 1טל 223663 :
שחקן ג׳דהאשאן
תועלת להסברה הישראלית
חונכנו על ברכי המודרניזציה והאטום,״
אמר צעיר ערבי בחיפה ,״איננו רוצים לפגר
אחרי היהודים. כל ערבי משכיל יכול
לדקלם היום את שקספיר. אז מדוע שלא
יהיה לנו תיאטרון משלנו, בו נוכל גם אנו
להציג?״
בחורים במקום בנות. הנסיון האחרון
שנעשה בתחום זה, אחרי שכל ה־נסיונות
הקודמים שבקו חיים, נעשה על־ידי
קבוצה של כ־ 25 צעירים ערביים שהתכנסו
בבית גפן בחיפה. כמה מהם באו
לשם ממזרח ירושלים. אחרים הגיעו מכפרים
נידחים.
״זה יכול להיות נסיון שיסייע להסברה
הישראלית בחו״ל!״ אמרו .״תארו לעצמכם
איזו תועלת יכולה להפיק מערכת התעמולה
וההסברה הישראלית מן העובדה שלהקה של
ערבים תסתובב בעולם ותציג מחזות בערבית?״
במשך
חודשים עבדו הצעירים על העלאת
מחזה-בשם רונזולוס. תחילה היתד,
בעיה, כיוזן שלא נמצאו נערות ערביות שתסכמנה
לשחק בהצגה. בחורים מילאו את
תפקידי הבחורות. כיום נמצאו לתיאטרון
ארבע נערות ערביות, שלמדו בבית־הספר
הדרמתי בבית־צבי ברמת־גן והיו מוכנות
להסתכן במרד במשפחותיהן ולהופיע בהצגה.
הלהקה
הערבית הספיקה להציג את המחזה
מיספר כעמים. אולם כיום מאיימת
סכנת החיסול על התיאטרון. הסיבה: אותה
סיבה ד,מחסלת תיאטרונים ישראלים בעברית
— חוסר תקציב.
אנשי הלהקה פנו למחלקה הערבית של
ההסתדרות, לטלוויזיה, לעיריות חיפה ועכו,
ביקשו תמיכה חומרית. אולם עד כה טרם
זכו בתשובה חיובית כשלהי לאף אחת מן
הפניות שלהם.
אמר השבוע אדיב ג׳והאשאן 24 ערבי
יליד חיפה, חניך בית־הספר הדרמתי לאמי
נויות התיאטרון, והרוח החיה בלהקת בית־גפן
:״אנו מוכנים למסור למדינת־ישראל
תיאטרון ערבי מוכן ומוכשר. כדי להפעיל
אותו דרוש רק דלק.
״תנו לנו את הדלק — ואנו כבר נמשיך
וניסע!״
רזו דווי ר ד

רלידרז

״קוקי את קרבו״
לגבר האקסק לו סי ב י
רח׳ אבן גבירול 30
(בפסג׳)
(מול הכניסה לדיסקוטק עינבר)

חיש־קל ובהצלחה בטוחה
זג־ 8שעורים של שעתיים)

קו ר נו ת
עברית ו /או אנגליה

ב־אולפן גרג (בי־קמא).
תל־אביב:

גוח־ון ,5סל 23*204 .

י רו ש לי ם :״האקיד״ ,בצלאל 18
חיסח . :בפעלה״ ,שמריהו ליין 30

מדוע משתגעות בל החתיכות הישראליות
אחו׳ הכדורסלן הבלגי קאמיל דיוקם?
מבטים צורבים עם השחרחורת ליד השולחן
הסמוך, ואומר :״יש בחורות שטובות
לקולנוע׳ ויש בחורות שטובות לדבר אחר.״

אני נחו
נדיגי ו >ודו!

האתת שתחבה י =

בלגית, שבאה עם?!אמיל לישראל וחזרה
לבלגיה. עכשיו היא מוכוה לסלוח לו על
כל הבגידות שבגד בה, רק שיהיה איחה.

ך * שעהארבע לפנות בוקר. הפעמון
ן | מצלצל כמטורף. קאמיל מתעורר, ו־משרך
דרכו בעייפות לעבר הדלת. לא
הספיק לפתוח והיא מתפרצת פני־זה:
״קאמיל היא לואטת ומתחילה
מיד לחבק ולנשק אותו כאחוזת דיבוק.
״מה את רוצה ממני?״ הוא שואל בעצבנות,
אבל תיכף מבין.
למחרת באותה שעה. הפעמון מצלצל
שוב, אך הפעם זה הטלפון :״קאמיל״ אומר
קול גברי עמוק .״מה אתה רוצה ממני?״
שואל הבנאדם הנדהם .״אני לא רוצה
כלום; אבל החברה שלי רוצה לבוא אליך
תיכף ומיד או שהיא מתאבדת.״
ובר וכר וכר.
ככה זה אצל כוכב הכדורסל הבלגי
קאמיל דירקס. מהרגע שכף רגלו נחתה בארץ
הקודש, החתיכות לא נותנות לו מנוחה•
כשהוא חולף בסערה במכונית הספורט
הצהובה שלו עוקבות אחריו בהערצה
מאות עיניים נשיות. כשהוא מגיע
לדיסקוטק נעלמות כל העלמות בחדרי דד
טואלטה כדי לתקן לכבודו את התסרוקת.
ושתדעו: קאמיל איננו יפה כמו מארלון
בראנדו, לא סקסאפילי כמו דיין, לא חכם
כמו אבא אבן, ולא רוצה להתחתן.

אז למד?,מה יש לו שאין לאחרים? למה
מוכנות החתיכות לעשות הכל כדי לזכות
לטיול קטן באופל ספורט דמוית הצפרדע,
לצלילי שיריה של ארטה פראנקלין?

בזוגדית משגעת
^ פיל* לקאמיל עצמו לא ברור למה:
״כשבאתי הנה, הבאתי חברה מבלגיה,
אבל אחרי חדשיים שלחתי אותה בחורה
כי ראיתי שאני יכול להסתדר מצוין לבד.
קראו לה פלורט, והיא דוגמנית. מאז ש:
נסעה עברה שנה, אבל היא כל הזמן כותבת
לי שהיא רוצה לחזור, ושמאז שנפרדנו
לא בגדה בי אפילו פעם אחת. לא
איכפת לה מה עשיתי אני בינתיים, היא
מוכנה לסלוח לי על הכל, רק שאהיה שלה•
אני לא רוצה, כי אני כמו בריג׳יט
בארדו גם היא יכולה להשיג את מי שהיא
רוצה, אבל היא לא נישארת עם אף אחד
הרבה זמן. יש לשנינו אותו אופי״ .קאמיל
מפסיק להסביר כי בינתיים ניגש אליו חבר,
מראה לו בלונדינית משגעת, ולוחש לו
גאוזן :״היא טובה״.
״טובה למה?״ אנחנו שואלים בתמימות.
קאמיל מעיף בנו מבט מלא רחמים, מחליף

רוקד עם החברים שלו, במסיבה בעינבר. לאן שהוא מגיע, רודפות
אחריו החתיכות. כשהוא מגיע. לאיזה דיסקוטק שהוא, נעלמות כל
העלמות בחדרי הטואלמה, כדי לתקן את התסרוקות. ויש כאלה שאף מאיימות בהתאבדות.

בדיסקוטק

גוי עם תפילין

דירקס, שאינו
יהודי,
מניח תפילין ליד הכותל המערבי עם
חברו בקבוצת מכבי רמת־גן, גוטליב.

הסנסאפיר

ומאיפה אתה יודע מי טובה למה?
״אני ישר יודע, מספיק להסתכל״.
אחרי שקאמיל לוקח את הטובות לקולנוע
הוא הולך לבלות ולחפש רעות, כי
הוא לא מערבב בין התחומים. את ידידתו
הנוכחית, למשל, ישראלית בת 20 שקוראים
לה רלי הוא לוקח רק לקולנוע, כי היא
בחורה טובה. את הטובות ביותר מבין
הרעות, או את הרעות מבין הרעות —
איך שאתם אוהבים לקרוא לזה — הוא
מביא לדירה שלו ברמת־גן.
הרעות ניכנסות לדירה וישר מאבדות
את הביטחון העצמי, כי על כל הקירות
תלויה קונקורנציה בצורת נערות האמצע
של פכייבוי•
בשביל מה הוא צריך הרבה חתיכות גם
על הקירות? קאמיל פשוט פרפקציוניסט,
הוא אוהב את הרגליים של אחת, את הפיגורה
של השנייה והפנים של השלישית.
האהבה האחרת שלו, מכוניות ספורט,
גם כן תלויה על הקירות. שיהיה.
על שולחן קטן, בצד, ערימת מכתבי
אהבה:
״קאמיל, אני אוהבת אותך קאמיל,
אני מתה עליך.״ ״קאמיל, קיבלתי את הכתובת
שלך מחברה שלי.״ ומחו״ל :״אני
רוצה ...בישראל ״.ליד מכתבי האהבה
מכתבים מההורים. הם רוצים מקאמיל דברים
אחרים כמו לדעת מתי יתחתן ויוליד
עבורם כמה נכדים. לקאמיל אין כוונות
כאלה• מה בוער לו? מה יש? הוא מבסוט
גם ככה. יש לו עוד הרבה מרץ להוציא
והרבה חיים לעשות. מתי ינוח, קצת? כשאחת,
סוף סוף תגיד לו: לא!!! מהטובות
הרעות, כמובן.

מכונית הספורט הצהובה של קאמיל, שהפכה לסימן ההיכר
שלו. במכונית טייפ רקורדר וסלילי שירי נשמה של ארטה
מתמרמרים זאבי הדיסקוטקים הוותיקים.
פראנקלין .״מה יש לו שאין לאחרים?״

להלן מיספר קטעים שפורסמו בעיתונים
לא נפוצים ביותר, כמו עלוני־קיבוצים, נווי׳
ספר ומוסדות. קוראים מוזמנים לשלוח לנו
קטעים נוספים:

האינטליגנציה האמיתית :

מדור זה עומד לרשות הקור אי ם. כל קור א אשר ברשותו
חומר ס א טירי מכל סוג שהוא: פיליטונים, בדיחות, קא־ריקטורות,
סיפורי ם משעשעים ורעיונות מבדרים אחרי ם,
מתבקש לשלוח אתה חו מר לת.ד 6 .ג , 1תל־אביב, ולציין
על המעטפה ״עבור העולם הבא״ .מדי שבוע יוענק פרס
לקורא שייבחר מקרב אל ה ששלחו חו מר למדור. השבוע
זוכה בפרס הכספי ב סן 25ל״י, יעקב רוטנשטיין, ת״א.

.פורסם בעלון אחד הקיבוצים.

באיטליה בקירקס. משנשאל מה יעשה שם,
אמר :״מה הבעיה? באיטליה קיביצניק זה
אטרקציה.״

מציאות, מציאות
עלון רפואי לשאלת קוראה:

״גבירתי, אל דאגה, מה שמצאת אצל
ארוסך אינו התוספתן ואין צורך לנתח
אותו.״

משנשאל אליהו מדוע איננו הולך לראות
את הצגתו של גדי יגיל חיי כלב, השיב
ללא היסום :״מה יש לי לבזבז את התקציב
האישי שלי, קראתי את הספר מזמן,
עוד כשהייתם ילדים.״

בעלון של איגוד מיקצועי אחד מצאנו
כתוב בזו הלשון:

עמיקם אמר שהוא מוכן לנסוע ולהופיע

״לא שלחנו עלון זה לחברים שלא שילמו
דמי־חבר. אנו פונים מכאן לחברים אלה
שיסלקו חובם עד סוף החודש.״

גם זה סיפור קיבוצי מובהק.

אזהרה לחברים

ראיה בלעדי עם שר־הדווץ
לילי: שלום רב לך כבוד השר.
א בן: שלום רב לך ציפורה נחמדת.
בבל אתר ואתר אנו קוראים לשלום בר־קיימא.
ללא שלום של ממש חתום ובלתי
חסום, לא נוכל לשנות את עמדתנו המוצהרת
גלויות והיא שלא נוכל לשנות את
עמדתנו ללא שלום של ממש.
לי לי: כן בהחלט. אפשר לעשן?
.אבן? אין עשן בלי אש. אנו לא רוצים
באש אלא בהפסקת־אש, כלומר שלום. אולם
ללא שלום בר־קיימא חתום ובלתי חסום
לא נוכל לשנות את עמדתנו המוצהרת
גליות, והיא שלא נוכל לשנות את עמדתנו
ללא שלום של ממש.

לי לי? אולי אפשר לפתוח חלון?
אבן? ברצוננו לפתוח לא רק צוהר אלא
דלתות סגור ליבנו. אולם לא נובל ׳1שנות
את עמדתנו כי ללא שלום בר־קיימא חתום
ובלתי חסום לא נוכל לשנות את עמדתנו...
לי לי? אדוני שריהחוץ, מה המצב?
אבן? על כך אוכל רק לענות גלויות.
לא לפירסום: המצב קשה אבל יהיה טוב.
לילי? מפתיע. אבל מה אוכל לפרסם?
אבן? הנה תמונה שלי. חוץ מזה אתן
לך גם הצהרה בילעדית: ללא שלום של
ממש לא נוכל לשנות את עמדתנו, כי ללא
שלום בר־קיימא חתום ובלתי חסום לא נוכל
לשנות את עמדתנו.

הש בוע בטלזוויזיה הי שראלית

טלוויזית הפלא!

מיוחד לשומרי שבת
ולאוהבי טלוויזיה טובה
הטלוויזיה עם המסך השחור
שהוא שחור תמיד !
(קאנאר אנשנה, צרפת)

בדיחות השבוע

במהירות בום— בוס— בום—בום. סופיה לו־

רן, המשיך הרופא ושוב שמע נקישות מהירות

בום—
בוס— בום— בוס.

גולדה

מאיר,

ניסה הרופא והלב פעם באיטיות רגילה
ג 11 ויג. ך 1

בום --בו ם.

ו *ו ר 1י

ילד קם ממיטתו, מציץ לחדר ההורים,
נדהם ממעשיהם, מסתכל ואומר לעצמו :
״פוי, ולי הם לא מרשים לחטט באף.״

יעקב רוטנשטיין,

הרופא היה מרוצה. תגובות כהלכה.
נכנס השני, שוב אותו התרגיל. בריז׳יט
בארדו בום—בום— בום—בום. סופיה לורן
בום— בום— בום—בוס. גולדה מאיר בום—

תל-אביב

״שב לידו״ אמר הרופא והזמין את המועמד
השלישי.

בצבא הבריטי קיימו בדיקות רפואיות
לאלה הנכנסים לשירות צבאי. בין יתר הבדיקות
רצה הרופא לבדוק אם הלב הצעיר
של הנערים מגיב כהלכה.
הכניס את הבחורים אחד אחד, ללא חולצות,
הקשיב לנקישות הלב שלהם.
נכנס הראשון.
בריז׳יט בארדו אמר הרופא, והלב נקש

בריז׳יט בארדו (בום —ך — -בום— —
— בום) הרופא נראה מודאג אולם המשיך
לבדוק. סופיה לורן (בום --בום).
שוב הסתמנה דאגה בפני הרופא. גולדה
מאיר (בום

תגובות של גבר

״טוב.״ אמר הרופא .״שב ליד הבחורים.״
או אז פעם הלב בוס— בוס— בום—בום.

יעקב טיקז־לסקי,

תל-אביב

במללכוכב -עם גולדה מאיר.
במלכודת — מתוך ההגדה לבית יוסף
ופנחס ספיר.
*מן עבר — לקט מתוך מבט לחדשות
מלפני שבוע.
המבדיל בין קודש לחול — בהש תתפות
יהושע רבינוביץ והרב בויאר.
האיש שלא היה -עם אבא אבן.
בומרנג על הנושא: הנשק האוסטרלי
והשימוש בו.
— הפסקה בשידורים.
רי״^ ח!
ההנהלה חושבת רגע על התיכנון הבא.
מעצרומשפט בנושא: בית־הדין העליון
על שידורים בשבת.
בונאנזה — קארטרייט משיג תקציב
למקלטים בבית־שאן.
כניסהחופשית -ביקור בגן־החיות
בשבת.
אולפן ריק — שידורים מהכנסת.

הבו! לאנטישמיות!
המעשה המחריד אירע בעיר גרץ שבאוסטריה בינואר .1970 אנשי הקהילה היהודית
בעיר אספו כסף, בסיועם של נדבנים מבני הקהילה, כדי להקים בית־כנסת בעיר. למזלם,
הסתבר כי ניתן לרכוש את בית המלון פליכס דויטש במחיר זול יותר מאשר תעלה
הקמתו של בניין חדש. אנשי הקהילה היהודית באו בדברים עם בעל המלון שהסכים
למכור להם את מלונו, תיכננו לעשות בו שיפוצים כדי להכשירו לבית־כנסת.
לפתע התעוררה עיריית גרץ :״לא ניתן! לא נסכים שיהודים יקימו בית־כנסת בעיר!
הקמת בית־הכנסת תהווה סכנה לכנסייה הקתולית בעיר.״ תושבי גרץ ערכו הפגנות לפני
בניין הקהילה היהודית .״סעו לישראל! שם תקימו בתי־כנסת!״ זעקו הסיסמאות שנשאו
בידיהם. בבתי הכנסיות ערכו מגביות בין הנוצרים, כדי לרכוש את בית־המלון מבעליו.
אנשי הקהילה היהודית מיחו בפני משרד־הפניס האוסטרי. שום דבר לא עזר .״זה עניין
לבית־המשפט,״ טען שר־הפנים האוסטרי.
״על גופותינו,״ מענו נציגי עיריית גרץ ,״לא ניתן שהיהודים יקימו אצלנו בית־כנסת!״
ממשלת־ישראל מיחתה בפני ממשלת־אוסטריה על גילויי האנטישמיות בעיר גרץ. עיתוני
ישראל פירסמו מאמרים בהם טענו כי פרשת גרץ היא עזות לתחיית הנאציזם באוסטריה.

האם באטת זה קרה בגרץ שבאוסטריה? ואולי זה אירע בזברון־
יעקב, בפרשת רכישת פנסיון **)ו
על־ירי נרמנים?
״ודר 1
״! ורה

אתה הוא השופט
אנו מביאים כאן מיקרה שאירע בעיר איטון שבאנגליה לפני כמה שנים. העניין
הובא שם לפני בית המשפט שפסק מה שפסק. קוראים מתבקשים לשלוח לנו את
פסקי־הדין שלהם. מי שיקלע לדעת השופטים הבריטיים ישתתף בהגרלת 3פרסי ספרים.
תלמידי הכיתה הגבוהה באיטון הכינו עצמם לחגיגת הסיום. החוג הדרמתי הכין
הצגה. היה זה משהו ׳בלשי, הרצח המשולש. הבמאי היה שחקן בריטי צעיר. ההצגה

היתד, כה מוצלחת וריאליסטית, עד שההורים שחזו בהצגה הזדעזעו וביקשו להפסיקה
באמצע. ואומנם בתום המערכה השנייה ירד המסך.
אולם אז התברר שהגברת סורמייט, אחת האמהות, לקתה בהתקף־לב כתוצאה
מההצגה. הגברת הנכבדה תבעה לאחר מכן את הנהלת בית־הספר לתשלום פיצויים
על הנזק שנגרם לה בעיקבות ההצגה הנוראה. היא טענה שהמחזה לא עבר בדיקה
של מומחים. הקהל לא הוזהר שלפניו ערב של זוועות ובו׳ .עורך־הדין, שייצג את
בית־הספר טען, שידוע למוזמני אוטון שנוהגים להגיש שם הצגות במסיבות הסיום.
״אם הגברת סורמייט היא כה רגישה,״ אמר הסניגור ,״עליה להימנע מלהופיע
באירועים כאלה, ולא לדרוש לפצותה.״ התובע המשיך וטען כי לדעת הכל היתד,
כאן חריגה מן הטעם הטוב, שהרי ההצגה הופסקה באמצע. השופט שמע את הטענות,
פרש לחדרו והודיע על פסק־הדין.
מה דעתכם אתם? דיעותיכם, בצירוף פסק־הדין המקורי, יפורסמו כאן.

רכוש אותה. את המ כונית,
כמובן. אל תה סס.
בעוד שבוע יש
כל הסיכויים שהמחיר
יעלה. בכלל, שבוע זה
נועד לקניות. י חסי ת
לעתיד ־— המחירים
זולים. לקראת סוף
השבוע מצפה לן יום
די-קשה. לא נורא —
הוא יעבור. טלאית, לך מראים הכוכבים
דברים מעורפלים: ד,נר לא ברור השבוע.

שבוע טוב לאהבה. אבל
אל תגזימי. הרגי טורקי
ונוחי, כדברי הפית־גם.
במישור המשפחוד־:
שבוע שיגרתי. בעבודה:
הצלחה כרגיל. התנהגי
בט* לב אל אחד מקרוביך.
זה ישתלט לן
בעתיד. אל תנסה לכפות
על עצמך מאמצי־יתר
ואל תעשה שטויות. זהו שבוע של
רגיעה. הקפידי היטב על מראך החיצוני.

עכשיו הזמן בו <
יכול ליפול בפח,
לא תשמור על כל
קשרים שלן ולא
קול אלף פעמים
הצעה. יום ד׳
יום התנגשויות
כספיות. יות זהיר ביום זה.
שה מיקרית שלן,
תאומים, הופכת לרומן של קבע. אל
תכתבי מכתבים חשובים ביום ה׳ הבא.

אס אתה יכול, התנהג לשבוע זה כאל
תקופה של רגיעה וחופשה. בת־מאזניים:
פגישה עם אדם הנראה לך, ממבט ראשון,
כחשוד במיקצת, תגביר
את המתח. בשבוע הבא
זה יעבור. אל תקחי ל לב
ואל תדאגי. אס
חשבת לנסוע ביום ה׳
— ייתכן שתתאכזב.
נסה לא להיות עיקש.
יש אנשים הרוצים באמת
ובתמים את טובתך.
החשדנות והמתיחות ב־שתקפו זה עיקבות
אותך
לאחרונה, עוד יהיו בעוכריך. בו!
מאזניים: איך נאמר שם: כבדהו וחשדהו.

* הוונדטה נגד המאפיה נירון,

זג זג זן• זג

חזהניים

בקרוב יחול בן, בת־עקרב, שינוי לטובה.
זה ילייי לך בעתיד. כמו בשבועות ה-
אחרונים, הבעייה ה ,.
מרכזית
שלך היא חו סר
כסף. מוטב שתתחיל
לחשוב על ה עתיד.
עשה מאמץ
וגמור את העבודה שהוטלה
עליך. זה יעשה
רושם טוב על ה בוסים
שלן — ויש
22באולזטונר
22ב ני ברע ר
סיכוי גדול שהם יתחשבו
במצבן ויעלו לן
את המשכורת. אם תנהל את חייך בתבונה
חלום חיין יתגשם בקרוב מאוד.

עקת

לא כדאי לראות
לא חשוב לראות
אפשר לראות
רצוי לראות
ח וכה ל רא ו ת

תל־אביב) .סרט נוסף על הרפתקאותיו
של המלאך, בכיכובו של רוג׳ר מור.
* השח תכלת, תל-אביב) .סרט משעמם
של הבמאי האמריקאי סידני לומט,
שהסריט מחזה של צ׳בוב בל• להתאים
אותו לבד.

י4( .י,ווועוי^ €

ןפננג 2בזי 11
זג** קאובוי של חצות

* ידידי האיווי

(גת, תל־

אביב) .ידידות בין שני עלובי חיים בעיר
גדולה, בהשתתפות דאסטין הופמן וג׳ון
וויאט. הבמאי — ג׳והן שלזינגר.

** בשרות הוד מלכותה (סי!־

רמה, תל־אביב) .ג׳יימס בונד מציל את
העולם מידי הרשע בלופלד, על רקע נו־פיה
של שוויצריה. הבונד החדש הוא ג׳ורי׳
לאזנבי, והחתיכה לצידו — דיאנה ריג.

(תיאטרון

עירוני

חיפה) .קומדיה שטותית ששיני הזמן נגסו
בה. בימוי חסר־קצב, חיצוני ובלתי משכנע
של היי קיילום. צוות שהקני־משנה בינוני
מאד, שלא היה עוזר אף לוא בתפקידים
המרכזיים לא היו מופיעים אברהם
חלפי ועדה טל.

הצגה חדשה
** הקיץ (הבימה) מחזה קשה מאד.
הצרפתי רומין וינגרטן חיבר יצירה בי־מתית
מיוחדת במינה, סוריאליסטית, קשה
לעיכול לא רק בקריאת המחזה אלא אף,
ובמיוחד, מראייתו על קרשי הבמה.
קרעי ורסיסי פיוט על העולם בו אנו

כלאד (על־ידי תיאטרון האוניברסיטה
העברית בירושלים).

הבימוי

דיס לסוף דעתם. זוהי פרידה כמו־פיוטית
מנוף הילדות, עולם בו משחקים אסורים
וסקרנות טבעית מבגרים את גיבוריו.
תיאודדר תומא, שביים את המחזה,
נטל על עצמו משימה תיאטרלית קשה ומכובדת.
המחזה, המזכיר בחלקו שירה
מודרנית ולרגעים עולה ממנו פרוזה יומיומית
חסרת כל פיוט (ואולי בענין זה
יש לתלות את הקולר במתרגם) ,איננו

אס תוכלי לשמור על מיסגרת־ח׳ ים דומה
לזו בה היית עד כה, בתנא־ם החדשים,
תקלי במיקצת על הבעיות.
אם לא — מוטב
שתסמכי על איש עם שיקול
נבון. העיקר: לא להגזים
ולא לבוא לידי
ריב. אל תזניחי אותו,
בת־קשת, טפלי בו במסירות
והשגיחי שלא
יחסר• לו דבר. הוא יקח
( 2בנובליבר ־
20 בדצבובר
את זה לתשומת־ליבו
ויחזיר לן — בבוא הזמן
— והוא לא רחוק, כגמולך. הבלונדינית
הקטנה סובבה לך את הראש, מה 7

קשת

דווקא משום שאת חופשייה
בהשקפתך, ובל־תי־קשורה
במעשייך, קל
מאוד לתפוס אותך במלכודת
או לחייב אותך
לעשות מה שאינן ריצה.
אם אתה כימאי או
עובד מעבדה — היזהר
מחומצות, חומרים מסוכנים
או אף מהתפו־צצויות.
לקראת סזף השבוע מצפה לן,
סרטנית, הרפתקה רומנטית סוערת מאוד.

אחרי הרגיעה לאת
הסערה. יש אפילו
סימן של סכנה בין
יום ד׳ ליום ו׳ .היז הר
! זהו שנוע של
פגישות עם אנשים לא
סימפטיים. אין טעם
לקנות דברים יקרים.
הצטמצמי לקניית ה דברים
להם את זקוקה
באמת. מוטב שתתחיל לחשוב על
חריגה קיצונית מעיסוקיך הרגילים.

אתה נמצא — כרגיל —
על פרשת־דרכים. אלא
שהפעם לא תוכל לשבת
בחיבוק־ידיים. היא תדרוש
ממך צעדים נמרצים,
ועצם הדרישה הזאת
תדרבן אותן לעשות
דברים שישנו את
כל חייך. אתה יכול למצוא
עצמך, לפתע, במצב
חדש בו לא רצית. בדוק אותו מחדש.
אתה עלול לגלות משהו מפתיע השבוע.

היזהר מבחורות השבוע, בן־גדי. זה
מסוכן לבריאות שלן. שב קצת בבית
ונוח מפעילותן המ רובה.
מחכה לן מיב-
חן רציני. אל דאגה,
אתה תעבור אותו.
בת״גדי — זהו שבוע
טוב לקניות. המשיכי
לשמור על השקרים
הקודמים שלד — זה
ישתלם לן בסופו של
דבר. שינוי במראה ה חיצוני
שלך יעזור לן
בעתיד הקרוב ביותר. השתדל לצאת
לטיולים בחיק הטבע בסוף השבוע.

הצעה מפתה תבוא לן ממקור בלתי־צפוי.
בן־דלי. קבל אותה. לא תצטער׳ .לעומת
הזכר, לו מצפה שבוע
לא רע יחסית, היזהרי
את, בת־דלי, מפני זרים,
הנראים לן ממבט ראשון
כתמימים: תוכם
אינו כברם. הס ערמו־מים,
רעים וחורשי־מזי־מות.
כמו שנאמר: אל
תסתכל בקנקן אלא במה 1^1111112111*18 151315831 שיש בו. טיול שתיכ־ננתם
בסוף השבוע יתבטל ברגע האחרון,
לא נורא, החיים ארוכים ועוד תספיק למייל.

אל תנדנדי לו. תני לו
קצת חופש. הוא זקוק
לזה. את חושבת שאם
תחזיקי אותו בערבים
בכית, הוא לא
יוכל לבגוד בך. את
טועה ! לבגוד אפשר
גם ביום. עבודה גדו ומאומצת,
בה לה ביקשה בת־זוגתן עז רה,
הולכת ומסתיימת. עשה מאמץ אח רון
ועזור לה לגמור אותה. בסופו של
דבר זה ישתלם לך. אין זה שבוע לערוך
מסעות ושינויים מרחיקי־לכת באורח
חיין ובעיקר במה שנוגע לפלירטים.

יהודה אפרוני וניבים עזיקרי ב״הקיץ״
חיים, באמצעותן של ארבע דמויות: נערה
ואחיה וצמד חתולים. על זוג האוהבים,
ידידי האם, הבאים להתארח בביתם
רק שומעים, אין לראותם, כפי שאין לראות
את מנון, אהובתו של יאחד החתולים,
שאינה אלא זבובה. ההתרחשות (עלילה
כמעט ואיננה קיימת) משתרעת על
פני מספר ימים ומספר לילות, בחצר ש ליד
ביתם הכפרי. הנער, ולאחר מכן אחותו,
מבעים את שפת החתולים ואף יור־

השמלה (סרט ישראלי, סטודיו,

המלוטש מלא ההומור וההמצאות של אריה
זקם, הפך אליגוריה מן המאה ה־ 15 להצגה
יפהפיה, פיוטית ומלאת קסם. ז׳אק
כהן הינו קומיקאי מעולה המצליח להקסים
בתפקיד קטן. ליאור ייני מתנועע יפה
כהיאוש, ומבדר ללא כל הפרזה׳.התפאורה,
התלבושות, התאורה והדרכת הסייף, ורק
רגע! לא לשכוח את מקהלת הנערות המקסימות
— כל אלה מהווים מרכיבים
שהוכיחו עצמם•

אדלטיסימל (ארמון־דויד, תל־

(בצוותא).

* * המלח (אלנבי, תל־אביב) .שוד
פושר מבוצע על־ידי שתי כנופיות בעת
ובעונה אחת. קומדיה בהשתתפות ז׳אן פול
בלמונדו, דויד ניבן ובורביל.

תל-אביב) .סרט כנה, רגיש וחסר יומרות
המירכב משלוש אפיזודות בחייהם של
צעירים תל־אביבים. הבמאי —יהודה נאמן.
דיאלוגים טבעיים, שחקנים טובים.

אביב) .סאטירה מעולה על פירסומת אי־

דוסית בימויו של ז׳ראר פירס. משחק
מצויין של אני ז׳ירארדו ופראנסיס בלאנש.
ג׳ לפטין (תל־אביב, תל־אביב).
ג׳וסטין (אנוק איימה) היא פאס פאטאל

המשגעת גברים, מבשלת אינטריגות בינלאומיות
על הרקע הרומנטי של אלכסנדריה,
דירק בוגארד הוא דיפלומט אנגלי
שנון ואנה קארינה רקדנית בטן. נעים לראות.

מגובש, אפילו מסורבל וסתום. אך זה
תיאטרון. בפירוש תיאטרון. כזה שאינו
מנסה לבנות על הבסה מציאות ריאלית
המוכרת מן הרחוב. זהו עולם, שהרגעים
הקסומים שבו עשויים לסחוף עמם בעלי
נפש רגישה המוכנים להתמסר להצגה מיוחדת
במינה, לא מבריקה ומלוטשת, אן
מליאת אווירה ומעוררת מחשבות.
התפאורה של אלי סיני פרובינציאלית
למדי. הבית שהוא הקים יכול היה

עו שים

חיים (אסתר, תל־אביב).

קומדיה אידיוטית על לואי דה־פינה המנסה
לקנות מודליאני החרוט על גבו של ז׳אן
גאבן•

כיו ם

ולא כלמה

מר ם ברנשטיין־כהן כמורה ישישה העומדת
בפני ניתוח־עינים בבית־תולים. היא
פוגשת חייל צעיר, אף הוא פגוע בעיניו,
ומדמה לעצמה כי הנה שבה ופגשה בידיד
נעוריה שנעלם. בזכות ברנשטייו־כהן,
המזדהה במופלאות טהורה עם דמות המורה
מן הדור ההוא, מתעלה במקצת מחזהו
המקורי של אברהם רז מעל בנאליותו.
זג פנטסטי (הבימה) .מחזמר־כים ב־מתקונת
אמריקנית מובהקת. סיפור סבא־ריני
על־אודות שני אבות המחליטים להקים
קיר בין חצרותיהם כדי שילדיהם לא יוכלו
לד,פגש ומשום המים הגנובים שאולי ע־

תקו — תתפתח ביניהם אהבה. מחוץ לפזמון
אחד ו/או בקושי שניים, קשה בכלל
להתייחס אל הצד המוסיקאלי. הזמרת
רמה סמסונוב שהייתה ממונה על ההפקה
הקולית, עשתה כניראה כמיטב יכולתה;
מורגש שהמשתתפים מנסים לשיר, אך זה
לא בדיוק הז׳אנר שלהם. אריק לביא היחיד
ששולט בחומר. הוא יודע לשיר בשלו
אינה
היגוי צלול; הפגנת הבטחון
מפריעה כמו הופעתו החיוורת של רפאל
קינן חסר הנסיון, בתפקיד המרכזי של
הנער שהוא למעלה מכוחו.

* כתר כראש

(התיאטרון הקאמרי).

מהתלה ילדותית המשובצת בבדיחות אנאכרוניסטיות
על דויד מלך ישראל בערוב
ימיו, שעה שנזקק לשונמית כדי שיחם
לו. אבנר חזקיהו מצרף מלך נוסף לגלריה
המלכותית שלו, ללא כל התאמצות,
מן השרוול. כל רמזים פוליטיים
אקטואליים לגבי מדינאים מסויימים המסרבים
לרדת מכסאם, הם מקריים בהחלט.

** חברים חדשים

(בית האמנים,

תל־אביב) .תערוכה בינונית מאוד של חברי
אגודה שנתקבלו בשנת . 1969 גילכרט
נולדפיין; מקסים בשני רישומי עפרון
של עירומים, עשויים בידע אנטומי ובנויים
בקרירות• אלגנטית בנוסח הסוריליס־טים
האיטלקים. שולמית כן שלום
מציגה שני פסלים קרועים של דמויות
מעוותות. חבל רק שפסלת טובה זו ממעיטה
להציג. נרינגרס משה מציג בדים
גיאומטריים האחד בצבעי פסטל חמים והשני
בצבעים מתכתיים .״הריאליזם הפנטסטי״
השאיר משקע עמוק בארץ ושני
חברי אגודה חדשים מציגים ברוח זו :
נעים בסון מופיע בבדים עשויים בטכניקה
של התזה עדינה וקורט כן־ארצי
מציג י שני בדים בצבעים ממותקים.

** דינה רקאנטי

(גלריה גורדון,

תל־אביב) .פסלת ישראלית היושבת בניו־יורק.
פסלים גדולי מימדים עשויים מלוחות
מתכת מחוספסים דבוקים זה אל

ת ע רי פון

ה מנויי ם

17. 12.69

מות)
.גם לוא ג׳ורג׳ בראסנס בכבודו ובעצמו
היה מגיע לסדרת הופעות בישראל;
לא היה מהווה תחרות לתכניתו של
יוסי בנאי. זאת כמובן, לאלה שאינם שומעים
צרפתית ואינם מחפשים אצל האמן
המבצע בנאי את האמן המבצע ברסאנס.
כ־ 20 השאנסונים של הטרובאדור המשופם,
תורגמו ביעילות לעברית וכמעט כל
אחד מהם ׳ זוכה לטיפול קפדני של בנאי
ההופכו להצגה קטנה.
** מנה ראשונה (בצוותא) .דוש,
המוכר יותר כקריקטוריסטן, חיבר לבמה
מספר מערכונים, בחלקם פיקחיים יותר ובחלקם
טיפשיים. לא שקל להיטפל לעובדה
שהינו קריקטוריסטן, המתבטא טוב יותר
באמצעות המכחול. גם לולא ידיעה זו דומה
כי הקטעים הקצרים, ארוכים דיים,
וכי את אותו רעיון עצמו אפשר לבטא
בצורה מצומצמת יותר. שפרה מילשטיין
העולם הזה 1690

סמילנסקי (גלריה דו
גית,
תל־אביב) .תערוכת יחיד תשיעית של
תחריטאית ידועה. התערוכה מתחלקת לשנים:
עבודות על נושאים מוסיקליים מופשטים,
עשויים בתנופה גדולה, ותחריטים
שנעשו לאחרונה הבנויים על מתח בין
שתי צורות פשוטות, שאחת מהן היא
הבלטה של משטח ללא צבע והשניה —
כתם צבעוני חריף.

גם מיכאל ורשכיאק שיחק בצורה
מודגשת וישירה מדי, ללא כל נימת־ניכור.
כיצד בדיוק יש לשחק בהצגה מעין זו,
תפסו יהודה אפרתי• ונסים עזיקרי,
לא רק משוס שהם ותיקים ומנוסים יותר.
עזיקרי גם תפס בדיוק אין להתנועע.
הוא נע על הבמה קפיצי ממש כחתן ל;
מתמתח כחתול, מתחנחן ושוצף בהתאם.
הקטע בו הוא מאיים לטרוף ולזלול את
הנער ולאחר מכן •את הבית, החלונות, הדלתות
הברזים, האדמה — את הכל, מעורר
תיאבון — תענוג לאוזן ולעין. אפרתי
מתנועע פחות טוב, אן לגבי חתול
בעל התואר: הוד מעלתו שום, המאוהב
בזבובה בלתי ניראית לעין הקהל, מתמודד
בכבוד עם תפקיד קשה. זהו נסיון תיאטרלי
מיוחד ומענין במינו; מיועד לאוהבי
תיאטרון, גם כשהוא בלתי מגובש.
כוונותיו הנכונות של רומין וינגרטן לא
הגיעו אמנם לכלל מיצוי מירבי, הן מבחינת
הכתיבה המרוסנת, הבימוי המכובד
אך הבלתי מרוכז, וחוסר נסיונם של השחקנים
הצעירים, אבל התוצאה בלתי מאכזבת,
מעוררת־מחשבות ואהדה.

אין אהבות שמחות

** ימים טובים

(היאמרגן שמואל

צמח) .מתי סוף־סוף יגיעו הימים הטובים
שבדרן ממדרגה ראשונה כמו שייקר. אופיר
לא ילך לאיבוד בשל חוסר חומר
מתאים? הוא יודע להצחיק לא רק ב אמצעות קולו אלא אף בעזרת גופו הגמיש.
לא כל התכנית משעשעת, אך בזכות
הרקדנית יונה לוי מתמלאות האתנחתות
בתוכן־מה.

באותח מידה לשמש הצגה הרבה יותר
ריאליסטית לילדים. תחושת המרחבים הירוקים
העוטפים את הנפר, במיוחד בקיץ,
באמצעות ציור על גבי פלטות פלסטיק
שקופות, לא השיגה את האפקט הרצוי.
מה גם שהשחקנים והזדקורים משתקפים
על פני תפאורה סטרילית זו. המו־מיקה
של פולדי שצמן יפה אן חסרת
קו. מוסיקה קסומה יותר, אלקטרונית למשל,
הייתה הולמת יותר את כוונותיו
המודעות והבלתי מודעות של המחבר.
מבחינת הביצוע, הבימוי והמשחק ניכרת
ידו של תומא בכל פרט. עד כדי כך
ששני השחקנים הצעירים המגלמים את
הנערה ואחיה לא הצליחו להשתחרר מהדרכתה
הופעתם צפידה ובלתי משוחררת.
ההתייחסות שלהם אל צמד הנאהבים הבלתי
ניראה, אינה מורגשת. רונית פורת
עושה רושם של שחקנית צעירה עם נתונים׳
אן הצד הרומאנטי־לירי בהופעתה
לא הודגש דיו. המפתח לכל היצירה הטמון
בדבריה :״יש דברים שרואים ויש
דברים שלי־א רואים, אחרת אי־אפשר לשחק״
— לא בא לידי ביטוי.

אינה מפריעה ובאחד הקטעים (בו היא
מופיעה כאחות רחמניה בבגד־ים) אפילו
מגיעה להישג.
* +להקת פיקוד דיזנגוף (תיאטרון
דגן) .להקה צבאית במדים אזרחיים.
אותה מתקונת — מערכונים ופזמונים. יהודה
ברקן משעשע מאוד כעגלון לופו,
בעל המבטא הרומני• גם למוסקונה נתונים
של קומיקאי מבטיח ואילו קולה הנאה של
צילה דגן לא מנוצל דיו.
לשנה בלירות

לחצי שנה
בלירות

דמי המנוי בארץ

לכל ארצות תבל, בדאר רגיל

דמי המנוי לארצות חוץ בדאר אויר
פסל מתבת של דינה רקנאטי

זה בצורות גיאומטריות אלמנטריות כמו
ריבוע, עיגול וקונום.

** יהודית. פינס

( בית ציוני־אם־

ריקה, תל־אביב) .ילידת גרמניה שרכשה
את השכלתה האמנותית באוסטרליה ומתגוררת
בכרמיאל. תמונות סוריאליסטיות באווירה
קשה ש׳ תוהו ובוהו. התמונות
עשויות לפי השיטה המיושנת של מציאת
עצמים, צורות ודמויות מיסטיות מתוך
ערבוב מקרי של צבעים. הדמויות המיפלצ־תיות
שבויות בתוך קורי עכביש דמיוניים
ומזכירות ציורי מדע דמיוני ברקע של
מיתולוגיה יוונית.

לכל ארצות אירופה ואיראן

לארצות־הברית ולקנד ה

110

לאוגנדה, טנזניה, א תיופי ה, גאנה, ניגריה, קני ה, ציילון,
חוף השנהב, תאילנד

120

לדרום־אפריקה, זמביה, רודזיה, גו א ט מל ה

140

למק טי קו, פנמה

150

ליפאן, ונצואלה, ארגנטינה וברזיל

160

ל או ס טרלי ה וניו־זילנד

176

בזפפר

!690

הנז חיי 1.50ד־״ י

את הילדה חנה הח־וביץ?